ויקיטקסט:ארגז חול

<mediawiki xmlns="http://www.mediawiki.org/xml/export-0.11/" xmlns:xsi="http://www.w3.org/2001/XMLSchema-instance" xsi:schemaLocation="http://www.mediawiki.org/xml/export-0.11/ http://www.mediawiki.org/xml/export-0.11.xsd" version="0.11" xml:lang="he">
  <siteinfo>
    <sitename>ויקיטקסט</sitename>
    <dbname>hewikisource</dbname>
    <base>https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99</base>
    <generator>MediaWiki 1.47.0-wmf.4</generator>
    <case>first-letter</case>
    <namespaces>
      <namespace key="-2" case="first-letter">מדיה</namespace>
      <namespace key="-1" case="first-letter">מיוחד</namespace>
      <namespace key="0" case="first-letter" />
      <namespace key="1" case="first-letter">שיחה</namespace>
      <namespace key="2" case="first-letter">משתמש</namespace>
      <namespace key="3" case="first-letter">שיחת משתמש</namespace>
      <namespace key="4" case="first-letter">ויקיטקסט</namespace>
      <namespace key="5" case="first-letter">שיחת ויקיטקסט</namespace>
      <namespace key="6" case="first-letter">קובץ</namespace>
      <namespace key="7" case="first-letter">שיחת קובץ</namespace>
      <namespace key="8" case="first-letter">מדיה ויקי</namespace>
      <namespace key="9" case="first-letter">שיחת מדיה ויקי</namespace>
      <namespace key="10" case="first-letter">תבנית</namespace>
      <namespace key="11" case="first-letter">שיחת תבנית</namespace>
      <namespace key="12" case="first-letter">עזרה</namespace>
      <namespace key="13" case="first-letter">שיחת עזרה</namespace>
      <namespace key="14" case="first-letter">קטגוריה</namespace>
      <namespace key="15" case="first-letter">שיחת קטגוריה</namespace>
      <namespace key="104" case="first-letter">עמוד</namespace>
      <namespace key="105" case="first-letter">שיחת עמוד</namespace>
      <namespace key="106" case="first-letter">ביאור</namespace>
      <namespace key="107" case="first-letter">שיחת ביאור</namespace>
      <namespace key="108" case="first-letter">מחבר</namespace>
      <namespace key="109" case="first-letter">שיחת מחבר</namespace>
      <namespace key="110" case="first-letter">תרגום</namespace>
      <namespace key="111" case="first-letter">שיחת תרגום</namespace>
      <namespace key="112" case="first-letter">מפתח</namespace>
      <namespace key="113" case="first-letter">שיחת מפתח</namespace>
      <namespace key="116" case="first-letter">מקור</namespace>
      <namespace key="117" case="first-letter">שיחת מקור</namespace>
      <namespace key="710" case="first-letter">TimedText</namespace>
      <namespace key="711" case="first-letter">TimedText talk</namespace>
      <namespace key="828" case="first-letter">יחידה</namespace>
      <namespace key="829" case="first-letter">שיחת יחידה</namespace>
      <namespace key="1728" case="first-letter">אירוע</namespace>
      <namespace key="1729" case="first-letter">שיחת אירוע</namespace>
    </namespaces>
  </siteinfo>
  <page>
    <title>ויקיטקסט:ארגז חול</title>
    <ns>4</ns>
    <id>1349</id>
    <revision>
      <id>3018293</id>
      <parentid>3017128</parentid>
      <timestamp>2026-05-31T23:17:21Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <origin>3018293</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="287181" sha1="qu43urucj1ex17hncfe4wmcj4ka8vhv" xml:space="preserve">{{ארגז חול}}
&lt;!-- נא לערוך מתחת לשורה זו בלבד, תודה. --&gt;

{{סרגל ניווט|זוהר||חלק כה|חלק כו|חלק כז}}

__TOC__
==פרשת בהעלותך - זהר==
{{ממ זהר משולב|ג|קמח|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קמח ב/&gt;'''{{צ|וידבר יהוה אל משה לאמר דבר אל אהרן ואמרת אליו בהעלותך את הנרות וגו'}} {{הפניה לפסוקים|במדבר|ח|א|ב}}''' {{ש}}
רבי יהודה פתח {{צ|והוא כחתן יוצא מחופתו וגו'}} {{ממ|תהלים|יט|ו}} - זכאה חולקיהון דישראל דקב&quot;ה אתרעי בהון ויהב להון אורייתא דקשוט, אילנא דחיי דביה ירית בר נש חיין להאי עלמא וחיין לעלמא דאתי. דכל מאן דאשתדל באורייתא ואחיד בה - אחיד בחיין, וכל מאן דשביק מלי דאורייתא ואתפרש מאורייתא - כאלו מתפרש מחיין. בגין דהיא חיין וכל מלוי חיין. הדא הוא דכתיב {{צ|כי חיים הם וגו'}} {{ממ|משלי|ד|כב}}. וכתיב {{צ|רפאות תהי לשרך וגו'}} {{ממ|משלי|ג|ח}}. 

תא חזי אילנא דחיי אחיד מעילא לתתא. והאי שמשא דנהיר לכלא - נהורא דיליה שארי מרישא, ואתפשט בגופא דאילנא בארח מישר. תרין סטרין אחידן ביה - חד לצפון וחד לדרום. חד ימינא וחד שמאלא.

בשעתא דשמשא נהיר כמה דאתמר מההוא גופא דאילנא - אתקיף לדרועא דימינא ואנהיר בתוקפיה. ומתוקפיה נהיר שמאלא ואתכליל בנהוריה. 

{{צ|והוא כחתן יוצא מחפתו}} - מאן איהו {{צ|חפתו}}? דא איהו {{צ|עטרה שעטרה לו אמו ביום חתנתו}} {{ממ|שיר|ג|יא}}.{{ש}} 
{{צ|יוצא מחפתו}} - דא איהו רישא דכל נהורא, כמה דאת אמר בקרא דאבתריה - {{צ|מקצה השמים מוצאו}} {{ממ|תהלים|יט|ז}}. דא שירותא דכלא דאקרי {{צ|מקצה השמים}}, וכדין נפיק כחתן ממש כד נפיק לאערעא לכלתיה רחימתא דנפשוי ופריש דרועוי ומקבל לה. כהאי גוונא {{צ|והוא כחתן יוצא מחפתו}} - אזלא שמשא ואתפשט לגבי מערב. 

כיון דמערב אתקריב, סטר צפון אתער לקבליה בקדמיתא, וקריב למערב וזויג לה{{הערה|הכי גריס הרמק (המתוק מדבש)}} באתריה כמה דאתמר, דכתיב {{צ|שמאלו תחת לראשי}} {{ממ|שיר|ח|ג}}. ולבתר סטר דרום דאיהו ימינא דכתיב {{צ|וימינו תחבקני}}. כדין {{צ|ישיש כגבור לרוץ ארח}} - לאנהרא סיהרא ואוקמוה. 


תא חזי '''{{צ|בהעלותך את הנרות}}''' - אלין בוצינין עלאין דכלהו נהירין כחדא מן שמשא. '''(חסר כאן)'''
{{להשלים}} 


ר' אבא פתח: {{צ|אשרי העם יודעי תרועה יהוה באור פניך יהלכון}} {{ממ|תהלים|פט|טז}}. {{ש}}
האי קרא אוקמוה, אבל תא חזי זכאין אינון ישראל! &lt;קטע סוף=דף קמח ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קמט|א}}{{ש}}&lt;קטע התחלה=דף קמט א/&gt; דקב&quot;ה יהב לון אורייתא קדישא, ואוליף לון ארחוי לאתדבקא ביה ולמיטר פקודי דאורייתא למזכי בהו לעלמא דאתי, וקריב להו בשעתא דנפקו ממצרים - דהא כדין אפיק לון מרשותא אחרא וסליק לון לאתאחדא בשמיה. וכדין אקרון בני ישראל 'בני חורין' מכלא - דלא יתבו תחות רשותא אחרא, וסליק לון לאחדא בשמיה דסליק על כלא דשליט על עלאין ותתאין. 

ומגו רחימותא דלהון קרא לון {{צ|בני בכורי ישראל}} כגוונא  עלאה. ועל דא קטל  כל בכור דלעילא ותתא, ושרא קטירין ואסירין דעלאין ותתאין, בגין לאפקא לון ועבד לון בני חורין מכלא. ועל דא לא בעא קב&quot;ה לא מלאך ולא שרף אלא איהו. ועוד דהא איהו ידע לאבחנא ולמנדע כלא ולמשרי אסירין. ולאו אינון ברשותא דשליחא אחרא אלא בידיה. 

תא חזי בההוא ליליא דבעא קב&quot;ה לקטלא כל אינון בכורי כמה דאתמר, בשעתא דרמש ליליא אתו מזמרין לזמרא קמיה. אמר לון &quot;''לאו עידן הוא! דהא שירתא אחרא מזמרין בני בארעא!''&quot;. 

בשעתא דאתפליג ליליא - אתער רוח צפון, וקב&quot;ה כדין עבד נוקמין  וישראל מזמרין ואמרין הלילא בקול רם, וכדין עבד לון בני חורין מכלא. ומלאכין עלאי וכל משריין כלהו הוו צייתין להון לקליהון דישראל. בתר דאתגזרו - רשימו לבתיהון מההוא דמא ומדמא דפסחא, בתלת רשימין - על המשקוף ועל שתי המזוזות. מאי טעמא? הא אוקמוה בגין דאיהו רשימא קדישא, ומחבלא כד איהו נפיק וחמי ההוא דמא דהוה רשים על ההוא פתחא -- חייס עלייהו דישראל. הדא הוא דכתיב {{צ|ופסח יהוה על הפתח וגו'}} {{ממ|שמות|יב|כג}}. 

הכא אית לאסתכלא. אי קודשא בריך הוא אתי וקטיל בארעא דמצרים ולא שליח אחרא - רשימא דא דעל פתחא למה? והא כלא גלי קמיה!? {{ש}}
ותו  מהו {{צ|ולא יתן המשחית}}?! &quot;ולא ישחית&quot; מבעי ליה?! {{ש}}
אלא ודאי הכי הוא דכתיב {{צ|ויהו&quot;ה הכה כל בכור}} {{ממ|שמות|יב|כט}} - {{צ|ויהו&quot;ה - הוא ובית דינו}}. וההוא בי דינא הכא אשתכח. 

מכאן דבכלא בעי לאחזאה עובדא בגין לאשתזבא! דהא כגוונא דא על גבי מדבחא בגין דלא אשתכח מחבלא. האי בעובדא. ובזמנא דלא אצטריך האי - כגון ראש השנה דאיהו יומא דדינא ומאריהון דלישנא בישא קיימין עלייהו דישראל - בעינן מלין צלותין ובעותין ובעינן לאחזאה עובדא כמה דאוקימנא והא אתמר. ובמה? בשופר,  לאתערא שופרא אחרא. ואנן מפיקין בההוא קלא רחמי ודינא כחדא, כלא כדקא יאות, כמה דההוא שופר עלאה אפיק קלא דאיהו כללא כחדא. ולאתערא רחמי קאזלינן, ולתברא מאריהון דדינא דלא ישלטון בהאי יומא. {{ש}}
וכד רחמי מתערין - כלהו בוצינין עלאין נהרין מהאי גיסא ומהאי גיסא. כדין {{צ|באור פני מלך חיים}} {{ממ|משלי|טז|טו}}. 

תא חזי בשעתא דכהנא  אתכוון לאדלקא בוצינין לתתא והוה קריב קטורת בוסמין - בההוא שעתא כדין בוצינין עלאין נהרין ואתקטר כלא כחדא, וחדו וחדוותא אשתכח בכלהו עלמין. הדא הוא דכתיב {{צ|שמן וקטורת ישמח לב}} {{ממ|משלי|כז|ט}}. {{ש}}
ועל דא '''{{צ|בהעלותך את הנרות}}'''.


'''רבי אלעזר ור' יוסי ור' יצחק''' הוו אזלי באורחא. {{ש}}
פגעו באינון טורי קרדו. {{ש}}
עד דהוו אזלי - זקף עינוי ר' אלעזר וחמי אינון טורי רמאי, והוו חשוכן ודחלן בדחילו. {{ש}}
א&quot;ר אלעזר לאינון חברייא: &quot;''אלו אבא הכא - לא הוה דחילנא! אבל כיון דאנן תלתא ומלי דאורייתא ביננא - דינא הכא לא אשתכח!''&quot; 

פתח ר' אלעזר ואמר: כתיב {{צ|ותנח התיבה בחדש השביעי וגו' על הרי אררט וגו'}} {{ממ|בראשית|ח|ד}}. {{ש}}
כמה חביבין מלי דאורייתא! דבכל מלה ומלה אית רזין עלאין ואורייתא כלא עלאה איקרי! ותנינן בתליסר מכילן דאורייתא {{צ|כל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד - לא ללמד על עצמו יצא - אלא ללמד על הכלל כלו יצא}}. &lt;קטע סוף=דף קמט א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קמט|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קמט ב/&gt;דהא אורייתא דאיהי כללא עלאה - אע&quot;ג דנפק מנה חד ספור בעלמא - ודאי לא אתי לאחזאה על ההוא ספור, אלא לאחזאה מלין עלאין ורזין עלאין! ולא ללמד על עצמו יצא - אלא ללמד על הכלל כלו יצא! בגין דההוא ספור דאורייתא או ההוא עובדא - אע&quot;ג דהוא נפקא מכללא דאורייתא - לאו לאחזאה על גרמיה נפק בלבד, אלא לאחזאה על ההוא כללא עלאה דאורייתא כלא נפק! 

כגון האי דכתיב {{צ|ותנח התיבה בחדש השביעי בשבעה עשר יום לחדש על הרי אררט}}. ודאי האי קרא מכללא דאורייתא נפק ואתי בספור דעלמא! מאי אכפת לן אי שרי בהאי או בהאי - דהא באתר חד לישרי?! אלא ללמד על הכלל כלו יצא! וזכאין אינון ישראל דאתיהיב להו אורייתא עלאה אורייתא דקשוט! ומאן דאמר דההוא ספורא דאורייתא לאחזאה על ההוא ספור בלבד קאתי - תיפח רוחיה! דאי הכי לאו איהי אורייתא עלאה אורייתא דקשוט. אלא ודאי אורייתא קדישא עלאה איהי אורייתא דקשוט. 

תא חזי מלך בשר ודם לאו יקרא דיליה הוא לאשתעי מלה דהדיוטא - כל שכן למכתב ליה. ואי סליק בדעתך דמלכא עלאה קב&quot;ה לא הוו ליה מלין קדישין למכתב ולמעבד מנייהו אורייתא, אלא דאיהו כניש כל מלין דהדיוטין כגון מלין דעשו, מלין דהגר, מלין דלבן ביעקב, מלין דאתון, מלין דבלעם, מלין דבלק, מלין דזמרי - וכניש להו וכל שאר ספורין דכתיבין ועביד מנייהו אורייתא. אי הכי אמאי אקרי 'תורת אמת' - {{צ|תורת יהוה תמימה. עדות יהוה נאמנה. פקודי יהוה ישרים. מצות יהוה ברה. יראת יהוה טהורה. משפטי יהוה אמת}}?! וכתיב {{צ|הנחמדים מזהב ומפז רב}} - אלין אינון מלי דאורייתא! {{ש}}
אלא ודאי אורייתא קדישא עלאה איהו אורייתא דקשוט, {{צ|תורת יהוה תמימה}}, וכל מלה ומלה אתייא לאחזאה מלין  עלאין. דההוא מלה דההוא ספור לאו לאחזאה על גרמיה בלבד קא אתיא - אלא לאחזאה על ההוא כללא קאתי כמה דאוקימנא. 

תא חזי {{צ|ותנח התיבה וגו'}}. האי קרא כך  איהו והא אתמר. בשעתא דדינא תלי על עלמא ודינין שריין, וקב&quot;ה יתיב על כורסייא דדינא למידן עלמא בההוא כורסייא - כמה רשימין אתרשימו ביה! כמה פיתקין גניזין בגויה! בגו אחמתא דמלכא כלהו ספרים דפתיחו תמן אתגניזו. ובגין כך לא אתנשי מלה מן מלכא. והאי כורסייא לא אתקן ולא שריא אלא ב{{צ|חדש השביעי}} דאיהו יומא דדינא, יומא דכל בני עלמא אתפקדון ביה. כלהו עברין קמי ההוא כרסייא.{{ש}}
ועל דא {{צ|ותנח התבה בחדש השביעי}} - בחדש השביעי ודאי! דאיהו דינא דעלמא. 

{{צ|על הרי אררט}} - אלין  מאריהון דדינין, מאריהון דיבבא ויללא.  דכלהו שכיחין בההוא יומא קמי קב&quot;ה. וכמה מארי תריסין אתערו בהאי יומא, וכלהו קיימי תחות ההוא כרסייא בדינא דעלמא. וישראל מצלאן צלותא בההוא יומא ובעאן ומתחננן קמיה, ותקעין בשופר, וקב&quot;ה חייס עלייהו ומהפך דינא לרחמי. וכל עלאי ותתאי פתחי ואמרי {{צ|אשרי העם יודעי תרועה}}. 

ועל דא בעינא בההוא יומא דההוא דתקע דידע עקרא דמלה, ויכוון ביה בתרועה ויעביד מלה בחכמתא. ועל דא כתיב {{צ|אשרי העם '''יודעי''' תרועה}} ולא כתיב &quot;תוקעי תרועה&quot;. והא אתמר. 


אזלו כל ההוא יומא. {{ש}}
כד רמש ליליא סליקו לחד אתר ואשכחו חד מערתא. {{ש}}
אמר רבי אלעזר &quot;''ליעול חד גו מערתא  אי אשתכח אתר דאיהו יתיר מתתקן''&quot;.{{ש}} 
עאל ר' יוסי וחמא מערתא אחרא בגויה, נהורא דשרגא ביה. {{ש}}
שמע חד קלא דהוה אמר '''{{צ|בהעלותך את הנרות אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות}} {{ממ|במדבר|ח|ב}}''' - ''הכא נטלא כנסת ישראל נהורא.''&lt;קטע סוף=דף קמט ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנ|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנ א/&gt;''ואמא עלאה מתעטרא, וכלהו בוצינין מינה נהרין. בה תרין טופסירין דקיקין פרחין. שושבינין  כלהו קטרין לגבי עלאה ומתמן לתתא''. 

שמע ר' יוסי וחדי. {{ש}}
אתא לגבי ר' אלעזר. {{ש}}
אמר ליה ר' אלעזר: &quot;''ניעול! דקב&quot;ה אקדים לן האי יומא לאתרחשא לן בנסין''&quot;. {{ש}}
עאלו. {{ש}}
כיון דעאלו חמו תרין בני נשא דהוו לעאן באורייתא. {{ש}}
אמר רבי אלעזר {{צ|מה יקר חסדך אלהים ובני אדם בצל כנפיך יחסיון}}! {{ממ|תהלים|לו|ח}} {{ש}}
קמו אלין ויתבי כלהו וחדו כלהו. {{ש}}
אמר רבי אלעזר: {{צ|מה יקר חסדך אלהים}} דאשכחנא לכו! חסד עבד לן קב&quot;ה באתר דא! השתא אדליקו בוצינין! 


פתח רבי יוסי ואמר: '''{{צ|בהעלותך את הנרות}}''' - {{צ|בהעלותך}} ממש! באדלקותך! דהא כחדא אתעביד על ידא דכהנא תרין פולחנין דאינון קשורא חדא. ומאן אינון? שמן וקטרת, כדכתיב {{צ|שמן וקטרת ישַמח לב}} {{ממ|משלי|כז|ט}} דכתיב {{צ|והקטיר עליו אהרן קטרת סמים בבקר בבקר בהיטיבו את הנרת יקטירנה}} {{ממ|שמות|ל|ז}}, וכתיב {{צ|ובהעלות אהרן את הנרות בין הערבים יקטירנה}} {{ממ|שמות|ל|ח}}. {{ש}}
מאי שנא הכא {{צ|בהטיבו}} ומאי שנא התם {{צ|ובהעלות}}? 

* אמר ר' יהודה: כלא חד מלה! 

* רבי יוסי אמר: {{צ|בהטיבו}} - כמה דאת אמר {{צ|כי טובים דודיך מיין}} {{ממ|שיר|א|ב}}. {{צ|טובים}} - רווי חמרא, כמה דאת אמר {{צ|ונשבע לחם ונהיה טובים}} {{ממ|ירמיהו|מד|יז}}. 

* ר' יהודה אמר: הטבה ממש! כמה דאת אמר {{צ|וטוב לב משתה תמיד}} {{ממ|משלי|טו|טו}}.  {{צ|ובהעלות}} - דהא בזמנא דאתשקיין ואתרוויין משקיו דנחלא - כדין עלאין עלוין וברכן  אשתכחו בכלהו וחדו בכלא. ועל דא {{צ|ובהעלות}}. 

* רבי אחא אמר: בשעתא דעמיקא דכלא נהיר  - נהיר בנחלא. ונחלא נגיד  בארח מישר לאשקאה כלא. כדין כתיב  {{צ|בהטיבו}}, בגין דהא מעומקא דכלא נפקי. {{צ|בהעלות}} - דאתי מסטרא עלאה דעמיקא  דכלא דאקרי 'מחשבה'. וכלא חד מלה! וכדין כנסת ישראל אתברכא, וברכאן אשתכחי בכלהו עלמין.


רבי יצחק פתח: כתיב {{צ|בנה בניתי בית זבול לך מכון לשבתך עולמים}} {{ממ|מ&quot;א|ח|יג}}. {{ש}}
{{צ|בית זבול}} - בית זבול ודאי! כד אתפקדו בידהא כל גנזי מלכא ושלטא בהו - כדין אקרי {{צ|בית זבול}}. ורקיע חד אית דאקרי {{צ|זבול}} - דהא דא אשכח לקבלא ברכאן ולסדרא כלא. והאי אקרי {{צ|בית זבול}}. 

תא חזי כתיב {{צ|ולזבולן אמר שמח זבולן בצאתך ויששכר באהלך}} {{ממ|דברים|לג|יח}} - מלמד דאשתתפו כחדא; דא נפיק ואגח קרבא, ודא יתיב ולעי באורייתא. ודא יהיב חולקא לדא, ודא יהיב חולקא לדא. 

בחולקיה דזבולון ימא, וכנסת ישראל אקרי {{צ|ים כנרת}}. והכי אתחזי בגין דהא תכלת נפיק מתמן ואוקמוה. דהא לתתא כגוונא דלעילא; ים כנרת לעילא, ים כנרת לתתא. תכלת לעילא, תכלת לתתא. וכלא באתר חד! ועל דא ירית זבולון למיפק לאגחא קרבא. ומנלן דהכי הוא? דכתיב {{צ|עמים הר יקראו שם יזבחו זבחי צדק}} {{ממ|דברים|לג|יט}}. {{צ|זבחי צדק}} ודאי! מאי טעמא? {{צ|כי שפע ימים יינקו}}. 

ויששכר חולקיה באורייתא, ויהיב לזבולון חולקא דאורייתא ודאי. ועל דא אשתתפו כחדא לאתברכא זבולון מיששכר - דברכתא דאורייתא היא ברכתא דכלא. 

ר' אבא אמר אחסנתא דאורייתא ודאי הכי הוא! ודרגא דא שתיתאה יהיב אגר  אורייתא ואחסין לה לכנסת ישראל. אחסין חוורא לתכלתא. ועל דא תנינן {{צ|משיכיר בין תכלת ללבן}}. דישתמודען גווני. דהא כדין אקרי '''בקר''', וחוורא אתי לעלמא ותכלתא אתעבר. ועל דא כל קרבין דמלכא וכל זייני מלכא בידהא אתמנן. והא אוקימנא. 


{{קטן|'''(חסר תחלת המאמר. ועיין [[זהר חלק ג רפו א|פרשה וילך רפו א]])'''}}{{ש}} 
{{צ|באר חפרוה שרים כרוה נדיבי העם}} {{ממ|במדבר|כא|יח}}. {{ש}}
{{צ|באר}} - דא כנסת ישראל. {{צ|חפרוה שרים}} - דא אבא ואמא דאולידו לה. {{צ|כרוה נדיבי העם}} - אלין אבהן דכתיב {{צ|נדיבי עמים נאספו עם אלהי אברהם וגו'}}. &lt;קטע סוף=דף קנ א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנ|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנ ב/&gt;בגין לאתברכא מנהון על ידא דדרגא חד. ומנו? צדיק דקאים עלה. ועל דא אמרינן כד האי באר נטלא - בסיועא דאבהן נטלא! 

ואקרי {{צ|'''באר'''}} ואקרי {{צ|'''ים'''}}. {{ש}}
אקרי {{צ|'''באר'''}} - בשעתא דיצחק נפק מזיינא מסטרא דאימא ואתי לאמשכא אבתרא דדא, ומלי לה. כדין אקרי 'באר דיצחק' 'באר דמרים'. והא אוקמוה.{{ש}} 
{{צ|'''ים'''}} - כד אתנהרא מנהרא עלאה דאבא - כדין אקרי 'ים' דנחלין אזלן לגווה, כמה דאת אמר {{צ|כל הנחלים הולכים אל הים והים איננו מלא}} {{ממ|קהלת|א|ז}}. ומיומא דגלתה כנסת ישראל בגלותא כתיב {{צ|אזלו מים מני ים}} {{ממ|איוב|יד|יא}} - דא כנסת ישראל. {{צ|ונהר יחרב ויבש}} - דא צדיק. ועל דא כתיב {{צ|הצדיק אבד וגו'}} {{ממ|ישעיה|נז|א}} - דהוא הוה נהר עלאה ויקירא דעייל בגווה. והוא כניש כל אינון נהרין ונחלין דנגדין מנגידו דההוא נהר קדישא דלא פסקין מימוי לעלמין, דנגיד ונפיק מעדן עלאה, והוא עייל בגווה ומלי אגמהא. ומתמן ירתין עלמין כלהו  ברכן בכלא. 

תא חזי בשעתא דאתברכא כנסת ישראל - עלמין כלהו אתברכן! וישראל לתתא ינקין ומתברכן בגינה. והא אוקימנא. דהיא אגנא עלייהו דישראל כמה דאתמר. 


כתיב {{צ|ויסע מלאך האלהים ההלך לפני מחנה ישראל וילך מאחריהם ויסע עמוד הענן מפניהם ויעמד מאחריהם}} {{ממ|שמות|יד|יט}}. {{ש}}
{{צ|מלאך האלהים}} - דא כנסת ישראל, והא אוקימנא. דההיא שעתא בסיועא דאבהן נטלא, וכד אינון משתכחין לגבה - כלא משתכחי. ובגין כך אתמסר באלין קראי שמא קדישא דכליל בהון אבהתא כמה דאוקימנא. חד קרא כסדרא, וחד למפרע, וחד כסדרא. 

* {{צ|ויסע מלאך האלהים ההולך וגו'}} - דא כסדרא בגין דאברהם אשתכח הכא, וכל אינון דאתו מסטריה. ועל דא איהו כסדרא כגוונא דא:
[[קובץ:ויסע טבלה.PNG||300px|]]
: '''{{קטן|(אמר המגיה כאן מצאתי כתוב פסוק ויסע כסדר כל אות ואות בבית אחד במרובע עם זה הלשון ותמצאם כולם בסוף חלק שני)}}'''

הכא אתעטר אברהם בעטרוי ואעטר לה לכנסת ישראל. ואלין אתוון כלהו בארח מישר למיהך ביממא דכתיב {{צ|יומם יצוה יהוה חסדו ובלילה שירה עמי}} {{ממ|תהלים|מב|ט}}. ועל דא כתיב {{צ|ויסע}}. אימתי נטלין במטלנייהו? הוי אימא ביממא כד נהיר שמשא. {{ש}}
ודא חד קרא דאיהו בשבעין ותרין אתוון. 


תניינא דיצחק הכי נמי דאשתכח בע&quot;ב אתוון לאשתכחא בדינא לגבי מצראי, ולגבי ישראל ברחמי. ועל דא כתיב {{צ|ויבא בין מחנה מצרים ובין מחנה ישראל}} {{ממ|שמות|יד|כ}} - לקביל אלין ולקביל אלין. {{צ|ויהי הענן והחשך}} - דהכי הוא. יומא דיצחק דעיבא הוי. עננא וחשוכא מניה הוא. ובגין כך סדורא דאתוון למפרע  ולא בארח מישר, כגוונא דא:
[[קובץ:ויבא טבלה.PNG||300px|]]
: '''{{קטן|(כאן מצאתי כתוב פסוק ויבא למפרע כל אות ואות בבית אחד במרובע עם זה הלשון)}}'''

ועל דא אתוון כלהו למפרע דכתיב {{צ|ויהי הענן והחשך}}, דכיון דעאל יצחק בדינוי - {{צ|לא קרב זה אל זה}} כתיב. {{צ|זה אל זה}} - אינון דאתו מסטרא דאברתם - לא קריבו דא בדא! דהא לא יכלין! בגין דהאי באר אתדבקא ביצחק כמה דאת אמר {{צ|ויאר את הלילה}} - דכד אתמלייא לאתחברא  ביצחק לא קרב זה אל זה ולא יכיל לקרבא. 

עד דאתא יעקב ואתחבר באברהם, ונטל ליצחק ושארי ליה באמצעיתא. כדין אתקשר מהימנותא דא בדא ודא בדא ואשתזיבו ישראל. {{ש}}
ותנינן באתר דאבהתא אשתכחי - שאר צדיקייא משתכחי גבייהו. ועל דא שמא דא סליק לסטרין אחרנין מתפרשן, אע&quot;ג דכלהו נפקין לארחא חד. 

כד נהרא האי '''באר''' מסטרא דיצחק ואתקשר ביה - אתעביד ימא רבא תקיפא, וגלגלין תקיפין סליקין ונחתין בזעף ורוגזא בתקיפו. &lt;קטע סוף=דף קנ ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנא|א}}{{ש}}&lt;קטע התחלה=דף קנא א/&gt;נטיל לעילא. סליק ונחית לתתא. אברהם אתי  לקבליה. ומגו רוגזא וזעפא וחימתא ותקיפו - זה אל זה  לא הוו מתקרבין. עד דאתא יעקב ושכיך רוגזא ומאיך ותבר גלגלי ימא. הדא הוא דכתיב {{צ|ויט משה את ידו על הים ויולך יהוה את הים ברוח קדים עזה וגו'}} {{ממ|שמות|יד|כא}}. מאי {{צ|ברוח קדים עזה}}? דא רוח יעקב! {{צ|עזה}} - תקיף לקבליה לתברא רוגזא דהאי ימא. {{צ|וישם את הים לחרבה ויבקעו המים}} -  אריק ימא מימי רוגזין, ואתפליגו מיא לסטרא דאברהם ולסטרא דיעקב. הדא הוא דכתיב {{צ|ויבקעו המים}} - לסטרא דא ולסטרא דא. ועל דא אתוון כלהו בארח מישר כדקא יאות.

[[קובץ:ויט טבלה.PNG||300px|]]
: '''{{קטן|(כאן היה כתוב פסוק ויט כסדר כל אות ואות בבית אחד במרובע עם זה הלשון)}}'''

אלין אתוון בארח מישר בסטר דיעקב, וכל אינון דאתו מסטריה. וכד אתא יעקב אתחבר באברהם, ונטל ליצחק ושארי ליה באמצעיתא - כדין אתקשר מהימנותא; דא בדא ודא בדא. ועל דא עובדא כתקונא דשמא קדישא בזווגא דאבהן אשתמודע דאיהו קשורא חד, קשורא מהימנא, למהוי רתיכא שלימתא. ובזווגא דאבהן כחדא אתעביד כלא. 

וידעין חברייא למיהך בארח מישר לאתקנא עובדין כדקא יאות. ובשמא דא קשורא דאבהן אשתכחן אורחין לדינא ולרחמי. לסיוע. לחסד. לדחילו. לאורייתא. לחיי. למותא. לטב. לביש. זכאין אינון צדיקייא דידעין אורחוי דאורייתא וידעין למיהך באורחוי דמלכא קדישא! זכאין אינון בעלמא דין ובעלמא דאתי!

[[קובץ:עב שמות טבלה.PNG||400px|]]

{| class=&quot;wikitable&quot;
|+ טבלת ויקיטקסט עם חישוב גימטריא
|-
| {{גמט|והו}} || {{גמט|ילי}} || {{גמט|סיט}} || {{גמט|עלם}} || {{גמט|מהש}} || {{גמט|ללה}} || {{גמט|אכא}} || {{גמט|כהת}}
|-
| {{גמט|הזי}} || {{גמט|אלד}} || {{גמט|לאו}} || {{גמט|ההע}} || {{גמט|יזל}} || {{גמט|מבה}} || {{גמט|הרי}} || {{גמט|הקם}}
|-
| {{גמט|לאו}} || {{גמט|כלי}} || {{גמט|לוו}} || {{גמט|פהל}} || {{גמט|נלך}} || {{גמט|ייי}} || {{גמט|מלה}} || {{גמט|חהו}}
|-
| {{גמט|נתה}} || {{גמט|האא}} || {{גמט|ירת}} || {{גמט|שאה}} || {{גמט|ריי}} || {{גמט|אום}} || {{גמט|לכב}} || {{גמט|ושר}}
|-
| {{גמט|יחו}} || {{גמט|להח}} || {{גמט|כוק}} || {{גמט|מנד}} || {{גמט|אני}} || {{גמט|חעם}} || {{גמט|רהע}} || {{גמט|ייז}}
|-
| {{גמט|ההה}} || {{גמט|מיכ}} || {{גמט|וול}} || {{גמט|ילה}} || {{גמט|סאל}} || {{גמט|ערי}} || {{גמט|עשל}} || {{גמט|מיה}}
|-
| {{גמט|והו}} || {{גמט|דני}} || {{גמט|החש}} || {{גמט|עמם}} || {{גמט|ננא}} || {{גמט|נית}} || {{גמט|מבה}} || {{גמט|פוי}}
|-
| {{גמט|נמם}} || {{גמט|ייל}} || {{גמט|הרח}} || {{גמט|מצר}} || {{גמט|ומב}} || {{גמט|יהה}} || {{גמט|ענו}} || {{גמט|מחי}}
|-
| {{גמט|דמב}} || {{גמט|מנק}} || {{גמט|איע}} || {{גמט|חבו}} || {{גמט|ראה}} || {{גמט|יבמ}} || {{גמט|היי}} || {{גמט|מום}}
|}

: {{קטן|(וכאן מצאתי הע&quot;ב שמות היוצאים מג' פסוקים אלו במרובע. כל שם ושם מג' אותיות בבית אחד. י&quot;שר ה&quot;פוך י&quot;שר - וסימניך '''יהי''' אור. ולא הדפסתי אותו מפני יקר תפארת קדושתו)}}


הא אבהן במטלנין בעובדין בקשורין דמתקשרי דא בדא. וכד מתחברן כחדא - לית מאן דיקום קמייהו! {{ש}}
ותנינן באתר דאבהתא אשתכחו - שאר צדיקייא משתכחי גבייהו. ועל דא שמא דא סליק לסטרין אחרנין מתפרשן, אע&quot;ג דכלהו נפקין לארחא חד. 

===קטע זמני===
{{קטן|'''[כאן שייך גרסינן שבעה וכו' שבסוף הספר סימן ח']''' }}{{הערה|העתקתי את הטקסט של סימן ח' לכאן במהדורה זו - ויקיעורך}}

{{גדול|'''['''}} שבעה יומין עלאין ברא קב&quot;ה בעלמא ועלייהו שתיל ובני עלמין. הדא הוא דכתיב {{צ|כי ששת ימים עשה יהוה}} {{ממ|שמות|לא|יז}} {{ממ|שמות|כ|י}} ולא כתיב &quot;בששת&quot;. {{ש}}
ולקבל אינון שבעה יומין עלאין ברא קב&quot;ה בארעא שבעה זכאי קשוט לקיימא לון ולאנהרא לון - כל חד וחד לקבל יומיה. ושתיל להו כל חד וחד בדרא דאתחזי. ואינון אבהן דעלמא! אברהם יצחק יעקב יוסף משה אהרן דוד. ואינון אקרון {{צ|הרים}} - {{צ|הררי קדם}}, דאינון תליין מאינון שבעה יומין עלאין דאמרן. שיתא יומי בראשית ושביעאה דקיימא ואזיל קמייהו. הדא הוא דכתיב {{צ|ובית דויד כאלהים}} {{ממ|זכריה|יב|ח}}. 

ואף על גב דאיהו שביעאה - רביעאה איהו ביומין! ויוסף איהו שביעאה אבל כד אתכליל ביה ביוסף ויהיב ליה תפנוקא מבי מלכא - אקרי אוף איהי 'שביעאה'. וכולהו אחידו בה בשכינתא ברזא דשבעה. בגין דשכינתא אתקריאת {{צ|בת שבע}} - בת מאימא עילאה דאיהי כללא דשבע דרגין דעִמַה. ואיהי דרגא ד{{צ|צדק}}. עשיראה דאינון ספירן דאיקרי בהון קודשא בריך הוא. 


ואקרי שביעאה בקרא דכתיב {{צ|לך יהוה הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד כי כל בשמים לך יהוה הממלכה}}.

ומאי טעמא? והא רביעאה היא ליומי!? {{ש}}
אלא בגין דאיהי נטיעה בתראה דאתכלילת בשביעאה - בגין כך נטלה שמיה. וכלא חד! 

וכל חד וחד מאבהן ידע ליה לקב&quot;ה מגו דרגא דיליה ואחיד ביה בההוא דרגא. 
* אברהם ידע ליה לקב&quot;ה מגו חסד דאיהי מדת הגדולה, מדת החסד, ימינא דמלכא. ועל דא אחיד בה ולא שביק לה לעלמין, ועביד טיבו עם כל בני נשא ואוקמוה, דהא עובדוי סליקו ליה  להאי דרגא.
* יצחק ידע ליה בדרגא דגבורה דאקרי {{צ|פחד יצחק}} ודחיל ליה לעלמין. 
* יעקב ידע ליה מגו דרגא דתפארת דאיהו כליל מחסד ופחד, ואקרי {{צ|אמת}} ואחיד בה. הדא הוא דכתיב {{צ|תתן אמת ליעקב}} {{ממ|מיכה|ז|}}. 
* יוסף ידע ליה לקב&quot;ה מגו ההיא אספקלריא דאקרי {{צ|כל}} ואקרי {{צ|יסוד}} ואקרי {{צ|צדיק}}. ועל דא אקרי יוסף {{צ|כלכל}}{{הערה|וראו {{ממ|דה&quot;א|ב|ו}} - ויקיעורך}} דכתיב {{צ|ויכלכל יוסף}} {{ממ|בראשית|מז|}}, וכתיב {{צ|וצדיק יסוד עולם}} {{ממ|משלי|י|}}.
* משה ואהרן אינון תרין כרובים דאשתמע קלא דלעילא מבינייהו. ועל דא אתיהיבת אורייתא על ידייהו. הדא הוא דכתיב {{צ|ונועדתי לך שם ודברתי אתך}} {{ממ|שמות|כה|}}. ואינון תרין כרובין לעילא, ואינון {{צ|נצח והוד}}, ואינון תרין סמכי דגופא. כגוונא דא אית לה למטרוניתא לתתא תרין כרובין תחותה דינקין מינה. ואינון עלאין ודאי  {{צ|על ארון העדות}} דאקרי {{צ|צדק}}. 'ארונא דסהדותא' - מאן {{צ|עדות}}? דא יוסף. הדא הוא דכתיב {{צ|עדות ביהוסף שמו}}, ואקרי {{צ|תורה שבכתב}}. והאי ארונא תורה שבעל פה. 

תא חזי כל אינון אבהן עלאין דאחידן לעילא רמיזין כלהו בתורה שבכתב, {{צ|תורת יהוה}}.  ודוד דאיהו אחיד בברייתא דאיהי תורה שבעל פה - רמיזא בדברי קבלה. ובגין כך אקרי {{צ|קבלה}} -  דמקבלת נהירו מתורה שבכתב דאיקרי {{צ|צדיק}} ואיקרי {{צ|יוסף}} ואיקרי {{צ|כל}}.

===קטע זמני לבדיקת פערי גרסאות בין הדפוס לבין הזהר חדש של המתוק מדבש===
ואינון תרין כרובין קיימין על ההוא סהדותא וארונא. הדא הוא דכתיב {{צ|והנצח וההוד כי כל בשמים ובארץ}}. ודא איהו סיומא דשמים. ומזווג להאי ארץ מברך מן עלמא. והכי הוא דכל מה שברא קודשא בריך הוא ברא לקבליה לתתא. ויוסף אקרי {{צ|עדות}} - הדא הוא דכתיב {{צ|עדות ביהוסף שמו}}. ועל דא שמא דיוסף שלים בכלא - לעילא ותתא. ועל דא תנינן ארון דיוסף וארון דשכינתא בהדי הדדי הוו אזלין במדברא. והוו כולי עלמא אמרי &quot;''מה טיבן של שני ארונות הללו?''&quot;. ומתיבין לון &quot;''קיים זה מה שכתוב בזה''&quot; - {{צ|'''קיים'''}} ודאי! הדא הוא דכתיב {{צ|וצדיק יסוד עולם}} - איהו '''קיומא''' דעלמא. 

אתא דוד דאיהו שביעאה דאבהן - אחיד בה בהאי {{צ|בת שבע}} דאיהי ממלכא(?) ולא שביק לה לעלמין. הדא הוא דכתיב {{צ|ודוד עבדי נשיא להם לעולם}} {{ממ|יחזקאל|לז|}}, וכתיב {{צ|כסאו כשמש נגדי}} {{ממ|תהלים|פט|}}. וכל דא אוליף לן אורייתא. דכולהו אחידן בה בשכינתא ברזא דשבע. 

תא חזי אברהם בוצינא קדמאה קדישא דעלמא כד בעא לאתקרבא בשכינתא לא יכיל עד דסליק ואשתמודע באינון תלת דרגין עלאין דעליה דההוא חולקא דיליה. כיון דסליק ואשתמודע ליה לקב&quot;ה מגו אינון תלת דרגין דעם אינון שבעה דאינון '''כתר עליון חכמה בינה''', ואינון שלימו דעשר ספירן דאיקרי בהו קודשא בריך הוא. וכיון דסליק באינון תלתא - כדין אחיד לחולקיה ההוא דרגא דתחותייהו דאינון תלתא דאקרי '''חסד''' - דכולהו אדביק לון מגו ההוא אספקלריא דשלטא בליליא דבהו ודאי לא הוה בר נש דידע כלום. ועל דא תנינן {{צ|בן שלש שנים הכיר אברהם את בוראו}} - {{צ|בן שלש}} דייקא!

ותא חזי רזא דהני שלש שנים ולא חסר - בגין דשכינתא אתקריאת {{צ|בת שבע}}, ולא יכיל לאתקרבא בהדה עד דסליק לאשתמודעא מגווה ולאתנהרא ולאנהרא לכלא מאי דאיהו לתתא באינון דרגין עלאין עם אינון שבעה ושלשה - הרי עשר דרגין עלאין, רזא דשמא דקודשא בריך הוא. וכיון דהוה מתנהיר באינון תלתא בעא לסלקא באינון שבע ברזא דכתיב {{צ|ויצב אברהם את שבע כבשות}}. ורזא דא רמז לאבימלך דלא יתפרעון מנהון עד דישתלמו אינון שבעה זכאי קשוט בישראל לקבל אינון שבע דרגין דלעילא. כיון דאשתלימו - יהא עלמא תתאה כגוונא דעלמא עלאה בקיומא שלים, וייתי דוד דאיהו שבעאה ויתער לההיא בת שבע דלעילא דאיהי נקמא נוקמיהון דישראל ויתפרע מנהון. {{ש}}
הדא הוא דכתיב {{צ|ויהי אחרי כן ויך דוד את פלשתים ויכניעם ויקח דוד את מתג האמה מיד פלשתים}}. מאי {{צ|ויהי אחרי כן}}? בתר דאשתלימו ישראל והוו כגוונא דלעילא - כדין {{צ|ויך דוד את פלשתים וגו'}} - דהא עד השתא לא יכילו ישראל למתבר תוקפיהון דהא אתערו חבריא בההוא מתג האמה. ואוקמוה. 

ותא חזי האי דרמיז ליה אברהם בכבשות הצאן ולא בעזים ולא במידי אחרינא - בגין דאינון מסטרא דחסד מאינון ממנן דינקין מסטרא דחסד ינקין לתתא אינון כבשים תחות שלטניהון. ואברהם אחיד לחולקיה מדת החסד. וכלא ברזא דחכמתא. ועל דא תנינן מאן דשרי גו ענא לא מסתכן לעלמין. ואי איהו שארי גו עזיא ורעי לון - כמה גרדיני נימוסין יתבין לקבליה לאסטאה! בגין דאינון מסטרא דדינא קשיא. אבל כד אתא יצחק למגזר עמיה קיים - גזר עמיה בשבעה דאתגליא מגו ההוא בירא דכתיב {{צ|ויקרא אותה שבעה}} {{ממ|בראשית|כו|}}. 

תא חזי אברהם קרא לההיא בירא דמיין נבעין {{צ|באר שבע}}. יצחק קרא ליה {{צ|שבעה}}. מה בין האי להאי?{{ש}}
אלא בגין דיצחק אחיד לחולקיה דרגא ד{{צ|פחד}} דאיהו דינא! ועל דא אוסיף בה '''ה''''. ו'''ה'''' בכל אתר היא מדת הדין. הדא הוא דכתיב {{צ|ויקרא אותה '''שבעה'''}} - דלא עבד בחורפן כמה דעבד אבוה. וכלא ברזא דחכמתא. ואוסיף בה '''ה'''' לאחזאה דאיהי חולקיה.

תא חזי כד ברא קודשא בריך הוא עלמא - ברא ליה בדינא. כיון דחזא דלא אתקיים - שיתף ביה חסד. הדא הוא דכתיב {{צ|ביום עשות יהוה אלהים}}. ואוקמוה {{צ|באברהם}} אתקיים עלמא. בגיני כך האי בירא ביתא דעלמא על שמיה אתקרי. הדא הוא דכתיב {{צ|על כן קרא שם העיר באר שבע}} {{ממ|בראשית|כא|}} - אף על גב דהאי בירא אתדבק ביצחק דכתיב {{צ|ויקרא אותה שבעה}} - שמיה {{צ|באר שבע}} סטרא דאברהם! ולא &quot;באר שבעה&quot;!  הדא הוא דכתיב {{צ|וימינו תחבקני}} {{ממ|שיר|ב}}. 

ותא חזי ארבעה מאינון שבעה זכאי קשוט כד בעו לאתקרבא בשכינתא בהא ד{{צ|שבע}} - כולהו ערעו בהאי באר דלא פסקו מימוי לעלמין. {{ש}}
אברהם כרי ליה להאי בירא בגין דאיהו אוליף לכל בני עלמא דיפלחון לקודשא בריך הוא. וכיון דכרי ליה - אפיק מיין נבעין דלא פסקין לעלמין. וכיון דמית אברהם  מה כתיב? {{צ|וכל הבארות אשר חפרו עבדי אברהם אביו וגו'}} - '''{{צ|בארת}}''' כתיב. וחד הוה דכתיב {{צ|באר שבע}}. וקרינן {{צ|בארות}} - משמע דסגיאין הוו! בגין דהאי בירא מתחזי לון לאבהן בכל דוכתא דהוו אזלין הוה מתחזי לון סגיאין וכבירין.

כיון דמלוה(?) פלשתים עפרא - רזא דאהדרו בני עלמא לעבודה זרה, והוה עלמא שמם דלית דידע ליה לקודשא בריך הוא. כיון דאתא יצחק מה כתיב? {{צ|וישב יצחק ויחפור את בארות המים אשר חפרו בימי אברהם אביו}}. מאי {{צ|וישב}}? אלא דאתיב עלמא לתיקוניה ואוליף לון לבני עלמא דידעין ליה לקודשא בריך הוא. הדא הוא דכתיב {{צ|ויהי אחרי מות אברהם ויברך אלהים את יצחק בנו}}. 

האי בירא ממאן הוה? ממיין דכל חיין דעלאין ותתאין תליין ביה!  וחזי כלא. הדא הוא דכתיב {{צ|ידע מה בחשוכא ונהורא עמיה שרא}}. {{ש}}
ותא חזי אינון {{צ|עבדי יצחק}} בגין דאינון מסטרא דדינא קשיא - כד חפרו ליה מה כתיב ביה? {{צ|שטנה}}. והא אוקמוה. עד דאתא איהו ויחפור באר אחרת {{צ|ויקרא שמה רחובות}} ודאי.  אבל עבדי אביו - בגין דכלהו מסטרא דימינא אתיין ולא הוה שטנה בעלמא ולא נפיק דינא מהאי בירא לאשטנא לון כד לא כשרין עובדיהון - מהאי בירא איהו פתחא למידע ליה לקודשא בריך הוא. הדא הוא דכתיב {{צ|פתחי לי שערי צדק אבא בם אודה יה}} {{ממ|תהלים|קיח|}}.

ועד דלא סליק מעלמא בריך ליה ליעקב ושלחיה לפדן לאזדווגא. וכד אזיל לחרן מה כתיב? {{צ|וירא והנה באר בשדה}} {{ממ|בראשית|כט|}}. כיון דחזא יעקב יקרא דקודשא בריך הוא מגו ההוא בירא דאיקרי {{צ|באר שבע}} - כדין אמר ללבן {{צ|אעבדך שבע שנים ברחל בתך הקטנה}} - {{צ|הקטנה}} דייקא!


תא חזי לקבל אינון שבעה זכאין פקיד קודשא בריך באורייתיה לקרבא קרבן מוסף בשבעה זמנין בשתא בגין לאוספא להו תפנוקין ועדונין מבי מלכא. אבהן ישבעון בקדמיתא ובתר כן בנין. והם שבעה זמנין ולא יתיר.  
* בשבתא - לקבל צדיק יסוד עולם דאיקרי '''{{צ|כל}}''' ואיקרי '''{{צ|מוסף שבת}}''' לאוספא ליה עדונין ממוחא סתימא.
* ובריש ירחא - לקבל כנסת ישראל דאתקריאת {{צ|סיהרא}}, והוא דוד.
* ומחמיסר יומא לירחא קדמאה - לקבל אברהם אבוהון דאחיד במדת החסד ואקרי {{צ|ראשון}}.
* בירחא תליתאה בעצרת דאתיהיבת ביה אורייתא בשעה קולות לקבל יעקב דאיהו תליתאי לאבהן ואחיד ב{{צ|קול}} - {{צ|קול יעקב}}.
* ובריש שתא - לקבל יצחק דאתיליד ביה ואנן מדכרינן ביה עקידת יצחק, ואיהו יומא דדינא לקבל מדת הדין דאחיד בה.
* יום הכפורים - לקבל משה דקביל ביה קודשא בריך הוא צלותיה וחס על ישראל ואהדר ליה אורייתא. 
* בחג הסוכות - לקבל אהרן דבזכותיה אזלין אינון שבעה עננים דחפאן על ישראל כסוכה, ובגין כך עבדין סוכה.

וכל אורייתא אית בה כמה רזין עלאין סתימין בה. וכד אלין שבעה מתוספין בברכאן - כל עלמא בשלימו סגיאה.{{ררר}}  {{גדול|''']'''}}


שבעה קשורין אינון דמתקשרי בהו - ג' אבהן וד' אחרנין. 
* רישא ואמצעיתא בקשורא חדא, ואלין אינון דחפרו בירא דמיא. 
* תניינא זה אל זה ואינון קשורא חדא בתלת יודין. 
* תליתאה - שלימו דכל מהימנותא. 
* רביעאה - תרין קיימין דגופא קיימא עלייהו. 
* חמישאה - טב וביש. נהרא דנפיק אילנא דחיי ומותא עמיקתא דכלא. 
* שתיתאה - דינא ברחמי. 
* שביעאה - בקדמיתא אתמר בההוא רישא דאמרן בגין דאיהו אמצעיתא דכלא, ובגין דאיהו אמצעיתא דכלא אקרי 'אני' קיומא דכל ענפין דמתאחדן מסחרניה. 


שבעה דרגין אלין מדרגא חדא לדרגא חדא (ס&quot;א אחרא) אשתמודעא רתיכא חדא בכל אינון דמתאחדאן ביה. וכן מדרגא לדרגא. וכלהו אתנהגן אבתריה דההוא דרגא דאתפקדא עלייהו והא אוקימנא מלי. 

תא חזי בשעתא דאלין דרגין משתכחי - כל מהימנותא אשתכח. ואלין שבעה עננין דאסחרו להו לישראל. בגין כך כד נטלא שכינתא - באבהתא נטלא. וכד אלין נטלין - כלהו דרגין אחרנין נטלין בהו. וכדין אתעטרת כנסת ישראל כדקא יאות. תא חזי זבולן דקאמרן ירית ים כנרת - ים כנרת סתם. והכי אתחזי. אי הכי יהודה מה חולקא אית ביה? אלא יהודה נטל מלכותא כלא ואתאחיד ביה בכל סטרין. 

רבי אלעזר אמר האי פרשתא - הא אתמר עובדא דמנרתא ותקונהא וכל מה דבה! אמאי הכא זמנא אחרא? אלא כיון דנשיאים קריבו (לעילא) קורבנא דמדבחא וכל תקונא דאתחזי ליה - אתא קרא ואשתעי עובדא דמנרתא דהיא תקונא על ידא דאהרן. דהא לעילא מנרתא וכל בוצינין (ס&quot;א תקונין) דילה על ידא דאהרן נהרין כלא. תא חזי מדבחא תריסר נשיאין הוו לחנכא ליה ולאתקנא ליה, והא אוקמוה, תריסר אינון שבטין לד' סטרין ד' דגלים וכלהו תריסר. וכלא כגוונא דלעילא מנרתא &lt;קטע סוף=דף קנא א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קנא|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קנא ב/&gt;אתמני בשבעה בוצינין לאדלקא על ידא דכהנא, וכלא כגוונא דלעילא. ומנרתא על את קיימא, ובניסא אתעבידת, והא אוקמוה בעובדא דמנרתא. ומדבח פנימאה ומנרתא קיימי כחדא לחדוותא דכלא דכתיב {{צ|שמן וקטרת ישמח לב}}.  ואוקימנא דתרי מדבחן הוו; חד פנימאה דכלא והאי קיימא לחדוותא, וחד לבר לקרבאה קרבנין. ומהאי פנימאה נפיק להאי דלבר. ומאן דחמי ויסתכל ינדע חכמתא עלאה, רזא דמלה '''אדני יהו&quot;ה'''. ועל דא לא אתקרב קטרתא אלא בשעתא דשמן אשתכח. 

אשכחנא בספרא דשלמה מלכא קטרת הוא לחדוה ולסלקא מותנא. מאי טעמא? בגין דדינא מהאי דלבר אשתכח. וחדוותא וחדו וקשורא דנהירו מההוא פנימאה דכל חידו ביה קיימא. וכד האי אתער - כל דינא אסתלק מהאי, ולא יכיל למעבד דינא. ובגין כך קטרת קיימא לבטלא מותנא. ועל דא קטרת קשירו הוא דכלא ודא אתקריב בההוא פנימאה. זכאין אינון ישראל בעלמא דין ובעלמא דאתי עלייהו כתיב {{צ|ויאמר לי עבדי אתה ישראל וגו'}} {{ממ|ישעיה|מט|ג}}.


'''{{צ|קח את הלוים וגו'}} {{ממ|במדבר|ח|ו}}''' הא אוקמוה דבעי לדכאה (ס&quot;א לדברא) לון ולאמשכא לון לאתקשרא באתרייהו, בגין דאינון דרועא שמאלא וסטרא דדינא. וכל מאן דאתי מסטרא דדינא בעי דלא ירבי שערא בגין דאסני דינא בעלמא. ועל דא אתתא כהאי גוונא דלא יתחזי שערא לבר. ובעייא לאתחפייא רישה ולכסי שערהא, ואוקימנא והא אתמר. וכדין אתברכן כל אינון דאתיין מסטרא דדינא. ועל דא בליואי כתיב '''{{צ|וכה תעשה להם לטהרם וגו' והעבירו תער וגו'}} {{ממ|במדבר|ח|ז}}'''. ואתמר, ליואי לא סלקין לאתרייהו עד דירים לון כהנא, בגין דימינא מדבר תדיר לשמאלא. 

ר&quot;ש אמר ביומא דסלקין ליואי בדוכתייהו - בתרין פרים. מ&quot;ט פרים? אלא אינהו כפרים לקבלא שמאלא להאי פרה דאקרי פרה אדומה. כהנא - כל חילא וכל תקונא ביה תלייא. בגין דכל חילא דגופא - בדרועא ימינא קיימא. ועל דא כהנא דרועא דישראל כלהו הוי. וביה קיימא לאתקנא כלא ולאתקנא עלמא. {{ש}}
({{קטן|ס&quot;א מ&quot;ט פרים אלא אינהו שמאלא כפרים לקבלא בשמאלא. תא חזי כהנא דרועא ימינא דישראל כלהו הוה וביה קיימא לאתתקנא עלמא ולאתקנא כלא בגין דכל חילא דגופא בדרועא ימינא קיימא וכל תקונא ביה תליא}}) {{ש}}
ועם כל דא לא אשתכח בלחודוי אלא בגופא ושמאלא. וגופא עקרא הוא דכלא


'''{{צ|זאת אשר ללוים וגו'}} {{ממ|במדבר|ח|כד}}''' תא חזי ליואה בר חמש ועשרין שנין יפלח, בר חמשין שנין סליק לדוכתיה ואתעטר. וחמש ועשרין יפלח דהא בר נש ({{קטן|ס&quot;א תא חזי ליואה בר חמש ועשרין שנין סליק לדוכתיה ואתעטר וחמש ועשרין יפלח עד דסליק לדרגא דחמשין}}) כד סליק להאי דרגא דחמשין שנין ולהלאה - נחית מן תוקפא דאשא דביה. וכיון דאשא וחמימותא אתקרר - הא פגים לההוא אתר דאתקשר ביה. ועוד דקלא דזמרא לא אתקשר בהדיה כל כך. וקלא בעי דלא יתפגם אלא בעי לאתקפא, דהא באתר דדינא תקיף קיימא ולא בחלשא. ובגין כך לא בעי לאחזאה חולשתא כלל בכל סטרין. 

זכאה הוא בר נש דאשתדל באורייתא וינדע אורחוי דקב&quot;ה ולא סטי לימינא ולשמאלא דכתיב {{צ|כי ישרים דרכי יהוה}} {{ממ|הושע|יד|י}}:


'''{{צ|וידבר יהוה אל משה במדבר סיני וגו'}} {{ממ|במדבר|ט|א}}'''. א&quot;ר אבא מ&quot;ט אזהר להון הכא על פסחא, והא אתמר להו במצרים? אלא בשנה השנית הוה דישראל חשיבו דהא פסח לאו איהו אלא במצרים. וכיון דעבדו ליה זמנא חדא במצרים חשיבו דלא אצטריך יתיר. אתא קב&quot;ה ואזהר לון עליה דלא יחשבון דהא קא עבר זמניה במצרים ולא יצטריך. בגין &lt;קטע סוף=דף קנא ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קנב|א}}&lt;קטע התחלה=דף קנב א/&gt;כך {{צ|במדבר סיני בשנה השנית}} - לאתקנא להו לדרי דרין. ואע&quot;ג דהא אזהר להו במצרים - השתא פקיד לון זמנא אחרא בההוא אתר דכל פקודין דאורייתא ביה אתיהיבו. ועל דא {{צ|בשנה השנית}}. מאי {{צ|בשנה השנית בחדש הראשון}}? אלא רזא עלאה היא  - חד שנה וחד חדש. מה בין האי להאי? חדש דא סיהרא. שנה דא שמשא דנהיר לסיהרא. וכדין הוה בזמנא דכל פקודין דאורייתא אתמסרו ביה.

 
רבי שמעון אמר: ווי לההוא בר נש דאמר דהא אורייתא אתא לאחזאה ספורין בעלמא ומלין דהדיוטי. דאי הכי אפילו בזמנא דא אנן יכלין למעבד אורייתא במלין דהדיוטי ובשבחא יתיר מכלהו! אי לאחזאה מלה דעלמא - אפילו אינון קפסירי דעלמא אית בינייהו מלין עלאין יתיר, אי הכי נזיל אבתרייהו ונעביד מנייהו אורייתא כהאי גוונא! אלא כל מלין דאורייתא מלין עלאין אינון ורזין עלאין. 

תא חזי עלמא עלאה ועלמא תתאה בחד מתקלא אתקלו. ישראל לתתא, מלאכי עלאי לעילא. מלאכי עלאי כתיב בהו {{צ|עושה מלאכיו רוחות}} {{ממ|תהלים|קד|ד}} (האי באתר עלאה). בשעתא דנחתין לתתא (אף על גב דנחתין) מתלבשי בלבושא דהאי עלמא, ואי לאו מתלבשי בלבושא כגוונא דהאי עלמא לא יכלין למיקם בהאי עלמא ולא סביל לון עלמא. ואי במלאכי כך - אורייתא דברא להו וברא עלמין כלהו וקיימין בגינה על אחת כמה וכמה, כיון דנחתת להאי עלמא אי לאו דמתלבשא בהני לבושין דהאי עלמא לא יכיל עלמא למסבל! ועל דא האי ספור דאורייתא לבושא דאורייתא איהו. מאן דחשיב דההוא לבושא איהו אורייתא ממש ולא מלה אחרא - תיפח רוחיה ולא יהא ליה חולקא בעלמא דאתי! בגין כך אמר דוד {{צ|גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך}} {{ממ|תהלים|קיט|יח}} - מה דתחות לבושה דאורייתא. 

תא חזי אית לבושא דאתחזי לכלא, ואינון טפשין כד חמאן לבר נש בלבושא דאתחזי לון שפירא, לא מסתכלין יתיר. חשיבו דההוא לבושא - גופא. חשיבותא דגופא - נשמתא. כהאי גוונא אורייתא - אית לה גופא ואינון פקודי אורייתא דאקרון 'גופי תורה'. האי גופא מתלבשא בלבושין דאינון ספורין דהאי עלמא. טפשין דעלמא לא מסתכלי אלא בההוא לבושא דאיהו ספור דאורייתא ולא ידעי יתיר, ולא מסתכלי במה דאיהו תחות ההוא לבושא. אינון דידעין יתיר לא מסתכלן בלבושא אלא בגופא דאיהו תחות ההוא לבושא. חכימין עבדי דמלכא עלאה, אינון דקיימו בטורא דסיני, לא מסתכלי אלא בנשמתא דאיהי עקרא דכלא, אורייתא ממש. (ולעלמא) ולזמנא דאתי זמינין לאסתכלא בנשמתא דנשמתא דאורייתא. 

תא חזי הכי נמי לעילא אית לבושא וגופא ונשמתא ונשמתא לנשמתא. שמיא וחיליהון אלין אינון לבושא. וכנסת ישראל דא גופא דמקבלא לנשמתא דאיהי תפארת ישראל, ועל דא איהו גופא לנשמתא. נשמתא דאמרן - דא תפארת ישראל דאיהי אורייתא ממש. ונשמתא לנשמתא - דא איהו עתיקא קדישא. וכלא אחיד דא בדא. 

ווי לאינון חייביא דאמרי דאורייתא לאו איהי אלא ספורא בעלמא ואינון מסתכלי בלבושא דא לא יתיר. זכאין אינון צדיקייא דמסתכלי באורייתא כדקא יאות. חמרא לא יתיב אלא בקנקן - כך אורייתא לא יתיב אלא בלבושא דא. ועל דא לא בעי לאסתכלא אלא במה דאית תחות לבושא. ועל דא כל אינון מלין וכל אינון ספורין - לבושין אינון.


'''{{צ|ויעשו את בני ישראל את הפסח במועדו}} {{ממ|במדבר|ט|ב}}'''. מאי {{צ|ויעשו}}? אמר רבי יוסי הא אתמר כל מאן דאחזי עובדא לתתא כדקא יאות כאילו עביד ליה לעילא, דהא בגיניה אתער ההוא מלה כביכול כאילו הוא עביד ליה והא אתמר. &lt;קטע סוף=דף קנב א/&gt;
 

{{ממ זהר משולב|ג|קנב|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קנב ב/&gt;'''{{צ|איש איש כי יהיה טמא וגו'}} {{ממ|במדבר|ט|י}}''' - {{צ|איש איש}} תרי זמני אמאי? אלא איש דהוא איש, ויתחזי לקבלא נשמתא עלאה, והוא פגים גרמיה דלא שרייא עלוי שכינתא (ס&quot;א שירותא) (ס&quot;א נשמתא) עלאה. מאי טעמא? בגין דאיהו גרים והוא מסאב ליה לגרמיה. ועל דא {{צ|איש איש}} - איש דיתחזי למהוי 'איש', והוא מסאב גרמיה דלא ישרי עלוי קדושה דלעילא.

{{צ|או בדרך רחוקה}} - דא איהו חד מעשרה דאינון נקודים באורייתא, וכולהו אתיין לאחזאה מלה. מאי {{צ|בדרך רחוקה}}? בגין דבר נש דאיהו מסאיב גרמיה מסאבין ליה לעילא. כיון דמסאבין ליה לעילא - הא איהו בדרך רחוקה מההוא אתר וארחא דזרעא דישראל אחידן ביה. הא בדרך רחוקה אחיד - דאתרחק (נ&quot;א מלמקרב) למקרב לכון ולאתקשרא בכון כמה דאתון מתקשרין. 

אמר רבי יצחק והא כתיב {{צ|כי יהיה טמא לנפש או בדרך רחוקה}} דאתחזי תרין מלין, משמע דכתיב {{צ|או}}? אמר ר' יוסי כאן עד לא מסאבין ליה, כאן בתר דמסאבין ליה. ומשמע אפילו האי או האי לא ישרי עלוי קדושה דלעילא, ולא יעבדון פסחא בזמנא דישראל עבדין ליה. ואי תימא הא בירחא תניינא עביד אי לא מתקן גרמיה - לא. אלא כיון דמתדכי ומתקן גרמיה - הא ירחא תניינא למעבד פסחא. מכאן כל בר נש דמדכי גרמיה מדכאן ליה. דאי תימא דבדרגא עלאה יתיר קאים בירחא תניינא - לאו הכי - דהא ישראל זרעא קדישא דעבדו פסחא בזמניה נטלו ליה לסיהרא ולשמשא כחד, ומאן דנטיל יסודא בקדמיתא נטיל בניינא. מאי יסודא? לא תימא יסודא עלאה דצדיקא דעלמא, אלא יסודא דאבן טבא, כמה דאת אמר {{צ|אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה}} {{ממ|תהלים|קיח|כב}}. והאי הוא אבן דשארי עליה מאן דשארי. 

אמר רבי יהודה ודאי כלא נטיל אפילו בירחא תניינא, אבל לאו איהו כמאן דנטיל ליה בזמניה. מאי טעמא? דא דנטיל פסחא בזמניה נטיל מתתא לעילא ולא נחית, בגין דמעלין בקדש ולא מורידין. ודא דנטיל בתר זמניה &lt;קטע סוף=דף קנב ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קנג|א}}&lt;קטע התחלה=דף קנג א/&gt;נחית מעילא לתתא. בג&quot;כ שוין בכלא, ולא שוין. דדא סליק ולא נחית, ודא נחית ולא סליק. בגין כך מאן דמקרב פסחא בזמניה - שבחא יתיר אית ליה. זכאין אינון ישראל דזכאן בכלא, דזכאן באורייתא. וכל מאן דזכי באורייתא זכי ליה בשמא קדישא. זכאין אינון ישראל בעלמא דין ובעלמא דאתי. &lt;קטע סוף=דף קנג א/&gt;
 

{{ממ זהר משולב|ג|קנג|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קנג ב/&gt;'''{{צ|וביום הקים את המשכן}} {{ממ|במדבר|ט|טו}}'''. {{ש}}
ר' חייא פתח {{צ|פזר נתן לאביונים צדקתו עומדת לעד קרנו תרום בכבוד}} {{ממ|תהלים|קיב|ט}}. {{ש}}
{{צ|פזר נתן לאביונים}} - מאי {{צ|פזר}}? כמה דאת אמר {{צ|יש מפזר ונוסף עוד}} {{ממ|משלי|יא|כד}}. יכול פזור בעלמא? קמ&quot;ל {{צ|פזר נתן לאביונים}} - כיון דיהיב למסכני האי פזורא יאות. מאי {{צ|ונוסף עוד}}? בכלא. ונוסף עוד - בעותרא, ונוסף עוד - בחיי. האי קרא הכי מבעי ליה &quot;יש מפזר ויוסף עוד&quot; - מאי {{צ|ונוסף}}? אלא ההוא אתר דשרי ביה מיתה הוא גרים ליה דיתוסף מחיים דלעילא לאוספא ליה. 

אמר רבי יהודה אמר רבי חייא, קרא אסהיד דכל מאן דיהיב למסכני אתער אילנא דחיי לאוספא לההיא אילנא דמותא, וכדין אשתכח חיים וחדו לעילא. ובר נש דגרים דא בשעתא דאצטריך ליה - ההוא אילנא דחיי קאים עליה וההוא אילנא דמותא אגין עלוי. ובגין כך {{צ|ונוסף עוד}} (כמה דאת אמר) {{צ|צדקתו עומדת לעד}}.&lt;קטע סוף=דף קנג ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קנד|א}}&lt;קטע התחלה=דף קנד א/&gt;מאי {{צ|עומדת לעד}}? עומדת עליה דבר נש לזמנא ליה קיומא וחיים. כמה דאיהו יהיב ליה חיים ואתער לגבי חיין - הכי נמי יהבין ליה. ואינון תרי אילנין (יהבין ליה) קיימין עליה לשיזבא ליה ולאוספא ליה חיין. 

{{צ|קרנו תרום בכבוד}} {{ממ|תהלים|קיב|י}}. ת&quot;ח עלמא דאמרן ההוא קרן תרום. ובמה {{צ|בכבוד}} דלעילא. דהאי בר נש גרים לחברא לון כחדא ולארקא ברכאן לעילא ותתא. רבי אבא אמר בכל זמנא דמשכנא אתקם בעובדיהון דבני נשא - כדין ההוא יומא יומא דחדווה דכלא, ומשח רבות קדישא אתרק בהנהו בוצינין, ונהרין כלהו. מאן דגרים דא - גרים ליה (בההוא עלמא דאתי) דישתזיב בהאי עלמא ויהא ליה חיים בעלמא דאתי. הדא הוא דכתיב {{צ|וצדקה תציל ממות}} {{ממ|משלי|י|ב}} וכתיב {{צ|וארח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד נכון היום}} {{ממ|משלי|ד|יח}}.


'''{{צ|עשה לך שתי חצוצרות כסף וגו'}} {{ממ|במדבר|י|ב}}'''. {{ש}}
רבי שמעון פתח {{צ|ובלכת החיות ילכו האופנים אצלם ובהנשא החיות מעל הארץ ינשאו האופנים}} {{ממ|יחזקאל|א|יט}}. {{צ|ובלכת החיות}} - בקוזפירא דלעילא הוו אזלי. דאי תימא דהאי לעילא לעילא - לאו. לתתא. אלא כגוונא האי מקמי אנפין והאי לבתר אנפין. זיקא מארבע זיקין בד' מדורין ובד' סטרין, בזיוון דאתברון בקולמיטין דאנפין נהירין. בגין כך כעין  {{צ|כמראה החיות}} דאינון ארבע זויין דגלין פרישן. '''ארי&quot;ה נש&quot;ר. שו&quot;ר'''. '''אד&quot;ם''' דכליל כלהו. ד' מלאכין דשלטין וכלילן כלא.


'''דגלא קדמאה''' - משריא מזיינא '''ארי&quot;ה''' - '''מיכא&quot;ל'''. רשים בפרישו דגלא פרישא לימינא. מזרח שירותא דשמשא אזיל במטלנוי בנהירו. תרין ממנן תחות ידיה '''יופי&quot;אל צדקי&quot;אל'''. חד לאורתא (נ&quot;א לאורייתא) וחד למיהך בשוקא דאזיל. כד אלין נטלין - נטלין כמה משריין מזיינין מסטרא דימינא. וכלא חד לסטרא שמאלא. שמשא אזיל (ס&quot;א נטל כל חד לסטר שמשא. שמשא אזיל) ונהיר ומעטר להו אלף ורבוון ממנן תחותוי וכלהו בדחילו באימתא בזיע ברתת. 

אריה אושיט ידיה ימינא - כניש לכל חילוי לגביה תלת מאה ושבעין אלף אריוותא סוחרניה דההוא ארי&quot;ה, ואיהו בינייהו באמצעיתא. כד געי האי אריה - מזדעזען רקיעין וכל חילין ומשריין מזדעזעין מדחילו דיליה. מההוא קלא נהר די נור מתלהטא ונחית באלף וחמש מאה דרגין דגיהנם לתתא. כדין כלהו חייבין דגיהנם מזדעזען ומלהטן אשא. ועל דא כתיב {{צ|אריה שאג מי לא יירא}} {{ממ|עמוס|ג|ח}}. געי תניינות - תלת מאה ושבעין אלף אריוותא כלהו געאן. אושיט ידיה שמאלא - כל מאריהון דדינא לתתא דחלין ואתכפיין תחות ההוא ידא. וההוא ידא פשיט עלייהו וכלהו תחותיה כמה דאת אמר {{צ|ידך בעורף אויביך}} {{ממ|בראשית|מט|ח}}. 

ארבע גדפין לכל חד וחד מאשא חוורא - כלהו מלהטין כל אפין דחזור ושושן כחוורתא דההוא אשא שקיען. ארבע אנפין לכל חד וחד לארבע סטרין - כלהו נהירין בחוורא דשמשא. חד לסטר מזרח נהיר בחדו, וחד לסטר מערב (ס&quot;א דא כניש) דאתכניש נהוריה, וחד לסטר צפון חשוך בלא נהירו כצלא דשמשא לגבי שמשא צלא חשוך שמשא נהיר בגין דשמשא וצלא ימינא ושמאלא ואזלא כחדא חשוכן (ס&quot;א חושבן) דאזלין עמיה כל אינון דנטלין זיינא וכלהו מימינא ומשמאלא בתלת רישין. 

רישא חדא דיליה שבעין וארבע אלף ושית מאה - אלין אינון רישא חד. נפקי חילא בימינא דאיהו ארים עלייהו בר כל אינון ממנן דלתתא תחות אלין שלטונין אלין על אלין דרגין תתאין עם עלאין דלית לון חושבנא. 

רישא תניינא דאזיל ברישא קדמאה חושבן דיליה חמשין וארבע אלף וארבע מאה, בר כל &lt;קטע סוף=דף קנד א/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קנד|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קנד ב/&gt;אלין ממנן דתחות לד' סטרין דלית לון חושבנא. 

רישא תליתאה דאזיל בתרייהו - חמשין ושבעה אלף וארבע מאה. כגוונא דנטיל ימינא - הכי נמי נטיל שמאלא. הכי נמי מקמייהו הכי נמי מבתרייהו. כיון דנטיל האי קדמאה - {{צ|והורד המשכן}} {{ממ|במדבר|י|יז}} - וכלהו ליואי אמרי שירתא, מארי דתושבחן כלהו מסטריה. כדין {{צ|כי רוח החיה באופנים}} {{ממ|יחזקאל|א|כ}} כתיב. 


'''דגלא תניינא''' - משרייא מזיינא '''נש&quot;ר אוריא&quot;ל דרו&quot;ם'''. תרי ממנן עמיה '''שמשיא&quot;ל חסדיא&quot;ל'''. האי נשר סליק וכל מאריהון דגדפין מקמיה. כמה משריין סלקין בכל סטרין, כל חד וחד בתוקפא דשמשא. רוחא דרוחא פנימאה נפיק, וההוא רוחא מטי להאי נשר וסליק אברוי ומכסייא לגופא כמה דאת אמר {{צ|המבינתך יאבד נץ יפרוש כנפיו לתימן}} {{ממ|איוב|לט|כו}}. כגוונא כדוגמא כעין {{צ|כנשר יעיר קנו}} {{ממ|דברים|לב|יא}}  האי נשר נץ בהדיה יונה בהדיה נץ וכל מארי דגדפין כלהו מצפצפן וחדאן. חד מסטרא (ס&quot;א חד סמכא) קמיה סליק מתתא לעילא כמה ציפרין נחתין ועאלין מצפצפן וחדאן אזלין ושאטין. כד נטיל - אושיט גדפא ימינא כניש לכל חילוי - תלת מאה וחמשין אלף מארי דגדפין בתרי גופי נש&quot;ר וארי&quot;ה כחדא. ארים קלא כלהו אחרנין סלקין ונחתין מצפצפן מסטרייהו מכמה דרגין. ג' רישין אינון כחדא במשריין אלין וכלהו בחד חושבן וחושבן דאלין רישין. 

רישא חדא - ארבעין ושית אלף וחמש מאה. רישא תנינא - חמשין ותשע אלף ותלת מאה. רישא תליתאה - ארבעין וחמש אלפין ושית מאה וחמשין. מאלין תרי סטרין נפקי תרין כרוזי דאזלי מקמי כלהו משריין. כד אלין תרי מכריזי - כל חילין וכל משריין חיוון זעירין עם רברבן כלהו מתכנשי. מאן חמי נטילא דכלהו רקיעין כולהו נטלין במטולא במשריין לקמיה דההוא משכנא בשעתא דחד מנייהו ההוא דאתי מסטרא דאריה פשיט קלא בגין דלא וזדעזעון כל אינון קלין. כדין מתכנשין כל אינון משריין. בשעתא דאחרא קרי מתבר קלא ולא פשיט. כל אינון משריין דהאי נשר כלהו מתכנשו לנטלא במטלנייהו. לקביל אינון שתי חצוצרות כסף כגוונא דא כלא לתתא. 
תא חזי כד אלין נטלין מה כתיב? {{צ|ובלכת החיות ילכו האופנים אצלם}} {{ממ|יחזקאל|א|יט}} - אינון דמתכנשו לגביהו כגוונא דרישא אסתכל הכי נמי כלהו. 


'''דגלא תליתאה''' - '''שור גבריאל צפון'''. תרין ממנן עמיה '''קפציא&quot;ל חזקיא&quot;ל'''. האי שור מסטרא דשמאלא, קרנוי סלקין בין תרין עינוי, רגיז באסתכלותא עיינין מלהטן כאשא דנור דליק נגח ורפסא ברגלוי ולא חייס. כד געי האי שור - נפקין מנוקבא דתהומא רבא כמה חבילי שריקין (ס&quot;א טריקין). כלהו געאן ושטאן קמיה, וחימתא ואחמתא דכל חובין תלייא קמיה, דהא כל חובי עלמא כלהו בספרא סליקין וכתיבין. שבעה נהרי דאשא נגדין קמיה. כד צחי - אזיל לגבי ההוא נהר דינור ושאיב ליה בגמיעא חדא, וההוא נהר אתמלי כדבקדמיתא ולא כדיב. כל אינון חיילין שאבין אשא אכלא אשא,
ואלמלא דמסטרא דאריה נפיק חד נהרא דמייא דמכבין גחלתייהו - לא יכל עלמא למסבל. חשוכא דשמשא תמן אשתכח. לא אשתכח נהירו. כמה גרדיני נמוסין אזלין ושטאן בחשוכא, וההוא נהר דדליק בסטרא דא נורא אוכמא חשוך. ואי תימא דלא אית אשא חוורא אשא אוכמא אשא סומקא אשא דתרי גווני. לא תימא דהא ודאי הכי הוא. ועכ&quot;ד לעילא לעילא הכי אשתכח ומתמן נגיד לאלין תתאי. 

תנינן. אורייתא במה אשתכחת אשא חוורא ואשא אוכמא על גבי אשא חוורא. בתרי אשי אשתכחת אורייתא. תא חזי אשא חדא הוא והאי אתפלג לארבעה. מיא חדא &lt;קטע סוף=דף קנד ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קנה|א}}&lt;קטע התחלה=דף קנה א/&gt;איהו והאי אתפליג לארבע. רוחא חדא איהו והאי אתפליג לארבע. תלת רישין אשתכחו (ס&quot;א אתחברו) במשריין אלין. חושבן דלהון: רישא חדא - שתין ותרי אלף ושבע מאה. רישא ב' - ארבעין וחד אלף וחמש מאה. רישא תליתאה - תלת וחמשין אלף וארבע מאה. בר כל אינון דרגין אחרנין דאתפרשן בסטרייהו ולית לון חושבנא. כלהו דרגין על דרגין. בר כמה גרדיני נמוסין דאינון לתתא חציפין ככלכא נשכין כחמרא. ווי מאן דאשתכח גבייהו ודינא דלהון בסטרא רביעאה. 


'''דגלא רביעאה''' - '''אד&quot;ם רפ&quot;אל מערב'''. בהדיה אסוותא בסטרא דאדם אתכליל דינא עלאה עליה אתסי האי (ס&quot;א חד) אחיד בקרנוי דשור כד מבעי לאעלא לון לתהומא רבא, וכפית לון דלא יוקיד עלמא. בתר דא שריא קול דממה דקה - דינא (ס&quot;א הכא) מלה בחשאי לא משתמע מלה דהכרה כלל. בסטרא דא שריא מאן דשריא, סליק מאן דסליק, שמשא אתכניש לאנהרא להאי אתר. בגין כך {{צ|ותקעתם תרועה}} בסטר דרום. אבל הכא לאו האי ולאו האי אמאי תרועה לאכפייא סטר צפון ובגין כך סטר צפון לאחורא. תא חזי שתי חצוצרות בגין דאינון מסטרי תרי דקאמרי ממזרח ומדרום אינהו זמינין לתברא דינין ולאכפייא לון, ועל דא אינון מכסף ובגין כך {{ממ|במדבר|י|י}} {{צ|וביום שמחתכם ובמועדיכם וגו' ותקעתם בחצוצרות}} סתם, בין לעילא בין לתתא. זכאין אינון ישראל דקב&quot;ה בעי ביקריהון ויהיב לון חולקא עלאה על כל שאר עמין וקב&quot;ה אשתכח בהו בתושבחתייהו. הדא הוא דכתיב {{צ|ויאמר לי עבדי אתה ישראל וגו'}} {{ממ|ישעיהו|מט|ג}}.


'''{{צ|ויהי בנסוע הארון ויאמר משה וגו'}} {{ממ|במדבר|י|לה}}'''. רבי אלעזר אמר הכא אית לאסתכלא דאיהי (ס&quot;א מנוזרא) מחזרא לאחורא הכא בתרי דוכתי אמאי? ואי תימא כפופה הא ידיעה. נ' כפופה נוקבא. נ' פשוטה כללא דדכר ונוקבא והא אוקימנא באתר דא. {{צ|ויהי בנסוע הארון}}  אמאי אתהדר לבתר כגוונא דא. ת&quot;ח באשרי יושבי ביתך לא אתמר בגין דהיא בגלותא והא אוקמוה חברייא דכתיב {{צ|נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל וגו'}} {{ממ|עמוס|ה|ב}}. אלא מה כתיב לעילא {{צ|וארון ברית יהוה נוסע לפניהם דרך שלשת ימים לתור להם מנוחה}} {{ממ|במדבר|י|לג}} - כיון דהוה נטיל ארונא נו&quot;ן נטיל עליה (נ&quot;א עמיה) והא שכינתא על גבי ארונא יתיב. 

תא חזי חביבותא דקב&quot;ה לגבייהו דישראל דהא אע&quot;ג דאינון סטאן מארח מישר - קב&quot;ה לא בעי לשבקא לון, ובכל זמנא אהדר אנפוי לקבלייהו. דאי לאו הכי לא יקומון בעלמא. תא חזי ארונא הוה נטל קמייהו ארח תלתא יומין, לא הוה מתפרש מניה ונטיל עמיה. ומגו רחימו דלהון דישראל אהדר אנפוי ואסתחר מלגבי ארונא כהאי איילא דעזלתא כד איהו אזיל אהדר אפוי לאתר דנפיק. ועל דא {{צ|בנסוע הארון}} נו&quot;ן אסחר אנפין לקבלייהו דישראל וכתפי גופא לגבי ארונא. ועל דא כד ארונא הוה נטיל משה אמר {{צ|קומה יהוה}} - לא תשבוק לון - אהדר אנפך לגבן כדין נו&quot;ן אתהדר לגבייהו כגוונא דא כמאן דמהדר אנפיה מישראל ואתהדר לגבי ארונא ובכלא אתהדר. אמר למשרי כדין אהדר אנפוי מישראל ואתהדר לגבי ארונא ובכלא אתהדר. 

אמר ר' שמעון אלעזר בודאי הכי הוא, אבל הכא לא אהדר אנפוי מישראל דאי הכי בעי נון לאתהפכא מגוונא דאחרא עלאה (ס&quot;א דלעילא) האי מנוזר לאחורא והאי בארח מישר לגבי ארונא. אלא ודאי לא אהדר אנפוי מנייהו. ומה עביד? בשעתא דשארי ארונא למשרי אמר משה {{צ|שובה יהוה}} {{ממ|במדבר|י|לו}} - כדין שארי ארונא ושכינתא קאים בסטרא אחרא ואנפין לקבלייהו דישראל ולקבליה דארונא (ובגין כך) וכדין כלא כליל (לגווה) לכוונא &lt;קטע סוף=דף קנה א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קנה|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קנה ב/&gt;לארונא ולישראל אלא דישראל גרמו לבתר דכתיב {{צ|ויהי העם כמתאוננים}} {{ממ|במדבר|יא|א}}. 

אמר רבי אלעזר אנא דאמרן מספרא דרב ייבא סבא דאמר דבין בהאי גיסא ובין בהאי גיסא אתהדר. {{ש}}
א&quot;ל שפיר קאמר אבל דא דאמינא הכי תשכח בספרא דרב המנונא סבא והכי הוא ודאי.


'''{{צ|והמן כזרע גד הוא}} {{ממ|במדבר|יא|ז}}'''. אמר רבי יוסי לקיימא זרעא וחילין בארעא כמה דאת אמר {{צ|גד גדוד יגודנו}} {{ממ|בראשית|מט|יט}}. מה זרעא דגד נטלי חולקיהון בארעא אחרא כך מן שריא עלייהו דישראל לבר מארעא קדישא. {{ש}}
דבר אחר: {{צ|כזרע גד הוא}} - כזרעא דגד חוורא ואקפי כד נחית לאוירא ואתנגריס (ס&quot;א ואתנשים) (ס&quot;א ואתבלע) בגופא והא אוקמוה חברייא. {{ש}}
'''{{צ|ועינו כעין הבדולח}}''' - כההוא בדולחא דאיהו חוור כגוונא דימינא (ס&quot;א חוורא דעינא) דלעילא. 

(כזרע גד הכי לא אקרון בארעא דמצראי אבל לכך מחדשי זריעא כזרע גד הוא כזרע גדא חוורא ואתקפיה כד נחית מלעילא לתתא) 

אמר רבי יצחק מאי שנא (דאמר) דמשה במלה דא (חליש) לעילא כנוקבא דכתיב {{צ|אם ככה את עושה לי}} {{ממ|במדבר|יא|טו}} - {{צ|את}}? &quot;אתה&quot; מבעי ליה? אלא לאתר דמותא שארי ביה קאמר, וההוא אתר דנוקבא איהו. בגין כך אמר {{צ|הרגני נא הרוג}}. ודא אילנא דמותא והא אוקימנא דבאילנא דחיי לא שרייא ביה מותא. ועל דא אתהדר לגבי אילנא דמותא ואמר {{צ|את}} ולא אמר 'אתה', והכי מבעי ליה. 

מיד '''{{צ|ויאמר יהוה אל משה אספה לי שבעים איש וגו'}} {{ממ|במדבר|יא|טז}}'''. אמר ליה קב&quot;ה את בעי מותא בכל זמנא הרי לך {{צ|ואצלתי מן הרוח וגו'}}. תא חזי דהכא ידע משה דאיהו ימות ולא ייעול לארעא דהא אלדד ומידד מלה דא הוו אמרי. על דא לא לבעי ליה לאינש בשעתא דרוגזא שארי ביה, ללטייא גרמיה. דהא כמה קיימי עליה דמקבלי ההיא מלה. בזמנא אוחרנא דבעא מיתה - לא קבילו מניה בגין דכלא לתועלתא דישראל הוה. השתא לאו איהו אלא מגו רוגזא ודוחקא ובגין כך קבילו מניה. ועל דא אשתארו לבתר אלדד ומידד ואמרו דא, דמשה יתכניש ויהושע ייעול לון לישראל לארעא. ובגין כך אתא יהושע לגבי משה וקני עליה דמשה. ומשה לא אשגח ביקרא דיליה. ועל דא אמר {{צ|אדני משה כלאם}} {{ממ|במדבר|יא|כח}}. מאי {{צ|כלאם}}? מנע מנהון אינון מלין כמה דאת אמר {{צ|ויכלא העם מהביא}} {{ממ|שמות|לו|ו}}, {{צ|ויכלא הגשם מן השמים}} {{ממ|בראשית|ח|ב}} - מניעותא ממש. ומשה לא בעא. פוק חמי ענוותנותיה דמשה מה כתיב {{צ|המקנא אתה לי וגו'}} {{ממ|במדבר|יא|כט}}. זכאה חולקיה דמשה דאיהו סליק על כלהו נביאי עלאי (נ&quot;א דעלמא). 
אמר רבי יהודה כל שאר נביאין לגבי משה כסיהרא לגבי שמשא. 

רבי אבא הוה יתיב ליליא חד ולעי באורייתא והוו עמיה ר' יוסי ור' חזקיה. {{ש}} 
א&quot;ר יוסי כמה אינון בני נשא תקיפי לבא דלא משגחי במלי דההוא עלמא כלום. {{ש}} 
א&quot;ר אבא בישא דלבא דאחידא בכל שייפי גופא קא עביד לון. {{ש}} 
פתח ואמר {{צ|יש רעה אשר ראיתי תחת השמש ורבה היא על האדם}} {{ממ|קהלת|ו|א}}. {{צ|יש רעה}} - דא איהי תוקפא בישא דלבא  דבעי לשלטאה במילי דהאי עלמא, ולא אשגח במלי דההוא עלמא מידי.

אמאי איהי רעה? קרא דבתריה אוכח דכתיב {{צ|איש אשר יתן לו האלהים עושר ונכסים וגו'}} {{ממ|קהלת|ו|ב}}. האי קרא קשיא. כיון דכתיב {{צ|ואיננו חסר לנפשו מכל אשר יתאוה}} אמאי {{צ|ולא ישליטנו האלהים לאכול ממנו}}? דהא אינו חסר לנפשו כלום? אלא רזא איהו, וכל מלוי דשלמה מלכא מתלבשן אינון במלין אחרנין כמלי דאורייתא דאינון מתלבשן בספורי עלמא. תא חזי אע&quot;ג דבעינן לאסתכלא בלבושא - השתא האי קרא הכי קאמר דבר נש אזיל בהאי עלמא ויהיב ליה &lt;קטע סוף=דף קנה ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קנו|א}}&lt;קטע התחלה=דף קנו א/&gt;קב&quot;ה עותרא בגין דיזכי ביה לעלמא דאתי וישתאר לגביה קרן. מאי קרן? ההוא דאיהו קיים דאיהו אתר לאתצררא בית נשמתא. בגין כך בעי לאשארא אבתריה (נ&quot;א עותריה) להאי קרן, והאי קרן יקבל ליה בתר דיפוק מהאי עלמא בגין דהאי קרן הוא אילנא דחיי דההוא עלמא, ולא קיימא בהאי עלמא אלא ההוא איבא דנפיק מניה. ועל דא איבא דיליה אכיל בר נש דזכי בהאי עלמא, והקרן קיימא ליה לההוא עלמא למזכי ביה בחיין עלאין דלעילא. 

ומאן דסאיב גרמיה ואתמשך בתר גרמיה, וליתיה חסר לנפשיה ולגרמיה כלום, וההוא אילנא אשתאר ולא שויה לקבליה בדחילו ולקבלא ליה לעילא -- כדין {{צ|ולא ישליטנו האלהים לאכל ממנו}} ולמזכי בההוא עותרא, ודאי איש אחר יאכלנו, כמה דאת אמר {{צ|יכין וצדיק ילבש}} {{ממ|איוב|כז|יז}}. בגין כך בעי בר נש למזכי במה דיהיב ליה קב&quot;ה לההוא עלמא וכדין אכיל מיניה בהאי עלמא, וישתאר לגביה ההוא קרן לעלמא אחרא, למהוי צרורא בצרורא דחיי. 
אמר רבי יוסי ודאי. 

תו אמר רבי יוסי כתיב {{צ|אם ככה את עושה לי הרגני נא וגו'}} {{ממ|במדבר|יא|טו}} - וכי משה דאיהו ענו מכל בני עלמא בגין דשאילו מניה ישראל למיכל מסר גרמיה למיתה, אמאי? א&quot;ר אבא האי מלה אוליפנא ורזא עלאה איהו. משה לא אבאיש קמיה ולא שאל למיתה על דשאילו ישראל. תא חזי משה אתאחד והוה סליק במה דלא אתאחד נביאה אחרא (דהא אחיד צדקה הוה). ובשעתא דאמר ליה קב&quot;ה למשה {{צ|הנני ממטיר לכם לחם מן השמים}} {{ממ|שמות|טז|ד}} - חדי משה ואמר ודאי השתא ההוא שלימו בי אשתכח, דהא בגיני אשתכח מן לישראל. כיון דחמא משה דאהדרו לנחתא לדרגא אחרא ושאילו בשר ואמרי {{צ|ונפשנו קצה בלחם הקלוקל}} {{ממ|במדבר|כא|ה}} אמר אי הכי הוא - הא דרגא דילי פגים, דהא בגיני ייכלון ישראל מן במדברא. הא אנא פגימא ואהרן פגים ונחשון בן עמינדב פגים. אמר {{צ|ואם ככה את עושה לי הרגני נא הרוג}} דחשיבנא נוקבא במיכלא דילה. (ואנא נחית מן שמייא דאיהו דרגא עלאה לנחתא לדרגא דנוקבא ואנא עדיף מן שאר נביאי עלמא. ועל דא אמר {{צ|ואל אראה ברעתי}} (כמת) ודאי לנחתא לדרגא תתאה. כדין {{צ|ויאמר יהוה אל משה אספה לי שבעים איש}} - את שאיל אתר דמותא - לא תבעי אתר (דא) דלא תהא פגים בדרגא דילך, ועל דא כתיב {{צ|ואצלתי מן הרוח אשר עליך}} דכלהו אינון דתמן אתאחדו) בסיהרא ובעי שמשא לאנהרא לה. ועל דא {{צ|ושמתי עליהם}} בגין לאנהרא מן שמשא כנהורא דסיהרא (ס&quot;א ובגיני האי מיכלא דא לא) אתייא על ידא דמשה בגין דלא יתפגים. 

זכאה חולקא דמשה דקב&quot;ה בעי ביקריה, עליה כתיב {{צ|ישמח אביך ואמך וגו'}} {{ממ|משלי|כג|כה}}. {{צ|ישמח אביך}} דא קב&quot;ה, {{צ|ואמך}} דא כנסת ישראל. {{צ|ותגל יולדתך}} - דא אימא דמשה דלתתא קב&quot;ה רחים ליה יתיר מכל נביאי עלמא בלא אמצעי כלל (ס&quot;א דהא משה אסתלק על כל נביאי עלמא בלא אמצעי כלל כמה (דכתיב {{צ|פה אל פה אדבר בו}} והא אוקימנא בכמה אתר):


'''{{צ|ויצעק משה אל יהוה (לאמר) אל נא רפא נא לה}} {{ממ|במדבר|יב|יג}}'''. הא אוקמוה והוא רזא דשמא קדישא, מחד סרי אתוון, ולא בעא משה לצלאה יתיר בגין דעל דידיה למלכא לא בעי &lt;קטע סוף=דף קנו א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קנו|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קנו ב/&gt;לאטרחא יתיר. בגין כך קב&quot;ה בעא על יקרא דמשה. ובכל אתר קב&quot;ה בעא על יקריהון דצדיקייא יתיר על דיליה. ולזמנא דאתי עתיד קב&quot;ה למתבע עלבונא דישראל מעמין עכו&quot;ם ולמחדי לון בחדוותא דציון דכתיב {{צ|ובאו ורננו במרום ציון וגו'}} {{ממ|ירמיהו|לא|יא}}. וכדין {{צ|ובא לציון גואל וגו'}} {{ממ|ישעיהו|נט|כ}}. 

'''ברוך יהוה לעולם אמן ואמן ימלוך יהוה לעולם אמן ואמן'''

==פרשת בהעלותך - רעיא מהימנא==
&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנב ב/&gt;פקודא למעבד פסח שני על אינון דלא יכילו או דאסתאבו במסאבו אחרא. אי רזא דפסח רזא דמהימנותא דישראל עאלין בה שלטא בניסן, וכדין איהו זמנא לחדוה - איך יכלין אלין דלא יכילו או דאסתאבו למעבד בירחא תניינא דהא אעבר זמנא?

אלא כיון דכנסת ישראל מתעטרא בעטרהא בניסן - לא אתעדיאת כתרהא ועטרהא מינה תלתין יומין. וכל אינון תלתין יומין מן יומא דנפקו ישראל מפסח יתבא מטרוניתא בעטרהא וכל חילהא בחדוה. מאן דבעי למחמי למטרוניתא יכיל למחמי. כרוזא כריז. כל מאן דלא יכיל למחמי מטרוניתא - ייתי ויחמי עד לא ינעלון תרעיה. אימתי כרוזא כריז? בארבעה עשר לירחא תניינא, דהא מתמן עד שבעה יומין תרעין פתיחן, מכאן ולהלאה ינעלון תרעי. ועל דא פסח שני. (עד כאן)


פקודא דא שחיטת הפסח בזמנו. ואבתריה פסח ראשון ופסח שני לאכול אותן כמשפטן. וטמאים להיות נדחים לפסח שני דאיהו פקודא תליתאה.

תנאין ואמוראין, אית בני נשא כחולין דטהרה מסטרא דמיכאל, וכחולין דהקדש כגון בשר קדש ואינון מסטרא דגבריאל. כהן ולוי. ואית בני נשא דאינון כיומין טבין ואינון קדש קדשים.

שכינתא איהי פסח ראשון מימינא. פסח שני משמאלא. פסח ראשון מימינא - דתמן חכמה. פסח שני משמאלא - דתמן בינה. ובגין דבגבורה  מתעברין כל אשין נוכראין דאינון כקש ותבן לגבי אש דגבורה - טמאים נדחים לפסח שני. וכל טומאת נדה ומצורע וזב וזבה ויולדת - באשא דגבורה איהו שורף. דנשמתא איהו מאנא דקודשא בריך הוא ואיהו לא שרי בה עד דאתלבנת באשא דגבורה. דכתיב {{צ|הלא כה דברי כאש נאם יהו&quot;ה}} {{ממ|ירמיהו|כג|כט}}. ובהאי אשא - אם ברזל הוא מתפוצץ ואם אבן הוא נמוח.

ובימינא (נ&quot;א ובמיא) דתמן תורה שבכתב דאיהי מים, {{צ|וטהרה ממקור דמיה}} {{ממ|ויקרא|יב|ז}}, ואתדכי בה מצורע וטמא מת וזב וטמא בכל מיני שרץ. &lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנב ב/&gt;


&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנג א/&gt;הדא הוא דכתיב  {{צ|וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם וגו'}} {{ממ|יחזקאל|לו|כה}}, מעמודא דאמצעיתא.

מאנא - אתיחדת בבעלה דאיהי אתתא. בתר דאתקדשת בשמאלא ואתדכאת במי מקוה בימינא. ואומרים על מאני דפסחא, {{צ|כלים שנשתמשו בהן בצונן מטבילן בצונן והן טהורים}}. אינון נשמתין דאינון מסטרא דרחמי ואינון רחמנים, מארי חנא וחסדא -- לא צריכין לאדכאה במים פושרים כבינוניים. כל שכן בחמי חמין דבהון מתדכין רשעים גמורים דמחממין גרמייהו באשא דיצר הרע, ועלייהו אתמר {{צ|כל דבר אשר יבא באש}} {{ממ|במדבר|לא|כג}} - בגין דזוהמא דילהון נפישא. אבל צדיקים גמורין בצונן, דעלייהו אתמר {{צ|כל המשים ריוח בין הדבקים מצננים ליה גיהנם}}. 

ואי נשמתין חמריים דאינון כמאני חרס - שבירתן זו היא טהרתן. כמה דאת אמר {{צ|נשברו - נטהרו}}. ורזא דמלה {{צ|זבחי אלהים רוח נשברה וגו'}} {{ממ|תהלים|נא|יט}}.  אבל אינון דמשתדלין באורייתא דבכתב ובאורייתא דבעל פה, דאינון אש ומים, ואינון דמשתדלין ברזא דאורייתא דאיהו אור דכתיב בה {{צ|ותורה אור}} - באורייתא אינון מתדכין בה.

ועוד בפרק הרואה: הרואה תמרים בחלום - תמו עונותיו. הדא הוא דכתיב {{צ|תם עונך בת ציון}} {{ממ|איכה|ד|כב}}. בגין דתמרים - ביה תם. דרגא דיעקב דאתמר ביה {{צ|ויעקב איש תם}} {{ממ|בראשית|כה|כז}}. חובין - 'מרים'. ועל דא '''תמרים''' - תמן '''תם''' ותמן '''מר'''.

הכא רמיז {{צ|וימתקו המים}}. הדא הוא דכתיב {{צ|ויורהו יהו&quot;ה עץ וימתקו המים}}. מהכא - מאן דאשתדל באורייתא דאיהו 'עץ' - חובין דיליה דאתמר בהון {{צ|וימררו את חייהם בעבודה קשה}} {{ממ|שמות|א|יד}} - קודשא בריך הוא מחיל ליה ויתחזרון מתיקין. דיומין ייתון דיתקיים בהו כמפקנו דמצרים דאתמר ביה {{צ|וימת יוסף וכל אחיו וכל הדור ההוא}} {{ממ|שמות|א|ו}}. ובגלותא בתראה לית מיתה אלא עוני, דעני חשוב כמת. לקיים בהון {{צ|והשארתי בקרבך עם עני ודל וחסו בשם יהו&quot;ה}} {{ממ|צפניה|ג|יב}}, לאתקיימא בהון {{צ|ואת עם עני תושיע}} {{ממ|תהלים|יח|כח}}.

ואלין עתירין דישתארון בהון - יתקיים בהון {{צ|נרפים אתם נרפים}} {{ממ|שמות|ה|יז}} - נרפים הם באורייתא, נרפים הם למעבד טיבו עם מארי תורה ואנשי חיל המסובבים מעיר לעיר ולא יחוננו.  ונרפים הם בכובד המס. דאי תימא כבדין אינון בכובד המס ולא עבדין טיבו בגין דא {{צ|תכבד העבודה על האנשים ויעשו בה}} - דכובד המס עלייהו. {{צ|ואל ישעו בדברי שקר}} - דאינון משקרין ואמרין דכובד המס עלייהו ובגין דא לא יעבדון טיבו. אינון משקרן במילולייהו  ואמרין דמהכובד דתכבד עלייהו, {{צ|תבן אין ניתן}}, ממונא דשקרא, דביה טענין לקודשא ברוך הוא, ובגין דלא ישעון ביה, ולא חסו בשם יהו&quot;ה, אין נתן לעבדיך.

ואלין דאית לון טמיר וגניז ממונא מלגו דאיהו {{צ|תוכן}} - כגון תוך האוצר ותיבה, אתקיים בהו {{צ|ותוכן לבנים תתנו}}, ודא כספים  לבנים, דיהון בההוא דרא.  בההוא זמנא שם שם לו חוק ומשפט, ואינון מארי משנה. אוף הכא {{צ|ויבאו מרתה}} - אתהדר לון אורייתא דבעל פה מרה, בדחקין סגיאין בעניותא, דיתקיים בהו {{צ|וימררו את חייהם בעבודה קשה}} - זו קושיה. {{צ|בחומר}} - דא קל וחומר. {{צ|ובלבנים}} - דא לבון הלכה. {{צ|ובכל עבודה בשדה}} - דא ברייתא.  {{צ|את כל עבודתם אשר עבדו בהם בפרך}} - דא תיקו.

ורעיא מהימנא תמן אתקיים בך {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}} {{ממ|שמות|טו|כה}}. ובהאי עץ הדעת טוב ורע דאיהו איסור והיתר, ובאינון רזין דאתגליין על ידך - {{צ|וימתקו המים}} - כמלח דממתקת בשרא. הכי יתמתקון ברזייא דאתגליין על ידך כל אינון קושיין ומחלוקות, דמיין מרירן דאורייתא דבעל פה, אתהדרו מתיקן מי אורייתא. ויסורין דילך ברזין אלין דאתגליין על ידך - יהון לך מתיקין, ויהדרון לך כל דחקין דילך כחלמין דעברין. ו'''חלם''' בהיפוך אתוון '''מלח''' - דממתקת ית בשרא אוף יסורין ממתקים כמה דאוקמוה. 

ולרשעים מתהדרן יסורין מלח סדומית, דאיהי מסמא את העינים, לקיימא בהו {{צ|ועיני רשעים תכלינה}} {{צ|איוב|יא|כ}}. &lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנג א/&gt;

&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנג ב/&gt;ואינון ערב רב רשיעייא דיתקיים בהו בההוא זמנא {{צ|יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים והרשיעו רשעים}} {{ממ|דניאל|יב|י}}. {{צ|יתלבנו}} - אינון מארי משנה, {{צ|ויצרפו}} אינון זרעא קדישא דשאר עמא. הדא הוא דכתיב {{צ|וצרפתים כצרוף את הכסף}} {{ממ|זכריה|יג|ט}}. {{צ|והרשיעו רשעים}} - אינון ערב רב.

{{צ|והמשכילים יבנו}} - אינון מארי קבלה דאתמר בהון {{צ|והמשכילים יזהירו כזהר הרקיע}} {{ממ|דניאל|יב|ג}} - אלין אינון דקא משתדלין בזהר דא דאקרי {{צ|ספר הזהר}} דאיהו כתיבת נח דמתכנשין בה שנים בעיר ושבע ממלכותא, ולזמנין אחד מעיר ושנים ממשפחה, דבהון יתקיים {{צ|כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו}} {{ממ|שמות|א|כב}}. ודא אורה דספרא דא וכולא על סיבה דילך.

ומאן גרים דא? עורב. דאנת תהא בההוא זמנא כיונה דשליח אחרא דאקרי בשמך, כעורב דאשתלח בקדמיתא ולא אתהדר בשליחותא, דאשתדל בשקצים דאתמר בהון עמי הארץ שקץ, בגין ממונא דלהון, ולא אשתדל בשליחותיה לאהדרא לצדיקייא בתיובתא, כאילו לא עביד שליחותא דמאריה. ובך יתקיים רזא דיונה, דעאל בעמקין דתהומי ימא - הכי תיעול אנת בעמיקו דתהומי אורייתא. הדא הוא דכתיב {{צ|ותשליכני מצולה בלבב ימים}}. {{צ|יונה|ב|ד}}. 

ויהון חכמה חסד נצח לימין דבגינייהו אמר דוד {{צ|ימין יהו&quot;ה עושה חיל, ימין יהו&quot;ה רוממה, ימין יהו&quot;ה עושה חיל}}. ותלת משמאלא יתקשרון כחדא דאינון בינה גבורה הוד. ותלת דרגין דאמצעיתא - כתר תפארת יסוד, דאחידן בימינא ושמאלא. ובגין דחזא לך נביא מתקשר בתלת דרגין דאמצעיתא - פתח עלך האי קרא {{צ|הנה ישכיל עבדי ירום ונשא וגבה מאד}} {{ממ|ישעיהו|נב|יג}}. ובגין דאנת תהא אחיד בתרין משיחין, אמר דוד על תלת ימינין דמשיח בן דוד {{צ|ימין יהו&quot;ה}} תלת זמנין. 

לקביל תלת שמאלין דאחיד בהון משיח בן אפרים אמר מסטרא דחד שמאלא גבורה {{צ|לא אמות}}, {{צ|כי אחיה}} מסטרא דשמאלא דהוד דילך דאתמר ביה ונתן ההוד למשה, אתייהיב בך מסטרא דבינה בגין דביה הוית אנת חרב ויבש בכלא, בגין משיח בן אפרים. באורייתך, בנביאותך עליה, בגופך דסבילת כמה מיני יסורין בגין דלא ימות הוא. ובעית רחמי עליה. אתמר ביה {{צ|כי אחיה}} מסטרא דבינה. ובגין דא {{צ|לא אמות}} מסטרא דגבורה, {{צ|כי אחיה}} מסטרא דבינה אילנא דחיי דאתגבר עליה קריאת שמע של שחרית וקשיר ליה בקשורא דתפילין בימינא דאברהם דאיהו שחרית.

{{צ|ואספר מעשי יה}} - מסטרא דהוד, {{צ|יסור יסרני יה}} - חכמה ובינה מימינא ומשמאלא, בתלת ימינין ותלת שמאלין. {{צ|ולמות לא נתנני}} - עמודא דאמצעיתא בתלת דכליל כתר וצדיק ואיהו '''בן יה'''. ומיד יקום '''ו'''' ל'''ה'''' ב'''יה''' בימינא ושמאלא, ברחמי ותחנוני, בכמה פיוסים לה ולבנהא. הדא הוא דכתיב {{צ|ביום ההוא אקים את סוכת דוד הנופלת}}. ובגין דא אמר נביא {{צ|בבכי יבאו ובתחנונים אובילם}} {{ממ|ירמיהו|לא|ח}}.

קם רעיא מהימנא ונשיק ליה ובריך ליה, ואמר &quot;ודאי שליחא דמארך אנת לגבן&quot;. פתחו תנאין ואמוראין ואמרו &quot;רעיא מהימנא אנת הוית ידע כל דא, ועל ידך היא אתגלייא, אבל בענוה דילך דאתמר בך {{צ|והאיש משה ענו מאד}} {{ממ|במדבר|יב|ג}} - באלין אתרין דאנת מתבייש לאחזקא טיבו לגבך - מני קודשא בריך הוא לן ולבוצינא קדישא למהוי בידך ובפומך באלין אתרין. (עד כאן רעיא מהימנא)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנג ב/&gt;

==פרשת שלח לך - זהר==
{{צ|וידבר יהוה אל משה לאמר שלח לך אנשים ויתורו את ארץ כנען וגו'}}. {{ש}}
רבי חייא פתח {{צ|המימיך צוית בקר ידעת השחר מקומו}} - {{צ|שחר}} כתיב - ה&quot;א אתרחקא משחר. מאי טעמא? אלא א&quot;ר חייא בשעתא דנטי ערב ושמשא נטי למיעל - כדין אתחלש תוקפיה - כדין שלטא שמאלא ומשתכח דינא בעלמא ואתפשט (לעילא). וכדין בעי בר נש לצלאה ולכונא רעותא (ס&quot;א לצלאה דישכח רעותא) קמי מאריה, דאמר רבי ייסא כד נטי שמשא ואתחלש כדין אתפתח חד פתיחו בשמשא ואתכניש חיליה ושמאלא שליט ויצחק כרי בירא תחותיה. כיון דעאל ליליא - פתקא דקוטפא באחמתיה שכיח, וכמה חבילין טריקן (אזדריקו) אתפשטו בעלמא, וכלהו שטאן בערבוביא ואזלי וחייכאן בנפשן דרשיעייא (ס&quot;א דבני נשא), ומודעין לון מלין; מנהון כדיבן ומנהון קשוט. ומאן דאשתכח בינייהו אתייהיב לון רשו לחבלא. וכלהו בני עלמא ניימין (ואתכנשו) וטעמין טעמא דמותא והא אוקימנא. 

תא חזי כד אתער רוח צפון - כדין אתקבלא כנסת ישראל בשמאלא (ואתחברו כחדא) ושריא בדרועא באתרהא, וקב&quot;ה אתי לאשתעשעא עם צדיקייא דבגנתא דעדן. וכדין כל מאן דיתער למלעי באורייתא בההוא שעתא הא אשתתף בהדה, בגין דהיא (יתבת) וכל אכלוסין דילה משבחן למלכא עלאה וכל אינון דאשתכחו (נ&quot;א דאשתתפו בהדה) בתושבחתא דאורייתא כלהו כתיבין בבני היכלא ואקרון בשמהון ואלין רשימין ביממא. תא חזי שמא חדא קדישא אית בגלופי אתוון דהוא שלטא מפלגו ליליא ואילך, ואינון אתוון '''ם'''' ד'''מנצפך''' כליל לון. '''ם'''' אוקמוה {{צ|לםרבה המשרה}}. '''נ'''' הוה אסתים להאי ולהאי - כדין כתרין כלילן הוא, '''ו'''' (נ&quot;א '''י'''') דשמא קדישא אתקין ליה וסתים מבועהא. בתר דאולידת פתיחא הות בחד רישא דפתחא. 

כד אתחריב בי מקדשא אסתימו מבועין מכל סטרין. (ס&quot;א את דא כליל אתוון) ואכליל אתוון אחרן ואינון שבעה; תלת מהאי סטרא וארבע מהאי סטרא. '''כל&quot;ך'''. וסימן {{צ|כלך יפה רעיתי ומום אין בך}}. '''ן'''' - דכר ונוקבא כליל כחדא, דא כליל תלת מכאן ותלת מכאן ואינון שית. ואוקימנא באלין תרין אתוון '''ם' ן'''' אתכללו תריסר אתוון, סליק מנייהו תרי, חד לאתר חד, וחד לאתר חד. '''כל&quot;ך סעפ&quot;ה יאע&quot;וצה'''. הכי אתגליפו אתוון. ורזא דא בכי תצא למלחמה קרא דכתיב {{צ|כי יהיה נערה בתולה}} - {{צ|נער}} כתיב. 


בתר דאסתלק ליליא וצפרא נהיר כדין '''ה'''' סלקא ואתכלילת בנהורא עלאה וכדין {{צ|ידעת השחר מקומו}} - דידע לאעלאה לארעא. אמר ליה קב&quot;ה משה כד אתי נהורא דשמשא - אתכליל סיהרא &lt;קטע סוף=דף קנו ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קנז|א}}&lt;קטע התחלה=דף קנז א/&gt;בגוויה. השתא דאנת שמשא - היך יקומון כחדא שמשא וסיהרא? לא נהיר סיהרא אלא בשעתא דאתכניש שמשא, אבל השתא לית אנת יכיל. אי תבעי למנדע מנה - {{צ|שלח לך אנשים}} לגרמך בגין למנדע. 

תא חזי משה אי תימא דהוא לא ידע דלא ייעול לארעא בזמנא דא -- לאו הכי. אלא ידע והוה בעי למנדע מנה עד לא יסתלק, ושלח לאלין מאללי. כיון דלא אתיבו מלה כדקא יאות - לא שלח זמנא אחרא עד דקב&quot;ה אחזי ליה דכתיב {{צ|עלה אל הר העבדים הזה וראה את הארץ}}, וכתיב {{צ|ויראהו יהוה את כל הארץ}}. ולא דא בלחודוי אלא כל אינון דזמינין למיקם בכל דרא ודרא - כלהו אחזי ליה למשה ואתמר ואוקמוה חברייא. כיון דשארי משה למשלח מה אמר לון {{צ|היש בה עץ}}. וכי מה הוא דקאמר? ואי תימא דלא ידע אלא (לקמן יימא מלה. אבל הכא) הכי אמר משה אם יש בה עץ - הא ידענא דאנא איעול לתמן. מאי {{צ|עץ}}? דא אילנא דחיי, ותמן לא הוה אלא בג&quot;ע דארעא. אמר אם יש בה עץ דא אנא איעול לתמן. ואי לא - לאו אנא יכיל למיעל. 

אמר רבי חייא כתיב {{צ|וימצאו איש מקושש עצים ביום השבת}}. מאן עצים הכא ומאן הוא דא? אלא דא צלפחד והוה דייק על אלין אילנין הי מנייהו רב על אחרא ולא חשש ליקרא דמאריה ואחלף שבת לשבת הדא הוא דכתיב {{צ|כי בחטאו מת}} - '''{{צ|בחטא ו' מת}}''' (ורזא דכלא ודאי מקושש עצים) בגין כך הוה דיניה סתים ולא אתפרש דיניה כדינין אחרנין בגין דמלה דא בעי בחשאי וסתים ולא גלייא ועל דא לא אתמר באתגלייא וקב&quot;ה עבד יקר ליקריה. רבי יוסי אמר שאר עצים בהדי שבת הוה מקושש וקביל עונשא לפום שעתא ואתכפר חוביה ועל דא אתקשי משה בדינא דבנתא דלא ידע אי אתכפר למהוי לבנתיה חולק ואחסנא אי לאו. כיון דדכר שמיה (דצלפחד) קב&quot;ה דכתיב {{צ|כן בנות צלפחד דוברות}} אתידע דהא אתכפר חוביה. 

תא חזי ב' אילנין אינון חד לעילא וחד לתתא בדא חיין ובדא מותא מאן דאחלף לון גרים ליה מותא בהאי עלמא ולית ליה חולקא בההוא עלמא. ועל דא אמר שלמה {{צ|דבש מצאת אכול דייך וגו'}}. ארון ותורה בחד קיימי תורה עקרא ארון ביתא. ועל דא '''{{צ|ארן}}''' חסר בלא וא&quot;ו בכל אתר ארן הברית ארן העדות. בכל אתר אהרן דרועא ימינא בר בחד דכתיב {{צ|כל פקודי הלוים אשר פקד משה ואהרן}} נקוד לעילא. א&quot;ר יצחק משה אילנא דחיי נקט ועל דא בעא למנדע אי הוה שכיח בארעא אי לאו ובגין כך אמר {{צ|היש בה עץ אם אין והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ}} דהא אילנא דחיי אתחמד לכלא ואינון לא אייתיאו אלא ענבים ורמונים ותאנים באילנא אחרא תליין ואחידן. ת&quot;ח(?)

שלח לך אנשים בגינך. 

רבי יהודה פתח משלי כח) {{צ|כצנת שלג ביום קציר ציר נאמן לשולחיו ונפש אדוניו ישיב}}. {{צ|כצנת שלג ביום קציר}} - דאהני לגופא ולנפשא {{צ|ציר נאמן לשולחיו}} - אלו כלב ופנחס דהוו שליחי מהימני לגבי יהושע. {{צ|ונפש אדוניו ישיב}} - דאהדרו שכינתא לדיירא בהו בישראל ולא אסתלקא מנייהו. ואלין דשדר משה גרימו בכייה לדרין בתראין וגרימו לאסתלקא מישראל כמה אלף ורבבן. וגרימו לסלקא שכינתא מארעא מבינייהו דישראל. אינון דשדר יהושע {{צ|ונפש אדוניו ישיב}}. 


'''רבי חזקיה ור' ייסא''' הוו אזלי בארחא. 
אמר רבי ייסא לר' חזקיה חמינא באפך דהרהורא אית בגווך. 
אמר ליה הא ודאי האי קרא אסתכלנא ביה כיון דאמר שלמה {{צ|כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד להם וגו'}}. ותנינן דכל מלוי דשלמה מלכא כלהו סתימין מדרגין דחכמתא. אי הכי האי קרא אית ביה לאסתכלא דהא פתחא לאינון דלאו בני מהימנותא אשתכח ביה. &lt;קטע סוף=דף קנז א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנז|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנז ב/&gt;אמר ליה ודאי הכי הוא ואית ביה למנדע ולאסתכלא. 
אדהכי חמו חד בר נש דהוה אתי שאל לון מייא דהוה צחי והוה לאי בתוקפא דשמשא. 
אמרו ליה מאן את. 
אמר לון יודאי אנא ואנא לאי וצחינא. 
אמרו לעית באורייתא אמר לון עד דאנא עמכון במלין אסלק להאי טורא ותמן אסב מייא ואשתי. 
אפיק רבי ייסא חד זפירא מלי מיין ויהב ליה. 
בתר דשתה אמר נסלק עמך למייא. 
סליקו לטורא ואשתכחו חד חוטא דמייא דקיק ומלי קטפורא חד. 
יתבו. 
אמר לון ההוא בר נש השתא שאילו דהא אנא אשתדלנא באורייתא על ידוי דחד ברי דאנא עיילית ליה לבי רב ובגיניה רווחנא באורייתא. 
אמר רבי חזיקה אי על ידא דברך טב הוא. אבל מלה דאנן ביה אנא חמינא דלאתר אחרא בעי לאסתלקא. 
אמר ההוא בר נש אימא מלך דלזמנין באפרקסתא דענייא תשכח מרגניתא. 
אמר ליה האי קרא דאמר שלמה סח ליה. 
אמר ליה וכי (נ&quot;א כמה) במה אתון פירשן משאר בני נשא דלא ידעי. 
אמרו ליה ובמה. 
אמר לון על דא אמר שלמה האי קרא ולא אמר האי מגרמיה כשאר אינון מלין אלא אהדר אינון מלין דטפשאי עלמא דאמרי כך. ומאי אמרי כי מקרה האדם ומקרה הבהמה וגו' טפשאי דלא ידעי ולא מסתכלן בחכמתא אמרי דהאי עלמא אזיל במקרה וקב&quot;ה לא אשגח עלייהו אלא מקרה האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד וגו'. וכד שלמה אסתכל באלין טפשאין דקאמרי דא קרא לון בהמה דאינון עבדין גרמייהו בהמה ממש בגין דאמרי מלין אלין. ומנלן קרא דעליה אוכח דכתיב {{צ|אמרתי אני בלבי על דברת בני האדם לברם האלהים ולראות שהם בהמה המה להם}} {{ממ|קהלת|ג|יח}}. {{צ|אמרתי אני בלבי}} וחשיבנא בהאי לאסתכלא על מה. {{צ|על דברת בני האדם}} - על ההוא מלה דטפשותא דאינון אמרי {{צ|לברם האלהים}} בלחודייהו ולא יתחברון בהדי בני נשא אחרינן דאית לון מהימנותא {{צ|ולראות שהם בהמה המה להם}}. ולראות בהו אינון בני מהימנותא שהם בהמה ממש ודעתייהו כבעירא המה להם בלחודייהו ולא לאעלאה לבני מהימנותא בדעתא דטפשותא דא ועל דא {{צ|המה להם}} ולא לאחרנין ומה דעתא דלהון {{צ|כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד לכלם וגו'}}. תיפח רוחיהון דאינון בעירי. אינון טפשאי. אינון מחוסרי מהימנותא. ווי לון ווי לנפשייהו. טב להו דלא ייתון לעלמא. ומה אתיב לון שלמה על רא(?) קרא אבתריה ואמר. {{צ|ומי יודע רוח בני האדם העולה היא למעלה ורוח הבהמה היורדת היא למטה לארץ}}. מי יודע באינון טפשאי דלא ידעי ביקרא דמלכא עלאה ולא מסתכלי באורייתא {{צ|רוח בני האדם העולה היא למעלה}} לאתר עלאה לאתר יקר לאתר קדישא לאתזנא מנהירו עלאה מנהירו דמלכא קדישא למהוי צרורא בצרורא דחיי ואשתכחת קמי מלכא קדישא עולה תמימה ודא הוא {{צ|העולה היא למעלה}}. {{צ|ורוח הבהמה היורדת היא למטה לארץ}} ולאו לההוא אתר דהוה כל ב&quot;נ דכתיב ביה {{צ|בצלם אלהים עשה את האדם}}, וכתיב {{צ|נר יהוה נשמת אדם}}. היך אמרי אינון טפשאי דלאו מבני מהימנותא ורוח אחד לכל תיפח רוחיהון עלייהו כתיב {{צ|יהיו כמוץ לפני רוח ומלאך יהוה דוחה}}. אלין ישתארון בגיהנם לאינון דרגין תתאין ולא יסתלקון לדרי דרין. עלייהו כתיב {{צ|יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם ברכי נפשי את יהוה הללויה}}. 

אתו רבי חזקיה ורבי ייסא ונשקו רישיה אמרו ומה כל כך הוה עמך ולא ידענא. זכאה האי שעתא דאערענא בך. &lt;קטע סוף=דף קנז ב/&gt;
 
{{ממ זהר משולב|ג|קנח|א}}

&lt;קטע התחלה=דף קנח א/&gt;תו אמר וכי על דא בלחודוי תוה שלמה והא באתר אחרא אמר כגוונא דא. פתח ואמר {{צ|זה רע בכל אשר נעשה תחת השמש}}. {{צ|זה רע}} ודאי. מאי {{צ|זה רע}}? דא הוא מאן דאושיד זרעא בריקניא וחביל אורחוי בגין דהאי לאו מדוריה בקב&quot;ה ולא יהא ליה חולקא בעלמא דאתי הדא הוא דכתיב {{צ|כי לא אל חפץ רשע אתה לא יגורך רע}}. על דא אמר {{צ|זה רע}} דלא יהא ליה מדורא לעילא כי מקרה אחד לכל וגם לב בני האדם מלא רע (בגין דא) והוללות בלבבם בחייהם שטותא תקיע בלבייהו ואינון מחוסרי מהימנותא ולית לון חולקא בקב&quot;ה ובאינון בני מהימנותא לאו בעלמא דין ולא בעלמא דאתי הדא הוא דכתיב {{צ|ואחריו אל המתים}}. 

תא חזי קב&quot;ה אזהר לבני עלמא ואמר {{צ|ובחרת בחיים למען תחיה}} (בהאי עלמא ובעלמא דאתי) וחיין דההוא עלמא נינהו. אינון דחייבין מחוסרי מהימנותא מאי קא אמרי {{צ|כי מי אשר יבחר וגו'}}. אע&quot;ג דיבחר בר נש בהאי עלמא (ס&quot;א בההוא עלמא) כמה דאמר לאו הוא כלום דהא מסירא דא בידנא (שם אל כל החיים יש בטחון ומסירא דא בידייהו (שם) {{צ|כי לכלב חי הוא טוב מן האריה המת}}. היך יהא לן חיין בההוא עלמא ועל דא {{צ|זה רע}} ודאי דלא ידורון במלכא עלאה ולא יהא לון חולקא ביה. ואע&quot;ג דכל הני קראי תשכח סמיכין לחברייא במלין אחרנין. אבל ודאי שלמה קא אתא לגלאה על אינון חייבין מחוסרי מהימנותא דלית לון חולקא בקב&quot;ה בעלמא דין ובעלמא דאתי. 

אמר ליה תבעי דנתחבר בהדך ותזיל בהדן. 
אמר להו אי עבידנא הכי אורייתא יקרי עלי כסיל ולא עוד אלא דאתחייבנא בנפשאי. 
אמרו ליה למה. 
אמר לון דהא שליחא אנא ושדרו לי בשליחותא ושלמה מלכא אמר {{צ|מקצה רגלים חמס שותה שולח דברים ביד כסיל}}. 

תא חזי מרגלים על דלא אשתכחו בני מהימנותא ושלוחי מהימנותא אתחייבו בנפשייהו בעלמא דין ובעלמא דאתי. 

נשק לון ואזל ליה. 

'''אזלו רבי חזקיה ור' ייסא'''. עד דהוו אזלו פגעו באינון בני נשא. 
שאילו ר' חזקיה ורבי ייסא עליה. אמרו מה שמיה דההוא בר נש? 
אמרו ר' חגי הוא וחברא דבין חברייא הוא ושדרו ליה חברייא דבבל למנדע מלין מר' שמעון בן יוחאי ושאר חברייא א&quot;ר ייסא ודאי דא הוא ר' חגי דכל יומוי לא בעא לאחזאה גרמיה במה דידע ועל דא אמר לן דהא בריה זכה ליה באורייתא בגין דאמר קרא (שם) {{צ|ראית איש חכם בעיניו תקוה לכסיל ממנו}}. ודאי שליחא מהימנא איהו (וזכאה הוא שליחא מהימנא) וזכאה איהו מאן דשדר מלוי בידא דשליחא מהימנא. 

תא חזי אליעזר עבד אברהם מבני כנען הוה. כמה דאת אמר {{צ|כנען בידו מאזני מרמה}}. וכנען כתיב עליה {{צ|ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו}}. ובגין דהוה שליחא מהימנא מה כתיב ביה  {{צ|בא ברוך יהוה}} -  {{צ|ברוך יהוה}} ממש. ועל דא אכתיב הכי באורייתא בגין דנפק מההיא קללה ואתברך ולא די ליה דנפיק מנה אלא דאתברך בשמיה דקב&quot;ה ואוליפנא דאתא מלאך ואעיל מלה דא בפומיה דלבן:

{{צ|וישלח אותם משה וגו' כלם אנשים}} - כלהו זכאין הוו ורישי דישראל הוו אבל אינון דברו לגרמייהו עיטא בישא אמאי נטלי עיטא דא אלא אמרו אי ייעלון ישראל לארעא נתעבר אנן מלמהוי רישין וימני משה רישין אחרנין דהא אנן זכינן במדברא למהוי רישין אבל בארעא לא נזכי ועל דנטלי עיטא בישא לגרמייהו מיתו אינון וכל אינון דנטלן מלייהו: &lt;קטע סוף=דף קנח א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קנח|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קנח ב/&gt;{{צ|אלה שמות האנשים אשר שלח משה וגו'}} אמר רבי יצחק משה אסתכל וידע דלא יצלחון בארחייהו כדין צלי עליה דיהושע כדין כלב הוה בדוחקא אמר מה אעביד הא יהושע אזיל בסייעתא עלאה דמשה דשדר ביה נהירו דסיהרא והוא אנהיר עליה בצלותיה בגין דאיהו שמשא. מה עבד כלב אשתמיט מנייהו ואתי לגבי קברייא דאבהן וצלי תמן צלותיה. א&quot;ר יהודה ארח אחרא נטיל ועקים שבילין ומטא על קברי דאבהן ואסתכן בגרמיה דהא כתיב  {{צ|ושם אחימן ששי ותלמי ילידי הענק}}. אבל מאן דאיהו בדוחקא לא אסתכל מדי. כך כלב בגין דהוה בדוחקא לא אסתכל מדי ואתא לצלאה על קברי אבהן לאשתזבא מעיטא דא:


{{צ|ויקרא משה להושע בן נון יהושע}}. רבי יצחק אמר וכי הושע קרייה קרא?! והא כתיב  {{צ|ויאמר משה אל יהושע}},  {{צ|ויהושע בן נון נער}},  {{צ|ויחלוש יהושע}}! אלא אמר ליה משה יה יושיעך מנייהו. 

רבי אבא אמר כיון דשדריה למיעל לתמן אצטריך למהוי שלים ובמה בשכינתא דעד ההיא שעתא נער אקרי כמה דאוקימנא ובההיא שעתא קשיר ליה משה בהדה ואע&quot;ג דאשכחן יהושע בקדמיתא קרא קרייה הכי על ההוא דזמין למקרייה. אמר משה ודאי לא אצטריך דא למיעל תמן אלא בשכינתא והכי אתחזי:


{{צ|היש בה עץ אם אין וגו'}}. רבי חייא אמר וכי לא הוה ידע משה דאית בה כמה אילנין משניין דא מן דא והא הוא שבח לה לישראל בכמה זמנין והוא אסתפק בדא. והא קב&quot;ה קאמר ליה למשה בקדמיתא דהיא ארץ זבת חלב ודבש. אמר רבי יוסי הא אתערו חברייא דכתיב  {{צ|איש היה בארץ עוץ איוב שמו}}. אמר רבי שמעון רמז להם רמיזא דחכמתא על מה דשאילו בקדמיתא דכתיב  {{צ|היש יהוה בקרבנו אם אין}}. אמר תמן תחמון אי היא אתחזיא להאי או להאי. אמר לון אי תחמון דאיבא דארעא כשאר ארעי דעלמא יש בה עץ אילנא דחיי ולא מאתר עלאה יתיר. ואי תחמון דאיבא דארעא יתיר ומשנייא מכל אתר דעלמא תנדעון דהא מעתיקא קדישא קא נגיד ואתמשך ההוא שנוייא עלאה מכל אתרי דעלמא ובדא תנדעון היש בה ע&quot;ץ אם אי&quot;ן ודא בעיתון בקדמיתא (דבמעיכון בעיתון) למנדע דא דכתיב היש יהוה בקרבנו. בקרבנו דייקא או אם אין. ועל דא {{צ|והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ}} למנדע שנוייא דיליה. {{צ|והימים ימי בכורי ענבים}}. {{צ|והימים}} מאי קא מיירי דהא ואז בכורי ענבים סגי ליה אלא והימים אינון דאשתמודען כלהו הוו מתחברן בההוא זמנא בההוא אילנא דחטא ביה אדם הראשון כמה דתנינן ענבים היו ועל דא  {{צ|והימים}} - אינון דאשתמודען,  {{צ|ימי בכורי ענבים}} דייקא!


{{צ|ויעלו בנגב ויבא עד חברון}} - &quot;ויבאו&quot; מבעי ליה!? אלא אמר רבי יוסי כלב הוא דאתא לצלאה על קברי אבהתא. אמר כלב יהושע הא ברכיה משה בסיועא עלאה קדישא ויכיל לאשתזבא מנייהו ואנא מה אעביד. אימלך למבעי בעותא על קברי אבהתא בגין דישתזיב מרזהון (ס&quot;א מעיטא בישא דשאר מאללין. רבי יצחק אמר מאן דהוה רשים מכלהו דא עאל בגוויה דביה תליא כלא. ות&quot;ח מאן הוא משאר אחרי דיכול לאעלא תמן דהא כתיב {{צ|ושם אחימן ששי ותלמי}} ומדחילו דלהון מאן יכיל לאעלאה &lt;קטע סוף=דף קנח ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קנט|א}}&lt;קטע התחלה=דף קנט א/&gt;במערתא. אלא שכינתא עאלת תמן בכלב לבשרא לאבהן דהא מטא זמנא לאעלא בנייהו לארעא דאומי לון קב&quot;ה ודא הוא ויבא עד חברון. תאנא אחימן ששי ותלמי ממאן נפקו זרעא הוו מאינון נפילין דאפיל לון קב&quot;ה בארעא ואולידו מבנת ארעא ומנייהו נפקו גיברי עלמא כמה דכתיב {{צ|המה הגבורים אשר מעולם אנשי השם}}. {{צ|אשר מעולם}} דשמשי (נ&quot;א מדאתברי) עלמא משתכחי. {{צ|אנשי השם}} - אחימן ששי ותלמי:


{{צ|ויבאו עד נחל אשכול וגו'}}. {{ש}}
רבי יהודה פתח: {{צ|כה אמר האל יהוה בורא השמים ונוטיהם וגו'}}. כמה אית להו לבני נשא לאסתכלא בפולחנא דקב&quot;ה כמה אית להו לאסתכלא במלי דאורייתא דכל מאן דאשתדל באורייתא כאילו מקרב כל קורבנין דעלמא לקמי קב&quot;ה ולא עוד אלא דקב&quot;ה מכפר ליה על כל חובוי ומתקנין ליה כמה כורסיין לעלמא דאתי (חסר):


'''ר' יהודה הוה אזיל בארחא בהדי ר' אבא'''. 
שאל ליה אמר מלה חד בעינא לשאלא כיון דידע קב&quot;ה דזמין ב&quot;נ למחטי קמיה ולמגזר עליה מיתה אמאי ברא ליה דהא אורייתא הוה תרי אלפין שנין עד לא איברי עלמא וכתיב בה באורייתא {{צ|אדם כי ימות באהל}}. איש כי ימות. וימת. ויחי פלוני וימת מאי קבעי קב&quot;ה לב&quot;נ בהאי עלמא דאפי' אי אשתדל באורייתא יממא וליליא ימות ואי לא אשתדל באורייתא ימות כלא בחד ארחא בר פרישותא דההוא עלמא כמה דאת אמר {{צ|כטוב כחוטא}}. 

אמר ליה אורחוי דמארך וגזרי דמארך מה לך למטרח בהו מה דאית לך רשו למנדע ולאסתכלא שאיל ודלית לך רשו למנדע כתיב אל תתן את פיך לחטיא את בשרך דאורחוי דקב&quot;ה וסתרין גניזין עלאין דהוא סתים וגניז לית לן לשאלא. 
אמר ליה אי הכי הא אורייתא כלא סתים וגניז דהא היא שמא קדישא עלאה הוי ומאן דמתעסק באורייתא כאלו אתעסק בשמיה קדישא ואי הכי לית לן לשאלא ולאסתכלא. 
אמר ליה אורייתא כלא סתים וגלייא ושמיה קדישא סתים וגלייא וכתיב {{צ|הנסתרות ליהוה אלהינו והנגלות לנו ולבנינו}}. {{צ|הנגלות לנו}} - דאית רשו לשאלא ולעיינא ולאסתכלא בהו ולמנדע בהו. אבל {{צ|הנסתרות ליהוה אלהינו}} - דיליה אינון וליה אתחזיין דמאן יכיל למנדע ולאתדבקא דעתוי סתימא. וכ&quot;ש למשאל. 

תא חזי לית רשו לבני עלמא למימר מלין סתימין ולפרשא לון בר בוצינא קדישא ר&quot;ש דהא קב&quot;ה אסתכם על ידוי ובגין דדרא דילה רשימא הוא לעילא ותתא ועל דא מלין אתמרו באתגלייא על ידוי ולא יהא דרא כדרא דאאיהו שארי בגויה עד דייתי מלכא משיחא אבל תא חזי כתיב {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אותו}} (ובכלא הוא כעין דוגמא דלעילא. ת&quot;ח) רזא דמלה. תלת עלמין אית ליה לקב&quot;ה דאיהו גניז בגווייהו. עלמא קדמאה ההוא עלאה טמירא דכלא דלא אסתכל ביה ולא אתידע ביה בר איהו דאיהו גניז בגוויה. עלמא תניינא קשיר בההוא דלעילא ודא הוא דקב&quot;ה אשתמודע מניה כמה דכתיב {{צ|פתחו לי שערי צדק}}. {{צ|זה השער ליהוה}}. ודא הוא עלמא תניינא. עלמא תליתאה ההוא עלמא תתאה מנייהו דאשתכח ביה פרודא ודא הוא עלמא דמלאכי עלאי שריין בגוויה וקודשא בריך הוא אשתכח ביה ולא אשתכח. אשתכח ביה השתא כד בעאן לאסתכלא ולמנדע ליה אסתלק מנייהו ולא אתחזי עד דכלהו שאלי איה מקום כבודו. ברוך כבוד יהוה ממקומו. והאי הוא עלמא דלא אשתכח ביה תדירא. כגוונא דא {{צ|בצלם אלהים עשה את האדם}} כדין אית &lt;קטע סוף=דף קנט א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קנט|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קנט ב/&gt;ליה תלת עלמין. עלמא קדמאה האי עלמא דאקרי עלמא דפירודא וב&quot;נ אשתכח ביה ולא אשתכח. כד בעאן לאסתכלא ביה אסתלק מנייהו ולא אתחזי. עלמא תניינא עלמא דאיהו קשיר בההוא עלמא עלאה ודא הוא ג&quot;ע די בארעא דדא הוא קשיר בעלמא אחרא עלאה ומהאי אתידע ואשתמודע עלמא אחרא. עלמא תליתאה עלמא עלאה טמירא גניז וסתים דלית מאן דידע ליה כמה דכתיב {{צ|עין לא ראתה אלהים זולתך יעשה למחכה לו}}. וכלא כגוונא עלאה (קדמאה דאמינא ובקשוט) דכתיב {{צ|בצלם אלהים עשה את האדם}} (ת&quot;ח ודאי) על דא כתיב {{צ|בנים אתם ליהוה אלהיכם וגו'}} כמה דאוקמוה ואלין אינון בצלם אלהים ואלין ירתין ירותא עלאה כגוונא דיליה ועל דא אזהר באורייתא {{צ|לא תתגודדו ולא תשימו קרחה}} דהא לא אתאביד והא שכיח בעלמין טבין עלאין ויקירן להוון חדן כד אסתלק (צדיקא) מהאי עלמא. 

ותא חזי אלמלי לא חב אדם לא יטעם טעמא דמותא בהאי עלמא בזמנא דעייל לעלמין אחרנין אבל בגין דחב טעם טעמא דמותא עד לא ייעול לאינון עלמין ואתפשט רוחא מהאי גופא ואשאר ליה בהאי עלמא ורוחא אסתחיא בנהר דינור לקבלא עונשא ולבתר עיילא לג&quot;ע דבארעא ואזדמנא ליה מאנא אחרא דנהורא כהאי פרצופא דגופא דהאי עלמא ממש ואתלבש ואתתקן ביה ותמן הוא מדורא דיליה תדיר ואתקשר בריש ירחי ושבתי בנשמתא וסליק ואתעטר לעילא לעילא הדא הוא דכתיב {{צ|והיה מדי חדש בחדשו וגו'}}. מדי חדש בחדשו אמאי. אלא רזא דמלה בגין חדתותי דסיהרא דאתעטרא (עטרוי) לאנהרא מן שמשא בההוא זמנא. וכן מדי שבת בשבתו. מדי שבת דא סיהרא. בשבתו דא שמשא דנהורא אתיא לה מן תמן. ועל דא כלא חד מלה. ודא הוא ברירא דמלה בר לחייביא דכתיב בהו מיתה לכלהו עלמין כרת מכלהו עלמין ואשתציין מכלא כד לא עיילי בתשובה. אמר רבי יהודה כריך רחמנא דשאילנא ורווחנא מלין אלין וקאימנא עלייהו. 

אמר ר' שמעון מפרשתא דא אוליפנא רזא דחכמתא ואשתמעו מנה רזין עלאין ויקירין ת&quot;ח קב&quot;ה משבח באורייתא ואמר אזילו באורחי אשתדלו בפולחני והא אנא מעייל לכון לעלמין טבין לעלמין עלאין. בני נשא דלא ידעי לא מהימני ולא מסתכלי קב&quot;ה אמר אזילו אלילו ההוא עלמא טבא ההוא עלמא עלאה דכסופא. אינון אמרי איך ניכול לאללא ליה ולמנדע כל האי. מה כתיב {{צ|עלו זה בנגב}} - אשתדלו באורייתא ותחמון דהא היא קימא קמייכו ומנה תנדעון ליה. {{צ|וראיתם את הארץ מה היא וגו'}} - תחמון מנה ההוא עלמא דהא ירותא דאחסנא דאנא עייל לכו בה. {{צ|ואת העם היושב עליה}} - אינון צדיקייא דבגנתא דעדן דקיימן שורין שורין ביקרא עלאה בדרגין עלאין. {{צ|החזק הוא חרפה}} - בה תחמו אי זכו לכל האי כד אתקפו על יצריהון ותברו ליה אי לא. או כד אתקפו באורייתא למלעי בה יממא וליליא או אי ארפו ידייהו מנה וזכו לכל האי. {{צ|המעט הוא אם רב}} - אי סגיאין אינון דאשתדלו בפולחני ואתקיפו באורייתא בגין דזכו לכל האי אי לא:

{{צ|ומה הארץ השמנה הוא אם רזה}} - מדאורייתא תנדעון מה הארץ מה ההוא עלמא אי אסגי טיבו עלאה ליתבהא או אי אזעיר מנה כלום. {{צ|היש בה עץ אם אין}}  - האית בה אילנא דחיי לעלם ולעלמי עלמין או אי צרורא דחיי אשתכח בגווה אם לא.&lt;קטע סוף=דף קנט ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קס|א}}

&lt;קטע התחלה=דף קס א/&gt;{{צ|ויעלו בנגב ויבא עד חברון}}. {{צ|ויעלו בנגב}} - בני נשא סלקין בגווה בנגב בלבא עצלא כמאן דאשתדל במגנא בנגיבו דחשיב דלית בה אגר חמי דהא עותרא דהאי עלמא אביד בגינה חשיב דכלא הוא. בנגב כמה דאת אמר {{צ|חרבו המים}} ומתרגמינן {{צ|נגיבו}}. לבתר {{צ|ויבא עד חברון}} עד דאתי לאתחברא בה קארי ושאני בה. {{צ|ושם אחימן ששי ותלמי}}. תמן חמי פליגן סגיאין טמא וטהור אסור ומותר (נ&quot;א כשר ופסול) עונשין ואגרין אלין אינון ארחי דאורייתא דקדוקי אורייתא. ילידי הענק דאתילידו מסטרא דגבורה. וחברון שבע שנים נבנתה אלין אינון שבעין אנפין דאורייתא שבעין פנים אית לה לכל סטרא עשרה. וחברון דא אורייתא מאן דאשתדל בה אקרי חבר. לפני צוען מצרים תנינן אורייתא אית לקבל אורייתא והיינו תורה שבכתב ותורה שבע&quot;פ והאי (מל') חברון מתורה שבכתב נפקת כמה דאת אמר {{צ|אמור לחכמה אחותי את}} והאי נבנתה שבע שנין דבגין כך אקרי {{צ|בת שבע}}. {{צ|לפני צען מצרים}} כמה דאת אמר {{צ|ותרב חכמת שלמה מחכמת כל בני קדם ומכל חכמת מצרים}}. {{צ|ויבאו עד נחל אשכול}} - אלין אינון מלי אגדה דרשה דתליין מסטרא דמהימנותא. {{צ|ויכרתו משם זמורה וגו'}}. אולפין מתמן ראשי פרקין ראשי מלין אינון לבני מהימנותא חדאן במלין ומתברכן מלין בגוייהו ומסתכלן שרשא חד ועקרא חד ולא אשתכח בהו פרודא. אינון דלא משתכחי בני מהימנותא ולא אולפי אורייתא לשמה שוין ליה למהימנותא בפרודא הדא הוא דכתיב {{צ|וישאוהו במוט בשנים}} בפרודא. מהו במוט כמה דאת אמר {{צ|אל יתן למוט רגלך}}. {{צ|ומן הרמונים ומן התאנים}} - כלא שוין להני מילי לסטרא אחרא לסטרא דמיגאי לסטרא דפורדא. הדא הוא דכתיב {{צ|וישובו מתור הארץ}}. {{צ|וישובו}} תייבין לסטרא בישא ותייבין מארחא דקשוט אמרי מאי אכפת לן עד יומא לא חמינא טב לעלמא אעמלנא בה ביתא ריקם. יתיבנא בקלנא דעמא ולההוא עלמא מאן יזכי ומאן ייעול לגוויה טב לן דלא אטרחנא כולי האי. 

{{צ|ויספרו לו ויאמרו וגו'}}. הא אעמלנא ולאינא בגין למנדע חולקא דההוא עלמא. {{צ|וגם זבת חלב ודבש היא}}. טב הוא ההוא עלמא עלאה כמה דידענא באורייתא אבל מאן יכיל למזכי ביה. {{צ|אפס כי עז העם}} - תקיף הוא דלא יחשיב כל עלמא כלל בגין דיהא ליה עותרא סגיא לאשתדלא ביה מאן הוא דיזכי בה. ודאי {{צ|אפס כי עז העם היושב בארץ}} מאן דבעי למזכי בה בעי למהוי תקיף בעותרא כמה דאת אמר {{צ|ועשיר יענה עזות}}. והערים גדולות בצורות. בין מליין כל טובא דלא יחסרון מכלא. ועם כל דא וגם ילידי הענק ראינו שם בעי גופא תקיף גיבר כארי (דישתכח תמן תדירא) בגין דהיא מתשת חיליה דבר נש לאשתדלא בההוא איסור והתר טמא וטהור כשר ופסול מאן ייכול לזכאה בה. ועוד. עמלק יושב בארץ הנגב. אי יימא בר נש דאפילו בכל דאי זכי. עמלק יושב בארץ הנגב. הא יצרא בישא קטיגורא מקטרגא דבר נש דישתכח תדיר בגופא. והחתי והאמורי וגו' כמה מקטרגי משתכחי תמן (בגין) דלא יכיל בר נש למיעל בההוא עלמא כלל מאן יזכי ליה ומאן ייעול בגויה במלין אלין:

{{צ|ויניאו את לב בני ישראל}}. בגין דאפיקו שום ביש עלה כמה דאת אמר {{צ|ויוציאו את דבת הארץ}}. אינון בני מהימנותא מאי קא אמרי {{צ|אם חפץ בנו יהוה ונתנה לנו}}. כיון דישתדל בר נש ברעותא דלבא לגבי קב&quot;ה לא בעי מנן אלא לבא ויסתמרון ההוא רשימא קדישא דכתיב {{צ|ועמך כלם צדיקים לעולם יירשו ארץ}}. אבל. &lt;קטע סוף=דף קס א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קס|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קס ב/&gt;אך ביהוה אל תמרודו בעי דלא ימרדון באורייתא דאורייתא לא בעי עותרא ולא מאני דכספא ודהבא. {{צ|ואתם אל תיראו את עם הארץ}}. דהא גופא תבירא אי ישתדל באורייתא ישכח אסוותא בכלא הדא הוא דכתיב {{צ|רפאות תהי לשרך ושקוי לעצמותיך}}, וכתיב {{צ|ולכל בשרו מרפא}}. וכל אינון מקטרגי אינון מכרזאן ואמרי פנו אתר לפלנייא עבדא דמלכא. בגין כך אל תיראו. {{צ|כי לחמנו הם}}. אינון בגרמייהו מזמנן מזוגי בכל יומא לאינון דמשתדלי באורייתא כמה דאת אמר {{צ|ואת העורבים צויתי לכלכך}}, וכתיב (שם) {{צ|והעורבים מביאים לו לחם ובשר}}. 

{{צ|סר צלם מעליהם}} - מאן {{צ|צלם}}? דא תוקפא דדינא קשיא מאי טעמא אעדי משום ד{{צ|יהוה אתנו אל תיראום}} - כלא אעדיאו בגין אורייתא. זכאה חולקהון דאינון דמשתדלי באורייתא לשמה דהא מתקשרי בקב&quot;ה ממש ואקרון אחים ורעים הדא הוא דכתיב {{צ|למען אחי ורעי אדברה נא שלום בך}}:


{{צ|ויבאו עד נחל אשכול וגו'}}. רבי אבא אמר כרתו ההוא אשכול אתו לסלקא ליה לא יכילו. אתו לנטלא ליה לא יכילו אתו כלב ויהושע נטלו ליה וסליקו ליה ואזדקף על ידייהו הדא הוא דכתיב {{צ|וישאוהו במוט בשנים}} - {{צ|בשנים}} - באינון שנים יחידן. {{צ|זמורה}} מאי קא בעאן? אלא אשכול הוה תלייא ביה ובעוד דהוה מתחבר באתריה אקרי {{צ|זמורה}} לבתר קרייה {{צ|מוט}} דכתיב {{צ|וישאוהו במוט}} ההוא דאשתמודע ההוא דכרתו מכאן ידעו יהושע וכלב דאינון אתחזיין למיעל לארעא ולמהוי לון בה חלק ואחסנא. עד דהוו אתיין אמלכו עלייהו כלהו. קאים כלב באיבא. אמר איבא איבא אי בגינך אנן מתקטלין מה אנן בחולקך מיד קליל גרמיה ויהבו לון. 

ר' אלעזר אמר לא יהבו לאחרי דהא כתיב {{צ|וישאוהו במוט}} וכתיב {{צ|בשנים}} ובכלהו לא הוו שנים כוותייהו ומכאן אוליף יהושע לבתר דכתיב {{צ|וישלח יהושע בן נון מן השטים שנים אנשים מרגלים}} והני שנים הא אוקמוה קדמאי. וכד מטו לגבייהו דישראל יהבו לון ואינון אשתארו ועבדו גרמייהו שיריים. ר' יצחק אמר כד הוו מטאן לגבייהו דאינון ענקים הוו שוויין ההוא חוטרא דמשה קמייהו ואשתזיבו ומנלן דההוא חוטרא יהיב לון הדא הוא דכתיב {{צ|ויאמר אליהם עלו זה בנגב}}. כתיב הכא {{צ|עלו זה}} וכתיב התם {{צ|ואת המטה הזה וגו'}} ובגיניה אשתזיבו. דאי תימא הני ענקייא שבקי לון אלא אתו לנסבא לון והוו שוויין לקמייהו ההוא חוטרא ומשתזבי (ס&quot;א ומשתמטי) מקמייהו. 

רבי יהודא אמר מסורת שמא קדישא מסר לון משה ובגיניה אשתזיבו מנייהו. רבי חייא אמר תלת שמהן אקרון. נפילים. ענקים. רפאים. וכלהו אורכי יומי. נפילין אקרון בקדמיתא לבתר כד אתחברון בבנת בני נשא ואולידו מנייהו אקרון ענקים. לבתר דהוו אזלי ושטאן בהאי עלמא ומתרפיין מההוא דלעילא אקרון רפאים. אמר ר' יהודה והא כתיב {{צ|הרפאים יחוללו}} {{צ|רפאים יחשבו אף הם כענקים}}. 

אמר ליה הכי הוא בגין דענקים אתו מהאי סטרא ומהאי סטרא ואתיאשו יתיר בארעא. כגוונא דא רפאים ומנייהו נפקי והוו אורכי יומי וכד מתחלשי אתחלש פלגות גופא ופלגות קאים כיון דפלגות גופא הוה מית הוו נסבי עשבא מעשבי ברא ושדיין לפומייהו ומיתו ובגין דאינון בעאן לקטלא גרמייהו אקרון רפאים אמר ר' יצחק שדיין גרמייהו בימא רבא וטבען ומתין הדא הוא דכתיב {{צ|הרפאים יחוללו מתחת מים ושוכניהם}}. ר' שמעון אמר אלמלא הוו עיילין ישראל לארעא בסימנא (נ&quot;א באומנא) &lt;קטע סוף=דף קס ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסא|א}}&lt;קטע התחלה=דף קסא א/&gt;דלישנא בישא לא הוה קאים עלמא רגעא חד. מאן אומנא דלישנא בישא נחש ורזא דמלה מדאתא נחש על חוה אטיל בה זוהמא. אמר ר' שמעון ועל כלא מחל קב&quot;ה בר מן לישנא בישא בגין דכתיב {{צ|אשר אמרו ללשוננו נגביר שפתינו אתנו מי אדון לנו}}. תא חזי כמה עבד ההוא לישנא בישא גזר על אבהתנא דלא ייעול לארעא. ומיתו אינון דאמרו ואתגזר בכיה לדרי דרין (כ&quot;ש הכא דאפיקו לישנא בישא על כלא) כביכול כיון דאפיקו על ארעא קדישא כאילו אפיקו עליה בגין כך קני קב&quot;ה על דא (כלומר קני לשמיה) וקאימו ישראל כלהו לאשתצאה מעלמא אלמלא בעותיה דמשה:

{{צ|ויספרו לו ויאמרו וגו'}}. אמר רבי חייא מ&quot;ש הכא {{צ|ויספרו}} ולא כתיב &quot;ויגידו&quot; או &quot;ויאמרו&quot;? אלא כל חד אוליף מלה בלחודוי. {{צ|ויגידו}} בכל אתר רמז קא רמיז בחכמתא והא אתמר. {{צ|ויאמר}} - אירה(?) בעלמא. ויאמרו הרהורא דלבא. ויאמרו תפקידתא והא אוקימנא בכמה אתר. {{צ|ויספרו}} - פרישותא דמלה בכל אתר. 

{{צ|באנו אל הארץ}} - &quot;הלכנו&quot; מבעי ליה!? אלא {{צ|באנו}} - עאלנא לתמן לההיא ארעא דהוית משבח בכל יומא והוית אמרת דלית דכוותה. 

{{צ|וגם זבת חלב ודבש היא}}. רבי יצחק אמר מאן דבעי למימר כדיבא אמר מלה דקשוט בקדמיתא בגין דיהמנו ליה כדבוי. רבי חייא אמר (אלא) הכי אמרו עאלנא לההיא ארעא דהוית משבח לה כל יומא ואמרת דלית דכותה (וגם זבת חלב ודבש היא) וארימת שבחא על כלא ולאו הכי דהא זה פריה אתכלא חד מאינון זעירין קטפו. אמרו אי לדא אחסין קב&quot;ה לישראל וסבלו כל אינון עקתין וליאותין הא בארעא דמצרים אית אתכלין ואיבין דארעא יתיר על חד תרין:

{{צ|אפס כי עז העם}} - אורחיה דעלמא דאינון גברין מגיחי קרבא יתבין לבד לאסתמרא ארחין והכא אפילו אינון בני מתא תקיפין גבורין. והערים בצורות דאפילו כל מלכין דעלמא יתכנשו עלייהו לא יעבדון בהו פגימותא. א&quot;ר יוסי כל מה דאמרי בלישנא בישא אמרו וקשיא מכלהו דכתיב {{צ|עמלק יושב בארץ הנגב}}. לבר נש דנשכיה חויה כד בעאן לאגזמא ליה אמרי הא חויא הכא. ר' אבא אמר ודאי דא קשיא מכל מה דאמרי כלומר ההוא דאגח קרבא בכלא הא הכא זמין. ובאן אתר בארץ הנגב דהא הוא אתר לאעלאה ביה. מיד ותשא כל העדה ויתנו את קולם קביעו בכיה לדורות לעלמין בההוא ליליא, א&quot;ר יוסי עיטא נסיבו על כלא לאפקא שום ביש. מאי על כלא על ארעא ועל קב&quot;ה. א&quot;ר יצחק על ארעא תינח. על קב&quot;ה מנין. אמר ליה משמע דכתיב {{צ|אפס כי עז העם}} מאן יכיל בהו כי עז העם דייקא. וכתיב {{צ|עמלק יושב בארץ הנגב}} - כדין גרמו כל האי כמה דאתמר ובעא קב&quot;ה לשיצאה לון מן עלמא הדא הוא דכתיב {{צ|ויאמר להשמידם לולי משה בחירו עמד בפרץ לפניו וגו'}}:


{{צ|ועתה יגדל נא כח אדני}}. ר' אחא ור' יוסי אמרי זכאי אינון ישראל מעמין עכו&quot;ם דעלמא. דקב&quot;ה אתרעי בהו ואתכני בהו ואתפאר בהו דהא עלמא לא אבדי אלא בגיניהון דישראל דישתדלון באורייתא בגין דחד בחד אתקשרן וישראל לתתא בהאי עלמא אינון קיומא דיליה וקיומא דכל שאר עמין אימתיב זמן דעבדי רעותא דמאריהון. תא חזי כד ברא קב&quot;ה בר נש בעלמא אתקין ליה כגוונא עלאה (יקירא) ויהב ליה חיליה ותוקפיה באמצעיתא דגופא דתמן שריא לבא דהוא תוקפא (ומזונא) דכל גופא ומתמן אתזן כל גופא (וכל אינון שייפי דגופא מתמן אתזנו). והא לבא אחיד &lt;קטע סוף=דף קסא א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסא|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קסא ב/&gt;ואתקף באתר עלאה דלעילא דאיהו מוחא דרישא דשארי לעילא (ואחיד ביה) ודא אתקשר בדא ובגוונא דדא אתקין קב&quot;ה עלמא ועבד (ליה) חד גופא ואתקין שייפי דגופא סחרניה דלבא ולבא שארי באמצעיתא דכל גופא וכל אינון שייפין אתזנו מההוא לבא דהוא תוקפא דכלא וכלא ביה תליין וההוא לבא אתקשר ואתאחד במוחא עלאה דשריא לעילא. 

תא חזי כד ברא קב&quot;ה עלמא אשרא (ס&quot;א אסדר) לימא דאוקינוס דאסחר כל ישובא דעלמא וישובא דכל שבעין אומין כלא אסחר לירושלם. וירושלם באמצעיתא דכל ישובא שריא והיא אסחרא להר הבית והר הבית אסחר לעזרות דישראל ואינון עזרות סחרן ללשכת הגזית דתמן דנהדרי גדולה יתבין ותנינן לית ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלחודייהו ולשכת הגזית אסחר למזבח והמזבח אסחר לבית האולם והאולם להיכל והיכל לבית קדש הקדשים דתמן שכינה שריא וכפרת וכרובים וארון והכא הוא לבא דכל ארעא ועלמא ומהכא אתזנו כל אינון אתרי דישובא דאינון שייפי דגופא. ולבא דא אתזן ממוחא דרישא ואתאחיד דא בדא הדא הוא דכתיב {{צ|מכון לשבתך פעלת יהוה}}. כגוונא דא לעילא לעילא ואיהו ברזא דמלכא עלאה ברזא יקירא סתימאה עלאה לקביל דא דאית ימא לעילא מן ימא וימא מן ימא. 

תא חזי נהר דינור אסחר לכמד משריין מקבליה שבעין סטרין גליפין משבעה דליקין ואינון סחרן לאינון שמשי דלגו מנייהו ואינון סחרין לארבע רתיכין ואינון סחרן לההיא קרתא קדישא דרביעא עלייהו. ותאנא תמן עזרות לגו מעזרות ולית ישיבה בעזרה דתמן אלא למלכיהון דבית דוד בלחודייהו ותמן משתכחי ויתבי וסנהדרי גדולה משתכחי תמן בלשכת הגזית וההוא בי דינא עלייהו דמשמש לאתר דמשמש ודינא אתיהיב מתמן לקדישין עליונין עד דמטא לאתר דאקרי קדש הקדשים דביה כלא ותמן הוא לבא שרייא ודא אתזן מן מוחא דלעילא ואתאחיד דא בדא. כגוונא דא לעילא לעילא ואיהו ברזא דמלכא עלאה ברזא יקירא סתימאה עד דאשתכח דכלא אתזן ממוחא עלאה סתימאה דכלא וכד יסתכלון מלי כלא אתקשר דא בדא ודא בדא. 

תא חזי כד אנהיר עתיקא סתימא במוחא ומוחא אנהיר ללבא בדרך נעם יהוה והא אוקימנא ודא הוא כח יי' ההוא חילא דאתי מעתיקא קדישא סתימא דכל סתימין יגדל נא דיתרבי ויסגי לעילא לעילא ויתנגיד ויתמשך לתתא. כאשר דברת כמה דאוקמוה לאמר למילף מהכא כל דרין בתראין לעלם ולעלמי עלמין לאמר למימר לדא בשעתא דעקתא. למימר דא בשעתא דרווחא ומאי הוא יהוה ארך אפים וגו' והא אוקימנא מלי. אמר ד' יצחק אמת אמאי סליק מכאן אמר רבי חייא אינון גרמו ליה דאסתליק מכאן דהא בשקרו דברו גרמייהו בההוא מדה דבר נש מודד בה מודדין ליה וכן שאר אחרי אסתלקו דלא יכיל משה למימרינהו בגין דאינון גרמו. סלחתי כדבריך כדבריך ממש והא אתערו חברייא. והא אתמר:

אמר המגיה כך מצאתי בהעתקות אשר לפני ומתוך הלשון נראה שחסר התחלת המאמר וגם במקומות אחרים ממנו חסר ועם כל זה לא רציתי להשמיטו מן הספר להגדיל תורה ולהאדיר:

דא עם דא מה דלא הוו יכלין למללא מקדמת דנא נפקו מההיא פתחא ויתבו בגנתא תחות אילנין אמרו דא לדא כיון דאנן הכא וחמינן כל דא אי נמות הכא ודאי ניעול לעלמא דאתי. יתבו שינתא נפלת עלייהו ודמכו. אדהכי הא ההוא ממנא אתא &lt;קטע סוף=דף קסא ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קסב|א}}&lt;קטע התחלה=דף קסב א/&gt;ואתער לון אמר לון קומו פוקו לגו פרדס דאברא. נפקו חמו לאלין מארי מקרא דהוו אמרי בההוא קרא:

במדבר הזה יתמו. הא באתר אחרא לא. ושם ימותו הא באתר אחרא לא ודא בגופין אבל בנשמתין לא כגוונא דבני גנתא. 
אמר לון ההוא ממנא פוקו. נפקו בהדיה אמר לון שמעתון מדי לגו ההוא דרגא. 
אמרו שמענא דהא חד קלא הוה אמר מאן דפסק יתפסק מאן דקצר יתקצר מאן דקצר יתארך אמר לון ידעתון מאי האי אמרו לא. 
אמר לון חמיתון ההוא נשרא רברבא וההוא ינוקא דקא מלקט עשבין ר' אילעאי דנציבין הוה הוא ובריה ומטא הכא וחמא הוא וינוקא בריה מערתא דא כיון דעאלו לגו חשוך לא יכילו למסבל ומיתו וההוא ינוקא בריה קיימא בכל יומא קמיה דבצלאל בשעתא דנחית ממתיבתא עלאה ואמר קמיה תלת מלין. עד לא יפתח בצלאל ברזין סתימין דחכמתא דכל מלוי רזין סתימין אינון ד{{צ|עין לא ראתה אלהים זולתך}} האי (מאן) דאמר מאן דפסק יתפסק. מאן דפסק מלין דאורייתא על מלין בטלין יתפסקון חיוהי מהאי עלמא ודיניה קיימא בההוא עלמא מאן דקצר יתקצר מאן דקצר אמן ולא מאריך ביה גו נייחא יתקצר מחיין דהאי עלמא. מאן דקצר יתארך מאן דאמר אחד אצטריך לחטפא אלף ולקצרא קריאה דילה ולא יעכב בהאי את כלל. ומאן דעביד דא יתארכון חייו. 

אמרו ליה תו אמר תרין אינון וחדא אשתתף בהו ואינון תלתא. וכד הוו תלתא אינון חד. 
אמר לון אלין תרין שמהן דשמע ישראל דאינון יהוה יהוה. אלהינו אשתתף בהו ואיהו חותמא דגושפנקא. אמת. וכדומתחברן כחדא אינון חד ביחודא חדא. תו אמר תרין אינון וחד אתהדר. כד שליט טאס על גדפי רוחא ושאט במאתן אלף ואתטמר. אמר לון אלין תרין כרובים דהוה רכיב בהו קב&quot;ה. ומן יומא דאגניז יוסף מאחוי אגניז איהו (ס&quot;א חד) ואשתאר חד לגבי בנימין הדא הוא דכתיב {{צ|וירכב על כרוב ויעף וידא על כנפי רוח}}. ואגניז במאתן אלף עלמין ואתטמר ההוא דרכיב עליה דאינון מאתן אלף גניזין אינון דיליה בריך הוא פוקו מהכא זכאין אתון. נפקו יהב לון ההוא ממנא וורדא (ס&quot;א אחרא) חדא ונפקו. כד נפקו אסתים פום מערתא ולא אתחזי כלל. חמו ההוא נשרא דהוה נחית מההוא אילנא ועאל גו מערתא אחרא. ארחו אינון בההוא וורדא ועאלו תמן אשכחו ההוא נשרא אפום מערתא אמר לון עולו זכאי קשוט חברין דהא לא חמינא חדוה דחברותא מן יומא דאנא הכא אלא בכו. עאלו מאטו לפרדס אחרא וההוא נשרא בהדייהו כד מטו לגבי אינון מאריהון דמשנה אתהדר ההוא נשרא בדיוקנא דאדם בלבוש יקר מנהרא כוותייהו ויתיב עמהון כחדא אמר לאינון דיתבי הבו יקר למארי מתניתא דאתו הכא דהא מאריהון אחמי לון פליאן רברבן הכא. אמר חד מנייהו אית בכו סימנא. אמרו הין. אפיקו תרין ורדין וארחו בהו אמרו תיבו מארי מתיבתא תיבו זכאי קשוט אחידו בהו ויתבו. בההיא שעתא אולפו תמן תלתין הלכות דלא הוו ידעי מקדמת דנא ורזין אחרנין דאורייתא. אהדרו לגבי אינון מארי מקרא אשכחו דהוו אמרי {{צ|אני אמרתי אלהים אתם ובני עליון כלכם}}. {{צ|אני אמרתי}} בשעתא דאקדימתון עשיה לשמיעה דהא {{צ|אלהים אתם וגו'}} כיון דאמשכתון בתר יצר הרע {{צ|אכן כאדם תמותון וגו'}} מה מיתתו של אדם אחית ליה לעפרא בגין דיתמחי ההוא יצר הרע די בגויה וההוא יצר הרע איהו דמית הואתעכל בגויה. &lt;קטע סוף=דף קסב א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסב|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קסב ב/&gt;אמר ההוא סבא דעלייהו אוף הכא כתיב {{צ|ופגריכם אתם יפלו במדבר הזה}} מאי {{צ|פגריכם}}? דא יצר הרע כליל דכר ונוקבא חסרונין דאית בכו דיצר הרע נחית תדיר לחסרונא ולא סליק. בקדש מעלין ולא מורידין במסאבו מורידין תדיר ולא מעלין. ועל דא אקרון פגריכם חסרונין דלכון כמה דאת אמר {{צ|אשר פגרו מעבור את הנחל וגו'}} סופא דקרא אוכח דכתיב {{צ|יפלו ולא תפלו}}. ועל דא {{צ|במדבר הזה יתמו}} אינון פגרים {{צ|ושם ימותו}} בגין דרעותא דקב&quot;ה לשיצאה להני פגרים מעלמא לעלם. 

אמר להו רבי אילאי זכאי קשוט עולו ותחמו דהא רשו אתמסר לכו למיעל עד ההוא אתר דפרוכתא פריסא זכאה חולקכון קמו ועאלו גו דוכתא חדא והוו תמן מאריהון דאגדה ואנפיהון מנהרן כנהירו דשמשא אמרו מאן אלין אמר להון אלין מאריוהן דאגדה חמאן בכל יומא נהירו דאורייתא כדקא יאות. קיימו ושמעו כמה מלין חדתין באורייתא לא אתיהיב לון רשו למיעל לגוייהו 
אמר ליה ר' אילאי עולו לדוכתא אחדא ותחמו. 
עאלו לגו גנתא אחרא וחמו אוף הכי כראן קברין ומיד מתין ומתהדירן חיין בגופין מנהרן קדישין 
אמרי ליה מאי האי 
א&quot;ל דא עבדי בכל יומא ומיד דשכבי מתעכלא ההוא זוהם בישא דקבילו בקדמיתא וקיימין מיד בגופין חדתין מנהרין באינון גופין קדישין דקיימי על טורא דסיני כגוונא דאתון חמאן קיימו כלהו על טורא דסיני בגופין בלא לכלוכא כלל כיון דאמשיכו עלייהו יצה&quot;ר אתהדרו בגופין אחרנין דגופין קדמאין גופין נוכראין הדא הוא דכתיב {{צ|ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב}}. קלא אתער זילו אתכנשו הא אהליאב קאים על קיומיה וכל אינון קתדראין קמיה לשעתא פרחו כלהו ולא חמו מדי אשתארו בלחודייהו תחות אילנין דגנתא חמו פתחא אחרא עאלו תמן חמו היכלא חדא עאלו ויתיבו תמן. תרין עולימין הוו תמן. זקפו עיינין. וחמו חד משכנא מדקמא בכל זיני ציורין וגוונין דעלמא ועליה פריס פריסא דנהורא מנצצא דלא יכלין עיינין לאסתכלא (וכפום תרין מלין חמו גו ההוא משכנא עד אתר פרוכתא פריסא דלא חמו) מתמן ולהלאה לא. חמו כלום. ארכינו אודנין ושמעו חד קלא דהוה אמר בצלאל רביעאה איהו לנהורין עלאין. יוסף רביעאה איהו גו נהורין דאדם קדמאה סליקו דלעילא חביבא דכלא. עליה כתיב {{צ|ונסכו רביעית ההין בקדש וגו'}} מאן דיסתכל וחמי יסמון עיניה. מאן דלא יסתכל חמי ואתפתח. אילנא דתמני סרי כד כפיף יזקוף ויתקיים. אי לא כפיף חויא בישא אכיל ליה. מאן דעאל ותרין כרובין לגו רעותיה אתעביד. מאן דמעיין רחיק מרעותיה. קרבנא דרביא שלים לאתקבלא. פסק ההוא קלא אמרו אינון תרין עולימין סימנא אית בגוייכו אמרו הין אפיקו אינון תרין ורדין ארחו בהו אמרו תיבו עד דתשמעון תרין מלין ברזין עתיקין מגו מארי מתיבתא ויהון תדיר ברזא בגוייכו אמרו הן. אמר רבי שמעון כל הני מלין וכל מה דחמו כתבו וכד מטו הכא הוה כתיב {{צ|אשמרה דרכי מחטוא בלשוני}}. ואנא שאילנא לאבי אבא כמה הוו אינון תרין מלין ואמר לי חייך ברי אינון תרין מלין באנו עלמין וחריבו עלמין מאן דאשתמש בהו. כיון דשמעו אלין תרין מילין אמרו אינון ינוקי פוקו פוקו לית לכו רשותא יתיר למשמע. אפיק חד מנייהו תפוח אחד ויהב לון ואמר ארחו בדא ארחו ביה ונפקו ומכל דחמו לא אנשו כלום. נפקו הא ממנא אחרא אתא אמר לון חברייא ר' אילאי שדרני לכו תוריכו ליה הכא אפום מערתא והוא ייתי ויודע לכו מלין עלאין דלא ידעתון. דאיהו תבע מגו &lt;קטע סוף=דף קסב ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסג|א}}&lt;קטע התחלה=דף קסג א/&gt;מתיבתא דיהא ליה רשו לגלאה לכו מלין. נפקו בהדיה ואוריכו אפום מערתא והוו מהדרן מלי דא לדא מכל מה דחמו ואולפו תמן. אדהכא הא ר' אילאי אתא נהיר כשמשא א&quot;ל אורייתא חדתא שמעתא. אמר לון ודאי ורשו יהבו לי למימר לכו מלי. אתחברא כחדא אפום מערתא ויתבו, אמר לון זכאין אתון דאחמי לכון מאריכון כגוונא דעלמא דאתי והא לית לכו דחילו ואמתנו אמרו ודאי הא אתנשי מנן ארחא דבני נשא ותווהא איהו על כל מה דחמינן בהאי טורא אמר לון חמיתון אלין טוריא כלהו ראשי מתיבתי לעמא דא דבמדברא. וזכו השתא מה דלא זכו כד הוו בחיין. ואלין רישי מתיבתי כלהו בריש ירחי ושבתי ומעדייא מתכנשי לגבי טורא דאהרן כהנא ומתערי לגביה ועאלין גו מתיבתא דיליה ומתחדשן תמן בדכיו דטלא קדישא דנחית על רישיה ומשח רבו דנגיד עליה ועמיה מתחדשן כלהו בחדושין דרחימין דמלכא קדישא עד דאקרי הכא מתיבתא דרחימותא ואיהו נטיל בכל מתיבתא בטמירו דקיק מתעפפן כנשרין גו מתיבתא דנהורא ואיהי מתיבתא דמשה וכלהו קיימי לבר ולא עאלין לגו בר אהרן בלחודוי וכפום שעתא אקרון בשמא. ולית מאן דחמי ליה למשה דהא ההוא מסוה ראנפוי פריס קמיה ושבע ענני יקר סחרניה. אהרן קאים גו פרגודא דלתתא מן משה ופרגודא פסיק ולא פסיק בגוייהו וכל רישי מתיבתי לבר מפרוכתא דפרגודא דא. וכל שאר לבד מאינון עננין וכפום חדושי דנהירו דאורייתא דאתנהרא הכי מנהרן אינון עננין ואתקלישו בדקיקו דנהורא עד דאתחזי ההוא מסוה ומגו ההוא מסוה חמאן נהורא דנהיר יתיר מכל נהירין דעלמא ואינון אנפי משה. אנפוי לא אתחזון כלל ולית מאן רחמי לון בר ההוא נהירו דנפיק מגו ההוא מסוה בתר כל אינון עננין. משה אמר מלה סתם לאהרן ואהרן פריש לרברבי מתיבתי. במה פריש בכל אינון מבועין אסתימו מניה כד מטא זמניה דיהושע. והשתא איהו מהדר לון. בכמה פליאן ומקורין ומבועין ונחלין דנבעין מכל מלה ומלה. כל נשין זכיין דהאי דרא אתאן למרים אוף הכא בהני זמנין וכדין סלקין כלהו כתמרות עשן גו מדברא דא. וההוא יומא אקרי יומא דהלולא. נשין בלילי שבתות ובללי יומין טבין כלהו אתאן לגבי מרים וידעין אשתדלותא בידיעו דמארי עלמא. זכאה דרא דא מכל דרין דעלמא. נפקי ממתיבתא דמשה ופרחי לגבי מתיבתא דרקיעא ואינון דאתחזון פרחי לגבי מתיבתא עלאה על ההוא דרא כתיב {{צ|אשרי העם שככה לו אשרי העם שיהוה אלהיו}}:

פתח ר' אילאי ואמר {{צ|תמים תהיה עם יהוה אלהיך}}. מה בין '''תם''' ל'''תמים'''? באברהם כתיב {{צ|התהלך לפני והיה תמים}}. יעקב דאשתלים יתיר כתיב ביה {{צ|ויעקב איש תם}}. אמאי אקרי {{צ|איש תם}}? בגין דלא אשתאר ביה פסולת כלל דהא פריעה הוה ביה. כמה אתפרע (ס&quot;א פריעה הוה ביה דאתפרע) ואתדכי מההוא פסולת. בגין דההוא אתר דאתקיף לפסולת דלגו אתר דפריעה שארי איהו שור דיוקנא דשמאלא דכרסיא דיליה. וההוא שור אקרי שור תם דהא רתיכא דכרסיא רשימא דברית אית ביה ועל דא האי שור אקרי תם ויעקב אחיד ביה בגוויה ובהאי שור עביד פריעה ואעבר זוהמא דפסולת כלא. במתניתא דבצלאל כתיב {{צ|ויזכור אלהים את רחל}}. בשרה כתיב 'פקידה' וברחל כתיב 'זכירה'. אמאי? בגין דזכור אתרשים ביעקב דאיהו ברית שלים כד אתעביד (ס&quot;א אתייליד) יוסף. ובמה כד נטל שור בהדיה דלא יתקיף לסטרא אחרא. ובגין כך אתקרי יוסף {{צ|בכור שור}} - בכור דההוא שור &lt;קטע סוף=דף קסג א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסג|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קסג ב/&gt;דנטל יעקב בכור שורו ודחי לההוא שור. שור תם ויעקב איש תם רבון ושליט מאריה דביתא דההוא שור תם שארי בגוויה בגין דאית שור מועד בסטר ערלה פריעה. וכמה גרדיני נימוסין נפקין מניה עד דרגא בתרייתא דאקרי שאי&quot;ה ההוא דאפיל ביתין דעלמא דלא דיירין בהו בני נשא. וכלהו נפקי מההוא שור מועד. ודא בחבורא דחמור בישא ובגין כך לא תחרוש בשור ובחמור יחדיו. בגין דלא לאתערא להו ובההוא מתיבתא דבצלאל וכן בתרין מתיבתי ויעקב איש תם. בעלה דההוא תם. ומאן איהו א' רזא דו&quot;ו וכד הוו כלל דכר ונוקבא כחדא שלימו דכלא. אברהם לא אתפקד על פריעה וכד עאל עאל להאי תם ולגו דרגין דיליה דאקרון כחדא ים והיינו תמים לבתר אסתלק אברהם ועאל לגו ואתקשר עם ימינא עלאה. תמים תהיה עם יהוה אלהיך ודאי כמה דאיהו תמים כללא חדא אוף אנת תהא עמיה תמים עמיה ודאי. במה אתעביד בר נש תמים דיהא ת&quot;ם ים. תם כמה דאתמר. י&quot;ם כל אינון דרגין קדישין דיליה אקרון י&quot;ם ולא אתפרשן מניה לעלמין. אוף אנת כגוונא דא לאעדאה מנך דרגין נוכראין ולאתקשרא בתמים למיהוי בך דרגין קדישין רזא דים ודרגא קדישא. ת&quot;ם לקבלא א' רזא דיעקב. בר נש אצטריך למהוי בכל יומא ת&quot;ם י&quot;ם כגוונא דא ממש. השתא פריש מאן דפריש במתיבתא דסיהרא קדישא שפירא איהו בחוורו וכל גוונין מנצצן בה ומרקמן ואיהו כההוא שפירו וחוורו דשמשא מש ובההוא ימא דילה גו שבעין שנין נפקא נונא חדא ואפיק מניה גוון תכלת ואיהי נטלא גוון דא ותקינת ליה ואתחפייא לבר בהאי גוון. לאו דהאי גוון לבושא דילה דהא שש וארגמן לבושה אבל חופאה דלבר האי גוון הוא. כגוונא דא הוה משכנא דכוליה בשפירו מרקמא לגו ולבתר ופרשו בגד כליל תכלת. מ&quot;ט בגין דתחות ים דא אית מצולות י&quot;ם כלל דכר ונוקבא ואית לון עינא בישא לאסתכלא וכד מסתכלין זמין לעינייהו גוון תכלא ולא יכלא עינייהו לשלטאה ואיהי אתתקנת לגו בכל גוונין מרקמן כדקא יאות מתחחמן לד' סטרין דעלמא. 

כגוונא דא בר נש דלביש ציצית אתעביד בכל יומא תמים. ת&quot;ם בד' כנפים מתקנן כדקא יאות י&quot;ם בההוא תכלת דנונא דשבעין דרגין דימא סטרא בישא כד אסתכל בהאי בר נש לא יכיל לאבאשא ליה בעינא בישא. וכדין איהו תם י&quot;ם עם יהוה אלהיו ממש בתקונא חדא איהי לעילא ואיהו לתתא. לבתר אסתלקת איהי גו' דרגין עלאין. אוף הכי בר נש אסתלק איהו לבתר בתפלין גו דרגין עלאין. ועל דא {{צ|תמים תהיה עם יהוה אלהיך}}. עמיה ודאי. ודאי בשעתא חדא ברגעא חדא איהי אתקנת לעילא ובר נש אתקן לתתא. 

א&quot;ר אילאי כל אלין דהכא כגוונא דא מתקנן למהוי כל חד תמים עם יהוה. ועל רזא דא במדבר הזה יתמו אי תימרון דכד אתמר לביש אתמר הכי הוא ודאי דהוה לון למהוי כל חד תמים עם יהוה בארעא קדישא אתר דיהוה שארי תמן למהוי אפין באפין כחדא עמיה והשתא כל חד הוי תמים במדברא דא לבר אתר רחיק מתמן דלא יסתכל אנפין באנפין בהדיה למהוי עם יהוה כדקא יאות. ושם ימותו כמה דחמיתון דעבדין בכל יומא. זכאה חולקכון חברייא קדישין דזכיתון לכל האי. הני תרי מערתי אחרנין דילכו דלא תשכחו כל דא תמן דאינון גו מתיבתא דמשה. יתבי מרחיק ועל דא כתיב במשה ענו מאד מכל &lt;קטע סוף=דף קסג ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסד|א}}&lt;קטע התחלה=דף קסד א/&gt;האדם. ונביאה עלאה. קביל לון למתיבתא דיליה מיומא דשארי למחמי כל דא עד ההיא שעתא שבעה יומין. והא לא הוו מסתכלן בהאי עלמא כלום. אמר לון רבי אילאי זכאין קדישין אימא לכו מלין דשמעתון ומלה קדמאה כד תנדעון מדידו דמשחתא בשמא גליפא מפרש תנדעון (ואע&quot;ג) דבצלאל רביעאה איהו דנהורין עלאין דכתיב {{צ|ואמלא אותו רוח אלהים בחכמה ובתבונה ובדעת}}. מאן דלא אסתכל חמי ואתפתח. מאן דלא אסתכל באינון תלת מלין טמירין מה לעילא מה לתא וכו' זמין איהו לאתפתחא באורייתא ולפקחא עיינין בה אילנא דתמני סרי. שדרתו דבר נש כד כפיף קמי מאריה יזקוף ויתקיים לתחיית מתייא. אי לא כפיף במודים אתעביד חויא ולית ליה תקומה לההוא זמנא. מאן דעאל בין תרין כרובים לגו. מאן דעאל שיעור תרין פתחין לגו בי כנשתא אתדבק במאריה ורעותיה אתעביד. מאן דמעיין בצלותיה ואסתכל בה רחיק מרעותיה דשאיל. קרבנא דרביא כד קרב בר נש בריה לבי ספרא או למילה דא קרבנא שלים לאתקבלא. מכאן ולהלאה רחימין. זילו. אלעזר ברי שפיר קאמרת כפום מה דאוליפת. אבל ח&quot;ו דאע&quot;ג דרחל הות עקרא בההוא זימנא יעקב חכים הוה. ואלמלא לא ידע יעקב דלאה אנחתיה לא קביר לה במערתא לאתחברא בהדיה בחבורא חדא ויהא קביר לה לבר מארעא. אבל ללאה אעיל לה גו ארעא ולרחל שוי לבר. מית יעקב אתקבר בגווה בחבורא חדא כמה דעבדו כל שאר אבהן אוף הכי אדם. מתה חוה בקדמיתא אתקברת תמן. ותמן ידע אדם דהאי דוכתא אתחזי ליה. מית אדם אתקבר בגווה בחבורא חדא. מתה שרה אתקברת תמן וחוה חמאת וחדאת לקבלה וקמת וקבלה לה. שיעורא דחוה לגבי שרה שיעורא דתרין אמין ולא יתיר. מת אברהם אתקבר לגבי שרה בחבורא חדא. מתה רבקה אתקברת תמן ושרה חמאת וקמת וקבלה לה. מת יצחק אתקבר בהדה בחבורא חדא. מתה לאה אתקברת תמן ורבקה חמאת וקמת וקבלה לה. מת יעקב אתחבר בהדה בחבורא חדא. וכלהו דכר ונוקבא כחדא בחבורא חדא. סדורא דלהון היך שכני נשין לגבי נשין ודכורין לגבי דכורין אדם ברישא חוה סמיך ליה. שרה לגבי חוה. אברהם סמיך לשרה. יצחק סמיך לאברהם. רבקה סמיך ליצחק. לאה סמיך לרבקה. יעקב סמיך ללאה. אשתכח אדם בסטרא דא יעקב בסטרא דא. דא רישא ודא סיפא. בספרא דשלמה מלכא איהו כדקא יאות והכי הוא אדם וחוה בקדמיתא. ושרה ואברהם סמיך לון. יצחק ורבקה לזויא אחרא בארח מישר בשורה חדא. יעקב ולאה באמצעיתא ואינון נשין לגבי נשין. ודכורין לגבי דכורין. ואדם וחוה שרה ואברהם יעקב ולאה. רבקה ויצחק. אדם בסטרא דא ויצחק בסטרא דא ויעקב באמצעיתא. יצחק לגבי אבוה לאו ארח עלמא. ועכ&quot;ד יעקב אצטריך באמצעיתא. ובכל אינון זוגין כמה דאתקברו הכי יקומון והכי ישתכחון. לאה תחדי בחדי משיח בריה דדוד דנפיק מנה לגו. רחל תחדי בהדי משיח בריה דיוסף דנפיק מנה לבר מירושלם וכלא לדוכתייהו אלין הכא ואלין הכא דאינון (ס&quot;א מגדלין) מרגלאן דאבן טבא כלהו. בין כלהו מגדלין אית חד מגדל דאבן טבא באמצעיתא. ודא סליק לרום רקיעא ולא אתחזי השתא עד ההוא זמנא דיתגלי. רב מתיבתא חמא ליה והוה רשים ביה לעילא האי קרא מגדל עז שם יהוה בו ירוץ צדיק ונשגב. ופריש רב מתיבתא קרא דא מגדל עז דא כנסת ישראל &lt;קטע סוף=דף קסד א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסד|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קסד ב/&gt;בו ירוץ צדיק ביה רעותיה דצדיק תדיר ועל דא ונשגב ההוא מגדל דלא ינפול לעלמין כמה דהוה. ורבי כרוספדאי חמיד לבא פריש האי קרא עד לא אסתלק ופריש שפיר. מגדל עז דא תיבה וס&quot;ת דאיהו עז לשואה ביה ולאפקא ליה מגו היכל דיוקנא דהיכל פנימאה דמניה נפקא תורה וההוא מגדל שם יהוה איהו ודיוקנא דיליה ואצטריך בשית דרגין. בו ירוץ צדיק במאן במגדל או בס&quot;ת. אלא קרא דריש בהאי ובהאי. כד דרש במגדל אצטריך צדיק דא דליהוי חזן הכנסת זכאה דקשוט ודיוקנא דצדיק עלאה. כד דריש לס&quot;ת מאן דסליק לס&quot;ת למקרי אורייתא אצטריך צדיק וצדיק אקרי מאן אקרי צדיק מכלהו. שתיתאה דסליק מאינון שבעה. א&quot;ר שמעון ודאי דאיהו לא סליק כל יומוי אלא שתיתאה לאינון דסלקין. בו ירוץ צדיק בס&quot;ת ירוץ דברי צדיק דא. ונשגב ממאן מדחילו דמלאך המות דהא אוריך יומין. ונשגב דלא יתנזק לעלמין. בההוא מגדל דסלקא בין אינון מגדלין קיימא נהירו חד בדיוקנא דס&quot;ת כד אתי ההוא ציפרא נטלא ההו אמגדל מאתריה וקאים גו אמצעיתא דעזרה גו גדפי דכרובים. הוה (ס&quot;א ומה דהוה) רומיה לרום שמיא מאיך ועאל תחות אינון כרובים ושורוי בין רישי כרובים. תלת מאה פתחין תמן בפתחא דאמצעיתא קיימא נהירו דא דיוקנא דס&quot;ת ביה זמין מלך ישראל למקרי בפרשת הקהל ודא ליהוי מלכא משיחא ולא אחרא. ובההוא ס&quot;ת דההוא נהירו אי חסידא קדישא זכאה איהו דמפומיה ישמעו קל נעימו דמלוי מאינון מלין סתימין דפריש באורייתא. בכל ריש ירחי ושבתי ומועדייא וזמנייא כד בעאן כל בני מתיבתי לסלקא לעילא לגו מתיבתא דרקיעא כלהו מתכנפי לגבי מלכא משיהא ואיהו פריש מלין ומגו מתיקו דמלוי בתיאובתא סלקין כלהו עשר מלין. גניזין לך מאינון מלין דאיהו פריש ליומא דשאלתן דילך כד קיימא ההוא מגדל באמצעו דעזרה. ופתחא דא פתח פתחין ואינון כרובין פומייהו ופרשי גדפייהו ונהיר נהירו עלאה על ההוא פתחא וההוא ס&quot;ת פתיח ואינון כרובים פתחי ואמרי מה רב טובך אשר צפנת ליראיך וגו'. סגירו פתחין וס&quot;ת אתגליל מאן חמא נהירו דנהרא דההוא ס&quot;ת כוליה נהורא דנהיר אתוון דיליה שלהובי דאשא מד' גווני דאינון דעלמא עלאה כלהו בלטי ומנצצי לית מאן דיכיל למיקם בהו בר משיח. סגיר פתחא דא כרובים משתככי. וההוא מגדל פרח וקיימא באתריה בין שאר מגדלין. בההוא פתחא דאמצעיתא אית עטרה דפז עלאה ויקירא גניזא דלא אתחזי השתא גליפא ומחקקא בכל זיני אבני יקר וזמינא למהוי על רישא דמלכא משיחא כד סליק בההוא מגדל ותרין נשרין דא מסטרא דא ודא מסטרא דא נטלי ליה בידייהו כד סליק מלכא משיחא מתתקנין נשרין ונטלי עטרא דא בשעתא דישרי למקרי יתפתח פתחא אחרא ומתמן תפוק ההיא יונה דשדר נח בימי טופנא. דכתיב {{צ|וישלח את היונה}} - {{צ|היונה}} - ההיא דאשתמודעא ולא מלילו בה קדמאי ולא ידעו מה היא אלא מהכא נפקת ועבדת שליחותא. ובשעתא דכתיב {{צ|ולא יספה שוב אליו עוד}} - לא ידע בר נש לאן אזלת והיא תבת לאתרה ואתגניזת בפתחא דא ואיהי תטול עטרה בפומהא ותשוי על רישיה דמלכא משיחא מטי ולא מטי. וכדין כתיב {{צ|תשית לראשו עטרת פז}}. וכיון דיקרי מלכא משיחא בס&quot;ת יקומון תרין נשרין דא מכאן ודא מכאן ויונה מאיך ומלכא משיחא נחית ועטרה על רישיה עד דרגא בתראה ותרין נשרין פרחין לעילא על רישיה ויונה תבאת &lt;קטע סוף=דף קסד ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסה|א}}&lt;קטע התחלה=דף קסה א/&gt;ועטרה בפומה ויקבלון לה אלין תרין נשרין. דוד מלכא זית רענן אקרי קמיה קב&quot;ה דכתיב {{צ|ואני כזית רענן בבית וגו'}}. עלה זית דא מלכא משיחא בריה דדוד ודא איהו דרמיז יונה דא ביומו דנח דכתיב {{צ|והנה עלה זית טרף בפיה}}. ההוא עלה זית טרף וחטף ליקרא דיליה במה בפיה דקיימא על רישיה ומקבלא יקר מהאי יונה והאי דכתיב {{צ|טרף}} ולא &quot;טרפה&quot; (אלא) כדכורא דא דעביד חילא ונצח. במתיבתא דרקיעא יונה דכר הוא מגו דאקרי יונה כתיב כנוקבא וכתיב כדכורא בזמנא דמקבלא יקר (חסר) דא מגדל דא כד תב לאתריה נהיר כנהירו דעינא דשמשא דכתיב {{צ|כסאו כשמש נגדי}}. ואף דכרסייא אחרא ליהוי ליה בנסין ואתין רברבין. בריש מגדל דא אית עופין דנור (ס&quot;א דרורא) דקא מצפצפאן כד סליק צפרא צפצופא דנעימו דלית נעימו ונגונא כההוא נעימו. לעילא מכלהו זינין אחרנין ושפנינין אחרנין דקא פרחין באוירא סלקי ונחתי נחתי וסלקי לא משתככין לעלמין. אתוון רברבן ואתוון זעירן פרחין בינייהו. אי חסידא קדישא בשעתא דאתוון פרחין חמי ב&quot;נ מאתוון רברבן כתיב באוירא לפום שעתא. {{צ|בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ}} (והארץ היתה תהו ובוהו וגו' מהכא אהדרי אתוון רברבן כמלקדמין) בטשי אתוון זעירן בהו. ופרחין ואתחזי מנייהו כתיב {{צ|ויאמר אלהים יהי אור וגו' וירא אלהים את האור וגו'}}. לבתר מהדרי אתוון זעירן ובטשי באתוון רברבן ומתחזי מנייהו דכתיב {{צ|ויאמר אלהים יהי רקיע וגו'}}. וכן כל עובדא דבראשית פליאן רברבן וחדו לעיינין עובדאן דאתוון אלין זכאה עמא דכל דא מחכאן אי חסידא קדישא מאן דנטיר ברית שוי ליה אבתרוי ואיהי לקמא ואי תימא מאן נטיר לאחורא הא נטירו רב ועלאה מכלא דנטיר ליה. ומאן איהו צדיק עלאה ברחימו סגי. עאל בין צדיק וצדק ואשתכח נטיר מכל סטרין. זכאה מאן דנטיר ברית דא ועל דא ישראל אתחזון כל דכורין דנטרין את קיימא דא קמי מלכא קדישא. מאן איהו דיכיל לנזקא לברא דאיהו באצע ואבוה מכאן ואמיה מכאן ואיהו בינייהו ודא כד איהו אחרי יי'. 

תא חזי ההוא רקיע כד סחרא בגלגולא מנגנא בנגונא ומקל נהימו דמיין דנבעין לא ידיע ההוא נגונא כל אינון אגנין די בארבע סטרין מליין מנביעו דמיין דנבעין מאן דאיהו לגו בתרין סטרין קיימא תמן. חד בחדוה דלית חדוה כההיא חדוה בעלמא לקיימא (שם ק) עבדו את יהוה בשמחה. וחד ביראה דלית דחילו כההוא דחילו בעלמא לקיימא עבדו את יהוה ביראה חד מעיינא דמייא דנביע מסטר מזרח דא הוא דאמר יחזקאל נביאה מהאי מעיינא לא יכלין לסיימא שבחא כל בני עלמא באתר דאתייליד תמן לסטר מזרח לית עומקא ורומא דיליה אלא זרתא ולא יתיר כד נבעין מיא וסלקין סלקין כל זיני מרגלאן דעלמא ולא נפלין לבר השתא אתחזון בגוון חד לפום שעתא נפלין אלין והא סלקין אחרנין כגוון אחרא בכל זיני גוונין דעלמא נפלי אינון מרגלאן ולא נפלי לבר. סחרנין דההוא נביעו חיזור ושושן סחרין ולא יכלין כל בני עלמא למיקם על אינון גוונין כלהו שלהובין מלהטאן ולא יכלין לאסתכלא בהו לא ידיע חשיבו דעובדא טרפין דלהון מנצצן בכמה גוונין עובד ציור אומנו דמארי עלמא חפיין על תלתמאה ושבעין וחמשה כרובין דתחותייהו בתר שבכין אחרנין לגו. ואינון שבכין סחור דעזרה לגו. ולעילא מנהון אינון &lt;קטע סוף=דף קסה א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסה|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קסה ב/&gt;גופנין פרישאן תחות גופנין אינון כרובין כלהו גדפין פרישן משלבן אלין באלין. הכא אמר רב מתיבתא דכל מאן דאסתכל באינון גופנין מנהרין אנפוי כנהירו דשמשא אינון שבכין דאתחמן סחור סחור דעזרה כלהו מרקמן בחוטין דנהרין בגוונין סגיאין מלהטן בד' מיני זהורין דאשא שלהובין סלקין וגוונין מנצצן ולזמנין שלהובין משתככי ונהורין וגוונין סלקין ובטשי אלין באלין שית אלף אגנין לגבי אינון שבכין ד' גוונין לד' סטרין דעזרה אלין אינון רברבין ונביעו דמיין חיין בכל סטרי. ואינון נפלי באינון אגנין ובלעי באתרייהו ואלין מיין לא ידעי לאן אזלין. באמצעו דעזרה יקומון כלהו ישראל ויתחזון קמי מלכא קדישא. בסטר דרום בעזרה דא אתייליד חד מעיינא דמיא ואתרמי (ס&quot;א ואתרמי) (ס&quot;א ואתרבי) דקא ישטפון מיא כל עלמא. מאן דייעול בהו יהון עד ברכים ייעול בהו גיבר רב ייעול בהו עד ברכים אי תינוק בר יומא עד ברכים מאן דשתי מנייהו יתחכם ויתפקח בחכמתא. מעיינא דא נפיק מגו מרגלא חדא דזעירא בכותלא דדרום אינון מיין בלעי' גו אתרא (ס&quot;א גו אתר דא) ומתמן יפקון לבר מקדשא עד דיעלו לנחל שטים ישטפון ההוא זמה דאולדין מיא דשטים. ועל דא מיין אלין בעזרה בגין אינון דאתחזון תמן דכורין הוו שתאן מן מיא לא חיישי בנוקבי. במיתיהון לאתחזאה קמי מלכא קדישא. תו דהא יתפקחון למנדע מלין סתימין דמלכא עלאה גו מקדשא דא כל הרהורין ישתכחון בר הרהורא דחדוה דמלכא קדישא. ענפא חד נפיק וגו אמצעו דההוא מעיניא. אמר רב מתיבתא כד קריבנא לההוא ענפא גו מעיינא אסתלק ענפא לעילא לעילא כל מה דקריבנא הכי אסתלק יסודא ושרשא דההוא ענפא לאו איהו אלא במיא. ההוא ענפא חפי עלמין כל גוונין דעלמא באינון טרפין דיליה איבא דיליה לא ידיע מהו ולא יכלין למנדע ואמר דקא שאיל למשיח על ההוא איבא ואמר איבא דא גניז לאיש משענתו בידו מרוב ימים מאן דזכי למנדע דא לינדע. רקיע חד אית על ההוא ענפא פריש לעילא מההוא רקיע אזיל טלא ע&quot;ג מעיינא דא ול איתיר. כד אסתכל בר נש לההוא רקיע מרחיק דמי תכלא. קריב יתיר דמי סומקא. קריב יתיר דמי ירוק קרוב יתיר דמי חוור דלית חוור בעלמא כגיניה. טלא דקא אזיל מניה אשתאיב בההוא ענפא ועביד איבא דא ואתרבי ההוא רקיעא איהו אזיל בגלגולא יתיר ממה דעיינין יכלין לאסתכלא כל אינון נטורי קיימא קדישא (ס&quot;א בעון) דבעון לאתחזאה קמי מלכא דהא לא אתחזון אלא בגין לאחזאה דאינון בני גזירו קדישא ועל דא {{צ|יראה כל זכורך}} - אינון בני קיימא קדישא. דייק רב מתיבתא {{צ|זכורך}} ולא &quot;זכרך&quot; דהא זכר כתיב ולא זכור מאי {{צ|זכורך}}? אלא כל אינון דנטרין קיימא קדישא ולא חבאן ביה אינון הוו בני מלכא דבכל יומא משתכח בהו ודכיר לון תדיר. ועל דא {{צ|זכורך}} - ההוא דאית ביה קיימא קדישא דדכיר לון מלכא בכל יומא דלית שבחא קמי מלכא עלאה (אלא) כמאן דנטיר קיימא דא ועל דא בעי דיתחזון תלת זמנין בשתא קמיה. תלת זמנין אמאי אלא בגין אבהן קדמאי דקבילו להאי ברית קדמאה לכל פקודין דאורייתא ובגין כך תלת זמנין אינון בשתא. אברהם קביל בריח. יצחק קביל בריח. יעקב הוה שלים מכלהו ועל דא כתיב ביה {{צ|ויעקב איש תם}} - שלים מכלא. אברהם {{צ|תמים}} אקרי ולא הוה כ&quot;כ שלים אבל {{צ|תם}} שלים מכלא. מה כתיב בנח {{צ|איש צדיק תמים היה בדורותיו}} דהוה רשים ברשימו קדישא בינייהו. ואמר רב מתיבתא בכל אתר דכתיב {{צ|תמים}} - דרשים ברשימו קדישא באת קיימא דברית ובגין &lt;קטע סוף=דף קסה ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסו|א}}&lt;קטע התחלה=דף קסו א/&gt;דנטר בריתא קרי תמים בדורותיו מה דלא הוו כלהו הכי דאינון מחבלן ארחייהו ועל דא כתיב {{צ|את האלהים התהלך נח}}. וכי מאן יכיל למיהך עמיה. אבל כל מאן דנטיר בריח קדישא אזדווגת ביה שכינתא ושריאת עליה ובגין כך תמים תהיה עם יהוה אלהיך. תמים תהיה ולבתר עם יהוה אלהיך בזווגא הדא דכיון דנטיר ברית דא עם יהוה להוי ולא אתפרש מניה. באברהם כתיב {{צ|התהלך לפני והיה תמים}} גזירו דאת קיימא. {{צ|התהלך לפני}} - מהכא דלא יהך גברא בתר אתתא אלא קמהא ארח כשר איהו והא כתיב {{צ|הנה אנכי שולח מלאך לפניך}}. ושלחתי לפניך מלאך. לאברהם דלא הוה גזיר דחה ליה לקמה. ועל דא לא כתיב &quot;היה תמים והתהלך לפני&quot;, אלא {{צ|התהלך לפני}} - דלא יאות אנת עד שתהא תמים וכן בכלהו כיון דבר נש תמים ונטיר ליה מיד היא לקמיה ואיהו אבתרה כשר איהו לדא. לגרעונא מה כתיב {{צ|כי שב מאחרי}}. נח גזיר הוה ותמים. פריעה לא הוה ביה ובגין דלא הוה ביה פריעה מה כתיב {{צ|את האלהים}} ולא &quot;אחר האלהים&quot; לקמא לא הוה בגין דהוה גזיר. לאחורא לא הוה בגין דלא אתפרע. איך הוה את האלהים סמיך ליה ולא יכיל לאסתכלא ביה דלאו כשר כ&quot;כ. בישראל כתיב {{צ|ויהוה הולך לפניהם יומם בעמוד ענן ולילה בעמוד אש וגו'}}. כיון דאמרו ישראל {{צ|המבלי אין קברים במצרים וגו'. כי טוב לנו עבוד את מצרים}} - כביכול אתחלש דעתא. כתיב {{צ|ויסע מלאך האלהים ההולך לפני מחנה ישראל וילך מאחריהם}}. ויסע למעבד בהו נוקמין (חסר) 

ועל דא חדי משיח וחדי רב מתיבתא דקא אתבשר בדא ואמר רב מתיבתא דהא דייק למשיח ואמר מנא הוה לדניאל דקאמר פריס פריסת מלכותך ויהיבת למדי ופרס מאינון אתוון דופרסין אשתמע ליה והכא מאי הוא א&quot;ל הכי הוא ודאי פריס פריסת מלכותך חייבא ע&quot;י דמשיח אחרא ולבתר ישלוט מלך פרס ויטול מלכוון סגיאין והוא ישלט על ארעא קדישא תריסר ירחי והוא ישלוט ויקטול סגיאין וההוא משיחא ולבתר יפול ויקבלון מלכותא קדישי עליונין. ועל דא ופרסין מלכא דפרס אשתמע הכא. אי חסידא קדישא כמה חדוה על חדוה בההוא מעיינא. בההוא מעיינא מגדלא כל זיני אילנין דנציב קב&quot;ה בג&quot;ע וכלהו קיימי לאסוותא טרפין ואיבין וענפין ולחדו לבא תדיר. ולית בינייהו כפנא ודאגה ואנחה לעלמין. זכאה עמא דכל דא מחכאן. וכל דא גניז לון. אמר ר' שמעון בקרקע דהאי מקדשא אית מאלין פליאן. א&quot;ל אי רבי אי ר' זכאה חולקך דכל האי. בההוא ע&quot;ג ההוא מעיינא דקימא אבל לית מאן דיכיל לאסתכלא ביה לזמנין נהירו דיליה נהורא. לזמנין חשוכא לזמנין גוון ארגוונא מנצצן דלא יכלין עיינין לאסתכלא. לעילא (ס&quot;א ההיא) היא דשאלת חסידא קדישא מההוא קרקע דמקדשא. רב מתיבתא לא פריש מניה דהא גניז איהו גו ירדנא והא אמינא לך מה דאמינא אבל נשאל מלה דא ותנדע מה דתנדע ירדן דא עאל ואתמשך זמנא חדא בשתא גו ההוא נהר דנפיק מעדן לאו מאינון ארבע נהרין דאתמשכן מניה אלא ביה ממש כיון דמטי לגביה איהו אתמשך ואתפשט ועאל גו ירדנא. וכיון דמטי גו קרקע דמקדשא אשתכך תמן תלת יומין ולא אתפשט ולא אתמשך לאתר אחרא. ואמר רב מתיבתא דכד אהדר ההוא נהר לאתריה שביק תמן כל זיני ציורין דקא עביד קב&quot;ה בג&quot;ע דאינון ציורין גניזין דתחות דוכתייהו (חסר) 

אלין הכא ואלין הכא וסלקי ונחתי כדקדמיתא. בההוא סטר דרום אית תלת מאה וחמשין עמודין מכל זיני מרגלאן ואלין אינון דנהרין תדיר ונטפין בוסמין טמירין דלא אתגלו לעלמין ארבע אגנין בכל &lt;קטע סוף=דף קסו א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסו|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קסו ב/&gt;עמודא ועמודא נעיצין וכד אינון בוסמין נטפין מאינון עמודין נפלי בהו ואתמליין בלהו אגנות ולא נפקין בוסמין לבר מאינון בוסמין זמינין לזמנא דאתי לאקטרא בכל יומא קטורתא קמי מלכא קדישא דלא יהוו מכתישו דבני נשא אינון בוסמין לא ידיע עקרא דלהון וממה הוו אלא מאינון עמודין נפלין תמן תרין נשרין בכל עמודא ועמודא מתנצצן מתלהטין בכל גוונין שבע מאה נשרין אינון פרחין אלין הכא ואלין הכא בגלגולא דעמודין. כד אסתחרן לא יכלין עיינין לאסתכלא דוכתא דבהו. תלת אתוון בלטין ופרחין מפומא דא לפומא דא. בגלגולא דעמודין ונשרין כל אינון אתוון מרקמן באשא חוורא ודהבא ירוקא. תרין אלפין ומאה מנרתין תליין בין אינון עמודין ותרין אלפין ומאה שרגין בכל מנרתא ומנרתא דלקין ביממא ובליליא מתדעכי על צערא דישראל. כד אתי צפרא דלקין כלהו מגרמייהו. אדהוו יתבי אמרי הא רמש ליליא. 

א&quot;ל לר&quot;ש אי חסידא קדישא נהירו דעלמא טול פנקסא דאחמתא דא וטול שרגא וכתוב מלין אלין דהא מטא זמנא דילן לפקדא כל חד וחד לגו קבריהו. עד פלגו ליליא דקב&quot;ה עאל גו גנתא לאשתעשעא בהדי צדיקייא וכדין כל חד וחד פרח לתמן. ולמחר נהוי גבך הואיל ויהבו לן רשו לאשלמא דורונא דקא משדרי לך. פרחי. בכה ר&quot;ש וגעא. פתח ואמר אילת אהבים ויעלת חן דדיה ירווך בכל עת באהבתה תשגה תמיד. אורייתא אורייתא נהירו דכל עלמין כמה ימין ונחלין ומקורין ומבועין מתפשטי מנך לכל סטרין מנך כלא עלך קיימי עלאין ותתאין נהירו עלאה (בדא) מנך נפקא. אורייתא אורייתא מה אימא לגבך אילת אהבים אנת ויעלת חן (גבי) עילא ותתא. רחימין דילך מאן יזכי לינקא מנך כדקא יאות אורייתא אורייתא שעשועים דמארך מאן יכיל לגלאה ולמימר סתרין וגניזין דילך בכה ואעיל רישיה בין ברכוי ונשק לעפרא אדהכי חמא כמה דיוקנין דחברייא סחרניה. 

א&quot;ל לא תדחל בריה דיוחאי לא תדחל בוצינא קדישא כתוב וחדי גו חדוה דמארך. כתב כל אינון מלין דשמע בההוא ליליא ולעא לון ולהג לון ולא אנשי מלה. וההוא שרגא נהיר קמיה כל ההוא ליליא עד דאתא צפרא. כד אתא צפרא זקף עינוי וחמא חד נהירו דהוה נהיר ברקיעא מאיך עינוי לתתא אהדר כמלקדמין וחמא נהירו בכל רקיע דנהיר וסליק בההוא נהירו דיוקנא דביתא בכמה ציורין. חדא ר&quot;ש ולפום רגעא אגניז ההוא נהורא. אדהכי הא אינון תרין שליחן אתיין. אשכחוהו רישיה בין ברכוי. אמרו ליה שלמא עליה דמר שלמא למאן דעלאין ותתאין בעאן לאקדמא ליה שלם. קום. קם ר&quot;ש וחדא בהו. אמרו ליה ולא חמית נייחא דרוחא דעבד לך מארך חמית נהירו דביתא ברקיעא אמר לון חמינא. אמרו ליה ביה שעתא אפיק תהומא בי מקדשא ואעבריה קב&quot;ה בימא רבא ומנהירו דיליה הוה נהיר ברקיעא. אמרו ליה רב מתיבתא בעא בשלמך והא ידע דאנן שליחן לגבך. וכמה מלין חדתין עתיקין אתחדש באורייתא בהאי ליליא. אמר לון במטו מנייכו אמרו חד מלה מנייהו. אמרו לא אתייהיב לן רשו למאי דאתינן לגבך אבל מלה חדתא הוה לגבך השתא. פתח רב מתיבתא ואמר ויאמר יהוה אל אברם לך לך מארצך וגו' דא בגין דאתנהרא ביה נהירו כגוונא דא. מאן דלא זכי באתר דא יהך וינטל גרמיה לאתר אחרא ויזכי ביה. אעא דדליק ונהורא לא סליק ונהיר ביה. ינענעון ליה ויסלק ביה נהורא ואנהיר. וחוינן זמינין למשמע. אבל בגין למיתי גבך &lt;קטע סוף=דף קסו ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסז|א}}&lt;קטע התחלה=דף קסז א/&gt;לא בעינן לאתעכבא. חדי ר' שמעון אמרו ליה אי חסידא קדישא כל מלין די כגוון באורייתא מלין זעירין אינון בכל מלה ומלה ואינון מלין זעירין כמה אינון מלין רברבין ועלאין עד דלית לון שיעורא דהא לית בגוון ספקא אלא ברירו דאורייתא על בורייה והשתא רב מתיבתא פריש מלין סתימין על דא בגין דעקרא דנשמתא אמאי לא נהיר באתר דא וזכי לאתנהרא באתר אחרא. ועד כען לא זכינן בהו בגין למיתי גבך. ומלה אחרא זכינן למשמע מניה. רוחא דאזלא בערטורא בההוא עלמא בלא בנין אנתתיה יתעביד ליה מאנא לאתבנאה איהו. מאי טעמא אנתתיה איהי שרגא דאתדליקת מניה ותרווייהו שרא חדא הוו נהורא דא נפק מנהורא דא אתדעך דא אתדליק מגו נהוריה ממש בגין דחדא נהורא הוו. השתא רבי נהדר למלין קדמאין וכד נהדר לאתרין נטול רשו מרב מתיבתא באינון מלין דנקבל מניה ונימא קמך. זכאה חולקך דאת זכי לנהורין סתימין מכל סטרין מעילא ומתתא מהאי עלמא ומעלמא אוחרא. אמר ר' שמעון מלה חדא בעינא למנדע אי תיכול לאודעא לי. נשין בההוא עלמא אי זכאן לסלקא לעילא או היך אינון תמן. אמר לי' אי רבי אי רבי. בדא אית לן רזא יתירא (ס&quot;א יקירא) בגין דלא לגלאה סתרין דתמן. אבל דא יהך ויטול רשו ונימא לך. אדהכי פרח חד. ואתכסי מנייהו ואזל ליה ולפום שעתא תב לגבייהו אמר לון זמינא הוינא למיעאל והוו כלהו בעטורא חדא דדייני דינא דחד בר נש דקאים על פתחא דגן עדן ואינון כרובין אחידו ביה ולא שבקו ליה למיעאל תמן והוה בצערא בינייהו וצווח צווחין על גבי פתחא ושמעו כולהו צדיקייא דתמן והשתא הוו מתכנפי כל בני מתיבתי למיעאל לגבי מלכא משיחא לעיינא בדיניה. ואתינא לאודעא לכו ודא חבראי אצטריך למהך תמן דכרוזא הוה אעבר בכל אינון בני מתיבתי דליהוון כנישין השתא קמי משיח. נטל פתקא חדא ויהב לר' שמעון. אמר טול דא ועיין במה דתמן עד דניתי גבך. פרחו תרוייהו ור' שמעון נטל פתקא וחמא מה דמא ברזין דתמן כל ההוא יומא. בליליא חמא שרגא ונפיל ביה שינתא ודמך עד צפרא. כד נהר יממא קם ופרח ההוא פתקא מניה והא אינון תרווייהו אתיין אמר ליה קום רבי זכאה חולקך קום בגינך חמינן וזכינן לכמה סתרין עלאין כמה חדוה אחזיו לן כד יהבו רשו לגלאה לך כל מה דאת בעי. ריש מתיבתא עלאה נפק לגבן. ואמר שאילו בשלמיה דבר יוחאי אתריה דבר יוחאי הא פנו ליה מכמה יומין לית מאן דיקרב לגביה זכאה איהו. רבי רבי כד פרחנא מגבך (בגינך) עאלנא וחמינא כל בני מתיבתי דהא מתכנפי לגו היכלא חדא דמשיח תמן ודיינו דינא דההוא בר נש דקאים על פתחא שמיה לית לן רשו לגלאה. אצטער ר' שמעון על דא. אמר ליה לא תצטער רבי על דא אנת תדע בדא ליליא בחלמך. אבל דינא דיינו עליה דגזר משיח דלהוי ההוא בר נש לבר בההוא צערא ארבעין יומין. לסוף ארבעין יומין יצערון ליה בדינא בצערא דגיהנם שעתא ופלגא. וכל דא בגין דיומא חדא חד מן חברייא הוה פריש מלין דאורייתא כד מטא לחד מלה ידע האי בר נש דיתכשל ביה ואמר לחברייא שתוקו לא תימרון מדי ובגין דשתיקו חברייא אתכשל בההוא מלה ואכסיף וההוא כסופא דגרים האי בר נש דיינין ליה בהאי דינא &lt;קטע סוף=דף קסז א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסז|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קסז ב/&gt;קשיא בגין דלא בעי קב&quot;ה לשבקא חובא דאורייתא אפילו כמלא נימא. דיינו דיניה ונפקו כל בני מתיבתא ואנא שאילנא רשו. דהא בריה דיוחאי שאיל שאלתא דא ועל דא אחזיו לי מה דלא ידענא מקדמת דנא. אי רבי שית היכלין אחזיו בכמה ענוגין ועדונין באתר דפרוכתא פרישא בגנתא. דהא מההוא פרוכתא ולהלאה לא עאלין דכורין כלל. בהיכלא חדא אית בתיה בת פרעה וכמה רבוא ואלפי נשין זכיין בהדה וכל חדא והדא מנייהו דוכתין דנהורין ועדונין בלא דחקא כלל אית לה תלת זמנין בכל יומא כרוזי אכריזו הא דיוקנא דמשה נביא המהימנא אתי ובתיה נפקת לאתר דפרגודא חדא דאית לה וחמאת דיוקנא דמשה וסגידת לגביה ואמרה זכאה חולקי דרביתי נהירו דא. ודא איהו ענוגין דילה יתיר מכלהו אהדרת לגבי נשין ואשתדלן בפקודי אורייתא כלהו באינון דיוקנין דהוו בהאי עלמא בלבושא דנהורא (ס&quot;א כלבושא) בלבושא דדכורין בר דלא נהרי הכי. פקודין דאורייתא דלא זכו לקיימא לון בהאי עלמא משתדלי בהו ובטעמייהו בהההוא עלמא. וכל הני נשין דיתבין בהדי ביה בת פרעה אקרון נשים שאננות דלא אצטערו בצערא דגיהנם כלל. בהיכלא אחרא אית סרח בת אשר וכמה נשין רבוא ואלפין בהדה. תלת זמנין ביומא כריזין קמה הא דיוקנא דיוסף צדיקא אתא ואיהי חדאת ונפקת לגבי פרגודא חדא דאית לה וחמאת נהירו דדיוקנא דיוסף וחדאת וסגידת לגביה ואמרת זכאה האי יומא דאתערית בשורה דילך לגבי סבאי לבתר אהדרת לגבי שאר נשין ומשתדלן בתושבחן דמארי עלמא ולאודאה שמיה. וכמה דוכתין וחידו אית לכל חדא וחדא ולבתר אהדרן לאשתדלא בפקודי אורייתא ובטעמייהו. בהיכלא אחרא אית יוכבד אמיה דמשה נביאה מהימנא וכמה אלפין ורבבן בהדה. בהיכלא דא לא מכרזי כלל אלא ג' זמנין בכל יומא ויומא אודת ומשבחת למארי עלמא איהי וכל אינון נשין די בהדה ושירתא דימא מזמרין בכל יומא ואיהי בלחודהא אמרת מהכא ותקח מרים הנביאה וגו' את התוף בידה וגו' וכל אינון צדיקייא די בגן עדן צייתין לקל נעימו דילה. וכמה מלאכין קדישין אודאן ומשבחן עמה לשמא קדישא. בהיכלא אחרא אית דבורה אוף הכי וכל שאר נשין בהדה אודן ומזמרן בההיא שירתא דאיהי אמרת בהאי עלמא. אי רבי אי רבי מאן חמי חדוה דצדיקייא ודנשין זכיין דעבדין לגבי קב&quot;ה. לגו לגו דאינון היכלין אית ארבע היכלין טמירין דאמהן קדישין דלא אתמסרן לאתגלאה ולית מאן דחמי לון. בכוליה יומא אינון בלחודיהון כמא דאמינא לך וגובירן אוף הכי ובכל ליליא אתכלילן כלהו כחדא בגין דשעתא דזווגא איהו בפלגות ליליא בין בהאי עלמא. בין בההוא עלמא. זווגא דההוא עלמא אתדבקותא דנשמתא נהורא בנהורא זווגא דהאי עלמא גופא בגופא וכלא כמה דאתחזי זינא בתר זיניה זווגא בתר זווגא גופא בתר גופא זווגא דההוא עלמא נהורא בתר נהורא. היכלין דארבע אמהן אקרון היכלין דבנות בוטחות ולא זכינא בהו למחמי. זכאה חולקהון דצדיקייא גוברין ונוקבי דאזלי בארח מישר בהאי עלמא. וזכאן לכלהו ענוגין דההוא עלמא. אי רבי אי רבי אלמלא בר יוחאי אנת לא אתמסר לגלאה. זווגא דההוא עלמא אתעביד איבא &lt;קטע סוף=דף קסז ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסח|א}}&lt;קטע התחלה=דף קסח א/&gt;יתיר מאיבא דאתעביד בהאי עלמא בזווגא דלהון בזווגא דההוא עלמא בתיאובתא דלהון כחדא כד מתדבקן נשמתין דא עם דא עבדי איבין ונפקי נהורין מנייהו ואתעבדי שרגין. ואינון נשמתין לגיורין דמתגיירין וכל הני עיילין להיכלא חדא. וכד מתגיירא גיורא חדא פרחא מההוא היכלא נשמתא ועאלת תחות גדפהא דשכינתא ונשקת לה בגין דאיהו איבא דצדיקייא ומשדרת לה לגו ההוא גיורא ושראת ביה. ומההוא זמנא אקרי גר צדק. והיינו רזא דכתיב {{צ|פרי צדיק עץ חיים}} מה אילנא דחיי אפיק נשמתין. אוף הכי צדיק איבא דיליה עביד נשמתין. רב מתיבתא אמר כתיב {{צ|ותהי שרי עקרה אין לה ולד}}. ממאי דאמר ותהי שרי עקרה לית אנא יודע דלית לה ולד מאי אין לה ולד. אלא הכי אמר רב מתיבתא ולד לא הות מולדא. אבל נשמתין הות מולדא באתדבקותא דתיאובתא דאינון תרין זכאין הוו מולידי נשמתין לגיורי כל ההוא זמנא דהוו בחרן כמה דעבדין צדיקייא בגן עדן. כמה דכתיב {{צ|ואת הנפש אשר עשו בחרן}} - נפש עשו ודאי. 

חדי ר&quot;ש א&quot;ל ההוא גברא אי רבי מה אימא לך בכל ריש ירחי ושבתי ומועדייא וזמנייא אינון דכורין סלקין לאתחזאה קמי מלכא קדישא דכורין ולא נוקבין כמה דאת אמר {{צ|יראה כל זכורך}}. וכד אהדרן מהדרן בכמה מלי חדתין ואהדרן מלין קמי רב מתיבתא. יומא דא אהדרן מלין חדתין קמי רב מתיבתא על רזין עתיקין צדיק וטוב לו. צדיק ורע לו. דכלהו סלקין גו מתקלא דאילנא עד לא ייתון לעלמא וכפום טקלא דמתקלא הכי אית לון בהאי עלמא. רב מתיבתא נחית וגלי ממה דשמע לעילא מלה חדא גלי ולא יתיר אעא דלא סליק נהוריה יבטשון ביה ואנהיר. גופא דלא סלקא ביה נהורא דנשמתא יבטשון ביה ויסלק נהירו דנשמתא ויתאחדון דא בדא לאנהרא (תרי נוסחי) בגין דאית גופא דנהירו דנשמתא לא החיר ביה עד דיבטשון ביה כדין נהיר נהירו דנשמתא ואתאחדת בגופא וגופא אתאחד בה. גופא כדין סליק נהירו מגו נשמתא מחדד מרומם ושבח מצלי צלותיה ובעותיה מברך למאריה הא כדין כלא נהיר:

בגין דאית גופא דלא יכילת נשמתא לאנהרא ביה עד דיבטשון ביה וכדין נהיר ואתאחד דא בדא. אית אעא דלא אתאחד בנהורא ולא סליק נהורא ביה עד דביטשון ביה וכדין נהיר. סטרא אחרא בעי למעבד הכי ובטש בחייביא וכל מה דבטש כדין ונר רשעים ידעך מחרף ומגדף. לכל סטרין ולא יכיל לאנהרא כלל וכדין כתיב {{צ|כי מה האדם שיבא אחרי המלך}} ובעי לאתדמי ליה ולא יכיל. ועל דא {{צ|יהוה צדיק יבחן}} ובטש ביה וכדין נהיר ואתקף בנהירו. יבחן כמה דאת אמר {{צ|אבן בחן}}. גחין ר' שמעון ונשיק לעפרא. אמר מלה מלה אבתרך רדיפנא מיומא דהוינא והשתא אשתמודעא לי מלה מגו שרשא ועקרא דכלא. 

א&quot;ל אי רבי אי רבי כד סלקין לעילא כל אינון רוחין דכורין ונוקבין בההוא זמנא שטעין (ס&quot;א כמה) מלין חדתין ועתיקין נחתין ועאלין לגו מתיבתא ואהדרן מלי קמי רב מתיבתא ואיהו אוליף לון מלה על קיומיה כד סלקין מתפשטין מלבושיהון וסלקין כד נחתי מתלבשין בלבושיהון דההוא גופא אי רבי אי רבי כמה חדתין מלין מגו רב מתיבתא. זכאה איהו מאן דאזער גרמיה בהאי עלמא כמה איהו רב ועלאה בההוא עלמא והכי פתח רב מתיבתא. מאן דאיהו זעיר איהו רב. ומאן דאיהו רב איהו זעיר. דכתיב ויהיו &lt;קטע סוף=דף קסח א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסח|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קסח ב/&gt;חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים. מאה דאיהו חשבון רב כתיב ביה שנה זעירו דשנין חד אזעיר ליה. שבע דאיהו חשבון זעיר אסגי ליה ורבי ליה דכתיב {{צ|שבע שנים}}. תא חזי דלא רבי קב&quot;ה אלא לדאזעיר לא אזעיר אלא לדרבי. זכאה איהו מאן דאזעיר גרמיה בהאי עלמא כמה איהו רב בעלויא בההוא עלמא. אדהכי שמעו שירתא דימא בקל נעימו דלא שמעו מיומא דאתבריאו קל נעימו דשירתא כההוא נעימו דהוו אמרי. וכד סיימו יהוה ימלוך לעולם ועד. חמו ד' דיוקנין ברקיע. וחד מנייהו רב ועלאה מכלהו. וההוא רב ועלאה נייהו אתער קלא ואמר כה אמר יהוה זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולותיך וגו'. שאט ברקיעא ואגניז קם אחרא אבתריה ואמר והולכתי עורים בדרך לא ידעו בנתיבות לא ידעו וגו'. סיים ושאט ברקיעא ואגניז פתח אידך ואמר ישושום מדבר וציה ותגל ערבה ותפרח כחבצלת. ושאט ברקיעא ואגניז פתח אידך ואמר כה אמר יהוה בוראך יעקב וגו' (שם) כה אמר יהוה הנותן בים דרך ובמים עזים נתיבה וגו'. תכבדני חית השדה תנים ובנות יענה וגו'. סיים ושאט ברקיעא ואגניז. כדין דחילו סגיא ואמתני נפל עלייהו כד הוה נהיר יממא קלא אתער כמלקדמין ואמר עמא תקיפא כאריה גברין כנמרין הבו יקר למאריכון דכתיב {{צ|על כן יכבדוך עם עז וגו'}}. שמעו קל חילין ומשריין דהוו אמרי לך יהוה הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד וגו'. עד ומרומם על כל ברכה ותהלה. תווחו ואזלו. אדהכי נהר יממא אהדרו רישא וחמו כל מדברא חפי בענני יקר מנהרן מנצצן בגוונין סגיאין. אמרו דא לדא ודאי קב&quot;ה בעי לאשתבחא בתושבחתא דדרא דמדברא דלא הוה בעלמא דרא עלאה כדרא דא ולא יהא עד דייתי מלכא משיחא ודאי כל מה דאחמי לן קב&quot;ה לא הוה אלא בגין לאודעא לן חביבו דמאריהון עלייהו לאודעא דאית לון חולקא טבא ואינון בני עלמא דאתי ולזמנא דאתי כד יוקים קב&quot;ה מתייא זמינין אלין לאחייא בקדמיתא כמה דאת אמר {{צ|יחיו מתיך}}. ואלין אינון דרא דמדברא א&quot;ל אי מלה חדתא ידעת דאנא ערטירא בה. א&quot;ל אימא אמר קלא דהדרא בעינא למנדע. בר נש יהיב קלא בחקלא או באתר אחרא והדרא קלא אחרא ולא ידיע א&quot;ל אי חסידא קדישא על מלה דא כמה קלין אתערו וכמה דקדוקין הוו קמי רב מתיבתא וכד נחת רב מתיבתא אמר הכי אוקמוה מלה במתיבתא דרקיעא ורזא יקירא איהי. 

תא חזי תלת קלין אינון דלא אתאבידו לעלמין בר קלין דאורייתא וצלותא דאלין סלקין לעילא ובקעין רקיעין אבל קלין אחרנין אינון דלא סלקין לא אתאבידו ואינון תלת קול חיה בשעתא דאיהי על קלביטא ההוא קלא משטטא ואזלא באוירא מסייפי עלמא עד סייפי עלמא. קול דבר נש בשעתא דנפיק נשמתיה מגופיה ההוא קלא משטטא ואזלא באוירא מסייפי עלמא עד סייפי עלמא. קול נחש בשעתא דפשיט משכיה ההוא קלא משטטא באוירא ואזלא מסייפי עלמא עד סייפי עלמא.  &lt;קטע סוף=דף קסח ב/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קסט|א}}&lt;קטע התחלה=דף קסט א/&gt;אי חסידא קדישא כמה מלה דא רבא ויקירא. אלין קלין מה אתעביד מינייהו ולאן אתר עאלין ושארן. אלין קלין דצערא אינון ואזלין ומשטטי באוירא ואזלי מסייפי עלמא עד סייפי דעלמא ועאלין גו נקיקין ומחילין דעפרא ואתטמרן תמן. וכד ש דף קסט/א יהיב ב&quot;נ קלא אינון מתערין לגבי ההוא קלא. קלא דנחש לא אתער לגבי קלא דב&quot;נ. היאך יתער במחאה כד מחי בר נש מחאה אתער קלא דנחש דאתטמר לגביה ההוא קלא ולאו קלא אחרא. קלא אתער בתר קלא זינא בתר זיניה. ועל דא ביומא דר&quot;ה קול שופר אתער קול שופר אחרא זינא בתר זיניה אזלא. ארחיה דנחש לביש איהו לקטלא ולמחאה בההוא קלא ממש לא אתער קלא דהאי נחש אלא בתר זיניה ודא איהו כד בר נש מחי בחוטרא בארעא וקרי ליה לזיניה כדין אתער ההוא קלא דנחש לאתבא לזיניה ורזא דא איהו טמירו. אמר ר' שמעון ודאי מלה דא מלה סתימא היא. ותווהנא איך שלמה מלכא לא ידע מלה דא. א&quot;ל שלמה מלכא מנדע ידע ולא כ&quot;כ. אבל מה דלא ידע ההוא קלא מה תועלתא אית בה והיך יתבא. ורב מתיבתא הכי אמר דקדוקא דא לא ידע שלמה מלכא דהא ההוא קלא איהי כלילא רוחא ונפשא והבל גרמי מעצבונא דבשרא ומשטטא באוירא וכל חד מתפרש דא מן וכד מטא לההוא אתר דעאל ביה יתבא כמיתא וכל אינון חרשין וקוסמין ידעין אתרין אלין בחרשייהו וגחנין לארעא ושמעין קלא דא דמתחברן אינון רוחא ונפשא והבל דגרמי ואודעין מלה ודא איהו אוב מארץ ועל דא רדיף שלמה למנדע מה דאתעביד מההוא קלא ולא ידע. זכאה חולקך רבי דאתבריר לך מלה דקשוט. 

כד בר נש אתער קלא מיד (מתחברן) אתער ההוא קלא ולית ליה רשו לארכא יתיר. אלא כעין ההוא קלא דאתער ב&quot;נ ולא יתיר ואי אריך בר נש קליה איהו לא אריך כל כך בהדיה אלא לסופא דקלא בגין דלא יכיל לארכא מאי טעמא בגין דכד נפק בקדמיתא אתאריך מסייפי עלמא עד סייפי עלמא והשתא דעאל תמן לא יכיל לארכא קלא דהא ליתליה אתר לאתפשטא תמן כדבקדמיתא חדי ר&quot;ש ואמר אלמלי לא זכינא למשמע אלא מלה דא די לי למהוי חדי דזכינא למשמע מלין דקשוט דההוא עלמא. א&quot;ל אי חסידא קדישא אלמלי ידעת חדוה דמלין בההוא עלמא קמי רב מתיבתא תהא חדי יתיר. א&quot;ל מאי חדושא הוה השתא כד אתית לגבי. אמר. רב מתיבתא פתח ואמר ויוסף ישית ידו על עיניך. חדוה הוא. אמאי סתימו דעיינין למיתא בגין דעיינין גוונין דהאי עלמא אינון וחיזו ודיוקנא דהאי עלמא בהו איהו אסתים מניה האי עלמא חיזו דהאי עלמא אסתימו עינוי כל חיזו דהאי עלמא הא אתחשך מניה. וחשכין מניה חיזו דעינוי לית ליה חיזו בהאי עלמא מתמן ולהלאה. אמר ר' שמעון יאות תקונא דקדמאי וחכמתא דלהון יתיר ממלאכין קדישין. א&quot;ל יוסף אמאי ישית ידו מכל בנוי ואי תימא על בשורה דיליה מבעי ליה ויוסף חי תראה א&quot;ל ישית ידו בגין דרחימו דיליה הוה ובגין כך דא אסתים מיניה נהירו דהאי עלמא ודא נטיל ליה. מאן דאסתים עינוי רחימא דיליה אחזי הכי חיזו דילך דהאי עלמא אתאביד. הא אנא חיזו דילך באתרך מכאן ולהלאה יתתקנון לך חיזו אחרא דההוא עלמא. אמר ר' שמעון מה אתהני האי למיתא ומה תועלתא אית ליה בהאי מאן דיבעי למשאל (יומא) מה דאצטרי לאפקחא עינוי בגין לאחזאה דעדיין אזדמן איהו לאתבא לחיזו דהאי עלמא כדבקדמין. א&quot;ל אי חסידא קדישא ודאי אי לא אסתים מניה כל חיזו דהאי עלמא ולא אתאביד כלא מניה לא להוי ליה חיזו וחולקא דההוא עלמא. עלמא דא בהפוכא איהו מההוא עלמא דאנן ביה דבזמנא דתחיית מתייא אפילו כחוטא דשערא לא הוה מעובדא דהאי עלמא דכלא אתאביד בקדמיתא (טלא יבטיל ליה וישוי ליה) בההוא &lt;קטע סוף=דף קסט א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסט|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קסט ב/&gt;טלא (בקדמיתא) ויתעבר מניה כל זוהמא ולבתר יתעביד כחמירא דא ומניה יתעביד גופא בריה חדתא כך הכא. א&quot;ל רבי שמעון ודאי ידענא דאתון מלובשין תמן בלבוש יקר דגופא דכיא קדישא אי הוה בגוונא דא בהאי עלמא ב&quot;נ דאתחזי בההוא גופא כגוונא דאתון קיימין בההוא עלמא. א&quot;ל מלה דא שאילו קמי רב מתיבתא תרין עולימין דאתלבשו ביננא בתר דסבלו צערא על חובא דלא אתחזי לגלאה ושאילו דא קמי רב מתיבתא ואיהו אמר דהא הוה בהאי עלמא הכי מנלן דכתיב {{צ|ויהי ביום השלישי ותלבש אסתר מלכות}} - אתלבשת בההוא דיוקנא דההוא עלמא. מלכות דא רוחא דקודשא דהא מלכות שמיא נשיב רוחא מההוא רוחא דאוירא דההוא עלמא ואתלבשת ביה אסתר. וכד עאלת קמי מלכא אחשורוש וחמא ההוא לבושא נהורא דיוקנאה אדמי למלאך אלהים. פרחה מניה נשמתא לפום שעתא. מרדכי אוף הכי דכתיב {{צ|ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות}} - {{צ|לבוש מלכות}} ודאי - דיוקנא דההוא עלמא. ועל דא כתיב {{צ|כי נפל פחד מרדכי עליהם}} - {{צ|פחד מרדכי}} ולא פחד אחשורוש. 

אמר רבי שמעון כמה מתיקין אינון מלין זכאה חולקי והא ידענא דצדיקייא (ס&quot;א בהאי) בההוא עלמא מתלבשן בלבושא דאקרי לבוש מלכות והכי הוא ודאי. א&quot;ל אוירא דג&quot;ע נשיבו דרוח קודשא אינון ומתלבשן ביה צדיקייא כגוונא דהוו בהאי עלמא. ולבתר רוח קודשא שראת על רישא דכל חד וחד ואתעטר ואתעבידא ליה עטרא וכך הוה למרדכי דכתיב {{צ|בלבוש מלכות}} - דיוקנא דההוא עלמא. ולבתר ועטרת זהב גדולה דא עטרת דשריאת על רישיהון דצדיקייא בההוא עלמא. כד קבילו ישראל אורייתא כגוונא דא הוה להון. עד דחבו דכתיב בהו {{צ|ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב}}. אתפשטו מההוא לבושא וכן כתיב ביהושע כהנא רבא {{צ|הסירו הבגדים הצואים מעליו}}, וכתיב {{צ|וילבישוהו בגדים}} אלין לבושין דההוא עלמא מהכא מלין קדמאין ומהכא דכל זמנא דגופא דהאי עלמא קיימא בקברא בקיומא לא אתלבש רוחא בלבושא דההוא עלמא דכתיב {{צ|ויסירו הבגדים הצואים מעליו}} בקדמיתא ולבתר {{צ|וילבישוהו בגדים}}. {{צ|ומלאך יהוה עומד}} - מהו {{צ|עומד}}? אלא דא היא עטרא דאקרי מלאך יהוה דקיימא על רישיהון דצדיקיי' ודא איהו {{צ|עומד}} - עומד על רישא לעילא. לבתר דאתלבשן כהאי לבושא דיקר. תרין גופין כחדא לא יכלין למיקם כל זמנא דהאי קיים רוחא לא מקבלא אחרא. אתעבר דא הא אחרא זמינא מיד ודאי. דא נפיק ודא עאל כגוונא דיצר טוב ויצר רע. בהאי עלמא לא בעי קב&quot;ה דתרווייהו יקומון כחדא אמר ליה תווהנא על מה דכתיב (שם) {{צ|והשטן עומד על ימינו לשטנו}}. וכי יהושע בן יהוצדק כך שאר בני עלמא על אחת כמה וכמה. 

א&quot;ל חסידא קדישא כמה טמירין סתימין מלין אלין (א&quot;ל) אע&quot;ג דחברייא ידעין במלין דההוא עלמא לא יכלין למנדע ברזין אלין. 
א&quot;ל. כיון דבר נש בההוא עלמא מה תועלתא אית לההוא שטן לאסטאה ליה. ולא די ליה דאפיק נשמתיה מניה וקטיל ליה. 
אמר ליה אי חסידא קדישא זכאה חולקך. תא חזי תיאובתא דשטן לא הוה אלא בגין דלא יתלבש ההוא זכאה בלבושא דכיא קדישא דכיון דחזי ההוא שטן דלבושא דיליה אתדחיא ולא אתחשיב על דא אסטי ליה. מאי טעמא בגין דאי אתלבש בההוא לבוש יקר מיד לבושא דזוהמא ועבידתא דההוא שטן יתבטל ויעבר מעלמא ולא ניחא ליה לשטן. ותו דבכל זמנא דלא אתלבש פקדא רוחא לההוא גופא דזוהמא דיליה. וניחא ליה לשטן. וכיון דאתלבש &lt;קטע סוף=דף קסט ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קע|א}}&lt;קטע התחלה=דף קע א/&gt;בההוא לבוש יקר הא אתבטל גווני דיצרא בישא וגופא דיליה וליה ליה דוכרנא בהדיה לעלמין. ואי תימא דאנן פקדין לבי קברי בריש כל ליליא לאו על גופא אלא דנפשא ונפשא פקדא לגופא. אבל השתא פקדונא דילן איהו לנפשא דאיהי משתככא ואשתארת בשכוכי גו גרמי. ובגין כך בריש כל ליליא פקדונא דרוחא לנפשא ולא על בשרא. אי חסידא קדישא תא ואגלי לך מלה סתימא בניינא דגופא דבר נש הכי הוא רוחא מעם רוחא דקודשא נשמתא מגו אילנא דחיי. כיון דרוחא קדישא יהב חילא מיד רתיכין דיליה יהבין חילייהו חילא דלהון גרמי ושייפין כלהו מסטרא דלהון ותקונייהו דא על דא. סט&quot;א יהבת בשרא ומסטרא דיליה אתיא בשרא ולא מלה אחרא. רתיכין דיליה יהבין כל אינון גידין וערקין לאמשכא דמא לבשרא בתר דאלין יהבי חילייהו שמיא יהבי חילייהו ומאן אינון עור דאתמשך על כלא כגוונא דלהון. לבתר מתחברן שמיא וארעא כחדא ויהבי ד' יסודי אלין אשא ומיא ואוירא ועפרא לאגנא על אלין ולחפיא על כלא לבתר כל חד נטיל חולקיה דיהב ואתבטל רוחא דקודשא ורתיכין דיליה חולקייהו קיימא רוחא דקודשא. רוחא דיליה קיימא ונשמתא סלקא רתיכין דרוחא דקודשא גרמין דלהון קיימין וע&quot;ד השיבו דגופא גרמין הוו ובגין כך כתיב {{צ|ועצמותיך יחליץ}}. ובשרא לא כתיב ביה הכי וכל זמנא דבשרא דסטרא אחרא קיימא בקיומא ההוא שטן קיימא לאסאנא אתאביד בשרא לית ליה רשו לאסטנא דהא לית ליה על מה דיסתמיך ועל דא כתיב יכל בשר מרואי ושפו עצמותיו לא ראו. מההוא חיזו דשטן דקיימא לאסטנא דלא יכיל כיון דיכל בשרו ושפו עצמותיו לא ראו. לא אתחזון לקרבא לגביה דלית ליה בהון חולקא כיון דשף כל חד וחד מדוכתיה לא תבע עלייהו ולא קאים לאסטנא בגינייהו לבתר דבשרא מתעכלא הא לא יתבע דינא ולא קאים לאסטנא דהא לית ליה על מה דיסתמיך ולא אדכר לב&quot;נ בשום מלה דעלמא. 

א&quot;ר שמעון השתא ידענא מלין על תקונייהו. ודאי יאות הוא ליה לאסטנא א&quot;ל ר' (שמעון) חגור זינך ותקין גרמך אי תבעי למנדע מלין דשארית או אי תשאל בהני מלין אימא לי. א&quot;ל ודאי הא ידענא דביתאי שכיבת דלא ידענא מנה כלום וחברייא ידעין. נשין מ&quot;ט דעתייהו קלה. א&quot;ל דעתא אתיא בשית דרגין. וכל חד נטיל חולקיה מה דאשתאר קל איהו אבל יקירא דא אי לאו דאשת כסילות אשתתף בה. במלה דא לא תשאל דהא ידענא דלאו על דביתך שאלת אלא על מה דכתיב {{צ|הנה יהוה רוכב על עב קל}} וההוא עב קל אקרי דעת מההיא כלה יראת יהוה ואיהי קיימא באמצעיתא כגוונא דדעת עלאה אבל (ס&quot;א וע&quot;ד) אקרי קל. והא ידענא שאלתא דילך מאי היא. אבל שארי וחגור זינך וקטיר קטרך דהא עידנא הוא לגלאה כמה דשארית עובדא. דעל אנפי רוחב ביתא. אולם דעזרה לגו. בהאי עזרה אית תריסר פתחין לפום חושבן שבטיא דישראל. בפתחא חדא כתיב ראובן. ובפתחא אחרא כתיב שמעון וכן כל שבטיא דישראל רשימין על אינון פתחין בזמנא דיסלקון לאתחזאה קמי מאריה דעלמא. מאן דעייל בפתחא דרשים ביה ראובן אי משבטא דראובן איהו מקבלין ליה פתחין ואי לא פלטין ליה לבר וכן בכלהו דלא יקבלון פתחין אלא למאן דאיהו מההוא שבטא דרשים בהון ובדא יתחקקון וישתמודען כל חד וחד. תלת מאה ושתין וחמש עמודין דנהורא מלהטא אית בכל סטרא מאינון ארבע סטרין כל אלין עמודין אקרון עמודים חיים בגין דלא קיימא נהורא דלהון &lt;קטע סוף=דף קע א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קע|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קע ב/&gt;שכיך באתר חד. וכלהו אלין סלקין ואלין נחתין יהבי דוכתא דא לדא אלין דסלקין בטשין דא בדא ומנגני נגונא ואלין דנחתי אוף הכי. אלין דסלקי דנגני נגונא מאי נגונא מנגני שיר דעד כען מלאכין קדישין לא שבחו ליה בגין דאיהו חדש. מאי טעמא איהו חדש בגין דההוא דמחדש עולימוי משבח ליה ואמר ליה והכי אמר רב מתיבתא דא אקרי חדש ואיהו חדש בגין דדביק בשמשא ולא אתפרש מניה לאפקא סטרא אחרא דלית ביה חדושא דכתיב ביה {{צ|ואין כל חדש}}. זקן הוא ואתבלי ולא אתחדש. (ס&quot;א ולא עביד תולדין) דאלמלא עביד תולדין הוה מטשטש עלמא). תו פתח רב מתיבתא. שדה אתחדשת בעדונא דרגא דילה גרים דכתיב {{צ|אחרי בלותי היתה לי עדנה}}. מאי דדנה משיכו דעדן עלאה. ובגין דאתמשך עלה מסטר דנוקבא כתיב {{צ|עדנה}} בה&quot;א ובגין כך כתיב {{צ|היתה}} ולא &quot;היה&quot;. {{צ|ואדני זקן}}. וכי אע&quot;ג דאיהו זקן לא אתחזי לאולדא אלא לאו מלתא זעירתא אמרה לגביה (דאברהם אלא) דבגין (לאזער גרמה דאתדבקת) ההוא (מלך) זקן (ד&quot;א דאתדבקא) (וכסיל) לא אתחדש ולא עביד תולדין דאלמלא הוה עביד תולדין הוה מטשטשא עלמא (ס&quot;א אלא אמרה לגבי דאברהם בגין דהוא זקן לא אתחדש ולא עביד תולדין). ועל דא אהדר מלין קודשא בריך הוא למה זה צחקה שרה וגו'. ואי תימא והא כתיב {{צ|ואברהם זקן בא בימים}}. אלא בא בימים. באינון יומין עלאין דמחדשי עולמין כנשרא. ע&quot;ד נגונא דא נגונא דההוא חדש איהו. הושיעה לו. למאן לההוא חדש הושיעה ימינא דמלכא עלאה ודרועא דיליה. אינון דנחתי אוף הכי מנגני ואמרי שירה אחרא יתמא. ומאן איהו מזמור לתודה דאיהו יתמא. אוף הכי נהורא דלהון חד אתחזי. וכד מתגלגלי אתחזן חמש גוונין דנהורין. בכל עמודא ועמודא. עמודין אלין כלהו חללין מלגאו. וכד סלקי ונחתי נפקי מנייהו שלהובין דנורא כגווני חיזור ושושן. לעילא מכל עמודא ועמודא אית תלת תפוחין דבטשי בהו תלת גוונין סומק ירוק וחוור. בכל גוון וגוון מלהטן אתוון בלטי משלהובא ירוקא דאשא ולא משתככי לעלמין ולית מאן דיקום עלייהו. ארבע גלגלין מתחמן עובד ציור בכל עמודא ועמודא. באינון גלגלין אית פליאן רברבן כד מסתחרן מפקין מנייהו זגין דדהבא ואבני יקר. ומיד מתכנשי בגווייהו ולא נפלי לארעא כד נפקין אינון זגין דדהבא ואינון אבני יקר גו אסתחרותא דגלגלין אשתמע קלא דאמרי זאת נחלת עבדי יהוה וצדקתם מאתי נאם יהוה תרין אריין לבכל גלגלא וגלגלא אריא חדא מסטרא חדא ואריא חדא מסטרא חדא וכלהו מאשא ירוקא ובגלגולא דקא מסתחרן גלגלין מתחבקן אלין באלין ואזלי כלהו. בגלגולא מתדבקן דא בדא. כד סלקין עמודין מנהמן אריין אלין באלין ותפוחין פרחין באוירא וסלקין לעילא ובטשי אלין באלין באוירא ותבו לאתרייהו ומתמן נפלי ואריין פשטי ידייהו לנטלא לון וסלקין אלין מגרמייהו. אי חסידא קדישא. מאן חמא חכמתא דאומנו דצייר קב&quot;ה בעמודין אלין. בפלגו יומא נפקי תרין נשרין בכל גלגלא וגלגלא ולא ידיע אתר דנפקי מתמן ושריין על רישיהון דאלין אריין וכדין משתככי עמודין וגלגלין וקיימי בקיומייהו. ותפוחין נפלי על פומייהו דנשרי ומקבלי לון ומיד פרחין מפומא לפומא ואזלין ומשטטי בינייהו ותבו לאתרייהו ולא ידיע מאן היא. לבתר שעתא ופלגא נשרין ארימין קלא ומנגנין נגונא תאיבא ואתטמרן ולא ידיע בהי אתר. סחרנייהו דאינון עמודין אית שבכין עובד ציור. אשא סומקא ונהורא חוורא וחוטין דדהבא סחור סחור סחרין לכל סטר ומעיינא דמיא &lt;קטע סוף=דף קע ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעא|א}}&lt;קטע התחלה=דף קעא א/&gt;כמה דאת אמר {{צ|והיה ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלם חצים אל הים הקדמוני וחצים אל הים האחרון}}. הכא פריש רב מתיבתא קרא דא לגו וקליה אשתמע לבר. (ס&quot;א ואדהוה) מדהוה פריש קרא דא. (אי קדישא אי קדישא) קל ינוקא אתער מלבר ההוא ינוקא דהוה פריש תלמודיה וגמיר קמי חד עמודא דעלמא בריה דרבי יהודה דרבית אנת והוו אחדי ביה לדינא וקליה אתער מלבר בהאי קרא ואמר מיא דאינון מלרע היך סלקין לעילא מניה לאתר עלאה יתיר מניה בכמה דרגין ומה אצטריך לון לאינון מיין לעילא. ומה אתר דכל (תפוחי) מבועין ונחלין נפקין מניה ולית פסיקו למבועי ונחלי אתשקיא מאתר נגיב מאן חמא חפירא דבירא דיהיב מיין למבועא דגביע. וכי ירושלם יהיב מיין אל הים הקדמוני אתר דכל מימין דעלמא נפקי מתמן ונבעין מניה. אי חסידא קדישא לקלא דא אשתככו וצייתו כל קלין דבני מתיבתי דתמן ובגין כך לא יכילו מארי דדינא למקרב גביה. 

בכה ר' שמעון א&quot;ל לא תבכי בוצינא קדישא זכאה חולקך דאפילו ינוקי מנך אמרי רזין סתימין דאורייתא. תא ואימא לך מה דעבדו בני מתיבתי על קליה דההוא ינוקא כד עאל קליה דההוא ינוקא כגירא לגו וכלהו צייתי ליה. בההוא שעתא אזדעזע רב מתיבתא וכל אינון דהוו קמיה ואמר מאן אינון דלא שבקין לההוא ברא דאלהא חייא למיעל קמו ואחידו ביה תלת עמודין דקיימי קמי רב מתיבתא ועאל וכל בני מתיבתי אתכנשו לגביה אמר רב מתיבתא אימא קראיך ברא קדישא. אמר עד כען דחילנא דהא אנא ממתיבתא אחרינא הוינא והכי אמרו לי כד מארי דדינא הוו אחדין בי. א&quot;ל לא תדחל ברא קדישא הכא תהא ביננא שבעה יומין ותתמחי בכל יומא מטלא קדישא. ולבתר יסלקון לך לגו ההוא מתיבתא בשאר ינוקי דהכא:

פתח ההוא ינוקא ואמר {{צ|והיה ביום ההוא}} - {{צ|ההוא}} - לא ידיע מאן הוא?! אלא בכל אתר {{צ|ביום ההוא}} יומא בתראה הוא אמאי אקרי {{צ|יום ההוא}}? אלא דא הוא יומא דאחיד סופא בשירותא. שירותא אקרי הוא כמה דאת אמר {{צ|ועבד הלוי הוא}} פולחנא דלוי לדרגא דאקרי הוא טמיר וגניז ואקרי ההוא (ה' הוא) לאחזאה סופא דכל דרגין דאיהו שירותא וכלא חד ובגין דאיהו סופא אתוסף ביה ה' (ס&quot;א הלוי הוא. הוא טמיר וגניז ודא אקרי יום ההוא לאחזאה סופא דכל דרגין דאחיד בשירותא וכלא חד) זמינא ירושלם לאפקא מיין ולנבעא נביעו הכא אית לומר סופא דכל דרגין לאו איהו ירושלם אלא ודאי ירושלם ויומא ההוא כלא חד. מה בין האי להאי אלא ירושלם כל דרגין קדישין דילה כד אמתחרן אקרון ירושלם והכי אתחמאן ואית דרגין דסחרן ואקרון עזרות אלין פנימאין ואלין לבר ואית דרגין דאקרון כר אסתחרן לשכות (ס&quot;א כד א סתחרן אלין פנימאין ואלין לבר אקרון ירושלם ואית דרגין דסחרן ואקרון עזרות ואית דרגין דאקרון לשכות) ואית דרגין דאקרון כד אסתחרן היכל ודביר. לגו מכל אינון דרגין אית חד נקודה כבודה בת מלך פנימה. נקודה דא אקרי יום ההוא וסימניך ההוא יקרא ארץ וכד יקום יומא דא מגו שבכין דעזרה יקום נביעו דמיא וההוא נביעו מן הים הקדמוני להוי. כגוונא דאמא דברה בין דרועהא ומסגיאו חלבא דיניק אתמלי פומיה ואתרבי ביה אריק חלבא לפומא דאמיה. כך חצים אל הים הקדמוני. נטליה רב מתיבתא ונשקיה. אמר חייך (ס&quot;א חיין דעלמא דמלה דא הכי) אוקמוה במתיבתא דרקיעא והכי הוא ודאי. ים האחרון דרגין בתראין דילה. אי חסידא קדישא כמה חדוה על חדוה אתוסף בההוא ינוקא גו בני מתיבתי כ&quot;ז טעמי דאורייתא אמר ההוא ינוקא ושבעין כתרין אעטרוה לאבוה בההוא יומא זכאה חולקיה מאן דזכי למילף לבריה. אמר רבי שמעון לא זכה אבוה למילף ליה. אמר אבוה שבק ורזא סתימא &lt;קטע סוף=דף קעא א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעא|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קעא ב/&gt;הוה בהאי ינוקא על מה דאסלק מעלמא ועל דבעו למידן דיניה (ס&quot;א באתגלייא) ואשתזיב מניה דא הוה באתגלייא דהוה מכסיף לרביה קמי כלא בשאלתין וקושיין דיליה ולא חייש למהך לאחרא לאתקנא תלמודוי וחליש דעתא דרביה ועל דא בעו למידן ליה בדינא תקיפא. ובגין כך אף על גב דאשתזיב ממאריהון דדינא לא אשתזיב הכא. שבעה יומין הוי דלא אשתלים דיוקניה (ס&quot;א דיניה) וכד הוה אסתחו בכאבא יתירא קמי כלא כל אינון שבעה יומין עד דאשתלים דיוקניה ועל דאסתלק מעלמא לא תבעי למנדע. אי רבי אי רבי זכאה חולקך. 

תא חזי תחות עגולא דאינון שבכין דתמן באינון מיין דההוא נביעו דמעיינא אתרשים נביעו חד ואתפשט ונפיק ונפיק לבר ועאל גו ימא רבא (דתמן) ורשים ביה ארחא בלבא דימא ומיניה שתי לויתן ורוי וחדי ואתרבי ברבוייא וכד נפיק נביעו אחרא ההוא נביעו אתפשט ואזיל בטמירו תחות תהומא לגו ימא ברבוייא וכד נפיק נביעו אחרא ההוא נביעו אתפשט ואזיל בטמירו תחות תהומא לגו ימא בתראה וכל אינון מים זדונים ומיין תקיפין מאיך לון וכפיף לון דלא יפקון לחבלא בני עלמא. וסימן הנותן בים דרך ובמים עזים נתיבח. ובאמצעיתא דההיא עזרה אית תרין כרובים עובדא דאומנא דמלכא קדישא ולא יכלין לקיימא בהו עלאין ותתאין ותחותייהו זמינין כל ישראל לקיימא דלא יפקון מתחות גדפייהו לבר זכאין ליהוון כל דעאלין תחות גדפייהו. תליסר אלפי מגדלין דשמשא דנהיר מנצוצא דמרגקלא בצעצועא (ס&quot;א בניצוצא) כדקא יאות. רב מתיבתא בגין כך זכה לההוא יקר. מאן יכיל למימר מאינון מלין דקא מתחדשן בכל יומא מקמי רב מתיבתא אי רבי בכל זמנא דרוחין דכורין סלקין לעילא. נשין בההוא זמנא נפקי כלהו ומתכנשי לגו היכלא דבתיה תמן וחדאן תמן. בכמה מלין עתיקין. ומתמן נפקין ועאלין כלהו. והיא עמהון לגו היכלא דסרח. וחדאן בכמה מלין חדתין ועתיקין ומתמן נפקין והיא עמהון ועאלין לגו היכלא דיוכבד. וכן בכל אינון היכלין. השתא ר' אימא לך רזא חדא. 

תא חזי בכל שמטה ושמטה כרוזא נפיק אתכנישו גוברין ונשין וכל אינון בני מהימנותא וסליקו כדין כלהו מתפשטין דכורין ונשין וסלקין וכל אינון ינוקי מחלב עאלין לגו מתיבתא (ס&quot;א אתכנישו בני מהימנותא גוברין ונשין וכל אינון ינוקי מחלב וסליקו כדין כלהו מתפשטין דכורין ונשים וסלקין וכלהו עאלין לגו מתיבתא) דרקיעא וחדאן חדוה. ועלויא דלהון ותמן חדו על חדו. וההוא נער דמפתחן דמאריה בידיה קם ואמר לון כמה מלין חדתין ועתיקין וכלהו חמאן חדוה דלית חדוה כההיא חדוה. לבתר עאלין כלהו לגו כמה פרוכתין וכמה היכלין גניזין תמן דאינון נהרין בנעם יהוה בגו היכלא דאהבה דקב&quot;ה ודא הוא דכתיב {{צ|לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו}} לבתר פרחין ינוקין לעילא ואינון פרחין לתתא ומהדרין לדוכתייהו ומתלבשן כדבקדמיתא. זכאה עמא דכל טובא דההוא עלמא מחכאן. אמר ר' שמעון כמה מתיקין מלין דשמענא. זכאה חולקא דידי דזכינא לכל האי למשמע זכאה יומא דנפיקנא הכא. אמרי ליה רבי תלת יומין אית לן רשו למיתי גבך ולבתר חד יומא (ס&quot;א ניזיל ולא אית לן רשו למיתי ובההוא יומא יתוסף) חדוה דילך איהו משיך משיכו מסטרא דיליה ואתטמר ואתחפא תחות אתר דאקרי תא הרצים עד פלגו ליליא. מבתר פלגו ליליא שלהובא דעמודא דיצחק נפיק ובטש בהאי תרנגולא דאקרי גבר כגוונא דגבר אחרא עלאה עליה כיון דבטש ביה האי גבר קרי ויהיב שית קלין וכלהו בסכלתנו. בשעתא דאיהו קרי כל תרנגולין דהאי עלמא קראן ונפיק מניח שלהובא אחרא ומטי לון תחות גדפייהו וקראן איהו מה קרי בשעתא קדמאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה בהדר}}. ובשעתא תניינא קרי ואמר {{צ|קול יהוה לעיר יקרא וגו'}}. בשעתא תליתאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה חוצב להבות אש}}. &lt;קטע סוף=דף קעא ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעב|א}}&lt;קטע התחלה=דף קעב א/&gt;בשעתא רביעאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה יחיל מדבר וגו'}}. בשעתא חמישאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה על המים וגו'}}. בשעתא שתיתאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה יחולל אילות וגו'}}. לבתר קרי ואמר {{צ|קול אומר קרא ואמר מה אקרא וגו'}}. ודא איהו תרנגולא דקרי ולא שכיך ולבתר קרי כמלקדמין ומאי קרי כל עובדין דבני עלמא בגין דאיהו מאריה דאחמתא (ס&quot;א דחכמתא) וקסת הסופר בחרצוי וכל עובדין דבני עלמא כתיב בכל יומא. ובליליא בתר דקרי כל קריאן אלין קרי כל מה דכתב ביומא. ואלמלא רגלוי אצבעאן דיליה דאינון תרין דרגין חד ההוא דקיימא באמצעיתא דאיהו רב וההוא דקיימא מאחורא דאיהו זעיר דקא מעכבין ליה יהא מוקיד עלמא בשלהובוי. ומה עבדי כיון דסליק צפרא וחוטא דנהירו נפיק מסטר דרום כדין מתחברין כלהו ואתעבדין תרין רגלין תרין טלפין כעגלא לקיימא דכתיב {{צ|וכף רגליהם ככף רגל עגל}} והא ידעת רזא דא. שאלת ענפא דגורן לגו בעזרה דא אית תלת מאה ושתין וחמשה היכלין כחושבן יומי שתא ובכל פתחא ופתחא כתיב {{צ|יהי שלום בחילך שלוה בארמנותיך}} לא ידיע מאי הוא בהני היכלין אלא כלהו אתחמן עובד ציור. שבע סדרין דמרגלאן אתחמן אלין באלין בכל חד וחד. אי חסידא קדישא כמה משבח רב מתיבתא היכלא חדא דאיהו בריש סטר מזרח דעזרה דא בגין דארבע אינון בד' סטרין דעלמא אבל היכלא דסטר מזרח אסגי נהורין דיליה יתיר מכלהו. יומא חד בימא רבא לויתן נפיק וכל ימא אזדעזע וכל נוני אזלין לכאן ולכאן כד מטי לויתן בפתחא דפתחא דתהומא שארי למחדי ואשתכך תמן תהומי אלא ההוא כחיזו דמעיין ואתחפיין נהורין ולא אתחזון כל אינון נהורין בר נהורא דהיכלא דבסטר מזרח. דא ההוא מרגלא דקא אפיק לויתן מגו ההוא תהומא דאקרי סגדו&quot;ן. ממה אתעביד. אלא יומא דא דקא אפיק לויתן דאזדעזע ימא יומא דאתחרב בי מקדשא ט' באב איהו. וההוא מרגלא דכד דכיר קב&quot;ה לבנוי ואושיד תרין דמעין לגו ימא רבא חד נפיל לגו תהומא דא דאקרי סגדו&quot;ן וחד נפיל לגו תהומא אחרא דאקרי גילב&quot;א בגין דחמש תחומי אחרנין אינון בימא רבא. אבל לא חשיבין כהני אחרנין וכיון דנפלי אינון דמעין קפאן גו תהומי חד. וחד אטבע גו תהומא דאקרי גילב&quot;א דתתא גו שמרים דחמרא דורדיין בישין נפיק חד ערעורא מקטרגא מזיקא קדמאה ואיהו ברוחא דיוקנא דאדם כד קריב לגו קודשא כיון דמתעבר מתמן ובעי לנחתא לתתא לאתלבשא בלבושא לנזקא עלמא נחית הוא ורתיכוי. ולבושא קדמאה דקא נקיט תבנית שור דיוקנא דשור וקדמאה לנזיקין מאינון ארבע. שור איהו. ואינון ארבע אבות לנזקא עלמא. וכלהו תלתא אבות נזיקין בר שור כלהו דיליה ועל דא כתיב {{צ|וימירו את כבודם בתבנית שור אוכל עשב}}. מהו {{צ|אוכל עשב}}? הא דרשינן ביה. אבל עקרא דמלה מתמצית הלחם ולא שבעת זיני דגן לית ליה בהו חולקא ולא יאות ליה למהוי תמן מדוכתייהו ואלין יתבין בדוכתייהו עד לא נפקי אלין זמינין אלין נהירו ונציצו דלהון לא יכלין עיינין למסבל. אזלין בסחרנין לית להון שכיכו לעלמין. כד אסתכל בר נש בהאי היכלא מיד באסתכלותא קדמאה אתחזי זעיר ולא זעיר אסתכל יתיר אתחזי רב. תו אסתכל אתחזי יתיר רב כל מה דאסתכל הכי אתחזי באתפשטותא רב ועלאה עד דדמי &lt;קטע סוף=דף קעב א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעב|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קעב ב/&gt;באסתכלותא כמלא נימא דלית ליה שיעורא עובדין סגיאין לגו דלא ידיע אומנו דלהון מניה נהרא עזרה וכל מה דאית בה בר כרובים דנהורא דלהון סלקא עד רום רקיעא בגוונין סגיאין ונהורין מנצצן אלף וחמש מאה וחמשה ושבעין גופנין עבדין איבין בעזרה דא יתיר חובק את ידיו במרירו ואנינו דיליה ולבתר אוכל את בשרו בעל כרחיה דלית ליה רשו לשלטאה על מלה אחרא מה אתהני ליה בכל מה דאסטי ועביד ועמל דלבתר לית ליה רשו אלא על דיליה לבתר מרקיד וחדי ככסיל בלא דעתא כלל ואזיל בלא תועלתא ואכיל לבשרא. ובשאר לית ליה רשו מרירו דעילא ותא כד ישראל בעאקו ואכלי לון שנאיהון ולא יהבי חילא בעובדין טבין דלהון לאפקא מניה ואפילו מבשריה דאיהו מהאי סטר אבאיש קמי מלכא קדישא דאיהו רחום וחנון אבל על דיליה רוחא קדישא ונשמתא קדישא לית עלאין ותתאין יכלין לשלטא עלוי כלל ועל דא כל תסקופין וכל מה דאסטי ההוא רע דחשיב למשלט על רוחא קדישא ולבתר לא יכיל וישוב ואוכל את בשרו. מה תועלתא הוה ליה. ועוד דאינון חפאן כלהו כערטיראה תקיף ולית שכיכו לעלאין ותתאין. תא ואימא לך מלה. אי תימא דחדו הוא למלאך המות כד קטיל בני נשא. לאו. אלא בגין דחמי דרעותא דמאריה בכך אחזי גרמיה בחדו למעבד רעותיה דקב&quot;ה דכתיב {{צ|רוח סערה עושה דברו}}. 

א&quot;ל ר&quot;ש והא איהו אזיל ומרקד בחדוה קמי נשין 
א&quot;ל אי חסידא קדישא ודאי הכי הוא לאחזאה קמי מלכא דניחא ליה ברעותיה דמלכא. אבל נייחא דיליה בהספדא דנשין איהו רקיד ואודניה להספדא. 
א&quot;ל אי הכי אמאי אזיל ואסטי על בר נש לעילא ואדכר לחובוי. 
א&quot;ל בגין דאיהו זקן וכסיל וחשיב למשלט על רוחא וכל תאובתיה בגיני כך איהו לסוף לא שליט אלא על דיליה. בשרא דיליה. ועל דא כתיב {{צ|ישוב עמלו בראשו}} אזיל ובעי לארגשא עלמא ומיא סליקין מגו שאר תהומין ובעאן לחפיא עלמא אינון דמעין רתיחין יתיר מכל אשא דעלמא ומגו תוקף דרתיחו דלהון אקפו מיא גו ימא דנקפא ואלמלא דרמז קב&quot;ה חד נשיבו מסטרא דאברהם מעמודא דיליה ואחזי על עלמא לא יכיל למיקם אפילו רגעא חדא. אינון דמעין כד נפלין גו ימא אשתמע קלא בין ימא עד מערתא דכפלתא מקל נהימו דלהון דקא אשתמע תמן כד עאלין גו ימא מתערן אבהן קדמאי וקמו וחשבו דקב&quot;ה בעי לאהפכא עלמא עד דקלא נפיק ואמר לון לא תדחלו רחימין קדישין בגינכון דכיר קודשא בריך הוא לבניכון ואיהו בעי דמפרק לון ואתון תחמון אלפא ביתין כלהו משלבן ומתצרפאן אלין באלין ואתחברן בצרופא דשמא קדישא כיון דאתחזון אתוון בצרופא דא אלין גניזין ונפקין אחרנין וכן כלהו אלין גניזין ואלין נפקין כלהו לגו בחלולא דאינון כפתורים. תו פרחי תלת זמנין ביומא באוירא ונפקי לבר וקיימא שמא בארבע אתוון תליין באוירא שעתא ופלגא לבתר גניז דא מיד נפיק מגו אוירא מחלולא דיליה שמא דתריסר אתוון פרח ותליא באוירא שעתא חדא ולא יתיר לבתר גניז דא ונפקא מיד צרופא דאתוון אחרנין שמא דכ' (ס&quot;א דכ&quot;ב) אתוון ותליין באוירא שעתא אחרא ואגניז. ומיד נפקי אתוון מחלולא אחרא שמא דתמניא ועשרין אתוון מתעטרין כלהו בכתרייהו וקיימי שעתא ופלגא ואגניז דא ומיד נפקי תליא באוירא שמא דעשרין וחמש אתוון בצרופייהו וקיימא שעתא ותלת רגעי נפקי אתוון בארבעין ותרין אתוון לעלמא קיימא שמהן אלא אתוון כולהו לא &lt;קטע סוף=דף קעב ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעג|א}}&lt;קטע התחלה=דף קעג א/&gt;משתככי לעלמין בלטי ומנצצי לבר וסלקי ונחתי לית מאן דיכיל לקיימא בהו בר משיח בטורח סגי. דא גניז לבתר דקיימא תרין שעתין ועשרין ותרין רגעין והאי שמא גליפא דע&quot;ב אתוון קא נפיק וקיימא ותליא באויר אשעתא ופלגא כל הני שמהן לא נפקי ולא אתחזון אלא זמנא חדא ביומא אבל אינון אלפא ביתין אתחזון פרחין באוירא ומצרפין אלין באלין תלת זמנין ביומא כד פרחן אתוון דאלפא ביתין אלין פרחין מכאן ואלין מכאן ומתצרפן כלהו כד נחית תמן רב מתיבתא שארי משיח חמא בצרופא דאלפא ביתא אתוון כמה דחמא דניאל דאינון ממתוס ננקפי אאלרן. כל מעלי שבתא כד מקדשין ישראל יומא לתתא כרוזא כריז לארבע סטרי עלמא אתכנשו משריין קדישין אתקנו כרסיין (קדישין) מאן חמי חדוה בתלת מאה ותשעין רקיעין כמה ממנן כמה שלטונין מתכנשין לאתרייהו. כיון דישראל לתתא מקדשין (וקב&quot;ה) כדין אתער אילנא דחייא ואקיש באינון טרפין דיליה רוח נשיבו חד מגו עלמא דאתי ואינון ענפין דאילנא מתנענען וסלקין ריחין דעלמא דאתי ההוא אילנא דחיי אתער ואפיק נשמתין קדישין ופריש על עלמא. ועם כל דא נשמתין נפקין ונשמתין עאלין אלין מתערי אלין. אלין נפקין ואלין עאלין ואילנא דחיי בחדוה. וכדין ישראל כלהו מתעטרין בעטרין דאינון נשמתין קדישין כלהו בחדוה בנייחא. וכלה שבת אית לון ההוא חדוה וההוא נייחא וכל צדיקייא די בגנתא כלהו סלקין ומתענגין בענוגא עלאה דעלמא דאתי. כיון דנפיק שבתא כלהו נשמתין פרחין וסלקין. 

תא חזי כד עייל שבתא נשמתין נחתין לשרייא על עמא קדישא ונשמתין דצדיקייא סלקין לעילא. כד נפיק שבתא נשמתין סלקין אינון דשארו עלייהו דישראל ונשמתין נחתין אינון נשמתין דצדיקייא כיון דסלקין כלהו נשמתין דשארו עלייהו דישראל סלקי וקיימין בדיוקנא קמי מלכא קדישא וקב&quot;ה שאיל לכלהו מאי חדושא הוה לכו בההוא עלמא באורייתא. זכאה איהו מאן דחדושא דאורייתא אמרת קמיה. כמה חדוה עביד קב&quot;ה כניש לפמליא דיליה ואמר שמעו חדושא דאורייתא דאמרת נשמתא דא דפלו' וכלהו מוקמי ההיא מלה בתרי מתיבתי. אינון לתתא וקב&quot;ה לעילא חתים לההיא מלה. 

תא חזי כד מלה אתחדש באורייתא ונשמתא דנחתא בשבתא אתעסקת באינון מלין חדתין וסלקי לעילא. כל פמליא דלעילא צייתין לההוא מלה וחיות הקדש מתרבן בגדפין ומתלבשן בגדפין. וכד שאיל לון קב&quot;ה ולא תבין ושתקין כדין חיות הקדש מה כתיב {{צ|בעמדם תרפינה כנפיהם}} כמה דאת אמר כי עמדו לא ענו עוד וכפתחו עמדו כל העם. ואי תימא שתיקה אמאי קרו ליה עמידה אלא בדבורא אית ז' שייפין דמתנענען בהדיה. לבא. ריאה. קנה. לשון. שניים. שפוון. בשר. ובשתיקה קיימו בקיומייהו בלא נענועא. ועל דא קרי לשתיקה עמידה דהא רב המנונא סבא (נ&quot;א רב מתיבתא) אמר ישלח עזרך מקדש וגו'. מקדש דא קדוש ידים. ומציון יסעדך דא המוציא דאיהו סעיד לבא דבר נש. יזכור כל מנחותיך כל לאסגאה מלה אחרא. דא נטילת ידים בתרייתא. ועולתך ידשנה סלה דא ברכת המזון בזמון. ואי את עביד כן יתן לך כלבבך וכל עצתך ימלא. ובשבת מקדש דא קדושא רבא ועל מלה דא אתעטרו צדיקייא בגן עדן משבת לשבת אחרא. תו פתח ואמר על הר &lt;קטע סוף=דף קעג א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעג|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קעג ב/&gt;גבוה עלי לך מבשרת ציון וגו'. על הר גבוה האי ודאי הר העבדים אתר דמשה אתקבר. והא אוקמוה דשכינתא תסלק לתמן ותבשר עלמא. אבל כלא איהו. מבשרת ציון דא איהי חפצי בה אתתא דנתן בר דוד אימא איהי דמשיחא מנחם ב&quot;ר עמיא&quot;ל ואיהי תיפוק ותבשר ואיהי בכללא דמבשרת ציון קלא ישתמע בעלמא ותרין מלכין יתערון בעלמא לאגחא קרבא ויפוק שמא קדישא על עלמא. מה תבשר ותימא (שם) הנה אֲדנָי יְהֹוִה בחזק יבא וזרועו מושלח לו הנה שכרו אתו ופעולתו לפניו. הנה שכרו אתו דקב&quot;ה כריז בכל פמליא דלעילא ויימא לון אתכנשו ודאינו דינא. מאן דמסר נשמתיה על קדושת שמי אגריה מאי הוא ואינון יימרון כך וכך. מאן דסביל כמה חרופין וגדופין בכל יומא עלי מהו אגריה. אינון אמרי כך. מאן דאתענש בכל יומא עלי מהו אגריה. אינון אמרי כך. הדא הוא דכתיב {{צ|הנה שכרו אתו ופעולתו לפניו}}. מהו ופעולתו אלא כמה דכתיב {{צ|מה רב טובך וגו'}}. פעלת לחוסים בך דא הוא פעולתו. נגד בני אדם מהו אלא נגד עכו&quot;ם. אשר צפנת ליראיך. מהו {{צ|אשר צפנת}}? וכי מאן יגזול ויטול מן ידוי מה דהוא בעי למיהב דכתיב {{צ|צפנת}}. אלא פוק וחמי עובדין דרחמנו דעבד קב&quot;ה במה דאיהו מחי ביה יהיב אסוותא. במה מחי בשמאלא. בימינא קריב ובשמאלא מחי. במה דמחי ביה יהיב אסוותא לעולם כתיב ירמיה א (?)צפון תפתח הרעה. ובצפון מחי. דמתמן נפקי כל דינין וכל גזירי. קשיין. וביה שרי כל אגר טב וכל טיבו דזמין קב&quot;ה למיהב לישראל. לזמנא דאתי קרי קב&quot;ה לצפון ויימא ליה בך יהבית כל טיבו וכל אגר טוב לבני דסבלו כמה בישין בהאי עלמא על קדושת שמי. הב אגרין טבין דיהבית בך. הדא הוא דכתיב {{צ|אומר לצפון תני ולתימן אל תכלאי וגו'}}. וכי ארחא הכי הוא דדרום לממנע ברכאן והא כל ברכאן מסטרא דדרום וכל טבין דעלמא מדרום נפקי ואיהו אמר לתימן אל תכלאי אלא בההיא שעתא יתער קב&quot;ה לאברהם ויימא ליה קום דהא מטא זמנא דאנא פריק לבנך למיהב לון אגר טב על כל מה דסבלו בגלותא ומגו דאברהם הוה בזבינו דלהון דכתיב {{צ|אם לא כי צורם מכרם}} דא אברהם. הוה ליה כמאן דלא טב בעינוי. ואחמי גרמיה כמאן דבעי דילקון על חוביהון יתיר ויימא גבו מחוביהון גבו מחטאיהון א&quot;ל קב&quot;ה לאברהם ידענא כלא איהו מה דאמרת לאנפין. אנא אוף הכי לאנפין. אל תכלאי אנא בעי לפייסא לך על בנך. לא תמנע טיבו מנהון לא תמנע אגר טב מנהון כמה וכמה סבלו על חוביהן ובגיני כך אומר לצפון תני. והיינו {{צ|אשר צפנת}}. ודא הוא מלה (ס&quot;א דתהא) דההיא מבשרת. ותו תבשר זמנא תניינא בשעתא דשכינתא תסלק על ההוא טורא עלאה ותהך ותבשר לאבהן מיד תהך לירושלם ותחמי לה בחרבנא. תיעול לציון ותמן תקרקר קירא כמלקדמין על אתר בי מותבה ועל יקרא דילה בההוא אתר. ותמן אומיאת דלא תיטול מתמן ולא תפוק עד דקב&quot;ה יפרוק לבנהא ודא חפצי בה. תבשד(?) כמלקדמין ואמרת צהלי ורני יושבת ציון כי גדול בקרבך וגו'. מאי {{צ|גדול בקרבך}}? דא קב&quot;ה דאיהו אתי לגבה לאקמא לה מעפרא ויימא לה התנערי מעפר קומי שבי ירושלם ירושלם איהי וירושלם שמה ודאי. ובדא אוף הכי כמה חדו על חדו הוי לצדיקייא בגן עדן ובגין כך זכאה איהו מאן דנשמתיה בשבת אסהידת קמי מלכא על חדושא דאורייתא דקב&quot;ה. וכל פמליא דיליה וכל אינון נשמתין דצדיקייא דהוו בגן עדן כלהו מתעטרן בההוא מלה. 

תו שמענא בוצינא &lt;קטע סוף=דף קעג ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קעד|א}}&lt;קטע התחלה=דף קעד א/&gt;קדישא דכמה יקר על יקר ועטרה על עטרה מעטרן לאבוה דההוא ב&quot;נ תמן בשעתא דאמר קב&quot;ה אתכנשי למשמע חדושא ומלין חדתין דאורייתא משמיה דפלוני בר פלוני כמה אינון דנשקין על רישיה כמה צדיקייא מעטרין ליה כד נחתין. זכאה חולקהון דכל אינון דמשתדלין באורייתא יומא דשבתא משאר יומין. ע&quot;כ:

רעיא מהימנא

(במדבר ט&quot;ו) רֵאשִׁית עֲרִיסוֹתֵיכֶם חַלָּה תָּרִימוּ וְגוֹ', פִּקּוּדָא דָּא לְהַפְרִישׁ חַלָּה לַכֹּהֵן. חַלָּ&quot;ה הָכִי חוּשְׁבָּנֵיהּ, מ&quot;ג בֵּיצִּים, וְחוֹמֶשׁ בֵּיצָּה, חַד מֵחֲמֵשׁ. וְאִית חוֹמֶשׁ חַד מִן חַמְשִׁין, דְּאִיהוּ ן'. וְדָא סִימַן מָגֵ&quot;ן, דְּאִיהוּ מִיכָאֵ&quot;ל גַּבְרִיאֵ&quot;ל נוּרִיאֵ&quot;ל. חַלָה, שְׁכִינְתָּא. דִּבַאֲתָר דְּאִלֵּין מַלְאֲכִין תַּמָּן, אֲבָהָן תַּמָּן. וּבְאַתְרָא דַּאֲבָהָן תַּמָּן, שְׁכִינְתָּא תַּמָּן. וּבָה וַיְחַל, בָּהּ צַּלֵּינָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמות לב) וַיְחַל מֹשֶׁה אֶת פְּנֵי יְיָ אֱלֹהָיו. (דברים ג) אֲדֹנָי יֶדוִֹד אַתָּה הַחִלּוֹתָ לְהַרְאוֹת אֶת עַבְדְּךָ. וּבָהּ חָלָה זְכוּת אָבוֹת. וּבָהּ תָּמָה זְכוּת אָבוֹת לָרְשָׁעִים. דַּהֲווֹ מְקַבְּלִים אַגְרַיְיהוּ בְּהַאי עָלְמָא. דְּמִסִטְרָא דִּימִינָא, דְּתַמָּן י' דְּאִיהוּ חָכְמָה, שֵׁרוּתָא דִּשְׁמָא דַּיְדוָֹד, דְּאִיהוּ אַחְזֵי זְכוּתָא עַל בְּנָהָא מִימִינָא, דְּתַמָּן רמ&quot;ח פִּקוּדִין דַּעֲשֵׂה. מִסִּטְרָא דְּאָת ה' בַּתְרָאָה, דְּאִיהִי לִשְׂמָאלָא דִּגְבוּרָה, דְּתַמָּן לֹא תַּעֲשֶׂה, דְּאִינּוּן שס&quot;ה, דְּתַמָּן נִדוֹנִין רְשָׁעִים גְּמוּרִים, תָּמָה לוֹן זְכוּת אָבוֹת, וְאִתְהַפָּךְ לוֹן שֵׁם יְהוָֹ&quot;ה, הוה&quot;י. וְאוֹלִיפְנָא מֵהָמָן הָרָשָׁע, (אסתר ה) וְכָל זֶה אֵינֶנּוּ שׁוְֹה לִי. 

(ע&quot;כ רעיא מהימנא)

{{צ|ויאמר יהוה אל משה לאמר דבר אל בני ישראל וגו' ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם לדורותם וגו'}}. {{ש}}
ר' חזקיה פתח: {{צ|ויראני את יהושע הכהן הגדול וגו'}}. כמה זכאין אינון ישראל דקב&quot;ה בעי ביקרהון על כל בני עלמא ויהב לון אורייתא קדישא ויהב לון נביאי מהימני דמדברי להו באורייתא בארח קשוט. תא חזי כל נביאי ונביאי דאוקים קב&quot;ה לישראל כלהו אתגלי קב&quot;ה עלייהו בדרגין עלאין קדישין וחמו זיו יקרא קדישא דמלכא מאתר עלאה אבל לא קריב כמשה דהוה קריב למלכא יתיר מכלא דהא זכאה חולקיה יתיר מכל בני עלמא דעליה כתיב {{צ|פה אל פה אדבר בו ומראה ולא בחידות}} ושאר נביאי הוו חמאן מאתר רחיקא כמה דאת אמר מרחוק יהוה נראה לי א&quot;ר חזקיה הכי אוליפנא כתיב {{צ|וילך איש מבית לוי ויקח את בת לוי}}. {{צ|וילך איש}} - דא קב&quot;ה כמה דאת אמר {{צ|יהוה איש מלחמה}}. {{צ|מבית לוי}} - דא קב&quot;ה אתר דחכמה עלאה וההוא זוהר (ס&quot;א נהר) מתחברן כחדא דלא מתפרשן לעלמין. {{צ|מבית לוי}} - דאשרי לויתן (ס&quot;א כל חידו) בלחודוי בעלמא הדא הוא דכתיב {{צ|לויתן זה יצרת לשחק בו}}. {{צ|ויקח את בת לוי}} - דא קב&quot;ה אתר דנהירו דסיהרא נהיר. {{צ|ותהר האשה ותלד בן}}. {{צ|האשה}} ודאי כמה דאת אמר {{צ|לזאת יקרא אשה}}. בקדמיתא {{צ|בת לוי}} הכי הוא ודאי וכי בת לוי בקדמיתא והשתא אשה? אלא הכי אוליפנא אתתא עד לא אזדווגת אתקריאת 'בת פלוני', בתר דאזדווגת אתקרי' 'אשה'. והכא בת ואשה כלא בחד דרגא היא. 

{{צ|ותצפנהו שלשה ירחים}} - אלין תלת ירחין דדינא קשיא שריא בעלמא. ומאי נינהו תמו&quot;ז וא&quot;ב וטב&quot;ת. מאי קא משמע לן דעד דלא נחת משה לעלמא שכיח הוה הוא לעילא ועל דא אזדווגת ביה שכינתא מן יומא דאתיליד. מכאן אמר רבי שמעון רוחיהון דצדיקייא שכיחין אינון לעילא עד לא יחתון לעלמא. {{צ|ולא יכלה עוד הצפינו ותקח לו וגו'}} מאי {{צ|ותקח לו תיבת גמא}}? דחפת ליה בסימנהא למהוי נטיר מאינון נוני ימא דשאטין בימא רבא כמה דכתיב {{צ|שם רמש ואין מספר}}, והיא חפת ליה למהוי נטיר מנייהו בחפו (ס&quot;א דסטרא דיובלא יקירא) דבני ימא בלא יקירא בתרי גוונין בחיוור ואוכס ואנח ליה למשה למישט בינייהו &lt;קטע סוף=דף קעד א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעד|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קעד ב/&gt;לאשתמודע ביניהון בגין דזמין הוא לסלקא בינייהו זמנא אחרא לקבלא אורייתא. {{צ|ותרד בת פרעה}} - דא היא דאתיא מסטרא שמאלא דדינא קשיא כמה דאתמר {{צ|לרחוץ על היאור}}. {{צ|על היאור}} דייקא ולא &quot;על הים&quot;. ואיתימא הא כתיב {{צ|ומטך אשר הכית בו את היאור}}. ומשה לא הכה אלא בים וקרייה קרא יאור אלא יאור הוה דמחא אהרן על ידא דמשה ושווייה קרא דאיהו עבד כהאי גוונא {{צ|וימלא שבעת ימים אחרי הכות יהוה את היאור}} ואהרן הכה אלא (ס&quot;א על דא) עד דאתא סטרא דקב&quot;ה קרייה קרא הכות יהוה לבתר קרייה בשמא דמשה. 

{{צ|ונערותיה הולכות}} - אינון שאר משריין דאתיין מסטרא דא. {{צ|ותפתח ותראהו את הילד}} - {{צ|ותראהו}} - &quot;ותרא&quot; מבעי ליה! מאי {{צ|ותראהו}}? והא אמר רבי שמעון לית לך מלה באורייתא או את חד באורייתא דלא אית ביה רזין יקירין ועלאין. אלא הכי אוליפנא רשימא דמלכא ומטרוניתא אשתכח ביה ואינון רשימא דוא&quot;ו ה&quot;א מיד {{צ|ותחמול עליו וגו'}}. עד כאן לעילא. מכאן ולהלאה לתתא בר האי קרא דכתיב {{צ|ותתצב אחותו מרחוק}} - אחותו דמאן? אחותו דהאי איהו דקרא לכנסת ישראל אחותי כמה דאת אמר {{צ|פתחי לי אחותי}}. {{צ|מרחוק}} כמה דאת אמר {{צ|מרחוק יהוה נראה לי}} מאי משמע? משמע דאינון זכאין עד דלא נחתו לעלמא אשתמודען אינון לעילא לגבי כלא וכ&quot;ש משה ומשמע דנשמתהון דצדיקייא אתמשך מאתר עלאה כמה דאוקימנא. ורזא דמלה אוליפנא דמשמע דאב ואם אית לנשמתא כמה דאית אב ואם לגופא בארעא ומשמע דבכל סטרין בין לעילא בין לתתא מדכר ונוקבא כלא אתיא ואשתכח והא אוקמוה רזא דכתיב {{צ|תוצא הארץ נפש חיה}}. {{צ|הארץ}} - דא כנסת ישראל. {{צ|נפש חיה}} - נפשא דאדם קדמאה עלאה כמה דאתמר. 

אתא רבי אבא ונשקיה אמר ודאי שפיר קא אמרת והכא הוא כלא. זכאה חולקיה דמשה נביאה מהימנא על כל שאר נביאי עלמא בגין כך לא אשתדל ביה כד אסתלק מעלמא בר קב&quot;ה דאעליה לפרגודיה ועל דא סליק משה בנבואה עלאה ובדרגין יקירין מכל נביאי עלמא ושאר נביאי חמאן בתר כותלין סגיאין. 

{{צ|ויראני את יהושע הכהן הגדול}}. מאי קא חמא דהוה קאים קמי מלאכא ומתלבש בלבושין מלוכלכין עד דכרוזא נפיק ואמר הסירו הבגדים הצואים מעליו. אמר רבי יצחק כתיב הכא {{צ|ועומד לפני המלאך}}. מאי {{צ|לפני המלאך}}? דהוה דאין דינוי ההוא דכתיב ביה {{צ|ואל תאמר לפני המלאך כי שגגה היא}}. מאי קא משמע לן דכל בר נש דלא זכי בהאי עלמא לאתעטפא בעטופא דמצוה ולאתלבשא בלבושא דמצוה - כדעייל בההוא עלמא קאים בלבושא טנופא דלא אצטריך וקאים בדינא עליה. 

תא חזי כמה לבושין מזדמנין בההוא עלמא וההוא בר נש דלא זכי בהאי עלמא בלבושין דמצוה כד עייל לההוא עלמא מלבשין ליה בחד לבושא דאשתמודע לגבי מאריהון דגיהנם וההוא לבושא ווי למאן דאתלבש ביה דהא כמה &lt;קטע סוף=דף קעד ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קעה|א}}&lt;קטע התחלה=דף קעה א/&gt;גרדיני נמוסין זמינין לאחדא ביה ועיילי ליה לגיהנם ושלמה מלכא צווח ואמר {{צ|בכל עת יהיו בגדיך לבנים}}. 

תאנא ברזא דספרא דצניעותא ארבע מלכין נפקין לקדמות ארבע סהדי בהו תלין כענבים באתכלא צרירן בהו ז' רהיטין סהדין סהדותא ולא קיימין בדוכתייהו: &lt;קטע סוף=דף קעה א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעה|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קעה ב/&gt;אמר רבי יהודה כמה סהדי עביד קב&quot;ה לאסהדא בהו בבני נשא וכלהו בעיטא ובסהדותא קיימין לקבליה. קם בצפרא אושיט רגלוי למהך. סהדייא קיימין לקבליה מכריזין ואמרין {{צ|רגלי חסידיו ישמור וגו'}}. {{צ|שמור רגלך כאשר תלך}}. {{צ|פלס מעגל רגלך}}. אפתח עינוי לאסתכלא בעלמא סהדייא אמרי (שם) {{צ|עיניך לנכח יביטו}}. קם למללא סהדייא אמרי {{צ|נצור לשונך מרע וגו'}}. אושיט ידוי במלי עלמא סהדייא אמרי (שם) {{צ|סור מרע ועשה טוב}}. אי ציית להו יאות. ואי לא כתיב {{צ|והשטן עומד על ימינו לשטנו}} - כלהו סהדין עליה בחובוי לעילא. אי בעי בר נש לאשתדלא בפולחנא דקב&quot;ה כלהו סהדין סניגורין קמיה וקיימין לאסהדא עליה טבאן בשעתא דאצטריך ליה. קם בצפרא מברך כמה ברכאן. אנו(?) תפילין ברישיה בין עינוי בעי לזקפא רישיה חמי שמא קדישא עלאה אחיד ורשים על רישיה ורצועין תליין מהאי גיסא ומהאי גיסא על לביה. הא אסתכל ביקרא דמאריה אושיט ידוי חמי ידא אחרא מתקשרא בקשורא דשמא קדישא אהדר ידיה ואסתכל ביקריה דאמריה אתעטף בעטופא דמצוה בארבע זיויין דכסותיה ארבע מלכין נפקין לקדמות ארבע. ארבע סהדי קשוט דמלכא תליין מארבע זיויין ותליין בהו כענבים באתכלא. מה אתכלא דאיהו חד ותליין ביה כמה ענבים מהאי סטר ומהאי סטר כך האי מצוה חדא ותליין ביה כמה ענבים וזגין וזמורין צרירין בהו. שבעה רהיטין אלין אינון שבעה צרירין דתכלתא דבעי לכרכא ביה בכל חד וחד, או לאסגאה עד תליסר מאן דיוסיף לא יוסיף עלייהו על תליסר מאן דימעט לא ימעט משבעה. ותאנא האי תכלת הוא רזא דדוד מלכא ודא חוטא דאברהם דזכה ביה לבנוי בתרוי מאי תכלת תכלית דכלא (ודאי) רבי יהודה אומר כסא הכבוד אקרי. רבי יצחק אמר שבעה כריכן דאיהי שכינתא שביעתא דכלא ודאי דהא היא מתברכא משיתא אחרנין על ידא דצדיק ואי תלת עשר תלת עשר אינון כמה דאוקמוה בתלת עשר מכילן והאי היא פתחא דכלהו. והיא חוטא חד ורשימא בגוונהא וגוונא דילה נפיק מחד נונא דאזיל בים כנרת וכנרת על שמה אתקרי ועל דא כנור הוה תלוי לעילא מערסא דדוד דהא (דדוד) ודאי איהו כנור דדוד מנגן מאליו למלכא קדישא עלאה ובגין כך גוונוי עייל עד רקיעא ומרקיעא עד כורסייא והכא כתיב מצוה כמה דאת אמר {{צ|מצות המלך היא}} {{צ|מדוע אתה עובר את מצות המלך}}. {{צ|כי מצות המלך}}. ותאנא יסודא ושרשא במלכא מתעטרין כחדא והאי הוא כתרא ופתחא לכל שאר כתרין דכתיב פתחו לי שערי צדק. וכתיב (שם) {{צ|זה השער ליהוה}} ועל דא כתיב {{צ|וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות יהוה}} לאכללא בהאי כל שאר כתרין ועל דא אינון סהדי סהדותא ולא קיימי בדוכתייהו בגין דאיהי מצות ותנינן תשמישי מצוה נזרקין. ואי תימא הא לולב וערבה וכו' תשמישי קדושה אינון אמאי נזרקין. אלא תשמישי קדושה בגין דרשימין בכתיבה דשמא קדישא. א&quot;ר יצחק אינון חוטין לאחזאה היך תליין מכאן ומכאן לד' סטרי עלמא מהאי אתר ואיהי שלטא על כלא ברזא דלב דאיהי לבא דכל האי עלמא ולבא דעלאי ותליא בלב עלאה וכלא הוא בלב דנפק מחכמה עלאה. א&quot;ר יצחק שעורא דהאי (ס&quot;א ואורכא) דהאי אתמר באתוון גליפן דר' אלעזר. א&quot;ר יהודה אמר קב&quot;ה מאן דבעי למהך בתר דחלתי יהך בתר לבא דא ובתר עיינין דקיימין עלה. מאן אינון עיינין כמה דאת אמר {{צ|עיני יהוה אל צדיקים}} אבל אתם {{צ|לא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם}}. מ&quot;ט &lt;קטע סוף=דף קעה ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעו|א}}&lt;קטע התחלה=דף קעו א/&gt;בגין דאתם זונים אחריהם. אמר רבי חייא מאי טעמא הכא יציאת מצרים דכתיב אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים אלא בגין דכד נפקו ממצרים בהאי חולקא עאל ובהאי קטיל קב&quot;ה קטולא דמצרים ועל דא באתריה אתדכר ובאתריה אזדהר להו בדא. מאי באתריה בגין דהאי מצוה היא אתר דילה. תאני ר' ייסא כתיב {{צ|כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות}}. {{צ|כימי}} - &quot;כיום&quot; מבעי ליה דהא בחד זמנא נפקו ולא אתעכבו!? אלא כאינון יומין עלאין דאתברכא בהו כנסת ישראל כך זמין קב&quot;ה לאפקא להו ישראל מן גלותא וכדין כתיב  {{צ|ואמרתם ביום ההוא הודו ליהוה קראו וגו' זמרו יהוה כי גאות עשה מודעת זאת בכל הארץ}}. מאי {{צ|מודעת זאת}}? בגין דהשתא אשתמודעא זאת בעטופא דמצוה בההוא זמנא אשתמודעא זאת בכמה נמוסין דילה דיעביד קב&quot;ה אתין ונסין בעלמא כדין כתיב {{צ|ביום ההוא יהיה יהוה אחד ושמו אחד}}. 

'''ברוך יהוה לעולם אמן ואמן. ימלוך יהוה לעולם אמן ואמן''': &lt;קטע סוף=דף קעו א/&gt;

==פרשת שלח לך - רעיא מהימנא==
{{להשלים}}


--------------</text>
      <sha1>qu43urucj1ex17hncfe4wmcj4ka8vhv</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חוק השיפוט הצבאי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>4223</id>
    <revision>
      <id>3018273</id>
      <parentid>2991886</parentid>
      <timestamp>2026-05-31T21:02:08Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3018267] כניסה לתוקף</comment>
      <origin>3018273</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="616034" sha1="tggv7c8230mn8u3vcw0or06bikbfhzk" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק השיפוט הצבאי, תשט״ו–1955}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2000595}} {{ח:תיבה|ס״ח תשט״ו, 171|חוק השיפוט הצבאי|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_209650.pdf}}, {{ח:תיבה|VIII|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_ec_517739.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״ח, 122|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_209649.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ג, 120|תיקון (בתי משפט צבאיים – ערעורים)|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_209648.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ד, 148|תיקון מס׳ 3|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_209647.pdf}}, {{ח:תיבה|XII|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_ec_517987.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ט, 193|תיקון מס׳ 4|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_209646.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ל, 20|חוק העיטורים בצבא־הגנה לישראל|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209062.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ב, 140|תיקון מס׳ 6|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209645.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ד, 128|תיקון מס׳ 7|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209644.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ה, 198|תיקון מס׳ 8|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209643.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ו, 44|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_ec_317372.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ז, 43|תיקון מס׳ 9|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209642.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ח, 68|תיקון מס׳ 10|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209641.pdf}}, {{ח:תיבה|161|תיקון מס׳ 11|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209640.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ט, 108|תיקון מס׳ 12|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209639.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״א, 72|תיקון מס׳ 13|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209638.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ב, 22|תיקון מס׳ 14|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_209637.pdf}}, {{ח:תיבה|36|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_ec_317373.pdf}}, {{ח:תיבה|38|חוק סדר הדין הפלילי|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_209636.pdf}}, {{ח:תיבה|93|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_ec_317374.pdf}}, {{ח:תיבה|170|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_ec_317375.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ג, 44|תיקון מס׳ 16|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_209635.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ו, 172|תיקון מס׳ 17|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210497.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ז, 84|תיקון מס׳ 21 לחוק העונשין|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210466.pdf}}, {{ח:תיבה|152|תיקון מס׳ 19|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210562.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ח, 10|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_ec_317356.pdf}}, {{ח:תיבה|66|תיקון מס׳ 23 לחוק העונשין|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210563.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״א, 116|חוק ממלאי תפקידים שיפוטיים (סייג למינוי) (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_211709.pdf}}, {{ח:תיבה|178|תיקון מס׳ 22|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210845.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ג, 50|תיקון מס׳ 23|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211111.pdf}}, {{ח:תיבה|86|תיקון מס׳ 31 לפקודת התעבורה|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211114.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 266|תיקון מס׳ 25|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211060.pdf}}, {{ח:תיבה|358|תיקון מס׳ 39 (חלק מקדמי וחלק כללי) לחוק העונשין|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_203772.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 109|תיקון מס׳ 27|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211246.pdf}}, {{ח:תיבה|147|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף החשוד)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211315.pdf}}, {{ח:תיבה|172|תיקון מס׳ 28|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211308.pdf}}, {{ח:תיבה|302|תיקון מס׳ 30|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211333.pdf}}, {{ח:תיבה|351|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211339.pdf}}, {{ח:תיבה|366|תיקון מס׳ 32|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211340.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 125|תיקון לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211402.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ח, 6|תיקון מס׳ 33|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211445.pdf}}, {{ח:תיבה|144|תיקון מס׳ 34|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211477.pdf}}, {{ח:תיבה|199|תיקון מס׳ 17 לפקודת בתי הסוהר|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211638.pdf}}, {{ח:תיבה|278|תיקון מס׳ 32 (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211528.pdf}}; {{ח:תיבה|בג״ץ 6055/95|בג״ץ שגיא צמח נ׳ שר הביטחון|https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path{{=}}HebrewVerdicts/95/550/060/I15&amp;amp;fileName{{=}}95060550_I15.pdf&amp;amp;type{{=}}4}}; {{ח:תיבה|תש״ס, 152|תיקון מס׳ 36|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300193.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 244|תיקון מס׳ 32 לחוק בתי המשפט|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300468.pdf}}, {{ח:תיבה|417|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300492.pdf}}, {{ח:תיבה|486|תיקון מס׳ 38|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300521.pdf}}, {{ח:תיבה|514|תיקון מס׳ 39|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300535.pdf}}, {{ח:תיבה|597|חוק נציב תלונות הציבור על שופטים|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300550.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 202|תיקון מס׳ 33 לחוק בתי המשפט|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300608.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ד, 10|תיקון מס׳ 42|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299795.pdf}}, {{ח:תיבה|16|תיקון מס׳ 43|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299738.pdf}}, {{ח:תיבה|290|תיקון מס׳ 44|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299943.pdf}}, {{ח:תיבה|290|תיקון מס׳ 45|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299694.pdf}}, {{ח:תיבה|325|חוק נושאי משרה שיפוטית (מניעה מלשבת בדין) (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299863.pdf}}, {{ח:תיבה|329|חוק נושאי משרה שיפוטית (שיקול דעת של חברי ועדה לבחירת נושאי משרה שיפוטית) (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299772.pdf}}, {{ח:תיבה|450|תיקון מס׳ 49|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299685.pdf}}, {{ח:תיבה|482|תיקון מס׳ 48|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299615.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ה, 285|תיקון מס׳ 50|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299894.pdf}}, {{ח:תיבה|285|תיקון מס׳ 51|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299637.pdf}}, {{ח:תיבה|286|תיקון מס׳ 52|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299628.pdf}}, {{ח:תיבה|498|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף החשוד) (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299677.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 185|תיקון מס׳ 54|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_300014.pdf}}, {{ח:תיבה|243|חוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299947.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ז, 294|תיקון מס׳ 56|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300112.pdf}}, {{ח:תיבה|308|תיקון מס׳ 51 לחוק סדר הדין הפלילי|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300083.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 512|חוק שירות המילואים|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300745.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 288|תיקון מס׳ 59|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_300796.pdf}}, {{ח:תיבה|302|תיקון מס׳ 60|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_300658.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 420|תיקון מס׳ 61|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_300137.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 654|תיקון מס׳ 8 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301254.pdf}}, {{ח:תיבה|730|תיקון מס׳ 63|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301165.pdf}}, {{ח:תיבה|1169|תיקון מס׳ 3 לחוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301156.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 128|תיקון מס׳ 69 לחוק בתי המשפט|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301239.pdf}}, {{ח:תיבה|168|תיקון מס׳ 63 (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301422.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 19|תיקון מס׳ 66|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_306575.pdf}}, {{ח:תיבה|46|תיקון מס׳ 67|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_306596.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 545|תיקון מס׳ 68|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_321441.pdf}}, {{ח:תיבה|616|תיקון מס׳ 69|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_323303.pdf}}, {{ח:תיבה|950|תיקון מס׳ 70|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_344832.pdf}}, {{ח:תיבה|1138|תיקון מס׳ 71|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_348253.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 7|חוק שירות הציבור (הצהרת הון)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_362655.pdf}}, {{ח:תיבה|422|תיקון מס׳ 73|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_369724.pdf}}, {{ח:תיבה|501|תיקון מס׳ 78 לחוק סדר הדין הפלילי|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_382381.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 834|תיקון מס׳ 75|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_504178.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 242|תיקון מס׳ 87 לחוק סדר הדין הפלילי|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528391.pdf}}, {{ח:תיבה|317|חוק המידע הפלילי ותקנת השבים|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528760.pdf}}; {{ח:תיבה|ק״ת תש״ף, 790|תקנות שעת חירום (דיוני מעצר בבתי הדין הצבאיים)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8395.pdf}}, {{ח:תיבה|926|תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש) (מעצר חשוד בעת מניעה לקדם חקירה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9415.pdf}}, {{ח:תיבה|931|תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש) (קיום דיונים בהליכים פליליים באמצעים טכנולוגיים בבתי הדין הצבאיים)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8427.pdf}}, {{ח:תיבה|1084|תיקון לתקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש) (מעצר חשוד בעת מניעה לקדם חקירה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8478.pdf}}, {{ח:תיבה|1216|תיקון מס׳ 2 לתקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש) (מעצר חשוד בעת מניעה לקדם חקירה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8514.pdf}}; {{ח:תיבה|ס״ח תש״ף, 30, 31|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש) (מעצר חשוד בעת מניעה לקדם חקירה)|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_570697.pdf}}; {{ח:תיבה|ק״ת תש״ף, 1425|תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש) (נוכחות עצורים ואסירים בדיונים בבתי המשפט ובבתי הדין)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8564.pdf}}; {{ח:תיבה|ס״ח תש״ף, 62|חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – דיונים בהשתתפות עצורים, אסירים וכלואים)|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_573786.pdf}}, {{ח:תיבה|260|תיקון מס׳ 2 לחוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – דיונים בהשתתפות עצורים, אסירים וכלואים)|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_577598.pdf}}, {{ח:תיבה|362|חוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים, אסירים וכלואים בתקופת התפשטות נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_580220.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 296|תיקון לחוק המידע הפלילי ותקנת השבים|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_594613.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 1056|חוק חסיון ראיות (טיפול נפשי בהליכים פליליים שעניינם עבירות מין או עבירות אלימות חמורה במשפחה) (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_648101.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 86|חוק המאבק בכלי הנשק הבלתי חוקיים (תיקון חקיקה והוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_2168945.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 950|תיקון מס׳ 17 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4597315.pdf}}, {{ח:תיבה|1192|תיקון מס׳ 26 והוראת שעה לחוק הסיוע המשפטי|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4737582.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 529|תיקון מס׳ 152 לחוק העונשין|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_6235343.pdf}}, {{ח:תיבה|681|חוק הבעת עמדה של נפגע או נפגעת עבירה בנוגע לשחרור על־תנאי ממאסר (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_7350077.pdf}}, {{ח:תיבה|696|תיקון מס׳ 18 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_7490322.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 32|תיקון מס׳ 106 לחוק בתי המשפט|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_10065761.pdf}}, {{ח:תיבה|42|חוק דיווח לכנסת על הטרדות מיניות בכוחות הביטחון והטיפול בהן (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_10234828.pdf}}.

''הארכת הוראת שעה:'' {{ח:תיבה|ק״ת תש״ף, 1804|החלטה בדבר הארכת תוקפו של חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – דיונים בהשתתפות עצורים, אסירים וכלואים)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8657.pdf}}. ''דחיית תחילה:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ב, 1720|צו המידע הפלילי ותקנת השבים (דחיית יום התחילה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9922.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-1&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק א|חלק א׳ – עקרונות כלליים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק א פרק 1|פרק ראשון: פרשנות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק א פרק 2|פרק שני: תחולת החוק}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-1&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ב|חלק ב׳ – עבירות וענשים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ב פרק 1|פרק ראשון: אחריות לעבירה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ב פרק 2|פרק שני: ענשים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ב פרק 3|פרק שלישי: עבירות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-1&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ג|חלק ג׳ – דין משמעתי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-1&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ג1|חלק ג׳1 – עבירות של ברירת דיון {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-1&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ד|חלק ד׳ – המוסדות המשפטיים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ד פרק 1|פרק ראשון: המנגנון המשפטי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ד פרק 2|פרק שני: בתי הדין הצבאיים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ד פרק 2 סימן א|סימן א׳ – הוראות כלליות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ד פרק 2 סימן ב|סימן ב׳ – שופטים צבאיים־משפטאיים של בתי הדין הצבאיים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ד פרק 2 סימן ג|סימן ג׳ – בית דין צבאי מחוזי ובית דין צבאי מיוחד}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ד פרק 2 סימן ד|סימן ד׳ – בית דין צבאי ימי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ד פרק 2 סימן ה|סימן ה׳ – בית דין שדה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ד פרק 2 סימן ה1|סימן ה׳1 – בית דין־צבאי לתעבורה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ד פרק 2 סימן ו|סימן ו׳ – בית הדין הצבאי לערעורים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ד פרק 2 סימן ז|סימן ז׳ – הוראות שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-1&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ה|חלק ה׳ – הליכי שפיטה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ה פרק 1|פרק ראשון: הליכים לפני המשפט}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ה פרק 1 סימן א|סימן א׳ – תלונה, מעצר וחיפוש}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ה פרק 1 סימן ב|סימן ב׳ – בדיקה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ה פרק 1 סימן ג|סימן ג׳ – חקירה מוקדמת}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ה פרק 1 סימן ד|סימן ד׳ – חקירת סיבות מוות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ה פרק 1 סימן ה|סימן ה׳ – כתב־האישום והגשתו}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ה פרק 2|פרק שני: שופטים, סניגוריה ופומביות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ה פרק 2 סימן א|סימן א׳ – עילות פסלות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ה פרק 2 סימן ב|סימן ב׳ – סניגוריה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ה פרק 2 סימן ג|סימן ג׳ – פומביות המשפט}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ה פרק 3|פרק שלישי: הליכים רגילים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ה פרק 4|פרק רביעי: הליכי דין מיוחדים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ה פרק 4 סימן א|סימן א׳ – הליכים מיוחדים בבית דין צבאי־ימי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ה פרק 4 סימן ב|סימן ב׳ – דיון מקוצר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ה פרק 4 סימן ג|סימן ג׳ – הליכים בבית דין צבאי לתעבורה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ה פרק 5|פרק חמישי: ערעור}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ה פרק 5 סימן א|סימן א׳ – ערעור על פסקי דין של בתי־דין צבאיים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ה פרק 5 סימן ב|סימן ב׳ – ערעור על פסק דין או על החלטה בענין מעצר של בתי משפט צבאיים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ה פרק 5 סימן ג|סימן ג׳ – ערעור לבית המשפט העליון}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ה פרק 6|פרק ששי: פסק דין חלוט והקלה בעונש}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ה פרק 7|פרק שביעי: משפט חוזר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ה פרק 8|פרק שמיני: הוראות כלליות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-1&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ו|חלק ו׳ – בית דין שדה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-1&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ז|חלק ז׳ – דיני ראיות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-1&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ח|חלק ח׳ – ביצוע פסקי דין}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ח פרק 1|פרק ראשון: ביצוע}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ח פרק 2|פרק שני: עיון בעונש}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-1&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ח1|חלק ח׳1 – זכויות נפגעי עבירה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ח1 פרק א|פרק א׳: עקרונות כלליים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ח1 פרק ב|פרק ב׳: זכויותיו של נפגע עבירה בהליך פלילי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ח1 פרק ג|פרק ג׳: הוראות שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-1&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ט|חלק ט׳ – עבירות מיוחדות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-1&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק י|חלק י׳ – הוראות שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-1&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק יא|חלק י״א – בירור קבילות חיילים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-1&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק יב|חלק י״ב – ביצוע ותקנות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 1|תוספת ראשונה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת שנייה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 3|תוספת שלישית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 4|תוספת רביעית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 5|תוספת חמישית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 5א|תוספת חמישית א׳}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 6|תוספת שישית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 7|תוספת שביעית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 8|תוספת שמינית}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע1|חלק א|חלק א׳ – עקרונות כלליים}}
{{ח:קטע2|חלק א פרק 1|פרק ראשון: פרשנות}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשכ״ד, תשל״ח, תשל״ט, תשמ״ב, תשמ״ו, תשמ״ז־2, תשס״ב־5, תשס״ד־4, תשס״ד־4, תשס״ח, תשע״ה־2}}
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צבא“ – צבא־הגנה לישראל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חייל“ –
{{ח:תתת|(1)}} אדם הנמנה עם הכוחות הסדירים של הצבא, על פי {{ח:חיצוני|חוק שירות בטחון|חוק שירות בטחון [נוסח משולב], התשמ״ו–1986}} (להלן – חייל בשירות חובה), או על פי התנדבות, בין בדרך של התחייבות לשירות קבע ובין בדרך אחרת;
{{ח:תתת|(2)}} אדם הנמנה עם כוחות המילואים של הצבא, על פי {{ח:חיצוני|חוק שירות המילואים|חוק שירות המילואים, התשס״ח–2008}}, או על פי התנדבות (להלן – איש מילואים), כשהוא בשירות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הרמטכ״ל“ – ראש המטה הכללי של הצבא;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מעשה“, לרבות מחדל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפקד“, לגבי כל מי שחוק זה חל עליו – הגבוה ממנו בדרגה, לרבות מי שלפי פקודות הצבא או לפי הנוהג בצבא רשאי לתת לו פקודה אף אם איננו גבוה ממנו בדרגה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכוש צבאי“, לרבות רכוש הנמצא בשימושו או בהחזקתו של הצבא;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אויב“, לרבות פורעים מזויינים ומורדים מזויינים וכל מי שמשתתף בפעולה מזויינת נגד הצבא או נגד כוחות מזויינים הפועלים בשיתוף עם הצבא;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נשק“, לרבות חלקים ואביזרים של כלי נשק, תחמושת, חמרי נפץ וציוד לחימה אחר, מכשירים המשמשים כלי עזר להפעלה או להכוונה של נשק, בין שהנשק ראוי לשימוש ובין שאינו ראוי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקודות הצבא“ – הוראות הפיקוד העליון פקודות המטה הכללי, ופקודות כלליות אחרות כמשמעותן {{ח:פנימי|סעיף 2א|בסעיף 2א(ג)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שופט חוקר“ – שופט צבאי־משפטאי בבית הדין הצבאי לערעורים, בבית הדין הצבאי המיוחד או בבית דין צבאי מחוזי שנתמנה על ידי נשיא בית הדין הצבאי לערעורים לערוך חקירה מוקדמת או לחקור בסיבות מוות, הכל לפי הענין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קצין שיפוט“ – קצין שיפוט זוטר וקצין שיפוט בכיר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קצין שיפוט זוטר“ – מפקד יחידה שדרגתו אינה למטה מדרגת סרן ואינו קצין שיפוט בכיר, או קצין אחר שהרמטכ״ל העניק לו סמכות של קצין שיפוט זוטר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קצין שיפוט בכיר“ – מפקד יחידה שדרגתו אינה למטה מדרגת סגן אלוף, או קצין אחר שהרמטכ״ל העניק לו סמכות של קצין שיפוט בכיר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קצין מוסמך“ – קצין שיפוט בכיר שהסמיך אותו הפרקליט הצבאי הראשי לדון בדין משמעתי בעבירת תנועה, כפי שהוגדרה בפקודות הצבא;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל הכשרה משפטית“ – מי שרשום, או זכאי להיות רשום, בפנקס חברי לשכת עורכי הדין או מי שהוא בעל השכלה משפטית גבוהה כאמור {{ח:חיצוני|חוק לשכת עורכי הדין#סעיף 25|בסעיף 25 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ״א–1961}} (בחוק זה – חוק לשכת עורכי הדין);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל נסיון משפטי“ של תקופה מסויימת – בעל הכשרה משפטית שכיהן או עסק אותה תקופה באחת הכהונות או באחד העיסוקים האמורים {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 2|בפסקאות (1) ו־(2) של סעיף 2 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984}} (להלן – חוק בתי המשפט), או בתקנות שהותקנו לצורך {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 2|אותו סעיף}}, ובלבד שלפחות מחצית תקופת הכהונה או העיסוק היתה בארץ;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עבירה צבאית“ – עבירה לפי {{ח:פנימי|חלק ב|חלק ב׳}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”טענת פסלות“ – טענת בעל דין כי מתקיימת עילת פסלות לפי {{ח:פנימי|סעיף 310|סעיף 310}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הנציב“ – נציב תלונות הציבור על שופטים שמונה לפי {{ח:חיצוני|חוק נציב תלונות הציבור על שופטים#סעיף 3|סעיף 3 לחוק נציב תלונות הציבור על שופטים, התשס״ב–2002}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בן זוג“ – לרבות ידוע בציבור.

{{ח:סעיף|2|מונחים {{ח:חיצוני|חוק העונשין|מפקודת החוק הפלילי, 1936}}|תיקון: תשמ״ז־2}}
{{ח:ת}} בחוק זה תהא משמעותם של המונחים הבאים כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק העונשין|בחוק העונשין, התשל״ז–1977}}, והם: ”חבלה“, ”ביודעין“, ”טענת שוא“, ”פרסום“, ”פרסם“, ”החזקה“ ו־”להחזיק ברשות“.

{{ח:סעיף|2א|הוראות ופקודות כלליות|תיקון: תשל״ט}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות הפיקוד העליון הן הוראות כלליות שיוציא הרמטכ״ל באישור שר הבטחון, והן יקבעו עקרונות הנוגעים לארגון הצבא, למינהל, למשטר ולמשמעת בו ולהבטחת פעולתו התקינה.
{{ח:תת|(ב)}} פקודות המטה הכללי הן פקודות כלליות שיוציא הרמטכ״ל, והן יקבעו פרטים בנושאים האמורים בסעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)}} בהוראות הפיקוד העליון ניתן לקבוע סוגים אחרים של פקודות כלליות המחייבות בצבא (להלן – פקודות כלליות אחרות) והמוסמכים להוציאן.

{{ח:סעיף|2ב|פטור מפרסום ברשומות|תיקון: תשל״ט}}
{{ח:ת}} הוראות ופקודות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2א|בסעיף 2א}} אינן טעונות פרסום ברשומות ויובאו לידיעת הנוגעים בדבר בדרך שיורה הרמטכ״ל.

{{ח:סעיף|3|דין הוראות ופקודות כלליות|תיקון: תשל״ט, תשס״ד־4}}
{{ח:תת|(א)}} לענין חוק זה רואים את פקודות הצבא כדינים.
{{ח:תת|(ב)}} מקום שבו קיימת סתירה בין הוראת הפיקוד העליון לבין פקודת המטה הכללי או פקודה כללית אחרת – עדיפה הוראת הפיקוד העליון; מקום שבו קיימת סתירה בין פקודת המטה הכללי לבין פקודה כללית אחרת – עדיפה פקודת המטה הכללי.

{{ח:קטע2|חלק א פרק 2|פרק שני: תחולת החוק}}

{{ח:סעיף|4|תחולת החוק עד לשחרור מן הצבא}}
{{ח:ת}} מי שנתקבל כדין, או דימו בתום לב שנתקבל כדין, לכוחות הסדירים של הצבא או לשירות בכוחות המילואים של הצבא, יחול עליו חוק זה כל עוד לא קיבל שחרור מן הכוחות הסדירים או מאותו שירות מילואים.

{{ח:סעיף|5|תחילת שרותו של מתנדב בכוחות המילואים}}
{{ח:ת}} הנמנה עם כוחות המילואים על פי התנדבות שנקרא להתייצב לשירות מילואים מסויים בהתאם להתנדבותו, רואים אותו לענין חוק זה כאילו היה בשירות מן הזמן שנקבע להתייצבותו לאותו שירות.

{{ח:סעיף|6|תחולת החוק על מי שחדל מהיות חייל|תיקון: תשל״ח־2, תשנ״ג, תשנ״ח־2}}
{{ח:תת|(א)}} אדם שעבר עבירה בהיותו חייל ולאחר ביצוע העבירה חדל, לחלוטין או לשעה, מהיות חייל, יחול עליו חוק זה בכל ענין הנוגע לאותה עבירה.
{{ח:תת|(ב)}} לא הוגש כתב אישום לבית דין צבאי על עבירה כאמור, תוך מאה ושמונים יום מהיום שבו חדל להיות חייל כאמור, והיא אינה עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 43|סעיף 43}}, {{ח:פנימי|סעיף 92|92}}, {{ח:פנימי|סעיף 98|98}} {{ח:פנימי|סעיף 99|או 99}}, יחדל חוק זה לחול עליו לגבי אותה עבירה.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב) תפקע התחולה האמורה בסעיף קטן (א) לגבי עבירה מן העבירות המנויות להלן אם לא הוגש כתב אישום עליה לבית דין צבאי תוך שנה מהיום שאדם שעבר אותה חדל, לחלוטין או לשעה, מהיות חייל:
{{ח:תתת|(1)}} עבירה צבאית שענשה מאסר שנתיים ומעלה;
{{ח:תתת|(2)}} עבירה שאינה צבאית שהיא פשע וכן עבירה על {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 304|סעיף 304 לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}, או עבירה על {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 64|סעיף 64 לפקודת התעבורה}}.
{{ח:תת|(ד)}} על אף ההגבלות האמורות בסעיפים קטנים (ב) ו־(ג), כאשר בוצעה עבירה בידי חיילים שותפים לדבר, שהינם צדדים לעבירה, כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק ה סימן ב|בסימן ב׳ לפרק ה׳ לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}, כל זמן שחוק זה חל על אחד מהם הוא יחול על כולם.
{{ח:תת|(ה)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מדיני ההתיישנות לפי חוק זה או לפי {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי|חוק סדר הדין הפלילי, תשכ״ה–1965}}.

{{ח:סעיף|7|תחולת החוק על מי שנמסר לו נשק מטעם הצבא}}
{{ח:ת}} מי שנמסר לו נשק מטעם הצבא כדי להחזיקו לפי תעודת הרשאה כאמור {{ח:חיצוני|חוק כלי היריה#סעיף 5ב|בסעיף 5ב(ג) לחוק כלי היריה, תש״ט–1949}}, ועשה בו או לגביו מעשה המהווה עבירה על {{ח:פנימי|סעיף 45|הסעיפים 45(3)}}, {{ח:פנימי|סעיף 76|76(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 78|78}}, {{ח:פנימי|סעיף 79|79}}, {{ח:פנימי|סעיף 80|80}}, {{ח:פנימי|סעיף 85|85}} {{ח:פנימי|סעיף 133|או 133 לחוק זה}}, יחול עליו חוק זה בכל ענין הנוגע לאותו מעשה.

{{ח:סעיף|8|תחולת החוק על בני אדם הנתונים במשמורת הצבא או עובדים בצבא}}
{{ח:ת}} גם על אלה יחול חוק זה, אף אם אינם חיילים כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 1|בסעיף 1}}:
{{ח:תת|(1)}} הנמצא כדין במשמורת הצבא;
{{ח:תת|(2)}} העובד בשירות הצבא, או העובד במפעל המשרת את הצבא וששר הבטחון קבע אותו בצו כשירות צבאי לענין סעיף זה;
{{ח:תת|(3)}} העובד בשליחות הצבא.

{{ח:סעיף|8א|התאמת מונחים לענין עובד במפעל המשרת את הצבא|תיקון: תשכ״ד}}
{{ח:ת}} לענין תחולת חוק זה על עובד במפעל המשרת את הצבא וששר הבטחון קבע אותו בצו כשירות צבאי לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8(2)}}, ”צבא“ – גם מפעל כאמור במשמע.

{{ח:סעיף|9|הודעת הצו}}
{{ח:תת|(א)}} צו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 8|בסעיף 8(2)}} יכול להיות כללי, מסוייג או אישי, ואין חובה לפרסמו ברשומות.
{{ח:תת|(ב)}} תחילת תקפו של צו כאמור יהיה כתום שני חדשים מיום נתינתו, אולם לא יחול על אדם אלא משהודע לו; ולגבי מי שהיה בשירות שעליו חל הצו בזמן נתינתו – לא יחול הצו אלא כתום שני חדשים מיום ההודעה.

{{ח:סעיף|10|תחולת החוק על שבויי מלחמה}}
{{ח:ת}} חוק זה יחול על שבוי מלחמה בהתחשב עם כל הוראה שנקבעה בתקנות שהותקנו על ידי שר הבטחון, בהסכמת שר המשפטים, לשם התאמת הוראות חוק זה עם האמנות הבינלאומיות שישראל התקשרה בהן.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות השיפוט הצבאי (התאמת החוק עם האמנה בדבר הטיפול בשבויי מלחמה)|תקנות השיפוט הצבאי (התאמת החוק עם האמנה בדבר הטיפול בשבויי מלחמה), תשכ״ו–1966}}.}}

{{ח:סעיף|11|תחולת החוק על איש מילואים שאינו בשירות|תיקון: תשכ״ד, תשכ״ד־2, תשס״ד־4, תשס״ח}}
{{ח:תת|(א)}} איש מילואים שאינו בשירות שעבר אחת העבירות המנויות להלן יחול עליו חוק זה בכל הנוגע לאותה עבירה, ואלו הן:
{{ח:תתת|(1)}} מעשה המהווה עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 57|הסעיפים 57}}, {{ח:פנימי|סעיף 94א|94א}}, {{ח:פנימי|סעיף 99|99}}, {{ח:פנימי|סעיף 100|100}}, {{ח:פנימי|סעיף 101|101}}, {{ח:פנימי|סעיף 102|102}}, {{ח:פנימי|סעיף 104|104}}, {{ח:פנימי|סעיף 109|109(א)(1)}} {{ח:פנימי|סעיף 131|או 131}};
{{ח:תתת|(2)}} מעשה המהווה עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 59|סעיף 59}} {{ח:פנימי|סעיף 62|או 62}}, ועשה את המעשה כלפי מפקדו באשר הוא מפקדו, או כלפי מי שהיה מפקדו באשר היה מפקדו;
{{ח:תתת|(3)}} מעשה המהווה עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 64|סעיף 64}}, ועשה את המעשה לגבי חייל הבא לשים אותו במשמורת לפי חוק זה;
{{ח:תתת|(4)}} מעשה המהווה עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 65|סעיף 65}}, ועשה את המעשה כלפי פקודו באשר הוא פקודו;
{{ח:תתת|(5)}} מעשה המהווה עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 85|סעיף 85}}, לגבי נשק שקיבל מטעם הצבא;
{{ח:תתת|(6)}} מעשה המהווה עבירה לפי תקנות שהותקנו על ידי שר הבטחון לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות בטחון|חוק שירות בטחון [נוסח משולב], התשמ״ו–1986}}, או לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המילואים|חוק שירות המילואים, התשס״ח–2008}}, והמטילות חובות על אנשי מילואים כשאינם בשירות.
{{ח:תת|(ב)}} אדם שעבר עבירה כאמור בסעיף קטן (א) בהיותו איש מילואים, יחול עליו חוק זה בכל הנוגע לאותה עבירה אף לאחר שחדל להיות נמנה עם כוחות המילואים; אולם אם לא הוגש כתב אישום לבית דין צבאי תוך שנה מהיום שבו נעברה העבירה והיא איננה עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 99|סעיף 99}}, יחדל חוק זה לחול עליו לגבי אותה עבירה.

{{ח:סעיף|12|עבריין ששהה מחוץ למדינה|תיקון: תשמ״ב}}
{{ח:ת}} לא הוגש כתב אישום לבית דין צבאי מפני שהותו של הנאשם מחוץ לישראל, לא יבוא הזמן ששהה מחוץ לישראל במנין התקופות האמורות {{ח:פנימי|סעיף 6|בסעיפים 6}} {{ח:פנימי|סעיף 11|ו־11}}.

{{ח:סעיף|13|סמכות שפיטה בעבירות צבאיות|תיקון: תשכ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} בית דין צבאי מוסמך לדון חייל שעשה מעשה המהווה עבירה צבאית, בין שעבר אותה במדינה ובין מחוצה לה; אין הוראה זו גורעת מסמכותו של כל בית משפט אחר במדינה לשפוט את החייל על אותו מעשה אם הוא מהווה עבירה לפי דין אחר.
{{ח:תת|(ב)}} מי שחוק זה חל עליו על פי {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8(2)}} לא יישפט בבית דין צבאי על עבירות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 43|סעיף 43(1) ו־(5)}} ולפי {{ח:פנימי|סעיף 45|סעיף 45(1), (3) ו־(5)}};
{{ח:תתת|(2)}} עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 65|סעיפים 65}}, {{ח:פנימי|סעיף 67|67}}, {{ח:פנימי|סעיף 71|71}}, {{ח:פנימי|סעיף 95|95}}, {{ח:פנימי|סעיף 96|96}}, {{ח:פנימי|סעיף 98|98}}, {{ח:פנימי|סעיף 99|99}}, {{ח:פנימי|סעיף 129|129}} {{ח:פנימי|סעיף 130|ו־130}};
{{ח:תתת|(3)}} עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 126|סעיפים 126}}, {{ח:פנימי|סעיף 127|127}} {{ח:פנימי|סעיף 128|ו־128}} אלא אם נעברה העבירה במקום שבהחזקת הצבא.
{{ח:תת|(ג)}} מי שחוק זה חל עליו על פי {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8(2)}} הרי, נוסף לעבירות הצבאיות המנויות בסעיף קטן (ב), לא יישפט בבית דין צבאי בתקופה שאיננה תקופת לחימה גם על עבירות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 61|סעיפים 61}}, {{ח:פנימי|סעיף 92|92}}, {{ח:פנימי|סעיף 94|94}}, {{ח:פנימי|סעיף 100|100}}, {{ח:פנימי|סעיף 101|101}}, {{ח:פנימי|סעיף 102|102}}, {{ח:פנימי|סעיף 108|108(3)}}, {{ח:פנימי|סעיף 128|128}} {{ח:פנימי|סעיף 132|ו־132}};
{{ח:תתת|(2)}} עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 49|סעיף 49}}, אלא אם התכוון במעשה העבירה להפגין חוסר כבוד למפקד;
{{ח:תתת|(3)}} עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 109|סעיפים 109}}, {{ח:פנימי|סעיף 111|111}}, {{ח:פנימי|סעיף 112|112}} {{ח:פנימי|סעיף 113|ו־113}} אלא אם הוזמן או בא לפני בית דין צבאי לרגל ענין שהגיע לידיעתו בקשר עם עבודתו בצבא.
{{ח:תת|(ד)}} שר הבטחון רשאי לקבוע בתקנות עבירות נוספות שעליהן לא יתן את הדין מי שחוק זה חל עליו, לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8(2)}}, הכל בתנאים ובסייגים שיקבע.

{{ח:סעיף|14|סמכות לשפוט חייל בעבירות שאינן צבאיות}}
{{ח:ת}} בית דין צבאי מוסמך לדון חייל, פרט למי שחוק זה חל עליו על פי {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8(2) ו־(3)}}, שעבר בין במדינה ובין מחוצה לה עבירה כל שהיא שאיננה עבירה צבאית, אולם אם היה היועץ המשפטי לממשלה סבור שהעבירה לא נעברה במסגרת הצבא או עקב השתייכותו של הנאשם לצבא, רשאי הוא בכל עת, עד להחלטה בדבר הרשעה או זיכוי (להלן – הכרעת הדין), לצוות כי דינו יתברר בבית משפט אחר.

{{ח:סעיף|15|סמכות לשפוט עובדים בצבא בעבירות שאינן צבאיות}}
{{ח:ת}} בית דין צבאי מוסמך לדון אדם שחוק זה חל עליו לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8(2) ו־(3)}} ושעבר, בין במדינה ובין מחוצה לה, במסגרת הצבא או עקב השתייכותו לצבא, עבירה כל שהיא שאיננה עבירה צבאית, אולם רשאי היועץ המשפטי לממשלה בכל עת עד להכרעת הדין לצוות, כי דינו של האדם יתברר בבית משפט אחר.

{{ח:סעיף|15א|סמכות העמדה לדין בעבירת חוץ|תיקון: תשנ״ד־2}}
{{ח:ת}} הגשת כתב אישום בעבירה שנעברה מחוץ למדינה אשר בית דין צבאי מוסמך לדון בה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 13|בסעיפים 13}}, {{ח:פנימי|סעיף 14|14}} {{ח:פנימי|סעיף 15|ו־15}}, אינה טעונה הסכמת היועץ המשפטי לממשלה.

{{ח:סעיף|16|דין מי שחוק זה חל עליו ואינו חייל}}
{{ח:ת}} מי שאינו חייל כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 1|בסעיף 1}}, וחוק זה חל עליו – יהיה דינו, לענין חוק זה, כדין חייל; וכל מקום שמדובר בחוק זה על חייל, גם אדם כאמור במשמע; והוא, כשאין הוראה אחרת.

{{ח:קטע1|חלק ב|חלק ב׳ – עבירות וענשים}}
{{ח:קטע2|חלק ב פרק 1|פרק ראשון: אחריות לעבירה}}

{{ח:סעיף|17|תחולת {{ח:חיצוני|חוק העונשין|חוק העונשין}}|תיקון: תשל״ז, תשמ״ז־2, תשנ״ח־2}}
{{ח:ת}} מבלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 541|סעיף 541}}, יחולו לגבי עבירות צבאיות הוראות {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק א|פרק א׳}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק ב|ופרק ב׳}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#חלק 0|בחלק המקדמי}} והוראות {{ח:חיצוני|חוק העונשין#חלק א|חלק א׳: כללי לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}, בתיאומים המחויבים לפי הענין.

{{ח:סעיף|18||תיקון: תשנ״ח־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|19|סייג לצידוק מטעמי הכרח או צורך}}
{{ח:ת}} חייל שעבר עבירה כדי להגן על חייו או גופו, או על חייו או גופו של אדם אחר, או על ערך כל שהוא, לא ישמש הדבר, על אף האמור בכל דין אחר, עילה לפטור מאחריות פלילית או למחילת העונש, אם לפי הנסיבות שבהן נעברה העבירה הוא היה חייב להקריב את החיים, הגוף או הערך.

{{ח:סעיף|20|צידוק נוסף}}
{{ח:ת}} צידוק הוא לחייל, אם המעשה שעשה והמהווה עבירה נעשה כדי למנוע מרידה בצבא או המשכתה או כדי למנוע בשעת פעולה קרבית סירוב לקיים פקודה מוסמכת הנוגעת לאותה פעולה או אי קיום פקודה כזאת, ובלבד שאי אפשר היה למנוע אלה בדרך אחרת, ושבעשייתו לא עבר את המידה הדרושה לאותה מטרה.

{{ח:סעיף|20א|טיפול רפואי בחייל על כרחו|תיקון: תשכ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} אישרו שני רופאים בכתב כי טיפול רפואי דרוש כדי להציל את חייו של חייל או כדי למנוע החרפה תכופה של מחלתו או נזק אחר לבריאותו שאינו ניתן לתיקון, או כדי לחסנו מפני מחלה, מותר לתת את הטיפול הרפואי לחייל גם על כרחו; אולם לא יבוצע ניתוח בגופו של חייל על כרחו אלא בתנאי קרב או בתנאי חירום דומים.
{{ח:תת|(ב)}} בתקופת לחימה, בתנאי קרב או בתנאי חירום דומים, מותר לתת את הטיפול הרפואי כאמור בסעיף קטן (א) גם אם האישור חתום על־ידי רופא אחד בלבד, וגם אם האישור ניתן בעל־פה, ובלבד שייערך בכתב מיד כשהתנאים יאפשרו זאת.
{{ח:תת|(ג)}} טיפול רפואי שניתן לחייל באישור כאמור בסעיף זה, רואים אותו לענין כל דין כאילו ניתן בהסכמתו של החייל אפילו ניתן על כרחו.

{{ח:קטע2|חלק ב פרק 2|פרק שני: ענשים}}

{{ח:סעיף|21|דירוג הענשים}}
{{ח:ת}} אלה הענשים שבית דין צבאי רשאי להטיל בגבולות סמכותו על עבירה צבאית, וסדרם מן הקל אל החמור:
{{ח:תת|(1)}} כל עונש מן הענשים המשמעתיים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 22|בסעיף 22}};
{{ח:תת|(2)}} קנס;
{{ח:תת|(3)}} מחבוש;
{{ח:תת|(4)}} הורדה בדרגה;
{{ח:תת|(5)}} מאסר לתקופה קצובה;
{{ח:תת|(6)}} מאסר עולם;
{{ח:תת|(7)}} עונש מוות.

{{ח:סעיף|22|ענשים משמעתיים|תיקון: תשל״ח}}
{{ח:ת}} אלה הענשים המשמעתיים: אתראה, ריתוק למחנה או לאניה, נזיפה ונזיפה חמורה.

{{ח:סעיף|23|תקופת ריתוק ומחבוש|תיקון: תשל״ח־2}}
{{ח:ת}} עונש ריתוק למחנה או לאניה או עונש מחבוש לא יעלו על שלושים וחמישה ימים.

{{ח:סעיף|24|ברירת ענשים וצירופם|תיקון: תשכ״ד}}
{{ח:ת}} מי שנתחייב בבית דין צבאי על עבירה צבאית, רשאי בית הדין להטיל עליו את העונש שנקבע לה בחוק זה או עונש קל יותר, מתוך המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 21|בסעיף 21}} וכן הוא רשאי לצרף לכל עונש גם ענשים קלים יותר כאמור.

{{ח:סעיף|25|עונש על עבירה שאיננה עבירה צבאית|תיקון: תשל״ה, תשנ״ד, תשס״ד־4}}
{{ח:תת|(א)}} מי שנתחייב בבית דין צבאי על עבירה שאינה עבירה צבאית, רשאי בית הדין להטיל עליו עונש שבית המשפט היה מוסמך להטילו על אותה עבירה, וכן אחד או יותר מן העונשים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 21|בסעיף 21(1), (3)}} אם קבוע לעבירה עונש מאסר, {{ח:פנימי|סעיף 21|ו־(4)}}; הטיל בית הדין עונש כאמור {{ח:פנימי|סעיף 21|בסעיף 21(3)}} לא יעלו תקופות המאסר והמחבוש יחד על תקופת המאסר הקבועה לאותה עבירה.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), מקום שנקבע לעבירה לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|פקודת התעבורה}}, או לעבירה לפי חיקוק אחר הנוגע לתעבורה, עונש מסויים כעונש חובה, יטיל בית דין צבאי עונש כאמור באותו חיקוק. האמור בסעיף קטן זה אינו בא לגרוע מסמכותו של בית דין צבאי להטיל גם אחד או יותר מן העונשים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 21|בסעיף 21}}.

{{ח:סעיף|26|דירוג ענשים מסויימים}}
{{ח:ת}} לענין {{ח:פנימי|סעיף 25|סעיף 25}} –
{{ח:תת|(1)}} רואים את הענשים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 21|בסעיף 21 פסקאות (1), (2) ו־(4)}} קלים מעונש מאסר לתקופה כל שהיא;
{{ח:תת|(2)}} רואים מחבוש כעונש קל ממאסר כשתקופת המחבוש אינה עולה על תקופת המאסר.

{{ח:סעיף|26א|הורדה בדרגה בעקבות עונש מאסר או עונש מוות|תיקון: תשכ״ד}}
{{ח:ת}} הטיל בית דין צבאי על נידון, שהוא בעל דרגה, אחד הענשים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 21|בסעיף 21(5), (6) או (7)}}, יחליט בית הדין גם אם להטיל עונש הורדה בדרגה וינמק את החלטתו.

{{ח:סעיף|27|גירוש מהצבא|תיקון: תשל״ז}}
{{ח:ת}} חייל שדרגתו אינה למטה מסמל והוא נידון על ידי בית דין צבאי על עבירה שדינה מאסר, רשאי בית הדין להטיל עליו עונש גירוש מהצבא נוסף על העונש הקבוע לאותה עבירה או במקומו.

{{ח:סעיף|28|תוצאת גירוש מן הצבא}}
{{ח:ת}} גירוש מן הצבא גורר אחריו גם שלילת הדרגה הצבאית של הנידון.

{{ח:סעיף|29|שיעור קנס|תיקון: תשל״ז, תשמ״א}}
{{ח:ת}} קנס המוטל על עבירה לפי חוק זה לא יעלה על עשרים שיעורים של שכר יסוד חדשי של טוראי בשירות חובה, כפי שהוא בשעת הטלת העונש; אולם אם הנדון הוא חייל בשירות חובה לא יעלה הקנס על שני שיעורים של שכר כאמור.

{{ח:סעיף|30|הורדה בדרגה}}
{{ח:תת|(א)}} גזר בית דין צבאי הורדה בדרגה, יקבע בגזר דינו את הדרגה שאליה יורד הנידון. לא קבע בית הדין את הדרגה – יורד הנידון דרגה אחת מן הדרגה שהיתה לו בשעת מתן גזר הדין.
{{ח:תת|(ב)}} שום דבר האמור בחוק זה אינו בא לגרוע מסמכותו של הרמטכ״ל, או של מי שהוסמך לכך על ידיו, להוריד חייל מדרגתו הזמנית.

{{ח:סעיף|31|עונש על תנאי}}
{{ח:ת}} מקום שבית דין צבאי רשאי להטיל מחבוש או מאסר לתקופה קצובה, רשאי הוא להורות שהעונש, כולו או חלקו, יהיה על תנאי.

{{ח:סעיף|32|ביצועו של עונש על־&lt;wbr&gt;תנאי|תיקון: תשכ״ד, תשמ״ז־2, תשמ״ח־2, תשנ״ג}}
{{ח:תת|(א)}} מי שנידון למחבוש או למאסר על תנאי לא ישא את ענשו אלא אם עבר תוך תקופה שנקבעה בגזר דינו (להלן {{ח:פנימי|חלק ב|בחלק זה}} – תקופת התנאי) אחת העבירות שנקבעו בגזר הדין והורשע בשל עבירה כזאת (להלן {{ח:פנימי|חלק ב|בחלק זה}} – עבירה נוספת) תוך תקופת התנאי או לאחריה.
{{ח:תת|(ב)}} קביעת העבירות לפי סעיף קטן (א) יכול שתהיה בציון סוג של עבירות או בפירוט עבירות מסויימות, אם דרך תיאורן ואם דרך אזכור הוראות חוק; אוזכרה הוראת חוק והיא בוטלה לאחר מכן והוראה אחרת באה במקומה, יראו את גזר הדין כמאזכר גם את ההוראה האחרת.
{{ח:תת|(ג)}} לא יטיל בית דין צבאי בשל עבירה נוספת עונש שכולו על תנאי; אולם אם על הנאשם תלוי ועומד אותה שעה מחבוש על תנאי בלבד, רשאי בית הדין להטיל בשל עבירה נוספת מאסר שכולו או חלקו על תנאי.
{{ח:תת|(ד)}} תקופת התנאי תתחיל מיום מתן גזר הדין ואם הנידון נושא אותו זמן עונש מאסר או מחבוש – מיום שחרורו מן המאסר או המחבוש; אולם תקופה שאסיר נמצא בה מחוץ לבית הסוהר בשל חופשה מיוחדת או מכח {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק ו סימן ב1|סימן ב1 לפרק ו׳ של חוק העונשין, התשל״ז–1977}}, יראו אותה כתקופת תנאי מצטברת לתקופת התנאי שקבע בית הדין הצבאי; והכל כשבית הדין הצבאי לא הורה אחרת.
{{ח:תת|(ה)}} תקופת התנאי לא תעלה על שנתיים לגבי עבירה צבאית ולא תפחת משנה ולא תעלה על שלוש שנים לגבי כל עבירה אחרת.

{{ח:סעיף|33|החלטה לביצוע עונש על תנאי|תיקון: תשכ״ד, תשמ״ב, תשמ״ז־2, תשמ״ח־2, תשס״ד־4}}
{{ח:תת|(א)}} הוטל עונש על תנאי על ידי בית דין צבאי, בית משפט אחר או קצין שיפוט או על פי {{ח:פנימי|סעיף 167|סעיפים 167}}, {{ח:פנימי|סעיף 442|442(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 510|או 510}} והורשע הנידון בעבירה נוספת יצווה בית הדין על הפעלת העונש על תנאי; אולם לא יצווה בית דין על ביצוע עונש על תנאי שהוטל שלא על פי חוק זה אלא אם העבירה הנוספת היא עבירה שאיננה עבירה צבאית או שהיא עבירה על אחד הסעיפים האלה: {{ח:פנימי|סעיף 43|43 עד 47}}, {{ח:פנימי|סעיף 51|51 עד 54}}, {{ח:פנימי|סעיף 57|57}}, {{ח:פנימי|סעיף 59|59 עד 78}}, {{ח:פנימי|סעיף 82|82}}, {{ח:פנימי|סעיף 84|84 עד 91}}, {{ח:פנימי|סעיף 96|96 עד 105}}, {{ח:פנימי|סעיף 107|107 עד 121}}, {{ח:פנימי|סעיף 126|126 עד 129}}, {{ח:פנימי|סעיף 131|131}}, {{ח:פנימי|סעיף 134|134 או 135}}.
{{ח:תת|(אא)}} הוטל בידי בית דין צבאי או בית משפט אחר, או על פי {{ח:פנימי|סעיף 153א|סעיפים 153א}}, {{ח:פנימי|סעיף 165|165(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 167|167}}, {{ח:פנימי|סעיף 442|442}} {{ח:פנימי|סעיף 444א|או 444א(ב)}}, עונש על תנאי של פסילה מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה אזרחי או צבאי, והנידון הורשע בעבירה נוספת תוך תקופת התנאי, יצווה בית הדין על הפעלת עונש הפסילה על תנאי; על הצו כאמור יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 36|סעיף 36 לפקודת התעבורה}}, בשינויים המחוייבים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עבירה נוספת“, לענין זה –
{{ח:תתתת|(1)}} עבירה זהה עם זו שבשלה הוטל העונש על תנאי;
{{ח:תתתת|(2)}} עבירה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 153א|בסעיף 153א(א)}};
{{ח:תתתת|(3)}} עבירה מן המפורטות {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#תוספת 1|בתוספת הראשונה}} או {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#תוספת 2|בתוספת השניה לפקודת התעבורה}};
{{ח:תתתת|(4)}} עבירה אחרת שהיא עבירת תעבורה כמשמעותה {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|בפקודת התעבורה}}, שנקבעה עם הטלת העונש על תנאי.
{{ח:תת|(ב)}} מי שהופעל נגדו מחבוש או מאסר על תנאי, יתחיל לשאתו ביום מתן הצו המפעיל את העונש על תנאי, זולת אם ציווה בית הדין שיתחיל ביום אחר.
{{ח:תת|(ג)}} בית הדין שהרשיע נאשם בשל עבירה נוספת ולא הטיל עליו בשל אותה עבירה עונש מחבוש או מאסר רשאי, על אף האמור בסעיף קטן (א) ובמקום לצוות על הפעלת המאסר או המחבוש על תנאי, להורות, מטעמים שיירשמו, על הארכת תקופת התנאי או חידושה לתקופה נוספת שלא תעלה על שנתיים, אם שוכנע בית הדין שבנסיבות הענין לא יהיה זה צודק להפעיל את המחבוש או המאסר על תנאי. לא ישתמש בית הדין בסמכות לפי סעיף קטן זה אלא לגבי ההרשעה הראשונה של הנאשם בשל עבירה נוספת.
{{ח:תת|(ג1)}} האריך בית דין צבאי את תקופת התנאי לתקופה נוספת לפני תום תקופת התנאי תחל תקופת התנאי הנוספת בתום תקופת התנאי; חידש בית דין צבאי את תקופת התנאי לאחר שתמה תקופת התנאי תחל תקופת התנאי הנוספת מיום מתן פסק הדין; והכל כשבית הדין הצבאי לא הורה אחרת.
{{ח:תת|(ד)}} מי שהוטל עליו עונש מאסר או מחבוש בשל עבירה נוספת והופעל נגדו עונש מחבוש או מאסר על תנאי, ישא את שתי תקופות הכליאה בזו אחר זו, זולת אם בית הדין שהרשיעו בשל העבירה הנוספת, הורה מטעמים שיירשמו, ששתי התקופות, כולן או מקצתן, יהיו חופפות.
{{ח:תת|(ה)}} ניתנים לערעור –
{{ח:תתת|(1)}} הוראה לפי {{ח:פנימי|סעיף 31|סעיף 31}};
{{ח:תתת|(2)}} צו לפי סעיפים קטנים (א), (ב), (ג) ו־(ד);
{{ח:תתת|(3)}} העדר צו על הפעלת עונש על תנאי בניגוד להוראות סעיף זה.
{{ח:תת|(ו)}} הוגש ערעור על ההרשעה בשל העבירה הנוספת לא יוגש ערעור כאמור בסעיף קטן (ה) בנפרד.
{{ח:תת|(ז)}} ערער הנידון על הצו בדבר ביצוע עונש על־תנאי – יידחה הביצוע עד להחלטה בערעור; אולם אם הוטל על הנידון עונש מאסר או מחבוש בשל העבירה הנוספת ובית הדין הורה על חפיפת הענשים, ישא הנידון אותו חלק מן העונש על תנאי החופף את העונש בשל העבירה הנוספת, יחד עם אותו עונש.
{{ח:תת|(ח)}} נדחה ביצוע עונש על תנאי או חלקו לפי האמור בסעיף קטן (ז), ישא הנידון תחילה את העונש בשל העבירה הנוספת, ואם בית הדין הצבאי לערעורים דחה את הערעור לפי סעיף קטן (ה), ישא הנידון את העונש שבית הדין הורה על ביצועו או יתרתו, לאחר גמר העונש בשל העבירה הנוספת, זולת אם הורה בית הדין הצבאי לערעורים הוראה אחרת.
{{ח:תת|(ט)}} הורשע נידון בעבירה נוספת שאינה עבירה צבאית, לא יבוצע עונש מחבוש על תנאי אם חדל הנידון להיות חייל כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 1|בסעיף 1}}.

{{ח:סעיף|33א|העמדה במבחן|תיקון: תשכ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} מקום שבית דין צבאי דן את הנאשם מפני שחוק זה חל עליו לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיפים 7}}, {{ח:פנימי|סעיף 8|8(2)}}, {{ח:פנימי|סעיף 8|8(3)}} {{ח:פנימי|סעיף 11|או 11}}, רשאי הוא להעמיד את הנאשם במבחן.
{{ח:תת|(ב)}} על העמדה במבחן לפי סעיף זה תחול {{ח:חיצוני|פקודת המבחן|פקודת העמדת עבריינים במבחן, 1944}}, אולם הסמכויות לפי {{ח:חיצוני|פקודת המבחן#פרק ב|סעיפים 7 עד}} {{ח:חיצוני|פקודת המבחן#פרק ג|12 לפקודה}} יופעלו כאילו ניתן צו המבחן על ידי בית משפט; לענין זה, ”בית משפט“ –
{{ח:תתת|(1)}} כשהעבירה שעליה הועמד הנאשם במבחן, דינה יותר משלוש שנים מאסר – בית המשפט המחוזי;
{{ח:תתת|(2)}} בכל מקרה אחר – בית משפט השלום.
{{ח:תת|(ג)}} לפני שיעמיד את הנאשם למבחן רשאי בית הדין לדרוש תסקיר בכתב של קצין מבחן על פי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 37|סעיף 19 לחוק לתיקון דיני העונשין (דרכי ענישה), תשי״ד–1954}}.

{{ח:סעיף|34|מאסר ומחבוש מצטברים ומקבילים}}
{{ח:תת|(א)}} מאסר או מחבוש לתקופות שונות שהוטלו בפסק דין אחד ולא הורה בית הדין שהנידון ישא כולם או מקצתם בזה אחר זה – תתחיל תקופת כולם ביום אחד; אולם תקופת מאסר או מחבוש שהוטלה במקום קנס לפי {{ח:פנימי|סעיף 38|סעיפים 38}} {{ח:פנימי|סעיף 154|או 39}} יהיו תמיד בנוסף על כל תקופת מאסר או מחבוש שהוטלה על הנידון.
{{ח:תת|(ב)}} מי שנידון למאסר או למחבוש, ולפני שנשא כל ענשו חזר ונידון למאסר או למחבוש בשל עבירה אחרת, תקופת העונש השניה תתחיל מיד ובמקביל לראשונה, ואם נמצאה עודפת על הראשונה ישא לאחריה ביתרה; והוא, כשבית הדין שהטיל את העונש השני לא הורה הוראה אחרת בענין זה.
{{ח:תת|(ג)}} מאסר ומחבוש שנידון נושא בהם כאחד לפי סעיף קטן (א) או (ב), לא ישא אלא במאסר; אך אם היתה תקופת המחבוש עודפת על תקופת המאסר, ישא בכל תקופת המאסר וביתרת ימי המחבוש; והוא, כשלא הורה בית הדין הוראה אחרת בענין זה.

{{ח:סעיף|35|חיוב בפיצויים|תיקון: תשל״ז, תשמ״א, תשמ״ח־2}}
{{ח:תת|(א)}} בית דין צבאי שהרשיע חייל רשאי לחייבו, בשל כל אחת מן העבירות שהורשע בהן, בנוסף על העונש, לשלם למי שניזוק על ידי העבירה סכום כסף שלא יעלה על עשרה שיעורים של שכר יסוד חדשי של טוראי בשירות חובה, כפי שהוא בשעת הטלת החיוב, לפיצוי הנזק או הסבל שנגרם לו.
{{ח:תת|(ב)}} קביעת הפיצויים לפי ערך הנזק או הסבל שנגרמו, תהא כערכם ביום ביצוע העבירה או ביום מתן החלטת בית הדין, לפי הגדול יותר.
{{ח:תת|(ג)}} לענין גביה, דין פיצויים לפי סעיף זה כדין קנס; סכום ששולם או נגבה על חשבון קנס שיש בצדו חובת פיצויים, ייזקף תחילה על חשבון הפיצויים.

{{ח:סעיף|36|האחריות האזרחית שמורה}}
{{ח:ת}} זיכוי או הרשעה בבית דין צבאי או חיוב בפיצויים לפי {{ח:פנימי|סעיף 35|סעיף 35}}, אינם פוטרים מאחריות לנזקים לפי כל דין אחר.

{{ח:סעיף|37|אין לצרף צד אזרחי}}
{{ח:ת}} בבית דין צבאי אין מצרפים צד אזרחי לתביעה פלילית.

{{ח:סעיף|38|מאסר במקום קנס|תיקון: תשנ״ג}}
{{ח:תת|(א)}} בית דין צבאי שהטיל קנס, רשאי בגזר דינו להטיל על הנידון מאסר עד שלושה חדשים למקרה שהקנס כולו או מקצתו לא ישולם במועדו.
{{ח:תת|(ב)}} אין להטיל מאסר על תנאי לפי סעיף זה.

{{ח:סעיף|39||תיקון: תשל״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(מוספר מחדש {{ח:פנימי|סעיף 154|כסעיף 154}}).}}

{{ח:סעיף|40|קיצור תקופת עונש במקום קנס|תיקון: תשל״ח}}
{{ח:ת}} הוטל מאסר או מחבוש במקום קנס לפי {{ח:פנימי|סעיף 38|סעיף 38}} או {{ח:פנימי|סעיף 154|סעיף 154}} ולפני שנשא הנידון בכל ענשו שולם חלק מן הקנס, תקוצר תקופת המאסר או המחבוש לפי היחס שבין הסכום ששולם לבין הקנס כולו.

{{ח:סעיף|41|התיישנות עבירות|תיקון: תשכ״ד, תשל״ה, תשמ״ז־2, תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} עבירה צבאית תתיישן, אם עבר מיום ביצועה הזמן המפורש בצדה:
{{ח:תתת|(1)}} עבירת בגידה – חמש עשרה שנה;
{{ח:תתת|(2)}} עבירת עריקה – עשר שנים;
{{ח:תתת|(3)}} עבירה אחרת – שלוש שנים.
{{ח:תת|(ב)}} עבירה שאיננה צבאית תתיישן כאמור {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 9|בסעיף 9 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982}}.
{{ח:תת|(ג)}} על עבירה צבאית ועבירה שאינה צבאית יחולו ההוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 9|סעיף 9(ג) עד (ו)}}, {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#תוספת 1ב|תוספת ראשונה ב׳}} {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#תוספת 1ג|ותוספת ראשונה ג׳ לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982}}, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הסמכויות הנתונות ליועץ המשפטי לממשלה, לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 9|סעיף 9(ג)(4) לחוק האמור}}, יהיו נתונות לפרקליט הצבאי הראשי;
{{ח:תתת|(2)}} הסמכויות הנתונות לראש אגף חקירות ומודיעין במשטרת ישראל לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 9|סעיף 9(ג)(2) ו־(4) לחוק האמור}}, יהיו נתונות למפקד משטרה צבאית חוקרת או למפקד היחידה לחקירות פנים של המשטרה הצבאית, לפי העניין;
{{ח:תתת|(3)}} נוסף על פרקי הזמן המנויים {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 9|בסעיף 9(ג2) לחוק האמור}}, לא יובאו בחשבון במניין התקופות האמורות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 9|באותו סעיף}} גם פרקי זמן אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} פרק הזמן שבו שהה החשוד או הנאשם בשבי האויב, ונפילתו בשבי באה עקב עבירה שעבר;
{{ח:תתתת|(ב)}} פרק הזמן שבו נעדר החשוד או הנאשם מן השירות שלא ברשות;
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#תוספת 1ג|בתוספת הראשונה ג׳ לחוק האמור}} ייכללו גם עבירות לפי {{ח:פנימי|סעיף 72|סעיפים 72}}, {{ח:פנימי|סעיף 77|77(א)(1)}}, {{ח:פנימי|סעיף 105|ו־105}}.

{{ח:סעיף|42|התיישנותם של ענשים|תיקון: תשל״ה, תשמ״ז־2}}
{{ח:ת}} עונש שהטיל בית דין צבאי, בין על עבירה צבאית ובין על עבירה שאינה צבאית, יחולו עליו הוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 10|סעיף 10 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982}}; אולם אם לא הופסק ביצוע העונש, יתחיל מנין תקופת ההתיישנות מיום אישור גזר הדין, אם הוא טעון אישור.

{{ח:קטע2|חלק ב פרק 3|פרק שלישי: עבירות}}

{{ח:סעיף|43|בגידה}}
{{ח:ת}} חייל שעשה אחת מאלה:
{{ח:תת|(1)}} באופן מחפיר, מסר לאויב מקום שהגנתו הופקדה בידו או נטשו נוכח האויב;
{{ח:תת|(2)}} ביודעין, סייע לאויב בנשק, בציוד, באספקה או בכיוצא באלה;
{{ח:תת|(3)}} ביודעין, נתן מחסה לאויב שאינו שבוי או חיפה עליו או עשה מעשה אחר כדי למנוע את לקיחתו בשבי;
{{ח:תת|(4)}} בהיותו בשבי האויב, שירת מרצונו בכוחות המזויינים של האויב או מרצונו סייע בידם;
{{ח:תת|(5)}} בבוגדין, נתן אות כניעה לאויב או עזב את המערכה;
{{ח:תת|(6)}} בבוגדין, בא בדברים עם האויב;
{{ח:תת|(7)}} ביודעין, מסר לאויב או בשביל האויב, כתב סתרים, סיסמה, סימן היכר, או ידיעות על מספרם של כוחות הצבא, עמדותיהם, מקום הימצאם, אספקתם או מתקניהם, או על הכנות או על פקודות בנוגע לפעולותיהם או לתנועותיהם, או כל פרט אחר בעל חשיבות ביחס לצבא;
{{ח:תת|(8)}} מתוך כוונה לעזור לאויב או לסכן פעולה צבאית נגד האויב או פעולות כוחות מזויינים הפועלים נגד האויב בשיתוף עם הצבא, עשה מעשה העשוי להביא לתוצאה האמורה בפסקה זו –
{{ח:ת}} דינו – מוות, אולם לא יטיל בית דין צבאי עונש מוות אלא אם נעברה העבירה בתקופת לחימה.

{{ח:סעיף|44|עזרה לאויב}}
{{ח:ת}} חייל שעשה ביודעין מעשה העשוי לעזור לאויב או לסכן פעולה צבאית נגד האויב או פעולות כוחות מזויינים הפועלים נגד האויב בשיתוף עם הצבא, דינו – מאסר עשר שנים.

{{ח:סעיף|45|התנהגות מחפירה בקשר לפעולות צבאיות}}
{{ח:ת}} חייל שעשה אחת מאלה:
{{ח:תת|(1)}} נטש באופן מחפיר מקום שהגנתו הופקדה בידו;
{{ח:תת|(2)}} עשה מעשה שתכליתו לאלץ או להניע אדם שיטוש באופן מחפיר מקום שהגנתו הופקדה בידי אותו אדם או שימסור באופן מחפיר את המקום לאויב;
{{ח:תת|(3)}} באופן מחפיר מסר את נשקו לאויב או זנחו נוכח האויב, או שנהג נוכח האויב באופן מחפיר אחר;
{{ח:תת|(4)}} בא בדברים עם האויב או מסר לו ידיעות או נתן לו אות כניעה, ולא היתה לו סמכות לעשות אלה;
{{ח:תת|(5)}} עזב באופן מחפיר את המערכה שלא בפקודת מפקדו;
{{ח:תת|(6)}} מסר עצמו מרצונו לשבי האויב, או עשה מעשה אחר בכוונה ליפול בשבי האויב,
{{ח:ת}} דינו – מאסר חמש עשרה שנה.

{{ח:סעיף|46|מרידה}}
{{ח:תת|(א)}} חייל שהשתתף במרידה או עורר מרידה או קשר קשר עם אדם לעורר מרידה, דינו – מאסר חמש עשרה שנה; ואם נעברה העבירה בזמן לחימה או תוך כדי שימוש בנשק או איום בו, דינו – מאסר עולם.
{{ח:תת|(ב)}} ”מרידה“ לענין חוק זה, היא כאשר שלושה חיילים או יותר עושים אחת מאלה –
{{ח:תתת|(1)}} תוך כדי אי ציות בצוותה לפקודות הם תופסים בנשק או משתמשים בנשק שברשותם, או משתמשים באמצעי כפיה כלפי מפקד;
{{ח:תתת|(2)}} מסרבים בצוותה למלא פקודה בזמן פעולה צבאית או פקודה הנוגעת לפעולה כזאת.

{{ח:סעיף|47|מתן יד למרידה}}
{{ח:תת|(א)}} חייל שעשה אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} עשה מעשה שתכליתו להניע חייל להצטרף למרידה;
{{ח:תתת|(2)}} בהיותו נוכח בשעת מרידה של פקודיו או כשנודע לו על מרידה כזו או על קשר למרידה כזו, לא עשה כמיטב יכלתו כדי לסכלה,
{{ח:תת}} דינו – מאסר עשר שנים.
{{ח:תת|(ב)}} חייל שעשה אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} בהיותו נוכח בשעת מרידה לא עשה כמיטב יכלתו כדי לסכלה או לסייע בסיכולה;
{{ח:תתת|(2)}} משנודע לו על מרידה או על קשר למרידה לא הודיע על כך מיד למפקד,
{{ח:תת}} דינו – מאסר שלוש שנים.

{{ח:סעיף|48|מרי}}
{{ח:ת}} חייל שעשה מעשה בניגוד למשטר או למשמעת או לסדר הטוב בצבא, והתכוון במעשה זה לעורר או להפגין התנגדות או מחאה נגד הוראה המחייבת בצבא או נגד דין כל שהוא, וכן חייל שנתן יד למעשה כזה, דינו – מאסר שלוש שנים.

{{ח:סעיף|49|הפגנה הפוגעת במשמעת}}
{{ח:ת}} חייל שעשה מעשה בניגוד למשטר או למשמעת או לסדר הטוב בצבא, והתכוון במעשה זה להפגין חוסר כבוד למפקד או הזדהות עם דרישה, תרעומת או טענה של חייל אחר, וכן חייל שנתן יד למעשה כזה, דינו – מאסר שנתיים.

{{ח:סעיף|50|הסתה למרי}}
{{ח:ת}} חייל אשר ביודעין גרם או ניסה לגרום לכך ששלושה חיילים או יותר יעברו על {{ח:פנימי|סעיף 48|סעיף 48}} {{ח:פנימי|סעיף 49|או 49}}, דינו – מאסר שבע שנים.

{{ח:סעיף|51|זריעת בהלה או יאוש בין חיילים|תיקון: תשט״ו}}
{{ח:ת}} חייל אשר בשעת פעולה של הצבא או לפני פעולה כזו עשה מעשה או הפיץ ידיעה – בין נכונה ובין בלתי נכונה – ויש בהם כדי לעורר בקרב חיילים בהלה או יאוש העלולים לפגוע בהצלחת אותה פעולה, דינו – מאסר שבע שנים.

{{ח:סעיף|52|זריעת בהלה או יאוש|תיקון: תשט״ו}}
{{ח:ת}} חייל אשר עשה מעשה או הפיץ ידיעה – בין נכונה ובין בלתי נכונה – בענין הקשור בבטחון המדינה, ויש בהם כדי לעורר ברבים בהלה או יאוש, דינו – מאסר שלוש שנים.

{{ח:סעיף|53|תעמולה הפוגעת במשטר הצבאי או במשמעת הצבא}}
{{ח:ת}} חייל אשר הכין, החזיק לשם הפצה, פרסם או הפיץ, בכתב או בצורה אחרת, חומר תעמולה שהבאתו לידיעת חייל עלולה להשפיע בדרך הפוגעת במשטר הצבאי או המערערת את המשמעת בצבא, או אשר עשה בין חיילים תעמולה בעל פה העלולה להשפיע בדרך האמורה, דינו – מאסר שלוש שנים.

{{ח:סעיף|54|תעמולה הפוגעת בסדר הטוב בצבא}}
{{ח:ת}} חייל אשר הכין, החזיק לשם הפצה, פרסם או הפיץ, בכתב או בצורה אחרת, חומר תעמולה, שהבאתו לידיעת חייל עלולה להשפיע בדרך הפוגעת בסדר הטוב בצבא, או אשר עשה בין חיילים תעמולה בעל פה העלולה להשפיע בדרך הפוגעת בסדר הטוב בצבא, דינו – מאסר שנה.

{{ח:סעיף|55|חזקת כוונה להפיץ}}
{{ח:ת}} חייל שנמצא ברשותו יותר מטופס אחד של חומר תעמולה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 53|בסעיפים 53}} {{ח:פנימי|סעיף 54|ו־54}}, רואים אותו כאלו החזיקם לשם הפצה כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר.

{{ח:סעיף|56|עבירות בקשר לשבי}}
{{ח:ת}} חייל שנפל בשבי האויב מחמת חוסר זהירות מתאימה, אי ציות לפקודות או הזנחת תפקידו, או שלא חזר מן השבי לשירות הצבא כשהיה בידו לחזור, דינו – מאסר שבע שנים.

{{ח:סעיף|57|גילוי ידיעות|תיקון: תשכ״ד}}
{{ח:ת}} חייל אשר גילה או מסר ללא רשות אחד הדברים האלה:
{{ח:תת|(1)}} כתב סתרים, סיסמה, סימן היכר, או ידיעות על מספרם של כוחות הצבא, עמדותיהם, מקום הימצאם, אספקתם או מתקניהם, או על הכנות, או על פקודות בנוגע לפעולותיהם או לתנועותיהם;
{{ח:תת|(2)}} פרט חשוב בנוגע לתפקידו, שירותו או מקום שירותו בצבא, או לתפקידו, שירותו או מקום שירותו של חייל אחר בצבא, או כל פרט חשוב ביחס לצבא, שלפי פקודות הצבא או הנוהג הצבאי אין למסרו אלא למי שמוסמך לקבלו, בין שהידיעה נכונה ובין שאיננה נכונה,
{{ח:ת}} דינו – מאסר חמש שנים.

{{ח:סעיף|58|נטישת משמרת}}
{{ח:תת|(א)}} חייל שנטש את משמרתו, דינו – מאסר שלוש שנים; ואם נעברה העבירה נוכח האויב, דינו – מאסר שבע שנים.
{{ח:תת|(ב)}} זקיף שעזב את משמרתו לפני שהוחלף כדין, או שבניגוד לפקודות הצבא או להוראות התנהג על משמרתו באופן שמנע ממנו למלא את התפקיד שלמענו הועמד כזקיף, דינו – מאסר חמש שנים; ואם נעברה העבירה נוכח האויב, דינו – מאסר עשר שנים.

{{ח:סעיף|59|אלימות כלפי מפקד}}
{{ח:ת}} חייל שהיכה מפקד או השתמש כלפיו באלימות, דינו – מאסר שנתיים; עשה את המעשה שעה שהמפקד שימש בתפקידו, דינו – מאסר חמש שנים.

{{ח:סעיף|60|אלימות כלפי ממלאי תפקיד}}
{{ח:ת}} חייל שהיכה זקיף, שוטר צבאי בקשר לתפקידו של השוטר או כשהשוטר בתפקיד, או חייל שהופקד על שמירת אדם, רכוש או מקום, או השתמש כלפיהם באלימות, דינו – מאסר חמש שנים.

{{ח:סעיף|61|אלימות כלפי חייל}}
{{ח:ת}} חייל שהיכה חייל אחר או השתמש כלפיו באלימות, דינו – מאסר שנה.

{{ח:סעיף|62|איום ועלבונות כלפי מפקד}}
{{ח:ת}} חייל שאיים על מפקד או העליבו, או עשה מעשה אחר הפוגע בכבודו או במעמדו כמפקד, דינו – מאסר שנה; עשה את המעשה שעה שהמפקד שימש בתפקידו, דינו – מאסר שלוש שנים.

{{ח:סעיף|63|איום על ממלאי תפקיד}}
{{ח:ת}} חייל שאיים באלימות על זקיף, על שוטר צבאי בקשר לתפקידו של השוטר או כשהשוטר בתפקיד, או על חייל שהופקד על שמירת אדם, רכוש או מקום, דינו – מאסר שלוש שנים.

{{ח:סעיף|64|התנגדות לפעולה חוקית}}
{{ח:ת}} חייל אשר התנגד בכוח לחייל הבא בתוקף תפקידו לשימו במשמורת, או סירב לציית להוראות חייל כזה, דינו – מאסר שנתיים.

{{ח:סעיף|65|התעללות|תיקון: תשנ״ג}}
{{ח:תת|(א)}} חייל שהיכה חייל הנמוך ממנו בדרגה או שהיכה אדם הנמצא במשמורת שהחייל מופקד עליה, או שהתעלל בהם אחרת, דינו – מאסר שלוש שנים.
{{ח:תת|(ב)}} חייל שהתעלל בחייל אחר, דינו – מאסר שנתיים.
{{ח:תת|(ג)}} נעברה העבירה בנסיבות מחמירות, דין המתעלל – מאסר שבע שנים.

{{ח:סעיף|66|עיכוב רכוש ללא הצדקה}}
{{ח:ת}} חייל שקיבל בתוקף תפקידו כסף או חפץ שנועד לחייל אחר, וללא הצדקה עיכבו תחת ידו או נמנע לשלמו או למסרו, דינו – מאסר שנתיים.

{{ח:סעיף|67|שררה כלפי פקודים|תיקון: תשנ״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} חייל שהשתמש לרעה בסמכותו כלפי פקודו, דינו – מאסר שנה אחת; נעברה העבירה בנסיבות מחמירות, דינו – מאסר שלוש שנים.
{{ח:תת|(ב)}} נעברה העבירה במהלך אימון או בקשר לאימון, דינו – מאסר שלוש שנים; נעברה העבירה בנסיבות מחמירות, דינו – מאסר חמש שנים.

{{ח:סעיף|68|חריגה מסמכות|תיקון: תשנ״ד}}
{{ח:ת}} חייל שחרג במזיד מן הסמכויות שניתנו לו לביצוע תפקידו בצבא ({{ח:פנימי|חלק ב פרק 3|בפרק זה}} – חרג מסמכותו), דינו – מאסר שנה.

{{ח:סעיף|69||תיקון: תשנ״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|70|גרימת נזק לרכוש על ידי חריגה מסמכות}}
{{ח:ת}} חייל שחרג מסמכותו ובמעשהו זה גרם או עלול היה לגרום נזק לרכוש, דינו – מאסר שנתיים.

{{ח:סעיף|71|קצין שיפוט שחרג מסמכותו|תיקון: תשנ״ד}}
{{ח:ת}} חייל שחרג מסמכותו על ידי שפעל כקצין שיפוט, בין שהוא קצין שיפוט ובין שהוא מתחזה כקצין שיפוט, דינו – מאסר שלוש שנים.

{{ח:סעיף|72|חריגה מסמכות עד כדי סיכון חיים או בריאות}}
{{ח:ת}} חייל שחרג מסמכותו, ובמעשהו זה גרם או עלול היה לגרום חבלה לגופו או נזק לבריאותו של אדם אחר, דינו – מאסר שלוש שנים.

{{ח:סעיף|73|חריגה מסמכות עד כדי סיכון בטחון המדינה|תיקון: תשנ״ד}}
{{ח:ת}} חייל שחרג מסמכותו ובמעשהו זה פגע, או עלול היה לפגוע, בבטחון המדינה או בפעולות הצבא, או בפעולותיהם של כוחות מזויינים הפועלים בשיתוף עם הצבא, דינו – מאסר חמש שנים; התכוון בכך לפגוע בבטחון המדינה או בפעולות כאמור, דינו – מאסר עשר שנים.

{{ח:סעיף|74|ביזה}}
{{ח:ת}} חייל שבז ביזה, או שפרץ לבית או למקום אחר כדי לבוז ביזה, דינו – מאסר עשר שנים.

{{ח:סעיף|75||תיקון: תשמ״ז־2, תשע״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|76|השמדת רכוש}}
{{ח:תת|(א)}} חייל שהשמיד במזיד רכוש של חייל אחר, או גרם במזיד ובמישרין לנזק, לקלקול או לאבדן של רכוש כזה, דינו – מאסר ארבע שנים.
{{ח:תת|(ב)}} חייל שהשמיד במזיד רכוש צבאי, או שגרם במזיד ובמישרין לנזק, לקלקול או לאבדן של רכוש כזה, דינו – מאסר שבע שנים.
{{ח:תת|(ג)}} חייל שהשמיד במזיד נשק, כלי טיס, כלי שיט או כלי תחבורה שהם רכוש צבאי, או גרם במזיד ובמישרין לנזק, לקלקול או לאבדן של רכוש כזה, דינו – מאסר חמש עשרה שנה.

{{ח:סעיף|77|הוצאת רכוש מרשות הצבא|תיקון: תשל״ז, תשמ״ג, תשמ״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} חייל שהוציא ביודעין ושלא כדין רכוש צבאי מרשות הצבא, דינו –
{{ח:תתת|(1)}} מאסר שלוש שנים – אם ערך הרכוש אינו עולה על הסכום הקובע;
{{ח:תתת|(2)}} מאסר שבע שנים – אם ערך הרכוש עולה על הסכום הקובע.
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה, ”הסכום הקובע“ – סכום השוה לעשרה שיעורים של שכר יסוד חדשי של טוראי בשירות חובה, כפי שהוא בשעת ביצוע העבירה.

{{ח:סעיף|78|הוצאת נשק מרשות הצבא|תיקון: תשמ״ז־2}}
{{ח:ת}} חייל שהוציא ביודעין ושלא כדין נשק מרשות הצבא, דינו – מאסר חמש עשרה שנים.

{{ח:סעיף|79|שימוש ברכוש צבאי שלא למטרות הצבא|תיקון: תשמ״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} חייל שהשתמש ברכוש צבאי שלא למטרות הצבא, דינו – מאסר שנתיים.
{{ח:תת|(ב)}} חייל שהשתמש בנשק שהוא רכוש צבאי שלא למטרות הצבא, דינו – מאסר חמש שנים.

{{ח:סעיף|80|אי שמירתו של רכוש צבאי|תיקון: תשמ״ז־2}}
{{ח:ת}} חייל שלא נקט במועד הנכון בכל האמצעים הסבירים כדי לשמור מנזק, מקלקול או מאבדן כל רכוש צבאי שהגיע לרשותו או שהוא אחראי לו בדרך אחרת, בין אם ניזוק הרכוש, נתקלקל או אבד ובין אם לאו, דינו – מאסר שנה; היה הרכוש נשק, כלי טיס, כלי שיט או כלי תחבורה אחר, דינו – מאסר שלוש שנים.

{{ח:סעיף|81|חזקת רשלנות}}
{{ח:ת}} ניזוק, נתקלקל או אבד רכוש צבאי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 80|בסעיף 80}}, רואים אותו חייל כאילו לא נקט במועד הנכון כל האמצעים הסבירים לשמירת אותו רכוש, כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר.

{{ח:סעיף|82|נטילת ציוד ואספקה או עיכובם שלא כדין}}
{{ח:ת}} חייל שנטל שלא כדין ציוד או אספקה של הצבא לצורך יחידה שהציוד או האספקה לא היו מיועדים לה, או שעיכב שלא כדין ציוד או אספקה של הצבא, דינו – מאסר שנתיים.

{{ח:סעיף|83||תיקון: תשנ״ו־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|84|גניבה מחייל}}
{{ח:ת}} חייל שהוציא ביודעין ושלא כדין, מרשות חייל אחר כסף או רכוש אחר, דינו – מאסר שנתיים.

{{ח:סעיף|85|שימוש בלתי־&lt;wbr&gt;חוקי בנשק}}
{{ח:ת}} חייל אשר ללא סמכות או ללא נקיטת אמצעי זהירות נאותים נשא נשק, טיפל בו או השתמש בו באופן אחר, דינו – מאסר שנתיים; הפעיל כאמור את הנשק, דינו – מאסר שלוש שנים.

{{ח:סעיף|86|גרימת עיקולו, מעצרו וחילוטו של כלי טיס, כלי שיט, או כלי תחבורה אחר}}
{{ח:ת}} חייל שבמזיד או על ידי מעשה שלא כדין, גרם במישרין שכלי טיס, כלי שיט או כלי תחבורה אחר, שהם רכוש צבאי, יעוקל או ייעצר במדינה זרה, דינו – מאסר חמש שנים, ואם גרם כאמור שהכלי יחולט, דינו – מאסר עשר שנים.

{{ח:סעיף|87|נטישת כלי טיס או כלי שיט}}
{{ח:ת}} חייל מן הצוות של כלי טיס או של כלי שיט שנטש את הכלי ללא רשות בשעה שנשקפת לכלי סכנת אבדן, דינו – מאסר שלוש שנים, ואם היה מפקד הכלי, דינו – מאסר שבע שנים.

{{ח:סעיף|88|טיפול בכלי טיס או בכלי שיט בחוסר זהירות או בניגוד להוראות}}
{{ח:ת}} חייל שטיפל בכלי טיס או בכלי שיט של הצבא, בחוסר זהירות או בהפרת כלל מכללי הטיפול, הטיסה או השיט, או שהטיסו או שהשיטו כאמור, והביא בזה, או עלול היה להביא בזה, למותו של אדם או לחבלתו, דינו – מאסר שלוש שנים.

{{ח:סעיף|89|טיסה ללא רשות}}
{{ח:ת}} חייל שהטיס כלי טיס של הצבא כשלא היה רשאי לכך על פי פקודות הצבא, דינו – מאסר שנתיים.

{{ח:סעיף|90|טיסה אסורה}}
{{ח:ת}} חייל שהטיס כלי טיס של הצבא בגובה נמוך מהקבוע בפקודות הצבא לאותו סוג של כלי טיס או לאותו שלב או סוג של טיסה, דינו – מאסר שנתיים.

{{ח:סעיף|91|אי מילוי הוראות מפקד כלי טיס או כלי שיט}}
{{ח:ת}} חייל מכל דרגה שהיא, שהיה בכלי טיס או בכלי שיט של הצבא, ולא קיים הוראותיו החוקיות של הממונה על אותו כלי טיס או כלי שיט, בכל ענין הנוגע לנהיגתם, לבטחונם או למשטר הפנימי בהם, בין שהממונה הוא חייל ובין אם לאו, ואף אם אין הממונה גבוה ממנו בדרגה, דינו – מאסר שנתיים.

{{ח:סעיף|92|עריקה|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:ת}} חייל שנעדר משירותו בצבא מתוך כוונה שלא לחזור לשירות בצבא, דינו – מאסר שבע שנים; נעדר החייל משירותו בצבא בעת פעילות מבצעית או פעולה קרבית של יחידתו, מתוך כוונה שלא לחזור לשירות בצבא, דינו – מאסר עשר שנים.

{{ח:סעיף|93|חזקת כוונה שלא לחזור|תיקון: תשכ״ד, תשע״ו}}
{{ח:ת}} חייל שנעדר משירות בצבא שמונה עשר חודשים, שלא ברשות, רואים אותו כמי שנעדר מן השירות מתוך כוונה שלא לחזור, כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר.

{{ח:סעיף|94|העדר מן השירות שלא ברשות|תיקון: תשכ״ד}}
{{ח:ת}} חייל שנעדר משירותו בצבא, או מהמקום שהוא חייב כדין להימצא בו אותה שעה, דינו – מאסר שלוש שנים, אלא אם הוכח כי היה לו היתר או הצדק סביר אחר לכך.

{{ח:סעיף|94א|איבוד קשר עם היחידה|תיקון: תשס״ד־4, תשס״ח}}
{{ח:ת}} איש מילואים אשר לא יצר קשר עם יחידתו, בהתאם להוראות שקבע שר הביטחון, לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המילואים#סעיף 24|סעיף 24 לחוק שירות המילואים, התשס״ח–2008}}, דינו – מאסר שישה חודשים.

{{ח:סעיף|95||תיקון: תשס״ד־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|96|התגייסות במרמה}}
{{ח:ת}} מי שנתקבל לכוחות הסדירים או לכוחות המילואים, ולפני שנתקבל לכוחות אלה השתמש בטענות שוא, העלים פרטים חשובים או השתמש באמצעי הונאה אחרים, לגבי כשרותו להתקבל כאמור, רואים אותו כחייל משעת העבירה, ודינו – מאסר שנה.

{{ח:סעיף|97|קבלת תפקיד במרמה}}
{{ח:ת}} חייל אשר כדי להתמנות לתפקיד בצבא, השתמש בטענות שוא, או העלים פרטים חשובים או השתמש באמצעי הונאה אחרים, בקשר לכשרותו להתמנות לתפקיד, דינו – מאסר שנתיים.

{{ח:סעיף|98|שחרור במרמה}}
{{ח:ת}} חייל שהשיג את שחרורו מהכוחות הסדירים של הצבא בטענות שוא, בהעלמת פרטים חשובים או באמצעי הונאה אחרים, דינו – מאסר עשר שנים.

{{ח:סעיף|99|פטור משירות בטחון במרמה|תיקון: תשמ״ז־2}}
{{ח:ת}} חייל שהשיג לעצמו פטור משירות בטחון כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק שירות בטחון|בחוק שירות בטחון [נוסח משולב], התשמ״ו–1986}}, בטענות שוא, בהעלמת פרטים חשובים או באמצעי הונאה אחרים, דינו – מאסר עשר שנים.

{{ח:סעיף|100|הטלת מום}}
{{ח:ת}} חייל שהטיל בגופו מום או מחלה, או הניח לאדם אחר להטיל בו מום או מחלה, או שעשה מעשה על מנת ללקות במום או במחלה או להחמיר מום או מחלה שיש לו, והכל מתוך כוונה לפסול על ידי כך את עצמו משירות צבאי, או לעשות את עצמו בלתי ראוי לתפקיד בצבא שהיה ראוי לו אלמלא המום או המחלה, דינו – מאסר עשר שנים.

{{ח:סעיף|101|התחלות}}
{{ח:ת}} חייל שהעמיד פני חולה או בעל מום בכוונה לפסול את עצמו לשירות או למילוי תפקיד, דינו – מאסר שנתיים.

{{ח:סעיף|102|השתמטות מפעולה מסויימת|תיקון: תשכ״ד}}
{{ח:ת}} חייל שעשה אחד המעשים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 94|בסעיף 94}} או {{ח:פנימי|סעיף 100|בסעיף 100}}, או השתמש בטענות שוא או באמצעי הונאה אחרים כדי להשתמט מפעולה, או מהמראה או מהפלגה, או כדי להשתמט משירות מילואים או מחלק ממנו, דינו – מאסר ארבע שנים; עשה מעשה כאמור על מנת להשתמט מתפקיד קרבי, דינו – מאסר חמש עשרה שנה.

{{ח:סעיף|103||תיקון: תשל״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|104|ענין בעסקה הנעשית על ידי הצבא}}
{{ח:ת}} חייל אשר אגב תפקידו בצבא, היתה לו יד בעסקה הנעשית על ידי הצבא, למען הצבא או בשמו, וקיבל או עלול לקבל במישרין או בעקיפין, טובת הנאה באותה עסקה, ולא הודיע בכתב בעוד מועד, לרמטכ״ל או למי שהוסמך לכך על ידיו, על ענינו באותה עסקה, דינו – מאסר שנתיים.

{{ח:סעיף|105|עבירה במסמכים צבאיים}}
{{ח:ת}} חייל שעשה אחת מאלה:
{{ח:תת|(1)}} ביודעין, מסר, או הניח לזולתו שימסור, ידיעה כוזבת במסמך הנוגע לצבא, והמסמך נערך או נחתם על ידיו;
{{ח:תת|(2)}} מסר, או הניח לזולתו שימסור, ידיעה כוזבת במסמך הנוגע לצבא ושחובה עליו לבדוק את נכונות תכנו, מתוך שלא נקט אמצעים סבירים כדי למלא חובה זו;
{{ח:תת|(3)}} מתוך כוונה להטעות, העלים, או הניח לאחר להעלים, פרט כל שהוא במסמך כאמור בפסקה (1) או (2);
{{ח:תת|(4)}} העלים, השחית, שינה או סילק מסמך שחובה עליו לשמרו או להמציאו,
{{ח:ת}} דינו – מאסר שלוש שנים.

{{ח:סעיף|106|רשלנות לגבי תעודות}}
{{ח:ת}} חייל אשר חתם על מסמך שנקבע בפקודות הצבא כתעודה לצורך סעיף זה, ולא נקט אמצעים סבירים כדי לבדוק את נכונותו ודיוקו של פרט חשוב מן הפרטים שהתעודה מעידה עליהם, דינו – מאסר שתי שנים.

{{ח:סעיף|107|האשמת שוא}}
{{ח:ת}} חייל שטפל אשמה בעבירה על חייל אחר, בידעו שאישום־שוא הוא, דינו – מאסר שלוש שנים.

{{ח:סעיף|108|ידיעות כוזבות}}
{{ח:ת}} חייל שביודעין מסר פרט כוזב או העלים פרט חשוב –
{{ח:תת|(1)}} בתלונה שהגיש בצבא;
{{ח:תת|(2)}} בענין שלפי פקודות הצבא חובה עליו למסור בו הודעה;
{{ח:תת|(3)}} על מנת להשיג חופשה או להאריכה;
{{ח:תת|(4)}} בענין אחר שנקבע בפקודות הצבא כענין שסעיף זה חל עליו,
{{ח:ת}} דינו – מאסר שנה.

{{ח:סעיף|109|עבירות לגבי בתי דין צבאיים|תיקון: תשל״ז}}
{{ח:תת|(א)}} חייל שעבר אחת העבירות האלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוזמן כדין לבוא לפני בית דין צבאי ולא בא, או בא ועזבו לפני שקיבל רשות לעשות זאת, ולא הראה סיבה מספקת להעדרו;
{{ח:תתת|(2)}} נדרש כדין על ידי בית דין צבאי להישבע או להצהיר בהן צדק ולא עשה זאת;
{{ח:תתת|(3)}} נדרש כדין על ידי בית דין צבאי להמציא מסמך שברשותו ובמזיד לא המציא אותו;
{{ח:תתת|(4)}} בהיותו עד בבית דין צבאי לא השיב על שאלה שנדרש כדין להשיב עליה, או השיב ביודעין תשובה מתחמקת;
{{ח:תתת|(5)}} גרם הפרעה או הפסקה במהלך הדיונים של בית הדין,
{{ח:תת}} דינו – מאסר שנה.
{{ח:תת|(אא)}} חייל שאיחר לישיבת בית דין צבאי שאליה הוזמן כדין ולא הראה סיבה מספקת לאיחורו, דינו – מאסר חודש אחד.
{{ח:תת|(ב)}} חייל שביזה בית דין צבאי על ידי נקיטת לשון מעליבה או מאיימת, דינו – מאסר שנתיים.

{{ח:סעיף|110|עבירות לגבי שופט־&lt;wbr&gt;חוקר ואחרים}}
{{ח:ת}} לענין {{ח:פנימי|סעיף 109|סעיף 109}}, ”בית דין“ – לרבות שופט־חוקר, ולענין {{ח:פנימי|סעיף 109|פסקאות (1), (3) ו־(4) לסעיף קטן (א) שבו}}, {{ח:פנימי|סעיף 109|וסעיף קטן (ב) שבו}} – גם ועדת חקירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 537|סעיף 537}} וקצין בודק.

{{ח:סעיף|111|עדות שקר בבית דין}}
{{ח:ת}} חייל שהעיד, ביודעין, בשבועה או בהן צדק עדות שקר לפני בית דין צבאי או לפני שופט־חוקר, דינו – מאסר שבע שנים.

{{ח:סעיף|112|עדות שקר שלא בבית דין}}
{{ח:ת}} חייל שהעיד ביודעין עדות שקר לפני קצין שיפוט כשהוא דן בדיון משמעתי, לפני ועדת חקירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 537|סעיף 537}} או לפני אדם אחר המוסמך לפי חוק זה לגבות עדות מפי אותו חייל, דינו – מאסר שנתיים.

{{ח:סעיף|113|עדויות סותרות}}
{{ח:ת}} חייל שבעדותו בפני בית דין צבאי סתר בפרט חשוב עדות קודמת שהעיד לפני בית דין צבאי אחר או לפני כל בית משפט אחר או לפני שופט־חוקר או קצין בודק, או שבעדותו לפני שופט־חוקר סתר בפרט חשוב עדות קודמת שהעיד לפני קצין בודק, והוכח לבית הדין כי היתה בזה כוונה להונות את מי שלפניו ניתנה עדות מן העדויות כאמור, דינו – מאסר שנתיים, ואין נפקא מינה את מי ממקבלי העדויות התכוון הנאשם להונות.

{{ח:סעיף|114|מעצר שלא כדין}}
{{ח:ת}} חייל שעצר אדם שלא כדין או החזיקו במשמורת שלא כדין, דינו – מאסר שלוש שנים.

{{ח:סעיף|115|עבירות בקשר למעצר}}
{{ח:ת}} חייל שלא קיים הוראות חוק זה, או פקודות הצבא, החלות על עצירתו של אדם או על החזקתו במשמורת ועל הבאתו לדין, דינו – מאסר שמונה עשר חודש.

{{ח:סעיף|116|סירוב להחזיק במשמורת}}
{{ח:ת}} חייל שנדרש כדין להחזיק חייל אחר במשמורת, או לשימו במשמורת, ולא עשה זאת, דינו – מאסר שנתיים.

{{ח:סעיף|117|סירוב לסייע להחזיק במשמורת}}
{{ח:ת}} חייל שנדרש כדין לסייע להחזיק חייל אחר במשמורת או לשימו במשמורת ולא עשה זאת, דינו – מאסר שנה.

{{ח:סעיף|118|הפרעה להחזקה במשמורת}}
{{ח:ת}} חייל שהפריע להחזיק חייל במשמורת או לשימו במשמורת, דינו – מאסר שלוש שנים.

{{ח:סעיף|119|שימוש באמצעים בלתי כשרים לצורך חקירה}}
{{ח:ת}} חייל שהשתמש באלימות, או שאיים להשתמש באלימות, כלפי אדם אחר כדי לאלצו להעיד או למסור אמרה בעבירה, דינו – מאסר שלוש שנים; השתמש באמצעים בלתי כשרים אחרים כדי לאלץ אדם להודות באשמה בעבירה, דינו – מאסר שנה.

{{ח:סעיף|120|שחרור ממשמורת}}
{{ח:ת}} חייל ששחרר, שלא ברשות, אדם הנתון למשמורתו או למשמורת של חייל אחר, או שהניח לאותו אדם שיימלט, דינו – מאסר שלוש שנים.

{{ח:סעיף|121|בריחה ממשמורת}}
{{ח:ת}} חייל שנמצא כדין במשמורת הצבא ונמלט או ניסה להימלט ממנה לפני ששוחרר מאותה משמורת, דינו – מאסר שנתיים.

{{ח:סעיף|122|סירוב לקיים פקודה|תיקון: תשל״ז}}
{{ח:ת}} חייל שבמזיד לא קיים פקודה שניתנה לו מאת מפקד תוך מילוי תפקידו או שסירב לקיימה בין בדיבור ובין בהתנהגות, דינו – מאסר שלוש שנים; עבר את העבירה תוך פעולה קרבית של יחידתו, דינו – מאסר חמש עשרה שנה.

{{ח:סעיף|123|אי־&lt;wbr&gt;קיום פקודה|תיקון: תשל״ז}}
{{ח:ת}} חייל שלא קיים פקודה שניתנה לו מאת מפקד, דינו – מאסר שנתיים; עבר את העבירה תוך פעולה קרבית של יחידתו, דינו – מאסר עשר שנים.

{{ח:סעיף|124|התרשלות}}
{{ח:ת}} חייל שקיים ברשלנות פקודה או הוראה שניתנה לו, או שהתרשל במילוי תפקידו בצבא, דינו – מאסר שנה; מפקד יחידה או חייל בדרגת סמל ומעלה שעבר עבירה כאמור, דינו – מאסר שנתיים.

{{ח:סעיף|125|אין חובה לקיים פקודה בלתי חוקית}}
{{ח:ת}} לא ישא חייל באחריות פלילית לפי {{ח:פנימי|סעיף 122|הסעיפים 122}}, {{ח:פנימי|סעיף 123|123}} {{ח:פנימי|סעיף 124|ו־124}} אם ברור וגלוי שהפקודה שניתנה לו היא לא חוקית.

{{ח:סעיף|126|הפרעה לשוטר צבאי}}
{{ח:ת}} חייל שהפריע לשוטר צבאי במילוי תפקידו, דינו – מאסר שנתיים.

{{ח:סעיף|127|סירוב לסייע לשוטר צבאי}}
{{ח:ת}} חייל שנדרש לסייע לשוטר צבאי במילוי תפקידו ולא עשה זאת, דינו – מאסר שנה.

{{ח:סעיף|127א|סירוב להיבדק לשם גילוי שימוש בסמים מסוכנים|תיקון: תשמ״ג}}
{{ח:ת}} חייל שנצטווה להיבדק לפי {{ח:פנימי|סעיף 250א|סעיף 250א}} וסירב להיבדק, דינו – מאסר שנתיים.

{{ח:סעיף|128|התנהגות פרועה}}
{{ח:ת}} חייל שהשתתף בקטטה, או שהתנהג בצורה פרועה במקום ציבורי, דינו – מאסר שנה.

{{ח:סעיף|129|התנהגות מבישה|תיקון: תשכ״ד}}
{{ח:ת}} חייל שהתנהג התנהגות מבישה, דינו – מאסר שנה.

{{ח:סעיף|130|התנהגות שאינה הולמת|תיקון: תשכ״ד}}
{{ח:ת}} חייל בדרגת סמל או בדרגה גבוהה מזו שהתנהג באופן שאינו הולם את דרגתו או את עמדתו בצבא, דינו – מאסר שנה.

{{ח:סעיף|131|התחזות|תיקון: תש״ל}}
{{ח:ת}} חייל המתחזה כבעל דרגה שאינה שלו, או כבעל תפקיד בצבא, מבלי שהוא רשאי לעשות זאת, או עונד סימן או תג צבאי, אות מערכה או עיטור ואינו מוסמך לענדו, דינו – מאסר שנה.

{{ח:סעיף|132|פגיעה במשמעת}}
{{ח:ת}} חייל אשר עשה מעשה או התנהג באופן שפגע או עשוי היה לפגוע בסדר הטוב של הצבא או במשמעתו, ואין המעשה מהווה עבירה צבאית אחרת, דינו – מאסר שנה.

{{ח:סעיף|133|אי קיום הוראות המחייבות בצבא|תיקון: תשל״ט, תשס״ד־4}}
{{ח:תת|(א)}} חייל שעשה אחת מאלה, דינו – מאסר שנה:
{{ח:תתת|(1)}} לא קיים הוראה מפקודות הצבא;
{{ח:תתת|(2)}} לא קיים הוראה מפקודות קבע או מפקודות שיגרה, שפורסמו בכתב בהתאם לפקודות הצבא או בהתאם לנוהג הצבאי;
{{ח:תתת|(3)}} קיים ברשלנות הוראה מההוראות האמורות בפסקאות (1) ו־(2).
{{ח:תת|(ב)}} לענין {{ח:חיצוני|חוק העונשין|סעיף 12 לחוק העונשין, תשל״ז–1977}}, רואים גם פקודות קבע ופקודות שיגרה כאמור בסעיף קטן (א)(2) כדינים.

{{ח:סעיף|133א|איסור עבודה, עיסוק או התמחות|תיקון: תשס״ד־4}}
{{ח:ת}} חייל שבלא היתר על פי פקודות הצבא, או שלא בהתאם לתנאיו, עבד בעבודה או עסק בעיסוק שנהוג לקבל בעבורם שכר, או התמחה התמחות מקצועית, דינו – מאסר שישה חודשים.

{{ח:סעיף|134|אי מניעת עבירה}}
{{ח:תת|(א)}} חייל שידע כי חייל אחר זומם או מנסה לעבור עבירה צבאית שענשה עולה על שלוש שנים מאסר, ולא פעל באופן סביר כדי למנוע את עשייתה או השלמתה, דינו –
{{ח:תתת|(1)}} אם העונש שנקבע על העבירה הוא מוות או מאסר עולם – מאסר עשר שנים;
{{ח:תתת|(2)}} אם העונש שנקבע על העבירה הוא מאסר לזמן קצוב – מאסר שלא יעלה על מחצית תקופת המאסר שעבריין צפוי לה על העבירה אך לא יותר משלוש שנים.
{{ח:תת|(ב)}} מבלי לפגוע בכלליות האמור בסעיף קטן (א) ומבלי להוציא מקרי קרבה אחרים נקבע בזה, כי בן־זוג, הורה, צאצא, אח או אחות של חייל שזמם או ניסה לעבור עבירה כאמור בסעיף קטן (א), אשר לא הודיעו לרשויות המוסמכות על המזימה או הנסיון – אין רואים אותם כאילו לא פעלו באופן הנדרש לפי אותו סעיף קטן.

{{ח:סעיף|135|קשר לעבור עבירה}}
{{ח:ת}} חייל שקשר קשר עם אדם אחר לעבור עבירה צבאית יהיה צפוי –
{{ח:תת|(1)}} למאסר עולם, אם העונש הצפוי לחייל העובר את העבירה שלשמה נקשר הקשר (להלן – העונש העיקרי) הוא מוות;
{{ח:תת|(2)}} למאסר עשרים שנה, אם העונש העיקרי הוא מאסר עולם;
{{ח:תת|(3)}} למחצית העונש העיקרי, אם העונש העיקרי הוא מאסר לתקופה קצובה;
{{ח:תת|(4)}} לעונש העיקרי, אם העונש העיקרי הוא אחר.

{{ח:קטע1|חלק ג|חלק ג׳ – דין משמעתי}}

{{ח:סעיף|136|תחולת הדין המשמעתי|תיקון: תשכ״ד, תשל״ה, תשל״ח־2, תשנ״ג־2, תשנ״ו־3, תשס״ב־3, תשס״ח, תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} חייל, בדרגה למטה מדרגת רב־אלוף, שהואשם בעבירה צבאית שענשה אינו עולה על מאסר שלוש שנים, בין שעבר אותה במדינה ובין מחוצה לה, תהא לקצין שיפוט הסמכות לדונו דין משמעתי לפי הוראות {{ח:פנימי|חלק ג|חלק זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} לענין תחולת הדין המשמעתי, דין עבירה על אחד מאלה כדין עבירה צבאית:
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:חיצוני|חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים)|חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים), התשנ״ד–1994}};
{{ח:תתת|(1א)}} {{ח:חיצוני|חוק צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים)|חוק צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים), התשנ״ד–1994}};
{{ח:תתת|(1ב)}} {{ח:חיצוני|חוק למניעת הטרדה מינית|חוק למניעת הטרדה מינית, התשנ״ח–1998}};
{{ח:תתת|(1ג)}} {{ח:חיצוני|חוק שירות הציבור (הצהרת הון)|חוק שירות הציבור (הצהרת הון), התשע״ז–2016}};
{{ח:תתת|(2)}} תקנות שהותקנו לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המילואים#סעיף 24|סעיף 24 לחוק שירות המילואים, התשס״ח–2008}};
{{ח:תתת|(3)}} תקנות על פי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|פקודת התעבורה}}, שקבע שר הבטחון בהתייעצות עם שר המשפטים, למעט תקנות שלעבירה עליהן נקבע עונש חובה.
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות השיפוט הצבאי (קביעת תקנות לענין תחולת הדין המשמעתי)|תקנות השיפוט הצבאי (קביעת תקנות לענין תחולת הדין המשמעתי), תשל״ו–1976}}.}}

{{ח:סעיף|137|העמדה לדין לפני קצין שיפוט|תיקון: תשל״ח}}
{{ח:ת}} חייל יועמד לדין משמעתי לפני קצין שיפוט, כפי שייקבע בפקודות הצבא או בהוראות על פיהן.

{{ח:סעיף|138||תיקון: תשל״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק).}}

{{ח:סעיף|139|סמכותו של קצין שיפוט}}
{{ח:ת}} קצין שיפוט לא ידון בתלונה על חייל, אלא באחד המקרים האלה:
{{ח:תת|(1)}} החייל נמנה עם יחידה הנתונה לפיקודו;
{{ח:תת|(2)}} הוענקה לו על ידי הרמטכ״ל סמכות של קצין שיפוט לפי {{ח:פנימי|סעיף 1|סעיף 1}} לגבי החייל או לגבי העבירה.

{{ח:סעיף|140|דין משמעתי לפי הוראת הרמטכ״ל}}
{{ח:ת}} מי שחוק זה חל עליו לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8(2) ו־(3)}} לא יועמד לדין משמעתי אלא אם הורה על כך הרמטכ״ל, באופן כללי או לסוג מסויים של עבירות או של בני אדם.

{{ח:סעיף|141|סמכותו של קצין שיפוט|תיקון: תשל״ח, תשס״ט}}
{{ח:ת}} קצין שיפוט שהובאה לפניו תלונה על חייל שהוא מוסמך לדון בה, יעשה אחת מאלה:
{{ח:תת|(1)}} יבטל את התלונה;
{{ח:תת|(2)}} ידון בה בעצמו;
{{ח:תת|(3)}} יעבירנה, כל עוד לא פסק בה, אם הוא קצין שיפוט זוטר – לדיון לפני קצין שיפוט בכיר המוסמך לדון בה, ואם הוא קצין שיפוט בכיר – לפני קצין שיפוט בכיר אחר המוסמך לדון בה.

{{ח:סעיף|142||תיקון: תשל״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק).}}

{{ח:סעיף|143|תלונה שאין קצין שיפוט מוסמך לדון בה|תיקון: תשל״ח}}
{{ח:תת|(א)}} קצין שיפוט שהובאה לפניו תלונה על עבירה הנתונה לדין משמעתי והוא אינו מוסמך לדון בה, יעבירנה לקצין שיפוט המוסמך לדון בה.
{{ח:תת|(ב)}} קצין שיפוט שהובאה לפניו תלונה על עבירה שאינה נתונה לדין משמעתי, יעבירנה לקצין שיפוט בכיר או לשוטר צבאי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 252|בסעיף 252(א)(3)}}, הכל לפי הענין.
{{ח:תת|(ג)}} קצין שיפוט בכיר שהועברה אליו תלונה כאמור בסעיף קטן (ב) ומצא שהיא אינה נתונה לדין משמעתי, ימנה קצין בודק לבדיקת העבירה ויעביר את תוצאות הבדיקה לפרקליט צבאי, או יעביר את התלונה לשוטר צבאי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 252|בסעיף 252(א)(3)}}.

{{ח:סעיף|144|סייג לסמכות לבטל תלונה|תיקון: תשל״ח}}
{{ח:ת}} קצין שיפוט לא יבטל תלונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 141|סעיף 141}} אלא אם נוכח שאין מקום להאשמה או אם יש נסיבות אחרות המצדיקות, לדעתו, את ביטולה; ביטל קצין שיפוט תלונה כאמור – יפרט את נימוקיו לכך ויודיעם לממונים עליו, לפי פקודות הצבא.

{{ח:סעיף|145|דיון מחדש בתלונה שבוטלה}}
{{ח:ת}} ביטול תלונה על ידי קצין שיפוט לא תשמש מניעה לחזור ולדון בה, בהתאם לפקודות הצבא.

{{ח:סעיף|146|העברת דין}}
{{ח:ת}} קצין שיפוט בכיר יכול להעביר לעצמו לדין משמעתי כל תלונה שקצין שיפוט אחר הנמנה עם יחידה הנתונה לפיקודו רשאי לדון בה, חוץ מתלונה שאותו קצין השיפוט האחר רשאי לדון בה בתוקף סמכותו על פי {{ח:פנימי|סעיף 139|פסקה (2) לסעיף 139}}.

{{ח:סעיף|147|סמכויות מפקדו של קצין שיפוט זוטר|תיקון: תשל״ח}}
{{ח:ת}} קצין שיפוט בכיר שאליו הועברה תלונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 141|סעיף 141(3)}}, וקצין שיפוט בכיר שהעביר לעצמו תלונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 146|סעיף 146}}, יהיו לו כל הסמכויות הנתונות לקצין שיפוט בכיר, חוץ מן הסמכות להעביר את התלונה לקצין שפוט בכיר אחר אם הגיעה אליו התלונה מקצין שיפוט בכיר.

{{ח:סעיף|148|זכות לבקש העברת הדין למפקד|תיקון: תשל״ח}}
{{ח:ת}} חייל שהועמד לדין משמעתי לפני קצין שיפוט זוטר, ישאלנו קצין השיפוט בתחילת הדיון אם ברצונו לעמוד לדין לפניו או לפני מפקדו של קצין השיפוט, שהוא קצין שיפוט בכיר; ביקש החייל לעמוד לדין לפני מפקדו של קצין השיפוט, יעביר קצין השיפוט את הדין כמבוקש.

{{ח:סעיף|149|זכות לבקש העברת הדין למפקד או לבית דין צבאי|תיקון: תשל״ח, תשס״ט}}
{{ח:ת}} חייל שהועמד לדין משמעתי לפני קצין שיפוט בכיר שלא לפי בקשתו, ישאלנו קצין השיפוט בתחילת הדיון אם ברצונו לעמוד לדין לפניו או לפני מפקדו של קצין השיפוט או להישפט לפני בית דין צבאי; ביקש החייל שדינו יועבר למפקדו של קצין השיפוט, יעביר קצין השיפוט את הדין כמבוקש; ביקש החייל להישפט לפני בית דין צבאי, יעביר קצין השיפוט את התלונה לפרקליט צבאי.

{{ח:סעיף|150||תיקון: תשל״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק).}}

{{ח:סעיף|151|החזרת תלונה לדיון משמעתי|תיקון: תשל״ח, תשס״ד, תשס״ד־7, תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} הועברה תלונה לפרקליט צבאי לפי {{ח:פנימי|סעיף 149|סעיף 149}}, וראה הפרקליט הצבאי כי העבירה נתונה וראויה לדין משמעתי, רשאי הוא להורות שהתלונה תידון בדיון משמעתי על ידי מפקדו של קצין השיפוט שאליו הוגשה בקשת הנאשם, או על ידי קצין שיפוט בכיר אחר שקבע הפרקליט ורשאי הוא לפעול כאמור {{ח:פנימי|סעיף 280|בסעיף 280(1) או (2)}}.
{{ח:תת|(א1)}} פרקליט צבאי לא יורה כי תלונה תידון בדיון משמעתי, כאמור בסעיף קטן (א), אלא לאחר שניתנה לנאשם הזדמנות לטעון את טענותיו בכתב, לעניין בקשתו לפי {{ח:פנימי|סעיף 149|סעיף 149}} להישפט לפני בית דין צבאי.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} תלונה שהוחזרה לדין משמעתי לפי סעיף זה לא תועבר עוד.

{{ח:סעיף|152|סמכויות ענישה של קצין שיפוט זוטר|תיקון: תשכ״ד, תשל״ז}}
{{ח:ת}} קצין שיפוט זוטר יכול להטיל אחד הענשים האלה:
{{ח:תת|(1)}} אתראה;
{{ח:תת|(2)}} ריתוק למחנה או לאניה עד שבעה ימים;
{{ח:תת|(3)}} קנס בסכום השווה לשכר יסוד חדשי של טוראי בשירות חובה כפי שהוא בשעת הטלת העונש, ואם הנידון הוא חייל בשירות חובה – בסכום השווה לחלק הששי משכר כאמור;
{{ח:תת|(4)}} נזיפה;
{{ח:תת|(5)}} מחבוש עד שבעה ימים.

{{ח:סעיף|153|סמכויות ענישה של קצין שיפוט בכיר|תיקון: תשכ״ד, תשל״ז, תשל״ח, תשל״ח־2, תשס״ד־7}}
{{ח:תת|(א)}} קצין שיפוט בכיר יכול להטיל אחד הענשים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} אתראה;
{{ח:תתת|(2)}} ריתוק למחנה או לאניה עד שלושים וחמישה יום;
{{ח:תתת|(3)}} קנס בסכום השווה לסך שני שיעורים של שכר יסוד חדשי של טוראי בשירות חובה כפי שהוא בשעת הטלת העונש, ואם הנידון הוא חייל בשירות חובה – בסכום השווה לשליש משיעור אחד של שכר כאמור.
{{ח:תתת|(4)}} נזיפה;
{{ח:תתת|(5)}} נזיפה חמורה;
{{ח:תתת|(6)}} מחבוש עד שלושים וחמישה יום;
{{ח:תתת|(7)}} הורדה בדרגה אחת, בתנאי שדרגת הנאשם אינה למעלה מדרגת סמל ראשון.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|153א|פסילה מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה צבאי|תיקון: תשמ״ב, תשמ״ב־3, תשנ״ג}}
{{ח:תת|(א)}} קצין מוסמך שהרשיע חייל בעבירה של אי קיום הוראות המחייבות בצבא, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 133|בסעיף 133}}, שהוגדרה בפקודות הצבא כעבירת תנועה, או בעבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 136|סעיף 136(ב)(1) או (3)}}, רשאי, במקום כל עונש אחר או בנוסף עליו, לפסול אותו מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה צבאי לתקופה שלא תעלה על שלושה חדשים.
{{ח:תת|(ב)}} הקצין המוסמך רשאי לצוות בפסקו כי הפסילה תהיה כולה או מקצתה על תנאי; תקופת התנאי תיקבע בפסק, והיא לא תעלה על שנתיים מיום הפסק, ולגבי חייל בשירות חובה – על שנה מיום הפסק.
{{ח:תת|(ג)}} מי שנפסל על תנאי ייפסל בפועל אם תוך תקופת התנאי עבר אותה עבירה שעליה הורשע או אחת העבירות המפורטות בסעיף קטן (א), והורשע בשל העבירה הנוספת תוך התקופה האמורה או לאחריה.
{{ח:תת|(ד)}} מי שהוטל עליו עונש פסילה בשל העבירה הנוספת והופעל נגדו עונש פסילה על תנאי ישא את תקופות הפסילה בזו אחר זו, זולת אם מי שהרשיעו בעבירה הנוספת הורה ששתי התקופות, כולן או מקצתן, יהיו חופפות.
{{ח:תת|(ה)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 157|סעיף 157(ב), (ו) ו־(ח)}} יחולו, בשינויים המחוייבים, לגבי עונש פסילה על תנאי לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ו)}} בכפוף לאמור בסעיף קטן (ד), משהוטל עונש פסילה כאמור בסעיף קטן (א), או הופעל עונש פסילה על תנאי כאמור בסעיף קטן (ג), תתחיל תקופת הפסילה ביום מתן הפסק.
{{ח:תת|(ז)}} בחישוב תקופת הפסילה לא יבואו במנין –
{{ח:תתת|(1)}} תקופה שבה הופסק או עוכב ביצוע העונש על פי {{ח:פנימי|סעיף 162|סעיף 162}};
{{ח:תתת|(2)}} התקופה שלפני המצאת רשיון הנהיגה הצבאי של הנידון לרשות שנקבעה לכך בפקודות הצבא;
{{ח:תתת|(3)}} תקופה, תוך תקופת הפסילה, שבה נשא הנידון עונש מחבוש בשל העבירה שבגללה הוטלה הפסילה או הופעלה הפסילה על תנאי.

{{ח:סעיף|153ב|העדר מן השירות שלא ברשות ואיבוד קשר עם היחידה – סמכויות ענישה|תיקון: תשס״ד־4}}
{{ח:תת|(א)}} קצין שיפוט שהרשיע חייל בעבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 94|סעיפים 94}} {{ח:פנימי|סעיף 94א|או 94א}}, והטיל עליו עונש כאמור {{ח:פנימי|סעיף 152|בסעיפים 152}} {{ח:פנימי|סעיף 153|או 153}} שאינו קנס, רשאי להטיל עליו גם קנס כאמור בסעיפים אלה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 152|סעיפים 152}} {{ח:פנימי|סעיף 153|ו־153}}, קצין שיפוט שהרשיע איש מילואים בעבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 94|סעיפים 94}} {{ח:פנימי|סעיף 94א|או 94א}}, רשאי להטיל עליו קנס בסכום השווה לסך ארבעה שיעורים של שכר יסוד חודשי של טוראי בשירות חובה, כפי שהוא בשעת הטלת הקנס.

{{ח:סעיף|154|מחבוש עקב קנס שלא שולם|תיקון: תשל״ח, תשנ״ג}}
{{ח:ת}} קצין שיפוט שהטיל על חייל קנס שלא ניתן לגבותו בדרך של ניכוי לפי {{ח:פנימי|סעיף 497|סעיף 497(א)}}, רשאי, במעמד גזירת העונש, להטיל עליו מחבוש למקרה שהקנס, כולו או מקצתו, לא ישולם במועדו, ובלבד שתקופת המחבוש לא תעלה על התקופה שאותו קצין שיפוט היה רשאי להטיל על החייל.

{{ח:סעיף|155|חיוב בפיצויים|תיקון: תשכ״ד, תשל״ז}}
{{ח:תת|(א)}} קצין שיפוט שהרשיע חייל בעבירה לפי {{ח:פנימי|חלק ג|חלק זה}} רשאי לחייבו, בנוסף לכל עונש, בתשלום פיצויים על הנזק שנגרם עקב העבירה, ואולם לא יחייב קצין שיפוט זוטר נאשם לשלם לפי סעיף זה סכום העולה על מחצית שכר יסוד חדשי של טוראי בשירות חובה כפי שהוא בשעת הטלת החיוב, וקצין שיפוט בכיר לא יחייב נאשם לשלם לפי סעיף זה סכום העולה על סך כל שלושה שיעורים של שכר כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} חיוב בפיצויים לפי סעיף זה אינו פוטר מאחריות לנזקים לפי כל דין אחר.

{{ח:סעיף|156|מחבוש על תנאי|תיקון: תשכ״ד, תשל״ח}}
{{ח:ת}} קצין שיפוט שהטיל על חייל מחבוש, רשאי לצוות בפסקו, כי העונש יהיה כולו או מקצתו על תנאי, ויהיה תלוי ועומד לתקופה שנקבעה בפסק, ובלבד שלא תעלה על שנתיים מיום הפסק; ולגבי חייל בשירות חובה – על שנה אחת מיום הפסק.

{{ח:סעיף|157|ביצוע העונש המותנה|תיקון: תשכ״ד, תשל״ח, תשמ״ב, תשמ״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} מי שנידון למחבוש על תנאי, לא ישא את ענשו אלא אם עבר תוך התקופה שנקבעה בפסק (להלן {{ח:פנימי|חלק ג|בחלק זה}} – תקופת התנאי) עבירה מסוג העבירה שעליה נענש ונמצא אשם על־ידי קצין שיפוט בשל עבירה כזאת (להלן {{ח:פנימי|חלק ג|בחלק זה}} – עבירה נוספת) תוך תקופת התנאי או לאחריה.
{{ח:תת|(ב)}} לא נקבעה בפסק תקופת התנאי, יראו כאילו נקבעה בו תקופת תנאי של תשעים יום.
{{ח:תת|(ג)}} הוטל מחבוש על תנאי על־ידי קצין שיפוט והנידון נמצא אשם בעבירה נוספת יצווה קצין השיפוט שדן בעבירה הנוספת על הפעלת המחבוש על תנאי.
{{ח:תת|(ד)}} מי שהופעל נגדו מחבוש על תנאי הרי, בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 162|סעיף 162}}, יתחיל הנידון לשאתו ביום מתן הצו המפעיל את המחבוש על תנאי.
{{ח:תת|(ה)}} קצין שיפוט שמצא נאשם אשם בעבירה נוספת ולא הטיל עליו בשל אותה עבירה עונש מחבוש, רשאי על אף האמור בסעיף קטן (ג) ובמקום לצוות על הפעלת המחבוש על תנאי להורות, מטעמים שיירשמו, על הארכת תקופת התנאי לתקופה נוספת שלא תעלה על שנה אחת, אם שוכנע קצין השיפוט שבנסיבות הענין לא יהיה זה צודק להפעיל את המחבוש על תנאי. לא ישתמש קצין השיפוט בסמכות לפי סעיף קטן זה אלא לגבי ההרשעה הראשונה של הנאשם בשל עבירה נוספת.
{{ח:תת|(ו)}} לא יטיל קצין שיפוט בשל עבירה נוספת עונש מחבוש שכולו על תנאי.
{{ח:תת|(ז)}} מי שהוטל עליו עונש מחבוש בשל העבירה הנוספת והופעל נגדו עונש מחבוש על־תנאי, ישא את תקופות המחבוש בזו אחר זו זולת אם קצין השיפוט שמצא אותו אשם בשל העבירה הנוספת, הורה ששתי התקופות, כולן או מקצתן, יהיו חופפות; אולם תקופת המחבוש הרצופה אשר על הנידון לשאת לא תעלה בסך הכל על שבעים יום.
{{ח:תת|(ח)}} צו לפי סעיף קטן (ג) ניתן לערר בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 163|לסעיף 163}}.

{{ח:סעיף|158|סייגים לסמכות|תיקון: תשס״ד־3}}
{{ח:ת}} הרמטכ״ל רשאי לקבוע בכתב, בדרך כלל או למקרה מסויים, סייגים לסמכויות הנתונות לקצין שיפוט, ומשנקבעו – רואים אותם כאילו נקבעו בחוק זה. קבע הרמטכ״ל סייגים כאמור, לענין סמכויות קציני השיפוט להטיל עונשי מחבוש, יביא את הדבר לידיעת ועדת החוץ והביטחון של הכנסת.

{{ח:סעיף|159|סדרי הדין המשמעתי|תיקון: תשס״ד־7}}
{{ח:ת}} קצין שיפוט לא ידון נאשם ולא יגבה עדויות אלא בפניו וכן לא יעיין בעדויות בכתב אלא אם כן ניתנה לנאשם הזדמנות לעיין בהם; בתחילת הדיון יקרא בפניו את דברי התלונה, ולפני מתן הפסק יתן לו הזדמנות להשמיע את דברו.

{{ח:סעיף|159א|חוות דעת מטעם הנאשם בדיון משמעתי שנערך על פי הוראת פרקליט|תיקון: תשס״ד־7}}
{{ח:תת|(א)}} נערך הדיון המשמעתי על פי הוראת פרקליט, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הנאשם יהיה רשאי להגיש לקצין השיפוט חוות דעת מטעמו בקשר להוראת הפרקליט, לרבות חוות דעת שהוכנה בידי סניגור ({{ח:פנימי|חלק ג|בחלק זה}} – חוות דעת);
{{ח:תתת|(2)}} הוגשה חוות דעת מטעם הנאשם – רשאי הפרקליט הצבאי, בכפוף לפקודות הצבא, להעביר את התייחסותו לחוות הדעת לקצין השיפוט;
{{ח:תתת|(3)}} הועברה התייחסות הפרקליט הצבאי כאמור בפסקה (2) לקצין השיפוט – רשאי הנאשם להגיש לקצין השיפוט התייחסות נוספת מטעמו, לרבות התייחסות שהוכנה בידי סניגור, בקשר להבהרת ענין שהתעורר בהתייחסותו של הפרקליט הצבאי.
{{ח:תת|(ב)}} בפקודות הצבא ייקבעו כללים לענין הגשת חוות דעת והתייחסויות לקצין השיפוט כאמור בסעיף קטן (א); {{ח:פנימי|חלק ג|בחלק זה}}, ”הוראת פרקליט“ – הוראה של פרקליט צבאי או של הפרקליט הצבאי הראשי, כי תלונה תידון בדיון משמעתי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 280|בסעיפים 280(3)}}, {{ח:פנימי|סעיף 281|281(3)}} {{ח:פנימי|סעיף 282|או 282}}.

{{ח:סעיף|160|פסק בדין משמעתי}}
{{ח:ת}} תם הדיון ולא החליט קצין השיפוט לבטל את התלונה, יפסוק בה, ואם נמצא הנאשם אשם – יקבע את ענשו.

{{ח:סעיף|161|אי תחולת דיני הראיות}}
{{ח:ת}} קצין שיפוט לא יהיה כפוף לדיני הראיות, ויפעל בדרך הנראית לו מועילה ביותר לבירור התלונה; והוא, כשאין בחוק זה או בפקודות הצבא הוראה אחרת בענין זה.

{{ח:סעיף|162|עיכוב או הפסקה של ביצוע עונש בדין משמעתי|תיקון: תשכ״ד, תשל״ח, תשנ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} לא יעוכב ולא יופסק ביצועו של עונש שאינו על תנאי שהוטל בדין משמעתי, אלא אם הורה על כך קצין השיפוט שפסק את העונש או שאישר אותו בערר, מחמת פעולה קרבית או הפלגת כלי שיט או מחמת סיבה אחרת שנקבעה בפקודות הצבא, או אם הוגש ערר לפי {{ח:פנימי|סעיף 163|סעיף 163}}; ובלבד שתקופת ההפסקה או העיכוב שתיקבע בהוראה כאמור לא תעלה על תשעים יום מיום ההפסקה או העיכוב, או עד להחלטה בערר, ובתום התקופה יבוצע העונש או יחודש ביצועו, לפי הענין.
{{ח:תת|(ב)}} נבצר מקצין שיפוט כאמור, מכל סיבה שהיא, לדון בענין עיכוב ביצועו של העונש או בענין הפסקתו, רשאי קצין שיפוט, שהוא מפקדו של הנידון, להורות כאמור בסעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)}} חלפה הסיבה לעיכוב או להפסקה לפני תום התקופה שנקבעה בהוראה, יורה מיד קצין שיפוט שהוא מפקדו של הנידון או קצין השיפוט שנתן את ההוראה או קצין השיפוט שדן בערר, הכל לפי הענין, על הביצוע או על חידוש הביצוע.
{{ח:תת|(ד)}} עוכב או הופסק שלא כדין ביצועו של עונש, תנוכה תקופת העיכוב או ההפסקה שלא כדין מתקופת העונש.

{{ח:סעיף|162א|נשיאת עונש מחבוש|תיקון: תשכ״ד}}
{{ח:ת}} מי שנידון בדין משמעתי למחבוש ולפני שנשא כל ענשו חזר ונידון למחבוש, ישא את הענשים יחד, והוא כשקצין השיפוט, אשר הטיל את העונש השני, לא הורה שהנידון ישא כולם או מקצתם בזה אחר זה; אולם תקופת המחבוש הרצופה אשר על הנידון לשאת לא תעלה בסך הכל על שבעים יום.

{{ח:סעיף|162ב|עונש מחבוש שהוטל על אסיר|תיקון: תשל״ח}}
{{ח:ת}} קצין שיפוט שהטיל על חייל מחבוש, והחייל נושא אותו זמן עונש מאסר, רשאי לצוות בפסקו כי הנידון ישא את המחבוש מיום שחרורו מן המאסר, ובלבד שאם נידון למחבוש כאמור יותר מפעם אחת, לא יעלה סך כל תקופת המחבוש אשר על הנידון לשאת על שבעים יום.

{{ח:סעיף|162ג|נידון שהיה במעצר|תיקון: תשל״ח}}
{{ח:ת}} מי שקצין שיפוט דן אותו למחבוש או לריתוק למחנה או לאניה, תיחשב בכלל תקופת המחבוש כל תקופה שבה היה עצור בשל העבירה שעליה עמד לדין לפני קצין השיפוט, ובכלל תקופת הריתוק – כל תקופה שבה היה מוחזק במעצר או במעצר פתוח בשל העבירה האמורה.

{{ח:סעיף|163|ערר על פסק|תיקון: תשמ״ב, תשס״ד־7}}
{{ח:תת|(א)}} חייל שהוטל עליו עונש בדין משמעתי רשאי, תוך שלושה ימים מיום מתן הפסק, להגיש עליו ערר לפני קצין שיפוט בכיר בדרך שנקבעה בפקודות הצבא נערך הדיון המשמעתי על פי הוראת פרקליט, יהיה המועד להגשת הערר חמישה עשר ימים מיום מתן הפסק.
{{ח:תת|(א1)}} קצין שיפוט שהטיל על חייל עונש בדין משמעתי, יודיע לחייל על זכותו להגיש ערר ועל המועד להגשתו, כאמור בסעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ב)}} בערר כאמור בסעיף קטן (א) ניתן לערור גם על חיוב בתשלום פיצויים שהוטל על פי {{ח:פנימי|סעיף 155|סעיף 155}}.
{{ח:תת|(ב1)}} נערך הדיון המשמעתי על פי הוראת פרקליט, וזוכה החייל הנאשם, רשאי הפרקליט הצבאי הראשי, אם סבר כי יש ראיות מספיקות להוכחת אשמתו של החייל הנאשם, להגיש, בתוך חמישה עשר ימים מיום שהובא לידיעתו הפסק, ערר לפני קצין שיפוט בכיר בדרך שנקבעה בפקודות הצבא; הוגש ערר כאמור על ידי הפרקליט הצבאי הראשי, יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 159א|סעיף 159א}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ג)}} קצין השיפוט רשאי לדון בערר אף אם הוגש לאחר המועד, אם יש לדעתו טעמים המצדיקים זאת.
{{ח:תת|(ד)}} קצין השיפוט הדן בערר לפי סעיף זה לא יגבה עדויות אלא בפני החייל הנאשם ולא יעיין בעדויות בכתב, אלא אם כן ניתנה לחייל הנאשם הזדמנות לעיין בהן.

{{ח:סעיף|164||תיקון: תשל״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|165|סמכויות קצין שיפוט הדן בערר|תיקון: תשל״ח־2, תשמ״ב, תשס״ד־7}}
{{ח:ת}} קצין שיפוט הדן בערר רשאי לעשות אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} לגבי כל ערר – לדחות את הערר;
{{ח:תת|(2)}} לגבי ערר של הנידון –
{{ח:תתת|(א)}} לקבל את הערר ולזכות את הנידון;
{{ח:תתת|(ב)}} להקל בעונש; היה הערר גם על חיוב בפיצויים – לבטל את החיוב או להקטין את שיעור הפיצויים;
{{ח:תתת|(ג)}} להחמיר בעונש בתחום סמכותו כקצין שיפוט, ובלבד שלא יחמיר בעונש כל עוד לא נתן לנידון הזדמנות להשמיע את דברו;
{{ח:תת|(3)}} לגבי ערר של הפרקליט הצבאי הראשי – לבטל את הזיכוי, להרשיע את החייל הנאשם ולהטיל עליו עונש, ובלבד שלא יעשה כן כל עוד לא נתן לחייל הנאשם הזדמנות להשמיע את דברו.

{{ח:סעיף|166|עונש שהוחל בביצועו לפני הערר}}
{{ח:ת}} עונש שהוחל בביצועו על פי פסק שעוררו עליו והוא אושר בערר, רואים כאילו התחיל ביצועו על פי הפסק שניתן בערר.

{{ח:סעיף|167|סמכות הרמטכ״ל להמתיק עונש|תיקון: תשכ״ד, תשל״ז, תשל״ח}}
{{ח:ת}} עונש שהוטל בדין משמעתי, רשאי הרמטכ״ל לבטלו או להקל בו על ידי הפחתתו או החלפתו בעונש קל ממנו.

{{ח:סעיף|167א|ביטול חיוב בפיצויים|תיקון: תשכ״ד}}
{{ח:ת}} חוייב חייל בתשלום פיצויים למדינה, על פי {{ח:פנימי|סעיף 155|סעיף 155}}, רשאי הרמטכ״ל לבטל את החיוב בפיצויים או להקטין את שיעורם.

{{ח:סעיף|167ב|חייל שהועמד לדין משמעתי לפני הרמטכ״ל|תיקון: תשל״ח־2, תשס״ד־7}}
{{ח:תת|(א)}} חייל שהועמד לדין משמעתי לפני הרמטכ״ל, לא יוכל לבקש העברת דינו לקצין שיפוט אחר לפי {{ח:פנימי|סעיף 149|סעיף 149}} ולא יחולו לגביו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 163|סעיף 163}}.
{{ח:תת|(ב)}} חייל כאמור בסעיף קטן (א), שהוטל עליו עונש בדין משמעתי רשאי, בתוך שלושה ימים מיום מתן הפסק, להגיש לרמטכ״ל בקשה לעיון חוזר, בדרך שנקבעה בפקודות הצבא; הרמטכ״ל יודיע לחייל על זכותו כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} הרמטכ״ל רשאי לקיים עיון חוזר בהחלטתו, אף אם הבקשה לכך הוגשה לאחר המועד, אם יש לדעתו טעמים המצדיקים זאת.
{{ח:תת|(ד)}} סמכויותיו של הרמטכ״ל בעיון החוזר יהיו כסמכויות קצין שיפוט שדן בערר, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 165|בסעיף 165(1) ו־(2)}}.

{{ח:סעיף|168|סמכויות הפרקליט הצבאי הראשי ופרקליט צבאי לבטל, לאשר בדיעבד או לשנות פסק או עונש|תיקון: תשל״ח, תשמ״ב־3, תשס״ד־7, תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} הפרקליט הצבאי הראשי או פרקליט צבאי יבטל פסק שניתן בדין משמעתי, אם נוכח שהנאשם אינו נושא באחריות לעבירה שבה הורשע.
{{ח:תת|(ב)}} הפרקליט הצבאי הראשי רשאי לבטל פסק שניתן בדין משמעתי אם סבר כי קיים חשש של ממש לעיוות דין אם לא יעשה כן, לרבות בשל כך שהדיון המשמעתי התנהל באופן הפוגע בסדרי הדין שנקבעו בחוק זה או בהוראה על פיו.
{{ח:תת|(ג)}} הפרקליט הצבאי הראשי או פרקליט צבאי רשאים לבטל פסק שניתן בדין משמעתי אם לדעתם אירע אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} קצין השיפוט לא היה מוסמך לדון בעבירה;
{{ח:תתת|(2)}} קצין השיפוט לא היה מוסמך לדון את הנאשם.
{{ח:תת|(ג1)}} ניתן פסק בדין משמעתי וקצין השיפוט לא היה מוסמך לדון בעבירה או לדון את הנאשם כאמור בסעיף קטן (ג)(1) או (2), רשאי הפרקליט הצבאי הראשי או פרקליט צבאי לאשר את הפסק בדיעבד, ובלבד שהיה רשאי להורות מראש לקצין השיפוט לדון בעבירה או לדון את הנאשם, לפי הענין; אישר הפרקליט הצבאי הראשי או פרקליט צבאי את הפסק כאמור, יראו את הפסק כפסק שניתן בסמכות מיום שניתן;
{{ח:תת|(ד)}} הפרקליט הצבאי הראשי רשאי –
{{ח:תתת|(1)}} להמיר כל עונש שהוטל בדין משמעתי, אשר קצין השיפוט לא היה מוסמך להטיל, בעונש שקצין השיפוט היה מוסמך להטיל;
{{ח:תתת|(2)}} לבטל כל חלק מעונש או מחיוב בפיצויים אם קצין השיפוט חרג מסמכותו בהטילו אותו;
{{ח:תתת|(3)}} לבטל את העונש או חיוב בפיצויים, אם קצין השיפוט חרג מסמכותו בהטילו אותו, ואם מצא זאת לנכון – להחזיר את הדיון לקצין השיפוט כדי שישקול מחדש את העונש;
{{ח:תתת|(4)}} להחזיר את הדיון המשמעתי לקצין השיפוט לשם הטלת עונש, אם קצין השיפוט הרשיע את הנאשם אך לא הטיל עליו עונש;
{{ח:תתת|(5)}} לצוות על הפעלת עונש על תנאי, אם קצין השיפוט לא הפעילו כאשר היה עליו לעשות כן;
{{ח:תתת|(6)}} לתקן תקופת תנאי, בפסק שהוטל בו עונש על תנאי, אם קצין השיפוט חרג מסמכותו בקביעת התקופה;
{{ח:תתת|(7)}} אם נוכח שקצין שיפוט הורה שלא כדין להפעיל עונש על תנאי – לבטל את ההוראה, ואם הנידון נשא את העונש או כל חלק ממנו על פי ההוראה – גם לקבוע שיראו אותו כאילו נשא את העונש כולו;
{{ח:תתת|(8)}} לבטל הוראת קצין שיפוט שהנידון ישא ענשים בזה אחר זה, כאשר העבירות שהנידון הורשע בהן נעברו בענין אחד.
{{ח:תת|(ה)}} הפרקליט הצבאי הראשי יבטל כל הוראה שניתנה כדין משמעתי, אשר אינה עונש, ורשאי הוא להמירה בעונש שקצין השיפוט היה מוסמך להטיל.
{{ח:תת|(ו)}} הוראות סעיף זה יחולו גם על פסק של קצין שיפוט בכיר בערר.
{{ח:תת|(ז)}} הפרקליט הצבאי הראשי או פרקליט צבאי רשאי לשמוע את החייל שנידון, את קצין השיפוט וכל אדם אחר, בטרם יחליט לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ז1)}} הפרקליט הצבאי הראשי רשאי לעכב, לתקופה שלא תעלה על 7 ימים מיום מתן הפסק, ופרקליט צבאי רשאי לעכב, לתקופה שלא תעלה על 4 ימים מיום מתן הפסק, ביצועו של עונש שאינו על תנאי שהוטל בדין משמעתי, לשם בירור הנסיבות הדרושות להפעלת סמכות מסמכויותיו לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ח)}} בוטל פסק לפי סעיפים קטנים (ב) או (ג), רשאי מי שביטל אותו להורות על העמדתו של החייל שנית לדין משמעתי; ריצה החייל עונש לפי פסק שבוטל והורשע בדיון חוזר, יובא בחשבון העונש שהחייל ריצה, בהתאם לכללים הבאים:
{{ח:תתת|(1)}} ענשים של ריתוק ושל מחבוש, לרבות מחבוש על תנאי שהופעל, ייחשבו יום כנגד יום;
{{ח:תתת|(2)}} סכום כסף שנגבה מהחייל כקנס או כפיצויים יוחזר לו, אולם אם הוטל עליו אחד מאלה בדיון החוזר, יובא בחשבון הסכום שכבר נגבה.

{{ח:סעיף|169|אין אחריות משמעתית פעמיים|תיקון: תשל״ח}}
{{ח:ת}} חייל שהובא לדין משמעתי על מעשה פלוני וחוייב או זוכה, לא יובא שנית לדין משמעתי על אותו מעשה, אלא אם הורה כך הפרקליט הצבאי הראשי או פרקליט צבאי לפי {{ח:פנימי|סעיף 168|סעיף 168(ח)}}.

{{ח:סעיף|170|התיישנות}}
{{ח:ת}} לא יובא חייל לדין משמעתי אם עברו שלוש שנים מיום ביצוע העבירה, ופסק שניתן בדין משמעתי לא יבוצע אם עברו שלוש שנים מיום נתינתו.

{{ח:סעיף|170א|דיון משמעתי בעבירות תעבורה|תיקון: תשס״ד־4}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 170|בסעיף 170}}, עברה שנה מיום שבוצעה עבירה לפי תקנות על פי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|פקודת התעבורה}}, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 136|בסעיף 136(ב)(3)}}, שלא גרמה לתאונת דרכים שבה נפגע אדם או ניזוק רכוש, לא יועמד חייל לדין משמעתי, אלא אם כן, בתוך אותה תקופה התקיים אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} הוגשה נגד החייל תלונה לגבי אותה עבירה והוא ידע על כך;
{{ח:תת|(2)}} החייל הוזמן לחקירה בקשר עם ביצוע העבירה;
{{ח:תת|(3)}} ניתנה לחייל הודעה על ביצוע העבירה;
{{ח:ת}} ואולם אם הוכיח החייל החשוד בעבירה כי לא חלה עליו אחריות לעבירה לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 27ב|סעיף 27ב לפקודת התעבורה}}, ניתן להעמיד לדין משמעתי את מי שנהג ברכב, אם לא עברו שנתיים מיום ביצוע העבירה.

{{ח:סעיף|171|דין משמעתי ושפיטה|תיקון: תשכ״ד, תשס״ד}}
{{ח:תת|(א)}} מי שנשפט על מעשה פלוני בבית דין צבאי או בכל בית משפט אחר לא יובא עליו לדין משמעתי.
{{ח:תת|(ב)}} אין רואים פסק דין משמעתי כמעשה בית דין לגבי בית דין צבאי או כל בית משפט אחר, אולם לא יובא אדם לדין לפני בית דין צבאי על מעשה שנידון עליו בדין משמעתי, אלא על פי הוראה בכתב של הפרקליט הצבאי הראשי, ולא יובא לדין על מעשה כאמור לפני בית משפט אחר אלא בהסכמת פרקליט המדינה.

{{ח:סעיף|172|שפיטה מבטלת פסק דין משמעתי}}
{{ח:ת}} מעשה שנפסק עליו בדין משמעתי והובא עליו הנאשם לדין לפני בית דין צבאי או לפני כל בית משפט אחר – הפסק בדין המשמעתי בטל.

{{ח:סעיף|173|דין חייל לשעבר|תיקון: תשכ״ד, תשל״ח, תשנ״ג}}
{{ח:תת|(א)}} מי שעבר עבירה בהיותו נמנה עם הכוחות הסדירים של הצבא, ואחר ביצוע העבירה חדל, לחלוטין או לשעה, מהיות נמנה כך, לא יידון בדין משמעתי, אלא אם הובא לדין משמעתי תוך מאה ושמונים יום מהיום שבו חדל, כאמור, מהיות נמנה עם הכוחות הסדירים, ובשעת הדיון היה איש מילואים או נמנה שוב עם הכוחות הסדירים.
{{ח:תת|(ב)}} הבאה לדין משמעתי לפי סעיף קטן (א) לאחר שחלפו תשעים יום מהיום שבו חדל אותו אדם, כאמור, מהיות נמנה עם הכוחות הסדירים, טעונה הסכמת פרקליט צבאי.

{{ח:סעיף|174|דין משמעתי של איש מילואים בשירות|תיקון: תשכ״ד}}
{{ח:ת}} לא יידון איש מילואים בדין משמעתי על עבירה שעבר כשהוא בשירות, אלא אם הובא לדין משמעתי לא יאוחר מאשר תוך שלושה חדשים מגמר השירות שבו עבר את העבירה.

{{ח:סעיף|175|דין משמעתי של איש מילואים שלא בשירות|תיקון: תשכ״ד}}
{{ח:ת}} לא יידון איש מילואים בדין משמעתי על עבירה שעבר שלא בשירות, אלא אם הובא לדין משמעתי עליה לא יאוחר מאשר תוך שנים עשר חודש מיום ביצוע העבירה.

{{ח:סעיף|176|דין משמעתי רק בשירות}}
{{ח:ת}} לא יידון איש מילואים בדין משמעתי אלא כשהוא בשירות ולפני מפקד שגם הוא בשירות.

{{ח:קטע1|חלק ג1|חלק ג׳1 – עבירות של ברירת דיון {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשנ״א־2, תשס״ד}}

{{ח:סעיף|176א||תיקון: תשנ״א־2, תשס״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|176ב||תיקון: תשנ״א־2, תשס״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|176ג||תיקון: תשנ״א־2, תשס״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|176ד||תיקון: תשנ״א־2, תשס״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|176ה||תיקון: תשנ״א־2, תשס״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|176ו||תיקון: תשנ״א־2, תשס״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע1|חלק ד|חלק ד׳ – המוסדות המשפטיים}}
{{ח:קטע2|חלק ד פרק 1|פרק ראשון: המנגנון המשפטי}}

{{ח:סעיף|177|מינוי פרקליט צבאי ראשי וסגנו, פרקליטים צבאיים וסגניהם|תיקון: תשמ״ו, תשנ״ד, תשס״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} שר הבטחון, על פי המלצת הרמטכ״ל, ימנה פרקליט צבאי ראשי שהוא פרקליט צבאי ובעל נסיון משפטי של שבע שנים לפחות.
{{ח:תת|(ב)}} הרמטכ״ל, על פי המלצת הפרקליט הצבאי הראשי, ימנה סגן לפרקליט הצבאי הראשי שהוא פרקליט צבאי ובעל נסיון משפטי של שבע שנים לפחות.
{{ח:תת|(ג)}} הרמטכ״ל, על פי המלצת הפרקליט הצבאי הראשי, ימנה פרקליטים צבאיים שהם קצינים בעלי נסיון משפטי של ארבע שנים לפחות.
{{ח:תת|(ד)}} הרמטכ״ל או מי שהוא הסמיך לכך, ימנה, על פי המלצת הפרקליט הצבאי הראשי, סגנים לפרקליטים צבאיים שהם קצינים בעלי ניסיון משפטי של ארבע שנים לפחות.

{{ח:סעיף|178|סמכויות הפרקליט הצבאי הראשי|תיקון: תשמ״ו}}
{{ח:ת}} הפרקליט הצבאי הראשי –
{{ח:תת|(1)}} הוא יועצו של הרמטכ״ל ושל שאר שלטונות הצבא בכל עניני חוק ומשפט;
{{ח:תת|(2)}} מפקח על השלטת המשפט בצבא, למעט פיקוח על בתי הדין הצבאיים והנהלתם;
{{ח:תת|(3)}} מפקח פיקוח משפטי על הדיון המשמעתי;
{{ח:תת|(4)}} רשאי לצוות על עריכת חקירה מוקדמת בכל מקרה שלדעתו נעברה עבירה שבית דין צבאי מוסמך לדון בה;
{{ח:תת|(5)}} ימלא כל תפקיד אחר המוטל עליו לפי כל דין ולפי פקודות הצבא;
{{ח:ת}} בכל אלה ייעזר בפרקליטים הצבאיים, בתובע הצבאי הראשי, בסניגור הצבאי הראשי ובשאר הקצינים בעלי הכשרה משפטית.

{{ח:סעיף|178א|סמכויות הפרקליט הצבאי הראשי – לסגנו|תיקון: תשנ״ד, תשנ״ח־2, תשס״ד־7}}
{{ח:תת|(א)}} נתפנה מקומו של הפרקליט הצבאי הראשי וכל עוד הפרקליט הצבאי הראשי החדש לא התחיל לכהן, או נעדר הפרקליט הצבאי הראשי מהארץ או נבצר ממנו זמנית למלא תפקידו, ימלא סגנו את התפקידים המוטלים על הפרקליט הצבאי הראשי, וישתמש בסמכויות הנתונות לו לפי כל חיקוק.
{{ח:תת|(ב)}} הפרקליט הצבאי הראשי רשאי לאצול לסגנו מסמכויותיו לפי {{ח:פנימי|סעיף 1|סעיפים 1 – הגדרת {{ח:הערה|”}}קצין מוסמך{{ח:הערה|“}}}}, {{ח:פנימי|סעיף 163|163(ב1)}}, {{ח:פנימי|סעיף 168|168}}, {{ח:פנימי|סעיף 169|169}}, {{ח:פנימי|סעיף 215ב|215ב}}, {{ח:פנימי|סעיף 238|238(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 241|241}}, {{ח:פנימי|סעיף 252|252}}, {{ח:פנימי|סעיף 279|279}}, {{ח:פנימי|סעיף 282|282}}, {{ח:פנימי|סעיף 282א|282א}}, {{ח:פנימי|סעיף 308|308}}, {{ח:פנימי|סעיף 443|443(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 512|ו־512 לחוק זה}}, כולן או מקצתן.

{{ח:סעיף|179|סמכויות פרקליט צבאי}}
{{ח:ת}} פרקליט צבאי ימלא כל תפקיד המוטל עליו לפי כל דין ולפי פקודות הצבא, וכשהוא ממלא את תפקידו במחוז שיפוטי מסויים יהיה גם יועצו של מפקד אותו מחוז בכל עניני חוק ומשפט.

{{ח:סעיף|179א|העברה ואצילה של סמכויות פרקליט צבאי לסגן פרקליט צבאי|תיקון: תשס״ד־2, תשס״ה}}
{{ח:תת|(א)}} נתפנה מקום של פרקליט צבאי וכל עוד פרקליט צבאי חדש לא התחיל לכהן, או נעדר פרקליט צבאי מהארץ או נבצר ממנו זמנית למלא את תפקידו, ימלא סגנו את התפקידים המוטלים על הפרקליט הצבאי, וישתמש בסמכויות הנתונות לו לפי כל חיקוק.
{{ח:תת|(ב)}} פרקליט צבאי רשאי לאצול לסגן פרקליט צבאי מהסמכויות הנתונות לו לפי כל חיקוק, כולן או מקצתן.

{{ח:סעיף|180||תיקון: תשמ״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|181|תובעים צבאיים|תיקון: תשמ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} הרמטכ״ל, או מי שהוסמך לכך על ידיו, ימנה, בהמלצתו של הפרקליט הצבאי הראשי, קצינים בעלי הכשרה משפטית לתפקיד תובע צבאי; את אחד מהם, שהוא בעל נסיון משפטי של ארבע שנים לפחות, ימנה תובע צבאי ראשי.
{{ח:תת|(ב)}} תובע צבאי יערוך ויגיש כתבי־אישום וכתבי ערעור לפי חוק זה, ילמד קטיגוריה לפני בתי הדין הצבאיים ולפני שופטים־חוקרים וימלא כל תפקיד אחר שיוטל עליו לפי כל דין ולפי פקודות הצבא.

{{ח:סעיף|182|סניגורים צבאיים|תיקון: תשמ״ו}}
{{ח:ת}} הרמטכ״ל, בהמלצתו של הפרקליט הצבאי הראשי, ימנה קצינים בעלי הכשרה משפטית להיות סניגורים בבתי הדין הצבאיים (להלן – סניגורים צבאיים); את אחד מהם, שהוא בעל נסיון משפטי של שנתיים לפחות ימנה סניגור צבאי ראשי.

{{ח:קטע2|חלק ד פרק 2|פרק שני: בתי הדין הצבאיים}}
{{ח:קטע3|חלק ד פרק 2 סימן א|סימן א׳ – הוראות כלליות}}

{{ח:סעיף|183|בתי הדין הצבאיים|תיקון: תשל״ה}}
{{ח:ת}} אלה בתי הדין הצבאיים לענין חוק זה:
{{ח:תת|(1)}} בתי הדין של ערכאה ראשונה:
{{ח:תתת|(א)}} בית דין צבאי מחוזי,
{{ח:תתת|(ב)}} בית דין צבאי ימי,
{{ח:תתת|(ג)}} בית דין צבאי מיוחד,
{{ח:תתת|(ד)}} בית דין שדה,
{{ח:תתת|(ה)}} בית דין צבאי לתעבורה.
{{ח:תת|(2)}} בית הדין הצבאי לערעורים.

{{ח:סעיף|184|אי תלות של שופטים}}
{{ח:ת}} בעניני שפיטה – אין על שופט צבאי מרות זולת מרותו של הדין ואין הוא נתון למרות כל שהיא של מפקדיו.

{{ח:קטע3|חלק ד פרק 2 סימן ב|סימן ב׳ – שופטים צבאיים־משפטאיים של בתי הדין הצבאיים|תיקון: תשמ״ו}}

{{ח:סעיף|185|כשירות|תיקון: תשל״ז, תשמ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} קצין הנמנה עם הכוחות הסדירים של הצבא כשיר להתמנות שופט צבאי־משפטאי כמפורט להלן אם הוא בעל נסיון משפטי של מספר שנים כמצויין לצדו:
{{ח:תתת|(1)}} נשיא בית הדין הצבאי לערעורים, המשנה לנשיא ושופט צבאי־משפטאי של בית הדין האמור – שבע שנים;
{{ח:תתת|(2)}} נשיא בית דין צבאי מחוזי או מיוחד, סגן נשיא ושופט צבאי־משפטאי של בית דין כאמור – חמש שנים;
{{ח:תתת|(3)}} שופט צבאי־משפטאי של בית דין צבאי לתעבורה (להלן – שופט תעבורה) – שלוש שנים.
{{ח:תת|(ב)}} חייל הנמנה עם כוחות המילואים של הצבא ונתמנה שופט על פי {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט|חוק בתי המשפט}}, או על פי {{ח:חיצוני|חוק בית הדין לעבודה|חוק בית הדין לעבודה, התשכ״ט–1969}} (להלן – חוק בית הדין לעבודה), כשיר להתמנות שופט צבאי־משפטאי של בית דין צבאי ולשבת בדין שעה שהוא בשירות מילואים, אם הוא בעל נסיון משפטי כאמור בסעיף קטן (א); ואולם חייל כאמור לא יתמנה לנשיא בית הדין הצבאי לערעורים, למשנהו, לנשיא בית דין צבאי מחוזי או מיוחד או לסגן נשיא.
{{ח:תת|(ג)}} שופטים צבאיים־משפטאים של בית הדין הצבאי לערעורים יתמנו על פי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 186|סעיף 186}}, ובלבד שועדת הבחירה לא תבחר קצין שלא כיהן קודם לכן כשופט צבאי־משפטאי, אלא לאחר ששוכנעה שעסק בצבא בעיסוק משפטי העושה אותו מתאים לתפקיד זה.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף קטן (א)(1), רשאית ועדת הבחירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 186|סעיף 186}}, אם ראתה שאין בקרב הכוחות הסדירים של הצבא קצין בעל נסיון משפטי המתאים לתפקיד נשיא בית הדין הצבאי לערעורים, להציע – ברוב של ששה מבין חבריה – כי יתמנה לתפקיד קצין מתאים שהוא בעל הכשרה משפטית.

{{ח:סעיף|186|דרך המינוי|תיקון: תשכ״ד, תשמ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} נשיא בית הדין הצבאי לערעורים ושאר השופטים הצבאיים־המשפטאים יתמנו בידי נשיא המדינה לפי בחירה של ועדה לבחירת שופטים צבאיים־משפטאים (להלן – ועדת הבחירה); ועדת הבחירה תציין את ערכאת בית הדין שאליה נבחר המועמד או את בחירתו לשופט תעבורה.
{{ח:תת|(ב)}} שופט צבאי־משפטאי הנמנה עם כוחות המילואים של הצבא, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 185|בסעיף 185(ב)}}, יתמנה בידי נשיא המדינה, לפי הצעת שר הבטחון ושר המשפטים כאחד, לשופט צבאי־משפטאי לכל ערכאה שהיא, או לשופט תעבורה.

{{ח:סעיף|186א||תיקון: תשל״ז, תשמ״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק).}}

{{ח:סעיף|187|ועדת הבחירה|תיקון: תשל״ה, תשמ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} ועדת הבחירה תהיה של תשעה חברים שהם:
{{ח:תתת|(1)}} שר הבטחון, והוא יהיה יושב ראש הועדה;
{{ח:תתת|(2)}} שר המשפטים;
{{ח:תתת|(3)}} נשיא בית המשפט העליון;
{{ח:תתת|(4)}} שופט בית המשפט העליון שיבחר חבר שופטיו;
{{ח:תתת|(5)}} נציג לשכת עורכי הדין שתבחר המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין;
{{ח:תתת|(6)}} הרמטכ״ל;
{{ח:תתת|(7)}} ראש אגף כוח אדם במטה הכללי של הצבא;
{{ח:תתת|(8)}} נשיא בית הדין הצבאי לערעורים;
{{ח:תתת|(9)}} שופט צבאי־משפטאי של בית הדין הצבאי לערעורים שיקבע נשיאו.
{{ח:תת|(ב)}} ועדת הבחירה רשאית לפעול אף אם פחת מספר חבריה, כל עוד לא פחת משבעה.
{{ח:תת|(ג)}} אלה רשאים להציע מועמדים לכהונת שופט צבאי־משפטאי:
{{ח:תתת|(1)}} שר הבטחון;
{{ח:תתת|(2)}} הרמטכ״ל;
{{ח:תתת|(3)}} נשיא בית הדין הצבאי לערעורים;
{{ח:תתת|(4)}} שלושה חברי ועדת הבחירה כאחד.
{{ח:תת|(ד)}} החלטת ועדת הבחירה בדבר מינויו של שופט צבאי־משפטאי תתקבל ברוב קולות חבריה שהשתתפו בהצבעה.
{{ח:תת|(ה)}} ועדת הבחירה תקבע את סדרי דיוניה ועבודתה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללים בדבר סדרי העבודה של הועדה לבחירת שופטים צבאיים-משפטאים|כללים בדבר סדרי העבודה של הועדה לבחירת שופטים צבאיים–משפטאים}}.}}

{{ח:סעיף|187א|סייג למינוי שופט|תיקון: תשנ״א}}
{{ח:ת}} ועדת הבחירה לא תציע מינוי של שופט צבאי־משפטאי, אם המועמד הורשע בעבירה פלילית שיש בה, בנסיבות הענין, משום קלון.

{{ח:סעיף|187ב|הצבעה בועדת הבחירה|תיקון: תשס״ד־6}}
{{ח:ת}} חבר ועדת הבחירה יצביע על פי שיקול דעתו, ולא יהיה מחויב להחלטות הגוף שמטעמו הוא חבר בועדה.

{{ח:סעיף|187ג|שופט עמית|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} הרמטכ״ל רשאי, לפי הצעת נשיא בית הדין הצבאי לערעורים ובהסכמת המועמד, למנות מי שכיהן כשופט צבאי־משפטאי, והפסיק לכהן בשל יציאתו לקצבה או פרישתו מהכוחות הסדירים של הצבא או מכהונתו כשופט לפי {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט|חוק בתי המשפט}} או לפי {{ח:חיצוני|חוק בית הדין לעבודה|חוק בית הדין לעבודה}}, לכהן כשופט צבאי־משפטאי עמית בבית הדין הצבאי לערעורים או בבית הדין הצבאי המיוחד ({{ח:פנימי|חלק ד פרק 2 סימן ב|בסימן זה}} – שופט עמית); ואולם לא יתמנה ולא יכהן כשופט עמית –
{{ח:תתת|(1)}} מי שגילו עולה על שבעים וחמש שנים;
{{ח:תתת|(2)}} מי שעסק בפעולות שנתייחדו לעורך דין לפי {{ח:חיצוני|חוק לשכת עורכי הדין|חוק לשכת עורכי הדין}}, לאחר שיצא לקצבה או פרש.
{{ח:תת|(ב)}} שופט עמית לא יתמנה לנשיא בית הדין הצבאי לערעורים, למשנהו, לנשיא בית דין צבאי מיוחד או לסגן נשיא.
{{ח:תת|(ג)}} שופט עמית יכהן כשופט צבאי־משפטאי בבית דין שדרגתו אינה גבוהה מדרגת בית הדין שבו כיהן כשופט צבאי־משפטאי לפני שיצא לקצבה או פרש.
{{ח:תת|(ד)}} שופט עמית ישב בדין רק שעה שהוא בשירות מילואים.
{{ח:תת|(ה)}} באין הוראה אחרת בחוק זה, יראו שופט עמית כשופט צבאי־משפטאי הנמנה עם כוחות המילואים של הצבא, לכל דבר וענין.
{{ח:תת|(ו)}} שופט עמית ישב בדין במקרים שנשיא בית הדין הצבאי לערעורים או נשיא בית הדין הצבאי המיוחד, לפי הענין, החליט על כך.

{{ח:סעיף|188|מינוי נשיאים, משנה וסגנים|תיקון: תשל״ה, תשמ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} המשנה לנשיא בית הדין הצבאי לערעורים יתמנה בידי שר הבטחון, בהמלצת הרמטכ״ל, מקרב השופטים הצבאיים־המשפטאים של בית הדין הצבאי לערעורים; נשיא בית הדין הצבאי המיוחד וסגנו וכן נשיא בית דין צבאי מחוזי וסגנו יתמנו בידי הרמטכ״ל, בהמלצת נשיא בית הדין הצבאי לערעורים, מקרב השופטים הצבאיים־המשפטאים של בתי הדין של אותה דרגה.
{{ח:תת|(ב)}} יכול ששופט צבאי־משפטאי אחד יתמנה לנשיא של יותר מבית דין צבאי מחוזי אחד וכן לנשיא גם לבתי דין כאמור וגם לבית הדין הצבאי המיוחד.
{{ח:תת|(ג)}} יכול ששופט צבאי־משפטאי אחד יתמנה לסגן של מספר נשיאים של בתי דין צבאיים מחוזיים וכן לסגן נשיא בית הדין הצבאי המיוחד.

{{ח:סעיף|189|סמכויות נשיא בית דין למשנה או לסגן|תיקון: תשי״ח, תשמ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} נתפנה מקומו של נשיא בית דין צבאי וכל עוד הנשיא החדש לא התחיל לכהן, או נעדר הנשיא מהארץ או נבצר ממנו זמנית למלא תפקידו, ימלא משנהו או סגנו, לפי הענין, את התפקידים המוטלים על הנשיא וישתמש בסמכויות הנתונות לו לפי כל חיקוק.
{{ח:תת|(ב)}} נבצר מנשיא בית דין צבאי וממשנהו או סגנו, לפי הענין, למלא תפקידיהם יכהן כממלא מקום הנשיא הותיק שבשופטים הצבאיים־המשפטאים של בית הדין, ומבין בעלי ותק שווה – המבוגר שבהם.
{{ח:תת|(ג)}} נשיא בית דין צבאי רשאי לאצול מסמכויותיו למשנהו או לסגנו, לפי הענין.

{{ח:סעיף|190|הצהרת אמונים|תיקון: תשמ״ו, תשס״ו}}
{{ח:ת}} מי שנתמנה שופט צבאי־משפטאי, למעט מי שנתמנה שופט לפי {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט|חוק בתי המשפט}} או לפי {{ח:חיצוני|חוק בית הדין לעבודה|חוק בית הדין לעבודה}} ולמעט מי שנתמנה שופט עמית, יצהיר הצהרת אמונים לפני נשיא המדינה; ואלה דברי ההצהרה:
{{ח:תתת}} ”אני מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה, לשפוט משפט צדק, לא להטות משפט ולא להכיר פנים“.

{{ח:סעיף|191||תיקון: תשמ״ו, תשס״ד־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|192|תקופות המינוי|תיקון: תשמ״ו, תשס״ד־4}}
{{ח:תת|(א)}} מינוי לאחת הכהונות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 185|בסעיף 185}} יהיה מינוי של קבע לתקופות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} חמש שנים – לנשיא בית הדין הצבאי לערעורים; על פי המלצה של ועדת הבחירה, ניתן להאריך תקופה זו פעם אחת לתקופה נוספת של עד חמש שנים;
{{ח:תתת|(2)}} עשר שנים – למשנהו של נשיא בית הדין הצבאי לערעורים ולשופט צבאי־משפטאי של בית הדין הצבאי לערעורים;
{{ח:תתת|(3)}} שבע שנים – לנשיא בית דין צבאי מחוזי או מיוחד;
{{ח:תתת|(4)}} חמש שנים – לכל שופט צבאי־משפטאי אחר.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א) תסתיים כהונתו של שופט צבאי־משפטאי, למעט נשיא בית הדין הצבאי לערעורים, בהגיעו לגיל חמישים וחמש.
{{ח:תת|(ד)}} ועדת הבחירה רשאית להמליץ על הארכת הכהונה של שופט צבאי־משפטאי לתקופה או לתקופות נוספות כאמור בסעיף קטן (א), ובלבד שבכל מקרה תסתיים הכהונה של שופט כאמור בהגיעו לגיל חמישים וחמש.

{{ח:סעיף|192א|מינוי לכהונה בפועל|תיקון: תשמ״ו, תשנ״ח־2}}
{{ח:תת|(א)}} הרמטכ״ל, בהמלצת נשיא בית הדין הצבאי לערעורים, רשאי למנות לכהונה בפועל, בהסכמת המועמד –
{{ח:תתת|(1)}} את המשנה לנשיא בית הדין הצבאי לערעורים או שופט צבאי־משפטאי של בית הדין האמור – לנשיא או לשופט של בית דין צבאי מחוזי או של בית הדין הצבאי המיוחד;
{{ח:תתת|(2)}} נשיא, סגן נשיא או שופט צבאי־משפטאי של בית דין צבאי מחוזי או של בית הדין הצבאי המיוחד – לשופט של בית הדין הצבאי לערעורים.
{{ח:תת|(ב)}} כהונה בפועל לפי סעיף זה, ברציפות או לסירוגין, לא תהיה למשך יותר משנה אחת מתוך תקופה של שלוש שנים.
{{ח:תת|(ג)}} מי שנתמנה לכהונה בפועל לפי סעיף זה, רשאי לדון גם בענין הנתון לסמכות בית הדין הצבאי שבו הוא מכהן דרך קבע, ובלבד שלא ידון באותו ענין בשתי הערכאות.

{{ח:סעיף|192ב|סמכות לסיים דיון|תיקון: תשמ״ו}}
{{ח:ת}} שופט צבאי־משפטאי שכהונתו נסתיימה לאחר שהתחיל בדיון, יהיה מוסמך להמשיך בו כדי לסיימו תוך שלושה חדשים מיום סיום כהונתו; הוראה זו לא תחול על מי שכהונתו נסתיימה בעקבות החלטה של בית הדין המשמעתי או של ועדת הבחירה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 192ג|בסעיף 192ג}}.

{{ח:סעיף|192ג|הפסקת כהונה|תיקון: תשמ״ו, תשס״ב־5, תשס״ד־4}}
{{ח:ת}} לא תיפסק כהונתו של שופט צבאי־משפטאי שלא בהסכמתו ולא יופסק שירותו בצבא שלא בהסכמתו, לפני תום התקופות הנקובות {{ח:פנימי|סעיף 192|בסעיף 192}}, אלא באחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} על פי החלטה של בית הדין המשמעתי;
{{ח:תת|(2)}} משקבעה ועדת הבחירה, על יסוד חוות דעת רפואית לפי כללים שהיא קבעה, שמחמת מצב בריאותו נבצר ממנו להמשיך במילוי תפקידו;
{{ח:תת|(3)}} על פי החלטת ועדת הבחירה שהציע יושב ראש הועדה או נשיא בית הדין הצבאי לערעורים או הנציב ושנתקבלה ברוב של שבעה חברים לפחות.

{{ח:סעיף|192ד|בית דין משמעתי|תיקון: תשמ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} שופט צבאי־משפטאי יהא נתון לשיפוטו של בית דין משמעתי.
{{ח:תת|(ב)}} בית הדין המשמעתי יהיה של חמישה והם: שלושה שופטים של בית המשפט העליון שמינה נשיאו ושני שופטים צבאיים־משפטאים של בית הדין הצבאי לערעורים שמינה נשיאו; נשיא בית המשפט העליון ימנה את אחד משופטי בית המשפט העליון להיות אב בית הדין המשמעתי.
{{ח:תת|(ג)}} שר הבטחון רשאי להגיש לבית הדין המשמעתי קובלנה על שופט צבאי־משפטאי בשל אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} השופט נהג שלא כהלכה במילוי תפקידו;
{{ח:תתת|(2)}} השופט התנהג באופן שאינו הולם את מעמדו של שופט בישראל או של קצין בצבא;
{{ח:תתת|(3)}} השופט הורשע בעבירה שבנסיבות הענין יש בה משום קלון;
{{ח:תתת|(4)}} ועדת הבחירה מצאה שהשופט השיג את מינויו שלא כדין.
{{ח:תת|(ד)}} בבירור הקובלנה יהיו לבית הדין המשמעתי כל הסמכויות שיש לבית דין צבאי מחוזי לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ה)}} ואלה אמצעי המשמעת שבית הדין המשמעתי מוסמך להטיל:
{{ח:תתת|(1)}} הערה;
{{ח:תתת|(2)}} התראה;
{{ח:תתת|(3)}} נזיפה;
{{ח:תתת|(4)}} העברה מן הכהונה;
{{ח:תתת|(5)}} העברה מן הכהונה תוך הפסקת השירות בצבא, בין בתשלום קיצבה ובין בשלילתה, כולה או מקצתה.
{{ח:תת|(ו)}} בית הדין המשמעתי ימסור את החלטתו לשר הבטחון.

{{ח:סעיף|192ה|דין משמעתי או פלילי|תיקון: תשמ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} שופט צבאי־משפטאי לא יהא נתון לדין משמעתי לפי {{ח:פנימי|חלק ג|חלק ג׳}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא תיפתח חקירה פלילית נגד שופט צבאי־משפטאי על פי חוק זה ולא יוגש נגדו כתב אישום אלא על פי הוראת הפרקליט הצבאי הראשי.
{{ח:תת|(ג)}} כתב אישום כאמור יוגש לבית הדין הצבאי המיוחד, ועל אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 202|בסעיף 202}}, יורכב מותב בית הדין משלושה שופטים צבאיים־משפטאים.
{{ח:תת|(ד)}} נחשד שופט צבאי־משפטאי בעבירה שאיננה עבירה צבאית, והיה היועץ המשפטי לממשלה סבור שהעבירה לא נעברה במסגרת הצבא או עקב השתייכותו של השופט לצבא, יחולו על השופט הצבאי־המשפטאי הוראות {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: השפיטה#סעיף 12|סעיף 12 לחוק־יסוד: השפיטה}}, בשינויים המחוייבים.

{{ח:סעיף|192ה1|שיפוט פלילי|תיקון: תשנ״ח־2, תשע״ז־3}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 192ה|סעיף 192ה}} לא יחולו על סוגי עבירות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} עבירה שנקבעה כעבירת קנס לפי {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#פרק ז|פרק ז׳ לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982}} (להלן – חוק סדר הדין הפלילי);
{{ח:תתת|(2)}} עבירה שנקבעה כעבירה מינהלית שדינה קנס מינהלי לפי {{ח:חיצוני|חוק העבירות המינהליות|חוק העבירות המינהליות, התשמ״ו–1985}} (להלן – חוק העבירות המינהליות).
{{ח:תת|(ב)}} בעבירות המנויות בסעיף קטן (א), ניתן להגיש כתב אישום, ויחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 192ה|סעיף 192ה}}, אם נסיבות העבירה מחייבות בירור המשפט, ובלבד שטרם נמסרו טופס ברירת דיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 176ג|סעיף 176ג}} או הודעת תשלום קנס לפי {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 228|סעיף 228(ב) לחוק סדר הדין הפלילי}}, או בטרם שולם קנס מינהלי בנסיבות האמורות {{ח:חיצוני|חוק העבירות המינהליות#סעיף 15|בסעיף 15 לחוק העבירות המינהליות}}.
{{ח:תת|(ג)}} ביקש שופט צבאי־משפטאי להישפט על פי הוראות החיקוקים האמורים בסעיף קטן (א), יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 192ה|סעיף 192ה(ג) ו־(ד)}}.

{{ח:סעיף|192ו|השעייה|תיקון: תשמ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} שופט צבאי־משפטאי, שהוגשה עליו קובלנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 192ד|סעיף 192ד}} או שהועמד לדין פלילי לפי {{ח:פנימי|סעיף 192ה|סעיף 192ה}}, רשאי נשיא בית הדין הצבאי לערעורים, לאחר שקיבל חוות דעת של הפרקליט הצבאי הראשי, להשעותו לתקופה שימצא לנכון.
{{ח:תת|(ב)}} בית הדין המשמעתי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 192ד|בסעיף 192ד}} רשאי, על פי בקשת השופט, לבטל את השעייתו.

{{ח:סעיף|192ז|תחולת הוראות לגבי שופט מכוחות המילואים|תיקון: תשמ״ו}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 192ב|סעיפים 192ב עד 192ו}} יחולו לגבי שופט צבאי־משפטאי הנמנה עם כוחות המילואים של הצבא, אולם לא תוגש נגדו קובלנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 192ד|פסקאות (1) או (2) של סעיף 192ד(ג)}} אלא בשל מעשה שעשה במילוי תפקידו כשופט צבאי־משפטאי בשירות מילואים.

{{ח:סעיף|193|תקופת כהונתו של שופט מכוחות המילואים|תיקון: תשס״ו, תשמ״ו}}
{{ח:ת}} כהונתו של שופט צבאי־משפטאי הנמנה עם כוחות המילואים של הצבא תיפסק באחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} לפי בקשתו;
{{ח:תת|(2)}} הוא חדל מהיות נמנה עם כוחות המילואים;
{{ח:תת|(3)}} הוא הועבר מכהונתו על פי החלטת בית דין משמעתי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 192ד|בסעיף 192ד}};
{{ח:תת|(4)}} אם הוא נתמנה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 186|סעיף 186(ב)}} – נפסקה כהונתו כשופט על פי {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט|חוק בתי המשפט}} או על פי {{ח:חיצוני|חוק בית הדין לעבודה|חוק בית הדין לעבודה}}.

{{ח:סעיף|193א||תיקון: תשכ״ד, תשמ״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק).}}

{{ח:סעיף|193ב|הצהרת הון|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 21א|סעיפים 21א עד 21ח לחוק בתי המשפט}} יחולו על שופט צבאי־משפטאי, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
{{ח:תת|(1)}} במקום ”שופט“ יקראו ”שופט צבאי־משפטאי“;
{{ח:תת|(2)}} במקום ”נשיא בית המשפט העליון“ יקראו ”נשיא בית הדין הצבאי לערעורים“;
{{ח:תת|(3)}} {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 21ג|בסעיף 21ג(א)}}, במקום האמור בפסקה (1) יקראו ”בתוך 90 ימים מיום שהתמנה לתפקיד“;
{{ח:תת|(4)}} {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 21ז|בסעיף 21ז}}, במקום ”{{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 19|בסעיף 19(1) עד (3)}}“ יקראו ”{{ח:פנימי|סעיף 192ד|בסעיף 192ד(ה)(1) עד (3)}}“ ובמקום ”לבית הדין“ יקראו ”לבית הדין המשמעתי“.

{{ח:קטע3|חלק ד פרק 2 סימן ג|סימן ג׳ – בית דין צבאי מחוזי ובית דין צבאי מיוחד}}

{{ח:סעיף|194|מחוז שיפוטי}}
{{ח:ת}} הרמטכ״ל רשאי לקבוע מזמן לזמן שחלק מכוחות הצבא, מסוייג על פי חנייתו או השתייכותו או בדרך אחרת, יהיה מחוז שיפוטי לענין חוק זה.

{{ח:סעיף|195|ראש מחוז שיפוטי}}
{{ח:ת}} ראש מחוז שיפוטי יהיה קצין שנתמנה לכך על ידי הרמטכ״ל. לא נתמנה קצין כאמור – יהיה ראש המחוז השיפוטי קצין שנקבע בהתאם לפקודות הצבא.

{{ח:סעיף|196|סמכות בית דין צבאי מחוזי}}
{{ח:ת}} בכל מחוז שיפוטי יהיה בית דין צבאי מחוזי, והוא יהיה מוסמך לשפוט כל חייל שאינו קצין בדרגת סגן אלוף ומעלה, הנאשם בעבירה שבית דין צבאי מוסמך לדון עליה לפי חוק זה, ושאינה עבירה שדינה מוות.

{{ח:סעיף|197|בית דין צבאי מיוחד|תיקון: תשכ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} יהיה בצבא בית דין צבאי מיוחד, והוא יהיה מוסמך לשפוט כל קצין בדרגת סגן אלוף ומעלה על כל עבירה שבית דין צבאי מוסמך לדון עליה לפי חוק זה, וכן כל חייל אחר הנאשם בעבירה שדינה מוות.
{{ח:תת|(ב)}} היו נאשמים, שהואשמו בכתב אישום אחד, בעלי דרגות שונות, חלקם בדרגת סגן־אלוף ומעלה וחלקם בדרגה נמוכה מדרגת סגן־אלוף, יובאו כל הנאשמים לפני בית דין צבאי מיוחד.

{{ח:סעיף|198|מינוי שופטים צבאיים}}
{{ח:ת}} הרמטכ״ל לגבי בית דין צבאי מיוחד, וראש המחוז השיפוטי לגבי בית דין צבאי מחוזי של מחוזו, ימנו כל אחד בהמלצת נשיאו של אותו בית דין, מספר מספיק של חיילים שישבו בדין כשופטים צבאיים באותו בית דין, אך לא ימנה את עצמו לכך.

{{ח:סעיף|199|סדרי המינהל של בית דין צבאי מיוחד ומחוזי}}
{{ח:ת}} נשיאו של בית הדין הצבאי המיוחד ונשיאו של בית דין צבאי מחוזי, יקבעו כל אחד את סדרי המינהל של בית דינו.

{{ח:סעיף|200|מותב של בית הדין הצבאי המיוחד|תיקון: תשמ״ו}}
{{ח:ת}} מותב של בית הדין הצבאי המיוחד יורכב בידי נשיאו מבין השופטים הצבאיים של אותו בית דין ומבין השופטים הצבאיים־המשפטאים שנתמנו לפי {{ח:פנימי|סעיף 186|סעיף 186}}.

{{ח:סעיף|200א|מותב של בית דין צבאי מחוזי|תיקון: תשמ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} מותב של בית דין צבאי מחוזי יורכב בידי נשיאו מבין השופטים הצבאיים של אותו בית דין ומבין השופטים הצבאיים־המשפטאים שנתמנו לפי {{ח:פנימי|סעיף 186|סעיף 186}}.
{{ח:תת|(ב)}} ראה נשיא בית דין צבאי מחוזי שיש צורך בדבר, רשאי הוא – בהתאם לכללים שנקבעו בתקנות – לכלול בין השופטים הצבאיים של מותב, שופטים צבאיים של בית דין צבאי מחוזי אחר.

{{ח:סעיף|201|מספר חברי בית הדין|תיקון: תשכ״ד}}
{{ח:ת}} בית דין צבאי מחוזי ובית דין צבאי מיוחד ידונו בשלושה או בחמישה; רוב חברי בית־הדין יהיו קצינים.

{{ח:סעיף|202|הכללת שופט צבאי ושופט צבאי־&lt;wbr&gt;משפטאי|תיקון: תשמ״ב}}
{{ח:ת}} נשיא בית דין צבאי מחוזי או מיוחד המרכיב מותב בית דין יכלול בו שופט צבאי אחד לפחות ושופט צבאי־משפטאי אחד לפחות.

{{ח:סעיף|203|דיון לפני דן יחיד בבית דין צבאי מחוזי|תיקון: תשכ״ד, תשנ״ח־2, תשס״ד־4, תשס״ט־2, תשע״ו־3}}
{{ח:תת|(א)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 201|סעיפים 201}} {{ח:פנימי|סעיף 202|ו־202}}, בית דין צבאי מחוזי ידון בעבירות המפורטות להלן, בשופט צבאי־משפטי אחד:
{{ח:תתת|(1)}} עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 94|סעיפים 94}}, {{ח:פנימי|סעיף 94א|94א}}, {{ח:פנימי|סעיף 121|121}} {{ח:פנימי|סעיף 127א|ו־127א}};
{{ח:תתת|(2)}} עבירה של החזקת סם מסוכן או שימוש בו לצריכה עצמית, בלא היתר, לפי {{ח:חיצוני|פקודת הסמים המסוכנים#סעיף 7|סעיף 7(ג) סיפה לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל״ג–1973}} (בסעיף זה – פקודת הסמים המסוכנים), ועבירה של החזקת כלים המשמשים לצריכה עצמית של סם מסוכן או להכנת סם מסוכן לצריכה עצמית, בלא היתר, לפי {{ח:חיצוני|פקודת הסמים המסוכנים#סעיף 10|סעיף 10 סיפה לפקודה האמורה}};
{{ח:תתת|(3)}} עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 129|סעיפים 129}}, {{ח:פנימי|סעיף 130|130}} {{ח:פנימי|סעיף 133|או 133}} בשל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} היעדרות של חייל מן השירות או מהמקום שהוא חייב כדין להימצא בו, שלא ברשות, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 94|בסעיף 94}};
{{ח:תתתת|(ב)}} איבוד קשר עם היחידה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 94א|בסעיף 94א}};
{{ח:תתתת|(ג)}} בריחה ממשמורת, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 121|בסעיף 121}};
{{ח:תתתת|(ד)}} סירוב להיבדק לשם גילוי שימוש בסמים מסוכנים, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 127א|בסעיף 127א}};
{{ח:תתתת|(ה)}} החזקת סם מסוגן או שימוש בו לצריכה עצמית, בלא היתר, או החזקת כלים המשמשים לצריכה עצמית של סם מסוכן או להכנת סם מסוכן לצריכה עצמית, בלא היתר, כאמור {{ח:חיצוני|פקודת הסמים המסוכנים#סעיף 7|בסעיפים 7(ג) סיפה}} {{ח:חיצוני|פקודת הסמים המסוכנים#סעיף 10|ו־10 סיפה, לפקודת הסמים המסוכנים}};
{{ח:תתתת|(ו)}} החזקת חומר משכר, מכירתו, שימוש בו או הכנסתו למחנה צבאי, בניגוד לפקודות הצבא; בפסקת משנה זו, ”חומר משכר“ – כהגדרתו בפקודות הצבא.
{{ח:תת|(ב)}} שופט צבאי־משפטאי שדן בעבירה לפי הוראות סעיף קטן (א) לא יטיל, בשל אותה עבירה, עונש מאסר לריצוי בפועל העולה שנה.
{{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), בית דין צבאי מחוזי ידון בעבירה המנויה באותו סעיף קטן, במותב שיורכב לפי {{ח:פנימי|סעיף 201|סעיפים 201}} {{ח:פנימי|סעיף 202|ו־202}}, באחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} נשיא בית הדין או סגנו החליט, ביוזמתו או לבקשת הנאשם או תובע צבאי, כי יש לקיים את הדיון במותב כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} הפרקליט הצבאי הראשי הודיע לנשיא בית הדין כי הוא סבור שיש צורך לקיים את הדיון לפני מותב כאמור.

{{ח:סעיף|204||תיקון: תשס״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|חלק ד פרק 2 סימן ד|סימן ד׳ – בית דין צבאי ימי}}

{{ח:סעיף|205|סמכות בית דין צבאי ימי}}
{{ח:ת}} לבית דין צבאי ימי תהיה אותה סמכות שפיטה הנתונה לבית דין צבאי מחוזי.

{{ח:סעיף|206|אימתי מרכיבים בית דין צבאי ימי}}
{{ח:ת}} נמצא כלי שיט של הצבא מחוץ למימי חופין של ישראל, והואשם אחד מפקודיו של מפקד כלי השיט בעבירה שבית דין צבאי ימי מוסמך לדונו עליה, והמפקד משוכנע כי כלי השיט לא ישוב למימי חופין של ישראל לפני תום 21 יום, והוא סבור שדחיית המשפט עלולה לגרום נזק חמור למשמעת בכלי השיט, רשאי הוא להרכיב ולזמן בית דין צבאי ימי.

{{ח:סעיף|207|סמכותו של מפקד שייטת}}
{{ח:ת}} נמצא מספר כלי שיט של הצבא מחוץ למימי חופין של ישראל והם כפופים לפיקודו של מפקד אחד שנמצא באחד מכלי השיט, הסמכות להרכיב ולזמן בית דין צבאי ימי לגבי כל אחד מאותם כלי השיט תהיה בידי אותו מפקד בלבד.

{{ח:סעיף|208|מותב בית דין צבאי ימי}}
{{ח:ת}} בית דין צבאי ימי יהיה של שלושה חיילים, שלפחות אחד מהם קצין.

{{ח:קטע3|חלק ד פרק 2 סימן ה|סימן ה׳ – בית דין שדה}}

{{ח:סעיף|209|בתי דין שדה}}
{{ח:ת}} בתי דין שדה יוקמו ויפעלו לפי {{ח:פנימי|חלק ו|חלק ו׳}}.

{{ח:קטע3|חלק ד פרק 2 סימן ה1|סימן ה׳1 – בית דין־צבאי לתעבורה|תיקון: תשל״ה}}

{{ח:סעיף|209א|סמכות בית דין צבאי לתעבורה|תיקון: תשל״ה, תשמ״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} בכל מחוז שיפוטי יהיה בית דין צבאי לתעבורה והוא יהיה מוסמך לשפוט כל חייל בעבירות תעבורה; ואלה עבירות תעבורה:
{{ח:תתת|(1)}} עבירה ששופט תעבורה שנתמנה לענין {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|פקודת התעבורה}} מוסמך לדון בה, למעט פשע ולמעט עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 304|סעיף 304 לחוק העונשין, התשל״ז–1977}} שנעברה תוך כדי שימוש ברכב;
{{ח:תתת|(2)}} עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 133|סעיף 133}}, בשל אי־קיום הוראה מהוראות הפקודות האמורות בו, או בשל התרשלות בקיומה, כשההוראה נוגעת לכלי רכב, להסדרי התחבורה הצבאית או לתעבורה;
{{ח:תתת|(3)}} עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 79|סעיף 79(א)}} בשל שימוש ברכב;
{{ח:תת|(ב)}} הסמכות של בית דין צבאי לתעבורה אינה גורעת מסמכויות שפיטה אחרות בעבירות תעבורה לפי חוק זה או לפי חיקוק אחר.

{{ח:סעיף|209ב|דן יחידי|תיקון: תשל״ה}}
{{ח:תת|(א)}} בית דין צבאי לתעבורה ידון בשופט תעבורה אחד.
{{ח:תת|(ב)}} מי שנתמנה להיות נשיא בית דין צבאי־משפטאי או שופט צבאי־משפטאי בבית הדין הצבאי המיוחד או בבתי הדין הצבאיים המחוזיים, יהיה מוסמך אף הוא לדון כשופט תעבורה.

{{ח:סעיף|209ג|הגבלת סמכות הענישה|תיקון: תשל״ה}}
{{ח:ת}} בית דין צבאי לתעבורה לא יטיל עונש מאסר לתקופה העולה על שנה, עונש של הורדה בדרגה כשדרגת הנאשם רב־סמל ומעלה, או עונש של גירוש מן הצבא.

{{ח:סעיף|209ד|סדרי המנהל|תיקון: תשל״ה}}
{{ח:ת}} נשיא בית הדין הצבאי המחוזי יקבע במחוזו את סדרי המינהל בבית הדין הצבאי לתעבורה.

{{ח:קטע3|חלק ד פרק 2 סימן ו|סימן ו׳ – בית הדין הצבאי לערעורים}}

{{ח:סעיף|210|בית הדין הצבאי לערעורים}}
{{ח:ת}} בית הדין הצבאי לערעורים ישמע ערעורים מבתי הדין הצבאיים של ערכאה ראשונה.

{{ח:סעיף|211|סדרי המינהל של בית הדין הצבאי לערעורים}}
{{ח:ת}} נשיא בית הדין הצבאי לערעורים ממונה על סדרי המינהל של בית דין זה, והוא יקבע כללים לקביעת סדרי המינהל כאמור {{ח:פנימי|סעיף 199|בסעיף 199}}.

{{ח:סעיף|212|שופטי בית הדין הצבאי לערעורים}}
{{ח:ת}} הרמטכ״ל, בהמלצת נשיא בית הדין הצבאי לערעורים, ימנה קצינים לכהן כשופטים צבאיים של בית הדין הצבאי לערעורים, ומספרם לא יפחת מעשרים ואחד; אך לא ימנה לכך את עצמו.

{{ח:סעיף|213|הרכבת מותבי בית הדין הצבאי לערעורים}}
{{ח:ת}} מותב של בית הדין הצבאי לערעורים יורכב על ידי נשיאו מתוך השופטים הצבאיים של אותו בית דין ומתוך השופטים הצבאיים־המשפטאים שנתמנו לפי {{ח:פנימי|סעיף 187|סעיף 187(1)}}.

{{ח:סעיף|214|מותב של שלושה|תיקון: תשל״ה}}
{{ח:ת}} בית הדין הצבאי לערעורים ידון בשלושה, חוץ מן המקרים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 215|בסעיפים 215}} {{ח:פנימי|סעיף 215א|ו־215א}}.

{{ח:סעיף|215|מותב של חמישה|תיקון: תשכ״ד}}
{{ח:ת}} בכל אחד מהמקרים שלהלן ידון בית הדין הצבאי לערעורים בחמישה:
{{ח:תת|(1)}} כשהערעור הוא על פסק דין המטיל עונש מוות;
{{ח:תת|(2)}} כשנשיא בית־הדין הצבאי לערעורים החליט על כך;
{{ח:תת|(3)}} כשהפרקליט הצבאי הראשי סבור שיש צורך בהרכב כזה, מפני שכרוכה בערעור שאלה משפטית שיש בה משום חידוש או שהיא בעלת חשיבות כללית או מפני סיבה אחרת;
{{ח:תת|(4)}} כשבית הדין בהרכב של שלושה החליט על כך, על פי בקשת המערער או על פי בקשת המשיב או ביזמת בית הדין.

{{ח:סעיף|215א|הרכב בית הדין הצבאי לערעורים של שופט אחד|תיקון: תשל״ה, תשל״ו}}
{{ח:תת|(א)}} בערעור על פסק־דין של בית דין צבאי לתעבורה ידון בית הדין הצבאי לערעורים בשופט משפטאי אחד, זולת במקרים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 215ב|בסעיף 215ב}}.
{{ח:תת|(ב)}} בית הדין הצבאי לערעורים הדן כאמור בשופט משפטאי אחד בערעור מצד התביעה, לא יטיל עונש מאסר בפועל לתקופה העולה על ששה חדשים.

{{ח:סעיף|215ב|הרכב בית הדין הצבאי לערעורים של שלושה שופטים|תיקון: תשל״ה}}
{{ח:ת}} בערעור על פסק דין של בית דין צבאי לתעבורה ידון בית הדין הצבאי לערעורים בשלושה שופטים, שאחד מהם לפחות הוא משפטאי, בכל אחד מהמקרים האלה:
{{ח:תת|(1)}} נשיא בית הדין הצבאי לערעורים החליט על כך;
{{ח:תת|(2)}} הפרקליט הצבאי הראשי הודיע לנשיא בית הדין הצבאי לערעורים כי הוא סבור שיש צורך בכך;
{{ח:תת|(3)}} הערעור הוא מצד הנאשם שביקש כך או מצד התביעה, והכל כשפסק הדין מטיל עונש מאסר בפועל העולה על ששה חדשים;
{{ח:תת|(4)}} השופט הדן בערעור החליט על כך.

{{ח:סעיף|216|הכללת שופטים צבאיים־&lt;wbr&gt;משפטאים}}
{{ח:ת}} כל אימת שבית הדין הוא של שלושה יהיו לפחות שנים מהם שופטים צבאיים־משפטאים; היה בית הדין של חמישה יהיו לפחות שלושה מהם שופטים צבאיים־משפטאים.

{{ח:סעיף|217|זימון מותב בית הדין הצבאי לערעורים}}
{{ח:ת}} מותב של בית הדין הצבאי לערעורים יזומן על ידי נשיאו בצו חתום על ידיו או מטעמו.

{{ח:קטע3|חלק ד פרק 2 סימן ז|סימן ז׳ – הוראות שונות}}

{{ח:סעיף|218|דרגות השופטים בבתי הדין}}
{{ח:ת}} בבית דין צבאי לא ישב שופט שדרגתו למטה מדרגת הנאשם; היו נאשמים בעלי דרגות שונות, לא ישב שופט שדרגתו למטה מדרגת הנאשם בעל הדרגה הגבוהה ביותר.

{{ח:סעיף|219|אי תחולת {{ח:פנימי|סעיף 218|סעיף 218}}}}
{{ח:ת}} הוראת {{ח:פנימי|סעיף 218|סעיף 218}} לא תחול כשהנאשם הוא אדם שחוק זה חל עליו על פי {{ח:פנימי|סעיף 7|הסעיפים 7}} {{ח:פנימי|סעיף 8|ו־8}}.

{{ח:סעיף|220|הנשיא בהרכב המותב}}
{{ח:ת}} נשיאו של בית דין צבאי רשאי לכלול את עצמו במותביו.

{{ח:סעיף|221|אב בית הדין}}
{{ח:ת}} השופט בעל הדרגה הגבוהה ביותר במותב בית הדין יהיה אב בית הדין; היו שופטים אחדים שדרגתם שווה וגבוהה משל יתר חברי בית הדין, או שהיו כולם בעלי דרגה שווה – המרכיב את המותב יקבע מי מהם יהיה אב בית הדין; ולעולם, אם נכלל בהרכב המותב נשיא אותו בית דין יהיה הוא אב בית הדין.

{{ח:סעיף|222|מותבים אחרים של בית דין}}
{{ח:ת}} נשיאו של כל בית דין יכול להרכיב מותבים אחדים של בית דינו והם יכולים לשבת בעת ובעונה אחת.

{{ח:סעיף|223|אי כשרות לכהן כשופט צבאי}}
{{ח:ת}} לא יתמנה שופט צבאי חייל שנמצא חייב בדין בבית משפט, בבית דין צבאי או בכל בית דין אחר בעבירה שיש בה משום קלון, או חייל שמתנהלת נגדו חקירה על עבירה כזאת.

{{ח:סעיף|224|חוקיות בית דין צבאי למרות שינויים}}
{{ח:ת}} הורכב מותב של בית דין צבאי כדין, שום שינוי שחל לאחר הרכבתו במעמדו או בדרגתו של שופט או של הנאשם לא יפגע בחוקיות הרכבו.

{{ח:קטע1|חלק ה|חלק ה׳ – הליכי שפיטה}}
{{ח:קטע2|חלק ה פרק 1|פרק ראשון: הליכים לפני המשפט}}
{{ח:קטע3|חלק ה פרק 1 סימן א|סימן א׳ – תלונה, מעצר וחיפוש}}

{{ח:סעיף|225|תלונה|תיקון: תשכ״ד, תשמ״ב־3}}
{{ח:ת}} מפקד היודע, או שיש לו יסוד להניח, כי אחד מפקודיו עבר עבירה שאפשר לשפטו עליה בבית דין צבאי או חייל אחר שנקבע לכך על פי פקודות הצבא, היודע או שיש לו יסוד להניח כי חייל אחר עבר עבירה כאמור, יערוך תלונה או יורה על עריכת תלונה בשל העבירה, יחתום עליה ויביאנה לפני קצין שיפוט, הכל כפי שנקבע בפקודות הצבא.

{{ח:סעיף|226|הודעת הסיבה למעצר|תיקון: תשמ״ב־3}}
{{ח:ת}} העוצר אדם לפי חוק זה יודיע לו בה בשעה את הסיבה למעצר.

{{ח:סעיף|226א|סייג|תיקון: תשמ״ב־3}}
{{ח:ת}} כל מקום {{ח:פנימי|חלק ה פרק 1 סימן א|בסימן זה}} המדבר בחייל שניתנו לו סמכויות מעצר, אין המונח ”חייל“ כולל אדם שחוק זה חל עליו על פי {{ח:פנימי|סעיף 6|הסעיפים 6}}, {{ח:פנימי|סעיף 7|7}}, {{ח:פנימי|סעיף 8|8}}, {{ח:פנימי|סעיף 10|10}} {{ח:פנימי|סעיף 11|ו־11}}.

{{ח:סעיף|227|שוטר צבאי וסמכויותיו}}
{{ח:ת}} חייל שנתמנה לפי פקודות הצבא להיות שוטר צבאי (להלן – שוטר צבאי) רשאי, בהתחשב עם פקודות הצבא –
{{ח:תת|(1)}} להשתמש לגבי כל חייל, ולגבי כל אדם אחר הנמצא במקום שבהחזקת הצבא או המפריע לפעולה של הצבא, בסמכויות הנתונות על פי הדין לשוטר לגבי כל אדם;
{{ח:תת|(2)}} לעצור ללא פקודת מעצר כל חייל כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 1|בסעיף 1}} שאינו נותן ידיעות המספיקות לזהותו;
{{ח:תת|(3)}} לעצור כל חייל כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 1|בסעיף 1}} שיש לו עליו פקודת מעצר לפי כל דין, וכל אדם אחר שיש לו עליו פקודת מעצר שניתנה לפי חוק זה.

{{ח:סעיף|227א|החלת סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)|תיקון: תשנ״ו־5, תשנ״ח־2}}
{{ח:ת}} מבלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 227|סעיף 227}}, הוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#סעיף 32|סעיפים 32 עד 36 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו–1996}} (להלן – חוק סמכויות אכיפה – מעצרים), יחולו על מעצר לפי {{ח:פנימי|סעיף 231|סעיפים 231}} {{ח:פנימי|סעיף 237א|ו־237א}}, הכל לפי הענין, ובשינויים המחוייבים הבאים;
{{ח:תת|(1)}} הסמכויות הנתונות לקצין הממונה יהיו נתונות לקצין משטרה צבאית;
{{ח:תת|(2)}} הסמכויות הנתונות לקצין משטרה בדרגת רב פקד ומעלה יהיו נתונות לקצין משטרה צבאית בדרגת סרן, לפחות;
{{ח:תת|(3)}} הסמכויות הנתונות למפקח הכללי של המשטרה יהיו נתונות לקצין משטרה צבאית ראשי;
{{ח:תת|(4)}} הסמכויות הנתונות ליועץ המשפטי לממשלה יהיו נתונות לפרקליט הצבאי הראשי;
{{ח:תת|(5)}} הסמכויות הנתונות לשופט או לנשיא בית המשפט המחוזי ולשופט בית המשפט העליון יהיו נתונות, לפי הענין, לשופט או לנשיא בית דין צבאי מחוזי או בית דין צבאי מיוחד ולשופט בית דין צבאי לערעורים; בפני בית דין צבאי יתייצב, מטעם צבא הגנה לישראל, תובע צבאי;
{{ח:תת|(6)}} זכות הפגישה עם עורך דין תהיה רק עם סניגור כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 316|בסעיף 316}}.

{{ח:סעיף|227א1|חייל שנחקר|תיקון: תשנ״ח־2}}
{{ח:ת}} מבלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 227|סעיף 227}}, יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#סעיף 34|סעיפים 34}} {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#סעיף 35|ו־35 לחוק סמכויות אכיפה – מעצרים}}, לגבי חייל שנחקר ושלפי הדין קיימת אפשרות קרובה לוודאי שייעצר, הכל לפי הענין ובשינויים המחויבים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 227א|בסעיף 227א}}; לענין סעיף זה, ”לפי הדין“ – לרבות לפי הלכה פסוקה.

{{ח:סעיף|228|מעצר על ידי גבוה בדרגה|תיקון: תשכ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} חייל היודע, או שיש לו יסוד להניח, כי חייל אחר הנמוך ממנו בדרגה עבר עבירה שאפשר לשפטו עליה בבית דין צבאי, רשאי לעצור אותו חייל ללא פקודת מעצר.
{{ח:תת|(ב)}} מי שאינו מפקד יחידה שהחייל הנמוך בדרגה שייך אליה, לא יעצור את החייל אם ידוע לו שמצוי באותו מקום מפקד יחידה של החייל או שוטר צבאי.

{{ח:סעיף|229|מעצר על הפרעת סדר}}
{{ח:ת}} קצין רשאי לעצור ללא פקודת מעצר כל חייל המשתתף במריבה, בקטטה או בהפרעת סדר, אף אם אותו חייל גבוה ממנו בדרגה.

{{ח:סעיף|230|שמירת הוראות אחרות|תיקון: תשמ״ז־2}}
{{ח:ת}} אין האמור {{ח:פנימי|סעיף 228|בסעיפים 228}} {{ח:פנימי|סעיף 229|ו־229}} בא לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח משולב], התשכ״ט–1969}}, או מהסמכויות הנתונות בידי שוטר צבאי על פי {{ח:פנימי|סעיף 227|סעיף 227}}.

{{ח:סעיף|231|מעצר על ידי שוטר צבאי ללא פקודת מעצר|תיקון: תש״ס}}
{{ח:ת}} חייל שנעצר על ידי שוטר צבאי והוא מוחזק במעצר, יש לקבל עליו פקודת מעצר בהקדם האפשרי ולא יאוחר מתום עשרים וארבע שעות מעת מעצרו; לא ניתנה פקודת מעצר עד תום עשרים וארבע שעות מעת מעצרו – ישוחרר.

{{ח:סעיף|232|מסירת אדם שאינו חייל לרשות אזרחית|תיקון: תש״ס}}
{{ח:ת}} שוטר צבאי העוצר לפי חוק זה אדם שאינו חייל, חייב למסור אותו בהקדם האפשרי, ולא יאוחר משתים עשרה שעות לאחר המעצר, לידי רשות אזרחית.

{{ח:סעיף|233|מעצר על ידי חייל אחר ללא פקודת מעצר|תיקון: תש״ס}}
{{ח:ת}} מי שנעצר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 228|בסעיפים 228}} {{ח:פנימי|סעיף 229|ו־229}} יושם במקום מעצר צבאי, ואם הוא מוחזק במעצר יש לקבל עליו פקודת מעצר בהקדם האפשרי; לא ניתנה פקודת מעצר תוך עשרים וארבע שעות מעת מעצרו – ישוחרר.

{{ח:סעיף|234|פקודת מעצר של קצין שיפוט|תיקון: תשכ״ד, תשנ״ג, תש״ס}}
{{ח:תת|(א)}} קצין שיפוט רשאי לתת פקודת מעצר, על חייל הנמוך ממנו בדרגה שנחשד או שנאשם בעבירה, לתקופה שלא תעלה על ארבעים ושמונה שעות; היתה פקודת המעצר לתקופה של פחות מארבעים ושמונה שעות, רשאי קצין השיפוט להורות על הארכת המעצר לפרקי זמן נוספים, ובלבד שסך כל תקופות המעצר לא יעלה על ארבעים ושמונה שעות.
{{ח:תת|(א1)}} קצין שיפוט שדרגתו סגן אלוף לפחות, רשאי להורות, מטעמים הקשורים בפעילות מבצעית או בפעילות כלי שיט, על הארכת המעצר לפרקי זמן נוספים, ובלבד שסך תקופות המעצר לפי סעיף קטן זה וסעיף קטן (א) לא יעלה על תשעים ושש שעות; הורה קצין שיפוט כאמור להאריך את המעצר, ירשום את נימוקיו להארכת המעצר.
{{ח:תת|(ב)}} פקודת המעצר תיערך בכתב ותיחתם בידי קצין השיפוט, והיא תבוצע בידי שוטר או שוטר צבאי או בידי חייל אחר אשר קצין השיפוט הורהו על כך; לענין ביצועה, דין חייל אחר כאמור המבצע פקודת מעצר, כדין שוטר צבאי.

{{ח:סעיף|234א|ביצוע פקודת מעצר|תיקון: תשל״ח}}
{{ח:ת}} פקודת מעצר שנתן קצין שיפוט בכיר, רשאי שוטר או שוטר צבאי המבצע אותה כשהיא בידיו –
{{ח:תת|(1)}} להיכנס לכל מקום שיש לו יסוד סביר להניח שהעצור נמצא בו;
{{ח:תת|(2)}} להשתמש בכוח סביר נגד אדם או רכוש במידה הדרושה לביצוע הפקודה.

{{ח:סעיף|235|אישור פקודת מעצר|תיקון: תשנ״ג, תשנ״ו־6, תש״ס}}
{{ח:תת|(א)}} קצין שיפוט שדרגתו למטה מסגן אלוף, שנתן פקודת מעצר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 234|בסעיף 234(א)}} יגישנה מיד, בהתאם לפקודות הצבא, לאישורו של קצין שיפוט אחר שדרגתו אינה למטה מדרגת סגן אלוף.
{{ח:תת|(ב)}} קצין שיפוט, שדרגתו סגן אלוף לפחות, שנתן פקודת מעצר לפי {{ח:פנימי|סעיף 234|סעיף 234(א)}} או שאישר פקודת מעצר שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 234|הסעיף האמור}}, וקצין שיפוט שהורה על הארכת מעצר, לפי {{ח:פנימי|סעיף 234|סעיף 234(א1)}}, יודיע על כך מיד, בהתאם לפקודות הצבא, לפרקליט צבאי.

{{ח:סעיף|236||תיקון: תשנ״ג, תשנ״ו־6, תש״ס}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|237||תיקון: תשכ״ד, תשמ״ב־3, תשנ״ג}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|237א|פקודת מעצר של שוטר צבאי|תיקון: תשמ״ב־3, תשנ״ג, תשנ״ו־6, תשנ״ח־4, בג״ץ 6055/95, תש״ס, תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 234|סעיף 234(א)}}, רשאי קצין שיפוט שהוא שוטר צבאי לתת פקודת מעצר על כל חייל, לתקופה שלא תעלה על 48 שעות; קצין שיפוט כאמור, שנתן פקודת מעצר לתקופה של פחות מ־48 שעות, רשאי להורות על הארכת המעצר לפרקי זמן נוספים, ובלבד שסך כל תקופות המעצר לא יעלה על 48 שעות.
{{ח:תת|(ב)}} נעצר חייל על פי פקודת מעצר שניתנה על ידי קצין שיפוט כאמור בסעיף קטן (א) שדרגתו לפי תקן היא למטה מסרן ושאינו מפקד בסיס משטרה צבאית יובא מעצרו לאישור קצין משטרה צבאית שהוא מפקד בסיס משטרה צבאית, או קצין משטרה צבאית שדרגתו לפי תקן היא סרן לפחות, בהקדם האפשרי ולא יאוחר מתום עשרים וארבע שעות מעת שנעצר.
{{ח:תת|(ג)}} קצין משטרה צבאית, שאליו מובא מעצרו של חייל לאישור, כאמור בסעיף קטן (ב) רשאי לאשר את תקופת המעצר שנקבעה בפקודת המעצר, לקצרה או להורות על שחרורו של החייל ממעצר.
{{ח:תת|(ד)}} לא נתמלאו הוראות סעיף קטן (ב), ישוחרר החייל ממעצרו.
{{ח:תת|(ד1)}} על אף הוראות סעיף זה {{ח:פנימי|סעיף 237ג|וסעיף 237ג}}, אם מצא קצין משטרה צבאית שדרגתו היא סגן אלוף לפחות, כי יש צורך לבצע פעולת חקירה דחופה ביותר, שלא ניתן לבצעה אלא תוך כדי מעצרו של החשוד, ולא ניתן לדחותה עד לאחר הבאת העצור בפני שופט, או שיש צורך בפעולה דחופה ביותר הנדרשת בקשר לחקירה בעבירה כאמור {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#סעיף 35|בסעיף 35(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו–1996}}, רשאי הוא להורות על הארכת המעצר לצורך ביצוע אותה פעולה לתקופה שלא תעלה על שבעים ושתיים שעות מתחילת המעצר.
{{ח:תת|(ד2)}} לא יורה קצין משטרה צבאית על הארכת מעצר כאמור בסעיף קטן (ד1), אלא בעבירה מסוג פשע, ולאחר שיקבל מראש את אישורו של פרקליט צבאי להארכת המעצר; קצין משטרה צבאית שהאריך מעצר כאמור ירשום את הנימוקים לכך.
{{ח:תת|(ה)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על פקודת מעצר שנתן שוטר צבאי בתוקף סמכותו כקצין שיפוט ביחידתו על חייל הנתון לפיקודו, אלא אם העבירה שבגינה נעצר החייל נבדקת בידי קצין בודק כאמור {{ח:פנימי|סעיף 252|בסעיף 252(א)(3)}}.

{{ח:סעיף|237א1|שמיעת טענות העצור|תיקון: תש״ס}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} נעצר חייל על פי פקודת מעצר לפי {{ח:פנימי|סעיף 237א|סעיף 237א}}, תינתן לו הזדמנות להשמיע את דברו, לאחר שיוזהר באזהרה הקבועה {{ח:פנימי|סעיף 267|בסעיף 267}}; הדברים שנאמרו לענין המעצר יובאו בפני מי שמוסמך לאשר מעצר לפי {{ח:פנימי|סעיף 237א|סעיף 237א(ב)}} (להלן בסעיף זה – הקצין המוסמך), בהקדם האפשרי ולא יאוחר מתום עשרים וארבע שעות מעת שנעצר.
{{ח:תתת|(2)}} דרך הבאת הדברים שנאמרו לענין המעצר, בפני הקצין המוסמך, יכול שתיעשה בכתב או בעל פה, והכל כפי שיקבע הקצין המוסמך.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} נעצר חייל שלא על פי פקודת מעצר או שהוא נמצא בבסיס משטרה צבאית ויש כוונה לעצרו, לא ייתן קצין שיפוט פקודת מעצר לגביו לפי {{ח:פנימי|סעיף 237א|סעיף 237א}} אלא לאחר שניתנה לחייל הזדמנות להשמיע את דברו בדרך הקבועה בסעיף קטן (א), ולענין זה יהיו לקצין השיפוט סמכויותיו של הקצין המוסמך כמשמעותו באותו סעיף קטן.
{{ח:תתת|(2)}} ניתנה פקודת מעצר בנסיבות כאמור בפסקה (1) ונדרש אישור לפקודת המעצר לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 237א|סעיף 237א(ב)}}, יובאו הדברים שנאמרו לענין מעצרו של החייל גם בפני הקצין המאשר; הוראות סעיף קטן (א)(2) יחולו לענין פסקה זו.
{{ח:תת|(ג)}} דברים שנאמרו לענין מעצר של חייל לפי סעיפים קטנים (א) ו־(ב) יירשמו.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על החלטת קצין שיפוט להאריך מעצרו של חייל ועל אישור פרקליט צבאי שניתן להארכת מעצר.

{{ח:סעיף|237ב|פנייה לבית דין צבאי להארכת מעצר|תיקון: תשמ״ב־3, תשנ״ג, תשנ״ו־6}}
{{ח:ת}} סבר פרקליט צבאי כי יש צורך להאריך את המעצר מעבר לתקופות הקבועות {{ח:פנימי|סעיף 234|בסעיפים 234}} {{ח:פנימי|סעיף 237א|ו־237א}}, רשאי הוא להורות לתובע צבאי או לשוטר צבאי, שימונה לענין זה בדרך שתיקבע בפקודות הצבא, לפנות לבית דין צבאי מחוזי, בבקשה להארכת מעצר; קצין משטרה צבאית, שדרגתו אינה למטה מדרגת סגן אלוף, רשאי להורות כאמור לשוטר צבאי, שימונה לענין זה בדרך שתיקבע בפקודות הצבא.

{{ח:סעיף|237ג|הבאת העצור בפני שופט בשבתות וחגים|תיקון: תש״ס}}
{{ח:תת|(א)}} מי שנעצר על פי פקודת מעצר לפי {{ח:פנימי|סעיף 237א|סעיף 237א}} יחולו עליו ההוראות האלה:
{{ח:תתת|(1)}} חל מועד הפניה להארכת מעצר, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 237ב|בסעיף 237ב}}, בשבת או בחג, יובא העצור בפני שופט, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 240|בסעיף 240}}, לפני כניסת השבת או החג;
{{ח:תתת|(2)|(א)}} בוצע המעצר פחות מעשרים וארבע שעות לפני כניסת השבת או החג, יובא העצור בפני שופט לא יאוחר מתום ארבע שעות מצאת השבת או החג, או בתום ארבעים ושמונה שעות מעת מעצרו, לפי המאוחר;
{{ח:תתתת|(ב)}} עלה משך החג או צירוף החג והשבת על ארבעים ושמונה שעות, יובא העצור בפני שופט לפני כניסת השבת או החג; בוצע המעצר פחות משמונה שעות לפני כניסת השבת או החג ואישר קצין משטרה צבאית שדרגתו היא סגן אלוף לפחות, כי לא ניתן להביא את העצור בפני שופט עד סמוך לפני כניסת השבת או החג, יובא העצור בפני שופט לא יאוחר מתום ארבע שעות מצאת השבת או החג; בוצע המעצר פחות מארבע שעות לפני כניסת השבת או החג ולא ניתן להביא את העצור בפני שופט עד סמוך לפני כניסת השבת או החג, או בוצע המעצר במהלך השבת או החג, יובא העצור בפני שופט לא יאוחר מתום ארבע שעות מצאת השבת או החג, או בתום ארבעים ושמונה שעות מעת מעצרו, לפי המאוחר;
{{ח:תתתת|(ג)}} עלה משך צירוף החג והשבת על שבעים ושתיים שעות, יובא העצור בפני שופט לפני כניסת החג; בוצע המעצר פחות מארבע שעות לפני כניסת החג ולא ניתן להביא את העצור בפני שופט עד סמוך לפני כניסת החג, או בוצע המעצר במהלך החג או השבת, יובא העצור בפני שופט בהקדם האפשרי לאחר צאת השבת ולא יאוחר מתום ארבע שעות מצאת השבת, או בתום ארבעים ושמונה שעות מעת מעצרו, לפי המאוחר.
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה, ”חג“ – מועד ממועדי ישראל המפורטים {{ח:חיצוני|פקודת סדרי השלטון והמשפט#סעיף 18א|בסעיף 18א(א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש״ח–1948}}.

{{ח:סעיף|238|עיון חוזר וערר על פקודת מעצר ועל אישורה|תיקון: תשמ״ב־3, תשנ״ג, תשנ״ד, תשנ״ו־6, תש״ס}}
{{ח:תת|(א)}} מי שנעצר על פי פקודת מעצר, ומעצרו לא הובא לאישור פרקליט צבאי, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 237א|בסעיף 237א(ד2)}}, רשאי להגיש לפרקליט צבאי ערר על המעצר, כפי שנקבע בפקודות הצבא.
{{ח:תת|(ב)}} הובא דבר מעצרו של חייל לאישור פרקליט צבאי, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 237א|בסעיף 237א(ד2)}}, או הוגש ערר על המעצר ולא הורה הפרקליט הצבאי על שחרורו של החייל, רשאי החייל העצור להגיש לפרקליט צבאי בקשה לעיון חוזר.
{{ח:תת|(ג)}} סבר הפרקליט הצבאי שאין לקבל את הערר או את הבקשה לעיון חוזר, יעביר את הענין להחלטת הפרקליט הצבאי הראשי או סגנו.

{{ח:סעיף|239|ביטול פקודת מעצר|תיקון: תשמ״ב־3, תשנ״ג, תשנ״ד, תש״ס}}
{{ח:ת}} פרקליט צבאי רשאי לבטל כל פקודת מעצר של קצין שיפוט, בין לפי ערר ובין ביזמת עצמו, ולצוות על שחרורו של העציר, אולם אם ניתן אישור מראש להארכת פקודת מעצר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 237א|בסעיף 237א(ד2)}} על ידי הפרקליט הצבאי הראשי, תהא סמכות זו נתונה לפרקליט הצבאי הראשי בלבד.

{{ח:סעיף|240|הארכת מעצר בידי בית דין צבאי מחוזי|תיקון: תשמ״ב־3, תשנ״ו־6, ק״ת תש״ף, ק״ת תש״ף־2, ק״ת תש״ף־4, ק״ת תש״ף־5, תש״ף, תש״ף־2, ק״ת תש״ף־6, תש״ף־3, ק״ת תש״ף־7, תש״ף־5}}
{{ח:תת|(א)}} הוגשה לבית דין צבאי מחוזי בקשה להארכת מעצר בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 237ב|לסעיף 237ב}}, ידון בה שופט צבאי־משפטאי אחד, והוא רשאי להאריך את המעצר לתקופות נוספות, ובלבד שתקופת המעצר הכוללת לא תעלה על שלושים ימים.
{{ח:תת|(א1)}} {{ח:הערה|(פקע).}}
{{ח:תת|(א2)}} {{ח:הערה|(פקע).}}
{{ח:תת|(ב)}} הדיון בבקשה ייערך בנוכחות העצור, ואם יש לו סניגור – גם בנוכחות סניגורו; אולם אם שוכנע השופט, על סמך חוות דעת של רופא פסיכיאטרי, שאי אפשר לקיים את הדיון בנוכחות העצור א שנוכחותו תזיק לבריאות נפשו, רשאי הוא לדון בבקשה לא בנוכחות העצור, ובלבד שיהא סניגורו נוכח, ואם אין לו סניגור – יורה השופט למנות לו סניגור צבאי.
{{ח:תת|(ג)}} החליט השופט לא להאריך את המעצר, והתובע הצבאי או השוטר הצבאי הודיע, במעמד מתן ההחלטה, על רצונו לערער עליה לפי סעיף קטן (ד), רשאי השופט לצוות על השהיית שחרורו של העצור לתקופה שלא תעלה על ארבעים ושמונה שעות; לענין זה לא יבואו שבתות ומועדים במנין השעות.
{{ח:תת|(ד)}} העצור והתובע הצבאי או השוטר הצבאי רשאים לערער על החלטה לפי סעיף קטן (א) לפני בית הדין הצבאי לערעורים שידון בערעור בשופט צבאי־משפטאי אחד.

{{ח:סעיף|240א||תיקון: ק״ת תש״ף, ק״ת תש״ף־3, ק״ת תש״ף־6, תש״ף־3, ק״ת תש״ף־7, תש״ף־4, תש״ף־5}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|241|הארכה נוספת של תקופת המעצר בידי שופט צבאי־&lt;wbr&gt;משפטאי|תיקון: תשמ״ב־3}}
{{ח:תת|(א)}} הוחזק חייל במעצר לפי {{ח:פנימי|סעיף 240|סעיף 240}}, רשאי שופט צבאי־משפטאי של בית דין צבאי מחוזי להתיר ולחזור ולהתיר את ההחזקה במעצר לתקופה נוספת שלא תעלה על חמישה עשר ימים ובלבד שהבקשה למעצר הנוסף הוגשה על פי הוראת הפרקליט הצבאי הראשי.
{{ח:תת|(ב)}} על בקשה למעצר נוסף לפי סעיף זה יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 240|סעיף 240}}, בשינויים המחוייבים.

{{ח:סעיף|241א|דיון בערעור על מעצר, בשלושה שופטים צבאיים־&lt;wbr&gt;משפטאים|תיקון: תשנ״ח־2}}
{{ח:ת}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 240|סעיפים 240(ד)}}, {{ח:פנימי|סעיף 241|241}} {{ח:פנימי|סעיף 243|ו־243(ג)}}, רשאי נשיא בית הדין הצבאי לערעורים לקבוע כי ערעור על מעצר יידון לפני מותב של שלושה שופטים צבאיים־משפטאים של בית הדין הצבאי לערעורים, אם סבר כי הדבר נחוץ מפני חשיבותו או קשיותו של הענין, או מפאת חידושה של הלכה שנפסקה בענין.

{{ח:סעיף|242|פקודת מעצר של שופט־&lt;wbr&gt;חוקר}}
{{ח:ת}} שופט־חוקר רשאי, בכל עת לאחר התחלת החקירה המוקדמת, ליתן פקודת מעצר על נאשם הנתון לחקירה ותקפה עד סיום החקירה, אולם אם בסיום החקירה החליט השופט החוקר להמליץ על העמדת העציר לדין תעמוד פקודת המעצר בתקפה עד תחילת הדיון, או עד ביטול הקובלנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 299|סעיף 299}}.

{{ח:סעיף|243|סמכות בית דין ליתן פקודת מעצר או לבטלה|תיקון: תשכ״ד, תשל״ה, תשל״ז, תשמ״ב, תשמ״ב־4, תשנ״ג, תשס״ד־4}}
{{ח:תת|(א)}} הוגש כתב אישום לבית דין צבאי, תהיה הסמכות ליתן ולבטל כל פקודת מעצר של הנאשם –
{{ח:תתת|(1)}} בבית דין צבאי לתעבורה –
{{ח:תתתת|(א)}} לשופט תעבורה או למי שמוסמך לדון כשופט תעבורה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 209ב|בסעיף 209ב(ב)}}, ובלבד שלא יתן פקודת מעצר לתקופה העולה על שלושים ימים;
{{ח:תתתת|(ב)}} לתקופה העולה על שלושים ימים – לנשיא בית הדין הצבאי המחוזי;
{{ח:תתת|(2)}} בערכאה ראשונה אחרת – לנשיא בית הדין הצבאי ולשופט צבאי – משפטאי של בית הדין;
{{ח:תתת|(3)}} בערכאה שניה – לשופט צבאי־משפטאי של בית הדין הצבאי לערעורים.
{{ח:תת|(ב)}} תקפה של פקודת מעצר לפי פסקאות (1)(ב), (2) או (3) של סעיף קטן (א) – עד לסיום המשפט בערכאה שבה ניתנה, אם לא בוטלה לפני כן ואין בה הוראה אחרת.
{{ח:תת|(ב1)}} החליט השופט שלא ליתן פקודת מעצר לפי סעיף קטן (א), והתובע הצבאי הודיע, במעמד מתן ההחלטה, על רצונו לערער עליה לפי סעיף קטן (ג), רשאי השופט לצוות על השהיית שחרורו של הנאשם או על מעצרו לתקופה שלא תעלה על ארבעים ושמונה שעות; לענין זה לא יבואו שבתות ומועדים במנין השעות.
{{ח:תת|(ג)}} על החלטה בענין פקודת מעצר בערכאה ראשונה, לרבות בבית דין צבאי לתעבורה, רשאים הנאשם או התובע לערער לבית הדין הצבאי לערעורים, אשר ידון בערעור בשופט צבאי־משפטאי אחד.
{{ח:תת|(ד)}} החלטה, בענין פקודת מעצר שנתן שופט צבאי־משפטאי של בית הדין הצבאי לערעורים שלא בערעור כאמור בסעיף קטן (ג), ניתנת לעיון שנית, לפי בקשת הנאשם או תובע צבאי, לפני מותב של שלושה של בית הדין הצבאי לערעורים.

{{ח:סעיף|243א|שחרור בערבות|תיקון: תשכ״ד, תשמ״ז־2, תשנ״ז, תשס״ד־4}}
{{ח:תת|(א)}} מי שהוסמך להאריך מעצר בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 240|לסעיף 240}} או ליתן פקודת מעצר לפי {{ח:פנימי|סעיף 243|סעיף 243}} על מי שחוק זה חל עליו לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיפים 6}}, {{ח:פנימי|סעיף 7|7}}, {{ח:פנימי|סעיף 8|8(2)}}, {{ח:פנימי|סעיף 8|8(3)}} {{ח:פנימי|סעיף 11|או 11}} רשאי לצוות על שחרור בערבות.
{{ח:תת|(ב)}} על שחרור בערבות לפי סעיף זה יחולו {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#סעיף 41|סעיפים 41}} {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#סעיף 44|ו־44 עד 58 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו–1996}}, אולם הסמכויות המסורות לפי {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#סעיף 41|הסעיפים האמורים}} לבית המשפט שלערעור ולבית המשפט העליון יהיו, לענין סעיף זה, בידי שופט צבאי־משפטאי של בית דין צבאי מחוזי, של בית דין צבאי מיוחד ושל בית הדין הצבאי לערעורים.

{{ח:סעיף|243ב|תחולת הוראות נוספות לענין מעצר ושחרור|תיקון: תשמ״ב־3, תשמ״ב־5, תשמ״ז־2, תשנ״ז, תשע״א, תש״ף־3, ק״ת תש״ף־7, תש״ף־5}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#סעיף 59|סעיפים 59 עד 62א לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו–1996}}, יחולו לגבי חייל המוחזק במעצר לפי {{ח:פנימי|חלק ה פרק 1 סימן א|סימן זה}}, אולם במקום ”שופט של בית המשפט העליון“ כאמור {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#סעיף 54|בסעיף 54 לאותו חוק}} יבוא ”שופט צבאי־משפטאי של בית הדין הצבאי לערעורים“.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 240|סעיף 240(ב)}} יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על דיון במתן פקודות מעצר לפי {{ח:פנימי|סעיף 242|סעיפים 242}} {{ח:פנימי|סעיף 243|או 243}}, אולם בית דין צבאי הדן במתן פקודת מעצר לפי {{ח:פנימי|סעיף 243|סעיף 243}} על מי שהואשם בעבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 92|סעיפים 92}}, {{ח:פנימי|סעיף 94|94}} {{ח:פנימי|סעיף 121|או 121}}, רשאי לקיים את הדיון לא בנוכחות העצור.

{{ח:סעיף|243ג|סייג לתחולת {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)|חוק סדר הדין הפלילי}}|תיקון: תשנ״ו־5}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#סעיף 1|בסעיף 1(ג) בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו–1996}}, יחול {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)|החוק האמור}} על הליכי מעצר לפי חוק זה, רק מקום שחוק זה הפנה אליו.

{{ח:סעיף|244|מעצר פתוח}}
{{ח:ת}} מי שמוסמך ליתן פקודת מעצר או לאשרה, רשאי, חלף זאת, לצוות על החזקת העציר במעצר־פתוח.

{{ח:סעיף|245|סמכות להוציא צו חיפוש|תיקון: תשמ״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} לבית דין צבאי, לשופט־חוקר ולקצין שיפוט בכיר יהיו לגבי מקום צבאי הסמכויות הנתונות לשופט שלום לפי {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 23|סעיפים 23}} {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 24|ו־24 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ״ט–1969}}, אלא שפקודת חיפוש לפי סעיף זה תהיה ערוכה אל שוטרים צבאיים.
{{ח:תת|(ב)}} לקצין שיפוט זוטר יהיו הסמכויות האמורות בסעיף קטן (א) לגבי מקום שבפיקודו.
{{ח:תת|(ג)}} לענין סעיף זה, ”מקום צבאי“ – לרבות –
{{ח:תתת|(1)}} מתקן או מפעל של המדינה ששר הבטחון קבעו, בכל דרך פרסום שמצא למתאים, כמקום צבאי לענין סעיף זה;
{{ח:תתת|(2)}} דירתו של חייל כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 1|בסעיף 1}} – אם הדירה היא במקום שבהחזקת הצבא, או שהיא בהחזקתו של חייל, או של החייל ובת־זוגו.
{{ח:תת|(ד)}} הסמכות לפי סעיף זה באה להוסיף על סמכותו של מפקד, באשר הוא מפקד, לחפש אצל חייל מפקודיו או במקום שבפיקודו על מנת להבטיח קיום פקודה חוקית.

{{ח:סעיף|245א|סמכות לערוך חיפוש בגוף החייל|תיקון: תשנ״ו־2, תשס״ה־4}}
{{ח:תת|(א)}} אין עורכים חיפוש בגופו של חייל, אלא לפי {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי)|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי), התשנ״ו–1996}} (בחוק זה – חוק החיפוש), בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 245א1|סעיף 245א1}}.
{{ח:תת|(ב)}} לענין חיפוש בגופו של חייל יהיו הסמכויות שהוענקו {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי)|חוק החיפוש}}, נתונות לגורמים כאמור להלן:
{{ח:תתת|(1)}} לבית דין צבאי מחוזי ולבית דין צבאי מיוחד יהיו הסמכויות שהוענקו לבית משפט, לפי הענין;
{{ח:תתת|(2)}} בחיפוש פנימי יהיו לקצין משטרה צבאית שדרגתו סרן לפחות והנושא תקן רב סרן, הסמכויות שהוענקו לקצין משטרה;
{{ח:תתת|(3)}} בחיפוש חיצוני יהיו לקצין משטרה צבאית שהינו מפקד בסיס משטרה צבאית או לקצין משטרה צבאית שדרגתו לפי תקן היא סרן לפחות, הסמכויות שהוענקו לקצין משטרה; לא יפעיל קצין משטרה צבאית שדרגתו למטה מדרגת רב סרן, את סמכותו לפי סעיף זה, אלא לאחר שנועץ בקצין משטרה צבאית שדרגתו רב סרן לפחות;
{{ח:תתת|(4)}} לשוטר צבאי יהיו הסמכויות שהוענקו לשוטר.
{{ח:תת|(ג)}} אין באמור בסעיף קטן (א) כדי לגרוע מן האמור לענין {{ח:פנימי|סעיף 250א|סעיפים 250א}} {{ח:פנימי|סעיף 250ב|ו־250ב}}.

{{ח:סעיף|245א1|סמכות ליטול אמצעי זיהוי מחייל ומכלוא|תיקון: תשס״ה־4}}
{{ח:תת|(א)}} הסמכויות שהוענקו לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי)#פרק ג סימן ב|סימן ב׳ לפרק ג׳ בחוק החיפוש}}, לענין נטילת אמצעי זיהוי מאדם, והסמכויות שהוענקו לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי)#פרק ג סימן ג|סימן ג׳ לפרק האמור}}, לענין נטילת אמצעי זיהוי מעצור, מאסיר או ממוחזק במשמורת, יהיו נתונות לגורמים כאמור בפסקאות (1) עד (4) לענין נטילת אמצעי זיהוי מחייל או מכלוא, לפי הענין:
{{ח:תתת|(1)}} לשוטר צבאי יהיו הסמכויות שהוענקו לשוטר או לסוהר;
{{ח:תתת|(2)}} לקצין משטרה צבאית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 245א|בסעיף 245א(ב)(3)}} יהיו הסמכויות שהוענקו לקצין משטרה לפי {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי)#סעיף 11ז|סעיף 11ז(ג) בחוק החיפוש}}, ויחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 245א|סעיף 245א(ב)(3), סיפה}}, לענין הפעלת הסמכות האמורה;
{{ח:תתת|(3)}} למשטרה צבאית תהא הסמכות להוענקה למשטרת ישראל ולשירות בתי הסוהר לפי {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי)#סעיף 11יא|סעיף 11יא(א) בחוק החיפוש}}, ביחס לנתוני זיהוי שהופקו מאמצעי זיהוי שניטלו לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי)#פרק ג סימן ג|סימן ג׳ לפרק ג׳ בחוק החיפוש}} מכלואים, לצורך ניהולם התקין של בתי הסוהר הצבאיים ומחנות המעצר;
{{ח:תתת|(4)}} לקצין בכיר שימונה בדרך שתיקבע בפקודות הצבא, או לעורך דין שהוא הסמיכו לכך, תהא הסמכות שהוענקה לקצין משטרה בכיר לפי {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי)#סעיף 11ג|סעיף 11ג בחוק החיפוש}}.
{{ח:תת|(ב)}} ההוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי)#פרק ג סימן א|סימנים א׳ עד ג׳ של פרק ג׳ בחוק החיפוש}} יחולו לענין נטילת אמצעי זיהוי מכוח סמכות כאמור בסעיף קטן (א), לפי הענין, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} לענין {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי)#סעיף 11ב|סעיף 11ב(ה) בחוק החיפוש}} – נטילת אמצעי הזיהוי תיעשה בבסיס משטרה צבאית, בבית סוהר צבאי או במחנה מעצר, לפי הענין;
{{ח:תתת|(2)}} לענין {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי)#סעיף 11ו|סעיף 11ו בחוק החיפוש}} – הזימון לשם נטילת אמצעי הזיהוי כאמור {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי)#סעיף 11ו|באותו סעיף}} יהיה לבסיס משטרה צבאית;
{{ח:תתת|(3)}} לענין {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי)#סעיף 11י|סעיף 11י בחוק החיפוש}} – נטילת אמצעי הזיהוי כאמור {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי)#סעיף 11י|באותו סעיף}} תהא מכלוא המתקבל למשמורת בבית סוהר צבאי או במחנה מעצר; הוראות לענין נטילת אמצעי זיהוי תוך שימוש בכוח סביר כאמור {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי)#סעיף 11י|בסעיף 11י(ג) בחוק החיפוש}}, ייקבעו בפקודות הצבא.
{{ח:תת|(ג)}} הסמכויות שהוענקו לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי)#פרק ג סימן ד|סימן ד׳: סריקת טביעת אצבעות לשם זיהוי מעוכב, לפרק ג׳ בחוק החיפוש}}, לשוטר, יהיו נתונות לשוטר צבאי לענין סריקת טביעת אצבעות של חייל מעוכב, בשינויים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הליווי או הזימון לשם ביצוע סקירה כאמור {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי)#סעיף 11יב|בסעיף 11יב(ב) בחוק החיפוש}}, יהיה לבסיס משטרה צבאית;
{{ח:תתת|(2)}} הוראות לענין ביצוע הסריקה תוך שימוש בכוח סביר, כאמור {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי)#סעיף 11יב|בסעיף 11יב(ד) בחוק החיפוש}}, ייקבעו בפקודות הצבא.
{{ח:תת|(ד)}} הסמכויות שהוענקו לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי)#סעיף 11יז|סעיפים 11יז}} {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי)#סעיף 11יח|ו־11יח בחוק החיפוש}} לענין הצגת תצלומים מהמאגר לאדם או ברבים, יהיו נתונות לגורמים אלה, לפי הענין:
{{ח:תתת|(1)}} לשוטר צבאי יהיו הסמכויות שהוענקו לשוטר;
{{ח:תתת|(2)}} למשטרה הצבאית יהיו הסמכויות שהוענקו למשטרת ישראל.
{{ח:תת|(ה)}} בפקודות הצבא ייקבעו הענינים שיש לקובעם בפקודות משטרת ישראל לפי {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי)#סעיף 11יז|סעיפים 11יז}} {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי)#סעיף 11יח|ו־11יח בחוק החיפוש}}; בסעיף זה{{ח:הערה|,}} ”פקודות משטרת ישראל“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה|בפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל״א–1971}}.
{{ח:תת|(ו)}} אמצעי זיהוי שניטלו מחייל מכוח סמכות כאמור {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי)#פרק ג סימן ב|בסימן ב׳ לפרק ג׳ בחוק החיפוש}}, שהוענקה לשוטר צבאי לפי הוראות סעיף קטן (א), יועברו מיידית לידי משטרת ישראל וישמשו לצרכים האמורים {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי)#סעיף 11ד|בסעיף 11ד בחוק החיפוש}}, בלבד.
{{ח:תת|(ז)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אמצעי זיהוי“, ”נתוני זיהוי“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי)|בחוק החיפוש}}, לפי הענין;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”כלוא“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 248א|בסעיף 248א(א)(1)}}.

{{ח:סעיף|245ב|הכשרה לעריכת חיפוש בגוף חייל|תיקון: תשנ״ו־2}}
{{ח:ת}} קצין משטרה צבאית שדרגתו למטה מדרגת רב סרן, לא יפעיל סמכותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 245א|סעיפים 245א(ב)(3)}} {{ח:פנימי|סעיף 248א|ו־248א}}, אלא אם הוסמך לכך על ידי קצין משטרה צבאית ראשי, לאחר שקיבל הכשרה מתאימה, בהתאם לפקודות הצבא.

{{ח:סעיף|246|שוטר צבאי רשאי לבצע פקודת חיפוש של שופט שלום}}
{{ח:ת}} שופט שלום הנותן פקודת חיפוש רשאי לערכה על שמו של שוטר צבאי או של שוטרים צבאיים, אם הוא סבור שהפקודה נחוצה לצורך הליך כל שהוא לפי חוק זה.

{{ח:סעיף|247|חיפוש על ידי שוטר צבאי ללא פקודה|תיקון: תשמ״ז־2, תשפ״ג, תשפ״ד, תשפ״ה־3}}
{{ח:תת|(א)}} סמכות של שוטר לפי {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 25|סעיף 25 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ״ט–1969}}, תהיה נתונה גם לשוטר צבאי לגבי אדם המתחמק ממאסר או ממשמורת חוקית לפי חוק זה, וכן לגבי מעשה שאפשר להביא עליו לדין לפני בית דין צבאי, וזה נוסף לאמור {{ח:פנימי|סעיף 227|בסעיף 227}}.
{{ח:תת|(ב)}} בתקופת הוראת השעה כאמור {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 25|בסעיף 25 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ״ט–1969}} (בסעיף זה – פקודת מעצר וחיפוש), יחולו הוראות סעיף קטן (א) בשינויים המחויבים ובשינויים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} הסמכויות הנתונות לקצין משטרה בדרגת רב־פקד ומעלה יהיו נתונות לקצין משטרה צבאית בדרגת סרן לפחות והנושא תקן רב סרן;
{{ח:תתת|(2)}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 249|סעיף 249}}, החיפוש לפי {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 25|סעיף 25(ב) לפקודת מעצר וחיפוש}} יתועד באופן שייקבע בנוהלי המשטרה הצבאית;
{{ח:תתת|(3)}} שר הביטחון וקצין משטרה צבאית ראשי ידווחו בכתב לוועדה לביטחון לאומי של הכנסת ולפרקליט הצבאי הראשי, בהתאמה, ביום כ״ט באלול התשפ״ג (15 בספטמבר 2023), ג׳ בטבת התשפ״ד (15 בדצמבר 2023), ביום כ״ב באדר ב׳ התשפ״ד (1 באפריל 2024), ביום ט׳ בתמוז התשפ״ד (15 ביולי 2024), ביום י״ד בחשוון התשפ״ה (15 בנובמבר 2024), ביום י״ז בשבט התשפ״ה (15 בפברואר 2025), ביום י״ז באייר התשפ״ה (15 במאי 2025), ביום כ״ב בחשוון התשפ״ו (13 בנובמבר 2025), ביום כ״ח בשבט התשפ״ו (15 בפברואר 2026) וביום ט״ז באייר התשפ״ו (3 במאי 2026), על כל אלה, לגבי התקופה שקדמה למועד הדיווח:
{{ח:תתתת|(א)}} מספר האישורים לחיפוש ללא צו שניתנו לפי {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 25|סעיף 25(ב) לפקודת מעצר וחיפוש}} והעבירות שבשלהן ניתנו האישורים;
{{ח:תתתת|(ב)}} מספר החיפושים שבהם נמצאו נשק, תיעוד או מצלמה לפי {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 25|סעיף 25(ב) לפקודת מעצר וחיפוש}};
{{ח:תתתת|(ג)}} מספר כלי הנשק שנתפסו לפי {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 25|סעיף 25(ב)(1) לפקודת מעצר וחיפוש}};
{{ח:תתתת|(ד)}} מספר הבקשות שהוגשו לבית המשפט כדי שיצווה מה ייעשה בחפץ לפי {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 25|סעיף 25(ג) לפקודת מעצר וחיפוש}};
{{ח:תתת|(4)}} התובע הצבאי הראשי ידווח בכתב לוועדה לביטחון לאומי של הכנסת על מספר כתבי האישום שהוגשו בתיקים שבהם בוצע חיפוש לפי {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 25|סעיף 25(ב) לפקודת מעצר וחיפוש}}; דיווח כאמור יימסר ביום כ״ב באדר ב׳ התשפ״ד (1 באפריל 2024), ביום י״ז באייר התשפ״ה (15 במאי 2025) וביום ט״ז באייר התשפ״ו (3 במאי 2026).
{{ח:תת}} {{ח:הערה|תקופת הוראת השעה כאמור {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 25|בסעיף 25 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ״ט–1969}} היא התקופה מיום 15.5.2023 עד ליום 30.6.2025.}}

{{ח:סעיף|248|חיפוש אצל עציר|תיקון: תשמ״ז־2}}
{{ח:ת}} שוטר צבאי שעצר אדם או קיבל למשמרתו אדם שנעצר רשאי לערוך חיפוש אצל העציר בהתאם לאמור לפי {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 22|סעיף 22 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפושים) [נוסח חדש], התשכ״ט–1969}}.

{{ח:סעיף|248א|סמכות חיפוש בבית סוהר צבאי, במחנה מעצר ובחדר משמר צבאי|תיקון: תשנ״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} לשוטר צבאי, לקצין משטרה צבאית בדרגת רב סרן לפחות ובהעדר קצין כאמור – לקצין משטרה צבאית בדרגת סגן לפחות, המשרתים בבית סוהר צבאי, במחנה מעצר או בחדר משמר צבאי שנקבעו בהתאם לחוק זה, יהיו הסמכויות הנתונות לסוהר ולקצין שירות בתי הסוהר, לפי הענין, לפי {{ח:חיצוני|פקודת בתי הסוהר#פרק ג סימן ז1|סימן ז׳1 {{ח:הערה|לפרק ג׳}} לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל״ב–1971}} (להלן בסעיף זה – פקודת בתי הסוהר), למעט הסמכויות המיוחדות הנתונות לסוהר הנמנה עם היחידה ללוחמה בסמים, ולסוהר הנמנה עם יחידת האבטחה והמבצעים של שירות בתי הסוהר, בשינויים הבאים:
{{ח:תתת|(1)}} הסמכויות הנתונות {{ח:חיצוני|פקודת בתי הסוהר|בפקודת בתי הסוהר}} לגבי ”אסיר“ תהיינה נתונות לגבי ”כלוא“, כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות השיפוט הצבאי (בתי סוהר צבאיים)|בתקנות השיפוט הצבאי (בתי סוהר צבאיים), התשמ״ז–1987}};
{{ח:תתת|(2)}} במקום ”עבירת בית סוהר“ לפי {{ח:חיצוני|פקודת בתי הסוהר#סעיף 95ח|סעיף 95ח(ב) לפקודת בתי הסוהר}} יבוא ”עבירת משמעת“ לפי {{ח:חיצוני|תקנות השיפוט הצבאי (בתי סוהר צבאיים)|תקנות השיפוט הצבאי (בתי סוהר צבאיים), התשמ״ז–1987}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא יפעיל קצין משטרה צבאית שדרגתו למטה מדרגת רב־סרן, את סמכותו לפי סעיף קטן (א), אלא לאחר שנועץ בקצין משטרה צבאית שדרגתו רב־סרן לפחות.

{{ח:סעיף|249|אין חיפוש אלא בעדים}}
{{ח:ת}} לא ייערך חיפוש לפי חוק זה אלא בפני שני עדים מלבד המחפש, פרט למקרים דחופים ביותר.

{{ח:סעיף|250|תחולת הוראות נוספות|תיקון: תשמ״ז־2}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 19|סעיפים 19}}, {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 27|27}}, {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 29|29}}, {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 45|45}}, {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 46|46}} {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 47|ו־47 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ״ט–1969}}, יחולו על חיפוש לפי חוק זה.

{{ח:סעיף|250א|בדיקות לשם גילוי החזקה או שימוש בסמים מסוכנים|תיקון: תשמ״ג, תשנ״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} סבר קצין שיפוט בכיר המשרת בחיל המשטרה הצבאית כי בדיקות לפי סעיף זה דרושות כדי לגלות החזקה או שימוש על ידי חייל בסם מסוכן כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת הסמים המסוכנים|בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל״ג–1973}}, רשאי הוא לצוות על כל חייל – בין בנקיבת שמו ובין בדרך אחרת – להיבדק בדיקות אלה.
{{ח:תת|(ב)}} שר הבטחון, באישור שר הבריאות, יקבע את אופן עריכת הבדיקות ואת התעודות שיינתנו, על תוצאותיהן.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות השיפוט הצבאי (בדיקות לגילוי החזקה או שימוש בסמים מסוכנים)|תקנות השיפוט הצבאי (בדיקות לגילוי החזקה או שימוש בסמים מסוכנים), התשמ״ג–1983}}.}}

{{ח:סעיף|250ב|בדיקות לשם מניעה וגילוי של החזקת סמים מסוכנים או שימוש בהם|תיקון: תשנ״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} קצין משטרה צבאית, שהינו קצין שיפוט בכיר, רשאי להורות על ביצוע בדיקות לשם גילוי של החזקת סמים מסוכנים או גילוי של שימוש בסם מסוכן, בצבא ההגנה לישראל, אף בהעדר חשד שנעברה עבירה לפי {{ח:חיצוני|פקודת הסמים המסוכנים|פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל״ג–1973}}.
{{ח:תת|(ב)}} בדיקות לפי סעיף קטן (א) לא ייערכו אלא בהסכמתו, בכתב, של החייל שנתבקש לעבור את הבדיקות.

{{ח:סעיף|250ג|סוגי בדיקות|תיקון: תשנ״ו־2}}
{{ח:ת}} הבדיקות למניעה או לגילוי של החזקת סמים מסוכנים או שימוש בהם, לצורך {{ח:פנימי|סעיף 250א|סעיפים 250א}} {{ח:פנימי|סעיף 250ב|ו־250ב}} הן:
{{ח:תת|(1)}} בדיקת שתן;
{{ח:תת|(2)}} בדיקת נוזל שטיפת ידיים.

{{ח:קטע3|חלק ה פרק 1 סימן ב|סימן ב׳ – בדיקה}}

{{ח:סעיף|251|בדיקה או חקירה לפני העמדה לדין|תיקון: תשל״ה}}
{{ח:ת}} אין להעמיד אדם לדין בפני בית דין צבאי – למעט בית דין צבאי לתעבורה – אלא לאחר בדיקת העבירה על ידי קצין בודק או לאחר חקירתה על ידי שופט חוקר, הכל לפי העבירה; והוא, כשאין בחוק זה הוראה אחרת.

{{ח:סעיף|252|מי מוסמך לשמש קצין בודק}}
{{ח:תת|(א)}} אלה רשאים לשמש קצין בודק:
{{ח:תתת|(1)}} קצין שיפוט בכיר שקיבל תלונה על עבירה;
{{ח:תתת|(2)}} קצין שנתמנה בכתב על ידי קצין שיפוט בכיר כאמור לערוך בדיקה באותה עבירה;
{{ח:תתת|(3)}} שוטר צבאי שהפרקליט הצבאי הראשי הסמיכו בכתב, דרך כלל או למקרה מסויים, לערוך בדיקה.
{{ח:תת|(ב)}} פגם בכתב המינוי או בכתב ההסמכה אין בו כדי לפסול עדות שנגבתה בבדיקה שנערכה על פיהם, או כדי לגרוע מסמכויותיו של מי שנתמנה או שהוסמך בהם לפי חוק זה.

{{ח:סעיף|253||תיקון: תשס״ט}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|254|עריכת בדיקה על ידי קצין|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} קצין שיפוט בכיר שקיבל תלונה, ולא הורה פרקליט צבאי שהתלונה תועבר אליו, יבדוק בעצמו את העבירה שבתלונה או יעבירנה לקצין בודק אחר; ואולם הוראות סעיף קטן זה לא יחולו לעניין תלונה הנתונה לדיון משמעתי.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|255|בדיקה וחקירה מוקדמת גם כשאין חשוד}}
{{ח:ת}} מותר לבדוק עבירה ולערוך חקירה מוקדמת גם אם עדיין לא נמצא אדם חשוד בביצועה.

{{ח:סעיף|256|סמכויות קצין בודק}}
{{ח:תת|(א)}} קצין בודק רשאי לגבות עדות מכל אדם שעדותו עשויה, לפי דעתו, לסייע לבירור העובדות והנסיבות של המעשה המהווה את העבירה הנבדקת, והוא רשאי לחקור את העד ולרשום את דבריו.
{{ח:תת|(ב)}} קצין בודק רשאי, לשם גילוי האמת, ליטול לידיו או לצלם, כפי שימצא למתאים, ראיות חפציות או כל חומר או חפץ אחר, וכן לקחת מכל עד את טביעת אצבעותיו או לצלמו. אולם רשאי אדם לסרב לדרישת קצין בודק לפי סעיף זה אם יש בדבר כדי להפלילו, או לספק חומר אישום נגד עצמו.

{{ח:סעיף|257|חובה להעיד ולומר אמת}}
{{ח:ת}} עד הנחקר על ידי קצין בודק חייב לומר דברי אמת, וחייב הוא להשיב על כל שאלה שנשאל בתהליך הבדיקה, ובלבד שאין בתשובה כדי להפלילו.

{{ח:סעיף|258|רישום עדויות}}
{{ח:ת}} הקצין הבודק יערוך פרוטוקול על כל פעולה שעשה לצורך הבדיקה, והוראות {{ח:חיצוני|פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)#סעיף 3|סעיף 3 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)}}, יחולו על כל אמרה שנרשמה בה, כאילו היה כתוב {{ח:חיצוני|פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)#סעיף 3|באותו סעיף}} ”הקצין הבודק“ במקום המלים ”פקיד המשטרה“.

{{ח:סעיף|259|אמרת נאשם}}
{{ח:ת}} לענין {{ח:פנימי|סעיף 258|סעיף 258}} דין אמרת הנאשם כדין עדות.

{{ח:סעיף|260|עדות שלא בפני הקצין הבודק|תיקון: תשמ״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} קצין בודק שאינו יכול מכל סיבה שהיא לגבות עדותו של אדם רשאי להסמיך בכתב קצין אחר לגבות עדות זו; פגם בכתב ההסמכה אין בו כדי לפסול את העדות שנגבתה כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} דין הקצין שהוסמך כדין קצין בודק לענין אותה עדות, ודין העדות לפניו כדין עדות לפני קצין בודק.

{{ח:סעיף|261|חשוד שנעצר|תיקון: תשמ״ז־2}}
{{ח:ת}} חשוד שנעצר, חייב הקצין הבודק להודיע לו מה החשד נגדו ורשאי הוא לצלמו ולקחת טביעות אצבעותיו ככל שיידרש לצרכי החקירה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות השיפוט הצבאי (מתן טביעת אצבעות)|תקנות השיפוט הצבאי (מתן טביעת אצבעות), תשכ״ח–1968}}, לפיהן מי שהוטל עליו מאסר על תנאי, חייב לתת את טביעת אצבעותיו משנדרש לכך על ידי קצין משטרה צבאי.}}

{{ח:סעיף|262||תיקון: תשמ״ז־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|263||תיקון: תשמ״ז־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|264||תיקון: תשמ״ז־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|265||תיקון: תשמ״ז־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|266|הזהרת נאשם|תיקון: תשמ״ז־2}}
{{ח:ת}} לא יגבה קצין בודק עדותו של אדם שהוא סבור, כי יש מקום להאשים אותו בעבירה, ולא יקבל ממנו אמרה אלא לאחר שהזהירו, בשפה שהחשוד שומע ובמלים פשוטות, ולאחר שראה שהאזהרה הובנה על ידיו.

{{ח:סעיף|267|תוכן האזהרה|תיקון: תשמ״ז־2, תש״ס}}
{{ח:תת|(א)}} וזאת האזהרה:
{{ח:תתת}} &quot;אתה חשוד בביצוע עבירה פלונית, האם ברצונך לומר דבר בקשר לעבירה האמורה?
{{ח:תתת}} אין אתה חייב לומר דבר אם אין רצונך בכך, ואולם כל מה שתאמר יירשם ויכול לשמש ראיה במשפטך&quot;.
{{ח:תת|(ב)}} היתה האזהרה לענין {{ח:פנימי|סעיף 237א1|סעיף 237א1}}, תיווסף לאזהרה האמורה בסעיף קטן (א) –
{{ח:תתת}} ”אתה רשאי להשמיע דברים לענין מעצרך“.

{{ח:סעיף|268|הזהרת נאשם המביע רצונו למסור אמרה|תיקון: תשמ״ז־2}}
{{ח:ת}} חשוד המביע רצונו למסור אמרה, יזהירו הקצין הבודק תחילה; נמסרה האמרה בטרם היה סיפק בידי הקצין הבודק להזהירו, או בטרם הגיע הקצין הבודק למסקנה כי יש מקום להאשימו בעבירה, ותוך כדי מסירת האמרה הגיע למסקנה זו, יזהירנו בהזדמנות הראשונה.

{{ח:סעיף|269|אין לחקור מי שמוסר אמרה|תיקון: תשמ״ז־2}}
{{ח:ת}} חשוד המוסר אמרה, לא ייחקר על ידי קצין בודק, ולא יישאל אלא שאלות הדרושות להבהיר את אמרתו.

{{ח:סעיף|270|אמרת נאשם, כשיש נאשמים אחדים|תיקון: תשמ״ז־2}}
{{ח:ת}} היו חשודים אחדים בעבירה אחת ומסר אחד מהם אמרה, מותר להביאה לידיעת החשודים האחרים ובלבד שלא יידרשו להשיב או להגיב; רצה אחד מהם להשיב או להגיב, יזהירו הקצין הבודק תחילה.

{{ח:סעיף|271|אמרה הנמסרת בכתב|תיקון: תשמ״ז־2}}
{{ח:ת}} חשוד המביע רצונו למסור אמרה, ויש בידו להעלותה על הכתב בעצמו, יכתוב אותה בעצמו – לאחר שהוזהר כאמור – ובשפה שיבחר לו.

{{ח:סעיף|272|אמרה הנמסרת בעל פה|תיקון: תשמ״ז־2}}
{{ח:ת}} חשוד המוסר אמרה בעל פה, ירשום בפניו הקצין הבודק בנוכחותו את דבר האזהרה שהזהירו ואת אמרתו כלשונה, בשפה שנמסרה, יקרא את הדברים לפניו, יתן לו הזדמנות לתקנם ויחתימו עליהם; סירב מוסר האמרה לחתום, ירשום הקצין הבודק את דבר הסירוב; נמסרה האמרה בשפה שאין הקצין הבודק שומעה, תירשם כלשונה בידי מי שהקצין הבודק ימנה לשם כך.

{{ח:סעיף|273|אי כפיפות קצין בודק לדיני ראיות}}
{{ח:ת}} קצין בודק אינו כפוף בבדיקתו לדיני הראיות הנהוגים בבתי הדין הצבאיים והרשות בידו לקבל ראיות לפי שיקול דעתו.

{{ח:סעיף|274|פרטי בדיקה אחרים}}
{{ח:ת}} פרטי הבדיקה שלא נקבעו בחוק זה ייקבעו בתקנות.

{{ח:סעיף|275|חומר בדיקה שלא נגבה על ידי הקצין הבודק}}
{{ח:ת}} חומר חקירה או בדיקה שנתקבל על ידי אדם המוסמך לערכם לפי חוק זה או לפי כל דין אחר, רשאי קצין בודק להשתמש בו כחומר לבדיקתו, ודין אותו חומר כאילו נתקבל על ידיו במישרין.

{{ח:סעיף|276|סיום הבדיקה}}
{{ח:ת}} קצין בודק שנתמנה על פי {{ח:פנימי|סעיף 252|סעיף 252(א)(2)}} יעביר את חומר הבדיקה מיד לאחר סיומה לידי קצין השיפוט הבכיר אשר מינה אותו; ושוטר צבאי שנתמנה על פי {{ח:פנימי|סעיף 252|סעיף 252(א)(3)}} שערך בדיקה, יעביר את חומר הבדיקה מיד לאחר סיומה לקצין שיפוט בכיר, בהתאם לפקודות הצבא.

{{ח:סעיף|277|העברת חומר בדיקה לפרקליט צבאי}}
{{ח:ת}} חומר הבדיקה שסיים קצין שיפוט בכיר בעצמו או שקיבל אותו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 276|בסעיף 276}} – יעבירנו עם התלונה לפרקליט צבאי.

{{ח:סעיף|278|העברת תלונה לפרקליט צבאי}}
{{ח:ת}} פרקליט צבאי רשאי להורות כי תלונה תועבר אליו ללא עריכת בדיקה או תוך כדי בדיקתה.

{{ח:סעיף|279|ענין שבסמכות בית דין צבאי מיוחד}}
{{ח:ת}} הגיעה לפרקליט צבאי, בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 278|לסעיף 278}} או בדרך אחרת, תלונה שהיא בסמכותו של בית דין צבאי מיוחד, או שקיבל תלונה בצירוף חומר בדיקה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 277|בסעיף 277}}, וחומר הבדיקה מראה שהענין הוא בסמכותו של בית דין צבאי מיוחד – יעבירנה לפרקליט הצבאי הראשי.

{{ח:סעיף|280|תלונה אחרת שקיבל פרקליט צבאי|תיקון: תשל״ח, תשס״ד־7}}
{{ח:ת}} קיבל פרקליט צבאי תלונה בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 278|לסעיף 278}}, או בדרך אחרת, {{ח:פנימי|סעיף 279|וסעיף 279}} אינו חל עליה, יכול הוא לעשות אחת מאלה:
{{ח:תת|(1)}} להורות על עריכת בדיקה או על סיומה, על ידי אותו קצין בודק או על ידי קצין בודק אחר, לפי הענין;
{{ח:תת|(2)}} לבטל את התלונה;
{{ח:תת|(3)}} להורות כי התלונה תידון בדיון משמעתי לפני קצין שיפוט בכיר שקבע;
{{ח:תת|(4)}} להורות לתובע צבאי להגיש כתב אישום על סמך התלונה גם ללא עריכת בדיקה בה.

{{ח:סעיף|281|תלונה אחרת בצירוף חומר בדיקה שקיבל פרקליט צבאי|תיקון: תשל״ח, תשס״ד־7}}
{{ח:ת}} קיבל פרקליט צבאי תלונה בצירוף חומר בדיקה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 277|בסעיף 277}}, הרי אם {{ח:פנימי|סעיף 279|סעיף 279}} אינו חל עליה, יכול הוא לעשות אחת מאלה:
{{ח:תת|(1)}} להחזיר את חומר הבדיקה לקצין שיפוט בכיר לשם השלמתו או לדאוג בכל דרך אחרת להשלמת חומר הבדיקה, אם לדעתו הוא טעון השלמה;
{{ח:תת|(2)}} לבטל את התלונה, אם לדעתו אין חומר הבדיקה מניח, מכל סיבה שהיא, מקום לעריכת כתב אישום;
{{ח:תת|(3)}} להורות כי התלונה תידון בדיון משמעתי לפני קצין שיפוט בכיר שקבע;
{{ח:תת|(4)}} להורות לתובע צבאי להגיש כתב אישום על סמך חומר הבדיקה.

{{ח:סעיף|282|תלונה שקיבל הפרקליט הצבאי הראשי|תיקון: תשכ״ד}}
{{ח:ת}} הגיעה לפרקליט הצבאי הראשי תלונה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 278|בסעיף 278}}, {{ח:פנימי|סעיף 279|279}} או בדרך אחרת, יכול הוא לעשות אחד הדברים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 280|בסעיף 280}} {{ח:פנימי|סעיף 281|או 281}} או להורות על עריכת חקירה מוקדמת אף אם כבר נערכה בה בדיקה; אולם אם היתה זו תלונה על עבירה שדינה מוות ולא החליט לבטלה יורה על עריכת חקירה מוקדמת.

{{ח:סעיף|282א|הגשת כתב־&lt;wbr&gt;אישום ללא תלונה|תיקון: תשכ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} הפרקליט הצבאי הראשי או פרקליט צבאי יכול להורות לתובע צבאי להגיש כתב אישום על סמך חומר בדיקה אף אם לא צורפה לחומר הבדיקה תלונה נגד הנאשם או אם כלל לא צורפה תלונה לחומר הבדיקה.
{{ח:תת|(ב)}} הפרקליט הצבאי הראשי או פרקליט צבאי יכול להורות לתובע צבאי להגיש כתב אישום על יסוד חומר בדיקה אף אם התלונה שצורפה לחומר הבדיקה מתייחסת לאשמה שונה מהאשמה שיש לה, לדעתו, בסיס בחומר הבדיקה.
{{ח:תת|(ג)}} לענין סעיף זה {{ח:פנימי|סעיף 300|וסעיף 300}} – חומר בדיקה – לרבות חומר חקירה שנתקבל על־ידי אדם המוסמך לערכה לפי חוק זה או לפי כל דין אחר.

{{ח:סעיף|282ב|סמכויות תובע צבאי בעבירות תעבורה|תיקון: תשל״ה, תשנ״ד, תשס״ד־7}}
{{ח:תת|(א)}} תובע צבאי שקיבל לידיו חומר ראיות שמעלה חשד לביצוע עבירת תעבורה כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 209א|בסעיף 209א}}, רשאי, ללא הוראת פרקליט צבאי, לעשות אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} להגיש כתב אישום לבית דין צבאי לתעבורה;
{{ח:תתת|(2)}} להורות כי העבירה תידון בדיון משמעתי לפני קצין שיפוט בכיר שקבע;
{{ח:תתת|(3)}} לפעול להשלמתו של חומר הראיות שבידיו;
{{ח:תתת|(4)}} להחליט שלא לנקוט הליך משפטי כלשהו;
{{ח:תתת|(5)}} להעביר את חומר הראיות לידי פרקליט צבאי אם מצא שבנסיבות הענין יש הצדקה להגיש כתב אישום לבית דין צבאי מחוזי או מיוחד.
{{ח:תת|(ב)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכויותיו של פרקליט צבאי לפי חוק זה.

{{ח:קטע3|חלק ה פרק 1 סימן ג|סימן ג׳ – חקירה מוקדמת|תיקון: תשכ״ד}}

{{ח:סעיף|283|מינוי שופט חוקר|תיקון: תשכ״ד}}
{{ח:ת}} הורה הפרקליט הצבאי הראשי על חקירה מוקדמת, יודיע על כך לנשיא בית הדין הצבאי לערעורים אשר ימנה שופט חוקר לשם עריכתה.

{{ח:סעיף|284|התביעה בחקירה מוקדמת}}
{{ח:ת}} נתמנה שופט־חוקר, יגיש לו תובע צבאי קובלנה בחתימתו נגד הנאשם, וייצג את התביעה בחקירה המוקדמת.

{{ח:סעיף|285|התחלת חקירה מוקדמת}}
{{ח:ת}} בתחילת החקירה המוקדמת יקרא השופט החוקר לפני הנאשם את הקובלנה, ולאחר קריאתה תצורף לפרוטוקול החקירה המוקדמת ותהווה חלק ממנו.

{{ח:סעיף|286|גביית עדויות התביעה}}
{{ח:ת}} לאחר קריאת הקובלנה יגבה השופט החוקר את עדות עדי התביעה.

{{ח:סעיף|287|אמרת הנאשם}}
{{ח:תת|(א)}} משנסתיימה גביית עדות עדי התביעה, יסביר השופט החוקר לנאשם, בלשון פשוטה כדי הבנת הנאשם, את מהות האשמה נגדו ויודיע לו שהוא זכאי להביא עדים לטובתו וכן למסור בעצמו אמרה, בשבועה או שלא בשבועה.
{{ח:תת|(ב)}} טרם שהודיע הנאשם את החלטתו בדבר מסירת אמרה, יסביר לו השופט החוקר, באופן שיובן לנאשם –
{{ח:תתת|(1)}} שאין עליו חובה לומר דבר אלא זכות היא לו, אך כל מה שיאמר יירשם ויוכל לשמש עדות במשפטו;
{{ח:תתת|(2)}} שלא יתלה כל תקוה בכל הבטחה שהובטחה לו ולא יירא מכל איום שאיימו עליו על מנת להביאו לידי הודאה באשמה, אולם כל מה שיאמר יכול לשמש עדות במשפטו למרות ההבטחה או האיום.

{{ח:סעיף|288|עדי הסניגוריה ועדות הנאשם}}
{{ח:תת|(א)}} הסביר השופט החוקר לנאשם כאמור {{ח:פנימי|סעיף 287|בסעיף 287}}, יגבה את עדויותיהם של עדים שהוזמנו על ידי הנאשם שיש בידם להעיד על מסיבות הענין שעליו מבוססת הקובלנה או על צדקת הנאשם, ואת אמרת הנאשם.
{{ח:תת|(ב)}} מסר הנאשם אמרה בשבועה – דינו כדין עד הגנה.

{{ח:סעיף|289|כשרות הודאות ואמרות הנאשם שלא בחקירה מוקדמת}}
{{ח:ת}} אין בהוראות {{ח:פנימי|סעיף 287|סעיפים 287}} {{ח:פנימי|סעיף 288|ו־288}} כדי לגרוע מכשרותן של הודאתו או אמרתו של הנאשם שלא בחקירה מוקדמת לשמש ראיה לפי כל דין אחר.

{{ח:סעיף|290|קיום כתבי עדות}}
{{ח:ת}} עדות בחקירה מוקדמת תיקרא באזני העד ותיחתם בידו וביד השופט החוקר; סירב עד לחתום על העדות, ירשום השופט החוקר את דבר הסירוב בכתב העדות ויחתום על הרישום. לענין זה – דין אמרת הנאשם שלא בשבועה כדין עדות.

{{ח:סעיף|291|כשרות אמרת נאשם בחקירה מוקדמת}}
{{ח:תת|(א)}} אמרת הנאשם בחקירה מוקדמת כשרה לשמש ראיה במשפט הנאשם, ודי בהגשת פרוטוקול החקירה המוקדמת, אם חתם עליה השופט החוקר כדין, לשם הוכחתה.
{{ח:תת|(ב)}} אמרת הנאשם כאמור בסעיף קטן (א) לא תשמש ראיה נגד נאשם אחר אלא אם כן נמסרה בשבועה.

{{ח:סעיף|292|כתב עדות של עד כראיה כשרה|תיקון: תשנ״ג}}
{{ח:ת}} עד בחקירה מוקדמת שאי אפשר להביאו למשפט בבית דין צבאי משום שנפטר או מחמת חולשתו, מחלתו או העדרו מישראל, יהיה כתב־עדותו, אם הוא חתום כדין על ידי השופט החוקר, ראיה כשרה על תכנו אם נוכח בית הדין, מתוך כתב־העדות או באופן אחר, כי העדות נגבתה בפני הנאשם, או שנקראה בפניו לפני מסירתו לדין, וכי ניתנה לו הזדמנות לחקור את העד חקירה נגדית.

{{ח:סעיף|293|עדות בפני שופט־&lt;wbr&gt;חוקר שלא בחקירה מוקדמת|תיקון: תשכ״ד}}
{{ח:ת}} עדות שיש יסוד להניח כי לא תהיה אפשרות לגבותה בזמן המשפט בבית דין צבאי מחשש למותו של העד או מחמת חולשתו, מחלתו או העדרו מישראל, והעדות אינה נגבית בחקירה מוקדמת, יכול הפרקליט הצבאי הראשי להחליט כי ימונה שופט חוקר לגבות אותה עדות בלבד, ודינה כדין עדות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 292|בסעיף 292}}.

{{ח:סעיף|294|עריכת חקירה מוקדמת שלא בפני הנאשם}}
{{ח:תת|(א)}} רשאי הפרקליט הצבאי הראשי להורות על עריכת חקירה מוקדמת שלא בפני הנאשם באחד המקרים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} אם אין ביכלתו של הצבא להביא את הנאשם לחקירה המוקדמת, ונראה לפרקליט הצבאי הראשי כי רצוי לגבות את עדותם של העדים על אף העדר הנאשם;
{{ח:תתת|(2)}} כשיש לפרקליט הצבאי הראשי טעם להאמין שנעברה עבירה, ושום אדם לא נאשם בה.
{{ח:תת|(ב)}} עדות בחקירה מוקדמת לפי סעיף זה, תצורף לפרוטוקול החקירה ויכול שופט־חוקר להסתמך עליה לשם החלטתו לפי {{ח:פנימי|סעיף 297|סעיף 297}} לאחר שהוקראה בפני הנאשם.
{{ח:תת|(ג)}} בחקירה מוקדמת לפי סעיף זה, מותר לגבות עדויות על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 285|בסעיף 285}}, ובלבד שהקובלנה תיקרא בפני הנאשם מיד עם הופעתו בחקירה.
{{ח:תת|(ד)}} בחקירה מוקדמת לפי סעיף זה באין נאשם, תוגש הקובלנה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 284|בסעיף 284}} ללא ציון נאשם.
{{ח:תת|(ה)}} פרט לאמור בסעיפים הקטנים לעיל, נוהגים בחקירה מוקדמת לפי סעיף זה ככל האפשר לפי הוראות חוק זה כאילו היה הנאשם נוכח בחקירה.

{{ח:סעיף|295|פומביות חקירה מוקדמת}}
{{ח:ת}} אין חובה לערוך חקירה מוקדמת בדלתיים פתוחות, ורשאי השופט החוקר, לפי שיקול דעתו, לצוות על הוצאתו ממקום עריכת החקירה של כל אדם, שנוכחתו אינה חובה לפי חוק זה.

{{ח:סעיף|296|הליכי חקירה אחרים}}
{{ח:ת}} הליכי החקירה המוקדמת, וגביית העדויות בה, שלא נקבעו {{ח:פנימי|חלק ה פרק 1 סימן ג|בסימן זה}}, יהיו כהליכי הדיון בבית דין צבאי מחוזי בתיאומים המתאימים, ולענין זה דין השופט החוקר כדין אב בית הדין או בית הדין לפי הענין.

{{ח:סעיף|297|החלטת השופט החוקר}}
{{ח:ת}} בסיומה של החקירה המוקדמת יחליט השופט החוקר אם יש מידה מספקת של הוכחות לכאורה המצדיקות את מסירת הנאשם לדין, או לא.

{{ח:סעיף|298|סיום חקירה מוקדמת}}
{{ח:ת}} שופט־חוקר שסיים חקירה מוקדמת יעביר את הקובלנה בצירוף חומר החקירה ואת החלטתו, לפרקליט הצבאי הראשי.

{{ח:קטע3|חלק ה פרק 1 סימן ד|סימן ד׳ – חקירת סיבות מוות|תיקון: תשכ״ד}}

{{ח:סעיף|298א|מינוי שופט חוקר בסיבות מוות|תיקון: תשכ״ד, תשמ״ז־2, תשע״ה־2}}
{{ח:תת|(א)}} מת חייל שלא בקרב, ויש יסוד סביר לחשש שסיבת מותו של החייל אינה טבעית או שמותו נגרם בעבירה, או שמת חייל בהיותו נתון במעצר, במחבוש או במאסר או בהיותו מאושפז בבית חולים לחולי נפש, רשאי הפרקליט הצבאי הראשי או אדם מעוניין, לבקש מנשיא בית הדין הצבאי לערעורים להורות על חקירת סיבת המוות; {{ח:פנימי|חלק ה פרק 1 סימן ד|בסימן זה}}, ”אדם מעוניין“ – היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו, קצין משטרה, רופא, בן זוגו של הנפטר, הוריו, הורי הוריו, צאצאיו, אחיו ואחיותיו.
{{ח:תת|(ב)}} הוגשה בקשה לחקירת סיבת מוות, רשאי נשיא בית הדין הצבאי לערעורים להורות על עריכתה ועל מינוי שופט חוקר לחקור בסיבת המוות.
{{ח:תת|(ג)}} הוגשה בקשה לפי סעיף קטן (א) בידי אדם מעוניין, יקבל נשיא בית הדין הצבאי לערעורים את תגובת הפרקליט הצבאי הראשי לבקשה בטרם יחליט בה.
{{ח:תת|(ד)}} סבר נשיא בית הדין הצבאי לערעורים כי מותו של החייל אירע שלא במסגרת הצבא או עקב השתייכותו של החייל לצבא, לא ימנה שופט חוקר לחקור בסיבת המוות, גם אם יש יסוד סביר לחשש שסיבת מותו של החייל היא כאמור בסעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ה)}} מונה שופט חוקר לחקור בסיבת המוות לפי סעיף זה או שמונה קצין בודק לערוך בדיקה בקשר עם מותו של חייל, לא יחול {{ח:חיצוני|חוק חקירת סיבות מוות|חוק חקירת סיבות מוות, התשי״ח–1958}}, אלא אם כן ציווה היועץ המשפטי לממשלה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 298י|בסעיף 298י}}.

{{ח:סעיף|298ב|שמירת הגוויה|תיקון: תשכ״ד, תשע״ה־2}}
{{ח:תת|(א)}} הוגשה בקשה לפי {{ח:פנימי|סעיף 298א|סעיף 298א}}, לא יעשה אדם דבר בגוויה בלי הוראה או היתר של הפרקליט הצבאי הראשי, ואם הורה נשיא בית הדין הצבאי לערעורים על מינוי שופט חוקר, לא יעשה אדם דבר בגוויה בלי הוראה או היתר של השופט החוקר.
{{ח:תת|(ב)}} העובר על הוראות סעיף זה, דינו – מאסר שלושה חדשים.

{{ח:סעיף|298ג|סמכויות עזר|תיקון: תשכ״ד}}
{{ח:ת}} לענין הזמנת עדים וגביית עדות, דין השופט החוקר וסמכויותיו כדינו וסמכויותיו של בית דין צבאי מחוזי.

{{ח:סעיף|298ד|פומביות|תיקון: תשכ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} השופט החוקר רשאי לערוך חקירתו בפומבי או בדלתיים סגורות, או חלקה בפומבי וחלקה בדלתיים סגורות.
{{ח:תת|(ב)}} החליט השופט החוקר על עריכת החקירה בדלתיים סגורות, רשאי הוא להרשות לאדם, או לסוגי בני אדם, להיות נוכחים בשעת החקירה, כולה או מקצתה.

{{ח:סעיף|298ה|איסור פרסום|תיקון: תשכ״ד}}
{{ח:ת}} רשאי השופט החוקר לאסור כל פרסום של הליך בחקירת סיבת מוות שהתנהלה בפומבי, ורשאי הוא להתיר פרסום בדבר חקירה בסיבת מוות שהתנהלה בדלתיים סגורות; המפרסם דבר על חקירה בסיבת מוות בניגוד לאיסור או בלי היתר לפי סעיף זה, דינו – מאסר ששה חדשים.

{{ח:סעיף|298ו|בדיקת גוויה|תיקון: תשכ״ד, תשע״ה־2}}
{{ח:תת|(א)}} שופט חוקר רשאי, אם היה סבור כי הדבר דרוש לבירור סיבת המוות, לצוות על בדיקתה או ניתוחה של הגוויה על־ידי רופא או מומחה אחר, על דחיית הקבורה עד לאחר הבדיקה או הניתוח, או על פתיחת הקבר והוצאת הגוויה לשם ביצוע הבדיקה או הניתוח.
{{ח:תת|(ב)}} כל עוד לא נתמנה שופט חוקר, יהיו הסמכויות המפורטות בסעיף קטן (א) נתונות לקצין משטרה צבאית שהפרקליט הצבאי הראשי הסמיכו לכך בכתב.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק האנטומיה והפתולוגיה|חוק האנטומיה והפתולוגיה, תשי״ג–1953}}, יחולו, בשינויים המחוייבים לפי הענין, גם על בדיקה וניתוח לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ד)}} גוף מוכר, כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות האנטומיה והפתולוגיה|בתקנות האנטומיה והפתולוגיה, תשי״ד–1954}}, התובע הצבאי הראשי בהוראת הפרקליט הצבאי הראשי, וכן אדם מעונין רשאים לערער בפני נשיא בית הדין הצבאי לערעורים על צו לפתיחת קבר לפי סעיף זה.

{{ח:סעיף|298ז|הפסקת החקירה|תיקון: תשכ״ד}}
{{ח:ת}} הודיע תובע צבאי או פרקליט מחוז, בכתב, שהוגש לרגל מקרה המוות כתב אישום או הודעת אישום – יפסיק השופט החוקר את חקירתו.

{{ח:סעיף|298ח|תוצאות החקירה|תיקון: תשכ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} שופט חוקר רשאי להחליט –
{{ח:תתת|(1)}} כי הראיות שהובאו לפניו יש בהן כדי להוכיח סיבת המוות, ומה הן תוצאות חקירתו;
{{ח:תתת|(2)}} כי הראיות שהובאו לפניו אין בהן כדי להוכיח סיבת המוות.
{{ח:תת|(ב)}} היה שופט חוקר סבור כי סיבת המוות הוכחה, רשאי הוא לסרב לקבל ראיות נוספות, ואם היה סבור כי סיבת המוות לא הוכחה, רשאי הוא לדחות את המשך החקירה עד שיובאו לפניו ראיות נוספות.

{{ח:סעיף|298ט|צו אישום|תיקון: תשכ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} נראה לשופט חוקר כי הראיות שהובאו לפניו יש בהן כדי להוכיח לכאורה שנעברה עבירה על ידי אדם, רשאי הוא לצוות שיואשם לפני בית דין צבאי או בית משפט אחר בשל אותה עבירה, ובלבד ששופט חוקר לא יתן צו לפי סעיף זה אלא אם נתן לאדם הזדמנות להשמיע טענותיו ולהביא ראיותיו לפניו.
{{ח:תת|(ב)}} שופט־חוקר שסיים חקירה לפי {{ח:פנימי|חלק ה פרק 1 סימן ד|סימן זה}} יעביר את חומר החקירה ואת הצו על תוצאות החקירה לפרקליט הצבאי הראשי.
{{ח:תת|(ג)}} נתן השופט החוקר צו לפי סעיף קטן (א) לגבי אדם שחוק זה חל עליו, יורה הפרקליט הצבאי הראשי לתובע צבאי להגיש כתב אישום לבית דין צבאי נגד מי שעליו ניתן הצו.
{{ח:תת|(ד)}} ציווה שופט־חוקר על אישום אדם שאין חוק זה חל עליו, יעביר העתק הצו ליועץ המשפטי לממשלה.
{{ח:תת|(ה)}} היועץ המשפטי לממשלה או הפרקליט הצבאי הראשי רשאי להחזיר את חומר החקירה לשופט החוקר לשם השלמתו, אם היה סבור שהוא טעון השלמה.

{{ח:סעיף|298י|העברת חקירה על פי צו היועץ המשפטי לממשלה|תיקון: תשכ״ד, תשע״ה־2}}
{{ח:ת}} היה היועץ המשפטי לממשלה סבור שהמוות אירע שלא במסגרת הצבא או עקב השתייכותו של הנפטר לצבא, רשאי הוא בכל עת, עד לגמר החקירה, לצוות כי החקירה תיערך על פי {{ח:חיצוני|חוק חקירת סיבות מוות|חוק חקירת סיבות מוות, התשי״ח–1958}}, ועם מתן הצו תיפסק החקירה לפי {{ח:פנימי|חלק ה פרק 1 סימן ד|סימן זה}}.

{{ח:סעיף|298יא|סייג|תיקון: תשכ״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|חלק ה פרק 1 סימן ד|בסימן זה}} אין המונח ”חייל“ כולל אדם שחוק זה חל עליו על פי {{ח:פנימי|סעיף 7|הסעיפים 7}} {{ח:פנימי|סעיף 11|ו־11}}.

{{ח:קטע3|חלק ה פרק 1 סימן ה|סימן ה׳ – כתב־האישום והגשתו|תיקון: תשכ״ד}}

{{ח:סעיף|299|חומר חקירה מוקדמת שקיבל הפרקליט הצבאי הראשי}}
{{ח:ת}} קיבל הפרקליט הצבאי הראשי את חומר החקירה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 298|בסעיף 298}}, יוכל לעשות, מבלי שיהיה כפוף להחלטת השופט החוקר, אחת מאלה:
{{ח:תת|(1)}} להחזיר את חומר החקירה המוקדמת לשופט־חוקר לשם השלמתו, אם דעתו שהוא טעון השלמה;
{{ח:תת|(2)}} לבטל את הקובלנה, אם דעתו שאין חומר החקירה המוקדמת מניח, מכל סיבה שהיא, מקום לעריכת כתב־אישום;
{{ח:תת|(3)}} להורות לתובע צבאי להגיש כתב־אישום על סמך חומר החקירה המוקדמת.

{{ח:סעיף|300|הוראות לתובע הצבאי|תיקון: תשכ״ד}}
{{ח:ת}} הורה הפרקליט הצבאי הראשי או פרקליט צבאי לתובע צבאי להגיש כתב־אישום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 280|בסעיפים 280}}, {{ח:פנימי|סעיף 281|281}}, {{ח:פנימי|סעיף 282|282}}, {{ח:פנימי|סעיף 282א|282א}}, {{ח:פנימי|סעיף 298ט|298ט}} {{ח:פנימי|סעיף 299|או 299}}, יעביר לתובע הצבאי את התלונה או הקובלנה, אם הוגשו, ואת חומר הבדיקה, החקירה המוקדמת או חקירת סיבות המוות, אם נערכו, ויורה על איזו עבירה או עבירות, שיש להן לדעתו בסיס בתלונה או בחומר הבדיקה או החקירה, יובא הנאשם לדין, בין שהשופט־החוקר המליץ כך ובין שלא המליץ כך.

{{ח:סעיף|301|שחרור ממעצר עם ביטול תלונה או קובלנה}}
{{ח:ת}} בוטלה תלונה או קובלנה על אדם לפי {{ח:פנימי|סעיף 280|הסעיפים 280}}, {{ח:פנימי|סעיף 281|281}}, {{ח:פנימי|סעיף 282|282}} {{ח:פנימי|סעיף 299|או 299}}, יפקע תקפה של כל פקודת מעצר התלויה בגללן על אותו אדם.

{{ח:סעיף|302|חומר בדיקה וחקירה מוקדמת שנמסר להשלמה}}
{{ח:ת}} הושלמה בדיקה שנמסרה להשלמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 281|פסקה (1) לסעיף 281}} – נוהגים בה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 276|בסעיפים 276}} {{ח:פנימי|סעיף 277|ו־277}}; הושלמה חקירה מוקדמת שנמסרה להשלמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 299|פסקה (1) לסעיף 299}} – נוהגים בה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 298|בסעיף 298}}.

{{ח:סעיף|303|עריכת כתב־&lt;wbr&gt;אישום}}
{{ח:ת}} תובע צבאי יערוך כתב־האישום נגד נאשם ויגישנו לבית דין צבאי מחוזי או לבית דין צבאי מיוחד.

{{ח:סעיף|304|תוכן כתב־&lt;wbr&gt;האישום|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} כתב־האישום יכלול את הפרטים המנויים להלן וינוסח ככל האפשר בהתאם לדוגמאות הקבועות {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה לחוק זה}}; ואלה הפרטים:
{{ח:תתת|(1)}} שם בית הדין שאליו הוא מוגש;
{{ח:תתת|(2)}} שם הנאשם ושם משפחתו, מספרו האישי, דרגתו ויחידתו של הנאשם, ואם אין לו כאלה או אינם ידועים – פרטים אחרים שיהיה בהם כדי לזהותו; אין הכרח לציין את שמו המדוייק, ומותר לתאר את הנאשם כאדם בלתי ידוע;
{{ח:תתת|(3)}} פירוט העבירה או העבירות המיוחסות לנאשם וסעיפי הדין הקובעים אותן;
{{ח:תתת|(4)}} פרטים הדרושים כדי להעמיד על טיב האשמה;
{{ח:תתת|(5)}} עובדות המוכיחות שיש לבית הדין שיפוט באותו ענין;
{{ח:תתת|(6)}} שמותיהם של העדים שהעידו בחקירה המוקדמת ושל עדים אחרים שתקרא התביעה להעיד במשפט – אולם אין פוסלים כתב־אישום אם לא נכללו בו שמות העדים כאמור;
{{ח:תתת|(7)}} פרטים אחרים שנקבעו בתקנות.
{{ח:תת|(ב)}} שר הבטחון רשאי, בתקנות, לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 1|התוספת הראשונה לחוק זה}}.

{{ח:סעיף|305|הגשת כתב־&lt;wbr&gt;אישום}}
{{ח:ת}} כתב־האישום הנועד לבית דין צבאי מחוזי או מיוחד יוגש לנשיאו או למי שנתמנה על ידיו למטרה זו, ודבר הגשתו יקויים בחתימתו; תאריך ההגשה כאמור הוא תאריך הגשתו לבית הדין.

{{ח:סעיף|305א|העברת כתב־&lt;wbr&gt;אישום לבית דין אחר|תיקון: תשכ״ד, תשל״ה}}
{{ח:תת|(א)}} בכל עת אחרי הגשת כתב־אישום ולפני שהנאשם נתבקש להשיב אם הוא מודה באשמה אם לאו, רשאי נשיא בית הדין הצבאי לערעורים, לפי בקשת הנאשם או תובע צבאי, להורות בהחלטה מנומקת על העברת כתב־האישום לבית דין צבאי אשר במחוז שיפוטי אחר.
{{ח:תת|(ב)}} הוחלט על העברת כתב־האישום, רואים את כתב האישום כאילו הוגש לבית הדין הצבאי האחר כאמור ורואים בתאריך הגשתו את התאריך בו הוגש כתב־האישום לבית הדין אליו הוגש לראשונה.

{{ח:סעיף|306|הרכבת מותב בית דין}}
{{ח:ת}} נתקבל כתב־אישום, יורכב מותב בית דין.

{{ח:סעיף|307|מסירת העתק כתב־&lt;wbr&gt;האישום לנאשם|תיקון: תשכ״ד}}
{{ח:ת}} עם מסירת העתק כתב־האישום לנאשם, יש להודיע לו כי הוא וסניגורו רשאים לעיין בחומר הבדיקה או החקירה המוקדמת או חקירת סיבות המוות ולהעתיק ממנו פרטים, חוץ מאותם פרטים שפרקליט צבאי אסר, מטעמי בטחון, את העיון בהם כאמור.

{{ח:סעיף|308|ביטול כתב־&lt;wbr&gt;אישום|תיקון: תשכ״ד, תשס״ד, תש״ע, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} הפרקליט הצבאי הראשי או פרקליט צבאי רשאים לבטל כתב־אישום שהוגש לבית דין צבאי, בכל עת עד להכרעת הדין; ואולם ביטול כתב אישום במקרים המפורטים להלן ייעשה בידי הפרקליט הצבאי הראשי:
{{ח:תתת|(1)}} כתב האישום הוגש על פי הוראת הפרקליט הצבאי הראשי;
{{ח:תתת|(2)}} כתב האישום הוגש בעניין אירוע שבו נגרם מותו של אדם;
{{ח:תתת|(3)}} כתב האישום כולל עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק ז|פרק ז׳ לחוק העונשין, התשל״ז–1977}} (בחוק זה – חוק העונשין), עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 43|סעיף 43}}, {{ח:פנימי|סעיף 44|44}}, {{ח:פנימי|סעיף 45|45}}, {{ח:פנימי|סעיף 46|46}}, {{ח:פנימי|סעיף 47|47}}, {{ח:פנימי|סעיף 51|51}}, {{ח:פנימי|סעיף 52|52}}, {{ח:פנימי|סעיף 56|56}}, {{ח:פנימי|סעיף 57|57}}, {{ח:פנימי|סעיף 58|58}} {{ח:פנימי|סעיף 73|או 73 לחוק זה}}, או כל עבירה אחרת שעניינה פגיעה בביטחון המדינה;
{{ח:תתת|(4)}} כתב האישום הוגש בעניין תאונה שאירעה במהלך אימון או פעילות מבצעית או בקשר אליהם;
{{ח:תתת|(5)}} כתב האישום כולל עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק י סימן ה|סימן ה׳ בפרק י׳ לחוק העונשין}}, לפי {{ח:חיצוני|חוק למניעת הטרדה מינית|חוק למניעת הטרדה מינית, התשנ״ח–1998}} או כל עבירה אחרת שעניינה פגיעה על רקע מיני;
{{ח:תתת|(6)}} כתב האישום כולל עבירה שעונשה עשר שנות מאסר או יותר;
{{ח:תתת|(7)}} כל עניין אחרי שקבע הפרקליט הצבאי הראשי.
{{ח:תת|(ב)}} היה הנאשם במעצר, ישוחרר ממעצרו עם הביטול, אם אין להחזיקו במעצר מסיבות אחרות.

{{ח:סעיף|309|זימון בית הדין|תיקון: תשס״ד}}
{{ח:ת}} הורכב מותב בית דין צבאי, יזומן בית הדין בצו זימון חתום בידי נשיא בית הדין הצבאי או מי שהוא הסמיכו לכך; צו הזימון יקבע את מקום כינוסו של בית הדין ותאריך הדיון, ויחייב את כל המשתתפים במשפט שיפורטו בצו, להתייצב במקום ובזמן הקבועים בו; כן יכול צו הזימון לכלול כל הוראה אחרת וכל פרט נוסף הנראים למזמן כדרושים לענין.

{{ח:קטע2|חלק ה פרק 2|פרק שני: שופטים, סניגוריה ופומביות}}
{{ח:קטע3|חלק ה פרק 2 סימן א|סימן א׳ – עילות פסלות|תיקון: תשס״ד־5}}

{{ח:סעיף|310|עילות פסלות|תיקון: תשס״ד־5}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} שופט צבאי לא ישב בדין אם מצא, מיזמתו או לבקשת בעל דין, כי קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט.
{{ח:תתת|(2)}} שופט צבאי־משפטאי לא ישב בדין אם מצא, מיזמתו או לבקשת בעל דין, כי קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), שופט צבאי או שופט צבאי־משפטאי (בסעיפים קטנים (ב) עד (ה) – שופט) לא ישב בדין בידעו שמתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} צד להליך, בא כוחו או עד מרכזי, הוא בן משפחה של השופט או שקיימת ביניהם קרבה ממשית אחרת;
{{ח:תתת|(2)}} יש לשופט ענין כספי ממשי או ענין אישי ממשי בהליך או בתוצאותיו, בצד להליך, בבא כוחו או בעד מרכזי, או שלבן משפחה מדרגה ראשונה של השופט יש ענין כספי ממשי או ענין אישי ממשי בהליך או בתוצאותיו, בצד להליך או בבא כוחו;
{{ח:תתת|(3)}} בטרם התמנה לשופט במותב בית הדין היה השופט מעורב באותו ענין הנדון בהליך שלפניו כבא כוח, כקצין שיפוט, כמי שהגיש את התלונה, כעד, כמומחה, כמי שהשתתף בבדיקה או בחקירה שנערכו על פי דין בקשר למעשה העבירה או בדרך דומה אחרת;
{{ח:תת}} לענין סעיף קטן זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בן משפחה“ – בן זוג, הורה, הורה של בן זוג, ילד, אח, סב, נכד וכן ילד או בן זוג של כל אחד מאלה ולרבות מי שהיה אפוטרופוס או מי ששימש משפחה אומנת של השופט או שהשופט היה אפוטרופסו או שימש משפחה אומנת שלו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בן משפחה מדרגה ראשונה“ – בן זוג, הורה, ילד, אח וכן ילד או בן זוג של כל אחד מאלה ולרבות מי שהיה אפוטרופוס או מי ששימש משפחה אומנת של השופט או שהשופט היה אפוטרופסו או שימש משפחה אומנת שלו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עד מרכזי“ – עד שנדרשת הערכת מהימנותו לצורך הכרעה בהליך.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), שופט רשאי לשבת בדין אם מפאת דחיפות הענין לא ניתן לקיים את ההליך לפני שופט אחר ועלול להיגרם נזק חמור או עיוות דין אם לא ידון בענין.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב)(2), שופט רשאי לשבת בדין אם העברת הענין לכל שופט אחר לא תשנה את עילת הפסלות.
{{ח:תת|(ה)}} התקיימה עילת פסלות לפי סעיף קטן (ב)(1) או (2), הנוגעת לעורך דין או לבא כוח אחר, שהתקיימו בו נסיבות המחייבות קבלת היתר לייצוג כאמור {{ח:חיצוני|חוק לשכת עורכי הדין#סעיף 53ב|בסעיף 53ב לחוק לשכת עורכי הדין}}, רשאי בית הדין להתיר את הייצוג, לבקשת עורך הדין או בא הכוח, אם מצא כי הנזק שייגרם לצד להליך אם לא יתיר את הייצוג עולה על הנזק שייגרם לצד להליך או לאינטרס הציבורי בשל הפסקת הדיון או החלפת שופט; התיר בית הדין את הייצוג כאמור, לא ישב בדין השופט שלגביו התקיימה עילת הפסלות.

{{ח:סעיף|311||תיקון: תשס״ד־5}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|312||תיקון: תשס״ד־5}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|313||תיקון: תשס״ד־5}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|314||תיקון: תשס״ד־5}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|315||תיקון: תשס״ד־5}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|חלק ה פרק 2 סימן ב|סימן ב׳ – סניגוריה}}

{{ח:סעיף|316|סניגור לפי בחירת הנאשם|תיקון: תשמ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} נאשם לפני בית דין צבאי רשאי לנהל את הגנתו בעצמו או –
{{ח:תתת|(1)}} לבקש כי ימונה לו סניגור צבאי; ביקש כאמור, ימנה לו הסניגור הצבאי הראשי סניגור צבאי מבין הסניגורים הצבאיים, אולם החובה למנות סניגור צבאי לא תחול לגבי נאשם בבית דין צבאי לתעבורה, כאשר הדיון מתנהל שלא במעמד תובע צבאי.
{{ח:תתת|(2)}} לבחור לו לסניגור עורך דין שאושר לשמש סניגור לפני בתי הדין הצבאיים לפי {{ח:פנימי|סעיף 318|סעיף 318}};
{{ח:תתת|(3)}} לבחור לו לסניגור כל חייל שהסכים לשמש סניגורו, אולם אם היה בית הדין סבור כי הדיון לפניו עלול להביא לגילוי סודות צבאיים, לא יוכל חייל כאמור לשמש סניגור אלא באישור בית הדין.
{{ח:תת|(ב)}} אדם שמתנהלת לגביו בדיקה או חקירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 251|סעיף 251}}, לא יהיה זכאי להיות מיוצג – בענין הנוגע למעצרו או לבקשה הקשורה בטיפול בענינו – אלא על ידי סניגור צבאי או על ידי עורך דין שאושר באישור בלתי מסוייג לשמש סניגור לפני בתי הדין הצבאיים לפי {{ח:פנימי|סעיף 318|סעיף 318}}.

{{ח:סעיף|317|ועדה לאישור סניגורים|תיקון: תשל״ח־2}}
{{ח:תת|(א)}} תוקם ועדה לאישור עורכי דין שיהיו רשאים לשמש סניגורים בבתי הדין הצבאיים.
{{ח:תת|(ב)}} חברי הועדה יהיו:
{{ח:תתת|(1)}} שופט של בית המשפט העליון שייבחר על ידי חבר שופטיו;
{{ח:תתת|(2)}} שני עורכי דין שתבחר לשכת עורכי הדין;
{{ח:תתת|(3)}} המנהל הכללי של משרד המשפטים;
{{ח:תתת|(4)}} הפרקליט הצבאי הראשי.
{{ח:תת|(ג)}} הרכב הועדה יפורסם ברשומות.
{{ח:תת|(ד)}} שופט בית המשפט העליון שנבחר כאמור בפסקה (ב)(1) יהיה יושב ראש הועדה.
{{ח:תת|(ה)}} הועדה תקבע סדרי עבודתה במידה שלא נקבעו בחוק זה או בתקנות שיתקין שר המשפטים בהסכמת שר הבטחון.

{{ח:סעיף|318|אישור הועדה|תיקון: תשל״ח־2}}
{{ח:תת|(א)}} אדם המוסמך לעסוק בישראל במקצוע עריכת דין רשאית הועדה לפי שיקול דעתה –
{{ח:תתת|(1)}} לתת לו אישור כאמור {{ח:פנימי|סעיף 317|בסעיף 317}};
{{ח:תתת|(2)}} לתת לו אישור מסוייג ולקבוע שהאישור לא יחול על משפט הנערך בדלתיים סגורות לשם מניעת פגיעה בבטחון המדינה;
{{ח:תתת|(3)}} לסרב לתת לו אישור.
{{ח:תת|(ב)}} הועדה רשאית, על פי בקשת הרמטכ״ל, לבטל בכל עת אישור שניתן או לסייגו כאמור בסעיף קטן (א)(2).
{{ח:תת|(ג)}} אישור שלא סוייג כאמור בסעיף קטן (א)(2) ייקרא ”אישור בלתי מסוייג“.

{{ח:סעיף|319|סירוב לדחות משפט}}
{{ח:ת}} בחר לו הנאשם סניגור שאינו יכול להתייצב במשפט בזמן שנקבע לתחילתו וביקש לדחות את המשפט בגלל זה, רשאי בית הדין לסרב לבקשה.

{{ח:סעיף|320|פסילת סניגור שנבחר על ידי הנאשם}}
{{ח:תת|(א)}} חייל שנבחר סניגור על ידי נאשם רשאי מפקדו להתנגד לכך מטעמים שיודיע לבית הדין; קיבל בית הדין את ההתנגדות, לא יהיה החייל סניגור.
{{ח:תת|(ב)}} החלטה לפי סעיף זה ואישור לפי {{ח:פנימי|סעיף 316|סעיף 316}} אינם יכולים לשמש נימוקים לערעור.

{{ח:סעיף|321|מינוי סניגור צבאי|תיקון: תשמ״ג}}
{{ח:ת}} לא בחר הנאשם סניגור לעצמו, רשאי מי שזימן את בית הדין למנות לו, לפני תחילת הדיון, סניגור צבאי להגן עליו באותו בית דין, ומשהתחיל הדיון רשאי בית הדין עצמו לעשות זאת אם נראה לו הדבר דרוש לעשיית משפט צדק; אולם אין למנות סניגור צבאי כאמור, אם הודיע הנאשם שהוא מסרב למסור לידו את הגנתו, אלא אם נראה לבית הדין כי הנאשם חולה נפש או לקוי בכושרו השכלי, או אם הדיון מתנהל שלא בפניו לפי {{ח:פנימי|סעיף 328|סעיף 328}}.

{{ח:סעיף|322|מאימתי מורשה סניגור לייצג}}
{{ח:תת|(א)}} סניגורו של נאשם שנבחר על ידיו רשאי לייצגו לפני בית הדין אם הגיש לבית הדין כתב הרשאה חתום על ידי הנאשם, או אם הצהיר הנאשם לפני בית הדין ובפני הסניגור כי הירשה אותו להיות סניגורו; סניגור שנתמנה רשאי לייצג את הנאשם מיד לאחר מינויו.
{{ח:תת|(ב)}} כתב הרשאה כאמור פטור ממס בולים.

{{ח:סעיף|323|סניגוריה לפני שופט חוקר ובעת דיון על הארכת מעצר|תיקון: תשמ״ב, תשמ״ב־3}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|חלק ה פרק 2 סימן ב|סימן זה}} יחולו, בשינויים המחוייבים, גם לגבי –
{{ח:תת|(1)}} חקירה מוקדמת וחקירת סיבות מוות לפני שופט חוקר, כאילו בכל מקום שנאמר ”בית דין צבאי“ היה כתוב ”שופט חוקר“;
{{ח:תת|(2)}} דיון בהארכת מעצר לפי {{ח:פנימי|סעיף 240|סעיפים 240}} {{ח:פנימי|סעיף 241|או 241}}, אולם {{ח:פנימי|סעיף 316|פסקה (3) של סעיף 316(א)(3)}} לא תחול לגבי דיון כאמור.

{{ח:קטע3|חלק ה פרק 2 סימן ג|סימן ג׳ – פומביות המשפט}}

{{ח:סעיף|324|פומביות משפט צבאי|תיקון: תשנ״ג, תשס״ד}}
{{ח:תת|(א)}} בית דין צבאי ידון בפומבי; לענין זה, ”בית דין צבאי“ או ”בית דין“ – לרבות נשיא בית הדין הצבאי, משנהו או סגנו.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} בית הדין רשאי לדון בענין מסויים, כולו או מקצתו, בדלתיים סגורות, אם ראה צורך בכך בשל אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} שמירה על בטחון המדינה;
{{ח:תתת|(2)}} מניעת פגיעה ביחסי החוץ של המדינה;
{{ח:תתת|(3)}} הגנה על המוסר;
{{ח:תתת|(4)}} הגנה על ענינו של קטין או חסר ישע כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 368א|בסעיף 368א לחוק העונשין, התשל״ז–1977}};
{{ח:תתת|(5)}} הגנה על ענינו של מתלונן או של נאשם בעבירת מין או בעבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק למניעת הטרדה מינית|החוק למניעת הטרדה מינית, התשנ״ח–1998}};
{{ח:תתת|(6)}} הדיון הפומבי עלול להרתיע עד מלהעיד עדות חפשית או מלהעיד בכלל;
{{ח:תתת|(7)}} מניעת פגיעה במשמעת הצבא, מטעמים מיוחדים שיירשמו.
{{ח:תת|(ד)}} דיון לצורך החלטה לפי סעיף קטן (ג), רשאי בית הדין לקיים בדלתיים סגורות.
{{ח:תת|(ה)}} החליט בית הדין על עריכת דיון בדלתיים סגורות, רשאי הוא להרשות לאדם, או לסוגי בני אדם, להיות נוכחים בשעת הדיון, כולו או מקצתו.

{{ח:סעיף|325|איסור פרסום והוצאת פרוטוקולים|תיקון: תשנ״ג, תשס״ג, תשס״ד, תשע״ב, תשע״ו־4, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפרסם אדם דבר על דיון המתנהל בבית דין צבאי בדלתיים סגורות אלא ברשות בית הדין, ולא יוציא מבית הדין פרוטוקול של דיון, הכרעת דין או גזר דין, לרבות עותקים מהם ומכל דיון הנערך בדלתיים סגורות לפי {{ח:פנימי|סעיף 324|סעיף 324}} (להלן – פרוטוקול), אלא ברשות מאת בית הדין.
{{ח:תת|(ב)}} תם הדיון שהוחלט על עריכתו בדלתיים סגורות, לא יפרסם אדם דבר על הדיון ולא יוציא פרוטוקול מבית הדין אלא ברשות נשיא בית הדין הצבאי לערעורים.
{{ח:תת|(ג)}} לא יצלם אדם ולא יקליט באולם בית הדין, לא יפרסם תצלום ולא ישמיע הקלטה מאולם בית הדין אלא ברשות בית הדין; לא תינתן רשות כאמור בעניינו של חשוד המוחזק במעצר לפני הגשת כתב אישום, אלא מטעמים מיוחדים שיירשמו ואם שוכנע בית הדין שיש בכך עניין ציבורי של ממש העולה על הפגיעה בכבוד החשוד.
{{ח:תת|(ד)}} לא יפרסם אדם, בלי רשות בית הדין, את שמו, תמונתו ומענו של קטין שלא מלאו לו שמונה עשרה שנים או פרטים אחרים העשויים להביא לזיהויו, אם הקטין הוא נאשם, עד, מתלונן או ניזוק בדיון על עבירת מין.
{{ח:תת|(ה)}} בית הדין רשאי לאסור כל פרסום בקשר לדיוני בית הדין, אם ראה צורך בכך לשם הגנה על בטחונו של נאשם, של עד או של אדם אחר ששמו הוזכר בדיון או לשם מניעת פגיעה חמורה בפרטיות של אחד מהם.
{{ח:תת|(ה1)|(1)}} לא יפרסם אדם את שמו של חשוד שטרם הוגש נגדו כתב אישום עד תום 48 שעות מהמועד שבו התייצב החשוד לחקירה או שהיה עליו להתייצב לחקירה או עד סיומו של הדיון הראשון שהתקיים לפני שופט בעניינו, לפי המוקדם מביניהם; לעניין זה לא יובאו שבתות ומועדים במניין השעות.
{{ח:תתת|(2)}} על אף הוראות פסקה (1), לא יחול איסור פרסום שמו של חשוד בכל אחד מהמקרים המפורטים להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} בית הדין הצבאי התיר את פרסום שמו של החשוד בשל העניין הציבורי שבפרסום, ובלבד שניתנה לחשוד הזדמנות להשמיע את טענותיו בעניין;
{{ח:תתתת|(ב)}} המשטרה הצבאית פרסמה או ביקשה לפרסם את שם החשוד, לאחר שקצין משטרה צבאית בדרגת סגן אלוף ומעלה אישר כי בנסיבות העניין, מטעמים מיוחדים שנרשמו, התקיימו שני אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} הפרסום נדרש לצורך איתור חשוד או עד, תפיסת עבריין נמלט, אזהרת הציבור מפני אדם העלול לסכנו או לצורך חיוני אחר;
{{ח:תתתתת|(2)}} עיכוב הפרסום שייגרם מהצורך בקבלת אישור בית הדין הצבאי לפי פסקת משנה (א), עלול לסכל את מטרת הפרסום האמורה בפסקת משנה (1);
{{ח:תתתת|(ג)}} החשוד ביקש לפרסם את שמו או הסכים לפרסום שמו, ובלבד שהבקשה או ההסכמה ניתנו בידי החשוד עצמו או על ידי בא כוחו, בכתב.
{{ח:תת|(ו)}} בית הדין רשאי לאסור פרסום שמו של חשוד שטרם הוגש נגדו כתב אישום או פרט אחר מפרטי החקירה, אם הדבר עלול לפגוע בחקירה על פי הדין; אסר בית הדין כאמור, יפקע האיסור עם הגשת כתב האישום נגד החשוד, אלא אם כן קבע בית הדין אחרת.
{{ח:תת|(ו1)|(1)}} בית הדין רשאי לאסור פרסום שמו של חשוד שטרם הוגש נגדו כתב אישום או פרט אחר מפרטי החקירה, אם ראה כי הדבר עלול לגרום לחשוד נזק חמור ובית הדין סבר כי יש להעדיף את מניעת הנזק על פני הענין הציבורי שבפרסום; הורה בית הדין על איסור פרסום שמו של חשוד שטרם הוגש נגדו כתב אישום, יפקע האיסור עם הגשת כתב האישום נגד החשוד, אלא אם כן קבע בית הדין אחרת.
{{ח:תתת|(2)}} המשטרה הצבאית תיידע חשוד שהוא עצור ואינו מיוצג בדבר זכותו לבקש מבית הדין הצבאי לאסור את פרסום שמו לפי הוראות סעיף זה וכן תאפשר לו להגיש בקשה לאיסור פרסום שמו באמצעותה, לפי הטופס {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#תוספת 4|שבתוספת הרביעית לחוק בתי המשפט}}, בשינויים המחויבים, ותיידע את החשוד בדבר אפשרות זו לא יאוחר מ־24 שעות מעת מעצרו או לפני שהובא לפני שופט – המוקדם מביניהם; לעניין זה לא יובאו שבתות ומועדים במניין השעות.
{{ח:תת|(ו2)}} לענין סעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חשוד“ – מי שנפתחה נגדו חקירה פלילית;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שם של חשוד“, ”שם של נאשם“ – לרבות פרסום כל פרט אחר שיש בו כדי לזהות את החשוד או הנאשם, לפי העניין.
{{ח:תת|(ו3)|(1)}} לא יפרסם אדם שם של חשוד או שם של נאשם באחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הוא חשוד בביצוע עבירה שנעשתה אגב פעילות מבצעית וכחלק ממנה וטרם הוגש נגדו כתב אישום, או שהיה חשוד בעבירה כאמור והוחלט שלא להגיש נגדו כתב אישום;
{{ח:תתתת|(ב)}} הוא נאשם בביצוע עבירה שנעשתה אגב פעילות מבצעית וכחלק ממנה, כל עוד לא הורשע בפסק דין חלוט;
{{ח:תתתת|(ג)}} הוא הואשם בביצוע עבירה שנעשתה אגב פעילות מבצעית וכחלק ממנה, וכתב האישום שהוגש נגדו בגין אותה עבירה בוטל, או שהוא זוכה.
{{ח:תתת|(2)}} הוראות סעיף קטן (ה1)(2) יחולו לעניין הוראות סעיף קטן זה, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: הוראות סעיף קטן (ה1)(2)(ב) יחולו לעניין חשוד בלבד.
{{ח:תתת|(3)}} איסור פרסום לפי סעיף קטן זה לא יחול על גורם שהיועץ המשפטי לממשלה הסמיך לכך או על אדם מטעם אותו גורם, המעביר שם של חשוד או שם של נאשם לרשות שלטונית זרה או לרשות שיפוטית זרה; העברת שם של חשוד או של נאשם כאמור תהיה בהסכמת הפרקליט הצבאי הראשי.
{{ח:תת|(ז)}} העובר על הוראה מהוראות סעיף זה, דינו – מאסר ששה חדשים.

{{ח:סעיף|325א|בקשה בעניין פרסום שם חשוד|תיקון: תשע״ב, תשע״ו־4}}
{{ח:ת}} בקשה לאסור פרסום שם חשוד או שם נאשם לפי {{ח:פנימי|סעיף 325|סעיף 325(ו) או (ו1)}} או להתיר פרסום שם חשוד לפי {{ח:פנימי|סעיף 325|סעיף 325(ה1)(2)(א) או (ו3)}} ({{ח:פנימי|חלק ה פרק 2 סימן ג|בסימן זה}} – בקשה בעניין פרסום שם חשוד), תידון לפני דן יחיד.

{{ח:סעיף|325ב|צדדים לבקשה בעניין פרסום שם חשוד|תיקון: תשע״ב, תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} משיבים בבקשות בעניין פרסום שם חשוד המפורטות בפסקאות שלהן, יהיו כמפורט לצדן:
{{ח:תתת|(1)}} בבקשה להתיר פרסום שם חשוד לפי {{ח:פנימי|סעיף 325|סעיף 325(ה1)(2)(א) או (ו3)}} – החשוד;
{{ח:תתת|(2)}} בבקשה לביטול איסור פרסום שם חשוד לפי {{ח:פנימי|סעיף 325ג|סעיף 325ג}} – החשוד וכל גורם אחר שהיה צד לדיון בבקשה לאסור את פרסום שמו של החשוד לפי {{ח:פנימי|סעיף 325|סעיף 325(ו) או (ו1)}}.
{{ח:תת|(ב)}} אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי למנוע את צירופם של משיבים או מבקשים נוספים בבקשות המפורטות באותו סעיף קטן.

{{ח:סעיף|325ג|בקשה לביטול איסור פרסום|תיקון: תשע״ב}}
{{ח:תת|(א)}} ציווה בית הדין הצבאי על איסור פרסום לפי {{ח:פנימי|סעיף 325|סעיף 325(ה), (ו) או (ו1)}}, רשאי מי שמעוניין בביטול האיסור להגיש לבית הדין הצבאי שנתן את הצו בקשה לביטולו; בקשת הביטול תידון לפני דן יחיד.
{{ח:תת|(ב)}} היה מבקש הביטול כאמור בסעיף קטן (א) צד לבקשה לאיסור הפרסום, עליו להראות נסיבות חדשות המצדיקות את בקשת הביטול; לעניין זה, ”נסיבות חדשות“ – לרבות הזמן שחלף ממועד מתן צו איסור הפרסום.

{{ח:סעיף|325ד|ערעור על החלטה בעניין פרסום|תיקון: תשע״ב, תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} ההחלטות המפורטות להלן, ניתנו לערעור בתוך שבעה ימים, ובית הדין הצבאי לערעורים ידון בערעור בדן יחיד:
{{ח:תתת|(1)}} איסור פרסום לפי {{ח:פנימי|סעיף 325|סעיף 325(ה), (ו) או (ו1)}};
{{ח:תתת|(2)}} התרת פרסום לפי {{ח:פנימי|סעיף 325|סעיף 325(א), (ג), (ד), (ה1)(2)(א) או (ו3)}} או התרת צילום לפי {{ח:פנימי|סעיף 325|סעיף 325(ג) רישה}};
{{ח:תתת|(3)}} ביטול איסור פרסום לפי {{ח:פנימי|סעיף 325ג|סעיף 325ג}}.
{{ח:תת|(ב)}} בית דין צבאי שנתן החלטה כאמור בפסקאות (1) עד (3) שבסעיף קטן (א) או בית הדין הצבאי לערעורים שדן בערעור על החלטות כאמור באותן פסקאות, רשאי להורות על עיכוב ביצועה של ההחלטה שעליה מערער אדם או מבקש לערער, לפרק זמן שיקבע ובתנאים שייראו לו.

{{ח:סעיף|326|שמירת סודיות|תיקון: תשל״ז, תשנ״ג}}
{{ח:ת}} לשם שמירה על סודיותן של ידיעות הקשורות בבטחון המדינה, רשאי נשיא בית הדין הצבאי לערעורים להורות, דרך כלל או למקרה מסויים, כי לא יפורסם ולא יוצא מבית דין צבאי פרוטוקול של דיון, הכרעת דין או גזר דין, לרבות עותקים מהם, אף אם הדיון נערך כולו או מקצתו בפומבי. הוראה לפי סעיף זה לא תחול על בעלי הדין ועל סניגורו של נאשם בכל הליך משפטי הנוגע לאותו דיון; העובר על הוראות סעיף זה, דינו – מאסר ששה חודשים.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמה {{ח:חיצוני|הוראת השיפוט הצבאי (איסור הוצאת העתק של פרוטוקול)|הוראת השיפוט הצבאי (איסור הוצאת העתק של פרוטוקול), תשל״ז–1977}}.}}

{{ח:סעיף|326א|פסק דין כראיה|תיקון: תשנ״ג}}
{{ח:ת}} העתק מפסק דין המוגש כראיה בכל הליך משפטי לא ייפסל עקב השמטת חלקים או מלים ממנו בשל הוראות {{ח:פנימי|סעיף 325|סעיפים 325}} {{ח:פנימי|סעיף 326|או 326}}.

{{ח:סעיף|326ב|פרסום בענין התלוי ועומד בבית הדין|תיקון: תשנ״ג, תשס״ב, תשס״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפרסם אדם דבר על ענין התלוי ועומד בבית דין צבאי במטרה להשפיע על מהלך המשפט או על תוצאותיו, וראייה מראש את ההשפעה האמורה כאפשרות קרובה לודאי כמוה כמטרה להשפיע, והכל אם יש בפרסום כדי להשפיע כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} יראו ענין כתלוי ועומד בבית הדין משעה שהוגשה לבית הדין באותו ענין בקשה למתן צו מעצר או להארכת מעצר או משעה שהוגש לו כתב אישום, לפי המוקדם, עד שהחליט פרקליט צבאי שלא להורות על הגשת כתב אישום, ואם הוגש כתב אישום – עד סיום ההליכים.
{{ח:תת|(ג)}} איסור הפרסום אינו חל על פרסום ידיעה בתום לב על דבר שנאמר או שאירע בישיבה פומבית של בית דין.
{{ח:תת|(ד)}} העובר על הוראות סעיף זה, דינו – מאסר שנה אחת.

{{ח:קטע2|חלק ה פרק 3|פרק שלישי: הליכים רגילים}}

{{ח:סעיף|327|מסירת כתב־&lt;wbr&gt;אישום לנאשם|תיקון: תשכ״ד, תשל״ה, תשס״ד}}
{{ח:תת|(א)}} העתק כתב־האישום יימסר לנאשם בהקדם האפשרי, ומשניתן צו זימון יימסר לו העתקו מיד.
{{ח:תת|(ב)}} נאשם זכאי לדרוש שמשפטו לא ייערך לפני תום עשרה ימים מיום שנמסר לו העתק כתב־האישום.
{{ח:תת|(ג)}} המוסר לנאשם העתק כתב־האישום יודיע לו על זכותו לפי סעיף קטן (ב) וכי הוא רשאי לבחור לו סניגור ולהזמין עדים להגנתו.
{{ח:תת|(ד)}} על אף דרישתו של נאשם לפי סעיף קטן (ב), רשאי נשיא בית הדין הצבאי או שופט צבאי־משפטאי שהוא הסמיך לענין זה, אם ראה צורך בכך בגלל נסיבות מיוחדות שיפורטו בצו הזימון, להורות על עריכת המשפט במועד מוקדם יותר, ובלבד שלא יקדם מעשרים וארבע שעות מעת מסירת העתק כתב־האישום לנאשם.
{{ח:תת|(ה)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכותו של בית הדין לדחות את המשפט מטעמים הנראים לו, ובכלל זה על מנת לאפשר לנאשם להכין את הגנתו.
{{ח:תת|(ו)}} סעיף זה לא יחול בהליכים בבית הדין הצבאי לתעבורה.

{{ח:סעיף|328|הרחקת נאשם מאולם בית הדין}}
{{ח:ת}} בית דין צבאי רשאי להרחיק, לזמן שימצא למתאים, נאשם המפריע למהלך הדיון, או המתנהג בצורה הפוגעת בכבוד בית הדין.

{{ח:סעיף|329|הליכים בהעדר הנאשם}}
{{ח:ת}} כל הליך שלא בפני הנאשם מחמת שהורחק כאמור {{ח:פנימי|סעיף 328|בסעיף 328}}, רואים אותו כאילו היה בפניו, ובית הדין יקבע סידורים שלפיהם יובאו ההליכים האמורים לידיעת הנאשם.

{{ח:סעיף|330|ניהול הדיון}}
{{ח:ת}} אב בית הדין ינהל את הדיון בישיבות בית הדין, והוא רשאי להורות כל הוראה הדרישה לקיום הסדר במקום המשפט, לרבות הוראה להרחיק ממקום המשפט או מסביבתו אדם המפריע למהלך הדיון או המתנהג בצורה הפוגעת בכבוד בית הדין.

{{ח:סעיף|330א|הרחקה מבית הדין|תיקון: תשנ״ג}}
{{ח:תת|(א)}} בית דין רשאי לאסור על קטין להימצא בבית הדין בעת הדיון ולצוות על הרחקתו.
{{ח:תת|(ב)}} בית דין רשאי להרחיק אדם, שאינו בעל דין, מאולם בית הדין בעת דיון, אם מצא, מטעמים שיירשמו, שנוכחות אותו אדם באולם עשויה להרתיע עד מלהעיד עדות חפשית או מלהעיד בכלל.

{{ח:סעיף|331|שפיטה מיידית של נאשם בבזיון בית דין צבאי}}
{{ח:ת}} עבר אדם על הוראות {{ח:פנימי|סעיף 109|סעיף 109}} פרט {{ח:פנימי|סעיף 109|לפסקה (1) לסעיף קטן (א) שבו}}, או על הוראות {{ח:פנימי|סעיף 514|סעיף 514}} פרט {{ח:פנימי|סעיף 514|לפסקה (1) לסעיף קטן (א) שבו}}, יכול בית הדין שלגביו עבר הנאשם את העבירה לשפטו עליה מיד, ובלבד שלא יטיל עליו עונש חמור ממחבוש שלושים יום אם נידון לפי {{ח:פנימי|סעיף 109|סעיף 109}}, או מאסר שלושים יום אם נידון לפי {{ח:פנימי|סעיף 514|סעיף 514}}; הוראה זו אינה באה לגרוע מהוראות כל דין בדבר הבאת העבריין לדין על עבירה כאמור.

{{ח:סעיף|332|מתרגם לנאשם}}
{{ח:ת}} נאשם שאינו יודע עברית, ימנה לו אב בית הדין מתרגם, לתרגם לו את הנאמר במהלך הדיון ואת החלטות בית הדין; יכול הנאשם לוותר על תרגום כל חלק של הנאמר במהלך הדיון או של החלטות כאמור.

{{ח:סעיף|333|עדות שלא בעברית}}
{{ח:ת}} עדות הנמסרת, ברשות בית הדין, שלא בעברית תתורגם על ידי מתרגם.

{{ח:סעיף|334|דין מתרגם כדין עד}}
{{ח:ת}} דין מתרגם כדין עד, אם אין כוונה אחרת משתמעת מהוראת חוק זה בענין עדים.

{{ח:סעיף|335|רישום פרוטוקול|תיקון: תשכ״ד}}
{{ח:ת}} בכל משפט יירשם פרוטוקול בידי אב בית הדין, או בידי רשם שמינה אב בית הדין, וייחתם בידי מי שרשמו; נרשם הפרוטוקול בידי רשם, יחתום עליו גם אב בית הדין לאחר שבדק ומצא שהרישום נכון.

{{ח:סעיף|336|תוכן הפרוטוקול}}
{{ח:ת}} פרוטוקול המשפט יכלול:
{{ח:תת|(1)}} שם בית הדין ושמותיהם של חברי בית הדין, התובע, הרשם והמתרגם שהשתתפו במשפט;
{{ח:תת|(2)}} תאריך כל ישיבה ומקומה;
{{ח:תת|(3)}} שם הנאשם ושם סניגורו, אם היה לו סניגור;
{{ח:תת|(4)}} המלים שבהן נשאל הנאשם אם הוא מודה באשמה ותשובתו, שתירשם ככל האפשר במלים שהשתמש בהן;
{{ח:תת|(5)}} בקשות הצדדים ועיקר טענותיהם;
{{ח:תת|(6)}} שמות העדים, אם העידו בשבועה או בדרך אחרת, ותוכן העדויות;
{{ח:תת|(7)}} החלטות בית הדין, על נימוקיהן, אם ניתנו;
{{ח:תת|(8)}} כל דבר אחר שלדעת אב בית הדין צריך להיות כלול בפרוטוקול.

{{ח:סעיף|337|צירוף מסמכים לפרוטוקול}}
{{ח:ת}} כתב־האישום, מסמכים שהוגשו ונתקבלו על ידי בית הדין וכל מסמך אחר הנוגע לאותו מותב בית דין יצורפו לפרוטוקול ויהוו חלק ממנו.

{{ח:סעיף|338|תיקון פרוטוקול לפני מתן גזר דין}}
{{ח:ת}} כל צד רשאי לבקש מבית הדין, בפני הצד השני, לתקן רישום בפרוטוקול כדי להעמידו על דיוקו.

{{ח:סעיף|339|תיקון פרוטוקול לאחר מתן פסק הדין|תיקון: תשכ״ד}}
{{ח:ת}} ניתן פסק־דין של זיכוי או גזר הדין אך טרם עברה התקופה להגשת ערעור עליו, רשאי כל צד לבקש מנשיא בית הדין לתקן רישום בפרוטוקול כדי להעמידו על דיוקו, ונשיא בית הדין, לאחר שנתן לצד השני הזדמנות להשמיע את דברו, יתקן את הרישום אם קיבל לכך את הסכמתם של רוב השופטים שישבו בדין.

{{ח:סעיף|340|רישום תיקון}}
{{ח:ת}} כל תיקון של פרוטוקול, וכן דעתו החולקת של שופט על תיקון, יירשם בפרוטוקול וייחתם בידי אב בית הדין או בידי נשיא בית הדין, הכל לפי הענין.

{{ח:סעיף|341|זיהוי הנאשם}}
{{ח:ת}} הדיון ייפתח בזיהוי הנאשם על ידי בית הדין; לשם כך ישאל אב בית הדין את הנאשם פרטים שיש בהם כדי לזהותו, כגון: שמו, שם משפחתו, מספרו האישי, דרגתו, יחידתו ושם אביו.

{{ח:סעיף|342|חובת התביעה לזהות}}
{{ח:ת}} סירב הנאשם למסור פרט שנשאל עליו לפי {{ח:פנימי|סעיף 341|סעיף 341}}, רשאי בית הדין להמשיך בדיון, ועל התובע להוכיח – עד תום פרשת התביעה – את אותם פרטי הזיהוי הדרושים להוכחת אשמתו של הנאשם.

{{ח:סעיף|343|הקראת כתב ההרכב וטענת פסלות|תיקון: תשס״ד־5}}
{{ח:ת}} לאחר הזיהוי יקרא אב בית הדין את כתב־ההרכב של מותב בית הדין וישאל את הנאשם, או את סניגורו, ואת התובע אם יש בפיהם טענת פסלות.

{{ח:סעיף|344|טענה שנתקבלה|תיקון: תשס״ד־5}}
{{ח:תת|(א)}} בית הדין שלפניו נטענה טענת פסלות נגד שופט צבאי או נגד מותב בית הדין, ידון בה לאלתר ולפני שייתן כל החלטה אחרת, ואם קיבל את הטענה יתלה את הדיון עד שאותו שופט יוחלף בשופט אחר על ידי מי שהרכיב את מותב בית הדין או עד שיוחלף המותב, לפי הענין; החלטת בית הדין תהיה מנומקת.
{{ח:תת|(ב)}} נטענה טענת פסלות נגד שופט צבאי־משפטאי, יחליט בה אותו שופט לאלתר ולפני שייתן כל החלטה אחרת ויחולו הוראות סעיף קטן (א) בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|345|ערעור|תיקון: תשס״ד־5}}
{{ח:ת}} על החלטת בית דין של ערכאה ראשונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 310|סעיף 310}} רשאי בעל דין לערער לפני בית הדין הצבאי לערעורים תוך שלושה ימים מיום נתינתה, ועליו להודיע לבית הדין על רצונו לערער מיד עם נתינתה.

{{ח:סעיף|346|דחיית הדיון כשמוגש ערעור}}
{{ח:תת|(א)}} נמסרה הודעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 345|בסעיף 345}}, רשאי בית הדין לדחות את המשך הדיון עד להחלטה בערעור אם הוא סבור כי מן הראוי לעשות כן.
{{ח:תת|(ב)}} לא דחה בית הדין את המשך הדיון, אין בכך כדי לגרוע מזכותו של הנאשם להגיש את הערעור במועד שנקבע {{ח:פנימי|סעיף 345|בסעיף 345}}.

{{ח:סעיף|347|המשך הדיון כשאין ערעור|תיקון: תשס״ד־5}}
{{ח:ת}} נדחתה טענת פסלות ולא הודיע הטוען על הגשת ערעור, או שעברה התקופה להגשת הערעור והערעור לא הוגש, רואים את החלטת הדחיה כסופית.

{{ח:סעיף|348|התליית הדיון לאחר החלטה בערעור|תיקון: תשס״ד־5}}
{{ח:ת}} נתקבלה בערעור טענת פסלות לגבי שופט, יתלה בית הדין של ערכאה ראשונה את הדיון עד שהשופט יוחלף בשופט אחר על ידי מי שהרכיב את מותב בית הדין.

{{ח:סעיף|349|טענת פסלות לאחר קריאת כתב־&lt;wbr&gt;האישום|תיקון: תשס״ד־5}}
{{ח:ת}} לא ידון בית דין בטענת פסלות שנטענה לאחר שנקרא כתב־האישום, אלא אם שוכנע כי העובדות המשמשות יסוד לטענת הפסלות לא היו ידועות לטוען בשלב קודם של הדיון, וכי טען את טענתו מיד כשהגיעו העובדות האמורות לידיעתו.

{{ח:סעיף|350|טענת פסלות לאחר מתן פסק הדין בערכאה ראשונה|תיקון: תשס״ד־5}}
{{ח:ת}} נודע דבר פסלותו של שופט לאחר מתן פסק־הדין בערכאה ראשונה, ישמש הדבר עילה לנאשם או לתובע לערער על פסק הדין, ודין ערעור כזה כדין ערעור לפי {{ח:פנימי|חלק ה פרק 5|הפרק החמישי לחלק זה}}, אלא שמותר להגישו בכל עת על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 418|בסעיף 418}}.

{{ח:סעיף|351|קריאת כתב־&lt;wbr&gt;האישום וטענות טרומיות|תיקון: תשכ״ד, תשל״ה, תשס״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} משנסתיימה פרשת הרכב מותב בית הדין יקרא אב בית הדין את כתב־האישום ויסביר לנאשם את מהות האשמה.
{{ח:תת|(ב)}} לאחר מכן יודיע בית הדין לנאשם על זכותו לטעון טענות טרומיות אלו:
{{ח:תתת|(1)}} חוסר סמכות לבית הדין;
{{ח:תתת|(2)}} זיכוי קודם או הרשעה קודמת;
{{ח:תתת|(3)}} התיישנות העבירה;
{{ח:תתת|(4)}} כתב־האישום אינו מגלה עבירה;
{{ח:תתת|(5)}} פגם או פסול בכתב־האישום;
{{ח:תתת|(6)}} הגשת כתב האישום או ניהול ההליך הפלילי עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית.
{{ח:תת|(ג)}} לא טען הנאשם, או סניגורו, בשלב זה טענה טרומית, אין בכך כדי למנעו מלטעון אותה בכל שלב אחר של המשפט, אולם אין הוא רשאי לעשות כן לגבי הטענות הטרומיות המפורטות בפסקאות (4) ו־(5) לסעיף קטן (ב) אלא ברשות בית הדין.
{{ח:תת|(ד)}} לא תישמע בפני בית דין צבאי מחוזי או בפני בית דין צבאי לתעבורה טענה כי כתב־האישום צריך היה להיות מוגש במחוז שיפוטי אחר.

{{ח:סעיף|352|דיון בטענה טרומית}}
{{ח:ת}} בית הדין שנטענה בפניו טענה טרומית יחליט בה לאחר שנתן לתובע הזדמנות להשיב עליה, אולם רשאי הוא לדחות את הטענה גם בלעדי זאת. כן רשאי בית הדין להשהות את מתן החלטתו בטענה טרומית עד לשלב אחר של הדיון.

{{ח:סעיף|353|החלטה בטענה טרומית|תיקון: תשכ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} החליט בית הדין לקבל טענה טרומית, רשאי הוא לצוות על תיקון כתב־האישום או לבטלו או להצהיר כי כתב ההרכב בטל, הכל לפי הענין; ביטל את כתב־האישום – ישוחרר הנאשם ממעצר שהוא נמצא בו על אותה אשמה; הצהיר כי כתב ההרכב בטל ולא החליט על ביטול כתב־האישום, ימנה נשיא בית הדין מותב בית דין אחר.
{{ח:תת|(ב)}} החליט בית־הדין לדחות את הטענה הטרומית – ימשיך בדיון.

{{ח:סעיף|354|תשובת הנאשם לאשמה|תיקון: תשמ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} לא בוטלה האשמה מכוח טענה טרומית ישאל אב בית הדין את הנאשם מה תשובתו לאשמה; הנאשם רשאי שלא להשיב ואם השיב, רשאי הוא בתשובתו להודות באשמה, לכפור בה או לכפור באשמה אך להודות בעובדות או בחלק מהעובדות, שהובאו בקשר למעשה נושא האשמה, וכן לטעון עובדות נוספות, בין אם הודה כאמור ובין אם לאו; השיב הנאשם באחת הדרכים האמורות, רשאי בית הדין לשאול אותו שאלות ובלבד שהשאלות לא יחרגו מהדרוש להבהרת תשובת הנאשם תגובת הנאשם יכול שתיעשה על ידי סניגורו.
{{ח:תת|(ב)}} הימנעות הנאשם להשיב לאשמה או לשאלות בית הדין כאמור בסעיף קטן (א), עשויה לשמש חיזוק למשקל הראיות של התביעה; אב בית הדין יסביר לנאשם את תוצאות הימנעותו.
{{ח:תת|(ג)}} אב בית הדין יסביר לנאשם שאם ברצונו לטעון טענת ”במקום אחר הייתי“ – כטענה יחידה או בנוסף לאחרות – עליו לעשות כן מיד ויסביר לו את תוצאות הימנעותו מעשות כן, כאמור בסעיף קטן (ד), והכל זולת אם ראה אב בית הדין שאין מקום לטענה האמורה.
{{ח:תת|(ד)}} משלא טען הנאשם מיד ”במקום אחר הייתי“ או שטען ולא ציין את המקום האחר, לא יהיה רשאי להביא ראיות – בין עדות עצמו ובין ראיות אחרות – כדי להוכיח טענה כאמור אלא ברשות בית הדין.
{{ח:תת|(ה)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מזכותו של הנאשם לפי {{ח:פנימי|סעיף 357|סעיף 357}} לחזור בו מהודיה בנוכחותו במקום ביצוע העבירה, או לשנות מחובת הראיה שעל התביעה.

{{ח:סעיף|355|דין מי שצפוי לעונש מוות}}
{{ח:ת}} הואשם אדם בעבירה שהוא צפוי עליה לעונש מוות, אין נוהגים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 354|בסעיף 354}}, אלא רואים אותו כאילו כפר באשמה.

{{ח:סעיף|356||תיקון: תשמ״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|357|שינוי התשובה|תיקון: תשמ״ב}}
{{ח:ת}} ברשות בית הדין רשאי הנאשם, בכל שלב של הדיון עד להכרעת הדין, לחזור בו מתשובתו שהשיב לפי {{ח:פנימי|סעיף 354|סעיף 354}}.

{{ח:סעיף|358|החלטת בית הדין בהודאת הנאשם|תיקון: תשכ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} השיב הנאשם שהוא מודה באשמה – רשאי בית הדין, מנימוקים שיירשמו, לא לקבל את ההודאה ולהמשיך בדיון כאילו כפר הנאשם באשמה, או כאילו כפר באשמה והודה בעובדות שצויינו על ידי בית הדין.
{{ח:תת|(ב)}} לא החליט בית־הדין שלא לקבל את ההודאה – רואים את האשמה כמוכחת ובית הדין ירשיע את הנאשם על פי הודאתו.
{{ח:תת|(ג)}} לפני הרשעתו של הנאשם יביא התובע הצבאי בפני בית הדין את העובדות המהוות את העבירה ונסיבותיה; חלק הנאשם על עובדות אלה או מקצתן ובית הדין לא החליט החלטה על פי {{ח:פנימי|סעיף 357|סעיף 357}}, רשאי בית הדין להתיר הבאת ראיות בקשר לעובדות שבמחלוקת.

{{ח:סעיף|358א|הודאה באחת מאשמות חלופות|תיקון: תשכ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} היו בכתב האישום פרט־אישום עיקרי (להלן – העבירה העיקרית) ופרטי אישום חלופים והשיב הנאשם שהוא מודה באשמה המתייחסת לעבירה העיקרית – ירשיע בית־הדין את הנאשם על־פי הודאתו ויראה את פרט האישום החלוף כבטל.
{{ח:תת|(ב)}} השיב הנאשם שהוא מודה באשמה המתייחסת לפרט האישום החלוף, ימשיך בית הדין בדיון כאילו כפר הנאשם באשמה; אולם –
{{ח:תתת|(1)}} אם הודיע התובע הצבאי כי הוא לא יביא ראיות בקשר לעבירה העיקרית – ירשיע בית הדין את הנאשם על פי הודאתו ויראה את פרט האישום המתייחס לעבירה העיקרית כבטל;
{{ח:תתת|(2)}} הביא התובע הצבאי ראיות בקשר לעבירה העיקרית, אולם בית הדין החליט לזכות את הנאשם מן העבירה האמורה, ולא החליט שלא לקבל את הודאתו בעבירה החלופה, ירשיעו עליה על פי הודאתו.

{{ח:סעיף|359|החלטת בית הדין לאחר כפירת הנאשם}}
{{ח:ת}} כפר הנאשם באשמה, או שרואים אותו, לפי חוק זה, כאילו כפר בה, פותחים בפרשת התביעה.

{{ח:סעיף|360|החלטת בית הדין לאחר הודאה בעובדות}}
{{ח:תת|(א)}} כפר הנאשם באשמה והודה בעובדות, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 354|בפסקה (3) לסעיף 354(ב)}}, או שהחליט בית הדין, לפי {{ח:פנימי|סעיף 358|סעיף 358}}, לראותו כאילו עשה כן – רואים את העובדות הללו כמוכחות לגבי אותו נאשם.
{{ח:תת|(ב)}} עובדה שהנאשם הודה בה בתשובתו רשאי בית הדין לדרוש את הוכחתה על ידי התובע על אף האמור בסעיף קטן (א), ואם דרש כן – אין רואים אותה כמוכחת עד שיוכיחנה התובע.

{{ח:סעיף|361|סדרי הדין לאחר הודאת חלק מהנאשמים}}
{{ח:ת}} היו במשפט נאשמים אחדים וחלק מהם הודה באשמה, רשאי בית הדין להרשיע את מי שהודאתו נתקבלה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 358|בסעיף 358}} ולהטיל עליו ענשו מיד או להשהות את ההרשעה עד להכרעת דינם של כל הנאשמים; אך אם נקרא נאשם כזה להעיד במשפט, ירשיע אותו ויטיל עליו ענשו לפני שייקרא להעיד.

{{ח:סעיף|362|הפרדת המשפט|תיקון: תשכ״ד}}
{{ח:ת}} היו במשפט נאשמים אחדים, רשאי בית הדין, בכל שלב של הדיון שלפני הכרעת הדין, להורות על משפט נפרד לאחד או לאחדים מהם, ולהמשיך במשפטם של הנאשמים הנותרים; לא התייצב נאשם למשפט, לאחר שהוזמן כדין או לא ניתן להזמינו למשפט מחמת העדרו מן השירות או מחמת סיבות דומות, רשאי בית הדין להורות כאמור אף בהעדר נאשם זה.

{{ח:סעיף|363|סדרי הדין במשפט שהופרד}}
{{ח:ת}} הורה בית דין להפריד את המשפט, יכול בית הדין שהורכב לצורך המשפט הנפרד לנהלו בין על פי כתב־האישום המקורי ובין על פי כתב־אישום חדש; הוגש כתב־אישום חדש, רואים כתאריך הגשתו את התאריך שבו הוגש כתב־האישום המקורי לבית הדין שהחליט על משפט נפרד.

{{ח:סעיף|364|פרשת התביעה}}
{{ח:ת}} נפתחה פרשת התביעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 359|סעיף 359}} – יכול התובע להביא לפני בית הדין את עדי התביעה, בין ששמותיהם נמנו בכתב־האישום ובין אם לאו, ואת יתר ראיותיו, ורשאי הוא, לפני שיביא עדים, לומר דברי פתיחה לפרשת התביעה.

{{ח:סעיף|365|טענת חוסר אשמה}}
{{ח:תת|(א)}} עם סיום פרשת התביעה רשאי הנאשם, או סניגורו, לטעון כי האשמה לא הוכחה אף לכאורה.
{{ח:תת|(ב)}} נטענה טענה לפי סעיף קטן (א), רשאי התובע להשיב עליה.
{{ח:תת|(ג)}} נטענה טענה לפי סעיף קטן (א) והיה בית הדין סבור כי האשמה לא הוכחה אף לכאורה – יזכה את הנאשם; ובית הדין רשאי לעשות כן, אף אם לא טען הנאשם או סניגורו כאמור.

{{ח:סעיף|366|דבר הנאשם|תיקון: תשמ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} לא זוכה הנאשם על פי {{ח:פנימי|סעיף 365|סעיף 365}}, יסביר לו אב בית הדין כי הרשות בידו לנהוג באחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} להעיד כעד הגנה, ואז יהיה עשוי להיחקר חקירה שכנגד;
{{ח:תתת|(2)}} להימנע מהעיד.
{{ח:תת|(ב)}} אב בית הדין יסביר לנאשם את תוצאות הימנעותו מהעיד, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 366א|בסעיף 366א}}.
{{ח:תת|(ג)}} נאשם שבחר להעיד יעיד בתחילת ראיותיה של ההגנה; אולם רשאי בית הדין, לבקשתו, להתיר לו להעיד בשלב אחר של פרשת ההגנה.

{{ח:סעיף|366א|שתיקת הנאשם|תיקון: תשמ״ב}}
{{ח:ת}} הימנעות הנאשם מהעיד עשויה לשמש חיזוק למשקל הראיות של התביעה וכן סיוע לראיות התביעה במקום שדרוש להן סיוע, אך לא תשמש סיוע לצורך {{ח:חיצוני|חוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים)#סעיף 11|סעיף 11 לחוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים), התשט״ו–1955}}.

{{ח:סעיף|367|פרשת ההגנה}}
{{ח:ת}} לאחר דברי אב בית הדין כאמור {{ח:פנימי|סעיף 366|בסעיף 366}}, יכול הנאשם או סניגורו להביא לפני בית הדין עדי הגנה ושאר ראיות ההגנה; ורשאי הוא, לפני שיביא עדים, לומר דברי פתיחה לפרשת ההגנה.

{{ח:סעיף|368|ראיות מטעם בית הדין}}
{{ח:תת|(א)}} בית הדין רשאי להזמין כל עד בתורת עד בית הדין, אפילו כבר נשמעה עדותו באותה ערכאה, אם ראה בית הדין צורך בכך לבירור המשפט.
{{ח:תת|(ב)}} עשה בית הדין כאמור לאחר תום פרשת ההגנה, רשאית ההגנה להביא ראיות לסתור ראיות שנתקבלו נגד הנאשם לפי סעיף קטן (א).

{{ח:סעיף|369|ראיות נוספות מטעם התביעה}}
{{ח:תת|(א)}} בית הדין רשאי להרשות לתביעה, בין לאחר תום פרשת ההגנה ובין לאחר שהושמעו עדים לפי {{ח:פנימי|סעיף 368|סעיף 368(ב)}}, להביא ראיות לסתור נקודות שנתעוררו באותן הראיות ואשר התביעה לא יכלה לצפותן מראש.
{{ח:תת|(ב)}} הורשתה התביעה להביא ראיות לאחר שנתקבלו ראיות מטעם בית הדין, שומעין את ראיותיה תחילה ואחר כך את ראיות ההגנה אם רצתה בכך.

{{ח:סעיף|370|ראיות מטעם ההגנה לאחר ראיות נוספות מטעם התביעה}}
{{ח:ת}} הביאה התביעה ראיות לפי {{ח:פנימי|סעיף 369|סעיף 369(א)}}, רשאית ההגנה, להביא ראיות לסתור ראיותיה של התביעה שהובאו כאמור, אף אם השתמשה בזכותה לפי {{ח:פנימי|סעיף 368|סעיף 368(ב)}}.

{{ח:סעיף|371|סמכות בית הדין לשמוע ראיות מטעמו}}
{{ח:ת}} בית הדין יכול לחזור ולהשתמש בסמכותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 368|סעיף 368(א)}} בכל עת עד להכרעת הדין.

{{ח:סעיף|372|עדות בשבועה}}
{{ח:תת|(א)}} כל עד יעיד בשבועה, אלא אם כן נוכח בית הדין, כי אמונתו הדתית של העד אוסרת עליו שבועה, או כי אין לו לעד כל אמונה דתית, ובמקרים אלה יעיד העד על פי הן צדקו.
{{ח:תת|(ב)}} קטין שבית הדין סבור שאינו מבין מהותה של שבועה, רשאי בית הדין, אם נוכח שיש צורך לשמוע עדותו, לגבות עדותו שלא בשבועה.
{{ח:תת|(ג)}} עד שבא להעיד יישבע או יצהיר בהן צדק להעיד אמת, את האמת כולה ואת האמת בלבד.

{{ח:סעיף|373|סדר גביית עדות}}
{{ח:ת}} וזה סדר גביית עדות:
{{ח:תת|(1)}} העד נחקר תחילה על ידי בעל הדין שביקש את שמיעת העד; אחריו רשאי בעל הדין היריב, בכפוף {{ח:פנימי|סעיף 374|לסעיף 374}}, לחקור את העד חקירה שכנגד, ואחריו רשאי בעל הדין שביקש את שמיעת העד לחזור ולחקרו חקירה חוזרת; סיימו בעלי הדין את חקירתם, רשאי בית הדין לחקור את העד, אולם להבהרת ענין רשאי הוא לשאול אותו שאלות גם לפני סיום חקירתם; חקר בית הדין עד לאחר שחקרוהו בעלי הדין, רשאי הוא להרשות להם לחקרו נוספות מטעמם, להבהרת ענין שנתעורר בחקירתו של בית הדין.
{{ח:תת|(2)}} עד שהוזמן לפי החלטת בית הדין, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 368|בסעיף 368(א)}}, נחקר תחילה על ידי בית הדין, ואחרי כן רשאים בעלי הדין לחקרו, בסדר שיקבע בית הדין, חקירה שכנגד.

{{ח:סעיף|373א|תחולת {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי|חוק סדר הדין הפלילי}}|תיקון: תשכ״ד, תשמ״ז־2}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#פרק ה סימן ו|פרק ה׳, סימן ו׳, לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982}}, יחולו על חקירת עדים לפני בית דין צבאי.

{{ח:סעיף|374|עדים במשפט של נאשמים אחדים}}
{{ח:ת}} מקום שיש נאשמים אחדים במשפט אחד, סדר חקירת העדים הוא –
{{ח:תת|(1)}} בחקירה שכנגד – הנאשמים או סניגוריהם לפי הסדר שבו רשומים הנאשמים בכתב־האישום;
{{ח:תת|(2)}} בחקירה ראשית – תחילה הנאשם, או סניגורו, שביקש שמיעת אותו עד, ואחר כך יתר הנאשמים או סניגוריהם לפי הסדר האמור בפסקה (1).

{{ח:סעיף|375|זכות חקירה שכנגד במקרים מסויימים}}
{{ח:ת}} סבור בית הדין כי עדו של אחד הנאשמים עלול להעיד נגד נאשם אחר, יכול הוא לסטות מן הסדר שנקבע {{ח:פנימי|סעיף 374|בסעיף 374}} ולהרשות לאותו נאשם אחר או לסניגורו לחקרו לא חקירה ראשית אלא חקירה שכנגד לאחר שחקרוהו שאר הנאשמים חקירה ראשית ולפני התובע הצבאי.

{{ח:סעיף|376|הבאת ראיות לפני הדיון לגופו של ענין|תיקון: תשס״ד־5}}
{{ח:ת}} בית הדין רשאי להרשות לבעלי הדין להביא גם ראיות הדרושות לשם דיון בטענת פסלות או בטענה טרומית או באמרת נאשם שנמסרה מחוץ לבית הדין והיא מוגשת כראיה.

{{ח:סעיף|377|סמכות לסרב להזמנת עדים}}
{{ח:ת}} רשאי בית הדין לסרב לבקשה להזמין עד, אם הוא סבור שעדותו אינה שייכת לענין הנדון, או שתוכן עדותו ניתן להוכחה בדרך אחרת.

{{ח:סעיף|378|שינוי כתב־&lt;wbr&gt;האישום}}
{{ח:ת}} רשאי בית הדין, בכל שלב של הדיון עד להכרעת הדין, לשנות את כתב־האישום על ידי תיקון כתב־האישום או החלפתו, כפי שימצא למתאים ובלבד שלא יכלול בדרך זו בכתב־האישום אשמה בעבירה שענשה חמור יותר.

{{ח:סעיף|379|סייג לשינוי בכתב־&lt;wbr&gt;האישום}}
{{ח:ת}} לא יכלול בית דין בכתב־האישום, על ידי תיקון או החלפה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 378|בסעיף 378}}, אשמה בעבירה שאין הוא מוסמך לדון בה, אולם בית דין מיוחד רשאי לעשות זאת לגבי עבירה שבית דין צבאי אחר מוסמך לדון בה.

{{ח:סעיף|380|ביטול כתב־&lt;wbr&gt;אישום על ידי בית הדין|תיקון: תשכ״ד}}
{{ח:ת}} מצא בית הדין, כי יש מקום להאשים נאשם בעבירה שאין הוא מוסמך לדון בה, או בעבירה שענשה חמור יותר מהעבירה הכלולה בכתב־האישום, יבטל בית הדין את הדיון בפניו, כדי שהנאשם יובא לדין על פי כתב־אישום חדש.

{{ח:סעיף|381|תאריך ההבאה לדין באשמה החדשה|תיקון: תשכ״ד}}
{{ח:ת}} כתב־אישום שתוקן או שהוחלף או שהוגש בעקבות החלטה על פי {{ח:פנימי|סעיף 380|סעיף 380}}, רואים את הנאשם כאילו הובא לדין על אותו כתב־אישום בתאריך שהובא לדין לפי כתב־האישום המקורי.

{{ח:סעיף|382|שינוי אשמה ללא שינוי כתב־&lt;wbr&gt;האישום}}
{{ח:ת}} בית דין רשאי, מבלי לשנות את כתב־האישום, להרשיע נאשם בנסיון לבצע את העבירה שבה הואשם, או בשותפות לעבירה לאחר מעשה, או בעבירה אחרת, אף אם לא הואשם כך בכתב־האישום, ובלבד שהאשמה שעליה הרשיע כאמור הוכחה על ידי הראיות שהובאו לפניו במהלך הדיון והעונש שנקבע לפי הדין על העבירה האחרת אינו חמור מהעונש שנקבע בחוק על העבירה הכלולה בכתב־האישום.

{{ח:סעיף|382א|הרשעה לגבי העדרות שנפסקה ונמשכה|תיקון: תשל״ח}}
{{ח:ת}} הואשם חייל בעבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 92|סעיפים 92}} {{ח:פנימי|סעיף 94|או 94}}, והוכח לבית הדין כי בין יום התחילה ויום הסיום של העדרו מן השירות כפי שצויינו בכתב האישום היה פרק זמן שבו היה הנאשם במקום שירותו, לא יהא בכך כדי למנוע את בית הדין מלהרשיעו בעבירה שהואשם בה לגבי כל התקופות שבהן נעדר למעשה מן השירות בין יום התחילה ויום הסיום האמורים, כאילו היו תקופה אחת.

{{ח:סעיף|383|תוקף צו מעצר עם שינוי האשמה}}
{{ח:ת}} החליט בית דין לבטל כתב־אישום לפי {{ח:פנימי|סעיף 380|סעיף 380}} או לפי {{ח:פנימי|סעיף 353|סעיף 353}} ולא ציווה על שחרור הנאשם, יעמוד בתקפו צו המעצר שניתן נגד הנאשם לפי {{ח:פנימי|סעיף 243|סעיף 243}}, עד שתינתן נגדו פקודת מעצר לפי {{ח:פנימי|סעיף 234|סעיף 234}} {{ח:פנימי|סעיף 242|או 242}}, או עד תום חמישה עשר יום מיום ההחלטה, הכל לפי התאריך המוקדם יותר.

{{ח:סעיף|384|סיכומים}}
{{ח:ת}} נסתיימה פרשת ההגנה, רשאים התובע הצבאי, ואחריו הנאשם או סניגורו, להשמיע סיכומיהם.

{{ח:סעיף|385|הכרעת הדין}}
{{ח:ת}} לאחר הסיכומים, ואם לא היו סיכומים – לאחר תום פרשת ההגנה, יחליט בית הדין בהחלטה מנומקת בכתב בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 396|לסעיף 396}}, אם יש להרשיע את הנאשם או לזכותו.

{{ח:סעיף|386|נאשם שאינו מסוגל לעמוד בדין|תיקון: תשכ״ד, תשמ״ג}}
{{ח:ת}} קבע בית הדין, לפי {{ח:חיצוני|חוק טיפול בחולי נפש#סעיף 15|סעיף 6(א) לחוק לטיפול בחולי נפש, התשט״ו–1955}}, שהנאשם אינו מסוגל לעמוד בדין, יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 170|סעיפים 170}} {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 171|ו־171 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982}}, בשינויים המחוייבים.

{{ח:סעיף|387||תיקון: תשכ״ד, תשמ״ג}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק).}}

{{ח:סעיף|387א||תיקון: תשכ״ד, תשמ״ג}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק).}}

{{ח:סעיף|388|ביטול המשפט|תיקון: תשכ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} בוטל כתב־אישום ולא נקרא הנאשם להשיב על האשמה, וכן אם בוטל כתב־אישום בעבירה שיש עליה עונש מוות ולא הוחל בפרשת התביעה – יבטל בית הדין את המשפט; בוטל כתב־האישום לאחר מכן, רשאי בית הדין לבטל את המשפט או לזכות את הנאשם.
{{ח:תת|(ב)}} היה הנאשם במעצר, ישוחרר ממעצרו אם אין להחזיקו במעצר מסיבות אחרות.

{{ח:סעיף|389|התייעצות בית הדין}}
{{ח:ת}} התייעצות בית הדין היא סודית ולא ישתתפו בה אלא השופטים הצבאיים שישבו בדין.

{{ח:סעיף|390|סדר התייעצות}}
{{ח:ת}} בהתייעצות ישאל אב בית הדין לדעתם של השופטים הצבאיים לפי סדר דרגותיהם, החל בדרגה הנמוכה; אב בית הדין יביע דעתו לאחרונה.

{{ח:סעיף|391|חובה להשתתף בהצבעה}}
{{ח:ת}} כל שופט צבאי חייב להביע דעתו ולהצביע בכל שאלה המתעוררת תוך התייעצות בית הדין וטעונה החלטה.

{{ח:סעיף|392|החלטות בית דין}}
{{ח:ת}} בית דין צבאי יחליט ברוב דעות; לא היה רוב דעות לגבי סוג העונש או מידתו, רואים שופט שהציע את סוג העונש או את מידת העונש החמורים ביותר, כאילו הצטרף לדעתו של שופט שהציע את ההצעה הקרובה ביותר להצעתו; ישב בית הדין בהרכב של חמישה ולא נתקבל רוב דעות בענין כזה אחרי צירוף ראשון – יצורפו הדעות שנית על בסיס התוצאה של הצירוף הראשון.

{{ח:סעיף|393|הנמקת החלטה}}
{{ח:תת|(א)}} החלטה של בית דין צבאי אינה חייבת להיות מנומקת, אלא אם נקבע כך בחוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} החלטת בית הדין חייבת להיות מנומקת – גם דעת המיעוט בה, אם היתה, חייבת להיות מנומקת.

{{ח:סעיף|394|דעת מיעוט}}
{{ח:ת}} החלטה של בית הדין, ופסק הדין בכלל זה, שיש בה דעת מיעוט, יחתמו כל השופטים על החלטת הרוב, אלא שיצויין בה כי ניתנה ברוב דעות מבלי לגלות את שמו של בעל דעת המיעוט.

{{ח:סעיף|395|פרסום דעת מיעוט|תיקון: תשכ״ד}}
{{ח:ת}} דעת המיעוט היא חלק מן הפרוטוקול, אך לא יצויין בו שמו של בעל דעת המיעוט, ובית הדין רשאי לקראה יחד עם פסק־הדין, בלי לגלות שמו של בעל אותה דעה.

{{ח:סעיף|396|נימוקי הכרעת הדין}}
{{ח:ת}} בנימוקי הכרעת הדין יצוינו העובדות שהוכחו לבית הדין והשיקולים שהניעו אותו להגיע להחלטתו; הורשע הנאשם, יצויין בהכרעת הדין גם סעיף הדין שלפיו הורשע, בין במפורש ובין באיזכור כתב האישום.

{{ח:סעיף|397|קריאת הכרעת הדין}}
{{ח:ת}} הכרעת הדין תסומן בתאריך ותיקרא בפומבי.

{{ח:סעיף|398|פסק דין מזכה}}
{{ח:ת}} זוכה הנאשם, תהא הכרעה זו פסק הדין, ואם היה הנאשם עצור, ישוחרר מיד אם אין להחזיקו במעצר מסיבות אחרות.

{{ח:סעיף|399|ראיות לקביעת מידת העונש}}
{{ח:ת}} הרשיע בית הדין את הנאשם, יביא התובע לידיעת בית הדין את גליון ההתנהגות של הנאשם, אם ישנו, ואת רשימת הרשעותיו הקודמות, והרשות בידו להביא ראיות שיש בהן כדי להשפיע על קביעת מידת העונש; לאחר מכן הרשות בידי הנאשם למסור הודעה או עדות וכן להביא ראיות על עובדות ונסיבות העשויות להקל את העונש.

{{ח:סעיף|400|סיכומים לענין מידת העונש}}
{{ח:ת}} נסתיימו ההליכים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 399|בסעיף 399}}, רשאים התובע, ואחריו הנאשם או סניגורו, להשמיע את סיכומיהם לענין מידת העונש; סיכם הסניגור, יתן בית הדין לנאשם להגיד את דברו האחרון.

{{ח:סעיף|401|גזר דין}}
{{ח:ת}} ענשו של נאשם שהורשע ייקבע בגזר הדין שיצורף להכרעת הדין ושניהם יהוו את פסק הדין; גזר הדין יסומן בתאריך וייקרא בפומבי.

{{ח:סעיף|402||תיקון: תשנ״ג}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|403|הוראות נוספות בגזר הדין|תיקון: תשט״ו}}
{{ח:ת}} הוראות בדבר התנאת העונש, חיוב בפיצויים, החזרת רכוש, החרמת מכשירי עבירה, עיכוב ביצוע פסק הדין וכל הוראה אחרת, שמותר לכללה בפסק הדין, פרט להכרעת הדין, ייכללו בגזר הדין.

{{ח:סעיף|404|הזמן לערעור}}
{{ח:ת}} פסק דין שיש עליו ערעור – יביא בית הדין לידיעת הנאשם את זכותו לערער ואת המועד הקבוע בחוק להגשת הערעור.

{{ח:סעיף|404א|הגבלה על מסירת מידע מהמרשם הפלילי וקיצור תקופת הרישום|תיקון: תשע״א־2, תשע״ט־2, תשפ״א, ק״ת תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} על אף הוראות {{ח:חיצוני|חוק המידע הפלילי ותקנת השבים|חוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע״ט–2019}} (בסעיף זה – חוק המידע הפלילי), לעניין מסירת מידע מהמרשם הפלילי וקיצור תקופת הרישום יחולו הוראות סעיף זה.
{{ח:תת|(ב)}} הורשע נאשם בעבירה מסוג עוון, שאינה עבירה מהעבירות המנויות בסעיף קטן (ג) או {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}}, לא יימסר מידע מהמרשם הפלילי על פרט רישום בשל העבירה כאמור אלא לגופים כאמור {{ח:חיצוני|חוק המידע הפלילי ותקנת השבים#סעיף 17|בסעיף 17(א) לחוק המידע הפלילי}} או לגופים המפורטים {{ח:חיצוני|חוק המידע הפלילי ותקנת השבים#תוספת 1 פרט 3|בפרטים 3(3)}} {{ח:חיצוני|חוק המידע הפלילי ותקנת השבים#תוספת 1 פרט 5|ו־5(10) שבתוספת הראשונה לחוק האמור}}, לצורך מילוי תפקידיהם (בסעיף זה – הגבלה על מסירת מידע מהמרשם הפלילי), אם הוטל על הנאשם עונש כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} עונש שאינו כולל מאסר בפועל;
{{ח:תתת|(2)}} עונש שאינו עולה על שני חודשי מאסר בפועל;
{{ח:תתת|(3)}} עונש שאינו עולה על שלושה חודשים מאסר בפועל שבית הדין קבע שחלק ממנו, ירוצה בדרך של עבודה צבאית, ובלבד שהחלק שירוצה בכליאה אינו עולה על חודשיים; בסעיף זה, ”עבודה צבאית“ – כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 541|בסעיף 541(3)(א)(1)}};
{{ח:תתת|(4)}} עונש שאינו עולה על ארבעה חודשי מאסר בפועל שבית הדין קבע שירוצה כולו בדרך של עבודה צבאית.
{{ח:תת|(ג)}} הורשע נאשם בעבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 94|סעיפים 94}} {{ח:פנימי|סעיף 94א|או 94א}} והוטל עליו עונש כמפורט להלן, יחולו לעניין ההגבלה על מסירת מידע מהמרשם הפלילי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} עונש שאינו עולה על שלושה חודשי מאסר בפועל – ההגבלה תחול, אלא אם כן הורה בית הדין, מטעמים שיירשמו, כי היא לא תחול;
{{ח:תתת|(2)}} עונש העולה על שלושה חודשים מאסר בפועל ואינו עולה על שישה חודשי מאסר בפועל – ההגבלה לא תחול, אלא אם כן הורה בית הדין, מטעמים שיירשמו, כי היא תחול;
{{ח:תתת|(3)}} עונש העולה על שישה חודשי מאסר בפועל – ההגבלה לא תחול.
{{ח:תת|(ד)}} תקופת המחיקה כאמור {{ח:חיצוני|חוק המידע הפלילי ותקנת השבים#סעיף 21|בסעיף 21 לחוק המידע הפלילי}}, לעניין פרט רישום שחלה לגביו הגבלה על מסירת מידע מהמרשם הפלילי בהתאם להוראות סעיף קטן (ב) או (ג), תהיה חמש שנים ממועד מתן פסק הדין.
{{ח:תת|(ה)}} הורשע נאשם בעבירה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}} לא תהווה העבירה פרט רישום.
{{ח:תת|(ו)}} הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ד) לא יחולו לעניין נאשם שהוטל עליו עונש מאסר על־תנאי ובשל הרשעתו בעבירה נוספת כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 32|בסעיף 32(א)}}, שהיא עבורה כאמור בסעיף קטן (ב) או (ג), רשאי בית הדין שהרשיעו כאמור לצוות על הפעלת העונש על־תנאי; בית הדין יציין בפסק הדין כי סעיף זה אינו חל במקרה האמור.

{{ח:סעיף|405|תחולת {{ח:פנימי|חלק ה פרק 3|הפרק}}|תיקון: תשכ״ד, תשמ״ג, תשנ״ג}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:פנימי|חלק ה פרק 3|פרק זה}} יחולו על הדיון בכל בית דין צבאי בערכאה ראשונה אם לא נקבע אחרת או אם אין כוונה אחרת משתמעת.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות הסעיפים המנויים להלן יחולו על הדיון בבית הדין הצבאי לערעורים בתיאומים המחוייבים לפי הענין –
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:פנימי|סעיף 328|328 עד 331}}, {{ח:פנימי|סעיף 335|335 עד 344}}, {{ח:פנימי|סעיף 362|362}}, {{ח:פנימי|סעיף 368|368(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 386|386}}, {{ח:פנימי|סעיף 389|ו־389 עד 395}};
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:פנימי|סעיף 332|332 עד 334}}, {{ח:פנימי|סעיף 369|369}}, {{ח:פנימי|סעיף 370|370}}, {{ח:פנימי|סעיף 372|372 עד 376}} – כשבית הדין שומע עדים;
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:פנימי|סעיף 396|396 עד 401}} {{ח:פנימי|סעיף 403|ו־403}} כשבית הדין משנה את הכרעת הדין.

{{ח:קטע2|חלק ה פרק 4|פרק רביעי: הליכי דין מיוחדים}}
{{ח:קטע3|חלק ה פרק 4 סימן א|סימן א׳ – הליכים מיוחדים בבית דין צבאי־ימי}}

{{ח:סעיף|406|התביעה}}
{{ח:ת}} מפקד שהרכיב בית דין צבאי־ימי ({{ח:פנימי|חלק ה פרק 4 סימן א|בסימן זה}} – המפקד) ימנה, בהתאם לפקודות הצבא, חייל מבין פקודיו לתפקיד תובע במשפט.

{{ח:סעיף|407|סניגור}}
{{ח:ת}} לא בחר הנאשם לעצמו סניגור מתוך המצויים בכלי השיט שבו נמצא הנאשם, או סניגור אחר אשר יכול להתייצב לפני בית הדין ללא דחיית המשפט, ימנה לו המפקד, בהתאם לפקודות הצבא, חייל מבין פקודיו לתפקיד סניגור.

{{ח:סעיף|408|כתב־&lt;wbr&gt;אישום}}
{{ח:ת}} כתב־אישום הנועד לבית דין צבאי ימי יוגש לאב בית הדין, והמפקד רשאי להורות על הגשתו אף אם לא נערכה בדיקה לפי {{ח:פנימי|חלק ה פרק 1|הפרק הראשון לחלק זה}}.

{{ח:סעיף|409|מסירת צו הזימון לנאשם}}
{{ח:ת}} צו זימון לבית דין צבאי ימי יכול שיימסר לנאשם לפי הוראת המפקד בכל עת שלפני המשפט, על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 327|בסעיף 327}}, ובלבד שלא ייערך המשפט לפני תום עשרים וארבע שעות מעת המסירה אלא אם הסכים הנאשם לעריכתו במועד מוקדם יותר.

{{ח:קטע3|חלק ה פרק 4 סימן ב|סימן ב׳ – דיון מקוצר}}

{{ח:סעיף|410|התרת דיון מקוצר|תיקון: תשכ״ט}}
{{ח:תת|(א)}} מותר לדון דיון מקוצר בבתי הדין הצבאיים של הצבא כולו או של חלק ממנו, כשלגביו עומדת בתקפה הוראה לפי {{ח:פנימי|סעיף 461|סעיף 461}} על הנהגת בתי דין־שדה.
{{ח:תת|(ב)}} שר הבטחון רשאי, לרגל מבצעים צבאיים, להורות בהוראה שתפורסם בצבא בכל דרך שימצא למתאימה, כי בכל בתי הדין הצבאיים או בחלק מהם, לרגל אותם מבצעים צבאיים מותר לדון דיון מקוצר.
{{ח:תת|(ג)}} הוראה כאמור בסעיף קטן (ב) יפקע תקפה כתום ארבעה עשר יום מיום נתינתה אלא אם אושרה לפני כן על ידי ועדת החוץ והבטחון של הכנסת.

{{ח:סעיף|410א|מותב|תיקון: תשכ״ט}}
{{ח:תת|(א)}} נשיא בית דין צבאי מחוזי שבתחום מחוזו מותר לדון דיון מקוצר, רשאי להורות כי מותב אחד או יותר של בית הדין הצבאי המחוזי יהיו של דן יחידי, וההוראה תעמוד בתוקף כל עוד מותר לדון דיון מקוצר באותו מחוז; הוחל במשפט לפני דן יחידי ותם תקפה של ההוראה, מותר להמשיך במשפט בפני הדן יחידי עד לסיומו.
{{ח:תת|(ב)}} נשיא בית הדין הצבאי המחוזי יקבע לתפקיד דן יחידי שופט משפטאי הכשיר להתמנות כנשיא של בית דין צבאי מחוזי.
{{ח:תת|(ג)}} לדן יחידי כל הסמכויות של בית דין צבאי מחוזי ושל אב בית הדין; אולם –
{{ח:תתת|(1)}} דן יחידי לא ידון בעבירות שדינן מאסר של יותר מעשר שנים ולא יטיל עונש מאסר לתקופה העולה על שלוש שנים;
{{ח:תתת|(2)}} נשיא בית הדין הצבאי המחוזי רשאי להגביל את סמכותו של הדן יחידי לשפיטה בסוג מסויים של עבירות שיקבע בהוראה.

{{ח:סעיף|411|דיון מקוצר שהתחיל}}
{{ח:ת}} משפט שהתחיל בדיון מקוצר ובטלה ההוראה שלפיה הותר לדון דיון כזה, מותר להמשיך בדיון המקוצר עד לסיום המשפט.

{{ח:סעיף|412|סדרי הדיון המקוצר|תיקון: תשכ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} בדיון מקוצר יחולו ההליכים הרגילים, פרט לאמור בסעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ב)}} בדיון מקוצר מותר לסטות מההליכים הרגילים כמפורט בזה:
{{ח:תתת|(1)}} מותר להגיש כתב אישום אף בלי תלונה, בדיקה או חקירה מוקדמת לפי {{ח:פנימי|חלק ה פרק 1|הפרק הראשון לחלק זה}}.
{{ח:תתת|(2)}} כתב האישום יימסר לנאשם לפחות עשרים וארבע שעות לפני הזמן הקבוע לתחילת הדיון.
{{ח:תתת|(3)}} אין חובה למנות מתרגם, ובלבד שבית הדין ידאג בדרך אחרת שבעלי הדין ובית הדין יבינו כל מה שמדובר במהלך הדיון; החליט בית הדין שלא למנות מתרגם לפי פסקה זו, ירשום בפרוטוקול את נימוקיו לכך ויציין את הדרך בה דאג לכך שבעלי הדין ובית הדין יבינו את המדובר במהלך הדיון.
{{ח:תתת|(4)}} בית הדין רשאי להורות כי בפרוטוקול יירשמו רק החלטות בית הדין ובכלל זה פסק הדין ותמצית העדויות.
{{ח:תתת|(5)}} ערעור לפי {{ח:פנימי|סעיף 345|סעיף 345}} יש להגיש, מיד עם מסירת ההודעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 345|באותו סעיף}}, באמצעות בית הדין בלבד.
{{ח:תתת|(6)}} בית הדין רשאי לסרב לקבל ראיות לפי {{ח:פנימי|סעיף 399|סעיף 399}}, פרט לדבריו ועדותו של הנאשם; החליט בית הדין כך – ירשום בפרוטוקול את הנימוקים להחלטתו.
{{ח:תתת|(7)}} בית הדין רשאי להגביל את הזמן לסיכומיהם של התובע ושל הנאשם או סניגורו.

{{ח:קטע3|חלק ה פרק 4 סימן ג|סימן ג׳ – הליכים בבית דין צבאי לתעבורה|תיקון: תשל״ה}}

{{ח:סעיף|412א|תחולת סדרי הדין של בית דין צבאי מחוזי|תיקון: תשל״ה}}
{{ח:תת|(א)}} בבית דין צבאי לתעבורה יחולו סדרי הדין החלים בבית דין צבאי מחוזי בתיאומים לפי הענין ובכפוף לאמור {{ח:פנימי|חלק ה פרק 4 סימן ג|בסימן זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} לשופט תעבורה ולשופט בית הדין הצבאי לערעורים הדן בערעור על פסק דין של בית דין צבאי לתעבורה יהיו נתונות, לצורך ניהול הדיון, כל הסמכויות הנתונות לאב בית הדין של בית דין צבאי מחוזי.

{{ח:סעיף|412ב|הזמנה לדין|תיקון: תשל״ה}}
{{ח:תת|(א)}} הוגש כתב האישום, יוזמן הנאשם בהזמנה חתומה בידי נשיא בית הדין הצבאי המחוזי או מי שהסמיך לכך; בהזמנה ייקבע מקום השיפוט ומועדו, תינתן בה הודעה לנאשם על זכותו להזמין עדים להגנתו באמצעות בית הדין, תפורט בה כל הוראה אחרת הדרושה לקיום המשפט, ויצורף לה העתק של כתב האישום.
{{ח:תת|(ב)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכותו של בית הדין לדחות את המשפט מטעמים הנראים לו, ובכלל זה – כדי לאפשר לנאשם להכין את הגנתו.

{{ח:סעיף|412ב1|מסירת הודעה בעבירות תעבורה|תיקון: תשס״ד־4}}
{{ח:ת}} עברה שנה מיום שבוצעה עבירה לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|פקודת התעבורה}} או לפי התקנות שלפיה, או לפי {{ח:חיצוני|פקודת ביטוח רכב מנועי|פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש״ל–1970}}, שלא גרמה לתאונת דרכים שבה נפגע אדם או ניזוק רכוש, לא יוגש עליה כתב אישום ולא תומצא בענינה הזמנה לדין, אלא אם כן, בתוך אותה תקופה הוזמן החשוד בביצוע העבירה לחקירה, או ניתנה לו הודעה על ביצוע העבירה; ואולם אם הוכיח החשוד בעבירה כי לא חלה עליו אחריות לעבירה לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 27ב|סעיף 27ב לפקודת התעבורה}}, ניתן להגיש כתב אישום ולהמציא הזמנה לדין, למי שנהג ברכב, אם לא עברו שנתיים מיום ביצוע העבירה.

{{ח:סעיף|412ג|קביעת השופטים לדיון והחלפתם|תיקון: תשל״ה}}
{{ח:תת|(א)}} נשיא בית הדין הצבאי המחוזי יקבע את השופט שידון בכתב אישום שהוגש לבית דין צבאי לתעבורה, בין בדרך כלל או לסוג ענינים ובין לענין מסויים.
{{ח:תת|(ב)}} נקבע שופט לענין מסויים, רשאי נשיא בית הדין הצבאי המחוזי להחליפו בשופט אחר כל עוד לא הוחל בגביית הראיות.
{{ח:תת|(ג)}} הוחל בגביית הראיות ונבצר מן השופט שנקבע להמשיך בדיון, יעביר נשיא בית הדין הצבאי המחוזי את הדיון לשופט אחר ויציין את נימוקיו לכך בכתב; השופט שאליו הועבר הדיון רשאי להמשיך בדיון מן הנקודה שאליה הגיע קודמו ורשאי הוא לחזור ולגבות ראיות מחדש.

{{ח:סעיף|412ד|דיון שלא במעמד תובע צבאי|תיקון: תשל״ה}}
{{ח:ת}} בית הדין רשאי לדון נאשם שלא במעמד תובע צבאי, אולם אין בכך כדי למנוע את בית הדין להורות, בכל שלב של הדיון, על התייצבות תובע צבאי, ואין בכך כדי למנוע מהתובע להתייצב אם ראה לעשות כן; הורה בית הדין לתובע הצבאי להתייצב, יביא לידיעת הנאשם את זכותו להיות מיוצג על ידי סניגור.

{{ח:סעיף|412ה|דיון שלא בפני הנאשם|תיקון: תשל״ה}}
{{ח:תת|(א)}} בית הדין רשאי לדון נאשם שלא בפניו, אם הנאשם לא התייצב למשפט ובית הדין סבור כי הוזמן כדין וכי אין צידוק לאי־התייצבותו, או אם ביקש הנאשם בכתב לקיים את הדיון שלא בפניו; אולם לא יטיל בית הדין על נאשם כאמור עונש מחבוש בפועל או מאסר בפועל לתקופה של יותר משבועיים או הורדה בדרגה.
{{ח:תת|(ב)}} ניתן פסק דין מרשיע שלא בפני הנאשם, רשאי בית הדין לבטלו ולדון את הנאשם שנית על פי אותו כתב אישום, אם הגיש הנאשם בקשה מנומקת לכך תוך חמישה עשר יום מיום שנמסרה לו הודעה על פסק הדין; הוראה זו לא תחול אם הדיון התקיים שלא בפני הנאשם על פי בקשתו.

{{ח:סעיף|412ו|הודעה על פסק־&lt;wbr&gt;הדין|תיקון: תשל״ה}}
{{ח:ת}} נשיא בית הדין הצבאי המחוזי יקבע סידורים שלפיהם תימסר הודעה לבעל דין על פסק דין שניתן שלא במעמדו.

{{ח:קטע2|חלק ה פרק 5|פרק חמישי: ערעור}}
{{ח:קטע3|חלק ה פרק 5 סימן א|סימן א׳ – ערעור על פסקי דין של בתי־דין צבאיים|תיקון: תשכ״ג}}

{{ח:סעיף|413|זכות ערעור לנידון}}
{{ח:ת}} מי שהורשע על ידי בית דין צבאי של ערכאה ראשונה רשאי לערער על פסק הדין לפני בית הדין הצבאי לערעורים.

{{ח:סעיף|414|ערעור על עונש בלבד}}
{{ח:ת}} מערער רשאי להגביל את ערעורו למידת העונש בלבד, בין בכתב הערעור ובין בכל שלב של הדיון בערעור.

{{ח:סעיף|415|החלטות הניתנות לערעור|תיקון: תשכ״ד, תשמ״ג}}
{{ח:ת}} אלה ההחלטות הניתנות לערעור כאילו היו פסק־דין:
{{ח:תת|(1)}} החלטה לפי {{ח:פנימי|סעיף 380|סעיפים 380}}, {{ח:פנימי|סעיף 386|ו־386}};
{{ח:תת|(2)}} החלטה לפי {{ח:פנימי|סעיף 353|סעיף 353}} אם החליט בית־הדין לבטל את כתב האישום או הצהיר שכתב ההרכב בטל;
{{ח:תת|(3)}} כל החלטה אחרת המסיימת את הדיון בערכאה ראשונה;
{{ח:תת|(4)}} כל הוראה על פי {{ח:פנימי|סעיף 403|סעיף 403}}.

{{ח:סעיף|415א|דין החלטה הניתנת לערעור|תיקון: תשכ״ד}}
{{ח:ת}} כל החלטה הניתנת לערעור לפי חוק זה דינה לענין {{ח:פנימי|חלק ה פרק 5|פרק זה}} כדין פסק־דין; והוא כשאין הוראה אחרת.
{{ח:ת}} בסעיף זה ”החלטה“ – לרבות הוראה או צו.

{{ח:סעיף|416|ערעור בקשר לחיוב בפיצויים|תיקון: תשכ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} אלה ניתנים לערעור:
{{ח:תתת|(1)}} חיוב בתשלום פיצויים לפי {{ח:פנימי|סעיף 35|סעיף 35}};
{{ח:תתת|(2)}} אי־חיוב בתשלום פיצויים לפי {{ח:פנימי|סעיף 35|סעיף 35}} כשהוכח בבית דין צבאי שהרשיע חייל כי נגרם נזק על ידי העבירה;
{{ח:תתת|(3)}} החלטה בדבר שיעור הפיצויים.
{{ח:תת|(ב)}} ערעור לפי סעיף זה דינו לענין {{ח:פנימי|חלק ה פרק 5|פרק זה}} כדין ערעור בקשר לעונש.

{{ח:סעיף|417|ערעור על הרכבת בית דין צבאי־&lt;wbr&gt;ימי}}
{{ח:ת}} החלטה להרכיב בית דין צבאי ימי ניתנת לערעור יחד עם הערעור על פסק הדין של אותו בית דין, אולם בית הדין הצבאי לערעורים לא יבטל פסק דין של בית דין צבאי ימי בגלל הנימוק שלא נתקיימו התנאים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 206|בסעיף 206}} להרכבתו, אם היה סבור שאף אילו נתמלאו התנאים האמורים היה המערער יוצא חייב בדינו באותה עבירה ומקבל עונש שאיננו קל מזה שהוטל עליו.

{{ח:סעיף|418|התקופה להגשת ערעור|תיקון: תשל״ה}}
{{ח:ת}} התקופה להגשת ערעור היא חמישה עשר יום מיום מתן פסק הדין; ניתן פסק הדין שלא במעמד הנאשם או התובע, יחל מנין התקופה להגשת הערעור, לגבי מי שפסק הדין ניתן שלא במעמדו, מן היום שבו נמסרה לו הודעה על פסק הדין.

{{ח:סעיף|419|הגשת ערעור}}
{{ח:ת}} ערעור לבית הדין הצבאי לערעורים יהיה בכתב ערעור בהתאם {{ח:פנימי|חלק ה פרק 5|לפרק זה}}, כשהוא חתום ביד המערער או סניגורו. המשיב בערעור יהיה התובע הצבאי הראשי.

{{ח:סעיף|420|ערעור שהוברק}}
{{ח:ת}} כתב ערעור שהוגש במברק, דינו כדין כתב ערעור שהוגש לפי {{ח:פנימי|סעיף 419|סעיף 419}}, ובלבד שהמברק או העתק ממנו יאושר בחתימת המערער או סניגורו, לפני שהתחילו בשמיעת הערעור.

{{ח:סעיף|421|למי מגישים כתב ערעור}}
{{ח:תת|(א)}} כתב ערעור יימסר במועד הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 418|בסעיף 418}} לבית הדין הצבאי לערעורים, או לנשיא בית הדין שלפניו נידון הנאשם, או למפקד המקום שבו נתון הנאשם במשמורת, או לאדם אחר שנקבע בפקודות הצבא כמוסמך לקבל ערעורים על מנת להעבירם לבית הדין הצבאי לערעורים.
{{ח:תת|(ב)}} ערעור שלא נמסר במישרין לבית הדין הצבאי לערעורים, יעבירנו מי שקיבלו לבית הדין הצבאי לערעורים, בהתאם לפקודות הצבא.

{{ח:סעיף|422|העברת פסק הדין לבית הדין הצבאי לערעורים}}
{{ח:ת}} הוגש ערעור, יועבר פסק הדין וכל שאר החומר של המשפט לבית הדין הצבאי לערעורים בהתאם לכללים שנקבעו בפקודות הצבא.

{{ח:סעיף|423|ערעור אבטומטי}}
{{ח:ת}} פסק דין של בית דין צבאי של ערכאה ראשונה המטיל עונש מוות ולא הוגש עליו ערעור על ידי מי שעונש זה הוטל עליו, רואים כאילו הוגש עליו ערעור מטעמו, והפרקליט הצבאי הראשי יורה לסניגור צבאי להגיש כתב הערעור.

{{ח:סעיף|424|ערעור מצד התביעה|תיקון: תשכ״ד, תשס״ד}}
{{ח:תת|(א)}} התובע הצבאי הראשי, או תובע צבאי שהוסמך לכך על ידיו, רשאי לערער לפני בית הדין הצבאי לערעורים על כל פסק־דין של בית דין צבאי של ערכאה ראשונה.
{{ח:תת|(ב)}} התובע הצבאי הראשי חייב לערער אם הורה על כך הפרקליט הצבאי הראשי לגבי בית־דין צבאי מיוחד.
{{ח:תת|(ג)}} על ערעור שהוגש על־ידי התובע הצבאי הראשי או על־ידי תובע צבאי יחולו ההוראות הדנות בערעור שהוגש על ידי נידון בתיאומים המחוייבים לפי הענין.

{{ח:סעיף|425|הרכבת מותב}}
{{ח:ת}} נתקבל כתב ערעור, יורכב מותב של בית הדין הצבאי לערעורים.

{{ח:סעיף|426|חזרה מערעור|תיקון: תשמ״ב}}
{{ח:ת}} מערער רשאי לחזור בו מערעורו, חוץ מערעור על פסק דין המטיל עונש מוות, אולם משנסתיימו טענות בעלי הדין לא יחזור בו אלא ברשות בית הדין.

{{ח:סעיף|427|הארכת המועד לערעור|תיקון: תשס״ד־4}}
{{ח:תת|(א)}} נשיא בית הדין הצבאי לערעורים רשאי, לבקשת מערער, להרשות הגשת ערעור לאחר שעברה התקופה האמורה {{ח:פנימי|סעיף 418|בסעיף 418}}. הוארך מועד הערעור – ירכיב הנשיא מותב של בית הדין.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} לענין ההארכה רשאי נשיא בית הדין הצבאי לערעורים לשמוע טענות ועדויות, והחלטתו סופית.

{{ח:סעיף|428|הארכה זמנית של מועד הערעור}}
{{ח:ת}} הוגש ערעור ולפני שהורכב בית הדין נתעורר ספק אם הוגש הערעור בזמן, רשאי נשיא בית הדין הצבאי לערעורים להאריך את המועד הארכה זמנית ולהרכיב מותב בית דין, אך אב בית הדין רשאי להחליט שהערעור הוגש באיחור ולדחותו.

{{ח:סעיף|429|תיקון כתב ערעור ונימוקיו|תיקון: תשס״ד־4}}
{{ח:תת|(א)}} המערער רשאי בכל שלב של הערעור, ברשות בית הדין, לתקן את כתב הערעור או את נימוקיו; ואולם בערעור על פסק דין המטיל עונש מוות מותר למערער לטעון כל נימוק אף אם לא נכלל בכתב הערעור.
{{ח:תת|(ב)}} היה בית הדין סבור שכתב הערעור נערך שלא בעזרת בעל הכשרה משפטית או שלא בהתייעצות עמו, יתן שהות למערער להתייעץ עם אדם כזה וירשהו לשנות את כתב הערעור או להחליפו.

{{ח:סעיף|430|ערעור יישמע בפני בעלי הדין}}
{{ח:ת}} שמיעת הערעור תהיה בפני בעלי הדין; אם אחד מהם לא התייצב, רשאי בית הדין לשמוע את הערעור שלא בפניו, אך אם המערער הוא שלא התייצב, רשאי בית הדין לדחות את הערעור מטעם זה בלבד.

{{ח:סעיף|431|ביטול דחיית הערעור}}
{{ח:תת|(א)}} נדחה ערעור של נאשם לפי {{ח:פנימי|סעיף 430|סעיף 430}} בהעדרו ובהעדר סניגורו, והוכח לבית הדין כי העדרם היה בגלל סיבות שלא היתה להם שליטה עליהן, רשאי בית הדין על פי בקשת הנאשם או סניגורו, לבטל את הדחיה ולשוב ולשמוע את הערעור.
{{ח:תת|(ב)}} בקשה לפי סעיף זה תוגש תוך חמישה עשר יום מיום שהודעה למערער החלטת הדחיה, ויחולו עליה {{ח:פנימי|סעיף 421|סעיפים 421}} {{ח:פנימי|סעיף 425|ו־425}} כאילו היתה כתב ערעור.

{{ח:סעיף|432|שמיעת ערעור שלא בפני בעלי הדין}}
{{ח:ת}} על פי בקשת בעל דין רשאי בית הדין בהסכמת יתר הצדדים, לדון בערעור שלא בפני בעלי הדין; החליט בית הדין לדון כך, יקבע למשיב מועד להגשת תשובתו בכתב, ולאחר תום המועד רשאי הוא לדון בערעור ולפסוק בו לפי החומר שהובא לפניו בכתב בלבד ללא שמיעת בעלי הדין.

{{ח:סעיף|433|טענות בעלי הדין|תיקון: תשט״ו}}
{{ח:תת|(א)}} היה הערעור נשמע בפני בעלי הדין, יישמעו תחילה טענות המערער ואחריהן תשובת המשיב ולבסוף התשובה החוזרת של המערער.
{{ח:תת|(ב)}} הוגשו ערעורים על ידי נידונים אחדים, רשאי בית הדין שהורכב כדי לדון בהם, לאחד את הערעורים ולשמעם כאחד.
{{ח:תת|(ג)}} הוגש ערעור גם על ידי הנידון וגם על ידי התובע – יאוחדו ערעוריהם, וסדר שמיעת הטענות יהיה לפי הסדר הקבוע בערעורו של נידון.

{{ח:סעיף|434|שמיעת ערעור שלא בפני בעלי הדין כשהוטל מאסר שנה או עונש קל מזה}}
{{ח:ת}} היה הערעור על פסק דין המטיל עונש מאסר של שנה או עונש קל מזה, ישמע בית הדין את הערעור, על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 430|בסעיף 430}}, שלא בפני בעלי הדין אלא על סמך החומר שהובא לפניו בכתב בלבד; בית הדין יורה על שמיעת בעלי הדין אם ביקש זאת אחד הצדדים, או אם הוא סבור, לאחר עיון בחומר שבכתב, שהדבר דרוש לעשיית משפט צדק.

{{ח:סעיף|435|קבלת ראיות בערעור}}
{{ח:ת}} בית הדין רשאי בערעור לשמוע עדים או לקבל ראיות אחרות, אף אם כבר נשמע העד או הובאה הראיה בערכאה הראשונה, אם הוא סבור שהדבר דרוש לעשיית משפט צדק.

{{ח:סעיף|435א|ערעור על פסק דין של בית דין צבאי לתעבורה|תיקון: תשל״ה}}
{{ח:תת|(א)}} על הגשת ערעור על פסק דין של בית דין צבאי לתעבורה ועל הדיון בערעור יחולו הוראות {{ח:פנימי|חלק ה פרק 5 סימן א|סימן זה}} בתיאומים לפי הענין ובכפוף לאמור בסעיף זה.
{{ח:תת|(ב)}} נשיא בית הדין הצבאי לערעורים, או שופט צבאי־משפטאי בבית הדין הצבאי לערעורים שהוא הסמיך לכך, יקבע את השופט שידון בערעור הבא לפני שופט אחד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 215א|בסעיף 215א}} בין דרך כלל או לסוג ענינים ובין לענין מסויים.
{{ח:תת|(ג)}} בית הדין הדן בערעור רשאי, על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 434|בסעיף 434}}, לדון בערעור שלא בפני בעלי הדין, אף אם ביקשו אחד מהם או יותר כי הערעור יישמע בפניהם; הוחלט לדון בערעור שלא בפני בעלי הדין, רשאי בית הדין לקבוע למשיב מועד להגשת תשובתו בכתב, אם הוא סבור שהדבר דרוש לעשיית משפט צדק, והוא רשאי לדון בערעור ולפסוק בו לפי החומר שהובא לפניו בכתב בלבד ללא שמיעת בעלי הדין.
{{ח:תת|(ד)}} נדון הערעור שלא בפני בעלי הדין, לא ירשיע בית הדין נאשם בעבירה שממנה זוכה, לא יגדיל את שיעורי המחבוש בפועל או המאסר בפועל שבפסק הדין שמערערים עליו ולא יטיל עונש מחבוש בפועל או מאסר בפועל או הורדה בדרגה אם לא הוטלו בפסק הדין שמערערים עליו.

{{ח:סעיף|436|פסק של בית הדין הצבאי לערעורים בערעור על פסק דין|תיקון: תשכ״ד, תשל״ה}}
{{ח:ת}} בית הדין הצבאי לערעורים הדן בערעור על פסק דין, מוסמך לפסוק אחד הפסקים האלה:
{{ח:תת|(1)}} לגבי כל ערעור –
{{ח:תתת|(א)}} לדחות את הערעור;
{{ח:תתת|(ב)}} לבטל את ההרשעה ולזכות את הנאשם;
{{ח:תתת|(ג)}} להקל בעונש;
{{ח:תתת|(ד)}} להחמיר בעונש;
{{ח:תתת|(ה)}} לשנות את פסק הדין שמערערים עליו, או לבטלו וליתן אחר במקומו, או לבטלו ולהחזיר את המשפט לדיון מחדש בבית דין מחוזי או מיוחד או בבית דין צבאי לתעבורה, הכל לפי הענין, עם הוראה בדבר החזקת הנאשם במעצר שדינה כפקודת מעצר אם היה הדבר דרוש, ועם כל הוראה אחרת שבית הדין הצבאי לערעורים יראה צורך בה, לרבות הוראה כי בדיון החדש לא ישתתף שופט צבאי שהשתתף במתן פסק הדין שבוטל;
{{ח:תת|(2)}} לגבי ערעורו של נאשם – להרשיע את הנאשם בעבירה שהיא שונה מן העבירה שבה הורשע אגב שינוי העונש שהוטל על הנאשם או ללא שינויו, ובלבד שההרשעה נובעת מתוך העדויות שנגבו במשפט, ואין ענשה של אותה עבירה חמור משל העבירה שבה הורשע בפסק הדין;
{{ח:תת|(3)}} לגבי ערעורו של תובע – לבטל את הזיכוי, להרשיע את הנאשם ולהטיל עליו עונש, או להרשיע את הנאשם בעבירה שהיא שונה מן העבירה שבה הורשע, ובלבד שההרשעה נובעת מתוך העדויות שנגבו במשפט, ואין ענשה של אותה עבירה חמור משל העבירה שבה הואשם בכתב־האישום.

{{ח:סעיף|437|פסק של בית הדין הצבאי לערעורים בערעור על החלטה שאינה פסק דין}}
{{ח:ת}} בית הדין הצבאי לערעורים הדן בערעור על החלטה שאינה פסק דין, רשאי לדחות את הערעור או לקבל את הערעור ולהחליט החלטה אחרת במקום ההחלטה שערערו עליה.

{{ח:סעיף|438|ראיות במשפט שהוחזר לדיון}}
{{ח:ת}} הוחזר משפט לדיון חדש בערכאה ראשונה, יחזור בית הדין וישמע את העדויות ויקבל ראיות, מלבד אם נקבע אחרת על ידי בית הדין הצבאי לערעורים.

{{ח:סעיף|439|קריאת פסק הדין בערעור}}
{{ח:ת}} פסק הדין בערעור ייקרא בפומבי בפני בעלי הדין; נשמע ערעור שלא בפני בעלי הדין, יימסר להם העתק מאושר מפסק הדין בדרך שיורה בית הדין.

{{ח:סעיף|440|דחיית ערעור למרות פגם משפטי בפסק הדין}}
{{ח:ת}} רשאי בית הדין לדחות את הערעור אף אם מצא שיש בפסק הדין פגם משפטי, אם הוא משוכנע שאין בפגם משום עיוות דין למערער.

{{ח:קטע3|חלק ה פרק 5 סימן ב|סימן ב׳ – ערעור על פסק דין או על החלטה בענין מעצר של בתי משפט צבאיים|תיקון: תשכ״ג, תשנ״ח־2}}

{{ח:סעיף|440א|הגדרות|תיקון: תשכ״ג}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|חלק ה פרק 5 סימן ב|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות ההגנה“ – {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)|תקנות ההגנה (שעת חירום), 1945}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בית משפט צבאי“ – בית משפט צבאי שהוקם לפי {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#חלק ב|החלק השני לתקנות ההגנה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פסק דין“ – הכרעת דין או גזר דין, וכל החלטה אחרת של בית משפט צבאי המסיימת את הדיון בפניו.

{{ח:סעיף|440ב|זכות ערעור|תיקון: תשכ״ג}}
{{ח:תת|(א)}} פסק־דין של בית משפט צבאי ניתן לערעור לפני בית הדין הצבאי לערעורים, וזאת על אף האמור {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)|בתקנות ההגנה}}.
{{ח:תת|(ב)}} זכות הערעור נתונה לנאשם, אם לא זוכה; ולתובע הצבאי הראשי או לתובע צבאי שהוסמך לכך על ידיו.

{{ח:סעיף|440ב1|זכות ערעור על החלטה בענין מעצר|תיקון: תשנ״ח־2}}
{{ח:תת|(א)}} החליט שופט של בית משפט צבאי שלא להאריך מעצרו של עצור או שלא ליתן פקודת מעצר על נאשם, והתובע הצבאי הודיע, במעמד מתן ההחלטה, על רצונו לערער עליה לפי סעיף קטן (ב), רשאי השופט לצוות על השהיית שחרורו של העצור או של הנאשם, או על מעצרם, לתקופה שלא תעלה על 48 שעות; לענין זה לא יבואו במנין השעות שבתות ומועדים.
{{ח:תת|(ב)}} על החלטה בענין מעצר שנתן שופט של בית משפט צבאי, רשאים העצור, הנאשם או תובע צבאי, לערער לבית הדין הצבאי לערעורים אשר ידון בערעור בשופט צבאי־משפטאי אחד.
{{ח:תת|(ג)}} החלטה בענין מעצר שנתן שופט צבאי־משפטאי של בית הדין הצבאי לערעורים, שלא בערעור כאמור בסעיף קטן (ב), ניתנת לעיון שנית, לפי בקשת העצור, הנאשם או תובע צבאי, לפני מותב של שלושה של בית הדין הצבאי לערעורים.
{{ח:תת|(ד)}} על אף הוראות סעיף קטן (ב), רשאי נשיא בית הדין הצבאי לערעורים לקבוע כי ערעור על מעצר יידון לפני מותב של שלושה שופטים צבאיים־משפטאים של בית הדין הצבאי לערעורים, אם סבר כי הדבר נחוץ מפני חשיבותו או קשיותו של הענין, או מפאת חידושה של הלכה שנפסקה בענין.

{{ח:סעיף|440ב2|תחולת הוראות|תיקון: תשנ״ח־2}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#סעיף 59|סעיפים 59 עד 62 לחוק סמכויות אכיפה – מעצרים}}, יחולו גם לגבי אדם המוחזק במעצר לפי {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)|תקנות ההגנה (שעת חירום), 1945}}, אולם במקום ”שופט של בית המשפט העליון“, כאמור {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#סעיף 62|בסעיף 62 לחוק האמור}}, יבוא ”שופט צבאי־משפטאי של בית הדין הצבאי לערעורים“.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 240|סעיף 240(ב)}} יחולו, בשינויים המחויבים, גם על דיון בענין מעצר לפי {{ח:פנימי|חלק ה פרק 5 סימן ב|סימן זה}}.

{{ח:סעיף|440ג|כיצד נוהגים בערעור|תיקון: תשכ״ג}}
{{ח:תת|(א)}} בכל ענין שבערעור לפי {{ח:פנימי|חלק ה פרק 5 סימן ב|סימן זה}}, לרבות סמכויות בית הדין, הגשת הערעור והזמנת בעלי דין ועדים, נוהגים כבערעור לפי {{ח:פנימי|חלק ה פרק 5 סימן א|סימן א׳}}, בתיאומים המחוייבים לפי הענין, זולת אם יש לאותו ענין הוראה אחרת {{ח:פנימי|חלק ה פרק 5 סימן ב|בסימן זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 316|הסעיפים 316 עד 323}} לא יחולו בערעור לפי {{ח:פנימי|חלק ה פרק 5 סימן ב|סימן זה}}; אך הוראה זו לא תתפרש כפוגעת בזכותו של נאשם לבחור לו לסניגור אדם המוסמך לעסוק בישראל בעריכת דין.
{{ח:תת|(ג)}} עבר אדם בהליכים לפי {{ח:פנימי|חלק ה פרק 5 סימן ב|סימן זה}} על הוראות {{ח:פנימי|סעיף 514|סעיף 514}} לגבי בית הדין הצבאי לערעורים, יכול בית דין זה לשפטו עליה מיד; לא עשה כן בית הדין, יישפט עליה לפני בית משפט כאמור {{ח:פנימי|סעיף 521|בסעיף 521}}.

{{ח:סעיף|440ד|סמכויות נוספות של בית הדין הצבאי לערעורים|תיקון: תשכ״ג}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 27|תקנות 27}}, {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 33א|33א}} {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 46|ו־46 לתקנות ההגנה}} יחולו בבית הדין הצבאי לערעורים בערעור לפי {{ח:פנימי|חלק ה פרק 5 סימן ב|סימן זה}}, בתיאומים המחוייבים לפי הענין.

{{ח:סעיף|440ה|שחרור בערבות|תיקון: תשכ״ג, תשמ״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} עד להגשת הערעור או עד תום התקופה להגשתו רשאי בית משפט צבאי בכל עת לשחרר בערבות נאשם שהורשע בפניו; משהוגש הערעור נתונה סמכות זו לשופט משפטאי של בית הדין הצבאי לערעורים, ומשהחל הערעור – נתונה הסמכות לבית הדין הצבאי לערעורים.
{{ח:תת|(ב)}} החלטה בדבר שחרור בערבות לפי סעיף קטן (א) ניתנת לעיון חוזר על ידי מי שנתן את ההחלטה, לפי בקשת הנידון או התובע הצבאי הראשי או תובע צבאי שהוסמך לכך על ידיו, משנתגלו עובדות חדשות או משנשתנו הנסיבות.
{{ח:תת|(ג)}} החלטה שניתנה לפי סעיף קטן (א) או (ב) ניתנת לעיון שנית לפי בקשת הנידון או התובע הצבאי הראשי או תובע צבאי שהוסמך לכך על ידיו; הבקשה תידון לפני שופט משפטאי של בית הדין הצבאי לערעורים, אם ניתנה על ידי בית משפט צבאי, או לפני נשיא בית הדין אם ניתנה על ידי שופט כאמור שאיננו נשיא בית הדין הצבאי לערעורים.
{{ח:תת|(ד)}} על ענין שסעיף זה חל עליו יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#פרק ב סימן ו|סעיפים 33 עד 49 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982}}, בכפוף להוראות סעיף זה ובתיאומים המחוייבים לפי הענין.

{{ח:סעיף|440ו|אישור|תיקון: תשכ״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} הרשעה וגזר דין של בית משפט צבאי לא יובאו לאישור לפי {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 47|תקנה 47 לתקנות ההגנה}} אלא אם חלפה תקופת הערעור עליהם ולא הוגש ערעור.
{{ח:תת|(ב)}} הוגש ערעור לפי {{ח:פנימי|חלק ה פרק 5 סימן ב|סימן זה}}, יוגשו לאישור לפי {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 47|תקנה 47}} כאמור ההרשעה וגזר הדין שניתנו בערעור, ולענין זה יהיו לרמטכ״ל כל הסמכויות לפי {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 48|הפסקאות (א), (ב) ו־(ג) לתקנה 48 לתקנות ההגנה}}.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:פנימי|חלק ה פרק 6|הפרק הששי לחלק זה}} לא יחולו על גזר הדין שניתן בערעור לפי {{ח:פנימי|חלק ה פרק 5 סימן ב|סימן זה}}.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 46|תקנה 46 לתקנות ההגנה}} תחול על פסק דין חלוט בלבד.

{{ח:סעיף|440ז|ביצוע|תיקון: תשכ״ג, תשמ״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} פסק דין שניתן בערעור – דינו, לכל דבר לרבות אופן ביצועו, כדין פסק־דין של בית משפט צבאי, ועל ביצועו לא יחולו הוראות חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק ו|פרק ו׳ לחוק העונשין, התשל״ז–1977}} יחולו על כל ענין {{ח:פנימי|חלק ה פרק 5 סימן ב|שסימן זה}} חל עליו.

{{ח:סעיף|440ח|משפט חוזר על פסק דין של בית משפט צבאי|תיקון: תשכ״ג}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:פנימי|חלק ה פרק 7|הפרק השביעי לחלק זה}} יחולו על פסק דין של בית משפט צבאי ועל פסק דין של בית הדין הצבאי לערעורים שניתן לפי {{ח:פנימי|חלק ה פרק 5 סימן ב|סימן זה}}, בתיאומים לפי הענין.
{{ח:תת|(ב)}} הורה נשיא בית הדין הצבאי לערעורים על עריכת משפט חוזר לפי סעיף קטן (א) יתקיים הדיון במשפט החוזר לפני בית המשפט הצבאי שישב בדין במשפט הראשון, או לפני בית משפט צבאי אחר שיתמנה לצורך זה, הכל כפי שיקבע נשיא בית הדין הצבאי לערעורים.

{{ח:קטע3|חלק ה פרק 5 סימן ג|סימן ג׳ – ערעור לבית המשפט העליון|תיקון: תשמ״ו}}

{{ח:סעיף|440ט|ערעור לבית המשפט העליון|תיקון: תשמ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} פסק דין של בית הדין הצבאי לערעורים, שניתן בערעור על פסק דין של בית דין צבאי, ניתן לערעור לפני בית המשפט העליון, אם נתקבלה רשות לכך בפסק הדין, או מאת נשיא בית המשפט העליון או מאת משנהו.
{{ח:תת|(ב)}} לא תינתן רשות לערער אלא בשאלה משפטית שיש בה חשיבות, קשיות או חידוש.
{{ח:תת|(ג)}} התקופה להגשת בקשת רשות לערער היא שלושים ימים מיום מתן פסק הדין בערעור, והתקופה להגשת הערעור היא חמישה עשר ימים מיום מתן הרשות לערער.
{{ח:תת|(ד)}} נשיא בית המשפט העליון או משנהו, רשאים לדון בבקשה לרשות לערער שהוגשה לאחר המועד האמור, אם הראה המבקש טעם מיוחד לכך; ניתנה רשות כאמור יחולו לענין חילוט פסק הדין הוראות {{ח:פנימי|סעיף 441|סעיף 441(א1)(3)}}.
{{ח:תת|(ה)}} מבקש, מערער או משיב בהליך לפי {{ח:פנימי|חלק ה פרק 5 סימן ג|סימן זה}} ייוצג בידי מי שהוא עורך דין ועל ההליך יחולו סדרי הדין החלים על ערעורים פליליים בבית המשפט העליון.
{{ח:תת|(ו)}} מי שנתן רשות לערער רשאי אגב כך להורות על דחיית ביצוע גזר הדין; הוגשה בקשה למתן רשות לערער והרשות טרם ניתנה, רשאי נשיא בית המשפט העליון להורות כאמור.
{{ח:תת|(ז)}} על אף האמור בכל דין, עורך דין שהוא חייל, המופיע בפני בית המשפט העליון בערעור לפי סעיף זה ילבש מדי צבא וגלימה שחורה.

{{ח:קטע2|חלק ה פרק 6|פרק ששי: פסק דין חלוט והקלה בעונש|תיקון: תשס״ד}}

{{ח:סעיף|441|פסק דין חלוט|תיקון: תשמ״ו, תשס״ד}}
{{ח:תת|(א)}} לענין חוק זה, פסק דין חלוט הוא פסק דין שעברה עליו התקופה להגשת ערעור ולא הוגש ערעור, ואם הוגש הערעור – פסק הדין שניתן בערעור. זכות הערעור לפי {{ח:פנימי|סעיף 350|סעיף 350}} אינה מונעת את חילוטו של פסק דין.
{{ח:תת|(א1)}} על אף האמור בסעיף קטן (א) יהא פסק דין של בית הדין הצבאי לערעורים חלוט –
{{ח:תתת|(1)}} בתום התקופה להגשת בקשת רשות לערער – אם לא הוגשה בקשה כזו;
{{ח:תתת|(2)}} הוגשה בקשת רשות לערער ונדחתה – ביום שבו נדחתה;
{{ח:תתת|(3)}} ניתנה רשות לערער – בתום התקופה להגשת ערעור אם הערעור לא הוגש.
{{ח:תת|(א2)}} כל עוד פסק הדין של בית הדין הצבאי לערעורים אינו חלוט, רשאי נשיא בית הדין הצבאי לערעורים להורות על דחיית ביצוע גזר הדין.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|442|הקלה בעונש|תיקון: תשכ״ד, תשנ״ו, תשס״ד}}
{{ח:תת|(א)}} שר הביטחון, הרמטכ״ל או ראש מחוז שיפוטי, רשאים, לגבי גזרי דין כמפורט בסעיף קטן (ב), בתוך 30 ימים מהיום שפסק הדין נעשה חלוט –
{{ח:תתת|(1)}} להקל בעונש, אף אם העונש, כולו או מקצתו, הוטל על תנאי;
{{ח:תתת|(2)}} לבטל חיוב בפיצויים או להקטין את שיעורם;
{{ח:תתת|(3)}} להחליף עונש מאסר או מחבוש, כולו או חלקו, בעונש על תנאי;
{{ח:תתת|(4)}} להחליף עונש של פסילה מקבל או מחזיק רישיון נהיגה, כולו או חלק ממנו, בעונש של פסילה על תנאי.
{{ח:תת|(ב)}} הסמכות האמורה בסעיף קטן (א) נתונה –
{{ח:תתת|(1)}} לגבי גזר דין המטיל עונש מוות – לשר הביטחון;
{{ח:תתת|(2)}} לגבי גזר דין של בית הדין הצבאי לערעורים ושל בית דין צבאי מיוחד, שאינו מטיל עונש מוות – לרמטכ״ל;
{{ח:תתת|(3)}} לגבי גזר דין של בית דין שדה, שאינו מטיל עונש מוות, ולגבי גזר דין של בית דין צבאי ימי – לראש המחוז השיפוטי שלפיקודו נתון מי שהרכיב את בית הדין;
{{ח:תתת|(4)}} לגבי כל גזר דין אחר של בית דין צבאי – לראש המחוז השיפוטי של אותו בית דין.

{{ח:סעיף|443|חוות דעתו של פרקליט צבאי|תיקון: תשס״ד}}
{{ח:תת|(א)}} שר הבטחון והרמטכ״ל חייבים, לפני החלטתם לפי {{ח:פנימי|סעיף 442|סעיף 442}}, לעיין בחוות דעתו של הפרקליט הצבאי הראשי.
{{ח:תת|(ב)}} ראש המחוז השיפוטי חייב, לפני החלטתו לפי {{ח:פנימי|סעיף 442|סעיף 442}}, לעיין בחוות דעתו של פרקליט צבאי.
{{ח:תת|(ג)}} החלטה לפי {{ח:פנימי|סעיף 442|סעיף 442}} שניתנה בניגוד לחוות דעת הפרקליט הצבאי הראשי או פרקליט צבאי, לפי הענין, תנומק בכתב.

{{ח:סעיף|444||תיקון: תשס״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|444א||תיקון: תשל״ה, תשל״ו, תשס״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע2|חלק ה פרק 7|פרק שביעי: משפט חוזר}}

{{ח:סעיף|445|משפט חוזר לטובת הנידון|תיקון: תשס״ב־4}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|חלק ה פרק 7|בפרק זה}}, למעט {{ח:פנימי|סעיף 456א|בסעיף 456א}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נשיא בית הדין הצבאי לערעורים“ – לרבות המשנה לנשיא בית הדין הצבאי לערעורים או שופט צבאי־משפטאי אחר של בית הדין הצבאי לערעורים שקבע נשיא בית הדין הצבאי לערעורים.
{{ח:תת|(ב)}} בכל אחד מן המקרים המנויים להלן רשאי נשיא בית הדין הצבאי לערעורים להורות על עריכת משפט חוזר למי שניתן עליו פסק דין חלוט:
{{ח:תתת|(1)}} אם לאחר המשפט הראשון קבע בית דין צבאי או בית משפט אחר בפסק דין במשפט פלילי, כי ראיה מהראיות שהובאו במשפט הראשון היה יסודה בשקר או בזיוף, ויש יסוד להניח כי אילולי היתה ראיה זאת בפני בית הדין במשפט הראשון היה בכך כדי לשנות את תוצאות המשפט לטובת הנאשם;
{{ח:תתת|(2)}} אם הוצגו עובדות או ראיות העשויות, לבדן או ביחד עם החומר שהיה בפני בית הדין במשפט הראשון, לשנות את תוצאות המשפט לטובת הנאשם.
{{ח:תתת|(3)}} אם הורשע בינתיים אדם אחר בביצוע אותו מעשה העבירה שעליו דנו במשפט הראשון ומהנסיבות שנתגלו במשפטו של אותו אדם אחר נראה, כי מי שהורשע לראשונה בעבירה לא היה מבצע של מעשה העבירה;
{{ח:תתת|(4)}} אם נידון האדם בפסק הדין במשפט הראשון על בגידה צבאית ויש יסוד להניח כי פסק הדין בטעות יסודו;
{{ח:תתת|(5)}} אם נתעורר חשש של ממש כי בהרשעה נגרם לנאשם עיוות דין.

{{ח:סעיף|446|משפט חוזר בכל עת}}
{{ח:ת}} משפט חוזר לפי {{ח:פנימי|סעיף 445|סעיף 445}} ייערך אף אם העונש שהוטל במשפט הראשון כבר בוצע, או אף אם הנידון במשפט הראשון נפטר, או חדל מהיות חייל.

{{ח:סעיף|447|בקשת משפט חוזר}}
{{ח:ת}} הרשות לבקש עריכת משפט חוזר לפי {{ח:פנימי|סעיף 445|סעיף 445}} נתונה לנידון ולתובע הצבאי הראשי; מת הנידון – תהיה הרשות האמורה גם לבן־זוגו, ולכל אחד מצאצאיו, הוריו, אחיו או אחיותיו.

{{ח:סעיף|448|החלטה בבקשה}}
{{ח:תת|(א)}} בקשה לעריכת משפט חוזר תוגש בכתב לנשיא בית הדין הצבאי לערעורים ויפורטו בה נימוקיה.
{{ח:תת|(ב)}} לשם החלטה בבקשה כאמור רשאי הנשיא לבקש מן הפרקליט הצבאי הראשי את חוות דעתו בכתב.
{{ח:תת|(ג)}} הוגשה בקשה כאמור שלא על ידי התובע הצבאי הראשי, יחליט הנשיא בבקשה לאחר שנתן למבקש ולתובע הצבאי הראשי הזדמנות להשמיע את טענותיהם.

{{ח:סעיף|449|בדיקה וחקירה מוקדמת להכנת חוות דעת}}
{{ח:תת|(א)}} לשם חוות דעת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 448|בסעיף 448(ב)}} רשאי הפרקליט הצבאי הראשי להורות על עריכת בדיקה או חקירה מוקדמת.
{{ח:תת|(ב)}} ניתנה חוות דעת הפרקליט הצבאי הראשי כאמור, יימסר למבקש העתק ממנה, והוא יהיה רשאי, תוך הזמן שיקבע הנשיא, להשיב עליה תשובה בכתב.

{{ח:סעיף|450|בית הדין הדן במשפט חוזר}}
{{ח:ת}} הורה נשיא בית הדין הצבאי לערעורים על עריכת משפט חוזר, יורכב מותב של בית דין צבאי מחוזי ולפניו יתברר המשפט; אולם אם היה המשפט הראשון לפני בית דין מיוחד – יורכב לשם כך מותב של בית דין מיוחד.

{{ח:סעיף|451|הרכבת מותב בית הדין}}
{{ח:ת}} לצורך הרכבת מותב בית הדין כאמור {{ח:פנימי|סעיף 450|בסעיף 450}} יהיה דין הבקשה בצירוף החלטת הנשיא כדין כתב־אישום שהוגש לנשיא אותו בית דין.

{{ח:סעיף|452|הליכי הדין במשפט חוזר}}
{{ח:ת}} במשפט חוזר יחולו הליכי הדין הרגילים, אולם רשאי בית הדין לסטות מהם אם החליט על כך מחמת נסיבות הענין.

{{ח:סעיף|453|פסק דין ללא שמיעת עדויות}}
{{ח:ת}} בית הדין הדן במשפט חוזר רשאי, מבלי לשמוע עדויות נוספות אלא על סמך הבקשה האמורה {{ח:פנימי|סעיף 448|בסעיף 448}} וכל חומר אחר שנצטרף אליה לפי {{ח:פנימי|סעיף 448|אותו סעיף}} ועל סמך טענות הצדדים, להוציא פסק דין המקיים את פסק הדין במשפט הראשון או המבטל אותו ומזכה את הנידון.

{{ח:סעיף|454|פסק דין במשפט חוזר שנשמעו בו עדויות}}
{{ח:ת}} החליט בית הדין, כי לשם הכרעת הדין יש לו לשמוע שנית עדויות – יבטל את פסק הדין במשפט הראשון וינהל את המשפט החוזר כאילו דן בו בפעם ראשונה על פי כתב־האישום שהיה לפני בית הדין במשפט הראשון, ויוציא בהתאם לכך את פסק דינו, ובלבד שלא ירשיע את הנידון בעבירה שהיא חמורה מן העבירה שבה הורשע במשפט הראשון והעונש שיטיל עליו לא יהיה חמור מן העונש שהוטל עליו בפסק הדין במשפט הראשון, והעונש שבוצע לפי המשפט הראשון יובא בחשבון העונש החדש.

{{ח:סעיף|455|קבלת עדויות במשפט הראשון כראיה}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 454|בסעיף 454}}, רשאי בית דין במשפט חוזר לקבל כראיה עדות שהעידו ונרשמה בפני בית הדין במשפט הראשון, אם הוכח להנחת דעתו שאי־אפשר להביא את העד שהעיד אותה עדות, או אם הוא סבור שמחמת הזמן שחלף נשתכחו מן העד פרטים שמסר במשפט הראשון.

{{ח:סעיף|456|ערעור}}
{{ח:ת}} ההוראות בדבר ערעור על פסקי דין צבאיים חלות גם על פסק דין שניתן במשפט חוזר.

{{ח:סעיף|456א|זיכוי בלא עריכת משפט חוזר|תיקון: תשס״ב־4}}
{{ח:ת}} נשיא בית הדין הצבאי לערעורים או המשנה לנשיא או שופט צבאי־משפטאי אחר של בית הדין הצבאי לערעורים שקבע הנשיא לענין סעיף זה, או מותב כאמור שקבע הנשיא מקרב השופטים הצבאיים־המשפטאים של בית הדין הצבאי לערעורים, רשאי, בהסכמת הפרקליט הצבאי הראשי, להורות על זיכויו של נידון אם נוכח כי נתקיימה אחת העילות למשפט חוזר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 445|בסעיף 445}}, אך לאור נסיבות הענין אין תועלת בקיומו של משפט חוזר.

{{ח:סעיף|457|פרסום זיכוי במשפט חוזר}}
{{ח:ת}} זוכה הנידון במשפט חוזר, יפורסם ביטול פסק הדין הראשון והזיכוי בדרך שיורה הרמטכ״ל.

{{ח:קטע2|חלק ה פרק 8|פרק שמיני: הוראות כלליות}}

{{ח:סעיף|458|החלפת שופט צבאי|תיקון: תשכ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} נפטר אחד השופטים של בית דין צבאי לאחר שהורכב מותב בית הדין, או נבצר ממנו לכהן כשופט מסיבה אחרת מי שהרכיב את מותב בית הדין יכלול בו שופט צבאי אחר במקומו, ובית הדין בהרכבו החדש רשאי להמשיך בדיון מן הנקודה שאליה הגיע בהרכבו הקודם.
{{ח:תת|(א1)}} הורכב מותב בית דין וטרם נפתחה פרשת התביעה, רשאי מי שהרכיב את מותב בית הדין להחליף שופט, מנימוקים שיירשמו, ובית הדין בהרכבו החדש רשאי להמשיך בדיון מן הנקודה שאליה הגיע בהרכבו הקודם.
{{ח:תת|(ב)}} נבצר מאב בית הדין לכהן מסיבה אחרת, כאמור בסעיף קטן (א), לאחר שהוקרא כתב־האישום, רשאי הנאשם או התובע לדרוש כי אב בית הדין לא יוחלף אלא שהמשפט יידחה עד ששוב לא ייבצר ממנו לכהן, והמשפט יידחה כאמור, אם לא החליט בית הדין בהרכבו החסר לדחות את הבקשה ונימק את החלטתו.
{{ח:תת|(ג)}} על החלטה לדחות בקשה כאמור בסעיף קטן (ב) רשאי המבקש לערער לפני בית הדין הצבאי לערעורים.
{{ח:תת|(ד)}} מי שהרכיב את בית הדין לא ימנה שופט צבאי אחר במקום אב בית הדין –
{{ח:תתת|(1)}} אם החליט בית הדין לקבל בקשה כאמור בסעיף קטן (ב); או
{{ח:תתת|(2)}} אם הוגש ערעור על החלטה כזאת – עד להחלטה בערעור.

{{ח:סעיף|459|סמכות למי שבא במקומו של מפקד}}
{{ח:ת}} מפקד שעשה בתוקף סמכותו לפי חוק זה פעולה מסויימת, ועקב פעולה זו הוא מוסמך לעשות פעולות נוספות – יהא מוסמך לעשותן גם מי שבא במקומו.

{{ח:סעיף|460|ענינים בלתי צפויים}}
{{ח:ת}} בכל ענין של סדרי דין שאין עליו הוראה בחוק זה או בתקנות שהותקנו לפיו, ינהג בית דין צבאי בדרך הנראית לו טובה ביותר לעשיית משפט צדק, ובלבד שינמק את החלטתו לענין זה.

{{ח:קטע1|חלק ו|חלק ו׳ – בית דין שדה}}

{{ח:סעיף|461|הנהגת בתי דין שדה}}
{{ח:תת|(א)}} אלה רשאים להורות, בתקופת לחימה, על הנהגת בתי דין שדה בצבא –
{{ח:תתת|(1)}} הממשלה, בהוראה שתפורסם ברשומות;
{{ח:תתת|(2)}} שר הבטחון, בהוראה שתפורסם בצבא בכל דרך שימצא למתאימה, אם היה סבור שהנסיבות מחייבות זאת.
{{ח:תת|(ב)}} הוראה לפי סעיף קטן (א) יכולה להינתן לגבי כל הצבא או לגבי חלק ממנו.
{{ח:תת|(ג)}} הוראה לפי סעיף קטן (א) יפקע תקפה כתום ארבעה עשר יום מיום נתינתה אלא אם אושרה לפני כן על ידי ועדת החוץ והבטחון של הכנסת.
{{ח:תת|(ד)}} הוראה שאושרה כאמור בסעיף קטן (ג) יפקע תקפה משבוטלה על ידי מי שנתן אותה, או אם עברו שלושה חדשים מיום אישורה, ולא הוארך תקפה על ידי ועדת החוץ והבטחון של הכנסת; הארכה כאמור לא תעלה כל פעם על שלושה חדשים.

{{ח:סעיף|462|הסמכות להרכיב בית דין שדה}}
{{ח:ת}} כל עוד הוראה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 461|בסעיף 461}} עומדת בתקפה, רשאי הרמטכ״ל להסמיך מפקדים, בדרך כלל, או למקרה מסויים, להרכיב בתי דין שדה.

{{ח:סעיף|463|תחום סמכות מפקד שהוסמך להרכיב בית דין שדה}}
{{ח:ת}} הרמטכ״ל כשהוא מסמיך מפקד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 462|בסעיף 462}}, רשאי לסייג את תחום סמכותו של בית הדין שיורכב על ידי מפקד כזה, לפי החיל, לפי המקום, לפי העבירה או בכל דרך אחרת.

{{ח:סעיף|464|סמכות השיפוט של בית דין שדה}}
{{ח:ת}} בית דין שדה מוסמך לשפוט על כל עבירה שבית דין צבאי מוסמך לשפוט עליה לפי חוק זה, ולהטיל כל עונש שבית דין צבאי רשאי להטילו על אותה עבירה, ובלבד שהנאשם יהיה נתון לשיפוטו של אותו בית דין שדה בהתאם לאמור {{ח:פנימי|סעיף 463|בסעיף 463}}.

{{ח:סעיף|465|הרכב בית דין שדה}}
{{ח:ת}} בית דין שדה יהיה של שלושה חיילים מבין פקודיו של המפקד שהוסמך להרכיב את בית הדין; לפחות שנים מהם יהיו קצינים ואם אפשר – לפחות חייל אחד בעל הכשרה משפטית אף אם אין הוא מפקודיו; הוראת {{ח:פנימי|סעיף 218|סעיף 218}} לא תחול בבית דין שדה.

{{ח:סעיף|466|זימון בית דין שדה}}
{{ח:ת}} בית דין שדה יזומן על ידי מפקד שהרמטכ״ל הסמיכו לכך, בדרך כלל או למקרה מסויים, ושאיננו המפקד שהרכיב את בית הדין.

{{ח:סעיף|467|הסמכה להרכיב ולזמן בית דין שדה}}
{{ח:ת}} לא יוסמך מפקד להרכיב או לזמן בית דין שדה אלא אם דרגתו היא רב־סרן ומעלה, אולם רשאי הרמטכ״ל להסמיך מפקד בדרגת סרן להרכיב בית דין כאמור, אם הוא סבור שתנאיה של היחידה שבה הורכב בית דין שדה מחייבים זאת.

{{ח:סעיף|468|תובע וסניגור}}
{{ח:ת}} המרכיב בית דין שדה ימנה קצין להיות תובע וקצין אחר להיות סניגור באותו משפט; לא היתה אפשרות למנות קצינים לכך, ימנה חיילים אחרים, ואם היתה אפשרות למנות קצין אחד בלבד – ימנהו סניגור.

{{ח:סעיף|469|סניגור לפי בחירת הנאשם}}
{{ח:ת}} הנאשם רשאי לבחור לעצמו סניגור אחר במקום הסניגור שנתמנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 468|סעיף 468}}, אם אין בדבר כדי לעכב את הדיון.

{{ח:סעיף|470|כתב האישום}}
{{ח:תת|(א)}} כתב־אישום יוגש על ידי התובע לאב בית הדין, ויכלול את הפרטים הבאים:
{{ח:תתת|(1)}} שם בית הדין שאליו הוא מוגש;
{{ח:תתת|(2)}} שם הנאשם ושם משפחתו;
{{ח:תתת|(3)}} מספרו הצבאי ודרגתו של הנאשם, אם ישנם והם ידועים;
{{ח:תתת|(4)}} תיאור העבירה וידיעות מספיקות כדי להעמיד על טיב האשמה;
{{ח:תתת|(5)}} שמות עדי התביעה.
{{ח:תת|(ב)}} בית דין שדה רשאי לשמוע עדי תביעה נוספים על אלה שנזכרו בכתב־האישום אם הוא סבור כי שמיעתם דרושה לעשיית צדק.

{{ח:סעיף|471|סדרי דין}}
{{ח:ת}} בבית דין שדה מותר לנהוג דיון מקוצר.

{{ח:סעיף|472|דיון שטרם הוכרע}}
{{ח:ת}} בוטלה ההוראה לפי {{ח:פנימי|סעיף 461|סעיף 461}} – כל דיון בפני בית דין שדה שטרם הוכרע בו הדין יהיה בטל, אך אין בכך משום מניעה להביא את הנאשם לדין על אותו מעשה בבית דין אחר.

{{ח:סעיף|473|ערעור על פסק דין של בית דין שדה}}
{{ח:תת|(א)}} רשאי שר הבטחון להורות בצו, שיפורסם בצבא בכל דרך שימצא למתאים, כי שמיעת ערעורים על פסקי דין של בתי דין שדה, בכל הצבא או בחלק ממנו, תידחה עד שתבוטל ההוראה שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 461|סעיף 461}}, או עד תאריך מוקדם יותר שיקבע.
{{ח:תת|(ב)}} הורה שר הבטחון כאמור – רשאי הנידון להגיש את ערעורו, עד היום החמישה עשר לאחר תום הדחיה.
{{ח:תת|(ג)}} בית הדין הצבאי לערעורים הדן בערעור על פסק דין של בית דין שדה שאינו פסק דין המטיל עונש מוות, אינו רשאי לשנות את גזר הדין אלא אם החליט לשנות את החיוב בדין.

{{ח:סעיף|474|ביצוע גזר דין של בית דין שדה|תיקון: תשס״ד}}
{{ח:תת|(א)}} גזר דין של בית דין שדה, פרט לפסק דין המטיל עונש מוות, יבוצע מיד אף אם אינו פסק דין חלוט.
{{ח:תת|(ב)}} גזר דין של בית דין שדה המטיל עונש מוות לא יבוצע אלא לאחר שאושר בערעור.

{{ח:סעיף|475|עדיפות {{ח:פנימי|חלק ו|חלק זה}} על הוראות אחרות}}
{{ח:ת}} פרט לאמור {{ח:פנימי|חלק ו|בחלק זה}} יחולו לגבי בית דין שדה ופסקי דיניו ההוראות, החלות על כל בית דין צבאי מיוחד או מחוזי ופסקי דיניו.

{{ח:קטע1|חלק ז|חלק ז׳ – דיני ראיות}}

{{ח:סעיף|476|דיני הראיות הכלליים}}
{{ח:ת}} דיני הראיות המחייבים בענינים פליליים בבתי המשפט של המדינה מחייבים גם בבית דין צבאי ולפני שופט חוקר; והוא, כשאין הוראה אחרת בחוק זה.

{{ח:סעיף|477|הודאת נאשם כראיה}}
{{ח:ת}} לא יקבל בית דין צבאי הודאת נאשם כראיה, אלא אם שוכנע כי ניתנה על ידי הנאשם מרצונו הטוב.

{{ח:סעיף|478|הודאת נאשם מרצונו הטוב}}
{{ח:ת}} העובדה שאמרת נאשם שיש בה הודאה נתקבלה שלא בהתאם לכללים הנקובים {{ח:פנימי|סעיף 266|בסעיפים 266 עד 272}} אינה מונעת את בית הדין מקבוע כי ההודאה ניתנה מרצונו הטוב של הנאשם.

{{ח:סעיף|479|אמרת נאשם אחד כנגד נאשמים אחרים}}
{{ח:ת}} אמרת נאשם אחד אינה כשרה כראיה נגד נאשמים אחרים.

{{ח:סעיף|480|טפסים מודפסים של פרסומים צבאיים רשמיים}}
{{ח:ת}} טופס מודפס של פקודות הצבא וכל טופס מודפס של פרסום אחר, שהוצא על ידי הרמטכ״ל או מטעם הצבא ואושר על ידי הרמטכ״ל כפרסום רשמי לענין סעיף זה, המכילים פקודה, צו, הוראה או מינוי, ישמשו ראיה לכאורה למתן הפקודה, הצו, ההוראה או המינוי ולתכנם.

{{ח:סעיף|481|תעודות צבאיות כראיה|תיקון: תשכ״ד, תשמ״ז־2}}
{{ח:ת}} מסמך הנחזה כמסמך שנחתם ביד קצין או נגד בכיר שמינתה רשות צבאית מוסמכת לתפקיד קצונה, במילוי תפקידם, והכולל פרטים בדבר הענינים המנויים להלן, ישמש ראיה לכאורה עליהם; ואלה הענינים:
{{ח:תת|(1)}} שירות בצבא או העדר משירות כזה;
{{ח:תת|(2)}} היחידה שעמה נמנה אדם בצבא;
{{ח:תת|(3)}} עבירות שבהן הורשע אדם בשירותו בצבא;
{{ח:תת|(4)}} תאריך הקבלה לצבא או השחרור ממנו;
{{ח:תת|(5)}} דרגה או תפקיד בצבא, או זמן קבלתם;
{{ח:תת|(6)}} פרטים אישיים אחרים הנוגעים להשתייכותו של אדם לצבא;
{{ח:תת|(7)}} מציאותו של כלי שיט מחוץ למימי חופין של מדינת ישראל;
{{ח:תת|(8)}} ערכו הכספי של רכוש צבאי.

{{ח:סעיף|482|תעודת שוטר כראיה על מאסר}}
{{ח:ת}} מסמך הנחזה כחתום ביד שוטר או שוטר צבאי, והמעיד שאדם נעצר או נאסר ביום פלוני ובמקום פלוני, ישמש ראיה לכאורה על כך; אולם בית הדין לא יקבל מסמך כאמור כראיה, אם הנאשם דרש שהחותם יעיד בבית הדין, ובית הדין סבור כי לשם עשיית משפט צדק רצוי שהחותם יעיד כאמור.

{{ח:סעיף|483|מסמכים צבאיים אחרים|תיקון: תשכ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} מסמך הנחזה כפקודת קבע או כפקודת שיגרה של יחידת צבא או כפנקס, כיומן או כרישום אחר המתנהל בצבא על פי דין, על פי פקודה צבאית מוסמכת או על פי הנוהג, יכול בית הדין לקבלו כראיה לכאורה על תכנו.
{{ח:תת|(ב)}} לא יקבל בית הדין כראיה רישום אחר כאמור בסעיף קטן (א), אם הנאשם דרש שמי שרשמו יעיד בבית הדין ובית הדין סבור כי לשם עשיית משפט צדק רצוי שהרושם יעיד כאמור; העיד הרושם, יהיה הרישום קביל.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה{{ח:הערה|,}} ”פנקס“, ”יומן“ או ”רישום אחר המתנהל בצבא“ – בין שנערכו בכתב יד ובין שנערכו בדרך הדפסה, שכפול, צילום, כרטיס ניקוב, סרט מגנטי, או באמצעות כל מכשיר מכני, חשמלי או אלקטרוני אחר.

{{ח:סעיף|484|חזקת פרסום}}
{{ח:ת}} טופס מודפס שבו נאמר כי הוא פרסום מן הפרסומים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 480|בסעיף 480}} ויש עליו סמל מסמלי הצבא – חזקה עליו שהוא פרסום כאמור.

{{ח:סעיף|485|העתקים}}
{{ח:ת}} מסמך שנעשה או שאושר בידי חייל במילוי תפקידו, דין העתק ממנו, מאושר כהעתק נכון בחתימת ידו או בחתימת יד הממונה על שמירת המסמך, כדין המסמך המקורי, וחזקה עליו שהוא העתק נכון.

{{ח:סעיף|486|פרוטוקול של בית דין צבאי}}
{{ח:תת|(א)}} פרוטוקול של בית דין צבאי החתום ביד אב בית הדין ישמש ראיה חותכת על הדברים שנרשמו בו, אם לא הוכח כי הפרוטוקול זוייף.
{{ח:תת|(ב)}} פרוטוקול של בית דין צבאי הנחזה כחתום על ידי אב בית הדין – חזקה עליו שנחתם בידו.

{{ח:סעיף|487|הגשת מסמכים לבית דין צבאי}}
{{ח:ת}} בעל דין במשפט בבית דין צבאי הרוצה להסתמך במשפט על מסמך הכשר כראיה לפי הוראות כל דין יגישנו לבית הדין.

{{ח:סעיף|488|מסמכים צבאיים כראיה לבתי המשפט}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|סעיף 480|הסעיפים 480 עד 486}} יחולו גם על דיון לפני כל בית משפט או בית דין אחר במדינה.

{{ח:סעיף|488א|הודעה בכתב כראיה בבית דין צבאי לתעבורה|תיקון: תשל״ה}}
{{ח:תת|(א)}} בית דין צבאי לתעבורה ובית דין צבאי לערעורים הדן בערעור על פסק דין של בית דין צבאי לתעבורה רשאים לקבל כראיה הודעה בכתב של אדם הנחזית כחתומה בידו אם חתימתו אומתה בידי עורך דין, שוטר, שוטר צבאי או חייל אחר בדרגת סמל ומעלה.
{{ח:תת|(ב)}} בית הדין לא יקבל הודעה כאמור אם הנאשם או התובע ביקשו שבעל ההודעה יתייצב כעד בבית הדין.

{{ח:קטע1|חלק ח|חלק ח׳ – ביצוע פסקי דין}}
{{ח:קטע2|חלק ח פרק 1|פרק ראשון: ביצוע}}

{{ח:סעיף|489|ביצוע פסק דין|תיקון: תשכ״ד, תשל״ה, תשמ״ג, תשנ״ג, תשס״ד}}
{{ח:תת|(א)}} פסק דין יבוצע עם היותו פסק דין חלוט; אולם פסק דין המטיל עונש מאסר, מחבוש או ריתוק למחנה או לאניה יבוצע עם קריאתו והוא כשבית הדין שהטיל את העונש, לא הורה הוראה אחרת בענין זה.
{{ח:תת|(ב)}} הוגש ערעור, תהיה הסמכות להורות כאמור בסעיף קטן (א) נתונה לשופט צבאי משפטאי של בית הדין הצבאי לערעורים; ואולם אם סירב בית הדין של הערכאה הראשונה למעט בית הדין הצבאי לתעבורה ליתן הוראה כאמור, תהא הסמכות נתונה למותב בית הדין הצבאי לערעורים שבפניו יידון הערעור.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם לענין פסק דין שניתן בערעור בבית הדין הצבאי לערעורים; ואולם אין בהוראות אלה כדי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 440ט|סעיפים 440ט(ו)}} {{ח:פנימי|סעיף 441|ו־441(א2)}}.

{{ח:סעיף|489א|תחילת פסילה ותקופתה|תיקון: תשל״ה, תשס״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 42|סעיפים 42}} {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 46א|ו־46א לפקודת התעבורה}} יחולו, בשינויים המחוייבים, גם בבתי הדין הצבאיים; הסמכות להתקין תקנות לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 42|סעיף 42}} תהיה, לענין בתי הדין הצבאיים, בידי שר הבטחון.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות השיפוט הצבאי (הרשות להמצאת רשיון הנהיגה)|תקנות השיפוט הצבאי (הרשות להמצאת רשיון הנהיגה), תשל״ו–1975}}.}}

{{ח:סעיף|490|פיצוי לנאשם שזוכה|תיקון: תשנ״ג, תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} זוכה נאשם והערכאה השיפוטית שהחליטה על הזיכוי ראתה שלא היה יסוד לאשמה או שהיו נסיבות אחרות המצדיקות זאת, רשאית היא לצוות, במעמד מתן הכרעת הדין, כי הצבא ישלם לנאשם הוצאות הגנתו ופיצוי על מעצרו או מאסרו בשל האשמה שממנה זוכה, בסכום שלא יעלה על הסכום המרבי שנקבע מכוח {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 80|סעיף 80 לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא דנה הערכאה השיפוטית המזכה במתן צו כאמור בסעיף קטן (א) בעת הכרעת הדין, רשאי הנאשם, תוך ששים ימים מאותו מועד, לבקש מנשיאה של הערכאה השיפוטית המזכה להורות על קיום דיון בבקשה; הדיון יתקיים בפני מותב בית הדין שפסק בענינו, ואם לא ניתן לקיים הדיון בפני מותב זה – בפני אב בית הדין של המותב או בפני –
{{ח:תתת|(1)}} מותב אחר שיורכב לעניין זה בידי נשיא הערכאה השיפוטית המזכה;
{{ח:תתת|(2)}} שופט צבאי משפטאי אחד שימונה בידי נשיא הערכאה השיפוטית המזכה, ובלבד שהנאשם נידון בפני שופט צבאי משפטאי אחד לפי הוראות חוק זה.
{{ח:תת|(ב1)}} נשיא הערכאה השיפוטית המזכה רשאי להורות על קיום דיון בבקשת נאשם כאמור בסעיף קטן (ב), אף אם הוגשה לאחר המועד האמור באותו סעיף קטן, מטעמים שיירשמו.
{{ח:תת|(ג)}} לענין ערעור, דין צו להוצאות או לפיצויים לפי סעיף זה או דחיית בקשה לתתו, כדין פסק הדין; ואולם לא יהיה במתן החלטה לפי סעיף זה לאחר מועד קריאת פסק הדין כדי להאריך את המועד להגשת ערעור או בקשת ערעור לגבי פסק הדין עצמו.

{{ח:סעיף|491|חישוב תקופות מאסר, מחבוש וריתוק|תיקון: תשכ״ד}}
{{ח:ת}} הטיל בית דין צבאי עונש מאסר, מחבוש או ריתוק למחנה או לאניה, רשאי הוא לכלול בתקופת העונש גם כל תקופה שבה היה הנידון נתון במעצר בקשר למשפט זה לפני גזר הדין; אולם בית דין צבאי לא יכלול מעצר פתוח בתקופת העונש אלא אם הטיל עונש של ריתוק למחנה או לאניה.

{{ח:סעיף|491א|ניכוי עונש או מעצר|תיקון: תשנ״ח־2}}
{{ח:ת}} נשא חייל עונש בחוץ־לארץ על עבירה, או היה נתון שם במעצר בגללה, ינוכה העונש או תקופת המעצר מעונש מאסר או מחבוש, שהטיל עליו בית דין צבאי בשל אותה עבירה.

{{ח:סעיף|492||תיקון: תשל״ה, תשנ״ג, תשס״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|493|ביצוע עונש מוות}}
{{ח:תת|(א)}} עונש מוות שהוטל לפי חוק זה יבוצע ביריה.
{{ח:תת|(ב)}} מי שיש עליו פסק דין המטיל עונש מוות, בין שפסק הדין הוא חלוט ובין אם לאו – יוחזק במעצר עד לביצוע העונש או עד לשינויו, ואם העונש הוטל על ידי בית דין שדה, יחול לגבי המעצר {{ח:פנימי|סעיף 499|סעיף 499}}, ומותר, כל עוד הוא מוחזק שלא בבית סוהר, לנקוט בכל האמצעים הדרושים, לפי נסיבות הענין, כדי להבטיח את החזקתו במשמורת.

{{ח:סעיף|494|מקום ביצועו של עונש מאסר|תיקון: תשמ״ז־2}}
{{ח:ת}} עונש מאסר שהוטל על ידי בית דין צבאי יבוצע במחנה מעצר צבאי או בבית סוהר צבאי או בבית סוהר כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת בתי הסוהר|בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל״ב–1971}} או מקצתו באחד ומקצתו במשנהו.

{{ח:סעיף|495|נידון צבאי בבית סוהר אזרחי|תיקון: תשכ״ד, תשמ״ז־2}}
{{ח:ת}} מי שנידון למאסר על ידי בית דין צבאי והוא נושא את ענשו בבית סוהר כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת בתי הסוהר|בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל״ב–1971}} ינהגו בו לכל דבר כאילו היה אסיר הנושא עונש מאסר שהוטל על ידי בית משפט אולם יחולו עליו הכללים להפחתת עונש שנקבעו על פי {{ח:פנימי|סעיף 503|סעיף 503(א)}}, ולגבי עיון בעונש יחולו עליו הוראות {{ח:פנימי|חלק ח פרק 2|הפרק השני לחלק זה}} בלבד.

{{ח:סעיף|496|ביצוע מחבוש}}
{{ח:ת}} מחבוש יבוצע במחנה מעצר או בחדר משמר, או מקצתו במחנה מעצר ומקצתו בחדר משמר.

{{ח:סעיף|497|גביית קנסות ופיצויים ותוספת פיגור|תיקון: תשל״ח, תשמ״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} נתחייב אדם בבית דין צבאי או בדין משמעתי לשלם קנס או פיצויים על נזקים לרכוש הצבא או לרכוש המדינה ולא שילמם במועד שנקבע לכך יבוצע החיוב על ידי ניכוי, כפי שנקבע בתקנות, מהכספים המגיעים לנידון מזמן לזמן עקב שירותו בצבא.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 66|סעיפים 66(א)}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 67|ו־67 עד 70 לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}, יחולו, בשינויים המחוייבים לפי הענין, על קנס או פיצויים שלא שולמו במועדם.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות השיפוט הצבאי (ניכוי קנסות ופיצויים)|תקנות השיפוט הצבאי (ניכוי קנסות ופיצויים), התשמ״ג–1983}}.}}

{{ח:סעיף|498|דין פיצויים שנפסקו לאדם פרטי}}
{{ח:ת}} נתחייב אדם בבית דין צבאי או בדין משמעתי לשלם פיצויים על נזקים שלא לרכוש הצבא או לרכוש המדינה, יהיה דין הפיצויים כדין סכום שנפסק לטובת הניזוק על ידי פסק דין של בית משפט בתביעה אזרחית.

{{ח:סעיף|499|ביצוע מאסר או מחבוש של בית דין שדה או בית דין צבאי ימי}}
{{ח:ת}} הוטל עונש מאסר או מחבוש על ידי בית דין צבאי ימי או בית דין שדה, ואי אפשר, לדעת המפקד שהרכיב את בית הדין, לבצע את העונש־במקום שנקבע לכך על פי {{ח:פנימי|חלק ח פרק 1|פרק זה}}, יבוצע העונש במקום שנקבע לכך על ידי המפקד.

{{ח:סעיף|500|באסיר לקוי בנפשו|תיקון: תשמ״ג}}
{{ח:תת|(א)}} אסיר המרצה עונש מאסר בבית סוהר צבאי או במחנה מעצר צבאי ומצבו הנפשי מצריך בדיקה, טיפול או אישפוז, רשאי קצין המשטרה הצבאית הראשי או מי שהוא מינה לכך להורות – באישור פסיכיאטר ששר הבריאות הסמיך לכך – על העברתו לבית חולים לחולי נפש שמחוץ לבית הסוהר או למחנה המעצר, וכל זמן שהאסיר מצוי שם ותקופת מאסרו טרם תמה ייחשב כאילו הוא במשמורת כדין.
{{ח:תת|(ב)}} על הוראה כאמור בסעיף קטן (א), ניתן לערור בפני פסיכיאטר מחוזי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק טיפול בחולי נפש|בחוק לטיפול בחולי נפש, התשט״ו–1955}}.

{{ח:סעיף|501|החזרה למאסר|תיקון: תשמ״ג}}
{{ח:ת}} הועבר אסיר לבית חולים לחולי נפש לפי {{ח:פנימי|סעיף 500|סעיף 500}} ופסיכיאטר מחוזי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק טיפול בחולי נפש|בחוק לטיפול בחולי נפש, התשט״ו–1955}}, הודיע בכתב לקצין המשטרה הצבאית הראשי או למי שהוא מינה לכך, שאין עוד צורך באישפוזו של האסיר בבית החולים, ותקופת מאסרו טרם תמה – יוחזר האסיר לבית הסוהר או למחנה המעצר.

{{ח:סעיף|502|שחרור מהצבא אינו משחרר מנשיאת עונש}}
{{ח:ת}} מי שנידון למאסר או למחבוש, בין על ידי בית דין צבאי ובין בדין משמעתי, ישא את ענשו במקום שנקבע לכך, אף אם חדל להיות חייל או חדל להיות חייב בשירות.

{{ח:סעיף|503|תקנות בתי סוהר|תיקון: תשכ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} שר הבטחון רשאי לקבוע בתקנות את סדרי המינהל, המשמר, והמשטר בבתי הסוהר הצבאיים ואת האמצעים שאפשר לנקוט בהם כלפי אסירים ועצירים לשם קיום המשמעת בבית הסוהר ועידודה, לרבות כללים להפחתת עונש, וכן את הסדרים לקבלת אסירים ועצירים ולשחרורם.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות השיפוט הצבאי (בתי סוהר צבאיים)|תקנות השיפוט הצבאי (בתי סוהר צבאיים), התשמ״ז–1987}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} תקנות בתי סוהר צבאיים שהותקנו לפי תקנות־שעת־חירום (חוקת השיפוט תש״ח), תש״ח–1948, לפני תחילתו של חוק זה רואים אותן כאילו הותקנו לפי סעיף זה וכאילו עמד סעיף זה בתקפו ביום התקנתן.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:חיצוני|פקודת בתי הסוהר#פרק ב סימן ו|סעיף 80 לפקודת בתי הסוהר, 1946}}, יחול על בית סוהר צבאי בשינויים הנובעים מן הענין, וכל מקום שנאמר בו ”תקנות“ יראו כאילו נאמר ”תקנות שהותקנו על ידי שר הבטחון על פי סעיף 503“.

{{ח:סעיף|503א|מכתבי כלואים|תיקון: תשנ״ח־3}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:חיצוני|פקודת בתי הסוהר#סעיף 47א|סעיפים 47א עד 47ד לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל״ב–1971}} (בסעיף זה – הפקודה), למעט {{ח:חיצוני|פקודת בתי הסוהר#סעיף 47א|סעיף 47א(ג)}}, יחולו גם בבתי הסוהר הצבאיים, במחנות המעצר ובחדרי המשמר הצבאיים, שנקבעו לפי חוק זה, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
{{ח:תת|(1)}} בכל מקום שנאמר בו ”אסיר“ יראו כאילו נאמר בו ”כלוא“; בפסקה זו, ”כלוא“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות השיפוט הצבאי (בתי סוהר צבאיים)|בתקנות השיפוט הצבאי (בתי סוהר צבאיים), התשמ״ז–1987}}, למעט עצור שטרם הוגש נגדו כתב אישום, אלא אם הממונה על החקירה אישר לו לשלוח מכתבים או לקבלם, מהטעם שאין בכך כדי לפגוע בחקירה;
{{ח:תת|(2)}} הסמכויות הנתונות {{ח:חיצוני|פקודת בתי הסוהר|בפקודה}} למנהל בית הסוהר תהיינה נתונות למפקד בית סוהר צבאי, מחנה מעצר או חדר משמר צבאי, שהוא קצין משטרה צבאית;
{{ח:תת|(3)}} הסמכויות הנתונות {{ח:חיצוני|פקודת בתי הסוהר|בפקודה}} לנציב יהיו נתונות לקצין משטרה צבאית ראשי;
{{ח:תת|(4)}} לא יוסמך כבודק אלא קצין משטרה צבאית שדרגתו סרן לפחות והנושא תקן של רב סרן.

{{ח:סעיף|504|תקנון חדרי משמר ומחנות מעצר}}
{{ח:ת}} הרמטכ״ל רשאי לקבוע בתקנון את סדרי המינהל, המשמר והמשטר, במחנות מעצר צבאיים ובחדרי משמר צבאיים, ואת האמצעים שמותר לנקוט בהם כלפי אסירים ועצירים לשם קיום המשמעת בהם ועידודה, לרבות כללים להפחתת העונש, וכן את הסדרים לקבלת אסירים ועצירים ולשחרורם.

{{ח:סעיף|505|קביעת בתי סוהר ומחנות מעצר}}
{{ח:ת}} שר הבטחון רשאי, בצו בחתימת ידו, לקבוע שהמקום המתואר בצו יהיה בית סוהר צבאי או מחנה מעצר צבאי.

{{ח:סעיף|506|פרסום תקנון וצווים}}
{{ח:ת}} תקנון שנקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 504|סעיף 504}} וצו לפי {{ח:פנימי|סעיף 505|סעיף 505}} יפורסמו בפקודות הצבא, ואין חובה לפרסמם ברשומות.

{{ח:סעיף|507|קביעת חדר משמר צבאי}}
{{ח:ת}} קצין שיפוט רשאי לקבוע בהוראה בחתימת ידו מקום כחדר משמר צבאי.

{{ח:סעיף|508|הוראות הרמטכ״ל}}
{{ח:ת}} הרמטכ״ל יקבע הוראות בדבר –
{{ח:תת|(1)}} המקומות שבהם יבוצע מעצרם של אנשים לפי חוק זה;
{{ח:תת|(2)}} דרכי ביצועו של מעצר פתוח;
{{ח:תת|(3)}} סדרי ביצועם של פסקי דין להורדה בדרגה ולריתוק למחנה או לאניה ולהפקעת משכורת;
{{ח:תת|(4)}} סדרי העברת אסירים ממקום למקום;
{{ח:תת|(5)}} כללים לרישום ענשים שהוטלו על פי חוק זה בגליון ההתנהגות של הנידון ולמחיקתם של רישומים כאלה הנוגעים לעבירות שאפשר לדון עליהן בדין משמעתי;
{{ח:תת|(6)}} כללים למחיקתם של רישומים הנוגעים לעבירות שניתנה עליהן חנינה;
{{ח:תת|(7)}} מסירת ידיעות לרשויות ציבוריות על עבירות שנידונו עליהן לפי חוק זה.

{{ח:קטע2|חלק ח פרק 2|פרק שני: עיון בעונש}}

{{ח:סעיף|509|ועדה לעיון בעונש|תיקון: תשמ״ו}}
{{ח:ת}} תקום ועדה לעיון בעונש ({{ח:פנימי|חלק ח פרק 2|בפרק זה}} – הועדה) שחבריה יהיו:
{{ח:תת|(1)}} שופט צבאי־משפטאי, שימנה נשיא בית הדין הצבאי לערעורים, והוא יהיה יושב ראש הועדה;
{{ח:תת|(2)}} אדם בעל נסיון בתחום הטיפול באסיר, שימנה שר הבטחון;
{{ח:תת|(3)}} קצין בדרגת סגן אלוף ומעלה, שימנה הרמטכ״ל.

{{ח:סעיף|510|המתקת העונש או החלפתו|תיקון: תשכ״ד, תשמ״ו, תשס״ו־2, תשע״א־3}}
{{ח:תת|(א)}} הועדה רשאית לעיין בכל עונש מאסר שהוטל על ידי בית דין צבאי לאחר שפסק הדין נעשה חלוט, ולהמתיקו או להחליפו, כולו או מקצתו, בעונש על תנאי, ורשאית היא לחזור ולעשות כן לגבי העונש שהומתק או שהוחלף כאמור ובלבד שלא תמתיק ולא תחליף כאמור יותר ממחצית העונש.
{{ח:תת|(א1)}} על אף האמור בסעיף קטן (א) רשאית הועדה להמתיק עונש או להחליפו, כולו או מקצתו, בעונש על תנאי, בכל עת, אם נתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוכח לועדה שנתקיימו טעמים מיוחדים, כגון חולניותו המתמדת של האסיר;
{{ח:תתת|(2)}} קיים מצב של מלחמה או מצב חירום מיוחד.
{{ח:תת|(ב)}} מקום שהועדה מעיינת בענשו של מי שנידון מחמת שחוק זה חל עליו לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיפים 7}}, {{ח:פנימי|סעיף 8|8(2)}}, {{ח:פנימי|סעיף 8|8(3)}} {{ח:פנימי|סעיף 11|או 11}}, רשאית היא להחליף את ענשו בהעמדתו במבחן.
{{ח:תת|(ג)}} על העמדה במבחן לפי סעיף זה תחול {{ח:חיצוני|פקודת המבחן|פקודת המבחן [נוסח חדש], התשכ״ט–1969}}, אולם הסמכויות לפי {{ח:חיצוני|פקודת המבחן#סעיף 8|סעיפים 8}}, {{ח:חיצוני|פקודת המבחן#סעיף 9|9}} {{ח:חיצוני|פקודת המבחן#סעיף 13|ו־13 עד 25 לפקודה}} יופעלו כאילו ניתן צו המבחן על ידי בית משפט; לענין זה{{ח:הערה|,}} ”בית משפט“ –
{{ח:תתת|(1)}} כשהעבירה שעליה הועמד במבחן דינה יותר משלוש שנות מאסר – בית המשפט המחוזי;
{{ח:תתת|(2)}} בכל מקרה אחר – בית משפט השלום.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} הוועדה תקבע תנאים לשחרורו של עבריין מין אשר הוטלו עליו מגבלות בצו לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין|חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין}}, או בצו לפי {{ח:חיצוני|חוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה|חוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה}}; המגבלות כאמור יהיו תנאי השחרור.
{{ח:תתת|(2)}} אסיר ששוחרר בתנאים כאמור בסעיף קטן זה, והפר תנאי מהתנאים האמורים, רשאית הוועדה לבטל את השחרור ולחייב את האסיר לשאת מאסר שאורכו כאורך תקופת התנאי או חלק ממנה.
{{ח:תתת|(3)}} על ביטול שחרור כאמור בפסקה (2), יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק שחרור על-תנאי ממאסר#סעיף 21|סעיפים 21 עד 24 לחוק שחרור על־תנאי ממאסר}}, בשינויים המחויבים, והסמכויות הנתונות לוועדת שחרורים כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק שחרור על-תנאי ממאסר|בחוק שחרור על־תנאי ממאסר}}, לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק שחרור על-תנאי ממאסר#סעיף 21|אותם סעיפים}}, יהיו נתונות לוועדה.
{{ח:תתת|(4)}} בסעיף קטן זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”חוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה“ – {{ח:חיצוני|חוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה|חוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה, התשס״ה–2004}};
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין“ – {{ח:חיצוני|חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין|חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, התשס״ו–2006}};
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”חוק שחרור על־תנאי ממאסר“ – {{ח:חיצוני|חוק שחרור על-תנאי ממאסר|חוק שחרור על־תנאי ממאסר, התשס״א–2001}};
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”עבריין מין“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין|בחוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין}} או כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה|בחוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה}}, לפי הענין;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”תקופת התנאי“ – התקופה שמיום שחרורו של האסיר בעקבות המתקת עונשו על ידי הוועדה או החלפתו בעונש על־תנאי, עד לסיום תקופת המאסר שהיה נושא לפי גזר הדין אילולא שוחרר.

{{ח:סעיף|511|הוראות בדבר דיוני הועדה|תיקון: תשס״ו־2, תשע״א־3}}
{{ח:תת|(א)}} לא תחליט הועדה בענינו של אסיר אלא אם נתנה לו הזדמנות לבוא לפניה ולהשמיע את דברו.
{{ח:תת|(ב)}} הועדה תקבל חוות דעתם של קצין־סעד של הצבא או קצין־מבחן ושל רופא, בכתב או בעל פה, כפי שתקבע הועדה, והיא רשאית, לצורך מתן החלטה בענינו של אסיר, לעיין גם בכל חומר אחר שתמצא למתאים.
{{ח:תת|(ג)}} לא תחליט הוועדה על המתקת עונש של עבריין מין כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 510|בסעיף 510(ד)(4)}}, או החלפתו, אלא לאחר קבלת הערכת מסוכנות עדכנית כאמור {{ח:חיצוני|חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין|בחוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, התשס״ו–2006}}.

{{ח:סעיף|512|הבאת פסקי דין לעיון הועדה|תיקון: תשכ״ד, תשל״ה, תשמ״ו, תשס״ד}}
{{ח:תת|(א)}} פסק דין המטיל עונש מאסר בפועל לתקופה של שנה או יותר, והנידון עומד לסיים ריצוי מחצית מעונשו, יביאנו הפרקליט הצבאי הראשי לעיון הועדה אחת לששה חדשים.
{{ח:תת|(ב)}} פסק דין המטיל עונש מאסר בפועל לתקופה קצרה משנה, והנידון עומד לסיים ריצוי מחצית מעונשו, רשאי הפרקליט הצבאי הראשי להביאו לעיון הועדה בכל עת.
{{ח:תת|(ג)}} פסק דין המטיל עונש מאסר בפועל לתקופה כלשהי וסבר הפרקליט הצבאי הראשי כי קיים טעם מן הטעמים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 510|בסעיף 510(א1)}}, רשאי הוא להביאו בפני הועדה בכל עת.

{{ח:סעיף|513|שמירת דינים אחרים|תיקון: תשמ״ו}}
{{ח:ת}} אין האמור {{ח:פנימי|חלק ח פרק 2|בפרק זה}} בא לגרוע מן הסמכות לחון עבריינים ולהפחית ענשים לפי {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: נשיא המדינה#סעיף 11|סעיף 11(ב) לחוק־יסוד: נשיא המדינה}}.

{{ח:קטע1|חלק ח1|חלק ח׳1 – זכויות נפגעי עבירה|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:קטע2|חלק ח1 פרק א|פרק א׳: עקרונות כלליים|תיקון: תשע״ח}}

{{ח:סעיף|513א|מטרה – {{ח:פנימי|חלק ח1|חלק ח׳1}}|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} מטרתו של {{ח:פנימי|חלק ח1|חלק זה}} לקבוע את זכויותיו של נפגע עבירה ולהגן על כבודו כאדם, בלי לפגוע בזכויותיהם על פי דין של חשודים, נאשמים ונידונים.

{{ח:סעיף|513ב|הגדרות – {{ח:פנימי|חלק ח1|חלק ח׳1}}|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|חלק ח1|בחלק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בן זוג“ – לעניין מי שהעבירה גרמה למותו, לרבות הידוע בציבור כבן זוגו, ובלבד שערב מותו גר עמו וניהל עמו משק בית משותף במשך שנתיים לפחות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בן משפחה“ – בן זוג, הורה או בן זוג של הורה, בן או בת, אח או אחות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הגוף החוקר“ – מי שמבצע חקירה פלילית מתוקף הסמכתו כקצין בודק, לפי {{ח:פנימי|סעיף 252|סעיף 252(א)(3)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חשוד“ – מי שחשוד בביצוע העבירה שפגעה בנפגע העבירה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נאשם“ – מי שנאשם בעבירה שפגעה בנפגע העבירה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נידון“ – מי שנגזר דינו בשל העבירה שפגעה בנפגע העבירה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נפגע עבירה“ – מי שנפגע במישרין מעבירה, וכן בן משפחה של מי שהעבירה גרמה למותו, למעט החשוד, הנאשם או הנידון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עבירה“ – עבירה, למעט עבירת תעבורה, שמתקיימים בה כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} היא מסוג עוון או פשע;
{{ח:תתת|(2)}} חקירתה תיעשה בידי הגוף החוקר והתביעה בה תנוהל בבית דין צבאי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עבירת מין או אלימות“ – עבירה מן העבירות המנויות {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עבירת מין או אלימות חמורה“ – עבירת מין או אלימות המנויה {{ח:פנימי|תוספת 4 חלק א|בחלק א׳}} או {{ח:פנימי|תוספת 4 חלק ב|בחלק ב׳ בתוספת הרביעית}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עבירת תעבורה“ – כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 209א|בסעיף 209א}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הקצין הממונה“ – מפקד בסיס משטרה צבאית, או קצין משטרה צבאית שדרגתו לפי תקן היא סרן לפחות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הרשויות“ – הגופים החוקרים, התביעה הצבאית וכל רשות אחרת אשר לפי חוק או לפי פקודות הצבא, הטיפול בנפגעי עבירה בהליך הפלילי הוא בין תפקידיה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תובע“ – תובע צבאי כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 181|בסעיף 181}}.

{{ח:סעיף|513ג|עקרונות|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} מתן הזכויות לנפגע עבירה ייעשה תוך התחשבות בו ובצרכיו, שמירה על כבודו והגנה על פרטיותו ובתוך זמן סביר, והכול בכפוף לשיקולים של ביטחון המדינה.

{{ח:סעיף|513ד|דרכי התאמה במימוש זכויות נפגעי עבירה|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} מתן הזכויות לנפגע עבירה שהוא קטין ייעשה תוך ביצוע ההתאמות הנדרשות בנסיבות העניין בהתחשב בגילו ובמידת בגרותו של הקטין, וברוח עקרונות האמנה בדבר זכויות הילד.
{{ח:תת|(ב)}} מתן הזכויות לנפגע עבירה שהוא אדם עם מוגבלות ייעשה לפי {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998}}.
{{ח:תת|(ג)}} מידע והודעות לפי הוראות {{ח:פנימי|חלק ח1|חלק זה}} יימסרו, ככל האפשר, בשפה מובנת לנפגע העבירה.

{{ח:סעיף|513ה|הבטחת זכויות|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} בתי הדין הצבאיים והרשויות, כל אחד בתחומו, ינקטו צעדים הדרושים להבטחת זכויות נפגע עבירה לפי {{ח:פנימי|חלק ח1|חלק זה}}.

{{ח:קטע2|חלק ח1 פרק ב|פרק ב׳: זכויותיו של נפגע עבירה בהליך פלילי|תיקון: תשע״ח}}

{{ח:סעיף|513ו|הגנה|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} במהלך ההליך הפלילי זכאי נפגע עבירה –
{{ח:תת|(1)}} להגנה, ככל האפשר ועל פי הצורך, מפני החשוד, הנאשם או הנידון ומפני שלוחיו או מקורביו;
{{ח:תת|(2)}} לקבל בבית הדין הצבאי, ככל האפשר, הגנה מפני מגע או קשר בלתי נחוץ בינו לבין החשוד, הנאשם או הנידון, שלוחיו או מקורביו;
{{ח:תת|(3)}} לקבל מהמשטרה הצבאית מידע לגבי אפשרויות קיימות להגנה מפני כל אחד מהמפורטים בפסקה (1);
{{ח:תת|(4)}} למדור שקט בביתו בלא נוכחות החשוד, הנאשם או הנידון, אם הוא מתגורר עמו, לפי החלטת בית המשפט בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק למניעת אלימות במשפחה|החוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ״א–1991}};
{{ח:תת|(5)}} להגנה מפני החשוד, הנאשם או הנידון, במקום שירותו, כפי שייקבע בפקודות הצבא.

{{ח:סעיף|513ז|הגבלה על מסירת פרטים אישיים על נפגע עבירה|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חומר חקירה“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 74|בסעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק סדר הדין הפלילי“ – {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי|חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הרשויות“ – הגופים החוקרים, התביעה הצבאית וכל רשות אחרת אשר לפי חוק או לפי פקודות הצבא, הטיפול בנפגעי עבירה בהליך הפלילי הוא בין תפקידיה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תובע“ – תובע צבאי כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 181|בסעיף 181}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מסירה“ – לרבות בדרך של העמדה לעיון או להעתקה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פרטים אישיים“, לגבי נפגע עבירה – מספרו האישי ברישומי הצבא, כתובת מגוריו, מקום שירותו והיחידה שבה הוא משרת, כתובת מקום עבודתו ומספרי הטלפון שלו ופרטים מזהים נוספים הקשורים בשירותו הצבאי.
{{ח:תת|(ב)}} הרשויות לא ימסרו לאדם, לרבות לנאשם ולסניגורו, כחלק מחומר החקירה או כחלק מכתב האישום, את הפרטים האישיים של נפגע עבירת מין או אלימות חמורה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 4 חלק א|בחלק א׳ בתוספת הרביעית}} שבשלה נפתחה חקירה או הוגש כתב אישום.
{{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות סעיף קטן (ב), רשאית כל אחת מן הרשויות, בכפוף להוראות כל דין החלות עליה, למסור את הפרטים האישיים של נפגע עבירת מין או אלימות חמורה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 4 חלק א|בחלק א׳ בתוספת הרביעית}}, כולם או חלקם, אם מצאה כי המסירה נדרשת לצורך ההליכים הפליליים שעניינם העבירה שבשלה נפתחה חקירה או הוגש כתב האישום, לפי העניין, או לצורך הגנה וטיפול בנפגע העבירה, והתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הפרטים האישיים של הנפגע הם חלק מתיאור העובדות בכתב האישום המהוות את העבירה;
{{ח:תתת|(2)}} המסירה היא בתוך רשות, בין רשות לרשות או מהרשויות לבית הדין הצבאי.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו אם נתן נפגע העבירה את הסכמתו למסירה.
{{ח:תת|(ה)}} תובע רשאי שלא למסור לנאשם ולסניגורו, כחלק מחומר החקירה או כחלק מכתב האישום, את הפרטים האישיים של נפגע עבירה שאינה מנויה {{ח:פנימי|תוספת 4 חלק א|בחלק א׳ לתוספת הרביעית}}, אם קיים לדעתו חשש לפגיעה בשלומו של נפגע העבירה.
{{ח:תת|(ו)}} בית הדין הצבאי רשאי, לבקשת הנאשם או סניגורו, להורות על גילוי פרטים אישיים של נפגע העבירה, כולם או חלקם, שלא נמסרו להם לפי הוראות סעיף קטן (ב) או (ה), אם מצא כי מסירת הפרטים נדרשת לצורך ניהול הגנת הנאשם.
{{ח:תת|(ז)}} הורה בית הדין הצבאי על גילוי פרטים אישיים של נפגע העבירה כאמור בסעיף קטן (ו), רשאי הוא לקבוע תנאים או סייגים לגילוי הפרטים, שתכליתם להגן על פרטיותו של הנפגע.
{{ח:תת|(ח)}} על בקשה לפני בית הדין הצבאי לפי סעיף קטן (ו) יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 74|סעיפים 74(ג) עד (ו) לחוק סדר הדין הפלילי}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ט)}} הוראות סעיף זה אינן באות לגרוע מכל דין אחר הקובע איסור או הגבלות על מסירת מידע, או חיסיון.

{{ח:סעיף|513ח|זכות לקבלת מידע על ההליך הפלילי|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} נפגע עבירה זכאי לקבל מידע על זכויותיו כנפגע עבירה ועל הדרך שבה מתנהל הליך פלילי, כפי שייקבע בתקנות.
{{ח:תת|(ב)}} נפגע עבירה זכאי לקבל מידע על השלב שבו מצוי ההליך הפלילי בקשר לעבירה שממנה נפגע; ואולם לא ייכלל במידע לפי סעיף קטן זה, מידע שמסירתו אסורה לפי כל דין או שיש במסירתו, לפי שיקול דעתו של האחראי על החקירה או התביעה, כדי לפגוע בחקירה או בפרטיותו או בשלומו של אדם; דרכי קבלת המידע ותוכנו ייקבעו בתקנות.
{{ח:תת|(ג)}} נוסף על הוראות סעיף קטן (ב) –
{{ח:תתת|(1)}} נפגע עבירה שביקש זאת זכאי לכך שהגופים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 6|בתוספת השישית}} יידעו אותו על שלבים בהליך פלילי בקשר לעבירה שממנה נפגע, כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 6|באותה תוספת}};
{{ח:תתת|(2)}} נפגע עבירת מין או אלימות חמורה שביקש זאת, זכאי לכך שהגופים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 7|בתוספת השביעית}} יידעו אותו על פרטים נוספים בהליך הפלילי בקשר לעבירה שממנה נפגע, לרבות לעניין זכותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 513יז|סעיפים 513יז}} {{ח:פנימי|סעיף 513יח|ו־513יח}} כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 7|באותה תוספת}}.

{{ח:סעיף|513ט|זכות עיון בכתב אישום|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} נפגע עבירה זכאי, לבקשתו או לבקשת בא כוחו, לעיין בכתב האישום נגד הנאשם ולקבל העתק ממנו, אלא אם כן התקיים אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} עיון כאמור בכתב האישום אסור על פי דין;
{{ח:תת|(2)}} פרקליט צבאי סבר כי מטעמים מיוחדים שיירשמו אין להרשות את העיון או את קבלת ההעתק כאמור.

{{ח:סעיף|513י|זכות לקבל מידע על מאסר או משמורת אחרת|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} נפגע עבירת מין או אלימות שביקש זאת זכאי לכך שהגופים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 8|בתוספת השמינית}} יידעו אותו על מהלך מאסרו של הנידון או על מהלך שהייתו של הנאשם או הנידון במשמורת חוקית אחרת בעקבות העבירה, לרבות לעניין זכותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 513כ|סעיפים 513כ}} {{ח:פנימי|סעיף 513כא|ו־513כא}}, כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 8|באותה תוספת}}.

{{ח:סעיף|513יא|זכות לקבל מידע על שירותי סיוע|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} נפגע עבירה זכאי לקבל מידע על שירותי סיוע הניתנים לנפגעי עבירה בין שהם ניתנים על ידי המדינה ובין שהם ניתנים על ידי גופים לא ממשלתיים, כפי שייקבע בפקודות הצבא.

{{ח:סעיף|513יב|ניהול הליכים בזמן סביר|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} ההליכים הנוגעים לעבירת מין או אלימות יקוימו בתוך זמן סביר, כדי למנוע עינוי דין.

{{ח:סעיף|513יג|חקירה של גוף חוקר בדבר עבר מיני|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} במהלך חקירת תלונה בגוף החוקר בדבר עבירת מין או אלימות לא ייחקר נפגע העבירה על עברו המיני, למעט חקירה הנדרשת בנסיבות העניין בדבר קשר מיני קודם עם החשוד, אלא אם כן קבע הקצין הממונה מטעמים שיירשמו, כי חקירה זו חיונית כדי להגיע לחקר האמת.
{{ח:תת|(ב)}} חקירה על עברו המיני של נפגע עבירת מין או אלימות לפי הוראות סעיף קטן (א) תיעשה תוך שמירה קפדנית על כבודו ופרטיותו של הנפגע.

{{ח:סעיף|513יג1|זכויות לגבי חסיון ראיות לעניין עדות בעל מקצוע בהליכים פליליים שעניינם עבירת מין או עבירת אלימות חמורה במשפחה|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל מקצוע“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#סעיף 50ב|בסעיף 50ב(א) לפקודת הראיות}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עבירה“ – עבירת מין או עבירת אלימות חמורה במשפחה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 5א|בתוספת החמישית א׳}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עובד סוציאלי לפי {{ח:חיצוני|חוק הנוער (טיפול והשגחה)|חוק הנוער (טיפול והשגחה)}}“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הנוער (טיפול והשגחה)|בחוק הנוער (טיפול והשגחה), התש״ך–1960}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פקודת הראיות“ – {{ח:חיצוני|פקודת הראיות|פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971}}.
{{ח:תת|(ב)}} חוקר לא יבקש מנפגע עבירה לוותר על חסיון ראיה על דבר הנוגע לשירות שקיבל לפי {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#סעיף 49|סעיף 49 לפקודת הראיות}}, לעניין טיפול נפשי, או לשירות שקיבל לפי {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#סעיף 50|סעיף 50}} {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#סעיף 50א|או 50א לפקודת הראיות}}, ולא יפנה לבית המשפט או לבית דין צבאי בבקשה להסיר חיסיון כאמור, אלא אם כן קבע הקצין הממונה, מטעמים שיירשמו, כי הראיה נחוצה כדי להגיע לחקר האמת, כי היקף הגילוי המבוקש אינו עולה על הנדרש בנסיבות העניין וכי לא ניתן להשיג את התכלית שלשמה מתבקשת הראיה בדרך אחרת באופן סביר.
{{ח:תת|(ג)}} בטרם יבקש חוקר מנפגע עבירה לוותר על חסיון ראיה כאמור בסעיף קטן (ב), יידע אותו בעניינים המפורטים להלן, וייתן לו זמן סביר בנסיבות העניין, ובכלל זה בהתחשב בהיות החשוד במעצר, להתייעץ עם עורך דין או לקבל סיוע משפטי אם הוא זכאי לו מטעם המדינה ולשקול את עמדתו:
{{ח:תתת|(1)}} זכותו שלא לוותר על חסיון הראיה;
{{ח:תתת|(2)}} זכותו להתייעץ עם עורך דין וזכאותו לסיוע משפטי מטעם המדינה בהתאם {{ח:חיצוני|חוק הסיוע המשפטי#תוספת פרט 11|לפרט 11(ב) {{ח:הערה|לתוספת}} לחוק הסיוע המשפטי, התשל״ב–1972}}, ובכלל זה לעניין שקילת הוויתור על החיסיון ולעניין הבעת העמדה לפני בית המשפט או בית הדין הצבאי באשר להסרת החיסיון, וזכותו כי יינתן לו זמן סביר בנסיבות העניין להתייעץ עם עורך דין או לקבל סיוע משפטי אם הוא זכאי לו מטעם המדינה ולשקול את עמדתו כאמור;
{{ח:תתת|(3)}} המשמעות של ויתור על החיסיון ושל גילוי הראיה, לרבות האפשרות שראיה שהחיסיון אינו חל לגביה תימסר להגנה בכפוף להוראות {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#סעיף 50ב|סעיף 50ב(ב) לפקודת הראיות}}, יכולתו לוותר על חיסיון רק לגבי חלק מהראיה, ומשמעות אי־הסכמתו לוותר על החיסיון, ובכלל זה היעדר האפשרות להסיר את החיסיון בלא החלטה של בית המשפט או בית הדין הצבאי;
{{ח:תתת|(4)}} זכותו להביע את עמדתו לפני בית המשפט או בית הדין הצבאי לפי {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#סעיף 50ב|סעיף 50ב(ג) לפקודת הראיות}} ולפי סעיף קטן (ו), אם הגוף החוקר יבקש מבית המשפט או מבית הדין הצבאי להסיר את החיסיון כאמור {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#סעיף 49|בסעיפים 49(א)}}, {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#סעיף 50|50(א)}} {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#סעיף 50א|או 50א(א) לפקודת הראיות}}, לפי העניין, וזכותו להביע את עמדתו לפני התובע כאמור בסעיף קטן (ה);
{{ח:תתת|(5)}} זכותו כי גם בעל המקצוע יביע עמדה לפני בית המשפט או בית הדין הצבאי בדיון כאמור בפסקה (4) אם הנפגע יבקש זאת, ובעניין נפגע עבירה קטין – זכותו שבעל המקצוע יביע עמדתו לפני בית המשפט או בית הדין הצבאי אם הקטין והורהו או אפוטרופסו הסכימו לכך.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} היה נפגע עבירה קטין שטרם מלאו לו 14 שנים, תתקבל ההחלטה אם לוותר על חסיון הראיה על ידי הורהו או אפוטרופסו, ואם מלאו לקטין 14 שנים – תתקבל ההחלטה על ידי הקטין נוסף על הורהו או אפוטרופסו.
{{ח:תתת|(2)}} הייתה עמדת הקטין באשר לוויתור על החיסיון שונה מעמדת הורהו או אפוטרופסו, לא יבקש החוקר ויתור על החיסיון, והוא יוסר רק באישור בית המשפט או בית הדין הצבאי.
{{ח:תתת|(3)}} נודע לחוקר כי בעניינו של קטין נפגע עבירה מתקיים הליך לפי {{ח:חיצוני|חוק הנוער (טיפול והשגחה)#סעיף 2|סעיפים 2}}, {{ח:חיצוני|חוק הנוער (טיפול והשגחה)#סעיף 3|3}} {{ח:חיצוני|חוק הנוער (טיפול והשגחה)#סעיף 12|או 12 לחוק הנוער (טיפול והשגחה), התש״ך–1960}}, לא יבקש החוקר ויתור על החיסיון, והוא יוסר רק באישור בית המשפט או בית הדין הצבאי.
{{ח:תתת|(4)}} במקרה של קטין נפגע עבירה שהורהו או אפוטרופסו, או מי מקרוביהם, חשוד או מעורב בביצוע העבירה כלפי הקטין, או שעובד סוציאלי העביר למשטרה את הדיווח על ביצוע העבירה כלפי הקטין, או שהתעורר חשש כי ההורה או האפוטרופוס נמצא בניגוד עניינים ובשל כך אינו יכול לייצג את טובת הקטין בנוגע להסרת החיסיון, בטרם יבקש החוקר מהקטין או מהורהו או מאפוטרופסו לוותר על החיסיון, יתייעץ עם עובד סוציאלי לפי {{ח:חיצוני|חוק הנוער (טיפול והשגחה)|חוק הנוער (טיפול והשגחה)}}, ואם סבר, לאחר ההתייעצות, כי יש חשש שההורה או האפוטרופוס אינו יכול לייצג את טובת הקטין בשאלת הוויתור על החיסיון, לא יבקש החוקר ויתור על החיסיון, והוא יוסר רק באישור בית המשפט או בית הדין הצבאי.
{{ח:תתת|(5)}} חוקר שהגיש לבית המשפט או לבית הדין הצבאי בקשה להסרת חיסיון בנסיבות כאמור בסעיף קטן זה, יידע את הקטין ואת הורהו או אפוטרופסו על הגשת הבקשה ועל הזכויות המפורטות בסעיף קטן (ג)(2), (4) ו־(5).
{{ח:תת|(ה)}} תובע לא ימסור ראיה לפי {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#סעיף 50ב|סעיף 50ב(ב) לפקודת הראיות}} על דבר הנוגע לנפגע עבירה אלא לאחר שניתנה לנפגע העבירה או למי מטעמו הזדמנות סבירה בנסיבות העניין להביע את עמדתו בעניין, לפני קבלת ההחלטה על מסירת הראיה, ואם הוחלט על מסירת הראיה – יידע את נפגע העבירה על היקף הגילוי שעליו הוחלט; נפגע עבירה ימסור את עמדתו לתובע בעניין כאמור, בכתב –
{{ח:תתת|(1)}} במהלך החקירה – באמצעות החוקר;
{{ח:תתת|(2)}} לאחר העברת חומר הבדיקה לתובע, אם החשוד אינו במעצר – גם בטרם יחליט התובע על הגשת כתב האישום ועל מסירת הראיה להגנה; עמדה כאמור יכול שתימסר בעל פה אם התובע הסכים לכך.
{{ח:תת|(ו)|(1)}} בית המשפט או בית הדין הצבאי ייתן לנפגע העבירה זכות להביע את עמדתו לפי {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#סעיף 50ב|סעיף 50ב(ג) לפקודת הראיות}}, באופן סביר בנסיבות העניין ובכלל זה בהתחשב בהיות החשוד במעצר, בעל פה, בכתב או בכל דרך אחרת, על פי בחירתו של נפגע העבירה וככל שהוא מעוניין בכך; בית המשפט או בית הדין הצבאי ייתן גם לבעל מקצוע הזדמנות להביע את עמדתו כאמור, אם נפגע העבירה ביקש זאת, ולעניין נפגע עבירה קטין – גם אם לא ביקש זאת, ובלבד שהקטין והורהו או אפוטרופסו הסכימו לכך.
{{ח:תתת|(2)}} הבעת העמדה של נפגע העבירה כאמור בסעיף קטן זה יכול שתיעשה בידי מי מטעמו של נפגע העבירה, אלא אם כן קבע בית המשפט או בית הדין הצבאי אחרת.
{{ח:תתת|(3)}} הוגשה לבית המשפט או לבית הדין הצבאי בקשה להסרת החיסיון בעניין קטין נפגע עבירה לפי סעיף קטן (ד) –
{{ח:תתתת|(א)}} לעניין פסקאות (3) או (4) של אותו סעיף קטן, תובא לפני בית המשפט או בית הדין הצבאי, לפני הדיון, עמדה של עובד סוציאלי לפי {{ח:חיצוני|חוק הנוער (טיפול והשגחה)|חוק הנוער (טיפול והשגחה)}}, לעניין הסרת החיסיון ולעניין קיומו של חשש לניגוד עניינים;
{{ח:תתתת|(ב)}} לעניין פסקאות (2) עד (4) של אותו סעיף קטן, רשאי בית המשפט או בית הדין הצבאי למנות לקטין אפוטרופוס לדין או עורך דין בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק הסיוע המשפטי|חוק הסיוע המשפטי, התשל״ב–1972}}, לייצגו בהליך בעניין הסרת החיסיון, אם הקטין אינו מיוצג ובית המשפט או בית הדין הצבאי מצא כי הדבר דרוש לטובת הקטין ולשם שמירה על ענייניו; בית המשפט או בית הדין הצבאי יהיה רשאי לעשות כן לפני הדיון או במהלכו.

{{ח:סעיף|513יד|זכות לנוכחות מלווה בחקירה|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} נפגע עבירת מין או אלימות זכאי שאדם המלווה אותו, לפי בחירתו, יהיה נוכח בעת חקירתו בגוף החוקר, אלא אם כן סבר הקצין הממונה, כי יש בכך כדי לפגוע בחקירה.

{{ח:סעיף|513טו|זכות נפגע עבירת מין לבחור את מין החוקר|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} נפגע עבירת מין זכאי לבחור את מין החוקר, והוא ייחקר כאמור בהתאם לבקשתו, אלא אם כן התקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הקצין הממונה סבר כי מטעמים מיוחדים שיירשמו, לא ניתן להיענות לבקשה;
{{ח:תתת|(2)}} החוקר האחראי על חקירת העבירה סבר, כי מטעמים מיוחדים שיירשמו, יש בכך כדי לפגוע בחקירה, ובשל דחיפות העניין לא ניתן לקבל את עמדתו של הקצין הממונה.
{{ח:תת|(ב)}} לא נענתה בקשתו של נפגע העבירה מאחד הטעמים המנויים בסעיף קטן (א)(1) או (2), ייחקר הנפגע בנוכחות נציג הגוף החוקר בן המין שביקש הנפגע כי יחקור אותו, אם נכח באותה עת במקום החקירה, ונפגע העבירה מעוניין בכך.
{{ח:תת|(ג)}} בתחילת החקירה יידע החוקר את נפגע העבירה בדבר זכותו כאמור בסעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ד)}} לעניין זה, ”עבירת מין“ – עבירה {{ח:חיצוני|חוק העונשין|בחוק העונשין}} המנויה {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט א2|בפרט 2}} {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט א5|או 5 לתוספת השלישית}}, ועבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק למניעת הטרדה מינית#סעיף 5|סעיף 5 לחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ״ח–1998}}.

{{ח:סעיף|513טז|זכות לנוכחות בדיון הנערך בדלתיים סגורות|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 373א|סעיף 373א}}, נפגע עבירה זכאי להיות נוכח בדיון בבית הדין הצבאי בעניין העבירה שממנה נפגע, הנערך בדלתיים סגורות לפי {{ח:פנימי|סעיף 324|סעיף 324}}, וכן זכאי הוא שאדם המלווה אותו, לפי בחירתו, יהיה נוכח עמו בדיון כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי בית הדין הצבאי, מטעמים של ביטחון המדינה, או מטעמים מיוחדים אחרים שיירשמו, שלא לאפשר את נוכחותו של נפגע העבירה או של האדם המלווה אותו בדיון בבית הדין הצבאי, או לקבוע תנאים או הגבלות לנוכחותו של מלווה בדיון כאמור.

{{ח:סעיף|513יז|זכות להביע עמדה לעניין ביטול כתב אישום|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} נפגע עבירת מין או אלימות חמורה, שקיבל הודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 513ח|סעיף 513ח(ג)(2)}} על כוונה לבטל את כתב האישום נגד הנאשם לפי {{ח:פנימי|סעיף 308|סעיף 308}}, זכאי שתינתן לו הזדמנות להביע את עמדתו בעניין בכתב לפני מי שהוסמך לקבל החלטה לפי {{ח:פנימי|סעיף 308|סעיף 308}}, לפני קבלת ההחלטה, במועד ובדרך שייקבעו בפקודות הצבא.

{{ח:סעיף|513יח|זכות להביע עמדה לעניין הסדר טיעון|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} נפגע עבירת מין או אלימות חמורה, שקיבל הודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 513ח|סעיף 513ח(ג)(2)}} על האפשרות שהתביעה תגיע להסדר טיעון עם הנאשם או על פרטיו של הסדר טיעון המתגבש עם הנאשם – זכאי שתינתן לו הזדמנות להביע את עמדתו בעניין, בעל־פה או בכתב, לפני פרקליט צבאי, לפני קבלת החלטה בעניין.
{{ח:תת|(ב)}} זכויותיו של נפגע עבירת מין או אלימות חמורה לקבל הודעה על פרטיו של הסדר טיעון המתגבש עם הנאשם ולהביע עמדה בעניין זה כאמור בסעיף קטן (א), לא יחולו לגבי העבירות המפורטות להלן, אלא אם כן ביקש נפגע העבירה להביע את עמדתו לעניין פרטיו של הסדר הטיעון:
{{ח:תתת|(1)}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 192|סעיף 192 לחוק העונשין}}, אם נפגע העבירה הוא בן משפחתו של הנאשם; בפסקה זו, ”בן משפחתו“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|תוספת 4 חלק ב|בחלק ב׳ לתוספת הרביעית}};
{{ח:תתת|(2)}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 382|סעיף 382(ב) או (ג) לחוק העונשין}}.
{{ח:תת|(ג)}} נפגע עבירת מין או אלימות חמורה המפורטת {{ח:פנימי|תוספת 5|בתוספת החמישית}}, שקיבל הודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 513ח|סעיף 513ח(ג)(2)}}, על פרטיו של הסדר טיעון שהתגבש עם הנאשם, זכאי להביע את עמדתו לעניין הסדר הטיעון, לפני פרקליט צבאי, בעל־פה או בכתב, על פי בחירתו, טרם קבלת ההחלטה על הסדר הטיעון.
{{ח:תת|(ד)}} בדיון לגבי כתב אישום בעבירת מין או אלימות חמורה, שבו מציג התובע לפני בית הדין הצבאי הסדר טיעון שאליו הגיע עם הנאשם, יברר בית הדין הצבאי אם קוימו הוראות חוק זה לעניין זכויותיו של נפגע עבירת מין או אלימות חמורה לפי סעיף זה, לרבות אם הובאו פרטיו של הסדר הטיעון המוצג לפניו, כאמור בסעיף זה, לפני נפגע עבירה כאמור.
{{ח:תת|(ה)}} הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג) יחולו, אלא אם כן קבע פרקליט צבאי, כי יש בכך כדי לפגוע באופן ממשי בניהול ההליך.
{{ח:תת|(ו)}} המועדים והדרכים למימוש זכות נפגע העבירה לפי סעיף זה ייקבעו בתקנות.

{{ח:סעיף|513יט|הצהרת נפגע|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} נפגע עבירה זכאי למסור הצהרה בכתב לגוף החוקר או לתובע, על כל פגיעה ונזק שנגרמו לו בשל העבירה, לרבות נזק גוף, נזק נפשי או נזק לרכוש; מסר הנפגע הצהרה כאמור, זכאי הוא שהתובע יביא את הצהרתו לפני בית הדין הצבאי בדיון בעניין גזר דינו של הנאשם, לפי {{ח:פנימי|סעיף 399|סעיף 399}}.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות לעניין הצהרת נפגע לפי סעיף זה, לרבות לעניין דרכי הגשתה, תוכנה ועדכונה, ייקבעו בפקודות הצבא.

{{ח:סעיף|513כ|זכות להביע עמדה לפני רשות מוסמכת להפחתת עונש|תיקון: תשע״ח, תשפ״ה־2}}
{{ח:תת|(א)}} נפגע עבירת מין או אלימות, שקיבל הודעה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 513י|סעיף 513י}} על מועד הבאת עניינו של נידון לפני רשות מוסמכת להפחתת עונש, זכאי שתינתן לו הזדמנות להביע את עמדתו בכתב לפני הרשות, במועד ובדרך שייקבעו בפקודות הצבא, לעניין הסיכון הצפוי משחרור הנידון לשלומו וביטחונו של נפגע העבירה; ואולם, לעניין הבאת עניינו של נידון לפני הוועדה לעיון בעונש, זכאי נפגע העבירה להביע את עמדתו בכתב או בעל פה, לפי בחירתו, במועד ובדרך שייקבעו בפקודות הצבא.
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נידון“ – מי שבית דין צבאי הטיל עליו בשל העבירה עונש מאסר בפועל העולה על שלושה חודשים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רשות מוסמכת להפחתת עונש“ – הוועדה לעיון בעונש שהוקמה לפי {{ח:פנימי|חלק ח פרק 2|פרק שני שבחלק ח׳}}, שר הביטחון, הרמטכ״ל, ראש מחוז שיפוטי לפי {{ח:פנימי|חלק ה פרק 6|פרק שישי לחלק ה׳}}, או מי שמשמש כרשות להפחתת העונש לפי {{ח:פנימי|סעיף 503|סעיף 503}}, לפי העניין.
{{ח:תת|(ג)}} בחר נפגע עבירה שקיבל הודעה על מועד הדיון להביע את עמדתו לפני הוועדה לעיון בעונש בעל פה לפי סעיף קטן (א) סיפה, לא יידחה לשם כך הדיון אם הנידון נשא כבר מחצית מתקופת המאסר שעליו לשאת או אם דחיית מועד הדיון תגרום לכך שהדיון יתקיים לאחר שנשא כבר תקופת מאסר כאמור.

{{ח:סעיף|513כא|זכות להביע עמדה לעניין חנינה והקלה בעונש|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} נפגע עבירת מין או אלימות, שקיבל הודעה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 513ח|סעיף 513ח(ג)(1)}} על בקשת הנידון לחנינה או להקלה בעונשו מנשיא המדינה, זכאי שתינתן לו הזדמנות להביע את עמדתו בכתב באמצעות הפרקליטות הצבאית, לפני החלטת נשיא המדינה בבקשה כאמור, כפי שייקבע בפקודות הצבא.

{{ח:סעיף|513כב|הגנה מפני משפט פלילי או אזרחי|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} אי–קיום זכות מהזכויות הקבועות {{ח:פנימי|חלק ח1|בחלק זה}} אין בו כשלעצמו כדי לפסול הליך פלילי, או כדי להוות עילה למשפט פלילי או אזרחי נגד רשות ציבורית או עובד ציבור; ואולם אין בהוראות סעיף זה כדי למנוע נקיטת הליך משמעתי לפי כל דין; בסעיף זה, ”עובד ציבור“ – לרבות חייל.

{{ח:סעיף|513כג|זכאות בני משפחה|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} גרמה העבירה למותו של אדם, יוענקו הזכויות לפי {{ח:פנימי|חלק ח1|חלק זה}} לבני משפחתו של נפגע העבירה לפי סדר הקדימויות שלהלן:
{{ח:תת|(1)}} למי שהיה בן זוגו בעת מותו;
{{ח:תת|(2)}} לילדיו;
{{ח:תת|(3)}} להוריו;
{{ח:תת|(4)}} לאחיו;
{{ח:ת}} בהעדרם של כל אלה למי שהיה אפוטרופסו בעת מותו.

{{ח:סעיף|513כד|הקמת יחידות סיוע בתביעה הצבאית|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} בתביעה הצבאית יוקמו יחידות סיוע, כפי שייקבע בפקודות הצבא, שתפקידן להבטיח את מימוש זכויות נפגע העבירה לפי הוראות {{ח:פנימי|חלק ח1|חלק זה}}, ובין השאר:
{{ח:תתת|(1)}} להבטיח את העברת המידע מהתביעה הצבאית לנפגעי העבירה ומנפגעי העבירה לתביעה הצבאית;
{{ח:תתת|(2)}} להנחות את התביעה הצבאית ולסייע למשרתים בה ביישום ההוראות לפי {{ח:פנימי|חלק ח1|חלק זה}};
{{ח:תתת|(3)}} לאסוף מידע עדכני בדבר שירותי סיוע לנפגעי עבירה, ולהפיצו בתביעה הצבאית.
{{ח:תת|(ב)}} מבנה היחידות, פריסתן, תפקידיהן ודרכי פעולתן ייקבעו בפקודות הצבא.

{{ח:סעיף|513כה|מינוי אחראים במשטרה הצבאית|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} המשטרה הצבאית תמנה אחראים לעניין חוק זה, כפי שייקבע בפקודות הצבא, שתפקידם להבטיח את מימוש זכויות נפגע העבירה לפי הוראות {{ח:פנימי|חלק ח1|חלק זה}} ובין השאר:
{{ח:תתת|(1)}} להבטיח את העברת המידע מהמשטרה הצבאית לנפגעי העבירה ומנפגעי העבירה למשטרה הצבאית;
{{ח:תתת|(2)}} להנחות את המשטרה הצבאית ולסייע למשרתים בה ביישום ההוראות לפי {{ח:פנימי|חלק ח1|חלק זה}};
{{ח:תתת|(3)}} לאסוף מידע עדכני בדבר שירותי סיוע לנפגעי עבירה ולהפיצו במשטרה הצבאית.
{{ח:תת|(ב)}} דרך מינוי האחראים, מספרם, תפקידיהם ואופן פעולתם ייקבעו בפקודות הצבא.

{{ח:קטע2|חלק ח1 פרק ג|פרק ג׳: הוראות שונות|תיקון: תשע״ח}}

{{ח:סעיף|513כו|הודעות|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} הודעות לפי {{ח:פנימי|חלק ח1|חלק זה}} יישלחו לנפגע העבירה לפי פרטי ההתקשרות שמסר לשם כך, והכול בדרך שתיקבע בפקודות הצבא; הודעות שנשלחו לפי פרטי ההתקשרות שמסר נפגע העבירה כאמור או שנעשה מאמץ סביר לשלוח או למסור אותן בדרך אחרת שתיקבע בפקודות הצבא, יראו אותן כאילו נמסרו לו.

{{ח:סעיף|513כז|שינוי התוספות|תיקון: תשע״ח, תשפ״ב}}
{{ח:ת}} שר הביטחון, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, רשאי לשנות בצו את {{ח:פנימי|תוספת 3|התוספות השלישית עד השמינית}}, למעט את {{ח:פנימי|תוספת 5א|תוספת חמישית א׳}}.

{{ח:סעיף|513כח|תקנות לעניין {{ח:פנימי|חלק ח1|חלק ח׳1}}|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} שר הביטחון, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצוע {{ח:פנימי|חלק ח1|חלק זה}}.

{{ח:קטע1|חלק ט|חלק ט׳ – עבירות מיוחדות}}

{{ח:סעיף|514|בזיון בית דין צבאי}}
{{ח:תת|(א)}} מי שאינו חייל שעבר אחת העבירות האלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוזמן כדין לבוא לפני בית דין צבאי ולא בא, או בא ועזבו לפני שקיבל רשות לעשות זאת, ולא הראה סיבה מספקת להעדרו;
{{ח:תתת|(2)}} נדרש כדין על ידי בית דין צבאי להישבע או להצהיר בהן צדק ולא עשה זאת;
{{ח:תתת|(3)}} נדרש כדין על ידי בית דין צבאי להמציא מסמך שברשותו ובמזיד לא המציא אותו;
{{ח:תתת|(4)}} בהיותו עד בבית דין צבאי לא השיב על שאלה שנדרש כדין להשיב עליה, או השיב ביודעין תשובה מתחמקת;
{{ח:תתת|(5)}} גרם הפרעה או הפסקה במהלך הדיונים של בית הדין,
{{ח:תת}} דינו – מאסר שנה.
{{ח:תת|(ב)}} מי שאינו חייל וביזה בית דין צבאי על ידי נקיטת לשון מעליבה או מאיימת, דינו – מאסר שנתיים.

{{ח:סעיף|515|בזיון בית דין לגבי שופט־&lt;wbr&gt;חוקר ואחרים}}
{{ח:ת}} לצורך {{ח:פנימי|סעיף 514|סעיף 514}}, ”בית דין“ –
{{ח:תת|(1)}} לרבות שופט־חוקר;
{{ח:תת|(2)}} לענין {{ח:פנימי|סעיף 514|פסקאות (1), (3) ו־(4) לסעיף קטן (א) שבו}} – לרבות ועדת חקירה;
{{ח:תת|(3)}} לענין {{ח:פנימי|סעיף 514|פסקאות (3) ו־(4) לסעיף קטן (א) שבו}} – לרבות קצין־בודק.

{{ח:סעיף|516|התחמקות מעדות בפני קצין־&lt;wbr&gt;בודק}}
{{ח:ת}} מי שאינו חייל, והתחמק מלהיחקר על ידי קצין־בודק בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 256|לסעיף 256}}, דינו – מאסר שנה.

{{ח:סעיף|517||תיקון: תשכ״ד, תשל״ז, תשנ״ג}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|518|התחזות כחייל|תיקון: תשמ״א}}
{{ח:ת}} אדם שאינו חייל והתחזה כחייל, על ידי שענד סימן הנראה כסימן דרגה או כסימן צבאי אחר או שלבש מדים הנראים כמדי צבא, או על ידי טענות שוא או בדרך אחרת, דינו – מאסר שלוש שנים.

{{ח:סעיף|518א|ציון דרגה, תפקיד או שם יחידה|תיקון: תשכ״ט, תשמ״א, תשנ״ד, תשס״ה־2}}
{{ח:תת|(א)}} אדם רשאי לציין את דרגתו הצבאית, שהוענקה לו לפי פקודות הצבא; אופן השימוש בציון הדרגה ייעשה בתנאים שיקבע שר הבטחון באישור ועדת החוץ והבטחון של הכנסת.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות השיפוט הצבאי (אופן השימוש בדרגה צבאית של מי שאינו חייל)|תקנות השיפוט הצבאי (אופן השימוש בדרגה צבאית של מי שאינו חייל), תשכ״ט–1969}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} מי שעשה שימוש בדרגתו הצבאית, בתפקידו הצבאי או בשם יחידתו הצבאית, באופן שיש בו משום פגיעה בשמו הטוב של הצבא או בכבודו, דינו – מאסר שישה חודשים.
{{ח:תת|(ג)}} מי שעבר עבירה לפי סעיף קטן (ב) במטרה להביא לאי־ציות להוראת כל דין או לסכל את ביצועה של הוראת כל דין, דינו – מאסר שנה.

{{ח:סעיף|518ב|לבישת מדי צבא|תיקון: תשל״ד}}
{{ח:ת}} מי שלבש מדים או חלקי מדים שהם רכוש הצבא או לבש ביודעין מדים או חלקי מדים שנועדו לשימוש הצבא, והוא אינו מורשה לכך, דינו – מאסר שנה אחת.

{{ח:סעיף|519|עיכוב תעודות|תיקון: תשמ״א}}
{{ח:ת}} אדם שאינו חייל וקיבל ביודעין או עיכב תחת ידיו ביודעין בתורת משכון להבטחת חוב, כל חפץ או תעודה שניתנו לחייל מטעם הצבא, דינו – מאסר שנה אחת.

{{ח:סעיף|519א|תקיפת שוטר צבאי|תיקון: תשכ״ד, תשמ״ז־2}}
{{ח:ת}} שוטר צבאי הפועל כחוק על פי סמכויותיו לפי {{ח:פנימי|סעיף 227|סעיף 227(1)}}, דינו כדין שוטר לענין {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 273|סעיפים 273 עד 276 לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}.

{{ח:סעיף|520|חייל המסרב להישמע לפקודות}}
{{ח:ת}} חייל שעבר אחת העבירות האלה:
{{ח:תת|(1)}} נדרש כדין למסור לשלטון אזרחי חייל אחר הסר למשמעתו ובמזיד לא עשה זאת;
{{ח:תת|(2)}} הפריע לעצירת חייל או נמנע במזיד מסייע לעצירת חייל הסר למשמעתו על ידי אדם שאינו חייל אך הוא מוסמך לכך כדין,
{{ח:ת}} דינו – מאסר שנתיים.

{{ח:סעיף|521|שיפוט|תיקון: תשכ״ד, תשכ״ט, תשל״ז, תשנ״ג, תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} העובר אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} עבירה לפי {{ח:פנימי|חלק ט|חלק זה}};
{{ח:תתת|(2)}} עבירה לפי אחד {{ח:פנימי|סעיף 325|הסעיפים 325}}, {{ח:פנימי|סעיף 326|326}}, {{ח:פנימי|סעיף 326ב|או 326ב}};
{{ח:תתת|(2א)}} עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 539א|סעיף 539א}};
{{ח:תתת|(3)}} עבירה {{ח:פנימי|סעיף 519|שסעיף 519}} חל עליה –
{{ח:תת}} יישפט עליה לפני בית משפט, אולם אין בהוראה זו לגרוע מסמכותו של בית הדין הצבאי לפי {{ח:פנימי|סעיף 331|סעיף 331}}.
{{ח:תת|(ב)}} חייל שעבר עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 518א|סעיף 518א}} יובא עליה לדין כאילו היתה זו עבירה צבאית.

{{ח:קטע1|חלק י|חלק י׳ – הוראות שונות}}

{{ח:סעיף|522|דרגות לענין חוק זה}}
{{ח:ת}} חייל שיש לו דרגות מסוגים שונים או שאין לו דרגה כלל, רואים אותו, לענין חוק זה, כבעל אותה דרגה שנקבעה בהתאם לפקודות הצבא.

{{ח:סעיף|523|החרמת מכשירי עבירה}}
{{ח:ת}} יצא אדם חייב בדין בבית דין צבאי, רשאי בית הדין לצוות, כי מכשיר שבו הסתייע העבריין בביצוע העבירה יוחרם, אף אם לא הוכחה בעלותו של העבריין על המכשיר.

{{ח:סעיף|524|הוראות בית הדין על החזרת רכוש}}
{{ח:ת}} נתחייב אדם בבית דין צבאי על עבירה לגבי רכוש לא לו, ומצאו ברשותו את הרכוש או חלק ממנו או דבר שנרכש תמורתו, רשאי בית הדין להורות בגזר דינו כי מה שנמצא ברשות העבריין כאמור יימסר למי שנראה כבעל הרכוש.

{{ח:סעיף|525|החזרת רכוש שלא בגזר דין}}
{{ח:ת}} רכוש שהגיע לידי חייל בקשר לבדיקה או חקירה בעבירה או לדיון אחר בה לפי חוק זה, ולא ניתנה על הרכוש הוראה לפי {{ח:פנימי|סעיף 524|סעיף 524}}, יכול אותו חייל או מי שטוען זכות על הרכוש לבקש מנשיאו של בית דין צבאי מחוזי שיורה כיצד לנהוג ברכוש, והנשיא יחליט על הבקשה לאחר ששמע את דעתו של תובע צבאי.

{{ח:סעיף|526|שמירת זכויות}}
{{ח:ת}} אין האמור {{ח:פנימי|סעיף 523|בסעיפים 523}}, {{ח:פנימי|סעיף 524|524}} {{ח:פנימי|סעיף 525|ו־525}} בא לגרוע מזכותו של אדם שלא נתחייב בדין, לתבוע לעצמו מידי המדינה רכוש שהוחרם לפי {{ח:פנימי|סעיף 523|סעיפים אלה}}, או מידי אדם רכוש שנמסר לו לפיהם.

{{ח:סעיף|527|הזמנת חיילים כעדים}}
{{ח:ת}} עד שהוא חייל, פרט למי שחוק זה חל עליו לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}} {{ח:פנימי|סעיף 7|או 7}}, יוזמן על ידי בית הדין כפי שייקבע בפקודות הצבא, ואפשר יהיה לכפות את היענותו להזמנה בדרך שתיקבע בהן.

{{ח:סעיף|528|הזמנת עדים אחרים}}
{{ח:תת|(א)}} עד שאינו חייל, או עד שחוק זה חל עליו לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}} {{ח:פנימי|סעיף 7|או 7}}, יוזמן בדרך שמזמינים עדים לבית משפט השלום, ובשינויים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} ההזמנה תהיה חתומה בידי נשיא בית הדין או בידי מי שהוסמך לכך על ידיו, או בידי אב בית הדין;
{{ח:תתת|(2)}} מוסר ההזמנה יכול להיות גם חייל;
{{ח:תתת|(3)}} ההזמנה תהיה על טופס שדוגמתו נקבעה בתקנות.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות השיפוט הצבאי (טופס הזמנת עד)|תקנות השיפוט הצבאי (טופס הזמנת עד), תשל״א–1971}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} שיעורי התשלומים שישולמו לעדים כאמור בתורת דמי נסיעה, שכר בטלה ודמי לינה יהיו כשיעורים המשתלמים בבתי המשפט.

{{ח:סעיף|529|צו להבאת עד שהוזמן ולא בא}}
{{ח:ת}} עד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 528|בסעיף 528}} שהוזמן לבוא ולא בא, והוכח לבית הדין כי הוזמן כהלכה, רשאי אב בית הדין ליתן לשוטר צו בחתימת ידו לאסור את העד ולהביאו לפני בית הדין.

{{ח:סעיף|530|צו הבאה במקום הזמנה}}
{{ח:ת}} היה אב בית הדין משוכנע, על סמך עדות בשבועה, כי עד שהוא אומר להזמינו לפי {{ח:פנימי|סעיף 528|סעיף 528}} לא ייענה להזמנה, רשאי הוא לתת צו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 529|בסעיף 529}} במקום ההזמנה להעיד.

{{ח:סעיף|531|דין צו הבאה}}
{{ח:ת}} צו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 529|בסעיף 529}} דינו לגבי שוטר וכל אדם אחר, כדין צו מאסר לשם כפיית התייצבות שניתן על פי {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 113|סעיף 21 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (שפיטה על פי כתב־אישום)}}.

{{ח:סעיף|532|הזמנת עדים על ידי שופט־&lt;wbr&gt;חוקר}}
{{ח:ת}} האמור {{ח:פנימי|סעיף 527|בסעיפים 527 עד 531}} לגבי בית דין או אב בית הדין, יחול על שופט־חוקר בתיאומים לפי הענין.

{{ח:סעיף|533|הורדה מדרגה בשל עבירה שיש עימה קלון|תיקון: תשס״ד־8}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל דין“ – הנידון וכן התובע הצבאי הראשי או תובע צבאי שהוסמך לכך על ידו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נידון“ – מי שהועדה דנה בענין הורדתו מדרגה, כאמור בסעיף קטן (ב) או (ג);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רשויות אכיפת החוק“ – משטרת ישראל, רשויות התביעה וכל גוף אחר שקבע שר הביטחון בצו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רשויות הביטחון“ – צבא הגנה לישראל, שירות הביטחון הכללי וכל גוף אחר שקבע שר הביטחון בצו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שופט בדימוס“ – מי שהיה שופט כמפורט להלן ויצא לקצבה או פרש:
{{ח:תתתת|(1)}} שופט צבאי–משפטאי;
{{ח:תתתת|(2)}} שופט כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט|בחוק בתי המשפט}};
{{ח:תתתת|(3)}} שופט כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק בית הדין לעבודה|בחוק בית הדין לעבודה}}.
{{ח:תת|(ב)}} אדם שנתחייב על ידי בית משפט או בית דין אחר, למעט בית דין צבאי, בעבירה שיש עמה קלון, והוא בדרגת רב סמל ראשון לפחות, בין אם הוא משרת בצבא ובין אם לאו, רשאית ועדה, בראשות שופט בדימוס שהוא קצין בדרגת אלוף משנה לפחות, להורידו מדרגתו ולקבוע את הדרגה שאליה יורד; הרכב הועדה, המקרים שבהם תדון וסדרי הדיון בה ייקבעו בפקודות הצבא (בסעיף זה – הועדה), ובלבד שחבר הועדה לא יהיה מי שדרגתו נמוכה מדרגת הנידון ושלפחות אחד מחברי הועדה שאינו היושב ראש יהיה קצין בעל הכשרה משפטית.
{{ח:תת|(ג)}} הודה אדם שהוא קצין, בין אם הוא משרת בצבא ובין אם לאו, בביצוע מעשה המהווה לכאורה עבירה שיש עמה קלון, אך לא נתחייב בדין בעבירה כאמור, לרבות בשל הסדר טיעון או הסדר אחר עם רשויות אכיפת החוק או רשויות הביטחון, יחולו עליו הוראות סעיף קטן (ב), בשינויים המחויבים, אף שלא נתחייב בדין כאמור, ובלבד שלא זוכה בדין בשל אותה עבירה.
{{ח:תת|(ד)}} נידון אשר הועדה החליטה להורידו מדרגתו, וקבעה את הדרגה שאליה יורד, וכן התובע הצבאי הראשי או תובע צבאי שהוסמך לכך על ידו, רשאים לערער על החלטת הועדה לפני בית הדין הצבאי לערעורים.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות השיפוט הצבאי (סדרי הדין בבית הדין הצבאי לערעורים בערעור לפי סעיף 533(ד) לחוק)|תקנות השיפוט הצבאי (סדרי הדין בבית הדין הצבאי לערעורים בערעור לפי סעיף 533(ד) לחוק), התשס״ו–2005}}.}}
{{ח:תת|(ה)}} התקופה להגשת ערעור כאמור בסעיף קטן (ד) היא שלושים ימים מיום מתן החלטת הועדה; ניתנה ההחלטה שלא במעמד בעל דין, יחל מנין התקופה להגשת הערעור, לגבי בעל דין שההחלטה ניתנה שלא במעמדו, מן היום שבו נמסרה לו הודעה על החלטת הועדה; נשיא בית הדין הצבאי לערעורים רשאי, לבקשת בעל דין, להרשות הגשת ערעור לאחר שעברו התקופות האמורות.
{{ח:תת|(ו)}} בערעור על החלטת הועדה כאמור בסעיף קטן (ד) ידון בית הדין הצבאי לערעורים בשופט צבאי–משפטאי אחד, ואולם רשאי נשיא בית הדין הצבאי לערעורים לקבוע כי הערעור יידון לפני מותב של שלושה שופטים, ששניים מהם לפחות יהיו שופטים צבאיים–משפטאים; בערעור כאמור לא ישב מי שדרגתו נמוכה מדרגת הנידון.

{{ח:סעיף|533א|הורדה מדרגה בנסיבות מיוחדות|תיקון: תשס״ד־8}}
{{ח:ת}} הרמטכ״ל רשאי, בנסיבות מיוחדות, שיפרט בהחלטתו, באישור הפרקליט הצבאי הראשי ובהתייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה, להוריד מדרגתו אדם שהוא קצין, בין אם הוא משרת בצבא ובין אם לאו, ולקבוע את הדרגה שאליה יורד.

{{ח:סעיף|534|חיוב בתשלום נזקים שנגרמו למתקנים|תיקון: תשל״ז}}
{{ח:ת}} נגרם נזק למתקן בצבא, לריהוטו או לכל חפץ אחר שבו או ששייך לו, וועדת חקירה קבעה –
{{ח:תת|(1)}} כי הנזק נגרם במזיד על ידי קבוצת חיילים מסויימת שחנתה או שנמצאה במתקן או בקרבתו;
{{ח:תת|(2)}} את מידת הנזק שנגרם כאמור;
{{ח:תת|(3)}} כי אין אפשרות להוכיח מי מאותם חיילים גרם נזק –
{{ח:ת}} רשאי קצין שהוסמך לכך על ידי הרמטכ״ל לחייב את כל החיילים הנמנים עם אותה קבוצה בתשלום דמי הנזק חלק כחלק, אלא שאין לחייב חייל בסכום העולה על החלק השישי משכר יסוד חדשי של טוראי בשירות חובה כפי שהוא בעת הטלת החיוב.

{{ח:סעיף|535|גביית סכומים שהוטלו על קבוצה}}
{{ח:ת}} סכום שהוטל על חייל לפי {{ח:פנימי|סעיף 534|סעיף 534}} ייגבה בדרך הקבועה {{ח:פנימי|סעיף 497|בסעיף 497}}.

{{ח:סעיף|536|החזרת סכומים שנגבו}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|סעיף 534|סעיף 534}} לא יחול על נזק שאדם פלוני הורשע בדין על גרימתו, ואם הורשע בדין כאמור לאחר שנגבו כספים מאדם אחר לפי {{ח:פנימי|סעיף 534|אותו סעיף}}, יוחזרו הכספים למי ששילמם.

{{ח:סעיף|537|ועדות חקירה|תיקון: תשכ״ד}}
{{ח:ת}} שר הבטחון, וכן הרמטכ״ל, רשאי למנות ועדת חקירה לשם חקירת כל ענין הנוגע לצבא, והיא מוסמכת להזמין עדים ולגבות עדויות בשבועה או ללא שבועה. ועדת חקירה יכול שתהיה מורכבת מקצין אחד.

{{ח:סעיף|538|חומר ועדת חקירה לא ישמש ראיה במשפט|תיקון: תשנ״ח}}
{{ח:תת|(א)}} שום דבר שהושמע במהלך חקירתה של ועדת חקירה, בין מפי עד ובין באופן אחר, ושום דין וחשבון של ועדת חקירה, לא יתקבל כראיה במשפט, אלא אם הועמד הנידון לדין על עדות שקר שמסר לאותה ועדת חקירה.
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה, ”משפט“ – הליך המתקיים בפני בית משפט או בפני בית דין.

{{ח:סעיף|539|זכותו של חייל בחקירה הנוגעת לשמו הטוב|תיקון: תשט״ו}}
{{ח:ת}} נתמנתה ועדת חקירה לשם חקירת ענין הנוגע לשמו הטוב של חייל או נתקלה בענין כזה תוך עבודתה, תינתן לאותו חייל הזדמנות להיות נוכח בשעת החקירה לחקור עדים ולהשמיע דברו.

{{ח:סעיף|539א|תחקיר צבאי|תיקון: תשנ״ח, תשס״ה־3, תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תחקיר“ – בירור שנערך בצבא, בהתאם לפקודות הצבא, בנוגע לאירוע שהתרחש במהלך אימון או פעילות מבצעית, או בקשר אליהם;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גוף חוקר“ – קצין בודק, משטרה צבאית חוקרת או שופט חוקר;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גוף ציבורי“ – משרדי הממשלה, או גוף אחר ששר הבטחון קבעו בצו;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו השיפוט הצבאי (קביעת גוף ציבורי)|צו השיפוט הצבאי (קביעת גוף ציבורי), התשנ״ט–1999}} לעניין גופים ציבוריים לפי סעיף 539א לחוק.}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”משפט“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 538|בסעיף 538(ב)}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קצין בודק“ – קצין בודק כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 252|בסעיף 252(א)(2) ו־(3)}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בכל דין, יחולו לענין תחקיר הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הדברים שהושמעו בתחקיר, פרוטוקול התחקיר, כל חומר אחר שהוכן במהלכו, וכן הסיכומים, הממצאים והמסקנות (להלן – חומר התחקיר), לא יתקבלו כראיה במשפט, למעט במשפט בשל מסירת ידיעה כוזבת או העלמת פרט חשוב בתחקיר;
{{ח:תתת|(2)}} חומר התחקיר יהיה חסוי בפני כל אדם ואולם הוא יימסר, כולו או חלקו, רק לאותם גופים בצבא שהתחקיר דרוש להם לצורך מילוי תפקידם; הוראות פסקה זו לא יחולו על חומר ארכיוני שזכות העיון בו הוגבלה {{ח:חיצוני|חוק הארכיונים|בחוק הארכיונים, התשט״ו–1955}}, או לפיו, אך התקיימו כל התנאים לחשיפתו לעיון הקהל אשר נקבע לפי {{ח:חיצוני|חוק הארכיונים|החוק האמור}} ובלבד שעברה תקופה של עשר שנים מיום הפקדתו;
{{ח:תתת|(3)}} חומר התחקיר לא יימסר לגוף חוקר;
{{ח:תתת|(4)|(א)}} חומר התחקיר יימסר לפרקליט הצבאי הראשי או לנציגו, לפי בקשתו, בנוגע לאירוע מסוים או בנוגע לסוגי אירועים;
{{ח:תתתת|(ב)}} מצא הפרקליט הצבאי הראשי או סגנו כי חומר התחקיר מגלה חשד לביצוע עבירה, המצדיק בדיקה או חקירה על ידי גוף חוקר, רשאי הוא, לאחר שנועץ בקצין שדרגתו אלוף לפחות, להורות בכתב, לגוף חוקר, לפתוח בבדיקה או בחקירה;
{{ח:תתתת|(ג)}} הורה הפרקליט הצבאי הראשי או סגנו לפתוח בבדיקה או בחקירה, יתאר בהוראתו את נסיבות האירוע שבעקבותיו נערך התחקיר, ואת הסיבות אשר בשלן עלה החשד לביצוע העבירה; ואולם לא יצורף להוראה דבר מחומר התחקיר, והיא לא תצביע על חשד כלפי אדם שהיה מעורב באירוע;
{{ח:תתת|(5)}} הרמטכ״ל או מי שהוא הסמיך לכך, רשאי לאשר העברת סיכום ממצאי התחקיר או חומר התחקיר, כולו או חלקו, לגוף ציבורי שהמידע דרוש לו, לצורך מילוי תפקידו בלבד, וכן רשאי הוא לאשר העברת סיכום ממצאי התחקיר לאדם הנוגע בדבר; ואולם לא יועבר חומר או סיכום כאמור, אם קיים חשש כי העברתו תפגע בבטחון המדינה;
{{ח:תתת|(6)}} על אף האמור בפסקה (5), חומר התחקיר או סיכום ממצאיו, לא יועבר למי שעורך חקירה פלילית על פי דין;
{{ח:תתת|(7)}} ועדת משנה של ועדת החוץ והבטחון של הכנסת, שישיבותיה חסויות, תקבל לפי בקשתה, את חומר התחקיר.
{{ח:תת|(ג)}} המפרסם שם של חייל המעורב באירוע המתברר במסגרת תחקיר, לרבות פרט אחר שיש בו כדי לזהותו, דינו – מאסר שישה חודשים; איסור פרסום לפי סעיף קטן זה לא יחול על העברת שם של חייל, לרבות כל פרט אחר שיש בו כדי לזהותו כחלק מחומר תחקיר שהועבר לפי הוראות סעיף קטן (ב).

{{ח:סעיף|539ב|דיווח לכנסת – הטרדות מיניות בצבא והטיפול בהן|תיקון: תשפ״ו־2}}
{{ח:ת}} הרמטכ״ל יגיש לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, עד 31 במרץ בכל שנה, דין וחשבון לגבי השנה הקלנדרית שקדמה למועד הדיווח, ובו פירוט הפעולות השונות שנקט למניעת הטרדה מינית בצבא וכן מספר הדיווחים על הטרדות מיניות שהוגשו לממונה על הטיפול בהטרדות מיניות בצבא ואופן הטיפול בהן; בדין וחשבון האמור לא ייכללו פרטי מידע שיאפשרו את זיהוי המדווח, המתלונן או הנילון ואנשים אחרים המעורבים בדיווח.

{{ח:סעיף|540|אצילת סמכויות|תיקון: תשל״ט, תשס״ד־4}}
{{ח:ת}} הרמטכ״ל רשאי, מזמן לזמן, לאצול למפקד אחר מסמכויותיו לפי חוק זה, כולן או מקצתן, פרט לסמכויותיו לפי {{ח:פנימי|סעיף 2א|סעיף 2א}} ולפי {{ח:פנימי|סעיף 158|הסעיפים 158}}, {{ח:פנימי|סעיף 177|177(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 185|185}}, {{ח:פנימי|סעיף 186|186}}, {{ח:פנימי|סעיף 187|187}}, {{ח:פנימי|סעיף 192|192}}, {{ח:פנימי|סעיף 198|198}}, {{ח:פנימי|סעיף 212|212}}, {{ח:פנימי|סעיף 441|441(ג)(2)}}, {{ח:פנימי|סעיף 462|462}} {{ח:פנימי|סעיף 504|ו־504}}.

{{ח:סעיף|541|תחולת {{ח:חיצוני|חוק העונשין|חוק העונשין}}|תיקון: תשמ״ב, תשמ״ב־2, תשמ״ז, תשמ״ח, תשנ״ד, תשס״ד, תשס״ד־4, תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק ו|פרק ו׳ לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}, לא יחול על ענין שחוק זה חל עליו, אולם –
{{ח:תת|(1)}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 63|סעיף 63 לאותו חוק}} יחול הן לגבי עבירות צבאיות והן לגבי עבירות שאינן עבירות צבאיות, אך לא יחול על נידון שהוא חייל בשירות חובה;
{{ח:תת|(2)}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 35|סעיפים 35}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 35א|35א}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 36|36}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 40|40}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 41|41}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 42|42}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|61}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 62|ו־62 לאותו חוק}} יחולו לגבי עבירות שאינן עבירות צבאיות;
{{ח:תת|(2א)}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 87|סעיף 87 לאותו חוק}} יחול הן לגבי עבירות צבאיות והן לגבי עבירות שאינן צבאיות, והסמכויות הנתונות {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 87|בסעיף האמור}} לבית משפט יהיו נתונות, לגבי אותן עבירות, גם לאב בית הדין הצבאי ולנשיא בית הדין הצבאי, ואולם לענין חייל כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 1|בפסקה (1) להגדרה ”חייל“ שבסעיף 1}}, לא יתנו בית הדין, אב בית הדין או נשיא בית הדין, לפי הענין, את דחיית ביצוע עונשו במתן ערובה;
{{ח:תת|(3)|(א)}} האמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק ו סימן ב1|בסימן ב׳1 לאותו פרק}} (להלן – סימן ב׳1) יחול הן לגבי עבירות צבאיות והן לגבי עבירות שאינן צבאיות בשינויים הבאים:
{{ח:תתתת|(1)}} עבודת שירות שבית דין צבאי יהא מוסמך לקבוע תהא עבודה ציבורית כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק ו סימן ב1|בסימן ב׳1}} במסגרת הצבא (להלן – עבודה צבאית);
{{ח:תתתת|(2)}} הסמכויות הנתונות {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק ו סימן ב1|בסימן ב׳1}} לממונה, למפקח, למנהל הכללי של שירות התעסוקה ולנציב בית הסוהר יהיו נתונות, לגבי נידון שבית דין צבאי קבע כי ישא עונשו בעבודה צבאית (להלן – אסיר בעבודה צבאית), למי שהרמטכ״ל מינה לכך באישור שר הביטחון;
{{ח:תתתת|(3)}} הסמכויות הנתונות {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק ו סימן ב1|בסימן ב׳1}} לבית המשפט יהיו נתונות לבית דין צבאי, ואולם הסמכות הנתונה לבית המשפט המחוזי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 51ט|בסעיף 51ט(ג)}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק ו סימן ב1|בסימן ב׳1}} תהיה נתונה לנשיאו של בית הדין הצבאי המחוזי, והסמכות הנתונה לבית המשפט בערעור על החלטות לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 51ט|סעיפים 51ט(ג)}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 51י|ו־51י(ב)}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק ו סימן ב1|בסימן ב׳1}} תהיה נתונה לשופט משפטאי של בית הדין הצבאי לערעורים;
{{ח:תתתת|(4)}} הסמכויות הנתונות לבית דין צבאי בסעיף זה, תהיינה נתונות לו גם לגבי עונש מחבוש;
{{ח:תתת|(ב)}} על אסיר בעבודה צבאית יוסיפו לחול הדינים החלים על כל חייל, בכפוף לאמור בתקנות לפי סעיף קטן (ג);
{{ח:תתת|(ג)}} סמכויות שר המשטרה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק ו סימן ב1|סימן ב׳1}} יהיו נתונות לשר הבטחון והוא יהיה רשאי להתקין תקנות לביצוע האמור בפסקת משנה (א) לגבי אסיר בעבודה צבאית, לרבות בענין תשלומים לאסיר או תמורתם, ניכויים מהם, הפסקה בעבודה בשל מחלה או סיבה אחרת, סדרי דין בערעור ובעתירה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 51ט|סעיף 51ט(ג)}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק ו סימן ב1|בסימן ב׳1}} ומועד שמיעתם וכן בענין זכויותיו וחובותיו של אסיר בעבודה צבאית.

{{ח:סעיף|541א|המלצה לנשיא המדינה לעניין עבירות שעבר חייל לפני גיוסו|תיקון: תשע״ז־2, תשע״ט־2, תשפ״א, ק״ת תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} חייל בשירות חובה שהורשע או שבית משפט קבע לגביו כי עבר עבירה, לפני התייצבותו לשירות סדיר, רשאי לבקש המלצה מאת צבא הגנה לישראל לקיצור או ביטול של תקופת התיישנות או תקופת מחיקה לגבי פרט רישום לעניין הרשעה או קביעה כאמור, והכול בהתאם להוראות שייקבעו בפקודות הצבא; המלצה כאמור תובא לנשיא המדינה בסמוך לתום תקופת השירות שהחייל חייב בה על פי {{ח:חיצוני|חוק שירות ביטחון|חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ״ו–1986}}.
{{ח:תת|(ב)}} בפקודות כאמור בסעיף קטן (א) ייקבעו גם הוראות לעניין הגשת בקשה בידי חייל כאמור באותו סעיף קטן לאחר שחרורו משירות חובה.
{{ח:תת|(ג)}} צבא הגנה לישראל יביא לידיעת חייל שיש לו פרט רישום כאמור בסעיף קטן (א) את ההוראות שנקבעו בפקודות הצבא לפי סעיף זה ביום גיוסו או בסמוך לאחריו, וכן יביא את ההוראות לידיעת מיועד לשירות ביטחון כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות ביטחון|בחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ״ו–1986}}, שיש לו פרט רישום כאמור, טרם התייצבותו לשירות חובה.
{{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה, ”פרט רישום“, ”תקופת התיישנות“ ו”תקופת מחיקה“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק המידע הפלילי ותקנת השבים|בחוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע״ט–2019}}.

{{ח:קטע1|חלק יא|חלק י״א – בירור קבילות חיילים|תיקון: תשל״ב}}

{{ח:סעיף|542|סייג ל”חייל“|תיקון: תשל״ב, תשנ״ג}}
{{ח:ת}} כל מקום שמדובר {{ח:פנימי|חלק יא|בחלק זה}} על חייל, אין משמעותו אלא חייל כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 1|בסעיף 1}} לרבות איש מילואים שאינו בשירות, אם הקבילה נוגעת לשירותו במילואים.

{{ח:סעיף|543|מינוי נציב קבילות חיילים|תיקון: תשל״ב, תשע״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} שר הבטחון, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת החוץ והבטחון של הכנסת, ימנה נציב קבילות חיילים ({{ח:פנימי|חלק יא|בחלק זה}} – נציב הקבילות); נציב הקבילות יכהן תקופת כהונה אחת בלבד של שבע שנים.
{{ח:תת|(ב)}} הודעה על מינויו של נציב הקבילות ועל מענו תפורסם ברשומות.

{{ח:סעיף|543א|מועד הבחירה|תיקון: תשנ״ג, תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} שר הבטחון יגיש לאישור ועדת החוץ והבטחון של הכנסת את שם המועמד לתפקיד נציב הקבילות לא יאוחר מתשעים ימים לפני תום תקופת כהונתו של נציב הקבילות המכהן, והוועדה תדון בהצעתו לא יאוחר משישים ימים לפני תום תקופת כהונתו של נציב הקבילות המכהן.

{{ח:סעיף|543ב|ממלא מקום לנציב|תיקון: תשנ״ג, תשע״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} נבצר מנציב הקבילות, דרך ארעי, למלא תפקידיו, ימנה שר הביטחון, בתוך 14 ימים, ממלא מקום לנציב הקבילות לתקופה שלא תעלה על שלושה חדשים, או עד שיחזור למלא את תפקידיו, לפי המוקדם; השר רשאי להאריך את המינוי לתקופות נוספות, ובלבד שסך כל תקופות כהונתו של ממלא מקום הנציב לא יעלה על ששה חדשים; הוראות סעיף קטן זה יחולו גם על ממלא מקום נציב הקבילות שמונה לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ב)}} נבצר מנציב הקבילות למלא תפקידיו במשך תקופה העולה על ששה חדשים רצופים יראו אותו כאילו התפטר מתפקידו.
{{ח:תת|(ג)}} נתפנה מקומו של נציב הקבילות לפני תום תקופת כהונתו, ימנה שר הביטחון, בתוך 14 ימים, ממלא מקום לנציב הקבילות עד לכניסתו לתפקיד של נציב קבילות חדש.
{{ח:תת|(ד)}} נבצר מנציב הקבילות למלא את תפקידיו לפי סעיף קטן (ב) או התפנה מקומו לפי סעיף קטן (ג) לפני תום תקופת כהונתו, יגיש שר הביטחון לאישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת את שם המועמד לתפקיד נציב הקבילות מוקדם ככל האפשר ולא יאוחר משלושים ימים מהיום שבו נבצר ממנו למלא את תפקידיו או התפנה מקומו, לפי העניין; הוועדה תדון בהצעת שר הביטחון כאמור מוקדם ככל האפשר ולא יאוחר משלושים ימים מיום שהגיש לה את שם המועמד.
{{ח:תת|(ה)}} החל הליך מינויו של נציב הקבילות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 543א|בסעיף 543א}} וטרם הושלם ביום סיום כהונתו של נציב הקבילות המכהן, רשאי שר הביטחון להאריך את כהונתו של נציב הקבילות לתקופה אחת שלא תעלה על שלושה חודשים או עד לכניסתו לתפקיד של נציב קבילות חדש, לפי המוקדם; לא היה ניתן להאריך את כהונתו של נציב הקבילות כאמור, יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)#סעיף 23א|סעיף 23א לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי״ט–1959}}.

{{ח:סעיף|544|קבילה של מי|תיקון: תשל״ב, תשס״ז}}
{{ח:ת}} אלה רשאים להגיש קבילה:
{{ח:תת|(1)}} אדם הרואה עצמו נפגע במעשה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 547|בסעיף 547}} שנעשה לגביו בזמן היותו חייל או מיועד לשירות ביטחון (להלן – החייל הנפגע);
{{ח:תת|(2)}} בנו, בתו, אחיו או אחותו של החייל שנפגע אם מלאו להם 16 שנה, או הוריו או בן־זוגו של אותו חייל, ובאין אחד מאלה – מי שנתבקש מאת החייל הנפגע לעשות כך.

{{ח:סעיף|545|דרך הגשת הקבילה|תיקון: תשל״ב, תשס״ז}}
{{ח:תת|(א)}} קבילה תוגש בכתב במישרין לנציב הקבילות, תיחתם ביד הקובל ויצויינו בה שמו, מספר הדואר הצבאי של היחידה שבה משרת החייל הנפגע, מספרו האישי ודרגתו; הגיש את הקבילה מי שחדל מלהיות חייל, מיועד לשירות ביטחון או אדם כאמור {{ח:פנימי|סעיף 544|בסעיף 544(2)}}, יצויינו בה, בנוסף לפרטים כאמור של החייל, גם שמו ומענו של הקובל.
{{ח:תת|(ב)}} קבילה של אסיר או עציר תוגש במעטפה סגורה למפקד מיתקן הכליאה הצבאי שבו הוא מוחזק, והמפקד יעביר את המעטפה, בלי שיפתחנה, לנציב הקבילות.

{{ח:סעיף|546|קבילה על מי|תיקון: תשי״ח, תשל״ב}}
{{ח:ת}} קבילה ניתנת להגשה על מי שבזמן עשיית המעשה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 547|בסעיף 547}} היה חייל או עובד בשירות הצבא שחוק זה חל עליו על פי {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8(2)}} והוא אף אם ביום הגשת הקבילה שוב אינו חייל או עובד כאמור; הקובל יפרש בקבילתו את זהותו של האדם שעליו הוא קובל, ואם אין בידו לתאר זהותו ימסור כל פרט שבידו המסייע לזיהויו.

{{ח:סעיף|547|קבילה על מה|תיקון: תשל״ב}}
{{ח:תת|(א)}} נושא לקבילה הוא מעשה שנתקיימו בו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא פוגע במישרין בחייל הנפגע או מונע ממנו במישרין טובת הנאה;
{{ח:תתת|(2)}} הוא נוגע לסדרי השירות, לתנאי השירות או למשמעת;
{{ח:תתת|(3)}} הוא בניגוד לחיקוק או לפקודות הצבא, או ללא סמכות חוקית, או בניגוד למינהל תקין, או שיש בו משום נוקשות יתירה או אי־צדק בולט.
{{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף זה, ”מעשה“ – לרבות מחדל ופיגור בעשיה.

{{ח:סעיף|548|קבילות שאין לברר אותן|תיקון: תשל״ב, תשל״ה, תשנ״ג, תשס״ד, תשס״ד־4, תשס״ז}}
{{ח:ת}} בקבילות אלה לא יהיה בירור:
{{ח:תת|(1)}} קבילה על החלטת שר הביטחון, הרמטכ״ל או ראש מחוז שיפוטי לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 442|סעיף 442}};
{{ח:תת|(2)}} קבילה על החלטת הרמטכ״ל לפי {{ח:פנימי|סעיף 167|סעיפים 167}} {{ח:פנימי|סעיף 167א|או 167א}};
{{ח:תת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|(4)}} קבילה על פעולה שיפוטית של בית דין צבאי או של שופט בית דין צבאי או של בית משפט צבאי אחר או של שופט חוקר;
{{ח:תת|(5)}} קבילה בענין התלוי ועומד בבית דין צבאי או בבית משפט אחר, בפני שופט חוקר או בפני קצין שיפוט, או קבילה בענין שבית דין צבאי או בית משפט אחר או שופט אחר או קצין שיפוט הכריעו בו לגופו;
{{ח:תת|(6)}} קבילה על פעולה שיפוטית של ועדה שכוננה על פי חיקוק או של חבר מחבריה במילוי תפקידו כחבר הועדה;
{{ח:תת|(7)}} קבילה על מעשה שהוא עבירה שעליה הוגשה תלונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 225|סעיף 225}} או שבקשר עמה מונה קצין בודק או שופט חוקר;
{{ח:תת|(8)}} קבילה על החלטת הועדה לעיון בעונש לפי {{ח:פנימי|חלק ח פרק 2|הפרק השני של חלק ח׳}};
{{ח:תת|(9)}} קבילה על החלטה בנושא הערכתו, דירוגו או מיונו של מיועד לשירות ביטחון, למעט קבילה לגבי פגם שנפל בהליך ההערכה, הדירוג או המיון.

{{ח:סעיף|549|קבילות שבירורן מצריך סיבה מיוחדת|תיקון: תשל״ב}}
{{ח:ת}} ואלה קבילות שלא יהיה בהן בירור אלא אם מצא נציב הקבילות שיש סיבה מיוחדת המצדיקה את בירורן:
{{ח:תת|(1)}} קבילה בענין שניתנה בו החלטה שעליה אפשר, או היה אפשר, להגיש על פי דין השגה, ערר או ערעור, והוא אינו מסוג הענינים {{ח:פנימי|סעיף 548|שסעיף 548(5)}} דן בהם;
{{ח:תת|(2)}} קבילה שהוגשה לאחר שעברה שנה מיום המעשה שעליו נסבה הקבילה, ואם המעשה נודע לקובל מאוחר יותר – מהיום שבו נודע לו המעשה;
{{ח:תת|(3)}} קבילה שהוגשה לאחר שעברו מאה ושמונים יום מהיום שבו חדל החייל הנפגע להיות חייל.

{{ח:סעיף|549א|העברת קבילה לפרקליט הצבאי הראשי|תיקון: תשמ״ב}}
{{ח:ת}} מצא נציב הקבילות שקבילה מעוררת על פניה חשד שנעברה עבירה, רשאי הוא להעביר את הקבילה, כולה או מקצתה, לפרקליט הצבאי הראשי.

{{ח:סעיף|550|פתיחת הבירור|תיקון: תשל״ב}}
{{ח:תת|(א)}} משהוגשה קבילה, יפתח נציב הקבילות בבירורה, זולת אם ראה שאינה ממלאה אחרי {{ח:פנימי|סעיף 544|סעיף 544}} או שאינה ממלאה בפרט חשוב אחרי {{ח:פנימי|סעיף 545|סעיף 545}} או שאינה בגדר {{ח:פנימי|סעיף 546|סעיף 546}} או בגדר {{ח:פנימי|סעיף 547|סעיף 547}}, או שאין לברר אותה מאחת הסיבות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 548|בסעיפים 548}} {{ח:פנימי|סעיף 549|או 549}} או שהיא קנטרנית או טרדנית.
{{ח:תת|(ב)}} במקרים האמורים בסעיף קטן (א), יודיע נציב הקבילות לקובל בכתב, שלא יטפל בקבילה, ויציין את הנימוקים לכך.

{{ח:סעיף|551|דרכי הבירור|תיקון: תשל״ב}}
{{ח:תת|(א)}} נציב הקבילות רשאי לברר את הקבילה בכל דרך שיראה ואינו קשור להוראות שבסדר דין או בדיני ראיות.
{{ח:תת|(ב)}} נציב הקבילות יביא את הקבילה לידיעת האדם שקובלים עליו ולידיעת מפקדו ויתן להם הזדמנות נאותה להשיב עליה, והוא רשאי לדרוש מהם כי ישיבו על הקבילה תוך התקופה שיקבע בדרישתו.
{{ח:תת|(ג)}} על הבירור בפני נציב הקבילות ובפני מי שהוא הסמיך לכך יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק ועדות חקירה#סעיף 9|סעיפים 9 עד 11 לחוק ועדות חקירה, תשכ״ט–1968}}, בשינויים לפי הענין, וכן יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק ועדות חקירה#סעיף 27|סעיף 27(ב) לחוק האמור}} על אדם שאינו חייל שהוזמן להתייצב בפניהם.
{{ח:תת|(ד)}} ראה נציב הקבילות שאדם אחר עלול להיפגע מעצם הבירור או מתוצאותיו, יודיע לו הנציב על כך ויעמיד לרשותו, בדרך שיראה לנכון, את חומר הראיות הנוגע לאותה פגיעה.
{{ח:תת|(ה)}} האמור בסעיפים קטנים (ג) ו־(ד) אינו בא לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#פרק ג|פרק ג׳ לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל״א–1971}}.

{{ח:סעיף|552|הפסקת הבירור|תיקון: תשל״ב}}
{{ח:ת}} נציב הקבילות יפסיק את בירור הקבילה אם נוכח שנתקיימה אחת העילות המצדיקות שלא לפתוח בבירורה, ויהיה רשאי להפסיקו כשענין הקבילה בא על תיקונו, או כשהקובל ביטל את קבילתו; במקרה זה יודיע בכתב לקובל, למי שהקבילה עליו ולמפקדו של אותו אדם, שהפסיק את הבירור, ויציין את הנימוקים לכך.

{{ח:סעיף|553|תוצאות הבירור|תיקון: תשל״ב}}
{{ח:תת|(א)}} מצא נציב הקבילות שהקבילה היתה מוצדקת, ימסור על כך בהודעה מנומקת לקובל, לאדם שקובלים עליו, למפקדו של אותו אדם ולקצין שהרמטכ״ל הסמיכו לכך; נציב הקבילות רשאי לפרט בהודעתו את תמצית ממצאיו, ורשאי הוא להצביע על הצורך בתיקון ליקוי שהעלה הבירור, ועל הדרך לתיקונו.
{{ח:תת|(ב)}} הקצין כאמור בסעיף קטן (א) יודיע לנציב הקבילות בהקדם האפשרי, אך לא יאוחר מחדשיים מיום קבלת ההודעה, על הצעדים שננקטו.
{{ח:תת|(ג)}} מצא נציב הקבילות שהקבילה לא היתה מוצדקת, ימסור על כך הודעה מנומקת לקובל, לאדם שעליו קובלים ולמפקדו של אותו אדם, ורשאי הוא לפרט בה את תמצית ממצאיו.
{{ח:תת|(ד)}} העלה בירור הקבילה חשד שנעברה עבירה, יודיע נציב הקבילות על כך לפרקליט הצבאי הראשי.

{{ח:סעיף|554|סייגים להודעה|תיקון: תשל״ב}}
{{ח:תת|(א)}} הודעה של נציב הקבילות לפי {{ח:פנימי|סעיף 553|סעיף 553(א) או (ג)}} לא תכלול ולא תגלה חומר או ידיעה אשר לדעת ראש הממשלה או שר הבטחון הם ענין לבטחון המדינה, או אשר לדעת ראש הממשלה או שר החוץ הם ענין ליחסי החוץ או לקשרי המסחר הבין־לאומיים של המדינה.
{{ח:תת|(ב)}} ראה נציב הקבילות כי הודעתו עלולה לכלול או לגלות חומר או ידיעה כאמור בסעיף קטן (א) ולא הביעו השרים את דעתם כאמור שם, יבקש נציב הקבילות את דעת ראש הממשלה, שר הבטחון או שר החוץ, לפי הענין, לפני שיתן את הודעתו.
{{ח:תת|(ג)}} בהודעה על תוצאות הבירור יהיה נציב הקבילות פטור מלהודיע את ממצאיו ונימוקיו –
{{ח:תתת|(1)}} כשהקבילה היתה בענין מינוי לתפקיד פלוני או בענין העלאה בדרגה, או בענין פיטורים מהשירות;
{{ח:תתת|(2)}} כשגילוים עלול, לדעתו, לפגוע שלא כדין בזכותו של אדם זולת הקובל;
{{ח:תתת|(3)}} כשיש לדעתו בגילוים משום גילוי סוד מקצועי או ידיעה סודית כמשמעותם לפי כל דין;
{{ח:תתת|(4)}} כשיש לדעתו בגילוים כדי לפגוע בסדר הטוב של הצבא או במשמעתו.

{{ח:סעיף|555|זכויות וסעדים|תיקון: תשל״ב}}
{{ח:תת|(א)}} החלטותיו וממצאיו של נציב הקבילות בענין קבילה –
{{ח:תתת|(1)}} אין בהם כדי להעניק לקובל או לאדם אחר זכות או סעד בדיון משמעתי או בבית דין צבאי או בבית משפט אחר שלא היו לו לפני כן;
{{ח:תתת|(2)}} אין בהם כדי למנוע מהקובל או מכל אדם אחר להשתמש בזכות או לבקש סעד שהוא זכאי להם; אולם אם נקבע לכך מועד בחיקוק או בפקודות הצבא לא יוארך המועד על ידי הגשת הקבילה או בירורה.
{{ח:תת|(ב)}} שום בית משפט לא ייזקק לבקשת סעד נגד החלטותיו וממצאיו של נציב הקבילות בענין קבילה.

{{ח:סעיף|556|חובת סודיות|תיקון: תשל״ב}}
{{ח:ת}} נציב הקבילות וכל אדם אחר שבעזרתו מבצע נציב הקבילות את תפקידיו חייבים לשמור בסוד כל ידיעה שהגיעה אליהם לרגל תפקידם, ולא לגלותה אלא בביצוע המוטל עליהם {{ח:פנימי|חלק יא|בחלק זה}}.

{{ח:סעיף|557|דין וחשבון|תיקון: תשל״ב}}
{{ח:תת|(א)}} נציב הקבילות יגיש לשר הבטחון ולועדת החוץ והבטחון של הכנסת, מדי שנה, דין וחשבון על פעולותיו, שיכיל סקירה כללית ותיאור הטיפול במבחר של קבילות.
{{ח:תת|(ב)}} נציב הקבילות רשאי להגיש לשר הבטחון ולועדת החוץ והבטחון של הכנסת דין וחשבון מיוחד קודם להגשת הדין וחשבון השנתי.

{{ח:סעיף|558|אי תלותו של הנציב|תיקון: תשל״ב}}
{{ח:ת}} אין על נציב הקבילות מרות בעניני מילוי תפקידו לפי {{ח:פנימי|חלק יא|חלק זה}} זולת מרותו של הדין.

{{ח:קטע1|חלק יב|חלק י״ב – ביצוע ותקנות|תיקון: תשל״ב}}

{{ח:סעיף|559|ביצוע ותקנות|תיקון: תשל״ב}}
{{ח:ת}} שר הבטחון ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו ובלבד שלא יתקין תקנות בדבר סדרי הדין בבתי הדין הצבאיים אלא בהסכמת שר המשפטים.

{{ח:סעיף|560|ביטול|תיקון: תשל״ב}}
{{ח:ת}} בטלים –
{{ח:תת|(1)}} תקנות־שעת־חירום (חוקת השיפוט תש״ח), תש״ח–1948 (להלן – החוקה);
{{ח:תת|(2)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק כלי היריה|בחוק כלי היריה, תש״ט–1949}};}}
{{ח:תת|(3)}} פקודת השפיטה האזרחית של חברים לחילות, 1947.

{{ח:סעיף|561|הוראות מעבר|תיקון: תשל״ב}}
{{ח:תת|(א)}} על אף ביטול החוקה –
{{ח:תתת|(1)}} הורכב בית דין לשפוט נאשם לפי החוקה, והמשפט עודנו תלוי ועומד ביום תחילתו של חוק זה (להלן – התאריך הקובע) יימשכו כל ההליכים בו לפי אותם ההליכים ולפני אותם המוסדות של המנגנון המשפטי שנקבעו בחוקה, אולם אם הוחזר המשפט על ידי בית הדין הצבאי העליון לבית דין של ערכאה ראשונה – ידונו בו לפי חוק זה;
{{ח:תתת|(2)}} פסק דין של בית דין צבאי או של מפקד מוסמך כשופט שניתן לפי החוקה והטיל עונש שעדיין לא בוצע, כולו או מקצתו, יבוצע העונש או יתרתו כאילו הוטל לפי חוק זה; לענין הוראה זו רואים עונש מעצר או עונש מעצר מחנה מלא כמחבוש שהוטל לפי חוק זה;
{{ח:תתת|(3)}} בדיקה או חקירה מוקדמת שנערכה לפי החוקה לפני התאריך הקובע, רואים אותה כבדיקה או חקירה מוקדמת שנערכה לפי חוק זה;
{{ח:תתת|(4)}} פקודת מעצר שעמדה בתוקף ערב התאריך הקובע, רואים אותה כאילו ניתנה לפי חוק זה, ומותר להאריך את תקפה לפיו, אף אם כבר הוארך לפי החוקה;
{{ח:תתת|(5)}} מקום שנקבע לפי החוקה כחדר משמר צבאי, כמחנה מעצר או כבית סוהר צבאי, וערב התאריך הקובע היה משמש לאותה מטרה, רואים אותו כאילו נקבע על פי חוק זה.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} מי שערב התאריך הקובע כיהן כנשיא בית הדין הצבאי העליון, רואים אותו כאילו נתמנה לנשיא בית הדין הצבאי לערעורים לפי חוק זה.
{{ח:תתת|(2)}} מי שערב התאריך הקובע כיהן כסגן נשיא של בית הדין הצבאי העליון והוא בעל הכשרה משפטית, רואים אותו כאילו נתמנה לפי חוק זה לשופט צבאי־משפטאי של בית הדין הצבאי לערעורים.
{{ח:תתת|(3)}} מי שהיה לו ערב התאריך הקובע מינוי לפי פקודות הצבא לכהן כאב בית דין צבאי מחוזי והוא בעל הכשרה משפטית, רואים אותו כאילו נתמנה לשופט צבאי־משפטאי של בית דין צבאי מיוחד או מחוזי.
{{ח:תתת|(4)}} מי שערב התאריך הקובע כיהן כפרקליט צבאי ראשי, פרקליט צבאי, תובע צבאי ראשי או תובע צבאי, רואים אותו כאילו נתמנה לאותו תפקיד לפי חוק זה.
{{ח:תתת|(5)}} מי שהיה לו ערב התאריך הקובע מינוי לפי פקודות הצבא לכהן כסניגור צבאי ראשי או סניגור צבאי, רואים אותו כאילו נתמנה לאותו תפקיד לפי חוק זה.

{{ח:סעיף|562|שמירת התקנות לגבי נעדרים ועריקים|תיקון: תשל״ב}}
{{ח:ת}} מי שעבר עבירה על תקנות 80 או 94 לחוקה, והמעשה מהווה עבירה גם לפי חוק זה והוא לא חזר לשירות עד התאריך הקובע, יוסיפו לחול עליו התקנות האמורות, כאילו לא בוטלו לפי {{ח:פנימי|סעיף 560|סעיף 543}}.

{{ח:סעיף|563|תחילת תוקף|תיקון: תשי״ח, תשל״ב}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק המעבר#סעיף 2|בסעיף 2(ד) לחוק המעבר, תש״ט–1949}}, יפורסם חוק זה ברשומות תוך חודש ימים מיום קבלתו בכנסת.
{{ח:תת|(ב)}} תחילתו של חוק זה היא ביום י״ז בטבת תשט״ז (1 בינואר 1956).
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), תחילתו של {{ח:פנימי|סעיף 189|סעיף 189}} היא מיום ד׳ באייר תשי״ט (12 במאי 1959); וכל מינוי לאחד התפקידים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 188|בסעיף 188}} שיעמוד בתקפו ערב אותו תאריך יפקע תקפו באותו יום.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 189|בסעיף 189}} – מי שמינויו פקע כאמור בסעיף קטן (ג) ונתמנה מחדש לאחר מכן, הרי אם –
{{ח:תתת|(1)}} כיהן ערב פקיעת מינויו תקופה של שנתיים או יותר באחד התפקידים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 188|בסעיף 188}} – יהיה מינויו מינוי של קבע;
{{ח:תתת|(2)}} כיהן ערב פקיעת מינויו תקופה פחותה משנתיים – תבוא תקופת כהונתו לפני פקיעת מינויו במנין תקופת שתי השנים האמורה {{ח:פנימי|סעיף 189|בסעיף 189}}.

{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 304|סעיף 304}})}}}}
{{ח:קטע3|תוספת 1 חלק א|חלק א׳: צורת כתב־אישום {{ח:הערה|(הושמט)}}}}
{{ח:קטע3|תוספת 1 חלק ב|חלק ב׳: דוגמאות לניסוח ההאשמות {{ח:הערה|(הושמטו)}}}}

{{ח:סעיף*|1|בגידה|עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 1}}
{{ח:ת}} בגידה, לפי {{ח:פנימי|סעיף 43|סעיף 43(1) לחוק השיפוט הצבאי, תשט״ו–1955}}.

{{ח:סעיף*|2|עזרה לאויב|עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 2}}
{{ח:ת}} עזרה לאויב, לפי {{ח:פנימי|סעיף 44|סעיף 44, לחוק השיפוט הצבאי, תשט״ו–1955}}.

{{ח:סעיף*|3|התנהגות מחפירה בקשר לפעולות צבאיות|עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 3}}
{{ח:ת}} התנהגות מחפירה בקשר לפעולות צבאיות, לפי {{ח:פנימי|סעיף 45|סעיף 45(3) לחוק השיפוט הצבאי, תשט״ו–1955}}.

{{ח:סעיף*|4|מרידה|עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 4}}
{{ח:ת}} מרידה, לפי {{ח:פנימי|סעיף 46|סעיף 46 לחוק השיפוט הצבאי, תשט״ו–1955}}.

{{ח:סעיף*|5|מרי|עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 5}}
{{ח:ת}} מרי, לפי {{ח:פנימי|סעיף 48|סעיף 48 לחוק השיפוט הצבאי, תשט״ו–1955}}.

{{ח:סעיף*|6|זריעת בהלה בין חיילים|עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 6}}
{{ח:ת}} זריעת בהלה בין חיילים, לפי {{ח:פנימי|סעיף 51|סעיף 51 לחוק השיפוט הצבאי, תשט״ו–1955}}.

{{ח:סעיף*|7|זריעת בהלה|עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 7}}
{{ח:ת}} זריעת בהלה, לפי {{ח:פנימי|סעיף 52|סעיף 52 לחוק השיפוט הצבאי, תשט״ו–1955}}.

{{ח:סעיף*|8|תעמולה המערערת את המשמעת בצבא|עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 8}}
{{ח:ת}} תעמולה המערערת את המשמעת בצבא, לפי {{ח:פנימי|סעיף 53|סעיף 53 לחוק השיפוט הצבאי, תשט״ו–1955}}.

{{ח:סעיף*|9|תעמולה הפוגעת בסדר הטוב בצבא|עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 9}}
{{ח:ת}} תעמולה הפוגעת בסדר הטוב בצבא, לפי {{ח:פנימי|סעיף 54|סעיף 54 לחוק השיפוט הצבאי, תשט״ו–1955}}.

{{ח:סעיף*|10|עבירות בקשר לשבי|עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 10}}
{{ח:ת}} עבירות בקשר לשבי, לפי {{ח:פנימי|סעיף 56|סעיף 56 לחוק השיפוט הצבאי, תשט״ו–1955}}.

{{ח:סעיף*|11|גילוי סודות|עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 11}}
{{ח:ת}} גילוי סודות, לפי {{ח:פנימי|סעיף 57|סעיף 57(1) לחוק השיפוט הצבאי, תשט״ו–1955}}.

{{ח:סעיף*|12|נטישת משמרת|עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 12}}
{{ח:ת}} נטישת משמרת לפי {{ח:פנימי|סעיף 58|סעיף 58(ב) לחוק השיפוט הצבאי, תשט״ו–1955}}.

{{ח:סעיף*|13|אלימות כלפי מפקד|עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 13}}
{{ח:ת}} אלימות כלפי מפקד, לפי {{ח:פנימי|סעיף 59|סעיף 59 לחוק השיפוט הצבאי, תשט״ו–1955}}.

{{ח:סעיף*|14|איום ועלבונות|עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 14}}
{{ח:ת}} איום, לפי {{ח:פנימי|סעיף 62|סעיף 62 לחוק השיפוט הצבאי, תשט״ו–1955}}.

{{ח:סעיף*|15|התנגדות לפעולה חוקית|עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 15}}
{{ח:ת}} התנגדות לפעולה חוקית, לפי {{ח:פנימי|סעיף 64|סעיף 64 לחוק השיפוט הצבאי, תשט״ו–1955}}.

{{ח:סעיף*|16|התעללות|עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 16}}
{{ח:ת}} התעללות, לפי {{ח:פנימי|סעיף 65|סעיף 65 לחוק השיפוט הצבאי, תשט״ו–1955}}.

{{ח:סעיף*|17|עיכוב רכוש ללא הצדקה|עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 17}}
{{ח:ת}} עיכוב רכוש ללא הצדקה, לפי {{ח:פנימי|סעיף 66|סעיף 66 לחוק השיפוט הצבאי, תשט״ו–1955}}.

{{ח:סעיף*|18|שררה כלפי פקודים|עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 18}}
{{ח:ת}} שררה כלפי פקודים, לפי {{ח:פנימי|סעיף 67|סעיף 67 לחוק השיפוט הצבאי, תשט״ו–1955}}.

{{ח:סעיף*|19|חריגה מסמכות|עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 19}}
{{ח:ת}} חריגה מסמכות, לפי {{ח:פנימי|סעיף 68|סעיף 68 לחוק השיפוט הצבאי, תשט״ו–1955}}.

{{ח:סעיף*|20|ביזה|עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 20}}
{{ח:ת}} ביזה, לפי {{ח:פנימי|סעיף 74|סעיף 74 לחוק השיפוט הצבאי, תשט״ו–1955}}.

{{ח:סעיף*|21|השמדת רכוש|עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 21}}
{{ח:ת}} השמדת רכוש, לפי {{ח:פנימי|סעיף 76|סעיף 76 לחוק השיפוט הצבאי, תשט״ו–1955}}.

{{ח:סעיף*|22|הוצאת רכוש מרשות הצבא|עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 22}}
{{ח:ת}} הוצאת רכוש מרשות הצבא, לפי {{ח:פנימי|סעיף 77|סעיף 77 לחוק השיפוט הצבאי, תשט״ו–1955}}.

{{ח:סעיף*|23|אי שמירתו של רכוש צבאי|עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 23}}
{{ח:ת}} אי שמירתו של רכוש צבאי, לפי {{ח:פנימי|סעיף 80|סעיף 80(ב) לחוק השיפוט הצבאי, תשט״ו–1955}}.

{{ח:סעיף*|24|שימוש בלתי חוקי בנשק|עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 24}}
{{ח:ת}} שימוש בלתי חוקי בנשק, לפי {{ח:פנימי|סעיף 85|סעיף 85 לחוק השיפוט הצבאי, תשט״ו–1955}}.

{{ח:סעיף*|25|טיסה אסורה|עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 25}}
{{ח:ת}} טיסה אסורה, לפי {{ח:פנימי|סעיף 90|סעיף 90 לחוק השיפוט הצבאי, תשט״ו–1955}}.

{{ח:סעיף*|26|עריקה|עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 26}}
{{ח:ת}} עריקה, לפי {{ח:פנימי|סעיף 92|סעיף 92 לחוק השיפוט הצבאי, תשט״ו–1955}}.

{{ח:סעיף*|27|העדר מן השירות שלא ברשות|עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 27}}
{{ח:ת}} העדר מן השירות שלא ברשות, לפי {{ח:פנימי|סעיף 94|סעיף 94 לחוק השיפוט הצבאי, תשט״ו–1955}}.

{{ח:סעיף*|28|התחלות|עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 28}}
{{ח:ת}} התחלות, לפי {{ח:פנימי|סעיף 101|סעיף 101 לחוק השיפוט הצבאי, תשט״ו–1955}}.

{{ח:סעיף*|29|עבירה במסמכים צבאיים|עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 29}}
{{ח:ת}} עבירה במסמכים צבאיים, לפי {{ח:פנימי|סעיף 105|סעיף 105(1) לחוק השיפוט הצבאי, תשט״ו–1955}}.

{{ח:סעיף*|30|מעצר שלא כדין|עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 30}}
{{ח:ת}} מעצר שלא כדין, לפי {{ח:פנימי|סעיף 114|סעיף 114 לחוק השיפוט הצבאי, תשט״ו–1955}}.

{{ח:סעיף*|31|שימוש באמצעים בלתי כשרים לצורך חקירה|עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 31}}
{{ח:ת}} שימוש באמצעים בלתי כשרים לצורך חקירה, לפי {{ח:פנימי|סעיף 119|סעיף 119 לחוק השיפוט הצבאי, תשט״ו–1955}}.

{{ח:סעיף*|32|סירוב לקיים פקודה|עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 32}}
{{ח:ת}} סירוב לקיים פקודה, לפי {{ח:פנימי|סעיף 122|סעיף 122 לחוק השיפוט הצבאי, תשט״ו–1955}}.

{{ח:סעיף*|33|אי קיום פקודה|עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 33}}
{{ח:ת}} אי קיום פקודה, לפי {{ח:פנימי|סעיף 123|סעיף 123 לחוק השיפוט הצבאי, תשט״ו–1955}}.

{{ח:סעיף*|34|התרשלות|עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 34}}
{{ח:ת}} התרשלות, לפי {{ח:פנימי|סעיף 124|סעיף 124 לחוק השיפוט הצבאי, תשט״ו–1955}}.

{{ח:סעיף*|35|התנהגות מבישה|עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 35}}
{{ח:ת}} התנהגות מבישה, לפי {{ח:פנימי|סעיף 129|סעיף 129 לחוק השיפוט הצבאי, תשט״ו–1955}}.

{{ח:סעיף*|36|התנהגות שאינה הולמת|עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 36}}
{{ח:ת}} התנהגות שאינה הולמת, לפי {{ח:פנימי|סעיף 130|סעיף 130 לחוק השיפוט הצבאי, תשט״ו–1955}}.

{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שנייה|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 404א|סעיף 404א(ה)}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} עבירה לפי הוראות אלה:

{{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 2 פרט 1}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|סעיף 48|סעיפים 48}}, {{ח:פנימי|סעיף 49|49}}, {{ח:פנימי|סעיף 53|53}}, {{ח:פנימי|סעיף 54|54}}, {{ח:פנימי|סעיף 58|58(א) רישה}}, {{ח:פנימי|סעיף 62|62}}, {{ח:פנימי|סעיף 64|64}}, {{ח:פנימי|סעיף 67|67(א) רישה}}, {{ח:פנימי|סעיף 68|68}}, {{ח:פנימי|סעיף 70|70}}, {{ח:פנימי|סעיף 71|71}}, {{ח:פנימי|סעיף 80|80 רישה}}, {{ח:פנימי|סעיף 82|82}}, {{ח:פנימי|סעיף 89|89}}, {{ח:פנימי|סעיף 90|90}}, {{ח:פנימי|סעיף 91|91}}, {{ח:פנימי|סעיף 96|96}}, {{ח:פנימי|סעיף 106|106}}, {{ח:פנימי|סעיף 109|109(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 116|116}}, {{ח:פנימי|סעיף 117|117}}, {{ח:פנימי|סעיף 122|122 רישה}}, {{ח:פנימי|סעיף 123|123 רישה}}, {{ח:פנימי|סעיף 124|124}}, {{ח:פנימי|סעיף 127|127}}, {{ח:פנימי|סעיף 128|128}}, {{ח:פנימי|סעיף 129|129}}, {{ח:פנימי|סעיף 130|130}}, {{ח:פנימי|סעיף 131|131}}, {{ח:פנימי|סעיף 132|132}}, {{ח:פנימי|סעיף 133|133}} {{ח:פנימי|סעיף 133א|או 133א}};

{{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת 2 פרט 2}}
{{ח:ת}} ניסיון או קשר לעבור עבירה כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 1|בפסקה (1)}};

{{ח:סעיף*|(3)||עוגן=תוספת 2 פרט 3}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|תקנות שירות ביטחון (חובות אנשי מילואים)|תקנות שירות ביטחון (חובות אנשי מילואים), התשט״ז–1956}}: {{ח:חיצוני|תקנות שירות ביטחון (חובות אנשי מילואים)#סעיף 6|תקנה 6}} לעניין איבוד קשר; {{ח:חיצוני|תקנות שירות ביטחון (חובות אנשי מילואים)#סעיף 12|תקנה 12}} לעניין שמירת רכוש צבאי, למעט אם הרכוש הוא נשק, כלי טיס, כלי שיט או כלי תחבורה אחר.

{{ח:קטע2|תוספת 3|תוספת שלישית|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 513ב|סעיף 513ב}}, להגדרה ”עבירת מין או אלימות“)}}}}

{{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 3 פרט א}}
{{ח:ת}} '''עבירות {{ח:חיצוני|חוק העונשין|בחוק העונשין, התשל״ז–1977}}'''

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 3 פרט א1}}
{{ח:ת}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 192|סעיף 192}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק ח סימן ט|בסימן ט׳ לפרק ח׳}}.

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 3 פרט א2}}
{{ח:ת}} עבירות לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 203|סעיפים 203}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 203ב|203ב}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 203ג|203ג}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 214|ו־214(ב1)}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק ח סימן י|בסימן י׳ לפרק ח׳}}.

{{ח:סעיף*|3||תיקון: תשפ״ב|עוגן=תוספת 3 פרט א3}}
{{ח:ת}} עבירות לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 300|סעיפים 300 עד 301ג}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 302|302}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 303|303}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 304|304}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 305|ו־305}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק י סימן א|בסימן א׳ לפרק י׳}}.

{{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת 3 פרט א4}}
{{ח:ת}} עבירות לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 327|סעיפים 327}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 329|329}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 330|330}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 332|332}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 333|333}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 334|334}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 335|335}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 336|336}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 337|ו־337}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק י סימן ד|בסימן ד׳ לפרק י׳}}.

{{ח:סעיף*|5||תיקון: תשפ״ה|עוגן=תוספת 3 פרט א5}}
{{ח:ת}} עבירות לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 345|סעיפים 345}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 346|346}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 347א|347א}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 348|348}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 349|349}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 351|ו־351}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק י סימן ה|בסימן ה׳ לפרק י׳}}.

{{ח:סעיף*|6||עוגן=תוספת 3 פרט א6}}
{{ח:ת}} עבירות לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 368ב|סעיפים 368ב}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 368ג|ו־368ג}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק י סימן ו1|בסימן ו׳1 לפרק י׳}}.

{{ח:סעיף*|7||עוגן=תוספת 3 פרט א7}}
{{ח:ת}} עבירות לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 369|סעיפים 369}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 370|370}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 371|371}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 372|372}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 373|373}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 374|374}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 374א|374א}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 375|375}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 375א|375א}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 376|376}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 376ב|376ב}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 377|377}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 377א|ו־377א}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק י סימן ז|בסימן ז׳ לפרק י׳}}.

{{ח:סעיף*|8||עוגן=תוספת 3 פרט א8}}
{{ח:ת}} עבירות לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 379|סעיפים 379}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 380|380}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 381|381}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 382|ו־382}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק י סימן ח|בסימן ח׳ לפרק י׳}}.

{{ח:סעיף*|9||עוגן=תוספת 3 פרט א9}}
{{ח:ת}} עבירות לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 402|סעיפים 402}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 404|ו־404}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק יא סימן ג|בסימן ג׳ לפרק י״א}}.

{{ח:סעיף*|10||עוגן=תוספת 3 פרט א10}}
{{ח:ת}} עבירות לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 427|סעיפים 427}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 428|ו־428}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק יא סימן ו|בסימן ו׳ לפרק י״א}}.

{{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 3 פרט ב}}
{{ח:ת}} '''עבירות {{ח:חיצוני|חוק למניעת הטרדה מינית|בחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ״ח–1998}}'''

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 3 פרט ב1}}
{{ח:ת}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק למניעת הטרדה מינית#סעיף 3|סעיף 3(א)(5א)}}.

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 3 פרט ב2}}
{{ח:ת}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק למניעת הטרדה מינית#סעיף 5|סעיף 5}}.

{{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 3 פרט ג}}
{{ח:ת}} '''עבירות {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|בפקודת התעבורה}}'''

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 3 פרט ג1}}
{{ח:ת}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 64|סעיפים 64}} {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 64א|ו־64א}}.

{{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 3 פרט ד}}
{{ח:ת}} '''עבירות בחוק זה'''

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 3 פרט ד1}}
{{ח:ת}} עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 59|סעיפים 59 עד 65}}, {{ח:פנימי|סעיף 85|85}}, {{ח:פנימי|סעיף 118|118}} {{ח:פנימי|סעיף 119|ו־119}}.

{{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 3 פרט ה}}
{{ח:ת}} '''עבירות {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות|בחוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981}}'''

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 3 פרט ה1}}
{{ח:ת}} עבירות לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות#סעיף 2|סעיף 2}}, למעט {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות#סעיף 2|פסקאות (2) ו־(8) שבו}}, {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות#סעיף 5|וסעיף 5}}, והכול אם העבירות נעשו בהקשר מיני או על רקע מיני.

{{ח:קטע2|תוספת 4|תוספת רביעית|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 513ב|סעיף 513ב}}, להגדרה ”עבירת מין או אלימות חמורה“)}}}}
{{ח:קטע3|תוספת 4 חלק א|חלק א׳}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|(לעניין {{ח:פנימי|סעיף 513ז|סעיפים 513ז(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 513ח|513ח(ג)(2)}}, {{ח:פנימי|סעיף 513יז|513יז}} {{ח:פנימי|סעיף 513יח|או 513יח}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} '''עבירות {{ח:חיצוני|חוק העונשין|בחוק העונשין, התשל״ז–1977}}, המנויות {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט א|בתוספת השלישית}}'''

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 4 חלק א פרט א1}}
{{ח:ת}} עבירות המנויות {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט א2|בפרט 2}}.

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 4 חלק א פרט א2}}
{{ח:ת}} עבירות המנויות {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט א3|בפרט 3}}, למעט לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 303|סעיפים 303}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 304|ו־304}}.

{{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 4 חלק א פרט א3}}
{{ח:ת}} עבירות המנויות {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט א4|בפרט 4}}, למעט לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 334|סעיפים 334}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 337|ו־337}}.

{{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת 4 חלק א פרט א4}}
{{ח:ת}} עבירות המנויות {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט א5|בפרט 5}}, למעט לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 349|סעיף 349}}.

{{ח:סעיף*|5||עוגן=תוספת 4 חלק א פרט א5}}
{{ח:ת}} עבירות המנויות {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט א6|בפרט 6}}.

{{ח:סעיף*|6||עוגן=תוספת 4 חלק א פרט א6}}
{{ח:ת}} עבירות המנויות {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט א7|בפרט 7}}.

{{ח:סעיף*|7||עוגן=תוספת 4 חלק א פרט א7}}
{{ח:ת}} עבירות המנויות {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט א9|בפרט 9}}.

{{ח:סעיף*|8||עוגן=תוספת 4 חלק א פרט א8}}
{{ח:ת}} עבירות המנויות {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט א10|בפרט 10}}.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} '''עבירות בחוק זה'''

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 4 חלק א פרט ב1}}
{{ח:ת}} עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 65|סעיף 65(ג)}}.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} '''עבירות {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות|בחוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981}}, המנויות {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט ה|בתוספת השלישית}}'''

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 4 חלק א פרט ג1}}
{{ח:ת}} עבירות המנויות {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט ה1|בפרט 1}}.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} '''עבירות {{ח:חיצוני|חוק למניעת הטרדה מינית|בחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ״ח–1998}}, המנויות {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט ד|בתוספת השלישית}}'''

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 4 חלק א פרט ד1}}
{{ח:ת}} עבירות המנויות {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט ב1|בפרט 1}}.

{{ח:קטע3|תוספת 4 חלק ב|חלק ב׳}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|(לעניין {{ח:פנימי|סעיף 513ח|סעיפים 513ח(ג)(2)}}, {{ח:פנימי|סעיף 513יז|513יז}} {{ח:פנימי|סעיף 513יח|או 513יח}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} '''עבירות {{ח:חיצוני|חוק העונשין|בחוק העונשין, התשל״ז–1977}}, המנויות {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט א|בתוספת השלישית}}'''

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 4 חלק ב פרט א1}}
{{ח:ת}} עבירות המנויות {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט א1|בפרט 1}}, עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 334|סעיף 334}} המנויה {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט א4|בפרט 4}}, ועבירות המנויות {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט א8|בפרט 8}}, והכול כשנפגע העבירה הוא בן משפחתו של החשוד, הנאשם או הנידון; בפרט זה, ”בן משפחתו“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} מי שמקיים או שקיים עם החשוד, הנאשם או הנידון מערכת יחסים זוגית;
{{ח:תת|(2)}} קטין או חסר ישע, שהחשוד, הנאשם או הנידון, לפי העניין, אחראי עליו או היה אחראי עליו; לעניין פסקה זו, ”אחראי על קטין או חסר ישע“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 368א|בסעיף 368א לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}.

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 4 חלק ב פרט א2}}
{{ח:ת}} עבירות לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 303|סעיפים 303}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 304|ו־304}} המנויות {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט א3|בפרט 3}}.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} '''עבירות {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|בפקודת התעבורה}}'''

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 4 חלק ב פרט ב1}}
{{ח:ת}} עבירות לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 64|סעיפים 64}} {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 64א|ו־64א}}.

{{ח:קטע2|תוספת 5|תוספת חמישית|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 513יח|סעיף 513יח(ב)}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} '''עבירות {{ח:חיצוני|חוק העונשין|בחוק העונשין}}'''

{{ח:סעיף*|1||תיקון: תשפ״ב|עוגן=תוספת 5 פרט 1}}
{{ח:ת}} עבירות לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 300|סעיפים 300 עד 301ג}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 305|ו־305}}.

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 5 פרט 2}}
{{ח:ת}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 329|סעיף 329}}.

{{ח:סעיף*|3||תיקון: תשפ״ה|עוגן=תוספת 5 פרט 3}}
{{ח:ת}} עבירות לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 345|סעיף 345}}.

{{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת 5 פרט 4}}
{{ח:ת}} עבירות לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 369|סעיפים 369}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 370|370}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 371|371}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 372|372}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 373|373}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 374|374}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 374א|ו־374א}}.

{{ח:סעיף*|5||עוגן=תוספת 5 פרט 5}}
{{ח:ת}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 402|סעיף 402}}.

{{ח:קטע2|תוספת 5א|תוספת חמישית א׳|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 513יג1|סעיף 513יג1}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} '''עבירות {{ח:חיצוני|חוק העונשין|בחוק העונשין}}'''

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 5א פרט 1}}
{{ח:ת}} עבירות לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 203|סעיפים 203}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 203ב|203ב}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 203ג|203ג}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 214|214(ב1)}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 214|ו־214(ב2)}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק ח סימן י|בסימן י׳ לפרק ח׳}};

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 5א פרט 2}}
{{ח:ת}} עבירות המנויות {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק י סימן ה|בסימן ה׳ לפרק י׳}}, למעט עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 352|סעיף 352}};

{{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 5א פרט 3}}
{{ח:ת}} עבירות לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 374א|סעיפים 374א}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 375א|375א}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 376ב|376ב}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 377א|ו־377א}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק י סימן ז|בסימן ז׳ לפרק י׳}};

{{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת 5א פרט 4}}
{{ח:ת}} העבירות המנויות להלן, אם החשוד או הנאשם בביצוע העבירה הוא בן משפחה של הנפגע –
{{ח:תת|א.}} לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 300|סעיפים 300 עד 301ג}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 302|302}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 305|ו־305}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק י סימן א|בסימן א׳ לפרק י׳}};
{{ח:תת|ב.}} לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 327|סעיפים 327}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 329|329}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 330|330}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 332|332}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 333|333}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 335|335}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 336|ו־336}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק י סימן ד|בסימן ד׳ לפרק י׳}};
{{ח:תת|ג.}} לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 368ב|סעיפים 368ב}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 368ג|ו־368ג}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק י סימן ו1|בסימן ו׳1 לפרק י׳}};
{{ח:תת|ד.}} לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 369|סעיפים 369}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 370|370}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 371|371}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 372|372}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 373|373}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 374|374}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 375|375}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 376|376}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 377|ו־377}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק י סימן ז|בסימן ז׳ לפרק י׳}};
{{ח:ת}} לעניין זה, ”בן משפחה“ – לרבות מי שהיה בן משפחה בעבר, והוא אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} בן זוג, הורה או בן זוג של הורה, הורה של בן זוג או בן זוגו של ההורה, סב או סבתא, צאצא או צאצא של בן זוג, אח או אחות, גיס או גיסה, דוד או דודה ובנם או בתם;
{{ח:תת|(2)}} אב או אם במשפחת אומנה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק אומנה לילדים|בחוק אומנה לילדים, התשע״ו–2016}}, בן זוגו של אומן, וכן הורהו של אומן, צאצאו של אומן, אחיו או אחותו של אומן ובן זוגו של כל אחד מאלה;

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} '''עבירות {{ח:חיצוני|חוק למניעת הטרדה מינית|בחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ״ח–1998}}'''

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 5א פרט א1}}
{{ח:ת}} לפי {{ח:חיצוני|חוק למניעת הטרדה מינית#סעיף 5|סעיף 5}}.

{{ח:קטע2|תוספת 6|תוספת שישית|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 513ח|סעיף 513ח(ג)(1)}})}}}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״ד־2}}
&lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th&gt;השלב בהליך הפלילי&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;150px&quot;&gt;הגוף מוסר המידע&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 6 פרט 1&quot;&gt;&lt;td&gt;1.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;העברת תלונה לפרקליט צבאי או לתובע צבאי;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הגוף החוקר&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 6 פרט 1א&quot;&gt;&lt;td&gt;1א.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;זכותו של נפגע עבירה לסיוע משפטי כאמור {{ח:חיצוני|חוק הסיוע המשפטי#תוספת פרט 14|בפרט 14 לתוספת לחוק הסיוע המשפטי, התשל״ב–1972}}, בנוגע לעבירה שממנה נפגע, לפי הוראות פרט זה; {{ש}} {{ח:הערה|(הוראת שעה ל־4 שנים מיום 30.4.2025):}} זכותו של נפגע עבירה לסיוע משפטי כאמור {{ח:חיצוני|חוק הסיוע המשפטי#תוספת פרט 1א|בפרטים 1א}}, {{ח:חיצוני|חוק הסיוע המשפטי#תוספת פרט 11|11}} {{ח:חיצוני|חוק הסיוע המשפטי#תוספת פרט 14|ו־14 לתוספת לחוק הסיוע המשפטי, התשל״ב–1972}}, החל משלב החקירה הפלילית, בנוגע לעבירה שממנה נפגע, לפי הוראות פרטים אלה;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הגוף החוקר&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 6 פרט 2&quot;&gt;&lt;td&gt;2.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;החלטה שלא לערוך חקירה;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הגוף החוקר&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 6 פרט 3&quot;&gt;&lt;td&gt;3.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;זכות לנוכחות מלווה בחקירה (בעבירות מין או אלימות);&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הגוף החוקר&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 6 פרט 4&quot;&gt;&lt;td&gt;4.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;זכות לבחור את מין החוקר (בעבירות מין);&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הגוף החוקר&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 6 פרט 5&quot;&gt;&lt;td&gt;5.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;החלטה שלא לנקוט בהליכים מסוג כלשהו כלפי החשוד;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;התובע הצבאי&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 6 פרט 6&quot;&gt;&lt;td&gt;6.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;החלטה על החזקת החשוד או הנאשם במעצר פתוח, ובלבד שמי שהחליט כאמור קבע שהמעצר הפתוח נועד להגן על נפגע העבירה; יידוע על החזקה במעצר פתוח כאמור, יכלול גם אישור בכתב ובו תנאי המעצר;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;התובע הצבאי&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 6 פרט 7&quot;&gt;&lt;td&gt;7.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שחרור של החשוד או הנאשם בתנאים על פי {{ח:פנימי|סעיף 243א|סעיף 243א}}, לרבות פירוט התנאים, ובלבד שבית הדין קבע שתנאי השחרור, כולם או חלקם, נועדו להגן על נפגע העבירה; יידוע על שלב זה יכלול גם הודעה על כך שנפגע העבירה רשאי להעתיק את פירוט תנאי השחרור האמורים;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;התובע הצבאי&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 6 פרט 8&quot;&gt;&lt;td&gt;8.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;החלטה להעמיד את החשוד לדין משמעתי; תוצאות ההליך המשמעתי;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;התובע הצבאי&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 6 פרט 9&quot;&gt;&lt;td&gt;9.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;החלטה להעמיד את החשוד לדין פלילי;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;התובע הצבאי&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 6 פרט 10&quot;&gt;&lt;td&gt;10.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;החלטה בדבר ביטול כתב האישום מכוח {{ח:פנימי|סעיף 308|סעיף 308}}, או החלטה בדבר העברת בירור ההליך לפני בית משפט אחר או רשות אחרת המוסמכת לחקור או להעמיד לדין לפי חוק אחר;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;התובע הצבאי; אם מדובר בהעברת תיק חקירה לידי רשות מוסמכת אחרת, טרם העברתו לידי התביעה הצבאית – הגוף החוקר&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 6 פרט 11&quot;&gt;&lt;td&gt;11.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מועדי הדיונים בבית הדין הצבאי; חלה מגבלה על פי דין על נוכחותו של נפגע העבירה בדיון מדיוני בית הדין, תימסר לו הודעה גם על כך;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;התובע הצבאי&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 6 פרט 12&quot;&gt;&lt;td&gt;12.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הכרעת הדין וגזר הדין;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;התובע הצבאי&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 6 פרט 13&quot;&gt;&lt;td&gt;13.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הגשת ערעור על פסק הדין; מועדי הדיונים בהליך הערעור; פסק הדין בערעור.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;התובע הצבאי&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 7|תוספת שביעית|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 513ח|סעיף 513ח(ג)(2)}})}}}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״ב}}
&lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th&gt;השלב בהליך הפלילי&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;150px&quot;&gt;הגוף מוסר המידע&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 7 פרט 1&quot;&gt;&lt;td&gt;1.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שם החוקר שמונה כאחראי על חקירת העבירה;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הגוף החוקר&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 7 פרט 1א&quot;&gt;&lt;td&gt;1א.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בקשה להסרת חיסיון על ראיה לפי {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#סעיף 49|סעיף 49(א)}}, {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#סעיף 50|50(א)}}, {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#סעיף 50א|50א(א)}} {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#סעיף 50ב|או 50ב לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971}}, הודעה על זכויות נפגע עבירה בנוגע לוויתור על החיסיון והבעת עמדה בהליכי גילוי הראיה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 513יג1|סעיף 513יג1}}, ולגבי נפגע עבירת מין כאמור {{ח:חיצוני|חוק הסיוע המשפטי#תוספת פרט 11|בפרט 11(ב) לתוספת לחוק הסיוע המשפטי, התשל״ב–1972}} – גם זכותו לקבלת ייצוג, ייעוץ וסיוע משפטי לפי {{ח:חיצוני|חוק הסיוע המשפטי#תוספת פרט 11|אותו פרט}};&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הגוף החוקר או התובע הצבא&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 7 פרט 2&quot;&gt;&lt;td&gt;2.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מעצרו של החשוד או הנאשם במעצר סגור או פתוח, לפי העניין, או שחרורו ממעצר;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;התובע הצבאי&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 7 פרט 3&quot;&gt;&lt;td&gt;3.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כוונה לבטל את כתב האישום, מכוח {{ח:פנימי|סעיף 308|סעיף 308}}; יידוע לגבי שלב זה יכלול גם הודעה על זכותו של הנפגע להביא את עמדתו בעניין, לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 513יז|סעיף 513יז}};&lt;/td&gt;&lt;td&gt;התובע הצבאי&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 7 פרט 4&quot;&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;4.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;(א) הודעה על החלטה להעמיד את החשוד לדין כאמור {{ח:פנימי|תוספת 6 פרט 9|בפרט 9 בתוספת השישית}}; יידוע לגבי שלב זה יכלול גם הסבר על כך שיש אפשרות שהתביעה תגיע להסדר טיעון עם הנאשם, והודעה על זכותו של נפגע העבירה להביע את עמדתו בעניין, לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 513יח|סעיף 513יח}};&lt;/td&gt;&lt;td&gt;התובע הצבאי&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(ב) פרטיו של הסדר טיעון המתגבש עם הנאשם, והודעה על זכותו של נפגע העבירה להביע את עמדתו לעניין פרטיו של הסדר הטיעון האמור לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 513יח|סעיף 513יח}};&lt;/td&gt;&lt;td&gt;התובע הצבאי&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(ג) בעבירות המנויות {{ח:פנימי|תוספת 5|בתוספת החמישית}} – פרטיו של הסדר טיעון שהתגבש עם הנאשם, והודעה על זכותו של נפגע העבירה להביע את עמדתו לעניין הסדר הטיעון לפני פרקליט צבאי, לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 513יח|סעיף 513יח(ג)}};&lt;/td&gt;&lt;td&gt;התובע הצבאי&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 7 פרט 5&quot;&gt;&lt;td&gt;5.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בקשה להעברת ההליך לערכאת שיפוט אזרחית, והחלטה בבקשה זו;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;התובע הצבאי&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 7 פרט 6&quot;&gt;&lt;td&gt;6.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מתן צו פיקוח לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין#סעיף 12|סעיף 12 לחוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, התשס״ו–2006}}, על ידי בית דין צבאי, לרבות תנאי הפיקוח והמעקב כאמור {{ח:חיצוני|חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין#סעיף 13|בסעיף 13(4), (5), (7) ו־(9) עד (11) לאותו חוק}}, וכן כל שינוי בתקופת תוקפו של הצו או בתנאי מתנאיו, כאמור {{ח:חיצוני|חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין#סעיף 14|בסעיפים 14}} {{ח:חיצוני|חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין#סעיף 23|ו־23 לאותו חוק}}.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;התובע הצבאי&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 8|תוספת שמינית|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 513י|סעיף 513י}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
&lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th&gt;השלב&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;150px&quot;&gt;הגוף מוסר המידע&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 8 פרט 1&quot;&gt;&lt;td&gt;1.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תחילת ריצוי מאסרו בפועל, או אשפוזו בבית חולים שבו אושפז על פי צו של בית דין צבאי לפי {{ח:חיצוני|חוק טיפול בחולי נפש|חוק טיפול בחולי נפש, התשנ״א–1991}} (להלן – בית חולים), של הנאשם או הנידון לפי העניין;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מפקדת קצין משטרה צבאית ראשי (להלן – מקמצ״ר)&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 8 פרט 2&quot;&gt;&lt;td&gt;2.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יציאת הנידון לחופשה ממאסר או מבית חולים והמועד הצפוי לחזרתו ממנה;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מקמצ״ר&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 8 פרט 3&quot;&gt;&lt;td&gt;3.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מועד הבאת עניינו של הנידון לפני רשות מוסמכת להפחתת עונש; יידוע לגבי שלב זה יכלול גם הודעה על זכותו של הנפגע להביע את עמדתו לפני אותה רשות, לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 513כ|סעיף 513כ}};&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נציג הרשות המוסמכת להפחתת עונש&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 8 פרט 4&quot;&gt;&lt;td&gt;4.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בקשת הנידון להקלה בעונש לפי {{ח:פנימי|חלק ה פרק 6|פרק שישי לחלק ה׳}}; יידוע לגבי שלב זה יכלול גם הודעה על זכותו של הנפגע להביע את עמדתו לפני אותה רשות, לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 513כ|סעיף 513כ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הפרקליטות הצבאית&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 8 פרט 5&quot;&gt;&lt;td&gt;5.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;החלטת רשות מוסמכת להפחתת עונש אם לשחרר את הנידון שחרור מוקדם, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 513כ|בסעיף 513כ}};&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מקמצ״ר&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 8 פרט 6&quot;&gt;&lt;td&gt;6.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;החלטת גורם מוסמך בבקשת הנידון להקלה בעונש לפי {{ח:פנימי|חלק ה פרק 6|פרק שישי לחלק ה׳}}, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 513כ|בסעיף 513כ}};&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הפרקליטות הצבאית&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 8 פרט 7&quot;&gt;&lt;td&gt;7.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תנאים לשחרור הנידון ממאסר, שמטרתם להגן על הנפגע;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מקמצ״ר&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 8 פרט 8&quot;&gt;&lt;td&gt;8.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בריחת הנאשם או הנידון ממאסר או מבית חולים;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מקמצ״ר&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 8 פרט 9&quot;&gt;&lt;td&gt;9.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מועד שחרור הנאשם או הנידון ממאסר או מבית חולים;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מקמצ״ר&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 8 פרט 10&quot;&gt;&lt;td&gt;10.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בקשת הנידון מנשיא המדינה לחנינה או להקלה בעונשו כאמור {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: נשיא המדינה#סעיף 11|בסעיף 11(ב) לחוק–יסוד: נשיא המדינה}} והחלטת הנשיא בבקשה;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הפרקליטות הצבאית&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 8 פרט 11&quot;&gt;&lt;td&gt;11.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מועד הדיון בוועדה מיוחדת לפי {{ח:חיצוני|חוק טיפול בחולי נפש#סעיף 28א|סעיפים 28א עד 28ה לחוק טיפול בחולי נפש, התשנ״א–1991}}; יידוע לגבי שלב זה יכלול גם הודעה על זכותו של הנפגע להביע את עמדתו בכתב לפני הוועדה המיוחדת לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק טיפול בחולי נפש#סעיף 28ב|סעיף 28ב(ב) לחוק האמור}}.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הפרקליטות הצבאית&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:חתימות|נתקבל בכנסת ביום א׳ בתמוז תשט״ו (21 ביוני 1955).}}
* '''דוד בן־גוריון'''&lt;br&gt;ראש הממשלה
* '''משה שרת'''&lt;br&gt;שר הבטחון
* '''יצחק בן־צבי'''&lt;br&gt;נשיא המדינה
{{ח:סוגר}}

{{ח:סוף}}
{{חוקי עונשין}}

[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>tggv7c8230mn8u3vcw0or06bikbfhzk</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חוק הביטוח הלאומי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>5273</id>
    <revision>
      <id>3018272</id>
      <parentid>3017377</parentid>
      <timestamp>2026-05-31T21:01:39Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3018268] פקיעת הוראת שעה</comment>
      <origin>3018272</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1092892" sha1="l7vgew48ec2cgik6ijqqdl2iwk4mot1" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2000198}} '''חוקים קודמים:''' ''חוק הביטוח הלאומי:'' {{ח:תיבה|ס״ח תשי״ד, 6|חוק הביטוח הלאומי|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_208002.pdf}}, {{ח:תיבה|35|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_ec_317296.pdf}}; {{ח:תיבה|תשט״ו, 127|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_208001.pdf}}; {{ח:תיבה|תשט״ז, 46|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_ec_317297.pdf}}, {{ח:תיבה|46|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_ec_317744.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״ז, 88|חוק לתיקון דיני העונשין (עובדי הציבור)|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_209205.pdf}}, {{ח:תיבה|90|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_208000.pdf}}, {{ח:תיבה|178|תיקון (תיקון מס׳ 3)|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_207999.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״ט, 160|תיקון (תיקון מס׳ 4)|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_211775.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ך, 36|תיקון מס׳ 5|https://fs.knesset.gov.il/4/law/4_lsr_207998.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ב, 40|תיקון מס׳ 6|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_207997.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ג, 110|תיקון מס׳ 8|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_207996.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ד, 8|חוק קביעת גיל|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_208169.pdf}}, {{ח:תיבה|121|תיקון מס׳ 10|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_207995.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ה, 130|תיקון מס׳ 11|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_203791.pdf}}, {{ח:תיבה|208|תיקון מס׳ 12|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_207994.pdf}}, {{ח:תיבה|289|תיקון מס׳ 13|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_211699.pdf}}, {{ח:תיבה|352|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_ec_317298.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ז, 88|חוק שירות עבודה בשעת־חירום|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_209577.pdf}}. ''פקודת הפיצויים לעובדים:'' {{ח:תיבה|ע״ר 1947, תוס׳ 1, 153|פקודת הפיצויים לעובדים|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_562552.pdf}}; {{ח:תיבה|ע״ר תש״ט, תוס׳ א׳, 65|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_312710.pdf}}; {{ח:תיבה|ס״ח תשי״ב, 293|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_209276.pdf}}. ''חוק שירות מילואים (תגמולים):'' {{ח:תיבה|ס״ח תשי״ב, 119|חוק שירות מילואים (תגמולים)|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_209574.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״ג, 28|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_209573.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״ד, 221|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_209572.pdf}}, {{ח:תיבה|VIII|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_ec_517966.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״ט, 100|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_209571.pdf}}. ''חוק שירות מילואים (תגמולים) [נוסח משולב]:'' {{ח:תיבה|ס״ח תשי״ט, 306|חוק שירות מילואים (תגמולים) [נוסח משולב]|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_311005.pdf}}, {{ח:תיבה|X|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_ec_517979.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ך, 96|חוק אימוץ ילדים|https://fs.knesset.gov.il/4/law/4_lsr_210105.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ג, 113|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_209570.pdf}}, {{ח:תיבה|XII|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_ec_517986.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ו, 60|תיקון מס׳ 3|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_209569.pdf}}, {{ח:תיבה|72|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_ec_317487.pdf}}, {{ח:תיבה|74|תיקון מס׳ 4|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_209568.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ז, 98|תיקון מס׳ 5|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_209567.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ל, 60|תיקון מס׳ 6|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209566.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ג, 110|תיקון מס׳ 7|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209565.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ד, 104|תיקון מס׳ 8|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209564.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ה, 124|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_ec_317777.pdf}}, {{ח:תיבה|194|תיקון מס׳ 9|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209563.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ו, 135|תיקון מס׳ 10|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209562.pdf}}, {{ח:תיבה|167|תיקון מס׳ 21 לחוק הביטוח הלאומי|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_207979.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ז, 86|תיקון מס׳ 7 לחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה)|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_208378.pdf}}, {{ח:תיבה|212|תיקון מס׳ 30 לחוק הביטוח הלאומי|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_207972.pdf}}. ''חוק התגמולים לנפגעים בהצלת נפש:'' {{ח:תיבה|ס״ח תשכ״ה, 288|חוק התגמולים לנפגעים בהצלת נפש|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_211832.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ט, 70|חוק בית הדין לעבודה|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_211655.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ו, 167|תיקון מס׳ 21 לחוק הביטוח הלאומי|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_207979.pdf}}. ''תקנות־שעת־חירום (ביטוח מתנדבים לעבודה בשעת־חירום):'' {{ח:תיבה|ק״ת תשכ״ז, 2607|תקנות־שעת־חירום (ביטוח מתנדבים לעבודה בשעת־חירום)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2057.pdf}}; {{ח:תיבה|ס״ח תשכ״ז, 132|חוק סדרי השלטון והמשפט (הוראות שעה)|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_210380.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ח, 24|[תיקון ו]הארכת תוקף|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_209855.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ט, 34|הארכת תוקף|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_209854.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ל, 106|[תיקון ו]הארכת תוקף|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209853.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ב, 114|[תיקון ו]הארכת תוקף|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209852.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ד, 92|[תיקון ו]הארכת תוקף|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209851.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ה, 145|הארכת תוקף|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209850.pdf}}. '''נוסח קודם:''' {{ח:תיבה|ס״ח תשכ״ח, 108|חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב]|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_311007.pdf}}, {{ח:תיבה|154|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_ec_317299.pdf}}, {{ח:תיבה|165|תיקון לתחילת תוקף|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_311008.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ט, 76|חוק בית הדין לעבודה|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_211655.pdf}}, {{ח:תיבה|130|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_ec_317300.pdf}}, {{ח:תיבה|206|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_207993.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ל, 16|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_ec_317301.pdf}}, {{ח:תיבה|58|תיקון מס׳ 3|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_207992.pdf}}, {{ח:תיבה|130|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209760.pdf}}, {{ח:תיבה|134|תיקון מס׳ 5|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_207991.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״א, 128|תיקון מס׳ 6|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_207990.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ב, 78|תיקון מס׳ 7|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_203735.pdf}}, {{ח:תיבה|86|תיקון מס׳ 8|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_203736.pdf}}, {{ח:תיבה|119|תיקון מס׳ 9|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_207989.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ג, 126|תיקון מס׳ 10|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_207988.pdf}}, {{ח:תיבה|141|תיקון מס׳ 11|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_207987.pdf}}, {{ח:תיבה|142|תיקון מס׳ 12|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_207986.pdf}}, {{ח:תיבה|162|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_ec_317302.pdf}}, {{ח:תיבה|212, 221|תיקון מס׳ 13|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_207985.pdf}}, {{ח:תיבה|260|תיקון מס׳ 4 לחוק עבודת נשים|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209030.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ד, 74|תיקון מס׳ 15|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_207984.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ה, 102|תיקון מס׳ 16|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_207983.pdf}}, {{ח:תיבה|152|תיקון מס׳ 17|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_207982.pdf}}, {{ח:תיבה|238|חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209261.pdf}}, {{ח:תיבה|246|תיקון מס׳ 18|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_207981.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ו, 7|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_ec_317779.pdf}}, {{ח:תיבה|102|תיקון מס׳ 11 לחוק הגנת השכר|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209686.pdf}}, {{ח:תיבה|167|תיקון מס׳ 21|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_207979.pdf}}, {{ח:תיבה|241|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_ec_317783.pdf}}, {{ח:תיבה|268|תיקון מס׳ 22|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_207980.pdf}}, {{ח:תיבה|275|תיקון מס׳ 23|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_207978.pdf}}, {{ח:תיבה|276|תיקון מס׳ 24|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_207977.pdf}}, {{ח:תיבה|281|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_ec_317303.pdf}}, {{ח:תיבה|XVI|ת״ט}}; {{ח:תיבה|תשל״ז, 88|תיקון מס׳ 25|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_207976.pdf}}, {{ח:תיבה|122|תיקון מס׳ 26|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_207975.pdf}}, {{ח:תיבה|123|תיקון מס׳ 27|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_207974.pdf}}, {{ח:תיבה|150|תיקון מס׳ 28|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_211855.pdf}}, {{ח:תיבה|152|תיקון מס׳ 29|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_207973.pdf}}, {{ח:תיבה|212|תיקון מס׳ 30|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_207972.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ח, 116|תיקון מס׳ 31|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_207968.pdf}}, {{ח:תיבה|141, 142|תיקון מס׳ 32|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_207971.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ט, 44|תיקון מס׳ 6 לחוק העונשין|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209186.pdf}}, {{ח:תיבה|85|תיקון מס׳ 28 (תיקון מס׳ 2)|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_207969.pdf}}, {{ח:תיבה|125|תיקון מס׳ 34|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_207967.pdf}}, {{ח:תיבה|149|תיקון מס׳ 35|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_207966.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ם, 98|תיקון מס׳ 28 (תיקון מס׳ 3)|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_207970.pdf}}, {{ח:תיבה|117|תיקון מס׳ 36|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_207965.pdf}}, {{ח:תיבה|118|תיקון מס׳ 37|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_207964.pdf}}, {{ח:תיבה|203|תיקון מס׳ 38|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_207963.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״א, 7|תיקון מס׳ 39|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_207962.pdf}}, {{ח:תיבה|36|חוק הבטחת הכנסה|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_208330.pdf}}, {{ח:תיבה|74|תיקון מס׳ 41|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_207961.pdf}}, {{ח:תיבה|276|תיקון מס׳ 42|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_207960.pdf}}, {{ח:תיבה|276|תיקון מס׳ 43|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_207959.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ב, 82|תיקון מס׳ 44|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_207958.pdf}}, {{ח:תיבה|202|תיקון מס׳ 45|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_207956.pdf}}, {{ח:תיבה|216|תיקון מס׳ 46|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_207955.pdf}}, {{ח:תיבה|272|תיקון מס׳ 7 לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_209756.pdf}}, {{ח:תיבה|274|ניכוי מיוחד בשל אינפלציה (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_207957.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ג, 59|תיקון מס׳ 56 לפקודת מס הכנסה|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_208794.pdf}}, {{ח:תיבה|146|תיקון מס׳ 49|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_209746.pdf}}, {{ח:תיבה|154|תיקון מס׳ 50|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_209737.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ד, 22|הכנסה מחקלאות (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_210113.pdf}}, {{ח:תיבה|44|תיקון מס׳ 51|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_210136.pdf}}, {{ח:תיבה|48|תיקון מס׳ 52|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_210135.pdf}}, {{ח:תיבה|56א|תיקון מס׳ 53|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_210158.pdf}}, {{ח:תיבה|192|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_ec_317440.pdf}}; {{ח:תיבה|ק״ת תשמ״ד, 2380|תקנות שעת חירום (חישוב השכר הממוצע לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ״ח–1968), התשמ״ד–1984|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4690.pdf}}; {{ח:תיבה|ס״ח תשמ״ה, 28|הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210250.pdf}}, {{ח:תיבה|109|תיקון מס׳ 54|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210415.pdf}}, {{ח:תיבה|209|תיקון מס׳ 13 לחוק בית הדין לעבודה|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210441.pdf}}, {{ח:תיבה|213|תיקון מס׳ 16 לחוק הגנת השכר|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210421.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ו, 21|חוק הסדרים לשעת חירום במשק המדינה|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210452.pdf}}, {{ח:תיבה|60|תיקון מס׳ 57|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210459.pdf}}, {{ח:תיבה|64|תיקון מס׳ 58|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210463.pdf}}, {{ח:תיבה|68|תיקון מס׳ 59|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210464.pdf}}, {{ח:תיבה|126|תיקון מס׳ 60|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210487.pdf}}, {{ח:תיבה|146|תיקון מס׳ 3 לחוק הסדרים לשעת חירום במשק המדינה|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210478.pdf}}, {{ח:תיבה|154|תיקון מס׳ 61|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210468.pdf}}, {{ח:תיבה|170|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_ec_317304.pdf}}, {{ח:תיבה|184|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_ec_317305.pdf}}, {{ח:תיבה|194|תיקון מס׳ 62|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210467.pdf}}, {{ח:תיבה|208|תיקון מס׳ 63|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210498.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ז, 5|תיקון מס׳ 71 לפקודת מס הכנסה|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210522.pdf}}, {{ח:תיבה|18|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_ec_317306.pdf}}, {{ח:תיבה|18|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_ec_317828.pdf}}, {{ח:תיבה|46|תיקון מס׳ 65|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210552.pdf}}, {{ח:תיבה|83|תיקון מס׳ 21 לחוק העונשין|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210466.pdf}}, {{ח:תיבה|93|תיקון מס׳ 72 לפקודת מס הכנסה|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210568.pdf}}, {{ח:תיבה|105|חוק יציבות המשק (הוראות שונות)|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210573.pdf}}, {{ח:תיבה|126|תיקון מס׳ 25 לחוק שירות המדינה (גמלאות)|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210560.pdf}}, {{ח:תיבה|159|תיקון לפקודת מס הכנסה (מס׳ 75 – השכרת דירה למגורים)|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210611.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ח, 10|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_ec_317356.pdf}}, {{ח:תיבה|74|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210660.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ט, 31|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210719.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ן, 54|תיקון מס׳ 70|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210717.pdf}}, {{ח:תיבה|102|תיקון מס׳ 71|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210675.pdf}}, {{ח:תיבה|131|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210812.pdf}}, {{ח:תיבה|151|תיקון מס׳ 18 לחוק בית הדין לעבודה|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210695.pdf}}, {{ח:תיבה|174|תיקון מס׳ 9 לחוק עבודת נשים|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210787.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״א, 105|תיקון מס׳ 75|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210829.pdf}}, {{ח:תיבה|106|הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_211700.pdf}}, {{ח:תיבה|125|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_211727.pdf}}, {{ח:תיבה|168|תיקון מס׳ 76|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210854.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ב, 44|תיקון מס׳ 77|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210912.pdf}}, {{ח:תיבה|148|חוק משפחות חד־הוריות|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_211804.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ג, 10, 13|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_203792.pdf}}, {{ח:תיבה|134|תיקון מס׳ 80|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_210947.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 22|תיקון מס׳ 81|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_210957.pdf}}, {{ח:תיבה|47|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211692.pdf}}, {{ח:תיבה|91|תיקון מס׳ 83|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211130.pdf}}, {{ח:תיבה|91|תיקון מס׳ 84|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_210991.pdf}}, {{ח:תיבה|95|תיקון מס׳ 85|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211029.pdf}}, {{ח:תיבה|137|חוק קליטת חיילים משוחררים|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_210948.pdf}}, {{ח:תיבה|147|תיקון מס׳ 87|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211110.pdf}}, {{ח:תיבה|174|חוק ביטוח בריאות ממלכתי|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211132.pdf}}, {{ח:תיבה|246|תיקון מס׳ 88|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211660.pdf}}, {{ח:תיבה|246|תיקון מס׳ 89|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211347.pdf}}, {{ח:תיבה|257, 258|חוק לצמצום ממדי העוני והפערים בהכנסות (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211056.pdf}}, {{ח:תיבה|273|תיקון מס׳ 92|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211348.pdf}}, {{ח:תיבה|274|תיקון מס׳ 93|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211133.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 2|תיקון מס׳ 94|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_210958.pdf}}, {{ח:תיבה|43|תיקון לחוק ביטוח בריאות ממלכתי|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211077.pdf}}, {{ח:תיבה|79|חוק יישום ההסכם בדבר רצועת עזה ואזור יריחו (הסדרים כלכליים והוראות שונות) (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211073.pdf}}, {{ח:תיבה|94|תיקון מס׳ 96|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211088.pdf}}, {{ח:תיבה|98, 100|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211090.pdf}}, {{ח:תיבה|116|תיקון מס׳ 98|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211102.pdf}}, {{ח:תיבה|178|תיקון מס׳ 99|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211806.pdf}}, {{ח:תיבה|186|תיקון מס׳ 100|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211160.pdf}}, {{ח:תיבה|201|תיקון מס׳ 6 לחוק משכן הכנסת ורחבתו|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211169.pdf}}, {{ח:תיבה|327|חוק לצמצום ממדי העוני (תיקוני חקיקה) (צעדים משלימים)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211178.pdf}}, {{ח:תיבה|353|תיקון מס׳ 105 לפקודת מס הכנסה|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211194.pdf}}, {{ח:תיבה|372|תיקון מס׳ 104|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211202.pdf}}, {{ח:תיבה|376|תיקון מס׳ 106|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211205.pdf}}, {{ח:תיבה|379|תיקון מס׳ 15 לחוק מס מקביל|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211208.pdf}}, {{ח:תיבה|436|תיקון מס׳ 108|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211221.pdf}}, {{ח:תיבה|437|חוק התגמולים לחסידי אומות העולם|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211653.pdf}}.

'''נוסח חדש:''' {{ח:תיבה|ס״ח תשנ״ה, 210|חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב]|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_203774.pdf}}, {{ח:תיבה|327|חוק לצמצום ממדי העוני (תיקוני חקיקה) (צעדים משלימים)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211178.pdf}}, {{ח:תיבה|353|תיקון מס׳ 105 לפקודת מס הכנסה|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211194.pdf}}, {{ח:תיבה|372|תיקון מס׳ 104|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211202.pdf}}, {{ח:תיבה|376|תיקון מס׳ 106|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211205.pdf}}, {{ח:תיבה|379|תיקון מס׳ 15 לחוק מס מקביל|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211208.pdf}}, {{ח:תיבה|436|תיקון מס׳ 108|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211221.pdf}}, {{ח:תיבה|438|חוק התגמולים לחסידי אומות העולם|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211653.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 127|תיקון מס׳ 7|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211318.pdf}}, {{ח:תיבה|131|תיקון מס׳ 8|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211319.pdf}}, {{ח:תיבה|164|תיקון מס׳ 9|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211314.pdf}}, {{ח:תיבה|181|חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211736.pdf}}, {{ח:תיבה|189|תיקון מס׳ 11|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211307.pdf}}, {{ח:תיבה|382|תיקונים בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] (פרסום בקובץ)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_203779.pdf}}, {{ח:תיבה|387|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_ec_317847.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 34|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 1997)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211373.pdf}}, {{ח:תיבה|92|תיקון מס׳ 13|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211392.pdf}}, {{ח:תיבה|152|תיקון מס׳ 14|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211406.pdf}}, {{ח:תיבה|154|תיקון מס׳ 15|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211407.pdf}}, {{ח:תיבה|164|תיקון מס׳ 16|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211411.pdf}}, {{ח:תיבה|166|תיקון מס׳ 17|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211412.pdf}}, {{ח:תיבה|219|תיקון מס׳ 14 לחוק עבודת נשים (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211430.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ח, 57|חוק להגברת הצמיחה והתעסוקה ולהשגת יעדי התקציב לשנת הכספים 1998 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211461.pdf}}, {{ח:תיבה|96|תיקון מס׳ 19|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211642.pdf}}, {{ח:תיבה|114|תיקון מס׳ 15 לחוק עבודת נשים|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211508.pdf}}, {{ח:תיבה|134|חוק דחיית מועד הגשת דין וחשבון (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211474.pdf}}, {{ח:תיבה|135|תיקון מס׳ 23|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211641.pdf}}, {{ח:תיבה|136|תיקון מס׳ 16 לחוק עבודת נשים|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211475.pdf}}, {{ח:תיבה|234|תיקון מס׳ 25|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211488.pdf}}, {{ח:תיבה|234|תיקון מס׳ 26|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211489.pdf}}, {{ח:תיבה|252|תיקון מס׳ 27|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211520.pdf}}, {{ח:תיבה|301|תיקון מס׳ 28|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211536.pdf}}, {{ח:תיבה|378|תיקון מס׳ 29|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211567.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 30|תיקון מס׳ 30|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211658.pdf}}, {{ח:תיבה|66|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_ec_317307.pdf}}, {{ח:תיבה|68|תיקון מס׳ 31|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211602.pdf}}, {{ח:תיבה|77|תיקון מס׳ 32|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211612.pdf}}, {{ח:תיבה|78|תיקון מס׳ 33|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211613.pdf}}, {{ח:תיבה|99|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 1999)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211661.pdf}}, {{ח:תיבה|256|חוק החברות|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_300163.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ס, 64|תיקון מס׳ 36|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300618.pdf}}, {{ח:תיבה|66|חוק ההסדרים במשק מדינת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2000)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300181.pdf}}, {{ח:תיבה|132|תיקון מס׳ 38|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300205.pdf}}, {{ח:תיבה|268|תיקון מס׳ 39|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300252.pdf}}, {{ח:תיבה|269|תיקון מס׳ 40|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300253.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״א, 2|תיקון מס׳ 41 (סיוע למשפחות ברוכות ילדים)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300625.pdf}}, {{ח:תיבה|2|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300625.pdf}}, {{ח:תיבה|233|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2001)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300363.pdf}}, {{ח:תיבה|396|תיקון מס׳ 43|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300376.pdf}}, {{ח:תיבה|428|תיקון מס׳ 44|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300388.pdf}}, {{ח:תיבה|516|תיקון מס׳ 14 לחוק עבודת נשים (הוראת שעה) (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300622.pdf}}, {{ח:תיבה|522|חוק שירות לאומי בהתנדבות (תכנית נסיונית לבנים) (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300410.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 101|תיקון מס׳ 46|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300452.pdf}}, {{ח:תיבה|143|תיקון מס׳ 47|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300464.pdf}}, {{ח:תיבה|144|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300464.pdf}}, {{ח:תיבה|168|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2002)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300554.pdf}}, {{ח:תיבה|428, 430, 434|חוק תכנית החירום הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2002 ו־2003)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300504.pdf}}, {{ח:תיבה|487|תיקון מס׳ 50|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300555.pdf}}, {{ח:תיבה|488|תיקון מס׳ 51|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300524.pdf}}, {{ח:תיבה|488|תיקון מס׳ 52|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300525.pdf}}, {{ח:תיבה|516|תיקון מס׳ 53|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300537.pdf}}, {{ח:תיבה|517|תיקון מס׳ 54|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300538.pdf}}, {{ח:תיבה|519|תיקון מס׳ 55 – הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300539.pdf}}, {{ח:תיבה|577|תיקון מס׳ 132 לפקודת מס הכנסה|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300605.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 63|תיקון מס׳ 23 לחוק עבודת נשים|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300585.pdf}}, {{ח:תיבה|94|תיקון מס׳ 58|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300596.pdf}}, {{ח:תיבה|98|תיקון מס׳ 59|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300597.pdf}}, {{ח:תיבה|141|תיקון מס׳ 132 (תיקון) לפקודת מס הכנסה|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300606.pdf}}, {{ח:תיבה|175, 180|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300607.pdf}}, {{ח:תיבה|380|ת״ט|https://olaw.org.il/laws/law-1889.pdf}}, {{ח:תיבה|458, 467, 468, 469, 492, 493|חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003 ו־2004)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299931.pdf}}, {{ח:תיבה|538|תיקון מס׳ 63|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299915.pdf}}, {{ח:תיבה|576, 576|חוק הביטוח הלאומי (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299935.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ד, 58|חוק גיל פרישה|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_300990.pdf}}, {{ח:תיבה|92, 95, 97, 107, 147|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299603.pdf}}, {{ח:תיבה|286|תיקון מס׳ 69|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299837.pdf}}, {{ח:תיבה|332|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299616.pdf}}, {{ח:תיבה|337|תיקון מס׳ 70|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299822.pdf}}, {{ח:תיבה|345|תיקון מס׳ 25 לחוק עבודת נשים|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299786.pdf}}, {{ח:תיבה|391|תיקון מס׳ 72|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299646.pdf}}, {{ח:תיבה|397|תיקון מס׳ 11 לחוק משכן הכנסת ורחבתו|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299741.pdf}}, {{ח:תיבה|425|תיקון מס׳ 14 לחוק עבודת נשים (הוראת שעה) (תיקון מס׳ 2)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299840.pdf}}, {{ח:תיבה|445|תיקון מס׳ 74|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299652.pdf}}, {{ח:תיבה|486|תיקון מס׳ 75|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299624.pdf}}, {{ח:תיבה|487|תיקון מס׳ 76|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299671.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ה, 95|תיקון מס׳ 77|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299661.pdf}}, {{ח:תיבה|189|חוק יישום תכנית ההתנתקות|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299869.pdf}}, {{ח:תיבה|346|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_301004.pdf}}, {{ח:תיבה|464|תיקון מס׳ 28 לחוק עבודת נשים|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299673.pdf}}, {{ח:תיבה|727|תיקון מס׳ 81|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299900.pdf}}, {{ח:תיבה|809, 814|תיקון מס׳ 147 לפקודת מס הכנסה|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299994.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 24|תיקון מס׳ 83 – הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299914.pdf}}, {{ח:תיבה|226|חוק נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299895.pdf}}, {{ח:תיבה|262|ת״ט|https://olaw.org.il/laws/law-2053.pdf}}, {{ח:תיבה|306, 307|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300065.pdf}}, {{ח:תיבה|370|תיקון מס׳ 86|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300142.pdf}}, {{ח:תיבה|384|תיקון מס׳ 87|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300147.pdf}}, {{ח:תיבה|386|חוק שירות לאומי בהתנדבות לבנים (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300146.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ז, 52, 54|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2007)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300638.pdf}}, {{ח:תיבה|92|תיקון מס׳ 91|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300030.pdf}}, {{ח:תיבה|108|תיקון מס׳ 92 – הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_299961.pdf}}, {{ח:תיבה|112|תיקון מס׳ 93|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300650.pdf}}, {{ח:תיבה|306|תיקון מס׳ 37 לחוק עבודת נשים|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300133.pdf}}, {{ח:תיבה|317|תיקון מס׳ 95|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_299665.pdf}}, {{ח:תיבה|360|תיקון מס׳ 96|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300125.pdf}}, {{ח:תיבה|361|תיקון מס׳ 38 לחוק עבודת נשים|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300741.pdf}}, {{ח:תיבה|396|תיקון מס׳ 5 לחוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300773.pdf}}, {{ח:תיבה|431|תיקון מס׳ 98|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300765.pdf}}, {{ח:תיבה|443|תיקון מס׳ 39 לחוק עבודת נשים|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300029.pdf}}, {{ח:תיבה|453|חוק זכויות לאנשים עם מוגבלות המועסקים כמשתקמים (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300067.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 23|תיקון מס׳ 100|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300781.pdf}}, {{ח:תיבה|82|תיקון מס׳ 24 לחוק הנכים (תגמולים ושיקום)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300040.pdf}}, {{ח:תיבה|119|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2008)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300816.pdf}}, {{ח:תיבה|134|תיקון מס׳ 102|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300836.pdf}}, {{ח:תיבה|136|תיקון מס׳ 103|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300860.pdf}}, {{ח:תיבה|252|תיקון מס׳ 105|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300066.pdf}}, {{ח:תיבה|390|תיקון מס׳ 106|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300877.pdf}}, {{ח:תיבה|513|חוק שירות המילואים|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300745.pdf}}, {{ח:תיבה|607|תיקון מס׳ 108|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300901.pdf}}, {{ח:תיבה|671|תיקון מס׳ 109|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300789.pdf}}, {{ח:תיבה|825|תיקון מס׳ 110|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300678.pdf}}, {{ח:תיבה|855|תיקון מס׳ 111|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300148.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 85|תיקון מס׳ 112|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300813.pdf}}, {{ח:תיבה|95|תיקון מס׳ 7 (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300893.pdf}}, {{ח:תיבה|211, 246|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו־2010)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301061.pdf}}, {{ח:תיבה|290|תיקון מס׳ 6 לחוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301090.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 280|תיקון מס׳ 115|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301101.pdf}}, {{ח:תיבה|300|תיקון מס׳ 7 לחוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301149.pdf}}, {{ח:תיבה|308|תיקון מס׳ 116|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301130.pdf}}, {{ח:תיבה|327|תיקון מס׳ 117|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_300966.pdf}}, {{ח:תיבה|328|תיקון מס׳ 118|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_300962.pdf}}, {{ח:תיבה|407|תיקון מס׳ 83 – הוראת שעה (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301155.pdf}}, {{ח:תיבה|441|תיקון מס׳ 46 לחוק עבודת נשים|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301054.pdf}}, {{ח:תיבה|601|תיקון מס׳ 120|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301231.pdf}}, {{ח:תיבה|631|תיקון מס׳ 2 לחוק יישום תכנית ההתנתקות|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301215.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 16|תיקון מס׳ 122|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301089.pdf}}, {{ח:תיבה|83|חוק להחלפת המונח פקיד סעד (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301220.pdf}}, {{ח:תיבה|145|חוק המדיניות הכלכלית לשנים 2011 ו־2012 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301268.pdf}}, {{ח:תיבה|199|תיקון מס׳ 125|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_300100.pdf}}, {{ח:תיבה|355|תיקון מס׳ 126|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301309.pdf}}, {{ח:תיבה|363|תיקון מס׳ 127|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301128.pdf}}, {{ח:תיבה|966|תיקון מס׳ 48 לחוק עבודת נשים|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301312.pdf}}, {{ח:תיבה|1024|תיקון מס׳ 129|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301354.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 39|תיקון מס׳ 130|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301399.pdf}}, {{ח:תיבה|47|חוק לשינוי נטל המס (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301335.pdf}}, {{ח:תיבה|92|תיקון מס׳ 3 לחוק גיל פרישה|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301263.pdf}}, {{ח:תיבה|110|תיקון מס׳ 132 – הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301407.pdf}}, {{ח:תיבה|111|תיקון מס׳ 133|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301373.pdf}}, {{ח:תיבה|144|תיקון מס׳ 134|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301432.pdf}}, {{ח:תיבה|172|תיקון מס׳ 135|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301375.pdf}}, {{ח:תיבה|172|תיקון מס׳ 136|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301431.pdf}}, {{ח:תיבה|173|תיקון מס׳ 49 לחוק עבודת נשים|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301129.pdf}}, {{ח:תיבה|282|תיקון מס׳ 138|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301408.pdf}}, {{ח:תיבה|375|תיקון מס׳ 139|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301207.pdf}}, {{ח:תיבה|583|תיקון מס׳ 11 לחוק הדואר|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301460.pdf}}, {{ח:תיבה|592|תיקון לחוק זכויות לאנשים עם מוגבלות המועסקים כמשתקמים (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301498.pdf}}, {{ח:תיבה|616|תיקון מס׳ 141|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301390.pdf}}, {{ח:תיבה|745|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301466.pdf}}, {{ח:תיבה|755, 757|חוק לצמצום הגירעון ולשינוי נטל המס (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301505.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 112|תיקון מס׳ 144|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301528.pdf}}, {{ח:תיבה|112|תיקון מס׳ 145 – הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301559.pdf}}, {{ח:תיבה|172|חוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו־2014)|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301574.pdf}}, {{ח:תיבה|224|תיקון מס׳ 147 – הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301596.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 71|תיקון מס׳ 50 לחוק עבודת נשים|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301537.pdf}}, {{ח:תיבה|208|תיקון מס׳ 149|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301618.pdf}}, {{ח:תיבה|266|חוק לצמצום הגירעון ולשינוי נטל המס (תיקוני חקיקה) (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301628.pdf}}, {{ח:תיבה|287|תיקון מס׳ 150|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301610.pdf}}, {{ח:תיבה|288|תיקון מס׳ 151|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301611.pdf}}, {{ח:תיבה|393|חוק שירות לאומי–אזרחי|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301593.pdf}}, {{ח:תיבה|555|תיקון מס׳ 4 לחוק משפחות חד־הוריות|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_303802.pdf}}, {{ח:תיבה|566|תיקון מס׳ 5 לחוק הטבות לניצולי שואה|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_303804.pdf}}, {{ח:תיבה|598|תיקון מס׳ 155|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_303820.pdf}}, {{ח:תיבה|598|תיקון מס׳ 156|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_303821.pdf}}, {{ח:תיבה|599|תיקון מס׳ 157|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_303822.pdf}}, {{ח:תיבה|602|חוק להחלפת המונח מעביד (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_306572.pdf}}, {{ח:תיבה|659|תיקון מס׳ 159|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_303834.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 137|תיקון מס׳ 160|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_306620.pdf}}, {{ח:תיבה|220|תיקון מס׳ 161|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_313643.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 2|תיקון מס׳ 162|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_314977.pdf}}, {{ח:תיבה|12|תיקון מס׳ 120 והוראת שעה לחוק העונשין|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_315852.pdf}}, {{ח:תיבה|244, 247, 249, 250, 251|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2015 ו־2016)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_316719.pdf}}, {{ח:תיבה|266|תיקון מס׳ 21 לחוק שירות ביטחון|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_318392.pdf}}, {{ח:תיבה|577|תיקון מס׳ 169|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_321790.pdf}}, {{ח:תיבה|612|חוק אומנה לילדים|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_323013.pdf}}, {{ח:תיבה|627|תיקון מס׳ 3 לחוק הסדרת העיסוק בייצוג על ידי יועצי מס|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_323697.pdf}}, {{ח:תיבה|635|תיקון מס׳ 172|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_323700.pdf}}, {{ח:תיבה|635|תיקון מס׳ 173|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_323702.pdf}}, {{ח:תיבה|646|תיקון מס׳ 174|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_323972.pdf}}, {{ח:תיבה|647|תיקון מס׳ 175|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_323969.pdf}}, {{ח:תיבה|647|תיקון מס׳ 176 והוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_323971.pdf}}, {{ח:תיבה|658|תיקון מס׳ 177|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_324295.pdf}}, {{ח:תיבה|926|חוק המאבק בטרור|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_343902.pdf}}, {{ח:תיבה|938|תיקון מס׳ 179|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_344457.pdf}}, {{ח:תיבה|967|תיקון מס׳ 180|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_346555.pdf}}, {{ח:תיבה|1079|תיקון מס׳ 46 לחוק הבטחת הכנסה|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_347852.pdf}}, {{ח:תיבה|1093|תיקון מס׳ 55 לחוק עבודת נשים|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_347844.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 25|תיקון מס׳ 183|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_364214.pdf}}, {{ח:תיבה|34|תיקון מס׳ 2 לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2015 ו־2016)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_364564.pdf}}, {{ח:תיבה|220, 245, 287, 292, 302, 303, 318|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו־2018)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_366872.pdf}}, {{ח:תיבה|362|תיקון מס׳ 190|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_367828.pdf}}, {{ח:תיבה|390|תיקון מס׳ 191|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_368985.pdf}}, {{ח:תיבה|423|תיקון מס׳ 192|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_369728.pdf}}, {{ח:תיבה|573, 574, 574|חוק שינויים בהסדר תקופת הלידה וההורות (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_382405.pdf}}, {{ח:תיבה|666|חוק שירות אזרחי|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_382429.pdf}}, {{ח:תיבה|1003|תיקון מס׳ 4 לחוק נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_387467.pdf}}, {{ח:תיבה|1052|תיקון מס׳ 196|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_390350.pdf}}, {{ח:תיבה|1053|תיקון מס׳ 6 לחוק גיל פרישה|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_390349.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 24|תיקון מס׳ 198|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_10520787.pdf}}, {{ח:תיבה|70|חוק נכסים של נספי השואה והטבות לניצולי שואה נזקקים (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_456283.pdf}}, {{ח:תיבה|85|תיקון מס׳ 199|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_457592.pdf}}, {{ח:תיבה|164|תיקון מס׳ 200|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_489287.pdf}}, {{ח:תיבה|412|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491934.pdf}}, {{ח:תיבה|523, 523, 524, 527, 528, 531|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2019)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491980.pdf}}, {{ח:תיבה|681|תיקון מס׳ 60 לחוק עבודת נשים|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_501308.pdf}}, {{ח:תיבה|708|תיקון מס׳ 207|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_502445.pdf}}, {{ח:תיבה|823|תיקון מס׳ 208|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_504187.pdf}}; {{ח:תיבה|בג״ץ 3390/16|בג״ץ 3390/16 עדאלה נ׳ הכנסת|https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path{{=}}HebrewVerdicts/16/900/033/O42&amp;amp;fileName{{=}}16033900_O42.pdf&amp;amp;type{{=}}4}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 151|תיקון מס׳ 209|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528246.pdf}}, {{ח:תיבה|152|תיקון מס׳ 210|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528249.pdf}}, {{ח:תיבה|233|תיקון מס׳ 137 לחוק העונשין|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528388.pdf}}, {{ח:תיבה|234|תיקון מס׳ 212|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528390.pdf}}; {{ח:תיבה|ק״ת תש״ף, 934|תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש) (הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8428.pdf}}; {{ח:תיבה|ס״ח תש״ף, 20|תיקון מס׳ 213 והוראת שעה – נגיף הקורונה החדש (קביעת ועדה)|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_570696.pdf}}; {{ח:תיבה|ק״ת תש״ף, 1372|תיקון לתקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש) (הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8551.pdf}}; {{ח:תיבה|ס״ח תש״ף, 86|חוק מענק לעידוד תעסוקה (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש)|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_573892.pdf}}, {{ח:תיבה|162|חוק מענק הסתגלות מיוחד לבני 67 ומעלה (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש)|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_575135.pdf}}, {{ח:תיבה|210|נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה – תיקון מס׳ 216 (הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה)|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_575830.pdf}}, {{ח:תיבה|298, 302, 323|חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_578653.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 33|תיקון לחוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_584184.pdf}}, {{ח:תיבה|50|תיקון מס׳ 218 – הוראת שעה (מענק חד־פעמי חלף הגדלת קצבאות הנכות לשנת 2020)|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_586145.pdf}}, {{ח:תיבה|89, 90|תיקון מס׳ 3 לחוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_589930.pdf}}, {{ח:תיבה|260|חוק השכר הממוצע (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש)|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_593950.pdf}}, {{ח:תיבה|262|חוק לדחיית מועדי תשלומי מסים והוראות לעניין מענקים בשל נגיף הקורונה החדש (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_593951.pdf}}, {{ח:תיבה|268|תיקון מס׳ 222|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_594378.pdf}}, {{ח:תיבה|270|תיקון מס׳ 223 – הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_594660.pdf}}, {{ח:תיבה|334|תיקון מס׳ 218 – הוראת שעה (מענק חד–פעמי חלף הגדלת קצבאות הנכות לשנת 2020) (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_598125.pdf}}, {{ח:תיבה|336|תיקון מס׳ 224 והוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_598472.pdf}}, {{ח:תיבה|354, 359|תיקון מס׳ 225 והוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_603272.pdf}}, {{ח:תיבה|393|תיקון מס׳ 6 לחוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_606259.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 68, 69, 69, 72, 72, 74|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו־2022)|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_611567.pdf}}, {{ח:תיבה|253, 256|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו־2022)|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_611801.pdf}}, {{ח:תיבה|754, 754|תיקון מס׳ 229 (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_622104.pdf}}, {{ח:תיבה|755|תיקון מס׳ 230|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_622114.pdf}}, {{ח:תיבה|833|תיקון מס׳ 13 לחוק הדואר|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_622725.pdf}}, {{ח:תיבה|858|תיקון מס׳ 231|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_626567.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 167, 168, 168, 169, 170, 170, 173|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו־2024)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_2572039.pdf}}, {{ח:תיבה|562|תיקון מס׳ 4 לחוק שירות לאומי–אזרחי|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3012736.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 86|תיקון מס׳ 238 – הוראת שעה – חרבות ברזל (תגמולים למשרתים במילואים)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3514340.pdf}}, {{ח:תיבה|104|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה – חרבות ברזל)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3514351.pdf}}, {{ח:תיבה|169|תיקון מס׳ 9 לחוק פסיקת ריבית והצמדה|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3568695.pdf}}, {{ח:תיבה|200, 201|תיקון מס׳ 41 – הוראת שעה – חרבות ברזל (מינוי רופא מוסמך) לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3569808.pdf}}, {{ח:תיבה|250|תיקון מס׳ 5 והוראת שעה – חרבות ברזל לחוק הגנה על עובדים בשעת חירום|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3611337.pdf}}, {{ח:תיבה|528|תיקון מס׳ 2 לחוק מימון הוצאות למשפחות שבויים, חטופים ונעדרים|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4150240.pdf}}, {{ח:תיבה|536|תיקון מס׳ 243|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4165879.pdf}}, {{ח:תיבה|610|תיקון מס׳ 244 והוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4227557.pdf}}, {{ח:תיבה|915, 915|תיקון מס׳ 19 והוראת שעה לחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4483019.pdf}}, {{ח:תיבה|952|תיקון מס׳ 6 לחוק שירות לאומי־אזרחי|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4615178.pdf}}, {{ח:תיבה|956|תיקון מס׳ 246 – הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4618943.pdf}}, {{ח:תיבה|1070|תיקון מס׳ 247|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4690532.pdf}}, {{ח:תיבה|1182|תיקון מס׳ 248|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4736918.pdf}}, {{ח:תיבה|1491|תיקון מס׳ 13 לחוק הגנת הפרטיות|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4810658.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 68|תיקון מס׳ 250|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_5199011.pdf}}, {{ח:תיבה|72|תיקון מס׳ 251|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_5199023.pdf}}, {{ח:תיבה|176|תיקון מס׳ 252 והוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_5482787.pdf}}, {{ח:תיבה|230|תיקון מס׳ 253 והוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_5527869.pdf}}, {{ח:תיבה|250|תיקון מס׳ 254|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_5574055.pdf}}, {{ח:תיבה|342|תיקון מס׳ 255|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_5865214.pdf}}, {{ח:תיבה|395, 395|חוק להשגת יעדי התקציב וליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2025 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_6133485.pdf}}, {{ח:תיבה|504|תיקון מס׳ 257|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_6191628.pdf}}, {{ח:תיבה|678|תיקון מס׳ 258|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_7350030.pdf}}, {{ח:תיבה|690|תיקון מס׳ 7 לחוק שירות לאומי־אזרחי|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_7458944.pdf}}, {{ח:תיבה|778|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה – חרבות ברזל)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_8007291.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 18|תיקון מס׳ 8 לחוק שירות לאומי־אזרחי|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_9833371.pdf}}, {{ח:תיבה|26|תיקון מס׳ 283 לפקודת מס הכנסה|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_9913658.pdf}}, {{ח:תיבה|214|תיקון מס׳ 67 לחוק עבודת נשים|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_10625792.pdf}}, {{ח:תיבה|312|תיקון מס׳ 262 – הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_11858610.pdf}}, {{ח:תיבה|374|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_12224370.pdf}}, {{ח:תיבה|458|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_12235734.pdf}}, {{ח:תיבה|470|תיקון מס׳ 9 לחוק שירות לאומי־אזרחי|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_12223999.pdf}}, {{ח:תיבה|538|תיקון מס׳ 265|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_12846924.pdf}}, {{ח:תיבה|562|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (סיוע לעסקים ולמוסדות ציבור)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_12958311.pdf}}, {{ח:תיבה|604|חוק סיוע לבני משפחה של נעדרים}}.

''שינוי לוחות:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשנ״ט, 350|שינוי לוח י״א|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5951.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 1258|שינוי לוח י׳|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6102.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 1214|תיקון לוח ח׳2 לחוק (הוראת שעה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9031.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 764|תיקון לוח ח׳2 לחוק (הוראת שעה) [תשפ״א] (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11657.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 700|תיקון לוח ח׳2 לחוק (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12183.pdf}}, {{ח:תיבה|700|תיקון לוח ח׳2 לחוק (הוראת שעה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12183.pdf}}, {{ח:תיבה|2052|תיקון לוח ח׳2 לחוק (תיקון) (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12381.pdf}}. ''שינוי תארים:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשס״ג, 708|הודעת פקידי הממשלה (שינוי תארים) (מס׳ 2)}}; {{ח:תיבה|תשס״ז, 754|הודעת פקידי הממשלה (שינוי תארים)}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 250|הודעת פקידי הממשלה (שינוי תארים)}}. ''הארכת התקופה המרבית לדמי אבטלה:'' {{ח:תיבה|ק״ת תש״ע, 615|הארכת התקופה המרבית לדמי אבטלה (הוראת שעה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6854.pdf}}, {{ח:תיבה|640|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6858.pdf}}. ''הארכת הוראת שעה:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ד, 1440|צו הביטוח הלאומי (תיקון מס׳ 238 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (תגמולים למשרתים במילואים) (הארכת תקופת הוראת השעה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11097.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 390|הארכת תוקפו של סימן א׳ לפרק י״ג2 לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12129.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
אני מודיע כי ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, בתוקף סמכותה לפי {{ח:חיצוני|פקודת סדרי השלטון והמשפט#סעיף 16|סעיף 16 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש״ח–1948}}, קבעה ביום ג׳ בניסן התשנ״ה (3 באפריל 1995) את חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995.

נוסח זה בא במקום חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ״ח–1968, וחוק הביטוח הלאומי [הוראת שעה], התשנ״א–1991.

הועדה קבעה כי תחילתו של הנוסח האמור תהיה ביום ז׳ בתשרי התשנ״ו (1 באוקטובר 1995), וכי הוא יפורסם עד יום ט״ו באייר התשנ״ה (15 במאי 1995).
{{ח:מפריד}}
{{ח:הערה|סמכויות השר להתקין תקנות לעניין {{ח:פנימי|סעיף 238|בפסקה (3)(ב) להגדרה ילד בסעיף 238}} הועברו לשר החקלאות ופיתוח הכפר ולפי {{ח:פנימי|סעיף 400|סעיף 400}} כל עוד זה נוגע לפסקה הנ״ל (י״פ תשע״ו, 274); סמכויות השר לענייני דתות הועברו לשר לשירותי דת (י״פ תשס״ח, 1820); תוארו של שר העבודה והרווחה שונה לשר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים (ק״ת תשע״ח, 250); שמו של משרד העבודה והרווחה או משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים שונה למשרד הרווחה והביטחון החברתי (י״פ תשפ״א, 10444; תשפ״ב, 108).}}
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: פרשנות והוראות כלליות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: המוסד לביטוח לאומי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן א|סימן א׳: הוראות כלליות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן ב|סימן ב׳: המועצה, הועדות הציבוריות והמינהלה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן ג|סימן ג׳: המנגנון}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן ג1|סימן ג׳1: החשב}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן ד|סימן ד׳: האקטואר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן ה|סימן ה׳: כספים ומשק}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: ביטוח אימהות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן א|סימן א׳: הוראות כלליות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|סימן ב׳: מענק אשפוז, מענק לידה וקצבת לידה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן ג׳: דמי לידה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ד|סימן ד׳: גמלאות להורה מאמץ, להורה במשפחת אומנה ולהורה מיועד}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ד1|סימן ד׳1: תשלום ליולדת חלף דמי אבטלה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ה|סימן ה׳: גמלה לשמירת הריון}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ו|סימן ו׳: תשלומים מיוחדים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ז|סימן ז׳: מימון אשפוז יולדת {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: ביטוח ילדים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן א|סימן א׳: פרשנות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן ב|סימן ב׳: קצבת ילדים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן ג|סימן ג׳: מענק לימודים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן ד|סימן ד׳: מימון}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן ה|סימן ה׳: חיסכון ארוך טווח לילד}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: ביטוח נפגעי עבודה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה סימן א|סימן א׳: מבוטחים ותנאים לביטוח}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה סימן ב|סימן ב׳: פגיעות בעבודה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה סימן ג|סימן ג׳: גמלאות בעין}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה סימן ד|סימן ד׳: דמי פגיעה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה סימן ה|סימן ה׳: קצבה או מענק לנכה עבודה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה סימן ו|סימן ו׳: קביעת דרגת נכות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה סימן ז|סימן ז׳: סמל ותעודה לנכי עבודה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה סימן ח|סימן ח׳: גמלאות לתלויים בנפגעי עבודה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה סימן ט|סימן ט׳: שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳: ביטוח נפגעי תאונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳: ביטוח אבטלה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז סימן א|סימן א׳: מבוטחים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז סימן ב|סימן ב׳: תנאי הזכאות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז סימן ג|סימן ג׳: דמי אבטלה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז סימן ד|סימן ד׳: שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז סימן ה|סימן ה׳: הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה בתקופת ההתמודדות עם נגיף הקורונה החדש {{ח:הערה|(פקע)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז סימן ו|סימן ו׳: הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה בהמשך לתקופת ההתמודדות עם נגיף הקורונה החדש {{ח:הערה|(פקע)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז סימן ז|סימן ז׳: הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה – חרבות ברזל {{ח:הערה|(פקע)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז סימן ח|סימן ח׳: הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה – תקופת הלחימה – יוני 2025 – חרבות ברזל {{ח:הערה|(פקע)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז סימן ט|סימן ט׳: הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה – תקופת הלחימה שהחלה ביום י״א באדר התשפ״ו (28 בפברואר 2026)}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳: ביטוח זכויות עובדים בהליכי חדלות פירעון}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳: ביטוח נכות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ט סימן א|סימן א׳: הגדרות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ט סימן ב|סימן ב׳: תנאי הזכאות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ט סימן ג|סימן ג׳: גמלאות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ט סימן ד|סימן ד׳: קביעת נכות ואי־כושר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ט סימן ה|סימן ה׳: שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ט סימן ו|סימן ו׳: ילד נכה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ט סימן ז|סימן ז׳: קצבת עידוד השתלבות בשוק העבודה {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ט סימן ח|סימן ח׳: מענק חד־פעמי חלף הגדלת קצבאות הנכות לשנת 2020 {{ח:הערה|(פקע)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק י|פרק י׳: ביטוח סיעוד}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק י סימן א|סימן א׳: הגדרות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק י סימן ב|סימן ב׳: גמלאות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק י סימן ג|סימן ג׳: ועדה ארצית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק י סימן ד|סימן ד׳: מימון}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א: ביטוח אזרחים ותיקים וביטוח שאירים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יא סימן א|סימן א׳: הוראות כלליות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יא סימן ב|סימן ב׳: מבוטחים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יא סימן ג|סימן ג׳: ביטוח אזרחים ותיקים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יא סימן ד|סימן ד׳: ביטוח שאירים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יא סימן ה|סימן ה׳: דמי קבורה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יא סימן ו|סימן ו׳: מענק מעבר בשל העלאת גיל הפרישה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יב|פרק י״ב: תגמולים למשרתים במילואים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יג|פרק י״ג: תגמולים למתנדבים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יג1|פרק י״ג1: תגמולים לנפגעי כוחות הביטחון}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יג2|פרק י״ג2: תשלומים ותגמולים בעבור חטוף או נעדר – הוראת שעה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יג2 סימן א|סימן א׳: תשלומים לקופת גמל לקצבה בעבור חטוף או נעדר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יג2 סימן ב|סימן ב׳: תגמול מיוחד חלף שכר לחטופים ולנעדרים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יג2 סימן ג|סימן ג׳: הוראות שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יד|פרק י״ד: גמלאות – הוראות כלליות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יד סימן א|סימן א׳: תביעות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יד סימן ב|סימן ב׳: ייעוד הגמלה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יד סימן ב1|סימן ב׳1: הגבלת תשלום בעד טיפול בתביעה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יד סימן ג|סימן ג׳: תשלומי גמלה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יד סימן ד|סימן ד׳: תביעות נגד צד שלישי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק טו|פרק ט״ו: דמי ביטוח}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק טו סימן א|סימן א׳: הוראות כלליות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק טו סימן ב|סימן ב׳: הכנסה לענין דמי ביטוח}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק טו סימן ג|סימן ג׳: תשלומים ודוחו״ת}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק טו סימן ד|סימן ד׳: פיגורים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק טו סימן ה|סימן ה׳: הוראות מיוחדות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק טז|פרק ט״ז: שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יז|פרק י״ז: הענקות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יח|פרק י״ח: בית הדין לעבודה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יט|פרק י״ט: עונשין וביצוע}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: פרשנות והוראות כלליות|אחר=[פרק א׳]}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשנ״ז־5, תש״ס־4, תשס״ג־5, תשס״ג־8, תשס״ג־11, תשס״ד, תשס״ה־2, תשס״ו־8, תשס״ט־3, תש״ע־9, תשע״ב־14, תשע״ג־3, תשע״ד־6, תשע״ד־12, תשע״ו־3, תשע״ו־8, תשע״ז־5, תשע״ז־12, תשע״ז־16, תשע״ז־19, תשע״ח־4, תשע״ח־5, תשפ״ב־3, תשפ״ג־8, תשפ״ד־12, תשפ״ה־3, תשפ״ה־11, תשפ״ו, תשפ״ו־7|אחר=[1, 198א]}}
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל שליטה“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 32|בסעיף 32 בפקודת מס הכנסה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המוסד“ – המוסד לביטוח לאומי הפועל על פי חוק זה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המועצה“ – מועצת המוסד האמורה {{ח:פנימי|סעיף 8|בסעיף 8(ב)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המינהלה“ – מינהלת המוסד האמורה {{ח:פנימי|סעיף 8|בסעיף 8(ב)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השר“ – שר העבודה והרווחה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדת העבודה והרווחה“ – ועדת העבודה והרווחה של הכנסת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בית הדין לעבודה“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק בית הדין לעבודה|בחוק בית הדין לעבודה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אשתו“ – לרבות הידועה בציבור כאשתו והיא גרה עמו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גיל הפרישה“ –
{{ח:תתת|(1)}} לגבי גבר – הגיל הקבוע לו בהתאם לחודש לידתו {{ח:פנימי|לוח א1 חלק א|בחלק א׳ בלוח א׳1}};
{{ח:תתת|(2)}} לגבי אישה – הגיל הקבוע לה בהתאם לחודש לידתה לפי {{ח:פנימי|לוח א1 חלק א|חלק א׳ בלוח א׳1}}, ואם היא נולדה בשנת 1956 ואילך – הגיל הקבוע לה בהתאם {{ח:חיצוני|חוק גיל פרישה|לחוק גיל פרישה, התשס״ד–2004}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גמול פרישה“ – גמול פרישה לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק יישום תכנית ההתנתקות#סעיף 55|סעיף 55 בחוק יישום תכנית ההתנתקות}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גמלה“ – כל טובת הנאה שהביטוח לפי חוק זה מעניק אותה, לרבות הטבה לפי הסכם שנערך לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}, הענקה לפי {{ח:פנימי|סעיף 387|סעיף 387}} וגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק יב|פרק י״ב}} או {{ח:פנימי|פרק יג|פרק י״ג}} ולמעט גמול והחזר הוצאות המשולמים לפי {{ח:פנימי|סעיף 17א|סעיף 17א}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גמלת אזרח ותיק מיוחדת“ – גמלת זקנה מיוחדת המשתלמת מכוח {{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן גמלאות זקנה ושאירים מיוחדות|הסכם בדבר מתן גמלאות אזרח ותיק ושאירים מיוחדות}} או מכוח {{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן גמלאות זקנה ושאירים מיוחדות לתושבי ישראל שחוק השבות אינו חל עליהם|הסכם בדבר מתן גמלאות זקנה ושאירים מיוחדות לתושבי ישראל שחוק השבות אינו חל עליהם}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דמי הסתגלות מיוחדים“ – דמי הסתגלות לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק יישום תכנית ההתנתקות#סעיף 51|סעיף 51 בחוק יישום תכנית ההתנתקות}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הסכם בדבר מתן גמלאות אזרח ותיק ושאירים מיוחדות“ – {{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן גמלאות זקנה ושאירים מיוחדות|הסכם בדבר מתן גמלאות זקנה ושאירים מיוחדות}} שנערך לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חבר קיבוץ מתחדש“ – חבר קיבוץ מתחדש כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 54|בסעיף 54 לפקודת מס הכנסה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברת מעטים“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 76|בסעיף 76 בפקודת מס הכנסה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק ביטוח בריאות“ – {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי|חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק בית הדין לעבודה“ – {{ח:חיצוני|חוק בית הדין לעבודה|חוק בית הדין לעבודה, התשכ״ט–1969}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הבטחת הכנסה“ – {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה|חוק הבטחת הכנסה, התשמ״א–1980}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק האימוץ“ – {{ח:חיצוני|חוק אימוץ ילדים|חוק אימוץ ילדים, התשמ״א–1981}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הגנת השכר“ – {{ח:חיצוני|חוק הגנת השכר|חוק הגנת השכר, התשי״ח–1958}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק המשטרה“ – {{ח:חיצוני|חוק המשטרה (נכים ונספים)|חוק המשטרה (נכים ונספים), התשמ״א–1981}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הנוער“ – {{ח:חיצוני|חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול)|חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל״א–1971}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הנכים“ – {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי״ט–1959 [נוסח משולב]}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק העונשין“ – {{ח:חיצוני|חוק העונשין|חוק העונשין, התשל״ז–1977}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק העמותות“ – {{ח:חיצוני|חוק העמותות|חוק העמותות, התש״ם–1980}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק השבות“ – {{ח:חיצוני|חוק השבות|חוק השבות, התש״י–1950}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי“ – {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע״ח–2018}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק חופשה שנתית“ – {{ח:חיצוני|חוק חופשה שנתית|חוק חופשה שנתית, התשי״א–1951}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק חיילים משוחררים“ – {{ח:חיצוני|חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה)|חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), התש״ט–1949}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק יישום תכנית ההתנתקות“ – {{ח:חיצוני|חוק יישום תכנית ההתנתקות|חוק יישום תכנית ההתנתקות, התשס״ה–2005}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הכניסה לישראל“ – {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל|חוק הכניסה לישראל, התשי״ב–1952}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק משפחות חיילים“ – {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש״י–1950}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק נכי המלחמה בנאצים“ – {{ח:חיצוני|חוק נכי המלחמה בנאצים|חוק נכי המלחמה בנאצים, התשי״ד–1954}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק נכי רדיפות הנאצים“ – {{ח:חיצוני|חוק נכי רדיפות הנאצים|חוק נכי רדיפות הנאצים, התשי״ז–1957}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק נפגעי פעולות איבה“ – {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש״ל–1970}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק עבודת נשים“ – {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים|חוק עבודת נשים, התשי״ד–1954}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק פיצויי פיטורים“ – {{ח:חיצוני|חוק פיצויי פיטורים|חוק פיצויי פיטורים, התשכ״ג–1963}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק שירות אזרחי“ – {{ח:חיצוני|חוק שירות אזרחי|חוק שירות אזרחי, התשע״ז–2017}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק שירות בטחון“ – {{ח:חיצוני|חוק שירות בטחון|חוק שירות בטחון [נוסח משולב], התשמ״ו–1986}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק שירות בתי הסוהר“ – {{ח:חיצוני|חוק שירות בתי הסוהר (נכים ונספים)|חוק שירות בתי הסוהר (נכים ונספים), התשמ״א–1981}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק שירות המדינה“ – {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)|חוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש״ל–1970}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק שירות התעסוקה“ – {{ח:חיצוני|חוק שירות התעסוקה|חוק שירות התעסוקה, התשי״ט–1959}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק שירותי הכבאות“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק שכר מינימום“ – {{ח:חיצוני|חוק שכר מינימום|חוק שכר מינימום, התשמ״ז–1987}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק תגמול לחייל“ – {{ח:חיצוני|חוק תגמול לחייל הנפגע בהצלת חיי הזולת|חוק תגמול לחייל הנפגע בהצלת חיי הזולת, התשכ״ה–1965}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ילד“ – לרבות ילד חורג וילד מאומץ ולמעט נער ונערה נשואים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת מדי חודש הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מעביד“, ”מעסיק“ – מי שמעסיק אדם במסגרת יחסי עבודה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משרת בשירות לאומי–אזרחי“ – {{ח:הערה|(הוראת שעה עד מועד הפקיעה של {{ח:חיצוני|חוק שירות לאומי-אזרחי|חוק שירות לאומי–אזרחי, התשע״ד–2014}}, ביום 31.8.2026, חלה גם על מי שהתחיל את שירותו לפני המועד האמור גם אחרי המועד האמור עד שייסים את שירותו):}} מי שמשרת בשירות לאומי–אזרחי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות לאומי-אזרחי|בחוק שירות לאומי–אזרחי, התשע״ד–2014}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מתנדב בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית“ – מתנדב כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות אזרחי|בחוק שירות אזרחי}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הסכום הבסיסי“ –
{{ח:תתת|(1)}} לענין הגמלאות המפורטות בפסקה זו – 7,050 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נקוב לשנת 2005; בשנת 2024, 9,930 ש״ח; בשנת 2025, 10,268 ש״ח)}};
{{ח:תתת}} ואלה הגמלאות:
{{ח:תתתת|(א)}} מענק לידה ודמי לידה המשתלמים לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|סימנים ב׳}} {{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|ו{{ח:הערה|־}}ג׳ בפרק ג׳}};
{{ח:תתתת|(ב)}} דמי פגיעה, קצבה לנכה עבודה, גמלאות ומענקים לתלויים, המשתלמים לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ה סימן ד|סימנים ד׳}}, {{ח:פנימי|פרק ה סימן ה|ה׳}} {{ח:פנימי|פרק ה סימן ח|ו{{ח:הערה|־}}ח׳ בפרק ה׳}};
{{ח:תתתת|(ג)}} דמי תאונה המשתלמים לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳}};
{{ח:תתתת|(ד)}} קצבת נכות המשתלמת לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ט סימן ג|סימן ג׳ בפרק ט׳}} {{ח:הערה|(בשנת 2024, 10,338 ש״ח; בשנת 2025, 10,979 ש״ח)}};
{{ח:תתתת|(ה)}} מענק ליתום המשתלם לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק יא סימן ד|סימן ד׳ בפרק י״א}};
{{ח:תתתת|(ו)}} תגמול למתנדב המשתלם לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק יג|פרק י״ג}};
{{ח:תתתת|(ז)}} מענק פטירה המשתלם לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק יד סימן ב|סימן ב׳ בפרק י״ד}};
{{ח:תתתת|(ח)}} גמלאות המשתלמות מכוח {{ח:חיצוני|הסכם בדבר גמלת ניידות|ההסכם בדבר גמלת ניידות}} לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}};
{{ח:תתת|(2)}} לעניין קצבת הילדים המשתלמת לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ד סימן ב|סימן ב׳ בפרק ד׳}}, כמפורט להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} בעד הילד הראשון והחמישי ואילך במניין ילדיו של ההורה – 150 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נקוב לשנת 2015; בשנים 2024–2025, 169 ש״ח)}};
{{ח:תתתת|(ב)}} בעד הילד השני, השלישי והרביעי שבמניין ילדיו של ההורה – 188 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נקוב לשנת 2015; בשנים 2024–2025, 214 ש״ח)}};
{{ח:תתתת|(ג)}} על אף האמור בפסקאות משנה (א) ו־(ב), לעניין גמלה לפי {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה|חוק הבטחת הכנסה}}, או תוספת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 68|בסעיף 68(ג)}} – 140 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נקוב לשנת 2015; בשנים 2024–2025, 158 ש״ח)}};
{{ח:תתת|(2א)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(3)}} לענין כל גמלה שאינה מנויה בפסקאות (1) או (2) – 6,964 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נקוב לשנת 2005; בשנת 2024, 9,806 ש״ח; בשנת 2025, 10,139 ש״ח)}};
{{ח:תת}} הסכום הבסיסי יעודכן כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} ביום א׳ בטבת התשס״ו (1 בינואר 2006) – לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני היום האמור לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום כ׳ בטבת התשס״ה (1 בינואר 2005), בתוספת –
{{ח:תתתת|(א)}} לענין גמלה המשתלמת לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ה סימן ח|סימן ח׳ בפרק ה׳}} או לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק יא סימן ג|סימנים ג׳}} {{ח:פנימי|פרק יא סימן ד|ו{{ח:הערה|־}}ד׳ שבפרק י״א}} – שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני יום כ׳ בטבת התשס״ה (1 בינואר 2005) לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום כ״ז בטבת התשס״ג (1 בינואר 2003);
{{ח:תתתת|(ב)}} לענין גמלה שאינה מנויה בפסקת משנה (א) – השיעור שבו עודכן השכר הממוצע או שבה עודכנה נקודת הקצבה בשנים 2004 ו־2005, לפי הענין, לפי {{ח:חיצוני|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2002)#סעיף 37|סעיפים 37(ג)(1)}} {{ח:חיצוני|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2002)#סעיף 38|ו־38(ב) בחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2002), התשס״ב–2002}};
{{ח:תתת|(2)}} לעניין כל גמלה למעט קצבת ילדים המשתלמת לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ד סימן ב|סימן ב׳ בפרק ד׳}} – משנת 2007 ואילך – ב־1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני אותו יום לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום 1 בינואר של השנה הקודמת;
{{ח:תתת|(3)}} לעניין קצבת ילדים המשתלמת לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ד סימן ב|סימן ב׳ בפרק ד׳}} – משנת 2015 ואילך – ב־1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני אותו יום לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום 1 בינואר של השנה הקודמת ואולם, ב־1 בינואר של שנת 2025 לא יתעדכנו הסכומים הקבועים בפסקה (2) לרישה של הגדרה זו, והם יהיו באותה שנה כפי שהיו ביום כ׳ בטבת התשפ״ד (1 בינואר 2024);
{{ח:תתת|(4)}} על אף הוראת פסקה (2), לעניין קצבת נכות המשתלמת לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ט סימן ג|סימן ג׳ בפרק ט׳}} וכל קצבה ששיעורה נגזר ממנה – משנת 2023 ואילך – ב־1 בינואר של כל שנה לפי שיעור עליית השכר הממוצע, המעודכן באותו יום, לעומת השכר הממוצע המעודכן ב־1 בינואר של השנה שבה הקצבה עודכנה; ואולם, לעניין העדכון הראשון יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} אם שיעור עליית השכר הממוצע, המעודכן באותו יום, לעומת השכר הממוצע לשנת 2020 עולה על 2.45% – לפי שיעור עליית השכר הממוצע, המעודכן באותו יום, לעומת השכר הממוצע המתוקן; בפסקה זו –
{{ח:תתתת|סוג=הגדרה}} ”השכר הממוצע לשנת 2020“ – השכר הממוצע כפי שעודכן ביום ד׳ בטבת התש״ף (1 בינואר 2020);
{{ח:תתתת|סוג=הגדרה}} ”השכר הממוצע המתוקן“ – השכר הממוצע לשנת 2020 בתוספת 2.45%;
{{ח:תתתת|(ב)}} אם שיעור עליית השכר הממוצע, המעודכן באותו יום, לעומת השכר הממוצע לשנת 2020 אינו עולה על 2.45% – יידחה העדכון לשנה שלאחר מכן ויחול לגביו האמור בפסקת משנה (א);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עגונה“ – אשה נשואה שזה שנתיים נעלמו עקבות בן זוגה, לרבות אשה שבן זוגה נמצא, שלא בהסכמתה, תקופה כאמור בחוץ לארץ ולא נשא באותו זמן במזונותיה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עובד“ – לרבות בן משפחה, אף אם אין בינו לבין קרובו המעסיקו יחסי עבודה, ובלבד שהוא עובד במפעל באופן סדיר ובעבודה שאילולא עשה אותה הוא, היתה נעשית בידי עובד; לענין זה, ”בן משפחה“ – אחד ההורים, ילד, נכד, אח או אחות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עובד לשעה“ – עובד שהקשר בינו לבין מעבידו הוא לזמן פחות משבעה ימים, למעט עובד כאמור שלמעשה נמשך הקשר שבעה ימים או יותר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עובד עצמאי“, לענין שנת מס פלונית או חלק ממנה – מי שעסק באותה תקופה במשלח ידו שלא כעובד (להלן – משלח יד), והתקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא עסק במשלח ידו, לפחות עשרים שעות בשבוע בממוצע;
{{ח:תתת|(2)}} הכנסתו החודשית הממוצעת ממשלח ידו לא פחתה מסכום השווה ל־50% מהשכר הממוצע;
{{ח:תתת|(3)}} הוא עסק במשלח ידו לפחות שתים עשרה שעות בשבוע בממוצע והכנסתו החודשית הממוצעת ממשלח ידו לא פחתה מסכום כאמור {{ח:פנימי|לוח א|בלוח א׳}};
{{ח:תת}} לענין הגדרה זו רשאי השר לקבוע שיטת חישוב של ממוצעים וכן שיעור אחר במקום השיעור הקבוע {{ח:פנימי|לוח א|בלוח א׳}};
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (חישוב הממוצע של שעות עבודה והכנסה של עובד עצמאי)|תקנות הביטוח הלאומי (חישוב הממוצע של שעות עבודה והכנסה של עובד עצמאי), התשמ״ה–1985}}.}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פיצוי“ – תשלום של תוספת יוקר המשתלמת לפי המדד, תשלום של מקדמה על חשבון תוספת יוקר או תשלום פיצוי בעד התייקרות לעובדים השכירים במשק לפי הסדר בין ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של העובדים במדינה לבין ארגון מעבידים שלדעת השר הינו ארגון יציג ונוגע בדבר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקודת החברות“ – {{ח:חיצוני|פקודת החברות|פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ״ג–1983}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקודת הנזיקין“ – {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין|פקודת הנזיקין [נוסח חדש]}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקודת השותפויות“ – {{ח:חיצוני|פקודת השותפויות|פקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל״ה–1975}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקודת פשיטת הרגל“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קיבוץ מתחדש“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 54|בסעיף 54 לפקודת מס הכנסה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קיבוץ שיתופי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 54|בסעיף 54 לפקודת מס הכנסה}}, לרבות מושב שיתופי או קיבוץ עירוני כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 61|בסעיף 61 לאותה פקודה}} שניתנה לגבי שומתו הוראה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 54|אותו סעיף}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קצבת התאמה“ – קצבת התאמה לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק יישום תכנית ההתנתקות#סעיף 58א|סעיף 58א לחוק יישום תכנית ההתנתקות}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שיעור הפיצוי“ – השיעור השווה לשיעור הגדלת שכר העבודה לעובדים השכירים במשק כתוצאה מתשלום הפיצוי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות לאומי“, ”התנדבות קהילתית“ ו”שירות אזרחי“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק שירות אזרחי|בחוק שירות אזרחי}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השכר הממוצע“ – הצירוף של שניים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הממוצע החודשי של השכר הממוצע למשרת שכיר בשלושת החודשים האחרונים שלגביהם היו נתונים בידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ביום שקדם ליום העדכון (להלן בהגדרה זו – ממוצע השכר);
{{ח:תתת|(2)}} תוספת לממוצע השכר בשיעור הפיצוי שניתן בתקופה שמתום שלושת החודשים ששימשו בסיס לחישוב ממוצע השכר ועד ליום העדכון;
{{ח:תת}} לענין הגדרה זו, ”יום העדכון“ – 1 בינואר של כל שנת מס, ואם חל פיצוי לאחר מכן – 1 בחודש שבו חל הפיצוי; על כל שינוי בשכר הממוצע יפרסם השר הודעה ברשומות;
{{ח:תת}} {{ח:הערה|השכר הממוצע לפי הגדרה זאת: בשנת 2024, 12,379 ש״ח; בשנת 2025 13,153 ש״ח; בשנת 2025 לעניין פרק ט״ו, 12,379 ש״ח.}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שנת מס“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|בפקודת מס הכנסה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקופת אכשרה“ – פרק הזמן, בין שהוא רצוף ובין שאינו רצוף, שבו חייב אדם להיות מבוטח כאחד התנאים לגמלה.

{{ח:סעיף|2|פריסת תשלומים חריגים|תיקון: תשנ״ט־6|אחר=[1א]}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שכר מדוד“ – שכר ממוצע למשרת שכיר שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
{{ח:תת}} {{ח:הערה|נכון לשנת 2024, השכר הממוצע המדוד הוא 12,536 ש״ח; בשנת 2025, 13,316 ש״ח; בשנת 2025 לעניין פרק ט״ו, 12,536 ש״ח.}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חודש שכר חריג“ – החודש האחרון של שנת מס וכן חודש שבו שולמו תוספות בעד ביגוד או בעד הבראה למרבית העובדים השכירים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שכר מדוד מתוקן“ – השכר המדוד של החודש האחרון שקדם לחודש שכר חריג (להלן – החודש הקודם), בתוספת 0.5% ממנו ובתוספת פיצוי שחל בחודש השכר החריג; היה החודש הקודם חודש שכר חריג, יובא בחשבון, לענין זה, במקום השכר המדוד של החודש הקודם, השכר המדוד של החודש האחרון שקדם לחודש הקודם בתוספת 0.5% ממנו ובתוספת פיצוי שחל בחודש הקודם.
{{ח:תת|(ב)}} בחישוב השכר הממוצע, לצורך גמלאות ודמי ביטוח, יחולו שינויים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} לגבי חודש שכר חריג, במקום השכר המדוד יובא בחשבון השכר המדוד המתוקן;
{{ח:תתת|(2)}} השכר הממוצע יחושב בכפוף להוראות פסקה (1) ויוגדל בשיעור השווה לחלק השנים עשר של סך ההפרשים החודשיים לגבי שלושת חודשי השכר החריג האחרונים, ששכרם המדוד ידוע ביום העדכון; לענין זה, ”הפרש חודשי“ – ההפרש שבין השכר המדוד של חודש שכר חריג לבין השכר המדוד המתוקן של אותו חודש, מחולק בשכר המדוד המתוקן של החודש האמור;
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(פקעה).}}

{{ח:סעיף|2א|מי שאינו תושב לענין החוק|תיקון: תשס״ג־5, תשע״ו־13, תשע״ח־3}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקנות הכניסה“ – {{ח:חיצוני|תקנות הכניסה לישראל|תקנות הכניסה לישראל, התשל״ד–1974}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שנה“ – שנים עשר חודשים רצופים.
{{ח:תת|(ב)}} לענין חוק זה לא יראו כתושב ישראל, בין השאר, כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} שוהה שלא כדין, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל#סעיף 13|בסעיף 13 בחוק הכניסה לישראל}};
{{ח:תתת|(2)}} מי שבידו היתר כאמור {{ח:חיצוני|צו הכניסה לישראל (פטור תושבי יהודה ושומרון, רצועת עזה וצפון סיני, מרכז סיני, מרחב שלמה ורמת הגולן)|בצו הכניסה לישראל (פטור תושבי יהודה ושומרון, רצועת עזה וצפון סיני, מרכז סיני, מרחב שלמה ורמת הגולן), התשכ״ח–1968}};
{{ח:תתת|(3)}} מי שבידו אשרה ורישיון לישיבת ביקור מסוג ב/1, ב/2, ב/3 או ב/4, לפי {{ח:חיצוני|תקנות הכניסה לישראל#סעיף 5|תקנה 5 בתקנות הכניסה}};
{{ח:תתת|(3א)}} מי שבידו אשרה ורישיון לפי {{ח:חיצוני|תקנות הכניסה לישראל#סעיף 5א|תקנה 5א לתקנות הכניסה}};
{{ח:תתת|(4)}} מי שבידו אשרה ורישיון לישיבת ארעי מסוג א/1, לפי {{ח:חיצוני|תקנות הכניסה לישראל#סעיף 6|תקנה 6(א) בתקנות הכניסה}} – בתקופות שלהלן, לפי העניין:
{{ח:תתתת|(א)}} בשנה שתחילתה 183 ימים לפני יום מתן האשרה והרישיון כאמור (בסעיף זה – השנה הקובעת) – אם התגורר כדין בישראל פחות מ־183 ימים באותה שנה;
{{ח:תתתת|(ב)}} בתקופה שלפני יום מתן האשרה והרישיון כאמור – אם התגורר כדין בישראל בשנה הקובעת יותר מ־183 ימים;
{{ח:תתת|(5)}} מי שבידו אשרה ורישיון לישיבת ארעי מסוג א/3 לפי {{ח:חיצוני|תקנות הכניסה לישראל#סעיף 6|תקנה 6(ג) בתקנות הכניסה}}, וכן קרובו של בעל אשרה ורישיון כאמור שבידו אשרה ורישיון לישיבת ארעי מסוג א/4 לפי {{ח:חיצוני|תקנות הכניסה לישראל#סעיף 6|תקנה 6(ד) בתקנות הכניסה}}.
{{ח:תת|(ג)}} מי שאינו אזרח ישראלי ובידו אשרה ורישיון לישיבה בישראל לפי {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל|חוק הכניסה לישראל}} שאינם מנויים בסעיף קטן (ב)(3) עד (5), לא יראו אותו כתושב ישראל בתקופות שלהלן, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} בשנה הקובעת – אם התגורר כדין בישראל פחות מ־183 ימים באותה שנה;
{{ח:תתת|(2)}} בתקופה שלפני יום מתן האשרה והרישיון כאמור – אם התגורר כדין בישראל בשנה הקובעת יותר מ־183 ימים.
{{ח:תת|(ד)}} על אף הוראות סעיף קטן (ב)(4), מי שבידו אשרה ורישיון לישיבת ארעי כאמור באותו סעיף קטן, ניתנה לו אשרת עולה או תעודת עולה לפי {{ח:חיצוני|חוק השבות|חוק השבות}}, בתוך השנה שתחילתה ביום מתן האשרה והרישיון האמורים, רשאי המוסד לראות בו תושב ישראל מיום מתן האשרה והרישיון.

{{ח:סעיף|3|אגודה שיתופית|תיקון: תשע״ז־5|אחר=[2]}}
{{ח:ת}} לענין חוק זה רואים חבר אגודה שיתופית העובד במפעל האגודה או מטעמה כעובד ואת האגודה רואים כמעבידו; ואולם בחבר אגודה שיתופית שהיא קיבוץ שיתופי רואים את החבר כעובד, ואת הקיבוץ השיתופי כמעבידו, אם החבר עוסק בתפקידו במסגרת סידור העבודה ולא על פי התקשרות אישית בינו לבין מעביד אחר, אף אם אין התפקיד מבוצע במפעל האגודה או מטעמה.

{{ח:סעיף|3א|קיבוץ מתחדש|תיקון: תשע״ז־5}}
{{ח:תת|(א)}} לעניין חוק זה רואים חבר אגודה שיתופית שהיא קיבוץ מתחדש, העובד במפעל האגודה או מטעמה, כעובד, ואת האגודה כמעסיקו.
{{ח:תת|(ב)}} לעניין חוק זה רואים חבר אגודה שיתופית שהיא קיבוץ מתחדש, שאינו עובד במפעל האגודה או מטעמה, כעובד או כעובד עצמאי או כמי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, לפי העניין.

{{ח:סעיף|3ב|שינוי סיווגו של קיבוץ|תיקון: תשע״ז־5}}
{{ח:ת}} אגודה שיתופית שהיא קיבוץ שיתופי ובמהלך שנת המס דיווחה למוסד כי שונה סיווגה מקיבוץ שיתופי לקיבוץ מתחדש, או להיפך, יחול השינוי לעניין חוק זה החל משנת המס שלאחר המועד שבו שונה הסיווג.

{{ח:סעיף|4|חבורת עובדים|אחר=[3]}}
{{ח:ת}} בחבורת עובדים, בין שהיא תאגיד ובין שאינה תאגיד, רואים, לענין חוק זה, את כל אחד מבני החבורה כעובדו של האדם שמסר לחבורה את העבודה, אם היו רואים כך אילו היה קיים קשר ישיר בינו לבין כל אחד מבני החבורה.

{{ח:סעיף|5|מי שחדל להיות עובד עצמאי|אחר=[4]}}
{{ח:ת}} עובד עצמאי שהיה למבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי ייחשב כעובד עצמאי עד ליום שבו הודיע הוא למוסד, או שהמוסד הודיע לו בדואר או במסירה אישית אף שלא בדואר, על היותו למבוטח כאמור; ואולם רשאי המוסד, לפי שיקול דעתו ולבקשת העובד העצמאי או הזכאי לגמלה מכוחו, לראותו כעובד עצמאי או כמבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי למרות ההודעה האמורה או אף בהעדרה.

{{ח:סעיף|6|סמכות לסווג מבוטחים|תיקון: תש״ף|אחר=[4א]}}
{{ח:תת|(א)}} השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע בצו כי מבוטחים העוסקים בסוג עבודה פלוני או הנתונים בתנאי עבודה מיוחדים כמוגדר בצו, ייחשבו, לענין חוק זה, כעובדים או כעובדים עצמאיים או כמי שאינם עובדים ואינם עובדים עצמאיים; לענין זה, ייחשבו כסוגי עבודה גם עבודות המוגבלות בהיקפן או בזמן הדרוש לביצוען.
{{ח:תת|(ב)}} בצו לפי סעיף קטן (א) הקובע מי ייחשבו כעובדים ייקבע גם מי ייחשבו כמעבידיהם.
{{ח:תת|(ג)}} כוחו של צו לפי סעיף זה יפה על אף האמור בכל מקום אחר בחוק זה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים)|צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים), תשל״ב–1972}}.}}

{{ח:סעיף|6א|מבוטחים שהם חברים או נושאי משרה בתאגיד|תיקון: תשנ״ט־7}}
{{ח:תת|(א)}} השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע בצו כי מבוטחים שהם חברים בתאגיד או נושאי משרה בתאגיד, כמוגדר בצו, ייחשבו, לענין חוק זה, כעובדים או כעובדים עצמאיים או כמי שאינם עובדים ואינם עובדים עצמאיים.
{{ח:תת|(ב)}} צו לפי סעיף קטן (א) ייקבע, בשים לב, בין השאר, להיקף העסקים של התאגיד, לזהות החברים ונושאי המשרה בו ולפעולתם בתאגיד, ולשאר נסיבות הענין.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6(ב) ו־(ג)}} יחולו על צו לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה –
{{ח:תתת|(1)}} ”חברים בתאגיד“, שהוא חברה – בעלי מניות, לרבות בעל מניה בחברה שיש בה בעל מניה אחד;
{{ח:תתת|(2)}} המונחים שבו יפורשו כמשמעותם לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות|חוק החברות, התשנ״ט–1999}}, או לפי הדין החל על אותו תאגיד, והכל ככל שאין להם משמעות לפי חוק זה.

{{ח:סעיף|6ב|מבוטח שהוא בעל שליטה בחברת מעטים|תיקון: תשס״ג־8}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ז|פרקים ז׳}} {{ח:פנימי|פרק ח|ו־ח׳}} לא יחולו על בעל שליטה בחברת מעטים.

{{ח:סעיף|7|המדינה כמעביד|אחר=[4ב]}}
{{ח:ת}} דין המדינה כשהיא מעבידה, לענין חוק זה, כדין כל מעביד אחר.

{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: המוסד לביטוח לאומי|אחר=[פרק י׳]}}
{{ח:קטע3|פרק ב סימן א|סימן א׳: הוראות כלליות}}

{{ח:סעיף|8|יסודות|אחר=[199]}}
{{ח:תת|(א)}} המוסד לביטוח לאומי הוא תאגיד, כשר לכל חובה, זכות ופעולה משפטית.
{{ח:תת|(ב)}} הרשות העליונה של המוסד היא המועצה; הרשות המנהלת והמבצעת של המוסד היא המינהלה.
{{ח:תת|(ג)}} המוסד יעמוד לפיקוחו הכללי של השר, והמינהלה חייבת להגיש לשר כל דין וחשבון וכל תעודה או פנקס שידרוש.
{{ח:תת|(ד)}} המוסד יעמוד לביקורתו של מבקר המדינה כאמור {{ח:חיצוני|חוק מבקר המדינה#סעיף 9|בסעיף 9(6) לחוק מבקר המדינה, התשי״ח–1958 [נוסח משולב]}}, ומבקר המדינה יגיש עותק של הדין וחשבון שלו על פעולות המוסד לשר ולמועצה, נוסף לאלה שיש להגיש להם דין וחשבון לפי {{ח:חיצוני|חוק מבקר המדינה#סעיף 15|סעיף 15 לחוק האמור}}.

{{ח:סעיף|9|הטבות סוציאליות|תיקון: תש״ף|אחר=[200]}}
{{ח:תת|(א)}} המוסד, לאחר התייעצות עם ועדת העבודה והרווחה ועם המועצה ועל פי הסכם בינו לבין הממשלה או לבין גוף ציבורי שקבע השר על דעת הממשלה, רשאי ליתן בשם הממשלה או הגוף הציבורי, שלא בדרך קבע, לכלל תושבי המדינה או לסוגים מהם, הטבות סוציאליות שאינן ניתנות לפי חוק זה או לפי חיקוק אחר.
{{ח:תת|(ב)}} אוצר המדינה או הגוף הציבורי יחזירו למוסד כל סכום שהוציא למתן ההטבות האמורות, הכל כפי שנקבע בהסכם כאמור בסעיף קטן (א).
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|הסכם משרד הביטחון בדבר תשלום דמי לידה|הסכם משרד הביטחון בדבר תשלום דמי לידה}} (לא פורסם).}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|הסכם בדבר גימלת ניידות|הסכם בדבר גימלת ניידות}} (י״פ תשל״ז, 1813).}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן דמי אבטלה למשוחררים מצבא הקבע|הסכם בדבר מתן דמי אבטלה למשוחררים מצבא הקבע}} (י״פ תשמ״א, 1967).}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן תגמולים למי שנפגע מפעולות איבה ערב קום המדינה|הסכם בדבר מתן תגמולים למי שנפגע מפעולות איבה ערב קום המדינה}} (י״פ תשמ״ב, 1729).}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|הסכם בדבר תשלום תגמולי מילואים לאנשי צוות אויר משוחררי צבא הקבע|הסכם בדבר תשלום תגמולי מילואים לאנשי צוות אויר משוחררי צבא הקבע}} (י״פ תשמ״ה, 168).}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן גמלאות זקנה ושאירים מיוחדות|הסכם בדבר מתן גִמלאות זִקנה ושאירים מיוחדות}} (י״פ תשמ״ט, 1778).}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|הסכם בדבר תשלום קיצבה לילד עולה|הסכם בדבר תשלום קיצבה לילד עולה}} (י״פ תשנ״ב, 299).}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן גימלאות מיוחדות לעולים ומתיישבים התלויים בעזרת הזולת|הסכם בדבר מתן גימלאות מיוחדות לעולים ומתיישבים התלויים בעזרת הזולת}} (י״פ תשנ״ג, 1336).}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|הסכם בדבר מימון הקמת מצבות לנפטרים גלמודים|הסכם בדבר מימון הקמת מצבות לנפטרים גלמודים}} (י״פ תשנ״ד, 4536).}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן מענק למי שנולדו לה בלידה אחת שלושה ילדים ויותר|הסכם בדבר מתן מענק למי שנולדו לה בלידה אחת שלושה ילדים ויותר}} (י״פ תש״ס, 1932).}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן הלוואות לרכישת רכב למוגבלים בניידות|הסכם בדבר מתן הלוואות לרכישת רכב למוגבלים בניידות}} (י״פ תשס״ב, 3575).}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|הסכם בדבר תשלום תוספת לזכאים לקצבה מיוחדת ולגמלת ילד נכה הזקוקים למכונת הנשמה באופן רצוף|הסכם בדבר תשלום תוספת לזכאים לקצבה מיוחדת ולגמלת ילד נכה הזקוקים למכונת הנשמה באופן רצוף}} (י״פ תשע״ה, 7092).}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|הסכם בדבר מימון העברת נפטרים לקבורה אזרחית|הסכם בדבר מימון העברת נפטרים לקבורה אזרחית}} (י״פ תשע״ז, 5003).}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|הסכם בדבר תשלום פיצוי לעצמאי בשירות מילואים|הסכם בדבר תשלום פיצוי לעצמאי בשירות מילואים}} (י״פ תשע״ז, 8080).}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן הטבות סוציאליות למשפחות החטופים והנעדרים|הסכם בדבר מתן הטבות סוציאליות למשפחות החטופים והנעדרים}} (י״פ תשפ״ד, 614).}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן מענק אכלוס עצמאי לתושבים שהתפנו מבתיהם או שיצאו מבתיהם להתרעננות במסגרת מלחמת חרבות ברזל|הסכם בדבר מתן מענק אכלוס עצמאי לתושבים שהתפנו מבתיהם או שיצאו מבתיהם להתרעננות במסגרת מלחמת חרבות ברזל}} (י״פ תשפ״ד, 866).}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן מענקי עידוד והמשך תעסוקה – מלחמת חרבות ברזל|הסכם בדבר מתן מענקי עידוד והמשך תעסוקה – מלחמת חרבות ברזל}} (י״פ תשפ״ד, 1528).}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן מענק סיוע לתושבים בלתי מועסקים מישובים מפונים או מיישובים שתושביהם הוצאו להתרעננות במסגרת מלחמת חרבות ברזל|הסכם בדבר מתן מענק סיוע לתושבים בלתי מועסקים מישובים מפונים או מיישובים שתושביהם הוצאו להתרעננות במסגרת מלחמת חרבות ברזל}} (י״פ תשפ״ד, 5833).}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן תגמול מיוחד חלף שכר לחטופים ולנעדרים – מלחמת חרבות ברזל|הסכם בדבר מתן תגמול מיוחד חלף שכר לחטופים ולנעדרים – מלחמת חרבות ברזל}} (י״פ תשפ״ד, 6172).}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן מענק חזרה ומענק חד-פעמי לתושבים שפונו או רועננו מבתיהם במסגרת מלחמת חרבות ברזל ואשר אין מניעה ביטחונית שישובו לישוביהם|הסכם בדבר מתן מענק חזרה ומענק חד־פעמי לתושבים שפונו או רועננו מבתיהם במסגרת מלחמת חרבות ברזל ואשר אין מניעה ביטחונית שישובו לישוביהם}} (י״פ תשפ״ד, 7084).}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן מענק לתמרוץ תעסוקה בענף הבניין לאור מלחמת חרבות ברזל|הסכם בדבר מתן מענק לתמרוץ תעסוקה בענף הבניין לאור מלחמת חרבות ברזל}} (י״פ תשפ״ד, 11094).}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן מענק עידוד והמשך תעסוקה – מלחמת חרבות ברזל|הסכם בדבר מתן מענק עידוד והמשך תעסוקה – מלחמת חרבות ברזל}} (י״פ תשפ״ה, 2358).}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן מענק הסתגלות, מענק התארגנות ומענק חד-פעמי לתושבים שפונו או רועננו מבתיהם במסגרת מלחמת חרבות ברזל|הסכם בדבר מתן מענק הסתגלות, מענק התארגנות ומענק חד־פעמי לתושבים שפונו או רועננו מבתיהם במסגרת מלחמת חרבות ברזל}} (י״פ תשפ״ה, 6022).}}

{{ח:סעיף|10|ערעור|תיקון: תשנ״ח־8|אחר=[200א]}}
{{ח:ת}} קביעה של דרגת נכות מכוח הסכם שנערך לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}, או מכוח {{ח:פנימי|סעיף 387|סעיף 387}} או {{ח:פנימי|פרק יג|פרק י״ג}}, ניתנת לערעור, בשאלה משפטית בלבד, לפני בית דין אזורי לעבודה; פסק דינו של בית הדין ניתן לערעור לפני בית הדין הארצי לעבודה אם נתקבלה רשות לכך מאת נשיא בית הדין הארצי לעבודה או סגנו, או מאת שופט של בית הדין הארצי שמינה לכך הנשיא.

{{ח:קטע3|פרק ב סימן ב|סימן ב׳: המועצה, הועדות הציבוריות והמינהלה}}

{{ח:סעיף|11|הרכב המועצה וכהונתה|אחר=[201]}}
{{ח:תת|(א)}} הרכב המועצה, דרך הקמתה ותנאי הפסקת החברות בה ייקבעו לאחר התייעצות עם ועדת העבודה והרווחה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (מועצת המוסד)|תקנות הביטוח הלאומי (מועצת המוסד), תשי״ח–1958}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} תקופת כהונתה של המועצה תהיה ארבע שנים.

{{ח:סעיף|12|תפקידי המועצה|תיקון: תש״ס־4|אחר=[202]}}
{{ח:ת}} המועצה –
{{ח:תת|(1)}} תפקח על פעולות המוסד והנהלתו;
{{ח:תת|(2)}} תייעץ לשר בבואו להתקין תקנות, חוץ מתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 17א|וסעיף 17א}};
{{ח:תת|(3)}} רשאית להמליץ לפני השר על התקנת תקנות;
{{ח:תת|(4)}} תמלא כל תפקיד אחר המוטל עליה בחוק זה.

{{ח:סעיף|13|ועדות המועצה|אחר=[203]}}
{{ח:תת|(א)}} המועצה רשאית למנות ועדות, מבין חבריה או שלא מבין חבריה, ולהעביר להן מסמכויותיה.
{{ח:תת|(ב)}} המועצה תמנה, לכל ענף מענפי הביטוח הקיימים לפי חוק זה, ועדה שתייעץ למנהל של אותו ענף.

{{ח:סעיף|14|יו״ר המועצה וסגנו|אחר=[204]}}
{{ח:ת}} השר יהיה יושב ראש המועצה; המועצה תבחר בסגן יושב ראש.

{{ח:סעיף|15|הועדה לביטוח אבטלה|אחר=[204א]}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} השר ימנה ועדה ציבורית מיוחדת לביטוח אבטלה (להלן – הועדה לביטוח אבטלה), והשר או מי שהשר מינהו לכך ישמש יושב ראש הועדה.
{{ח:תתת|(2)}} חברי הועדה לביטוח אבטלה יהיו מתוך נציגי ארגוני העובדים והמעבידים כאמור בסעיף קטן (ב), עובדי משרד העבודה והרווחה ומשרד האוצר, ונציגי שירות התעסוקה.
{{ח:תתת|(3)}} נציגי ארגוני העובדים והמעבידים יהוו, במספר שווה, שני שלישים ממספר חברי הועדה לביטוח אבטלה.
{{ח:תת|(ב)}} נציגי העובדים והמעבידים בועדה לביטוח אבטלה יתמנו לפי המלצת ארגוני העובדים וארגוני המעבידים שהם, לדעת השר, יציגים ונוגעים בדבר.
{{ח:תת|(ג)}} תקופת כהונתה של הועדה לביטוח אבטלה תהיה ארבע שנים.
{{ח:תת|(ד)}} הועדה לביטוח אבטלה מוסמכת –
{{ח:תתת|(1)}} לייעץ לשר בהתוויית המדיניות של ביטוח אבטלה;
{{ח:תתת|(2)}} לייעץ לשר בהתקנת תקנות הנוגעות לביטוח אבטלה;
{{ח:תתת|(3)}} לאשר את תקציב ענף ביטוח האבטלה;
{{ח:תתת|(4)}} לפקח על פעולות ביטוח האבטלה;
{{ח:תתת|(5)}} למלא כל תפקיד אחר לפי {{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳}} שיטיל עליה השר.
{{ח:תת|(ה)}} סמכויות הועדה לביטוח אבטלה, בכל הענינים האמורים בסעיף קטן (ד), אינן נתונות בידי המועצה, ואולם אם במסגרת {{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳}} הטיל השר על הועדה לביטוח אבטלה תפקיד הנוגע גם לענפי ביטוח אחרים, יהא דינה, בכל הנוגע לאותו תפקיד, כדין כל ועדה שמונתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}}.
{{ח:תת|(ו)}} הועדה לביטוח אבטלה רשאית למנות ועדות משנה, מבין חבריה או שלא מבין חבריה, ולהעביר להן מסמכויותיה.

{{ח:סעיף|16|הועדה לענין שירות מילואים|אחר=[204ב]}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} השר ימנה ועדה ציבורית מיוחדת לענין שירות מילואים (להלן – הועדה לענין שירות מילואים), והשר או מי שהשר מינהו לכך ישמש יושב ראש הועדה.
{{ח:תתת|(2)}} חברי הועדה לענין שירות מילואים יהיו נציג אחד של השר, נציג אחד של שר האוצר, נציג אחד של שר הבטחון, נציגי עובדים, נציגי מעבידים ונציגי עובדים עצמאיים.
{{ח:תתת|(3)}} נציגי העובדים בועדה לענין שירות מילואים יתמנו לאחר התייעצות עם ארגון העובדים הארצי המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים; נציגי המעבידים יתמנו לאחר התייעצות עם ארגונים ארציים של מעבידים שלדעת השר הם יציגים ונוגעים בדבר; נציגי העובדים העצמאיים בועדה לענין שירות מילואים יתמנו לאחר התייעצות עם ארגונים שלדעת השר הם מייצגים עובדים עצמאיים.
{{ח:תת|(ב)}} השר יקבע בהודעה ברשומות את מספר חברי הועדה לענין שירות מילואים שהם נציגי עובדים, נציגי מעבידים ונציגי עובדים עצמאיים, ובלבד שמספר נציגי העובדים יהיה כמספר נציגי המעבידים.
{{ח:תת|(ג)}} תקופת כהונתה של הועדה לענין שירות מילואים תהיה ארבע שנים.
{{ח:תת|(ד)}} הועדה לענין שירות מילואים מוסמכת, לענין הנושאים {{ח:פנימי|פרק יב|שבפרק י״ב}} –
{{ח:תתת|(1)}} לייעץ לשר בהתוויית המדיניות;
{{ח:תתת|(2)}} לייעץ לשר בהתקנת תקנות;
{{ח:תתת|(3)}} לפקח על ביצוע הוראות {{ח:פנימי|פרק יב|הפרק}};
{{ח:תתת|(4)}} למלא כל תפקיד אחר שיטיל עליה השר.
{{ח:תת|(ה)}} סמכויות הועדה לענין שירות מילואים בכל הענינים האמורים בסעיף קטן (ד) אינן נתונות בידי המועצה, ואולם בענינים הנוגעים גם לענפי ביטוח של המוסד יהא דינה, בכל הנוגע לאותו ענין, כדין כל ועדה שמונתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}}.
{{ח:תת|(ו)}} הועדה לענין שירות מילואים רשאית למנות ועדות משנה, מבין חבריה או שלא מבין חבריה, ולהעביר להן מסמכויותיה.

{{ח:סעיף|17|נוהל|אחר=[205]}}
{{ח:ת}} המועצה, ועדותיה, הועדה לביטוח אבטלה והועדה לענין שירות מילואים, יקבעו את סדרי דיוניהן ועבודתן, במידה שלא נקבעו בתקנות.

{{ח:סעיף|17א|גמול והחזר הוצאות|תיקון: תש״ס־4}}
{{ח:תת|(א)}} חבר המועצה או חבר ועדה שאינו עובד המדינה, עובד גוף מתוקצב או עובד בגוף שאותו הוא מייצג במועצה או בועדה, זכאי לקבל מאת המוסד גמול בעבור השתתפות בישיבת המועצה או הועדה לפי הוראות סעיף קטן (ג) ובלבד שאינו מקבל, ממקור אחר, תמורה בעבור ההשתתפות.
{{ח:תת|(ב)}} חבר המועצה או חבר הועדה שאינו זכאי לגמול לפי הוראות סעיף קטן (א), זכאי לקבל מהמוסד החזר הוצאות שהוציא לצורך השתתפות בישיבות המועצה או הועדה לפי הוראות סעיף קטן (ג), ובלבד שאינו מקבל ממקור אחר החזר הוצאות.
{{ח:תת|(ג)}} השר, בהסכמת שר האוצר ובהתייעצות עם ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, יקבע כללים ותנאים שלפיהם ישלם המוסד גמול והחזר הוצאות לחבר המועצה או לחבר ועדה בהתאם להוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב) ואת שיעוריהם.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (כללים ותנאים לתשלום גמול והחזר הוצאות לחברי מועצה או לחברי ועדה)|תקנות הביטוח הלאומי (כללים ותנאים לתשלום גמול והחזר הוצאות לחברי מועצה או לחברי ועדה), התשס״ב–2001}}.}}
{{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עובד המדינה“ ו”עובד גוף מתוקצב“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 32|בסעיף 32 לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ועדה“ – ועדה שמונתה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}} וכן ועדה ציבורית שמונתה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיפים 15}} {{ח:פנימי|סעיף 16|או 16}} לרבות ועדות משנה שמונו לפי סעיפים אלה.

{{ח:סעיף|18|המינהלה|תיקון: תשס״ג־5|אחר=[206]}}
{{ח:תת|(א)}} חברי המינהלה יהיו המנהל הכללי של המוסד (להלן – מנהל המוסד), המשנה, הסגנים והחשב.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל המוסד יהיה יושב ראש המינהלה.
{{ח:תת|(ג)}} המינהלה רשאית לאצול מסמכויותיה לחבר מחבריה.

{{ח:סעיף|19|קיום סמכויות|אחר=[207]}}
{{ח:ת}} קיומן של המועצה, של ועדה מועדותיה, של הועדה לביטוח אבטלה, של הועדה לענין שירות מילואים או של המינהלה, ותוקף החלטותיהן, לא ייפגעו מחמת שנתפנה מקומו של חבר או שהיה ליקוי במינויו.

{{ח:קטע3|פרק ב סימן ג|סימן ג׳: המנגנון}}

{{ח:סעיף|20|המנהל, המשנה והסגנים|אחר=[208]}}
{{ח:ת}} השר, לאחר שהתייעץ עם המועצה, ימנה את מנהל המוסד שלמרותו יהיו נתונים עובדי המוסד, ורשאי הוא, באותה דרך, למנות לו משנה וסגנים.

{{ח:סעיף|21|מנהלים של ענפי ביטוח|אחר=[209]}}
{{ח:ת}} השר, לאחר שהתייעץ עם מנהל המוסד, ימנה מנהל לכל אחד מענפי הביטוח שהם נושא חוק זה.

{{ח:סעיף|22|עובדים אחרים|אחר=[210]}}
{{ח:תת|(א)}} במסגרת התקן שאישר השר תמנה המינהלה את יתר עובדי המוסד ותקבע את תפקידיהם וסמכויותיהם, להוציא את האקטואר של המוסד, שיתמנה בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 24|לסעיף 24}}, ואת מנהלי הסניפים, שיתמנו בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 23|לסעיף 23}}.
{{ח:תת|(ב)}} מינוים של עובדי המוסד לפי סעיף זה יהיה לפי הכללים הקבועים למינוי עובדי המדינה, בשינויים שהענין מחייבם, ותנאי עבודתם של עובדי המוסד יהיו כתנאי העבודה של עובדי המדינה.

{{ח:סעיף|23|סניפים|אחר=[211]}}
{{ח:ת}} השר רשאי לקבוע הוראות בדבר פתיחת סניפים של המוסד ובדבר קביעת תחום פעולתם וסמכותם ומינוי מנהליהם.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (פתיחת סניפים ומינוי מנהליהם)|תקנות הביטוח הלאומי (פתיחת סניפים ומינוי מנהליהם), תשל״ג–1973}}.}}

{{ח:קטע3|פרק ב סימן ג1|סימן ג׳1: החשב|תיקון: תשס״ג־5}}

{{ח:סעיף|23א|החשב|תיקון: תשס״ג־5}}
{{ח:ת}} על אף הוראות חוק זה –
{{ח:תת|(1)}} חשב המוסד ימונה בידי החשב הכללי במשרד האוצר ויהיה עובד משרד האוצר; אין בהוראות פסקה זו כדי לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)|חוק שירות המדינה (מינויים), התשי״ט–1959}};
{{ח:תת|(2)}} הממונה על חשב המוסד יהיה החשב הכללי בלבד;
{{ח:תת|(3)}} המוסד לא יתקשר בכל עסקה ולא יוציא כל הוצאה כספית, אלא באישור חשב המוסד; אין בהוראות פסקה זו כדי לגרוע מן הצורך בקבלת אישורים אחרים להוצאה או להתקשרות כאמור לפי כל דין.

{{ח:קטע3|פרק ב סימן ד|סימן ד׳: האקטואר}}

{{ח:סעיף|24|האקטואר|תיקון: תשס״ט־4|אחר=[223]}}
{{ח:תת|(א)}} השר ימנה את האקטואר של המוסד בהתייעצות עם המועצה.
{{ח:תת|(ב)}} נוסף לדין וחשבון האקטוארי, שיצורף לדין וחשבון הכספי השנתי בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 31|לסעיף 31(א)}}, יגיש האקטואר של המוסד לשר ולמועצה דין וחשבון אקטוארי מלא עם תום כל שלוש שנות כספים.
{{ח:תת|(ב1)}} שר האוצר, בהסכמת השר, יורה לאקטואר של המוסד על אופן הגשת דין וחשבון אקטוארי מלא לפי סעיף זה, לרבות מתכונתו, תוכנו, מידת פירוטו וכללים לעריכתו, וכן מתכונת ההצהרות והביאורים שיש לצרף אליו, והכל בהתאם למתכונת עריכת דין וחשבון אקטוארי מלא במוסדות ביטחון סוציאלי בעולם, בשינויים המחויבים (בחוק זה – דין וחשבון אקטוארי מלא).
{{ח:תת|(ג)}} בפעולתו המקצועית לא יהיה האקטואר כפוף להוראות, והמינהלה חייבת להגיש לו את כל העזרה הדרושה לביצוע חובותיו המקצועיות.

{{ח:קטע3|פרק ב סימן ה|סימן ה׳: כספים ומשק}}

{{ח:סעיף|25|הצעת תקציב|אחר=[212]}}
{{ח:תת|(א)}} המינהלה תכין, לתאריך שקבעה המועצה, הצעת תקציב שנתי למוסד ותגיש אותה למועצה, אך רשאית המינהלה, בנסיבות מיוחדות באישור המועצה, להגיש תקציב לתקופה הקצרה משנה וכן תקציב מילואים (לכל אחד מאלה ייקרא – תקציב).
{{ח:תת|(ב)}} המועצה תדון בהצעת התקציב ותעביר אותה לאישורו של השר, בצירוף הערותיה והמלצותיה; העתק של הצעת התקציב ושל ההערות וההמלצות יומצא לועדת העבודה והרווחה.

{{ח:סעיף|26|אישור התקציב|אחר=[213]}}
{{ח:ת}} השר רשאי, לאחר בירור במינהלה, לאשר את התקציב כפי שהוצע או בשינויים שימצא לנכון; התקציב המאושר ייחתם ביד השר וביד מנהל המוסד ויפורסם בדרך שיורה השר.

{{ח:סעיף|27|אחריות להנהלת חשבונות|אחר=[214]}}
{{ח:ת}} המינהלה אחראית להנהלה סדירה ויעילה של חשבונות המוסד.

{{ח:סעיף|28|חשבונות ענפי הביטוח|תיקון: תשע״ו־4|אחר=[215]}}
{{ח:תת|(א)}} כל סכום שמשלמים למוסד כדמי ביטוח ייזקף לזכות חשבונות ענפי הביטוח השונים לפי יחס שיעורי דמי הביטוח הקבועים {{ח:פנימי|לוח י|בלוח י׳}}, ואם לא שולמו דמי הביטוח במלואם יזקפו לזכות חשבונות ענפי הביטוח את הסכומים היחסיים.
{{ח:תת|(ב)}} לכל ענף ביטוח יתנהל חשבון נפרד; המוסד, בהסכמת ועדת הכספים של המועצה, יהיה רשאי להעביר סעיף, זכות או חובה, מחשבון ענף ביטוח אחד לחשבון ענף ביטוח אחר.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(נמחק).}}
{{ח:תת|(ד)}} ההוצאות הכלליות והמשותפות לענפי הביטוח השונים יחולקו בין החשבונות של ענפי הביטוח לפי כללים שהמליצה עליהם המועצה לאחר קבלת חוות דעתו של האקטואר של המוסד ובאישור השר.

{{ח:סעיף|28א|הוראה מיוחדת|תיקון: תשנ״ט־6}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 28|בסעיף 28}}, הסכום שביום י״ג בטבת התשנ״ט (1 בינואר 1999) היה בחשבון ענף ביטוח שירות מילואים ייזקף, ביום האמור, לחשבון ענף ביטוח אבטלה; לענין סעיף זה, ”ענף ביטוח שירות מילואים“ – כמשמעותו בפרק ו׳4 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ״ח–1968, כנוסחו ביום כ״ח בטבת התשנ״ה (31 בדצמבר 1994).

{{ח:סעיף|28ב|הוראת שעה|תיקון: תש״ס־2, תשס״ב־6, תשס״ח־3, תשס״ט־4, תשע״א־3}}
{{ח:ת}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 28|סעיפים 28}} {{ח:פנימי|סעיף 33|ו־33}}, בתקופה שמיום כ״ג בטבת התש״ס (1 בינואר 2000) ועד יום ט׳ בטבת התשע״ה (31 בדצמבר 2014), יחולו הוראות אלה לענין ענף ביטוח אבטלה –
{{ח:תת|(1)}} ראה המוסד כי בחודש מסוים צפוי גירעון בענף ביטוח אבטלה, ייזקף באותו חודש הסכום החסר הצפוי מחשבון ענף ביטוח ילדים, בהתאם לאומדן הגירעון לאותו חודש;
{{ח:תת|(2)}} עם פרסום מאזן המוסד לפי {{ח:פנימי|סעיף 31|סעיף 31}}, ייערך חשבון סופי של הגירעון בענף ביטוח אבטלה בשנת הכספים שלגביה פורסם המאזן, והיתרה תועבר מחשבון ענף ביטוח ילדים או תוחזר לענף זה, לפי הענין;
{{ח:תת|(3)}} לענין סעיף קטן זה, ”אומדן הגירעון“ – ההפרש שבין אומדן סכום הוצאות ענף ביטוח אבטלה הצפויות בחודש מסוים, לבין אומדן סכום התקבולים הצפויים מדמי ביטוח אבטלה באותו חודש, לרבות סכום השווה לחלק היחסי מהסכומים שאוצר המדינה שילם למוסד בעד אותו חודש לפי {{ח:פנימי|סעיף 32|סעיף 32(ג1)}}, המחושב לפי אומדן התקבולים לענף ביטוח אבטלה.

{{ח:סעיף|29|חשבון מיוחד לתשלום הענקת אבטלה|אחר=[215א]}}
{{ח:ת}} הענקת אבטלה, לפי {{ח:פנימי|סעיף 178|סעיף 178}}, תשולם מחשבון מיוחד על פי הקצבה מיוחדת של ענף ביטוח אבטלה, שתיקבע באישור ועדת העבודה והרווחה.

{{ח:סעיף|30|שיפוי הוצאות שירות התעסוקה|אחר=[215ב]}}
{{ח:תת|(א)}} המוסד ישפה את שירות התעסוקה על כל הוצאה שהוציא במסגרת תפקידיו לפי {{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳}}.
{{ח:תת|(ב)}} כל הוצאה כאמור תיזקף על חשבון ענף ביטוח אבטלה.
{{ח:תת|(ג)}} סכומי ההוצאה ודרכי השיפוי ייקבעו בהסכם שייערך בין המוסד לבין שירות התעסוקה.

{{ח:סעיף|31|מאזן ודו״ח כספי|אחר=[216]}}
{{ח:תת|(א)}} תוך ששה חודשים מתום שנת כספים תגיש המינהלה למועצה ולשר מאזן ודין וחשבון כספי שאליו יצורף דין וחשבון של האקטואר של המוסד.
{{ח:תת|(ב)}} המאזן והדין וחשבון הכספי יפורסמו בדרך שיורה השר.
{{ח:תת|(ג)}} שנת הכספים של המוסד תהיה כשנת הכספים של המדינה.

{{ח:סעיף|32|הקצבות אוצר המדינה למוסד|תיקון: תשס״ב־6, תשס״ב־12, תשס״ה־3, תשס״ז־2, תשס״ח־3, תשס״ח־5, תשע״א־3, תשע״ב־10, תשע״ב־15, תשע״ד־3, תשע״ו־4, תשע״ז־2, תשע״ז־6, תשע״ז־7, תשע״ז־12, תשע״ז־14, תשע״ז־15, תשע״ח־4, תשע״ח־6, ק״ת תש״ף־2, תש״ף־3, תש״ף־6, תשפ״א־10, תשפ״א־11, תשפ״א־12, תשפ״ב־3, תשפ״ג, תשפ״ג־2, תשפ״ד־2, תשפ״ד־9, תשפ״ה־3, תשפ״ה־7|אחר=[217]}}
{{ח:תת|(א)}} אוצר המדינה יקציב למוסד, לכל שנת כספים, סכום השווה לשיעור כמפורט להלן {{ח:הערה|(מינואר 2016 עד 1.12.2016, 45.1%; מיום 2.12.2016 עד 31.12.2016, 91.3%; בשנת 2017, 50.58%; &lt;s&gt;מתחילת 2018 עד 28.2.2018, 51.94%&lt;/s&gt;; &lt;s&gt;בשנת 2019, 53.57%&lt;/s&gt;; &lt;s&gt;החל מיום 1.3.2018&lt;/s&gt; &lt;s&gt;החל משנת 2018&lt;/s&gt; החל מיום 1.3.2018, כמפורט להלן)}} מהתקבולים שגבה המוסד בכל ענפי הביטוח השונים כקבוע {{ח:פנימי|לוח י|בלוח י׳}} ומתשלומי אוצר המדינה לפי סעיף קטן (ג1); השר, באישור ועדת הכספים של הכנסת ובהסכמת שר האוצר, רשאי לשנות את השיעור הקבוע בסעיף קטן זה;
{{ח:תתת|(1)}} בשנת 2018 – 57.16 אחוזים;
{{ח:תתת|(2)}} בשנת 2019 – 55.96 אחוזים;
{{ח:תתת|(3)}} בשנת 2020 – 55.74 אחוזים;
{{ח:תתת|(4)}} בשנת 2021 – 57.26 אחוזים;
{{ח:תתת|(5)}} בשנת 2022 – 53.89 אחוזים;
{{ח:תתת|(6)}} בשנת 2023 – 58.88 אחוזים;
{{ח:תתת|(7)}} בשנת 2024 – 59.81 אחוזים;
{{ח:תתת|(8)}} בשנת 2025 – 47.07 אחוזים;
{{ח:תתת|(9)}} בשנת 2026 – 44.57 אחוזים;
{{ח:תתת|(10)}} בשנת 2027 – 55.40 אחוזים;
{{ח:תתת|(11)}} בשנת 2028 – 56.47 אחוזים;
{{ח:תתת|(12)}} בשנת 2029 ואילך – 56.52 אחוזים.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג1)|(1)}} נוסף על ההקצבות לפי סעיף קטן (א), יקציב אוצר המדינה למוסד, מדי חודש, סכום השווה לצירופם של שני אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} סכום השווה ל־7.10% מסך כל התקבולים שגבה המוסד ממעבידים בחודש שלגביו מחושב התשלום;
{{ח:תתתת|(ב)}} סכום השווה ל־5.65% מסך כל התקבולים שגבה המוסד מעובדים עצמאיים בחודש שלגביו מחושב התשלום;
{{ח:תתת}} הסכומים האמורים בסעיף קטן זה ובסעיף קטן (א) יחולקו בין ענפי הביטוח השונים כאמור {{ח:פנימי|לוח י|בלוח י׳}}.
{{ח:תתת|(2)}} לענין סעיף קטן זה, ”תקבולים“ – כל התקבולים שגבה המוסד לפי הוראות חוק זה.
{{ח:תת|(ג2)}} אוצר המדינה ישפה את המוסד על ההוצאות שהוציא למתן מענק אשפוז לפי הוראות {{ח:פנימי|לוח ב1|לוח ב׳1}}.
{{ח:תת|(ג3)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ו)}} אופן תשלום ההקצבה ייקבע בהסכם, בין המוסד לבין השר, שיאושר על ידי שר האוצר.
{{ח:תת|(ז)|(1)}} אוצר המדינה ישפה את המוסד, בכל שנת כספים, בסכומים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} סכום השווה למכפלת שני אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} ההפרש בין שיעור הגידול באוכלוסיית זכאי קצבאות האזרח הוותיק והשאירים ובין שיעור הגידול באוכלוסייה הכללית בשנה הקודמת, כפי שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
{{ח:תתתתת|(2)}} סך קצבאות האזרח הוותיק והשאירים ששולמו בשנה הקודמת;
{{ח:תתתת|(ב)}} סכום השווה למכפלת שני אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} ההפרש בין שיעור הגידול באוכלוסיית זכאי קצבת סיעוד ובין שיעור הגידול באוכלוסייה הכללית בשנה הקודמת, כפי שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
{{ח:תתתתת|(2)}} סך קצבאות הסיעוד ששולמו בשנה הקודמת.
{{ח:תתת|(2)}} סכום השיפוי לפי פסקה (1) לא יעלה על 750 מיליון שקלים חדשים בשנה (בסעיף זה – התקרה); התקרה תתעדכן ב־1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני אותו מועד לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני 1 בינואר של השנה הקודמת.
{{ח:תת|(ח)}} אוצר המדינה ישפה את המוסד, בכל שנת כספים, על הסכומים שהוציא בשל {{ח:פנימי|סעיף 74ב|סעיפים 74ב(ה)}} {{ח:פנימי|סעיף 74ג|ו־74ג(א)}}.
{{ח:תת|(ט)}} {{ח:הערה|(פקע).}}
{{ח:תת|(י)}} {{ח:הערה|(פקע).}}
{{ח:תת|(יא)}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|33||תיקון: תשנ״ט־6, תשס״ב־6, תשע״ו־4|אחר=[217א]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|34|השקעות|אחר=[218]}}
{{ח:ת}} כספי המוסד שאינם מיועדים לכיסוי הוצאות והתחייבויות שוטפות תשקיע המינהלה בהשקעות קונסטרוקטיביות, בהתאם להמלצות המועצה שאישר השר, ובמסגרת ההשקעות המותרות למוסד לפי התקנות שהתקין השר בהסכמת שר האוצר, אם התקין תקנות כאלה.

{{ח:סעיף|35|הלוואות|אחר=[219]}}
{{ח:ת}} המינהלה רשאית, באישור השר, לקבל הלוואות בשם המוסד בשעבוד נכסים להבטחת סילוקן או בלי שעבוד כזה.

{{ח:סעיף|36|הענקות|תיקון: תשס״ג־8, תשס״ז, תשפ״א־4, תשפ״ב־3|אחר=[220]}}
{{ח:תת|(א)}} המינהלה רשאית על פי המלצת המועצה, ובנושא הנוגע לביטוח אבטלה – על פי המלצת הועדה לביטוח אבטלה, ובאישור השר, ליתן הענקות, במסגרת התקציב שאושר לפי {{ח:פנימי|סעיף 26|סעיף 26}}, למוסד לבטיחות וגיהות, לכל תאגיד או גוף אחר העוסקים בקידום פעולות הבטיחות בעבודה, לעריכת מחקרים בתחומי הביטוח הסוציאלי והאבטלה וכן לבדיקות נסיוניות של תכניות לשם תכנון הביטוח הסוציאלי.
{{ח:תת|(ב)}} הסכום הכולל של התחייבויות המינהלה, בשנת כספים פלונית, למתן הענקות לפי סעיף קטן (א), למעט הענקות למוסד לבטיחות וגיהות ולעריכת מחקרים בתחומי הביטוח הסוציאלי והאבטלה, לא יעלה על 28 מיליון שקלים חדשים.
{{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות סעיף קטן (ב) –
{{ח:תתת|(1)}} המינהלה רשאית, לפי המלצה ובאישור כאמור בסעיף קטן (א), ובהסכמת שר האוצר, להתחייב לתת הענקות כאמור בסעיף קטן (ב), בסכום העולה על הסכום הקבוע בו, ובלבד שסכום ההתחייבויות הנוסף יופחת מהסכום הכולל שבו תהיה המינהלה רשאית להתחייב בשתי שנות הכספים הבאות, באופן שתקבע בהסכמת שר האוצר;
{{ח:תתת|(2)}} התחייבה המינהלה, בשנת כספים מסוימת, לתת הענקות כאמור בסעיף קטן (ב) בסכום הנמוך מהסכום הקבוע בו, רשאית היא, לפי המלצה ובאישור כאמור בסעיף קטן (א), להתחייב בשנת הכספים שלאחריה בסכום הקבוע בסעיף קטן (ב), בתוספת סכום ההפרש או בתוספת 20% מהסכום הקבוע בסעיף קטן (ב), לפי הנמוך; לענין זה, ”סכום ההפרש“ – סכום השווה להפרש שבין הסכום הקבוע בסעיף קטן (ב) לבין הסכום שבו התחייבה המינהלה בשנת הכספים המסוימת;
{{ח:תתת|(3)}} בוטלה התחייבות שניתנה לפי סעיף זה, בשנת הכספים שבה ניתנה ההתחייבות או באחת משתי שנות הכספים שלאחריה, רשאית המינהלה, לפי המלצה ובאישור כאמור בסעיף קטן (א), להתחייב, בשנת הכספים שבה בוטלה ההתחייבות או בשנת הכספים שלאחריה, בסכום השווה לסכום המרבי שבו היא רשאית להתחייב באותה שנת כספים לפי סעיף קטן (ב) ופסקאות (1) ו־(2), בתוספת סכום ההתחייבות שבוטלה כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} הסכום הקבוע בסעיף קטן (ב) יעודכן ב־1 בינואר של כל שנה לפי השינוי במדד ביחס ל־1 בינואר של השנה שקדמה לה; לענין זה, ”מדד“ – מדד שיקבע השר בצו בהסכמת שר האוצר.
{{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”התחייבויות“ – לרבות התחייבויות לגבי שנות הכספים הבאות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המוסד לבטיחות וגיהות“ – המוסד לבטיחות וגיהות שהוקם לפי {{ח:חיצוני|חוק ארגון הפיקוח על העבודה|חוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי״ד–1954}}.

{{ח:סעיף|37|נכסים|אחר=[221]}}
{{ח:ת}} על פי החלטת המועצה שאישר השר, תרכוש המינהלה מקרקעין למוסד לצרכיו.

{{ח:סעיף|38|פטור ממסים|אחר=[222]}}
{{ח:ת}} לענין חובת תשלום מסים, אגרות ותשלומי חובה אחרים, דין המוסד כדין המדינה.

{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: ביטוח אימהות|אחר=[פרק ד׳]}}
{{ח:קטע3|פרק ג סימן א|סימן א׳: הוראות כלליות}}

{{ח:סעיף|39|הגדרות|תיקון: תשע״ו־12|אחר=[91]}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ג|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”לידה“ – לידת ולד חי או לידה אחרי עשרים ושניים שבועות של הריון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הכשרה מקצועית“ – הכשרה מקצועית או שיקום מקצועי, לפי מבחנים ובתנאים שנקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה.

{{ח:סעיף|40|מבוטחת|תיקון: תשנ״ז, תשנ״ח|אחר=[92]}}
{{ח:תת|(א)}} מבוטחת למענק אשפוז, למענק לידה ולקצבת לידה היא אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מבוטחת לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}} או אשת מבוטח לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}}, אף אם הלידה אירעה מחוץ לישראל;
{{ח:תתת|(2)}} עובדת או עובדת עצמאית המועסקת בישראל או אשת עובד או עובד עצמאי המועסק בישראל ששה חודשים רצופים לפחות בתכוף לפני הלידה, אף אם כל אלה אינם תושבי ישראל, ובלבד שהלידה אירעה בישראל; פסקה זו לא תחול על מי שמתגורר באזור ואינו תושב ישראל באזור, והכל כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 378|בסעיף 378}}.
{{ח:תת|(ב)}} מבוטחת לדמי לידה היא אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} עובדת או עובדת עצמאית שמלאו לה 18 שנים והיא מועסקת בישראל, ואם היא ומעבידה הם תושבי ישראל וחוזה העבודה נקשר בישראל, אף אם היא עובדת מחוץ לישראל;
{{ח:תתת|(2)}} אשה שמלאו לה 18 שנים והיא נמצאת בהכשרה מקצועית.

{{ח:סעיף|41|גמלה למי שאינה מבוטחת|אחר=[93]}}
{{ח:ת}} המוסד רשאי –
{{ח:תת|(1)}} לתת גמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}} אף למי שאינה מבוטחת אם היתה מבוטחת אילו מלאו לה 18 שנים;
{{ח:תת|(2)}} לתת מענק לידה לתושבת ישראל אף אם אינה מבוטחת.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ב|סימן ב׳: מענק אשפוז, מענק לידה וקצבת לידה|תיקון: תשנ״ז}}

{{ח:סעיף|42|הזכות למענק אשפוז, למענק לידה ולקצבת לידה|תיקון: תשנ״ז, תשע״ז־11|אחר=[94]}}
{{ח:תת|(א)}} מבוטחת שהזדקקה לאשפוז בקשר ללידה זכאית –
{{ח:תתת|(1)}} למענק אשפוז;
{{ח:תתת|(2)}} למענק לידה;
{{ח:תתת|(3)}} לקצבת לידה, אם ילדה יותר משני ילדים בלידה אחת.
{{ח:תת|(ב)}} אם אין המבוטחת בחיים, זכאי למענק הלידה ולקצבת הלידה בעלה או האפוטרופוס על הנולד, לפי הענין.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} נוסף על הוראות סעיף קטן (א), מבוטחת שילדה זכאית למענק לידה גם אם לא הזדקקה לאשפוז בקשר ללידה, ובלבד שמיילדת או רופא אישרו, בתצהיר שנתנה המיילדת או בתעודת רופא, לפי העניין, כאמור בפסקה (2), כי הם נכחו בלידה וכי היא התקיימה בהתאם להוראות חוזרי משרד הבריאות בעניין לידות בית כפי שהם מפורסמים באתר האינטרנט של משרד הבריאות, לרבות ההוראה בדבר מסירת מידע ליולדת לגבי ביצוע בדיקות סקר יילודים לזיהוי מוקדם של מחלות.
{{ח:תתת|(2)}} תנאי לקבלת מענק לידה כאמור בפסקה (1) הוא מסירת תצהיר מאת מיילדת או תעודת רופא, כאמור באותה פסקה, למשרד הבריאות, באופן שיורה המשרד; משרד הבריאות ידווח למוסד לגבי תצהיר או תעודת רופא שנמסרו לו כאמור באופן שעליו יוסכם בין המוסד למשרד הבריאות.
{{ח:תתת|(3)}} המוסד רשאי לתת הוראות בדבר אופן הגשת תביעה למענק לפי סעיף קטן זה ותשלומו.

{{ח:סעיף|43|מענק אשפוז|תיקון: תשנ״ז|אחר=[94א]}}
{{ח:תת|(א)}} השירותים שיינתנו ליולדת וליילוד במסגרת אשפוז, סכום מענק האשפוז והכללים שלפיהם יעודכן המענק, יהיו כאמור {{ח:פנימי|לוח ב1|בלוח ב׳1}}.
{{ח:תת|(ב)}} מענק האשפוז ישולם לבית החולים או למוסד הרפואי שבו אושפזה המבוטחת בקשר ללידה, על פי תביעה שתוגש באמצעות בית החולים או המוסד הרפואי, על גבי טופס שקבע לכך המוסד.
{{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות סעיף קטן (ב), אם אירעה הלידה מחוץ לישראל בבית חולים או במוסד רפואי שהתביעה למענק אשפוז אינה ניתנת להגשה באמצעותו, ישולם מענק האשפוז למבוטחת בסכום השווה להוצאות האשפוז שהיו לה בקשר ללידה, ובלבד שסכום זה לא יעלה על סכום מענק האשפוז שנקבע, לפי הענין, {{ח:פנימי|לוח ב1|בלוח ב׳1}}, כפי שהיה במועד שבו ילדה המבוטחת.

{{ח:סעיף|44|מענק לידה|תיקון: תשנ״ח־6, תשס״א, תשס״ג־8, תשס״ג־11, תשס״ד־7, תשע״ד־7|אחר=[94ב]}}
{{ח:תת|(א)}} נולד ילד אחד, ישלם המוסד למבוטחת, מענק לידה –
{{ח:תתת|(1)}} בשיעור של 20% מהסכום הבסיסי, אם הוא הילד הראשון שבעדו משולם מענק באותה משפחה;
{{ח:תתת|(1א)}} בשיעור של 9% מהסכום הבסיסי, אם הוא הילד השני שבעדו משולם מענק באותה משפחה;
{{ח:תתת|(2)}} בשיעור של 6% מהסכום הבסיסי, אם הוא הילד השלישי ואילך, שבעדו משולם מענק באותה משפחה;
{{ח:תת}} לענין זה, ”משפחה“ – בני זוג שהם הוריו של הילד או הורה עצמאי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק סיוע למשפחות שבראשן הורה עצמאי|בחוק סיוע למשפחות שבראשן הורה עצמאי, התשנ״ב–1992}}.
{{ח:תת|(ב)}} נולדו שני ילדים או יותר בלידה אחת, ישלם המוסד, בכפוף להוראות סעיף קטן (ג), מענק לידה בשיעורים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בעד שני ילדים – 100% מהסכום הבסיסי;
{{ח:תתת|(2)}} בעד כל ילד נוסף – 50% מהסכום הבסיסי.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|45|קצבת לידה|תיקון: תשנ״ה־4, תשנ״ו־6, תשס״ג־11|אחר=[94ג]}}
{{ח:תת|(א)}} נולדו, בלידה אחת, יותר משני ילדים, ישלם המוסד למבוטחת, בכפוף להוראות סעיף קטן (ג), קצבת לידה חודשית בשיעורים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בעד שלושה ילדים – 50% מהסכום הבסיסי;
{{ח:תתת|(2)}} בעד ארבעה ילדים – 75% מהסכום הבסיסי;
{{ח:תתת|(3)}} בעד חמישה ילדים או יותר – 100% מהסכום הבסיסי.
{{ח:תת|(ב)}} קצבת הלידה תשולם בעד התקופה המתחילה ב־1 בחודש שלאחר הלידה והמסתיימת בתום תשעה חודשים ממועד זה.
{{ח:תת|(ג)}} הקצבה תשולם לפי מספר הילדים שהיו בחיים ב־1 בחודש שבעדו משתלמת הקצבה, ואולם בעד החודש הראשון שלאחר חודש הלידה תשולם הקצבה לפי מספר הילדים שהיו בחיים בתום שלושים ימים מיום הלידה.

{{ח:סעיף|46||תיקון: תשס״ג־11|אחר=[94ד]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|47|הסעת יולדת|אחר=[95]}}
{{ח:ת}} המוסד רשאי לכרות הסכם עם מגן דוד אדום בישראל בדבר התנאים שבהם תועבר זכאית למענק לידה, במקרים מיוחדים, לבית חולים או למוסד רפואי אחר או בחזרה למעונה.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ג|סימן ג׳: דמי לידה}}

{{ח:סעיף|48|הגדרות|תיקון: תשס״ה־2|אחר=[96]}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”היום הקובע“ – היום שבו הפסיקה המבוטחת לעבוד בהיותה בהריון שנסתיים בלידה שלגביה מוגשת התביעה לדמי לידה; ולענין מבוטחת שזכאית לדמי הסתגלות מיוחדים ולא עבדה בהיותה בהריון כאמור – היום האחרון שבעדו השתלמו לה דמי הסתגלות מיוחדים בהיותה בהריון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יום הלידה המשוער“ – היום שנקבע כיום הלידה המשוער, באישור רפואי שניתן בהתאם לתקנות שהתקין השר.

{{ח:סעיף|49|הזכות לדמי לידה|תיקון: תשנ״ז־7, תשס״א־6, תשס״ד־13, תשס״ז־9, תשס״ז־12, תשע״ו־22, תשע״ז־13, תשע״ח־12|אחר=[97]}}
{{ח:תת|(א)}} המוסד ישלם למבוטחת דמי לידה, לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן זה}}, בעד פרק הזמן שלרגל ההריון או הלידה אין היא עובדת או עוסקת במשלח ידה.
{{ח:תת|(ב)}} המוסד ישלם לזכאי לתקופת לידה והורות לפי {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 6|סעיף 6(ג)}} {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 6|או 6(ח)(1) או (1א) לחוק עבודת נשים}}, וכן לעובד עצמאי שמתקיימים בו התנאים האמורים {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 6|באותו סעיף}}, דמי לידה, בעד פרק הזמן שלרגל תקופת הלידה וההורות ולצורך הטיפול בילדו הוא אינו עובד או אינו עוסק במשלח ידו, ובתנאי שמתקיימים כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא עובד או עובד עצמאי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 40|בסעיף 40(ב)(1)}}, בשינויים המחויבים;
{{ח:תתת|(2)}} שולמו בעדו דמי ביטוח משכרו כעובד או ששילם דמי ביטוח מהכנסתו כעובד עצמאי בעד 10 חודשים מתוך 14 החודשים שקדמו ליום הקובע או בעד 15 חודשים מתוך 22 החודשים שקדמו ליום הקובע; לעניין סעיף קטן זה, ”היום הקובע“ – היום שבתום ששת השבועות שלאחר יום הלידה או היום שבו הפסיק לעבוד, לפי המאוחר;
{{ח:תתת|(3)}} אשתו זכאית לדמי לידה לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}}, בעד אותו פרק זמן, ולא שולמו לה דמי הלידה בעד פרק הזמן כאמור {{ח:פנימי|סעיף 50|בסעיף 50(א)}} או {{ח:פנימי|סעיף 51|בסעיף 51}}, לפי העניין;
{{ח:תתת|(4)}} פרק הזמן שבו הוא אינו עובד או אינו עוסק במשלח ידו כאמור לא יפחת משבעה ימים, ובלבד שלעניין תשלום לזכאי לפי {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 6|סעיף 6(ח)(1) או (1א) {{ח:הערה|לחוק עבודת נשים}}}}, פרק זמן זה הוא בסוף פרק הזמן שבעדו משולמים דמי לידה לפי {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיף 50(א)}} ובטרם סיומו, ובת זוגו חזרה לעבוד לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 6|סעיף 6(ח)(1)(ב) לחוק עבודת נשים}}.
{{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות סעיף קטן (ב), לא ישולמו דמי לידה לזכאי כאמור בסעיף קטן (ב) בעד תקופות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} תקופה של ששה שבועות רצופים שתחילתם ביום הלידה, אלא אם כן התקיימו התנאים האמורים {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 6|בסעיף 6(ג) לחוק עבודת נשים}};
{{ח:תתת|(2)}} תקופה שבעדה שולמו לאשתו דמי לידה; ואולם, אם התקיימו התנאים האמורים {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 6|בסעיף 6(ג) לחוק עבודת נשים}} – ישולמו דמי לידה לזכאי כאמור בסעיף קטן (ב) גם בעד התקופה שבעדה שולמו לאשתו דמי לידה, ובלבד שלא ישולמו לזכאי ולאשתו דמי לידה בעד פרק זמן העולה על משך תקופת הזכאות לדמי לידה לפי {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיפים 50}} {{ח:פנימי|סעיף 51|ו־51}};
{{ח:תתת|(3)}} תקופה הפחותה משבעה ימים רצופים.
{{ח:תת|(ד)}} דמי לידה ליום לפי סעיף קטן (ב) או (ד1) הם שכר העבודה הרגיל של הזכאי לדמי הלידה, ויחולו לענין זה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 53|סעיפים 53}}, {{ח:פנימי|סעיף 54|54}}, {{ח:פנימי|סעיף 55|55}} {{ח:פנימי|סעיף 56|ו־56}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ד1)}} המוסד ישלם לזכאי לתקופת לידה והורות לפי {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 6|סעיף 6(ח)(1ב) לחוק עבודת נשים}}, וכן לעובד עצמאי שמתקיימים בו התנאים האמורים {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 6|באותו סעיף}}, דמי לידה, בעד פרק הזמן שלרגל תקופת הלידה וההורות ולצורך הטיפול בילדו הוא אינו עובד או אינו עוסק במשלח ידו, ובתנאי שמתקיימים כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא עובד או עובד עצמאי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 40|בסעיף 40(ב)(1)}}, בשינויים המחויבים;
{{ח:תתת|(2)}} שולמו בעדו דמי ביטוח משכרו כעובד או ששילם דמי ביטוח מהכנסתו כעובד עצמאי בעד 10 חודשים מתוך 14 החודשים שקדמו ליום הקובע או בעד 15 חודשים מתוך 22 החודשים שקדמו ליום הקובע; לעניין סעיף קטן זה, ”היום הקובע“ – היום שבו הפסיק לעבוד לרגל תקופת הלידה וההורות;
{{ח:תתת|(3)}} אשתו זכאית לדמי לידה לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}}, בעד אותו פרק זמן, והיא הסכימה בכתב לוותר על דמי הלידה שהיא זכאית להם בעד השבוע האחרון של פרק הזמן שבעדו היא זכאית לדמי לידה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיפים 50}} {{ח:פנימי|סעיף 51|ו־51}} ולא שולמו לה דמי לידה בעד אותו שבוע.
{{ח:תת|(ה)|(1)}} עובד הזכאי לתקופת לידה והורות לפי {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 6|סעיף 6(ז1) לחוק עבודת נשים}}, וכן עובד עצמאי שמתקיימים בו התנאים האמורים {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 6|באותו סעיף}}, זכאי לדמי לידה בעד פרק הזמן שלרגל תקופת הלידה וההורות ולצורך הטיפול בילדו הוא אינו עובד או אינו עוסק במשלח ידו, ובתנאי שמתקיימים כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הוא עובד או עובד עצמאי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 40|בסעיף 40(ב)(1)}}, בשינויים המחויבים;
{{ח:תתתת|(ב)}} שולמו בעדו דמי ביטוח משכרו כעובד או ששילם דמי ביטוח מהכנסתו כעובד עצמאי בעד 10 חודשים מתוך 14 החודשים שקדמו ליום הקובע או בעד 15 חודשים מתוך 22 החודשים שקדמו ליום הקובע; לעניין סעיף קטן זה, ”היום הקובע“ – יום הלידה או היום שבו הפסיק לעבוד לפי המאוחר;
{{ח:תתתת|(ג)}} בת זוגו זכאית לדמי לידה לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}}, בעד אותו פרק זמן, ולא שולמו לה דמי לידה בעד פרק הזמן המלא כאמור {{ח:פנימי|סעיף 50|בסעיף 50(א)}};
{{ח:תתתת|(ד)}} פרק הזמן שבו הוא אינו עובד או אינו עוסק במשלח ידו כאמור לא יפחת משבעה ימים, ובלבד שפרק זמן זה הוא בסוף פרק הזמן שבעדו משולמים דמי לידה לפי {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיף 50(א)}} ובטרם סיומו.
{{ח:תתת|(2)}} על אף הוראות פסקה (1), לא ישולמו דמי לידה לזכאי כאמור באותה פסקה בעד תקופות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} תקופה שבעדה שולמו לבת זוגו דמי לידה;
{{ח:תתתת|(ב)}} תקופה הפחותה משבעה ימים רצופים.
{{ח:תתת|(3)}} דמי לידה ליום לפי סעיף קטן זה הם שכר העבודה הרגיל של הזכאי לדמי הלידה, ויחולו לעניין זה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 53|סעיפים 53}}, {{ח:פנימי|סעיף 54|54}}, {{ח:פנימי|סעיף 55|55}} {{ח:פנימי|סעיף 56|ו־56}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תתת|(4)}} דמי הלידה לפי סעיף קטן זה ישולמו לבת זוגו של הזכאי לדמי הלידה.
{{ח:תתת|(5)}} רופא שהסמיך לכך המוסד (בפסקה זו – רופא מוסמך) רשאי לדרוש, בכל עת, הבהרות ופרטים נוספים, לרבות רישומים רפואיים, בכל עניין הקשור באישור הרפואי שניתן לפי {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 6|סעיף 6(ז1)(1)(ב) לחוק עבודת נשים}}, ולחוות דעתו בדבר מסוגלות בת הזוג לטפל בילדה; פקיד התביעות רשאי, בהחלטתו בתביעה לדמי לידה לפי סעיף קטן זה, להביא בחשבון את חוות דעתו של הרופא המוסמך.

{{ח:סעיף|49א|זכאות לדמי לידה למי שטרם הלידה הייתה זכאית לדמי אבטלה – הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש|תיקון: תשפ״א־8}}
{{ח:תת|(א)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן זה}}, מבוטחת שמתקיימים בה התנאים המפורטים להלן, תהיה זכאית לדמי לידה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן זה}}, ויראו לעניין זה את היום שבו הפסיקה לעבוד לאחרונה כיום הקובע כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 48|בסעיף 48}}:
{{ח:תתת|(1)}} היא ילדה בתקופה שמיום י״א באב התש״ף (1 באוגוסט 2020) עד תום התקופה הקובעת כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 179א|בסעיף 179א}};
{{ח:תתת|(2)}} היא אינה זכאית לדמי לידה לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן זה}} משום שלא מתקיים לגביה האמור {{ח:פנימי|סעיף 48|בהגדרה ”היום הקובע“ שבסעיף 48}};
{{ח:תתת|(3)}} היא הייתה זכאית לדמי אבטלה בתכוף לפני יום הלידה.
{{ח:תת|(ב)}} אוצר המדינה ישפה את המוסד על כל ההוצאות הכרוכות בתשלום דמי הלידה לפי סעיף קטן (א), לרבות ההוצאות המינהליות הכרוכות בתשלום כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} סעיף זה יעמוד בתוקפו בתקופה שמיום כ״ח בטבת התשפ״א (12 בינואר 2021) עד יום כ״ז בטבת התשפ״ב (31 בדצמבר 2021), והוא יחול על לידה שאירעה בתקופה שמיום י״א באב התש״ף (1 באוגוסט 2020) עד תום התקופה הקובעת כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 179א|בסעיף 179א}}, אולם תשלומים מכוחו לא ישולמו לפני יום כ״ח באדר התשפ״א (12 במרס 2021).

{{ח:סעיף|49ב|זכאות לדמי לידה למי שטרם הלידה הייתה זכאית לדמי אבטלה – הוראת שעה|תיקון: תשפ״א־11, תשפ״א־13, תשפ״ו־6}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 31.3.2026 עד יום 31.3.2027):}}
{{ח:ת}} על אף הוראות {{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן זה}}, מבוטחת שמתקיימים בה התנאים המפורטים להלן, תהיה זכאית לדמי לידה בהתאם להוראות סימן זה:
{{ח:תת|(1)}} היא ילדה בתקופה שמיום י״א באדר התשפ״ו (28 בפברואר 2026) עד תום התקופה הקובעת כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 179כח|בסעיף 179כח}};
{{ח:תת|(2)}} היא הייתה זכאית לדמי אבטלה בתקופה הקובעת לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז סימן ט|סימן ט׳ לפרק ז׳}};
{{ח:תת|(3)}} היא אינה זכאית לדמי לידה לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן זה}} בשל כך שלא מתקיים לגביה האמור {{ח:פנימי|סעיף 50|בסעיף 50(א)(1) או (2)}}, ואולם אם מצרפים את תקופת הזכאות לדמי אבטלה לפי פסקה (2) לתקופה שקדמה ליום הקובע היא הייתה זכאית לדמי לידה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 50|בסעיף 50(א)(1) או (2)}}.

{{ח:סעיף|50|תנאי הזכאות|תיקון: תשנ״ח־7, תשס״ה־2, תשס״ז־6, תשע״ז־4, תשע״ז־13|אחר=[98]}}
{{ח:תת|(א)}} מבוטחת ששולמו בעדה דמי ביטוח משכרה כעובדת או ששילמה דמי ביטוח מהכנסתה כעובדת עצמאית (בסעיף זה – דמי ביטוח), תהיה זכאית לדמי לידה –
{{ח:תתת|(1)}} בעד פרק זמן של 15 שבועות – אם שולמו דמי ביטוח בעד 10 חודשים מתוך 14 החודשים שקדמו ליום הקובע או בעד 15 חודשים מתוך 22 החודשים שקדמו ליום הקובע;
{{ח:תתת|(2)}} בעד פרק זמן של 8 שבועות – אם שולמו דמי ביטוח בעד 6 חודשים מתוך 14 החודשים שקדמו ליום הקובע.
{{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף קטן (א) יראו תקופה מהמנויות להלן, שקדמה ליום הקובע, כתקופה שבעדה שולמו דמי ביטוח:
{{ח:תתת|(1)}} תקופה שבעדה שולמו לאשה דמי פגיעה, דמי לידה, דמי אבטלה, דמי הסתגלות מיוחדים, דמי תאונה, גמלה לשמירת הריון, קצבת נכות לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}} בשל נכות שדרגתה 100%, תגמול לפי {{ח:פנימי|פרק יב|פרק י״ב}} או תגמול לפי {{ח:פנימי|פרק יג|פרקים י״ג}} {{ח:פנימי|פרק יג1|או י״ג1}} בשל נכות שדרגתה 100%;
{{ח:תתת|(2)}} תקופה שבעדה שולמו לאשה דמי מחלה או תמורת חופשה שנתית באמצעות קופת גמל כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 180|בסעיף 180}};
{{ח:תתת|(3)}} שני החודשים הראשונים של חופשה ללא תשלום;
{{ח:תתת|(4)}} תקופה שבה היתה האשה מבוטחת לפי {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40(ב)(2)}}, ובלבד שעבדה כעובדת או כעובדת עצמאית לפחות 30 ימים רצופים בתכוף לפני היום הקובע;
{{ח:תתת|(5)}} תקופה שבה היתה האשה עובדת עצמאית, ומועד תשלום דמי הביטוח בעד אותה תקופה חל לאחר היום הקובע או בחודש שבו אירעה הלידה.
{{ח:תת|(ג)}} השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע נסיבות, תנאים וכללים שלפיהם ייראו התקופות האמורות בפסקאות (1) עד (3) של סעיף קטן (ב), כולן או מקצתן, תקופות שבעדן שולמו דמי ביטוח אף אם תקופות אלה חלו לאחר היום הקובע.

{{ח:סעיף|51|דמי לידה נוספים|תיקון: תשס״ג, תשס״ד־10, תשס״ה־4, תשס״ז־6, תש״ע־7, תשע״ב־9, תשע״ד, תשע״ו־22, תשפ״ו־3|אחר=[98א]}}
{{ח:תת|(א)}} מבוטחת שהיא עובדת שזכאית להאריך את תקופת הלידה וההורות, בשל אחת או יותר מהסיבות האמורות {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 6|בסעיפים קטנים (ב1) ו־(ד) שבסעיף 6 לחוק עבודת נשים}}, והודיעה למוסד על מימוש זכותה זו, תהיה זכאית בעד תקופת ההארכה כמפורט {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 6|באותם סעיפים קטנים}}, לדמי לידה נוספים על דמי הלידה שהיא זכאית להם לפי {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיף 50}}, ובלבד שדמי הלידה הנוספים כאמור, לא ישולמו בעד פרק הזמן העולה על –
{{ח:תתת|(1)}} 20 שבועות – אם היא זכאית לדמי לידה לפי {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיף 50(א)(1)}};
{{ח:תתת|(2)}} 12 שבועות – אם היא זכאית לדמי לידה לפי {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיף 50(א)(2)}}.
{{ח:תת|(א1)}} מבוטחת שהיא עובדת שזכאית להאריך את תקופת הלידה וההורות כאמור {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 6|בסעיף 6(ג) לחוק עבודת נשים}}, תהיה זכאית בעד תקופת ההארכה, לדמי לידה נוספים על דמי הלידה שהיא זכאית להם לפי {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיף 50}} ולפי סעיף קטן (א), לפי הענין, ובלבד שדמי הלידה הנוספים כאמור, לא ישולמו בעד פרק הזמן העולה על –
{{ח:תתת|(1)}} 3 שבועות בעד כל ילד נוסף שילדה באותה לידה, החל מהילד השני, בצירוף התקופה שהיא זכאית לה לפי הוראות סעיף קטן (א)(1) – אם היא זכאית לדמי לידה לפי {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיף 50(א)(1)}};
{{ח:תתת|(2)}} שבועיים בעד כל ילד נוסף שילדה באותה לידה, החל מהילד השני, בצירוף התקופה שהיא זכאית לה לפי הוראות סעיף קטן (א)(2) – אם היא זכאית לדמי לידה לפי {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיף 50(א)(2)}}.
{{ח:תת|(א2)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(א3)}} מבוטחת שהיא עובדת שזכאית להאריך את תקופה הלידה וההורות כאמור {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 6|בסעיף 6(ד3) לחוק עבודת נשים}}, תהיה זכאית בעד תקופה ההארכה לדמי לידה נוספים על דמי הלידה שהיא זכאית להם לפי {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיף 50}}, ובלבד שדמי הלידה הנוספים כאמור לא ישולמו בעד פרק זמן העולה על חמישה שבועות, ואם האריכה את תקופת הלידה וההורות כאמור {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 6|בסעיף 6(ב1)(1) או (ד)(1) לחוק עבודת נשים}} – בעד פרק זמן מצטבר של 20 שבועות.
{{ח:תת|(ב)}} מבוטחת שהיא עובדת שפיצלה את תקופת הלידה וההורות שלה, כאמור {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 6|בסעיף 6(ד)(2) לחוק עבודת נשים}}, ובתום שלושה שבועות מיום הלידה היא עדיין זכאית להמשך תשלום דמי לידה, יידחה תשלום יתרת דמי הלידה לפי {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיף 50}} עד שהילד יעזוב את בית החולים.
{{ח:תת|(ג)}} מבוטחת שהיא עובדת עצמאית, שהיתה זכאית, אילו היתה עובדת, לתקופת לידה והורות מוארכת או לפיצול תקופת הלידה וההורות, בנסיבות האמורות {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 6|בסעיף 6 לחוק עבודת נשים}}, יחולו עליה הוראות סעיף זה, בשינויים המחוייבים.
{{ח:תת|(ד)}} המועד לתשלום דמי לידה נוספים כאמור בסעיפים קטנים (א) ו־(א1), יהיה עם תום המועד לתשלום דמי הלידה לפי {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיף 50}}.

{{ח:סעיף|52|תקופת דמי לידה|אחר=[99]}}
{{ח:תת|(א)}} התקופה שבעדה ישולמו דמי לידה תיקבע כך שמחצית מפרק הזמן שבעדו זכאית מבוטחת לדמי לידה לפי {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיף 50}} תקדם ליום הלידה ויתרת פרק הזמן שבעדו היא זכאית לדמי לידה לפי {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיפים 50}} {{ח:פנימי|סעיף 51|ו־51}} תהיה מיום הלידה; חל היום הקובע בתקופת המחצית הראשונה האמורה או ביום הלידה, תחושב התקופה שבעדה ישולמו דמי הלידה מן היום הקובע.
{{ח:תת|(ב)}} הגישה המבוטחת תביעה לדמי לידה לפני יום הלידה, יראו לענין סעיף זה את יום הלידה המשוער כיום הלידה.

{{ח:סעיף|53|שיעור דמי לידה, הצמדתם וניכויים מהם|תיקון: תשנ״ה־3, תשנ״ו־6, תשס״ב־7, תשס״ג־8, תשס״ג־11, תשס״ג־12|אחר=[100א, 101א, 101ב]}}
{{ח:תת|(א)}} דמי לידה ליום הם שכר העבודה הרגיל של המבוטחת, אך לא יותר מסכום השווה לסכום הבסיסי כפול 5, כשהוא מחולק ב־30.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ד)}} מדמי הלידה ומגימלה לשמירת הריון ינכה המוסד במקור מס לפי הוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 164|סעיפים 164}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 243|ו־243 לפקודת מס הכנסה}} והתקנות לפיה וכן ינכה דמי ביטוח בשיעור הקבוע {{ח:פנימי|לוח י|בטור ד׳ בלוח י׳}}.

{{ח:סעיף|54|חישוב שכר עבודה רגיל|תיקון: תשס״ב־7, תשס״ג־12, תשס״ה־2, תשע״ו־16, תשע״ז, תשפ״א־11|אחר=[101]}}
{{ח:תת|(א)}} שכר העבודה הרגיל, לענין {{ח:פנימי|סעיף 53|סעיף 53}}, הוא הסכום המתקבל מחלוקת הכנסת המבוטחת, ברבע השנה שקדם ליום הקובע, בתשעים; ולעניין מבוטחת כאמור בסעיף קטן (ב)(1) ו־(3) – הסכום המתקבל מחלוקת הכנסת המבוטחת ברבע השנה שקדם ליום הקובע ב־90, או בששת החודשים שקדמו ליום הקובע ב־180, לפי הגבוה.
{{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף זה, ”הכנסה“ –
{{ח:תתת|(1)}} בעובדת – ההכנסה שממנה מגיעים דמי ביטוח וכן הכנסה מדמי הסתגלות מיוחדים, למעט הכנסותיה כעובדת עצמאית אלא אם כן היתה זכאית לדמי לידה אילו היתה עובדת עצמאית בלבד;
{{ח:תתת|(2)}} בעובדת עצמאית – ההכנסה ששימשה יסוד לחישוב דמי הביטוח בעד רבע השנה האמור בסעיף קטן (א) או ההכנסה ששימשה יסוד לחישוב דמי הביטוח בעד רבע שנה בשנה שקדמה לשנה שבה חל היום הקובע, לפי הגבוה מביניהן, ולעניין מי שילדה בתקופה שמיום י״א באב התש״ף (1 באוגוסט 2020) עד תום התקופה הקובעת כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 179א|בסעיף 179א}} – הכנסה כאמור או ההכנסה ששימשה יסוד לחישוב דמי הביטוח בעד רבע שנה בשנת 2019, לפי הגבוה;
{{ח:תתת|(3)}} במבוטחת לפי {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40(ב)(2)}} – ההכנסה ששימשה יסוד לחישוב דמי הביטוח בעד רבע השנה או ששת החודשים האמורים בסעיף קטן (א), והכל לרבות אותו סכום שהיו מגיעים ממנו דמי ביטוח אילולא הסכום המרבי הקבוע לתשלום דמי ביטוח.

{{ח:סעיף|55|תקנות|תיקון: תשס״ה־2, תשע״ז|אחר=[102]}}
{{ח:ת}} השר רשאי לקבוע –
{{ח:תת|(1)}} הוראות נוספות ומשלימות בדבר חישוב שכר העבודה הרגיל לענין {{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן זה}};
{{ח:תת|(2)}} הוראות לחישוב שכר העבודה הרגיל במקרים שבהם לדעתו החישוב לפי {{ח:פנימי|סעיף 54|סעיף 54}} לא ישקף נאמנה את שכר העבודה הרגיל של המבוטחת;
{{ח:תת|(3)}} הוראות בדבר חישוב התקופות לענין {{ח:פנימי|סעיף 54|סעיף 54}};
{{ח:תת|(4)}} באישור ועדת העבודה והרווחה – הוראות מיוחדות, הן בדרך כלל והן לסוגים, בדבר תשלום דמי ביטוח אימהות, לרבות דמי ביטוח מופחתים, בעד כל אדם הנמצא בהכשרה מקצועית, בין שהוא מבוטח לפי {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40(ב)(2)}} ובין שאינו מבוטח לפיו, וכוחן יפה על אף הוראות {{ח:פנימי|פרק יד|פרק י״ד}};
{{ח:תת|(5)}} באישור ועדת העבודה והרווחה – הוראות וכללים להגשת תביעות ודרכי הוכחתן לענין {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}};
{{ח:תת|(6)}} באישור ועדת העבודה והרווחה – לגבי מבוטחת שהיא עובדת עצמאית הזכאית לפיצוי לפי {{ח:חיצוני|חוק יישום תכנית ההתנתקות#פרק ה סימן ד|סימן ד׳ בפרק ה׳ לחוק יישום תכנית ההתנתקות}}, כללים ותנאים, אף בשונה מהוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}}, לענין קביעת היום הקובע, לענין תנאי הזכאות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 50|בסעיף 50}} ולענין חישוב הכנסתה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 54|בסעיף 54(ב)}}.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (אמהות)|תקנות הביטוח הלאומי (אמהות), תשי״ד–1954}}.}}

{{ח:סעיף|56|שלילת הזכות|אחר=[103]}}
{{ח:ת}} המוסד רשאי לשלול את הזכות לדמי לידה, כולם או מקצתם, אם קרה אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} בתוך הזמן שבעדו משתלמים דמי לידה עבדה המבוטחת שלא במשק ביתה;
{{ח:תת|(2)}} בתוך ששת השבועות שלפני יום הלידה המשוער עבדה המבוטחת שלא במשק ביתה בימים שרופא, שהסמיך המוסד, אסר עליה לעבוד בהם;
{{ח:תת|(3)}} המבוטחת לא מילאה אחרי הוראת המוסד בדבר פיקוח רפואי בקשר להריון וללידה.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ד|סימן ד׳: גמלאות להורה מאמץ, להורה במשפחת אומנה ולהורה מיועד|תיקון: תשנ״ו־4, תשע״א־7}}

{{ח:סעיף|57|גמלאות להורה מאמץ|תיקון: תשנ״ח־3, תשס״א־6, תשס״ד־13, תשס״ז־9, תשע״א־2|אחר=[95א, 103א]}}
{{ח:תת|(א)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 42|סעיף 42(א)}}, מבוטחת לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}}, או אשת מבוטח לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}}, שקיבלה לאימוץ ילד עד גיל 10 וכן מבוטח לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}} שהוא לבדו אימץ ילד כאמור, יהיו זכאים למענק לידה לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|סימן ב׳}}, ובלבד –
{{ח:תתת|(1)}} שניתנה הודעה לעובד סוציאלי כאמור {{ח:חיצוני|חוק אימוץ ילדים#סעיף 6|בסעיף 6 לחוק האימוץ}};
{{ח:תתת|(2)}} שלא יינתן מענק לידה אם הילד המאומץ הוא ילדו של בן זוגו של המאמץ.
{{ח:תת|(ב)}} לענין חישוב מענק הלידה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 46|בסעיף 46}}, יראו כאילו יום הלידה של הילד המאומץ הוא היום שבו ניתנה הודעה לעובד סוציאלי כאמור בסעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 49|סעיף 49(א)}}, מבוטחת לדמי לידה שקיבלה לאימוץ ילד עד גיל 10 תהיה זכאית לדמי לידה לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן ג׳}}, בשינויים המחויבים, בעד פרק הזמן שלרגל האימוץ אין היא עובדת או עוסקת במשלח ידה, ובלבד שלענין זה יהיה ”היום הקובע“ – היום שבו ניתנה הודעה לעובד סוציאלי כאמור {{ח:חיצוני|חוק אימוץ ילדים#סעיף 6|בסעיף 6 לחוק האימוץ}}.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיף קטן (ג) יחולו על עובד או עובד עצמאי שמתקיים בו האמור {{ח:פנימי|סעיף 40|בסעיף 40(ב)(1)}}, בשינויים המחויבים, ואולם לענין קביעת שיעור הגמלה יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 49|סעיף 49(ד)}}.
{{ח:תת|(ה)}} אומץ ילד כאמור בסעיף זה על ידי מבוטחת כאמור בסעיף קטן (ג) ובן זוגה הזכאי לגמלה כאמור בסעיף קטן (ד), תשולם גמלה לפי הוראות סעיפים קטנים (ג) או (ד), לפי הענין, לאחד מבני הזוג לפי בחירתם, ובלבד שלא תשולם גמלה –
{{ח:תתת|(1)}} לשני בני הזוג, בעד אותו פרק זמן בשל אותו אימוץ;
{{ח:תתת|(2)}} לאחד מבני הזוג, בעד תקופה הפחותה מ־21 ימים רצופים.

{{ח:סעיף|57א|גימלאות להורה מיועד|תיקון: תשנ״ו־4, תשנ״ח־8}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק הסכמים לנשיאת עוברים“ – {{ח:חיצוני|חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד)|חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ״ו–1996}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אם מיועדת“ – מבוטחת לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}}, או אשת מבוטח לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}}, שקיבלו למשמורתם ילד כהורה מיועד לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד)|חוק הסכמים לנשיאת עוברים}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 42|סעיף 42}}, יחולו הוראות {{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|סימן ב׳ לפרק זה}} על אם מיועדת בשינויים המחוייבים ובתיאומים שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת; היום שבו ילדה מבוטחת ייחשב, לגבי מבוטחת שהיא אם מיועדת, היום שבו נולד הילד.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן ג׳ לפרק זה}}, למעט הוראות {{ח:פנימי|סעיף 48|סעיפים 48}} {{ח:פנימי|סעיף 52|ו־52}}, יחולו על אם מיועדת בשינויים המחוייבים ובתיאומים שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת; ואולם דמי הלידה ישולמו לאם מיועדת החל ביום שבו ניתן לה צו הורות לפי {{ח:חיצוני|חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד)#סעיף 11|סעיף 11 לחוק הסכמים לנשיאת עוברים}}, או לאחר תום פרק הזמן שבעדו היא זכאית לדמי לידה, לפי המוקדם, ובלבד שלא ישולמו דמי לידה אלא בעד פרק הזמן שבו הילד נמצא במשמורתה לפי {{ח:חיצוני|חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד)|חוק הסכמים לנשיאת עוברים}}.
{{ח:תת}} לענין סעיף זה יהיה היום הקובע – היום שבו קיבלה האם המיועדת את הילד למשמורתה, ובלבד שביום הקובע אין היא עובדת או עוסקת במשלח ידה.

{{ח:סעיף|57ב|גמלאות להורה במשפחת אומנה|תיקון: תשע״א־7, תשע״ו־10}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מבוטחת שהיא הורה במשפחת אומנה“ – מבוטחת לדמי לידה שהיא הורה במשפחת אומנה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק אומנה לילדים|בחוק אומנה לילדים, התשע״ו–2016}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יום קבלת ילד לביתה של מבוטחת שהיא הורה במשפחת אומנה“ – יום מסירת הילד למבוטחת, באמצעות הגורם שהוסמך לכך בידי שר הרווחה והשירותים החברתיים או בידי מי שהשר הסמיכו לכך, בהתאם לאישור שניתן בידי אותו גורם.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 49|סעיף 49(א)}}, מבוטחת שהיא הורה במשפחת אומנה שקיבלה לביתה, לתקופה העולה על שישה חודשים, ילד עד גיל 10, תהיה זכאית לדמי לידה לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן ג׳}}, בשינויים המחויבים, בעד פרק הזמן כמפורט להלן, לפי העניין, ובלבד שלעניין זה יהיה ”היום הקובע“ – יום קבלת הילד לביתה של המבוטחת שהיא הורה במשפחת אומנה:
{{ח:תתת|(1)}} אם טרם מלאו לילד שלוש שנים – בעד פרק הזמן שלרגל קבלת הילד אין היא עובדת או עוסקת במשלח ידה;
{{ח:תתת|(2)}} אם מלאו לילד שלוש שנים – בעד פרק זמן של ארבעה שבועות שבהם לרגל קבלת הילד אין היא עובדת או עוסקת במשלח ידה.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף קטן (ב) יחולו על עובד או עובד עצמאי שמתקיים בו האמור {{ח:פנימי|סעיף 40|בסעיף 40(ב)(1)}}, בשינויים המחויבים; ואולם לעניין קביעת שיעור הגמלה יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 49|סעיף 49(ד)}}.
{{ח:תת|(ד)}} התקבל ילד למשפחת אומנה כאמור בסעיף זה על ידי מבוטחת שהיא הורה במשפחת אומנה ובן זוגה הזכאי לגמלה כאמור בסעיף קטן (ג), תשולם גמלה לפי הוראות סעיפים קטנים (ב) או (ג), לפי העניין, לאחד מבני הזוג, לפי בחירתם, ובלבד שלא תשולם גמלה –
{{ח:תתת|(1)}} לשני בני הזוג, בעד אותו פרק זמן, בשל אותו ילד;
{{ח:תתת|(2)}} לאחד מבני הזוג, בעד תקופה הפחותה מ־21 ימים רצופים.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ד1|סימן ד׳1: תשלום ליולדת חלף דמי אבטלה|תיקון: תשפ״א־8}}

{{ח:סעיף*|57א|זכאות ליולדת חלף דמי אבטלה – הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש|תיקון: תשפ״א־8|עוגן=סעיף 57ג}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(ספרור שגוי במקור; בנוסח רשומות נרשם בטעות כי {{ח:פנימי|פרק ג סימן ד1|סימן ד׳1}} וסעיף 57א יופיעו אחרי {{ח:פנימי|סעיף 57|סעיף 57}} ולא אחרי {{ח:פנימי|סעיף 57ב|סעיף 57ב}}).}}
{{ח:תת|(א)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}}, מבוטחת שילדה בתקופה שמיום ה׳ באדר התש״ף (1 במרס 2020) עד תום התקופה הקובעת כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 179א|בסעיף 179א}} והייתה זכאית לדמי אבטלה בתכוף לפני יום הלידה, תהיה זכאית, בתקופה שעד תום 15 שבועות מיום הלידה, לתשלום בשיעור השווה לדמי האבטלה שהיו משולמים לה אילולא ילדה (בסעיף זה – תשלום מיוחד ליולדת בתקופת אבטלה), ובלבד שלא תהיה זכאית לתשלום מיוחד ליולדת בתקופת אבטלה בעד פרק זמן שבו היא זכאית לדמי לידה.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף זה יחולו גם על גמלאות מכוח {{ח:פנימי|פרק ג סימן ד|סימן ד׳}} לעניין הורה מאמץ, הורה מיועד והורה במשפחת אומנה.
{{ח:תת|(ג)}} אוצר המדינה ישפה את המוסד על כל ההוצאות הכרוכות בתשלום לפי סעיף קטן (א), לרבות ההוצאות המינהליות הכרוכות בתשלום כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} סעיף זה יעמוד בתוקפו בתקופה שמיום כ״ח בטבת התשפ״א (12 בינואר 2021) עד יום כ״ז בטבת התשפ״ב (31 בדצמבר 2021), והוא יחול על לידה שאירעה בתקופה שמיום ה׳ באדר התש״ף (1 במרס 2020) עד תום התקופה הקובעת כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 179א|בסעיף 179א}}, אולם תשלומים מכוחו לא ישולמו לפני יום כ״ח באדר התשפ״א (12 במרס 2021).

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ה|סימן ה׳: גמלה לשמירת הריון}}

{{ח:סעיף|58|הגדרות|תיקון: תשס״ז־12|אחר=[103ג]}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ג סימן ה|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבוטחת“ – עובדת או עובדת עצמאית, המבוטחת לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}} ומתקיימות בה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיף 50}}, ולענין זה היום הקובע הוא היום הראשון לשמירת ההריון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שמירת הריון“ – היעדרות מעבודה בתקופת ההריון המתחייבת בשל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מצב רפואי הנובע מההריון והמסכן את האשה או את עוברה, הכל בהתאם לאישור רפואי בכתב;
{{ח:תתת|(2)}} סוג העבודה, מקום ביצוע העבודה או אופן ביצוע העבודה מסכנים את האישה בשל היותה בהיריון, או את עוברה, לפי אישור רפואי בכתב, ולא נמצאה לה עבודה חלופית מתאימה על ידי מעבידה.

{{ח:סעיף|59|גמלה לשמירת הריון|אחר=[103ד]}}
{{ח:ת}} מבוטחת, שהיתה בשמירת הריון שלושים ימים רצופים לפחות, תהיה זכאית לגמלה בעד התקופה האמורה ובעד כל תקופה נוספת של 14 ימים רצופים לפחות שבהם היתה בשמירת הריון, והכל לפי אישורים רפואיים, כללים, תנאים ומבחנים שקבע השר.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (גמלה לשמירת הריון)|תקנות הביטוח הלאומי (גמלה לשמירת הריון), התשנ״א–1991}}.}}

{{ח:סעיף|60|שיעור הגמלה|תיקון: תשנ״ה־3, תשנ״ו־6, תש״ס־3, תשס״ג־11|אחר=[103ה]}}
{{ח:ת}} גמלה לשמירת הריון, לכל יום, היא בסכום השווה לשכר העבודה הרגיל של המבוטחת המחושב לפי {{ח:פנימי|סעיף 54|סעיף 54}} ולא יותר מהסכום הבסיסי מחולק ב־30; לענין שכר העבודה הרגיל – היום הקובע הוא היום הראשון לשמירת ההריון.

{{ח:סעיף|61|תשלומי כפל|תיקון: תשס״ז־12|אחר=[103ו]}}
{{ח:תת|(א)}} מבוטחת הזכאית לתשלום על פי כל חיקוק, הסכם קיבוצי כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 180|בסעיף 180}} או הסדר קיבוצי אחר, תקנון של קופת גמל, חוזה עבודה או תקנון של קרן ביטוח או פנסיה, בעד התקופה שבה היא נמצאת בשמירת הריון, לא תשולם לה גמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן ה|סימן זה}} בעד אותה תקופה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), לא תישלל זכותה של מבוטחת לגמלה לשמירת היריון לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן ה|סימן זה}} בשל זכאותה לדמי מחלה לפי {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 7|סעיף 7(ג)(1) לחוק עבודת נשים}}, ובלבד שלא ישולמו לה דמי מחלה וגמלה לשמירת היריון בעד אותה תקופה.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ו|סימן ו׳: תשלומים מיוחדים}}

{{ח:סעיף|62|תשלום מיוחד בעד יילוד של מבוטחת שנפטרה|תיקון: תשע״ד־9|אחר=[103ב]}}
{{ח:ת}} אשה המבוטחת לפי {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40}} שנפטרה בעת הלידה או תוך שנה מיום הלידה, ישולם בעד היילוד תשלום מיוחד לפי תנאים ושיעורים שיקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (תשלום מיוחד בעד יילוד)|תקנות הביטוח הלאומי (תשלום מיוחד בעד יילוד), התשל״ג–1973}}.}}

{{ח:סעיף|62א|תשלום מיוחד בעד יילוד של מבוטחת נכה|תיקון: תשע״ד־9}}
{{ח:ת}} אישה המבוטחת לפי {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40}} שנקבעה לה דרגת אי־כושר בשיעור 100% וניתן לה אישור רפואי שלפיו היא אינה מסוגלת לטפל בילדה, ישולם בעד היילוד תשלום מיוחד, לפי תנאים ושיעורים שיקבע השר, באישור ועדת העבודה והרווחה; התשלום המיוחד ישולם לבן זוגה של האישה – בגובה דמי לידה המחושבים לפי {{ח:פנימי|סעיף 49|סעיף 49(ה)(3)}}, ואם האישה היא הורה עצמאי – לאישה;
{{ח:ת}} בסעיף זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אישור רפואי“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 6|בסעיף 6(ז1)(1)(ב) לחוק עבודת נשים}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הורה עצמאי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק סיוע למשפחות שבראשן עומד הורה עצמאי|בחוק סיוע למשפחות שבראשן עומד הורה עצמאי, התשנ״ב–1992}}.

{{ח:סעיף|63|בדיקת מי־&lt;wbr&gt;שפיר|אחר=[103ב1]}}
{{ח:תת|(א)}} לענין סעיף זה, ”מבוטחת“ – מבוטחת לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}}, או אשת מבוטח לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}}, שבתחילת הריונה מלאו לה 35 שנים וטרם מלאו לה 37 שנים ושאינה זכאית לבדיקה לפי {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (בדיקת אבחנה פולשנית בהיריון)|תקנות בריאות העם (בדיקת מי שפיר), התש״ם–1980}} (להלן – תקנות הבדיקה).
{{ח:תת|(ב)}} נעשתה למבוטחת בדיקת מי שפיר בבית חולים כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (בדיקת אבחנה פולשנית בהיריון)|בתקנות הבדיקה}}, ישלם המוסד, באמצעות משרד הבריאות, את מחיר הבדיקה כפי שייקבע בהיתר להעלאת מחירי האשפוז לשירותים אמבולטוריים, שניתן לפי {{ח:חיצוני|חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים|חוק יציבות מחירים במצרכים ובשירותים (הוראת שעה), התשמ״ו–1985}}; התשלומים יועברו למשרד הבריאות במועדים, לתקופות ולפי דו״חות שיוסכמו בין המוסד לבין משרד הבריאות.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ז|סימן ז׳: מימון אשפוז יולדת {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשנ״ז}}

{{ח:סעיף|64||תיקון: תשנ״ז|אחר=[103ז]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: ביטוח ילדים|אחר=[פרק ה׳]}}
{{ח:קטע3|פרק ד סימן א|סימן א׳: פרשנות}}

{{ח:סעיף|65|פרשנות|תיקון: תשנ״ז, תשס״ט־4|אחר=[104]}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|פרק ד|בפרק זה}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מבוטח“ –
{{ח:תתתת|(1)}} מבוטח לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}}, למעט עקרת בית כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 238|בסעיף 238}};
{{ח:תתתת|(2)}} יחיד היושב בישראל, ואינו נעדר ממנה אלא העדר ארעי שהוא סביר, לדעת עובד המוסד שהוסמך לכך, ואין בו לסתור טענת אותו יחיד כי הוא יושב בישראל, ואינו מבוטח לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}}, למעט עקרת בית כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 238|בסעיף 238}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ילד“ –
{{ח:תתתת|(1)}} ילדו של מבוטח או של מי שהיה מבוטח;
{{ח:תתתת|(2)}} מי שאינו ילדו, אם הוכח, להנחת דעתו של מי שהסמיכה לכך המינהלה, כי בתקופה שנקבעה בתקנות פירנס אותו המבוטח,
{{ח:תתת}} ובלבד שהילד נמצא בישראל ולא מלאו לו 18 שנים; והמונחים ”אב“, ”אם“ ו”הורה“ יתפרשו בהתאם לכך.
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קיצבה משפחתית)|תקנות הביטוח הלאומי (קיצבה משפחתית), תש״ך–1960}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} לא יראו ילד כנמצא בחוץ לארץ אם יצא מישראל לתקופה שאינה עולה על שלושה חודשים; אולם המוסד רשאי לראותו כאילו הוא בישראל גם אם יצא מישראל לתקופה העולה על שלושה חודשים.

{{ח:קטע3|פרק ד סימן ב|סימן ב׳: קצבת ילדים}}

{{ח:סעיף|66|זכות לקצבת ילדים|תיקון: תשע״ג־3|אחר=[105]}}
{{ח:ת}} הורה מבוטח זכאי לקצבת ילדים חודשית לפי {{ח:פנימי|פרק ד|פרק זה}} בעד כל ילד, למעט הורה מבוטח שיש לו הכנסה החייבת במס נוסף כמשמעותה {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 121ב|בסעיף 121ב לפקודת מס הכנסה}}.

{{ח:סעיף|67|מנין ילדים|אחר=[106]}}
{{ח:תת|(א)}} לא יבוא ילד, בפרק זמן אחד, במנין ילדים של יותר מהורה מבוטח אחד.
{{ח:תת|(ב)}} ילד שיש לו שני הורים, יבוא במנין האב המבוטח זולת אם הוא נמצא עם האם בלבד; ילד שיש לו הורה טבעי והורה אחר והם מבוטחים, יבוא במנין ילדי אותו הורה אשר עמו הוא נמצא.

{{ח:סעיף|68|סכום הקצבה|תיקון: תשס״ב־4, תשס״ב־5, תשס״ב־6, תשס״ג־5, תשס״ג־8, תשס״ג־9, תשס״ג־11, תשס״ג־12, תשס״ד־3, תשס״ד־4, תשס״ד־6, תשס״ו־7, תשס״ט־3, תשע״ג־3, תשע״ו־3|אחר=[109]}}
{{ח:תת|(א)}} קצבת הילדים לחודש בעד כל ילד שבמנין ילדיו של ההורה תהיה בסכום השווה לסכום הבסיסי הקבוע לגביו.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), קצבת הילדים לחודש בעד ילד שנולד לפני יום א׳ בסיון התשס״ג (1 ביוני 2003), והוא הילד הרביעי ואילך שבמנין ילדיו של ההורה, תהיה בסכום כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(2)}} לגבי ילד כאמור שהוא הילד הרביעי במניין ילדיו של ההורה – סכום השווה לסכום הבסיסי הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 1|בפסקה (2)(א) שבהגדרה ”הסכום הבסיסי“}} כשהוא מוכפל ב־2.24;
{{ח:תתת|(3)}} לגבי ילד כאמור שהוא הילד החמישי ואילך במניין ילדיו של ההורה – סכום השווה לסכום הבסיסי הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 1|בפסקה (2)(א) שבהגדרה ”הסכום הבסיסי“}} כשהוא מוכפל ב־2.36.
{{ח:תת|(ג)}} הורה שמשתלמים לו בעד חודש מסוים גמלה לפי {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה|חוק הבטחת הכנסה}} או תשלום חודשי לפי {{ח:חיצוני|חוק המזונות (הבטחת תשלום)|חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל״ב–1972}}, והוא זכאי בעד אותו חודש לקצבת ילדים כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב) בעד שלושה ילדים או יותר, תיווסף לקצבת הילדים המשתלמת לו בעד הילד השלישי ובעד הילד הרביעי שבמנין ילדיו תוספת בסכום השווה ל־70% מן הסכום הבסיסי הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 1|בפסקה (2)(ג) שבהגדרה ”הסכום הבסיסי“}}.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ו)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ז)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ח)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ט)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(י)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(יא)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|69|מקבל הקצבה|אחר=[110, 111]}}
{{ח:תת|(א)}} קצבת ילדים תשולם לאם, אולם אם הילד נמצא עם האב בלבד, והאב זכאי לקצבה, תשולם הקצבה לאב.
{{ח:תת|(ב)}} המוסד ישלם את הקצבה להורה, אף אם לא נתקיימו בו התנאים לפי סעיף קטן (א) אם ביקש זאת ההורה שמשתלמת לו הקצבה לפי הסעיף הקטן האמור.
{{ח:תת|(ג)}} לא נתמלאו התנאים של סעיף קטן (א) לגבי שני ההורים, תשולם הקצבה בעד הילד לאפוטרופוס שנתמנה כדין, ובאין אפוטרופוס – למי שנתמנה לכך לפי {{ח:פנימי|סעיף 304|סעיף 304(א)}}.
{{ח:תת|(ד)}} גם אם נתמלאו התנאים של סעיף קטן (א) רשאי המוסד, אם טובת הילד מחייבת זאת, לשלם את הקצבה להורה שני שאינו בר־הקצבה, או לאפוטרופוס או למי שנתמנה לכך לפי {{ח:פנימי|סעיף 304|סעיף 304(א)}}.

{{ח:סעיף|69א|מנין ילדים ממספר נשים|תיקון: תשס״א, תשס״ט־3}}
{{ח:ת}} על אף האמור בכל מקום אחר {{ח:פנימי|פרק ד סימן ב|בסימן זה}}, היו למבוטח ילדים ממספר נשים יחולו לגביו הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} היה לו ילד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 68|בסעיף 68(ב)}}, יבואו הילדים במניין כל אחת מהנשים בנפרד;
{{ח:תת|(2)}} לא היה לו ילד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 68|בסעיף 68(ב)}}, יבואו הילדים במניין האב; הוכיחה האם, להנחת דעתו של המוסד, כי אינה מקיימת משק בית משותף עם האב, וכי הילד לא סמוך על שולחנו של האב – יבוא הילד במניין האם.

{{ח:סעיף|70|הורה הנעדר מן הארץ|אחר=[112]}}
{{ח:ת}} הורה הנעדר מן הארץ, לתקופה שאינה עולה על ששה חודשים, רשאי להורות שבתקופה זו תשולם הקצבה לאדם פלוני בישראל.

{{ח:סעיף|71|הורה שמת או חדל להיות מבוטח|אחר=[113]}}
{{ח:ת}} מת ההורה המבוטח או חדל להיות מבוטח, תשתלם מכוחו קצבת הילדים שהיתה משתלמת בעד הילד אילולא מת או אילולא חדל להיות מבוטח; ואולם אם היה לילד הורה שני, והוא זכאי לקצבה תשולם הקצבה מכוחו של ההורה השני.

{{ח:סעיף|72|תקופת הקצבה|אחר=[114]}}
{{ח:תת|(א)}} נוצרה זכאות לקצבת ילדים עד 15 בחודש פלוני, תשולם הקצבה החל ב־1 באותו חודש; נוצרה הזכאות אחרי 15 בחודש פלוני, תשולם הקצבה החל ב־1 בחודש שלאחריו; תשלום הקצבה יסתיים ביום האחרון של החודש שבו נפסקה הזכאות.
{{ח:תת|(ב)}} לא תשולם קצבת ילדים אלא בעד ילד שחי שבעה ימים לפחות או שיצא מבית החולים.
{{ח:תת|(ג)}} נפטר ילד שבעדו שולמה קצבת ילדים, ימשיכו בתשלום הקצבה שלושה חודשים מתום החודש שבו נפטר.

{{ח:סעיף|73|פטור הקצבה ממסים|אחר=[116]}}
{{ח:ת}} קצבת ילדים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 68|בסעיף 68}} לא תיחשב כהכנסה לענין {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|פקודת מס הכנסה}} או לענין קביעת תשלומי חובה או היטלים אחרים.

{{ח:קטע3|פרק ד סימן ג|סימן ג׳: מענק לימודים|תיקון: תשנ״ח־9}}

{{ח:סעיף|74|מענק לימודים|תיקון: תשנ״ה, תשנ״ה־4, תשנ״ו־6, תשנ״ח־2, תשנ״ח־9, תשנ״ט־3, תשס״ג־5, תשס״ג־11, תשס״ז־3, תשע״ד־7, תשע״ו־9, תשע״ו־21, תשפ״ה־10|אחר=[115]}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הורה עצמאי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק סיוע למשפחות שבראשן עומד הורה עצמאי|בחוק סיוע למשפחות שבראשן עומד הורה עצמאי, התשנ״ב–1992}}, אולם לעניין זה יקראו את ההגדרה האמורה כך שבפסקה (2)(א), אחרי ”מקשר הנישואין“ יבוא ”לרבות תובענה בעניין של סכסוך משפחתי“;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שנת לימודים“ – התקופה שמיום 1 בספטמבר של כל שנה עד יום 31 באוגוסט של השנה שלאחריה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תובענה בעניין של סכסוך משפחתי“ – תובענה בין הורים, בכל אחד מהעניינים המפורטים {{ח:חיצוני|חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה#סעיף 2|בפסקאות (2) עד (4) להגדרה ”תובענה בעניין של סכסוך משפחתי“ שבסעיף 2 לחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע״ה–2014}}.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} בכפוף להוראות סעיף קטן (ב1), לפני תחילת כל שנת לימודים או בתחילתה ישלם המוסד מענק לימודים, בשיעור המפורט בפסקה (2), לכל אחד מאלה, לפי הענין:
{{ח:תתתת|(א)}} הורה עצמאי, בעד כל אחד מילדיו;
{{ח:תתתת|(ב)}} הורה שמשתלמת לו גמלה לפי {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה#סעיף 5|סעיף 5(א)(3) לחוק הבטחת הכנסה}}, בעד כל אחד מילדיו;
{{ח:תתתת|(ג)}} מי שבמשמורתו ילד שנתייתם משני הוריו, בעד אותו ילד;
{{ח:תתתת|(ד)}} מי שבמשמורתו ילד הזכאי לגמלאה מיוחדת כמשמעותו לפי {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה|חוק הבטחת הכנסה}}, בעד אותו ילד;
{{ח:תתתת|(ה)}} מי שמשתלמת לו, לפי הסכם הנערך לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}, קצבה בעד ילד שעלה לישראל בלי הוריו, בעד אותו ילד.
{{ח:תתת|(2)}} מענק הלימודים בעד ילד שלפני 31 בדצמבר של אותה שנת לימודים מלאו לו 6 שנים ולא מלאו לו 18 שנים יהיה בשיעור של 11.6% מהסכום הבסיסי.
{{ח:תת|(ב1)}} המוסד ישלם את מענק הלימודים לפני תחילת שנת לימודים פלונית, אם התנאים המזכים במענק התקיימו בחודש יולי שבתכוף לפני אותה שנת לימודים, או בתחילת שנת הלימודים – אם התנאים המזכים במענק התקיימו בחודש אוגוסט שבתכוף לפני אותה שנה, ובלבד שלא ישולם בעד אותו ילד יותר ממענק לימודים אחד לשנת לימודים פלונית.
{{ח:תת|(ב2)}} הוראות סעיף זה יחולו גם לגבי הורה שלו ארבעה ילדים לפחות ובתנאי שהוא זכאי לאחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} גמלה לפי {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה|חוק הבטחת הכנסה}};
{{ח:תתת|(2)}} תשלום לפי {{ח:חיצוני|חוק המזונות (הבטחת תשלום)|חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל״ב–1972}};
{{ח:תתת|(3)}} קצבה חודשית לפי {{ח:פנימי|סעיף 199|סעיף 199(1)}};
{{ח:תתת|(4)}} קצבה לפי {{ח:פנימי|פרק יא סימן ג|סימנים ג׳}} {{ח:פנימי|פרק יא סימן ד|או ד׳ לפרק י״א}}.
{{ח:תת|(ג)}} מענק לפי סעיף זה ישולם מאוצר המדינה שיעביר למוסד מדי שנה, בסמוך לפני מועד התשלום, את כל הכספים הדרושים לביצוע התשלומים לפי סעיף זה, לרבות ההוצאות המינהליות של המוסד הנובעות מכך.

{{ח:קטע3|פרק ד סימן ד|סימן ד׳: מימון|תיקון: תשס״ג־8}}

{{ח:סעיף|74א|מימון פעולות לפיתוח שירותים לילדים בסיכון|תיקון: תשס״ג־8, תשס״ה־3, תשס״ז, תשס״ח־3, תשס״ט, תש״ע־3, תשע״ב־6, תשע״ד־2, תשפ״א־4, תשפ״ב־3}}
{{ח:תת|(א)}} המוסד יממן, לפי המלצת המועצה, פעולות המיועדות לפיתוח שירותים לטובת ילדים בסיכון, ובלבד שהסכום הכולל של התחייבויות המוסד, בשנת כספים פלונית, לממן פעולות כאמור, לרבות התחייבויות לגבי שנות הכספים הבאות, לא יעלה על 30 מיליון שקלים חדשים; מימון לפי סעיף קטן זה ייעשה על פי תנאים וכללים שיקבע השר באישור שר האוצר.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א) –
{{ח:תתת|(1)}} המוסד רשאי, בהסכמת שר האוצר, להתחייב לממן פעולות לפי הוראות סעיף קטן (א), בסכום העולה על הסכום הקבוע בו, ובלבד שסכום ההתחייבויות הנוסף יופחת מהסכום הכולל שבו יהיה המוסד רשאי להתחייב בשתי שנות הכספים הבאות באופן שיקבע, בהסכמת שר האוצר;
{{ח:תתת|(2)}} התחייב המוסד, בשנת כספים מסוימת, לממן פעולות כאמור בסעיף קטן (א) בסכום הנמוך מהסכום הקבוע בו, רשאי הוא, בהסכמת המועצה, להתחייב בשנת הכספים שלאחריה בסכום הקבוע בסעיף קטן (א), בתוספת סכום ההפרש או בתוספת 20% מהסכום הקבוע בסעיף קטן (א), לפי הנמוך; לענין זה, ”סכום ההפרש“ – סכום השווה להפרש שבין הסכום הקבוע בסעיף קטן (א) לבין הסכום שבו התחייב המוסד בשנת הכספים המסוימת;
{{ח:תתת|(3)}} בוטלה התחייבות שניתנה לפי סעיף זה, בשנת הכספים שבה ניתנה התחייבות או באחת משתי שנות הכספים שלאחריה, רשאי המוסד, לפי המלצת המועצה, להתחייב, בשנת הכספים שבה בוטלה ההתחייבות או בשנת הכספים שלאחריה, בסכום השווה לסכום המרבי שבו הוא רשאי להתחייב באותה שנת כספים לפי סעיף קטן (א) ופסקאות (1) ו־(2), בתוספת סכום ההתחייבות שבוטלה כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} הסכום הקבוע בסעיף קטן (א) יעודכן ב־1 בינואר של כל שנה לפי השינוי במדד ביחס ל־1 בינואר של השנה שקדמה לה; לענין זה, ”מדד“ – מדד שיקבע השר בצו בהסכמת שר האוצר.
{{ח:תת|(ד)}} מימון הפעולות לפי סעיף זה ייעשה מתקבולי דמי ביטוח לענף ביטוח ילדים.
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ו)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב)(2), סכום ההפרש בשנת 2005 יהיה הסכום הקבוע בסעיף קטן (א).

{{ח:קטע3|פרק ד סימן ה|סימן ה׳: חיסכון ארוך טווח לילד|תיקון: תשע״ו־3}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|ראה תחילה, תחולה והוראות מעבר עבור {{ח:פנימי|פרק ד סימן ה|סימן זה}} {{ח:חיצוני|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2015 ו-2016)#סעיף 29|בסעיף 29 לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2015 ו־2016), התשע״ו–2015}}.}}

{{ח:סעיף|74ב|זכאות של ילד לחיסכון ארוך טווח|תיקון: תשע״ו־3, תשע״ז־9, תשפ״ד־14}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} המוסד יעביר, בעד כל ילד שמשתלמת בעדו קצבת ילדים לפי {{ח:פנימי|פרק ד|פרק זה}} ({{ח:פנימי|פרק ד סימן ה|בסימן זה}} – הילד הזכאי), אחת לחודש, סכום של 50 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לשנת 2017; בשנת 2024, 57 ש״ח)}} לחודש לטובת חיסכון ארוך טווח של הילד ({{ח:פנימי|פרק ד סימן ה|בסימן זה}} – סכום החיסכון הבסיסי) בהתאם להוראות שיקבע שר האוצר לפי {{ח:פנימי|סעיף 74ה|סעיף 74ה(א)}}; כן יעביר המוסד בעד כל ילד זכאי סכומים נוספים כמפורט להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} סך של 250 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לשנת 2017; בשנת 2024, 284 ש״ח)}} בהגיע הילד הזכאי לגיל 3;
{{ח:תתתת|(ב)}} סך של 250 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לשנת 2017; בשנת 2024, 284 ש״ח)}} בהגיע הילד הזכאי לגיל 13, ואם מדובר בילדה – בהגיעה לגיל 12.
{{ח:תתת|(2)}} הורה לילד זכאי יהיה זכאי, על פי בחירתו, להורות למוסד להעביר את סכום קצבת הילדים, כולו או חלקו ({{ח:פנימי|פרק ד סימן ה|בסימן זה}} – סכום החיסכון הנוסף) לחיסכון ארוך הטווח; סכום החיסכון הנוסף יעודכן משנת 2017 ואילך, ב־1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני אותו יום לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום 1 בינואר של השנה הקודמת.
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|לפי {{ח:חיצוני|צו הביטוח הלאומי (סכום החיסכון הנוסף)|צו הביטוח הלאומי (סכום החיסכון הנוסף), התשע״ו–2016}}, סכום החיסכון הנוסף הוא 57 שקלים חדשים.}}
{{ח:תתת|(2א)}} הופקד בבנק סכום החיסכון הבסיסי או סכום החיסכון הצבור הכולל, לפי העניין, יהיה זכאי הורה לילד זכאי, על פי בחירתו, להורות למוסד להפקיד את הסכום האמור כפי שבחר לפי פסקאות (1) ו־(2) או כפי שנקבע לפי סעיף קטן (ד), בקופת גמל להשקעה, מאותו מועד ואילך; בחירה כאמור תיעשה פעם אחת בלבד; סכום שנצבר ערב בחירתו של הורה זכאי לפי פסקה זו ימשיך להיות מנוהל בבנק בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ד סימן ה|סימן זה}}; {{ח:פנימי|פרק ד סימן ה|בסימן זה}}, ”קופת גמל להשקעה“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005}}.
{{ח:תתת|(3)}} שר האוצר יקבע, לא יאוחר מיום כ״א באדר ב׳ התשע״ו (31 במרס 2016), בצו, את הגובה של סכום החיסכון הנוסף; ואולם, הוא רשאי, באישור ועדת הכספים של הכנסת, מנימוקים שיפורטו, לקבוע שסכום החיסכון הנוסף לא יועבר כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} סכום החיסכון הבסיסי וסכום החיסכון הנוסף הם של הילד, אך ייחסכו בחשבון נאמנות לטובתו; הנאמן בחשבון הנאמנות לטובת הילד יהיה ההורה המקבל את קצבת הילדים בעד הילד הזכאי, או מי שמקבלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 69|סעיף 69}}.
{{ח:תת|(ג)}} סכום החיסכון הבסיסי וסכום החיסכון הנוסף ייחסכו בעד כל חודש לטובת הילד ועד הגיעו לגיל 18 ({{ח:פנימי|פרק ד סימן ה|בסימן זה}} – סכום החיסכון הצבור הכולל); סכום החיסכון הצבור הכולל לא יהיה ניתן להעברה, לשעבוד או לעיקול.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} סכום החיסכון הצבור הכולל יופקד או ינוהל בהתאם להוראות שיקבע שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, ורשאי הוא לקבוע הוראות כאמור גם לעניין הקמתו ואופן הפעלתו של מנגנון לניהול סכום החיסכון הצבור הכולל, לעניין סוגי הנכסים שבהם ניתן להשקיע את הכספים שנתקבלו והעמלות שישולמו בעד תפעולו של מנגנון כאמור.
{{ח:תתת|(1א)}} על אף האמור בפסקה (1) ובהוראות שנקבעו לפיה, לא בחר הורה לילד זכאי קופת גמל להשקעה או בנק לפי הוראות אותה פסקה בתוך תקופה של שישה חודשים מיום לידתו של ילד זכאי, החל בתום אותה תקופה יופקד וינוהל סכום החיסכון הבסיסי או סכום החיסכון הצבור הכולל, לפי העניין, בקופת גמל להשקעה; האמור בפסקה זו יחול גם לגבי הורה לילד זכאי שלא בחר קופת גמל להשקעה או בנק כאמור והוא הורה לילד זכאי נוסף אחד או יותר שבחר שסכום החיסכון הבסיסי או שסכום החיסכון הצבור הכולל יופקד בעדם בבנק.
{{ח:תתת|(2)}} על בחירת הגוף שינהל את סכום החיסכון הצבור הכולל יחולו הוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק חובת המכרזים|חוק חובת המכרזים, התשנ״ב–1992}}.
{{ח:תתת|(3)}} ניתן פטור ממכרז לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק חובת המכרזים|חוק חובת המכרזים, התשנ״ב–1992}}, ידווח על כך שר האוצר לוועדת הכספים של הכנסת ויצרף להודעתו את הנימוקים למתן הפטור ממכרז.
{{ח:תת|(ה)}} המוסד יישא בעלויות הנובעות מניהולם של החשבונות לפי {{ח:פנימי|פרק ד סימן ה|סימן זה}}.
{{ח:תת|(ו)}} לא יראו את סכום החיסכון הצבור הכולל כהכנסה לעניין {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|פקודת מס הכנסה}}, או לעניין תשלומי חובה או היטלים אחרים, לפי כל דין, וכן לעניין גמלאות לפי חוק זה ולפי {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה|חוק הבטחת הכנסה}}.
{{ח:תת|(ז)}} בכל שנה ולא יאוחר מ־1 במרס, ישלח הגוף כמשמעותו בסעיף קטן (ד)(2), דוח להורי הילד הזכאי בדבר סכום החיסכון שעומד לזכותו של הילד הזכאי.
{{ח:תת|(ח)}} בכל שנה ולא יאוחר מ־31 במרס, ידווח המוסד לוועדת הכספים של הכנסת על כספי החיסכון הצבור הכולל, על סכום החיסכון הבסיסי ועל סכום החיסכון הנוסף, וימסור לוועדה נתונים על מספר הבקשות להעברת סכום הקצבה כסכום חיסכון נוסף לפי סעיף קטן (א)(2) ועל ניהול סכום החיסכון הצבור הכולל לפי סעיף קטן (ד).

{{ח:סעיף|74ג|גיל פדיון סכום החיסכון הצבור הכולל|תיקון: תשע״ו־3, תשע״ז־9}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ב)}} רק בהגיע הילד הזכאי לגיל 18 ({{ח:פנימי|פרק ד סימן ה|בסימן זה}} – גיל הפדיון), הוא יהיה זכאי למשוך את סכום החיסכון הצבור הכולל, כולו או חלקו, ובלבד שאחד מהוריו אישר בחתימתו את עצם המשיכה; לא משך הילד את סכום החיסכון הצבור הכולל, כולו או חלקו, קודם לכן – יעביר המוסד לסכום החיסכון הצבור הכולל סכום של 500 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לשנת 2017; בשנת 2024, 568 ש״ח)}} בהגיע הילד הזכאי לגיל 21.
{{ח:תת|(ג)}} הסכום הנקוב בסעיף קטן (ב) וכן הסכומים הנוספים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 74ב|בסעיף 74ב(א)(1)(א) ו־(ב)}} יעודכנו, משנת 2017 ואילך, ב־1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני אותו יום לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום 1 בינואר של השנה הקודמת.

{{ח:סעיף|74ד|משיכת סכום החיסכון הצבור הכולל בשל מצב רפואי|תיקון: תשע״ו־3, תשע״ז־9}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 74ג|בסעיף 74ג(א)}}, ניתן יהיה למשוך את סכום החיסכון הצבור הכולל בעד הילד הזכאי לפני גיל הפדיון, בשל מצב רפואי העלול להביא לפגיעה בחייו, בגופו או בנפשו, ולטובת מימון צרכיו הרפואיים בלבד, ובלבד שרופא מוסמך כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 208|בסעיף 208(ב)}} אישר זאת להורהו של הילד הזכאי או למי שמקבל בעבורו את קצבת הילדים לפי {{ח:פנימי|סעיף 69|סעיף 69}}.
{{ח:תת|(ב)}} התקיימו הוראות סעיף קטן (א), יעביר המוסד לחשבון שבו מנוהל סכום החיסכון הצבור הכולל את הסכומים הנוספים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 74ב|בסעיף 74ב(א)(1)(א) ו־(ב)}}, והילד הזכאי יהיה זכאי לסכומים הנוספים כאמור בעת משיכת סכום החיסכון הצבור הכולל.

{{ח:סעיף|74ה|תקנות – {{ח:פנימי|פרק ד סימן ה|סימן ה׳}}|תיקון: תשע״ו־3, תשפ״ה־3}}
{{ח:ת}} שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע הוראות בעניינים אלה:
{{ח:תת|(1)}} תנאים ודרכים להעברת סכום החיסכון הצבור הכולל לילד זכאי שהגיע לגיל הפדיון, לרבות לעניין אישור הורה הנדרש לפי {{ח:פנימי|סעיף 74ג|סעיף 74ג(ב)}};
{{ח:תת|(2)}} תנאים ודרכים להעברת סכום החיסכון הצבור הכולל במקרה של פטירת ילד זכאי, אף אם מלאו לו 18 שנים במועד פטירתו; תקנות לפי סעיף זה יכול שיקבעו הוראות שונות מההוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 303|סעיפים 303(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 308|308}} {{ח:פנימי|סעיף 309|ו־309}};
{{ח:תת|(3)}} סכום החיסכון הצבור הכולל שלא הוצא בגיל הפדיון והשימוש שייעשה בו;
{{ח:תת|(4)}} האופן שבו יעודכן סכום החיסכון הבסיסי ואולם, ב־1 בינואר של שנת 2025 לא יתעדכן סכום החיסכון הבסיסי והוא יהיה באותה שנה כפי שהיה ביום כ׳ בטבת התשפ״ד (1 בינואר 2024).
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (חיסכון ארוך טווח לילד)|תקנות הביטוח הלאומי (חיסכון ארוך טווח לילד), התשע״ז–2016}}.}}

{{ח:סעיף|74ו|דיווח לכנסת – הוראת שעה|תיקון: תשע״ו־3}}
{{ח:ת}} לא יאוחר מתום החודשים אפריל, אוגוסט ודצמבר של שנת 2016, ידווחו שר האוצר והמוסד לוועדת הכספים של הכנסת על יישומן של הוראות {{ח:פנימי|סעיף 74ב|סעיף 74ב(ד)}}, ובכלל זה על פרסום ההליכים לפי {{ח:חיצוני|חוק חובת המכרזים|חוק חובת המכרזים, התשנ״ב–1992}}, על הגוף שינהל את סכום החיסכון הצבור הכולל, על התקדמות הליכי המכרז, על אופן ניהול והחזקת כספי הפיקדון בידי הגוף, על ניהול המעקב והפיקוח על הסכומים שנצברו, על אופן הבטחת הפיקדון ועל השקעתו בידי הגוף.

{{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: ביטוח נפגעי עבודה|אחר=[פרק ג׳]}}
{{ח:קטע3|פרק ה סימן א|סימן א׳: מבוטחים ותנאים לביטוח}}

{{ח:סעיף|75|מבוטחים|תיקון: תשס״ז־12, תשע״ב־13|אחר=[31]}}
{{ח:תת|(א)}} אלה המבוטחים לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}}:
{{ח:תתת|(1)}} עובד, למעט שוטר כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המשטרה (נכים ונספים)|בחוק המשטרה}}, סוהר כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק שירות בתי הסוהר (נכים ונספים)|בחוק שירות בתי הסוהר}} ועובד שירותי הבטחון כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 63א|בסעיף 63א לחוק שירות המדינה}};
{{ח:תתת|(2)}} עובד עצמאי, למעט מי שנמנה עם סוג אנשים שהוצאו מכלל עובדים עצמאיים, לענין סעיף זה, בתקנות ולאחר התייעצות עם ועדת העבודה והרווחה;
{{ח:תתת|(3)}} אדם המצוי בהכשרה מקצועית או בשיקום מקצועי, במקום או אצל אדם שאושר לכך בתקנות;
{{ח:תתת|(4)}} אדם הנבחן לפי {{ח:חיצוני|חוק החניכות#סעיף 22|סעיף 22 לחוק החניכות, התשי״ג–1953}}, או לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות התעסוקה#פרק 3|הפרק השלישי לחוק שירות התעסוקה}}, והוא בשעת הבחינה בלבד;
{{ח:תתת|(5)}} מי שמתאמן לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות עבודה בשעת חירום|חוק שירות עבודה בשעת חירום, התשכ״ז–1967}};
{{ח:תתת|(6)}} אסיר או עציר העובד בעבודה שאינה מן השירותים שנקבעו בתקנות כשירותים רגילים של בית סוהר או של מקום מעצר;
{{ח:תתת|(7)}} חוסה במעון או במעון נעול על פי {{ח:חיצוני|חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול)|חוק הנוער}}, העובד בעבודה שאינה מן השירותים שנקבעו כשירותים רגילים של מעון או מעון נעול כאמור;
{{ח:תתת|(8)}} מי ששכרו נקבע על פי חוק.
{{ח:תת|(ב)}} לגבי מבוטח לפי פסקאות (3) עד (7) של סעיף קטן (א) יראו כמעבידו את מי שהשר קבע, ולגבי מבוטח לפי פסקה (8) יראו כמעבידו את החייב בתשלום שכרו.

{{ח:סעיף|76|עובד בחוץ לארץ|אחר=[32]}}
{{ח:תת|(א)}} העובד בחוץ לארץ מבוטח לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}} אם הוא ומעבידו הם תושבי ישראל וחוזה העבודה נקשר בישראל, או אף אם חוזה העבודה לא נקשר בישראל ובמקום העבודה אין ביטוח נפגעי עבודה חובה לפי החוק ונמסרה הודעה על קיומו של החוזה כפי שנקבע בתקנות.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), אם שהה העובד בחוץ לארץ, תקופה העולה על חמש שנים רצופות, לא יהיה מבוטח לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}} אם לא התיר השר או מי שהשר הסמיך לכך את ביטוחו בתקופת עבודתו בחוץ לארץ שלאחר חמש השנים.

{{ח:סעיף|77|חובת רישום לעובד עצמאי ולעובד לשעה|אחר=[33]}}
{{ח:תת|(א)}} לגבי עובד עצמאי, תנאי לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}} הוא שהמבוטח היה בעת הפגיעה רשום במוסד כעובד עצמאי או שעשה את המוטל עליו כדי להירשם.
{{ח:תת|(ב)}} לגבי עובד לשעה בעבודה שאינה לצורך עסקו או משלח ידו של מעביד, תנאי לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}} הוא שהמבוטח היה בעת הפגיעה רשום במוסד כעובד לשעה שלא לצורך עסקו או משלח ידו של מעביד.

{{ח:סעיף|78|הוראות מיוחדות לסוגי מבוטחים|אחר=[34]}}
{{ח:ת}} השר רשאי לקבוע, הן בדרך כלל והן לסוגים, הוראות מיוחדות, שכוחן יפה על אף הוראות {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}} {{ח:פנימי|פרק טו|ופרק ט״ו}}, בקשר לביטוחם של –
{{ח:תת|(1)}} עובד חלקי, עובד לשעה, או עובד מזמן לזמן מרצונו הוא ואין עיקר קיומו על שכר עבודה;
{{ח:תת|(2)}} עובד בכלי שיט;
{{ח:תת|(3)}} עובד בכלי טיס;
{{ח:תת|(4)}} מבוטח לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 76|סעיף 76}};
{{ח:תת|(5)}} עובד בישראל בשירות דיפלומטי או קונסולרי של מדינת חוץ;
{{ח:תת|(6)}} מבוטח לפי {{ח:פנימי|סעיף 75|פסקאות (2) עד (8) של סעיף 75}}.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה)|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), תשי״ד–1954}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה של עובדים עצמאיים)|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה של עובדים עצמאיים), תשי״ז–1957}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח)|תקנות הביטוח הלאומי (הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח), תשל״א–1971}}.}}

{{ח:קטע3|פרק ה סימן ב|סימן ב׳: פגיעות בעבודה}}

{{ח:סעיף|79|הגדרות|אחר=[35]}}
{{ח:ת}} בחוק זה, במבוטח –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פגיעה בעבודה“ – תאונת עבודה או מחלת מקצוע;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תאונת עבודה“ – תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי – תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחלת מקצוע“ – מחלה שנקבעה כמחלת מקצוע בתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 85|סעיף 85}} והוא חלה בה, בהיותה קבועה כמחלת מקצוע, עקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי – עקב עיסוקו במשלח ידו.

{{ח:סעיף|80|חזקת תאונת עבודה|אחר=[36]}}
{{ח:ת}} רואים תאונה כתאונת עבודה אף אם –
{{ח:תת|(1)}} אירעה תוך כדי נסיעתו או הליכתו של המבוטח לעבודה ממעונו או ממקום שבו הוא לן אף אם אינו מעונו, מן העבודה למעונו או ממקום עבודה אחד למשנהו, ועקב נסיעתו או הליכתו זו;
{{ח:תת|(2)}} אירעה תוך כדי עבודתו של המבוטח, במקום העבודה או בסביבתו הקרובה ביותר, בעשותו להצלת גוף או רכוש או למניעת נזק או סכנה לגוף או לרכוש;
{{ח:תת|(3)}} אירעה תוך כדי עבודתו של המבוטח עקב פגיעה שאינה תוצאה מהעבודה ונגרמה בידי אדם אחר בכלי או בחפץ אחר, הנמצאים במקום העבודה או בקרבתו הקרובה ביותר לצרכי העבודה, או הנמצאים שם דרך קבע אף שלא לצרכי העבודה, והנפגע לא היה שותף לגרימת הפגיעה;
{{ח:תת|(4)}} אירעה למבוטח שהוא עובד, בהפסקה שנקבעה על דעת המעביד ושאינה עולה על שלוש שעות, במקום שבו המבוטח או העובדים במקום עבודתו סועדים, והתאונה אירעה בקשר לעבודה או עקב סיכוני המקום או תוך כדי סעדו באותו מקום ועקב כך או תוך כדי נסיעתו או הליכתו למקום כאמור מהעבודה או בחזרה ממנו לעבודה ועקב נסיעתו או הליכתו זו;
{{ח:תת|(5)}} אירעה למבוטח שהוא עובד, במקום שבו משתלם שכרו, או תוך כדי נסיעתו או הליכתו למקום כאמור ועקב נסיעתו או הליכתו זו ונתקיימו התנאים שנקבעו לכך בתקנות;
{{ח:תת|(6)}} אירעה למבוטח שהוא עובד, תוך כדי מילוי תפקידו כחבר ועד עובדים שבמקום עבודתו ועקב מילוי תפקידו כאמור, או תוך כדי נסיעתו או הליכתו לשם מילוי תפקידו כאמור או בחזרה ממנו ועקב נסיעתו או הליכתו זו, ובלבד שלא חלה בהן הפסקה או סטיה של ממש מהדרך המקובלת, ונתקיימו התנאים שנקבעו לכך; לענין זה דין חבר ועד מושב עובדים כדין חבר ועד עובדים;
{{ח:תת|(7)}} אירעה למבוטח שהוא עובד תוך כדי נסיעתו או הליכתו מהעבודה או ממעונו למקום הבחינה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 75|בסעיף 75(א)(4)}} או בחזרה למקום העבודה או למעונו ועקב נסיעתו או הליכתו זו.

{{ח:סעיף|81|הפסקה וסטיה|אחר=[37]}}
{{ח:תת|(א)}} תאונה שאירעה תוך כדי נסיעה או הליכה בנסיבות האמורות {{ח:פנימי|סעיף 80|בפסקאות (1), (4), (5) או (7) של סעיף 80}} אין רואים אותה כתאונה בעבודה אם חלה בנסיעה או בהליכה הפסקה או סטיה של ממש מהדרך המקובלת, כשההפסקה או הסטיה לא היו למטרה הכרוכה במילוי חובותיו של המבוטח כלפי מעבידו, או, לענין {{ח:פנימי|סעיף 80|פסקה (1) האמורה}}, בעיסוקו במשלח ידו כעובד עצמאי, או אם יש לייחס את התאונה בעיקר לרשלנותו הפושעת של המבוטח ולא נגרם על־ידיה אי־כושר עבודה לארבעה שבועות לפחות, נכות או מוות.
{{ח:תת|(ב)}} בנסיבות האמורות {{ח:פנימי|סעיף 80|בפסקה (1) של סעיף 80}} לא יראו כהפסקה או כסטיה של ממש, לענין סעיף קטן (א), אם עשה זאת המבוטח לאחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} כדי ללוות ילדו לגן ילדים או למעון ילדים או למקום אחר שהשר קבע כמקום שבו נמצא ילד לפי הסדר קבע או להשיבו משם;
{{ח:תתת|(2)}} כדי לקיים מצוות תפילת בוקר בציבור בבית תפילה שבו הוא נוהג להתפלל.

{{ח:סעיף|82|רשלנות|אחר=[38]}}
{{ח:ת}} אין רואים תאונה כתאונת עבודה אם אירעה בעת שהמבוטח נהג ברשלנות שלא בהתאם להוראה חוקית ביחס לעבודתו שהובאה לידיעת העובדים במקום עבודתו, או שלא בהתאם להוראות שניתנו לו מאת מעבידו או מאת מי שנוהג להורות לו בענין עבודתו, אלא אם כן כתוצאה מאותה תאונה נפטר המבוטח או נעשה נכה עבודה או לא מסוגל לעבודתו או לעבודה מתאימה אחרת, עשרה ימים לפחות, ואלא אם כן היו רואים את התאונה כתאונת עבודה לולא נהג כאמור.

{{ח:סעיף|83|חזקת סיבתיות|אחר=[39]}}
{{ח:ת}} תאונה שאירעה לעובד תוך כדי עבודה רואים אותה כתאונה שאירעה גם עקב העבודה, אם לא הוכח ההיפך; ואולם תאונה שאינה תוצאה של גורמים חיצוניים הנראים לעין, בין שאירעה לעובד ובין לעובד עצמאי, אין רואים אותה כתאונת עבודה אם הוכח כי השפעת העבודה על אירוע התאונה היתה פחותה הרבה מהשפעת גורמים אחרים.

{{ח:סעיף|84|בקע מפשעתי|אחר=[40]}}
{{ח:ת}} אין רואים בבקע מפשעתי תוצאה מפגיעה בעבודה אלא אם כן –
{{ח:תת|(1)}} הופעת הבקע באה תוך כדי העבודה כתוצאה ממאמץ לא רגיל או עקב פגיעה במישרין באזור קיר הבטן;
{{ח:תת|(2)}} עקב הופעת הבקע הפסיק המבוטח את עבודתו וקיבל טיפול רפואי תוך 72 שעות מהופעת הבקע;
{{ח:תת|(3)}} הודעה על התקף כאבים עקב הבקע נמסרה למוסד או למעביד תוך 72 שעות מהופעתם, להוציא ימי מנוחה שבועית, חג או שבתון שעל פי חיקוק, נוהג, חוזה עבודה או הסכם קיבוצי אין המבוטח עובד בהם; ואולם המוסד רשאי, לפי שיקול דעתו, לראות בבקע תוצאה מפגיעה בעבודה אף אם לא נמסרה הודעה כאמור.

{{ח:סעיף|84א|ליקוי שמיעה|תיקון: תשס״ה־3}}
{{ח:תת|(א)}} אין רואים בליקוי שמיעה שעקב חשיפה לרעש, תוצאה של פגיעה בעבודה אלא אם כן התקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המבוטח נחשף בעבודתו לרעש התקפי ומתמשך, העולה על המותר לפי {{ח:חיצוני|פקודת הבטיחות בעבודה#סעיף 173|סעיף 173 בפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש״ל–1970}} (להלן – רעש מזיק);
{{ח:תתת|(2)}} כושר השמיעה פחת, בשיעור של 20 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים;
{{ח:תתת|(3)}} הוגשה למוסד תביעה להכרה בליקוי השמיעה כפגיעה בעבודה, בתוך 12 חודשים מהיום המוקדם מבין אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} היום שבו תועד הליקוי לראשונה ברשומה רפואית כמשמעה {{ח:חיצוני|חוק זכויות החולה#סעיף 17|בסעיף 17 בחוק זכויות החולה, התשנ״ו–1996}} (בסעיף זה – רשומה רפואית);
{{ח:תתתת|(ב)}} היום שבו, לדעת הוועדה הרפואית או הוועדה הרפואית לעררים כמשמעותן {{ח:פנימי|פרק ה|בפרק זה}}, לפי הענין, החלה הירידה בשמיעה.
{{ח:תת|(ב)}} רעש תמידי באוזניים (להלן – טינטון) עקב חשיפה לרעש, לא יוכר כפגיעה בעבודה אלא אם כן התקיים האמור בסעיף קטן (א), וכן כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} כושר השמיעה בתדירויות הגבוהות פחת בשיעור של 25 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים; לענין זה, ”תדירויות גבוהות“ – תדירויות של 3000 ו־4000 מחזורים בשניה;
{{ח:תתת|(2)}} הטינטון תועד לראשונה ברשומה רפואית, לפני שהמבוטח חדל לעבוד בחשיפה לרעש מזיק;
{{ח:תתת|(3)}} הפגיעה בתפקוד עקב הטינטון חייבה פניות חוזרות ונשנות לטיפול רפואי, שתועדו ברשומה רפואית.

{{ח:סעיף|85|מחלות מקצוע|אחר=[41]}}
{{ח:תת|(א)}} השר, לאחר התייעצות עם שר הבריאות, רשאי לקבוע שמחלה פלונית היא, מיום פלוני, מחלת מקצוע, בין לגבי כל המבוטחים לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}} ובין לגבי סוג מבוטחים, אם לפי אופיה וגורמיה של אותה מחלה יש לראותה, לדעתו, כסיכון מקצועי.
{{ח:תת|(ב)}} השר, לאחר התייעצות עם שר הבריאות, רשאי לקבוע נסיבות שבהן מחלה פלונית היא בחזקת מחלה שבה חלה המבוטח עקב עבודתו כל עוד לא הוכח ההיפך.
{{ח:תת|(ג)}} אדם שנעשה לראשונה לא מסוגל לעבודתו עקב מחלה פלונית בטרם היותה קבועה כמחלת מקצוע, רואים אותו כמי שחלה באותה מחלה בטרם היותה קבועה כאמור.

{{ח:קטע3|פרק ה סימן ג|סימן ג׳: גמלאות בעין}}

{{ח:סעיף|86|זכות לגמלאות בעין|תיקון: תשע״ו־5, תשפ״ד־13|אחר=[42]}}
{{ח:תת|(א)}} פגיעה בעבודה מזכה את המבוטח לריפוי, להחלמה, לשיקום רפואי ולשיקום מקצועי, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ה סימן ג|סימן זה}}.
{{ח:תת|(א1)|(1)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), תושב כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי|בחוק ביטוח בריאות}}, אינו זכאי לריפוי, להחלמה או לשיקום רפואי כאמור בסעיף קטן (א) לעניין שירותי הבריאות הכלולים {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי#תוספת 2|בתוספת השנייה לחוק ביטוח בריאות}} או בצו לפי {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי#סעיף 8|סעיף 8(ז) לחוק האמור}}, ובלבד שהוא זכאי להם לפי {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי|אותו חוק}}; הוראת סעיף קטן זה לא תחול על נפגע פעולות איבה שזכותו לפי סעיף זה הוחלה מכוח {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה}}.
{{ח:תתת|(2)}} הזכאות לפי סעיף קטן (א), ממועד הפגיעה ואילך, לעניין שירותי בריאות שאינם כלולים {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי#תוספת 2|בתוספת השנייה}} או בצו, או לעניין שירותי בריאות החורגים מהמכסה הקבועה לשירותים הכלולים {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי#תוספת 2|בתוספת השנייה}} או בצו, לא תיפגע בשל הוראות פסקה (1).
{{ח:תת|(ב)}} לענין {{ח:פנימי|פרק ה סימן ג|סימן זה}}, ”ריפוי“ – לרבות אשפוז, רפואות ומכשירים אורתופדיים ותרפויטיים, הספקתם, תיקונם או החלפתם.

{{ח:סעיף|87|ריפוי|אחר=[43]}}
{{ח:תת|(א)}} ריפוי יינתן במידה שהפגיעה בעבודה ותוצאותיה מחייבות לתתו; היקפו ודרכו של הריפוי ייקבעו בתקנות.
{{ח:תת|(ב)}} היה אדם זכאי לגמלה לפי סעיף זה, ידאג המוסד להסיעו למקום שבו תינתן הגמלה ולהחזירו ממנו, או ישלם לו את דמי הנסיעה, והכל במידה ובאופן שנקבעו בתקנות.
{{ח:תת|(ג)}} המוסד רשאי, במסגרת התקנות ובאישור השר, לתת בעניני ריפוי והסעה הוראות משלימות שיפורסמו בדרך שיורה השר.
{{ח:תת|(ד)}} תקנות לפי סעיף זה יותקנו בהתייעצות עם שר הבריאות ובאישור ועדת העבודה והרווחה.

{{ח:סעיף|88|החלמה ושיקום|אחר=[44]}}
{{ח:ת}} החלמה, שיקום רפואי ושיקום מקצועי יינתנו במידה ובאופן שנקבעו בתקנות ובהוראות המוסד שניתנו במסגרת התקנות, אושרו בידי השר ופורסמו בדרך שהורה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (שיקום מקצועי)|תקנות הביטוח הלאומי (שיקום מקצועי), תשט״ז–1956}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (מתן טיפול רפואי לנפגעי עבודה)|תקנות הביטוח הלאומי (מתן טיפול רפואי לנפגעי עבודה), תשכ״ח–1968}}.}}

{{ח:סעיף|89|דרכים למתן ריפוי, החלמה ושיקום רפואי|אחר=[45]}}
{{ח:תת|(א)}} ריפוי, החלמה ושיקום רפואי יינתנו באחת הדרכים האלה או בצירופיהן:
{{ח:תתת|(1)}} באמצעות שירותי הבריאות של המדינה;
{{ח:תתת|(2)}} מאת המוסד באישור הממשלה;
{{ח:תתת|(3)}} באמצעות גוף שהשר הסמיכו כשירות רפואי לאחר שהתייעץ עם שר הבריאות.
{{ח:תת|(ב)}} השר רשאי, לאחר התייעצות עם שר הבריאות, לקבוע –
{{ח:תתת|(1)}} תנאים להסמכת שירות רפואי;
{{ח:תתת|(2)}} הוראות בדבר הפיקוח על שירות רפואי מוסמך.
{{ח:תת|(ג)}} בהסמיכו שירות רפואי רשאי השר לקבוע סייגים להסמכה.
{{ח:תת|(ד)}} השר רשאי, לאחר התייעצות עם שר הבריאות, לבטל את הסמכתו של שירות רפואי אם נוכח כי התקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} התנאים שנקבעו על פי סעיף קטן (ב)(1) אינם מתקיימים בו עוד;
{{ח:תתת|(2)}} אין השירות ממלא אחר התקנות שהותקנו לפי חוק זה;
{{ח:תתת|(3)}} השירות עובר על הסייגים שנקבעו להסמכה.

{{ח:סעיף|90|דרכים למתן שיקום מקצועי|אחר=[46]}}
{{ח:ת}} שיקום מקצועי יתן המוסד במישרין, באמצעות שירותי המדינה או באמצעות גוף שהשר הסמיכו לכך.

{{ח:סעיף|91|יחסי המוסד עם נותן הגמלאות|אחר=[47]}}
{{ח:ת}} היחסים בין המוסד ובין מי שבאמצעותו ניתנות גמלאות בעין לפי {{ח:פנימי|פרק ה סימן ג|סימן זה}}, והחובות והזכויות ההדדיות, ייקבעו בהסכם שאישר השר במידה שלא קבע אותם בתקנות.

{{ח:קטע3|פרק ה סימן ד|סימן ד׳: דמי פגיעה}}

{{ח:סעיף|92|הזכות ותחומיה|תיקון: תשס״ב־2|אחר=[48]}}
{{ח:תת|(א)}} מבוטח שפגיעה בעבודה גרמה לו שאינו מסוגל לעבודתו ואף לא לעבודה מתאימה אחרת, ישלם לו המוסד דמי פגיעה, בעד פרק הזמן שאינו מסוגל כאמור, אם לא עסק למעשה בכל עבודה והוא נזקק לטיפול רפואי, לשיקום או להחלמה.
{{ח:תת|(ב)}} לא ישולמו, בקשר לפגיעה אחת, יותר מדמי פגיעה בעד שלושה עשר שבועות.

{{ח:סעיף|93|שלושה ימים ראשונים|תיקון: תשנ״ז, תשנ״ז־3|אחר=[49]}}
{{ח:תת|(א)}} בעד יום הפגיעה לא ישולמו דמי פגיעה, אולם המעביד ישלם לנפגע שכר אותו יום.
{{ח:תת|(ב)}} בעד שני הימים הראשונים שלאחר יום הפגיעה, אשר בהם לא היה המבוטח מסוגל לעבודתו ואף לא לעבודה מתאימה אחרת כתוצאה מהפגיעה, לא ישולמו דמי הפגיעה אלא אם כן לא היה המבוטח מסוגל לעבודה כאמור שנים עשר ימים לפחות בנוסף על יום הפגיעה.

{{ח:סעיף|94|תקופת הזכאות הראשונה|תיקון: תשנ״ו־3, תשנ״ז־3, תשס״ה־3|אחר=[50]}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שכר העבודה הרגיל“ – כמשמעותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 98|סעיפים 98}} {{ח:פנימי|סעיף 100|ו־100}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מעביד“ – מי שבעת הפגיעה התקיימו, בינו ובין הנפגע, יחסי עובד ומעביד;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עובד“ – מבוטח כמשמעותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 75|סעיף 75(א)}}, למעט עובד עצמאי ולמעט עובד במשק ביתו של המעביד שלא לצורך עסקו או משלח ידו של המעביד;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקופת הזכאות הראשונה“ – שנים עשר הימים הראשונים שבעדם זכאי הנפגע לדמי פגיעה לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 92|בסעיף 92(א)}} יחולו לגבי תקופת הזכאות הראשונה הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} היה הנפגע עובד –
{{ח:תתתת|(א)}} המעביד יחזיר למוסד את סכום דמי הפגיעה שהמוסד שילם לנפגע בעד תקופת הזכאות הראשונה וכן כל סכום שהמוסד ניכה מדמי הפגיעה האמורים לפי כל דין (בסעיף זה – הסכום ששילם המוסד); הרשה המוסד למעביד לשלם בשמו דמי פגיעה לעובדיו – יהיה אותו מעביד חייב לשלם לעובד גם את דמי הפגיעה בעד תקופת הזכאות הראשונה, ולא יהיה זכאי להחזר הסכומים ששילם בעד תקופת הזכאות הראשונה;
{{ח:תתתת|(ב)|(1)}} היה הנפגע עובד אצל מעבידים שונים, יחזיר כל אחד מהם למוסד, חלק יחסי מהסכום ששילם המוסד בעד תקופת הזכאות הראשונה;
{{ח:תתתתת|(2)}} המוסד יקבע את החלק היחסי האמור בפסקה (1), בהתאם לחלקו היחסי של סכום שכר העבודה הרגיל של העובד אצל אותו מעביד לעומת הסכום הכולל של שכר העבודה הרגיל של העובד אצל כל מעבידיו;
{{ח:תתתת|(ג)}} מועד תשלום ההחזר למוסד כאמור בפסקאות משנה (א) ו־(ב) יהיה היום ה־15 בחודש שחל בתכוף לאחר החודש שבו הודיע המוסד למעביד על הסכום שעליו להחזיר למוסד; ההודעה תכלול פירוט של הסכום שעל המעביד להחזיר למוסד;
{{ח:תתתת|(ד)}} דין סכום ההחזר לפי סעיף זה כדין דמי ביטוח, והוראות {{ח:פנימי|פרק טו|פרק ט״ו}} והתקנות שהותקנו לפיו יחולו לענין החזר הסכום האמור, בשינויים המחויבים, כאילו היו דמי ביטוח;
{{ח:תתתת|(ה)}} החזיר המעביד למוסד את הסכום ששילם המוסד או חלק ממנו, יחזיר לו המוסד חלק יחסי מהפיצוי על דמי הפגיעה שקיבל המוסד לפי {{ח:פנימי|פרק יד סימן ד|סימן ד׳ לפרק י״ד}};
{{ח:תתתת|(ו)}} השר רשאי לקבוע כללים והוראות בדבר דרכי חישוב הסכום שעל מעביד להחזיר למוסד לפי סעיף זה וכן בדבר דרכי חישוב הסכום שעל המוסד להחזיר למעביד לפי סעיף קטן (ה), ובדבר המועדים לתשלום ההחזר למעביד לפי אותו סעיף קטן;
{{ח:תתת|(2)}} היה הנפגע עובד עצמאי, לא ישולמו לו דמי פגיעה בעד תקופת הזכאות הראשונה.

{{ח:סעיף|95|המקבל תמורת דמי פגיעה|אחר=[51]}}
{{ח:ת}} מבוטח שמעבידו משלם דמי ביטוח מופחתים על פי {{ח:פנימי|סעיף 343|סעיף 343}} לא ישולמו לו דמי פגיעה בקשר לפגיעה בעבודה, אך הוא זכאי לתמורת דמי פגיעה ממעבידו.

{{ח:סעיף|96|אסיר ועציר|אחר=[52]}}
{{ח:ת}} לאסיר או לעציר, או למי שנמצא במעון או במעון נעול או במעצר על פי {{ח:חיצוני|חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול)|חוק הנוער}}, לא ישולמו דמי פגיעה.

{{ח:סעיף|97|שיעור דמי פגיעה|תיקון: תשס״ב־7, תשס״ג־8, תשס״ג־11, תשס״ג־12, תשס״ח־3|אחר=[53]}}
{{ח:תת|(א)}} דמי פגיעה ליום הם שלושה רבעים משכר עבודתו הרגיל של המבוטח, אך לא יותר מ־75% מסכום השווה לסכום הבסיסי כפול 5, כשהוא מחולק ב־30.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ד)}} מדמי הפגיעה שמשלם המוסד ומתמורת דמי פגיעה ינכו דמי ביטוח בשיעור הקבוע {{ח:פנימי|לוח י|בטור ד׳ שבלוח י׳}}; הרשה המוסד למעביד פלוני לשלם דמי פגיעה לעובדיו – ינכה המעביד את דמי הביטוח כאמור.

{{ח:סעיף|98|חישוב שכר עבודה רגיל|תיקון: תשס״ב־7, תשס״ג־12|אחר=[54]}}
{{ח:תת|(א)}} שכר העבודה הרגיל, לענין {{ח:פנימי|סעיף 97|סעיף 97}}, הוא הסכום המתקבל מחלוקת הכנסת המבוטח, ברבע השנה שקדם ליום שבעדו מגיעים לראשונה דמי פגיעה, בתשעים.
{{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף זה, ”הכנסה“ –
{{ח:תתת|(1)}} במבוטח לפי {{ח:פנימי|סעיף 75|סעיף 75(א)(1)}} – ההכנסה שממנה מגיעים דמי ביטוח;
{{ח:תתת|(2)}} במבוטח אחר שלפי {{ח:פנימי|סעיף 75|סעיף 75(א)}} – ההכנסה ששימשה יסוד לחישוב דמי הביטוח בעד רבע השנה האמור בסעיף קטן (א), והכל לרבות אותו סכום שהיו מגיעים ממנו דמי ביטוח אילולא הסכום המרבי הקבוע לתשלום דמי ביטוח.

{{ח:סעיף|99|מבוטח שהוא גם עובד וגם עובד עצמאי|אחר=[55]}}
{{ח:תת|(א)}} מבוטח שאירעה לו פגיעה בעבודה כעובד, הכנסותיו כעובד עצמאי לא יובאו בחשבון לצורך חישוב שכר עבודתו הרגיל לענין {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}} אלא אם כן נתמלאו בו התנאים שהיו מזכים אותו לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}} אילו נפגע בעבודתו כעובד עצמאי.
{{ח:תת|(ב)}} מבוטח לפי {{ח:פנימי|סעיף 75|סעיף 75(א)(3)}}, אשר ברבע השנה שקדם ליום שבעדו מגיעים לו לראשונה דמי פגיעה היו לו גם הכנסות כעובד או כעובד עצמאי, יובאו בחשבון, לענין חישוב שכר העבודה הרגיל לפי {{ח:פנימי|סעיף 98|סעיף 98}}, הכנסותיו כעובד או כעובד עצמאי, או ההכנסה המחושבת לפי {{ח:פנימי|סעיף 98|סעיף 98(ב)(2)}} לגביו כשהוא מבוטח לפי {{ח:פנימי|סעיף 75|סעיף 75(א)(3)}}, הכל לפי הסכום הגבוה יותר.

{{ח:סעיף|100|תקנות|אחר=[56]}}
{{ח:ת}} השר רשאי לקבוע –
{{ח:תת|(1)}} הוראות נוספות ומשלימות בדבר חישוב שכר העבודה הרגיל לענין {{ח:פנימי|פרק ה סימן ד|סימן זה}};
{{ח:תת|(2)}} הוראות לחישוב שכר העבודה הרגיל, במקרים שבהם לדעתו החישוב לפי {{ח:פנימי|סעיף 98|סעיף 98}} לא ישקף נאמנה את שכר העבודה הרגיל של המבוטח;
{{ח:תת|(3)}} הוראות בדבר חישוב התקופה של רבע השנה לענין {{ח:פנימי|סעיף 98|סעיף 98}}.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (חישוב שכר העבודה הרגיל)|תקנות הביטוח הלאומי (חישוב שכר העבודה הרגיל), תשי״ז–1956}}.}}

{{ח:סעיף|101||תיקון: תשס״ב־2|אחר=[57]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|102|דמי פגיעה מופחתים|תיקון: תשנ״ו־3, תשס״ב־2|אחר=[58]}}
{{ח:תת|(א)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 92|סעיף 92}}, ישלם המוסד דמי פגיעה מופחתים לעובד או לעובד עצמאי שצמצמו את מספר שעות עבודתם, מחמת אי־כושר חלקי לעבוד, שנגרם מפגיעה בעבודה.
{{ח:תת|(ב)}} דמי פגיעה מופחתים ליום יהיו שווים למכפלה של החלק השמיני מדמי הפגיעה ליום כמשמעותם לפי {{ח:פנימי|סעיף 97|סעיף 97}}, במספר שעות אי־הכושר שנקבע באישור רפואי שנתן מי שהוסמך לתת אישור כאמור לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}} (להלן – שעות אי־הכושר) ובלבד שהעובד או העובד העצמאי לא עבד למעשה בכל עבודה בשעות אי־הכושר.
{{ח:תת|(ג)}} לא ישולמו דמי פגיעה מופחתים, בקשר לפגיעה אחת בעבודה, יותר מאשר בעד שלושה עשר שבועות.
{{ח:תת|(ד)}} השר רשאי לקבוע הוראות נוספות ומשלימות בדבר דרכי חישוב דמי הפגיעה המופחתים.

{{ח:קטע3|פרק ה סימן ה|סימן ה׳: קצבה או מענק לנכה עבודה}}

{{ח:סעיף|103|הגדרות|אחר=[59, 62, 69]}}
{{ח:תת|(א)}} לענין חוק זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נכה עבודה“ – מבוטח שעקב פגיעה בעבודה נפגע כשרו לעבודה וכתוצאה מכך אינו מסוגל לעשות עבודה שבן גילו ומינו מסוגל לעשותה; בקביעת העובדה אם פלוני הוא נכה עבודה אפשר להביא בחשבון מום מכער;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”דרגה יציבה“, של נכה עבודה – דרגת נכות שאינה לזמן מוגבל ואינה זמנית;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”דרגה שאינה יציבה“, של נכה עבודה – דרגת נכות שהיא לזמן מוגבל או זמנית.
{{ח:תת|(ב)}} לענין {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}}, ”נכות“ – נכות מפגיעה בעבודה, והמונחים ”דרגת נכות“ ו”קצבת נכות“ יתפרשו לפי זה.

{{ח:סעיף|104|זכות לקצבה או למענק|תיקון: תשנ״ח־2, תשס״ה־3|אחר=[60, 62, 66&lt;wbr&gt;(א), 69]}}
{{ח:תת|(א)}} נסתיימה תקופת דמי הפגיעה לפי {{ח:פנימי|פרק ה סימן ד|סימן ד׳}} והמבוטח הגיש תביעה לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ה סימן ה|סימן זה}} ונמצא נכה עבודה כתוצאה מהפגיעה בעבודה, ישלם לו המוסד קצבה או מענק לפי {{ח:פנימי|פרק ה סימן ה|סימן זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} קצבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 105|סעיף 105}} או {{ח:פנימי|סעיף 106|סעיף 106}}, לפי דרגת הנכות, תשולם לנכה עבודה שדרגת נכותו היא אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} דרגה יציבה של 20% ומעלה;
{{ח:תתת|(2)}} דרגה שאינה יציבה של 9% ומעלה.
{{ח:תת|(ג)}} מענק לפי {{ח:פנימי|סעיף 107|סעיף 107}} ישולם לנכה עבודה שדרגת נכותו היא דרגה יציבה והיא פחותה מ־20% אך אינה פחותה מ־9%.

{{ח:סעיף|105|חישוב קצבת נכות לנכה שדרגת נכותו 100%|תיקון: תשס״ב־2, תשס״ג־11, תשע״ו־14|אחר=[67]}}
{{ח:תת|(א)}} נכה עבודה שדרגת נכותו היא 100% ישלם לו המוסד קצבת נכות; הקצבה לחודש תהיה שווה לדמי הפגיעה ליום שהיו משתלמים למבוטח, כפול שלושים (בסעיף זה – הסכום החודשי).
{{ח:תת|(ב)}} חלה בתקופה הקובעת העלאה, לפי {{ח:פנימי|סעיף 110|סעיף 110}} של קצבאות נכות, יוגדל הסכום החודשי לפי שיעור העלאה זו.
{{ח:תת|(ג)}} לענין סעיף זה, ”התקופה הקובעת“ – התקופה שתחילתה באחד לחודש הראשון משני החודשים שקדמו למועד שהחל ממנו מגיעים לראשונה למבוטח דמי פגיעה בשל אותה פגיעה בעבודה וסופה ביום שבו נוצרה זכאותו לקצבת נכות.

{{ח:סעיף|106|קצבת נכות לנכה עבודה שדרגת נכותו פחותה מ־&lt;wbr&gt;100%|אחר=[68]}}
{{ח:ת}} נכה עבודה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 104|בסעיף 104(ב)}} שדרגת נכותו פחותה מ־100%, ישלם לו המוסד קצבת נכות חודשית בסכום שהיחס בינו לבין הקצבה שהיתה משתלמת אילו היתה דרגת נכותו 100%, שווה ליחס שבין אחוז דרגת נכותו לבין מאה.

{{ח:סעיף|107|מענק לנכה עבודה שדרגת נכותו 9% או יותר אך פחות מ־&lt;wbr&gt;20%|תיקון: תשנ״ח־2, תשס״ג־5, תשס״ג־8, תשס״ה־3|אחר=[66]}}
{{ח:תת|(א)}} נכה עבודה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 104|בסעיף 104(ג)}} ישלם לו המוסד מענק בסכום המתקבל מהכפלת קצבה חודשית, בארבעים ושלוש; הוגשה תביעה לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ה סימן ה|סימן זה}} לאחר שתמו 12 חודשים מהחודש שבו נוצרו התנאים המזכים במענק, ישולם המענק, על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 296|בסעיף 296(ב)}}, ובלבד שסכום המענק יופחת בסכום השווה לקצבה חודשית כפול במספר החודשים שמתום 12 החודשים האמורים ועד החודש שבו הוגשה התביעה.
{{ח:תת|(ב)}} נכה עבודה כאמור, שבעת הפגיעה בעבודה טרם מלאו לו 21 שנים, ישולם לו המענק בשיעור מוגדל כפי שייקבע בתקנות.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”קצבה חודשית“ – סכום הקצבה שהיה מגיע לנכה לפי {{ח:פנימי|סעיף 104|סעיף 104(ב)}}, בעד החודש שקדם לחודש תשלום המענק, אלמלא היתה דרגת הנכות האמורה, דרגה יציבה.

{{ח:סעיף|108||תיקון: תשס״ג־11|אחר=[67א]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|109||תיקון: תשס״ב־7, תשס״ג־11, תשס״ג־12|אחר=[68א]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|110|הצמדה למדד|תיקון: תשס״ג־11|אחר=[68ב]}}
{{ח:ת}} קצבת הנכות תשתנה ב־1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני המועד האמור לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני 1 בינואר של השנה הקודמת.

{{ח:סעיף|111||תיקון: תשס״ג־11|אחר=[68ג]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|112|גמלאות מיוחדות|תיקון: תשס״ג־11|אחר=[69]}}
{{ח:תת|(א)}} נכה עבודה שנקבעה לו דרגה יציבה בשיעור של 75% לפחות, זכאי, בנוסף לכל גמלה אחרת –
{{ח:תתת|(1)}} לקצבה מיוחדת להחזקתו האישית או לשיקומו המקצועי עקב נכותו, בסכומים ולפי כללים שנקבעו, אולם לא יותר מרבע הקצבה המרבית המשתלמת לפי {{ח:פנימי|סעיף 105|סעיף 105}} על בסיס דמי הפגיעה המרביים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 97|בסעיף 97(א)}};
{{ח:תתת|(2)}} למענק לסידורים חד־פעמיים הנובעים מנכותו, בתנאים ובסכומים שנקבעו.
{{ח:תת|(ב)}} נכה עבודה שנקבעה לו דרגת נכות של 75% לפחות והיא דרגה שאינה יציבה, יהיה זכאי לקצבה מיוחדת לפי סעיף קטן (א)(1), אם קבעו רופא או ועדה רפואית לפי {{ח:פנימי|סעיף 118|סעיף 118}}, או הועדה הרפואית לעררים לפי {{ח:פנימי|סעיף 122|סעיף 122}}, כי הם סבורים שהדרגה היציבה של נכה העבודה לא תפחת מ־75%; קביעה לפי סעיף קטן זה, דינה, לענין {{ח:פנימי|סעיף 124|סעיף 124}}, כדין קביעת דרגת נכות.
{{ח:תת|(ג)}} השר רשאי, בהתאם לתנאים מיוחדים שקבע, להחיל את הוראות סעיף קטן (א) לגבי נכה עבודה שדרגת נכותו פחותה מ־75%, לענין תשלום קצבה מיוחדת או מענקים לסידורים חד־פעמיים, שניהם ביחד או כל אחד מהם בנפרד.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט״ז–1956}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (מענק מיוחד וקיצבה מיוחדת לנכים)|תקנות הביטוח הלאומי (מענק מיוחד וקיצבה מיוחדת לנכים), תשכ״ה–1965}}.}}

{{ח:סעיף|113|מענק במקום קצבה|אחר=[70]}}
{{ח:תת|(א)}} נכה עבודה שדרגת נכותו אינה פחותה מ־20%, ולדעת המוסד יש לו הכנסה קבועה המספיקה לפרנסתו או סיכוי מבוסס להכנסה כאמור, רשאי המוסד, בהסכמת נכה העבודה, לשלם לו מענק במקום קצבה; המענק יהיה בסכום המתקבל מהיוון קצבת אותו נכה עבודה, בהתאם להוראות שהשר קבע.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (היוון)|תקנות הביטוח הלאומי (היוון), תשל״ח–1978}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} הסכים המוסד לשלם לנכה עבודה מענק לפי סעיף זה בתנאי שהמענק ישמש לו להשגת מקור פרנסה, ולדעת המוסד קיים צורך בפיקוח על הוצאת הכסף, רשאי בית הדין לעבודה, לפי בקשת המוסד, למנות אדם שלידיו יינתן המענק, כולו או מקצתו, וליתן לאותו אדם הוראות בדבר השימוש במענק.

{{ח:סעיף|114|עליה בנכות המזכה לקצבה|אחר=[71]}}
{{ח:ת}} עלתה דרגת נכותו של נכה עבודה אחרי קבלת מענק עד כדי לזכותו לקצבה, ינוכה מהקצבה האמורה הסכום שבו עודף המענק האמור על סך כל הקצבאות שהיו משתלמות לו, מהיום שבו היה זכאי לראשונה למענק עד היום שבו היה זכאי לקצבה עקב העליה בדרגת נכותו, אילו {{ח:פנימי|סעיף 106|סעיף 106}} היה חל על דרגת הנכות שזיכתה אותו למענק.

{{ח:סעיף|115|הגדלת קצבה לבני 18 ו־&lt;wbr&gt;21|אחר=[72]}}
{{ח:תת|(א)}} קצבת הנכות המשתלמת למבוטח שבעת הפגיעה בעבודה טרם מלאו לו 18 שנים, להוציא מבוטח לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}} שלא משתלם לו שכר בעד עבודתו, תוגדל לאחר שמלאו לו 18 שנים ותשוב ותוגדל לאחר שמלאו לו 21 שנים, הכל כפי שנקבע.
{{ח:תת|(ב)}} מבוטח כאמור שנפגע בעבודה לאחר שמלאו לו 18 שנים אך טרם מלאו לו 21 שנים, תוגדל קצבת הנכות המשתלמת לו בעת הגיעו לגיל 21 שנים, כפי שנקבע.

{{ח:סעיף|116|ניכוי הוצאות כלכלה|אחר=[73]}}
{{ח:ת}} היה נכה העבודה, בתוקף זכותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 86|סעיף 86}}, במקום שבו נותנים לו אכסון וכלכלה, רשאי המוסד להקטין בשיעור שנקבע את הקצבה שהוא זכאי לה בעד הזמן שבו הוא נמצא באותו מקום, ובלבד שהניכוי לא יעלה על הוצאות כלכלתו שם.

{{ח:סעיף|117|הגדלת קצבת הנכות|תיקון: תשס״ג־6|אחר=[73א]}}
{{ח:ת}} קצבת הנכות המשתלמת לנכה עבודה שדרגת נכותו 50% ומעלה, בשל פגיעה בעבודה שאירעה באחת השנים הנקובות {{ח:פנימי|לוח ו|בלוח ו׳}} (להלן – שנת הפגיעה), תוגדל בשיעור הנקוב {{ח:פנימי|לוח ו|באותו לוח}} בצידה של שנת הפגיעה, ובלבד שלא תעלה על הסכום המרבי ליום האמור {{ח:פנימי|סעיף 97|בסעיף 97(א)}} כפול שלושים.

{{ח:קטע3|פרק ה סימן ו|סימן ו׳: קביעת דרגת נכות}}

{{ח:סעיף|118|קביעת דרגת נכות|תיקון: תשנ״ח־2, תש״ע|אחר=[61]}}
{{ח:תת|(א)}} רופא או ועדה רפואית, יקבעו לפי כללים שנקבעו בתקנות –
{{ח:תתת|(1)}} אם הנכות נובעת מהפגיעה בעבודה ובאיזו מידה;
{{ח:תתת|(2)}} את דרגת הנכות לענין {{ח:פנימי|פרק ה סימן ו|סימן זה}}, לפי מבחנים ובהתאם לעקרונות שהשר קבע לאחר התייעצות עם שר הבריאות.
{{ח:תת|(א1)}} קביעה כאמור בסעיף קטן (א) תיעשה אם המבוטח הגיש תביעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 104|סעיף 104(א)}} וכן אם המוסד או הנכה הגישו תביעה לקביעה מחדש של דרגת הנכות.
{{ח:תת|(ב)}} אופן מינוים של רופאים ואופן הרכבת ועדות רפואיות וסדרי עבודתן ייקבעו בתקנות בכפוף להוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} לא ימונה רופא או חבר ועדה רפואית, אלא אם כן השתתף בתכנית הכשרה שמקיים מוסד מוכר כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המועצה להשכלה גבוהה#סעיף 9|בסעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958}} (בסעיף קטן זה – מוסד מוכר), וקיבל אישור, מאת המוסד המוכר, על כך שסיים את התכנית בהצלחה;
{{ח:תתת|(2)}} רופא או חבר ועדה רפואית שמונה כאמור, ישתתף בתכנית המשך לתכנית ההכשרה האמורה בפסקה (1), שמקיים מוסד מוכר, בתוך עשר שנים ממועד סיומה של תכנית ההכשרה, ולאחר מכן ישתתף, אחת לחמש שנים, בתכניות המשך נוספות שמקיים מוסד כאמור; רופא או חבר ועדה רפואית שלא השתתף בתכנית המשך כאמור בפסקה זו ולא קיבל אישור מאת המוסד המוכר, על כך שסיים את תכנית ההמשך בהצלחה, יפקע מינויו;
{{ח:תתת|(3)}} המנהל הכללי של משרד הבריאות יכיר בתכנית הכשרה ובתכניות המשך, לעניין פסקאות (1) ו־(2), לאחר התייעצות עם המועצה המדעית של ההסתדרות הרפואית בישראל, ולפי תנאים וכללים שקבע שר הבריאות.
{{ח:תת|(ג)}} בתקנות לפי סעיף זה רשאי השר לקבוע תקופה שבעדה תשולם הגמלה, שהנכה זכאי לה בעקבות קביעת דרגת נכות מחדש, אף בשונה מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 296|סעיף 296}}.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט״ז–1956}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (הכשרת רופא המוסמך לקבוע דרגת נכות)|תקנות הביטוח הלאומי (הכשרת רופא המוסמך לקבוע דרגת נכות), התשע״א–2011}}.}}

{{ח:סעיף|119|דרגת נכות שאינה יציבה|אחר=[62]}}
{{ח:ת}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 118|סעיף 118}} רשאים הרופא או הועדה הרפואית לקבוע דרגה שאינה יציבה, אף בשיעור העולה על הקבוע במבחנים, ובלבד שהשיעור לא יעלה על 100% והוא יכול להיות מלפני היום שבו נקבע, ולעתיד לא יהיה ליותר משנה אחת מהיום שבו נקבע.

{{ח:סעיף|120|סייג לקביעת דרגת נכות|אחר=[63]}}
{{ח:תת|(א)}} בקביעת דרגת נכות לא ישימו לב לכל מום, פגם או ליקוי מלידה או כתוצאה ממחלה, מתאונה או מכל סיבה אחרת שהיו לפני הפגיעה שבקשר אתה מוערכת דרגת הנכות, וכן לכל מום, פגם או ליקוי שבאו ממחלה, מתאונה או מכל סיבה אחרת אחרי פגיעה בעבודה כאמור אם אינם תוצאה ישירה מאותה פגיעה בעבודה.
{{ח:תת|(ב)}} השר רשאי לקבוע הוראות מיוחדות בדבר חישוב דרגת הנכות, לענין סעיף קטן (א), לגבי כלל הנכים או לסוגים.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט״ז–1956}}.}}

{{ח:סעיף|121|התחשבות בנכות קודמת|אחר=[63א]}}
{{ח:ת}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 120|סעיף 120}}, רשאי השר לקבוע, באישור ועדת העבודה והרווחה, נסיבות שלפיהן תובא בחשבון לצורך הגדלת דרגת הנכות אף נכות קודמת כתוצאה מפגיעה בעבודה אשר בשלה שולמה או משתלמת גמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ה סימן ה|סימן ה׳}}, אם עקב האופי המצטבר של הנכויות נפגע במידה ניכרת כושר השתכרותו של נכה העבודה.

{{ח:סעיף|122|ערר|תיקון: תש״ע|אחר=[64]}}
{{ח:תת|(א)}} הרואה עצמו נפגע מהחלטה של רופא או של ועדה רפואית, רשאי, בתנאים שנקבעו, לערור עליה לפני הועדה הרפואית לעררים.
{{ח:תת|(ב)}} אופן הרכבתה של הועדה הרפואית לעררים, סמכויותיה וסדרי עבודתה יהיו כפי שנקבע ויחולו לעניין מינוי והכשרה של חברי הוועדה האמורה, הוראות {{ח:פנימי|סעיף 118|פסקאות (1) עד (3) של סעיף 118(ב)}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ג)}} ועדה רפואית לעררים תוכל להיעזר ביועץ שאינו רופא; השר יקבע את דרכי מינויו של יועץ כאמור.

{{ח:סעיף|123|ערעור|אחר=[64א]}}
{{ח:ת}} החלטת הועדה הרפואית לעררים ניתנת לערעור, בשאלה משפטית בלבד, לפני בית דין אזורי לעבודה; פסק דינו של בית הדין ניתן לערעור לפני בית הדין הארצי לעבודה אם נתקבלה רשות לכך מאת נשיא בית הדין הארצי לעבודה או סגנו, או מאת שופט של בית הדין הארצי שמינה לכך הנשיא.

{{ח:סעיף|124|קביעת דרגה – תנאי לתובענה|אחר=[65]}}
{{ח:ת}} קביעת דרגת הנכות, לפי {{ח:פנימי|סעיף 118|סעיפים 118 עד 122}}, היא תנאי מוקדם לכל תובענה לענין {{ח:פנימי|פרק ה סימן ו|סימן זה}} בפני בית הדין לעבודה; הקביעה תחייב את בית הדין לעבודה.

{{ח:סעיף|125|קביעת הוצאות מחיה ולינה|אחר=[73ב]}}
{{ח:ת}} המתייצב בפני רופא או ועדה רפואית לעררים יהיה זכאי להוצאות מחיה ולינה וכן לתמורה בעד הפסד שכר או הכנסה בהתאם לתעריפים שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה.

{{ח:קטע3|פרק ה סימן ז|סימן ז׳: סמל ותעודה לנכי עבודה}}

{{ח:סעיף|126|סמל ותעודה לנכי עבודה|אחר=[83]}}
{{ח:ת}} נכה עבודה שנקבעה לו דרגה יציבה של 20% או יותר, יעניק לו המוסד סמל מיוחד ותעודה המעידים על נכותו.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (סמל מיוחד ותעודה לנכים)|תקנות הביטוח הלאומי (סמל מיוחד ותעודה לנכים), תשכ״ז–1967}}.}}

{{ח:סעיף|127|הצורה ודרכי השימוש|אחר=[84]}}
{{ח:ת}} צורת הסמל והתעודה, דרכי הענקתם והוראות בדבר ייצורו של הסמל, המסחר בו וכל שימוש אחר בו או בדמותו לצרכי מסחר או פרסומת, ייקבעו בתקנות.

{{ח:סעיף|128|עונשין|אחר=[85]}}
{{ח:תת|(א)}} מי שעשה אחת מאלה, דינו – מאסר ששה חודשים:
{{ח:תתת|(1)}} ענד את הסמל או סמל הדומה לו עד כדי להטעות ולא היה רשאי לענדו;
{{ח:תתת|(2)}} ייצר את הסמל או סמל הדומה לו עד כדי להטעות, הציעו למכירה, סחר בו או השתמש בו או בדמותו שלא בהתאם לתקנות.
{{ח:תת|(ב)}} אין סעיף קטן (א) גורע מאחריותו הפלילית של אדם לפי חיקוק אחר.

{{ח:סעיף|129|פטור|אחר=[86]}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 127|סעיפים 127}} {{ח:פנימי|סעיף 128|ו־128(א)(2)}} לא יחולו על בעל סימן מסחר שנרשם בפנקס סימני המסחר לפי {{ח:חיצוני|פקודת סימני המסחר|פקודת סימני המסחר [נוסח חדש], התשל״ב–1972}}, בתאריך קודם לתאריך קביעת צורת הסמל כאמור {{ח:פנימי|סעיף 127|בסעיף 127}}.

{{ח:קטע3|פרק ה סימן ח|סימן ח׳: גמלאות לתלויים בנפגעי עבודה}}

{{ח:סעיף|130|פרשנות|תיקון: תשע״ז־18|אחר=[74]}}
{{ח:תת|(א)}} אלה בגדר תלויים במבוטח לענין {{ח:פנימי|פרק ה סימן ח|סימן זה}}:
{{ח:תתת|(1)}} אשתו בשעת מותו;
{{ח:תתת|(2)}} ילדו כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 238|בסעיף 238}} {{ח:פנימי|סעיף 252|או 252(ג1)}};
{{ח:תתת|(3)}} הורים שעיקר פרנסתם על המבוטח וכן הורים שאינם מסוגלים לכלכל עצמם והמוסד אישרם כתלויים תלות מלאה או חלקית, מאחר שלדעתו שורת הצדק מחייבת זאת; בפסקה זו, ”הורה“ – לרבות הורה מאמץ לפי {{ח:חיצוני|חוק אימוץ ילדים|חוק האימוץ}}, הורה המוכיח אימוץ על ידי פסק דין של בית משפט מוסמך והורה חורג;
{{ח:תתת|(4)}} סב, סבה, אח או אחות הגרים בביתו של המבוטח לפחות שנים עשר חודשים לפני הפגיעה וכל פרנסתם על המבוטח ואינם מסוגלים לכלכל עצמם וכל עוד אינם מסוגלים לכלכל עצמם;
{{ח:תתת|(5)}} מי שהיה בן זוגה של המבוטחת בשעת פטירתה, כל עוד יש עמו ילד או אינו מסוגל לכלכל עצמו או הכנסתו אינה עולה על האמור {{ח:פנימי|לוח ט|בלוח ט׳}} (להלן – אלמן); בן זוג של מבוטחת שבשעת פטירתה היה עמו ילד שמלאו לו 18 שנים אך לא נתקיימו בו התנאים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 238|בפסקאות (2) ו־(3) של הגדרת ”ילד“ שבסעיף 238}} או התנאים {{ח:פנימי|סעיף 252|שבסעיף 252(ג1)}}, ייחשב כאלמן מהיום שבו נתקיים בילד תנאי מהתנאים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 238|בסעיף 238}} או שהתקיימו בו התנאים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 252|בסעיף 252(ג1)}}; השר רשאי לקבוע בצו, לאחר התייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, סכומים אחרים לענין הגדרה זו במקום הסכומים {{ח:פנימי|לוח ט|שבלוח ט׳}}.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:פנימי|פרק ה סימן ח|בסימן זה}} להלן –
{{ח:תתת|(1)}} דין אלמן כדין אלמנה;
{{ח:תתת|(2)}} ”אלמנה“, ”אלמן“ או ”ילד“ – אלמנה, אלמן או ילד שהם בגדר תלויים במבוטח לפי סעיף קטן (א);
{{ח:תתת|(3)}} ”קצבת נכות מלאה“ – קצבת הנכות שהיתה משתלמת למבוטח אילו חל עליו {{ח:פנימי|סעיף 105|סעיף 105}}.

{{ח:סעיף|131|זכות לקצבה או מענק|אחר=[75]}}
{{ח:ת}} מבוטח שפגיעה בעבודה גרמה למותו, ישלם המוסד לתלויים בנפטר קצבה חודשית או מענק לפי {{ח:פנימי|פרק ה סימן ח|סימן זה}}.

{{ח:סעיף|132|שיעורי קצבת תלויים|אחר=[76]}}
{{ח:ת}} המוסד ישלם קצבה בשיעורים שיחושבו באחוזים מקצבת הנכות המלאה כמפורט להלן:
{{ח:תת|(1)}} לאלמנה שהיא בת 50 שנים ומעלה – 60%;
{{ח:תת|(2)}} לאלמנה שהיא בת 40 שנים ומעלה ועוד אינה בת 50 שנים – 40%;
{{ח:תת|(3)}} לאלמנה שערב פטירתו של המבוטח לא היתה מסוגלת לכלכל עצמה מעבודה, כל זמן שאין היא מסוגלת כאמור, ויהא גילה אשר יהא – קצבה כאילו מלאו לה 50 שנים;
{{ח:תת|(4)}} לאלמנה שהיו עמה ילדים ואינם עמה עוד – קצבה כאילו מלאו לה 50 שנים;
{{ח:תת|(5)}} לאלמנה שעמה ילדים, ויהא גילה אשר יהא, כל זמן שהילדים עמה – קצבה לפי פסקה (1) ותוספת ילדים –
{{ח:תתת|(א)}} לילד אחד – 20%;
{{ח:תתת|(ב)}} לשני ילדים – 30%;
{{ח:תתת|(ג)}} לשלושה ילדים ויותר – 40%;
{{ח:תת|(6)}} לילדים שהניח אחריו המבוטח ואין אלמנה זכאית לקבל בשבילם תוספת לפי פסקה (5) –
{{ח:תתת|(א)}} לילד אחד – 60%;
{{ח:תתת|(ב)}} לשני ילדים – 80%;
{{ח:תתת|(ג)}} לשלושה ילדים – 90%;
{{ח:תתת|(ד)}} לארבעה ילדים ויותר – 100%;
{{ח:תת|(7)}} לתלויים אחרים שהניח אחריו המבוטח כשלא הניח אלמנה הזכאית לקצבה או ילדים הזכאים לקצבה –
{{ח:תתת|(א)}} לתלוי אחד – 50%;
{{ח:תתת|(ב)}} לשני תלויים – 75%;
{{ח:תתת|(ג)}} לשלושה תלויים – 90%;
{{ח:תתת|(ד)}} לארבעה תלויים – 100%.

{{ח:סעיף|133|מענק לאלמנה|תיקון: תשע״ז־18|אחר=[77]}}
{{ח:תת|(א)}} אלמנה שלא מלאו לה עדיין 40 שנים ואינה זכאית לקצבה, או אלמנה שפקעה זכותה לקצבה שלא עקב נישואיה, ישלם לה המוסד מענק בסכום השווה לקצבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 132|סעיף 132(1)}} כפול שלושים ושש.
{{ח:תת|(ב)}} אלמנה הזכאית למענק לפי סעיף קטן (א) ואין {{ח:פנימי|סעיף 135|סעיף 135}} חל עליה, שוב לא תהא זכאית לקצבה בזכותו של אותו מבוטח, ואולם –
{{ח:תתת|(1)}} אלמנה שילדה לו ילד אחרי מותו תהיה זכאית לקצבה החל ביום פטירתו של המבוטח, והמענק ששולם לה ייזקף על חשבון הקצבה המגיעה לה;
{{ח:תתת|(2)}} אלמנה, שאחד התנאים האמורים בפסקת משנה (א) או (ב) שלהלן מתקיים בילד שעמה אחרי מותו של המבוטח, תהיה זכאית לקצבה החל ביום שבו נתקיים בילד אותו תנאי, והמענק ששולם לה ייזקף על חשבון הקצבה המגיעה לה:
{{ח:תתתת|(א)}} תנאי מהתנאים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 238|בפסקאות (2) ו־(3) של הגדרת ”ילד“ שבסעיף 238}};
{{ח:תתתת|(ב)}} התנאים {{ח:פנימי|סעיף 252|שבסעיף 252(ג1)}}.

{{ח:סעיף|134|קצבה למפרע לבן זוג תלוי|אחר=[77א]}}
{{ח:ת}} נפטר מבוטח ובן זוגו חדל להיות מסוגל לכלכל עצמו תוך שנה מהפטירה, יהיה זכאי בן הזוג לקצבה החל ביום הפטירה כל עוד אינו מסוגל כאמור, ואם שולם לו מענק – ייזקף המענק על חשבון הקצבה המגיעה לבן הזוג.

{{ח:סעיף|135|אלמנה שחזרה ונישאה|אחר=[78]}}
{{ח:תת|(א)}} חזרה האלמנה ונישאה, תפקע זכותה לקצבה והמוסד ישלם לה מענק בשני שיעורים כלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} לאחר יום נישואיה מחדש – סכום השווה לקצבת תלויים המחושב על בסיס שיעור הקצבה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 132|בסעיף 132(1)}} (להלן – שיעור הקצבה) שהשתלמה בעד החודש שבו נישאה מחדש, כפול שמונה עשרה;
{{ח:תתת|(2)}} כתום שנתיים מיום נישואיה מחדש – סכום השווה לשיעור הקצבה כפי שהיתה משתלמת לה, לולא נישאה מחדש, בעד החודש האחרון של השנתיים האמורות, כפול שמונה עשרה;
{{ח:תת}} ואולם אם חדלה להיות נשואה לפני תום עשר שנים מהיום שבו חזרה ונישאה, או שתוך תקופה זו החלו הליכי גירושין בינה לבין בן זוגה בפני בית דין או בפני בית משפט, תהא זכאית מחדש לקצבה החל ביום שבו חדלה להיות נשואה כאמור, והמענק או שיעורו הראשון ששולם לה לפי סעיף קטן זה ייזקף על חשבון הקצבה, לפי ההוראות {{ח:פנימי|סעיף 262|שבפסקאות (1) עד (4) של סעיף 262(א)}}.
{{ח:תת|(ב)}} נפטר בעלה של האלמנה מהנישואין החדשים והיא מקבלת מכוחו קצבת תלויים או קצבת שאירים, ישולם לה השיעור השני של המענק, אף אם טרם חלפו שנתיים מיום נישואיה מחדש; המענק יחושב על בסיס שיעור הקצבה שהיתה משתלמת לה בעד החודש שבו נפטר בעלה כאמור, לולא נישאה מחדש.
{{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות סעיף קטן (א) רשאי השר לקבוע סוגי מקרים ותנאים שבהם לא תפקע זכותה לקצבה של אלמנה שחזרה ונישאה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קיצבת תלויים לאלמנה שנישאה)|תקנות הביטוח הלאומי (קיצבת תלויים לאלמנה שנישאה), תשל״ז–1976}}.}}

{{ח:סעיף|136|קצבה כשיש גם תלויים אחרים|אחר=[79]}}
{{ח:ת}} הניח אחריו המבוטח אלמנה הזכאית לקצבה או ילדים הזכאים לקצבה וגם תלויים אחרים, ישלם המוסד לתלויים האחרים קצבה השווה לסכום שלפי {{ח:פנימי|סעיף 132|סעיף 132(5) או (6)}} היה מיתוסף לקצבה המשתלמת לאלמנה או לילדים אילו אותם תלויים היו ילדים שהניח אחריו המבוטח, ובלבד שסך כל הקצבאות לא יעלה על קצבת הנכות המלאה.

{{ח:סעיף|137|תלויים חלקיים|אחר=[80]}}
{{ח:ת}} תלויים שהמוסד אישרם כתלויים חלקיים לפי {{ח:פנימי|סעיף 130|סעיף 130(א)(3)}}, תופחת הקצבה המשתלמת להם לפי {{ח:פנימי|סעיף 132|סעיפים 132(7)}} {{ח:פנימי|סעיף 136|או 136}} באופן יחסי למידת תלותם כפי שאישר אותה המוסד.

{{ח:סעיף|138|תקנות בדבר תשלומים וחלוקתם|אחר=[81]}}
{{ח:ת}} השר רשאי לקבוע לידי מי ישלמו קצבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 132|סעיפים 132(6) או (7)}} {{ח:פנימי|סעיף 136|או 136}}, ואם אין היא משתלמת במלואה לידי אדם אחד – כיצד יחלקוה.

{{ח:סעיף|139|גבול קצבאות|אחר=[82]}}
{{ח:תת|(א)}} בשום פנים לא יעלה סך כל הקצבאות המשתלמות לפי {{ח:פנימי|פרק ה סימן ח|סימן זה}} על קצבת הנכות המלאה.
{{ח:תת|(ב)}} היו תובעים קצבה לפי {{ח:פנימי|פרק ה סימן ח|סימן זה}} יותר מאדם אחד ובגלל הוראות סעיף קטן (א) אי אפשר לספק את כל התביעות במלואן, יפסוק בית הדין לעבודה למי ישלמו את הקצבה או כיצד תחולק הקצבה בהתחשב במצב הכלכלי של התובעים ובמידת תלותם באדם שבזכותו משתלמת הקצבה; ואולם אם הוגש הסכם בכתב של התובעים בענין תשלום הקצבה או חלוקתה, תשולם הקצבה, או תחולק לפי ההסכם.

{{ח:סעיף|140|הגדלת קצבת התלויים|תיקון: תשס״ג־11|אחר=[82א]}}
{{ח:ת}} קצבת התלויים המשתלמת בשל פגיעה בעבודה שאירעה בשנים הנקובות {{ח:פנימי|לוח ו|בלוח ו׳}} תוגדל בשיעור הנקוב {{ח:פנימי|לוח ו|באותו לוח}} בצידה של שנת הפגיעה, ובלבד שלא תעלה על השיעור המרבי ליום, האמור {{ח:פנימי|סעיף 97|בסעיף 97(א)}}, כפול שלושים.

{{ח:סעיף|141|הצמדת קצבת תלויים למדד|תיקון: תשס״ג־11|אחר=[82ב]}}
{{ח:ת}} קצבת התלויים תשתנה ב־1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני המועד האמור לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני 1 בינואר של השנה הקודמת.

{{ח:סעיף|142||תיקון: תשס״ג־11}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|143|מענק ליתום שהגיע למצוות|תיקון: תשס״ג־11|אחר=[82ד]}}
{{ח:תת|(א)}} מבוטח שפגיעה בעבודה גרמה למותו, ומשתלמת מכוחו קצבת תלויים, ישלם המוסד לילדו בהגיעו לגיל 13 שנים, ולילדתו בהגיעה לגיל 12 שנים, מענק בשיעור שני שלישים מהסכום הבסיסי כפי שהיה ב־1 בינואר.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|144|הכשרה מקצועית ודמי מחיה לאלמנה וליתום|תיקון: תשע״ז־18|אחר=[90, 90א]}}
{{ח:תת|(א)}} השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע הוראות ותנאים בדבר –
{{ח:תתת|(1)}} מתן הכשרה מקצועית לאלמנה או לאלמן, לרבות דמי מחיה והוצאות אבחון;
{{ח:תתת|(2)}} תשלומי דמי מחיה והוצאות אבחון בעד יתום שעיקר זמנו מוקדש ללימודים על־יסודיים או להכשרה מקצועית או שהוא לומד במוסד חינוכי כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 252|בסעיף 252(ג1)}} ומתקיימים בו התנאים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 252|באותו סעיף}}.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (הכשרה מקצועית ודמי מחיה)|תקנות הביטוח הלאומי (הכשרה מקצועית ודמי מחיה), תשל״ט–1979}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף זה, ”יתום“ – יתום שהוא תלוי לפי {{ח:פנימי|סעיף 130|סעיף 130(א)(2)}}, ומשתלמת מכוח הורהו קצבת תלויים.

{{ח:קטע3|פרק ה סימן ט|סימן ט׳: שונות}}

{{ח:סעיף|145|הפחתת גמלה, השהייתה או שלילתה|אחר=[87]}}
{{ח:ת}} המוסד רשאי להפחית, להשהות או לשלול גמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}} אם התובע גמלה –
{{ח:תת|(1)}} הפר, ללא צידוק מספיק, הוראה של רופא מוסמך לכך מטעם המוסד, שהיתה מכוונת להחיש את החלמתו, להחזיר את כושר עבודתו או להפחית את דרגת נכותו;
{{ח:תת|(2)}} נהג בדרך שמן המפורסמות הוא כי היא עלולה למנוע את החלמתו או החזרת כושר עבודתו או לעכב בעדן;
{{ח:תת|(3)}} הפר הוראות שניתנו על פי חוק זה בקשר לשיקומו המקצועי.

{{ח:סעיף|146|ביקורת|אחר=[88]}}
{{ח:תת|(א)}} השר רשאי לקבוע הוראות בדבר חובת מעביד, רופא או מבוטח למסור הודעות על פגיעה בעבודה.
{{ח:תת|(ב)}} מי שהסמיכו המוסד לכך רשאי להיכנס בכל עת סבירה לביתו של מבוטח התובע גמלה, או שקיבל גמלה, לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}}, כדי לחקור בכל ענין הכרוך בקבלת הגמלה.

{{ח:סעיף|147|{{ח:חיצוני|פקודת הפיצויים לעובדים|פקודת הפיצויים לעובדים}}|אחר=[89]}}
{{ח:ת}} הוראותיה של {{ח:חיצוני|פקודת הפיצויים לעובדים|פקודת הפיצויים לעובדים, 1947}}, יוסיפו לחול לגבי חבלת גוף בתאונה שאירעה תוך כדי עבודה ועקב עבודה (בלשון {{ח:חיצוני|פקודת הפיצויים לעובדים|הפקודה}} – הנובעת מהעבדה ובמהלך ההעבדה) לפני יום כ״ז באדר ב׳ התשי״ד (1 באפריל 1954) וכן לגבי מחלה מהמפורטות {{ח:חיצוני|פקודת הפיצויים לעובדים#תוספת 3|בתוספת השלישית לפקודה}} ושלפיה הגיעו לראשונה פיצויים בגלל אותה מחלה לפני היום האמור.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|סעיף 25 לחוק הביטוח הלאומי, תשי״ד–1953 ביטל את {{ח:חיצוני|פקודת הפיצויים לעובדים|פקודת הפיצויים לעובדים, 1947}} וקבע הוראות מעבר לגבי חבלות שארעו לפני ביטול {{ח:חיצוני|פקודת הפיצויים לעובדים|הפקודה}}. סעיף 147 בנוסח זה כולל את הוראות המעבר האמורות.}}

{{ח:סעיף|148|ארגון יציג ודמי חברות|תיקון: תשע״א־4|אחר=[89א]}}
{{ח:תת|(א)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 303|סעיף 303}}, רשאי המוסד לנכות מקצבה של נכה עבודה שנקבעה לו דרגת נכות יציבה, דמי חברות לטובת ארגון, שהשר הכריז עליו כארגון של נכי עבודה, ותשלומים לקרן לעזרה הדדית של אותו ארגון ודמי השתתפות בביטוח חיים הדדי שסידר הארגון; {{ח:הערה|(החל מ־90 יום מיום תחילתן של תקנות לפי {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_300100.pdf|תיקון מס׳ 125}}):}} כמו כן רשאי המוסד לנכות מקצבה של נכה עבודה כאמור, דמי השתתפות בביטוח סיעודי קבוצתי שסידר הארגון ושמתקיימות בו הוראות סעיף קטן (ה), ובלבד שנכה העבודה נתן את הסכמתו לניכוי דמי ההשתתפות בביטוח הסיעודי מראש ובכתב.
{{ח:תת|(ב)}} השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע את הסכום המרבי שמותר לנכות כל חודש מקצבה של נכה עבודה לפי סעיף קטן (א); נקבעו כללי עיגול לפי {{ח:פנימי|סעיף 381|סעיף 381}}, יוגדל או יוקטן הסכום המרבי, לפי הענין, כמתחייב מכללי העיגול.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ניכויים לטובת ארגון נכים)|תקנות הביטוח הלאומי (ניכויים לטובת ארגון נכים), התשמ״ו–1986}}.}}
{{ח:תת|(ג)}} הודיע נכה העבודה למוסד בכתב על התנגדותו לניכוי, ייפסק הניכוי בתום חודש מיום קבלת ההודעה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מ־90 יום מיום תחילתן של תקנות לפי {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_300100.pdf|תיקון מס׳ 125}}):}} הודיע נכה העבודה למוסד בכתב על התנגדותו לניכוי או על ביטול הסכמתו לניכוי, לפי העניין, ייפסק הניכוי בתום חודש מיום קבלת ההודעה.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיף זה בדבר ניכוי דמי חברות לטובת ארגון של נכי עבודה וניכוי תשלומים לקרן לעזרה הדדית של ארגון כאמור, יחולו גם על אלמן ואלמנה כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 130|בסעיף 130}}.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מ־90 יום מיום תחילתן של תקנות לפי {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_300100.pdf|תיקון מס׳ 125}}):}} הוראות סעיף זה בדבר ניכוי דמי חברות לטובת ארגון של נכי עבודה וניכוי תשלומים לקרן לעזרה הדדית של ארגון כאמור וכן ניכוי דמי השתתפות בביטוח חיים הדדי ובביטוח סיעודי קבוצתי, יחולו גם על אלמן ואלמנה כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 130|בסעיף 130}}.
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(החל מ־90 יום מיום תחילתן של תקנות לפי {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_300100.pdf|תיקון מס׳ 125}}):}} המוסד לא ינכה דמי השתתפות בביטוח סיעודי קבוצתי אלא אם כן התקיימו תנאים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} לכל חברי ארגון נכי העבודה שהם נכי עבודה שנקבעה להם דרגת נכות יציבה או שהם אלמן או אלמנה כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 130|בסעיף 130}}, ניתנה האפשרות להצטרף לביטוח האמור, למעט מי שביום ההצטרפות לביטוח, כבר התרחש לגביו מקרה הביטוח כהגדרתו בפוליסת הביטוח;
{{ח:תתת|(2)}} בפוליסת הביטוח התחייב המבטח לשלם תגמולי ביטוח בקרות מקרה הביטוח, לפי שיעור מוסכם מראש, בלא תלות בהוצאות שהוציא המבוטח בשל מקרה הביטוח.
{{ח:תת|(ו)}} {{ח:הערה|(החל מ־90 יום מיום תחילתן של תקנות לפי {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_300100.pdf|תיקון מס׳ 125}}):}} השר רשאי לקבוע הוראות לביצוע סעיף זה.

{{ח:סעיף|149|מימון פעולות בטיחות בעבודה|תיקון: תשס״ג־8, תשס״ז, תשפ״ב־3|אחר=[89ב]}}
{{ח:תת|(א)}} המוסד ישתתף, לאחר התייעצות עם המועצה, במימון פעולות המיועדות למניעת תאונות בעבודה במפעלים או במקומות עבודה אחרים, ובלבד שהסכום הכולל של התחייבויות המוסד, בשנת כספים פלונית, להשתתף במימון פעולות כאמור, לרבות התחייבויות לגבי שנות הכספים הבאות, לא יעלה על 8,743,400 שקלים חדשים; מימון לפי סעיף זה ייעשה על פי תנאים וכללים שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (השתתפות במימון פעולות בטיחות וגיהות בעבודה)|תקנות הביטוח הלאומי (השתתפות במימון פעולות בטיחות וגיהות בעבודה), התשמ״ח–1988}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א) –
{{ח:תתת|(1)}} המוסד רשאי, לאחר התייעצות עם המועצה ובהסכמת שר האוצר, להתחייב להשתתף במימון פעולות לפי הוראות סעיף קטן (א), בסכום העולה על הסכום הקבוע בו, ובלבד שסכום ההתחייבויות הנוסף יופחת מהסכום הכולל שבו יהיה המוסד רשאי להתחייב בשתי שנות הכספים הבאות שייקבע בהסכמת שר האוצר;
{{ח:תתת|(2)}} התחייב המוסד, בשנת כספים מסוימת, להשתתף במימון פעולות כאמור בסעיף קטן (א) בסכום הנמוך מהסכום הקבוע בו, רשאי הוא, לאחר התייעצות עם המועצה, להתחייב בשנת הכספים שלאחריה בסכום הקבוע בסעיף קטן (א), בתוספת סכום ההפרש או בתוספת 20% מהסכום הקבוע בסעיף קטן (א), לפי הנמוך; לענין זה, ”סכום ההפרש“ – סכום השווה להפרש שבין הסכום הקבוע בסעיף קטן (א) לבין הסכום שבו התחייב המוסד בשנת הכספים המסוימת;
{{ח:תתת|(3)}} בוטלה התחייבות שניתנה לפי סעיף זה, בשנת הכספים שבה ניתנה ההתחייבות או באחת משתי שנות הכספים שלאחריה, רשאי המוסד, בהתייעצות עם המועצה, להתחייב, בשנת הכספים שבה בוטלה ההתחייבות או בשנת הכספים שלאחריה, בסכום השווה לסכום המרבי שבו הוא רשאי להתחייב באותה שנת כספים לפי סעיף קטן (א) ופסקאות (1) ו־(2), בתוספת סכום ההתחייבות שבוטלה כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} הסכום הקבוע בסעיף קטן (א) יעודכן ב־1 בינואר של כל שנה לפי השינוי במדד ביחס ל־1 בינואר של השנה שקדמה לה; לענין זה, ”מדד“ – מדד שיקבע השר בצו בהסכמת שר האוצר.

{{ח:סעיף|149א|דיווח לכנסת לעניין תאונות עבודה – הוראת שעה|תיקון: תשע״ח־11, תשפ״ג־3}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”תאונת עבודה“ – כל אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} תאונת עבודה כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 79|בסעיפים 79}} {{ח:פנימי|סעיף 80|ו־80(2) עד (6)}};
{{ח:תתת|(2)}} מחלת מקצוע לרבות פגיעה בעבודה כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 84|בסעיף 84}} {{ח:פנימי|סעיף 84א|או 84א}}.
{{ח:תת|(ב)}} המוסד ימסור לוועדת העבודה והרווחה, בתקופות כמפורט בסעיף קטן (ג), דיווח על העניינים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} התקדמות עבודת הצוות הבין־משרדי שהוקם לפי {{ח:חיצוני|https://www.gov.il/he/pages/dec230-2023|החלטת הממשלה מס׳ 230 מיום ג׳ באדר התשפ״ג (24 בפברואר 2023)}} לבחינת נושא צמצום תאונות עבודה (להלן – הצוות), ובכלל זה דיווח על הגורמים שהופיעו לפני הצוות ונתונים ומגמות בתחום תאונות העבודה;
{{ח:תתת|(2)}} המלצות של הצוות לפעולות לצמצום תאונות העבודה, אם ניתנו, ובכלל זה הפעולות שיש לנקוט למניעה ואכיפה של תאונות העבודה, לרבות פעולות של גופים חוץ־ממשלתיים, וכן תיקוני החקיקה הנדרשים בתחום הבטיחות בעבודה;
{{ח:תתת|(3)}} נתונים שבידי המוסד על תאונות עבודה בתקופת הדיווח, לרבות סיווג הפגיעה בעבודה לפי הענף שבו אירעה התאונה, הגורמים לתאונה, שיעור דמי הפגיעה ששולמו, מספר ימי אי־הכושר ששולמו, דרגת הנכות שנקבעה וסך ההוצאה על גמלאות נפגעי עבודה;
{{ח:תתת|(4)}} שיעור הגבייה לענף נפגעי עבודה לפי {{ח:פנימי|לוח י|לוח י׳}}.
{{ח:תת|(ג)}} דיווחים בעניינים כאמור בפסקאות בסעיף קטן (ב) יימסרו לוועדת העבודה והרווחה, אחת לשלושה חודשים, כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} דיווחים לפי פסקאות (1) ו־(2) – החל מיום תחילתו של {{ח:חיצוני|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024)|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו־2024), התשפ״ג–2023}} {{ח:הערה|(ביום 1.6.2023)}}, ועד להגשת המלצות הצוות לשר האוצר ולשר העבודה;
{{ח:תתת|(2)}} דיווחים לפי פסקאות (3) ו־(4) – החל ביום כ׳ בטבת התשפ״ד (1 בינואר 2024) ועד ליום א׳ בטבת התשפ״ח (31 בדצמבר 2027).

{{ח:קטע2|פרק ו|פרק ו׳: ביטוח נפגעי תאונות|אחר=[פרק ג׳2]}}

{{ח:סעיף|150|הגדרות|תיקון: תשס״ד|אחר=[90ב]}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ו|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבוטח“ – תושב ישראל שמלאו לו 18 שנים, וטרם הגיע לגיל פרישה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תאונה“ – אירוע פתאומי שבו גורם חיצוני מביא לחבלה פיסית וכתוצאה ממנה לאבדן כושר התפקוד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אבדן כושר התפקוד“ – לפי כללים ומבחנים שיקבע השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, לכל המבוטחים או לסוגים מהם.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נפגעי תאונות)|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נפגעי תאונות), התשמ״א–1981}}, לעניין הגדרת ”אובדן כושר התפקוד“.}}

{{ח:סעיף|151|הזכות ותחומיה|אחר=[90ג]}}
{{ח:תת|(א)}} מבוטח שאירעה לו תאונה, בין בישראל ובין בחוץ לארץ, יהיה זכאי לדמי תאונה בעד פרק הזמן שבו הוא נמצא בישראל ואבד לו כושר התפקוד, אם לא עסק למעשה בעבודה כלשהי.
{{ח:תת|(ב)}} הזכות לדמי תאונה לפי סעיף זה מותנית בכך שהמבוטח נבדק בדיקה רפואית תוך 72 שעות משעת התאונה, ואם המוסד אישר שתוצאות התאונה יכול שנתגלו לראשונה לאחר 72 השעות האמורות – תוך שבועיים מיום התאונה.

{{ח:סעיף|152|דמי תאונה|אחר=[90ד]}}
{{ח:ת}} דמי תאונה ישולמו בעד תקופה שלא תעלה על 90 ימים רצופים החל ביום שלאחר יום התאונה, ובלבד שלא ישולמו בשנת כספים אחת בעד יותר מ־90 ימים.

{{ח:סעיף|153|סייג|אחר=[90ה]}}
{{ח:תת|(א)}} בעד שני הימים הראשונים שלאחר יום התאונה שבהם אבד למבוטח, שהוא עובד או עובד עצמאי, כושר התפקוד כתוצאה מתאונה, לא ישולמו דמי תאונה, אלא אם כן אבד לו כושר התפקוד כאמור 12 ימים לפחות בנוסף ליום התאונה.
{{ח:תת|(ב)}} בעד 14 הימים הראשונים שלאחר יום התאונה שבהם אבד למבוטח, שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, כושר התפקוד כתוצאה מהתאונה, לא ישולמו דמי תאונה.

{{ח:סעיף|154|שיעור דמי תאונה|תיקון: תשס״ג־11|אחר=[90ו]}}
{{ח:ת}} דמי תאונה ליום הם –
{{ח:תת|(1)}} לגבי מי שהיה ביום התאונה עובד או עובד עצמאי – כשיעור דמי הפגיעה ליום שהיו משתלמים לו לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}} אילו נפגע בעבודה, אך לא פחות מהשיעור הקבוע בפסקה (2); פסקה זו לא תחול על עובד לשעה בעבודה שאינה לצורך עסקו או משלח ידו של מעביד ועל עובד עצמאי אלא אם כן בעת התאונה היו רשומים במוסד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 77|בסעיף 77}};
{{ח:תת|(2)}} לגבי מבוטח שפסקה (1) אינה חלה עליו – סכום השווה ל־25% מהסכום הבסיסי.

{{ח:סעיף|155|כפל גמלאות|אחר=[90ז]}}
{{ח:ת}} מבוטח הזכאי לתשלום על פי כל חיקוק, למעט {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין|פקודת הנזיקין}}, הסכם קיבוצי כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 180|בסעיף 180}} או הסדר קיבוצי אחר, תקנון של קופת גמל, חוזה עבודה או תקנון של קרן ביטוח או פנסיה, בעד תקופת אי־כושר לעבודה או לתפקוד מטעמי בריאות, לא יהיה זכאי לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ו|פרק זה}} לגבי התקופה שבה הוא זכאי לתשלום כאמור.

{{ח:סעיף|156|פרקי זמן שאין משלמים בעדם|תיקון: תשנ״ז|אחר=[90ח]}}
{{ח:ת}} על אף הוראות {{ח:פנימי|פרק ו|פרק זה}}, לא ישולמו דמי תאונה בעד פרק הזמן שמתקיימות במבוטח הוראות {{ח:פנימי|סעיף 92|סעיף 92(א)}} וכן בעד פרקי זמן שבהם נמצא המבוטח –
{{ח:תת|(1)}} במוסד לטיפול רפואי או סיעודי, שניתנים בו אכסון וכלכלה, שלא לצורך קבלת טיפול רפואי או סיעודי עקב התאונה;
{{ח:תת|(2)}} בשירות בצבא הגנה לישראל;
{{ח:תת|(3)}} במאסר.

{{ח:סעיף|157|מועד להגשת התביעה|אחר=[90ט]}}
{{ח:ת}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 296|סעיף 296}} תוגש תביעה לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ו|פרק זה}} למוסד תוך 90 ימים מיום התאונה; ואולם המוסד יהיה רשאי, לפי שיקול דעתו, ליתן את הגמלה אם נתבעה אחרי המועד האמור בגלל סיבה שמנעה מהמבוטח הגשת התביעה במועד, ובלבד שהתביעה הוגשה תוך 90 ימים מהיום שחדלה להתקיים הסיבה האמורה.

{{ח:קטע2|פרק ז|פרק ז׳: ביטוח אבטלה|אחר=[פרק ו׳1]}}
{{ח:קטע3|פרק ז סימן א|סימן א׳: מבוטחים}}

{{ח:סעיף|158|הגדרות|תיקון: תשנ״ח־5, תשנ״ט־5, תשס״ד, תשס״ו־8, תשס״ט־4, תשע״ד־6, תשע״ו־8, תשע״ז־5, תשע״ז־16, תשפ״ב־7, תשפ״ג־8, תשפ״ד־12, תשפ״ה־11, תשפ״ו, תשפ״ו־7|אחר=[127א]}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ז|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבוטח“ –
{{ח:תתת|(1)}} תושב ישראל או תושב ארעי שמלאו לו 18 שנים וטרם הגיע לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, {{ח:פנימי|לוח א1 חלק ב|בחלק ב׳ בלוח א׳1}}, והוא עובד הזכאי לשכר שמעבידו חייב בתשלום דמי ביטוח בעדו;
{{ח:תתת|(2)}} חייל ששירת שירות סדיר על פי {{ח:חיצוני|חוק שירות בטחון|חוק שירות בטחון}}, למעט שירות צבאי לפי התחייבות לשירות קבע, מיום שחרורו מהשירות ולמשך שנה מאותו יום (להלן – חייל);
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(הנוסח הקבוע):}} מי ששירת כמתנדב בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית תקופה שאינה קצרה מתקופה שבה חייבת יוצאת צבא אשה בשירות סדיר על פי {{ח:חיצוני|חוק שירות בטחון#סעיף 16|סעיף 16(1) לחוק שירות בטחון}}, מיום תום השירות ולמשך שנה מאותו יום; ואולם בת ששירתה כמתנדבת בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית, ותקופת שירותה בפועל לא פחתה משישה חודשים, והיא נישאה בתוך 30 הימים מהיום שבו הפסיקה בפועל את השירות הלאומי או ההתנדבות הקהילתית (להלן – יום הפסקת השירות), יראוה כמי ששירתה כמתנדבת בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית תקופה שאינה קצרה מתקופה שבה חייבת יוצאת צבא בשירות סדיר כאמור, ומנין השנה האמורה יחושב מיום הפסקת השירות;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה עד מועד הפקיעה של {{ח:חיצוני|חוק שירות לאומי-אזרחי|חוק שירות לאומי–אזרחי, התשע״ד–2014}}, ביום 31.8.2026, חלה גם על מי שהתחיל את שירותו לפני המועד האמור גם אחרי המועד האמור עד שייסים את שירותו):}} מי ששירת כמתנדב בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית או כמשרת בשירות לאומי–אזרחי תקופה שאינה קצרה מ־24 חודשים, מיום תום השירות ולמשך שנה מאותו יום; ואולם בת ששירתה כמתנדבת בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית, ותקופת שירותה בפועל לא פחתה משישה חודשים, והיא נישאה בתוך 30 הימים מהיום שבו הפסיקה בפועל את השירות הלאומי או ההתנדבות הקהילתית (להלן – יום הפסקת השירות), יראוה כמי ששירתה כמתנדבת בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית תקופה שאינה קצרה מ־24 החודשים האמורים, ומנין השנה האמורה יחושב מיום הפסקת השירות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבוטח מיוחד“ – מי שהיה זכאי לדמי אבטלה לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}}, אלמלא החל לעסוק במשלח יד כעובד עצמאי, בשנה שבתכוף לאחר התאריך הקובע; לעניין זה, יראו את המועד שבו השלים המבוטח את כל אלה, כמועד שבו החל לעסוק במשלח היד כאמור ({{ח:פנימי|פרק ז|בפרק זה}} – מועד פתיחת העסק) –
{{ח:תתת|(1)}} מסר הודעה לרשות המסים בישראל בדבר התחלת עיסוקו במשלח יד כאמור, בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 134|סעיף 134 לפקודת מס הכנסה}}, ולפי {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 52|סעיף 52 לחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}};
{{ח:תתת|(2)}} נרשם כעצמאי במוסד, לפי {{ח:פנימי|סעיף 379|סעיף 379}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”לשכת שירות התעסוקה“ ו”שירות התעסוקה“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק שירות התעסוקה|בחוק שירות התעסוקה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דמי אבטלה“ – גמלה המשתלמת לזכאי לפי {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עובד“ – למעט חבר אגודה שיתופית שהיא קיבוץ שיתופי או קיבוץ מתחדש, שרואים אותו כעובד לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}} {{ח:פנימי|סעיף 3א|או 3א(א)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תאריך קובע“ – ה־1 בחודש שבו התחילה תקופת האבטלה, ובלבד שחלפו 12 חודשים לפחות מה־1 בחודש שבו התחילה תקופת האבטלה הקודמת, ולגבי מבוטח מיוחד ימנו את 12 החודשים האמורים, בלי למנות בהם תקופה של 24 חודשים, לכל היותר, בין מועד פתיחת העסק לבין מועד סגירתו, ולעניין מבוטחת שנולדה ביום א׳ בטבת התש״ך (1 בינואר 1960) או לאחריו, מלאו לה 57 שנים והיא זכאית לדמי אבטלה בעד מספר הימים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 171|בסעיף 171(א)(1ב) או (1ג)}}, בפעם השנייה ואילך – יהיה התאריך הקובע ה־1 בחודש שבו התחילה תקופת האבטלה, ובלבד שחלפו 18 חודשים לפחות מה־1 בחודש שבו התחילה תקופת האבטלה הקודמת.

{{ח:סעיף|159|תקנות|אחר=[127ב]}}
{{ח:ת}} השר, לאחר התייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי להרחיב בתקנות את חוג המבוטחים לענין {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}}, בתנאים שקבע.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח אבטלה)|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח אבטלה), תשל״ג–1972}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (הרחבת חוג המבוטחים בביטוח אבטלה ותשלום דמי ביטוח)|תקנות הביטוח הלאומי (הרחבת חוג המבוטחים בביטוח אבטלה ותשלום דמי ביטוח), התשנ״ח–1997}}.}}

{{ח:קטע3|פרק ז סימן ב|סימן ב׳: תנאי הזכאות}}

{{ח:סעיף|160|זכאי לדמי אבטלה|תיקון: תשנ״ט־5, תשס״ד, תשס״ו־4, תשס״ו־8, תשס״ט־4, תשע״ד־6, תשע״ו־8, תשע״ז־16, תשפ״ג־8, תשפ״ד־12, תשפ״ה־11, תשפ״ו, תשפ״ו־7|אחר=[127ג]}}
{{ח:תת|(א)}} דמי אבטלה ישולמו למבוטח שהוא מובטל, אשר השלים את תקופת האכשרה כמוגדר {{ח:פנימי|סעיף 161|בסעיף 161}} ומלאו לו 20 שנים ({{ח:פנימי|פרק ז|בפרק זה}} – זכאי) וטרם הגיע לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, {{ח:פנימי|לוח א1 חלק ב|בחלק ב׳ בלוח א׳1}}.
{{ח:תת|(ב)}} השר, בהתייעצות עם שר הבטחון ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע סוגי חיילים הזכאים לדמי אבטלה לפני שמלאו להם 20 שנים.
{{ח:תת|(ג)}} מובטל שהשלים את תקופת האכשרה כאמור, יראו אותו כזכאי לענין {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}} אף אם לא מלאו לו 20 שנים ובלבד שמלאו לו 18 שנים והוא המפרנס היחיד של משפחתו או שיש לו ילד כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 238|בסעיף 238}} ועיקר פרנסתו של הילד עליו, הכל לפי תנאים שנקבעו; לענין סעיף זה, ”משפחה“ – בן זוג, הורה, אח או אחות.
{{ח:תת|(ד)}} השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע נסיבות מיוחדות שלפיהן יראו במי שמלאו לו 18 שנים וטרם מלאו לו 20 שנים זכאי לענין {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}} ובלבד שהשלים את תקופת האכשרה כאמור.
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(הנוסח הקבוע):}} לענין סעיף קטן (ב) {{ח:פנימי|סעיף 161|וסעיפים 161(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 168|168}}, {{ח:פנימי|סעיף 170|170(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 174|ו־174}} דין מי ששירת כמתנדב בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 158|בפסקה (3) להגדרה ”מבוטח“ שבסעיף 158}} כדין חייל, בשינויים המחוייבים.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה עד מועד הפקיעה של {{ח:חיצוני|חוק שירות לאומי-אזרחי|חוק שירות לאומי–אזרחי, התשע״ד–2014}}, ביום 31.8.2026, חלה גם על מי שהתחיל את שירותו לפני המועד האמור גם אחרי המועד האמור עד שייסים את שירותו):}} לענין סעיף קטן (ב) {{ח:פנימי|סעיף 161|וסעיפים 161(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 168|168}}, {{ח:פנימי|סעיף 170|170(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 174|ו־174}} דין מי ששירת כמתנדב בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית או משרת בשירות לאומי–אזרחי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 158|בפסקה (3) להגדרה ”מבוטח“ שבסעיף 158}} כדין חייל, בשינויים המחוייבים.
{{ח:תת|(ו)}} מבוטח מיוחד, שלא מיצה את זכותו לדמי אבטלה בתוך 12 חודשים מהתאריך הקובע, רק מחמת עיסוקו במשלח ידו כעובד עצמאי, יהיה זכאי לדמי אבטלה לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}}, אם חדל לעסוק במשלח ידו ושב והפך מובטל בתוך התקופה המיוחדת; לעניין זה, יראו את המועד שבו השלים המבוטח את כל אלה, כמועד שבו חדל לעסוק במשלח ידו כאמור (להלן – מועד סגירת העסק) –
{{ח:תתת|(1)}} מסר הודעה לרשות המסים בדבר הפסקת עיסוקו במשלח ידו כאמור, בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 134|סעיף 134 לפקודת מס הכנסה}} ולפי {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 61|סעיף 61 לחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}};
{{ח:תתת|(2)}} נרשם במוסד כמי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, לפי {{ח:פנימי|סעיף 345|סעיף 345}};
{{ח:תת}} בסעיף זה, ”התקופה המיוחדת“ – 12 חודשים שלאחר התאריך הקובע שבמניינם לא תובא בחשבון התקופה הקצרה מבין אלה:
{{ח:תתת|(1)}} התקופה שבין מועד פתיחת העסק לבין מועד סגירתו;
{{ח:תתת|(2)}} 24 חודשים.

{{ח:סעיף|161|תקופת אכשרה|תיקון: תשנ״ח־8, תשנ״ט־5, תשס״ב־6, תשס״ו־4, תשס״ט־4, תשע״ב־13, תשפ״ב־7|אחר=[127ד]}}
{{ח:תת|(א)}} לעניין {{ח:פנימי|פרק ז סימן ב|סימן זה}}, תקופת האכשרה לגבי תקופת אבטלה פלונית היא 12 חודשים קלנדריים שבעדם שולמו דמי ביטוח אבטלה, בעד אחד או יותר מהימים בחודש, בתוך 18 החודשים בתכוף לתאריך הקובע.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} בתקופת האכשרה של מובטל ייכללו, אף ללא תשלום דמי ביטוח –
{{ח:תתת|(1)}} ימי אבל במשפחה שמטעמי דת או נוהג לא עבד בהם (להלן – ימי אבל);
{{ח:תתת|(2)}} ימי שירות סדיר על פי {{ח:חיצוני|חוק שירות ביטחון|חוק שירות ביטחון}} – עד שישה חודשי שירות כאמור, או ימי שירות מילואים בצבא הגנה לישראל;
{{ח:תתת|(3)}} ימי מחלה שבעדם היה העובד זכאי לדמי מחלה כמשמעותם לפי {{ח:חיצוני|חוק דמי מחלה|חוק דמי מחלה, התשל״ו–1976}}.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ה)}} השלים מבוטח את תקופת האכשרה כנדרש בסעיף קטן (א), לא תידרש ממנו תקופת אכשרה במשך שנים עשר החודשים שלאחר התאריך הקובע שלגביו השלים את תקופת האכשרה, ולגבי מבוטח מיוחד ימנו את 12 החודשים האמורים, בלי למנות בהם תקופה של 24 חודשים, לכל היותר, בין מועד פתיחת העסק לבין מועד סגירתו, ולעניין מבוטחת שנולדה ביום א׳ בטבת התש״ך (1 בינואר 1960) או לאחריו, ומלאו לה 57 שנים – לא תידרש ממנה תקופת אכשרה במשך 18 החודשים שלאחר התאריך הקובע שלגביו השלימה את תקופת האכשרה.
{{ח:תת|(ו)}} תקופת עבודה המזכה במענק לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 174א|סעיף 174א}} לא תיחשב כתקופת אכשרה.

{{ח:סעיף|162|תקופות נוספות|תיקון: תשס״ב־6, תשס״ה־2, תשע״ב־13, תשע״ח|אחר=[127ה]}}
{{ח:תת|(א)}} לא הושלמה תקופת האכשרה מחמת אחת או יותר מהעילות המנויות בפסקאות שלהלן (בסעיף זה – החודשים החסרים), ימנו את 18 החודשים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 161|בסעיף 161}}, בלי למנות בהם את החודשים החסרים שאינם עולים על המספר הנקוב לצד כל עילה, ולעניין זה יראו היעדרות בחלק מחודש קלנדרי בשל אחת מהעילות כאמור, כהיעדרות בכל החודש, אלא אם כן אותו חודש נכלל בתקופת האכשרה לפי חוק זה:
{{ח:תתת|(1)}} הכשרה, השתלמות או הסבה מקצועית לפי הפניה משירות התעסוקה או ממי שאישר לכך שירות התעסוקה (לכל אלה ייקרא להלן – הכשרה מקצועית) – 12 חודשים;
{{ח:תתת|(2)}} מחלה או תאונה – שישה חודשים;
{{ח:תתת|(3)}} היעדרות מעבודה לפי {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 6|סעיפים 6}} {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 7|ו־7 לחוק עבודת נשים}} – לפי מספר חודשי ההיעדרות;
{{ח:תתת|(4)}} היעדרות אחרת של עובד מעבודתו מסיבות שאינן תלויות ברצונו – חודש אחד;
{{ח:תתת|(5)}} העדרות מעבודה בתקופה שבעדה שולמו דמי הסתגלות מיוחדים – לפי תקופת הזכאות לדמי הסתגלות כאמור {{ח:חיצוני|חוק יישום תכנית ההתנתקות#סעיף 52|בסעיף 52 לחוק יישום תכנית ההתנתקות}}.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), בחישוב תקופת האכשרה, ימנו את 18 החודשים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 161|בסעיף 161}} בלי למנות בהם את התקופה שתחילתה ביום שבו הפסיק המבוטח את עבודתו בפעם האחרונה לפני התאריך הקובע וסיומה בתאריך הקובע, ובלבד שהתקופה האמורה לא תעלה על שלושה חודשים.

{{ח:סעיף|163|מובטל|תיקון: תשס״ט־4, תשע״ד־6, תשע״ו־8, תשע״ז־16, תשפ״ג־8, תשפ״ד־12, תשפ״ה־11, תשפ״ו, תשפ״ו־7|אחר=[127ו]}}
{{ח:תת|(א)}} רואים אדם כמובטל אם הוא רשום בלשכת שירות התעסוקה כמחוסר עבודה לפי תנאים שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה, והוא מוכן ומסוגל לעבודה במקצועו או בכל עבודה אחרת המתאימה לו (לשני אלה ייקרא להלן – עבודה מתאימה), ולשכת שירות התעסוקה לא הציעה לו עבודה כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} השר רשאי לקבוע דרכי מתן אישורים על היות אדם מובטל ועל מספר הימים שבהם היה מובטל.
{{ח:תת|(ג)}} מובטל שחלה בתקופת האבטלה או שנכללו בה ימי אבל, יראו אותו כמובטל בימי האבל או במשך 30 ימי המחלה תוך 12 חודשים מהתאריך הקובע, ולגבי מבוטח מיוחד ימנו את 12 החודשים האמורים, בלי למנות בהם תקופה של 24 חודשים, לכל היותר, בין מועד פתיחת העסק לבין מועד סגירתו, והכל בלבד שמוסד רפואי, כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 89|בסעיף 89(א)}}, אישר את מחלתו; ואולם לא ייחשב אדם כמובטל לפי סעיף קטן זה בשני הימים הראשונים בכל פעם שחלה אלא אם כן היו לו לפחות 12 ימי מחלה רצופים; לענין זה, ”מחלה“ – לרבות תאונה.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} אדם שנבחן בבחינה במקצועות מעשיים בכתב לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק לשכת עורכי הדין|חוק לשכת עורכי הדין, התשכ״א–1961}} (בסעיף קטן זה – חוק לשכת עורכי הדין), לא יראו אותו כמובטל, בתקופה שתחילתה חודשיים לפני מועד הבחינה האמורה ועד למועד הבחינה; השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע מועד של בחינה אחרת שנקבעה לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק לשכת עורכי הדין|חוק לשכת עורכי הדין}}, כמועד שממנו תימנה תקופת החודשיים האמורה; הוראת פסקה זו תחול גם על אדם ששב ונבחן בבחינה האמורה.
{{ח:תתת|(2)}} אדם שנבחן בבחינה סופית חלק ב׳ בנושא חשבונאות פיננסית מתקדמת הנערכת מטעם מועצת רואי חשבון לפי {{ח:חיצוני|חוק רואי חשבון|חוק רואי חשבון, התשט״ו–1955}} (בסעיף זה – חוק רואי חשבון), לא יראו אותו כמובטל, בתקופה שתחילתה חודשיים לפני מועד הבחינה האמורה עד למועד הבחינה; השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע מועד של בחינה אחרת שנקבעה לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק רואי חשבון|חוק רואי חשבון}}, כמועד שממנו תימנה תקופת החודשיים האמורה; הוראת פסקה זו תחול גם על אדם ששב ונבחן בבחינה האמורה.
{{ח:תתת|(3)}} אדם שנבחן בבחינה סופית חלק ב׳ בנושא ביקורת חשבונות ובעיות ביקורת מיוחדות הנערכת מטעם מועצת רואי חשבון לפי {{ח:חיצוני|חוק רואי חשבון|חוק רואי חשבון}}, לא יראו אותו כמובטל, בתקופה שתחילתה חודשיים לפני מועד הבחינה האמורה ועד למועד הבחינה; השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע מועד של בחינה אחרת שנקבעה לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק רואי חשבון|חוק רואי חשבון}}, כמועד שממנו תימנה תקופת החודשיים האמורה; הוראת פסקה זו תחול גם על אדם ששב ונבחן בבחינה האמורה.
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה עד מועד הפקיעה של {{ח:חיצוני|חוק שירות לאומי-אזרחי|חוק שירות לאומי–אזרחי, התשע״ד–2014}}, ביום 31.8.2026, חלה גם על מי שהתחיל את שירותו לפני המועד האמור גם אחרי המועד האמור עד שייסים את שירותו):}} לא יראו חייל, מתנדב בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית או משרת בשירות לאומי–אזרחי כמובטל, במהלך תקופת השירות.

{{ח:סעיף|164||תיקון: תשנ״ט־6, תשס״ג־8}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|165|עבודה מתאימה|תיקון: תשנ״ט־6, תשס״ג־8, תשס״ז|אחר=[127ז]}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ב)}} לענין {{ח:פנימי|סעיף 163|סעיף 163}} רואים עבודה מוצעת כעבודה מתאימה לאדם פלוני אם היא תואמת את מצב בריאותו וכושרו הגופני ונתמלאו בה כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} העבודה היא מסוג העבודה העיקרית שבה עבד תוך שלוש השנים שקדמו בתכוף לתאריך הקובע, או עבודה אחרת התואמת את הכשרתו המקצועית, או רמת השכלתו; השר, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע סוגי עבודה לפי קבוצות מיון, שייחשבו כעבודה מסוג העבודה העיקרית או כעבודה התואמת את ההכשרה המקצועית או את רמת ההשכלה כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} השכר בעבודה המוצעת שווה לפחות לדמי האבטלה שהיו מגיעים לו אילו היה זכאי להם;
{{ח:תתת|(3)}} העבודה המוצעת אינה מחייבת שינוי במקום מגוריו.
{{ח:תת|(ג)}} לענין {{ח:פנימי|סעיף 166|סעיף 166(ד)}} רואים הכשרה מקצועית כעבודה מתאימה לאדם פלוני אם היא תואמת את רמת השכלתו, מצב בריאותו וכושרו הגופני, ואם אינה מחייבת שינוי במקום מגוריו.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיף קטן (ב)(1) ו־(2) לא יחולו לגבי מי שבשלוש השנים שקדמו בתכוף לתאריך הקובע היה עיקר עבודתו בעבודה שהיא מטבעה עבודה עונתית, וכן לגבי כל אחד מהמנויים בפסקאות (1) עד (3) שלהלן, בתקופות המפורטות בהן, ובלבד שהשכר בעבודה המוצעת לא יפחת משכר מינימום כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק שכר מינימום|בחוק שכר מינימום}}:
{{ח:תתת|(1)}} מי שטרם מלאו לו 25 שנים – מתום 14 ימים מהתאריך הקובע;
{{ח:תתת|(2)}} מי שמלאו 25 שנים אך טרם מלאו לו 28 שנים – מתום 30 ימים מהתאריך הקובע;
{{ח:תתת|(3)}} מי שמלאו לו 28 שנים אך טרם מלאו לו 35 שנים – מתום 60 ימים מהתאריך הקובע.
{{ח:תת|(ה)}} לענין סעיפים קטנים (ב)(3) ו־(ג), אם הוצעה לאדם עבודה או הכשרה מקצועית במקום המרוחק לפחות 60 קילומטרים ממקום מגוריו הקבוע, תיחשב ההצעה כמחייבת שינוי במקום מגוריו, אלא אם כן קיימת תחבורה ציבורית תקינה למקום העבודה או ההכשרה המקצועית ובחזרה, או שהמעביד מספק הסעה למקום העבודה ובחזרה, ובלבד שזמן הנסיעה לעבודה ובחזרה העולה על שעה אחת נחשב כחלק מזמן העבודה.
{{ח:תת|(ו)}} הוצעה לאדם עבודה או הכשרה מקצועית במקום המרוחק לפחות 60 קילומטרים ממקום מגוריו, לא תיחשב ההצעה כמחייבת שינוי במקום מגוריו, אם אין לאדם בן משפחה הגר עמו, ומובטחים לו מגורים במקום העבודה או ההכשרה המקצועית והוצאות נסיעה ממקום מגוריו הקבוע למקום העבודה או ההכשרה המקצועית ובחזרה אחת לשבועיים לפחות.
{{ח:תת|(ז)}} על אף הוראות סעיפים קטנים (ה) ו־(ו), אם הוצעה עבודה או הכשרה מקצועית לאם לילד שטרם מלאו לו שבע שנים, במקום המרוחק לפחות 40 קילומטרים ממקום מגוריה הקבוע, תיחשב ההצעה כמחייבת שינוי במקום המגורים.
{{ח:תת|(ח)}} לענין סעיפים קטנים (ה) עד (ז) –
{{ח:תתת|(1)}} מרחקים יחושבו לפי המרחק שבין יישובים כמובא בפרסומי מרחקי דרך של מחלקת המדידות במשרד התשתיות הלאומיות;
{{ח:תתת|(2)}} ”בן משפחה“ – בן זוג, ילד, הורה, אח, סב או נכד;
{{ח:תתת|(3)}} מקום המגורים הקבוע של אדם ייקבע לפי הרישום בתעודת הזהות שלו.

{{ח:סעיף|166|סייגים לזכאות|תיקון: תשנ״ט־6, תשס״ג־8, תשס״ד, תשפ״ב־7|אחר=[127ח]}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ב)}} מי שהפסיק את עבודתו מרצונו, בלי שהיתה הצדקה לכך, לא יהיה זכאי לדמי אבטלה בעד 90 הימים הראשונים מיום הפסקת העבודה; השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע מה ייחשב כהצדקה לענין סעיף קטן זה.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ד)}} מי שלשכת שירות התעסוקה הציעה לו עבודה מתאימה והוא סירב לקבלה, למעט סירוב כאמור {{ח:חיצוני|חוק יישוב סכסוכי עבודה#סעיף 37ב|בסעיף 37ב(ג) לחוק יישוב סכסוכי עבודה, התשי״ז–1957}}, לא יהיה זכאי לדמי אבטלה בעד 90 הימים הראשונים מיום הסירוב, בכל פעם שסירב כאמור; הוראות סעיף קטן זה {{ח:פנימי|סעיף 171|וסעיף 171(א1)}} לא יחולו, בשנים 2022 עד 2026, לגבי מבוטחת שנולדה ביום א׳ בטבת התש״ך (1 בינואר 1960) או לאחריו ומלאו לה 60 שנים.

{{ח:קטע3|פרק ז סימן ג|סימן ג׳: דמי אבטלה}}

{{ח:סעיף|167|חישוב דמי אבטלה|תיקון: תשנ״ט־6, תשס״ז, תשפ״ב־7|אחר=[127י]}}
{{ח:תת|(א)}} דמי האבטלה ליום יחושבו באחוזים מהשכר היומי הממוצע כפי שנקבע {{ח:פנימי|לוח ז|בלוח ז׳}} בהתאם לגילו של המבוטח, או בצירופיהם, לפי הענין.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} בסעיף קטן זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”יום תשלום“ – יום שבעדו משתלמים למובטל דמי אבטלה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 171|סעיפים 171}} {{ח:פנימי|סעיף 173|ו־173}}, לפי הענין;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”השכר היומי הממוצע במשק“ – השכר הממוצע מחולק ב־25;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”התקופה הראשונה“ – 125 ימי התשלום הראשונים שלאחר התאריך הקובע;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”התקופה השניה“ – יתרת ימי התשלום שלאחר תום תקופת התשלום הראשונה.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בסעיף קטן (א) לא יעלה סכום דמי האבטלה ליום על –
{{ח:תתתת|(1)}} סכום השווה לשכר היומי הממוצע במשק בעד כל יום תשלום שבתקופה הראשונה;
{{ח:תתתת|(2)}} סכום השווה לשני שלישים מהשכר היומי הממוצע במשק בעד כל יום תשלום שבתקופה השניה.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), לעניין מובטלת שחל לגביה {{ח:פנימי|סעיף 171|סעיף 171(א)(1ג)}}, לא יעלה סכום דמי האבטלה ליום על סכום השווה ל־1.46% מהשכר הממוצע כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}}, בעד ימי התשלום שמהיום ה־176 ואילך שלאחר התאריך הקובע.

{{ח:סעיף|168|חישוב דמי אבטלה לחייל שעבד פחות מחודש|אחר=[127יא]}}
{{ח:ת}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 167|סעיף 167}}, דמי האבטלה ליום, לחייל כאמור {{ח:פנימי|סעיף 170|בסעיף 170(ב)(2)}}, לא יעלו על החלק ה־25 מסכום השווה ל־80% משכר המינימום כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שכר מינימום|בחוק שכר מינימום}}.

{{ח:סעיף|169||תיקון: תשנ״ח־8|אחר=[127יב]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|170|השכר היומי הממוצע|תיקון: תשנ״ז־5, תשס״ב־7, תשס״ג־11, תשס״ג־12, תשס״ח־3, תשע״ב־13|אחר=[127יג]}}
{{ח:תת|(א)}} השכר היומי הממוצע, לגבי מובטל שאינו חייל, יחושב לפי ההכנסה שממנה מגיעים דמי ביטוח אבטלה, לרבות אותו סכום שממנו היו מגיעים דמי ביטוח אילולא השיעור המרבי הקבוע לתשלום דמי ביטוח, בתקופה של ששת החודשים הקלנדריים האחרונים שבעדם שולמו דמי ביטוח אבטלה לפני התאריך הקובע.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} השכר היומי הממוצע, לגבי מובטל שהוא חייל, יחושב לפי השכר שממנו מגיעים דמי ביטוח אבטלה בתקופת השנה שקדמה לתאריך הקובע.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), לא יפחת השכר היומי הממוצע לגבי החייל ממחצית הסכום הבסיסי.
{{ח:תת|(ב1)}} השכר היומי הממוצע לגבי מובטל שבתכוף לפני התאריך הקובע היה זכאי לדמי פגיעה כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 92|בסעיף 92}}, יחושב לפי השכר שממנו מגיעים דמי ביטוח אבטלה בתקופה של ששת החודשים הקלנדריים האחרונים שקדמו לחודש שבעדו הגיעו לו לראשונה דמי הפגיעה האמורים, אם הוא גבוה מהשכר היומי הממוצע המחושב לפי סעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)}} מקום שלפי הוראות סעיף זה קיימות אפשרויות שונות של חישוב השכר היומי הממוצע, ייעשה החישוב לפי הנוח ביותר למובטל.
{{ח:תת|(ד)}} אם בתאריך הקובע או לאחריו חל פיצוי, יוגדל השכר היומי הממוצע בשיעור הפיצוי מה־1 בחודש שבו חל הפיצוי.
{{ח:תת|(ה)}} מובטלת שבתכוף לפני התאריך הקובע נעדרה מעבודתה לפי {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 6|סעיפים 6}} {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 7|או 7 לחוק עבודת נשים}}, וחל פיצוי לאחר תום התקופה ששימשה בסיס לחישוב השכר היומי הממוצע, יוגדל השכר היומי הממוצע לפי שיעור התנודות של השכר הממוצע, מיום השינוי בשכר הממוצע.
{{ח:תת|(ו)}} בשום מקרה לא יעלה השכר היומי הממוצע על החלק ה־25 מההכנסה המרבית הקבועה {{ח:פנימי|לוח יא|בלוח י״א}}, ולא יפחת משכר מינימום יומי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שכר מינימום#סעיף 1|בסעיף 1 לחוק שכר מינימום}}, או משכר מינימום חלקי למי שחל לגביו {{ח:חיצוני|חוק שכר מינימום#סעיף 2|סעיף 2 לחוק האמור}}.
{{ח:תת|(ז)}} השר יקבע את דרכי חישוב השכר היומי הממוצע כאמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב). קביעת דרכי חישוב השכר היומי הממוצע כאמור בסעיף קטן (א) טעונה את הסכמת שר האוצר ואת אישור ועדת העבודה והרווחה.

{{ח:סעיף|171|תקופה מרבית לדמי אבטלה|תיקון: תשנ״ח, תש״ס־2, תשס״ב־6, תשס״ז, תשס״ט־4, ק״ת תש״ע, ק״ת תש״ע־2, תשפ״ב־7|אחר=[127יד]}}
{{ח:תת|(א)}} לא ישולמו דמי אבטלה למובטל בחודש פלוני אם קיבל דמי אבטלה בעד מספר ימים כלהלן באותו חודש ובאחד עשר החודשים שקדמו בתכוף לאותו חודש, ולגבי מבוטח מיוחד ימנו את 11 החודשים האמורים, בלי למנות בהם תקופה של 24 חודשים, לכל היותר, בין מועד פתיחת העסק לבין מועד סגירתו, ולעניין מובטלת שחלות לגביה פסקאות (1ב) או (1ג) – אם קיבלה דמי אבטלה בעד מספר הימים האמור באותן פסקאות באותו חודש וב־17 החודשים שקדמו בתכוף לאותו חודש:
{{ח:תתת|(1)}} 175 – אם מלאו לו 45 שנים, או שמלאו לו 35 שנים וישנם שלושה תלויים בו כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 247|בסעיף 247}};
{{ח:תתת|(1א)}} 138 – אם מלאו לו 35 שנים ולא מתקיים בו האמור בפסקה (1), או אם טרם מלאו לו 35 שנים וישנם שלושה תלויים בו כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 247|בסעיף 247}};
{{ח:תתת|(1ב)}} 300 – אם היא מבוטחת שנולדה ביום א׳ בטבת התש״ך (1 בינואר 1960) או לאחריו ומלאו לה 60 שנים;
{{ח:תתת|(1ג)}} 300 – אם היא מבוטחת שנולדה ביום א׳ בטבת התש״ך (1 בינואר 1960) או לאחריו, מלאו לה 57 שנים וטרם מלאו לה 60 שנים;
{{ח:תתת|(2)}} 70 – אם הוא מבוטח כאמור {{ח:פנימי|סעיף 158|בפסקאות (2) או (3) להגדרת {{ח:הערה|”}}מבוטח{{ח:הערה|“}} שבסעיף 158}} אף אם חלק מתקופת הזכאות לפי פסקה זו חל לאחר תום התקופה של שנה מתום השירות כאמור באותה הגדרה, ובלבד שתקופת הזכאות היא רצופה והחלה לפני תום השנה;
{{ח:תתת|(2א)}} 67 – אם מלאו לו 25 שנים וטרם מלאו לו 28 שנים;
{{ח:תתת|(2ב)}} 50 – אם טרם מלאו לו 25 שנים;
{{ח:תתת|(3)}} 100 – בכל מקרה אחר.
{{ח:תת|(א1)}} מספר הימים המפורט בסעיף קטן (א) בפסקאות (1), (1א), (2) ו־(3), לפי הענין, לגבי מי שסירב לקבל עבודה מתאימה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 166|בסעיף 166(ד)}}, יופחת ב־30 ימים או במספר הימים הנותרים מיום הסירוב שבעדם היה זכאי לדמי אבטלה אלמלא הוראות סעיף קטן זה, לפי הנמוך מביניהם.
{{ח:תת|(ב)}} השר, לאחר התייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי להורות בתקנות על הארכת התקופות הנקובות בסעיף קטן (א), בעתות של אבטלה ממושכת או כללית בכל שטח המדינה או באזור מסויים, וכן לקבוע הוראות מיוחדות בדבר הזכאות לדמי אבטלה, שיעורם ותשלומם בפרק הזמן שבו הוארכו התקופות כאמור, הכל לגבי כלל המובטלים או לגבי סוגים מהם.

{{ח:סעיף|171א|הפחתת שיעור ותקופת התשלום במקרים מיוחדים|תיקון: תש״ס־2}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יום קובע“ – תאריך קובע שבו התחילה תקופת אבטלה שבעדה, או בעד חלק ממנה, משתלמים למובטל דמי אבטלה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקופה קובעת“ – 48 חודשים רצופים שתחילתם ביום קובע;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקופת תשלום מרבית“ – מספר הימים המרבי לתשלום דמי אבטלה החל, לפי הענין, על מובטל לפי {{ח:פנימי|סעיף 171|סעיף 171(א)}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יתרת תקופה קובעת“, לענין מובטל ששולמו לו דמי אבטלה בעד תקופת תשלום מרבית אשר חלה במהלך תקופה קובעת – התקופה שמתום תקופת התשלום המרבית האמורה ועד תום התקופה הקובעת האמורה.
{{ח:תת|(ב)}} כפוף להוראות סעיף קטן (ג), ביתרת תקופה קובעת –
{{ח:תתת|(1)}} לא ישולמו למובטל דמי אבטלה בעד תקופה העולה על 80% מתקופת תשלום מרבית;
{{ח:תתת|(2)}} לא יעלה סכום דמי האבטלה ליום על 85% מסכום דמי האבטלה ליום החל לגביו לפי {{ח:פנימי|סעיף 167|סעיפים 167(ב)(2)}} {{ח:פנימי|סעיף 168|או 168}}, לפי הענין;
{{ח:תת|(ג)}} כל תקופה קובעת, לגבי מובטל, תחל ביום הקובע הראשון החל לאחר תום התקופה הקובעת שקדמה לה.
{{ח:תת|(ד)}} התקופה הקובעת, אשר תחול לראשונה על מובטל, תחל ביום הקובע לגביו החל לראשונה לאחר יום ט׳ בטבת התשנ״ו (1 בינואר 1996).
{{ח:תת|(ה)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על מי שמלאו לו 40 שנים.

{{ח:סעיף|172|תחילת תשלום דמי אבטלה|אחר=[127טו]}}
{{ח:ת}} לא ישולמו דמי אבטלה בעד חמשת ימי האבטלה הראשונים מכל תקופה של ארבעה חודשים רצופים המתחילים בתאריך הקובע.

{{ח:סעיף|173|דמי אבטלה למי שנמצא בהכשרה מקצועית|תיקון: תש״ס־2, תשס״ב־6, תשס״ג־6, תשס״ו־4, תשס״ח־11, תשפ״ב־11|אחר=[127טז]}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} זכאי שנשלח להכשרה מקצועית ישולמו לו, דמי אבטלה בסכום השווה להפרש שבין התשלומים הניתנים לו בהכשרה המקצועית לבין מלוא דמי האבטלה שהיה זכאי להם אילו היה מובטל.
{{ח:תתת|(1א)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תתת|(3)}} השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע סוגים של הכשרה מקצועית שבהם לא יהא בתשלומים הניתנים בהכשרה המקצועית כדי להשפיע על הזכאות לדמי האבטלה כאמור בפסקה (1), והכל לפי מבחנים וסייגים שנקבעו.
{{ח:תת|(ב)}} השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע תנאים לתשלום דמי אבטלה לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ג)}} על מי שמקבל דמי אבטלה לפי סעיף זה יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 167|סעיפים 167 עד 172}}, ואולם על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 171|בסעיף 171(א)}} לא ישולמו לזכאי מיוחד דמי אבטלה לתקופה העולה על 138 ימים, והוראות {{ח:פנימי|סעיף 171א|סעיף 171א}} לא יחולו לגביו; לענין זה, ”זכאי מיוחד“ – מי שהתקיימו בו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} ההכשרה המקצועית שאליה נשלח טרם הסתיימה והוא משתתף בה באופן סדיר;
{{ח:תתת|(2)}} לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 171|סעיפים 171}} {{ח:פנימי|סעיף 171א|ו־171א}}, הוא זכאי לדמי אבטלה בעד תקופה קצרה מ־138 ימים;
{{ח:תתת|(3)}} הוא הוכיח להנחת דעתו של המוסד כי לא סיים 12 שנות לימוד.
{{ח:תת|(ד)}} לענין סעיף זה, יראו חייל כזכאי, אף אם לא השלים את תקופת האכשרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 161|בסעיף 161}}.

{{ח:סעיף|173א||תיקון: תשס״ג־5, תשס״ג־8}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|174|מענק למי שעבד בעבודה מועדפת|תיקון: תשנ״ז־6, תשנ״ט־5, תשס״א־3, תשס״ג־2, תשס״ו־4, תשס״ז, תשס״ז־8, תשע״ב־7, תשפ״א־6|אחר=[127טז1]}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עבודה מועדפת“ – עבודה במקום עבודה או בסוג עבודה כמפורט {{ח:פנימי|לוח ח|בלוח ח׳}}, ובלבד שלגבי אדם פלוני העבודה אינה עבודה מתאימה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 165|בסעיף 165(א) ו־(ב)}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”השיעור לחייל“ – שיעור דמי האבטלה שהיה משתלם לחייל לפי {{ח:פנימי|סעיף 170|סעיף 170(ב)(2)}} אילולא הוראות {{ח:פנימי|סעיף 168|סעיף 168}}, ואולם על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 167|סעיף 167(א)}}, יחושב השיעור כאמור באחוזים מהשכר כפי שנקבע {{ח:פנימי|לוח ז|בטור א׳ של לוח ז׳}}.
{{ח:תת|(ב)}} מבוטח שמתקיימים בו כל אלה זכאי למענק כאמור בסעיף קטן (ג):
{{ח:תתת|(1)}} אילו התקיים בו האמור {{ח:פנימי|סעיף 163|בסעיף 163(א)}} הוא היה זכאי לדמי אבטלה; לענין זה, יראו חייל כזכאי לדמי אבטלה, אף אם לא השלים את תקופת האכשרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 161|בסעיף 161}};
{{ח:תתת|(2)}} הוא עבד ששה חודשים לפחות, מתוך שנתיים מיום שחרורו משירות סדיר על פי {{ח:חיצוני|חוק שירות בטחון|חוק שירות בטחון}}, למעט שירות צבאי לפי התחייבות לשירות קבע, בעבודה מועדפת והוכיח להנחת דעתו של פקיד התביעות כי עבד כאמור בעבודה מועדפת; במניין השנתיים האמורות לא יובאו בחשבון ימים שבהם שירת המבוטח בשירות מילואים כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות המילואים|בחוק שירות המילואים, התשס״ח–2008}};
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(פקעה);}}
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:הערה|(פקעה).}}
{{ח:תת|(ג)}} המענק יהיה בסכום השווה ל־50% מהשיעור לחייל בעד 138 ימי אבטלה, בניכוי ימי האבטלה שבעדם קיבל דמי אבטלה באחד עשר החודשים שקדמו בתכוף לתחילת העבודה המועדפת.
{{ח:תת|(ד)}} השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע כללים, תנאים, דרכי הוכחה וסייגים לתשלום מענק לפי סעיף זה, לרבות מענק חלקי, גם למי שעבד בעבודה מועדפת תקופה פחותה מששה חודשים; כן יקבע כאמור את המועד או המועדים לתשלום המענק, דרכי חישובו ואופן תשלומו, ובלבד שהמענק ישולם לא יאוחר מתום התקופה של שנתיים, האמורה בסעיף קטן (ב).
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (מענק למובטל שעובד בעבודה מועדפת)|תקנות הביטוח הלאומי (מענק למובטל שעובד בעבודה מועדפת), התשמ״ג–1983}}.}}
{{ח:תת|(ה)}} הוראות סעיף זה אינן גורעות מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 176|סעיף 176}}.
{{ח:תת|(ו)|(1)}} מענק, למעט מענק חלקי, בשיעור שנקבע לפי סעיף זה, ישולם למי שמתקיימים בו התנאים שבסעיף קטן (ב), גם אם עבד בעבודה שאינה עבודה מועדפת, אם מתקיימים בו כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הוא עבד בעבודה נדרשת שהיא לגביו עבודה מתאימה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 165|בסעיף 165(א) ו־(ב)}};
{{ח:תתתת|(ב)}} הוא הוכיח, להנחת דעתו של פקיד התביעות, כי עבד כאמור בסעיף קטן (ב)(2) בעבודה נדרשת; לענין סעיף קטן זה, ”עבודה נדרשת“ – עבודה במקומות עבודה ובסוגי עבודה כמפורט {{ח:פנימי|לוח ח|בלוח ח׳}}.
{{ח:תתת|(2)}} השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לשנות או להחליף את {{ח:פנימי|לוח ח|לוח ח׳}}.
{{ח:תת|(ז)}} על אף האמור בסעיף קטן (ו), יינתן מענק חלקי למי שהועסק בעבודה נדרשת כאמור {{ח:פנימי|לוח ח פרט ד|בחלק (ד) בלוח ח׳}}, והתקיימו בו כל התנאים שבסעיף הקטן האמור, אף אם עבד תקופה שפחתה משישה חודשים ובלבד שלא פחתה מארבעה חודשים.

{{ח:סעיף|174א|מענק לחבר קיבוץ שיתופי או קיבוץ מתחדש|תיקון: תשנ״ט־5, תשע״ז־5}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 174|סעיף 174}} יחולו גם לגבי חייל, שהוא חבר אגודה שיתופית שהיא קיבוץ שיתופי או קיבוץ מתחדש ואשר רואים אותו כעובד לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}} {{ח:פנימי|סעיף 3א|או 3א}}.

{{ח:סעיף|175|דמי אבטלה למקבל קצבת פרישה|תיקון: תשנ״ח, תשס״ה־2, תש״ע־9|אחר=[127טז2]}}
{{ח:תת|(א)}} הזכאי לדמי אבטלה ובעד אותו זמן יש לו הכנסה מקצבת פרישה, מגמול פרישה או מקצבת התאמה, ינוכה מדמי האבטלה, המגיעים לו ליום לפי {{ח:פנימי|סעיף 167|סעיף 167}}, סכום השווה להכנסתו היומית שמקורה בקצבה או בגמול כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} השר יקבע את דרכי חישוב ההכנסה היומית כאמור בסעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה, ”קצבת פרישה“ – קצבה המשתלמת עקב פרישה מכל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} עבודה;
{{ח:תתת|(2)}} שירות בצבא הגנה לישראל;
{{ח:תתת|(3)}} שירות במשטרת ישראל;
{{ח:תתת|(4)}} שירות בשירות בתי הסוהר.

{{ח:סעיף|176|דמי אבטלה למי שיש לו הכנסה מעבודה או ממשלח יד|תיקון: תשס״ט־4, תשפ״ד־2, תשפ״ה־12, תשפ״ו־6|אחר=[127טז3]}}
{{ח:תת|(א)}} הזכאי לדמי אבטלה, למעט אדם שנבחן בבחינות לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 163|סעיף 163(ד)}}, ובעד אותו זמן יש לו הכנסה מעבודה או ממשלח יד, תנוכה ההכנסה הממוצעת היומית מהעבודה או ממשלח היד מדמי האבטלה המגיעים לו ליום.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(פקע).}}
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(פקע).}}
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 31.3.2026 עד יום 31.3.2027):}} הזכאי לדמי אבטלה שיש לו הכנסה כאמור בסעיף קטן (א) מעיסוקו במשלח ידו כעובד עצמאי בתקופה הקובעת כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 179כח|בסעיף 179כח}}, תחושב הכנסתו לעניין הניכוי שלפי הסעיף הקטן האמור באותה תקופה, על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 345|בסעיף 345}} או לפיו, על פי אישור של רואה חשבון או יועץ מס בדבר הכנסותיו בתקופה האמורה.

{{ח:סעיף|176א|מענק למובטל שעובד בשכר נמוך|תיקון: תשנ״ט־6, תשס״ג־8, תשס״ט־4|אחר=[ה״ש 3א; 127טז4]}}
{{ח:תת|(א)}} מענק, לרבות מענק חלקי, בסכום האמור בסעיף קטן (ב), ישולם לעובד העובד בעבודה בהיקף משרה של 50% לפחות, ושאינה עבודה מתאימה לגביו לפי {{ח:פנימי|סעיף 165|סעיף 165}}, וכן לעובד כאמור שהעבודה שהוצעה לו נחשבת עבודה מתאימה לגביו רק מחמת הוראות {{ח:פנימי|סעיף 165|סעיף 165(ד)}}, אם נתמלאו לגביו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא עובד 100 ימים לפחות, ולגבי מענק חלקי – 25 ימים לפחות, בתוך שנים עשר החודשים שמהתאריך הקובע, בעבודה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 165|בסעיף 165(ד)}} שהציע לו שירות התעסוקה;
{{ח:תתת|(2)}} השכר בעבודה האמורה בפסקה (1) נמוך מדמי האבטלה אשר להם היה זכאי אילולא הוצעה לו העבודה (להלן – עבודה בשכר נמוך).
{{ח:תת|(ב)}} סכום המענק יהיה שווה להפרש שבין סכום השווה ל־50% מההכנסה הממוצעת היומית מעבודתו בשכר נמוך, ובין דמי האבטלה ליום שהיו משתלמים לו אילולא היה עובד, והכל בעד כל אחד מהימים שבהם עבד בעבודה שבשלהם היה זכאי לדמי אבטלה לפי מספר הימים החל לגביו בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 171|סעיף 171}}, או שהיה זכאי בשלהם לדמי אבטלה, אילולא חל לגביו {{ח:פנימי|סעיף 165|סעיף 165(ד)}}; במניין הימים כאמור לא יימנו ימים שחלו בתוך 30 הימים הראשונים שבעדם שולמו לו דמי אבטלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 160|סעיף 160}}; מספר הימים שבעדם ישולם המענק לא יעלה על 100.
{{ח:תת|(ג)}} הפסיק העובד לעבוד בעבודה בשכר נמוך, לא יחולו לגבי הפסקה כאמור הוראות {{ח:פנימי|סעיף 166|סעיף 166(ב)}}.
{{ח:תת|(ד)}} השכר היומי הממוצע לגבי מי שהיה למובטל בתוך שישה חודשים מהיום שבו הפסיק לעבוד בעבודה בשכר נמוך, יחושב לפי ההכנסה שהיתה לו לפני התאריך הקובע שקדם לאותה עבודה, ובלבד שדמי האבטלה לא יפחתו מדמי האבטלה שחושבו לפי {{ח:פנימי|סעיף 170|סעיף 170}}.
{{ח:תת|(ה)}} השר יקבע תנאים, כללים, סייגים, מועדים ודרכי חישוב לתשלום המענק לפי סעיף זה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (מענק למובטל שעובד בשכר נמוך)|תקנות הביטוח הלאומי (מענק למובטל שעובד בשכר נמוך), התשנ״ה–1994}}.}}
{{ח:תת|(ו)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), לא יעלה סכום המענק ליום על ההפרש שבין השכר היומי הממוצע ששימש בסיס לחישוב דמי האבטלה שהיו משתלמים לו אילולא היה עובד, ובין ההכנסה הממוצעת היומית מהעבודה בשכר נמוך.
{{ח:תת|(ז)}} על דמי האבטלה שלפיהם מחושב המענק לפי סעיף זה, יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 167|סעיף 167(ב)(2)}}.

{{ח:קטע3|פרק ז סימן ד|סימן ד׳: שונות}}

{{ח:סעיף|177|ניכוי מס הכנסה|אחר=[127יז]}}
{{ח:ת}} מדמי האבטלה ינכה המוסד במקור מס הכנסה לפי הוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 164|סעיפים 164}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 243|ו־243 לפקודת מס הכנסה}} והתקנות לפיה.

{{ח:סעיף|177א|תשלום דמי אבטלה למבוטח בחופשה ללא תשלום|תיקון: תשפ״א־11}}
{{ח:ת}} לא ישולמו דמי אבטלה לפי {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}} למבוטח שהעסקתו הופסקה בשל הוצאתו לחופשה ללא תשלום, אלא אם כן מתקיימים לגביו שניים אלה:
{{ח:תת|(1)}} הוא הוצא לחופשה ללא תשלום ביוזמת המעסיק לתקופה של 30 ימים רצופים לפחות (בסעיף זה – תקופת החל״ת);
{{ח:תת|(2)}} הוא אינו זכאי לשכר בעד תקופת החל״ת.

{{ח:סעיף|177ב|אי־&lt;wbr&gt;התחשבות בימי האבטלה לפי {{ח:פנימי|פרק ז סימן ה|סימנים ה׳}} {{ח:פנימי|פרק ז סימן ו|ו־&lt;wbr&gt;ו׳}} במניין תקופות ימי האבטלה לפי סעיפים מסוימים|תיקון: תשפ״א־11}}
{{ח:תת|(א)}} במניין תקופות ימי האבטלה המפורטות להלן לא יובאו בחשבון ימי האבטלה שבעדם שולמו דמי אבטלה למובטל לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז סימן ה|סימן ה׳}}:
{{ח:תתת|(1)}} ימי האבטלה שקיבל מובטל בחודש פלוני ובאחד עשר החודשים שקדמו בתכוף לאותו חודש, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 171|בסעיף 171(א)}};
{{ח:תתת|(2)}} ימי האבטלה בתקופת התשלום המרבית וביתרת התקופה הקובעת, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 171א|בסעיף 171א}}; לעניין פסקה זו לא יובאו בחשבון גם ימי האבטלה שבעדם שולמו למובטל דמי אבטלה לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז סימן ו|סימן ו׳}};
{{ח:תתת|(3)}} ימי האבטלה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 174|בסעיף 174(ג)}}.
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה, ”הוראות {{ח:פנימי|פרק ז סימן ה|סימן ה׳}}“ – הוראות {{ח:פנימי|פרק ז סימן ה|סימן ה׳ לפרק זה}} כנוסחן {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_575830.pdf|בחוק הביטוח הלאומי (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה – תיקון מס׳ 216) (הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה), התש״ף–2020}}, כתוקפן ביום כ׳ בתמוז התשפ״א (30 ביוני 2021).

{{ח:סעיף|177ג|הוראות מיוחדות לעניין מבוטחת שחל לגביה {{ח:פנימי|סעיף 171|סעיף 171(א)(1ג)}}|תיקון: תשפ״ב־7}}
{{ח:תת|(א)}} הוצעה למבוטחת שחל לגביה {{ח:פנימי|סעיף 171|סעיף 171(א)(1ג)}}, הכשרה מקצועית הולמת, ביום ה־176 שבעדו קיבלה דמי אבטלה לאחר התאריך הקובע (בסעיף זה – היום ה־176) ואילך, והיא סירבה להצעה סירוב שאינו סביר, תישלל זכאותה לדמי אבטלה ממועד הסירוב; בסעיף קטן זה, ”הכשרה מקצועית הולמת“ – הכשרה מקצועית מתאימה, ההולמת את השכלתה וכישוריה של המבוטחת, שמתקיימת בקרבת מקום מגוריה, במקום נגיש עבורה פיזית, ויש תחבורה ציבורית תקינה ממקום המגורים של המבוטחת אל המקום שבו ההכשרה מתקיימת.
{{ח:תת|(ב)}} לעניין תשלום דמי אבטלה למבוטחת שחל לגביה {{ח:פנימי|סעיף 171|סעיף 171(א)(1ג)}}, הנמצאת בהכשרה מקצועית, יקראו בתקופה שמהיום ה־176 ואילך את {{ח:פנימי|סעיף 173|סעיף 173(א)}}, כך שבמקום ”70%“ יבוא ”100%“, אולם דמי האבטלה ליום בעד התקופה האמורה לא יעלו על סכום השווה ל־1.46% מהשכר הממוצע.

{{ח:סעיף|178|הענקת אבטלה|אחר=[127יח&lt;wbr&gt;(א)]}}
{{ח:ת}} קטין שמלאו לו 15 שנים ועוד לא מלאו לו 18 שנים המשתתף בפרנסת הוריו או שהוא ללא הורים ואין בידי לשכת שירות התעסוקה לספק לו עבודה על פי הכללים שנקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה, יהיה זכאי להענקת אבטלה; שיעור ההשתתפות בפרנסה כאמור, וכן שיעור הענקת האבטלה והתנאים לקבלתה, ייקבעו בכללים.

{{ח:סעיף|179|תנאי להענקה|אחר=[127יח&lt;wbr&gt;(ב)]}}
{{ח:ת}} הענקת אבטלה לא תינתן אלא בתנאי שהקטין משתתף בתקופת האבטלה, וכל עוד הוא משתתף, בהכשרה מקצועית, בסידורי תעסוקה או בפעילות אחרת, שהשר הכיר בהם והם הוצעו לו בדרך שנקבעה, זולת אם אינו יכול להשתתף בהם מנסיבות שנקבעו.

{{ח:קטע3|פרק ז סימן ה|סימן ה׳: הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה בתקופת ההתמודדות עם נגיף הקורונה החדש {{ח:הערה|(פקע)}}|תיקון: ק״ת תש״ף, תש״ף־4, תש״ף־5}}

{{ח:סעיף|179א||תיקון: ק״ת תש״ף, תש״ף־4, תש״ף־5}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|179ב||תיקון: ק״ת תש״ף, ק״ת תש״ף־2, תש״ף־4, תש״ף־5}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|179ג||תיקון: ק״ת תש״ף, ק״ת תש״ף־2, תש״ף־4, תש״ף־5}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|179ד||תיקון: ק״ת תש״ף, ק״ת תש״ף־2, תש״ף־4, תש״ף־5}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|179ה||תיקון: ק״ת תש״ף, תש״ף־4, תש״ף־5}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|179ו||תיקון: תש״ף־4, תש״ף־5}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|179ז||תיקון: תש״ף־5, תשפ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|179ח||תיקון: תש״ף־5}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|179ט||תיקון: תש״ף־5}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:קטע3|פרק ז סימן ו|סימן ו׳: הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה בהמשך לתקופת ההתמודדות עם נגיף הקורונה החדש {{ח:הערה|(פקע)}}|תיקון: תשפ״א־11}}

{{ח:סעיף|179י||תיקון: תשפ״א־11}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|179יא||תיקון: תשפ״א־11}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|179יב||תיקון: תשפ״א־11}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|179יג||תיקון: תשפ״א־11}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|179יד||תיקון: תשפ״א־11}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|179טו||תיקון: תשפ״א־11}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:קטע3|פרק ז סימן ז|סימן ז׳: הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה – חרבות ברזל {{ח:הערה|(פקע)}}|תיקון: תשפ״ד־2}}

{{ח:סעיף|179טז||תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|179יז||תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|179יח||תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|179יט||תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|179כ||תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|179כא||תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:קטע3|פרק ז סימן ח|סימן ח׳: הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה – תקופת הלחימה – יוני 2025 – חרבות ברזל {{ח:הערה|(פקע)}}|תיקון: תשפ״ה־12}}

{{ח:סעיף|179כב||תיקון: תשפ״ה־12}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|179כג||תיקון: תשפ״ה־12}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|179כד||תיקון: תשפ״ה־12}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|179כה||תיקון: תשפ״ה־12}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|179כו||תיקון: תשפ״ה־12}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|179כז||תיקון: תשפ״ה־12}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:קטע3|פרק ז סימן ט|סימן ט׳: הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה – תקופת הלחימה שהחלה ביום י״א באדר התשפ״ו (28 בפברואר 2026)|תיקון: תשפ״ו־6}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 31.3.2026 עד יום 31.3.2027):}}

{{ח:סעיף|179כח|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק ז סימן ט|סימן ט׳}}|תיקון: תשפ״ו־6, תשפ״ו־9}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ז סימן ט|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפסקת העסקה“, של עובד – הפסקת העסקתו של עובד, באחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הודעת המעסיק על פיטורי העובד;
{{ח:תתת|(2)}} הוצאת העובד לחופשה ללא תשלום, בתנאים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 177א|בסעיף 177א}}, ואולם לעניין זה יקראו את {{ח:פנימי|סעיף 177א|פסקה (1) של הסעיף האמור}} כך שאחרי ”ביוזמת המעסיק“ יבוא ”או ביוזמת העובד“{{ח:הערה|,}} במקום ”30“ יבוא ”10“ ואחרי ”רצופים לפחות“ יבוא ”שתחילתם בתקופה הקובעת או שהוא הוצא לחופשה ללא תשלום לתקופה של חמישה ימים רצופים לפחות שתחילתם ביום י״א באדר התשפ״ו (28 בפברואר 2026) או י״ב באדר התשפ״ו (1 במרץ 2026)“;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”התקופה הקובעת“ – התקופה שמיום י״א באדר התשפ״ו (28 בפברואר 2026) עד יום כ״ז בניסן התשפ״ו (14 באפריל 2026), או עד תום תקופת ההארכה אם נקבעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 179לד|סעיף 179לד}}.

{{ח:סעיף|179כט|הוראות מיוחדות לעניין תקופת האכשרה|תיקון: תשפ״ו־6}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|פרק ז|בפרק זה}}, מבוטח שהעסקתו הופסקה במהלך התקופה הקובעת ואינו זכאי לדמי אבטלה לפי {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}} רק בשל כך שלא השלים תקופת אכשרה בת 12 חודשים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 161|בסעיף 161}}, אך צבר תקופת אכשרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 161|באותו סעיף}} בת שישה חודשים לפחות, יהיה זכאי לדמי אבטלה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 171|סעיף 171}}.
{{ח:תת|(ב)}} מבוטח כאמור בסעיף קטן (א) שהוא אדם עם מוגבלות, יהיה זכאי לדמי אבטלה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 171|סעיף 171}}, אם צבר תקופת אכשרה כאמור בסעיף קטן (א), בת שלושה חודשים לפחות; בסעיף קטן זה, ”אדם עם מוגבלות“ – מי שמתקיים בו אחד מאלה לפחות:
{{ח:תתת|(1)}} הוא זכאי לקצבה המנויה בהגדרה ”קצבת נכה“ שבהסכם לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9 לחוק הביטוח הלאומי}} בדבר תשלום מענק חד־פעמי בעד חודש אפריל 2020 למי שמשתלמות לו קצבאות מסוימות;
{{ח:תתת|(2)}} הוא זכאי לפטור ממס לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 9.5|סעיף 9(5) לפקודת מס הכנסה}}.
{{ח:תת|(ג)}} מבוטח כאמור בסעיף קטן (א) שהוא בן זוג של משרת מילואים יהיה זכאי לדמי אבטלה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 171|סעיף 171}}, אם צבר תקופת אכשרה כאמור בסעיף קטן (א), בת שלושה חודשים לפחות; בסעיף קטן זה, ”משרת מילואים“ – מי ששירת שירות מילואים של 90 ימים לפחות ב־12 החודשים שקדמו ליום הקובע.
{{ח:תת|(ד)}} מבוטח כאמור בסעיף קטן (א) שהוא פצוע יהיה זכאי לדמי אבטלה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 171|סעיף 171}}, אם צבר תקופת אכשרה כאמור בסעיף קטן (א), בת שלושה חודשים לפחות; בסעיף זה, ”פצוע“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מי שנקבעה לו דרגת נכות על ידי ועדה רפואית מכוח {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים}}, בשל פגימה שמקורה בתקופה שמיום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023), וכן מי שהגיש בקשה להכרה כנכה בנסיבות אלה וקצין התגמולים אישר את בקשתו מכוח {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)#סעיף 31|סעיף 31 לחוק הנכים}}, אף אם טרם נקבעה לו דרגת נכות כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} מי שהוכר כנפגע פעולת איבה על ידי הרשות המאשרת בהתאם {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה#סעיף 10|לסעיף 10 לחוק נפגעי פעולות איבה}} בשל פגיעת איבה שמקורה בתקופה שמיום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023).
{{ח:תת|(ה)}} מבוטח כאמור בסעיף קטן (א) שהוא בן זוג של פצוע יהיה זכאי לדמי אבטלה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 171|סעיף 171}}, אם צבר תקופת אכשרה כאמור בסעיף קטן (א), בת שלושה חודשים לפחות.
{{ח:תת|(ו)}} מבוטח כאמור בסעיף קטן (א) שפונה מביתו, יהיה זכאי לדמי אבטלה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 171|סעיף 171}}, אם צבר תקופת אכשרה כאמור בסעיף קטן (א), בת שלושה חודשים לפחות; בסעיף זה, ”פונה מביתו“ – מי שפונה מביתו בשל נזק שנגרם לביתו כתוצאה מהתקפה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951}}, ובלבד שמסר למוסד אישור מהרשות המקומית שבתחומה נמצא הבית שממנו פונה או אישור אחר שקבע שר העבודה לפי הוראות {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_12202037.pdf|חוק הגנה על עובדים בשעת חירום (תיקון מס׳ 6 והוראת שעה), התשפ״ו–2026}}.
{{ח:תת|(ז)}} לעניין מבוטח שהעסקתו הופסקה במהלך התקופה הקובעת, {{ח:פנימי|סעיף 161|בסעיף 161(ג)(2)}}, במקום ”שישה“ יקראו ”שלושה“.

{{ח:סעיף|179ל|הארכת תקופת התשלום המרבית לדמי אבטלה|תיקון: תשפ״ו־6}}
{{ח:ת}} על אף הוראות {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}}, מבוטח שהעסקתו הופסקה במהלך התקופה הקובעת ואינו זכאי לדמי אבטלה לפי {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}} רק בשל כך שתקופת התשלום המרבית הקבועה לגביו לפי {{ח:פנימי|סעיף 171א|סעיף 171א}} הסתיימה לפני התקופה הקובעת או במהלכה, והתאריך הקובע לגביו חל בתקופה הקובעת, יהיה זכאי לדמי אבטלה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}} בעד הימים שבהם לא היה מועסק במהלך התקופה הקובעת.

{{ח:סעיף|179לא|הארכת תקופת התשלום המרבית לדמי אבטלה למבוטח שעבודתו הופסקה בתקופת הלחימה – יוני 2025 – חרבות ברזל|תיקון: תשפ״ו־6}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 171|בסעיפים 171}} {{ח:פנימי|סעיף 171א|ו־171א}}, מבוטח שהעסקתו הופסקה במהלך התקופה הקובעת לפי {{ח:פנימי|פרק ז סימן ט|סימן זה}} וגם במהלך התקופה הקובעת לפי {{ח:חיצוני|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה – חרבות ברזל)|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ״ה–2025}}, ואינו זכאי לדמי אבטלה לפי {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}} רק בשל כך שתקופת התשלום המרבית הקבועה לגביו לפי {{ח:פנימי|סעיף 171|סעיף 171}} {{ח:פנימי|סעיף 171א|או 171א}}, לפי העניין, הסתיימה לפני התקופה הקובעת או במהלכה, יהיה זכאי לדמי אבטלה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}} בעד הימים שבהם לא היה מועסק במהלך התקופה הקובעת.

{{ח:סעיף|179לב|תחילת תשלום דמי האבטלה|תיקון: תשפ״ו־6}}
{{ח:ת}} לעניין תשלום דמי אבטלה בעד התקופה הקובעת, יקראו את {{ח:פנימי|סעיף 172|סעיף 172}} כך שבסופו יבוא ”למעט בתקופה הראשונה שחלה בתקופה הקובעת“.

{{ח:סעיף|179לג|סייג לתחולה|תיקון: תשפ״ו־6}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 320|סעיף 320(ז)(4ב)}} לא יחולו לעניין תשלום דמי אבטלה בעד התקופה הקובעת.

{{ח:סעיף|179לד|הארכת התקופה הקובעת|תיקון: תשפ״ו־6}}
{{ח:ת}} שר האוצר, בהסכמת שר העבודה ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי, בצו, להאריך את התקופה הקובעת, ובלבד שתסתיים לא יאוחר מיום כ״ז באייר התשפ״ו (14 במאי 2026), אם מצא כי הדבר נדרש בשל הימשכות תקופת הלחימה שהחלה ביום י״א באדר התשפ״ו (28 בפברואר 2026).

{{ח:קטע2|פרק ח|פרק ח׳: ביטוח זכויות עובדים בהליכי חדלות פירעון|תיקון: תשע״ח־5|אחר=[פרק ו׳3]}}

{{ח:סעיף|180|הגדרות|תיקון: תשנ״ט, תשע״ח־5|אחר=[127נג]}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ח|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עובד“ – מי שמבוטח או היה מבוטח כעובד לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מעביד של עובד“ – לרבות מי שהיה מעבידו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שכר עבודה“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הגנת השכר#סעיף 1|בסעיף 1 לחוק הגנת השכר}}, לרבות סכום שלפי כל דין רואים אותו כשכר עבודה ולהוציא תגמול לפי {{ח:פנימי|פרק יב|פרק י״ב}}; פחת שכר העבודה של עובד פלוני משכר המינימום שלו הוא זכאי לפי {{ח:חיצוני|חוק שכר מינימום|חוק שכר מינימום}}, יהיה שכר העבודה שכר המינימום האמור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הסכם קיבוצי“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הסכמים קיבוציים#סעיף 1|בסעיף 1 לחוק הסכמים קיבוציים, התשי״ז–1957}}, לרבות הסכם כאמור שלא הוגש לרישום ולרבות צו הרחבה לפי {{ח:חיצוני|חוק הסכמים קיבוציים|החוק האמור}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פיצויי פיטורים“ – פיצויי פיטורים המגיעים מכוח {{ח:חיצוני|חוק פיצויי פיטורים|חוק פיצויי פיטורים}} או מכוח הסכם קיבוצי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קופת גמל“ – כל גוף שעל פי הוראות הסכם קיבוצי, חוזה עבודה או הסכם אחר שבין העובד והמעביד ולפי הסכמתו של אותו גוף, על מעביד להעביר אליו כספים, מכספי המעביד, מכספי העובד שנוכו משכרו או מכספי שניהם, לשם צבירתן או הבטחתן של זכויות העובד הקשורות בעבודתו, בהפסקת עבודתו או בפרישתו ממנה או בביטוחו הסוציאלי (לכל אלה ייקרא להלן – תשלומים סוציאליים);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוב שכר עבודה“ – לרבות סכום שנוכה משכרו של עובד שלא על פי חיקוק על מנת להעבירו לאדם שאינו קופת גמל ולא הועבר לתעודתו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוב לקופת גמל“ – תשלומים סוציאליים שלא הועברו לקופת גמל ופיצויי הלנת שכר לגביהם כאמור {{ח:חיצוני|חוק הגנת השכר#סעיף 19א|בסעיף 19א(ב) לחוק הגנת השכר}}.

{{ח:סעיף|181|מבוטחים|אחר=[127נד]}}
{{ח:ת}} המבוטחים לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}} הם עובד וקופת גמל.

{{ח:סעיף|182|הזכות לגמלה|תיקון: תשנ״ז־5, תשע״ח־5, תשפ״ג־6|אחר=[127נה]}}
{{ח:ת}} מבוטח יהיה זכאי לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}} אם ניתן לגבי מעבידו של העובד המבוטח אחד מאלה, לפי הענין:
{{ח:תת|(1)}} לגבי מעסיק שהוא יחיד – צו לפתיחת הליכים לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי}}, ואם נפטר המעסיק – צו לניהול העיזבון בהליך חדלות פירעון לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|החוק האמור}};
{{ח:תת|(1א)}} לגבי מעסיק שהוא תאגיד – צו לפתיחת הליכים לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי}};
{{ח:תת|(2)}} לפירוק אגודה שנוסדה לפי {{ח:חיצוני|חוק העותמאני על האגודות|החוק העותמאני על האגודות}} (להלן – אגודה עותמאנית) והוא פירוק שנעשה בידי בית המשפט או בהשגחתו;
{{ח:תת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|(4)}} צו לפירוק אגודה שיתופית לפי {{ח:חיצוני|פקודת האגודות השיתופיות|פקודת האגודות השיתופיות}};
{{ח:תת|(5)}} צו לפירוק עמותה שניתן לפי {{ח:חיצוני|חוק העמותות#סעיף 49|סעיף 49(4) לחוק העמותות}};
{{ח:תת|(6)}} צו פירוק חברה לתועלת הציבור כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות, התשנ״ט–1999}}, שניתן לפי {{ח:חיצוני|פקודת החברות#סעיף 257|סעיף 257(4) לפקודת החברות}}.

{{ח:סעיף|183|שיעור הגמלה לעובד|תיקון: תשנ״ו, תשנ״ט, תשס״ג־11, תשס״ט־4, תשע״ח־5, תשפ״ג־6|אחר=[127נו]}}
{{ח:תת|(א)}} הגמלה שתשולם לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}} לעובד תהיה סכום חוב שכר העבודה ופיצויי הפיטורים שמעבידו חייב לו, עד סכום שלא יעלה על הסכום הבסיסי כפול 13 לגבי כל עובד, בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 189|סעיף 189(ב)}}, ובלבד שחוב שכר העבודה כאמור לא ישולם בעד תקופה שלפני 12 החודשים שקדמו בתכוף למועד שבו נותקו יחסי עובד ומעביד, או למועד מתן צו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 182|סעיף 182}}, לפי המוקדם מביניהם.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), לא הורה בית המשפט בצו לפתיחת הליכים לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#חלק ב פרק ד|פרק ד׳ לחלק ב׳ לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי}}, על פירוק התאגיד שהוא מעסיקו של העובד המבוטח –
{{ח:תתת|(1)}} לא ישולם חוב שכר העבודה כאמור בסעיף קטן (א) בעד תקופה שלפני חמשת החודשים שקדמו בתכוף למועד מתן הצו;
{{ח:תתת|(2)}} סכום פיצויי הפיטורים וכן כל סכום מחוב שכר העבודה שמקורו בזכויות הנובעות מסיום יחסי עבודה ישולמו לפי הוראות סעיף קטן (א) רק אם לאחר אישור התוכנית לשיקום כלכלי על ידי בית המשפט לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי}} או לאחר אישור מכירת פעילותו העסקית של התאגיד לשם שיקומו הכלכלי על ידי בית המשפט לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|החוק האמור}}, לא המשיך העובד לעבוד אצל מעסיק שמתקיים לגביו אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הוא התאגיד שלגביו אושרה התוכנית לשיקום כלכלי או אושרה מכירת פעילותו העסקית;
{{ח:תתתת|(ב)}} הוא התאגיד שלו נמכרה הפעילות העסקית של תאגיד כאמור בפסקת משנה (א);
{{ח:תתתת|(ג)}} הוא בעל שליטה באחד מהתאגידים האמורים בפסקאות משנה (א) או (ב), או שאחד מהם הוא בעל שליטה בו;
{{ח:תתתת|(ד)}} הוא תאגיד אשר הוא ואחד מהתאגידים שבפסקאות משנה (א) או (ב), נמצאים בשליטת אותו בעל שליטה;
{{ח:תת}} לעניין סעיף זה, ”שליטה“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}}.
{{ח:תת|(ג)}} אין בהוראות סעיף קטן (ב) כדי לגרוע מזכותו של העובד לקבל תמורה נוספת במסגרת התוכנית לשיקום כלכלי לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי}}.

{{ח:סעיף|184|שיעור הגמלה לקופת גמל|תיקון: תשנ״ט־3, תשס״ג־11|אחר=[127נז]}}
{{ח:תת|(א)}} הגמלה שתשולם לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}} לקופת גמל תהיה סכום החוב שמעבידו של עובד חייב לה, עד סכום שלא יעלה על סכום השווה לסכום הבסיסי כפול שניים לגבי כל עובד, בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 189|סעיף 189(ב)}}.
{{ח:תת|(ב)}} הגיע למספר קופות גמל חוב כאמור בסעיף קטן (א), לא יעלה סך כל הגמלה לכל קופות הגמל יחד על הסכום המרבי האמור בסעיף זה.

{{ח:סעיף|185|גמלה לחבר קיבוץ שיתופי|תיקון: תשס״ג־11, תשע״ז־5, תשע״ח־5|אחר=[127נז1]}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חבר אגודה שיתופית“ – מי שביום מתן צו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 182|בסעיף 182(4)}}, היה שבע שנים לפחות חבר באגודה שיתופית שהיא קיבוץ שיתופי, שרואים אותו כעובד לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הכנסה חודשית“ – סכום ההכנסה החודשית של חבר אגודה שיתופית כפי שחושב לאחרונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 344|סעיף 344(א)(1)}} לפני מועד מתן צו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 182|בסעיף 182(4)}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 183|סעיפים 183}} {{ח:פנימי|סעיף 184|ו־184}}, הגמלה, שתשולם לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}} לחבר אגודה שיתופית, תהיה סכום הכנסתו החודשית כפול מספר השנים שבהם היה חבר האגודה השיתופית לאחר שמלאו לו 18 שנים, ועד הסכום המרבי של הסכום הבסיסי כפול שמונה.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}}, למעט {{ח:פנימי|סעיף 183|סעיפים 183}} {{ח:פנימי|סעיף 184|ו־184}}, יחולו על חבר אגודה שיתופית, בשינויים המחוייבים.

{{ח:סעיף|185א|גמלה לחבר קיבוץ מתחדש|תיקון: תשע״ז־5, תשע״ח־5}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הכנסה חודשית“ – סכום ההכנסה החודשית של חבר קיבוץ מתחדש כפי שחושב לאחרונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 344א|סעיף 344א}} לפני מועד מתן צו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 182|בסעיף 182(4)}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חבר קיבוץ מתחדש“ – מי שהיה חבר קיבוץ מתחדש ביום מתן צו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 182|בסעיף 182(4)}}, והתקיים בו האמור {{ח:פנימי|סעיף 3א|בסעיף 3א(א)}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 183|סעיפים 183}} {{ח:פנימי|סעיף 184|ו־184}}, הגמלה שתשולם לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}} לחבר קיבוץ מתחדש, תהיה סכום הכנסתו החודשית כפול מספר השנים שבהן היה חבר, ועד הסכום המרבי של הסכום הבסיסי כפול עשר.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}}, למעט {{ח:פנימי|סעיף 183|סעיפים 183}} {{ח:פנימי|סעיף 184|ו־184}}, יחולו על חבר קיבוץ מתחדש, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|186|פרסום הסכומים המרביים|אחר=[127נח]}}
{{ח:ת}} השר יפרסם ברשומות הודעה בדבר השינויים בסכומים המרביים שיחולו מכוח {{ח:פנימי|סעיף 183|סעיפים 183}} {{ח:פנימי|סעיף 184|ו־184}}.

{{ח:סעיף|187|זקיפת חובות|אחר=[127נט]}}
{{ח:תת|(א)}} עלה חוב שכר עבודה ופיצויי פיטורים של מעביד לעובדו הזכאי לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}} על הסכום המרבי האמור {{ח:פנימי|סעיף 183|בסעיף 183}}, תיזקף תחילה הגמלה המגיעה לו לחוב שכר העבודה, ואחריו – לחוב פיצויי פיטורים.
{{ח:תת|(ב)}} עלה חובו של מעביד לקופת גמל או לקופות גמל על הסכום המרבי האמור {{ח:פנימי|סעיף 184|בסעיף 184}}, תיזקף הגמלה המגיעה להן לחובות המפורטים להלן לפי סדר העדיפות הבא:
{{ח:תתת|(1)}} ביטוח פנסיה מכוח הסכם קיבוצי;
{{ח:תתת|(2)}} ביטוח פנסיה מכוח הסכם אחר;
{{ח:תתת|(3)}} ביטוח בריאות;
{{ח:תתת|(4)}} קופת תגמולים;
{{ח:תתת|(5)}} כל מטרה אחרת.
{{ח:תת|(ג)}} הגיעו למספר קופות גמל חובות למטרה פלונית כאמור בסעיף קטן (ב)(1) עד (4), וסך כל החוב לאותה המטרה עלה על הסכום המרבי האמור {{ח:פנימי|סעיף 184|בסעיף 184}} או על יתרת הגמלה שנשארה עד הסכום המרבי, לפי הענין, תתחלק הגמלה או יתרתה בין קופות הגמל לפי היחס שבין סכומי החובות המגיעים להן לאותה מטרה.
{{ח:תת|(ד)}} היה החוב המגיע לפי סעיף קטן (ב)(5) מיועד למספר מטרות או למספר קופות גמל וסך כל החוב עלה על הסכום המרבי האמור {{ח:פנימי|סעיף 184|בסעיף 184}} או על יתרת הגמלה שנשארה עד הסכום המרבי, לפי הענין, תתחלק הגמלה או יתרתה בין קופות הגמל לפי היחס שבין סכומי החובות המגיעים להן לגבי המטרות האמורות, ובין המטרות – לפי היחס שבין סכומי החובות המגיעים לאותה קופת גמל למטרות האמורות.

{{ח:סעיף|188|הגמלה כשכר, כפיצויים או כתשלום לקופה|אחר=[127ס]}}
{{ח:ת}} גמלה המשתלמת לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}} יראו לכל דבר, בכפוף להוראות חוק זה והתקנות לפיו, כשכר עבודה, כפיצויי פיטורים או כתשלום לקופת גמל, לפי הענין.

{{ח:סעיף|189|הגשת תביעה לגמלה|תיקון: תשנ״ט, תשע״ח־5|אחר=[127סא]}}
{{ח:תת|(א)}} הזכאי לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}} יגיש תביעתו למוסד.
{{ח:תת|(ב)}} הגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}} תשולם רק לגבי חובות בעד שכר עבודה או פיצויי פיטורים או לקופת גמל שפקיד התביעות קיבל את תביעתם לפי הדין החל עליו.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ד)}} השר רשאי לקבוע פרטים שיש לכלול בתביעה ואת הטפסים להגשתה.

{{ח:סעיף|190|תשלום הגמלה|תיקון: תשע״ח־5|אחר=[127סב]}}
{{ח:תת|(א)}} המוסד ישלם לכל זכאי לגמלה את סכום הגמלה המגיע לו לאחר ניכוי הסכומים כמתחייב מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 189|סעיף 189(ג)}}; סכום שנוכה כאמור יעביר המוסד לאדם שאליו הוא נועד.
{{ח:תת|(ב)}} המוסד ישלח הודעה על תשלום הגמלה או על דחיית הבקשה לתשלום הגמלה לנאמן בהליכי חדלות פירעון; השר רשאי לקבוע הוראות לעניין זה.

{{ח:סעיף|191|עובד שנפטר|אחר=[127סג]}}
{{ח:תת|(א)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 303|סעיף 303(ג)}}, אם נפטר עובד לפני ששולמה הגמלה המגיעה לו לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}}, תשולם הגמלה בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק הגנת השכר#סעיף 7|סעיף 7 לחוק הגנת השכר}}, ולשאירים כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק פיצויי פיטורים#סעיף 5|בסעיף 5 לחוק פיצויי פיטורים}}, הכל לפי הענין.
{{ח:תת|(ב)}} שאירים הזכאים לפיצויי פיטורים לפי {{ח:חיצוני|חוק פיצויי פיטורים#סעיף 5|סעיף 5 לחוק פיצויי פיטורים}}, יהיו זכאים לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}} לענין פיצויי הפיטורים המגיעים להם לפי {{ח:חיצוני|חוק פיצויי פיטורים#סעיף 5|סעיף 5 האמור}}, עד לסכום המרבי הנקוב {{ח:פנימי|סעיף 183|בסעיף 183}} ובכפוף ליתר הוראות {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}}.

{{ח:סעיף|192|תביעות המוסד כלפי המפרק|תיקון: תשנ״ז־5, תשע״ח־5, תשפ״ד־3|אחר=[127סה]}}
{{ח:תת|(א)}} שילם המוסד גמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}}, יעברו זכויותיו של הזכאי לה למוסד לצורך גבייתה במסגרת הליכי חדלות הפירעון או פירוק התאגיד, לפי העניין, ואולם –
{{ח:תתת|(1)}} זכויותיו של המוסד לביטוח לאומי לא יהיו בדין קדימה;
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה, ”דין קדימה“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי}}.

{{ח:סעיף|193|שיפוט|תיקון: תשע״ח־5|אחר=[127סו]}}
{{ח:ת}} הסמכות לדון ולפסוק בכל תובענה לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}} תהיה למי שבידו סמכות שיפוט בהליכי חדלות הפירעון או פירוק התאגיד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 182|בסעיף 182}}.

{{ח:סעיף|194|תקנות|תיקון: תשע״ח־5|אחר=[127סד]}}
{{ח:תת|(א)}} השר רשאי לקבוע הוראות בדבר סדרי הגשת תביעות לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}} הוראות בדבר העברת המסמכים מהנאמן למוסד הדרושים לשם בירור זכאות העובד לתשלום הגמלה וכן הוראות בדבר העברת סכומי הגמלאות והניכויים והמועדים לביצוע הפעולות האמורות.
{{ח:תת|(ב)}} השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע סדרים אחרים במקום האמורים {{ח:פנימי|סעיף 189|בסעיפים 189}} {{ח:פנימי|סעיף 190|ו־190}}.
{{ח:תת|(ג)}} השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע הוראות, כללים, תנאים ומבחנים בדבר תשלום גמלה ואישור תביעה לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}}.

{{ח:קטע2|פרק ט|פרק ט׳: ביטוח נכות|אחר=[פרק ו׳2]}}
{{ח:קטע3|פרק ט סימן א|סימן א׳: הגדרות|תיקון: תשס״ח־10}}

{{ח:סעיף|195|הגדרות|תיקון: תשנ״ו, תשס״ג־3, תשס״ג־5, תשס״ד, תשס״ז־5, תשס״ח־10, תשע״ז־6, תש״ף־2, תש״ף־4, תש״ף־5, תשפ״א־11, תשפ״ב־9, תשפ״ב־10, תשפ״ג־5|אחר=[127כא]}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ט|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל ליקוי חמור“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הכנסה“ – הכנסה שהשר קבע באישור ועדת העבודה והרווחה ומתאריך שקבע, וכל זמן שלא קבע כאמור – ”הכנסה“ כמשמעותה {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה}}, הכל למעט קצבת ילדים לפי {{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳}}, ולמעט הענקות מכוח {{ח:חיצוני|חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה)#סעיף 40|סעיף 40(ב1)(2) לחוק חיילים משוחררים}};
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (הגדרת הכנסת נכה)|תקנות הביטוח הלאומי (הגדרת הכנסת נכה), תשל״ו–1975}}, לעניין הגדרת ”הכנסה“.}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הכנסה מעבודה או ממשלח יד“ – הכנסה חודשית, בפועל, לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.1|סעיף 2(1)}}, {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.2|(2)}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.8|או (8) לפקודת מס הכנסה}}, ולעניין {{ח:פנימי|סעיף 200|סעיפים 200}}, {{ח:פנימי|סעיף 201|201}} {{ח:פנימי|סעיף 202|ו־202}} – גם הכנסה מדמי אבטלה כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 158|בסעיף 158}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זכאי במשך תקופה ממושכת“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ליקוי“ – ליקוי גופני, שכלי או נפשי הנובע ממחלה, מתאונה או ממום מלידה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבוטח“ – תושב ישראל שמלאו לו 18 שנים וטרם הגיע לגיל הפרישה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נכה“ – מבוטח, למעט עקרת בית, שכתוצאה מליקוי מתקיימים בו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(2)}} אין לו כושר להשתכר מעבודה או ממשלח יד, או שכושרו להשתכר כאמור צומצם עקב הליקוי, בין בבת אחת ובין בהדרגה, ב־50% או יותר (לאי־כושר או להפחתת הכושר כאמור ייקרא בחוק זה – אי־כושר להשתכר); לעניין {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}} יראו כנכה גם מי שהיה עובד קטין בתכוף לפני שנגרם לו אי־הכושר להשתכר;
{{ח:תתת|(3)}} אין לו הכנסה בפועל מעבודה או ממשלח יד או שהכנסתו כאמור אינה עולה על 60% מהשכר הממוצע לתקופה של 90 ימים רצופים לפחות מהתאריך הקובע;
{{ח:תת}} השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע כללים ומבחנים לעניין הגדרת נכה כאמור;
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (צמצום בהשתכרות)|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (צמצום בהשתכרות), התשמ״ד–1984}}.}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עובד קטין“ – עובד תושב ישראל שמלאו לו 16 שנים אך לא 18 שנים והוא זכאי לשכר שבעדו חייב מעבידו בתשלום דמי ביטוח לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}}, ובלבד שמתקיימים בו התנאים שהיו מזכים אותו להענקת אבטלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 178|סעיף 178(א)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עקרת בית“ – כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 238|בסעיף 238}}, למעט אם מתקיים בה אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} היא עבדה כעובדת או כעובדת עצמאית תקופה של 12 חודשים רצופים, או 24 חודשים אף אם אינם רצופים, מתוך 48 החודשים שקדמו להגשת התביעה למוסד;
{{ח:תתת|(2)}} היא חיה בנפרד מבן זוגה ולא גרה עמו תקופה של 24 חודשים לפחות בתכוף לפני הגשת התביעה למוסד;
{{ח:תתת|(3)}} היא היתה זכאית, בתכוף לפני נישואיה, לקצבה חודשית לפי {{ח:פנימי|סעיף 199|סעיף 199(1)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עקרת בית נכה“ – מבוטחת שהיא עקרת בית ושכתוצאה מליקוי אין לה כושר לבצע פעולות שמקובל לבצע במשק בית רגיל, או שכושרה כאמור צומצם עקב הליקוי, בין בבת אחת ובין בהדרגה, ב־50% או יותר (לאי־כושר כאמור ייקרא להלן – אי־כושר לתפקד);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”התאריך הקובע“ – התאריך שבו, עקב הליקוי, נגרם למבוטח אי־כושר להשתכר לתקופה של 90 ימים רצופים לפחות, ובלבד שלא ייקבע תאריך קובע הקודם לתקופה של 15 החודשים שבתכוף לפני יום הגשת התביעה למוסד, ולא יובא בחשבון אי־כושר להשתכר אלא בתקופה של 15 החודשים האמורים.

{{ח:קטע3|פרק ט סימן ב|סימן ב׳: תנאי הזכאות}}

{{ח:סעיף|196|הזכאות לגמלת נכות|תיקון: תשס״ב־11, תשע״ו־14, תשע״ז־6, תשע״ח־4, תשפ״ב־3|אחר=[127כב&lt;wbr&gt;(א), &lt;wbr&gt;(ד)]}}
{{ח:תת|(א)}} נכה זכאי לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}} אם אי־הכושר להשתכר נגרם לו בהיותו תושב ישראל או בהיותו תושב ארץ־ישראל לפני יום ו׳ באייר התש״ח (15 במאי 1948), או אם בהגיעו לגיל 18 היה תושב ישראל ונכה, אף אם הליקוי נגרם לפני היותו תושב ישראל או אם הליקוי שבשלו נגרם אי הכושר להשתכר, נגרם בישראל בהיותו קטין תושב ישראל.
{{ח:תת|(ב)}} הזכות לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}} תתחיל בתום 90 ימים מהתאריך הקובע.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), נכה שמתקיימים בו כל התנאים המפורטים להלן והוא אינו זכאי לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}} רק בשל כך שטרם חלפו 90 ימים מהתאריך הקובע, תשולם לו בעד פרק הזמן שבין היום ה־31 לבין היום ה־90 מהתאריך הקובע קצבה חודשית מלאה כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 200|בסעיף 200}}:
{{ח:תתתת|(א)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתתת|(ב)}} נקבעה לו דרגת אי־כושר להשתכר של 100% למשך תקופה של שישה חודשים רצופים לפחות;
{{ח:תתתת|(ג)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1) ובסעיף קטן (ב), לנכה שזכאי לקצבה חודשית מלאה כמשמעותה בפסקה (1) ונוסף על כך זכאי לגמלה לפי {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה)#סעיף 5|תקנה 5(ד) לתקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה), התש״ע–2010}} (בפסקה זו – גמלת ילד נכה) או לקצבת שירותים מיוחדים לפי {{ח:פנימי|סעיף 206|סעיף 206}} (בפסקה זו – קצבה מיוחדת), ישולם בעד פרק הזמן שבין היום ה־31 לבין היום ה־90 מהתאריך הקובע, הגבוה מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} גמלת ילד נכה;
{{ח:תתתת|(ב)}} הסכום המתקבל מחיבור סכום התשלום לפי פסקה (1) וסכום הקצבה המיוחדת, ואם אינו זכאי לקצבה מיוחדת – סכום התשלום לפי פסקה (1).

{{ח:סעיף|197|הוראות מיוחדות לענין עולים|תיקון: תשנ״ח־11, תשנ״ט־2, תשס״ו־4|אחר=[127כב1&lt;wbr&gt;(א), &lt;wbr&gt;(ב)]}}
{{ח:תת|(א)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 196|סעיף 196(א)}}, עולה שאי־כושרו להשתכר נגרם לפני היותו תושב ישראל, יהיה זכאי לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}} יחולו על כל עולה בשינויים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} לא ידון המוסד בתביעה לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}} של עולה אלא אחרי תום 9 חודשים מהיום שבו נעשה עולה; הוראה זו באה להוסיף, לגבי עולה שאי־כושרו להשתכר נגרם בהיותו תושב ישראל, על הוראות {{ח:פנימי|סעיף 207|סעיף 207(א)}}, ולא לגרוע מהן;
{{ח:תתת|(2)}} הזכות לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}} של עולה תתחיל בתום 12 חודשים מהיום שבו נעשה עולה; הוראה זו באה להוסיף, לגבי עולה שאי־כושרו להשתכר נגרם בהיותו תושב ישראל, על הוראות {{ח:פנימי|סעיף 196|סעיף 196(ב)}}, ולא לגרוע מהן;
{{ח:תתת|(3)}} לשם הקביעה שצמצום בכושר השתכרות של עולה חל לאחר שהיה תושב ישראל, לענין הגדרת נכה {{ח:פנימי|סעיף 195|שבסעיף 195}}, לא תובא בחשבון הכנסה שהיתה לו בהיותו מחוץ לישראל.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”עולה“ – תושב ישראל שמתקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} בידו אשרת עולה או תעודת עולה לפי {{ח:חיצוני|חוק השבות|חוק השבות}};
{{ח:תתת|(2)}} בידו אשרה ורישיון לישיבת קבע או אשרה ורישיון לישיבת ארעי מסוג א/5, לפי {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל|חוק הכניסה לישראל}}, וניתן לו סל קליטה מהמשרד לקליטת העליה.

{{ח:סעיף|198|הוראות מיוחדות לענין עקרת בית|אחר=[127כג]}}
{{ח:ת}} השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע כללים, מבחנים ותנאים לזכויותיה של עקרת בית נכה לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}}, לרבות כללים ותנאים לבדיקת אי־כושרה לתפקד.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (הוראות מיוחדות לענין עקרת בית)|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (הוראות מיוחדות לענין עקרת בית), התשמ״ד–1984}}.}}

{{ח:קטע3|פרק ט סימן ג|סימן ג׳: גמלאות}}

{{ח:סעיף|199|סוגי גמלאות נכות|תיקון: תשס״ב־11|אחר=[127כה&lt;wbr&gt;(א)&lt;wbr&gt;(1)–&lt;wbr&gt;(3)]}}
{{ח:ת}} נכה זכאי לגמלאות אלו:
{{ח:תת|(1)}} קצבה חודשית – לפי {{ח:פנימי|סעיף 200|סעיפים 200 עד 202}};
{{ח:תת|(2)}} שיקום מקצועי – לפי {{ח:פנימי|סעיף 203|סעיפים 203 עד 205}};
{{ח:תת|(3)}} השתתפות המוסד במתן שירותים מיוחדים – לפי {{ח:פנימי|סעיף 206|סעיף 206}};
{{ח:תת|(4)}} גמלה לנכה הלוקה במוגבלות קשה – לפי {{ח:פנימי|סעיף 206א|סעיף 206א}}.

{{ח:סעיף|200|קצבה מלאה ושיעורה|תיקון: תשנ״ה, תשנ״ה־4, תשנ״ו, תשס״ג־5, תשס״ג־11, תשס״ח־10, תשע״ז־6, תשע״ח־4, תש״ף־7, תשפ״ב־3|אחר=[127לו, 127לז]}}
{{ח:תת|(א)}} נכה יחיד שהכנסתו מעבודה או ממשלח יד אינה עולה על 50.23% מהשכר הממוצע, ושנקבעה לו דרגת אי־כושר להשתכר של 100% זכאי לקצבה ששיעורה הוא צירוף השיעורים האלה מקצבת יחיד מלאה כמשמעותה בסעיף קטן (ב) (להלן – קצבה חודשית מלאה):
{{ח:תתת|(1)}} 107%;
{{ח:תתת|(2)}} 20.6%, למעט לעניין מי שהוראות {{ח:פנימי|סעיף 307|סעיף 307}} חלות לגביו;
{{ח:תתת|(3)}} 21.40%;
{{ח:תתת|(4)|(א)}} 17%, למעט לעניין מי שהוראות {{ח:פנימי|סעיף 307|סעיף 307}} חלות לגביו;
{{ח:תתתת|(ב)}} 4.62%, לעניין מי שהוראות {{ח:פנימי|סעיף 307|סעיף 307}} חלות לגביו.
{{ח:תת|(ב)}} שיעור הקצבה המלאה ליחיד יהיה 25% מהסכום הבסיסי (להלן – קצבת יחיד מלאה).
{{ח:תת|(ג)}} היו לנכה תלויים שהם תושבי ישראל, תשולם לו בעדם, נוסף על קצבה חודשית מלאה, תוספת תלויים כדלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} בעד בן זוג שהכנסתו אינה עולה על הסכום הנקוב {{ח:פנימי|לוח ט פרט 1|בפרט 1 שבלוח ט׳}} – 12.5% מהסכום הבסיסי;
{{ח:תתת|(2)}} בעד כל אחד משני ילדיו הראשונים – 10% מהסכום הבסיסי; לענין זה, ”ילד“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 238|בסעיף 238}}.
{{ח:תת|(ד)}} תוספת התלויים המשתלמת לפי סעיף קטן (ג) תוגדל ב־7%.

{{ח:סעיף|200א||תיקון: תשס״ב־11, תשס״ח־10, תשע״ד־4, תשע״ז־6, תשע״ח־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|201|קצבה חלקית|תיקון: תשנ״ה, תשנ״ה־4, תשנ״ו־6, תשס״ג־5, תשס״ח־10, תשע״ח־4, תשפ״ב־3|אחר=[127לח]}}
{{ח:תת|(א)}} נכה, שנקבעה לו דרגת אי־כושר להשתכר שאינה עולה על 74%, זכאי לקצבה חודשית חלקית בעדו ובעד התלויים בו שהם תושבי ישראל, בסכום שיחסו לקצבה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 200|בסעיף 200(א)(1) ו־(4)(א), (ג) ו־(ד)}}, לפי הענין, הוא כיחס שבין אחוז דרגת אי־כושרו להשתכר לבין מאה, וכן לקצבה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 200|בסעיף 200(א)(3)}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), לגבי נכה כאמור באותו סעיף קטן שיש לו הכנסה מעבודה או ממשלח יד בשיעור העולה על 21% מהשכר הממוצע, תהא הקצבה החודשית בעד התלויים בו שהם תושבי ישראל, בסכום השווה לסכום תוספת התלויים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 200|בסעיף 200(ג) ו־(ד)}}.

{{ח:סעיף|202|ניכוי הכנסות מקצבה|תיקון: תשנ״ה, תשנ״ה־4, תשנ״ו־6, תשס״ב, תשס״ב־11, תשס״ג־5, תשס״ח־10, תשע״ז־6, תשע״ח־4, תשפ״ב־4, תשפ״ג־5|אחר=[127לט, 127כב1&lt;wbr&gt;(ג)]}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ב)}} נכה שהיתה לו הכנסה –
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(2)}} היתה לו הכנסה מעבודה או ממשלח יד ינוכה מקצבת הנכות המשתלמת בעדו לפי {{ח:פנימי|סעיף 200|סעיף 200(א)}} הסכום המתקבל מסך המכפלות של חלקי הכנסתו של המבוטח, הנקובים לגביו {{ח:פנימי|לוח ח1|בטור א׳ של לוח ח׳1}}, בשיעורים הנקובים לצדם {{ח:פנימי|לוח ח1|בטור ב׳}}; נותרה יתרה לניכוי לאחר שבוצע הניכוי האמור, תנוכה היתרה מתוספת התלויים החלה לגביו; נקבעה לנכה דרגת אי־כושר בשיעור נמוך מ־100%, תשולם קצבתו בסכום הנמוך מבין אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הסכום המתקבל מניכוי של סך המכפלות של חלקי הכנסתו של המבוטח, הנקובים לגביו {{ח:פנימי|לוח ח1|בטור א׳ של לוח ח׳1}}, בשיעורים הנקובים לצדם {{ח:פנימי|לוח ח1|בטור ב׳}}, מקצבה חודשית מלאה; נותרה יתרה לניכוי לאחר שבוצע הניכוי האמור, תנוכה היתרה מתוספת התלויים החלה לגביו;
{{ח:תתתת|(ב)}} הסכום המחושב בעדו לפי {{ח:פנימי|סעיף 201|סעיף 201(א) ו־(ב)}}, ולגבי מי שהכנסתו מעבודה או ממשלח יד אינה עולה על 21% מהשכר הממוצע – הסכום המחושב בעדו לפי {{ח:פנימי|סעיף 201|סעיף 201(א)}} בלבד;
{{ח:תתתת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), לא תשולם קצבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 200|סעיפים 200}} {{ח:פנימי|סעיף 201|ו־201}} למבוטח אם שיעורה נמוך מ־2.68% מהסכום הבסיסי; לעניין זה, תחושב הקצבה שמבוטח זכאי לה, בצירוף תוספת התלויים החלה לגביו, בהתאם להכנסותיו ובהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 200|סעיפים 200}}, {{ח:פנימי|סעיף 201|201}} וסעיף זה;
{{ח:תתת|(3)}} היתה לו הכנסה חודשית שלא מעבודה או ממשלח יד, תנוכה הכנסה זו מההפרש שבין הקצבה המשולמת לו ובין הקצבה החודשית המלאה, ובלבד שלא יובא בחשבון לעניין הכנסתו האמורה סכום השווה ל־11.37% מהשכר הממוצע.

{{ח:סעיף|203|שיקום מקצועי – תנאים|תיקון: תשס״ח־10|אחר=[127מ]}}
{{ח:ת}} מבוטח שאירע לו ליקוי בהיותו תושב ישראל או בהיותו תושב ארץ־ישראל לפני ו׳ באייר התש״ח (15 במאי 1948), או מבוטח שבהגיעו לגיל 18 היה תושב ישראל ונכה או שנגרם לו ליקוי בהיותו עובד קטין, זכאי לשיקום מקצועי אם נתמלאו בו אלה:
{{ח:תת|(1)}} נקבעו לו עקב הליקוי לפחות 20% נכות בהתאם למבחני נכות מכוח {{ח:פנימי|סעיף 118|סעיף 118}};
{{ח:תת|(2)}} אין הוא מסוגל עוד, עקב ליקויו, לעסוק בעבודתו הקודמת או בעבודה מתאימה אחרת;
{{ח:תת|(3)}} הוא זקוק להכשרה מקצועית שתאפשר לו לחזור לעבודתו הקודמת או להשתלב בעבודה התואמת את כישוריו לאחר אירוע הליקוי;
{{ח:תת|(4)}} הוא ניתן לשיקום מקצועי; כללים ומבחנים לענין זה יקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה.

{{ח:סעיף|204|שיקום מקצועי – כללים|אחר=[127מא]}}
{{ח:ת}} שיקום מקצועי יינתן לפי אותם העקרונות והכללים ובאותן הדרכים החלים לגבי נפגע לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}}; התקנות וההוראות בדבר שיקום מקצועי מכוח {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}} יחולו לגבי מבוטח כאמור {{ח:פנימי|סעיף 203|בסעיף 203}}, בשינויים המחוייבים, זולת אם קבע השר הוראה אחרת.

{{ח:סעיף|205|שיקום מקצועי למי שהגיע לגיל פרישה|תיקון: תשס״ד, תשע״ז־12|אחר=[127מב]}}
{{ח:ת}} מי שזכאי לשיקום מקצועי לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}} והגיע בעת מתן השיקום לגיל הפרישה, רשאי להשלים את השיקום המקצועי גם מעבר לגיל האמור.

{{ח:סעיף|206|שירותים מיוחדים|תיקון: תשנ״ח־2, תשס״ד|אחר=[127כה]}}
{{ח:תת|(א)}} שירותים מיוחדים הניתנים לאדם לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}} הם שירותים לטיפול אישי בו ולעזרת בית לשירותו האישי ולמשק ביתו.
{{ח:תת|(ב)}} השתתפות המוסד במתן שירותים מיוחדים לנכה תהיה לפי כללים, מבחנים ובשיעורים שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה לכלל הנכים או לסוגיהם.
{{ח:תת|(ג)}} השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע כללים, מבחנים ושיעורים להשתתפות המוסד במתן שירותים מיוחדים למבוטח, אף אם אינו נכה, ובלבד שנקבע לו אחוז נכות לפי {{ח:פנימי|סעיף 208|סעיף 208}} בשיעור של 75% לפחות.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (מתן שירותים מיוחדים)|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (מתן שירותים מיוחדים), התשל״ט–1978}}.}}
{{ח:תת|(ג1)}} בתקנות לפי סעיף זה רשאי השר לקבוע תקופה שבעדה תשולם הגמלה, שהנכה זכאי לה, אף בשונה מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 296|סעיף 296}}.
{{ח:תת|(ד)}} מי שזכאי לשירותים מיוחדים והגיע לגיל הפרישה, לא תפקע מסיבה זו זכותו למתן שירותים מיוחדים גם מעבר לגיל האמור.

{{ח:סעיף|206א|גמלה מיוחדת למי שסובל ממוגבלות קשה|תיקון: תשס״ב־11, תשס״ד, תשע״ח־4, תשפ״ב־3}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”גמלה בסיסית“ – גמלה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 206|סעיף 206}} או לגמלת שירותים מיוחדים לעולה המשתלמת לפי {{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן גמלאות מיוחדות לעולים התלויים בעזרת הזולת|הסכם בדבר מתן גמלאות מיוחדות לעולים התלויים בעזרת הזולת}} שנערך לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}.
{{ח:תת|(ב)}} מי שזכאי לגמלה בסיסית זכאי גם לגמלה שתחושב באחוזים מקצבת היחיד המלאה, כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} 86.58%, לזכאי לגמלה בסיסית בשיעור של 235% מקצבת יחיד מלאה;
{{ח:תתת|(1א)}} 65.05%, לזכאי לגמלה בסיסית בשיעור של 188% מקצבת יחיד מלאה;
{{ח:תתת|(2)}} 37.61%, לזכאי לגמלה בסיסית בשיעור של 111.9% מקצבת יחיד מלאה;
{{ח:תתת|(3)}} 14%, לזכאי לגמלה בסיסית בשיעור של 50% מקצבת יחיד מלאה.
{{ח:תת|(ג)}} מי שזכאי לגמלה בסיסית כאמור בסעיף קטן (ב) והגיע לגיל הפרישה, לא תפקע מסיבה זו זכותו לגמלה לפי סעיף זה גם מעבר לגיל האמור.

{{ח:קטע3|פרק ט סימן ד|סימן ד׳: קביעת נכות ואי־כושר}}

{{ח:סעיף|207|תחילת הבירור|תיקון: תשע״ז־6|אחר=[127כב&lt;wbr&gt;(ב), &lt;wbr&gt;(ג)]}}
{{ח:תת|(א)}} לא ידון המוסד בתביעה לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}} אלא בתום 90 ימים מהיום שלפי טענת התובע אין לו הכנסה בפועל מעבודה או ממשלח יד או שהכנסתו כאמור אינה עולה על 60% מהשכר הממוצע.
{{ח:תת|(ב)}} לענין הקביעה אם הכנסתו כאמור בסעיף קטן (א) אינה עולה על 60% מהשכר הממוצע, לא יובאו בחשבון דמי מחלה המשתלמים למבוטח מאת מעבידו.

{{ח:סעיף|208|אחוזי נכות רפואית|תיקון: תשס״ד־3|אחר=[127כז]}}
{{ח:תת|(א)}} תנאי לקביעת אי־כושר להשתכר הוא שנקבעה למבוטח נכות רפואית, לפי מבחנים, תנאים וכללים שקבע השר (בסעיף זה – המבחנים), בשיעור של 60% לפחות, ואולם אם נקבעה למבוטח לפי המבחנים נכות רפואית בשל ליקוי יחיד בשיעור של 25% לפחות, יהיה התנאי לקביעת אי כושר להשתכר – קביעת נכות רפואית, לפי המבחנים, בשיעור של 40% לפחות.
{{ח:תת|(ב)}} רופא שהוא עובד המוסד או רופא אחר, שהמוסד הסמיכם לכך (להלן – רופא מוסמך), יקבע את אחוזי הנכות כאמור בסעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)}} קבע רופא מוסמך שאחוזי הנכות פחותים מ־60%, ולענין מי שנקבעה לו נכות בשל ליקוי יחיד בשיעור של 25% לפחות – שאחוזי הנכות פחותים מ־40%, חייב הוא לנמק קביעתו.
{{ח:תת|(ד)}} השר רשאי להפחית, בתקנות, את אחוזי הנכות מהאמור בסעיף זה, לכלל הנכים או לסוגים מהם.
{{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה, ”ליקוי יחיד“ – כל ליקוי או פגימה שברשימת הליקויים כמשמעותה {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (קביעת אחוזי נכות רפואית, מינוי ועדות לעררים והוראות שונות)|בתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (קביעת אחוזי נכות רפואית, מינוי ועדות לעררים והוראות שונות), התשמ״ד–1984}}, שבצדם נקוב אחוז נכות.

{{ח:סעיף|209|דרגת אי־&lt;wbr&gt;כושר להשתכר|תיקון: תשס״ח־10, תשע״ז־6|אחר=[127כח]}}
{{ח:תת|(א)}} פקיד תביעות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 298|בסעיף 298}} יחליט אם התובע הינו נכה ויקבע את דרגת אי־כושרו להשתכר.
{{ח:תת|(א1)}} דרגת אי כושר תיקבע באחד משיעורים אלה: 60%, 65%, 74% או 100%, ובלבד שאם דרגת אי־הכושר להשתכר עלתה על 74% תיקבע לנכה דרגת אי־כושר להשתכר בשיעור של 100%.
{{ח:תת|(ב)}} בהחלטתו יביא פקיד התביעות בחשבון גם את השפעת ליקויו של התובע על יכולתו לחזור לעבודתו במלואה או בחלקה, ועל יכולתו לבצע עבודה אחרת או לרכוש מקצוע חדש מסוג העבודות או המקצועות שהתובע מסוגל לעסוק בהם והתואמים את כושרו הגופני ומצב בריאותו, וזאת לאחר שרופא מוסמך ופקיד שיקום שהמוסד הסמיכו לכך חיוו דעתם בכתב לענין זה; פקיד התביעות לא יביא בחשבון אם הוצעה לתובע עבודה או אם לא השתלב בעבודה כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות סעיף קטן (ב), רשאי פקיד תביעות לקבוע לתובע דרגת אי־כושר להשתכר, שאינה פחותה מ־75%, אף ללא קבלת חוות דעת של פקיד שיקום.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} תובע שחדלה להשתלם לו קצבה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 200|סעיפים 200}} {{ח:פנימי|סעיף 201|ו־201}} בשל כך בלבד שהיתה לו הכנסה מעבודה או ממשלח יד (בסעיף קטן זה – הכנסה שוללת), והכנסתו כאמור פחתה מ־60% מהשכר הממוצע, יקבע פקיד תביעות את דרגת אי־כושרו להשתכר, מחדש, בשיעור שלא יפחת משיעור דרגת אי־הכושר היציבה להשתכר שנקבע לגביו לאחרונה לפני שהחלה להשתלם לו ההכנסה השוללת.
{{ח:תתת|(2)}} קביעה מחדש של דרגת אי־כושר להשתכר, לפי פסקה (1), תיעשה בלא קבלת חוות דעת של רופא מומחה או פקיד שיקום.

{{ח:סעיף|210|דרגה זמנית של אי־&lt;wbr&gt;כושר להשתכר|אחר=[127לב]}}
{{ח:ת}} פקיד תביעות רשאי לקבוע דרגת אי־כושר להשתכר לתקופה מוגבלת, כל עוד המצב הרפואי או התפקוד של הנכה אינם יציבים, או לתקופה הדרושה למתן שיקום מקצועי, או בנסיבות אחרות כפי שנקבע; תוקפה של כל קביעה זמנית תהיה לתקופה שאינה עולה על שנתיים.

{{ח:סעיף|211|ערר על החלטת רופא מוסמך או פקיד תביעות|אחר=[127כט, 127ל]}}
{{ח:תת|(א)}} הרואה עצמו נפגע מהחלטת רופא מוסמך, בכך שקבע לו אחוזי נכות רפואית שאינם מזכים בגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}}, רשאי לערור עליה לפני ועדה רפואית לעררים.
{{ח:תת|(ב)}} הרואה עצמו נפגע מהחלטת פקיד תביעות בענין אי־כושרו להשתכר, למעט קביעתו בענין השתכרותו בפועל, רשאי לערור עליה לפני ועדה לעררים.
{{ח:תת|(ג)}} הרואה עצמו נפגע מהחלטת פקיד תביעות בענין זכאותו לשירותים מיוחדים רשאי לערור עליה לפני ועדה לעררים לשירותים מיוחדים.

{{ח:סעיף|212|מינוי הועדות, סמכויותיהן וסדרי עבודתן|תיקון: תש״ע|אחר=[127לא]}}
{{ח:תת|(א)}} השר יקבע את אופן מינוין, הרכבן וסדרי עבודתן של ועדה רפואית לעררים, ועדה לעררים וועדה לעררים לשירותים מיוחדים; כן יקבע, באישור ועדת העבודה והרווחה, את סמכויותיהן של הועדות האמורות ואת העקרונות והכללים שינחו אותן.
{{ח:תת|(א1)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 118|פסקאות (1) עד (3) של סעיף 118(ב)}} יחולו לעניין מינוי והכשרה של רופא שהוא חבר בוועדה מהוועדות המנויות בסעיף קטן (א), בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ב)}} השר רשאי לקבוע את המועדים והדרכים להגשת עררים לפי {{ח:פנימי|סעיף 211|סעיף 211}}.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (סמכויות ועדה רפואית לעררים וועדה לעררים)|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (סמכויות ועדה רפואית לעררים וועדה לעררים), התשמ״ד–1984}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (קביעת אחוזי נכות רפואית, מינוי ועדות לעררים והוראות שונות)|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (קביעת אחוזי נכות רפואית, מינוי ועדות לעררים והוראות שונות), התשמ״ד–1984}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (ועדות עררים לשירותים מיוחדים ולילד נכה)|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (ועדות עררים לשירותים מיוחדים ולילד נכה), התשנ״ה–1995}}.}}

{{ח:סעיף|213|ערעור|אחר=[127לד]}}
{{ח:ת}} החלטות של ועדה רפואית לעררים, ועדה לעררים וועדה לעררים לשירותים מיוחדים, ניתנות לערעור, בשאלה משפטית בלבד, לפני בית דין אזורי לעבודה; פסק דינו של בית הדין ניתן לערעור לפני בית הדין הארצי לעבודה אם נתקבלה רשות לכך מאת נשיא בית הדין הארצי לעבודה או סגנו, או מאת שופט של בית הדין הארצי שמינה לכך הנשיא.

{{ח:סעיף|214|בדיקה מחדש של דרגת אי־&lt;wbr&gt;כושר להשתכר|תיקון: תשנ״ח־2, תשס״ב־11, תשס״ג־5, תשס״ד־3, תשס״ח־10, תשע״ז־6|אחר=[127לה]}}
{{ח:תת|(א)}} המוסד רשאי לבדוק מחדש את דרגת אי־הכושר של נכה להשתכר או את שיעור נכותו הרפואית, וכן רשאי הנכה לתבוע בדיקה מחדש כאמור, הכל תוך פרקי זמן ובתנאים שנקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה.
{{ח:תת|(ב)}} החליט המוסד לבדוק מחדש את דרגת אי־הכושר להשתכר או את שיעור הנכות הרפואית, חייב הנכה לעמוד לבדיקה לענין {{ח:פנימי|סעיף 208|סעיפים 208}} {{ח:פנימי|סעיף 209|ו־209}}; לא עשה כן במועד שנדרש לכך, רשאי המוסד להשהות את מתן הגמלה עד שיתייצב הנכה לבדיקה, זולת אם נתן הנכה הצדק סביר לאי־התייצבותו.
{{ח:תת|(ג)}} בתקנות לפי סעיף זה רשאי השר לקבוע תקופה שבעדה תשולם הגמלה שהנכה זכאי לה בעקבות בדיקה מחדש, אף בשונה מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 296|סעיף 296}} ובלבד שלא תשולם גמלה כאמור לתקופה העולה על 12 החודשים שבתכוף לפני הגשת הבקשה לבדיקה מחדש.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (בדיקה מחדש ותביעה חדשה)|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (בדיקה מחדש ותביעה חדשה), התשס״א–2000}}.}}

{{ח:קטע3|פרק ט סימן ה|סימן ה׳: שונות}}

{{ח:סעיף|215|הכשרה מקצועית לבן זוג של נכה|תיקון: תשס״ד|אחר=[127מז&lt;wbr&gt;(א)&lt;wbr&gt;(1)]}}
{{ח:ת}} השר, לאחר התייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע הוראות, תנאים ושיעורי סכומים בדבר מתן הכשרה מקצועית, דמי מחיה והוצאות אבחון לבן זוגו של נכה שאינו ניתן לשיקום מקצועי, ובלבד שבן הזוג טרם הגיע לגיל הפרישה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (הכשרה מקצועית ודמי מחיה)|תקנות הביטוח הלאומי (הכשרה מקצועית ודמי מחיה), תשל״ט–1979}}.}}

{{ח:סעיף|216||תיקון: תשס״א־5|אחר=[127מז&lt;wbr&gt;(ב)]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|217|הפחתת גמלה, השהייתה או שלילתה|אחר=[127כד]}}
{{ח:ת}} המוסד רשאי להפחית, להשהות או לשלול גמלה למבוטח התובע גמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}} או לזכאי לה, שסירב ללא צידוק מספיק למלא אחר הוראות שניתנו לו בקשר להכשרה מקצועית, הסבת מקצוע או השמה בעבודה, התואמות את כושרו הגופני ומצב בריאותו, או למי שסירב לעמוד לבדיקות רפואיות או שיקומיות.

{{ח:סעיף|218|הפרת הוראות רפואיות ושיקומיות|אחר=[127נב]}}
{{ח:ת}} סמכויות המוסד לפי {{ח:פנימי|סעיף 145|סעיף 145}} יהיו לו גם לענין גמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}}.

{{ח:סעיף|219|חובת אדם למסור מידע|אחר=[127נ]}}
{{ח:ת}} השר, בהתייעצות עם שר הבריאות, רשאי לקבוע הוראות בדבר חובתו של כל אדם, לרבות רופא, למסור למוסד, לענין {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}}, כל מידע המצוי ברשותו הנוגע לנכותו של אדם.

{{ח:סעיף|220|מימון פעולות לפיתוח שירותים לנכים|תיקון: תשס״ג־8, תשס״ז, תשפ״ב־3|אחר=[127נב1]}}
{{ח:תת|(א)}} בהתייעצות עם המועצה יממן המוסד פעולות המיועדות לפיתוח שירותים לטובת הנכים, ובלבד שהסכום הכולל של התחייבויות המוסד, בשנת כספים פלונית, למימון פעולות כאמור, לרבות התחייבויות לגבי שנות הכספים הבאות, לא יעלה על 170 מיליון שקלים חדשים.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א) –
{{ח:תתת|(1)}} המוסד רשאי, בהתייעצות עם המועצה ובהסכמת שר האוצר, להתחייב לממן פעולות לפי הוראות סעיף קטן (א), בסכום העולה על הסכום הקבוע בו, ובלבד שסכום ההתחייבויות הנוסף יופחת מהסכום הכולל שבו יהיה המוסד רשאי להתחייב בשתי שנות הכספים הבאות, באופן שיקבע בהסכמת שר האוצר;
{{ח:תתת|(2)}} התחייב המוסד, בשנת כספים מסוימת, לממן פעולות כאמור בסעיף קטן (א) בסכום הנמוך מהסכום הקבוע בו, רשאי הוא, בהתייעצות עם המועצה, להתחייב בשנת הכספים שלאחריה בסכום הקבוע בסעיף קטן (א), בתוספת סכום ההפרש או בתוספת 20% מהסכום הקבוע בסעיף קטן (א), לפי הנמוך; לענין זה, ”סכום ההפרש“ – סכום השווה להפרש שבין הסכום הקבוע בסעיף קטן (א) לבין הסכום שבו התחייב המוסד בשנת הכספים המסוימת;
{{ח:תתת|(3)}} בוטלה התחייבות שניתנה לפי סעיף זה, בשנת הכספים שבה ניתנה ההתחייבות או באחת משתי שנות הכספים שלאחריה, רשאי המוסד, בהתייעצות עם המועצה, להתחייב, בשנת הכספים שבה בוטלה ההתחייבות או בשנת הכספים שלאחריה, בסכום השווה לסכום המרבי שבו הוא רשאי להתחייב באותה שנת כספים לפי סעיף קטן (א) ופסקאות (1) ו־(2), בתוספת סכום ההתחייבות שבוטלה כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} הסכום הקבוע בסעיף קטן (א) יעודכן ב־1 בינואר של כל שנה לפי השינוי במדד ביחס ל־1 בינואר של השנה שקדמה לה; לענין זה, ”מדד“ – מדד שיקבע השר בצו בהסכמת שר האוצר.

{{ח:סעיף|220א|שמירת הזכאות להטבות לפי כל דין|תיקון: תשס״ח־10, תשע״ז־6}}
{{ח:תת|(א)}} נכה שנקבעה לגביו דרגת אי־כושר להשתכר, והיה זכאי בשל דרגת אי־הכושר כאמור לפטור מתשלום דמי ביטוח לפי {{ח:פנימי|סעיף 351|סעיף 351}} או להטבה לפי כל דין אחר (בסעיף זה – זכאי להטבה) ואשר חדלה להשתלם לו קצבה חודשית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 199|בסעיף 199(1)}}, תוסיף להינתן לו ההטבה כאמור במשך תקופה של 36 חודשים נוספים, אלא אם כן חדלה הזכאות להטבה כאמור לפי הוראות הדין שמכוחו ניתנה (בסעיף זה – תקופת הזכאות המיוחדת).
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|220ב|הגדלת שיעור הקצבאות|תיקון: תשע״ח־4}}
{{ח:תת|(א)}} השר ושר האוצר יבחנו את הגדלת שיעור קצבאות הנכות לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳}} ולפי {{ח:פנימי|סעיף 251|סעיף 251}}, באופן מדורג בשנת 2020 ובשנת 2021, נוסף על הגדלת הקצבאות לפי {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_489287.pdf|תיקון מס׳ 200}}, ובכלל זה את המקורות התקציביים הנדרשים לכך, ויגישו את המלצותיהם בעניין לאישור הממשלה, כך שסך העלות בשנת 2021 של העלאת קצבאות הנכות יהיה 4.341 מיליארד שקלים חדשים, ובלבד שהקצבה החודשית המלאה לפי {{ח:פנימי|סעיף 200|סעיף 200(א)}} לא תפחת מ־3,700 שקלים חדשים.
{{ח:תת|(ב)}} המלצות השרים כאמור בסעיף קטן (א) יוגשו לממשלה עד תום שנת 2019 והם יהיו רשאים, באישור הממשלה ובאישור ועדת העבודה והרווחה, להתקין תקנות לשם יישום הוראות סעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”העלאת קצבאות הנכות“ – ההפרש שבין סך התשלומים שהמוסד צפוי לשלם לאחר {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_489287.pdf|תיקון מס׳ 200}} וכתוצאה מיישום תקנות כאמור בסעיף קטן (ב), לעומת סך התשלומים ששילם המוסד בשנת 2017 לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}} {{ח:פנימי|סעיף 251|וסעיף 251}}; לעניין זה לא יובאו בחשבון העלאת שיעורי הקצבאות לפי ההגדרה ”הסכום הבסיסי“ ותיקוני חקיקה נוספים לאחר תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_489287.pdf|תיקון מס׳ 200}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תיקון מס׳ 200“ – {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_489287.pdf|חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס׳ 200), התשע״ח–2018}}.

{{ח:קטע3|פרק ט סימן ו|סימן ו׳: ילד נכה}}

{{ח:סעיף|221|הגדרת ילד נכה|אחר=[127מט]}}
{{ח:ת}} לענין {{ח:פנימי|פרק ט סימן ו|סימן זה}}, ”ילד נכה“ – ילד שהיה לנכה בהיותו בין בישראל ובין בחוץ לארץ, הכל לפי מבחנים ותנאים שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה)|תקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה), התש״ע–2010}}.}}

{{ח:סעיף|222|גמלאות בשל ילד נכה|תיקון: תשנ״ה־2, תשנ״ו־6, תשנ״ח־2|אחר=[127מז&lt;wbr&gt;(א)&lt;wbr&gt;(2), &lt;wbr&gt;(3), 127מח, 127מט1, 127מט2]}}
{{ח:תת|(א)}} השר, לאחר התייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע הוראות, תנאים ושיעורי סכומים בדבר –
{{ח:תתת|(1)}} תשלום דמי מחיה בעד ילדו הנכה של מבוטח או של מי שהיה מבוטח ונפטר כתושב ישראל, אם עיקר זמנו של הילד מוקדש ללימודים או להכשרה מקצועית;
{{ח:תתת|(2)}} עזרה הדרושה ללימודיו של ילד כאמור בפסקה (1) שעקב נכותו דרושה לו עזרה מיוחדת ללימודיו או שאין ביכולתו לבקר, עקב נכותו, בבית ספר רגיל אך מסוגל הוא ללמוד.
{{ח:תת|(ב)}} השר, לאחר התייעצות עם שר האוצר, רשאי לקבוע את התנאים והשיעורים להשתתפות המוסד בהוצאות המבוטח לסידורים מיוחדים לילד כאמור בסעיף קטן (א)(1), ההכרחיים לקיום אורח חיים רגיל.
{{ח:תת|(ג)}} השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע הוראות מיוחדות, תנאים ומבחנים בדבר תשלום קצבה בעד ילד נכה הסובל מליקויים מיוחדים שנקבעו בהן.
{{ח:תת|(ג1)}} בתקנות לפי סעיף זה רשאי השר לקבוע תקופה שבעדה תשולם הגמלה, אף בשונה מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 296|סעיף 296}}.
{{ח:תת|(ד)}} הרואה עצמו נפגע מהחלטת פקיד תביעות שנתקבלה לפי סעיף זה רשאי לערור עליה לפני ועדה לעררים לילד נכה; הוראות {{ח:פנימי|סעיף 212|סעיפים 212}} {{ח:פנימי|סעיף 213|ו־213}} יחולו על ועדה לעררים לילד נכה, בשינויים המחוייבים.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה)|תקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה), התש״ע–2010}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (ועדות עררים לשירותים מיוחדים ולילד נכה)|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (ועדות עררים לשירותים מיוחדים ולילד נכה), התשנ״ה–1995}}.}}

{{ח:סעיף|222א|מועד תשלום גמלאות בשל ילד נכה|תיקון: תשנ״ז־4, תשס״ד־3}}
{{ח:ת}} השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע הוראות ומבחנים בדבר תשלום גמלה בשל ילד נכה לפי {{ח:פנימי|סעיף 222|סעיף 222}}, לתקופה שקדמה להגשת התביעה לגמלה, ובלבד שלא תשולם גמלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 222|הסעיף האמור}} לתקופה העולה על 12 החודשים שבתכוף לפני הגשת התביעה לגמלה, ואם הוגשה בקשה לבדיקה מחדש בהתאם להוראות שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 222|סעיף 222}} – לתקופה העולה על 12 החודשים שבתכוף לפני הגשת הבקשה כאמור; השר רשאי באישור ועדת העבודה והרווחה לקבוע תקופות קודמות שונות, בהתחשב בסוג הליקוי שממנו סובל הילד הנכה ובסוג הגמלה המגיעה בעדו.

{{ח:סעיף|222ב|גמלה מוגדלת למשפחות ילדים נכים|תיקון: תש״ס־5, תשע״ו־10, תשפ״ב־3, תשפ״ד־8}}
{{ח:תת|(א)}} היו למבוטח שני ילדים או יותר שבעדם משתלמת גמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ט סימן ו|סימן זה}}, תשולם הגמלה בעד כל ילד כאמור בשיעור העולה בחמישים אחוזים על השיעור הקבוע לפי {{ח:פנימי|סעיף 222|סעיף 222}}.
{{ח:תת|(ב)}} היה למבוטח ילד אחד שבעדו משתלמת גמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ט סימן ו|סימן זה}}, תשולם הגמלה בשיעור האמור בסעיף קטן (א) אם התקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} למבוטח ילד נכה נוסף שלא משתלמת למבוטח בעדו גמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ט סימן ו|סימן זה}}, רק בשל כך שהוא מוחזק בידי משפחת אומנה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק אומנה לילדים|בחוק אומנה לילדים, התשע״ו–2016}};
{{ח:תתת|(2)}} למבוטח בן או בת נוספים שמלאו להם 18 שנים ואשר רק בשל גילם לא משתלמת בעדם גמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ט סימן ו|סימן זה}}.

{{ח:סעיף|222ב1|הכשרה מקצועית ודמי מחיה למבוטח שילדו הנכה נפטר|תיקון: תשע״ח־14}}
{{ח:ת}} מבוטח שילדו הנכה נפטר והשתלמה בעדו, ערב פטירתו, גמלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 222|סעיף 222}}, זכאי להכשרה מקצועית, לרבות דמי מחיה והוצאות אבחון הניתנים לפי {{ח:פנימי|סעיף 265|סעיף 265(א)(1)}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:קטע3|פרק ט סימן ז|סימן ז׳: קצבת עידוד השתלבות בשוק העבודה {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשס״ח־10, תשע״ז־6}}

{{ח:סעיף|222ג||תיקון: תשס״ח־10, תשע״ז־6}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק ט סימן ח|סימן ח׳: מענק חד־פעמי חלף הגדלת קצבאות הנכות לשנת 2020 {{ח:הערה|(פקע)}}|תיקון: תשפ״א־2, תשפ״א־9, תשפ״ב־5}}

{{ח:סעיף|222ד||תיקון: תשפ״א־2, תשפ״א־9, תשפ״ב־5}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:קטע2|פרק י|פרק י׳: ביטוח סיעוד|אחר=[פרק ו׳5]}}
{{ח:קטע3|פרק י סימן א|סימן א׳: הגדרות}}

{{ח:סעיף|223|הגדרות|תיקון: תשנ״ו, תשס״ו־4, תשס״ט־4, תשע״ו־19, תשע״ז־12, תשע״ח־8, תשע״ט־2|אחר=[127פג]}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק י|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בדיקת תלות“ – בדיקה להערכת מידת התלות של המבוטח בעזרת הזולת בביצוע פעולות היום־יום או בשל הצורך בהשגחה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גמלת סיעוד“ – גמלה חודשית להשתתפות בתשלום בעד שירותי סיעוד, המשולמת לפי {{ח:פנימי|פרק י|פרק זה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השגחה“ – השגחה ופיקוח על המבוטח למניעת נזק או סכנה לעצמו או לאחרים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדה מקומית מקצועית“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יחידות שירות“ – מתן שירותי סיעוד כאמור {{ח:פנימי|לוח ח2|בטור א׳ ללוח ח׳2}}, בהיקף כאמור {{ח:פנימי|לוח ח2|בלוח ח׳2}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ימי מנוחה“ – ימי מנוחה ושבתון, לפי לוח שיפרסם המוסד באתר האינטרנט שלו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ליקוי“ – ליקוי גופני, שכלי או נפשי הנובע ממחלה, מתאונה או ממום מלידה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבוטח“ – אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מבוטח לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}};
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(4)}} תושב ישראל שעלה לפי {{ח:חיצוני|חוק השבות|חוק השבות}}, או תושב ישראל שבידו אשרה ורישיון לישיבת קבע או אשרה ורישיון לישיבת ארעי מסוג א/5, לפי {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל|חוק הכניסה לישראל}}, שניתן לו סל קליטה מהמשרד לקליטת העליה, והכל אם אינם מבוטחים בביטוח אזרחים ותיקים וביטוח שאירים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוסד סיעודי“ – מוסד סיעודי או מחלקה סיעודית שבהם מוחזקים ומטופלים אנשים הזקוקים לסיעוד, תשושי נפש או תשושים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פעולות יום־יום“ – לבישה, אכילה, שליטה בהפרשות, רחצה, ניידות עצמית בבית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קצבת יחיד מלאה“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שווי בכסף של יחידת שירות“, לעניין חודש קלנדרי מסוים – התעריף שמשלם המוסד בעד אותו חודש קלנדרי, לנותן שירותים שאינו מוסד ללא כוונת רווח, בעד שעת טיפול אישי במבוטח בביתו, שלא בשעות לילה או בימי מנוחה, ושניתנת על ידי עובד שגילו עד 70 שנים ושאינו עובד זר, ואם משלם המוסד תעריפים שונים לנותני שירותים כאמור בגין שעת טיפול כאמור – ממוצע התעריפים בעבור שעת טיפול כאמור לנותני שירותים כאמור בעד אותו חודש קלנדרי, שאינו משוקלל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירותי סיעוד“ – שירותים או מוצרים המיועדים לסייע בביצוע פעולות יום־יום או בהשגחה או בניהול משק בית כמפורט {{ח:פנימי|לוח ח2|בטור א׳ ללוח ח׳2}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שעות לילה“ – השעות שבין 22:00 עד 06:00 למחרת, למעט בימי מנוחה.

{{ח:קטע3|פרק י סימן ב|סימן ב׳: גמלאות}}

{{ח:סעיף|223א|הגדרות|תיקון: תשס״ט־4, תשע״ח־8}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק י סימן ב|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”היתר“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הממונה“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”היתר שהותלה“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק עובדים זרים“ – {{ח:חיצוני|חוק עובדים זרים|חוק עובדים זרים, התשנ״א–1991}}.

{{ח:סעיף|224|גמלת סיעוד|תיקון: תשס״ג־6, תשס״ז, תשס״ח־6, תשס״ט־4, תשע״א־8, תשע״ד־8, תשע״ו־19, תשע״ח־8, תשע״ט|אחר=[127פד]}}
{{ח:תת|(א)}} בכפוף להוראות סעיף קטן (ג) {{ח:פנימי|סעיף 225|וסעיף 225}}, מבוטח שכתוצאה מליקוי מתקיים בו האמור באחת מהפסקאות שלהלן על פי בדיקת תלות הנמדדת בנקודות, זכאי לגמלת סיעוד חודשית, בהיקף כמפורט באותן פסקאות:
{{ח:תתת|(1)}} מבוטח שנקבעו לגביו בבדיקת התלות 2.5 עד 3 נקודות – זכאי לאחת מאלו, לפי בחירתו והוא רשאי לשנותה:
{{ח:תתתת|(א)}} 9 יחידות שירות לשבוע שניתן לממשן לקבלת שירותי הסיעוד האמורים {{ח:פנימי|לוח ח2 פרט 2|בפרטים (2) עד (6) בלוח ח׳2}}, בלבד;
{{ח:תתתת|(ב)}} 5.5 יחידות שירות לשבוע, שניתן לממשן, כולן או חלקן, בעין, לקבלת כל שירות סיעוד, או לקבל את שווין בכסף, לפי בחירת המבוטח; בחר המבוטח לקבל כגמלה בכסף את שווין בכסף של יחידות השירות, כולן או חלקן, יקבל את מלוא השווי בכסף של יחידות השירות שבחר, ללא הפחתה של 20% משווין; הוראות {{ח:פנימי|סעיף 224|סעיפים 224(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 225א|225א(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 225ב|ו־225ב(ב)}} לעניין תשלום 80% מהגמלה או לעניין הפחתת 20% מהגמלה, לא יחולו לגבי גמלה המשולמת בכסף לזכאי לפי פסקת משנה זו;
{{ח:תתת|(2)}} מבוטח שנקבעו לגביו בבדיקת התלות 3.5 עד 4.5 נקודות – 10 יחידות שירות לשבוע;
{{ח:תתת|(3)}} מבוטח שנקבעו לגביו בבדיקת התלות 5 עד 6 נקודות – 17 יחידות שירות לשבוע; ואם הוא מעסיק עובד זר בענף הסיעוד – 14 יחידות שירות לשבוע; ואולם בחודשים נובמבר ודצמבר 2018 ובשנים 2019 ו־2020 – יהיה זכאי מבוטח כאמור ל־15 יחידות שירות לשבוע, ואם הוא מעסיק עובד זר בענף הסיעוד – ל־12 יחידות שירות לשבוע;
{{ח:תתת|(4)}} מבוטח שנקבעו לגביו בבדיקת התלות 6.5 עד 7.5 נקודות – 21 יחידות שירות לשבוע; ואם הוא מעסיק עובד זר בענף הסיעוד – 18 יחידות שירות לשבוע; ואולם בחודשים נובמבר ודצמבר 2018 ובשנת 2019 – יהיה זכאי מבוטח כאמור ל־19 יחידות שירות לשבוע, ואם הוא מעסיק עובד זר בענף הסיעוד – ל־16 יחידות שירות לשבוע, ובשנת 2020 יהיה זכאי מבוטח כאמור ל־20 יחידות שירות לשבוע, ואם הוא מעסיק עובד זר בענף הסיעוד – ל־17 יחידות שירות לשבוע;
{{ח:תתת|(5)}} מבוטח שנקבעו לגביו בבדיקת התלות 8 עד 9 נקודות – 26 יחידות שירות לשבוע; ואם הוא מעסיק עובד זר בענף הסיעוד – 22 יחידות שירות לשבוע; ואולם בחודשים נובמבר ודצמבר 2018 ובשנת 2019 – יהיה זכאי מבוטח כאמור ל־23 יחידות שירות לשבוע, ואם הוא מעסיק עובד זר בענף הסיעוד – ל־19 יחידות שירות לשבוע, ובשנת 2020 יהיה זכאי מבוטח כאמור ל־25 יחידות שירות לשבוע, ואם הוא מעסיק עובד זר בענף הסיעוד – ל־21 יחידות שירות לשבוע;
{{ח:תתת|(6)}} מבוטח שנקבעו לגביו בבדיקת התלות 9.5 עד 10.5 נקודות – 30 יחידות שירות לשבוע; ואם הוא מעסיק עובד זר בענף הסיעוד – 26 יחידות שירות לשבוע; ואולם בחודשים נובמבר ודצמבר 2018 ובשנת 2019 – יהיה זכאי מבוטח כאמור ל־28 יחידות שירות לשבוע, ואם הוא מעסיק עובד זר בענף הסיעוד – ל־24 יחידות שירות לשבוע.
{{ח:תת|(ב)}} גמלת סיעוד המשולמת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 225|בסעיף 225(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 225א|או 225א}} תהיה בשיעור של 80% משווין בכסף של יחידות השירות כאמור בסעיף קטן (א)(1) עד (6), לפי העניין, במכפלה של 4.3.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} את בדיקת מידת התלות בעזרת הזולת יעשה המוסד על פי הסדרים שייקבעו בין המוסד לבין שירותי הבריאות ושירותי הרווחה; השר רשאי לקבוע טופס שימלא מי שהמוסד התקשר עמו לשם ביצוע בדיקת התלות של מבוטחים.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), בדיקת מידת התלות בעזרת הזולת לגבי מבוטח שמלאו לו 90 שנים יכול שתיערך, לפי בחירת המבוטח, בידי רופא מומחה במסגרת עבודתו במוסד רפואי, ובלבד שהמבוטח לא נדרש לשלם תשלום כלשהו בעבור הבדיקה, לרופא המומחה או למוסד הרפואי שבו הוא מועסק, במישרין או בעקיפין, למעט השתתפות עצמית כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי#סעיף 8|בסעיף 8 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994}}; בחר המבוטח להיבדק בידי רופא מומחה, יודיע על כך למוסד במועד הגשת התביעה או במועד הגשת הבקשה לבדיקה מחדש, לפי העניין.
{{ח:תתת|(3)}} השר יקבע תנאים וכללים לעניין פסקה (2), לרבות לעניין מבחנים, לבדיקת מידת התלות בעזרת הזולת, שייערכו בידי רופא מומחה, ורשאי הוא לקבוע טופס שימלא רופא מומחה לשם קביעת מידת התלות של המבוטח בעזרת הזולת.
{{ח:תתת|(4)}} בסעיף קטן זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”רופא מומחה“ – רופא מומחה בגריאטריה לפי {{ח:חיצוני|פקודת הרופאים|פקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל״ז–1976}};
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”מוסד רפואי“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 328|בסעיף 328}}.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} הזכות לגמלת סיעוד ושיעורה מותנים במבחני הכנסה שיקבע השר בתקנות, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה; בתקנות אלה ייקבעו שיעורי הגמלה בהתאם למבחני ההכנסה וכללים לחישוב ההכנסה, לרבות מבחנים וכללים לסוגי מבוטחים;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח סיעוד) (מבחני הכנסה לקביעת הזכות לגימלת סיעוד ושיעורה)|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח סיעוד) (מבחני הכנסה לקביעת הזכות לגימלת סיעוד ושיעורה), התשמ״ח–1988}}.}}
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(3)}} לעניין הזכאות לגמלת סיעוד ושיעורה לא תובא בחשבון הכנסה שמקורה בקצבה חודשית המשולמת לפי {{ח:חיצוני|חוק נכי רדיפות הנאצים|חוק נכי רדיפות הנאצים}} או מכוח {{ח:חיצוני|חוק הטבות לניצולי שואה#סעיף 3|סעיף 3 לחוק הטבות לניצולי שואה, התשס״ז–2007}} (בפסקה זו – חוק ההטבות) או המשולמת על ידי מדינת חוץ בקשר עם רדיפות הנאצים ועוזריהם כגון –
{{ח:תתתת|(א)}} קצבה כאמור {{ח:חיצוני|חוק הטבות לניצולי שואה#סעיף 1|בפסקאות (1) ו־(3) להגדרה ”קצבה בשל רדיפות הנאצים“ שבחוק ההטבות}};
{{ח:תתתת|(ב)}} קצבה המשתלמת לפי הוראות החוק בדבר תשלום רנטות בשל עבודה בגטו, כאמור בתיקון הספר השישי לחוק הסוציאלי, אשר התקבל בגרמניה ביום 20 ביוני 2002;
{{ח:תתתת|(ג)}} קצבה המשולמת לפי ההסכם עם גרמניה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הטבות לניצולי שואה|בחוק ההטבות}}.
{{ח:תת|(ה)}} המוסד יפרסם באתר האינטרנט שלו את השווי בכסף של יחידת שירות, את העלות של השירותים והמוצרים המנויים {{ח:פנימי|לוח ח2|בלוח ח׳2}}, ואת השירותים שעל נותן שירותים המעניק שירותי סיעוד לתת לזכאים וכן יישום להצגה ולחישוב של מגוון האפשרויות העומדות לרשות זכאים לגמלת סיעוד למימוש יחידות השירות, תוך הצגת החלופות האפשריות, לרבות בחירה בגמלה בעין או בכסף, או שילוב ביניהן, ולרבות בחירה בשירותי הסיעוד השונים כאמור {{ח:פנימי|לוח ח2|בלוח ח׳2}}, בהיקפים שונים; המידע כאמור בסעיף קטן זה יוצג בשפות שונות.
{{ח:תת|(ו)}} השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי, בצו, לשנות את {{ח:פנימי|לוח ח2|לוח ח׳2}}.

{{ח:סעיף|224א|ביצוע בדיקת תלות במסגרת תכנית ניסיונית – הוראת שעה|תיקון: תשע״ב־4, תשע״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בדיקת תלות“ – בדיקת מידת התלות בעזרת הזולת;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תכנית ניסיונית“ – תכנית המלווה בבקרה ובבחינה של הממצאים שעורך המוסד לפי סעיף זה, לבחינת השלכותיה של התכנית;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקופת הניסיון“ – תקופה של שנה שתחילתה ב־1 בחודש שלאחר יום פרסומו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301559.pdf|חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס׳ 145 – הוראת שעה), התשע״ג–2013}} {{ח:הערה|(מיום 1.9.2013 עד יום 31.8.2014)}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 224|סעיף 224(ג)}}, בתקופת הניסיון יהיה ניתן לבצע בדיקת תלות בידי רופא מומחה כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 224|בסעיף האמור}}, במסגרת עבודתו במוסד רפואי בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 224|אותו סעיף}}, לגבי מבוטח שמלאו לו 80 שנים וטרם מלאו לו 90 שנים, במסגרת תכנית ניסיונית ובהתקיים כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המבוטח מתגורר באזור שקבע השר בצו; מספר האזורים שייקבעו כאמור לא יפחת משישה;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הביטוח הלאומי (אזורי ניסוי לעניין סעיף 224א לחוק) (הוראת שעה)|צו הביטוח הלאומי (אזורי ניסוי לעניין סעיף 224א לחוק) (הוראת שעה), התשע״ד–2013}}.}}
{{ח:תתת|(2)}} המבוטח בחר בכך שבדיקת התלות תיערך בידי רופא מומחה כאמור;
{{ח:תתת|(3)}} הבדיקה תיערך בביתו של המבוטח.
{{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 230|סעיף 230}}, בתקופת הניסיון יקראו את {{ח:פנימי|סעיף 230|פסקה (2) שבסעיף האמור}} בלא הסיפה החל במילים ”ובלבד שלעניין“.

{{ח:סעיף|225|תשלום גמלת סיעוד|תיקון: תשס״ד, תשע״ח־8, תשע״ט, תשע״ט־2|אחר=[127פה]}}
{{ח:תת|(א)}} זכאי לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק י|פרק זה}} יהיה מי שביום הגשת התביעה לגמלת סיעוד הגיע לגיל הפרישה.
{{ח:תת|(א1)}} קבע המוסד שמבוטח זכאי לגמלת סיעוד לפי {{ח:פנימי|סעיף 224|סעיף 224}}, יקבע את שירותי הסיעוד שיש לספק לו ואת נותן השירותים, וכן ידאג למתן אותם שירותים, והכול בהתחשב בבחירתו של הזכאי לפי סעיף זה או {{ח:פנימי|סעיף 225א|סעיף 225א}}; המוסד רשאי להגביל את קביעותיו לפי סעיף קטן זה בזמן.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 303|סעיפים 303}}, {{ח:פנימי|סעיף 304|304}}, {{ח:פנימי|סעיף 306|ו־306}}, תשולם גמלת הסיעוד, כולה או מקצתה, לידי מי שנותן את שירותי הסיעוד, כפי שקבע המוסד לפי סעיף קטן (א1), ולא לידי הזכאי.
{{ח:תת|(ג)}} גמלת הסיעוד תשולם לזכאי רק אם המוסד קבע שאין שירותי סיעוד זמינים שניתן לספק לו או שלא סופקו לו שירותי סיעוד החל במועד שבו נוצרה זכאות לגמלת סיעוד לפי {{ח:פנימי|סעיף 229|סעיף 229}}; הגמלה תשולם בעד התקופה שבה טרם סופקו לו שירותי סיעוד, החל במועד האמור ואילך; היו שירותי סיעוד זמינים אך הזכאי סירב לקבלם ללא סיבה סבירה, יראו כאילו שירותי הסיעוד סופקו לו.
{{ח:תת|(ד)}} זכאי לגמלת סיעוד, שאינו גר עם בן משפחה או גר עם בן משפחה שאינו מטפל בו, והמוסד קבע שאין שירותי סיעוד זמינים שניתן לספק לו, או שלא סופקו לו שירותי סיעוד תוך 30 ימים מהיום שבו נוצרה זכאות לגמלת סיעוד, יהיה זכאי להתקבל, לפי הכללים המקובלים, למוסד סיעודי של המדינה או שהמדינה משתתפת בהחזקת המטופלים בו, ובלבד שהמימון להחזקתו יהיה במסגרת התקציב המיועד לכך מכספי ביטוח סיעוד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 237|בסעיף 237(ב)}} ובמסגרת התקציבים המאושרים של משרד הבריאות ומשרד העבודה והרווחה.
{{ח:תת|(ה)|(1)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו־(ג), ובלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 225א|סעיף 225א}}, מבוטח שזכאי לגמלת סיעוד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 224|בסעיף 224(א)(2) עד (6)}} רשאי לבחור לקבל לידיו כגמלה בכסף את שווין בכסף של עד שליש מיחידות השירות שהוא זכאי להן, ובלבד שגורם מקצועי ביקר בביתו של המבוטח והעריך כי מתן הגמלה בכסף יאפשר מתן שירותי סיעוד בהיקף וברמה שהולמים את צורכי המבוטח; המבוטח רשאי לשנות את בחירתו; חלק של יחידת שירות יעוגל לעניין סעיף קטן זה כלפי מעלה.
{{ח:תתת|(2)}} כל עוד לא ביקר גורם מקצועי בביתו של מבוטח כאמור בפסקה (1), רשאי המבוטח לבחור לקבל לידיו כגמלה בכסף את שווין בכסף של עד ארבע יחידות שירות מכלל יחידות השירות שהוא זכאי להן.
{{ח:תתת|(3)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 225ב|סעיף 225ב(ב)}} יחולו על מבוטח שקיבל גמלה בכסף וכן שירותי סיעוד לפי סעיף קטן זה, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ו)}} גורם מקצועי יבקר בביתו של מבוטח שמשולמת לו גמלת סיעוד בכסף לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 224|סעיף 224(א)(1)}} או לפי הוראות סעיף קטן (ה), אחת לשנה, ויבדוק אם שירותי הסיעוד שניתנים לו בפועל ורמתם עונים על צרכיו.
{{ח:תת|(ז)}} קבע המוסד לגבי מבוטח שמשולמת לו גמלת סיעוד בכסף לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 224|סעיף 224(א)(1)}} או לפי הוראות סעיף קטן (ה), כי שירותי הסיעוד הניתנים לו אינם עונים על צרכיו, רשאי המוסד שלא לשלם לו את הגמלה בכסף, ולקבוע כי יסופקו לו שירותי סיעוד בעין או להפעיל את סמכותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 304|סעיף 304}}.
{{ח:תת|(ח)}} בסעיף זה, ”גורם מקצועי“ – עובד סוציאלי מטעם המוסד או מתאם טיפול כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 225ה|בסעיף 225ה}}.

{{ח:סעיף|225א|תשלום גמלת סיעוד בכסף לידי זכאי|תיקון: תשס״ז־4, תשס״ח, תשס״ט־4, תש״ע־5, תשע״א־5, תשע״ג־4, תשע״ו, תשע״ו־19, תשע״ט־2}}
{{ח:תת|(א)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 225|סעיף 225(ב) ו־(ג)}}, גמלת סיעוד תשולם בכסף לידי זכאי שמתקיימים בו תנאים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא זכאי לגמלת סיעוד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 224|בסעיף 224}};
{{ח:תתת|(2)}} ניתנים לו או לבן משפחתו המתגורר עמו שירותי סיעוד בידי מטפל, ברוב שעות היממה, שישה ימים בשבוע לפחות;
{{ח:תתת|(3)}} הוא, המבקש להתמנות למקבל גמלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 304|סעיף 304}} או מי שמונה למקבל גמלה כאמור, בחר לקבל את הגמלה לידיו כאמור בסעיף זה, והגיש בקשה לקבלת גמלה לפי הוראות סעיף זה, בטופס שעליו הורה המוסד.
{{ח:תת|(ב)}} גמלת סיעוד המשולמת לזכאי לפי הוראות סעיף זה תהיה בשיעור כאמור {{ח:פנימי|סעיף 224|בסעיף 224(ב)}}.
{{ח:תת|(ג)}} מי שבחר לקבל גמלה לפי סעיף זה, רשאי לשנות את בחירתו.
{{ח:תת|(ד)}} המוסד רשאי לקבוע, לגבי מי שמשולמת לו גמלת סיעוד בכסף לפי הוראות סעיף זה, אם המטפל כשיר ומתאים לטפל בזכאי לגמלה, בהתחשב בצרכיו, וכן אם היקף שירותי הסיעוד הניתנים לזכאי בפועל בידי המטפל ורמתם עונים על צורכי הזכאי; קבע המוסד כי המטפל אינו כשיר או אינו מתאים לטפל בזכאי או כי שירותי הסיעוד הניתנים לזכאי אינם עונים על צרכיו, רשאי המוסד שלא לשלם לזכאי את הגמלה לפי הוראות סעיף זה, ולקבוע כי יסופקו לו שירותי סיעוד או להפעיל את סמכותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 304|סעיף 304}}.
{{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה {{ח:פנימי|סעיף 225ב|ובסעיפים 225ב}} {{ח:פנימי|סעיף 225ג|ו־225ג}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בן משפחה“ – הורה, בן זוג, ילד, אח או אחות, וכן בן זוגו וילדו של כל אחד מהם;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מטפל“ – מי שנותן שירותי סיעוד בעצמו, תמורת שכר, ומתקיימים בו שני אלה:
{{ח:תתתת|(1)}} הוא אינו בן משפחה של הזכאי לגמלת סיעוד;
{{ח:תתתת|(2)}} הוא אינו שוהה שלא כדין בישראל, כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 324ב|בסעיף 324ב}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עובד זר“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק עובדים זרים|בחוק עובדים זרים, התשנ״א–1991}}.
{{ח:תת|(ו)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|225ב|קבלת שירותי סיעוד על ידי מי שמקבל גמלה בכסף|תיקון: תשע״ג־4, תשע״ו, תשע״ו־19, תשע״ט־2}}
{{ח:תת|(א)}} אין בהוראות {{ח:פנימי|סעיף 225א|סעיף 225א}} כדי למנוע מזכאי המקבל גמלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 225א|הסעיף האמור}} לקבל גם שירותי סיעוד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 225|בסעיף 225(ב)}}, כפי שקבע המוסד בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 225|סעיף 225(א1)}}, למעט שירותי סיעוד הניתנים בידי עובד זר.
{{ח:תת|(ב)}} מי שקיבל גמלה בכסף כאמור {{ח:פנימי|סעיף 225א|בסעיף 225א}} וכן שירותי סיעוד, כאמור בסעיף זה, תחושב גמלתו כך שמגמלתו המלאה ינוכה השווי בכסף של יחידות השירות שקיבל, ומהיתרה שתתקבל לאחר הניכוי יופחתו 20%; לעניין זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גמלה מלאה“ – שווי הגמלה שהיתה ניתנת לזכאי אילו היה מקבל את הגמלה בעין לפי {{ח:פנימי|סעיף 224|סעיף 224}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”התוספות“ – {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|225ג|ניכוי הפרשות סוציאליות מגמלת סיעוד|תיקון: תשע״ג־4, תשע״ו, תשע״ח־8, תשע״ח־9}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חשבון בנק“, ”פיקדון“ – חשבון הבנק או הפיקדון כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק עובדים זרים#סעיף 1יא|בסעיף 1יא לחוק עובדים זרים}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שיעור ההפרשה לפי צו הרחבה או הסכם קיבוצי“ – השיעור הגבוה מבין אלה:
{{ח:תתתת|(1)}} 12%;
{{ח:תתתת|(2)}} האחוז משכר העבודה שחובה על מעביד בענף הסיעוד, לפי הסכם קיבוצי או צו הרחבה, לשלם לקופת גמל לקצבה בעד עובדו בעבור מרכיב הפיצויים ובעבור מרכיב התגמולים בגין חלקו של המעביד;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שיעור ההפרשה“ – שיעור ההפרשה לפי צו הרחבה או הסכם קיבוצי, או, בהתקיים כל התנאים המפורטים להלן, השיעור האמור כשממנו מופחת אחד חלקי 12:
{{ח:תתתת|(1)}} המעביד הוא זכאי לגמלת סיעוד שמקבל את גמלת הסיעוד לידיו לפי הוראת {{ח:פנימי|סעיף 225א|סעיף 225א}};
{{ח:תתתת|(2)}} המעביד התחיל להעביר, באמצעות המוסד, את הפיקדון החל בחודש הראשון שלאחר תחילת העסקת העובד, לחשבון הבנק, והעברת הפיקדון לחשבון הבנק לא הופסקה לבקשתו של המעביד לפי הוראות סעיף קטן (ב);
{{ח:תתתת|(3)}} טרם חלפו 72 חודשים מהיום שבו ניתנה לראשונה לעובד הזר אשרת עבודה מסוג ב/1 לפי {{ח:חיצוני|תקנות הכניסה לישראל#סעיף 5|תקנה 5 לתקנות הכניסה לישראל, התשל״ד–1974}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קופת גמל לקצבה“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005}}.
{{ח:תת|(ב)}} זכאי לגמלת סיעוד בכסף לפי {{ח:פנימי|סעיף 225א|סעיף 225א}}, המעסיק עובד זר, רשאי לבקש מהמוסד לנכות סכום השווה לשיעור ההפרשה כשהוא מוכפל בשכר המינימום, לחודש, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק שכר מינימום|בחוק שכר מינימום}}, והמוסד יעבירו בשם הזכאי לחשבון הבנק; זכאי כאמור רשאי לבקש מהמוסד להפסיק את הניכוי.
{{ח:תת|(ג)}} קבלת שירותי סיעוד לפי {{ח:פנימי|סעיף 225ב|סעיף 225ב}} קודמת לניכוי סכומים כאמור בסעיף זה.
{{ח:תת|(ד)}} בוצע ניכוי כאמור בסעיף זה יראו את הזכאי, בתקופה שבעדה בוצע הניכוי, כאילו מילא את חובתו לפי הסכם קיבוצי או צו הרחבה לתשלום לקופת גמל לקצבה; היה הפרש בין השכר המחושב לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק פיצויי פיטורים#סעיף 13|סעיף 13 לחוק פיצויי פיטורים}} שנקבע במפורש בחוזה העבודה שבין הזכאי לבין המטפל, לבין שכר המינימום, יהיה הזכאי חייב בתשלום שיעור ההפרשה לפי צו הרחבה או הסכם קיבוצי, לגבי חלק מההכנסה השווה להפרש.
{{ח:תת|(ה)}} העביר המוסד ניכוי כאמור בסעיף זה לחשבון הבנק, יראו את הסכומים שנוכו כסכומים שהופקדו לטובת פיקדון, ויחולו לגביהם הוראות {{ח:חיצוני|חוק עובדים זרים#סעיף 1יא|סעיף 1יא(א) עד (ה) ו־(ז) עד (ט) לחוק עובדים זרים}}, והתקנות שהותקנו מכוחן, לרבות לעניין ניכויים מהפיקדון.
{{ח:תת|(ה1)}} בוצע ניכוי כאמור בסעיף זה, יעביר המוסד לזכאי לגמלת סיעוד, אחת לשנה, וכן לפי בקשתו, אישור לגבי הסכומים שנוכו מגמלתו לפי סעיף זה, התקופה שבעדה בוצע הניכוי, פרטים מזהים של העובד שלטובתו בוצע הניכוי ושיעור ההפרשה שלפיו חושב סכום הניכוי; באישור כאמור יצוינו גם עיקרי הוראות סעיף קטן (ד).
{{ח:תת|(ו)}} אין בהוראות סעיף קטן (ד) כדי לפטור זכאי מהוראות {{ח:חיצוני|חוק פיצויי פיטורים|חוק פיצויי פיטורים}}, אם התקיימו התנאים הקבועים בו לתשלום פיצויי פיטורים, והכל לגבי השלמת תשלום פיצויי הפיטורים העולה על הסכום של מרכיב הפיצויים שעל המעביד להפריש לקופת גמל לקצבה לפי צו הרחבה או הסכם קיבוצי.
{{ח:תת|(ז)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|225ד|הוראות לעניין גמלת סיעוד בכסף|תיקון: תשע״ג־4, תשע״ו, תשע״ח־8}}
{{ח:תת|(א)}} שר הרווחה והשירותים החברתיים, באישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע הוראות לביצוע {{ח:פנימי|סעיף 225א|סעיפים 225א עד 225ג}}.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח סיעוד) (כללי ביצוע והסדרים בעניין בחירת הזכאי בגמלה בכסף)|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח סיעוד) (כללי ביצוע והסדרים בעניין בחירת הזכאי בגמלה בכסף), התשע״ד–2014}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} גמלת סיעוד המשולמת בכסף לא תיחשב הכנסה של הזכאי לכל דבר ועניין.
{{ח:תת|(ד)}} המוסד יערוך מעקב אחר ההשפעה של יישום הוראות {{ח:פנימי|סעיף 224|סעיפים 224(א)(1)}} {{ח:פנימי|סעיף 225|ו־225(ה)}} על מקבלי גמלת סיעוד, לרבות האפשרות לקבל גמלה בכסף ולרבות שירותי הסיעוד שניתנו בפועל שלא מכוח חוק זה למי שקיבל גמלה בכסף, ויגיש דיווח על הממצאים לוועדת העבודה והרווחה אחת לשנה, ב־1 בינואר בשנים 2020 עד 2023.

{{ח:סעיף|225ה|מתאם טיפול|תיקון: תשע״ח־9}}
{{ח:תת|(א)}} מתאם טיפול יקשר בין גופים הנותנים שירות בתחומי הסיעוד, הבריאות והרווחה ובין מבוטח ויסייע לו לממש את זכויותיו בתחומים אלו, וכן ימלא תפקידים שהוטלו עליו לפי חוק זה, והכול כפי שייקבע בתקנות לפי סעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ב)}} השר, בהסכמת שר האוצר ושר הבריאות ובאישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע הוראות לעניין מתאם טיפול, ובכלל זה הוראות בעניינים אלו:
{{ח:תתת|(1)}} תנאי הכשירות של מתאם טיפול;
{{ח:תתת|(2)}} הגדרת תפקידו וסמכויותיו של מתאם טיפול, כך שיינתן מענה מיטבי לצרכיהם של המבוטחים, בהתאם למצבם התפקודי והבריאותי;
{{ח:תתת|(3)}} אוכלוסיות נוספות שיהיו זכאיות לסיוע מאת מתאם טיפול;
{{ח:תתת|(4)}} אופן מתן הסיוע על ידי מתאם טיפול;
{{ח:תתת|(5)}} הממשקים בין מתאם טיפול לבין הגופים כאמור בסעיף קטן (א);
{{ח:תתת|(6)}} דרכי הבקרה והפיקוח על מתאמי טיפול;
{{ח:תתת|(7)}} הוראות לעניין סיוע במימוש זכאות לגמלת סיעוד.
{{ח:תת|(ג)}} השר ידווח לוועדת העבודה והרווחה אחת לשלושה חודשים על יישום הוראות סעיף זה.

{{ח:סעיף|226|תקופת אכשרה|אחר=[127פו]}}
{{ח:ת}} תקופת האכשרה המזכה לגמלת סיעוד היא 12 חודשים רצופים בתכוף לפני הגשת התביעה לגמלה.

{{ח:סעיף|227|סייג לזכאות|תיקון: תש״ע־4, תשע״ז־10|אחר=[127פז]}}
{{ח:תת|(א)}} מבוטח הנמצא במוסד סיעודי או שמתקיים בו האמור {{ח:פנימי|סעיף 307|בסעיף 307(א)}} לא יהיה זכאי לגמלת סיעוד.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), מבוטח שאושפז בבית חולים, יהיה זכאי לגמלת סיעוד לתקופה שאינה עולה על 30 ימים ממועד אשפוזו; בסעיף זה, ”בית חולים“ – בית חולים כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם#סעיף 24|בסעיף 24 לפקודת בריאות העם, 1940}}, למעט בית חולים המיועד לפי תעודת הרישום שלו לאשפוז חולים סיעודיים, סיעודיים מורכבים, תשושי נפש או שיקומיים בלבד.
{{ח:תת|(ג)}} מבוטח שחדלה להשתלם לו גמלת סיעוד בשל כך שאושפז בבית חולים, ובתוך תקופה של 90 ימים שוחרר מבית החולים, יהיה זכאי לגמלת סיעוד ממועד שחרורו, בשיעור שנקבע לגביו טרם אשפוזו; המוסד רשאי לקבוע תקופה ארוכה מ־90 ימים.

{{ח:סעיף|228|מניעת כפל תשלומים|תיקון: תשס״ב־11|אחר=[127פח]}}
{{ח:תת|(א)}} הזכאי לגמלת סיעוד וכן לקצבה מיוחדת לפי {{ח:פנימי|סעיף 112|סעיף 112}} או לקצבה לשירותים מיוחדים לפי {{ח:פנימי|סעיף 206|סעיפים 206}} {{ח:פנימי|סעיף 206א|ו־206א}}, הברירה בידו לבחור באחת מהן.
{{ח:תת|(ב)}} הזכאי לגמלת סיעוד לפי {{ח:פנימי|פרק י|פרק זה}} וכן לשירותי סיעוד בכסף או בעין מאוצר המדינה, על פי חוקים וסוגי תשלומים שיקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה, הברירה בידו לבחור באחד מהם.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח סיעוד) (מניעת כפל תשלומים)|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח סיעוד) (מניעת כפל תשלומים), התשמ״ח–1988}}.}}

{{ח:סעיף|229|תחילת הזכאות|תיקון: תשע״ו־15|אחר=[127פט]}}
{{ח:ת}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 296|סעיף 296}}, הזכאות לגמלת סיעוד תתחיל בתום שבעה ימים מהיום שבו הוגשה התביעה לגמלה.

{{ח:סעיף|230|בדיקה|תיקון: תש״ס־2, תשס״ח־6, תשע״ב־4, תשע״ג־2, תשע״ח־8|אחר=[127צ]}}
{{ח:תת|(א)}} המוסד רשאי לבדוק –
{{ח:תתת|(1)}} אם הזכאי מטופל בידי בן משפחה או אם הוא מקבל את שירותי הסיעוד בהיקף וברמה שנקבעו לו, לפי הענין;
{{ח:תתת|(2)}} את מידת תלותו של הזכאי בעזרת הזולת לביצוע פעולות יום־יום ואת הצורך שלו בהשגחה (להלן – התפקוד), לרבות בדיקה מחדש לפי בקשתו של הזכאי, הכל לפי כללים שיקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה ובלבד שלעניין הוראות {{ח:פנימי|סעיף 224|סעיף 224(ג)}} בדיקה מחדש, בטרם חלפו שישה חודשים ממועד בדיקה קודמת, תיערך באותו האופן שבו נערכה הבדיקה הקודמת.
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח סיעוד) (בדיקה מחדש של מידת התלות בעזרת הזולת של זכאי לגימלת סיעוד)|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח סיעוד) (בדיקה מחדש של מידת התלות בעזרת הזולת של זכאי לגימלת סיעוד), התשמ״ח–1988}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} המוסד יערוך פיקוח ובקרה על מתן שירותי סיעוד בפועל לזכאים בהיקף שנקבע להם וברמה הולמת ועל קבלת שירותי סיעוד על ידי זכאים שמקבלים גמלה בכסף בלבד.

{{ח:סעיף|230א|הגבלת תקופת הזכאות|תיקון: תש״ס־2}}
{{ח:תת|(א)}} פקיד תביעות רשאי לקבוע כי הגמלה תשולם לתקופה מוגבלת שקבע, כאשר מצבו התפקודי של הזכאי אינו יציב.
{{ח:תת|(ב)}} מי שזכאי לגמלת סיעוד לראשונה, והוא לוקה בליקוי שהוא זמני לפי טיבו, לא תשולם לו הגמלה לתקופה העולה על 60 ימים; השר יקבע כללים, תנאים והוראות שבהתקיימם יוכר ליקוי כליקוי זמני.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח סיעוד) (ליקוי זמני)|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח סיעוד) (ליקוי זמני), התש״ס–2000}}.}}
{{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 229|סעיף 229}} לא יחולו על מי שמתקיים בו האמור בסעיף קטן (ב), ובלבד שלא תינתן גמלת סיעוד בעד תקופה שקדמה ליום שבו הוגשה התביעה לגמלה.

{{ח:סעיף|230ב||תיקון: תשס״ו, תש״ע־6}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|231||תיקון: תשע״ט־2|אחר=[127צא]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|232||תיקון: תשע״ג־4, תשע״ו, תשע״ט־2|אחר=[127צב]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|233|השגה על קביעת שירותי סיעוד|תיקון: תשע״ט־2|אחר=[127צג]}}
{{ח:ת}} על קביעת המוסד לפי {{ח:פנימי|סעיף 225|סעיפים 225(א1) עד (ד) ו־(ז)}} {{ח:פנימי|סעיף 225א|או 225א(ד)}} ניתן להשיג לפני מנהל תחום הגמלאות במוסד, שיחליט בהשגה שהוגשה לו בתוך 21 ימים.

{{ח:סעיף|234|הרחבת סוגי זכאים וגמלאות|תיקון: תשס״ד|אחר=[127צד]}}
{{ח:ת}} השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי –
{{ח:תת|(1)}} להחיל את הזכאות לגמלת סיעוד גם על מי שטרם הגיע לגיל הפרישה;
{{ח:תת|(2)}} לקבוע סוגים נוספים של גמלאות שיינתנו למוגבלים בתפקוד, וכללים, תנאים, מבחנים, שיעורים ומועדים לתשלומן.

{{ח:קטע3|פרק י סימן ג|סימן ג׳: ועדה ארצית}}

{{ח:סעיף|235|ועדה ארצית לעניני סיעוד|אחר=[127צה]}}
{{ח:תת|(א)}} השר ימנה ועדה ארצית מייעצת לעניני סיעוד (להלן – הועדה הארצית), וכן ימנה את יושב ראש הועדה מבין החברים שימונו לפי סעיף קטן (ב)(9) או (10).
{{ח:תת|(ב)}} ואלה חברי הועדה הארצית:
{{ח:תתת|(1)}} שני נציגים של משרד העבודה והרווחה;
{{ח:תתת|(2)}} שני נציגים של משרד הבריאות;
{{ח:תתת|(3)}} נציג של משרד האוצר;
{{ח:תתת|(4)}} נציג של משרד הפנים;
{{ח:תתת|(5)}} שני נציגים של מרכז השלטון המקומי;
{{ח:תתת|(6)}} שני נציגים של המוסד;
{{ח:תתת|(7)}} שני נציגים של קופת חולים של ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ־ישראל;
{{ח:תתת|(8)}} נציג של כל קופות החולים האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} קופת חולים מכבי;
{{ח:תתתת|(ב)}} קופת חולים לעובדים לאומיים;
{{ח:תתתת|(ג)}} קופת חולים מאוחדת;
{{ח:תתת|(9)}} שלושה מומחים בתחום הטיפול הממושך של חולים סיעודיים, שימונו בהתייעצות עם שר הבריאות;
{{ח:תתת|(10)}} מומחה מבין מנהלי המחלקות הגריאטריות או מבין מומחים במוסדות סיעוד, שימונה בהתייעצות עם שר הבריאות;
{{ח:תתת|(11)}} נציג של ”אש״ל“ – האגודה לתכנון ולפיתוח שירותים למען הזקן בישראל;
{{ח:תתת|(12)}} נציג של ”משען“ – מרכז משען של ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ־ישראל;
{{ח:תתת|(13)}} שני נציגים של הסתדרות הגמלאים בישראל.
{{ח:תת|(ג)}} תקופת כהונתה של הועדה הארצית תהיה ארבע שנים.
{{ח:תת|(ד)}} המוסד יספק לועדה הארצית שירותי מינהל שיידרשו לעבודתה התקינה.
{{ח:תת|(ה)}} השר רשאי לקבוע את סדרי עבודת הועדה, וככל שלא נקבעו כאמור רשאית היא לקבוע את סדרי עבודתה.

{{ח:סעיף|236|תפקידי הועדה הארצית|אחר=[127צו]}}
{{ח:ת}} הועדה הארצית תייעץ למוסד בענין מימון פעולות לפי {{ח:פנימי|סעיף 237|סעיף 237(א)}} (להלן – פעולות פיתוח) ולצורך זה –
{{ח:תת|(1)}} תבדוק תכניות לפעולות פיתוח שיגישו לה גופים ציבוריים ותחווה דעתה עליהן;
{{ח:תת|(2)}} תמליץ על סדרי עדיפות כלל־ארציים לפעולות פיתוח;
{{ח:תת|(3)}} תמליץ על הקצאת כספים למימון פעולות פיתוח.

{{ח:קטע3|פרק י סימן ד|סימן ד׳: מימון}}

{{ח:סעיף|237|פיתוח והחזקה שוטפת של שירותים|תיקון: תשנ״ו־3, תשנ״ח־8, תש״ס, תשס״ג־7, תשס״ג־8, תשס״ז, תשפ״ב־3|אחר=[127צז]}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} בהתייעצות עם המועצה ולפי המלצה של הועדה הארצית יממן המוסד, באישור השר ובהסכמת שר האוצר, פעולות המיועדות לפיתוח שירותים קהילתיים למוגבלים בתפקודם הזקוקים לטיפול ממושך וכן לפיתוח שירותים הניתנים במוסדות סיעודיים ולשיפור איכותם, ובלבד שהסכום הכולל של התחייבויות המוסד, בשנת כספים פלונית, למימון פעולות כאמור, לרבות התחייבויות לגבי שנות הכספים הבאות, לא יעלה על 57 מליון שקלים חדשים.
{{ח:תתת|(2)}} על אף הוראות פסקה (1) –
{{ח:תתתת|(א)}} המוסד רשאי, באופן כאמור בפסקה (1), להתחייב לממן פעולות לפי הוראות אותה פסקה, בסכום העולה על הסכום הקבוע בה, ובלבד שסכום ההתחייבויות הנוסף יופחת מהסכום הכולל שבו יהיה המוסד רשאי להתחייב בשתי שנות הכספים הבאות, באופן שיקבע בהסכמת שר האוצר;
{{ח:תתתת|(ב)}} התחייב המוסד, בשנת כספים מסוימת, לממן פעולות כאמור בפסקה (1) בסכום הנמוך מהסכום הקבוע בה, רשאי הוא, באופן כאמור באותה פסקה, להתחייב בשנת הכספים שלאחריה בסכום הקבוע בה, בתוספת סכום ההפרש או בתוספת 20% מהסכום הקבוע בה, לפי הנמוך; לענין זה, ”סכום ההפרש“ – סכום השווה להפרש שבין הסכום הקבוע בפסקה (1) לבין הסכום שבו התחייב המוסד בשנת הכספים המסוימת;
{{ח:תתתת|(ג)}} בוטלה התחייבות שניתנה לפי סעיף קטן זה, בשנת הכספים שבה ניתנה ההתחייבות או באחת משתי שנות הכספים שלאחריה, רשאי המוסד, באופן כאמור בפסקה (1), להתחייב, בשנת הכספים שבה בוטלה ההתחייבות או בשנת הכספים שלאחריה, בסכום השווה לסכום המרבי שבו הוא רשאי להתחייב באותה שנת כספים לפי פסקה (1) ופסקאות משנה (א) ו־(ב), בתוספת סכום ההתחייבות שבוטלה כאמור.
{{ח:תתת|(3)}} הסכום הקבוע בפסקה (1) יעודכן ב־1 בינואר של כל שנה לפי השינוי במדד ביחס ל־1 בינואר של השנה שקדמה לה; לענין זה, ”מדד“ – מדד שיקבע השר בצו בהסכמת שר האוצר.
{{ח:תת|(ב)}} הגדיל משרד העבודה והרווחה או משרד הבריאות בשנת כספים פלונית את מספר האנשים המטופלים במוסדות סיעודיים, לעומת מספר האנשים שטופלו במוסדות סיעודיים בשנת 1985, יממן המוסד את ההחזקה השוטפת של מספר האנשים שנוספו במוסדות האמורים באותה שנת כספים, ובלבד שסך ההקצאה לשנה פלונית, לכל אחד מהמשרדים, לא יעלה על 15% מאמדן הגביה השנתית של דמי ביטוח סיעוד לאותה שנה; המימון ייעשה בסכומים, במועדים ובדרכים שיוסכמו בין המוסד לבין המשרדים, ובלבד שישולמו הסכומים, בעד שנה פלונית, לאחר שנתקבל דיווח על ניצול הכספים שהוקצו לפי סעיף קטן זה בשנה הקודמת.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תתת|(2)}} אומדן הגביה האמור בסעיף קטן (ב) יחושב בהתאם לשיעור דמי ביטוח סיעוד כפי שהיה בתוקף ביום ג׳ בתמוז התשנ״ה (1 ביולי 1995).

{{ח:קטע2|פרק יא|פרק י״א: ביטוח אזרחים ותיקים וביטוח שאירים|תיקון: תשע״ז־12|אחר=[פרק ב׳]}}
{{ח:קטע3|פרק יא סימן א|סימן א׳: הוראות כלליות}}

{{ח:סעיף|238|הגדרות|תיקון: תשנ״ו, תשנ״ו־2, תשס״א־7, תשס״ו־8, תש״ע־8, תשע״ד־6, תשע״ו־8, תשע״ז־5, תשע״ז־16, תש״ף־2, תש״ף־4, תש״ף־5, תשפ״א־11, תשפ״ב־9, תשפ״ב־10, תשפ״ג־5, תשפ״ג־8, תשפ״ד־12, תשפ״ה־11, תשפ״ו, תשפ״ו־7|אחר=[5]}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק יא|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אלמנה“ – מי שהיתה אשתו של המבוטח בשעת פטירתו, להוציא –
{{ח:תתת|(1)}} מי שהיתה אשתו פחות משנה, ואם היא בת 55 שנים ומעלה – פחות מחצי שנה, ולא ילדה לו ילד;
{{ח:תתת|(2)}} מי שבחמש השנים האחרונות שלפני פטירת המבוטח היתה נפרדת ממנו שלוש שנים לפחות ובכללן 12 חודשים שלפני פטירת המבוטח ולא היתה זכאית למזונות ממנו על פי פסק דין של בית משפט או בית דין מוסמך או על פי הסכם בכתב, או שהמבוטח לא נשא למעשה במזונותיה תוך 12 החודשים שלפני פטירתו; פסקה זו לא תחול על אשה שבעת פטירתו של המבוטח שולמה בעדה תוספת תלויים לפי {{ח:פנימי|סעיף 200|סעיפים 200}} {{ח:פנימי|סעיף 244|או 244}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אלמן“ – מי שהיה בן זוגה של המבוטחת בשעת פטירתה, כל עוד יש עמו ילד או הכנסתו אינה עולה על הסכום המתקבל לפי {{ח:פנימי|לוח ט פרט 1|פרט 1 של לוח ט׳}}, להוציא –
{{ח:תתת|(1)}} מי שהיה בן זוגה פחות משנה, ואם הוא בן 55 שנים ומעלה – פחות מחצי שנה;
{{ח:תתת|(2)}} מי שבחמש השנים האחרונות שלפני פטירת המבוטחת היה נפרד ממנה שלוש שנים לפחות ובכללן 12 חודשים שלפני פטירת המבוטחת;
{{ח:תת}} בן זוג של מבוטחת שבשעת פטירתה היה עמו ילד שמלאו לו 18 שנים אך לא נתקיימו בו התנאים האמורים בפסקאות (2) ו־(3) של הגדרת ”ילד“, ייחשב כאלמן מהיום שבו נתקיים בילד תנאי מהתנאים האמורים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ילד“ – ילד של המבוטח לרבות נכד שכל פרנסתו על המבוטח, ובלבד שנתקיים בהם אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} לא מלאו להם 18 שנים;
{{ח:תתת|(2)}} לא מלאו להם 20 שנים, ובלבד שעיקר זמנם מוקדש לסיום לימודים במוסד חינוכי על־יסודי או שהם שוחרים במסגרת קדם־צבאית של צבא הגנה לישראל;
{{ח:תתת|(3)}} לא מלאו להם 24 שנים והם אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} בשירות סדיר כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק שירות בטחון|בחוק שירות בטחון}}, למעט שירות צבאי לפי התחייבות לשירות קבע, ואולם לא יובא בחשבון, לענין פסקה זו, שירות סדיר העולה על 36 חודשים;
{{ח:תתתת|(ב)|(1)}} מתנדב בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית;
{{ח:תתתתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (בנות בשירות לאומי בהתנדבות)|תקנות הביטוח הלאומי (בנות בשירות לאומי בהתנדבות), התשס״ב–2002}}.}}
{{ח:תתתתת|(2)}} בן המשרת בהתנדבות בשירות לאומי שאישר השר לפי פסקת משנה (1) ובתנאים שקבע לפי הפסקה האמורה, בשינויים המחויבים, ובלבד שמתקיימים לגביו שניים אלה:
{{ח:תתתתתת|(א)}} הוא יוצא צבא כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות ביטחון|בחוק שירות ביטחון}}, שקיבל פטור מחובת שירות ביטחון או שלא נקרא לשירות סדיר, לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות ביטחון|החוק האמור}};
{{ח:תתתתתת|(ב)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתתתת|(3)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה עד מועד הפקיעה של {{ח:חיצוני|חוק שירות לאומי-אזרחי|חוק שירות לאומי–אזרחי, התשע״ד–2014}}, ביום 31.8.2026, חלה גם על מי שהתחיל את שירותו לפני המועד האמור גם אחרי המועד האמור עד שייסים את שירותו):}} משרת בשירות לאומי–אזרחי;
{{ח:תתתת|(ג)}} לומדים באחד ממסלולי העתודה שהוכרו בפקודות הצבא כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|בחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}}, ושירותם הסדיר לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות בטחון|חוק שירות בטחון}} נדחה עקב לימודיהם כאמור;
{{ח:תתת|(4)}} לא מלאו להם 21 שנים והם משרתים בהתנדבות בשירות למטרה ציבורית או לאומית שאישר השר ובתנאים שקבע באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, תקופה שאינה עולה על 12 חודשים ושירותם הסדיר לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות בטחון|חוק שירות בטחון}} נדחה עקב שירותם בהתנדבות כאמור;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ילד המשרת בהתנדבות בשירות למטרה ציבורית או לאומית)|תקנות הביטוח הלאומי (ילד המשרת בהתנדבות בשירות למטרה ציבורית או לאומית), התשנ״ז–1997}}.}}
{{ח:תתת|(5)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת}} והמונח הורה יתפרש בהתאם לכך; לענין {{ח:פנימי|פרק יא סימן ד|סימן ד׳ לפרק זה}} {{ח:פנימי|פרק ה סימן ח|וסימן ח׳ לפרק ה׳}} ייחשב כילד מי שנתקיימו בו התנאים האמורים בפסקאות (2) ו־(3) להגדרה זו, אף אם בשעת פטירת המבוטח לא היה בגדר ילד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הכנסה“ – כפי שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה ויראו הכנסה מדמי אבטלה, כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 158|בסעיף 158}}, כהכנסה מעבודה או ממשלח יד;
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת הכנסה בביטוח זיקנה ושאירים)|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת הכנסה בביטוח זיקנה ושאירים), תשל״ז–1976}}.}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עקרת בית“ – אשה נשואה, למעט עגונה, שבן זוגה מבוטח לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק זה}}, שאינה עובדת ואינה עובדת עצמאית, ובכלל זה אישה כאמור שהיא חברת קיבוץ מתחדש;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אלמנה בת קצבה“ – אלמנה שאינה עובדת ואינה עובדת עצמאית הזכאית לקצבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 132|סעיף 132(1) עד (5)}} או לפי {{ח:פנימי|סעיף 252|סעיף 252}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עובד מבוטח“, ”עובדת מבוטחת“ – מבוטח לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק זה}}, למעט עקרת בית ואלמנה בת קצבה ולרבות עקרת בית ואלמנה שמשתלמת לה גמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳}}.

{{ח:סעיף|239|תחילת תקופת התשלום|תיקון: תשע״ז־12|אחר=[6]}}
{{ח:תת|(א)}} נוצרה זכות לקצבה או לתוספת לקצבה לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק זה}} עד 15 בחודש פלוני, תשולם הקצבה או התוספת החל ב־1 באותו חודש; נוצרה הזכות אחרי 15 בחודש פלוני, תשולם הקצבה או התוספת החל ב־1 בחודש שלאחריו.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), אם היה הזכאי לקצבה זכאי גם לגמלה לפי {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה|חוק הבטחת הכנסה}} בעד החודש שבו נוצרה הזכות לקצבה, תשולם הקצבה החל ב־1 בחודש שבו נוצרה הזכות כאמור, ובלבד שלא תשולם קצבת שאירים בעד חודש שבעדו שולמה קצבת אזרח ותיק לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק זה}} או קצבת נכות לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳}} למבוטח שמכוחו משולמת קצבת השאירים.

{{ח:קטע3|פרק יא סימן ב|סימן ב׳: מבוטחים}}

{{ח:סעיף|240|מבוטח|תיקון: תשנ״ו, תשס״ד, תשע״ז־12, תשפ״ב־7|אחר=[7]}}
{{ח:תת|(א)}} בכפוף להוראות סעיף קטן (ב), תושב ישראל שמלאו לו 18 שנים מבוטח לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק זה}}, להוציא מי שביום שבו נעשה לראשונה תושב ישראל כבר הגיע לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, {{ח:פנימי|לוח א1 חלק ג|בחלק ג׳ בלוח א׳1}}, ולגבי אישה – אם ביום שבו נעשתה לראשונה תושבת ישראל כבר הגיעה לגיל הפרישה.
{{ח:תת|(ב)}} מבוטחת שאינה פטורה מתקופת אכשרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 246|סעיף 246(ב)}}, ואשר לא נתמלאה לגביה כעובדת מבוטחת תקופת אכשרה המזכה לקצבת אזרח ותיק לפי {{ח:פנימי|סעיף 246|סעיף 246(א)}}, תהיה מבוטחת לענין {{ח:פנימי|פרק יא|פרק זה}} לפי {{ח:פנימי|פרק יא סימן ג|סימן ג׳}} בלבד.

{{ח:סעיף|241||תיקון: תשנ״ו|אחר=[8]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|242||תיקון: תשנ״ו|אחר=[9]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|243|סוגים מיוחדים|אחר=[10]}}
{{ח:ת}} השר רשאי לקבוע סוגי בני אדם שעל אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 240|סעיף 240}} לא יהיו מבוטחים לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק זה}}; ואולם המוסד רשאי, אם נתבקש לעשות כן, לבטח אדם מאלה או להפסיק ביטוחו לפי תנאים שנקבעו.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח ברשות)|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח ברשות), תשל״ט–1979}}.}}

{{ח:קטע3|פרק יא סימן ג|סימן ג׳: ביטוח אזרחים ותיקים|תיקון: תשע״ז־12}}

{{ח:סעיף|244|קצבת אזרח ותיק|תיקון: תשנ״ו, תשס״ג־11, תשס״ו־6, תשס״ח־7, תשס״ט־4, תשע״ז־12|אחר=[11]}}
{{ח:תת|(א)}} מבוטח שהגיע לגיל המזכה בקצבת אזרח ותיק, ישלם לו המוסד, בכפוף להוראות {{ח:פנימי|פרק יא סימן ג|סימן זה}}, קצבה חודשית בשיעור של 17.7% מהסכום הבסיסי.
{{ח:תת|(ב)}} היו למבוטח האמור בסעיף קטן (א) תלויים – תשולם לו בעדם, בנוסף לקצבה שלו, תוספת תלויים כדלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} בעד בן הזוג לפי {{ח:פנימי|סעיף 247|סעיף 247(1) או (3)}} – 8.7% מהסכום הבסיסי;
{{ח:תתת|(2)}} בעד כל אחד משני ילדיו הראשונים – 5.6% מהסכום הבסיסי.
{{ח:תת|(ג)}} לענין הזכויות לפי {{ח:פנימי|סעיף 238|סעיף 238}}, סעיף זה {{ח:פנימי|סעיף 245|וסעיפים 245}}, {{ח:פנימי|סעיף 247|247}}, {{ח:פנימי|סעיף 249|249}} {{ח:פנימי|סעיף 250|ו־250}}, רואים כמבוטח גם תושב ישראל שהשלים תקופת אכשרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 246|סעיף 246}} אף אם לא היה מבוטח לפי {{ח:פנימי|פרק יא סימן ב|סימן ב׳}} ערב הגיעו לגיל המזכה אותו בקצבת אזרח ותיק.
{{ח:תת|(ג1)}} הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו לגבי מי שמבוטח לפי {{ח:פנימי|פרק יא סימן ג|סימן זה}} בלבד.
{{ח:תת|(ד)}} השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי להגדיל את השיעורים הנקובים בסעיפים קטנים (א) ו־(ב).
{{ח:תת|(ה)}} בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 324|סעיף 324}} יוסיף המוסד לשלם את הקצבה למי שחדל להיות תושב ישראל.

{{ח:סעיף|245|גיל קצבת אזרח ותיק וקצבת אזרח ותיק יחסית|תיקון: תשנ״ו, תשנ״ו־7, תשנ״ח־10, תשס״ד, תשע״ז־12, תשפ״ב־7|אחר=[12]}}
{{ח:תת|(א)}} הגיל לקצבת אזרח ותיק הוא –
{{ח:תתת|(1)}} בגבר – שבעים שנים ואם הכנסתו בשנת מס אינה עולה על ההכנסה המרבית – גיל הפרישה;
{{ח:תתת|(2)}} באשה – הגיל הקבוע לגביה, בהתאם לחודש לידתה, {{ח:פנימי|לוח א1 חלק ד|בחלק ד׳ בלוח א׳1}}, ואם נתקיים בה אחד מאלה – גיל הפרישה;
{{ח:תתתת|(א)}} נתמלאה לגביה כעובדת מבוטחת תקופת אכשרה המזכה בקצבת אזרח ותיק לפי {{ח:פנימי|סעיף 246|סעיף 246(א)}} והכנסתה בשנת מס אינה עולה על ההכנסה המרבית;
{{ח:תתתת|(ב)}} היא פטורה מתקופת אכשרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 246|סעיף 246(ב)}} והכנסתה בשנת מס אינה עולה על ההכנסה המרבית;
{{ח:תתתת|(ג)}} קיבלה קצבת נכות לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳}}, שנים עשר חודשים רצופים לפחות בתכוף לפני שהגיעה לגיל הפרישה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), אם עלתה הכנסתו של המבוטח על ההכנסה המרבית, תשולם לו קצבת אזרח ותיק לפי {{ח:פנימי|סעיף 244|סעיף 244(א) ו־(ב)}} בניכוי 60% מהסכום העולה על ההכנסה המרבית, לפי דרכי חישוב וכללי עיגול שקבע השר, ובלבד שסכום הקצבה לאחר הניכוי לא יפחת מסכום השווה ל־10% מסכום הקצבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 244|סעיף 244(א)}}; ואולם רשאי המבוטח לוותר על קצבה זו לתקופה שביקש.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קיצבת זיקנה יחסית)|תקנות הביטוח הלאומי (קיצבת זיקנה יחסית), תשל״א–1971}}.}}
{{ח:תת|(ב1)}} לענין סעיף קטן (ב), לא תובא בחשבון הכנסה של מי שהיה זכאי לקצבה לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳}} בתכוף לפני הגיעו לגיל הפרישה.
{{ח:תת|(ב2)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} לענין סעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הכנסה“ – הכנסה למעט הכנסה שמקורה בקצבה המשתלמת מכוח חיקוק, דיני חוץ או הסכם קיבוצי או חוזה עבודה, בין שנערכו בישראל ובין שנערכו בחוץ לארץ;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הכנסה מרבית“ – צירוף ההכנסות החודשיות המחושבות לפי האמור {{ח:פנימי|לוח ט1|בלוח ט׳1}} בשנת מס, ואם עוד לא חלפה שנת המס – צירופם של שניים אלה:
{{ח:תתתת|(1)}} ההכנסות החודשיות שחושבו לפי {{ח:פנימי|לוח ט1|לוח ט׳1}} באותה שנת מס;
{{ח:תתתת|(2)}} ההכנסה החודשית האחרונה שחושבה לפי {{ח:פנימי|לוח ט1|לוח ט׳1}} כפול מספר החודשים שנותרו עד תום אותה שנת מס.

{{ח:סעיף|246|תקופת אכשרה|תיקון: תשנ״ו, תשס״ב־11, תשס״ד, תשע״ז־12, תשפ״ב־7|אחר=[15]}}
{{ח:תת|(א)}} תקופת האכשרה המזכה בקצבת אזרח ותיק היא אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} 60 חודשים, בין שהם רצופים ובין שאינם רצופים, שבהם היה אדם מבוטח תוך עשר השנים האחרונות שקדמו לגיל המזכה אותו בקצבת אזרח ותיק;
{{ח:תתת|(2)}} 144 חודשים שבהם היה אדם מבוטח, בין שתקופה זו רצופה ובין שאינה רצופה;
{{ח:תתת|(3)}} לא פחות מ־60 חודשים, אף אם אינם רצופים, שבהם היה אדם עובד מבוטח או עובדת מבוטחת, ובלבד שמספר חודשים אלה אינו פחות ממספר החודשים שבהם התקיימו ההוראות שלהלן:
{{ח:תתתת|(א)}} הוא לא היה מבוטח מחמת שחדל להיות תושב ישראל;
{{ח:תתתת|(ב)}} הוא לא היה עובד מבוטח או עובדת מבוטחת.
{{ח:תת|(ב)}} אשה מבוטחת לא תזדקק לתקופת אכשרה לפי סעיף קטן (א) אם נתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} היא גרושה, אלמנה או עגונה;
{{ח:תתת|(2)}} היא לא נשואה, ונעשתה תושבת ישראל מכוח כניסתה לישראל, ובאותו זמן כבר הגיעה לגיל הקבוע לגביה, בהתאם לחודש לידתה, {{ח:פנימי|לוח א1 חלק ה|בחלק ה׳ בלוח א׳1}};
{{ח:תתת|(3)}} בן זוגה אינו מבוטח;
{{ח:תתת|(4)}} שולמה לה קצבת נכות לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳}} בעד החודש שקדם בתכוף ליום שבו הגיעה לגיל הפרישה.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|247|תלויים|תיקון: תשס״ג־5, תשס״ד|אחר=[17]}}
{{ח:ת}} לענין {{ח:פנימי|פרק יא סימן ג|סימן זה}}, תלוי במבוטח הוא אחד מהמפורטים להלן שהוא תושב ישראל:
{{ח:תת|(1)}} אשתו שנתמלאו בה כל אלה:
{{ח:תתת|(א)}} ילדה לו ילד או שהיא אשתו שנה אחת לפחות;
{{ח:תתת|(ב)}} היא בת 45 שנים ומעלה או שיש עמה ילד שלו;
{{ח:תתת|(ג)}} אם לא הגיעה לגיל הקבוע לגביה, בהתאם לחודש לידתה, {{ח:פנימי|לוח א1 חלק ב|בחלק ב׳ בלוח א׳1}} – הכנסתה אינה עולה על הסכום המתקבל לפי {{ח:פנימי|לוח ט פרט 1|פרט 1 של לוח ט׳}};
{{ח:תת|(2)}} ילדו;
{{ח:תת|(3)}} מי שהוא בן זוגה של מבוטחת שנה אחת לפחות ונתקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תתת|(א)}} מלאו לו 70 שנים;
{{ח:תתת|(ב)}} מלאו לו 50 שנים והכנסתו אינה עולה על הסכום הנקוב {{ח:פנימי|לוח ט פרט 1|בפרט 1 ללוח ט׳}} או על כל סכום אחר שהשר קבע בצו לאחר התייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה.

{{ח:סעיף|247א|תוספת לקצבה למי שהגיע לגיל 80|תיקון: תשס״ח־7, תשס״ט־4}}
{{ח:ת}} מבוטח שהגיע לגיל 80, תשולם לו, נוסף על קצבתו, תוספת בשיעור ההפרש שבין 18.7% לבין השיעור האמור {{ח:פנימי|סעיף 244|בסעיף 244(א)}}.

{{ח:סעיף|248|תוספת ותק|תיקון: תשנ״ו, תשס״ח־7, תשע״ז־6, תשע״ז־12, תשע״ח־7|אחר=[18]}}
{{ח:ת}} מי שהיה מבוטח כעובד מבוטח או כעובדת מבוטחת {{ח:הערה|(עד שנת 2016, יותר מעשר שנים; בשנת 2017, יותר מתשע שנים; בשנת 2018, יותר מארבע שנים; בשנת 2019 ואילך, [ללא התנאי])}} לפני היום שבו הגיעה לו לראשונה קצבת אזרח ותיק, יוגדלו הקצבה, והתוספת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 247א|בסעיף 247א}}, ב־2% לכל שנת ביטוח {{ח:הערה|(עד שנת 2016, שלמעלה מעשר שנות הביטוח הראשונות; בשנת 2017, שלמעלה מתשע שנות הביטוח הראשונות; בשנת 2018, שלמעלה מארבע שנות הביטוח הראשונות; בשנת 2019 ואילך, [ללא התנאי])}} שבעדה שולמו דמי הביטוח, אך לא תוגדל מכוח סעיף זה ביותר מ־50%.

{{ח:סעיף|249|תוספת דחיית קצבה|תיקון: תשס״ד, תשע״ז־12|אחר=[19]}}
{{ח:תת|(א)}} מבוטח שהגיע לגיל שבו היה זכאי לקצבת אזרח ותיק אילולא היתה לו הכנסה העולה על ההכנסה המזכה אותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 245|סעיף 245}} לקצבה כאמור, והכנסה זו מקורה במשלח יד, תוגדל הקצבה שהוא זכאי לה לפי הסעיפים הקודמים ב־5% לכל שנה שבה היתה לו הכנסה כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} מבוטח שהיתה לו הכנסה כאמור במשך תשעה חודשים לפחות מתוך שנה פלונית יראוהו, לענין סעיף זה, כאילו היתה לו הכנסתו זו במשך כל השנה.
{{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות סעיף קטן (א) יחולו הוראות סעיף זה אף לגבי מי שוויתר על הקצבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 245|סעיף 245}}.

{{ח:סעיף|250|מבוטח שחדל להיות זכאי|אחר=[20]}}
{{ח:ת}} היה המבוטח זכאי לקצבה וחדלו להתקיים בו תנאי הזכאות לקצבה בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 245|לסעיף 245}}, יופסק תשלום הקצבה; חזר המבוטח ונעשה זכאי לקצבה, יחודש תשלום הקצבה; שנות העבודה שבהן הופסק תשלום הקצבה כאמור יבואו במנין השנים לענין הגדלת הקצבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 249|סעיף 249}}.

{{ח:סעיף|251|קצבת אזרח ותיק לנכה|תיקון: תשס״ב־11, תשע״ז־12, תשע״ח־4, תשפ״ב־3|אחר=[20א]}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קצבת נכות“ – קצבה חודשית כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 199|בסעיף 199(1)}} וכן גמלה מיוחדת לעולה המשתלמת לפי הסכם מכוח {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”סכום קצבת אזרח ותיק“ – סכום השווה לקצבה המשתלמת לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 244|סעיפים 244(א) ו־(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 248|ו־248}}, וכן גמלת אזרח ותיק מיוחדת לעולה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גמלה נוספת לנכה“ – סכום השווה להפרש שבין קצבת נכות וסכום קצבת אזרח ותיק;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תיקון מס׳ 200“ – {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_489287.pdf|חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס׳ 200), התשע״ח–2018}}.
{{ח:תת|(ב)}} מבוטח ששולמה לו קצבת נכות בתכוף לפני שנעשה זכאי לקצבת אזרח ותיק, וסכום קצבת האזרח הוותיק שהוא זכאי לו נמוך מסכום קצבת הנכות האמורה, זכאי לקצבת האזרח הוותיק בצירוף גמלה נוספת לנכה (בסעיף זה – קצבת אזרח ותיק לנכה), ואולם תוספת התלויים תחושב בעד כל חודש בהתאם למספר התלויים בנכה באותו חודש כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 200|בסעיף 200(ג)}}; קצבת האזרח הוותיק לנכה תעודכן בשיעורים ובמועדים שבהם מתעדכנת קצבת הנכות.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), לעניין חישוב הגמלה הנוספת לנכה, מבוטח ששולמה לו קצבת נכות ונעשה זכאי לתשלום קצבת אזרח ותיק ביום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_489287.pdf|תיקון מס׳ 200}} או לפניו, יהיה זכאי לתוספת לקצבת הנכות בשיעור של 10.70% מקצבת יחיד מלאה כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 200|בסעיף 200(ב)}}, החל ביום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_489287.pdf|תיקון מס׳ 200}}; ואם לא חלות לגביו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 307|סעיף 307}} – יהיה זכאי גם לתוספת לקצבת הנכות בשיעורים המפורטים להלן מקצבת יחיד מלאה:
{{ח:תתת|(1)}} 8.52% – בעד התקופה שמיום כ״א בתמוז התשפ״א (1 ביולי 2021) ועד ליום כ״ז בטבת התשפ״ב (31 בדצמבר 2021);
{{ח:תתת|(2)}} 12.74% – בעד התקופה שמיום כ״ח בטבת התשפ״ב (1 בינואר 2022) ואילך.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), לעניין חישוב הגמלה הנוספת לנכה, מבוטח ששולמה לו קצבת נכות והוראות {{ח:פנימי|סעיף 307|סעיף 307}} אינן חלות לגביו, יהיה זכאי לתוספת לקצבת הנכות בשיעורים המפורטים להלן מקצבת יחיד מלאה כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 200|בסעיף 200(ב)}}, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} אם נעשה זכאי לתשלום קצבת אזרח ותיק בתקופה שמיום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_489287.pdf|תיקון מס׳ 200}} ועד יום ט״ז בטבת התשפ״א (31 בדצמבר 2020) –
{{ח:תתתת|(א)}} 8.52% – בעד התקופה שמיום כ״א בתמוז התשפ״א (1 ביולי 2021) ועד יום כ״ז בטבת התשפ״ב (31 בדצמבר 2021);
{{ח:תתתת|(ב)}} 12.74% – בעד התקופה שמיום כ״ח בטבת התשפ״ב (1 בינואר 2022) ואילך;
{{ח:תתת|(2)}} אם נעשה זכאי לתשלום קצבת אזרח ותיק בתקופה שמיום י״ז בטבת התשפ״א (1 בינואר 2021) ועד יום כ״א בתמוז התשפ״א (1 ביולי 2021) – 17%, בעד התקופה שמיום כ״א בתמוז התשפ״א (1 ביולי 2021) ואילך, ואם היה זכאי לקצבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 201|סעיף 201}} לפני שנעשה זכאי לתשלום קצבת אזרח ותיק – כיחס שבין אחוז דרגת אי־כושרו להשתכר ובין מאה, במכפלת 17%.

{{ח:סעיף|251א|שמירת הזכאות להטבות שנלוות לגמלת הבטחת הכנסה|תיקון: תשע״ח־4, תשפ״ב־3}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גוף ציבורי“ – הממשלה, הסוכנות היהודית לארץ ישראל וכן גוף נתמך או גוף מתוקצב כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 32|בסעיף 32 לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גמלת הבטחת הכנסה“ – גמלה חודשית המשתלמת לפי {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה|חוק הבטחת הכנסה}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תיקון מס׳ 200“ – {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_489287.pdf|חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס׳ 200), התשע״ח–2018}}.
{{ח:תת|(ב)}} מבוטח שהשתלמה לו גמלת הבטחת הכנסה, ערב תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_489287.pdf|תיקון מס׳ 200}} או ערב תחילת הזכאות להגדלה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 251|סעיף 251}} כנוסחו {{ח:חיצוני|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו-2022)|בחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו־2022), התשפ״ב–2021}}, ובשל השינוי שחל בשיעור קצבת אזרח ותיק לנכה המשתלמת לו בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 251|סעיף 251(ב) עד (ד)}}, חדלה להשתלם לו גמלת הבטחת הכנסה, יוסיף להיות זכאי להטבות הניתנות לפי כל דין וכן להטבות הניתנות על ידי גוף ציבורי לפי הסכם או נוהג למי שמשתלמת לו גמלת הבטחת הכנסה.

{{ח:קטע3|פרק יא סימן ד|סימן ד׳: ביטוח שאירים}}

{{ח:סעיף|252|גמלת שאירים|תיקון: תשס״ג־11, תשס״ו־6, תשס״ח־7, תשס״ט־4, תשע״ד־10, תשע״ז־18|אחר=[21]}}
{{ח:תת|(א)}} נפטר מבוטח, ישלם המוסד מענק לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 255|סעיף 255}} או קצבת שאירים חודשית באחד משיעורים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} 17.7% מהסכום הבסיסי –
{{ח:תתתת|(א)}} לאלמנה שעמה ילדים;
{{ח:תתתת|(ב)}} לאלמן שעמו ילדים, כל זמן שהילדים עמו;
{{ח:תתתת|(ג)}} לאלמנה או לאלמן שהם בני 50 שנים ומעלה;
{{ח:תתת|(2)}} 13.3% מהסכום הבסיסי – לאלמנה או לאלמן שהם בני 40 שנים ומעלה ועדיין אינם בני 50 שנים ולא נתקיים בהם אחד התנאים שבפסקה (1)(א) ו־(ב).
{{ח:תת|(ב)}} אלמנה או אלמן שעמם ילדים, ישלם להם המוסד, כל זמן שהילדים עמם, תוספת בעד כל אחד מילדיהם – 8.3% מהסכום הבסיסי.
{{ח:תת|(ג)}} ילדים שהניח אחריו המבוטח ואין אלמנה או אלמן הזכאים לקבל בעדם תוספת, יהיו שיעורי הקצבה כך:
{{ח:תתת|(1)}} בכפוף להוראות פסקה (2), אם לילדים הורה – תשולם הקצבה בשיעור של 11% מהסכום הבסיסי כשישנו ילד אחד בלבד, ובשיעור של 8.3% מהסכום הבסיסי בעד כל ילד;
{{ח:תתת|(2)}} אם אין לילדים הורה, או שההורה גר דרך קבע בחוץ לארץ, תשולם הקצבה בעד כל ילד מהילדים בשיעור של 11% מהסכום הבסיסי.
{{ח:תת|(ג1)}} לעניין {{ח:פנימי|פרק יא סימן ד|סימן זה}}, יראו כילד גם מי שלא מלאו לו 20 שנים, ובלבד שהוא לומד במוסד חינוכי בתכנית לימודים בהיקף שלא יפחת מ־20 שעות לימוד שבועיות; לעניין סעיף קטן זה, ”מוסד חינוכי“ – אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מוסד שקיבל הכרה לפי {{ח:חיצוני|חוק המועצה להשכלה גבוהה#סעיף 9|סעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958}} (בסעיף זה – חוק המועצה להשכלה גבוהה);
{{ח:תתת|(2)}} מוסד שקיבל היתר או אישור לפי {{ח:חיצוני|חוק המועצה להשכלה גבוהה#סעיף 21א|סעיף 21א לחוק המועצה להשכלה גבוהה}};
{{ח:תתת|(3)}} מוסד שהתואר שהוא מעניק הוכר לפי {{ח:חיצוני|חוק המועצה להשכלה גבוהה#סעיף 28א|סעיף 28א לחוק המועצה להשכלה גבוהה}};
{{ח:תתת|(4)}} מוסד שקיבל רישיון לפי {{ח:חיצוני|חוק המועצה להשכלה גבוהה#סעיף 25ג|סעיפים 25ג}} {{ח:חיצוני|חוק המועצה להשכלה גבוהה#סעיף 25ד|ו־25ד לחוק המועצה להשכלה גבוהה}} או רישיון זמני לפי {{ח:חיצוני|חוק המועצה להשכלה גבוהה#סעיף 25ט|סעיף 25ט לחוק המועצה להשכלה גבוהה}};
{{ח:תתת|(5)}} מוסד על־תיכוני להכשרה או להשכלה מקצועית, טכנית, תורנית או דתית, לרבות מסלול להכשרה או להשכלה כאמור במוסד על־תיכוני, המכשיר את תלמידיו לבחינות ממשלתיות או המעניק השכלה המוכרת על ידי משרד ממשלתי או לפי כל דין;
{{ח:תתת|(6)}} ישיבת הסדר, ישיבה גבוהה ציונית או ישיבה, כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק שירות ביטחון#סעיף 22א|בסעיפים 22א}}, {{ח:חיצוני|חוק שירות ביטחון#סעיף 22ב|22ב}} {{ח:חיצוני|חוק שירות ביטחון#סעיף 26ב|או 26ב לחוק שירות ביטחון}};
{{ח:תתת|(7)}} מוסד ללימודים תורניים לבנות שמקבל תמיכה לפי {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 3א|סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}};
{{ח:תתת|(8)}} מכינה קדם־אקדמית או קדם־הנדסית של מוסד כאמור בפסקאות (1) עד (5) או מכינה קדם־צבאית מוכרת כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק המכינות הקדם-צבאיות|בחוק המכינות הקדם־צבאיות, התשס״ח–2008}}.
{{ח:תת|(ג2)}} לעניין {{ח:פנימי|פרק יא סימן ד|סימן זה}}, יראו כאלמן גם מי שהילד שעמו הוא ילד כאמור בסעיף קטן (ג1).
{{ח:תת|(ד)}} לענין הזכויות לפי {{ח:פנימי|סעיף 238|סעיף 238}}, סעיף זה {{ח:פנימי|סעיף 253|וסעיפים 253}}, {{ח:פנימי|סעיף 258|258}}, {{ח:פנימי|סעיף 260|260}} {{ח:פנימי|סעיף 267|ו־267}}, רואים כמבוטח גם תושב ישראל שהשלים את תקופת האכשרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 253|סעיף 253}} אף אם לא היה מבוטח בעת שנפטר.
{{ח:תת|(ה)}} השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי להגדיל את השיעורים הנקובים בסעיפים קטנים (א), (ב) ו־(ג).

{{ח:סעיף|252א|גמלת שאירים לילדיה של עקרת בית|תיקון: תשנ״ט־4, תש״ס־4}}
{{ח:תת|(א)}} מבוטחת לענין {{ח:פנימי|פרק יא|פרק זה}} לפי {{ח:פנימי|פרק יא סימן ג|סימן ג׳}} בלבד לפי {{ח:פנימי|סעיף 240|סעיף 240(ב)}}, אשר אינה פטורה מתקופת אכשרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 253|סעיף 253(ב)}} ואשר לא נתמלאה לגביה כעובדת מבוטחת תקופת אכשרה המזכה בגמלת שאירים לפי {{ח:פנימי|סעיף 253|סעיף 253(א)}}, יהיו הילדים שהניחה אחריה זכאים לקצבת שאירים לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 252|סעיף 252(ג)}}.
{{ח:תת|(ב)}} האמור בסעיף קטן (א) יחול גם על ילדים שהניחה אחריה מי שלא היתה מבוטחת כמשמעותה בסעיף קטן (א), מחמת אחד מאלה בלבד:
{{ח:תתת|(1)}} היא נפטרה לפני יום ט׳ בטבת התשנ״ו (1 בינואר 1996) (להלן – היום הקובע);
{{ח:תתת|(2)}} מלאו לה 65 לפני היום הקובע.

{{ח:סעיף|253|תקופת אכשרה|תיקון: תשנ״ו|אחר=[22]}}
{{ח:תת|(א)}} תקופת האכשרה המזכה לגמלת שאירים לפי {{ח:פנימי|סעיף 252|סעיף 252}} היא תקופה שבה היה אדם מבוטח כעובד מבוטח או כעובדת מבוטחת באחת מתקופות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} 12 החודשים האחרונים לפני תאריך הפטירה;
{{ח:תתת|(2)}} 24 חודשים, בין שהם רצופים ובין שאינם רצופים, בחמש השנים האחרונות לפני תאריך הפטירה;
{{ח:תתת|(3)}} תקופת האכשרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 246|סעיף 246}};
{{ח:תתת|(4)}} 60 חודשים, בין שהם רצופים ובין שאינם רצופים, בעשר השנים האחרונות לפני תאריך הפטירה.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על עובד מבוטח או עובדת מבוטחת שנפטרו והיו אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מבוטח שעדיין לא מלאה שנה מהיום שנעשה תושב ישראל;
{{ח:תתת|(2)}} מבוטח שעדיין לא מלאו לו 19 שנים;
{{ח:תתת|(3)}} גרושה או אלמנה שנפטרה תוך שנה מיום שנתגרשה או שנתאלמנה;
{{ח:תתת|(4)}} מבוטח שעיקר פרנסת בן זוגו או ילדיו היתה עליו;
{{ח:תתת|(5)}} מבוטח שהניח אחריו ילד – לגבי אותו ילד.

{{ח:סעיף|254|מענק ליתום שהגיע למצוות|תיקון: תשס״ג־11|אחר=[22א]}}
{{ח:תת|(א)}} נפטר מבוטח ומשתלמת מכוחו קצבת שאירים, ישלם המוסד לילדו בהגיעו לגיל 13 שנים, ולילדתו בהגיעה לגיל 12 שנים, מענק בשיעור שני שלישים מהסכום הבסיסי.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|255|תשלום מענק|אחר=[23]}}
{{ח:תת|(א)}} אלמנה שלא מלאו לה עדיין 40 שנים ואינה זכאית לקצבה, או אלמנה שפקעה זכותה לקצבה שלא עקב נישואיה, ישלם לה המוסד מענק בסכום השווה לקצבת שאירים לפי שיעור הקצבה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 252|בסעיף 252(א)(1)}} כפול שלושים ושש.
{{ח:תת|(ב)}} חזרה ונישאה אלמנה הזכאית לקצבת שאירים, תפקע זכותה לקצבת שאירים והמוסד ישלם לה מענק בשני שיעורים כלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} לאחר יום נישואיה מחדש – סכום השווה לקצבת שאירים המחושב על בסיס שיעור הקצבה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 252|בסעיף 252(א)(1)}} (להלן – שיעור הקצבה), שהשתלמה בעד החודש שבו נישאה מחדש, כפול שמונה עשרה;
{{ח:תתת|(2)}} כתום שנתיים מיום נישואיה מחדש – סכום השווה לשיעור הקצבה, בעד החודש האחרון של השנתיים האמורות, כפול שמונה עשרה.
{{ח:תת|(ג)}} אלמנה שחזרה ונישאה ונפטר בעלה מהנישואין החדשים והיא מקבלת מכוחו קצבת שאירים או קצבת תלויים, ישולם לה השיעור השני של המענק, אף אם טרם חלפו שנתיים מיום נישואיה מחדש; המענק יחושב על בסיס שיעור הקצבה בעד החודש שבו נפטר בעלה כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} דין אלמן לענין סעיף זה כדין אלמנה.

{{ח:סעיף|256|אלמנה שהיה עמה ילד|אחר=[23א]}}
{{ח:ת}} אלמנה הזכאית לקצבת שאירים, שהיה עמה ילד ואינו עמה עוד, תשולם לה קצבה כאילו היא בת 50 שנים.

{{ח:סעיף|256א|תוספת לקצבה למי שהגיע לגיל 80|תיקון: תשס״ח־7, תשס״ט־4}}
{{ח:ת}} אלמן או אלמנה שהגיעו לגיל 80, תשולם להם, נוסף על קצבתם, תוספת בשיעור ההפרש שבין 18.7% לבין השיעור האמור {{ח:פנימי|סעיף 252|בסעיף 252(א)}}.

{{ח:סעיף|257|תוספת ותק|תיקון: תשנ״ו, תשס״ח־7, תשע״ז־6, תשע״ח־7|אחר=[24]}}
{{ח:ת}} היה אדם שבזכותו משתלמת הגמלה עובד מבוטח או עובדת מבוטחת {{ח:הערה|(עד שנת 2016, יותר מעשר שנים; בשנת 2017, יותר מתשע שנים; בשנת 2018, יותר מארבע שנים; בשנת 2019 ואילך, [ללא התנאי])}} ושולמו כל דמי הביטוח, יוגדלו הגמלאות המשתלמות לפי {{ח:פנימי|סעיף 252|סעיפים 252}} {{ח:פנימי|סעיף 256א|ו־256א}} או לפי {{ח:פנימי|סעיף 255|סעיף 255}} ב־2% לכל שנת ביטוח {{ח:הערה|(עד שנת 2016, שלמעלה מעשר שנות הביטוח הראשונות; בשנת 2017, שלמעלה מתשע שנות הביטוח הראשונות; בשנת 2018, שלמעלה מארבע שנות הביטוח הראשונות; בשנת 2019 ואילך, [ללא התנאי])}} שבעדה שולמו דמי הביטוח, אך לא תוגדל גמלה מכוח סעיף זה ביותר מ־50%.

{{ח:סעיף|258|גמלה ליותר מאלמנה אחת|אחר=[25]}}
{{ח:ת}} מבוטח שהניח אחריו יותר מאלמנה אחת, תהיה כל אחת מהן זכאית לגמלת שאירים לפי {{ח:פנימי|פרק יא סימן ד|סימן זה}} כאילו היא אלמנה יחידה.

{{ח:סעיף|259|קצבה לילדים מנישואין קודמים|אחר=[25א]}}
{{ח:ת}} מבוטח שהניח אחריו ילדים מנישואין קודמים שאינם נמצאים עם האלמנה, יהיו שני הילדים הראשונים מכל נישואין כאמור זכאים לקצבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 252|סעיף 252(ג)}}.

{{ח:סעיף|260|חידוש זכות לקצבה|תיקון: תשע״ז־18|אחר=[26]}}
{{ח:ת}} אלמנה או אלמן הזכאים למענק לפי {{ח:פנימי|פרק יא סימן ד|סימן זה}} שלא עקב נישואיהם, שוב לא יהיו זכאים לקצבה בזכותו של אותו מבוטח, ואולם –
{{ח:תת|(1)}} אלמנה שילדה לו ילד אחרי מותו תהיה זכאית לקצבה החל ביום פטירתו של המבוטח, והמענק ששולם לה ייזקף על חשבון הקצבה המגיעה לה;
{{ח:תת|(2)}} אלמנה או אלמן, שאחד התנאים האמורים בפסקת משנה (א) או (ב) שלהלן מתקיים בילד שעמם אחרי מותו של המבוטח, יהיו זכאים לקצבה החל ביום שבו נתקיים בילד אותו תנאי, והמענק ששולם להם ייזקף על חשבון הקצבה המגיעה להם:
{{ח:תתת|(א)}} תנאי מהתנאים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 238|בפסקאות (2) ו־(3) של הגדרת ”ילד“ שבסעיף 238}};
{{ח:תתת|(ב)}} התנאים {{ח:פנימי|סעיף 252|שבסעיף 252(ג1)}}.

{{ח:סעיף|261|זכאי לקצבת שאירים בגיל קצבת אזרח ותיק|תיקון: תשנ״ו, תשע״ז־12|אחר=[26ב, לוח ד׳1]}}
{{ח:תת|(א)}} זכאי לקצבת שאירים שנעשה זכאי לקצבת אזרח ותיק או זכאי לקצבת אזרח ותיק שנעשה זכאי לקצבת שאירים, ישולם לו, בנוסף לקצבת האזרח הוותיק, 50% מקצבת השאירים, ובלבד שהשלים תקופת אכשרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 246|סעיף 246(א)}} כעובד מבוטח או כעובדת מבוטחת.
{{ח:תת|(ב)}} זכאית לקצבת שאירים שנעשתה זכאית לקצבת אזרח ותיק כמבוטחת לפי {{ח:פנימי|פרק יא סימן ג|סימן ג׳ לפרק זה}} בלבד, או זכאית לקצבת אזרח ותיק כמבוטחת לפי {{ח:פנימי|פרק יא סימן ג|הסימן האמור}} בלבד, שנעשתה זכאית לקצבת שאירים – הבחירה בידיהן לקבל אחת מהן.
{{ח:תת|(ג)}} קצבת אזרח ותיק לפי סעיף זה תשולם במלואה, על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 366|סעיף 366}}.

{{ח:סעיף|262|אלמנה או אלמן שחזרו ונישאו|אחר=[27]}}
{{ח:תת|(א)}} אלמנה הזכאית למענק לפי {{ח:פנימי|פרק יא סימן ד|סימן זה}} עקב נישואיה, זכותה לקצבה תפקע, ואולם אם חדלה להיות נשואה לפני תום עשר שנים מהיום שבו חזרה ונישאה, או שתוך תקופה זו החלו הליכי גירושין בינה לבין בן זוגה בפני בית דין או בית משפט, תהא זכאית מחדש לקצבה החל ביום שבו חדלה להיות נשואה כאמור, והמענק או שיעורו הראשון ששולם לה ייזקף על חשבון הקצבה, בכפוף להוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} חזרה האלמנה להיות זכאית לקצבה תוך 18 חודשים מהיום שבו פקעה זכותה לקצבה עקב נישואיה, ייזקף על חשבון הקצבה החלק השמונה עשר מהשיעור הראשון של המענק כפול במספר החודשים שבעדם מגיעה לה קצבה בתקופת 18 החודשים האמורים;
{{ח:תתת|(2)}} חזרה האלמנה להיות זכאית לקצבה אחרי תום 18 חודשים ולפני תום שנתיים מהיום שבו פקעה זכותה לקצבה עקב נישואיה, לא ייזקף השיעור הראשון של המענק על חשבון הקצבה;
{{ח:תתת|(3)}} חזרה האלמנה להיות זכאית לקצבה לאחר תום שנתיים ולפני תום שלוש שנים מהיום שבו פקעה זכותה לקצבה עקב נישואיה, ייזקף על חשבון הקצבה החלק השמונה עשר מהשיעור השני של המענק כפול במספר החודשים שבעדם מגיעה לה קצבה בתקופת 18 החודשים האחרונים מתוך שלוש השנים האמורות;
{{ח:תתת|(4)}} חזרה האלמנה להיות זכאית לקצבה לאחר תום שלוש שנים מהיום שבו פקעה זכותה לקצבה עקב נישואיה – לא ייזקף המענק על חשבון הקצבה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א) רשאי השר לקבוע סוגי מקרים ותנאים שבהם לא תפקע זכותה לקצבה של האלמנה שחזרה ונישאה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קיצבת שאירים לאלמנה שנישאה)|תקנות הביטוח הלאומי (קיצבת שאירים לאלמנה שנישאה), תשל״ז–1976}}.}}
{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף זה יחולו גם על אלמן, בתיאומים לפי הענין.

{{ח:סעיף|263|תשלום הקצבה לילדים|אחר=[28]}}
{{ח:ת}} השר רשאי לקבוע לידי מי ישלמו את הקצבה לילדים לפי {{ח:פנימי|סעיף 252|סעיף 252(ב) ו־(ג)}}, ואם אין היא משתלמת במלואה לידי אדם אחד – כיצד יחלקוה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (תשלום קיצבאות בעד ילדים וחלוקתן)|תקנות הביטוח הלאומי (תשלום קיצבאות בעד ילדים וחלוקתן), תשי״ט–1959}}.}}

{{ח:סעיף|264|סייג לתחולה|אחר=[30]}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 252|סעיפים 252 עד 263}} לא יחולו לגבי מי שנפטר כתוצאה ישירה מפעולות מלחמה.

{{ח:סעיף|265|הכשרה מקצועית ודמי מחיה לאלמנה וליתום|תיקון: תשע״ז־18|אחר=[90, 90א]}}
{{ח:תת|(א)}} השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע הוראות ותנאים בדבר –
{{ח:תתת|(1)}} מתן הכשרה מקצועית לאלמנה או לאלמן, לרבות דמי מחיה והוצאות אבחון;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (הכשרה מקצועית ודמי מחיה)|תקנות הביטוח הלאומי (הכשרה מקצועית ודמי מחיה), תשל״ט–1979}}.}}
{{ח:תתת|(2)}} תשלומי דמי מחיה והוצאות אבחון בעד יתום שעיקר זמנו מוקדש ללימודים על־יסודיים או להכשרה מקצועית או שהוא לומד במוסד חינוכי כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 252|בסעיף 252(ג1)}} ומתקיימים בו התנאים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 252|באותו סעיף}}.
{{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף זה, ”יתום“ – יתום שהוא ילד, ומשתלמת מכוח הורהו קצבת שאירים.

{{ח:קטע3|פרק יא סימן ה|סימן ה׳: דמי קבורה}}

{{ח:סעיף|266|דמי קבורה בארץ|תיקון: תשס״ג־11|אחר=[29&lt;wbr&gt;(א)]}}
{{ח:ת}} הובא לקבורה בישראל אדם שנפטר בישראל או תושב ישראל שנפטר בחוץ לארץ, ישלם המוסד לחברה קדישא, לרשות מקומית, למוסד ציבורי אחר או לכל אדם המורשה כדין לעסוק בקבורת נפטרים, שטיפלו בקבורת המת, דמי קבורה בסכומים ולפי תנאים ומבחנים שקבע השר בהתייעצות עם השר לעניני דתות ובאישור ועדת העבודה והרווחה; הסכומים שנקבעו כאמור יעודכנו מדי שנה משנת 2006 ואילך, ב־1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני אותו יום לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני 1 בינואר של השנה הקודמת.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (דמי קבורה)|תקנות הביטוח הלאומי (דמי קבורה), תשל״ו–1976}}.}}

{{ח:סעיף|267|דמי קבורה בחוץ לארץ|אחר=[29&lt;wbr&gt;(ב)]}}
{{ח:ת}} נפטר מבוטח, בן זוגו או ילדו, והובא לקבורה בחוץ לארץ, ישולמו דמי הקבורה למי שנקבע, ובלבד שהסכום לא יעלה על דמי הקבורה שהיו משתלמים אילו הובא הנפטר לקבורה בישראל.

{{ח:סעיף|268|סייג לאגרות קבורה|אחר=[29&lt;wbr&gt;(ג)]}}
{{ח:ת}} כל גוף המורשה לפי {{ח:חיצוני|חוק שירותי הדת היהודיים#סעיף 13|סעיף 13 לחוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל״א–1971}}, והתקנות שהותקנו לפיו (להלן – חוק שירותי הדת), לעסוק בקבורת נפטרים, לא יגבה בקשר לקבורה כל תשלום, לרבות אגרות שירותים לפי {{ח:חיצוני|חוק שירותי הדת היהודיים|חוק שירותי הדת}}, בנוסף לדמי קבורה לפי {{ח:פנימי|פרק יא סימן ה|סימן זה}}, זולת אם הותר התשלום לפי התנאים והמבחנים שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 266|סעיף 266}}.

{{ח:סעיף|269|סייג לתחולה|אחר=[30]}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק יא סימן ה|סימן זה}} לא יחולו על מי שנפטר כתוצאה ישירה מפעולות מלחמה.

{{ח:קטע3|פרק יא סימן ו|סימן ו׳: מענק מעבר בשל העלאת גיל הפרישה|תיקון: תשפ״ב־7}}

{{ח:סעיף|269א|מענק מעבר בשל העלאת גיל הפרישה|תיקון: תשפ״ב־7}}
{{ח:תת|(א)}} מבוטחת תהיה זכאית למענק מעבר בשל העלאת גיל הפרישה, בעד ארבעת החודשים העוקבים מיום שמלאו לה 62 שנים (בסעיף זה {{ח:פנימי|סעיף 269ב|ובסעיף 269ב}} – מענק מעבר); המענק ישולם בשיעורים האמורים בסעיף קטן (ב), בהתאם לשנת לידתה כאמור באותו סעיף קטן, בעד כל חודש מהחודשים האמורים שבו התקיימו בה כל התנאים המפורטים להלן:
{{ח:תתת|(1)}} אין לה הכנסה מעבודה או ממשלח יד והיא אינה נמצאת בחופשה ללא תשלום מיוזמתה;
{{ח:תתת|(2)}} נתמלאה לגביה כעובדת מבוטחת תקופת אכשרה המזכה בקצבת אזרח ותיק לפי {{ח:פנימי|סעיף 246|סעיף 246(א)}} או שהיא פטורה מתקופת אכשרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 246|סעיף 246(ב)}};
{{ח:תתת|(3)}} הכנסתה שמקורה בקצבה המשולמת מכוח חיקוק, דיני חוץ, הסכם קיבוצי או חוזה עבודה אינה עולה על 73.5% מהשכר הממוצע (בסעיף זה – הסכום הקובע);
{{ח:תתת|(4)}} היא נולדה בין השנים 1960 ו־1966;
{{ח:תתת|(5)}} לא שולמו לה דמי אבטלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 171|סעיף 171(א)(1ב)}} והיא אינה זכאית לדמי אבטלה בעד אותו חודש לפי {{ח:פנימי|סעיף 171|הסעיף האמור}};
{{ח:תתת|(6)}} היא אינה זכאית לקצבת נכות, גמלת הבטחת הכנסה לפי {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה|חוק הבטחת הכנסה}} או תשלום מזונות לפי {{ח:חיצוני|חוק המזונות (הבטחת תשלום)|חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל״ב–1972}};
{{ח:תתת|(7)}} היא הצהירה כי הכנסתה ממקורות נוספים על אלו המפורטים בפסקה (3), למעט הכנסה מעבודה וממשלח יד, בשנת המס שקדמה למועד הזכאות, לא עלתה על 60,000 שקלים חדשים, והסכימה להעברת ההצהרה מהמוסד לרשות המסים לשם בדיקתה; לעניין זה תובא בחשבון רק מחצית מההכנסה המשותפת של בני זוג במשק בית משותף.
{{ח:תת|(ב)}} שיעור מענק המעבר לכל חודש יהיה לגבי כל מבוטחת הסכום כמפורט להלן לצידה או ההפרש שבין הסכום הקובע להכנסתה כמשמעותה בסעיף קטן (א)(3), לפי הנמוך:
{{ח:תתת|(1)}} מבוטחת שנולדה בין השנים 1960 ל־1962 – 4,000 שקלים חדשים;
{{ח:תתת|(2)}} מבוטחת שנולדה בשנת 1963 – 3,750 שקלים חדשים;
{{ח:תתת|(3)}} מבוטחת שנולדה בשנת 1964 – 3,500 שקלים חדשים;
{{ח:תתת|(4)}} מבוטחת שנולדה בשנת 1965 – 3,250 שקלים חדשים;
{{ח:תתת|(5)}} מבוטחת שנולדה בשנת 1966 – 3,000 שקלים חדשים.
{{ח:תת|(ג)}} מענק מעבר לא ייחשב כהכנסה לעניין כל דין.
{{ח:תת|(ד)}} הייתה המבוטחת זכאית למענק מעבר ולקצבת שאירים לפי {{ח:פנימי|פרק יא סימן ד|סימן ד׳}} או לקצבת תלויים לפי {{ח:פנימי|סעיף 131|סעיף 131}}, בעד אותו החודש, ישולם לה חלף המענק סכום השווה להפרש שבין המענק לקצבה כאמור שהיא זכאית לה, לפי העניין, ואם סכום הקצבה גבוה מהמענק – לא ישולם לה מענק.
{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 296|בסעיף 296(ב)(1) סיפה}}, מענק מעבר ישולם אף אם חלפו 18 חודשים מהחודש שבו נוצרו התנאים המזכים במענק, ובלבד שטרם חלפו 24 חודשים מהחודש האמור.

{{ח:סעיף|269ב|פנייה יזומה לבחינת זכאות למענק מעבר|תיקון: תשפ״ב־7}}
{{ח:תת|(א)}} המוסד יפנה באופן יזום, ככל שיש ברשותו את הנתונים הנדרשים לכך, ויש ביכולתו להשתמש בהם לשם כך, למי שעשויות להיות זכאיות למענק מעבר, כדי ליידע אותן בדבר זכאותן האפשרית לפי {{ח:פנימי|פרק יא סימן ו|סימן זה}}; הפנייה תכלול, ככל האפשר, פרטים בדבר כל האמצעים שניתן להגיש באמצעותם את טופס התביעה למענק או קישור לטופס תביעה מקוון.
{{ח:תת|(ב)}} אין בהוראות סעיף זה כדי להעניק זכאות למענק מעבר בשל העלאת גיל הפרישה לפי {{ח:פנימי|סעיף 269א|סעיף 269א}}, למי שאינה זכאית לו לפי {{ח:פנימי|סעיף 269א|אותו סעיף}}.

{{ח:סעיף|269ג|שיפוי|תיקון: תשפ״ב־7}}
{{ח:ת}} אוצר המדינה ישפה את המוסד על ההוצאות שהוציא לביצוע {{ח:פנימי|סעיף 269א|סעיף 269א}}.

{{ח:קטע2|פרק יב|פרק י״ב: תגמולים למשרתים במילואים|אחר=[פרק ו׳4]}}

{{ח:סעיף|270|הגדרות|תיקון: תשנ״ט, תשנ״ט־3, תשס״ב־7, תשס״ג־11, תשס״ג־12, תשס״ג־13, תשס״ד־9, תשס״ח־8, תשפ״ד, תשפ״ד־5, ק״ת תשפ״ד, תשפ״ה־4, תשפ״ו־2|אחר=[127סז]}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק יב|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מילואים“ – שירות מילואים כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות המילואים|בחוק שירות המילואים, התשס״ח–2008}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות חצי־יומי“ – שירות מילואים שתחילתו לאחר השעה 16:00 ושמשכו, לרבות זמני הנסיעה אל מקום השירות וממנו, אינו עולה על שש שעות באותו היום, בהתייצבות אחת, בהתאם לכללים ולהוראות שייקבעו בפקודות הצבא, כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|בחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שכר מינימום“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות חד־יומי“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”התגמול המרבי“ – סכום השווה לסכום הבסיסי כפול 5, כשהוא מחולק בשלושים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”התגמול המזערי“ – 95% מהסכום הבסיסי לחודש מחולק בשלושים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הכנסה“ – ההכנסה שממנה מגיעים דמי ביטוח, לרבות הסכום שממנו היו מגיעים דמי ביטוח אילולא השיעור המרבי הקבוע לתשלום דמי ביטוח.

{{ח:סעיף|271|הזכות לתגמול|תיקון: תשס״א־4, תשס״ג־13, תשס״ח־8|אחר=[127סח]}}
{{ח:תת|(א)}} מי שמשרת כחוק במילואים, ישולם לו תגמול בשיעור האמור {{ח:פנימי|סעיף 272|בסעיף 272}} בעד ימי שירותו במילואים כמפורט להלן, לפי העניין, אף אם הכנסתו לא פחתה מחמת שירותו כאמור:
{{ח:תתת|(1)}} לגבי שירות רצוף של שבעה ימי מילואים, לרבות כמה תקופות בנות שבעה ימים כל אחת – בעד כל יום מילואים;
{{ח:תתת|(2)}} היתה יתרת ימי השירות במילואים לאחר חישוב התגמול כאמור בפסקה (1), שישה ימים – בעד שבעה ימים; פחתה היתרה כאמור משישה ימים – בעד סך ימי המילואים הנותרים כשהוא מוכפל ב־1.4.
{{ח:תת|(ב)}} שיעור התגמול למי ששירת שירות חצי־יומי, יהיה מחצית השיעור האמור {{ח:פנימי|סעיף 272|בסעיף 272}}.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (תגמול בעד שירות חד-יומי)|תקנות הביטוח הלאומי (תגמול בעד שירות חד־יומי), התשמ״ז–1986}}.}}

{{ח:סעיף|272|שיעור התגמול|אחר=[127ע]}}
{{ח:תת|(א)}} שיעור התגמול ליום יהיה, למי שבתכוף לפני שירותו במילואים היה –
{{ח:תתת|(1)}} עובד – שכר העבודה הרגיל;
{{ח:תתת|(2)}} עובד עצמאי – הכנסתו הממוצעת;
{{ח:תתת|(3)}} לא עובד ולא עובד עצמאי – התגמול המזערי.
{{ח:תת|(ב)}} לא יפחת שיעור התגמול ליום מהתגמול המזערי ולא יעלה על התגמול המרבי.
{{ח:תת|(ג)}} מי שבתכוף לפני שירותו במילואים היה מובטל הזכאי לדמי אבטלה לפי {{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳}} (בסעיף זה – מובטל), לא יפחת שיעור תגמולו מדמי האבטלה ליום שהיה זכאי להם אילו היה מובטל בתקופת שירותו במילואים.

{{ח:סעיף|273|שכר עבודה רגיל והכנסה ממוצעת|תיקון: תשס״ד־9, תשס״ח־8|אחר=[127עא]}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} שכר העבודה הרגיל של עובד וההכנסה הממוצעת של עובד עצמאי, לענין {{ח:פנימי|סעיף 272|סעיף 272}}, הם סכום ההכנסה בעד רבע השנה שקדם ל־1 בחודש שבו החל שירות המילואים (בסעיף זה – רבע השנה); חל פיצוי לאחר חודש שבתקופת רבע השנה, תוגדל ההכנסה בעד אותו חודש בשיעור הפיצוי שחל לאחריו ועד סיום תקופת השירות; סכום ההכנסה המתקבל כאמור יחולק ב־90.
{{ח:תתת|(2)}} סכום ההכנסה לחודש לגבי כל חודש ברבעון, המחושב לענין פסקה (1), לא יפחת מ־68% מהסכום הבסיסי, אף אם לא עבד באותו חודש.
{{ח:תת|(ב)}} לענין {{ח:פנימי|סעיף 272|סעיף 272}}, מי שברבע השנה עבד פחות מ־60 ימים, יהיה שכר עבודתו הרגיל או הכנסתו הממוצעת, לפי הענין, סכום ההכנסה בעד שלושת החודשים שבחר לעצמו, מתוך ששת החודשים שקדמו ל־1 בחודש שבו החל שירות המילואים, והוראות סעיף קטן (א)(2) יחולו לגבי כל חודש שבחר לעצמו כאמור; חל פיצוי לאחר חודש שבחר, יוגדלו שכר העבודה הרגיל וההכנסה הממוצעת בעד אותו חודש בשיעור הפיצוי שחל לאחריו ועד סיום תקופת השירות; סכום ההכנסה המתקבל כאמור יחולק ב־90.
{{ח:תת|(ג)}} השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע נסיבות מיוחדות שבהן יחושב התגמול לפי ההכנסה שהיתה לעובד בחודש שבו שירת במילואים אילו לא שירת ואילו עבד ודרכי חישוב התגמול.

{{ח:סעיף|274|חישוב התגמול במקרים מיוחדים|אחר=[127עב]}}
{{ח:תת|(א)}} לענין חישוב שכר העבודה הרגיל או ההכנסה הממוצעת יראו אדם שבתכוף לפני שירותו במילואים לא היה עובד או עובד עצמאי, אך ההפסקה בעיסוקו לא עלתה על התקופה שנקבעה לכך, כאילו החל את שירותו במילואים ביום שחדל להיות עובד או עובד עצמאי, לפי הענין.
{{ח:תת|(ב)}} עובד הזכאי לתגמול גם כעובד עצמאי, לא יעלה סכום התגמול ליום, שישולם לו, על התגמול המרבי לעובד עצמאי.

{{ח:סעיף|274א|חישוב התגמול למקבל דמי פגיעה|תיקון: תשס״ח־3}}
{{ח:ת}} מי שבתכוף לפני שירותו במילואים היה זכאי לדמי פגיעה כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 92|בסעיף 92}}, יהיה שכר העבודה הרגיל או ההכנסה הממוצעת שלו לעניין {{ח:פנימי|סעיף 272|סעיף 272}}, סכום ההכנסה בעד רבע השנה שקדם ליום שבעדו הגיעו לו לראשונה דמי הפגיעה האמורים, אם הסכום האמור גבוה משכר העבודה הרגיל או ההכנסה הממוצעת, המחושבים לפי {{ח:פנימי|סעיף 274|סעיף 274}}; סכום ההכנסה המתקבל כאמור יחולק ב־90.

{{ח:סעיף|274ב|חישוב התגמול בעד שירות מילואים נוסף בתקופת חירום|תיקון: תשפ״ה־4}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”תקופת חירום“ – תקופה שתחילתה ב־1 בחודש שלאחר 30 ימים מהיום שבו נקראו חיילי מילואים לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המילואים#סעיף 8|סעיף 8 לחוק שירות המילואים, התשס״ח–2008}}, וסיומה ביום האחרון של החודש שבו הפסיקו להיקרא חיילי מילואים כאמור.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 273|בסעיף 273}}, עובד שנקרא לשירות מילואים בתקופת חירום, וה־1 בחודש שבו החל שירות המילואים חל פחות מ־90 ימים רצופים לאחר סיום שירות מילואים קודם שלו בתקופת החירום (בסעיף קטן זה – שירות מילואים נוסף בתקופת החירום), יהיה שכר עבודתו הרגיל, לעניין {{ח:פנימי|סעיף 272|סעיף 272}}, סכום ההכנסה בעד רבע השנה שקדם ל־1 בחודש שבו החל שירות המילואים הראשון שלו בתקופת החירום, ושכל שירות מילואים בתקופה שמתום שירות מילואים זה ועד שירות המילואים שבעדו ניתן התגמול, הוא שירות מילואים נוסף בתקופת החירום.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 273|בסעיף 273}}, עובד שנקרא לשירות מילואים נוסף בתקופת החירום ועבד פחות מ־60 ימים ברבע השנה כאמור בפסקה (1), יהיה שכר עבודתו הרגיל, לעניין {{ח:פנימי|סעיף 272|סעיף 272}}, סכום ההכנסה בעד שלושת החודשים שבחר לעצמו מתוך ששת החודשים שקדמו ל־1 בחודש שבו החל שירות המילואים הראשון שלו כאמור בפסקה (1).
{{ח:תתת|(3)}} חל פיצוי לאחר חודש שבתקופת רבע השנה כאמור בפסקה (1) או חודש שבחר העובד כאמור בפסקה (2), לפי העניין, תוגדל ההכנסה בעד אותו חודש בשיעור הפיצוי שחל לאחריו ועד סיום תקופת שירות המילואים.
{{ח:תתת|(4)}} סכום ההכנסה המתקבל לפי פסקאות (1) עד (3), יחולק ב־90.
{{ח:תת|(ג)}} עלה סכום ההכנסה המחושב לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 273|סעיף 273(א) או (ב)}}, על סכום ההכנסה המחושב בעד רבע השנה או בעד שלושת החודשים, כאמור בסעיף קטן (ב), לפי העניין, יחולו לעניין ההפרש שבין הסכומים (בסעיף זה – עלייה בהכנסה) הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} עלייה בהכנסה בשיעור של עד 20% תובא בחשבון בחישוב התגמול;
{{ח:תתת|(2)}} עלייה בהכנסה בשיעור העולה על 20% תובא בחשבון בחישוב התגמול, ובלבד שהיא חלה במשך שלושה חודשים רצופים לפחות מהמועד שבו עלתה ההכנסה לראשונה והוכח, להנחת דעתו של המוסד, כי העלייה נובעת מהכנסה מעבודה ולא מתגמול בעד שירות מילואים.
{{ח:תת|(ד)}} סכום ההכנסה לחודש לגבי כל חודש ברבע השנה או בשלושת החודשים כאמור בסעיף קטן (ב), המחושב לפי סעיפים קטנים (ב) ו־(ג), לא יפחת מ־68% מהסכום הבסיסי, אף אם העובד לא עבד באותו חודש.
{{ח:תת|(ה)}} שר העבודה, בהסכמת שר האוצר ושר הביטחון ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע, בצו, כי הוראות סעיף זה לא יחולו בתקופת חירום, כולה או חלקה; נקבע צו כאמור, יחולו לעניין {{ח:פנימי|סעיף 279|סעיף 279}}, בתקופת תוקפו של הצו, הוראות סעיף קטן (א) שבו, בלבד.
{{ח:תת|(ו)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 273|סעיף 273(ג)}} לעניין חישוב התגמול בעת עלייה בשכר העובד כאמור באותן תקנות; התקיימו התנאים למתן תגמול לפי סעיף זה ולפי התקנות האמורות, יחושב התגמול לפי הגבוה מביניהם, ולא תחול ההוראה שבתקנות האמורות לעניין תשלום התגמול במישרין לעובד.

{{ח:סעיף|274ג|תגמול למשוחרר משירות קבע|תיקון: תשפ״ה־6}}
{{ח:ת}} אדם שלפני שירותו במילואים שוחרר משירות קבע, יחולו עליו ההוראות לפי {{ח:פנימי|פרק יב|פרק זה}} לעניין חישוב התגמול כאילו היה עובד בעת שירותו בשירות הקבע, אף שלא התקיימו לגביו יחסי עבודה, זולת אם לטובתו הוא שחישוב התגמול ייעשה ללא התייחסות לשירות הקבע; לעניין זה, ”שחרור משירות קבע“ – סיום שירות צבאי לפי התחייבות לשירות קבע, מכל סיבה שהיא, ובכלל זה פרישה משירות כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות)|בחוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) [נוסח משולב], התשמ״ה–1985}}.

{{ח:סעיף|275|תקנות נוספות ומשלימות|אחר=[127עג]}}
{{ח:ת}} השר רשאי לקבוע הוראות נוספות ומשלימות בדבר חישוב שכר העבודה הרגיל, חישוב ההכנסה הממוצעת, חישוב ההכנסה של מי שהיה עובד עצמאי בחלק משנת המס וחישוב התקופה של רבע השנה לענין {{ח:פנימי|סעיף 273|סעיף 273}}.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (תגמולים למשרתים במילואים)|תקנות הביטוח הלאומי (תגמולים למשרתים במילואים), תשל״ח–1977}}.}}

{{ח:סעיף|276|תשלום תגמול או תשלום על חשבון תגמול|תיקון: תשע״א־6|אחר=[127עד]}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} מי שבתכוף לפני שירותו במילואים היה עובד וברבע השנה שקדם לשירותו עבד לפחות 75 ימים אצל מעביד אחד או במקום עבודה אחד, או מי ששכרו משתלם על בסיס של חודש או יותר, ישלם לו מעבידו תשלום על חשבון התגמול, בסכום השכר שהיה משולם לעובד אילולא שירת במילואים והוסיף לעבוד.
{{ח:תתת|(2)}} התשלום כאמור בפסקה (1) ישולם לכל המאוחר ביום שבו היה משתלם שכרו אילולא שירת במילואים והוסיף לעבוד.
{{ח:תתת|(3)}} דין התשלום המגיע לעובד לפי סעיף קטן זה כדין שכר עבודה.
{{ח:תת|(ב)}} מי שבתכוף לפני שירותו במילואים לא היה עובד כאמור בסעיף קטן (א), ישלם לו המוסד את התגמול.
{{ח:תת|(ג)}} בכלל 75 הימים, האמורים בסעיף קטן (א)(1), יובאו במנין גם ימים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} יום המנוחה השבועית או חג שאין עובדים בהם, אם על פי חוק ואם על פי הסכם או נוהג;
{{ח:תתת|(2)}} ימי היעדרות מהעבודה בשל חופשה שניתנה לעובד מאת מעבידו, בין בשכר ובין שלא בשכר;
{{ח:תתת|(3)}} ימי היעדרות מהעבודה בשל תאונה או מחלה;
{{ח:תתת|(4)}} ימי אבל במשפחה שמטעמי דת או נוהג לא עבד בהם העובד;
{{ח:תתת|(5)}} ימים אחרים שקבע השר.
{{ח:תת|(ד)}} השר רשאי לקבוע סוגי מקרים, שבהם ישולם התגמול לעובד במישרין מאת המוסד, על אף הוראות סעיף קטן (א).

{{ח:סעיף|277|קביעת תנאים ונסיבות לשיעור מוגדל של התגמול|אחר=[127עה]}}
{{ח:תת|(א)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|פרק יב|פרק זה}} רשאי השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, לקבוע נסיבות ותנאים שבהם ישולם התגמול בשיעור מוגדל לכלל המשרתים במילואים או לסוגים מהם, ללא הגבלה של זמן או לתקופה מוגבלת, וכן לקבוע את גובה השיעור המוגדל, מקורות מימונו וסדרי תשלומו.
{{ח:תת|(ב)}} הורה שר הבטחון, לפי {{ח:פנימי|סעיף 278|סעיף 278}}, כי שירות מילואים יהיה שירות חירום, תהא הסמכות להתקין תקנות לענין סעיף קטן (א) בידי שר הבטחון בהתייעצות עם השר ושר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה.

{{ח:סעיף|278|תשלום מקדמה ע״י צה״ל|אחר=[127עו]}}
{{ח:תת|(א)}} הורה שר הבטחון כי שירות מילואים יהיה שירות חירום לענין {{ח:פנימי|פרק יב|פרק זה}} –
{{ח:תתת|(1)}} ישלם אוצר המדינה על ידי צבא הגנה לישראל, לכל משרת במילואים או למי שהוא הורה, מקדמה בשיעור השווה לתגמול המזערי לכל יום שירות, על חשבון התגמול המגיע לו לפי {{ח:פנימי|פרק יב|פרק זה}}; המקדמה תשולם במועד שהורה עליו שר הבטחון;
{{ח:תתת|(2)}} שר הבטחון רשאי, בהתייעצות עם השר ושר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, להורות על הגדלת שיעור התגמול המזערי לכלל המשרתים במילואים או לסוגים מהם.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות לפי סעיף קטן (א) אינן טעונות פרסום ברשומות.
{{ח:תת|(ג)}} המעביד או המוסד, לפי הענין, ינכה את סכום המקדמה ששולם לפי סעיף קטן (א) מסכום התגמול המגיע למשרת במילואים לפי {{ח:פנימי|פרק יב|פרק זה}}.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|שר הביטחון הורה כי שירות מילואים, לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המילואים|חוק שירות המילואים, התשס״ח–2008}}, אשר בוצע מיום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023) עד יום י״א בטבת התשפ״ו (31 בדצמבר 2025), יהיה שירות חירום לעניין {{ח:פנימי|פרק יב|פרק זה}} ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-12299.pdf|י״פ תשפ״ד, 7220}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-13132.pdf|תשפ״ה, 3078}}).}}

{{ח:סעיף|279|תגמול בשירות נוסף במילואים|תיקון: תשפ״ה־4|אחר=[127עז]}}
{{ח:תת|(א)}} אדם שהחל לשרת במילואים תוך תקופה שנקבעה לכך מסיום שירותו הקודם במילואים שבעדו קיבל תגמול לפי {{ח:פנימי|פרק יב|פרק זה}}, יראוהו, לענין חישוב התגמול בעד תקופת שירותו הנוסף, כממשיך בשירותו הקודם, זולת אם לטובתו הוא שחישוב התגמול ייעשה ללא התייחסות לשירותו הקודם.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על שירות נוסף כמשמעותו באותו סעיף קטן שהחל בתקופת חירום כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 274ב|בסעיף 274ב}} (בסעיף קטן זה – תקופת החירום).
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), מי ששירותו הראשון במילואים בתקופת החירום החל בתוך התקופה שנקבעה לפי סעיף קטן (א) מסיום שירותו הקודם במילואים, יחולו לגביו הוראות סעיף קטן (א); ואולם לעניין שירות נוסף כאמור בפסקה (1) שהחל בתקופת החירום, אם עלתה הכנסתו המחושבת לפי {{ח:פנימי|סעיף 273|סעיף 273(א) או (ב)}} על ההכנסה שהובאה בחשבון בחישוב התגמול שלו היה זכאי בשירות המילואים הראשון בתקופת החירום, יחולו לעניין חישוב התגמול הוראות {{ח:פנימי|סעיף 274ב|סעיף 274ב}}.

{{ח:סעיף|280|העברת תגמול באמצעות מעביד|תיקון: תשע״א־6|אחר=[127עח]}}
{{ח:תת|(א)}} המוסד יעביר למעביד של עובד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 276|בסעיף 276(א)}}, את סכום התגמול המגיע לעובד.
{{ח:תת|(ב)}} המעביד יעביר לעובד את יתרת התגמול; בסעיף זה, ”יתרת התגמול“ – ההפרש שבין התגמול שהועבר למעביד לפי סעיף קטן (א) ובין התשלום ששילם מעביד לעובד על חשבון התגמול לפי {{ח:פנימי|סעיף 276|סעיף 276(א)}}, למעט סכום ששילם לעובד עקב עבודתו או סכום שהיה משלם לו בין שהוסיף לעבוד ובין שנעדר מעבודתו.
{{ח:תת|(ג)}} דין יתרת התגמול כדין שכר עבודה, והמעביד יעבירו לעובד לכל המאוחר ביום שבו היה משתלם שכרו של העובד בעד החודש שבו הועבר התגמול למעביד כאמור בסעיף קטן (א).

{{ח:סעיף|281|ניכוי חוב|אחר=[127עט]}}
{{ח:ת}} המוסד רשאי לנכות, מכל סכום שהוא צריך להחזיר למעביד לפי {{ח:פנימי|סעיף 280|סעיף 280}}, חוב של דמי ביטוח המגיע ממנו למוסד.

{{ח:סעיף|282|הענקות|אחר=[127פ]}}
{{ח:תת|(א)}} המוסד רשאי, לאחר התייעצות עם הועדה לענין שירות מילואים האמורה {{ח:פנימי|סעיף 16|בסעיף 16}} ובאישור השר, ליתן הענקות –
{{ח:תתת|(1)}} לנערים עובדים עד גיל 18 שנים שנעדרו מעבודתם עקב השתתפותם בחינוך קדם־צבאי, הכל לפי כללים שיקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה;
{{ח:תתת|(2)}} לפיתוח שירותי רווחה למשרתים במילואים ובני משפחותיהם, לרבות ביצוע מחקרים ופעולות נסיוניות בקשר לכך.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שירות מילואים (תגמולים) (הענקות לנערים עובדים המשתתפים בחינוך קדם-צבאי)|תקנות שירות מילואים (תגמולים) (הענקות לנערים עובדים המשתתפים בחינוך קדם־צבאי), תשל״ז–1976}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} סך כל ההענקות לשנה לפי סעיף קטן (א)(2) לא יעלה על 0.25% מאמדן הסכום השנתי הכולל של התגמולים שישולמו לפי {{ח:פנימי|פרק יב|פרק זה}}; שר הבטחון, בהתייעצות עם השר ושר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי להגדיל את השיעור האמור עד 0.5%.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם צו הביטוח הלאומי (הגדלת שיעור הענקות), התשע״ב–2011 (ק״ת תשע״ב, 394), לפיו סך כל ההענקות לפי סעיף קטן (א)(2), יגדל ויעמוד על שיעור מרבי של 0.5%.}}

{{ח:סעיף|283|המשך תשלומים לקופות ולקרנות|תיקון: תשפ״ו־8|אחר=[127פא]}}
{{ח:ת}} מעביד ועובדיו, או מעביד בלבד, שנהגו לשלם תשלומים לקופת תגמולים או לקופת פנסיה או לקופה או לקרן כיוצא באלה, יהיו המעביד והעובד הזכאי לתגמול לפי {{ח:פנימי|פרק יב|פרק זה}}, או המעביד בלבד, הכל לפי הענין, חייבים להמשיך לשלם תשלומים לאותה קופה או לאותה קרן בעד פרק הזמן שהעובד שירת במילואים, כאילו העובד לא שירת במילואים והוסיף לעבוד.

{{ח:סעיף|283|המשך תשלומים לקופות ולקרנות ושיפוי מעבידים על תשלומים|תיקון: תשפ״ו־8|אחר=[127פא]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום פרסומו של חוק התקציב לשנת הכספים 2026):}}
{{ח:תת|(א)}} מעביד ועובדיו, או מעביד בלבד, שנהגו לשלם תשלומים לקופת תגמולים או לקופת פנסיה או לקופה או לקרן כיוצא באלה, יהיו המעביד והעובד הזכאי לתגמול לפי {{ח:פנימי|פרק יב|פרק זה}}, או המעביד בלבד, הכל לפי הענין, חייבים להמשיך לשלם תשלומים לאותה קופה או לאותה קרן בעד פרק הזמן שהעובד שירת במילואים, כאילו העובד לא שירת במילואים והוסיף לעבוד.
{{ח:תת|(ב)}} המוסד ישפה מעביד של עובד בשיעור של 20% מסכום ההכנסה ליום של העובד, כשהוא מוכפל במספר ימי המילואים ששירת עובדו (להלן – סכום השיפוי), על תשלומים ששילם המעביד לקופת תגמולים או לקופת פנסיה או לקופה או לקרן כיוצא באלה, ועל דמי ביטוח ששילם, בעד פרק הזמן שהעובד שירת במילואים, ובלבד שהמעביד לא היה זכאי, בשל תשלומים כאמור ששילם בעד אותו פרק זמן, לשיפוי בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 376|סעיף 376}}; בסעיף קטן זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מספר ימי המילואים“ – סך הימים שעובד שירת במילואים, אשר שימש בסיס לחישוב מספר הימים שבעדם משולם התגמול לפי {{ח:פנימי|סעיף 271|סעיף 271}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”סכום ההכנסה ליום“ – סכום כמפורט להלן, לפי העניין, ובלבד שלא יעלה על התגמול המרבי, כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 270|בסעיף 270}}:
{{ח:תתתת|(1)}} לעניין עובד שעבד אצל מעביד ברבע השנה שקדם ל־1 בחודש שבו החל שירות המילואים (בהגדרה זו – רבע השנה) – סכום הכנסתו מעבודה אצל אותו מעביד ברבע השנה, כשהוא מחולק ב־90;
{{ח:תתתת|(2)}} לעניין עובד שעבד אצל מעביד במשך חודש או חודשיים ברבע השנה – סכום הכנסתו מעבודה אצל אותו מעביד בחודש או בחודשיים האמורים, כשהוא מחולק ב־30 או ב־60, לפי העניין;
{{ח:תתתת|(3)}} לעניין עובד שעבד אצל מעביד במשך פחות מחודש ברבע השנה, או שהחל לעבוד אצל מעביד בחודש השירות – סכום הכנסתו מעבודה אצל אותו מעביד בחודש השירות, כשהוא מחולק ב־30; בפסקה זו, ”חודש השירות“ – חודש, או חלק ממנו, שבו שירת העובד במילואים;
{{ח:תתת}} לעניין הגדרה זו, ”הכנסה מעבודה“, של עובד – שכר העבודה וכן תשלום ששילם המעביד לעובד על חשבון התגמול בסכום השכר שהיה משולם לעובד אילולא שירת במילואים והוסיף לעבוד;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עובד“ – עובד ששירת במילואים, למעט עובד כאמור של מעביד ציבורי; לעניין זה, ”מעביד ציבורי“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} המדינה;
{{ח:תתתת|(2)}} גוף מתוקצב או תאגיד בריאות, כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 21|בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}};
{{ח:תתתת|(3)}} קופת חולים.
{{ח:תת|(ג)}} אוצר המדינה, במסגרת תקציב הביטחון, ישפה את המוסד על כל ההוצאות הכרוכות בתשלום סכום השיפוי למעביד לפי סעיף קטן (ב).

{{ח:סעיף|284|מימון|אחר=[127פא1]}}
{{ח:תת|(א)}} תגמולים והענקות לפי {{ח:פנימי|פרק יב|פרק זה}}, לרבות החזרים לפי {{ח:פנימי|סעיף 280|סעיף 280}} (להלן – התגמולים וההענקות), ישולמו, לזכאים, מאוצר המדינה במסגרת תקציב הבטחון, בהתאם להוראה שיעביר המוסד לתשלום מחשבון בנק שהממשלה הועידה לצורך זה.
{{ח:תת|(ב)}} אוצר המדינה ישפה את המוסד על ההוצאות המינהליות שלו הנובעות מביצוע {{ח:פנימי|פרק יב|פרק זה}}.

{{ח:סעיף|285|דיווח|אחר=[127פא2]}}
{{ח:תת|(א)}} המוסד ידווח למשרד הבטחון על מספר ימי המילואים וסכום התגמולים וההענקות בשל כל תקופה, החל במועד ולפי כללים שייקבעו בהסכם בין הממשלה למוסד; עד למועד שייקבע בהסכם האמור לדיווח ימסור המוסד למשרד הבטחון נתונים על תשלום תגמולי מילואים, לפי כללים שייקבעו בהסכם האמור.
{{ח:תת|(ב)}} הכללים לפי סעיף קטן (א) יובאו לידיעת ועדת הכספים של הכנסת.

{{ח:סעיף|286|שוטר, סוהר ואיש משמר הכנסת|תיקון: תשס״ד־12|אחר=[127פב]}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|פרק יב|פרק זה}} לא יחול לגבי –
{{ח:תתת|(1)}} שוטר כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המשטרה (נכים ונספים)|בחוק המשטרה}};
{{ח:תתת|(2)}} סוהר כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק שירות בתי הסוהר (נכים ונספים)|בחוק שירות בתי הסוהר}};
{{ח:תתת|(3)}} איש משמר הכנסת כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק משכן הכנסת, רחבתו ומשמר הכנסת|בחוק משכן הכנסת, רחבתו ומשמר הכנסת, התשכ״ח–1968}}.
{{ח:תת|(ב)}} שוטר, סוהר ואיש משמר הכנסת, המשרתים במילואים, יהיו זכאים לקבל מאוצר המדינה, בעד כל יום שירותם במילואים, תשלום שלא יפחת מהתגמול שהיה מגיע להם אילו היו זכאים לתגמול לפי {{ח:פנימי|סעיף 271|סעיף 271}}.

{{ח:סעיף|286א||תיקון: תשפ״ד־11}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:קטע2|פרק יג|פרק י״ג: תגמולים למתנדבים|אחר=[פרק ט׳2]}}

{{ח:סעיף|287|מתנדב|תיקון: תשס״ד־5, תשס״ז־10, תשס״ז־11, תשס״ט־5, תש״ע־2, תשע״ב־14, תשע״ד־6, תשע״ו־8, תשע״ז־16, תשפ״ג־8, תשפ״ד־12, תשפ״ה־11, תשפ״ו, תשפ״ו־7|אחר=[198ה]}}
{{ח:ת}} לענין {{ח:פנימי|פרק יג|פרק זה}}, ”מתנדב“ – אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} מי שפעל בהתנדבות, שלא בשכר, למען זולתו, על פי הפניה מאת משרד ממשלתי, המוסד, רשות מקומית, ההסתדרות הציונית העולמית או הסוכנות היהודית לארץ־ישראל או מאת גוף ציבורי אחר שאישר השר לפי כללים, מבחנים, תנאים וסייגים שנקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה, ובלבד שהתנדבות מחוץ לישראל תוכר רק בסוגי מקרים שאישר השר בצו; לענין זה, ”הפניה“ – הפניה מוקדמת שנעשתה למטרות שיש בהן תועלת לאומית או ציבורית ונקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה, ובתנאים ובסייגים שנקבעו כאמור;
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (מתנדבים)|תקנות הביטוח הלאומי (מתנדבים), תשל״ח–1978}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הביטוח הלאומי (סוגי מקרים של התנדבות מחוץ לישראל)|צו הביטוח הלאומי (סוגי מקרים של התנדבות מחוץ לישראל), התשמ״ז–1987}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|רשימת הגופים המאושרים לפי סעיף 287(1) {{ח:חיצוני|https://www.btl.gov.il/benefits/Volunteer_Rights/Pages/גופים%20הרשאים%20להפנות%20מתנדבים%20לפעולות%20התנדבות.aspx|מפורסמת באתר הביטוח הלאומי}}.}}
{{ח:תת|(2)}} מי שממלא, ללא שכר, חובת אבטחה לפי חיקוק, לרבות אימונים, סריקות, שמירה וכל פעולה אחרת הדרושה לביצוע האבטחה, שלא אגב שירותו לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות בטחון|חוק שירות בטחון}};
{{ח:תת|(3)}} מי שהושיט עזרה לזולתו לפי חובתו על פי דין;
{{ח:תת|(4)}} מי שעושה עבודה ציבורית או שירות לציבור לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק ו סימן ב1|סימנים ב׳1}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק ו סימן ד1|או ד׳1 לפרק ו׳ של חוק העונשין}};
{{ח:תת|(5)}} מי שעשה בהתנדבות, שלא בשכר, פעולה להצלת חייו או רכושו של הזולת, לפי כללים שנקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה, והמוסד הכיר בפעולתו לאחר מעשה;
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (פעולת התנדבות להצלת חייו או רכושו של הזולת)|תקנות הביטוח הלאומי (פעולת התנדבות להצלת חייו או רכושו של הזולת), התשנ״א–1991}} (ק״ת תשנ״א, 784);}}
{{ח:תת|(6)}} חבר מתנדב, שלא בשכר, של מגן דוד אדום בישראל;
{{ח:תת|(7)}} חבר מתנדב, שלא בשכר, של ארגון לעזרה ראשונה, למניעת נזקים לגוף או לרכוש או לטיפול בחולים או באנשים שאינם מסוגלים לטפל בעצמם, או חבר מתנדב, שלא בשכר, בארגון המטפל בקבורה, ובלבד שהשר אישר את הארגון בהודעה שפורסמה ברשומות;
{{ח:תת}} {{ח:הערה|לפי {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_207979.pdf|סעיף 37(א) לחוק הביטוח הלאומי (תיקון מס׳ 21), תשל״ו–1976}}, ארגון שאושר לענין סעיף 31(א)(5) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ״ח–1968 ייחשב כמאושר לפי פסקה (6) להגדרת מתנדב שבסעיף 198ה לחוק. פורסמו הודעות בדבר אישור הארגונים הבאים: כל אירגון נשים מתנדבות, שחברותיו פועלות בבית חולים במשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם#סעיף 24|בסעיף 24 לפקודת בריאות העם, 1940}} (י״פ תשכ״ז, 725); ”מיחא“ – חיפה, שיקום ילדים חרשים (י״פ תש״ל, 1705); אגודת תחנה לעזרה ראשונה נפשית בירושלים ע״ש ד״ר א׳ זסלני ז״ל (י״פ תשל״א, 2647); האגודה למען העוור ולמניעת העוורון (י״פ תשל״ו, 506).}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|רשימת הגופים המאושרים לפי סעיף 287(7) {{ח:חיצוני|https://www.btl.gov.il/benefits/Volunteer_Rights/Pages/גופים%20הרשאים%20להפנות%20מתנדבים%20לפעולות%20התנדבות.aspx|מפורסמת באתר הביטוח הלאומי}}.}}
{{ח:תת|(8)}} מתנדב כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה#סעיף 2|בחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע״ב–2012}}, או מי שגויס לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה#סעיף 24|סעיף 24 לחוק האמור}};
{{ח:תת|(9)}} {{ח:הערה|(פקעה);}}
{{ח:תת|(10)}} מי שמשרת בשירות אזרחי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם#סעיף 6|בסעיף 6(א) לחוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, התשס״ב–2002}};
{{ח:תת|(11)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה עד מועד הפקיעה של {{ח:חיצוני|חוק שירות לאומי-אזרחי|חוק שירות לאומי–אזרחי, התשע״ד–2014}}, ביום 31.8.2026, חלה גם על מי שהתחיל את שירותו לפני המועד האמור גם אחרי המועד האמור עד שייסים את שירותו):}} משרת בשירות לאומי–אזרחי;
{{ח:תת|(12)}} מתנדב בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית.

{{ח:סעיף|288|הגדרות|אחר=[198ה]}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק יג|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תלויים“ – כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 130|בסעיף 130}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שכר“ – שכר בעד עבודה שממנו מגיעים דמי ביטוח.

{{ח:סעיף|289|הזכאות לגמלאות|אחר=[198ו]}}
{{ח:ת}} מתנדב שנפגע תוך כדי פעולת ההתנדבות ועקב פעולה זו, יחולו עליו ועל התלויים בו, לפי הענין, הוראות {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}} בשינויים המחוייבים; לענין זה יראו גם פגיעה שאירעה למתנדב בדרך למקום שבו מבוצעת פעולת ההתנדבות או בחזרה ממנו, אף שלא ממעונו או למעונו, כפגיעה לפי {{ח:פנימי|פרק ה|הפרק האמור}}, ובלבד שהתקיימו שאר התנאים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 81|בסעיף 81}}.

{{ח:סעיף|290|דרכי חישוב הגמלאות|תיקון: תשס״ג־11|אחר=[198ז]}}
{{ח:תת|(א)}} היה המתנדב עובד או עובד עצמאי ערב הפגיעה, יחושבו הגמלאות שישולמו לו או לתלויים בו לפי ההכנסה המשמשת בסיס לחישוב הגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}}, אך לא פחות ממחצית הסכום הבסיסי כפול שלוש (בסעיף זה – הכנסת המינימום); לא היה המתנדב עובד או עובד עצמאי ערב הפגיעה – יחושבו הגמלאות כאמור כאילו הכנסתו ברבע השנה שקדמה לפגיעה היתה הכנסת המינימום.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), לא יינתנו גמלאות בכסף בעד פרק הזמן שלפני הגיע המתנדב לגיל 14, ואילו לגבי פרק הזמן שבין גיל 14 לבין גיל 18 תחושב הגמלה בכסף לפי ההכנסה מעבודה או ממשלח יד או על פי הניתן לאדם המצוי בהכשרה מקצועית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 75|בסעיף 75(א)(3)}}, הכל לפי הסכום הגבוה יותר.
{{ח:תת|(ג)}} נפטר המתנדב כתוצאה מהפגיעה, לא יהיו התלויים בו זכאים לגמלאות לפני המועד שבו היה מגיע הנפטר לגיל 14 אילו נשאר בחיים.

{{ח:סעיף|290א|גמלאות נוספות למתנדב שפעל שלא בשכר להצלת חיי הזולת|תיקון: תשפ״א־7}}
{{ח:ת}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 289|סעיף 289}} –
{{ח:תת|(א)|(1)}} בן משפחתו של מתנדב שנפטר עקב הושטת עזרה לאדם אחר שנמצא לנגד עיניו בסכנה חמורה ומיידית לחייו, לשלמות גופו או לבריאותו עקב אירוע פתאומי זכאי למענקים, לתגמולים או להטבות כפי שיקבע השר, אף אם אינו זכאי לגמלאות אחרות לפי {{ח:פנימי|פרק יג|פרק זה}}, והשר רשאי לקבוע תנאים לזכאות;
{{ח:תתת|(2)}} השר רשאי לקבוע כללים לזכאות למענקים, לתגמולים או להטבות למתנדב שנפגע עקב הושטת עזרה כאמור בפסקה (1);
{{ח:תת|(ב)}} בתקנות לפי סעיף קטן (א) רשאי השר לקבוע כי על אף האמור בכל דין, תשלומים שייקבעו מכוחן לא ייחשבו הכנסה לעניינים שיקבע ולא יחולו על התשלומים הוראות {{ח:פנימי|סעיף 320|סעיפים 320}} {{ח:פנימי|סעיף 321|ו־321}}, כולן או חלקן, ורשאי הוא לקבוע הוראות שונות לגבי תשלומים שונים ולגבי בני משפחה שונים;
{{ח:תת|(ג)}} תקנות לפי סעיף זה ייקבעו בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה;
{{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בן משפחה“ – הורה, וכן קרובי משפחה נוספים שיקבע השר בתקנות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מתנדב“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 287|בסעיף 287(5)}}.

{{ח:סעיף|291|מימון|אחר=[198ח]}}
{{ח:ת}} אוצר המדינה ישפה את המוסד, על פי דרישתו, בשל כל הוצאה שהוציא למתן גמלאות לפי {{ח:פנימי|פרק יג|פרק זה}} ובשל החלק היחסי מההוצאות המינהליות של המוסד הנובעות מביצוע הוראות {{ח:פנימי|פרק יג|פרק זה}}.

{{ח:סעיף|292|העברת כספים, לאוצר המדינה|אחר=[198ט]}}
{{ח:ת}} זכה המוסד בפיצויים לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק יד סימן ד|סימן ד׳ לפרק י״ד}} כשהנפגע היה מתנדב, יועבר סכום הפיצויים לאוצר המדינה.

{{ח:סעיף|293|ארגונים מאושרים|אחר=[תשל״ו 37&lt;wbr&gt;(א)]}}
{{ח:ת}} הארגונים המנויים {{ח:פנימי|לוח יד|בלוח י״ד}} ייחשבו כארגונים מאושרים לפי {{ח:פנימי|סעיף 287|סעיף 287(7)}}.

{{ח:סעיף|294|זכאים ישנים|אחר=[תשל״ו 37&lt;wbr&gt;(ב)]}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק יג|פרק זה}} יחולו גם על מי שערב ביטול החיקוקים המנויים {{ח:פנימי|לוח טו|בלוח ט״ו}} היו זכאים לפיהם ולולא בוטלו היו ממשיכים להיות זכאים לפיהם.

{{ח:סעיף|295|פיצויים בשל פגיעת מתנדב|אחר=[תשל״ו 38]}}
{{ח:ת}} שר האוצר, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, יתקין תקנות בענין תשלום פיצויים מאת אוצר המדינה למי שנפגע או שניזוק, או לתלויים בו, מעוולה שנעשתה בידי מתנדב תוך כדי פעולת ההתנדבות ועקב פעולה זו ואין לו זכות לפיצויים מאדם אחר זולת המתנדב; בסעיף זה, ”עוולה“ ו”תלויים“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין|בפקודת הנזיקין}}.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (תשלום פיצויים בשל עוולה של מתנדב)|תקנות הביטוח הלאומי (תשלום פיצויים בשל עוולה של מתנדב), התשמ״א–1980}}.}}

{{ח:קטע2|פרק יג1|פרק י״ג1: תגמולים לנפגעי כוחות הביטחון|תיקון: תשע״ז־4}}

{{ח:סעיף|295א|הזכאות לגמלאות|תיקון: תשע״ז־4}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|פרק יג1|בפרק זה}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חבלת שירות“, ”חייל בשירות קבע“, ”מחלה“ ו”מחלת שירות“ – כהגדרתם בחוקי השיקום, לפי העניין;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוקי השיקום“ – {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים}} {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)|וחוק משפחות חיילים}}, לפי העניין;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פגיעה מזכה לפי חוקי השיקום“ – חבלה, מחלה או החמרת מחלה, כמשמעותן בחוקי השיקום, שבשלהן מוכר חייל בשירות קבע כנכה או כנספה לפי חוקי השיקום.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 75|בסעיף 75}}, הוראות {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}} וכן הוראות {{ח:פנימי|סעיף 296|סעיפים 296 עד 298}}, {{ח:פנימי|סעיף 301|301 עד 304}}, {{ח:פנימי|סעיף 306|306}}, {{ח:פנימי|סעיף 308|308 עד 312}}, {{ח:פנימי|סעיף 315|315 עד 318}}, {{ח:פנימי|סעיף 320|320 עד 322}}, {{ח:פנימי|סעיף 324|324}}, {{ח:פנימי|סעיף 325|325 עד 333}}, {{ח:פנימי|סעיף 383א|383א}}, {{ח:פנימי|סעיף 385|385}} {{ח:פנימי|סעיף 386|ו־386}} יחולו, בשינויים המחויבים, על שוטר כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המשטרה (נכים ונספים)|בחוק המשטרה}}, סוהר כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות בתי הסוהר (נכים ונספים)|בחוק שירות בתי הסוהר}} ועובד שירותי הביטחון כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 63א|בסעיף 63א לחוק שירות המדינה}}, וכן על חייל בשירות קבע ({{ח:פנימי|פרק יג1|בפרק זה}} – משרת כוחות הביטחון), אם הפגיעה שאירעה להם, תוך כדי השירות ועקב השירות, אינה פגיעה מזכה לפי חוקי השיקום ואינה החמרה של פגיעה כאמור שהוכרה, וכן על התלויים בכל אחד מאלה, שנפטר; ואולם לא ישולמו גמלאות בעין כמשמעותן {{ח:פנימי|פרק ה סימן ג|בסימן ג׳ לפרק ה׳}} ודמי פגיעה כמשמעותם {{ח:פנימי|פרק ה סימן ד|בסימן ד׳ לאותו פרק}} לחייל בשירות קבע כל עוד הוא בשירות כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות כל דין, לצורך קביעת זכאות לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק יג1|פרק זה}}, יראו במשרת כוחות הביטחון כמבוטח שהוא עובד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 75|בסעיף 75(1)}}, ולעניין חייל בשירות קבע – אף שאין מתקיימים לגביו יחסי עבודה, ויראו את השירות כאמור כעבודה.
{{ח:תת|(ד)}} לצורך חישוב זכאות לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק יג1|פרק זה}} למשרת כוחות הביטחון, שכר העבודה הרגיל לא יפחת מגובה התגמול המזערי כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 270|בסעיף 270}}.
{{ח:תת|(ה)}} סבר המוסד כי משרת כוחות הביטחון או התלוי בו, שהגיש תביעה לפי {{ח:פנימי|פרק יג1|פרק זה}}, עשוי להיות זכאי בשל אותה פגיעה להכרה לפי חוקי השיקום, יערוך המוסד בירור עם קצין תגמולים שמונה לפי חוקי השיקום ({{ח:פנימי|פרק יג1|בפרק זה}} – קצין תגמולים) וישהה את החלטתו עד לסיום הבירור.
{{ח:תת|(ו)}} הוגשה תביעה למוסד לפי {{ח:פנימי|פרק יג1|פרק זה}}, והוגשה גם תביעה בשל אותה פגיעה לפי חוקי השיקום, לא יבחן המוסד את התביעה עד לקבלת החלטה חלוטה של קצין תגמולים בתביעה לפי חוקי השיקום, ואם הוגש ערעור על החלטת קצין התגמולים, עד לקבלת החלטה חלוטה בערעור; לעניין זה, ”החלטה חלוטה“ – החלטה, לרבות פסק דין, שאין עליהם ערעור עוד.
{{ח:תת|(ז)}} הוגשה תביעה למוסד לפי {{ח:פנימי|פרק יג1|פרק זה}}, לאחר שניתנה החלטה של קצין תגמולים בתביעה בשל אותה פגיעה שהוגשה לפי חוקי השיקום או לאחר שניתנה החלטה בערעור על החלטת קצין התגמולים בתביעה כאמור, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} נדחו התביעה או הערעור מהטעם שהחבלה אינה חבלת שירות או שהמחלה אינה מחלת שירות, לא תימנה לעניין {{ח:פנימי|סעיף 296|סעיף 296}} התקופה שממועד הגשת התביעה לקצין התגמולים עד מועד מתן החלטת קצין התגמולים או מועד ההחלטה בערעור, לפי העניין;
{{ח:תתת|(2)}} אושרה התביעה או נדחתה התביעה מכל טעם אחר, לא תקום עילה לתביעה לפי {{ח:פנימי|פרק יג1|פרק זה}}; הוראת פסקה זו לא תחול על תביעה שנדחתה מחמת התיישנות לפי {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)#סעיף 26|סעיף 26 לחוק משפחות חיילים}}, או שנדחתה מחמת התיישנות לפי {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)#סעיף 32|סעיף 32 לחוק הנכים}} על אף קיומה של חבלה רשומה כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)#סעיף 32א|בסעיף 32א לאותו חוק}}.
{{ח:תת|(ח)}} בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (ה) עד (ז), אושרה תביעה לפי {{ח:פנימי|פרק יג1|פרק זה}}, לא תקום עילה לתביעה לפי חוקי השיקום.

{{ח:סעיף|295ב|מסירת מידע לשם החלטה בתביעה|תיקון: תשע״ז־4, תשפ״ד־16}}
{{ח:תת|(א)}} גוף שאליו משתייך משרת כוחות הביטחון שהוא או התלוי בו הגישו תביעה לפי {{ח:פנימי|פרק יג1|פרק זה}} ימסור לעובד המוסד שהמינהלה הסמיכה לכך (בסעיף זה – עובד מוסמך), לפי בקשתו, כל מידע הנדרש לשם החלטה בתביעה לפי {{ח:פנימי|פרק יג1|פרק זה}}, לרבות תיקו הרפואי של אותו משרת כוחות הביטחון, והכול במידה הנדרשת לשם כך.
{{ח:תת|(ב)}} משרד הביטחון ימסור לעובד מוסמך, לפי בקשתו, מידע בדבר תביעה באותו עניין, לגבי משרת כוחות הביטחון כאמור בסעיף קטן (א), שהוגשה לקצין תגמולים, וכן את חומרי הבדיקה שנאספו לעניין אותה תביעה וההחלטות שניתנו בה.
{{ח:תת|(ג)}} מידע כאמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב) יימסר למוסד בתוך 21 ימי עבודה מהמועד שבו ביקש העובד המוסמך את המידע, ויכול שיימסר כמסר אלקטרוני, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק חתימה אלקטרונית|בחוק חתימה אלקטרונית, התשס״א–2001}}.
{{ח:תת|(ד)}} המוסד לא יעשה כל שימוש במידע שנמסר לפי סעיף זה אלא לשם החלטה בתביעה לפי {{ח:פנימי|פרק יג1|פרק זה}}, ולא יעבירו לאחר.
{{ח:תת|(ה)}} השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע הוראות לעניין אופן מסירת המידע ואבטחתו בעת המסירה; לא נקבעו הוראות כאמור, יחולו לעניין זה, בשינויים המחויבים, הוראות שנקבעו לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות#סעיף 23ז|סעיף 23ז לחוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981}}, לעניין אבטחת מידע, נוהל מסירה וטיפול במידע אישי עודף.
{{ח:תת|(ו)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 384|סעיף 384}} או מהוראות כל דין אחר.

{{ח:סעיף|295ג|מימון|תיקון: תשע״ז־4}}
{{ח:תת|(א)}} אוצר המדינה, במסגרת תקציב הגוף שאליו משתייך משרת כוחות הביטחון, ישפה את המוסד בשל כל הוצאה שהוציא לתשלום גמלאות לפי {{ח:פנימי|פרק יג1|פרק זה}} ובשל החלק היחסי מההוצאות המינהליות של המוסד הנובעות מביצוע הוראות {{ח:פנימי|פרק יג1|פרק זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} סכומי השיפוי כאמור בסעיף קטן (א) ויתרת זכות או חובה בשל יישום הוראות {{ח:פנימי|פרק יג1|פרק זה}}, ינוהלו בחשבון נפרד, והוראת {{ח:פנימי|סעיף 28|סעיף 28(ב)}} לא תחול לגביהם.

{{ח:קטע2|פרק יג2|פרק י״ג2: תשלומים ותגמולים בעבור חטוף או נעדר – הוראת שעה|תיקון: תשפ״ד־6, תשפ״ד־15}}
{{ח:קטע3|פרק יג2 סימן א|סימן א׳: תשלומים לקופת גמל לקצבה בעבור חטוף או נעדר|תיקון: תשפ״ד־15}}

{{ח:סעיף|295ד|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק יג2 סימן א|סימן א׳}}|תיקון: תשפ״ד־6, תשפ״ד־15}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק יג2 סימן א|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הכנסה“ – כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 345|בסעיף 345}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ההכרזה על מצב מיוחד בעורף“ – ההכרזה על מצב מיוחד בעורף כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951}}, מיום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חטוף או נעדר“ – מי שנקבע לפי {{ח:חיצוני|חוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה#סעיף 3|סעיף 3 לחוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה, התשפ״ד–2023}}, כי הוא חטוף או נעדר כתוצאה מפעולות האיבה או פעולות המלחמה, וכל עוד הוא לא שוחרר או אותר ולא נפטר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פעולות האיבה או פעולות המלחמה“ – פעולות האיבה או פעולות המלחמה, שאירעו בתקופה שמיום ההכרזה על מצב מיוחד בעורף עד תום תקופת תוקפה של ההכרזה האמורה או עד תום הפעולות הצבאיות המשמעותיות, לפי המאוחר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפעולות הצבאיות המשמעותיות“ – הפעולות הצבאיות המשמעותיות שעליהן החליטה ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי לפי {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הממשלה#סעיף 40|סעיף 40 לחוק־יסוד: הממשלה}}, והודיעה לגביהן לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת ביום כ״ג בתשרי התשפ״ד (8 באוקטובר 2023);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קופת גמל לקצבה“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005}}, לרבות ביטוחים שבהם מבוטחים עמיתים בקופת הגמל לקצבה כאמור {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)#סעיף 16|בסעיף 16(ד)(6) לחוק האמור}}, לפי תוכנית ביטוח שהתיר הממונה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|באותו חוק}}, הכלולה בקופת הגמל לקצבה או הנמכרת אגב מכירתה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שכר העבודה“ – הגבוה מבין אלה:
{{ח:תתת|(1)}} ממוצע השכר שבעדו המעסיק ביצע הפקדות לקופת הגמל לקצבה ב־12 החודשים הרצופים האחרונים שקדמו למועד החטיפה, למועד תחילת ההיעדרות או למועד סיום ההעסקה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 295ו|בסעיף 295ו}}, לפי המוקדם, ואם העובד הועסק אצל אותו מעסיק פחות מ־12 חודשים רצופים, יהיה שכר העבודה ממוצע השכר כאמור בתקופת העסקתו;
{{ח:תתת|(2)}} ממוצע השכר שבעדו המעסיק ביצע הפקדות לקופת הגמל לקצבה בשלושת החודשים הרצופים האחרונים שקדמו למועד החטיפה, למועד תחילת ההיעדרות או למועד סיום ההעסקה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 295ו|בסעיף 295ו}}, לפי המוקדם, ואם העובד הועסק אצל אותו מעסיק פחות משלושה חודשים רצופים, יהיה שכר העבודה ממוצע השכר כאמור בתקופת העסקתו.

{{ח:סעיף|295ה|המשך תשלומים לקופת גמל לקצבה בעבור חטוף או נעדר שהוא עובד|תיקון: תשפ״ד־6}}
{{ח:תת|(א)}} מעסיק של עובד חטוף או נעדר, שהוא בלבד או שהוא והעובד נהגו לשלם תשלומים לקופת גמל לקצבה, ישלם את התשלומים שעליו לשלם וכן את התשלומים שעל העובד לשלם לאותה קופת גמל לקצבה בעד התקופה שבה העובד חטוף או נעדר, לשם הבטחת זכויות העובד בקופת הגמל לקצבה, והכול בשיעורים ולפי שכר העבודה שהיה משולם לו אילו הוסיף לעבוד באותה תקופה.
{{ח:תת|(ב)}} המעסיק ידווח למוסד על התשלומים שביצע, באופן שעליו יורה המוסד ויפורסם באתר המוסד.
{{ח:תת|(ג)}} אוצר המדינה, באמצעות המוסד, יעביר למעסיק שיפוי על התשלומים ששילם לפי סעיף זה, ובלבד שלא ניתן מימון לתשלומים אלה ממקור אחר, אולם המעסיק לא יהיה זכאי לשיפוי על תשלומים ששילם כאמור כפיצוי הלנת שכר לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת השכר#סעיף 19א|סעיף 19א לחוק הגנת השכר}}.

{{ח:סעיף|295ו|תשלומים לקופת גמל לקצבה לשם שמירת זכויות של חטוף או נעדר שהיה עובד והעסקתו הסתיימה|תיקון: תשפ״ד־6}}
{{ח:ת}} חטוף או נעדר שהעסקתו כעובד הסתיימה בחמשת החודשים שקדמו למועד החטיפה או למועד תחילת ההיעדרות או שהעסקתו הסתיימה אחרי מועד כאמור, יעביר אוצר המדינה, באמצעות המוסד, את התשלומים שהמעסיק או המעסיק והעובד נהגו לשלם לקופת גמל לקצבה, לאותה קופת גמל לקצבה, בעד התקופה שבה היה חטוף או נעדר, לשם הבטחת זכויותיו בקופת הגמל לקצבה, והכול בשיעורים ולפי שכר העבודה ששולם לו לאחרונה לפני מועד סיום העסקתו, ושהיה משולם לו אילו הוסיף לעבוד באותה תקופה.

{{ח:סעיף|295ז|המשך תשלומים לקופת גמל לקצבה בעבור חטוף או נעדר שהוא עצמאי|תיקון: תשפ״ד־6}}
{{ח:ת}} בעד עצמאי שהפקיד תשלומים לקופת גמל לקצבה בשנה שקדמה למועד שבו היה לחטוף או לנעדר, יעביר אוצר המדינה, באמצעות המוסד, תשלומים לאותה קופת גמל לקצבה, בעד התקופה שבה היה העצמאי חטוף או נעדר, לשם הבטחת זכויותיו בקופת הגמל לקצבה, והכול לפי הכנסתו שבעדה שולמו דמי ביטוח ברבעון שקדם למועד החטיפה או למועד תחילת ההיעדרות; בסעיף זה, ”עצמאי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו-2018)#סעיף 2|בסעיף 2 לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו־2018), התשע״ז–2016}}.

{{ח:סעיף|295ח|השבת תשלומים|תיקון: תשפ״ד־6}}
{{ח:ת}} שילם מעסיק או המוסד תשלום לקופת גמל לקצבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 295ה|סעיף 295ה}}, {{ח:פנימי|סעיף 295ו|295ו}} {{ח:פנימי|סעיף 295ז|או 295ז}}, והתברר לאחר מכן כי חל מקרה ביטוח לפני המועד שבו היה עליו לבצע את אותו תשלום, תשיב קופת הגמל למוסד את סכום התשלום כאמור ששולם לה, בערכו הנקוב כפי שהיה במועד ששולם.

{{ח:סעיף|295ט|סייג לתחולה|תיקון: תשפ״ד־6}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 295ה|סעיפים 295ה}} {{ח:פנימי|סעיף 295ו|ו־295ו}} לא יחולו על עובד שחל לגביו, בזמן שהיה חטוף או נעדר, הסדר אחר, מיטיב, לפי דין או הסכם להבטחת המשך הזכויות הפנסיוניות שהיו מגיעות לו אילו הוסיף לעבוד באותה תקופה.

{{ח:סעיף|295י|הוראות שונות – {{ח:פנימי|פרק יג2 סימן א|סימן א׳}}|תיקון: תשפ״ד־6, תשפ״ד־15}}
{{ח:תת|(א)}} חברה מנהלת של קופת גמל לקצבה תדווח למוסד את הנתונים הדרושים לו לשם ביצוע התשלומים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 295ו|בסעיפים 295ו}} {{ח:פנימי|סעיף 295ז|ו־295ז}}, באופן שעליו יורה המוסד ויפורסם באתר המוסד.
{{ח:תת|(ב)}} לעניין {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|פקודת מס הכנסה}}, במועד ההפקדה לקופת הגמל לקצבה לא יראו תשלומים ששולמו לפי {{ח:פנימי|סעיף 295ה|סעיף 295ה}}, {{ח:פנימי|סעיף 295ו|295ו}} {{ח:פנימי|סעיף 295ז|או 295ז}}, לקופת הגמל לקצבה על שם החטוף או הנעדר, כהכנסה בידו, ועל תשלומים לפי {{ח:פנימי|סעיף 295ה|סעיף 295ה}} לא יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 3.ה3|סעיף 3(ה3)(1) ו־(1א) לפקודת מס הכנסה}}.

{{ח:קטע3|פרק יג2 סימן ב|סימן ב׳: תגמול מיוחד חלף שכר לחטופים ולנעדרים|תיקון: תשפ״ד־15}}

{{ח:סעיף|295י1|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק יג2 סימן ב|סימן ב׳}}|תיקון: תשפ״ד־15}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק יג2 סימן ב|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הכנסה“ – ההכנסה שממנה מגיעים דמי ביטוח בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק טו סימן ב|סימן ב׳ בפרק ט״ו}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חטוף או נעדר“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|פרק יג2 סימן א|בסימן א׳}}, ובלבד שביום ח׳ באדר ב׳ התשפ״ד (18 במרץ 2024) היה חטוף או נעדר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”התגמול המזערי“ – סך של 7,328 שקלים חדשים, ולגבי חטוף או נעדר שהוא הורה לילד – סך של 9,503 שקלים חדשים, והכול כשהוא מחולק ב־30; הסכומים יעודכנו לפי {{ח:פנימי|סעיף 295י6|סעיף 295י6}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”התגמול המרבי“ – סכום השווה לסכום הבסיסי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 1|בפסקה (3) להגדרה ”הסכום הבסיסי“ שבסעיף 1}}, כפול 5, כשהוא מחולק ב־30;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקופת הזכאות“ – התקופה שמיום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023) עד יום כ״ה בתשרי התשפ״ז (6 באוקטובר 2026), או מועד מאוחר יותר כפי שנקבע בצו לפי {{ח:פנימי|סעיף 295יב|סעיף 295יב(ב)}}, אם נקבע.

{{ח:סעיף|295י2|הזכאות לתגמול מיוחד חלף שכר לחטוף או לנעדר|תיקון: תשפ״ד־15}}
{{ח:תת|(א)}} בעד חטוף או נעדר שביום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023) מלאו לו 18 שנים, ישולם תגמול מיוחד חלף שכר ({{ח:פנימי|פרק יג2 סימן ב|בסימן זה}} – תגמול מיוחד), בתקופת הזכאות.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), הזכאות לתגמול מיוחד לפי סעיף קטן (א) לגבי מי שנספה ביום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023) וגופתו נחטפה או לגבי חטוף שנספה בהיותו חטוף, תהיה עד למועד שבו נקבע לגביו כי הוא נספה לעניין {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|חוק נפגעי פעולות איבה}}.

{{ח:סעיף|295י3|סכום התגמול המיוחד|תיקון: תשפ״ד־15}}
{{ח:תת|(א)}} סכום התגמול המיוחד ליום לחטוף או לנעדר, יהיה למי שבתכוף למועד שקדם לחטיפה או להיעדרות היה אחד מהמפורטים להלן, לפי העניין, כמפורט לצידו:
{{ח:תתת|(1)}} עובד שעבד 60 ימים או יותר בחודשים יולי, אוגוסט וספטמבר 2023 – סכום ההכנסה בעד החודשים האמורים כשהוא מחולק ב־90;
{{ח:תתת|(2)}} עובד שעבד פחות מ־60 ימים בחודשים יולי, אוגוסט וספטמבר 2023 – סכום ההכנסה בעד שלושה חודשים מתוך החודשים אפריל עד ספטמבר 2023, שבהם הכנסתו הייתה הגבוהה ביותר, כשהוא מחולק ב־90;
{{ח:תתת|(3)}} עובד עצמאי – סכום ההכנסה בעד חודשים יולי, אוגוסט וספטמבר 2023 או ברבע שנה בשנת 2022, לפי הגבוה, כשהוא מחולק ב־90;
{{ח:תתת|(4)}} הן עובד והן עובד עצמאי – בהתאם להוראות פסקאות (1) עד (3), לפי העניין, לגבי ההכנסה הנוגעת לאותה פסקה;
{{ח:תתת|(5)}} לא עובד ולא עצמאי – התגמול המזערי.
{{ח:תת|(ב)}} סכום התגמול המיוחד ליום לא יפחת מהתגמול המזערי ולא יעלה על התגמול המרבי.
{{ח:תת|(ג)}} חישוב סכום ההכנסה כאמור בסעיף קטן (א) ייעשה בהסתמך על נתונים שבמאגרי המידע של המוסד.

{{ח:סעיף|295י4|סייג לתחולה|תיקון: תשפ״ד־15}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק יג2 סימן ב|סימן זה}} לא יחולו על חטוף או על נעדר שהוא חייל כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|בחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}}, או מכוחות הביטחון כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק מימון הוצאות למשפחות שבויים, חטופים ונעדרים|בחוק מימון הוצאות למשפחות שבויים, חטופים ונעדרים, התשס״ח–2008}}.

{{ח:סעיף|295י5|הוראות מיוחדות|תיקון: תשפ״ד־15}}
{{ח:תת|(א)}} התגמול המיוחד יועבר אחת לחודש בתקופת הזכאות לחשבון הבנק שפקיד תביעות סבר כי הוא חשבון בנק פעיל של החטוף או הנעדר, בשים לב, בין השאר, לאלה:
{{ח:תתת|(1)}} חשבון הבנק הוא החשבון שאליו שולמו גמלאות על ידי המוסד בתקופה של 12 החודשים שקדמו למועד החטיפה או למועד תחילת ההיעדרות;
{{ח:תתת|(2)}} לפי מידע שקיבל המוסד מתאגיד בנקאי או מבנק הדואר, חשבון הבנק הוא החשבון שאליו שולמה המשכורת של החטוף או הנעדר, או שממנו נגבות ההוצאות השוטפות שלו; לעניין זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”בנק הדואר“ – החברה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הדואר|בחוק הדואר, התשמ״ו–1986}}, בנותנה את השירותים הכספיים כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הדואר|באותו חוק}} מטעם החברה הבת כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק הדואר#סעיף 88יא|בסעיף 88יא לחוק האמור}};
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד בנקאי“ – תאגיד בנקאי שהוא בעל רישיון בהתאם {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), לעניין חטוף או נעדר שאינו תושב ישראל ואין לו חשבון בנק כאמור בסעיף קטן (א), יועבר התגמול המיוחד לחשבון בנק כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} אם הוא אינו עובד זר – לחשבון הבנק של מי שהוא בן זוגו, ובאין בן זוג – לילדיו בחלקים שווים, ובאין ילדים – להוריו בחלקים שווים; בסעיף קטן זה, ”עובד זר“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק עובדים זרים|בחוק עובדים זרים, התשנ״א–1991}};
{{ח:תתת|(2)}} אם הוא עובד זר – לחשבון הבנק שאליו העביר לו מעסיקו את המשכורת בתכוף לפני חטיפתו או לפני מועד תחילת היעדרותו, ובאין חשבון כאמור – לחשבון כאמור בפסקה (1).
{{ח:תת|(ג)}} לעניין כל דין, יראו את התגמול המיוחד כאילו הוא תגמול הניתן לנפגע לפי {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|חוק נפגעי פעולות איבה}}, ולא יראו אותו כהכנסה.

{{ח:סעיף|295י6|עדכון התגמול המזערי|תיקון: תשפ״ד־15}}
{{ח:ת}} הסכומים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 295י1|בהגדרה ”התגמול המזערי“}} יעודכנו לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)#סעיף 49|סעיף 49 לחוק הנכים}}.

{{ח:קטע3|פרק יג2 סימן ג|סימן ג׳: הוראות שונות|תיקון: תשפ״ד־15}}

{{ח:סעיף|295יא|שיפוי המוסד|תיקון: תשפ״ד־6, תשפ״ד־15}}
{{ח:ת}} אוצר המדינה ישפה את המוסד, על פי דרישתו, על כל הוצאה שהוציא לביצוע התשלומים והתגמולים לפי {{ח:פנימי|פרק יג2|פרק זה}} ועל החלק היחסי מההוצאות המינהליות של המוסד הנובע מביצוע {{ח:פנימי|פרק יג2|פרק זה}}.

{{ח:סעיף|295יב|תוקף – {{ח:פנימי|פרק יג2|פרק י״ג2}}|תיקון: תשפ״ד־6, תשפ״ד־15}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|פרק יג2 סימן א|סימן א׳}} יעמוד בתוקפו שנתיים מיום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023); השר, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, רשאי, בצו, להאריך את תוקפו של {{ח:פנימי|פרק יג2 סימן א|סימן א׳}} בתקופות נוספות שלא יעלו במצטבר על 12 חודשים.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|התקופה הוארכה עד יום 13.10.2025 (ק״ת תשפ״ו, 390).}}
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:פנימי|פרק יג2 סימן ב|סימן ב׳}} יעמוד בתוקפו שלוש שנים מיום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023); השר, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, רשאי, בצו, להאריך את תוקפו של {{ח:פנימי|פרק יג2 סימן ב|סימן ב׳}} ושל תקופת הזכאות כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 295י1|בסעיף 295י1}} בתקופות נוספות שלא יעלו על שנה כל אחת.

{{ח:קטע2|פרק יד|פרק י״ד: גמלאות – הוראות כלליות|אחר=[פרק ז׳]}}
{{ח:קטע3|פרק יד סימן א|סימן א׳: תביעות}}

{{ח:סעיף|296|מועד לתביעת גמלת כסף והתקופה שבעדה תשולם|תיקון: תשנ״ח־2, תשס״ג־5, תשס״ז־3, תשע״ב־5, תשע״ז־12, תשע״ח־13|אחר=[128]}}
{{ח:תת|(א)}} כל תביעה לגמלת כסף, תוגש למוסד תוך שנים עשר חודשים מהיום שבו נוצרה עילת התביעה.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} הוגשה התביעה אחרי המועד האמור בסעיף קטן (א), וקבע המוסד כי התובע זכאי לגמלה בעד תקופה שקדמה להגשת התביעה, תשולם לו הגמלה שהוא זכאי לה, ובלבד שלא תשולם גמלה בעד תקופה העולה על 12 חודשים שקדמו בתכוף לפני החודש שבו הוגשה התביעה כאמור; היתה התביעה שהוגשה כאמור, למענק או לגמלה אחרת שאינה משתלמת בעד תקופה מסוימת, ישולמו המענק או הגמלה האמורים, בתנאי שבחודש שבו הוגשה התביעה למוסד, טרם חלפו 18 חודשים מהחודש שבו נוצרו התנאים המזכים בגמלה.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), לעניין קצבת אזרח ותיק – לא תשולם גמלה בעד תקופה העולה על 48 חודשים שקדמו בתכוף לפני החודש שבו הוגשה התביעה, ומתוך אותה תקופה לא תשולם קצבת אזרח ותיק שהזכאות לה מותנית בהכנסת המבוטח לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 245|סעיף 245}}, ככל שהוא זכאי לה, בעד תקופה העולה על 12 חודשים.
{{ח:תת|(ב1)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} לענין סעיף זה, יראו את המועד הנקוב לצד כל אחת מהגמלאות המפורטות להלן, כמועד שבו הוגשה התביעה לאותה גמלה:
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(2)}} במענק לאלמנה ולאלמן לפי {{ח:פנימי|סעיף 133|סעיף 133(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 255|או 255(א)}} – ה־1 בחודש שלאחר הפסקת תשלום הקצבה;
{{ח:תתת|(3)}} במענק לאלמנה ולאלמן לפי {{ח:פנימי|סעיף 135|סעיפים 135(א) ו־(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 255|ו־255(ב) ו־(ג)}} – ה־1 בחודש שלאחר החודש שבו חזרו ונישאו, או ה־1 בחודש שבתכוף לאחר תום שנתיים מיום הנישואין מחדש, לפי הענין;
{{ח:תתת|(4)}} במענק ליתום לפי {{ח:פנימי|סעיף 143|סעיפים 143}} {{ח:פנימי|סעיף 254|או 254}} – ה־1 בחודש שבו הגיע הילד – לגיל 13 לבן, ולגיל 12 לבת;
{{ח:תתת|(5)}} במענק פטירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 310|סעיף 310}} – ה־1 בחודש שבו אירעה הפטירה;
{{ח:תתת|(6)}} בתגמול לפי {{ח:פנימי|פרק יב|פרק י״ב}} – ה־1 בחודש שלאחר החודש שבו חל שירות המילואים.

{{ח:סעיף|297|הגשת תביעות|אחר=[129]}}
{{ח:ת}} השר יקבע הוראות בדבר הגשת תביעה לגמלה ודרכי הוכחתה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (הגשת תביעה לגמלה ואופן תשלומה)|תקנות הביטוח הלאומי (הגשת תביעה לגמלה ואופן תשלומה), התשנ״ח–1998}}.}}

{{ח:סעיף|297א|גמלה בתוספת הפרשי הצמדה|תיקון: תשנ״ח־2}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חודש לתשלום“ – אחד מאלה, לפי הענין:
{{ח:תתתת|(1)}} בגמלה המשתלמת בעד תקופה מסוימת – החודש שבעדו או שבעד חלק ממנו משולמת הגמלה;
{{ח:תתתת|(2)}} במענק או בגמלה אחרת שאינה משולמת בעד תקופה מסוימת – החודש שבו נוצרו התנאים המזכים בגמלה;
{{ח:תתתת|(3)}} בגמלה המשולמת לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳}} – החודש שבו הוגשה התביעה למוסד;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מועד תשלום“ – החודש שבו משולמת הגמלה.
{{ח:תת|(ב)}} גמלה, המשולמת במועד תשלום שחל לאחר שחלף חודש קלנדרי מלא מהחודש לתשלום, תעודכן בשיעור שבו עלה המדד שפורסם לאחרונה לפני מועד התשלום, לעומת המדד שפורסם בחודש לתשלום.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961}}, לא יחול על גמלה המשולמת לפי חוק זה.

{{ח:סעיף|297ב|ניכוי מקדמה או תשלום אחר|תיקון: תשנ״ח־2, תשס״ד־14}}
{{ח:ת}} משולמת גמלה, ולפני תשלומה שולמו על חשבון אותה גמלה מקדמה או תשלום אחר שיש לנכות מהגמלה (בסעיף זה – מקדמה), תנוכה המקדמה, אם חלף חודש קלנדרי מלא מהחודש שבו שולמה המקדמה, כשהיא מעודכנת בשיעור שבו עלה המדד שפורסם לאחרונה לפני החודש שבו מבוצע הניכוי לעומת המדד שפורסם לאחרונה בחודש שבו שולמה המקדמה, ולגבי ניכוי לפי {{ח:פנימי|סעיף 114|סעיף 114}} – לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני החודש שבו נעשה הנכה זכאי לקצבה.

{{ח:סעיף|298|החלטת המוסד בתביעות|תיקון: תשס״ב־9|אחר=[130]}}
{{ח:תת|(א)}} כל תביעה לגמלה שהוגשה למוסד תתברר בידי עובד המוסד שהסמיכה לכך המינהלה (להלן – פקיד תביעות), והוא יחליט אם תינתן הגמלה ובאיזו מידה תינתן.
{{ח:תת|(א1)}} השר יקבע, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, כללים והוראות לענין משך הזמן המרבי שבו על פקיד תביעות להחליט, בתביעה לדמי פגיעה כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 92|בסעיף 92}}.
{{ח:תת|(ב)}} המוסד יקבע בהוראות לעובדיו באילו ענינים יחליט פקיד תביעות על דעת עצמו ובאילו יזדקק לאישור הממונים עליו.

{{ח:סעיף|299|ועדת תביעות|אחר=[131]}}
{{ח:ת}} ליד כל סניף של המוסד תוקם ועדת תביעות אשר לחוות דעתה רשאי פקיד תביעות להביא כל תביעה, וחייב הוא להביא כל תביעה שהחליט בה אם דרש זאת התובע.

{{ח:סעיף|300|הרכב ועדת התביעות|אחר=[133]}}
{{ח:תת|(א)}} המועצה תמנה את חברי ועדת התביעות.
{{ח:תת|(ב)}} ועדת התביעות תפעל בשלושה, אולם אם נעדר אחד מהם לא תיפגע מכך כשרות פעולותיה.
{{ח:תת|(ג)}} מנהל סניף המוסד שלידו הוקמה ועדת תביעות יקבע את התור שלפיו יכהנו חברי ועדת התביעות.

{{ח:סעיף|301|בדיקות רפואיות|אחר=[134]}}
{{ח:תת|(א)}} השר רשאי לקבוע הוראות בדבר בדיקות רפואיות של אדם התובע גמלה, או של אדם שמכוחו או בקשר אליו נתבעת או משתלמת גמלה, וכן בדבר דינו של מי שלא קיים חובה שהוטלה עליו לפי סעיף זה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (בדיקות רפואיות)|תקנות הביטוח הלאומי (בדיקות רפואיות), תשכ״ה–1965}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} הוצאות בדיקה רפואית לפי סעיף זה יחולו על המוסד.

{{ח:סעיף|302|תשלום מקדמות|תיקון: תשס״ב־9|אחר=[134א]}}
{{ח:תת|(א)}} השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע הוראות, לרבות מבחנים וכללים, בדבר תשלום מקדמות –
{{ח:תתת|(1)}} לתובע גמלה, אם לכאורה הוא זכאי לה, אך טרם הושלמו כל הליכי הטיפול בתביעתו;
{{ח:תתת|(2)}} לזכאי לגמלה;
{{ח:תתת|(3)}} לתובע גמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}}, אם הוכח להנחת דעתו של פקיד התביעות כי אירעה לו פגיעה בעבודה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (תשלום מקדמות של גימלה)|תקנות הביטוח הלאומי (תשלום מקדמות של גימלה), תשל״ט–1979}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} המקבל תשלום לפי הוראות סעיף קטן (א), בין שלא היתה קיימת זכאות לגמלה, כולה או חלקה, בעת התשלום ובין שהזכאות לגמלה פקעה לאחר מכן, חייב להחזיר למוסד, לפי דרישתו, את התשלום שאינו זכאי לו, ורשאי המוסד לקזז תשלום זה כנגד גמלה המגיעה לו.

{{ח:קטע3|פרק יד סימן ב|סימן ב׳: ייעוד הגמלה}}

{{ח:סעיף|303|מניעת העברת זכות לגמלה|תיקון: תשס״ד־2, תשע״ב־12, תשפ״ב־12|אחר=[135]}}
{{ח:תת|(א)}} זכות לגמלת כסף אינה ניתנת להעברה, לערבות או לעיקול בכל דרך שהיא אלא לשם תשלום מזונות המגיעים מהזכאי לגמלה לפי פסק דין של בית משפט או של בית דין מוסמך.
{{ח:תת|(ב)}} הוראת סעיף קטן (א) תחול גם על גמלת כסף ששולמה באמצעות בנק או החברה, כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הדואר|בחוק הדואר, התשמ״ו–1986}}, בנותנה שירותים לפי {{ח:חיצוני|חוק הדואר#סעיף 88א|סעיף 88א לאותו חוק}} (בסעיף זה – חברת הדואר), במשך שלושים ימים מיום ששולמה; ואולם רשאי הבנק או חברת הדואר, לפי הענין, לנכות מהגמלה כל סכום שנתנו לזכאי לגמלה על חשבון הגמלה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מהיום הקובע לתחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301460.pdf|חוק הדואר (תיקון מס׳ 11), התשע״ב–2012}}, ביום 31.12.2026):}} הוראת סעיף קטן (א) תחול גם על גמלת כסף ששולמה באמצעות בנק או החברה הבת, כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הדואר|בחוק הדואר, התשמ״ו–1986}}, (בסעיף זה – חברת הבת), במשך שלושים ימים מיום ששולמה; ואולם רשאי הבנק או חברת הבת, לפי הענין, לנכות מהגמלה כל סכום שנתנו לזכאי לגמלה על חשבון הגמלה.
{{ח:תת|(ג)}} זכות לגמלת כסף לפי חוק זה אינה עוברת בירושה.

{{ח:סעיף|304|מינוי מקבל גמלה|אחר=[136]}}
{{ח:תת|(א)}} נוכח המוסד כי הזכאי לגמלה או האדם שלידיו צריכה הגמלה להינתן אינו יכול לגבותה, או כי מתן הגמלה לידי כל אחד מאלה אינו לטובת הזכאי או לטובת האדם שבשבילו היא ניתנת, רשאי המוסד למנות את מי שבהחזקתו או שבהשגחתו נמצא הזכאי או אדם אחר, בתנאים שקבע המוסד, כמקבל הגמלה, ולשלם לו את הגמלה, כולה או חלקה, והכל בתנאים שייראו למוסד; החלטה לגבי מינוי מקבל גמלה שאינו הורה או ילד של הזכאי טעונה התייעצות עם פקיד שיקום שהמוסד הסמיכו לכך.
{{ח:תת|(ב)}} לא ימונה אדם כמקבל גמלה לפי סעיף קטן (א) אלא אם כן –
{{ח:תתת|(1)}} נמסרה הודעה על כך 15 ימים מראש לזכאי לגמלה, ואם הגמלה שולמה כבר לאדם אחר שמונה לפני כן כמקבל גמלה – גם לאותו אדם, ולאדם שבדעת המוסד למנותו כמקבל הגמלה;
{{ח:תתת|(2)}} האדם שבדעת המוסד למנותו הודיע למוסד כי הוא מסכים למינוי.
{{ח:תת|(ג)}} שולמה גמלה למי שמונה לפי סעיף זה כמקבל הגמלה, יראו את התשלום כתשלום לזכאי.

{{ח:סעיף|305|תשלום לבן זוג|אחר=[136א]}}
{{ח:ת}} זכאי אדם לתוספת תלויים בעד בן זוגו, רשאי המוסד לשלם את התוספת במישרין לבן הזוג, אם בן הזוג ביקש זאת ולתקופה שביקש.

{{ח:סעיף|306|תשלום לקיבוץ שיתופי או לקיבוץ מתחדש|תיקון: תשע״ז־5|אחר=[136ב]}}
{{ח:תת|(א)}} היה הזכאי לגמלה, או האדם שבעדו היא משתלמת, חבר קיבוץ שיתופי או קיבוץ מתחדש תשולם הגמלה, לפי בקשתו, לידי מזכירות הקיבוץ השיתופי או הקיבוץ המתחדש, לפי הענין.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם לגבי הורה או ילד של חבר שנפטר, אם ההורה או הילד מתגוררים בקיבוץ השיתופי או בקיבוץ המתחדש, או אם כל החזקתם היא על חשבון הקיבוץ השיתופי או הקיבוץ המתחדש, אף אם אינם מתגוררים שם.

{{ח:סעיף|306א|תשלום לאומן|תיקון: תשפ״ד־8}}
{{ח:תת|(א)}} השתלמה גמלת ילד נכה לפי {{ח:פנימי|פרק ט סימן ו|סימן ו׳ לפרק ט׳}}, בעד ילד נכה שהושם באומנה, בסמוך לפני השמתו באומנה, יודיע המפקח הארצי על האומנה או מי מטעמו למוסד על השמתו של הילד באומנה, והגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ט סימן ו|אותו סימן}} תשולם לאומן של הילד החל ב־1 בחודש שלאחר קבלת ההודעה כאמור על ידי המוסד, בעד התקופה שבה הילד הושם אצלו באומנה.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} לא השתלמה גמלת ילד נכה לפי {{ח:פנימי|פרק ט סימן ו|סימן ו׳ לפרק ט׳}} בעד ילד נכה, בסמוך לפני השמתו באומנה, רשאי האומן שהילד הושם אצלו באומנה להגיש, בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק אומנה לילדים|חוק אומנה לילדים, התשע״ו–2016}}, תביעה לגמלת ילד נכה.
{{ח:תתת|(2)}} הגיש אומן תביעה כאמור בפסקה (1), תשולם לו הגמלה בעד התקופה שבה הילד הושם אצלו באומנה, שתחילתה ב־1 בחודש שבו הילד הושם אצלו כאמור, ובלבד שבמועד הגשת התביעה לגמלה חלף חודש לפחות מהמועד שבו הילד הושם אצלו באומנה.
{{ח:תת|(ג)}} תשלום גמלת ילד נכה לאומן לפי הוראות סעיף זה יסתיים ב־1 בחודש שלאחר המועד שבו הסתיימה האומנה לילד שהושם אצל האומן.
{{ח:תת|(ד)}} היו במשפחת אומנה שני ילדים נכים או יותר שמשתלמת בעדם גמלת ילד נכה לפי {{ח:פנימי|פרק ט סימן ו|סימן ו׳ לפרק ט׳}}, תשולם לאומן בעד כל ילד כאמור גמלה בשיעור העולה בחמישים אחוזים על השיעור הקבוע לפי {{ח:פנימי|סעיף 222|סעיף 222}}.
{{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אומן“, ”המפקח הארצי על האומנה“ ו”משפחת אומנה“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק אומנה לילדים|בחוק אומנה לילדים, התשע״ו–2016}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ילד נכה“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 221|בסעיף 221}}.

{{ח:סעיף|307|חלוקת קצבה של זכאי הנמצא במוסד|תיקון: תשס״ג־5, תשע״ח־4, תשפ״ב־3|אחר=[137]}}
{{ח:תת|(א)}} נמצא זכאי לקצבה במוסד, וגוף ציבורי שהשר קבע בצו נושא ביותר ממחצית הוצאות החזקתו בו, תשולם הקצבה בחלקה לזכאי ובחלקה לגוף הציבורי; היו לזכאי תלויים שהם תושבי ישראל, ישולם להם חלק מהקצבה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הביטוח הלאומי (קביעת גוף ציבורי)|צו הביטוח הלאומי (קביעת גוף ציבורי), התשמ״ד–1984}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע כללים ותנאים לחלוקת הקצבאות, לרבות שיעורי חלוקת הקצבאות לסוגיהן, ובלבד שלזכאי לקצבה ישולם חלק ממנה שאינו נמוך מסכום השווה ל־20% מקצבת יחיד מלאה כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 200|בסעיף 200}}.
{{ח:תת|(ג)}} השר רשאי להחיל בתקנות את ההוראות בדבר חלוקת הקצבאות שקבע לפי סעיף קטן (ב), כולן או חלקן, בשינויים ובתנאים שקבע, גם על זכאי לקצבה הנמצא במוסד על פי הפניה של משרד ממשלתי.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (חלוקת קיצבה)|תקנות הביטוח הלאומי (חלוקת קיצבה), התשמ״ד–1984}}.}}
{{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על הקצבה המשתלמת לפי {{ח:פנימי|סעיף 200|סעיף 200(א)(3) ו־(4)(ב)}}.

{{ח:סעיף|308|חוב של גמלה|אחר=[137א]}}
{{ח:ת}} הזכאי לגמלה בכסף, שנפטר בלי שגבה את מלוא הגמלה המגיעה לו, ישולם חוב הגמלה לשאיריו כמשמעותם {{ח:פנימי|פרק יא|בפרק י״א}}, על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 303|סעיף 303(ג)}}.

{{ח:סעיף|309|תשלום למי שסיפק מצרכים חיוניים|אחר=[137ב]}}
{{ח:ת}} זכאי לקצבה לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרקים ה׳}}, {{ח:פנימי|פרק ט|ט׳}} {{ח:פנימי|פרק יא|או י״א}}, שנפטר בלי שגבה את מלוא הקצבה המגיעה לו ובלי שהשאיר אחריו שאירים או תלויים, ישולם למי שיוכיח, להנחת דעתו של המוסד, שסיפק לזכאי בשנה האחרונה לפני הפטירה מצרכים או שירותים שהיו חיוניים לו ולא שולם בעדם, סכום שלא יעלה על סכום הקצבה בעד ששת החודשים האחרונים לפני הפטירה.

{{ח:סעיף|310|מענק במקרה פטירה|תיקון: תשס״א־5, תשס״ג־5, תשס״ג־11, תשס״ד, תשס״ד־15, תשס״ח־10, תשע״ו־17, תשע״ז־4, תשע״ז־6, תשע״ז־12, תשפ״ד־8|אחר=[137ג]}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} נפטר אדם שהיתה משתלמת לו קצבת אזרח ותיק, קצבת שאירים, קצבה {{ח:פנימי|פרק ה|פרקים ה׳}}, {{ח:פנימי|פרק יג|י״ג}} {{ח:פנימי|פרק יג1|או י״ג1}} בשל נכות שדרגתה 50% לפחות, קצבת תלויים לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרקים ה׳}}, {{ח:פנימי|פרק יג|י״ג}} {{ח:פנימי|פרק יג1|או י״ג1}} או קצבת נכות לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳}}, או הענקה לפי {{ח:פנימי|פרק יז|פרק י״ז}} הניתנת במקום הקצבאות האמורות (בסעיף קטן זה – המנוח), ישולם למי שהיה בן זוגו בשעת מותו, ובאין בן זוג – לילדו כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 238|בסעיף 238}}, מענק בסכום השווה לסכום הבסיסי.
{{ח:תתת|(2)}} מענק לפי הוראות פסקה (1) ישולם ליחיד שנשא בעיקר ההוצאות להקמת המצבה של המנוח, בהתקיים שניים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} בן זוגו של המנוח נפטר בטרם חלפו 100 ימים ממועד פטירת המנוח, ולא שולם לו מענק לפי הוראות פסקה (1);
{{ח:תתתת|(ב)}} למנוח אין ילד כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 238|בסעיף 238}}.
{{ח:תת|(א1)}} נפטר ילד נכה כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 221|בסעיף 221}}, שהיתה משתלמת בעדו למבוטח או לאומן לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 306א|סעיף 306א}}, גמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ט סימן ו|סימן ו׳ לפרק ט׳}}, ישולם למבוטח האמור מענק בסכום השווה לסכום הבסיסי.
{{ח:תת|(ב)}} נפטר מקבל קצבה לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרקים ה׳}}, {{ח:פנימי|פרק יג|י״ג}} {{ח:פנימי|פרק יג1|או י״ג1}} לאחר שהגיע לגיל הפרישה, ישולם המענק לפי הוראות סעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)}} נפטר מבוטח שהיתה משתלמת לו קצבת נכות לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרקים ה׳}}, {{ח:פנימי|פרק יג|י״ג}} {{ח:פנימי|פרק יג1|או י״ג1}}, ומתקיימים התנאים המפורטים להלן, ישולם למי שהיה בן זוגו בשעת מותו, שהוא תלוי במבוטח לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 130|סעיף 130}}, ובאין בן זוג כאמור – לילדו כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 238|בסעיף 238}}, מענק כאמור בסעיף קטן (ד) או מענק כאמור בסעיף קטן (א), לפי הגבוה מביניהם:
{{ח:תתת|(1)}} בן זוגו או ילדו של המבוטח, לפי הענין, אינם זכאים לקצבת תלויים בשל כך שפטירת המבוטח לא נגרמה בשל הפגיעה בעבודה;
{{ח:תתת|(2)}} הנפטר היה זכאי לקצבת נכות שדרגתה 50% לפחות, בעד 36 החודשים שקדמו בתכוף לפטירה;
{{ח:תתת|(3)}} הכנסתו הממוצעת של בן הזוג מהמקורות המפורטים {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה}}, בשנה שקדמה לפטירה, אינה עולה על סכום השווה לכפל השכר הממוצע.
{{ח:תת|(ד)}} המענק האמור בסעיף קטן (ג) יהיה בסכום השווה ל־60% מקצבת הנכות המלאה כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 130|בסעיף 130(ב)(3)}}, כפול 36, והוא ישולם בשני שיעורים שווים במועדים שלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} עם פקיעת הזכות לקצבת הנכות מחמת הפטירה;
{{ח:תתת|(2)}} בתום שנה מהמועד האמור בפסקה (1).
{{ח:תת|(ה)}} הזכאי למענק פטירה לפי סעיף זה וכן למענק פטירה לפי {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה#סעיף 15|סעיף 15 בחוק הבטחת הכנסה}}, בידו הברירה לקבל אחד מהם.

{{ח:סעיף|311|פושט רגל|תיקון: תשע״ח־5|אחר=[138]}}
{{ח:ת}} זכותו של אדם לגמלה לא תוקנה לנאמן בהליכי חדלות פירעון לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי}}.

{{ח:סעיף|312|קיזוז|תיקון: תשנ״ז־2, תשנ״ז־5, תשס״ח־8, תשע״ו־3|אחר=[139]}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”דמי ביטוח“ –
{{ח:תתת|(1)}} לרבות דמי ביטוח שנערך לגביהם הסכם כאמור {{ח:פנימי|סעיף 368|בסעיף 368}} אף אם עדיין לא הגיע זמן פרעונם לפי ההסכם, ודמי הביטוח שבתשלומם חייב בן זוגה של אשה שאינה מבוטחת לפי {{ח:פנימי|סעיף 241|סעיף 241}} כשהיא זכאית למענק לידה;
{{ח:תתת|(2)}} למעט דמי ביטוח שמעבידו של המבוטח חייב בתשלומם.
{{ח:תת|(ב)}} המוסד רשאי לקזז –
{{ח:תתת|(1)}} כנגד גמלאות כסף או תשלום אחר לפי חוק זה או לפי כל דין אחר, המגיעים מהמוסד לזכאי או לאדם אחר מכוח הזכאי, סכומים אלה בלבד:
{{ח:תתתת|(א)}} דמי ביטוח;
{{ח:תתתת|(ב)}} מקדמות שקיבל הזכאי על חשבון הגמלה או התשלום האחר;
{{ח:תתתת|(ג)}} סכומים ששילם המוסד לזכאי בטעות או שלא כדין, בצירוף תוספת לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני יום קיזוז התשלום לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני המועד שבו שולם הסכום בטעות או שלא כדין;
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ג)}} המוסד לא יקזז כנגד קצבה, אם הזכאי לה אינו מבוטח, דמי ביטוח בסכום העולה על מחציתה, זולת אם היא קצבת ילדים.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בסעיף זה {{ח:פנימי|סעיף 281|ובסעיף 281}}, המוסד לא יקזז כנגד התגמול לפי {{ח:פנימי|פרק יב|פרק י״ב}} סכום כמפורט בפסקאות משנה (א) עד (ג) שבסעיף קטן (ב)(1), אלא אם כן הסכים לכך הזכאי לתגמול.
{{ח:תת|(ו)}} המוסד לא יקזז כנגד סכום החיסכון הצבור הכולל לפי {{ח:פנימי|פרק ד סימן ה|סימן ה׳ לפרק ד׳}}.

{{ח:סעיף|313|עיכוב תשלום קצבת ילדים|אחר=[139א]}}
{{ח:ת}} לא הגיש הזכאי לקצבה דין וחשבון לפי חוק זה על הכנסתו למוסד או לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|פקודת מס הכנסה}} לפקיד השומה, רשאי המוסד, לפי כללים שיקבע השר בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, לעכב את תשלום קצבת הילדים, כולה או חלקה; הוגש הדין וחשבון כאמור, ישלם המוסד את הסכומים שעוכבו.

{{ח:סעיף|314|ערעור|תיקון: תשנ״ז־2|אחר=[139ב]}}
{{ח:ת}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 391|סעיף 391}}, הרואה עצמו נפגע מעיכוב תשלום קצבת ילדים לפי {{ח:פנימי|סעיף 313|סעיף 313}} בשל אי־הגשת דין וחשבון לפקיד השומה, רשאי לערער על כך רק לפני בית המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו פעל פקיד השומה, ופקיד השומה יהיה המשיב בערעור; על ערעור כאמור יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 153|סעיפים 153 עד 158 לפקודת מס הכנסה}}, בשינויים המחוייבים.

{{ח:סעיף|315|החזרת גמלאות|אחר=[140]}}
{{ח:ת}} שילם המוסד, בטעות או שלא כדין, גמלת כסף או תשלום אחר לפי חוק זה או לפי כל דין אחר, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} המוסד רשאי לנכות את הסכומים ששילם כאמור מכל תשלום שיגיע ממנו, בין בבת אחת ובין בשיעורים, כפי שייראה למוסד, בהתחשב במצבו של מקבל התשלום ובנסיבות הענין;
{{ח:תת|(2)}} המוסד רשאי לתבוע החזרת כל סכום ששילם, בטעות או שלא כדין, אם מקבל התשלום נהג בקבלת התשלום שלא בתום לב;
{{ח:תת|(3)}} המוסד רשאי לנכות או לתבוע את הסכומים ששילם כאמור, בצירוף תוספת לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני יום החזר התשלום בפועל לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני המועד שבו שולם הסכום בטעות או שלא כדין;
{{ח:תת|(4)}} סכום שנוכה או שנתקבל לפי סעיף זה שלא לטובת המוסד, יעבירו המוסד למי שנושא במימון התשלום.

{{ח:קטע3|פרק יד סימן ב1|סימן ב׳1: הגבלת תשלום בעד טיפול בתביעה|תיקון: תשע״ה־2}}

{{ח:סעיף|315א|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק יד סימן ב1|סימן ב׳1}}|תיקון: תשע״ה־2, תשע״ז־4, תשפ״ב־3}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק יד סימן ב1|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גמלה“ – גמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרקים ה׳}}, {{ח:פנימי|פרק ט|ט׳}}, {{ח:פנימי|פרק יג|י״ג}} {{ח:פנימי|פרק יג1|או י״ג1}}, לפי {{ח:חיצוני|הסכם בדבר גמלת ניידות|הסכם בדבר גמלת ניידות}} או {{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן הלוואות לרכישת רכב למוגבלים בניידות|הסכם בדבר מתן הלוואות לרכישת רכב למוגבלים בניידות}}, שנערך לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}} ({{ח:פנימי|פרק יד סימן ב1|בסימן זה}} – הסכם הניידות), לפי {{ח:חיצוני|הסכם בדבר תשלום תוספת לקצבה מיוחדת ולגמלת ילד נכה הזקוקים למכונת הנשמה באופן רצוף|הסכם בדבר תשלום תוספת לקצבה מיוחדת ולגמלת ילד נכה הזקוקים למכונת הנשמה באופן רצוף}} שנערך לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}, לפי {{ח:חיצוני|חוק לפיצוי נפגעי גזזת|חוק לפיצוי נפגעי גזזת}} או לפי {{ח:חיצוני|חוק פיצוי לנפגעי פוליו|חוק פיצוי לנפגעי פוליו}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גמלה בסכום נמוך“ – כל אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} קצבה שסכומה אינו עולה על 1,200 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נקוב לאוגוסט 2015, בשנת 2025, 1,406 ש״ח)}};
{{ח:תתת|(2)}} קצבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 199|סעיף 199(1)}} שמכפלת סכומה ביחס שבין מספר החודשים שנותרו לתובע ממועד תחילת הזכאות לקצבה עד הגיעו לגיל פרישה ובין 60 חודשים, אינה עולה על הסכום האמור בפסקה (1);
{{ח:תתת|(3)}} קצבה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 315ד|בסעיף 315ד(א)(2)(ב)}} שמכפלת סכומה ביחס שבין מספר חודשי הזכאות לה לפי החלטת הזכאות ובין 60 חודשים אינה עולה על הסכום האמור בפסקה (1), וכל קצבה שתשולם אחריה מכוח אותה תביעה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דמי פתיחת תיק“ – סכום שאינו עולה על הסכום היסודי, שמי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה רשאי לגבות בעד הגשת התביעה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”החלטת הזכאות“ – ההחלטה בתביעה שבה ניתן הטיפול ומכוחה משולמת הגמלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדת עררים“ – כל אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} ועדה רפואית לעררים לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}};
{{ח:תתת|(2)}} ועדה רפואית לעררים, ועדה לעררים, ועדה לעררים לשירותים מיוחדים או ועדה לעררים לילד נכה, לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳}};
{{ח:תתת|(3)}} ועדה רפואית לעררים לפי {{ח:חיצוני|הסכם בדבר גמלת ניידות|הסכם הניידות}};
{{ח:תתת|(4)}} ועדה רפואית לעררים לפי {{ח:חיצוני|חוק לפיצוי נפגעי גזזת#סעיף 9|סעיף 9 לחוק לפיצוי נפגעי גזזת}};
{{ח:תתת|(5)}} ועדה רפואית לעררים לפי {{ח:חיצוני|חוק פיצוי לנפגעי פוליו#סעיף 7|סעיף 7 לחוק פיצוי לנפגעי פוליו}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדה רפואית“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} רופא או ועדה רפואית לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}}, או הרשות לעניין {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)#סעיף 15|תקנות 15}}, {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)#סעיף 17|17}} {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)#סעיף 18א|ו־18א לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט״ז–1956}};
{{ח:תתת|(2)}} רופא מוסמך כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 208|בסעיף 208}}, או פקיד תביעות לעניין קביעת דרגת אי־כושר להשתכר לפי {{ח:פנימי|סעיף 209|סעיפים 209}} {{ח:פנימי|סעיף 210|ו־210}};
{{ח:תתת|(3)}} ועדה רפואית לפי {{ח:חיצוני|הסכם בדבר גמלת ניידות|הסכם הניידות}};
{{ח:תתת|(4)}} ועדה רפואית לפי {{ח:חיצוני|חוק לפיצוי נפגעי גזזת#סעיף 9|סעיף 9 לחוק לפיצוי נפגעי גזזת}};
{{ח:תתת|(5)}} רופא מוסמך לפי {{ח:חיצוני|חוק פיצוי לנפגעי פוליו#סעיף 7|סעיף 7 לחוק פיצוי לנפגעי פוליו}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוות דעת מקצועית“ – כל אחת מהמפורטות להלן, שניתנו בעניין שבתחום המקצוע וההתמחות ובאופן המקובל באותו מקצוע:
{{ח:תתת|(1)}} חוות דעת מומחה שניתנה בידי רופא מומחה לפי {{ח:חיצוני|פקודת הרופאים|פקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל״ז–1976}}, בתחום התמחותו, או תעודת רופא שניתנה בידי רופא כאמור; לעניין זה, ”חוות דעת מומחה“ ו”תעודת רופא“ – כמשמעותן {{ח:חיצוני|פקודת הראיות|בפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971}};
{{ח:תתת|(2)}} חוות דעת של רואה חשבון, יועץ מס, פסיכולוג מומחה בפסיכולוגיה קלינית או בעל מקצוע אחר שקבע השר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק לפיצוי נפגעי גזזת“ – {{ח:חיצוני|חוק לפיצוי נפגעי גזזת|חוק לפיצוי נפגעי גזזת, התשנ״ד–1994}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק פיצוי לנפגעי פוליו“ – {{ח:חיצוני|חוק פיצוי לנפגעי פוליו|חוק פיצוי לנפגעי פוליו, התשס״ז–2007}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הסכום היסודי“ – סך של 800 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נקוב לאוגוסט 2015, בשנת 2025, 938 ש״ח)}}, מעודכן לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 315ט|סעיף 315ט(ב)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תביעה“ – תביעה לגמלה.

{{ח:סעיף|315ב|הגבלת תשלום בעד טיפול בתביעה|תיקון: תשע״ה־2, תשע״ז־4}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור בכל דין או הסכם, לא יידרש אדם לשלם בעד טיפול בתביעה תשלום העולה על סכום המחושב בהתאם לסוג הטיפול כמפורט בטור א׳ שלהלן, וכן בהתאם לאחת האפשרויות בטור ב׳, כפי שהסכימו הצדדים בעת ההתקשרות, ולעניין גמלה בסכום נמוך – בהתאם לאחת האפשרויות בטור ג׳, כפי שהסכימו הצדדים בעת ההתקשרות, והכול בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 315ה|סעיפים 315ה עד 315ז}}:
&lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot;&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} סוג הטיפול&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot; width=&quot;30%&quot;&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} סכום מרבי לתשלום&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot; width=&quot;30%&quot;&gt;{{מוקטן|טור ג׳}} {{ש}} סכום מרבי לתשלום לעניין גמלה בסכום נמוך&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;(1)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טיפול בתביעה שאינו טיפול כאמור בפסקאות (2) עד (4) –&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;4&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(א) לעניין גמלה, למעט גמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרקים ה׳}}, {{ח:פנימי|פרק יג|י״ג}} {{ח:פנימי|פרק יג1|או י״ג1}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;11.25 אחוזים מחלק הגמלה בתוספת דמי פתיחת תיק&lt;/td&gt;&lt;td&gt;12.25 אחוזים מחלק הגמלה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10.25 אחוזים מחלק הגמלה בתוספת דמי פתיחת תיק ובתוספת הסכום היסודי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;12.25 אחוזים מחלק הגמלה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(ב) לעניין גמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרקים ה׳}}, {{ח:פנימי|פרק יג|י״ג}} {{ח:פנימי|פרק יג1|או י״ג1}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;11.25 אחוזים מחלק הגמלה, ואם חלק הגמלה הוא מענק לפי {{ח:פנימי|סעיף 107|סעיף 107}} – 13 אחוזים, והכול בתוספת דמי פתיחת תיק&lt;/td&gt;&lt;td&gt;12.25 אחוזים מחלק הגמלה, ואם חלק הגמלה הוא מענק לפי {{ח:פנימי|סעיף 107|סעיף 107}} – 14 אחוזים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10.25 אחוזים מחלק הגמלה בתוספת דמי פתיחת תיק ובתוספת הסכום היסודי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;12.25 אחוזים מחלק הגמלה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;(2)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טיפול של עורך דין בתביעה הכולל ייצוג בוועדה רפואית או בוועדת עררים והופעה בהן, שאינו טיפול כאמור בפסקה (3) או (4) –&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;4&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(א) לעניין גמלה שאינה גמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרקים ה׳}}, {{ח:פנימי|פרק יג|י״ג}} {{ח:פנימי|פרק יג1|או י״ג1}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;13.75 אחוזים מחלק הגמלה בתוספת דמי פתיחת תיק&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15 אחוזים מחלק הגמלה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;12.75 אחוזים מחלק הגמלה בתוספת דמי פתיחת תיק ובתוספת הסכום היסודי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15 אחוזים מחלק הגמלה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(ב) לעניין גמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרקים ה׳}}, {{ח:פנימי|פרק יג|י״ג}} {{ח:פנימי|פרק יג1|או י״ג1}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15.75 אחוזים מחלק הגמלה, ואם חלק הגמלה הוא מענק לפי {{ח:פנימי|סעיף 107|סעיף 107}} – 16 אחוזים, והכול בתוספת דמי פתיחת תיק&lt;/td&gt;&lt;td&gt;17 אחוזים מחלק הגמלה, ואם חלק הגמלה הוא מענק לפי {{ח:פנימי|סעיף 107|סעיף 107}} – 17 אחוזים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;14.75 אחוזים מחלק הגמלה בתוספת דמי פתיחת תיק ובתוספת הסכום היסודי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;17 אחוזים מחלק הגמלה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(3)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טיפול של עורך דין בתביעה שהוא ייצוג לפני בית הדין לעבודה בהליכים לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיפים 10}}, {{ח:פנימי|סעיף 213|213}}, {{ח:פנימי|סעיף 123|או 123}} לרבות כפי שהוחל מכוח {{ח:חיצוני|חוק פיצוי לנפגעי פוליו#סעיף 7|סעיף 7 לחוק פיצוי לנפגעי פוליו}}, או לפי {{ח:חיצוני|חוק לפיצוי נפגעי גזזת#סעיף 14|סעיף 14(ב) לחוק לפיצוי נפגעי גזזת}}, אם עורך הדין טיפל בתביעה כאמור בפסקה (1) או (2)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;24 אחוזים מחלק הגמלה בתוספת דמי פתיחת תיק&lt;/td&gt;&lt;td&gt;25.5 אחוזים מחלק הגמלה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;23 אחוזים מחלק הגמלה בתוספת דמי פתיחת תיק ובתוספת הסכום היסודי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;25.5 אחוזים מחלק הגמלה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(4)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טיפול כאמור בפסקה (3), אם עורך הדין לא טיפל בתביעה כאמור בפסקאות (1) או (2)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;12 אחוזים מחלק הגמלה בתוספת דמי פתיחת תיק&lt;/td&gt;&lt;td&gt;13.5 אחוזים מחלק הגמלה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;11 אחוזים מחלק הגמלה בתוספת דמי פתיחת תיק ובתוספת הסכום היסודי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;13.5 אחוזים מחלק הגמלה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א) –
{{ח:תתת|(1)}} התשלום בעד טיפול בתביעה אך ורק למתן גמלה בעין לפי {{ח:פנימי|פרק ה סימן ג|סימן ג׳ לפרק ה׳}} או לפי {{ח:פנימי|סעיף 203|סעיף 203}} {{ח:פנימי|סעיף 205|או 205}}, לא יעלה על דמי פתיחת תיק בתוספת הסכום היסודי;
{{ח:תתת|(2)}} התשלום בעד טיפול בתביעה שלפי נוהלי המוסד לצורך החלטה בה לא נדרש לזמן את התובע להתייצב לפני ועדה רפואית מפאת חומרת נכותו, לא יעלה על דמי פתיחת תיק בתוספת הסכום היסודי;
{{ח:תתת|(3)}} התשלום בעד טיפול בבדיקה מחדש ביוזמת המוסד לפי {{ח:פנימי|סעיף 214|סעיף 214}} או ביוזמת רופא מוסמך לפי {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)#סעיף 37|תקנה 37 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט״ז–1956}}, בערר שהגיש המוסד על החלטת ועדה רפואית או בערעור המוסד על החלטת ועדת עררים ({{ח:פנימי|פרק יד סימן ב1|בסימן זה}} – בדיקה מחדש), אם המייצג בתביעה או המסייע באופן אחר בהגשתה ייצג או סייע באופן אחר בטיפול בתביעה בשלביה הקודמים או שהוא בעל זיקה כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 315ג|בסעיף 315ג(ד)}} למייצג או למסייע כאמור, לא יעלה על דמי פתיחת תיק בתוספת שלוש פעמים הסכום היסודי;
{{ח:תתת|(4)}} התשלום בעד טיפול בתביעה אך ורק להכרה בפגיעה בעבודה בלא תביעה לתשלום גמלה לא יעלה על דמי פתיחת תיק בתוספת הסכום היסודי, וסכום זה יהיה על חשבון התשלום בעד טיפול של מי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה, בתביעה עתידית לגמלה בהסתמך על ההכרה;
{{ח:תתת|(5)}} התשלום בעד טיפול בתביעה אך ורק להלוואה והחזר הוצאות לפי {{ח:חיצוני|הסכם בדבר גמלת ניידות|הסכם הניידות}} לא יעלה על דמי פתיחת תיק;
{{ח:תתת|(6)}} התשלום בעד טיפול בתביעה לגמלה של מי ששולמה לו לפני הגשת התביעה גמלת הבטחת הכנסה לפי {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה|חוק הבטחת הכנסה}}, לא יעלה על התשלומים המגיעים כאמור בסעיף קטן (א), בתוספת הסכום היסודי;
{{ח:תתת|(7)}} התשלום בעד טיפול בתביעה אך ורק להיוון לפי {{ח:פנימי|סעיף 113|סעיף 113}} או {{ח:פנימי|סעיף 333|סעיף 333}}, של גמלה שהמייצג בתביעה או המסייע באופן אחר בהגשתה לא ייצג או סייע באופן אחר בשלביה הקודמים ואינו בעל זיקה כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 315ג|בסעיף 315ג(ד)}} למייצג או למסייע כאמור יהיה דמי פתיחת תיק.
{{ח:תת|(ג)}} שילם אדם בעד טיפול בתביעה סכום העולה על האמור בסעיף קטן (א) או (ב), רשאי הוא לתבוע את החזרת הסכום העודף.

{{ח:סעיף|315ג|מהו טיפול בתביעה|תיקון: תשע״ה־2}}
{{ח:תת|(א)}} לעניין {{ח:פנימי|פרק יד סימן ב1|סימן זה}} טיפול בתביעה הוא אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} ייצוג אדם לפני המוסד לפי {{ח:פנימי|סעיף 386|סעיף 386}}, לפני ועדה רפואית או ועדת עררים, או לפני בית הדין לעבודה בהליכים לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיפים 10}}, {{ח:פנימי|סעיף 213|213}} {{ח:פנימי|סעיף 123|או 123}} לרבות כפי שהוחל מכוח {{ח:חיצוני|חוק פיצוי לנפגעי פוליו#סעיף 7|סעיף 7 לחוק פיצוי לנפגעי פוליו}}, או לפי {{ח:חיצוני|חוק לפיצוי נפגעי גזזת#סעיף 14|סעיף 14(ב) לחוק לפיצוי נפגעי גזזת}};
{{ח:תתת|(2)}} סיוע אחר בהגשת תביעה והקשור בה או הנובע ממנה.
{{ח:תת|(ב)}} מתן חוות דעת מקצועית ייחשב טיפול בתביעה לעניין {{ח:פנימי|פרק יד סימן ב1|סימן זה}}, ובלבד שמתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} התשלום בעד חוות הדעת, כולו או חלקו, משולם לפי תוצאות התביעה;
{{ח:תתת|(2)}} נותן חוות הדעת הוא מייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה מעבר למתן חוות הדעת;
{{ח:תתת|(3)}} נותן חוות הדעת הוא בעל זיקה למי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה, ובכלל זה בעל זיקה לחבר בני אדם שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה.
{{ח:תת|(ג)}} מתן חוות דעת שאינה חוות דעת מקצועית, ייחשב טיפול בתביעה לעניין {{ח:פנימי|פרק יד סימן ב1|סימן זה}}, אלא אם כן מתקיימים שני אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הטיפול בתביעה הוא בידי עורך דין או רואה חשבון או שהתובע אינו מקבל ייצוג בתביעה או סיוע אחר בהגשתה, מעבר לחוות הדעת;
{{ח:תתת|(2)}} לא מתקיימים התנאים שבסעיף קטן (ב)(1) עד (3).
{{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בן משפחה“ – בן זוג, אח, הורה, הורה הורה, צאצא או צאצא של בן הזוג, או בן זוגו של כל אחד מאלה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל זיקה“ – לרבות אלה:
{{ח:תתתת|(1)|(א)}} בן משפחה של מי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה;
{{ח:תתתתת|(ב)}} שותף או עובד של מי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה;
{{ח:תתתתת|(ג)}} בעל תפקיד או נושא משרה אצל מי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה או אצל בן משפחתו, שותפו או עובדו;
{{ח:תתתתת|(ד)}} מי שפועל מטעמו של מי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה;
{{ח:תתתתת|(ה)}} חבר בני אדם שנשלט על ידי מי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה;
{{ח:תתתת|(2)}} מי שנותן שירות או נכס, לרבות זכות במקרקעין למי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה או לאדם המנוי בפסקה (1), או מי שמקבל שירות או נכס, לרבות זכות במקרקעין מאדם כאמור;
{{ח:תתתת|(3)}} מי שבאופן תדיר נותן שירות לפי הפנייה של מי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה והוא בעל קשרים עסקיים עמו;
{{ח:תתתת|(4)}} לעניין חבר בני אדם שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה, גם כל אחד מאלה:
{{ח:תתתתת|(א)}} בעל זכות שהיא אחת מאלה בחבר בני האדם:
{{ח:תתתתתת|(1)}} בעלות במניה, החזקה בה או זכות להורות על מכירתה;
{{ח:תתתתתת|(2)}} זכות להצביע באסיפה הכללית של חבר בני האדם, או זכות להורות כיצד להצביע באסיפה כללית;
{{ח:תתתתתת|(3)}} זכות למנות דירקטור, או זכות למנות בעל תפקיד דומה; לעניין זה יראו את מי שמינה דירקטור או בעל תפקיד דומה כבעל הזכות למנותו;
{{ח:תתתתתת|(4)}} זכות למנות מנהל כללי;
{{ח:תתתתתת|(5)}} זכות להשתתף ברווחי חבר בני האדם;
{{ח:תתתתתת|(6)}} זכות לחלוק ביתרת נכסי חבר בני האדם לאחר סילוק חובותיו בעת פירוקו;
{{ח:תתתתת|(ב)}} חבר בני אדם שהרכב בעלי מניותיו או שותפיו, לפי העניין, דומה במהותו להרכב כאמור של מי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה, ותחומי פעילותו של חבר בני האדם דומים במהותם לתחומי פעילותו של המייצג או המסייע לפי העניין;
{{ח:תתתתת|(ג)}} מי שאחראי מטעם מי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה למתן חוות דעת בתביעות;
{{ח:תתתתת|(ד)}} אם מי שמייצג בתביעה או המסייע באופן אחר בהגשתה הוא חבר בני אדם שנשלט שליטה מהותית – חבר בני אדם אחר, שנשלט שליטה מהותית בידי מי ששולט במייצג או במסייע כאמור;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שליטה“ ו”שליטה מהותית“ – כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק עסקאות גופים ציבוריים#סעיף 2ב|בסעיף 2ב לחוק עסקאות גופים ציבוריים, התשל״ו–1976}}.

{{ח:סעיף|315ד|חלק הגמלה לעניין הגבלת התשלום|תיקון: תשע״ה־2, תשע״ח־4, תשפ״ב־3}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} חלק הגמלה לעניין גמלה שהיא קצבה חודשית יהיה סכום הקצבה שמשולמת לפי החלטת הזכאות לתובע, כל עוד החלטת הזכאות לא שונתה, ולגבי קצבה שהוונה – סכום הקצבה החודשית שעל בסיסה חושב ההיוון, והכול לתקופה שבעדה התובע זכאי לתשלום הגמלה לפי החלטת הזכאות, אך לא יותר מ־60 חודשים.
{{ח:תתת|(2)}} במניין התקופות האמורות בפסקה (1) יובאו בחשבון גם –
{{ח:תתתת|(א)}} תקופה שבעדה שולמה הגמלה, הקודמת להגשת התביעה או הקודמת לאישור התביעה;
{{ח:תתתת|(ב)}} תקופות שבהן משולמת לתובע קצבה מכוח קביעת דרגת נכות לא יציבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 119|סעיף 119}}, קביעה זמנית של נכות רפואית לפי {{ח:פנימי|סעיף 208|סעיף 208}} או של דרגת אי־כושר לפי {{ח:פנימי|סעיף 210|סעיף 210}}, קביעה זמנית לפי {{ח:חיצוני|חוק פיצוי לנפגעי פוליו#סעיף 7|סעיף 7(ה) לחוק פיצוי לנפגעי פוליו}}, קביעה לפי {{ח:חיצוני|חוק לפיצוי נפגעי גזזת#סעיף 9|סעיף 9(א)(2) לחוק לפיצוי נפגעי גזזת}} או החלטה לזמן מוגבל לפי {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה)#סעיף 6|תקנה 6 לתקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה), התש״ע–2010}};
{{ח:תתתת|(ג)}} לעניין קצבה שהוונה לאחר שהוחל בתשלומה – התקופה שבה שולמה הקצבה לפני שהוונה.
{{ח:תתת|(3)}} על אף האמור בפסקה (1), בחלק הגמלה לעניין קצבה חודשית לפי {{ח:פנימי|סעיף 200|סעיפים 200}} {{ח:פנימי|סעיף 201|ו־201}} לא יובאו בחשבון כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} לגבי הסכם התקשרות שנכרת ערב תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_489287.pdf|חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס׳ 200), התשע״ח–2018}} (בסעיף זה – תיקון מס׳ 200) – כל סכום שנוסף על הקצבה בשל הוראות {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_489287.pdf|תיקון מס׳ 200}};
{{ח:תתתת|(ב)}} לגבי הסכם התקשרות שנכרת מיום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_489287.pdf|תיקון מס׳ 200}} ואילך – סכום של 300 שקלים חדשים, ולגבי מי שזכאי להגדלה של קצבה כאמור לפי תקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 220ב|סעיף 220ב}}, אם נקבעה – גם סכום השווה ל־40% מהגדלה כאמור.
{{ח:תתת|(4)}} על אף האמור בפסקה (1), בחלק הגמלה לעניין קצבה חודשית לפי הסעיפים המפורטים בפסקאות המשנה שלהלן לא יובאו בחשבון כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} לגבי הסכם התקשרות שנכרת עד יום פרסומו של {{ח:חיצוני|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו-2022)|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו־2022), התשפ״ב–2021}} – כל סכום שנוסף על הקצבה בשל הוראות {{ח:פנימי|סעיף 196|סעיפים 196(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 200|200(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 201|201(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 206א|206א}} {{ח:פנימי|סעיף 251|ו־251(א)}}, כנוסחם {{ח:חיצוני|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו-2022)|בחוק האמור}}, ובשל תקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 206|סעיפים 206}} {{ח:פנימי|סעיף 222|ו־222}} והסכמים לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}, כפי שתוקן נוסחם בתקופה שמיום פרסומו של {{ח:חיצוני|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו-2022)|החוק האמור}} ועד יום כ״ח בטבת התשפ״ב (1 בינואר 2022);
{{ח:תתתת|(ב)}} לגבי הסכם התקשרות שנכרת ביום פרסומו של {{ח:חיצוני|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו-2022)|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו־2022), התשפ״ב–2021}}, או לאחריו – סכום של 300 שקלים חדשים מהסכום שנוסף על קצבה כאמור בשל הוראות {{ח:פנימי|סעיף 196|סעיפים 196(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 200|200(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 201|201(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 206א|206א}} {{ח:פנימי|סעיף 251|ו־251(א)}}, כנוסחם {{ח:חיצוני|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו-2022)|בחוק האמור}}, ולגבי מי שזכאי להגדלה של הקצבה בשל תקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 206|סעיפים 206}} {{ח:פנימי|סעיף 222|ו־222}} והסכמים לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}, כפי שתוקן נוסחם בתקופה שמיום פרסומו של {{ח:חיצוני|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו-2022)|החוק האמור}} ועד יום כ״ח בטבת התשפ״ב (1 בינואר 2022) – גם סכום השווה ל־40% מהסכום שנוסף בשל ההגדלה כאמור.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} חלק הגמלה לעניין מענק לפי {{ח:פנימי|סעיף 107|סעיף 107}} או מענק לפי {{ח:חיצוני|חוק פיצוי לנפגעי פוליו#סעיף 4|סעיף 4(ג) לחוק פיצוי לנפגעי פוליו}} יהיה סכום המענק; שולמה לפני קבלת המענק קצבה חודשית לפי קביעה זמנית ומספר החודשים שבעדם שולמה קצבה כאמור בצירוף התקופה שלפיה חושב המענק עולה על 60 חודשים, יובא בחשבון לעניין חלק הגמלה לפי פסקה זו רק חלק מהמענק שבצירוף מספר החודשים שבעדם שולמה הקצבה יהיה שווה ל־60 חודשים.
{{ח:תתת|(2)}} חלק הגמלה לעניין מענק לפי {{ח:פנימי|סעיף 133|סעיפים 133}} {{ח:פנימי|סעיף 135|ו־135}} או לפי {{ח:חיצוני|חוק לפיצוי נפגעי גזזת#סעיף 4|סעיפים 4}} {{ח:חיצוני|חוק לפיצוי נפגעי גזזת#סעיף 10|ו־10 לחוק לפיצוי נפגעי גזזת}} יהיה סכום המענק.
{{ח:תת|(ג)}} לעניין חישוב חלק הגמלה לפי סעיפים קטנים (א) ו־(ב) יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} על אף האמור בסעיף קטן (א)(1), התקיים אחד מאלה, יהיה חלק הגמלה ההפרש שבין הסכום המשולם בשל התביעה לסכום הגמלה או הקצבה ששולמה קודם לכן:
{{ח:תתתת|(א)}} שולמה לפני אישור התביעה גמלה אחרת לפי חוק זה או קצבה אחרת לפי כל דין המשתלמת בידי המוסד, והגמלה או הקצבה כאמור הפסיקה להשתלם עקב אישור התביעה, לרבות לפי {{ח:פנימי|סעיף 321|סעיף 321}} או לפי בחירת התובע לפי {{ח:פנימי|סעיף 320|סעיף 320(ד)}};
{{ח:תתתת|(ב)}} שולמה לפני אישור התביעה גמלה בשיעור נמוך מהשיעור ששולם בשל התביעה, לרבות עקב החלטה בערר או בערעור;
{{ח:תתת|(2)}} חלק הגמלה יהיה כאמור בסעיף זה, אף אם קוזז או נוכה כנגד הגמלה חוב לפי {{ח:פנימי|סעיף 312|סעיפים 312}} {{ח:פנימי|סעיף 315|או 315}} או לפי {{ח:חיצוני|חוק המזונות (הבטחת תשלום)#סעיף 18|סעיף 18(ב) לחוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל״ב–1972}};
{{ח:תתת|(3)}} היו משולמים קצבה חודשית או מענק לפי {{ח:חיצוני|חוק פיצוי לנפגעי פוליו|חוק פיצוי לנפגעי פוליו}} או קצבה חודשית לפי {{ח:חיצוני|חוק לפיצוי נפגעי גזזת|חוק לפיצוי נפגעי גזזת}}, לא יובא בחשבון לעניין חלק הגמלה פיצוי חד־פעמי ששולם לפי החוקים האמורים;
{{ח:תתת|(4)}} הלוואה והחזר הוצאות לפי {{ח:חיצוני|הסכם בדבר גמלת ניידות|הסכם הניידות}} לא יובאו בחשבון לעניין חלק הגמלה;
{{ח:תתת|(5)}} שולמו דמי פגיעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 92|סעיף 92}} והתקבלו קצבה חודשית או מענק בקשר לאותה פגיעה בעבודה, תובא בחשבון התקופה שבעדה שולמו דמי הפגיעה במניין החודשים לפי סעיף קטן (א)(1) או (ב)(1), לפי העניין, כאילו היו דמי הפגיעה קצבה חודשית.

{{ח:סעיף|315ה|הגבלה על מועדי גביית התשלומים|תיקון: תשע״ה־2}}
{{ח:תת|(א)}} התשלומים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 315ב|בסעיף 315ב(א)}} ייגבו במועדים שבהם משולם חלק הגמלה שכנגדו הם משולמים.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), הצדדים רשאים להסכים בכתב, בעת ההתקשרות, על הקדמת גביית התשלומים בכפוף לסייגים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} עד המועד שבו התקבלו לראשונה תשלומים מהמוסד לא ייגבה סכום כלשהו למעט דמי פתיחת תיק, שאותם מותר לגבות ממועד ההתקשרות ואילך;
{{ח:תתת|(2)}} שילם המוסד סכום בעד תקופה שקדמה לאישור התביעה, לא ייגבה על חשבון הסכום המגיע כאמור {{ח:פנימי|סעיף 315ב|בסעיף 315ב(א)}} תשלום העולה על סכום בשווי 60% מהסכום ששולם כאמור, והתשלום כאמור ייזקף על חשבון הסכומים המגיעים לפי {{ח:פנימי|סעיף 315ב|סעיף 315ב}}; התשלום שמותר לגבות כאמור לא ישתנה אף אם יחול שינוי בסכום הקצבה לאחר מועד התשלום שהוקדם;
{{ח:תתת|(3)}} יתרת התשלום המגיעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 315ב|סעיף 315ב(א)}} בעד טיפול בתביעה לקצבה חודשית, ככל שנותרה, תיגבה בתשלומים חודשיים שכל אחד מהם לא יעלה על סכום השווה ל־25% מהקצבה המשולמת באותו חודש; התשלום שמותר לגבות כאמור לא ישתנה אף אם יחול שינוי בסכום הקצבה לאחר מועד התשלום שהוקדם.
{{ח:תת|(ג)}} בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (ב), לאחר החלטת הזכאות רשאים הצדדים להסכים בכתב על הקדמת מועד גביית התשלומים.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב)(2) ו־(3), מועד התשלום בעד טיפול בתביעה לגמלה שהיא היוון של קצבה או מענק, יהיה מועד תשלום הסכום המהוון או המענק, לפי העניין.
{{ח:תת|(ה)}} דמי פתיחת תיק כאמור {{ח:פנימי|סעיף 315ב|בסעיף 315ב(ב)}} ייגבו במועד כאמור בסעיף קטן (ב)(1), ויתרת התשלומים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 315ב|באותו סעיף}} תיגבה במועד קבלת החלטה על זכאות לגמלה, למעט תשלומים לפי {{ח:פנימי|סעיף 315ב|סעיף 315ב(ב)(6)}} שייגבו בהתאם להוראות סעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ו)|(1)}} חדלה הזכאות לתשלום הגמלה מחמת פטירה, לא ייגבו תשלומים נוספים ממועד פקיעת הזכות לגמלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 316|סעיף 316}}, למעט תשלומים שהגיעו בעד התקופה שקדמה למועד האמור ותשלומים שנגבו בעד התקופה שלאחר המועד האמור – יוחזרו.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), נפטר תובע בתוך שנה מיום שהחל לקבל קצבה חודשית לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}} ונותר חייב בתשלום לפי {{ח:פנימי|פרק יד סימן ב1|סימן זה}} למי שייצגו בתביעה לאותה קצבה או למי שסייע באופן אחר בהגשתה, תיגבה יתרת התשלומים מהאלמנה או האלמן הזכאים לקצבת התלויים, ובלבד שנתנו את הסכמתם לכך בעת חתימת הסכם ההתקשרות.
{{ח:תת|(ז)}} אין בהוראות {{ח:פנימי|פרק יד סימן ב1|סימן זה}} כדי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 303|סעיף 303}}.

{{ח:סעיף|315ו|מהי תביעה אחת|תיקון: תשע״ה־2}}
{{ח:תת|(א)}} לעניין תשלום בעד טיפול בתביעה כאמור {{ח:פנימי|פרק יד סימן ב1|בסימן זה}} –
{{ח:תתת|(1)}} יראו תביעות שהוגשו לגמלאות שונות עקב מאורע אחד, בין מכוח אותו ענף ביטוח ובין מכוח ענפי ביטוח שונים, בין מכוח חוק זה ובין מכוח דין אחר, כתביעה אחת;
{{ח:תתת|(2)}} יראו תביעה להכרה בדרגת אי־כושר שאינה קבועה או דרגת נכות לא יציבה, ותביעה להכרה בדרגה כאמור שהיא קבועה או יציבה, לפי העניין, כתביעה אחת;
{{ח:תתת|(3)}} לא יראו תביעה בשל החמרת מצב רפואי או תפקודי כחלק מהתביעה שקדמה לה, ולעניין החמרת המצב יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 315ד|סעיף 315ד(ג)(1)}};
{{ח:תתת|(4)}} יראו תביעה להכרה בפגיעה בעבודה או תביעה לתשלום דמי פגיעה כחלק מהתביעה לגמלה שתוגש בשל אותה פגיעה;
{{ח:תתת|(5)}} יראו ערר על החלטת ועדה רפואית או על החלטת הרשות לעניין {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)#סעיף 15|תקנות 15}}, {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)#סעיף 17|17}} {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)#סעיף 18א|ו־18א לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט״ז–1956}}, וערעור על החלטה בערר כחלק מהתביעה שלגביה הוגשו;
{{ח:תתת|(6)}} יראו תביעה להיוון גמלה, לרבות לפי {{ח:פנימי|סעיף 113|סעיף 113}} או {{ח:פנימי|סעיף 333|סעיף 333}}, כחלק מהתביעה לקבלת אותה גמלה;
{{ח:תתת|(7)}} לא יראו תביעה לגמלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 199|סעיף 199(1)}} של תובע שבעדו שולמה גמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ט סימן ו|סימן ו׳ לפרק ט׳}} כחלק מהתביעה לפי {{ח:פנימי|פרק ט סימן ו|הסימן האמור}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בפסקאות (1) או (2) של סעיף קטן (א), השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע נסיבות שבהן לא יראו תביעות כאמור באותן פסקאות כתביעה אחת, בתנאים שיקבע, ולקבוע שיעור מרבי מתוך התשלום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 315ב|בסעיף 315ב(א)}} או סכום מרבי, שניתן יהיה לגבות בעד טיפול בהן.

{{ח:סעיף|315ז|התקשרות לעניין טיפול בתביעה|תיקון: תשע״ה־2}}
{{ח:תת|(א)}} כל התקשרות לעניין טיפול בתביעה בעד תשלום תהיה בהסכם בכתב, שיפורטו בו בין השאר כל אלה והעתקו החתום יימסר לתובע:
{{ח:תתת|(1)}} פירוט הגמלאות שלגביהן תוגש התביעה, מהות הטיפול ושלביו הצפויים;
{{ח:תתת|(2)}} התשלום בעד הטיפול לפי כל שלב כאמור בפסקה (1), אופן חישוב התשלום, תנאיו ומועדיו, לרבות אם הוקדמו לפי {{ח:פנימי|סעיף 315ה|סעיף 315ה(ב)}}.
{{ח:תת|(ב)}} בטרם ההתקשרות יימסר למי שמבקש טיפול בתביעה דף מידע כללי, בכתב ובלשון פשוטה, ובו עיקרי {{ח:פנימי|פרק יד סימן ב1|סימן זה}}, ובכלל זה פרטים לעניין חיוב בתשלום גם במקרה של קיזוז הגמלה או ניכוי ממנה כנגד חוב, וכן מידע בדבר האפשרות לפנות למוסד באופן ישיר ולקבל סיוע מטעם המוסד בהגשת התביעה ובדבר הזכאות לסיוע משפטי לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 397|סעיף 397}}; נוסח דף המידע יפורסם באתר המוסד.
{{ח:תת|(ג)}} המבקש טיפול בתביעה יאשר בחתימתו על גבי העתק דף המידע הכללי כאמור בסעיף קטן (ב) כי קיבלו, והעתק הדף בחתימתו יצורף כנספח להסכם ההתקשרות.
{{ח:תת|(ד)}} המבקש טיפול בתביעה רשאי לחזור בו מההתקשרות בהסכם, בתוך שבעה ימי עבודה מהמועד שבו נמסר לו ההסכם בכתב, למעט אם עד המועד האמור הוגשה תביעה שבשל הגבלת מועדים לפי דין לא היה ניתן להגישה במועד מאוחר יותר; חזר בו המבקש מההתקשרות, לא יחויב בתשלום בשל כך, וסכום ששילם – יוחזר לו.
{{ח:תת|(ה)}} לא קוימו הוראות סעיף קטן (ב), לא יידרש בעד טיפול בתביעה סכום העולה על 85 אחוזים מהתשלום שהיה ניתן לדרוש בעד טיפול כאמור לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 315ב|סעיף 315ב}}.
{{ח:תת|(ו)}} אין בהוראות {{ח:פנימי|פרק יד סימן ב1|סימן זה}} כדי למנוע את הפסקת ההתקשרות בידי צד מהצדדים לפי כל דין; תניה בהסכם ההתקשרות המגבילה את הזכות להפסקת ההתקשרות לפי כל דין – אין לה תוקף.
{{ח:תת|(ז)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות החלות על מי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה או על ההתקשרות לפי כל דין אחר אלא להוסיף עליהן.
{{ח:תת|(ח)}} השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע הוראות לעניין הסכם ההתקשרות ודף המידע הכללי לפי סעיף זה, ובין השאר הוראות לעניין פרטים שייכללו בהסכם ובדף המידע, צורתם, השפות שבהן ייערכו ודרכי מסירתם.

{{ח:סעיף|315ח|סייג להגבלת תשלום בעד טיפול בהליכים מסוימים|תיקון: תשע״ה־2}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 315ב|סעיפים 315ב(א) ו־(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 315ד|315ד}}, {{ח:פנימי|סעיף 315ה|315ה}} {{ח:פנימי|סעיף 315ו|ו־315ו(א)(1)}} לא יחולו על טיפול בתביעה בידי עורך דין שנדרש לנקוט בשלה אחד מההליכים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} תובענה שהגיש עורך הדין לבית הדין לעבודה בשל החלטה של פקיד תביעות לדחות תביעה או לא להכיר בפגיעה בעבודה, למעט החלטה לעניין דרגת אי־כושר או החלטה בשל נסיבות טכניות לרבות אי־השלמת פרטי תביעה, אי־מסירת מסמך או מידע הנוגעים בדבר, אי־התייצבות לדיון בוועדה רפואית או בוועדת עררים או איחור במתן החלטה בידי המוסד (בסעיף זה – נסיבות טכניות);
{{ח:תתת|(2)}} ערעור שהגיש עורך הדין על החלטת ועדת מומחים לפי {{ח:חיצוני|חוק לפיצוי נפגעי גזזת|חוק לפיצוי נפגעי גזזת}}, שלא נובעת מנסיבות טכניות;
{{ח:תתת|(3)}} ערעור שהגיש עורך הדין בשל אי־הכרה בתקופה שקדמה לתקופה שבשלה ניתן להגיש תביעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 296|סעיף 296}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), שר המשפטים, בהתייעצות עם השר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע סכומים מרביים לתשלום בעד תביעה כאמור באותו סעיף קטן או הגבלות על אופן התשלום או מועדי גביית התשלומים.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 315ב|סעיפים 315ב(א) ו־(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 315ד|315ד}}, {{ח:פנימי|סעיף 315ה|315ה}} {{ח:פנימי|סעיף 315ו|ו־315ו(א)(1)}} לא יחולו על טיפול בבדיקה מחדש כאמור {{ח:פנימי|סעיף 315ב|בסעיף 315ב(ב)(3)}}, אם המייצג בתביעה או המסייע באופן אחר בהגשתה לא ייצג בתביעה או סייע באופן אחר בטיפול בתביעה בשלביה הקודמים ואינו בעל זיקה כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 315ג|בסעיף 315ג(ד)}} למייצג או למסייע כאמור.

{{ח:סעיף|315ט|מס ערך מוסף ושינוי סכומים ועדכונם|תיקון: תשע״ה־2}}
{{ח:תת|(א)}} על הסכומים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 315ב|בסעיף 315ב}} ייווסף מס ערך מוסף
{{ח:תת|(ב)}} הסכומים הנקובים בהגדרות ”גמלה בסכום נמוך“ ו”הסכום היסודי“ יעודכנו ב־1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני אותו יום לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום 1 בינואר של השנה הקודמת, ולעניין מועד העדכון הראשון – לעומת המדד שפורסם לאחרונה ביום ט״ז באב התשע״ה (1 באוגוסט 2015).
{{ח:תת|(ג)}} שר המשפטים, בהסכמת השר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לשנות, בצו, את הסכומים הנקובים בהגדרה ”גמלה בסכום נמוך“ ובהגדרה ”הסכום היסודי“, ואת השיעורים הנקובים {{ח:פנימי|סעיף 315ב|בסעיף 315ב(א)}}.
{{ח:תת|(ד)}} הודעה בדבר הסכומים והשיעורים המעודכנים לפי סעיף זה תפורסם באתר המוסד.

{{ח:סעיף|315י|דיווח לכנסת – הוראת שעה|תיקון: תשע״ה־2}}
{{ח:תת|(א)}} מי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה יציין את עובדת הייצוג או הסיוע, לפי העניין במסמכים המוגשים למוסד במסגרת הטיפול בתביעה, למטרת מחקר ודיווח.
{{ח:תת|(ב)}} המוסד ימסור לוועדת העבודה והרווחה, מדי שנה, בחמש השנים החל מיולי 2017, נתונים בדבר מספר הזכאים לגמלה, סכומי הגמלה ששולמו ואחוזי הנכות ודרגת אי־כושר שנקבעו, לפי סוגי הגמלאות, תוך הבחנה בין מי שתביעתם טופלה בידי מי שמייצג בתביעה, מי שתביעתם טופלה בידי מסייע באופן אחר בהגשתה, מי שתביעתם טופלה בידי גורם הפועל מטעם המוסד, ומי שתביעתם הוגשה בלא טיפול כאמור.

{{ח:קטע3|פרק יד סימן ג|סימן ג׳: תשלומי גמלה}}

{{ח:סעיף|316|אי הפחתת קצבה ופקיעת זכות לקצבה|תיקון: תשנ״ו, תשס״א־5, תשס״ג־11|אחר=[141]}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} פקעה מחמת פטירה זכותו של מי ששולמה לו קצבה או תוספת קצבה המשולמות לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרקים ה׳}}, {{ח:פנימי|פרק ט|ט׳}} {{ח:פנימי|פרק יא|או י״א}}, ישולמו הקצבה או תוספת הקצבה עד תום החודש שבו פקעה הזכות; ואולם אם קיימת בעד אותו חודש, מכוחו של הנפטר, גם זכות לקצבת תלויים לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}} או לקצבת שאירים לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}}, תשולם לזכאי לקצבת התלויים או לקצבת השאירים כאמור, הגמלה הגבוהה מבין אלה:
{{ח:תתת|(1)}} קצבת התלויים או קצבת השאירים האמורות, לפי הענין;
{{ח:תתת|(2)}} הקצבה או תוספת הקצבה שיש לשלמן עד תום החודש שבו פקעה הזכות, לפי סעיף קטן זה.

{{ח:סעיף|317|אופן תשלומן של גמלאות|תיקון: תשע״ט־4|אחר=[142]}}
{{ח:תת|(א)}} השר רשאי לקבוע, בין לגבי כל הזכאים ובין לגבי סוגים מהם –
{{ח:תתת|(1)}} הוראות בדבר אופן תשלומן של גמלאות ומועדי תשלומן;
{{ח:תתת|(2)}} פריסת הכנסה, שהיא בנוסף לשכר החודשי הרגיל, לענין חישוב גמלאות.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (הגשת תביעה לגמלה ואופן תשלומה)|תקנות הביטוח הלאומי (הגשת תביעה לגמלה ואופן תשלומה), התשנ״ח–1998}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} המוסד יפרסם באתר האינטרנט שלו, בתחילת כל שנה קלנדרית, את החגים שלפניהם יוקדם תשלום הגמלה לזכאים, את הגמלאות שתשלומן יוקדם ואת המועדים שבהם ישולמו הגמלאות לפני החג, והוא רשאי לשנות את הפרטים האמורים.

{{ח:סעיף|318|תחילת זכות|אחר=[142א]}}
{{ח:ת}} מקום שנקבע בחוק זה כי זכות לגמלה תהיה לפי תנאים, כללים, מבחנים או כיוצא באלה, שייקבעו או שנקבעו, תהיה תחילתה של הזכות ביום תחילתן של התקנות שקבעו אותם.

{{ח:סעיף|319|שמירת זכויות|אחר=[142ב]}}
{{ח:ת}} מקום שנקבע בחוק זה כי זכות לגמלה או לתוספת גמלה, למעט זכות לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרקים ג׳}} {{ח:פנימי|פרק ז|ו־ז׳}}, מותנית בתשלום דמי ביטוח, יראו תקופה שבה היה מבוטח פטור מתשלום דמי ביטוח לפי {{ח:פנימי|סעיף 351|סעיף 351(יא)}}, כתקופה שבעדה שולמו דמי ביטוח.

{{ח:סעיף|320|גמלאות כפל|תיקון: תשנ״ה־6, תשנ״ו־6, תשנ״ח־8, תשס״ה־2, תש״ע־8, תשע״ו־3, תשע״ז־12, תש״ף־2, תש״ף־4, תש״ף־5, תשפ״א־11, תשפ״ב־9, תשפ״ב־10, תשפ״ג־5|אחר=[143, 127כ]}}
{{ח:תת|(א)}} לא תשולם תוספת קצבה –
{{ח:תתת|(1)}} בזכותו של אדם המקבל קצבה;
{{ח:תתת|(2)}} לשני בני אדם או יותר בזכותו של אדם אחד.
{{ח:תת|(ב)}} גמלת סיעוד לא תיחשב כקצבה לענין סעיף קטן (א)(1).
{{ח:תת|(ב1)}} נמצא אדם זכאי לקצבה בעד תקופה שבעדה שולמה בזכותו תוספת קצבה (בסעיף קטן זה – הזכאי), יופחת מסכום הקצבה שהוא זכאי לה סכום תוספת הקצבה ששולמה בזכותו כאמור, ובלבד שבתקופה שבעדה שולמה בזכותו תוספת הקצבה, התגורר הזכאי עם האדם שלו שולמה התוספת, ואותו אדם נפטר בטרם התבררה זכאותו של הזכאי לקצבה; על סכום תוספת הקצבה שיופחת כאמור, יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 315|סעיף 315}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ג)}} לא יינתנו לאדם, אם אין כוונה אחרת משתמעת –
{{ח:תתת|(1)}} קצבאות שונות לפי חוק זה בעד פרק זמן אחד;
{{ח:תתת|(2)}} גמלאות שונות עקב מאורע אחד מכוח ענפי ביטוח שונים לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ד)}} היה אדם זכאי, לולא הוראות סעיף זה, ליותר מגמלה אחת, הברירה בידו לקבל אחת מהן; בחר בקצבת נכות לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}} או בקצבת תלויים לפי {{ח:פנימי|פרק ה|הפרק האמור}} במקום בקצבת אזרח ותיק או בקצבת שאירים, לפי הענין, לא תפחת קצבת הנכות או קצבת התלויים כאמור משיעור קצבת האזרח הוותיק או קצבת השאירים כל עוד הוא זכאי לכך כאמור.
{{ח:תת|(ה)}} על אף הוראות סעיף קטן (ג)(1), זכאי לקיצבת תלויים שנעשה זכאי לקצבת אזרח ותיק, או זכאי לקצבת אזרח ותיק שנעשה זכאי לקיצבת תלויים, יקבל קיצבת תלויים ומחצית מקצבת האזרח הוותיק שהיתה משתלמת לו, ובלבד שקיצבה זו לא תפחת משיעור הקיצבה הכוללת שהיתה משתלמת לו אילו שולמה לו קצבת האזרח הוותיק במלואה ובנוסף לה מחצית הקיצבה הגבוהה מבין אלה: קיצבת תלויים או קיצבת שאירים.
{{ח:תת|(ו)}} הוראות סעיף קטן (ג) לא יחולו לגבי –
{{ח:תתת|(1)}} קצבת ילדים;
{{ח:תתת|(2)}} דמי קבורה;
{{ח:תתת|(3)}} מבוטח המקבל קצבת נכות לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}} והזכאי לקבל קצבת נכות כאמור בקשר לפגיעה אחרת, ובלבד שסך כל הקצבאות לא יעלה על הקצבה שהיתה ניתנת לו אילו היתה דרגת נכותו לפי פרק ה׳ 100%;
{{ח:תתת|(4)}} קצבת לידה;
{{ח:תתת|(5)}} תשלום מיוחד לפי {{ח:פנימי|סעיף 62|סעיף 62}};
{{ח:תתת|(6)}} גמלת סיעוד;
{{ח:תתת|(7)}} חיסכון ארוך טווח לילד לפי {{ח:פנימי|פרק ד סימן ה|סימן ה׳ לפרק ד׳}}.
{{ח:תת|(ז)}} לא יהיה אדם זכאי לדמי אבטלה בעד התקופה שבה הוא זכאי לאחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} דמי לידה המשתלמים לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}};
{{ח:תתת|(2)}} דמי פגיעה המשתלמים לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}};
{{ח:תתת|(3)}} תגמול לפי {{ח:פנימי|פרק יב|פרק י״ב}};
{{ח:תתת|(4)}} דמי חופשה לפי {{ח:חיצוני|חוק חופשה שנתית|חוק חופשה שנתית}} או לפי הסכם קיבוצי או חוזה עבודה, בין ששולמו ובין שלא שולמו;
{{ח:תתת|(4א)}} דמי הסתגלות מיוחדים;
{{ח:תתת|(4ב)}} לגבי מבוטח בחופשה ללא תשלום – ימי חופשה צבורים שהמבוטח זכאי להם, בין ששולם בעדם שכר ובין שלא שולם;
{{ח:תתת|(5)}} כל תשלום אחר שהשר, באישור ועדת העבודה והרווחה, קבע בצו כתשלום הבא כפיצוי על הפסד שכר ולפי התנאים שקבע בצו.
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הביטוח הלאומי (ביטוח אבטלה) (תשלום הבא כפיצוי על הפסד שכר)|צו הביטוח הלאומי (ביטוח אבטלה) (תשלום הבא כפיצוי על הפסד שכר), התשמ״א–1981}}, לפיו תשלום הניתן לעובד בשל אי־מתן הודעה מוקדמת על פיטוריו, ייחשב כפיצוי על הפסד שכר לתקופה שבעדה ניתן התשלום.}}
{{ח:תת|(ח)}} מבוטחת הזכאית לדמי הסתגלות מיוחדים בעד ימים החלים בחודש שבעדו היא זכאית גם לקצבת אזרח ותיק, תשולם לה בעד אותו חודש הגמלה הגבוהה מביניהן.
{{ח:תת|(ט)}} קיבל זכאי לקצבת נכות לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳}} מענק לפי {{ח:פנימי|סעיף 107|סעיף 107}} או לפי {{ח:פנימי|סעיף 113|סעיף 113}}, יהיה המוסד רשאי לנכות מקצבת הנכות את המענק או חלק ממנו, הכל לפי כללים, מבחנים ודרכי חישוב שנקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ניכוי מענק לפי פרק ה' לחוק מקיצבת נכות לפי פרק ט')|תקנות הביטוח הלאומי (ניכוי מענק לפי פרק ה׳ לחוק מקיצבת נכות לפי פרק ט׳), התשמ״ד–1984}}.}}

{{ח:סעיף|321|ניכוי מקצבה|תיקון: תשע״ז־4|אחר=[143ב]}}
{{ח:תת|(א)}} נעשה אדם זכאי לקצבה לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרקים ה׳}}, {{ח:פנימי|פרק ט|ט׳}}, {{ח:פנימי|פרק יא|י״א}}, {{ח:פנימי|פרק יג|י״ג}} {{ח:פנימי|פרק יג1|או י״ג1}} והיא מגיעה לו למפרע בעד תקופה שבה שולמה לו גמלה לפי {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה|חוק הבטחת הכנסה}}, רשאי המוסד לנכות מסכום הקצבה את סכום הגמלה ששולמה בעד אותה תקופה, כולה או מקצתה, ובלבד שלא ינוכה יותר מסכום הקצבה שהיתה מגיעה לו בעד אותה תקופה.
{{ח:תת|(ב)}} הסכום שנוכה כאמור בסעיף קטן (א) יועבר לאוצר המדינה, בהתאם להסדרים שנקבעו.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (העברת ניכויי קיצבה לאוצר המדינה)|תקנות הביטוח הלאומי (העברת ניכויי קיצבה לאוצר המדינה), תשל״ז–1976}}.}}

{{ח:סעיף|322|סכום מרבי לתביעות תלויים ושאירים|אחר=[144]}}
{{ח:תת|(א)}} היתה קצבה נתבעת על ידי בני אדם שונים בגלל פטירתו של מבוטח אחד כשהאחד תובע לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}} והאחד לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}}, לא יעלה סך כל הקצבאות שישתלמו בזכותו של אותו מבוטח על הסכום המרבי שנקבע לסך כל הקצבאות המגיעות בזכות אותו מבוטח לפי אחד הפרקים האמורים, הכל לפי הסכום הגדול יותר.
{{ח:תת|(ב)}} מקום שבגלל הוראות סעיף קטן (א) אי אפשר לספק את התביעות של כל התובעים במלואן, יפסוק בית הדין לעבודה כיצד יחולק סך כל הקצבאות העומד לחלוקה בין כל התובעים בהתחשב במצב הכלכלי של התובעים ובמידת תלותם באדם שבזכותו משתלמות הקצבאות; ואולם אם הוגש הסכם בכתב של התובעים בענין תשלום סך כל הקצבאות או חלוקתו, ישולם סך כל הקצבאות, או יחולק, לפי ההסכם.

{{ח:סעיף|323|גמלאות בחירה|תיקון: תשס״ח־2|אחר=[145]}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} הזכאי עקב מאורע אחד לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרקים ה׳}}, {{ח:פנימי|פרק יא|י״א}} {{ח:פנימי|פרק יג|או י״ג}} ולתגמול או למענק או להענקה לפי {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים}}, {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)|חוק משפחות חיילים}}, {{ח:חיצוני|חוק תגמול לחייל הנפגע בהצלת חיי הזולת|חוק תגמול לחייל}}, {{ח:חיצוני|חוק המשטרה (נכים ונספים)|חוק המשטרה}}, {{ח:חיצוני|חוק שירות בתי הסוהר (נכים ונספים)|חוק שירות בתי הסוהר}} או {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 63ז|סעיפים 63ז}} {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 63ח|ו־63ח לחוק שירות המדינה}}, הברירה בידו לבחור באחד מהם.
{{ח:תתת|(2)}} תגמול המשולם לפי {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)#סעיף 20א|סעיף 20א(א) לחוק הנכים}} לא ייחשב כתגמול לענין סעיף קטן זה.
{{ח:תת|(ב)}} הזכאי בעד פרק זמן אחד לדמי פגיעה ולתגמול לפי {{ח:פנימי|פרק יב|פרק י״ב}}, הברירה בידו לבחור באחד מהם.
{{ח:תת|(ג)}} הזכאי עקב מאורע אחד לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳}} ולתגמול או לקצבה לפי אחד החוקים המפורטים להלן, הברירה בידו לבחור באחד מהם:
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים}};
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:חיצוני|חוק המשטרה (נכים ונספים)|חוק המשטרה}};
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:חיצוני|חוק שירות בתי הסוהר (נכים ונספים)|חוק שירות בתי הסוהר}};
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 63ז|סעיפים 63ז}} {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 63ח|ו־63ח לחוק שירות המדינה}};
{{ח:תתת|(5)}} {{ח:חיצוני|חוק נכי המלחמה בנאצים|חוק נכי המלחמה בנאצים}};
{{ח:תתת|(6)}} {{ח:חיצוני|חוק נכי רדיפות הנאצים|חוק נכי רדיפות הנאצים}};
{{ח:תתת|(7)}} {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|חוק נפגעי פעולות איבה}};
{{ח:תתת|(8)}} {{ח:חיצוני|חוק תגמול לחייל הנפגע בהצלת חיי הזולת|חוק תגמול לחייל}}.
{{ח:תת|(ד)}} השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע בצו כל חוק אחר כחוק שקיימת לגביו הברירה לענין סעיף קטן (ג).
{{ח:תת|(ה)}} הבחירה לפי פסקאות (2) עד (8) של סעיף קטן (ג) תיעשה עד תום ששה חודשים מהיום שבו נקבעה לראשונה דרגת נכותו היציבה של הנכה לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳}}.
{{ח:תת|(ו)}} הבחירה לפי פסקה (1) של סעיף קטן (ג) תיעשה עד תום שישים ימים מהיום שבו נקבעו דרגת נכותו היציבה לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳}} ודרגת נכותו הקבועה לפי {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים}}, לפי המאוחר מביניהם; כל עוד לא נקבעו דרגות נכות כאמור, יהיה הנכה זכאי לבחור אם לקבל תגמולים לפי חוק זה או לפי {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים}}, כל אימת שחל שינוי בגובהם של הגמלה או של התגמול החודשי, לפי העניין, ובלבד שלא ישנה את בחירתו יותר מפעמיים.

{{ח:סעיף|324|הנמצא בחוץ לארץ|תיקון: תשנ״ה־7, תשנ״ז־3, תשס״ג־5, תשס״ט־4|אחר=[146]}}
{{ח:תת|(א)}} הנמצא בחוץ לארץ למעלה משלושה חודשים, לא תשולם לו קצבה בעד הזמן שלמעלה משלושת החודשים הראשונים, אלא בהסכמת המוסד; ואולם רשאי המוסד לשלם את הקצבה, כולה או מקצתה, לתלויים בו.
{{ח:תת|(ב)}} נמצא זכאי לקצבה בישראל, לא תשולם לו תוספת לקצבה בעד תלוי כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 200|בסעיפים 200}}, {{ח:פנימי|סעיף 201|201}} {{ח:פנימי|סעיף 247|ו־247}} ובעד ילד כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 252|בסעיף 252(ב)}}, הנמצאים בחוץ לארץ למעלה מעשרים וארבעה חודשים רצופים, בעד פרק הזמן שמתום עשרים וארבעה החודשים האמורים, אלא בהסכמת המוסד.

{{ח:סעיף|324א|תנאי לתשלום גמלה למי ששהה מחוץ לישראל|תיקון: תשס״ג־5}}
{{ח:תת|(א)}} שהה אדם מחוץ לישראל 183 ימים לפחות במהלך שנה והוא זכאי לגמלה בתנאי שהוא מתגורר בישראל, לא תשולם לו או בעדו גמלה כאמור, כל עוד לא תמה שנה שבמהלכה התגורר בישראל 183 ימים לפחות, אלא אם כן הודיע למוסד במועד, בתנאים ובאופן שקבע השר על יציאתו מישראל, על תקופת היעדרותו המשוערת ממנה ועל חזרתו אליה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (הודעה בדבר יציאה את ישראל)|תקנות הביטוח הלאומי (הודעה בדבר יציאה את ישראל), התשס״ה–2004}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו לגבי –
{{ח:תתת|(1)}} גמלה המשתלמת לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}} למבוטח כמשמעותו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40(א)(2) ו־(ב)(1)}};
{{ח:תתת|(2)}} גמלה המשתלמת לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרקים ה׳}}, {{ח:פנימי|פרק ח|ח׳}} {{ח:פנימי|פרק יג|ו־י״ג}};
{{ח:תתת|(3)}} מי ששהה מחוץ לישראל לצורך קבלת טיפול רפואי הניתן לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי#סעיף 11|סעיף 11 בחוק ביטוח בריאות}}.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”שנה“ – שנים עשר חודשים רצופים.

{{ח:סעיף|324א1|נעדר|תיקון: תשפ״ו־10}}
{{ח:ת}} לא תשולם גמלה לנעדר או בעדו, בעד התקופה שלאחר שישה חודשים מהמועד שבו נקבע כי הוא נעדר, וכל עוד לא אותר; בסעיף זה, ”נעדר“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק סיוע לבני משפחה של נעדרים|בחוק סיוע לבני משפחה של נעדרים, התשפ״ו–2026}}.

{{ח:סעיף|324ב|שלילת גמלה משוהה שלא כדין|תיקון: תשס״ג־5}}
{{ח:תת|(א)}} לא תשולם גמלה לשוהה שלא כדין, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל#סעיף 13|בסעיף 13 בחוק הכניסה לישראל}} (בסעיף זה – שוהה שלא כדין) בעד תקופת שהותו כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), מי שמשתלמת לו גמלה ונעשה שוהה שלא כדין, יופסק לו תשלום הגמלה בעד תקופת שהותו שלא כדין לפי הוראות הסעיף הקטן האמור, החל בתום 30 ימים מיום שנעשה שוהה שלא כדין.

{{ח:סעיף|325|אסיר|תיקון: תשע״ו־2, בג״ץ 3390/16, תשפ״ה־2|אחר=[147]}}
{{ח:תת|(א)}} הנמצא במאסר על פי פסק דין של בית משפט שדן אותו למאסר של שלושה חודשים או יותר, לא תשולם לו כל גמלה בעד הזמן שהוא במאסר.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} ילד כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 238|בסעיף 238}} שהורשע בעבירת ביטחון כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 326|בסעיף 326(ג)}}, ונגזר עליו עונש מאסר, לא ישולמו להוריו במשך הזמן שהוא במאסר –
{{ח:תתתת|(א)}} גמלה המשולמת בעדו לפי {{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳}};
{{ח:תתתת|(ב)}} תוספת לגמלה המשולמת בעדו לפי {{ח:פנימי|סעיף 132|סעיפים 132(5)}}, {{ח:פנימי|סעיף 200|200(ג)(2)}}, {{ח:פנימי|סעיף 244|244(ב)(2)}} {{ח:פנימי|סעיף 252|ו־252(ב)}}, וכן לפי {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה|חוק הבטחת הכנסה}} {{ח:חיצוני|חוק המזונות (הבטחת תשלום)|וחוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל״ב–1972}}.
{{ח:תתת|(2)}} במשך תקופת המאסר כאמור בפסקה (1), לא יבוא הילד במניין הילדים לעניין הסעיפים המנויים בפסקה (1)(ב), לעניין {{ח:פנימי|סעיף 68|סעיף 68}} ולעניין {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה|חוק הבטחת הכנסה}} {{ח:חיצוני|חוק המזונות (הבטחת תשלום)|וחוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל״ב–1972}}.

{{ח:סעיף|326|שלילת גמלה בגלל פשע|תיקון: תשס״ב־8, תשס״ז־7, תש״ע־3, תשע״ב־11, תשע״ד־11, תשע״ו־2, תשע״ו־18, תשע״ט־3, תשפ״ה־2, תשפ״ה־9|אחר=[148]}}
{{ח:תת|(א)}} חל המקרה המזכה לגמלה, אגב ביצוע או אגב נסיון לבצע פשע בידי הזכאי לאותה גמלה, או כתוצאה מביצוע או נסיון כאמור או בקשר עמם, לא תינתן הגמלה – ואם בוצע הפשע מתוך מניע לאומני או בזיקה לפעילות טרור בידי מי שמכוחו ניתנת גמלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 62|סעיף 62}}, לפי {{ח:פנימי|פרק יא סימן ד|סימנים ד׳}} {{ח:פנימי|פרק יא סימן ה|או ה׳ בפרק י״א}}, או לפי {{ח:פנימי|סעיף 310|סעיף 310}} או בידי מי שבעד ילדו ניתנת גמלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 74|סעיף 74(ב)(1)(א) או (ב)}}, לא תינתן הגמלה לפי אותם סעיפים.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), הורשע אדם באחת מאלה: עבירת טרור חמורה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור|בחוק המאבק בטרור}}, עבירת בגידה או ריגול חמור או עבירת טרור ביטחונית בבית משפט צבאי ({{ח:פנימי|פרק יד סימן ג|בסימן זה}} – עבירת ביטחון), ונגזרו עליו עשר שנות מאסר לפחות, או נדון אדם למאסר בשל עבירת רצח או ניסיון לרצח בנסיבות טרור, הוא לא ייחשב מבוטח לעניין {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}}, {{ח:פנימי|פרק ד סימן א|סימנים א׳}} {{ח:פנימי|פרק ד סימן ג|ו־ג׳ עד ה׳ לפרק ד׳}}, {{ח:פנימי|פרק ה סימן א|סימנים א׳ עד ז׳}} {{ח:פנימי|פרק ה סימן ט|ו־ט׳ לפרק ה׳}}, {{ח:פנימי|פרק ו|פרקים ו׳ עד ח׳}}, {{ח:פנימי|פרק ט סימן א|סימנים א׳ עד ה׳ לפרק ט׳}}, {{ח:פנימי|פרק י|פרק י׳}} {{ח:פנימי|פרק יא סימן א|וסימנים א׳ עד ג׳}} {{ח:פנימי|פרק יא סימן ה|ו־ה׳ עד ו׳ לפרק י״א}}, ולעניין מי שנדון למאסר בשל עבירת רצח או ניסיון לרצח בנסיבות טרור – גם לעניין {{ח:פנימי|פרק ה סימן ח|סימן ח׳ לפרק ה׳}} {{ח:פנימי|פרק יא סימן ד|וסימן ד׳ לפרק י״א}}, ויחולו הוראות אלו:
{{ח:תתת|(1)}} לא תשולם ולא תינתן לו כל גמלה לפי חוק זה;
{{ח:תתת|(2)}} לא תשולם תוספת לקצבה בעד תלויים בו לעניין גמלה כאמור בפסקה (1), ובכלל זה לפי {{ח:פנימי|סעיף 132|סעיפים 132(5)}}, {{ח:פנימי|סעיף 200|200(ג) ו־(ד)}}, {{ח:פנימי|סעיף 201|201}}, {{ח:פנימי|סעיף 244|244(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 251|251(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 252|או 252(ב)}};
{{ח:תתת|(3)}} לא ישולמו ולא יינתנו בשל מותו גמלאות לפי {{ח:פנימי|פרק יא סימן ה|סימן ה׳ לפרק י״א}}, לפי {{ח:פנימי|סעיף 310|סעיף 310}} או לפי הסכם מכוח {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}, ולעניין מי שנדון למאסר בשל עבירת רצח או ניסיון לרצח בנסיבות טרור – גם גמלאות לפי {{ח:פנימי|פרק ה סימן ח|סימן ח׳ לפרק ה׳}} {{ח:פנימי|פרק יא סימן ד|וסימן ד׳ לפרק י״א}};
{{ח:תתת|(4)}} לא ישולמו לו גמלאות בעד ילדיו, אולם על גמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ד סימן ב|סימן ב׳ לפרק ד׳}} או לפי {{ח:פנימי|סעיף 222|סעיפים 222 עד 222ב}} שאין זכאי אחר לתשלומה בעד הילד, יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 304|סעיף 304}}.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ה)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ג), כל עוד פסק הדין שניתן כאמור באותו סעיף קטן אינו פסק דין סופי, יעוכב תשלום הגמלאות האמורות באותו סעיף קטן או תעוכב נתינתן.
{{ח:תת|(ו)|(1)}} שירות בתי הסוהר ימסור למוסד, אחת לחודש, מידע על מי שנמצא במאסר בשל עבירת טרור חמורה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור|בחוק המאבק בטרור}}, עבירת בגידה או ריגול חמור או עבירת טרור ביטחונית, ונגזרו עליו עשר שנות מאסר לפחות או בשל עבירת רצח או ניסיון לרצח בנסיבות טרור.
{{ח:תתת|(2)}} שירות בתי הסוהר ימסור למוסד, לגבי מי שהורשע בעבירות כאמור בפסקה (1) ושוחרר ממאסר במסגרת שחרור שבויים ישראליים או משא ומתן מדיני, בתוך חודש ממועד שחרורו, מידע על מועד שחרורו כאמור, על תקופת המאסר שנגזרה עליו, ועל המועד שהיה צפוי להשתחרר בו אילולא שוחרר בנסיבות האמורות.
{{ח:תתת|(3)}} חובת מסירת המידע כאמור בסעיף קטן זה לא תחול לעניין עבירה המנויה בפסקאות (3)(ב) ו־(4)(ב) להגדרה ”עבירת רצח או ניסיון לרצח בנסיבות טרור“.
{{ח:תת|(ז)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 326א|סעיף 326א(ד)}} יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין אי־תשלום גמלה או עיכובה לפי הוראות סעיף זה בשל מאסר שנגזר בבית משפט צבאי על מי שהורשע בעבירת טרור ביטחונית, ובכלל זה בעבירה של גרימת מוות בכוונה לפי {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 209|סעיף 209 לצו בדבר הוראות ביטחון}} או בעבירה של ניסיון לפי {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 198|סעיף 198 לאותו צו}}, לביצוע עבירה כאמור.
{{ח:תת|(ח)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בית משפט צבאי“, ”חוק המאבק בטרור“, ”עבירת טרור ביטחונית“ ו”צו בדבר הוראות ביטחון“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 326א|בסעיף 326א(ז)}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עבירת בגידה או ריגול חמור“ – עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 97|סעיפים 97 עד 99}} או עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 113|סעיף 113(ב), לחוק העונשין}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עבירת רצח או ניסיון לרצח בנסיבות טרור“ – עבירה לפי אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 301א|סעיף 301א(א)(10) לחוק העונשין}};
{{ח:תתתת|(2)}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 301א|סעיף 301א(א)(11) לחוק העונשין}} לעניין ארגון טרור;
{{ח:תתתת|(3)}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 305|סעיף 305 לחוק העונשין}} – אם התקיים אחד מאלה:
{{ח:תתתתת|(א)}} בית המשפט קבע כי העבירה היא מעשה טרור לפי {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור#סעיף 37|סעיף 37 לחוק המאבק בטרור}};
{{ח:תתתתת|(ב)}} העבירה נעברה לפני תחילתו של {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור|חוק המאבק בטרור}} והיא מעשה טרור על סמך העובדות שנקבעו בפסק הדין;
{{ח:תתתת|(4)}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 300|סעיף 300 לחוק העונשין}} כנוסחו ערב תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528388.pdf|חוק העונשין (תיקון מס׳ 137), התשע״ט–2019}} – אם התקיים אחד מאלה:
{{ח:תתתתת|(א)}} בית המשפט קבע כי העבירה היא מעשה טרור לפי {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור#סעיף 37|סעיף 37 לחוק המאבק בטרור}};
{{ח:תתתתת|(ב)}} העבירה נעברה לפני תחילתו של {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור|חוק המאבק בטרור}} והיא מעשה טרור על סמך העובדות שנקבעו בפסק הדין;
{{ח:תתתת|(5)}} עבירה של גרימת מוות בכוונה לפי {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 209|סעיף 209 לצו בדבר הוראות ביטחון}} או ניסיון לפי {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 198|סעיף 198 לאותו צו}}, לביצוע עבירה כאמור.

{{ח:סעיף|326א|שלילת גמלה ממי שאינו תושב ישראל בגלל טרור|תיקון: תשפ״ה}}
{{ח:תת|(א)}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 326|סעיף 326}}, הורשע מי שאינו תושב ישראל בביצוע עבירה כמפורט להלן, ואותו אדם זכאי לתשלום גמלה מחוץ לישראל, מכוח עצמו או מכוח בן משפחתו, לא תשולם לו הגמלה מיום שפסק הדין בעניינו היה לסופי, וכל עוד לא ניתן פסק דין סופי, יעוכב תשלום הגמלה כאמור:
{{ח:תתת|(1)}} עבירת טרור חמורה או עבירה שבית המשפט קבע כי היא מעשה טרור לפי {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור#סעיף 37|סעיף 37(ד) לחוק המאבק בטרור}};
{{ח:תתת|(2)}} עבירת טרור ביטחונית – בבית משפט צבאי.
{{ח:תת|(ב)}} נעצר במעצר עד תום ההליכים מי שאינו תושב ישראל, בשל אישום בביצוע עבירת טרור חמורה, עבירה שהיא מעשה טרור לפי {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור#סעיף 37|סעיף 37(א) לחוק המאבק בטרור}} או עבירת טרור ביטחונית, והוא זכאי לגמלה כאמור בסעיף קטן (א), יעוכב תשלום הגמלה עד הכרעת הדין בעניינו.
{{ח:תת|(ג)}} הכריז שר הביטחון על אדם זר כפעיל טרור לפי {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור#פרק ב|פרק ב׳ לחוק המאבק בטרור}}, ואותו אדם זכאי לתשלום גמלה מחוץ לישראל, מכוח עצמו או מכוח בן משפחתו, לא תשולם לו הגמלה כל עוד ההכרזה עומדת בתוקפה.
{{ח:תת|(ד)}} טען אדם שלא שולמה לו גמלה או עוכב תשלומה בשל הוראות סעיפים קטנים (א) או (ב), לפני המוסד, כי עבירת הטרור הביטחונית שעבר נעברה בנסיבות שאין בהן כדי ליצור חשש לפגיעה בביטחון המדינה ושלא בזיקה לפעילות טרור (בסעיף קטן זה – נסיבות שאינן טרור), ושוכנע המוסד, על יסוד פסק הדין וכתב האישום, כי העבירה התקיימה בנסיבות שאינן טרור, לא יחולו הוראות אותם סעיפים קטנים; המוסד רשאי לבקש מהתובע המוסמך לעניין עבירה כאמור מידע לבחינת הטענות.
{{ח:תת|(ה)}} הגורמים שלהלן ימסרו למוסד, אחת לחודש, מידע בעניינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} שירות בתי הסוהר – מידע על מעצר עד תום ההליכים בשירות בתי הסוהר של מי שאינו תושב ישראל, שהואשם בביצוע עבירת טרור חמורה, עבירה שהיא מעשה טרור לפי {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור#סעיף 37|סעיף 37(א) לחוק המאבק בטרור}} או עבירת טרור ביטחונית;
{{ח:תתת|(2)}} משרד הביטחון – מידע על הכרזות בתוקף על פעילי טרור לפי {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור#פרק ב|פרק ב׳ לחוק המאבק בטרור}}.
{{ח:תת|(ו)}} המוסד ידווח לוועדת העבודה והרווחה, אחת לשנה, במשך חמש שנים, על מספר האנשים שלא שולמה להם גמלה או שעוכב תשלומה לפי הוראות סעיף זה, ועל סוגי הגמלאות וסכומן, בתקופה שקדמה למועד הדיווח.
{{ח:תת|(ז)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אזור“ ו”בית משפט צבאי“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון וחבל עזה – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית)|בתקנות שעת חירום (יהודה והשומרון וחבל עזה – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ״ז–1967}}, כפי שהוארך תוקפן ותוקן נוסחן בחוק, מעת לעת;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק המאבק בטרור“ – {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור|חוק המאבק בטרור, התשע״ו–2016}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עבירת טרור ביטחונית“ – עבירה כלהלן:
{{ח:תתתת|(1)}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 237א|סעיפים 237א}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 237ב|237ב}} {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 246|ו־246(א)(1) לצו בדבר הוראות ביטחון}};
{{ח:תתתת|(2)}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 242א|סעיפים 242א}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 242ב|242ב}} {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 249א|ו־249א לצו בדבר הוראות ביטחון}} לגבי העבירות המנויות {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#תוספת 1|בתוספת הראשונה לאותו צו}} למעט עבירות לפי הוראות אלה: {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 90|סעיפים 90}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 212א|212א}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 215|215(ג) ו־(ד)}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 218|218}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 220|220}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 223|223}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 231|231}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 234|234}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 244|244}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 245|245}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 248|248}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 253|253}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 254|254(א)}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 257|257}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 300|300(א) ו־(ב) לצו בדבר הוראות ביטחון}} {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 139|ותקנות 139}}, {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 140|140}}, {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 141|141}} {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 143א|ו־143א לתקנות ההגנה}};
{{ח:תתתת|(3)}} עבירה המנויה {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#תוספת 3|בתוספת השלישית לצו בדבר הוראות ביטחון}}, למעט עבירה לפי {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 211|סעיפים 211}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 212א|212א}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 215|215(ג) ו־(ד)}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 218|218}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 220|220}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 222|222}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 223|223}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 231|231}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 232|232}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 233|233(ג)}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 234|234}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 245|245}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 248|248}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 251|251}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 254|254}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 259|259}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 261|261}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 300|300(א) ו־(ב)}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 317|317}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 318|318}} {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 319|ו־319(ב)(2) לצו בדבר הוראות ביטחון}}, עבירה לפי {{ח:חיצוני|צו בדבר איסור פעולות הסתה ותעמולה עוינת (יהודה והשומרון)|צו בדבר איסור פעולות הסתה ותעמולה עוינת (יהודה והשומרון) (מס׳ 101), התשכ״ז–1967}}, ועבירה לפי {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 59|תקנות 59(ד) ו־(ה)}}, {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 63|63}}, {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 64|64}}, {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 66|66}}, {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 129|129(2)}}, {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 140|140}} {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 143א|ו־143א לתקנות ההגנה}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עבירת טרור חמורה“ – עבירה המנויה {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור#סעיף 2|בפסקה (1) להגדרה ”עבירת טרור חמורה“ בחוק המאבק בטרור}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”צו בדבר הוראות ביטחון“ – {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)|צו בדבר הורא{{ח:הערה|ו}}ת ביטחון [נוסח משולב] (יהודה והשומרון) (מס׳ 1651), התש״ע–2009}}, כתוקפו מעת לעת;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקנות ההגנה“ – {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)|תקנות ההגנה (שעת חירום), 1945}}, כתוקפן באזור.

{{ח:סעיף|327|מסירת מידע מטעה|תיקון: תשס״ה־3|אחר=[149]}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מידע מטעה“ – ידיעה כוזבת, בין בעל פה ובין בכתב, או מסמך מזויף;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מסמך“ ו”זיוף“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 414|בסעיף 414 לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}.
{{ח:תת|(ב)}} הוכח להנחת דעתו של המוסד כי תובע גמלה או מקבל גמלה מסר למוסד מידע מטעה, ביודעין, או נמנע מלמסור מידע ביודעו שיש בכך כדי להשפיע על זכותו לגמלה, והמוסד החליט לדחות בשל כך את התביעה לגמלה, כולה או חלקה, או להפסיק בשל כך את תשלום הגמלה, כולה או חלקה, לפי הענין (בסעיף זה – החלטת המוסד), יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} נדחתה התביעה לגמלה במלואה או הופסק תשלום הגמלה במלואה –
{{ח:תתתת|(א)}} לא תוגש תביעה חוזרת לגמלה זהה (בסעיף זה – תביעה חוזרת) בעד תקופה של 90 ימים מהיום שבו הודע לתובע הגמלה או למקבל הגמלה על החלטת המוסד, אלא אם כן שילם למוסד דמי טיפול בסך 400 שקלים חדשים;
{{ח:תתתת|(ב)}} הוגשה תביעה חוזרת בטרם חלפו 24 חודשים קלנדריים מהחודש שבו הודע לתובע הגמלה או למקבל הגמלה על החלטת המוסד, תופחת הגמלה המשתלמת בעד התקופה הקובעת בשיעור של 25%; היתה התביעה החוזרת לגמלה שאינה משתלמת בעד תקופה מסוימת, תופחת אותה גמלה בשיעור האמור; לענין זה, ”התקופה הקובעת“ – שלושת החודשים הראשונים שלאחר הגשת התביעה החוזרת שבעדם זכאי התובע לגמלה;
{{ח:תתת|(2)}} נדחתה התביעה לגמלה בחלקה או הופסק תשלום הגמלה בחלקו – יחולו הוראות פסקת משנה (א) של פסקה (1), וכן תופחת הגמלה המשתלמת בעד שלושת החודשים הראשונים שלאחר החלטת המוסד בשיעור של 25%, ולענין גמלה שאינה משתלמת בעד תקופה מסוימת – תופחת אותה גמלה בשיעור האמור.
{{ח:תת|(ג)}} לענין סעיף זה יראו כתביעה חוזרת גם תביעה לגמלה זהה, שאינה בעד התקופה, שלגביה הוגשה התביעה שנדחתה בהחלטת המוסד או שבעדה שולמה הגמלה שתשלומה הופסק בהחלטת המוסד, לפי הענין.
{{ח:תת|(ד)}} החלטת המוסד תתקבל לאחר שניתנה לתובע הגמלה או למקבל הגמלה, לפי הענין, הזדמנות לטעון את טענותיו.
{{ח:תת|(ה)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מאחריותו הפלילית של תובע הגמלה או מקבל הגמלה.
{{ח:תת|(ו)}} הסכום האמור בסעיף קטן (ב)(1)(א) יעודכן ב־1 בינואר של כל שנה בהתאם לשיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני מועד העדכון לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני 1 בינואר של השנה שקדמה לה, ויעוגל לשקל החדש הקרוב.

{{ח:קטע3|פרק יד סימן ד|סימן ד׳: תביעות נגד צד שלישי}}

{{ח:סעיף|328|זכות לתביעה|תיקון: תשנ״ז־3, תשס״א־5, תשס״ה־3, תשס״ח־4, תשע״ג־3, תשע״ו־7, תשפ״ב־2|אחר=[150]}}
{{ח:תת|(א)}} היה המקרה שחייב את המוסד לשלם גמלה לפי חוק זה משמש עילה גם לחייב צד שלישי לשלם פיצויים לאותו זכאי לפי {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין|פקודת הנזיקין}}, או לפי {{ח:חיצוני|חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים|חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל״ה–1975}}, רשאי המוסד או מעביד שאושר לכך לפי {{ח:פנימי|סעיף 343|סעיף 343}} לתבוע מאותו צד שלישי פיצוי על הגמלה ששילמו או שהם עתידים לשלמה; החזיר מעביד למוסד את הסכום ששילם המוסד לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 94|סעיף 94}}, או שילם מעביד לעובד דמי פגיעה בעד תקופת הזכאות הראשונה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 94|אותו סעיף}} רשאי המוסד או המעביד, לתבוע מאותו צד שלישי פיצוי בעד הסכום שהוחזר למוסד או ששולם לעובד בידי המעביד כאמור.
{{ח:תת|(א1)|(1)}} מבטח ידווח למוסד על כך שהוא או צד שלישי שהוא מבוטח שלו ניכו או רשאים היו לנכות סכום כלשהו מהפיצויים שהוא או צד שלישי שהוא מבוטח שלו חייבים לשלם לזכאי, בין לפי הסכם ביניהם ובין לפי פסק דין, בשל גמלה ששילם או שעתיד לשלם המוסד לפי חוק זה, ואשר המוסד רשאי היה לתבוע מהמבטח או מהצד השלישי לפי סעיף קטן (א); בסעיף זה, ”מבטח“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981}}.
{{ח:תתת|(2)}} דיווח כאמור בפסקה (1) יועבר באופן מקוון על גבי טופס שעליו הורה המוסד ופרסם באתר האינטרנט שלו, בתוך שישים ימים מיום כריתת ההסכם, מיום מתן פסק הדין או מיום ביצוע הניכוי, לפי המוקדם, ובו יפרט המבטח את שם הזכאי ומספר הזהות שלו, את הסכום ששילם או שהוא עתיד לשלם לפי ההסכם או לפי פסק הדין, את מועד כריתת ההסכם, מתן פסק הדין או ביצוע הניכוי, ולפי איזה חיקוק מאלה המנויים בסעיף קטן (א) חלה חובת הפיצוי, ואם נוהל הליך משפטי, יציין את מספרו; השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע דרכים נוספות למסירת הדיווח ומסמכים או פרטים נוספים שיצורפו לדיווח, ולהאריך את התקופה למסירתו.
{{ח:תתת|(3)}} על אף האמור בכל דין, תקופת ההתיישנות של תביעת המוסד לפי סעיף קטן (א) נגד המבטח או צד שלישי שהוא מבוטח שלו תחל ביום קבלת הדיווח או ביום שבו נודע למוסד על ההליכים בין הזכאי למבטח או לצד השלישי, לפי המוקדם, ובלבד שלא תוגש תביעה כאמור אם חלפו 15 שנים מיום המקרה שחייב את המוסד לשלם את הגמלה.
{{ח:תתת|(4)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 398|סעיף 398(ב)}}, אי־מסירת דיווח לפי סעיף קטן זה לא יהיה עבירה פלילית.
{{ח:תת|(א2)|(1)}} היתה למוסד זכות תביעה כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא להעביר למבטח של הצד השלישי דרישה לתשלום סכום הפיצוי על הגמלה, או סכום פיצוי מופחת אם נקבע סכום כאמור בהסכם בין המוסד לבין המבטח; דרישת תשלום לפי סעיף קטן זה לא תועבר למבטח אם הוגשה תובענה על הסכום האמור.
{{ח:תתת|(2)}} העביר המוסד דרישת תשלום כאמור בפסקה (1), ישלם המבטח למוסד את הסכום שאינו שנוי במחלוקת מהסכום הנקוב בדרישה, בתוך 60 ימים מיום קבלת דרישת התשלום.
{{ח:תתת|(3)}} המבטח יפרט את הסתייגויותיו בנוגע ליתרת התשלום שנותרה שנויה במחלוקת מהסכום הנקוב בדרישת התשלום, בתוך התקופה האמורה בפסקה (2); פירט המבטח את הסתייגויותיו כאמור, רשאי המוסד לתקן את דרישת התשלום, ולהעבירה למבטח בתוך 30 ימים; המבטח ישיב לדרישת התשלום המתוקנת, בתוך 30 ימים מיום קבלתה.
{{ח:תתת|(4)}} הוראות פסקאות (2) ו־(3) לא יחולו, ככל שנקבע אחרת בהסכם בין המוסד למבטח.
{{ח:תת|(ב)}} הזכאי לגמלה לפי חוק זה חייב להושיט כל עזרה ולנקוט כל פעולה סבירה כדי לסייע למוסד במימוש זכותו לפי {{ח:פנימי|פרק יד סימן ד|סימן זה}}, ולא יעשה כל פעולה העלולה לפגוע בזכויות המוסד לפי {{ח:פנימי|פרק יד סימן ד|סימן זה}} או למנוע בעד מימושה; עבר הזכאי לגמלה על איסור לפי {{ח:פנימי|פרק יד סימן ד|סימן זה}}, או לא עשה את המוטל עליו לפיו, רשאי המוסד לשלול ממנו את הזכות לגמלה, כולה או מקצתה.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} לא תוגש תובענה לפי סעיף זה נגד המדינה, או נגד עובד שלה בשל מעשה שעשה תוך כדי עבודתו כעובד המדינה.
{{ח:תתת|(2)}} לא תוגש תובענה לפי סעיף זה נגד מוסד רפואי או נגד קופת חולים, או נגד עובד שלהם, שעילתה היא טיפול רפואי במסגרת המוסד הרפואי או במסגרת קופת החולים.
{{ח:תתת|(3)}} על אף האמור בפסקאות (1) ו־(2), חייב בית משפט את המדינה, מוסד רפואי, קופת חולים או עובד שלהם לשלם פיצויים לזכאי לגמלה, במסגרת תביעה לפי {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין|פקודת הנזיקין}}, שהגיש אותו זכאי בשל מקרה כאמור בסעיף קטן (א), יופחת סכום הגמלה שחייב המוסד לשלם בשל המקרה האמור מסכום הפיצויים.
{{ח:תתת|(4)}} בסעיף קטן זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”טיפול רפואי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק זכויות החולה#סעיף 2|בסעיף 2 לחוק זכויות החולה, התשנ״ו–1996}};
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”מוסד רפואי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם#סעיף 24|בסעיף 24 לפקודת בריאות העם, 1940}}, שבבעלות הממשלה, קופת חולים או רשות מקומית, או מוסד רפואי שהוא תאגיד שהוא מוסד ציבורי כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 9|בסעיף 9 לפקודת מס הכנסה}};
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”עובד המדינה“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין#סעיף 7|בסעיף 7 לפקודת הנזיקין}};
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”קופת חולים“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי#סעיף 2|בסעיף 2 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994}};
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”תאונת דרכים“ – {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ד)}} משרד האוצר יעביר למוסד, מדי שנה, את הסכום הקבוע לגבי אותה שנה בתוספת {{ח:פנימי|לוח טז|שבלוח ט״ז}}, לפיצוי בשל מקרים כאמור בסעיף קטן (א), שחלות עליהם הוראות סעיף קטן (ג)(1) או (2); הסכומים הנקובים {{ח:פנימי|לוח טז|בלוח ט״ז}} יעודכנו ב־1 בינואר מדי שנה, החל ביום 1 בינואר 2009 ואילך, לפי שיעור השינוי במדד שפורסם לאחרונה לפני היום האמור לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום 1 בינואר של השנה הקודמת; השר ושר האוצר, רשאים לשנות, בצו, את הסכומים הנקובים {{ח:פנימי|לוח טז|בלוח ט״ז}}.

{{ח:סעיף|328א|העברת סכום שנתי ממבטח למוסד בעד תאונות דרכים|תיקון: תשע״ח־10, תשפ״ב, תשפ״ד־16}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”דמי ביטוח“ – סך כל התשלומים הנגבים ממבוטח בענף ביטוח רכב מנועי כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת ביטוח רכב מנועי|בפקודת ביטוח רכב מנועי}}, לרבות עודפי התקציב של הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, ולמעט עלות מימון הקרן ועלות אספקת השירותים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק הפיצויים“ – {{ח:חיצוני|חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים|חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל״ה–1975}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מבטח“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981}}, לרבות הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עודפי התקציב של הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים“ – הסכום העודף שהועבר למבוטחים לפי {{ח:חיצוני|חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים#סעיף 15|סעיף 15(ד) לחוק הפיצויים}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עלות אספקת השירותים“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים#סעיף 12ד|בסעיף 12ד לחוק הפיצויים}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עלות מימון הקרן“ – עלות מימון הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים לפי {{ח:חיצוני|חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים#סעיף 15|סעיף 15(א) עד (ג) לחוק הפיצויים}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פקודת ביטוח רכב מנועי“ – {{ח:חיצוני|פקודת ביטוח רכב מנועי|פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש״ל–1970}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים|בחוק הפיצויים}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תאונת דרכים“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים|בחוק הפיצויים}}.
{{ח:תת|(ב)}} היה המקרה שחייב את המוסד לשלם גמלה לפי חוק זה משמש גם עילה לחייב מבטח לשלם פיצויים לפי {{ח:חיצוני|חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים|חוק הפיצויים}} ורשאי המוסד לתבוע פיצוי על גמלה ששילם או שהוא עתיד לשלמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 328|סעיף 328(א)}}, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המוסד לא יגיש תובענה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 328|בסעיף 328(א)}} או דרישה לתשלום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 328|בסעיף 328(א2)}} נגד מבטח, ולא תחול על מבטח חובת דיווח לפי {{ח:פנימי|סעיף 328|סעיף 328(א1)}};
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), חייב בית משפט מבטח לשלם פיצויים לזכאי לגמלה, במסגרת תביעה לפי {{ח:חיצוני|חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים|חוק הפיצויים}}, שהגיש אותו זכאי בשל מקרה כאמור בסעיף קטן זה, יופחת סכום הגמלה שחייב המוסד לשלם בשל המקרה האמור מסכום הפיצויים;
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(5)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ג)}} מבטח, למעט הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, יעביר לקרן עד היום העשירי בכל חודש (בסעיף זה – מועד התשלום), לטובת פיצוי בשל מקרה כאמור בסעיף קטן (ב), תשלום בשיעור המפורט להלן מדמי הביטוח שנגבו על ידו בחודש הקודם:
{{ח:תתת|(1)}} בעד התקופה שמיום ח׳ בטבת התשפ״ג (1 בינואר 2023) עד יום ל׳ בכסלו התשפ״ה (31 בדצמבר 2024) – 10%;
{{ח:תתת|(2)}} בעד התקופה שמיום א׳ בטבת התשפ״ה (1 בינואר 2025) ואילך – 10.95%.
{{ח:תת|(ד)}} סכומים ששולמו במועד מאוחר ממועד התשלום (בסעיף קטן זה – מועד התשלום בפועל) יעודכנו בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום מועד התשלום בפועל לעומת המדד הידוע ביום מועד התשלום, ותיווסף להם ריבית קבועה בשיעור של 3% לשנה, בעד התקופה שבין מועד התשלום למועד התשלום בפועל.
{{ח:תת|(ה)}} הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים תעביר למוסד את הסכומים שקיבלה לפי סעיפים קטנים (ג) ו־(ד), בניכוי עלויות הפעלת חשבון הבנק שייפתח לשם כך בקרן, מייד לאחר קבלתם.
{{ח:תת|(ו)}} מבטח ימציא לקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים ולמוסד עד סוף חודש מרס של כל שנה אישור של רואה חשבון על העברת מלוא הסכומים לפי סעיפים קטנים (ג) ו־(ד), בשל השנה שקדמה לה.
{{ח:תת|(ז)}} הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים רשאית לדרוש מכל מבטח להעמיד לרשותה ולביקורתה, במועד שתקבע, כל מידע הדרוש לדעתה לשם בדיקת הסכומים שהיה על המבטח להעביר לקרן לפי סעיפים קטנים (ג) ו־(ד); לעניין סעיף זה, ”מידע“ – למעט מידע אישי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות|בחוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981}}.

{{ח:סעיף|329|זקיפת פיצויים לחשבון הגמלה|אחר=[151]}}
{{ח:ת}} זכאי לגמלה שקיבל מצד שלישי תשלום על חשבון פיצויים כאמור, רשאי המוסד לזקוף סכום השווה ללא יותר מ־75% מאותו תשלום על חשבון הגמלה המגיעה ממנו; הוראות סעיף זה לא יחולו על פיצויים ששולמו לזכאי לגמלה מכוח {{ח:פנימי|סעיף 330|סעיף 330}}.

{{ח:סעיף|330|חלוקת פיצויים מצד שלישי|אחר=[152]}}
{{ח:תת|(א)}} הגיש הזכאי לגמלה תביעה לפיצויים נגד צד שלישי ותביעה זו התבררה יחד עם תביעת המוסד לפי {{ח:פנימי|סעיף 328|סעיף 328(א)}}, לא יהיה המוסד זכאי לסכום העולה על 75% מסך כל הפיצויים המגיעים מהצד השלישי למוסד ולזכאי לגמלה כאחד (בסעיף זה – סך כל הפיצויים), והזכאי לגמלה יהיה זכאי ליתרה.
{{ח:תת|(ב)}} הוגשה תביעת המוסד לפי {{ח:פנימי|סעיף 328|סעיף 328(א)}} ובאותה שעה לא הוגשה תביעת הזכאי לגמלה לפיצויים נגד הצד השלישי, יודיע המוסד לזכאי לגמלה על הגשת תביעתו כאמור; לא עשה כן והתבררה התביעה בלי שהזכאי לגמלה היה בעל דין בה, והמוסד גבה בעקבות פסק דין שניתן בתביעה סכום העודף על 75% מסך כל הפיצויים, ישלם המוסד לזכאי לגמלה את הסכום העודף.
{{ח:תת|(ג)}} הגיש הזכאי לגמלה תביעה לפיצויים נגד הצד השלישי, ובאותה שעה לא הוגשה תביעת המוסד לפי {{ח:פנימי|סעיף 328|סעיף 328(א)}}, והזכאי לגמלה הודיע למוסד על הגשת תביעתו, יהא הזכאי לגמלה זכאי לפחות ל־25% מסך כל הפיצויים שנפסקו באותה תביעה.
{{ח:תת|(ד)}} הודעה כאמור בסעיפים קטנים (ב) ו־(ג) תישלח בדואר רשום, תוך זמן סביר שיאפשר דיון מאוחד בתביעות המוסד והזכאי לגמלה.

{{ח:סעיף|331|אין המעביד חב לצד שלישי|אחר=[153]}}
{{ח:ת}} היה המקרה שחייב את המוסד לשלם גמלה לפי חוק זה משמש גם עילה לחייב את המעביד, נוסף לצד שלישי, לשלם פיצויים לזכאי לגמלה לפי {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין|פקודת הנזיקין}}, לא יהיה הצד השלישי זכאי לתבוע מהמעביד להשתתף בתשלום הפיצויים שהצד השלישי חייב בו לפי {{ח:פנימי|סעיף 328|סעיף 328(א)}}, על אף הוראות {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין#סעיף 84|סעיף 84 לפקודה האמורה}}, וסכום הפיצויים האמור יוקטן בסך שבו היה המעביד חייב כהשתתפות בתשלום הפיצויים אילולא הוראות סעיף זה.

{{ח:סעיף|332|גמלה לענין פיצויי נזיקין|אחר=[154]}}
{{ח:ת}} לענין {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין#סעיף 86|סעיף 86 לפקודת הנזיקין}} רואים גמלה כזכות הנובעת מחוזה.

{{ח:סעיף|333|היוון|אחר=[155]}}
{{ח:ת}} לענין {{ח:פנימי|פרק יד סימן ד|סימן זה}} רשאי השר לקבוע הוראות בדבר היוון קצבאות.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (היוון)|תקנות הביטוח הלאומי (היוון), תשל״ח–1978}}.}}

{{ח:קטע2|פרק טו|פרק ט״ו: דמי ביטוח|אחר=[פרק ח׳]}}
{{ח:קטע3|פרק טו סימן א|סימן א׳: הוראות כלליות}}

{{ח:סעיף|334|פרשנות|תיקון: תשפ״ה־7|אחר=[156]}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|פרק טו|בפרק זה}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקופת תשלום“ – פרק זמן שלפיו משתלמים דמי ביטוח;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מועד תשלום“ – מועד לתשלום דמי ביטוח;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מדרגת גבייה מופחתת“ – סכום של 7,522 שקלים חדשים, כשהוא מעודכן ב־1 בינואר של כל שנה כלהלן:
{{ח:תתתת|(1)}} בשנים 2026 עד 2028 – לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני 1 בינואר, לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני 1 בינואר של השנה הקודמת;
{{ח:תתתת|(2)}} משנת 2029 ואילך – לפי שיעור עליית השכר הממוצע, המעודכן ב־1 בינואר, לעומת השכר הממוצע ב־1 בינואר של השנה הקודמת.
{{ח:תת|(ב)}} לענין {{ח:פנימי|פרק טו|פרק זה}} רואים כעובד גם את מי ששכרו נקבע בחוק או בהחלטת הכנסת או על פיה, ואת החייב בתשלום השכר רואים כמעבידו.

{{ח:סעיף|335|הוראות יסוד|תיקון: תשנ״ו, תשס״ג־8, תשע״ז־12, תשע״ח־5|אחר=[157]}}
{{ח:תת|(א)}} עובד או עובד עצמאי שאינו תושב ישראל ישתלמו בעדו דמי ביטוח אימהות.
{{ח:תת|(ב)}} מבוטח כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 65|בסעיף 65(א)(1)}} ישתלמו בעדו דמי ביטוח ילדים.
{{ח:תת|(ג)}} מבוטח לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}} ישתלמו בעדו דמי ביטוח נפגעי עבודה.
{{ח:תת|(ד)}} מבוטח לפי {{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳}} ישולמו בעדו דמי ביטוח נפגעי תאונות.
{{ח:תת|(ה)}} מבוטח לפי {{ח:פנימי|סעיף 158|פסקה (1) להגדרת {{ח:הערה|”}}מבוטח{{ח:הערה|“}} שבסעיף 158}} למעט בעל שליטה בחברת מעטים ישתלמו בעדו דמי ביטוח אבטלה.
{{ח:תת|(ו)}} עובד המבוטח לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳}} למעט בעל שליטה בחברת מעטים ישתלמו בעדו דמי ביטוח זכויות עובדים בהליכי חדלות פירעון.
{{ח:תת|(ז)}} מבוטח לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳}} ישתלמו בעדו דמי ביטוח נכות.
{{ח:תת|(ח)}} מבוטח ביטוח סיעוד ישתלמו בעדו דמי ביטוח סיעוד.
{{ח:תת|(ט)}} מבוטח לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}} למעט עקרת בית ואלמנה בת קצבה כהגדרתן {{ח:פנימי|סעיף 238|בסעיף 238}} ישתלמו בעדו דמי ביטוח אזרחים ותיקים ושאירים ודמי ביטוח אימהות, בין שהוא מבוטח גם לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}} ובין שאינו מבוטח לפיו.
{{ח:תת|(י)}} אין הוראות סעיף זה גורעות זו מזו.

{{ח:סעיף|336|תחומה של תקופת תשלום|אחר=[158]}}
{{ח:ת}} כל תקופת תשלום תסתיים בסופו של כל חודש, אם לא קבע השר תחומים אחרים לתקופת תשלום, בין לכל המבוטחים ובין לסוג מבוטחים.

{{ח:סעיף|337|שיעור דמי ביטוח|תיקון: תשנ״ח־7, תש״ס־2, תשס״ב־6, תשס״ב־7, תשס״ג־8, תשס״ג־12, תשע״ח־5|אחר=[159]}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} שיעורי דמי הביטוח החודשיים לפי {{ח:פנימי|סעיף 335|סעיף 335}} לענין עובד הם אחוזים כאמור {{ח:פנימי|לוח י|בלוח י׳}}, מהכנסתו החודשית.
{{ח:תתת|(2)}} שיעורי דמי הביטוח השנתיים לפי {{ח:פנימי|סעיף 335|סעיף 335}} לענין מבוטח אחר הם אחוזים כאמור {{ח:פנימי|לוח י|בלוח י׳}}, מהכנסתו השנתית כשהיא מחולקת לתקופות שנקבעו לצורך תשלום מקדמות.
{{ח:תת|(ב)}} השר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לשנות בצו את שיעורי דמי הביטוח האמורים {{ח:פנימי|לוח י|בלוח י׳}}, ואולם שינוי שיעורי דמי הביטוח לענין זכויות עובדים בהליכי חדלות פירעון ייעשה לאחר התייעצות עם שר האוצר, ולענין ביטוח סיעוד – בהסכמת שר האוצר.
{{ח:תת|(ג)}} שונה שיעור דמי הביטוח מכוח סעיף קטן (ב), ישונה, באותה דרך ובאופן יחסי, שיעור דמי הביטוח שמעביד ינכה משכרו של עובד לפי {{ח:פנימי|סעיף 342|סעיף 342(ג)}}.

{{ח:סעיף|338||תיקון: תשס״ב־6|אחר=[159א]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|339||תיקון: תשנ״ה־5, תשנ״ו־6, תשנ״ז, תשס״ב־6|אחר=[159ב]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|340|דמי ביטוח נפגעי עבודה ואימהות|תיקון: תשנ״ח, תש״ס־2, תשס״ה־6, תשפ״ה־3|אחר=[160]}}
{{ח:תת|(א)}} שיעורי דמי ביטוח בענף ביטוח נפגעי עבודה הם –
{{ח:תתת|(1)}} לגבי מבוטח שהוא עובד או עובד עצמאי – כאמור {{ח:פנימי|לוח י פרט 4|בפרט 4 בלוח י׳}} {{ח:פנימי|סעיף 337|ובסעיף 337}};
{{ח:תתת|(2)}} לגבי מבוטח אחר – שיעורי דמי ביטוח שקבע השר, ובלבד שלא יעלו על השיעור האמור {{ח:פנימי|לוח י פרט 4|בפרט 4 בלוח י׳}} {{ח:פנימי|סעיף 337|ובסעיף 337}}.
{{ח:תת|(ב)}} השר רשאי לקבוע הוראות משלימות בדבר חישוב ההכנסה לענין סעיף זה.
{{ח:תת|(ג)}} שיעורי דמי ביטוח בענף ביטוח אימהות לגבי מי שמתגורר באזור ואינו תושב ישראל באזור, והכל כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 378|בסעיף 378}}, יהיו בשיעור של 70% מהשיעור האמור {{ח:פנימי|לוח י פרט 1|בפרט 1 בלוח י׳}} {{ח:פנימי|סעיף 337|ובסעיף 337}}.
{{ח:תת|(ד)}} על אף הוראות סעיף קטן (א)(2), לגבי מי שנמצא בהכשרה מקצועית או בשיקום מקצועי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 75|בסעיף 75(א)(3)}}, ישולמו דמי ביטוח נפגעי עבודה בשיעור 0.4% {{ח:הערה|(בשנים 2025–2026: 0.53%)}} ממחצית השכר הממוצע, על ידי מי שרואים אותו כמעסיקו של אותו אדם לפי {{ח:פנימי|סעיף 75|סעיף 75(ב)}}.
{{ח:תת|(ה)}} לגבי מי שמלאו לו 18 שנים ונמצא בהכשרה מקצועית כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 39|בסעיף 39}}, ישולמו דמי ביטוח אימהות בשיעור 0.1% {{ח:הערה|(בשנים 2025–2026: 0.13%)}} ממחצית השכר הממוצע, על ידי מי שרואים אותו כמעסיקו של אותו אדם לפי {{ח:פנימי|סעיף 55|סעיף 55}}.

{{ח:סעיף|340א|דמי ביטוח לעובד במשק בית|תיקון: תשפ״ה־3}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 337|בסעיפים 337}} {{ח:פנימי|סעיף 340|ו־340}}, דמי הביטוח שישלם מעסיק בעד עובד במשק בית המבוטח לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}}, לתקופה של רבעון כהגדרתו {{ח:פנימי|לוח יא|בלוח י״א}}, יהיו בשיעור של 6.25% {{ח:הערה|(בשנים 2025–2026: 7.85%)}} מהשכר שילם לו המעסיק באותה תקופת תשלום.
{{ח:תתת|(2)}} מעסיק יהיה רשאי לנכות משכרו של עובד כאמור בפסקה (1), 1% {{ח:הערה|(בשנים 2025–2026: 1.8%)}} מהשכר שבעדו הוא משלם לו דמי ביטוח לפי אותה פסקה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), דמי הביטוח שישלם מעסיק לתקופת התשלום כאמור באותו סעיף קטן, בעד עובד במשק בית שאינו מבוטח לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}} או שמתקיימות בו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 351|סעיף 351(ב) או (ד)}}, יהיו 2% {{ח:הערה|(בשנים 2025–2026: 3.6%)}} מהשכר ששילם לו המעסיק בעד אותה תקופת תשלום.
{{ח:תת|(ג)}} לעניין סעיף זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עובד במשק בית“ – מי שמועסק אצל יחיד שלא למטרת עסק או משלח יד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שכר“ – הכנסה מהמקורות המפורטים {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.2|בסעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה}}.

{{ח:סעיף|341|שיעורים מופחתים|תיקון: תשנ״ח־7, תשס״ה־6, תשפ״ה־7|אחר=[160א]}}
{{ח:ת}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 337|סעיפים 337}} {{ח:פנימי|סעיף 340|ו־340}} רשאי השר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע בצו שיעורים מופחתים של דמי ביטוח לגבי חלק מהכנסתו של מבוטח שהוא עובד עצמאי או שהוא עובד או של מבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, או להחיל שיעורים מופחתים על הכנסה של מבוטח כאמור שלא תעלה על סכום שיקבע בצו; הוראות לפי סעיף זה, שהיו בתוקף לפני יום א׳ בטבת התשס״ו (1 בינואר 2006) לענין קביעת סכום השכר או ההכנסה שאינם עולים על מחצית השכר הממוצע, יחולו לענין קביעת סכום השכר או ההכנסה שאינם עולים על מדרגת הגבייה המופחתת.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הביטוח הלאומי (שיעורים מופחתים של דמי ביטוח)|צו הביטוח הלאומי (שיעורים מופחתים של דמי ביטוח), התשנ״ט–1999}}.}}

{{ח:סעיף|342|החייבים בתשלום דמי ביטוח|תיקון: תשנ״ז, תשנ״ח, תש״ס־2, תשס״ד, תשס״ה־6, תשע״ז־5, תשע״ז־12, תשפ״ה־7|אחר=[161]}}
{{ח:תת|(א)}} מבוטח שהוא עובד עצמאי, ומבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, חייבים בתשלום דמי ביטוח בעד עצמם; ואולם מבוטחת לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}} בלבד מכוח היותה אשת מבוטח אינה חייבת בתשלום דמי הביטוח.
{{ח:תת|(ב)}} המעביד חייב בתשלום דמי ביטוח בעד עובדו; היה המבוטח עובד אצל מעבידים שונים ישלם כל אחד מהם את דמי הביטוח כאילו הוא בלבד היה מעבידו, ועל המבוטח יחולו הוראות סעיפים קטנים (ד) ו־(ה).
{{ח:תת|(ג)|(1)}} היו דמי ביטוח משתלמים בעד עובד לפי {{ח:פנימי|סעיף 335|סעיף 335(א), (ד), (ה), (ז), (ח) או (ט)}}, ינכה המעביד משכרו של העובד אחוזים מההכנסה שלפיה משתלמים דמי הביטוח כאמור {{ח:פנימי|לוח י|בלוח י׳}} {{ח:פנימי|סעיף 337|ובסעיף 337}}.
{{ח:תתת|(2)}} המעביד לא ינכה משכר עובדו את האחוזים האמורים בעד הזמן שבעדו מגיעה למבוטח קצבת אזרח ותיק ובעד הזמן שלאחר הגיע המבוטח לגיל 70 שנים בגבר, ובאשה – לגיל הקבוע לגביה, בהתאם לחודש לידתה, {{ח:פנימי|לוח א1 חלק ד|בחלק ד׳ בלוח א׳1}}, בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 245|סעיף 245(ב2)}}, אף אם לא מגיעה למבוטח קצבת אזרח ותיק, ואם העובד הוא שוטר כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המשטרה (נכים ונספים)|בחוק המשטרה}} או סוהר כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק שירות בתי הסוהר (נכים ונספים)|בחוק שירות בתי הסוהר}}, לא ינוכה משכרם הניכוי כאמור {{ח:פנימי|לוח י פרט 6|בפרט 6 ללוח י׳}}; ואולם המעביד רשאי להפחית מדמי הביטוח שהוא חייב בהם את הסכומים שהיה מנכה משכרו של העובד אילולא הוראה זו בחוק; בפסקה זו, ”קצבת אזרח ותיק“ – לרבות גמלת אזרח ותיק מיוחדת.
{{ח:תת|(ד)}} היה המבוטח עובד אצל מעבידים שונים, יחולו לגביו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} היה הסכום שנוכה מהכנסתו החודשית הכוללת של המבוטח מכל מעבידיו (בסעיף זה – הניכוי בפועל), נמוך מהסכום שהיה על כל מעבידיו לנכות מהכנסתו החודשית הכוללת, אילו שולמה לו על ידי מעביד אחד (בסעיף זה – דמי ביטוח מתואמים), יהיה העובד חייב בתשלום ההפרש שבין הניכוי בפועל לבין דמי הביטוח המתואמים;
{{ח:תתת|(2)}} היה סכום הניכוי בפועל גבוה מסכום דמי הביטוח המתואמים – יהיה העובד זכאי להחזר ההפרש שבין סכום הניכוי בפועל, לבין דמי הביטוח המתואמים.
{{ח:תת|(ה)}} השר רשאי לקבוע תנאים, כללים ומועדים בדבר –
{{ח:תתת|(1)}} חובת עובד לדווח למעבידו ולמוסד על היותו עובד אצל מעביד נוסף;
{{ח:תתת|(2)}} תשלום או החזר של ההפרש שבין סכום הניכוי בפועל, לבין סכום דמי הביטוח המתואמים;
{{ח:תתת|(3)}} חובת מעביד לנכות דמי ביטוח בשיעור החל, לפי {{ח:פנימי|לוח י|טור ה׳ בלוח י׳}}, על הכנסת עובד העולה על מדרגת הגבייה המופחתת, גם מהכנסת העובד שאינה עולה על מדרגת הגבייה המופחתת, אם העובד מועסק אצל מעביד נוסף;
{{ח:תתת|(4)}} אישור המוסד בדבר ניכוי דמי ביטוח בשיעורים הנקובים {{ח:פנימי|לוח י|בטור ה׳ בלוח י׳}}, לפי הענין, בשונה מההוראות שנקבעו לפי פסקה (3), וכן בדבר חובת מעביד לנכות מהכנסת עובד המועסק על ידי מעבידים שונים, דמי ביטוח בהתאם לאישור המוסד.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (תשלום וניכוי דמי ביטוח משכר מבוטח העובד אצל מעבידים שונים)|תקנות הביטוח הלאומי (תשלום וניכוי דמי ביטוח משכר מבוטח העובד אצל מעבידים שונים), התשנ״ז–1997}}.}}
{{ח:תת|(ה1)}} חבר קיבוץ מתחדש שמתקיים בו האמור {{ח:פנימי|סעיף 3א|בסעיף 3א(א)}}, ונוסף על כך הוא עובד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3א|בסעיף 3א(ב)}}, יחולו על הקיבוץ המתחדש הוראות לפי סעיף קטן (ה)(3), בשינויים המחויבים, והקיבוץ המתחדש ישלם בעד החבר דמי ביטוח בסכום השווה להפרש שבין דמי הביטוח המתואמים ובין הסכום הכולל של דמי הביטוח שנוכו בעד שכרו של החבר המשתלם בידי מעסיקו האחר בעד אותו חודש.
{{ח:תת|(ו)|(1)}} עובד שהוא גם עובד עצמאי, לא יחולו לגבי הכנסתו, מהמקורות המפורטים {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.1|בסעיף 2(1)}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.8|ו־(8) לפקודת מס הכנסה}}, שיעורי דמי הביטוח החלים לפי {{ח:פנימי|לוח י|לוח י׳}} על חלק ההכנסה של עובד עצמאי שאינה עולה על מדרגת הגבייה המופחתת (בסעיף זה – שיעור מופחת).
{{ח:תתת|(2)}} היתה ההכנסה של עובד כאמור, בחודש פלוני, מהמקורות המפורטים {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.2|בסעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה}}, נמוכה ממדרגת הגבייה המופחתת יחול השיעור המופחת, על סכום הכנסתו מהמקורות המפורטים {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.1|בסעיף 2(1)}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.8|ו־(8) לפקודה האמורה}}, השווה לסכום ההפרש שבין הכנסתו מהמקורות המפורטים {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.2|בסעיף 2(2) לפקודה}}, לבין מדרגת הגבייה המופחתת.
{{ח:תתת|(3)}} שר העבודה והרווחה רשאי להתקין תקנות לביצוע סעיף קטן זה.

{{ח:סעיף|343|דמי ביטוח מופחתים|אחר=[162]}}
{{ח:ת}} השר רשאי לקבוע כי מעביד שאישר לכך ישלם דמי ביטוח מופחתים לענין {{ח:פנימי|סעיף 340|סעיף 340}} כפי שיקבע, ובלבד שנתמלאו בו תנאים אלה:
{{ח:תת|(1)}} הוא מעביד לפחות חמש מאות עובדים;
{{ח:תת|(2)}} הוא חייב, בתוקף חוק, הסכם קיבוצי או חוזה עבודה, לשלם לעובדים שכר בעד הזמן שבעדו משתלמים דמי פגיעה בעבודה לפי {{ח:פנימי|סעיף 92|סעיף 92}}, וסך כל השכר אינו קטן מדמי הפגיעה (להלן – תמורת דמי פגיעה).

{{ח:קטע3|פרק טו סימן ב|סימן ב׳: הכנסה לענין דמי ביטוח}}

{{ח:סעיף|344|חישוב הכנסתו החודשית של עובד|תיקון: תשע״ז־5|אחר=[163]}}
{{ח:תת|(א)}} יראו כהכנסתו החודשית של עובד את הכנסתו בעד החודש שקדם ל־1 בחודש שבו חל מועד התשלום, מהמקורות המפורטים {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.2|בסעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה}}; ואולם –
{{ח:תתת|(1)}} אם הוא חבר קיבוץ שיתופי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3}}, יראו כהכנסתו החודשית את צירופם של כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} שווי השירותים שנותן קיבוץ שיתופי מכוח החברות בו לחבריו ולמי שהחברים היו זכאים בעדם בשנה השוטפת לנקודת זיכוי לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 37|סעיף 37 לפקודת מס הכנסה}} או לנקודות קצבה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 40|סעיף 40 לאותה פקודה}}, כשהוא מחולק במספר כלל החברים בקיבוץ השיתופי בסוף אותה שנה; בפסקה זו –
{{ח:תתתת|סוג=הגדרה}} ”טובת הנאה“ – לרבות בריכה, חדר אוכל, ארוחות, מכבסה, גן ילדים, לימודים, חוגים, רכב, ארנונה, טלפון נייח ונייד;
{{ח:תתתת|סוג=הגדרה}} ”שווי דיור“ – שווי של 7.5% אחוזים מהסכום כאמור בפסקה (3) להגדרה הסכום הבסיסי, בכל אחד מחודשי השנה בעד כל חבר בקיבוץ השיתופי, כפול מספר חברי הקיבוץ השיתופי בסוף אותה שנה;
{{ח:תתתת|סוג=הגדרה}} ”שווי שירותים“ – שווי הדיור, ועלותן לקיבוץ של אספקת המחיה וטובות הנאה אחרות, שהקיבוץ סיפק אותן או שילם בעדן, לחבריו, אף אם מקורן בסכומים פטורים ממס לפי הוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|פקודת מס הכנסה}} או בסכומים פטורים מדמי ביטוח;
{{ח:תתתת|(ב)}} פחת ציוד צרכני מחולק במספר כלל החברים בקיבוץ השיתופי בסוף אותה שנה; בפסקה זו, ”פחת ציוד צרכני“ – 90% מהוצאות הפחת על נכסי הקיבוץ השיתופי, הנמצאים, במישרין או בעקיפין, בבעלותו של הקיבוץ השיתופי, או בבעלות משותפת של חבריו, ואשר לא משמשים לצורכי ייצור הכנסה, ואם נעשה בהם שימוש מעורב – הוצאות הפחת על החלק שאינו משמש לייצור הכנסה, והכול למעט נכסים כאמור שייעודם למגורים בלבד;
{{ח:תתתת|(ג)}} סכום שאילו חבר הקיבוץ השיתופי היה עובד אצל מעסיק, המעסיק היה מנכה בשנה השוטפת מהכנסת העבודה שלו לזכות קופת גמל כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 180|בסעיף 180}}, ולעניין זה תהיה הכנסת העבודה הסכום המתקבל לפי פסקת משנה (א) בתוספת סכום הניכוי כאמור;
{{ח:תתתת|(ד)}} סכום שאילו חבר הקיבוץ השיתופי היה עובד אצל מעסיק, המעסיק היה מנכה בשנה השוטפת מהכנסת העבודה שלו לפי דיני מס הכנסה, ולעניין זה תהיה הכנסת העבודה הסכום המתקבל מצירוף הסכומים לפי פסקאות משנה (א) עד (ג), בתוספת סכום הניכוי כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} אם הוא בן משפחה העובד במפעל של קרוב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 1|בסעיף 1}}, יראו כהכנסתו את הסכום שהיו רואים כהכנסתו של אדם שאת מקומו הוא ממלא.
{{ח:תת|(ב)}} השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע סוגים נוספים של תשלומים, טובות הנאה או קצובות שנתן מעסיק במישרין או בעקיפין לעובד, המהווים הכנסה החייבת במס לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|פקודת מס הכנסה}}, שייחשבו כהכנסה לענין סעיף זה.
{{ח:תת|(ג)}} השר רשאי לקבוע הוראות משלימות בדבר חישוב ההכנסה לענין סעיף זה.
{{ח:תת|(ד)}} השר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות נוספות לעניין הכנסתו של חבר קיבוץ שיתופי ואופן חישובה.

{{ח:סעיף|344א|חישוב הכנסתו של חבר קיבוץ מתחדש|תיקון: תשע״ז־5}}
{{ח:תת|(א)}} חבר קיבוץ מתחדש שמתקיים בו האמור {{ח:פנימי|סעיף 3א|בסעיף 3א(א)}} יראו את תקציב החבר המגולם שלו כהכנסתו החודשית של עובד ויחולו לגביה ההוראות החלות על הכנסת עובד, ואולם לא יראו כהכנסה כאמור סכומים שקיבל החבר מתוך יתרת רווחי הקיבוץ, ולגבי סכומים אלה יחולו הוראות סעיף קטן (ד); שיעור דמי הביטוח של חבר קיבוץ מתחדש כאמור יהיה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 337|בסעיף 337(א)(1)}}, למעט השיעור הנקוב {{ח:פנימי|לוח י פרט 6|בפרט 6 בלוח י׳}}.
{{ח:תת|(ב)}} חבר קיבוץ מתחדש שמתקיים בו האמור {{ח:פנימי|סעיף 3א|בסעיף 3א(ב)}} יראו כהכנסתו לעניין דמי ביטוח את ההכנסה שהתקבלה מהמקורות המפורטים {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה}}, בהתאם למעמדו כעובד, כעובד עצמאי או כמי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, לפי העניין.
{{ח:תת|(ג)}} חבר קיבוץ מתחדש שמשולם לו תשלום מכוח {{ח:חיצוני|תקנות האגודות השיתופיות (ערבות הדדית בקיבוץ מתחדש)#סעיף 2|תקנה 2}} {{ח:חיצוני|תקנות האגודות השיתופיות (ערבות הדדית בקיבוץ מתחדש)#סעיף 3|או 3 לתקנות האגודות השיתופיות (ערבות הדדית בקיבוץ מתחדש), התשס״ו–2005}}, יראו תשלום כאמור כהכנסה מהמקורות הקבועים {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.5|בסעיף 2(5) לפקודת מס הכנסה}}; שיעורי דמי הביטוח יהיו כקבוע {{ח:פנימי|לוח י|בטור ד׳ שבלוח י׳}} לעניין ניכוי משכר עובד, למעט השיעור הנקוב {{ח:פנימי|לוח י פרט 6|בפרט 6 בטור האמור}}.
{{ח:תת|(ד)}} נוסף על הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג), לחבר קיבוץ מתחדש שחלות לגביו הוראות אותם סעיפים קטנים, כולן או מקצתן, והוא עובד או עובד עצמאי או שחלות עליו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3א|סעיף 3א(א)}}, תיוחס הכנסה שנתית בסכום חלקו ביתרת רווחי הקיבוץ המשולמת, ויראו אותה כהכנסה מהמקורות המנויים {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.1|בסעיף 2(1) לפקודת מס הכנסה}}, ויחולו על הכנסה זו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 345|סעיף 345}}.
{{ח:תת|(ה)}} נוסף על הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג), לחבר קיבוץ מתחדש שחלות לגביו הוראות אותם סעיפים קטנים, כולן או מקצתן, הוא אינו עובד ואינו עובד עצמאי, ולא חלות עליו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3א|סעיף 3א(א)}}, תיוחס הכנסה שנתית בסכום חלקו ביתרת רווחי הקיבוץ המשולמת, ויראו אותה כהכנסה מהמקורות המפורטים {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה}}, שאינה הכנסה מעבודה כעובד או כעובד עצמאי.
{{ח:תת|(ו)}} נוסף על הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ה), לחבר קיבוץ מתחדש שחלות לגביו הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג), כולן או מקצתן, תיוחס הכנסה שנתית בסכום השווה ליתרת רווחי הקיבוץ שלא שולמה, כשהיא מחולקת במספר חברי הקיבוץ המתחדש, ויראו אותה כהכנסה מהמקורות המפורטים {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה}}, שאינה הכנסה מעבודה כעובד או כעובד עצמאי; הכנסה לפי סעיף קטן זה, לא תובא בחשבון לעניין מבחני הכנסה לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרקים ה׳}}, {{ח:פנימי|פרק ז|ז׳}}, {{ח:פנימי|פרק ט|ט׳}}, {{ח:פנימי|פרק י|י׳}} {{ח:פנימי|פרק יא|ו־י״א}}, לפי {{ח:פנימי|סעיף 310|סעיפים 310(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 387|ו־387}}, ולפי הסכם שנערך לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}.
{{ח:תת|(ז)}} על חבר קיבוץ מתחדש שאינו עובד ואינו עובד עצמאי יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 348|סעיף 348}}.
{{ח:תת|(ח)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”טובת הנאה“ – לרבות בכסף, בשווה כסף, במוצר או בשירות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יתרת רווחי הקיבוץ“ – ההכנסה החייבת של קיבוץ מתחדש, כהגדרתה {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 60א|בסעיף 60א(א) לפקודת מס הכנסה}}, בשנת מס, בניכוי סך הכנסות חברי הקיבוץ המתחדש ששולמו בגינן דמי ביטוח, ובניכוי ההכנסות הפטורות מתשלום דמי ביטוח לפי הוראות חוק זה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יתרת רווחי הקיבוץ המשולמת“ – הסכום מתוך יתרת רווחי הקיבוץ ששולם בפועל לחברי הקיבוץ בשנת המס;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יתרת רווחי הקיבוץ שלא שולמה“ – יתרת רווחי הקיבוץ בניכוי יתרת רווחי הקיבוץ המשולמת;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקציב חבר“ – סכומים שקיבל חבר קיבוץ מתחדש או שקיבל קרובו שאינו חבר בשל היותו קרובו, בחודש, בעד עבודתו, ולרבות כל טובת הנאה החייבת במס על פי דין, שניתנה לו על ידי הקיבוץ, למעט טובת הנאה הניתנת על ידי הקיבוץ לכלל חבריו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקציב חבר מגולם“ – תקציב חבר בתוספת דמי ביטוח ודמי ביטוח בריאות כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי|בחוק ביטוח בריאות}}, שהיתה חובה לשלמם בעד החבר בשל תקציב החבר ובתוספת סכום המס שהיה עליו לשלם כדי שייוותר לו תקציב חבר, אילו היתה זו הכנסתו היחידה; חישוב תוספת סכום המס, דמי הביטוח ודמי ביטוח בריאות כאמור ייעשה בהתאם להכנסה שהופקה או נצמחה בידי אותו חבר, ושיעורי המס החלים לגביה.

{{ח:סעיף|345|חישוב הכנסתו השנתית של מבוטח אחר|תיקון: תשפ״ג־7|אחר=[164]}}
{{ח:תת|(א)}} עובד עצמאי יראו כהכנסתו השנתית את הכנסתו מהמקורות המפורטים {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.1|בפסקאות (1)}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.8|ו־(8) של סעיף 2 לפקודת מס הכנסה}}, ומי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי יראו כהכנסתו השנתית את הכנסתו מהמקורות המפורטים {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|בסעיף 2 האמור}}, והכל – בשנת המס שבעדה משתלמים דמי הביטוח (להלן – השנה השוטפת), ולאחר שנוכו ההוצאות הקשורות במישרין בהשגת ההכנסה.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} ההכנסה בשנה השוטפת תיקבע על פי השומה הסופית של ההכנסה כאמור לאותה שנה לפני כל פטור, ניכויים וזיכויים לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|פקודת מס הכנסה}} (להלן – ההכנסה בשומה), בהפחתת סכומים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} סכומי דמי ביטוח ומס מקביל המותרים בניכוי מההכנסה בשומה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 47א|סעיף 47א לפקודת מס הכנסה}}, ובלבד שלא חלות עליו ההוראות לעניין סכום הניכוי לבעל עסק זעיר כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 87ב|בסעיף 87ב לפקודת מס הכנסה}};
{{ח:תתתת|(ב)}} סכום שהותר בניכוי לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 47|סעיף 47(ב)(1) לפקודת מס הכנסה}}; ואולם כל עוד לא נערכה שומה סופית כאמור ישולמו מקדמות על חשבון דמי הביטוח בהתאם להוראות שנקבעו בתקנות, ודין המקדמות לענין חוק זה כדין דמי ביטוח; בתקנות כאמור ייקבעו גם התנאים והכללים שלפיהם תקודם הכנסה של שנות כספים קודמות, כפי שנקבעה בתקנות, לצורך תשלום המקדמות בשנה השוטפת.
{{ח:תתת|(2)}} לגבי מבוטח שלא נערכה לו שומה כאמור והוא חייב על פי התקנות להגיש דין וחשבון על הכנסתו, תיקבע ההכנסה לפי הדין וחשבון של המבוטח בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 347|סעיפים 347}} {{ח:פנימי|סעיף 357|ו־357 עד 359}}, ואולם אם נערכה השומה למבוטח לאחר מכן, תיקבע הכנסתו על פיה ויראו את התשלומים ששילם על פי הדין וחשבון או על פי קביעה מכוח {{ח:פנימי|סעיף 357|סעיפים 357}} {{ח:פנימי|סעיף 358|או 358}} כמקדמות.
{{ח:תתת|(3)}} השר יקבע –
{{ח:תתתת|(א)}} תנאים וכללים שלפיהם שומה עצמית כמשמעותה {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 145|בסעיף 145(א) לפקודת מס הכנסה}} (להלן – שומה עצמית), תיחשב כשומה סופית;
{{ח:תתתת|(ב)}} נסיבות שבהן תיחשב ההכנסה בשנה השוטפת, שלפיה שולמו מקדמות כאמור בפסקאות (1) או (2), כהכנסה לפי שומה סופית.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} נקבעה ההכנסה לשנת מס פלונית על פי השומה הסופית כאמור, והתברר כי שולמו מקדמות בסכום קטן מסכום דמי הביטוח שהמבוטח היה חייב בתשלומם לפי אותה שומה, יהיה המבוטח חייב לשלם את הפרש דמי הביטוח, לאחר ניכוי הפרש המגיע בשל גמלה שחושבה מחדש על בסיס השומה הסופית כאמור, לרבות הפרשי הצמדה עליהם, ודינם יהיה כדין דמי ביטוח.
{{ח:תתת|(2)}} השר יקבע כללים לחישוב הפרש דמי הביטוח, הפרש המגיע בשל גמלה שחושבה מחדש על בסיס השומה הסופית והפרשי ההצמדה עליהם, בשים לב לדרך תשלום המקדמות במהלך אותה שנת מס, וכן מועדים והוראות לתשלומם; בכללים כאמור רשאי השר לקבוע תנאים לפטור מתשלום הפרש דמי ביטוח.
{{ח:תתת|(3)}} לא שילם המבוטח את הסכום שנדרש לשלם לפי פסקה (1) במועד שנקבע לתשלומו לפי פסקה (2), יחולו על סכום זה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 364|סעיף 364}}.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיף קטן (ג) {{ח:פנימי|סעיף 362|וסעיף 362(א)(3)}} יחולו גם על הכנסה שנקבעה לשנת מס פלונית על פי שומה עצמית.
{{ח:תת|(ה)}} מבוטח שלא נערכה לו שומה כאמור ולא הגיש דין וחשבון על הכנסתו ואף לא נקבע הסכום המגיע כדמי ביטוח בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 357|לסעיף 357}}, ישלם מקדמה כאילו הכנסתו היתה הסכום המזערי האמור לגביו {{ח:פנימי|לוח יא|בלוח י״א}} או ההכנסה האחרונה שעל פיה חושבו לאחרונה המקדמות שהוא חייב בהן, כשהיא מקודמת כאמור בסעיף קטן (ב)(1), לפי הגבוהה ביניהן.
{{ח:תת|(ו)}} בתקנות לפי סעיף זה רשאי השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, לקבוע הוראות מיוחדות לגבי –
{{ח:תתת|(1)}} מבוטח הרשאי לנהל במטבע חוץ פנקסי חשבונות כאמור {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 130א|בסעיף 130א לפקודת מס הכנסה}}, והכנסה שנקבעה לפי פנקסי חשבונות כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} מבוטח שהוראות פטור לפי {{ח:פנימי|סעיף 351|סעיף 351(יא)}} חלות עליו או עשויות לחול עליו;
{{ח:תת}} תקנות כאמור יכול שייקבעו לגבי כלל המבוטחים כאמור בפסקאות (1) או (2) או לגבי חלק מהם, ויכול שייקבעו הוראות שונות לגבי סוגים מהם.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (מקדמות)|תקנות הביטוח הלאומי (מקדמות), התשמ״ד–1984}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (חישוב הפרשי דמי ביטוח וגימלאות בשל שומה סופית)|תקנות הביטוח הלאומי (חישוב הפרשי דמי ביטוח וגימלאות בשל שומה סופית), התשמ״ו–1986}}.}}

{{ח:סעיף|345א|הקצאת מניות|תיקון: תשס״ב־13, תשס״ג־4}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הכנסה“ – הכנסה, שלפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 102|סעיף 102 לפקודת מס הכנסה}} רואים אותה כהכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.1|פסקאות (1)}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.2|או (2) בסעיף 2 לפקודה האמורה}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חייב בתשלום בעד עצמו“ – מי שחייב בתשלומי דמי ביטוח לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 342|סעיף 342(א)}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מועד חיוב“ – המועד שנקבע לחיוב במס לפי הוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 102|סעיף 102 לפקודת מס הכנסה}}.
{{ח:תת|(ב)}} הכנסה של עובד או של חייב בתשלום בעד עצמו, יראו אותה כהכנסתו של העובד או כהכנסתו של החייב בתשלום בעד עצמו, לפי הענין, במועד החיוב במס שנקבע לפי הוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 102|סעיף 102 לפקודת מס הכנסה}}, ולענין הוראות {{ח:פנימי|סעיף 342|סעיף 342(א)}} יהיה מעבידו של העובד מי שהיה מעבידו בעת ההקצאה כמשמעותה {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 102|בסעיף 102 לפקודת מס הכנסה}}.
{{ח:תת|(ג)}} לענין הוראות {{ח:פנימי|סעיף 344|סעיף 344(א)}}, הכנסה שלפי הוראות סעיף קטן (ב) יש לראותה כהכנסתו של העובד, תיווסף להכנסתו החודשית, ולענין זה יחולו ההוראות שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 352|סעיפים 352}} {{ח:פנימי|סעיף 353|ו־353}}.
{{ח:תת|(ד)}} שר העבודה והרווחה רשאי לקבוע תנאים, מועדים, כללים והוראות לענין תשלום דמי ביטוח לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|345ב|הכנסה מפנסיה מוקדמת|תיקון: תשס״ד־3, תשס״ה־6, תשפ״ה־7}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”פנסיה מוקדמת“ – קצבה המשתלמת מכוח חיקוק או הסכם עבודה לעובד או למי שהיה עובד, בטרם הגיעו לגיל הפרישה, לאחר שפרש מעבודתו פרישה מוחלטת או חלקית, לרבות קצבה המשתלמת כאמור בשל נכות או אבדן כושר עבודה, מלא או חלקי.
{{ח:תת|(ב)}} מבוטח לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}} (בסעיף זה – מבוטח) שמשתלמת לו פנסיה מוקדמת, חייב בתשלום דמי ביטוח ממלוא סכום הפנסיה המוקדמת המשתלמת לו, בכפוף להוראות סעיף קטן (ג); שיעור דמי הביטוח מסכום הפנסיה המוקדמת יהיה, על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 337|סעיף 337(א)(2)}}, כקבוע {{ח:פנימי|לוח י|בטור ד׳ שבלוח י׳}} לענין ניכוי משכר עובד, למעט השיעור הנקוב {{ח:פנימי|לוח י פרט 6|בפרט 6 בטור האמור}}.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} עלה סכום הפנסיה המוקדמת שמשתלמת למבוטח על ההפרש שבין ההכנסה המרבית הקבועה לגביו {{ח:פנימי|לוח יא|בלוח י״א}} לבין שאר הכנסותיו החייבות בתשלום דמי ביטוח, יובא בחשבון, לענין תשלום דמי הביטוח לפי הוראות סעיף זה, סכום הפנסיה המוקדמת שאינו עולה על ההפרש האמור.
{{ח:תתת|(2)}} פחת סכום הפנסיה המוקדמת שמשתלמת למבוטח מההכנסה המזערית הקבועה {{ח:פנימי|לוח יא פרט 3|בפרט 3 בלוח י״א}}, ישתלמו דמי הביטוח לפי הוראות סעיף זה מסכום השווה להכנסה המזערית האמורה, ובלבד שאין למבוטח הכנסה אחרת שבעדה משתלמים דמי ביטוח.
{{ח:תת|(ד)}} מי שמשלם פנסיה מוקדמת ינכה את דמי הביטוח לפי סעיף זה מהפנסיה המוקדמת, במקור, ויעבירם למוסד במועד התשלום החל לגבי עובד לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 353|סעיף 353}}.
{{ח:תת|(ה)|(1)}} מבוטח שמשתלמת לו פנסיה מוקדמת שהוא גם עובד או עובד עצמאי, לא יחולו לגבי הכנסתו מפנסיה מוקדמת שיעורי דמי הביטוח החלים לפי {{ח:פנימי|לוח י|לוח י׳}} על חלק ההכנסה של עובד שאינו עולה על מדרגת הגבייה המופחתת (בסעיף קטן זה – שיעור מופחת).
{{ח:תתת|(2)}} היתה ההכנסה של מבוטח כאמור בפסקה (1) בחודש פלוני, מהמקורות המפורטים {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.1|בסעיף 2(1)}}, {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.2|(2)}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.8|ו־(8) בפקודת מס הכנסה}}, נמוכה ממדרגת הגבייה המופחתת, יחול השיעור המופחת על סכום הכנסתו מפנסיה מוקדמת, השווה לסכום ההפרש שבין הכנסתו מהמקורות האמורים לבין מדרגת הגבייה המופחתת.
{{ח:תת|(ו)}} השר רשאי, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, לקבוע כללים, תנאים ומועדים שיחולו לענין תשלום דמי הביטוח לפי סעיף זה וחישובם, לרבות חובת דיווח וניכוי דמי ביטוח מפנסיה מוקדמת, ורשאי השר לקבוע כאמור הוראות השונות מהוראות סעיף זה.

{{ח:סעיף|346|חישוב הכנסתו של מבוטח ברשות|אחר=[165]}}
{{ח:ת}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 345|סעיף 345}}, מי שהמוסד ביטח אותו על פי בקשתו, יראו כהכנסתו השנתית את ההכנסה כפי שנקבעה בתקנות.

{{ח:סעיף|347|סמכות קביעה|אחר=[166]}}
{{ח:ת}} מבוטח שהיה עובד או עובד עצמאי או שלא היה עובד ולא עובד עצמאי, ועבר מאחד הסוגים למשנהו, רשאי פקיד גביה ראשי שהמוסד מינהו לכך לקבוע את הסכום המגיע כדמי ביטוח על בסיס מקור הכנסתו בתקופת התשלום ולחייב בתשלומם או בתשלום מקדמות.

{{ח:סעיף|348|סכום מרבי, סכום מזערי וסכום שלא יובא בחשבון|תיקון: תשס״ב־7, תשס״ג־12, תשס״ו־8, תשס״ז־11, תשס״ח־5, תשע״ד־6, תשע״ו־8, תשע״ז־16, תשפ״ג־8, תשפ״ד־12, תשפ״ה־11, תשפ״ו, תשפ״ו־7|אחר=[167, 167ב]}}
{{ח:תת|(א)}} לענין דמי ביטוח המשתלמים לפי הוראה מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 335|סעיף 335}} לא יבוא בחשבון סכום ההכנסה של המבוטח העולה על הסכום המרבי המתקבל לפי האמור {{ח:פנימי|לוח יא|בלוח י״א}}.
{{ח:תת|(א1)}} לעניין דמי ביטוח המשתלמים לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 335|סעיף 335}}, לא תובא בחשבון ההכנסה של מבוטח מהמקורות המפורטים {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה}}, שאינה הכנסה מעבודתו כעובד או כעובד עצמאי, אשר אינה פטורה מתשלום דמי ביטוח לפי {{ח:פנימי|סעיף 350|סעיף 350}} ואינה עולה על סכום השווה ל־25% מהשכר הממוצע.
{{ח:תת|(ב)}} מבוטח שאין לו הכנסה או שהכנסתו אינה מגיעה לסכום המזערי האמור לגביו {{ח:פנימי|לוח יא|בלוח י״א}}, ישתלמו בעדו דמי הביטוח כאילו הכנסתו היתה הסכום המזערי האמור.
{{ח:תת|(ג)}} השר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לשנות בצו את הסכומים המזעריים האמורים {{ח:פנימי|לוח יא|בלוח י״א}}.
{{ח:תת|(ד)}} מבוטח שקיבל דמי אבטלה לחודש מלא לפי {{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳}}, ישלם דמי ביטוח כאילו היתה הכנסתו הסכום המזערי הקבוע {{ח:פנימי|לוח יא פרט 3|בפרט 3 שבלוח י״א}}.
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(הנוסח הקבוע):}} מתנדב בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית, תלמיד במוסד תורני או בישיבה או מי שמשרת בשירות אזרחי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם#סעיף 6|בסעיף 6(א) לחוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, התשס״ב–2002}}, שאין לו הכנסה או שהכנסתו אינה מגיעה לסכום המזערי האמור {{ח:פנימי|לוח יא פרט 3|בפרט 3 בלוח י״א}}, יראו כאילו הכנסתם היתה הסכום המזערי האמור.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה עד מועד הפקיעה של {{ח:חיצוני|חוק שירות לאומי-אזרחי|חוק שירות לאומי־אזרחי, התשע״ד–2014}}, ביום 31.8.2026, חלה גם על מי שהתחיל את שירותו לפני המועד האמור גם אחרי המועד האמור עד שייסים את שירותו):}} מתנדב בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית, משרת בשירות לאומי–אזרחי, תלמיד במוסד תורני או בישיבה או מי שמשרת בשירות אזרחי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם#סעיף 6|בסעיף 6(א) לחוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, התשס״ב–2002}}, שאין לו הכנסה או שהכנסתו אינה מגיעה לסכום המזערי האמור {{ח:פנימי|לוח יא פרט 3|בפרט 3 בלוח י״א}}, יראו כאילו הכנסתם היתה הסכום המזערי האמור.

{{ח:סעיף|349|שינוי {{ח:פנימי|לוח יא|לוח י״א}}|תיקון: תשס״ב־7, תשס״ג־8, תשס״ג־12|אחר=[167א]}}
{{ח:ת}} השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לשנות או להחליף את {{ח:פנימי|לוח יא|לוח י״א}}.

{{ח:סעיף|350|הכנסות פטורות מדמי ביטוח|תיקון: תשנ״ה־3, תשנ״ה־7, תשנ״ו־6, תשנ״ז־3, תשס״ג־4, תשס״ג־8, תשס״ד־16, תשס״ה, תשס״ו־2, תשס״ז־12, תשס״ח־5, תשע״ב־13, תשע״ז־17, תשע״ח־2|אחר=[168]}}
{{ח:תת|(א)}} לענין תשלום דמי ביטוח לא יראו כהכנסה –
{{ח:תתת|(1)}} גמלה לפי חוק זה, למעט דמי לידה וגמלה לשמירת הריון המשתלמים לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}} למעט דמי פגיעה לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}} ולמעט גמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳}} או {{ח:פנימי|פרק יב|פרק י״ב}};
{{ח:תתת|(2)}} גמלה לפי {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה|חוק הבטחת הכנסה}};
{{ח:תתת|(3)}} תגמול נכות או שאירים המשתלם למבוטח מכוח חוק של מדינת חוץ שאישר השר לענין זה כחוק תגמולים;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הביטוח הלאומי (קביעת חוק הפיצויים של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה כחוק תגמולים לענין פטור מתשלום דמי ביטוח)|צו הביטוח הלאומי (קביעת חוק הפיצויים של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה כחוק תגמולים לענין פטור מתשלום דמי ביטוח), תשכ״ב–1962}} לפיו החוק הפדרלי לפיצוי קרבנות הרדיפה הנציונלסוציאליסטית (חוק הפיצויים הפדרלי), שניתן ברפובליקה הפדרלית של גרמניה, אושר כחוק תגמולים.}}
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הביטוח הלאומי (קביעת חוק הפיצויים של ממלכת הולנד כחוק תגמולים לעניין פטור מתשלום דמי ביטוח)|צו הביטוח הלאומי (קביעת חוק הפיצויים של ממלכת הולנד כחוק תגמולים לעניין פטור מתשלום דמי ביטוח), תשל״ח–1978}} לפיו החוק הממלכתי לפיצוי קרבנות הרדיפות 1940–1945, שניתן בממלכת הולנד, אושר כחוק תגמולים.}}
{{ח:תתת|(4)}} תגמולים לפי חוקי תגמולים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים}};
{{ח:תתתת|(ב)}} {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)|חוק משפחות חיילים}};
{{ח:תתתת|(ג)}} {{ח:חיצוני|חוק המשטרה (נכים ונספים)|חוק המשטרה}};
{{ח:תתתת|(ד)}} {{ח:חיצוני|חוק נכי המלחמה בנאצים|חוק נכי המלחמה בנאצים}};
{{ח:תתתת|(ה)}} {{ח:חיצוני|חוק נכי רדיפות הנאצים|חוק נכי רדיפות הנאצים}};
{{ח:תתתת|(ו)}} {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|חוק נפגעי פעולות איבה}};
{{ח:תתתת|(ז)}} {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לחסידי אומות העולם|חוק התגמולים לחסידי אומות העולם, התשנ״ה–1995}};
{{ח:תתתת|(ח)}} {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם|חוק התגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, התשנ״ב–1992}};
{{ח:תתתת|(ט)}} {{ח:חיצוני|חוק לפיצוי נפגעי גזזת|חוק לפיצוי נפגעי גזזת, התשנ״ד–1994}};
{{ח:תתת|(5)}} תגמולים לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 63ז|סעיפים 63ז}} {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 63ח|ו־63ח לחוק שירות המדינה}};
{{ח:תתת|(6)}} הכנסה החייבת במס לפי הוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 125ב|סעיף 125ב לפקודת מס הכנסה}}, שאינה הכנסה לפי {{ח:פנימי|סעיף 373א|סעיף 373א}}, וכן הכנסה החייבת במס לפי הוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 125ג|סעיף 125ג(ב) או (ג) לפקודת מס הכנסה}};
{{ח:תתת|(7)}} הכנסה מדמי שכירות שחלות עליה הוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 122|סעיף 122 לפקודת מס הכנסה}}, הכנסה מדמי שכירות מחוץ לישראל שחלות עליה הוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 122א|סעיף 122א לפקודת מס הכנסה}} והכנסה שאינה הכנסה מעבודה כעובד או בעובד עצמאי, הפטורה ממס לפי כל דין, למעט הכנסה מפנסיה מוקדמת כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 345ב|בסעיף 345ב(א)}}, ולמעט הכנסה שיקבע שר האוצר, בהסכמת שר הרווחה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת;
{{ח:תתת|(8)}} סיוע הניתן לניצול השואה לפי {{ח:חיצוני|חוק נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה)#סעיף 4|הרישה של סעיף 4(א)(4) לחוק נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה), התשס״ו–2006}};
{{ח:תתת|(9)}} {{ח:הערה|(פקעה).}}
{{ח:תת|(ב)}} השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע בצו כל חוק אחר כחוק תגמולים לענין סעיף זה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הביטוח הלאומי (קביעת פקודת הפיצויים לעובדים כחוק תגמולים לענין פטור מתשלום דמי ביטוח)|צו הביטוח הלאומי (קביעת פקודת הפיצויים לעובדים כחוק תגמולים לענין פטור מתשלום דמי ביטוח), תש״ך–1960}} לפיו {{ח:חיצוני|פקודת הפיצויים לעובדים|פקודת הפיצויים לעובדים, 1947}} נקבעה כחוק תגמולים.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הביטוח הלאומי (קביעת חוק שירות בתי הסוהר כחוק תגמולים לענין פטור מתשלום דמי ביטוח)|צו הביטוח הלאומי (קביעת חוק שירות בתי הסוהר כחוק תגמולים לענין פטור מתשלום דמי ביטוח), תשכ״ג–1963}} לפיו {{ח:חיצוני|חוק שירות בתי הסוהר (נכים ונספים)|חוק שירות בתי הסוהר (נכים ונספים), תש״ך–1960}} נקבע כחוק תגמולים.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הביטוח הלאומי (קביעת חוקי תגמולים הפטורים מתשלום דמי ביטוח)|צו הביטוח הלאומי (קביעת חוקי תגמולים הפטורים מתשלום דמי ביטוח), התשנ״א–1991}} לפיו תשלומים לפי {{ח:חיצוני|חוק המזונות (הבטחת תשלום)|חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל״ב–1972}} לא ייראו כהכנסה לענין תשלום דמי ביטוח.}}

{{ח:סעיף|350א|פטור מתשלום דמי ביטוח לעולה חדש|תיקון: תשפ״ו־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 1.1.2026 עד יום 31.12.2035):}}
{{ח:תת|(א)}} תושב ישראל שהוא עולה חדש יהיה פטור מתשלום דמי ביטוח בעד הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.1|סעיף 2(1)}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.2|או (2) לפקודת מס הכנסה}}, שהוא משלם בעדה דמי ביטוח סוציאלי במדינה שממנה עלה, בהתאם לדין החל בה; בסעיף זה, ”עולה חדש“ – מי שעלה ממדינה המנויה {{ח:פנימי|לוח טז1|בלוח ט״ז1}} וטרם חלפו חמש שנים מיום שניתנה לו אשרת עולה או תעודת עולה לפי {{ח:חיצוני|חוק השבות|חוק השבות, התש״י–1950}}, או תעודה שמנפיק משרד העלייה והקליטה למי שנמצא זכאי לסיוע כעולה לפי נוהלי המשרד.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), נקבע לפי חוק זה כי זכות לגמלה או לתוספת לגמלה מותנית בתשלום דמי ביטוח, יראו לעניין אותה גמלה או תוספת לגמלה כאילו ההכנסה בעד תקופה שבה היה תושב ישראל פטור מתשלום דמי ביטוח כאמור בסעיף קטן (א) היא הכנסה ששולמו בעדה דמי ביטוח.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 348|סעיף 348(ב)}} לא יחולו לגבי תושב ישראל כאמור בסעיף קטן (א) שאין לו הכנסה אחרת מלבד ההכנסה שהוא פטור לגביה לפי אותו סעיף קטן או שיש לו הכנסה אחרת כאמור שאינה מגיעה לסכום המזערי האמור לגביו {{ח:פנימי|לוח יא|בלוח י״א}}.
{{ח:תת|(ד)}} שר העבודה, בהסכמת שר האוצר, בהתייעצות עם שר העלייה והקליטה ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לשנות את {{ח:פנימי|לוח טז1|לוח ט״ז1}}, אולם, לא יוסיף מדינה ללוח אלא אם כן שוכנע כי הדבר יסייע לעידוד עלייה ממנה ולאחר שהביא בחשבון את גובה דמי הביטוח הסוציאלי באותה מדינה ואם יש אמנת ביטחון סוציאלי בין ממשלת ישראל ובין אותה מדינה.
{{ח:תת|(ה)}} המוסד ידווח לוועדת העבודה והרווחה, ב־1 ביולי של כל שנה לגבי שנת הכספים שקדמה לה, על יישום הוראות סעיף זה, ובכלל זה על מספר האנשים שקיבלו פטור מתשלום דמי ביטוח ועל סכום דמי הביטוח שניתן לגביהם פטור וכן על סך ההכנסה החייבת במס הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.1|סעיף 2(1)}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.2|או (2) לפקודת מס הכנסה}} של מי שפטור מתשלום דמי ביטוח לפי הוראות סעיף קטן (א), לפי נתונים שיקבל המוסד מרשות המיסים בישראל.

{{ח:סעיף|351|פטור מתשלום דמי ביטוח|תיקון: תשנ״ו, תשנ״ו־3, תשנ״ח, תשס״ב־10, תשס״ג־8, תשס״ד, תשס״ו־4, תשס״ח־3, תשע״ב, תשע״ה, תשע״ז־12, תשע״ז־16, תשפ״ו־10|אחר=[169]}}
{{ח:תת|(א)}} בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 53|סעיפים 53(ד)}} {{ח:פנימי|סעיף 97|ו־97(ד)}}, לא ישולמו דמי ביטוח בעד עובד בעד הזמן שבעדו מגיעים לו דמי פגיעה, תמורת דמי פגיעה, דמי לידה או תשלומים בקשר לשיקום מקצועי הניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 88|סעיף 88}} אלא מהסכום העולה על הסכום שהשתלם לו כדמי פגיעה, דמי לידה, תשלום בקשר לשיקום מקצועי או על הסכום שהיה משתלם לו כדמי פגיעה אילו לא קיבל תמורת דמי פגיעה, לפי העניין.
{{ח:תת|(ב)}} לא ישולמו דמי ביטוח לפי {{ח:פנימי|סעיף 335|סעיף 335(ב), (ה), (ז), (ח) ו־(ט)}} בעד הזמן שבעדו מגיעה למבוטח קצבת אזרח ותיק ובעד הזמן שלאחר הגיע המבוטח לגיל 70 בגבר, ובאשה – לגיל הקבוע לגביה, בהתאם לחודש לידתה, {{ח:פנימי|לוח א1 חלק ד|בחלק ד׳ בלוח א׳1}}, בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 245|סעיף 245(ב2)}}, אף אם לא מגיעה לו קצבת זקנה.
{{ח:תת|(ג)}} מבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי החייב בתשלום דמי ביטוח בעד עצמו שהגיע לגיל הפרישה וטרם מגיעה לו קצבת אזרח ותיק, לא יהיה חייב בתשלום דמי ביטוח לפי {{ח:פנימי|סעיף 335|סעיף 335(ב), (ה), (ז), (ח) ו־(ט)}}.
{{ח:תת|(ד)}} לא ישולמו דמי ביטוח בעד הזמן שבעדו מגיעה למבוטח קצבת נכות לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}} או לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳}} אם אין לו כל הכנסה אחרת, ולא ישולמו דמי ביטוח לפי {{ח:פנימי|סעיף 335|סעיף 335(א), (ב), (ד), (ה), (ז), (ח) ו־(ט)}} בעד הזמן שבעדו מגיעה למבוטח לפי {{ח:פנימי|סעיף 105|סעיף 105}} או לפי {{ח:פנימי|סעיף 200|סעיף 200}} קצבה בשל דרגת נכות יציבה או לפי {{ח:פנימי|סעיף 200|סעיף 200}} קצבה בשל דרגת נכות בלתי יציבה, שנקבעה לתקופה רצופה של שנה לפחות, והכל, אף אם יש לו הכנסה אחרת.
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ו)}} לא ישולמו דמי ביטוח בעד הזמן שהמבוטח אינו עובד ואינו עובד עצמאי והוא אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} תלוי לפי {{ח:פנימי|סעיף 130|סעיף 130}} שאינו מסוגל לכלכל עצמו ומשתלמת בעדו קצבת תלויים;
{{ח:תתת|(2)}} תלוי לפי {{ח:פנימי|סעיף 247|סעיף 247(3)}} שמשתלמת בעדו קצבת שאירים או תוספת לקצבת אזרח ותיק.
{{ח:תת|(ז)}} לא ישולמו דמי ביטוח בעד הזמן שבעדו מגיעה לאדם גמלה לפי {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה|חוק הבטחת הכנסה}}, אם אין לו הכנסה אחרת באותה תקופה.
{{ח:תת|(ז1)}} לא ישולמו דמי ביטוח בעד הזמן שבו נקבע כי אדם הוא נעדר כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק סיוע לבני משפחה של נעדרים|בחוק סיוע לבני משפחה של נעדרים, התשפ״ו–2026}}, אם אין לנעדר הכנסה אחרת באותה תקופה, וכל עוד לא אותר.
{{ח:תת|(ח)}} מבוטחת לפי {{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳}} שהיא עקרת בית או אלמנה בת קצבה, כהגדרתן {{ח:פנימי|סעיף 238|בסעיף 238}}, לא תשלם דמי ביטוח לפי {{ח:פנימי|סעיף 335|סעיף 335(ד)}}.
{{ח:תת|(ט)}} מבוטחת לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳}} שהיא עקרת בית או אלמנה בת קצבה, כהגדרתן {{ח:פנימי|סעיף 238|בסעיף 238}}, לא תשלם דמי ביטוח לפי {{ח:פנימי|סעיף 335|סעיף 335(ז)}}.
{{ח:תת|(י)}} מבוטחת לפי {{ח:פנימי|פרק י|פרק י׳}} שהיא עקרת בית או אלמנה בת קצבה, כהגדרתן {{ח:פנימי|סעיף 238|בסעיף 238}}, לא תשלם דמי ביטוח לפי {{ח:פנימי|סעיף 335|סעיף 335(ח)}}.
{{ח:תת|(יא)}} מבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, והכנסתו בשנת המס, או באותו חלק ממנה שבו היה מבוטח כאמור, אינה עולה על ההכנסה המזערית האמורה {{ח:פנימי|לוח יא פרט 3|בפרט 3 בלוח י״א}} לגבי אותה תקופה, לא ישלם דמי ביטוח אם הוא –
{{ח:תתת|(1)}} מקבל גמלה או תגמול האמורים {{ח:פנימי|סעיף 350|בסעיף 350}}, למעט דמי אבטלה בעד חודש מלא – בעד התקופה שבה קיבל גמלה או תגמול כאמור, ואם הוא נכה הזכאי לקצבת נכות לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳}} – בעד תקופה שתחילתה בתאריך הקובע כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 195|בסעיף 195}};
{{ח:תתת|(2)}} תושב ישראל שעלה לפי {{ח:חיצוני|חוק השבות|חוק השבות}}, או תושב ישראל שבידו אשרה ורישיון לישיבת קבע או אשרה ורישיון לישיבת ארעי מסוג א/5, לפי {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל|חוק הכניסה לישראל}}, שניתן לו סל קליטה מהמשרד לקליטת העליה – בעד תקופה שעד 12 חודשים מיום שעלה או מיום שנכנס לישראל על פי אשרה כאמור, לפי הענין;
{{ח:תתת|(2א)}} תלמיד במוסד חינוכי על יסודי או מי שמצוי בהכשרה מקצועית (בפסקה זו – תלמיד), חניך במכינה קדם־צבאית או מתנדב בשנת שירות, מיום שמלאו לו 18 שנים וכל עוד לא מלאו לו 21 שנים – בעד התקופה שבה הוא תלמיד, חניך או מתנדב, לפי העניין, ובלבד שהחל לשרת בשירות סדיר לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות ביטחון|חוק שירות ביטחון}} או בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית לפני שמלאו לו 21 שנים; לעניין זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”הכשרה מקצועית“ – מסגרת לימודית מקצועית שהוכרה על ידי השר או מי שהוא הסמיכו לכך;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”מכינה קדם־צבאית“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק המכינות הקדם-צבאיות|בחוק המכינות הקדם־צבאיות, התשס״ח–2008}};
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”מתנדב בשנת שירות“ – מי שמשרת בהתנדבות בשירות למטרה ציבורית או לאומית שאישר השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 238|פסקה (4) להגדרה ”ילד“ שבסעיף 238}}, ושירותו הסדיר לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות ביטחון|חוק שירות ביטחון}} נדחה עקב שירותו בהתנדבות כאמור;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”שירות לאומי בהתנדבות“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(2ב)}} מבוטח לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}} – בעד תקופה שלא תעלה על שנים עשר חודשים, ובלבד שהחל לשרת בשירות סדיר לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות ביטחון|חוק שירות ביטחון}}, או בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית, לפני שמלאו לו 21 שנים (בפסקה זו – מתגייס);
{{ח:תתת|(2ג)|(א)}} מי שסיים שירות סדיר לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות ביטחון|חוק שירות ביטחון}}, למעט שירות צבאי לפי התחייבות לשירות קבע, אף אם שוחרר כדין לפני תום התקופה שהוא חייב בה לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות ביטחון|החוק האמור}}, ובלבד ששירת שני שלישים לפחות מהתקופה האמורה ולא שוחרר בגלל אי־התאמה שיש עמה התנהגות רעה חמורה כפי שנקבע בפקודות הצבא, כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|בחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}}, וכן מי ששוחרר מטעמי בריאות או מחמת נכות כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|בחוק הנכים}} – בעד שני החודשים הראשונים שלאחר סיום השירות;
{{ח:תתתת|(ב)}} מי שסיים שירות כמשרת בשירות לאומי–אזרחי או כמתנדב בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית, ובלבד ששירת שנתיים לפחות או ששירותו נפסק בשל פגיעה תוך כדי השירות ועקב השירות שבשלה הוא זכאי לגמלאות לפי {{ח:פנימי|פרק יג|פרק י״ג}} – בעד שני החודשים הראשונים שלאחר סיום השירות;
{{ח:תתתת|(ג)}} משרד הביטחון והמשרד כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות אזרחי|בחוק שירות אזרחי}} ימסרו למוסד רשימה של מסיימי שירות כאמור בפסקאות משנה (א) ו־(ב);
{{ח:תתת|(3)}} פטור מתשלום דמי ביטוח, לפי כללים ומבחנים שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה – בעד תקופה שקבעו כאמור.

{{ח:סעיף|352|תקנות בדבר הכנסות מסויימות|אחר=[170]}}
{{ח:ת}} השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע –
{{ח:תת|(1)}} הוראות מיוחדות בדבר תשלום או פטור מתשלום של דמי ביטוח, כולם או מקצתם, מהכנסה שמקורה בבונוסים, מהכנסה המשתלמת שלא בכסף או שלא במישרין בידי מעביד לעובדו ומתשלום שהוא נוסף לשכר החודשי הרגיל כפי שהוגדר בתקנות;
{{ח:תת|(2)}} הוראות וכללים דרך כלל או לסוגים של מבוטחים, שלפיהם, על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 344|סעיף 344}}, לענין דמי ביטוח, הכנסה פלונית לא תובא בחשבון, או תובא בחשבון לענין דמי ביטוח אף שאינה חייבת במס לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|פקודת מס הכנסה}}.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (תשלום ופטור מתשלום דמי ביטוח)|תקנות הביטוח הלאומי (תשלום ופטור מתשלום דמי ביטוח), התשנ״ה–1995}}.}}

{{ח:קטע3|פרק טו סימן ג|סימן ג׳: תשלומים ודוחו״ת}}

{{ח:סעיף|353|מועד התשלום|תיקון: תשנ״ח־4, ק״ת תש״ף|אחר=[171]}}
{{ח:תת|(א)}} מועד התשלום של דמי הביטוח יהיה, לגבי עובד – היום ה־15 בחודש שאחרי תקופת התשלום, ולגבי כל מבוטח אחר – היום ה־15 בחודש של תקופת התשלום; השר רשאי לקבוע מועדים אחרים במקום המועדים שבסעיף זה, לכלל המבוטחים או לחלק מהם, ולכל דמי הביטוח או לחלק מהם.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (גביית דמי ביטוח)|תקנות הביטוח הלאומי (גביית דמי ביטוח), תשי״ד–1954}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (תשלום ופטור מתשלום דמי ביטוח)|תקנות הביטוח הלאומי (תשלום ופטור מתשלום דמי ביטוח), התשנ״ה–1995}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} מועד תשלום שנקבע לפי סעיף קטן (א) יידחה, אם בחמשת הימים שקדמו למועד האמור היו לפחות שלושה ימי מנוחה, והוא יהיה ביום החול הרביעי שמתום ימי המנוחה הבאים ברצף; לענין זה, ”ימי מנוחה“ – ימי המנוחה הקבועים במדינת ישראל כמשמעותם {{ח:חיצוני|פקודת סדרי השלטון והמשפט#סעיף 18א|בסעיף 18א(א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש״ח–1948}}, וכן חול המועד.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|354|זקיפת תשלומים|תיקון: תשנ״ו־5|אחר=[172]}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוב דמי ביטוח“ – סכום חוב דמי ביטוח של החייב לרבות הפרש דמי הביטוח ותוספת החלים לפי {{ח:פנימי|סעיף 345|סעיף 345(ג)}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קנס“ – סכום הקנס שחושב לפי {{ח:פנימי|סעיף 364|סעיף 364(א)(1)}} החל על חוב דמי הביטוח;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תוספת“ – סכום התוספת שחושב לפי {{ח:פנימי|סעיף 364|סעיף 364(א)(2)}}, החל על חוב דמי הביטוח;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוב כולל“ – סכום השווה לצירוף של חוב דמי ביטוח וכן הקנס והתוספת החלים עליו.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} כל תשלום ששולם על חשבון דמי ביטוח ייזקף כנגד חוב כולל שמועד תשלומו הוא המוקדם ביותר מבין החובות הכוללים של החייב – השווה לסכומו של כל תשלום כאמור (להלן – החוב הכולל המוקדם ביותר);
{{ח:תתת|(2)}} שולם תשלום על חשבון דמי ביטוח בסכום נמוך מסכום החוב הכולל המוקדם ביותר, ייזקף סכום התשלום כנגד חוב דמי הביטוח, הקנס והתוספת שבחוב הכולל המוקדם ביותר כמפורט להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} לחוב דמי הביטוח – החלק שיחסו לתשלום כיחס של חוב דמי הביטוח לחוב הכולל המוקדם ביותר;
{{ח:תתתת|(ב)}} לקנס – החלק שיחסו לתשלום כיחס של הקנס לחוב הכולל המוקדם ביותר;
{{ח:תתתת|(ג)}} לתוספת – החלק שיחסו לתשלום כיחס של התוספת לחוב הכולל המוקדם ביותר.

{{ח:סעיף|355|חובת דיווח וייחוס תשלומים|תיקון: תשנ״ו־5, תשנ״ח־4, תשס״ד־3, תשע״ו־6, תשפ״א־3|אחר=[173]}}
{{ח:תת|(א)}} השר רשאי להתקין תקנות בדבר –
{{ח:תתת|(1)}} דין וחשבון שאדם חייב להגיש על הכנסתו;
{{ח:תתת|(2)}} דין וחשבון שאדם חייב להגיש על שכר עבודה או פנסיה מוקדמת כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 345ב|בסעיף 345ב(א)}} ששילם למי שבעדו הוא חייב בתשלום דמי ביטוח;
{{ח:תתת|(3)}} חובת קבלן להודיע על ביצוע עבודה באמצעות קבלן משנה ודינו של קבלן שלא קיים חובה כאמור;
{{ח:תתת|(4)}} התנאים שבהתקיימם יהיה המוסד רשאי לייחס תשלום ששילם המבוטח על חשבון דמי ביטוח, לחוב כולל שמועד תשלומו אינו המוקדם ביותר מבין חובותיו הכוללים, ורשאי הוא לענין זה לקבוע תנאים והוראות שונים לענין חוב כולל החל על הכנסה כאמור בכל אחד מסעיפים אלה: {{ח:פנימי|סעיף 344|344}}, {{ח:פנימי|סעיף 345|345(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 345|345(ג)}}.
{{ח:תת}} תנאים והוראות כאמור ייקבעו, בין היתר, בשים לב לסכום כל החובות הכוללים שהמבוטח חייב בתשלומם ולמועדים שנקבעו לפי חוק זה לתשלום הסכום האמור או כל חלק ממנו, ובלבד שלא יותר בתנאים והוראות כאמור לייחס תשלום לתקופות תשלום דמי ביטוח הנקובות {{ח:פנימי|סעיף 50|בסעיף 50(א)(1) ו־(2)}}, ואם יוחס תשלום לתקופה כאמור – יבוטל הייחוס ויחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 354|סעיף 354}}; לענין פסקה זו, ”חוב כולל“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 354|בסעיף 354}}.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (דינים וחשבונות של קבלנים)|תקנות הביטוח הלאומי (דינים וחשבונות של קבלנים), תשי״ח–1957}}.}}
{{ח:תת|(א1)|(1)}} מעסיק או מי שמשלם פנסיה מוקדמת יגיש למוסד באופן מקוון, כפי שיורה המוסד, דין וחשבון על שכר עבודה או על פנסיה מוקדמת כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 345ב|בסעיף 345ב(א)}} ששילם למי שבעדו הוא חייב או היה חייב בתשלום דמי ביטוח לפי {{ח:פנימי|סעיף 342|סעיף 342(ב)}}, במועדים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} עד יום 18 ביולי בכל שנה – לגבי החודשים ינואר עד יוני של אותה שנה;
{{ח:תתתת|(ב)}} עד יום 18 בינואר בכל שנה – לגבי החודשים ינואר עד דצמבר של השנה שקדמה לה;
{{ח:תתתת|(ג)}} עד יום 30 באפריל בכל שנה – לגבי שנת המס שקדמה לה; ניתנה לכלל המעסיקים ארכה להגשת דוח לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 166|סעיף 166 לפקודת מס הכנסה}}, יוארך המועד להגשת דין וחשבון לפי פסקת משנה זו בהתאם.
{{ח:תתת|(1א)}} נוסף על האמור בפסקה (1), מעסיק או מי שמשלם פנסיה מוקדמת יגיש למוסד גם דיווחים כמפורט להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} דיווח חודשי מקוון כפי שיורה המוסד, במועד התשלום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 353|בסעיף 353}}, לגבי אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} סך שכר העבודה או הפנסיה המוקדמת ששילם לכלל עובדיו או לכלל מקבלי הפנסיה המוקדמת, וכן סך דמי הביטוח שעליו לשלם בעדם, לפי העניין;
{{ח:תתתתת|(2)}} לעניין מעסיק, לגבי כל אחד מעובדיו – שכר העבודה ונתוני שכר הדרושים לחישוב דמי הביטוח שעליו לשלם בעד כל עובד, היקף משרתו וסיווג העובד לעניין חובת תשלום דמי הביטוח;
{{ח:תתתתת|(3)}} לעניין מי שמשלם פנסיה מוקדמת, לגבי כל מי שמשתלמת לו פנסיה מוקדמת – סכום הפנסיה המוקדמת שמשתלמת לו וסיווגו לעניין חובת תשלום דמי הביטוח;
{{ח:תתתת|(ב)}} דיווח מקוון כפי שיורה המוסד, על פי דרישת המוסד ולגבי פרק הזמן שהורה בדרישתו, לגבי מידע כמפורט להלן:
{{ח:תתתתת|(1)}} מידע הדרוש למוסד לבירור תביעה של עובד או של מי שמשתלמת לו פנסיה מוקדמת, ובלבד שהמוסד יידע את העובד או את מי שמשתלמת לו פנסיה מוקדמת, לפי העניין, בעת הגשת התביעה, במישרין או באמצעות מעסיקו או מי שמשלם לו את הפנסיה המוקדמת, כי לשם בירור התביעה יפנה המוסד למעסיקו או למשלם הפנסיה המוקדמת, לפי העניין, לקבלת מידע כאמור, והעובד או מקבל הפנסיה המוקדמת לא התנגד לכך בעת הגשת התביעה;
{{ח:תתתתת|(2)}} מידע הדרוש למוסד לחישוב דמי ביטוח המשתלמים בעד עובד או מי שמשתלמת לו פנסיה מוקדמת, ובלבד שהמידע המבוקש הוא מידע שהמעסיק או מי שמשלם פנסיה מוקדמת, לפי העניין, וכן העובד או מי שמשתלמת לו פנסיה מוקדמת, לפי העניין, חייבים על פי דין למוסרו למוסד, או שהמוסד רשאי על פי דין לדרוש מכל אלה.
{{ח:תתת|(2)}} פקיד גבייה שהמוסד מינהו לכך רשאי לדחות את המועדים הקבועים בפסקה (1) אם הוכח להנחת דעתו כי קיימת סיבה מספקת לכך.
{{ח:תתת|(3)}} לעניין סעיף קטן זה, יקראו את {{ח:פנימי|סעיף 342|סעיף 342(ב)}} כאילו ”עובד“ הוא מבוטח כמשמעותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 75|סעיף 75(א)}}, למעט עובד במשק ביתו של המעסיק שלא לצורך עסקו או משלח ידו של המעסיק.
{{ח:תתת|(4)}} השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע סוגי מעסיקים או משלמי פנסיה מוקדמת שיגישו דין וחשבון כאמור בסעיף קטן זה באופן שאינו מקוון, בהתאם להוראות שיקבע.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 353|סעיף 353(ב)}} יחולו לגבי מועד שנקבע לפי סעיף קטן (א) או (א1) להגשת דין וחשבון.

{{ח:סעיף|355א|חובת דיווח וייחוס תשלומים בקיבוץ מתחדש|תיקון: תשע״ז־5}}
{{ח:תת|(א)}} קיבוץ מתחדש יגיש, במועד תשלום דמי הביטוח בעד חבריו, דין וחשבון באופן מקוון כפי שיורה המוסד, בדבר ההכנסה של כל אחד מחבריו בתקופת התשלום שלגביה מוגש הדין וחשבון.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 355|סעיפים 355(א1) ו־(ב)}} יחולו על קיבוץ מתחדש, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|355ב|חובת דיווח לגבי עיסוקו של עובד ויישוב עבודתו העיקרי|תיקון: תשפ״ו־5}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2030):}}
{{ח:תת|(א)}} נוסף על האמור {{ח:פנימי|סעיף 355|בסעיף 355(א1)(1א)(א)}}, מעסיק יגיש למוסד דיווח חודשי מקוון, כפי שיורה המוסד, במועד התשלום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 353|בסעיף 353}}, לגבי כל אחד מעובדיו, כמפורט להלן, והוראות {{ח:פנימי|סעיף 355|סעיף 355(א1)(3) ו־(4) ו־(ב)}}, יחולו בשינויים המחויבים:
{{ח:תתת|(1)}} עיסוק העובד לפי הסיווג האחיד של העיסוקים בישראל שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כפי שהוא מתעדכן מזמן לזמן;
{{ח:תתת|(2)}} יישוב עבודתו העיקרי של העובד, לפי סמל היישוב בקובץ היישובים שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כפי שהוא מתעדכן מזמן לזמן, וכפי שיורה המוסד.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 398|בסעיף 398(ב)}}, אי־מסירת דיווח לפי סעיף זה לא תהיה עבירה פלילית.

{{ח:סעיף|356|קנס על אי־&lt;wbr&gt;הגשת דו״ח|תיקון: תשנ״ח־4, תשע״ו־6, תשפ״ו־5|אחר=[173א]}}
{{ח:תת|(א)}} החייב להגיש דין וחשבון או למסור הודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 355|סעיף 355(א)}} ולא הגישם במועד שנקבע – יחוייב בקנס.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2030):}} החייב להגיש דין וחשבון או למסור הודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 355|סעיף 355(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 355ב|או 355ב}} ולא הגישם במועד שנקבע – יחוייב בקנס.
{{ח:תת|(ב)}} השר יקבע הוראות בדבר שיעור הקנס, התקופות שבעדן יוטל והמועדים לתשלומו, ובלבד –
{{ח:תתת|(1)}} שלגבי אדם החייב בהגשת דין וחשבון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 355|בסעיף 355(א)(1) ו־(ב)}}, לא יוטל קנס העולה על 36% מדמי הביטוח שהיה עליו לשלם באותה שנה שוטפת;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2030):}} שלגבי אדם החייב בהגשת דין וחשבון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 355|בסעיף 355(א)(1) ו־(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 355ב|או 355ב}}, לא יוטל קנס העולה על 36% מדמי הביטוח שהיה עליו לשלם באותה שנה שוטפת;
{{ח:תתת|(2)}} שלגבי אדם החייב בהגשת דין וחשבון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 355|בסעיף 355(א)(2) ו־(ב)}}, ייקבע הקנס בשים לב למספר בני האדם שלגביהם היה חייב להגיש את הדין וחשבון ובשים לב לסכום דמי הביטוח שהיה חייב בתשלומו.
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2030):}} שלגבי אדם החייב בהגשת דין וחשבון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 355|בסעיף 355(א)(2) ו־(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 355ב|או 355ב}}, ייקבע הקנס בשים לב למספר בני האדם שלגביהם היה חייב להגיש את הדין וחשבון ובשים לב לסכום דמי הביטוח שהיה חייב בתשלומו.
{{ח:תת|(ג)}} לענין {{ח:פנימי|סעיף 28|סעיפים 28(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 312|312}}, {{ח:פנימי|סעיף 362|362}}, {{ח:פנימי|סעיף 363|363}}, {{ח:פנימי|סעיף 364|364}}, {{ח:פנימי|סעיף 367|367}} {{ח:פנימי|סעיף 397|ו־397(א)}}, דין קנס כאמור בסעיף קטן (א) כדין דמי ביטוח.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2030):}} תקנות לפי סעיף זה לעניין דיווח לפי {{ח:פנימי|סעיף 355ב|סעיף 355ב}}, ייקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה.

{{ח:סעיף|357|קביעת דמי ביטוח בהעדר דו״ח|תיקון: תשנ״ז, תשנ״ח־4, תשע״ו־6, תשע״ז־5|אחר=[174]}}
{{ח:ת}} היה אדם חייב, להגיש דין וחשבון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 342|בסעיפים 342}}, {{ח:פנימי|סעיף 355|355(א)(1), (א)(2) או (א1) ו־(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 355א|ו־355א}} ולא הגישו, רשאי פקיד גביה ראשי שהמוסד מינהו לכך לקבוע את הסכום המגיע כדמי ביטוח שיש לשלמם, ורואים כאילו חל פרעון הסכום במועד התשלום של תקופת התשלום שאליה מתייחס הסכום.

{{ח:סעיף|358|קביעת דמי ביטוח בניגוד לדו״ח|אחר=[175]}}
{{ח:ת}} היה פקיד גביה ראשי משוכנע שהכנסתו של המבוטח או שכר העבודה של עובדי מעביד פלוני עולים על הסכומים הנקובים בדין וחשבון שהמעביד או שהמבוטח הגיש לפי התקנות, רשאי הוא לקבוע את הסכום המגיע כדמי ביטוח שיש לשלמם, ורואים כאילו חל פרעון הסכום במועד התשלום של תקופת התשלום שאליה מתייחס הסכום.

{{ח:סעיף|359|השגה על קביעת דמי ביטוח|תיקון: תשע״ז־6|אחר=[176]}}
{{ח:תת|(א)}} קבע פקיד גבייה ראשי את דמי הביטוח כאמור {{ח:פנימי|סעיף 347|בסעיפים 347}}, {{ח:פנימי|סעיף 357|357}} {{ח:פנימי|סעיף 358|או 358}}, תימסר לחייב בתשלום הודעה על כך בדואר רשום.
{{ח:תת|(ב)}} השתמש פקיד גבייה ראשי בסמכותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 347|סעיפים 347}}, {{ח:פנימי|סעיף 357|357}} {{ח:פנימי|סעיף 358|או 358}}, חייב הוא לנמק את החלטתו, בהודעה לפי סעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)}} החייב בתשלום דמי ביטוח בהתאם לקביעה כאמור בסעיף קטן (א), רשאי להגיש השגה בכתב על הקביעה לפני פקיד גבייה ראשי שמינה המוסד לשם כך בהתאם להוראות סעיף קטן (ד) (בסעיף זה – פקיד השגות).
{{ח:תת|(ד)}} המוסד ימנה פקיד השגות שהוא עובד המוסד המשמש כפקיד גבייה ראשי, והוא בעל ניסיון כמפורט להלן בקביעת הסכום המגיע כדמי ביטוח שיש לשלמם או בעריכת ביקורת אצל מעסיק בכל הנוגע לתשלום דמי ביטוח:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין מי שהוא רואה חשבון – ניסיון של חמש שנים לפחות;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין מי שאינו רואה חשבון – ניסיון של עשר שנים לפחות.
{{ח:תת|(ה)}} השגה כאמור בסעיף קטן (ג) תוגש בתוך 30 ימים מהיום שבו נמסרה לחייב בתשלום הודעה לפי סעיף קטן (א); בהשגה כאמור יפורטו הנימוקים להשגה.
{{ח:תת|(ו)}} פקיד השגות רשאי להאריך את המועד להגשת ההשגה.
{{ח:תת|(ז)}} פקיד השגות לא ידון בהשגה על קביעת דמי ביטוח שנקבעה על ידו לפי סעיף קטן (א) או בהשגה על קביעה שנקבעה על ידי הממונה עליו.
{{ח:תת|(ח)}} פקיד השגות יודיע למשיג על החלטתו בתוך שלושה חודשים מהיום שבו הוגשה ההשגה או מהיום שבו מסר לו מגיש ההשגה את כל המסמכים והפרטים הנדרשים לצורך ההחלטה בהשגה, לפי המאוחר; פקיד השגות רשאי, מטעמים מיוחדים, להאריך את התקופה האמורה בשלושה חודשים נוספים.
{{ח:תת|(ט)}} התקבלה ההשגה, תתוקן קביעת דמי הביטוח בהתאם ותומצא למשיג הודעה על דמי הביטוח שעליו לשלם.
{{ח:תת|(י)}} נדחתה ההשגה או התקבלה באופן חלקי, יקבע פקיד השגות את דמי הביטוח שעל המשיג לשלם ותומצא על כך הודעה למשיג בדואר רשום.
{{ח:תת|(יא)}} המשיג רשאי להגיש תובענה על קביעה כאמור בסעיף קטן (י) לפני בית הדין האזורי לעבודה.

{{ח:סעיף|360|שיטת גביה|אחר=[177]}}
{{ח:ת}} השר רשאי לקבוע, לגבי כלל המבוטחים או לגבי סוגים מהם, הוראות בדבר שיטת הגביה של דמי הביטוח.

{{ח:סעיף|361|סמכות למתן הנחה|אחר=[177א]}}
{{ח:ת}} השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע הנחות שיינתנו לעובד עצמאי ולמי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, ששילמו דמי ביטוח לפני המועד שנקבע לתשלומם או באמצעות גביה מרוכזת, והכל בשיעורים ובתנאים שקבע, דרך כלל או לסוגים של מבוטחים.

{{ח:סעיף|362|החזרת תשלומי יתר|תיקון: תשע״ב־8|אחר=[178]}}
{{ח:תת|(א)}} שולמו למוסד דמי ביטוח לפי חוק זה או כספים לפי חוק אחר ביתר (להלן – תשלום יתר), יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} תשלום היתר יוחזר בתוך 12 חודשים מיום שהומצאו למוסד כל הנתונים הנדרשים לצורך ביצוע ההחזר, בצירוף תוספת לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני היום שבו הוחזר תשלום היתר לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני היום שבו שולם תשלום היתר;
{{ח:תתת|(2)}} לא הוחזר תשלום היתר לאחר שחלפו 12 חודשים מהיום שבו הומצאו למוסד כל הנתונים כאמור בפסקה (1), יוחזר תשלום היתר בצירוף תוספת הצמדה כאמור בפסקה (1), ובעד החודש ה־13 ואילך – גם בתוספת ריבית בשיעור של 1% לשנה;
{{ח:תתת|(3)}} שולמו מקדמות בעד שנת מס פלונית, בסכום העולה על סכום דמי הביטוח המגיע בעד אותה שנה על פי שומה סופית, יוחזר תשלום היתר בניכוי הפרש המגיע למוסד בשל גמלה שחושבה מחדש על בסיס השומה הסופית, בתוספת הפרשי הצמדה; השר יקבע כללים לחישוב תשלום היתר, הפרש הגמלה והפרשי ההצמדה, בשים לב לדרך תשלום המקדמות במהלך אותה שנת מס, וכן מועדים והוראות לתשלומם; בכללים כאמור רשאי השר לקבוע גם תנאים שבהם לא יוחזר תשלום היתר.
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (תשלום ריבית)|תקנות הביטוח הלאומי (תשלום ריבית), תשכ״ו–1966}}.}}
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (דמי ביטוח – קנסות והפרשי הצמדה)|תקנות הביטוח הלאומי (דמי ביטוח – קנסות והפרשי הצמדה), התשמ״ד–1984}}.}}
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (חישוב הפרשי דמי ביטוח וגימלאות בשל שומה סופית)|תקנות הביטוח הלאומי (חישוב הפרשי דמי ביטוח וגימלאות בשל שומה סופית), התשמ״ו–1986}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} המוסד יקזז, מהתשלומים המגיעים לזכאי להחזר לפי סעיף זה, כל סכום שהזכאי חייב למוסד על פי כל דין.
{{ח:תת|(ג)}} לענין סעיף זה יראו כיום החזרת תשלום היתר לזכאי את היום שבו נשלח שיק למען שמסר, זוכה חשבונו בבנק, קוזז חובו למוסד או הועמד סכום כסף לרשותו בדרך אחרת; השר רשאי לקבוע הוראות משלימות לענין זה.
{{ח:תת|(ד)}} המוסד יודיע למי ששילם תשלום יתר על זכאותו להחזר על פי סעיף זה; השר רשאי לקבוע הוראות בדבר מתן ההודעה וכן מקרים ונסיבות שבהם התוספת לתשלום יתר מוחזר תחושב בדרך שונה מהדרך שנקבעה בסעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ה)}} תוספת ששולמה לפי סעיף זה לא תיחשב כהכנסה לענין {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|פקודת מס הכנסה}} ולענין קביעת תשלומי חובה או היטלים אחרים.

{{ח:סעיף|363|מחיקת חוב דמי ביטוח|תיקון: תשע״ד־5|אחר=[178א]}}
{{ח:תת|(א)}} מבוטח שנפטר בלי שקיימת מכוחו זכאות לגמלת שאירים או תלויים, לא יהיה המוסד זכאי לגבות כל חוב של דמי ביטוח שהמבוטח שנפטר היה חייב בהם בעד עצמו.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), עובד המוסד שהמינהלה הסמיכה לכך רשאי להחליט כי המוסד לא יגבה חוב של דמי ביטוח, כולו או חלקו, לגבי מבוטח שנפטר, גם אם קיימת מכוחו זכאות לגמלת שאירים או תלויים, מטעמים מיוחדים שיירשמו, המצדיקים זאת בנסיבות המקרה.

{{ח:סעיף|363א|דרישה לתשלום חוב דמי ביטוח בתוך שבע שנים|תיקון: תשע״ד־13}}
{{ח:תת|(א)}} בתוך שבע שנים, לכל היותר, מהמועד לתשלום דמי ביטוח כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 364|בסעיף 364(ב)}}, ישלח המוסד לחייב בתשלומם דרישה לתשלום חוב באמצעות הדואר; לא נשלחה דרישה לתשלום החוב בתקופה כאמור, ואם נשלחה – לא ננקטו הליכי גבייה לפי {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)|פקודת המסים (גבייה)}}, או לא בוצע קיזוז בתוך שבע שנים ממועד הדרישה, לא ייגבו דמי הביטוח וכל חוב הנצמח מהם מהחייב בתשלומם, לרבות בדרך של קיזוז, ואי־תשלומם לא יפגע בזכויות לקצבה או לגמלה, על אף הוראות כל דין אחר.
{{ח:תת|(ב)}} חלה חובת דיווח לפי {{ח:פנימי|סעיף 355|סעיף 355}} או חובת רישום לפי {{ח:פנימי|סעיף 379|סעיף 379}} שלא קוימה במועדה לגבי התקופה שבעדה נדרשים דמי הביטוח, למעט בנסיבות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 380|בסעיף 380(ב)}}, תתחיל התקופה האמורה בסעיף קטן (א) –
{{ח:תתת|(1)}} מהמועד שבו קוימה החובה או ממועד קבלת מידע לעניין החבות בדמי הביטוח לפי {{ח:פנימי|סעיף 384א|סעיף 384א}}, לפי המוקדם;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין מי שחלות לגביו הוראות בדבר שומה סופית של הכנסה וקביעת השומה הסופית חלה במועד מאוחר מהמועדים האמורים בפסקה (1) – ממועד קביעת השומה.

{{ח:קטע3|פרק טו סימן ד|סימן ד׳: פיגורים}}

{{ח:סעיף|364|תשלומי פיגורים|תיקון: תשע״ז־6|אחר=[179]}}
{{ח:תת|(א)}} לא שולמו דמי ביטוח במועד התשלום, ישלם החייב בתשלום דמי ביטוח, בנוסף על דמי הביטוח –
{{ח:תתת|(1)}} קנס בשיעור של 1.5% מסכום דמי הביטוח שבפיגור לכל שבוע של פיגור או חלק ממנו; עלה הפיגור על 90 ימים – יהיה הקנס, החל ביום ה־91, 3% מסכום דמי הביטוח שבפיגור לכל שבוע של פיגור או חלק ממנו; השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לשנות בצו את התקופות ואת שיעורי הקנס האמורים;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הביטוח הלאומי (שינוי תקופות ושיעורי קנס)|צו הביטוח הלאומי (שינוי תקופות ושיעורי קנס), התשמ״ו–1985}}, לפיו בתקופה שממועד התשלום ועד ה־1 בחודש שלאחר מועד התשלום, ישולם קנס יומי בשיעור 0.07% מדמי הביטוח שבפיגור בעד כל יום שבפיגור, ובתקופה שמיום ה־1 בחודש שלאחר מועד התשלום ועד למועד תשלום דמי הביטוח, ישולם על דמי הביטוח שבפיגור קנס לכל שבוע של פיגור או לחלק ממנו, בשיעור 0.2%.}}
{{ח:תתת|(2)}} החל ב־1 בחודש שלאחר מועד התשלום – תוספת לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני יום תשלום הסכום בפועל לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני מועד התשלום.
{{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף קטן (א), ”דמי ביטוח“ – לרבות תשלומים שהמוסד גובה לפי חיקוק אחר.
{{ח:תת|(ג)}} דין קנס ותוספת לפי סעיף קטן (א) כדין דמי ביטוח לענין {{ח:פנימי|סעיף 28|סעיפים 28(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 312|312}}, {{ח:פנימי|סעיף 362|362}}, {{ח:פנימי|סעיף 363|363}}, {{ח:פנימי|סעיף 367|367 עד 367ג}} {{ח:פנימי|סעיף 397|ו־397(א)}}.

{{ח:סעיף|365|שמירת זכות לגמלה|אחר=[180]}}
{{ח:ת}} היה אדם חייב לפי חוק זה לשלם דמי ביטוח בעד הזולת ולא שילמם, יראו, לענין הזכות לגמלה, כאילו שולמו.

{{ח:סעיף|366|הפחתת גמלה ושלילתה מחמת פיגור|אחר=[181]}}
{{ח:תת|(א)}} קרה מקרה המזכה לגמלה וקיים אותה שעה חוב של דמי ביטוח והפיגור בתשלומו הוא בעד תקופה העולה על 12 חודשים, ינהגו כך:
{{ח:תתת|(1)}} בפיגור שאינו עולה על 18 חודשים – תשולם הגמלה פחות רבע;
{{ח:תתת|(2)}} בפיגור העולה על 18 חודשים ואינו עולה על 36 חודשים – תשולם הגמלה פחות חצי;
{{ח:תתת|(3)}} בפיגור העולה על 36 חודשים – לא תינתן גמלה לא בכסף ולא בעין.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על –
{{ח:תתת|(1)}} הטבות לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}};
{{ח:תתת|(2)}} גמלאות לפי {{ח:פנימי|סעיף 42|סעיפים 42}}, {{ח:פנימי|סעיף 49|49}}, {{ח:פנימי|סעיף 57|57}}, {{ח:פנימי|סעיף 62|62}}, {{ח:פנימי|סעיף 66|66}}, {{ח:פנימי|סעיף 143|143}}, {{ח:פנימי|סעיף 144|144}}, {{ח:פנימי|סעיף 254|254}}, {{ח:פנימי|סעיף 265|265}}, {{ח:פנימי|סעיף 266|266}} {{ח:פנימי|סעיף 267|ו־267}};
{{ח:תתת|(3)}} על גמלאות לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}} כשחובת תשלום דמי ביטוח נפגעי עבודה אינה חלה על המבוטח בעת קרות המקרה המזכה לגמלה;
{{ח:תתת|(4)}} גמלאות לפי {{ח:פנימי|פרק י|פרקים י׳}}, {{ח:פנימי|פרק יב|י״ב}} {{ח:פנימי|פרק יג|ו־י״ג}};
{{ח:תתת|(5)}} הענקות לפי {{ח:פנימי|סעיף 387|סעיף 387}}.
{{ח:תת|(ג)}} היה אדם מבוטח תקופה העולה על עשר שנים, יוארכו התקופות האמורות בסעיף קטן (א) בחודשיים לכל שנה שמעל עשר השנים האמורות ובלבד שלא יעלו על 60 חודשים.
{{ח:תת|(ד)}} פיגור בתשלום דמי ביטוח, שמועד תשלומם חל תוך 90 הימים שלפני קרות המקרה המזכה לגמלה, לא ייחשב כפיגור לענין סעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ה)}} פיגור בתשלום סכום דמי ביטוח שאינו עולה על 15% מהשכר הממוצע, כפי שהוא ביום קרות המקרה המזכה לגמלה, לא ייחשב כפיגור לענין סעיף קטן (א).

{{ח:סעיף|367|הקלות בגביית דמי ביטוח|תיקון: תשע״ח־5|אחר=[183]}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|פקודת המסים (גביה)}}, להוציא {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)#סעיף 12|סעיף 12 שבה}}, תחול על דמי ביטוח כאילו היו מס כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|בפקודה האמורה}}.
{{ח:תת|(ב)}} השר רשאי למנות אדם שיהיו לו הסמכויות של פקיד גביה או ממונה על הגביה לענין {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|הפקודה האמורה}}, והוא ימלא לצורך סעיף זה את התפקידים המוטלים על פקיד גביה או ממונה על הגביה לפי {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|הפקודה האמורה}}.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|367א||תיקון: תשע״ז־6}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|367ב|עיקול רכב|תיקון: תשע״ז־6}}
{{ח:ת}} לשם אכיפת תשלום דמי ביטוח לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 367|סעיף 367(א)}}, רשאי פקיד גבייה ראשי לעקל, בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)#סעיף 5|סעיף 5(1) לפקודת המסים (גבייה)}}, גם רכב של חייב בתשלום דמי ביטוח (בסעיף זה – החייב) החונה ברשות הרבים, ובלבד שמתקיים אחד מאלה, לפי העניין:
{{ח:תת|(1)}} הרכב חונה סמוך לחצריו של החייב;
{{ח:תת|(2)}} אם הרכב אינו חונה סמוך לחצריו של החייב – מתקיימים תנאים אלה:
{{ח:תתת|(א)}} לעיקול קדם עיקול ברישום של הרכב במשרד הרישוי והומצאה לחייב הודעה על כך; לעניין המצאה כאמור יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)#סעיף 12ב|סעיף 12ב לפקודת המסים (גבייה)}};
{{ח:תתת|(ב)}} פקיד הגבייה עשה מאמץ ממשי, סמוך לפני העיקול, להודיע לחייב, ואם הוא חבר בני אדם כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 1|בסעיף 1 לפקודת מס הכנסה}} – למי שנוהג דרך קבע ברכב, לבא כוחו של החייב או למשרד הרשום של חבר בני האדם, על הכוונה לעקל את הרכב;
{{ח:תתת|(ג)}} הרכב אינו רשום כרכב של נכה על פי הרישום במשרד הרישוי.

{{ח:סעיף|367ג||תיקון: תשע״ז־6}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|368|הסכם תשלומים|אחר=[184]}}
{{ח:תת|(א)}} המוסד רשאי לערוך עם מעביד או מבוטח או עם באי כוחם הסכם בכתב, לפי טופס שנקבע, בדבר תשלום לשיעורים של חוב דמי ביטוח, כולו או מקצתו; נערך הסכם כאמור – יראו לגבי הזכות לגמלה שנוצרה לאחר שנערך ההסכם ובכפוף {{ח:פנימי|סעיף 312|לסעיף 312(ב)}} ולתנאי ההסכם, כאילו שולמו דמי הביטוח שלגביהם נערך ההסכם, כל עוד החייב בתשלומם מקיים את הוראות ההסכם.
{{ח:תת|(ב)}} כל תשלום שישולם לפי הסכם כאמור ישא ריבית בשיעור שנקבע בצו לפי {{ח:חיצוני|חוק הריבית (שינוי שיעורים)|חוק הריבית (שינוי שיעורים), התשל״ג–1972}}, ממועד ההסכם ועד מועד התשלום.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם צו הריבית (שינוי שיעורים), תשס״ב–2002 (ק״ת תשס״ב, 1168), הקובע כי שיעור הריבית השנתי יהיה שיעור הריבית שמפרסם החשב הכללי במשרד האוצר, מזמן לזמן, בתוספת שתי נקודות האחוז.}}
{{ח:תת|(ג)}} לא פרע אדם במועד שני תשלומים, בין רצופים ובין שאינם רצופים, על פי ההסכם שנערך עמו, רשאי המוסד לבטל את ההסכם; בוטל ההסכם, רואים כאילו לא נערך ההסכם, והוראות {{ח:פנימי|סעיף 364|סעיף 364}} יחולו על דמי הביטוח שבפיגור.

{{ח:סעיף|369|אי־&lt;wbr&gt;רישום ואי־&lt;wbr&gt;תשלום דמי ביטוח – אחריות המעביד|תיקון: תשע״ז־6, תשפ״ד־3|אחר=[185]}}
{{ח:תת|(א)}} לא נרשם מעסיק בהתאם לתקנות על פי {{ח:פנימי|סעיף 379|סעיף 379}} או לא שילם במועד התשלום את דמי הביטוח בעד עובד פלוני, ולפני הרישום או אחרי מועד התשלום ולפני סילוק הפיגורים קרה לעובד מקרה המזכה לגמלה, רשאי פקיד גבייה ראשי, בכיר, שהמינהלה הסמיכה לעניין סעיף זה (בסעיף זה – פקיד גבייה ראשי) לחייב את המעסיק בסכום השווה לגמלאות בכסף ששילם המוסד, או שהוא עתיד לשלמן, ואת השווי הכספי של הגמלאות בעין שניתנו לזכאי לגמלה, בקשר לאותו מקרה; הסכום המרבי שרשאי פקיד גבייה ראשי לחייב בו את המעסיק לפי סעיף זה, יהיה כמפורט {{ח:פנימי|לוח יא1|בטור ב׳ ללוח י״א1}} בהתאם לתקופה שחלפה מהמועד שנקבע לתשלום דמי הביטוח לפי {{ח:פנימי|סעיף 353|סעיף 353}} או מהמועד שהיה עליו להירשם לפי {{ח:פנימי|סעיף 379|סעיף 379}}, לפי העניין, כמפורט {{ח:פנימי|לוח יא1|בטור א׳ ללוח האמור}}.
{{ח:תת|(א1)}} היה המקרה המזכה לגמלה מקרה שלגביו היתה למוסד זכות תביעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 328|בסעיף 328}}, לא יחולו הוראות סעיף זה אלא לגבי החלק מהסכום שלא נגבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 328|סעיף 328}} לאחר שהמוסד מיצה את זכותו לתביעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 328|הסעיף האמור}}, והמוסד יהיה רשאי לנקוט בפעולה לפי סעיף זה ממועד ההחלטה בהליך שנקט לפי {{ח:פנימי|סעיף 328|סעיף 328}}.
{{ח:תת|(א2)}} היה בכוונת פקיד גבייה ראשי לחייב מעסיק לפי סעיף קטן (א), ישלח לו בדואר רשום הודעה על כוונת חיוב, ויפרט בה את תקופת אי־הרישום או אי־התשלום, את סכום החיוב והמועד לתשלומו, ואת זכות המעסיק לטעון את טענותיו בכתב לפני פקיד גבייה ראשי.
{{ח:תת|(ב)}} השר רשאי לקבוע הוראות בדבר היוון קצבאות ובדבר חישוב ערכן הכספי של גמלאות בעין, לענין סעיף זה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (היוון)|תקנות הביטוח הלאומי (היוון), תשל״ח–1978}}.}}
{{ח:תת|(ג)}} קיבל מעסיק הודעה על כוונת חיוב רשאי הוא לטעון את טענותיו בכתב לפני פקיד גבייה ראשי, לעניין הכוונה לחייבו ולעניין סכומו, בתוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה.
{{ח:תת|(ג1)}} פקיד גבייה ראשי יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי סעיף קטן (ג), אם לחייב את המעסיק לפי סעיף זה ולקבוע את סכום החיוב, ואם מצא כי היה לעובד בתקופה שעל פיה מחושבת הגמלה או נקבעת הזכאות לה, יותר ממעסיק אחד שלא נרשם או פיגר בתשלום דמי הביטוח בעדו יחולק סכום החיוב ביניהם בהתאם למשך הפיגור.
{{ח:תת|(ג2)}} החליט פקיד גבייה ראשי לחייב את המעסיק לפי סעיף זה ימסור לו דרישת תשלום שבה יציין את סכום החיוב ואת המועד לתשלומו ויפרט את נימוקי החלטתו; החליט פקיד גבייה ראשי שלא לחייב מעסיק כאמור, ימסור לו על כך הודעה בכתב.
{{ח:תת|(ג3)}} לא טען המעסיק את טענותיו לפי הוראות סעיף קטן (ג) בתוך 45 ימים ממועד שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב, יראו הודעה זו כדרישת תשלום שנמסרה למעסיק במועד האמור.
{{ח:תת|(ג4)}} מעסיק ישלם את סכום החיוב בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לו דרישת תשלום כאמור בסעיף קטן (ג2) או (ג3), לפי העניין; לא שולם החיוב במועד, ייווספו עליו לתקופת הפיגור ריבית שקלית ודמי פיגורים כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961}}, עד לתשלומו, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|החוק האמור}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיף קטן (ג) לא יחולו אם חויב מעסיק בשל פגיעה בעבודה שאירעה לעובד או אם הפיגור בתשלום דמי ביטוח חל בתקופה שקדמה לחמש שנים שלפני יום המקרה המזכה לגמלה.
{{ח:תת|(ה)}} על גביית חיוב לפי סעיף זה יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)|פקודת המסים (גבייה)}}.

{{ח:סעיף|370|ויתור|תיקון: תשס״ח־9|אחר=[185א]}}
{{ח:תת|(א)}} עובד המוסד שהמינהלה הסמיכה לכך רשאי, על פי בקשה מנומקת ומטעמים מיוחדים המצדיקים זאת בנסיבות המקרה שיירשמו, לוותר על הפרש דמי ביטוח לפי {{ח:פנימי|סעיף 345|סעיף 345}}, על קנס לפי {{ח:פנימי|סעיף 356|סעיף 356}}, על קנס ותוספת לפי {{ח:פנימי|סעיף 364|סעיף 364}} ועל ריבית לפי {{ח:פנימי|סעיף 368|סעיף 368(ב)}}, כולם או חלקם.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי עובד המוסד שהמינהלה הסמיכה לכך, לוותר מיוזמתו, על הפרש, קנס, תוספת או ריבית, כאמור באותו סעיף קטן, כולם או חלקם, גם אם לא הוגשה בקשה לפי הסעיף הקטן האמור, בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} החייב בתשלום נפטר;
{{ח:תתת|(2)}} עובד המוסד שוכנע, על יסוד אישור רפואי, כי מחמת מצב בריאותו של החייב בתשלום, נבצר ממנו להגיש בקשה כאמור;
{{ח:תתת|(3)}} החייב מטפל בבן משפחה חולה הזקוק להשגחה מתמדת; בפסקה זו, ”בן משפחה“ – בן־זוג, הורה או ילד;
{{ח:תתת|(4)}} החייב מטופל במוסד, נמצא בתהליך גמילה מסם או אינו ניתן להשמה בעבודה כלשהי בגלל שימושו בסמים; בפסקה זו, ”מוסד“ ו”סם“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מוסדות לטיפול במשתמשים בסמים|בחוק הפיקוח על מוסדות לטיפול במשתמשים בסמים, התשנ״ג–1993}};
{{ח:תתת|(5)}} אם הוויתור הוא על קנס, תוספת או ריבית – הסכום הכולל שעליו מוותרים אינו עולה על 10% מהשכר הממוצע, והחוב שבשלהם הוטלו הקנס, התוספת או הריבית שולם במלואו;
{{ח:תתת|(6)}} מי שהשר קבע, בצו, לעניין זה.

{{ח:קטע3|פרק טו סימן ה|סימן ה׳: הוראות מיוחדות}}

{{ח:סעיף|371|הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח|תיקון: תשס״ב־7, תשס״ג־12, תשס״ד־3, תשס״ח־5, תשפ״ב־13|אחר=[186]}}
{{ח:תת|(א)}} השר רשאי לקבוע, הן בדרך כלל והן לסוגים, הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח של המבוטחים המנויים להלן, וכוחן יפה על אף הוראות {{ח:פנימי|פרק טו|פרק זה}}, למעט הוראות {{ח:פנימי|סעיף 345ב|סעיף 345ב}}, ובלבד שלא יחוייבו בתקנות לשלם דמי ביטוח מסכום העולה על ההכנסה המרבית שלפיה משתלמים דמי ביטוח; ואלה הם המבוטחים:
{{ח:תתת|(1)|(א)}} עובד חלקי;
{{ח:תתתת|(ב)}} עובד לשעה;
{{ח:תתתת|(ג)}} עובד אצל מעבידים שונים;
{{ח:תתתת|(ד)}} עובד מזמן לזמן לפי רצונו הוא;
{{ח:תתתת|(ה)}} עובד שתוך פרק זמן הנקוב בתקנות עבד מספר ימים פחות מהנקוב בהן;
{{ח:תתתת|(ו)}} עובד בחופשה, ללא תשלום, חודש תמים;
{{ח:תתתת|(ז)}} עובד שמעבידו אינו תושב ישראל;
{{ח:תתתת|(ח)}} עובד בשירות דיפלומטי או קונסולרי של מדינת חוץ;
{{ח:תתתת|(ט)}} עובד שאין אדם אחר חייב לפי חוק זה בתשלום דמי ביטוח בעדו;
{{ח:תתתת|(י)}} עובד ששכר עבודתו, כולו או מקצתו, אינו משתלם על ידי מעבידו או מטעמו;
{{ח:תתתת|(יא)}} עובד במשק בית;
{{ח:תתתת|(יב)}} עובד שאינו עובד עצמאי ואין עיקר הכנסתו מעבודה שכירה;
{{ח:תתת|(2)}} מבוטח שהוא גם עובד וגם עובד עצמאי;
{{ח:תתת|(3)}} עובד עצמאי שאין עיקר הכנסתו ממשלח ידו;
{{ח:תתת|(4)}} מבוטח שהוא מתיישב בישוב חקלאי שהוקם אחרי המועד הנקוב בתקנות;
{{ח:תתת|(5)|(א)}} מבוטח ששירותי סעד תומכים בו;
{{ח:תתתת|(ב)}} מבוטח בתקופת היותו אסיר או עציר;
{{ח:תתתת|(ג)}} מבוטח השוהה בחוץ לארץ;
{{ח:תתתת|(ד)}} מבוטח שעבר מסוג אחד של מבוטחים למשנהו – בתקופת מעבר שנקבעה;
{{ח:תתתת|(ה)}} מבוטח שהוא תלמיד במוסד להשכלה, לרבות מוסד להשכלה בחוץ לארץ;
{{ח:תתתת|(ו)}} מבוטח המצוי בהכשרה מקצועית או בשיקום מקצועי כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 75|בסעיף 75(א)(3)}};
{{ח:תתתת|(ז)}} מבוטח לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}} בלבד;
{{ח:תתתת|(ח)}} מבוטחים בני זוג העובדים במפעל או בעסק של שניהם או של אחד מהם;
{{ח:תתתת|(ט)}} מבוטח שאינו עובד בשנה הראשונה לביטוחו;
{{ח:תתתת|(י)}} מבוטח שסווג לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}};
{{ח:תתתת|(יא)}} מבוטח שלפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|פקודת מס הכנסה}} יש לגבות מהכנסותיו מס הכנסה במקור, למעט הכנסות מהמקורות המפורטים {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.2|בסעיף 2(2) לפקודה האמורה}}.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח)|תקנות הביטוח הלאומי (הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח), תשל״א–1971}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א) ובהוראות שנקבעו לפיו, מבוטח שהוא עובד, עובד עצמאי או עובד ועובד עצמאי, שיש לו גם הכנסה מהמקורות המפורטים {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה}} אשר אינה הכנסה מעבודתו כעובד ואינה הכנסה מעבודתו כעובד עצמאי (בסעיף זה – הכנסה אחרת), ישלם דמי ביטוח גם בעד הכנסתו האחרת, בשיעור החל על הכנסה אחרת של מי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, וזאת אף אם הכנסתו האחרת פחותה ממחצית סך הכנסותיו.

{{ח:סעיף|371א|תשלום דמי ביטוח בעד עובד בחופשה ללא תשלום|תיקון: תשפ״א־10}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 371|בסעיף 371(א)}} ובהוראות שנקבעו לפיו, היה עובד בחופשה ללא תשלום בהסכמת המעסיק, ומעסיקו היה חייב בתשלום דמי ביטוח בעדו בהתאם להוראות שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 371|סעיף 371(א)}}, יחושבו דמי הביטוח שמעסיקו חייב בעדו עבור התקופה שבה העובד היה בחופשה ללא תשלום לפי הכנסת העובד בחודש שקדם לחודש שבו הוצא לחופשה ללא תשלום, אם הכנסתו האמורה פחתה מההכנסה המזערית שלפי {{ח:פנימי|לוח יא פרט 1|פרט 1 של לוח י״א}}.

{{ח:סעיף|371ב||תיקון: תשפ״א־10}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|371ג||תיקון: תשפ״ד־2, תשפ״ד־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|372||תיקון: תשע״ז־6|אחר=[187]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|373|ניכוי מתשלומים אחרים|אחר=[188&lt;wbr&gt;(א)]}}
{{ח:ת}} סכום קצבת הילדים לפי {{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳}} אשר ישולם לאדם בזכות ילדו, ינוכה מתשלומים לאותו אדם בזכות אותו ילד על פי הסכם קיבוצי או חוזה.

{{ח:סעיף|373א|מועד חיוב מיוחד בדמי ביטוח|תיקון: תשס״ח־5}}
{{ח:ת}} הפיקה חברה מהחברות המנויות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 64|בסעיפים 64 עד 64א1 לפקודת מס הכנסה}}, לפי העניין, הכנסה חייבת כהגדרתה {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 1|בסעיף 1 לפקודת מס הכנסה}}, בשנת מס פלונית, יראו את ההכנסה האמורה כאילו חולקה בסוף אותה שנת מס לחברי החברה או לבעלי המניות בה, לפי העניין, והכל בהתאם לזכאותם היחסית ברווחי החברה במועד האמור.

{{ח:קטע2|פרק טז|פרק ט״ז: שונות|אחר=[פרק ט׳]}}

{{ח:סעיף|374|ביצוע אמנות|אחר=[190]}}
{{ח:תת|(א)}} נכרת הסכם, בין ממשלת ישראל לבין מדינת חוץ או רשות שאינה מדינה, הקובע יחסי גומלין בענין ענפי ביטוח לאומי שחוק זה דן בהם, או המחיל זכויות או חובות לפי חוק זה על תושבי המדינה או הרשות שעמן נכרת ההסכם, רשאי השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, להתקין תקנות לביצוע ההסכם אף בסטיה מהוראות חוק זה, ובהסכמתו של השר הממונה על ביצוע חיקוק אחר – אף בסטיה מהוראות אותו חיקוק.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביצוע האמנה בדבר ביטוח לאומי בין ממשלת ישראל לבין ממשלת הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד הצפונית)|תקנות הביטוח הלאומי (ביצוע האמנה בדבר ביטוח לאומי בין ממשלת ישראל לבין ממשלת הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד הצפונית), תשכ״ג–1963}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביצוע הסכם בין ממשלת ישראל לבין ממשלת הולנד)|תקנות הביטוח הלאומי (ביצוע הסכם בין ממשלת ישראל לבין ממשלת הולנד), תשכ״ה–1965}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביצוע ההסכם בדבר ביטוח סוציאלי בין ממשלת ישראל לבין ממשלת הרפובליקה האיטלקית)|תקנות הביטוח הלאומי (ביצוע ההסכם בדבר ביטוח סוציאלי בין ממשלת ישראל לבין ממשלת הרפובליקה האיטלקית), התשנ״א–1991}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} אמנה רב־צדדית הנוגעת לביטוח לאומי שמדינת ישראל הצטרפה אליה יראו כהסכם בין המדינה לבין כל אחת מהמדינות החברות לאותה אמנה, ובלבד שאותה מדינה אינה מפלה לרעה אזרחים ישראליים בענפי ביטוח שחוק זה דן בהם.

{{ח:סעיף|375|הדדיות בביטוח אזרחי חוץ|אחר=[191]}}
{{ח:ת}} השר רשאי לקבוע הוראות מיוחדות בדבר ביטוחו של אזרח מדינה שחוקיה מפלים לרעה אזרחים ישראליים בענפי ביטוח שחוק זה דן בהם.

{{ח:סעיף|376|הוראות מיוחדות לשעת חירום|תיקון: תשפ״ו־8|אחר=[191א]}}
{{ח:ת}} הורה שר הבטחון לפי {{ח:פנימי|סעיף 278|סעיף 278}} כי שירות מילואים יהיה שירות חירום, רשאים השר ושר האוצר, בנסיבות מיוחדות, לקבוע באישור ועדת העבודה והרווחה, לגבי תקופת אותו שירות, הוראות בדבר שיפוי מלא או חלקי של מעביד על תשלומים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 283|בסעיף 283}} ועל תשלום דמי ביטוח בעד עובדיו; בתקנות לפי סעיף זה ייקבעו המקורות למימון השיפוי ושיעורו, ומותר לקבוע בהן כי השיפוי יחול לגבי חלק מהתקופה, סוגי המעבידים שיהיו זכאים לשיפוי ותנאים למתן השיפוי.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום פרסומו של חוק התקציב לשנת הכספים 2026):}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 283|סעיף 283(ב)}}, הורה שר הבטחון לפי {{ח:פנימי|סעיף 278|סעיף 278}} כי שירות מילואים יהיה שירות חירום, רשאים השר ושר האוצר, בנסיבות מיוחדות, לקבוע באישור ועדת העבודה והרווחה, לגבי תקופת אותו שירות, הוראות בדבר שיפוי מלא או חלקי של מעביד על תשלומים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 283|בסעיף 283(א)}} ועל תשלום דמי ביטוח בעד עובדיו; בתקנות לפי סעיף זה ייקבעו המקורות למימון השיפוי ושיעורו, ומותר לקבוע בהן כי השיפוי יחול לגבי חלק מהתקופה, סוגי המעבידים שיהיו זכאים לשיפוי ותנאים למתן השיפוי.

{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (שיפוי מעסיקים לגבי תקופת שירות מילואים שהוא שירות חירום) (הוראת שעה – חרבות ברזל)|תקנות הביטוח הלאומי (שיפוי מעסיקים לגבי תקופת שירות מילואים שהוא שירות חירום) (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ״ד–2024}}.}}

{{ח:סעיף|377|ביטוח חיילים|אחר=[192]}}
{{ח:ת}} השר רשאי לקבוע הוראות מיוחדות בדבר ביטוחם של אנשים המשרתים בצבא הגנה לישראל, להוציא אנשים בשירות מילואים, ושל התלויים בהם.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (דמי ביטוח בעד חייל בשירות קבע)|תקנות הביטוח הלאומי (דמי ביטוח בעד חייל בשירות קבע), תשכ״ה–1965}}.}}

{{ח:סעיף|377א|הודעה לחייל משוחרר|תיקון: תשע״ג}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק קליטת חיילים משוחררים“ – {{ח:חיצוני|חוק קליטת חיילים משוחררים|חוק קליטת חיילים משוחררים, התשנ״ד–1994}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חייל משוחרר“ – מי שסיים את שירותו הסדיר אף אם שוחרר לפני תום התקופה שהוא חייב בה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שירות סדיר“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק קליטת חיילים משוחררים|בחוק קליטת חיילים משוחררים}}.
{{ח:תת|(ב)}} המוסד יודיע לחייל משוחרר, בסמוך למועד שחרורו הצפוי, על הזכויות שיהיה זכאי להן ועל החובות שיחולו עליו, לפי חוק זה, עם שחרורו משירות סדיר; אגף כוח אדם בצבא הגנה לישראל או המשרד הממונה על שטח הפעולה ”השירות האזרחי–לאומי“, לפי העניין, ימסרו למוסד הודעה על תום תקופת השירות הסדיר של חייל משוחרר.
{{ח:תת|(ג)}} השר, בהסכמת שר הביטחון או השר הממונה על המשרד כאמור בסעיף קטן (ב), לפי העניין, ובאישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע הוראות לביצוע סעיף זה.

{{ח:סעיף|378|סוגים מיוחדים של מבוטחים|תיקון: תשנ״ח, תשנ״ט־6, תשס״ג־5, תשס״ו־3|אחר=[192א]}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אזור“ – יהודה והשומרון וחבל עזה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ההסכם“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק יישום הסכם הביניים בדבר הגדה המערבית ורצועת עזה (סמכויות שיפוט והוראות אחרות) (תיקוני חקיקה)#סעיף 1|בסעיף 1 לחוק יישום הסכם הביניים בדבר הגדה המערבית ורצועת עזה (סמכויות שיפוט והוראות אחרות) (תיקוני חקיקה), התשנ״ו–1996}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”היישובים“ – כהגדרתם בסעיף XII להסכם;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”האתרים הצבאיים“ – כמשמעותם בהסכם, לרבות אזור המיתקנים הצבאיים כמשמעותו בסעיף XVII להסכם;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תושב ישראל באזור“ – מי שאילו מקום מגוריו היה בישראל היה בגדר תושב ישראל והוא אזרח ישראלי, מי שזכאי לעלות לישראל לפי {{ח:חיצוני|חוק השבות|חוק השבות}}, או מי שבידו אשרה ורישיון לישיבת קבע או אשרה ורישיון לישיבת ארעי מסוג א/5, לפי {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל|חוק הכניסה לישראל}}, שניתן לו סל קליטה מהמשרד לקליטת העליה, והכל אם מתקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} הוא מתגורר ביישובים או באתרים הצבאיים;
{{ח:תתתת|(2)}} הוא מתגורר באזור ומועסק בישראל;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יום התחילה“ – י״ח בטבת התשנ״ה (21 בדצמבר 1994).
{{ח:תת|(ב)}} השר, לאחר התייעצות עם המועצה ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע זכויות וחובות לפי חוק זה, כולן או מקצתן, בשטח שיקבע, לגבי אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מי שאינו תושב ישראל;
{{ח:תתת|(2)}} תושב ישראל באזור;
{{ח:תתת|(3)}} תושב ישראל המועסק מחוץ לישראל;
{{ח:תתת|(4)}} תושב ישראל הגר מחוץ לישראל;
{{ח:תתת|(5)}} תושב ישראל ותושב ישראל באזור המעסיק עובדים מחוץ לישראל;
{{ח:תתת|(6)}} מעביד שהוא חבר־בני־אדם הרשום בישראל או חבר־בני־אדם אשר 50% או יותר מהבעלות בו הם בבעלות ישירה או עקיפה של תושב ישראל או של תושב ישראל באזור;
{{ח:תתת|(7)}} תושב ישראל שהוא עובד עצמאי העוסק במשלח יד באזור;
{{ח:תתת|(8)}} תושב ישראל שהכנסתו נצמחה, הופקה או נתקבלה באזור.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (תחולה לגבי סוגי עובדים שאינם תושבי ישראל)|תקנות הביטוח הלאומי (תחולה לגבי סוגי עובדים שאינם תושבי ישראל), תשל״ב–1972}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מתנדבים באזור מוחזק)|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מתנדבים באזור מוחזק), תשל״ד–1974}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (זכויות וחובות לפי חוק הביטוח הלאומי לשאינם תושבי ישראל)|תקנות הביטוח הלאומי (זכויות וחובות לפי חוק הביטוח הלאומי לשאינם תושבי ישראל), התשמ״ז–1987}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (תחולה לגבי סוגים מיוחדים של מבוטחים)|תקנות הביטוח הלאומי (תחולה לגבי סוגים מיוחדים של מבוטחים), התשמ״ז–1987}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (תשלומים לתושבי ירושלים שהעתיקו את מקום מגוריהם ליהודה, שומרון וחבל עזה)|תקנות הביטוח הלאומי (תשלומים לתושבי ירושלים שהעתיקו את מקום מגוריהם ליהודה, שומרון וחבל עזה), התשנ״ג–1993}}.}}
{{ח:תת|(ג)}} תקנות שהותקנו לפני יום התחילה, לפי סעיף 192א לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ״ח–1968, כנוסחו לפני יום התחילה –
{{ח:תתת|(1)}} לענין מי שאינו תושב ישראל באזור – בטלות, למעט תקנות שהותקנו לענין {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}}, ואולם לא יראו כתאונת עבודה תאונה שאירעה לאחר יום התחילה בדרך לעבודה וממנה, אם אירעה מחוץ לישראל;
{{ח:תתת|(2)}} ימשיכו לעמוד בתוקפן לגבי המנויים בפסקאות (2) עד (8) בסעיף קטן (ב).

{{ח:סעיף|378א|ביטוח עובד זר המועסק באזור|תיקון: תשס״ה־5}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרקים ג׳}}, {{ח:פנימי|פרק ה|ה׳}} {{ח:פנימי|פרק ח|ו־ח׳}} יחולו על עובד זר המועסק ביישובים או באתרים הצבאיים, (בסעיף זה – עובד זר באזור) בידי מעסיק שהוא תושב ישראל או תושב ישראל באזור.
{{ח:תת|(ב)}} בעד עובד זר באזור ישתלמו דמי ביטוח לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 335|סעיפים קטנים (א), (ג) ו־(ו) של סעיף 335}} והוראות {{ח:פנימי|סעיף 340|סעיף 340(ג)}}.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א) –
{{ח:תתת|(1)}} עובדת זרה באזור או אשת עובד זר באזור לא תהיה מבוטחת לפי סעיף קטן זה למענק אשפוז, למענק לידה ולקצבת לידה אם אינה מתגוררת באחד מהיישובים או האתרים הצבאיים כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 80|סעיף 80(1)}} לא יחולו אלא אם העובד הזר מתגורר בישראל או באחד מהיישובים או האתרים הצבאיים ומתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} תאונת העבודה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 80|בסעיף 80(1)}} אירעה בתוך אחד היישובים או האתרים הצבאיים;
{{ח:תתתת|(ב)}} תאונת העבודה כאמור אירעה מחוץ ליישובים או לאתרים הצבאיים ובתנאי שהיא אירעה באזור כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון וחבל עזה – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית)#סעיף 1|בסעיף 1 לתוספת לחוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון וחבל עזה – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ״ח–1967}}; אירעה התאונה אגב השימוש ברכב מנועי – הרכב המנועי היה בבעלות תושב ישראל, תושב ישראל באזור או תאגיד הרשום בישראל והיה נהוג בידי תושב ישראל או תושב ישראל באזור.
{{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עובד זר“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק עובדים זרים#סעיף 1|בסעיף 1 לחוק עובדים זרים, התשנ״א–1991}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רכב מנועי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|בפקודת התעבורה [נוסח חדש]}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יישובים“, ”אתרים צבאיים“ ו־”תושב ישראל באזור“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 378|בסעיף 378}}.

{{ח:סעיף|379|רישום|אחר=[193]}}
{{ח:ת}} השר רשאי לקבוע הוראות בדבר רישום המבוטחים והמעבידים במוסד ובדבר שינוי בפרטי הרישום.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (רישום)|תקנות הביטוח הלאומי (רישום), תשכ״ג–1963}}.}}

{{ח:סעיף|380|מבוטח שלא נרשם|אחר=[194]}}
{{ח:תת|(א)}} לא נרשם מבוטח על פי ההוראות בדבר רישום החלות עליו, לא תיחשב לגביו כל תקופת אכשרה לענין {{ח:פנימי|סעיף 246|סעיפים 246}} {{ח:פנימי|סעיף 253|ו־253}}, אלא מיום שנרשם.
{{ח:תת|(ב)}} סעיף זה לא יחול אם הוכיח המבוטח כי אי־הרישום נגרם על ידי מעשה שלא היה תלוי ברצונו של החייב ברישום.

{{ח:סעיף|381|עיגול סכומים|אחר=[195]}}
{{ח:ת}} השר יקבע את שיטות העיגול של הסכומים שהמוסד מחשב, גובה או משלם לפי חוק זה, וכן לפי כל דין אחר, אם אין בו הוראה אחרת לאותו ענין; נקבע כי סכום כאמור יחולק, יהיה השר רשאי לקבוע גם את שיטות העיגול של המנה המתקבלת לאחר החלוקה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (כללים לעיגול סכומים)|תקנות הביטוח הלאומי (כללים לעיגול סכומים), התשמ״ו–1985}}.}}

{{ח:סעיף|382|זקיפת תשלומים בחיובים אחדים|אחר=[195א]}}
{{ח:תת|(א)}} סכום שגבה המוסד מן החייב לחיובים אחדים, בין לפי חוק זה ובין לפי כל דין אחר, ייזקף חלק יחסי ממנו לחשבונו של כל חיוב כיחס חלקו של אותו חיוב לסך החיובים; הוראה זו לא תחול על סכומים שהמוסד גובה לפי {{ח:פנימי|סעיף 192|סעיפים 192}}, {{ח:פנימי|סעיף 328|328}}, {{ח:פנימי|סעיף 329|329}}, {{ח:פנימי|סעיף 330|330}} {{ח:פנימי|סעיף 369|ו־369}}.
{{ח:תת|(ב)}} הזקיפה בחשבונו של כל חיוב תיעשה לפי הסדר האמור {{ח:פנימי|סעיף 354|בסעיף 354}}.

{{ח:סעיף|383|פיקוח|אחר=[196]}}
{{ח:תת|(א)}} מי שהסמיכו לכך המוסד רשאי להיכנס, בכל עת סבירה, לכל מקום שיש לו יסוד להניח שעובד בו אדם כעובד עצמאי או שמועבד בו עובד, או לשם חקירה בקשר לתביעה או לתשלום גמלה, ובלבד שלא יהא רשאי להיכנס בכוח למקום מגורים לשם חקירה כאמור אלא על פי צו מאת שופט בית משפט השלום.
{{ח:תת|(ב)}} מי שהוסמך כאמור בסעיף קטן (א) רשאי לדרוש כי יוצג בפניו כל פנקס או מסמך אחר בדבר האנשים העובדים באותו מקום, הן כעובדים והן כעובדים עצמאיים, לחקור כל אדם בכל ענין הנוגע לחוק זה, ובלבד שלא יידרש אדם לתת תשובה או עדות העלולות להפלילו.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף זה אינן באות לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 146|סעיף 146}}.

{{ח:סעיף|383א|חובת עדכון פרטים|תיקון: תשע״א}}
{{ח:ת}} זכאי לגמלה יודיע למוסד בכתב על כל שינוי שחל במצבו המשפחתי, בהכנסותיו או בעניין אחר, שלגביהם מסר בעבר מידע למוסד או בעניין שלגביו הודיע לו המוסד כי הוא דרוש לצורך קבלת גמלה, בתוך שישים ימים ממועד השינוי, והכל אם השינוי עשוי להשפיע על זכאותו לגמלה או על שיעורה; מונה לזכאי מקבל גמלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 304|סעיף 304}}, יודיע מקבל הגמלה על כל שינוי כאמור בסעיף זה שחל במצבו של הזכאי לגמלה.

{{ח:סעיף|384|סמכות לדרוש ידיעות רשמיות|תיקון: תשס״ד־2|אחר=[196א]}}
{{ח:תת|(א)}} על אף הוראות כל דין אחר, רשאי עובד המוסד שהמינהלה הסמיכה אותו לכך לדרוש מכל עובד של גוף ציבורי שיספק כל פרט הנדרש לענין חוק זה והוא בידיעתו או ברשותו של אותו עובד, אך אין לחייב מכוח סעיף זה עובד כאמור לגלות פרטים שעליהם הוא חייב בשמירת סודיות לפי {{ח:חיצוני|פקודת הסטטיסטיקה|פקודת הסטטיסטיקה [נוסח חדש], התשל״ב–1972}}, לפי {{ח:חיצוני|חוק הדואר|חוק הדואר, התשמ״ו–1986}}, או לפי {{ח:חיצוני|חוק בנק ישראל|חוק בנק ישראל, התשי״ד–1954}}.
{{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף זה, ”גוף ציבורי“ – המדינה, רשות מקומית, חברה שהממשלה משתתפת בהנהלתה וכל גוף אחר העומד לביקורתו של מבקר המדינה, וכן קופת גמל כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 180|בסעיף 180}} וקרן חופשה לפי {{ח:חיצוני|חוק חופשה שנתית|חוק חופשה שנתית}}.

{{ח:סעיף|384א|קבלת מידע מרשות המסים בישראל|תיקון: תשס״ג־6, תשס״ט־4, תשע״ז־5}}
{{ח:תת|(א)}} בלי לפגוע בהוראות {{ח:פנימי|סעיף 384|סעיף 384}} ועל אף האמור בכל דין, רשאי עובד המוסד שהמינהלה הסמיכה לכך, לקבל מאת מנהל רשות המסים בישראל או מי שהוא הסמיך לעניין זה, מידע כאמור {{ח:פנימי|לוח יז|בלוח י״ז}} ובהתאם לסוג המידע המפורט {{ח:פנימי|לוח יז|בטור ג׳ באותו לוח}}, לצורך קביעת זכאותו של אדם לגמלה מהגמלאות המפורטות {{ח:פנימי|לוח יז|בטור א׳ בלוח האמור}}, וכן מידע כמפורט בפסקאות (1) עד (3), לצורך קביעת חיובו של אדם בדמי ביטוח:
{{ח:תתת|(1)}} הכנסותיו של נישום כפי שדווחו לרשות המסים בישראל על ידו או על ידי מעסיקו, לפי העניין, למעט הכנסה מרווחי הון כמשמעותם {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 88|בסעיף 88 לפקודת מס הכנסה}};
{{ח:תתת|(2)}} מידע בדבר החזקת מניות בחברת בית ובחברה משפחתית; לעניין זה, ”חברת בית“ ו”חברה משפחתית“ – כמשמעותן {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 64|בסעיפים 64}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 64א|ו־64א לפקודת מס הכנסה}};
{{ח:תתת|(3)}} מידע בדבר שומות ניכויים שנערכו למעסיק בידי רשות המסים בישראל.
{{ח:תת|(א1)}} המוסד יבקש מידע כאמור בסעיף קטן (א) או (ד), רק אם נדרש לצורך התכליות האמורות באותו סעיף קטן, ובמידה שנדרש.
{{ח:תת|(ב)}} שר הרווחה, בהסכמה עם שר המשפטים ושר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע מידע נוסף שעובד המוסד, שהמינהלה הסמיכה לכך, יהא רשאי לקבל; מידע שנקבע לפי הוראות סעיף קטן זה, יימסר רק אם הוא נדרש ובמידה שנדרש, לצורך קביעת חיובו של אדם בדמי ביטוח או לצורך קביעת זכאותו של אדם לגמלה שמשלם המוסד לפי כל דין, ושהזכאות לה, שיעורה או אופן חישובה תלויים בהכנסת המבוטח.
{{ח:תת|(ג)}} מידע כאמור בסעיף קטן (א) ו־(ד) ומידע שנקבע לפי הוראות סעיף קטן (ב), יימסר למוסד כמסר אלקטרוני, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק חתימה אלקטרונית|בחוק חתימה אלקטרונית, התשס״א–2001}}, ואולם רשאי מנהל רשות המסים בישראל להורות כי פרטי מידע מסוימים יימסרו למוסד בדרך אחרת, אם מצא כי קיימת מניעה להעבירם כמסר אלקטרוני כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} בלי לפגוע בהוראות {{ח:פנימי|סעיף 384|סעיף 384}} ועל אף האמור בכל דין, רשות המסים בישראל תעביר לעובד המוסד שהמינהלה הסמיכה לכך, מידע כמפורט להלן, לצורך קביעת חיובו של אדם בדמי ביטוח או לצורך קביעת זכאותו של אדם לגמלה שמשלם המוסד, שהזכאות לה, שיעורה או אופן חישובה תלויים בהכנסתו:
{{ח:תתת|(1)}} הכנסותיו של חבר קיבוץ מתחדש כפי שדווחו לרשות המסים בישראל על ידו או על ידי מעסיקו, לרבות על ידי הקיבוץ המתחדש, לפי העניין;
{{ח:תתת|(2)}} מידע בדבר שומות שנערכו לקיבוץ המתחדש בידי רשות המסים בישראל.

{{ח:סעיף|384ב||תיקון: תשס״ט־3, תשע״ג־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|385|חישובי מועדים|אחר=[197]}}
{{ח:תת|(א)}} לא הוכח יום לידתו של אדם, חזקה עליו, לענין חוק זה, שנולד בחמישה עשר לחודש לידתו, ואם לא הוכח החודש – חזקה כאמור שנולד באחד באפריל של שנת לידתו.
{{ח:תת|(ב)}} לא נקבע גילו של אדם אך נקבע לו מתח גילים, יהיה גילו, לענין חוק זה, הגיל שבתחום אותו מתח שהמבוטח או הזכאי לגמלה, לפי הענין, הצהיר עליו כעל גילו.

{{ח:סעיף|386|ייצוג בפני המוסד|תיקון: תשע״ו־11|אחר=[198]}}
{{ח:ת}} לא ייוצג אדם בפני המוסד אלא על ידי עורך דין, רואה חשבון, יועץ מס מייצג, ידיד קרוב, נציג ארגון עובדים או מעבידים, נציג ארגון של ישובים חקלאיים או אדם אחר שנתקיימו בו התנאים שנקבעו לכך.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ייצוג בפני המוסד)|תקנות הביטוח הלאומי (ייצוג בפני המוסד), תש״ל–1970}}.}}

{{ח:סעיף|386א|הקצאת שוטרים בתשלום|תיקון: תשע״ו־20}}
{{ח:ת}} בלי לגרוע מהאמור {{ח:חיצוני|חוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים והוראות שונות)#סעיף 102ז|בסעיף 102ז לחוק המשטרה, התשס״ו–2006}} (בסעיף זה – חוק המשטרה), קצין מוסמך, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים והוראות שונות)#סעיף 102א|בסעיף 102א לחוק האמור}}, רשאי להקצות שוטרים בתשלום גם לשם שמירה על הסדר הציבורי ועל שלום הציבור בסניפים של המוסד ולעניין זה יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים והוראות שונות)#סעיף 102ו|סעיף 102ו לחוק המשטרה}}.

{{ח:קטע2|פרק יז|פרק י״ז: הענקות|אחר=[פרק ט׳1]}}

{{ח:סעיף|387|מתן הענקה|אחר=[198אא]}}
{{ח:ת}} המוסד רשאי, לפי שיקול דעתו מטעמי צדק, לתת הענקות לאדם בכסף ובעין על פי מבחנים וכללים ובשיעורים שנקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה, כשתביעתו של האדם לגמלה במסגרת ענפי הביטוח אינה מזכה אותו בגלל אחת מאלה:
{{ח:תת|(1)}} אי־הזדקקות לאשפוז לפי {{ח:פנימי|סעיף 42|סעיף 42}};
{{ח:תת|(2)}} פיגור בתשלום דמי ביטוח לפי {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיפים 50}} {{ח:פנימי|סעיף 366|או 366}};
{{ח:תת|(3)}} אי־מילוי חובת רישום לפי {{ח:פנימי|סעיף 77|סעיף 77}};
{{ח:תת|(4)}} אי־השלמת תקופת אכשרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 246|סעיפים 246}} {{ח:פנימי|סעיף 253|או 253}}.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (הענקות מטעמי צדק)|תקנות הביטוח הלאומי (הענקות מטעמי צדק), תשל״ה–1975}}.}}

{{ח:סעיף|388|מימון|אחר=[198ב]}}
{{ח:ת}} ההענקות לפי {{ח:פנימי|סעיף 387|סעיף 387}} ימומנו מחשבון נפרד שייווצר על ידי הפרשה שנתית של 1‰ מתקבולי המוסד וממקורות אחרים שהסכימו עליהם המוסד והממשלה (להלן – שיעור ההפרשה).

{{ח:סעיף|389|שינוי שיעור ההפרשה|אחר=[198ג]}}
{{ח:ת}} השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לשנות בצו את שיעור ההפרשה.

{{ח:סעיף|390|התחשבות בתקנות בשיעור ההפרשה|אחר=[198ד]}}
{{ח:ת}} השר, בהתקינו תקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 387|סעיף 387}}, יביא בחשבון את מקורות המימון לתשלום ההענקות, לאחר שהמוסד ימציא לו הערכה של שיעורי ההפרשה; המוסד ימציא את ההערכה כאמור לקראת יום 1 באפריל בכל שנה.

{{ח:קטע2|פרק יח|פרק י״ח: בית הדין לעבודה|אחר=[פרק י״א]}}

{{ח:סעיף|391|סמכות בית דין אזורי|תיקון: תשנ״ז, תשנ״ז־3, תשע״ה־2, תשע״ז־6|אחר=[230]}}
{{ח:תת|(א)}} לבית דין אזורי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק בית הדין לעבודה|בחוק בית הדין לעבודה}}, תהיה סמכות ייחודית לדון ולפסוק בכל תובענה למעט בתובענה לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳}} –
{{ח:תתת|(1)}} של הזכאי לגמלה, או של האדם אשר לידיו ניתנה הגמלה, הטוענים שקופחו בזכותם או שלא הוחלט תוך הזמן הקבוע בתקנות בתביעה שהגישו בהתאם {{ח:פנימי|פרק יד סימן א|לסימן א׳ של פרק י״ד}};
{{ח:תתת|(2)|(א)}} של המוסד נגד מבוטח, נגד מי שהיה מבוטח, או נגד כל אדם שנתבע לשלם דמי ביטוח;
{{ח:תתתת|(ב)}} של המוסד נגד התובע גמלה או מי שקיבל גמלה או תשלום אחר, לרבות גמלה או תשלום אחר ששולמו בטעות או שלא כדין;
{{ח:תתת|(3)}} של מבוטח או של מי שהיה מבוטח, של הנתבע לשלם דמי ביטוח או של הטוען שהוא מבוטח, נגד המוסד בכל ענין הנוגע לביטוח לפי חוק זה;
{{ח:תתת|(4)}} של מבוטח נגד מעביד לתשלום תמורת דמי פגיעה וכן של המוסד ושל מעביד בכל ענין הנובע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 94|סעיף 94}};
{{ח:תתת|(5)}} שבין המוסד ובין שירות רפואי מוסמך בכל ענין הנובע מההסכם ביניהם או מתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 91|סעיף 91}};
{{ח:תתת|(6)}} של אדם הטוען שלא שולמו דמי קבורה ונגרמה לו הוצאה כספית בשל כך;
{{ח:תתת|(7)}} של אדם הרואה עצמו נפגע עקב החלטת המוסד לפי {{ח:פנימי|סעיף 304|סעיף 304}};
{{ח:תתת|(8)}} של אדם לעניין גביית תשלום בעד טיפול בתביעה לפי {{ח:פנימי|פרק יד סימן ב1|סימן ב׳1 לפרק י״ד}};
{{ח:תתת|(9)}} של אדם הרואה את עצמו נפגע עקב החלטה של פקיד גבייה ראשי לפי {{ח:פנימי|סעיף 369|סעיף 369}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא תהיה לבית הדין סמכות לקבוע את גילו של אדם אלא לצורך {{ח:פנימי|סעיף 385|סעיף 385}} בתחום מתח גילים שנקבע לפי {{ח:חיצוני|חוק קביעת גיל|חוק קביעת גיל, התשכ״ד–1963}}.

{{ח:סעיף|392|בעלי הדין|תיקון: תשס״ט־3|אחר=[231]}}
{{ח:תת|(א)}} בעלי הדין לפני בית הדין לעבודה יכולים להיות –
{{ח:תתת|(1)}} הזכאי לגמלה או האדם אשר לידיו ניתנת הגמלה;
{{ח:תתת|(2)}} המוסד;
{{ח:תתת|(3)}} מבוטח, מי שהיה מבוטח, האדם הנתבע לשלם דמי ביטוח, או הטוען שהוא מבוטח;
{{ח:תתת|(4)}} מעביד;
{{ח:תתת|(5)}} שירות רפואי מוסמך;
{{ח:תתת|(6)}} אדם כאמור {{ח:פנימי|סעיף 391|בסעיף 391(א)(6) או (7)}};
{{ח:תתת|(7)}} שירות התעסוקה.
{{ח:תת|(ב)}} כל נתבע בדין רשאי לבקש שיצרפו כבעל דין כל אדם הנמנה עם המפורטים בסעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), בעלי הדין בערעור לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 68|סעיף 68(י)}} יהיו הורה הילד או מי שמקבל קצבת ילדים בעדו והמדינה.

{{ח:סעיף|393|תובענה של מעביד בהעדר תובענה של עובד|אחר=[231א]}}
{{ח:ת}} עובד או התלויים בו, שהמוסד דחה את תביעתם לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}} ולא הגישו תובענה לבית הדין לעבודה תוך המועד שנקבע בתקנות, הזכות בידי המעביד להגיש לבית הדין לעבודה, בשמם, תובענה נגד המוסד תוך תקופה שקבע שר המשפטים בהתייעצות עם השר.

{{ח:סעיף|394|מניעת טיעון|אחר=[231ב]}}
{{ח:ת}} לא תישמע בכל בית משפט או בית דין טענה הסותרת פסק דין סופי של בית הדין לעבודה בשאלה אם מגיעה גמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}} או לא.

{{ח:סעיף|395|השתתפות בתקציב בית הדין לעבודה|אחר=[232]}}
{{ח:ת}} המוסד לביטוח לאומי ישתתף בתקציב בית הדין לעבודה על ידי ניכוי מהקצבת האוצר האמורה {{ח:פנימי|סעיף 32|בסעיף 32}} בשיעור שיקבעו שרי האוצר והמשפטים והשר, לאחר התייעצות עם המוסד.

{{ח:סעיף|396|קביעת מועדים|אחר=[233]}}
{{ח:ת}} שר המשפטים, בהתייעצות עם השר, רשאי לקבוע הוראות בדבר מועדים להגשת תובענות וערעורים לענין חוק זה לפני בית הדין לעבודה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (מועדים להגשת תובענות)|תקנות הביטוח הלאומי (מועדים להגשת תובענות), תש״ל–1969}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (מועד להגשת ערעור על החלטות מסוימות)|תקנות הביטוח הלאומי (מועד להגשת ערעור על החלטות מסוימות), התשל״ז–1977}}.}}

{{ח:סעיף|397|סיוע משפטי|תיקון: תשע״ה־2, תשע״ז־6|אחר=[234]}}
{{ח:תת|(א)}} השר, בהסכמת שר המשפטים, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, יתקין תקנות בדבר מתן סיוע משפטי לכל מבקש, שאינו חבר־בני־אדם, בהליכים בבית הדין לעבודה שהמוסד הוא צד בהם, בענינים הנובעים מחוק זה או מכל חיקוק אחר שהמוסד משלם תשלומים על פיו, למעט הליכים שענינם תביעה לתשלום דמי ביטוח או תביעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 369|סעיף 369}}.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (סיוע משפטי)|תקנות הביטוח הלאומי (סיוע משפטי), תשל״ח–1978}}.}}
{{ח:תת|(א1)}} הוראות לפי סעיף קטן (א) בדבר מתן סיוע משפטי לכל מבקש שאינו חבר בני אדם, יחולו גם על סיוע משפטי לתובע גמלה כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 315א|בסעיף 315א}} בעניין תובענה או הליך הוצאה לפועל שהוגשו נגדו לתשלום שאינו בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק יד סימן ב1|סימן ב׳1 לפרק י״ד}}, בעד טיפול בתביעה לגמלה כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} הסיוע המשפטי לפי סעיף זה יינתן באמצעות לשכות הסיוע המשפטי הפועלות לפי {{ח:חיצוני|חוק הסיוע המשפטי|חוק הסיוע המשפטי, התשל״ב–1972}}, ולפי הוראותיו, הכל בשינויים שנקבעו בתקנות לפי סעיף קטן (א), ובלבד שההגבלות בדבר יכולתו של המבקש לשאת בהוצאות השירות המשפטי כאמור {{ח:חיצוני|חוק הסיוע המשפטי#סעיף 2|בסעיפים 2}} {{ח:חיצוני|חוק הסיוע המשפטי#סעיף 3|ו־3 לחוק האמור}} לא יחולו.
{{ח:תת|(ג)}} המוסד ישא בכל ההוצאות הקשורות במתן סיוע משפטי לפי סעיף זה, לפי הסדר בינו לבין המדינה.
{{ח:תת|(ד)}} בהחלטות המוסד הניתנות לערעור לפני בית הדין לעבודה או שניתן להגיש בשלן תובענה לבית הדין לעבודה יצוין, בלשון פשוטה, מידע בדבר הזכאות לסיוע משפטי לפי סעיף זה לכל מבקש שאינו חבר בני אדם, בלא הגבלות בדבר יכולת לשאת בהוצאות השירות המשפטי.

{{ח:קטע2|פרק יט|פרק י״ט: עונשין וביצוע|אחר=[פרק י״ב]}}

{{ח:סעיף|398|עונשין|תיקון: תשע״א, תשע״ו־6, תשפ״א־3|אחר=[239]}}
{{ח:תת|(א)}} מי שעשה אחת מאלה, דינו – מאסר שנה אחת:
{{ח:תתת|(1)}} גרם במרמה או על ידי העלמת עובדה למתן גמלה לפי חוק זה או להגדלתה, בין שהגמלה הגיעה לידיו ובין שהגיעה לידי זולתו;
{{ח:תתת|(2)}} מסר הצהרה כוזבת בקשר לדמי ביטוח או העלים עובדה שיש לה חשיבות לענין זה;
{{ח:תתת|(3)}} קשר קשר עם אדם אחר כדי להביא להקטנת דמי ביטוח או להגדלת גמלה.
{{ח:תת|(א1)}} תובע שמסר הצהרה כוזבת לגבי מידע הדרוש למוסד, לצורך קביעת זכאותו לגמלה, שיעורה או עדכונה או שהעלים מידע כאמור, דינו – קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין}}.
{{ח:תת|(א2)|(1)}} קיבל זכאי לגמלה או מקבל גמלה (בסעיף קטן זה – זכאי לגמלה), הודעה מהמוסד בדואר רשום בדבר הפרטים האמורים {{ח:פנימי|לוח יח|בלוח י״ח}} והמשפיעים על הזכאות לגמלה או על שיעורה, שעליהם הוא נדרש לדווח, וחל שינוי באחד או יותר מהפרטים האמורים בתקופה של ארבע שנים ממועד משלוח ההודעה, והזכאי לגמלה לא דיווח בכתב למוסד על השינוי בתוך שישים ימים ממועד השינוי, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 383א|סעיף 383א}}, דינו – קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין}}.
{{ח:תתת|(2)}} ההודעה כאמור בפסקה (1) תכלול אזהרה בנוסח האמור {{ח:פנימי|לוח יח חלק ג|בחלק ג׳ שבלוח י״ח}}, ותהיה בשפות עברית, ערבית, רוסית ואמהרית; ערכם של השיעורים מהסכום הבסיסי כאמור {{ח:פנימי|לוח יח|בלוח י״ח}} המצוינים בהודעה, יוצג גם בשקלים חדשים; להודעה יצורף טופס לעדכון הפרטים בשפה העברית.
{{ח:תתת|(3)}} נשלחה לזכאי לגמלה הודעה לפי סעיף קטן זה בדואר רשום לכתובת שעליה הודיע למוסד לאחרונה ולכתובתו המופיעה במרשם האוכלוסין, יראו אותה כאילו הומצאה כדין גם בלא חתימה על אישור המסירה בתום 15 ימים מיום שנשלחה, זולת אם הוכיח הנמען שלא קיבל את ההודעה מסיבות שאינן תלויות בו ולא עקב הימנעותו מלקבלן.
{{ח:תתת|(4)}} הוכיח זכאי לגמלה כי לא קיבל את ההודעה בדואר רשום מסיבות שאינן תלויות בו ולא עקב הימנעותו מלקבלן, יחולו לגביו הוראות פסקה (1), ובלבד שקיבל את ההודעה כאמור מידי פקיד תביעות.
{{ח:תתת|(5)}} הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על מי שנקבעה לגביו נכות רפואית לפי {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)#תוספת חלק א פרט 33|פרט 33}}, {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)#תוספת חלק א פרט 34|34}} {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)#תוספת חלק א פרט 91|או 91 שברשימת הליקויים}}, כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 208|בסעיף 208}}, ועל מי שנקבע לגביו כי הוא זקוק להשגחה מתמדת, כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 224|בסעיף 224(א)(2)}}.
{{ח:תת|(ב)}} מי שלא מילא חובה המוטלת עליו בחוק זה או על פיו, דינו – קנס בשל כל אדם שלגביו נעברה העבירה; לענין זה, ”חובה“ – למעט חובת תשלום למוסד.
{{ח:תת|(ג)}} מי שלא שילם דמי ביטוח בעד עובדו כאמור בחוק זה, דינו – מאסר שנה או קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}, ואם הוא תאגיד, דינו – כפל הקנס האמור.
{{ח:תת|(ד)}} מי שלא שילם ביודעין דמי ביטוח בעד עצמו כאמור בחוק זה, דינו – קנס.
{{ח:תת|(ד1)}} מי שלא הגיש דין וחשבון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 355|בפסקה (1) או (1א)(א) שבסעיף 355(א1)}} בתוך 60 ימים מהמועדים הנקובים בו, דינו – קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין}}.
{{ח:תת|(ה)}} נעברה עבירה לפי סעיף זה בידי חבר־בני־אדם מואגד או בלתי מואגד, יאשם בה גם כל אדם אשר בשעת ביצוע העבירה היה בו חבר מינהלה, מנהל, שותף, למעט שותף מוגבל, או עובד האחראי למעשה נושא העבירה, אלא אם כן הוכיח שניים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} שהעבירה נעברה שלא בידיעתו;
{{ח:תתת|(2)}} שהוא נקט את כל האמצעים הסבירים למנוע את ביצוע העבירה.
{{ח:תת|(ו)}} אין סעיף זה גורע מאחריותו הפלילית של אדם לפי כל חוק אחר.

{{ח:סעיף|399|בית המשפט המוסמך|אחר=[241]}}
{{ח:ת}} בית משפט שלום הוא המוסמך לדון בכל תביעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 398|סעיף 398}}.

{{ח:סעיף|400|ביצוע|אחר=[242]}}
{{ח:ת}} השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו.

{{ח:סעיף|401|העברת סמכויות|אחר=[243]}}
{{ח:ת}} השר רשאי להעביר מסמכויותיו לפי חוק זה, להוציא את הסמכות להתקין תקנות ואת הסמכויות לפי {{ח:פנימי|סעיף 20|סעיפים 20}}, {{ח:פנימי|סעיף 24|24}}, {{ח:פנימי|סעיף 25|25(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 26|ו־26}}.

{{ח:סעיף|402|תחילה|אחר=[244]}}
{{ח:ת}} תחילתו של נוסח משולב זה היא ביום ז׳ בתשרי התשנ״ו (1 באוקטובר 1995).

{{ח:סעיף|403|הוראות מעבר|תיקון: תשס״ד, תשע״ז־12|אחר=[תיקון 83, תיקון 99, תיקון 86, תיקון 91]}}
{{ח:תת|(א)}} לענין דמי לידה, יולדת שלגביה היום הקובע, כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 48|בסעיף 48}}, חל לפני יום כ״ז בחשון התשנ״ה (1 בנובמבר 1994), ייקראו לגביה –
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:פנימי|סעיף 53|סעיף 53}} –
{{ח:תתתת|(א)}} כאילו בסעיף קטן (א) במקום ”שכר העבודה הרגיל“ נאמר ”שלושה רבעים משכר העבודה הרגיל“;
{{ח:תתתת|(ב)}} כאילו סעיף קטן (ד) לא קיים;
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:פנימי|סעיף 350|סעיף 350(א)(1)}} כאילו המלים ”למעט דמי לידה המשתלמים לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}}“ לא קיימות;
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:פנימי|סעיף 351|סעיף 351(א)}} כאילו המלים ”בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 53|סעיף 53(ד)}}“ לא קיימות.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 170|הסיפה של סעיף 170(ו)}} המתחילה במלים ”ולא יפחת“ לא תחול על תביעה לדמי אבטלה שהוגשה לפני ג׳ בסיון התשנ״ה (1 ביוני 1995).
{{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 171|סעיפים 171(א)(2)}} {{ח:פנימי|סעיף 173|ו־173(א)(2)}} לא יחולו לגבי חייל ומתנדבת בשירות לאומי שסיימו את שירותם לפני ב׳ בניסן התשנ״ד (1 באפריל 1994).
{{ח:תת|(ד)}} לענין חישוב גמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}} בשל פגיעה בעבודה שאירעה לפני יום כ״ט בטבת התשנ״ה (1 בינואר 1995) יחולו הוראות סעיף 170 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ״ח–1968, והתקנות לפיו, ופרט 1 בלוח י״א, כנוסחם לפני היום האמור.
{{ח:תת|(ה)}} מי שבשנת 2004 מלאו לו 60 באישה ו־65 בגבר (להלן – גיל הזכאות הקודם), וביום שבו הגיע לגיל הזכאות הקודם נצברה לזכותו תקופת אכשרה המזכה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 246|סעיף 246}} בקצבת אזרח ותיק, יראו אותו כאילו צבר תקופת אכשרה כאמור גם ביום הגיעו לגיל הקבוע לגביו, לפי חודש לידתו, {{ח:פנימי|לוח א1 חלק א|בחלק א׳ של לוח א׳1}}.

{{ח:סעיף|404|הוראות מתמצות|אחר=[73א&lt;wbr&gt;(ב), 188&lt;wbr&gt;(ב)–&lt;wbr&gt;(ד)]}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 117|סעיף 117}} לא יחולו על מבוטח שהקצבה שלו גדלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 115|סעיף 115}}.
{{ח:תת|(ב)}} היו סכומים משתלמים לקופת תגמולים, לקרן פנסיה או לגוף כיוצא באלה, מכוח הסכם שנעשה לפני ג׳ באב התשכ״ה (1 באוגוסט 1965), והם מיועדים לביטוח תוספת משפחתית, רשאי המעביד להפחית את תשלומיו באחוזים מהכנסת העובד שלפיה נעשה התשלום כאמור, כנקוב {{ח:פנימי|לוח יב|בלוח י״ב}}.
{{ח:תת|(ג)}} היו סכומים משתלמים לקופת תגמולים או לקופת פנסיה מכוח הסכם שנעשה לפני כ״ז באדר ב׳ התשי״ד (1 באפריל 1954), רשאי המעביד להפחית את תשלומיו לקופה באחוזים מההכנסה שלפיה משתלמים דמי ביטוח בעד עובד פלוני, ורשאי העובד להפחית את תשלומיו לקופה באחוזים מההכנסה שלפיה משתלמים בעדו דמי ביטוח, הכל כנקוב {{ח:פנימי|לוח יב|בלוח י״ב}}.
{{ח:תת|(ד)}} שונה שיעור דמי הביטוח מכוח {{ח:פנימי|סעיף 337|סעיף 337(ב)}}, ישונו באותה דרך ובאופן יחסי שיעורי ההפחתה הנקובים {{ח:פנימי|לוח יב|בלוח י״ב}}.

{{ח:סעיף|405|הוראה מיוחדת לגבי תושב קבע|תיקון: תשס״ג־5}}
{{ח:ת}} על אף הוראות כל דין, ניתנו לאדם אשרה ורישיון לישיבת קבע בישראל לפי {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל|חוק הכניסה לישראל}}, לא תשולם לו גמלה לפי חוק זה בעד התקופה שקדמה ליום שבו המציא למשרד הפנים את הראיות שמכוחן ניתנו לו האשרה והרישיון האמורים, אף אם התקופה כאמור היתה לפני יום כ״ז בטבת התשס״ג (1 בינואר 2003).

{{ח:סעיף|406|הוראות מיוחדות לענין הסכמים לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}|תיקון: תשס״ד, תשס״ו־4, תשע״ז־12, תשע״ז־19, תש״ף, תשפ״א־2, תשפ״א־9, תשפ״ב־5, תשפ״ד־2, תשפ״ד־7, תשפ״ד־10, תשפ״ה, תשפ״ה־5}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור בכל הסכם שנערך לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}} עד ליום ו׳ בטבת התשס״ד (31 בדצמבר 2003) (בסעיף זה – הסכם):
{{ח:תתת|(1)}} נקבע בהסכם כי אישה זכאית לגמלה, או שחדלה להיות זכאית לגמלה, בשל הגיעה לגיל 60, יחל תשלום הגמלה או יופסק תשלום הגמלה, לפי הענין, בהגיעה לגיל הפרישה הקבוע לגביה;
{{ח:תתת|(2)}} נקבע בהסכם כי אדם זכאי לגמלה, או שחדל להיות זכאי לגמלה, בשל הגיעו לגיל 65, יחל תשלום הגמלה או יופסק תשלום הגמלה, לפי הענין, בהגיעו לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, {{ח:פנימי|לוח א1 חלק ב|בחלק ב׳ בלוח א׳1}};
{{ח:תתת|(3)}} המשך זכאות להטבות שלפי {{ח:חיצוני|הסכם בדבר גמלת הניידות|ההסכם בדבר גמלת הניידות}}, למי שהגיע לגיל זקנה כמשמעו {{ח:חיצוני|הסכם בדבר גמלת הניידות#פרק ה|בפרק ה׳ באותו הסכם}}, יחול לגבי מי שהגיע לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, {{ח:פנימי|לוח א1 חלק ב|בחלק ב׳ בלוח א׳1}};
{{ח:תתת|(4)}} לעניין {{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן גמלאות זקנה ושאירים מיוחדות|ההסכם בדבר מתן גמלאות אזרח ותיק ושאירים מיוחדות}} –
{{ח:תתתת|(א)}} הוראות {{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן גמלאות זקנה ושאירים מיוחדות|ההסכם}} המתייחסות להכנסתה של מי שמלאו לה 65, יחולו על מי שהגיעה לגיל הקבוע לגביה, בהתאם לחודש לידתה, {{ח:פנימי|לוח א1 חלק ד|בחלק ד׳ בלוח א׳1}};
{{ח:תתתת|(ב)}} הוראות {{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן גמלאות זקנה ושאירים מיוחדות|ההסכם}} המתייחסות לגבר שנעשה תושב ישראל, שלא לראשונה, לאחר הגיעו לגיל 60, יחולו על גבר שנעשה תושב ישראל, שלא לראשונה, לאחר הגיעו לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, {{ח:פנימי|לוח א1 חלק ג|בחלק ג׳ בלוח א׳1}};
{{ח:תתת|(5)}} נקבע בהסכם כי מי שעלה לישראל לפי {{ח:חיצוני|חוק השבות|חוק השבות}} זכאי לגמלה, יחולו הוראות ההסכם גם לגבי תושב ישראל שבידו אשרה ורישיון לישיבת קבע או אשרה ורישיון לישיבת ארעי מסוג א/5, לפי {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל|חוק הכניסה לישראל}}, שניתן לו סל קליטה מהמשרד לקליטת העליה.
{{ח:תת|(ב)}} מענקים שישולמו לפי {{ח:חיצוני|הסכם בדבר תשלום מענק חד-פעמי בעד חודש אפריל 2020 למי שמשתלמות לו קצבאות מסוימות|ההסכם בדבר תשלום מענק חד־פעמי בעד חודש אפריל 2020}} למי שמשתלמים לו קצבה, גמלה או תגמול המנויים {{ח:חיצוני|הסכם בדבר תשלום מענק חד-פעמי בעד חודש אפריל 2020 למי שמשתלמות לו קצבאות מסוימות|באותו הסכם}}, לא ייחשבו הכנסה לעניין כל דין.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(פקע).}}
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(פקע).}}
{{ח:תת|(ה)}} תשלומים לפי הסכמים שנערכו עד יום י״א בטבת התשפ״ו (31 בדצמבר 2025) לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}} בשל המצב הביטחוני המיוחד, לא ייחשבו הכנסה לעניין כל דין, אלא אם כן נקבע אחרת בהסכם כאמור; לעניין זה, ”המצב הביטחוני המיוחד“ – המצב הביטחוני השורר במדינה שבשלו הוכרז מצב מיוחד בעורף כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951}}, ביום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023).
{{ח:תת|(ו)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9(א)}}, המוסד רשאי, בכפוף לתנאים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף האמור}}, לתת הטבות סוציאליות מכוח הסכם המאמץ את המלצות הוועדה הציבורית למתן סיוע לנפגעים מהאירועים שהתרחשו ביום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023), גם למי שאינו תושב, ומתקיים בו האמור {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה#סעיף 1|בפסקה (2) להגדרה ”נפגע“ בחוק נפגעי פעולות איבה}}.

{{ח:סעיף|407|דמי הסתגלות מיוחדים וגמול פרישה – הוראות מיוחדות|תיקון: תשס״ה־2, תש״ע־9}}
{{ח:תת|(א)}} לצורך חישוב הכנסה לפי חוק זה, לרבות לענין דמי ביטוח המשתלמים מהם –
{{ח:תתת|(1)}} יראו דמי הסתגלות מיוחדים כדמי אבטלה;
{{ח:תתת|(2)}} יראו גמול פרישה וקצבת התאמה כפנסיה מוקדמת כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 345ב|בסעיף 345ב}}.
{{ח:תת|(ב)}} לענין הוראות {{ח:פנימי|סעיף 248|סעיפים 248}} {{ח:פנימי|סעיף 257|ו־257}} יראו את התקופה שבעדה שולמו לאדם דמי הסתגלות מיוחדים כתקופה שבה שולמו בעדו דמי ביטוח כעובד.
{{ח:תת|(ג)}} המינהלה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק יישום תכנית ההתנתקות|בחוק יישום תכנית ההתנתקות}} תנכה את דמי הביטוח מדמי ההסתגלות המיוחדים, מגמול הפרישה ומקצבת ההתאמה, ותעבירם למוסד.

{{ח:קטע2|לוח א|לוח א׳|אחר=[לוח א׳]}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|סעיף 1, הגדרת ”עובד עצמאי“}})}}}}
{{ח:קטע4||הכנסה מזערית חודשית ממוצעת לעובד עצמאי}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} לגבי כל אחד מהחודשים שברבעון – סכום השווה ל־15% מהשכר הממוצע, כפי שהוא ב־1 בחודש שבתחילת כל רבעון; לענין זה, ”רבעון“ – תקופה רצופה של שלושה חודשים שתחילתה ב־1 בינואר, ב־1 באפריל, ב־1 ביולי או ב־1 באוקטובר של כל שנת מס.

{{ח:קטע2|לוח א1|לוח א׳1|תיקון: תשס״ד}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|סעיפים 1 (ההגדרה ”גיל הפרישה“)}}, {{ח:פנימי|סעיף 158|158}}, {{ח:פנימי|סעיף 160|160}}, {{ח:פנימי|סעיף 240|240(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 245|245(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 246|246(ב)(2)}}, {{ח:פנימי|סעיף 247|247(1)(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 342|342(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 351|351(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 403|403(ה)}} {{ח:פנימי|סעיף 406|ו־406(א)}})}}|תיקון: תש״ף}}
{{ח:קטע3|לוח א1 חלק א|חלק א׳}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|סעיפים 1 (ההגדרה ”גיל הפרישה“)}}, {{ח:פנימי|סעיף 403|403(ה)}} {{ח:פנימי|סעיף 406|ו־406(א)(1)}})}}|תיקון: תש״ף}}
{{ח:קטע4||גיל הפרישה לגבר}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;200px&quot;&gt;חודש הלידה&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;200px&quot;&gt;גיל הזכאות (בשנים)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;עד יוני 1939&lt;/td&gt;&lt;td&gt;65&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יולי ואוגוסט 1939&lt;/td&gt;&lt;td&gt;65 ו־4 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 1939 עד אפריל 1940&lt;/td&gt;&lt;td&gt;65 ו־8 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי עד דצמבר 1940&lt;/td&gt;&lt;td&gt;66&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ינואר עד אוגוסט 1941&lt;/td&gt;&lt;td&gt;66 ו־4 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 1941 עד אפריל 1942&lt;/td&gt;&lt;td&gt;66 ו־8 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי 1942 ואילך&lt;/td&gt;&lt;td&gt;67&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע4||גיל הפרישה לאישה}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשס״ד־8, תשע״ב־3, תשע״ז־8, תשע״ז־19}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;200px&quot;&gt;חודש הלידה&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;200px&quot;&gt;גיל הזכאות (בשנים)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;עד יוני 1944&lt;/td&gt;&lt;td&gt;60&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יולי ואוגוסט 1944&lt;/td&gt;&lt;td&gt;60 ו־4 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 1944 עד אפריל 1945&lt;/td&gt;&lt;td&gt;60 ו־8 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי עד דצמבר 1945&lt;/td&gt;&lt;td&gt;61&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ינואר עד אוגוסט 1946&lt;/td&gt;&lt;td&gt;61 ו־4 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 1946 עד אפריל 1947&lt;/td&gt;&lt;td&gt;61 ו־8 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי 1947 עד דצמבר 1955&lt;/td&gt;&lt;td&gt;62&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע3|לוח א1 חלק ב|חלק ב׳}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 158|סעיפים 158 (ההגדרה ”מבוטח“)}}, {{ח:פנימי|סעיף 106|106}}, {{ח:פנימי|סעיף 247|247(1)(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 406|ו־406(א)(2) ו־(3)}})}}|תיקון: תש״ף}}
{{ח:קטע4||הגיל המרבי לביטוח אבטלה ולתשלום דמי אבטלה}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;200px&quot;&gt;חודש הלידה&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;200px&quot;&gt;גיל הזכאות (בשנים)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;עד יוני 1939&lt;/td&gt;&lt;td&gt;65&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יולי ואוגוסט 1939&lt;/td&gt;&lt;td&gt;65 ו־4 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 1939 עד אפריל 1940&lt;/td&gt;&lt;td&gt;65 ו־8 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי עד דצמבר 1940&lt;/td&gt;&lt;td&gt;66&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ינואר עד אוגוסט 1941&lt;/td&gt;&lt;td&gt;66 ו־4 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 1941 עד אפריל 1942&lt;/td&gt;&lt;td&gt;66 ו־8 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי 1942 ואילך&lt;/td&gt;&lt;td&gt;67&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע3|לוח א1 חלק ג|חלק ג׳}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 240|סעיפים 240(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 406|ו־406(א)(4)(ב)}})}}|תיקון: תש״ף}}
{{ח:קטע4||מי שאינו מבוטח לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}}, מחמת גילו}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;200px&quot;&gt;חודש הלידה&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;200px&quot;&gt;גיל הזכאות (בשנים)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;עד יוני 1944&lt;/td&gt;&lt;td&gt;60&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יולי ואוגוסט 1944&lt;/td&gt;&lt;td&gt;60 ו־4 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 1944 עד אפריל 1945&lt;/td&gt;&lt;td&gt;60 ו־8 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי עד דצמבר 1945&lt;/td&gt;&lt;td&gt;61&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ינואר עד אוגוסט 1946&lt;/td&gt;&lt;td&gt;61 ו־4 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 1946 עד אפריל 1947&lt;/td&gt;&lt;td&gt;61 ו־8 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי 1947 ואילך&lt;/td&gt;&lt;td&gt;62&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע3|לוח א1 חלק ד|חלק ד׳}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 245|סעיפים 245(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 342|342(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 351|351(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 406|ו־406(א)(4)(א)}})}}|תיקון: תש״ף}}
{{ח:קטע4||גיל הזכאות לקצבת אזרח ותיק לנשים לפי חודש לידתן|תיקון: תשע״ז־12}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;200px&quot;&gt;חודש הלידה&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;200px&quot;&gt;גיל הזכאות (בשנים)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;עד יוני 1939&lt;/td&gt;&lt;td&gt;65&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יולי ואוגוסט 1939&lt;/td&gt;&lt;td&gt;65 ו־4 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 1939 עד אפריל 1940&lt;/td&gt;&lt;td&gt;65 ו־8 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי עד דצמבר 1940&lt;/td&gt;&lt;td&gt;66&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ינואר עד אוגוסט 1941&lt;/td&gt;&lt;td&gt;66 ו־4 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 1941 עד אפריל 1942&lt;/td&gt;&lt;td&gt;66 ו־8 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי 1942 עד דצמבר 1944&lt;/td&gt;&lt;td&gt;67&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ינואר עד אוגוסט 1945&lt;/td&gt;&lt;td&gt;67 ו־4 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 1945 עד אפריל 1946&lt;/td&gt;&lt;td&gt;67 ו־8 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי עד דצמבר 1946&lt;/td&gt;&lt;td&gt;68&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ינואר עד אוגוסט 1947&lt;/td&gt;&lt;td&gt;68 ו־4 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 1947 עד אפריל 1948&lt;/td&gt;&lt;td&gt;68 ו־8 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי עד דצמבר 1948&lt;/td&gt;&lt;td&gt;69&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ינואר עד אוגוסט 1949&lt;/td&gt;&lt;td&gt;69 ו־4 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 1949 עד אפריל 1950&lt;/td&gt;&lt;td&gt;69 ו־8 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי 1950 ואילך&lt;/td&gt;&lt;td&gt;70&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע3|לוח א1 חלק ה|חלק ה׳}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 246|סעיף 246(ב)(2)}})}}}}
{{ח:קטע4||אישה הפטורה מתקופת אכשרה לענין {{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}}, מחמת גילה}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״ז־8}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;200px&quot;&gt;חודש הלידה&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;200px&quot;&gt;גיל הזכאות (בשנים)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;עד יוני 1949&lt;/td&gt;&lt;td&gt;55&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יולי ואוגוסט 1949&lt;/td&gt;&lt;td&gt;55 ו־4 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 1949 עד אפריל 1950&lt;/td&gt;&lt;td&gt;55 ו־8 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי עד דצמבר 1950&lt;/td&gt;&lt;td&gt;56&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ינואר עד אוגוסט 1951&lt;/td&gt;&lt;td&gt;56 ו־4 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 1951 עד אפריל 1952&lt;/td&gt;&lt;td&gt;56 ו־8 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי 1952 עד יולי 1955&lt;/td&gt;&lt;td&gt;57&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוגוסט 1955 עד מרס 1956&lt;/td&gt;&lt;td&gt;57 ו־4 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אפריל 1956 עד נובמבר 1956&lt;/td&gt;&lt;td&gt;57 ו־8 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;דצמבר 1956 עד יולי 1957&lt;/td&gt;&lt;td&gt;58&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוגוסט 1957 עד מרס 1958&lt;/td&gt;&lt;td&gt;58 ו־4 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אפריל 1958 עד נובמבר 1958&lt;/td&gt;&lt;td&gt;58 ו־8 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;דצמבר 1958 ואילך&lt;/td&gt;&lt;td&gt;59&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|לוח ב|לוח ב׳ {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשע״ו־4|אחר=[לוח י״ד]}}
{{ח:קטע2|לוח ב1|לוח ב׳1|תיקון: תשנ״ז}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 43|סעיף 43}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|{{ח:פנימי|לוח ב1|לוח זה}} פורסם במקור בתקנות הביטוח הלאומי (מענק אשפוז ליולדת ולילוד), התשנ״ד–1993.}}

{{ח:סעיף*|(1)||תיקון: תשס״ה־3, תשס״ז־2, תשס״ט־4, תשע״ב־2, תשע״ב־10|עוגן=לוח ב1 פרט 1}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|לוח ב1|בלוח זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פג“ – יילוד שמשקלו בעת הלידה לא עלה על 1,750 גרם, שהיה בחיים 4 ימים לפחות ואושפז ביחידה לטיפול מיוחד ביילודים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שיעור עדכון“ – שיעור עליית מחיר יום אשפוז, כפי שנקבע בהיתר להעלאת מחירי אשפוז לשירותים אמבולטוריים שניתן לפי {{ח:חיצוני|חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים|חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ״ו–1996}}, לגבי, אשפוז יולדות ואשפוז על ידי קופות החולים או משרד הבטחון בבתי חולים כלליים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מענק בסיסי“ – סכום של 13,884 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לשנת 2014)}} כשהוא מעודכן לפי {{ח:פנימי|לוח ב1 פרט 4|סעיף (4) בלוח זה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סכום שנתי בסיסי“ – מכפלת סך מספר הלידות בשנה פלונית של מבוטחות הזכאיות למענק אשפוז לפי חוק זה, במענק הבסיסי.

{{ח:סעיף*|(2)||תיקון: תשס״ה־3, תשס״ז־2, תשס״ט־4, תשע״ב־10|עוגן=לוח ב1 פרט 2}}
{{ח:תת|(א)}} סכום מענק האשפוז ליולדת, בשל לידת יילוד אחד או יותר, הוא 11,015 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לשנת 2014; החל מאוגוסט 2025, 17,762 ש״ח)}} בתוספת 174,754 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לשנת 2014; החל מאוגוסט 2025, 281,860 ש״ח)}} בעד כל פג שנולד באותה לידה.
{{ח:תת|(ב)}} הסכום הכולל של מענקי האשפוז שישלם המוסד בשנה פלונית לא יעלה על הסכום השנתי הבסיסי לאותה שנה ולא יפחת ממנו.

{{ח:סעיף*|(3)||עוגן=לוח ב1 פרט 3}}
{{ח:ת}} מבלי לגרוע מהאמור {{ח:פנימי|לוח ב1 פרט 4|בסעיף {{ח:הערה|(}}4{{ח:הערה|)}}}}, בכל שנה (להלן – השנה השוטפת), ייקבע מחדש, בצו, סכום מענק האשפוז שיחושב לפי הנוסחה הבאה והוא יהיה בתוקף מה־1 בינואר של אותה שנה:
{{ח:ת}} &lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;M&lt;sub&gt;1&lt;/sub&gt; = M&lt;sub&gt;0&lt;/sub&gt; (1 + ST)&lt;/span&gt;
{{ח:ת}} כאשר –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”M&lt;sub&gt;1&lt;/sub&gt;“ – סכום מענק האשפוז החדש לשנה השוטפת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”M&lt;sub&gt;0&lt;/sub&gt;“ – סכום מענק האשפוז כפי שהיה בתוקף בתום השנה שקדמה לשנה השוטפת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ST“ – ההפרש שבין הסכום השנתי הבסיסי לשנה שקדמה לשנה השוטפת לבין סכום כל המענקים ששולמו בפועל באותה שנה, מחולק בסכום כל המענקים ששולמו בפועל כאמור (להלן – שיעור התיקון).

{{ח:סעיף*|(4)||תיקון: תשס״ה־3|עוגן=לוח ב1 פרט 4}}
{{ח:ת}} המענק הבסיסי, מענק האשפוז ליולדת ותוספת בעד פג יעודכנו, מעת לעת, בשיעור העדכון שנקבע בהיתר ומהמועד הנקוב בו; השר יפרסם ברשומות הודעה על המענק הבסיסי, מענק האשפוז ליולדת ותוספת בעד הפג המעודכנים.

{{ח:סעיף*|(5)||תיקון: תשס״ט־4|עוגן=לוח ב1 פרט 5}}
{{ח:ת}} בתמורה למענק האשפוז יינתנו ליולדת וליילוד שירותים אלה:
{{ח:תת|(1)}} כל השירותים והטיפולים הרפואיים הקשורים בלידה לרבות בדיקות מעבדה, הדמיה ובדיקות אחרות מכל סוג שהוא, ניתוח או ניתוחים על כל הקשור והנובע מהם;
{{ח:תת|(2)}} אשפוז היולדת במחלקת יולדות לפרק זמן שהלידה ותוצאותיה מחייבות זאת וכן אשפוזה של היולדת תוך 3 ימים שקדמו ליום הלידה;
{{ח:תת|(3)}} אשפוז היילוד עד לצאת היולדת מבית החולים;
{{ח:תת|(4)}} אשפוז היילוד לאחר צאת היולדת מבית החולים, לפרק זמן כפי שהמצב הרפואי מחייב עקב צהבת, דלקת ריאות, כתוצאה משתיית מי שפיר או כתוצאה מכל מחלה זיהומית אחרת;
{{ח:תת|(5)}} אשפוז פגים ביחידה רפואית מתאימה;
{{ח:תת|(6)}} זריקות אימונוגלובולין אנטי D במקרה של RH שלילי וכל זריקה או טיפול אחר הדרושים ליולדת וליילוד על פי החלטת הרופא;
{{ח:תת|(7)}} בדיקות סינון שמיעה ליילוד.

{{ח:קטע2|לוח ג|לוח ג׳ {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשס״ג־11|אחר=[לוח ז׳]}}
{{ח:קטע2|לוח ד|לוח ד׳ {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשס״ג־8, תשס״ג־11, תשס״ו־7}}
{{ח:קטע2|לוח ה|לוח ה׳ {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשס״ג־6, תשס״ג־11|אחר=[לוח ה׳]}}
{{ח:קטע2|לוח ו|לוח ו׳|אחר=[לוח ה׳1]}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 117|סעיפים 117}} {{ח:פנימי|סעיף 140|ו־140}})}}}}
{{ח:קטע3||הגדלת קצבת נכות או קצבת תלויים לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table style=&quot;width: 400px; table-layout: fixed;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;שנת פגיעה {{ש}} (שנת כספים)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שיעור ההגדלה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שנת פגיעה {{ש}} (שנת כספים)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שיעור ההגדלה&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1954/55&lt;/td&gt;&lt;td&gt;48%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1960/61&lt;/td&gt;&lt;td&gt;24%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1955/56&lt;/td&gt;&lt;td&gt;44%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1961/62&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1956/57&lt;/td&gt;&lt;td&gt;40%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1962/63&lt;/td&gt;&lt;td&gt;16%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1957/58&lt;/td&gt;&lt;td&gt;36%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1963/64&lt;/td&gt;&lt;td&gt;12%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1958/59&lt;/td&gt;&lt;td&gt;32%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1964/65&lt;/td&gt;&lt;td&gt;8%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1959/60&lt;/td&gt;&lt;td&gt;28%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1965/66&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|לוח ז|לוח ז׳|אחר=[לוח ט׳1]}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 167|סעיף 167}})}}}}
{{ח:קטע3||חישוב דמי אבטלה}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשס״ב־7, תשס״ג־11, תשס״ג־12}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|לוח ז|בלוח זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הסכום היומי הבסיסי“ – הסכום הבסיסי מחולק ב־25;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השכר“ – השכר היומי הממוצע לפי {{ח:פנימי|סעיף 170|סעיף 170}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הסכום המרבי“ – החלק ה־25 מההכנסה המרבית הקבועה {{ח:פנימי|לוח יא|בלוח י״א}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אחוזים“ – אחוזים מהשכר שלפיהם או לפי צירופיהם יחושבו דמי אבטלה.

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשנ״ט־6, תשס״ג־8, תשס״ג־11, תשס״ז}}
{{ח:ת}} &lt;table width=&quot;100%&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=50%&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;25%&quot;&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} מי שמלאו לו 28 שנים (באחוזים)&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;25%&quot;&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} מי שטרם מלאו לו 28 שנים (באחוזים)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;לוח ז פרט 1&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|1.}} בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 164|סעיף 164}} – על חלק מהשכר שעד למחצית הסכום היומי הבסיסי
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;80&lt;/td&gt;&lt;td&gt;60&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;לוח ז פרט 2&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|2.}} על חלק השכר שמעל למחצית ועד שלושת רבעי הסכום היומי הבסיסי
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;40&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;לוח ז פרט 3&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|3.}} על חלק השכר שמעל לשלושת רבעי השכר היומי הממוצע במשק ועד לסכום היומי הבסיסי במלואו
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;45&lt;/td&gt;&lt;td&gt;35&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;לוח ז פרט 4&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|4.}} על חלק השכר שמעל לסכום היומי הבסיסי ועד לסכום המרבי
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30&lt;/td&gt;&lt;td&gt;25&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|לוח ח|לוח ח׳|תיקון: תשס״א־3|אחר=[לוח ט׳2]}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 174|סעיף 174(א) ו־(ו)}})}}}}
{{ח:קטע3||עבודה מועדפת ועבודה נדרשת}}

{{ח:סעיף*|(א)||תיקון: תשס״ג־2, תשס״ג־5|עוגן=לוח ח פרט א}}
{{ח:ת}} עבודה בלתי מקצועית בתחנות דלק;

{{ח:סעיף*|(ב)||עוגן=לוח ח פרט ב}}
{{ח:ת}} בבנין: כל עבודה באתר בניה, למעט עבודה פקידותית;

{{ח:סעיף*|(ג)||עוגן=לוח ח פרט ג}}
{{ח:ת}} בבתי מלון:
{{ח:תת|(1)}} מלצרות;
{{ח:תת|(2)}} טבחות;
{{ח:תת|(3)}} חדרנות;
{{ח:תת|(4)}} עבודה בלתי מקצועית, לרבות שטיפת כלים ועבודת ניקיון ולמעט עבודה פקידותית;

{{ח:סעיף*|(ד)||עוגן=לוח ח פרט ד}}
{{ח:ת}} באתרי גידולים חקלאיים ובתי אריזה: עבודה בלתי מקצועית, לרבות עבודת ניקיון ולמעט עבודה פקידותית;

{{ח:סעיף*|(ה)||תיקון: תשס״ב־12, תשס״ג־6, תשס״ג־14, תשס״ג־15, תשס״ד־11|עוגן=לוח ח פרט ה}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע);}}

{{ח:סעיף*|(ו)||תיקון: תשס״ג־2|עוגן=לוח ח פרט ו}}
{{ח:ת}} במפעלי תעשיה ובבתי מלאכה:
{{ח:תת|(1)}} עבודות מתכת –
{{ח:תתת|(א)}} מסגרות וריתוך;
{{ח:תתת|(ב)}} חרטות וכרסום;
{{ח:תתת|(ג)}} חשמלאות;
{{ח:תתת|(ד)}} מכונאות;
{{ח:תתת|(ה)}} מכשירנות;
{{ח:תתת|(ו)}} משחיזנות;
{{ח:תת|(2)}} הלבשה –
{{ח:תתת|(א)}} חייטות ותפירה;
{{ח:תתת|(ב)}} גזרנות;
{{ח:תתת|(ג)}} תפירת עור;
{{ח:תת|(3)}} עבודות בלתי מקצועיות – עבודה בלתי מקצועית בתעשיות הבניה, המזון והטקסטיל ובתעשיות אחרות, לרבות הפעלת מכונות ועבודת ניקיון, ולמעט עבודה פקידותית;

{{ח:סעיף*|(ז)||תיקון: תשס״ח־12|עוגן=לוח ח פרט ז}}
{{ח:תת|(1)}} טיפול וסיוע אישי לאדם עם מוגבלות, שלא בידי בן משפחה, שבידו היתר להעסקת עובד זר כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק עובדים זרים#פרק ד1|בפרק ד׳1 לחוק עובדים זרים, התשנ״א–1991}}; לעניין זה, ”אדם עם מוגבלות“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(א)}} מבוטח הזכאי לגמלת שירותים מיוחדים לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳}};
{{ח:תתת|(ב)}} ילד נכה הזכאי לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ט סימן ו|סימן ו׳ בפרק ט׳}};
{{ח:תתת|(ג)}} מבוטח הזכאי לגמלת סיעוד לפי {{ח:פנימי|פרק י|פרק י׳}};
{{ח:תתת|(ד)}} נכה הזכאי לתגמול לפי {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים}} שרופא מוסמך ראשי שנתמנה לפי {{ח:חיצוני|תקנות הנכים (טיפול רפואי)#סעיף 2|תקנה 2(א) לתקנות הנכים (טיפול רפואי), התשי״ד–1954}}, קבע כי הוא זכאי לליווי לאנשים עם מוגבלות קשה, לפי אמות מידה שיורה שר הביטחון;
{{ח:תת|(2)}} טיפול וסיוע אישי שלא בידי בן משפחה למי ששוהה בכל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(א)}} בית חולים כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם#סעיף 24|בסעיף 24 לפקודת בריאות העם, 1940}}, המיועד לפי תעודת הרישום שלו לאשפוז חולים סיעודיים, סיעודיים מורכבים, תשושי נפש או שיקומיים בלבד;
{{ח:תתת|(ב)}} מעון או חלק ממעון המיועד לאנשים עם מוגבלות פיזית או שכלית, שקיבל רישיון לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מעונות|חוק הפיקוח על מעונות, התשכ״ה–1965}};
{{ח:תתת|(ג)}} מעון יום שיקומי שקיבל רישיון לפי {{ח:חיצוני|חוק מעונות יום שיקומיים|חוק מעונות יום שיקומיים, התש״ס–2000}};
{{ח:תתת|(ד)}} מוסד לטיפול סוציאלי, מוסד לטיפול רפואי או מוסד לטיפול משולב, כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מוסדות לטיפול במשתמשים בסמים|בחוק הפיקוח על מוסדות לטיפול במשתמשים בסמים, התשנ״ג–1993}}, שקיבלו רישיון לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מוסדות לטיפול במשתמשים בסמים|אותו חוק}};
{{ח:תתת|(ה)}} מעון המופעל על ידי משרד הביטחון, המיועד לאנשים עם מוגבלות נפשית הזכאים לתגמול לפי {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים}};
{{ח:ת}} בפרט זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”טיפול וסיוע אישי“ – שירותים המיועדים לסייע בביצוע פעולות יום־יום כהגדרתן {{ח:פנימי|סעיף 223|בסעיף 223}} או בהשגחה, למעט עבודות משק בית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בן משפחה“ – אח, אחות, בן, בת, נכד, נכדה, דוד, דודה ובני זוגם של כל אחד מאלה.

{{ח:קטע2|לוח ח1|לוח ח׳1|תיקון: תשס״ח־10, תשע״ז־6}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 202|סעיף 202}})}}}}
{{ח:קטע3||שיעורי הניכוי מקצבה חודשית מלאה}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״ח־4, תש״ף־7, תשפ״ב־3}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;300px&quot;&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} חלקי ההכנסה&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} שיעור הניכוי מהקצבה באחוזים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;חלק ההכנסה שעד 50.23% מהשכר הממוצע&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;חלק ההכנסה שמעל 50.23% ועד 68% מהשכר הממוצע&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;חלק ההכנסה שמעל 68% ועד 93% מהשכר הממוצע&lt;/td&gt;&lt;td&gt;40&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;חלק ההכנסה שמעל 93% מהשכר הממוצע&lt;/td&gt;&lt;td&gt;60&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|לוח ח1א|לוח ח׳1א {{ח:הערה|(פקע)}}|תיקון: תשפ״א־2, תשפ״א־9, תשפ״ב־5}}
{{ח:קטע2|לוח ח2|לוח ח׳2|תיקון: תשע״ו־19}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 223|סעיף 223}})}}}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״ח־8, ק״ת תשפ״א, ק״ת תשפ״ה, ק״ת תשפ״ו, ק״ת תשפ״ו־2, ק״ת תשפ״ו־3}}
{{ח:ת}} &lt;table style=&quot;width: 100%; table-layout: fixed;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} שירותי הסיעוד&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} שווי ביחידות שירות&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;לוח ח2 פרט 1&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} שעה אחת של טיפול אישי במבוטח בביתו, עזרה בניהול משק ביתו או השגחה עליו;
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(א)}} בשעות שאינן שעות לילה – יחידה אחת;
{{ח:תת|(ב)}} בשעות הלילה – יחידה וחצי;
{{ח:תת|(ג)}} בימי מנוחה – 2 יחידות;
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;לוח ח2 פרט 2&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(2)}} 6 שעות טיפול אישי במבוטח במרכז יום;
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(א)}} לעניין מבוטח הזכאי לגמלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 224|סעיף 224(א)(1) עד (3)}} – 2 יחידות;
{{ח:תת|(ב)}} לעניין מבוטח הזכאי לגמלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 224|סעיף 224(א)(4) עד (6)}} – 2.75 יחידות;
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;לוח ח2 פרט 3&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(3)}} מוצרי ספיגה;
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} מספר יחידות לשבוע המתקבל מחלוקת הסכום שבפסקה (א) בסכום שבפסקה (ב) שלהלן ובעיגול לרבע היחידה הקרוב:
{{ח:תת|(א)}} עלותם של כל מוצרי הספיגה שמקבל המבוטח בחודש;
{{ח:תת|(ב)}} שווי בכסף של יחידת שירות, במכפלה של 4.3;
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;לוח ח2 פרט 4&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(4)}} מנוי חודשי לשירות השגחה באמצעות משדר מצוקה;
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(א)}} לעניין מבוטח שלא מקבל מוצרי ספיגה באותו חודש – 0.25 יחידות בשבוע;
{{ח:תת|(ב)}} לעניין מבוטח שמקבל מוצרי ספיגה באותו חודש – בחישוב השווי של יחידות השירות שקיבל המבוטח עבור מוצרי ספיגה תתווסף עלות המנוי לעלות מוצרי הספיגה שקיבל כאמור {{ח:פנימי|לוח ח2 פרט 3|בפרט (3)(א)}};
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;לוח ח2 פרט 4א&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(4א)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה בשנים 2026 עד 2029):}}
{{ח:תת}} שירותי קהילה תומכת למבוטח שאינו זכאי לסבסוד של שירותים אלה – כל השירותים כמפורט להלן, הניתנים באמצעות גורם מפעיל שמחזיק באישור מפעיל קהילה תומכת בתוקף מאת משרד הרווחה והביטחון החברתי (בפרט זה – גורם מפעיל):
{{ח:תתת|(א)}} ביקורי בית של אב קהילה בבית המבוטח אחת לחודשיים וביקורים תכופים יותר במידת הצורך;
{{ח:תתת|(ב)}} תחזוקה ביתית קלה, לביצוע תיקונים בסיסיים וקלים בבית המבוטח שאינם בתחום מומחיותו של בעל מקצוע, וכן ליווי ותיאום עם בעל מקצוע במקרים הדורשים מומחיות;
{{ח:תתת|(ג)}} לעניין מבוטח המרותק לביתו – פעילות פנאי מותאמת בבית המבוטח, אחת לחודש;
{{ח:תתת|(ד)}} שני שירותים נוספים על האמורים בפסקאות משנה (א) עד (ג), שניתנים במסגרת תוכנית קהילה תומכת בידי גורם מפעיל ברשות המקומית שבה מתגורר המבוטח או ברשות מקומית סמוכה שהסכימה לתת למבוטח את השירותים, או מטעמה;
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.5 יחידות בשבוע&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;לוח ח2 פרט 5&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(5)}} מנוי חודשי לשירות השגחה מורחב;
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(א)}} לעניין מבוטח שלא מקבל מוצרי ספיגה באותו חודש – 0.5 יחידה לשבוע;
{{ח:תת|(ב)}} לעניין מבוטח שמקבל מוצרי ספיגה באותו חודש – בחישוב השווי של יחידות השירות שקיבל המבוטח בעבור מוצרי ספיגה תיווסף עלות המנוי לעלות מוצרי הספיגה שקיבל כאמור {{ח:פנימי|לוח ח2 פרט 3|בפרט (3)(א)}};
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;לוח ח2 פרט 6&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(6)}} {{ח:הערה|(יבוטל ביום 31.12.2026):}} שירות כביסה של עד 5 ק״ג;
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יחידה אחת;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;לוח ח2 פרט 7&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(7)}} {{ח:הערה|(פקע).}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|לוח ט|לוח ט׳|אחר=[לוח ב׳]}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 130|סעיפים 130(א)(5)}}, {{ח:פנימי|סעיף 200|200(ג)(1)}}, {{ח:פנימי|סעיף 238|238}}, {{ח:פנימי|סעיף 247|247(1)(ג) ו־(3)(ב)}})}}|תיקון: תשס״ד, תשפ״ב־7}}
{{ח:קטע3||הכנסה מרבית לעניין תלויים ושאירים|תיקון: תשע״ז־12, תשפ״ב־7}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;50px&quot;&gt;פרט&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;200px&quot;&gt;מספר התלויים&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;200px&quot;&gt;הכנסה חודשית&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;לוח ט פרט 1&quot;&gt;&lt;td&gt;1.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ללא תלויים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;סכום השווה ל־57% מהשכר הממוצע&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;לוח ט פרט 2&quot;&gt;&lt;td&gt;2.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;סכום השווה ל־76% מהשכר הממוצע&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;לוח ט פרט 3&quot;&gt;&lt;td&gt;3.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בעד כל תלוי נוסף&lt;/td&gt;&lt;td&gt;סכום השווה ל־7% מהשכר הממוצע&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|לוח ט1|לוח ט׳1|תיקון: תשפ״ב־7}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 245|סעיף 245(ג)}})}}}}
{{ח:קטע3||הכנסה מרבית לעניין אזרח ותיק}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״ב־8}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;50px&quot;&gt;פרט&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;200px&quot;&gt;מספר תלויים&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;200px&quot;&gt;הכנסה חודשית&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ללא תלויים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;סכום השווה ל־73.45% מהשכר הממוצע&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;סכום השווה ל־97.93% מהשכר הממוצע&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בעד כל תלוי נוסף&lt;/td&gt;&lt;td&gt;סכום השווה ל־7% מהשכר הממוצע&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|לוח י|לוח י׳|תיקון: תשנ״ז, תשס״ב־6, תשס״ג־3, תשס״ג־10, תשס״ה־3, תשס״ה־6, תשס״ה־7, תשס״ו־5|אחר=[לוח י׳]}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 28|סעיפים 28}}, {{ח:פנימי|סעיף 32|32}} {{ח:פנימי|סעיף 337|ו־337 עד 342}})}}}}
{{ח:קטע3||שיעור דמי ביטוח בעד אפריל שנת 2011 ואילך|תיקון: תשס״ט־4}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשס״ט־4, תשע״א־3, תשע״ב־15, תשע״ד־3, תשע״ז־3, תשע״ז־12, תשע״ח־5, תשפ״ג־4, תשפ״ה־3, תשפ״ה־7, תשפ״ה־8}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה לשנים 2025–2026):}}
{{ח:ת}} &lt;table style=&quot;width: 100%; table-layout: fixed;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;50px&quot;&gt;{{מוקטן|טור א׳}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳}}&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;6&quot;&gt;{{מוקטן|טור ג׳}}&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot;&gt;{{מוקטן|טור ד׳}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ה׳}}&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;3&quot;&gt;פרט&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;3&quot;&gt;ענף ביטוח&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;6&quot;&gt;אחוזים מההכנסה או מהשכר לפי {{ח:פנימי|סעיף 337|סעיפים 337(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 340|ו־340(א)}}&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot;&gt;הניכוי משכר העובד לענין {{ח:פנימי|סעיף 342|סעיף 342(ג)}} באחוזים&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;3&quot;&gt;הקצבת אוצר המדינה לפי {{ח:פנימי|סעיף 32|סעיף 32(ג1)}}&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;3&quot;&gt;על חלק העולה על מדרגת הגבייה המופחתת כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 334|בסעיף 334(א)}}&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;3&quot;&gt;על החלק שאינו עולה על מדרגת הגבייה המופחתת כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 334|בסעיף 334(א)}}&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;על חלק השכר העולה על 60% מהשכר הממוצע&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;על חלק השכר שאינו עולה על מדרגת הגבייה המופחתת כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 334|בסעיף 334(א)}}&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;לעובד&lt;/th&gt;&lt;th&gt;לעובד עצמאי&lt;/th&gt;&lt;th&gt;למבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי&lt;/th&gt;&lt;th&gt;לעובד&lt;/th&gt;&lt;th&gt;לעובד עצמאי&lt;/th&gt;&lt;th&gt;למבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;לוח י פרט 1&quot;&gt;&lt;td&gt;1.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אימהות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.40&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.94&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.24&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.37&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.87&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.09&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;לוח י פרט 2&quot;&gt;&lt;td&gt;2.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אימהות – מבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.16&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.16&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;לוח י פרט 3&quot;&gt;&lt;td&gt;3.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ילדים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.08&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.74&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.67&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.68&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.92&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.65&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.08&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;לוח י פרט 4&quot;&gt;&lt;td&gt;4.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נפגעי עבודה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.96 {{ח:הערה|(הוראת שעה בשנים 2024 עד 2027: 2.06)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.78&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.60&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.26&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.03&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;לוח י פרט 5&quot;&gt;&lt;td&gt;5.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נפגעי תאונות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.13&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.09&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.07&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.04&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.05&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.06&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.07&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.03&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.02&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;לוח י פרט 6&quot;&gt;&lt;td&gt;6.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אבטלה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.33&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.06&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.21&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.02&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.06&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;לוח י פרט 7&quot;&gt;&lt;td&gt;7.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;זכויות עובדים בהליכי חדלות פירעון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.04&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.01&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.02&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;לוח י פרט 8&quot;&gt;&lt;td&gt;8.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נכות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.28&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.12&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.31&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.62&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.73&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.31&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.86&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.29&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.10&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;לוח י פרט 9&quot;&gt;&lt;td&gt;9.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;סיעוד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.28&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.21&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.14&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.08&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.08&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.14&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.14&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.03&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.02&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;לוח י פרט 10&quot;&gt;&lt;td&gt;10.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אזרחים ותיקים ושאירים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5.89&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5.95&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.65&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.22&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.06&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.60&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.52&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.57&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.25&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th&gt;סך הכל&lt;/th&gt;&lt;th&gt;14.50 {{ח:הערה|(הוראת שעה בשנים 2024 עד 2027: 14.60)}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;12.83&lt;/th&gt;&lt;th&gt;7.00&lt;/th&gt;&lt;th&gt;5.55&lt;/th&gt;&lt;th&gt;4.47&lt;/th&gt;&lt;th&gt;6.92&lt;/th&gt;&lt;th&gt;7.00&lt;/th&gt;&lt;th&gt;1.04&lt;/th&gt;&lt;th&gt;0.67&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הנוסח הקבוע):}}
{{ח:ת}} &lt;table style=&quot;width: 100%; table-layout: fixed;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;50px&quot;&gt;{{מוקטן|טור א׳}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳}}&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;6&quot;&gt;{{מוקטן|טור ג׳}}&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot;&gt;{{מוקטן|טור ד׳}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ה׳}}&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;3&quot;&gt;פרט&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;3&quot;&gt;ענף ביטוח&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;6&quot;&gt;אחוזים מההכנסה או מהשכר לפי {{ח:פנימי|סעיף 337|סעיפים 337(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 340|ו־340(א)}}&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot;&gt;הניכוי משכר העובד לענין {{ח:פנימי|סעיף 342|סעיף 342(ג)}} באחוזים&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;3&quot;&gt;הקצבת אוצר המדינה לפי {{ח:פנימי|סעיף 32|סעיף 32(ג1)}}&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;3&quot;&gt;על חלק העולה על מדרגת הגבייה המופחתת כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 334|בסעיף 334(א)}}&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;3&quot;&gt;על החלק שאינו עולה על מדרגת הגבייה המופחתת כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 334|בסעיף 334(א)}}&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;על חלק השכר העולה על מדרגת הגבייה המופחתת כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 334|בסעיף 334(א)}}&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;על חלק השכר שאינו עולה על מדרגת הגבייה המופחתת כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 334|בסעיף 334(א)}}&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;לעובד&lt;/th&gt;&lt;th&gt;לעובד עצמאי&lt;/th&gt;&lt;th&gt;למבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי&lt;/th&gt;&lt;th&gt;לעובד&lt;/th&gt;&lt;th&gt;לעובד עצמאי&lt;/th&gt;&lt;th&gt;למבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;לוח י פרט 1&quot;&gt;&lt;td&gt;1.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אימהות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.40&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.94&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.16&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.24&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.87&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.04&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.09&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;לוח י פרט 2&quot;&gt;&lt;td&gt;2.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אימהות – מבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.16&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.11&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;לוח י פרט 3&quot;&gt;&lt;td&gt;3.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ילדים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.08&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.74&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.67&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.47&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.59&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.08&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;לוח י פרט 4&quot;&gt;&lt;td&gt;4.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נפגעי עבודה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.96 {{ח:הערה|(הוראת שעה בשנים 2024 עד 2027: 2.06)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.78&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.37 {{ח:הערה|(הוראת שעה בשנים 2024 עד 2027: 0.47)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.17&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.03&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;לוח י פרט 5&quot;&gt;&lt;td&gt;5.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נפגעי תאונות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.13&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.09&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.07&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.02&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.03&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.04&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.07&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.01&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.02&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;לוח י פרט 6&quot;&gt;&lt;td&gt;6.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אבטלה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.33&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.04&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.21&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.01&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.06&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;לוח י פרט 7&quot;&gt;&lt;td&gt;7.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;זכויות עובדים בהליכי חדלות פירעון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.04&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.01&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.02&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;לוח י פרט 8&quot;&gt;&lt;td&gt;8.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נכות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.28&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.12&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.31&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.37&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.47&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.87&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.86&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.11&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.10&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;לוח י פרט 9&quot;&gt;&lt;td&gt;9.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;סיעוד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.28&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.21&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.14&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.05&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.05&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.09&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.14&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.01&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.02&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;לוח י פרט 10&quot;&gt;&lt;td&gt;10.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אזרחים ותיקים ושאירים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5.89&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5.95&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.65&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.67&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.32&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.40&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.52&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.22&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.25&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th&gt;סך הכל&lt;/th&gt;&lt;th&gt;14.50 {{ח:הערה|(הוראת שעה בשנים 2024 עד 2027: 14.60)}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;12.83&lt;/th&gt;&lt;th&gt;7.00&lt;/th&gt;&lt;th&gt;3.85 {{ח:הערה|(הוראת שעה בשנים 2024 עד 2027: 3.95)}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;2.87&lt;/th&gt;&lt;th&gt;4.61&lt;/th&gt;&lt;th&gt;7.00&lt;/th&gt;&lt;th&gt;0.40&lt;/th&gt;&lt;th&gt;0.67&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|לוח יא|לוח י״א|אחר=[לוח י״א]}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 345|סעיפים 345(ה)}}, {{ח:פנימי|סעיף 348|348}}, {{ח:פנימי|סעיף 349|ו־349}})}}}}
{{ח:קטע3||הכנסה מרבית ומזערית לענין דמי ביטוח|תיקון: תשס״ב־7, תשס״ג־12}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשנ״ט, ק״ת תשנ״ט, תש״ס־2, תשס״ב־7, תשס״ג־12, תשס״ד־6, תשס״ט־4, תשע״א־3, תשע״ב־2}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;פרט&lt;/th&gt;&lt;th&gt;בעד&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;40%&quot;&gt;הכנסה מרבית&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;40%&quot;&gt;הכנסה מזערית&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;לוח יא פרט 1&quot;&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;1.&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;עובד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לחודש – הסכום הבסיסי, כפול 5;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לחודש – סכום השווה לשכר מינימום של החודש הראשון ברבעון;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;לרבעון – סכום השווה להכנסה המרבית לחודש, כפול 3;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לרבעון – סכום השווה להכנסה המזערית לחודש, כפול 3;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;לשנה – סכום השווה לסך ההכנסות המרביות בכל רבעון שבאותה שנת מס.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לשנה – סכום השווה לסך ההכנסות המזעריות שבכל רבעון שבאותה שנת מס.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;לוח יא פרט 2&quot;&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;2.&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;עובד עצמאי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לרבעון – סכום השווה לחמש פעמים הסכום הבסיסי, כפול 3;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לרבעון – סכום השווה ל־25% מהשכר הממוצע של החודש הראשון ברבעון, כפול 3;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;לשנה – סכום השווה לסך ההכנסות המרביות לכל רבעון שבאותה שנת מס.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לשנה – סכום השווה לסך ההכנסות המזעריות בכל רבעון שבאותה שנת מס.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;לוח יא פרט 3&quot;&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;3.&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;מבוטח כאמור {{ח:פנימי|סעיף 348|בסעיף 348(ד) ו־(ה)}}&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;לרבעון או לשנה – סכום השווה להכנסה המרבית לרבעון או לשנה, כאמור {{ח:פנימי|לוח יא פרט 1|בפרט 1}}, לפי הענין.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לרבעון שתחילתו ב־1 בינואר, ב־1 באפריל וב־1 ביולי של שנת מס – סכום השווה ל־5% מהשכר הממוצע של החודש הראשון ברבעון שתחילתו ב־1 בינואר, כפול 3, ולרבעון שתחילתו ב־1 באוקטובר של שנת מס – סכום השווה ל־5% מהשכר הממוצע של החודש הראשון שבאותו רבעון, כפול 3;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;לשנה – סכום השווה לסך ההכנסות המזעריות שבכל רבעון שבאותה שנת מס.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;לוח יא פרט 4&quot;&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;4.&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;מבוטח אחר&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;לרבעון או לשנה – סכום השווה להכנסה המרבית לרבעון או לשנה, כאמור {{ח:פנימי|לוח יא פרט 2|בפרט 2}}, לפי הענין.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לרבעון שתחילתו ב־1 בינואר, ב־1 באפריל וב־1 ביולי של שנת מס – סכום השווה ל־15% מהשכר הממוצע של החודש הראשון ברבעון שתחילתו ב־1 בינואר, כפול 3, ולרבעון שתחילתו ב־1 באוקטובר של שנת מס – סכום השווה ל־15% מהשכר הממוצע של החודש הראשון שבאותו רבעון, כפול 3;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;לשנה – סכום השווה לסך ההכנסות המזעריות שבכל רבעון שבאותה שנת מס.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשנ״ט}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|לוח יא|בלוח זה}},
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רבעון“ – תקופה של שלושה חודשים רצופים המתחילה ב־1 בינואר, ב־1 באפריל, ב־1 ביולי או ב־1 באוקטובר של כל שנת מס;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שכר מינימום“ – שכר מינימום, שכר מינימום חלקי, שכר מינימום יומי, או שכר מינימום לשעה החל, לפי הענין, לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק שכר מינימום|חוק שכר מינימום}} לגבי עובד פלוני;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הסכום הבסיסי“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 1|בפסקה (3) שבהגדרה {{ח:הערה|”ה}}סכום {{ח:הערה|ה}}בסיסי{{ח:הערה|“}} שבסעיף 1}}.

{{ח:קטע2|לוח יא1|לוח י״א1|תיקון: תשע״ז־6}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 369|סעיף 369}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table style=&quot;table-layou: fixed; width: 100%;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;50px&quot;&gt;פרט&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} תקופת ההפרה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} הסכום המרבי לחיוב&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אי־רישום או אי־תשלום לתקופה שעולה על 30 ימים ואינה עולה על 6 חודשים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עד חמש פעמים השכר הממוצע כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2(ב)}}, ולא יותר מסכום השווה לגמלאות בכסף ששילם המוסד לעובד או שהוא עתיד לשלמן&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אי־רישום או אי־תשלום לתקופה שעולה על 6 חודשים ואינה עולה על 12 חודשים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עד עשר פעמים השכר הממוצע כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2(ב)}}, ולא יותר מסכום השווה לגמלאות בכסף ששילם המוסד לעובד או שהוא עתיד לשלמן&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אי־רישום או אי־תשלום לתקופה שעולה על 12 חודשים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עד עשרים פעמים השכר הממוצע כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2(ב)}}, ולא יותר מסכום השווה לגמלאות בכסף ששילם המוסד לעובד או שהוא עתיד לשלמן&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|לוח יב|לוח י״ב|אחר=[לוח י״ב]}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 404|סעיף 404}})}}}}
{{ח:קטע3||הפחתות מתשלומים לקופת תגמולים}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;50px&quot;&gt;פרט&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;200px&quot;&gt;הפחתה&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;200px&quot;&gt;שיעור&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מתשלומי המעביד לפי {{ח:פנימי|סעיף 404|סעיף קטן (ב)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.8%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מתשלומי המעביד לפי {{ח:פנימי|סעיף 404|סעיף קטן (ג)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.5%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מתשלומי העובד לפי {{ח:פנימי|סעיף 404|סעיף קטן (ג)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.0%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|לוח יג|לוח י״ג {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשס״ג־8}}
{{ח:קטע2|לוח יד|לוח י״ד}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 293|סעיף 293}})}}}}
{{ח:קטע3||ארגונים מאושרים}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=לוח יד פרט 1}}
{{ח:ת}} כל ארגון נשים מתנדבות שחברותיו פועלות בבית חולים כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם#סעיף 24|בסעיף 24 לפקודת בריאות העם, 1940}}.

{{ח:סעיף*|2||תיקון: תשע״ב־14|עוגן=לוח יד פרט 2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק).}}

{{ח:סעיף*|3||עוגן=לוח יד פרט 3}}
{{ח:ת}} ”מיחא“ – חיפה, שיקום ילדים חרשים.

{{ח:סעיף*|4||עוגן=לוח יד פרט 4}}
{{ח:ת}} אגודת תחנה לעזרה ראשונה נפשית בירושלים ע״ש ד״ר ע. זסלני ז״ל.

{{ח:סעיף*|5||עוגן=לוח יד פרט 5}}
{{ח:ת}} האגודה למען העיוור ולמניעת העיוורון.

{{ח:קטע2|לוח טו|לוח ט״ו}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 294|סעיף 294}})}}}}
{{ח:קטע3||חיקוקים מבוטלים שהזכאים לפיהם זכאים לפי {{ח:פנימי|פרק יג|פרק י״ג}}}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=לוח טו פרט 1}}
{{ח:ת}} חוק התגמולים לנפגעים בהצלת נפש, התשכ״ה–1965.

{{ח:סעיף*|2||תיקון: תשע״ב־14|עוגן=לוח טו פרט 2}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק שירותי הכבאות#סעיף 26|סעיפים 26 עד 32 לחוק שירותי הכבאות, התשי״ט–1959}}.

{{ח:סעיף*|3||עוגן=לוח טו פרט 3}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|תקנות שעת חירום (אבטחת מוסדות חינוך)#סעיף 11|תקנה 11(ב) לתקנות שעת חירום (אבטחת מוסדות חינוך), התשל״ד–1974}}.

{{ח:קטע2|לוח טז|לוח ט״ז|תיקון: תשס״ח־4}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 328|סעיף 328(ד)}})}}}}
{{ח:קטע3||הסכום שיעביר משרד האוצר למוסד לפי שנים (במיליוני שקלים חדשים)}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״ב־2}}
{{ח:ת}} &lt;table style=&quot;width: 400px; table-layout: fixed;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2008&lt;/td&gt;&lt;td&gt;110&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2009&lt;/td&gt;&lt;td&gt;130&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;150&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;155&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2012 עד 2021&lt;/td&gt;&lt;td&gt;165&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2022 ואילך –&lt;/td&gt;&lt;td&gt;174&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|לוח טז1|לוח ט״ז1|תיקון: תשפ״ו־4}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 350א|סעיף 350א}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 1.1.2026 עד יום 31.12.2035):}}
{{ח:ת}} ארצות הברית.

{{ח:קטע2|לוח יז|לוח י״ז|תיקון: תשס״ט־4}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 384א|סעיף 384א}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|לוח יז|בלוח זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד“ – מידע על הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.1|סעיף 2(1)}}, {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.2|(2)}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.8|או (8) לפקודת מס הכנסה}}, ומידע כאמור {{ח:פנימי|סעיף 384א|בפסקאות (2) ו־(3) של סעיף 384א(א)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מידע על כל הכנסה“ – מידע כאמור {{ח:פנימי|סעיף 384א|בפסקאות (1) עד (3) של סעיף 384א(א)}}, מידע על הכנסה מרווחי הון כמשמעותם {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 88|בסעיף 88 לפקודת מס הכנסה}}, וכן מידע על בעלות של מבוטח או נישום בנכסי דלא ניידי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מידע על הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|סעיף 2 לפקודה}}“ – מידע על הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|סעיף 2 לפקודת מס הכנסה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מידע על הכנסות עבודה“ – מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.2|סעיף 2(2)}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.8|או (8) לפקודת מס הכנסה}}.

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״ז־12, תשע״ח־5}}
{{ח:ת}} &lt;table style=&quot;width: 100%; tabl-layout: fixed;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} סוג הגמלה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} מקור חוקי&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ג׳}} {{ש}} סוגי המידע&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|1.}} מענק אשפוז
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 43|סעיף 43 לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|2.}} מענק לידה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 44|סעיף 44 לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|3.}} קצבת לידה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 45|סעיף 45 לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|4.}} דמי לידה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 49|סעיף 49 לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|5.}} דמי לידה נוספים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 51|סעיף 51 לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|6.}} דמי לידה לגבר
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 49|סעיף 49 לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|7.}} גמלה להורה מאמץ
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 57|סעיף 57 לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|8.}} גמלה לשמירת הריון
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 59|סעיף 59 לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|9.}} תשלום מיוחד ליתומים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 62|סעיף 62 לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|10.}} קצבת ילדים רגילה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 66|סעיף 66 לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|11.}} תוספת לקצבת הילדים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 68|סעיף 68(ג) לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|12.}} מענק לימודים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 74|סעיף 74 לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|13.}} דמי פגיעה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 92|סעיף 92 לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|14.}} גמלה לנכה עבודה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 104|סעיף 104 לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|15.}} ריפוי החלמה ושיקום לנפגע בעבודה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 86|סעיף 86 לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|16.}} גמלאות מיוחדות לנפגע בעבודה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 112|סעיף 112 לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|17.}} צירוף נכויות לצורך גמלה לנפגע בעבודה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)#סעיף 12|תקנה 12 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגע{{ח:הערה|י}} עבודה), התשט״ז–1956}} (להלן – תקנות נפגע{{ח:הערה|י}} עבודה)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|18.}} סטיות לצורך גמלה לנפגע בעבודה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)#סעיף 15|תקנה 15 לתקנות נפגעי עבודה}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|19.}} גמלה לנכה נזקק
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)#סעיף 18א|תקנה 18א לתקנות נפגעי עבודה}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|20.}} הגדלת קצבה לנפגע עבודה שטרם מלאו לו 18
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 115|סעיף 115 לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|21.}} גמלת תלויים לאלמנה המסוגלת לכלכל את עצמה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 131|סעיף 131 לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|22.}} גמלת תלויים לאלמנה שאינה מסוגלת לכלכל את עצמה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 131|סעיף 131 לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על כל הכנסה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|23.}} גמלת תלויים לאלמן שאין עמו ילדים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 131|סעיף 131 לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|סעיף 2 לפקודת מס הכנסה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|24.}} גמלת תלויים לילדים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 131|סעיף 131 לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|25.}} גמלת תלויים להורים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 131|סעיף 131 לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על כל הכנסה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|26.}} מענק מצוות ליתום של נפגע בעבודה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 143|סעיף 143 לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|27.}} הכשרה מקצועית לאלמנה או לאלמן של נפגע בעבודה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 144|סעיף 144 לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|סעיף 2 לפקודת מס הכנסה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|28.}} דמי מחיה והוצאות אבחון ליתום של נפגע בעבודה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 144|סעיף 144 לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|סעיף 2 לפקודת מס הכנסה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|29.}} דמי תאונה לעובד או לעובד עצמאי
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 151|סעיף 151 לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|30.}} דמי תאונה למי שאינו עובד או עובד עצמאי
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 151|סעיף 151 לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|31.}} דמי אבטלה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 160|סעיף 160 לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1. מידע על הכנסה מעבודה או ממשלח יד&lt;br&gt;2. מידע על הכנסה מפנסיה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.5|סעיף 2(5) לפקודת מס הכנסה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|32.}} מענק למי שעבד בעבודה מועדפת
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 174|סעיף 174 לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה מעבודה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|33.}} דמי אבטלה למקבל קצבת פרישה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 175|סעיף 175 לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.5|סעיף 2(5) לפקודת מס הכנסה}} לעניין קצבת פרישה או גמול פרישה מעבודה, משירות בצה״ל, משירות במשטרת ישראל או משירות בשירות בתי הסוהר&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|34.}} דמי אבטלה למי שיש לו הכנסה מעבודה או ממשלח יד
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 176|סעיף 176 לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|35.}} מענק אבטלה למועסק בשכר נמוך
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 176א|סעיף 176א לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסות מעבודה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|36.}} הענקת אבטלה לקטין
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 178|סעיף 178 לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסות מעבודה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|37.}} גמלה לעובד בהליכי חדלות פירעון; חוב שכר עבודה; חוב פיצויי פיטורין; חוב לקופת גמל
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 182|סעיף 182 לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1. מידע על הכנסות מעבודה&lt;br&gt;2. הפרשות לקופת גמל כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 180|בסעיף 180 לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|38.}} קצבה חודשית לנכה כללי
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 199|סעיף 199(1) לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|סעיף 2 לפקודה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|39.}} קצבה חודשית מיוחדת לנכה כללי הלוקה במוגבלות קשה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 199|סעיף 199(1) לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|סעיף 2 לפקודה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|40.}} שיקום מקצועי לנכה כללי
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 199|סעיף 199(2) לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|סעיף 2 לפקודה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|41.}} השתתפות במתן שירותים מיוחדים לנכה כללי
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 199|סעיף 199(3) לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|42.}} גמלה מיוחדת לנכה כללי הלוקה במוגבלות קשה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 199|סעיף 199(4) לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|43.}} השתתפות במתן שירותים מיוחדים למי שאינו נכה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 199|סעיף 199(3) לחוק}} {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (מתן שירותים מיוחדים)#סעיף 10א|ותקנה 10א לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (מתן שירותים מיוחדים), התשל״ט–1978}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|44.}} גמלה מיוחדת למבוטח הלוקה במוגבלות קשה שאינו נכה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 199|סעיף 199(4) לחוק}} {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (מתן שירותים מיוחדים)#סעיף 10א|ותקנה 10א לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (מתן שירותים מיוחדים), התשל״ט–1978}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|45.}} גמלת ילד נכה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 222|סעיף 222 לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|46.}} גמלת סיעוד
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 224|סעיף 224 לחוק}} {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח סיעוד) (מבחני הכנסה לקביעת הזכות לגמלת סיעוד ושיעורה)#סעיף 3|ותקנה 3 לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח סיעוד) (מבחני הכנסה לקביעת הזכות לגמלת סיעוד ושיעורה), התשמ״ח–1988}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|סעיף 2 לפקודה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|47.}} קצבת אזרח ותיק יחסית בין גיל הפרישה לגיל המזכה בקצבת אזרח ותיק
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 245|סעיף 245 לחוק}} {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת הכנסה בביטוח זקנה ושאירים)#סעיף 1|ותקנה 1 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת הכנסה בביטוח זקנה ושאירים), התשל״ז–1976}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|48.}} תוספת לקצבת אזרח ותיק בעבור בת זוג
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 247|סעיף 247(1) לחוק}} {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת הכנסה בביטוח זקנה ושאירים)#סעיף 1|ותקנה 1 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת הכנסה בביטוח זקנה ושאירים), התשל״ז–1976}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|סעיף 2 לפקודה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|49.}} תוספת לקצבת אזרח ותיק בעבור ילד
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 247|סעיף 247(2) לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|50.}} תוספת לקצבת אזרח ותיק
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 247|סעיף 247(3) לחוק}} {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת הכנסה בביטוח זקנה ושאירים)#סעיף 1|ותקנה 1 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת הכנסה בביטוח זקנה ושאירים), התשל״ז–1976}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|סעיף 2 לפקודה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|51.}} קצבת אזרח ותיק לנכה שהגיע לגיל פרישה לאחר 2002
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 251|סעיף 251 לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|52.}} קצבת אזרח ותיק לנכה שהגיע לגיל פרישה לפני 2002
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 251|סעיף 251 לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|סעיף 2 לפקודה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|53.}} קצבת שאירים לאלמנה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 252|סעיף 252 לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|54.}} קצבת שאירים לאלמן שאין עמו ילד
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 252|סעיף 252 לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|סעיף 2 לפקודה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|55.}} קצבת שאירים לאלמן שיש עמו ילד
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 252|סעיף 252 לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|56.}} גמלת שאירים ליתום שאין עמו הורה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 252|סעיף 252 לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|57.}} מענק ליתום שהגיע למצוות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 254|סעיף 254 לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|58.}} הכשרה מקצועית לאלמנה הזכאית לקצבת שאירים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 265|סעיף 265 לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|סעיף 2 לפקודה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|59.}} דמי מחיה והוצאות אבחון ליתום המקבל קצבת שאירים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 265|סעיף 265 לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|סעיף 2 לפקודה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|60.}} דמי קבורה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 266|סעיף 266 לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|61.}} תגמול למשרתים במילואים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 271|סעיף 271 לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|62.}} הענקות לנערים בחינוך קדם־צבאי
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 282|סעיף 282 לחוק}} {{ח:חיצוני|תקנות שירות מילואים (תגמולים) (הענקות לנערים עובדים המשתתפים בחינוך קדם-צבאי)|ותקנות שירות מילואים (תגמולים) (הענקות לנערים עובדים המשתתפים בחינוך קדם־צבאי), התשל״ז–1976}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסות מעבודה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|63.}} דמי פגיעה למתנדב
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 289|סעיף 289 לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|64.}} גמלה לנכה עבודה מתנדב
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 289|סעיף 289 לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|65.}} גמלה לתלויים במתנדב
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 289|סעיף 289 לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|66.}} גמלה להבטחת הכנסה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה#סעיף 2|סעיף 2 לחוק הבטחת הכנסה}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על כל הכנסה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|67.}} דמי מזונות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות המזונות (הבטחת תשלום)#סעיף 6|תקנה 6 לתקנות המזונות (הבטחת תשלום), התשל״ג–1973}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|68.}} תגמול לילד שנתייתם עקב מעשה אלימות במשפחה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק התגמולים (ילד שנתייתם עקב מעשה אלימות במשפחה)|חוק התגמולים (ילד שנתייתם עקב מעשה אלימות במשפחה), התשנ״ה–1995}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|69.}} תגמול לחסיד אומות עולם
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק התגמולים לחסידי אומות העולם|חוק התגמולים לחסידי אומות העולם, התשנ״ה–1995}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|70.}} ריפוי, החלמה ושיקום לנפגע איבה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה#סעיף 3|סעיף 3 לחוק נפגעי פעולות איבה}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|71.}} תגמול טיפול רפואי לנפגע איבה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה#סעיף 4|סעיף 4 לחוק נפגעי פעולות איבה}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|72.}} גמלה לנכה איבה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה#סעיף 4|סעיף 4 לחוק נפגעי פעולות איבה}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|73.}} גמלה לנכה איבה נצרך
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה#סעיף 4|סעיף 4 לחוק נפגעי פעולות איבה}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|74.}} תגמול לנכה איבה מחוסר פרנסה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (כללים להוכחת חוסר פרנסה)#סעיף 2|תקנה 2 לתקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (כללים להוכחת חוסר פרנסה), התשל״א–1971}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על כל הכנסה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|75.}} תגמול לבני משפחה של נפגע איבה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה#סעיף 7|סעיף 7 לחוק נפגעי פעולות איבה}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|76.}} מניעת כפל בין גמלאות נפגעי איבה ובין גמלאות מאוצר המדינה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה#סעיף 17|סעיף 17 לחוק נפגעי פעולות איבה}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על כל תגמול מאוצר המדינה שהוא הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.5|סעיף 2(5) לפקודת מס הכנסה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|77.}} מניעת כפל בין גמלאות נפגעי איבה ובין פיצויים לפי {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין|פקודת הנזיקין}} או לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים|חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה#סעיף 17|סעיף 17 לחוק נפגעי פעולות איבה}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על פיצויים לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים|חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים}} או לפי {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין|פקודת הנזיקין}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|78.}} פיצוי נפגעי גזזת
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק לפיצוי נפגעי גזזת|חוק לפיצוי נפגעי גזזת, התשנ״ד–1994}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|79.}} פיצוי חולי איידס
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק לפיצוי נפגעי עירוי דם (נגיף האיידס)|חוק לפיצוי נפגעי עירוי דם (נגיף האיידס), התשנ״ג–1992}}, {{ח:חיצוני|תקנות לפיצוי נפגעי עירוי דם (נגיף האיידס) (קצבה חודשית)#סעיף 2|ותקנה 2 לתקנות לפיצוי נפגעי עירוי דם (נגיף האיידס) (קצבה חודשית), התשנ״ג–1993}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|סעיף 2 לפקודה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|80.}} נכה פוליו
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק פיצוי לנפגעי פוליו|חוק פיצוי לנפגעי פוליו, התשס״ז–2007}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|81.}} אסיר ציון – תגמול שלא לפי הכנסה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם#סעיף 10|סעיף 10 לחוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, התשנ״ב–1992}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|82.}} אסיר ציון – תגמול לפי הכנסה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם#סעיף 11|סעיף 11 לחוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, התשנ״ב–1992}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|סעיף 2 לפקודה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|83.}} תגמול לתלוי בהרוג מלכות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם#סעיף 15|סעיף 15 לחוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, התשנ״ב–1992}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|84.}} תגמול לבן משפחה של אסיר ציון במאסר
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם#סעיף 14|סעיף 14 לחוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, התשנ״ב–1992}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|סעיף 2 לפקודה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|85.}} מענק לתלויים של אסיר ציון שנפטר לפני 1 בינואר 1999
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם#סעיף 17ו|סעיף 17ו לחוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, התשנ״ב–1992}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|סעיף 2 לפקודה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|86.}} קצבת ניידות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|הסכם בדבר גמלת ניידות#סעיף 3|סעיף 3 להסכם בדבר גמלת ניידות מיום 1 ביוני 1977}} (להלן – הסכם הניידות)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|87.}} הלוואה עומדת
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|הסכם בדבר גמלת ניידות#סעיף 5|סעיף 5 להסכם הניידות}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|88.}} סיוע מיוחד לרכישת מיתקן הרמה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|הסכם בדבר גמלת ניידות#סעיף 21א|סעיף 21א להסכם הניידות}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|89.}} הלוואה מיוחדת לרכישה ולהתקנה של אבזרים מיוחדים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|הסכם בדבר גמלת ניידות#סעיף 21ה|סעיף 21ה להסכם הניידות}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|90.}} החזר הוצאות רכישה והתקנה של אבזרים ברכב פרטי
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|הסכם בדבר גמלת ניידות#סעיף 21ח|סעיף 21ח להסכם הניידות}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;-&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|91.}} גמלת אזרח ותיק מיוחדת
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן גמלאות זקנה ושאירים מיוחדות#סעיף 3|סעיף 3 להסכם בדבר מתן גמלאות אזרח ותיק ושאירים מיוחדות}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.1|סעיף 2(1)}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.2|ו־(2) לפקודת מס הכנסה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|92.}} גמלת שאירים מיוחדת
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן גמלאות זקנה ושאירים מיוחדות#סעיף 4|סעיף 4 להסכם בדבר מתן גמלאות אזרח ותיק ושאירים מיוחדות}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.1|סעיף 2(1)}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.2|ו־(2) לפקודת מס הכנסה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|93.}} השלמת הכנסה למקבלי גמלאות אזרח ותיק ושאירים מיוחדות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן גמלאות זקנה ושאירים מיוחדות#סעיף 9|סעיף 9 להסכם בדבר מתן גמלאות אזרח ותיק ושאירים מיוחדות}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על כל הכנסה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|94.}} מימון הובלת נפטר
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|הסכם בדבר מימון העברת נפטרים לקבורה אזרחית|הסכם בדבר מימון הובלת נפטרים}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|95.}} מימון מצבה לנפטר גלמוד
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|הסכם בדבר מימון הקמת מצבה לנפטר גלמוד|הסכם בדבר מימון הקמת מצבה לנפטר גלמוד}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|96.}} תגמולי מילואים לאנשי צוות אוויר
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|הסכם בדבר תגמולי מילואים לאנשי צוות אוויר משוחררי צבא קבע|הסכם בדבר תגמולי מילואים לאנשי צוות אוויר משוחררי צבא קבע}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|97.}} מימון איסוף קרבנות אסון
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|הסכם בדבר מימון איסוף קרבנות אסון|הסכם בדבר מימון איסוף קרבנות אסון}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|98.}} תגמול אבטלה למשוחררי צבא קבע
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן דמי אבטלה למשוחררים מצבא הקבע|הסכם בדבר תגמול אבטלה למשוחררי צבא קבע}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.1|סעיף 2(1) לפקודת מס הכנסה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|99.}} תגמול אבטלה למשוחררי צבא קבע
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|הסכם משרד הביטחון בדבר תשלום דמי לידה|הסכם בדבר תגמול דמי לידה למשוחררות צבא קבע}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.1|סעיף 2(1) לפקודת מס הכנסה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|לוח יח|לוח י״ח|תיקון: תשע״א}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 398|סעיף 398(א2)}})}}}}
{{ח:קטע3|לוח יח חלק א|חלק א׳: פרטים המשפיעים על זכאות לגמלה או על שיעורה לעניין {{ח:פנימי|סעיף 398|סעיף 398(א2)}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|לוח יח|בלוח זה}},
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הסכום הבסיסי“ – כאמור {{ח:פנימי|סעיף 1|בפסקה (3) להגדרה ”הסכום הבסיסי“}}.

{{ח:סעיף*|1||עוגן=לוח יח פרט 1}}
{{ח:ת}} קיומה או אי־קיומה של יתרת חשבון של הזכאי לגמלה במוסד פיננסי, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הסכמים בנכסים פיננסיים|בחוק הסכמים בנכסים פיננסיים, התשס״ו–2006}}, בין בבעלותו ובין בבעלות משותפת עם אחר, או שינוי שחל בה, אם השינוי כאמור עולה על 9% מהסכום הבסיסי לגבי יחיד, או 13% מהסכום הבסיסי לגבי מי שיש עמו ילד או בן זוג.

{{ח:סעיף*|2||עוגן=לוח יח פרט 2}}
{{ח:ת}} קיומה או אי־קיומה של זכות בנכס מקרקעין, של הזכאי לגמלה או שינוי שחל בזכות כאמור.

{{ח:סעיף*|3||עוגן=לוח יח פרט 3}}
{{ח:ת}} גובה ההכנסה מעבודה שהזכאי לגמלה עובד בה, או שינוי שחל אם השינוי כאמור עולה על 9% מהסכום הבסיסי לגבי יחיד, או 13% מהסכום הבסיסי לגבי מי שיש עמו ילד או בן זוג.

{{ח:סעיף*|4||עוגן=לוח יח פרט 4}}
{{ח:ת}} הכנסה ממקורות אחרים של הזכאי לגמלה או שינוי שחל בה, אם השינוי כאמור עולה על 9% מהסכום הבסיסי לגבי יחיד, או 13% מהסכום הבסיסי לגבי מי שיש עמו ילד או בן זוג.

{{ח:סעיף*|5||עוגן=לוח יח פרט 5}}
{{ח:ת}} כתובת המגורים של הזכאי לגמלה בישראל או שינוי בכתובת כאמור או מעבר לכתובת מגורים אחרת מחוץ לישראל.

{{ח:סעיף*|6||עוגן=לוח יח פרט 6}}
{{ח:ת}} היות הזכאי לגמלה בעל אזרחות זרה או שינוי לעניין אזרחות כאמור.

{{ח:סעיף*|7||עוגן=לוח יח פרט 7}}
{{ח:ת}} מועדי כניסה לישראל ויציאה ממנה של הזכאי לגמלה, ותקופת שהותו מחוץ לישראל.

{{ח:סעיף*|8||עוגן=לוח יח פרט 8}}
{{ח:ת}} מגורים תחת קורת גג אחת, תחילתם או הפסקתם של מגורים כאמור עם אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} מי שנישא לזכאי לגמלה, לרבות מי שנישא על פי הדין במדינת חוץ;
{{ח:תת|(2)}} מי שהוא הורה של אחד מילדי הזכאי לגמלה;
{{ח:תת|(3)}} מי שיש לזכאי לגמלה חשבון בנק משותף עמו או שיש לזכאי לגמלה זכות משותפת עמו בנכס מקרקעין או ברכב;
{{ח:תת|(4)}} מי שיש לזכאי לגמלה הסכם ממון או הסכם אחר בדבר שיתוף בהכנסות או בהוצאות עמו.

{{ח:סעיף*|9||עוגן=לוח יח פרט 9}}
{{ח:ת}} קבלת כספים על ידי הזכאי לגמלה ישירות מהחייב או ממי מטעמו לעניין {{ח:חיצוני|חוק המזונות (הבטחת תשלום)#סעיף 12|סעיף 12 לחוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל״ב–1972}}, או אי־קבלת כספים כאמור.

{{ח:סעיף*|10||עוגן=לוח יח פרט 10}}
{{ח:ת}} קיומו או אי־קיומו של פסק דין מזונות לטובת הזכאי לגמלה המאוחר לפסק דין שמסר למוסד.

{{ח:קטע3|לוח יח חלק ב|חלק ב׳: הפרטים הנדרשים לגבי סוגי הגמלאות}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״ז־12}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;סוג הגמלה&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;10&quot;&gt;מספר הפרט {{ח:פנימי|לוח יח חלק א|בחלק א׳}}&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;{{ח:פנימי|לוח יח פרט 1|פרט 1}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{ח:פנימי|לוח יח פרט 2|פרט 2}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{ח:פנימי|לוח יח פרט 3|פרט 3}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{ח:פנימי|לוח יח פרט 4|פרט 4}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{ח:פנימי|לוח יח חלק א פרט 5|פרט 5}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{ח:פנימי|לוח יח פרט 6|פרט 6}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{ח:פנימי|לוח יח פרט 7|פרט 7}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{ח:פנימי|לוח יח פרט 8|פרט 8}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{ח:פנימי|לוח יח פרט 9|פרט 9}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{ח:פנימי|לוח יח פרט 10|פרט 10}}&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אמהות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא נדרש&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ילדים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא נדרש&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;נפגעי עבודה ומתנדבים*&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא נדרש&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;10&quot;&gt;{{מוקטן|* {{ח:פנימי|לוח יח פרט 8|פרט 8}} יידרש רק לעניין זכאות לקצבת תלויים שמשתלמת לבן/בת זוג}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אבטלה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא נדרש&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נכות כללית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא נדרש&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;סיעוד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא נדרש&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;אזרח ותיק ושאירים&lt;span style=&quot;letter-spacing: -0.167em;&quot;&gt;** &lt;/span&gt; &lt;span style=&quot;letter-spacing: -0.167em;&quot;&gt;*** &lt;/span&gt;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא נדרש&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;10&quot;&gt;{{מוקטן|&lt;span style{{=}}&quot;letter-spacing: -0.167em;&quot;&gt;** &lt;/span&gt; {{ח:פנימי|לוח יח פרט 1|פרטים 1 עד 4}} יידרשו רק לגבי מי שמשתלמת לו קצבת אזרח ותיק המותנית במבחן הכנסות}} {{ש}} {{מוקטן|&lt;span style{{=}}&quot;letter-spacing: -0.167em;&quot;&gt;*** &lt;/span&gt; {{ח:פנימי|לוח יח פרט 8|פרט 8}} יידרש רק לעניין קצבת שאירים שמשתלמת לבן/בת זוג}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|הסכם בדבר גמלת ניידות|הסכם הניידות}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא נדרש&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן גמלאות זקנה ושאירים מיוחדות|הסכם בדבר מתן גמלאות אזרח ותיק ושאירים מיוחדות}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע3|לוח יח חלק ג|חלק ג׳: אזהרה}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} הרינו להביא לידיעתך כי אם לא תעדכן את המוסד לביטוח לאומי על כל שינוי שיחול באחד או יותר מהפרטים המפורטים בהודעה זו בתוך שישים ימים ממועד השינוי, במהלך ארבע שנים ממועד משלוח הודעה זו, הנך צפוי לעונשים הקבועים לפי החוק, לרבות קנס; ככל שחל שינוי בפרטים האמורים לגביך, אנא עדכן את המוסד לביטוח לאומי בטופס המצורף.

{{ח:קטע2|לוחהשוואה|לוחות השוואה}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ״ח–1968:
&lt;table border=&quot;0&quot; cellpadding=&quot;1&quot; cellspacing=&quot;0&quot; dir=&quot;rtl&quot; align=&quot;center&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף הקודם&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף החדש&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף הקודם&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף החדש&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פרק א׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פרק ו׳4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|פרק יב|פרק י״ב}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פרק ב׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פרק ו׳5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|פרק י|פרק י׳}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פרק ג׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פרק ז׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|פרק יד|פרק י״ד}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פרק ג׳1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 144|144}}, {{ח:פנימי|סעיף 265|265}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פרק ח׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|פרק טו|פרק ט״ו}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פרק ג׳2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פרק ט׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|פרק טז|פרק ט״ז}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פרק ד׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פרק ט׳1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|פרק יז|פרק י״ז}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פרק ה׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פרק ט׳2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|פרק יג|פרק י״ג}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פרק ו׳1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פרק י׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פרק ו׳2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פרק י״א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|פרק יח|פרק י״ח}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פרק ו׳3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פרק י״ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|פרק יט|פרק י״ט}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
&lt;table border=&quot;0&quot; cellpadding=&quot;1&quot; cellspacing=&quot;0&quot; dir=&quot;rtl&quot; align=&quot;center&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף הקודם&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף החדש&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף הקודם&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף החדש&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 1|1}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 203|203}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 2|2}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127מא&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 204|204}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 3|3}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127מב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 205|205}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 4|4}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127מז(א)(1)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 215|215}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 5|5}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127מז(א)(2–3)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 222|222(א)}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 6|6}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127מז(ב)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 216|216}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 7|7}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127מח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 222|222(ב)}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 238|238}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127מט&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 221|221}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 239|239}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127מט1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 222|222(ג)}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;7&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 240|240}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127מט2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 222|222(ד)}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 241|241}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127נ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 219|219}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;9&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 242|242}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127נב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 218|218}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 243|243}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127נב1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 220|220}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;11&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 244|244}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127נג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 180|180}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;12&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 245|245}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127נד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 181|181}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 246|246}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127נה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 182|182}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;17&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 247|247}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127נו&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 183|183}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;18&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 248|248}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127נז&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 184|184}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;19&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 249|249}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127נז1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 185|185}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;20&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 250|250}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127נח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 186|186}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;20א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 251|251}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127נט&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 187|187}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;21&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 252|252}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127ס&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 188|188}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;22&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 253|253}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127סא&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 189|189}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;22א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 254|254}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127סב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 190|190}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;23&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 255|255}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127סג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 191|191}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;23א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 256|256}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127סד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 194|194}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;24&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 257|257}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127סה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 192|192}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;25&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 258|258}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127סו&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 193|193}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;25א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 259|259}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127סז&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 270|270}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;26&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 260|260}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127סח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 271|271}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;26ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 261|261}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127ע&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 272|272}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;27(א־ב,ד)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 262|262}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127עא&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 273|273}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;27(ג)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הושמט&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127עב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 274|274}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;28&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 263|263}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127עג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 275|275}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;29(א)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 266|266}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127עד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 276|276}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;29(ב)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 267|267}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127עה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 277|277}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;29(ג)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 268|268}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127עו&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 278|278}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;30&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 269|269}}, {{ח:פנימי|סעיף 264|264}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127עז&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 279|279}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;31&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 75|75}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127עח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 280|280}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;32&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 76|76}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127עט&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 281|281}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;33&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 77|77}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127פ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 282|282}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;34&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 78|78}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127פא&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 283|283}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;35&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 79|79}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127פא1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 284|284}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;36&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 80|80}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127פא2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 285|285}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;37&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 81|81}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127פב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 286|286}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;38&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 82|82}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127פג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 223|223}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;39&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 83|83}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127פד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 224|224}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;40&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 84|84}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127פה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 225|225}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;41&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 85|85}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127פו&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 226|226}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;42&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 86|86}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127פז&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 227|227}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;43&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 87|87}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127פח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 228|228}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;44&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 88|88}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127פט&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 229|229}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;45&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 89|89}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127צ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 230|230}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;46&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 90|90}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127צא&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 231|231}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;47&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 91|91}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127צב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 232|232}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;48&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 92|92}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127צג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 233|233}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;49&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 93|93}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127צד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 234|234}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;94&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127צה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 235|235}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;51&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 95|95}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127צו&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 236|236}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;52&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 96|96}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127צז&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 237|237}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;53&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 97|97}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127צח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הושמט&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;54&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 98|98}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;128&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 296|296}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;55&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 99|99}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;129&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 297|297}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;56&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 100|100}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;130&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 298|298}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;57&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 101|101}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;131&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 299|299}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;58&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 102|102}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;133&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 300|300}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;59&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 103|103}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;134&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 301|301}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;60&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 104|104}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;134א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 302|302}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;61&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 118|118}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;135&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 303|303}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;62&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 103|103}}, {{ח:פנימי|סעיף 104|104}}, {{ח:פנימי|סעיף 119|119}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;136&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 304|304}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;63&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 120|120}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;136א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 305|305}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;63א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 121|121}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;136ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 306|306}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;64&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 122|122}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;137&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 307|307}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;64א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 123|123}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;137א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 308|308}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;65&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 124|124}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;137ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 309|309}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;66&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 104|104(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 107|107}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;137ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 310|310}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;67&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 104|104(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 105|105}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;138&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 311|311}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;67א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 108|108}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;139&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 312|312}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;68&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 104|104(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 106|106}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;139א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 313|313}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;68א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 109|109}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;139ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 314|314}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;68ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 110|110}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;140&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 315|315}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;68ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 111|111}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;141&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 316|316}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;69&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 103|103}}, {{ח:פנימי|סעיף 104|104}}, {{ח:פנימי|סעיף 112|112}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;142&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 317|317}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 113|113}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;142א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 318|318}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;71&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 114|114}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;142ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 319|319}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;72&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 115|115}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;143&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 320|320}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;73&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 116|116}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;143ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 321|321}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;73א(א)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 117|117}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;144&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 322|322}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;73א(ב)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 404|404(א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;145&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 323|323}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;73ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 125|125}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;146&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 324|324}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;74&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 130|130}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;147&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 325|325}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;75&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 131|131}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;148&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 326|326}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;76&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 132|132}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;149&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 327|327}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;77&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 133|133}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;150&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 328|328}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;77א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 134|134}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;151&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 329|329}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;78(א–ב)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 135|135}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;152&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 330|330}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;78(ג)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הושמט&lt;/td&gt;&lt;td&gt;153&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 331|331}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;79&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 136|136}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;154&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 332|332}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;80&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 137|137}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;155&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 333|333}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;81&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 138|138}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;156&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 334|334}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;82&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 139|139}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;157&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 335|335}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;82א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 140|140}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;158&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 336|336}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;82ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 141|141}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;159&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 337|337}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;82ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 142|142}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;159א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 338|338}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;82ד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 143|143}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;159ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 339|339}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;83&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 126|126}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;160&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 340|340}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;84&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 127|127}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;160א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 341|341}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;85&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 128|128}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;161&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 342|342}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;86&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 129|129}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;162&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 343|343}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;87&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 145|145}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;163&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 344|344}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;88&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 146|146}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;164&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 345|345}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;89&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 147|147}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;165&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 346|346}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;89א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 148|148}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;166&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 347|347}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;89ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 149|149}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;167&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 348|348}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;90&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 144|144(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 265|265(ב)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;167א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 349|349}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;90א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 144|144(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 265|265(א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;167ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 348|348(א)}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;90ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 150|150}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;168&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 350|350}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;90ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 151|151}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;168א(5)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הושמט&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;90ד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 152|152}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;169&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 351|351}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;90ה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 153|153}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;170&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 352|352}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;90ו&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 154|154}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;171&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 353|353}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;90ז&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 155|155}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;172&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 354|354}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;90ח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 156|156}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;173&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 355|355}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;90ט&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 157|157}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;173א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 356|356}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;91&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 39|39}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;174&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 357|357}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;92&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 40|40}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;175&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 358|358}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;93&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 41|41}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;176&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 359|359}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;94&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 42|42}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;177&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 360|360}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;94א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 43|43}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;177א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 361|361}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;94ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 44|44}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;178&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 362|362}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;94ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 45|45}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;178א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 363|363}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;94ד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 46|46}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;179&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 364|364}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;95&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 47|47}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;180&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 365|365}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;95א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 57|57(א–ב)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;181&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 366|366}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;96&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 48|48}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;183&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 367|367}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;97&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 49|49}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;184&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 368|368}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;98&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 50|50}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;185&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 369|369}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;98א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 51|51}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;185א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 370|370}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;99&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 52|52}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;186&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 371|371}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;100&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 53|53(א–ב)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;187&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 372|372}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;101&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 54|54}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;188(א)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 373|373}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;101א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 53|53(ג)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;188(ב–ד)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 404|404(ב–ד)}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;101ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 53|53(ד)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;190&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 374|374}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;102&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 55|55}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;191&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 375|375}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;103&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 56|56}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;191א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 376|376}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;103א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 57|57(ג)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;192&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 377|377}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;103ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 62|62}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;192א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 378|378}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;103ב1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 63|63}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;193&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 379|379}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;103ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 58|58}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;194&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 380|380}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;103ד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 59|59}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;195&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 381|381}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;103ה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 60|60}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;195א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 382|382}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;103ו&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 61|61}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;196&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 383|383}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;103ז&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 64|64}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;196א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 384|384}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;104&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 65|65}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;197&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 385|385}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;105&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 66|66}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;198&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 386|386}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;106&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 67|67}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;198א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 1|1}} השכר הממוצע&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;109&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 68|68}}, {{ח:פנימי|לוח ד|לוח ד׳}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;198אא&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 387|387}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;110(א)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 69|69(א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;198ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 388|388}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;110(ב)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הושמט&lt;/td&gt;&lt;td&gt;198ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 389|389}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;111&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 69|69(ב–ד)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;198ד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 390|390}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;112&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 70|70}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;198ה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 287|287}}, {{ח:פנימי|סעיף 288|288}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;113&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 71|71}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;198ו&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 289|289}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;114&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 72|72}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;198ז&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 290|290}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;115&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 74|74}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;198ח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 291|291}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;116&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 73|73}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;198ט&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 292|292}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;127א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 158|158}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;199&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 8|8}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;127ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 159|159}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;200&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 9|9}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;127ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 160|160}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;200א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 10|10}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;127ד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 161|161}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;201&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 11|11}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;127ה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 162|162}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;202&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 12|12}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;127ו&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 163|163}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;203&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 13|13}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;127ז&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 165|165}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;204&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 14|14}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;127ח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 166|166}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;204א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 15|15}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;127י&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 167|167}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;204ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 16|16}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;127יא&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 168|168}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;205&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 17|17}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;127יב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 169|169}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;206&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 18|18}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;127יג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 170|170}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;207&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 19|19}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;127יד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 171|171}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;208&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 20|20}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;127טו&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 172|172}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;209&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 21|21}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;127טז&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 173|173}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;210&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 22|22}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;127טז1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 174|174}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;211&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 23|23}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;127טז2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 175|175}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;212&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 25|25}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;127טז3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 176|176}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;213&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 26|26}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;127יז&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 177|177}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;214&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 27|27}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;127יח(א)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 178|178}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;215&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 28|28}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;127יח(ב)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 179|179}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;215א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 29|29}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;127כ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לפי הענין&lt;/td&gt;&lt;td&gt;215ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 30|30}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;127כא&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 195|195}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;216&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 31|31}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;127כב(א,ד)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 196|196}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;217&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 32|32}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;127כב(ב–ג)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 207|207}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;217א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 33|33}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;127כב1(א–ב)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 197|197}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;218&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 34|34}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;127כב1(ג)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 202|202(ב)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;219&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 35|35}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;127כג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 198|198}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;220&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 36|36}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;127כד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 217|217}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;221&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 37|37}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;127כה(א)(1–3)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 199|199}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;222&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 38|38}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;127כה(א)(3)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 206|206(א–ב)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;223&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 24|24}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;127כה(ב–ג)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 206|206(ג–ד)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;230&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 391|391}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;127כז&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 208|208}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;231&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 392|392}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;127כח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 209|209}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;231א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 393|393}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;127כט&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 211|211(א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;231ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 394|394}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;127ל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 211|211(ב–ג)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;232&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 395|395}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;127לא&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 212|212}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;233&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 396|396}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;127לב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 210|210}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;234&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 397|397}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;127לד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 213|213}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;239&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 398|398}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;127לה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 214|214}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;241&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 399|399}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;127לו&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 200|200(א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;242&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 400|400}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;127לז&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 200|200(ב–ג)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;243&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 401|401}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;127לח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 201|201}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;244&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 402|402}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;127לט&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 202|202(א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
&lt;table border=&quot;0&quot; cellpadding=&quot;1&quot; cellspacing=&quot;0&quot; dir=&quot;rtl&quot; align=&quot;center&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף הקודם&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף החדש&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף הקודם&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף החדש&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;לוח א׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|לוח א|לוח א׳}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לוח ט׳1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|לוח ז|לוח ז׳}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;לוח ב׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|לוח ט|לוח ט׳}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לוח ט׳2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|לוח ח|לוח ח׳}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;לוח ד׳1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 261|261(א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לוח י׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|לוח י|לוח י׳}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;לוח ה׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|לוח ה|לוח ה׳}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לוח י״א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|לוח יא|לוח י״א}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;לוח ה׳1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|לוח ו|לוח ו׳}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לוח י״ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|לוח יב|לוח י״ב}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;לוח ז׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|לוח ג|לוח ג׳}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לוח י״ד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|לוח ב|לוח ב׳}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_207979.pdf|חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס׳ 21), התשל״ו–1976}}:
&lt;table border=&quot;0&quot; cellpadding=&quot;1&quot; cellspacing=&quot;0&quot; dir=&quot;rtl&quot; align=&quot;center&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף הקודם&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף החדש&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף הקודם&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף החדש&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_207979.pdf|37(א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 293|293}}, {{ח:פנימי|לוח יד|לוח י״ד}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_207979.pdf|38}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 295|295}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_207979.pdf|37(ב)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 294|294}}, {{ח:פנימי|לוח טו|לוח ט״ו}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} חוק הביטוח הלאומי (הוראת שעה), התשנ״א–1991:
&lt;table border=&quot;0&quot; cellpadding=&quot;1&quot; cellspacing=&quot;0&quot; dir=&quot;rtl&quot; align=&quot;center&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף הקודם&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף החדש&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף הקודם&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף החדש&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 164|164}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|לוח יג|לוח י״ג 3}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|לוח יג|לוח י״ג 1}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|לוח יג|לוח י״ג}} ({{ח:פנימי|סעיף 165|165(א)(1)}})&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|לוח יג|לוח י״ג 2}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|לוח יג|לוח יג 4}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211130.pdf|חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס׳ 83), התשנ״ד–1994}}:
&lt;table border=&quot;0&quot; cellpadding=&quot;1&quot; cellspacing=&quot;0&quot; dir=&quot;rtl&quot; align=&quot;center&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף הקודם&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף החדש&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף הקודם&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף החדש&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211130.pdf|5}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 403|403(א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק קליטת חיילים משוחררים|חוק קליטת חיילים משוחררים, התשנ״ד–1994}}:
&lt;table border=&quot;0&quot; cellpadding=&quot;1&quot; cellspacing=&quot;0&quot; dir=&quot;rtl&quot; align=&quot;center&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף הקודם&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף החדש&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף הקודם&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף החדש&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק קליטת חיילים משוחררים#סעיף 24|24(ב)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 403|403(ג)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211056.pdf|חוק לצמצום ממדי העוני והפערים בהכנסות (תיקוני חקיקה), התשנ״ד–1994}}:
&lt;table border=&quot;0&quot; cellpadding=&quot;1&quot; cellspacing=&quot;0&quot; dir=&quot;rtl&quot; align=&quot;center&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף הקודם&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף החדש&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף הקודם&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף החדש&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211056.pdf|7(ג)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 403|403(ד)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211806.pdf|חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס׳ 99), התשנ״ה–1995}}:
&lt;table border=&quot;0&quot; cellpadding=&quot;1&quot; cellspacing=&quot;0&quot; dir=&quot;rtl&quot; align=&quot;center&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף הקודם&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף החדש&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף הקודם&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף החדש&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211806.pdf|2}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 403|403(ב)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:חתימות|נוסח משולב נקבע בועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת ביום ג׳ בניסן התשנ״ה (3 באפריל 1995).}}
* '''דוד ליבאי'''&lt;br&gt;שר המשפטים
{{ח:סוגר}}

{{ח:סוף}}
{{חוקי ביטחון סוציאלי|כנסת=2000198}}

[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>l7vgew48ec2cgik6ijqqdl2iwk4mot1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:חוק התכנון והבניה</title>
    <ns>116</ns>
    <id>6199</id>
    <revision>
      <id>3018255</id>
      <parentid>3005252</parentid>
      <timestamp>2026-05-31T20:02:34Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <comment>פקיעת הוראת שעה</comment>
      <origin>3018255</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1204098" sha1="fts70rt4dsvgw7q4j6ppabtoifp8hgm" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק התכנון והבניה, תשכ&quot;ה–1965

&lt;מאגר 2000613 תיקון 2203070 תקן 148917 קוד a163Y00000DuDEJQA3&gt;

&lt;מקור&gt;
'''חוק קודם:''' &lt;!-- 2069867 --&gt; ((חא&quot;י כרך ב' פרק קמ&quot;ב, עמ' 1411|פקודת בנין ערים, 1921|0:563627)). &lt;!-- ((ע&quot;ר 1934, תוס' 1, 198|פקודת תיקון חוקי הארץ|0:560895)). --&gt; '''חוק קודם:''' &lt;!-- 2000836 --&gt; ((ע&quot;ר 1936, תוס' 1, 153|פקודת בנין ערים, 1936|0:563896)), ((227|תיקון|0:563971)); ((1938, תוס' 1, 13|תקון|0:561260)); ((1939, תוס' 1, 7|תקון|0:561370)); ((1941, תוס' 1, 83|תקון|0:561761)); ((ס&quot;ח תשי&quot;ב, 16|תיקון|2:203719)); ((תשי&quot;ד, 232|תיקון|2:208087)); ((תשי&quot;ז, 135|תיקון|3:208086)); ((תשי&quot;ט, 93|תיקון|3:208085)), ((X|ת&quot;ט|ec:3:517976)).
'''חוק חדש:''' &lt;!-- 2000613 --&gt; ((ס&quot;ח תשכ&quot;ה, 307|חוק התכנון והבניה|5:209758)), ((XIV|ת&quot;ט|ec:5:517768)); ((תשכ&quot;ו, 2|ת&quot;ט|ec:6:317377)); ((תשכ&quot;ז, 10|תיקון|6:209778)); ((תשכ&quot;ט, 172|תיקון מס' 2 לחוק ההתגוננות האזרחית|6:208297)), ((223|תיקון מס' 3|6:209777)); ((תש&quot;ל, 31|ת&quot;ט|ec:7:317378)); ((תשל&quot;ג, 228|תיקון מס' 4|7:209776)); ((תשל&quot;ו, 12|ת&quot;ט|ec:8:317379)), ((233|חוק שירותי תיירות|8:209699)), ((253|תיקון מס' 6|8:209775)), ((253|תיקון מס' 7|8:209774)); ((תשל&quot;ז, 21|הוראת שעה|8:209773)); ((תשל&quot;ח, 15|תיקון מס' 8|9:209772)), ((180|תיקון מס' 9|9:209771)); ((תשל&quot;ט, 14|תיקון מס' 10|9:209768)); ((תש&quot;ם, 42|תיקון מס' 11|9:209770)); ((תשמ&quot;א, 14|תיקון מס' 12|9:209769)), ((46|תיקון מס' 13|9:210235)), ((107|הוראת שעה|9:209766)), ((108|תיקון מס' 14|9:209767)), ((109|תיקון מס' 15|9:209765)), ((111|תיקון מס' 16|9:209764)), ((166|תיקון מס' 17|9:209763)), ((184|תיקון מס' 18|9:211680)), ((278|ת&quot;ט|ec:9:317380)); ((תשמ&quot;ב, 229|חוק הבזק|10:208164)); ((תשמ&quot;ג, 25, 29|תיקון מס' 20|10:209762)), ((40|ת&quot;ט|ec:10:317381)), ((63|ת&quot;ט|ec:10:317493)); ((תשמ&quot;ד, 146, 146|תיקון מס' 21|10:210223)); ((תשמ&quot;ו, 129|תיקון מס' 22|11:210431)), ((130|תיקון מס' 23|11:210486)), ((150|תיקון מס' 24|11:210492)); ((תשמ&quot;ח, 20|תיקון מס' 25|11:210559)), ((144|תיקון מס' 26|11:210685)); ((תשמ&quot;ט, 7, 7|תיקון מס' 27|12:210703)), ((56|תיקון מס' 26 (תיקון)|12:210743)); ((תש&quot;ן, 123|תיקון לחוק רשות הדואר|12:211618)), ((168|חוק הליכי תכנון ובנייה (הוראת שעה)|12:211688)); ((תשנ&quot;א, 164|תיקון מס' 31 (תכנית לשימור אתרים)|12:211770)), ((213|תיקון מס' 32|12:210716)), ((220|תיקון מס' 33|12:211677)); ((תשנ&quot;ב, 7|חוק הרשויות המקומיות (מהנדס הרשות המקומית)|12:210749)), ((159|תיקון מס' 2 לחוק הליכי תכנון ובנייה (הוראת שעה)|12:211690)); ((תשנ&quot;ג, 21|תיקון מס' 36|13:210971)); ((תשנ&quot;ד, 98|תיקון מס' 37|13:211365)), ((123|תיקון מס' 38|13:211013)), ((242|תיקון מס' 39|13:210999)); ((תשנ&quot;ה, 55|תיקון מס' 40|13:211052)), ((128|חוק זכיון ים המלח (תיקוני חקיקה)|13:211098)), ((338|תיקון מס' 42|13:211184)), ((450|תיקון מס' 43|13:211768)); ((תשנ&quot;ו, 110|תיקון מס' 44|13:211247)), ((387|ת&quot;ט|ec:14:317851)); ((תשנ&quot;ז, 167|ת&quot;ט|ec:14:317859)); ((תשנ&quot;ח, 91|חוק להגברת הצמיחה והתעסוקה ולהשגת יעדי התקציב לשנת הכספים 1998 (תיקוני חקיקה)|14:211461)), ((217|חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה|14:211511)), ((290|תיקון לחוק משק הדלק (קידום התחרות)|14:211532)); ((תשנ&quot;ט, 93|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 1999)|14:211661)); ((תש&quot;ס, 72|חוק ההסדרים במשק מדינת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2000)|15:300181)), ((192|חוק בתי משפט לענינים מינהליים|15:300273)), ((219|תיקון מס' 23 לחוק הבזק|15:300604)), ((277|תיקון מס' 2 לחוק הפיקדון על מיכלי משקה|15:300256)); ((תשס&quot;א, 44|תיקון מס' 53|15:300281)), ((208|הוראת שעה|15:300352)), ((238|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 2001) (תיקון, ביטול והתליה של חקיקה שמקורה בהצעות חוק פרטיות)|15:300364)), ((489|חוק תאגידי מים וביוב|15:300397)), ((519|חוק התקנת מעליות שבת בבנינים ציבוריים ובבניני מגורים (הוראות ותיקוני חקיקה)|15:300408)), ((560|תיקון מס' 25 לחוק הבזק|15:300411)); ((תשס&quot;ב, 83|חוק משק הגז הטבעי|15:300442)), ((132|תיקון מס' 59|15:300459)), ((157, 167|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2002)|15:300554)), ((206|תיקון מס' 61|15:300474)), ((427|תיקון מס' 62|15:300501)), ((490|חוק לפיתוח הנגב והגליל (תיקוני חקיקה)|15:300527)); ((תשס&quot;ג, 56|תיקון מס' 63|15:300578)), ((118|חוק ייצוג גופים ציבוריים שעניינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה)|15:300615)), ((192|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003)|15:300607)), ((208|ת&quot;ט|15:300614)), ((497|חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003 ו-2004)|16:299931)); ((תשס&quot;ד, 70|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|16:299603)), ((503|תיקון מס' 68|16:299814)), ((546|חוק שמירת הסביבה החופית|16:300986)); ((תשס&quot;ה, 105|תיקון מס' 70|16:299926)), ((276|תיקון מס' 72|16:299657)), ((323|תיקון מס' 2 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|16:299916)), ((660|תיקון מס' 73|16:299630)), ((747|תיקון מס' 15 לחוק בתי משפט לענינים מינהליים|16:299627)); ((תשס&quot;ו, 166|חוק הקרינה הבלתי מייננת|16:299993)), ((325, 330, 359|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006)|17:300065)); ((תשס&quot;ז, 82|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2007)|17:300638)), ((155|תיקון מס' 78|17:299973)), ((412|תיקון מס' 79|17:300655)); ((תשס&quot;ח, 8|תיקון מס' 80|17:300088)), ((17|תיקון לחוק שמירת הסביבה החופית|17:300111)), ((62|עידוד חיזוק מבנים מפני רעידות אדמה (הוראת שעה)|17:300786)), ((196|תיקון מס' 29 לחוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו|17:300839)), ((411|חוק לקידום יישובם של מפוני גוש קטיף, חבל עזה וצפון השומרון|17:300778)), ((462|חוק הסדרת הטיפול בחופי הכנרת|17:300830)), ((632, 639|תיקון מס' 84 והוראת שעה|17:300885)), ((784|חוק אוויר נקי|17:299971)), ((798|תיקון מס' 86|17:300770)), ((840|תיקון מס' 87|17:300896)); ((תשס&quot;ט, 82|תיקון מס' 88|17:300134)), ((82|תיקון מס' 89|17:300837)), ((216|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010)|18:301061)), ((330, 331|תיקון מס' 7 לחוק מינהל מקרקעי ישראל|18:301074)); ((תש&quot;ע, 232|תיקון מס' 3 לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006)|18:301077)), ((366|תיקון מס' 3 לפקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור)|18:300106)), ((415|תיקון מס' 6 לחוק רישום שיכונים ציבוריים (הוראת שעה)|18:301075)), ((450|תיקון מס' 94|18:300970)), ((555|תיקון מס' 95|18:300944)); ((תשע&quot;א, 186|חוק המדיניות הכלכלית לשנים 2011 ו-2012 (תיקוני חקיקה)|18:301268)), ((669|תיקון מס' 96|18:306566)); ((תשע&quot;ב, 19|ת&quot;ט|2320)), ((458|תיקון מס' 2 לחוק המקרקעין (חיזוק בתים משותפים מפני רעידות אדמה)|18:301325)), ((511|תיקון מס' 98|18:301229)), ((741|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה|18:301466)); ((תשע&quot;ד, 207|תיקון מס' 100|19:301578)), ((474|תיקון מס' 101|19:301600)), ((667|תיקון מס' 102|19:303842)); ((תשע&quot;ה, 212, 214|תיקון מס' 103 והוראת שעה|20:313585)); ((תשע&quot;ו, 42, 45, 45, 81|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2015 ו-2016)|20:316718)), ((328|הוראת שעה|20:319029)), ((691|תיקון מס' 106|20:338721)), ((1146|תיקון מס' 107 והוראת שעה|20:348516)), ((1149|תיקון מס' 108 - הוראת שעה|20:348517)), ((1244|חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית|20:348685)); ((תשע&quot;ז, 80, 127, 156, 160, 160|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018)|20:366409)), ((328|ת&quot;ט|fr:20:369869)), ((489|חוק תשתיות להולכה ולאחסון של נפט על ידי גורם מפעיל|20:381800)), ((584|תיקון מס' 115|20:382410)), ((884|תיקון מס' 116|20:382860)), ((1152|תיקון מס' 117 - הוראת שעה|20:390430)), ((1170|תיקון מס' 4 לחוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים לדיור (הוראת שעה)|20:390432)); ((תשע&quot;ח, 74, 77|תיקון מס' 119|20:456379)), ((142|תיקון מס' 120|20:489235)), ((193|תיקון מס' 82 לחוק סדר הדין הפלילי|20:491147)), ((244, 246|תיקון מס' 122|20:491908)), ((494, 497, 497|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2019)|20:491979)), ((749, 749|תיקון מס׳ 125|20:504040)), ((754|תיקון מס' 126|20:504076)), ((831|תיקון מס' 107 והוראת שעה (תיקון)|20:504197)); ((תשע&quot;ט, 81|תיקון מס' 33 לחוק המקרקעין|20:527182)); ((תש&quot;ף, 12|חוק הבחירות לכנסת העשרים ושלוש (הוראות מיוחדות)|22:566892)), ((106|תיקון מס' 101 (תיקון מס' 5)|23:573950)); ((תשפ&quot;א, 126|תיקון מס' 2 לחוק מקורות אנרגיה|23:591405)), ((248|תיקון מס' 34 לחוק המקרקעין|23:593721)); ((תשפ&quot;ב, 150, 165, 170, 171, 188, 192, 197, 224, 234, 240|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022)|24:611801)), ((674|תיקון מס' 136|24:616234)), ((692|תיקון מס' 137 והוראת שעה|24:616359)), ((963|תיקון מס' 76 לחוק התקשורת (בזק ושידורים)|24:644019)), ((1062|תיקון מס' 139|24:648304)); ((תשפ&quot;ג, 159|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו־2024)|25:2572039)), ((192, 197, 208, 284|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו־2024)|25:2620741)), ((538|תיקון מס' 145|25:2900638)); ((תשפ&quot;ד, 60|תיקון מס' 146|25:3506179)), ((137|חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה - חרבות ברזל) (תכנון ובנייה ומקרקעי ציבור)|25:3547072)), ((155|תיקון מס' 9 לחוק פסיקת ריבית והצמדה|25:3568695)), ((256|תיקון מס' 149 והוראת שעה|25:3626730)), ((270|תיקון מס' 150 והוראת שעה - חרבות ברזל|25:3674214)), ((624|תיקון מס' 151|25:4236080)), ((626|תיקון מס' 152|25:4236080)), ((1090|תיקון מס' 2 לחוק שיקום נכי נפש בקהילה|25:4693413)), ((1322|תיקון מס' 4 לחוק רכבת תחתית (מטרו)|25:4758425)), ((1368|תיקון מס' 155|25:4768580)), ((1380|תיקון מס' 156 - הוראת שעה|25:4769219)); ((תשפ&quot;ה, 24|תיקון מס' 157|25:5143098)), ((38|תיקון מס' 158|25:5154786)), ((110|תיקון מס' 159|25:5253077)), ((532, 539|תיקון מס' 160 והוראות שעה|25:6235571)), ((652|תיקון מס' 161|25:6956680)), ((720|תיקון מס' 162 - הוראת שעה|25:7597621)), ((750|תיקון מס' 163|25:7816298)); ((תשפ&quot;ו, 350, 352, 358, 370|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)|25:12224370)), ((523|חוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית|25:12433004)). &lt;!-- עדכון אחרון: תשפ&quot;ו-5 --&gt;

''דחיית תחילה:'' ((ק&quot;ת תשע&quot;ו, 351|צו התכנון והבנייה (תיקון מס' 101) (דחיית יום התחילה המאוחר של החוק)|7587)); ((תשע&quot;ז, 50|צו התכנון והבנייה (תיקון מס' 101) (דחיית יום התחילה המאוחר של החוק)|7723)), ((1183|צו התכנון והבנייה (תיקון מס' 101) (דחיית יום התחילה המאוחר של החוק (מס' 2){{ריק}})|7723)); ((תשע&quot;ח, 732|צו התכנון והבנייה (תיקון מס' 101) (דחיית יום התחילה המאוחר של החוק)|7917)); ((תש&quot;ף, 288|צו התכנון והבנייה (תיקון מס' 101) (דחיית יום התחילה המאוחר של החוק)|8311)); ((תשפ&quot;ד, 1038|צו התכנון והבנייה (תיקון מס' 101) (דחיית יום התחילה הנדחה של החוק)|11018)). ''הארכת הוראת שעה:'' ((ק&quot;ת תשפ&quot;ו, 496|צו התכנון והבנייה (תיקון מס' 156 - הוראת שעה) (הארכת התקופה האמורה בסעיף 1 לחוק)|1380)).

__TOC__

== פרק א׳: פרשנות ==

@ 1. הגדרות (תיקון: תשמ״א–8, תשמ״ח–2, תשמ&quot;ט-2, תשנ״א–3, תשנ״ד, תשנ״ה–4, תשס״ב–3, תשס״ד–3, תשס״ה–3, תשס״ז–3, תשס״ח–2, תשס״ח–4, תשס״ח–6, תשס״ח–7, תשס״ט–3, תשע״ד–2, תשע״ה, תשע&quot;ה-2, תשע״ו, תשע״ו–7, תשע״ו–9, תשע״ז–4, תשע״ז–7, תשע״ח, תשע״ח–7, תשע״ט, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ב-3, תשפ&quot;ב-7, תשפ&quot;ב-8, תשפ&quot;ב-14, תשפ&quot;ג-5, תשפ&quot;ד-3)
: בחוק זה –
:- ”אדריכל רשוי” ו”מהנדס רשוי” – כמשמעותם לפי [[חוק המהנדסים והאדריכלים]];
:- &quot;בית חולים ציבורי&quot; - בית חולים שמתקיימים בו כל אלה:
:: (1) הוא אחד מאלה:
::: (א) בית חולים ממשלתי כללי, לרבות תאגיד בריאות הפועל במסגרתו;
::: (ב) בית חולים כללי שבבעלות קופת חולים;
::: (ג) בית חולים כללי שבבעלות רשות מקומית;
::: (ד) בית חולים כללי שהוא תאגיד, שהוא מוסד ציבורי כהגדרתו [[בסעיף 9 לפקודת מס הכנסה]];
:: (2) לעניין בית חולים חדש - הוא יכלול לפחות 300 מיטות אשפוז, ולעניין הרחבה של בית חולים קיים - בית החולים הקיים כולל לפחות 300 מיטות אשפוז, והשטח הכולל המותר לבנייה בהרחבה המוצעת לא יפחת מ-3,000 מ&quot;ר שלפחות 80% מתוכם נועדו לשמש לטיפול רפואי כהגדרתו [[בחוק זכויות החולה, התשנ&quot;ו-1996]];
:: (3) שר הבריאות, לאחר שהתייעץ עם שר הפנים, הכריז שבית החולים הוא תשתית לאומית, אולם לא ייכללו בהכרזה שטחים הנמצאים בסביבה החופית, אלא אם כן הם בתחום רשות עירונית או שטח המוקף מכל עבריו בקרקע המיועדת בתוכנית מיתאר מחוזית לסוג של שטחים פתוחים;
:- ”בטיחות הטיסה” – לרבות מניעת מפגעים הנגרמים עקב הטיסה;
:- ”בית סוהר” – בית סוהר כמשמעותו [[בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל&quot;ב–1971]], למעט בית סוהר ארעי כמשמעותו [[בפקודה האמורה]] ותאי מעצר בתחנות משטרה;
:- ”בנין” – כל מבנה, בין שהוא בנוי אבן ובין שהוא בנוי ביטון, טיט, ברזל, עץ או כל חומר אחר, לרבות –
:: (1) כל חלק של מבנה כאמור וכל דבר המחובר לו חיבור של קבע;
:: (2) קיר, סוללת עפר, גדר וכיוצא באלה הגודרים או תוחמים, או מיועדים לגדור, או לתחום, שטח קרקע או חלל;
:- ”בנין חורג” – בנין שלא נתקיימה בו הוראה מהוראותיה של תכנית או של תקנה אחרת לפי חוק זה החלות עליו, בין שניתנו לסוג מיוחד של בנינים ובין שהן חלות עליו בהיותו נמצא באזור או בשטח מיוחד, או שלא נתקיימה בו הוראה של היתר שניתן לבנייתו על־פי כל חוק הדן בתכנון ובבניה;
:- ”בעל” – לרבות חוכר לדורות כאמור [[בחוק המקרקעין, התשכ״ט–1969]];
:- ”בקר” – כמשמעותו [[בסימן ב׳ לפרק ה׳3]];
:- ”בקר מורשה” – בקר שקיבל הרשאה להיות בקר מורשה לעניין חיקוק מסוים לפי [[סעיף 158כב]];
:- ”בקרת ביצוע” – בדיקה מדגמית ובקרה תהליכית בדבר ביצוע עבודות בהתאם להיתר ובהתאם לתכן הבנייה, תוך ביצוע הערכת סיכונים, לרבות בקרה בידי בקר מורשה לפי [[סעיף 158כג(ז)]], והכול בנושאים ובעניינים שקבע שר הפנים ולפי הוראות שקבע;
:- ”בקרת תכן” – בדיקה מדגמית ובקרה תהליכית בדבר התאמתה של בקשה להיתר לתכן הבנייה, תוך ביצוע הערכת סיכונים, לרבות בקרה בידי בקר מורשה לפי [[סעיף 158כג(ז)]], והכול בנושאים ובעניינים שקבע שר הפנים ולפי הוראות שקבע;
:- ”גורם מאשר” – מי שאישורו או ההתייעצות עמו הם תנאי למתן היתר או לביצוע עבודות לפי היתר, לפי חוק זה או לפי חוק אחר, ושאינו מוסד תכנון;
:- &quot;דמי פיגורים&quot; ו&quot;ריבית שקלית&quot; - כהגדרתם [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ&quot;א-1961]];
:- ”דרך” – תוואי למעבר רכב, הולכי רגל או בעלי חיים, לרבות מסילת ברזל, מבני דרך, אי תנועה, קיר תומך, קיר או סוללה למניעת רעש וכן תעלה, חפיר ומעביר מים בצד הדרך או מתחת לה, ולרבות מיתקני דרך;
:- ”היתר” – לרבות הרשאה;
:- ”הנדסאי” – הנדסאי רשום כהגדרתו [[בחוק ההנדסאים והטכנאים]], הרשום כהנדסאי בנין או כהנדסאי אדריכלות;
:- ”הקלה” – הרשאה לבצע עבודה שהיא טעונה היתר לפי [[סעיף 145]] בסטיה מהוראות תכנית או תקנה אחרת החלות במקום הנדון ושאין בה משום שימוש חורג;
:- ”ועדה מקומית עצמאית” – ועדה מקומית שהוסמכה לוועדה מקומית עצמאית לפי [[סעיף 31א]];
:- ”ועדה מקומית עצמאית מיוחדת” – ועדה מקומית עצמאית שהוסמכה לוועדה מקומית עצמאית מיוחדת לפי [[סעיף 31א]];
:- ”חברה ממשלתית” – כהגדרתה [[בחוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975]], לרבות חברת בת ממשלתית כהגדרתה [[בחוק האמור]];
:- ”חוק גנים לאומיים” – [[=חוק גנים לאומיים|חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ״ח–1998]];
:- ”חוק ההנדסאים והטכנאים” - [[=חוק ההנדסאים והטכנאים|חוק ההנדסאים והטכנאים המוסמכים, התשע״ג–2012]];
:- ”חוק חופש המידע” – [[חוק חופש המידע, התשנ״ח–1998]];
:- ”חוק המהנדסים והאדריכלים” – [[חוק המהנדסים והאדריכלים, התשי״ח–1958]];
:- ”חוק משק הגז הטבעי” – [[חוק משק הגז הטבעי, התשס״ב–2002]];
:- &quot;חוק פסיקת ריבית והצמדה&quot; - [[חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ&quot;א-1961]];
:- &quot;חוק לקידום תשתיות לאומיות&quot; - [[חוק לקידום תשתיות לאומיות, התשפ&quot;ג-2023]];
:- ”חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית” – [[חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, התשע״ו–2016]];
:- ”חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות״ – [[חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998]];
:- ”חוק שמאי מקרקעין” – [[חוק שמאי מקרקעין, התשס״א–2001]];
:- ”חוק התקשורת” – [[=חוק התקשורת|חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב–1982]];
:- ”יושב ראש מועצת שמאי המקרקעין” – מי שמונה לפי [[סעיף 2(ג) לחוק שמאי מקרקעין]];
:- &quot;יחידת דיור&quot; - חדר או תא, או מערכת חדרים או תאים, המיועדים לשמש יחידה שלמה ונפרדת למגורים;
:- ”יועץ סביבתי” – (((נמחקה);))
:- ”ימי עבודה” – למעט שבת ומועד ממועדי ישראל המפורטים [[בסעיף 18א(א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש״ח–1948]], וערביהם, ולמעט ימי חול המועד וימי שבתון שנקבעו בחיקוק; שר הפנים רשאי לקבוע ימים נוספים שלא ייחשבו ימי עבודה לעניין זה, בין דרך כלל ובין לעניין סוגים של מוסדות תכנון או מוסד תכנון מסוים;
:- ”יישוב מיעוטים” – יישוב ש־80% לפחות מתושביו אינם יהודים, על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
:- ”מבנה דרך” – מחלף, גשר או מנהרה לרבות חפיר או סוללה המצויים בתחילתו או בסופו של אחד מאלה, וכן תחנה לתחבורה ציבורית, וכל בניין אחר הדרוש במישרין לצורך הקמתה של דרך או השימוש בה שקבע שר הפנים לאחר התייעצות עם שר התחבורה והבטיחות בדרכים (בחוק זה – שר התחבורה);
:: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (בניין הדרוש במישרין לצורך הקמתה של דרך או שימוש בה), התשע״ו–2016]].))
:- &quot;מבנה נלווה לקו תשתית תת-קרקעי&quot; - מבנה שאינו ממוקם בים, ושהקמתו נדרשת במישרין לצורך הקמת קו תשתית תת-קרקעי או מיתקן נלווה לו או לצורך שימוש בקו או במיתקן כאמור, ובלבד שהוא נלווה לקו התשתית והוא אחד מאלה:
:: (1) מבנה הנדסי הכולל מכשור וציוד הנדסי, חשמלי ואלקטרוני לצורך ייצור, השנאת או אגירת אנרגיה הנדרשים לתפעול קו תשתית תת-קרקעי;
:: (2) מבנה לניהול מי נגר;
:: (3) בניין אחר שקבע שר הפנים;
:- ”מגרש” – יחידת קרקע שנקבעה בתכנית כתוצאה מפעולת חלוקה או איחוד או איחוד וחלוקה, או בתשריט חלוקה או איחוד, אף אם טרם נרשמה כחלקה בפנקסי רישום המקרקעין, בין אם מותרת בה בניה ובין אם לאו, לרבות מגרש תלת־ממדי;
:- ”מגרש תלת־ממדי” – יחידה נפחית המצויה בעומק שמתחת לקרקע או בחלל הרום שמעליה, שגבולותיה נקבעו באופן תלת־ממדי בתכנית כתוצאה מפעולת חלוקה או איחוד או איחוד וחלוקה, או בתשריט חלוקה או איחוד, אף אם טרם נרשמה כחלקה בפנקסי המקרקעין, בין אם מותרת בה בנייה ובין אם לאו;
:- ”מהנדס הועדה” – מהנדס הועדה המקומית לתכנון ולבניה;
:- &quot;מורשה להיתר&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 13א לחוק המהנדסים והאדריכלים]], שניתנה לו תעודת מורשה להיתר;
:- ״מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה״ ו״מורשה לנגישות השירות״ – כמשמעותם [[בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות]];
:- ”מוסד תכנון” – כל רשות שיש לה סמכות בענין תכניות או היתרים, למעט מכון בקרה או מורשה להיתר;
:- ”מינהל התכנון” – (((פקעה);))
:- ”מסילת ברזל” – כמשמעותה [[בסעיף 2 רישה ופסקאות (1) ו־(2) לפקודת מסילות הברזל [נוסח חדש], התשל״ב–1972]], וכן מיתקנים לצורך מסילת ברזל או בקשר אליה המהווים חלק בלתי נפרד ממנה;
:- &quot;מיתקן לאגירת אנרגיה&quot; - מיתקן המאפשר להמיר אנרגיה חשמלית לאנרגיה הניתנת לאחסון, וכן לאחסן את האנרגיה ולהמירה בחזרה לאנרגיה חשמלית;
:- &quot;מיתקן אגרו-וולטאי&quot; - מיתקן פוטו-וולטאי המוקם בקרקע שייעודה חקלאי, באופן שמתקיים בה במקביל שימוש חקלאי;
:- &quot;מיתקן פוטו-וולטאי&quot; - מערכת לייצור חשמל הממירה ישירות אנרגיית שמש לאנרגיה חשמלית;
:- ”מיתקני דרך” – כל אחד ממיתקנים אלה שבתוואי הדרך: אבן שפה, גדר, מחסום, מעקה, עמוד תאורה, רמזור, תחנה לאיסוף נוסעים ולהורדתם, תחנת המתנה לרכב, ספסל רחוב, מיתקן איסוף אשפה, עמדת קריאה לעזרה, תמרור, חניה במפלס הקרקע, מיתקני איתות, בקרה, ניטור ומדידה הנדרשים להפעלת הדרך, מיתקן טעינה לרכב חשמלי, מיתקני חשמול וטעינה בחשמל לרכבת, וכן כל מיתקן הנדרש במישרין לצורך הפעלה של דרך והמהווה חלק בלתי נפרד ממנה;
:- ”מיתקני תקשורת” – תחנת שידור, כהגדרתה [[בחוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו, התש״ן–1990]], המשמשת או המיועדת לשמש לצורכי שידורי טלוויזיה בשיטה הספרתית;
:- ”מיתקני תשתית” – קווי תשתית ומיתקני חיבור כהגדרתם [[בסעיף 274ב(ג) לפקודת העיריות]], וכן כבלי תקשורת, מיתקנים להולכת גז וצינורות להולכת חומרים מסוכנים כמשמעותם [[בחוק החומרים המסוכנים, התשנ״ג–1993]];
:- ”מכון בקרה” – גוף שניתן לו רישיון לפי [[סעיף 158טו]];
:- ”מקרקעי ישראל” – כמשמעותם [[בחוק־יסוד: מקרקעי ישראל]];
:- ”מרחב מוגן” – מקלט כהגדרתו [[בסעיף 11 לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951]], במתכונת מרחב הבנוי בתוך מעטפת המבנה, המיועד להגן על החוסים בו מפני התקפה והמתוכנן בהתאם להוראות לפי [[החוק האמור]];
:- ”מתחם פינוי ובינוי”, &quot;הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית&quot; ו&quot;תכנית לפינוי ובינוי&quot; – כהגדרתם [[בחוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית]];
:- ”סביבה חופית” – כהגדרתה [[בחוק שמירת הסביבה החופית, התשס״ד–2004]];
:- ”קרוב”, לאדם פלוני –
:: (1) בן זוג;
:: (2) הורה, הורי הורה, צאצא, צאצאי בן זוג ובני זוגם של כל אחד מאלה, או אדם אחר הסמוך על שולחנו של אותו אדם פלוני;
:: (3) אח או אחות ובני זוגם;
:: (4) תאגיד שהוא מנהלו או נושא משרה בו, או שחלקו בהון המניות, בזכות לקבל רווחים, בזכות למנות מנהל או בזכות ההצבעה, עולה על 5%;
:- ”רשות מקומית” – עיריה או מועצה מקומית;
:- ”רשות עירונית” – רשות מקומית למעט מועצה אזורית;
:- ”שטח כולל המותר לבניה” – סך כל השטח המותר לבניה, הכולל הן שטחים למטרות עיקריות והן שטחים למטרות שירות;
:- ”שימוש חורג”, בקרקע או בבנין – השימוש בהם למטרה שלא הותר להשתמש בהם, הן במיוחד והן מהיותם באזור או בשטח מיוחד, לפי כל תכנית או תקנה אחרת שלפי חוק זה החלות על הקרקע או הבנין או לפי היתר על־פי כל חוק הדן בתכנון ובבניה;
:- ”תחנה לאיסוף נוסעים והורדתם” – תחנה המיועדת רק לאיסוף נוסעים או להורדתם מרכב או מרכבת, ובכלל זה ספסל, מצללה, עמדת בידוק, עמדת כרטוס וכל מיתקן אחר הנדרש במישרין להפעלת תחנה כאמור שקבע שר הפנים לאחר התייעצות עם שר התחבורה;
:- ”תחנה לתחבורה ציבורית” – תחנה לנוסעים בתחבורה ציבורית שאינה מיועדת רק לאיסוף נוסעים או להורדתם מרכב או מרכבת, לרבות מיתקנים המיועדים למתן שירותים נלווים הנדרשים במישרין להפעלת התחנה ולמתן שירותים בסיסיים לרווחת הנוסעים בה;
:- ”תכן הבנייה” – הוראות לפי חיקוק שעניינן יציבות ובטיחות הבניין ובטיחות המשתמש וכן תנאים לפי חיקוק אשר צריכים להתקיים בבניין;
:- ”תכנית” – תכנית מהתכניות שלפי [[פרק ג׳]], לרבות שינוי תכנית, התלייתה או ביטולה;
:- ”תכנית דרך” – תכנית לדרך הכלולה בתכנית מיתאר ארצית לדרכים או בתכנית מיתאר ארצית למסילות ברזל, או שהיא תכנית הנגזרת מתכנית מיתאר ארצית לדרכים, או שהיא תכנית לדרך המהווה עורק תחבורה ראשי שהועדה המקומית הנוגעת בדבר, בהסכמת הועדה המחוזית, החליטה כי יראו אותה כתכנית דרך לענין חוק זה, או ששר התחבורה החליט, לאחר התייעצות עם שר הפנים ועם הועדה המקומית הנוגעת בדבר, כי יראו אותה כתכנית דרך לענין חוק זה; לעניין הגדרה זו, ”דרך” – לרבות מתחם תפעולי הנדרש לטיפול במסילת ברזל ובציוד הנדרש להפעלתה של רכבת;
:- &quot;תכנית החיזוק (תמ&quot;א 38)&quot; - תכנית מיתאר ארצית לחיזוק מבנים קיימים מפני רעידות אדמה (תמ&quot;א 38);
:- ”תכנית בסמכות ועדה מקומית” – תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת, כאמור [[בסעיף 62א]];
:- ”תכנית בסמכות ועדה מחוזית” – תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת שאינה תכנית בסמכות ועדה מקומית;
:- ”תסקיר השפעה על הסביבה” או ”תסקיר” – מסמך הסוקר את הקשר שבין תכנית מוצעת לבין הסביבה שבה היא מיועדת להתבצע, לרבות הערכות לגבי השפעות צפויות או חזויות של התכנית על אותה סביבה ופירוט האמצעים הדרושים למניעה או לצמצום השפעות שליליות, כפי שייקבע בתקנות;
:: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (תסקירי השפעה על הסביבה), התשס״ג–2003]].))
:- ”תשתיות לאומיות” – מיתקני תשתית, שדה תעופה, נמל, מעגן, מיתקן להתפלת מים, מיתקני מים וביוב לרבות מאגרים, אתרי סילוק וטיפול בפסולת, מיתקני תקשורת, מיתקני שידור לתקשורת בשיטה התאית, כהגדרתם [[בסעיף 202ב]], תחנת כוח, מיתקן לאגירת אנרגיה, מיתקן מיתוג לחשמל, מיתקן השנאה לחשמל, מיתקן אחסון נפט, גז ודלק, דרך, מיתקני גז ומיתקני גט״ן כהגדרתם [[בסעיף 2 לחוק משק הגז הטבעי]], אתרי כרייה וחציבה, חניון לעידוד השימוש בתחבורה הציבורית, תשתית תיירות, בית חולים ציבורי ובית סוהר;
:- ”תשתית תיירות” – מיזם ששר התיירות הכריז עליו לפי הוראות [[סעיף 76ב1]].

@ 1א. פרסום בעתון (תיקון: תשמ״ח–2, תשמ&quot;ט-2, תשנ״ה–4, תשס״ח–10, תשע״ה)
: (א) ”פרסום בעתון” לעניין חוק זה,
:: (1) פרסום בשני עתונים יומיים בשפה העברית, שלפחות אחד מהם הוא עתון נפוץ כאמור בסעיף קטן (ב), ובמקום שבו מופיע עתון מקומי לפחות אחת לשבוע – פרסום נוסף בעתון המקומי;
:: (2) במרחב תכנון מקומי שבו האוכלוסיה הדוברת ערבית מהווה לפחות עשרה אחוזים מכלל האוכלוסיה, פרסום אחד בעתון המתפרסם בשפה הערבית, אחד בעתון נפוץ בעברית ואחד בעתון מקומי כאמור;
:: (3) במרחב תכנון מקומי שבו, לדעת יושב ראש הועדה המחוזית, קיים שיעור ניכר של ציבור שאינו קורא אף אחד משלושת העתונים הנפוצים כמשמעותם בסעיף קטן (ב), פרסום אחד בעתון מתוך רשימה שיקבע שר הפנים לאותו מרחב תכנון מקומי, אחד בעתון נפוץ בעברית ואחד בעתון מקומי כאמור.
: (ב) לעניין זה יפרסם שר הפנים ברשומות, מדי שנה, לאחר התייעצות עם האיגוד המייצג את רוב המפרסמים במדינה, רשימה של שלושת העתונים היומיים הנפוצים ביותר במדינה בשפה העברית; פרסום באחד מהם ייחשב כפרסום בעתון נפוץ.
: (ג) הפרסום ייעשה במדור מיוחד בעתון, שיובלט במסגרת מתאימה, וישא את הכותרת ”הודעות בענייני תכנון ובניה”.
: (ד) בכל פרסום בעיתון תצוין הפניה לאתרי אינטרנט כאמור [[בסעיף 1ב]] הכוללת את שמות המתחם של האתרים.

@ 1ב. חובת פרסום הודעות באינטרנט (תיקון: תשס״ח-10, תשע״ה)
: (א) נקבעה חובת פרסום בעיתון לפי חוק זה, תחול חובת הפרסום גם באתר אינטרנט במדור מיוחד, שיישא את הכותרת ”הודעות בענייני תכנון ובניה”, כמפורט להלן:
:: (1) הודעות מטעם ועדה מקומית או רשות רישוי מקומית – באתר האינטרנט של הוועדה המקומית או באתר האינטרנט של רשות מקומית הנוגעת בדבר;
:: (2) הודעות מטעם מוסד תכנון אחר – באתר האינטרנט של משרד הפנים.
: (ב) פורסמה הודעה כאמור בסעיף קטן (א)(1), למעט הודעה לפי [[סעיף 149]], תועבר על ידי הוועדה המקומית למשרד הפנים; הועברה הודעה כאמור יפרסמה משרד הפנים גם באתר האינטרנט שלו; לעניין זה יראו הפניה באתר האינטרנט של משרד הפנים להודעה כפי שפורסמה באתר האינטרנט כאמור בסעיף קטן (א)(1), כפרסום באתר האינטרנט של משרד הפנים לפי סעיף קטן זה.
: (ג) לעניין שפת הפרסום לפי סעיפים קטנים (א) ו־(ב), יחולו הוראות [[סעיף 1א(א)]], בשינויים המחויבים.

@ 1ג. אתר אינטרנט (תיקון: תשס״ח–10, תשע״ה)
: (א) אתר אינטרנט שבו יש לפרסם תכניות, הודעות או מסמכים אחרים לפי חוק זה יהיה נגיש לכלל הציבור בלא תשלום והפרסום בו ייעשה באופן שיבטיח את זמינותו, שמירתו, יכולת אחזור המידע באתר והפקת פלט ממנו.
: (ב) המועד לפרסומם באתר אינטרנט של תכנית, הודעה או מסמך שיש לפרסמם לפי חוק זה יהיה עם מועד פרסומם הראשון בעיתון או עם הפרסום הראשון לגביהם לפי חוק זה, לפי העניין, והם לא יוסרו מהאתר, ואולם הודעה לפי [[סעיף 149]] לעניין שימוש חורג ניתן להסיר בתום תקופת תוקפו של השימוש החורג נושא ההודעה; מועד הפרסום באתר האינטרנט לא ישפיע על מניינן של תקופות לפי חוק זה הנמנות ממועד הפרסום.
: (ג) שר הפנים, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות בעניינים אלה:
:: (1) מבנה ומאפיינים אחרים של אתר אינטרנט, לרבות אמצעים טכנולוגיים שישמשו בהפעלתו ואבטחת המידע בו;
:: (2) צורת תכניות, הודעות או מסמכים המתפרסמים באתר אינטרנט ופרטים נוספים הנוגעים לאופן פרסומם;
:: (3) מסמכים נוספים שיש לפרסמם באתר אינטרנט;
:: (4) תכניות, הודעות או מסמכים, או חלקים מהם, שאין חובה לפרסמם באתר אינטרנט לצמיתות או שאין חובה לפרסמם כלל, לרבות בשל חשש לפגיעה בפרטיותו של אדם או בזכויות אחרות;
:: (5) פטור לוועדה מקומית מסוימת או לסוגים של ועדות מקומיות מחובת הפרסום באתר אינטרנט, לפרק זמן שלא יעלה על שנה.

== פרק ב׳: מוסדות תכנון ==
=== סימן א': המועצה הארצית ===

@ 2. מועצה ארצית (תיקון: תשכ&quot;ה, תשל״ו–4, תשנ״ה–4, תשנ״ח, תשנ״ח–2, תשס״ב–7, תשס״ו–2, תשע״ה, תשע״ח, תשפ&quot;ב-12, תשפ&quot;ד-6)
: (א) תקום מועצה ארצית לתכנון ולבניה (להלן – המועצה הארצית) לייעץ לממשלה בכל הנוגע לקו הכללי בביצוע חוק זה, לרבות עניני חקיקה, ולמלא את יתר התפקידים המוטלים עליה בחוק זה ובכל דין אחר.
: (ב) וזה הרכב המועצה הארצית:
:: (1) שר הפנים או נציגו, והוא יהיה יושב ראש;
:: (2) 12 חברי הממשלה, שתחליט עליהם הממשלה מזמן לזמן, או נציגיהם;
:: (3) מנהל מינהל התכנון במשרד הפנים או נציגו מבין עובדי מינהל התכנון, והוא יהיה ממלא מקום היושב ראש;
:: (4) בעל הכשרה מקצועית בעניני שיכון ובניה שימנהו שר השיכון;
:: (5) מנהל הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים או נציגו;
:: (6) ראשי העיריות ירושלים, תל־אביב־יפו וחיפה;
:: (7) ראשי שתי עיריות אחרות, ראשי שלוש מועצות מקומיות שאינן מועצות אזוריות וראשי שתי מועצות אזוריות; שר הפנים יקבע לענין זה את העיריות, המועצות המקומיות והמועצות האזוריות, ובלבד שאחת מהן בגליל ואחת בנגב; בפסקה זו, ”הגליל” – כהגדרתו [[בחוק הרשות לפיתוח הגליל, התשנ״ג–1993]], ו”הנגב” – כהגדרתו [[בחוק הרשות לפיתוח הנגב, התשנ״ב–1991]];
:: (8) חבר אחד שימנה שר הפנים מתוך הרשומים בפנקס המהנדסים והאדריכלים לפי [[חוק המהנדסים והאדריכלים, תשי״ח–1958]], וממלא מקומו יהיה נציג הארגון המייצג את המספר הגדול ביותר של קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות בישראל שימנה שר הפנים; לעניין זה, &quot;קבלן לעבודות הנדסה בנאיות&quot; - כהגדרתו [[בחוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, התשכ&quot;ט-1969]];
:: (9) נציגה אחת של ארגון נשים, והיא תתמנה על ידי שר הפנים בהמלצת ארגון ארצי של ארגוני נשים שהוא לדעת השר יציג ונוגע בדבר;
:: (10) נציג המוסדות להשכלה גבוהה, בעל מומחיות בענייני תכנון ובנייה שימנה שר הפנים מתוך רשימה שימליצו עליה דיקני הפקולטות המקיימות תוכניות לימודים לתארים מתקדמים לתכנון ערים, הנדסה או אדריכלות;
:: (11) נציג המוסדות המיישבים שימנהו שר הפנים לפי המלצת הסוכנות היהודית לארץ־ישראל;
:: (12) בעל הכשרה מקצועית בסוציולוגיה שיתמנה על ידי שר הפנים;
:: (13) נציג ארגון הגג של הגופים הציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה, שימנהו שר הפנים מתוך רשימת מועמדים שהארגון האמור יגיש לו;
:: (13א) (((פקעה);))
:: (14) נציג הדור הצעיר, שימנהו שר הפנים בהתייעצות עם הגופים שלדעתו נוגעים בדבר;
:: (15) שני חברים שימנה שר הפנים הבקיאים בענייני תכנון ובנייה, האחד בן האוכלוסייה החרדית והשני בן האוכלוסייה הערבית, לרבות הדרוזית והצ'רקסית.
: (ג) במקומו של ראש רשות מקומית כחבר המועצה הארצית יכול לבוא אחד מסגניו או מהנדס הרשות המקומית שימנה לכך.
: (ד)(1) תקופת כהונתו של חבר המועצה הארצית תהיה חמש שנים, ניתן לשוב ולמנותו לשתי תקופות כהונה נוספות מכוח אותה פסקה בסעיף קטן (ב) שלפיה מונה, וכן לתקופות כהונה נוספות כאמור – אם מונה מכוח פסקה אחרת באותו סעיף קטן; ואולם חבר המועצה שתקופת כהונתו תמה יוסיף לכהן עד למינוי חבר אחר במקומו או עד למינויו מחדש, ובלבד שלא חלפו יותר משישה חודשים מעת שתמה תקופת כהונתו.
:: (2) על אף האמור בפסקה (1), תקופת כהונתם כחברי המועצה הארצית של מנהל מינהל התכנון של מנהל הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים, של חברי הממשלה ושל ראשי העיריות המנויים בסעיף קטן (ב)(6) תהיה עד תום תקופת הכהונה בתפקיד שמכוחו הם חברי המועצה הארצית.
: (ה) (((בוטל).))

@ 3. פרסום ברשומות
: מינוי חבר המועצה הארצית יפורסם ברשומות.

@ 4. מילוי מקומו של חבר מועצה שנעדר
: חבר המועצה שנבצר ממנו למלא את תפקידו תקופה מסויימת משום שהוא נעדר או נטול יכולת לפעול מחמת מחלה או מחמת סיבה אחרת, רשאי מי שמינה אותו למנות במקומו אדם אחר לאותה תקופה, ובלבד שממלא המקום יתמנה בדרך ובתנאים שנתמנה חבר המועצה שקדם לו.

@ 5. מזכיר המועצה הארצית ויועציה (תיקון: תשע״ה)
: (א) שר הפנים ימנה מזכיר למועצה הארצית.
: (ב) המועצה הארצית רשאית למנות לה יועצים מקצועיים.

@ 6. ועדות משנה (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ז–5, תשפ&quot;ב-6)
: (א) המועצה הארצית רשאית –
:: (1) למנות מבין חבריה ועדות קבועות וועדות לענינים מסויימים ולקבוע להן את סמכויותיהן ותפקידיהן (בסעיף זה – ועדות משנה);
:: (2) למנות לועדות כאמור יועצים מקצועיים;
:: (3) לאצול לועדות כאמור מסמכויותיה, למעט כל סמכות בדבר תכנית מיתאר ארצית ובדבר הייעוץ בעניני החקיקה בשטח התכנון והבניה.
: (ב) היה חבר ועדה שנאצלה לה סמכות לפי סעיף זה חולק על החלטת הועדה, תעביר הועדה את ההחלטה, על־פי דרישתו, להכרעתה הסופית של המועצה.
: (ג) המועצה הארצית תבחר, מבין חבריה, ועדת משנה אחת לפחות, שתדון ותחליט בערר על החלטת ועדה מחוזית כאמור [[בסעיף 12(ה)]]; דין החלטת ועדת משנה שהוקמה לפי סעיף קטן זה כדין החלטת המועצה הארצית, והוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו.
: (ד)(1) המועצה הארצית תבחר, מבין חבריה, ועדת משנה אחת לפחות, שתדון ותחליט בתכניות שהועברו לה לפי [[סעיף 109א(ב)(2)]] או בבקשות שהועברו לה לפי [[סעיף 145(ג1)]]; ועדת משנה כאמור תהיה בת תשעה חברים, ובהם –
::: (א) שני חברים לפחות מבין החברים המנויים [[בפסקאות (6) ו־(7) של סעיף 2(ב)]];
::: (ב) חבר אחד לפחות מבין החברים המנויים [[בפסקאות (8) עד (14) של סעיף 2(ב)]].
:: (2) בדיון בתכנית הנוגעת לשטחים שהוראות [[סעיף 62א(ו)]] חלות עליהם, תכלול ועדת המשנה את נציג שר הביטחון במועצה הארצית.
:: (2א) בדיון בבקשה הנוגעת לתנאים לעניין מיתקני מים וביוב, תכלול ועדת המשנה את שר הבריאות או נציגו במועצה הארצית.
:: (2ב) לדיון בבקשה, בנושא המצוי בתחום אחריותו של משרד ממשלתי, יוזמן נציג השר הנוגע לעניין במועצה הארצית, שתהיה לו דעה מייעצת, וזאת אם השר האמור או נציגו אינם חברי ועדת המשנה.
:: (3) דין החלטת ועדת משנה שהוקמה לפי סעיף קטן זה כדין החלטת המועצה הארצית, והוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו.
: (ה)(1) המועצה הארצית תבחר מבין חבריה ועדת משנה לעניין תכניות מפורטות שעיקרן שינוי ייעוד מתעסוקה למגורים או הוספת שימוש מגורים במגרשים המיועדים לתעסוקה, שתהיה בת אחד עשר חברים, ובהם:
::: (א) יושב ראש המועצה הארצית או חבר אחר מבין חברי המועצה הארצית שהוא ימנה, והוא יהיה היושב ראש;
::: (ב) נציג ראש הממשלה במועצה הארצית שמונה לפי [[פסקה (2) של סעיף 2(ב)]], אם מונה;
::: (ג) נציג שר האוצר במועצה הארצית שמונה לפי [[פסקה (2) של סעיף 2(ב)]], אם מונה;
::: (ד) נציג שר הבינוי והשיכון במועצה הארצית שמונה לפי [[פסקה (2) של סעיף 2(ב)]], אם מונה;
::: (ה) נציג השר להגנת הסביבה שמונה לפי [[פסקה (2) של סעיף 2(ב)]], אם מונה;
::: (ו) מנהל מינהל התכנון או נציגו;
::: (ז) שלושה חברים מבין החברים המנויים [[בפסקאות (6) ו-(7) של סעיף 2(ב)]];
::: (ח) שני חברים מבין החברים המנויים [[בפסקאות (8) עד (14) של סעיף 2(ב)]].
:: (2) ראש הרשות המקומית שבתחומה נכלל רוב שטח התכנית הנדונה יוזמן להשתתף כמשקיף בוועדת המשנה.
:: (3) נציג שר הכלכלה והתעשייה יוזמן להשתתף כמשקיף בוועדת המשנה.
:: (4) מינה יושב ראש המועצה הארצית את אחד מחברי ועדת המשנה ליושב ראש ועדת המשנה, לפי פסקת משנה (1)(א), תבחר המועצה הארצית מבין חבריה חבר נוסף במקומו.
:: (5) לוועדת המשנה שהוקמה לפי סעיף קטן זה יהיו כל הסמכויות הנתונות לוועדה מחוזית, לעניין תכניות מפורטות שעיקרן שינוי ייעוד מתעסוקה למגורים או הוספת שימוש מגורים במגרשים המיועדים לתעסוקה, ויחולו לגביה הוראות [[פרק ג']] בשינויים המחויבים.
:: (6) הוראות סעיף קטן זה יחולו לגבי תכניות שהוגשו לוועדת המשנה עד יום כ&quot;א בטבת התשפ&quot;ז (31 בדצמבר 2026).

=== סימן א׳1: ועדה לתכנון ובניה של תשתיות לאומיות (תיקון: תשס״ב–3) ===

@ 6א. ועדה ארצית לתכנון ולבניה של תשתיות לאומיות (תיקון: תשס״ב–3, תשס״ט–4, תשע״ד–2, תשע״ה, תשע״ו–7, תשע״ח, תשפ&quot;ג-5, תשפ&quot;ד-6, תשפ&quot;ד-9, תשפ&quot;ה)
: (א) תקום ועדה ארצית לתכנון ולבניה של תשתיות לאומיות (להלן – הועדה לתשתיות), וזה הרכבה:
:: (1) נציג שר הפנים, והוא יהיה היושב ראש;
:: (2) נציג ראש הממשלה;
:: (3) נציג שר המשפטים;
:: (4) נציג השר לתשתיות לאומיות;
:: (5) נציג שר התחבורה;
:: (6) נציג שר האוצר;
:: (7) נציג שר הבינוי והשיכון;
:: (8) נציג השר לאיכות הסביבה;
:: (9) נציג שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי;
:: (9א) נציג שר החקלאות ופיתוח הכפר;
:: (10) נציג רשות מקרקעי ישראל;
:: (11) נציג שר הביטחון;
:: (11א) (((פקעה);))
:: (12) בעל הכשרה מקצועית בעניני תכנון ובניה שימנה שר הפנים – והוא יהיה מתכנן הועדה;
:: (13) נציג ציבור שתמנה הממשלה;
:: (14) נציג ארגון הגג של הגופים הציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה, שימנהו שר הפנים מתוך רשימת מועמדים שהארגון יגיש לו;
:: (14א) נציג ארגון העוסק בנושאי חברה ורווחה שימנה שר הרווחה והביטחון החברתי;
:: (15) נציג השלטון המקומי שימנה שר הפנים.
: (א1) בדיון בתכנית לתשתית תיירות, יבוא נציג שר התיירות במקומו של נציג שר התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים.
: (א2) בדיון בתוכנית לתשתית לאומית החלה בסביבה החופית, יכלול הרכב הוועדה לתשתיות שני נציגים נוספים שמונו לפי [[סעיף 3(א)(13) לתוספת השנייה]] או נציגים שימונו בהתאם להוראות [[תוספת 2 פרט 3|אותו סעיף]] לעניין סעיף קטן זה.
: (א3) בדיון בתוכנית לפי [[סעיף 76ב(ב1)]], יהיה חבר בוועדה לתשתיות גם ראש הרשות המקומית שבתחומה נמצא השטח הגדול ביותר בתחום התוכנית.
: (א4) נציג הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים שימנה מנהל הרשות יוזמן להשתתף בדיוני הוועדה לתשתיות כמשקיף.
: (ב) הועדה לתשתיות תפעל ליד המועצה הארצית, וחבר במועצה הארצית יוכל להתמנות גם לחבר בועדה לתשתיות.
: (ג) תקופת כהונתו של חבר הועדה לתשתיות תהא חמש שנים; ניתן לשוב ולמנותו לשתי תקופות כהונה נוספות מכוח אותה פסקה בסעיף קטן (א) שלפיה מונה, וכן לתקופות כהונה נוספות כאמור – אם מונה מכוח פסקה אחרת באותו סעיף קטן; ואולם חבר הוועדה שתקופת כהונתו תמה יוסיף לכהן עד למינוי חבר אחר במקומו או עד למינויו מחדש, ובלבד שלא חלפו יותר משישה חודשים מעת שתמה תקופת כהונתו.
: (ד) (((בוטל).))
: (ה) מי שמינה נציג לועדה לתשתיות רשאי בכל עת להחליף את נציגו בועדה.
: (ו) כל אימת שהועדה דנה בתכנית, ששטחה, כולו או חלקו, בתחום ועדה מקומית, תזמין את מהנדס הועדה המקומית או את נציגו ותיתן לו הזדמנות להשמיע את דברו לפני שתחליט בענין.

@ 6ב. תפקידי הועדה לתשתיות וסמכויותיה (תיקון: תשס״ב–3, תשע״ד–2, תשע״ז–3, תשע״ח–9, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ג-5, תשפ&quot;ד-9, תשפ&quot;ה-4)
: (א) בעניני תכנון ובניה של תשתיות לאומיות יהיו לועדה לתשתיות כל הסמכויות והתפקידים של המועצה הארצית.
: (ב)(1) על אף האמור [[בפרק ה']], לעניין מתן היתר לפי [[אותו פרק]] לגבי סוגי היתרים כאמור בפסקה (2) יחולו הוראות אלה:
::: (א) רשות הרישוי תהיה יושב ראש הוועדה לתשתיות ומתכנן הוועדה, ולעניין מתן היתר המנוי בפסקה (2)(ב) עד (ח) או בסעיף קטן (ב1) או לעניין היתר לייעודים או שימושים נוספים על פי תוכנית לתשתית לאומית בהתאם [[לסעיף 76ב(ב1)]], תהיה רשות הרישוי נוסף על אלה - גם מהנדס הוועדה המקומית שבתחומה נמצא השטח הגדול ביותר בתחום הבקשה להיתר;
::: (ב) הוועדה המקומית תהיה הוועדה לתשתיות; ואולם הוראות [[סעיף 152(א)]] לא יחולו;
::: (ג) מהנדס הוועדה יהיה מתכנן הוועדה לתשתיות.
:: (2) הוראות פסקה (1) יחולו על סוגי היתרים והרשאות כמפורט להלן:
::: (א) היתר על פי תוכנית לתשתית לאומית;
::: (ב) היתר לתשתית לאומית על פי תוכנית מיתאר ארצית מפורטת לתשתיות לאומיות, למעט תוכנית כאמור לפי [[סעיף 145(ח)(3)]];
::: (ג) הרשאה כאמור [[בסעיף 145(ו)(1א)]];
::: (ד) היתר על פי תמ&quot;א 70/א כהגדרתה [[בחוק רכבת תחתית (מטרו), התשפ&quot;ב-2021]];
::: (ה) היתר למיזם תשתית חיוני כהגדרתו בחוק לקידום תשתיות לאומיות על פי תוכנית מפורטת לתשתיות לאומיות שאישרה ועדה מחוזית, ומצורף לה תשריט של השטח שעליו היא חלה;
::: (ו) היתר לתשתית לאומית על פי תוכנית מועדפת לדיור כהגדרתה [[בחוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים (הוראת שעה), התשע&quot;ד-2014]];
::: (ז)(1) היתר לתשתית לאומית על פי תוכנית תשתית בלא תשריט, ובלבד שהיא בתחום שטח המיועד לתשתית לאומית בתוכנית לפי פסקאות משנה (א) עד (ו), והוגשה בקשה להיתר לגבי התשתית הלאומית האמורה לפי אותן פסקאות משנה שטרם ניתנה החלטה לגביה (בפסקת משנה זו - התשתית המוצעת);
:::: (2) לא תיתן רשות הרישוי היתר לפי פסקת משנה זו, אלא אם כן קבעה בהיתר לתשתית הלאומית על פי תוכנית תשתית בלא תשריט, כי תנאי למימוש ההיתר על פי תוכנית התשתית בלא תשריט יהיה מימוש התשתית המוצעת;
::: (ח) היתר לביצוע והקמה של קווי תשתית תת-קרקעיים של מים או ביוב שעוברים ביותר ממרחב תכנון אחד - אם מנהל הרשות הממשלתית למים ולביוב שמונה לפי [[סעיף 124יט לחוק המים, התשי&quot;ט-1959]], אישר כי הם נדרשים לשם עמידה בתוכניות פיתוח למשק המים והביוב, אולם לא יוגשו לרשות הרישוי לפי פסקת משנה זו יותר משמונה בקשות להיתר בשנה קלנדרית אחת.
:: (3) בסעיף זה -
:::- &quot;תוכנית מיתאר ארצית מפורטת לתשתיות לאומיות&quot; - כל אחת מאלה:
:::: (1) תוכנית מיתאר ארצית להקמת תשתית לאומית, הכוללת הוראות המאפשרות מתן היתר לתשתית לאומית, בלא צורך באישור תוכנית נוספת טרם מתן ההיתר או ביצוע העבודה ומצורף לה תשריט של השטח שעליו היא חלה;
:::: (2) תוכנית מיתאר ארצית לתקשורת שעניינה מיתקני שידור קטנים וזעירים הכוללת הוראות המאפשרות מתן היתר מכוחה למיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית בלא צורך באישור תוכנית נוספת טרם מתן ההיתר או ביצוע העבודה;
:::: (3) תוכנית מיתאר ארצית לפי [[סעיף 145(ח)(3)]];
:::- &quot;תוכנית מפורטת לתשתיות לאומיות שאישרה ועדה מחוזית&quot; - תוכנית להקמת תשתית לאומית, הכוללת הוראות המאפשרות מתן היתר לתשתית לאומית בלא צורך באישור תוכנית נוספת טרם מתן ההיתר או ביצוע העבודה, שאישרה ועדה מחוזית;
:::- &quot;תוכנית תשתית בלא תשריט&quot; - תוכנית מיתאר ארצית להקמת תשתית לאומית, הכוללת הוראות המאפשרות מתן היתר לתשתית לאומית, בלא צורך באישור תוכנית נוספת טרם מתן ההיתר או ביצוע העבודה שלא מצורף לה תשריט.
: (ב1) הוראות סעיף קטן (ב)(1) יחולו גם לעניין מתן היתר לתשתית לאומית על פי תוכנית תשתית בלא תשריט, שאינו היתר כאמור בסעיף קטן (ב)(2)(ז) או לעניין מתן היתר לקווי תשתית כהגדרתם [[בחוק לקידום תשתיות לאומיות]] על פי תוכנית מפורטת לתשתיות לאומיות שאישרה ועדה מחוזית, ובלבד שמתקיימים כל אלה:
:: (1) חלפו שישה חודשים מהמועד שבו הוגשה בקשה להיתר לרשות הרישוי המקומית, או תשעה חודשים - אם הבקשה טעונה אישור מוסד תכנון שאינו רשות רישוי טרם מתן ההיתר, או שלושה חודשים מהמועד שבו הוגשה בקשה להרשאה לגורם המוסמך שקבע שר הפנים לפי [[סעיף 145(ו)(1)]], וטרם ניתנה החלטה על מתן היתר או הרשאה או טרם ניתנה החלטה שעניינה סירוב לבקשה;
:: (2) מגיש הבקשה להיתר או להרשאה ביקש להעבירה לרשות הרישוי כאמור בסעיף קטן (ב)(1);
:: (3) רשות הרישוי כאמור בסעיף קטן (ב)(1) קיימה דיון מקדמי שאליו הוזמנו מגיש הבקשה, מהנדס הוועדה המקומית הנוגעת בדבר או נציגו, ובהרשאה - הגורם המוסמך לפי [[סעיף 145(ו)(1)]]; מצאה רשות הרישוי כאמור בסעיף קטן (ב)(1), בדיון המקדמי, שההחלטה בבקשה להיתר או להרשאה לא ניתנה מסיבות שאינן בשליטת רשות הרישוי המקומית או הגורם המוסמך כאמור, תורה על החזרת הבקשה להיתר או להרשאה לרשות הרישוי המקומית או לגורם המוסמך, ורשאית היא להחליט כאמור גם אם מצאה כי הייתה הצדקה אחרת לעיכוב במתן החלטה בבקשה; החליטה רשות הרישוי כאמור בסעיף קטן (ב)(1) שלא להחזיר את הבקשה לרשות הרישוי המקומית או לגורם המוסמך, תמשיך לדון בה מהשלב שאליו הגיעו רשות הרישוי המקומית או הגורם המוסמך, לפי העניין.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), ניתן להגיש בקשה להיתר לפי תכנית כאמור באותו סעיף קטן לוועדה המקומית שבמרחב התכנון שלה חלה התכנית האמורה או לרשות הרישוי שלה, לפי העניין, ומשהוגשה בקשה להיתר כאמור יהיו כל הסמכויות לעניין מתן ההיתר נתונות לוועדה המקומית האמורה ולרשות הרישוי שלה, לפי העניין; ואולם היתה התכנית תכנית לתשתית לאומית רשאי רק מגיש התכנית או מי שהוא הסמיך לעניין זה להגיש בקשה להיתר לוועדה המקומית או לרשות הרישוי שלה כאמור; לעניין זה, ”בקשה להיתר” – למעט בקשה להרשאה לפי [[סעיף 261(ה) או (ה1)]].
: (ד) על אף האמור [[בסעיף 261(ה) ו-(ה1)]], לעניין הרשאה כאמור [[באותו סעיף]] לפי תכנית כאמור בסעיף קטן (ב), יחולו הוראות [[הסעיף האמור]] בשינויים אלה:
:: (1) בפסקה (2), במקום ”למתכנן המחוז” יקראו ”למתכנן הוועדה לתשתיות”;
:: (2) בפסקה (3), במקום ”יבדקו מתכנן המחוז ומהנדס הועדה המקומית” יקראו ”יבדקו יושב ראש הוועדה לתשתיות ומתכנן הוועדה לתשתיות”, אחרי ”ויאשרו אותה” יבוא ”לאחר התייעצות עם מהנדס הוועדה המקומית, שימסור את חוות דעתו בתוך שמונה עשר ימים מיום שהוגש לו העתק הבקשה,” ובמקום קבעו המתכנן והמהנדס” יקראו ”קבעו יושב ראש הוועדה תשתיות ומתכנן הוועדה לתשתיות”;
:: (3) בפסקה (4), במקום ”לא החליטו מתכנן המחוז ומהנדס הועדה המקומית” יקראו ”לא החליטו יושב ראש הוועדה לתשתיות ומתכנן הוועדה לתשתיות”;
:: (4) פסקאות (5) ו־(7) – לא ייקראו;
:: (5) בפסקה (6), במקום ”יושב ראש הועדה המחוזית” יקראו ”יושב ראש הוועדה לתשתיות”.
: (ה) על אף האמור בכל דין, ובכלל זה [[בסעיף 145(א3) ו-(ג2)]], ראתה רשות הרישוי כאמור בסעיף קטן (ב)(1), כי בעל תשתית לא השיב לפנייה לעניין בקשה להיתר בתוך המועד שבו היה עליו להשיב לפי דין או שהשיב לפנייה כאמור וכלל בתשובתו הגבלות או תנאים שיש בהם כדי לסכל את מתן ההיתר או להקשות על מתן ההיתר או על ביצועו באופן בלתי סביר, רשאית רשות הרישוי, בכפוף להוראות סעיף קטן (ו), לתת היתר אף בלא שהשיב בעל התשתית לפנייה או שלא בהתאם לתנאים או להגבלות שכלל בעל התשתית בעמדתו, לפי העניין, ובלבד שהתקיימו שני אלה:
:: (1) התוכנית שעל פיה מבוקש ההיתר היא תוכנית לתשתית לאומית ולא נקבע בה כי אישורו של בעל התשתית הוא תנאי למתן היתר;
:: (2) רשות הרישוי נתנה לבעל התשתית הזדמנות להשמיע את טענותיו לפניה, לפני שקיבלה את החלטתה.
: (ו) רשות הרישוי לא תיתן היתר לפי סעיף קטן (ה) אם סברה כי יש במתן היתר כאמור כדי לגרום סיכון ממשי לציבור או לבריאותו או כדי לגרום למפגע סביבתי חמור.
: (ז) הוראות סעיפים קטנים (ה) ו-(ו) יחולו לעניין קליטת בקשה להיתר, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: בכל מקום, במקום &quot;רשות הרישוי&quot; יקראו &quot;מתכנן הוועדה לתשתיות&quot;.
: (ח) בסעיף זה, &quot;בעל תשתית&quot; - גוף שאישורו, תיאום עימו, התייעצות עימו או התייחסותו, נדרשים, בין השאר, לפי דין, לצורך קליטת בקשה להיתר או למתן היתר, והוא בעלים, חוכר, מחזיק או מפעיל של תשתית, בעל זיכיון או רישיון בנוגע לתשתית, או חברה ממשלתית שעיקר עיסוקה בפיתוח תשתיות.

@ 6ג. ועדות משנה ותוקף החלטותיהן (תיקון: תשס״ב–3)
: (א) הועדה לתשתיות רשאית למנות מבין חבריה ועדות קבועות וועדות לענינים מסוימים, לקבוע להן את סמכויותיהן ותפקידיהן, ולאצול להן מסמכויותיה (בסעיף זה – ועדות משנה).
: (ב) שני חברים לפחות של הועדה לתשתיות רשאים, בתוך שלושה ימים מיום שנמסרה להם החלטת ועדת משנה, לדרוש בכתב שיתקיים במליאת הועדה לתשתיות דיון בענין שלגביו התקבלה ההחלטה; התקבלה דרישה כאמור, תקיים הועדה לתשתיות דיון ותקבל החלטה בענין בתוך שבעה ימים מיום שהוגשה לה הדרישה כאמור.

@ 6ד. ועדת משנה להשגות (תיקון: תשס״ב–3)
: הועדה לתשתיות תבחר, מבין חבריה, ועדת משנה בת חמישה חברים, לשמיעת השגות לתכנית לתשתית לאומית, וזה הרכבה –
: (1) יושב ראש הועדה לתשתיות או ממלא מקומו, והוא יהיה יושב ראש ועדת המשנה להתנגדויות;
: (2) נציג שר המשפטים;
: (3) מתכנן הועדה;
: (4) חבר הועדה לתשתיות שהוא נציג הציבור;
: (5) חבר מבין חברי הועדה לתשתיות.

@ 6ה. יועץ סביבתי, מזכיר ויועצים אחרים (תיקון: תשס״ב–3, תשע״ה)
: (א) יושב ראש הועדה לתשתיות ונציג השר לאיכות הסביבה בועדה לתשתיות ימנו לועדה, מתוך רשימה שיקבע שר הפנים בהסכמת השר לאיכות הסביבה, יועץ סביבתי, אחד או יותר, שאינו עובד המדינה.
: (ב) שר הפנים ימנה מזכיר לועדה לתשתיות.
: (ג) הועדה לתשתיות רשאית למנות לה ולועדות המשנה שלה יועצים מקצועיים.
: (ד) הועדה לתשתיות ומתכנן הועדה רשאים לקבל חוות דעת מכל גורם מקצועי כפי שימצאו לנכון.

@ 6ו. מסירת החלטות הועדה לתשתיות (תיקון: תשס״ב–3)
: על אף האמור [[בסעיף 48ב]], החלטות הועדה לתשתיות יימסרו למשתתפים בדיון, לרבות לחברי ועדה שלא נכחו בדיון, מיד בתום הדיון בועדה.

=== סימן ב׳: ועדה מחוזית ===

@ 7. ועדה מחוזית (תיקון: תשנ״ב–2, תשנ״ה–4, תשס״ג–2, תשס״ג–4, תשס״ט–4, תשע״ה, תשע״ו–7, תשפ&quot;ד-6, תשפ&quot;ד-7)
: (א) לכל מחוז תהיה ועדה מחוזית לתכנון ולבניה (להלן – ועדה מחוזית), וזה הרכבה:
:: (1) נציג שר הפנים, והוא יהיה היושב ראש;
:: (2) נציג השר לאיכות הסביבה;
:: (3) נציג שר הבטחון;
:: (4) נציג שר הבינוי והשיכון;
:: (5) נציג שר הבריאות;
:: (6) נציג שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי;
:: (6א) נציג שר החקלאות ופיתוח הכפר;
:: (7) נציג שר המשפטים;
:: (8) נציג שר התחבורה;
:: (9) נציג שר התיירות וממלא מקומו יהיה נציג שר התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים;
:: (9א) (((פקעה);))
:: (10) נציג רשות מקרקעי ישראל;
:: (11) מתכנן המחוז כאמור [[בסעיף 8(א)]];
:: (12) חמישה חברים שימנה שר הפנים על פי המלצות של הרשויות המקומיות שבאותו מחוז (להלן – נציגי הרשויות המקומיות);
:: (13) חבר אחד שימנה שר הפנים והוא – אדריכל או מהנדס הרשומים בפנקס המהנדסים והאדריכלים כמשמעותו [[בחוק המהנדסים והאדריכלים]] או בעל תואר אקדמי בתחום תכנון ערים ואזורים, ובלבד שיתקיימו בכל אחד מהם שניים אלה:
::: (א) הוא בקי בענייני תכנון ובניה;
::: (ב) הוא אינו עובד המדינה או עובד ועדה מקומית או רשות מקומית שבאותו מחוז;
::: חבר כאמור ימונה על פי המלצת הארגון המייצג את מרב בעלי הכישורים האמורים, כפי שיקבע שר הפנים בהודעה ברשומות;
:: (14) נציג של הגופים הציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה, שימנה שר הפנים בהתייעצות עם השר לאיכות הסביבה, מתוך רשימת מועמדים שיגישו לו גופים אלה; לענין זה, ”הגופים הציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה” – הגופים המפורטים [[בתוספת לחוק ייצוג גופים ציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה), התשס״ג–2002]];
:: (15) נציג ארגון העוסק בנושאי חברה ורווחה שימנה שר הרווחה והביטחון החברתי.
: (א1) נוסף על האמור בסעיף קטן (א), הרכב הוועדות המחוזיות במחוז הצפון והדרום יכלול את נציג שר ההתיישבות והמשימות הלאומיות וכן חבר שימנה שר הפנים על פי המלצות של הרשויות המקומיות שבאותו מחוז ולעניין זה יחולו הוראות סעיף קטן (ב).
: (ב) הרשויות המקומיות שבמחוז יגישו, תוך שלושים ימים מיום שנדרשו לכך על ידי שר הפנים או מי מטעמו, את המלצותיהן כאמור בסעיף קטן (א)(12); לא עשו כן, רשאי השר למנות את חמשת החברים ללא המלצה.
: (ג) חברותם של נציגי השרים כאמור בפסקאות (2), (4), (5) ו־(8) של סעיף קטן (א) בועדה המחוזית, או של ממלאי מקומם (להלן – הנציגים הקבועים), תהיה עיסוקם הבלעדי, זולת אם אישר שר הפנים לשר הממנה, להטיל עליהם תפקיד נוסף.

@ 8. מתכנן מחוז, מזכיר ועדה מחוזית ויועצים (תיקון: תשמ״ח–2, תשמ&quot;ט-2, תשנ״ה–4, תשע״ה)
: (א)(1) שר הפנים ימנה לכל ועדה מחוזית מתכנן מחוז ומזכיר; מתכנן המחוז יכול שימונה מקרב עובדי המדינה או שלא מקרב עובדי המדינה.
:: (2) מינוי מתכנן מחוז שלא מקרב עובדי המדינה, יהיה לפי הוראות [[חוק חובת המכרזים, התשנ״ב–1992]], ומשמונה יחולו עליו הדינים החלים על עובד ציבור.
: (ב) ועדה מחוזית רשאית להתייעץ בענין מסוים עם יועץ מקצועי שתקבע וכן רשאית היא למנות לה יועץ מקצועי של קבע לרבות יועץ משפטי.

@ 9. תקופת כהונה (תיקון: תשנ״ה–4, תשע״ח, תשפ&quot;ד-6)
: (א)(1) תקופת כהונתו של חבר הוועדה המחוזית תהיה חמש שנים, ניתן לשוב ולמנותו לשתי תקופות כהונה נוספות מכוח אותה פסקה [[בסעיף 7(א)]] שלפיה מונה, וכן לתקופות כהונה נוספות כאמור – אם מונה מכוח פסקה אחרת [[סעיף 7|באותו סעיף קטן]]; ואולם חבר הוועדה שתקופת כהונתו תמה יוסיף לכהן עד למינוי חבר אחר במקומו או עד למינויו מחדש, ובלבד שלא חלפו יותר משישה חודשים מעת שתמה תקופת כהונתו.
:: (2) על אף האמור בפסקה (1), תקופת כהונתם של מתכנן המחוז ושל נציגי הרשויות המקומיות המנויים [[בסעיף 7(א)(11) ו־(12)]] כחברי הוועדה המחוזית תהיה עד תום תקופת הכהונה בתפקיד שמכוחו או שבשלו הם חברי הוועדה המחוזית.
: (ב) שר רשאי בכל עת להחליף את נציגו בועדה המחוזית.
: (ג) חבר ועדה מחוזית – שאינו נציג שר – שנבצר ממנו למלא את תפקידו תקופה מסויימת משום שהוא נעדר או נטול יכולת לפעול מחמת מחלה או מחמת סיבה אחרת, רשאי מי שמינה אותו למנות במקומו אדם אחר לאותה תקופה, ובלבד שממלא המקום יתמנה בדרך ובתנאים שנתמנה חבר הועדה שקדם לו.

@ 10. מהנדס מקומי בועדה מחוזית (תיקון: תשס״ב–3)
: כל אימת שהועדה לתשתיות או שועדה מחוזית דנה בתכנית שבתחום רשות מקומית, תזמין את מהנדס הרשות המקומית – אם ישנו – ואת נציגה לבוא לפניה, ואם באו – תתן להם הזדמנות להשמיע את דברם לפני שתחליט בענין.

@ 10א. (תיקון: תשמ״ח–2, תשמ&quot;ט-2, תשנ״ה–4) : (((בוטל).))

@ 11. ועדת משנה להתנגדויות (תיקון: תשל&quot;ג, תשמ&quot;ח-2, תשמ&quot;ט-2, תשנ״ה–4)
: (א) ועדה מחוזית תבחר, מבין חבריה, ועדת משנה אחת לפחות, בת חמישה חברים, לשמיעת התנגדויות לתכניות לפי [[פרק ג׳ סימן ו׳]] (להלן – ועדת משנה להתנגדויות), וזה הרכבה:
:: (1) יושב ראש הועדה המחוזית או ממלא מקומו או מי שהיושב ראש מינה מקרב חברי הועדה המחוזית, שיהיה יושב ראש ועדת המשנה להתנגדויות;
:: (2) נציג שר המשפטים;
:: (3) חבר מבין הנציגים הקבועים;
:: (4) חבר מבין נציגי הרשויות המקומיות;
:: (5) חבר שתבחר הועדה המחוזית.
: (ב) דנה ועדת המשנה להתנגדויות בהתנגדות לתכנית הנוגעת לרשות מקומית או לועדה מקומית מסוימת, ונציג הרשויות המקומיות בועדת המשנה הוא חבר או עובד הרשות המקומית או הועדה המקומית שבתכנית הנוגעת לה, דנים, או שהוא הומלץ, לפי [[סעיף 7(ב)]], על ידי רשות מקומית כאמור, ימנה היושב ראש לדיון האמור חבר אחר מבין נציגי הרשויות המקומיות.

@ 11א. ועדת משנה לעררים (תיקון: תשנ״ה–4)
: (א) ועדה מחוזית תבחר, מבין חבריה, ועדת משנה אחת לפחות, בת חמישה חברים, לשמיעת עררים לפי [[סעיף 111]] (להלן – ועדת משנה לעררים), וזה הרכבה:
:: (1) יושב ראש הועדה המחוזית או ממלא מקומו או מי שהיושב ראש מינה מקרב חברי הועדה המחוזית שיהיה יושב ראש ועדת המשנה לעררים;
:: (2) נציג השר לאיכות הסביבה;
:: (3) נציג שר המשפטים;
:: (4) מתכנן המחוז;
:: (5) חבר מבין נציגי הרשויות המקומיות.
: (ב) דנה ועדת המשנה לעררים, בערר לגבי תכנית הנוגעת לרשות מקומית או לועדה מקומית מסוימת, ונציג הרשויות המקומיות בועדת המשנה הוא חבר או עובד הרשות המקומית או הועדה המקומית שבתכנית הנוגעת לה דנים או שהוא הומלץ, לפי [[סעיף 7(ב)]], על ידי רשות מקומית כאמור, ימנה היושב ראש, לגבי אותו ערר, חבר אחר מבין נציגי הרשויות המקומיות.

@ 11א1. ועדת משנה לרישום שיכונים ציבוריים (תיקון: תש״ע–3, תשע״ה)
: (א) בסעיף זה –
::- ”שיכון ציבורי” – מקרקעין שאושרו כשיכון ציבורי בידי שר הבינוי והשיכון בהתאם להוראות [[סעיף 1א לחוק רישום שיכונים ציבוריים (הוראת שעה), התשכ״ד–1964]];
::- ”תכנית לשיכון ציבורי” – תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת החלה על תחומו של שיכון ציבורי אחד או יותר ברשות מקומית אחת, למעט תכנית כאמור החלה בתחומו של יישוב שיתופי כהגדרתו לפי [[פקודת המועצות המקומיות]], והכוללת הוראות של תכנית מפורטת, הדרושות כדי לאפשר רישום בפנקסי המקרקעין של חלוקה למגרשים או חלוקה חדשה של הקרקע שנבנה עליה שיכון ציבורי או המיועדת להקמת שיכון כאמור, ואת אלה בלבד.
: (ב) בכל מחוז תוקם, מבין חברי הוועדה המחוזית, ועדת משנה לעניין תכניות לשיכונים ציבוריים (בסעיף זה – ועדה משנה לרישום שיכונים ציבוריים), וזה הרכבה:
:: (1) יושב ראש הוועדה המחוזית והוא יהיה היושב ראש;
:: (2) נציג שר המשפטים;
:: (3) נציג שר הבינוי והשיכון;
:: (4) נציג השר להגנת הסביבה;
:: (4א) (((פקעה);))
:: (5) חבר מבין נציגי הרשויות המקומיות, שימנה שר הפנים;
:: (6) מתכנן המחוז;
:: (7) נציג רשות מקרקעי ישראל.
: (ג) הודעה על הקמת ועדה כאמור בסעיף קטן (ב) תפורסם ברשומות.
: (ד) לדיוני ועדת משנה לרישום שיכונים ציבוריים יוזמן דרך קבע מנהל המרכז למיפוי ישראל או נציגו מקרב עובדי המרכז למיפוי ישראל.
: (ה) לוועדת משנה לרישום שיכונים ציבוריים יהיו נתונות כל הסמכויות של ועדה מחוזית ושל ועדת מקומית הדרושות לשם אישור תכניות שיכונים ציבוריים או אישור תשריטי חלוקה בהתאם להוראות [[פרק ד׳]], וליושב ראש ועדת משנה לרישום שיכונים ציבוריים יהיו נתונות הסמכויות של יושב ראש ועדה מקומית לפי [[סעיפים 125]] [[ו־141]].
: (ו) דין החלטת ועדת משנה לרישום שיכונים ציבוריים כדין החלטת ועדה מחוזית, והוראות [[סעיפים 11ד]] [[ו־11ה]] לא יחולו על ההחלטה.
: (ז) בכפוף להוראות סעיף קטן (ח), אין בסמכויות הנתונות לוועדת משנה לרישום שיכונים ציבוריים בסעיף זה, כדי לגרוע מהסמכויות הנתונות לוועדה מקומית, לאשר כל תכנית או תשריט לפי כל דין.
: (ח)(1) החליטה ועדת משנה לרישום שיכונים ציבוריים על הפקדת תכנית לשיכון ציבורי, לא תחליט ועדה מקומית, בתוך חמש שנים ממועד ההחלטה האמורה, על הפקדת תכנית אחרת החלה, כולה או חלקה, בתחום התכנית לשיכון ציבורי, שיש בה כדי לסתור את התכנית לשיכון ציבורי, עד שתאושר התכנית לשיכון ציבורי או עד שתתקבל החלטה שלא לאשרה.
:: (2) החליטה ועדה מקומית או ועדה מחוזית על הפקדת תכנית (בפסקה זו – התכנית הראשונה), לא תחליט ועדת משנה לרישום שיכונים ציבוריים, בתוך חמש שנים ממועד ההחלטה האמורה, על הפקדת תכנית לשיכון ציבורי החלה, כולה או חלקה, בתחום התכנית הראשונה, שיש בה כדי לסתור את התכנית הראשונה, עד שתאושר התכנית הראשונה או עד שתתקבל החלטה שלא לאשרה.

@ 11א2. ועדת משנה לתכניות מסוימות ביישובי מיעוטים (תיקון: תשע״ו)
: (א) בסעיף זה –
::- ”תכנית להסדרת רישום ביישוב מיעוטים” – תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת החלה בתחומו של יישוב מיעוטים, הכוללת הוראות של תכנית מפורטת הדרושות כדי לאפשר רישום בפנקסי המקרקעין של חלוקה למגרשים או של חלוקה חדשה של הקרקע, ואת אלה בלבד;
::- ”תכנית מסוימת ביישוב מיעוטים” – תכנית להסדרת רישום ביישוב מיעוטים ותכנית נקודתית ביישוב מיעוטים;
::- ”תכנית נקודתית ביישוב מיעוטים” – תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת, החלה בתחומו של יישוב מיעוטים, הכוללת הוראות של תכנית מפורטת והמייעדת קרקע למגורים ולשימושים הנלווים למגורים, ובלבד שמספר יחידות הדיור הכלולות בה אינו עולה על 50.
: (ב) במחוז הצפון, במחוז חיפה ובמחוז המרכז תוקם, מבין חברי הוועדה המחוזית, ועדת משנה לעניין תכניות מסוימות ביישובי מיעוטים (בסעיף זה – ועדת משנה ליישובי מיעוטים), וזה הרכבה:
:: (1) יושב ראש הוועדה המחוזית או ממלא מקומו או מי שהיושב ראש מינה מקרב חברי הוועדה המחוזית, והוא יהיה היושב ראש;
:: (2) נציג שר המשפטים;
:: (3) נציג שר הבינוי והשיכון;
:: (4) נציג השר להגנת הסביבה;
:: (5) נציג שר הפנים;
:: (6) שני חברים מבין נציגי הרשויות המקומיות, שתבחר הוועדה המחוזית;
:: (7) מתכנן המחוז.
: (ג) נציג רשות מקרקעי ישראל יהיה ממלא מקום נציג שר הבינוי והשיכון בוועדת המשנה.
: (ד) הודעה על הקמת ועדת משנה ליישובי מיעוטים תפורסם ברשומות.
: (ה) לדיוני ועדת משנה ליישובי מיעוטים יוזמן דרך קבע מנהל המרכז למיפוי ישראל או נציגו מקרב עובדי המרכז למיפוי ישראל.
: (ו) לדיוני ועדת משנה ליישובי מיעוטים יוזמן ראש הרשות המקומית שתכנית מסוימת ביישוב מיעוטים חלה במרחב התכנון שלה.
: (ז) דין החלטה של ועדת משנה ליישובי מיעוטים כדין החלטת ועדה מחוזית, והוראות [[סעיפים 11ד]] [[ו־11ה]] לא יחולו על ההחלטה.
: (ח) ועדת משנה ליישובי מיעוטים רשאית לאשר תכנית מסוימת ביישוב מיעוטים לאחר שהתקיימו שני אלה:
:: (1) הוגשה למנהל המרכז למיפוי ישראל תכנית לצורכי רישום התואמת את התכנית המסוימת;
:: (2) מנהל המרכז למיפוי ישראל הודיע כי המרכז למיפוי ישראל יאשר את התכנית לצורכי רישום שהוגשה לו התואמת את התכנית המסוימת, ככשרה לרישום בהתאם [[לפקודת המדידות]] [[ולחוק המקרקעין, התשכ״ט–1969]], עם אישור התכנית המסוימת בוועדת המשנה ליישובי מיעוטים ובהתאם לה.
: (ט) לוועדת משנה ליישובי מיעוטים יהיו נתונות כל הסמכויות של ועדה מחוזית ושל ועדה מקומית הדרושות לשם אישור תכנית מסוימת ביישוב מיעוטים או אישור תשריטי חלוקה בהתאם להוראות [[פרק ד׳]], וליושב ראש ועדת המשנה ליישובי מיעוטים יהיו נתונות הסמכויות של יושב ראש ועדה מקומית לפי [[סעיפים 125]] [[ו־141]].
: (י) בכפוף להוראות סעיף קטן (יא), אין בסמכויות הנתונות לוועדת משנה ליישובי מיעוטים בסעיף זה, כדי לגרוע מהסמכויות הנתונות לוועדה מקומית לאשר כל תכנית או תשריט לפי כל דין.
: (יא) החליטה ועדת משנה ליישובי מיעוטים על הפקדת תכנית מסוימת ביישוב מיעוטים, לא תחליט ועדה מקומית, בתוך חמש שנים ממועד ההחלטה האמורה, על הפקדת תכנית אחרת החלה, כולה או חלקה, בתחום התכנית המסוימת, שיש בה כדי לסתור את התכנית המסוימת, עד שתאושר התכנית האמורה או עד שיוחלט שלא לאשרה.
: (יב) החליטה ועדה מקומית או ועדה מחוזית על הפקדת תכנית (בסעיף קטן זה – התכנית הראשונה), לא תחליט ועדת משנה ליישובי מיעוטים, בתוך חמש שנים ממועד ההחלטה האמורה, על הפקדת תכנית מסוימת ביישוב מיעוטים החלה, כולה או חלקה, בתחום התכנית הראשונה, שיש בה כדי לסתור את התכנית הראשונה, עד שתאושר התכנית הראשונה או עד שיוחלט שלא לאשרה.

@ 11א3. (תיקון: תשע״ו–7, תשע״ח–13) : (((פקע).))

@ 11א4. ועדת משנה להתחדשות עירונית (תיקון: תשע״ו–9, תשפ&quot;ב-7)
: (א) בסעיף זה –
::- ”תכנית להתחדשות עירונית” – כל אחת מאלה, ובלבד שמספר יחידות הדיור החדשות הכלולות בה הוא 70 לפחות:
::: (1) תכנית לפינוי ובינוי החלה על קרקע שעיקרה למגורים ושיש בה יחידות דיור בנויות;
::: (2) תכנית שמטרתה חיזוק מבנים מפני רעידות אדמה לפי הוראות תכנית החיזוק (תמ״א 38) הכוללת הוראות של תכנית מפורטת והמייעדת קרקע למגורים, לרבות לשימושים הנלווים למגורים.
: (ב) תוקם, מבין חברי הוועדה המחוזית, ועדת משנה לעניין תכניות להתחדשות עירונית (בסעיף זה – ועדת משנה להתחדשות עירונית), וזה הרכבה:
:: (1) יושב ראש הוועדה המחוזית והוא יהיה היושב ראש;
:: (2) נציג שר הבינוי והשיכון;
:: (3) נציג שר המשפטים;
:: (4) נציג השר להגנת הסביבה;
:: (5) נציג שר הפנים;
:: (6) נציג רשות מקרקעי ישראל;
:: (7) שני חברים מבין נציגי הרשויות המקומיות, שתבחר הוועדה המחוזית, ובלבד שלעניין תכנית החלה בתחומה של רשות מקומית שנציגה הוא חבר בוועדה המחוזית, ייבחר אותו חבר כאחד משני הנציגים האמורים;
:: (8) מתכנן המחוז;
:: (9) נציג כאמור [[בסעיף 7(13)]].
: (ג) נציג שר הבינוי והשיכון יהיה ממלא מקום יושב ראש ועדת המשנה.
: (ד) הודעה על הקמת ועדת משנה להתחדשות עירונית תפורסם ברשומות.
: (ה) לדיוני ועדת משנה להתחדשות עירונית יוזמן דרך קבע מנהל הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית או נציגו מקרב עובדי הרשות האמורה.
: (ו) לדיוני ועדת משנה להתחדשות עירונית יוזמן ראש הרשות המקומית שתכנית להתחדשות עירונית חלה במרחב התכנון שלה.
: (ז) דין החלטה של ועדת משנה להתחדשות עירונית כדין החלטת ועדה מחוזית, והוראות [[סעיפים 11ד]] [[ו־11ה]] לא יחולו על ההחלטה.
: (ח) לוועדת משנה להתחדשות עירונית יהיו נתונות כל הסמכויות של ועדה מחוזית הדרושות לשם אישור תכנית להתחדשות עירונית, למעט סמכויות המוקנות לוועדה המחוזית לפי [[סעיף 62א(ו)]].

@ 11א5. ועדת משנה של הוועדה המחוזית לעניין שמיעת טענות (תיקון: תשפ&quot;ג-5)
: (א) תוקם, מקרב חברי הוועדה המחוזית, ועדת משנה לשמיעת טענות לעניין בקשה להרשאה על פי תוכנית מיתאר ארצית כאמור [[בסעיף 145(ח)(3)]] (בסעיף זה - ועדת משנה לשמיעת טענות), וזה הרכבה:
:: (1) יושב ראש הוועדה המחוזית, והוא יהיה היושב ראש;
:: (2) מתכנן המחוז;
:: (3) נציג שר האנרגיה והתשתיות;
:: (4) נציג השר להגנת הסביבה;
:: (5) חבר שתבחר הוועדה המחוזית מקרב חברי הוועדה המנויים [[בסעיף 7(א)(12)]].
: (ב) דין החלטת ועדת משנה לשמיעת טענות כדין החלטת ועדה מחוזית, והוראות [[סעיפים 11ד]] [[ו-11ה]] לא יחולו על ההחלטה.

@ 11ב. ועדות משנה אחרות (תיקון: תשנ״ה–4)
: ועדה מחוזית רשאית לבחור, מבין חבריה, ועדות משנה נוספות, בנות חמישה חברים כל אחת, ובהן לפחות חבר אחד שהוא מבין נציגי הרשויות המקומיות; הועדה תמנה יושב ראש לכל ועדת משנה שבחרה כאמור, מקרב חברי הועדה המחוזית, והיא רשאית לאצול לה מסמכויותיה.

@ 11ג. משלוח ההחלטות של ועדות המשנה (תיקון: תשנ״ה–4)
: החלטות ועדות המשנה יישלחו לכל חברי הועדה המחוזית, תוך עשרה ימים מקבלתן.

@ 11ד. החלטה פגומה – דיון במליאת הועדה (תיקון: תשנ״ה–4)
: שני חברים לפחות של הועדה המחוזית רשאים, תוך שבעה ימים מיום קבלת החלטתה של ועדת המשנה לידיהם, לדרוש בכתב שיתקיים במליאת הועדה המחוזית דיון בענין שלגביו התקבלה בועדת המשנה החלטה, בנימוק שהחלטתה של ועדת המשנה פגומה מבחינה משפטית או תכנונית; הדרישה תכלול את פרטי הנימוקים; נתקבלה דרישה כאמור, תקיים הועדה המחוזית דיון בענין והחלטתה תהיה סופית.

@ 11ה. דין החלטת ועדת משנה (תיקון: תשנ״ה–4)
: בכפוף להוראות [[סעיף 11ד]], דין החלטת ועדת משנה כדין החלטת הועדה המחוזית.

@ 12. מרחב תכנון מחוזי (תיקון: תשמ״ח–2, תשמ&quot;ט-2, תשנ״ה–4, תשע״ד–2, תשע״ה, תשפ&quot;ה-4)
: (א) כל שטח במחוז שאיננו מרחב תכנון מקומי לפי [[סימן ג׳]] או מרחב תכנון מיוחד לפי [[סימן ד׳]], יהיה אף הוא מרחב תכנון מקומי, ולועדה המחוזית של המחוז יהיו באותו שטח, בנוסף על סמכויותיה האחרות לפי חוק זה, כל הסמכויות שהיו לועדה המקומית אילו הוכרז השטח מרחב תכנון מקומי, למעט הסמכויות לפי [[פרק ה']], שיחולו לגביהם הוראות סעיף קטן (ג) (בסעיף זה - מרחב תכנון מחוזי).
: (ב) שטח כאמור שביום תחילתו של חוק זה או בכל מועד שלאחר מכן נכלל בתחומה של רשות מקומית, לא יחולו עוד עליו הוראות סעיף קטן (א) בתום תקופה של חמש שנים מיום תחילתו של חוק זה או מהיום שבו נכלל השטח בתחום רשות מקומית כאמור, הכל לפי המאוחר. שר הפנים רשאי, לגבי שטח פלוני, להאריך את התקופה האמורה בחמש שנים נוספות.
: (ג) לעניין הסמכויות לפי [[פרק ה']] לגבי מרחב תכנון מחוזי, יראו את רשות הרישוי הארצית, את ועדת המשנה ואת מהנדס מוסד הרישוי הארצי כהגדרתם [[בסעיף 158ס]], כרשות רישוי מקומית, ועדה מקומית או מהנדס הוועדה, בהתאמה ולפי העניין.
: (ד) תכנית בסמכות ועדה מקומית במרחב תכנון מחוזי, יראו אותה לעניין חוק זה כתכנית בסמכות ועדה מחוזית.
: (ה) בכל מקום שקיימת לפי חוק זה זכות ערר על החלטה של ועדה מקומית, למעט ערר על החלטה בעניין תכנית כאמור בסעיף קטן (ד), וההחלטה ניתנה על ידי הוועדה המחוזית מכוח סמכותה לפי סעיף זה, יוגש הערר לוועדת המשנה של המועצה הארצית שהוקמה לפי [[סעיף 6(ג)]].

=== סימן ב׳1: ועדת ערר (תיקון: תשנ״ה–4) ===

@ 12א. ועדת ערר (תיקון: תשנ״ה–4, תשס״ו–2, תשע״ד–2, תשע״ה, תשע״ח)
: (א) לכל מחוז תהיה ועדת ערר (בחוק זה – ועדת הערר) וזה הרכבה:
:: (1) עורך דין, בעל ותק של חמש שנים לפחות, ובלבד שהוא מצוי בעניני תכנון ובניה, שימנו שר הפנים ושר המשפטים כאחד והוא יהיה היושב ראש; לא ימונה עורך דין כאמור אם לדעת השרים קיים ניגוד ענינים בין תפקידו כיושב ראש לבין עיסוקיו האחרים;
:: (2) נציג מתכנן המחוז הבקי בעניני תכנון ובניה;
:: (3) חבר אחד שימנה שר הפנים, והוא אדריכל או מהנדס הרשומים בפנקס המהנדסים והאדריכלים כמשמעותו [[בחוק המהנדסים והאדריכלים]] או בעל תואר אקדמי בתחום תכנון ערים ואזורים, ובלבד שיתקיימו בכל אחד מהם שניים אלה:
::: (א) הוא בקי בעניני תכנון ובניה;
::: (ב) הוא אינו עובד המדינה או עובד ועדה מקומית או רשות מקומית שבאותו מחוז;
::: חבר כאמור ימונה על פי המלצת הארגון המייצג את מרב בעלי הכישורים האמורים, כפי שיקבע שר הפנים בהודעה ברשומות;
:: (4)(א) שני נציגי ציבור שימנה שר הפנים לאחר התייעצות עם יושב ראש הארגון המייצג את המספר הגדול ביותר של רשויות מקומיות;
::: (ב) לא נמסרה עמדת יושב ראש הארגון כאמור בפסקת משנה (א) בתוך 45 ימים מיום שפנה אליו השר בעניין, יראו בתום אותה תקופה, כאילו קוימה חובת ההתייעצות לפי סעיף קטן זה;
::: (ג) לא ימנה שר הפנים נציג ציבור שהוא חבר במועצה של רשות מקומית, בועדה מקומית, בועדה מיוחדת או בועדה משותפת או שהוא עובד אחד הגופים האמורים.
: (ב) בדיון בערר לפי [[סעיף 12ב(א)(3)]] על החלטת ועדה מקומית עצמאית או ועדה מקומית עצמאית מיוחדת, לעניין תכנית שבסמכותה לפי [[סעיף 62א]], יצורפו להרכב ועדת הערר חברים אלה:
:: (1) נציג השר להגנת הסביבה בוועדה המחוזית או נציג אחר שימנה השר להגנת הסביבה;
:: (2) נציג שר הבינוי והשיכון בוועדה המחוזית או נציג אחר שימנה שר הבינוי והשיכון;
:: (3) נציג שר התחבורה בוועדה המחוזית או נציג אחר שימנה שר התחבורה.
: (ב1) חבר ועדת הערר ימונה לתקופת כהונה אחת של שבע שנים; ואולם חבר ועדת הערר, למעט יושב ראש ועדת ערר, שתקופת כהונתו תמה יוסיף לכהן עד למינוי חבר אחר במקומו.
: (ג) שר הפנים ימנה מזכיר לוועדת ערר, ויכול שימונה מקרב עובדי המדינה או שלא מקרב עובדי המדינה.

@ 12ב. סמכויות ועדת הערר (תיקון: תשנ״ה–4, תשס״ב, תשס״ו–2, תשע״ד–2, תשע״ה, תשפ&quot;ב-7, תשפ&quot;ב-8)
: (א) ואלה התפקידים והסמכויות של ועדת הערר:
:: (1) לדון ולהחליט בערר על החלטה של ועדה מקומית, של רשות רישוי מקומית או של ועדה משותפת למספר ועדות מקומיות שבמחוז אחד, בכל ענין שבו ניתנת בחוק זה זכות ערר על החלטותיהן, למעט בענינים שבתחום סמכותה של ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה שמונתה לפי [[סעיף 12ו]];
:: (2) לדון ולהחליט בערר על החלטה של ועדה מקומית או של רשות רישוי כאמור בפסקה (1) שענינה חלוקה ואיחוד של קרקעות לפי [[פרק ד׳]], או היתר לפי חוק זה, לרבות הקלה או היתר לשימוש חורג;
:: (2א) לדון ולהחליט בערר על היתר שנתן מורשה להיתר לפי [[סעיף 158נז]];
:: (3) לדון ולהחליט בערר על החלטת ועדה מקומית בענין תכנית שבסמכותה לפי [[סעיף 62א]] ולהחליט אם לאשר תכנית כאמור, עם או בלי שינויים, או בתנאים שתקבע או לדחותה;
:: (3א) לדון ולהחליט בערר שעניינו הנחיות מרחביות לפי [[סעיף 145ד(ז)]];
:: (3ב) לדון ולהחליט בהשגה לפי [[סעיף 152(א2)]];
:: (3ג) לדון ולהחליט בערר בשל אי־מתן היתר לפי [[סעיף 152(א3)]];
:: (4) לדון ולהחליט בכל ערר אחר שחוק זה מסמיך אותה לדון ולהחליט בו;
:: (5) לדון ולהחליט בערר לפי [[סעיף 26(ג) לחוק משק הגז הטבעי]].
: (ב) ועדת הערר רשאית לקבל חוות דעת של מומחה בכל ענין הנדון בפניה, בין ביוזמתה ובין ביוזמת הצדדים הנוגעים לענין; שר הפנים רשאי להתקין תקנות לעניין סעיף קטן זה.
: (ב1) &lt;!-- (((לא חל על עררים שהדיון בהם החל לפני יום 1.1.2022):)) --&gt; בדיון בערר לפי סעיף קטן (א)(1) עד (3) על החלטת ועדה מקומית לעניין מתן היתר לפי תכנית החיזוק (תמ&quot;א 38) או על החלטה של ועדה מקומית עצמאית מיוחדת לעניין תכנית להתחדשות עירונית, ישמש עובד הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית שימנה מנהל הרשות האמורה כיועץ לוועדת הערר, ובלבד שהרשות לא יזמה או הגישה את התכנית שעליה הוגש הערר או שמכוחה הוגש ההיתר; בסעיף זה, &quot;תכנית להתחדשות עירונית&quot; - תכנית לפינוי ובינוי לפי [[סעיף 62א(א2)]] או תכנית כהגדרתה [[בפסקה (2) להגדרה &quot;תכנית להתחדשות עירונית&quot; שבסעיף 11א4(א)]].
: (ג) החלטת ועדת הערר תישלח בדואר רשום לצדדים וליושב ראש הועדה המקומית, תוך שבעה ימים מיום קבלתה.
: (ד)(1) החלטת ועדת ערר לפי סעיף קטן (א)(1) ו־(2) תהיה סופית.
:: (2) על החלטת ועדת ערר לפי סעיף קטן (א)(3) ניתן לערור לועדה המחוזית לפי [[סעיף 111]].
: (ה) שר הפנים, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ותנאים שבהם יהיה יושב ראש ועדת הערר מוסמך לדון ולהחליט לבדו בערר, או בהשגה לפי [[סעיף 152(א2)]], על החלטה של ועדה מקומית או של רשות רישוי מקומית שעניינה היתר, לרבות הקלה או היתר לשימוש חורג.

@ 12ג. הקמת ועדות ערר נוספות (תיקון: תשנ״ה–4, תשע״ה)
: (א) שר הפנים, לאחר התייעצות עם הועדות המקומיות הנוגעות בדבר, רשאי להקים ועדות ערר נוספות לפי [[סימן זה]], למרחב תכנון מקומי אחד או יותר, שבמחוז מסוים, אם נוכח כי יש צורך לעשות כן.
: (ב) הודעה על הקמת ועדת הערר, הרכבה, ותחום סמכותה, תפורסם ברשומות והעתקה יישלח ליושב ראש הועדה המחוזית שבתחומה הוקמה ועדת הערר; יושב ראש הועדה המחוזית ישלח העתק מההודעה לועדות המקומיות שבמחוז, והועדות המקומיות ימסרו את ההודעה לכל דורש.

@ 12ד. סדרי דין (תיקון: תשנ״ה–4, תשע״ה)
: שר המשפטים, בהסכמת שר הפנים, יקבע את סדרי הדין בועדות הערר.
: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (סדרי הדין בועדות ערר), התשנ״ו–1996]].))
: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (סדרי הדין בועדות ערר בעררים לפי סעיף 198 לחוק), התשנ״ח–1997]].))
: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבנייה (סדרי הדין בוועדות ערר בעררים לפי סעיף 14 לתוספת השלישית לחוק), התשע״א–2010]].))

@ 12ה. הוצאות ועדת ערר (תיקון: תשנ״ה–4, תשע״ה)
: (א) הוצאותיה של ועדת הערר, לרבות שכרם של חברי הועדה, ייכללו בתקציב משרד הפנים.
: (ב) הוקמה במחוז יותר מועדת ערר אחת, רשאי שר הפנים לקבוע את שיעור השתתפותן של הרשויות המקומיות בהוצאותיהן של הועדות הנוספות שהוקמו, בהתחשב באגרות הערר שיגבו באותו מחוז.
: (ג) קבע שר הפנים את סכום שיעור השתתפותה של רשות מקומית לפי סעיף קטן (ב), יהיה סכום זה חוב המגיע ממנה לאוצר המדינה, מיום שהומצאה לה הודעה על כך משר הפנים; מותר לאוצר המדינה לנכות חוב כאמור מתוך הסכומים המגיעים מאוצר המדינה לרשות המקומית על פי דין או הסכם, או בדרך אחרת, על פי דרישת שר הפנים, וזאת על אף כל משכון, שעבוד, עיקול או איסור העברה אחר, המוטלים על הסכום האמור, ורואים את התשלום לועדת הערר כתשלום לרשות המקומית.

=== סימן ב׳2: ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה (תיקון: תשס״ו–2) ===

@ 12ו. ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה (תיקון: תשס״ו–2, תשס״ח–7, תשע״ה)
: לכל מחוז תהיה ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה (בחוק זה – ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה), וזה הרכבה:
: (1) עורך דין, בעל ותק של חמש שנים לפחות, המצוי בעניני תכנון ובניה, שימנו שר הפנים ושר המשפטים כאחד, והוא יהיה היושב ראש; לא ימונה עורך דין כאמור אם לדעת השרים קיים ניגוד ענינים בין תפקידו כיושב ראש לבין עיסוקיו האחרים;
: (2) נציג מתכנן המחוז, הבקיא בעניני תכנון ובניה;
: (3) בעל תואר אקדמי בתחום הכלכלה, מינהל עסקים, ראיית חשבון או ההנדסה, או השכלה מתאימה אחרת, שימנה שר הפנים, ובלבד שאינו עובד המדינה או עובד ועדה מקומית או רשות מקומית, שבאותו מחוז; לא ימונה אדם כאמור אם לדעת שר הפנים קיים ניגוד ענינים בין תפקידו כחבר בוועדה לבין עיסוקיו האחרים.

@ 12ז. סמכויות ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה (תיקון: תשס״ו–2, תשע״ד–2, תשע״ז–7, תשפ&quot;ב-2, תשפ&quot;ג-2)
: ואלה התפקידים והסמכויות של ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה:
: (1) לדון ולהחליט בערר על החלטה הנוגעת להיטל השבחה לפי [[פרק ח׳1]];
: (2) לדון ולהחליט בערר על החלטה הנוגעת לתביעת פיצויים לפי [[פרק ט׳]];
: (3) לדון ולהחליט בערר לפי [[סעיף 28(ה)(3) לחוק משק הגז הטבעי]], ובדרישה לפיצויים לפי [[+|סעיפים 28(ב), (ג), (ד) ו-(ד1)]], [[+|28א]], [[+|45]] [[ו־53 לחוק האמור]];
: (4) לדון ולהחליט בדרישה לפיצויים לפי [[סעיף 16(ג) לחוק תשתיות להולכה ולאחסון של נפט על ידי גורם מפעיל, התשע״ז–2017]].

@ 12ח. תחולת הוראות על ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה (תיקון: תשס״ו–2, תשע״ח)
: הוראות [[סעיפים 12א(ב1)]], [[12ב(ב), (ג) ו־(ד)(1)]], [[12ד]] [[ו־12ה(א)]] יחולו על ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה, בשינויים המחויבים.

=== סימן ג׳: ועדה מקומית ===

@ 13. מרחב תכנון מקומי (תיקון: תשנ״ה–4, תשע״ה)
: (א) שר הפנים, לאחר התייעצות עם המועצה הארצית, הועדה המחוזית והרשות המקומית הנוגעת בדבר, רשאי להכריז בצו על שטח כעל מרחב תכנון מקומי (להלן – צו תכנון).
: (ב) צו תכנון לגבי מרחב תכנון מקומי הכולל את השטח של מועצה אזורית לא יכלול גם שטחים של מועצה מקומית שאיננה מועצה אזורית או של עיריה, אלא אם כן שוכנע שר הפנים, לאחר התייעצות עם שר החקלאות, כי לא יהיה בקביעת מרחב התכנון המקומי משום פגיעה באופיה המיוחד של המועצה האזורית הנוגעת בדבר.

@ 14. תכנו ופרסומו של צו תכנון
: צו תכנון יפרט את גבולותיו או את תחומו של המרחב; הוא יפורסם ברשומות על לוחות המודעות של כל רשות מקומית הנמצאת בתחומו של המרחב ובמשרדה של כל רשות מקומית כאמור.

@ 15. תחילתו של צו תכנון
: צו תכנון – תחילתו במועד שנקבע בו, ואם לא נקבע – ביום החמישה־עשר מיום פרסומו ברשומות.

@ 16. שינוי מרחב תכנון (תיקון: תשע״ה, תשע״ו)
: (א) שר הפנים רשאי לשנות את תחומו או את גבולותיו של מרחב תכנון מקומי באותם התנאים ובאותה דרך שבהם הוא רשאי להכריז עליו.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), שונה תחומה של רשות מקומית לפי דין, רשאי שר האוצר להכריז בצו על התאמת מרחב התכנון המקומי לשינויים כאמור, ולא תחול על השינוי חובת התייעצות לפי [[סעיף 13]].
:: ((סמכות שר האוצר הועברה לשר הפנים (י״פ תש״ף, 6344).))

@ 17. ועדה מקומית
: לכל מרחב תכנון מקומי תהיה ועדה מקומית לתכנון ולבניה (להלן – ועדה מקומית).

@ 18. ועדה ברשות מקומית אחת (תיקון: תשכ&quot;ט-2, תשל&quot;ג, תשמ&quot;ח-2, תשמ&quot;ט-2, תשנ״ה–4, תשס״ט–4, תשע״ב–4, תשע״ד–2, תשע״ה, תשפ&quot;ג-6, תשפ&quot;ד-2, תשפ&quot;ד-6)
: (א) במרחב תכנון מקומי הכולל תחום רשות מקומית אחת בלבד, תהיה מועצת הרשות המקומית – הועדה המקומית.
: (ב) לדיוני הועדה המקומית ולדיוני ועדת המשנה יוזמנו, דרך קבע, נציגי המשרדים והגופים הבאים, שתהא להם דעה מייעצת (בחוק זה – נציגים בעלי דעה מייעצת):
:: (1) נציגי שר הפנים, השר לאיכות הסביבה, שר הבינוי והשיכון, שר הבריאות, שר המשטרה ושר התחבורה;
:: (2) נציג רשות מקרקעי ישראל;
:: (3) נציג שימנה שר הפנים והוא אדריכל או מהנדס הרשומים בפנקס המהנדסים והאדריכלים כמשמעותו [[בחוק המהנדסים והאדריכלים]], או בעל תואר אקדמי בתחום תכנון ערים ואזורים, ובלבד שיתקיימו בכל אחד מהם שניים אלה:
::: (א) הוא בקי בעניני תכנון ובניה;
::: (ב) הוא אינו עובד המדינה או עובד ועדה מקומית או רשות מקומית שבאותו מחוז;
::: נציג לפי פסקה זו ימונה על פי המלצת הארגון המייצג את מרב בעלי הכישורים האמורים, כפי שיקבע שר הפנים בהודעה ברשומות;
:: (3א) שני נציגים שימנה שר הפנים שמתקיים בהם האמור בפסקאות משנה (א) ו־(ב) של פסקה (3), ובלבד שכל אחד מהם הוא בעל תואר אקדמי בתחום האדריכלות, ההנדסה או תכנון ערים ואזורים או בתחום מדעי החברה והסביבה הנוגעים לעניין או שהוא הנדסאי;
:: (4) נציג שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי - בוועדה מקומית, שבמרחבה מצויה מועצה אזורית;
:: (4א) נציג שר החקלאות ופיתוח הכפר - בוועדה מקומית, שבמרחבה מצויה מועצה אזורית;
:: (5) נציג הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים שימנה מנהל הרשות – בוועדה מקומית שבמרחבה מצויה מועצה אזורית.
:: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (היוועצות בחבר ועדה וקבלת חוות דעת מקצועית ביחס לתכנית), התשס״ג–2003]].))
: (ג) לפי המלצת נציג שר הפנים, יזמין יושב ראש הועדה את נציגו של שר, שאינו מנוי בסעיף קטן (ב), אשר יש לו ענין בדבר הנדון בועדה; לנציג כאמור תהא דעה מייעצת בלבד.
: (ג1) נציג בעל דעה מייעצת לפי סעיף קטן (ב)(3) או (3א) יהיה זכאי לגמול בעבור השתתפותו בישיבות הוועדה המקומית או ועדות המשנה; הגמול ישולם מקופת הוועדה המקומית, בסכום שיקבע שר הפנים ולפי תנאים שיקבע; משרד הפנים ישפה את הוועדה המקומית בעלות תשלום הגמול לפי סעיף קטן זה; שר הפנים יקבע, לאחר התייעצות עם שר האוצר, הוראות לעניין שיפוי לפי סעיף קטן זה, ורשאי הוא בתקנות כאמור לקבוע כי ועדות מקומיות או סוגי ועדות מקומיות שיקבע לא יהיו זכאיות לשיפוי, כולו או חלקו, בהתחשב באמות מידה שיקבע לעניין זה ובין השאר במצבן הכלכלי.
:: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבנייה (כללים בדבר גמול והוצאות לנציג בעל דעה מייעצת), התשע״ו–2015]].))
: (ג2) לנציג בעל דעה מייעצת תינתן הזדמנות לחוות את דעתו בכל עניין העולה לדיון בוועדה המקומית או בוועדת המשנה; הגיש נציג כאמור חוות דעת בכתב לפני הדיון, תוצג חוות דעתו בדיון.
: (ד) כל שניים, מבין הנציגים בעלי הדעה המייעצת, רשאים לערור כאחד על כל החלטה של הועדה המקומית או של ועדת המשנה לפני ועדת הערר, והיא רשאית לאשר את החלטת הועדה המקומית, לשנותה או לבטלה.
: (ה) ועדה מקומית תקים ועדת משנה לתכנון ולבניה (בסעיף זה – ועדת המשנה), וזה הרכבה:
:: (1) ראש הרשות המקומית או אחד מסגניו שהמועצה מינתה לכך;
:: (2) במועצת רשות מקומית שמספר חבריה פחות מעשרים ואחד – לא יותר מששה חברי מועצה, ובמועצה שמספר חבריה עשרים ואחד או יותר – לא יותר מעשרה חברי מועצה; ואולם, אם קיימת במועצה ועדת הנהלה שלא כל הסיעות מיוצגות בה, יהיה ייצוגן הכולל של הסיעות כאמור בועדת המשנה יחסי לייצוגן במועצה, אך לא פחות מנציג אחד;
:: (3) נציג הרשות הארצית לכבאות והצלה, בעל הכשרה בתחום בטיחות אש והצלה, יוזמן, דרך קבע, לדיוני ועדת המשנה, ותהיה לו דעה מייעצת בעניינים הנוגעים לבטיחות אש והצלה.
: (ו) כל התפקידים והסמכויות של ועדה מקומית יהיו מוקנים לועדת המשנה ודין החלטתה, בכפוף להוראות סעיף קטן (ז), כדין החלטת הועדה המקומית.
: (ז)(1) כל החלטה של ועדת המשנה תישלח לכל חברי הועדה המקומית ולנציגים בעלי הדעה המייעצת, תוך עשרה ימים מיום קבלתה.
:: (2) שניים מחברי הוועדה המקומית כאחד או נציג בעל דעה מייעצת רשאים לדרוש בכתב, בתוך שבעה ימים מיום קבלת ההחלטה לידיהם, שיתקיים במליאת הוועדה המקומית דיון בעניין; הדרישה תכלול את פרטי הנימוקים.
:: (3) הוגשה דרישה כאמור, יידון הענין בישיבה הקרובה של הועדה המקומית; לא הוגשה דרישה כאמור, רואים את החלטתה של ועדת המשנה כהחלטת הועדה המקומית, לכל דבר.

@ 19. ועדה במספר רשויות מקומיות (תיקון: תשכ״ט–2, תשל״ג, תשנ״ה–4, תשנ״ו, תשנ״ו–2, תשע״ב–4, תשע״ד–2, תשע״ה, תשע״ח, תשע״ח–5, תשפ&quot;ג-6)
: (א) במרחב תכנון מקומי שבתחומו נמצאות יותר מרשות מקומית אחת (להלן – הרשויות המרחביות), יהיה הרכבה של הועדה המקומית כזה:
:: (1) יושב ראש שימנה שר הפנים, מקרב עובדי המדינה או שלא מקרב עובדי המדינה; ואולם אם מרחב התכנון המקומי כולל לכל היותר שתי רשויות מרחביות והתקיימו כל התנאים המפורטים להלן, יהיה ראש הרשות המרחבית שמספר תושביה הוא הגדול ביותר (בסעיף קטן זה – הרשות המובילה) או אחד מסגניו שמועצתה מינתה לכך, יושב ראש הוועדה המקומית:
::: (א) מספר התושבים ברשות הגדולה הוא 18,000 או יותר;
::: (ב) מספר התושבים ברשות הגדולה הוא 80% לפחות ממספר כלל התושבים במרחב התכנון המקומי;
:: (2) שבעה חברים, ובמרחב תכנון מקומי שבו מספר הרשויות המרחביות עולה על חמש – מספר חברים כמספר הרשויות המרחביות בתוספת שני חברים, שימנה שר הפנים מתוך רשימת אנשים שהמליצו עליהם הרשויות המרחביות, בשים לב ככל האפשר למספר התושבים של כל אחת מהן, ובלבד שלכל רשות מרחבית יהיה נציג אחד לפחות, שלא יתמנה עובד הרשויות הללו ושלפחות שנים מהממונים לא יהיו חברי המועצות של הרשויות המרחביות;
:: (3) (((נמחקה);))
:: (4) (((נמחקה);))
:: (5) (((נמחקה);))
:: (6) (((נמחקה);))
:: (7) (((נמחקה).))
:: ובלבד שלנציגי השרים תהא דעה מייעצת בלבד.
: (א1)(1) על אף הוראות סעיף קטן (א), במרחב תכנון מקומי, שברשות מרחבית אחת לפחות המצויה בתחומו, מספר התושבים הוא שלושים וחמישה אלף או יותר, יחולו הוראות אלה:
::: (א) הועדה המקומית תהיה בת 17 חברים ותורכב מנציגי הרשויות המרחביות;
::: (ב) שר הפנים יקבע את מספר הנציגים של כל רשות מרחבית בועדה המקומית, לפי היחס שבין מספר התושבים של כל אחת מהרשויות המרחביות למספר התושבים הכולל של הרשויות המרחביות שבאותו מרחב תכנון, אך לא פחות מנציג אחד לכל רשות מרחבית;
::: (ג) כל רשות מרחבית תבחר, ככל שניתן, את נציגיה לועדה המקומית בהתאם להרכב היחסי של הסיעות; ואולם, אם מספר הנציגים של רשות מרחבית אחת בועדה המקומית הוא ארבעה לפחות, וקיימת באותה רשות מרחבית ועדת הנהלה שלא כל הסיעות מיוצגות בה, תבחר הרשות המרחבית, לועדה המקומית, נציג אחד לפחות מסיעה שאינה מיוצגת בועדת ההנהלה;
::: (ד) הועדה המקומית תבחר מבין חבריה יושב ראש; ואולם אם מרחב התכנון המקומי כולל לכל היותר שתי רשויות מרחביות ומספר התושבים ברשות המרחבית שמספר תושביה הוא הגדול ביותר הוא 80% לפחות ממספר כלל התושבים במרחב התכנון המקומי, יהיה ראש הרשות המרחבית שמספר תושביה הוא הגדול ביותר או אחד מסגניו שמועצתה מינתה לכך, יושב ראש הוועדה המקומית.
:: (2)(א) הועדה המקומית שהוקמה לפי פסקה (1) תבחר, מבין חבריה, ועדת משנה לתכנון ולבניה (להלן – ועדת משנה) בת שבעה חברים.
::: (ב) כל התפקידים והסמכויות של ועדה מקומית יהיו נתונים לועדת משנה ודין החלטתה, בכפוף להוראות פסקת משנה (ג), כדין החלטת הועדה המקומית.
::: (ג) על החלטות ועדת המשנה לפי סעיף זה יחולו הוראות [[סעיף 18(ז)]], ונוסף על המנויים [[בסעיף 18(ז)(2)]], גם חבר הוועדה המקומית שהוא נציג יחיד בה של רשות מרחבית רשאי לדרוש בכתב, בתקופה כאמור [[באותו סעיף]], שיתקיים במליאת הוועדה המקומית דיון בעניין; הדרישה תכלול את פרטי הנימוקים.
: (א2) לדיוני הועדה המקומית יוזמנו, דרך קבע, הנציגים בעלי הדעה המייעצת ויחולו בעניינם הוראות [[סעיף 18(ג1) עד (ד)]].
: (ב) נציג הרשות הארצית לכבאות והצלה, בעל הכשרה בתחום בטיחות אש והצלה, יוזמן דרך קבע לדיוני הוועדה, ותהיה לו דעה מייעצת בעניינים הנוגעים לבטיחות אש והצלה.

@ 20. מהנדס ומזכיר הועדה המקומית (תיקון: תשמ&quot;ח-2, תשמ&quot;ט-2, תשנ״ב, תשע״ד–2, תשע״ה)
: (א) בועדה מקומית לפי [[סעיף 18]], מהנדס הרשות המקומית יהיה מהנדס הועדה.
: (ב) במרחב תכנון [[שסעיף 19]] חל עליו, תמנה הועדה המקומית את מהנדס הועדה מבין הכשירים להיות מהנדס ברשות מקומית שמספר תושביה הוא 10,000 לפחות, לפי [[חוק הרשויות המקומיות (מהנדס רשות מקומית), התשנ״ב–1991]], והוא יהיה עובד הוועדה; הוראות [[+|סעיפים 5א]], [[+|6]] [[ו־6א לחוק האמור]] יחולו על מהנדס שמונה לפי סעיף קטן זה, בשינויים המחויבים, ושר הפנים יקבע הוראות בנוגע לדרכי מינויו והעברתו מכהונה.
: (ג) מהנדס הועדה המקומית ישמש גם כמזכיר הועדה, ואולם הוועדה המקומית רשאית למנות מזכיר לוועדה והוא יהיה עובד הרשות המקומית אם היא ועדה מקומית לפי [[סעיף 18]], או עובד הוועדה – אם היא ועדה מקומית לפי [[סעיף 19]].

@ 20א. מבקר הוועדה המקומית (תיקון: תש״ע–4, תשע״ה)
: (א) בוועדה מקומית לפי [[סעיף 18]], מבקר הרשות המקומית יהיה מבקר הוועדה המקומית.
: (ב) במרחב תכנון [[שסעיף 19]] חל עליו, יהיה מבקר הוועדה המקומית מבקר הרשות המרחבית שמספר תושביה הוא הגדול ביותר.
: (ג) על פעולתו של מבקר הוועדה המקומית לפי סעיפים קטנים (א) ו־(ב) יחולו הוראות החלות על מבקר עיריה לפי הוראות [[פקודת העיריות]], בשינויים המחויבים, אלא אם כן קבע השר אחרת בעניין זה.

@ 20ב. יועץ משפטי של ועדה מקומית (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה)
: (א) לוועדה מקומית יהיה יועץ משפטי.
: (ב) בוועדה מקומית לפי [[סעיף 18]], היועץ המשפטי של הרשות המקומית שמונה לפי [[חוק הרשויות המקומיות (ייעוץ משפטי), התשל״ו–1975]], יהיה היועץ המשפטי של הוועדה המקומית.
: (ג) במרחב תכנון [[שסעיף 19]] חל עליו, מינויו של היועץ המשפטי של הוועדה המקומית טעון אישור של הוועדה במליאתה; שר הפנים, לאחר התייעצות עם שר המשפטים, יקבע את תנאי הכשירות לכהונה של יועץ משפטי כאמור, וכן הוראות בנוגע לדרכי מינויו ולהעברתו מכהונה.

@ 21. תקופת כהונתו של חבר הועדה המקומית (תיקון: תשנ״ה–4&lt;!--החלפה--&gt;, תשע״ה)
: כהונתו של חבר הועדה המקומית שבתחומה נמצאת יותר מרשות מקומית אחת, למעט נציגו של שר, תחדל בתום חמש שנים למינויו, אך לא לפני שימונה חבר אחר במקומו או לפני שהוא עצמו ימונה שנית; חבר ועדה מקומית שנתמנה על פי המלצת מועצת רשות מקומית, רשאית המועצה הבאה אחריה להמליץ על מינוי חבר אחר שימונה במקומו.

@ 22. פרסום ברשומות
: הודעה על מינוי חבר ועדה מקומית [[שסעיף 21]] דן בו, תפורסם ברשומות.

@ 23. (תיקון: תשל&quot;ו-3, תשנ&quot;ה-3) : (((בוטל).))

@ 24. תקציב (תיקון: תש״ע–4, תשע״ה)
: (א) בועדה מקומית שמרחב התכנון שלה כולל תחום של רשות מקומית אחת בלבד, ייכלל אומדן הכנסותיה והוצאותיה בתקציב אותה רשות מקומית.
: (ב) היה מרחב התכנון כולל תחום של כמה רשויות מקומיות תערוך הועדה המקומית בכל שנה הצעת תקציב המראה את אומדן הכנסותיה והוצאותיה, והועדה המקומית רשאית בתקציב כאמור להטיל על הרשויות המקומיות שבתחומה תשלומי כסף למימון התקציב, לפי מכסות שתקבע.
: (ג) בתקנות מותר לקבוע מועד לעריכת התקציב.
: (ד) התקציב יוגש לאישור שר הפנים ולא ישולם סכום מכספי הועדה המקומית אלא על־פי תקציב מאושר כאמור ולא תתחייב הועדה המקומית בשום התחייבות אלא לפיו או לפי החלטה שאושרה כאמור.
: (ה) תמצית התקציב המאושר כאמור בסעיף קטן (ד), תפורסם ברשומות וכן באתרי האינטרנט של הרשות המקומית או של הרשויות המרחביות, לפי העניין, ובאתר האינטרנט של הוועדה המקומית, אם יש כזה.

@ 25. גביית האגרות (תיקון: תשנ״ה–4)
: אגרות המשתלמות על־פי תקנות לפי חוק זה לועדה המקומית בקשר לקרקעות או בנינים שבתחום רשות מקומית פלונית, ישולמו לקופת אותה רשות מקומית ויהיו חלק מהכנסותיה; אגרות כאמור בקשר לקרקעות ובנינים במקומות אחרים ישולמו לקופת הועדה המקומית ויהיו חלק מהכנסותיה.

@ 26. הקניית מקרקעין
: (א) מקרקעין שהופקעו על־ידי הועדה המקומית או שיש להקנותם לה בדרך אחרת מכוח חוק זה או על פיו יירשמו בפנקסי המקרקעין על שם הרשות המקומית שבתחומה נמצאים המקרקעין, או על שם המדינה אם נקבע הדבר במפורש בתכנית או אם אין רשות מקומית כאמור.
: (ב) מי שמקרקעין מוקנים כאמור רשומים על־שמו יבצע כל עסקה בהם על־פי הוראות הועדה המקומית שניתנו בהתאם לחוק זה, ולא יבצע בהם כל עסקה אלא על פי הוראות כאמור.

@ 27. ביצוע החוק על־ידי הועדה המקומית
: (א) מתפקידה של הועדה המקומית ושל כל רשות מקומית במרחב תכנון הכולל תחום של יותר מרשות מקומית אחת להבטיח את קיומן של הוראות חוק זה וכל תקנה על פיו.
: (ב) מקום שקיימת ועדת משנה לתכנון ולבניה חייבים בביצוע כאמור גם הועדה המקומית וגם ועדת המשנה.

@ 28. כפיית ביצוע על־ידי הועדה המחוזית (תיקון: תשמ״ח–2, תשמ&quot;ט-2, תשנ״ה–4)
: (א) הועדה המחוזית רשאית להורות בכתב לועדה מקומית לעשות את כל הדרוש למילוי התפקידים המוטלים על הועדה המקומית בחוק זה או על־פיו, הן בדרך כלל והן בקשר למקום מסויים.
: (ב) לא קיימה הועדה המקומית הוראה או דרישה של הועדה המחוזית מכוח חוק זה, לרבות הוראה בדבר עריכת תכניות והפקעת קרקעות או בנינים, תוך הזמן שקבעה הועדה המחוזית, רשאית הועדה המחוזית לעשות בעצמה את כל הדרוש לביצוע ההוראה או הדרישה על־חשבון הועדה המקומית ובמקומה ולגבות את ההוצאות ממנה; לענין זה יהיו לה כל הסמכויות של הועדה המקומית, ומה שתעשה יראו כאילו נעשה על־ידי הועדה המקומית.
: (ג) לענין סעיף זה, דין ועדת המשנה לתכנון ולבניה או רשות הרישוי המקומית כדין הועדה המקומית.

@ 28א. ועדה ממונה (תיקון: תשס״ד, תשע״ה)
: (א) בכל אחד מהמקרים המנויים להלן, רשאי שר הפנים למנות ועדה ממונה למילוי תפקידי הועדה המקומית לפי [[סעיף 19]]:
:: (1) הועדה אינה ממלאת עוד, לדעת השר, את התפקידים שהוטלו עליה לפי חוק זה;
:: (2) הועדה אינה עשויה למלא את התפקידים שהוטלו עליה לפי חוק זה.
: (ב) לא יפעיל שר הפנים את סמכותו לפי סעיף קטן (א), אלא לאחר שעיין בדין וחשבון של ועדת חקירה שמינה לענין זה, והתייעץ עם הועדה המחוזית הנוגעת בדבר.
: (ג) לועדה ממונה וליושב ראש שלה יהיו כל הסמכויות והחובות המוקנות לועדה מקומית וליושב ראש שלה לפי חוק זה או לפי כל דין אחר.
: (ד) הועדה הממונה תכהן לתקופה שיקבע שר הפנים.

@ 28ב. העברת סמכויות מוועדה מקומית לוועדה מחוזית (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה)
: (א) שר הפנים רשאי להורות על העברת סמכויותיה של ועדה מקומית, כולן או חלקן, לדון ולהחליט על הפקדתן או אישורן של תכניות שבסמכותה לפי [[סעיף 62א]], לוועדה המחוזית, אם מצא כי הוועדה המקומית אינה ממלאת דרך קבע את תפקידיה לפי חוק זה לעניין תכניות כאמור או שהיא ממלאת אותם שלא בהתאם להוראות הדין או שהיא פועלת לגביהן בחריגה מסדרי מינהל תקין או מעקרונות של טוהר המידות.
: (ב) שר הפנים ייתן את דעתו בדבר חשד לעבירות שעניינן טוהר המידות בפעולתה של הוועדה המקומית, עובדיה וחבריה, לשם הפעלת סמכותו לפי סעיף קטן (א), אם הוגשה לו חוות דעת לעניין זה מאת היועץ המשפטי לממשלה או מי שהוא הסמיך לכך; חוות דעת כאמור תוגש בתוך 21 ימים ממועד פניית שר הפנים לקבלתה.
: (ג) לא יפעיל שר הפנים את סמכותו לפי סעיף קטן (א), אלא לאחר שעיין בדין וחשבון של ועדת חקירה שמינה לעניין זה, ולאחר שהתייעץ עם הוועדה המחוזית הנוגעת בדבר.
: (ד) העברת הסמכויות לפי סעיף זה תהיה לתקופה שיורה שר הפנים; הועברו סמכויותיה של ועדה מקומית לפי [[סעיף 18]] והתקיימו בחירות למועצת הרשות המקומית, רשאית המועצה שכוננה לאחר בחירות כאמור לבקש משר הפנים לבחון מחדש את העברת הסמכויות; שר הפנים ידון ויחליט אם מוצדק לבטל את העברת הסמכויות, בתוך שישים ימים מיום שהוגשה לו בקשה כאמור.
: (ה) תכנית בסמכות ועדה מקומית שהסמכות לגביה הועברה לוועדה המחוזית לפי סעיף זה, יראו אותה כתכנית בסמכות ועדה מחוזית.
: (ו) הודעה על העברת סמכויות לפי סעיף זה ותקופתה ועל ביטול העברת הסמכויות תפורסם ברשומות ובאתרי האינטרנט של משרד הפנים ושל הוועדה המקומית הנוגעת בדבר.

@ 29. (תיקון: תשכ״ט-2, תשנ״ה–4) : (((בוטל).))

@ 29א. אצילת סמכויות בועדה מקומית של רשות מרחבית (תיקון: תשל״ג, תשע״ה)
: ועדה מקומית לפי [[סעיף 19]] רשאית, במידה שקבע שר הפנים בתקנות, לאצול מסמכויותיה לועדת משנה שתבחר מבין חבריה.
: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (אצילת סמכויות לועדת משנה מאת רשות מרחבית), התשנ״ט–1999]].))

@ 30. רשות רישוי (תיקון: תשל&quot;ג, תשמ״ח–2, תשמ&quot;ט-2)
: יושב ראש הועדה המקומית או יושב ראש ועדת המשנה של הועדה המקומית ומהנדס הועדה המקומית, יחדיו, יהיו רשות רישוי מקומית לענין מתן היתר לפי [[סעיף 145]].

@ 31. המצאת מידע על ידי ועדה מקומית או מהנדס הוועדה (תיקון: תשס״ב–3, תשע״ד–2, תשע״ה)
: ועדה מקומית או מהנדס הוועדה ימציאו מזמן לזמן לשר הפנים, לוועדה המחוזית או לוועדה לתשתיות, לפי דרישתם, באופן ובמועד שנקבעו בדרישה, את הידיעות הדרושות לדעתם, כדי לברר –
: (1) את צרכי מרחב התכנון לענין התווייתם והרחבתם של דרכים ושטחים פתוחים;
: (2) את צרכי מרחב התכנון בכל דבר אחר שבסמכות הועדה המקומית;
: (3) את כיוונו ואופיו המשוערים של פיתוח המרחב;
: (3א) את השטחים המיועדים לבינוי במרחב התכנון, לרבות מלאי יחידות הדיור וגודלן, בין שהם בנויים ובין שהם מתוכננים לבנייה;
: (3ב) את נוכחותם של הנציגים בעלי הדעה המייעצת בדיוני הוועדה המקומית וועדת המשנה שלה;
: (4) כל דבר הדרוש לשר הפנים, לוועדה המחוזית או לוועדה לתשתיות לשם מילוי תפקידם או הפעלת סמכויותיהם לפי חוק זה.

@ 31א. הסמכת ועדה מקומית כוועדה מקומית עצמאית או כוועדה מקומית עצמאית מיוחדת (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה, תשע״ו–9, תשפ&quot;ב-7, תשפ&quot;ג-4)
: (א) שר הפנים רשאי להסמיך ועדה מקומית כוועדה מקומית עצמאית שיהיו נתונות לה הסמכויות לדון ולהחליט על הפקדה ועל אישור של תכניות כאמור [[בסעיף 62א(א1) או (ג)]], אם נוכח כי היא מקיימת באופן מקצועי ויעיל מערכת תכנון ורישוי לפי חוק זה, לרבות בעניין שיעור היתרים שנתנה מכוח תכניות התחדשות עירונית כהגדרתן [[בסעיף 11א4(א)]], מתוך כלל ההיתרים שהוגשו לה מכוח תכניות כאמור.
: (ב)(1) לא יסמיך שר הפנים ועדה מקומית כוועדה מקומית עצמאית, אלא אם כן מכהן בוועדה המקומית נציג בעל דעה מייעצת, אחד לפחות, מבין הנציגים האמורים [[בסעיף 18(ב)(3) או (3א)]], ואולם שר הפנים רשאי להסמיך ועדה מקומית כאמור גם אם לא מכהן בה נציג בעל דעה מייעצת כאמור, ובלבד שימונה בתוך שנה מיום הסמכת הוועדה.
:: (2) על אף האמור בפסקה (1), שר הפנים רשאי, מטעמים מיוחדים, להסמיך ועדה מקומית כוועדה מקומית עצמאית גם אם לא מכהן בה נציג בעל דעה מייעצת כאמור באותה פסקה, ובלבד ששוכנע כי התקיימו כל אלה:
::: (א) בוצעו כל הפעולות הדרושות למינוי נציג כאמור והנציג לא מונה מטעמים שאינם תלויים בשר הפנים או בוועדה המקומית;
::: (ב) נקבע בחוות דעתה של יחידת הבקרה כמשמעותה [[בסעיף 31ג]], שהוגשה לפי סעיף קטן (ד), כי נציג בעל דעה מייעצת אחד לפחות, מבין נציגי השרים האמורים [[בסעיף 18(ב)(1)]], משתתף דרך כלל בישיבות הוועדה המקומית או ועדת המשנה שלה.
: (ג)(1) לא יסמיך שר הפנים ועדה מקומית כוועדה מקומית עצמאית, אלא לאחר שנתן את דעתו בדבר חשד לעבירות שעניינן טוהר המידות בפעולתה של הוועדה המקומית, עובדיה וחבריה, לפי חוות דעת לעניין זה מאת היועץ המשפטי לממשלה או מי שהוא הסמיך לכך.
:: (2) טרם הסמכת ועדה מקומית כוועדה מקומית עצמאית יפנה שר הפנים ליועץ המשפטי לממשלה בבקשה לקבלת חוות דעת כאמור בפסקה (1); חוות הדעת תוגש בתוך 21 ימים ממועד פניית שר הפנים לקבלתה; לא הוגשה חוות הדעת כאמור, לא יחולו הוראות פסקה (1).
: (ג1) לא יסמיך שר הפנים ועדה מקומית כוועדה מקומית עצמאית אלא בהתקיים שני אלה:
:: (1) הוא נוכח כי מכהנים בה מהנדס ועדה, תובע כהגדרתו [[בסעיף 203]] ומנהל פיקוח כמשמעותו [[בסעיף 35א(2)(ב) לחוק העבירות המינהליות, התשמ&quot;ו-1985]];
:: (2) הוא מצא כי היא עדכנה את סקר עבירות הבנייה בהתאם להוראות [[סעיף 254טז]] וכי יש בכוונתה לבצע אכיפה בהתאם למדיניות אכיפה שתקבע.
: (ד) החלטה לעניין הסמכה כאמור בסעיף קטן (א) תינתן לאחר קבלת המלצת מנהל מינהל התכנון במשרד הפנים ויושב ראש הוועדה המחוזית הנוגעת בדבר, ולאחר קבלת חוות דעת מאת יחידת הבקרה כמשמעותה [[בסעיף 31ג]]; המלצות וחוות דעת כאמור יוגשו לשר הפנים בתוך 21 ימים ממועד פניית שר הפנים לקבלתן.
: (ה) שר הפנים רשאי להסמיך ועדה מקומית עצמאית כוועדה מקומית עצמאית מיוחדת, לרבות בעניין שיעור היתרים שנתנה מכוח תכניות התחדשות עירונית כהגדרתן [[בסעיף 11א4(א)]], מתוך כלל הבקשות להיתרים שהוגשו לה מכוח תכניות כאמור, שיהיו נתונות לה הסמכויות לדון ולהחליט על הפקדה ועל אישור של תכניות כאמור [[בסעיף 62א(א2)]], אם נוכח כי היא מקיימת באופן מקצועי ויעיל מערכת תכנון, רישוי ואכיפה של ההוראות לפי חוק זה ברמה הנדרשת לשם הפעלת סמכויותיה של ועדה מקומית עצמאית מיוחדת; לעניין הסמכה כאמור יחולו הוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ד).
: (ו) הסמכה לפי סעיף זה של ועדה מקומית עצמאית או של ועדה מקומית עצמאית מיוחדת תהיה לתקופה שיורה שר הפנים שלא תפחת משלוש שנים ושלא תעלה על חמש שנים; שר הפנים רשאי להאריך הסמכה כאמור לתקופות נוספות שלא יעלו על חמש שנים כל אחת לאחר שמצא, לעניין ועדה מקומית עצמאית, גם כי מיום הסמכתה היא מקיימת באופן מקצועי ויעיל מערכת אכיפה של ההוראות לפי חוק זה.
: (ו1) בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (ה) ו־(ו), הוארכה הסמכה של ועדה מקומית עצמאית שחלפו חמש שנים ממועד הסמכתה כאמור לראשונה, יהיו נתונות לה הסמכויות של ועדה מקומית עצמאית מיוחדת, אלא אם כן מצא שר האוצר כי היא לא מקיימת באופן מקצועי ויעיל מערכת תכנון, רישוי ואכיפה של ההוראות לפי חוק זה ברמה הנדרשת לשם הפעלת סמכויותיה של ועדה מקומית עצמאית מיוחדת.
:: ((סמכות שר האוצר הועברה לשר הפנים (י״פ תש״ף, 6344).))
: (ז) מצא שר הפנים כי ועדה מקומית עצמאית או ועדה מקומית עצמאית מיוחדת אינה מקיימת עוד את התנאים הנדרשים להסמכתה או להארכת הסמכתה לפי סעיפים קטנים (א) עד (ו), רשאי הוא לבטל את הסמכתה, לאחר שניתנה ליושב ראש הוועדה המקומית, ואם היא ועדה מקומית במרחב תכנון [[שסעיף 19]] חל עליו – גם לראשי הרשויות המרחביות הנכללות בתחום מרחב התכנון האמור, הזדמנות לטעון את טענותיהם בדרך שהורה שר הפנים, ויחולו לעניין ההחלטה הוראות סעיף קטן (ד).
: (ח) על אף האמור בסעיפים קטנים (ו) ו־(ז), החליט שר הפנים לבטל את הסמכתה של ועדה מקומית עצמאית או ועדה מקומית עצמאית מיוחדת או לא לחדש את הסמכתה, רשאי הוא להורות לגבי תכניות או סוגי תכניות שוועדה מקומית כאמור החליטה להפקידן, כי תמשיך ותהיה נתונה לוועדה האמורה, לגבי אותן תכניות, הסמכות לפי הוראות [[סעיף 62א(א1), (א2) או (ג)]], לפי העניין.
: (ט) הודעה על הסמכה של ועדה מקומית עצמאית או של ועדה מקומית עצמאית מיוחדת ותקופתה, על ביטול הסמכה כאמור ועל החלטה לפי סעיף קטן (ח) תפורסם ברשומות ובאתרי האינטרנט של משרד הפנים ושל הוועדה המקומית הנוגעת בדבר.

@ 31ב. מינוי מלווה מקצועי לוועדה מקומית (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה)
: (א) ראה שר הפנים, מטעמים שיירשמו, כי יש צורך במינוי מלווה מקצועי לוועדה מקומית כדי להבטיח את התנהלותה התקינה והמקצועית או לשם הסמכתה כוועדה מקומית עצמאית, ימנה לוועדה המקומית מלווה מקצועי לתקופה שיורה ושלא תעלה על שנתיים (בסעיף זה – מלווה מקצועי); שר הפנים רשאי להאריך את תקופת כהונתו של המלווה המקצועי לתקופות נוספות שלא יעלו על שנתיים כל אחת.
: (ב) החלטה לעניין מינוי מלווה מקצועי לפי סעיף קטן (א) תינתן לאחר קבלת המלצת מנהל מינהל התכנון במשרד הפנים ויושב ראש הוועדה המחוזית הנוגעת בדבר, ולאחר שניתנה ליושב ראש הוועדה המקומית, ואם היא ועדה מקומית במרחב תכנון [[שסעיף 19]] חל עליו – גם לראשי הרשויות המרחביות הנכללות בתחום מרחב התכנון האמור, הזדמנות לטעון את טענותיהם.
: (ג) מלווה מקצועי יהיה בעל הכשירות הנדרשת ממהנדס ועדה מקומית במרחב תכנון [[שסעיף 19]] חל עליו, כאמור [[בסעיף 20(ב)]].
: (ד) מונה לוועדה מקומית מלווה מקצועי, יחולו הוראות אלה:
:: (1) לא יפעיל מהנדס הוועדה סמכות מסמכויותיו בתחומי הפעילות שקבע שר הפנים בכתב המינוי של המלווה מקצועי, אלא אם כן התקבל לכך אישור בכתב של המלווה המקצועי;
:: (2) המלווה המקצועי יוזמן לכל דיוני הוועדה המקומית, ועדת המשנה שלה ורשות הרישוי המקומית, וכן לכל דיון של מוסד תכנון שאליו נדרשת הזמנת מהנדס הוועדה, והוא יהיה רשאי להגיש חוות דעת בכתב, מטעמו, לגבי כל עניין הנדון בדיון כאמור ולהציג את עמדתו במהלך הדיון;
:: (3) המלווה המקצועי יהיה רשאי לדרוש כל מידע ומסמך הדרושים לו לשם מילוי תפקידו מהוועדה המקומית, מכל חבר, ממלא תפקיד, עובד או יועץ בה, מהרשות המקומית או מהרשויות המרחביות שבתחום מרחב התכנון שלה, וכן לדרוש כל מידע ומסמך כאמור הנמצאים ברשות גורם אחר ואשר בסמכות הגורמים המנויים בפסקה זו לדרוש אותם מאותו גורם; מידע או מסמך שדרש מלווה מקצועי כאמור, יימסרו לו באופן ובמועד שנקבעו בדרישה;
:: (4) לשם מילוי תפקידו תהיה למלווה המקצועי גישה לכל מאגר מידע רגיל או ממוחשב, לכל בסיס נתונים ולכל תוכנת עיבוד נתונים אוטומטי (בפסקה זו – מאגר מידע) של הוועדה המקומית, וכן לכל מאגר מידע שגורם אחר מחזיק בו ולוועדה המקומית גישה אליו, לפי דין או הסכם;
:: (5) מלווה מקצועי שאינו עובד המדינה יפעיל את סמכויותיו לפי פסקאות (3) ו־(4) בהתאם להוראות שקבע שר הפנים.
: (ה) שכרו של מלווה מקצועי ישולם מתקציב משרד הפנים.
: (ו) מלווה מקצועי יגיש לשר הפנים דוח על תפקודה של הוועדה המקומית בתחומי תפקידיו; דוח כאמור יוגש בתום כל שנה ובכל מועד אחר שבו ידרוש זאת שר הפנים או מי שהוא הסמיך לכך.
: (ז) הודעה על מינוי מלווה מקצועי ועל תקופת כהונתו תפורסם ברשומות ובאתרי האינטרנט של משרד הפנים ושל הוועדה המקומית הנוגעת בדבר.

@ 31ג. יחידת בקרה על ועדות מקומיות (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה)
: (א) במשרד הפנים תוקם יחידת בקרה על ועדות מקומיות שתערוך בקרה על אופן פעילותן לפי חוק זה.
: (ב) יחידת הבקרה תגיש לשר הפנים דוח שנתי לעניין פעולותיה וממצאי הביקורת שערכה באותה שנה; הדוח השנתי יפורסם באתר האינטרנט של משרד הפנים.
: (ג) מנהל יחידת הבקרה או מי שהוא הסמיך לכך רשאי לדרוש כל מידע או מסמך הדרושים ליחידת הבקרה לשם מילוי תפקידיה, לגבי ועדה מקומית מסוימת – מהוועדה המקומית, מכל חבר, ממלא תפקיד, עובד או יועץ בה, מהרשות המקומית או מהרשויות המרחביות שבתחום מרחב התכנון שלה, מהוועדה המחוזית שבתחומה נמצאת הוועדה המקומית, ממשרדי הממשלה, מרשות שהוקמה לפי חוק ומגוף ציבורי אחר שקבע שר הפנים לעניין זה; מידע או מסמך שדרשה יחידת הבקרה כאמור, יימסרו לה באופן ובמועד שנקבעו בדרישה; מנהל יחידת הבקרה רשאי להסתייע, לשם מילוי תפקידו, באדם שאינו עובד המדינה, שהוסמך לכך בכתב, והכול בהתאם להוראות שקבע שר הפנים.

@ 31ד. הדרכה, הכוונה וסיוע לוועדות מקומיות (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה)
: שר הפנים יפעל ככל הניתן להדרכתן ולהכוונתן של הוועדות המקומיות כדי שיהיה ניתן לקדם את הסמכתן כוועדות מקומיות עצמאיות, וככל שנקבעו לכך סכומים בתקציב המדינה השנתי – יקצה שר הפנים לוועדות המקומיות סיוע כספי, לפי אמות מידה שיקבע, בהתחשב בין השאר במצבן הכלכלי.

=== סימן ד׳: ועדה מיוחדת ===

@ 32. מרחב תכנון מיוחד (תיקון: תשל״ג, תשנ״ה–4, תשע״ה, תשפ&quot;ב-14)
: (א) שר הפנים, על־פי המלצת שר הבינוי והשיכון, רשאי להכריז בצו כי שטח שבתחום מחוז אחד יהווה מרחב תכנון מיוחד, אם נתמלא אחד מאלה:
:: (1) בשטח הנדון עוד אין ישוב והוא נועד להקמת ישוב חדש;
:: (2) ביום תחילתו של חוק זה וערב פרסום הצו היו באותו שטח 75% לפחות מיחידות הדיור הקיימות והנמצאות בתהליך של בניה גם יחד, יחידות דיור שהוקמו או שהן מוקמות על ידי המדינה או מטעמה, וקויימה התייעצות בדבר מתן הצו עם הרשות המקומית שבתחומה נמצא השטח.
: (ב) שר הפנים, על פי המלצת שר הבינוי והשיכון ובהסכמת הרשות המקומית הנוגעת בדבר, ואם סירבה רשות מקומית או לא הסכימה להמלצת שר הבינוי והשיכון תוך 90 יום מיום שנמסרה לה – באישור המועצה הארצית על פי הצעת שר הבינוי והשיכון, רשאי להכריז בצו כי שטח שבתחום אותה רשות מקומית יהיה מרחב תכנון מיוחד, אם המדינה הכינה תכנית להקים בו שכונה חדשה שעל פיה 75% לפחות של כלל יחידות הדיור באותו שטח יוקמו על ידי המדינה או מטעמה.
: (ג) [[סעיפים 14 עד 16]] יחולו על תכנו של הצו, פרסומו, תחילתו ושינויו, בשינויים המחוייבים לפי הענין, ושאר הוראות חוק זה יחולו במרחב תכנון מיוחד, ככל שאין [[בסימן זה]] או [[בסימן ה׳ לפרק ג׳]] הוראה מפורשת אחרת לאותו ענין.
: (ד) (((בוטל).))

@ 33. תקפו של צו המכריז על מרחב תכנון מיוחד (תיקון: תשנ״ה–4, תשע״ה, תשע״ח–10, תשפ&quot;ב-12)
: (א) תקפו של צו המכריז על מרחב תכנון מיוחד יהיה לתקופה שנקבעה בו, אך לא יותר מחמש שנים מיום תחילתו.
: (ב) רשאי שר הפנים, בדרך האמורה [[בסעיף 32]], להאריך תקפו של צו כאמור לתקופה נוספת שלא תעלה על חמש שנים, וכן רשאי הוא לשוב ולהאריך את תקפו של צו כאמור, בדרך האמורה, בתקופה נוספת שנייה שלא תעלה על שלוש שנים, וכן רשאי שר הפנים, בהמלצת שר הבינוי והשיכון, לבטל צו כאמור.
: (ג) (((פקע).))

@ 33א. (תיקון: תשס״ב–3, תשס״ז, תשס״ח–11, תשס״ט–4, תשע״ד-3, תשע״ה, תשע״ו–9) : (((בוטל).))

@ 34. ועדה מיוחדת והרכבה (תיקון: תשל״ג, תשנ״ה–4, תשע״ה, תשע״ח–10, תשפ&quot;ב-12)
: (א) לכל מרחב תכנון מיוחד תהיה ועדה מיוחדת לתכנון ולבניה (להלן – ועדה מיוחדת), וזה הרכבה:
:: (1) שני נציגים של שר הפנים שאחד מהם יהיה יושב ראש ואחד מהם יהיה בעל הכשרה מקצועית בעניני תכנון ובניה;
:: (2) שני נציגים של שר הבינוי והשיכון, שאחד מהם יהיה בעל הכשרה מקצועית בעניני שיכון ובניה;
:: (3) נציג אחד של שר הבריאות;
:: (4) נציג אחד של שר המשפטים;
:: (5) נציג אחד של השר לאיכות הסביבה;
:: (6) נציג אחד של שר התחבורה;
:: (7) נציג אחד של שר הבטחון;
:: (7א) (((פקעה);))
:: (8) ארבעה נציגים של הרשות המקומית שבתחומה נמצא השטח שאליו מתייחס הדיון;
:: (9) נציג הגופים הציבוריים שעניינם בשמירת איכות הסביבה המפורטים [[בתוספת לחוק ייצוג גופים ציבוריים שעניינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה), התשס&quot;ג-2002]], שימנה שר הפנים בהתייעצות עם השר להגנת הסביבה, מתוך רשימת מועמדים שיגישו לו גופים אלה.
: (ב) נוסף על הנציגים המנויים בסעיף קטן (א), בתקופה הנוספת השנייה כמשמעותה [[בסעיף 33]] יהיה חבר בוועדה המיוחדת גם נציג רשות מקומית הגובלת בתחום מרחב התכנון המיוחד, שימנה שר הפנים.
: (ג) לדיוני הוועדה המיוחדת בתקופה הנוספת השנייה כמשמעותה [[בסעיף 33]] יוזמנו דרך קבע שני נציגי רשויות מקומיות הסמוכות למרחב התכנון המיוחד שימנה שר האוצר.
: (ד) (((פקע).))
: (ה) (((פקע).))
: (ו) (((פקע).))

@ 35. מזכיר הועדה (תיקון: תשל״ג, תשנ״ה–4)
: מזכיר הועדה המיוחדת יהיה מהנדס הרשות המקומית הנוגעת בדבר; באין רשות מקומית או מהנדס רשות מקומית כאמור ימנה שר הבינוי והשיכון את המזכיר.

@ 36. הסמכויות והתפקידים (תיקון: תשמ״ח–2, תשמ&quot;ט-2, תשפ&quot;ב-12)
: (א) בתחום מרחב תכנון מיוחד יהיו כל הסמכויות והתפקידים אשר לועדה מחוזית בידי הועדה המיוחדת בלבד כאילו היה מרחב התכנון המיוחד מחוז, וכן יהיו לועדה המיוחדת באותו תחום כל הסמכויות אשר לועדה מקומית כאילו היה מרחב תכנון מקומי [[שסעיף 13]] חל עליו; כל הוראה בחוק זה או על פיו המחייבת אישור הועדה המחוזית לדבר שנעשה על ידי הועדה המקומית לא תחול במרחב תכנון מיוחד.
: (ב) במרחב תכנון מיוחד תהיה רשות רישוי מיוחדת. רשות רישוי כאמור תהיה מורכבת מיושב ראש הועדה המיוחדת וממזכיר הועדה.
: (ג) (((פקע).))

===סימן ה׳: ועדה משותפת ===

@ 37. הקמת ועדות משותפות (תיקון: תשע״ה)
: שר הפנים, לאחר התייעצות עם המועצה הארצית ומוסדות התכנון הנוגעים בדבר, רשאי, בצו, להקים ועדה משותפת לתכנון ולבניה ליותר ממחוז אחד או ליותר ממרחב תכנון אחד (להלן – ועדה משותפת).

@ 38. הרכבן של ועדות משותפות (תיקון: תשע״ה)
: (א) שר הפנים יקבע את הרכבה של הועדה המשותפת וימנה את חבריה לפי המלצת מוסדות התכנון הנוגעים בדבר.
: (ב) לא המליצו מוסדות התכנון על הרכב אחיד או על חברים מוסכמים או שלא המליצו כלל תוך המועד שהורה שר הפנים, רשאי השר לקבוע את ההרכב ולמנות את החברים.
: (ג) שר הפנים רשאי למנות לועדה משותפת חברים נוספים שמספרם לא יעלה על חמישית מכל חבריה.

@ 39. סמכויות הועדה המשותפת (תיקון: תשמ״ח–2, תשמ&quot;ט-2, תשע״ה)
: לועדה המשותפת יהיו בתחום שנקבע לה הסמכויות והתפקידים של ועדה מחוזית, של ועדה מקומית, של רשות רישוי מחוזית או של רשות רישוי מקומית, הכל לפי הענין, שיוחדו לה בצו של שר הפנים, ורשאי שר הפנים בצו לאסור או להגביל את השימוש באותם סמכויות ותפקידים על ידי מוסדות התכנון הנוגעים בדבר.

@ 40. פרסום ברשומות
: כל צו לפי [[סימן זה]] יפורסם ברשומות.

=== סימן ו׳: הוראות כלליות ===

@ 41. מקום פנוי במוסד
: שום פעולה של מוסד תכנון לא תיפסל מחמת זה בלבד שבזמן עשייתה היה מקומו של חבר במוסד פנוי מכל סיבה שהיא.

@ 41א. מינוי נציגים מסוימים למוסד תכנון (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה)
: לא המליץ הארגון המייצג כמשמעותו [[בסעיף 7(א)(13)]] [[או 18(ב)(3)]], לפי העניין, על מועמד לכהונה כחבר בוועדה מחוזית או כנציג בעל דעה מייעצת בוועדה מקומית, בתוך תשעים ימים ממועד פניית שר הפנים לארגון כאמור, רשאי שר הפנים למנות לאותו תפקיד אדם שמתקיימת בו הכשירות הנדרשת.

@ 42. מנין חוקי (תיקון: תשל״ג, תשמ״ח–2, תשמ&quot;ט-2, תשנ״ה–4)
: (א) המנין החוקי בישיבות של מוסדות התכנון הוא מחצית החברים; אם לא היה מנין חוקי בפתיחת הישיבה, ידחה היושב ראש את פתיחת הישיבה לחמש עשרה דקות; לאחר עבור זמן זה תהא הישיבה כדין גם אם השתתפו בה שליש ממספר החברים והיושב ראש בכללם, ובלבד שמספרם לא יפחת משנים בנוסף ליושב ראש.
: (ב) משנפתחה הישיבה כדין לפי סעיף קטן (א), יהא המשך הישיבה כדין רק כל עוד נכחו במהלכה שני חברים בנוסף ליושב ראש.
: (ג) על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב), המנין החוקי בישיבות מוסד תכנון, שמספר החברים בו הוא פחות מארבעה, הוא שניים לפחות.

@ 43. דעות שקולות בהצבעה (תיקון: תשנ״ה–4)
: היתה הצבעה בישיבת מוסד תכנון והיו הדעות שקולות בה, יהא ליושב ראש קול נוסף באותו ענין.

@ 44. סדרי הדיון והעבודה (תיקון: תשמ״ח-2, תשמ&quot;ט-2, תשע״ד–2, תשע״ה)
: (א) ישיבות מוסדות התכנון ינוהלו על ידי היושב ראש שלהם, ובהיעדרו – על ידי מי שהמוסד יבחר מבין חבריו, והוא כשאין הוראה אחרת בחוק זה; שאר סדרי העבודה והדיונים של מוסד תכנון, לרבות העבודה והדיון בועדת משנה שלו, ייקבעו על ידי המוסד עצמו במידה שלא נקבעו בחוק זה או בתקנות לפיו.
: (ב) מזכיר מוסד התכנון ישלח את סדר היום של ישיבותיו, שבעה ימים לפחות לפני מועד הישיבה, לחברי מוסד התכנון, ובוועדה מקומית – גם לנציגים בעלי הדעה המייעצת, וכן למתכנן המחוז, לכל גורם אחר שהזמנתו לדיון נדרשת לפי חוק זה וכן לכל גורם אחר שקבע שר הפנים; ואולם יושב ראש מוסד התכנון רשאי להורות, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, כי סדר היום או שינויים בו יישלחו במועד קצר יותר בשל דחיפות העניין; מתכנן המחוז יעביר בהקדם האפשרי את סדר היום של ישיבות הוועדה המקומית שנשלח אליו, לנציגי השרים בוועדה המחוזית.
: (ג) מזכיר מוסד התכנון יצרף לסדר היום ששלח, את המסמכים הנדרשים לדיון או הודעה על העמדתם לעיון מקבלי ההודעה; שר הפנים רשאי לקבוע הוראות לעניין זה.
: (ד) סדר היום יפורסם באתר האינטרנט של מוסד התכנון זמן סביר לפני הדיון.

@ 44א. היעדרות חבר מישיבות מוסד תכנון (תיקון: תשנ״ה–4, תשע״ד–2)
: (א) חבר מוסד תכנון שנעדר משלוש ישיבות רצופות של מוסד התכנון או של ישיבות ועדת המשנה של מוסד התכנון, או שנעדר למעלה משליש מהישיבות בתקופה של שנה אחת, ואיש לא מילא את מקומו, יחדל להיות חבר במוסד התכנון; תקופת השנה תימנה מיום מינויו של החבר למוסד התכנון.
: (ב)(1) נעדר חבר מוסד תכנון משתי ישיבות רצופות, וגם ממלא מקומו לא השתתף בהן, ישלח יושב ראש מוסד התכנון, מיד לאחר הישיבה השניה הרצופה של מוסד התכנון שממנה נעדר חבר המוסד, הודעה לחבר המוסד וכן למי שמינה את החבר ולמי שהמליץ על חברותו במוסד התכנון, ואם היה החבר נציג שר – ישלח העתק גם למזכירות הממשלה; ההודעה תציין את מועדי ישיבות מוסד התכנון שמהן נעדר אותו חבר ואת הנוסח המלא של סעיף זה; ההודעה תישלח במכתב רשום ותציין כי אם לא ישתתף החבר בישיבה הקרובה של מוסד התכנון, יחדל להיות חבר במוסד התכנון ומינויו יפקע.
:: (2) יושב ראש מוסד תכנון ישלח ב־31 בדצמבר של כל שנה, הודעה לכל חבר המוסד, ובה פירוט הישיבות שבהן נכח ושמהן נעדר במשך אותה תקופה; נעדר החבר משליש או יותר ממספר הישיבות שהתקיימו, ישלח יושב ראש מוסד התכנון הודעה כאמור גם לגורמים המנויים בפסקה (1).
: (ג) נעדר חבר מוסד תכנון כאמור בסעיף קטן (א) ונשלחה אליו הודעה כאמור בסעיף קטן (ב), יודיע יושב ראש מוסד התכנון לחבר ולגורמים המנויים בסעיף קטן (ב) על פקיעת חברותו של החבר במוסד התכנון.
: (ד)(1) פקעה חברותו של חבר מוסד תכנון, לא יחזור וימונה אותו חבר, כחבר באותו מוסד תכנון, במשך שנה מיום פקיעת חברותו.
:: (2) פקעה חברותו של חבר במוסד תכנון שאינו ועדת משנה תפקע חברותו גם בכל ועדות המשנה של אותו מוסד תכנון.
: (ד1) מונה לחבר מוסד תכנון ממלא מקום קבוע לפי [[סעיף 48א]], לא יחולו הוראות סעיף זה על חבר מוסד התכנון, והן יחולו על ממלא המקום הקבוע לפי הוראות [[הסעיף האמור]].
: (ה) בסעיף זה, ”מוסד תכנון” – למעט ועדה מקומית וועדת משנה של הועדה המקומית.

@ 44ב. חבר מוסד תכנון מקומי שהורשע או שהוגש נגדו כתב אישום (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה)
: (א) בסעיף זה –
::- ”הוועדה לבחינת השעיה” – כמשמעותה [[בסעיף 19א לחוק הבחירה הישירה]];
::- ”חבר מוסד תכנון מקומי” – חבר ועדה מקומית או ועדת משנה שלה, למעט חבר כאמור הממונה בידי שר, ולמעט ראש רשות מקומית שהוגשה לגביו בקשה להשעיה לפי [[סעיף 19א לחוק הבחירה הישירה]];
::- ”חוק הבחירה הישירה” – [[=חוק הבחירה הישירה|חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), התשל״ה–1975]].
: (ב) לא יחל אדם לכהן כחבר מוסד תכנון מקומי ולא יכהן כחבר מוסד תכנון מקומי אם הורשע בעבירה שבית המשפט קבע שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר מוסד תכנון, בין שהעבירה נעברה בזמן שכיהן כחבר מוסד תכנון, ובין לפני שהחל לכהן כחבר מוסד תכנון, ובלבד שטרם חלפו שבע שנים מיום הרשעתו כאמור; לא קבע בית המשפט כאמור בפסק הדין המרשיע, רשאי היועץ המשפטי לממשלה לפנות לבית המשפט בבקשה מתאימה לעניין זה, שתוגש לבית המשפט שנתן את גזר הדין, ואם הוגש ערעור – לבית המשפט שלערעור.
: (ג) הוגש כתב אישום נגד חבר מוסד תכנון מקומי במהלך כהונתו או תלוי ועומד נגד חבר מוסד תכנון מקומי כתב אישום שהוגש לפני תחילת כהונתו, בין שהעבירה נעברה בזמן שכיהן כחבר מוסד תכנון ובין לפני שהחל לכהן כחבר מוסד תכנון, רשאית הוועדה לבחינת השעיה, לבקשת היועץ המשפטי לממשלה, ולאחר שנתנה לחבר מוסד התכנון המקומי הזדמנות להשמיע את טענותיו, להשעות את חבר מוסד התכנון המקומי מכהונתו במוסד התכנון המקומי, אם סברה כי מפאת חומרת האישומים המיוחסים לו בכתב האישום, אין הוא ראוי לכהן כחבר מוסד תכנון.
: (ד) החלטת הוועדה לבחינת השעיה לפי סעיף קטן (ג) תתקבל בתוך 45 ימים מיום שהוגשה לה בקשת היועץ המשפטי לממשלה או בתוך מועד אחר שקבע שר הפנים, והוראות [[סעיף 19א(א) עד (ד), (ו) עד (ח), (י), (יב) ו־(יג) לחוק הבחירה הישירה]] יחולו לעניין זה, בשינויים המחויבים.
: (ה) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות כל דין או הוראת מינהל לעניין חבר מוסד תכנון שהורשע בעבירה או שהוגש נגדו כתב אישום.

@ 44ג. חבר מוסד תכנון שקיים לגביו ניגוד עניינים תדיר (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה)
: לא יחל אדם לכהן כחבר מוסד תכנון ולא יכהן כחבר מוסד תכנון אם הוא עלול להימצא, במישרין או בעקיפין, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים בין חברותו במוסד התכנון לבין עניין אישי או תפקיד אחר, שלו או של קרובו ([[בפרק זה]] – ניגוד עניינים תדיר); שר הפנים, בהסכמת שר המשפטים, רשאי לקבוע נסיבות שיש בהן כדי להעמיד חבר מוסד תכנון במצב של ניגוד עניינים תדיר.

@ 44ד. בדיקת ניגוד עניינים של חבר מוסד תכנון מקומי ותוצאותיה (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה)
: (א) בסעיף זה –
::- ”חבר מוסד תכנון מקומי” – כהגדרתו [[בסעיף 44ב]];
::- ”היועץ המשפטי” – היועץ המשפטי של הוועדה המקומית;
::- ”המידע הדרוש לשם בדיקת ניגוד עניינים” – מידע בדבר עיסוקיו, תפקידיו וענייניו האישיים של מי שעומד להתחיל לכהן או מכהן כחבר מוסד תכנון מקומי, שלו או של קרובו, העלולים לגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים.
: (ב) מי שעומד להתחיל לכהן כחבר מוסד תכנון מקומי ימסור ליועץ המשפטי את המידע הדרוש לשם בדיקת ניגוד עניינים, לפני תחילת כהונתו.
: (ג) חבר מוסד תכנון מקומי ידווח ליועץ המשפטי על כל שינוי שחל במידע הדרוש לשם בדיקת ניגוד עניינים, שמסר לפי הוראות סעיף קטן (ב), מידע כשנודע לו על השינוי כאמור.
: (ד) בתוך 21 ימים ממועד קבלת המידע הדרוש לשם בדיקת ניגוד עניינים, יקבע היועץ המשפטי אם מתקיים ניגוד עניינים במי שעומד להתחיל לכהן כחבר מוסד תכנון מקומי או בחבר מוסד תכנון מקומי, לפי העניין; היועץ המשפטי ימסור את חוות דעתו בלא דיחוי למי שחוות הדעת ניתנה לגביו וכן ליושב ראש מוסד התכנון הנוגע בדבר.
: (ה)(1) קבע היועץ המשפטי כי מתקיים באדם ניגוד עניינים תדיר, לא יחל לכהן כחבר מוסד תכנון מקומי או יחדל מכהונתו, לפי העניין.
:: (2) אדם שניתנה לגביו החלטה לפי פסקה (1) הרואה את עצמו נפגע מהחלטת היועץ המשפטי, רשאי לפנות ליועץ המשפטי לממשלה או למי שהוא הסמיך לכך, בבקשה לבחון את החלטת היועץ המשפטי; היועץ המשפטי לממשלה או מי שהסמיך לכך רשאי, בתוך שלושים ימים מיום הפנייה אליו, לאשר את ההחלטה, לבטלה או לשנותה.
: (ו) קבע היועץ המשפטי כי מי שעומד להתחיל לכהן כחבר מוסד תכנון מקומי או חבר מוסד תכנון מקומי, עלול להימצא במצב של ניגוד עניינים שאינו ניגוד עניינים תדיר, יקבע הסדר למניעת ניגוד עניינים שלפיו יפעל אותו אדם, או יורה על עריכת שינויים בהסדר למניעת ניגוד עניינים שנקבע בעבר; הודיע מי שנקבע לגביו הסדר למניעת ניגוד עניינים על הסכמתו להסדר, רשאי הוא להתחיל לכהן כחבר מוסד התכנון, ואם הוא מכהן כחבר מוסד התכנון – ימשיך בכהונתו, והכול בכפוף לתחולת ההסדר; לא הודיע אותו אדם על הסכמתו להסדר – לא יתחיל לכהן, ואם הוא מכהן – יחדל מכהונתו.
: (ז) המגבלות שהוטלו על חבר מוסד תכנון מקומי לפי הסדר למניעת ניגוד עניינים, אם הוטלו, וכל שינוי בהן, יועמדו לעיון הציבור בדרך שקבע שר הפנים, ובלבד שלא יועמדו לעיון הציבור פרטים שאין למסרם לפי [[חוק חופש המידע]].
: (ח) שר הפנים, בהסכמת שר המשפטים, רשאי לקבוע הוראות לעניין פרטי המידע הדרוש לשם בדיקת ניגוד עניינים ואופן מסירתו לפי סעיף זה.
: (ט) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות כל דין או הוראת מינהל החלים על חבר מוסד תכנון שסעיף זה אינו חל עליו לעניין ניגוד עניינים כאמור בסעיף זה.

@ 45. התפטרות חבר (תיקון: תשע״ה)
: חברים של מוסד תכנון המכהנים מכוח מינוי – למעט נציגו של שר וחבר ועדה משותפת לפי [[סימן ה׳]] שאיננו חבר ועדה מחוזית – רשאים להתפטר מכהונתם בהודעת התפטרות בכתב שימסרו ליושב ראש מוסד התכנון שבו הם מכהנים; תקפה של ההתפטרות הוא עם מסירת ההודעה.

@ 46. שמירת סוד (תיקון: תשע״ד–2)
: חבר מוסד תכנון, נציג בעל דעה מייעצת, ממלא תפקיד, עובד או יועץ של מוסד תכנון, שהגיע לידיעתו במהלך דיוני המוסד או ועדת משנה שלו דבר שהמוסד או ועדת המשנה החליטו לשמור אותו בסוד – לא יגלנו למי שאינו חייב לגלות לו את הדבר לפי כל דין.

@ 47. ניגוד עניינים אישי בקשר לעניין מסוים (תיקון: תשל״ח–2, תשנ״ה–4, תשס״ח–7, תשע״ד–2)
: (א) חבר במוסד תכנון שיש לו, במישרין או בעקיפין, בעצמו או על ידי קרובו, סוכנו או שותפו או על ידי קרוביהם, כל חלק או טובת הנאה בכל ענין העומד לדיון במוסד או בועדה מועדותיו –
:: (1) יודיע על כך ליושב ראש בכתב או בעל פה מיד לאחר שנודע לו כי הענין האמור עומד לדיון; נמסרה ההודעה בעל־פה, תירשם בפרוטוקול הישיבה הקרובה של המוסד או הועדה;
:: (2) לא יהיה נוכח בדיוני המוסד או הועדה באותו ענין ולא יצביע בהחלטה על כל שאלה בקשר אליו.
: (ב) עובד במוסד תכנון, נציג בעל דעה מייעצת, ממלא תפקיד, או יועץ למוסד תכנון, שיש לו, במישרין או בעקיפין, בעצמו או על ידי קרובו, סוכנו, שותפו או קרוביהם, כל חלק או טובת הנאה בענין העומד לטיפול או לדיון במוסד או בועדה מועדותיו, יודיע על כך בכתב ליושב ראש מוסד התכנון הנוגע בדבר, מיד לאחר שנודע לו כי הענין האמור הובא לטיפול או לדיון באותו מוסד או בועדה מועדותיו, ולא יטפל באותו ענין ולא יהיה נוכח בדיוני המוסד או הועדה הדנים בו.
: (ג) העובר על הוראות סעיף זה, דינו – מאסר שנה אחת; הוראה זו אינה גורעת מאחריותו הפלילית או האזרחית של אדם על פי כל דין אחר.
: (ד) (((בוטל).))

@ 47א. הימנעות מהשתתפות בדיון בשל קשר ליזם או נטילת חלק בהחלטה העולה לדיון (תיקון: תשנ״ה–4, תשע״ד–2)
: (א) חבר מוסד תכנון לא ישתתף בדיון ובהצבעה בקשר להתנגדות או לערר, לפי העניין, למעט בהליך לפי [[סעיף 62(ד)]], אם נתקיים בו אחד מאלה:
:: (1) הוא נציג של גוף אשר יזם את התכנית המובאת לדיון, או של גוף אשר הגיש התנגדות או ערר לאותה תכנית;
:: (2) הוא נטל, כחבר, חלק בהחלטת אותו מוסד התכנון שעל החלטתו הוגש ערר.
: (ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על דיוני הועדה המקומית לתכנון ולבניה וועדות המשנה שלה ועל דיוני הועדה למתקנים בטחוניים או ועדת הערר למתקנים בטחוניים לפי [[פרק ו׳]].
: (ג) חבר מוסד תכנון שנודעו לו עובדות המונעות ממנו מלהשתתף בהצבעה ובדיון לפי סעיף זה, יודיע על כך מיד בכתב ליושב ראש מוסד התכנון או בהודעה לפרוטוקול.
: (ד) היה מוסד התכנון ועדת משנה, יקבע יושב ראש מליאת הועדה מי מחברי מוסד התכנון ימלא את מקומו של החבר שנתקימו בו הוראות סעיפים קטנים (א) או (ג).
: (ה) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), לא יראו חבר מוסד תכנון או ממלא מקומו כמצוי במצב של ניגוד עניינים בשל כך בלבד שהוא מביא בחשבון גם את ענייני הגוף שהוא מייצג או של האוכלוסייה שהוא נציגה במוסד התכנון, ככל שהם קשורים לחוק זה, והכול ככל שלא נקבעה הוראה מפורשת אחרת בחוק זה.

@ 48. (תיקון: תשל&quot;ח–2, תשנ״ה–4, תשע״ז–9) : (((בוטל).))

@ 48א. ממלא מקום לחבר מוסד תכנון (תיקון: תשל״ג, תש״ן–2, תשע״ד–2, תשע״ח)
: (א) מי שממנה חבר במוסד תכנון, רשאי למנות לו, בדרך ולתקופה שבה מתמנה אותו חבר, ממלא מקום אחד או יותר, ואולם בישיבת מוסד תכנון ייצג אותו ממלא מקום אחד בלבד.
: (ב) הכשירות הנדרשת מחבר נדרשת גם מממלא מקומו.
: (ג) נעדר חבר מישיבה פלונית של מוסד תכנון, יהא לממלא מקומו מעמד של חבר לאותה ישיבה.
: (ג1)(1) חבר מוסד תכנון שמונה לו ממלא מקום רשאי להטיל עליו למלא, דרך קבע, את מקומו באותו מוסד תכנון, דרך כלל או בוועדה מוועדותיו ([[בסימן זה]] – ממלא מקום קבוע); הטיל חבר מוסד התכנון על ממלא מקומו להיות ממלא מקומו הקבוע כאמור, יודיע על כך ליושב ראש מוסד התכנון.
:: (2) ממלא מקום קבוע שמונה לפי פסקה (1), יראו אותו, לכל דבר ועניין, כאילו היה חבר מוסד התכנון או חבר הוועדה כאמור באותה פסקה, לפי העניין, ובלבד שחבר מוסד התכנון לא הפעיל את סמכויותיו באותו עניין.
: (ד) [[סעיף 45]] יחול אף על ממלא מקום.

@ 48ב. אופן משלוח ההחלטות של מוסד התכנון והודעות מטעמו (תיקון: תשנ״ה–4, תשע״ד–2, תשע״ה)
: (א) החלטות מוסד התכנון והודעות לפי [[סעיף 61ב]], יישלחו, למי שאינו חבר המוסד ואינו נציג בעל דעה מייעצת, בדואר רשום.
: (ב) החלטות מוסד התכנון והודעות לפי [[סעיף 61ב]] יישלחו לחברי מוסד התכנון, ובוועדה מקומית – גם לנציגים בעלי דעה מייעצת, בדואר או בדרך מקוונת לכתובת לקבלת מסרים שמסרו; נשלחו ההחלטות בדואר – יראו אותן כאילו נמסרו בתום שלושה ימים מיום שנמסרו לדואר למשלוח; נשלחו ההחלטות בדרך מקוונת – יראו אותן כאילו נמסרו ביום העבודה הראשון שלאחר שליחתן.
: (ג) שר הפנים רשאי לקבוע הוראות לעניין משלוח החלטות והודעות לפי [[סעיף 61ב]] בדרך מקוונת על ידי מוסד התכנון, ורשאי הוא לקבוע, על אף הוראות סעיף קטן (א), כי החלטות והודעות מסוגים שיקבע יישלחו למנויים באותו סעיף קטן בדרך מקוונת אם מסרו כתובת לקבלת מסרים בדרך מקוונת, ובלבד שלא יקבע הוראות כאמור לגבי החלטות של מוסד תכנון למיתקנים ביטחוניים כהגדרתו [[בסעיף 48ג]], אלא בהסכמת שר הביטחון.
:: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבנייה (משלוח הודעות והחלטות בדרך מקוונת), התשע״ז–2016]].))

@ 48ג. זכות עיון במסמכי מוסד תכנון (תיקון: תשס״ח, תשע״ד–2, תשע״ה)
: (א) בסעיף זה [[ובסעיף 48ד]] –
::- ”חוק חופש המידע” – (((נמחקה);))
::- ”מוסד תכנון למיתקנים ביטחוניים” – הוועדה למיתקנים ביטחוניים וועדת הערר למיתקנים ביטחוניים כמשמעותן [[בפרק ו׳]];
::- ”ממונה ביטחון” – כהגדרתו [[בחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ״ח–1998]];
::- ”מסמך” – לרבות פרוטוקול, וכן מידע מוקלט, מוסרט, מצולם או ממוחשב.
: (ב) חבר מוסד תכנון, ובוועדה מקומית – גם נציג בעל דעה מייעצת ונציג שר בוועדה המחוזית, זכאי לעיין בכל מסמך של אותו מוסד תכנון, הדרוש לו לשם מילוי תפקידו, בתוך שלושה ימי עבודה מיום שביקש זאת, וכן זכאי הוא לקבל העתק מהמסמך, ובלבד שאין בהכנת ההעתק הקצאת משאבים בלתי סבירה מצד מוסד התכנון; חבר מוסד תכנון למיתקנים ביטחוניים שקיבל העתק ממסמך כאמור, ינהג בו לפי הנחיות ממונה ביטחון במשרד הפנים בנוגע לאבטחת מידע (להלן – הנחיות אבטחת מידע).
: (ג)(1) חבר מועצה ברשות מרחבית הנמצאת בתחומו של מרחב תכנון מקומי כאמור [[בסעיף 19]], שאינו חבר בה, זכאי לעיין במסמכי מוסד התכנון של אותו מרחב הנוגעים לרשות המרחבית שבה הוא מכהן ולקבל העתק מהם, ויחולו לעניין זה הוראות סעיף קטן (ב), אלא אם כן קבע יושב ראש מוסד התכנון כי אין לאפשר עיון במסמך או מסירת העתקו בשל אחת או יותר מהעילות המנויות [[בסעיף 9(א) לחוק חופש המידע]].
:: (2) על חבר מועצה כאמור בפסקה (1) שעיין במסמך לפי הוראות סעיף קטן זה או קיבל העתק ממנו, יחולו הוראות [[סעיף 46]], בשינויים המחויבים.
: (ד) בכל דיון של מוסד תכנון יובאו לפני חברי המוסד, ובוועדה מקומית – גם לפני הנציגים בעלי הדעה המייעצת, כל המסמכים הנוגעים לדיון; לא הובא מסמך כאמור לפני חברי המוסד או הנציגים בעלי הדעה המייעצת, ינמק יושב ראש המוסד את הטעמים לכך.
: (ה) הוראות סעיף זה לא יחולו על מסמך שיושב ראש מוסד התכנון קבע שהוא כולל מידע בדבר דיונים פנימיים או תרשומות של התייעצויות פנימיות בין עובדי מוסדות תכנון, חבריהם או יועציהם, למעט התייעצויות הקבועות בדין ולמעט פרוטוקולים מישיבות של מוסד התכנון.
: (ו) האמור בסעיף זה בא להוסיף על זכויות ועל חובות אחרות לעניין מסירת מידע וקבלתו ולא לגרוע מהן.

@ 48ד. חובת ניהול פרוטוקול ופרסומו (תיקון: תשס״ח, תשע״ד–2, תשע״ה)
: (א) בכל ישיבה של מוסד תכנון יירשם ויוקלט פרוטוקול, ואולם חובת הקלטה לא תחול על ישיבות של רשות רישוי; יושב ראש מוסד התכנון יהיה אחראי לניהולם התקין של הפרוטוקול וההקלטה ורשאי הוא, מטעמים שיירשמו בפרוטוקול, להפסיק את הקלטת הישיבה לצורך התייעצות.
: (ב) הפרוטוקול ישקף נאמנה את פרטי הדיון ויצוינו בו, בין השאר –
:: (1) מועד הישיבה ומקום קיומה;
:: (2) סדר היום ושינויים שנערכו בו;
:: (3) שמות חברי מוסד התכנון הנוכחים בישיבה ותפקידיהם, ובוועדה מקומית – גם שמות הנציגים בעלי הדעה המייעצת, בציון אלה שנכחו בפתיחת הישיבה, וכן שמות החברים והנציגים כאמור שנעדרו מהישיבה ותפקידיהם;
:: (4) קיומו של מניין חוקי לפי [[סעיף 42]];
:: (5) שמות מוזמנים שאינם חברי מוסד התכנון ואינם הנציגים בעלי הדעה המייעצת שנכחו בישיבה ותפקידיהם;
:: (6) מהלך הדיון, לרבות עמדות הנציגים בעלי הדעה המייעצת בוועדה מקומית, הפסקות בהקלטת הישיבה לצורך התייעצות והטעמים להפסקות;
:: (7) החלטות שקיבל מוסד התכנון בישיבה ותוצאות הצבעות שהתקיימו, וכן פירוט המשתתפים בכל הצבעה, ואם דרשו זאת לפחות שליש מחברי מוסד התכנון – אופן הצבעתו של כל אחד ממשתתפי ההצבעה;
:: (8) הודעות שחובה למסרן למוסד התכנון לפי חוק זה.
: (ג)(1) פרוטוקול ישיבה יובא לאישור מוסד התכנון כסעיף ראשון בסדר היום של הישיבה הראשונה הבאה שמקיים מוסד התכנון; לא היה סיפק בידי יושב ראש מוסד התכנון להכין פרוטוקול ולהביאו לאישור כאמור, יובא הפרוטוקול לאישור מוסד התכנון בישיבה הראשונה לאחר המועד שבו הועבר לחברי מוסד התכנון כאמור בפסקה (2).
:: (2) פרוטוקול ישיבה יועבר לחברי מוסד התכנון, ובוועדה מקומית – גם לנציגים בעלי הדעה המייעצת, זמן סביר לפני הישיבה שבה יאושר הפרוטוקול, ובכל מקרה, לא יאוחר משלושים ימים ממועד הישיבה; חבר מוסד התכנון או נציג בעל דעה מייעצת שנכח בישיבה שלגביה נערך הפרוטוקול, רשאי לבקש את תיקון הפרוטוקול, עד למועד אישורו על ידי מוסד התכנון.
:: (3) אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות [[סעיף 48ה]].
: (ד)(1) חבר מוסד תכנון, ובוועדה מקומית – גם נציג בעל דעה מייעצת, רשאי, לפי בקשה מנומקת בכתב שיגיש ליושב ראש מוסד התכנון, לקבל תמליל הקלטה של ישיבה, אם שוכנע יושב ראש המוסד כי יש בבקשה טעם ענייני; חבר מוסד תכנון למיתקנים ביטחוניים שקיבל תמליל כאמור ינהג בו לפי הנחיות אבטחת מידע.
:: (2) דרשו לפחות שליש מחברי מוסד התכנון, ובוועדה מקומית – שליש מחבריה או שלושה נציגים בעלי דעה מייעצת, לפחות, לקבל תמליל הקלטה של ישיבה או חלק ממנה, יורה יושב ראש מוסד התכנון על הכנה ומסירה של תמליל כאמור לחברי מוסד התכנון או לנציגים בעלי הדעה המייעצת שדרשו זאת.
: (ה)(1) פרוטוקול ישיבה של מוסד תכנון שאושר יהיה פתוח לעיון הציבור והקלטת ישיבה תהיה פתוחה לציבור לצורך האזנה; עיון והאזנה כאמור יהיו בלא תשלום.
:: (2) פרוטוקול ישיבה של מוסד תכנון יפורסם באתר האינטרנט של מוסד התכנון או באתר האינטרנט של רשות מקומית שתחומה הוא במרחב התכנון של מוסד התכנון; לא היה למוסד תכנון או לרשות מקומית כאמור אתר אינטרנט, יפורסם הפרוטוקול באתר האינטרנט של משרד הפנים.
: (ו) על אף האמור בסעיף קטן (ה) –
:: (1) לא יתיר יושב ראש מוסד תכנון עיון, האזנה או פרסום כאמור באותו סעיף קטן, אם קבע שהתקיימו אחת או יותר מהעילות המנויות [[בסעיף 9(א) לחוק חופש המידע]] או אם סבר כי העיון, ההאזנה או הפרסום מהווים מסירת מידע על אודות מדיניות הנמצאת בשלבי עיצוב; החלטת יושב ראש מוסד התכנון לפי פסקה זו תהא מנומקת והיא טעונה הסכמת היועץ המשפטי של מוסד התכנון שניתנה בחוות דעת מנומקת בכתב;
:: (2) לעניין מוסד תכנון למיתקנים ביטחוניים, יועמדו לעיון הציבור ויפורסמו כאמור באותו סעיף קטן רק החלטות שקיבל המוסד.
: (ז) מנהל מינהל התכנון במשרד הפנים יפרסם הנחיות בדבר האופן והמועדים –
:: (1) להגשת בקשות לתיקון פרוטוקול;
:: (2) לעיון בפרוטוקולים ולהאזנה להקלטות של ישיבות.

@ 48ה. תחילת תוקפה של החלטת מוסד תכנון ופרסומה (תיקון: תשע״ד–2)
: (א) החלטה שקיבל מוסד תכנון תיכנס לתוקפה במועד קבלתה.
: (ב) החלטה שקיבל מוסד תכנון תפורסם באתר האינטרנט של מוסד התכנון, בתוך שלושה ימים ממועד קבלתה.
: (ג) נקבעו בהחלטה מועדים לשם נקיטת פעולות, יימנו המועדים מיום פרסום ההחלטה לפי סעיף קטן (ב), אלא אם כן קיימת הוראה אחרת לפי חוק זה.

@ 48ו. דוח שנתי על פעולות מוסד תכנון (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה)
: (א) יושב ראש מוסד תכנון יגיש לשר הפנים ויפרסם באתר האינטרנט של מוסד התכנון, בתוך שישה חודשים מתום כל שנה, דוח שנתי על פעולות מוסד התכנון לפי חוק זה, ובכלל זה על היקף פעילותו ועמידתו במועדים שנקבעו לפעילותו לפי חוק זה, והכול בהתאם להוראות שקבע שר הפנים.
: (ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), יושב ראש ועדה מקומית יגיש למי שרשאי למנות נציגים בעלי דעה מייעצת ויפרסם באתר האינטרנט של הוועדה המקומית, בתוך שישה חודשים מתום כל שנה, דוח שנתי המפרט את מועדי הדיונים שקיימה הוועדה בשנה החולפת, בציון מועדי הדיונים בתכניות שבסמכותה לפי [[סעיף 62א]], ומועדי הדיונים שמהם נעדרו הנציגים בעלי הדעה המייעצת, כולם או חלקם.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א) –
:: (1) דוח שנתי של ועדה למיתקנים ביטחוניים כמשמעותה [[בפרק ו׳]] יוגש לשר הפנים ולא יפורסם;
:: (2) יושב ראש ועדת הערר למיתקנים ביטחוניים כמשמעותה [[בפרק ו׳]] יפרסם דוח שנתי כאמור באותו סעיף קטן לגבי פעולות כלל הוועדות למיתקנים ביטחוניים ואין הוא חייב לכלול בו פירוט לגבי כל ועדה בנפרד;
:: (3) לא יפורסם מידע הנכלל בדוח השנתי כאמור בפסקה (2) אם יושב ראש ועדת הערר למיתקנים ביטחוניים, לאחר התייעצות עם שר הביטחון או מי שהוא הסמיך לכך, קבע שהתקיימו אחת או יותר מהעילות המנויות [[בסעיף 9(א) לחוק חופש המידע]].

== פרק ג׳: תכניות ==

=== סימן א׳: תכנית מיתאר ארצית ===

@ 49. הוראות תכנית מיתאר ארצית (תיקון: תשמ״ב)
: תכנית המיתאר הארצית תקבע את התכנון של שטח המדינה כולה, ובין השאר –
: (1) ייעוד הקרקע ושימושה, תוך שמירה על ייעוד חקלאי של קרקעות המתאימות לכך;
: (2) אזורי תעשיה ושטחי הפקת מחצבים;
: (3) התוויית רשת הדרכים הראשיות, קווי מסילות הברזל, קווי הספקה ארציים, נמלים, עורקי הספקת המים הארצית, סכרים, אגמי אגירה, תחנות כוח, רשת החשמל, הבזק, ושדות תעופה ודרכי הגישה האווירית אליהם, לרבות תחימת השטחים שבהם יחולו הגבלות למען בטיחות הטיסה; אולם היא לא תקבע שדה תעופה אלא באישור שר התחבורה או שר הבטחון;
: (4) הוראות בעניני שטחי נופש, ייעור ושימור קרקע;
: (5) הוראות בדבר שמירה על עתיקות, מקומות קדושים, ערכי נוף ושטחים שישארו בטבעם;
: (6) מקומות למפעלים ולמטרות ציבוריים שיש להם חשיבות ארצית;
: (7) תחזית התמורות בחלוקת האוכלוסיה במדינה ושלבי פיתוחה ועיתוים הרצוי, גדלם החזוי של ישובים, מיקומם וגדלם של ישובים חדשים ומקומם של ישובים, סוגיהם וגדלם;
: ומותר שתקבע בה הוראות בענינים שיכולים להיות נושא לתכנית מיתאר מחוזית.

@ 50. תכנית חלקית
: המועצה הארצית רשאית להורות על עריכת תכנית המיתאר הארצית חלקים חלקים לפי שטחים שונים של המדינה או לפי הענינים שהם נושא התכנית, ודין כל חלק כאמור כדין תכנית המיתאר הארצית.

@ 51. עריכת התכנית (תיקון: תשע״ה)
: המועצה הארצית תפרסם בדרך הנראית לה את נושא התכנית שעומדים לערוך וכן תתן את ההוראות לעריכתה, והוראות אלה יבוצעו על ידי מי ששר הפנים מינה לכך או על ידי מי שזכה לכך במכרז שפירסם.

@ 51א. (תיקון: תשע״ו–2) : (((פקע).))

@ 52. מסירת העתק לועדות המחוזיות (תיקון: תשנ״ה–4, תשס״ח–10)
: (א) נערכה תכנית מיתאר ארצית, תמסור המועצה הארצית העתק ממנה לועדות מחוזיות, וכל ועדה מחוזית רשאית להגיש למועצה הארצית את הערותיה לתכנית תוך התקופה שתקבע המועצה.
: (ב) ועדה מחוזית שקיבלה תכנית כאמור בסעיף קטן (א), תודיע לועדות המקומיות, שלדעתה יש להן ענין בתכנית, על קבלת התכנית והוראותיה, ותאפשר להן לעיין בה במשרדי הועדה המחוזית.
: (ג) תכנית כאמור בסעיף קטן (א) תפורסם באתר האינטרנט של משרד הפנים, החל מיום מסירתה לוועדות המחוזיות.

@ 53. אישור תכנית (תיקון: תשע״ז–5)
: (א) המועצה הארצית תגיש לממשלה את התכנית שנערכה לפי הוראותיה יחד עם הערות הועדות המחוזיות, והממשלה רשאית לאשרה ללא שינוי או, לאחר דיון חוזר במועצה, לאשרה בשינוי או לדחותה.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), הגישה המועצה הארצית לממשלה תכנית, כאמור באותו סעיף קטן, ומתקיימים בתכנית כל אלה, יראו את התכנית כמאושרת בידי הממשלה בתום ארבעה עשר ימים מהמועד שהוגשה לה, אלא אם כן ביקש חבר הממשלה, במהלך התקופה האמורה, להביא את התכנית לדיון בממשלה:
:: (1) היא כוללת הוראות המאפשרות מתן היתר בנייה או ביצוע עבודה לפיהן, בלא צורך באישור תכנית נוספת טרם מתן ההיתר או ביצוע העבודה;
:: (2) היא כוללת הוראות הדרושות לביצוע תשתית, שמיקומה נקבע בתכנית מתאר ארצית שאושרה;
:: (3) היא אינה סותרת תכנית מתאר ארצית שאושרה; לעניין זה, לא יראו תכנית המשנה שינוי לא מהותי את תכנית המתאר הארצית שהיא מבצעת, כתכנית הסותרת תכנית מתאר ארצית כאמור, ובלבד שהמועצה הארצית קבעה כי מדובר בשינוי לא מהותי כאמור.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), כללה תכנית שמתקיימים בה התנאים שבאותו סעיף קטן שינוי לא מהותי כאמור בפסקה (3) שלו, תגיש המועצה הארצית את התכנית לממשלה, כאמור בסעיף קטן (א), בצירוף מסמך המפרט את השינוי, ויראו את התכנית כמאושרת בידי הממשלה בתום עשרים ואחד ימים מהמועד שהוגשה לה, אלא אם כן ביקש חבר הממשלה, במהלך התקופה האמורה, להביא את התכנית לדיון בממשלה.
: (ד) ביקש חבר הממשלה להביא תכנית לדיון בממשלה לפי הוראות סעיף קטן (ב) או (ג), רשאית הממשלה לאשרה בלא שינוי או, לאחר דיון חוזר במועצה, לאשרה בשינוי או לדחותה. 

@ 53א. אישור תוכנית מיתאר ארצית מפורטת לתשתיות לאומיות (תיקון: תשפ&quot;ג-5)
: (א) על אף האמור [[בסעיף 53]], החליטה המועצה הארצית להגיש לאישור הממשלה תוכנית מיתאר ארצית מפורטת לתשתיות לאומיות כהגדרתה [[בסעיף 6ב(ב)]], ישלח מזכיר המועצה הארצית למזכיר הממשלה, בתוך חמישה ימים מיום שקיבל לידיו את התוכנית, עותק דיגיטלי של התוכנית או עותקים של התוכנית כמספר חברי הממשלה; מזכיר הממשלה ישלח לחברי הממשלה את התוכנית - בתוך שבעה ימים מיום שקיבל אותה לידיו בעותק דיגיטלי, ובתוך 14 ימים אם קיבל אותה בעותקים כמספר חברי הממשלה; יראו את התוכנית כמאושרת על ידי הממשלה בתום 21 ימים ממועד שבו נשלחה התוכנית לחברי הממשלה כאמור, אלא אם כן ביקש חבר הממשלה, בתקופה האמורה, להביא את התוכנית לדיון בממשלה.
: (ב) ביקש חבר הממשלה להביא תוכנית לדיון בממשלה לפי הוראות סעיף קטן (א), יתקיים הדיון בתוך14 ימים מהיום שבו ביקש זאת חבר הממשלה, והממשלה תכריע בדיון כאמור אם לאשר את התוכנית בלא שינוי או, לאחר דיון חוזר במועצה, לאשרה בשינוי או לדחותה.
: (ג)(1) על אף האמור בסעיף קטן (ב), כללה התוכנית מיזם תשתית חיוני מועדף כהגדרתו [[בסעיף 2 לחוק לקידום תשתיות לאומיות]], וב-21 הימים כאמור בסעיף קטן (א) ביקש חבר הממשלה כי היא תובא לדיון בממשלה, יתקיים הדיון בוועדת השרים לענייני תשתיות חיוניות, כאמור בפסקה (2), בתוך 14 ימים מהיום שבו ביקש זאת חבר הממשלה ויראו את החלטת הוועדה כהחלטת הממשלה; חבר הממשלה שביקש כי יתקיים דיון כאמור יוזמן להציג את עמדתו לגבי התוכנית לפני הוועדה; הוועדה תכריע בדיון כאמור אם לאשר את התוכנית בלא שינוי או, לאחר דיון חוזר במועצה, לאשרה בשינוי או לדחותה.
:: (2) לעניין סעיף זה, תוקם ועדת שרים לענייני תשתיות חיוניות, ואלה חבריה:
::: (א) ראש הממשלה, והוא יהיה יושב ראש הוועדה;
::: (ב) שר האוצר, והוא יהיה ממלא מקום יושב ראש הוועדה;
::: (ג) שר הפנים;
::: (ד) השר הממונה על מיזם התשתית החיוני אשר בעניינו התכנסה הוועדה;
::: (ה) השר להגנת הסביבה.

@ 54. פרסום (תיקון: תשס״ח–10, תשע״ה)
: (א) אישרה הממשלה את התכנית, תודיע על כך ברשומות; התכנית תפורסם בדרך ובמידה שתורה המועצה הארצית.
: (ב) בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (א), תכנית מתאר ארצית תפורסם באתר האינטרנט של משרד הפנים עם אישורה על ידי הממשלה.

=== סימן ב׳: תכנית מיתאר מחוזית ===

@ 55. מטרות התכנית
: המטרות של תכנית מיתאר מחוזית הן לקבוע את הפרטים הדרושים לביצוע תכנית המיתאר הארצית במחוז וכל דבר שיש לו חשיבות כללית למחוז והעשוי לשמש מטרה לתכנית מיתאר מקומית, ובכלל זה תנאים נאותים למחוז מבחינת הבטחון והתעסוקה.

@ 56. עריכת התכנית (תיקון: תשע״ה)
: כל ועדה מחוזית תכין ותגיש לאישור המועצה הארצית תוך חמש שנים מיום תחילתו של חוק זה תכנית מיתאר מחוזית, כפי שתפרט המועצה הארצית בהוראה; לא עשתה כן, רשאית המועצה הארצית להורות למי ששר הפנים ימנה לכך שיכין את התכנית.

@ 57. הוראות התכנית (תיקון: תשמ״ב)
: הועדה המחוזית רשאית, לאחר התייעצות בועדות המקומיות שבמחוז, לקבוע בתכנית מיתאר מחוזית הוראות בכל ענין שיכול להיות נושא לתכנית מיתאר מקומית, ובין השאר –
: (1) שטחים וגבולות לפיתוח עירוני וכפרי;
: (2) שטחים חקלאיים;
: (3) אזורי תעשיה, לסוגיה השונים;
: (4) שטחי ייעור ועתיקות;
: (5) רשת מחוזית לבזק, לתחבורה ולדרכים;
: (6) בתי קברות שישמשו יותר ממקום ישוב אחד;
: (7) שטחים מוקפאים שלא ייקבע להם ייעוד כל שהוא;
: (8) הוראות בדבר שמירה על חוף הים;
: (9) התנאים למתן הקלות מהוראות התכנית.

@ 58. הוראות המועצה הארצית (תיקון: תשע״ה)
: (א) המועצה הארצית רשאית לחייב את הועדה המחוזית לקבוע בתכנית מיתאר מחוזית הוראות שהועדה המחוזית רשאית לקבען בתכנית לפי [[סימן זה]], וכן הוראות בענינים שהמועצה הארצית מוסמכת להם לענין תכנית המיתאר הארצית.
: (ב) לא קיימה הועדה המחוזית הוראה מהוראות המועצה הארצית לפי [[סימן זה]], תוך הזמן שקבעה לה, רשאית המועצה הארצית להורות על ביצועה על ידי אדם ששר הפנים ימנה לכך.

@ 59. סמכויות של ממונה לביצוע (תיקון: תשע״ה)
: מי שמונה על ידי שר הפנים על פי [[סעיפים 56]] [[או 58]] יהיו לו לענין המוטל עליו במינוי כל הסמכויות של הועדה המחוזית ומה שעשה יראו כאילו נעשה על ידי הועדה המחוזית.

@ 60. (תיקון: תשנ״ה–4) : (((בוטל).))

=== סימן ג׳: תכנית מיתאר מקומית ותכנית מפורטת (תיקון: תשפ&quot;ב-14) ===

@ 61. מטרות התכנית (תיקון: תשס״ב–6, תשס״ט)
: מטרות תכנית מיתאר מקומית הן:
: (1) פיקוח על פיתוח הקרקע במרחב התכנון המקומי, תוך שמירה על ייעוד חקלאי של קרקעות המתאימות לכך;
: (2) הבטחת תנאים נאותים מבחינת הבריאות, התברואה, הנקיון, הבטיחות, הבטחון, התחבורה והנוחות ומניעת מפגעים על ידי תכנון הקרקע ושימוש בה, ובכלל זה ייחוד אזורים למגורים, לתעשיה, למסחר ולמבני ציבור לרבות מבני דת; לענין סעיף זה, ”מבני דת” – לרבות מקוואות טהרה;
: (3) שמירה על כל בנין ודבר שיש להם חשיבות אדריכלית, היסטורית, ארכיאולוגית וכיוצא באלה;
: (4) שמירה ופיתוח של מקומות חשובים מבחינת הטבע או היופי, תוך הימנעות, ככל האפשר, מפגיעה בצמחיה, בערכי טבע, בנוף ובמורשת;
: (5) ייחוד שטחים ציבוריים פתוחים, לרבות לפארקים, לגנים ולגינות, הנותנים מענה לצורכי האוכלוסיה החזויה במרחב התכנון המקומי באופן הולם. 

@ 61א. תכנית בסמכות ועדה מקומית או בסמכות ועדה מחוזית (תיקון: תשנ״ה–4, תשנ״ח–3, תשס״ו–2, תשע״ד–2, תשע״ה, תשע״ז–7, תשע״ז–11, תשע״ח, תשפ&quot;ב-14, תשפ&quot;ג-4)
: (א) (((בוטל).))
: (ב) משרד ממשלתי, רשות שהוקמה לפי חוק, חברה ממשלתית שעיקר עיסוקה הוא בפיתוח מבנים ותשתיות, ועדה מקומית או רשות מקומית, כל אחת בתחום מרחבה, וכן בעל קרקע או מי שיש לו ענין בקרקע (להלן – מגיש התכנית), רשאים להכין תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת ולהגישה לועדה המקומית; היתה התכנית בסמכות הועדה המחוזית, יעביר מגיש התכנית עותק לועדה המחוזית.
: (ב1) לעניין סעיף קטן (ב), יראו כמי שיש לו עניין בקרקע גם אחד מאלה, ובלבד שהיועץ המשפטי של מוסד התכנון חיווה את דעתו בכתב כי מתקיימים לגביו התנאים המנויים בפסקאות (1) או (2), לפי העניין, ורשאי שר המשפטים לקבוע הוראות לעניין הוכחת התקיימות התנאים כאמור:
:: (1) מי שיש לו זכות בחלק מסוים מהקרקע הנכללת בתכנית בשיעור של 66% או יותר ואין בתכנית שהוא מבקש להגיש פגיעה בחלק מסוים אחר של הקרקע הנכללת בתכנית, שהוא אינו בעל זכות בה (בפסקה זו – קרקע של בעל זכות אחר); לעניין פסקה זו, ”פגיעה” – אם על פני הדברים לפי התכנית המוצעת מתקיים אחד מאלה:
::: (א) פגיעה כמשמעותה [[בפרק ט׳]] בקרקע של בעל זכות אחר, או שהקרקע של בעל הזכות האחר מיועדת להפקעה לצורכי ציבור לפי [[פרק ח׳]];
::: (ב) העלייה בשוויה של הקרקע של בעל הזכות האחר היא בשיעור נמוך באופן משמעותי מהעלייה בשווייה של הקרקע של מי שמבקש להגיש את התכנית, והכול באופן יחסי לשווי זכותם בקרקע לפי מצבה בעת הבקשה להגשת התכנית;
:: (2) לעניין בית משותף כהגדרתו [[בסעיף 52 לחוק המקרקעין]] או בית [[שפרק ו׳1 לחוק האמור]] חל עליו, הנכלל בתכנית – מי שמתקיימים בו תנאים שקבע שר המשפטים לאחר התייעצות עם שר הפנים, ובלבד שאין בתכנית שהוא מבקש להגיש פגיעה, כפי שתיקבע בתקנות כאמור, במקרקעין של בעל זכות אחר כפי שנקבע בתקנות כאמור.
: (ב2)(1) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ב), מי שיש לו רישיון לפי חוק לעניין תשתית המאפשר את הקמת התשתית או תכנונה או מי שהממשלה הסמיכה אותו לעניין הקמת תשתית או תכנונה, לרבות גורם מפעיל כהגדרתו [[בסעיף 255יד]], רשאי להגיש תכנית מתאר מקומית או תכנית מפורטת לעניין התשתית האמורה בלבד, לרבות לעניין השימושים הדרושים לצורך הקמתה והשימושים הנלווים לאותה תשתית הדרושים לצורך הפעלתה והשימוש בה.
:: (2) תכנית כאמור בפסקה (1) תחול רק על שטח הנדרש לקיומה של התשתית או על שטח שלגביו נקבעו הוראות הנדרשות מחמת קיומה של אותה תשתית, ויכול שתחול גם על שטח הנדרש לשימושים נלווים לתפעול אותה תשתית ועל שטח המיועד להקמת התשתית לתקופת ההקמה כפי שתיקבע.
:: (3) לעניין סעיף קטן זה, ”תשתית” – מיתקני תשתית, שדה תעופה, נמל, מעגן, מיתקן להתפלת מים, מיתקני מים וביוב לרבות מאגרים, אתרי סילוק וטיפול בפסולת, מיתקני תקשורת, תחנת כוח, מיתקני השנאה או מיתוג לחשמל, מיתקן אחסון נפט, גז ודלק, דרך, מיתקני גז ומיתקני גט״ן כהגדרתם [[בסעיף 2 לחוק משק הגז הטבעי]], אתרי כרייה וחציבה וחניון לעידוד השימוש בתחבורה הציבורית.
: (ב3) ועדה מחוזית רשאית להכין תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת, שהן בסמכות ועדה מחוזית, אם התקיים אחד מאלה:
:: (1) התכנית חלה על כל שטח היישוב שהתכנית חלה בתחומו או על רוב שטחו של היישוב כאמור, או שהיא תכנית כוללנית;
:: (2) התכנית חלה על יותר ממרחב תכנון מקומי אחד;
:: (3) התכנית חלה על חלק ממרחב תכנון מקומי אחד ומתקיים לגביה אחד מאלה:
::: (א) הוועדה המקומית של אותו מרחב תכנון נתנה את הסכמתה להכנת התכנית על ידי הוועדה המחוזית;
::: (ב) הוועדה המחוזית הודיעה לוועדה המקומית על כוונתה להגיש תכנית, ככל שלא תוגש על ידה תכנית בשטח האמור בתוך פרק הזמן שנקבע לכך בהחלטת הוועדה המחוזית, והוועדה המקומית לא הגישה תכנית כאמור בתוך אותו פרק הזמן.
: (ג) תכנית בסמכות ועדה מקומית תדון בה הועדה המקומית, ורשאית היא להחליט על הפקדתה ועל אישורה של התכנית, עם או בלי שינויים, ואולם תכנית כאמור [[בסעיף 62א(א1)]] – תדון ותחליט בה רק ועדה מקומית עצמאית, תכנית כאמור [[בסעיף 62א(א2)]] – תדון ותחליט בה רק ועדה מקומית עצמאית מיוחדת, ותכנית כאמור [[בסעיף 62א(ג)]] – תדון ותחליט בה רק ועדה מקומית עצמאית או ועדה מקומית עצמאית מיוחדת, והכול ובלבד –
:: (1) שלא תקבל הועדה המקומית החלטה על הפקדת תכנית, אלא אם כן הונחו לפניה חוות דעת בכתב של מהנדס הועדה המקומית ושל היועץ המשפטי שלה, ולפיהן התכנית המוצעת היא תכנית בסמכות הועדה המקומית, ובכלל זה אינה סותרת הוראות של תכנית כוללנית בניגוד להוראות [[סעיף 62א(ד)]], לא מתקיים לגביה האמור [[בסעיף 62א(ו) עד (ח)]], ואישור התכנית לא יהיה בניגוד להוראות תכנית שכוחה יפה ממנה לפי חוק זה;
:: (2) שאם החליטה הועדה המקומית על הפקדת תכנית הכוללת הגדלת שטחים, כאמור [[בסעיף 62א(א)(3)]], תשלח הודעה, במידת האפשר, לכל בעל רשום שאותם שטחים, או חלק מהם, הם במקרקעין שבבעלותו;
:: (2א) שאם החליטה הוועדה המקומית על הפקדת תכנית לרישוי מהיר כאמור [[בסעיף 145א1]], תשלח הודעה, במידת האפשר, לכל בעל זכות במקרקעין בתחום התכנית, הרשאי להגיש בקשה להיתר; ההודעה תימסר במסירה אישית או בדואר רשום עם אישור מסירה למענו של בעל הזכות במקרקעין;
:: (3) שלא תופקד ולא תאושר תכנית בסמכות הוועדה המקומית אלא אם כן מוסדות הציבור, השטחים הפתוחים והתשתיות הכלולים בשטח התכנית ובסביבתו נותנים מענה לצרכים הנובעים מהתכנית; לא תאשר הועדה המקומית תכנית, אלא אם כן חוות הדעת שהגיש מהנדס הוועדה המקומית לפי פסקה (4)(ה) קבעה כי מוסדות הציבור, השטחים הפתוחים והתשתיות כאמור נותנים מענה לצרכים הנובעים מהתכנית;
:: (4) שלא תקבל הוועדה המקומית החלטה על הפקדת תכנית או על אישורה, אלא אם כן הונחה לפניה חוות דעת בכתב של מהנדס הוועדה, המתייחסת, בין השאר, לאלה:
::: (א) עיקרי התכנית ומטרותיה;
::: (ב) עיקרי השינויים המבוקשים בתכנית לעומת המצב התכנוני הקיים;
::: (ג) היותה של התכנית ערוכה בהתאם להוראות לפי חוק זה ולדרישות מוסד התכנון כאמור [[בסעיף 85]];
::: (ד) מידת התאמתה של התכנית לתכניות גבוהות ממנה בסולם העדיפויות של תכניות כאמור [[בסימן ח׳]], החלות בתחום התכנית, לתכנית כוללנית כאמור [[בסעיף 62א(ד)]], ולהוראות כאמור [[בסעיף 62א(ו) עד (ח)]], לתכניות כאמור שהועברו להערות הוועדות המחוזיות או להשגות הציבור או שהופקדו, לפי העניין וכן למגבלות אחרות, אם ישנן, החלות על אישור התכנית לפי כל דין;
::: (ה) קיומם של שטחים המיועדים לצורכי ציבור, ובכלל זה שטחים המיועדים למוסדות ציבור, של שטחים פתוחים ושל תשתיות בשטח התכנית ובסביבתו, ואם הם נותנים מענה ראוי לצרכים הנובעים מהתכנית, כאמור בפסקה (3);
::: (ו) אם התכנית כוללת אתר הכלול ברשימת האתרים לפי [[סעיף 12 לתוספת הרביעית]] – גם פרטים בדבר השפעת התכנית על אתר כאמור;
::: (ז) כל עניין אחר הדרוש, לדעת מהנדס הוועדה, לצורך בחינת התכנית והחלטה בה;
::: (ח) המלצות מהנדס הוועדה לגבי התכנית המוצעת, לרבות השינויים הנדרשים בה לדעתו, ובכלל זה השינויים הנדרשים לצורך התאמתה לתכניות ולמגבלות כאמור בפסקת משנה (ד).
: (ד) תכנית בסמכות הועדה המחוזית, ידונו בה הועדה המקומית והועדה המחוזית בהתאם להוראות [[סעיף 62]], ורשאית הועדה המחוזית להחליט על הפקדתה ועל אישורה של התכנית, עם או בלי שינויים.

@ 61ב. הודעה על הגשת תכנית בסמכות ועדה מקומית והגשת חוות דעת (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה, תשפ&quot;ב-6)
: (א) הוגשה לוועדה מקומית תכנית בסמכות ועדה מקומית, תשלח הוועדה הודעה על כך לחברי מוסד התכנון, לנציגים בעלי דעה מייעצת בוועדה המקומית, למתכנן המחוז וכן לגורמים אחרים שקבע שר הפנים; מתכנן המחוז יעביר את ההודעה לנציגי השרים בוועדה המחוזית; בהודעה יצוינו תחום התכנית ומטרותיה.
: (ב) בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 18(ג2)]], כל אחד מנציגי השרים בוועדה המחוזית וכל אחד מהגורמים הנוספים שקבע שר הפנים לפי סעיף קטן (א), רשאים להגיש חוות דעת בכתב לוועדה המקומית; הוגשה חוות דעת כאמור, יוזמן מגיש חוות הדעת לדיון על הפקדת התכנית בוועדה המקומית או בוועדת משנה שלה ותינתן לו הזדמנות להשמיע את דעתו לפני קבלת החלטה.
: (ג) הוגשה לוועדה מקומית תכנית בסמכות ועדה מקומית החלה בתחום אחד מאלה, תשלח הוועדה הודעה על כך לרשות מקרקעי ישראל ולמינהל הדיור הממשלתי; בהודעה יצוינו תחום התכנית שהוגשה ומטרותיה:
:: (1) מקרקעין המיועדים בתכנית לצורכי ציבור כאמור [[בפסקה (2) להגדרה &quot;צורכי ציבור&quot; שבסעיף 188(ב)]];
:: (2) מקרקעין המיועדים בתכנית לצורכי ציבור כהגדרתם [[בסעיף 188(ב)]] שנקבע בתכנית כי יירשמו על שם המדינה כאמור [[בסעיף 26(א)]];
:: (3) מקרקעין המיועדים בתכנית לצורכי ציבור כהגדרתם [[בסעיף 188(ב)]] שהם מקרקעי ישראל שנרשמה לגביהם במרשם המקרקעין הערה בדבר ניהולם על ידי מינהל הדיור הממשלתי.

@ 62. תכנית בסמכות ועדה מחוזית (תיקון: תשנ״ה–4&lt;!--החלפה--&gt;, תשס״ח–5)
: (א) הוגשה לועדה מקומית תכנית בסמכות ועדה מחוזית, תדון בה הועדה המקומית, ותעביר המלצותיה לועדה המחוזית, תוך ששים ימים מהיום שהתכנית הוגשה לה; המלצות הועדה המקומית יכול שיהיו להפקיד את התכנית הנדונה, עם או בלי שינויים, או לדחותה; הועדה המקומית תשלח העתק ההמלצה למגיש התכנית, תוך שבעה ימים מיום קבלת ההמלצה.
: (ב) הועדה המחוזית תדון בתכנית שהועברה אליה לפי סעיף קטן (א) לאחר שעברה בדיקה מוקדמת כאמור [[בסעיף 62ב]]; לא העבירה הועדה המקומית את המלצתה בתוך ששים הימים האמורים, תדון הועדה המחוזית בתכנית, אף ללא המלצת הועדה המקומית.
: (ג) מגיש התכנית רשאי להשיג בפני הועדה המחוזית על המלצה של הועדה המקומית, לדחות את התכנית או להפקידה בשינויים לפי סעיף זה, בתוך חמישה עשר ימים מיום שנמסרה לו המלצת הועדה המקומית.
: (ד) הועדה המחוזית תדון בהשגה שהוגשה ובתכנית והיא רשאית לקבל את ההשגה או לדחותה ולהפקיד את התכנית, בתנאים או בשינויים, או לדחות את התכנית.

@ 62א. תכנית בסמכות ועדה מקומית (תיקון: תשנ״ה–4, תשנ״ח–3, תשס״ו–2, תשע״ד–2, תשע״ה, תשע״ו, תשע״ו–5, תשע״ו–7, תשע״ו–9, תשע״ז–5, תשע״ז–6, תשע״ח, תשע״ח–3, תשע״ח–9, תשע״ח–13, תשפ&quot;ב-7, תשפ&quot;ב-10, תשפ&quot;ב-14, תשפ&quot;ג-4, תשפ&quot;ה-4, תשפ&quot;ה-7)
: (א) תכנית מפורטת או תכנית מיתאר מקומית, הכוללת אך ורק אחד או יותר מהנושאים המפורטים להלן, היא תכנית בסמכות הועדה המקומית:
:: (1) איחוד וחלוקה של מגרשים, כמשמעותם [[בסימן ז׳]] וכן תכנית שהמגרשים הנכללים בה הם בבעלות אדם אחד והיא כוללת הוראות לחלוקתם, באופן שלו היו בבעלות של יותר מאדם אחד, היה ניתן לראות בה תכנית איחוד וחלוקה כמשמעותה [[בסימן ז׳]], והכול ובלבד שאין בתכנית שינוי בשטח הכולל של כל יעוד קרקע, למעט האמור בפסקאות (2) ו־(3);
:: (2) הרחבת דרך בתוואי המאושר בתכנית בת תוקף, למעט דרך שאושרה בתכנית מיתאר ארצית (בפסקה זו – דרך בתוואי מאושר), וכן הארכת דרך בתוואי מאושר לצורך גישה למגרש סמוך או לצורך גישה לדרך סמוכה שאינה דרך שאושרה בתכנית מיתאר ארצית או בתכנית מיתאר מחוזית;
:: (3) הגדלת שטחים שנקבעו בתכנית בת־תוקף לצורכי ציבור; בסעיף זה –
:::- ”צורכי ציבור” – כל אחד מאלה: גנים, שטחי נופש וספורט, עתיקות, שטחי חניה, תחנות אוטובוס ורכבת שאינן תחנות קצה, שווקים, בתי קברות, מבנים לצורכי חינוך, רווחה, דת ותרבות, מוסדות קהילתיים, בתי חולים, מרפאות, מקלטים, מחסני חירום, תחנות משטרה ותחנות שירות לכיבוי אש, מיתקני תשתית מקומיים; שר הפנים רשאי לקבוע, בצו, צורכי ציבור נוספים כצורכי ציבור לעניין סעיף זה או לעניין סעיף קטן זה, ובלבד שאישר צרכים אלה כמטרה ציבורית לעניין [[סעיף 188]];
:::: ((פורסם [[צו התכנון והבנייה (צורכי ציבור נוספים), התשע״ו–2016]].))
:::- ”מיתקני תשתית מקומיים” – מיתקנים לייצור, להפקה, לאספקה, לאגירה, לטיפול ולהולכה של דלק, גז, נפט, חשמל, מים, ביוב או פסולת, למעט תחנת תדלוק, וכן מיתקני תקשורת, והכול אם הם מיועדים לשרת בעיקר את מרחב התכנון המקומי;
:: (4) קביעת קו בניין או שינוי בקו בנין הקבוע בתכנית;
:: (4א) קביעת גובהם של בניינים ומספר הקומות שמותר להקים בבניין, או שינוי הוראות בדבר גובהם של בניינים ומספר הקומות כאמור הקבועות בתכנית, והכול בלי לשנות את היקף השטח הכולל המותר לבנייה לפי תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת שאישרה הוועדה המחוזית (בסעיף זה – תכנית שאישרה הוועדה המחוזית);
:: (5) שינוי של הוראות לפי תכנית בדבר בינוי או עיצוב אדריכליים;
:: (6) שינוי חלוקת שטחי הבניה המותרים בתכנית אחת שהיא תכנית שאישרה הוועדה המחוזית, מבלי לשנות את סך כל השטח הכולל המותר לבנייה לפי התכנית האמורה ובתנאי שהשטח הכולל המותר לבניה, בכל יעוד קרקע, לא יגדל ביותר מ־50%;
:: (7) קביעת גודל שטח מגרש שמותר להקים עליו בניין או שינוי הוראות בדבר גודל שטח מגרש כאמור הקבועות בתכנית, והכול בלי לשנות את היקף השטח הכולל המותר לבנייה לפי התכנית שאישרה הוועדה המחוזית;
:: (8) הגדלת מספר יחידות הדיור, ללא הגדלת סך כל השטחים למטרות עיקריות;
:: (9)(א) כל ענין שניתן לבקשו כהקלה לפי [[סעיף 147]], בכפוף להוראות [[סעיף 151]] או כל עניין ששר הפנים קבע לפי [[סעיף 145(ב)(2)]] שניתן לקבל לגביו היתר בלא צורך בהליך של מתן הקלה, אף אם העבודה שבעדה מבוקש ההיתר היא בסטייה מהוראות תוכנית;
::: (ב) אין בהוראות פסקה זו כדי לפגוע בסמכות הועדה המקומית לתת הקלה לפי [[סעיף 147]] או בסמכות רשות רישוי מקומית לתת היתר לעבודה בסטייה מהוראות תוכנית לפי [[סעיף 145(ב)(2)]], ואולם לא יאושרו הקלה או היתר לעבודה בסטייה כאמור, אלא בכפוף להפחתה של הזכויות שנקבעו בתכנית שאושרה לפי פסקה זו;
::: (ג) לעניין פסקת משנה (א), [[בסעיף 147(ב)]], הסיפה החל במילים &quot;לגבי בניין קיים שבנייתו הושלמה שמונה שנים או יותר ממועד הגשת הבקשה להקלה&quot; ופסקאות (1) ו-(2) - לא ייקראו;
::: (ד) שר הפנים יקבע את דרכי הפרסום של הפקדת תכנית לפי פסקה זו;
:::: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (דרכי פרסום הפקדת תכנית לפי סעיף 62א(א)(9)), התשנ״ז–1997]].))
:: (10) שינוי ייעודה של קרקע מקרקע המיועדת לתעשייה, למסחר, לחקלאות, למשרדים, לאחסנה או לחניה, לקרקע המיועדת לתחנת תדלוק, ובלבד שאין בתכנית הגדלה של השטח הכולל המותר לבנייה באותה קרקע; תכנית לפי פסקה זו לא תתיר אלא את הקמתם של המיתקנים והבניינים הדרושים במישרין לצורכי הפעלת תחנת התדלוק, ולשימושים מסחריים ומתן שירותי רכב המיועדים לשרת את משתמשי התחנה, ובלבד שהשטח הכולל המותר לבנייה לשימושים מסחריים ולשירותי רכב כאמור לא יעלה על 80 מ״ר; בפסקה זו, ”תחנת תדלוק” – לרבות תחנה המיועדת לאספקת גז, חשמל וכל מקור אנרגיה אחר לצורך הנעת כלי רכב;
:: (11) הוספת שימושים, במגרש המיועד בתכנית למגורים וששטחו אינו עולה על 2,500 מ״ר, למטרת משרדים או מלונאות, או למטרת מסחר בחזית בנין המיועד למגורים, והכל בלי לשנות את השטח הכולל המותר לבניה במגרש על פי התכנית, ובלבד שהשטח הכולל המותר לבניה לצורך השימושים הנוספים לא יעלה על 25% מסך השטח הכולל המותר לבניה במגרש ושהוא נמצא ברשות עירונית שמספר תושביה עולה על 5,000 לפי נתונים שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
:: (11א) שינוי הייעוד של קרקע בתחום רשות עירונית, המיועדת בתכנית למסחר, למשרדים, לאחסנה או למלאכה, לקרקע המיועדת למלונאות או הוספת שימושים למטרת מלונאות בקרקע כאמור, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
::: (א) השטח הכולל המותר לבנייה באותה קרקע על פי התכנית לא ישונה;
::: (ב) הקביעה כאמור היא לעניין בניין שבנייתו הושלמה;
:: (12) הרחבת שטחה של יחידת דיור שבנייתה הושלמה עשר שנים לפחות לפני תחילת התכנית, באופן שהשטח הכולל המותר לבניה באותה יחידת דיור לא יעלה על 140 מ״ר, ובלבד שתוספת השטח לא תשמש אלא להרחבת יחידת הדיור האמורה;
:: (13) קביעת ייעוד או שינוי ייעוד של קרקע לאתר כהגדרתו [[בסעיף 1 לתוספת הרביעית]] (בסעיף זה – אתר לשימור) וקביעה או שינוי של הוראות לשימוש, למעט קביעה או שינוי של ייעוד או הוראות כאמור בתכנית שאישרה הוועדה המחוזית המייעדת קרקע לאתר לשימור;
:: (13א) בכפוף להוראות סעיף קטן (ו1), שינוי ייעוד של קרקע בתחום רשות עירונית המיועדת לתעסוקה או מסחר לייעוד מגורים, ובלבד שאין כל מגבלה, ובכלל זה מגבלה סביבתית שמונעת בכל דרך את שינוי הייעוד, וכן אין ולא תוטל כל מגבלה כאמור שמונעת את מימוש הייעודים החלים על מגרשים גובלים בשל אישורה של תוכנית לפי פסקה זו; בפסקה זו, &quot;תעסוקה&quot; - כהגדרתה בסעיף קטן (א1)(3), למעט תעשייה כבדה;
:: (13ב)(א) בכפוף להוראות סעיף קטן (ו1), הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה למגורים במגרש המיועד למגורים בתוכנית שאישרה הוועדה המחוזית, או במגרש שייעודו שונה למגורים לפי פסקה (13א), בתחום רשות עירונית, ובלבד שחלפו חמש שנים לפחות מיום תחילתה של תוכנית שחלה על המגרש, שאישרה הוועדה המחוזית, ואם חלה על המגרש תוכנית להתחדשות עירונית - עשר שנים לפחות מיום תחילתה של תוכנית שאישרה הוועדה המחוזית במגרש, בשיעורים המפורטים להלן:
:::: (1) נקבע בתוכנית לפי פסקה זו כי יהיה ניתן לממשה רק בכפוף להריסת הבניין כולו ובנייתו מחדש - כל אחד מאלה:
::::: (א) הגדלה מעל פני הקרקע - בשיעור שלא יעלה על 100% משטח הבנייה הכולל הקיים של הבניין מעל פני הקרקע או 100% מהשטח הכולל המותר לבנייה במגרש לפי התוכנית שאישרה הוועדה המחוזית, ובלבד שההגדלה לפי פסקת משנה זו לא תעלה על השטח המרבי; שטח הבנייה לשם בניית מרחב מוגן ייכלל במסגרת ההגדלה של השטח הכולל המותר לבנייה;
::::: (ב) הוספת שטחי שירות לשטחים למטרות עיקריות המותרים לבנייה לפי תוכנית, ובלבד ששטחי השירות נועדו לשרת את השטחים למטרות עיקריות לפי התוכנית והם יהיו בקומות תת-קרקעיות וכן שסך שטחי השירות אחרי ההוספה לפי פסקת משנה זו לא יעלה על פי שלושה משטח המגרש;
:::: (2) נמצא במגרש בניין שאינו מבנה הטעון חיזוק כהגדרתו [[בסעיף 70א]], ולא נקבע בתוכנית לפי פסקה זו כי יהיה ניתן לממשה רק בכפוף להריסת הבניין כולו ובנייתו מחדש - הגדלה בשיעור שלא יעלה על 50% מהשטח הכולל המותר לבנייה במגרש לפי התוכנית שאישרה הוועדה המחוזית או בשיעור שלא יעלה על השטח המרבי, לפי הקטן; שטח הבנייה לשם בניית מרחב מוגן ייכלל במסגרת ההגדלה של השטח הכולל המותר לבנייה;
:::: (3) במגרש שבו טרם התחילה הקמתו של בניין - כל אחד מאלה:
::::: (א) הגדלה מעל פני הקרקע - בשיעור שלא יעלה על 80% מהשטח הכולל המותר לבנייה לפי תוכנית שאישרה הוועדה המחוזית או בשיעור שלא יעלה על השטח המרבי, לפי הקטן; שטח הבנייה לשם בניית מרחב מוגן ייכלל במסגרת ההגדלה של השטח הכולל המותר לבנייה;
::::: (ב) הוספת שטחי שירות לשטחים למטרות עיקריות המותרים לבנייה לפי תוכנית כאמור בפסקת משנה (1)(ב);
::: (ב) בפסקה זו -
::::- &quot;שטח מרבי&quot; -
::::: (1) לעניין רשות מקומית שמספר תושביה אינו עולה על 50,000 - 1,000 מ&quot;ר;
::::: (2) לעניין רשות מקומית שמספר תושביה עולה על 50,000 אך אינו עולה על 100,000 - 2,000 מ&quot;ר, אולם אם שונה ייעודו של המגרש לפי פסקה (13א) - 1,200 מ&quot;ר;
::::: (3) לעניין רשות מקומית שמספר תושביה עולה על 100,000 - 3,500 מ&quot;ר, אולם אם שונה ייעודו של המגרש לפי פסקה (13א) - 1,200 מ&quot;ר;
::::- &quot;תוכנית להתחדשות עירונית&quot; - תוכנית לפינוי ובינוי החלה על קרקע שעיקרה למגורים ושיש בה יחידות דיור בנויות, הכוללת הוראות של תוכנית מפורטת והמייעדת קרקע למגורים, לרבות לשימושים הנלווים למגורים;
::: (ג) אושרה תוכנית לפי פסקה זו, לא תאושר לפי סעיף קטן זה, באותה תוכנית או בתוכנית אחרת, הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה למגורים במגרש, מעבר לאמור בפסקה זו, למעט הגדלה לפי פסקאות (13ג) ו-(14); על אף האמור, לעניין פסקת משנה (א)(2) ניתן לאשר הגדלה אף לפי פסקה (15);
::: (ד) הוראות פסקה זו לא יחולו על מגרש שנכלל כאתר המיועד לשימור בתוכנית מאושרת או מופקדת, שנכלל ברשימת אתרים לשימור מאושרת לפי [[התוספת הרביעית]] או שהוא מיועד לשימור כאמור בהודעה על הכנת תוכנית שפורסמה לפי [[סעיף 77]] או בתנאים שנקבעו לפי [[סעיף 78]];
:: (13ג)(א) בכפוף להוראות סעיף קטן (ו1), הוספת שימושים לצורכי ציבור במגרש המיועד למגורים לפי תוכנית שאישרה הוועדה המחוזית או שייעודו שונה למגורים לפי פסקה (13א) וכן הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה לשם השימושים הנוספים כאמור -
:::: (1) במגרש שבו טרם התחילה הקמתו של בניין או במגרש שנמצא בו בניין, ונקבע בתוכנית כי יהיה ניתן לממשה רק בכפוף להריסת הבניין כולו ובנייתו מחדש - הוספת שימושים לצורכי ציבור כהגדרתם [[בסעיף 70ב(א)(3)]], ובלבד שהשטח הכולל המותר לבנייה לשם השימושים הנוספים כאמור לא יעלה על 10% מסך השטח הכולל המותר לבנייה במגרש, מעל פני הקרקע לאחר הגדלתו לפי פסקה (13ב);
:::: (2) במגרש שנמצא בו בניין שאינו מבנה הטעון חיזוק כהגדרתו [[בסעיף 70א]] ולא נקבע בתוכנית כי יהיה ניתן לממשה רק בכפוף להריסת הבניין כולו ובנייתו מחדש - הוספת שימושים לצורכי ציבור כהגדרתם [[בסעיף 70ד(א)(2)]], ובלבד שהשטח הכולל המותר לבנייה לשם השימושים הנוספים כאמור לא יעלה על 14% מסך כל השטח שנוסף לשטח הכולל המותר לבנייה לפי פסקה (13ב)(א)(2);
::: (ב) בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 61א(ג)]], לא תקבל הוועדה המקומית החלטה על הפקדת תוכנית לפי פסקה זו או על אישורה, אלא אם כן הונחה לפני הוועדה המקומית חוות דעת בכתב מאת מהנדס הוועדה, המתייחסת לסוג הצורך הציבורי הנדרש, לנחיצותו בשטח התוכנית ובסביבתו ולהשתלבותו במבנה לרבות האפשרות לכניסה נפרדת לשימושים הציבוריים;
:: (14) הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה במגרש המיועד למגורים בתכנית שאישרה הוועדה המחוזית, בשיעור שלא יעלה על 50% מהשטח הכולל המותר לבנייה לפי התכנית שאישרה הוועדה המחוזית, והוספת שימוש למסחר ובלבד שהשטח הכולל המותר לבנייה לצורך השימוש למסחר לא יעלה על 25% מסך השטח הכולל המותר לבנייה לפי התכנית שאישרה הוועדה המחוזית לאחר הגדלתו לפי פסקה זו, וכן קביעת הוראות לעניין חניה אף בסטייה מהוראות לפי חוק זה או מתכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת לעניין חניה; בתכנית לפי פסקה זו ייקבע כי הוראות [[התוספת השישית]] יחולו עליה;
:: (15) הוספת שטחי שירות לשטחים למטרות עיקריות המותקים לבנייה במגרש לפי תכנית, ובלבד ששטחי השירות נועדו לשרת את השטחים למטרות עיקריות לפי התכנית והם יהיו בקומות תת־קרקעיות ובשטח שלא יעלה על שטח המגרש או על כפל שטח התכסית המותרת לבנייה במגרש על פי התכנית, לפי הגדול;
:: (16)(א) הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה, בתחום רשות עירונית –
:::: (1) במגרש המיועד לפי תכנית שאישרה הוועדה המחוזית לבנייה שאינה למגורים – בשיעור שלא יעלה על 20% משטח המגרש או בשטח שלא יעלה על 500 מ״ר, לפי הקטן;
:::: (2) במגרש שלא נמצא בו מבנה הטעון חיזוק כהגדרתו [[בסעיף 70א]], ושלא ניתן להגדיל את השטח הכולל המותר לבנייה בו לפי פסקה (13ב), המיועד לפי תוכנית שאישרה הוועדה המחוזית -
::::: (א) למגורים בבנייה רוויה - בשיעור שלא יעלה על 25% משטח המגרש או בשטח שלא יעלה על 750 מ&quot;ר, לפי הקטן;
::::: (ב) למגורים בבנייה שאינה בנייה רוויה - בשיעור שלא יעלה על 7% משטח המגרש כאמור או בשטח שלא יעלה על 50 מ&quot;ר, לפי הגדול, ובכל מקרה בשטח שלא יעלה על 175 מ&quot;ר; בפסקת משנה זו, &quot;בנייה רוויה&quot; - בנייה של ארבע יחידות דיור או יותר במבנה אחד בשתי קומות לפחות;
::: (ב) על אף הוראות פסקת משנה (א), הופקדה התכנית שאישרה הוועדה המחוזית לפני יום כ&quot;ט בתמוז התשמ&quot;ט (1 באוגוסט 1989), וניתנה הקלה המאפשרת תוספת לשטח הכולל המותר לבנייה במגרש, יופחת משטח ההגדלה המותר לפי פסקת משנה (א) שטח התוספת שאפשרה את ההקלה כאמור;
:: (17)(א) הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה, בתחום מועצה אזורית במחוז הצפון או במחוז הדרום, במגרש המיועד למגורים בתכנית שאישרה הוועדה המחוזית, בשיעור שלא יעלה על 7% משטח המגרש או בשטח שלא יעלה על 50 מ״ר, לפי הגדול, ובכל מקרה בשטח שלא יעלה על 175 מ״ר;
::: (ב) הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה, בתחום מועצה אזורית שאינה במחוז הצפון או במחוז הדרום, במגרש המיועד למגורים לפי תכנית שאישרה הוועדה המחוזית, בשיעור שלא יעלה על 7% משטח המגרש או בשטח שלא יעלה על 50 מ״ר, לפי הקטן, ובלבד שהשטח האמור ישמש אך ורק לצורך יחידות הדיור שמותר לבנות במגרש לפי תכנית שאישרה הוועדה המחוזית;
::: (ג) שר הפנים רשאי לקבוע, בצו, מועצות אזוריות שאינן במחוז הצפון או במחוז הדרום, שיחולו עליהן הוראות פסקת משנה (א), לפי אמות מידה שיקבע לעניין זה; אמות המידה ייקבעו באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת ויתייחסו, בין השאר, למצבן החברתי–כלכלי של מועצות אזוריות ולמידת הפגיעה שעלולה להיגרם לרשויות עירוניות סמוכות בשל החלת ההוראות כאמור; הוחלו הוראות פסקת משנה (א) על מועצה אזורית כאמור, לא תחול עליה הוראת פסקת משנה (ב);
::: (ד) על אף הוראות פסקאות משנה (א) עד (ג), הופקדה התכנית שאישרה הוועדה המחוזית לפני המועד האמור [[בסעיף 151(ב)]], וניתנה הקלה המאפשרת תוספת לשטח הכולל המותר לבנייה במגרש, או ניתנה הקלה המאפשרת תוספת לשטח הכולל המותר לבנייה במגרש כאמור [[בסעיף 151(ב2)]], יופחתו משטח ההגדלה המותר לפי פסקאות משנה (א) עד (ג) שטחי התוספות שאפשרו ההקלות כאמור;
:: (18)(א) הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה שנקבע בתכנית, במגרש המיועד לפי התכנית לצורכי ציבור כהגדרתם בפסקה (3), אך ורק לצורך הקמת צורכי הציבור האמורים;
::: (ב) בכפוף להוראות סעיף קטן (ו1), הוספת שימושים למבני ציבור במגרש המיועד לצורכי ציבור שהם מבני ציבור, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
:::: (1) לא ייקבעו בתוכנית לפי פסקה זו הוראות שיש בהן כדי לסכל את מימוש השימושים של מבני הציבור שנקבעו בתוכנית שאישרה הוועדה המחוזית במגרש או להכביד הכבדה של ממש על מימושם;
:::: (2) המגרש אינו נמצא במתחם שנקבע בתוכנית כמתחם להתחדשות עירונית;
::: בפסקה זו, &quot;מבני ציבור&quot; - מבנים לצורכי חינוך, רווחה, דת, תרבות או מוסדות קהילתיים;
:: (19) קביעת הוראות לעניין הריסת בניינים, לעניין זכות מעבר או זכות להעברה כאמור [[בסעיף 63(8)]] ולעניין הפקעת קרקע הנדרשת לצורכי ציבור, והכול אם הדבר דרוש למימוש תכנית ולבנייה לפיה;
:: (20) שינוי הייעוד של קרקע המיועדת לתעסוקה כהגדרתה בסעיף קטן (א1) (בפסקה זו – תעסוקה) לפי תכנית שאישרה הוועדה המחוזית לקרקע המיועדת לצורכי ציבור, או הוספת שימוש במגרש המיועד לתעסוקה בתכנית שאישרה הוועדה המחוזית לצורכי ציבור, ובלבד שלאחר שינוי הייעוד או הוספת השימוש כאמור, השטח הכולל המותר לבנייה שנותר בייעוד תעסוקה במגרש לא יפחת מ־70% מהשטח הכולל המותר לבנייה במגרש שיועד לתעסוקה לפי התכנית שאישרה הוועדה המחוזית; בפסקה זו, ”צורכי ציבור” – כהגדרתם בפסקה (3), אך במתחם שמותרים בו שימושי קרקע לתעשייה, תעשייה עתירת ידע או מלאכה (בפסקה זו – תעשייה) – למעט מבנים לצורכי חינוך, רווחה, דת ותרבות, מוסדות קהילתיים, בתי חולים מרפאות שטחי נופש וספורט; ואולם אם לפי התכנית שאישרה הוועדה המחוזית מותרים במגרש שימושים נוספים על שימושי קרקע לתעשייה ניתן לשנות ייעוד או להוסיף שימוש כאמור בפסקה זו, לכל צורכי הציבור כהגדרתם בפסקה (3), לאחר שנשקלו, בין השאר, המפגעים והסיכונים הסביבתיים והבריאותיים הנגרמים עקב שימושי קרקע לתעשייה והשפעת שינוי הייעוד או הוספת השימוש על אפשרויות הניצול של המתחם וסביבתו לשימושי התעשייה המותרים במתחם;
:: (21) קביעת הוראות בתכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול הריסה ובנייה מחדש, כהגדרתה [[בסעיף 70א]], בהתאם להוראות [[סעיף 70ב]] ובכפוף לתנאים הקבועים [[בסימן ד']];
:: (22) קביעת הוראות בתכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול הריסה והוספת שטחי בנייה במגרש אחר, כהגדרתה [[בסעיף 70א]], בהתאם להוראות [[סעיף 70ג]], ובכפוף לתנאים הקבועים [[בסימן ד']];
:: (23) קביעת הוראות בתכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול חיזוק, כהגדרתה [[בסעיף 70א]], בהתאם להוראות [[סעיף 70ד]] ובכפוף לתנאים הקבועים [[בסימן ד']];
:: (24) קביעת הוראות בתכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול חיזוק והוספת שטחי בנייה במגרש אחר, כהגדרתה [[בסעיף 70א]], בהתאם להוראות [[סעיף 70ה]], ובכפוף לתנאים הקבועים [[בסימן ד']];
:: (25) חלוקת מגרש המיועד לאזור מגורים בנחלה, לשלושה מגרשים לכל היותר ושינוי ייעוד של שניים מהם לכל היותר למגורים, ובלבד שהתקיימו שני אלה:
::: (א) שטח כל מגרש שייעודו שונה למגורים לא יעלה על 500 מ&quot;ר או על שליש משטח המגרש כפי שהיה טרם החלוקה, לפי הנמוך;
::: (ב) סך יחידות הדיור במגרשים לאחר החלוקה לא יעלה על מספר יחידות הדיור שמותר להקים במגרש כפי שהיה טרם החלוקה;
:: (26) (((הוראת שעה ל-5 שנים מיום 7.7.2025):))
::: שינוי ייעודה של קרקע בתחום יישוב קיים הנמצאת בתחומה של מועצה אזורית במחוז הצפון או במחוז הדרום, לקרקע המיועדת למגורים ולשימושים הנדרשים בעיקר ובמישרין לתוספת יחידות הדיור ובכלל זה לצורכי ציבור (בפסקה זו - שימושים נלווים למגורים), ותוספת שטח כולל המותר לבנייה למגורים או לשימושים נלווים למגורים במגרשים המיועדים למגורים או שייעודם שונה לפי פסקה זו (בפסקה זו - שטח כולל), ובלבד שהתקיימו כל אלה:
::: (א) על שטח התוכנית חלה תוכנית כוללנית, אולם בתקופה של 30 חודשים מיום תחילתו של [[25:7597621|חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 162 - הוראת שעה), התשפ&quot;ה-2025]] (((ביום 7.7.2025))), יקראו את פסקת משנה זו כך שבסופה יבוא &quot;או שהתקבלה חוות דעתו של מתכנן המחוז התומכת בקידום התוכנית המוצעת טרם הפקדתה, ואם התקבלה החלטה לשינוי התוכנית המוצעת לאחר קיום הליך לפי [[סעיף 106(ב)]] - גם טרם אישור התוכנית; לא הועברה חוות דעת מנומקת של מתכנן המחוז בתוך 60 ימים ממועד פניית הוועדה המקומית לקבלה, יראו כאילו התקבלה חוות דעתו התומכת בקידום התוכנית;&quot;;
::: (ב) התוכנית חלה בתחום שטח המיועד לפיתוח בתוכנית מיתאר מחוזית, אם נקבע כזה;
::: (ג) שטח הקרקע שייעודה ישונה לפי פסקה זו לא יעלה על 20 דונם בכל יישוב;
::: (ד) השטח הכולל שיתווסף לפי פסקה זו לא יעלה על 5,000 מ&quot;ר בכל יישוב;
::: (ה)(1) מספר יחידות הדיור שיתווספו לפי פסקה זו לא יעלה על 40 יחידות דיור חדשות בכל יישוב, ובתוכנית ייקבע כי לפחות 30% מהן יהיו דירות קטנות ששטח הבנייה הכולל שלהן לא יעלה על 80 מ&quot;ר;
:::: (2) על אף האמור בפסקת משנה (1), הוועדה המקומית רשאית, בהחלטה מנומקת, לאשר תוכנית אף אם שיעור הדירות הקטנות הכלולות בה קטן מ-30%, אם נוכח מאפייני היישוב שבתחומו נכלל שטח התוכנית או קיומו של מלאי מספיק של דירות קטנות אין צורך או הצדקה לייעד קרקע לדירות קטנות כאמור;
:::: (3) על אף האמור בפסקאות משנה (1) ו-(2), קבעה תוכנית מיתאר ארצית הוראות שונות לעניין דירות קטנות בתחום יישוב שבמועצה אזורית, יחולו הוראות תוכנית המיתאר הארצית.
: (א1) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), תכנית בסמכות ועדה מקומית, לעניין ועדה מקומית עצמאית, יכול שתהיה גם תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת הכוללת אחד או יותר מהנושאים האלה:
:: (1) שינוי ייעוד והגדלת השטח הכולל המותר לבנייה בהתאם להוראות פסקאות (13א) עד (13ג) שבסעיף קטן (א) ובכפוף להוראות סעיף קטן (ו1), בשינוי זה: במקום ההגדרה &quot;שטח מרבי&quot; שבפסקה (13ב)(ב) יקראו:
:::- &quot;&quot;שטח מרבי&quot; - שטח שאינו עולה על 5,000 מ&quot;ר;&quot;;
:: (2)(א) הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה למגורים במגרש המיועד למגורים בתכנית שאישרה הוועדה המחוזית, וכן קביעת הוראות לעניין חניה אף בסטייה מהוראות לפי חוק זה או מתכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת לעניין חניה, בתחום רשות עירונית, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
:::: (1) השטח הכולל המותר לבנייה למגורים לא יוגדל ביותר מ-200% מהשטח הכולל המותר לבנייה במגרש לפי התכנית שאישרה הוועדה המחוזית (בפסקת משנה זו - תוספת השטח);
:::: (2) נקבע בתכנית כי הוראות [[התוספת השישית]] יחולו על תוספת השטח;
:::: (3) מתקיימות הוראות [[סעיף 63ג]];
::: (ב) (((נמחקה);))
:: (3) הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה לתעסוקה או למלונאות במגרש שיועד לתעסוקה או למלונאות, בהתאמה, בתכנית שאישרה הוועדה המחוזית, בתחום רשות עירונית, ובלבד שחלפו חמש שנים לפחות מיום תחילת התכנית האמורה ומתקיים המפורט להלן:
::: (א) השטח הכולל המותר לבנייה לתעסוקה או למלונאות, לפי העניין, באותו מגרש לא יגדל ביותר מ־40% מהשטח הכולל המותר לבנייה לתעסוקה או למלונאות במגרש לפי התכנית שאישרה הוועדה המחוזית;
::: (ב) לעניין מגרש המיועד לתעסוקה – נוסף על הוראות פסקת משנה (א) – השטח הכולל המותר לבנייה במגרש, לאחר הגדלתו, לא יעלה על 350% משטח המגרש;
::: בסעיף קטן זה, ”תעסוקה” – אחד משימושי קרקע אלה: תעשייה, תעשייה עתירת ידע, מלאכה, משרדים או מרפאות;
:: (4) הוספת שטחי שירות לשטחים למטרות עיקריות המותרים לבנייה במגרש, לפי תכנית שאישרה הוועדה המחוזית, בהיקף שלא יעלה על 30% מהשטח הכולל המותר לבנייה במגרש לפי התכנית האמורה, ובלבד ששטחי השירות כאמור נועדו לשרת את השטחים למטרות עיקריות לפי התכנית; הוראות פסקה זו לא יחולו לעניין מגרש שהשטח הכולל המותר לבנייה בו הוגדל לפי פסקאות (1) או (3);
:: (5) הגדלת שטחים שנקבעו בתכנית לצורכי ציבור, גם אם יש בכך כדי להקטין שטחים אחרים לצורכי ציבור; לעניין פסקה זו, יקראו את הוראת סעיף קטן (א)(1) כך שאחרי ”ו־(3)” יבוא ”או בסעיף קטן (א1)(5)”;
:: (6) הוספת שימושים לצורכי ציבור במגרש המיועד לצורכי ציבור וכן הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה לצורכי ציבור במגרש המיועד לצורכי ציבור;
:: (7) הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה לחניון ציבורי במגרש המיועד לחניון ציבורי;
:: (8) הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה לצורך בנייה בקומות תת־קרקעיות, בתחום רשות עירונית;
:: (9) שינוי הייעוד של קרקע המיועדת לאחד מהשימושים המנויים בהגדרה ”תעסוקה” שבפסקה (3) (בפסקה זו – שימושי תעסוקה) בתכנית שאישרה הוועדה המחוזית, לשימוש אחר משימושי התעסוקה או למלונאות וכן הוספת שימושי תעסוקה בקרקע כאמור, ובלבד שלגבי קרקע כאמור בתחום מועצה אזורית יחולו הוראות אלה:
::: (א) לא ישונה ייעוד של קרקע למשרדים ולא ייווסף שימוש כאמור, אלא אם כן הדבר נדרש לצורך מתן שירותים לשימושי התעסוקה האחרים הקבועים בתכנית;
::: (ב) לא ישונה ייעוד של קרקע לתעשייה עתירה ידע ולא ייווסף שימוש כאמור;
:: (10) הוספת שימוש במגרש המיועד לתעסוקה בתכנית שאישרה הוועדה המחוזית, בתחום רשות עירונית, למסחר הנלווה לתעסוקה, ובלבד שהשטח הכולל המותר לבנייה לצורך השימוש האמור לא יעלה על 10% מהשטח הכולל המותר לבנייה באותו מגרש;
:: (11) הוספת שימושים שאינם לצורכי ציבור והגדלת השטח הכולל המותר לבנייה לצורך השימושים הנוספים כאמור (בפסקה זו – השימושים הנוספים), במגרש המיועד למבני ציבור, שהוא מקרקעי ישראל או שהוא בבעלות רשות מקומית, בכפוף להוראות אלה:
::: (א) הוספת השימושים והגדלת השטח כאמור יהיו מותנות במימוש בניית מבני הציבור שטרם נבנו באותו מגרש בעת אישור התכנית לפי פסקה זו;
::: (ב) הוספת השימושים במסגרת השטח הכולל המותר לבנייה למבני הציבור במגרש, או הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה לצורך השימושים הנוספים לא יעלו על 20% מסך השטח הכולל המותר לבנייה למבני הציבור במגרש;
::: (ג) לא יהיה ניתן לממש בנייה או הוספת שימושים כאמור בשטח העולה על 20% משטח מבני הציבור שבנייתם מומשה במגרש לאחר אישור התכנית לפי פסקה זו;
::: (ד) היה המגרש בתחום מועצה אזורית יחולו לגביו הוראות פסקה זו רק אם שטחו אינו עולה על 3,000 מ״ר;
:: (12) הוספת שימושים והגדלת השטח הכולל המותר לבנייה, במגרש שאינו מיועד למבני ציבור בתכנית, בכפוף להוראות אלה:
::: (א) הוספת השימושים והגדלת השטח כאמור יהיו מותנות במימוש יעדים ציבוריים בתחום המגרש או במגרש גובל; בפסקה זו, ”יעדים ציבוריים” – חיזוק בניין קיים מפני רעידות אדמה, או מיגונו לצורכי ביטחון, שימור אתר לשימור, פיתוח שטח פרטי פתוח בתחום המגרש תוך קביעה בתכנית של זכות הנאה לציבור לשימוש בו, וכל יעד ציבורי אחר שאישר שר הפנים לעניין זה;
::: (ב) הוספת השימושים במסגרת הגדלת השטח המותר לבנייה או הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה לא יעלו על 15% מסך השטח הכולל המותר לבנייה במגרש ובלבד שהיקף ההגדלה או השימושים הנוספים כאמור, יהיה ביחס סביר להיקף היעדים הציבוריים;
::: (ג) לא יהיה ניתן לממש בנייה או תוספת שימושים כאמור, אלא בכפוף למימוש היעדים הציבוריים;
::: (ד) היה המגרש בתחום מועצה אזורית יחולו לגביו הוראות פסקה זו רק אם שטחו אינו עולה על 3,000 מ״ר;
::: (ה) אושרה בתכנית קודמת הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה או הוספת שימושים לפי פסקה זו, יופחת משטח ההגדלה או משטח השימושים הנוספים המותרים לפי פסקה זו שטח ההגדלה שהוסיפה התכנית הקודמת או השטח שאושר לשימושים נוספים לפי התכנית הקודמת.
:: (13) הוספת שימוש לגן ילדים, לרבות מעון יום לגיל הרך, במגרש המיועד למגורים לפי תכנית שאישרה הוועדה המחוזית;
:: (14) הוספת שימוש במגרש המיועד לתעסוקה או למסחר, למעט במתחם שמותרים בו שימושי קרקע לתעשייה, תעשייה עתירת ידע או מלאכה (בפסקה זו – תעשייה), כמפורט להלן:
::: (א) בתכנית שאישרה הוועדה המחוזית, בתחום רשות עירונית – לכל אחד מהשימושים המפורטים בפסקאות משנה (1) עד (3) שלהלן, ובלבד שהשטח הכולל המותר לבנייה לשימושים המפורטים בפסקאות משנה (1) ו-(3), במצטבר, לא יעלה על 30%, ולשימוש המפורט בפסקת משנה (2), בנפרד או במצטבר עם השימושים האחרים כאמור, לא יעלה על 100% מהשטח הכולל המותר לבנייה לתעסוקה או למסחר במגרש לפי התכנית שאישרה הוועדה המחוזית, וכן הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה במגרש כאמור לשימוש המפורט בפסקת משנה (2) ובלבד שהשטח הכולל המותר לבנייה כאמור לא יעלה על 100% מהשטח הכולל המותר לבנייה לתעסוקה או למסחר במגרש לפי התכנית שאישרה הוועדה המחוזית כאמור; ואולם אם לפי התכנית שאישרה הוועדה המחוזית מותרים במגרש שימושים נוספים על שימושי קרקע לתעשייה, ניתן להוסיף שימוש כאמור בפסקת משנה זו, לאחר שנשקלו, בין השאר, המפגעים והסיכונים הסביבתיים והבריאותיים הנגרמים עקב שימושי קרקע לתעשייה והשפעת הוספת השימוש על אפשרויות הניצול של המתחם וסביבתו לשימושי התעשייה המותרים במתחם:
:::: (1) בית דיור מוגן כהגדרתו [[בחוק הדיור המוגן, התשע״ב–2012]];
:::: (2) דיור בהישג יד כהגדרתו [[בתוספת השישית]] שנקבע בתכנית כי יחולו עליו הוראות [[התוספת השישית]] והתקיימו לגביו הוראות [[סעיף 63ג]];
:::: (3) מעונות לתלמידים הלומדים במוסד מוכר להשכלה גבוהה כמשמעותו [[בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958]], שנקבע בתכנית כי הן יושכרו רק לתלמידים כאמור שנבחרו על ידי מוסד הלימודים שבו הם לומדים לפי אמות מידה שפורסמו ברבים;
::: (ב) בכל תכנית – הוספת שימוש לגן ילדים, לרבות מעון יום לגיל הרך, ואולם אם לפי התכנית כאמור מותרים במגרש שימושים נוספים על שימושי קרקע לתעשייה, ניתן להוסיף שימוש כאמור לאחר שנשקלו, בין השאר, השיקולים המפורטים בפסקת משנה (א);
:: (15) (((הוראת שעה ל-5 שנים מיום 7.7.2025):)) שינוי ייעוד ותוספת שטח כולל מותר לבנייה בהתאם להוראות פסקה (26) שבסעיף קטן (א), למעט פסקת משנה (א) שבה.
: (א2) בלי לגרוע מסעיפים קטנים (א) ו־(א1), תכנית בסמכות ועדה מקומית לעניין ועדה מקומית עצמאית מיוחדת יכול שתהיה גם תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת שהיא אחת מאלה:
:: (1) תכנית לפינוי ובינוי במתחם פינוי ובינוי או מתחם שמנהל הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית נתן לגביו אישור מקדמי כמשמעותו [[חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית|בסעיף 14(ג) לחוק האמור (([צ&quot;ל: לחוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית]))]];
:: (2) תכנית במתחם להתחדשות עירונית; בפסקה זו, ”מתחם להתחדשות עירונית” – אזור בשטח המיועד לבינוי לפי תכנית, שקבעה הוועדה המחוזית לעניין זה.
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), אישרה הוועדה המחוזית תכנית מיתאר מקומית ומתקיים בה המפורט להלן (בחוק זה – תכנית כוללנית), יראו כתכנית בסמכות ועדה מקומית, לעניין ועדה מקומית עצמאית או ועדה מקומית עצמאית מיוחדת, תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת החלה בשטח שעליו חלה התכנית הכוללנית, שמתקיים בה האמור בסעיף קטן (ד), ולא יחולו לעניין אותה ועדה מקומית הוראות סעיפים קטנים (א1) ו־(א2) למעט סעיף קטן (א1)(2), ובלבד שאם התכנית הכוללנית אושרה לפני יום י״ט בסיוון התשס״ו (15 ביוני 2006), ביום ההחלטה של הוועדה המקומית על הפקדת התכנית האמורה טרם חלפו עשרים שנים מיום אישורה של התכנית הכוללנית:
:: (1) (((נמחקה);))
:: (2) התכנית שאישרה הוועדה המחוזית חלה על אחד מאלה:
::: (א) כל שטח מרחב התכנון המקומי;
::: (ב) כל שטח היישוב שהתכנית חלה בתחומו;
::: (ג) חלק משמעותי ממרחב התכנון או משטח היישוב כאמור בפסקת משנה (א) או (ב); לענין זה, ”חלק משמעותי” – כפי שתחליט הועדה המחוזית;
::: (ד) כל שטחו של מתחם פינוי ובינוי שהוכרז בצו לפי [[סעיף 14 לחוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית]] או מתחם שמנהל הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית נתן לגביו אישור מקדמי כמשמעותו [[בסעיף האמור]];
:: (3) (((נמחקה);))
:: (4) התכנית שאישרה הוועדה המחוזית כוללת, לפחות, את כל הענינים כמפורט להלן:
::: (א) ייעודי הקרקע בתחומה ושימושי הקרקע המותרים בכל אחד מהייעודים;
::: (ב) קביעת שטחי קרקע המיועדים לשטחים פתוחים ולצורכי ציבור, או קביעת הנחיות בדבר שטחים שיש לייעד לצרכים אלה, ביחס לייעודי הקרקע השונים שנקבעו בה; לעניין פסקה זו, ”צורכי ציבור” – כהגדרתם [[בסעיף 188(ב)]];
::: (ג) קביעת השטח הכולל המותר לבניה בכל ייעוד או בכלל הייעודים, גם בלא קביעת זכויות בניה בכל מגרש או במגרש כלשהו;
::: (ד) הנחיות בדבר שטחי קרקע שיש ליעד לתחבורה, לחניה, לביוב ולתשתיות, ביחס לייעודי הקרקע השונים שנקבעו בה, לרבות התוויית הדרכים העיקריות בתחומה;
::: (ה) הנחיות לענין גובה הבנינים;
:: (5) בתכנית שאישרה הוועדה המחוזית לא נקבעו הוראות בעניינים המפורטים [[בסעיף 145(ז)]] לגבי מגרשים מסוימים, אלא אם כן ביקשה הוועדה המקומית שייקבעו בתכנית הוראות בעניינים כאמור לגבי מגרשים המיועדים לצורכי ציבור כהגדרתם [[בסעיף 188(ב)]] או למיתקני תשתית מקומיים.
: (ד)(1) תכנית בסמכות ועדה מקומית החלה בשטח שחלה עליו תכנית כוללנית לא תסתור את התכנית הכוללנית, ואולם ועדה מקומית תהיה מוסמכת לכלול בתכנית כאמור, על אף האמור בתכנית הכוללנית, עניינים המפורטים בסעיף קטן (א) למעט פסקאות (4א), (6), (8), (13א), (13ב), (13ג), (16), (17) ו-(18)(ב) שבו.
::: (((הוראת שעה ל-5 שנים מיום 7.7.2025):)) תכנית בסמכות ועדה מקומית החלה בשטח שחלה עליו תכנית כוללנית לא תסתור את התכנית הכוללנית, ואולם ועדה מקומית תהיה מוסמכת לכלול בתכנית כאמור, על אף האמור בתכנית הכוללנית, עניינים המפורטים בסעיף קטן (א) למעט פסקאות (4א), (6), (8), (13א), (13ב), (13ג), (16), (17), (18)(ב) ו-(26) שבו.
:: (1א)(א) תכנית לפי סעיף קטן (א)(21) עד (24) החלה בשטח שחלה עליו תכנית כוללנית לא תסתור את התכנית הכוללנית בעניינים הנוגעים לשטח הכולל המותר לבנייה, מספר יחידות הדיור, גובה הבניין ומספר הקומות; ואולם לגבי עניינים שנקבעו בתכנית לפי פסקאות אחרות שבסעיף קטן (א) יחולו הוראות פסקה (1).
::: (ב) על אף האמור בפסקת משנה (א), תכנית לפי סעיף קטן (א)(21) עד (24) יכול שתסתור תכנית כוללנית אם התקיים אחד או יותר מהעניינים האלה:
:::: (1) היקף שטחי הבנייה במגרש לא חורג ביותר מ-30% מסך שטחי הבנייה שניתן לאשר במגרש בהתאם לקבוע בתכנית הכוללנית;
:::: (2) מספר יחידות הדיור במגרש לא חורג ביותר מ-30% ממספר יחידות הדיור שניתן לאשר במגרש בהתאם לקבוע בתכנית הכוללנית;
:::: (3) גובה הבניין ומספר הקומות במגרש לא חורג ביותר משלוש קומות ממספר הקומות שניתן לאשר במגרש בהתאם לקבוע בתכנית הכוללנית.
::: (ג) הוראות פסקאות משנה (א) ו-(ב) לא יחולו לעניין מגרש שחלה עליו תכנית כוללת להתחדשות עירונית כאמור [[בסעיף 64(ב)]].
::: (ד) בפסקה זו, &quot;מגרש&quot; - מגרש שבו נמצא מבנה הטעון חיזוק כהגדרתו [[בסעיף 70א]] או מגרש אחר כמשמעותו [[בסעיף 70ג]] [[או 70ה]].
:: (2) תכנית לפי סעיף קטן (א1)(2) החלה בשטח שחלה עליו תכנית כוללנית, לא תסתור את התכנית הכוללנית, אלא אם כן מתקיים אחד מאלה:
::: (א) היקף שטחי הבנייה במגרש לא חורג ביותר מ-60% מסך שטחי הבנייה שניתן לאשר במגרש בהתאם לקבוע בתכנית הכוללנית;
::: (ב) התקבל אישור הוועדה המחוזית לתכנית, ובלבד שהיקף שטחי הבנייה במגרש לא חורג ביותר מ-120% מסך שטחי הבנייה שניתן לאשר במגרש בהתאם לקבוע בתכנית הכוללנית.
: (ה)(1) לא הוגשה לוועדה המחוזית תכנית כוללנית החלה על מרבית שטח מרחב התכנון של ועדה מקומית עד תום חמש שנים מיום שהוסמכה לפי [[סעיף 31א]] (בסעיף קטן זה – המועד הקובע), לא יחולו הוראות סעיפים קטנים (א1) ו־(א2), לעניין הוועדה האמורה מהמועד הקובע עד להגשת תכנית כוללנית כאמור.
:: (2) הפקידה הוועדה המקומית כאמור בפסקה (1), לפני המועד הקובע, תכנית בסמכות ועדה מקומית עצמאית או תכנית בסמכות ועדה מקומית עצמאית מיוחדת לפי הוראות סעיפים קטנים (א1) או (א2), תמשיך לחול הסמכות האמורה לעניין אותה תכנית.
:: (3) שר הפנים רשאי לדחות את המועד הקובע לתקופות שלא יעלו יחד על שנתיים אם מצא כי הדחייה נדרשת לשם השלמת הפעולות להגשת התכנית הכוללנית; החליט שר הפנים כאמור, תפורסם הודעה על כך ברשומות ובאתר האינטרנט של משרד הפנים.
:: (4) לעניין סעיף קטן זה, הוגשה תכנית כוללנית ונדחתה על ידי הוועדה המחוזית, יראו אותה ממועד הדחייה כאילו לא הוגשה.
:: (5) על אף הוראות פסקה (1), לא הוגשה לוועדה המחוזית תכנית כוללנית החלה על מרבית שטחו של מרחב תכנון [[שסעיף 19]] חל עליו עד המועד הקובע, אך הוגשה תכנית כאמור עד המועד הקובע החלה על רוב שטחה של רשות מרחבית באותו מרחב תכנון שהתכנית חלה בתחומה, לא יפקעו הסמכויות של הוועדה המקומית לפי סעיפים קטנים (א1) ו־(א2), לגבי תחומה של אותה רשות מרחבית.
:: (6) פקעו הסמכויות של ועדה מקומית לפי סעיף קטן זה, כולן או חלקן, תפורסם הודעה על כך באתר האינטרנט של משרד הפנים.
: (ה1)(1) אישרה הוועדה המחוזית תכנית כוללת להתחדשות עירונית כהגדרתה [[בסעיף 64(ב)]], יראו תכנית מפורטת החלה בשטח שעליו חלה התכנית הכוללת להתחדשות עירונית כתכנית בסמכות ועדה מקומית, ובלבד שמתקיימים בה התנאים האלה:
::: (א) התכנית המפורטת חלה במגרש שבו נמצא מבנה הטעון חיזוק כהגדרתו [[בסעיף 70א]];
::: (ב) התכנית המפורטת אינה סותרת את התכנית הכוללת להתחדשות עירונית; ואולם ועדה מקומית תהיה מוסמכת לכלול בתכנית כאמור, על אף הוראות התכנית הכוללת להתחדשות עירונית, עניינים המפורטים בסעיף קטן (א), למעט פסקאות (4א), (6), (8), (16) ו-(17) שבו.
:: (2) על ועדה מקומית המוסמכת לדון בתכנית מפורטת כאמור בפסקה (1) לא יחולו הוראות סעיף קטן (א)(21) עד (24), וכן הוראות סעיפים קטנים (א1) ו-(א2) לגבי מגרשים שנקבעו בעניינם הוראות לעניין התחדשות עירונית בתכנית כוללת להתחדשות עירונית והוראות [[סימן ד']].
: (ו) על אף הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ה1), תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת שמתקיים לגביה אחד מאלה במועד שהוגשה, לא יראו אותה כתכנית בסמכות ועדה מקומית:
:: (1) היא תכנית למיתקן ביטחוני כהגדרתו [[בסעיף 159]], או שבתחומה נכלל מיתקן ביטחוני כאמור, אלא אם כן התכנית חלה על כל שטח מרחב התכנון המקומי, על כל תחומה של רשות מקומית או כל שטחו של יישוב, ונקבע בה כי הוראותיה אינן חלות על המיתקן הביטחוני;
:: (2) בתחום התכנית נכלל שטח שנסגר בצו שהוצא לפי [[תקנה 125 לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945]]; שר הביטחון או נציגו יודיע למוסדות התכנון הנוגעים בדבר על הוצאת צו כאמור בצירוף תשריט השטח שעליו הוא חל, אלא אם כן טעמים של ביטחון המדינה מצדיקים אי־מתן ההודעה כאמור;
:: (3) בתחום התכנית נכלל שטח שהוועדה למיתקנים ביטחוניים החליטה להטיל בו מגבלות לפי [[סעיף 160(3א)]], אלא אם כן התכנית תואמת את המגבלות שהוטלו כאמור או שהוועדה למיתקנים ביטחוניים נתנה את הסכמתה להוראות התכנית החורגות מהמגבלות האמורות;
:: (4) בתחום התכנית נכלל שטח ששר הביטחון הודיע, בתעודה בחתימת ידו, לוועדה למיתקנים ביטחוניים, לאחר התייעצות עמה, כי הוא שטח שיש לגביו אינטרס ביטחוני והתכנית אינה תואמת את ההוראות שקבע לעניין שטח זה, אלא אם כן הוועדה למיתקנים ביטחוניים נתנה את הסכמתה להוראות התכנית; שר הביטחון או נציגו יודיע למוסדות התכנון הנוגעים בדבר על החלטות כאמור, אלא אם כן טעמים של ביטחון המדינה מצדיקים אי־מתן הודעה כאמור.
: (ו1)(1) תוכנית לפי פסקאות (13א), (13ב), (13ג), (16) או (18)(ב) שבסעיף קטן (א) לא תסתור תוכנית כוללת להתחדשות עירונית כהגדרתה [[בסעיף 64(ב)]].
:: (2) תוכנית לפי פסקאות (13א), (13ב)(א)(2) או (13ג) שבסעיף קטן (א) לא תכלול הסדרה של בנייה שלא כדין שהתקיים בה אחד מאלה:
::: (א) הבנייה הסתיימה אחרי יום י&quot;ד בטבת התשע&quot;ח (1 בינואר 2018);
::: (ב) שיעור החלק שנבנה שלא כדין במגרש עולה על 20% מהשטח הכולל המותר לבנייה לפי התוכנית שחלה על המגרש בעת הבנייה שלא כדין.
:: (3)(א) לא הופקדה תוכנית כוללת להתחדשות עירונית או תוכנית כוללנית החלה על מרבית שטח מרחב התכנון של ועדה מקומית עד תום חמש שנים מיום י&quot;ב בסיוון התשפ&quot;ג (1 ביוני 2023) (בפסקה זו - המועד הקובע), לא יחולו הוראות פסקאות (13א) עד (13ג) ו-(18)(ב) שבסעיף קטן (א) לעניין הוועדה האמורה מהמועד הקובע עד להפקדת תוכנית כוללת או תוכנית כוללנית כאמור.
::: (ב) הוגשה לוועדה המקומית תוכנית לפי ההוראות האמורות בפסקת משנה (א), לפני המועד הקובע, תמשיך לחול הסמכות האמורה לגבי אותה תוכנית.
::: (ג) שר הפנים רשאי לדחות את המועד הקובע, לעניין ועדה מקומית מסוימת, לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים אם מצא כי הדחייה נדרשת לשם השלמת הפעולות להגשת התוכנית הכוללת או התוכנית הכוללנית; החליט שר הפנים כאמור, תפורסם הודעה על כך ברשומות, באתר האינטרנט של משרד הפנים ובאתר האינטרנט של הוועדה המקומית.
::: (ד) על אף האמור [[בסעיף 119א1]], הוגשה לוועדה המחוזית, לפני יום י&quot;ב בסיוון התשפ&quot;ג (1 ביוני 2023), תוכנית שעניינה כאמור בפסקאות (13א), (13ב), (13ג) ו-(25) שבסעיף קטן (א) ובפסקה (1) שבסעיף קטן (א1), תהיה הסמכות לדון בתוכנית ולאשרה נתונה לוועדה המחוזית.
:: (4) בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 61א(ג)]], לא תקבל הוועדה המקומית החלטה על הפקדת תוכנית לפי פסקה (13א) או (13ב) או על אישורה, אלא אם כן הונחה לפני הוועדה המקומית חוות דעת בכתב מאת מהנדס הוועדה, המתייחסת להיתכנות סבירה לתכנון מתחמי ולהשפעתה של התוכנית המוצעת על אפשרות סבירה לתכנון מתחמי עתידי; לעניין זה, &quot;תכנון מתחמי&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 70ז(1)(א)]].
: (ז) על אף האמור בסעיף זה, תכנית שהיא אחת מהתכניות המפורטות להלן, רשאים משרד ממשלתי, רשות שהוקמה לפי חוק, חברה ממשלתית שעיקר עיסוקה בפיתוח מבנים ותשתיות או מגיש תכנית כאמור [[בסעיף 61א(ב2)]] להגישה לוועדה המחוזית ולא יראו אותה, אם הוגשה כאמור, כתכנית בסמכות ועדה מקומית:
:: (1) תכנית המייעדת שטח לצורכי ציבור כהגדרתם [[בסעיף 188(ב)]], לדרך או לתשתית כהגדרתה [[בסעיף 61א(ב2)]], לרבות תכנית דרך;
:: (2) תכנית המייעדת שטח למגורים ולשימושים נלווים למגורים, ובלבד שמתוכננות בו 400 יחידות דיור חדשות לפחות;
:: (3) תכנית לשיכון ציבורי כהגדרתה [[בסעיף 11א1]];
:: (4) תכנית לפינוי ובינוי במתחם פינוי ובינוי או מתחם שמנהל הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית נתן לגביו אישור מקדמי כמשמעותו [[חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית|בסעיף 14(ג) לחוק האמור (([צ&quot;ל: לחוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית]))]];
:: (5) תכנית המייעדת קרקע לאתר לשימור;
:: (6) תכנית ששר הפנים אישר לגביה כי היא בעלת חשיבות לאומית או מחוזית שפורסמה הודעה על הכנתה לפי [[סעיף 77]], או שהיא מסוג התכניות ששר הפנים קבע כי הן בעלות חשיבות כאמור.
: (ח) לא תדון ולא תאשר ועדה מקומית תכנית שבסמכותה אם היא אחת מאלה:
:: (1) היא חלה בתחומה של תכנית כאמור בסעיף קטן (ז), שאינה תכנית נושאית ואשר הוועדה המחוזית פרסמה הודעה על הכנתה לפי [[סעיף 77]], או הפקידה אותה, וההליכים לגביה טרם הסתיימו, אלא אם כן קבעה הוועדה המחוזית אחרת או בתנאים שקבעה; לעניין פסקה זו, ”תכנית נושאית” – תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת החלה על כל שטח מרחב התכנון המקומי, או על כל שטח הרשות המקומית או היישוב או על חלק משמעותי מהם, והמאפשרת להוסיף, בלי צורך באישורה של תכנית נוספת, שטח כולל מותר לבנייה או להוסיף שימוש על השימושים המותרים בתכנית, והכול בלי שהיא קובעת את מיקומם בתשריט התכנית;
:: (2) היא משנה תכנית שאישרה הוועדה המחוזית כאמור בסעיף קטן (ז)(1), המייעדת קרקע לצורכי ציבור, לדרך או לתשתית כמשמעותם באותו סעיף קטן, אלא אם כן מתקיימים כל אלה:
::: (א) אין בה שינוי של ייעוד הקרקע מצורכי הציבור, מהדרך או מהתשתית לייעוד אחר או צמצום השטח שיועד כאמור;
::: (ב) אין בה הקטנה של השטח הכולל המותר לבנייה או צמצום מגבלות הנובעות מקיומה של הדרך או של התשתית כאמור;
::: (ג) היא אינה קובעת תנאים נוספים להיתר או לשימוש שיש בהם משום הכבדה של ממש על הבנייה על פי התכנית האמורה;
:: (3) היא משנה תכנית שאישרה הוועדה המחוזית כאמור בסעיף קטן (ז)(2), אלא אם כן אין בה הקטנה של מספר יחידות הדיור שנקבעו בתכנית כאמור או קביעת תנאים נוספים להיתר או לשימוש שיש בהם משום הכבדה של ממש על הבנייה על פי התכנית האמורה;
:: (4) היא משנה תכנית כאמור בסעיף קטן (ז)(3) או (6) שאישרה הוועדה המחוזית ושנקבע בה כי אין לשנותה בתכנית בסמכות ועדה מקומית.
: (ט) הוראות סעיף זה אינן גורעות מהוראות [[סעיפים 129 עד 131]] [[וסעיף 147]].

@ 62א1. תכנית כוללנית – מעקב אחר יישום ודיווח (תיקון: תשס״ו–2, תשע״ד–2)
: ועדה מקומית עצמאית או ועדה מקומית עצמאית מיוחדת שבמרחב התכנון שבתחומה אושרה תכנית כוללנית כאמור [[בסעיף 62א(ג)]], תעקוב אחר יישום התכניות שאושרו על ידיה לפי [[סעיף 62א]], ותדווח לועדה המחוזית, לפי דרישתה ולפחות אחת לשנה, על תוצאות המעקב כאמור, ובין השאר על אלה:
: (1) אופן מימושה של התכנית הכוללנית, כמשמעותה [[בסעיף 62א(ג)]], באמצעות תכניות שבסמכותה של הועדה המקומית לפי [[הסעיף האמור]];
: (2) מימוש התחזיות ששימשו להכנת התכנית הכוללנית האמורה בפסקה (1).

@ 62א2. תכנית בסמכות ועדה מחוזית שהוראות [[התוספת השישית]] חלות עליה (תיקון: תשע״ח–3)
: (א) ועדה מחוזית רשאית לקבוע בתכנית שבסמכותה שטח כולל המותר לבנייה, שיחולו עליו הוראות [[התוספת השישית]] (בסעיף זה – שטח מוגדל), ובלבד שהתקיימו כל אלה:
:: (1) השטח המוגדל הוא מעבר לשטח הכולל המותר לבנייה למגורים שהוועדה המחוזית היתה מאשרת בתכנית אילו לא חלו על שטח כאמור הוראות [[התוספת השישית]]; הוועדה המחוזית תנמק בהחלטה על הפקדת תכנית ובהחלטה על אישורה את קביעתה בדבר השטח הכולל המותר לבנייה למגורים שהיתה מאשרת אילו לא היה נקבע שטח מוגדל באותה תכנית;
:: (2) התכנית תקבע את שיעור השטח המוגדל מתוך השטח הכולל המותר לבנייה למגורים בתחום התכנית;
:: (3) הוראות [[סעיף 63ג]].
: (ב) הוועדה המחוזית לא תחליט על הפקדת תכנית לפי סעיף זה אלא לאחר שהיועץ המקצועי לוועדה שהוסמך לפי הוראות סעיף קטן (ד) הגיש לה חוות דעת לעניין הוראות תכנית לפי סעיף זה, לרבות שיעור יחידות הדיור שנקבע בתכנית שהן יחידות לדיור בהישג יד, ישימות התכנית ואמצעים שיבטיחו את יעילותה, ובכלל זה לעניין מיקום יחידות הדיור שהן לדיור בהישג יד באגפים או בניינים שונים; ואולם הוועדה המחוזית רשאית להחליט על הפקדת התכנית אף בלא חוות הדעת אם היועץ המקצועי לוועדה לא הגיש את חוות הדעת שבעה ימים לפחות לפני הדיון בהפקדת התכנית.
: (ג) עם הגשת תכנית הכוללת הוראות לפי סעיף זה, תבקש הוועדה המחוזית מהיועץ המקצועי לוועדה חוות דעת כאמור בסעיף קטן (ב); הוגשה תכנית שלא כוללת הוראות כאמור, רשאים מתכנן המחוז או הוועדה המחוזית לבקש מהיועץ המקצועי לוועדה חוות דעת כאמור, ובלבד שהפנייה ליועץ תיעשה 30 ימים לפחות לפני הדיון בהפקדת התכנית.
: (ד) שר האוצר יסמיך מקרב עובדי משרדו או מקרב עובדי חברה ממשלתית העוסקת בתחום הדיור להשכרה יועץ מקצועי לוועדה לעניין תכניות לפי סעיף זה.
:: ((סמכות שר האוצר הועברה לשר הפנים (י״פ תש״ף, 6344).))
: (ה) הוועדה המחוזית לא תחליט על הפקדת תכנית לפי סעיף זה אלא לאחר שנתנה הזדמנות לרשות המקומית שהתכנית בתחומה להביא לפני הוועדה את עמדתה ושקלה את העמדה האמורה.

@ 62ב. בדיקה תכנונית מוקדמת (תיקון: תשנ״ה–4, תשס״ח–5)
: (א) הועדה המחוזית תדון בתכנית שבסמכותה לאחר שנבדקה בדיקה תכנונית מוקדמת בידי מתכנן המחוז או מי שהוא הסמיך לכך; מתכנן המחוז יסיים את בדיקת התכנית וימסור בכתב את הערותיו בתוך שלושים ימים מיום שהתכנית הועברה לועדה המחוזית לפי [[סעיף 62(ב) או (ג)]].
: (ב) מצא מתכנן המחוז כי התכנית שהוגשה אינה ערוכה בהתאם להוראות החוק והתקנות או לדרישות מוסד התכנון כאמור [[בסעיף 85]], יחזירה למגיש התכנית, בצירוף הערותיו, על מנת שיתקנה, ויודיע על כך למהנדס הועדה המקומית; הוחזרה תכנית יערוך מתכנן המחוז בדיקה תכנונית מוקדמת נוספת תוך שלושים ימים ממועד הגשת התכנית המתוקנת.
: (ג) מתכנן המחוז רשאי להיוועץ עם נציגי השרים כאמור [[בסעיף 7]], ועם יתר חברי הועדה המחוזית; התכנית תהיה פתוחה לעיון כל חברי הועדה; חברי הועדה יהיו רשאים להגיש הערותיהם לגבי התכנית תוך הזמן שקבע מתכנן המחוז, בהודעה לחברי הועדה.
: (ד) מתכנן המחוז רשאי לקבל חוות דעת מכל גורם מקצועי כפי שימצא לנכון; קיבל חוות דעת כאמור יצרפה להמלצתו; שוכנע יושב ראש הועדה המחוזית כי עקב הכנת חוות דעת לא יסיים מתכנן המחוז את בדיקתו בתוך שלושים הימים, כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא להאריך את המועד להגשת הערות מתכנן המחוז בשלושים ימים נוספים; הארכת מועד לפי סעיף קטן זה אינה באה להוסיף על המועדים המצויינים [[בסעיף 85(ב)(1)]].
: (ה) הוראות סעיף זה יחולו, בשינויים המחויבים, גם על בדיקה תכנונית מוקדמת של תכנית שבסמכות הועדה המקומית לפי [[סעיף 62א]], על ידי מהנדס הועדה המקומית.

@ 63. הוראות בתכנית מיתאר מקומית (תיקון: תשמ״ב, תשנ״ה–4, תשע״ז–7)
: מגיש התכנית רשאי לקבוע בתכנית מיתאר מקומית, תוך שמירה על הייעוד החקלאי של קרקעות המתאימות לכך, הוראה בכל ענין שיכול להיות נושא לתכנית מפורטת וכן בענינים אלה:
: (1) תחימת שטחים ותנאי שימוש בקרקע ובבנינים בתוך כל שטח, ובכלל זה קביעת –
:: [א] שטחי קרקע או בנינים שאין להשתמש בהם למטרה פלונית או שאין להשתמש בהם אלא למטרה פלונית;
:: [ב] מקומות למזבלות ולהרחקת אשפה, זבל ופסולת ולניצולם;
:: [ג] רשת ומיתקנים לאספקת מים, חשמל, שירות בזק ושירותים אחרים כיוצא באלה;
:: [ד] קרקע לשטחים פתוחים – בין ברשות הרבים ובין ברשות היחיד – וקרקעות המיועדות להשתמר כטבען;
:: [ה] קרקע בשביל שדות תעופה, נמלים, תחנות רכבת, תחנות אוטובוסים, שווקים, בתי מטבחיים או שירותים ציבוריים אחרים;
:: [ו] קרקע לבתי קברות, לרבות הפסקת השימוש בבתי קברות קיימים;
:: [ז] קרקע שמותר בה לחצוב אבנים או לכרות עפר או חול או לייצר חצץ, התנאים שבהם יבוצעו פעולות אלה, וכן קרקע שבה אסור לבצע פעולות אלה;
:: [ח] איסורים, הגבלות או תנאים לפרסומת בקרקעות או בבנינים;
: (2) התווייתן של דרכים חדשות, וכן הטייתן, הרחבתן, שינוין וביטולן של דרכים קיימות;
: (3) מירווחים וקווים, בדרכים, שמעבר להם לא יבלוט בנין;
: (4) תנאים או הגבלות בדבר גודל השטח שמותר להקים עליו בנין, בדבר המירווח מסביב לכל בנין ובדבר גבהו, בטיחותו או לטיבו של בנין בכל אזור או מקום מסויים;
: (5) צפיפות הבניה המותרת;
: (6) תנאים או דרכים לביצוע תכנית שיכון;
: (7) תנאים למתן הקלות מהוראות התכנית בכפוף להוראות [[סעיפים 147 עד 153]];
: (8) חיוב בעלי קרקע או בנין, או בעלי זכות בהם, להעניק לציבור, או לבעלי קרקע או בנין גובלים, או לבעלי זכות בהם, או לרשות מקומית, או לרשות הפועלת על פי דין, זכות מעבר או את הזכות להעביר בקרקע או בבנין מי ניקוז או ביוב, צינורות להספקת מים או תעלות מים עליונים, רשת ומיתקנים להספקת חשמל, נפט, דלק, גז, ותקשורת ולהתקין בקרקע עוגני קרקע זמניים, וקביעת התנאים להענקת זכות כאמור;
: (9) הדרכים או השטחים הציבוריים שיש להקנותם למדינה או לרשות מקומית ושיירשמו על שמם, כאמור [[בסעיף 26]];
: (10) השלבים שבהם יבוצעו הוראות שונות שבתכנית.

@ 63א. מעונות לחוסים (תיקון: תשנ״ה–3, תשס״ב–5, תשע״ה, תשפ&quot;ד-8, תשפ&quot;ה-2)
: (א) יועדה בתכנית מיתאר או בתכנית מפורטת קרקע למטרת מגורים, יראו ייעוד כאמור כאילו הוא כולל גם היתר למגורי חוסים שמשרד העבודה והרווחה אישר להם לגור במעון, למגורי מתמודדי נפש שמשרד הבריאות אישר להם לגור במסגרת מגורים עצמאית או מוגנת, או לבית מאזן, ובלבד שבבנין מגורים מאוכלס לא יגורו יותר מששה חוסים; הגבלה זו לא תחול לגבי בנין מגורים שאינו מאוכלס; אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכותה של ועדה מקומית לכלול בתכנית מיתאר או בתכנית מפורטת, קרקע שיועדה בתכניות כאמור למטרת מוסדות, מעונות או טיפול בנזקקים, בכל מספר שהוא.
: (א1) שר הפנים רשאי, באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, לשנות את [[התוספת החמישית]] בהתאם לרשימת סוגי הדיור הכלולים [[#תוספת פרט ב|בסעיף ((())1(())) לחלק ב׳: תחום הדיור, שבתוספת לחוק שיקום מתמודדי נפש בקהילה]].
: (ב) בסעיף זה –
::- &quot;בית מאזן&quot; - מסגרת טיפולית למתמודדי נפש בקהילה הפועלת לפי אישור משרד הבריאות לעניין מסגרות מסוג זה;
::- ”מעון” – כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על מעונות, התשכ״ה–1965]];
::- ”חוסים” – כמשמעותם בהגדרת מעון;
::- ”חוק שיקום מתמודדי נפש בקהילה” – [[חוק שיקום מתמודדי נפש בקהילה, התש״ס–2000]] (((במקור ההגדרה נכתבה הפוך)));
::- ”מסגרת מגורים עצמאית או מוגנת של סוגי דיור” – סוגי דיור כמפורט [[בתוספת החמישית]];
::- ”מתמודד נפש” – כהגדרתו [[בחוק שיקום מתמודדי נפש בקהילה]].

@ 63ב. הכללת דירות קטנות בתכנית למגורים (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה, תשע״ו–9, תשפ&quot;ה-8)
: (א) בסעיף זה, ”דירות קטנות” – דירות ששטח הבנייה הכולל שלהן לא עולה על 80 מ&quot;ר.
: (ב) יועדה קרקע בתכנית למגורים, ומתקיימים בה כל אלה, תקבע התכנית כי לפחות 20% מיחידות הדיור הכלולות בה יהיו דירות קטנות:
:: (1) התכנית כוללת 100 יחידות דיור חדשות לפחות או שהיא תכנית להתחדשות עירונית;
:: (2) צפיפות הבנייה בתכנית היא שבע יחידות דיור לדונם לפחות.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), מוסד תכנון רשאי, בהחלטה מנומקת, לאשר תכנית אף אם מספר יחידות הדיור הקטנות הכלולות בה קטן מ־20%, אם נוכח שמתקיים אחד מאלה:
:: (1) מאפייני הבינוי בתחום התכנית או מאפייניה המיוחדים האחרים, מצדיקים שלא לכלול בה מספר דירות קטנות כאמור;
:: (2) נוכח מאפייני היישוב שבתחומו נכלל שטח התכנית, לרבות מאפייני האוכלוסייה או קיומו של מלאי מספיק של דירות קטנות, אין צורך או הצדקה לייעד קרקע לדירות קטנות.
: (ד) הוראות שנקבעו בתכנית לפי סעיף קטן (ב) לא ישונו, בין בתכנית ובין בדרך של הקלה, אלא אם כן חלפו שבע שנים מיום תחילתה של התכנית שבה נקבעו או אם התקיימו התנאים שבסעיף קטן (ג) במהלך התקופה האמורה.

@ 63ג. דיור בהישג יד (תיקון: תשע״ח–3, תשע״ח–9)
: (א) נקבע בתכנית לפי [[סעיף 62א(א)(14)]], [[62א(א1)(2) או (14)(א)(2)]] [[או 62א2]], כי יחידות דיור בתחומה יהיו לדיור בהישג יד וכי יחולו עליהן הוראות [[התוספת השישית]] יחולו הוראות אלה:
:: (1) התכנית תקבע כי לכל הפחות 25% מסך יחידות הדיור האמורות יהיו יחידות דיור להשכרה במחיר מופחת וכי השטח הכולל המותר לבנייה של יחידות הדיור להשכרה במחיר מופחת לא יפחת מ־20% מהשטח הכולל המותר לבנייה של יחידות הדיור לדיור בהישג יד;
:: (2) התכנית תקבע כי הוראות התכנית לגבי יחידות הדיור שהוספו בה, שהוחלו עליהן הוראות [[התוספת השישית]] ושבנייתן לא מומשה, יפקעו בתום חמש שנים מיום אישור התכנית; מוסד התכנון המוסמך לאשר את התכנית רשאי להאריך את התקופה האמורה בתקופה אחת נוספת שלא תעלה על חמש שנים; לעניין זה, ”מימוש” – הגשת בקשה להיתר;
:: (3) מומשה הבנייה של חלק מיחידות הדיור לדיור בהישג יד, יהיו שיעור יחידות הדיור להשכרה במחיר מופחת מתוך סך יחידות הדיור לדיור בהישג יד שבנייתן מומשה ושיעור השטח הכולל המותר לבנייה של יחידות דיור להשכרה במחיר מופחת מתוך השטח הכולל המותר לבנייה של יחידות לדיור בהישג יד שבנייתן מומשה, בהתאם לשיעורים שנקבעו בתכנית לפי הוראות סעיף זה;
:: (4) לא ייכללו בתכנית הוראות המתנות את מימושם של כל עבודה או שימוש המותרים לפיה, במימוש יחידות הדיור לדיור בהישג יד שהוספו בתכנית, כולן או חלקן; ואולם ניתן לקבוע בה כי מימוש הוראות שהן נדרשות בשל אותן יחידות דיור יהיה תנאי למימושן.
: (ב) קבע מוסד התכנון בתכנית שיעורים גבוהים מהשיעורים האמורים בסעיף קטן (א)(1), ינמק את החלטתו.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א)(1), מוסד התכנון רשאי, בהחלטה מנומקת, לאשר תכנית הכוללת יחידות דיור לדיור בהישג יד להשכרה במחיר מופחת בשיעורים נמוכים מהשיעורים האמורים באותו סעיף קטן, אם נוכח, לפי חוות דעתו של מי ששר האוצר הסמיך מקרב עובדי משרדו או מקרב עובדי חברה ממשלתית העוסקת בתחום הדיור להשכרה, כי מתקיים אחד מאלה:
:: ((סמכות שר האוצר הועברה לשר הפנים (י״פ תש״ף, 6344).))
:: (1) נוכח מאפייני היישוב או היצע יחידות הדיור לדיור בהישג יד ברשות המקומית שבתחומה נכלל שטח התכנית אין הצדקה לקביעת שיעורים כאמור;
:: (2) קביעת השיעורים כאמור בסעיף קטן (א)(1) תביא לכך שאי-אפשר יהיה ליישם את התכנית.
: (ד) חוות דעת כאמור בסעיף קטן (ג) תוגש למוסד התכנון בתוך 14 ימים מיום שהתבקשה על ידי מוסד התכנון; לא הוגשה חוות הדעת במועד האמור, רשאי מוסד התכנון לאשר תכנית כאמור בסעיף קטן (ג) אף בלא חוות הדעת.
: (ה) בסעיף זה, ”דיור בהישג יד” ו”השכרה במחיר מופחת” – כהגדרתם [[בתוספת השישית]].

@ 64. חיוב להכין תכנית ולבצע תכניות שאושרו (תיקון: תשנ״ה–4, תשע״ו–9, תשפ&quot;ב-14)
: (א) מצאה ועדה מחוזית כי יש צורך להכין תכנית בתחום מרחב תכנון מקומי, תורה לועדה המקומית להכין תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת לפי הענין, ולהגישה תוך המועד שתקבע; הועדה המחוזית רשאית להורות לועדה המקומית אלו נושאים יש לכלול בתכנית וכן להורות לה לבצע תכנית שאושרה; הוראה זו באה להוסיף על סמכות הועדה המחוזית לפי [[סעיף 28]].
: (ב)(1) ועדה מקומית תכין תכנית כוללת להתחדשות עירונית כמשמעותה בפסקה (2) בתחום מרחב התכנון שלה ותגישה לוועדה המחוזית, ביוזמתה או אם מצאה הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית כי יש צורך להכין תכנית כאמור בתחום אותו מרחב תכנון; מצאה הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית כאמור, תודיע על כך לוועדה המקומית; הוועדה המקומית תכין תכנית כאמור, ותגישה לוועדה המחוזית בתוך 18 חודשים מיום ההודעה כאמור.
:: (2) תכנית כוללת להתחדשות עירונית תהיה תכנית מיתאר מקומית החלה על כל שטח מרחב התכנון המקומי או על כל שטח היישוב שהתכנית חלה בתחומו, הכוללת הוראות לעניין מתחמים ואזורים להתחדשות עירונית והוראות לעניין חיזוק מבנים מפני רעידות אדמה, ובכלל זה כל אלה:
::: (א) דרכים למימוש התחדשות עירונית באזורים ובמתחמים שונים, לרבות קביעת אזורים לתכנון מתחמי לפינוי ובינוי וכן קביעת אזורים להתחדשות עירונית בדרך של חיזוק, חיזוק ועיבוי או הריסה ובנייה מחדש, ויכול שייקבעו לגבי אזור או מתחם כמה דרכים להתחדשות עירונית; לעניין זה, &quot;תכנון מתחמי&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 70ז]];
::: (ב) לגבי אזורים שבהם נקבעה התחדשות עירונית כאמור בפסקת משנה (א) -
:::: (1) קביעת הוראות ותנאים למימוש התחדשות עירונית, ובכלל זה קביעת הנחיות בדבר שטחי קרקע מזעריים שיש לייעד לתחבורה, לחניה, לביוב ולתשתיות, לרבות התוויית הדרכים העיקריות בתחומה;
:::: (2) קביעת שטחי קרקע המיועדים לשטחים פתוחים ולצורכי ציבור או קביעת הנחיות בדבר שטחים שיש לייעד לצרכים אלה, לגבי ייעודי הקרקע השונים שנקבעו בה; לעניין פסקת משנה זו, &quot;צורכי ציבור&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 188(ב)]];
:::: (3) קביעת ייעודי הקרקע והשימושים המותרים בכל אחד מהייעודים, קביעת השטח הכולל המותר לבנייה מעל הקרקע בכל ייעוד או בכלל הייעודים לרבות גובה המבנים, מספר הקומות ומספר יחידות הדיור.
:: (3) תכנית כוללת להתחדשות עירונית כאמור בסעיף קטן זה יכול שתאפשר הוצאת היתר מכוחה בלא צורך באישור תכנית נוספת טרם מתן ההיתר ובלבד שנקבעו הוראות בעניינים המפורטים [[בסעיף 145(ז)]] בתכנית אחרת; בתכנית כוללת להתחדשות עירונית לא ייקבעו הוראות בעניינים המפורטים [[בסעיף האמור]] לגבי מגרשים מסוימים.
:: (4) שר הפנים, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות בעניינים נוספים שיש או אין לכלול במסגרת תכנית כוללת להתחדשות עירונית כאמור בסעיף קטן זה.

@ 65. (תיקון: תשנ״ה–3) : (((בוטל).))

=== (((כותרת נמחקה))) (תיקון: תשפ&quot;ב-14) ===

@ 66. (תיקון: תשנ״ה–3) : (((בוטל).))
@ 67. (תיקון: תשל&quot;ג, תשנ״ה–3) : (((בוטל).))
@ 68. (תיקון: תשנ״ה–3) : (((בוטל).))

@ 69. הוראות תכנית מפורטת (תיקון: תשכ&quot;ה, תשמ״ב, תש״ן, תשע״ט, תשפ&quot;ב-8)
: (א) כל עוד אין הוראות מתאימות בתכנית מיתאר, מותר לקבוע בתכנית מפורטת הוראות לכל ענין שיכול להיות נושא לתכנית מיתאר מקומית לפי [[סעיף 63]], וכן מותר לקבוע בה הוראות בענינים אלה:
:: (1) חלוקת קרקעות למגרשים או לאתרי־בניה, צורתם ואורך חזיתם;
:: (1א) הוראות בדבר מגרש תלת־ממדי, ובלבד שמתקיימים כל אלה:
::: (א) אין מניעה לרשום את המגרש כחלקה תלת־ממדית לפי הוראות [[סעיף 14ז לחוק המקרקעין, התשכ״ט–1969]];
::: (ב) גבולות המגרש התלת־ממדי ייקבעו בתכנית בהתאם להוראות שיקבע השר בתקנות;
:::: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבנייה (רישום מגרש תלת־ממדי), התש״ף–2020]].))
::: (ג) אם התכנית בתחום המגרש התלת־ממדי כוללת שימושים שאינם שימושים לצורכי ציבור, התכנית לא תהיה בסמכות ועדה מקומית; שר המשפטים, בהסכמת השר ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע בצו כי תכנית הכוללת שימושים שאינם שימושים לצורכי ציבור תהיה בסמכות ועדה מקומית, ועדה מקומית עצמאית או ועדה מקומית עצמאית מיוחדת; לעניין זה, ”צורכי ציבור” – כהגדרתם [[בסעיף 188(ב)]];
:::: ((פורסם [[צו התכנון והבנייה (תוכניות ותשריטים של מגרש תלת-ממדי), התשפ&quot;ד-2024]].))
:: (2) ייעוד קרקעות לדרכים, שטחים פתוחים, גנים, בתי־ספר, מרכזת טלפונים, מיתקן לחלוקת דברי דואר, מקומות לצרכי דת, סעד, בריאות, תרבות, מיקהל, נופש, ספורט ושטחי חניה, מקלטים ומחסנים (([צ״ל: ומחסים])) ציבוריים או לצרכי ציבור אחרים;
:: (3) מקומות חניה באתרים שלידם מתרכזים כלי רכב ממונעים;
:: (4) מיקום בנינים הנועדים לצרכים מיוחדים ותחימת שטחים שבהם יחולו הגבלות מיוחדות;
:: (5) שמירה על מקומות, מבנים ודברים אחרים שיש להם חשיבות לאומית, דתית, היסטורית, ארכיאולוגית, מדעית או אסתיטית;
:: (6) הריסתם ושיקומם של בנינים רעועים המהווים סכנה לנפש או שאינם ראויים לדיור מטעמי בריאות;
:: (7) שיקומם של בנינים בשטחים מאוכלסים ביתר או בנויים בצפיפות יתר ושל שטחים שכל בניה נוספת בהם עלולה, לדעת הועדה המקומית, להביא לידי צפיפות יתירה של האוכלוסיה או של הבנינים, וקביעת תנאים מיוחדים להיתרי בניה בשטחים אלה;
:: (8) הקצאת קרקע לבעל קרקע או לבעל זכות בקרקע שזכויותיו נפגעו אגב ביצועה של התכנית;
:: (9) מיקומם של בנינים, נפחם, גבהם, צורתם ומראם החיצוני;
:: (10) נטיעת עצים והתקנת ספסלים ואבזרים כיוצא בהם בדרכים ובשטחים פתוחים;
:: (11) מספר הבנינים שמותר להקים על מגרש, מספר הדירות בכל בנין ומספר החדרים בבנין או בדירה;
:: (12) הוצאות התכנית לרבות הוצאות עריכתה וביצועה.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), שר הפנים, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת -
:: (1) יקבע בתקנות עניינים שלגביהם לא ייקבעו הוראות בתכנית מפורטת אשר ניתן להוציא מכוחה היתר בנייה בלא צורך באישורו של מוסד תכנון שאינו רשות רישוי;
:: (2) רשאי לקבוע הוראות ולפיהן לא ייכללו בתכנית כאמור בסעיף קטן (א), מסמכים שאינם מחייבים.

@ 70. התאמת מגרשים
: (א) היו בתחום תכנית מפורטת קרקעות שאינן תואמות את תנאי התכנית בדבר השטח או הצורה של מגרשים, מותר לקבוע בתכנית מפורטת הוראות –
:: (1) המאפשרות להקנות לבעל קרקע כאמור, לפי דרישתו, קרקע הגובלת עם הקרקע שלו (להלן – קרקע משלימה), בתנאי שהדבר דרוש כדי שהקרקע שלו יחד עם הקרקע המשלימה תתאם את תנאי התכנית בדבר שטחם וצורתם של מגרשים וכן בתנאי שיתרת הקרקע הגובלת תתאם תנאים אלה;
:: (2) המסדירות את דרכי ההקניה של הקרקע המשלימה ואת רישום ההקניה בפנקס המקרקעין, בהתאם להוראות [[סימן ז׳]], בשינויים המחוייבים, ובהתאם לתקנות.
: (ב) מקבל הקרקע המשלימה ישלם לבעלה הקודם את שוויה של הקרקע המשלימה וכן יפצה אותו על כל נזק שנגרם ליתרת הקרקע הגובלת כתוצאה מההפרדה.
: (ג) בסעיף זה, ”בעל” – למעט שוכר.

=== סימן ד': תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה (תיקון: תשפ&quot;ב-14) ===

@ 70א. הגדרות - [[סימן ד']] (תיקון: תשפ&quot;ב-14)
: [[סימן ד|בפרק (([צ&quot;ל: בסימן])) זה]] -
:- &quot;מבנה הטעון חיזוק&quot; - בניין הנמצא במגרש המיועד לפי תכנית גם למגורים, ש-70% לפחות משטח הבנייה הכולל הקיים שלו משמש כדין למגורים, ובכלל זה לשטחי שירות למגורים, ושמתקיימים בו כל אלה:
:: (1) מתקיים בו אחד מאלה:
::: (א) ניתן היתר לבנייתו לפני יום י&quot;ב בטבת התש&quot;ם (1 בינואר 1980);
::: (ב) ניתן היתר לבנייתו בין יום י&quot;ב בטבת התש&quot;ם (1 בינואר 1980) ליום ז' בטבת התשמ&quot;ה (31 בדצמבר 1984), וניתנה חוות דעת מהנדס מבנים כהגדרתו [[בסעיף 266ג1]] כי לא נבנה בהתאם לתקן לעמידות מבנים ברעידות אדמה כנוסחו במועד מתן ההיתר;
:: (2) לא בוצעו בו, לפי היתר, עבודות לחיזוק המבנה לפי תקן לעמידות מבנים ברעידות אדמה כנוסחו במועד מתן ההיתר;
:: (3) הוא בן שתי קומות מעל פני הקרקע לפחות, ויש בו ארבע יחידות דיור שנבנו לפי היתר לפחות; לעניין זה, תובא בחשבון קומת עמודים, אך לא תובא בחשבון קומה עליונה ששטחה פחות ממחצית שטחה של הקומה שמתחתיה;
:- &quot;תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה&quot; - תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה באחד המסלולים האלה: הריסה ובנייה מחדש, הריסה והוספת שטחי בנייה במגרש אחר, חיזוק או חיזוק והוספת שטחי בנייה במגרש אחר;
:- &quot;תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול הריסה ובנייה מחדש&quot; - תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת, החלה על מגרש שבו נמצא מבנה הטעון חיזוק, שנקבע בה כי יהיה ניתן לממשה רק בכפוף להריסת המבנה כולו ובנייתו מחדש;
:- &quot;תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול הריסה והוספת שטחי בנייה במגרש אחר&quot; - תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת, החלה על מגרש שבו נמצא מבנה הטעון חיזוק וכן על מגרש אחר שלא נמצא בו מבנה הטעון חיזוק, שנקבע בה כי יהיה ניתן לממשה במגרש האחר רק בכפוף להריסת המבנה כולו ובנייתו מחדש;
:- &quot;תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול חיזוק&quot; - תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת, החלה על מגרש שבו נמצא מבנה הטעון חיזוק, שנקבע בה כי יהיה ניתן לממשה רק בכפוף לחיזוק המבנה כולו לפי תקן לעמידות מבנים ברעידות אדמה;
:- &quot;תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול חיזוק והוספת שטחי בנייה במגרש אחר&quot; - תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת, החלה על מגרש שבו נמצא מבנה הטעון חיזוק וכן על מגרש אחר שלא נמצא בו מבנה הטעון חיזוק, שנקבע בה כי יהיה ניתן לממשה, במגרש האחר, רק בכפוף לחיזוק המבנה כולו, לפי תקן לעמידות מבנים ברעידות אדמה;
:- &quot;תעודת גמר&quot; - אישור שנתנה הרשות המאשרת לפי [[סעיף 157א]] לאחר ששוכנעה כי מתקיים האמור [[בסעיף קטן (ה1) של אותו סעיף]];
:- &quot;תקן לעמידות מבנים ברעידות אדמה&quot; - ת&quot;י 413 - תכן עמידות מבנים ברעידות אדמה, כנוסחו מעת לעת; הוראות התקן יפורסמו באתר האינטרנט של מינהל התכנון.

@ 70ב. תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול הריסה ובנייה מחדש (תיקון: תשפ&quot;ב-14)
: (א) בתכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול הריסה ובנייה מחדש רשאית הוועדה המקומית לכלול אחד או יותר מהנושאים האלה:
:: (1) הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה במגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק (בסעיף זה - המגרש), מעל פני הקרקע, ובלבד שהשטח הכולל המותר לבנייה במגרש אחרי הגדלתו לפי פסקה זו ולפי כל תכנית, מעל פני הקרקע, לא יעלה על 400% משטח הבנייה הכולל הקיים של המבנה הטעון חיזוק, מעל פני הקרקע (בסעיף זה - שיעור הגדלת השטח הכולל); לעניין פסקה זו -
::: (א) שטח הבנייה לשם בניית מרחב מוגן ייכלל במסגרת ההגדלה של השטח הכולל המותר לבנייה;
::: (ב) בחישוב שטח הבנייה הכולל הקיים של המבנה הטעון חיזוק לא תובא בחשבון תוספת בנייה למבנה שניתן היתר לבנייתה אחרי יום ט' באייר התשס&quot;ה (18 במאי 2005);
:: (2) הוספת שטחי שירות לשטחים למטרות עיקריות המותרים לבנייה במגרש לפי תכנית, ובלבד שמתקיימים כל אלה:
::: (א) שטחי השירות נועדו לשרת את השטחים למטרות עיקריות לפי התכנית והם יהיו בקומות תת-קרקעיות;
::: (ב) סך שטחי השירות אחרי ההוספה לפי פסקה זו ולפי כל תכנית, לא יעלה על פי שלושה משטח המגרש;
:: (3) הוספת שימושים נוספים לצורכי ציבור במגרש וכן הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה לשם השימושים הנוספים כאמור, נוסף על ההגדלה לפי פסקאות (1) ו-(2), ובלבד שהשטח הכולל המותר לבנייה לשם השימושים הנוספים כאמור לא יעלה על 10% מסך השטח הכולל המותר לבנייה במגרש, מעל פני הקרקע, לאחר הגדלתו לפי הפסקאות האמורות; בפסקה זו, &quot;צורכי ציבור&quot; - גן ילדים לרבות מעון יום לגיל הרך, בית תפילה, מרפאה ומרכז קהילתי שכונתי וכן שימושים לצורכי חינוך, רווחה, דת ותרבות ומוסדות קהילתיים כפי שיקבע, בצו, שר הפנים; בצו כאמור רשאי שר הפנים לקבוע שימושים שונים למגרש אחד או לכמה מגרשים כמשמעותם בסעיף קטן (ג)(1);
:: (4) קביעת הוראות לעניין חניה, אף בסטייה מהוראות לפי חוק זה, מתכנית מיתאר מקומית או מתכנית מפורטת לעניין חניה.
: (ב) אושרה תכנית כאמור בסעיף קטן (א) -
:: (1) לא תאושר לפי [[סעיף 62א(א) או (א1)]], באותה תכנית או בתכנית אחרת, הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה במגרש, מעל פני הקרקע, מעבר לאמור בסעיף קטן (א)(1);
:: (2) לא תאושר לפי [[סעיף 62א(א)]], באותה תכנית או בתכנית אחרת, הוספת שטחי שירות מעבר לאמור בסעיף קטן (א)(2).
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א)(1) -
:: (1) בתכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול הריסה ובנייה מחדש הכוללת לפחות שלושה מגרשים גובלים, שבכל אחד מהם נמצא מבנה הטעון חיזוק, ונקבע בה כי יהיה ניתן לממשה רק בדרך של הריסת כל המבנים האמורים ובנייתם מחדש והיא כוללת הוראות איחוד וחלוקה לפי [[סימן ז']] לגבי אותם מגרשים לפחות, רשאית הוועדה המקומית לקבוע אחד או יותר מאלה:
::: (א) שיעור הגדלת השטח הכולל בכל המגרשים יהיה עד 500% משטח הבנייה הכולל הקיים, מעל פני הקרקע, של המבנים הטעונים חיזוק בכל המגרשים כאמור;
::: (ב) בשטח המגרשים כאמור - שינוי ייעוד לשטח ציבורי פתוח;
:: (2) שר הפנים, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע בצו, בהתחשב בין השאר בערכי הקרקע במרחב התכנון ובמידת הסיכון להתרחשות רעידות אדמה, כי לעניין מרחב תכנון מקומי, כולו או חלקו, יחול אחד או יותר מאלה:
::: (א) שיעור הגדלת השטח הכולל במגרש יהיה עד 450%, 500% או 550%;
::: (ב) שטח הבנייה לשם בניית מרחב מוגן לא ייכלל במסגרת ההגדלה של השטח הכולל המותר לבנייה.

@ 70ג. תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול הריסה והוספת שטחי בנייה במגרש אחר (תיקון: תשפ&quot;ב-14)
: (א) בתכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול הריסה והוספת שטחי בנייה במגרש אחר רשאית הוועדה המקומית לכלול אחד או יותר מהנושאים האלה:
:: (1)(א) הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה במגרש שלא נמצא בו המבנה הטעון חיזוק (בסעיף זה - המגרש האחר), מעל פני הקרקע, ובלבד ששיעור ההגדלה במגרש האחר לא יעלה על 300% משטח הבנייה הכולל הקיים של המבנה הטעון חיזוק, מעל פני הקרקע, ויהיה ביחס סביר לעלויות לביצוע העבודות במבנה הטעון חיזוק כפי שיפורטו בתכנית; לעניין פסקת משנה זו יחולו הוראות [[פסקאות משנה (א) ו-(ב) של סעיף 70ב(א)(1)]]; כללה התכנית כמה מגרשים שבהם מבנים הטעונים חיזוק או כמה מגרשים אחרים, לא יעלה שיעור הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה לפי פסקת משנה זו, בכל המגרשים האחרים יחד, על 300% משטח הבנייה הכולל הקיים, מעל פני הקרקע, של כל המבנים הטעונים חיזוק כאמור;
::: (ב) הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה במגרש האחר וכן הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה במגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק, ובלבד שמתקיימים כל אלה:
:::: (1) סך ההגדלה בשני המגרשים לא יעלה על השיעור האמור בפסקת משנה (א) ויחולו לעניין זה [[פסקאות משנה (א) ו-(ב) של סעיף 70ב(א)(1)]];
:::: (2) במגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק שיעור השטח הכולל המותר לבנייה לאחר הגדלתו לפי פסקת משנה זו ולפי כל תכנית אחרת, מעל פני הקרקע, לא יעלה על 400% משטח הבנייה הכולל הקיים של המבנה הטעון חיזוק, מעל פני הקרקע, בניכוי השטח שהוגדל לפי פסקת משנה זו במגרש האחר;
:: (2) הוספת שטחי שירות לשטחים למטרות עיקריות המותרים לבנייה, במגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק, לפי תכנית, ובלבד שמתקיימים כל אלה:
::: (א) שטחי השירות נועדו לשרת את השטחים למטרות עיקריות לפי התכנית, והם יהיו בקומות תת-קרקעיות;
::: (ב) סך כל שטחי השירות אחרי ההוספה לפי פסקה זו ולפי כל תכנית, לא יעלה על פי שלושה משטח המגרש;
:: (3)(א) הוספת שימושים נוספים לצורכי ציבור במגרש האחר וכן הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה באותו מגרש לשם השימושים הנוספים כאמור, נוסף על ההגדלה לפי פסקה (1), ובלבד שהשטח הכולל המותר לבנייה לשם השימושים הנוספים כאמור, במגרש האחר, לא יעלה על 10% מסך השטח שנוסף לשטח הכולל המותר לבנייה לפי הפסקה האמורה באותו מגרש, מעל פני הקרקע; בפסקת משנה זו, &quot;צורכי ציבור&quot; - במגרש אחר שאין בו מבנה קיים - כהגדרתם [[בסעיף 70ב(א)(3)]], ובמגרש שיש בו מבנה קיים - כהגדרתם [[בסעיף 70ד(א)(2)]];
::: (ב) הוספת שימושים לצורכי ציבור במגרש האחר ובמגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק וכן הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה באותם מגרשים לשם השימושים הנוספים כאמור, ובלבד ששיעור ההגדלה בשני המגרשים לא יעלה על השיעור האמור בפסקת משנה (א); בפסקת משנה זו, &quot;צורכי ציבור&quot; - במגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק - כהגדרתם [[בסעיף 70ב(א)(3)]], ובמגרש אחר - כהגדרתם בפסקת משנה (א);
:: (4) קביעת הוראות לעניין חניה במגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק אף בסטייה מהוראות לפי חוק זה, תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת לעניין חניה.
: (ב)(1) אושרה לגבי המגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק, תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול הריסה ובנייה לפי [[סעיף 70ב]], לא תאושר תכנית לפי סעיף זה באותו מגרש, אלא אם כן התכנית שאושרה לפי [[אותו סעיף]] תבוטל או שייקבע בתכנית שתאושר לפי סעיף זה כי לא ניתן לממשה יחד עם התכנית שאושרה לפי [[סעיף 70ב]].
:: (2) אושרה לגבי המגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק תכנית לפי סעיף זה, לא תאושר תכנית לפי [[סעיף 70ב]] לגבי אותו מגרש, אלא אם כן התכנית שאושרה תבוטל לפי סעיף זה או שייקבע בתכנית שתאושר לפי [[אותו סעיף]] כי לא ניתן לממשה יחד עם התכנית שאושרה לפי סעיף זה.
:: (3) אושרה תכנית כאמור בסעיף קטן (א), לא תאושר לפי [[סעיף 62א(א) או (א1)]], באותה תכנית או בתכנית אחרת, הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה במגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק, מעל פני הקרקע, מעבר לאמור בסעיף קטן (א)(1)(ב)(2).
:: (4) אושרה תכנית כאמור בסעיף קטן (א), לא תאושר לפי [[סעיף 62א(א)]] באותה תכנית או בתכנית אחרת, הוספת שטחי שירות במגרש שבו נמצא מבנה הטעון חיזוק מעבר לאמור בסעיף קטן (א)(2).
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א)(1), שר הפנים, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע בצו, בהתחשב בין השאר בערכי הקרקע, במרחב התכנון ובמידת הסיכון להתרחשות רעידות אדמה, כי לעניין מרחב תכנון מקומי, כולו או חלקו, יחול אחד או יותר מאלה:
:: (1) שיעור הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה כמשמעותו בסעיף קטן (א)(1) יהיה עד 350%, 400% או 450%;
:: (2) שטח הבנייה לשם בניית מרחב מוגן לא ייכלל במסגרת ההגדלה של השטח הכולל המותר לבנייה.

@ 70ד. תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול חיזוק (תיקון: תשפ&quot;ב-14)
: (א) בתכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול חיזוק רשאית הוועדה המקומית לכלול אחד או יותר מהנושאים האלה, בכפוף להוראות סעיף קטן (ב):
:: (1) הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה במגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק (בסעיף זה - המגרש), מעל פני הקרקע, ובלבד שהשטח הכולל המותר לבנייה במגרש אחרי הגדלתו לפי פסקה זו ולפי כל תכנית, מעל פני הקרקע, לא יעלה על 200% משטח הבנייה הכולל הקיים של המבנה הטעון חיזוק, מעל פני הקרקע; לעניין פסקה זו יחולו הוראות [[פסקאות משנה (א) ו-(ב) של סעיף 70ב(א)(1)]] והוראות [[סעיף 70ב(ג)(2)(ב)]];
:: (2) הוספת שימושים נוספים לצורכי ציבור במגרש וכן הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה לשם השימושים הנוספים כאמור, נוסף על ההגדלה לפי פסקה (1), ובלבד שהשטח הכולל המותר לבנייה לשם השימושים הנוספים כאמור לא יעלה על 14% מסך כל השטח שנוסף לשטח הכולל המותר לבנייה לפי הפסקה האמורה; בפסקה זו, &quot;צורכי ציבור&quot; - גן ילדים לרבות מעון יום לגיל הרך;
:: (3) קביעת הוראות לעניין חניה אף בסטייה מהוראות לפי חוק זה, מתכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת לעניין חניה.
: (ב)(1) מגיש התכנית יגיש לוועדה המקומית, יחד עם התכנית, חוות דעת מאת מהנדס הוועדה המקומית שניתנה בתוך שלוש השנים שקדמו להגשת התכנית, ולפיה אף על פי שדרך כלל יש עדיפות לפעול לגבי המבנה הטעון חיזוק על פי תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול הריסה ובנייה מחדש או במסלול הריסה והוספת שטחי בנייה במגרש אחר, בנסיבות העניין יש הצדקה לפעול במסלול חיזוק, בהתחשב, בין השאר, במצבו של המבנה ובתקופה שחלפה ממועד הקמתו וכן במאפייני המבנה, המגרש וסביבתו, ובכלל זה בחשיבותם האדריכלית או ההיסטורית; חוות דעת המהנדס לפי פסקה זו תינתן בתוך שישים ימים ממועד פנייתו של מגיש התכנית למהנדס בבקשה לקבלת חוות דעת כאמור.
:: (2) מגיש התכנית יגיש למהנדס הוועדה, יחד עם התכנית, תוצאות סקר הנדסי שערך מהנדס מבנים כהגדרתו [[בסעיף 266ג1]], הכולל חישוב הנדסי לגבי המבנה הטעון חיזוק לעניין עומסים אופקיים לפי תקן לעמידות מבנים ברעידות אדמה ולעניין עומסים אופקיים ואנכיים לפי הכללים המקובלים בענף הנדסת מבנים.
:: (3) נקבע בתכנית מרחב מוגן דירתי כמשמעותו לפי [[חוק ההתגוננות האזרחית, התשי&quot;א-1951]], לכל יחידת דיור, בשטח שלא יפחת מהשטח שקבע שר הביטחון לפי [[החוק האמור]] או מרחב מוגן קומתי כמשמעותו לפי [[אותו חוק]], אלא אם כן ניתן פטור לעניין זה לפי [[אותו חוק]].
:: (4) בתכנית ייקבע כי לא יינתן היתר מכוחה לביצוע עבודות שאינן טעונות בקרת תוכן במכון בקרה לפי [[סעיף 145(ב3)]] או בקרת ביצוע במכון בקרה לפי [[סעיף 157ג]], אלא אם כן מהנדס הוועדה אישר בכתב כי התנאים בהיתר עומדים בדרישות התקן לעמידות מבנים ברעידות אדמה; לשם מתן אישור כאמור, מהנדס הוועדה רשאי להסתייע בחוות דעת מהנדס מבנים כהגדרתו [[בסעיף 266ג1]], שאינה מטעם מגיש הבקשה להיתר או מי מטעמו.
:: (5) שר הפנים יקבע הוראות לעניין חובת פיקוח נוסף מטעם מגיש הבקשה להיתר או מי מטעמו, על ביצוע עבודות שאינן טעונות בקרת ביצוע במכון בקרה לפי [[סעיף 157ג]], בהתאם להיתר שניתן מכוח תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול חיזוק, כדי להבטיח כי עם השלמת ביצוע העבודות לפי ההיתר המבנה יהיה עמיד מפני רעידת אדמה בהתאם לתקן לעמידות מבנים ברעידות אדמה.
: (ג) אושרה תכנית לפי סעיף זה, לא תאושר לפי [[סעיף 62א(א) או (א1)]], באותה תכנית או בתכנית אחרת, הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה במגרש, מעל פני הקרקע, מעבר לאמור בסעיף קטן (א)(1).

@ 70ה. תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול חיזוק והוספת שטחי בנייה במגרש אחר (תיקון: תשפ&quot;ב-14)
: (א) בתכנית לעמידות מפני רעידת אדמה במסלול חיזוק והוספת שטחי בנייה במגרש אחר רשאית הוועדה המקומית לכלול אחד או יותר מהנושאים האלה, בכפוף להוראות סעיף קטן (ב):
:: (1)(א) הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה במגרש שלא נמצא בו המבנה הטעון חיזוק (בסעיף זה - המגרש האחר), מעל פני הקרקע, ובלבד שהיקף ההגדלה במגרש האחר לא יעלה על 100% משטח הבנייה הכולל הקיים של המבנה הטעון חיזוק, מעל פני הקרקע, ויהיה ביחס סביר להיקף העלויות לביצוע העבודות במבנה הטעון חיזוק כפי שיפורטו בתכנית; לעניין פסקה זו יחולו הוראות [[פסקאות משנה (א) ו-(ב) של סעיף 70ב(א)(1)]]; כללה התכנית כמה מגרשים שבהם מבנים הטעונים חיזוק או כמה מגרשים אחרים, לא יעלה ההיקף של הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה, לפי פסקה זו, בכל המגרשים האחרים יחד, על 100% מסך שטח הבנייה הכולל הקיים, מעל פני הקרקע, של כל המבנים הטעונים חיזוק כאמור.
::: (ב) הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה במגרש האחר וכן הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה במגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק, ובלבד שמתקיימים כל אלה:
:::: (1) סך ההגדלה בשני המגרשים לא יעלה על השיעור האמור בפסקת משנה (א) ויחולו לעניין זה [[פסקאות משנה (א) ו-(ב) של סעיף 70ב(א)(1)]];
:::: (2) במגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק השטח הכולל המותר לבנייה לאחר הגדלתו לפי פסקת משנה זו ולפי כל תכנית אחרת, מעל פני הקרקע, לא יעלה על 200% משטח הבנייה הכולל הקיים של המבנה הטעון חיזוק, מעל פני הקרקע, בניכוי השטח שהוגדל לפי פסקת משנה זו במגרש האחר;
:: (2)(א) הוספת שימושים נוספים לצורכי ציבור במגרש האחר וכן הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה באותו מגרש לשם השימושים הנוספים כאמור, נוסף על ההגדלה לפי פסקה (1), ובלבד שהשטח הכולל המותר לבנייה לשם השימושים הנוספים כאמור, במגרש האחר, לא יעלה על 14% מסך כל השטח שנוסף לשטח הכולל המותר לבנייה לפי הפסקה האמורה באותו מגרש, מעל פני הקרקע; בפסקת משנה זו, &quot;צורכי ציבור&quot; - במגרש אחר שאין בו מבנה קיים - כהגדרתם [[בסעיף 70ב(א)(3)]], ובמגרש שיש בו מבנה קיים - כהגדרתם [[בסעיף 70ד(א)(2)]];
::: (ב) הוספת שימושים לצורכי ציבור במגרש האחר ובמגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק, ובלבד שסך ההגדלה בשני המגרשים לא יעלה על השיעור האמור בפסקת משנה (א); בפסקת משנה זו, &quot;צורכי ציבור&quot; - במגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק - כהגדרתם [[בסעיף 70ד(א)(2)]], ובמגרש האחר - כהגדרתם בפסקת משנה (א);
:: (3) בתכנית שנקבעו בה הוראות לפי פסקה (1)(ב) - קביעת הוראות לעניין חניה במגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק אף בסטייה מהוראות לפי חוק, תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת לעניין חניה.
: (ב)(1) לעניין תכנית הכוללת הוראות כאמור בסעיף קטן (א)(1)(ב) יחולו הוראות [[סעיף 70ד(ב)(1), (2) ו-(5)]], בשינויים המחויבים.
:: (2) נקבעו בתכנית הוראות כאמור [[בסעיף 70ד(ב)(3) ו-(4)]].
:: (3) נקבעה בתכנית הוראה שלפיה יהיה ניתן לממש את הבנייה או תוספת השימושים במגרש האחר, בהתאם להוראות סעיף קטן (א), רק לאחר קבלת תעודת גמר לעניין ביצוע העבודות שנקבעו בתכנית במבנה הטעון חיזוק.
: (ג)(1) אושרה לגבי המגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק, תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול חיזוק לפי [[סעיף 70ד]], לא תאושר תכנית לפי סעיף זה באותו מגרש, אלא אם כן התכנית שאושרה לפי [[אותו סעיף]] תבוטל או שייקבע בתכנית שתאושר לפי סעיף זה כי לא ניתן לממשה יחד עם התכנית שאושרה לפי [[סעיף 70ד]].
:: (2) אושרה לגבי המגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק תכנית לפי סעיף זה, לא תאושר תכנית לפי [[סעיף 70ד]] לגבי אותו מגרש, אלא אם כן התכנית שאושרה לפי סעיף זה תבוטל או שייקבע בתכנית שתאושר לפי [[סעיף 70ד]] כי לא ניתן לממשה יחד עם התכנית שאושרה לפי סעיף זה.
:: (3) אושרה תכנית לפי סעיף קטן (א), לא תאושר לפי [[סעיף 62א(א) או (א1)]], באותה תכנית או בתכנית אחרת, הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה במגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק, מעל פני הקרקע, מעבר לאמור בסעיף קטן (א).

@ 70ו. קביעת הוראות מפורטות לשם מתן היתר (תיקון: תשפ&quot;ב-14)
: (א) תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה תכלול את כל ההוראות המאפשרות מתן היתר מכוחה בלא צורך באישור תכנית נוספת טרם מתן ההיתר.
: (ב) תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול הריסה ובנייה מחדש ובמסלול חיזוק, יכול שתהיה תכנית לרישוי מהיר כאמור [[בסעיף 145א1]].

@ 70ז. תנאים להפקדה (תיקון: תשפ&quot;ב-14)
: בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 61א(ג)]], לא תקבל הוועדה המקומית החלטה על הפקדת תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה או על אישורה, אלא אם כן מתקיים המפורט להלן, לפי העניין:
: (1) הונחה לפני הוועדה המקומית חוות דעת בכתב מאת מהנדס הוועדה המתייחסת לכל אלה:
:: (א) היתכנות סבירה לתכנון מתחמי ולהשפעתה של התכנית המוצעת על אפשרות סבירה לתכנון מתחמי עתידי; לעניין זה, &quot;תכנון מתחמי&quot; - תכנון הכולל מספר מגרשים גובלים או סמוכים למגרשים שלגביהם הוגשה התכנית, שיתוכננו כחטיבה תכנונית אחת;
:: (ב) עיקרי השינויים המבוקשים בתכנית לעומת המצב הבנוי;
: (2) חוות הדעת שהגיש מהנדס הוועדה המקומית לפי [[סעיף 61א(ג)(4)(ה)]] קבעה כי מוסדות הציבור, השטחים הפתוחים והתשתיות נותנים מענה לצרכים הנובעים מהתכנית;
: (3) לעניין תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה הכוללת הוספת שימושים לצורכי ציבור לפי [[סעיפים 70ב(א)(3)]], [[70ג(א)(3)]], [[70ד(א)(2)]] [[או 70ה(א)(2)]], או לעניין תכנית לפי [[סעיף 70ב(ג)(1)]] הכוללת שלושה מגרשים רצופים לפחות והוראות לעניין שינוי ייעוד לשטח ציבורי פתוח - הונחה לפני הוועדה המקומית חוות דעת בכתב מאת מהנדס הוועדה, המתייחסת לסוג הצורך הציבורי הנדרש, לנחיצותו בשטח התכנית ובסביבתו ולהשתלבותו במבנה לרבות האפשרות לכניסה נפרדת לשימושים הציבוריים;
: (4) לעניין תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול חיזוק ובמסלול חיזוק והוספת שטחי בנייה במגרש אחר לפי [[סעיף 70ה(א)(1)(ב)]] - הוועדה המקומית שוכנעה, על סמך חוות הדעת של מהנדס הוועדה שהוגשה לפי [[סעיף 70ד(ב)(1)]], כי אף על פי שדרך כלל יש עדיפות לפעול לגבי המבנה הטעון חיזוק על פי תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול הריסה ובנייה מחדש או במסלול הריסה והוספת שטחי בנייה במגרש אחר, בנסיבות העניין יש הצדקה לפעול לגבי המבנה הטעון חיזוק על פי תכנית במסלול חיזוק או במסלול חיזוק והוספת שטחי בנייה במגרש אחר לפי [[סעיף 70ה(א)(1)(ב)]].

@ 70ח. סייג לתחולה (תיקון: תשפ&quot;ב-14)
: הוראות [[סימן זה]] לא יחולו אם במועד הגשת התכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה, כאמור [[בסימן זה]], מתקיים אחד מאלה:
: (1) על המגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק חלה תכנית מפורטת שהוכנה על פי הוראות תכנית החיזוק (תמ&quot;א 38) שהוחלט להפקידה לפני תחילתו של [[24:648304|חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 139), התשפ&quot;ב-2022]];
: (2) המבנה הטעון חיזוק נכלל כאתר המיועד לשימור בתכנית מאושרת או מופקדת, נכלל ברשימת אתרים לשימור מאושרת לפי [[התוספת הרביעית]] או שהוא מיועד לשימור כאמור בהודעה על הכנת תכנית שפורסמה לפי [[סעיף 77]] או בתנאים שנקבעו לפי [[סעיף 78]]; הוראות פסקה זו לא יחולו על תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול חיזוק והוספת שטחי בנייה במגרש אחר, שאינה כוללת את הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה במגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק, ובלבד שבתכנית כאמור לא ייקבעו לגבי המבנה הטעון חיזוק הוראות הסותרות את התכנית שבה נכלל המגרש כאתר לשימור או פרטים שנקבעו לגביו ברשימת אתרים לשימור כאמור [[בתוספת הרביעית]] או תנאים בהודעה לפי [[סעיף 77]] או [[סעיף 78]].

@ 70ט. דחיית תכנית (תיקון: תשפ&quot;ב-14)
: (א) אין בהוראות [[סימן זה]] כדי לגרוע מסמכותה של הוועדה המקומית לדחות תכנית לעמידות מבנים מפני רעידות אדמה, אם מצאה משיקולים תכנוניים, אדריכליים, נופיים או כלכליים או בשל היעדר מענה ראוי של תשתיות וצורכי ציבור לצרכים הנובעים מהתכנית, כי יש לדחות את התכנית או אם מצאה כי יש להעדיף תכנון מתחמי, כהגדרתו [[בסעיף 70ז]]; הוועדה המקומית תפרט בכתב את הנימוקים לדחייה כאמור.
: (ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), הוועדה המקומית רשאית לדחות תכנית לעמידות מבנים מפני רעידות אדמה שאינה תואמת תכנית מפורטת שהוכנה על פי הוראות תכנית החיזוק (תמ&quot;א 38) או תכנית כוללנית, ומטעם זה בלבד.

=== סימן ה׳: תכנית מיוחדת ===

@ 71. תכנית מיוחדת
: ועדה מיוחדת רשאית להכין בכל עת, למרחב התכנון המיוחד כולו או לכל חלק ממנו, תכנית מיתאר או תכנית מפורטת, הכל כפי שתמצא לנכון; אולם כל תכנית שהיתה בת תוקף בתחומי מרחב התכנון המיוחד ערב תחילתו של הצו המכריז על מרחב התכנון המיוחד, תעמוד בתקפה אלא אם תשונה או תבוטל על ידי הועדה המיוחדת כפי שנקבע בחוק זה.

@ 72. אישור תכנית מיתאר מיוחדת (תיקון: תשנ״ה–4, תשע״ה)
: תכנית מיתאר שהוכנה על ידי ועדה מיוחדת טעונה אישור שר הפנים, בהמלצת שר הבינוי והשיכון, ולענין זה יהיו לשר הפנים כל הסמכויות לפי [[סעיף 109]]; תכנית מיתאר כאמור לישוב חדש או שהוגשה עליה התנגדות כאמור [[בסעיף 100]], לא תאושר אלא לאחר התייעצות עם המועצה הארצית.

@ 73. התנגדות וערר לתכנית של ועדה מיוחדת (תיקון: תשנ״ה–4&lt;!--החלפה--&gt;)
: התנגדות לתכנית של ועדה מיוחדת תוגש לועדה המיוחדת והיא תדון ותכריע בה; על החלטת הועדה בדבר דחיית ההתנגדות, קבלתה, אישור תכנית או דחייתה ניתן לערור למועצה הארצית ויהיו לה, לענין זה, הסמכויות של מוסד תכנון לפי [[סעיף 116]].
: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (ערר על החלטה בדבר תכנית מפורטת של ועדה מיוחדת בפני המועצה הארצית), תש״ל–1970]].))

@ 74. ערר על החלטות אחרות (תיקון: תשנ״ה–4, תשע״ה)
: בכל מקום שקיימת לפי חוק זה זכות ערר על החלטה של ועדה מקומית או של ועדה מחוזית [[שסעיפים 72]] [[ו־73]] אינם חלים עליה, וההחלטה ניתנה על ידי ועדה מיוחדת, יוגש הערר לפני שר הפנים ושר הבינוי והשיכון כאחד, וכל אחד מהשרים רשאי לאצול מסמכותו לפי סעיף זה, הן בדרך כלל והן למקרה מסויים והן לסוג מסויים של מקרים, ובלבד שחבר הועדה המיוחדת לא ידון ולא יכריע בערר כאמור.
: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (ערר על החלטת ועדה מיוחדת בפני שרים), תש״ל–1970]].))

@ 75. דין תכנית מיוחדת (תיקון: תשנ״ה–4)
: בכפוף לאמור [[בסימן זה]] יחולו על תכנית של ועדה מיוחדת ההוראות החלות על תכנית שבסמכות ועדה מחוזית.

@ 76. תקנות (תיקון: תשנ״ה–4, תשע״ה)
: שר הפנים, בהתייעצות עם שר הבינוי והשיכון, רשאי להתקין תקנות בענין הפעלת סמכויותיה של ועדה מיוחדת במידה שלא נקבעו הוראות לכך בחוק זה.

=== סימן ה׳1: תכנית לשימור אתרים (תיקון: תשנ״א) ===

@ 76א. תכנית לשימור אתרים (תיקון: תשנ״א)
: על תכנית לשימור אתרים יחולו הוראות [[התוספת הרביעית]].

=== סימן ה׳2: תכנית לתשתית לאומית (תיקון: תשס״ב–3) ===

@ 76ב. תכנית לתשתית לאומית (תיקון: תשס״ב–3, תשע״ד–2, תשע״ו–7, תשע״ז–7, תשפ&quot;ב-3, תשפ&quot;ג-5, תשפ&quot;ד-9, תשפ&quot;ה)
: (א) תכנית לתשתית לאומית תהיה תכנית מיתאר ארצית, הכוללת הוראות של תכנית מפורטת כאמור בסעיף קטן (ב), ותקבע את התכנון של תשתיות לאומיות בשטח המדינה כולה או בחלק משטחה.
: (ב) תכנית לתשתית לאומית תכלול את כל ההוראות המאפשרות מתן היתר בניה או ביצוע עבודה לפיה, בלא צורך באישור תכנית נוספת טרם מתן ההיתר או ביצוע העבודה, ואולם הוועדה לתשתיות רשאית לקבוע לגבי חלק מתחום התכנית שאינו משמעותי וביצועו אינו נדרש באופן מיידי לאותה תשתית נושא התכנית, כי ביצוע העבודות על פיה יהיה טעון תכנית נוספת טרם מתן ההיתר או ביצוע העבודה.
: (ב1) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ב), בתוכנית לתשתית לאומית ניתן לכלול הוראות לעניין בנייה למגורים, לשטחי ציבור, לתעסוקה, למסחר ולמלונאות -
:: (1) בכל אחד מהמפורטים להלן, ובלבד שהוראות כאמור מתייחסות למקרקעי ישראל בלבד, ואין בו סטייה מהוראות תוכנית מיתאר ארצית משולבת לבנייה, לפיתוח ולשימור (תמ&quot;א 35):
::: (א) תחנה לתחבורה ציבורית, למעט אם בניית התחנה הושלמה;
::: (ב) חניון לעידוד השימוש בתחבורה ציבורית, למעט אם בניית החניון הושלמה;
::: (ג) מתחם תפעולי הנדרש לטיפול במסילת ברזל ובציוד הדרוש להפעלה של רכבת;
:: (2) במקרקעין מיועדים.
: (ב2) הוראות כאמור בסעיף קטן (ב1) ייקבעו רק לעניין אותו מגרש שבו נקבעה התשתית הלאומית כאמור בפסקאות (1) ו-(2) של אותו סעיף קטן, ולאחר שניתנה חוות דעת של מתכנן הוועדה כי יש הצדקה לתכנן בנייה כאמור בסעיף קטן (ב1) רישה כחלק בלתי נפרד מתכנון התשתית הלאומית.
: (ב3) על תוכנית לתשתית לאומית שהיא תוכנית משביחה כהגדרתה [[בחוק רכבת תחתית (מטרו), התשפ&quot;ב-2021]], יחולו הוראות [[סעיף 4א(ו) עד (י) לחוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים (הוראת שעה), התשע&quot;ד-2014]], כנוסחו במועד תחילתו של [[25:4758425|תיקון מס' 4]], בשינויים המחויבים.
: (ג) משרד ממשלתי, ועדה מחוזית – בתחום מרחבה, רשות שהוקמה לפי דין, חברה ממשלתית שעיקר עיסוקה בפיתוח מבנים ותשתיות, מי שיש לו רישיון לפי חוק לעניין תשתית לאומית המאפשר תכנון או הקמה של התשתית הלאומית, גורם מפעיל כהגדרתו [[בסעיף 255יד]], אלא אם כן קבע שר האוצר אחרת, בצו, בעל קרקע או בעל עניין בקרקע שהוסמך בידי שר התיירות לעניין תכנית לתשתית תיירות לפי [[סעיף 76ב1(ד)]] או כל גוף אחר שהוסמך לכך לפי החלטת ממשלה, רשאים להכין תכנית לתשתית לאומית ולהגישה לועדה לתשתיות ([[בסימן זה]] – מגיש תכנית).
: (ד) על אף האמור בסעיף קטן (ג), במהלך שנה קלנדרית לא יוגשו לוועדה לתשתיות יותר מעשר תכניות למיתקני השנאה לחשמל; אין באמור כדי למנוע הכללת מיתקני השנאה לחשמל בתכניות אחרות המוגשות לוועדה לתשתיות.
: (ה) על אף האמור בסעיף קטן (ג), לא יוגשו לוועדה לתשתיות יותר מחמש תוכניות לבית חולים ציבורי בשנה קלנדרית אחת.
: (ה1)(1) על אף האמור בסעיף קטן (ב1)(2), בתקופה של שלוש שנים מיום תחילתו של [[25:4758425|תיקון מס' 4]] או מיום אישור תוכנית מטרו הנוגעת לעניין, לפי המאוחר, לא תוגש לוועדה לתשתיות תוכנית לפי סעיף קטן (ב1)(2), אלא בהסכמת הרשות המקומית הנוגעת בדבר; הוראות פסקה זו לא יחולו על תוכנית במתחם תפעולי הנדרש לטיפול במסילת ברזל ובציוד הנדרש להפעלתה של רכבת, במרכז תחבורה משולב, ובתת-הקרקע של תחנה למערכת תחבורה עתירת נוסעים שנקבעה בתוכנית המטרו.
:: (2) בחלוף התקופה האמורה בפסקה (1), לא תוגש לוועדה לתשתיות תוכנית שהוראות אותה פסקה חלות עליה אלא לאחר התייעצות עם הרשות המקומית הנוגעת בדבר.
: (ו) בסעיף זה -
::- &quot;מערכת תחבורה עתירת נוסעים&quot; - כהגדרתה [[בחוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים לדיור (הוראת שעה), התשע&quot;ד-2014]];
::- &quot;מקרקעין מיועדים&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 58 לחוק רכבת תחתית (מטרו), התשפ&quot;ב-2021]];
::- &quot;מרכז תחבורה משולב&quot; ו&quot;תוכנית מטרו&quot; - כהגדרתם [[בחוק רכבת תחתית (מטרו), התשפ&quot;ב-2021]];
::- &quot;תיקון מס' 4&quot; - [[25:4758425|חוק רכבת תחתית (מטרו) (תיקון מס' 4), התשפ&quot;ד-2024]].

@ 76ב1. הוראות לעניין תשתית תיירות (תיקון: תשע״ו–7)
: (א) בסעיף זה –
::- ”מיתקן אכסון מלונאי” – מבנה אחד או כמה מבנים במתחם אחד, הכולל 25 יחידות אירוח לפחות, שכולו בבעלות אדם אחד ומנוהל בידי אדם אחד, המיועד לספק בכל עת לציבור הרחב, בתשלום, לפרקי זמן קצרים וקצובים, שירותי לינה ואירוח וכן שירותים נלווים לרבות שירותי הסעדה ובילוי, למטרות פנאי ונופש;
::- ”יחידת אירוח” – יחידה שנועדה לשמש ללינה, לאירוח ולנופש הכוללת חדר אחד או שניים המיועדים ללינה וכן חדר רחצה ושירותים, ויכול שתכלול נוסף על האמור רק מטבחון אחד, פינת אוכל אחת וחדר רחצה נוסף אחד;
::- ”תכנית לתשתית תיירות” – תכנית לתשתית לאומית לעניין תשתית תיירות.
: (ב) שר התיירות לאחר התייעצות עם המנהל הכללי של משרד התיירות, רשאי להכריז על אחד מאלה כתשתית תיירות:
:: (1) מיזם להקמת מיתקן אכסון מלונאי אחד לפחות, הכולל 400 יחידות אירוח לפחות, המוקם במתחם אחד;
:: (2) מיזם להקמת שני מיתקני אכסון מלונאיים לפחות, הכוללים יחד 300 יחידות אירוח לפחות, המוקם במתחם בפריסה אזורית או ארצית;
:: (3) מיזם להקמת ארבעה מיתקני אכסון מלונאיים לפחות, המוקם במתחם בפריסה אזורית או ארצית;
:: (4) תשתית תחבורה שיש בה כדי לשמש גורם משיכה תיירותי ולתרום תרומה של ממש לתיירות באזור.
: (ג) בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 76ב(ב)]], בתכנית לתשתית תיירות הכוללת הוראות המאפשרות הקמת מיתקני אכסון מלונאיים כאמור בסעיף קטן (ב)(1), (2) או (3), לפי העניין, בהתאם להכרזתה של אותה תשתית תיירות לפי אותו סעיף קטן, ניתן לכלול הוראות להקמה של אתר, תשתית או בניין נלווים למיתקן אכסון מלונאי בסמיכות גאוגרפית אליו שיש בהם כדי לשמש גורם משיכה תיירותי ולתרום תרומה של ממש לתיירות באזור, והכול ובלבד שהאתר, התשתית או הבניין כאמור נכללו בהכרזה לפי סעיף קטן (ב).
: (ד) שר התיירות רשאי, בהכרזה לפי סעיף קטן (ב), להסמיך בעל קרקע או בעל עניין בקרקע כאמור [[בסעיף 61א(ב) ו־(ב1)]], להכין תכנית לתשתית תיירות ולהגישה לוועדה לתשתיות בהתאם להוראות [[סעיף 76ב(ג)]].
: (ה) לא ייכללו בהכרזה לפי סעיף קטן (ב) שטחים הנמצאים בסביבה החופית, אלא אם כן הם בתחום רשות עירונית.
: (ו) לא ייכלל בהכרזה לפי סעיף קטן (ב) שטח המוקף מכל עבריו בקרקע המיועדת בתכנית מיתאר מחוזית לסוג של שטחים פתוחים.
: (ז) שר האוצר ידווח לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, בחודש מרס מדי שנה, על יישומן של הוראות [[20:348516|חוק התכנון והבנייה (תיקון מס׳ 107 והוראת שעה), התשע״ו–2016]], לגבי השנה שקדמה למועד הדיווח.
:: ((סמכות שר האוצר הועברה לשר הפנים (י״פ תש״ף, 6344).))

@ 76ג. הוראות מיוחדות לתכנית לתשתית לאומית (תיקון: תשס״ב–3, תשע״ד–2, תשע״ה, תשפ&quot;ג-5)
: בהליכים לאישור תכנית לתשתית לאומית שהגיש מגיש תכנית ינהגו לפי הוראות חוק זה שענינן תכנית מיתאר ארצית, בשינויים המפורטים להלן:
: (1) הוראות [[סעיפים 77]] [[ו־78]] יחולו בשינויים המחויבים, ואולם –
:: (א) פרסום בעיתון של הודעה על הכנת תכנית לבניית תשתיות יהיה כאמור [[בסעיף 1א]], אך יראו כאילו במקום ”בשני עיתונים” נאמר ”בחמישה עיתונים”, ובמקום ”שלפחות אחד מהם הוא עיתון נפוץ” נאמר ”שלפחות שניים מהם הם עיתונים נפוצים”;
:: (ב) יראו את המועד המאוחר מבין הפרסומים בעיתון כאמור [[בסעיף 1א]] כמועד הקובע לצורך קביעת תנאים כאמור [[בסעיף 78]];
: (2) נכללו בתכנית לתשתית לאומית שינויים של תכנית מיתאר ארצית אחרת או תכנית מיתאר מחוזית, יצוינו בתכנית לתשתית לאומית השינויים גם לתכניות כאמור;
: (3)(א) הועדה לתשתיות תדון בתכנית לתשתית לאומית לאחר שנבדקה בדיקה מוקדמת בידי מתכנן שאינו עובד המדינה, אשר מינה יושב ראש הועדה מתוך רשימת מתכננים שיקבע שר הפנים (להלן בסעיף זה – המתכנן); המתכנן יסיים את בדיקת התכנית וימסור לועדה בכתב את הערותיו בתוך שבעה ימים מיום שהועברה התכנית לועדה;
:: (ב) מצא המתכנן כי התכנית שהועברה אינה ערוכה בהתאם להוראות החוק והתקנות או לדרישות הועדה לתשתיות, יחזירה למגיש התכנית, בצירוף הערותיו, כדי שיתקנה; תוקנה התכנית והוחזרה לועדה, יערוך המתכנן בדיקה מוקדמת נוספת וימסור לועדה בכתב את הערותיו בתוך שבעה ימים ממועד הגשתה לועדה או מהמועד שהוחזרה לועדה;
: (4)(א)(1) תכנית לתשתית לאומית שהוגשה לועדה לתשתיות תועבר, באותו יום שהוגשה לה, ליועץ הסביבתי של הועדה;
::: (2) היועץ הסביבתי ימציא למגיש התכנית, בתוך שבעה ימים מיום שנמסרה לו התכנית, הנחיות להכנת תסקיר השפעה על הסביבה; העתק מההנחיות יומצא למתכנן הועדה לתשתיות;
:: (ב) חלק מגיש התכנית על ההנחיות שניתנו לו להכנת התסקיר, רשאי הוא לערור לפני הועדה לתשתיות על ההנחיות או על דרישה להשלמת התסקיר כאמור בסעיף קטן (ד); הועדה תדון ותכריע בערר לאחר שתשמע את העורר ואת היועץ הסביבתי, ותחליט בו בתוך 14 ימים מיום הגשתו;
:: (ג) התסקיר יוגש לועדה לתשתיות וליועץ הסביבתי שלה בהתאם להנחיות כאמור בפסקת משנה (א)(2);
:: (ד) בתוך שבעה ימים מיום קבלת התסקיר, רשאי היועץ הסביבתי לדרוש ממגיש התכנית להשלים את התסקיר; העתק הדרישה יישלח לועדה לתשתיות; לא נדרשה השלמה כאמור, יראו את התסקיר כאילו הוא שלם;
:: (ה) היועץ הסביבתי ימציא את חוות דעתו לועדה לתשתיות ולמגיש התכנית בתוך ארבעה עשר ימים ממועד קבלת התסקיר השלם;
: (5) הועדה לתשתיות רשאית לפטור את מגיש התכנית מהגשת תסקיר השפעה על הסביבה או לחייבו להגיש חוות דעת סביבתית במקום התסקיר; [[בסימן זה]], חוות דעת סביבתית – חוות דעת הבוחנת סוג מסוים של השפעה על הסביבה על ידי תכנית;
: (6)(א) הועדה לתשתיות תדון בתכנית לתשתית לאומית, תחליט להעבירה להערות הועדות המחוזיות, לדחותה או להתנות תנאים להעברתה, ותפרסם את החלטתה, בתוך עשרים ואחד ימים מיום שהוגשה לה התכנית, התכנית המתוקנת או חוות דעת היועץ הסביבתי, לפי הענין ולפי המאוחר מביניהם;
:: (ב) החליטה הועדה לתשתיות להעביר תכנית כאמור בפסקת משנה (א) –
::: (1) תפרסם הודעה על העברת התכנית בעיתון כאמור [[בסעיף 1א]], אך יראו כאילו במקום ”בשני עיתונים” נאמר ”בחמישה עיתונים”, ובמקום ”שלפחות אחד מהם הוא עיתון נפוץ” נאמר ”שלפחות שניים מהם הם עיתונים נפוצים”;
::: (2) תמסור הודעות על העברת התכנית לכל משרד ממשרדי הממשלה, לועדה המקומית של מרחב תכנון ששטח התכנית, כולו או חלקו, בתחומו או גובל בתחומו, וכן לתאגידים המפורטים [[בסעיף 119ב(9)(א)]];
:: (ג) תכנית לתשתית לאומית תהיה פתוחה לעיון הציבור במשרד המועצה הארצית, במשרד הועדה המחוזית הנוגעת בדבר ובמשרד הועדה המקומית הנוגעת בדבר;
: (7) החליטה הועדה לתשתיות להעביר תכנית לתשתית לאומית כאמור בפסקה (6)(א), ימנה יושב ראש הועדה, באותו יום, חוקר, כהגדרתו [[בסעיף 107א(א)]], לשמיעת ההערות וההשגות שיוגשו לה;
: (8) כל מי שרשאי, לפי [[סעיף 100]], להגיש התנגדות לתכנית כאמור [[באותו סעיף]], רשאי להגיש השגה על תכנית לתשתית לאומית שהועברה כאמור בפסקה (6), בתוך שישים ימים מיום הפרסום בדבר ההעברה כאמור בפסקה (6)(ב)(1);
: (9)(א) ועדת המשנה לשמיעת השגות של הועדה לתשתיות תדון ותכריע בהשגות, בתוך עשרים ואחד ימים מהיום האחרון להגשת ההשגות;
:: (ב) מיד לאחר תום שמיעת ההשגות וההכרעה בהן תחליט הועדה לתשתיות בדבר דחיית התכנית לתשתית לאומית, התנאתה בתנאים, או בדבר הגשתה לאישור הממשלה, עם שינויים או בלא שינויים, לפי הענין;
: (10) הועברה תכנית כאמור בפסקה (6) ולא הוגשו לה השגות בתוך התקופה שנקבעה לכך תוגש התכנית לממשלה בתום שלושה ימים מתום המועד להגשת ההשגות, זולת אם החליטה הועדה לתשתיות אחרת בתוך שלושת הימים כאמור;
: (10א) הגשת תוכנית לממשלה לפי פסקה (9)(ב) או (10) והכרעת הממשלה או ועדת השרים לענייני תשתיות חיוניות, לפי העניין, לגבי התוכנית, יהיו בהתאם להוראות [[סעיף 53א]], ולעניין זה יקראו את [[הסעיף האמור]] כך שבמקום &quot;מזכיר המועצה הארצית&quot; יבוא &quot;מזכיר הוועדה לתשתיות&quot; ובמקום &quot;במועצה&quot; יבוא &quot;בוועדה לתשתיות&quot;;
: (11) על אף האמור [[בסעיף 156]], לא יחולו [[התוספת הראשונה]] [[והתוספת השנייה]] על תכנית לתשתית לאומית.

@ 76ג1. הוראות מיוחדות לעניין שינוי תוכנית לתשתית לאומית (תיקון: תשפ&quot;ג-5, תשפ&quot;ו-4)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;תא שטח&quot; - יחידת קרקע שנקבעה בתוכנית מאושרת לשם קביעת הוראות לאותה יחידה;
::- &quot;תא שטח שהתווסף&quot; - תא שטח שהתווסף לתוכנית המאושרת לפי סעיף קטן (ב)(2)(ד) או (ה);
::- &quot;תוכנית מאושרת&quot; - תוכנית לתשתית לאומית שאישרה הממשלה;
::- &quot;תוכנית שינוי&quot; - תוכנית לשינוי של תוכנית מאושרת.
: (ב) הוועדה לתשתיות רשאית לדון בתוכנית שינוי ולהחליט לדחותה, להתנותה בתנאים או להגישה לאישור הממשלה לפי [[סעיף 76ג(10א)]] עם שינויים או בלא שינויים, והכול אם מתקיימים בה כל אלה:
:: (1) תוכנית השינוי הוגשה על ידי מי שהגיש את התוכנית המאושרת או מי מטעמו;
:: (2) השינוי הכלול בתוכנית השינוי הוא אחד או יותר מאלה, בלבד:
::: (א) שינוי מיקום של מבנה דרך או מבנה נלווה לקו תשתית תת-קרקעי למיקום אחר בשטח התוכנית המאושרת או בתא שטח שהתווסף;
::: (ב) תוספת שטח כולל המותר לבנייה למבנה דרך או למבנה נלווה לקו תשתית תת-קרקעי שאושרו בתוכנית המאושרת, ובלבד שלא תעלה על 70% מהשטח הכולל המותר לבנייה כאמור לפי התוכנית המאושרת, או על 300 מ&quot;ר - לעניין מבנה דרך, ולעניין מבנה נלווה לקו תשתית תת-קרקעי - על 100 מ&quot;ר, והכול לפי הנמוך;
::: (ג) תוספת גובה למבנה דרך או למבנה נלווה לקו תשתית תת-קרקעי שאושרו בתוכנית המאושרת, ובלבד שלא תעלה על 3 מטרים מהגובה המותר של אותו מבנה מעל פני הקרקע לפי התוכנית המאושרת;
::: (ד) שינוי גבול התוכנית באופן המרחיב את שטחה, ובלבד שהשטח המוגדל לא יעלה על 5% משטח התוכנית המאושרת או על 1,000 מ&quot;ר, לפי הנמוך, ושייעודי ההגדלה יהיו ייעודי שטח התוכנית המאושרת; על אף האמור בפסקת משנה זו, היקף השטח המוגדל שאינו מקרקעי ישראל או קרקע בבעלות רשות מקומית לא יעלה על 300 מ&quot;ר;
::: (ה) על אף האמור בפסקת משנה (ד), לעניין תוכנית מאושרת הקובעת תוואי של תשתית לאומית מסוג קו תשתית או דרך - הרחבת התוואי שאושר בתוכנית המאושרת, ובלבד שההרחבה לא תעלה על 10% מרוחב התוואי שאושר בתוכנית המאושרת וטרם חלפו חמש שנים מיום תחילת התוכנית המאושרת;
::: (ו) הוספה, בשטח התוכנית המאושרת או בתא שטח שהתווסף, של מבנה דרך או מבנה נלווה לקו תשתית תת-קרקעי, ובלבד שהשטח הכולל המותר לבנייה של אותו מבנה לא יעלה על 100 מ&quot;ר ושגובהו לא יעלה על 5 מטרים;
::: (ז) לעניין תוכנית מאושרת שהיא תוכנית למיזם תשתית חיוני כהגדרתו [[בחוק לקידום תשתיות לאומיות]] -
:::: (1) שינוי בחלוקת שטחי הבנייה המותרים בין תאי שטח סמוכים בהיקף שלא יעלה על 5% מהשטח הכולל המותר לבנייה לפי התוכנית המאושרת או על 3,000 מ&quot;ר, לפי הנמוך, ובלבד שסך כל השטח הכולל המותר לבנייה לפי התוכנית המאושרת וייעודי תאי השטח לפי התוכנית המאושרת לא ישונו;
:::: (2) שינוי בחלוקת שטחי הבנייה המותרים בין תא שטח בתוכנית המאושרת לבין תא שטח שהתווסף הצמוד לו, בהיקף שלא יעלה על 5% מהשטח הכולל המותר לבנייה לפי התוכנית המאושרת או על 1,500 מ&quot;ר, לפי הנמוך, ובלבד שייעוד תא השטח שהתווסף יהיה זהה לייעודו של תא השטח הצמוד לו בתוכנית המאושרת;
:: (2א) על אף האמור בפסקה (2), כללה תוכנית השינוי תא שטח שהתווסף, סך השטח הכולל המותר לבנייה שיאושר בתא שטח זה לא יעלה על 1,500 מ&quot;ר;
:: (3) הוועדה לתשתיות לא דנה בשינוי הכלול בתוכנית השינוי בדיון להעברת התוכנית המאושרת להערות לפי [[סעיף 76ג(6)]] או בדיון להחלטה על הגשה של התוכנית המאושרת לאישור הממשלה, או שהיא דנה בשינוי כאמור, אולם היא סבורה כי עקב שינוי נסיבות או גילוי מידע חדש יש לדון בשינוי.
: (ג)(1) סברה הוועדה לתשתיות כי תוכנית השינוי עלולה לפגוע באדם אשר לו הייתה תוכנית השינוי מועברת להערות כאמור [[בסעיף 76ג(6)]], היה רשאי להגיש השגה בהתאם להוראות [[סעיף 76ג(8)]], לא תחליט בעניינה של תוכנית השינוי לאישור הממשלה לפני שנתנה לאותו אדם במהלך תקופה של 60 ימים הזדמנות להשמיע את טענותיו.
:: (2) סברה הוועדה לתשתיות כי תוכנית השינוי עלולה להשפיע על שטחים פתוחים או כי שינוי המוצע בה במבנה דרך פוגע במעבר בעלי חיים, לא תחליט בעניינה של תוכנית השינוי לפני שהתוכנית פורסמה בהתאם להוראות [[סעיף 76ג(6)]], וניתנה תקופה של 60 ימים מיום הפרסום להגשת השגות.
: (ד) הוגשו טענות או השגות כאמור בסעיף קטן (ג), תחליט הוועדה אם לדחות את תוכנית השינוי, להתנותה בתנאים או להגישה לאישור הממשלה לפי [[סעיף 76ג(10א)]] עם שינויים או בלא שינויים, לפי העניין, בתוך 21 ימים מתום התקופה שבאותו סעיף קטן; הודעה על הכרעה בדבר הטענות או ההשגות ועל נימוקיה תינתן בכתב לאדם שהשמיע את הטענות או ההשגות.
: (ה) לא הוגשו טענות או השגות כאמור בסעיף קטן (ג), תוגש תוכנית השינוי לאישור הממשלה בהתאם [[לסעיף 76ג(10א)]] בתום 14 ימים מתום התקופה האמורה בסעיף קטן (ג), אלא אם כן הוועדה החליטה אחרת באותם 14 ימים.
: (ו) הוראות [[פסקאות (2) עד (5) ו-(11) של סעיף 76ג]] יחולו על תוכנית השינוי.

@ 76ג2. תחולה על תוכנית מפורטת לתשתיות לאומיות (תיקון: תשפ&quot;ו-4)
: (א) הוראות [[סעיף 76ג1]] יחולו, בשינויים המחויבים ובשינוי המפורט בסעיף קטן (ב), גם על שני אלה:
:: (1) המועצה הארצית - לעניין תוכנית שינוי של תוכנית מיתאר ארצית מפורטת לתשתיות לאומיות כאמור [[בפסקה (1) להגדרה &quot;תוכנית מיתאר ארצית מפורטת לתשתיות לאומיות&quot; שבסעיף 6ב(ב)(3)]];
:: (2) הוועדה המחוזית - לעניין תוכנית שינוי של תוכנית מפורטת לתשתיות לאומיות שאישרה ועדה מחוזית, כהגדרתה [[בסעיף 6ב(ב)(3)]].
: (ב) [[בסעיף 76ג1]], במקום סעיף קטן (ו) יקראו:
:: &quot;(ו) לא נקבעה הוראה אחרת לעניין הליכי התכנון שבסעיף זה, יחולו על תוכנית השינוי הליכי התכנון לפי חוק זה.&quot;.

=== סימן ה׳3: תכנית למיתקן טעון היתר פליטה (תיקון: תשס״ח–9) ===

@ 76ד. הוראות מיוחדות לתכנית למיתקן טעון היתר (תיקון: תשס״ח–9)
: (א) בסעיף זה, ”תכנית למיתקן טעון היתר”, ”הליך משותף” – כמשמעותם [[בסעיף 23 לחוק אוויר נקי, התשס״ח–2008]] (בחוק זה – חוק אוויר נקי).
: (ב) בהליכים לאישור תכנית למיתקן טעון היתר ינהגו לפי הוראות חוק זה בכפוף להוראות לפי [[סעיף 23 לחוק אוויר נקי]].
: (ג) לא יינתן היתר לפי חוק זה להקמתו או להפעלתו של מקור פליטה טעון היתר כהגדרתו [[בחוק אוויר נקי]], אלא אם כן נקבע במפורש בתכנית החלה על הקרקע שלגביה מתבקש ההיתר לפי חוק זה כי היא מיועדת למקור פליטה כאמור.

=== סימן ו׳: הוראות כלליות לתכניות ===

@ 77. הודעה על הכנת תכנית (תיקון: תשמ&quot;ח-2, תשמ&quot;ט-2, תשנ״ה–4)
: מי שרשאי להגיש תכנית למוסד תכנון, רשאי לפנות למוסד התכנון המוסמך להפקיד את התכנית, בבקשה לפרסם הודעה בדבר הכנת התכנית; מצא מוסד התכנון לאחר ששקל בענין כי מן הנכון לעשות כן, יפרסם את ההודעה ברשומות, בעתון ובמשרדי הרשויות המקומיות הנוגעות בדבר; ההודעה תפרט את תחום התכנית והשינויים המוצעים; הפרסום בעיתון יהיה כאמור [[בסעיף 1א]]; הוצאות הפרסום יחולו על המבקש; אין בהוראות סעיף זה כדי לפגוע בסמכות מוסד תכנון לפרסם הודעה על הכנת תכנית מיוזמתו.

@ 78. היתרים וחלוקת קרקע בתקופת ביניים (תיקון: תשנ״ה–4, תשע״ה)
: (א) פורסמה ברשומות הודעה כאמור [[בסעיף 77]], רשאי מוסד התכנון המוסמך להפקיד את התכנית, לקבוע תנאים שלפיהם יינתנו היתרי בניה, היתרים לשימוש בקרקע או אישור תשריט של חלוקת קרקע בתחום התכנית המוצעת; תוקפם של תנאים אלה יהיה עד להפקדת התכנית, דחייתה או עד שיבוטלו התנאים או שישונו על ידי מי שקבעם, או לפרק זמן שלא יעלה על שלוש שנים, הכל לפי המועד המוקדם יותר; מוסד התכנון רשאי להאריך את תוקפם של התנאים או לשנותם לפרק זמן נוסף שלא יעלה על שלוש שנים מנימוקים מיוחדים שיירשמו; ראה יושב ראש מוסד התכנון כי יש צורך בהארכה נוספת מעבר לשלוש שנים, רשאי הוא לעשות כן, באישור שר הפנים.
: (ב) הרואה עצמו נפגע מהחלטת מוסד תכנון לפי סעיף זה רשאי לערור -
:: (1) כאשר ההחלטה היא של ועדה מחוזית – למועצה הארצית;
:: (2) כאשר ההחלטה היא של ועדה מקומית – לועדת הערר.

@ 79. פטור מתשלומי חובה (תיקון: תשנ״ה–4)
: הוגבלו זכויותיו של פלוני בקרקע מכוח [[סעיף 78]], רשאי שר האוצר לפטרו, פטור מלא או חלקי, מתשלום כל מס המגיע לאוצר המדינה בקשר לאותה קרקע, או לדחות את מועדי תשלומו, ורשאית רשות מקומית לתת פטור מלא או חלקי מתשלום כל ארנונה, מס או תשלום חובה אחר המגיעים לה מפלוני או לדחות את מועד תשלומם, הכל במידה שהדבר נוגע לתקופה שבה הוגבלו הזכויות ובשים לב לקיפוח ההנאה בקרקע מכוח ההגבלות האמורות.

@ 80. תפקידים מיוחדים בקשר לבטיחות הטיסה
: המועצה הארצית תורה לועדות המחוזיות לקבוע בתכניות המיתאר הוראות הדרושות, לדעת שר הבטחון או שר התחבורה, למען בטיחות הטיסה.

@ 81. ייזום תכניות לבטיחות הטיסה
: מי שהוסמך על ידי שר הבטחון או שר התחבורה רשאי להציע לכל מוסד תכנון תכנית, שינוי תכנית, התלייתה או ביטולה, אם הדבר דרוש, לדעתו, למען בטיחות הטיסה; סמכות זו אינה גורעת מסמכות אחרת לפי חוק זה.

@ 82. ערר על דחיית תכנית בדבר בטיחות הטיסה
: (א) נדחתה הצעה לפי [[סעיף 81]], רשאי המציע לערור על הדחיה בפני ועדה המורכבת משר הפנים, שר האוצר, שר הבטחון ושר התחבורה, והחלטת הועדה תבוא במקום החלטת מוסד התכנון שדחה את ההצעה.
: (ב) הגשת הערר תובא, בדרך המניחה את דעתה של ועדת השרים, לידיעתם של בעלי הזכויות במקרקעין ושל מחזיקיהם העלולים להיפגע על ידי קבלת הערר, ותינתן להם הזדמנות נאותה להגיש את טענותיהם בכתב בפני הועדה או להשמיען בעל־פה בפני נציגי השרים שמהם מורכבת הועדה.

@ 83. תשריט (תיקון: תשמ״ח–2, תשמ&quot;ט-2, תשנ״ה–4)
: (א) לכל תכנית יצורף תשריט של השטח שעליו היא חלה (להלן – תחום התכנית); אולם אין חובה לצרף תשריט להחלטה על ביטול, שינוי או התליית תכנית שאינם מחייבים שינוי של תשריט התכנית המקורית אלא אם כן מוסד התכנון המוסמך לאשר את התכנית החליט אחרת.
: (ב) תחום התכנית יחול על שטח המצוי במחוז אחד.

@ 83א. מסמכי לוואי לתכנית (תיקון: תשנ״ה–4)
: (א) מגיש תכנית יגיש למוסד תכנון יחד עם התכנית, מסמכים הדרושים להסברתה וכל מידע או מסמך אחר שידרוש יושב ראש מוסד התכנון; מוסד התכנון רשאי לדרוש כי המסמכים יתיחסו גם לשטח שהוא מחוץ לתחום התכנית כדי לבחון את ההשפעות ההדדיות של התכנית והשטח זה על זה.
: (ב) דרש יושב ראש מוסד התכנון מסמכים כאמור, יקבע גם את המועד להגשתם, ורשאי הוא לקבוע כי התכנית לא תופקד או לא תאושר, בטרם הוגשו המסמכים.

@ 83א1. מועד הגשת תכנית (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה)
: שר הפנים יקבע תנאים להגשת תכנית שבהתקיימם יראו את התכנית כתכנית שהוגשה לעניין חוק זה, לרבות מועדים לבדיקת התנאים האמורים ותוצאות אי־עמידה במועדים; על אף האמור [[בסעיפים 83א]] [[ו־85(א)]], מוסד תכנון או יושב ראש מוסד התכנון לא יהיו רשאים להוסיף תנאים לעניין זה נוסף על התנאים שנקבעו בתקנות כאמור.

@ 83ב. עריכת תסקיר השפעה על הסביבה (תיקון: תשס״ב–2, תשס״ח–9)
: (א) נדרש מגיש תכנית להגיש תסקיר השפעה על הסביבה, ייערך התסקיר וייחתם בידי בעל מקצוע.
: (א1) על תסקיר לתכנית למיתקן טעון היתר כהגדרתה [[בסעיף 76ד]], יחולו הוראות [[סעיף 23 לחוק אוויר נקי]].
: (ב) השר לאיכות הסביבה יקבע, לסוגי תכניות, את המקצועות, ההשכלה וההכשרה המקצועית, הכישורים והניסיון המקצועי הנדרשים מבעל מקצוע, כאמור בסעיף קטן (א).

@ 83ג. שמירה על עצים בוגרים (תיקון: תשס״ט–2, תשע״ד–2, תשע״ה)
: (א) בסעיף זה –
::- ”עץ בוגר” – עץ שגובהו 2 מטרים לפחות מעל פני הקרקע וקוטר גזעו, הנמדד בגובה 130 סנטימטרים מעל פני הקרקע, הוא 10 סנטימטרים לפחות;
::- ”תכנית” – תכנית או חלק מתכנית שניתן להוציא מכוחה היתרים, לרבות תכנית דרך, למעט תכנית שלא ניתן לקבוע במדויק היכן תמומש בפועל ותכנית שלא חלה לגביה חובת הגשת תשריט לפי [[סעיף 83]].
: (ב) בתשריט תכנית יסומנו העצים הבוגרים המצויים בתחומה באופן שיקבע שר הפנים.
: (ג) היו בתחום התכנית עצים בוגרים, לא יאשר מוסד התכנון את התכנית אלא לאחר שבחן את הצורך בשמירה עליהם במסגרת מכלול השיקולים התכנוניים; שר הפנים לאחר התייעצות עם שר החקלאות ופיתוח הכפר, יקבע סוגי תכניות שלגביהן יידרש מוסד התכנון להתייעץ עם פקיד היערות, כהגדרתו [[בפקודת היערות]], טרם קבלת החלטתו לפי סעיף זה.
: (ד) אין בסעיף זה כדי לגרוע מסמכותו של מוסד תכנון להתנות מתן היתר בתנאים הנוגעים לנטיעת עצים לפי כל דין.
: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבנייה (תכנית הטעונה התייעצות עם פקיד היערות), התשע&quot;ה-2015]].))

@ 84. שלבי ביצוע
: כל תכנית תציין את התאריך המשוער לביצועה, ואם יש צורך תקבע שלבים לביצוע והתאריכים לביצוע כל שלב.

@ 85. הפקדה (תיקון: תשנ״ה–4, תשע״ד–2)
: (א) תכנית – למעט תכנית מיתאר ארצית – שהוגשה למוסד תכנון המוסמך לאשרה, תופקד על ידי מוסד התכנון בדרך הקבועה [[בסימן זה]], אולם תכנית שלא הוגשה לפי דרישת מוסד התכנון או שאינה מתאימה לדרישות אלה, רשאי הוא לדחותה בלי שתופקד.
: (ב)(1) מוסד תכנון המוסמך לאשר תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת ידון בתכנית ויחליט, בתוך ששים ימים מיום שהוגשה לו, להפקיד את התכנית, לדחותה או להתנות תנאים להפקדתה; יושב ראש מוסד התכנון, רשאי להאריך את תקופת ששים הימים בשלושים ימים נוספים, ולגבי תכנית החלה על כל שטח מרחב התכנון המקומי או על חלק משמעותי ממנו – בתשעים ימים נוספים.
:: (2) דרש יושב ראש מוסד התכנון להגיש מסמכי לוואי לפי [[סעיף 83א]] כתנאי להפקדת התכנית, או הוחזרה התכנית כאמור [[בסעיף 62ב(ב)]], יחושבו המועדים הקבועים בסעיף זה ממועד הגשת המסמכים או הגשת התכנית המתוקנת.
: (ג) החליט מוסד תכנון על הפקדת תכנית, יירשם הדבר בפרוטוקול אשר ייחתם בידי היושב ראש ומזכיר מוסד התכנון; ההחלטה תישלח לחברי המוסד ולמגיש התכנית בתוך חמישה עשר ימים מקבלתה.

@ 86. שינויים לפני ההפקדה (תיקון: תשנ״ה–4&lt;!--החלפה--&gt;, תשע״ד–2)
: (א) לפני שמוסד התכנון יפקיד תכנית רשאי הוא לדרוש ממגיש התכנית שיכניס בה שינויים או שימלא תנאים, הכל כפי שיורה מוסד התכנון.
: (ב) החליט מוסד התכנון להפקיד תכנית בתנאי שיוכנסו בה שינויים או ימולאו תנאים, והשינויים לא הוכנסו או שהתנאים לא מולאו, בתוך ששה חודשים מהמועד שנמסרה למגיש התכנית הודעה על החלטת מוסד התכנון, ואם מוסד התכנון הוא ועדה מקומית – בתוך שלושה חודשים מהמועד האמור, רשאי מוסד התכנון, בתוך שלושים ימים מתום התקופה האמורה, לפי העניין, להחליט לבצע את הדרוש להפקדת התכנית במקומו ועל חשבונו של מגיש התכנית.
: (ג) ביצוע השינויים או מילוי התנאים לפי סעיף קטן (ב) על ידי מוסד התכנון ייעשה בתוך שלושים ימים מיום קבלת ההחלטה על ידי מוסד התכנון.
: (ד) לא החליט מוסד התכנון לבצע את הדרוש להפקדת התכנית כאמור בסעיף קטן (ב) יראו את החלטת מוסד התכנון על ההפקדה, בתום 30 הימים האמורים בסעיף קטן (ב), כבטלה.
: (ה) יושב ראש מוסד התכנון רשאי להאריך כל אחד מהמועדים הקבועים בסעיף זה, אם ראה כי יש הצדקה לכך, ובלבד ששוכנע כי לא יהיה בהארכת המועד כדי להביא לחריגה מהמועדים שנקבעו לאישור התכנית לפי [[סעיף 109א]].

@ 86א. הפקדת תכנית מצומצמת (תיקון: תשע״ד–2, תשפ&quot;ד-2)
: (א) על תכנית בסמכות ועדה מקומית לפי [[סעיף 62א(א)(4), (5), (7), (9), (12) או (15)]], החלה על מגרש אחד או על מגרשים צמודים, ושטח המגרש או השטח הכולל של המגרשים הצמודים, לפי העניין, אינו עולה על 5,000 מ״ר (בסעיף זה – תכנית מצומצמת), יחולו הוראות [[פרק זה]], בשינויים אלה:
:: (1) הסמכות של הוועדה המקומית לעניין הפקדת התכנית, תהיה נתונה ליושב ראש הוועדה המקומית;
:: (2) הבדיקה התכנונית המוקדמת בידי מהנדס הוועדה לפי [[סעיף 62ב(ה)]] תבוצע בתוך פרק זמן שלא יעלה על שלושים ימים מיום שהוגשה התכנית לוועדה המקומית; חוות הדעת לפי [[סעיף 61א(ג)(1)]], יוגשו עד תום המועד לביצוע הבדיקה התכנונית המוקדמת לפי פסקה זו;
:: (3) יושב ראש הוועדה המקומית לא יחליט על הפקדת התכנית אלא אם כן מהנדס הוועדה המקומית המליץ בחוות דעתו לפי [[סעיף 61א(ג)(4)]], להפקיד את התכנית; חוות הדעת האמורה תוגש עד תום המועד לביצוע הבדיקה התכנונית המוקדמת לפי פסקה (2);
:: (4) על אף האמור [[בסעיף 85(ב)(1)]], יושב ראש הוועדה המקומית ידון בתכנית ויחליט אם להפקידה, לדחותה או להתנות תנאים להפקדתה, בתוך 45 ימים מיום שהוגשה לו;
:: (5) על אף האמור [[בסעיף 86]], יושב ראש הוועדה המקומית רשאי, לפני שהוא מפקיד תכנית, לדרוש ממגיש התכנית שיכניס בה שינויים או שימלא תנאים, הכול כפי שיורה; דרש יושב ראש הוועדה המקומית כאמור, ימלא מגיש התכנית אחר הדרישה בתוך שלושים ימים ממועד קבלתה; לא עשה כן בתוך התקופה האמורה, יראו את החלטת יושב ראש הוועדה המקומית על ההפקדה, בתום התקופה האמורה, כבטלה;
:: (6) הוראות [[סעיפים 78]], [[89א(ג)]], [[97]], [[97א]], [[98]], [[108(ג)]] [[ו־201]] לא יחולו על תכנית מצומצמת.
: (ב)(1) החלטת יושב ראש ועדה מקומית על הפקדת תכנית מצומצמת תישלח לכל חברי ועדת המשנה, כהגדרתה [[בסעיף 18(ה)]], ולנציגים בעלי הדעה המייעצת בתוך שלושה ימים מיום קבלתה.
:: (2) כל שניים מבין חברי ועדת המשנה או הנציגים בעלי הדעה המייעצת רשאים לדרוש בכתב, בתוך שבעה ימים מיום קבלת ההחלטה לידיהם, שיתקיים דיון בעניין בוועדת המשנה; הדרישה תכלול את פרטי הנימוקים.
:: (3) הוגשה דרישה כאמור בפסקה (2), יידון העניין בישיבה הקרובה של ועדת המשנה, ולא יאוחר מ־15 ימים מיום שהוגשה הדרישה; לא הוגשה דרישה כאמור, רואים את החלטת יושב ראש הוועדה המקומית כהחלטה סופית; התקיים בוועדת המשנה דיון בהתאם לדרישה כאמור, יראו את החלטת ועדת המשנה כהחלטה סופית, ולא יחולו הוראות [[סעיף 18(ז)]].
: (ג) הוראות סעיף זה לא יחולו על תכנית שמגיש התכנית הודיע בעת הגשתה כי הוא מבקש שלא להחליט על הפקדתה בדרך הקבועה בסעיף זה.

@ 87. (תיקון: תשנ״ה–4) : (((בוטל).))

@ 88. מקום ההפקדה (תיקון: תשנ״ה–4, תשס״ח–10, תשע״ד–2, תשע״ה)
: (א) תכנית מיתאר מחוזית תופקד במשרד הועדה המחוזית והעתקה יועבר למינהל התכנון במשרד הפנים בירושלים; תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת, תופקד במשרד הועדה המחוזית ובמשרד הועדה המקומית הנוגעת בדבר.
: (ב) תכנית שהופקדה כאמור בסעיף קטן (א), תפורסם באתרי אינטרנט כמפורט להלן:
:: (1) תכנית בסמכות ועדה מקומית – באתר האינטרנט של הוועדה המקומית או באתר האינטרנט של רשות מקומית הנוגעת בדבר;
:: (2) תכנית אחרת – באתר האינטרנט של משרד הפנים.
: (ג) על תכנית שפורסמה כאמור בסעיף קטן (ב)(1) יחולו הוראות [[סעיף 1ב(ב)]], בשינויים המחויבים.

@ 89. הודעה על הפקדת תכנית (תיקון: תשל״ג, תשמ״ח–2, תשמ&quot;ט-2, תשנ״ה–4)
: (א) הודעה על הפקדת כל תכנית תפורסם ברשומות ובעתון; הפרסום בעתון יהיה כאמור [[בסעיף 1א]], וייעשה על ידי מוסד התכנון שהחליט על ההפקדה תוך חמישה עשר ימים מיום ההחלטה על הפקדת התכנית או מיום מילוי תנאי ההפקדה, הכל לפי המאוחר.
: (ב) הודעה כאמור בסעיף קטן (א) תפורסם גם במשרדי הרשויות המקומיות שתחום שיפוטן או חלק ממנו כלול בתחום התכנית, ובאין רשות מקומית כאמור – במקום שנוהגים לפרסם בו הודעות פומביות בתחום התכנית; כן תפורסם ההודעה על לוחות המודעות בשכונות הנוגעות בדבר.

@ 89א. פרסום ומסירה של הודעת הפקדה (תיקון: תשס״ג, תשס״ה–4, תשע״ה, תשפ&quot;ד-4)
: (א) הודעה על הפקדת תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת תפורסם על חשבון מגיש התכנית, על גבי שלט במקום בולט בתחום התכנית, למשך התקופה שנקבעה להגשת התנגדויות; ההודעה תכלול פרטים בהתאם להוראות [[סעיף 92]] וכן פירוט עיקרי ההבדלים בין המצב התכנוני הקיים לבין התכנית המופקדת.
: (ב) כיתוב על שלט כאמור בסעיף קטן (א) יהיה בשפה העברית ואולם במרחב תכנון מקומי שבו האוכלוסיה הדוברת ערבית מהווה לפחות עשרה אחוזים מכלל האוכלוסיה, יהיה הכיתוב גם בשפה הערבית.
: (ב1) יושב ראש מוסד התכנון המוסמך להחליט על הפקדת תוכנית כאמור בסעיף קטן (א) רשאי להורות על דרכי פרסום נוספות על האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), אם מצא כי הפרסום לפי הוראות אותם סעיפים קטנים אינו יעיל, בשל נוכחות מעטה של תושבים בשטח שהתוכנית חלה עליו, עקב מצב מיוחד בעורף שהוכרז לפי [[חוק ההתגוננות האזרחית, התשי&quot;א-1951]], או עקב אירוע חירום אזרחי כהגדרתו [[בסעיף 90א לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל&quot;א-1971]].
: (ג) יושב ראש מוסד התכנון המוסמך להחליט על הפקדת תכנית כאמור בסעיף קטן (א), רשאי מטעמים שיירשמו ובכפוף לתקנות שיתקין שר הפנים, להורות כי על תכנית מסוימת או על סוגי תכניות לא יחולו הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב), כולן או מקצתן, ורשאי הוא לקבוע דרכי פרסום חלופיות לתכנית שפטר כאמור; שר הפנים יקבע באילו מקרים ונסיבות יכול יושב ראש מוסד התכנון לפטור מהוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב).
: (ג1) החלטת יושב ראש מוסד תכנון לפי סעיף קטן (ב1) או (ג), תועבר למינהל התכנון ותפורסם באתרי האינטרנט של מינהל התכנון ושל מוסד התכנון.
: (ד) נוסף על הוראות סעיף זה, הודעה על הפקדת תכנית כאמור בסעיף קטן (א), החלה על שטח שאינו עולה על 3,000 מ״ר, תפורסם או תימסר לבעלים ולמחזיקים במגרשים הגובלים בתחום התכנית, על חשבון מגיש התכנית, בדרך שיקבע שר הפנים באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת.
: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (פרסום הודעה על הפקדת תכנית על גבי שלט לפי סעיף 89א לחוק), התשס״ד–2004]].))

@ 90. הודעה על הפקדת תכנית מיתאר מחוזית
: הודעה על הפקדת תכנית מיתאר מחוזית תפורסם כאמור [[בסעיף 89]] ונוסף על כך במשרד הועדה המחוזית ובמשרד כל ועדה מקומית שבמחוז.

@ 91. הודעה למוסדות תכנון ומשרדי ממשלה (תיקון: תשל״ג)
: (א) הודעה על הפקדת תכנית מיתאר מחוזית תימסר –
:: (1) לועדה המחוזית של כל מחוז הגובל מרחב תכנון מקומי הכלול, כולו או מקצתו, בתחום התכנית;
:: (2) לועדה המקומית של כל מרחב תכנון מקומי הגובל מרחב תכנון הכלול, כולו או מקצתו, בתחום התכנית;
:: (3) לכל משרד ממשרדי הממשלה.
: (ב) הודעה על הפקדת תכנית מיתאר מקומית תימסר לועדה המקומית של כל מרחב תכנון מקומי הגובל מרחב התכנון שעליו חלה התכנית וכן לכל משרד ממשרדי הממשלה.
: (ג) הודעה על הפקדת תכנית מפורטת תימסר לועדה המקומית של כל מרחב תכנון מקומי הגובל קרקע שבתחום התכנית.

@ 92. תוכן הודעת ההפקדה (תיקון: תשל״ג, תשס״ח–10)
: (א) הודעה על הפקדה תכלול ככל האפשר את מספרי הגוש והחלקה, את שם השכונה ואת הרחוב ומספרי הבתים שהתכנית נוגעת להם; כן תכלול ההודעה את עיקרי הוראות התכנית המופקדת, ואת המען והמועד והגשת התנגדויות לתכנית.
: (ב) לא צוינו בהודעה כאמור בסעיף קטן (א) מספרי הגוש והחלקה, הרחוב ומספרי הבתים שהתכנית נוגעת להם, כולם או חלקם, תכלול ההודעה תיאור כללי של הסביבה שבה נמצא תחום התכנית, באופן המאפשר לזהותה.

@ 93. הודעות על הפקדה מיוחדת (תיקון: תשנ״ה–4&lt;!--החלפה--&gt;)
: שר הפנים רשאי לקבוע את דרכי מסירת הודעה על הפקדתה של תכנית לגופים ציבוריים המטפלים בשמירת טבע ונוף, בעתיקות ובערכים היסטוריים, אסתטיים וארכיטקטוניים וכמו כן למוסדות דת, חינוך ותרבות.

@ 94. הודעה על תכניות הנוגעות לטיסה
: הודעה על הפקדת תכנית שיש בה כדי להשפיע על הטיסה האזרחית או הצבאית תימסר גם למי שהוסמך לכך על ידי שר התחבורה או שר הבטחון, הכל לפי הענין.

@ 95. מניעת טענות
: טענה כי הודעת הפקדה לפי [[סעיפים 91]] [[או 93]] לא נמסרה למי שזכאי לכך, לא תישמע אלא מאותו זכאי עצמו.

@ 96. עיון בתכנית
: כל מעונין בתכנית שהופקדה, רשאי לעיין בה במקום ההפקדה ללא תשלום.

@ 96א. זכות עיון במסמכי מוסד תכנון וחובת פרסום באינטרנט (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה)
: (א) מסמכי תכנית וכל מסמך אחר שהוגש לפי חוק למוסד תכנון הדן בתכנית על ידי מגיש התכנית או מי מטעמו, וכן חוות דעת שהגיש נציג בעל דעה מייעצת לפי [[סעיף 18(ג2)]], חוות דעת היועץ המשפטי ומהנדס הוועדה המקומית שהוגשו לפי [[סעיף 61א(ג)(1)]], חוות דעת מהנדס הוועדה המקומית שהוגשה לפי [[סעיף 61א(ג)(4)]], וחוות דעת נציג שר בוועדה המחוזית או גורם אחר שקבע שר הפנים שהוגשה לפי [[סעיף 61ב(ב)]], יועמדו לעיון הציבור ממועד הגשתם למוסד התכנון.
: (ב) מזכיר מוסד תכנון יפרסם מסמכים כאמור בסעיף קטן (א) באתר האינטרנט של מוסד התכנון ויעמידם לעיון הציבור, ורשאי שר הפנים לקבוע הוראות לעניין זה.
: (ג) שר הפנים, לאחר התייעצות עם שר הביטחון ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע סוגי מסמכים, למעט הוראות ותשריט של תכנית, שהוראות סעיף זה לא יחולו עליהם, אם מצא שבפרסומם יש חשש ממשי לפגיעה בביטחון המדינה.

@ 97. הוראות לגבי מתן היתר שלא על פי תכנית מופקדת (תיקון: תשנ״ה–4)
: (א)(1) הפקידה הועדה המקומית תכנית שבסמכותה, כאמור [[בסעיף 61א]], ועוד לא ניתן לה תוקף, לא יינתן כל היתר לפי [[סעיף 145]] לגבי המקרקעין שבתחום התכנית שלא בהתאם לתכנית המופקדת, אלא באישור הועדה המקומית; לא תדון הועדה המקומית לפי פסקה זו אלא אם כן פורסמה, על חשבון המבקש, הודעה כאמור [[בסעיף 149]] וניתנה, למי שעלול להיפגע מההחלטה, הזדמנות לטעון טענותיו; החלטת הועדה תישלח לצדדים.
:: (2) הרואה עצמו נפגע מהחלטת הועדה המקומית, בדבר מתן היתר על פי סעיף זה, רשאי לערור לועדת הערר.
: (ב)(1) הפקידה הועדה המחוזית תכנית שבסמכותה כאמור [[בסעיף 61א]] ועוד לא ניתן לה תוקף, לא יינתן כל היתר לפי [[סעיף 145]] לגבי המקרקעין שבתחום התכנית שלא בהתאם לתכנית המופקדת אלא באישור ועדת המשנה להתנגדויות של הועדה המחוזית; לא תדון הועדה המחוזית לפי פסקה זו אלא אם כן פורסמה על חשבון המבקש הודעה כאמור [[בסעיף 149]] וניתנה למי שעלול להיפגע מהחלטתה הזדמנות לטעון טענותיו; החלטת הועדה תישלח לצדדים.
:: (2) הרואה עצמו נפגע מהחלטת ועדת המשנה להתנגדויות של הועדה המחוזית בדבר מתן היתר לפי סעיף זה, רשאי לערור לועדה המחוזית.

@ 97א. היתר על־פי תכנית שהופקדה (תיקון: תשמ״א–2, תשמ״ג, תשנ״ה–4)
: (א) על אף האמור [[בסעיפים 97]] [[ו־145(ב)]], רשאי מוסד תכנון שהפקיד תכנית, לאשר מתן היתר על פי תכנית שהפקיד אף אם אינו בהתאם לתכנית בת תוקף, אם נתקיימו שניים אלה:
:: (1) התכנית שבתוקף אושרה לפני י״ב בטבת התש״י (1 ינואר 1950);
:: (2) לא הוגשה התנגדות לתכנית שהופקדה עד תום תקופת ההפקדה, או שבמתן ההיתר אין כדי להשפיע על החלטה בדבר קבלת התנגדות שהוגשה.
: (ב) לענין [[פרקים ח׳]], [[ח׳1]] [[ו-ט׳]], יראו את יום מתן ההיתר לפי סעיף זה כיום תחילת תכנית לגבי המקרקעין שעליהם חל ההיתר.

@ 98. הגבלת פעולות אחרי הפקדת תכנית (תיקון: תשנ״ה–4&lt;!--החלפה--&gt;)
: (א) מוסד תכנון שהפקיד תכנית, רשאי, אחרי הפקדת התכנית, ועד למתן תוקף לה, לאסור מתן כל היתר לבניה ולשימוש לגבי מקרקעין שבתחום התכנית או לקבוע תנאים למתן היתר כאמור.
: (ב) הרואה עצמו נפגע מהחלטת ועדה מקומית לפי סעיף זה, רשאי לערור בפני ועדת הערר.
: (ג) הרואה עצמו נפגע מהחלטת ועדה מחוזית לפי סעיף זה, רשאי לערור בפני המועצה הארצית.

@ 99. מקומות קדושים והיסטוריים ובתי־קברות
: הוראה בתכנית מיתאר מחוזית או מקומית בדבר שמירת מקום קדוש או בדבר בתי קברות תיערך בהתייעצות עם שר הדתות; הוראה כאמור בדבר שמירה על בנינים או אתרים שיש להם חשיבות היסטורית או ארכיאולוגית תיערך בהתייעצות עם שר החינוך והתרבות.

@ 100. התנגדות (תיקון: תשל״ג, תשנ״ה–4, תשע״ד–2, תשע״ה)
: כל מעונין בקרקע, בבנין או בכל פרט תכנוני אחר הרואה את עצמו נפגע על ידי תכנית מיתאר מחוזית או מקומית או תכנית מפורטת שהופקדו, רשאי להגיש התנגדות להן, וכן רשאים להגיש התנגדות להן –
: (1) ועדה מקומית, או מהנדס ועדה מקומית, שמרחב התכנון שלה כלול בתחום התכנית או גובל אותו;
: (2) רשות מקומית, לרבות ועד מקומי כאמור [[בסעיף 3 לפקודת המועצות המקומיות]], שאזור שיפוטה כלול בתחום התכנית או גובל אותו;
: (3) גוף ציבורי או מקצועי שאושר לכך בדרך כלל על ידי שר הפנים בצו ברשומות ושיש לו ענין ציבורי בתכנית;
:: ((פורסמו צווים הקובעים את גופים ציבוריים ומקצועיים הבאים להגשת התנגדות לתכנית מיתאר מחוזית, מקומית או מפורטת שהופקדה ושיש להם ענין ציבורי בה: המחלקה להתיישבות של הסוכנות היהודית לישראל, מינהל הפיתוח של קרן קיימת לישראל, מועצת גנים לאומיים ושמורות טבע, הרשות לגנים לאומיים, הרשות לשמורות טבע, החברה להגנת הטבע, המועצה לארץ ישראל יפה, אגודת אדריכלי הנוף, המועצה הציבורית למניעת רעש וזיהום אויר בישראל (מלר&quot;ז), אגודת האינג'ינרים והארכיטקטים בישראל (ק&quot;ת תשל&quot;ד, 535); אגודת האדריכלים בישראל, אגודת הארכיטקטים העצמאית בישראל (ק&quot;ת תשל&quot;ט, 228, 1018); האגודה הגיאוגרפית הישראלית (ק&quot;ת תשמ&quot;ט, 738); אדם טבע ודין - אגודה ישראלית להגנת הסביבה, אתרא קדישא (ק&quot;ת תשנ&quot;ג, 431); התאחדות הקבלנים והבונים (ק&quot;ת תשס&quot;א, 486); התאחדות התעשיינים בישראל (ק&quot;ת תשס&quot;ב, 600); המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי (ק&quot;ת תשס&quot;ד, 247); עמותה לקידום התכנון, הבניה והסביבה בישראל (ק&quot;ת תשס&quot;ה, 7); עמותת במקום, מתכננים למען זכויות תכנון (ק&quot;ת תשע&quot;ה, 1887); ((ה))מועצה לשימור אתרי מורשת ישראל (ק&quot;ת תשע&quot;ז, 606).))
: (4) כל משרד ממשרדי הממשלה;
: (5) מתכנן המחוז – לתכנית שבסמכות הועדה המקומית.

@ 101. התנגדות מטעמי בטיחות הטיסה
: (א) מי שהוסמך לכך על ידי שר התחבורה או שר הבטחון רשאי להגיש התנגדות לתכנית שהופקדה אם מצא שיש בה השפעה על הטיסה האזרחית או הצבאית והגשת ההתנגדות דרושה למען בטיחות הטיסה.
: (ב) נדחתה התנגדות לפי סעיף זה, רשאי המתנגד, תוך חמישה־עשר יום מהיום שנמסרה לו הודעה על הדחיה, לערור על הדחיה בפני ועדת השרים כאמור [[בסעיף 82]], והוראות [[אותו סעיף]] יחולו בשינויים המחוייבים לפי הענין.

@ 102. המועד להגשת התנגדות (תיקון: תשל&quot;ג, תשנ״ה–4, תשס״ח–5)
: התנגדות לתכנית תוגש תוך חודשיים מהיום שפורסמה הודעה על הפקדתה; ואולם רשאי מוסד התכנון אשר הפקיד את התכנית, לקבוע להגשת התנגדויות תקופה ארוכה יותר, שלא תעלה על שלושה חודשים, הן למקרה מסוים והן לסוג של תכניות; מועד פרסום ההודעה יהיה המועד המאוחר שבין הפרסומים בעתון.

@ 103. מקום הגשת התנגדות (תיקון: תשמ&quot;ח-2, תשמ&quot;ט-2, תשנ״ה–4)
: התנגדות תוגש על ידי המתנגד –
: (1) לתכנית מיתאר מחוזית – למועצה הארצית ועותק לועדה המחוזית הנוגעת בדבר;
: (2) לתכנית בסמכות הועדה המחוזית – לועדה המחוזית, ועותק לועדה המקומית הנוגעת בדבר;
: (3) לתכנית בסמכות הועדה המקומית – לועדה המקומית, ועותק לועדה המחוזית.

@ 103א. הנמקת התנגדות (תיקון: תשמ״ו–2)
: (א) התנגדות לתכנית לא תתקבל ולא תידון אלא אם כן הוגשה בכתב בפירוט הנמקות ובליווי תצהיר המאמת את העובדות שעליהן היא מסתמכת.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), בנושא ציבורי שענינו שמירת אתרים, טבע, נוף, ואיכות חיים וסביבה, יכול שמתנגד המייצג קבוצת מתנגדים יגיש התנגדות מנומקת, המלווה בתצהיר שלו, ומתנגדים אחרים שהתנגדותם דומה במהותה רשאים להסתמך על התצהיר שהגיש אותו מתנגד.

@ 104. עיון בהתנגדויות (תיקון: תשע״ה)
: רשאי לעיין בהתנגדויות כל מי שעלול להיפגע על ידי קבלתן; אולם שר הפנים, בהתייעצות עם שר הבטחון, רשאי לקבוע בתקנות אם ובאיזו מידה תהא התנגדות לפי [[סעיף 101]] פתוחה לעיון.

@ 105. המחליטים בהתנגדות (תיקון: תשנ״ה–4, תשע״ד–2)
: המועצה הארצית תדון ותכריע בהתנגדויות לתכנית מיתאר מחוזית; הועדה המחוזית תדון ותכריע בהתנגדויות לתכנית שהופקדה על ידיה; הועדה המקומית תדון ותכריע בהתנגדויות לתכנית שבסמכותה.

@ 106. דיון והכרעה בהתנגדות (תיקון: תשמ&quot;ח-2, תשמ&quot;ט-2, תשנ״ה–4, תש״ס–2, תשס״ה–5, תשע״ד–2)
: (א) הוגשה התנגדות –
:: (1) לתכנית מיתאר מחוזית – רשאית הועדה המחוזית הנוגעת בדבר להגיש את חוות דעתה בקשר להתנגדות למועצה הארצית, תוך ארבעים וחמישה ימים מתום המועד להגשת ההתנגדות לפי [[סעיף 102]], אלא אם כן קבעה המועצה הארצית מועד אחר;
:: (2) לתכנית שהפקידה הועדה המחוזית – רשאית הועדה המקומית הנוגעת בדבר להגיש את חוות דעתה בקשר להתנגדות לועדה המחוזית תוך עשרים ואחד ימים מתום המועד להגשת התנגדויות לפי [[סעיף 102]];
:: (3) לתכנית בסמכות הועדה המקומית – רשאי מתכנן המחוז או מי שהוא הסמיך לכך להגיש חוות דעת לועדה המקומית בקשר להתנגדות, תוך 21 ימים מתום המועד להגשת התנגדויות.
: (ב) מוסד תכנון כאמור [[בסעיף 105]], שאליו הוגשה התנגדות, רשאי לדחותה או לקבלה, כולה או מקצתה, או לשנות את התכנית, ככל המתחייב מקבלת ההתנגדות; היתה קבלת ההתנגדות עלולה, לדעת מוסד התכנון, לפגוע באדם שאף הוא רשאי להגיש התנגדות לתכנית, לא יכריע המוסד בהתנגדות לפני שיתן לאותו אדם הזדמנות להשמיע טענותיו.
: (ג) מוסד תכנון שהוגשו אליו התנגדויות זהות במהותן, רשאי להזמין ולשמוע רק מספר מתנגדים מבין מגישי ההתנגדויות, אם לדעתו מייצגים אותם מתנגדים ענין או מקום זהים; כן רשאי מוסד התכנון להחליט כי יימנע משמיעת התנגדות שיש בה חזרה על התנגדות ששמע קודם לכן, שהיא בלתי מנומקת או שהיא נראית על פניה טורדנית או קנטרנית.
: (ד)(1) מצא מוסד תכנון כי התנגדות לתכנית או התנגדות להקלה או לשימוש חורג הוגשה שלא בתום לב והיא טורדנית וקנטרנית, רשאי הוא לחייב את מי שהתנגד, לשלם ליזם התכנית את הוצאות ההליך במוסד התכנון.
:: (2) מצא מוסד התכנון כי ההתנגדות היתה מוצדקת, רשאי הוא לחייב את היזם בתשלום הוצאות ההליך למתנגד.
:: (3) (((נמחקה).))

@ 107. שמיעת התנגדויות בפומבי (תיקון: תשמ&quot;ח-2, תשמ&quot;ט-2, תשנ״ה–4)
: לדיון בהתנגדויות יוזמנו המתנגד ומגיש התכנית; בתכנית מיתאר מחוזית יוזמן גם מתכנן המחוז ובתכנית שבסמכות הועדה המחוזית גם מהנדס הועדה המקומית, והם יהיו רשאים להשמיע דבריהם לפני המוסד המכריע; שמיעת ההתנגדות תהיה בפומבי.

@ 107א. מינוי חוקר (תיקון: תשמ״ח–2, תשמ&quot;ט-2, תשנ״ה–4, תשע״ה)
: (א) בסעיף זה, ”חוקר” – מי ששר הפנים מינהו, ברשימת חוקרים שפורסמה ברשומות, לשמוע התנגדויות לתכניות, והוא אחד מאלה:
:: (1) עורך דין בעל ותק של חמש שנים;
:: (2) מהנדס רשוי או אדריכל רשוי לפי [[חוק המהנדסים והאדריכלים, התשי״ח–1958]], והוא בעל נסיון בתחום התכנון והבניה;
:: (3) מי שהיה יושב־ראש מוסד תכנון במשך חמש שנים לפחות;
:: (4) בעל הכשרה מקצועית בעניני תכנון ובניה.
: (ב) מוסד תכנון הדן בהתנגדויות לתכנית, רשאי למנות חוקר לשמיעת ההתנגדויות שהוגשו לו, אם הוא סבור כי עקב מספר המתנגדים או מהות ההתנגדויות מן הראוי לעשות כן, ואולם לא תמנה הועדה למתקנים בטחוניים חוקר, אלא לאחר שהתייעצה עם שר הבטחון; נתמנה חוקר לאחר שמוסד התכנון החל בשמיעת ההתנגדויות, רשאי החוקר לחזור ולשמוע התנגדויות שכבר נשמעו בפני מוסד התכנון.
: (ג) לא מינה מוסד התכנון חוקר לגבי תכנית פלונית, והיה שר הפנים סבור כי מן הראוי לעשות כן, רשאי השר למנות חוקר לאחר ששמע את דעתו של יושב ראש מוסד התכנון בענין.
: (ד) על שמיעת ההתנגדויות לפני חוקר יחולו הוראות [[סעיפים 106(ב) ו־(ג)]] [[ו־107]] בשינויים המחוייבים; החוקר יגיש למוסד התכנון תמצית ההתנגדויות והמלצותיו לגביהן והוא יוזמן לכל דיון במוסד התכנון בענין התכנית והתנגדות לה.
: (ה) שר הפנים רשאי בתקנות לקבוע את סמכויותיו וסדרי עבודתו של חוקר, ובהתייעצות עם שר האוצר – את שכרו.
: (ו) המועצה הארצית רשאית לפעול בהתאם להוראותיו של סעיף זה, בשינויים המחוייבים, כשהיא דנה בהערות ובתגובות לתכנית מיתאר ארצית, אם ראתה כי מן הנכון לעשות כן.

@ 108. הכרעה בהתנגדות ואישור תכנית בהעדר התנגדות (תיקון: תשמ״ח–2, תשמ&quot;ט-2, תשנ״ה–4, תשע״ה)
: (א) מוסד תכנון יחליט לאשר או לדחות תכנית הטעונה אישורו רק לאחר עיון בחוות הדעת שהוגשו לפי [[סעיף 106(א)]] והמלצות החוקר לפי [[סעיף 107א(ד)]], אם הוגשו, ולאחר סיום שמיעת ההתנגדויות והכרעה בהן; אישור כאמור, יכול שיהיה מותנה בשינוי התכנית או במילוי תנאים, כפי שיקבע מוסד התכנון.
: (ב) הודעה על הכרעה בדבר התנגדויות ועל נימוקיה תינתן בכתב למתנגד ולמי שהשמיע טענות לפי [[סעיף 106]].
: (ג) הופקדה תכנית ולא הוגשה התנגדות בתוך התקופה הקבועה [[בסעיף 102]], יראו את התכנית כמאושרת על ידי מוסד התכנון המוסמך לאשרה, בתום שלושים ימים מתום המועד להגשת התנגדויות, זולת אם החליט המוסד אחרת תוך אותם שלושים הימים; ואולם אם התכנית טעונה אישור שר הפנים, לפי [[סעיף 109]], לא יראו אותה כמאושרת אלא לאחר קבלת אישור השר לפי [[אותו סעיף]].
: (ד) החליט מוסד תכנון לאשר תכנית או לדחותה, או אישר מוסד תכנון תכנית לפי סעיף קטן (ג), יירשם הדבר בפרוטוקול שייחתם בידי היושב ראש והמזכיר של מוסד התכנון; ההחלטה תישלח לחברי המוסד ולמגיש התכנית בתוך חמישה עשר ימים מיום ההחלטה כאמור; בתכנית מיתאר מחוזית תישלח ההודעה האמורה גם לועדה המחוזית, בתכנית שבסמכות הועדה המחוזית – גם לועדה המקומית, ובתכנית שבסמכות הועדה המקומית גם לועדה המחוזית.

@ 109. סמכויות השר (תיקון: תשמ״ח–2, תשמ&quot;ט-2, תשנ״ה–4, תשס״ח–5, תשע״ד–2, תשע״ה)
: (א) החליט מוסד תכנון להפקיד תכנית, יעביר את התכנית לעיונו של שר הפנים מיד לאחר החלטתו; השר רשאי להורות, תוך 60 ימים מהיום שהועברה אליו התכנית, כי התכנית טעונה אישורו; החליט השר כאמור, יודיע על כך למוסד התכנון הנוגע בדבר תוך עשרה ימים מיום החלטתו.
: (ב) החליט השר כי התכנית טעונה אישורו, לא יינתן תוקף לתכנית אלא באישור השר; החלטת השר תינתן תוך 30 ימים מהיום שהתכנית הוגשה לאישורו; לא נתן החלטה תוך תקופה זו, יראו את התכנית כמאושרת על ידי השר.
: (ג) שר הפנים רשאי לקבוע סוגי תכניות בסמכות ועדה מחוזית, שהוראות סעיף זה לא יחולו עליהן.

@ 109א. מועדים לסיום הטיפול בתכנית (תיקון: תשמ&quot;ח-2, תשמ&quot;ט-2, תשנ״ה–4, תשע״ד–2, תשע״ה, תשפ&quot;ג-4)
: (א)(1) הוועדה המקומית תחליט לאשר תכנית שבסמכותה או לאשרה בשינויים, לקבוע תנאים לאישורה או לדחותה, בתוך 12 חודשים ממועד הגשתה, ולעניין תכנית מצומצמת שחלות לגביה הוראות [[סעיף 86א]] – בתוך שמונה חודשים ממועד הגשתה; יושב ראש הוועדה המחוזית רשאי, לבקשת הוועדה המקומית, להאריך את התקופות האמורות, מטעמים מיוחדים שיירשמו.
:: (2) לא החליטה הוועדה המקומית בתכנית שבסמכותה בתוך התקופה האמורה בפסקה (1), יעביר מזכיר הוועדה המקומית, לבקשת מגיש התכנית, את התכנית לוועדה המחוזית; משהועברה התכנית לוועדה המחוזית יועברו סמכויותיה של הוועדה המקומית לגבי אותה תכנית לוועדה המחוזית, לרבות שמיעת ההתנגדויות וההכרעה בהן; הוועדה המחוזית רשאית להמשיך בהליכים מהשלב שאליו הגיעה הוועדה המקומית; הוועדה המחוזית תחליט אם לאשר את התכנית או לאשרה בשינויים, לקבוע תנאים לאישורה או לדחותה (בסעיף זה – תחליט בתכנית), בתוך עשרה חודשים מהמועד שבו התכנית הועברה אליה.
:: (3) הדיון בתכנית שהועברה לוועדה המחוזית לפי פסקה (2) יתקיים בוועדת משנה שמינתה הוועדה המחוזית לעניין זה לפי [[סעיף 11ב]]; על החלטת ועדת משנה כאמור לא יחולו הוראות [[סעיף 11ד]]; על החלטה כאמור למעט על החלטה על תכנית מצומצמת כמשמעותה [[בסעיף 86א]] יחולו הוראות [[סעיף 110]].
:: (4) על אף הוראות פסקאות (1) עד (3), לא אושרה תכנית מצומצמת כמשמעותה [[בסעיף 86א]] בתוך עשרה חודשים מיום שהוחלט על הפקדתה לפי [[סעיף 86א]], יראו את התכנית כבטלה.
: (ב)(1) הוועדה המחוזית תחליט בתכנית שבסמכותה, בתוך 18 חודשים ממועד הגשתה, ורשאי שר הפנים לקבוע תקופה ארוכה יותר לגבי סוגי תכניות שיקבע; יושב ראש המועצה הארצית רשאי, לבקשת הוועדה המחוזית, להאריך את התקופות האמורות, מטעמים שיירשמו.
:: (2) לא החליטה הוועדה המחוזית בתכנית שבסמכותה בתוך התקופה האמורה בפסקה (1), יעביר מזכיר הוועדה המחוזית, לבקשת מגיש התכנית, את התכנית למועצה הארצית, ואולם, אם התוכנית היא תוכנית למגורים הכוללת למעלה מ-500 יחידות דיור, יעביר מזכיר הוועדה את התוכנית למועצה הארצית בתוך שבעה ימים מתום התקופה האמורה בפסקה (1), אף אם מגיש התוכנית לא ביקש זאת; משהועברה התכנית למועצה הארצית, יועברו סמכויותיה של הוועדה המחוזית לגבי אותה תכנית למועצה הארצית, לרבות שמיעת ההתנגדויות וההכרעה בהן; המועצה הארצית רשאית להמשיך בהליכים מהשלב שאליו הגיעה הוועדה המחוזית; המועצה הארצית תחליט בתכנית בתוך עשרה חודשים מהמועד שבו התכנית הועברה אליה.
:: (3) הדיון בתכנית שהועברה למועצה הארצית לפי פסקה (2) יתקיים בוועדת המשנה שמינתה לעניין זה לפי [[סעיף 6(ד)]].
:: (4) בסעיף קטן זה, &quot;תוכנית למגורים&quot; - תוכנית שניתן להוציא מכוחה היתר לבניית יחידות דיור בלא צורך באישור תוכנית נוספת, למעט תוכנית נוספת שהיא תוכנית איחוד או חלוקה כמשמעה [[בסימן ז']].
: (ג) המועצה הארצית תדון ותחליט בתכנית מיתאר ארצית בתוך 12 חודשים מיום שהחליטה על העברת התכנית להערות לפי [[סעיף 52]], ולגבי תכנית מיתאר מחוזית – בתוך 12 חודשים מיום שהוועדה המחוזית הגישה לה אותה.
: (ד) החליט יושב ראש מוסד תכנון על הארכת מועדים כאמור בסעיפים קטנים (א)(1) או (ב)(1), לפי העניין, יודיע על כך לשר הפנים, בצירוף הנימוקים להחלטתו.

@ 110. ערר בפני המועצה הארצית (תיקון: תשל&quot;ג, תשנ״ה–4, תשע״ה)
: (א) על החלטת ועדה מחוזית בדבר אישור תכנית או דחייתה רשאים לערור בפני המועצה הארצית כל אחד מאלה:
:: (1) בזכות –
::: (א) שלושה חברי הועדה המחוזית כאחד;
::: (ב) ועדה מקומית או רשות מקומית הנוגעת בדבר;
:: (2) ברשות יושב ראש הועדה המחוזית –
::: (א) מגיש התכנית;
::: (ב) מי שהתנגדותו לתכנית נדחתה;
::: (ג) מי שהשמיע טענות לפי [[סעיף 106(ב)]].
: (ב) בקשת רשות לערור תוגש ליושב ראש הועדה המחוזית, תוך חמישה עשר ימים מיום שהומצאה לעורר החלטת הועדה המחוזית והוא יתן החלטתו בתוך חמישה עשר ימים.
: (ג) יושב ראש הועדה המחוזית רשאי לאצול את סמכותו לפי סעיף זה לממלא מקומו.
: (ד) הערר יוגש בתוך שלושים ימים מהיום שבו הומצאה לעורר החלטת הועדה המחוזית, או הרשות לערור, לפי הענין.
: (ה) המועצה הארצית תיתן החלטתה תוך תשעים ימים מתום הגשת תשובות המשיבים או מתום המועד להגשת התשובות, כפי שייקבע, הכל לפי המוקדם.
: (ו) לבקשת מוסד תכנון רשאי שר הפנים, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך את המועד למתן ההחלטה.
: (ז) הודעה על ההחלטה בערר תינתן לצדדים תוך שבעה ימים מיום מתן ההחלטה.

@ 111. ערר על החלטת ועדת הערר בפני הועדה המחוזית (תיקון: תשכ״ז, תשמ&quot;ח-2, תשמ&quot;ט-2, תשנ&quot;ה-4)
: (א) על החלטת ועדת ערר לפי [[סעיף 112]] רשאים לערור בפני הועדה המחוזית ברשות יושב ראש ועדת הערר:
:: (1) מי שהיה צד להליך בפני ועדת הערר;
:: (2) מגיש התכנית;
:: (3) מגיש התנגדות;
:: (4) מי שהשמיע את טענותיו לפי [[סעיף 106(ב)]];
:: (5) חבר ועדת הערר;
:: (6) נציג בעל דעה מייעצת כאמור [[בסעיף 18(ב)]];
:: (7) יושב ראש הועדה המקומית או ועדת המשנה שלה לתכנון ולבניה;
:: (8) מהנדס הועדה המקומית;
:: (9) מהנדס הרשות המקומית.
: (ב) בקשת רשות לערור תוגש ליושב ראש ועדת הערר, תוך שבעה ימים מהיום שבו הומצאה לצדדים בערר החלטה של ועדת הערר, והוא יתן החלטתו תוך חמישה עשר ימים מיום קבלתה.
: (ג) התקבלה רשות כאמור, יוגש הערר לועדה המחוזית, תוך שבעה ימים מיום קבלת הרשות; הועדה המחוזית תיתן החלטתה בערר תוך שלושים ימים מהיום שהוגש הערר והחלטתה תהיה סופית.
: (ד) הודעה על ההחלטה בערר תינתן לצדדים תוך שבעה ימים מיום מתן ההחלטה.

@ 112. ערר בפני ועדת הערר (תיקון: תשמ&quot;ח-2, תשמ&quot;ט-2, תשנ״ה–4, תשפ&quot;ג-4)
: (א) על החלטת הועדה המקומית בדבר אישור תכנית שבסמכותה כאמור [[בסעיף 62א]] או דחייתה, רשאים לערור בפני ועדת הערר:
:: (1) שניים כאחד מבין חברי הועדה המקומית;
:: (2) שניים כאחד מבין הנציגים בעלי הדעה המייעצת כאמור [[בסעיף 18(ב)]];
:: (3) שניים כאחד מבין חברי הועדה המחוזית;
:: (4) מתכנן המחוז;
:: (5) מגיש התכנית;
:: (6) מי שהתנגדותו לתכנית נדחתה;
:: (7) מי שהשמיע טענות לפי [[סעיף 106(ב)]].
: (א1) על אף האמור בסעיף קטן (א), הייתה הוועדה המקומית כאמור בסעיף קטן (א) ועדה מקומית עצמאית או ועדה מקומית עצמאית מיוחדת, יחולו לגבי מי שמנוי בפסקאות (5) עד (7) שבאותו סעיף קטן (בסעיף קטן זה - מגיש ערר מוחרג) הוראות אלה:
:: (1) מגיש ערר מוחרג רשאי לערור ברשות יושב ראש ועדת הערר; בקשת רשות לערור תוגש ליושב ראש ועדת הערר בתוך התקופה שנקבעה בסעיף קטן (ב);
:: (2) יושב ראש ועדת הערר ייתן החלטתו בבקשת רשות לערור בתוך 15 ימים מיום שהוגשה לו; בהחלטתו יביא בחשבון יושב ראש הוועדה, בין היתר, שיקולים אלה: הבקשה מגלה עילה או שהיא מעוררת שאלה בעלת חשיבות או השלכה רחבה והיא אינה קנטרנית או טורדנית;
:: (3) ניתנה רשות לערור, יוגש הערר לוועדת הערר בתוך 15 ימים מיום שניתנה הרשות כאמור.
: (ב) הערר יוגש בתוך חמישה עשר ימים מיום שהומצאה לעורר החלטת הועדה המקומית.
: (ג) ועדת הערר תיתן החלטתה בתוך שישים ימים מיום הגשת הערר.
: (ד) הודעה על ההחלטה בערר תינתן בתוך שבעה ימים מיום מתן ההחלטה.

@ 113. (תיקון: תשמ״ח–2, תשמ&quot;ט-2) : (((בוטל).))
@ 114. (תיקון: תשנ״ה–4) : (((בוטל).))
@ 115. (תיקון: תשנ״ה–4) : (((בוטל).))

@ 116. סמכויות מוסד תכנון בערר (תיקון: תשנ״ה–4&lt;!--החלפה--&gt;)
: (א) מוסד תכנון המוסמך להכריע בערר, רשאי לקבלו, כולו או מקצתו, או לדחותו ולאשר את התכנית, עם או בלי שינויים, או לדחותה.
: (ב) מוסד התכנון רשאי להחזיר את התכנית לדיון למוסד התכנון שעל החלטתו הוגש הערר, עם הוראות או בלעדיהן.

@ 117. פרסום אישור תכנית ודחייתה
: הודעה על אישור תכנית לפי [[סימן זה]] ועל דחייתה תינתן ותפורסם בדרך שנותנים ומפרסמים הודעה על הפקדת אותה תכנית, והיא תינתן למי שזכאי לקבל הודעה על הפקדה כאמור.

@ 118. שמירת תכנית שאושרה ופרסומה (תיקון: תשנ״ה–4, תשס״ח–10, תשע״ד–2, תשע״ה)
: (א) תכנית, לאחר שאושרה לפי [[סימן זה]], תימצא –
:: (1) בתכנית מיתאר מחוזית – במשרד הפנים ובמשרד הועדה המחוזית;
:: (2) בתכנית מיתאר מקומית או בתכנית מפורטת – במשרד הפנים בירושלים, במשרד הועדה המחוזית ובמשרד הועדה המקומית.
: (ב) תכנית, לאחר שאושרה לפי [[סימן זה]], תפורסם באתר האינטרנט כמפורט להלן:
:: (1) תכנית בסמכות ועדה מקומית – באתר האינטרנט של הוועדה המקומית או באתר האינטרנט של רשות מקומית הנוגעת בדבר;
:: (2) תכנית אחרת – באתר האינטרנט של משרד הפנים.
: (ג) על תכנית שפורסמה כאמור בסעיף קטן (ב)(1) יחולו הוראות [[סעיף 1ב(ב)]], בשינויים המחויבים.

@ 119. תחילתה של תכנית (תיקון: תשל&quot;ט, תשנ״ה–4, תשס״ח–10)
: (א) תחילתה של תכנית, שאושרה לפי [[סימן זה]], היא בתום חמישה עשר ימים מיום פרסום הודעה ברשומות או בעתון על דבר אישורה, לפי המועד שבו פורסמה ההודעה האחרונה מבין ההודעות ברשומות או בעיתון.
: (ב) מועד פרסום ההודעה ברשומות יהיה המועד הקובע לענין תביעת פיצויים לפי [[סעיף 197]].
: (ג) אין חובה לפרסם את מסמכי התכנית והוראותיה ברשומות.

@ 119א. חובת מסירת מידע (תיקון: תשמ״ח–2, תשמ&quot;ט-2)
: ועדה מקומית תמסור, בכתב, לכל מעונין בקרקע, לפי בקשתו, תוך שלושים ימים, מידע בדבר התכניות הנוגעות לקרקע, בין שהן תקפות, מופקדות או שפורסמה הודעה על הכנתן לפי [[סעיף 77]] וכן תנאים לפי [[סעיף 78]] החלים על הקרקע, אם נקבעו תנאים כאמור; הועדה תמסור גם מידע בדבר חבות בתשלום היטל השבחה.

@ 119א1. העברת הדיון למוסד תכנון אחר (תיקון: תשע״ח, תשפ&quot;ב-14)
: החל מוסד תכנון לדון בתכנית, ובטרם השלים את הדיון בה עברה הסמכות לגבי אותה תכנית לפי הוראות [[סעיפים 31א]] [[או 62א(א1)(1) או (3), (ג), (ד)(1א)(ג) או (ה1)]], למוסד תכנון אחר, יעביר מוסד התכנון את הדיון למוסד התכנון האחר, ואולם אם החליט מוסד התכנון על הפקדת התכנית לפני שעברה הסמכות למוסד התכנון האחר, תהיה נתונה לו הסמכות להמשיך ולדון בתכנית בכפוף להוראות לפי חוק זה.

@ 119א2. (תיקון: תשפ&quot;ו-5) : (((פקע).))

=== סימן ו׳1: תכנון דרכים ומסילות ברזל (תיקון: תשנ״ד) ===

@ 119ב. הוראות מיוחדות לדרכים (תיקון: תשנ״ד)
: בהליכים לאישור תכנית דרך ינהגו לפי הוראות חוק זה, זולת ההוראות המיוחדות והשינויים המפורטים להלן:
: (1) המדינה, רשות מקומית, ועדה מקומית, רשות שהוקמה לפי דין או גוף הפועל מטעם המדינה לאחר שהוסמך לכך לפי החלטת הממשלה, רשאים להגיש תכנית דרך לועדה המחוזית הנוגעת בדבר, בכפוף להוראות [[סעיף 119ג]];
: (2) לענין הוראות [[סעיפים 77]] [[ו־78]] –
:: (א) פרסום בעתון של הודעה על הכנת תכנית דרך יהיה כאמור [[בסעיף 1א]], אך במקום ”בשני עתונים” יבוא &quot;בשלושה עתונים” ובמקום ”שלפחות אחד מהם הוא עתון נפוץ” יבוא ”שלפחות שניים מהם הם עתונים נפוצים”;
:: (ב) יראו את מועד פרסום ההודעה בעתונות כאמור [[בסעיף 1א]] כמועד הקובע לצורך קביעת תנאים כאמור [[בסעיף 78]];
: (3) נכללו בתכנית דרך שינוי לתכנית אחרת או הוראות המחייבות שינוי מיתקני תשתית, יצוינו בתכנית הדרך גם השינויים שיידרשו בתכנית ובמיתקנים כאמור; תכנית דרך תהווה כשלעצמה שינוי לתכנית אחרת וניתן יהיה לשנות על פיה מיתקני תשתית, רק אם נקבעו בה במפורש השינויים האמורים.
: (4) נכללו מבני דרך בתכנית דרך, יצוינו מבנים אלה בתשריט התכנית;
: (5) על אופן הכנתה של תכנית דרך יחולו גם ההוראות שנקבעו לענין זה בתכנית המיתאר הארצית לדרכים;
: (6) הוגשה לועדה המחוזית תכנית דרך, לאחר שהתמלאו התנאים [[שבסעיף 119ג]], ימציא מגיש התכנית העתק ממנה לועדה המקומית, וזו תדון בתכנית ותחווה דעתה עליה תוך 30 ימים מיום שהומצא לה העתק התכנית; לא דנה הועדה המקומית בתכנית או לא חיוותה דעתה עליה תוך 30 הימים האמורים, רואים את הועדה המקומית כאילו לא התנגדה להפקדתה;
: (7) ועדה מחוזית תדון בתכנית דרך שהוגשה לה לפי פסקה (1), לאחר שהוגשה לה חוות דעת הועדה המקומית או בתום המועד האמור בפסקה (6), לפי המוקדם, ותחליט תוך 30 ימים אם להפקיד את התכנית או לדחותה;
: (8) ועדה מחוזית הדנה בתכנית דרך שהוגשה לה, תזמין לדיון את מהנדס הועדה המקומית שבתחומה מצויה התכנית, וכן את מהנדס הועדה המקומית של מרחב התכנון המקומי הגובל, אם לדעת הועדה המחוזית יש לתכנית השפעה על תחום מרחב זה, לשמיעת הערותיהם המקצועיות לתכניות והערות הועדות המקומיות שבהן הם משמשים מהנדסים.
: (9) החליטה ועדה מחוזית להפקיד תכנית דרך יחולו הוראות אלה:
:: (א) הועדה תמסור הודעה על ההפקדה בנוסף למנויים [[בסעיף 91]], גם לתאגידים הפועלים על פי דין והממונים על שירותי רכבת, בזק, חשמל, מים וביוב, וכן לבעלים של מיתקני תשתית שבתחום התכנית; סברה הועדה המחוזית כי שירותים כאמור ומיתקני תשתית המצויים מחוץ לתחום התכנית, עלולים להיפגע על ידי התכנית, תמסור הודעה על הפקדת התכנית גם לממונים על השירותים ולבעלי המיתקנים האמורים;
:: (ב) התנגדות לתכנית החלה בשטח בנוי תוגש תוך 60 ימים מהיום שפורסמה בעתונות ההודעה על הפקדת התכנית הנדונה; התנגדות לתכנית החלה בשטח אחר, תוגש תוך 30 ימים מיום שפורסמה הודעה כאמור; לענין זה, ”שטח בנוי” – שטח שנועד בתכנית או שתכנית מתירה בו מגורים, משרדים, מסחר, תעשיה, מלונאות, מוסדות ציבור ובנייני ציבור במרחק שאינו עולה על 100 מטרים מגבול תוואי הדרך המתוכננת;
:: (ג) הועדה או ועדת משנה שלה, תדון בהתנגדויות ותחליט בהן תוך 30 ימים מתום המועד להגשת ההתנגדויות, ורשאית היא להיעזר לשם כך בחוקר; לא דנה או לא החליטה הועדה בהתנגדויות במועד זה, ימנה שר הפנים, לבקשת מגיש התכנית, תוך 20 ימים ממועד קבלת הבקשה, חוקר לשמיעת התנגדויות והכרעה בהן; במנותו את החוקר יקצוב השר לחוקר את התקופה לשמיעת התנגדויות ולמתן המלצה בהן, ובלבד שלא תפחת מ־30 ימים; הועדה המחוזית תחליט בדבר אישור התכנית או דחייתה מיד לאחר תום שמיעת ההתנגדויות וההכרעה בהן;
:: (ד) לא הוגשו התנגדויות לתכנית, יראו את התכנית כמאושרת בידי הועדה, כעבור 20 ימים מתום המועד להגשת התנגדויות, זולת אם החליטה הועדה אחרת בתוך המועד האמור, לפי דרישה של חבר מחבריה אשר הוגשה בתוך 10 ימים מתום המועד להגשת ההתנגדויות;
:: (ה) החלטת הועדה על הפקדת תכנית או על אישורה, תירשם בפרוטוקול אשר ייחתם בידי יושב ראש הועדה ומזכיר הועדה, ויישלח לחברי הועדה ולמגיש התכנית בתוך 14 ימים מיום ההחלטה כאמור;
:: (ו) המועדים האמורים [[בסעיף 109(א) ו־(ב)]] יהיו 30 ימים; ואולם אם הוגשו התנגדויות לתכנית, יהיה המועד האמור [[בסעיף 109(ב)]] 60 ימים;
: (10) תחילתה של תכנית דרך שאושרה, למעט לענין [[פרק ט׳]], בתום 15 ימים מיום פרסום הודעה בעתון על אישורה.

@ 119ג. תסקיר השפעה על הסביבה (תיקון: תשנ&quot;ד, תשנ״ה–4, תשע״ד–2)
: (א) בטרם תוגש תכנית דרך לועדה מחוזית, יכין מגיש התכנית תשריט דרך, בהתאם להנחיות מתכנן המחוז, ויגישו לנציג השר לאיכות הסביבה בועדה המחוזית ([[בסימן זה]] – יועץ סביבתי), למתכנן המחוז ולמהנדס הועדה המקומית הנוגעת בדבר; יועץ סביבתי שקיבל תשריט כאמור, יחזירו למגיש התכנית תוך 15 ימים מיום שקיבל את התשריט, ורשאי הוא לדרוש ממגיש התכנית, בתוך 15 הימים האמורים, להכין תסקיר השפעה על הסביבה; דרש היועץ הסביבתי הכנת תסקיר כאמור, ינחה את מגיש התכנית בדבר הכנתו; העתק מההנחיות יומצא למתכנן המחוז ולמהנדס הועדה המקומית.
: (ב) הנחיות להכנת תסקיר כאמור בסעיף קטן (א), יהיו בהתאמה לרמת התכנית, סוגה ומקומה.
: (ג) סבר מגיש תכנית הדרך כי לא נדרש תסקיר או חלק על ההנחיות שניתנו לו להכנתו, רשאי הוא לערור בפני הועדה המחוזית על הדרישה או ההנחיות או על דרישה להשלמת התסקיר כאמור בסעיף קטן (ה); הועדה תדון בערר, לאחר שתשמע את העורר ואת היועץ הסביבתי, ותחליט בו תוך 15 ימים מיום הגשתו; מגיש תכנית הדרך לא יוכל לערור על הדרישה להכנת תסקיר במקרים שהכנתו נדרשת לפי הוראות תכנית בת־תוקף.
: (ד) התסקיר יוגש ליועץ הסביבתי, לועדה המחוזית ולועדה המקומית.
: (ה) תוך 15 ימים מיום קבלת התסקיר, ואם בשטח התכנית נכלל מתחם תפעולי הנדרש לצורכי הטיפול במסילת ברזל ובציוד הדרוש להפעלתה של רכבת (בסעיף קטן זה – תכנית הכוללת מתחם תפעולי) – בתוך 30 ימים מהיום האמור, רשאי היועץ הסביבתי לדרוש ממגיש התכנית להשלים את התסקיר; העתק הדרישה יישלח לועדה המחוזית ולועדה המקומית; לא נדרשה השלמה כאמור, יראו את התסקיר כאילו הושלם; היועץ הסביבתי ימציא את חוות דעתו למגיש התכנית ולוועדות המחוזית והמקומית תוך 30 ימים ממועד קבלת התסקיר המושלם, ובתכנית הכוללת מתחם תפעולי – בתוך 90 ימים מהמועד האמור.
: (ו) התסקיר וחוות הדעת האמורה, במלואה או בחלקה, ייכללו במסמכי תכנית הדרך עם הפקדתה ובעת אישורה, ככל שתחליט על כך הועדה המחוזית.
: (ז) לא הציג היועץ הסביבתי דרישה להכנת תסקיר או לא נתן הנחיות להכנתו כאמור בסעיף קטן (א), רשאי מתכנן המחוז להציג דרישה וליתן הנחיות כאמור, תוך 30 ימים מתום 15 הימים האמורים בסעיף קטן (א), לאחר שהתייעץ עם גורם מקצועי כפי שיראה לנכון; עשה כך מתכנן המחוז, יבוא הוא במקום היועץ הסביבתי לכל דבר וענין האמורים בסעיפים קטנים (ג) עד (ה).
: (ח) לא הגישו היועץ הסביבתי או מתכנן המחוז את חוות דעתם בתוך המועדים האמורים בסעיפים קטנים (ה) ו־(ז), תדון הועדה בתכנית הדרך ותחליט בה.

@ 119ד. פיצויים (תיקון: תשנ&quot;ד, תשע״ז–8)
: (א) הוגשה תכנית דרך בידי המדינה או מטעמה כאמור [[בסעיף 119ב(1)]] או בידי רשות שהוקמה לפי דין שאינה רשות מקומית או ועדה מקומית, וחויבה ועדה מקומית בתשלום פיצויים לפי [[סעיף 197]] עקב אישור התכנית, ישפה מגיש התכנית כאמור את הועדה המקומית, ב־70 אחוזים מסכום הפיצויים; אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מכל הסכמה אחרת בין הנושאים בתשלום הפיצויים או השיפוי ובין הזכאים להם.
: (א1) על אף האמור בסעיף קטן (א), חויבה ועדה מקומית שבתחומה מועצה אזורית בפיצויים כאמור באותו סעיף קטן, לראשונה לעניין תכנית דרך מסוימת, ואין עוד זכות להגיש על החיוב האמור ערר או ערעור, רשאית היא לפנות לוועדת השיפוי שהוקמה לפי סעיף קטן (א2) (בסעיף זה – ועדת השיפוי), בבקשה להעלאת שיעור השיפוי הקבוע בסעיף קטן (א) לגבי כלל הפיצויים שחויבה או שתחויב בהם עקב אישור התכנית כאמור.
: (א2)(1) תוקם ועדת שיפוי לטיפול בבקשות לפי סעיף קטן (א1), שחבריה הם:
::: (א) הממונה על התקציבים במשרד האוצר או נציגו, והוא יהיה היושב ראש;
::: (ב) נציג שר התחבורה והבטיחות בדרכים;
::: (ג) נציג שר הפנים;
::: (ד) נציג הארגון המייצג את המספר הגדול ביותר של מועצות אזוריות;
::: (ה) יושב ראש ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה שאינה במחוז שבו אושרה תכנית הדרך נשוא הבקשה, שימנה שר האוצר.
::: ((סמכות שר האוצר הועברה לשר הפנים (י״פ תש״ף, 6344).))
:: (2) שני חברי ועדת השיפוי, ובהם היושב ראש, יהיו מניין חוקי בישיבותיה.
: (א3) ועדת השיפוי תחליט בבקשה כאמור בסעיף קטן (א1) בהתחשב בתועלת הכלכלית לוועדה המקומית ולמועצה האזורית שבתחומן חלה תכנית הדרך, הנובעת מהשבחה עתידית צפויה במקרקעין שבתחומן עקב ביצוע התכנית, במישרין או בעקיפין, ובהתקיים תועלת כלכלית כאמור – בהתחשב גם בחוסנן הכלכלי של הוועדה המקומית והמועצה האזורית האמורות.
: (א4) ועדת השיפוי תחליט בבקשה כאמור בסעיף קטן (א1) בתוך 60 ימים מיום שהוגשה לה, ורשאית היא להאריך את המועד האמור ב־60 ימים נוספים; היו הקולות בוועדת השיפוי שקולים, תועבר הבקשה לשר האוצר ושר הפנים, והם יחליטו בבקשה בתוך 60 ימים מיום העברתה אליהם.
: (א5) לא החליטה ועדת השיפוי או לא החליטו השרים בבקשה כאמור בסעיף קטן (א1) במועדים האמורים בסעיף קטן (א4), לפי העניין, ישפה מגיש התכנית את הוועדה המקומית במלוא סכום הפיצויים שחויבה או שתחויב בהם בשל אותה תכנית דרך.
: (ב) לענין חיוב מגיש תכנית דרך בשיפוי על תשלום פיצויים כאמור בסעיף קטן (א), יחולו הוראות [[סעיפים 198]] [[ו־199]] בשינויים אלה:
:: (1) מגיש תכנית הדרך יצורף ויהיה צד בכל שלבי הדיונים וההתדיינויות במוסד תכנון, בבית משפט או בהליך בוררות בקשר לפיצויים לפי [[סעיף 197]] וכן יהיה, לפי דרישתו, צד לכל הסכם בקשר לכך;
:: (2) החלטות הועדה המקומית והועדה המחוזית בדבר גובה הפיצויים יינתנו בהסכמת מגיש התכנית; לא היתה הסכמה בין אחת מהועדות האמורות לבין מגיש התכנית, יכריעו במחלוקת שר האוצר ושר הפנים.
: (ג) הוראות סעיף זה יחולו רק על תכנית דרך שאושרה אחרי יום כ׳ באייר התשנ״ד (1 במאי 1994).

=== סימן ו׳2: מיתקני גז טבעי (תיקון: תשס״ב) ===

@ 119ה. מיתקן גז בלחץ נמוך מאוד (תיקון: תשס״ב, תשע״ד–2)
: לענין מיתקן גז כאמור [[בסעיף 26 לחוק משק הגז הטבעי]], יחולו, גם ההוראות לפי [[הסעיף האמור]].

@ 119ו. רישוי מיתקני גז (תיקון: תשס״ב, תשע״ה, תשע״ו–4)
: (א) היתר להקמת מיתקן גז כהגדרתו [[בחוק משק הגז הטבעי]] (בסעיף זה – מיתקן גז), למעט מיתקני גז [[שסעיף 119ה]] חל עליהם, יינתן בידי רשות הרישוי למיתקני גז טבעי שתורכב מיושב ראש הועדה המחוזית לתכנון ולבניה והוא יהיה היושב ראש, מתכנן המחוז ומהנדס הועדה המקומית שבתחומה נמצא מיתקן הגז; מי שמוסמך לפי דין למנות את חברי רשות הרישוי למיתקני גז טבעי, למעט מהנדס הוועדה המקומית, רשאי למנות להם ממלא מקום, אחד או יותר; חבר רשות הרישוי שהוא מהנדס הוועדה המקומית רשאי למנות לו ממלא מקום, אחד או יותר, ובלבד שמתקיימים בו התנאים כאמור [[בסעיף 6 לחוק הרשויות המקומיות (מהנדס רשות מקומית), התשנ״ב–1992]];
: (ב) שר הפנים, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יתקין תקנות בדבר דרכי הרישוי של מיתקני גז, הליכי הרישוי של מיתקנים כאמור והמועדים שיחולו לענין הליכים אלה, ובלבד שאם הוגשה בקשה להיתר בהתאם לתקנות כאמור, ורשות הרישוי למיתקני גז טבעי לא נתנה את החלטתה בתוך 60 ימים מיום הגשת הבקשה, יראו כאילו ניתן היתר להקמת מיתקן הגז בהתאם לבקשה.
:: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (רישוי מיתקני גז טבעי), התשס״ג–2003]].))
:: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (הקמת מיתקן גז בלחץ נמוך מאוד), התשס״ז–2006]].))

@ 119ז. ועדת המשנה לתכניות עבודה (תיקון: תשע״ו–2)
: (א) תקום ועדת משנה של המועצה הארצית לתכניות עבודה, שתדון בתכניות עבודה בהתאם להוראות [[סעיף 25א לחוק משק הגז הטבעי]] (בסעיף זה – הוועדה).
: (ב) בוועדה יכהנו חברים אלה מבין חברי המועצה הארצית:
:: (1) מנהל מינהל התכנון או נציגו, והוא יהיה היושב ראש;
:: (2) שר התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים או נציגו;
:: (3) ראש רשות מקומית שתמנה המועצה הארצית מבין חבריה המנויים [[בסעיף 2(ב)(6) ו־(7)]].
: (ג) שר האוצר ימנה מזכיר לוועדה, ויכול שימנה אותו מקרב עובדי המדינה או שלא מקרב עובדי המדינה.
:: ((סמכות שר האוצר הועברה לשר הפנים (י״פ תש״ף, 6344).))
: (ד) הוראות [[סעיף 6(ב)]] לא יחולו על הוועדה.

=== סימן ז׳: חלוקה חדשה ===

@ 120. הגדרה
: [[בסימן זה]], ”מגרש” – לרבות דרך.

@ 121. איחוד וחלוקה בהסכמה ושלא בהסכמה (תיקון: תשנ״ה–4, תשע״ט, תשפ&quot;ב-8)
: בתכנית מיתאר מקומית ובתכנית מפורטת מותר לקבוע גם הוראות –
: (1) בדבר איחוד מגרשים, הן בהסכמת בעליהם והן שלא בהסכמתם;
: (2) בדבר חלוקתם של מגרשים בין בעליהם, הן למגרשים בבעלות משותפת והן למגרשים בבעלות נפרדת, הן בהסכמת הבעלים והן שלא בהסכמתם (להלן – חלוקה חדשה).
: (3) בדבר איחוד או חלוקה כאמור בפסקאות (1) ו־(2), הכוללים מגרש תלת־ממדי, ובלבד שמתקיימות הוראות [[סעיף 69(א)(1א)]].

@ 122. חלוקה שלא בהסכמה (תיקון: תשמ״ח–2, תשמ&quot;ט-2, תשנ״ה–4)
: חלוקה שלא הושגה עליה הסכמתם של כל הבעלים הנוגעים בדבר, יחולו עליה הוראות מיוחדות אלה:
: (1) כל מגרש שיוקצה יהיה קרוב, ככל האפשר, למקום בו היה קודם מגרשו של מקבל ההקצאה;
: (2) שוויו של המגרש שיוקצב כאמור ביחס לשוויים של סך כל המגרשים החדשים שנוצרו על ידי החלוקה, יהיה, ככל האפשר, כשוויו של המגרש הקודם של מקבל ההקצאה ביחס לשוויים של סך כל המגרשים הקודמים;
: (3) לא היתה אפשרות לשמור על מלוא היחסיות כאמור, יהיה מקבל ההקצאה, ששווי מגרשו החדש נמוך ביחס משוויו של מגרשו הקודם, זכאי לקבל מהועדה המקומית תשלום ההפרש, ומקבל ההקצאה ששווי מגרשו החדש גבוה ביחס משוויו של מגרשו הקודם, חייב לשלם לועדה המקומית את ההפרש;
: (4) מוסד התכנון המוסמך לאשר את התכנית יחליט אם ובאיזו מידה אפשר לשמור על היחסיות בשווי המגרש החדש שהוקצה, או על קרבת מקומו למגרש הקודם, אולם רשאי מוסד התכנון לקבוע כי החלטה בדבר זכויות בעלי המגרשים הכלולים בתכנית שהוכנה לפי [[סימן זה]], תועבר לבורר שהסכימו עליו בעלי המגרש והועדה המקומית; לא הסכימו בעלי המגרש והועדה המקומית על בורר מוסכם, ימנה אותו יושב ראש ועדת הערר בהתייעצות עם יושב ראש הועדה המחוזית; הבורר שמונה, בין בהסכמה ובין שלא בהסכמה, יקבע את שכרו ואת החייבים בתשלומו; הוא ינמק את החלטתו לגבי הזכאות כאמור אם דרש זאת מוסד התכנון או אחד הצדדים; על הבוררות יחולו הוראות [[חוק הבוררות, התשכ״ח–1968]], בכפוף להוראות סעיף זה;
: (5) שום דבר בסעיף זה לא יתפרש כאילו מותר בתכנית לחלוקה חדשה לסטות מהוראות תכנית מיתאר המחייבת במקום.

@ 123. רישום הערה בפנקסי המקרקעין (תיקון: תשנ״ה–4)
: הופקדה תכנית לחלוקה חדשה, יעביר יושב ראש מוסד התכנון שהפקיד את התכנית העתק ממנה ללשכת רישום המקרקעין הנוגעת בדבר, ורשם המקרקעין ירשום הערה על יד כל חלקה רשומה העשויה להיפגע על ידי התכנית.

@ 124. תחילה (תיקון: תשנ״ה–4)
: תחילת תקפה של חלוקה חדשה היא ביום תחילת תקפה של התכנית שבה נכללה החלוקה.

@ 125. רישום חלוקה בפנקסי המקרקעין על פי תכנית (תיקון: תשמ״ח–2, תשמ&quot;ט-2, תשנ״ה–4, תשנ״ט)
: (א) בתוך שמונה חודשים מיום תחילת תוקפה של החלוקה החדשה, יגיש יושב ראש הועדה המקומית, שבתחומה אושרה תכנית החלוקה החדשה, למנהל כהגדרתו [[בפקודת המדידות]] (בסעיף זה – המנהל), תכנית לצורכי רישום התואמת את התכנית של החלוקה החדשה שאושרה; בתוך חודשיים מהיום שהועברה התכנית למנהל, יאשרה ככשרה לרישום בהתאם [[לפקודת המדידות]] [[וחוק המקרקעין, התשכ״ט–1969]], אם מצא כי התכנית ראויה לרישום כאמור.
: (ב) בתוך שמונה חודשים מהיום שאושרה תכנית ככשרה לרישום לפי סעיף קטן (א), יעביר יושב ראש הועדה המקומית ללשכת רישום המקרקעין הנוגעת בדבר את התכנית, וכן את העתק התכנית לחלוקה החדשה שאושרה על תשריטיה, כשהוא חתום על ידיו, ורשם המקרקעין ירשום את החלוקה בהתאם לתכנית בתוך חודשיים מהיום שהועברו אליו התכנית והעתק התכנית כאמור.
: (ג) אי שמירת המועדים האמורים בסעיף זה לא תפגע בתוקפה של החלוקה החדשה ובזכויות שנרכשו מכוח [[סעיף 124]].

@ 126. השפעת חלוקה חדשה על שעבודים (תיקון: תשכ״ז)
: (א) שעבוד, שהיה ערב תחילת תקפה של חלוקה חדשה על אחת החלקות שבחלוקה, הולך אחרי בעלה הקודם, ויהיה על החלקה או על החלקות שהוקצו לו בחלוקה החדשה.
: (ב) היה השעבוד זכות מעבר, זכות שאיבת מים או זכות אחרת כיוצא באלה שאינן נתונות להעברה לחלקה שבמקום האחר, תישאר הקרקע כפופה לשעבוד גם אחרי החלוקה; אולם מותר לקבוע בתכנית הוראות בדבר הפקעת זכויות אלה או שינוין, והוראות חוק זה בדבר הפקעת בעלות או פגיעה אחרת בה יחולו על הפקעה או שינוי כאמור, בשינויים המחוייבים לפי הענין.
: (ג) בסעיף זה, ”שעבוד” – משכנתה וכל זכות חפצית שיש בה כדי להגביל את הבעלות בקרקעות, וכן שכירות, איסור העברה, עיקול או הערה בפנקסי המקרקעין.

@ 127. איחוד מגרשים שלא בהסכמת הבעלים (תיקון: תשנ״ה–4)
: (א) אוחדו מגרשים על פי תכנית, שלא בהסכמת כל הבעלים, ולא חולקו שנית למגרשים נפרדים בין בעליהם, או חולקו כולם או מקצתם, למגרשים משותפים, זכאי בעל מגרש שלא הסכים לאיחוד לתבוע מהועדה המקומית שתרכוש את חלקו במגרשים המאוחדים או המשותפים.
: (ב) בעל מגרש שלא הסכים לאיחוד, רשאית הועדה המקומית, בהודעה, לקבוע לו מועד של ששה חדשים לפחות שבו עליו להגיש לה תביעה כאמור בסעיף קטן (א); לא הוגשה התביעה תוך המועד שנקבע, לא יהיה בעל המגרש רשאי עוד להגישה.
: (ג) על רישום איחוד מגרשים ללא הסכמת כל הבעלים יחולו הוראות [[סעיף 125]], בשינויים המחוייבים לפי הענין.
: (ד) איחוד מגרשים על פי תכנית לא ישפיע על זכויותיו של מי שהיתה לו לפני האיחוד זכות על פי שכירות באחד המגרשים המאוחדים, או זכות מעבר, זכות שאיבת מים או זכות אחרת כיוצא באלה; אולם מותר לקבוע בתכנית הוראות בדבר הפקעת זכויות אלה או שינוין, והוראות חוק זה בדבר הפקעת בעלות או פגיעה אחרת בה יחולו על הפקעה או שינוי כאמור, בשינויים המחוייבים לפי הענין.

@ 128. הבטחת הזכויות של בעל משכנתה
: הגיע לבעל מגרש תשלום מהועדה המקומית מכוח [[סעיף 122]] או מכוח [[סעיף 127]] והיה המגרש ממושכן במשכנתה, תפקיד הועדה המקומית את הסכום המגיע ממנה בבית המשפט המחוזי שבתחום שיפוטו נמצא המגרש, ובית המשפט יחליט למי ישולם הסכום בשים לב לזכויותיהם של בעל המגרש ושל בעל המשכנתה.

=== סימן ח׳: סולם העדיפויות של תכניות ===

@ 129. תכנית מיתאר מקומית
: תכנית מיתאר מקומית – כוחה יפה מתכנית מפורטת, אם לא נאמר אחרת בתכנית המיתאר.

@ 130. תכנית מיתאר מחוזית
: תכנית מיתאר מחוזית – כוחה יפה מתכנית מיתאר מקומית ומתכנית מפורטת אם לא נאמר אחרת בתכנית המיתאר המחוזית.

@ 131. תכנית המיתאר הארצית
: תכנית המיתאר הארצית – כוחה יפה מכל תכנית אחרת, אם לא נאמר אחרת בתכנית המיתאר הארצית.

@ 132. תקנות לפי החוק
: תקנות לפי [[פרק י״א]] – כוחן יפה מכוחה של תכנית, אם לא נאמר אחרת בתקנות; אולם אין בכוחן כדי לפגוע בתכנית שאושרה כדין לפני התקנתן.

=== סימן ט׳: ביטול תכניות, שינוין והתלייתן ===

@ 133. סמכות מוסד תכנון (תיקון: תשנ״ה–4)
: מוסד תכנון שבסמכותו לאשר תכנית, מוסמך, באותה הדרך, לשנותה, לבטלה או להתלותה ובלבד שלמגיש התכנית תינתן, ככל האפשר, הזדמנות להשמיע דעתו.

@ 134. סמכות הועדה המחוזית (תיקון: תשמ״ח–2, תשמ&quot;ט-2, תשנ״ה–4, תשע״ד–2)
: הועדה המחוזית רשאית, לאחר שנתנה לועדה המקומית הזדמנות להשמיע דעתה, או על פי בקשת הועדה המקומית, לבטל, להתלות או לשנות כל תכנית שבסמכות הועדה המקומית.

@ 135. (תיקון: תשנ״ה–4) : (((בוטל).))
@ 136. (תיקון: תשכ&quot;ז, תשמ״ח–2, תשמ&quot;ט-2) : (((בוטל).))

== פרק ד': חלוקה ואיחוד של קרקעות ==

@ 137. תשריט חלוקת קרקע
: בעל קרקע שחלה עליה תכנית שאושרה ושאיננה כוללת חלוקת קרקע, רשאי להגיש לאישור הועדה המקומית תשריט לחלוקת אותה קרקע; לא יינתן היתר לבניה על הקרקע כאמור אלא בהתאם לתשריט חלוקת קרקע (להלן [[פרק זה|בסימן זה (([צ&quot;ל: בפרק זה]))]] – תשריט) שאושר או, באין תשריט כאמור, בהסכמת הועדה המחוזית.

@ 138. פרטי התשריט
: תשריט יפרט באופן ברור את גבולות הקרקע, את גבולותיהן של החלקות המוצעות, את דרכי הגישה לכל חלקה, כפי שהן בתכנית שאושרה, וכל פרט שתדרוש הועדה המקומית כדי לאפשר לה לבדוק את התאמת החלוקה לתכנית שאושרה.

@ 138א. תשריט הכולל מגרש תלת־ממדי (תיקון: תשע״ט)
: (א) ועדה מקומית לא תאשר תשריט הכולל מגרש תלת־ממדי, אלא אם כן מתקיימים כל אלה:
:: (1) אין מניעה לרשום את המגרש כחלקה תלת־ממדית לפי הוראות [[סעיף 14ז לחוק המקרקעין, התשכ״ט–1969]];
:: (2) גבולות המגרש התלת־ממדי נקבעו בתכנית או סומנו בהתאם להליך שיקבע השר בתקנות.
::: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבנייה (רישום מגרש תלת־ממדי), התש״ף–2020]].))
: (ב) הוגשה בקשה לאישור תשריט לפי [[פרק זה]] לעניין מגרש תלת־ממדי המיועד לשימושים שאינם שימושים לצורכי ציבור כהגדרתם [[בסעיף 188(ב)]], ובתכנית החלה על השטח שבו נמצא המגרש אין הוראות לעניין מגרש תלת־ממדי, יהיה התשריט טעון הסכמה של הוועדה המחוזית; שר המשפטים, בהסכמת השר ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע בצו כי תשריט כאמור אינו טעון הסכמה.
:: ((פורסמו [[צו התכנון והבנייה (תוכניות ותשריטים של מגרש תלת-ממדי), התשפ&quot;ד-2024]].))

@ 139. (תיקון: תשנ״ה–4) : (((בוטל).))

@ 140. ערר על תשריט חלוקה (תיקון: תשנ״ה–4)
: (א) סירבה ועדה מקומית לאשר תשריט, רשאי בעל הקרקע, לא יאוחר משלושים ימים מהיום שבו נמסרה לו הודעה על הסירוב, לערור לפני ועדת הערר.
: (ב) אישרה ועדה מקומית תשריט שיש בו משום סטיה מתכנית שאושרה, רשאי הרואה עצמו נפגע, לערור על כך בפני ועדת הערר, בתוך שלושים ימים מיום קבלת החלטת הועדה המקומית; החלטתה של ועדת הערר תהיה סופית.

@ 141. רישום חלוקה בפנקסי המקרקעין (תיקון: תשכ״ז, תשמ״ח–2, תשנ״ה–4)
: רשם המקרקעין ירשום בפנקסי המקרקעין, על פי בקשת בעל הקרקע ולאחר תשלום האגרות שנקבעו לכך על פי כל דין, תשריט הכשר לרישום על פי [[פקודת המודדים]] [[וחוק המקרקעין, התשכ״ט–1969]], התואם, תשריט הנושא עליו אישור יושב ראש הועדה המקומית שאישרה את התשריט, המעיד כי אין בתשריט סטיות מתכנית שאושרה, וכי הועדה המקומית אישרה את התשריט.

@ 142. שינוי, ביטול או התלייה של תשריט חלוקת קרקע (תיקון: תשנ״ה–4&lt;!--החלפה--&gt;)
: כל עוד לא נרשם תשריט, רשאית הועדה המקומית לבטלו, להתלותו או לשנותו, ובלבד שנתנה לבעל הקרקע או למי שעלול להיפגע, הזדמנות להשמיע את טענותיו; על החלטת ועדה מקומית לפי סעיף זה, רשאי בעל הקרקע או מי שעלול להיפגע כאמור, לערור בפני ועדת הערר תוך שלושים ימים מיום קבלת ההחלטה.

@ 143. הגבלה על חלוקת קרקע
: לא תירשם חלוקת קרקע בפנקסי המקרקעין אלא על פי תשריט שאושר על פי [[פרק זה]] או על פי [[סימן ז׳ לפרק ג׳]]; לא יינתן פסק־דין לחלוקת קרקע בין בעליה המשותפים אלא על פי תשריט ואישור כאמור, ולא יהא תוקף לכל רישום שנעשה בניגוד לסעיף זה לאחר תחילת חוק זה.

@ 144. איחוד
: הוראות [[פרק זה]] יחולו על איחוד חלקות ורישומו בפנקסי המקרקעין, בשינויים המחוייבים לפי הענין.

== פרק ה׳: רישוי ==

@ 145. עבודות טעונות היתר (תיקון: תשל״ח–2, תשמ״א–7, תשמ״ח–2, תשמ&quot;ט-2, תשנ״א–3, תשנ״ג, תשנ״ה–4, תשע״ד, תשע״ד–2, תשע״ה, תשע״ה–2, ק״ת תשע״ו, ק״ת תשע״ז, תשע״ז–5, תשע״ז–9, תשע״ח–7, ק״ת תש״ף, תשפ&quot;ב-3, תשפ&quot;ב-6, תשפ&quot;ב-8, תשפ&quot;ב-9, תשפ&quot;ג-5, ק&quot;ת תשפ&quot;ד, תשפ&quot;ו)
: (א) לא יעשה אדם אחד מאלה ולא יתחיל לעשותו אלא לאחר שנתנה לו רשות הרישוי המקומית היתר לכך ולא יעשה אותו אלא בהתאם לתנאי ההיתר:
:: (1) התווייתה של דרך, סלילתה וסגירתה;
:: (2) הקמתו של בנין, הריסתו והקמתו שנית, כולו או מקצתו, הוספה לבנין קיים וכל תיקון בו, למעט שינוי פנימי בדירה;
::: בפסקה זו -
:::- ”שינוי פנימי” - שינוי שאינו נוגע לצד החיצוני של הבנין, אינו פוגע בחזיתו או במראהו או בשלד של הבנין או ברכוש משותף או בצנרת או ציוד אחר המשרתים גם דירות אחרות, אינו פוגע בזולת ואינו משנה את שטחה של הדירה, למעט תוספת של שטח מרפסת שנסגרה כדין, או את מספרן של יחידות הדיור;
:::- ”דירה” - חדר או תא, או מערכת חדרים או תאים, שנועדו לשמש יחידה שלמה ונפרדת למגורים, לעסק או לכל צורך אחר;
:: (3) כל עבודה אחרת בקרקע ובבנין וכל שימוש בהם שנקבעו בתקנות כעבודה או כשימוש הטעונים היתר כדי להבטיח ביצוע כל תכנית.
::: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (עבודה ושימוש הטעונים היתר), תשכ״ז–1967]].))
: (א1) הרוצה להגיש בקשה להיתר לעבודה או לשימוש, ימציא למהנדס הועדה בקשה לקבלת מידע שפרטיו דרושים לענין ההיתר; שר הפנים רשאי לקבוע הוראות לעניין –
:: (1) אופן הגשת בקשה לקבלת מידע, פרטיה ונספחיה;
:: (2) מידע להיתר והמועדים למסירתו; בסעיף זה, ”מידע להיתר” – סוגי המידע שימסור מהנדס הוועדה במענה לבקשה לקבלת מידע, לרבות התנאים המוקדמים לקליטת בקשה להיתר, וכן מידע והנחיות מטעם גורמים מאשרים וגופים נוספים;
:: (3) מסירת מידע למהנדס הוועדה מאת גורמים מאשרים וגופים נוספים שיש בידם מידע לעניין תשתיות, מגבלות ותנאים הנוגעים למקרקעין שלגביהם המידע מבוקש, לשם מענה לבקשה לקבלת מידע, והמועדים למסירת המידע מאת גורמים וגופים כאמור;
:: (4) תקופת תוקפו של המידע להיתר שנמסר למבקש במסגרת מענה לבקשה לקבלת מידע;
:: (5) סוגי בקשות להיתר שלגביהן לא יהיה המבקש חייב להגיש בקשה לקבלת מידע.
: (א2) לא נמסר מידע להיתר, כולו או חלקו, במועדים שקבע שר הפנים, או שהבקשה להיתר היא מסוג שנקבע שאין חובה להגיש בקשה לקבלת מידע לגביה, רשאי מבקש הבקשה להיתר להגישה אף בלא המידע להיתר.
: (א3)(1) בקשה להיתר תוגש לרשות הרישוי המקומית.
:: (2) שר הפנים יקבע תנאים מוקדמים לקליטת בקשה להיתר, ורשאי הוא לקבוע כי אם נדרשים אישורו של מי שאינו מוסד תכנון, או תיאום או התייעצות עמו, כתנאי למתן היתר, יהיו האישור, התיאום או ההתייעצות תנאי מהתנאים המוקדמים לקליטת בקשה להיתר; כללה בקשה להיתר עבודות או שימושים שלגביהם נדרש אישור או היתר לפי [[חוק גנים לאומיים]] או לפי [[חוק העתיקות, התשל״ח–1978]], יהיה אישור או היתר כאמור תנאי מהתנאים המוקדמים לקליטת בקשה להיתר.
:: (3) מהנדס הוועדה יבדוק אם בקשה להיתר שהוגשה עומדת בתנאים המוקדמים לקליטתה, יודיע על החלטתו בדבר עמידת הבקשה להיתר בתנאים מוקדמים אלה למבקש ההיתר, ואם מצא שהיא עומדת בהם – יקלוט את הבקשה.
:: (4) לא הודיע מהנדס הוועדה למבקש על החלטתו בעניין עמידת הבקשה בתנאים המוקדמים כאמור בפסקה (2) בתוך תקופה שקבע שר הפנים, יראו את הבקשה להיתר כבקשה שנקלטה בתום אותה תקופה.
: (ב)(1) לא יינתן היתר אלא אם כן העבודה או השימוש שבעדם מבוקש ההיתר מתאימים לתכניות, להנחיות המרחביות שנקבעו לפי [[סעיף 145ד]] (בחוק זה – ההנחיות המרחביות) ולהוראות אחרות לפי חוק זה, החלות על הקרקע או הבניין הנדונים.
:: (2) על אף האמור בפסקה (1), שר הפנים יקבע נושאים אשר השפעתם מעטה וזניחה, שלגביהם רשות רישוי מקומית תהיה רשאית לתת היתר, אף אם העבודה שבעדה מבוקש ההיתר היא בסטייה מהוראות תכנית, בלא צורך בהליך של מתן הקלה בהתאם להוראות [[סעיף 149]], ובלבד שהתקיימו כל אלה:
::: (א) השפעתה של הסטייה המבוקשת מהתכנית כפי שהתבקשה בהיתר על חזות הבניין, על הסביבה או על אופיין ומאפייניהן, מעטה וזניחה, לפי חוות דעת בכתב מאת מהנדס הוועדה המקומית;
::: (ב) אין בהם כדי ליצור סיכון, הפרעה, מטרד או מפגע סביבתי, של ממש;
::: (ג) אין בהם כדי לפגוע בשלד הבניין וביציבותו או במערכות הבניין ובתפקודיו;
::: (ד) לא נקבעה בתכנית הוראה ולפיה הסטייה מהתכנית היא סטייה ניכרת או הוראה ולפיה לא ניתן לאשר לפי סעיף קטן זה בקשה להיתר שאיננה תואמת להוראות התכנית.
::: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבנייה (הקלה, שימוש חורג וסטייה מתוכנית), התשפ&quot;ג-2023]].))
: (ב1) רשות הרישוי המקומית תבדוק את התאמת הבקשה לתכניות ולהנחיות המרחביות ותיתן את החלטתה בעניין בתוך 45 ימי עבודה ממועד קליטת הבקשה כאמור בסעיף קטן (א3) (להלן – מועד קליטת הבקשה), אלא אם כן קבע שר הפנים מועדים אחרים לעניין סוגים שונים של בקשות להיתר.
: (ב2) הוגשה בקשה להיתר ונדרשת החלטתה של הוועדה המקומית או של מוסד תכנון אחר לפי חוק זה או לפי תכנית, לרבות החלטה לפי [[סעיפים 146 עד 149]], יחל מניין 45 ימי עבודה לפי סעיף קטן (ב1) ממועד ההחלטה או מהמועד שבו הוגשה בקשה מתוקנת על פי השינויים או התנאים שנקבעו בהחלטה כאמור, לפי העניין.
: (ב3) החליטה רשות הרישוי כי הבקשה להיתר עומדת בתנאים האמורים בסעיף קטן (ב1), לא יינתן היתר אלא אם כן אישר מכון בקרה כי ביצע בקרת תכן לבקשה להיתר וכי תוצאות הבקרה תקינות; שר הפנים רשאי לקבוע כי הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על בקשות להיתר לגבי סוגי בניינים, עבודות או שימושים שבשל מהותם, אופיים או היקפם לא נדרשת לגביהם בקרה של מכון בקרה, ובלבד שאינן טעונות בקרה של בקר מורשה לפי [[סימן ג׳ בפרק ה׳3]]; (((החל מיום 1.1.2027):)) שינוי בתקנות שנקבעו לפי סעיף קטן זה הפוטר סוגי בניינים, עבודות או שימושים מתחולתו טעון אישור של ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת.
: (ב4) שר הפנים יקבע הוראות לעניין האופן והמועד להעברת בקשה להיתר לבדיקת מכון בקרה ולעניין העברת תוצאות הבקרה לרשות הרישוי המקומית, לרבות לעניין בקשה להיתר שמכון הבקרה לא עמד במועד הקבוע בחוק זה לביצוע בקרת התכן שלה.
: (ג) נקבעו בתכנית, החלה על קרקע או על בנין, שלבי ביצוע שונים, לא תיתן רשות הרישוי המקומית היתר לעבודה או לשימוש, אם העבודה או השימוש אינם תואמים את השלב שאליו הגיעו, אלא באישור מוסד התכנון המוסמך לאשר את התכנית.
: (ג1)(1) נקבעו בתכנית החלה על קרקע או על בניין תנאים למתן היתר הנוגעים לביצועה לעניין התניית ביצועה בסלילת דרכים או בהקמת תשתיות או נקבעו בתכנית למגורים החלה על קרקע או על בניין תנאים כאמור או תנאים אחרים למתן היתר הנוגעים לביצועה, לא תיתן רשות רישוי מקומית היתר לעבודה או לשימוש אם לא מולאו התנאים האמורים, אלא אם כן אישר זאת מוסד התכנון המוסמך לבקשת מי שרשאי להגיש את התכנית לגבי הקרקע או הבניין הנוגעים בדבר, ובלבד ששוכנע כי ניתן להשיג את המטרות שבשלהן נקבעו התנאים האמורים גם בלא מילוי אותם תנאים, ולעניין תנאים הנוגעים לסלילת דרכים או הקמת תשתיות - גם אם שוכנע כי השירות התשתיתי הנדרש יינתן באופן סביר, גם בלא מילוי אותם תנאים, והכול בשים לב לזמן שחלף ממועד אישור התכנית ולשינוי הנסיבות; מוסד התכנון המוסמך ייתן החלטה בבקשה לפי סעיף קטן זה בתוך 60 ימים מיום שהוגשה לו הבקשה.
:: (2) בקשה שהוגשה לפי סעיף קטן זה תפורסם על חשבון המבקש, לתקופה של 15 ימים להערות הציבור; מוסד התכנון המוסמך יחליט על דרך פרסום הבקשה והליך שמיעת ההערות.
:: (3) לא החליט מוסד התכנון המוסמך בבקשה לפי סעיף קטן זה, בתוך התקופה האמורה בפסקה (1), יעביר מזכיר מוסד התכנון, לבקשת מגיש הבקשה, את הבקשה לוועדת המשנה שהוקמה לפי [[סעיף 6(ד)]]; ועדת המשנה תדון ותחליט בבקשה בתוך 30 ימים מהיום שבו הועברה אליה, והיא רשאית להמשיך בהליכים מהשלב שאליו הגיע מוסד התכנון המוסמך.
:: (3א) הרואה את עצמו נפגע מהחלטה של מוסד התכנון המוסמך לדחות בקשה שהוגשה לפי סעיף קטן זה או הערה שהוגשה לבקשה כאמור רשאי לערור לוועדת המשנה שהוקמה לפי [[סעיף 6(ד)]] בתוך 30 ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה; ועדת המשנה תחליט בערר בתוך 30 ימים מיום הגשתו והחלטת ועדת המשנה תבוא במקום החלטת מוסד התכנון המוסמך.
:: (4) אושרה בקשה לפי סעיף קטן זה, תפורסם ההחלטה ברשומות.
:: (5) בסעיף קטן זה –
:::- ”מוסד התכנון המוסמך” – מוסד התכנון שאישר את התכנית, למעט ועדה מקומית;
:::- ”תכנית למגורים” – תכנית שניתן להוציא מכוחה היתר לבניית יחידות דיור בלא צורך באישורה של תכנית נוספת וכן תכנית המייעדת שטח לתשתית הנדרשת במישרין לצורך בניית יחידות דיור. 
: (ג2) רשות רישוי מקומית לא תתנה תנאים למתן היתר אלא אם כן התקיים אחד מאלה:
:: (1) התנאי פורט במידע להיתר;
:: (2) התנאי נדרש במפורש לפי חוק זה, לפי חיקוק אחר או לפי תכנית;
:: (3) התנאי נדרש, במקרים חריגים, למניעת סיכון ממשי לציבור או לבריאותו, או למניעת מפגע סביבתי חמור, ובלבד שלא היה ניתן לדעת על הסיכון או המפגע האמור בעת מסירת המידע להיתר.
: (ג3) אין בהוראות סעיף קטן (ג2) כדי לגרוע מסמכותה של רשות רישוי מקומית להתנות תנאים בהיתר לפי הוראות כל דין.
: (ד)(1) החליטה רשות רישוי מקומית כי הבקשה להיתר עומדת בתנאים האמורים בסעיף קטן (ב1), וניתן אישור מאת מכון בקרה כאמור בסעיף קטן (ב3), אם הוא נדרש, תיתן רשות הרישוי את ההיתר בתוך 15 ימי עבודה מיום קבלת אישור מכון הבקרה, או מיום ההחלטה כאמור, לפי העניין, ובלבד שהתמלאו לגבי הבקשה להיתר כל הדרישות לפי חוק זה, ושולמו האגרות, ההיטלים והתשלומים האחרים, למעט ארנונה, שיש לשלמם על פי כל חיקוק בשל הנכס נושא ההיתר (בסעיף קטן זה – החיובים), או ניתנו הערבויות המתאימות להבטחת תשלום החיובים, בכפוף להוראות כל דין; רשות הרישוי המקומית תשלח למבקש ההיתר את פירוט החיובים לא יאוחר מעשרה ימי עבודה מיום קבלת אישור מכון הבקרה, או מיום ההחלטה כאמור, לפי העניין.
:: (2) לא שלחה רשות הרישוי המקומית למבקש ההיתר את פירוט החיובים, כולם או חלקם, עד למועד האמור בפסקה (1), תיתן רשות הרישוי את ההיתר אף שלא שולמו החיובים; ניתן היתר בלי ששולמו החיובים, כולם או חלקם, אין בכך כדי לגרוע מחבותו של החייב בתשלום החיובים; תשלום כאמור ייגבה על ידי הרשות המקומית או הוועדה המקומית, לפי העניין, לפי כל חוק.
: (ה)(1) מהנדס ועדה מקומית רשאי להתיר שינויים בהיתר לצרכי התאמה ככל הנדרש במהלך ביצוע עבודה על פי היתר, כפי שיקבע שר הפנים בתקנות.
:: (2) בלי לגרוע מהוראות פסקה (1), מורשה להיתר רשאי להתיר שינויים בהיתר שניתן על ידי רשות הרישוי המקומית לצרכי התאמה, ככל הנדרש במהלך ביצוע עבודות, על פי היתר, כפי שיקבע שר הפנים בתקנות לעניין זה ובנושאים שיקבע, ובלבד שלא יתיר השר שינויים כאמור אם יש בהם שינוי של ממש לעומת ההיתר שנתנה רשות הרישוי המקומית.
:: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (התרת שינויים בהיתר על ידי מהנדס ועדה מקומית), התשנ״ב–1992]].))
: (ו)(1) שר הפנים יקבע בתקנות, בהתייעצות עם שר האנרגיה והתשתית ועם השר לאיכות הסביבה, סוגים של עבודות ומתקנים הדרושים להולכה, לחלוקה או להספקה של חשמל; נקבעו סוגים כאמור, תהיה הרשאת הקמתם בדרך שיקבע שר הפנים באותן תקנות; הרשאה כאמור תבוא במקום היתר לפי סעיף זה.
:: (1א) על אף האמור בתקנות לפי פסקה (1) [[ובסעיף 6ב(ב1)]], ניתן להגיש בקשה להרשאה לביצוע והקמה של עבודות ומיתקנים הדרושים להולכה של חשמל, לרשות הרישוי כאמור [[בסעיף 6ב(ב)(1)]], אם יושב ראש רשות החשמל אישר כי העבודות והמיתקנים שלגביהם הוגשה הבקשה להרשאה נדרשים לשם עמידה בתוכנית פיתוח כאמור [[בסעיף 19 לחוק משק החשמל, התשנ&quot;ו-1996]], אולם לא יוגשו לרשות הרישוי כאמור בשנה קלנדרית אחת יותר מעשר בקשות להרשאה כאמור.
:: (1ב) על אף האמור בפסקה (1א), בקשה להרשאה שהועברה לרשות הרישוי לפי הוראות [[סעיף 6ב(ב1)]], לא תימנה במניין הבקשות לפי אותה פסקה.
:: (2) לענין [[פרק י׳]], עבודה שבוצעה או מתקן שהוקם כאמור בפסקה (1) ללא הרשאה על פי חוק זה או שלא בהתאם להרשאה כזו, יראו אותם כבניה ללא היתר או בניגוד לתנאי היתר, לפי הענין.
:: (3) עבודות שבוצעו או מתקנים שהוקמו כאמור בפסקה (1) על פי הרשאה לפי חוק זה, יראו אותם כאילו בוצעו או הוקמו בהתאם לתכנית, ובלבד שאין בהם סתירה להוראות תכנית מאושרת; שר הפנים רשאי בתקנות כאמור בפסקה (1), לקבוע הוראות לענין סטיה של הרשאה כאמור מתכנית מופקדת.
: (ו1)(1) הקמה של רשת כבלים אופטיים על גבי רשת חשמל עילית של בעל רישיון ספק שירות חיוני, המבוצעת בידי בעל רישיון כאמור, פטורה מהיתר לפי סעיף זה.
:: (2) הוסרה או הוטמנה רשת החשמל העילית, תוטמן או תוסר גם רשת הכבלים האופטיים שהוקמה על גביה.
:: (3) בסעיף קטן זה –
:::- ”רישיון ספק שירות חיוני” – כהגדרתו [[בחוק משק החשמל, התשנ״ו–1996]];
:::- ”רשת חשמל עילית” – מיתקנים עיליים להולכה, חלוקה והספקה של חשמל, לרבות עמודים למתח נמוך, גבוה, עליון ועל־עליון, וכן הציוד והאבזרים המותקנים עליהם והמחוברים אליהם לצורכי רשת החשמל, תחנות השנאה זעירות, ארגזי חלוקת חשמל לסוגיהם וכן החיבורים אליהם, למעט חיבורים עיליים לבתים;
:::- ”רשת כבלים אופטיים” – רשת כבלים אופטיים או כל חלק ממנה, לרבות תיבות חיבורים או ארונות תקשורת, שגודלם אינו עולה על 80 × 40 × 50 סנטימטרים, המשמשת או המיועדת לשמש להספקת שירותי בזק; לעניין זה, ”שירות בזק” – כהגדרתו [[בחוק התקשורת]].
:: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (הסדרת הולכה, חלוקה והספקה של חשמל), התשנ״ח–1998]].))
: (ז) מוסד תכנון לא יתן היתר, מכוח תכנית שהופקדה אחרי ט׳ בטבת התשנ״ו (1 בינואר 1996) אלא אם כן אושרה למקרקעין, שלגביהם מבוקש ההיתר, תכנית הקובעת הוראות בכל אלה:
:: (1) פירוט יעודי הקרקע;
:: (2) חלוקה למגרשים או לחלקות וגבולותיהם, אם אלו לא נקבעו בתשריט חלוקת קרקע;
:: (3) קווי הבנין, מספר הקומות או גובה הבנינים;
:: (4) שטחי הבניה המותרים.
: (ח) על אף הוראות סעיף קטן (ז) –
:: (1) מוסד התכנון המוסמך רשאי לתת היתר לגבי עבודה או שימוש בקרקע שלדעת מוסד התכנון אופיים אינו דורש את קיום כל ההוראות שבסעיף קטן (ז), אף אם התכנית לא כללה את ההוראות שבפסקאות (1) עד (4) של הסעיף הקטן האמור;
:: (2) הוועדה המקומית רשאית להחליט על מתן היתר למיתקן שידור אלחוטי, קו או מיתקן ביוב, קו או מיתקן מים, מיתקן מדידה או ניטור, מיתקן לאגירת אנרגיה, מיתקן אגרו-וולטאי או מיתקן תשתית מסוג אחר שקבע שר הפנים, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, שנקבעו בתכנית מיתאר ארצית, או בתכנית מיתאר מחוזית החלה על כל שטח המחוז שאושרה לאחר יום תחילתו של [[19:301578|חוק התכנון והבנייה (תיקון מס׳ 100), התשע״ד–2013]], אף אם התכנית לא כללה את ההוראות שבפסקאות (1) עד (4) של סעיף קטן (ז), ובלבד שההיתר כאמור תואם את הייעוד שנקבע בתכנית ואת השטח הכולל המותר לבנייה לפיה, ובתכנית כאמור מתקיימים כל אלה:
::: (א) עניינה תשתיות כלל־ארציות המחייבות פריסה רחבה של מיתקני תשתית ושנדרשת בשלהן גמישות לגבי מיקומו של כל מיתקן תשתית;
::: (ב) היא קובעת כי ניתן להוציא מכוחה היתר;
::: (ג) נקבעו בה הוראות בדבר פרסום הבקשות להיתרים ולהליך השמעת הטענות בעניין לפני הוועדה המקומית;
::: (ד) נקבעו בה שטחי בנייה והיקפי בנייה מותרים לכל מיתקן תשתית;
:: (3) הגורם המוסמך שקבע שר הפנים לפי סעיף קטן (ו)(1) או רשות הרישוי של הוועדה לתשתיות רשאים להחליט על מתן הרשאה לשינוי בנוגע לקווי חשמל במתח עליון (בפסקה זו - קווי 161) קיימים, וכן בנוגע למבנים ומיתקנים הנלווים לקווים כאמור לרבות לעניין הקמתם, וכן להחליט על מתן הרשאה להקמת קווי 161 תת-קרקעיים ולהקמת המבנים והמיתקנים הנלווים להם, על פי תוכנית מיתאר ארצית, אף אם התוכנית לא כללה את ההוראות שבפסקאות (1) עד (4) של סעיף קטן (ז), ובלבד שהרשאה כאמור תואמת את הוראות התוכנית ובכלל זה את השטח הכולל המותר לבנייה על פיה, ובתוכנית כאמור מתקיימים כל אלה:
::: (א) האמור בפסקאות משנה (א) עד (ד) של סעיף קטן (ח)(2), בשינוי זה: בפסקת משנה (ג), במקום &quot;הוועדה המקומית&quot; יקראו &quot;הוועדה לתשתיות, אם הבקשה להרשאה הוגשה לרשות הרישוי של הוועדה לתשתיות, או ועדת המשנה לשמיעת טענות שהוקמה לפי [[סעיף 11א5]], אם הבקשה להרשאה הוגשה לגורם המוסמך שקבע שר הפנים לפי סעיף קטן (ו)(1)&quot;;
::: (ב) לעניין הסטה של קווי 161 קיימים או שינוי משמעותי במגבלות הנובעות מקו חשמל כאמור - נקבע בה כי יוגש לגורם המוסמך או לרשות הרישוי כאמור של הוועדה לתשתיות מסמך סביבתי, כפי שיוגדר בתוכנית, המתייחס להשפעות הסביבתיות של הסטת הקו וכן נקבעו בה הוראות בדבר פרסום הבקשות להרשאה לתקופה שלא תפחת מ-45 ימים ולהליך השמעת הטענות בעניין; לעניין הסטה כאמור לשטח בנוי, ההוראות בה ייקבעו בשים לב לצורך בצמצום המגבלות בשטח בנוי הנובעות מקו החשמל;
::: (ג) לעניין הקמת קווי 161 תת-קרקעיים - נכללו בה הוראות לעניין הקמת הקווים כך שקווים שניתן להקים מכוחה יהיו קווים שהמגבלות החלות עליהם מצומצמות;
:: (4) רשות הרישוי המקומית רשאית לתת היתר להקמת מיגונית, לפי הוראות תוכנית מיתאר ארצית, אף אם התוכנית אינה כוללת את ההוראות שבפסקאות (1) עד (4) של סעיף קטן (ז), ובלבד שההיתר תואם את הייעוד שנקבע בתוכנית כאמור ונקבע בה כי יהיה ניתן לתת היתר מכוחה; בסעיף זה, &quot;מיגונית&quot; - מבנה יביל לצורכי מיגון אוכלוסייה, הבנוי מבטון מזוין או מחומר בעל תכונות דומות, העשוי מקשה אחת ורתום בכל חלקיו, ששטח הבנייה הכולל שלו אינו עולה על 15 מ&quot;ר, וגובהו אינו עולה על 3.5 מטרים, ובלבד שהוצב על ידי המדינה או על ידי רשות מקומית.
: (ט) על אף האמור בסעיף קטן (ז), מוסד התכנון המוסמך רשאי לתת היתר למפעל מים בהתאם לתכנית למפעל מים לפי [[פרק שלישי לחוק המים, התשי״ט–1959]], שאושרה לפני יום י״ט באב התשס״ט (9 באוגוסט 2009) אף אם התכנית כאמור לא קבעה את ההוראות שבפסקאות (1) עד (4) של אותו סעיף קטן.

@ 145א. הסכמת רשות מקרקעי ישראל לבקשה להיתר (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה)
: (א) היו המקרקעין שלגביהם מוגשת בקשה להיתר מקרקעי ישראל, וקבע שר הפנים לפי חוק זה כי נדרשת הסכמת רשות מקרקעי ישראל לבקשה להיתר, תינתן תגובתה לבקשה להיתר בתוך 90 ימים מיום שהוגשה לה בקשה לתת את הסכמתה; ואולם היו המקרקעין מיועדים להקצאה למבקש ההיתר בפטור ממכרז, תינתן תגובת רשות מקרקעי ישראל לאחר שהתמלאו התנאים לביצוע הקצאה כאמור לפי כל דין.
: (ב) שר הפנים יקבע מקרים שבהם יראו את רשות מקרקעי ישראל כאילו הודיעה שאינה מתנגדת לבקשה להיתר אם חלף המועד למתן תגובתה בלי שניתנה.

@ 145א1. היתר תואם תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה שהיא תכנית לרישוי מהיר (תיקון: תשפ&quot;ב-14, תשפ&quot;ה-4)
: (א) בסעיף זה, &quot;תכנית לרישוי מהיר&quot; - תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול הריסה ובנייה מחדש כאמור [[בסעיף 70ב]], תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול חיזוק כאמור [[בסעיף 70ד]], תוכנית לפי [[סעיף 62א(א) (13ב)(א)(1)]] לעניין בניין שהוא מבנה הטעון חיזוק או תכנית מפורטת שאינה סותרת את התכנית הכוללת להתחדשות עירונית שהוגשה לוועדה המקומית לפי [[סעיף 62א(ה1)]], ומתקיימים בה התנאים שקבע שר הפנים לפי סעיף קטן (ה).
: (ב) על אף האמור [[בסעיף 145]], הוגשה לוועדה המקומית תכנית לרישוי מהיר, ניתן להגיש לוועדה המקומית, לאחר ההחלטה על הפקדת התכנית ולפני הפקדתה, בקשה להיתר התואם את התכנית, ובלבד שמגיש התכנית ביקש להגיש את הבקשה להיתר בעת שהגיש את התכנית לרישוי מהיר.
: (ג) הוגשה בקשה להיתר כאמור בסעיף קטן (ב), תדון בה הוועדה המקומית במסגרת הדיון בתכנית ותחליט, במסגרת ההחלטה על אישור התכנית ובמקום רשות הרישוי המקומית, אם הבקשה להיתר עומדת בתנאים הקבועים [[בסעיף 145(ב1)]] וכן תחליט על התנאים למתן ההיתר כאמור [[בסעיף 145(ג2)]] (בסעיף זה - החלטה לעניין מתן ההיתר), והכול בהתאם להוראות שקבע שר הפנים לפי סעיף קטן (ה); על אף האמור, שר הפנים רשאי לקבוע בתקנות כאמור מקרים ותנאים שבהתקיימם רשות הרישוי המקומית היא שתדון בבקשה להיתר שהוגשה לפי סעיף זה ואת המועד לכך.
: (ד) הוראות סעיף זה יחולו על תכנית כאמור בסעיף קטן (א) החלה על מגרש אחד או שני מגרשים רצופים, שערך מי שרשאי לערוך בקשה להיתר למימוש התכנית לרישוי מהיר; שר הפנים רשאי לקבוע בתקנות כאמור בסעיף קטן (ה), הוראות אחרות לעניין שטח התכנית או מספר המגרשים הכלולים בה.
: (ה) שר הפנים יקבע בתקנות הוראות לעניין תכנית לרישוי מהיר ולעניין מתן היתר מכוחה, ובכלל זה הוראות בעניינים כמפורט להלן:
:: (1) תנאים מקדמיים להגשת תכנית לרישוי מהיר, ובכלל זה לעניין בקשה למידע להגשת תכנית לרישוי מהיר ולהיתר לפיה, פרטיה ונספחיה; מסירת מידע למהנדס הוועדה מאת גורמים מאשרים וגופים נוספים שיש בידם מידע לעניין תשתיות, מגבלות ותנאים הנוגעים למקרקעין שלגביהם המידע מבוקש, לשם מענה לבקשה לקבלת מידע, מסירת המידע מאת מהנדס הוועדה למגיש הבקשה והמועדים למסירת המידע מאת גורמים וגופים כאמור;
:: (2) תקופת תוקפו של המידע להגשת תכנית לרישוי מהיר ולהיתר לפיה;
:: (3) תנאים מקדמיים שעל התכנית לרישוי מהיר לעמוד בהם; בתקנות לפי פסקה זו רשאי השר לקבוע הוראות לעניין שימושים מסוימים שאם ייקבעו בתכנית לא יחולו עליה הוראות סעיף זה, וכן לעניין החובה לקבוע בתכנית הוראות בדבר פקיעת תוקפה;
:: (4) מסמכים שיש להגישם עם הגשת התכנית לרישוי מהיר או אחרי הגשתה, לשם החלטה לעניין מתן ההיתר;
:: (5) הוראות לעניין ההליכים לפי סעיף זה ומועדיהם, ובכלל זה בעניינים המפורטים [[בסעיף 145(א3)]] ובעניין הדיון בהתנגדויות לתכנית ולבקשה להיתר;
:: (6) הוראות לעניין תקופת תוקפה של החלטה לעניין מתן היתר.
:: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבנייה (תוכנית לרישוי מהיר), התשפ&quot;ד-2023]].))
: (ו) נוסף על התנאים שנקבעו לפי [[סעיף 83א1]], יראו את התנאים שנקבעו לפי סעיף קטן (ה)(1), (3) ו-(4) לעניין מסמכים שיש להגישם עם הגשת התכנית לרישוי מהיר, כתנאים להגשת התכנית לרישוי מהיר.
: (ז) החליטה הוועדה המקומית על מתן היתר כאמור בסעיף קטן (ג), יחולו הוראות [[סעיף 145(ב3) עד (ג1) ו-(ג3) עד (ה)]], אולם רשות הרישוי לא תיתן את ההיתר לפי ההוראות האמורות אלא לאחר תחילתה של התכנית לרישוי מהיר שאושרה כאמור בסעיף קטן (ג) ושמכוחה ניתן ההיתר.
: (ח) הוראות סעיף זה יחולו לעניין תוכנית לרישוי מהיר, בין שההיתר הוא לעבודה או לשימוש בהתאם להוראות שנקבעו בתכנית לפי [[סעיפים 70ב]] [[או 70ד]], לפי העניין, ובין שההיתר הוא לעבודה או לשימוש מכוח הוראות נוספות הנכללות בתכנית לפי [[סעיף 62א]].

@ 145ב. רישוי בדרך מקוצרת (תיקון: תשע&quot;ד–2, תשע״ה-2, תשפ&quot;ד-4, תשפ&quot;ה-8)
: (א) בקשה להיתר לגבי סוגי בניינים, עבודות ושימושים שקבע שר הפנים, שמתקיימים בהם כל אלה, תידון בהליך רישוי בדרך מקוצרת בהתאם להוראות סעיף זה:
:: (1) הם לא עשויים ליצור סיכון או הפרעה של ממש;
:: (2) הם לא עשויים ליצור השפעה מהותית על חזות הבניין, על הסביבה ועל אופיין ומאפייניהן; אולם לעניין בקשה להיתר להקמת מרחב מוגן במבנה קיים בשטח שלא יעלה על השטח שנקבע לפי [[חוק ההתגוננות האזרחית, התשי&quot;א-1951]] וכן שטח נוסף כמשמעותו [[בסעיף 151(ג)(2)]] - הם לא עשויים ליצור השפעה מהותית על הסביבה.
: (ב) על בקשה להיתר בהליך רישוי בדרך מקוצרת יחולו הוראות חוק זה החלות על בקשה להיתר, בשינויים אלה:
:: (1) [[בסעיף 145(ב1) ו־(ב2)]], בכל מקום, במקום ”45 ימי עבודה” יקראו ”25 ימי עבודה”;
:: (2) לא החליטה רשות הרישוי המקומית במועד האמור בפסקה (1), יראו זאת כהחלטה שהבקשה תואמת לתכניות ולהנחיות המרחביות;
:: (3) רשות הרישוי המקומית תשלח למבקש הודעה על פירוט החיובים האמורים [[בסעיף 145(ד)(1)]] בתוך 40 ימי עבודה ממועד קליטת הבקשה להיתר כאמור [[בסעיף 145(א3)]];
:: (4) החליטה רשות הרישוי המקומית כי בקשה להיתר תואמת את התכניות ואת ההנחיות המרחביות, ושלחה הודעה על פירוט החיובים במועד האמור בפסקה (3), תיתן את ההיתר בתוך חמישה ימי עבודה מיום שהתמלאו כל אלה, ובלבד שהתמלאו לגבי הבקשה להיתר כל הדרישות לפי חוק זה:
::: (א) אם הבקשה להיתר טעונה אישור של מכון בקרה כאמור [[בסעיף 145(ב3)]] – מכון הבקרה אישר כי בוצעה בקרת תכן לבקשה להיתר וכי תוצאות הבקרה תקינות;
::: (ב) המבקש הגיש לרשות הרישוי בתוך עשרה ימי עבודה מהמועד שבו קיבל את ההודעה על פירוט החיובים, כאמור בפסקה (3), אישור על תשלום החיובים;
:: (5) החליטה רשות הרישוי המקומית כי בקשה להיתר תואמת את התכניות ואת ההנחיות המרחביות, ולא שלחה הודעה על פירוט החיובים במועד האמור בפסקה (3), תיתן את ההיתר בתוך חמישה ימי עבודה מיום שהתמלאו התנאים בפסקה (4)(א), ויחולו לעניין זה הוראות [[סעיף 145(ד)(2)]], בשינויים המחויבים;
:: (6) לא נתנה רשות הרישוי המקומית את ההיתר למבקש אף שהתקיימו התנאים המנויים בפסקה (4) או (5), לפי העניין, יראו את הבקשה להיתר כהיתר;
:: (7) התקיים האמור בפסקה (2) וכן התמלאו התנאים בפסקה (4) או (5), לפי העניין, תיתן רשות הרישוי את ההיתר, ובלבד שמגיש הבקשה הגיש לה הצהרה מאת עורך הבקשה לפי חוק זה במתכונת שקבע שר הפנים על כל אלה:
::: (א) אם הבקשה להיתר נקלטה בהתאם להוראת [[סעיף 145(א2)(4)]] – על כך שהבקשה להיתר עומדת בתנאים המוקדמים לקליטת בקשה להיתר שקבע שר הפנים לפי [[סעיף 145(א3)(4)]];
::: (ב) אם לא צורף לבקשה אישור מכון בקרה כאמור [[בסעיף 145(ב3)]] – על כך שלא נדרש אישור כאמור;
::: (ג) על כך שהעבודה או השימוש שבעדם מבוקש ההיתר מתאימים לתכניות, להנחיות המרחביות ולהוראות אחרות לפי חוק זה החלות על הקרקע או הבניין הנדונים;
:: (8) לא נתנה רשות הרישוי המקומית את ההיתר למבקש אף שהתקיימו התנאים המנויים בפסקה (7), יראו את הבקשה להיתר כהיתר;
:: (9) על אף הוראות פסקה (7), הוגשה השגה לפי [[סעיף 152(א2)]], לא תיתן רשות הרישוי את ההיתר ולא יראו את הבקשה להיתר כהיתר כאמור בפסקה (8), אלא אם כן ההשגה נדחתה והתקיימו כל התנאים האמורים בפסקה (7).
: (ג) שר הפנים רשאי לקבוע סייגים, תנאים והוראות נוספות לעניין הליך רישוי בדרך מקוצרת, לרבות לעניין תוקף החלטה לפי סעיף זה, טפסים, סדרי נוהל והמועדים הנוגעים להליך כאמור.
:: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבנייה (הליך רישוי בדרך מקוצרת), התשע״ז–2017]].))

@ 145ב1. הוראות מיוחדות לעניין הקמת מרחב מוגן בהליך רישוי בדרך מקוצרת (תיקון: תשפ&quot;ד-4, תשפ&quot;ה-8)
: (א) על אף האמור בכל דין, על בקשה להיתר להקמת מרחב מוגן במבנה קיים בשטח שלא יעלה על השטח שנקבע לפי [[חוק ההתגוננות האזרחית, התשי&quot;א-1951]], בהליך רישוי בדרך מקוצרת (בסעיף זה - בקשה להיתר להקמת מרחב מוגן), יחולו הוראות אלה:
:: (1) גורם מאשר או גורם נוסף ישיב לפנייה שהגיש מבקש ההיתר או מי מטעמו לקבלת מידע, לאישורו, או להתייעצות או לתיאום עימו, הנוגעת לבקשה להיתר להקמת מרחב מוגן, בתוך 15 ימים מיום הפנייה אליו; לא השיב הגורם המאשר או הגורם הנוסף, לפי העניין, עד תום התקופה האמורה, יראו, בתום התקופה, כאילו נתן את הסכמתו לביצוע הבקשה להיתר להקמת מרחב מוגן, ואם הבקשה הייתה למידע - כאילו אין בידו מידע שיש בו כדי להשפיע על הבקשה להיתר כאמור; בסעיף זה, &quot;גורם נוסף&quot; - גוף ציבורי או גוף תשתית כהגדרתם [[בחוק לקידום תשתיות לאומיות, התשפ&quot;ג-2023]], שאישורו, או התייעצות או תיאום עימו נדרשים על פי תוכנית או חיקוק, או שיש בידו מידע לעניין מגבלות ותנאים הנוגעים למקרקעין שלגביהם המידע מבוקש, ובכלל זה מידע בדבר מיתקנים וקווי תשתית קיימים ומתוכננים, מעל פני הקרקע ומתחת לפני הקרקע, ומגבלות הקשורות לתשתיות אלה;
:: (2) גורם מאשר וגורם נוסף יפרסמו באתרי האינטרנט שלהם נוהל פנייה אליהם לעניין הוראות פסקה (1), בכפוף לתקנות לפי סעיף קטן (ב), שבו יצוינו כל אלה:
::: (א) פרטי המידע, המסמכים והאישורים הנדרשים לפי דין לשם פנייה לקבלת פרטים לעניין הקמת מרחב מוגן;
::: (ב) מנגנון ההשגה או הערר שנקבעו בדין על החלטות הגורם המאשר או הגורם הנוסף, אם נקבעו.
: (ב) שר הפנים יקבע בתקנות הוראות לעניין אופן הגשת בקשה לגורם מאשר ולגורם נוסף ומתן מענה לפי סעיף זה, ובכלל זה רשאי הוא לקבוע הוראות בעניינים אלה:
:: (1) חובתו של גורם מאשר או של גורם נוסף לקבל פניות בדרך מקוונת;
:: (2) המועדים שבהם יראו פנייה כאילו התקבלה, ומענה והיעדר מענה לפנייה של גורם מאשר או גורם נוסף כתשובה;
:: (3) מסמכים ופרטים שצריכים להיכלל בפנייה.
:: ((ראו [[סימן ט' לחלק ב' לתקנות התכנון והבנייה (הליך רישוי בדרך מקוצרת), התשע״ז–2017]].))
: (ג) לעניין בקשה להיתר להקמת מרחב מוגן רשאי שר הפנים לקבוע בתקנות את התנאים שרשות רישוי או מהנדס הוועדה רשאים לקבוע כתנאי למתן ההיתר או כתנאי בהיתר ואת התנאים כאמור שאינם רשאים לקבוע; נקבעו תקנות כאמור - יהיה כוחן יפה מכוחה של תוכנית, לרבות תוכנית שאושרה כדין לפני התקנתן.
: (ד) על אף האמור בכל דין, לעניין בקשה להיתר להקמת מרחב מוגן שהוא מרחב מוגן דירתי או מרחב מוגן קומתי לדירות מגורים, כמשמעותם לפי [[חוק ההתגוננות האזרחית, התשי&quot;א-1951]], או שהוא מרחב מוגן במבנה המשמש לצורכי ציבור, כהגדרתם [[בסעיף 70ב(א)(3)]], במקרקעי ישראל, לא תידרש הסכמת רשות מקרקעי ישראל להקמת המרחב המוגן ורשות מקרקעי ישראל לא תגבה כל תשלום בשל הקמתו.
: (ה) הוראות סעיף זה יחולו גם על הוספת שטח נוסף כמשמעותו [[בסעיף 151(ג)(2)]].

@ 145ג. פטור מהיתר (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה, תשפ&quot;ד-4, תשפ&quot;ה-8)
: (א) שר הפנים יקבע פטור מהיתר להקמתם של סוגי בניינים, לביצועם של סוגי עבודות ולסוגי שימושים שיקבע, ובלבד שמתקיימים בהם כל אלה, לפי העניין:
:: (1) הם פשוטים מבחינה הנדסית;
:: (2) אין בהם כדי ליצור סיכון, הפרעה, מטרד או מפגע סביבתי של ממש;
:: (3) השפעתם על חזות הבניין, על הסביבה ועל אופיין ומאפייניהן, מעטה; אולם לעניין עבודות שמבצעת המדינה או רשות מקומית, לצורך הקמת מרחב מוגן במבנה ציבור קיים במגרש המשמש לצורכי ציבור, בשטח שלא יעלה על השטח שנקבע לפי [[חוק ההתגוננות האזרחית, התשי&quot;א-1951]] - השפעתם על הסביבה מעטה;
:: (4) הם לא פוגעים בשלד הבניין וביציבותו או במערכות הבניין ובתפקודיו.
: (ב) קבע שר הפנים פטור כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא לקבוע הוראות לעניין עבודות ושימושים הפטורים מהיתר, לרבות סייגים ותנאים לתחולת הפטור, ובכלל זה הוראות בעניינים אלה:
:: (1) חובת מסירת הודעה לרשות הרישוי המקומית על הקמת הבניינים, או על ביצוע העבודות או השימושים הפטורים מהיתר, אופן מסירתה, פרטיה והמועדים למסירתה;
:: (2) מפרטים ותנאים שיבטיחו כי הקמת הבניינים, ביצוע העבודות או השימושים, הפטורים מהיתר, ייעשו באופן מקצועי ובטיחותי ותוך השתלבות בסביבה.
: (ג) לא ייקבע פטור מהיתר לעבודות התקנה לראשונה של מיתקני אכסון ואגירה של גז, נפט, דלק או חומרים מסוכנים אחרים.
: (ד) אין בהוראות סעיף זה כדי לאפשר הקמת בניין, ביצוע עבודה או שימוש שלא בהתאם לתכנית, להנחיות מרחביות או להוראות לפי חוק זה.
: (ה) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו בשטח כאמור [[בסעיף 62א(ו)(1) עד (3)]].

@ 145ג1. הוראות מיוחדות לעניין עבודות להקמת מרחב מוגן (תיקון: תשפ&quot;ד-4)
: הוראות [[סעיף 145ב1]] יחולו, בשינויים המחויבים, גם על עבודות להקמת מרחב מוגן בהתאם להוראות לפי [[סעיף 145ג]].

@ 145ד. הנחיות מרחביות (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה-2, ק״ת תשע״ו, תשפ&quot;ד-4)
: (א) ועדה מקומית רשאית לקבוע הנחיות מרחביות למרחב התכנון שלה בעניינים המפורטים בסעיף קטן (ב), ובלבד שאין בהן סתירה להוראות תכנית או להוראות לפי חוק זה.
: (ב) הנחיות מרחביות יכול שיתייחסו לחזותו ולמראהו החיצוני של בניין, למפלסי הכניסה לבניין, להשתלבות הבניין בסביבתו, לחיבור תשתיות ולעניינים נוספים כפי שקבע שר הפנים; ואולם, שר הפנים רשאי לקבוע תנאים וסייגים לעניין קביעת הנחיות מרחביות, לרבות הנחיות מרחביות שנקבעו כדין לפני התקנת תקנות לפי סעיף קטן זה.
: (ג) הנחיות מרחביות יכול שייקבעו לכל מרחב התכנון או לחלק ממנו, לסוגי מגרשים או למגרש מסוים, לסוגי בניינים או לבניין מסוים.
: (ד) ועדה מקומית רשאית לקבוע במסגרת ההנחיות המרחביות כי בשל מאפייניהם המיוחדים של מגרשים מסוימים או של סוגי מגרשים, ובכלל זה מיקומם, צורתם, גודלם או ייעודם, ייקבעו לגבי כל מגרש כאמור הנחיות מרחביות פרטניות בידי רשות הרישוי המקומית בשלב מסירת המידע להיתר כאמור [[בסעיף 145(א1)]]; הנחיות מרחביות פרטניות יעמדו בתוקפן עד תום תקופת תוקפו של המידע להיתר.
: (ה) לא תקבע ועדה מקומית הנחיה מרחבית הכוללת חובת אישור, תיאום או התייעצות.
: (ו) הנחיות מרחביות שקבעה ועדה מקומית יפורסמו באתר האינטרנט שלה והודעה על קביעתן תפורסם בעיתון; הנחיות מרחביות כאמור ייכנסו לתוקף בתום שלושים ימים ממועד הפרסום האחרון בעיתון לפי [[סעיף 1א]] או במועד מאוחר יותר שקבעה הוועדה המקומית.
: (ז) הרואה את עצמו נפגע על ידי הנחיות מרחביות שקבעה ועדה מקומית, רשאי לערור לוועדת הערר בתוך שלושים ימים מיום פרסומן.
: (ח) על בקשה להיתר יחולו ההנחיות המרחביות שבתוקף במועד מסירת המידע להיתר, ואם לא נמסר מידע להיתר כאמור [[בסעיף 145(א1)]] – ההנחיות המרחביות שבתוקף במועד הגשת הבקשה.
: (ט) רשות הרישוי המקומית לא תהיה רשאית לתת הנחיות או לקבוע תנאים למתן היתר בעניינים האמורים בסעיף קטן (ב), אלא אם כן נקבעו בהנחיות המרחביות, ובהתאם לקבוע בהן.

@ 145ה. אישור לשינוי שימוש שנקבע בהיתר (תיקון: תשע״ז)
: (א) על אף האמור בחוק זה רשות הרישוי המקומית תיתן אישור לשינוי מטרת השימוש שנקבעה בהיתר לשימוש למטרת עסק (בסעיף זה – אישור לשינוי שימוש), אם התקיימו כל אלה:
:: (1) השימוש המבוקש למטרת עסק הותר בתכנית החלה על המגרש והוא תואם אותה ואת ההנחיות המרחביות החלות על המגרש;
:: (2) התכנית שלפיה מבוקש האישור לשינוי שימוש אושרה לאחר יום תחילתו של חוק זה כאמור [[בסעיף 279]];
:: (3) הבקשה אינה כוללת עבודות הטעונות היתר;
:: (4) הבקשה אינה למטרת מפעל לייצור תעשייתי;
:: (5) השימוש המבוקש למטרת עסק אין בו כדי לפגוע בסביבה, בבריאות הציבור או בבטיחותו, או לשנות משמעותית את אופי הסביבה.
: (ב) ניתן אישור לשינוי שימוש, לא יידרש כל אישור נוסף של מכון בקרה ולא יהיה צורך בקבלת היתר נוסף על ההיתר הקיים.
: (ג)(1) רשות הרישוי תחליט בבקשה לפי סעיף זה, לאחר שדנה בהערות שהוגשו לה לפי התקנות האמורות בסעיף קטן (ה), ככל שהוגשו, בתוך 30 ימי עבודה מיום שנקלטה.
:: (2) לא החליטה רשות הרישוי המקומית בתוך התקופה האמורה בפסקה (1), יראו זאת כסירוב לתת אישור ורשאי המבקש להגיש את בקשתו לוועדת הערר בתוך 15 ימים מתום התקופה האמורה; ועדת הערר תחליט בבקשה בתוך 30 ימים מהיום שהוגשה לה.
: (ד) הרואה את עצמו נפגע מהחלטת רשות הרישוי המקומית לסרב לבקשה לפי סעיף זה או לדחות הערה שהוגשה לפי סעיף זה רשאי לערור לפני ועדת הערר בתוך 15 ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה; ועדת הערר תחליט בערר בתוך 30 ימים מיום הגשתו.
: (ה) שר האוצר יקבע בתקנות הוראות בדבר אופן הגשת בקשה לאישור לשינוי שימוש ותנאים מוקדמים להגשתה, ובכלל זה הגשתה בדרך מקוונת, פרטי הבקשה, הסכמתם הנדרשת של בעלי הזכויות במקרקעין לגביהם הוגשה הבקשה, משלוח הודעות ושמיעת הערות בעלי זכויות כאמור שלא נתנו את הסכמתם לבקשה, וכן תקופת תוקפו המזערית של אישור לשינוי שימוש.
:: ((סמכות שר האוצר הועברה לשר הפנים (י״פ תש״ף, 6344).))
:: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבנייה (שינוי שימוש למטרת עסק), התשפ&quot;ה-2025]].))
: (ו) על אף הוראות [[פרק זה]], על אישור לשינוי שימוש לפי סעיף זה, יחולו הוראות סעיף זה בלבד ולא יראו בשינוי שימוש כאמור שימוש חורג.

@ 146. שימוש חורג (תיקון: תשמ״ח–2, תשנ״ה–4)
: (א) הועדה המקומית רשאית להתיר שימוש חורג.
: (ב) (((בוטל).))

@ 147. הקלות (תיקון: תשל״ג, תשמ״ח–2, תשמ&quot;ט-2, תשנ״ה–4, תשע״א, תשע״ב, תשע״ה, תשע״ו–8, תשע״ז–10, תשפ&quot;ב-8, תשפ&quot;ב-14, תשפ&quot;ה-4)
: (א) הוועדה המקומית רשאית לתת הקלה למבקש היתר לפי [[סעיף 145]], בנושאים שנקבעו לפי [[סעיף 151(ב)(1)]], אולם לא תאשר ועדה מקומית הקלה מתוכנית שאושרה לפי [[סעיף 62א]], שלא ניתן לאשרה בתוכנית בסמכות הוועדה לפי [[אותו סעיף]], למעט [[פסקה (9) שבסעיף 62א(א)]].
: (ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), הוועדה המקומית רשאית לתת הקלה למבקש היתר לפי [[סעיף 145]], בכפוף להוראות [[סעיף 151(ב)(2)]], לגבי בניין קיים שבנייתו הושלמה שמונה שנים או יותר ממועד הגשת הבקשה להקלה ושאינה כרוכה בהריסת הבניין כולו ובנייתו מחדש, אולם לא תאשר ועדה מקומית הקלה שהיא אחת מאלה:
:: (1) הקלה מתוכנית שאושרה לפי [[סעיף 62א]] שלא ניתן לאשרה בתוכנית בסמכות הוועדה לפי [[אותו סעיף]], למעט [[פסקה (9) שבסעיף 62א(א)]];
:: (2) הקלה מתוכנית חדשה אשר נקבעו בה, לגבי אותו בניין, הוראות המאפשרות להרחיב את ניצול המקרקעין לעומת התוכנית שלפיה נבנה, באותו נושא שבו מתבקשת ההקלה, למעט תוכנית נושאית כהגדרתה [[בסעיף 62א(ח)]]; לעניין זה, &quot;תוכנית חדשה&quot; - תוכנית שאושרה אחרי יום ג' בניסן התשפ&quot;ה (1 באפריל 2025).

@ 147א. היתר להגדלת שימוש למגורים או לתוספת שימושים אחרים למגורים - הוראת שעה (תיקון: תשפ&quot;ב-6)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;בית דיור מוגן&quot; ו&quot;מעונות לתלמידים&quot; - כמשמעותם [[בסעיף 62א(א1)(14)(א)]];
::- &quot;השטח הכולל&quot; - השטח הכולל המותר לבנייה, למעט שטחי בנייה לתעסוקה שנוספו בתכנית לפי [[סעיף קטן (א)(16) או (א1)(3) שבסעיף 62א]], שאושרה לאחר יום י' בכסלו התשפ&quot;ב (14 בנובמבר 2021);
::- &quot;השכרה לטווח ארוך&quot; - כהגדרתה [[בתוספת השישית]];
::- &quot;שימוש ציבורי&quot; - מרפאה, גן ילדים לרבות מעון יום לגיל הרך, או מרכז קהילתי הנועד לשמש את המעונות לתלמידים או את בית הדיור המוגן;
::- &quot;שימושים אחרים למגורים&quot; - דיור להשכרה לטווח ארוך, מעונות לתלמידים או בית דיור מוגן;
::- &quot;תכנית מפורטת&quot; - למעט תכנית שאושרה לאחר יום י' בכסלו התשפ&quot;ב (14 בנובמבר 2021), הקובעת בתחומה שימוש למגורים או שטחי בנייה למגורים נוסף על שימוש התעסוקה שהותר בתחומה ערב אישורה ושניתן להוציא מכוחה היתר לבנייה למגורים בלא צורך באישורה של תכנית נוספת;
::- &quot;תעסוקה&quot; - כמשמעותה [[בסעיף 62א(א1)]].
: (ב) התירה התכנית המפורטת החלה במגרש שימוש לתעסוקה ולמגורים והשטח הכולל המותר לבנייה למגורים במגרש נמוך מ-30 אחוזים מסך השטח הכולל המותר לבנייה במגרש, תיתן הוועדה המקומית היתר להגדלת השימוש למגורים ולתוספת יחידות דיור מתוך שטחי הבנייה שהותרו לתעסוקה (בסעיף קטן זה - הגדלת שימוש למגורים), בכפוף להוראות אלה:
:: (1) השטח הכולל המותר לבנייה למגורים לאחר הגדלתו, לא יעלה על 30 אחוזים מסך השטח הכולל;
:: (2) תוספת יחידות דיור תהיה בהתאם להוראות שנקבעו בתכנית לעניין גודל או מאפייני הדירה, ככל שנקבעו.
: (ג) התירה התכנית המפורטת החלה במגרש בתחום רשות עירונית שימוש לתעסוקה ולא התירה בו שימוש למגורים, תיתן הוועדה המקומית היתר לתוספת שימושים אחרים למגורים מתוך שטחי הבנייה שהותרו לתעסוקה (בסעיף קטן זה - תוספת שימוש), בכפוף להוראות אלה:
:: (1) השטח הכולל המותר לבנייה לתוספת השימוש לא יעלה על 30 אחוזים מסך השטח הכולל;
:: (2) לא מותרים במגרש שימושי תעשייה או מלאכה;
:: (3) לעניין דיור להשכרה לטווח ארוך יחולו גם הוראות אלה:
::: (א) הוראות [[התוספת השישית]];
::: (ב) השטח הכולל המותר לבנייה של דירת מגורים לא יעלה על 50 מ&quot;ר, לרבות שטחו של מרחב מוגן; לעניין זה, &quot;דירת מגורים&quot; - מערכת חדרים או תאים שנועדה לשמש יחידה שלמה ונפרדת למגורים בלבד.
: (ד) בהיתר לפי סעיף זה רשאית ועדה מקומית, לאשר תוספת שימוש ציבורי שנועד לשרת את הגדלת השימוש למגורים או את תוספת השימושים האחרים למגורים, נוסף על הגדלת השימוש למגורים או לתוספת השימושים האחרים למגורים לפי סעיפים קטנים (ב) ו-(ג), ורשאית היא להתנות את מתן ההיתר בתוספת כאמור; תוספת לשימוש ציבורי כאמור לא תעלה על 10 אחוזים מהשטח הכולל, ובלבד שעל כל 20 מ&quot;ר שהותרו למגורים או לשימושים אחרים למגורים לפי סעיף זה, יותר עד 1 מ&quot;ר בנוי לשימוש ציבורי.
: (ה) הוועדה המקומית רשאית לקבוע בהיתר לפי סעיף זה הוראות לעניין חניה אף בסטייה מהוראות לפי חוק זה, מתכנית מיתאר מקומית או מתכנית מפורטת לעניין חניה.
: (ו) היתר לפי סעיף זה יכלול 40 יחידות דיור לפחות.
: (ז) לא יינתן היתר לפי סעיף זה, אלא אם כן מתקיימים כל אלה:
:: (1) הוועדה המקומית מצאה, לפי חוות דעת בכתב של מהנדס הוועדה, כי ניתן מענה נאות לצורכי ציבור; לעניין זה, &quot;צורכי ציבור&quot; - מוסדות הציבור, השטחים הפתוחים, התשתיות ושטחי החניה בכל אזור במרחב התכנון;
:: (2) טרם התחילה הקמת הבניין שלגביו מתבקש ההיתר;
:: (3) אין כל מגבלה, ובכלל זה מגבלה סביבתית, שמונעת בכל דרך את הגדלת השימוש או את תוספת השימושים האחרים למגורים למגרש וכן אין ולא תוטל כל מגבלה כאמור שמונעת את מימוש הייעודים החלים על מגרשים גובלים;
:: (4) התמלאו הוראות [[סעיף 149(א)]], בשינויים המחויבים ובשינוי זה: כל מעוניין בקרקע, בבניין או בכל פרט תכנוני אחר, הרואה את עצמו נפגע על ידי תוספת השימוש לדיור להשכרה לטווח ארוך רשאי להגיש התנגדות לעניין תוספת שימוש לדיור להשכרה לטווח ארוך, בתוך 30 ימים ממועד פרסום הבקשה להיתר.
: (ח) היתר לפי סעיף זה יכול שיינתן אף אם נקבע בתכנית כי סטייה מהוראות התכנית לעניין זה תהיה סטייה ניכרת; ואולם לא יינתן היתר כאמור אם התכנית שקבעה כי סטייה מהוראותיה כאמור לעניין זה תהיה סטייה ניכרת אושרה אחרי יום ג' בטבת התשע&quot;ז (1 בינואר 2017).
: (ט) ניתן היתר לפי סעיף זה, לא ניתן יהיה לממש הגדלת שימוש למגורים, תוספת שימושים אחרים למגורים או הוספת שימוש ציבורי לפי היתר כאמור (בסעיף קטן זה - מימוש התוספת) בשיעור העולה על השיעורים שנקבעו בסעיפים קטנים (ב) עד (ד), לפי העניין, מהשטח הכולל, שבנייתו מומשה לפני מימוש התוספת או יחד עימה.
: (י) ניתן היתר לפי סעיף זה וכתוצאה מכך נפגעו מקרקעין שלגביהם ניתן ההיתר או מקרקעין הגובלים עימם, יהיה זכאי מי שהיה בעל הזכויות במקרקעין ביום מתן ההיתר לפיצוי מהוועדה המקומית; הוראות [[סעיפים 197 עד 200]] יחולו לעניין זה, בשינויים המחויבים, ויראו את המועד שבו ניתן ההיתר כמועד אישור תכנית.
: (יא) לעניין [[התוספת השלישית]], יראו את החלטת הוועדה המקומית לאשר היתר לפי סעיף זה כהחלטה למתן הקלה.
: (יב) על אף הוראות [[פרק זה]], על היתר לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיף זה בלבד ולא יראו היתר כאמור כהיתר לשימוש חורג.
: (יג) הוראות סעיף זה יחולו לגבי בקשה להיתר להגדלת שימוש למגורים או לתוספת שימושים אחרים למגורים, שהוגשה לוועדה המקומית עד יום כ&quot;א בטבת התשפ&quot;ז (31 בדצמבר 2026).

@ 147ב. הקלה לפיצול דירות (תיקון: תשפ&quot;ד-10)
: (א) ועדה מקומית תיתן הקלה של תוספת יחידת דיור אחת לכל יחידת דיור צמודת קרקע הקיימת במגרש (בסעיף זה - יחידת דיור נוספת), מעבר למספר המרבי של יחידות דיור המותר לבנייה במגרש על פי הוראות התוכנית החלה על המגרש (בסעיף זה - התוכנית), וכן רשאית היא לתת הקלה של תוספת שטחי בנייה מעבר לשטח הכולל המותר לבנייה על פי הוראות התוכנית לצורך יחידת דיור נוספת, בדרך של פיצול יחידת דיור קיימת או הוספת יחידת דיור נוספת, או שילוב של שניהם, אף אם נקבע בתוכנית כי סטייה מהוראותיה לעניין זה תהיה סטייה ניכרת, ובלבד שמתקיימים התנאים כאמור בסעיף קטן (ב).
: (ב) אלה התנאים לעניין מתן הקלה לפי סעיף קטן (א):
:: (1) שטחה הכולל של יחידת הדיור הקיימת הוא 120 מ&quot;ר לפחות - אם ההקלה היא בדרך של פיצול יחידת הדיור הקיימת, ובלא תוספת שטח כולל המותר לבנייה לצורך יחידת הדיור הנוספת;
:: (2) תוספת השטח הכולל המותר לבנייה לצורך יחידת דיור נוספת לא תעלה על 45 מ&quot;ר (בסעיף זה - תוספת השטח); שטח הבנייה לשם בניית מרחב מוגן  ייכלל בתוספת השטח;
:: (3)(א) שטח יחידת הדיור הנוספת או יחידת הדיור הקיימת לאחר הפיצול, למעט שטח מדרגות גישה למפלס, לא יפחת מ-45 מ&quot;ר, והיא תכלול מטבח, שירותים וכניסה נפרדים;
::: (ב) כללה הבקשה להקלה לפי סעיף זה תוספת שטח שגודלו אינו פחות מהשטח המזערי למרחב מוגן שנקבע לפי [[חוק ההתגוננות האזרחית, התשי&quot;א-1951]], יותנה מתן ההקלה בהקמת מרחב מוגן ביחידת הדיור הנוספת, אלא אם כן ניתן פטור לעניין זה לפי [[אותו חוק]];
::: (ג) לא כללה הבקשה להקלה לפי סעיף זה תוספת שטח בגודל האמור בפסקת משנה (ב), רשאית הרשות המוסמכת להורות כי מתן ההקלה יותנה בשיפורי מיגון ביחידת הדיור הנוספת;
:: (4) התוכנית נכנסה לתוקף לפני יום ט&quot;ו באב התשע&quot;ז (7 באוגוסט 2017);
:: (5) במועד הגשתה, הבקשה להקלה אינה חורגת מהמגבלה שנקבעה בהחלטת הוועדה המקומית כאמור בסעיף קטן (ג), אם נקבעה; לא החליטה הוועדה המקומית כאמור, יחולו הוראות סעיף קטן (ד);
:: (6) המגרש, כולו או חלקו, אינו נמצא במתחם השפעה או במתחמי ההשפעה הזמניים, כהגדרתם [[בחוק רכבת תחתית (מטרו), התשפ&quot;ב-2021]].
: (ג)(1) ועדה מקומית רשאית לקבוע, לאחר שהוצגה לפניה חוות דעת בכתב של מהנדס הוועדה, את מספר יחידות הדיור המרבי שהיא תתיר להוסיף לפי הוראות סעיף זה בתחום מרחב התכנון שלה, כולו או חלקו, בהתחשב במוסדות הציבור, השטחים הפתוחים, התשתיות ושטחי החניה הקיימים בכל אזור במרחב התכנון, ובלבד שהמספר האמור לא יפחת מ-20% ממספר יחידות הדיור צמודות הקרקע הקיימות בתחומה.
:: (2) החלטת הוועדה המקומית לפי פסקה (1) תפורסם באתר האינטרנט שלה והודעה על כך תפורסם בעיתון.
:: (3) הרואה את עצמו נפגע על ידי החלטת הוועדה המקומית לפי פסקה (1), רשאי לערור לוועדת הערר בתוך שלושים ימים מיום פרסום ההחלטה.
: (ד) לא החליטה הוועדה המקומית כאמור בסעיף קטן (ג), יחולו הוראות אלה:
:: (1) לעניין בקשה להקלה שאינה כוללת תוספת שטח - ההקלה תינתן אם התקיימו כל אלה:
::: (א) לא הוכח להנחת דעתה של הוועדה המקומית, לפי חוות דעת מהנדס הוועדה שהוצגה לפניה בכתב, אם הוצגה, כי מוסדות הציבור, השטחים הפתוחים, התשתיות ושטחי החניה אינם נותנים מענה לצרכים הנובעים מהגדלת מספר יחידות הדיור;
::: (ב) אם הוגשה התנגדות לפי [[סעיף 149]] לבקשה להקלה - הוכח להנחת דעתה של הוועדה המקומית כי אין במתן ההקלה כדי לגרום לפגיעה בלתי סבירה במי שהגיש את ההתנגדות;
:: (2) לעניין בקשה להקלה הכוללת תוספת שטח - הוועדה המקומית רשאית לתת את ההקלה, אלא אם כן מצאה לפי חוות דעת מהנדס הוועדה שהוצגה לפניה בכתב, אם הוצגה, כי מוסדות הציבור, השטחים הפתוחים, התשתיות ושטחי החניה אינם נותנים מענה לצרכים הנובעים מהגדלת מספר יחידות הדיור.
: (ה) נקבעה בתוכנית מיתאר ארצית משולבת לבנייה (תמ&quot;א 35) הגבלה לעניין מספר יחידות הדיור ביישוב מסוים (בסעיף קטן זה - מגבלת כמות), יחולו הוראות אלה:
:: (1) הוראות סעיף קטן (ג) לעניין מספר יחידות הדיור המזערי שהוועדה המקומית תתיר להוסיף לפי הוראות סעיף זה - לא יחולו;
:: (2) לגבי יישוב במחוז הצפון או במחוז הדרום, במגבלת הכמות לא יובא בחשבון מספר יחידות הדיור שניתנה לגביהן הקלה לפי סעיף זה, בשיעור של עד 20% ממספר יחידות הדיור שנקבעה במגבלת הכמות; הוראות אלה יחולו בהתייחס למגבלת הכמות שנקבעה בתוכנית מיתאר ארצית כאמור ברישה, כנוסחה ערב פרסומו של [[25:4768580|חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 155), התשפ&quot;ד-2024]].
: (ו)(1) ניתנה הקלה לתוספת יחידות דיור מעבר למספר המרבי של יחידות דיור המותר לבנייה במגרש לפי [[סעיף 147]], תופחת תוספת זו משיעור תוספת יחידות הדיור שניתן לתת לפי סעיף זה.
:: (2) תוספת יחידות דיור שניתנה בהקלה לפי סעיף זה תופחת משיעור תוספת יחידות הדיור המרבי שאפשר לתת לפי הוראות [[סעיף 147]].
: (ז) יחידת דיור שנוספה לפי הוראות סעיף זה תשמש להשכרה בלבד או למגורי קרוב, והבעלות או זכויות החכירה בה לא יועברו בנפרד מיחידת הדיור הקיימת, ולא יינתן לגביה היתר לשימוש חורג לשימוש שאינו למגורים; החליטה הוועדה המקומית על מתן ההקלה, לא יינתן היתר אלא אם כן נרשמה הערה, לבקשת יושב ראש הוועדה המקומית, שלפיה שימוש יחידת הדיור נושא ההקלה הוא להשכרה או למגורי קרוב, בלבד; לעניין זה, &quot;קרוב&quot; - כהגדרתו [[בתוספת השלישית]].
: (ח) הייתה בקשת ההקלה לפי סעיף זה לתוספת יחידת דיור ששטחה אינו עולה על 60 מ&quot;ר, לא תתנה הוועדה המקומית את מתן ההקלה בהתקנת מקומות חניה נוספים במספר הנדרש לפי דין בתחום המגרש נושא ההקלה, כולם או חלקם, אולם הוועדה המקומית רשאית לחייב את מבקש ההקלה להשתתף בהתקנתו של מקום חניה אחד בחניון ציבורי באזור המגרש נושא ההקלה, בסכום שיקבע שמאי מטעם הוועדה המקומית.
: (ט) על אף האמור בהוראות לפי חוק זה או בתוכנית החלה על המגרש, בהקלה לפי סעיף זה הניתנת בדרך של פיצול ובלא תוספת שטח, תתיר הוועדה המקומית את שינוי השימוש בשטח יחידת הדיור שנועד לשמש כשטח שירות למרתף או למחסן על פי תוכנית, או שהוסף כשטח שירות כאמור לפי הוראות חוק זה, לשימוש כשטח למטרה עיקרית של מגורים, ובלבד שסך השטח ששינוי כאמור יותּרַ בו לא יעלה על 60 מ&quot;ר, ומתוכו שטח המחסן ששינוי השימוש בו יותּרַ לא יעלה על 7.5 מ&quot;ר, והכול בכפוף להוראות כל דין לעניין גובה מזערי של חדרים ושל דירות למטרת מגורים.
: (י) על אף האמור [[בסעיף 145]], ביטול של פיצול שלא כלל תוספת שטח ואושר מכוח סעיף זה והחזרת המצב לקדמותו פטורים מהיתר, אם מתקיים בהם האמור [[בפסקאות (1) עד (4) שבסעיף 145ג(א)]], ויחולו לעניין זה הוראות לפי [[סעיף 145ג(ב)]].
: (יא) על אף האמור [[בתוספת השלישית]], על השבחה במקרקעין בשל מתן הקלה לפי סעיף זה, למעט השבחה בשל התרת שינוי השימוש בשטח מרתף או מחסן כאמור בסעיף קטן (ט) או השבחה בשל תוספת שטח, תחול חובת תשלום היטל השבחה בשיעור של 34% מההשבחה (בסעיף קטן זה - היטל מופחת); מחצית ההיטל המופחת תשולם בעת קבלת ההיתר שלא היה ניתן לתיתו אלמלא מתן ההקלה, ויתרת ההיטל המופחת תשולם בעת מימוש זכויות במקרקעין כמשמעותו בפסקה (3) להגדרה &quot;מימוש זכויות&quot; [[שבתוספת השלישית]], לאחר מתן ההקלה.
: (יב) לא היה ביחידת הדיור הקיימת ערב מתן ההקלה מרחב מוגן, יחולו הוראות אלה:
:: (1) לא כללה הבקשה להקלה לפי סעיף זה תוספת שטח - יותנה מתן ההקלה בשיפורי מיגון באחד מחדרי יחידת הדיור הקיימת, אם הרשות המוסמכת הורתה כך;
:: (2) כללה הבקשה להקלה לפי סעיף זה תוספת שטח - יותנה מתן ההקלה בהקמת מרחב מוגן או שיפורי מיגון ליחידת הדיור הקיימת, והכול בהתאם להוראות הרשות המוסמכת.
: (יג) על אף האמור בכל דין, הייתה יחידת הדיור שלגביה מתבקשת ההקלה לפי סעיף זה במקרקעי ישראל שבתחום רשות עירונית, לא תידרש הסכמת רשות מקרקעי ישראל למתן ההקלה, ולא ייגבה על ידי רשות מקרקעי ישראל כל תשלום בשל מתן ההקלה כאמור.
: (יד) הוראות סעיף זה יחולו לגבי בקשה להקלה ליחידת דיור נוספת שהוגשה לוועדה המקומית לפני יום ה' בסיוון התשפ&quot;ה (1 ביוני 2025) או עד המועד שנקבע לפי [[סעיף 60(ג) לחוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ&quot;ב-2021]], אם נקבע, לפי המאוחר.
: (טו) בסעיף זה -
::- &quot;יחידת דיור צמודת קרקע&quot; - יחידת דיור על מגרש שלפי ייעודו מיועד לבניית ארבע יחידות דיור לדונם לכל היותר, ואשר מעליה או מתחתיה אין יחידת דיור נוספת;
::- &quot;הרשות המוסמכת&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 11 לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי&quot;א-1951]];
::- &quot;שטח יחידת דיור&quot; - השטח הכולל המותר לבנייה של יחידת דיור, לרבות שטחו של מרחב מוגן.

@ 148. שימוש חורג והקלה בתנאים (תיקון: תשנ״ה–4)
: היתר לשימוש חורג מתכנית יינתן לתקופה מוגבלת מראש; היתר לשימוש חורג מהיתר או הקלה יכולים להינתן לתקופה מוגבלת מראש.

@ 149. תנאים מוקדמים למתן היתר לשימוש חורג או למתן הקלות (תיקון: תשמ״ח–2, תשמ&quot;ט-2, תשנ״ה–4, תש״ע–5, תשע״ד–2, תשע״ה, תשע״ח)
: (א) הועדה המקומית לא תתיר שימוש חורג ולא תיתן הקלה ולא תאשר בתשריט חלוקת קרקע סטיה מתכנית אלא לאחר שנתמלאו אלה:
:: (1) פורסמה, על חשבון המבקש, בעתון הודעה המפרטת את מהות הבקשה להקלה או להתרת שימוש חורג או לאישור תשריט חלוקת קרקע בסטיה מתכנית והקובעת כי התנגדויות לבקשה כאמור יוגשו בתוך 15 ימים ממועד הפרסום לפי פסקה זו, ולעניין מי שנמסרה לו הודעה לפי פסקאות (2א) ו־(2ב) – ממועד מסירת ההודעה;
:: (2) הודעה המפרטת את מהות הבקשה כאמור בפסקה (1) הוצגה במקום בולט בחזית הקרקע או הבנין שעליהם חלה הבקשה במשך התקופה להגשת ההתנגדויות ובדרך שתיקבע על ידי הועדה המקומית או מי שמינתה לכך בדרך כלל;
:: (2א) הועדה המקומית מסרה על חשבון המבקש הודעה המפרטת את מהות הבקשה כאמור בפסקה (1) ועל המועד להגשת התנגדויות לועדה המקומית –
::: (א) לכל הבעלים והמחזיקים בקרקע או בבנין שלגביהם הוגשה הבקשה;
::: (ב) לכל הבעלים והמחזיקים בקרקע או בבנין הגובלים בקרקע או בבנין שלגביהם הוגשה הבקשה;
::: (ג) לכל הבעלים והמחזיקים בקרקע או בבנין, אשר לדעת הועדה ייפגעו או עלולים להיפגע מאישור הבקשה.
::: הודעה כאמור תימסר או תישלח לפי מענם הידוע של הבעלים והמחזיקים;
:: (2ב) בבקשה הנוגעת לאתר שנכלל בתכנית מאושרת או מופקדת כאתר המיועד לשימור – מסרה הועדה הודעה כאמור בפסקה (2א) לגופים הציבוריים והמקצועיים שאושרו לפי [[סעיף 100(3)]].
:: (3) הועדה החליטה בהתנגדות של בעל קרקע או בנין או מחזיק בהם והודיעה על כך למתנגדים במכתב רשום;
:: (4) בהקלה או בשימוש חורג מתכנית המיתאר הארצית או מתכנית מיתאר מחוזית – נתקבל אישור המועצה הארצית; ואולם הוועדה המקומית רשאית להתיר שימוש חורג או לתת הקלה, אף אם לא התקבל אישור המועצה הארצית, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
::: (א) ניתן להוציא מכוח התכנית היתר או לבצע עבודות בלא צורך באישור תכנית נוספת טרם מתן ההיתר או ביצוע העבודה;
::: (ב) לתכנית מצורף תשריט של השטח שעליו היא חלה והשטח שבו מתקיימות הוראות פסקת משנה (א);
::: (ג) התכנית אינה חלה על כל שטח מרחב תכנון מקומי או על כל שטחה של רשות מקומית;
::: (ד) נקבע בתכנית כי השימוש החורג או ההקלה אינם טעונים אישור של המועצה הארצית.
: (ב) יושב ראש הועדה המחוזית רשאי, בכפוף לתקנות שיתקין שר הפנים, לקבוע כי על בקשה מסויימת או על סוגים מסויימים של בקשות לא יחולו הוראות סעיף זה, כולן או מקצתן; הורה יושב ראש הועדה המחוזית כאמור, יקבע את ההוראות שיחולו על התכנית.
: (ג) שר הפנים יקבע באילו מקרים ונסיבות יכול יושב ראש הועדה המחוזית לפטור מהוראות סעיף זה.
:: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (פטור סוגי בקשות מתחולת סעיף 149 לחוק), התשנ״ו–1996]].))
: (ד)(1) בסעיף קטן זה, ”התאמת נגישות” ו”אדם עם מוגבלות” – כהגדרתם [[בסעיף 158ו1]].
:: (2) בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (ב) ו־(ג) ומהוראות [[סעיף 151(ב1) ו־(ג)]], רשאי יושב ראש ועדת מחוזית לקבוע כי על בקשה שעניינה יצירת דרך גישה שהיא התאמת נגישות שהוגשה על ידי בעל זכות בנכס נושא הבקשה, שהוא או בן משפחתו המתגורר עמו הוא אדם עם מוגבלות, לא יחולו הוראות סעיף זה, כולן או חלקן, ובלבד שלא מתקיים אחד מאלה:
::: (א) התאמת הנגישות תמנע מאחר שימוש סביר בקרקע או בבניין שלגביהם הוגשה הבקשה, או בקרקע או בבניין גובלים;
::: (ב) התאמת הנגישות תפגע באופיו המיוחד של המקום, בשל ערכי היסטוריה, ארכיאולוגיה, אדריכלות או טבע;
::: (ג) התאמת הנגישות תחייב שינוי מהותי בבניין.
:: (3) החלטת יושב ראש הוועדה המחוזית כאמור בפסקה (2) תינתן בתוך שישים ימים מיום שהתבקש לכך; מנהל מינהל התכנון יפרסם הנחיות בדבר אופן הגשת בקשה לפי סעיף קטן זה והמסמכים שיש לצרף לה ובדבר האופן והמועד לקבלת החלטה כאמור ולמסירת הודעה למגיש הבקשה, כדי להבטיח מתן החלטה בתוך התקופה האמורה.

@ 150. (תיקון: תשנ״ה–4) : (((בוטל).))

@ 151. סטיה ניכרת (תיקון: תשל״ג, תשמ״ח–2, תשמ״ט, תשמ&quot;ט-2, תשנ״ה–4, תשס״ה–3, תשס״ז–3, תשס״ט–2, תשע״ד–2, תשע״ה, תשע״ו, תשע״ו–5, תשע״ז–9, תשע״ח–3, תשפ&quot;ב-8, תשפ&quot;ג-4, תשפ&quot;ג-5, תשפ&quot;ד-4, תשפ&quot;ד-5, תשפ&quot;ה-4, תשפ&quot;ה-8, תשפ&quot;ו-4)
: (א) לא יינתן היתר לשימוש חורג אם יש בכך סטיה ניכרת מתכנית החלה על הקרקע או הבנין; שר הפנים, בהתייעצות עם המועצה הארצית, רשאי לקבוע בתקנות מה ייחשב סטייה ניכרת לעניין זה.
: (ב)(1) לא תינתן הקלה אלא בנושאים ששר הפנים, בהתייעצות עם המועצה הארצית, יקבע בתקנות ואין בהם סטייה ניכרת מתכנית; ואולם, נושאים כאמור לא יכללו הוספת שטחי בנייה, הוספת יחידות דיור או הוספת קומות.
:: (2) לעניין הקלה כאמור [[בסעיף 147(ב)]], לא תינתן הקלה אם יש בכך סטייה ניכרת מתוכנית החלה על הקרקע או הבניין; תוספת לשטח הכולל המותר לבנייה על פי הקבוע בתוכנית שהופקדה לאחר כ&quot;ט בתמוז התשמ&quot;ט (1 באוגוסט 1989), היא סטייה ניכרת לעניין פסקה זו; שר הפנים, בהתייעצות עם המועצה הארצית, רשאי לקבוע, בתקנות, מה עוד ייחשב סטייה ניכרת לעניין פסקה זו.
: (ב1) על אף האמור בסעיף קטן (ב), תוספת שטחי שירות של עד 5% משטח המגרש או 5% מהשטח הכולל המותר לבניה במגרש, הנמוך מביניהם, הנדרשים בשל ביצוע התאמות נגישות, לרבות בניית מעלית, אשר אינן מתחייבות לפי הוראות לפי [[פרק ה׳1 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות]], או לפי הוראות לפי [[פרק ה׳1א לחוק זה]] – לא תיחשב כסטיה מתכנית.
: (ב2)(1) על אף האמור בסעיף קטן (ב), ביישוב מיעוטים, תוספת לשטח הכולל המותר לבנייה בתחום מגרש המיועד למגורים בתכנית שאישרה ועדה מחוזית, בהיקף של עד 30% מהשטח הכולל המותר לבנייה במגרש, לפי תכנית שאישרה הוועדה המחוזית (להלן – התוספת) לא תיחשב כסטייה ניכרת, ובלבד שהתקיימו תנאים אלה:
::: (א) בניית התוספת הושלמה לפני יום כ״ט בטבת התשע״ד (1 בינואר 2014);
::: (ב) הוכח להנחת דעתה של הוועדה המקומית, לפי חוות דעת מהנדס הוועדה שהוצגה לפניה, כי התוספת לא תפגע בשלד הבניין וביציבותו או במערכות הבניין ובתפקודיו;
::: (ג) הוכח להנחת דעתה של הוועדה המקומית, לפי חוות דעת מהנדס הוועדה שהוצגה לפניה, כי מוסדות הציבור, השטחים הפתוחים, התשתיות ושטחי החניה הכלולים בשטח התכנית ובסביבתו תואמים את הצרכים הנובעים מהתוספת;
::: (ד) לא קיים צו שיפוטי סופי שניתן לפי [[פרק י׳]], להריסת התוספת או למניעת השימוש בה שטרם בוצע.
:: (2) כללה התכנית שאישרה הוועדה המחוזית הוראות המאפשרות תוספת שטחי בנייה לשטחים המותרים מכוחה, בכפוף לאישור מוסד תכנון שאינו רשות רישוי, בלי צורך באישור תכנית נוספת, יופחתו שטחים אלה מהשיעור הקבוע בפסקה (1).
:: (3) הוספה של קומות תת־קרקעיות או הוספה של שטח לצורכי חניה בקומות תת־קרקעיות, לא תיחשב כסטייה ניכרת לעניין בניית התוספת.
:: (4)(א) ועדה מקומית רשאית לתת הקלה בנוגע למגבלה שנקבעה בהוראות תכנית לגבי מספר יחידות הדיור בבניין, מספר הקומות בו, גובהו, תכסית הבניין או קווי הבניין, אף אם נקבע בתכנית כי סטייה מהוראות התכנית כאמור תהיה סטייה ניכרת, ובלבד שמתקיימים תנאים אלה:
:::: (1) הסטייה כאמור נדרשת, לדעת הוועדה המקומית, לצורך התוספת;
:::: (2) התכנית כאמור נכנסה לתוקף לפני יום כ״ט בטבת התשע״ד (1 בינואר 2014).
::: (ב) ניתנה הקלה בהתאם להוראות פסקת משנה (א), לגבי סטייה ניכרת הקבועה לפי הוראת תכנית, וכתוצאה מכך נפגעו מקרקעין שלגביהם ניתנה ההקלה כאמור או מקרקעין הגובלים עמם, יהיה זכאי מי שהיה בעל הזכויות במקרקעין ביום מתן ההקלה לפיצוי מהוועדה המקומית, ויחולו לעניין זה הוראות [[סעיפים 197 עד 200]], בשינויים המחויבים, ויראו את המועד שבו ניתנה ההקלה כמועד אישור תכנית פוגעת.
:: (5) הוראות סעיף קטן זה לא יחולו אם התבקש היתר לפי הוראות תכנית המיתאר הארצית לחיזוק מבנים קיימים מפני רעידות אדמה (תמ״א 38).
:: (6) הוראות סעיף קטן זה יחולו לגבי בקשה להקלה שהוגשה לוועדה המקומית לפני יום ד׳ בטבת התש&quot;ף (1 בינואר 2020).
: (ב3) (((פקע).))
: (ב4) על אף האמור בסעיף קטן (ב), מוסד תכנון רשאי לתת הקלה מתוכנית לתשתית לאומית או מתוכנית מיתאר ארצית מפורטת לתשתיות לאומיות כהגדרתה [[בסעיף 6ב(ב)]],
:: (1) לתוספת שטח כולל מותר לבנייה שלא יעלה על 75 מ&quot;ר, לשם הקמת מיתקן השנאה לחשמל שנדרש למיתקן פוטו-וולטאי שהוקם לפי תוכנית, או לשם הקמת מבנה נלווה לקו תשתית תת-קרקעי שאושר בתוכנית, והכול אם סבר מוסד התכנון כי בלא התוספת כאמור לא ניתן לממש את התוכנית;
:: (2) לתוספת שטח כולל מותר לבנייה שלא יעלה על 150 מ&quot;ר, לשם הקמת מבנה דרך שאושר בתוכנית, ואם המבנה האמור תת-קרקעי - לתוספת שטח כאמור שלא יעלה על 500 מ&quot;ר, והכול אם סבר מוסד התכנון כי בלא התוספת כאמור לא ניתן לממש את התוכנית;
:: (3) לתוספת שטח כולל מותר לבנייה, בכל היקף, לשם הקמת מבנה דרך שאושר בתוכנית בחלל כלוא בגשר, ובלבד שאין בכך כדי לצמצם את מפתח הגשר; בפסקה זו, &quot;חלל כלוא בגשר&quot; - חלל סגור אשר נמצא מתחת לגשר ואינו משמש למעבר.
: (ג)(1) תוספת שטחי שירות המתחייבת משינוי הוראת חוק או תקנות לאחר אישור התכנית, או תוספת שטחי שירות לשם בניית מרחב מוגן, בשטח שלא יעלה על השטח שנקבע לפי [[חוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951]] או תוספת שטחי שירות לשם בניית חדר עם שיפורי מיגון בשטח כאמור, בהתאם להוראות הרשות המוסמכת כמשמעותה [[בחוק האמור]], אם לא ניתן לבנות מרחב מוגן באותו מבנה – לא ייחשבו כסטיה מתכנית.
:: (2) נוסף על האמור בפסקה (1), לעניין תוספת שטחי שירות לשם הוספת מרחב מוגן דירתי כאמור בפסקה (1), תוספת של עד 3 מ&quot;ר של שטח רצפה שישמש חדר שירותים או חדר רחצה או תוספת של עד 3 מ&quot;ר של שטח רצפה, ובלבד שהוא נוסף לשטח רצפה שישמש חדר שירותים או חדר רחצה, והכול למרחב מוגן דירתי שאינו מרחב מוגן ליחידת דיור קיימת בבניין רב-קומות (בסעיף זה - שטח נוסף), באישור הרשות המוסמכת - לא תיחשב כסטייה מתוכנית, ואולם, לעניין דירה קטנה בבניין שטרם החלה הקמתו, המילים &quot;תוספת של עד 3 מ&quot;ר של שטח רצפה שלא ישמש חדר שירותים או חדר רחצה, ובלבד שהוא נוסף לשטח רצפה שישמש חדר שירותים או חדר רחצה, והכול&quot; - לא ייקראו; בפסקה זו -
:::- &quot;אזור עימות&quot; - (((נמחקה);))
:::- &quot;בניין רב-קומות&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 158טו1]];
:::- &quot;דירה קטנה&quot; - דירה ששטחה הכולל המותר לבנייה לפני הוספת שטח נוסף לא עולה על 80 מ&quot;ר, ובכלל זה שטח הבנייה לשם בניית מרחב מוגן דירתי שנקבע כאמור בפסקה (1);
:::- &quot;מרחב מוגן דירתי&quot; - כמשמעותו לפי [[חוק ההתגוננות האזרחית, התשי&quot;א-1951]];
:::- &quot;הרשות המוסמכת&quot; - כמשמעותה [[בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי&quot;א-1951]].
:: (3) הוראות פסקה (2) לא יחולו לעניין שטח נוסף במרחב מוגן בדירה שנבנתה או שמבוקש לבנותה מכוח תוכנית שהופקדה אחרי יום תחילתו של [[25:7816298|חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 163), התשפ&quot;ה-2025]] (((ביום 22.7.2025))).
: (ג1) בהיתר הניתן מכוחה של תכנית שהופקדה לפני יום י׳ בכסלו התשס״ז (1 בדצמבר 2006), תוספת שטחי שירות המתחייבת לצורך התאמות נגישות הנדרשות לפי הוראות שלפי [[פרק ה׳1 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות]] או לפי הוראות שלפי [[פרק ה׳1א לחוק זה]] – לא תיחשב כסטיה מתכנית.
: (ד) תוספת קומות תת קרקעיות לשטחי שירות, המתחייבת מתוספת שטחי שירות כאמור בסעיף קטן (ג) – לא תיחשב כסטיה מתכנית.
: (ה) שינוי מהוראות שנקבעו בתכנית לעניין עצים בוגרים כהגדרתם [[בסעיף 83ג]] או לעניין נטיעת עצים – ייחשב כסטייה ניכרת לעניין סעיף זה.
: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (סטיה ניכרת מתכנית), התשס״ב–2002]].))
: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבנייה (הקלה, שימוש חורג וסטייה מתוכנית), התשפ&quot;ג-2023]].))

@ 151א. (תיקון: תשע״ו–3, תשע״ז, תשע״ח, תשע״ח–11) : (((פקע).))

@ 151ב. היתר להפעלת מעון יום לפעוטות בדירת מגורים (תיקון: תשפ&quot;ב-5)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;היתר להפעלת מעון&quot; - היתר לשימוש במבנה מגורים לשם הפעלת מעון יום לפעוטות;
::- &quot;חוק הפיקוח&quot; - [[=חוק הפיקוח|חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות, התשע&quot;ט-2018]];
::- &quot;היום הקובע&quot; - כ&quot;ח בטבת התשפ&quot;ב (1 בינואר 2022);
::- &quot;מבנה מגורים&quot; - מבנה הנמצא במגרש המיועד למגורים, שיש בו דירת מגורים אחת או יותר;
::- &quot;מבקש ההיתר&quot; - מבקש הבקשה לקבלת היתר להפעלת מעון שהוא בעל המקרקעין של מבנה המגורים או הבעלים, המנהל או המפעיל של מעון היום לפעוטות, ולעניין מבקש בקשה שהוא תאגיד - גם בעל השליטה בתאגיד או מנהלו;
::- &quot;מעון יום לפעוטות&quot; - מקום שהייה יומי לחינוך וטיפול בפעוטות;
::- &quot;פעוט&quot;, &quot;רישיון&quot;, &quot;רישיון זמני&quot; ו&quot;שליטה&quot; - כהגדרתם [[בחוק הפיקוח]].
: (ב) על אף ההוראות לפי [[פרק זה]], על מעון יום לפעוטות שפועל בתוך דירה במבנה מגורים, שלפי התכנית החלה עליה או ההיתר לבנייתה לא הותר בה שימוש לשם הפעלת מעון יום, יחולו הוראות אלה, לפי העניין:
:: (1) אם שוהים באותה דירה עד 6 פעוטות - המעון יהיה פטור מקבלת היתר לשימוש חורג או היתר להפעלת מעון לפי סעיף זה, ויראו את ייעוד הקרקע למטרת מגורים כאילו הוא מתיר שימוש להפעלת מעון יום לפעוטות;
:: (2) אם שוהים באותה דירה בין 7 ל-36 פעוטות - המעון יהיה פטור מקבלת היתר לשימוש חורג, ובלבד שקיבל היתר להפעלת מעון לפי סעיף זה והוא בעל רישיון או רישיון זמני להפעלת מעון יום כאמור.
: (ג) הוועדה המקומית תיתן היתר להפעלת מעון, בהתאם להוראות סעיפים קטנים (ה) עד (ח), ובלבד שהתקיימו הוראות אלה:
:: (1) מבקש ההיתר הגיש לוועדה המקומית בקשה לקבלת היתר להפעלת מעון, ואם הוא לא בעל המקרקעין - צירף לבקשה מסמך המעיד על הסכמת בעל המקרקעין להפעלת המעון;
:: (2) הבקשה לקבלת היתר להפעלת מעון תכלול את אלה:
::: (א) כתובת הדירה;
::: (ב) המספר המרבי של פעוטות שישהו במעון היום;
::: (ג) הצהרה של מבקש ההיתר על ביצוע הפרסום כאמור בפסקה (3);
::: (ד) רישיון או רישיון זמני או התחייבות של מבקש ההיתר להגיש בקשה לרישיון כאמור בתוך 60 ימים ממועד הגשת הבקשה להיתר;
:: (3) בתוך 60 ימים ממועד הגשת הבקשה להיתר;
::: (א) הודעה המפרטת את מהות הבקשה להיתר ואת המועד להגשת התנגדויות לוועדה המקומית הוצגה על גבי שלט, ערוך לפי הוראות שנקבעו לגבי פרסום שלט לפי [[סעיף 89א]], בעניין צורת השלט, מידותיו, פרטי מציב השלט, גודל הכתב ושפת הפרסום בלבד, במקום בולט בחזית מבנה המגורים שלגביו הוגשה הבקשה וכן במבנים הגובלים עימו, בכל התקופה להגשת ההתנגדויות;
::: (ב) התקיימו לגבי הבקשה להיתר הוראות [[סעיף 149(א)(2א)(א) ו-(ב)]], או מסרה הוועדה המקומית הודעה מקוונת כאמור בסעיף זה, ובלבד שלא יושתו על מבקש ההיתר הוצאות בשל מסירת הודעות לפי סעיף קטן זה בסכום העולה על 500 שקלים חדשים; נשלחה הודעה מקוונת, יראו אותה כאילו נמסרה ביום העבודה הראשון שלאחר שליחתה; בפסקת משנה זו, &quot;הודעה מקוונת&quot; - מסרון או דואר אלקטרוני הנשלחים לכתובת או למספר הטלפון הנייד שמסר הנמען לרשות המקומית לקבלת מסרים.
: (ד) התנגדות לבקשה לקבלת היתר להפעלת מעון יכול שתוגש על ידי בעל דירה או מחזיק דירה במבנה המגורים שבו יפעל מעון היום או במבנים הגובלים עימו, בלבד, בתוך 15 ימים ממועד פרסום ההודעה לפי סעיף קטן (ג)(3).
: (ה)(1) הוועדה המקומית תיתן את החלטתה בעניין הבקשה להיתר בתוך 45 ימים מיום שהוגשה הבקשה, בכפוף להוראות סעיפים קטנים (ו) ו-(ז); לא ניתנה החלטה, יראו את הבקשה כמאושרת בתום המועד האמור.
:: (2) הוועדה רשאית שלא לאשר את הבקשה במועד האמור בפסקה (1), אם בעל דירה או מחזיק דירה במבנה המגורים שבו יפעל מעון היום או בבניינים הגובלים עימו הגיש התנגדות שממנה עולה כי מתן ההיתר יגרום פגיעה מרחבית משמעותית שאינה ניתנת לתיקון, ולאחר שפעלה בהתאם לאמור בסעיפים קטנים (ו) ו-(ז).
: (ו) הוגשה התנגדות לפי סעיף קטן (ד) שממנה עולה כי מתן ההיתר יגרום פגיעה מרחבית משמעותית, תודיע הוועדה המקומית למבקש ההיתר על כך בתוך התקופה האמורה בסעיף קטן (ה), ותיתן לו הזדמנות להציע דרך לתיקון הפגיעה בתוך 30 ימים מיום קבלת ההודעה; סברה הוועדה כי הפגיעה המתוארת בהתנגדות אינה ניתנת לתיקון, תיתן הוועדה למבקש ההיתר הזדמנות להשמיע את טענותיו בתוך 30 ימים מיום קבלת ההודעה.
: (ז) התקבלה תגובת מבקש ההיתר להתנגדות, תיתן הוועדה המקומית את החלטתה בתוך 30 ימים מיום קבלת התגובה; לא ניתנה החלטה במועד האמור - יראו את הבקשה כאילו אושרה בתום המועד האמור; לא התקבלה תגובה ממבקש ההיתר בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לו ההודעה, תחליט הוועדה בבקשה בתוך 30 ימים נוספים.
: (ח) החליטה הוועדה לאשר בקשה להיתר להפעלת מעון או שלא ניתנה החלטה במועד האמור בסעיפים קטנים (ה) או (ז) לפי העניין, תיתן רשות הרישוי המקומית למבקש ההיתר היתר להפעלת מעון; בהיתר יצוין כי אין בו משום אישור או רישיון להפעלת מעון יום לפעוטות לפי [[חוק הפיקוח]]; אין בקבלת היתר להפעלת מעון לפי סעיף זה כדי לגרוע מהאיסור להפעיל מעון יום ללא רישיון כאמור [[בסעיף 4 לחוק הפיקוח]].
: (ט) הרואה את עצמו נפגע מהחלטת הוועדה המקומית לסרב לבקשתו לפי סעיף זה או לדחות התנגדות שהגיש לפי סעיף זה, רשאי לערור בפני ועדת הערר בתוך 15 ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה בדבר הסירוב או הדחייה; ועדת הערר תחליט בערר בתוך 30 ימים מיום הגשתו; קיבלה ועדת הערר את הערר, רשאית היא לקבוע בהחלטתה כי תיתן את ההיתר; קבעה כאמור, תיתן את ההיתר למבקש במקום רשות הרישוי המקומית בכפוף להוראות סעיף קטן (ח).
: (י) קבלת היתר להפעלת מעון לא תיחשב השבחה, כהגדרתה [[בתוספת השלישית]].
: (יא) על אף האמור בכל דין, הייתה הדירה שלגביה הוגשה בקשה להיתר להפעלת מעון במקרקעי ישראל, לא תידרש הסכמת רשות מקרקעי ישראל למתן ההיתר לפי סעיף זה ולא ייגבה על ידי רשות מקרקעי ישראל כל תשלום בשל מתן ההיתר כאמור.
: (יב) שר הפנים, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע מספר פעוטות מרבי שונה במעון יום שפועל בדירה צמודת קרקע כהגדרתה [[בסעיף 147((())י(()))(13)]], שניתן לבקש לגביו היתר להפעלת מעון או הליך אחר לקבלת היתר כאמור, בהתחשב, בין השאר, בהשפעה מרחבית ובהתנגדות בעלי דירות או מחזיקי דירות במבנה המגורים שבו יפעל המעון או במבנים הגובלים עימו.
: (יג) על מעון יום לפעוטות שהחל לפעול במבנה מגורים ערב היום הקובע ושוהים בו בין 7 פעוטות ל-36 פעוטות (בסעיף קטן זה - מעון קיים), יחולו הוראות סעיף זה בשינויים אלה:
:: (1) מבקש ההיתר להפעלת מעון קיים יהיה רשאי להגיש לוועדה המקומית בקשה לקבלת היתר להפעלת המעון בתוך 90 ימים מהיום הקובע; הוגשה בקשה כאמור, יהיה מפעיל המעון רשאי להמשיך ולהפעיל את המעון גם לאחר היום הקובע עד למתן החלטת הוועדה המקומית בבקשה כאמור;
:: (2) החליטה הוועדה המקומית שלא לאשר את הבקשה למתן היתר להפעלת מעון למעון קיים, תופסק פעילות המעון הקיים רק בתום שנת הלימודים שבה התקבלה החלטת הוועדה המקומית.
: (יד) על אף הוראות [[פרק זה]], על אישור להפעלת מעון יום לפעוטות לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיף זה בלבד, ולא יראו שימוש כאמור כשימוש חורג.

@ 152. ערר והשגה (תיקון: תשמ״ח–2, תשמ&quot;ט-2, תשמ״ט–3, תשנ״ה–4, תשס״ב–3, תשע״ד–2, תשע״ה-2, תשע״ח–9, תשפ&quot;ב-14, תשפ&quot;ג-4, תשפ&quot;ה-4)
: (א)(1) הרואה עצמו נפגע מהחלטה של ועדה מקומית או של רשות רישוי מקומית לסרב לתת היתר לפי [[פרק זה]] או לדחות התנגדות שהוגשה לפי הוראות [[סעיף 149(א)]] רשאי לערור בפני ועדת הערר תוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה בדבר הסירוב או הדחיה, ואולם אין לערור על החלטה של רשות רישוי מקומית לסרב לתת היתר בשל כך שמכון הבקרה שביצע בקרת תכן לבקשה להיתר קבע כי תוצאות הבקרה אינן תקינות.
:: (2) שני חברי הועדה המקומית כאחד או שני נציגים בעלי הדעה המייעצת בועדה המקומית כאחד, החולקים על החלטת הועדה המקומית או רשות הרישוי המקומית, לתת היתר לפי [[פרק זה]] או שלא לתתו, רשאים לערור לועדת הערר תוך חמישה עשר ימים מיום מתן ההחלטה של הועדה המקומית.
:: (3) הוגש ערר על החלטת רשות רישוי מקומית לסרב לתת היתר, וקבלה ועדת הערר את הערר, תיתן רשות הרישוי המקומית את ההיתר במועד שנקבע לכך לפי חוק זה; לא נתנה רשות הרישוי המקומית את ההיתר במועד האמור רשאי מבקש ההיתר לפנות לרשות הרישוי הארצית כהגדרתה [[בסעיף 158ס]] לשם הוצאת ההיתר ויהיו נתונות לרשות הרישוי הארצית כל הסמכויות הנתונות לרשות הרישוי המקומית לפי [[פרק זה]], ובכלל זה הסמכות לשלוח למבקש ההיתר את פירוט החיובים כמשמעותם [[בסעיף 145(ד)(1)]] ולגבותם; גבתה רשות הרישוי הארצית את החיובים כאמור תעבירם במלואם למי שנקבע לפי כל דין; ואולם לעניין האגרה למתן ההיתר, תעביר רשות הרישוי הארצית לרשות הרישוי המקומית 40% משיעור האגרה שנקבע לפי [[סעיף 265(17)]] בלבד.
: (א1)(1) הרואה עצמו נפגע מהחלטת רשות הרישוי, כמשמעותה [[בסעיף 6ב(ב)]], לפי [[פרק זה]] רשאי לערור לפני הועדה לתשתיות בתוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה; ואולם אם החלטת רשות הרישוי היא לעניין הקלה מתכנית מיתאר ארצית מפורטת לתשתיות לאומיות או מתמ&quot;א 70/א כהגדרתה [[בחוק רכבת תחתית (מטרו), התשפ&quot;ב-2021]] או מתכנית מועדפת לדיור כהגדרתן [[6ב|באותו סעיף]] או לעניין מתן היתר לשימוש חורג מתכנית כאמור, רשאי הוא לערור לפני המועצה הארצית בתוך אותה תקופה.
:: (2) חבר הועדה לתשתיות או מהנדס ועדה מקומית שהוא חבר רשות הרישוי כמשמעותה [[בסעיף 6ב(ב)]] רשאי לערור לפני הועדה לתשתיות על החלטת רשות הרישוי, כמשמעותה [[באותו סעיף]], לפי [[פרק זה]] בתוך חמישה עשר ימים מיום מתן ההחלטה; ואולם אם החלטת רשות הרישוי כאמור היא לעניין הקלה מתכנית מיתאר ארצית מפורטת לתשתיות לאומיות או מתמ&quot;א 70/א כהגדרתה [[בחוק רכבת תחתית (מטרו), התשפ&quot;ב-2021]] או מתכנית מועדפת לדיור כהגדרתן [[6ב|באותו סעיף]] או לעניין מתן היתר לשימוש חורג מתכנית כאמור, רשאי הוא לערור לפני המועצה הארצית בתוך אותה תקופה.
:: (3) חבר הוועדה לתשתיות רשאי לערור לפני ועדת הערר על החלטת הוועדה המקומית או רשות רישוי מקומית לפי [[סעיף 6ב(ג)]], בתוך 15 ימים מיום מתן ההחלטה.
: (א2) הוגשה בקשה להיתר בדרך מקוצרת, רשאי שר הפנים לקבוע מקרים, נסיבות ותנאים, שבהתקיים האמור [[בסעיף 145ב(ב)(2)]] רשאי בעל זכות במקרקעין שלגביהם הוגשה הבקשה להיתר כאמור, להגיש השגה לוועדת הערר, והכול במועדים ובעניינים שיקבע.
: (א3) לא נתנה רשות הרישוי המקומית היתר בהתאם להוראות [[סעיף 145(ד)(2)]], רשאי מבקש ההיתר לערור על כך לפני ועדת הערר בתוך 15 ימים מהמועד שנקבע למשלוח פירוט החיובים כאמור [[בסעיף 145(ד)(1)]]; קיבלה ועדת הערר את הערר, רשאית היא לקבוע בהחלטתה כי ההיתר יינתן על ידיה; קבעה כאמור, תיתן את ההיתר למבקש במקום רשות הרישוי המקומית.
: (ב)(1) משהוגש ערר כאמור, לא יינתן היתר עד למתן החלטה בועדת הערר.
:: (2) על אף האמור בפסקה (1), ועדת הערר רשאית להחליט, מטעמים שיירשמו, כי בנסיבות העניין אין הצדקה לעכב את מתן ההיתר, כולו או חלקו, בשים לב להיקף ההשפעה של נושא הערר על ההיתר ולאפשרות השבת המצב לקדמותו ככל שיתקבל הערר; לעניין פסקה זו, &quot;היתר&quot; - למעט היתר שנתן מורשה להיתר.
:: (3) (((נמחקה).))
: (ג) ועדת הערר תחליט בערר תוך שלושים ימים מיום הגשתו.
: (ד) החלטת ועדת הערר תבוא במקום החלטת הועדה המקומית או רשות הרישוי, לפי הענין.

@ 153. סדרי הערר (תיקון: תשמ&quot;ח-2, תשמ&quot;ט-2, תשנ״ה–4)
: לדיון בערר לפי [[פרק זה]], יוזמנו מבקש ההיתר, המתנגד, ונציגי רשות הרישוי המקומית או נציג הועדה המקומית, לפי הענין, ומשהתייצבו יתקיים הדיון בפניהם ורשאים הם להשמיע בפני ועדת הערר את טענותיהם.

@ 154. (תיקון: תשנ״ה–4) : (((בוטל).))

@ 155. זכויות לפי דינים אחרים
: זכות ערר לפי [[פרק זה]] אינה גורעת מכל זכות של בעל זכות ערר לפי דין אחר.

@ 156. הגבלות בקרקע חקלאית ובתחום הסביבה החופית (תיקון: תשס״ד–3)
: (א) לא ישתמש אדם בקרקע חקלאית אלא בהתאם לאמור [[בתוספת הראשונה]].
: (ב) לא יעשה אדם בתחום הסביבה החופית דבר הטעון היתר לפי [[פרק זה]] אלא בהתאם לאמור [[בתוספת השניה]].

@ 157. מועד להכרעה בבקשות (תיקון: תשל&quot;ג, תשמ&quot;ח-2, תשמ&quot;ט-2, תשנ״ה–4, תשס״ה–3, תשס״ח–5, תשע״ד–2, תשע״ה, תשפ&quot;ד-2)
: (א) לא החליטה רשות רישוי מקומית בבקשה לתת היתר בתוך התקופה האמורה [[בסעיף 145(ב1)]], יראו זאת כסירוב לתת היתר ורשאי המבקש להגיש את בקשתו לועדת הערר; ועדת הערר תחליט בבקשתו בתוך שלושים ימים מהיום שהוגשה לה; שר הפנים יקבע הוראות מיוחדות בדבר הנוהל בבקשות להיתרים ובמתן ההיתרים, לביצוע התאמות נגישות כאמור, במוסדות חינוך.
: (ב) לא החליטה ועדה מקומית בבקשה להקלה או בבקשה להיתר לשימוש חורג, בתוך תשעים ימים ממועד קליטתה, יראו זאת כסירוב לבקשה, והמבקש רשאי להגיש את בקשתו לוועדת הערר.
: (ג) (((פקע).))
: (ד) (((פקע).))
: (ה) (((פקע).))
: (ו) (((פקע).))
: (ז) (((פקע).))
: (ח) (((פקע).))

@ 157א. הגבלת הספקת חשמל, מים וטלפון (תיקון: תשמ״א–6, תשמ״ו, תשנ״א–3, תשנ״ה–4, תשס״א–4, תשע״ד–2, תשע״ה, תשפ&quot;ב-9, תשפ&quot;ב-11, תשפ&quot;ה-6, תשפ&quot;ו-3)
: (א) בסעיף זה –
::- ”החברה” – חברת החשמל לישראל בע״מ או חברת החשמל למחוז ירושלים בע״מ, לפי הענין;
::- ”המנהל” – מי שהוסמך כדין לתת שירותי טלפון;
::- ”הרשות המאשרת” – יושב ראש ועדה מקומית יחד עם מהנדס הועדה, או יושב ראש ועדת משנה לפי [[סעיף 18]] יחד עם מהנדס הועדה המקומית;
::- ”ספק” – רשות מקומית או כל מי שהוסמך לספק מים לפי [[חוק המים, התשי״ט–1959]], או חברה כמשמעותה [[בחוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001]] (להלן – חוק תאגידי מים וביוב), לפי הענין;
::- &quot;הגדלת חיבור&quot; - הוספת יכולת הספקה לחיבור חשמל קיים;
::- &quot;הספקת חשמל&quot; - חיבור בניין לראשונה לרשת החשמל.
: (ב)(1) לא תתחיל החברה בעבודה להספקת חשמל לבנין ולא תספק חשמל לצורך עבודות בניה, אלא לאחר שמבקש החשמל המציא לה אישור מאת הרשות המאשרת או היתר בניה.
:: (2) לא תספק החברה חשמל לבנין אלא לאחר שמבקש החשמל המציא לה אישור מאת הרשות המאשרת.
:: (3) לא תבצע החברה הגדלת חיבור לחיבור חשמל שגודלו עולה על 3×63 אמפר, אלא לאחר שקיבלה ממבקש החשמל הצהרה שלו כי המבנה נושא הבקשה נבנה בהתאם להיתר הבנייה או שהמציא לה אישור מאת הרשות המאשרת.
:: (4) החברה תדווח לרשות המאשרת, בתוך שבעה ימי עבודה לאחר תומו של כל רבעון קלנדרי, על הבקשות להגדלת חיבור שגודלן עולה על 3×40 אמפר שקיבלה באותו רבעון.
:: (5) מצאה הרשות המאשרת כי מבנה נושא בקשה להגדלת חיבור נבנה בסטייה מהיתר, רשאית היא להורות לחברה שלא לבצע את הגדלת החיבור או להפעיל את סמכותה לפי סעיף קטן (ו).
:: (6) שר הפנים, לאחר התייעצות עם שר האנרגיה והתשתיות, רשאי לקבוע, בצו, כי הוראות פסקאות (3) או (4) יחולו רק על חיבור בגודל העולה על האמור בפסקאות (3) או (4), כפי שינקוב בצו כאמור.
: (ג) לא יתקין המנהל טלפון בבנין חדש אלא לאחר שמבקש החיבור המציא לו אישור מאת הרשות המאשרת.
: (ד)(1) לא יספק ספק מים למקרקעין לצורך ביצוע עבודה הטעונה היתר, אלא לאחר שהמבקש המציא לו אישור מאת הרשות המאשרת;
:: (2) לא יספק ספק מים לבנין – שלא לצורך ביצוע עבודה כאמור בפסקה (1) – אלא לאחר שהמבקש המציא לו אישור מאת הרשות המאשרת.
: (ה)(1) הרשות המאשרת תיתן אישור כאמור בסעיפים קטנים (ב), (ג) ו־(ד) אם ניתן היתר לפי [[סעיף 145]] לעבודות שלגביהן מבוקש חיבור החשמל, המים או הטלפון, או שבהן נבנה הבנין שלגביו מבוקש החיבור, לפי הענין.
:: (2) על אף האמור בפסקה (1), רשאית הרשות המאשרת, מטעם מיוחד, ליתן אישור לפי סעיפים קטנים (ב)(1) ו־(ד)(1), בתנאים שיראו לה, גם אם היתר הבניה שהחליטה הועדה המקומית ליתן טרם ניתן.
:: (3) על אף האמור בפסקה (1), הרשות המאשרת לא תיתן אישור לפי סעיפים קטנים (ב)(2), (ג) ו־(ד)(2) לבנין חדש שנבנה בתחומה של חברה כמשמעותה [[בחוק תאגידי מים וביוב]], אלא לאחר שהחברה האמורה אישרה כי הבנין מחובר למערכת המים ולמערכת הביוב, או כי קיים פתרון אחר לשפכים, בהתאם לשימוש בבנין ולמטרותיו, ועל פי כל דין.
: (ה1) רשות מאשרת רשאית לתת אישור לפי סעיף זה, אם שוכנעה כי המבנה נושא הבקשה נבנה בהתאם להיתר הבניה, למעט פרטים הטעונים השלמה אשר לא הושלמו במועד הגשת הבקשה מטעמים שפורטו על ידי מבקש הבקשה, אך הוא ראוי לשימוש גם לפני השלמתם של אותם פרטים; שר הפנים יקבע בתקנות את נוסח הבקשה לפי פסקה זו, יגדיר מהו מבנה הראוי לשימוש לענין סעיף זה, ויקבע את התנאים או הערבויות שיידרש מבקש אישור למלא או ליתן כדי להבטיח השלמת המבנה בהתאם להיתר הבניה, אם קיבל אישור לפני שהבניה הושלמה בהתאם להיתר.
: (ה2) (((בוטל).))
: (ה3) ניתן היתר לפי [[פרק זה]] בלי ששולמו החיובים כמשמעותם [[בסעיף 145(ד)(1)]] ובלי שניתנו הערבויות המתאימות להבטחת תשלומם בכפוף להוראות כל דין, לא תיתן הרשות המאשרת אישור לפי סעיפים קטנים (ב)(2) ו־(ד)(2), אלא אם כן שולמו החיובים האמורים או שניתנו ערבויות כאמור, ובלבד שפירוט החיובים האמורים נמסר למבקש האישור לא יאוחר מ־15 ימי עבודה ממועד הגשת הבקשה לאישור לפי סעיף זה.
: (ה4) נקבעה חובת בקרת ביצוע לעבודות לפי ההיתר, לא תיתן הרשות המאשרת אישור לפי סעיפים קטנים (ב)(2) ו־(ד)(2), אלא אם כן אישר מכון בקרה כי תוצאות בקרת הביצוע תקינות.
: (ו) ראתה הרשות המאשרת כי בנייתה של יחידת דיור, מסחר, שירותים או תעשיה היוותה סטיה מהיתר, רשאית היא להורות לחברה, למנהל או לספק, למנוע או להפסיק מתן חשמל, שירותי טלפון או מים, לפי הענין, לאותה יחידה.
: (ז) הרואה עצמו נפגע על ידי סירוב לתת אישור לפי סעיף זה או על ידי הוראה שניתנה לפי סעיף קטן (ב), (ו) או (ח)(2), רשאי לערור על כך בפני ועדת הערר תוך חמישה עשר ימים מהיום שבו הודע לו על הסירוב או על ההוראה; ועדת הערר תיתן החלטתה בערר בתוך שלושים ימים מיום שהוגש לה, ולאחר שנתנה הזדמנות לרשות המאשרת להשמיע עמדתה בפניה.
: (ח)(1) שר הפנים רשאי לקבוע, בצו, לאחר התייעצות עם הוועדה המחוזית הנוגעת בדבר, כי הוראות סעיף זה לעניין חיבור לחשמל, למים או לטלפון לא יחולו בשטח פלוני לגבי מבנה המשמש למגורים הנמצא באותו השטח שבנייתו הסתיימה עד יום י&quot;ד בטבת התשע&quot;ח (1 בינואר 2018), לא נוספה לו תוספת בנייה מאותו מועד (בסעיף קטן זה - מבנה) והתמלאו לגביו התנאים המנויים בפסקה (1ב); שר הפנים יהיה רשאי לקבוע צו כאמור אם התקיימו כל אלה:
::: (א) הוגשה למוסד התכנון המוסמך תכנית מפורטת כאמור [[בסעיף 83א1]] המאפשרת מגורים בשטח האמור (בסעיף קטן זה - תכנית מוצעת);
::: (ב) התקיים אחד מאלה:
:::: (1) מי שהגיש את התכנית המוצעת הוא משרד ממשלתי או רשות שהוקמה לפי חוק;
:::: (2) מי שהגיש את התכנית המוצעת הוא הוועדה המקומית, הרשות המקומית, בעל קרקע או מי שיש לו עניין בקרקע וניתנה חוות דעת מתכנן המחוז ולפיה התכנית האמורה תואמת את הוראותיה של תכנית כוללנית שאושרה לגבי השטח או של תכנית מיתאר מקומית החלה על כל שטח מרחב התכנון המקומי או על כל שטח היישוב שאושרה כאמור; חוות הדעת תינתן בתוך 30 ימים מיום ששר הפנים, מוסד התכנון או הרשות המקומית הנוגעים בדבר או מגיש התכנית ביקשו זאת ממתכנן המחוז;
:::: (3) מוסד התכנון המוסמך החליט על הפקדת התכנית המוצעת.
:: (1א) שר הפנים רשאי לתת צו כאמור בפסקה (1) ביוזמתו או לפי בקשת מוסד תכנון או רשות מקומית הנוגעים בדבר; בקשה כאמור תוגש לשר הפנים עם העתק לוועדה המחוזית הנוגעת בדבר ובצירוף חוות דעת מתכנן המחוז אם התבקשה לפי פסקה (1)(ב)(2); הוועדה המחוזית תעביר לשר הפנים את חוות דעתה לעניין הבקשה בתוך 45 ימים מיום שנמסרה לה; לא העבירה הוועדה המחוזית את חוות דעתה עד תום התקופה האמורה, יהיה רשאי שר הפנים להחליט בבקשה בלי לקבל את חוות דעתה; שר הפנים יחליט בבקשה שהוגשה לו כאמור בתוך 60 ימים מיום שקיבל את חוות הדעת של הוועדה המחוזית או מתום המועד לקבלת חוות הדעת, לפי המוקדם.
:: (1ב) ניתן צו כאמור בפסקה (1) לגבי שטח פלוני, לא יחולו הוראות סעיף זה על חיבור לחשמל, למים או לטלפון של מבנה הנמצא באותו שטח אם התקיימו כל אלה:
::: (א) מבקש החיבור הגיש בקשה לחיבור המבנה לחשמל, למים או לטלפון, לרשות המאשרת הנוגעת בדבר, שהתקיימו בה כל אלה:
:::: (1) מי שהגיש את הבקשה הוא מי שרשאי להגיש בקשה להיתר לגבי המבנה;
:::: (2) המבקש התחייב כי יגיש בקשה להיתר לגבי המבנה בתוך ארבעה חודשים מיום אישור התכנית המוצעת, יפעל להוצאת היתר כאמור בתוך שישה חודשים מיום הגשת הבקשה להיתר, ככל שהדבר בשליטתו, וישקיע את מרב המאמצים ואת המשאבים הנדרשים לשם כך;
:::: (3)(א) המבקש צירף לבקשתו ערבות בנקאית או ערבות מנותן ערבות אחר לטובת הוועדה המקומית והרשות המקומית הנוגעות בדבר, להבטחת תשלום החיובים כמשמעותם [[בסעיף 145(ד)(1)]], שהיה חב בהם לפי התכנית המוצעת אילו הייתה מוגשת בקשה להיתר למבנה שלגביו מבוקש החיבור, בסכום החיובים שיעריכו שמאי הוועדה המקומית וגזבר הרשות המקומית, לפי העניין, או שהמבקש הפקיד בקופת הוועדה המקומית סכום בגובה החיובים כאמור; המבקש רשאי להפקיד סכום חלקי מהחיובים ולצרף לבקשתו ערבות בנקאית בגובה ההפרש שבין מלוא סכום החיובים לחלק שהופקד;
::::: (ב) לעניין סכום החיובים כאמור בפסקת משנה (א), בחישוב החיוב הנוגע להיטל ההשבחה יראו את התכנית המוצעת ואת תאריך הגשתה כתכנית שאושרה במועד האמור;
::::: (ג) ערבות בנקאית או ערבות מנותן ערבות אחר כאמור בפסקת משנה (א) תוצמד למדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
::::: (ד) הערבות הבנקאית או הערבות מנותן הערבות האחר תחולט אם המבקש לא יגיש בקשה להיתר למבנה כאמור בפסקת משנה (2) או לא ישלם את מלוא החיובים לפי דרישה שתומצא לו בקשר עם מתן ההיתר למבנה בתוך ארבעה חודשים ממועד הוצאתה;
::: (ב) ניתן אישור הרשות המאשרת לביצוע החיבור, ובו חיוותה דעתה כי המבנה תואם את התכנית המוצעת או שהוחלט להפקידה, לפי העניין;
::: (ג) בפסקה זו -
::::- &quot;נותן ערבות אחר&quot; - בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו -
:::::- &quot;בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי&quot; - מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו [[בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]];
:::::- &quot;מבטח&quot; - כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ&quot;א-1981]];
:::::- &quot;רישיון למתן אשראי&quot; ו&quot;רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי&quot; - כהגדרתם [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע&quot;ו-2016]].
:: (1ג) ניתן אישור הרשות המאשרת לחיבור המבנה כאמור בפסקה (1ב)(ב), רשאים החברה, הספק או המנהל, לפי העניין, לחברו לחשמל, למים או לטלפון, לפי העניין, סמוך לאחר מתן האישור, ולא יותנה חיבור כאמור בהפקדתה או באישורה של התכנית המוצעת או במתן ההיתר למבנה.
:: (2) ראתה הרשות המאשרת כי בבניית המבנה, שלגביו ניתן אישור מכוח צו שר הפנים כאמור בפסקה (1), היתה סטייה מהוראות התכנית המוצעת, רשאית היא להורות לחברה, למנהל או לספק, למנוע או להפסיק מתן חשמל, שירותי טלפון או מים, לפי הענין, לאותו מבנה; הוראות סעיף קטן (ז) יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על הוראה לפי פסקה זו.

@ 157ב. אישור תחילת עבודה (תיקון: תשע״ד־2, ק״ת תשע״ו, ק״ת תשע״ז, תשע״ז־3, ק״ת תשע״ז־2, ק״ת תשע״ח, תשע״ח–6, ק״ת תש״ף, תשפ&quot;ב-8, תשפ&quot;ב-9, תשפ&quot;ג-4, תשפ&quot;ג-5, ק&quot;ת תשפ&quot;ד)
: (א) לא תבוצע עבודה לפי היתר אלא אם כן מהנדס הוועדה המקומית נתן לבעל ההיתר אישור כי ניתן להתחיל בביצוע העבודות (בחוק זה – אישור תחילת עבודה); לא יתנה מהנדס הוועדה המקומית אישור תחילת עבודה אלא בתנאים שנקבעו בחיקוק, במידע להיתר שנמסר לפי [[סעיף 145(א1)]] מאת גורם מאשר או בהיתר.
: (ב) נקבעה חובת בקרת ביצוע כאמור [[בסעיף 157ג]] לעבודות לפי ההיתר, לא ייתן מהנדס הוועדה המקומית אישור תחילת עבודה אלא אם כן מסר לו בעל ההיתר הודעה על מכון הבקרה המיועד לבצע את בקרת הביצוע.
: (ג) מהנדס הוועדה המקומית יחליט בבקשה לאישור תחילת עבודה בתוך חמישה ימי עבודה מיום שהוגשה לה הבקשה, ובלבד שנמסרה לו הודעה כאמור בסעיף קטן (ב); לא החליט מהנדס הוועדה המקומית בתוך התקופה האמורה, יראו את הבקשה בתום חמישה ימי עבודה נוספים מתום התקופה כאישור תחילת עבודה, ובלבד שהתמלאו התנאים הנדרשים שנקבעו בחיקוק, במידע להיתר שנמסר לפי [[סעיף 145(א1)]] מאת גורם מאשר או בהיתר.
: (ג1) על אף האמור בסעיף זה, לעניין היתר שניתן לפי [[פרק ה'4]], הסמכות לתת אישור תחילת עבודה לפי סעיף זה תהיה נתונה למורשה להיתר, והוא ייתן אישור כאמור למי שהוא בעל היתר בתוקף שניתן על ידי מורשה להיתר אם מצא כי בעל ההיתר התקשר עם מכון בקרה המיועד לבצע את בקרת הביצוע, למעט לעניין בקשה להיתר כאמור [[בסעיף 158מח(2)(ב)]], וכן אם מצא כי התקיימו שאר התנאים שנקבעו לעניין זה בחיקוק, בהיתר, בתכנית ובמידע למורשה להיתר, כהגדרתו [[בסעיף 158מז]], ובלבד שהמורשה להיתר הודיע למהנדס הוועדה המקומית על כוונתו ליתן אישור כאמור שבעה ימי עבודה לפחות לפני מתן האישור; מהנדס הוועדה המקומית רשאי לתת הנחיות לתיאום תחילת העבודות כאמור במהלך התקופה האמורה.
: (ג2) המורשה להיתר יעביר את האישור שנתן לפי סעיף קטן (ג1) לרשות הרישוי המקומית בצירוף הודעה בדבר מכון הבקרה המיועד לבצע את בקרת הביצוע, אולם לבקשה להיתר כאמור [[בסעיף 158מח(2)(ב)]] לא תצורף הודעה כאמור.
: (ד) על אף האמור בסעיף זה, ביצוע עבודה למבנה דרך אשר ניתנה לגביו הרשאה לפי [[סעיף 261(ה)]] או למבנה נלווה לקו תשתית תת-קרקעי אשר ניתנה לגביו הרשאה לפי [[סעיף 261(ה1)]] לא יהיה טעון אישור תחילת עבודה, ואולם בעל ההרשאה כאמור ימסור הודעה על תחילת העבודה למי שהוקנתה לו הסמכות לתת הרשאה בהתאם להוראות [[הסעיף האמור]] ולמהנדס הרשות המקומית הנוגעת בדבר, חמישה עשר ימים לפני תחילת העבודה.
: (ה) על אף האמור בסעיף זה, שר הפנים רשאי לקבוע סוגי עבודות לפי היתר שלא יהיו טעונים אישור תחילת עבודה לפי סעיף זה.

@ 157ג. בקרת ביצוע על ידי מכון בקרה (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה–2, תשפ&quot;ו)
: שר הפנים רשאי לקבוע חובת בקרת ביצוע על ידי מכון בקרה, לרבות חובת דיווח של מכון בקרה על ביצוע עבודות שלא בהתאם להיתר במועדים ובעניינים שיקבע; (((החל מיום 1.1.2027):)) שינוי בתקנות שנקבעו לפי סעיף זה הפוטר סוגי בניינים, עבודות או שימושים מחובת בקרת ביצוע שנקבעה בתקנות כאמור, טעון אישור של ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת.
: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה), התשע״ו–2016]].))

@ 158. (תיקון: תשנ״ח, תשנ״ח–2) : (((בוטל).))

@ 158א. חובת התקנת מעליות וגנרטורים (תיקון: תשמ״א–4, תשס״א–5, תשס״ה–3, תשע״ה)
: (א) בכל בנין גבוה תותקן מעלית לנשיאת בני אדם ולא יינתן היתר לבניית בנין גבוה שאין בו תנאי המחייב התקנת מעלית כאמור, ובכל בנין מגורים תותקן מעלית או יבוצעו התאמות נגישות לאנשים עם מוגבלות כאמור בסעיף קטן (ו).
: (א1)(1) בכל בנין מגורים, ובכל בנין ציבורי כהגדרתו [[בסעיף 158ב]], שבהם מותקנת יותר ממעלית אחת יותקן באחת המעליות מנגנון פיקוד שבת; שר הפנים, באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, רשאי לפטור סוגי בנינים או מקומות מהוראות סעיף זה.
:: (2) לא יינתן היתר לבניית בנין שבו מתוכננת יותר ממעלית אחת שאין בו תנאי המחייב התקנת מנגנון פיקוד שבת.
:: (3) בסעיף זה, ”מנגנון פיקוד שבת” – כהגדרתו [[בחוק התקנת מעליות שבת בבנינים ציבוריים ובבניני מגורים (הוראות ותיקוני חקיקה), התשס״א–2001]].
:: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (פטור מחובת התקנת מנגנון פיקוד שבת במעלית), התשס״ד–2004]].))
: (ב) בכל בנין רב־קומות יותקן גנרטור להספקת זרם חשמל בשעת הפסקת זרם החשמל ממקור האספקה הראשי, לחלקי הבנין ולמיתקניו שקבע שר הפנים בתקנות בהתייעצות עם המועצה הארצית; לא יינתן היתר לבניית בנין רב־קומות שאין בו תנאי המחייב התקנת גנרטור כאמור.
: (ג) שר הפנים יקבע בתקנות, בהתייעצות עם המועצה הארצית ובאישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, מהו בנין גבוה ובנין רב־קומות לענין סעיף זה.
: (ד) אין בסעיף זה כדי לגרוע מסמכותו של מוסד תכנון להתנות מתן היתר בניה בהתקנת מעלית או גנרטור בבנין שאינו בנין גבוה, בנין נגיש או רב־קומות אם לדעתו ייעוד הבנין והשימוש בו מחייבים זאת.
: (ה) לענין סעיף זה רשאי שר הפנים לקבוע בתקנות מיתקן אחר להספקת זרם חשמל שניתן להתקינו במקום גנרטור.
: (ו)(1) בכל בנין נגיש תותקן מעלית נגישה לנשיאת בני אדם (בסעיף זה – מעלית) ולא יינתן היתר לבניית בנין נגיש שאין בו תנאי המחייב התקנת מעלית כאמור.
:: (2) בכל אגף שאינו בנין נגיש יותקן או ייבנה, לפי הענין, אחד מאלה:
::: (א) מעלית נגישה;
::: (ב) התאמת נגישות כחלופה למעלית, שאישר מהנדס הוועדה, לאחר שנועץ במורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה;
::: (ג) פיר למעלית.
:: (3) האמור בפסקה (2) לא יחול על אגף שאינו בנין נגיש, שמהנדס הועדה אישר, לאחר שנועץ במורשה נגישות למבנים, תשתיות וסביבה כי שתים מיחידות הדיור שבו נגישות לפי הוראות [[פרק ה׳1א]], וכי שאר יחידות הדיור בבנין תוכננו כך שניתן יהיה לבצע בהן התאמות נגישות בהתאם להוראות [[פרק ה׳1א]].
:: (4) בסעיף זה –
:::- ”אגף” – חלק מבנין שיש בו 6 יחידות דיור או יותר, שלהן כניסה משותפת או חדר מדרגות משותף;
:::- ”בנין נגיש” – אגף שבו הפרש הגובה בין מפלס הכניסה הקובעת לאגף לבין מפלס הכניסה לדירה השוכנת בקומה הגבוהה ביותר באגף (להלן – הפרש גובה), עולה על 10 מטרים; השר, בהתייעצות עם המועצה הארצית, רשאי לקבוע בתקנות גובה נמוך מהקבוע בסעיף זה, ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת רשאי לקבוע גובה העולה על הקבוע בסעיף זה אם הדבר נדרש מטעמים הנדסיים או טכניים.
:: (5) על אף האמור בפסקאות (1) עד (4), השר, לאחר התייעצות עם שר הבינוי והשיכון, רשאי לקבוע בצו כי במתחם, בשכונה או בחלק מיישוב שמתוכננים להיבנות בו בנינים שבהם הפרש הגובה אינו עולה על 13 מטרים, יהיו הבנינים, כולם או חלקם, פטורים מחובת התקנת מעלית, אם שוכנע השר כי הדבר דרוש מטעמים כלכליים או חברתיים הנוגעים לאוכלוסיה המתוכננת לאכלס את הבנינים.

@ 158א1. הצמדת מקומות חניה (תיקון: תשנ״ד–3)
: (א) בסעיף זה –
::- ”דירה” – כהגדרתה [[בסעיף 145(א)(2)]];
::- ”מקום חניה” – שטח המיועד לחניית כלי רכב, הכולל את שטח החניה ואת שטח התימרון לכניסה וליציאה של כלי רכב.
: (ב) לא יוצמדו לדירה אחת יותר משני מקומות חניה אלא בהתאם להוראות שנקבעו בתקנות או באישור רשות הרישוי המקומית, ולא תאשר רשות הרישוי המקומית הצמדה כאמור אלא אם כן שוכנעה שהשימוש המיועד לדירה מחייב שיוצמדו לה יותר משני מקומות חניה.
: (ג) המצמיד מקומות חניה לדירה בניגוד להוראות סעיף זה, הצמדתו בטלה.
: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (הצמדת מקומות חניה), התשנ״ו–1996]].))

@ 158א2. בתי שימוש המיועדים לנשים (תיקון: תשנ״ה, תשנ״ז, תשע״ה)
: (א) בסעיף זה, ”בית שימוש ציבורי” – בית שימוש בבנין ציבורי כהגדרתו [[בסעיף 158ב]].
: (ב) בבית שימוש ציבורי יהיה המדור המיועד לנשים גדול בשטחו ובמספר הקבועות שבו מן המדור המיועד לגברים באותו מקום, הכל כפי שיקבע שר הפנים בתקנות בהתייעצות עם המועצה הארצית ועם שר הבריאות.
: (ג) שר הפנים באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת רשאי לפטור סוגי בנינים או מקומות מהוראות סעיף זה.

@ 158א3. (תיקון: תשע״ב–2, תשפ&quot;ב-14) : (((בוטל).))

== פרק ה׳1: סידורים מיוחדים לנכים בבנינים ציבוריים (תיקון: תשמ״א–5) ==

@ 158ב. הגדרות (תיקון: תשמ״א–5, תשע״ה)
: [[בפרק זה]] –
:- ”בנין ציבורי” – בנין הנמנה עם סוג בנינים המשמשים למטרה ציבורית, כפי שיקבע שר הפנים בתקנות באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת;
:: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (בנינים ציבוריים), התשמ&quot;א-1981]].))
:- ”היתר” – היתר לבניה לפי [[פרק ה׳]].

@ 158ב1. תחולת [[פרק זה|הפרק]] (תיקון: תשס״ה–3)
: [[פרק זה]] והתקנות ולפיו יחולו לגבי בנין ציבורי שההיתר לבנייתו או לשימוש בו ניתן לפני כניסתן לתוקף של תקנות שיתקין השר לפי [[סעיף 158ו1]] ולגבי בנין ציבורי שהוא מוסד חינוך או גן ילדים כהגדרתם [[#פרק ה1 סימן ז סימן משנה ב|ב((חלק ב' ל))סימן ז׳ ((לפרק ה'1)) לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות]] אף אם ההיתר לגביו ניתן לאחר המועד האמור.

@ 158ג. סידורים מיוחדים לנכים בבנין ציבורי קיים (תיקון: תשמ״א–5, תשנ״ה–4, תשע״ה)
: (א) בנין ציבורי קיים אשר נבנה לפי היתר שהוצא עד ליום ט״ז בניסן התשל״ב (31 במרס 1972), או שנבנה לאחר מכן וניתן לו פטור כדין מהתקנת סידורים מיוחדים לנכים כפי שנקבע בתקנות לפי חוק זה, רשאי שר הפנים, על אף האמור בכל דין, להורות לבעלו או למחזיקו או לשניהם, באופן וביחס שיקבע השר, להתקין בו סידורים מיוחדים לנכים כנדרש בתקנות לפי חוק זה, או חלק מהן, בתוך תקופת זמן שיקבע.
: (ב) בנין ציבורי שנבנה לפי היתר שהוצא מיום י״ז בניסן התשל״ב (1 באפריל 1972) ואילך ולא הותקנו בו סידורים מיוחדים לנכים כפי שנקבע בתקנות לפי חוק זה ולא ניתן לגביו פטור ממילוי התקנות, תורה הועדה המקומית, על אף האמור בכל דין, לבעל או למחזיק או לשניהם, באופן וביחס שתקבע הועדה, להתקין בו סידורים מיוחדים כאמור תוך תקופת זמן שתקבע בהוראתה ושלא תעלה על שלוש שנים.
: (ג) ניתנה לגבי בנין ציבורי הוראה כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), ומי שהוטלה עליו החובה לבצעה מנוע מבחינה הנדסית לבצע את ההוראה במלואה, רשאי הוא, בתוך תשעים ימים מיום שקיבל את ההוראה, לבקש הקלה כאמור [[בסעיף 147]] מאת הועדה המקומית; הועדה המקומית תעביר למתכנן המחוז הודעה על מתן הקלה כאמור, וזה יהיה רשאי, תוך חמישה עשר ימים מיום קבלת ההודעה, לערור עליה בפני ועדת הערר והיא תינתן רק אם לא יהיה בה כדי למנוע מנכים את השימוש בבנין הציבורי.
: (ד) הוראה לפי סעיף זה לגבי בנין שעיקר שימושו הוא לעסק טעון רישוי לפי [[חוק רישוי עסקים, התשכ&quot;ח–1968]] (להלן [[בפרק זה]] – עסק טעון רישוי), תכלול התראה בדבר ביטול הרשיון, לפי [[סעיף 158ה]], אם ההוראה לא תקויים.
: (ה) מי שלא מילא אחר הוראה של שר הפנים לפי סעיף קטן (א) או הוראה של ועדה מקומית לפי סעיף קטן (ב) ולא אושרה לו הקלה כאמור בסעיף קטן (ג), רואים אותו כמי שהפר תנאי היתר.

@ 158ד. ערעור (תיקון: תשמ״א–5, תשע״ה)
: (א) מי שקיבל הוראה משר הפנים כאמור [[בסעיף 158ג(א)]] או שקיבל הוראה מועדה מקומית כאמור [[בסעיף 158ג(ב)]], והוא סבור כי את הוצאות ביצוע ההוראה שהוטלה עליו יש להטיל במלואן או בחלקן על זולתו, הבעל או המחזיק, לפי הענין, רשאי הוא לערער, לענין הוצאות ביצוע ההוראה בלבד, לבית משפט השלום.
: (ב) אין בהגשת ערעור כדי לפגוע בעצם החיוב לבצע את ההוראה כאמור [[בסעיף 158ג]] בידי מי שחוייב לבצעה על פי ההוראה ובמועד שצויין בה.
: (ג) לדיון בערעור יוזמן גם מי שהמערער טוען כי עליו לשאת בהוצאות ביצוע ההוראה.
: (ד) הטלת ההוצאות וחלוקתן בין הבעל והמחזיק, או שיפוי בשל הוצאתן, בעקבות הערעור, יהיו כפי שבית המשפט ימצא צודק בנסיבות הענין.

@ 158ה. ביטול רשיון עסק (תיקון: תשמ״א–5, תש״ס–2, תשס״ה–5, תשע״ה)
: (א) היה עסק טעון רישוי עיקר שימושו של בנין ציבורי שלא קויימה לגביו הוראה לפי [[סעיף 158ג]] תוך התקופה שקבע השר או הועדה המקומית כאמור בו, יורו השר או הועדה המקומית, לפי הענין, לרשות הרישוי לבטל את רשיון העסק.
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) (((בוטל).))

@ 158ו. מתן היתר לבנין ציבורי (תיקון: תשמ״א–5)
: הועדה המקומית לא תיתן היתר לבנין ציבורי אלא אם נכללו בו הוראות בדבר סידורים מיוחדים לנכים כפי שנקבע בתקנות לפי חוק זה; אין בהוצאה (([צ״ל: בהוראה])) זו כדי לגרוע מחובתה של הועדה המקומית לפי [[סעיף 145(ב)]] או לפי כל הוראה אחרת המחייבת אותה.

== פרק ה׳1א((׳)): נגישות לאנשים עם מוגבלות (תיקון: תשס״ה–3) ==

@ 158ו1. נגישות מקום ציבורי חדש (תיקון: תשס״ה–3)
: (א) [[בפרק זה]] –
::- ”אדם עם מוגבלות”, ”אנשים עם מוגבלות”, ”גוף ציבורי”, ”נגישות”, ”התאמות נגישות”, ”מוסד חינוך”, ”נציבות”, ”נציב”, ”נטל כבד מדי”, ”רשות ציבורית” – כמשמעותם [[בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות]];
::- ”מקום ציבורי” – מקום מהמקומות המפורטים [[בתוספת הראשונה לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות]] המיועד לשימוש כלל הציבור או חלק בלתי מסוים ממנו;
::- ”מקום ציבורי חדש” – מקום ציבורי, שההיתר לבנייתו או לשימוש בו ניתן לאחר כניסתן לתוקף של התקנות שהתקין שר הפנים לפי סעיף קטן (ד), לרבות חלק כאמור ממקום ציבורי;
::- ”תקן ישראלי” – תקן ישראלי כמשמעותו [[בחוק התקנים, התשי״ג–1953]].
: (ב) לכל מונח [[בפרק זה]] שאין לו הגדרה בחוק זה, תהא המשמעות [[שבחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות]], והוא כשאין כוונה אחרת משתמעת.
: (ג) מקום ציבורי חדש יהיה נגיש לאנשים עם מוגבלות ויבוצעו בו התאמות נגישות, והכל בהתאם להוראות שיקבע שר הפנים לפי [[פרק זה]], וברוח עקרונות היסוד ומטרותיו של [[חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות]].
: (ד) שר הפנים, בהתייעצות עם המועצה הארצית, הנציבות, ארגונים הפועלים לקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת –
:: (1) יקבע בהתאם לעקרונות היסוד ומטרותיו של [[חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות]], את התאמות הנגישות הנדרשות במקום ציבורי חדש, כדי לאפשר לאדם עם מוגבלות נגישות, באופן סביר, בהתחשב בתקן ישראלי; תקנות לפי פסקה זו יכללו, בין השאר, הוראות בדבר –
::: (א) הנגשת צמתים, מדרכות, גשרים, מנהרות ומעברים אחרים בשטח המקום הציבורי החדש ולרבות הנגשת מעברים ממקומות החניה כאמור בסעיף קטן (ב);
::: (ב) הקצאת מקומות חניה לאנשים עם מוגבלות, מכלל מקומות החניה הקיימים או המתוכננים, לפי הענין, במקום הציבורי החדש;
:: (2) רשאי לקבוע פטור מלא או חלקי לענין פסקה (1), ובכלל זה דרישות מופחתות, לגבי סוג של מקום ציבורי חדש, כולו או חלקו לענין מעלית, או התאמת נגישות אחרת, שעלותה גבוהה, שקבע השר (בסעיף זה – התאמת נגישות שעלותה גבוהה) – אם ביצוע התאמת הנגישות יטיל נטל כבד מדי בהתחשב, בין השאר, בגודל המקום הציבורי החדש, בהיקף השירות המיועד להינתן בו ובייעודו, וכן היות המקום הציבורי חלק ממקום ציבורי קיים או תוספת לבנין קיים.
: (ה)(1) מי שחייב בהתקנת התאמת נגישות, במקום ציבורי חדש, יהיה פטור מביצוע אותה התאמת הנגישות אם נקבע כי מתקיים אחד מאלה:
::: (א) ההתאמה אינה ניתנת לביצוע מסיבות הנדסיות ומומחה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה אישר זאת;
::: (ב) הפטור מתחייב כדי למנוע פגיעה מהותית באופיו המיוחד של המקום, עקב ייחודו בשל ערכי היסטוריה, ארכיאולוגיה, אדריכלות או טבע;
::: (ג) לענין מעלית או התאמה שעלותה גבוהה, שקבע השר – עלותה תטיל נטל כבד מדי בהתחשב, בין השאר, בסוג המקום, בהיקף הפעילות העתידה להינתן במקום לרבות היקף האוכלוסיה שתידרש למקום, בטיב התאמת הנגישות ובעלות התאמת הנגישות, בקיומם של מקורות מימון חיצוניים וממלכתיים לביצוע התאמת הנגישות, בהיקף מחזור ההכנסות או בשיעור הרווח הצפוי של מי שאחראי לביצוע התאמת הנגישות;
::: (ד) לענין היתר לתוספת או לשינוי בבנין קיים – היא מחייבת שינוי יסודי במהותו של המקום או השירות הניתן בו.
:: (2) נקבע פטור כאמור בפסקה (1), רשאי מהנדס הוועדה או הנציב, להורות על ביצוע התאמות נגישות חליפיות שהן סבירות בנסיבות הענין.
:: (3) בקשה לפטור בצירוף הבקשה להיתר ואישור מומחה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה תוגש למהנדס הוועדה, ומהנדס הוועדה יעביר העתק מהבקשה לנציב.
:: (4) מהנדס הוועדה והנציב רשאים לדרוש מהמבקש כל מסמך הדרוש לבדיקת הבקשה לפטור.
:: (5) קבע הנציב שלא מתקיימת אחת מעילות הפטור שבסעיף קטן זה, יודיע על כך למהנדס הוועדה, ומהנדס הוועדה לא ייתן פטור בבקשה. אישר הנציב מתן פטור, רשאי מהנדס הוועדה המקומית ליתן פטור.
:: (6) החלטת הנציב לפי סעיף זה תימסר למהנדס הוועדה בתוך 45 ימים ממועד המצאת הבקשה לידיו; לא נמסרה החלטת הנציב למהנדס הוועדה בתוך התקופה האמורה, יכריע בבקשה מהנדס הוועדה.
:: (7) על החלטה בדבר דחיית הבקשה לפטור ועל החלטה בדבר מתן פטור בתנאים, רשאי מגיש הבקשה לערור לפני ועדת הערר, מהנדס הוועדה והנציב יהיו משיבים בערר; על ערר לפי סעיף זה יחולו הוראות [[סעיפים 152 עד 155]], בשינויים המחויבים.
: (ו) הוראות לפי סעיף קטן (ד)(2), וסעיף קטן (ה)(1)(ג) לא יחולו לגבי –
:: (1) מקום ציבורי חדש שעתיד ליהות מופעל בידי רשות ציבורית;
:: (2) חובה שחלה לפי חוק זה, ערב כניסתן לתוקף של תקנות לפי סעיף זה;
:: (3) מקום ציבורי שעתיד להינתן בו שירות בריאות ממלכתי לפי [[סימן ו׳ ((לפרק ה'1)) בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות]];
:: (4) מוסד חינוך חדש כמשמעותו בסעיף קטן (ז).
: (ז)(1) במקום המיועד להיות מוסד חינוך או גן ילדים שהוא מוסד חינוך רשמי, שהיתר לבנייתו או לשימוש בו ניתן לאחר כניסתן לתוקף של התקנות שהתקין שר הפנים לפי סעיף קטן זה (בסעיף זה – מוסד חינוך חדש) יבוצעו התאמות נגישות בהתאם להוראות שיקבע שר הפנים לפי [[פרק זה]].
:: (2) בלי לגרוע מהוראות לפי [[פרק ה׳1]], שר הפנים, בהתייעצות עם המועצה הארצית, הנציבות, ארגונים הפועלים לקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, ובאישור ועדת הרווחה והבריאות של הכנסת, יקבע הוראות בדבר התאמות נגישות אלה בלבד:
::: (א) התקנת פיר למעלית בבנין המרכזי;
::: (ב) התקנת תא שירותים נגיש לאדם עם מוגבלות, אחד לנשים ואחד לגברים;
::: (ג) הנגשת הכניסה למוסד החינוך ודרכי הגישה מהכניסה למבנה המרכזי, בין המבנה המרכזי למבנים הסמוכים, ודרכי הגישה לאולם הספורט ולחצר ולרבות כבישים בדרכי הגישה;
::: (ד) כל התאמה נוספת, שקבע שר הפנים.
: (ח) הוראות סעיף זה, למעט הוראות סעיף קטן (ז), לענין מקום ציבורי חדש יחולו גם לענין –
:: (1) מקום המיועד להיות מקום עבודה, למעט שטחי עבודה אישיים ושטחים שאינם מיועדים לשהיית אדם, ולרבות הגישה לשטחים האישיים, המסדרונות, והכניסה לחדרי עבודה;
:: (2) כל מקום נוסף שקבע שר הפנים בצו.
: (ט) תקנות לפי סעיף זה יותקנו בהסכמת שר האוצר, ואולם לא נתן שר האוצר את הסכמתו, יועבר הענין להכרעת הממשלה.
: (י) תקנות ראשונות לפי סעיפים קטנים (ד)(1) ו־(ז)(2) יוגשו לאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת לא יאוחר מיום ג׳ באייר התשס״ו (1 במאי 2006).
: ((ראו [[חלק ח׳1 בתוספת השנייה לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), תש״ל–1970]].))

@ 158ו2. שטח משותף בבנין מגורים חדש (תיקון: תשס״ה–3, תשע״ה, תשפ&quot;ב-14)
: (א) בסעיף זה –
::- ”בנין מגורים חדש” – בנין או חלק מבנין, שיש בו לפחות 6 יחידות דיור שלהן כניסה משותפת או חדר מדרגות משותף, שהיתר לבנייתו או לשימוש בו ניתן לאחר י׳ בחשון התשס״ז (1 בנובמבר 2006);
::- ”יחידת דיור” – (((נמחקה);))
::- ”שטח משותף בבנין מגורים” – שטח המיועד לשמש את כלל דיירי בנין המגורים.
: (ב) בניה או שימוש בשטח המשותף שבבנין מגורים חדש ייעשו בכפוף לביצוע התאמות נגישות באופן, בכמות ובדרך שייקבעו בתקנות בהתאם להוראות סעיף זה.
: (ג) שר הפנים, בהתייעצות עם המועצה הארצית, הנציבות, ארגונים הפועלים לקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, יקבע בהתאם לעקרונות היסוד, מטרותיו והוראותיו של [[חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות]] ובהתחשב בתקן הישראלי, את הסידורים הנדרשים כדי לאפשר לאדם עם מוגבלות נגישות, באופן סביר, בשטח המשותף שבבנין מגורים חדש; תקנות לפי פסקה זו יכללו, בין השאר, הוראות בדבר הנגשת –
:: (1) דרך הגישה לבנין, הכניסה לבנין והמבואה;
:: (2) מעלית, ככל שהותקנה;
:: (3) פתחי הגישה לדירות המגורים;
:: (4) אמצעי בטיחות, התרעה ואזהרה;
:: (5) חלק ממקומות החניה, שהתקנתם נדרשת לפי כל דין והדרך מהחניות לבנין;
:: (6) שטח משותף אחר בבנין, לרבות חצר, בריכה, חדר כושר וגג, ככל שהגג נועד לשימוש הדיירים ולמעט שימוש שהוא תיקון, התקנה או תחזוקה של מיתקנים.
: (ד) בתקנות לפי סעיף זה ניתן גם לקבוע פטור מלא או חלקי, ובכלל זה דרישות מופחתות, לענין התאמת נגישות בבנין מגורים חדש אם נתקיימו בהתאמה אחד מאלה:
:: (1) היא מטילה נטל גבוה מאוד, העולה על 0.5% מעלות הקמת הבנין או הפרויקט, לפי הענין;
:: (2) היא אינה ניתנת לביצוע מסיבות הנדסיות;
:: (3) היא פוגעת באופן מהותי באופיו המיוחד של המקום, בשל ערכי הסטוריה, ארכיאולוגיה, אדריכלות או טבע.
: (ה)(1) מי שחייב בהתקנת התאמת נגישות לפי סעיף זה, יהיה פטור מביצוע אותה התאמת נגישות אם נקבע, לאחר התייעצות במורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה, כי מתקיים בהתאמת הנגישות אחד התנאים הקבועים בסעיף קטן (ד).
:: (2) נקבע פטור כאמור בפסקה (1), רשאי מהנדס הוועדה המקומית או הנציב, להורות על ביצוע התאמות נגישות חליפיות שהן סבירות בנסיבות הענין.
:: (3) בקשה לפטור בצירוף הבקשה להיתר ואישור מומחה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה, תוגש למהנדס הוועדה המקומית, ומהנדס הוועדה המקומית יעביר העתק מהבקשה לנציב.
:: (4) מהנדס הוועדה המקומית והנציב רשאים לדרוש מהמבקש כל מסמך הדרוש לבדיקת הבקשה לפטור.
:: (5) קבע הנציב שאין ליתן פטור, יודיע על כך למהנדס הוועדה, ומהנדס הוועדה לא ייתן פטור; אישר הנציב מתן פטור, רשאי מהנדס הוועדה המקומית ליתן פטור.
:: (6) החלטת הנציב לפי סעיף זה תימסר למהנדס הוועדה בתוך 45 ימים ממועד המצאת הבקשה לידיו; לא נמסרה החלטת הנציב למהנדס הוועדה בתוך התקופה האמורה, יכריע בבקשה מהנדס הוועדה.
:: (7) על החלטה בדבר דחיית הבקשה לפטור ועל החלטה בדבר מתן פטור, רשאי מגיש הבקשה לערור לפני ועדת הערר, והנציב ומהנדס הוועדה יהיו משיבים בערר; על ערר לפי סעיף זה יחולו הוראות [[סעיפים 152 עד 155]], בשינויים המחויבים.
: (ו) תקנות לפי סעיף זה יותקנו בהסכמת שר האוצר, ואולם לא נתן שר האוצר את הסכמתו, יועבר הענין להכרעת הממשלה.
: (ז) תקנות לפי סעיף זה, יוגשו לאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, לא יאוחר מיום ג׳ באייר התשס״ו (1 במאי 2006).
: ((ראו [[פרק ב׳ לחלק ח׳1 בתוספת השנייה לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), תש״ל–1970]].))

@ 158ו3. אישור מורשה נגישות (תיקון: תשס״ה–3, תשע״ה)
: (א) לא יינתן היתר, אישור או תעודת גמר, לפי הענין, לבנין שהוא מקום ציבורי חדש, למוסד חינוך חדש כמשמעותו [[בסעיף 158ו1(ז)]] או לבנין מגורים חדש כהגדרתו [[בסעיף 158ו2]], או לחלק ממנו, אלא אם כן התקבלה חוות דעתו של מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה, לאחר התייעצות עם מורשה לנגישות השירות, כי מתקיימות הוראות לפי כל אחד מאלה לפי הענין:
:: (1) [[פרק זה]];
:: (2) [[סעיף 158א]];
:: (3) לענין מוסד חינוך חדש – גם [[פרק ה׳1]];
:: השר רשאי לקבוע פטור מחובת התייעצות עם מומחה לנגישות השירות לסוגי בניני מגורים שיקבע.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) –
:: (1) יכול שיינתן היתר, אישור או תעודת גמר בסטיה קלה מחוות דעתו של מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה, אם מהנדס הוועדה אישר סטיה כאמור בנימוקים שיפורטו, ואישר כי אין בסטיה משום הפרה של ההוראת שלפי [[פרק זה]];
:: (2) יכול שיינתן היתר, אישור או תעודת גמר בסטיה מחוות דעתו של מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה הרשום בפנקס מיוחד כמשמעותו [[16:299916|בסעיף 21 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון מס׳ 2), התשס״ה–2005]], שאינו אדריכל רשוי או מהנדס רשוי כהגדרתם [[בחוק המהנדסים והאדריכלים]], אם קבע מהנדס הוועדה כי הסטיה מתחייבת מטעמי בטיחות, ואישר כי אין בסטיה כאמור משום הפרה של ההוראות לפי [[פרק זה]].
: (ג) בסעיף זה –
::- ”היתר” – כמשמעותו [[בסעיף 145]];
::- ”אישור” – כמשמעותו [[בסעיף 157א]];
::- ”תעודת גמר” – כמשמעותה [[פרק ט לתקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה)|בתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש״ל–1970]].

@ 158ו4. תוקף היתר - מוסד חינוך (תיקון: תשס״ה–3)
: החלטת מוסד תכנון ליתן היתר לביצוע התאמות נגישות לאנשים עם מוגבלות לפי [[פרק ה׳1 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות]], למוסדות חינוך, תהיה תקפה למשך עשר שנים מקבלתה, ובלבד שלא קבע מהנדס הוועדה כי חלו שינויים בדין, בתכניות, בתקנים או בהנחיות הוועדה, המחייבים שינוי בהחלטה; מהנדס הוועדה ייתן את החלטתו בענין בתוך עשרה ימים ממועד הגשת בקשתו של בעל ההיתר לבצע את העבודה בהתאם להיתר.

== פרק ה׳2: רישוי בדרך מקוצרת (((בוטל))) (תיקון: תשמ״ח–2, תשמ&quot;ט-2, תשע״ד–2) ==

@ 158ז. (תיקון: תשמ״ח–2, תשמ&quot;ט-2, תשס״ז–3, תשע״ד–2) : (((בוטל).))
@ 158ח. (תיקון: תשמ״ח–2, תשמ&quot;ט-2, תשע״ד–2) : (((בוטל).))
@ 158ט. (תיקון: תשמ״ח–2, תשמ&quot;ט-2, תשנ״ה–4, תשע״ד–2) : (((בוטל).))
@ 158י. (תיקון: תשמ״ח–2, תשמ&quot;ט-2, תשנ״ה–4) : (((בוטל).))
@ 158יא. (תיקון: תשמ״ח–2, תשמ&quot;ט-2, תשנ״ה–4, תשע״ד–2) : (((בוטל).))
@ 158יב. (תיקון: תשמ״ח–2, תשמ&quot;ט-2, תש״ס–2, תשס״ה–5, תשע״ד–2, תשע״ה) : (((בוטל).))

== פרק ה׳3: מכוני בקרה (תיקון: תשנ״א–3, תשס״ה–2, תשע״ד–2&lt;!--נוצר מחדש--&gt;) ==

=== סימן א׳: הקמת מכון בקרה ותפקידיו (תיקון: תשע&quot;ד–2) ===

@ 158יג. הגדרות – [[פרק ה׳3]] (תיקון: תשע״ד–2)
: [[בפרק זה]] –
:- ”בעל מכון” – בעל שליטה או בעל עניין במכון בקרה;
:- ”בעל עניין” ו”שליטה” – כהגדרתם [[בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968]];
:- ”חוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות” – [[חוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות, התשנ״ז–1997]];
:- ”הרשות להסמכת מעבדות” – הרשות הלאומית להסמכת מעבדות שהוקמה לפי [[חוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות]].

@ 158יד. הקמת מכון בקרה ותפקידיו (תיקון: תשע״ד–2)
: (א) לא יפעיל אדם מכון בקרה אלא אם כן ניתן לו רישיון לפי הוראות [[פרק זה]].
: (ב) מכון בקרה יוקם ויופעל לפי הוראות חוק זה, ואלה יהיו תפקידיו:
:: (1) לבצע בקרת תכן;
:: (2) לבצע בקרת ביצוע;
:: (3) להפעיל בקרים ובקרים מורשים, לפי הוראות [[פרק זה]];
:: (4) למלא כל תפקיד אחר שהוטל עליו לפי חוק זה.

@ 158טו. תנאים למתן רישיון להפעלת מכון בקרה ולפעילותו (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה-2, תשע״ח, תשע״ח–5, תשפ&quot;ו)
: (א) שר הפנים רשאי לתת לגוף רישיון להפעיל ולשמש מכון בקרה ([[בפרק זה]] – רישיון), אם התקיימו בו כל אלה:
:: (1) פועלים בשירותו כל אלה:
::: (א) מנהל בקרת תכן שהוא אדריכל רשוי או מהנדס רשוי באחד ממקצועות הבנייה, ובעל ניסיון של עשר שנים לפחות בעיסוק בתחום הבנייה ובתכן הבנייה, והוא רשום כבקר כאמור [[בסימן ב׳]];
::: (ב) מנהל בקרת ביצוע שהוא אדריכל רשוי או מהנדס רשוי באחד ממקצועות הבנייה, ובעל ניסיון של עשר שנים לפחות בעיסוק בתחום הבנייה ובקרת ביצוע הבנייה, והוא רשום כבקר כאמור [[בסימן ב׳]];
::: (ג) בקרים כאמור [[בסעיף 158יח]];
::: (ד) בקרים מורשים כאמור [[בסעיף 158כא]];
:: (2) הוא חברה שהתאגדה בישראל וכל עיסוקה הוא הפעלה של מכון בקרה, או שהוא משרד ממשלתי, רשות שהוקמה לפי חוק, חברה ממשלתית, רשות מקומית או תאגיד בבעלות מלאה של רשות מקומית אחת או יותר (בסעיף זה – תאגיד עירוני);
:: (3) בעל המכון, מנהלו, מי שפועל בשירותו כאמור בפסקה (1), וכל בעל תפקיד אחר בו שקבע שר הפנים, לא הורשעו בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הם ראויים להיות בעל מכון או בעלי תפקידים כאמור, ולא הוגש נגד מי מהם כתב אישום בעבירה כאמור שטרם ניתן לגביו פסק דין סופי; לעניין זה, ”הורשע” – לרבות מי שבית המשפט קבע כי ביצע את העבירה;
:: (4) מכון בקרה, בעל המכון, מנהלו, מי שפועל בשירותו כאמור בפסקה (1), וכל בעל תפקיד אחר בו שקבע שר הפנים, אינם עלולים להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב תדיר של ניגוד עניינים בין פעולת מכון הבקרה או תפקידם במכון הבקרה, לבין עניין אישי או תפקיד אחר שלהם או של קרובם;
:: (5) הוא הוסמך על ידי הרשות להסמכת מעבדות לבצע בקרת תכן ובקרת ביצוע לפי חוק זה; על הסמכה כאמור יחולו ההוראות לפי [[חוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות]], בשינויים המחויבים; הרשות להסמכת מעבדות תקבע כללים לעניין הסמכה של מכוני בקרה לסוגיהם;
:: (6) הוא עומד בתנאים נוספים שקבע שר הפנים, (((החל מיום 1.1.2027):)) באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת.
: (ב) לא ייתן שר הפנים למשרד ממשלתי, לרשות שהוקמה לפי חוק או לחברה ממשלתית רישיון אלא לאחר שהתייעץ עם השר הממונה על המשרד, הרשות או החברה, לפי העניין.
: (ג)(1) מכון בקרה שהוא רשות שהוקמה לפי חוק או חברה ממשלתית יפעיל את סמכותו כמכון בקרה רק לגבי בקשות להיתר שהוגשו על ידי אותה רשות או אותה חברה לפי העניין.
:: (2) מכון בקרה שהוא רשות מקומית או תאגיד עירוני יפעיל את סמכותו כמכון בקרה רק לגבי בקשות להיתר שהוגשו בתחום הרשות המקומית או הרשויות המקומיות שהן בעליו של התאגיד העירוני, לפי העניין.
: (ד)(1) על אף האמור בסעיף קטן (ג)(1), מכון בקרה שהוא חברה ממשלתית שכל עיסוקה הוא הפעלת מכון בקרה, ואינה בשליטת חברה ממשלתית אחרת, או שחברה ממשלתית אחרת אינה בעלת עניין בה, יפעיל את סמכותו כמכון בקרה רק לעניין בקשות להיתר שהגיש מבקש היתר שעיסוקו בתחום אחריותו של השר שנקבע לפי [[חוק החברות הממשלתיות]] כשר האחראי לענייני החברה, ובתחומי פעילותו של אותו מבקש היתר.
:: (2) הממשלה רשאית לקבוע כי מכון בקרה כאמור בפסקה (1) יפעיל את סמכותו גם לעניין בקשות להיתר שהגיש מבקש היתר שעיסוקו בתחום אחריותו של שר אחר.
:: (3) על אף האמור בסעיף קטן (א)(2) ו־(ג)(1), הוקם מכון בקרה כאמור בפסקה (1) לא תהיה חברה ממשלתית שתחום פעילותה הוא בתחום סמכותו של מכון הבקרה, רשאית להפעיל מכון בקרה.

@ 158טו1. תנאים למתן רישיון להפעלת מכון בקרה לעניין הקמת בניין מגורים חדש – הוראת שעה (תיקון: תשע״ח–5, תשפ&quot;ב-8)
: (א) בסעיף זה –
::- ”בנייה רוויה” – בנייה של שש יחידות דיור או יותר במבנה אחד בשתי קומות לפחות;
::- ”בניין רב־קומות” – בניין שבו הפרש הגובה בין מפלס הכניסה הקובעת לבניין ובין מפלס הכניסה לקומה הגבוהה ביותר המיועדת לאכלוס שהכניסה אליה היא דרך חדר מדרגות משותף, עולה על 29 מטרים;
::- ”הקמת בניין מגורים חדש” – הקמת בניין חדש שאינו בניין רב־קומות, המיועד למגורים בלבד, בבנייה רוויה;
::- ”כניסה קובעת לבניין” – כהגדרתה לפי חוק זה לעניין בקשה להיתר;
::- ”מידע להיתר” – כהגדרתו [[בסעיף 145(א1)(2)]].
: (ב) על אף האמור [[בסעיפים 158טו(א)(1)(ד)]] [[ו-158כא(א)]], בתקופה שמיום פרסומו של [[20:491908|חוק התכנון והבנייה (תיקון מס׳ 122), התשע״ח–2018]] (בסעיף קטן זה – יום תחילתו של [[20:491908|תיקון מס׳ 122]]), עד יום י&quot;ט בטבת התשפ&quot;ד (31 בדצמבר 2023), יחולו הוראות אלה:
:: ((התקופה הוארכה עד יום 30.6.2024 (ק&quot;ת תשפ&quot;ד, 1038).))
:: (1) שר האוצר רשאי לתת לגוף רישיון להפעיל ולשמש מכון בקרה לעניין בקשות להיתרים שעניינן הקמת בנין מגורים חדש, אף אם לא פועלים בשירותו כל הבקרים המורשים לעניין גורם מאשר המנויים [[בסעיף 158כא]];
::: ((סמכות שר האוצר הועברה לשר הפנים (י״פ תש״ף, 6344).))
:: (2) ניתן רישיון לגוף כאמור בפסקה (1), והוגשה לרשות הרישוי בקשה להיתר כאמור באותה פסקה שלגביה נדרש אישורו של גורם מאשר המנוי [[בסעיף 158כא]], ואין במכון בקרה בקר מורשה לעניין אותו גורם מאשר, רשאי מגיש הבקשה להיתר, לבחור, בהודעה שימסור לרשות הרישוי בתוך שבועיים מיום הגשת הבקשה, כי על הבקשה לא תחול חובת בקרת מכון בקרה, לפי הוראות [[סעיפים 145(ב3)]], [[157ב(ב)]], [[158יח(ב)]], [[158כג(א)]] [[או 261(ה)(3א)]], לפי העניין, ככל שהם בתוקף;
:: (3) הומצאה למהנדס הוועדה בקשה לקבלת מידע שפרטיו דרושים לעניין בקשה להיתר כאמור בפסקה (2), יכלול המידע להיתר לעניין אותה בקשה הודעה בכתב על חובתו של הרוצה להגיש את הבקשה (בפסקה זו – המבקש) לפנות למכון בקרה וכן על כך שהוא רשאי לבחור, בדרך האמורה באותה פסקה, כי על הבקשה לא תחול חובת בקרת מכון בקרה כאמור באותה פסקה; לא נמסר המידע להיתר או נמסר המידע להיתר לעניין בקשה להיתר כאמור לפני יום תחילתו של [[20:491908|תיקון מס׳ 122]], יודיע מהנדס הוועדה למבקש, בכתב, במועד הגשת הבקשה להיתר, על חובתו לפנות למכון בקרה ועל אפשרותו לבחור כאמור.
: (ג) שר הפנים רשאי להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (ב) בתקופה או בתקופות נוספות שלא יעלו על שנה כל אחת, ובלבד שסך כל תקופות ההארכה לא יעלו על שנתיים.

@ 158טו1א. (תיקון: תשפ&quot;ד-11, ק&quot;ת תשפ&quot;ו, תשפ&quot;ו-2) : (((בוטל).))

@ 158טז. רישיון, תנאיו והארכת תוקפו (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה-2)
: (א) רישיון יעמוד בתוקפו חמש שנים, אלא אם כן קבע שר הפנים תקופה קצרה יותר; לבקשת מכון בקרה יאריך שר הפנים את תוקף הרישיון לתקופות נוספות של חמש שנים כל אחת, לאחר שביצע ביקורת ופיקוח על פעילות מכון הבקרה לפי [[סעיף 158לא]], ולאחר שנוכח שמתקיימים במכון כל התנאים לפי [[סעיף 158טו]], אלא אם כן ראה שיש הצדקה להאריך את הרישיון לתקופה קצרה יותר או שלא להאריכו כלל.
: (ב) רישיון יכול שיותנה בתנאים, ובכלל זה יכול שיורשה מכון בקרה לפעול בשטח המדינה כולה או בחלק ממנו או לעסוק בכל סוגי ההיתרים או בסוגי היתרים מסוימים.
: (ג) ניתן רישיון לפי [[פרק זה]], יפורסם דבר מתן הרישיון באתר האינטרנט של משרד הפנים.
: (ד) מכון בקרה יפרסם באתר האינטרנט שלו את הרישיון שניתן לו ותנאיו, ויעמידו לעיון הציבור במשרדיו.
: (ה) רישיון לפי [[פרק זה]] אינו ניתן להעברה אלא בהתאם להוראות ותנאים שקבע שר הפנים.

@ 158יז. ביטול רישיון, התלייתו, הגבלתו או שינוי תנאיו (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה-2)
: (א) שר הפנים יבטל רישיון אם נוכח שהתקיים אחד מאלה, ובלבד שנתן למכון הבקרה הזדמנות לטעון את טענותיו:
:: (1) הרישיון ניתן על יסוד מידע כוזב או שגוי או שניתן שלא כדין מטעם אחר;
:: (2) חדל להתקיים במכון הבקרה תנאי מהתנאים למתן הרישיון לפי [[סעיף 158טו]];
:: (3) חדל להתקיים או הופר תנאי מהותי מהתנאים שקבע שר הפנים ברישיון כאמור [[בסעיף 158טז(ב)]].
: (ב) שר הפנים רשאי לבטל רישיון, להתלותו, להגבילו או לשנות את תנאיו, לרבות לעניין החלק משטח המדינה שבו מוסמך מכון הבקרה לפעול וסוגי ההיתרים שמכון הבקרה מוסמך לעסוק בהם, לאחר שנתן למכון הבקרה הזדמנות לטעון את טענותיו, אם התקיים אחד מאלה:
:: (1) מכון הבקרה אינו ממלא את תפקידיו לפי חוק זה כראוי ובמועדים שקבע שר הפנים, ובכלל זה אינו מבצע בקרת תכן ובקרת ביצוע במועדים שנקבעו לפי חוק זה;
:: (2) מכון הבקרה או מי מטעמו הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה החלה על פעילות מכון הבקרה או תנאי מתנאי הרישיון להפעלת מכון הבקרה.
: (ג) הודעה בדבר ביטול רישיון, התלייתו, הגבלתו או שינוי תנאיו תישלח למכון הבקרה ותפורסם באתרי האינטרנט של משרד הפנים ושל מכון הבקרה.
: (ד) ביטל שר הפנים רישיון, התלה אותו, הגבילו או שינה את תנאיו, ייתן הוראות לעניין בקשות להיתר ועבודות לפי היתר שמכון הבקרה החל לטפל בהן לפני החלטתו, ורשאי הוא להורות על העברתן לטיפול מכון בקרה אחר.

=== סימן ב׳: בקרים (תיקון: תשע״ד–2) ===

@ 158יח. בקרים במכון בקרה (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה-2, ק&quot;ת תשע&quot;ו, ק&quot;ת תשע&quot;ז, ק&quot;ת תשע&quot;ז-2, ק&quot;ת תשע&quot;ח, תשע&quot;ח-6, ק&quot;ת תש&quot;ף, תשפ&quot;ב-9, ק&quot;ת תשפ&quot;ד, תשפ&quot;ד-11, ק&quot;ת תשפ&quot;ו, תשפ&quot;ו, תשפ&quot;ו-2)
: (א) מכון בקרה יעסיק בקרים לעניין סוגי פעולות ובמספר שיקבע שר הפנים.
: (ב) לבקר יהיו נתונות הסמכויות של רשות הרישוי לביצוע בקרת תכן ובקרת ביצוע לפי חוק זה.
: (ב1) (((בוטל).))
: (ב2) נקבע בחיקוק כי אישור בקשה להיתר או ביצוע עבודה לפי היתר מותנה באישור השר להגנת הסביבה או עובד מעובדי משרדו, בתיאום או בהתייעצות עימם, יחולו הוראות אלה:
:: (1) קבע השר להגנת הסביבה או עובד מעובדי משרדו, במסגרת המידע להיתר לפי [[סעיף 145(א1)]], תנאים או הנחיות בעניינים שיש לבצע לגביהם בקרת תכן או בקרת ביצוע, ויש לקיימם לצורך אותם אישור, תיאום או התייעצות (בסעיף קטן זה - תנאים או הנחיות), יבדוק הבקר את התקיימותם; קבע הבקר כי התקיימו התנאים או ההנחיות, יראו כאילו ניתן האישור או קוימו התיאום או ההתייעצות לעניין זה;
:: (2) בתנאים או הנחיות, לא יקבע השר להגנת הסביבה או עובד מעובדי משרדו הוראות המחייבות אישור, תיאום או התייעצות נוספים עם מי מהם בטרם יינתן ההיתר;
:: (3) נדרשו אישור השר להגנת הסביבה או עובד מעובדי משרדו, או תיאום או התייעצות עימם, לפי תוכנית, בעניינים כאמור בפסקה (1) ולא נמסרו תנאים או הנחיות לעניין זה במסגרת המידע להיתר כאמור באותה פסקה, יראו כאילו ניתן האישור או קוימו התיאום או ההתייעצות.
: (ג) שר המשפטים, לאחר התייעצות עם שר הפנים, רשאי לקבוע כי סמכות מהסמכויות לפי סעיף קטן (ב), שעלול להיות בהפעלתה משום חשש לפגיעה ממשית בזכויות, לא תינתן לבקר או שהפעלתה על ידי הבקר תותנה בתנאים שיקבע; קבע שר המשפטים כאמור, לא יפעיל בקר את הסמכות האמורה או שיפעילה בהתאם לתנאים שנקבעו, לפי העניין.

@ 158יט. רישום בקרים (תיקון: תשע״ד–2)
: (א) הרשמים כמשמעותם [[בחוק המהנדסים והאדריכלים]] [[ובחוק ההנדסאים והטכנאים]] ינהלו, בנפרד, פנקסי בקרים.
: (ב) בקר הוא מי שמתקיימות בו ההוראות לפי [[סעיף 158כ]], והוא רשום באחד מהפנקסים כאמור בסעיף קטן (א) בהתאם לכשירותו.
: (ג) על בקר יחולו הוראות [[חוק המהנדסים והאדריכלים]] לעניין האתיקה ועונשין או הוראות [[פרק ז׳ לחוק ההנדסאים והטכנאים]], בשינויים המחויבים, ולפי העניין.

@ 158כ. תנאי כשירות לבקר ותחומי פעולתו (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה-2, תשפ&quot;ו)
: (א) כשיר להירשם כבקר בפנקס בקרים מי שמתקיימים בו כל אלה:
:: (1) הוא אדריכל רשום, מהנדס רשום או הנדסאי רשום;
:: (2) הוא מקיים דרישות שקבע שר הפנים, לאחר התייעצות עם שר הכלכלה, לעניין הכשרה לרבות הכשרה מעשית, השתלמות ובחינות הסמכה בכל הקשור לתכן הבנייה ולפי חוק זה, ובלבד שההכשרה כאמור התקיימה במוסד שהוכר לעניין זה בהתאם להוראות סעיף קטן (ב1); דרישות לפי פסקה זו יכול שייקבעו לסוגי בעלי מקצוע כאמור בפסקה (1) וכן לעניין היקף שעות ההכשרה וההשתלמות, תוכנן, וסוג הבחינות.
::: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבנייה (רישום בקרים), התשפ״ד–2024]].))
: (ב) לשם קיום הוראות לפי [[פרק זה]] לעניין סמכויות בקר, הסמכות של הנדסאי רשום, של אדריכל רשום שאינו אדריכל רשוי, של מהנדס רשום או של מהנדס רשוי, תהיה תקפה רק לעניין אותו סוג פעולות שהוא מוסמך לגביהן לפי [[חוק המהנדסים והאדריכלים]].
: (ב1) שר הפנים, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות הוראות לעניין הכרה בגוף ככשיר לקיים קורס להכשרת בקרים, ובכלל זה הוראות לעניין אופן הגשת בקשה של גוף להכרה כאמור, התנאים למתן ההכרה, להתלייתה או לביטולה, דרכי הפיקוח על גוף ההכשרה ואופן הפרסום בדבר הכרה בגוף כאמור או בדבר התליית ההכרה או ביטולה.
: (ג) בסעיף זה –
::- ”אדריכל רשום” ו”מהנדס רשום” – כמשמעותם [[בחוק המהנדסים והאדריכלים]];
::- ”הנדסאי רשום” – כהגדרתו [[בחוק ההנדסאים והטכנאים]].

=== סימן ג׳: בקרים מורשים (תיקון: תשע״ד–2) ===

@ 158כא. העסקת בקר מורשה במכון בקרה (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה-2, תשע״ח, תשע״ח–5, תשפ&quot;ו)
: (א) מכון בקרה יעסיק בקר מורשה לעניין גורמים מאשרים אלה, והוא יהיה עובד מכון הבקרה:
:: (1) שר הבריאות או עובד מעובדי משרדו;
:: (2) (((נמחקה);))
:: (3) הרשות הארצית לכבאות והצלה או ממלא תפקיד בה;
:: (4) הרשות המוסמכת כמשמעותה [[בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951]].
: (ב) שר הפנים רשאי לקבוע כי תידרש העסקת בקר מורשה לעניין גורמים מאשרים נוספים; לא יקבע שר הפנים כאמור אלא לאחר שהתייעץ עם השר הממונה על אותו גורם מאשר.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), לא יקבע שר הפנים כי נדרשת העסקת בקר מורשה לעניין [[חוק גנים לאומיים]] ולעניין [[חוק העתיקות, התשל״ח–1978]].

@ 158כב. כשירות בקרים מורשים והסמכתם (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה-2, תשע״ח–5, תשפ&quot;ו)
: (א) נקבע בחיקוק כי אישור בקשה להיתר או ביצוע עבודה לפי היתר מותנה באישור של גורם מאשר שנקבע לפי [[סעיף 158כא]] או בהתייעצות עמו, יקבע השר כאמור [[בפסקה (1) של סעיף 158כא(א)]], ((&lt;s&gt;לפי העניין&lt;/s&gt;,)) או השר הממונה על גורם מאשר כאמור [[בפסקה (3) או (4) של אותו סעיף]], לפי העניין ([[בסימן זה]] – השר הממונה), (((החל מיום 1.1.2027): באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת,)) את תנאי הכשירות הנוספים הנדרשים מבקר, וכן רשאי הוא לקבוע תנאי הכשרה לרבות הכשרה מעשית, השתלמות ובחינות הסמכה לשם הרשאתו כבקר מורשה לעניין אותו חיקוק (בסעיף זה – תנאי הכשירות).
:: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבנייה (תנאי הכשירות וההכשרה של בקר הגא לעניין הרשות המוסמכת), התשע״ח–2018]]; פורסמו [[https://www.oref.org.il/sip_storage/files/4/5654.pdf | תנאי כשירות בקר מורשה מטעם פיקוד העורף]].))
:: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבנייה (מכוני בקרה, תנאי כשירות נוספים והכשרה של בקר מורשה בטיחות אש), התשע״ח–2018]].))
:: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבנייה (כשירות בקר מורשה בריאות), התשע״ח–2018]].))
: (ב) תנאי הכשירות יפורסמו באתרי האינטרנט של הגורם המאשר ושל משרד הפנים.
: (ג) מי שמבקש להיות בקר מורשה יגיש לרשות להסמכת מעבדות בקשה בצירוף כל המסמכים הנדרשים בהתאם להנחיותיה; הוגשה בקשה כאמור תבדוק הרשות להסמכת מעבדות את עמידתו של המבקש בתנאי הכשירות, בתוך 45 ימים מיום שהוגשה לה הבקשה; קבעה הרשות להסמכת מעבדות שמתקיימים במבקש תנאי הכשירות, תודיע על כך לשר הממונה.
: (ד) קיבל השר הממונה הודעה כאמור בסעיף קטן (ג) (בסעיף קטן זה – ההודעה), יחליט בה בתוך 21 ימים, ויחולו הוראות אלה:
:: (1) הודיע השר הממונה לרשות להסמכת מעבדות על הסכמתו להרשאה – תודיע הרשות למבקש על אישור בקשתו;
:: (2) השר הממונה רשאי להודיע לרשות להסמכת מעבדות כי הוא דוחה את הבקשה, לרבות בשל אי־עמידתו של המבקש בתנאי הכשירות או מאחר שמתקיים לגביו האמור בסעיף קטן (ה)(2) או (3), ובלבד שינמק את סירובו; השר הממונה רשאי להודיע לרשות להסמכת מעבדות כי הוא דוחה את מועד מתן החלטתו לפי פסקה זו בתקופה נוספת שלא תעלה על 14 ימים, לשם קבלת החלטתו;
:: (3) הודיע השר הממונה לרשות להסמכת מעבדות על דחיית בקשה כאמור בפסקה (2), תודיע הרשות למבקש על דחיית בקשתו;
:: (4) לא הודיע השר הממונה לרשות להסמכת מעבדות על דחיית בקשה בתוך 21 ימים מיום קבלת ההודעה או בתוך התקופה הנוספת כאמור בפסקה (2), תודיע הרשות למבקש על אישור בקשתו וכן תודיע לשר הפנים על אישור הבקשה לפי פסקה זו.
: (ה) שר הפנים או השר הממונה רשאי לבטל הרשאה, להתלותה או להתנותה בתנאים, לאחר שנתן לבקר המורשה הזדמנות לטעון את טענותיו, אם התקיים בו אחד מאלה:
:: (1) הרשאתו ניתנה על יסוד מידע כוזב או שגוי או שההרשאה אינה כדין מטעם אחר;
:: (2) הוא הורשע או שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור [[בסעיף 158טו(א)(3)]];
:: (3) הוא עלול להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב תדיר של ניגוד עניינים בין תפקידו כבקר מורשה לבין עניין אישי או תפקיד אחר שלו או של קרובו;
:: (4) חדל להתקיים בו תנאי מתנאי הכשירות;
:: (5) הוא פעל שלא בהתאם להנחיות או להוראות שניתנו להפעלת סמכותו כאמור [[בסעיף 158כג]];
:: (6) הוא אינו ממלא את הסמכויות והתפקידים שניתנו לו לפי חוק זה כראוי ובמועדים שנקבעו לכך;
:: (7) הוא נהג בדרך שאינה הולמת.
: (ו) הודעה בדבר ביטול הרשאתו של בקר מורשה, התלייתה או שינוי תנאיה, תישלח לבקר המורשה ולמכון הבקרה שבו הוא מועסק, וכן לשר הפנים ולשר הממונה, לפי העניין.

@ 158כג. סמכויות בקרים מורשים (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה-2, ק״ת תשע״ו, ק״ת תשע״ז, ק״ת תשע״ז–2, ק״ת תשע״ח, תשע״ח–5, תשע״ח–6, ק״ת תש״ף, תשפ&quot;ב-9, ק&quot;ת תשפ&quot;ד)
: (א) על אף האמור בכל דין, לבקר מורשה יהיו נתונות הסמכויות של גורם מאשר לפי החיקוק שלגביו הוא מורשה, למתן אישור, לתיאום או להתייעצות בעניין בקשה להיתר ועבודה לפי היתר לפי חוק זה.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), שר הפנים, לאחר התייעצות עם השר הממונה, רשאי לקבוע כי סמכות מהסמכויות של גורם מאשר לפי חיקוק מסוים לגבי סוגי בניינים או עבודות שיקבע, לא יהיו נתונות לבקר מורשה.
: (ג) קבע שר הפנים כאמור בסעיף קטן (ב), לא תוגש בקשה להיתר אלא אם כן הגורם המאשר לפי אותו חיקוק נתן את אישורו או את חוות דעתו לגבי העניינים שבסמכותו באותה בקשה להיתר; ואולם שר הפנים רשאי לקבוע כי יהיה מותר להגיש לרשות הרישוי המקומית את האישור או את חוות הדעת של גורמים מאשרים מסוימים לאחר הגשת הבקשה להיתר.
: (ד) שר המשפטים, לאחר התייעצות עם שר הפנים, רשאי לקבוע כי סמכות מהסמכויות לפי חיקוק כאמור בסעיף קטן (א), שעלול להיות בהפעלתה משום חשש לפגיעה ממשית בזכויות, לא תינתן לבקר מורשה או שהפעלתה על ידי הבקר המורשה תותנה בתנאים שיקבע; קבע שר המשפטים כאמור, לא יפעיל בקר מורשה את הסמכות האמורה לעניין אותו חיקוק או שיפעילה בהתאם לתנאים שנקבעו, לפי העניין.
: (ה) השר הממונה או עובד בכיר מעובדי משרדו האחראי על התחום הנוגע בדבר ייתן הנחיות והוראות שלפיהן בקרים מורשים יפעילו את סמכותם ([[בפרק זה]] – הנחיות והוראות הגורם המאשר); הנחיות והוראות הגורם המאשר יפורסמו באתרי האינטרנט של הגורם המאשר ושל משרד הפנים.
:: ((פורסמו [[https://www.oref.org.il/sip_storage/files/3/5653.pdf | הנחיות לפיהן בקר מורשה בתחום המיגון יפעיל את סמכותו]].))
: (ו) שר הפנים, לאחר התייעצות עם השר הממונה, רשאי לקבוע סוגי בניינים או עבודות שלגביהם נדרש בקר מורשה לבקש את התייחסות הגורם המאשר ולפעול לפי הנחייתו; קבע שר הפנים כאמור, יקבע את המועד למתן התייחסות הגורם המאשר; לא נתן הגורם המאשר את התייחסותו במועד שנקבע כאמור, יבקר הבקר המורשה את הבקשה להיתר לפי הנחיות והוראות הגורם המאשר לפי סעיף קטן (ה) ולפי המידע שמסר הגורם המאשר כאמור [[בסעיף 145(א1)]].
: (ז) בקר מורשה יבצע בקרת תכן ובקרת ביצוע על פי הוראות החיקוק שלגביו קיבל הרשאה, והכול בהתאם להנחיות והוראות הגורם המאשר ולפי המידע שמסר הגורם המאשר כאמור [[בסעיף 145(א1)]] או לפי הנחיית הגורם המאשר שהועברה לפי סעיף קטן (ו).
: (ח) לא יקבע בקר מורשה כי נדרשים תיקונים בבקשה להיתר או שינויים בביצוע עבודות לפי היתר, אלא לפי הוראות החיקוק שלגביו קיבל הרשאה או כדי להתאים את הבקשה להיתר או את ביצוע העבודות להנחיות והוראות הגורם המאשר ולמידע שמסר הגורם המאשר כאמור [[בסעיף 145(א1)]] או בהתאם להנחיית הגורם המאשר שהועברה לפי סעיף קטן (ו).
: (ט) על אף האמור בסעיף קטן (ח), בקר מורשה רשאי לקבוע שנדרשים תיקונים בבקשה להיתר או שינויים בביצוע העבודות לפי היתר, אף אם לא מתקיים האמור באותו סעיף קטן, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
:: (1) התקבלה לעניין זה הנחיית הגורם המאשר; שר הפנים רשאי לקבוע את המועדים לקבלת הנחיית הגורם המאשר לעניין זה;
:: (2) לא יהיה בתיקונים או בשינויים כאמור משום הקלה מהנחיות ומהוראות הגורם המאשר;
:: (3) אם מצא כי אם לא תתוקן הבקשה להיתר או שלא יבוצעו השינויים הנדרשים בעבודות לפי ההיתר, יש חשש ממשי לשלום הציבור, לבריאותו, לביטחונו או לבטיחותו או שיש סכנה לפגיעה מהותית באיכות הסביבה או להפרעה בלתי סבירה לאדם מסוים או לציבור.

=== סימן ד׳: דרכי העבודה של מכון בקרה (תיקון: תשע״ד–2) ===

@ 158כד. הגשת מסמכים למכון בקרה ולבקר מורשה (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה-2, תשע״ח–5)
: (א) שר הפנים יקבע בתקנות הוראות לעניין המסמכים שיש להגיש למכון בקרה ואופן הגשתם; הוראות לעניין סוגי המסמכים שיש להגיש לבדיקת בקר מורשה לצורך חיקוק מסוים ייקבעו לאחר התייעצות עם השר הממונה כמשמעותו [[בסעיף 158כב(א)]].
: (ב) לא נמסרה עמדת השר הממונה כאמור בסעיף קטן (א) בתוך 21 ימים, יראו, בתום אותה תקופה, כאילו קוימה חובת ההתייעצות לפי אותו סעיף קטן.

@ 158כה. פעילותו של מכון בקרה (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה-2)
: (א) מכון בקרה יודיע לרשות הרישוי המקומית ולמגיש הבקשה להיתר על תוצאות בקרת התכן שביצע בתוך שלושים ימי עבודה מהיום שנקלטה אצלו, ולגבי בקשה להיתר בהליך רישוי בדרך מקוצרת – בתוך 15 ימי עבודה; שר הפנים רשאי לקבוע מועדים אחרים לגבי סוגים מסוימים של בקשות להיתר.
: (ב) מכון בקרה יפעל בכפוף לכללים ולנהלים שקבעה הרשות להסמכת מעבדות ופרסמה באתר האינטרנט שלה.
: (ג) למכון בקרה יהיה אתר אינטרנט שבו יפרסם את פרטיו ופרטים נוספים שהוא נדרש לפרסמם לפי חוק זה.

@ 158כו. אגרות ואיסור תמורה אחרת למכון בקרה (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה-2)
: (א) שר הפנים, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, יקבע אגרות שמבקש היתר ישלם למכון הבקרה; בתקנות כאמור ייקבע כי מכון בקרה שלא עמד במועדים לפי חוק זה, ישיב למבקש את האגרה ששילם או חלק ממנה.
: (ב) לא יקבל מכון בקרה כל תשלום, עמלה, הטבה או תמורה אחרת למעט האגרה שנקבעה לפי סעיף זה.

@ 158כז. החלת דינים על עובדי מכון בקרה (תיקון: תשע״ד–2)
: דין עובדי מכון בקרה והפועלים בשירותו כאמור [[בסעיף 158טו(א)(1)]] כדין עובדי הציבור לעניין חוקים אלה:
: (1) [[חוק שירות הציבור (מתנות), התש״ם–1979]];
: (2) [[חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ״ט–1969]];
: (3) [[חוק העונשין, התשל״ז–1977]] – לעניין העבירות הנוגעות לעובדי הציבור.

@ 158כח. מניעת ניגוד עניינים בעבודת מכון בקרה (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה-2)
: (א) בעל מכון ומי שפועל בשירותו של מכון בקרה לפי [[סעיף 158טו(א)(1)]], לא יטפלו בבקשה לבצע בקרת תכן או בקרת ביצוע אם הטיפול בה עלול לגרום להם להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין החזקותיהם במכון הבקרה או תפקידם במכון הבקרה, לפי העניין, לבין עניין אישי או תפקיד אחר שלהם או של קרובם, ואם נודע למי מהם על חשש לניגוד עניינים כאמור, יפסיק לטפל בבקשה ויודיע על כך למנהל בקרת התכן או למנהל בקרת הביצוע במכון הבקרה, כמשמעותם [[בסעיף 158טו(א)(1)]], לפי העניין.
: (ב) שר המשפטים, בהסכמת שר הפנים, רשאי לקבוע כללים לעניין ניגודי עניינים של מכון בקרה, בעל מכון בקרה, עובדים ובעלי תפקידים במכון בקרה, ומי שפועלים בשירותו.

@ 158כט. קביעת הוראות לעניין מכוני בקרה (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה-2, תשפ&quot;ו)
: שר הפנים רשאי לקבוע הוראות לעניין רישוי מכון בקרה ולעניין הסדרת פעילותו, ובכלל זה הוראות לעניין –
: (1) התאגדותו ומבנהו, בכפוף להוראות כל דין; ((החל מיום 1.1.2027):)) תקנות לפי פסקה זו טעונות אישור של ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת;
: (2) דרכי פעולתו ונוהלי עבודתו ועבודת הבקרים והבקרים המורשים, לרבות שיטות העבודה במכון הבקרה, הכשרה מקצועית שוטפת, ביטוח מקצועי, מערכת תיעוד של עבודת המכון, והוראות נוספות לשם הבטחת עבודתו המקצועית ואיכות פעולתו, לרבות לעניין מתן ערבויות והדרכים למימושן;
: (3) אופן הטיפול בבקשה לבצע בקרת תכן או בקרת ביצוע, שעובד במכון בקרה, בעל תפקיד בו או מי שפועל בשירותו מצא כי הטיפול בה עלול לגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים, וכן הוראות בדבר העברת בקשה כאמור לטיפול מכון בקרה אחר והעברת התשלום שהתקבל לצורך הטיפול בבקשה האמורה לאותו מכון;
: (4) דרכי התשלום למכון בקרה בעד שירותיו, לרבות בעד התייעצות מוקדמת עם מכון הבקרה.

=== סימן ה׳: דיווח, פיקוח וביקורת (תיקון: תשע״ד–2) ===

@ 158ל. חובת דיווח של מכון בקרה (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה-2)
: (א) מכון בקרה ידווח לשר הפנים באופן מיידי על כל שינוי שחל במידע שמסר בעת שהוגשה הבקשה לקבלת רישיון, או אם שונה או חדל להתקיים בו תנאי מהתנאים למתן רישיון.
: (ב) מכון בקרה ידווח לשר הפנים על פעילותו, לרבות עמידתו בתנאים למתן רישיון ותנאים ברישיון, וכן על כל מידע אחר שיבקש השר, בהתאם להוראות שקבע השר; שר הפנים רשאי לקבוע הוראות לעניין פרסום מידע ודיווחים שיוגשו לפי סעיף זה.

@ 158לא. ביקורת ופיקוח על מכוני בקרה ובקרים מורשים (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה-2)
: (א)(1) שר הפנים יבצע ביקורת ופיקוח על התקיימות התנאים למתן רישיון למכון בקרה והתנאים למתן הרשאה לבקר מורשה ועל פעילות מכון הבקרה והבקר המורשה, ורשאי הוא לקבוע הוראות לעניין זה;
:: (2) לעניין ביקורת ופיקוח כאמור בסעיף קטן (א), רשאי שר הפנים להסתמך על ממצאי ביקורת ופיקוח של הרשות להסמכת מעבדות בעניין עמידת מכון הבקרה בתנאי ההסמכה ועמידת הבקר המורשה בתנאי הכשירות, ולשם כך רשאי הוא לדרוש מהרשות להסמכת מעבדות ממצאים כאמור וכל מידע שיש בידיה לעניין זה.
: (ב) לשם ביקורת ופיקוח על ביצוע הוראות [[פרק זה]], רשאי שר הפנים להסמיך, מבין עובדי משרדו, מפקחים שיהיו נתונות להם סמכויות לפי סעיף קטן (ג); לא יוסמך מפקח לפי סעיף זה, אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:
:: (1) הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה יש בה, לדעת שר הפנים, כדי למנוע את הסמכתו;
:: (2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי סעיף זה, כפי שהורה שר הפנים;
:: (3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים כפי שהורה שר הפנים.
: (ג) לשם ביצוע תפקידו רשאי מפקח שהוסמך לפי סעיף קטן (ב) –
:: (1) לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
:: (2) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו מידע ומסמכים בנוגע לפעולותיו של מכון בקרה, ובכלל זה בנוגע לפעולותיו של בקר מורשה המועסק במכון הבקרה; בפסקה זו, ”מסמך” – לרבות פלט כהגדרתו [[בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995]];
:: (3) להיכנס למכון בקרה ולכל אתר שמתבצעת בו בקרת ביצוע על ידי מכון בקרה, כדי לבדוק את עבודת מכון הבקרה, מנהליו, עובדיו ומי שפועל בשירותו, לרבות עבודת הבקרים המורשים המועסקים במכון הבקרה, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא לפי צו של בית משפט.
: (ד) מפקח לפי סעיף זה לא יעשה שימוש בסמכות הנתונה לו, אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שני אלה:
:: (1) הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;
:: (2) יש בידו תעודה החתומה בידי שר הפנים המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו של מפקח לפי סעיף זה, שאותה יציג לפי דרישה.
: (ה) לשם ביקורת ופיקוח על עבודת בקר מורשה תהיה הסמכות להסמיך מפקחים כאמור בסעיף קטן (ב) נתונה לשר הממונה על הגורם המאשר לעניין אותו בקר מורשה, והוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ד) יחולו לעניין מפקחים כאמור, בשינויים המחויבים.

@ 158לא1. האחראי על מכוני הבקרה – מינויו וסמכויותיו (תיקון: תשע״ח–5)
: (((סמכויות שר האוצר הועברו לשר הפנים י״פ תש״ף, 6344).))
: (א) שר האוצר ימנה אחראי על מכוני הבקרה (בסעיף זה – האחראי); האחראי יהיה עובד מינהל התכנון.
: (ב) האחראי יפקח על פעולתם של מכוני הבקרה ושל הבקרים ויבקר אותן.
: (ג) האחראי יקבע את תוכנם וצורתם של טפסים ומסמכים הנוגעים לעבודת מכון הבקרה, ככל שלא נקבעו בתקנות לפי [[סעיף 158כד(א)]] או ככל שנקבע בתקנות כאמור כי הוא רשאי לשנות את תוכנם וצורתם של מסמכים כאמור.
: (ד) האחראי רשאי לתת הנחיות והוראות למכוני הבקרה, לרבות לעניין קביעת מפרטי בקרה, לגבי נושאים שיקבע שר האוצר בתקנות, ולמעט הנחיות והוראות שלפיהן בקרים מורשים יפעילו את סמכותם כאמור [[בסעיף 158כג(ה)]] (בסעיף זה – הוראות האחראי); הוראות האחראי יכול שיינתנו לכלל מכוני הבקרה או למכון מסוים.
: (ה)(1) אין חובה לפרסם את הוראות האחראי ברשומות, ואולם האחראי יפרסם ברשומות הודעה על מתן הוראות כאמור ועל מועד תחילתן.
:: (2) הוראות האחראי וכל שינוי בהן, יפורסמו באתר האינטרנט של מינהל התכנון, ורשאי שר האוצר לקבוע דרכים נוספות לפרסומן.

=== סימן ו׳: עיצום כספי (תיקון: תשע״ד–2) ===

@ 158לב. עיצום כספי (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה-2)
: (א) [[בסימן זה]], ”הממונה” – מנהל מינהל התכנון במשרד הפנים.
: (ב) הפר מכון בקרה הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[סימן זה]], בסכום של 30,000 שקלים חדשים:
:: (1) הפעיל את סמכויותיו אף שחדל להתקיים בו תנאי מהתנאים המנויים [[בסעיף 158טו(א)(1)]];
:: (2) הפעיל את סמכויותיו בניגוד לתנאי הרישיון שנקבעו לפי [[סעיף 158טז(ב)]], והמנויים [[בתוספת השביעית]];
:: (3) פעל שלא בהתאם לכללים ולנהלים שקבעה הרשות להסמכת מעבדות, בניגוד להוראות [[סעיף 158כה(ב)]];
:: (4) קיבל תשלום, עמלה, הטבה או תמורה אחרת, בניגוד להוראות [[סעיף 158כו(ב)]];
:: (5) הפר חובות דיווח לפי [[סעיף 158ל(א)]];
:: (6) הפר חובות דיווח שקבע שר הפנים לפי [[סעיף 158ל(ב)]], המנויות [[בתוספת השביעית]].

@ 158לג. הודעה על כוונת חיוב (תיקון: תשע״ד–2)
: (א) היה לממונה יסוד סביר להניח כי מכון בקרה הפר הוראה מהוראות המנויות [[בסעיף 158לב(ב)]] ([[בסימן זה]] – המפר), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי [[אותו סעיף]], ימסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ([[בסימן זה]] – הודעה על כוונת חיוב).
: (ב) בהודעה על כוונת חיוב יציין הממונה, בין השאר, את אלה:
:: (1) המעשה או המחדל ([[בפרק זה]] – המעשה) המהווה את ההפרה;
:: (2) סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו;
:: (3) זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני הממונה לפי הוראות [[סעיף 158לד]];
:: (4) הסמכות להוסיף על סכום העיצום הכספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת לפי הוראות [[סעיף 158לו]], והמועד שממנו יראו הפרה כהפרה נמשכת לעניין [[הסעיף האמור]].

@ 158לד. זכות טיעון (תיקון: תשע״ד–2)
: מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות [[סעיף 158לג]] רשאי לטעון את טענותיו, בכתב, לפני הממונה, או מי שהוא הסמיך לכך, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה, ורשאי הממונה להאריך את התקופה האמורה בתקופה נוספת שלא תעלה על 30 ימים.

@ 158לה. החלטת הממונה על דרישת תשלום (תיקון: תשע״ד–2)
: (א) הממונה יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי [[סעיף 158לד]], אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות [[סעיף 158לז]].
: (ב) החליט הממונה לפי הוראות סעיף קטן (א) –
:: (1) להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו דרישה, בכתב, לשלם את העיצום הכספי ([[בפרק זה]] – דרישת תשלום), שבה יציין, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן ואת התקופה לתשלומו;
:: (2) שלא להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו הודעה על כך, בכתב.
: (ג) בדרישת תשלום או בהודעה, לפי סעיף קטן (ב), יפרט הממונה את נימוקי החלטתו.
: (ד) לא טען המפר את טענותיו לפי הוראות [[סעיף 158לד]], בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לו ההודעה על כוונת חיוב, יראו הודעה זו, בתום 30 הימים האמורים, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.

@ 158לו. הפרה נמשכת והפרה חוזרת (תיקון: תשע״ד–2)
: (א) בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה החלק החמישים שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה.
: (ב) בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, סכום השווה לעיצום הכספי כאמור; לעניין זה, ”הפרה חוזרת” – הפרת הוראה מההוראות המנויות [[בסעיף 158לב(ב)]] בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה, שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע.

@ 158לז. סכומים מופחתים (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה-2)
: (א) הממונה אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים [[בסימן זה]], אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).
: (ב) שר הפנים, בהסכמת שר המשפטים, ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם יהיה ניתן להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים [[בסימן זה]], ובשיעורים שיקבע.

@ 158לח. סכום מעודכן של העיצום הכספי (תיקון: תשע״ד–2)
: (א) העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו לפני הממונה כאמור [[בסעיף 158לד]] – ביום מסירת ההודעה על כוונת החיוב; הוגש ערעור לבית משפט לפי [[סעיף 158מד]], ועוכב תשלומו של העיצום הכספי לפי הוראות [[אותו סעיף]], יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערעור.
: (ב) סכום העיצום הכספי יתעדכן ב־1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור עליית המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ב־1 בינואר של השנה הקודמת; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; בסעיף זה, ”המדד” – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
: (ג) הממונה יפרסם ברשומות הודעה על סכום העיצום הכספי המעודכן לפי סעיף קטן (ב).

@ 158לט. המועד לתשלום העיצום הכספי (תיקון: תשע״ד–2)
: העיצום הכספי ישולם בתוך 30 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור [[בסעיף 158לה]].

@ 158מ. ריבית שקלית ודמי פיגורים (תיקון: תשע״ד–2, תשפ&quot;ד-3)
: לא שולם עיצום כספי במועד, ייווספו עליו לתקופת הפיגור ריבית שקלית ודמי פיגורים, עד לתשלומו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]], בשינויים המחויבים.

@ 158מא. גבייה (תיקון: תשע״ד–2)
: עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו תחול [[פקודת המסים (גבייה)]].

@ 158מב. עיצום כספי על הפרה של חוק זה או חוק אחר (תיקון: תשע״ד–2)
: על מעשה אחד המהווה הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה המנויות [[בסעיף 158לב(ב)]] ושל הוראה מההוראות לפי חוק אחר, לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד.

@ 158מג. שמירת אחריות פלילית (תיקון: תשע״ד–2, תשפ&quot;ד-3)
: (א) תשלום עיצום כספי, לפי [[פרק זה]], לא יגרע מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה, המהווה עבירה.
: (ב) שלח הממונה למפר הודעה על כוונת חיוב בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותה הפרה, אלא אם כן התגלו עובדות חדשות, המצדיקות זאת.
: (ג) הוגש נגד אדם כתב אישום בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא ינקוט נגדו הממונה הליכים לפי [[פרק זה]] בשל אותה הפרה, ואם הוגש כתב האישום בנסיבות האמורות בסעיף קטן (ב) לאחר שהמפר שילם עיצום כספי, יוחזר לו הסכום ששולם, בתוספת ריבית שקלית מיום תשלום הסכום, עד יום החזרתו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

@ 158מד. ערעור על דרישת תשלום (תיקון: תשע״ד–2, תשפ&quot;ד-3)
: (א) על דרישת תשלום לפי [[פרק זה]] ניתן לערער לבית משפט שלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום; ערעור כאמור יוגש בתוך 30 ימים מיום שנמסרה למפר הודעה על דרישת התשלום.
: (ב) אין בהגשת ערעור כאמור בסעיף קטן (א) כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא אם כן הסכים לכך הממונה או שבית המשפט הורה על כך.
: (ג) החליט בית המשפט, לאחר ששולם העיצום הכספי, לקבל ערעור שהוגש לפי סעיף קטן (א) והורה על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם, יוחזר הסכום ששולם, בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

@ 158מה. פרסום (תיקון: תשע״ד–2)
: (א) הטיל הממונה עיצום כספי לפי [[סימן זה]], יפרסם באתר האינטרנט של משרד הפנים את הפרטים שלהלן, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת ההחלטה להטיל עיצום כספי:
:: (1) דבר הטלת העיצום הכספי;
:: (2) מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ונסיבות ההפרה;
:: (3) סכום העיצום הכספי שהוטל;
:: (4) אם הופחת העיצום הכספי – הנסיבות שבשלהן הופחת סכום העיצום ושיעורי ההפחתה;
:: (5) פרטים על אודות המפר, הנוגעים לעניין;
:: (6) שמו של המפר – אם הוא תאגיד.
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א)(6), הממונה רשאי לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד, אם סבר שהדבר נחוץ לצורך אזהרת הציבור.
: (ג) הוגש ערעור לפי [[סעיף 158מד]], יפרסם הממונה את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו.
: (ד) על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם הממונה פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי [[סעיף 9(א) לחוק חופש המידע]] וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה, שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי [[סעיף 9(ב) לחוק האמור]].

@ 158מו. שינוי [[התוספת השביעית]] (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה-2, תשע״ח–3)
: שר הפנים, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את [[התוספת השביעית]] ולקבוע בה הוראות שעל הפרתן ניתן להטיל עיצום כספי לפי [[סעיף 158לב(ב)(2) ו־(6)]] או לפי [[סעיף 14(א1)(3) לתוספת השישית]].

== פרק ה'4: רישוי באמצעות מורשה להיתר (תיקון: תשפ&quot;ב-8) ==

@ 158מז. הגדרות - [[פרק ה'4]] (תיקון: תשפ&quot;ב-8)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;בקשה להיתר&quot; - בקשה למתן היתר שהגיש מורשה להיתר לפי [[סעיף 158נ(א)]];
:- &quot;היטל השבחה&quot; - כמשמעותו [[בתוספת השלישית]];
:- &quot;החיובים&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 145(ד)(1)]];
:- &quot;השבחה&quot; ו&quot;שמאי מקרקעין&quot; - כהגדרתם [[בתוספת השלישית]];
:- &quot;מידע למורשה להיתר&quot; - פירוט כל התנאים וההוראות שבהתקיימם ניתן לתת היתר, תנאים שיש לקבוע בהיתר וכן עניינים נוספים שיקבע שר הפנים;
:- &quot;תעודת גמר&quot; - תעודה המעידה כי העבודה נושא ההיתר הושלמה בהתאם להיתר ולפי כל חיקוק.

@ 158מח. תנאי סף להיתר באמצעות מורשה להיתר (תיקון: תשפ&quot;ב-8, תשפ&quot;ג-4)
: על אף האמור [[בסעיף 145(א)]], בהתקיים כל התנאים המפורטים להלן מורשה להיתר יהיה רשאי לתת היתר במקומה של רשות הרישוי המקומית:
: (1) בעל זכות במקרקעין או מי שקיבל הסכמה לכך מבעל זכות במקרקעין (בסעיף זה - מבקש ההיתר) ביקש ממורשה להיתר לתת היתר לפי סעיף זה לגבי המקרקעין;
: (2) ההיתר הוא לאחד מאלה, ובלבד שאינו כולל הקלה או שימוש חורג:
:: (א) להקמת בניין המיועד בעיקרו למגורים או הוספה לבניין כאמור המיועדת בעיקרה למגורים, שניתן להגישו לאישור בקרת תכן ובקרת ביצוע במכון בקרה; לעניין זה, &quot;מיועד בעיקרו למגורים&quot; - אם לפחות 80% משטחי הבנייה המבוקשים בהיתר, להקמה או להוספה, מיועדים למגורים, ובכלל זה שטחי שירות המשרתים את המגורים;
:: (ב) להקמת בניין המיועד למגורים שמספר הקומות שבו לא עולה על שתיים, ומספר יחידות הדיור שבו לא עולה על חמש או הוספה לבניין, ובלבד שמספר הקומות שבו ומספר יחידות הדיור שבו לא יעלו בשל ההוספה על האמור בפסקת משנה זו;
:: (ג) להקמת מבנה ציבור או הוספה למבנה ציבור שתשמש כמבנה ציבור, שניתן להגישו לאישור בקרת תכן ובקרת ביצוע במכון בקרה; בסעיף זה, &quot;מבנה ציבור&quot; - מבנה לשימושים ציבוריים לצורכי חינוך, תרבות, דת, רווחה ושירותים חברתיים, בריאות, ספורט, מקלט ומחסה ציבורי ותחנה לתחבורה ציבורית, ושימושים ציבוריים נוספים כפי שקבע שר הפנים;
:: (ד) להקמת מבנה ציבור שהוא מבנה ציבור שהמורכבות של תכן הבנייה לגביו נמוכה, כפי שקבע שר הפנים בתקנות לעניין זה, או הוספה למבנה ציבור כאמור;
: (3) ניתנה הסכמה של כל בעלי הזכויות במקרקעין שלגביהם מבוקש היתר לפי סעיף זה בהתאם להוראות שיקבע השר;
: (4) היו המקרקעין שלגביהם מבוקש היתר לפי סעיף זה מקרקעי ישראל, ניתנה הסכמת רשות מקרקעי ישראל, ככל שהיא נדרשת;
: (5) הבניין או הקרקע שלגביהם מבוקש ההיתר אינו אחד מאלה:
:: (א) אתר כהגדרתו [[בסעיף 1 לתוספת הרביעית]], המיועד לשימור לפי תכנית;
:: (ב) אתר הנכלל ברשימת אתרים לשימור כמשמעותה [[בסעיף 12 לתוספת הרביעית]];
:: (ג) בניין המיועד לשימור בתכנית מופקדת;
:: (ד) בניין המיועד לשימור כאמור בהודעה על הכנת תכנית שפורסמה לפי [[סעיף 77]] או בתנאים שנקבעו לפי [[סעיף 78]];
: (6) ההיתר אינו טעון שיקול דעת של מוסד תכנון שאינו רשות הרישוי המקומית.

@ 158מט. הגשת בקשה לקבלת מידע למורשה להיתר (תיקון: תשפ&quot;ב-8, תשפ&quot;ג-4)
: (א) מורשה להיתר יגיש לרשות הרישוי בקשה לקבלת מידע למורשה להיתר, בהתאם להוראות שיקבע שר הפנים לעניין זה, ובכלל זה הוראות לעניין פרטי הבקשה והמסמכים שיש לצרף אליה.
: (ב) נמסר מידע כאמור בסעיף קטן (א), רשאי מבקש הבקשה למידע להגיש למהנדס הוועדה המקומית בקשה לקבלת הבהרות לגבי המידע שנמסר.
: (ג) נמסר מידע כאמור בסעיף קטן (א), רשאי המורשה להיתר להפעיל סמכות הנתונה לפי חוק זה או בהוראות תוכנית לוועדה המקומית, לרשות הרישוי המקומית או למהנדס הוועדה המקומית, ואשר נדרשת לו לשם הגשת הבקשה להיתר, ובלבד שהתקיימו שני אלה:
:: (1) שר הפנים קבע בתקנות כי המורשה להיתר רשאי להפעיל את אותה סמכות;
:: (2) מבקש הבקשה למידע הגיש בקשה לקבלת הבהרות כאמור בסעיף קטן (ב), הכוללת בקשה להפעלת הסמכות בידי הוועדה המקומית, רשות הרישוי המקומית או מהנדס הוועדה המקומית, לפי העניין, בהתאם להוראות שקבע שר הפנים לעניין זה, ולא קיבל מענה בתוך פרק הזמן הקבוע בתקנות.

@ 158נ. הגשת בקשה להיתר וקליטתה (תיקון: תשפ&quot;ב-8)
: (א) מורשה להיתר יעביר לרשות הרישוי את הבקשה להיתר ואת כל הפרטים והמסמכים הנדרשים בהתאם להוראות שיקבע השר לעניין זה, אם מצא שמתקיימים כל אלה:
:: (1) כל התנאים המפורטים [[בסעיף 158מח]];
:: (2) ההוראות והתנאים במידע למורשה להיתר;
:: (3) העבודה או השימוש שבעדם מבוקש ההיתר מתאימים לתכניות ולהנחיות המרחביות שנקבעו לפי [[סעיף 145ד]], החלות על הקרקע או על הבניין שלגביהם הוגשה הבקשה, וכן עומדים בתנאים שנקבעו לפי [[סעיף 78]] [[או 98]] ובהוראות [[סעיף 97]].
: (ב) מורשה להיתר יצרף לבקשה להיתר שהוא מעביר לרשות הרישוי כאמור בסעיף קטן (א) את התצהירים הבאים:
:: (1) תצהיר שלו כי ההיתר עומד בכל התנאים המפורטים [[בסעיפים 158מח]] ו-158נ(א) ובהוראות כל דין, וכי הוא אינו נמצא בניגוד עניינים כאמור [[בסעיף 158נה]]; המורשה להיתר רשאי לציין בתצהירו כי בכל הנוגע לעניין שאינו בתחום מומחיותו, תצהירו ניתן בהתאם לחוות דעת או תכנית שקיבל ממומחה, ובלבד שצירף לבקשה להיתר תצהיר החתום בידי אותו מומחה;
:: (2) תצהיר מטעם המהנדס האחראי לתכנון שלד הבניין כי הוא תכנן את שלד הבניין וערך את החישובים הסטטיים לפי הכללים והרמה המקצועית הנהוגים בעת הגשת הבקשה, והתקיימו לגביהם הוראות כל דין הנוגע לעניין.
: (ג) מועד קליטת המסמכים בידי רשות הרישוי המקומית כמפורט בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) ייחשב כמועד קליטת הבקשה להיתר לעניין כל דין.
: (ד) המורשה להיתר יבצע כל תיאום או התייעצות המוטלים על רשות הרישוי בהתאם [[לסעיף 145(א3)]] ולהוראות מכוחו.

@ 158נא. תשלום חיובים למתן היתר (תיקון: תשפ&quot;ב-8, תשפ&quot;ג-4, תשפ&quot;ד-3)
: (א) מבקש ההיתר מחויב בתשלום החיובים בטרם מתן ההיתר; על החיובים בשל הנכס נושא ההיתר ועל התשלום בעדם יחולו הוראות כל דין, בכפוף להוראות סעיף זה.
: (ב) מורשה להיתר יפנה לרשות הרישוי המקומית לקבלת פירוט החיובים כאמור בסעיף קטן (א), בצירוף כל המסמכים בדבר שטחי הבנייה הקיימים והמבוקשים בנכס שלגביו מבוקש ההיתר הנדרשים לשם חישוב החיובים כאמור.
: (ג) רשות הרישוי המקומית תמסור למורשה להיתר את פירוט החיובים בתוך 45 ימי עבודה ממועד פניית המורשה להיתר כאמור בסעיף קטן (ב) (בסעיף זה - המועד האחרון).
: (ד) לא מסרה רשות הרישוי המקומית למורשה להיתר את פירוט החיובים, כולם או חלקם, עד למועד האחרון, רשאי המורשה להיתר לתת את ההיתר אף שלא שולמו החיובים.
: (ה) מורשה להיתר ימסור לרשות הרישוי את כל האישורים בדבר תשלום החיובים.
: (ו) ניתן היתר בלי ששולמו החיובים, כולם או חלקם, אין בכך כדי לגרוע מחבותו של החייב בתשלום החיובים.
: (ז) על אף האמור בסעיף קטן (ד), לעניין היטל השבחה שיש לשלמו בשל קבלת ההיתר המבוקש (בסעיף זה - היטל ההשבחה בשל ההיתר) יחולו הוראות אלה:
:: (1) לא מסרה רשות הרישוי המקומית למורשה להיתר את פירוט החיוב בעד היטל ההשבחה בשל ההיתר עד המועד האחרון, יפנה המורשה להיתר לשמאי מקרקעין לשם עריכת שומה בדבר ההשבחה לעניין ההיטל האמור (בסעיף זה - שומת המורשה להיתר);
:: (2) המורשה להיתר יעביר עותק משומת המורשה להיתר לרשות הרישוי המקומית בתוך שבעה ימי עבודה מיום ביצוע התשלום (בסעיף זה - מועד הדיווח);
:: (3) הוועדה המקומית רשאית, בתוך שישה חודשים ממועד הדיווח, למסור למורשה להיתר שומת השבחה מטעמה וחיוב בעד היטל ההשבחה בשל ההיתר (בסעיף זה - שומת הוועדה המקומית); לא מסרה הוועדה המקומית שומה בחיוב כאמור עד למועד האמור, יראו את הוועדה המקומית כאילו היא אישרה את שומת המורשה להיתר;
:: (4) מסרה רשות הרישוי המקומית למורשה להיתר את שומת הוועדה המקומית ונוצר הפרש חיובי בין היטל ההשבחה לפי שומת הוועדה המקומית להיטל ההשבחה לפי שומת המורשה להיתר (בסעיף זה - ההפרש לתשלום), ישלם החייב את ההפרש לתשלום בתוך 30 ימי עבודה מהמועד שבו נמסרה לו שומת הוועדה המקומית או ייתן ערבות מתאימה בהתאם להוראות לפי [[התוספת השלישית]], להבטחת תשלום ההפרש לתשלום, בתוך 30 ימי עבודה מהמועד שבו נמסרה לו שומת הוועדה המקומית;
:: (5) כל עוד לא שולם ההפרש לתשלום או לא נמסרה ערבות מתאימה להבטחת תשלומו, לא ייתן המורשה להיתר תעודת גמר;
:: (6) על ההפרש לתשלום תתווסף ריבית שקלית כהגדרתה [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ&quot;א-1961]], לתקופה שבין מועד תשלום שומת המורשה להיתר למועד תשלום שומת הוועדה המקומית, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים;
:: (7) על תשלום שלא שולם עד למועד האחרון לתשלום יחולו [[$ תוספת שלישית|סעיפים 15]] [[ו-16 לתוספת השלישית]];
:: (8) הוראות [[$ תוספת שלישית|סעיפים 13א]] [[ו-14 לתוספת השלישית]] יחולו על שומת הוועדה המקומית.
: (ח) חובת תשלום אגרת היתר לפי [[סעיף 265(17)]] לא תחול על היתר לפי סעיף זה.

@ 158נב. מתן היתר (תיקון: תשפ&quot;ב-8, תשפ&quot;ג-4)
: (א) מורשה להיתר רשאי לתת היתר בבקשה להיתר לפי הוראות [[פרק זה]] אם התקיימו לגביה כל אלה:
:: (1) כל התנאים המפורטים [[בסעיף 158מח]];
:: (2) כל ההוראות והתנאים במידע למורשה להיתר;
:: (3) העבודה או השימוש שבעדם מבוקש ההיתר מתאימים לתכניות ולהנחיות המרחביות שנקבעו לפי [[סעיף 145ד]], החלות על הקרקע או על הבניין שלגביהם הוגשה הבקשה, וכן עומדים בתנאים שנקבעו לפי [[סעיף 78]] [[או 98]] ובהוראות [[סעיף 97]];
:: (4) שולמו כל החיובים שפורטו בפירוט החיובים כאמור [[בסעיף 158נא(ג)]], בכפוף להוראות [[סעיף 158נא(ד)]], וכן היטל ההשבחה בשל ההיתר כאמור [[בסעיף 158נא(ז)]];
:: (5) התקבל אישור של כל גורם מאשר שנדרש על פי המידע למורשה להיתר וכן אישור של מכון בקרה כי ביצע בקרת תכן לבקשה וכי תוצאות הבקרה תקינות, אולם לבקשה להיתר כאמור [[בסעיף 158מח(2)(ב) ו-(ד)]] לא יידרש אישור של מכון בקרה כאמור.
: (ב) מורשה להיתר ימסור לרשות הרישוי המקומית עותק של ההיתר שנתן לפי סעיף קטן (א), ובכלל זה את כל המסמכים שצורפו לו.
: (ג) מורשה להיתר רשאי להתיר שינויים בהיתר שנתן לצורכי התאמה ככל הנדרש במהלך ביצוע עבודה על פי היתר, בכפוף להוראות שנקבעו מכוח [[סעיף 145(ה)(2)]] או הוראות אחרות שיקבע השר לעניין זה, ובלבד שיודיע המורשה להיתר לרשות הרישוי המקומית על השינויים בהיתר 15 ימי עבודה לפני ביצוע השינויים; רשות הרישוי המקומית רשאית לתת הוראות לעניין זה במהלך תקופה זו.

@ 158נג. תעודת גמר (תיקון: תשפ&quot;ב-8, תשפ&quot;ג-4)
: (א) על אף האמור [[בסעיף 157א]], הסמכות לתת תעודת גמר לפי [[פרק זה]] תהיה נתונה למורשה להיתר לעניין היתר שניתן לפי [[פרק זה]], והוא רשאי לתת תעודת גמר למי שהוא בעל היתר בתוקף, שניתן על ידו או על ידי מורשה להיתר אחר, אם מצא כי התקיימו כל אלה:
:: (1) העבודה נושא ההיתר הושלמה בהתאם להיתר ולפי כל חיקוק;
:: (2) כל התנאים שנקבעו בחיקוק, בתכנית, בהיתר או במידע למורשה להיתר למתן תעודת גמר;
:: (3) התקבל אישור של מכון בקרה כי המכון ביצע בקרת ביצוע לעבודה נושא ההיתר וכי תוצאות הבקרה תקינות, למעט לעניין בקשה להיתר כאמור [[בסעיף 158מח(2)(ב) ו-(ד)]].
: (ב) מורשה להיתר יעביר עותק מתעודת גמר כאמור בסעיף קטן (א) לרשות הרישוי המקומית בהתאם להוראות שיקבע השר.

@ 158נד. חובות אמון, פיקוח ודיווח (תיקון: תשפ&quot;ב-8)
: (א) מורשה להיתר, מתכנן שלד הבניין ושמאי העורך את שומת המורשה להיתר כהגדרתה [[בסעיף 158נא(ז)(1)]], יפעלו כלפי מוסדות התכנון בשקידה, במיומנות, במסירות ובתום לב, ולא יעדיפו את ענייניהם האישיים או את ענייניו של אחר על פני אלה של מוסדות התכנון ושל הציבור.
: (ב) נוכח מורשה להיתר, וכן מי שחלה עליו חובה לקיים פיקוח עליון על בנייה בהתאם להוראות לפי חוק זה, כי בבניין נושא ההיתר נעשים עבודה או שימוש בניגוד להיתר, לתכנית או לחוק, יורה לבעל ההיתר לפעול לתיקון הליקויים וידווח לרשות הרישוי על הליקויים לא יאוחר משלושה ימי עבודה מיום שנודע לו על עבודה או על שימוש כאמור.

@ 158נה. ניגוד עניינים (תיקון: תשפ&quot;ב-8)
: (א) מורשה להיתר לא יטפל בבקשה להיתר לפי [[פרק זה]] אם הטיפול בה עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כמורשה להיתר ובין עניין אישי או תפקיד אחר שלו או של קרובו, ואם נודע לו על חשש לניגוד עניינים כאמור, יפסיק לטפל בבקשה ויודיע על כך לרשות הרישוי המקומית.
: (ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), יראו כניגוד עניינים לעניין מורשה להיתר כאמור באותו סעיף קטן אם סך הכנסותיו של המורשה להיתר ממבקש ההיתר בחמש השנים האחרונות עולה על מחצית מכלל הכנסותיו בתקופה זו.
: (ג) על אף האמור בסעיף זה, רשאי מורשה להיתר לתת היתר בבקשה להיתר שהוא מבין עורכיה או אחראי לביקורת על ביצועה, ולא יראו אותו כמצוי בניגוד עניינים בשל כך בלבד.

@ 158נו. פרסום היתרים (תיקון: תשפ&quot;ב-8, תשפ&quot;ג-4)
: (א) (((בוטל).))
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) (((בוטל).))
: (ד) ועדה מקומית תפרסם באתר האינטרנט שלה את כל ההיתרים שניתנו לפי [[פרק זה]] בתחום מרחב התכנון שלה, וכן תפרסם אחת לשנה את מספר החיובים ששולמו לפי שומת המורשה להיתר.

@ 158נז. ערר על היתר (תיקון: תשפ&quot;ב-8)
: (א) מסר מורשה להיתר לרשות הרישוי המקומית העתק של ההיתר כאמור [[בסעיף 158נב(ב)]], רשאית רשות הרישוי, אם מצאה שלא מתקיימים בהיתר הוראות [[פרק זה]], להגיש ערר לוועדת הערר בתוך 6 חודשים מיום שנמסר לה ההיתר כאמור.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשות הרישוי רשאית להגיש ערר כאמור בסעיף קטן (א) עד למתן תעודת הגמר אם התקיים בהיתר אחד מאלה:
:: (1) חריגה משטחי הבנייה המותרים לפי כל דין;
:: (2) חריגה ממספר יחידות הדיור המותרות לפי כל דין;
:: (3) חריגה מגובה המבנה המותר לפי כל דין;
:: (4) חריגה מקווי בניין המותרים לפי כל דין;
:: (5) חריגה משימושים המותרים לפי כל דין.
: (ג) הוגש ערר בנושאים המפורטים בסעיף קטן (ב), יותלה תוקפו של ההיתר עד להחלטה אחרת של ועדת הערר, ואם הוגש בנושאים אחרים - לא יותלה תוקפו של ההיתר אלא אם כן החליטה ועדת הערר לעשות כן.
: (ד) ועדת הערר תיתן החלטה בדבר התליית ההיתר כאמור בסעיף קטן (ג), בתוך 14 ימי עבודה מיום שהוגש הערר.
: (ה) שר הפנים רשאי לקבוע עניינים נוספים על העניינים המפורטים בסעיף קטן (ב) שעליהם יחולו הוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ג).

@ 158נח. החלפת מורשה להיתר (תיקון: תשפ&quot;ב-8)
: בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 158נג(א)]], נבצר ממורשה להיתר להמשיך למלא את תפקידו כמורשה להיתר לפי [[פרק זה]], רשאי מבקש ההיתר לפנות למורשה להיתר אחר לשם המשך הטיפול בהליכים לפי [[פרק זה]].

@ 158נט. תקנות לפי [[פרק זה]] (תיקון: תשפ&quot;ב-8)
: שר הפנים יקבע תקנות לעניין יישום הוראות [[פרק זה]], ובכלל זה הוראות לעניין מידע למורשה להיתר, הגשת בקשה להיתר, מתן היתר, מתן אישור תחילת עבודה לפי [[סעיף 157ב(ג1)]] ומתן תעודת גמר, לפי [[פרק זה]].

@ 158נט1. דיווח לכנסת - הוראת שעה (תיקון: תשפ&quot;ג-4)
: שר הפנים ידווח לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, עד 31 במרץ מדי שנה, על יישום הוראות [[פרק זה]], ובכלל זה על מספר המורשים להיתר ומספר ההיתרים שניתנו לפי [[פרק זה]] בכלל מרחבי התכנון, לגבי השנה שקדמה למועד הדיווח; דיווח כאמור יימסר בשנים 2024 עד 2026.

== פרק ה'5: מוסד רישוי ארצי (תיקון: תשפ&quot;ג-4) ==

@ 158ס. הגדרות - [[פרק ה'5]] (תיקון: תשפ&quot;ג-4, תשפ&quot;ה-4)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;ועדת המשנה&quot; - כמשמעותה [[בסעיף 6(ה)]];
:- &quot;מהנדס מוסד רישוי ארצי&quot; - אדם בעל הכשרה מקצועית בענייני תכנון ובנייה שמינה מנהל מינהל התכנון לעניין [[פרק זה]];
:- &quot;מוסד רישוי ארצי&quot; - רשות רישוי ארצית או ועדת המשנה, לפי העניין;
:- &quot;מוסד רישוי מקומי&quot; - רשות רישוי מקומית או ועדה מקומית, לפי העניין;
:- &quot;רשות רישוי ארצית&quot; - כמשמעותה [[בסעיף 158סא]].

@ 158סא. רשות רישוי ארצית ומוסד רישוי ארצי - מינוי, סמכויות והגשת בקשות (תיקון: תשפ&quot;ג-4, תשפ&quot;ה-4, תשפ&quot;ו)
: (א) יושב ראש ועדת המשנה ומהנדס מוסד רישוי ארצי, יחדיו, יהיו רשות רישוי ארצית.
: (ב) על אף האמור [[בפרק ה']], מבקש רשאי להגיש או לבקש להעביר, לפי העניין, בקשה להיתר הכוללת בנייה של 80 יחידות דיור לפחות למוסד רישוי ארצי, ולעניין מתן היתר יראו את רשות הרישוי הארצית, את ועדת המשנה ואת מהנדס מוסד הרישוי הארצי כרשות רישוי מקומית, ועדה מקומית או מהנדס הוועדה המקומית, בהתאמה ולפי העניין; ואולם, לא תוגש בקשה לפי סעיף קטן זה למוסד רישוי ארצי אלא אם כן התקיים האמור בפסקה (1) או (2), לפי העניין:
:: (1)(א) חלפו שישה חודשים מהמועד שבו הוגשה הבקשה לרשות הרישוי המקומית, או תשעה חודשים - אם הבקשה טעונה אישור מוסד תכנון שאינו רשות רישוי לפני מתן ההיתר וטרם ניתנה החלטה על מתן היתר או החלטה שעניינה סירוב לבקשה להיתר;
::: (ב) על אף האמור [[בסעיף 157]], אם לא החליט מוסד רישוי מקומי בבקשה לתת היתר בתוך התקופה האמורה [[באותו סעיף]], לא יראו זאת, לעניין פסקה זו, כסירוב לבקשה להיתר, כל עוד לא הגיש המבקש ערר בהתאם להוראות [[סעיף 157]];
:: (2) שר הפנים הורה בצו על הסמכת מוסד הרישוי הארצי לפעול בתחום מרחב התכנון של רשות הרישוי המקומית, כאמור [[בסעיף 158סג]].
: (ג)(1) הועברה בקשה להיתר כאמור בסעיף קטן (ב)(1), יקיים מוסד הרישוי הארצי דיון מקדמי עם מגיש הבקשה ומהנדס הוועדה המקומית הנוגעת בדבר או נציגו.
:: (2) מצא מוסד הרישוי הארצי בדיון המקדמי שההחלטה בבקשה להיתר טרם ניתנה מסיבות שאינן בשליטת מוסד הרישוי המקומי, יורה על החזרת הבקשה להיתר למוסד הרישוי המקומי, ורשאי הוא להחליט על החזרת הבקשה למוסד הרישוי המקומי אם מצא כי הייתה הצדקה אחרת לעיכוב במתן החלטה בבקשה.
:: (3) החליט מוסד הרישוי הארצי שלא להחזיר את הבקשה למוסד הרישוי המקומי, ימשיך לדון בה מהשלב שאליו הגיע מוסד הרישוי המקומי.
:: (4) הועברה הבקשה להיתר למוסד רישוי ארצי, לא יהיה רשאי מבקש ההיתר להגישה לוועדת הערר בהתאם להוראות [[סעיף 157]].
: (ד) הועברה בקשה להיתר לפי סעיף קטן (ג) או הוגשה למוסד הרישוי הארצי לפי הוראות סעיף קטן (ב)(2), לא ידון בה מוסד הרישוי המקומי ולא יקבל כל החלטה בעניינה, אלא אם כן מוסד הרישוי הארצי החליט להחזיר את הטיפול בבקשה למוסד הרישוי המקומי כאמור בסעיף קטן (ג)(2).
: (ה) מוסד רישוי ארצי יזמין לכל דיון בעניין בקשה להיתר את מהנדס הוועדה המקומית שבתחומה נמצא השטח שבבקשה להיתר או את נציגו וייתן לו הזדמנות להשמיע את דברו לפני שיחליט בעניין הבקשה.
: (ו) רשות רישוי ארצית תיתן את החלטתה בעניין הבקשה להיתר שהועברה אליה או שהוגשה לה, לפי העניין, בתוך 45 ימי עבודה ממועד העברת הבקשה או הגשתה, לפי העניין, וועדת המשנה תיתן את החלטתה כאמור בתוך 90 ימי עבודה ממועד העברת הבקשה או הגשתה, לפי העניין.
: (ז) הרואה את עצמו נפגע מהחלטה של רשות רישוי ארצית בעניין היתר לפי [[פרק זה]] רשאי לערור לפני ועדת המשנה בתוך 30 ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה; ועדת המשנה תחליט בערר בתוך 30 ימים מיום הגשתו; החלטת ועדת המשנה תבוא במקום החלטת רשות הרישוי הארצית.

@ 158סב. תשלום חיובים למתן היתר (תיקון: תשפ&quot;ג-4, תשפ&quot;ד-3)
: (א) הועברה בקשה להיתר לפי [[סעיף 158סא(ג)]], או הוגשה למוסד הרישוי הארצי לפי הוראות [[סעיף 158סא(ב)(2)]], מבקש ההיתר מחויב בתשלום החיובים כהגדרתם [[בסעיף 145(ד)(1)]] בטרם מתן ההיתר; על החיובים בשל הנכס נושא ההיתר ועל התשלום בעדם יחולו הוראות כל דין, בכפוף להוראות סעיף זה.
: (ב) מוסד הרישוי הארצי יפנה למוסד הרישוי המקומי לקבלת פירוט החיובים כאמור בסעיף קטן (א), למעט אגרות בנייה, בצירוף כל המסמכים בדבר שטחי הבנייה הקיימים והמבוקשים בנכס שלגביו מבוקש ההיתר הנדרשים לשם חישוב החיובים כאמור.
: (ג) מוסד הרישוי המקומי ימסור למוסד הרישוי הארצי את פירוט החיובים כאמור בסעיף קטן (ב) בתוך 45 ימי עבודה ממועד פניית מוסד הרישוי הארצי כאמור בסעיף קטן (ב) (בסעיף זה - המועד האחרון).
: (ד) לא מסר מוסד הרישוי המקומי למוסד הרישוי הארצי את פירוט החיובים כאמור בסעיף קטן (ב), כולם או חלקם, עד למועד האחרון, רשאי מוסד הרישוי הארצי לתת את ההיתר אף אם לא שולמו החיובים כאמור.
: (ה) מוסד הרישוי הארצי ימסור למוסד הרישוי המקומי את כל האישורים בדבר תשלום החיובים כאמור בסעיף קטן (ב).
: (ו) ניתן היתר בלי ששולמו החיובים, כולם או חלקם, אין בכך כדי לגרוע מחבותו של החייב בתשלום החיובים.
: (ז) על אף האמור בסעיף קטן (ד), לעניין היטל השבחה, כמשמעותו [[בתוספת השלישית]], שיש לשלמו בשל קבלת ההיתר המבוקש (בסעיף זה - היטל ההשבחה בשל ההיתר), יחולו הוראות אלה:
:: (1) לא מסר מוסד הרישוי המקומי למוסד הרישוי הארצי את פירוט החיוב בעד היטל ההשבחה בשל ההיתר עד המועד האחרון, יפנה מבקש ההיתר לשמאי מקרקעין כהגדרתו [[בתוספת השלישית]] לשם עריכת שומה בדבר ההשבחה לעניין ההיטל האמור (בסעיף זה - שומת מבקש ההיתר);
:: (2) מבקש ההיתר יעביר עותק של השומה האמורה בפסקה (1) למוסד הרישוי המקומי בתוך שבעה ימי עבודה מיום ביצוע התשלום (בסעיף זה - מועד הדיווח);
:: (3) הוועדה המקומית רשאית, בתוך שישה חודשים ממועד הדיווח, למסור למבקש ההיתר שומת השבחה מטעמה וחיוב בעד היטל ההשבחה בשל ההיתר (בסעיף זה - שומת הוועדה המקומית); לא מסרה הוועדה המקומית שומה בחיוב כאמור עד למועד האמור, יראו את הוועדה המקומית כאילו אישרה את שומת מבקש ההיתר;
:: (4) מסרה רשות הרישוי המקומית למבקש ההיתר את שומת הוועדה המקומית ונוצר הפרש חיובי בין היטל ההשבחה לפי שומת הוועדה המקומית להיטל ההשבחה לפי שומת מבקש ההיתר (בסעיף זה - ההפרש לתשלום), ישלם החייב את ההפרש לתשלום בתוך 30 ימי עבודה מהמועד שבו נמסרה לו שומת הוועדה המקומית או ייתן ערבות מתאימה בהתאם להוראות לפי [[התוספת השלישית]], להבטחת תשלום ההפרש לתשלום, בתוך 30 ימי עבודה מהמועד שבו נמסרה לו שומת הוועדה המקומית;
:: (5) כל עוד לא שולם ההפרש לתשלום או לא נמסרה ערבות מתאימה להבטחת תשלומו, לא תינתן תעודת גמר כהגדרתה [[בסעיף 158מז]];
:: (6) על ההפרש לתשלום תתווסף ריבית שקלית כהגדרתה [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ&quot;א-1961]], לתקופה שבין מועד תשלום שומת מבקש ההיתר למועד תשלום שומת הוועדה המקומית, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים;
:: (7) על תשלום שלא שולם עד למועד האחרון לתשלום יחולו [[$ תוספת שלישית|סעיפים 15]] [[ו-16 לתוספת השלישית]];
:: (8) הוראות [[$ תוספת שלישית|סעיפים 13א]] [[ו-14 לתוספת השלישית]] יחולו על שומת הוועדה המקומית.

@ 158סג. הוראת שר הפנים בדבר הסמכת מוסד הרישוי הארצי לפעול בתחום מרחב התכנון של רשות רישוי מקומית (תיקון: תשפ&quot;ג-4)
: (א) נוכח שר הפנים, לפי המלצת המנהלים כאמור [[בסעיף 158סד]], כי רשות רישוי מקומית אינה ממלאת את תפקידה באופן חריג במתן היתרים, רשאי הוא להורות בצו על הסמכת מוסד הרישוי הארצי לפעול בתחום מרחב התכנון שלה ([[בפרק זה]] - הכרזת שר הפנים).
: (ב) הכרזת שר הפנים תהיה לתקופה שיורה בצו, ושלא תעלה על 24 חודשים, ורשאי הוא לשוב ולהכריז כאמור לפי הוראות סעיף קטן (א).

@ 158סד. המלצת המנהלים לעניין הכרזת שר הפנים (תיקון: תשפ&quot;ג-4)
: (א)(1) עד ליום כ&quot;ו בתמוז התשפ&quot;ד (1 באוגוסט 2024) ועד תום כל שנתיים לאחר מכן, יערוך מנהל מינהל התכנון בדיקה של כלל מוסדות הרישוי המקומיים במילוי תפקידם במתן היתרים, לשם גיבוש המלצה לשר הפנים לעניין הפעלת סמכותו לפי [[סעיף 158סג]].
:: (2) מנהל מינהל התכנון יערוך בדיקה כאמור בפסקה (1) בעניין מוסד רישוי מקומי מסוים גם לבקשת המנהלים; [[בפרק זה]], &quot;המנהלים&quot; - יושב ראש המועצה הארצית, המנהל הכללי של משרד האוצר והמנהל הכללי של משרד הבינוי והשיכון.
:: (3) מצא מנהל מינהל התכנון בבדיקה שערך כאמור בפסקה (1) כי יש מקום להמליץ לשר הפנים להפעיל את סמכותו לפי [[סעיף 158סג]], יודיע על כך למנהלים ולרשות הרישוי המקומית הנוגעת בדבר.
: (ב) המנהלים רשאים, לאחר שנתנו לרשות הרישוי המקומית הנוגעת בדבר הזדמנות לטעון את טענותיה, להמליץ לשר הפנים כי יפעיל את סמכותו לפי [[סעיף 158סג]] בעניינה של רשות רישוי מקומית.
: (ג) המלצת המנהלים כאמור בסעיף קטן (ב) תתבסס, בין השאר, על נתונים אלה:
:: (1) הימשכות הליכי הרישוי במוסד הרישוי המקומי, בשים לב לעיכובים שאינם בשליטת מוסד הרישוי המקומי או הרשות המקומית הנוגעת בדבר;
:: (2) ממצאי הבדיקה שערך מנהל מינהל התכנון כאמור בסעיף קטן (א);
:: (3) שיעור ההחלטות של מוסד הרישוי המקומי שעניינן דחיית בקשה להיתר, שעליהן הוגשו עררים, מספר העררים שהוגשו ושיעור העררים שהתקבלו על ידי ועדת הערר;
:: (4) בעניינו של מוסד רישוי מקומי שבמרחב התכנון שלו נמצאת רשות מקומית אשר בינה ובין משרד הבינוי והשיכון או רשות מקרקעי ישראל נחתם הסכם בדבר שיווק נרחב של קרקעות לבנייה למגורים - נתונים בעניין קיום מחויבויותיה של הרשות המקומית אשר נקבעו בהסכם כאמור;
:: (5) שיעור המקרים של אי-מסירת מידע לפי [[סעיף 158מט]] למורשה להיתר במועד שנקבע.
: (ד) החליטו המנהלים להמליץ כאמור בסעיף קטן (ב), יעבירו את המלצתם לשר הפנים בתוך 45 ימים מתום התקופה לביצוע הבדיקה כאמור בסעיף קטן (א).

== פרק ו׳: מיתקנים בטחוניים ומכשולי טיסה ==

@ 159. הגדרות (תיקון: תשכ״ז, תשנ״ה–4)
: [[בפרק זה]] –
:- ”ועדה מחוזית” או ”ועדה מקומית” – לרבות ועדה מיוחדת או ועדה משותפת, בכל מקום שניתנו להם לפי חוק זה הסמכויות של הועדה המחוזית או של הועדה המקומית, הכל לפי הענין;
:- ”מיתקן בטחוני” – בנין, מחנה או דרך המוחזק או נועד להיות מוחזק בידי צבא־הגנה לישראל או בידי שלוחה אחרת של מערכת הבטחון שאושרה לצורך [[פרק זה]] על ידי שר הבטחון, למעט בנין, מחנה או דרך שאינו משמש למטרה בטחונית או שלא נועד לכך או ששר הבטחון או מי שהוסמך על ידיו הורה עליו שהוא פתוח לציבור; לענין הגדרה זו, ”שלוחה אחרת של מערכת הבטחון” – לרבות חברה ממשלתית, שהשר האחראי עליה הוא שר הבטחון.

@ 160. סדרי הגשת בקשה להיתר ותוכן הבקשה (תיקון: תשנ״ה–4, תשע״ד–2, תשע״ה)
: על בקשה להיתר לפי [[פרק ה׳]] במיתקן בטחוני יחולו, על אף האמור בחוק זה או בתקנות על פיו, הוראות אלה:
: (1) הסמכות לתת את ההיתר תהיה בידי ועדת משנה של הועדה המחוזית, בהרכב של שלושה מחברי הועדה המחוזית (להלן – ועדה למיתקנים בטחוניים);
: (2) שני חברים בועדה למיתקנים בטחוניים ימונו על ידי שר הפנים בהתייעצות עם שר הבטחון, ונציג שר הבטחון בועדה המחוזית יהיה החבר השלישי; שר הפנים בהתייעצות עם שר הבטחון ימנה את יושב ראש הועדה;
: (3) הבקשה למתן ההיתר תכלול רק פרטים על איתורו של מקום המיתקן הבטחוני ופירוט המיגבלות שעומדים להטילן עקב הקמת המיתקן על אדם אחר, ויצורף לה תשריט המקום;
: (3א) שר הבטחון או נציגו יודיעו למוסדות התכנון הנוגעים בדבר על החלטות הועדות למתקנים בטחוניים להטיל מגבלות בשל מתקן בטחוני ועל כל שינוי שיחול במגבלות, אלא אם כן טעמים של בטחון המדינה מצדיקים אי מתן ההודעה כאמור;
: (3ב) הועברה הודעה כאמור בפסקה (3א), לא יפקיד ולא יאשר מוסד תכנון תכנית בניגוד למגבלות שהוטלו בשל מתקן בטחוני, אלא לאחר ששמע מוסד התכנון את עמדת נציג שר הבטחון בענין המגבלות האמורות, אין בהוראות פסקה זו כדי לגרוע מסמכות שר הבטחון להגיש התנגדות לתכנית בשל מתקן בטחוני, כאמור [[בסעיף 177]];
: (4) לפי דרישת הועדה תימסר לה הודעה על סוג הייעוד הכללי של המיתקן הבטחוני; סוגי הייעוד הכללי ייקבעו על ידי מי שהוסמך לכך מטעם שר הבטחון;
: (5) [[סעיפים 149 עד 154]] לא יחולו;
: (6) לא תידרש בקרת תכן על ידי מכון בקרה.

@ 161. התחשבות בהנחיות ארכיטקטוניות וסביבתיות (תיקון: תשנ״ה–4)
: המבקש היתר למיתקן בטחוני והועדה למיתקנים בטחוניים יתחשבו, ככל האפשר, בהנחיות התכנוניות והסביבתיות שתיתן הועדה המחוזית לענין זה.

@ 162. המנין החוקי
: המנין החוקי בישיבת הועדה למיתקנים בטחוניים הוא שני חברים לפחות, שנציג שר הבטחון יהיה אחד מהם.

@ 163. עניני טיסה אזרחית
: בענינים הנוגעים לטיסה האזרחית תזמין הועדה למיתקנים בטחוניים לפני החלטתה את מי שהוסמך לכך על ידי שר התחבורה בהתייעצות עם שר הבטחון.

@ 164. קרקעות חקלאיות
: [[התוספת הראשונה לחוק זה]] לא תחול לגבי מיתקנים בטחוניים; אולם בענינים הנוגעים לקרקע חקלאית תזמין הועדה למיתקנים בטחוניים לפני החלטתה את יושב ראש הועדה לשמירה על קרקע חקלאית.

@ 165. תחולת [[פרק ז׳]] 
: שימוש בסמכויות לפי [[פרק ז׳]] לגבי מיתקן בטחוני טעון אישור הועדה למיתקנים בטחוניים.

@ 166. ועדת ערר (תיקון: תשע״ה)
: (א) דחתה הועדה למיתקנים בטחוניים בקשה לפי [[סעיף 160]], רשאי מי שהגיש אותה לערור, תוך חמישה עשר יום מהיום שהודעה לו הדחיה, על החלטת הועדה לפני ועדת משנה של המועצה הארצית, בהרכב של חמישה חברי המועצה הארצית (להלן – ועדת ערר למיתקנים בטחוניים).
: (ב) שר הפנים בהתייעצות עם שר הבטחון ימנה את חברי ועדת הערר למיתקנים בטחוניים.
: (ג) ועדת ערר למיתקנים בטחוניים רשאית לקבל את הערר או לאשר את ההחלטה שעוררים עליה, עם או בלי שינויים; לא קיבלה את הערר, כולו או מקצתו, רשאית היא לפי דרישת שר הבטחון לחזור ולדון בו.

@ 167. דיון בערר בהרכב של שלושה
: יושב ראש ועדת הערר למיתקנים בטחוניים רשאי להורות שבערר מסויים תהיה הועדה מורכבת משלושה חברים בלבד שיקבע.

@ 168. היושב ראש
: יושב ראש ועדת הערר למיתקנים בטחוניים ייבחר על ידי הועדה.

@ 169. (תיקון: תשנ״ה–4) : (((בוטל).))

@ 170. סודיות הדיונים (תיקון: תשנ״ה–4)
: חבר הועדה למיתקנים בטחוניים וחבר ועדת הערר למיתקנים בטחוניים לא ימסרו, כל ידיעה שהגיעה אליהם במהלך דיוני הועדה למי שאינו מוסמך לקבלה.

@ 171. סדרי הדיון
: הועדה למיתקנים בטחוניים וועדת הערר למיתקנים בטחוניים יקבעו בעצמם את סדרי הדיון ואת סדרי עבודתם במידה שלא נקבעו בחוק זה או בתקנות על פיו.

@ 172. פטור 
: מערכת הבטחון לא תזדקק להיתר של הועדה למיתקנים בטחוניים או של כל מוסד תכנון אחר לגבי –
: (1) מיתקן בטחוני שאיתורו אושר מטעם אגף התכנון של משרד הפנים לפני תחילתו של חוק זה;
: (2) מיתקן בטחוני נוסף בתחום מיתקן בטחוני קיים, ובלבד שמחמת הקמת המיתקן הבטחוני הנוסף כאמור לא יוטלו מגבלות על אדם אחר, ולא יחולו שינויים במגבלות כאמור שהן קיימות, וייעודו הכללי של המיתקן הבטחוני הנוסף לא יהיה מסוג השונה מסוגו של המיתקן הבטחוני הקיים.

@ 173. תקנות (תיקון: תשע״ה)
: שר הפנים, בהסכמת שר הבטחון, רשאי בתקנות לקבוע לגבי מיתקן בטחוני הוראות מיוחדות בכל הענינים שהוא רשאי להתקין להם תקנות על פי [[סעיף 265]] וכן הוראות בדבר התנאים למתן הקלה או היתר לשימוש חורג לפי [[פרק ה׳]].
: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (הוראות מיוחדות בדבר היתר במיתקן בטחוני), תשכ״ז–1966]].))
: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (הנוהל בועדה למיתקנים בטחוניים), תשכ״ז–1966]].))
: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (הנוהל בועדת ערר למיתקנים בטחוניים), תשכ״ז–1966]].))

@ 174. מניעת מכשולי טיסה (תיקון: תשכ&quot;ה)
: (א) מי שהוסמך על ידי שר הבטחון או שר התחבורה, הכל לפי הענין, רשאי להיכנס בכל עת סבירה לכל מקרקעין ולבצע בהם פעולה או לעשות בהם או מעליהם סידורים, לרבות תאורה, צביעה או סימון, הכל לשם מניעת מכשולי טיסה; אך לא ייכנס לבנין המשמש למעשה בית מגורים ללא הסכמת תופשו אלא בשעות היום ולאחר שמסר לו הודעה בכתב שלושה ימים מראש.
: (ב) המונע את מי שפועל מכוח סעיף קטן (א) מלמלא את תפקידו או להשתמש בסמכותו, דינו – מאסר ששה חדשים או קנס 2500 לירות; הוראה זו אינה גורעת מאחריות פלילית לפי חוק אחר.
: (ג) מי שהוסמך כאמור בסעיף קטן (א) רשאי להורות לבעל הקרקע או הבנין או למחזיק בהם לבצע את הפעולה או לעשות את הסידורים, הכל כאמור בסעיף קטן (א) ובמועד ובתנאים שיקבע.
: (ד) מי שניתנה לו הוראה לבצע פעולה או לעשות סידורים כאמור בסעיף קטן (ג) חייב בקיומה; קיים אותה, זכאי הוא לתשלום הוצאותיו מאוצר המדינה; הוראה זו אינה גורעת מאחריות לאי קיום החובה לפי כל חוק אחר.
: (ה) הוראות סעיף זה אינן גורעות מכל חובה שהוטלה או שתוטל על בעל קרקע או בנין בהתאם לתנאי כל היתר לפי כל חיקוק הדן בתכנון ובניה.
: (ו) ”מקרקעין”, בסעיף זה – לרבות עגורן ומנוף שגבהם מעל ארבעה מטרים, אף אם אינם מחוברים לקרקע.

@ 175. הוראת שינוי (תיקון: תשע״ה)
: (א) הועדה למיתקנים בטחוניים רשאית, על פי דרישת שר הבטחון או סגנו, להורות לועדה המקומית, לועדה המחוזית או לועדה למימי חופין להכניס לתכנית הוראת שינוי, אם היא הכרחית לשם הבטחת פעולתו התקינה של מיתקן בטחוני, השימוש התקין בו, מניעת פגיעה בסודיותו או מניעת נזקי גוף או רכוש הצפויים מפעולתו או מהשימוש בו.
: (ב) היתה הוראת השינוי לפי סעיף קטן (א) איסור התקנתו של מיתקן חשמלי כמשמעותו [[בחוק החשמל, תשי״ד–1954]], של מיתקן אלקטרוני או של מיתקן אחר שייקבע בצו על ידי שר הדואר, הפסקת פעולתם או קביעת תנאים לשימוש בהם – יכול שתוגש הדרישה גם על ידי שר הדואר.
: (ג) היתה הוראת השינוי איסור השימוש בבנין מגורים או הגבלתו של השימוש בו, וכתוצאה מהוראת השינוי כאמור עשוי להיפסק השימוש בבנין או עשויה לחול הגבלה ניכרת ומוחשית בשימוש בו, לא תבוצע מכוח הוראות סעיף זה בלבד הפסקת השימוש בבנין או ההגבלה בשימוש בו כאמור לגבי מי שמחזיק בבנין בזכות חוקית או בזכות שביושר, אלא לאחר שהועמד לרשותו של אותו מחזיק שיכון חלוף סביר או, אם רצה בכך, לאחר ששולמו לו או לזכותו פיצויים כדי השגת שיכון חלוף סביר.
: (ד) החלו בהליכים משפטיים לשם הכרעה אם אמנם הועמד לרשות המחזיק בבנין כאמור בסעיף קטן (ג) דיור חלוף סביר או סכום הפיצויים הנאות תמורתו, אין בכך כדי לעכב את ביצוע הוראות השינוי לגבי אותו מחזיק.
: (ה) הועדה למיתקנים בטחוניים תביא את הדרישה להוראת השינוי לידיעתם של בעלי הקרקעות והבנינים ושל בעלי זכות בהם אשר, לדעת הועדה, הם עלולים להיפגע על ידי הוראת השינוי, ובעל זכות כאמור רשאי, תוך עשרה ימים מהיום שהגיעה הוראת השינוי לידיעתו, להגיש התנגדות להוראה בפני הועדה בדרך שקבע שר הבטחון בהסכמת שר הפנים בתקנות.
: (ו) הועדה למיתקנים בטחוניים רשאית לדחות את ההתנגדות או לקבלה, כולה או מקצתה, ולתת את הוראת השינוי, כפי שמחייבת, לדעתה, קבלת ההתנגדות; דחתה הועדה את ההתנגדות, כולה או מקצתה, תעביר אותה לדיון ולהכרעה סופית בפני ועדת הערר למיתקנים בטחוניים.
: (ז) בדיון בהתנגדות תונחה הועדה למיתקנים בטחוניים וועדת הערר למיתקנים בטחוניים על ידי השיקולים המפורטים בסעיף קטן (א).
: (ח) על פי דרישת חבר הועדה למיתקנים בטחוניים החולק על החלטתה בדבר הוראות שינוי, תעביר הועדה את ההכרעה באותו ענין לועדת הערר למיתקנים בטחוניים; הדרישה תוגש תוך חמישה עשר יום מיום מתן ההחלטה של הועדה למיתקנים בטחוניים, וההחלטה של ועדת הערר תבוא במקום ההחלטה של הועדה למיתקנים בטחוניים ותהא סופית.
: (ט) עברו כל התקופות להגשת ההתנגדויות או להגשת דרישות להכרעה על ידי ועדת הערר למיתקנים בטחוניים או הוכרע בהן סופית, רואים את התכנית כאילו שונתה כדין על ידי הוראת השינוי והשינוי יקבל תוקף במועד שנקבע על ידי הועדה למיתקנים בטחוניים.
: (י) הוראות [[סימן ט׳ לפרק ג׳]] לא יחולו על תכנית ששונתה בדרך הוראת שינוי.
: (יא) כל מקום שהוראת שינוי סותרת היתר לפי חוק זה, הוראת השינוי עדיפה וההיתר יתוקן, ישונה או יבוטל בהתאם.
: (יב) ”הוראת שינוי”, בסעיף זה – לרבות הוראה בדבר –
:: (1) איסור הבניה או הגבלתה או קביעת תנאים לבניה;
:: (2) איסור השימוש בקרקע או בבנין או בחלק מהם או הגבלתו או קביעת תנאים לו.

@ 176. פיצויים
: מי שנפגע על ידי הוראה על פי [[סעיף 174]] או על ידי הוראת שינוי כאמור [[בסעיף 175]], יהיה זכאי לפיצויים מאוצר המדינה בהתאם להוראות [[פרק ט׳]] בשינויים המחוייבים לפי הענין; לענין זה יראו הוראה שניתנה על פי [[174|הסעיפים האמורים]] כאילו נכללה בהוראות המנויות [[בסעיף 200]].

@ 177. התנגדות לתכנית בשל מיתקן בטחוני (תיקון: תשנ״ה–4)
: הוגשה מטעם שר הבטחון התנגדות לתכנית בשל מיתקן בטחוני שהוא קיים, או שהקמתו אושרה והוא עלול להיפגע על־ידי התכנית, יחולו על ההתנגדות הוראות חוק זה בשינויים אלה:
: (1) ההתנגדות תוגש לועדה למיתקנים בטחוניים;
: (2) בהתנגדות לתכנית מיתאר מחוזית ובערר על קבלת התנגדות או על דחייתה תדון ותכריע ועדת הערר למיתקנים בטחוניים; בהתנגדות אחרת תדון ותכריע הועדה למיתקנים בטחוניים;
: (3) ההתנגדות לא תהיה נתונה לעיון על פי [[סעיף 104]];
: (4) הועדה למיתקנים בטחוניים תודיע לועדה המחוזית ולועדה המקומית על הגשת ההתנגדות וההכרעה בה.

@ 177א. הוראות לעניין מיתקן שרואים אותו כמיתקן ביטחוני בתקופת המעבר (תיקון: תשע״ו–6)
: (א) מיתקן שהוחזק בידי חברה ממשלתית שהופרטה, באחד מהשטחים המצוינים [[בתוספת השמינית]] (בסעיף זה – מיתקן קיים), ימשיכו לראות אותו כמיתקן ביטחוני לעניין [[פרק זה]] עד אישור תכנית למיתקן (בסעיף זה – תקופת המעבר), ובלבד שבתוך שנה ממועד ההפרטה הוועדה למיתקנים ביטחוניים אישרה לגביו מפרט המתאר את המצב הקיים (בסעיף זה – מפרט מצב קיים למיתקן).
: (ב) מפרט מצב קיים למיתקן יכלול מפת מדידה הכוללת את סימון גבולות המיתקן, תיאור המבנים הקיימים במיתקן (AS MADE), ייעודי הקרקע העיקריים המותרים בו והשטח הכולל הבנוי בתחום המיתקן הביטחוני במועד ההפרטה, והוא לא יהווה תכנית פוגעת לעניין [[סעיף 197]].
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), היה המיתקן הקיים בשטחים המצוינים [[$ תוספת 8|בפרטים (3)]] [[או (4) לתוספת השמינית]], תימשך תקופת המעבר לגביו עד תום ארבע שנים מהמועד שבו אושרה תכנית למיתקן לגבי השטח המנוי [[בפרט (4) לתוספת השמינית]].
: (ד) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ג) –
:: (1) לא הופקדה תכנית למיתקן עד תום שבע שנים ממועד ההפרטה, יראו את המיתקן הקיים כמיתקן ביטחוני עד תום שבע שנים ממועד ההפרטה, ואולם שר האוצר ושר הביטחון רשאים להאריך את התקופה האמורה בשתי תקופות נוספות של שנתיים כל אחת, בהודעה שתפורסם ברשומות;
:: (2) לא אושרה תכנית למיתקן עד תום ארבע שנים ממועד הפקדתה, ימשיכו לראות את המיתקן הקיים כמיתקן ביטחוני רק עד תום ארבע שנים ממועד ההפקדה.
: (ה) אושרה תכנית למיתקן קיים, יראו את המבנים התואמים את התכנית ואת המפרט שאושר לפי סעיף קטן (א) וכן מבנים שנבנו בהתאם לסעיפים קטנים (ו) ו־(ז) כאילו הוצא להם היתר כדין גם לאחר תום תקופת המעבר.
: (ו) הוראות [[סעיף 172(2)]] יחולו לגבי בנייה נוספת בתחום מיתקן שרואים אותו לפי הוראות סעיף זה כמיתקן ביטחוני, רק אם התקיימו כל אלה:
:: (1) שטח הבנייה אינו עולה על 50 מ״ר;
:: (2) אגף ההנדסה והבינוי במשרד הביטחון אישר את הבנייה בדרך שבה היה מאשר בנייה במיתקן ביטחוני בידי מערכת הביטחון;
:: (3) הבנייה בוצעה בתוך שבע שנים ממועד ההפרטה; שר הביטחון רשאי להאריך את התקופה האמורה בשלוש שנים נוספות, ורשאי הוא לשוב ולהאריכה בתקופה אחת של שנתיים נוספות.
: (ז) על אף האמור [[בסעיף 172]], הוועדה למיתקנים ביטחוניים רשאית לתת היתר לבניית מיתקן ביטחוני נוסף בתחום מיתקן קיים שרואים אותו לפי הוראות סעיף זה כמיתקן ביטחוני, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
:: (1) השטח הכולל של הבנייה הנוספת לא יעלה במצטבר על 15% מהשטח הכולל הבנוי במיתקן הקיים במועד ההפרטה, ולגבי מיתקנים המצויים בשטח המצוין [[בפרט (3) לתוספת השמינית]] – על 5% מהשטח הכולל הבנוי במיתקן הקיים במועד ההפרטה; מהשטח המצטבר המותר לבנייה כאמור ינוכה סך שטחי הבנייה שבנייתם אושרה לפי סעיף קטן (ו);
:: (2) אגף ההנדסה והבינוי במשרד הביטחון אישר את המיתקן הנוסף בדרך שבה היה מאשר בניית מיתקן ביטחוני בידי מערכת הביטחון;
:: (3) הבנייה בוצעה בתוך שבע שנים ממועד ההפרטה; שר הביטחון רשאי להאריך את התקופה האמורה בשלוש שנים נוספות, ורשאי הוא לשוב ולהאריכה בתקופה אחת של שנתיים נוספות.
: (ח) בסעיף זה –
::- ”מועד ההפרטה” – המועד שבו חדלה חברה המחזיקה במיתקן קיים להיות חברה ממשלתית;
::- ”תכנית למיתקן” – תכנית מפורטת שמכוחה ניתן להוציא היתרים, כפי שאישרה הוועדה המחוזית בשטח המיתקן.

== פרק ז׳: שימוש חורג ==

@ 178. תקופת מקסימום לחריגה (תיקון: תשנ״ה–4)
: מיום תחילת תקפה של תכנית רשאית הועדה המקומית, באישור הועדה המחוזית, וחייבת היא לפי דרישת הועדה המחוזית –
: (1) לערוך רשימת בנינים בתחום התכנית שהם בנינים חורגים לפי התכנית או שיש בהם לפיה שימוש חורג, וכן רשימת הקרקעות בתחום התכנית שיש בהן לפיה שימוש חורג;
: (2) להמליץ על התקופה שבה מותר עוד להמשיך ולהשתמש בבנינים או בקרקעות כאמור שימוש חורג או שבה מותר לקיים בנינים כאמור כבנינים חורגים (להלן – תקופת מקסימום לחריגה).

@ 179. פרסום הרשימה ואישורה (תיקון: תשנ״ה–4)
: נערכה רשימת בנינים וקרקעות כאמור [[בסעיף 178]], ינהגו בה, בשינויים המחוייבים לפי הענין, לענין הפקדתה, התנגדות לה, אישורה ותחילת תקפה ולענין כל דבר אחר, כבתכנית אשר הרשימה כאמור חורגת מהוראותיה; ובכל הודעה על הפקדת הרשימה ייאמר כי הועדה המקומית מבקשת לקבוע את תקופת המקסימום לשימוש החורג בבנינים או בקרקעות שברשימה ולקיום בנין שברשימה כבנין חורג.

@ 180. מבחנים לקביעת תקופת המקסימום לחריגה בבנינים (תיקון: תשנ״ה–4)
: לכל בנין חורג לפי [[סעיף 178]] תקבע תקופת המקסימום, בשים לב לכל הנסיבות ובין השאר –
: (1) התקופה המשוערת להמשך קיומו של הבנין, למעשה, בשים לב לשנות קיומו שחלפו ולמצבו אותה שעה;
: (2) התקופה המשוערת להמשך קיומו היעיל של הבנין מבחינה כלכלית וכמקור הכנסה;
: (3) מידתה ואפיה של החריגה;
: (4) אפיו הציבורי של הבנין.

@ 181. התקופה המרבית לחריגה (תיקון: תשנ״ה–4&lt;!--החלפה--&gt;)
: התקופה המרבית לחריגה לכל קרקע שבה קיים שימוש חורג, תיקבע בשים לב לכל הנסיבות, ובין השאר, מידתה ואופיה של החריגה.

@ 182. אישור התקופה המרבית (תיקון: תשנ&quot;ה-4&lt;!--החלפה--&gt;)
: הציעה הועדה המקומית, מכוח [[פרק זה]], לקבוע את התקופה המרבית לחריגה של כל בנין או קרקע, ינהגו בקביעה זו, לענין הפקדתה, התנגדות לה, אישורה ותחולת תוקפה, ולענין כל דבר אחר, כבתכנית אשר החריגה היא מהוראותיה כאמור [[בסעיף 179]], בשינויים המחוייבים לפי הענין.

@ 183. הפסקת החריגה בתום התקופה המרבית (תיקון: תשנ״ה–4)
: לא יאוחר מתום התקופה המרבית ייפסק השימוש החורג בבנין, או ישונה הבנין עד שלא יהיה עוד חורג או ייהרס או יסולק; לא נעשה כן, רשאי בית משפט השלום, לפי בקשת הועדה המקומית או היועץ המשפטי לממשלה או נציגו, לצוות על המשתמש בבנין או על בעל זכות בו לבצע את הדבר, הכל לפי הענין וכפי שנראה לבית המשפט צודק בנסיבותיו.

@ 184. הפסקת החריגה לפני תום התקופה המרבית (תיקון: תשנ״ה–4)
: (א) הועדה המקומית רשאית, אם נראה לה הדבר דרוש לצרכי התכנון, וחייבת היא לפי דרישת הועדה המחוזית, להורות בכתב למשתמש בבנין או לבעל זכות בו להפסיק את השימוש החורג לפני תום התקופה המרבית לחריגה של אותו בנין, או לשנות, להרוס או לסלק את הבנין החורג, הכל לפי הענין, לפני תום אותה תקופה.
: (ב) הרואה את עצמו נפגע על ידי הוראת הועדה המקומית רשאי לערור עליה לפני ועדת הערר, תוך שלושים ימים מיום המצאת החלטת הועדה המקומית לידיו; ועדת הערר רשאית לקבל את הערר או לאשר את הוראת הועדה המקומית, עם או בלי שינויים; ועדת הערר תיתן החלטתה תוך ששים ימים מיום הגשת הערר; לא ניתן לערור על החלטת ועדת הערר.
: (ג) בוצעה ההוראה, זכאי בעל הזכות בבנין לפיצויים מהועדה המקומית; אולם בחישוב הפיצויים יביאו בחשבון כי בתום התקופה המרבית היה נפסק השימוש החורג בבנין או שהבנין היה טעון הריסה, סילוק או שינוי בלי תשלום פיצויים.

@ 185. אי־ביצוע ההפסקה לפני המועד (תיקון: תשנ״ה–4)
: לא קיים המשתמש בבנין או בעל הזכות בו את הוראת הועדה המקומית שניתנה לו לפי [[סעיף 184]], לאחר שתמה תקופת הערר עליה או לאחר שאושרה ההוראה על ידי ועדת הערר, רשאי בית משפט השלום, על פי בקשת הועדה המקומית או היועץ המשפטי לממשלה או נציגו, לצוות עליו לקיים את ההוראה.

@ 186. ביצוע על ידי הועדה המקומית
: לא קויים צו של בית המשפט לפי [[סעיפים 183]] [[או 185]] ואין עוד ערעור עליו, רשאי בית המשפט, כשהנסיבות מחייבות זאת, להטיל את ביצועו על הועדה המקומית, וכן רשאי בית המשפט להרשות את הועדה המקומית לגבות את הוצאות הביצוע ממי שחייב בקיום הצו, בדרך שגובים חוב אזרחי; סעיף זה אינו גורע מסמכות בית המשפט לפי [[פקודת בזיון בית המשפט]], ומכל זכות לפיצויים לפי חוק זה.

@ 187. שיכון חלוף
: היה הבנין החורג בית מגורים או שהשימוש החורג היה בבנין מגורים, לא ייפסק השימוש שבזכות חוקית או שבזכות שביושר מכוח הוראות [[פרק זה]] בלבד, אלא לאחר שהועמד לבעלי הזכות שיכון חלוף סביר, או, אם רצו בכך, לאחר ששולמו להם או לזכותם פיצויים כדי השגת שיכון חלוף סביר.

== פרק ח׳: הפקעות ==

@ 188. מטרת ההפקעה (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה, תשפ&quot;ב-6, תשפ&quot;ג-4)
: (א) מותר לועדה המקומית, בכפוף להוראות [[סעיף 189]], להפקיע על פי חוק זה מקרקעין שנועדו בתכנית לצרכי ציבור.
: (ב) ”צרכי ציבור”, בסעיף זה – כל אחד מאלה: 
:: (1) דרכים, גנים, שטחי נופש או ספורט, עתיקות, שטחי חניה, נמלים, מזחים, תחנות רכבת, תחנות אוטובוסים, שווקים, בתי מטבחיים, בתי קברות, מבנים לצרכי חינוך, דת ותרבות, מוסדות קהילתיים, בתי חולים, מרפאות, מקלטים ומחסים ציבוריים, מיתקני ביוב, מזבלות, מיתקנים להספקת מים, מיתקנים לאגירת אנרגיה, מיתקני השנאה לחשמל, ובכלל זה חדרי שנאים ותחנות משנה, וכל מטרה ציבורית אחרת שאישר שר הפנים לעניין פסקה זו;
:: (2) תחנות משטרה, תחנות שירות לכיבוי אש, משרדי הממשלה, תחנות לתחבורה ציבורית, תחנות רכבת ארצית, בתי משפט, בתי סוהר, שדות תעופה, שמורות טבע, גנים לאומיים, מיתקנים או אתרים המשמשים לצורך צבאי או ביטחוני, מיתקנים להתפלת מים ומיתקני מים לרבות מאגרים, וכל צורך ציבורי אחר שאישר שר הפנים באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת לעניין פסקה זו.
:: ((פורסמו הודעות על אישור מטרות ציבוריות אלו: מחסן חירום של רשות מקומית (י״פ תשל״ט, 191), תחנות מוניות (י״פ תשל״ט, 1098), בתי אבות, מוסדות הכוללים יחידות סיעודיות לקשישים ומעונות דיור מוגן לקשישים (י״פ תשמ״ב, 2631), תחנות משטרה ותחנות לכיבוי אש (י״פ תשמ״ג, 2597), שכונות מגורים לצורך קליטת עליה (י״פ תשנ״א, 2247), מיתקני תקשורת של בזק (י״פ תשנ״ג, 2), בתי משפט ומשרדים ראשיים של רשויות מקומיות (י״פ תשנ״ו, 3869), מגרשים לקיום השתלמות מעשית בנהיגה (י״פ תשס״ג, 2864), מעונות לסטודנטים (י״פ תשס״ד, 3349), מעון למגורי אנשים עם מוגבלות (י״פ תשס״ד, 3465), מיתקנים לתחזוקה ותפעול של רכבת קלה (י״פ תשס״ה, 954).))
:: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבנייה (אישור מטרה ציבורית), התשע״ה–2014]].))

@ 189. סמכות הועדה המקומית (תיקון: תשפ&quot;ב-6)
: (א) הועדה המקומית רשאית, בכל עת לאחר תחילת תקפה של תכנית מיתאר מקומית או של תכנית מפורטת, להפקיע מקרקעין בתחום התכנית, כשהפקעתם דרושה, לדעת הועדה המחוזית, למטרה ציבורית שלה נועדו בתכנית האמורה, והיא חייבת לעשות כן אם הועדה המחוזית, לאחר התייעצות אתה, דרשה זאת ממנה; אם בתכנית כאמור נועדו המקרקעין להפקעה, אין ההפקעה טעונה הסכמת הועדה המחוזית.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) -
:: (1) הוועדה המקומית לא תפקיע מקרקעין המיועדים בתכנית רק לצורכי ציבור כאמור [[בפסקה (2) להגדרה &quot;צורכי ציבור&quot; שבסעיף 188(ב)]], אלא אם כן התקיים אחד מאלה:
::: (א) ניתנה הסכמת שר האוצר, נוסף על האמור בכל דין;
::: (ב) שונה ייעודם של המקרקעין לייעוד לצורכי ציבור כהגדרתם [[בפסקה (1) להגדרה &quot;צורכי ציבור&quot; בסעיף 188(ב)]] ולא נקבע בתכנית ששינתה את הייעוד כאמור כי המקרקעין יירשמו על שם המדינה;
:: (2) הוועדה המקומית לא תפקיע מקרקעין המיועדים בתכנית לצורכי ציבור כהגדרתם [[בסעיף 188(ב)]] שנקבע בתכנית כי יירשמו על שם המדינה כאמור [[בסעיף 26(א)]] או שהם מקרקעי ישראל שנרשמה לגביהם במרשם המקרקעין הערה בדבר ניהולם על ידי מינהל הדיור הממשלתי, אלא אם כן מתקיים אחד מאלה:
::: (א) ניתנה הסכמת שר האוצר, נוסף על האמור בכל דין;
::: (ב) שונה ייעודם של המקרקעין לייעוד לצורכי ציבור כהגדרתם [[בפסקה (1) להגדרה &quot;צורכי ציבור&quot; בסעיף 188(ב)]] ולא נקבע בתכנית ששינתה את הייעוד כאמור כי המקרקעין יירשמו על שם המדינה.

@ 190. ביצוע ההפקעה (תיקון: תש״ע–2, תשע״ה)
: (א) במידה שלא נקבעו הוראות מיוחדות בחוק זה, תבוצע ההפקעה על פי [[פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943]], כאילו הורשתה הועדה המקומית בהודעה ברשומות להשתמש בסמכויות ולמלא את התפקידים של שר האוצר או של היועץ המשפטי לממשלה לפי [[הפקודה האמורה]], לענין המקרקעין העומדים להפקעה, הכל בשינויים ובתיאומים אלה:
:: (1) [[סעיף 20 לפקודה האמורה]] יחול גם על הפקעת מקרקעין לצרכי גנים, שטחי נופש וספורט וכן לבניני חינוך, תרבות, דת ובריאות, ובכל מקום שמדובר [[באותו סעיף]] על ”רבע” יבוא ”ארבע עשיריות”; אולם לא יופקע חלק ממגרש, בתשלום או ללא תשלום, אם כתוצאה מכך יפחת שוויה של יתרת המגרש;
:: (2) שר הפנים רשאי להורות לועדה המקומית לשלם פיצויים בנסיבות שבהן היא רשאית לשלמם לפי [[סעיף 20(2)(ג) לפקודה האמורה]];
:: (3) לא תחול חובת תשלום פיצויים על הפקעת כל מבנה, גידול, עץ או דבר אחר המחובר לקרקע אם הוקמו, ניטעו או חוברו תוך הפרת חוק זה; אך רשאית הועדה המקומית לשלם פיצויים לתובע אם ראתה כי הוא פעל בתום לב וכי קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות תשלום פיצויים;
:: (4) לענין [[סעיף 12 לפקודה האמורה]] יבוא במקום מועד הפרסום של ההודעה על הכוונה לרכוש את המקרקעין – היום הששים לאחר המועד האמור;
:: (5) הועדה המקומית תשלם מיד אותו חלק מהפיצויים שאינו שנוי במחלוקת;
:: (6) [[+|סעיפים 5א]], [[+|7ב]], [[+|14(1א) ו־(1ב)]], [[+|14א עד 14ד]] [[ו־21 לפקודה האמורה]] לא יחולו;
:: (7) [[סעיף 9א לפקודה האמורה]] יחול, ואולם לא ייושב סכסוך בעניין סכום הפיצויים בהפקעות לפי חוק זה, אלא על ידי שמאי מכריע.
: (ב) הועדה המקומית רשאית להיכנס לאותו חלק של מקרקעין שמותר לה להפקיע ללא תשלום פיצויים ולקנות חזקה בו, לאחר שנתנה לבעל המקרקעין הודעה בכתב שלושים יום מראש; ההודעה תינתן בדרך שתיראה לועדה המקומית, לרבות פרסום בעתון יומי, ורואים אותה כאילו נתקבלה ביום נתינתה או ביום הפרסום; זכות הכניסה וקבלת החזקה אינה מותנית בצו של בית המשפט.

@ 191. חילופי קרקע
: הועדה המקומית, בהסכמת הועדה המחוזית, רשאית לבוא לידי הסכם עם בעל מקרקעין שהופקעו על ידיה, כי במקום תשלום כסף תמורתם יועברו לו מקרקעין אחרים, בתחום התכנית או מחוצה לו, לסילוק מלא או חלקי של תביעותיו הנובעות מההפקעה.

@ 192. הסכם אינו היתר לחריגה
: שום דבר שבהסכם בדבר חילופי מקרקעין לפי [[פרק זה]] לא יתפרש כאילו בא להתיר שימוש במקרקעין שלא בהתאם לתכנית.

@ 193. דין רכוש שהופקע
: מקרקעין שהופקעו לפי [[פרק זה]] ינהגו בהם כאמור בתכנית החלה עליהם.

@ 194. שיכון חלוף
: בהליכי הפקעה מכוח [[פרק זה]] לא יפונה בית מגורים שנועד בתכנית להריסה אלא לאחר שהועמד שיכון חלוף סביר למי שהיה דר בבית מכוח זכות שבדין או זכות שביושר במועד פרסום ההודעה על הכוונה לרכוש את המקרקעין, או, אם רצה הדייר בכך, לאחר ששולמו לו או לזכותו פיצויים כדי השגת שיכון חלוף סביר.

@ 195. דין מקרקעין שנרכשו בתמורה (תיקון: תשע״ה)
: מקרקעין שנרכשו בביצוע תכנית על פי הסכם או שהופקעו כך תמורת תשלום פיצויים, יחולו עליהם הוראות מיוחדות אלה:
: (1) כל עוד לא שונה ייעודם על־פי הוראות חוק זה, מותר להשכירם לגוף ציבורי או לאדם אחר, למטרה שלה נועדו בתכנית, ובלבד ששר הפנים, בהתייעצות עם הועדה המחוזית, נתן אישור על כך;
: (2) שונה ייעודם על־פי הוראות חוק זה, מותר באישור ובהתייעצות כאמור למכרם, להשכירם או לעשות בהם העברה אחרת, ובלבד שניתנה למי שרכשו ממנו את המקרקעין או לחליפו הודעה שהוא רשאי, תוך שלושים יום, לקנותם במחיר שלא יעלה על הסכום שבו נרכשו ממנו, בצירוף שוויה של כל השבחה בהם הנובעת מהתכנית; הודיע מקבל ההודעה תוך המועד האמור שהוא מוכן לקנות את המקרקעין, יועברו אליו כאמור.

@ 196. שינוי ייעוד של רכוש מופקע ללא תשלום
: (א) מקרקעין שהופקעו לפי חוק זה ללא תשלום פיצויים וייעודם שונה לייעוד שלמענו אין להפקיע מקרקעין לפי חוק זה ללא תשלום פיצויים, תשלם הועדה המקומית פיצויים למי שהיה זכאי להם בשעת ההפקעה אילו היתה ההפקעה מחייבת תשלום פיצויים באותה שעה, או אם רצה בכך, תחזיר את המקרקעין למי שהופקעו ממנו.
: (ב) בפעולה לפי סעיף זה – לענין [[סעיף 12 לפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943]], יבוא במקום מועד הפרסום של ההודעה על הכוונה לרכוש מקרקעין – המועד של שינוי הייעוד, ושווי המקרקעין ייקבע בשים לב לייעודם מחדש.

== פרק ח׳1: היטל השבחה (תיקון: תשמ״א–8) ==

@ 196א. היטל השבחה (תיקון: תשמ״א–8)
: ועדה מקומית תגבה היטל השבחה בשיעור, בתנאים ובדרכים שנקבעו [[בתוספת השלישית]] ועל פיה.

== פרק ט׳: פיצויים ==

@ 197. תביעת פיצויים (תיקון: תשמ״ג, תשנ״ה–4, תשע״ה)
: (א) נפגעו על ידי תכנית, שלא בדרך הפקעה, מקרקעין הנמצאים בתחום התכנית או גובלים עמו, מי שביום תחילתה של התכנית היה בעל המקרקעין או בעל זכות בהם זכאי לפיצויים מהועדה המקומית, בכפוף לאמור [[בסעיף 200]].
: (ב) התביעה לפיצויים תוגש למשרדי הועדה המקומית תוך שלוש שנים מיום תחילת תקפה של התכנית; שר הפנים רשאי להאריך את התקופה האמורה, מטעמים מיוחדים שיירשמו, אף אם כבר עברה התקופה.
:: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (הגשת תביעה לפיצויים והדיון בה), תשל״א–1971]].))

@ 197א. התניית הליכי תכנון בכתב שיפוי (תיקון: תשע״ז–8)
: (א)(1) מוסד תכנון הדן בתכנית רשאי להתנות את הפקדת התכנית, או את אישורה, בהפקדת כתב שיפוי מלא או חלקי מפני תביעות לפי [[סעיף 197]], בשים לב, בין השאר, למהות התכנית והיקפה, למידת תרומתה לצורכי ציבור ולזהות הנהנים ממנה.
:: (2) מוסד תכנון רשאי להתנות מתן היתר בהפקדת כתב שיפוי כאמור בפסקה (1) אם נקבעה הוראה המתירה זאת בתכנית שאושרה לפני יום ט״ו בכסלו התשע״ז (15 בדצמבר 2016) (בסעיף זה – המועד הקובע).
: (ב) הסמכות לדרוש הפקדת כתב שיפוי כאמור בסעיף קטן (א) תהיה נתונה גם לוועדה מקומית הדנה בבקשה למתן היתר מכוח תכנית שבה נדרש אישור מוסד תכנון שאינו רשות רישוי, לפי שיקול דעתו, כתנאי למתן ההיתר, ובלבד שנקבעה בתכנית הוראה המתירה זאת, והכול לגבי אותו חלק של הבקשה שנדרש לאישור כאמור; ואולם לעניין תכנית כאמור שאושרה לפני המועד הקובע, תהיה רשאית הוועדה המקומית לדרוש כתב שיפוי כאמור בסעיף קטן זה, אף אם לא נקבעה באותה תכנית הוראה המתירה זאת.
: (ג) שר האוצר, בהסכמת שר המשפטים, יקבע נוסח אחיד לכתב שיפוי כאמור בסעיף זה, ויכול שיקבע נוסחים שונים לעניין סוגים שונים של תכניות.
:: ((סמכות שר האוצר הועברה לשר הפנים (י״פ תש״ף, 6344).))

@ 198. תביעה לפיצויים (תיקון: תשנ״ה-4&lt;!--החלפה--&gt;, תש״ס–2, תשס״ג–3, תשס״ה, תשס״ה–5, תשס״ו–2, תשס״ח–7, תשס״ח–8, תש״ע, תשע״ה, תשפ&quot;ב-8)
: (א) הוגשה תביעה לפי [[סעיף 197]], תודיע הועדה המקומית לכל מי שעלול לשאת בתשלום הפיצויים נושא התביעה, כולם או חלקם, בין על פי דין ובין על פי הסכם עם הוועדה המקומית או עם המדינה ([[בפרק זה]] – המשיב) על הגשתה ותתן לו הזדמנות להשמיע טענותיו.
: (ב) הועדה המקומית תדון בתביעה ותחליט, בתוך תשעים ימים מיום הגשת התביעה, אם לקבלה או לדחותה, ואם החליטה לקבלה – מהו הסכום המוצע כפיצויים.
: (ג) הועדה המקומית תודיע לתובע ולמשיב, את החלטתה, ואם החליטה לקבל את התביעה – את הסכום המוצע כפיצויים והנימוקים לכך; הסתמכה הוועדה המקומית בהחלטתה על שומה, תצרף להודעתה גם את אותה שומה.
: (ד) החליטה הועדה המקומית לדחות את התביעה, כולה או חלקה, או החליטה כי בנסיבות הענין אין זה מן הצדק לשלם פיצויים עקב הוראות [[סעיף 200]], רשאי התובע או המשיב, לערור בפני ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה תוך 45 ימים מיום המצאת החלטת הועדה המקומית כאמור בסעיף קטן (ב); יושב ראש ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה רשאי להאריך את התקופה האמורה מטעמים מיוחדים שיירשמו.
: (ה)(1) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ד), החליטה הוועדה המקומית כי התובע זכאי לפיצוי בסכום שונה מהסכום הנתבע, רשאים הוועדה המקומית, התובע והמשיב לפנות, בהסכמה, בתוך 45 ימים, ליושב ראש מועצת שמאי המקרקעין בבקשה שימנה שמאי מכריע מתוך רשימת השמאים המכריעים, לצורך הכרעה במחלוקת על סכום הפיצוי; יושב ראש מועצת שמאי המקרקעין רשאי להאריך את התקופה האמורה מטעמים מיוחדים שיירשמו.
:: (2) יושב ראש מועצת שמאי המקרקעין יודיע לכל אחד מהפונים לפי פסקה (1), בתוך 15 ימים ממועד קבלת הפנייה, על זהותו של השמאי המכריע שמינה.
:: (3) השמאי המכריע שמונה כאמור בפסקה (2) ידון ויכריע במחלוקת על סכום הפיצוי; החלטות השמאי המכריע יפורסמו בהתאם לכללים שקבע שר המשפטים.
:: (4)(א) על החלטתו של השמאי המכריע כאמור בפסקה (3) יכולים הוועדה המקומית, התובע או המשיב לערור לפני ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה בתוך 45 ימים מיום המצאת ההחלטה של השמאי המכריע; יושב ראש ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה רשאי להאריך את התקופה האמורה מטעמים מיוחדים שיירשמו.
::: (ב) פסקה זו תעמוד בתוקפה עד תום חמש שנים מיום תחילתו של סעיף זה, כנוסחו [[17:300885|בחוק התכנון והבניה (תיקון מס׳ 84 והוראת שעה), התשס״ח–2008]].
: (ה1)(1) המגיש ערר לוועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה לפי סעיף זה, ישלם לאוצר המדינה, במועד הגשתו, אגרה בסכום כמפורט להלן:
::: (א) כשסכום הערר אינו עולה על 500,000 שקלים חדשים – 837 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2005, החל משנת 2020, 1,040.49 ש&quot;ח)));
::: (ב) כשסכום הערר עולה על 500,000 שקלים חדשים – 1,675 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2005, החל משנת 2020, 2,082.22 ש&quot;ח)));
::: שר הפנים, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, יקבע נסיבות שבהן יינתן פטור מאגרה לפי סעיף קטן זה.
:: (2) ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה לא תקבל ערר ולא תדון בו, אלא אם כן שולמה בעת הגשתו אגרה או שניתן פטור מתשלום האגרה לפי הוראות סעיף קטן זה.
:: (3) הסכומים האמורים בפסקה (1) יעודכנו ב־1 בינואר בכל שנה, בהתאם לשיעור העליה במדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
:: (4) החליטה ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה לקבל ערר, כולו או חלקו, רשאית היא להטיל על המשיב לשלם למגיש הערר הוצאות בגובה סכום האגרה, כולה או חלקה, כפי ששילם בעת הגשת הערר; היו מספר משיבים בערר – רשאית ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה לקבוע את חלוקת ההוצאות כאמור בין המשיבים.
:: (5) בלי לגרוע מהאמור בפסקה (4), ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה רשאית להטיל על צד לערר לשלם לצד השני את הוצאותיו בערר, כולן או חלקן.
:: (6) החלטת ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה להטיל הוצאות לפי פסקאות (4) או (5) תיחשב כפסק דין לעניין הוצאה לפועל.
: (ו)(1) דנה ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה בערר לפי סעיפים קטנים (ד) או (ה), רשאית היא, בהחלטה מנומקת, לקבל את הערר או לדחותו, במלואו או בחלקו.
:: (2) היה הערר לפי סעיף קטן (ד) בלבד, רשאית ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה לפנות ליושב ראש מועצת שמאי המקרקעין בבקשה שימנה שמאי, מתוך רשימת השמאים המכריעים, אשר יגיש לוועדת הערר חוות דעת בכתב בעניין הנוגע לערר (בחוק זה – שמאי מייעץ).
:: (3) מונה שמאי מייעץ, תינתן החלטה בערר לאחר הגשת חוות דעתו, ובלבד שניתנה לצדדים הזדמנות לטעון את טענותיהם לפני ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה לעניין חוות הדעת.
:: (4) הוראות לפי [[פרק ט׳1]] יחולו על שמאי מייעץ, לרבות לעניין סדרי הדין בפניו, מינויו ושכרו.
: (ז) על החלטת יושב ראש ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה לפי סעיפים קטנים (ד) או (ה)(4), ועל החלטת ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה לפי סעיף קטן (ו)(1) או (3), ניתן לערער לבית משפט לעניינים מינהליים.
: (ח) שמאי מקרקעין שהתבקש להכין שומה בהליכים לפי סעיף זה, וכן שמאי מכריע ושמאי מייעץ שמונו לפי סעיף זה, רשאים לקבל מידע בהתאם להוראות [[סעיף 14א(א) לתוספת השלישית]], והוראות [[תוספת 3 פרט 14א|סעיפים קטנים (ב) ו־(ג) של אותו סעיף]] יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין מידע כאמור. 
: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (סדרי הדין בועדות ערר בעררים לפי סעיף 198 לחוק), התשנ״ח–1997]].))

@ 199. (תיקון: תשנ״ה–4) : (((בוטל).))

@ 200. פטור מתשלום פיצויים (תיקון: תשפ&quot;ד-4, תשפ&quot;ה-8)
: (א) לא יראו קרקע כנפגעת אם נפגעה על ידי הוראה שבתכנית הנמנית עם אחת ההוראות המפורטות להלן ובלבד שהפגיעה אינה עוברת את תחום הסביר בנסיבות הענין ואין זה מן הצדק לשלם לנפגע פיצויים:
:: (1) שינוי בתחום אזורים ובתנאי השימוש בקרקע שבהם;
:: (2) קביעת המירווח מסביב לבנינים וביניהם;
:: (3) הגבלת מספר הבנינים בשטח מסויים;
:: (4) הסדרת אתריהם של בנינים, גדלם, גבהם, תכנון צורתם או מראם החיצוני;
:: (5) איסור הבניה או הגבלתה, לצמיתות או לשעה, במקום שהקמת בנינים על הקרקע עלולה, בגלל מקומה או טיבה, להביא לידי סכנת שטפון, סחף קרקע, סכנה לבריאות או סכנת נפשות או לידי הוצאה יתירה של כספי ציבור להתקנת דרכים או ביבים, להספקת מים או לשירותים ציבוריים אחרים;
:: (6) איסור השימוש בקרקע או הגבלתו שלא בדרך איסור בניה או הגבלתה, כשהשימוש עלול להביא לידי סכנה לבריאות, סכנת נפשות או פגיעה רצינית אחרת לרעת הסביבה;
:: (7) הגבלת דרכי השימוש בבנינים;
:: (8) קביעת קו במקביל לדרך, שמעבר לו לא יבלוט שום בנין;
:: (9) חיוב להתקין על יד בנין המיועד לעסק, למלאכה או לתעשיה מקום לטעינת כלי רכב, פריקתם וציודם בדלק, הכל כדי למנוע חסימת דרך לתעבורה;
:: (10) חיוב להתקין בבנין המיועד לעסק, למלאכה או לתעשיה, למגורים, לבית לינה או לשימוש על ידי הציבור, או על יד בנין כאמור, מקום לחניית כלי רכב, למקלט או למחסה בפני התקפה אווירית;
:: (11) הוראה בתכנית שחל עליה [[סעיף 81]].
: (ב) לא יראו קרקע כנפגעת אם נפגעה על ידי תוכנית שמטרתה היחידה היא קביעת הוראות לבניית אחד או יותר מאלה: מרחב מוגן או חדר עם שיפורי מיגון, במבנה קיים, בשטח שלא יעלה על השטח שנקבע לפי [[חוק ההתגוננות האזרחית, התשי&quot;א-1951]], או שטח נוסף כמשמעותו [[בסעיף 151(ג)(2)]].
: (ג) הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו לעניין תוכנית כאמור באותו סעיף קטן, אם אותה תוכנית משנה הוראות בתוכנית קודמת וקובעת תנאים שיש בהם כדי להכביד הכבדה של ממש על האפשרות להקים מרחב מוגן או על אופן בנייתו, ובכלל זה הוראות לעניין קווי בניין, גובה בניין ותכסית המגרש, אלא אם כן התוכנית הקודמת היא תוכנית מיתאר ארצית למיגון שמטרתה היחידה היא כאמור באותו סעיף קטן, שאושרה ביום תחילתו של [[25:3626730|חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 149 והוראת שעה), התשפ&quot;ד-2023]], או לאחריו (בסעיף זה - תוכנית מיתאר ארצית למיגון), ומתקיימים שני אלה:
:: (1) מתקיים אחד מאלה:
::: (א) התוכנית המשנה אושרה בתוך שלושים חודשים מיום תחילתה של תוכנית מיתאר ארצית למיגון;
::: (ב) התוכנית המשנה קובעת הוראות לעניין שטח נוסף כמשמעותו [[בסעיף 151(ג)(2)]] שאינו באזור עימות, והיא אושרה בתוך שלושים חודשים מיום תחילתה של תוכנית מיתאר ארצית למיגון הקובעת הוראות כאמור או - אם לא אושרה תוכנית המתקנת את תוכנית המיתאר הארצית למיגון, עד יום י&quot;ב בטבת התשפ&quot;ו (1 בינואר 2026) - מיום י&quot;ב בטבת התשפ&quot;ו (1 בינואר 2026);
:: (2) מתכנן המחוז של השטח שבו חלה התוכנית המשנה, לאחר התייעצות עם יושב ראש הוועדה המחוזית, נתן לה אישור אם מצא כי יש הצדקה של ממש להוראות שנקבעו בה; בהחלטתו ישקול מתכנן המחוז, בין השאר, את הכדאיות הכלכלית בהקמת מרחב מוגן על פי הוראותיה של התוכנית המשנה ואת ההשפעה הצפויה על מימוש האפשרות להקים מרחב מוגן, בשים לב לצורך בעידוד הקמתם של מרחבים מוגנים.

@ 201. אין פיצויים למעשים שאחרי הפקדת תכנית
: לא ישולמו פיצויים לפי [[פרק זה]] בקשר לכל בנין שהוקם, לכל דרך שנסללה ולכל דבר אחר שנעשה בתחום תכנית לאחר שההודעה בדבר הפקדתה פורסמה ברשומות לפי [[סעיף 89]].

@ 202. פיצויים על הפסקת חריגה
: מי שבתום תקופת המקסימום שנקבעה לשימוש חורג או לבנין חורג לפי [[פרק ז׳]] הינו בעל זכות במקרקעין שלגביהם נקבעה התקופה, לא יהיה זכאי לפיצויים בעד הנזק שנגרם לו על ידי הפסקת השימוש או על ידי שינויו, הריסתו או סילוקו של הבנין, הכל לפי הענין, אלא אם קיימות נסיבות מיוחדות ומן הצדק שישולמו פיצויים כאמור.

@ 202א. פיצויים בשל תכנית הכוללת ייעוד מקרקעין למיתקן גז (תיקון: תשס״ב, תשע״ד–2)
: נפגעו על ידי תכנית שמטרתה העיקרית ייעוד מקרקעין למיתקן גז, או על ידי כל אחת מן התכניות למערכת ההולכה, או על ידי תכנית הכוללת גם ייעוד מקרקעין למיתקן גז, שלא בדרך הפקעה, מקרקעין הנמצאים בתחומה או הגובלים עמה, יחולו לענין הפיצויים, לפי הענין, הוראות [[סעיף 28 לחוק משק הגז הטבעי]]; בסעיף זה –
:- ”מיתקן גז” ו”התכניות למערכת ההולכה” – כהגדרתם [[בחוק משק הגז הטבעי]];
:- ”תכנית” – לרבות תכנית עבודה שאושרה לפי [[סעיף 25(ד) לחוק משק הגז הטבעי]].

@ 202ב. כתב שיפוי כתנאי למתן היתר להקמת מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית (תיקון: תשס״ו, תשע״ח–7, תשפ&quot;ב-13)
: (א) בסעיף זה –
::- ”מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית” – מיתקן המוקם על ידי בעל רישיון או מטעמו, המשמש או המיועד לשמש למתן שירותי רדיו טלפון נייד, לרבות אנטנה, משדר, תורן או כל מכשיר עזר אחר, הנועד לתמוך בתפעול המיתקן;
::- &quot;בעל רישיון&quot; - בעל רישיון בזק לאספקת שירותי בזק באמצעות מערכת רדיו טלפון נייד בהתאם [[לסעיף 2(ב)(1) לחוק התקשורת]].
: (ב) מוסד התכנון ידרוש, כתנאי למתן היתר להקמת מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית, כתב שיפוי מפני תביעה לפיצויים לפי [[סעיף 197]] ובלבד שדרישה כאמור תהיה בהתאם להנחיות המועצה הארצית; הנחיות המועצה הארצית כאמור יעמדו בתוקפן עד שייקבעו הוראות לענין זה בתכנית מיתאר ארצית.

== פרק ט׳1: רשימת שמאים מכריעים (תיקון: תשס״ח–7) ==

@ 202ג. רשימת שמאים מכריעים (תיקון: תשס״ח–7)
: (א) שר המשפטים יקבע, על פי המלצת הוועדה המייעצת שהוקמה לפי [[סעיף 202ד]], רשימה של שמאי מקרקעין הכשירים לכהן כשמאים מכריעים (בחוק זה – רשימת השמאים המכריעים).
: (ב) שמאי מכריע ייכלל ברשימת השמאים המכריעים לתקופה של עשר שנים או עד הגיעו לגיל 70, לפי המוקדם.
: (ג) רשימת השמאים המכריעים תפורסם ברשומות.

@ 202ד. הוועדה המייעצת (תיקון: תשס״ח–7, תשע״ה)
: (א) תוקם ועדה מייעצת שתמליץ לשר המשפטים לעניין קביעת רשימת השמאים המכריעים ([[בפרק זה]] – הוועדה המייעצת), וזה הרכבה:
:: (1) יושב ראש מועצת שמאי המקרקעין, והוא יהיה היושב ראש;
:: (2) השמאי הממשלתי הראשי או נציגו;
:: (3) מנהל מינהל התכנון במשרד הפנים או נציגו;
:: (4) שני שמאי מקרקעין שיקבע יושב ראש הוועדה, מתוך רשימה של ארבעה שמאי מקרקעין שימנה שר המשפטים על פי המלצת הארגון המייצג את המספר הגדול ביותר של שמאי מקרקעין בישראל, ואם לא ניתנה המלצה כאמור – שימנה שר המשפטים לפי בחירתו;
:: (5) היועץ המשפטי של עיריית ירושלים, תל אביב–יפו או חיפה, שימנה שר הפנים;
:: (6) שני נציגי ציבור שימנה שר המשפטים;
:: (7) נציג הארגון המייצג את המספר הגדול ביותר של קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות בישראל; לעניין זה, ”קבלן לעבודות הנדסה בנאיות” – כהגדרתו [[בחוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, התשכ״ט–1969]].
: (ב) הודעה בדבר מינוי הוועדה המייעצת תפורסם ברשומות.

@ 202ה. כשירות לכהונה כשמאי מכריע (תיקון: תשס״ח–7)
: מי שנתקיימו בו כל אלה, כשיר לכהן כשמאי מכריע:
: (1) הוא אזרח ישראלי או תושב קבע בישראל;
: (2) הוא שמאי הרשום בפנקס שמאי המקרקעין במשך שבע השנים האחרונות לפחות ועסק בפועל, ברציפות או לסירוגין, במשך חמש שנים לפחות בשמאות מקרקעין בנושאים כאמור [[בפרקים ח׳]], [[ח׳1]] [[או ט׳]];
: (3) הוא לא הורשע בעבירה, אשר מפאת חומרתה, מהותה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כשמאי מכריע ובית משפט לא קבע לגביו כי עבר עבירה כאמור, אף שלא הרשיעו בה;
: (4) רישומו בפנקס שמאי המקרקעין לא הותלה בחמש השנים האחרונות, ואם הותלה, חלפו חמש שנים לפחות ממועד סיום ההתליה ועד למועד המינוי;
: (5) הוא אינו פסול דין, מי שהוכרז פושט רגל או מי שמונה לו אפוטרופוס;
: (6) הוא לא עלול להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב תדיר של ניגוד עניינים בין כהונתו כשמאי מכריע, לבין עניין אישי או תפקיד אחר שלו; [[בפרק זה]], ”עניין אישי או תפקיד אחר” – לרבות עניין אישי או תפקיד אחר של קרובו.

@ 202ו. פעולות לשם מניעת ניגוד עניינים (תיקון: תשס״ח–7)
: (א) סברה הוועדה המייעצת כי מי שמבקש לכהן או מי שמכהן כשמאי מכריע נדרש לבצע פעולות לשם מניעת ניגוד עניינים כאמור [[בסעיף 202ה(6)]], תמליץ על הפעולות שעליו לבצע, והתקופה לביצוען.
: (ב) המליצה הוועדה על פעולות כאמור בסעיף קטן (א), לגבי מי שמבקש לכהן כשמאי מכריע, לא ייכלל האדם שלגביו ניתנה ההמלצה כאמור ברשימת השמאים המכריעים, אלא לאחר שהוועדה המייעצת אישרה כי בוצעו הפעולות שהיה עליו לבצע כאמור; היה אדם כלול ברשימה וניתנה לגביו המלצה כאמור בסעיף קטן (א), יתלה שר המשפטים את רישומו, לאחר שניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו בעניין, עד לאישור הוועדה המייעצת כאמור בסעיף קטן זה.
: (ג) שמאי מכריע לא יעסיק אדם שעלול להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים, בין תפקידו של אותו אדם או תפקיד השמאי המכריע, לבין תפקיד אחר שלו; התעורר חשש לניגוד עניינים כאמור, ידווח על כך המועסק לשמאי המכריע בלא דיחוי.
: (ד) מי שמבקש לכהן כשמאי מכריע יודיע לוועדה המייעצת, עובר למינוי, אם הוא עלול להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב תדיר של ניגוד עניינים בין כהונתו כשמאי מכריע לבין עניין אישי או תפקיד אחר שלו; מי שמכהן כשמאי מכריע יודיע כאמור מיד לאחר שנודע לו כי הוא עלול להימצא במצב כאמור.

@ 202ז. איסור ניגוד עניינים (תיקון: תשס״ח–7)
: (א) שמאי מכריע לא יטפל בעניין שהועבר להכרעתו אם הוא עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כשמאי מכריע באותו עניין, לבין עניין אישי או תפקיד אחר שלו.
: (ב) התברר לשמאי מכריע כי עניין שהועבר להכרעתו עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים כאמור בסעיף קטן (א), יודיע על כך בכתב ליושב ראש מועצת שמאי המקרקעין ויימנע מלטפל באותו עניין עד לקבלת הנחיות מיושב ראש מועצת שמאי המקרקעין.
: (ג) נוכח יושב ראש מועצת שמאי המקרקעין, לפי הודעת שמאי מכריע כאמור בסעיף קטן (ב) או בדרך אחרת, כי עניין שהועבר לטיפולו של שמאי מכריע עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים, יורה לשמאי המכריע על הפסקת הטיפול באותו עניין.

@ 202ח. ייחוד פעולת שמאי מכריע (תיקון: תשס״ח–7)
: (א) שמאי מכריע לא יבצע, במישרין או בעקיפין, פעולה שיוחדה לשמאי מקרקעין לפי [[הפרק החמישי לחוק שמאי מקרקעין]], למעט פעולה שהוא רשאי לבצעה לפי חוק זה או שהוטלה עליו לפי חיקוק אחר, ולא יעסוק בכל עיסוק אחר פרט לעיסוק לפי חוק זה, אלא אם כן אין העיסוק האחר עלול לגרום לניגוד עניינים עם פעולתו לפי חוק זה, והתקיים אחד מאלה:
:: (1) העיסוק הוטל עליו לפי חיקוק אחר;
:: (2) העיסוק מותר על פי כללים שקבע שר המשפטים בעניין זה לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת;
:: (3) שר המשפטים, לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת, קבע כי הוא רשאי לעסוק בעיסוק זה.
: (ב) הוראות סעיף זה יחולו, בשינוים המחויבים, גם על שמאי מקרקעין, ועל מתמחה בשמאות מקרקעין, המועסקים בידי שמאי מכריע לצורך ביצוע תפקידו.

@ 202ט. מחיקה או התליה מרשימת השמאים המכריעים (תיקון: תשס״ח–7)
: (א) שר המשפטים ימחק מרשימת השמאים המכריעים את רישומו של אדם שחדל להתקיים בו תנאי מהתנאים האמורים [[בסעיף 202ה(1) עד (5)]], לאחר שניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו בעניין; הוראות סעיף קטן זה יחולו גם לגבי מי שחדל להתקיים בו התנאי האמור [[בסעיף 202ה(6)]], זולת אם אישרה הוועדה המייעצת כי בוצעו הפעולות שהיה עליו לבצע כאמור [[בסעיף 202ו]].
: (ב) שר המשפטים, לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת, רשאי להתלות את רישומו של אדם ברשימת השמאים המכריעים, לאחר שניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו בעניין, בשל אחד מאלה:
:: (1) אם מתנהלת נגדו חקירה פלילית בשל חשד לביצוע עבירה כאמור [[בסעיף 202ה(3)]];
:: (2) אם הוגשה נגדו קובלנה על עבירת משמעת לפי [[הפרק השישי לחוק שמאי מקרקעין]].
: (ג) שר המשפטים, לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת, רשאי למחוק את רישומו של אדם מרשימת השמאים המכריעים, לאחר שניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו בעניין, אם סבר כי קיימות נסיבות שבשלהן אין הוא ראוי לכהן כשמאי מכריע או כי לא מילא את תפקידיו כשמאי מכריע כראוי.

@ 202י. העברת הטיפול לשמאי מכריע אחר (תיקון: תשס״ח–7)
: (א) נמחק או הותלה רישומו של שמאי מכריע מרשימת השמאים המכריעים כאמור [[בסעיפים 202ו(ג)]] [[או 202ט]], או הורה לו יושב ראש מועצת שמאי המקרקעין להפסיק את הטיפול בעניין שלפניו כאמור [[בסעיף 202ז]], יורה יושב ראש מועצת שמאי המקרקעין על העברת העניין שלפני אותו שמאי מכריע לשמאי מכריע אחר מתוך רשימת השמאים המכריעים (להלן – השמאי המכריע הנעבר).
: (ב) השמאי המכריע הנעבר רשאי להורות, אם מצא כי לא ייגרם עיוות דין, שהדיון בפניו יימשך מהשלב שאליו הגיע השמאי המכריע שטיפולו בעניין הופסק; החליט השמאי המכריע הנעבר כי הדיון יימשך כאמור, יראו בחומר שהובא בהליך, כאילו הובא לפני השמאי המכריע הנעבר.

@ 202יא. עונשין (תיקון: תשס״ח–7)
: שמאי מכריע המטפל בעניין שעלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים, בניגוד להוראות [[סעיף 202ז]], דינו – מאסר שלוש שנים.

@ 202יב. החלת הוראות על שמאי מכריע (תיקון: תשס״ח–7)
: (א) דין שמאי מכריע כדין עובד הציבור לעניין [[חוק העונשין, התשל״ז–1977]].
: (ב) בתום תקופת כהונתו יחולו על שמאי מכריע הוראות [[חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ״ט–1969]]; ואולם סמכויות הוועדה, כהגדרתה [[בסעיף 11 לחוק האמור]], כפי שנקבעו [[בחוק האמור]], יהיו נתונות לוועדה המייעצת.

@ 202יג. תקנות לעניין שמאי מכריע (תיקון: תשס״ח–7, תשפ&quot;ב-8)
: (א) שר המשפטים רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצוע [[פרק זה]].
: (ב) שר המשפטים יתקין תקנות בעניינים אלה:
:: (1) באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת ובהתייעצות עם שר הפנים – שכרו של שמאי מכריע ותשלום אגרה בעד הגשת בקשה למינוי שמאי מכריע;
:: (2) סדרי הדין בבקשות להכרעה לפני שמאי מכריע, לרבות בבקשה למינויו ובכלל זה לרבות לעניין מועדים, דרך הגשת הבקשות וערר על החלטות שנתקבלו בהן.
: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (סדרי דין בבקשה להכרעה לפני שמאי מכריע או שמאי מייעץ), התשס״ט–2008]].))
: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (שכרו של שמאי מכריע ושמאי מייעץ), התשס״ט–2009]].))

== פרק י׳: פיקוח, אכיפה ועונשין (תיקון: תשע״ז–9) ==

=== סימן א׳: הגדרות (תיקון: תשע״ז–9) ===

@ 203. הגדרות – [[פרק י׳]] (תיקון: תשע״ז–9, תשפ&quot;ב-8)
: [[בפרק זה]] –
:- ”גן לאומי” ו”שמורת טבע” – כהגדרתם [[בחוק גנים לאומיים]];
:- ”הריסה” – לרבות פירוק עבודה שנעשתה או סילוקה, וכן כל פעולה הדרושה לשם השבת המקרקעין למצבם לפני תחילת ביצוע עבודה בהם, והכול כפי שנקבע בצו הריסה לפי [[פרק זה]];
:- ”ועדה מרחבית” – ועדה מקומית לפי [[סעיף 19]];
:- ”יושב ראש ועדה מקומית” – לרבות ראש רשות מקומית המוסמכת לאכיפה, ולעניין מרחב תכנון מקומי כמשמעותו [[בסעיף 12]] – יושב ראש הוועדה המחוזית;
:- ”היחידה הארצית לאכיפה” – הרשות לאכיפה במקרקעין;
:- ”מהנדס הוועדה” – לרבות מהנדס רשות מקומית המוסמכת לאכיפה, ולעניין מרחב תכנון מקומי כמשמעותו [[בסעיף 12]] – מתכנן המחוז;
:- ”המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין” – המחלקה להנחיית תובעים מוסמכי היועץ המשפטי לממשלה בפרקליטות המדינה;
:- ”מנהל היחידה הארצית לאכיפה” – מנהל היחידה שמונה לפי [[סעיף 204]];
:- ”מנהל רשות הטבע והגנים” – כמשמעותו [[בחוק גנים לאומיים]];
:- ”מפקח” – מי שהוסמך למפקח לפי [[סעיף 205]];
:- ”מפקח מיוחד” – מפקח ביחידה הארצית לאכיפה, שהוסמך למפקח מיוחד לפי [[סעיף 205]], לאחר שעבר הכשרה מיוחדת לעניין הסמכויות הנתונות לו לפי כל דין;
:- ”עבודה אסורה” – בנייה או עבודה הטעונה היתר שנעשתה בלא היתר או בניגוד לתנאי היתר;
:- ”צו מינהלי” – כל אחד מאלה:
:: (1) צו מינהלי להפסקת עבודה כאמור [[בסעיף 216]];
:: (2) צו להריסת תוספת בנייה כאמור [[בסעיף 217]];
:: (3) צו מינהלי להפסקת שימוש כאמור [[בסעיף 219]];
:: (4) צו לסגירת בניין או מקום כאמור [[בסעיף 220]];
:: (5) צו הריסה מינהלי כאמור [[בסעיף 221]];
:- ”צו שיפוטי” – כל אחד מאלה:
:: (1) צו שיפוטי למניעת פעולות כאמור [[בסעיף 234]];
:: (2) צו הפסקה שיפוטי כאמור [[בסעיף 236]];
:: (3) צו הריסה בלא הליך פלילי כאמור [[בסעיף 239]];
:- ”רשות אוכפת” – כל אחת מאלה, לפי העניין:
:: (1) היחידה הארצית לאכיפה;
:: (2) ועדה מקומית – לעניין עבירה שבוצעה במרחב התכנון שלה;
:: (3) רשות מקומית המוסמכת לאכיפה – לעניין עבירה שבוצעה בתחומה של אותה רשות מקומית;
:: (4) רשות הטבע והגנים – לעניין עבירה שבוצעה בתחום גן לאומי או שמורת טבע או בתחום שטח שיועד בתכנית לגן לאומי או לשמורת טבע כאמור [[בסעיף 233]];
:- ”רשות הטבע והגנים” – הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים כהגדרתה [[בחוק גנים לאומיים]];
:- ”רשות מקומית המוסמכת לאכיפה” – רשות מרחבית שהוסמכה לפי [[סעיף 254יב]];
:- ”שימוש אסור” – כל אחד מאלה:
:: (1) שימוש במקרקעין הטעון היתר שנעשה בלא היתר, או בניגוד לתנאי היתר או שימוש במקרקעין בניגוד לתכנית;
:: (2) שימוש בעבודה אסורה;
:- ”תובע” – כמשמעותו [[בסעיף 12 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982]].

=== סימן ב׳: סמכויות פיקוח ואכיפה (תיקון: תשע״ז–9) ===

@ 204. מנהל היחידה הארצית לאכיפה (תיקון: תשע״ז–9)
: (א) שר האוצר ימנה עובד בכיר בשירות המדינה למנהל היחידה הארצית לאכיפה.
: (ב) מנהל היחידה הארצית לאכיפה יעמוד בראש היחידה הארצית לאכיפה ויהיה אחראי למילוי תפקידיה לפי חוק זה.
: (ג) למנהל היחידה הארצית לאכיפה יהיו הסמכויות הנתונות למפקח ולמפקח מיוחד לפי הוראות חוק זה.
: (ד) מנהל היחידה הארצית לאכיפה יקבע הנחיות מקצועיות שלפיהן יפעילו מפקחים את סמכויותיהם לפי חוק זה; הנחיות כאמור יפורסמו באתר האינטרנט של היחידה הארצית לאכיפה.

@ 205. הסמכת מפקחים (תיקון: תשע״ז–9)
: (א) שר האוצר יסמיך, מבין עובדי משרדו, מפקחים לעניין חוק זה, אשר יוסמכו בסמכויות לפי [[סימן זה]], כולן או חלקן, וכן רשאי הוא להסמיך מפקחים בסמכויות כאמור מבין אלה:
:: (1) עובד מעובדי המדינה – בהסכמת השר הממונה על משרדו של העובד;
:: (2) עובד מעובדי רשות מקומית שהיא ועדה מקומית לפי [[סעיף 18]] או עובדי רשות מקומית מוסמכת לאכיפה – בהסכמת ראש הרשות המקומית שהוא עובד בה;
:: (3) עובד מעובדי ועדה מרחבית – בהסכמת יושב ראש הוועדה המרחבית שהוא עובד בה.
: (ב) סמכויות מפקחים מבין עובדי המדינה יהיו בשטח המדינה כולה או חלקה, כפי שיקבע שר האוצר בעת הסמכתם; סמכויותיהם של מפקחים מבין עובדי ועדה מקומית יהיו בתחום מרחב התכנון שלה וסמכויותיהם של מפקחים מבין עובדי רשות מקומית יהיו בתחומה של אותה רשות מקומית.
: (ג) לא יוסמך מפקח כאמור בסעיף קטן (א) אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:
:: (1) משטרת ישראל הודיעה, לא יאוחר משלושה חודשים מיום קבלת פרטי העובד, כי היא אינה מתנגדת למינויו מטעמים של ביטחון הציבור, לרבות בשל עברו הפלילי;
:: (2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי חוק זה, כפי שהורה שר האוצר, בהסכמת השר לביטחון הפנים;
:: (3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים כפי שהורה שר האוצר, לאחר התייעצות עם השר לביטחון הפנים.
: (ד) הודעה על הסמכת מפקח תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של היחידה הארצית לאכיפה, הוועדה המקומית או הרשות המקומית, לפי העניין.
: (ה) מצא מנהל היחידה הארצית לאכיפה כי מפקח אינו ממלא אחר ההנחיות המקצועיות כאמור [[בסעיף 204(ד)]], רשאי הוא, לאחר שנתן למפקח הזדמנות לטעון את טענותיו לפניו, לבקש משר האוצר לבטל את הסמכתו של המפקח או להגביל את סמכויותיו לתקופה.

@ 206. סמכויות מפקחים (תיקון: תשע״ז–9)
: (א) לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה, רשאי מפקח –
:: (1) לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
:: (2) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך הדרושים לו לצורך ביצוע תפקידו; בפסקה זו, ”מסמך” – לרבות פלט כהגדרתו [[בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995]];
:: (3) לערוך בדיקות או מדידות או ליטול דוגמאות לשם בדיקה וכן להורות על מסירת דוגמאות לבדיקת מעבדה או על שמירתן לתקופה שיורה, או לנהוג בהן בדרך אחרת;
:: (4) להיכנס בכל עת לכל מקרקעין, ואולם לא ייכנס מפקח למקום המשמש למגורים, אלא באחד מאלה:
::: (א) בעת סבירה ולאחר שקיבל את הסכמת המחזיק, ובלבד שהמחזיק הוא בגיר ושהמפקח הודיע למחזיק כי הוא רשאי לסרב לכניסתו;
::: (ב) ניתן צו של בית משפט המתיר לו להיכנס למקום.
: (ב) התעורר חשד לביצוע עבירה לפי חוק זה, רשאי מפקח –
:: (1) לחקור כל אדם הקשור לעבירה כאמור או שעשויות להיות לו ידיעות הנוגעות לעבירה כאמור; על חקירה לפי פסקה זו יחולו הוראות [[+#2|סעיפים ((&lt;s&gt;(&lt;/s&gt;))2((&lt;s&gt;)&lt;/s&gt;))]] [[#3|ו-((&lt;s&gt;(&lt;/s&gt;))3((&lt;s&gt;)&lt;/s&gt;)) לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)]], בשינויים המחויבים;
:: (2) לתפוס כל חפץ הקשור לעבירה; על תפיסה לפי פסקה זו יחולו הוראות [[=פקודת מעצר וחיפוש|הפרק הרביעי לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ״ט–1969]] (בסעיף זה – פקודת מעצר וחיפוש), בשינויים המחויבים;
:: (3) לבקש מבית המשפט צו חיפוש לפי [[סעיף 23 לפקודת מעצר וחיפוש]] ולבצעו; על חיפוש לפי פסקה זו יחולו הוראות [[+|סעיפים 24(א)(1)]], [[+|26 עד 28]] [[ו־45 לפקודת מעצר וחיפוש]], בשינויים המחויבים;
:: (4) להיכנס בכל עת סבירה למקרקעין, ורשאי המפקח לעשות שימוש בכוח סביר כלפי רכוש לשם כך, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא לפי צו של בית משפט.
: (ג) סירב אדם להיענות לדרישת מפקח, על פי סמכותו בהתאם להוראות סעיף זה, והיה חשש שיימלט או שזהותו אינה ידועה, רשאי המפקח לעכבו, ויחולו על עיכוב כאמור הוראות [[סעיף 75(ב) ו־(ג) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו–1996]], בשינויים המחויבים.
: (ד) אין בסמכויות מפקח לפי [[פרק זה]] כדי לגרוע מסמכויות פיקוח שנתונות לו לפי כל דין אחר.

@ 207. חובת הזדהות (תיקון: תשע״ז–9)
: (א) מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי חוק זה, אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה:
:: (1) הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו ולובש מדי מפקח בצבע ובצורה שהורה שר האוצר לעניין זה, ובלבד שהמדים כאמור אינם נחזים להיות מדי משטרה;
:: (2) יש בידו תעודה החתומה בידי שר האוצר, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יראה על פי דרישה.
: (ב) חובת הזדהות לפי סעיף קטן (א) לא תחול אם קיומה עלול לגרום לאחד מאלה:
:: (1) סיכול ביצוע הסמכות בידי המפקח;
:: (2) פגיעה בביטחון המפקח או בביטחון אדם אחר.
: (ג) חלפה הנסיבה שבשלה לא קיים המפקח את חובת ההזדהות כאמור בסעיף קטן (ב), יקיים המפקח את חובתו כאמור, מוקדם ככל האפשר.

=== סימן ג׳: סמכויות פיקוח ואכיפה כלפי מערכת הביטחון (תיקון: תשע״ז–9) ===

@ 208. הסדרת הפיקוח והאכיפה כלפי מערכת הביטחון (תיקון: תשע״ז–9)
: הוראות [[סימן זה]] נועדו להסדיר את הפיקוח והאכיפה של הוראות חוק זה כלפי מערכת הביטחון באופן שיאזן בין קיום מטרותיו של חוק זה לבין השמירה על ביטחון המדינה ושלום הציבור.

@ 209. הגדרות – [[סימן ג׳]] (תיקון: תשע״ז–9)
: [[בסימן זה]] –
:- ”גוף ביטחוני” – אחד הגופים המנויים בהגדרה ”מערכת הביטחון”;
:- ”התאמה ביטחונית” – כמשמעותה [[בסעיף 15 לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס״ב–2002]];
:- ”חוק להסדרת הביטחון” – [[=חוק להסדרת הביטחון|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ״ח–1998]];
:- ”מערכת הביטחון” – כל אחד מאלה:
:: (1) משרד הביטחון ויחידות הסמך של משרד הביטחון;
:: (2) צבא הגנה לישראל;
:: (3) יחידות ויחידות סמך של משרד ראש הממשלה, שעיקר פעילותן בתחום ביטחון המדינה;
:: (4) מפעלי מערכת הביטחון כמשמעותם [[בסעיף 20 לחוק להסדרת הביטחון]], שאינם יחידות כאמור בפסקה (3), ואשר שר הביטחון הודיע עליהם לשר האוצר;
:: (5) משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר והרשות להגנה על עדים;
:: (6) שלוחה אחרת של מערכת הביטחון כהגדרתה [[בסעיף 159]] שאושרה על ידי שר הביטחון לעניין [[פרק ו׳]] כאמור [[באותו סעיף]];
:- ”מפקח” – מי שהוסמך למפקח ביחידה הארצית לאכיפה לפי [[סעיף 205]], ולעניין מיתקן ביטחוני שחלות עליו הוראות [[סעיף 213]] [[או 214]] – מי שהוסמך למפקח לפי הוראות [[213|אותם סעיפים]], לפי העניין;
:- ”נוהל עבודה” – נוהל שנקבע לפי [[סעיף 212]];
:- ”קצין בכיר” – קצין שדרגתו סגן אלוף, סגן ניצב או סגן גונדר, לפחות, לפי העניין, או מי שדרגתו מקבילה לדרגה כאמור;
:- ”קצין מוסמך” –
:: (1) לעניין הגופים המנויים בפסקאות (1), (3), (4) ו־(6) להגדרה ”מערכת הביטחון”, למעט שירות הביטחון הכללי והמוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים – כמשמעותו [[בסעיף 21 לחוק להסדרת הביטחון]];
:: (2) לעניין צבא הגנה לישראל – ראש מחלקת ביטחון מידע בצבא הגנה לישראל או קצין בכיר שהסמיך לעניין זה;
:: (3) לעניין שירות הביטחון הכללי – ראש שירות הביטחון הכללי או עובד בכיר בשירות שהסמיך לעניין זה;
:: (4) לעניין המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים – קצין מוסמך כמשמעותו [[בסעיף 21א לחוק להסדרת הביטחון]];
:: (5) לעניין משטרת ישראל – קצין בכיר שהסמיך המפקח הכללי של משטרת ישראל לעניין זה;
:: (6) לעניין שירות בתי הסוהר – קצין בכיר שהסמיך נציב בתי הסוהר לעניין זה;
:: (7) לעניין הרשות להגנה על עדים – מנהל הרשות או עובד בכיר ברשות שהסמיך לעניין זה;
:- ”השר הממונה” –
:: (1) לעניין הגופים המנויים בפסקאות (1), (2), (4) ו־(6) להגדרה ”מערכת הביטחון” – שר הביטחון;
:: (2) לעניין הגופים המנויים בפסקה (3) להגדרה ”מערכת הביטחון” – ראש הממשלה;
:: (3) לעניין הגופים המנויים בפסקה (5) להגדרה ”מערכת הביטחון” – השר לביטחון הפנים.

@ 210. הפעלת סמכויות כלפי מערכת הביטחון (תיקון: תשע״ז–9)
: מפקח יפעיל את סמכויותיו לפי חוק זה כלפי מערכת הביטחון, בכפוף לסייגים [[שבסימן זה]].

@ 211. סמכויות פיקוח ואכיפה כלפי מערכת הביטחון – הוראות מיוחדות (תיקון: תשע״ז–9)
: (א) לא יפעיל מפקח את סמכויותיו כלפי מערכת הביטחון, אלא אם כן נקבעה לו התאמה ביטחונית מתאימה לכך ובהתאם לכללי אבטחת המידע של גוף ביטחוני.
: (ב)(1) על אף האמור [[בסעיף 206(א)(4)]] קצין בכיר או קצין מוסמך רשאי לעכב את כניסתו המיידית של המפקח למיתקן המוחזק בידי מערכת הביטחון, אם מצא כי התקיים אחד מאלה:
::: (א) כניסתו באותה העת תשבש פעילות מבצעית או מודיעינית, חקירה פלילית, או תרגיל או אימון רחבי היקף או שנעשה בהם שימוש באמצעי לחימה;
::: (ב) מתרחשת במקום פעילות עוינת;
::: (ג) מתקיימת במיתקן פעילות או יש בו ציוד או מיתקנים שהמפקח אינו רשאי להיחשף להם מטעמים ביטחוניים, מטעמים של יחסי החוץ של מדינת ישראל או מטעמים של הגנה על שלום הציבור וביטחונו.
:: (2) קבע קצין מוסמך או קצין בכיר כאמור בפסקה (1), יודיע על כך למפקח בכתב, ויקבע מועד חדש לכניסתו של המפקח, מוקדם ככל האפשר לאחר שחלפה העילה שמנעה את כניסתו.
: (ג) על אף האמור [[בסעיף 206(א)(1)]], דרש מפקח מאדם להזדהות לפניו, לשם הפעלת סמכויותיו במיתקן המוחזק בידי גוף ביטחוני, וכללי אבטחת המידע של הגוף הביטחוני אוסרים על אותו אדם להזדהות אלא לפני מי שמוסמך לכך על פיהם, רשאי אותו אדם להימנע מהצגת תעודה מזהה ולהציג את עצמו בדרך שתיקבע בנוהל עבודה, באופן שיאפשר את זימונו לחקירה ככל שיידרש.
: (ד) לשם הפעלת סמכויותיו, רשאי מפקח להשתמש באמצעים שונים לתיעוד ממצאיו; הכנסת אמצעים כאמור והשימוש בהם יהיו באופן שיאפשר את התיעוד הנדרש, ובלבד שיהיו בהתאם לכללי אבטחת המידע של הגוף הביטחוני.
: (ה)(1) על אף האמור [[בסעיף 206(א)(2)]], מסירת ידיעה או מסמך, כולם או חלקם, למפקח, תהיה בהתאם להתאמתו הביטחונית ובהתאם לכללי אבטחת המידע של הגוף הביטחוני, ואולם –
::: (א) קצין מוסמך רשאי להורות כי ידיעה או מסמך מסוימים בעלי רגישות ביטחונית גבוהה לא יועברו למפקח, אף אם התאמתו הביטחונית מתאימה, אלא לגורם אחר ביחידה הארצית לאכיפה כפי שייקבע בנוהל עבודה, ככל שניתן מבחינה ביטחונית לקבוע גורם כאמור;
::: (ב) קצין מוסמך רשאי להורות כי מפקח לא יוציא ממיתקן ביטחוני מסמך מסוים שקבע לגביו כי הוא בעל רגישות ביטחונית גבוהה; מסמך כאמור יישמר במקום שייועד לשם כך במיתקן, ויהיה נגיש למפקח או לגורם האחר שנקבע כאמור בפסקת משנה (א), לפי העניין, בהתאם לכללי אבטחת המידע של הגוף הביטחוני.
:: (2) קצין מוסמך רשאי להורות כי מידע מסווג שאינו קשור לחומר החקירה ואינו קשור במישרין לעילת הפיקוח, לא ייכלל בידיעה או במסמך הנמסרים למפקח או לגורם האחר שנקבע כאמור בפסקה (1)(א), לפי העניין, ובלבד שימסור למפקח או לגורם האחר הודעה בכתב על כך שהשמיט מידע.
: (ו) על אף האמור [[בסעיף 206(א)(3)]], מדידות ודגימות שהן או תוצאותיהן עשויות להיות מסווגות, יבוצעו ויישמרו במעבדות מסווגות, כפי שייקבע בנוהל עבודה, ובלבד שלא יהיה בכך כדי למנוע עריכת מדידה או נטילת דגימה.
: (ז)(1) על אף האמור [[בסעיף 206(ב)(2)]] לא יתפוס מפקח חפץ אם יש חשש כי בשל הוצאתו מידי מערכת הביטחון יינזקו משמעותית כשירותו של גוף ביטחוני, רמת הכוננות שלו ויכולתו להגן על ביטחון המדינה או על שלום הציבור.
:: (2) קצין מוסמך רשאי להורות כי מפקח לא יוציא ממיתקן ביטחוני חפץ מסוים שקבע לגביו כי הוא בעל רגישות ביטחונית גבוהה; חפץ כאמור יישמר במקום שייועד לשם כך במיתקן בהתאם לכללי אבטחת המידע של הגוף הביטחוני ויהיה נגיש למפקח.

@ 212. נוהל עבודה (תיקון: תשע״ז–9)
: (א) שר האוצר, בהסכמת השר הממונה, יורה בנוהל עבודה על אופן יישום הוראות [[סימן זה]] בגוף ביטחוני, ורשאי שר האוצר לקבוע בדרך האמורה נהלים שונים בעבור כל אחד מן הגופים הביטחוניים המנויים בהגדרה ”מערכת הביטחון”.
: (ב) קיבל שר האוצר את הסכמתו של השר הממונה לקבוע נוהל עבודה כאמור בסעיף קטן (א) או לתקן נוהל עבודה קיים, יובא הנוהל או תיקונו, לפי העניין, לידיעת ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת.

@ 213. פיקוח ואכיפה לגבי מיתקן ביטחוני סודי (תיקון: תשע״ז–9)
: (א) השר הממונה רשאי לקבוע לעניין [[סימן זה]], כי מיתקן ביטחוני כהגדרתו [[בפרק ו׳]], שמתקיים לגביו אחד מאלה, הוא מיתקן ביטחוני סודי:
:: (1) מתקיימת בו פעילות סודית;
:: (2) קיים צורך דחוף בהקמתו;
:: (3) הוא נועד לפעילות מבצעית.
: (ב) קבע השר הממונה כי מיתקן מסוים הוא מיתקן ביטחוני סודי, יופעלו סמכויות הפיקוח והאכיפה לפי [[סימן ב׳]], בכפוף לסייגים [[שבסימן זה]], לעניין אותו מיתקן, על ידי מפקח שהוא עובד משרדו של השר הממונה על אותו מיתקן או שהוא משרת בגוף הביטחוני האחראי על אותו מיתקן, שהוסמך לפי הוראות [[סעיף 205]].
: (ג)(1) השר הממונה, בהסכמת שר האוצר, יורה בנוהל על אופן הפיקוח והאכיפה על יישום ההוראות לפי חוק זה במיתקן ביטחוני סודי, ובכלל זה על אופן הפעלת הסמכויות לפי [[סימן זה]] במיתקן כאמור, ורשאי השר הממונה לקבוע בדרך האמורה נהלים שונים בעבור כל אחד מן הגופים הביטחוניים.
:: (2) קיבל השר הממונה את הסכמת שר האוצר לקבוע נוהל כאמור בפסקה (1) או לתקן נוהל קיים, יובא הנוהל או תיקונו, לפי העניין, לידיעת ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת.
: (ד) מפקח כאמור בסעיף זה ידווח למנהל היחידה הארצית לאכיפה ולמנהל המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין, אחת לשישה חודשים, בהתאם לכללי אבטחת המידע של הגוף הביטחוני שבו ביצע פעולות פיקוח ואכיפה, על פעולות הפיקוח והאכיפה שביצע במיתקנים ביטחוניים סודיים של אותו גוף ביטחוני.

@ 214. פיקוח ואכיפה לגבי מיתקן ביטחוני סודי מיוחד (תיקון: תשע״ז–9)
: (א) השר הממונה רשאי לקבוע לעניין [[סימן זה]], כי מיתקן ביטחוני סודי כמשמעותו [[בסעיף 213]], שמתקיימים בו טעמים של סודיות מיוחדת המונעים מסירת דיווח כאמור [[בסעיף קטן (ד) של אותו סעיף]], הוא מיתקן ביטחוני סודי מיוחד (בסעיף זה – מיתקן ביטחוני סודי מיוחד); קבע השר הממונה כאמור, לא יחולו הוראות [[סעיף 213]] על אותו מיתקן, ויחולו עליו הוראות סעיף זה.
: (ב) סמכויות הפיקוח והאכיפה לפי [[סימן ב׳]] יופעלו, בכפוף לסייגים [[שבסימן זה]], לעניין מיתקן ביטחוני סודי מיוחד, על ידי מפקח שהוא עובד משרדו של השר הממונה על אותו מיתקן או שהוא משרת בגוף הביטחוני האחראי על אותו מיתקן, שהוסמך בידי השר הממונה לעניין זה.
: (ג) מנהל המיתקן הביטחוני הסודי המיוחד או ראש הגוף הביטחוני האחראי על המיתקן, יורה בנוהל על אופן הפיקוח והאכיפה על יישום ההוראות לפי חוק זה באותו מיתקן, בהתבסס על נוהל העבודה.

@ 215. נהלים ראשונים (תיקון: תשע״ז–9)
: (א) נהלים ראשונים לפי [[סימן זה]] ייקבעו בתוך שמונה חודשים מיום פרסומו של [[20:382860|חוק התכנון והבנייה (תיקון מס׳ 116), התשע״ז–2017]].
: (ב) בהעדר הסכמה בין שר האוצר והשר הממונה – יכריע במחלוקת היועץ המשפטי לממשלה, והשרים כאמור יקבעו נהלים ראשונים בהתאם להכרעתו, והכול בתוך שלושה חודשים מתום התקופה האמורה בסעיף קטן (א).
: (ג) לא הכריע היועץ המשפטי לממשלה במחלוקת כאמור בסעיף קטן (ב), יכריע בדבר ראש הממשלה, שיקבע נהלים ראשונים לפי [[סימן זה]] בתוך 30 ימים לאחר תום התקופה כאמור בסעיף קטן (ב).

=== סימן ד׳: אכיפה מינהלית (תיקון: תשע״ז–9) ===

@ 216. צו מינהלי להפסקת עבודה (תיקון: תשע״ז–9)
: (א) ראה מנהל היחידה הארצית לאכיפה, יושב ראש ועדה מקומית או מהנדס הוועדה, על יסוד ביקור במקום או על יסוד דין וחשבון בכתב שהגיש לו מפקח, כי יש יסוד סביר להניח כי מתבצעת עבודה אסורה, רשאי הוא לצוות בכתב על הגורמים המנויים [[בסעיף 243(ג)]] ועל כל מי שמועסק בשירותם, להפסיק באופן מיידי את העבודה ([[בפרק זה]] – צו מינהלי להפסקת עבודה), ובלבד שלא הוגשו לבית המשפט כתב אישום או בקשה לצו הפסקה שיפוטי לפי [[סעיף 236]] בעניין אותה עבודה.
: (ב) צו מינהלי להפסקת עבודה יכלול את כל אלה:
:: (1) פרטים בדבר מיקום המקרקעין שבהם חל הצו;
:: (2) תיאור העובדות שעל פיהן הוחלט לתת את הצו;
:: (3) אישור בדבר קיום חובת ההיוועצות לפי [[סעיף 225]];
:: (4) פרטים בדבר הזכות לבקש את ביטול הצו לפי הוראות [[סעיף 228]];
:: (5) פרטים בדבר אופן ההתקשרות עם נותן הצו.
: (ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), היה למי שהוסמך לתת צו כאמור בסעיף קטן (א) יסוד סביר להניח כי עבודה המתבצעת לנגד עיניו היא עבודה אסורה, או שמפקח הודיע לו כי יש לו יסוד סביר להניח שעבודה המתבצעת לנגד עיניו היא עבודה אסורה, רשאי מי שהוסמך לתת צו מינהלי להפסקת עבודה לתת צו מינהלי ארעי להפסקת אותה עבודה ([[בסימן זה]] – צו ארעי להפסקת עבודה), אף אם טרם הוגש לו דין וחשבון כאמור בסעיף קטן (א) או טרם קוימה חובת ההיוועצות לפי [[סעיף 225]], ובלבד שהתקיימו כל אלה:
:: (1) קיים צורך דחוף להפסיק את העבודה, בין השאר בשל סכנה לשלום הציבור או לשלומו של אדם;
:: (2) החובה להגיש דין וחשבון כאמור בסעיף קטן (א) ולקיים היוועצות לפי [[סעיף 225]] יושלמו בהקדם האפשרי.
: (ד) תוקפו של צו ארעי להפסקת עבודה לא יעלה על חמישה ימים; ניתן צו ארעי כאמור ומולאו כל התנאים למתן צו מינהלי להפסקת עבודה, רשאי נותן הצו הארעי להפסקת עבודה להודיע למי שניתן לו הצו כי הצו ייחשב צו מינהלי להפסקת עבודה לכל דבר ועניין.
: ((לפי [[תקנות התכנון והבניה (המצאת צווים לפי סעיפים 224 ו־231 לחוק), התשמ״ה–1985]],  על מסירת צו לפי סעיף זה יחולו הוראות [[סעיף 237 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982]].))

@ 217. צו להריסת תוספת בנייה לאחר שהופר צו מינהלי להפסקת עבודה (תיקון: תשע״ז–9)
: (א) נמשכה העבודה שלגביה ניתן צו מינהלי להפסקת עבודה, לאחר שהומצא הצו ובניגוד להוראותיו, רשאי מי שנתן את הצו לצוות על מי שניתן לו הצו, למעט על מי שעובדים בשירותם של הגורמים המנויים [[בסעיף 243(ג)]], להרוס את העבודה שבוצעה לאחר שהומצא הצו המינהלי להפסקת עבודה ([[בפרק זה]] – צו להריסת תוספת בנייה), ובלבד שלא חלפה שנה מיום מתן הצו המינהלי להפסקת עבודה.
: (ב) לא יינתן צו להריסת תוספת בנייה כאמור אלא אם כן מפקח הגיש, למי שמוסמך לתת את הצו, דין וחשבון בכתב שבו ציין כי לפי בדיקתו נמשכה העבודה בניגוד להוראות הצו המינהלי להפסקת העבודה, את פרטי העבודה שנמשכה כאמור, וכי לא חלפה שנה ממועד מתן הצו המינהלי להפסקת העבודה.
: (ג) צו להריסת תוספת בנייה יכלול את הפרטים המנויים [[בסעיף 216(ב)]] ואת פרטי הצו המינהלי להפסקת עבודה שניתן.
: (ד) מי שניתן לו צו להריסת תוספת בנייה יבצע את הצו בתוך 21 ימים מיום שהומצא לו.
: (ה) לא בוצע צו להריסת תוספת בנייה בתוך התקופה האמורה בסעיף קטן (ד), רשאית היחידה הארצית לאכיפה, הוועדה המקומית או הרשות המקומית המוסמכת לאכיפה, לפי העניין, לבצע את הצו.

@ 218. איסור מינהלי על שימוש ברכב או ציוד מכני הנדסי (תיקון: תשע״ז–9)
: (א) היה למפקח מיוחד יסוד סביר להניח כי מתבצעת לנגד עיניו עבירה של עבודה אסורה בלא היתר לפי [[סעיף 243(א) או (ב)]] באמצעות רכב או ציוד מכני הנדסי, רשאי הוא למסור לנוהג ברכב או למפעיל הציוד המכני ההנדסי הודעה האוסרת את השימוש ברכב או בציוד כאמור לתקופה שלא תעלה על שלושים ימים וכן רשאי הוא ליטול את רישיון הרכב לתקופה האמורה; בהודעה תצוין הסיבה לאיסור השימוש ברכב או בציוד המכני ההנדסי ולנטילת הרישיון.
: (ב) על איסור מינהלי על שימוש ברכב או ציוד מכני הנדסי יחולו הוראות [[+|סעיפים 57א(ב) עד (ו)]], [[+|57ב]] [[ו־57ד עד 57ז לפקודת התעבורה]], בשינויים המחויבים ובשינויים המפורטים להלן, ובעניינים האמורים באותן הוראות לא יחולו הוראות [[פרק זה]]:
:: (1) בכל מקום –
::: (א) אחרי ”רכב” יקראו ”או ציוד מכני הנדסי”;
::: (ב) אחרי ”ברכב” יקראו ”או בציוד המכני ההנדסי”;
::: (ג) אחרי ”הרכב” יקראו ”או הציוד המכני ההנדסי”;
::: (ד) אחרי ”שהרכב” יקראו ”או שהציוד המכני ההנדסי”;
:: (2) לעניין מסירת הודעות לרשות הרישוי לפי [[סעיף 57א לפקודת התעבורה|אותם סעיפים]], הודעה לעניין ציוד מכני הנדסי שהוא רכב תימסר גם לרשם הציוד ההנדסי כמשמעותו [[בחוק רישום ציוד הנדסי, התשי״ז–1957]], ולעניין ציוד מכני הנדסי שאינו רכב – לרשם האמור בלבד;
:: (3) הסמכות הנתונה [[סעיף 57א לפקודת התעבורה|באותם סעיפים]] לבית המשפט המוסמך לדון בעבירות תעבורה תהיה נתונה לבית משפט השלום, הסמכויות הנתונות לשוטר יהיו נתונות למפקח מיוחד והסמכויות הנתונות לקצין משטרה יהיו נתונות למנהל היחידה הארצית לאכיפה;
:: (4) תקנות לפי [[-|סעיפים 57א(ב)(2)]] [[-|ו־57ו(א)]] יחולו, ואולם שר האוצר בהסכמת שר התחבורה והבטיחות בדרכים ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות נוספות או הוראות אחרות באותם עניינים.
: (ג) בסעיף זה –
::- ”ציוד מכני הנדסי” – ציוד כהגדרתו [[בחוק רישום ציוד הנדסי, התשי״ז–1957]];
::- ”רכב” – כמשמעותו [[בפקודת התעבורה]].

@ 219. צו מינהלי להפסקת שימוש (תיקון: תשע״ז–9)
: (א) ראה מנהל היחידה הארצית לאכיפה, יושב ראש ועדה מקומית, או מהנדס הוועדה, על יסוד תצהיר שהגיש לו מפקח כאמור בסעיף קטן (ג), כי יש יסוד סביר להניח כי מתבצע שימוש אסור, רשאי הוא לצוות בכתב על הגורמים המנויים [[בסעיף 243(ו)]], ועל כל מי שמועסק בשירותם, להפסיק את השימוש האסור בתוך חמישה עשר ימים מיום מתן הצו ([[בפרק זה]] – צו מינהלי להפסקת שימוש); ואולם נותן הצו רשאי לצוות על הפסקת השימוש האסור באופן מיידי אם ראה כי יש בשימוש האסור סכנה לשלום הציבור או לבטיחותו.
: (ב) לא יינתן צו מינהלי להפסקת שימוש אלא אם כן התקיימו שני אלה:
:: (1) לא הוגשו לבית המשפט כתב אישום או בקשה לצו הפסקה שיפוטי לפי [[סעיף 236]] בעניין אותו שימוש אסור;
:: (2) במועד הגשת התצהיר לפי סעיף קטן (ג) לא חלפו יותר משישה חודשים מיום שהחל השימוש האסור באותו מקום, ולעניין שימוש אסור בבית מגורים – לא חלפו יותר מ־30 ימים מהיום שבו החל השימוש האסור.
: (ג) לא יינתן צו מינהלי להפסקת שימוש אלא אם כן מפקח הגיש, למי שמוסמך לתת את הצו, תצהיר חתום בידו שבו ציין את פרטי השימוש האסור שנעשה במקום וכן כי לפי בדיקתו במועד הגשת התצהיר לא חלפו יותר משישה חודשים מיום שהחל השימוש האסור באותו מקום, ולעניין שימוש אסור בבית מגורים – לא חלפו יותר מ־30 ימים מהיום שבו החל השימוש האסור.
: (ד) צו מינהלי להפסקת שימוש יכלול את כל אלה:
:: (1) פרטים בדבר מיקום המקרקעין שבהם חל הצו;
:: (2) תיאור העובדות שעל פיהן הוחלט לתת את הצו;
:: (3) אישור בדבר קיום חובת ההיוועצות לפי [[סעיף 225]];
:: (4) פרטים בדבר הזכות לבקש את ביטול הצו לפי הוראות [[סעיף 228]];
:: (5) פרטים בדבר אופן ההתקשרות עם נותן הצו.

@ 220. צו לסגירת בניין או מקום לאחר שהופר צו מינהלי להפסקת שימוש (תיקון: תשע״ז–9)
: (א) נמשך השימוש שלגביו ניתן צו מינהלי להפסקת שימוש, בניגוד להוראות הצו, רשאי מי שנתן את הצו לצוות על מי שניתן לו הצו, למעט על מי שעובדים בשירותם של הגורמים המנויים [[בסעיף 243(ו)]], על סגירת הבניין או המקום ([[בפרק זה]] – צו לסגירת בניין או מקום), לתקופה שלא תעלה על 60 ימים, ובלבד שלא חלפה שנה מיום מתן הצו המינהלי להפסקת שימוש.
: (ב) לא יינתן צו לסגירת בניין או מקום אלא אם כן מפקח הגיש, למי שמוסמך לתת את הצו, דין וחשבון בכתב שבו ציין כי לפי בדיקתו נמשך השימוש האסור בניגוד להוראות הצו המינהלי להפסקת השימוש, את פרטי השימוש האסור שנמשך כאמור, וכי לא חלפה שנה ממועד מתן הצו המינהלי להפסקת השימוש.
: (ג) צו לסגירת בניין או מקום יכלול את הפרטים המנויים [[בסעיף 219(ד)]], את פרטי הצו המינהלי להפסקת שימוש שניתן ואת פרטי הבניין או המקום שיש לסגור.
: (ד) מי שניתן לו צו לסגירת בניין או מקום יבצע את הצו בתוך 21 ימים מיום שהומצא לו.
: (ה) לא בוצע צו לסגירת בניין או מקום בתוך התקופה האמורה בסעיף קטן (ד), רשאית היחידה הארצית לאכיפה, הוועדה המקומית או הרשות המקומית המוסמכת לאכיפה, לפי העניין, לבצע את הצו; סגירת הבניין או המקום תיעשה לתקופה שנקבעה בצו, בניכוי הימים שחלפו מתום התקופה כאמור בסעיף קטן (ד) ועד למועד שבו החלה הסגירה בפועל.

@ 221. צו הריסה מינהלי (תיקון: תשע״ז–9)
: (א) ראה מנהל היחידה הארצית לאכיפה, יושב ראש ועדה מקומית או מהנדס הוועדה, על יסוד תצהיר שהגיש לו מפקח כאמור בסעיף קטן (ב), כי בוצעה עבודה אסורה, רשאי הוא לצוות בכתב על הריסת העבודה האסורה ([[בפרק זה]] – צו הריסה מינהלי), ובלבד שבמועד הגשת התצהיר לא הסתיימה העבודה האסורה או שלא חלפו יותר משישה חודשים מיום שהסתיימה, ולעניין עבודה אסורה לגבי בית מגורים – בית המגורים לא אוכלס או שלא חלפו יותר מ־30 ימים מהיום שאוכלס; צו הריסה מינהלי יכול שיכלול גם הוראות בדבר הפסקת שימוש אסור.
: (ב) לא יינתן צו הריסה מינהלי אלא אם כן מפקח הגיש, למי שמוסמך לתת את הצו, תצהיר חתום בידו שבו ציין את פרטי העבודה האסורה, ואם הצו כולל הוראות בדבר הפסקת שימוש אסור – גם את פרטי השימוש האסור, וכן כי לפי בדיקתו במועד הגשת התצהיר לא חלפו המועדים כאמור בסעיף קטן (א).
: (ג) צו הריסה מינהלי יכלול את כל אלה:
:: (1) פרטים בדבר מיקום המקרקעין שבהם חל הצו;
:: (2) תיאור העובדות שעל פיהן הוחלט לתת את הצו;
:: (3) אישור בדבר קיום חובת ההיוועצות לפי [[סעיף 225]];
:: (4) פרטים בדבר הבנייה שהצו מורה על הריסתה;
:: (5) פרטים בדבר המועד המוקדם ביותר האפשרי לביצוע הצו כאמור [[בסעיף 222(ג)]] ובדבר תחולת צו הריסה מינהלי על עבודה אסורה נוספת באותם מקרקעין כאמור [[בסעיף 223]];
:: (6) פרטים בדבר הזכות לבקש את ביטול הצו לפי הוראות [[סעיף 228]];
:: (7) פרטים בדבר אופן ההתקשרות עם נותן הצו.
: (ד) צו הריסה מינהלי יכול שיחול גם על חלק מבניין שנבנה כדין, אם על פי חוות דעתו של מהנדס בניין ביצוע הצו רק לגבי החלק שנבנה שלא כדין יסכן את שלום הציבור או את בטיחותו.
: ((לפי [[תקנות התכנון והבניה (המצאת צווים לפי סעיפים 224 ו־231 לחוק), התשמ״ה–1985]], על מסירת צו לפי סעיף זה יחולו הוראות [[סעיף 237 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982]].))

@ 222. ביצוע צו הריסה מינהלי (תיקון: תשע״ז–9)
: (א) צו הריסה מינהלי יבוצע בידי היחידה הארצית לאכיפה, הוועדה המקומית או הרשות המקומית המוסמכת לאכיפה, לפי העניין.
: (ב) צו הריסה מינהלי יבוצע בתוך 60 ימים מיום הגשת תצהיר לפי [[סעיף 221(ב)]], ואולם –
:: (1) הוגשה בקשה לביטול צו ההריסה המינהלי לפי [[סעיף 228]] ועוכב ביצועו לפי [[סעיף 254ח]], ונדחתה הבקשה לביטול בידי בית המשפט, יבוצע צו ההריסה המינהלי בתוך 60 ימים ממועד החלטת בית המשפט בדבר דחיית הבקשה;
:: (2) הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע צו ההריסה המינהלי לפי [[סעיף 254ט]], יחולו הוראות אלה, לפי העניין:
::: (א) קיבל בית המשפט את הבקשה – יבוצע צו ההריסה המינהלי בתוך 60 ימים מתום תקופת עיכוב הביצוע שקבע בית המשפט;
::: (ב) דחה בית המשפט את הבקשה – יבוצע צו ההריסה המינהלי בתוך 60 ימים ממועד החלטת בית המשפט בדבר דחיית הבקשה.
: (ג) לא יבוצע צו הריסה מינהלי שניתן לגבי עבודה אסורה שטרם הסתיימה אלא אם כן חלפו ארבעה ימים מיום המצאתו, ולגבי עבודה אסורה שהסתיימה – אלא אם כן חלפו שבעה ימים מיום המצאתו.

@ 223. תחולת צו הריסה מינהלי על עבודה אסורה נוספת באותם מקרקעין (תיקון: תשע״ז–9)
: (א) ראה נותן צו הריסה מינהלי, על יסוד דין וחשבון בכתב שהגיש לו מפקח כאמור בסעיף קטן (ב), כי בוצעה עבודה אסורה, לאחר שניתן צו ההריסה המינהלי או לאחר שבוצע הצו, באותם מקרקעין שהצו חל עליהם (להלן – עבודה אסורה נוספת), יחול צו ההריסה המינהלי גם על העבודה האסורה הנוספת, בלא צורך בהוצאת צו נוסף, אם הורה על כך נותן הצו, ובלבד שאם בוצע צו ההריסה המינהלי – במועד מתן ההוראה לא חלפו יותר משישה חודשים מיום ביצוע ההריסה, ולעניין הריסה בבית מגורים – בית המגורים לא אוכלס או שלא חלפו יותר מ־30 ימים מהיום שאוכלס.
: (ב) לא יורה נותן צו ההריסה המינהלי כאמור בסעיף קטן (א), אלא אם כן מפקח הגיש לו דין וחשבון בכתב שבו ציין כי לפי בדיקתו בוצעה עבודה אסורה נוספת, את פרטי העבודה האסורה הנוספת, וכי לא חלפו המועדים כאמור באותו סעיף קטן.
: (ג) הוראה לפי סעיף קטן (א) לעניין עבודה אסורה נוספת שבוצעה לאחר שבוצע צו ההריסה המינהלי תבוצע בתוך 60 ימים מיום שניתנה, ויחולו לעניין זה הוראות [[סעיף 222(ב)]], בשינויים המחויבים.

@ 224. בקשה למתן ארכה לביצוע צו הריסה מינהלי (תיקון: תשע״ז–9)
: (א) ניתן צו הריסה מינהלי, ובכלל זה ניתנה הוראה לעניין עבודה אסורה נוספת לפי [[סעיף 223]], רשאית הרשות שמוסמכת לבצע את הצו לבקש מבית המשפט ארכה לביצוע הצו או ההוראה.
: (ב) בית המשפט רשאי לתת ארכה לביצוע הצו או ההוראה כאמור בסעיף קטן (א), מנימוקים שיירשמו, ובלבד שסך כל תקופות הארכה לא יעלה על שישה חודשים.

@ 225. חובת היוועצות כתנאי למתן צו מינהלי (תיקון: תשע״ז–9)
: (א) לא יינתן צו מינהלי אלא לאחר שנותן הצו התייעץ –
:: (1) לעניין צו שנותן מנהל היחידה הארצית לאכיפה – עם היועץ המשפטי של היחידה הארצית לאכיפה ועם מתכנן המחוז שבתחומו יינתן הצו;
:: (2) לעניין צו שנותן יושב ראש ועדה מחוזית או מתכנן מחוז במרחב תכנון כמשמעותו [[בסעיף 12]] – עם תובע המפוקח בידי המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין;
:: (3) לעניין צו שנותן יושב ראש ועדה מקומית, מהנדס ועדה מקומית או מהנדס רשות מקומית המוסמכת לאכיפה – עם תובע מטעם הוועדה המקומית או הרשות המקומית המוסמכת לאכיפה, לפי העניין.
: (ב) היוועצות כאמור בסעיף קטן (א) תתועד בכתב.

@ 226. המצאת צו מינהלי (תיקון: תשע״ז–9)
: (א) צו מינהלי יומצא למי שהצו ניתן כלפיו בדרך שבה מומצא כתב בית דין בהליך אזרחי.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), צו הריסה מינהלי יומצא בדרך של הדבקה על קיר חיצוני או על דלת של הבניין שבו בוצעו העבודה האסורה או השימוש האסור או במקום אחר בולט לעין במקרקעין שבהם בוצעו העבודה האסורה או השימוש האסור; בעת ההמצאה ירשום ממציא הצו בגוף הצו את יום ההמצאה ויתעד את ההמצאה; שר המשפטים רשאי לקבוע הוראות נוספות לעניין אופן ההמצאה ותיעודה לפי סעיף זה.

@ 227. הודעה על מתן צו מינהלי (תיקון: תשע״ז–9)
: ניתן צו מינהלי לפי [[סימן זה]], יודיע נותן הצו לראש הרשות המקומית שבתחומה ניתן הצו, על מתן הצו, מיד לאחר שניתן.

@ 228. בקשה לביטול צו מינהלי (תיקון: תשע״ז–9)
: (א) הרואה את עצמו נפגע מצו מינהלי רשאי להגיש בקשה לביטול הצו לבית המשפט המוסמך כאמור בסעיף קטן (ב) בתוך 15 ימים מיום המצאת הצו לפי [[סעיף 226]].
: (ב) בית המשפט המוסמך לפי סעיף זה –
:: (1) לעניין צו שניתן על ידי מנהל היחידה הארצית לאכיפה, יושב ראש ועדה מחוזית או מתכנן מחוז – בית משפט השלום שבתחום שיפוטו נמצאים המקרקעין, שהוא הקרוב למקרקעין;
:: (2) לעניין צו שניתן על ידי יושב ראש ועדה מקומית, מהנדס ועדה מקומית או מהנדס רשות מקומית המוסמכת לאכיפה – בית המשפט לעניינים מקומיים שבתחום שיפוטו נמצאים המקרקעין, ובאין בית משפט לעניינים מקומיים כאמור – בית משפט השלום שבתחום שיפוטו נמצאים המקרקעין שהוא הקרוב למקרקעין.
: (ג) הוגשה בקשה לביטול הצו, לא יהיה בהגשת הבקשה כשלעצמה כדי לעכב את ביצוע הצו.
: (ד) אין בהוראות סעיף זה כדי למנוע ממי שרואה את עצמו נפגע מצו מינהלי לפנות לנותן הצו ולהביא לפניו את טענותיו.

@ 229. תנאים לביטול צו מינהלי (תיקון: תשע״ז–9)
: לא יבטל בית המשפט צו מינהלי אלא אם כן הוכח לו שהעבודה או השימוש בוצעו כדין או שלא התקיימו הדרישות למתן הצו כאמור [[בסימן זה]], או אם שוכנע כי נפל בצו פגם חמור שבשלו יש לבטל את הצו.

@ 230. שמירת אחריות פלילית (תיקון: תשע״ז–9)
: אין בביצוע צו מינהלי כדי לפטור אדם מאחריות פלילית בשל ביצוע עבירה לפי [[פרק זה]].

@ 231. פיצויים (תיקון: תשע״ז–9)
: צו מינהלי שבוטל ושבית המשפט קבע כי לא היה מקום לנתינתו מלכתחילה – מי שנגרם לו נזק על ידיו זכאי לתשלום פיצויים, כמפורט להלן, ואולם לא ישולמו פיצויים מחמת זה בלבד שהיה פגם במינויו או בהסמכתו של האדם שנתן את הצו, אם התקיימו בצו שאר התנאים לנתינתו:
: (1) מאת הוועדה המקומית – אם הצו ניתן על ידי יושב ראש הוועדה המקומית או מהנדס הוועדה המקומית;
: (2) מאת רשות מקומית המוסמכת לאכיפה – אם הצו ניתן על ידי ראש הרשות או מהנדס הרשות המקומית האמורה;
: (3) מאוצר המדינה – אם צו כאמור ניתן על ידי היחידה הארצית לאכיפה, יושב ראש ועדה מחוזית או מתכנן מחוז.

@ 232. אצילת סמכות מנהל היחידה הארצית לאכיפה (תיקון: תשע״ז–9)
: (א) מנהל היחידה הארצית לאכיפה רשאי לאצול למשנה למנהל היחידה או למפקח מיוחד את הסמכויות הנתונות לו לפי [[סימן זה]], ואולם הסמכות הנוגעת לצו מינהלי להפסקת שימוש לפי [[סעיף 219]] ולצו לסגירת בניין או מקום לפי [[סעיף 220]] לא תואצל אלא למשנה למנהל היחידה.
: (ב) אצילת סמכות לפי סעיף קטן (א) למפקח מיוחד טעונה את אישורו של היועץ המשפטי ליחידה הארצית לאכיפה.

@ 233. סמכות האכיפה של הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים (תיקון: תשע״ז–9)
: (א) בסעיף זה, ”תכנית” – תכנית הכוללת את כל ההוראות המאפשרות להוציא מכוחה היתר לבנייה או לשימוש בלא צורך באישורה של תכנית נוספת.
: (ב) לרשות הטבע והגנים ולמנהל רשות הטבע והגנים יהיו כל הסמכויות הנתונות לפי [[סימן זה]] ליחידה הארצית לאכיפה ולמנהל היחידה הארצית לאכיפה, בהתאמה, בתחום גנים לאומיים ושמורות טבע ובמקרקעין המיועדים בתכנית לגנים לאומיים ושמורות טבע, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
:: (1) לעניין חובת ההיוועצות לפי [[סעיף 225]], יתייעץ מנהל רשות הטבע והגנים עם תובע מטעם רשות הטבע והגנים;
:: (2) לעניין הגשת דין וחשבון או תצהיר בידי מפקח כאמור [[בסימן זה]] – יוגש הדין וחשבון או התצהיר בידי פקח של רשות הטבע והגנים.
: (ג) הזכאות לתשלום פיצויים לפי [[סעיף 231]] לגבי צו מינהלי שנתן מנהל רשות הטבע והגנים תהיה מאת רשות הטבע והגנים, ובלבד שהתקיימו התנאים הקבועים [[באותו סעיף]].

=== סימן ה׳: צווים שיפוטיים (תיקון: תשע״ז–9) ===

@ 234. צו שיפוטי למניעת פעולות (תיקון: תשע״ז–9)
: (א) נעשו פעולות הכנה לעבודה אסורה או לשימוש אסור, רשאי בית המשפט המוסמך, לבקשת תובע, לצוות על הגורמים המנויים [[בסעיף 243(ג) או (ו)]], לפי העניין, להימנע מפעולה במקרקעין הקשורה לעבודה האסורה או לשימוש האסור, ובכלל זה לאסור על שימוש במקרקעין או להורות על סגירת בניין או מקום ([[בסימן זה]] – צו שיפוטי למניעת פעולות); ואולם צו שיפוטי למניעת פעולות לעניין איסור שימוש במקרקעין או לעניין סגירת בניין או מקום יינתן לתקופה שלא תעלה על 90 ימים, ורשאי בית המשפט המוסמך לחזור ולצוות כאמור מזמן לזמן.
: (ב) בית המשפט המוסמך לא ייתן צו שיפוטי למניעת פעולות אלא אם כן נוכח שיש בידי מבקש הצו ראיות לכאורה לביצוע פעולות הכנה לעבודה אסורה או לשימוש אסור, לפי העניין.
: (ג) בסעיף זה, ”בית המשפט המוסמך” – כל אחד מאלה, לפי העניין:
:: (1) אם הבקשה הוגשה בהליך פלילי על עבירה לפי [[פרק זה]] – בית המשפט הדן בהליך הפלילי;
:: (2) אם הבקשה לא הוגשה בהליך פלילי כאמור בפסקה (1) – בית המשפט המוסמך כמשמעותו [[בסעיף 228(ב)]], בהתאם לגורם שמטעמו הגיש התובע את הבקשה.

@ 235. צו להריסת עבודה או הפסקת שימוש בניגוד לצו שיפוטי למניעת פעולות (תיקון: תשע״ז–9)
: (א) ראה מנהל היחידה הארצית לאכיפה או מהנדס הוועדה, על יסוד דין וחשבון בכתב שהגיש לו מפקח כאמור בסעיף קטן (ב), כי בוצעה עבודה או שנעשה שימוש בניגוד לצו שיפוטי למניעת פעולות, רשאי הוא לצוות על מי שניתן לו צו מניעת הפעולות להרוס את העבודה שבוצעה בניגוד לצו או להפסיק את השימוש שנעשה בניגוד לצו, ובלבד שאם חלפה יותר משנה מיום שניתן הצו לא יורה כן אלא באישור בית המשפט המוסמך כהגדרתו [[בסעיף 234(ג)]].
: (ב) לא יינתן צו כאמור בסעיף קטן (א) אלא אם כן מפקח הגיש, למי שמוסמך לתת את הצו כאמור באותו סעיף קטן, דין וחשבון בכתב שבו ציין כי לפי בדיקתו בוצעה העבודה או נעשה השימוש בניגוד לצו מניעת הפעולות, את פרטי העבודה או השימוש שנעשו בניגוד לצו מניעת הפעולות, וכי לא חלפה שנה ממועד מתן צו מניעת הפעולות.
: (ג) צו כאמור בסעיף קטן (א) יכלול את כל אלה:
:: (1) פרטים בדבר מיקום המקרקעין שבהם חל הצו;
:: (2) תיאור העובדות שעל פיהן הוחלט לתת את הצו;
:: (3) פרטי הצו השיפוטי למניעת פעולות שניתן;
:: (4) פרטי העבודה שיש להרוס או השימוש שיש להפסיק, לפי העניין;
:: (5) פרטים בדבר הזכות לבקש את ביטול הצו לפי הוראות [[סעיף 238]].
: (ד) מי שניתן לו צו כאמור בסעיף קטן (א) יבצע את הצו בתוך 21 ימים מיום שהומצא לו.
: (ה) לא בוצע צו שניתן לפי סעיף קטן (א) בתוך התקופה האמורה בסעיף קטן (ד), רשאית היחידה הארצית לאכיפה, הוועדה המקומית או הרשות המקומית המוסמכת לאכיפה, לפי העניין, להרוס את העבודה שבוצעה בניגוד לצו מניעת הפעולות או לנקוט אמצעים סבירים להפסקת השימוש שנעשה בניגוד לאותו צו, לרבות באמצעות סגירת הבניין או המקום; סגירת הבניין או המקום תיעשה לתקופה שנקבעה בצו כאמור [[בסעיף 234(א)]], בניכוי הימים שחלפו מתום התקופה כאמור בסעיף קטן (ד) ועד למועד שבו החלה הסגירה בפועל.
: (ו) הוראות [[סעיפים 226(א)]] [[ו־232]] יחולו על צו כאמור בסעיף קטן (א), בשינויים המחויבים.

@ 236. צו הפסקה שיפוטי (תיקון: תשע״ז–9)
: (א) בוצעה עבודה אסורה או שנעשה שימוש אסור, רשאי בית המשפט המוסמך כהגדרתו [[בסעיף 234(ג)]], לבקשת תובע, לצוות על הגורמים המנויים [[בסעיף 243(ג) או (ו)]], לפי העניין, על הפסקת העבודה האסורה או השימוש האסור, או לתת צו לסגירת הבניין או המקום ([[בסימן זה]] – צו הפסקה שיפוטי).
: (ב) בית המשפט המוסמך כאמור בסעיף קטן (א) לא ייתן צו הפסקה שיפוטי אלא אם כן נוכח שיש בידי מבקש הצו ראיות לכאורה לביצוע עבודה אסורה או שימוש אסור, לפי העניין.
: (ג) מתן צו הפסקה שיפוטי אינו מותנה בנקיטת הליכים נוספים לפי [[פרק זה]].
: ((לפי [[תקנות התכנון והבניה (המצאת צו לפי סעיף 239 לחוק), תשל״ח–1978]], על מסירת צו לפי סעיף זה יחולו הוראות [[סעיף 237 לחוק סדר הדין הפלילי|סעיף 209 לחוק סדר הדין הפלילי, תשכ״ה–1965 (כיום, סעיף 237 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982)]].))

@ 237. צו להריסת עבודה או הפסקת שימוש בניגוד לצו הפסקה שיפוטי (תיקון: תשע״ז–9)
: (א) ראה מנהל היחידה הארצית לאכיפה או מהנדס הוועדה, על יסוד דין וחשבון בכתב שהגיש לו מפקח כאמור בסעיף קטן (ב), כי בוצעה עבודה או נעשה שימוש בניגוד לצו הפסקה שיפוטי, רשאי הוא לצוות על מי שניתן לו צו ההפסקה השיפוטי להרוס את העבודה שבוצעה בניגוד לצו או להפסיק את השימוש שנעשה בניגוד לצו, ובלבד שאם חלפה יותר משנה מיום שניתן הצו לא יורה כן אלא באישור בית המשפט המוסמך כהגדרתו [[בסעיף 234(ג)]].
: (ב) לא יינתן צו כאמור בסעיף קטן (א) אלא אם כן מפקח הגיש, למי שמוסמך לתת את הצו כאמור באותו סעיף קטן, דין וחשבון בכתב שבו ציין כי לפי בדיקתו בוצעה העבודה או נעשה השימוש בניגוד לצו ההפסקה השיפוטי, את פרטי העבודה או השימוש שנעשו בניגוד לצו ההפסקה השיפוטי וכי לא חלפה שנה ממועד מתן צו ההפסקה השיפוטי.
: (ג) צו כאמור בסעיף קטן (א) יכלול את כל אלה:
:: (1) פרטים בדבר מיקום המקרקעין שבהם חל הצו;
:: (2) תיאור העובדות שעל פיהן הוחלט לתת את הצו;
:: (3) פרטי צו ההפסקה השיפוטי שניתן;
:: (4) פרטי העבודה שיש להרוס או השימוש שיש להפסיק, לפי העניין;
:: (5) פרטים בדבר הזכות לבקש את ביטול הצו לפי הוראות [[סעיף 238]].
: (ד) מי שניתן לו צו כאמור בסעיף קטן (א) יבצע את הצו בתוך 21 ימים מיום שהומצא לו.
: (ה) לא בוצע צו שניתן לפי סעיף קטן (א) בתוך התקופה האמורה בסעיף קטן (ד), רשאית היחידה הארצית לאכיפה, הוועדה המקומית או הרשות המקומית המוסמכת לאכיפה, לפי העניין, להרוס את העבודה שבוצעה בניגוד לצו ההפסקה השיפוטי או לנקוט אמצעים סבירים להפסקת השימוש שנעשה בניגוד לאותו צו, לרבות באמצעות סגירת הבניין או המקום; סגירת הבניין או המקום תיעשה לתקופה שנקבעה בצו כאמור [[בסעיף 236(א)]], ככל שנקבעה, בניכוי הימים שחלפו מתום התקופה כאמור בסעיף קטן (ד) ועד למועד שבו החלה הסגירה בפועל.
: (ו) הוראות [[סעיפים 226(א)]] [[ו־232]] יחולו על צו כאמור בסעיף קטן (א), בשינויים המחויבים.

@ 238. בקשה לביטול צו שניתן לאחר הפרת צו שיפוטי למניעת פעולות או צו הפסקה שיפוטי (תיקון: תשע״ז–9)
: ניתן צו כאמור [[בסעיף 235(א)]] או [[בסעיף 237(א)]] (בסעיף זה – הצו הנוסף), בתוך שנה מיום מתן צו שיפוטי למניעת פעולות או צו הפסקה שיפוטי, לפי העניין, רשאי מי שניתן לו הצו הנוסף להגיש בקשה לביטול הצו הנוסף, לבית המשפט המוסמך כהגדרתו [[בסעיף 234(ג)]], שהוא בית המשפט האחרון שדן בצו מניעת הפעולות או בצו ההפסקה השיפוטי, לפי העניין, בתוך 24 שעות ממועד המצאת הצו, ויחולו על בקשה כאמור הוראות [[סעיף 229]], בשינויים המחויבים.

@ 239. צו הריסה בלא הליך פלילי (תיקון: תשע״ז–9, תשע״ח–4)
: (א) בית המשפט המוסמך כהגדרתו [[בסעיף 234(ג)]] רשאי, לבקשת תובע, לצוות על הריסת עבודה אסורה אף אם לא הוגש כתב אישום בשלה, ובלבד שיש עניין ציבורי מיוחד במתן הצו ומתקיים אחד מאלה:
:: (1) לא ניתן למצוא את האדם שביצע את העבודה האסורה, בשקידה סבירה;
:: (2) לא ניתן או שאין זה מעשי למסור לאדם הזמנה לדין, בשקידה סבירה;
:: (3) לא ניתן להוכיח מי ביצע את העבודה האסורה;
:: (4) מי שביצע את העבודה האסורה נפטר או שאינו בר־עונשין, לרבות בשל התיישנות שחלה על עבירת העבודה האסורה;
:: (5) התובע החליט כי נסיבות המקרה בכללותן אינן מתאימות להמשך חקירה או להעמדה לדין פלילי לפי [[סימן ו׳]].
: (ב) הוראות [[סעיף 226(ב)]] יחולו לגבי המצאת צו הריסה לפי סעיף קטן (א), בשינויים המחויבים.
: (ג) צו הריסה לפי סעיף קטן (א) יבוצע בידי היחידה הארצית לאכיפה, הוועדה המקומית או רשות מקומית המוסמכת לאכיפה, ובלבד שחלפו 21 ימים לפחות ממועד המצאת הצו.

@ 240. בקשה לביטול צו הריסה בלא הליך פלילי (תיקון: תשע״ז–9)
: הרואה את עצמו נפגע מצו הריסה לפי [[סעיף 239(א)]], אשר לא היה צד לבקשה למתן צו כאמור, רשאי להגיש בקשה לביטולו לבית המשפט המוסמך כהגדרתו [[בסעיף 234(ג)]], בתוך 21 ימים מיום המצאת הצו כאמור [[בסעיף 226(ב)]] כפי שהוחל [[בסעיף 239(ב)]].

@ 241. שמירת אחריות פלילית (תיקון: תשע״ז–9)
: אין בביצוע צו שיפוטי כאמור [[בסימן זה]] כדי לפטור אדם מאחריות פלילית בשל ביצוע עבירה לפי [[פרק זה]].

=== סימן ו׳: עונשין (תיקון: תשע״ז–9) ===

@ 242. הגדרות – [[סימן ו׳]] (תיקון: תשע״ז–9)
: [[בסימן זה]] –
:- ”בעל שליטה במקרקעין” – מי שנוהג מנהג בעלים במקרקעין, בין ברשות הבעלים ובין שלא ברשות הבעלים, ובכלל זה מי שמנהל את המקרקעין, מי שמפיק או זכאי להפיק הכנסה מהמקרקעין או מי שזכאי ליהנות מפירותיהם של המקרקעין כבעלים;
:- ”חוק העונשין” – [[חוק העונשין, התשל״ז–1977]];
:- ”קנס נוסף על עבירה נמשכת” – כל אחד מאלה:
:: (1) לעניין שימוש אסור שהוא שימוש שאינו למגורים – כפל הקנס האמור [[בסעיף 61(ג) לחוק העונשין]];
:: (2) לעניין שימוש אסור שהוא שימוש למגורים – מחצית הקנס האמור [[בסעיף 61(ג) לחוק העונשין]].

@ 243. עבודה אסורה ושימוש אסור (תיקון: תשע״ז–9)
: (א) המבצע עבודה אסורה במקרקעין המפורטים להלן, דינו – מאסר שנתיים או כפל הקנס האמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]], וכן קנס לפי [[סעיף 245]]:
:: (1) מקרקעין המיועדים בתכנית לאחת מהתכליות המפורטות בהגדרה ”תשתיות לאומיות”;
:: (2) מקרקעין המצויים בסביבה החופית;
:: (3) מקרקעין שהוכרזו כקרקע חקלאית על פי [[התוספת הראשונה]];
:: (4) מקרקעין שהם גן לאומי או שמורת טבע, או מקרקעין המיועדים בתכנית לגן לאומי, לשמורת טבע או ליער;
:: (5) מקרקעין המיועדים בתכנית לשטחים ציבוריים פתוחים.
: (ב) המבצע עבודה אסורה במקרקעין שאינם מפורטים בסעיף קטן (א), דינו – מאסר שנתיים או קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]], וכן קנס לפי [[סעיף 245]].
: (ג) בוצעה עבודה אסורה לפי סעיפים קטנים (א) או (ב), ניתן להאשים בה אחד או יותר מאלה:
:: (1) בעל ההיתר לביצוע העבודה או מי שמוטלת עליו החובה לקבל היתר כאמור;
:: (2) בעל המקרקעין בשעת ביצוע העבירה, למעט מחכיר לדורות; היו המקרקעין בבעלות משותפת, ייחשב כבעלים לעניין פסקה זו רק מי מהבעלים שהיה בעל שליטה במקרקעין בשעת ביצוע העבירה, אם ניתן לאתרו בשקידה סבירה, ואם לא ניתן לאתרו כאמור – ייחשב כבעלים מי שרשום בפנקסי המקרקעין כבעל המקרקעין;
:: (3) בעל שליטה במקרקעין בשעת ביצוע העבירה;
:: (4) מי שמחזיק בפועל במקרקעין בשעת ביצוע העבירה;
:: (5) מי שביצע בפועל את העבודה האסורה, למעט עובדים המועסקים על ידו;
:: (6) האדריכל, המהנדס, או ההנדסאי, האחראים לתכנון העבודה או לפיקוח עליה לפי הוראות חוק זה, או מי שתכנן בפועל את העבודה;
:: (7) הקבלן הראשי, למעט עובדים המועסקים על ידו.
: (ד) העושה שימוש אסור במקרקעין המפורטים בסעיף קטן (א), דינו – מאסר שנתיים או כפל הקנס האמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]], וכן קנס נוסף על עבירה נמשכת לכל יום שבו נמשכת העבירה מיום שהומצאה לנאשם התראה בכתב על ביצוע אותה עבירה, מיום שהומצא לו צו לפי [[פרק זה]] או מיום הגשת כתב האישום, לפי המוקדם, וקנס לפי [[סעיף 245]].
: (ה) העושה שימוש אסור במקרקעין שאינם מפורטים בסעיף קטן (א), דינו – מאסר שנתיים או קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]] וכן קנס נוסף על עבירה נמשכת לכל יום שבו נמשכת העבירה מיום שהומצאה לנאשם התראה בכתב על ביצוע אותה עבירה, מיום שהומצא לו צו לפי [[פרק זה]] או מיום הגשת כתב האישום, לפי המוקדם, וקנס לפי [[סעיף 245]].
: (ו) נעשה שימוש אסור, ניתן להאשים בו אחד או יותר מאלה, ואולם לא יואשם לפי סעיף זה מי ששוכר את המקרקעין למטרת מגוריו בהם:
:: (1) בעל ההיתר לביצוע העבודה או לשימוש או מי שמוטלת עליו החובה לקבל היתר לשימוש;
:: (2) מי שהוא בעל המקרקעין בשעת ביצוע העבירה, למעט מחכיר לדורות; היו המקרקעין בבעלות משותפת, ייחשב כבעלים לעניין פסקה זו רק מי מהבעלים שהיה בעל שליטה במקרקעין בשעת ביצוע העבירה, אם ניתן לאתרו בשקידה סבירה, ואם לא ניתן לאתרו כאמור – ייחשב כבעלים מי שרשום בפנקסי המקרקעין כבעל המקרקעין;
:: (3) בעל השליטה במקרקעין בשעת ביצוע העבירה;
:: (4) מי שמחזיק בפועל במקרקעין בשעת ביצוע העבירה;
:: (5) מי שביצע בפועל את השימוש, למעט עובדים המועסקים על ידו.
: (ז) עבירה לפי סעיף זה היא מסוג העבירות של אחריות קפידה.

@ 244. עבודה ושימוש על פי היתר שאינו תואם תכנית (תיקון: תשע״ז–9)
: (א) המבצע עבודה אסורה על פי היתר שאינו תואם תכנית, דינו – מאסר שנתיים או קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]] וכן קנס לפי [[סעיף 245]].
: (ב) העושה שימוש אסור על פי היתר שאינו תואם תכנית, דינו – מאסר שנתיים או קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]], וכן קנס נוסף על עבירה נמשכת לכל יום שבו נמשכה העבירה מיום שהומצאה לנאשם התראה בכתב על ביצוע אותה עבירה, מיום שהומצא לו צו לפי [[פרק זה]] או מיום הגשת כתב האישום, לפי המוקדם, וקנס לפי [[סעיף 245]].

@ 245. קנסות נוספים (תיקון: תשע״ז–9)
: הורשע אדם בעבירה לפי [[סעיף 243]] [[או 244]], רשאי בית המשפט, נוסף על כל עונש או תשלום אחר, להטיל עליו קנסות אלה:
: (1) קנס בגובה שיעור האגרות ותשלומי החובה שהוטלו עליו לפי [[סעיף 254י]], אף אם שילם את האגרות ותשלומי החובה האמורים;
: (2) בעבירה לפי [[סעיפים 243(א) או (ב)]] [[ו־244(א)]] – קנס בגובה כפל השווי שהיה לעבודת הבנייה ולמקרקעין שעליהם היא בנויה אילו היתה העבודה האסורה מותרת; בקביעת גובה הקנס לפי פסקה זו רשאי בית המשפט להתחשב בכך שהמורשע הרס את העבודה האסורה לפני מתן גזר הדין והשיב את המצב לקדמותו;
: (3) בעבירה לפי [[סעיפים 243(ד) או (ה)]] [[ו־244(ב)]] - קנס בגובה כפל ההפרש שבין השווי שהיה למקרקעין שבהם נעשה השימוש האסור אילו היה אותו שימוש מותר, לבין שווי אותם מקרקעין לפי התכניות או ההיתרים החלים עליהם.

@ 246. אי־קיום צו (תיקון: תשע״ז–9)
: מי שאינו מקיים צו שהוטל עליו לפי [[פרק זה]], במועד שנקבע לכך לפי הוראות [[הפרק האמור]] או בהחלטת בית המשפט, דינו – מאסר שנתיים או קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]] וכן קנס נוסף כאמור [[בסעיף 61(ג) לחוק העונשין]] לכל יום שבו נמשכה העבירה לאחר המועד האמור.

@ 247. עבירה לפי [[פרק ה׳1]] (תיקון: תשע״ז–9)
: מי שאינו מקיים הוראה שניתנה לו כאמור [[בסעיף 158ג]] בתוך המועד שנקבע בהוראה, דינו – מאסר שנה, וכן קנס נוסף כאמור [[בסעיף 61(ג) לחוק העונשין]] לכל יום שבו נמשכה העבירה לאחר המועד האמור.

@ 248. הפרעה במילוי תפקיד (תיקון: תשע״ז–9)
: המפריע למפקח או למי שפועל בשם מוסד תכנון מלמלא את תפקידו או מלהשתמש בסמכות הנתונה לו לפי חוק זה, דינו – מאסר שנה.

@ 249. מסירת ידיעה כוזבת או מטעה (תיקון: תשע״ז–9)
: (א) המוסר ידיעה למוסד תכנון, למכון בקרה או לממלא תפקיד לפי חוק זה, שהיא ידיעה כוזבת או מטעה, דינו – מאסר שנתיים; לעניין סעיף זה, ”ממלא תפקיד לפי חוק זה” – לרבות חבר מוסד תכנון, נושא משרה, יועץ משפטי, עובד או נציג בעל דעה מייעצת במוסד תכנון, יועץ למוסד תכנון, חוקר, שמאי מכריע, עובד מכון בקרה או מפקח.
: (ב) הורשע אדם בעבירה לפי סעיף קטן (א), רשאי בית המשפט לבטל את האישור או ההיתר שהושג על ידי מסירת הידיעה הכוזבת או המטעה שבשלה הורשע, ולקבוע כי יראו את התכנית או ההוראה שאושרו או העבודה או השימוש שלגביהם ניתן ההיתר, כאילו בוצעו בלא אישור או בלא היתר, לפי העניין.

@ 250. בטלות היתר שניתן בהליך רישוי בדרך מקוצרת על פי מידע שאינו נכון (תיקון: תשע״ז–9)
: (א) ניתן היתר או ראו בקשה להיתר כהיתר, לפי [[סעיף 145ב(ב)(7) או (8)]], על יסוד הצהרה שהגיש מבקש ההיתר לפי אותן פסקאות שפרט מהפרטים, מידע או נתון שנכללו בה לא היה נכון, ואילו היתה אותה הצהרה נכונה לא היה ניתן ההיתר - בטל ההיתר, ובלבד שלא חלפו חמש שנים מהיום שניתן או מהיום שראו בו היתר, לפי העניין.
: (ב) ראתה רשות הרישוי שמתקיימים, לכאורה, התנאים המנויים בסעיף קטן (א), תודיע לבעל ההיתר על בטלותו, ובלבד שנתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפניה.
: (ג) לעניין [[פרק זה]] יראו את העבודה או השימוש שלגביהם ניתן היתר או שלגביהם ראו בבקשה להיתר כהיתר כאמור בסעיף זה, כאילו בוצעו בלא היתר.

@ 251. מתן אישור או היתר שלא כדין (תיקון: תשע״ז–9)
: העושה אחד מאלה, דינו – מאסר שלוש שנים:
: (1) חבר מוסד תכנון שהצביע בעד החלטה לאשר תכנית או הקלה או להמליץ על אישורה או שהצביע בעד החלטה לתת אישור אחר או היתר או להמליץ עליהם, בניגוד להוראות לפי חוק זה, או שהיה שותף להחלטות כאמור שלא דרך הצבעה, והכל אם ההחלטה אושרה במוסד התכנון;
: (2) עובד מוסד תכנון או יועץ של מוסד תכנון שקבע בכתב או בעל פה כי ניתן לאשר תכנית או הקלה או להמליץ על אישורה או שניתן לתת אישור אחר או היתר או להמליץ עליהם, בניגוד להוראות לפי חוק זה, ועל יסוד קביעתו אושרה התכנית או ההקלה או ניתן האישור או ההיתר או הומלץ עליהם;
: (3) בעל תפקיד במוסד תכנון שחתם על היתר או על אישור אחר לפי חוק זה, בניגוד להוראות לפי חוק זה.

@ 251א. עבירות של מורשה להיתר (תיקון: תשפ&quot;ב-8)
: (א) מורשה להיתר העושה אחד מאלה, דינו - הקנס האמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]]:
:: (1) נותן היתר בניגוד להוראות [[סעיף 158מח(2), (3), (4), (5) או (6)]] או [[סעיף 158נב(א)(2), (3), (4) או (5)]];
:: (2) נותן אישור תחילת עבודה שלא על פי היתר בתוקף, בניגוד להוראות [[סעיף 157ב(ג1)]];
:: (3) נותן תעודת גמר בעניין עבודות שבוצעו שלא על פי היתר בתוקף, או שבוצעו בטרם התקבל אישור של מכון בקרה על בקרת ביצוע, בניגוד להוראות [[סעיף 158נג(א)]].
: (ב) עבירות לפי [[סעיף 251א(א)]] הן מסוג העבירות של אחריות קפידה.

@ 252. הפעלת מכון בקרה בלא רישיון או בניגוד לתנאיו (תיקון: תשע״ז–9)
: מי שעשה פעולה הטעונה רישוי לפי [[פרק ה׳3]] בלא רישיון, בניגוד להוראות [[סעיף 158יד(א)]], או בעל רישיון לפי [[הפרק האמור]] שהפר תנאי מהתנאים למתן רישיון או תנאי מתנאי הרישיון, דינו – מאסר שנה או קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]], ואם היתה העבירה עבירה נמשכת – קנס נוסף כאמור [[בסעיף 61(ג) לחוק העונשין]] לכל יום שבו נמשכה העבירה לאחר המועד שבו הומצאה לו התראה בכתב על ביצוע אותה עבירה.

@ 253. ביצוע עבירות על ידי תאגיד (תיקון: תשע״ז–9)
: נעברה עבירה לפי חוק זה על ידי תאגיד, רשאי בית המשפט להטיל על התאגיד קנס בשיעור פי שלושה מהקנס הקבוע לעבירה.

@ 254. אחריות נושא משרה בתאגיד (תיקון: תשע״ז–9)
: (א) נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירות לפי חוק זה בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו – קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין]]; לעניין סעיף זה, ”נושא משרה” – מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל או פקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה.
: (ב) נעברה עבירה לפי חוק זה בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.

@ 254א. תשלום קנסות (תיקון: תשע״ז–9)
: קנס שהוטל בפסק דין לפי [[פרק זה]] ישולם כמפורט להלן, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת מטעמים מיוחדים שיירשמו:
: (1) לוועדה המקומית – אם כתב האישום הוגש על ידי תובע מטעמה;
: (2) לרשות המקומית המוסמכת לאכיפה – אם כתב האישום הוגש על ידי תובע מטעמה;
: (3) לאוצר המדינה – אם כתב האישום הוגש על ידי תובע אחר מהתובעים המנויים בפסקאות (1) ו־(2).

=== סימן ז׳: אמצעי אכיפה נוספים (תיקון: תשע״ז–9) ===

@ 254ב. צווים במסגרת גזר דין (תיקון: תשע״ז–9)
: (א) גזר בית המשפט את עונשו של אדם בעבירה לפי [[סימן ו׳]], יצווה במסגרת גזר הדין על אחד או יותר מאלה, לפי העניין, אלא אם כן קיימים טעמים מיוחדים שיירשמו שלא לעשות כן:
:: (1) לעניין עבודה אסורה –
::: (א) על הפסקת ביצוע העבודה האסורה, על הריסת העבודה האסורה, או על כך שלא ייעשה בה כל שימוש;
::: (ב) על הריסה של חלק מבניין שנבנה כדין, אם ביצוע הצו לפי פסקת משנה (א) רק לגבי החלק שנבנה שלא כדין יסכן את שלום הציבור או את בטיחותו;
:: (2) לעניין שימוש אסור – על הפסקת השימוש האסור, ואם השימוש כאמור נעשה בעבודה אסורה – לצוות על הריסת העבודה האסורה, כולה או חלקה.
: (ב) בית המשפט רשאי לתת כל הוראה אחרת שתיראה לו בקשר לעבודה האסורה או לשימוש האסור, ובכלל זה לתת צו שיפוטי למניעת פעולות, צו לסגירת בניין או מקום, צו להתאמת העבודה או השימוש להיתר או לתכנית או צו להשבת המצב לקדמותו.
: (ג) בית המשפט רשאי לצוות כאמור בסעיף זה גם אם קבע שהנאשם ביצע עבירה לפי [[סימן ו׳]] ולא הרשיעו בה.

@ 254ג. ביצוע צו (תיקון: תשע״ז–9)
: (א) צו שנתן בית משפט לפי [[סעיף 254ב]] יבוצע בידי מי שהורשע בביצוע העבירה או מי שבית המשפט קבע שביצע את העבירה ([[בפרק זה]] – מורשע), ואם היה יותר ממורשע אחד – בידי כולם יחדיו או בידי מי שבית המשפט קבע.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), הרשות האוכפת רשאית לבצע צו שניתן לפי [[סעיף 254ב]] בהתקיים אחד מאלה:
:: (1) המורשע לא קיים את הצו וחלף המועד לביצוע הצו לפי [[סעיף 254ד]], ובלבד שהתובע הודיע למורשע, בכתב, 21 ימים מראש לפחות, על כוונת הרשות האוכפת לבצע את הצו;
:: (2) בית המשפט הטיל את ביצוע הצו על הרשות האוכפת, ובלבד שהתובע ביקש זאת טרם מתן הצו.

@ 254ד. מועד ביצוע צו (תיקון: תשע״ז–9)
: (א) צו שנתן בית המשפט לפי [[סעיף 254ב]] יבוצע על ידי המורשע בתוך 30 ימים מיום שניתן הצו, ואולם רשאי בית המשפט, אם נוכח כי העבודה האסורה או השימוש האסור שלגביהם חל הצו אינם מסכנים את שלום הציבור או את בטיחותו, לדחות את מועד ביצוע הצו, מטעמים מיוחדים שיירשמו, ובלבד שמועד ביצוע הצו לא יידחה ביותר משנה מיום שניתן.
: (ב) בית המשפט יתנה את דחיית המועד לביצוע הצו כאמור בסעיף קטן (א) בתנאים שייראו לו, ובכלל זה התנאים המנויים להלן, אלא אם כן קיימים טעמים מיוחדים שלא לקבוע תנאים כאמור:
:: (1) תנאים שיבטיחו את קיום הצו, לרבות הפקדת ערובה;
:: (2) תשלום ההוצאות שנגרמו או שייגרמו לרשות האוכפת בשל דחיית מועד ביצוע הצו;
:: (3) תשלום האגרות ותשלומי החובה האחרים לפי [[סעיף 254י]].

@ 254ה. סמכויות ביצוע צו (תיקון: תשע״ז–9)
: (א) ניתן צו לפי [[פרק זה]], רשאי מפקח מטעם הרשות האוכפת להיכנס למקום שהצו חל עליו לשם ביצוע הצו, להרחיק ממנו כל אדם וחפץ ולנקוט את כל האמצעים, לרבות שימוש בכוח סביר כלפי רכוש, כדי להבטיח את ביצוע הצו, ובלבד שהזדהה כאמור [[בסעיף 207]], ורשאי שוטר לסייע למפקח כאמור בביצוע הצו, לרבות באמצעות שימוש בכוח סביר כלפי רכוש וכלפי אדם.
: (ב)(1) נמצאו במקרקעין בשעת ביצוע הפעולה כאמור בסעיף קטן (א) מיטלטלין שהמורשע לא הוציאם, תשמור אותם הרשות האוכפת לתקופה סבירה; לא נדרשו המיטלטלין לאחר שהודע לנאשם על הימצאם בידי הרשות, רשאית היא למכרם לאחר תקופה סבירה, ובלבד שנתנה למורשע הודעה על המכירה, אם ניתן לאתרו; היו המיטלטלין פסידים – תמכור אותם הרשות האוכפת מיד.
:: (2) הוצאות השמירה והמכירה של המיטלטלין כאמור בפסקה (1) יחולו על המורשע, ואם נמכרו המיטלטלין זכאי הוא לדמי המכר בניכוי ההוצאות האמורות וההוצאות לפי [[סעיף 254ו]].

@ 254ו. תשלום הוצאות ביצוע צו (תיקון: תשע״ז–9)
: (א) בוצע צו בידי הרשות האוכפת כאמור [[בסעיף 254ג(ב)]], ישלם המורשע את הוצאות הביצוע לקופת הרשות האוכפת.
: (ב) שר האוצר, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, יקבע, בצו, את סכום ההוצאות לביצוע צווים המוטלים על מורשע, ורשאי הוא לקבוע סכומים שונים בהתחשב, בין השאר, במיקום המקרקעין שאליהם מתייחס הצו, בהיקף העבודה האסורה או השימוש האסור שלגביהם חל הצו ובמורכבות ביצוע הצו.

@ 254ז. תחולת הוראות לעניין ביצוע צווים אחרים (תיקון: תשע״ז–9)
: הוראות [[סעיפים 254ג(ב)]], [[254ה]] [[ו־254ו]] לעניין ביצוע צווים בידי הרשות האוכפת, הוצאות ביצועם, סמכויות מפקח בביצוע צו, השמירה והמכירה של מיטלטלין וההוצאות בשלהן, יחולו, בשינויים המחויבים, גם על צווים אחרים שניתנו לפי [[פרק זה]], ככל שלא נקבע אחרת בחוק זה.

=== סימן ח׳: עיכוב ביצוע צווים (תיקון: תשע״ז–9) ===

@ 254ח. עיכוב ביצוע זמני של צו עד להכרעה בבקשה לביטול הצו או בערעור (תיקון: תשע״ז–9)
: (א) הוגשה בקשה לביטול צו לפי [[סעיף 228]], [[238]] [[או 240]], או הוגש ערעור על החלטת בית משפט בבקשת ביטול כאמור או על החלטה לעניין צו שיפוטי לפי [[פרק זה]], לרבות צו שניתן לפי [[סעיף 254ב]], לא יעכב בית המשפט הדן בבקשה לביטול הצו או בית משפט שלערעור את ביצוע הצו אלא אם כן ראה כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין ונוכח כי העבודה האסורה או השימוש האסור שלגביהם חל הצו אינם מסכנים את שלום הציבור או את בטיחותו; בית המשפט רשאי לעכב את ביצוע הצו כאמור עד למועד ההכרעה בבקשת ביטול הצו או בערעור, לפי העניין.
: (ב)(1) בית המשפט יחליט בבקשה לעיכוב ביצוע צו לפי סעיף קטן (א) על יסוד הבקשה ותגובת הרשות האוכפת בלבד, אולם רשאי הוא להחליט בבקשה לאחר שקיים דיון במעמד הצדדים, אם ראה צורך בכך; בית המשפט יחליט בבקשה בהקדם האפשרי לאחר קבלת תגובת הרשות האוכפת או קיום הדיון, לפי העניין.
:: (2) על אף האמור בפסקה (1), בית המשפט רשאי להורות על עיכוב ביצוע זמני של צו כאמור בסעיף קטן (א) במעמד צד אחד, ובלבד שמבקש העיכוב הצהיר לפני בית המשפט כי הוא הודיע לרשות האוכפת על הגשת הבקשה; הוראה כאמור תהיה בתוקף למשך שבעה ימים או עד לקיום דיון בבקשה לעיכוב ביצוע הצו במעמד הצדדים, לפי המוקדם.
: (ג) בית המשפט רשאי להתנות עיכוב ביצוע זמני של צו כאמור בסעיף קטן (א) בתנאים שיבטיחו את קיומו של הצו נושא בקשת הביטול או הערעור, ובכלל זה בהפקדת ערובה או בחיוב המבקש בתשלום ההוצאות שנגרמו או ייגרמו בשל עיכוב ביצוע הצו האמור, וכן בתשלום האגרות ותשלומי החובה כאמור [[בסעיף 254י]], כולם או חלקם.
: (ד) על אף האמור בסעיף קטן (א), לא יעכב בית המשפט את ביצועו של צו הריסה שניתן לפי [[סעיפים 217]], [[221]], [[235]], [[237]] [[או 239]] ולא יורה על דחיית מועד ביצועו של צו הריסה שניתן לפי [[סעיף 254ב]], אם מצא כי העבודה האסורה שלגביה ניתן הצו נמשכה לאחר שהומצא הצו.
: (ה) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) עד (ד), הוגשה בקשה לביטולו של צו מינהלי להפסקת עבודה, או הוגש ערעור על החלטת בית משפט בבקשת ביטול כאמור, על החלטה לעניין צו שיפוטי למניעת פעולות או על החלטה לעניין צו הפסקה שיפוטי לפי [[סעיף 236]] לגבי עבודה אסורה – לא יעכב בית המשפט את ביצועו של הצו נושא הבקשה או הערעור, והוא יחליט בבקשה לביטול הצו או בערעור, לפי העניין, בתוך 30 ימים מיום הגשתה, לאחר שקיים דיון במעמד הצדדים.

@ 254ט. בקשת בעל זכות לגבי מקרקעין לעיכוב ביצוע של צו סופי (תיקון: תשע״ז–9)
: (א) בעל זכות לגבי מקרקעין שניתן לגביהם צו מינהלי, צו לפי [[סעיף 235]] [[או 237]], או צו שיפוטי לפי [[פרק זה]], לרבות צו שניתן לפי [[סעיף 254ב]], או מי שהיה צד להליך לפי [[סעיף 254ח]], הרואה את עצמו נפגע מצו כאמור, ולא חלות לגבי אותו צו הוראות [[סעיף 254ח]], רשאי לבקש מבית המשפט כאמור בפסקאות (1) או (2) שלהלן לעכב את ביצוע הצו האמור:
:: (1) אם הבקשה לעיכוב הביצוע היא בעניין צו שניתן לגביו פסק דין סופי – רשאי רק מי שהיה צד להליך להגיש את הבקשה והבקשה תוגש לבית המשפט האחרון שדן בעניין;
:: (2) אם לא חלות על הבקשה לעיכוב ביצוע הוראות פסקה (1), תוגש הבקשה לבית המשפט המוסמך כמשמעותו [[בסעיף 228(ב)]].
: (ב) בקשה לעיכוב ביצוע לפי סעיף קטן (א) ניתן להגיש פעם אחת בלבד.
: (ג)(1) בית המשפט יחליט בבקשה לעיכוב ביצוע צו לפי סעיף קטן (א) על יסוד הבקשה ותגובת הרשות האוכפת בלבד, ואולם רשאי הוא להחליט בבקשה לאחר שקיים דיון במעמד הצדדים, אם ראה צורך בכך; בית המשפט יחליט בבקשה בהקדם האפשרי לאחר קבלת תגובת הרשות האוכפת או קיום הדיון, לפי העניין.
:: (2) על אף האמור בפסקה (1), בית המשפט רשאי להורות על עיכוב ביצוע זמני של צו כאמור בסעיף קטן (א) במעמד צד אחד, ובלבד שמבקש העיכוב הצהיר לפני בית המשפט כי הוא הודיע לרשות האוכפת על הגשת הבקשה; הוראה כאמור תהיה בתוקף למשך שבעה ימים או עד לקיום דיון בבקשה לעיכוב ביצוע הצו במעמד הצדדים, לפי המוקדם.
: (ד)(1) בית המשפט לא יעכב ביצוע צו בבקשה שהוגשה לפי סעיף זה אלא מטעמים מיוחדים שיירשמו, ואם נוכח כי העבודה האסורה או השימוש האסור שלגביהם חל הצו אינם מסכנים את שלום הציבור או את בטיחותו.
:: (2) נוסף על האמור בפסקה (1), בית המשפט לא יעכב את ביצועו של צו הריסה שניתן לפי [[סעיפים 217]], [[221]], [[235]], [[237]], [[239]] [[או 254ב]] אם העבודה האסורה אינה תואמת את התכנית החלה על המקרקעין או אם מצא כי העבודה שלגביה ניתן הצו נמשכה, לאחר שהומצא הצו; לעניין זה, ”תכנית” – תכנית שניתן להוציא מכוחה היתר בנייה בלא צורך באישורה של תכנית נוספת.
: (ה) תקופת עיכוב הביצוע בהחלטה לפי סעיף קטן (ד) לא תעלה על שישה חודשים.
: (ו) על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו־(ה), הורה בית המשפט על עיכוב ביצוע הצו לתקופה פחותה משישה חודשים, רשאי הוא, לבקשת מגיש הבקשה לעיכוב ביצוע, להאריך את תקופת עיכוב הביצוע לתקופות נוספות, ובלבד שהתקיימו התנאים המנויים בסעיף קטן (ד) ושתקופת עיכוב הביצוע לפי סעיף קטן (ד) ולפי סעיף קטן זה לא תעלה על שישה חודשים במצטבר.
: (ז) על אף האמור בסעיפים קטנים (ה) ו־(ו), רשאי בית המשפט בנסיבות חריגות ויוצאות דופן ומטעמים מיוחדים שיירשמו, לעכב ביצוע צו, כאמור בסעיף קטן זה, לתקופה אחת נוספת שלא תעלה על שישה חודשים.
: (ח) בית המשפט רשאי להתנות עיכוב ביצוע כאמור בסעיף זה בתנאים שיבטיחו את קיומו של הצו נושא הבקשה, ובכלל זה בהפקדת ערובה או בחיוב המבקש בתשלום ההוצאות שנגרמו או ייגרמו בשל עיכוב ביצוע הצו האמור, וכן בתשלום האגרות ותשלומי החובה כאמור [[בסעיף 254י]], כולם או חלקם.
: (ט) החלטת בית המשפט בבקשה לעיכוב ביצוע לפי סעיף זה דינה כדין החלטה אחרת של בית משפט והיא ניתנת לערעור לפני בית משפט שלערעור אם ניתנה לכך רשות מאת שופט של בית המשפט שלערעור.

=== סימן ט׳: חיוב בתשלום אגרות ותשלומי חובה אחרים (תיקון: תשע״ז–9) ===

@ 254י. חיוב בתשלום אגרות ותשלומי חובה אחרים (תיקון: תשע״ז–9)
: (א) בית המשפט רשאי לצוות על מורשע בעבירות לפי [[סעיפים 243]], [[244]] [[או 246]] לשלם כל אגרה או תשלום חובה אחר, לרבות היטל השבחה, שהיה חייב בתשלומם לפי חוק זה אילו היה ניתן היתר לבנייה או לשימוש שבשלהם הורשע, ככל שלא שילם אותם קודם לכן; תשלומי חובה כאמור, למעט אגרות, יחושבו בהתחשב בתקופה שבה לא נהרסה העבודה האסורה או שבה נעשה השימוש האסור.
: (ב) הגיש מורשע בקשה למתן היתר לבנייה או לשימוש שבשלהם הורשע כאמור בסעיף קטן (א) ושילם את התשלומים שהוטלו עליו כאמור באותו סעיף קטן, לא יידרש לשלמם שוב לגבי ההיתר נושא הבקשה שהגיש.
: (ג) בית המשפט רשאי לבקש מיושב ראש מועצת שמאי המקרקעין שימנה שמאי מכריע מרשימת השמאים המכריעים לפי [[סעיף 202ג]], שייתן את חוות דעתו בדבר שיעור היטל ההשבחה לעניין סעיף זה; הצדדים יישאו בעלויות שכר טרחתו של השמאי המכריע בחלקים שווים; על פעולתו ושכר טרחתו של שמאי מכריע לפי סעיף זה יחולו ההוראות החלות על פעולתו ושכר טרחתו של שמאי מכריע לפי [[סעיף 202יג]], בשינויים המחויבים.
: (ד) לא שילם מורשע את חלקו בשכר הטרחה של השמאי המכריע כאמור בסעיף קטן (ג), תשלם הרשות האוכפת את חלקו במקומו; שולם תשלום על ידי הרשות האוכפת כאמור, ייווסף התשלום לתשלומים שעל המורשע לשלם לפי סעיף זה.
: (ה) סכום שהצטווה אדם לשלם לפי סעיף זה ייגבה בדרך שגובים קנס שהוטל על ידי בית משפט.
: (ו) שר האוצר רשאי להתקין תקנות לשם ביצועו של סעיף זה.

=== סימן י׳: רישום בפנקסי המקרקעין (תיקון: תשע״ז–9) ===

@ 254יא. רישום הערות בפנקסי המקרקעין (תיקון: תשע״ז–9)
: (א) הוגש לבית המשפט כתב אישום בעבירה לפי [[סימן ו׳]], שההרשעה בה עלולה לגרור אחריה מתן צו כאמור [[בסעיף 254ב]], ירשום רשם המקרקעין, בפנקסי המקרקעין, הערה בדבר הגשת כתב האישום, אם ביקשה זאת הרשות האוכפת; חלפה העילה לרישום הערה כאמור, בין בשל כך שהנאשם זוכה, שכתב האישום בוטל או מסיבה אחרת, ימחק רשם המקרקעין את ההערה לפי בקשה שתגיש לו הרשות האוכפת שמטעמה הוגש כתב האישום.
: (ב) נתן בית המשפט צו לפי [[סעיף 239]] [[או 254ב]], יורה על רישום הערה בדבר מתן הצו האמור בפנקסי המקרקעין; הערה שנרשמה כאמור, תימחק על פי צו של בית משפט.
: (ג) ניתן צו הריסה מינהלי לפי [[סעיף 221]], ירשום רשם המקרקעין, בפנקסי המקרקעין, הערה בדבר מתן הצו, אם ביקשה זאת הרשות האוכפת; חלפה העילה לרישום הערה כאמור, בין בשל כך שהצו בוטל, שהצו בוצע או מסיבה אחרת, ימחק רשם המקרקעין את ההערה לפי בקשה שתגיש לו הרשות האוכפת שמטעמה ניתן הצו.
: (ד) נרשמה הערה לפי סעיף זה, תצרף הרשות האוכפת את העתק ההערה וכן את כתב האישום או את הצו שבשלו נרשמה, לתיק הבניין המתנהל בוועדה המקומית לגבי המקרקעין שעליהם נרשמה ההערה.
: (ה) בקשה לרישום או למחיקה של הערות לפי [[סימן זה]], למעט לפי סעיף קטן (ב), תוגש לפי טופס שיקבע שר המשפטים.

=== סימן י״א: רשות מקומית המוסמכת לאכיפה ונטילת סמכויות פיקוח ואכיפה (תיקון: תשע״ז–9) ===

@ 254יב. הסמכת רשות מרחבית לרשות מקומית המוסמכת לאכיפה (תיקון: תשע״ז–9)
: (א) שר האוצר רשאי, לבקשת רשות מרחבית, להסמיך אותה, בצו, לרשות מקומית מוסמכת לאכיפה בעלת סמכויות אכיפה לפי [[פרק זה]]; הוסמכה רשות מרחבית כאמור –
:: (1) יראו אותה, לעניין הוראות [[פרק זה]], כוועדה מקומית לגבי תחומה הכלול במרחב התכנון של הוועדה המרחבית שאליה היא שייכת, ויראו, לעניין הוראות [[פרק זה]], את התחום האמור כמרחב התכנון המקומי שלה;
:: (2) יהיו נתונים לה, לעניין מרחב התכנון המקומי שלה, כל התפקידים והסמכויות הנתונים לפי [[פרק זה]] לוועדה המרחבית שאליה היא שייכת.
: (ב) בצו כאמור בסעיף קטן (א) ייקבעו הוראות לעניין הליכים לפי [[פרק זה]] שהחלו בהם טרם כניסת הצו לתוקף, במרחב התכנון המקומי של הרשות המקומית המוסמכת לאכיפה.
: (ג) לא יסמיך שר האוצר רשות מרחבית לרשות מקומית המוסמכת לאכיפה, אלא אם כן התקיימו כל אלה:
:: (1) ליושב ראש הוועדה המרחבית שהרשות המרחבית שייכת אליה ניתנה הזדמנות לטעון את טענותיו בדרך שהורה שר האוצר לפי [[סעיף 31א(ז)]];
:: (2) שר האוצר נוכח, לאחר שהוגשה לו המלצת הוועדה המייעצת, כי הרשות המרחבית יכולה לנהל באופן יעיל ומקצועי מערכת אכיפה לפי הוראות חוק זה וכי ניתן מענה הולם לעניין המשאבים הדרושים לרשות המרחבית לשם כך; לעניין סעיף זה, ”הוועדה המייעצת” – ועדה המורכבת מנציג שר הפנים, מנציג היחידה הארצית לאכיפה שימנה מנהל היחידה, מנציג המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין שימנה מנהל המחלקה, ומנציג מינהל התכנון שימנה מנהל מינהל התכנון;
:: (3) שר האוצר נתן את דעתו בדבר חשד לעבירות שעניינן טוהר המידות בפעולות בעלי תפקידים ועובדים של הרשות המרחבית, לפי חוות דעת שקיבל מהיועץ המשפטי לממשלה או מי שהוא הסמיך לכך.
: (ד) צו כאמור בסעיף קטן (א) יינתן לתקופה שלא תעלה על שנתיים, ואולם ניתן לשוב ולתת צו כאמור בהתאם להוראות סעיף זה לתקופות נוספות שלא יעלו על חמש שנים כל אחת.
: (ה) שר האוצר רשאי, בצו, לבטל הסמכה של רשות מרחבית לרשות מקומית המוסמכת לאכיפה, בהתקיים אחד מאלה:
:: (1) הרשות המקומית המוסמכת לאכיפה ביקשה זאת;
:: (2) הוא מצא שהרשות המקומית המוסמכת לאכיפה אינה מקיימת עוד את התנאים הנדרשים להסמכתה לפי סעיף זה, לאחר שהוגשה לו המלצת הוועדה המייעצת בעניין ולאחר שניתנה לראש הרשות המקומית המוסמכת לאכיפה הזדמנות לטעון את טענותיו בדרך שהורה שר האוצר לפי [[סעיף 31א(ז)]].
: (ו) לא יבטל שר האוצר הסמכה של רשות מקומית המוסמכת לאכיפה, אלא לאחר שניתנה ליושב ראש הוועדה המרחבית שהרשות המקומית המוסמכת לאכיפה שייכת אליה ולשאר ראשי הרשויות המרחביות הנכללות בתחום אותה ועדה מרחבית, הזדמנות לטעון את טענותיהם בדרך שהורה שר האוצר לפי [[סעיף 31א(ז)]].
: (ז) הורה שר האוצר על ביטול הסמכה כאמור בסעיף קטן (ה), רשאי הוא לקבוע בצו כאמור באותו סעיף קטן הוראות לעניין הליכים תלויים ועומדים שנקטה הרשות המקומית המוסמכת לאכיפה לפני ביטול הסמכתה.
: (ח) הודעה על הסמכה של רשות מרחבית לרשות מקומית מוסמכת לאכיפה ועל ביטול הסמכה כאמור תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של הוועדה המרחבית הנוגעת בדבר.

@ 254יג. העברת הטיפול בהליך אכיפה מסוים (תיקון: תשע״ז–9)
: (א) מנהל היחידה הארצית לאכיפה או מנהל המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין רשאי להורות כי לא ייפתח הליך אכיפה לפי [[פרק זה]] לגבי עניין מסוים על ידי ועדה מקומית או רשות מקומית המוסמכת לאכיפה, ואם החל הליך כאמור רשאי הוא להורות על הפסקתו והעברתו לידי גורם אחר שעליו יורה, המוסמך לנהל את אותו הליך לפי [[פרק זה]].
: (ב) מנהל המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין רשאי להורות על העברת הטיפול בכתב אישום שהגיש תובע מטעם ועדה מקומית או מטעם רשות מקומית המוסמכת לאכיפה, לתובע אחר.

@ 254יד. נטילת סמכויות אכיפה מוועדה מקומית (תיקון: תשע״ז–9)
: (א) מצאו מנהל היחידה הארצית לאכיפה ומנהל המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין כי ועדה מקומית אינה ממלאת את התפקידים המוטלים עליה לפי [[פרק זה]], בין בכל מרחב התכנון המקומי שלה ובין באזור מסוים בו, רשאים הם לפנות בכתב לוועדה המקומית ולדרוש ממנה למלא את התפקידים המוטלים עליה כאמור בתוך תקופה שנקבעה בדרישה, שאם לא כן יפעלו לנטילת סמכויותיה בהתאם להוראות סעיף קטן (ב).
: (ב) לא קיימה הוועדה המקומית דרישה כאמור בסעיף קטן (א) בתוך התקופה שנקבעה לכך, רשאים מנהל היחידה הארצית לאכיפה ומנהל המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין ליטול ממנה את הסמכויות הנתונות לה לפי [[פרק זה]], כולן או חלקן, בכל מרחב התכנון המקומי או באזור מסוים בו, לתקופה ובתנאים שיקבעו, ובכלל זה לעניין ביצוע פעולות אכיפה על ידי עובדי הוועדה המקומית.
: (ג) לא יחליטו מנהל היחידה הארצית לאכיפה ומנהל המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין ליטול סמכות מוועדה מקומית כאמור בסעיף קטן (ב), אלא אם כן התקיימו כל אלה:
:: (1) הוגשה להם המלצה של הוועדה המייעצת, לאחר שבחנה אם יש צורך בנטילת הסמכות והתייעצה בעניין עם מנהל חטיבת השמירה על הקרקע ברשות מקרקעי ישראל; לעניין סעיף זה, ”הוועדה המייעצת” – ועדה המורכבת מנציג שר הפנים, מנציג מינהל התכנון שימנה מנהל מינהל התכנון, ומיושב ראש הוועדה המחוזית שבתחומה נמצאת הוועדה המקומית;
:: (2) ניתנה ליושב ראש הוועדה המקומית הזדמנות לטעון את טענותיו בשם הוועדה המקומית לפני הוועדה המייעצת, בדרך שהורה שר האוצר לפי [[סעיף 31א(ז)]];
:: (3) היועץ המשפטי לממשלה או מי שהוא הסמיך לכך אישר זאת.
: (ד) ניטלה סמכות מוועדה מקומית כאמור בסעיף קטן (ב), יחולו הוראות אלה:
:: (1) הוועדה המקומית ובעלי תפקידים בה לא יפעילו סמכות מהסמכויות שניטלו ממנה כאמור, אלא באישור מראש בכתב של מנהל היחידה הארצית לאכיפה או מנהל המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין; פעולה שנעשתה תוך הפעלת סמכות שניטלה בלי קבלת אישור מראש כאמור – בטלה;
:: (2) היחידה הארצית לאכיפה או המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין, לפי העניין, יהיו רשאיות להפעיל בעצמן את הסמכויות שניטלו מהוועדה המקומית לפי [[סימן זה]], במקום הוועדה המקומית, ולגבות את ההוצאות מהוועדה המקומית; פעולות שייעשו על ידי היחידה הארצית לאכיפה או המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין לפי פסקה זו יראו אותן כאילו נעשו על ידי הוועדה המקומית;
:: (3) מנהל היחידה הארצית לאכיפה, מנהל המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין או מי שהם הסמיכו לכך מקרב עובדי היחידה או המחלקה האמורות, יהיו רשאים לדרוש כל מידע או מסמך הדרושים להם לשם מילוי תפקידם –
::: (א) מהוועדה המקומית ומכל חבר, ממלא תפקיד, עובד או יועץ בה;
::: (ב) מרשות מקומית או מרשויות מרחביות שבתחום מרחב התכנון המקומי;
::: (ג) מגורם אחר שהמידע או המסמך נמצאים ברשותו ואשר בסמכות הגורמים המנויים בפסקאות משנה (א) ו־(ב) לדרוש אותם ממנו;
:: (4) מידע או מסמך שנדרשו כאמור בפסקה (3), יימסרו באופן ובמועד שנקבעו בדרישה;
:: (5) למנהל היחידה הארצית לאכיפה, למנהל המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין ולמי שהם הסמיכו לכך מקרב עובדי היחידה או המחלקה האמורות, תהיה גישה לכל מאגר מידע של הוועדה המקומית, וכן לכל מאגר מידע שגורם אחר מחזיק בו, שלוועדה המקומית יש גישה אליו לפי דין או הסכם; לעניין זה, ”מאגר מידע” – מאגר מידע הנדרש לשם ביצוע הוראות לפי חוק זה.
: (ה) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכותה של המדינה לבצע פעולות אכיפה לפי כל דין.

=== סימן י״ב: דיווח על פעולות אכיפה וסקר בנייה (תיקון: תשע״ז–9) ===

@ 254טו. דיווח על פעולות אכיפה (תיקון: תשע״ז–9)
: (א)(1) יושבי הראש של הוועדות המקומיות, ראשי הרשויות המקומיות המוסמכות לאכיפה, מנהל רשות הטבע והגנים והעומד בראש כל גורם אחר שהוסמך לבצע פעולות פיקוח ואכיפה לפי חוק זה, יעבירו למנהל היחידה הארצית לאכיפה, מדי שלושה חודשים, דיווח על פעולות האכיפה לפי חוק זה שנקטו כל אחד מאותם גורמים, לפי העניין, ובכלל זה על עבודה אסורה ועל שימוש אסור שאותרו בתחום הנתון לפיקוחם; דיווח כאמור יכול שיתבצע באופן מקוון.
:: (2) על אף האמור בפסקה (1), יושבי ראש ועדות מקומיות עצמאיות יעבירו דיווח כאמור באותה פסקה רק אחת לשישה חודשים.
:: (3) מנהל היחידה הארצית לאכיפה יפרסם באתר האינטרנט של היחידה הארצית לאכיפה טופס דיווח אחיד והנחיות מפורטות לדיווח כאמור בסעיף קטן זה.
: (ב) שר האוצר ידווח לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, מדי שנה, לא יאוחר מ־30 באפריל, על פעולות האכיפה שביצעה היחידה הארצית לאכיפה וכל אחד מהגורמים כאמור בסעיף קטן (א)(1) בשנה שקדמה למועד הדיווח.

@ 254טז. סקר עבירות בנייה (תיקון: תשע״ז–9)
: (א) ועדה מקומית ורשות מקומית המוסמכת לאכיפה יבצעו בתחומן סקר עבירות בנייה בתוך 18 חודשים מיום תחילתו של [[20:382860|חוק התכנון והבנייה (תיקון מס׳ 116), התשע״ז–2017]], ויעדכנו את הסקר מדי חמש שנים; סקר ועדכון סקר שנערכו כאמור יוגשו למנהל היחידה הארצית לאכיפה ולמנהל המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין.
: (ב) סקר עבירות בנייה ייערך לפי הוראות שיפרסם מנהל היחידה הארצית לאכיפה באתר האינטרנט של היחידה ויכלול, בין השאר, ריכוז של העבירות המשמעותיות, בתחומי התכנון והבנייה, כפי שהוגדרו באותן הוראות, שבוצעו בתחום כאמור בסעיף קטן (א).
: (ג) לא ביצעה ועדה מקומית או רשות מקומית המוסמכת לאכיפה סקר עבירות בנייה או עדכון שלו לפי סעיף קטן (א), רשאי מנהל היחידה הארצית לאכיפה או מי שהוא הסמיך לכך, לבצע את הסקר או את העדכון כאמור ולהטיל על הוועדה המקומית או על הרשות המקומית המוסמכת לאכיפה, לפי העניין, לשאת בתשלום בסך כפל ההוצאות שהוצאו לעריכת הסקר או עדכונו.
: (ד) בסעיף זה, ”סקר עבירות בנייה” – סקר לעניין עבירות של ביצוע עבודה אסורה או שימוש אסור.

=== סימן י״ג: סדרי דין והוראות שונות (תיקון: תשע״ז–9) ===

@ 254יז. סמכות לדרוש מידע או מסמכים (תיקון: תשע״ז–9, תשפ&quot;ב-8)
: (א) לשם ביצוע תפקידיהם לפי חוק זה, ובכלל זה עריכת ביקורת, יהיו נתונות למנהל היחידה הארצית לאכיפה, למנהל המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין ולמי שהם הסמיכו לכך, הסמכויות הנתונות למנהל יחידת הבקרה כאמור [[בסעיף 31ג(ג)]].
: (ב) לשם ביצוע תפקידיו לפי חוק זה לעניין היתר שנתן מורשה להיתר או פעולות שנקט לשם נתינתו של היתר, מנהל היחידה הארצית לאכיפה או מי שהסמיך לכך, רשאי לדרוש מידע ומסמכים כאמור בסעיף קטן (א) גם מהמורשה להיתר, וכן לקבל מידע לגבי מורשה להיתר מהמורשה להיתר, ממשרדי הממשלה, מרשות שהוקמה לפי חוק ומגוף ציבורי אחר.
: (ג) היחידה הארצית לאכיפה וועדה מקומית עצמאית יודיעו לוועדת האתיקה כמשמעותה [[בחוק המהנדסים והאדריכלים]], בדבר כל מקרה של הטלת קנס מינהלי, העברת חומר לתביעה או הגשת כתבי אישום על מורשה להיתר, ותצרף להודעתה את המידע הרלוונטי לעניין.

@ 254יח. ניהול הליכים בידי תובע (תיקון: תשע״ז–9)
: רשות אוכפת תיוצג בבית המשפט בהליך לפי [[פרק זה]] בידי תובע.

@ 255. סדרי דין (תיקון: תשע״ז–9)
: כל עוד לא נקבעו, בחוק זה או בתקנות לפי [[סעיף 268]], סדרי דין להליכים לפי [[פרק זה]], יידונו ההליכים האמורים בדרך ובמועדים שבהם נדונים הליכים פליליים מאותו סוג, בשינויים המחויבים.

== פרק י׳1: עתירות בעניני תכנון ובניה (((בוטל))) (תיקון: תשנ״ה–4, תש״ס–2) ==
&lt;!-- (([[13:211098|בתיקון מס׳ 41]] נוסף פרק י׳1, ובו סעיפים 255א עד 255ז. [[13:211768|בתיקון מס׳ 43]] נוסף פרק י׳1 בשנית, ובו סעיפים 255א עד 255ו. [[ec:14:317859|בתיקון טעות (ק״ת תשנ״ז, 167)]] פרק י׳1 שנוסף בתיקון מס׳ 41 סומן מחדש כפרק י׳2, וסעיפים 255א עד 255ו סומנו כסעיפים 255ז עד 255יב בהתאמה.)) --&gt;

@ 255א. (תיקון: תשנ״ה–4, תש״ס–2) : (((בוטל).))
@ 255ב. (תיקון: תשנ״ה–4, תש״ס–2) : (((בוטל).))
@ 255ג. (תיקון: תשנ״ה–4, תש״ס–2) : (((בוטל).))
@ 255ד. (תיקון: תשנ״ה–4, תש״ס–2) : (((בוטל).))
@ 255ה. (תיקון: תשנ״ה–4, תשנ״ז, תש״ס–2) : (((בוטל).))
@ 255ו. (תיקון: תשנ״ה–4, תש״ס–2) : (((בוטל).))

== פרק י׳2: החלת הוראות חוק זה על מפעלי ים המלח בע״מ (תיקון: תשנ״ה–2, תשנ״ה–4, תשנ״ז) ==

@ 255ז. הגדרות (תיקון: תשנ״ה–2, תשנ״ה–4, תשנ״ז)
: [[בפרק זה]] –
:- ”חוק הזכיון” – [[=חוק הזכיון|חוק זכיון ים המלח, התשכ״א–1961]];
:- ”שטר הזכיון” – שטר הזכיון [[שבתוספת לחוק הזכיון]];
:- ”בעל הזכיון” – כהגדרתו [[-#תוספת|בשטר הזכיון]] ולרבות בעל זכיון משנה;
:- ”בעל זכיון משנה” – מי שהוענק לו זכיון משנה על פי [[-#תוספת פרט 5|סעיף 5 לשטר הזכיון]];
:- ”ים המלח” – כהגדרתו [[-#תוספת|בשטר הזכיון]];
:- ”קרקעות חכורות” ו”קרקעות שמורות” – כהגדרתן [[תוספת לחוק הזכיון|בשטר הזכיון]] ועל פי גבולותיהן ביום התחילה;
:- ”חוק הוראות השעה” – [[=חוק הוראות השעה|חוק זכיון ים המלח (תכנון ובניה) (הוראות שעה לעבודות מסויימות), התשנ״ד–1994]];
:- ”שטח הזכיון” – כהגדרתו [[בחוק הוראות השעה]];
:- ”יום התחילה” – ט״ו באדר א׳ התשנ״ה (15 בפברואר 1995).

@ 255ח. סייג להחלת הוראות (תיקון: תשנ״ה–2, תשנ״ה–4, תשנ״ז)
: הוראות חוק זה והתקנות לפיו יחולו על בעל הזכיון בשטח הזכיון, בכפוף [[לחוק הוראות השעה]] ולהוראות [[פרק זה]].

@ 255ט. סמכות מוסד תכנון לענין ים המלח והקרקעות החכורות (תיקון: תשנ״ה–2, תשנ״ה–4, תשנ״ז)
: (א) מוסד התכנון ידון ויחליט בתכנית או בבקשה להיתר שענינה הקרקעות החכורות או ים המלח ויאפשר לבעל הזכיון לפעול על פי הוראות [[חוק הזכיון]] [[-#תוספת|ושטר הזכיון]] ולממש זכויות על פיהם; החלטת מוסד התכנון תונחה על פי שיקולים תכנוניים הנובעים מהוראות החוק והתקנות והוא רשאי להתנות תנאים סבירים, בנסיבות הענין, כדי למנוע פגיעה בסביבה ומפגעים בריאותיים.
: (ב) מוסד תכנון רשאי לסרב לאשר תכנית או בקשה להיתר רק כאשר אין בהתנאת תנאים כאמור כדי למנוע פגיעה מהותית בסביבה או יצירת מפגעים בריאותיים חמורים; ואולם מוסד התכנון לא יסרב לאשר תכנית או בקשה להיתר כאמור אם סירוב ימנע מבעל הזכיון אפשרות סבירה לממש את הוראות [[חוק הזכיון]] [[-#תוספת|ושטר הזכיון]].

@ 255י. מיזמים תיירותיים בשטח ים המלח (תיקון: תשנ״ה–2, תשנ״ה–4, תשנ״ז)
: לענין שטח ים המלח, צפונית לקו רוחב 063, ישקול מוסד תכנון גם את צורכיהם של מיזמים תיירותיים.

@ 255יא. סמכות מוסד תכנון לענין הקרקעות השמורות (תיקון: תשנ״ה–2, תשנ״ה–4, תשנ״ז)
: מוסד תכנון ידון ויחליט בתכנית או בבקשה להיתר, שענינן הקרקעות השמורות, במגמה לאפשר לבעל הזכיון לפעול על פי הוראות [[חוק הזכיון]] [[-#תוספת|ושטר הזכיון]] ולממש זכויות על פיהם; החלטת מוסד התכנון תונחה על פי שיקולים תכנוניים הנובעים מהוראות החוק והתקנות תוך שמירה על איכות נאותה של הסביבה ומניעת מפגעים בריאותיים וסביבתיים.

@ 255יב. אי תחולת [[פרקים ח((׳))1]] [[פרק ט|ו־ט((׳))]] (תיקון: תשנ״ה–2, תשנ״ה–4, תשנ״ז)
: [[פרקים ח((׳))1]] [[פרק ט|ו־ט((׳))]] לא יחולו על בעל הזכיון בשטח הזכיון.

@ 255יג. הוראות לענין קבלת היתר (תיקון: תשנ״ה–2, תשנ״ה–4, תשנ״ז, תשע״ד–2)
: (א) ביקש בעל הזכיון מהרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים היתר לפי [[חוק גנים לאומיים]], לביצוע עבודה בקרקעות שמורות שיועדו או שהוכרזו כגן לאומי או כשמורת טבע, וזו סירבה לבקשתו, רשאי בעל הזכיון לערור על ההחלטה לפני ועדת משנה של המועצה הארצית שהרכבה – יושב ראש המועצה הארצית ונציגי שר התעשיה והמסחר והשר לאיכות הסביבה במועצה הארצית; החלטת הוועדה תינתן תוך 30 ימים וכל אחד מהצדדים רשאי לערור עליה לפני הממשלה תוך 30 ימים מיום ההחלטה.
: (ב) ועדת המשנה והממשלה ינחו עצמן בהחלטותיהן בדבר האיזון הראוי בין מטרות הזכיון לבין האפשרות של פגיעה מהותית בערכי טבע ונוף.

== פרק י׳3: הוראות לעניין נכסי פעילות (תיקון: תשע״ז–7) ==

@ 255יד. הגדרות (תיקון: תשע״ז–7)
: [[בפרק זה]] –
:- ”הגורם המפעיל”, ”יום התחילה”, ”נכסי הפעילות”, ”פעילות”, של גורם מפעיל, ”שטר הזיכיון” ו”תקופת הזיכיון” – כהגדרתם [[בחוק תשתיות להולכה ולאחסון של נפט על ידי גורם מפעיל]];
:- ”חוק תשתיות להולכה ולאחסון של נפט על ידי גורם מפעיל” - [[חוק תשתיות להולכה ולאחסון של נפט על ידי גורם מפעיל, התשע״ז–2017]];
:- ”נפט” – נפט ותוצרי תהליך זיקוק נפט, לרבות דלק וגז פחמימני מעובה (גפ״מ);
:- ”רצועת הקרקע” – כמשמעותה [[פרט 6 לתוספת א לחוק זיכיון צינור הנפט|בסעיף 6(א) ו־(ב) לשטר הזיכיון]];
:- ”רשות הרישוי” – כמשמעותה [[בסעיף 255כג]].

@ 255טו. הוראות מעבר לעניין תוקפם של אישורים ובקשות תלויות ועומדות (תיקון: תשע״ז–7)
: (א) אישור שנתן שר האוצר לפי [[פרט 5 לתוספת א לחוק זיכיון צינור הנפט|סעיף 5 לשטר הזיכיון]] או לפי [[#תוספת א פרט 5|סעיף 5 לשטר שבתוספת א׳ לחוק זיכיון צינורות הנפט, התשי״ט–1959]], עד יום התחילה ([[בפרק זה]] – אישור שר האוצר), ימשיך לעמוד בתוקפו גם לאחר המועד האמור ויראו אותו לעניין חוק זה, ובכלל זה לעניין [[סעיף 261(ד)]], כהיתר שניתן וכתכנית מפורטת שאושרה, לגבי העניינים שנכללו באישור כאמור, לרבות לעניין הסטת קו תשתית המשמש להולכת נפט שמיקומו נקבע באישור שר האוצר, למיקום שונה בתחום רצועת הקרקע שאושרה בידי השר, והכול ובלבד שהגורם המפעיל הגיש תשריט לרשות הרישוי לפי הוראות [[סעיף 255טז(א)]].
: (ב) על אף האמור בהוראות לפי [[סעיף 265(1)]] לעניין תוקפם של היתרים, אישור כאמור בסעיף קטן (א) אשר טרם בוצעו העבודות לפיו, יעמוד בתוקף ויהיה ניתן לבצע את העבודות לפיו, בכל עת; הגורם המפעיל יודיע על ביצוע העבודות לרשות המקומית שבתחומה צפויות להתבצע העבודות, 15 ימים לפחות לפני תחילת ביצוען.
: (ג) הוראות [[פרט 5 לתוספת א לחוק זיכיון צינור הנפט|סעיף 5 לשטר הזיכיון]] ימשיכו לחול גם לאחר יום התחילה על בקשה לקבלת אישור שר האוצר לפי [[-#תוספת א פרט 5|אותו סעיף]] שהוגשה לשר עד המועד האמור, ולעניין בקשה כאמור להקמת מיתקן אחסון נפט – עד יום כ״ז באב התשע״ו (31 באוגוסט 2016), ושביום התחילה טרם ניתנה בה החלטת השר; השר ייתן החלטה בבקשה כאמור בתוך ארבע שנים מיום התחילה; לעניין סעיף קטן זה, יראו בקשה שהוגשה למתכנן המחוז כאילו הוגשה לשר; הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב) יחולו על בקשה שאושרה לפי סעיף קטן זה.

@ 255טז. אישור תשריט (תיקון: תשע״ז–7)
: (א) הגורם המפעיל יגיש לרשות הרישוי, בתוך שלוש שנים מיום התחילה, תשריט המציין את גבולות נכסי הפעילות, השטח הבנוי או שטח שאושרה בו בנייה וטרם בוצעה, ייעודי הקרקע והוראות נלוות לרבות מגבלות על שימושי הקרקע והנחיות בענייני סביבה, ולעניין נכס מנכסי הפעילות שהוא קו תשתית להולכת נפט – גם תחום רצועת הקרקע שבה הונח קו התשתית, והכול בהתאם למצב הקיים ובהתאם לאישור שר האוצר, לרבות אישור שנתן לפי [[סעיף 255טו(ג)]].
: (ב) רשות הרישוי תאשר את התשריט עד תום חמש שנים מיום התחילה, ויחולו לעניין אישורו הוראות אלה:
:: (1) רשות הרישוי רשאית, אם ראתה שגבולות נכסי הפעילות שהוקמו שונים מגבולותיהם לפי אישור שר האוצר, לקבוע בתשריט את גבולות נכסי הפעילות כפי שהוקמו בפועל, אם נוכחה שאין בשינוי הגבולות כאמור כדי להשפיע השפעה של ממש על הסביבה;
:: (2) רשות הרישוי רשאית לאשר את התשריט אף אם אינו תואם תכנית מתאר מקומית, מחוזית או ארצית.
: (ג) נתן שר האוצר אישור לפי [[סעיף 255טו(ג)]], ולא התייחס התשריט שהוגש לרשות הרישוי לפי סעיף קטן (א) לאישור האמור, בשל מועד מתן האישור, תתאים רשות הרישוי, בחלוף 30 ימים מתום התקופה האמורה [[באותו סעיף]], את התשריט גם לאותו אישור; הגורם המפעיל יידע את רשות הרישוי על מתן אישור כאמור.
: (ד) תשריט שאושר לפי הוראות סעיף זה, לרבות כל התאמה שנערכה בו לפי סעיף קטן (ג), יראו אותו לעניין חוק זה, ובכלל זה לעניין [[סעיף 261(ד)]], כהיתר שניתן וכתכנית מפורטת שאושרה, לגבי העניינים שנכללו בו.
: (ה) הוראות [[סעיפים 117]] [[ו־118]] יחולו לעניין הודעה על אישור תשריט כאמור בסעיף קטן (ד), שמירתו ופרסומו, בשינויים המחויבים.

@ 255יז. הגשת תכנית ראשונה (תיקון: תשע״ז–7)
: הגורם המפעיל יגיש, בתוך שנתיים מיום התחילה, תכנית לעניין נכסי הפעילות למוסד תכנון מוסמך.

@ 255יח. בנייה נוספת לפני אישור תכנית ראשונה (תיקון: תשע״ז–7)
: (א) רשות הרישוי רשאית לתת לגורם המפעיל, עד לאישור תכנית כאמור [[בסעיף 255יז]], היתר, הקלה או היתר לשימוש חורג (בסעיף זה – היתר), לבנייה נוספת שמתקיים לגביה אחד מאלה:
:: (1) היקפה אינו עולה על 10% מסך שטחי הבנייה הכלולים באישורי שר האוצר; לעניין אישור בנייה נוספת לפי פסקה זו במתחם אילת או במתחם אשקלון, יחושב שיעור שטח הבנייה הנוספת שניתן לאשר כאמור לגבי כל מתחם, בנפרד; לעניין זה –
:::- ”מתחם אילת” – השטח הכולל של נכסי הפעילות המצויים בתחום עיריית אילת;
:::- ”מתחם אשקלון” – השטח הכולל של נכסי הפעילות המצויים בתחום עיריית אשקלון או המועצה האזורית חוף אשקלון;
:: (2) היא תואמת את אישור שר האוצר, לרבות אישור שנתן לפי [[סעיף 255טו(ג)]], ואם אושר תשריט לפי [[סעיף 255טז]] – את התשריט;
:: (3) לא מתקיים לגביה האמור בפסקה (2), ואולם אין במתן היתר סטייה ניכרת מאישור או מתשריט כאמור באותה פסקה.
: (ב) ההוראות לפי [[סעיף 149]] יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין בקשה להיתר לבנייה נוספת לפי סעיף קטן (א)(1) או (3).
: (ג) הגיש גורם מפעיל בקשה להיתר כאמור בסעיף קטן (א) לרשות הרישוי, תעביר רשות הרישוי את הבקשה למשרד להגנת הסביבה ולמשרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים, ולעניין רשות הרישוי כאמור [[בסעיף 255כג(ב)]] – ליועץ הסביבתי של הוועדה לתשתיות לאומיות ולמשרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים; גורם כאמור שהועברה אליו בקשה לפי סעיף קטן זה רשאי להעביר לרשות הרישוי, בתוך חודש מיום שהועברה אליו הבקשה, את עמדתו לגביה; בתום התקופה כאמור, רשאית רשות הרישוי לתת החלטה בבקשה.
: (ד) רשות הרישוי רשאית להתנות מתן היתר לפי סעיף זה בהכנת מסמך סביבתי, רק אם הבקשה שהוגשה לה כאמור היא בקשה לבנייה נוספת של מיתקן לאחסון נפט.
: (ה) על אף האמור בסעיף קטן (א)(1), לא אושרה תכנית כאמור [[בסעיף 255יז]] עד תום חמש שנים מיום התחילה, ייווספו לשיעור הבנייה הנוספת המרבי שרשאית רשות הרישוי להתיר לפי אותו סעיף קטן, 5% מסך שטחי הבנייה הכלולים באישורי שר האוצר.
: (ו) היתר שנתנה רשות הרישוי לפי סעיף זה יראו אותו כתכנית מפורטת שאושרה וכהיתר שניתן.

@ 255יט. היתר למימוש תכנית שאושרה (תיקון: תשע״ז–7)
: אושרה תכנית שהגיש גורם מפעיל למוסד התכנון המוסמך לאשרה, ונדרשה הוצאת היתר מכוחה, רשאי הגורם המפעיל להגיש את הבקשה להיתר, לרבות בקשה למתן הקלה או היתר לשימוש חורג, לרשות הרישוי כאמור [[בסעיף 255כג(א)]], ולעניין תכנית כאמור שהיא תכנית לתשתית לאומית – גם לרשות הרישוי כאמור [[בסעיף 255כג(ב)]], לפי בחירתו.

@ 255כ. ערר (תיקון: תשע״ז–7)
: (א) על החלטת רשות הרישוי בבקשות כאמור [[בסעיפים 255טז]]((,)) [[255יח]] [[ו־255יט]] ניתן להגיש ערר לוועדת ערר.
: (ב) ועדת הערר לעניין סעיף קטן (א) תהיה אחת מאלה:
:: (1) אם ההחלטה ניתנה בידי רשות הרישוי כאמור [[בסעיף 255כג(א)]] – ועדת המשנה לתכניות עבודה שהוקמה לפי [[סעיף 119ז]];
:: (2) אם ההחלטה ניתנה בידי רשות הרישוי כאמור [[בסעיף 255כג(ב)]] – הוועדה לתשתיות.
: (ג) הוראות [[סעיף 152(א)]] יחולו לעניין הגשת ערר לוועדת ערר כאמור בסעיף קטן (ב)(1) והוראות [[סעיף 152(א1)(1) ו־(2)]] יחולו לעניין הגשת ערר לוועדת ערר כאמור בסעיף קטן (ב)(2).

@ 255כא. פיצויים והיטל השבחה (תיקון: תשע״ז–7)
: (א) על אף האמור [[בסעיפים 255טו(א) ו־(ב)]] [[ו־255טז]], לא יראו את אישור שר האוצר או תשריט שאושר כאמור [[255טו|באותם סעיפים]], כתכנית פוגעת לעניין [[סעיף 197]] או כתכנית שבשל אישורה חלה השבחה במקרקעין, לעניין [[התוספת השלישית]].
: (ב) על אישור שנתן שר האוצר לפי [[סעיף 255טו(ג)]] ועל היתר לבנייה נוספת שנתנה רשות הרישוי כאמור [[בסעיף 255יח]], יחולו הוראות [[סעיף 197]] [[והתוספת השלישית]] החלות לעניין תכנית.

@ 255כב. רציפות (תיקון: תשע״ז–7)
: (א) כל היתר או אישור בנושא תכנון ובנייה שניתן או שיינתן לבעל זיכיון המשנה יראו אותו כאילו ניתן לגורם המפעיל.
: (ב) הוענקה זכות בנכסי הפעילות לגורם מפעיל (בסעיף זה – גורם מפעיל קודם) והוענקה לאחר מכן לגורם מפעיל אחר (בסעיף זה – גורם מפעיל חדש) –
:: (1) יראו כל בקשה או ערר שהגיש הגורם המפעיל הקודם או בעל זיכיון המשנה לפי חוק זה, ובכלל זה המסמכים שצורפו לבקשה או ערר כאמור, כאילו הוגשו בידי הגורם המפעיל החדש;
:: (2) יראו כל היתר או אישור שניתן לגורם מפעיל קודם כאילו ניתן לגורם המפעיל החדש.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב)(1), רשאי יושב ראש מוסד התכנון הדן בבקשה או בערר כאמור באותו סעיף קטן, לדרוש מהגורם המפעיל החדש לצרף לבקשה או לערר כאמור מסמך מעודכן מטעמו, אם סבר שהדבר נחוץ לשם שמירה על הבטיחות.

@ 255כג. רשות הרישוי (תיקון: תשע״ז–7)
: (א) רשות הרישוי לעניין [[פרק זה]] תהיה רשות הרישוי שהוקמה לפי [[סעיף 119ו]], בשינויים המחויבים.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), לעניין אישור תשריט או בקשה לבנייה נוספת הכוללים שטח של שני מחוזות לפחות, תהיה רשות הרישוי, רשות הרישוי שלפי [[סעיף 6ב(ב)(1)]].

== פרק י״א: שונות ==

@ 256. בוררות
: מקום שנתגלעו סכסוכי ממון עקב ביצוע חוק זה, מותר לצדדים גם להסכים להכרעת הסכסוך בדרך של בוררות, [[חוק הבוררות|ופקודת הבוררות]] תחול.

@ 256א. אגרה השנויה במחלוקת (תיקון: תשמ״ח–2)
: נתגלעו חילוקי דעות בדבר תשלום אגרה לפי חוק זה או התקנות על פיו ודרך חישובה, ישלם החייב בתשלום את שנדרש לשלם, והוא רשאי לפנות לבית המשפט המוסמך אשר יכריע במחלוקת.

@ 257. כניסה למקרקעין לשם עריכת סקירה, בדיקה או מדידה (תיקון: תשע״ז–9, תשפ&quot;ד-9)
: לשם עריכתה של תכנית או ביצועה או לשם קבלת החלטה בבקשה להיתר, רשאי מי שהורשה לכך על ידי הוועדה המקומית, הוועדה המחוזית או הוועדה לתשתיות להיכנס בכל עת סבירה בשעות היום לכל מקרקעין, לאחר שמסר הודעה על כך לבעל המקרקעין שבעה ימים לפחות מראש, כדי לסקור, לבדוק או למדוד אותם, ובלבד שלא ייכנס לבית מגורים אלא בהסכמת המחזיק בבית, שהוא בגיר, ולא ייכנס למקרקעין שבהחזקת צבא ההגנה לישראל או שלוחה אחרת של מערכת הביטחון שאושרה על ידי שר הביטחון אלא באישור של מי שהוסמך לכך על ידי שר הביטחון.

@ 257א. (תיקון: תשנ״ה–4, תשע״ה, תשע״ז–9) : (((בוטל).))

@ 258. ייצוג ועדה מקומית לפני בית המשפט (תיקון: תשנ״א–2, תשע״ז–9)
: ועדה מקומית רשאית לפתוח בהליכים ולהתייצב לפני בית משפט בכל הליך באמצעות עובד שהרשתה לכך, ומסירת הזמנה, הודעה, צו או מסמך אחר בהליכים כאמור לידי אותו עובד תהא מסירה כדין לועדה המקומית; ההרשאה יכולה להיות כללית או לענין מיוחד ואולם בהליכים לפי [[פרק י׳]] יחולו הוראות [[סעיף 254יח]].

@ 259. תחולה על המדינה בדרך כלל (תיקון: תשמ״א–8, תשמ״א–9, תשמ״ג, תשס״ט–4, תשע״ז–9)
: (א) חוק זה מחייב גם את המדינה, אולם לא יחולו עליה הוראות [[סימן ו׳ בפרק י׳]]; הוראה זו אינה גורעת מאחריותו הפלילית של אדם אחר.
: (ב) המדינה פטורה מתשלום אגרה לגבי בניה לצרכי שירות ציבורי.
: (ב1) הליך אכיפה כלפי המדינה לפי הוראות [[סימן ד׳ בפרק י׳]] ינוהל בידי היחידה הארצית לאכיפה או בידי המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין כהגדרתם [[בסעיף 203]], בלבד.
: (ג) בית המשפט לא יתן צו נגד המדינה לפי הוראות [[פרק י׳]] אלא לאחר שנתן ליועץ המשפטי לממשלה או לנציגו הזדמנות להשמיע את טענותיו.
: (ד) לגבי מקרקעין המנוהלים לפי [[חוק רשות מקרקעי ישראל, התש״ך–1960]] –
:: (1) ”חכירה לדורות” – לרבות עסקת חכירה לדורות שלא נגמרה ברישום;
:: (2) ההוראות [[שבסעיף 2(ב) לתוספת השלישית]] לא יחולו אלא אם ההחזקה במקרקעין שהחכירה רשות מקרקעי ישראל הוחזרה אליה, או אם זכות החכירה במקרקעין הועברה בהסכמתה;
:: (3) ההוראות [[שבסעיף 2(ג) לתוספת השלישית]] לא יחולו.

@ 260. עדיפות בדיון בבקשות המדינה
: מוסד תכנון ידון ויכריע בבקשות של המדינה ושל כל רשות שהוקמה בחוק לפני שידון ויכריע בבקשות אחרות.

@ 261. דרכים ותשתיות (תיקון: תשנ״ד, תשנ״ה–4, תשע״ד–2, תשע&quot;ה, תשע&quot;ה-2, תשע״ו–4, ק״ת תשע״ו, ק״ת תשע״ז, תשע״ז–2, תשע״ז–7, תשע״ז–9, ק״ת תשע״ז–2, ק״ת תשע״ח, תשע״ח–6, תשע״ח–7, ק״ת תש״ף, תשפ&quot;ב-9, תשפ&quot;ב-13, תשפ&quot;ג-2, תשפ&quot;ג-5, ק&quot;ת תשפ&quot;ד)
: (א) תכנית שאין בה אלא הוראות בדבר התוויות דרכים או תיקון התוואי של דרכים והנוגעת ליותר ממרחב תכנון מקומי אחד, רשאי שר הבינוי והשיכון או שר התחבורה, להגישה לועדה המחוזית, עשה כן – יודיע עליה לכל ועדה מקומית שבמרחבה עובר התוואי.
: (ב) הועדה המחוזית תנהג בתכנית כאמור בסעיף קטן (א), בדרך שבה היא נוהגת בתכניות שבסמכותה כאמור [[בסעיף 62]], ובלבד שהועדות המקומיות שבהן עובר תוואי הדרך רשאיות להגיש את הערותיהן לתכנית בתוך שלושים ימים מהיום שבו ניתנה להם הודעה כאמור בסעיף קטן (א).
: (ג) סירבה הועדה המחוזית לאשר תכנית כאמור בסעיף קטן (א), כפי שהוגשה לה בידי שר הבינוי והשיכון או בידי שר התחבורה, רשאי, כל אחד מהם, להגיש ערר על כך בפני המועצה הארצית, [[וסעיף 110]] יחול בשינויים המחויבים לפי הענין.
: (ד) התוויית דרך, סלילתה או סגירתה, וכן הקמתו של קו תשתית תת־קרקעי ומיתקן נלווה הנדרש במישרין להפעלתו בעל מאפיינים שקבע שר הפנים, למעט מערכת הולכה כהגדרתה [[בחוק משק הגז הטבעי]], שהגז המובל בה דורש עיבוד בטרם ניתן להזרימו לרשת החלוקה, או מערכת הולכה הפועלת בלחץ שמעל 80 בר (bar), אינן טעונות היתר לפי [[סעיף 145]], אם מתקיימים לגביהן כל אלה:
:: (1) הן מבוצעות בידי אחד מאלה:
::: (א) המדינה;
::: (ב) רשות שהוקמה לפי דין;
::: (ג) גוף הפועל מטעם המדינה לפי דין;
::: (ד) גוף הפועל מטעם המדינה לאחר שהוסמך לכך לפי החלטת הממשלה;
::: (ה) חברה ממשלתית שעיקר עיסוקה בפיתוח מבנים ותשתיות;
::: (ו) רשות מקומית;
::: (ז) תאגיד בבעלות מלאה של רשות מקומית אחת או יותר שעיקר עיסוקו בפיתוח מבנים ותשתיות;
::: (ח) לעניין הקמת רשת חלוקה כהגדרתה [[בחוק משק הגז הטבעי]] – בעל רישיון חלוקה כהגדרתו [[בחוק האמור]];
::: (ט) לעניין הקמת רשת כהגדרתה [[בסעיף 17א לחוק התקשורת]], למעט הקמת רשת בבית משותף לפי [[סעיף 21ב(ב1) לחוק האמור]] – ספק מורשה כהגדרתו [[בסעיף 17א לחוק האמור]];
::: (י) גורם מפעיל כהגדרתו [[בסעיף 255יד]], אלא אם כן קבע שר האוצר אחרת, בצו;
:: (2) הן נעשות בהתאם לאחת מאלה: תכנית מפורטת מאושרת מאושרת, תכנית מיתאר מקומית מאושרת הכוללת הוראות של תכנית מפורטת, תוכנית עבודה שאושרה לפי [[+|סעיפים 25]] [[או 25א לחוק משק הגז הטבעי]] או אישור בהליך מהיר כהגדרתו [[#2|בחוק האמור]]; לעניין זה לא יראו תכניות כאמור [[בסעיף 145(ח)]], כתכניות שהוראות סעיף קטן זה חלות עליהן;
:: (3) ניתנה הודעה על כך 15 ימים לפני תחילת ביצוען של העבודות לרשות המקומית ולוועדה המקומית הנוגעות בדבר;
:: (4) עם סיום ביצוע העבודות יגיש הגורם המבצע כאמור בפסקה (1) לרשות הרישוי מסמכים המעידים על הקמת העבודות בפועל בהתאם לתכנית כאמור בפסקה (2), והכול במתכונת שיקבע שר הפנים.
:: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבנייה (מיתקנים נלווים לקו תשתית תת־קרקעי), התשע״ה–2015]].))
:: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבנייה (דיווח על ביצוע עבודות לפי סעיף 261(ד) לחוק), התשע״ו–2016]].))
:: ((פורסמו [[תקנות משק הגז הטבעי (תכנית עבודה לרשת חלוקה), התשע״ז–2016]].))
: (ה)(1) על אף האמור בסעיף קטן (ד) [[ובסעיף 145]], הקמת מבנה דרך בידי אחד הגופים האמורים בסעיף קטן (ד), תהיה טעונה הרשאה בהתאם להוראות סעיף קטן זה  ואולם, הקמת מתחם תפעולי הנדרש לצורכי הטיפול במסילת ברזל ובציוד הדרוש להפעלתה של רכבת, או הקמת מבנה הנדסי או כל מבנה אחר הדרוש במישרין לשם הקמה או הפעלה של מיזם המטרו כהגדרתו [[בחוק רכבת תחתית (מטרו), התשפ&quot;ב-2021]], תהיה טעונה הרשאה בהתאם להוראות סעיף קטן זה, למעט אם נקבע בחוק זה או בכל דין אחר כי אינם טעונים היתר לפי [[סעיף 145 לחוק זה]].
:: (2) בקשה להרשאה להקמת מבנה דרך תוגש למתכנן המחוז והעתק ממנה יוגש למהנדס הועדה המקומית; הבקשה תכלול את הפרטים שלפיהם ניתן יהיה לקבוע אם הקמת מבנה הדרך תואמת הוראות תכנית כאמור בסעיף קטן (ד), כן תכלול הבקשה את פרטי האדריכל או המהנדס האחראים לתכנון המבנה ופרטים נוספים שיקבע שר הפנים בתקנות, בהתייעצות עם שר הבינוי והשיכון והשר לאיכות הסביבה ובאישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת.
:: (3) תוך 30 ימים מיום הגשת הבקשה להרשאה יבדקו מתכנן המחוז ומהנדס הועדה המקומית את הבקשה ויאשרו אותה אם היא תואמת את הוראות התכנית והוראת כל דין אחר הנוגעת לענין, שלא ניתנה לגביה הוראה אחרת בתקנות שהותקנו לפי פסקה (2); קבעו המתכנן והמהנדס כאחד כי הבקשה אינה תואמת הוראה מההוראות האמורות, ימסרו הודעה מנומקת בכתב על כך, למגיש הבקשה, בתוך התקופה האמורה.
:: (3א) לא תינתן הרשאה לפי סעיף קטן זה אלא אם כן אישר מכון בקרה כי ביצע בקרת תכן לבקשה להרשאה וכי תוצאות הבקרה תקינות; שר הפנים רשאי לקבוע כי הוראות פסקה זו לא יחולו על בקשות להרשאה שבשל מהותן, אופיין או היקפן לא נדרשת לגביהן בקרה של מכון בקרה, ובלבד שאינן טעונות בקרה של בקר מורשה לפי [[סימן ג׳ בפרק ה׳3]]; שר הפנים יקבע הוראות לעניין העברת בקשה להרשאה לבדיקת מכון בקרה וקבלת תוצאות הבדיקה ממכון הבקרה, לרבות קביעת מועדים לביצוע הפעולות האמורות.
:: (4) לא החליטו מתכנן המחוז ומהנדס הועדה המקומית בבקשה להרשאה בתוך התקופה האמורה בפסקה (3), יראו את הבקשה כמאושרת וכאילו ניתנה הרשאה לפיה, ובלבד שמכון בקרה אישר, ככל שאישורו נדרש, כי ביצע בקרת תכן לבקשה להרשאה וכי תוצאות הבקרה תקינות.
:: (5) נתגלעו חילוקי דעות בין מתכנן המחוז ובין מהנדס הועדה המקומית בקבלת החלטה לפי פסקה (3), ימסרו את פרטי המחלוקת בהודעה בכתב, ליושב ראש הועדה המחוזית, והוא יכריע במחלוקת תוך 21 ימים מיום קבלת ההודעה, לאחר שיתייעץ עם יושב ראש הועדה המקומית ועם מומחה מקצועי לענין השנוי במחלוקת.
:: (6) קבע יושב ראש הועדה המחוזית כי מתבצעות עבודות להקמת מבנה דרך ללא הרשאה או בניגוד לתנאי הרשאה, יחולו הוראות [[פרק י׳]] ככל שהן חלות על המדינה.
:: (7) על אף האמור בפסקאות (2) עד (5), בקשה להרשאה המוגשת על ידי רשות מקומית או תאגיד בבעלות מלאה של רשות מקומית אחת, תוגש למהנדס הוועדה המקומית והוא יהיה המוסמך להכריע בבקשה להרשאה.
:: (8) שר הפנים רשאי לקבוע חובת בקרת ביצוע על ידי מכון בקרה על עבודה לפי סעיף זה הטעונה בקרת תכן; בעל ההרשאה ימסור הודעה לרשות המקומית לפני תחילת העבודות על מכון הבקרה המיועד לבצע את בקרת הביצוע בהתאם להוראות שיקבע שר הפנים.
:: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (בקשה להרשאה להקמת מבנה דרך), התשס״ה–2004]].))
: (ה1) על אף האמור בסעיף קטן (ד) [[ובסעיף 145]], הקמת מבנה נלווה לקו תשתית תת-קרקעי בידי אחד הגופים האמורים בסעיף קטן (ד), תהיה טעונה הרשאה, והוראות סעיף קטן (ה) יחולו לעניין הרשאה כאמור בשינויים המחויבים.
: (ו) (((בוטל).))
: (ז) שר הפנים, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע סוגי תשתית נוספים וסוגי בניינים או עבודות הנדרשים במישרין להקמת תשתית או בשל קיומה, שהקמתם או ביצועם ייעשו שלא על פי היתר אלא על פי הרשאה כאמור בסעיף קטן (ה).

@ 262. ביטול ושינוי תחומי מרחב תכנון ומחוז
: ביטול של מחוז או של מרחב תכנון מקומי ושינוי גבולותיהם לא יפגעו בתקפן של תכניות ושל תקנות אחרות שהותקנו לאותו מחוז או מרחב תכנון או לחלק ממנו, והן ישארו בתקפן באותו תחום שבו חלו לפני כן, בשינויים המחוייבים לפי הענין, עד שיבוטלו או ישונו על ידי תכניות או תקנות אחרות, מכוח חוק זה.

@ 263. עסקאות ועובדים בועדה מקומית לפי [[סעיף 19]] (תיקון: תשל״ח, תשע״ד–2, תשע״ה)
: (א) ועדה מקומית שמרחב התכנון שלה כולל יותר מרשות מקומית אחת רשאית, באישור שר הפנים, לרכוש נכסים לצורך מילוי תפקידיה ולמכרם, וכן רשאית היא באישור השר להעסיק עובדים; תנאי העסקת העובדים יהיו כתנאי העסקת עובדים במועצה מקומית.
: (ב) נשתנה תחומו של מרחב התכנון, רשאי שר הפנים לקבוע בצו מה ייעשה בנכסים שרכשה הועדה המקומית לפי סעיף קטן (א).
: (ג) ועדה מקומית כאמור בסעיף קטן (א) רשאית, באישור הועדה המחוזית, לבוא לידי הסכם עם המדינה או עם רשות מקומית שבתחומה נמצא מרחב התכנון, שלפיו ישרתו עובדים של הרשות המקומית או של המדינה גם את הועדה המקומית, ויועמדו נכסים של המדינה או של הרשות המקומית לרשות הועדה המקומית למילוי תפקידיה, הכל בתמורה ולפי תנאים שייקבעו בהסכם; בביצוע תפקידיה של הועדה המקומית יהיו עובדים כאמור כפופים להוראותיה בלבד.
: (ד) [[חוק הרשויות המקומיות (משמעת), התשל״ח–1978]], יחול, בשינויים המחויבים, על עובדי ועדה מקומית כאמור בסעיף קטן (א).

@ 264. סמכויות הממשלה
: על אף האמור בכל חוק לא יינתנו סמכויות הממשלה לפי חוק זה לאצילה אלא לועדה של שרים בלבד.

@ 265. ביצוע ותקנות (תיקון: תשכ״ו, תשמ״א–8, תשמ״ח–2, תשנ״ה–4, תשס״ג, תשס״ו, תשס״ז–2, תשס״ט–2, תשע״ד–2, תשע״ה, תשפ&quot;ב-8, תשפ&quot;ג-4)
: שר הפנים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות, לאחר התייעצות עם המועצה הארצית, ואם התקנות מתייחסות למחוז או למרחב תכנון מקומי מסויים – גם עם הועדה המחוזית או הועדה המקומית הנוגעת בדבר, הכל לפי הענין – בכל הנוגע לביצוע חוק זה, ובין השאר בענינים אלה:
: (1) הנוהל בבקשות להיתרים ובמתן ההיתרים וכן תקופת תקפם של היתרים, חידושם וביטולם, לרבות בנוגע להגשת בקשה להיתר בדרך מקוונת;
:: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), תש״ל–1970]].)) 
:: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה), התשע״ו–2016]].))
:: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבנייה (שינוי שימוש למטרת עסק), התשפ&quot;ה-2025]].))
: (2) קביעת תנאים להיתרים הבאים להבטיח ביצוע יעיל של חוק זה, לרבות לעניין ביצוע הבנייה והעבודות לפי היתר;
:: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבנייה (הצללה בגן שעשועים), התשע״ט–2019]].))
:: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבנייה (תכן הבנייה) (אצירת אשפה), התש״ף–2019]].))
:: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבנייה (תכן הבנייה) (בטיחות המשתמש), התש״ף–2019]].))
:: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבנייה (תכן הבנייה) (בנייה בת־קיימה), התש״ף–2020]].))
: (3) הפקדת תשריטים, חתכים, שרטוטים וחישובים סטטיים ומתן כל ידיעה אחרת הדרושים לועדה המקומית בקשר לעבודה או לשימוש הטעונים היתר לפי חוק זה;
:: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (העתקים צילומיים צבעוניים של תשריטים), התשנ״א–1990]].))
: (4) הקמת מבנים ארעיים, השימוש בהם ומועד פירוקם;
: (5) רחבן של דרכים, התווייתן וסלילתן;
: (6) גבהם, גדלם ונפחם המינימלי של חדרים ושל דירות, ובדרך כלל – דרכי בנייתם של בנינים, תיקונם ושינוים;
: (7) מראם החיצוני של בנינים, יציבותם, שמירתם מפני אש או חדירת רעש, איוורורם, ניקוזם וביובם, מיתקני התברואה שלהם, תאורתם, הספקת המים בהם וצינורות לקווי טלפון;
: (8) הסדרת דרכי החימום והספקת הגז, במקום שמתקינים אותם;
: (9) דרכי הביצוע של צווים שניתנו על פי [[פרק י׳]] להריסת מבנים או חלק מהם;
:: ((סמכות שר הפנים לפי פסקה (9) הועברה לשר האוצר (י״פ תשע״ה, 7720; תש״ף, 6344).))
: (10) בנינים המשמשים דרך קבע לאסיפות;
: (11) התקנתם של מקומות חניה ואיכסון לכלי רכב בקרבתם של בנינים, הגישה למקומות אלה והיציאה מהם;
:: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (התקנת מקומות חניה), התשמ״ג–1983]].))
:: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (הצמדת מקומות חניה), התשנ״ו–1996]].))
: (12) בטיחותם של תופשי בנינים ושל המשתמשים בהם או המזדמנים אליהם; ובכלל זה, לשם הפחתת הסיכון לכוויות, הוראות לענין הגבלת טמפרטורת המים החמים בבניני מגורים ובבנינים המשמשים אוכלוסיות רגישות, כפי שקבע שר הפנים, ולענין התקנתם של אמצעי בטיחות לצורך זה; תקנות לפי פסקה זו לענין שינוי טמפרטורת המים החמים כאמור, יותקנו לאחר התייעצות עם שר הבריאות ועם שר התעשיה המסחר והתעסוקה ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת;
: (13) בטיחות הציבור והעובדים בעת ביצוע עבודה הטעונה היתר לפי חוק זה;
: (14) ערימת חמרים ופסולת בדרכים ובקרקעות ופינוים מאלה;
: (15) הזמנים והדרכים שבהם יש לבצע עבודה הטעונה היתר לפי חוק זה או שבהם מותר שימוש חורג לפי חוק זה, הכל כדי למנוע מיטרד, מהשכנים ומהציבור;
: (16) כללים שלפיהם תקבע ועדה מקומית תקופת מקסימום כאמור [[בפרק ז׳]];
: (17) שיעורן של אגרות למתן היתרים, מידע, אישורים ותעודות לפי חוק זה וכיוצא באלה, הנסיבות שבהן משתלם פקדון על חשבון האגרות ומתן פטור מתשלומן, וכן הוראות בדבר הפחתה משיעור אגרות למתן היתרים, או השבת האגרה ששולמה כאמור, בשל איחור משמעותי מהמועדים הקבועים לפי חוק זה למתן ההיתר;
: (17א) שיעורן של אגרות להגשת תכניות וטיפול בהן, ולהגשת עררים והשגות, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת;
:: ((סמכות שר האוצר הועברה לשר הפנים (י״פ תש״ף, 6344).))
: (17ב) שיעורן של אגרות ערר לועדת ערר לפי [[פרק ב׳ סימן ב׳1]], באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת;
: (17ג) סדרי העיון בתכנית שהופקדה וקביעת נהלים ואגרות לקבלת העתקי תכנית ואישורה;
: (18) דרכי עריכתן של תכניות מיתאר ושל תכניות מפורטות בכל שלביהן והמסמכים, התעודות האחרות והידיעות שיש להמציא עם תכנית;
:: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (כינוי תכניות), התשמ״ו–1985]].))
: (19) דרכי הביצוע של תכניות;
: (20) שיטת החישוב, לענין תכניות מיתאר, של יכולת קליטת האוכלוסיה בשטחים הנכללים בתכניות כאמור;
: (21) דרכי ההקניה של קרקע משלימה לפי [[סעיף 70]] ודרכי רישום ההקניה בפנקסי המקרקעין;
: (22) הטפסים וסדרי הנוהל בכל הליך לפי חוק זה למעט הליך בבית משפט או בבוררות;
: (22א) טופסי הודעה על הליכי תכנון והפקדת תכנית ואישורה;
: (22ב) הוראות לענין צורת הפרסום של הודעות על הליכי תכנון והפקדת תכנית ואישורה, ובין השאר הוראות לענין פרסום הודעה על גבי שלט לפי [[סעיף 89א]] לרבות צורת השלט, הכיתוב עליו, מידותיו, אופן הצבתו, דרכי הסרתו וכן הוראות לענין דרכי פרסום חלופיות לפי [[הסעיף האמור]];
: (23) מניעת הביצוע של עבודה או שימוש במקרקעין, ללא היתר או שלא בהתאם להיתר;
: (24) בדיקת חמרים המשמשים או שנועדו לשמש לבנין, בין שנקבע להם תקן רשמי ובין שלא נקבע, וכן בדיקת הקרקע לביסוס המבנים;
: (25) הסדרת זכויותיהם וחובותיהם של בעלים, שוכרים ותופשים בני־מצרא במקרקעין, בדבר התקנתם של קירות משותפים, קירות חיצוניים ויסודותיהם של קירות אלה, תיקונם, החזקתם וניקוים, וכן קביעת דרכי הבירור של חילוקי דעות בדבר זכויות וחובות אלה;
: (26) דרכי מסירתם של הודעות, מסמכים ותעודות אחרות לפי חוק זה או התקנות על פיו, לרבות באופן מקוון, בדואר אלקטרוני או באמצעים אלקטרוניים אחרים, למעט הודעות ומסמכים בהליכים משפטיים;
:: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבנייה (משלוח הודעות והחלטות בדרך מקוונת), התשע״ז–2016]].))
: (27) הריסתם וסילוקם של בנינים שהם רעי מראה ושאין להם תובעים זולת המדינה;
: (28) הסדרת הקשר בין הועדה המחוזית והועדה המקומית להבטחת קיום הוראות הועדה המחוזית לפי חוק זה;
: (29) גביית ההוצאות של כל עבודה שהתקנות על פי חוק זה מחייבות או מתירות את עשייתה;
: (30) הוראות בדבר ביצוע [[התוספת השלישית]], לרבות מתן הודעות לפיה, נוהל שומה חוזרת ומימון הוצאות שמאות, ככל שלא נקבעו [[בתוספת השלישית]];
: (31) כללים לחישוב שטחים של מגרשים לבניה לצורכי רישוי ותכנון, לרבות השטח הכולל המותר לבניה ואפשרות חלוקתו לשטחים למטרות עיקריות, ושטחים למטרות שירות, גובה הבנינים, ומספר קומות;
:: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (חישוב שטחים ואחוזי בניה בתכניות ובהיתרים), התשנ״ב–1992]].))
: (31א) תנאים והוראות לעניין שינוי כללי חישוב השטח הכולל המותר לבנייה בתוכניות מאושרות שקבעו את שטח הבנייה כאמור בחלוקה לשטח למטרות עיקריות ולמטרות שירות, ובלבד שההשפעה התכנונית של שינוי כללי החישוב תהיה מועטה; שר הפנים יביא את נוסחן הסופי של התקנות לפי פסקה זו לידיעת ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת 30 ימים לפחות לפני התקנתן;
: (32) כללים בדבר פיקוח וביקורת במקום הבניה ודיווח על ביצוע עבודה;
:: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (דיווח על בניה שלא כדין), התשמ&quot;ח-1987]].))
: (33) הנוהל בבקשות להיתרים להקמת מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית, כהגדרתו [[בסעיף 202ב(א)]], לרבות הדרכים ליידוע הציבור ולשמיעתו או להגשת התנגדויות, בהתחשב, בין השאר בהוראות [[סעיף 149]] לענין פרסום ומסירה של הודעות ובסוג המיתקן, במיקומו, בגודלו או ברמת הקרינה הנוצרת במהלך הפעלתו; תקנות לפי פסקה זו יותקנו גם לאחר התייעצות עם השר לאיכות הסביבה ועם שר התקשורת ובאישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת;
: (34) הנוהל בבקשות להיתרים הכרוכים בשמירה, בהעברה או בכריתה של עצים בוגרים כהגדרתם [[בסעיף 83ג]], וכן תקופת תוקפם של היתרים כאמור, חידושם, ביטולם או הנוהל בקביעת תנאים בהם, לרבות תנאים שנדרשו לפי [[פקודת היערות]]; תקנות לפי פסקה זו טעונות את אישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת;
: (35) הוראות לעניין סדרי עבודה ודיון של מוסד תכנון, לרבות נושאי משרה במוסד תכנון שניתנה להם סמכות לפי חוק זה לעניין תכניות או היתרים, ולרבות קביעת מועדים לביצוע פעולות על ידם, אם לא נקבעו בחוק זה.
:: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (ערר על החלטת ועדה מיוחדת בפני שרים), תש״ל–1970]].))
:: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (ערר בפני המועצה הארצית), תשל״ב–1972]].))
:: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (סדרי הדין בועדות ערר), התשנ״ו–1996]].))
:: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (היוועצות בחבר ועדה וקבלת חוות דעת מקצועית ביחס לתכנית), התשס״ג–2003]].))
:: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (סדרי הדיון בקיום דיון חוזר במוסד תכנון), התשס״ג–2003]].))
:: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (תדירות דיוני מוסד תכנון), התשס״ג–2003]].))
:: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבנייה (תכנית הטעונה התייעצות עם פקיד היערות), התשע&quot;ה-2015]].))

@ 265א. הצמדת תשלומים מסויימים (תיקון: תשמ״ח–2, תשפ&quot;ב-8)
: על תשלומים לפי [[סעיפים 69(א)(12)]] [[ו־122(3) לחוק]] יחול [[חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלום חובה), התש״ם–1980]], ויראו לענין זה ועדה מקומית לתכנון ולבניה כאילו היתה רשות מקומית ואת התשלומים האמורים כאילו היו תשלומי חובה, הכל כמשמעותם [[באותו חוק]].

@ 266. פטור באזורים כפריים (תיקון: תשע״ה)
: שר הפנים, בהתייעצות עם המועצה הארצית, רשאי לקבוע בתקנות, עבודה או שימוש שיהיו באזורים כפריים כפי שיוגדרו באותן התקנות, פטורים מהיתר לפי [[פרק ה׳]]; הפטור יכול להיות ללא תנאי או בכפוף לתנאים שייקבעו בתקנות כאמור.
: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (פטור מהיתר לעבודה לצורכי מרעה בקרקע חקלאית באזורים כפריים ותנאיו), התשס״א–2001]].))

@ 266א. (תיקון: תש״ס–3) : (((בוטל).))
@ 266ב. (תיקון: תש״ס–3, תש&quot;ס-4, תשע&quot;ד-2) : (((בוטל).))

@ 266ג. פטור למיתקן גישה אלחוטית (תיקון: תשס״א–6, תשע״ה, תשע״ח–7, תשפ&quot;ב-13)
: (א) התקנת מיתקן גישה אלחוטית והתקנת מיתקן העגינה הנושא אותו, על גג בנין, הנעשית בידי ספק מורשה, אינם טעונים היתר לפי [[סעיף 145]]; שר הפנים, בהתייעצות עם שר התקשורת ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע תנאים נוספים לענין תחולת הפטור מחובת היתר כאמור ולענין דרכי התקנה.
:: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבנייה (התקנת מיתקן גישה אלחוטית לתקשורת בשיטה התאית), התשע״ט–2018]].))
: (ב) בסעיף זה, ”ספק מורשה” – כהגדרתו [[בסעיף 17א לחוק התקשורת]], ו”מיתקן גישה אלחוטית”, ”מיתקן עגינה” ו”גג בנין” – כהגדרתם [[בסעיף 27א לחוק התקשורת]].

@ 266ג1. פטור להחלפה של מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית – הוראת שעה (תיקון: תשע״ח–7)
: (א) בסעיף זה –
::- ”מהנדס מבנים” – מהנדס רשוי הרשום במדור להנדסת מבנים בפנקס המהנדסים והאדריכלים כהגדרתו [[בחוק המהנדסים והאדריכלים]];
::- ”מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית” ו”בעל רישיון” – כהגדרתם [[בסעיף 202ב(א)]].
: (ב) עבודה שהיא החלפת מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית שהוקם בהתאם להיתר כדין לפי חוק זה (בסעיף זה – מיתקן), לרבות החלפת מיתקן הכוללת חיזוק תורן (בסעיף זה – העבודה), פטורה מהיתר לפי [[סעיף 145]], אם מתקיימים לגביה כל אלה:
:: (1) העבודה מבוצעת בידי בעל רישיון, לאחר שקיבל, ממי שהוסמך לכך לפי [[פקודת הטלגרף האלחוטי [נוסח חדש], התשל״ב–1972]], הוראה בדבר עריכת שינוי בתדרים שהוקצו לו לפי [[אותה פקודה]];
:: (2) ניתן אישור הממונה כהגדרתו [[בחוק הקרינה הבלתי מייננת, התשס״ו–2006]], כי לא נדרש היתר הקמה והיתר הפעלה לפי [[+|סעיפים 6]] [[ו־7 לחוק האמור]] וכי העבודה לא יוצרת עלייה בהספק המיתקן ובטווח הבטיחות לבריאות הציבור שקבע הממונה למיתקן הקיים; אישור הממונה כאמור יינתן לפי הנוסח שיפורסם באתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה;
:: (3) בעל הרישיון הציב, בטרם תחילת ביצוע העבודה, שלט במקום בולט במקום ביצוע העבודה המודיע על ביצועה ועל כך שמתקיימות לגביה הוראות סעיף זה; שלט כאמור יהיה לפי הוראות לעניין מידות השלט, תוכנו, צורתו ואופן הצבתו שיפרסם שר האוצר באתר האינטרנט של מינהל התכנון;
::: ((סמכות שר האוצר הועברה לשר הפנים (י״פ תש״ף, 6344).))
:: (4) שטחו והיקפו של המיתקן לאחר ביצוע העבודה לא יעלה על שטח והיקף המיתקן שנקבעו בהיתר; לעניין זה, שטחם של רכיבים שחוברו לתורן המיתקן לשם חיזוקו בלבד לא יובא בחשבון בחישוב שטח והיקף המיתקן;
:: (5) גובהו של מיתקן שחוזק לא יעלה על הגובה שנקבע למיתקן בהיתר שלפיו הוקם המיתקן;
:: (6) גובהו של תורן המיתקן שהוחלף לא יעלה על הגובה שנקבע לתורן בהיתר שלפיו הוקם המיתקן ובכל מקרה לא יעלה על 18 מטרים;
:: (7) חוזק תורן המיתקן באמצעות מוטות אלכסוניים המחברים את התורן לגג הבניין שעליו הוא מוצב או לקרקע - לא יעלה גובה נקודת החיבור של האלכסון עם התורן על שליש מגובהו של התורן או על שישה מטרים מבסיס התורן, לפי הנמוך;
:: (8) חוזק תורן המיתקן באמצעות יציקת בטון – לא תחרוג היציקה משטח המיתקן שנקבע בהיתר שלפיו הוקם המיתקן, וגובהה לא יעלה על 150 סנטימטרים מפני הקרקע, ובמיתקן המוצב על גג בניין – 50 סנטימטרים מבסיס התורן;
:: (9) בכפוף להוראות פסקאות (4), (7) ו־(8), הוראות ותנאים שנקבעו בהיתר שלפיו הוקם המיתקן יחולו גם לגבי ביצוע העבודה.
: (ג) 15 ימים לפחות לפני תחילת ביצועה של העבודה תימסר לרשות המקומית ולוועדה המקומית שבתחומן מצוי המיתקן הודעה על הכוונה לבצעה, בצירוף אישור הממונה כאמור בסעיף קטן (ב)(2).
: (ד) בתוך 45 ימים מתום ביצועה של העבודה תימסר לוועדה המקומית שבתחומה מצוי המיתקן הודעה על סיום ביצועה; הוחלף או חוזק תורן מיתקן שגובהו עולה על 3 מטרים – יצורף להודעה אישור מהנדס מבנים שתכנן את העבודה האמורה, בדבר עיגון המיתקן כאמור בסעיף קטן (ב) ויציבותו, ואם גובהו של התורן עולה על 9 מטרים – יצורף גם אישור של מהנדס מבנים בעל ניסיון של חמש שנים לפחות בתכנון וביצוע של עבודת בנייה, על כך שביצע בקרת תכן ובקרת ביצוע לעבודה.
: (ה) הודעות כאמור בסעיפים קטנים (ג) ו־(ד) ואישורים של מהנדסי מבנים כאמור בסעיף קטן (ד) יימסרו לפי הנוסחים שיפורסמו באתר האינטרנט של מינהל התכנון.
: (ו) הוראות סעיף זה יעמדו בתוקפן שלוש שנים מיום פרסומו של [[חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2019), התשע״ח–2018]] (((החוק פורסם ביום 22.3.2018))).

@ 266ג2. הגדרות - [[סעיפים 266ג3 עד 266ג7]] (תיקון: תשפ&quot;ב)
: בסעיף זה [[ובסעיפים 266ג3 עד 266ג7]] -
:- &quot;אנטנה&quot; - התקן המיועד לשדר ולקלוט גלים אלקטרומגנטיים בתדרי רדיו;
:- &quot;בעל רישיון&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 202ב]];
:- &quot;גג בניין&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 27א לחוק התקשורת]], לרבות גג בניין המשמש מרפסת גג בקומה העליונה של הבניין;
:- &quot;חוק הקרינה&quot; - [[=חוק הקרינה|חוק הקרינה הבלתי מייננת, התשס&quot;ו-2006]];
:- &quot;מהנדס מבנים&quot; - מהנדס רשוי הרשום במדור להנדסת מבנים בפנקס המהנדסים והאדריכלים כהגדרתו [[בחוק המהנדסים והאדריכלים]];
:- &quot;מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 202ב]], לרבות התקן המשמש לחיבור המיתקן אל בניין או אל עצם קיים;
:- &quot;הממונה על הקרינה&quot; - ממונה כהגדרתו [[בחוק הקרינה]];
:- &quot;נכס גובל&quot; - מגרש גובל או מבנה אחר שהוא בית מורכב כהגדרתו [[בסעיף 59 לחוק המקרקעין, התשכ&quot;ט-1969]], באותו מגרש שבו ממוקם מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית;
:- &quot;ציוד נלווה&quot; - ציוד או מכשור נלווה הנדרש להפעלתו של מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית;
:- &quot;עצם קיים&quot; - עמוד תשתית, ובכלל זה רמזור, עמוד תאורה, עמוד חשמל או תמרור, וכן שלט חוצות, מבנה דרך, קיר אקוסטי, קיר תמך או עצם קיים דומה שקבע שר הפנים.

@ 266ג3. ביצוע עבודה בהתאם להוראות תכנית מתירה (תיקון: תשפ&quot;ב)
: עבודות להקמת מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית, החלפתו או הוספת אנטנה למיתקן כאמור, בהתאם להוראות [[סעיפים 266ג4]], [[266ג5]] [[או 266ג6]], לפי העניין, יבוצעו בהתאם להוראות תכנית מיתאר ארצית לתקשורת שעניינה מיתקני שידור קטנים וזעירים הכוללת הוראות המאפשרות מתן היתר מכוחה למיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית, בלא צורך באישור תכנית נוספת טרם מתן ההיתר או ביצוע העבודה.

@ 266ג4. פטור להקמת מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) עבודה שהיא הקמת מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית, לרבות התקנת הציוד הנלווה הנדרש להפעלתו (בסעיף זה - מיתקן ועבודה בהתאמה), אינה טעונה היתר לפי [[סעיף 145]], ובלבד שמתקיימים לגביה כל אלה:
:: (1) העבודה תבוצע בידי בעל רישיון;
:: (2) המיתקן יוקם על גג בניין או בצמוד לקיר החיצוני של בניין או על עצם קיים;
:: (3) התקבלה הסכמה בכתב של בעלי הזכויות בגג הבניין, בקיר הבניין או בעצם הקיים, לפי העניין, לפי כל דין, לביצועה של העבודה;
:: (4) לעניין מידותיו של המיתקן יתקיימו כל אלה:
::: (א) אורך המיתקן המוקם על גג בניין אינו עולה על הנמוך מבין אלה: 6 מטרים מרצפת גג הבניין שעליו הוקם או 66 אחוזים מגובה הבניין שעליו הוקם, הנמדד ממפלס הכניסה הקובעת לבניין כהגדרתה [[בסעיף 158טו1(א)]];
::: (ב) הותקן המיתקן על עצם קיים, או על הקיר החיצוני של בניין, לא יעלו מידותיו של המיתקן על 65 אלף סנטימטרים מעוקבים, ובלבד שלא תותר חריגה של יותר ממטר אחד מגובה העצם הקיים ושהמיתקן יותקן בגובה של 2.5 מטרים לפחות מפני הקרקע, והכול למעט אם הוא מיתקן שהותקן במלואו בחלל הפנימי של העצם הקיים;
::: (ג) שר הפנים רשאי לקבוע מידות נפח גדולות יותר מהאמור בפסקת משנה (ב), ובלבד שיתקיימו במיתקן, לאחר הגדלתו, התנאים המפורטים [[בסעיף 145ג(א)]];
:: (5) הממונה על הקרינה נתן למיתקן היתר בהתאם להוראות [[סעיף 6 לחוק הקרינה]], והמיתקן עומד בתנאי ההיתר;
:: (6) טווח הבטיחות לבריאות הציבור שקבע הממונה על הקרינה אינו חודר לנכס גובל, למעט חדירה למגרש שייעודו דרך או שטח ציבורי פתוח, ובלבד שהטווח אינו חורג מעבר לתחום זכות הדרך או השטח הציבורי הפתוח;
:: (7) ניתנו למיתקן האישורים הנדרשים לפי התכנית המתירה שמכוחה מוקם המיתקן, אולם לא יידרש אישור של הוועדה המקומית, רשות הרישוי או מהנדס הוועדה לעבודה או לפרט מפרטיה, אף אם אישורם נדרש לפי אותה תכנית;
:: (8) המיתקן אינו מוקם על בניין שמתקיים בו אחד מאלה:
::: (א) הוא נכלל בתכנית מאושרת או מופקדת כאתר המיועד לשימור, ברשימת אתרים לשימור מאושרת לפי [[התוספת הרביעית]] או הוא מיועד לשימור כאמור בהודעה על הכנת תכנית שפורסמה לפי [[סעיף 77]] או בתנאים שנקבעו לפי [[סעיף 78]];
::: (ב) הוא בניין או עצם קיים במקרקעין המיועדים לגן לאומי, לשמורת טבע, לאתר הנצחה או ליער, בתכנית מאושרת או מופקדת, בהודעה על הכנת תכנית שפורסמה לפי [[סעיף 77]] או בתנאים שנקבעו לפי [[סעיף 78]];
::: (ג) הוא בניין או עצם קיים בתחום חוף הים כהגדרתו [[בתוספת השנייה]], למעט בניין באזור שהוחלו עליו הוראות [[סעיף 4(ה) לתוספת השנייה]];
::: (ד) הוא בתחום אתר עתיקות מוכרז לפי [[חוק העתיקות, התשל&quot;ח-1978]];
:: (9) עיצוב המיתקן והשתלבותו על הבניין או על עצם קיים יהיו בהתאם להנחיות מרחביות שנקבעו לפי הוראות [[סעיף 145ד]] לגבי מיתקן, אם נקבעו, כפי שיהיו בתוקף במועד ביצוע העבודה;
:: (10) התקיימו לעניין הציוד הנלווה הוראות אלה, לפי העניין:
::: (א) אם המיתקן מוקם על גג בניין או בצמוד לקיר חיצוני של בניין -
:::: (1) הציוד הנלווה יותקן בחלל פנימי בתוך הבניין או בשטח הבנוי של הבניין; לא ניתן להתקין את הציוד הנלווה כאמור, לרבות בשל צורך בקבלת היתר לשימוש חורג לגבי הציוד הנלווה, יותקן הציוד הנלווה על גג הבניין, אף אם גובהו עולה על הגובה המרבי המותר לפי התכנית המאושרת במגרש;
:::: (2) גובהו של הציוד הנלווה לא יעלה על 2.3 מטרים ושטחו לא יעלה על 2.5 מטרים רבועים לכל בעל רישיון; הותקן ציוד נלווה על ידי כמה בעלי רישיון - השטח הכולל של הציוד הנלווה לא יעלה על 6 מטרים רבועים;
:::: (3) לא יותקן ציוד נלווה על קיר חיצוני של בניין;
::: (ב) אם המיתקן הוקם על עצם קיים - הציוד הנלווה יותקן בחלל הפנימי של העצם הקיים או בתוך המיתקן עצמו; לא ניתן להתקין את הציוד הנלווה כאמור, לא תעלה חריגה ממעטפת מיתקן השידור או ממעטפת העצם הקיים, לפי העניין, על נפח של 27 אלף סנטימטרים מעוקבים, ובלבד שהציוד הנלווה החורג יותקן בגובה של 2.5 מטרים לפחות מפני הקרקע.
: (ב) בעל הרישיון ימסור לרשות הרישוי המקומית הודעה על סיום ביצוע הקמת המיתקן, בתוך 45 ימים מסיום הביצוע (בסעיף זה - ההודעה) ויצרף אליה את כל אלה:
:: (1) הצהרת בעל הרישיון -
::: (א) כי המיתקן עומד בתנאים המפורטים בסעיף קטן (א);
::: (ב) כי הקמת המיתקן בוצעה לפי כל דין החל על הקמתו, לרבות הוראות התכנית המתירה את ביצוע העבודה כאמור [[בסעיף 266ג3]];
:: (2) אישורים כאמור בפסקאות (5) ו-(7) שבסעיף קטן (א);
:: (3) אישור מהנדס מבנים שתכנן את הקמת המיתקן בדבר עיגון המיתקן ויציבותו, כי לא יתרחש כשל מבני במיתקן בנקודת העיגון למבנה וכי כשל מבני במיתקן לא יגרום לכשל מבני במבנה או בנקודת העיגון למבנה;
:: (4) מפה ערוכה, בקנה מידה של 1:250 או קנה מידה אחר שיפרסם מנהל מינהל התכנון באתר האינטרנט של מינהל התכנון לפי סעיף קטן (ג), המראה את התכסית, התבליט והתשתית הגאודטית בשטח קרקע בגבולות אותה מפה, שמיקום המיתקן שהוקם וטווח הבטיחות לבריאות הציבור מסומנים עליה;
:: (5) כתב שיפוי מפני תביעה לפיצויים בהתאם להוראות [[סעיף 202ב]].
: (ג) מנהל מינהל התכנון רשאי לפרסם באתר האינטרנט של מינהל התכנון את נוסח ההצהרה לפי סעיף קטן (ב)(1) וכן את אופן הגשת המפה והפרטים שיש לכלול בה לפי סעיף קטן (ב)(4).
: (ד) בעל הרישיון ישמור על תחזוקת המיתקן ותקינותו, למניעת מטרדים סביבתיים ובטיחותיים מהמיתקן.
: (ה) הופסק השימוש במיתקן, יסלקו בעל הרישיון בתוך 30 ימים לאחר הפסקת השימוש בו וישיב את המצב לקדמותו; בעל הרישיון ישלח לוועדה המקומית הודעה על הפסקת השימוש במיתקן ועל סילוקו בלא דיחוי ולא יאוחר משבעה ימים מיום הפסקת השימוש או מסילוק המיתקן כאמור; לעניין זה, הפסקה לתקופה הנדרשת לשם תחזוקה ותפעול שוטף של המיתקן לא תיחשב הפסקת שימוש.

@ 266ג5. פטור להחלפת מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) עבודה שהיא החלפת מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית שהוקם לפי הוראות חוק זה (בסעיף זה - עבודה ומיתקן בהתאמה) פטורה מהיתר לפי [[סעיף 145]], אם מתקיימים לגביה כל אלה:
:: (1) העבודה תבוצע בידי בעל רישיון;
:: (2) הממונה על הקרינה נתן למיתקן המחליף היתר בהתאם להוראות [[סעיף 6 לחוק הקרינה]] והמיתקן עומד בתנאי ההיתר או אישר כי לא נדרש היתר כאמור; אישור הממונה על הקרינה כאמור יינתן לפי הנוסח שיפורסם באתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה;
:: (3) לגבי טווח הבטיחות לבריאות הציבור מתקיים אחד מאלה:
::: (א) העבודה לא יוצרת עלייה בטווח הבטיחות לבריאות הציבור שקבע הממונה על הקרינה למיתקן הקיים;
::: (ב) העבודה יוצרת עלייה בטווח הבטיחות לבריאות הציבור שקבע הממונה על הקרינה למיתקן הקיים, ובלבד שטווח הבטיחות לאחר העלייה לא חודר לנכס גובל, למעט למגרש שייעודו דרך או שטח ציבורי פתוח, ובלבד שאינו חורג מעבר לתחום זכות הדרך או השטח הציבורי הפתוח;
:: (4) שטחו, גובהו והיקפו של המיתקן לאחר ביצוע העבודה לא יעלו על הקבוע בהיתר; ואולם, לעניין מיתקן שהוקם בפטור מהיתר, תותר הגבהתו ב-20 סנטימטרים לכל היותר לעומת המיתקן המקורי, ובכל מקרה אורכו של המיתקן לאחר החלפתו לא יעלה על 6 מטרים;
:: (5) עיצוב המיתקן והשתלבותו על הבניין או על עצם קיים יהיו בהתאם להנחיות מרחביות שנקבעו לפי הוראות [[סעיף 145ד]] לגבי החלפת מיתקן, אם נקבעו, כפי שיהיו בתוקף במועד ביצוע העבודה;
:: (6) לעניין מיתקן שהוקם בהיתר, בכפוף להוראות פסקה (4), מתקיימים התנאים שנקבעו בהיתר שהמיתקן הוקם לפיו.
: (ב) פטור לפי סעיף זה לא יחול על החלפה של תורן המיתקן או חיזוקו.
: (ג)(1) בעל הרישיון ימסור לוועדה המקומית הודעה על סיום ביצוע החלפת המיתקן, בתוך 45 ימים מסיום הביצוע.
:: (2) להודעה יצורפו הצהרת בעל הרישיון כי התקיימו התנאים שבסעיף קטן (א) וכן הצהרה כאמור [[בסעיף 266ג4(ב)(1)(ב)]], היתר או אישור הממונה על הקרינה בהתאם להוראות סעיף קטן (א)(2) ואישור מהנדס מבנים שתכנן את החלפת המיתקן כאמור [[בסעיף 266ג4(ב)(3)]].
:: (3) הייתה עלייה בטווח הבטיחות לבריאות הציבור לפי סעיף קטן (א)(3) או הוגבה המיתקן לפי הוראות סעיף קטן (א)(4), תצורף להודעה מפה כאמור [[בסעיף 266ג4(ב)(4)]]. 
: (ד) מנהל מינהל התכנון רשאי לפרסם באתר האינטרנט של מינהל התכנון את נוסח ההודעה וההצהרה ואת אופן הגשת המפה, לפי סעיף קטן (ג).

@ 266ג6. פטור להוספת אנטנה למיתקן שידור קיים לתקשורת בשיטה התאית (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) עבודה שהיא הוספת אנטנה למיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית שהוקם לפי הוראות חוק זה, לרבות התקנת הציוד הנלווה הנדרש להפעלתו, פטורה מהיתר לפי [[סעיף 145]], אם מתקיימים בה כל אלה:
:: (1) ההוספה תבוצע בידי בעל רישיון;
:: (2) הממונה על הקרינה נתן למיתקן הכולל את האנטנה הנוספת היתר בהתאם להוראות [[סעיף 6 לחוק הקרינה]] או אישר כי לא נדרש היתר חדש כאמור והמיתקן עומד בתנאי ההיתר שניתן; אישור הממונה על הקרינה כאמור יינתן לפי הנוסח שיפורסם באתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה;
:: (3) עיצוב המיתקן והשתלבותו על הבניין או על עצם קיים יהיו בהתאם להנחיות מרחביות שנקבעו לפי הוראות [[סעיף 145ד]] לגבי הוספת האנטנה, אם נקבעו, כפי שיהיו בתוקף במועד ביצוע העבודה;
:: (4) מיתקן השידור הקיים לא הוקם בפטור מהיתר על עצם קיים;
:: (5) לגבי טווח הבטיחות לבריאות הציבור מתקיימות הוראות [[סעיף 266ג5(א)(3)]];
:: (6) שטחו וגובהו של המיתקן לאחר ביצוע ההוספה לא יעלו על הקבוע בהיתר, ולעניין מיתקן שהוקם בפטור מהיתר - לא יעלו על הקבוע בהתאם לתנאי הפטור כאמור;
:: (7) תותר התקנת ציוד נלווה לעניין אנטנה שנוספה על מיתקן שידור שהוקם על גג בניין, ויחולו לעניין הציוד הנלווה הוראות אלה:
::: (א) הציוד הנלווה יותקן בחלל פנימי בתוך הבניין או בחלל קיים שבו הותקן ציוד נלווה לפי היתר; לא ניתן להתקין את הציוד הנלווה במיקום כאמור, לרבות בשל צורך בקבלת היתר לשימוש חורג לגבי הציוד הנלווה, יותקן הציוד הנלווה על גג הבניין, אף אם גובהו עולה על הגובה המרבי המותר לפי התכנית המאושרת במגרש;
::: (ב) גובהו של הציוד הנלווה לא יעלה על 2.3 מטרים ושטחו לא יעלה על 2.5 מטרים רבועים לכל בעל רישיון, ובלבד שסך השטח של הציוד הנלווה על גג הבניין לא יעלה על 6 מטרים רבועים.
: (ב)(1) בעל הרישיון ימסור לרשות הרישוי המקומית הודעה בדבר סיום ביצוע הוספת אנטנה, בתוך 45 ימים מסיום הביצוע.
:: (2) להודעה יצורפו הצהרת בעל הרישיון כי התקיימו התנאים לפי סעיף קטן (א) וכן הצהרה כאמור [[בסעיף 266ג4(ב)(1)(ב)]], היתר או אישור הממונה על הקרינה כאמור בסעיף קטן (א)(2) ואישור מהנדס מבנים שתכנן את הוספת האנטנה, כאמור [[בסעיף 266ג4(ב)(3)]].
:: (3) הייתה עלייה בטווח הבטיחות לבריאות הציבור לפי סעיף קטן (א)(4), תצורף להודעה מפה כאמור [[בסעיף 266ג4(ב)(4)]].
: (ג) על הודעה, הצהרה וצירוף מפה כאמור יחולו הוראות [[סעיף 266ג4(ג)]].

@ 266ג7. פטור להחלפת תורן וחיזוקו - הוראת שעה (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) עבודה שהיא החלפה או חיזוק של תורן שהוא חלק ממיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית שהוקם בהתאם להיתר כדין לפי חוק זה (בסעיף זה - מיתקן ועבודה בהתאמה), פטורה מהיתר לפי [[סעיף 145]], אם מתקיימים לגביה כל אלה:
:: (1) העבודה תבוצע בידי בעל רישיון, לאחר שקיבל הוראה בדבר עריכת שינוי בתדרים שהוקצו לו לפי [[פקודת הטלגרף האלחוטי [נוסח חדש], התשל&quot;ב-1972]], ממי שהוסמך לכך לפי [[אותה פקודה]];
:: (2) ניתן אישור הממונה על הקרינה כי לא נדרש היתר הקמה והיתר הפעלה לפי [[+|סעיפים 6]] [[ו-7 לחוק הקרינה]] וכי העבודה לא יוצרת עלייה בהספק המיתקן ובטווח הבטיחות לבריאות הציבור שקבע הממונה על הקרינה למיתקן הקיים; אישור הממונה על הקרינה כאמור יינתן לפי הנוסח שיפורסם באתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה;
:: (3) בעל הרישיון הציב שלט במקום בולט במקום ביצוע העבודה, בטרם תחילת ביצוע העבודה, המודיע על ביצועה ועל כך שמתקיימות לגביה הוראות סעיף זה; שלט כאמור יהיה לפי הוראות לעניין מידות השלט, תוכנו, צורתו ואופן הצבתו שיפרסם שר הפנים באתר האינטרנט של מינהל התכנון;
:: (4) שטחו והיקפו של המיתקן לאחר ביצוע העבודה לא יעלה על הקבוע בהיתר; לעניין זה, שטחם של רכיבים שחוברו לתורן המיתקן לשם חיזוקו בלבד לא יובא בחשבון בחישוב שטח והיקף המיתקן;
:: (5) גובהו של מיתקן שחוזק לא יעלה על הגובה שנקבע למיתקן בהיתר שהמיתקן הוקם לפיו;
:: (6) גובהו של תורן המיתקן שהוחלף לא יעלה על הגובה שנקבע לתורן בהיתר שהמיתקן הוקם לפיו, ובכל מקרה לא יעלה על 18 מטרים;
:: (7) חוזק תורן המיתקן באמצעות מוטות אלכסוניים המחברים את התורן לגג הבניין שעליו הוא מוצב או לקרקע - לא יעלה גובה נקודת החיבור של האלכסון עם התורן על שליש מגובהו של התורן או על שישה מטרים מבסיס התורן, לפי הנמוך;
:: (8) חוזק תורן המיתקן באמצעות יציקת בטון - לא תחרוג היציקה משטח המיתקן שנקבע בהיתר שלפיו הוקם המיתקן, וגובהה לא יעלה על 1.5 מטרים מפני הקרקע, ובמיתקן המוצב על גג בניין - 0.5 מטר מבסיס התורן;
:: (9) בכפוף להוראות פסקאות (4), (7) ו-(8), הוראות ותנאים שנקבעו בהיתר שהמיתקן הוקם לפיו יחולו גם לגבי ביצוע העבודה.
: (ב) 15 ימים לפחות לפני תחילת ביצועה של העבודה תימסר לרשות המקומית ולוועדה המקומית שבתחומן נמצא המיתקן הודעה על הכוונה לבצעה, בצירוף אישור הממונה על הקרינה כאמור בסעיף קטן (א)(2).
: (ג) בעל הרישיון ימסור לוועדה המקומית הודעה בדבר סיום ביצוע החלפת תורן המיתקן או חיזוקו, בתוך 45 ימים מסיום הביצוע; הוחלף או חוזק תורן מיתקן שגובהו עולה על 3 מטרים - יצורף להודעה אישור מהנדס מבנים שתכנן את העבודה האמורה, בדבר עיגון המיתקן כאמור בסעיף קטן (א) ויציבותו, ואם גובהו של התורן עולה על 9 מטרים - יצורף גם אישור של מהנדס מבנים, על כך שביצע בקרת תכן ובקרת ביצוע לעבודה.
: (ד) הודעות כאמור בסעיפים קטנים (ב) ו-(ג) ואישורים של מהנדסי מבנים כאמור בסעיף קטן (ג), יימסרו לפי הנוסחים שיפורסמו באתר האינטרנט של מינהל התכנון.
: (ה) סעיף זה יעמוד בתוקפו עד תום שלוש שנים מיום פרסומו של [[חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ&quot;ב-2021]] (((החוק פורסם ביום 18.11.2021))).

@ 266ד. אגרה מופחתת – חיזוק מבנים מפני רעידות אדמה והתחדשות עירונית (תיקון: תשס״ח–3, תשע״א–2, תשע״ה, תשע״ו–9)
: (א) שר הפנים רשאי, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, לקבוע יישובים או אזורים, לפי אמות מידה שיקבע, שבהם שיעור האגרה לעניין מתן היתר לפי [[סעיף 145]], שחל לגביו פטור מהיטל השבחה לפי [[סעיף 19(ב)(10) לתוספת השלישית]], יהיה מחצית שיעור האגרה שנקבע לפי [[סעיף 265(17)]].
: (ב) שר הפנים רשאי, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, לקבוע יישובים או אזורים, לפי אמות מידה שיקבע, שבהם שיעור האגרה לעניין מתן היתר לפי [[סעיף 145]], לגבי תכנית לפינוי ובינוי, כהגדרתה [[בחוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית]], או לגבי תכנית במתחם להתחדשות עירונית, כהגדרתו [[בסעיף 62א(א2)]] יהיה מחצית שיעור האגרה שנקבע לפי [[סעיף 265(17)]]; שיעור אגרה כאמור יחול ברשות מקומית מסוימת לאחר שנתנה את הסכמתה לכך.
:: ((סמכות שר האוצר הועברה לשר הפנים (י״פ תש״ף, 6344).))

@ 266ה. פטור לעבודות זמניות לשם ביצוע מיזם בעל חשיבות לאומית או מיזם בעל חשיבות לכלל המחוז (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה)
: (א) נוכח שר הפנים כי קיים מיזם בעל חשיבות לאומית או מיזם בעל חשיבות לכלל מחוז מסוים, ויש לגביו תכנית מאושרת, רשאי הוא, לאחר התייעצות עם המועצה הארצית, לקבוע בצו פטור מהיתר לפי [[פרק ה׳]] או מתכנית לעבודות או לשימושים הנדרשים לביצוע אותו מיזם, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
:: (1) העבודות והשימושים יהיו זמניים ולתקופה שלא תעלה על התקופה הנדרשת להקמת המיזם;
:: (2) העבודות והשימושים ייעשו בידי המדינה, בידי גוף הפועל מטעמה לאחר שהוסמך לכך לפי החלטת הממשלה או בידי רשות מקומית בלבד;
:: (3) השר קבע תנאים לביצוע העבודות והשימושים, ובכלל זה לעניין מקום ביצועם ולעניין הבטחת זמניותם ולעניין החזרת המצב לקדמותו ככל הניתן;
:: (4) ביצוע העבודות והשימושים לא יסכל לאחר תום התקופה כאמור בפסקה (1) את ביצועה של תכנית שאושרה או תכנית שהוחלט להפקידה.
: (ב) נוכח שר הפנים, במקרים חריגים, כי קיים מיזם בעל חשיבות ודחיפות לאומית שלשם הקמתו נדרשים עבודות או שימושים זמניים שאם ביצועם יותנה באישורה של תכנית או קיומו של היתר, לפי העניין, לא יהיה ניתן לממש את המיזם במועד הדרוש, רשאי הוא, לאחר התייעצות עם המועצה הארצית, לקבוע בצו פטור מהיתר לפי [[פרק ה׳]] או מתכנית לעבודות או לשימושים הנדרשים לביצוע אותו מיזם אף שאין תכנית מאושרת או שלא הופקדה תכנית לעניין אותו מיזם, ובלבד שיתקיימו התנאים המפורטים בסעיף קטן (א), בשינויים המחויבים.
:: ((פורסמו [[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר להקמת מיתקני מערכת ההתרעה הארצית מפני רעידות אדמה) (הוראת שעה), התשע״ו–2016]], [[צו התכנון והבנייה (פטור מתכנית והיתר להצבת תחנת משנה ניידת), התשע״ו–2016]], &lt;!-- [[צו התכנון והבנייה (פטור מתכנית והיתר להצבת תחנת משנה ניידת), התשע״ט–2019]], --&gt; [[צו התכנון והבנייה (פטור מתכנית ומהיתר להצבת מיגונית ולשימוש בה) (הוראת שעה), התשע״ט–2019]], [[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר ומתכנית לצורך סלילת דרך גישה והקמת חניון תחנת הרכבת בסגולה) (הוראת שעה), התש״ף–2020]], [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מבנים יבילים בעבור מנוחת נהגי תחבורה ציבורית) (הוראת שעה)|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מבנים יבילים בעבור מנוחת נהגי תחבורה ציבורית ובעבור הקמת מבני השנאה ניידים לטעינת אוטובוסים) (הוראת שעה), התשפ״ב–2022]], [[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר ומתוכנית להקמת מעקף זמני ברחוב ביאליק בקריית אתא) (הוראת שעה)|צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר ומתוכנית להקמת מעקף זמני ברחוב ביאליק בקריית אתא לצורך ביצוע מחלף אתא צפון וסלילת הרכבת הקלה חיפה–נצרת) (הוראת שעה), התשפ״ב–2022]], [[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר ומתוכנית לצורך הצבת מבנים יבילים זמניים להרחבת בית חולים מזור) (הוראת שעה), התשפ״ג–2022]], [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית והיתר להצבת תחנת משנה ניידת), התשפ&quot;ג-2022]], [[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר להקמת מבנים במוסדות רפואיים) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ״ד–2023]], [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר לצורך מיגון מבנה תשתית חיוני) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ&quot;ד-2023]], [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר לצורך מיגון מבנה תשתית חיוני) (חרבות ברזל) (הוראת שעה) (מס' 2), התשפ&quot;ד-2023]], [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר לצורך מיגון מבנה תשתית חיוני) (חרבות ברזל) (הוראת שעה) (מס' 3), התשפ&quot;ד-2023]], [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מיתקני אגירת אנרגיה במיתקני קליטה מקומיים ובמרכזי הפעלה) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ&quot;ד-2023]], [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מבנים יבילים זמניים לצורכי חינוך והסבה של מבנים קיימים לצורכי חינוך באופן זמני) (חרבות ברזל)|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מבנים יבילים זמניים לצורכי חינוך והסבה של מבנים קיימים לצורכי חינוך באופן זמני) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ״ד–2023]], [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מבנים יבילים זמניים לצורכי בריאות הנפש) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ&quot;ד-2023]], [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת צנרת דלק זמנית לתחנת כוח דליה) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ&quot;ד-2023]], [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מבנים יבילים זמניים ולשימוש במבנים קיימים לצורכי מגורים זמניים) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ״ד–2023]], [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מבנים יבילים זמניים ותשתיות ציבוריות זמניות) (חרבות ברזל – חצרים) (הוראת שעה)|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מבנים יבילים זמניים למגורים ולצורכי ציבור ותשתיות ציבוריות זמניות) (חרבות ברזל - חצרים) (הוראת שעה), התשפ&quot;ד-2024]], [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר לצורך הקמת גדר ביטחון ודרך ביטחון לקיבוץ ארז) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ&quot;ד-2024]], [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מבנים יבילים זמניים לצורכי מגורים זמניים) (חרבות ברזל) (עומר) (הוראת שעה), התשפ&quot;ד-2024]], [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר לצורך סלילת דרך גישה לקיבוץ נחל עוז) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ&quot;ד-2024]], [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר לצורך הקמת מבנים יבילים זמניים במרכז הלאומי לרפואה משפטית) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ&quot;ד-2024]], [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר לצורך הקמת מרכיבי ביטחון) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ&quot;ד-2024]], [[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר להקמת מבנים נלווים למיתקן בידוק ביטחוני) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ״ה–2025]], [[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר לעבודות הנדרשות לשיקום נזקים במתחם בית הזיקוק במפרץ חיפה) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ&quot;ה-2025]], [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר לצורך סלילת דרך גישה זמנית לרכבי חירום למרכז הרפואי מעייני הישועה) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ&quot;ה-2025]], [[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר להקמת תחנת מדידה והפחתת לחץ בעבור חיבור תחנות כוח) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)|צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר להקמת תחנת מדידה והפחתת לחץ בעבור חיבור תחנות הכוח &quot;דליה אנרגיה&quot;, &quot;אי–פי–אם באר טוביה&quot; ו&quot;או–פי–סי מישור רותם&quot;) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ&quot;ה-2025]], [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מיצג לזיכרון אירועי ה-7 באוקטובר) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ&quot;ו-2025]], [[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר להקמת סכר עפר זמני ועבודות נוספות לצורך שאיבת מי כינרת) (הוראת שעה), התשפ&quot;ו-2025]] ו[[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להחלפת צנרת המוליכה דלק לתשתיות חיוניות) (מלחמת התקומה) (הוראת שעה), התשפ&quot;ו-2025]].))
: (ג) לדיון במועצה הארצית לפי סעיפים קטנים (א) או (ב) יוזמן ראש הרשות המקומית שבתחומה אמורות להתבצע העבודות כאמור באותם סעיפים קטנים, ותינתן לו הזדמנות להשמיע את עמדתו בעניין.
: (ד) צו כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב) יפורסם באתר האינטרנט של משרד הפנים לפחות 15 ימים לפני תחילת ביצוע העבודות או השימושים; שר הפנים רשאי להורות, במקרים חריגים על קיצור המועד האמור לפרסום לפני תחילת העבודות או השימושים; הודעה על מתן צו כאמור תישלח למי שנדרש לפי חוק אישורו לביצוע העבודות או השימושים האמורים, לגורמים המנויים [[בסעיף 119ב(9)(א)]], ולרשות המקומית הנוגעת בדבר, 15 ימים לפני תחילת ביצוע העבודות או השימושים.
: (ה) ביצוע העבודות או השימושים לפי סעיף זה יהיה כפוף להוראות לפי חוק שעניינן תכן הבנייה.

@ 266ו. פטור לעניין עבודות או שימושים לצורך הקמת מתחם מגורים בעבור מי שפונו מביתם - הוראת שעה - חרבות ברזל (תיקון: תשפ&quot;ד-5, תשפ&quot;ה-3)
: (א) נוכח שר הפנים כי יש צורך בביצוע עבודות או שימושים לשם הקמת מתחם שישמש למגורים של מי שהתגוררו ביישוב באזור התחולה ופונו מביתם לפי החלטת הממשלה בדבר פינוי בשל המצב הביטחוני המיוחד (בסעיף זה - מתחם), רשאי הוא, לאחר התייעצות עם המועצה הארצית, לקבוע, בצו, בתקופה הקובעת, פטור מהיתר לפי [[פרק ה']] או פטור מתוכנית, לעבודות או לשימושים הנדרשים להקמת המתחם כאמור, והכול בכפוף להוראות כמפורט להלן וליתר הוראות סעיף זה:
:: (1) שטח המתחם לא יעלה על 500 דונם ומספר יחידות הדיור במתחם לא יעלה על 500;
:: (2) העבודות והשימושים יהיו למטרות מגורים, או לשימושים נלווים למגורים כפי שיפורטו בצו, ובכלל זה לצורכי ציבור, והכול ובלבד שהם ישמשו בעיקר ובמישרין את יחידות הדיור במתחם המגורים, ולמטרות אלה בלבד;
:: (3) העבודות ייעשו בידי המדינה, בידי גוף הפועל מטעמה לאחר שהוסמך לכך לפי החלטת הממשלה או בידי רשות מקומית, בלבד, והכול כפי שייקבע בצו, ולעניין עבודות להקמת מיתקני תשתית מקומיים - גם בידי ספק מורשה כהגדרתו [[בחוק התקשורת]] או בידי בעל רישיון לפי כל דין להקמה או לאספקה של אותה תשתית;
:: (4) בצו ייקבעו תנאים לביצוע העבודות או השימושים, ובכלל זה לעניין מקום ביצועם ותקופת ביצוע העבודות, וכן תיקבע תקופת תוקפו של הצו, ובלבד שתקופת תוקפו של צו הקובע פטור מתוכנית תיקבע בכפוף להוראות סעיף זה;
:: (5) השטח שלגביו יינתן הצו הוא מקרקעי ישראל או מקרקעין בבעלות רשות מקומית או שניתנה הסכמת בעל הזכויות בהם לביצוע העבודות והשימושים.
:: ((פורסמו [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים) (חרבות ברזל) (משמר העמק) (הוראת שעה), התשפ&quot;ד-2024]], [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים) (חרבות ברזל) (רוחמה) (הוראת שעה), התשפ&quot;ד-2024]], [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (רביבים) (הוראת שעה), התשפ&quot;ד-2024]], [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים) (חרבות ברזל) (בארי) (הוראת שעה), התשפ&quot;ד-2024]], [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (כפר עזה) (הוראת שעה), התשפ״ה–2025]], [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (חולית) (הוראת שעה), התשפ״ה–2025]], [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (כיסופים) (הוראת שעה), התשפ״ה–2025]], [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (נחל עוז) (הוראת שעה), התשפ&quot;ה-2025]], [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (בארי) (הוראת שעה), התשפ&quot;ה-2025]] ו[[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (מלחמת התקומה) (ניר עוז) (הוראת שעה), התשפ״ו–2025]].))
: (ב) לעניין צו כאמור בסעיף קטן (א) שנקבע בו פטור מתוכנית נוסף על הוראות סעיף קטן (א), יחולו הוראות אלה:
:: (1) התקבלה חוות דעת בכתב מאת מתכנן המחוז, ולפיה יש, על פני הדברים, אפשרות סבירה להסדרת העבודות כפי שייקבעו בצו כאמור, בתוכנית; חוות דעת מתכנן המחוז תכלול התייחסות גם למידת התאמתה של תוכנית כאמור לתוכניות מיתאר ארציות, ובכלל זה לתוכניות לתשתיות לאומיות ולתוכניות מיתאר מחוזיות, ואם יש סטייה מתוכניות כאמור - את ההצדקה לכך; חוות דעת כאמור תתייחס, בין השאר, לשיקולים סביבתיים, חקלאיים, תחבורתיים וחברתיים שיש בהקמת המתחם; הוראות אלה לא יחולו לעניין צו החל בשטח תוכנית או בשטח תוכנית שהוחלט על הפקדתה (בפסקת משנה זו - תוכנית מקורית), ובלבד שהייעוד העיקרי בשטח הצו החופף לתוכנית המקורית הוא למגורים ושטח הצו חורג לכל היותר ב-20% משטח התוכנית המקורית החופף לצו (בפסקה זו - צו התואם בעיקרו הוראות תוכנית מקורית);
:: (2) לא יוקם במתחם יישוב חדש;
:: (3) הצו יחול בשטח המיועד לבינוי בתחום יישוב או בשטח צמוד ליישוב, ולעניין עבודות או שימושים לצורכי ציבור - יכול שיחול גם בצמוד למבנה קיים לצורכי ציבור או בצמוד למגרש שבו נמצא מבנה לצורכי ציבור אף אם המבנה כאמור לא נמצא בשטח יישוב או בשטח צמוד ליישוב; הוראות אלה לא יחולו לעניין צו התואם בעיקרו הוראות תוכנית מקורית;
:: (4) הצו לא יחול בתחום הסביבה החופית, בתחום המיועד בתוכנית לגן לאומי או לשמורת טבע, בתחום אתר לאומי או אתר הנצחה, כהגדרתם [[בחוק גנים לאומיים]], או בתחום המיועד ליער בתוכנית מיתאר ארצית (בסעיף זה - תחום המיועד ליער); ואולם ניתן לקבוע בצו כאמור כי המתחם יכלול תחום המיועד ליער בשיעור שלא יעלה על 20% מהשטח הכולל של המתחם או 15% מסך השטח המיועד ליער, בתחום יער שנקבע בתוכנית מיתאר ארצית, לפי הקטן; המועצה הארצית רשאית לאשר כי בצו ייכלל תחום המיועד ליער ששיעורו גדול מהשיעורים האמורים;
:: (5) בצו יפורטו ההוראות כאמור בסעיפים קטנים (ו) עד (ח).
: (ג) ראש הרשות המקומית שבתחומה מוצע הצו רשאי להציג את עמדתו לעניין צו כאמור, בכתב, בתוך שבעה ימים מפרסום סדר היום של המועצה הארצית שבו נכלל נושא הצו המוצע; הוצגה עמדת ראש הרשות המקומית, יצרפה יושב ראש המועצה הארצית לחוות דעתה של המועצה המוגשת לשר הפנים.
:: (1) התקבלה חוות דעת בכתב מאת מתכנן המחוז, ולפיה יש, על פני הדברים, אפשרות סבירה להסדרת העבודות כפי שייקבעו בצו כאמור, בתוכנית; חוות דעת מתכנן המחוז תכלול התייחסות גם למידת התאמתה של תוכנית כאמור לתוכניות מיתאר ארציות, ובכלל זה לתוכניות לתשתיות לאומיות ולתוכניות מיתאר מחוזיות, ואם יש סטייה מתוכניות כאמור - את ההצדקה לכך; חוות דעת כאמור תתייחס, בין השאר, לשיקולים סביבתיים, חקלאיים, תחבורתיים וחברתיים שיש בהקמת המתחם; הוראות אלה לא יחולו לעניין צו החל בשטח תוכנית או בשטח תוכנית שהוחלט על הפקדתה (בפסקת משנה זו - תוכנית מקורית), ובלבד שהייעוד העיקרי בשטח הצו החופף לתוכנית המקורית הוא למגורים ושטח הצו חורג לכל היותר ב-20% משטח התוכנית המקורית החופף לצו (בפסקה זו - צו התואם בעיקרו הוראות תוכנית מקורית);
:: (2) לא יוקם במתחם יישוב חדש;
:: (3) הצו יחול בשטח המיועד לבינוי בתחום יישוב או בשטח צמוד ליישוב, ולעניין עבודות או שימושים לצורכי ציבור - יכול שיחול גם בצמוד למבנה קיים לצורכי ציבור או בצמוד למגרש שבו נמצא מבנה לצורכי ציבור אף אם המבנה כאמור לא נמצא בשטח יישוב או בשטח צמוד ליישוב; הוראות אלה לא יחולו לעניין צו התואם בעיקרו הוראות תוכנית מקורית;
:: (4) הצו לא יחול בתחום הסביבה החופית, בתחום המיועד בתוכנית לגן לאומי או לשמורת טבע, בתחום אתר לאומי או אתר הנצחה, כהגדרתם [[בחוק גנים לאומיים]], או בתחום המיועד ליער בתוכנית מיתאר ארצית (בסעיף זה - תחום המיועד ליער); ואולם ניתן לקבוע בצו כאמור כי המתחם יכלול תחום המיועד ליער בשיעור שלא יעלה על 20% מהשטח הכולל של המתחם או 15% מסך השטח המיועד ליער, בתחום יער שנקבע בתוכנית מיתאר ארצית, לפי הקטן; המועצה הארצית רשאית לאשר כי בצו ייכלל תחום המיועד ליער ששיעורו גדול מהשיעורים האמורים;
:: (5) בצו יפורטו ההוראות כאמור בסעיפים קטנים (ו) עד (ח).
: (ג) ראש הרשות המקומית שבתחומה מוצע הצו רשאי להציג את עמדתו לעניין צו כאמור, בכתב, בתוך שבעה ימים מפרסום סדר היום של המועצה הארצית שבו נכלל נושא הצו המוצע; הוצגה עמדת ראש הרשות המקומית, יצרפה יושב ראש המועצה הארצית לחוות דעתה של המועצה המוגשת לשר הפנים.
: (ד) על צו לפי סעיף זה יחולו הוראות [[סעיף 266ה(ג) עד (ה)]], בשינויים המחויבים.
: (ה)(1) ביצוען של עבודות לפי צו לפי סעיף זה יחל עד תום התקופה שנקבעה בצו, שלא תעלה על שישה חודשים מיום מתן הצו; שר הפנים רשאי לדחות את המועד האמור בחודשיים לכל היותר.
:: (2) לעניין סעיף קטן זה יראו ביצוע בפועל של חלק משמעותי מעבודות התשתית בשטח המתחם כתחילת ביצוע העבודות; לא הוחל בביצוע העבודות בתוך התקופה האמורה, לרבות תקופת ההארכה, לא יפקע תוקפו של הצו, אולם הצו יובא לדיון חוזר במועצה הארצית.
: (ו) נקבע בצו כאמור בסעיף קטן (א) פטור מתוכנית, יפקע תוקפו של הצו לעניין פטור כאמור בהתקיים אחד מאלה:
:: (1) לא הוגשה תוכנית הכוללת הוראות להסדרת העבודות כפי שנקבעו בצו (בסעיף קטן זה - התוכנית), למוסד התכנון המוסמך לאשרה, בתוך שנתיים ממועד תחילתו של הצו; לעניין זה, הוגשה תוכנית ונדחתה על ידי מוסד התכנון המוסמך לאשרה, יראו אותה ממועד הדחייה כאילו לא הוגשה;
:: (2) לא התקבלה החלטה על אישור התוכנית, בתוך שלוש שנים וחצי ממועד תחילתו של הצו; שר הפנים רשאי, בהחלטה מנומקת בכתב, להאריך את התקופה האמורה בתקופה מצטברת שלא תעלה על שנה;
:: (3) התוכנית לא נכנסה לתוקף בתוך חמש שנים ממועד תחילתו של הצו; שר הפנים רשאי, בהחלטה מנומקת בכתב, להאריך את התקופה האמורה בפסקה זו בתקופה מצטברת שלא תעלה על שנה;
:: (4) התוכנית נכנסה לתוקף.
: (ז) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ו), התקבלה החלטה על אישור תוכנית המסדירה חלק מהעבודות והשימושים שנקבעו בצו, יפקע תוקפו של הצו לעניין החלק שהתוכנית לא הסדירה.
: (ח) פקע תוקפו של הצו לפי סעיף קטן (ו)(1) עד (3) או לפי סעיף קטן (ז), לפי העניין, יהיה אחראי מי שביצע את העבודות לפי הצו, להשיב את המצב לקדמותו, ככל האפשר, ורשאי שר הפנים לקבוע בצו גורם אחר שיהיה אחראי להשבת המצב לקדמותו כאמור.
: (ט) מספר הצווים להקמת מתחם שלגביהם שטח המתחם אינו תואם תוכנית שאושרה או תוכנית שהוחלט על הפקדתה, לא יעלה על 12; שר הפנים, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי להגדיל את מספר הצווים כאמור; צווים להקמת מתחם ביישוב שתושביו פונו לא יבואו במניין לפי סעיף קטן זה.
: (י) שר הפנים, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע כי הוראות סעיף זה יחולו גם לגבי אזור נוסף שאינו אזור התחולה אם התקיימו לגבי אותו אזור התנאים למתן צו הקבועים ברישה של סעיף קטן (א).
: (יא) בסעיף זה -
::- &quot;אזור התחולה&quot; - מקום, או יישוב שנמצא כולו או חלקו, בטווח של 7 קילומטרים מגדר המערכת המקיפה את רצועת עזה;
::- &quot;מיתקן תשתית מקומי&quot; - אחד או יותר מאלה:
::: (1) מיתקן להספקה, לאגירה, לחלוקה ולהשנאה של חשמל;
::: (2) מיתקן פוטו-וולטאי ומיתקן לאגירת אנרגיה;
::: (3) מיתקן להספקה, לחלוקה או לאגירה של מים, ביוב, פסולת או גז, או לטיפול בהם;
::: (4) מיתקן המשמש או מיועד לשמש להספקת שירות בזק כהגדרתו [[בחוק התקשורת]] או להספקת שידורים כהגדרתם [[בסעיף 13ב לחוק האמור]];
::- &quot;המצב הביטחוני המיוחד&quot; - המצב הביטחוני השורר במדינה, שבשלו הוכרז מצב מיוחד בעורף כהגדרתו [[בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי&quot;א-1951]], ביום כ&quot;ב בתשרי התשפ&quot;ד (7 באוקטובר 2023);
::- &quot;צורכי ציבור&quot; - שטח ציבורי פתוח, דרך, מבנה לצורכי חינוך, רווחה או דת ותרבות, מוסד קהילתי, מיתקן תשתית מקומי, מרפאה או צורך ציבורי אחר הנדרש למתחם המגורים בלבד;
::- &quot;שטח המיועד לבינוי&quot; - שטח שניתן להקים בו מבנים לפי תוכנית מיתאר מקומית או תוכנית מפורטת וכן שטח המיועד בתוכנית כאמור לשטח ציבורי פתוח, שטח פרטי פתוח ושטחי נופש ופנאי המהווים חלק מיישוב;
::- &quot;שטח צמוד ליישוב&quot; - שטח הנמצא בהמשך ישיר לשטח המיועד לבינוי, למעט שטח הנמצא בהמשך ישיר לשטח המיועד למבנה בודד או למבנים בודדים שלא נמצאים בהמשך רציף לשטח המיועד לבינוי;
::- &quot;התקופה הקובעת&quot; - תקופה של שנתיים מיום תחילתו של [[25:3674214|חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 150 והוראת שעה - חרבות ברזל), התשפ&quot;ד-2023]] (((ביום 10.12.2023))).

@ 267. בניה לפי מיפרטים (תיקון: תשע״ה)
: שר הפנים, בהתייעצות עם המועצה הארצית, רשאי לקבוע בתקנות, למדינה כולה או לכל חלק ממנה, מיפרטים לסוגים של בנינים; נקבעו המיפרטים, מי שמבקש היתר בניה לפי המיפרט יהיה פטור מלמסור לועדה המקומית פרטים על הבניה במידה שהם נקבעו במיפרט ואין סתירה ביניהם לבין כל תכנית החלה על המקום.

@ 268. תקנות סדרי דין
: שר המשפטים רשאי להתקין תקנות סדרי דין להליכים לפי חוק זה ובין השאר גם הוראות בדבר מתן צווים על פי המבקש בלבד; הוראה זו אינה גורעת מסמכותו של שר המשפטים לפי חיקוק אחר.
: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (סדרי דין בפני ועדת ערר לענין קרקע חקלאית), תשכ״ט–1968]].))
: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (סדרי דין בפני ועדת הערר למימי חופין), תש״ל–1969]].))
: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (סדרי דין בערעור), תשל״ז–1976]].))
: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (המצאת צו לפי סעיף 239 לחוק), תשל״ח–1978]].))
: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (סדרי הדין בערעור על שומת השבחה), התשמ״א–1981]].)) 
: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (סדרי הדין בהליכים למתן צווים על פי המבקש בלבד), התשמ״ג–1982]].))
: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (המצאת צווים לפי סעיפים 224 ו־231 לחוק), התשמ״ה–1985]].))
: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (סדרי דין בבקשה לפי סעיף 207 לחוק), התשס״ט–2008]].)) 
: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (סדרי דין בבקשות לעניין צו הריסה מינהלי), התש״ע–2010]].))
: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבנייה (סדרי הדין בוועדות ערר בעררים לפי סעיף 14 לתוספת השלישית לחוק), התשע״א–2010]].))
  	
@ 269. אצילת סמכויות (תיקון: תשע״ה)
: שר הפנים רשאי לאצול לאחר מסמכויותיו לפי חוק זה, למעט הסמכות להתקין תקנות בנות פועל תחיקתי, אולם מי שרואה את עצמו נפגע על ידי פעולה שנעשתה לגביו בלבד, מכוח אצילת סמכות כאמור, רשאי לערור לפני שר הפנים.

== פרק י״ב: ביטולים והוראות מעבר ==

@ 269א. הגדרות (תיקון: תשכ״ז)
: [[בפרק זה]] –
:– ”תכנית ממלכתית” – תכנית שאושרה על ידי אגף התכנון של משרד הפנים, או על ידי ועדת תיאום של אגפי התכנון של משרדי הפנים והשיכון, לפני תחילתו של חוק זה, והודעה על הפקדתה במשרדים האמורים פורסמה ברשומות על ידי שר הפנים ושר השיכון תוך חדשיים מיום תחילתו של [[6:209778|חוק התכנון והבניה (תיקון), תשכ״ז-1966]].

@ 270. ביטול (תיקון: תשמ״א–8)
: פקודת בנין ערים, 1936 (((להלן – ”הפקודה”))) – בטלה.

@ 271. שטח תכנון במרחב תכנון
: שטח תכנון עיר שהוכרז עליו לפי סעיף 10 לפקודה ושהיה קיים ערב תחילתו של חוק זה, רואים אותו מיום תחילתו של חוק זה כמרחב תכנון מקומי שהוכרז עליו לפי [[סעיפים 13]] [[ו־14 לחוק זה]]; שטח תכנון גלילי שהוכרז כאמור – רואים אותו כמרחב תכנון מקומי [[שסעיף 12 לחוק זה]] חל עליו.

@ 272. ענינים תלויים ועומדים
: ענין שערב תחילתו של חוק זה היה תלוי ועומד לפני ועדה מקומית או ועדה מחוזית לפי הפקודה, רואים אותו מיום תחילתו של חוק זה כתלוי ועומד לפני הועדה המקומית או הועדה המחוזית לפי חוק זה, הכל לפי הענין.

@ 273. אישור תקנות ותכניות קיימות (תיקון: תשל״ו)
: רואים כתקנות, כתכנית מיתאר מקומית או כתכנית מפורטת שהותקנו או שאושרו לפי חוק זה, הכל לפי הענין, חוקי עזר, תקנות, תכניות מיתאר ותכניות בנין ערים מפורטות, שהיו בתוקף ערב תחילתו של חוק זה מכוח הפקודה, ואין נפקא מינה אם המדובר בתקנות בנות פועל תחיקתי או באחרות.

@ 274. אישרור
: תכניות מיתאר ותכניות מפורטות שנקבעו בהן הוראות שאי אפשר היה לקבוע לפי הפקודה, אך אפשר היה לקבוע אותן אילו בשעה שנקבעו היה חוק זה בתקפו – רואים אותן כאילו נקבעו ביום תחילת חוק זה, ויעמדו בתקפן במשך שלוש שנים מתחילת חוק זה, אם לא יבוטלו או ישונו לפני כן מכוח חוק זה.

@ 275. המשך בהליכים
: (א) כל הליך שהיה ערב תחילתו של חוק זה תלוי ועומד בפני מוסד תכנון, ימשיכו לטפל בו מיום תחילת חוק זה לפי חוק זה.
: (ב) שר הפנים רשאי לקבוע בתקנות הוראות בכל ענין אחר הנוגע לשינויים הנובעים מביטול הפקודה וכן הוראות משלימות כדי להבטיח רציפות התכנון והפיקוח על הבניה, והוראות אלה יעמדו בתקפן עד שיבוטלו או ישונו על ידי מוסד תכנון מכוח סמכותו באותו ענין לפי חוק זה.

@ 276. ביטול ושינוי תחומי מחוז ושטחי תכנון עיר לפני תחילת החוק
: במידה שביטול מחוז או שטח תכנון עיר כאמור בפקודה, או שינוי גבולותיהם, לפני תחילתו של חוק זה, לא פגעו בתקפם של תכניות בנין ערים, תקנות, חוקי עזר וצווים, שהותקנו לפי הפקודה לאותו מחוז או שטח בנין ערים והם נשארו בתקפם באותו תחום, בשינויים המחוייבים לפי הענין, עד לביטולם או שינוים על ידי חוק עזר, תקנה, צו או תכנית בנין ערים מכוח הפקודה – הם יוסיפו לעמוד בתקפם עד שיבוטלו או ישונו מכוח הסמכויות לפי חוק זה.

@ 277. הפסקת שימוש חורג
: הוראות [[פרק י׳]] יחולו, מיום תחילתו של חוק זה, גם לגבי תכנית בנין ערים לפי הפקודה שנשארה בתקפה מכוח חוק זה; אולם שימוש חורג שהיה קיים ביום 24.3.1938 ושהמשיכו בו, מכוח התנאי המגביל לסעיף 11(ג) לפקודה, עד יום תחילתו של חוק זה, מותר להמשיך בו גם לאחר מכן, עד שיחול שינוי בבעלות או בהחזקה של הקרקע או הבנין.

@ 277א. התנגדות לתכנית ממלכתית (תיקון: תשכ״ז)
: ועדה מקומית שמרחב תכנונה כלול, כולו או מקצתו, בתחומה של תכנית ממלכתית או גובל תחום של תכנית כאמור, רשאית, תוך חדשיים מהמועד שבו פורסמה ברשומות הודעה על הפקדתה של התכנית כאמור [[בסעיף 269א]], להגיש לשרי הפנים והשיכון התנגדות לה; אך אין בהגשת התנגדות כדי לעכב את ביצוען של פעולות מטעם המדינה הטעונות היתר לפי [[פרק ה׳]].

@ 277ב. זכות עיון (תיקון: תשכ״ז)
: תכנית ממלכתית שהופקדה במשרדי הפנים והשיכון תהא פתוחה לעיון לכל מעונין במקום הפקדתה וללא תשלום.

@ 277ג. סמכויות השרים (תיקון: תשכ״ז)
: שרי הפנים והשיכון, בבואם להכריע בהתנגדות לפי [[סעיף 277א]], רשאים לאשר את התכנית, עם שינויים או בלי שינויים, או לבטל את התכנית.

@ 277ד. עריכה מחדש של תכנית ממלכתית (תיקון: תשכ״ז)
: תכנית ממלכתית שהופקדה במשרדי הפנים והשיכון תיערך בהתאם לתקנות לפי חוק זה בדבר עריכתן של תכניות, ושר הפנים יורה על עריכתה כתכנית מפורטת, או כתכנית מתאר, לפי הענין; אך לא יעשה כן כל עוד לא עברה התקופה להגשת התנגדות לפי [[סעיף 277א]], או כל עוד לא הוכרע בהתנגדות שהוגשה.

@ 277ה. אישור התכנית (תיקון: תשכ״ז)
: תכנית ששר הפנים, או מי שהסמיך לכך, אישר שנערכה כאמור [[בסעיף 277ד]], יראו אותה כתכנית שאושרה לפי [[פרק ג׳]]; אולם לא יהא עוד ערר עליה לפי [[אותו פרק]].

@ 277ו. פטור מהיתר (תיקון: תשכ״ז)
: על אף האמור בחוק זה, כל עבודה או שימוש מטעם המדינה בקרקע או בבנין על פי תכנית ממלכתית, שהוחל בביצועה לפני תום שנתיים מיום תחילתו של [[6:209778|חוק התכנון והבניה (תיקון), תשכ״ז–1966]] – פטורים מהיתר לפי [[פרק ה׳]] החל מיום תחילתו של חוק זה.

@ 277ז. דרכים (תיקון: תשכ״ז)
: התווייתה, סלילתה או סגירתה של דרך [[שפקודת הדרכים ומסילות הברזל (הגנה ופיתוח), 1943]], הוחלה עליה לפני תחילתו של חוק זה, מכוח צו לפי [[סעיף 3 לאותה פקודה]], לא יהיו טעונות היתר על אף האמור בחוק זה; הוראות צו כאמור שאושרו על ידי שר הפנים ושר העבודה יראו אותן כתכנית מתאר מחוזית שאושרה על פי [[פרק ג׳]].

@ 278. פרשנות
: הוראות [[פרק זה]] באות להוסיף על [[חוק הפרשנות|פקודת הפרשנות]] ולא לגרוע ממנה.

@ 279. תחילה
: תחילתו של חוק זה היא בתום ששה חדשים מיום פרסומו ברשומות.

@ 280. פרסום
: על אף האמור [[בסעיף 2(ד) לחוק המעבר, תש״ט–1949]], יפורסם חוק זה ברשומות תוך חודש מיום קבלתו בכנסת.

== התוספת הראשונה ==
==== ((([[סעיף 156(א)]]))) ====

@ 1. הועדה (תיקון: תשנ״ה–4&lt;!--החלפה--&gt;)
: תוקם ליד המועצה הארצית ועדה לשמירה על קרקע חקלאית ושטחים פתוחים ([[בתוספת זו]] – הועדה).

@ 2. הרכב הועדה (תיקון: תשנ״ה–4, תשס״ג–2, תשס״ט–4, תשע״ה, תשפ&quot;ד-6)
: (א) ואלה יהיו חברי הועדה:
:: (1) שני נציגים של שר הפנים;
:: (2) שני נציגים של שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי;
:: (2א) שני נציגים של שר החקלאות ופיתוח הכפר;
:: (3) נציג שר השיכון;
:: (4) נציג שר הבטחון;
:: (5) נציג המוסדות המיישבים שימנה שר הפנים לפי המלצת הסוכנות היהודית לארץ ישראל;
:: (6) נציג המועצה הארצית שימנה שר הפנים לפי המלצתה;
:: (7) שני נציגי הרשויות המקומיות שימנה שר הפנים;
:: (8) שני נציגי החקלאים שימנה שר הפנים;
:: (9) נציג רשות מקרקעי ישראל;
:: (10) נציג השר לאיכות הסביבה;
:: (11) חבר אחד שימנה שר הפנים והוא – אדריכל או מהנדס הרשומים בפנקס המהנדסים והאדריכלים כמשמעותו [[בחוק המהנדסים והאדריכלים]] או בעל תואר אקדמי בתחום תכנון ערים ואזורים, ובלבד שיתקיימו בכל אחד מהם שניים אלה:
::: (א) הוא בקי בעניני תכנון ובניה;
::: (ב) הוא אינו עובד המדינה או עובד ועדה מקומית או רשות מקומית שבאותו מחוז;
::: חבר כאמור ימונה על פי המלצת הארגון המייצג את מרב בעלי הכישורים האמורים, כפי שיקבע שר הפנים בהודעה ברשומות;
:: (12) נציג של הגופים הציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה, שימנה שר הפנים בהתייעצות עם השר לאיכות הסביבה, מתוך רשימת מועמדים שיגישו לו גופים אלה; לענין זה, ”הגופים הציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה” – הגופים המפורטים [[בתוספת לחוק ייצוג גופים ציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה), התשס״ג–2002]];
:: (13) נציג המוסדות להשכלה גבוהה, בעל מומחיות בענייני תכנון ובנייה שימנה שר הפנים מתוך רשימה שימליצו עליה דיקני הפקולטות המקיימות תוכניות לימודים לתארים מתקדמים לתכנון ערים, הנדסה או אדריכלות.
: (ב) תקופת כהונתו של חבר הוועדה תהיה חמש שנים, ניתן לשוב ולמנותו לשתי תקופות כהונה נוספות מכוח אותה פסקה בסעיף קטן (א) שלפיה מונה, וכן לתקופות כהונה נוספות כאמור - אם מונה מכוח פסקה אחרת באותו סעיף קטן; ואולם חבר הוועדה שתקופת כהונתו תמה יוסיף לכהן עד למינוי חבר אחר במקומו או עד למינויו מחדש, ובלבד שלא חלפו יותר משישה חודשים מעת שתמה תקופת כהונתו.

@ 3. יושב ראש הועדה (תיקון: תשע״ה)
: שר הפנים ימנה אחד מנציגיו בועדה להיות יושב ראש בה.

@ 4. הנוהל
: הועדה תקבע בעצמה את סדרי עבודתה ודיוניה, לרבות המנין החוקי שלה, במידה שלא נקבעו בחוק זה או בהחלטת המועצה הארצית.

@ 5. הכרזה על קרקע חקלאית (תיקון: תשע״ד–2)
: המועצה הארצית רשאית, לאחר שהתייעצה עם הוועדה, להכריז ברשומות כי קרקע פלונית תהא קרקע חקלאית לענין חוק זה (להלן – קרקע חקלאית).

@ 6. הגבלת אישור תכנית (תיקון: תשנ״ה–4, תשס״ו–2, תשע״ד–2, תשפ&quot;ג-5)
: (א) בכפוף להוראות [[$ תוספת זו|סעיף 9]], לא תאושר תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת, החלה על קרקע חקלאית המיועדת בתכנית מיתאר מחוזית למטרה חקלאית או לסוג של שטחים פתוחים, אלא אם כן מתקיים בה אחד מאלה:
:: (1) התכנית אושרה על ידי הועדה או שהיא מקיימת את כל הוראותיה של תכנית מיתאר שאושרה על ידי הועדה;
:: (1א) התכנית חלה על שטח שהוועדה, או המועצה הארצית או ועדת משנה שלה בהתאם להוראות פסקה (2), אישרה לגביו תכנית המייעדת אותו למטרה אחרת שאינה מטרה חקלאית או שטחים פתוחים;
:: (2) התכנית אושרה על ידי המועצה הארצית או ועדת משנה שלה, ובלבד שאישור התכנית כאמור נדרש לפי הוראות תכנית מיתאר ארצית או מחוזית, וצוין במפורש בהחלטת המועצה או ועדת המשנה שלה, לפי הענין, כי האישור ניתן גם לצורך [[תוספת זו]];
:: (3) התוכנית היא למיתקן אגרו-וולטאי והיא כוללת הוראות לשמירת הקרקע החקלאית והשימוש החקלאי בה, אלא אם כן נקבע בתוכנית מיתאר ארצית למיתקנים אגרו-וולטאיים כי סוגי תוכניות שיאושרו לפיה יהיו טעונים את אישור הוועדה.
: (ב) בסעיף זה, ”תכנית מיתאר מחוזית” – לרבות תכנית מיתאר מחוזית שהופקדה וטרם אושרה.

@ 7. הגבלות בשימוש בקרקע לא חקלאית (תיקון: תשנ״ה–4, תשע״ד–2)
: (א) לא יינתן על ידי מוסד תכנון היתר לבניה או לשימוש בקרקע חקלאית למטרה לא חקלאית אלא בהתאם לתכנית שנתמלאו בה הדרישות של [[$ תוספת זו|סעיף 6]] או אם הסכימה לכך הועדה.
: (ב) ”מטרה לא חקלאית”, בסעיף זה – בניה או שימוש בקרקע שאינם דרושים במישרין לייצור חקלאי, לעיבוד חקלאי של האדמה או לגידול בעלי חיים.
: (ג) שימוש חורג בקרקע חקלאית טעון אישור הועדה המחוזית ובקרקע המיועדת בתכנית מיתאר מחוזית למטרה חקלאית או לסוג של שטחים פתוחים – גם אישור הוועדה.

@ 8. הגבלות על קביעת מפעלים
: היתה קביעת מקומם של מפעלים, מוסדות או מיתקנים באזור שנקבע בתכנית כאזור חקלאי, או בכל מקום אחר שתכנית אינה חלה בו, טעונה היתר או הסכמה לפי חוק זה, לא יינתן ההיתר או ההסכמה אלא בהסכמת הועדה; הוראה זו אינה חלה על מיתקני מים, ביוב, ניקוז וחשמל.

@ 9. תכנית הטעונה אישור הועדה (תיקון: תשנ״ה–4, תשס״ו–2, תשפ&quot;ד-6)
: (א) החליט מוסד תכנון להפקיד תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת, החלה על קרקע חקלאית המיועדת בתכנית מיתאר מחוזית, כהגדרתה [[$ תוספת זו|בסעיף 6(ב)]], למטרה חקלאית או לסוג של שטחים פתוחים, ולא מתקיים בתכנית אף תנאי מהתנאים המפורטים [[$ תוספת זו|בסעיף 6(א)]], יעבירה מוסד התכנון לועדה.
: (ב) ועדת משנה בת שישה חברים ובהם יושב ראש הועדה, נציג שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי, נציג שר החקלאות ופיתוח הכפר ונציג השר לאיכות הסביבה תחליט, תוך שלושים ימים מיום קבלת התכנית, אם התכנית טעונה אישור הועדה, ותודיע על כך למוסד התכנון.
: (ג) לא החליטה ועדת המשנה תוך המועד האמור, לא תהיה התכנית טעונה אישור הועדה.
: (ד) החליטה ועדת המשנה כי התכנית טעונה אישור הועדה, תחליט הועדה תוך ששים ימים מיום שהתקבלה ההחלטה כאמור בסעיף קטן (ב).
: (ה) מבלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (א), מוסד התכנון או מגיש התכנית רשאים לבקש את החלטת הועדה לפני שתופקד התכנית.
: (ו) הוראות סעיף זה יחולו גם על בקשות להיתר או להסכמה לפי [[$ תוספת זו|סעיפים 7(א)]] [[$ תוספת זו|ו־8]].
: (ז) הועדה תודיע למוסד התכנון על אישור או הסכמה לפי [[$ תוספת זו|סעיפים 6]], [[$ תוספת זו|7]] [[$ תוספת זו|או 8]], או על סירובה לתת אותם.

@ 9. מתן הודעה לועדה המחוזית
: הועדה תודיע לועדה המחוזית תוך שלושה חדשים על אישור או הסכמה לפי [[סעיפים 6]], [[7]] [[או 8]] או על סירובה לתת אותם.

@ 10. בדיקת תכניות קיימות
: הועדה תבדוק את התכניות החלות על קרקע חקלאית שאושרו לפני שהוכרזה כקרקע חקלאית, במידה שלא נעשו באותה קרקע, אגב ביצוע התכנית, עבודות בניה או עבודות אחרות שניתן עליהן היתר לפי החוק, ורשאית היא ליזום התליית תכנית כאמור, שינויה או ביטולה.

@ 11. הגבלת השימוש בסמכויות הועדה (תיקון: תשנ״ה–4)
: לא תשתמש הועדה בסמכות לפי חוק זה, אלא במידה שהדבר דרוש לשם שמירה על הייעוד של הקרקע החקלאית וניצולה החקלאי ושמירה על שטחים פתוחים.

@ 11א. תכנית לדרכים (תיקון: תשמ״ח–2, תשמ&quot;ט-2, תשנ״ה–4)
: על אף האמור [[$ תוספת זו|בסעיף 6]], לא תימנע הועדה מלאשר תכניות לדרכים שנקבעו בתכנית מיתאר ארצית לדרכים או בתכנית מתאר אחרת או בתכנית מפורטת הנגזרות ממנה, אך רשאית היא, תוך ששים ימים מיום שהוגשה לה תכנית לאישור, להתנות את אישורה בשינוי התוואי עד כדי 750 מטרים לכל צד מציר הדרך בתכנית, אם הדבר נחוץ לשמירה על הקרקע החקלאית, ובלבד שאין בכך שינוי מהותי בתכנית; לא עשתה כן תוך ששים ימים כאמור – יראו את התכנית שהוגשה כמאושרת על־ידי הועדה.

@ 12. ועדת ערר (תיקון: תשמ״ח–2, תשמ&quot;ט-2, תשנ״ה–4)
: (א) המועצה הארצית תמנה מבין חבריה ועדת ערר של חמישה לענין [[תוספת זו]].
: (ב) הרואה את עצמו נפגע על־ידי סירוב הועדה לתת אישור לפי [[$ תוספת זו|סעיפים 6]], [[$ תוספת זו|9]], [[$ תוספת זו|11א]] [[$ תוספת זו|או 16]] או לתת את הסכמתה לפי [[$ תוספת זו|סעיפים 7]] [[$ תוספת זו|או 8]], רשאי לערור על הסירוב לפני ועדת הערר לפי סעיף קטן (א).
: (ג) לא החליטה הועדה כאמור [[$ תוספת זו|בסעיף 9(ד)]], רשאי מי שרואה את עצמו נפגע על ידי כך להביא את הענין במישרין בפני ועדת הערר, לפי סעיף קטן (א), אשר תיתן החלטתה תוך ששים ימים מיום שהוגש הערר.
: (ד) לועדת הערר לפי סעיף קטן (א), יהיו לענין סעיף זה כל הסמכויות של הועדה לפי [[התוספת הזאת]].
: (ה) אין אחרי החלטה ועדת הערר לפי סעיף קטן (א) ולא כלום.

@ 13. סדרי הדין בועדת ערר (תיקון: תשנ״ה–4, תשע״ה)
: שר הפנים, לאחר התייעצות עם המועצה הארצית, רשאי לקבוע בתקנות את סדרי הדין של ועדת הערר לפי [[$ תוספת זו|סעיף 12(א)]].
: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (סדרי דין בפני ועדת ערר לענין קרקע חקלאית), תשכ״ט–1968]].))

@ 14. דין המדינה (תיקון: תשמ״ח–2, תשמ&quot;ט-2, תשנ״ה–4)
: (א) [[$ תוספת זו|סעיף 7]] יחול גם על המדינה, אולם בכפוף להוראות סעיף קטן (ב), בערר לפי [[$ תוספת זו|סעיף 12]] כשהעורר הוא אחד ממוסדות המדינה, תכריע הממשלה, אחרי התייעצות עם המועצה הארצית, במקום ועדת הערר, לפי [[$ תוספת זו|סעיף 12(א)]].
: (ב) בערר על החלטת הועדה לפי [[$ תוספת זו|סעיף 11א]], כאשר העורר הוא אחד ממוסדות המדינה, יידון הערר בפני ועדת הערר לפי [[$ תוספת זו|סעיף 12(א)]] ויחולו הוראות [[$ תוספת זו|סעיף 12]].

@ 15. שמירת דינים וסמכויות אחרות
: הוראות [[תוספת זו]] אינן גורעות מהגבלות על הבניה או על השימוש בקרקע שבחוק זה ושבכל דין אחר, ולא יהיה במתן אישור על־ידי הועדה משום חיוב לתת אישור על פי החוק.

@ 16. הוראות מעבר
: תוך תקופה של שנתיים מיום תחילת חוק זה לא ייקבע ייעודה של קרקע שטרם נקבע לה ייעוד, ולא ישונה ייעודה החקלאי של קרקע שנקבע בתכנית מאושרת, אלא באישור הועדה.

== תוספת שניה (תיקון: תשס״ד–3&lt;!--החלפה--&gt;) ==
==== ((([[סעיף 156(ב)]]))) ====

@ 1. הגדרות (תיקון: תשס״ח–2, תשס״ח–6)
: [[בתוספת זו]] –
:- &quot;המועד הקובע” –
:: (1) לעניין הים התיכון – יום תחילתו של [[16:300986|תיקון 69]];
:: (2) לעניין ים סוף – יום תחילתו של [[17:300111|חוק שמירת הסביבה החופית (תיקון), התשס״ח–2007]];
:: (3) לעניין ים כנרת – יום פרסומו של [[חוק הסדרת הטיפול בחופי הכנרת, התשס״ח–2008]];
:- ”קו החוף” ו”תחום חוף הים” – כהגדרתם [[בחוק שמירת הסביבה החופית, התשס״ד–2004]];
:- ”תיקון 69” - חוק זה כנוסחו לפי [[סעיף 21 לחוק שמירת הסביבה החופית, התשס״ד–2004]].

@ 2. הועדה לשמירת הסביבה החופית
: תוקם ליד המועצה הארצית ועדה לשמירת הסביבה החופית (להלן [[בתוספת זו]] – הועדה).

@ 3. הרכב הועדה (תיקון: תשס״ט–4, תשע״ה, תשע״ח, תשפ&quot;ד-6)
: (א) ואלה יהיו חברי הועדה:
:: (1) נציג שימנה שר הפנים, בעל הכשרה מקצועית בעניני תכנון ובניה מבין עובדי משרדו, והוא יהיה היושב ראש;
:: (2) שני נציגים שימנה השר לאיכות הסביבה, מבין עובדי משרדו, בעלי הכשרה בעניני תכנון או תכנון ימי;
:: (3) נציג שימנה שר התחבורה, בעל הכשרה בענינים ימיים;
:: (4) נציג שימנה שר הביטחון;
:: (5) נציג שימנה שר התיירות;
:: (6) נציג שימנה שר התשתיות הלאומיות;
:: (7) נציג שימנה שר הבינוי והשיכון;
:: (8) נציג שימנה שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי;
:: (8א) נציג שימנה שר החקלאות ופיתוח הכפר;
:: (9) נציג בעל הכשרה מקצועית בעניני שמירת טבע, שתמנה רשות הגנים הלאומיים ושמורות הטבע כהגדרתה [[בחוק גנים לאומיים]];
:: (10) נציג שהוא אדריכל שאינו עובד המדינה והרשום בפנקס המהנדסים והאדריכלים כמשמעותו [[בחוק המהנדסים והאדריכלים]], שימנה שר הפנים בהסכמת השר לאיכות הסביבה;
:: (11) שלושה נציגי רשויות מקומיות שימנה שר הפנים;
:: (12) נציג הגופים הציבוריים שענינם שמירת איכות הסביבה, המפורטים [[בתוספת לחוק ייצוג גופים ציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה), התשס״ג–2002]], שימנה שר הפנים על פי המלצה שיגישו לו גופים אלה;
:: (13) שני נציגים שימנה שר הפנים בהסכמת השר לאיכות הסביבה, שהם בעלי מומחיות בתחום השמירה על הסביבה החופית;
:: (14) נציג שימנה שר הפנים בהתייעצות עם שר התחבורה שהוא בעל מומחיות בתחום התחבורה הימית.
: (ב) תקופת כהונתו של חבר הוועדה תהיה חמש שנים, ניתן לשוב ולמנותו לשתי תקופות כהונה נוספות מכוח אותה פסקה קטנה בסעיף קטן (ב) שלפיה מונה, וכן לתקופות כהונה נוספות כאמור – אם מונה מכוח פסקה אחרת באותו סעיף קטן; ואולם חבר הוועדה שתקופת כהונתו תמה יוסיף לכהן עד למינוי חבר אחר במקומו או עד למינויו מחדש, ובלבד שלא חלפו יותר משישה חודשים מעת שתמה תקופת כהונתו.
: (ג) (((בוטל).))
: (ד) לדיוני הועדה יוזמן, דרך קבע, נציג רשות מקרקעי ישראל ותהיה לו דעה מייעצת.

@ 4. סייג לאישור תכנית, היתר לשימוש חורג והקלה (תיקון: תשס״ח–2, תשס״ח–6, תשע״ו–7, תשע״ח–13)
: (א) לא תופקד ולא תאושר תכנית החלה בתחום הסביבה החופית או חלק ממנה, אלא לאחר קבלת אישור הועדה, או אם היא תכנית מפורטת המקיימת את כל ההוראות של תכנית מיתאר מקומית שואשרה בידי הועדה.
: (ב) לא יינתן היתר לשימוש חורג בתחום הסביבה החופית, אלא באישור הועדה.
: (ג) לא יינתן היתר להקלה בתחום חוף הים, ולא יינתן היתר להקלה מגובה בנין בתחום הסביבה החופית שאינו כלול בתחום חוף הים מתכנית שאושרה לאחר המועד הקובע, אלא באישור הועדה.
: (ד) לא יינתן היתר להקלה מגובה בנין בתחום הסביבה החופית לרבות תחום חוף הים מתכנית שאושרה לפני המועד הקובע, אלא באישור הועדה.
: (ה) הועדה רשאית לקבוע כי הצורך בקבלת אישור כאמור לא יחול על תכנית מסוימת או סוגי תכניות או היתרים בתחום הסביבה החופית או על חלק מתחומי תכניות אלה, שאין בביצועם כדי להוות שינוי מהותי של המצב התכנוני המאושר או לגרום להשפעה ניכרת על הסביבה החופית; קביעה כאמור, יכול  שתחול על סוגי תכניות או על אזורים מסוימים, ויכול שתהיה מותנית בהגבלות כפי שתקבע הועדה.
: (ו) (((פקע).))

@ 5. סייג למתן היתרים
: מוסד תכנון לא ייתן היתר לבניה, לשימוש או לפעולה אחרת הטעונה היתר לפי חוק זה לגבי תחום הסביבה החופית, אלא בהתאם לתכנית או להיתר שהתמלאו בהם דרישות [[$ תוספת זו|סעיף 4]], או בהתאם לתכנית שעומדת בהוראות [[$ תוספת זו|סעיף 11]].

@ 6. תכנית הטעונה אישור הועדה (תיקון: תשע״ה, תשפ&quot;ו)
: (א) ועדת משנה בת חמישה חברים מבין חברי הועדה (להלן – ועדת המשנה), תחליט, בתוך שלושים ימים מיום קבלת התכנית מאת מוסד התכנון שהגישה לועדה, אם התכנית טעונה אישורה של הועדה ותודיע על כך לכל חברי הועדה ולמוסד התכנון שהגיש את התכנית לועדה.
: (ב) הרכב ועדת המשנה:
:: (1) אחד מנציגי שר הפנים והוא יהיה היושב ראש;
:: (2) נציג השר לאיכות הסביבה;
:: (3) אחד מנציגי הרשויות המקומיות כפי שיקבע שר הפנים;
:: (4) נציג הגופים הציבוריים שענינם שמירת איכות הסביבה;
:: (5) נציג לפי [[סעיף 3(א)(10) לתוספת זו]].
: (ב1)(1) על אף האמור בסעיף קטן (א), יושב ראש הוועדה לפי [[$ תוספת זו|סעיף 3(א)(1)]] רשאי להחליט, בתוך שבעה ימים מיום קבלת התוכנית מאת מוסד התכנון שהגיש אותה לוועדה, כי תוכנית טעונה אישור של הוועדה, בשים לב לאופייה של התוכנית, מורכבותה ומידת השפעתה על הסביבה החופית; החליט יושב ראש הוועדה כאמור, יחולו הוראות אלה:
::: (א) יושב ראש הוועדה יודיע על כך לכל חברי הוועדה ולמוסד התכנון שהגיש את התוכנית לוועדה, 14 ימים לפחות לפני מועד הישיבה של הוועדה;
::: (ב) ועדת המשנה לא תדון ולא תחליט בעניינה של התוכנית האמורה.
:: (2) החליט יושב ראש הוועדה להעביר את התוכנית לוועדת המשנה או שלא החליט יושב ראש הוועדה כאמור בפסקה (1) בתוך התקופה האמורה באותה פסקה תועבר התוכנית לוועדת המשנה.
: (ג) לא החליטה ועדת המשנה בתוך 30 ימים מיום החלטת יושב ראש הוועדה לפי סעיף קטן (ב1)(2), ואם לא קיבל החלטה כאמור - מתום התקופה האמורה בסעיף קטן (ב1)(2), יראו את התכנית כטעונה אישורה של הועדה.
: (ד) החליטה ועדת המשנה לפי סעיף קטן (א) או החליט יושב ראש הוועדה לפי סעיף קטן (ב1)(1) כי התכנית טעונה אישור הועדה, תדון הועדה בנוגע לתכנית, בתוך 90 ימים מקבלת ההחלטה.
: (ה) לא דנה הועדה בתכנית בתוך 90 הימים, כאמור בסעיף קטן (ד), תועבר התכנית להכרעת המועצה הארצית, והיא תקבל החלטה בענין בתוך 120 ימים מיום שהועברה התכנית להכרעתה.
: (ו) חלק חבר הועדה על החלטת ועדת המשנה, רשאי הוא בתוך 15 ימים לאחר שהחלטת ועדת המשנה הומצאה לו, לבקש כי הנושא יועבר להכרעתה הסופית של הועדה; הוגשה בקשה כאמור, תועבר ההחלטה להכרעתה הסופית של הועדה.
: (ז) הוראות סעיף זה יחולו גם על בקשות להיתר לפי [[$ תוספת זו|סעיף 4]].

@ 7. סמכויות הועדה (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) הועדה תפעיל את סמכויותיה תוך שתיתן את דעתה לצורך בשמירה על הסביבה החופית לתועלת הציבור ולהנאתו ולשמירה על ערכי הטבע, הנוף והמורשת שבה, במסגרת מכלול השיקולים התכנוניים, לרבות שיקולי תשתית.
: (ב) לא תאשר הועדה לשמירת הסביבה החופית, תכנית או היתר הטעונים אישורה בתחום חוף הים, אלא לאחר שבחנה את ההצדקה באישורם אל מול ההכרה בערך של השמירה וצמצום הפגיעה בסביבה החופית לתועלת הציבור ולהנאתו ובערך של שמירת ערכי הטבע, הנוף והמורשת, ובאופן שלא יהיה בו כדי לגרום לפגיעה במידה העולה על הנדרש בזכות הציבור למעבר חופשי לאורך תחום חוף הים ותקבע, ככל הנדרש וככל האפשר, את האמצעים הנדרשים כדי לצמצם את הפגיעה בסביבה חופית וכדי לשקם את הפגיעה בסביבה החופית, אם תיגרם פגיעה כאמור.
: (ג) הועדה תפעיל את שיקול דעתה בהתאם לסעיפים קטנים (א) ו-(ב) תוך אבחנה בין שטחים בנויים לשטחים פתוחים ומתוך דגש על שמירת השטחים הפתוחים בתחום הסביבה החופית.
: (ד) הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג) יחולו גם על ועדת המשנה בהתאם [[$ תוספת זו|לסעיף 6]].

@ 8. ערר
: הרואה את עצמו נפגע על ידי החלטת הועדה לשמירת הסביבה החופית לפי [[$ תוספת זו|סעיפים 4]] [[$ תוספת זו|או 5]], או חבר הועדה, רשאים לערור עליה לפני המועצה הארצית לתכנון ולבניה, בתוך שלושים ימים מהיום שבו נמסרה להם הודעה על ההחלטה.

@ 9. סמכויות המועצה הארצית בערר
: (א) המועצה הארצית רשאית לקבל את הערר, כולו או חלקו או לדחות את הערר או להחזיר את הענין לועדה לדיון מחדש.
: (ב) המועצה הארצית תדון בערר בהתאם לסמכות הועדה כפי הקבוע [[בסעיף 7 לתוספת]].
: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (סדרי דין בפני ועדת הערר למימי חופין), תש״ל–1969]].))

@ 10. שמירת דינים וסמכויות
: הוראות [[תוספת זו]] אינן גורעות מהגבלות על בניה או שימוש בקרקע על פי חוק זה ועל פי כל דין אחר, ולא יהיה במתן אישור בידי הועדה משום חיוב לתת אישור על פי חוק התכנון והבניה.

@ 11. הוראת מעבר (תיקון: תשס״ח–2, תשס״ח–6)
: אין בהוראות [[תוספת זו]] כדי לפגוע בתכנית שהיא בת תוקף ערב המועד הקובע, וכל עוד התכנית בת תוקף או בתכנית מפורטת המקיימת את כל הוראותיה של תכנית מיתאר מקומית שהיא בת תוקף כאמור.

@ 12. סייג לתחולה (תיקון: תשס״ח–6)
: (א) הוראות [[תוספת זו]] לא יחולו על תחומם של אתרים כמפורט להלן בסביבה החופית של ים כנרת שבהם נמצאים מיתקנים להפקת מים, אגירתם, הובלתם, הטייתם, החדרתם לתת־הקרקע, הספקתם, מדידתם, ויסותם וניטורם:
:: (1) אתר ספיר;
:: (2) אתר פוליה;
:: (3) מכון טבריה;
:: (4) מוצא הכנרת – סכר דגניה;
:: (5) כניסת הירמוך;
:: (6) תחנת עמק הירדן.
: (ב) שר התשתיות הלאומיות יקבע בתקנות את גבולות תחומיהם של האתרים המפורטים בסעיף קטן (א), ובלבד שתחומי האתרים כאמור לא יעלה על התחום המזערי החיוני הנחוץ להפעלתם.
:: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבנייה (הכרזה על גבולות תחומיהם של אתרים בסביבה החופית של ים כנרת), התשע״ג–2013]].))

@ 13. אי-תחולה על תוכנית מיתאר ארצית מפורטת לתשתיות לאומיות (תיקון: תשפ&quot;ג-5)
: הוראות [[תוספת זו]] לא יחולו על תוכנית מיתאר ארצית מפורטת לתשתיות לאומיות כהגדרתה [[בסעיף 6ב(ב)]], ובלבד שבהחלטת המועצה הארצית כאשר היא דנה בהערות לתוכנית מיתאר ארצית מפורטת החלה בתחום הסביבה החופית צוין במפורש כי החלטתה ניתנה גם לעניין [[תוספת זו]].

== תוספת שלישית (תיקון: תשמ״א–8) ==
==== ((([[סעיף 196א]]))) ====

@ 1. פרשנות (תיקון: תשמ״ג, תשמ״ח–2, תשס״ה–5, תשס״ח–7, תשס״ח–8, תשע״ז, תשע״ח–12, תשפ&quot;ב-14, תשפ&quot;ד)
: (א) [[בתוספת זו]] –
::- ”השבחה” – עליית שוויים של מקרקעין עקב אישור תכנית, מתן הקלה או התרת שימוש חורג;
::- ”חכירה לדורות” – כמשמעותה [[בחוק המקרקעין, התשכ״ט–1969]];
::- ”מימוש זכויות”, במקרקעין – אחת מאלה:
::: (1) קבלת היתר לפי חוק זה לבניה או לשימוש בהם שלא ניתן היה לתיתו אלמלא אישור תכנית, מתן הקלה או התרת שימוש חורג שבעקבותיהם חל היטל השבחה;
::: (2) התחלת השימוש בהם בפועל כפי שהותר לראשונה עקב אישור התכנית שבעקבותיו חל היטל השבחה ואולם לא יראו בהתחלת שימוש מכוח אישור לשינוי שימוש לפי [[סעיף 145ה]] כמימוש זכויות;
::: (3) העברתם או העברת החכירה לדורות בהם, בשלמות או חלקית, או הענקת זכויות בהם הטעונה רישום בפנקסי המקרקעין, בתמורה או ללא תמורה, אך למעט העברה מכוח דין והעברה ללא תמורה מאדם לקרובו או העברה על פי פסק דין שנקבעה בו, בין השאר, העברה של זכויות במקרקעין בין בני זוג אגב פירוד, בין שהיא בין בני הזוג ובין שהיא מהם לילדיהם; ואולם לא יראו כמימוש זכויות רישום בפנקסי המקרקעין של זכויות במקרקעין אשר המחזיק בהם בפועל לפני יום כ״ט בסיון התשמ״א (1 ביולי 1981), היה בעלם כהגדרתו [[בחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ״א–1961]]; בפסקה זו, &quot;פירוד&quot; - כל אחת מאלה:
:::: (א) התרת נישואין כהגדרתה [[בסעיף 2(ד) לחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל&quot;ג-1973]];
:::: (ב) קביעת הסדר איזון משאבים בידי בית המשפט או בית הדין על פי בקשה לפי [[סעיף 5א לחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל&quot;ג-1973]], או קביעת הסדר אחר בידי בית המשפט או בית הדין לחלוקת רכוש בין בני זוג שנפרדו, ובכלל זה להעברת זכויות במקרקעין ביניהם;
::- ”קרוב” – בן זוג, הורה, הורה הורה, צאצא או צאצא של בן זוג, אח ובני זוגם;
::- ”שומה סופית” – שומה שאין עוד זכות לשומה חוזרת או לערעור עליה;
::- ”שמאי מקרקעין” – כמשמעותו [[בחוק שמאי מקרקעין]];
::- ”תכנית” – תכנית מתאר מקומית או תכנית מפורטת ולמעט תכנית כוללנית או תכנית כוללת להתחדשות עירונית כהגדרתה [[בסעיף 64(ב)]] לעניין מגרשים שלגביהם היא לא מאפשרת מתן היתר בנייה או ביצוע עבודות לפיה ללא אישור תכנית נוספת טרם מתן ההיתר או ביצוע העבודה.
: (ב) (((בוטל).))

@ 2. חבות בהיטל השבחה (תיקון: תשמ״ג, תשמ״ג–4)
: (א) חלה השבחה במקרקעין, בין מחמת הרחבתן של זכויות הניצול בהם ובין בדרך אחרת, ישלם בעלם היטל השבחה לפי האמור [[בתוספת זו]] (להלן – היטל); היו המקרקעין מוחכרים לדורות, ישלם החוכר את ההיטל; היטל בעקבות אישור תכנית יחול על מקרקעין הנמצאים בתחום התכנית או הגובלים עמו בלבד.
: (ב) שילם חוכר לדורות את ההיטל, יהיה זכאי כלפי בעל המקרקעין לשיפוי בסכום ההפרש בין מה ששילם לבין הסכום שהיה עליו לשלם אילו היה ההיטל חל על השבחת החכירה לדורות בלבד; בקביעת סכום השיפוי תבוא בחשבון הזכות של החוכר לדורות להארכת החכירה, ואולם אם החכירה לא הוארכה מסיבה כלשהי, זכאי החוכר לדורות כלפי בעל המקרקעין לקבל את הסכום שנוכה לו מהשיפוי עקב הזכות להארכת החכירה, כשהוא צמוד למדד יוקר המחיה ממועד תשלומו ועד למועד השיפוי בפועל.
: (ג) היה המחכיר זכאי, לפי הסכם, לתבוע מן החוכר תשלום עבור ניצול ההשבחה, יהיה החוכר זכאי לנכות את סכום ההיטל מכל תשלום שעליו לשלם למחכיר כאמור.

@ 3. שיעור ההיטל
: שיעור ההיטל הוא מחצית ההשבחה.

@ 3א. שיעור ההיטל בתכנית פינוי ובינוי (תיקון: תשפ&quot;ב-7)
: (א) על אף האמור [[$ תוספת זאת|בסעיף 3]], החל מהמועד הקובע, שיעור ההיטל שיחול במקרקעין למגורים בשל אישורה של תכנית פינוי ובינוי (בסעיף זה - היטל בתכנית פינוי ובינוי) הוא רבע ההשבחה.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) -
:: (1) רשות מקומית רשאית, עד למועד הקובע, לחלק את כל השטח שבתחומה לאזורים שגבולותיהם ייקבעו בהחלטה, ולקבוע כי תחול באזור מסוים חובת תשלום היטל בתכנית פינוי ובינוי ששיעורו מחצית או רבע ההשבחה או שלא תחול בו חובת תשלום היטל כאמור, והכול בהתחשב, בין היתר, בשיקולים הנוגעים לערכי הקרקע, לצפיפות יחידות הדיור הקיימת והצפויה ולצורכי הפיתוח באותו אזור וכן שיקולים נוספים שיפורטו בהחלטה; קבעה רשות מקומית כאמור, תחול קביעתה לגבי כל תכנית פינוי ובינוי שהוגשה למוסד תכנון החל במועד קביעתה ועד תום חמש שנים מהמועד הקובע;
:: (2) בתום כל חמש שנים מהמועד הקובע (בסעיף זה - מועד הקביעה מחדש) רשאית רשות מקומית לחלק את כל השטח שבתחומה לאזורים ולקבוע שיעורי היטל כאמור בפסקה (1); קבעה רשות מקומית כאמור, תחול קביעתה לגבי כל תכנית פינוי ובינוי שהוגשה למוסד תכנון החל במועד הקביעה מחדש ועד תום חמש שנים ממועד זה.
: (ג) רשות מקומית תפרסם הודעה על כוונתה לקבל החלטה לפי סעיף קטן (ב) 30 ימים לפחות לפני קבלת החלטה כאמור.
: (ד) הודעה על החלטת רשות מקומית לפי סעיף קטן (ב) וכן הודעה לפי סעיף קטן (ג), יפורסמו ברשומות ובעיתון.
: (ה) בסעיף זה -
::- &quot;אזור&quot; - שטח שגודלו לא יפחת מ-30 דונם;
::- &quot;המועד הקובע&quot; - יום ל' בניסן התשפ&quot;ב (1 במאי 2022);
::- &quot;תכנית פינוי ובינוי&quot; - תכנית לפינוי ובינוי במתחם פינוי ובינוי או תכנית במתחם להתחדשות עירונית, כהגדרתו [[בסעיף 62א(א2)]];
::- &quot;תכנית שהוגשה&quot; - לפי הוראות [[סעיף 83א1]].

@ 4. שומת ההשבחה (תיקון: תשמ״ח–2, תשע״ח–12, תשפ&quot;ב-7, תשפ&quot;ב-14, תשפ&quot;ד-3, תשפ&quot;ד-9)
: על שומת ההשבחה יחולו הוראות אלה:
: (1) ההשבחה תיקבע בידי שמאי מקרקעין בסמוך לאחר אישור התכנית, התרת השימוש החורג או מתן ההקלה; אולם רשאית הועדה המקומית לדחות את עריכת שומת ההשבחה עקב אישור תכנית עד למימוש הזכויות במקרקעין שבהם חלה ההשבחה (להלן – דחיית השומה עד למימוש הזכויות);
: (2) החליטה הועדה המקומית על דחיית שומה עד למימוש הזכויות, לגבי מקרקעין שאינם כלולים בתכנית, תודיע הועדה לבעל המקרקעין, תוך חצי שנה מיום תחילת התכנית, על חבותו בהיטל, והוראות [[$ תוספת זו|סעיף 6(ג)]] יחולו גם על הודעה לפי פסקה זו;
: (3) (((בוטלה);))
: (4)(א) החליטה הועדה המקומית על דחיית עריכת השומה עד למימוש הזכויות, רשאי כל בעל מקרקעין לדרוש מהועדה המקומית בכל עת, לערוך את שומת ההשבחה בעבור אותם מקרקעין; משנתקבלה דרישה כזו, תיערך שומת ההשבחה לגבי מקרקעין אלה תוך 90 ימים מיום קבלת הדרישה;
:: (ב) שר הפנים, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע אגרה בעד עריכת שומת השבחה כאמור בפסקת משנה (א), שתשולם לוועדה המקומית, בהתחשב, בין השאר, בעלות עריכת השומה;
:: (ג) שולמה אגרה לפי הוראות פסקת משנה (ב), ינוכה סכום האגרה ששולם מסכום ההיטל שחלה החובה לשלמו לפי שומת ההשבחה בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו ועד יום ניכויו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים;
:: (ד) נערכה שומת השבחה כאמור בפסקת משנה (א), וניתן פטור מתשלום ההיטל לפי [[$ תוספת זו|סעיף 19]], בעת מימוש הזכויות, למי שדרש את עריכת השומה, או לא חלה חובת תשלום היטל לגבי אותם מקרקעין, תחזיר הוועדה המקומית למי שדרש את עריכת השומה את סכום האגרה ששולם; לעניין זה, ”פטור מתשלום ההיטל לפי [[$ תוספת זו|סעיף 19]]” – למעט לפי הוראות [[פרט 19|סעיפים קטנים (א), (ב)(4) עד (6) או (ג) של אותו סעיף]];
: (5) במקרקעין שבהם אושרו מספר תכניות בזו אחר זו, בלי ששולם היטל עקב אף אחד מאישורים אלה, תהא ההשבחה ההפרש בין שוויים של המקרקעין בסמוך לפני אישורה של התכנית הראשונה לבין שווים מיד לאחר אישורה של התכנית האחרונה;
: (5א) במקרקעין שבהם אושרה תכנית לאחר אישורה של תמ&quot;א 70, כהגדרתה [[בחוק רכבת תחתית (מטרו), התשפ&quot;ב-2021]] (בסעיף זה - תמ&quot;א 70), תכנית כוללנית או תכנית כוללת להתחדשות עירונית כהגדרתה [[בסעיף 64(ב)]] לעניין מגרשים שלגביהם היא לא מאפשרת מתן היתר בנייה או ביצוע עבודות לפיה ללא אישור תכנית נוספת טרם מתן ההיתר או ביצוע העבודה, תיווסף לשומת ההשבחה, השבחה בשל תמ&quot;א 70, התכנית הכוללנית או תכנית כוללת להתחדשות עירונית כהגדרתה [[בסעיף 64(ב)]] לעניין מגרשים שלגביהם היא לא מאפשרת מתן היתר בנייה או ביצוע עבודות לפיה ללא אישור תכנית נוספת טרם מתן ההיתר או ביצוע העבודה, אם היתה;
: (6) הפקעת מקרקעין ללא תשלום פיצויים לפי [[פרק ח׳ לחוק זה]], לא תובא בחשבון בעת עריכת שומת ההשבחה של אותם מקרקעין;
: (7) השומה תיערך ליום תחילת התכנית, או ליום אישור ההקלה או השימוש החורג, לפי הענין, בהתחשב בעליית ערך המקרקעין וכאילו נמכרו בשוק חפשי;
: (8) שר המשפטים, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, יקבע בתקנות כללים לחישוב ההשבחה במקרקעין בשל אישורה של תכנית לפינוי ובינוי.

@ 5. לוח שומה
: אושרה תכנית ולא החליטה הועדה המקומית על דחיית השומה עד למימוש הזכויות, תערוך הועדה המקומית, על פי חוות דעת של שמאי מקרקעין, לוח שומה לכל התכנית שאושרה, ובו יפורטו המקרקעין שהושבחו עקב אישור התכנית ושיעור השבחתם.

@ 6. הצגת הלוח והודעת שומה (תיקון: תשמ״ג, תשס״ה–5, תשס״ח–7, תשס״ח–8, תשע״ה, תשפ&quot;ה)
: (א) לוח שומה שנערך לפי [[$ תוספת זו|סעיף 5]] יוצג במשרדי הועדה המקומית ובמשרדי הועדה המחוזית תוך חצי שנה מיום אישור התכנית.
: (ב) הועדה המקומית תביא לידיעת כל חייב בהיטל, עם הצגת לוח שומה או עקב מימוש זכויות, את שיעור ההשבחה שבעדו הוא חייב בהיטל ואת זכותו לערער על החיוב בהיטל לפי האמור [[$ תוספת זו|בסעיף 14]] או להגיש שומה מטעמו כאמור [[$ תוספת זו|בסעיף 14(ב1)]].
: (ג) שר הפנים, בהסכמת שר המשפטים, יקבע בתקנות את דרכי מתן ההודעה ורשאי הוא לקבוע גם דרכים לתחליף מסירה.
:: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (הודעות על חבות בהיטל השבחה ותחליף מסירה), התשמ״א–1981]].))
: (ד) הוצג לוח שומה, רשאית הועדה המקומית להורות על רישום הערות אזהרה בפנקסי המקרקעין לגבי חובת בעלי מקרקעין הכלולים בלוח לשלם את ההיטל.
: (ה) לא הוצג לוח שומה תוך חצי שנה מיום אישור התכנית, ייחשב הדבר כהחלטת הועדה המקומית על דחיית השומה עד למימוש הזכויות.

@ 7. מועד תשלום ההיטל (תיקון: תשמ״ג)
: (א) ההיטל ישולם לא יאוחר מהמועד שהחייב בו מימש זכות במקרקעין שלגביהם חל ההיטל, ורשאי החייב לשלם מקדמות על חשבונו עוד לפני קביעת שומת ההשבחה.
: (ב) מימש החייב בהיטל חלק מן הזכויות במקרקעין ישלם היטל בשיעור יחסי לפי מידת המימוש החייבת בהיטל.

@ 8. ערובות להבטחת תשלום (תיקון: תשע״ה)
: (א) שר הפנים, באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות הוראות בדבר מתן ערובות להבטחת תשלום ההיטל כתנאי למימוש זכויות במקרקעין אחרי אישור תכנית ולפני שנקבעה שומת ההשבחה לגבי אותם מקרקעין.
: (ב) שר הפנים, באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות הוראות בדבר דחיית חלק מתשלום ההיטל למועדים שלאחר מימוש זכויות במקרקעין; בתקנות כאמור ניתן לקבוע הוראות בדבר ההסדרים והתנאים להבטחת תשלום החלקים הנדחים, כולם או מקצתם, והסדרים לגבי דחיית מועד תשלום ההיטל לגבי שותף במקרקעין שטרם מימש זכויותיו כאמור.
: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (ערובות להבטחת תשלום היטל השבחה ודחיית תשלומים), התשמ״א–1981]].))

@ 9. הצמדה (תיקון: תשמ״ג)
: עלה מדד המחירים לצרכן או מדד תשומות הבניה שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בסמוך לפני המועד לתשלום ההיטל או כל חלק ממנו, לעומת מדד כאמור שפורסם בסמוך לפני תחילת התכנית, או אישור ההקלה, או השימוש החורג, שבעקבותיהם חל ההיטל, יוגדל הסכום שהחייב בהיטל חייב בו, לפי שיעור העליה הנמוך ביותר של שני המדדים האמורים.

@ 10. הבטחת אכיפה של תשלום ההיטל (תיקון: תשע״ה, תשע״ז, תשפ&quot;ג-3)
: (א) לא תירשם בפנקסי המקרקעין פעולה שהיא בבחינת מימוש זכויות במקרקעין, אלא לאחר שהוצגה בפני הרשם תעודה החתומה ביד יושב ראש הועדה המקומית או ביד מי שהסמיכו לכך, המעידה כי שולמו כל הסכומים המגיעים אותה שעה כהיטל החל על המקרקעין על פי [[תוספת זו]], או ניתנה ערובה לתשלומו, כולו או מקצתו, הכל כנדרש על פי [[תוספת זו]].
: (א1) רישום משכנתה על מקרקעין, אינו טעון הצגת תעודה כאמור בסעיף קטן (א); לעניין זה, &quot;משכנתה&quot; - כמשמעותה [[בסעיף 4 לחוק המקרקעין, התשכ&quot;ט-1969]].
: (ב) שר הפנים רשאי בתקנות לקבוע הוראות בדבר שילוב תעודה כאמור בסעיף קטן (א) בתעודה הניתנת מאת רשות מקומית והדרושה על פי דין אחר כתנאי לרישום עסקה במקרקעין בפנקסי המקרקעין.
:: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (תעודה בדבר תשלום היטל), התשמ״א–1981]].))
: (ג) לא יוצא היתר לבניה במקרקעין ולא תינתן הקלה ולא יותר שימוש חורג כל עוד לא שולם ההיטל או אותו חלק ממנו המגיע אותה שעה על פי [[תוספת זו]] בשל אותם מקרקעין, או שניתנה ערובה לתשלום או לחלק ממנו, הכל כנדרש על פי [[תוספת זו]].
: (ד) על אף האמור בסעיף קטן (ג), מתן היתר לשימוש החורג מהיתר, למטרת עסק, לא יותנה בתשלום של יותר מ־25% מההיטל או אותו חלק ממנו המגיע באותה שעה על פי [[תוספת זו]] בשל אותם מקרקעין, או במתן ערובה לתשלום ההיטל כולו או חלק ממנו העולה על 25%.
: (ה) על אף האמור בסעיף קטן (ג), מתן היתר לשימוש החורג מתכנית, למטרת עסק, לא יותנה בתשלום של יותר מ־40% מההיטל או אותו חלק ממנו המגיע באותה שעה על פי [[תוספת זו]] בשל אותם מקרקעין או במתן ערובה לתשלום ההיטל כולו או חלק ממנו העולה על 40%.

@ 11. שותפים במקרקעין (תיקון: תשע״ח–12)
: (א) שותפים במקרקעין או בחכירה לדורות בהם, ישלמו היטל כל אחד מהם באופן יחסי לחלקו במקרקעין המשותפים.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), חלה חובת תשלום היטל השבחה לגבי מקרקעין שהם רכוש משותף בבית משותף, ושלפי טיבו של הרכוש המשותף ניתן להצמידו לדירה פלונית, כגון חדר יציאה לגג או הרחבה, תחול חובת תשלומו על בעל הדירה שאליה אפשר להצמיד את הרכוש המשותף בלבד; לעניין זה –
::- ”בית משותף” – כהגדרתו [[בסעיף 52 לחוק המקרקעין]] או בית [[שפרק ו׳1 לחוק האמור]] חל עליו;
::- ”בעל דירה”, ”דירה” ו”רכוש משותף” – כהגדרתם [[בסעיף 52 לחוק המקרקעין]];
::- ”הרחבה” - כהגדרתה [[בסעיף 71א לחוק המקרקעין]];
::- ”חוק המקרקעין” – [[חוק המקרקעין, התשכ״ט–1969]].

@ 12. חלוקת ההיטל (תיקון: תשמ״ג)
: במרחב תכנון מקומי שבתחומו נמצאות יותר מרשות מקומית אחת, כאמור [[בסעיף 19 לחוק זה]], יועברו לרשות המקומית או לישוב הנמצא בתחום מרחב התכנון האמור ואינו רשות מקומית, הסכומים שייגבו כהיטל בשל מקרקעין שבתחומם, לאחר ניכוי המגיע מהם לועדה המקומית לפי [[סעיף 24 לחוק זה]], לצורך המטרות המפורטות [[$ תוספת זו|בסעיף 13]].

@ 12א. (תיקון: תשמ״ג, תש״ס) : (((בוטל).))

@ 13. יעוד ההיטל (תיקון: תשמ״א–9, תשנ״א, תשע״ב–3, תשע״ה)
: (א) סכומים שנגבו כהיטל מיועדים, אחרי ניכוי הוצאות הגביה לרבות הוצאות של ערעור לפי [[תוספת זו]], לכיסוי ההוצאות של הועדה המקומית או של רשות מקומית אשר הועברו לה לפי [[$ תוספת זו|סעיף 12]] להכנת תכניות במרחב התכנון או בתחום הרשות המקומית, לפי הענין, ולביצוען, לרבות הוצאות פיתוח ורכישת מקרקעין לצרכי ציבור, כפי שהוגדרו [[בסעיף 188 לחוק זה]], ולרבות הוצאות שימור אתר או הפקעתו לפי [[התוספת הרביעית]].
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), הרשות המקומית רשאית, מדי שנת כספים, להשתמש בכספים מתוך יתרת ההכנסות לטובת השקעה בחינוך, לפי החלטת המועצה ברוב חבריה, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
:: (1) הסכום לא יעלה על 10% מיתרת ההכנסות או על מכפלה של 75 שקלים חדשים במספר התלמידים הלומדים במוסדות החינוך ברשות המקומית, לפי הנמוך;
:: (2) הכספים יוחזקו בחשבון בנק נפרד של הרשות המקומית שייועד אך ורק למטרה זו, והם לא ישמשו אלא להשקעה בחינוך כאמור בסעיף קטן זה;
:: (3) מתקיים אחד מאלה:
::: (א) היחס שבין יתרת האשראי שקיבלה הרשות המקומית ובין הכנסותיה בתקציב השוטף, למעט הכנסות כאמור לכיסוי הגירעון המצטבר, והכל כפי שהופיעו בדוח המבוקר השנתי האחרון שהוגש, אינו עולה על 42.5% ושיעור הגירעון המצטבר של הרשות המקומית אינו עולה על 17.5%, ולעניין רשות מקומית ששיעור הגירעון המצטבר שלה עולה על השיעור האמור – אם בחמש השנים שקדמו לשנת הכספים לא צברה גירעון שוטף וצמצמה את גירעונה המצטבר באותה תקופה ב־20% לפחות;
::: (ב) היחס כאמור בפסקת משנה (א) אינו עולה על 50%, ושיעור הגירעון המצטבר כאמור באותה פסקת משנה אינו עולה על 12.5%;
:: (4) הרשות המקומית אינה זכאית למענק סיוע ממשרד הפנים ובשלוש השנים שקדמו לשנת הכספים לא צברה גירעון שוטף;
:: (5) היחס שבין סך כל התקבולים מארנונה שגבתה הרשות המקומית בשנת הכספים האחרונה שלגביה הוגש דוח מבוקר ובין סכומים המגיעים לרשות המקומית בעד ארנונה, באותה שנת כספים, על סמך הודעות תשלום שהמציאה לחייבים, הוא 80% לפחות;
:: (6) היחס שבין הוצאות השכר של הרשות המקומית ובין כלל הכנסותיה, הכל כפי שהופיעו בדוח המבוקר השנתי האחרון שהוגש, אינו עולה על 30%;
:: (7) ראש הרשות המקומית הגיש לשר אישורים אלה:
::: (א) אישור בכתב מאת גזבר הרשות המקומית כי אין גירעון בתקציב בלתי רגיל כהגדרתו [[בסעיף 213א לפקודת העיריות]], המנוהל ברשות המקומית באותה שנת כספים, וכי בשימוש בכספים מתוך יתרת ההכנסות לא יהיה כדי להביא לידי גירעון כאמור;
::: (ב) אישור בכתב מאת גזבר הרשות המקומית ומהנדס הרשות המקומית כי אין בשימוש בכספים מתוך יתרת ההכנסות משום פגיעה ביכולתה של הרשות לממן, בשנה שבה ניתן האישור ובחמש השנים שלאחר מכן, את כל ההוצאות כאמור בסעיף קטן (א).
: (ג) החלטה כאמור בסעיף קטן (ב) טעונה את אישור השר, ואולם רשאי הוא שלא ליתן אישור כאמור, אף בהתקיים כל התנאים האמורים בסעיף קטן (ב), אם נוכח כי מתקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת.
: (ד) השר, בהתייעצות עם שר החינוך ועם שר האוצר ובאישור ועדת החינוך התרבות והספורט של הכנסת, רשאי להתקין תקנות לעניין סעיף זה.
:: ((סמכות שר האוצר הועברה לשר הפנים (י״פ תש״ף, 6344).))
: (ה) בסעיף זה –
::- ”אשראי”, ”גירעון מצטבר”, ”גירעון שוטף” ו”הדוח המבוקר” – כהגדרתם [[בסעיף 44 לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985]];
::- ”השקעה בחינוך” – הוצאות למימון תכניות השלמה, תכניות נוספות ותכניות העשרה או תגבור, במוסדות חינוך שבשטח שיפוטה של הרשות המקומית, ובלבד שלא ייכללו בהוצאות כאמור הוצאות שאינן נדרשות במיוחד למימון תכניות אלה, ובכלל זה הוצאות תפעול והוצאות שכר שוטפות של הרשות המקומית;
::- ”יתרת ההכנסות” – סך ההכנסות שנגבו כהיטל השבחה בשנת הכספים הקודמת, בניכוי סך ההוצאות כאמור בסעיף קטן (א) שהוצאו בשנת הכספים הקודמת וסך ההתחייבויות להוצאות כאמור בשנת הכספים הקודמת;
::- ”מוסד חינוך” – כהגדרתו [[בחוק לימוד חובה, התש״ט–1949]], וכן בית ספר מקצועי כהגדרתו [[בסעיף 1 לחוק החניכות, התשי״ג–1953]];
::- ”שנת כספים” – השנה המתחילה ב־1 בינואר של כל שנה;
::- ”תכנית השלמה” ו”תכנית נוספת” – כמשמעותן [[בחוק חינוך ממלכתי, התשי״ג–1953]];
::- ”תלמיד” – מי שחל עליו לימוד חובה לפי [[חוק לימוד חובה, התש״ט–1949]].

@ 13א. שיעור החיוב בהיטל (תיקון: תשס״ח–7, תשפ&quot;ה)
: חיוב בהיטל השבחה יהיה בשיעור הקבוע בשומת ההשבחה שנערכה לפי הוראות [[פרט 4|סעיף 4]] או בשיעור הקבוע בלוח שומה כאמור [[$ תוספת|בסעיף 5]], או בהתאם לשומה מוסכמת כאמור [[$ תוספת|בסעיף 14(ב1)]] או בהתאם להחלטת השמאי המכריע, ועדת הערר או בית המשפט, לפי העניין.

@ 13ב. ייעוד היטל לתחזוקה ארוכת טווח (תיקון: תשפ&quot;ה-4)
: (א) על אף האמור [[$ תוספת|בסעיף 13(א)]], רשות מקומית רשאית לנהל קרן תחזוקה ארוכת טווח, לשם תחזוקה ארוכת טווח בנכסים ציבוריים שבבעלות הרשות המקומית (בסעיף זה - הקרן).
: (ב) הרשות המקומית רשאית להעביר לקרן, בכל שנת כספים, סכום שלא יעלה על 5% מתוך יתרת היטלי ההשבחה או על 12 מיליון שקלים חדשים, לפי הנמוך, לפי החלטת המועצה ברוב חבריה, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
:: (1) גזבר הרשות המקומית הגיש אישור בכתב למועצת הרשות המקומית כי אין גירעון בתקציב בלתי רגיל, המנוהל ברשות המקומית באותה שנת כספים, וכי בשימוש בכספים מתוך יתרת היטלי ההשבחה לא יהיה כדי להביא לידי גירעון כאמור; לא הגיש הגזבר אישור כאמור או חוות דעת כי לא מתקיימים התנאים האמורים, בתוך 30 ימים מיום שראש הרשות המקומית פנה אליו לקבלת אישור כאמור, יראו כאילו אישר כי אין גירעון כאמור וכי אין בשימוש בכספים כדי להביא לגירעון כאמור;
:: (2) כספי הקרן יוחזקו בחשבון בנק נפרד של הרשות המקומית שייועד אך ורק למטרה זו, והם לא ישמשו אלא להשקעה בתחזוקה ארוכת טווח של נכסים כאמור; הקרן כאמור תנוהל באופן שיאפשר מעקב אחר תקבוליה ואחר ההוצאות שהוצאו בשל תחזוקה ארוכת טווח בנכסים השונים;
:: (3) התקבלה החלטת המועצה ברוב חבריה לעניין הסכום שיוקצה לכל נכס בכל שנה.
: (ג) הוראות סעיף זה יחולו לעניין נכס ציבורי שהחלטת מועצת הרשות המקומית לאשר את מימון בנייתו בתקציב בלתי רגיל של הרשות, התקבלה בשנת 2024 ואילך, או לגבי נכס שתקציב כאמור הוקצה למימון בנייתו עשר שנים או פחות מיום החלטת הרשות המקומית לפי סעיף קטן (ב), ובלבד שאותו תקציב הוקצה לראשונה באותה שנה ואילך.
: (ד) הסכום האמור בסעיף קטן (ב) יעודכן ב-1 בינואר של כל שנה (בסעיף זה - יום העדכון) בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ב-1 בינואר של השנה הקודמת, ויעוגל לשקל החדש השלם הקרוב; המנהל הכללי של משרד המשפטים יפרסם ברשומות הודעה על הסכום המעודכן כאמור.
: (ה) בסעיף זה -
::- &quot;יתרת היטלי ההשבחה&quot; - סך ההכנסות שנגבו כהיטל השבחה בשנת הכספים הקודמת לאחר ניכוי הוצאות הגבייה לרבות הוצאות בשל ערעור לפי [[תוספת זו]];
::- &quot;מדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
::- &quot;נכס ציבורי&quot; - נכס המיועד לצורכי ציבור כהגדרתם [[בסעיף 188(ב)]];
::- &quot;תחזוקה ארוכת טווח&quot; - תחזוקת מנע או תחזוקת שבר, ולמעט תחזוקה שוטפת;
::- &quot;תחזוקת מנע&quot; - פעולות מתוכננות, לרבות פעולות להחלפתם ולתחזוקתם של מיתקנים או תשתיות מרכזיים או חלק מהם או מרכיבים בהם, לצורך מניעת בלאי, שבר או כל הידרדרות של מצב הנכס, לרבות כל מיתקניו ולרבות שמירה מראש על מצבו התקין של הנכס ומיתקניו, והכול כדי לאפשר את תפקודם של הנכס וכל מיתקניו לאורך זמן;
::- &quot;תחזוקת שבר&quot; - פעולות הנדרשות עקב תקלה או שבר שאירעו באחד או יותר ממיתקנים או תשתיות של הנכס, לרבות פעולות הנדרשות באופן מיידי עקב תקלה או שבר כאמור;
::- &quot;תחזוקה שוטפת&quot; - פעולות הנדרשות לתפעול שגרתי של הנכס, כגון ניקיון, גינון, צביעה, תקלות קלות כולן או חלקן, והכול בשים לב למאפייניו של הנכס;
::- &quot;תקציב בלתי רגיל&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 213א לפקודת העיריות]].

@ 14. שומה מוסכמת, שמאי מכריע, ערר וערעור (תיקון: תשמ״ג, תשס״ה–5, תשס״ח–7, תשפ&quot;ה)
: (א) על שומה לפי [[$ תוספת זו|סעיף 4]] ניתן לערור לפני ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה, בתוך 45 ימים מיום שבו הובאה השומה לידיעת החייב; על לוח שומה לפי [[$ תוספת זו|סעיף 5]] ניתן לערור לפני ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה בתוך שנה ממועד הצגת לוח השומה; יושב ראש ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה רשאי להאריך את התקופות האמורות מטעמים מיוחדים שיירשמו.
: (ב)(1) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), החייב בהיטל רשאי, אם אין הוא חולק על החיוב כשלעצמו, לפנות, בתוך התקופות האמורות בסעיף קטן (א), לפי העניין, ליושב ראש מועצת שמאי המקרקעין בבקשה שימנה שמאי מכריע לצורך הכרעה בעניין גובה החיוב; יושב ראש מועצת שמאי המקרקעין רשאי להאריך את התקופות האמורות מטעמים מיוחדים שיירשמו.
:: (2) יושב ראש מועצת שמאי המקרקעין יודיע לחייב בהיטל ולוועדה המקומית, בתוך 15 ימים ממועד קבלת הפנייה כאמור בפסקה (1), על זהותו של השמאי המכריע שמינה כאמור.
:: (3) השמאי המכריע שמונה כאמור בפסקה (2), ידון ויכריע לגבי גובה החיוב; החלטות השמאי המכריע יפורסמו בהתאם לכללים שקבע שר המשפטים.
:: (4) על החלטתו של השמאי המכריע כאמור בפסקה (3), יכולים החייב בהיטל או הוועדה המקומית לערור לפני ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה בתוך 45 ימים מיום המצאת ההחלטה של השמאי המכריע; יושב ראש ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה רשאי להאריך את התקופה האמורה מטעמים מיוחדים שיירשמו.
: (ב1)(1) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), (ב) או (ו), חייב בהיטל החולק על גובה החיוב בשומה לפי [[$ תוספת זו|סעיף 4]] או בלוח שומה לפי [[$ תוספת זו|סעיף 5]], וגובה החיוב המעודכן למועד עריכת השומה או לוח השומה, לפי העניין, אינו עולה על 90,000 שקלים חדשים (בסעיף קטן זה - השומה המקורית), רשאי, אם אין הוא חולק על החיוב כשלעצמו, לפנות לוועדה המקומית בבקשה לשוב ולבחון את סכום החיוב; פנייה כאמור תיעשה בתוך המועדים הקבועים בסעיף קטן (א), ותצורף אליה שומה שנערכה על ידי שמאי מקרקעין.
:: (2)(א) פנייה כאמור בפסקה (1) תובא לבחינת שמאי מקרקעין מטעם הוועדה המקומית, והוא יחליט בה בתוך 14 ימים מהמועד שבו הועברה אליו (בפסקה זו - המועד להחלטה).
::: (ב) לא יחליט השמאי בפנייה כאמור בפסקת משנה (א) אחרי המועד להחלטה, אם הוגש ערר לפי סעיף קטן (א), אם נעשתה פנייה בבקשה למינוי שמאי מכריע לפי סעיף קטן (ב), או אם חלפו 30 ימים מתום המועד להחלטה.
::: (ג) החליט השמאי להפחית את גובה החיוב, יעביר לחייב בהיטל, בתוך התקופה האמורה בפסקת משנה (א) או (ב), לפי העניין, שומה שנערכה בין השאר בהתחשב במאפייני הנכס ובנסיבותיו ושמתייחסת לשינויים מהשומה המקורית; החייב יודיע לשמאי כאמור, בתוך 21 ימים מהמועד שהועברה לו השומה, אם הוא מסכים לה.
::: (ד) הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב) יחולו בהתקיים אחד מהמקרים המפורטים להלן, אולם במקום התקופות המנויות בסעיף קטן (א), ימנו 30 ימים מהמועד להחלטה:
:::: (1) השמאי לא החליט בפנייה במועד להחלטה;
:::: (2) השמאי שהועברה לו בקשה כאמור בפסקה (1), החליט שלא להפחית את גובה החיוב או שהחליט להפחית את גובה החיוב כאמור בפסקת משנה (ג) והחייב חולק על החלטתו.
:: (3) הסכים החייב לשומה כאמור, תעביר הוועדה המקומית את השומה המוסכמת לבדיקה של השמאי הממשלתי הראשי.
:: (4) השמאי הממשלתי הראשי רשאי להודיע, בתוך 21 ימים מיום שקיבל לבדיקתו את השומה המוסכמת, כי הוא אינו מאשר את השומה המוסכמת, והוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב) יחולו, אולם במקום התקופות המנויות בסעיף קטן (א) ימנו 30 ימים מיום שהודיע השמאי הממשלתי הראשי כאמור; לא הודיע השמאי הממשלתי הראשי על החלטתו בתוך התקופה האמורה, יראו את השומה המוסכמת כמאושרת על ידו.
:: (5) הוועדה המקומית תפרסם את השומות המוסכמות באתר האינטרנט שלה.
: (ג)(1) דנה ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה בערר לפי סעיף קטן (א) או (ב)(4) רשאית היא, בהחלטה מנומקת, לקבל את הערר או לדחותו, במלואו או בחלקו.
:: (2) היה הערר לפי סעיף קטן (א) בלבד, רשאית ועדת הערר לפנות ליושב ראש מועצת שמאי המקרקעין בבקשה שימנה שמאי מייעץ אשר יגיש לוועדת הערר חוות דעת בכתב בעניין הנוגע לערר.
:: (3) מונה שמאי מייעץ, תינתן החלטה בערר לאחר הגשת חוות דעתו, ובלבד שניתנה לצדדים הזדמנות לטעון את טענותיהם לפני ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה לעניין חוות הדעת.
:: (4) הוראות לפי [[פרק ט׳1]] יחולו על שמאי מייעץ, לרבות לעניין סדרי הדין לפניו, מינויו ושכרו.
: (ד) על החלטת יושב ראש ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה לפי סעיפים קטנים (א) או (ב)(4) ועל החלטת ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה לפי סעיפים קטנים (ג)(1) או (3), ניתן לערער לבית המשפט לעניינים מינהליים.
: (ה) הגשת ערר או ערעור לפי סעיף זה לא תעכב את מימוש הזכויות במקרקעין, אם החייב בהיטל שילם את ההיטל; ואולם לגבי מי שמבקש היתר בניה לצורכי מגוריו או מגורי קרובו והגיש ערר או ערעור כאמור, לא תעכב ההגשה את מתן ההיתר, אם נתן ערובה לתשלום סכום ההיטל השנוי במחלוקת; תקנות על פי [[$ תוספת זו|סעיף 8(ב)]] יחולו גם על מתן ערובה כאמור.
: (ו) הוועדה המקומית רשאית לשנות את השומה רק מנימוקים שעניינם טעות בפרטי המקרקעין, הנתונים הפיזיים של המקרקעין, התכניות החלות על המקרקעין או הזכויות שיש לחייב במקרקעין.
: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (סדרי הדין בערעור על שומת השבחה), התשמ״א–1981]].))
: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבנייה (סדרי הדין בוועדות ערר בעררים לפי סעיף 14 לתוספת השלישית לחוק), התשע״א–2010]].))

@ 14א. מסירת מידע (תיקון: תשמ״ג, תשמ״ו–3, תשס״ח–7, תשס״ח–8)
: (א) המנהל כהגדרתו [[בחוק מס שבח מקרקעין, התשכ״ג–1963]], או מי שהוא הסמיכו לכך, ימסור לשמאי מקרקעין, לשמאי מכריע או לשמאי מייעץ, לפי בקשתם, פרטים שברשותו בדבר המחירים שהוסכמו במספר עסקות של מכירת זכויות במקרקעין, כפי שיהיה דרוש לשמאי לצורך מילוי תפקידו לפי [[תוספת זו]], ובלבד שלא יימסרו פרטי זיהוי של בעלי הנכס.
: (ב) לא יגלה שמאי מקרקעין, שמאי מכריע או שמאי מייעץ, כל ידיעה שהגיעה אליו מכוח סעיף זה, אלא לצורך ביצוע [[תוספת זו]]; העובר על הוראה זו, דינו – מאסר 6 חדשים.
: (ג) האופן, התנאים והאגרה למימושה של זכות לקבלת פרטים כאמור בסעיף זה, ייקבעו בתקנות שיתקין שר המשפטים בהתייעצות עם שר האוצר.
:: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (מסירת מידע לשמאי מקרקעין), התשמ״ה-1985]].))

@ 15. הצמדה
: על תשלום ההיטל יחול [[=חוק ההצמדה|חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה), התש״ם–1980]] (להלן – חוק ההצמדה), ויראו לענין זה ועדה מקומית כאילו היתה רשות מקומית כמשמעותה [[בחוק ההצמדה]] ואת ההיטל כאילו היה כלול [[בתוספת לחוק האמור]].

@ 16. הפחתת תשלומי פיגורים (תיקון: תשס״ח–7&lt;!--החלפה--&gt;)
: בית משפט לעניינים מינהליים או ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה הדנים בערעור או בערר בעניין היטל השבחה, או שמאי מכריע בהחלטתו בעניין כאמור, רשאים להפחית את תשלומי הפיגורים שבעל המקרקעין חייב בהם לפי הוראות [[חוק ההצמדה]], בשל התקופה שבה התנהל ההליך לפניהם; וכן רשאים הם, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, להפחית תשלומי פיגורים שבעל המקרקעין חייב בהם לפי הוראות [[חוק ההצמדה]], כולם או חלקם, בשל תקופה נוספת.

@ 17. החזר היטל
: הוחלט בהליכים לפי [[תוספת זו]] על הפחתת החיוב בהיטל או על ביטולו, יוחזרו הסכומים ששולמו מעבר למגיע, בתוספת תשלומי פיגורים כמשמעותם [[בחוק ההצמדה]], [[וסעיף 6 לחוק ההצמדה]] לא יחול.

@ 18. גביה (תיקון: תשע״ז)
: היטל המגיע על פי שומה סופית לגבי מקרקעין הנמצאים בתחום של רשות מקומית, רשאית הרשות המקומית לגבותו בשם הועדה המקומית ובהסכמתה, בדרך שגובים את הארנונה הכללית של אותה רשות מקומית, ולעניין היטל המגיע כתוצאה ממתן היתר לשימוש למטרת עסק, החורג מהיתר או מתכנית, תחול על גבייתו [[פקודת המסים (גבייה)]], כפי שהוחלה על גביית ארנונה כללית; הוראה זו אינה גורעת מזכותה של הועדה המקומית לגבות את ההיטל על פי כל דין, לרבות בדרך שגובים חוב אזרחי.

@ 19. פטור מהיטל (תיקון: תשמ״ג, תשמ״ג–4, תשמ״ד, תשמ״ח–2, תשס״א, תשס״א–3, תשס״ה–3, תשס״ו–2, תשס״ו–5, תשס״ז–3, תשס״ח–3, תשע״א–2, תשע״ד–2, תשע״ה, תשע״ו–9, תשע״ז, תשע״ז–8, תשע״ח–8, תשפ״א, תשפ״א–2, תשפ&quot;ב-4, תשפ&quot;ב-7, תשפ&quot;ב-14, תשפ&quot;ג, תשפ&quot;ד, תשפ&quot;ד-4, תשפ&quot;ה-4, תשפ&quot;ה-5, תשפ&quot;ה-8)
: (א) חל היטל על בעל מקרקעין עקב מתן הקלה או התרת שימוש חורג, רשאית הועדה המקומית לפטור את בעל המקרקעין מחובת תשלום ההיטל, כולו או חלקו, בגלל מצבו החמרי.
: (ב) לא תחול חובת תשלום היטל בשל השבחה שהיא אחת מאלה:
:: (1) השבחה במקרקעין למגורים המצויים בישוב או בחלק ממנו שהממשלה הכריזה עליו כעל שכונת שיקום, כל עוד ההכרזה בתוקף;
:: (2) השבחה במקרקעין למגורים המצויים בישוב או בחלק ממנו ששר הבינוי והשיכון ושר הפנים הכריזו בצו, בהסכמת הרשות המקומית הנוגעת בדבר, כי לא תחול לגביהם חובת תשלום היטל השבחה;
:: (3) השבחה במקרקעין למגורים הנכללים באזור שיקום כמשמעותו [[בחוק בינוי ופינוי של אזורי שיקום, התשכ״ה–1965]];
:: (4) השבחה במקרקעין של מוסד לחינוך, לתרבות, למדע, לדת, לצדקה, לסעד, לבריאות או לספורט או במקרקעין של הקדש ציבורי, כמשמעותו [[בחוק הנאמנות, התשל״ט–1979]], שאין עיסוקו לשם קבלת רווחים, אם אותם מקרקעין או התמורה בעדם, משמשים או מיועדים לשמש למטרות האמורות;
:: (5) השבחה במקרקעין המשמשים לבעליהם לבניה של דירת מגורים או להרחבתה והוא זכאי לסיוע באחת מתכניות הסיוע של משרד הבינוי והשיכון, ובלבד שהסיוע מיועד לבניה של אותה דירת מגורים, או להרחבתה, והשטח הכולל של אותה דירה תואם את הוראות תכנית הסיוע לה הוא זכאי; עם כל בניה או הרחבה נוספת מעל השטח האמור ישולם היטל בשיעור יחסי לגודל הבניה או ההרחבה הנוספת; פטור לפי פסקה זו יחול רק לענין קבלת היתר לבניית הדירה האמורה או להרחבתה; אולם מקבל הפטור רשאי להעביר את הבעלות או את החזקה בדירה גם ללא תשלום היטל על אותה דירה או חלק ממנה שלגביהם קיבל את הפטור;
:: (6) השבחה במקרקעין שבעליהם החזיקו בהם ערב ההשבחה עשר שנים לפחות, והם משמשים לבניה או להרחבה של דירת מגורים עבור בעליהם או קרובו וההשבחה נובעת מתכנית שאושרה, והתכנית שקדמה לה קיבלה תוקף לפני י״ב בטבת התש״י (1 בינואר 1950); פטור לפי פסקה זו יחול רק לגבי השטח המשמש לבניה או להרחבת הדירה האמורה; לענין משך ההחזקה, דין מי שהועברו לו זכויות במקרקעין מכוח הדין, כדין המעביר;
:: (7) השבחה במקרקעין בשל תוספת שטחי שירות, הנדרשים לצורך ביצוע התאמות נגישות, לרבות בניית מעלית, שבנייתה אינה נדרשת לפי חוק זה או לפי כל דין לרבות תוספת שטחי שירות של עד 5% משטח המגרש כאמור [[בסעיף 151(ב1)]];
:: (8) השבחה במקרקעין המשמשים או המיועדים לשמש לדרך ציבורית, בין אם היא ממוקמת מעל פני הקרקע ובין מתחת לפני הקרקע, לרבות תחנה, מכל סוג שהוא, לאיסוף נוסעים ולהורדתם, למעט שטח במקרקעין כאמור המשמש או המיועד לשמש לצרכים מסחריים; לענין זה, ”דרך ציבורית” – דרך בבעלות המדינה או בבעלות רשות מקומית, לרבות דרך המופעלת בידי גורם שהוסמך על ידי מי מהן לשם כך, לפי הענין, והכל בין אם נגבה תשלום בעבור השימוש בדרך ובין אם לאו;
:: (9)(א) השבחה במקרקעין בשל בניית מרחב מוגן בשטח שלא יעלה על השטח שנקבע לפי [[חוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951]] או השבחה במקרקעין בשל בניית חדר עם שיפורי מיגון בשטח כאמור, בהתאם להוראות הרשות המוסמכת כמשמעותה [[בחוק האמור]], אם לא ניתן לבנות מרחב מוגן באותו מבנה;
::: (ב) השבחה במקרקעין בשל תוכנית שמטרתה העיקרית היא קביעת הוראות לבניית מרחב מוגן או שיפורי מיגון כאמור בפסקת משנה (א); פטור לפי פסקת משנה זו יחול רק לגבי החלק מההשבחה שמקורו בהוראות לבניית מרחב מוגן או שיפורי מיגון;
::: (ג) פסקאות משנה (א) ו-(ב) יחולו גם לעניין שטח נוסף כמשמעותו [[בסעיף 151(ג)(2)]], וכן על בניית שטח נוסף כאמור בדירה שנבנתה או שמבוקש לבנותה מכוח תוכנית שהופקדה אחרי יום תחילתו של [[25:7816298|חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 163), התשפ&quot;ה-2025]];
:: (10) השבחה במקרקעין בשל קבלת היתר לבנייה או להרחבה של דירת מגורים, שניתן מכוח תכנית כמפורט להלן:
::: (א) תכנית המתאר הארצית לחיזוק מבנים קיימים מפני רעידות אדמה (תמ״א 38); ואולם על החלק מההשבחה שמקורו בתוספת שטחי בנייה בשיעור שטחה של קומה טיפוסית מורחבת או חלקה, מעבר ל־2.5 קומות טיפוסיות מורחבות, כאמור בסעיף 14א(א)(2) לתכנית האמורה, יחול היטל השבחה ששיעורו רבע ההשבחה, בכפוף להוראות סעיף קטן (ב2);
::: (ב) תכנית מפורטת שהוכנה על פי הוראות תכנית המתאר הארצית האמורה בפסקת משנה (א) ושבין מטרותיה חיזוק מבנים קיימים מפני רעידות אדמה; פטור לפי פסקת משנה זו יחול רק לגבי חלק מההשבחה שהיה פטור מתשלום היטל השבחה לו ניתן היתר לפי תכנית המתאר הארצית האמורה בפסקת משנה (א); הוראות פסקה זו יחולו אף אם פקעה תכנית החיזוק (תמ&quot;א 38) ובלבד שהוחלט על הפקדת התכנית המפורטת כאמור לפני תחילתו של [[24:648304|חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 139), התשפ&quot;ב-2022]];
::: (ג) תכנית אחרת המאפשרת בניית חדר מגורים על גג המבנה; פטור לפי פסקת משנה זו יחול רק לגבי חדר מגורים כאמור הצמוד לדירה שתיווסף לפי התכניות האמורות בפסקאות משנה (א) או (ב) ונכלל בהיתר שניתן לצורך חיזוק מבנים קיימים מפני רעידות אדמה על פי הוראות תכניות אלה; שר הפנים רשאי, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, לקבוע יישובים או אזורים, לפי אמות מידה שיקבע, שבהם לא יחולו הוראות פסקת משנה זו;
:: (10א)(א) על השבחה במקרקעין בשל קבלת היתר לבנייה או להרחבה של דירת מגורים, שניתן מכוח תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה כאמור [[בסימן ד' לפרק ג']], יחול היטל בשיעור רבע ההשבחה; שיעור ההיטל כאמור יחול לגבי כלל ההשבחה הנובעת מתכנית כאמור גם אם היא נובעת מעניינים נוספים המפורטים [[בסעיף 62א(א) או (א1)]], שנכללו במסגרת אותה תכנית;
::: (ב) על אף האמור בפסקת משנה (א), במגרש אחר כמשמעותו [[בסעיף 70ג(א)(1)]] או [[בסעיף 70ה(א)(1)]], לפי העניין, היטל בשיעור רבע ההשבחה יחול רק על חלק ההשבחה ששיעורו שווה ליחס שבין שטחי הבנייה שנוספו למגרש האחר לפי סעיפים אלה ובין כלל השטח הכולל המותר לבנייה שנוסף למגרש האחר מכוח אותה תכנית, ועל יתרת ההשבחה יחול היטל בשיעור מחצית ההשבחה;
::: (ג) על השבחה במקרקעין בשל קבלת היתר לבנייה או להרחבה של דירת מגורים, במגרש שבו נמצא מבנה הטעון חיזוק כהגדרתו [[בסעיף 70א]], מכוח תכנית שנקבע בה כי יהיה ניתן לממשה רק בכפוף לחיזוק המבנה הטעון חיזוק כאמור, בין בדרך של חיזוק או חיזוק ועיבוי ובין בדרך הריסת הבניין כולו ובנייתו מחדש, תחול חובת תשלום היטל השבחה בשיעור רבע ההשבחה; ואולם שיעור ההיטל לפי פסקת משנה זו יחול רק לגבי חלק מההשבחה שהיה חל עליו שיעור ההיטל האמור בפסקת משנה (א) אילו ניתן היתר לפי תכנית כאמור בפסקת משנה (א), ועל יתרת ההשבחה ישולם היטל בשיעור מחצית ההשבחה;
::: (ד) על אף האמור בפסקת משנה (ג), על תכנית מפורטת כאמור בפסקה (10)(ב) שהוחלט להפקידה לפני תחילתו של [[24:648304|חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 139), התשפ&quot;ב-2022]], יחולו הוראות אותה פסקה;
::: (ה) הוראות פסקה זו לא יחולו על תכנית במתחם פינוי ובינוי;
:: (11) (((הוראת שעה מיום 3.4.2025 עד יום 31.12.2030):)) השבחה במקרקעין בשל הקמת מיתקן פוטו-וולטאי לבדו או שהוא משולב עם מיתקן אגירה קטן שמתקיימים בה כל אלה:
::: (א) המיתקן הפוטו-וולטאי מותקן על גג בניין;
::: (ב) החשמל המיוצר במיתקן הפוטו-וולטאי והאנרגיה המאוכסנת במיתקן האגירה הקטן מיועדים לשימוש עצמי של המשתמשים בבניין;
::: (ג) מיתקן האגירה מחובר לאותו חיבור חשמל שאליו מחובר המיתקן הפוטו-וולטאי;
::: (ד) תכולת האנרגיה של מיתקן האגירה הקטן היא לכל היותר פי 6 מההספק המותקן של המיתקן הפוטו-וולטאי;
::: בפסקה זו -
:::- &quot;מיתקן אגירה קטן&quot; - מיתקן לאגירת אנרגיה בעל תכולת אנרגיה מרבית של 600 קילוואט-שעה ושגודלו אינו עולה על 5 מ&quot;ר;
:::- &quot;שימוש עצמי&quot; - לרבות הזרמת עודפים של כמות חשמל שלא נצרכה, לרשת החשמל כהגדרתה [[בחוק משק החשמל, התשנ&quot;ו-1996]], בתמורה להפחתת מחירה של אותה כמות ממחיר כמות החשמל המסופקת לבניין, לפי התקשרות עם מי שעוסק כדין בחלוקה, הספקה או הולכה של חשמל, והכול בהתאם לאמות המידה והתעריפים הנקבעים על ידי רשות החשמל לפי [[החוק האמור]];
:: (11א) (((הוראת שעה מיום 3.4.2025 עד יום 31.12.2030):)) השבחה במקרקעין בשל הקמת מיתקן לאגירת אנרגיה שגודלו 400 מ&quot;ר או פחות, אם החליטה על כך הרשות המקומית שבתחומה הוקם המיתקן כאמור בסעיף קטן (ב4), והכול בשיעורים ובתנאים שקבעה לפי אותו סעיף קטן;
:: (12) (((הוראת שעה מיום 3.4.2025 עד יום 31.12.2028):)) השבחה במקרקעין בשל הקמת מיתקן פוטו-וולטאי, על גבי מאגר מים, מאגר קולחין או בריכת דגים או על הדפנות החיצוניות של המאגר או הבריכה כאמור;
:: (13) (((הוראת שעה מיום 3.4.2025 עד יום 31.12.2028):)) השבחה במקרקעין בשל הקמת מיתקן פוטו-וולטאי שמתקיים לגביו אחד מאלה:
::: (א) הוא מותקן בייעוד של דרך או פיתוח נופי של דרך בתחום כלוא של מחלף או על צדדיו החיצוניים בחלקים שבהם נמצאים כבשים (רמפות) או סוללות עד למפגש הדרכים;
::: (ב) הוא מותקן בייעוד של דרך או פיתוח נופי של דרך על גבי מיגון אקוסטי או קיר תמך;
::: (ג) הוא משמש לקירוי קומת גג במבנה המיועד לחניה או לקירוי מגרש המיועד לחניה פתוחה;
:: (14) (((הוראת שעה מיום 3.4.2025 עד יום 31.12.2028):)) השבחה במקרקעין בשל הקמת מיתקן פוטו-וולטאי שמתקיים בה כל אלה:
::: (א) המיתקן הפוטו-וולטאי מותקן על גג בניין;
::: (ב) הבניין שעליו מותקן המיתקן הפוטו-וולטאי אינו מיועד לייצור אנרגיה, ושטח המיתקן אינו עולה על 7,000 מ&quot;ר.
: (ב1) (((פקע).))
: (ב2)(1) על אף האמור בפסקה (10א)(א), (ב) ו-(ג) של סעיף קטן (ב), רשות מקומית רשאית לקבוע, לעניין היתרים הניתנים בתחומה, כי לא תחול חובת תשלום היטל על החלק מההשבחה החייב בהיטל ששיעורו רבע ההשבחה כאמור בסיפה של אותה פסקה, או שתחול עליו חובת תשלום היטל ששיעורו שמינית ההשבחה, ורשאית היא לקבוע לגבי החלק מההשבחה החייב בהיטל ששיעורו מחצית ההשבחה לפי פסקה (10א)(ג), כי לא תחול עליו חובת תשלום היטל או שתחול עליו חובת תשלום היטל ששיעורו רבע ההשבחה או שמינית ההשבחה.
:: (2) החלטה כאמור בפסקה (1) תתקבל על ידי מועצת הרשות המקומית, לפי הצעת ראש הרשות המקומית, והיא תחול על כל תחום הרשות המקומית או חלק ממנו, כפי שנקבע בהחלטה.
:: (3) התקבלה החלטה כאמור בפסקה (1), לא ניתן לשנותה עד תום שלוש שנים ממועד קבלתה, אלא אם כן אישרו שר האוצר ושר הפנים שינוי של החלטה כאמור במועד מוקדם יותר, לבקשת הרשות המקומית.
: (ב3) מכירת זכויות על ידי קשיש כמשמעותה [[בסעיף 49לג1(ו1) לחוק מיסוי מקרקעין]], שמתקיימים בה כל התנאים האמורים [[באותו סעיף]], שנעשתה עד מועד קבלת היתר כאמור בפסקאות (10) או (10א) שבסעיף קטן (ב), לא יראו אותה כמימוש זכויות לעניין השבחה לפי אותן פסקאות; נמכרו זכויות כאמור, יראו לעניין [[תוספת זו]] ולעניין השבחה כאמור את מי שנמכרו לו אותן הזכויות כאילו רכש את הזכויות האמורות במועד שבו רכש אותן הקשיש; בסעיף קטן זה -
::- &quot;חוק מיסוי מקרקעין&quot; - [[=חוק מיסוי מקרקעין|חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ&quot;ג-1963]];
::- &quot;קשיש&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 49יט לחוק מיסוי מקרקעין]].
: (ב4) (((הוראת שעה מיום 3.4.2025 עד יום 31.12.2030):))
:: (1) רשות מקומית רשאית לקבוע, לא יאוחר מיום כ&quot;ה בטבת התש&quot;ץ (31 בדצמבר 2029), לפי החלטת מועצת הרשות המקומית כאמור בפסקה (2), כי תחול חובת תשלום היטל בשיעור רבע מההשבחה או שלא תחול חובת תשלום היטל, בשל הקמת מיתקן לאגירת אנרגיה בתחומה, ורשאית היא לקבוע כאמור לגבי מיתקנים לאגירת אנרגיה בגודל או הספק מסוים.
:: (2) החלטה כאמור בפסקה (1) תתקבל על ידי מועצת הרשות המקומית ברוב חבריה, לפי הצעת ראש הרשות המקומית, לאחר שהונחה לפניה חוות דעתו של גזבר הרשות המקומית לעניין ההחלטה; ואולם, לא הגיש גזבר הרשות המקומית את חוות דעתו בתוך 30 ימים מיום שהתבקש, רשאית הרשות להחליט כאמור בלא חוות דעתו של הגזבר.
:: (3) הודעה על החלטת רשות מקומית לפי סעיף קטן זה תפורסם ברשומות ובעיתון.
:: (4) התקבלה החלטה כאמור בפסקה (1), היא תחול על כל תחום הרשות המקומית ולא ניתן לשנותה אלא בחלוף שלוש שנים ממועד קבלתה.
: (ג)(1) בניה או הרחבה של דירת מגורים לא ייראו כמימוש זכויות, אם המחזיק במקרקעין או קרובו הגיש בקשה להיתר בניה על אותם מקרקעין שישמשו למגוריו או למגורי קרובו, ובלבד שהשטח הכולל של דירת המגורים האמורה לאחר בנייתה או הרחבתה אינו עולה על 140 מ״ר; עם כל בניה או הרחבה נוספת מעל השטח האמור ישולם היטל, בשיעור יחסי לגודל הבניה או ההרחבה הנוספת.
:: (2) העברת הבעלות או החזקה בדירה שנבנתה או שהורחבה כאמור בפסקה (1) או שניתן להרחיבה לפי תכנית, לא יראו כמימוש זכויות ולא תחול בגינה חובת תשלום ההיטל, אם המחזיק במקרקעין או קרובו השתמשו בדירה למגוריהם או למגורי בני משפחתם הקרובים מגמר הבניה ועד מכירתה משך זמן שאינו פחות מארבע שנים; לענין זה, ”גמר הבניה” – כמשמעותו [[בחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ״א–1961]].
: (ג1) לענין סעיף זה, ”מקרקעין למגורים” ו”דירת מגורים” – לרבות מחסן אחד לכל יחידת דיור, ששטחו אינו עולה על 20 מ״ר.
: (ד) שר הפנים, באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות –
:: (1) הוראות בדבר פטור, מלא או חלקי, מחובת תשלום היטל לסוגים של תכניות לבניה בשטח התיישבות חדשה, או בשטח פיתוח כפי שהוגדרו לצורך [[סעיף 11 לפקודת מס הכנסה]];
:: (2) סוגים של מבנים לצרכים חקלאיים שבנייתם לא תחשב כמימוש זכויות לענין תשלום היטל;
:: (3) הוראות בדבר מתן פטור, מלא או חלקי, מחובת תשלום היטל על השבחה במקרקעין הכלולים בתכנית שבתחומה הותרה בפועל בעבר בניה על פי תכנית אחרת שלא הגיעה לכדי אישור כדין או על־פי אישור מאת מוסד תכנון.
:: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (תשלום היטל השבחה על הקלה בדירת מגורים), התשמ״א–1981]].))

@ 20. הארכת מועדים (תיקון: תשס״ה–5, תשס״ח–7, תשס״ח–8, תשע״ה)
: מועד שנקבע [[בתוספת זו]], רשאי שר הפנים, על פי בקשה, להאריכו, אלא אם כן קיימת הוראה אחרת באותו עניין בחוק זה או לפיו.

@ 21. הסכם מיוחד לגבי מקרקעי ישראל (תיקון: תשמ״ו–3, תשנ״ט)
: לגבי מקרקעי ישראל, כמשמעותם [[בחוק יסוד: מקרקעי ישראל]], שלא הוחכרו בחכירה לדורות או שהוחכרו בחכירה לדורות לשימוש חקלאי ושונה ייעודם לייעוד אחר, והחוכר לדורות שלו הוחכרה הקרקע לשימוש חקלאי בלבד אינו זכאי לנצל את הקרקע על פי ייעודה החדש, אלא אם כן יתוקן חוזה החכירה המקורי או ייחתם חוזה חכירה חדש, יחול, על אף האמור [[בתוספת זו]] במקום היטל השבחה, ההסכם בדבר התשלומים מאת מינהל מקרקעי ישראל לרשויות המקומיות, שהיה קיים לפני תחילתו של [[9:211680|חוק התכנון והבניה (תיקון מס׳ 18), התשמ״א–1981]].

== תוספת רביעית (תיקון: תשנ״א) ==
==== ((([[סעיף 76א]]))) ====

@ 1. הגדרות
: [[בתוספת זו]], ”אתר” – בנין או קבוצת בנינים או חלק מהם, לרבות סביבתם הקרובה, שלדעת מוסד תכנון הם בעלי חשיבות היסטורית, לאומית, אדריכלית או ארכיאולוגית.

@ 2. תכנית לשימור
: (א) דין תכנית לשימור אתרים, כדין תכנית מיתאר מקומית (להלן – תכנית לשימור).
: (ב) תכנית לשימור יכול שתוכן על ידי הועדה המקומית ויכול שתוכן על ידי מעונינים בכפוף [[$ תוספת זו|לסעיף 3]].

@ 3. תכנית לשימור שהוצעה על ידי מעונינים (תיקון: תשע״ה)
: (א) ועדה מקומית רשאית לקבל, בשינויים או ללא שינויים, תכנית לשימור שהציע לה בעל קרקע או רשות מקומית שבתחומה מצוי אתר, או כל גוף ששר הפנים אישר לכך בדרך כלל או באופן מיוחד (בסעיף זה – תכנית לשימור על ידי מעונינים).
: (ב) הועדה המקומית תחליט בדבר קבלת תכנית לשימור על ידי מעונינים תוך ששה חדשים מיום שהוצעה; לא החליטה הועדה בתוך אותו מועד, רשאי המציע להגיש את התכנית לועדה המחוזית.
: (ג) הרואה עצמו נפגע על ידי דחיית תכנית לשימור על ידי מעונינים או על ידי הכנסת שינויים בה רשאי לערור לפני הועדה המחוזית תוך שלושים ימים מיום שהודעה לו הדחיה.

@ 4. הוראות בשלב הביניים
: הוגשה לועדה מקומית תכנית לשימור או החליטה הועדה כי תוכן תכנית כזו, רשאית הועדה לקבוע הוראות בדבר איסורים והגבלות על פעולות, באתר הכלול או שייכלל בתכנית, העשויות לפגוע במטרת השימור, כל עוד נמצאת התכנית בדיון במוסדות התכנון (להלן – אתר שיועד לשימור); הוראות [[סעיפים 77]], [[78]] [[ו־79]] לענין פרסום הודעה על החלטה להכין תכנית לשימור, איסורים והגבלות בתקופת ההכנה ופטור מתשלומי חובה, יחולו, בשינויים המחוייבים, על החלטה לפי סעיף זה, ואולם האיסורים וההגבלות לא יוטלו למשך תקופת זמן העולה על שנה ממועד פרסום ההודעה; הועדה המקומית, באישור הועדה המחוזית, רשאית להאריך את התקופה האמורה לתקופה נוספת שלא תעלה על שנה.
: לענין זה, ”תקופת הכנה” – מיום פרסום הודעה על החלטה להכין תכנית לשימור עד הפקדתה או עד פקיעתם של האיסורים וההגבלות לפי סעיף זה.

@ 5. הודעה
: החליטה ועדה מחוזית להפקיד תכנית לשימור, תמסור על כך הודעה לבעלים ולמחזיקים בנכס הנמצא בתחום התכנית; הודעה כאמור תימסר או תישלח בדואר רשום לפי מענם הידוע של הבעלים והמחזיקים.

@ 6. שינויים על פי תכנית
: בתכנית לשימור מותר לקבוע הוראות בדבר השימושים המותרים באתר, לרבות תוספות בניה שניתן להוסיף לו, וכן לקבוע כללים בדבר היחס בין הוראות אלה לבין הוראות התכניות החלות על האתר.

@ 7. שינוי או שימוש באתר שנועד לשימור
: (א) בעל או מחזיק של אתר שיועד לשימור, הרוצה לעשות שינוי או שימוש באתר, רשאי לעשות כן רק בהתאם להוראות התכנית לשימור.
: (ב) בסעיף זה, ”שינוי” – כל פעולה הטעונה היתר לפי [[סעיף 145 לחוק]], לרבות ”שינוי פנימי” – אם נקבע כך במפורש בתכנית לשימור.

@ 8. העדר מקור כספי למימון לפיצויים
: (א) נתבעה ועדה מקומית לשלם פיצויים עבור נכס הכלול בתכנית לשימור לפי [[סעיפים 197]] [[ו־198]], והועדה המקומית ראתה כי אין לה מקור כספי למימון תביעה כאמור, רשאית הועדה המקומית ביוזמתה או לבקשת הרשות המקומית שבתחומה מצוי הנכס, בכל שלב משלבי בירור התביעה, וגם לאחר פסק דין סופי בה, ליזום תכנית לשינוי או לביטול התכנית לשימור.
: (ב) לא שולמו פיצויים כאמור בסעיף קטן (א), והוחזר הנכס לייעוד שנקבע לו בתכנית שקדמה לתכנית לשימור, לא תחול חובת תשלום היטל השבחה עקב השינוי או הביטול של התכנית לשימור, על מי שהיה בעל זכות בנכס בעת אישור התכנית לשימור ובעת ביטולה או שינויה של התכנית לשימור.

@ 9. פטור ממסים (תיקון: תשפ&quot;ד-4)
: (א) נפגעו מקרקעין שבתחום תכנית לשימור כאמור [[בסעיף 197]], ולפי הוראות [[סעיף 200(א)]] לא שולמו לנפגע פיצויים, יחולו על מקרקעין אלה הוראות [[סעיף 5 לפקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פטורין), 1938]] (להלן – הפקודה), בכפוף לאמור בסעיפים קטנים (ב) ו־(ג); זכאי לפטור לפי [[-|הפקודה]] הוא מי שנפגע כאמור וכל עוד הוא נפגע.
: (ב) היה הנכס מהווה מקור הכנסה עקב שימוש מסחרי בו, רשאי מי ששר הפנים הסמיכו לכך, לקבוע, בהתחשב במידת הפגיעה בנכס ובמקור ההכנסה, את שיעור הפטור ואת משך תחולתו.
: (ג) מי ששר הפנים הסמיכו לכך רשאי, לבקשת הרשות המקומית הנוגעת בדבר, להפחית את שיעור הפטור בהתחשב במידת הפגיעה בנכס ובמשך תקופת הפטור.

@ 10. ועדה לשימור
: כל רשות מקומית תקים ועדה לשימור אתרים, וזה הרכבה:
: (1) ברשות מקומית שהיא ועדה מקומית, לפי [[סעיף 18 לחוק]] – ראש הרשות או יושב־ראש ועדת המשנה לתכנון ולבניה, וברשות מקומית הנמצאת במרחב תכנון לפי [[סעיף 19 לחוק]] – ראש הרשות המקומית או אחד מסגניו, והוא יהיה היושב־ראש;
: (2) שלשה חברים של מועצת הרשות שתבחר הרשות;
: (3) עובד הרשות הבקי בענייני תכנון ובניה שמינה ראש הרשות;
: (4) מי שמצוי בנושא שימור מבנים ואתרי התיישבות, אשר ייקבע בידי מועצת הרשות, והוא יהיה בעל דעה מייעצת.

@ 11. הזמנת משתתפים
: לכל דיון בועדה לשימור אתרים יוזמנו מהנדס הרשות המקומית ומתכנן המחוז שבתחומו פועלת הועדה או נציגיהם.

@ 12. רשימת אתרים לשימור
: (א) ועדה לשימור אתרים, תכין, תוך תקופה של שנתיים מיום הקמתה, רשימה של אתרים הנמצאים בתחומה, שלדעתה ראוי לשמרם (להלן – רשימת אתרים).
: (ב) ברשימת אתרים יפורטו הטעמים לכך שהאתר ראוי לשימור, באיזו מידה ניתן לפתח את האתר, פרטי הבעלים של האתר ובעלי זכויות אחרים בו, ופרטים אחרים ככל שתמצא הועדה לשימור אתרים לנכון.
: (ג) רשימת האתרים תשמש את הועדה לשימור אתרים ואת מוסדות התכנון.
: (ד) הועדה לשימור אתרים רשאית בכל עת לשנות את רשימת האתרים.
: (ה) הוראות [[סימן ו׳ בפרק ב׳ לחוק]] יחולו על הועדה לשימור אתרים כאילו היתה מוסד תכנון, בשינויים המחוייבים.

@ 13. תפקידי ועדה לשימור
: בנוסף לתפקידיה וסמכויותיה לפי [[$ תוספת זו|סעיפים 12]], [[$ תוספת זו|14]] [[$ תוספת זו|ו־15]], תייעץ הועדה לשימור אתרים למועצת הרשות המקומית ולועדה המקומית שמרחב תכנונה כולל את תחום הרשות המקומית, בכל ענין הנוגע לשימורם של אתרים, וכן רשאית היא לייעץ לועדה המחוזית, אם נתבקשה על ידה לעשות כן.

@ 14. עבודות אחזקה
: (א) סברה הועדה לשימור אתרים, על־פי חוות דעתו של מהנדס הרשות המקומית, כי לאתר המיועד לשימור נשקפת סכנה ממשית של הרס, או ששימורו של האתר ייפגם בצורה העלולה לפגוע במטרת השימור, רשאית הועדה לשימור אתרים באמצעות מהנדס הרשות המקומית, לדרוש מן הבעלים לבצע עבודות אחזקה באתר תוך תקופה שתקבע; נשקפה לאתר המיועד סכנה ממשית של הרס ולא ביצעו הבעלים את העבודות, רשאית הרשות המקומית לבצע את העבודות החיוניות למניעת הריסתו של האתר, והבעלים יחוייבו בהחזר ההוצאות האמורות, אם לא החליטה הרשות המקומית לשאת בהוצאות אלה, כולן או חלקן.
: (ב) היה אתר כאמור בסעיף קטן (א) נכס המוחזק בידי דייר מוגן לפי [[חוק הגנת הדייר, התשל״ב–1972]] (להלן – דייר מוגן), רשאית הועדה לשימור, באמצעות מהנדס הרשות המקומית, לדרוש מן הדייר המוגן לבצע עבודות אחזקה באתר תוך תקופה שתקבע, ועל העבודות האמורות יחולו, בשינויים המחוייבים, הוראות [[סעיף 70 לחוק האמור]].
: (ג) בדרישה כאמור, תפורט חלוקת ההוצאות לביצוע העבודות בין בעל הנכס לבין הדייר המוגן, על פי קביעה של ראש הרשות המקומית, שתינתן לאחר שעיין בחוות דעת בכתב של מהנדס הרשות המקומית ושל היועץ המשפטי שלה, המתייחסות לנכס נשוא העבודות וליתר נסיבות הענין.
: (ד) לא בוצעו העבודות ונשקפה לאתר המיועד סכנה ממשית של הרס, רשאית הרשות המקומית לבצע את העבודות החיוניות למניעת הריסתו של האתר והוצאות העבודה יחולו בהתאם לחלוקה שנקבעה על פי סעיפים קטנים (א), (ב) ו־(ג).
: (ה) לשם בדיקת האתר והערכת הצורך בעבודות אחזקה, רשאי אדם שמינתה הועדה לשימור אתרים, להיכנס לאתר ולערוך את הבדיקות הנדרשות, ויהיו לו לענין זה, הסמכויות הקבועות [[בסעיף 257 לחוק]].

@ 15. הפקעה ופיצויים (תיקון: תש״ע–2)
: (א) לא בוצעו עבודות אחזקה באתר על ידי מי שנדרש לכך בתוך הזמן שהקציבה הועדה לשימור אתרים כאמור [[$ תוספת זו|בסעיף 14]], וסברה הועדה על־פי חוות דעת של מהנדס הרשות המקומית, כי קיים חשש שהאתר ייפגע בצורה העלולה לסכל את מטרת השימור, רשאית הרשות המקומית שבתחומה מצוי האתר, להפקיע את האתר או חלק ממנו.
: (ב) לא יופקע אתר כאמור בסעיף קטן (א) אלא אם כן נתנה הועדה המחוזית אישור לכך לאחר שנתנה לבעל הנכס הזדמנות להביא טענותיו בפני הועדה לשימור אתרים ובפני הועדה המחוזית.
: (ג) לצרכי פיצויים בתמורה להפקעה, כאמור בסעיף קטן (א), לא תובא בחשבון אפשרות הפיתוח של הקרקע אילולא נועד האתר לשימור.
: (ד)(1) הופקע אתר לפי סעיף זה, רשאית הרשות המקומית למכרו או להחכירו, בכפוף לאמור בפסקה (2), ובלבד שבתנאי המכירה או החכירה יובטח שימור האתר;
:: (2) הועמד האתר למכירה או לחכירה, כאמור בפסקה (1), לתקופת זמן העולה על חמש שנים, תוך חמש שנים מיום ההפקעה יהיה מי שהאתר הופקע ממנו זכאי לרכשו או לחכרו, לפי הענין, בזכות ראשונה, תוך 60 ימים מיום שהודיעה לו הרשות המקומית על כוונתה למכור או להחכיר את האתר כאמור, ובלבד שמחיר המכירה או החכירה לא יפחת ממחיר שקבע השמאי הממשלתי הראשי או מי שהוא הסמיך לכך;
:: (3) מכירה או חכירה לפי סעיף זה טעונה אישור שר הפנים או מי שהוא הסמיך לכך.
: (ה) לא נקבעו הוראות מיוחדות [[בתוספת זו]], תבוצע ההפקעה על פי [[פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943]], כאילו הורשתה הרשות המקומית שבתחומה מצוי האתר, בהודעה ברשומות, להשתמש בסמכויות ולמלא את התפקידים של שר האוצר או של היועץ המשפטי לממשלה לפי [[הפקודה האמורה]], לענין המקרקעין העומדים להפקעה.

@ 16. ערר (תיקון: תש״ס–2)
: (א) הרואה עצמו נפגע על־ידי החלטות שנתקבלו לפי [[$ תוספת זו|סעיפים 9]], [[$ תוספת זו|14]] [[$ תוספת זו|או 15(א)]], רשאי לערור עליהן בפני ועדת ערר בת שלושה חברים שימנה לענין זה שר המשפטים; יושב ראש הועדה יהיה עורך דין בעל ותק של שלוש שנים לפחות.
: (ב)(1) ועדת ערר הדנה בערר לענין [[$ תוספת זו|סעיף 9]], רשאית לבטל פטור שניתן או לשנות את שיעור הפטור ואת משך תחולתו;
:: (2) ועדת ערר הדנה בערר לענין [[$ תוספת זו|סעיף 14]], רשאית לבטל את דרישת הועדה לשימור אתרים, לשנותה, להורות על מי תחול חובת ביצוע העבודות האמורות [[פרט 14|בסעיף]], וכן להורות על חלוקה שונה של ההוצאות בין בעל הנכס, הדייר המוגן והרשות המקומית, הכל לפי הענין;
:: (3) ועדת ערר הדנה בערר לענין [[$ תוספת זו|סעיף 15(א)]], רשאית לבטל החלטה בדבר הפקעת אתר או חלק ממנו.
: (ג) הרואה עצמו נפגע מהחלטת ועדת הערר רשאי לערער עליה לפני בית משפט לענינים מינהליים.
: (ד) (((בוטל).))

@ 17. שמירת דינים
: הוראות [[תוספת זו]] באות להוסיף על הוראות כל דין ולא לגרוע מהן.

== התוספת החמישית (תיקון: תשס״ב–5) ==
==== ((([[סעיף 63א]]))) ====
=== סוגי הדיור ===

@ : מסגרת מגורים עצמאית או מוגנת של סוגי דיור אלה:
@ 1. : דיור עצמאי;
@ 2. : דיור לוויין;
@ 3. : דיור מוגן;
@ 4. : דיור מוגן מתוגבר;
@ 5. : הוסטל;
@ 6. : הוסטל לצעירים;
@ 7. : הוסטל מתוגבר;
@ 8. : הוסטל כוללני.

== תוספת שישית (תיקון: תשע״ד–2) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיף 62א]]))) ====
===  דיור בהישג יד ===

=== פרק א׳: הגדרות ופרשנות ===

@ 1. הגדרות (תיקון: תשע״ח–3, תשפ&quot;ב-10)
: [[בתוספת זו]] –
:- ”בעלים”, של יחידת דיור – בעל כהגדרתו [[בסעיף 1 לחוק זה]];
:- ”בעל שליטה” – כמשמעותו [[בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968]];
:- ”בן המקום” – מי שמלאו לו 18 שנים, ומענו הרשום במרשם האוכלוסין המתנהל לפי [[חוק מרשם האוכלוסין, התשכ״ה–1965]], במשך שלוש השנים האחרונות לפחות או במשך ארבע שנים לפחות מתוך עשר השנים האחרונות, הוא בתחומה של הרשות המקומית שבתחומה חלה תכנית הכוללת דיור בהישג יד להשכרה במחיר מופחת או בתחום היישוב שהתכנית חלה בו, לפי העניין, ובלבד שהומצא לכך אישור ממרשם האוכלוסין;
:- ”בן משפחה” – בן זוג, לרבות ידוע בציבור כבן זוג, ילד, הורה, הורי הורה או אח, וכן בן זוג של כל אחד מאלה ומי שסמוך על שולחנו של אותו אדם;
:- ”גוף מוסדי” – כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981]];
:- ”דיור בהישג יד” – אחד מאלה:
:: (1) השכרה במחיר מופחת;
:: (2) השכרה לטווח ארוך;
:- ”הסכם שכירות” – הסכם להשכרת יחידת דיור בין הבעלים של יחידת דיור ובין שוכר בדיור בהישג יד;
:- ”השכרה במחיר מופחת” – השכרה לזכאים של יחידת דיור למגורים במחיר מופחת לתקופה כוללת שלא תפחת מעשרים שנה מהיום שבו המנהל קיבל הודעה על כך שיחידת הדיור כאמור הושכרה, והסכם השכירות החל עליה יהיה בכתב ויכלול לפחות שני תנאים אלה:
:: (1) יחידת הדיור תשמש להשכרה לאותו אדם יחיד ובני משפחתו לתקופת השכירות, ובלבד שתינתן לאותו אדם זכות ברירה לשכור את יחידת הדיור למגורים לתקופות שכירות נוספות של חמש שנים במצטבר, אלא אם כן נותרה תקופה קצרה יותר עד תום תקופת ההעמדה לשכירות או שחלפו שלוש שנים מיום שאותו אדם שכר את יחידת הדיור והוא חדל להיות זכאי;
:: (2) דמי השכירות, כולם או חלקם, אינם ניתנים להיוון, והם משולמים בתשלומים עתיים לתקופות קצובות שכל אחת מהן אינה עולה על שישה חודשים, בתנאים שייקבעו בהסכם, ככל שלא נקבע אחרת לפי חוק זה;
:- ”השכרה לטווח ארוך” – השכרה של יחידת דיור למגורים לתקופה כוללת שלא תפחת מעשרים שנה מהיום שבו המנהל קיבל הודעה על כך שיחידת הדיור כאמור הושכרה, ואשר הסכם השכירות החל עליה יהיה בכתב ויכלול ארבעה תנאים אלה לפחות:
:: (1) יחידת הדיור תשמש להשכרה לאותו אדם יחיד ובני משפחתו לתקופה שלא תפחת מחמש שנים, ובלבד שתינתן לאותו אדם זכות ברירה לשכור את יחידת הדיור למגורים לתקופות שכירות נוספות שיחד עם תקופת השכירות הראשונה כאמור לא יפחתו מעשר שנים במצטבר, והכול, אלא אם כן נותרה תקופה קצרה יותר עד תום תקופת ההעמדה לשכירות;
:: (2) דמי השכירות, כולם או חלקם, אינם ניתנים להיוון, והם משולמים בתשלומים עיתיים לתקופות קצובות שכל אחת מהן אינה עולה על שישה חודשים, בתנאים שייקבעו בהסכם, ככל שלא נקבע אחרת לפי חוק זה;
:: (3) דמי השכירות ומנגנון לעדכון דמי השכירות, לכל תקופת השכירות, לרבות תקופת השכירות הנוספת כאמור בפסקה (1); התנאים שייקבעו בהסכם לעניין זה יהיו בהתאם להוראות [[$ תוספת זו|סעיף 5(א)(1), (2) ו-(3)]];
:: (4) השוכר יהיה רשאי לסיים את תקופת השכירות בתום כל שנה ממועד תחילת השכירות, ובלבד שמסר הודעה על כך לבעלים של יחידת הדיור, באופן שנקבע בהסכם, 90 ימים לפני תום שנת השכירות האמורה לפחות, או פרק זמן קצר יותר אם נקבע בהסכם;
:- ”זכאי” – מי שמתקיימים בו כל אלה:
:: (1) הוא עומד בתנאי הסף שנקבעו לפי [[http://www.pmo.gov.il/Secretary/GovDecisions/2015/Pages/dec203.aspx|החלטת הממשלה מספר 203 (דר/13) שעניינה הרחבת התכנית לדיור במחיר מופחת, מיום כ״ב בתמוז התשע״ה (9 ביולי 2015)]], כפי שתעודכן מעת לעת, ולעניין יחיד כמשמעותו בהחלטה האמורה – יראו אותו כמי שעומד בתנאי הסף הנוגע לגיל גם אם מלאו לו 26 שנים;
:: (2) הוא עומד בתנאים נוספים שקבע השר בתקנות לפי [[$ תוספת זו|סעיף 15(ב)]];
:- ”זכות”, בדיור בהישג יד או במגרש שתיבנה בו יחידת דיור בהישג יד – בעלות, שכירות, ובכלל זה חכירה לדורות או זכות לקבל אחת מהזכויות האמורות;
:- ”מדד” – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
:- ”מועד רכישת זכות בדיור בהישג יד” -
:: (1) לעניין זכות בעלות או חכירה לדורות – מועד עריכת ההסכם לרכישת הזכות כאמור;
:: (2) לעניין זכות שכירות שאינה חכירה לדורות – מועד עריכת הסכם השכירות או מועד קבלת החזקה בדיור בהישג יד, לפי המוקדם;
:- ”המנהל” – מי שהשר מינה לפי [[$ תוספת זו|סעיף 9]];
:- ”מחיר מופחת” – דמי שכירות שנקבעו לפי הוראות [[$ תוספת זו|סעיף 5(א)(1א) או (1ב)]];
:- ”רכוש משותף” – כמשמעותו [[בחוק המקרקעין]];
:- ”שוכר” – מי ששוכר יחידת דיור על פי הסכם שכירות לדיור בהישג יד ולמעט מי שהוא קרובו של בעלים של יחידת דיור שהיא לדיור בהישג יד או בעל שליטה בתאגיד שהוא בעלים של יחידת דיור כאמור;
:- ”תכנית” – תכנית הכוללת הוראות מפורטות;
:- ”תקופת העמדה לשכירות” – תקופה כוללת שלא תפחת מעשרים שנה מהיום שבו המנהל קיבל הודעה על כך שיחידת הדיור הושכרה בהשכרה לטווח ארוך או בהשכרה במחיר מופחת, לפי העניין;
:- ”תקופת השכירות” – תקופה של שנה אחת לפחות;
:- ”תקרת דמי השכירות המופחתים” – המחיר הממוצע הארצי של שכר דירה חופשי לדירה בגודל של 4.5 עד 5 חדרים לפי פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ברבעון שקדם למועד קביעת דמי השכירות המופחתים לפי [[$ תוספת זו|סעיף 5(א)(1א)]], כשהוא מוכפל ב־1.1;
:- ”השר” – שר האוצר.
:: ((סמכות שר האוצר הועברה לשר הבינוי והשיכון (י״פ תש״ף, 6344).))

=== פרק ב׳: דיור בהישג יד ===

@ 2. שימוש בדיור בהישג יד (תיקון: תשע״ח–3, תשע״ח–9)
: (א) לא יעשה אדם שימוש ולא ירשה לאחר לעשות שימוש ביחידת דיור להשכרה לטווח ארוך, אלא למגוריו של שוכר ובני משפחתו, על פי הסכם שכירות להשכרה לטווח ארוך.
: (ב) לא יעשה אדם שימוש ולא ירשה לאחר לעשות שימוש ביחידת דיור להשכרה במחיר מופחת אלא למגוריו של שוכר שהוא זכאי שעלה בגורל בהגרלה לפי סעיף קטן (ג) ובני משפחתו, על פי הסכם שכירות להשכרה במחיר מופחת.
: (ג)(1) יחידות הדיור להשכרה במחיר מופחת שאושרו בתחום תכנית יושכרו רק לזכאים שעלו בגורל בהגרלה שערכה הרשות המקומית ששטח התכנית נכלל בתחומה לפי תקנות שיקבע השר, בהסכמת שר הפנים, לעניין הגרלה לפי סעיף זה.
:: (2) בתקנות לפי פסקה (1) ייקבעו, בין השאר, הוראות לעניין מועד עריכתה של ההגרלה, אופן השתתפותם של זכאים בהגרלה, דרכי פרסום לזכאים בדבר עריכת ההגרלה, תקופת תוקפן של תוצאות ההגרלה, דרכי עריכת ההגרלה והפיקוח עליה והוראות בדבר מניעת ניגוד עניינים של עורך ההגרלה.
:: (3) יחידות הדיור להשכרה במחיר מופחת, יוצעו לזכאים לפי סדר עלייתם בגורל, בדרך שיקבע השר בתקנות.
:: (4)(א) מי שבבעלותו יחידת דיור להשכרה במחיר מופחת, ישכירה לזכאי הראשון שהוצע לו לשכור את אותה יחידה כאמור בפסקה (3) ואשר הסכים לשכור אותה, ואולם הבעלים רשאי לפנות למנהל, בבקשה מנומקת, שלא להשכירה לאותו זכאי, אם סבר כי יש טעמים מיוחדים המצדיקים זאת.
::: (ב) הוגשה בקשה כאמור בפסקת משנה (א) וראה המנהל כי יש טעמים מיוחדים המצדיקים זאת, ובכלל זה כי יש חשש סביר שהזכאי לא יעמוד בתנאי הסכם השכירות, רשאי הוא לקבוע כי יחידת הדיור לא תושכר לזכאי שעלה בגורל לגביה; קבע המנהל כאמור, תוצע יחידת הדיור להשכרה לזכאי הבא אחריו ברשימת הזכאים לפי סדר העלייה בגורל כאמור בפסקה (3).
:: (5) השר רשאי לקבוע כי אם מספר הזכאים שביקשו להשתתף בהגרלה לעניין תכנית מסוימת קטן ממספר יחידות הדיור במחיר מופחת העומדות להשכרה, יהיה ניתן להציע את יחידות הדיור כאמור למועמדים נוספים שיעמדו בתנאים שיקבע בתקנות וייבחרו בהגרלה נוספת שתיערך בהתאם להוראות סעיף זה.
:: (6) על אף האמור בפסקה (1), מועצת רשות מקומית רשאית להודיע לשר כי לא תערוך הגרלות כאמור באותה פסקה; הודיעה המועצה כאמור, יערוך את ההגרלה מי שבבעלותו יחידת הדיור להשכרה במחיר מופחת, בפיקוח גורם שייקבע בתקנות לפי פסקה (1) ובהתאם להוראות אותן תקנות.
:: (7) לא הותקנו תקנות לפי פסקה (1), לא יינתן היתר מכוח תכנית לפי [[סעיף 62א(א)(14)]], [[62א(א1)(2) או (14)(א)(2)]] [[או 62א2]] או לפי [[סעיף 4(ב)(1א) או (1ב) לחוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים לדיור (הוראת שעה), התשע״ד–2014]].
:: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבנייה (דרכי עריכת הגרלה ופיקוח), התשפ&quot;ה-2024]].))
: (ד) מועצת רשות מקומית רשאית לקבוע כי 25% מקרב הזכאים שיעלו בגורל בהגרלה שתיערך לפי סעיף קטן (ג), ולעניין יישוב באזור עדיפות לאומית – 30%, יהיו בני המקום ותינתן להם עדיפות בהשכרת יחידות דיור במחיר מופחת לפי הוראות שנקבעו לפי סעיף קטן (ג); לעניין זה, ”אזור עדיפות לאומית” – אזור עדיפות לאומית שהממשלה החליטה עליו לפי הוראות [[פרק כ״ו לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו־2010), התשס״ט–2009]].

@ 3. הגבלה על בעלות (תיקון: תשע״ח–3)
: (א) (((בוטל).))
: (ב) על אף האמור בכל דין, כל יחידות הדיור במתחם מקרקעין רצוף שישמשו לדיור בהישג יד בתחום התכנית יהיו בבעלות אדם אחד.
: (ג) לא תועבר בעלות ביחידת דיור כאמור בסעיף קטן (ב), אלא אם כן הועברה, באותו מועד ולאותו אדם, הבעלות בכל יחידות הדיור במתחם מקרקעין רצוף שישמשו לדיור בהישג יד בתחום אותה תכנית.
: (ד) הוראות סעיף קטן (ג) יחולו, בשינויים המחויבים, גם על התחייבות להעברת בעלות כאמור באותו סעיף קטן.

@ 4. חובת ניהול ואחזקה תקינה (תיקון: תשע״ח–3)
: (א) בעלים של יחידות דיור בבניין שהן דיור בהישג יד חייב בניהולו ובאחזקתו התקינה של הרכוש המשותף של אותו בניין, לפי החלק ברכוש המשותף הצמוד ליחידות הדיור שבבעלותו, והוא אינו רשאי להמחות חיוב זה לשוכר.
: (ב) השר, לאחר התייעצות עם שר המשפטים, יקבע הוראות לעניין מאפייני הניהול והאחזקה התקינה; השר, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, יקבע הוראות לעניין דמי ניהול ואחזקה שישלם השוכר.
: (ג) הוראות שנקבעו לפי סעיף זה, יראו אותן כתנאים שנקבעו בהסכם שכירות, ואין להתנות עליהן אלא לטובת השוכר.
: (ד) בסעיף זה, ”אחזקה תקינה” – שמירה על מצבו של הרכוש המשותף כפי שהיה בעת גמר הבנייה, לרבות שיפורים שבוצעו בו לאחר מכן על ידי הבעלים של יחידות הדיור או בהסכמתו.

@ 5. דמי השכירות (תיקון: תשע״ח–3)
: (א)(1) דמי השכירות ביחידת דיור להשכרה לטווח ארוך לא יעלו, בתקופת השכירות הראשונה, על דמי השכירות המשתלמים משוכר מרצון למשכיר מרצון בעד שכירות של יחידת דיור דומה בגודלה ובמיקומה באותו אזור (בסעיף זה – מחיר השוק).
:: (1א) דמי השכירות ביחידת דיור להשכרה במחיר מופחת, בתקופת השכירות הראשונה, יהיו בשיעור נמוך ב־20% ממחיר השוק שקבע השמאי הממשלתי הראשי או שמאי מטעמו לפני כניסתו של השוכר הראשון או שוכר חדש ליחידת דיור להשכרה במחיר מופחת, והם לא יעלו על תקרת דמי השכירות המופחתים.
:: (1ב)(א) על אף האמור בפסקה (1א), רשות מקומית רשאית לקבוע, בהחלטה כאמור בפסקת משנה (ב), לגבי יחידות דיור להשכרה במחיר מופחת בתחומה, שיעור הפחתה של דמי השכירות ממחיר השוק השונה מהשיעור האמור באותה פסקה, ורשאית היא לקבוע שיעורי הפחתה שונים לאזורים שונים בתחומה, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
:::: (1) הקרקע שבה נמצאות יחידות הדיור אינה מקרקעי ישראל;
:::: (2) דמי השכירות לא יעלו על תקרת דמי השכירות המופחתים;
:::: (3) לעניין רשות מקומית במחוז הצפון ובמחוז הדרום שיעור ההפחתה של דמי השכירות ממחיר השוק לא יפחת מ־10% ולא יעלה על 30%, ולעניין רשות מקומית במחוז אחר – לא יפחת מ־20% ולא יעלה על 40%.
::: (ב) החלטה כאמור בפסקת משנה (א) תתקבל על ידי מועצת הרשות המקומית, לפי הצעת ראש הרשות המקומית, היא תהיה מנומקת, לא יהיה ניתן לשנותה עד תום שלוש שנים ממועד קבלתה והיא תחול על תכניות שהוגשו באותה תקופה.
::: (ג) על אף האמור בפסקה (1א), מועצת מקרקעי ישראל רשאית לקבוע, לגבי יחידות דיור להשכרה במחיר מופחת במקרקעי ישראל, שיעור הפחתה של דמי השכירות ממחיר השוק הגבוה מהשיעור האמור באותה פסקה, ובלבד שדמי השכירות לא יעלו על תקרת דמי השכירות המופחתים.
:: (2) בעלים של יחידת דיור שהיא דיור בהישג יד לא יעלה את דמי השכירות בתום תקופת השכירות הראשונה לאותו שוכר, אלא לפי שיעור עליית המדד ובתוספת בשיעור שיקבע השר, ובלבד שדמי השכירות לא יועלו לפי פסקה זו יותר מפעם אחת בשנה.
:: (3) על אף האמור בפסקה (2), חלפו חמש שנים מהמועד שבו הושכרה לראשונה יחידת דיור לאותו שוכר, יחולו הוראות פסקה (1), פסקה (1א) או פסקה (1ב), לפי העניין, בשינויים המחויבים, ולעניין יחידות דיור להשכרה במחיר מופחת, יחולו שיעורי ההפחתה ממחיר השוק, כאמור באותן פסקאות, שנקבעו בתקופת השכירות הראשונה.
: (ב) לא ידרוש בעלים של יחידת דיור שהיא דיור בהישג יד משוכר אלא דמי שכירות שנקבעו לפי סעיף קטן (א), והשתתפות בדמי ניהול ואחזקה תקינה כפי שנקבעו לפי [[$ תוספת זו|סעיף 4(ב)]], ואלה בלבד; ואולם הוא רשאי לדרוש ערובה להבטחת תנאי הסכם השכירות, לפי הוראות [[סעיף 25י לחוק השכירות והשאילה, התשל״א–1971]].
: (ג) השר רשאי לקבוע דמי שכירות מרביים ליחידת דיור שהיא דיור בהישג יד.
: (ד) הוראות שנקבעו לפי סעיף זה, יראו אותן כתנאים שנקבעו בהסכם השכירות, ואין להתנות עליהן אלא לטובת השוכר.

@ 5א. פקיעת חוזה השכירות בהשכרה במחיר מופחת (תיקון: תשע״ח–3)
: (א) התקשר שוכר שהושכרה לו יחידת דיור בהשכרה במחיר מופחת בהסכם לרכישת יחידת דיור חדשה שעתידה להיבנות, יפקע הסכם השכירות עמו להשכרה במחיר מופחת במועד הכניסה ליחידת הדיור החדשה לפי חוזה הרכישה, ואם נדחתה הכניסה ליחידת הדיור מעבר לתאריך שנקבע בחוזה הרכישה – במועד הכניסה הדחויה, בכפוף לכך שהשוכר המציא אישור על הדחייה מהמוכר.
: (ב) התקשר שוכר שהושכרה לו יחידת דיור בהשכרה במחיר מופחת בהסכם לרכישת יחידת דיור שאינה חדשה, יפקע הסכם השכירות עמו להשכרה במחיר מופחת במועד הכניסה ליחידת הדיור שרכש או בתום שישה חודשים ממועד הרכישה, לפי המוקדם.

=== פרק ג׳: העברת זכויות ורישום בפנקסי המקרקעין ===

@ 6. רישום הערה בפנקסי המקרקעין ורישום העברת זכויות (תיקון: תשע״ח–3)
: (א) היתה זכות הבעלות או החכירה לדורות בחלקה, שעל כולה או על חלק ממנה חלות הוראות [[תוספת זו]], רשומה בפנקסי המקרקעין, יחולו הוראות אלה:
:: (1) הוגשה בקשה להיתר הכוללת יחידות דיור לדיור בהישג יד, לא יינתן היתר לבנייה באותה חלקה, אלא אם כן נרשמה הערה בפנקסי המקרקעין בדבר דיור בהישג יד; הערה בפנקסי המקרקעין כאמור תירשם על פי בקשה של בעל הזכות בחלקה ולפי אישור של מהנדס הוועדה המקומית שבמרחב התכנון שלה נמצאת החלקה כאמור ([[בתוספת זו]] – המהנדס); אישור המהנדס יהיה לפי טופס שקבע שר המשפטים;
:: (2) נרשמה הערה כאמור בפסקה (1), לא תירשם בפנקסי המקרקעין עסקה במקרקעין שבחלקה אלא אם כן התקבל אישור המנהל; לא ייתן המנהל אישור אלא אם כן ראה כי העסקה אינה סותרת את הוראות חוק זה לעניין דיור בהישג יד;
:: (3) מי שמגיש למפקח על רישום מקרקעין בקשה לרישום בית משותף, יציין בבקשה כי בבית יש יחידות דיור לדיור בהישג יד; לבקשה כאמור יצורף אישור המהנדס, לגבי יחידות הדיור שהן דיור בהישג יד; החליט המפקח על רישום מקרקעין על מתן צו לרישום הבית כבית משותף, יורה בצו כי במועד רישום הבית בפנקס הבתים המשותפים תירשם לגבי כל אחת מיחידות הדיור בבית המשותף, שצוין באישור המהנדס כאמור כי היא יחידת דיור לדיור בהישג יד הערה בדבר היותה דיור בהישג יד; נרשמה הערה כאמור, תימחק הערה שנרשמה לפי פסקה (1);
:: (4) נרשמה הערה כאמור בפסקה (3), לא תירשם בפנקסי המקרקעין כל עסקה בזכויות ביחידת דיור בבית המשותף שהיא יחידת דיור לדיור בהישג יד, אלא אם כן נתקבל אישור המנהל; לא ייתן המנהל אישור אלא אם כן ראה כי העסקה אינה סותרת את הוראות חוק זה לעניין דיור בהישג יד.
: (ב) נרשמה הערה כאמור בסעיף קטן (א)(1) או (3), לא תירשם הערה לפי [[סעיף 126 לחוק המקרקעין]], אלא באישור המנהל; לא ייתן המנהל אישור אלא אם כן ראה כי ההתחייבות נושא ההערה אינה סותרת את הוראות חוק זה לעניין דיור בהישג יד.
: (ג) בסעיף זה, ”עסקה” – למעט משכנתה לטובת גוף מוסדי והעברת שכירות רשומה.

@ 7. רישום והעברה של זכויות שאינן רשומות (תיקון: תשע״ח–3)
: (א) לא היו זכויות חכירה לדורות בקרקע שהיא מקרקעי ישראל [[שתוספת זו]] חלה עליה, רשומות בפנקסי המקרקעין, יחולו הוראות אלה:
:: (1) הוגשה בקשה להיתר הכוללת יחידות דיור בהישג יד, לא יינתן היתר לבנייה במגרש, אלא אם כן מבקש ההיתר מסר הודעה לרשות מקרקעי ישראל, בצירוף אישור המהנדס לפי טופס שקבע שר המשפטים, בדבר דיור בהישג יד, ורשות מקרקעין ישראל אישרה את קבלת ההודעה;
:: (2) נמסרה הודעה כאמור בפסקה (1), לא תאשר רשות מקרקעי ישראל העברת זכויות במגרש או בחלק ממנו או ביחידת דיור לדיור בהישג יד, אלא אם כן התקבל אישור המנהל; לא ייתן המנהל אישור אלא אם כן ראה כי העברת הזכויות כאמור אינה סותרת את הוראות חוק זה לעניין דיור בהישג יד;
:: (3) הושלמה הקמתו של בניין במגרש שניתנה לגביו הודעה כאמור בפסקה (1), ימסור בעל הזכויות במגרש הודעה לרשות מקרקעי ישראל, בצירוף אישור המהנדס לפי טופס שקבע שר המשפטים, ובה יפרט את יחידות הדיור לדיור בהישג יד בבניין; לא תיתן רשות מקרקעי ישראל את הסכמתה לעסקה ביחידות הדיור לדיור בהישג יד כאמור אלא אם כן התקבל אישור המנהל; לא ייתן המנהל אישור אלא אם כן ראה שהעסקה אינה סותרת את הוראות חוק זה לעניין דיור בהישג יד; לא התקבלה הודעה כאמור, לא תאשר רשות מקרקעי ישראל העברת זכויות במגרש או בחלק ממנו;
:: (4) התקבלה הודעה כאמור בפסקה (1) או (3), לא תאשר רשות מקרקעי ישראל רישום זכויות בפנקסי המקרקעין, אלא אם כן התקבל אישור המנהל; לא ייתן המנהל אישור אלא אם כן ראה שהרישום אינו סותר את הוראות חוק זה לעניין דיור בהישג יד.
: (ב) הוראות סעיף זה יחולו אף אם נודע לרשות מקרקעי ישראל על היותם של מגרש, בניין או יחידת דיור לדיור בהישג יד בדרך אחרת ממסירת הודעות כאמור בפסקאות (1) או (3) בסעיף קטן (א).
: (ג) בסעיף זה, ”העברת זכויות” – למעט משכון או שעבוד אחר לטובת גוף מוסדי.

@ 8. מחיקת הערות וביטול הצורך באישור (תיקון: תשע״ח–3)
: (א) לבקשת בעל זכות בחלקה כאמור [[$ תוספת זו|בסעיף 6]], רשם המקרקעין ימחק את ההערה שנרשמה לגבי יחידת דיור לפי [[$ תוספת זו|סעיף 6(א)]], ובלבד שבעל הזכות המציא לרשם המקרקעין אישור מאת המנהל לכך שתמה תקופת ההעמדה לשכירות לגבי אותה יחידת דיור.
: (ב) לבקשת בעל זכות במגרש כאמור [[$ תוספת זו|בסעיף 7]], רשות מקרקעי ישראל תאשר כי לא נדרשים עוד אישורים כאמור [[פרט 7 לתוספת זו|בסעיף קטן (א)(3) או (4) של אותו סעיף]], ובלבד שבעל הזכות המציא לרשות מקרקעי ישראל אישור מאת המנהל לכך שתמה תקופת ההעמדה לשכירות לגבי יחידת הדיור לדיור בהישג יד כאמור [[$ תוספת זו|בסעיף 7]].

=== פרק ד׳: פיקוח על דיור בהישג יד (תיקון: תשע״ח–3) ===

@ 9. מינוי המנהל (תיקון: תשע״ח–3, תשפ&quot;ב-10)
: (א) השר ימנה מבין עובדי משרדו, מנהל לעניין דיור בהישג יד; לא מונה מנהל כאמור, ישמש המנהל הכללי של משרד הבינוי והשיכון כמנהל.
: (ב) המנהל ייתן אישורים לפי [[תוספת זו]], וימלא כל תפקיד אחר שהוטל עליו לפי [[תוספת זו]].

@ 10. חובת דיווח (תיקון: תשע״ח–3, תשע״ח–9)
: (א) קיבל אדם היתר לבניין הכולל יחידות דיור לדיור בהישג יד, ידווח על כך למנהל, באופן ובמועדים שקבע השר.
: (ב) העביר אדם בעלות ביחידת דיור שהיא לדיור בהישג יד, ידווח על כך למנהל, באופן ובמועדים שקבע השר.
: (ג) מוסד תכנון שאישר תכנית לפי [[סעיף 62א(א)(14)]], [[62א(א1)(2) או (14)(א)(2)]] [[או 62א2]], לפי העניין, ידווח למנהל על התכנית, ובכלל זה על מספר יחידות הדיור שנקבעו לפיה שהן לדיור בהישג יד.

@ 11. (תיקון: תשע״ח–3) : (((בוטל).))

@ 12. ניהול רישום (תיקון: תשע״ח–3, תשפ&quot;ב-10)
: (א) המנהל ינהל רישום שייכללו בו לפחות כל אלה:
:: (1) רישום של פרטי יחידות הדיור שהן לדיור בהישג יד;
:: (2) רישום של בעלים של יחידות דיור שהן לדיור בהישג יד.
: (ב) הרישום כאמור בסעיף קטן (א) יהיה פתוח לעיון הציבור, ויפורסם באתר האינטרנט של משרד הבינוי והשיכון.

@ 13. בירור פניות ציבור (תיקון: תשע״ח–3, תשפ&quot;ב-10)
: (א) המנהל יברר פניות ציבור לעניין [[תוספת זו]], לרבות לעניין הפרת הוראותיה על ידי בעלים של דיור בהישג יד; המנהל רשאי לברר את הפנייה בכל דרך שיראה לנכון, והוא אינו קשור להוראה שבסדר דין או בדיני ראיות.
: (א1) המנהל ייתן את החלטתו בפנייה בתוך 90 ימים ממועד הגשתה, ורשאי הוא, מטעמים שיירשמו, להאריך את התקופה האמורה בתקופה או בתקופות נוספות, שלא יעלו על 90 ימים, במצטבר.
: (ב) מצא המנהל שפניית ציבור היא מוצדקת, יודיע על כך לפונה, לבעל זכות ביחידת דיור בהישג יד ולכל מי שהפנייה נוגעת אליו.
: (ג) קבע המנהל כי פניית ציבור היא מוצדקת בשל הפרת הוראותיה של [[תוספת זו]] או הוראות שנקבעו לפיה, תהיה קביעתו ראיה לכאורה לנקבע בה בכל הליך משפטי.
: (ד) החלטות המנהל יפורסמו לציבור באתר האינטרנט של משרד הבינוי והשיכון; השר, בהתייעצות עם שר המשפטים, יקבע הוראות לעניין פרסום ההחלטות, בהתחשב, בין השאר, בצורך להגן על פרטיות ולמנוע פגיעה בשם הטוב של הנוגעים בדבר.

=== פרק ה׳: עיצום כספי ===

@ 14. הטלת עיצום כספי על בעלים של דיור בהישג יד (תיקון: תשע״ה, תשע״ח–3)
: (א) הפר בעלים של יחידות דיור שהן לדיור בהישג יד הוראה מהוראות המפורטות להלן, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות סעיף זה, בסכום של 15,000 שקלים חדשים, ואם הוא תאגיד – בסכום של 30,000 שקלים חדשים:
:: (1) עשה שימוש או הרשה לאחר לעשות שימוש ביחידת דיור שהיא לדיור בהישג יד, בניגוד להוראות [[$ תוספת זו|סעיף 2]], או העביר בעלות ביחידת דיור, בניגוד להוראות [[$ תוספת זו|סעיף 3(ג)]];
:: (2) העלה את דמי השכירות ביחידת דיור להשכרה לטווח ארוך, בניגוד להוראות [[$ תוספת זו|סעיף 5(א)(2)]];
:: (2א) דרש משוכר ביחידת דיור להשכרה לטווח ארוך תשלומים בניגוד להוראות [[$ תוספת זו|סעיף 5(ב)]];
:: (3) לא דיווח למנהל, בניגוד להוראות [[$ תוספת זו|סעיף 10(א) או (ב)]].
: (א1) הפר בעלים של יחידות דיור שהן לדיור בהישג יד הוראה מההוראות המפורטות להלן, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות סעיף זה, בסכום של 30,000 שקלים חדשים, ואם הוא תאגיד – בסכום של 60,000 שקלים חדשים:
:: (1) גבה דמי שכירות גבוהים מדמי השכירות שנקבעו לפי [[$ תוספת זו|סעיף 5(א)(1א) או (1ב)]] ביחידת דיור להשכרה במחיר מופחת, בניגוד לאמור [[פרט 5|באותו סעיף]], או העלה את דמי השכירות ביחידת דיור להשכרה במחיר מופחת בניגוד להוראות [[$ תוספת זו|סעיף 5(א)(2)]];
:: (2) דרש משוכר ביחידת דיור להשכרה במחיר מופחת תשלומים בניגוד להוראות [[$ תוספת זו|סעיף 5(ב)]];
:: (3) ערך הגרלה שלא בהתאם להוראות שנקבעו לפי [[$ תוספת זו|סעיף 2(ג)]], המנויות [[בתוספת השביעית]].
: (ב) על עיצום כספי לפי סעיפים קטנים (א) ו־(א1) יחולו הוראות [[סעיפים 158לג עד 158מו לחוק זה]] בשינויים המחויבים ובשינויים אלה: במקום ”לממונה” יבוא ”למנהל” ובכל מקום, במקום ”הממונה” יבוא ”המנהל”.

=== פרק ו׳: הוראות שונות (תיקון: תשע״ח–3) ===

@ 15. ביצוע ותקנות (תיקון: תשע״ח–3, תשפ&quot;ב-10)
: (א) השר ממונה על ביצוע [[תוספת זו]], והוא רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועה, ובכלל זה הוראות בעניין הפרטים שיש לפרסם לפי [[תוספת זו]], ואופן פרסומם, לרבות הפרסום באינטרנט.
: (ב) השר, לאחר התייעצות עם שר הבינוי והשיכון ועם הארגון המייצג את המספר הגדול ביותר של רשויות מקומיות ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, יקבע תנאים נוספים לזכאות לשכירת יחידת דיור במחיר מופחת שיכללו מבחני הכנסה.

@ 15א. עונשין (תיקון: תשע״ח–3)
: בעלים של יחידת דיור להשכרה במחיר מופחת העורך הגרלה לפי [[$ תוספת זו|סעיף 2(ג)]], בניגוד לתקנות לפי [[פרט 2|אותו סעיף]], דינו – מאסר שנה.

@ 15ב. סעדים על הפרת הוראות (תיקון: תשע״ח–3)
: נוסף על האמור בכל דין, הופרו הוראות לפי [[תוספת זו]], יראו את מי שחייב בקיום אותן הוראות, כנאמן, ואת הפרת ההוראות האמורות כהפרה של חובת נאמנות כמשמעותה [[בחוק הנאמנות, התשל״ט–1979]], ויחולו הוראות [[סעיף 39 לחוק האמור]].

@ 16. (תיקון: תשע״ז–11, תשע״ח–3) : (((בוטל).))

== תוספת שביעית (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ח–3) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיף 158לב(ב)]] או [[סעיף 14(א1)(3) לתוספת השישית]] [[וסעיף 158מו]]))) (תיקון: תשע״ח–3) ====
=== חלק א׳: הפרת הוראות לפי [[פרק ה׳3]] שיחול עליהן עיצום כספי (תיקון: תשע״ח–3) ===
=== חלק ב׳: הפרת הוראות לפי [[התוספת השישית]] שיחול עליהן עיצום כספי (תיקון: תשע״ח–3) ===

== תוספת שמינית (תיקון: תשע״ו–6) ==
==== ((([[סעיף 177א]]))) ====
@ (1) : כ־650 דונם של מתחם מפעל התחמושת הקלה בנצרת עילית כפי שמסומנים במפה המצורפת בנספח א1 להסכם הרשאה לשימוש במתחם האמור בין רשות מקרקעי ישראל לחברת תעש מערכות בע״מ, חתומה בידי שר האוצר, ומופקדת במינהל התכנון במשרד האוצר.
@ (2) : כ־240 דונם של מתחם מפעל המתכת בטירת הכרמל כפי שמסומנים במפה המצורפת בנספח א1 להסכם הרשאה לשימוש במתחם האמור בין רשות מקרקעי ישראל לחברת תעש מערכות בע״מ, חתומה בידי שר האוצר, ומופקדת במינהל התכנון במשרד האוצר.
@ (3) : כ־5,600 דונם מתוך מתחם רמת השרון המופיע במפה המצורפת בנספח ג׳ להסכם הרשאה לשימוש במתחם האמור בין רשות מקרקעי ישראל לחברת תעש מערכות בע״מ, כפי שמסומנים בתשריט 1 שבנספח ב׳ להסכם ההרשאה האמור, חתומה בידי שר האוצר, ומופקדת במינהל התכנון במשרד האוצר.
@ (4) : כ־52,000 דונם של מתחם רמת בקע כפי שמסומנים במפה המצורפת בנספח א1 להסכם הרשאה לשימוש במתחם האמור בין רשות מקרקעי ישראל לחברת תעש מערכות בע״מ, חתומה בידי שר האוצר, ומופקדת במינהל התכנון במשרד האוצר.

&lt;פרסום&gt; נתקבל בכנסת ביום י״ד בתמוז תשכ״ח (14 ביולי 1965).
&lt;חתימות&gt;
* לוי אשכול, ראש הממשלה
* משה חיים שפירא, שר הפנים
* שניאור זלמן שזר, נשיא המדינה

&lt;ויקי&gt;{{חוקי מקרקעין}}&lt;/ויקי&gt;</text>
      <sha1>fts70rt4dsvgw7q4j6ppabtoifp8hgm</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מסילת ישרים יא</title>
    <ns>0</ns>
    <id>7180</id>
    <revision>
      <id>3018224</id>
      <parentid>2968562</parentid>
      <timestamp>2026-05-31T16:25:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-32329-00</username>
        <id>45693</id>
      </contributor>
      <comment>/* שנאה ונקימה */ סימן פיסוק</comment>
      <origin>3018224</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="60471" sha1="3a2ym4425xmio9wj586d6jovbncixae" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{מסילת ישרים}}&lt;/noinclude&gt;

&lt;noinclude&gt;&lt;blockquote style=&quot;border: 1px solid black; padding: 2em;&quot;&gt;

&lt;center&gt;
'''פרק י&quot;א – בפרטי מדת הנקיות'''.
&lt;/center&gt;
&lt;/blockquote style&gt;&lt;/noinclude&gt;
פרטי מדת הנקיות, רבים הם מאד, והנם ככל הפרטים שבכל השס&quot;ה מצות לא תעשה. כי אמנם ענין המדה כבר אמרתי, שהוא להיות נקי מכל ענפי העבירות. ואולם אף על פי שבכל העבירות משתדל היצר הרע להחטיא את האדם, כבר יש מהם שהטבע מחמדן יותר ובהן מראה לו יותר היתרים, אשר על כן יצטרך בהן יותר חיזוק לנצח את יצרו ולהנקות מן החטא. וכן אמרו ז&quot;ל ([[חגיגה יא א|חגיגה יא]]): גזל ועריות, נפשו של אדם מחמדתן ומתאוה להן.
==גזל וגניבה==
והנה אנחנו רואים, שאף על פי שלא רוב בני האדם גנבים בגלוי הם, דהיינו שישלחו יד ממש בממון חבריהם לקחת ולשום בכליהם, אף על פי כן, רובם טועמים טעם גניבה במשאם ומתנם במה שיורו היתר לעצמם להשתכר איש בהפסידו של חבירו ויאמרו, להרויח שאני. ואולם לאוים הרבה נאמרו בגזל: לא תעשוק, לא תגזול, לא תגנבו ולא תכחשו ולא תשקרו איש בעמיתו, לא תונו איש את אחיו, לא תשיג גבול רעך. הן כל אלה חילוקי דינים שבגזל, כוללים מעשים רבים מן המעשים הנעשים בכלל המשא והמתן המדיני, ובכולם איסורים רבים. כי לא המעשה הניכר ומפורסם בעושק ובגזל הוא לבדו האסור. אלא כל שסוף סוף יגיע אליו ויגרום אותו, כבר הוא בכלל האיסור.

ועל ענין זה אמרו ז&quot;ל ([[סנהדרין פא א|סנהדרין פא]]): ואת אשת רעהו לא טימא ([[יחזקאל יח א|יחזקאל יח]]): שלא ירד לאומנות חבירו. וכבר היה רבי יהודה אוסר לחנוני, שלא יחלק קליות ואגוזים לתינוקות להרגילן שיבואו אצלו. ולא התירו חכמים, אלא מפני שגם חבירו יכול לעשות כן ([[בבא מציעא ס א|בבא מציעא ס]]). ואמרו ז&quot;ל ([[בבא בתרא פח א|בבא בתרא פח]]): קשה גזל הדיוט מגזל גבוה, שזה הקדים חטא למעילה וכו'. וכבר פטרו את הפועלים העושים אצל בעל הבית מברכת המוציא ומברכות אחרונות דברכת המזון. ואפילו בקריאת שמע, לא חייבום לבטל ממלאכתן אלא בפרשה ראשונה בלבד ([[ברכות טז א|ברכות טז]]). קל וחומר בן בנו של קל וחומר לדברי הרשות, שכל שכיר יום אסור בהן שלא לבטל מלאכתו של בעל הבית. ואם עבר, הרי זה גזלן. הנה אבא חלקיה, אפילו שלום לא השיב לתלמידי חכמים שנתנו לו שלום, שלא ליבטל ממלאכת רעהו ([[תענית כג א|תענית כג]]). ויעקב אבינו עליו השלום מבאר בפיו ואומר {{ממ|בראשית|לא|}}: הייתי ביום אכלני חורב וקרח בלילה ותדד שנתי מעיני. מה יענו איפוא העוסקים בהנאותיהם בשעת מלאכה ובטלים ממנה, או כי יעסקו בחפציהם איש לבצעו.

כללו של דבר: השכור אצל חבירו לאיזה מלאכה שתהיה, הנה כל שעותיו מכורות הן לו ליומו, כענין שאמרו ז&quot;ל ([[בבא מציעא נו א|ב&quot;מ נ&quot;ו]]): שכירות מכירה ליומיה. וכל מה שיקח מהן להנאת עצמו באיזה אופן שיהיה , אינו אלא גזל גמור. ואם לא מחלו, אינו מחול, שכבר אמרו רבותינו ז&quot;ל ([[יומא פו א|יומא פו]]): עבירות שבין אדם לחברו, אין יום הכפורים מכפר עד שירצה את חברו.

ולא עוד אלא שאפילו אם עשה מצוה בזמן מלאכתו, לא לצדקה תחשב לו, אלא עבירה היא בידו, שאין עבירה מצוה, וקרא כתיב {{ממ|ישעיה|סא|}}: שונא גזל בעולה, וכענין זה אמרו ז&quot;ל ([[בבא קמא צד א|בבא קמא צד]]): הרי שגזל סאה חטים וטחנה ואפאה ומברך, אין זה מברך אלא מנאץ, דכתיב {{ממ|תהלים|י|}}: ובוצע ברך נאץ ה'. ועל כיוצא בזה נאמר (ויקרא רבה): אוי לו לזה שנעשה סניגורו קטיגורו. וכמאמרם ז&quot;ל ([[ירושלמי סוכה ג|ירושלמי סוכה פ&quot;ג]]): בענין לולב הגזול. והדין נותן, כי הרי גזל חפץ גזל, וגזל זמן גזל: מה גוזל את החפץ ועושה בו מצוה נעשה סניגורו קטיגורו, אף גוזל את הזמן ועושה בו מצוה, נעשה סניגורו קטיגורו. ואין הקדוש ברוך הוא חפץ אלא באמונה, וכן הוא אומר {{ממ|תהלים|לא}}: אמונים נוצר ה'. ואומר {{ממ|ישעיהו|כו|}}: פתחו שערים ויבוא גוי צדיק שומר אמונים. ואומר {{ממ|תהילים|קא}}: עיני בנאמני ארץ לשבת עמדי. ואומר {{ממ|ירמיה|ה}}: עיניך הלא לאמונה: ואף איוב העיד על עצמו ואמר {{ממ|איוב|לא}}: אם תטה אשורי מני הדרך ואחר עיני הלך לבי ובכפי דבק מאום. והבט יופי המשל הזה, כי דימה הגזל הבלתי נגלה כדבר המתדבק ביד האדם, שאף על פי שאין האדם הולך לכתחילה לטול אותו ונשאר דבק מאליו, סוף סוף בידו הוא כן הדבר הזה, שאף שלא יהיה האדם הולך וגוזל ממש, קשה הוא שיהיו ידיו ריקניות ממנו לגמרי. אמנם, באמת, כל זה נמשך ממה שתחת היות הלב מושל בעינים שלא יניח להיות נעים להם את של אחרים, העינים מושכים את הלב לבקש היתרים על מה שנראה להם יפה ונחמד, על כן אמר איוב, שהוא לא כן עשה ולא הלך לבו אחר עיניו, על כן לא דבק בכפיו מאום.

ראה נא בענין ההונאה, כמה נקל הוא לאדם להתפתות וליכשל כאשר לכאורה יראה לו שראוי הוא להשתדל ליפות סחורתו בעיני האנשים ולהשתכר ביגיע כפיו, לדבר על לב הקונה למען יתרצה לו, ויאמרו על כל זה, יש זריז ונשכר, ויד חרוצים תעשיר. אמנם אם לא ידקדק וישקול מעשיו הרבה, הנה תחת חטה יצא חוח {{ממ|איוב|לא}}: כי יעבור בעון ההונאה אשר הוזהרנו עליה {{ממ|ויקרא|כה}}: ולא תונו איש את עמיתו. ואמרו ז&quot;ל ([[חולין צד א|חולין צד]]): אפילו לרמות את הגוי, אסור, וקרא כתיב {{ממ|צפניה|ג}}: שארית ישראל לא יעשו עולה ולא ידברו כזב ולא ימצא בפיהם לשון תרמית. וכן אמרו ([[בבא מציעא ס א|בבא מציעא ס]]): אין מפרכסין את הכלים הישנים שיראו כחדשים. אין מערבים פירות בפירות אפילו חדשים בחדשים, אפילו סאה בדינר. ואפילו יפה דינר וטריסית, לא יערב וימכרם סאה בדינר. כל עושה אלה כל עושה עול {{ממ|דברים|כה}}, וקרוי חמשה שמות: עול, שנאוי, משוקץ (מתועב), חרם, תועבה. 

עוד אמרו ז&quot;ל ([[בבא קמא קיט א|בבא קמא קיט]]): כל הגוזל את חבירו אפילו שוה פרוטה, כאילו נוטל נפשו ממנו. הרי לך חומר העון הזה אפילו בשיעור מועט. ואמרו עוד ([[תענית ז א|תענית ז]]): אין הגשמים נעצרים אלא בעון גזל. ועוד אמרו {{ממ|ויקרא רבה|לג|}}: קופה מלאה עונות, מי מקטרג בראש כולם? גזל. ודור המבול לא נחתם גזר דינם אלא על הגזל ([[סנהדרין קח א|סנהדרין קח]]).

ואם תאמר בלבבך: ואיך אפשר לנו שלא להשתדל במשאנו ובמתננו לרצות את חבירנו על המקח ועל שוויו? חילוק גדול יש בדבר, כי כל מה שהוא להראות את הקונים אמיתת טוב החפץ ויפיו, הנה ההשתדלות ההוא טוב וישר. אך מה שהוא לכסות מומי חפצו, אינו אלא אונאה ואסור. וזה כלל גדול באמונת המשא והמתן.

לא אומר מענין המדות, שהרי בפירוש כתוב בהם, תועבת ה' אלהיך כל עושה אלה, ואמרו ז&quot;ל (בבא בתרא פח): קשה עונשן של מדות מעונשן של עריות וכו'. ואמרו (שם): הסיטון מקנח מדותיו אחת לשלשים יום. וכל כך למה? כדי שלא יחסרו בלא דעת ולא יענש. כל שכן עון הריבית, שגדול הוא, ככופר באלקי ישראל חס וחלילה (ב&quot;מ עא). ואמרו ז&quot;ל (שמו&quot;ר לא) על הפסוק: בנשך נתן ותרבית לקח חיה לא יחיה (יחזקאל יח), שאינו חי לתחית המתים, כי הוא ואבק שלו משוקץ ומתועב בעיני ה'. ואיני רואה צורך להאריך בזה, שכבר אימתו מוטלת על כל איש ישראל.

אמנם כללו של דבר, כמו שחמדת הממון רבה, כן מכשלותיו רבים. וכדי שיהיה האדם נקי מהם באמת, עיון גדול ודקדוק רב צריך לו. ואם נקה ממנו ידע שהגיע כבר למדריגה גדולה, כי רבים יתחסדו בענפים רבים מענפי החסידות, ובענין שנאת הבצע לא יכלו להגיע אל מחוז השלימות. הוא מה שאמר צופר הנעמתי לאיוב (איוב יא): אם און בידך הרחיקהו ואל תשכן באהליך עולה, כי אז תשא פניך ממום והיית מוצק ולא תירא.

והנה דברתי עד הנה מפרטי מצוה אחת מן המצות, וכפרטי חלוקים אלה, ודאי שנמצאים בכל מצוה ומצוה. אמנם אינני מזכיר אלא אותם שרגילים רוב בני האדם להכשל בהם.

==איסורי עריות==
ונדבר עתה מן העריות שגם הם מן החמורים והם שניים במדריגה אל הגזל, כמאמרם ז&quot;ל, וזו לשונם (ב&quot;ב קסה): רובם בגזל ומיעוטם בעריות. והנה מי שירצה להנקות לגמרי מזה החטא, גם לו תצטרך מלאכה לא מועטת. כי אין בכלל האסור גופו של מעשה בלבד, אלא כל הקרוב אליו. ומקרא מלא הוא (ויקרא יח): לא תקרבו לגלות ערוה. ואמרו ז&quot;ל (ש&quot;ר פ' טז): אמר הקדוש ברוך הוא, אל תאמר הואיל ואסור לי להשתמש באשה, הריני תופשה ואין לי עון, הריני מגפפה ואין לי עון, או שאני נושקה ואין לי עון. אמר הקדוש ברוך הוא, כשם שאם נדר נזיר שלא לשתות יין, אסור לאכול ענבים לחים ויבשים ומשרת ענבים וכל היוצא מגפן היין, אף אשה שאינה שלך, אסור ליגע בה כל עקר. וכל מי שנוגע באשה שאינה שלו, מביא מיתה לעצמו וכו'.

והבט מה נפלאו דברי המאמר הזה, כי המשיל את האיסור הזה לנזיר, אשר אף על פי שעיקר האסור אינו אלא שתיית יין, הנה אסרה לו תורה כל מה שיש לו שייכות עם היין. והיה זה לימוד שלימדה תורה לחכמים איך יעשו הם הסייג לתורה במשמרת שנמסר בידם לעשות למשמרתה, כי ילמדו מן הנזיר לאסור בעבור העקר גם כל דדמי לה. ונמצא, שעשתה התורה במצוה זאת של נזיר מה שמסרה לחכמים שיעשו בשאר כל המצות, למען דעת שזה רצונו של מקום. וכשאוסר לנו אחד מן האסורין, ילמד סתום מן המפורש לאסור כל הקרוב לו. ועל זה הדרך אסרו בענין זה של העריות כל מה שהוא ממינו של הזנות, או הקרוב אליו, יהיה באיזה חוש שיהיה, דהיינו:
*בין במעשה,
*בין בראיה,
*בין בדבור,
*בין בשמיעה,
*ואפילו במחשבה.
ועתה אביא לך ראיות על כל אלה מדבריהם ז&quot;ל.

'''במעשה''', דהיינו הנגיעה או החבוק וכיוצא, כבר נתבאר למעלה במאמר שזכרנו, ואין צריך להאריך.

'''בראיה''', אמרו ז&quot;ל ([[עירובין יח ב|עירובין יח]]): &quot;יד ליד לא ינקה רע&quot;, כל המרצה מעות מידו לידה כדי להסתכל בה, לא ינקה מדינה של גיהנם. ואמרו עוד ([[שבת סד א|שבת סד]]): מפני מה הוצרכו ישראל שבאותו הדור כפרה, מפני שזנו עיניהם מן הערוה וכו'. אמר רב ששת מפני מה מנה הכתוב תכשיטין שבחוץ עם תכשיטין שבפנים, לומר לך, שכל המסתכל באצבע קטנה של אשה, כאלו מסתכל במקום התורף ([[ברכות כד א|ברכות כד]]). ואמרו עוד ונשמרת מכל דבר רע ([[דברים כג]]): שלא יסתכל אדם באשה נאה ואפילו היא פנויה, באשת איש ואפילו היא מכוערת ([[עבודה זרה כ א|ע&quot;ז כ]]).

'''בענין הדבור''' עם האשה, בהדיא שנינו ([[משנה אבות א|אבות פ&quot;א]]): כל המרבה שיחה עם האשה גורם רעה לעצמו.

'''ובשמיעה''' אמרו ([[ברכות כד א|ברכות כד]]): קול באשה ערוה. עוד בענין זנות הפה והאוזן, דהיינו, הדיבור בדברי הזנות או השמיעה לדברים האלה, כבר צווחו ככרוכיא ואמרו ([[ירושלמי תרומות א|ירושלמי תרומות פ&quot;א]]): ולא יראה בך ערות דבר ([[דברים כג]]): ערות דיבור זה ניבול פה. ואמרו ([[שבת לג א|שבת לג]]): בעון נבלות פה צרות מתחדשות ובחורי שונאיהם של ישראל מתים. ואמרו עוד (שם): כל המנבל פיו מעמיקים לו גיהנם. ואמרו עוד (שם): הכל יודעים כלה למה נכנסת לחופה, אלא כל המנבל פיו כו', אפילו גזר דין של שבעים שנה לטובה, הופכים לו לרעה. ואמרו עוד ([[חגיגה ה א|חגיגה ה]]): אפילו שיחה קלה שבין איש לאשתו, מגידים לו לאדם בשעת הדין. ובענין השמיעה הרעה הזאת גם כן אמרו ([[שבת לג א|שבת לג]]): אף השומע ושותק, שנאמר ([[משלי כב]]): זעום ה' יפול שם. הרי לך שכל החושים צריכים להיות נקיים מן הזנות ומעניינו.

ואם לחשך אדם לומר, שמה שאמרו על נבול פה, אינו אלא כדי לאיים ולהרחיק אדם מן העבירה, ובמי שדמו רותח הדברים אמורים, שמדי דברו בא לידי תאוה, אבל מי שאמרו דרך שחוק בעלמא לאו מילתא הוא ואין לחוש עליו -- אף אתה אמור לו, עד כאן דברי יצר הרע, כי מקרא מלא שהביאוהו ז&quot;ל לראיתם (ישעיה ט): על כן על בחוריו לא ישמח ה' וגו' כי כלו חנף ומרע וכל פה דובר נבלה, הנה לא הזכיר הכתוב הזה לא עבודה זרה ולא גלוי עריות ולא שפיכת דמים, אלא חנופה ולשון הרע וניבול פה, כולם מחטאת הפה בדיבור ועליהם יצאה הגזירה. על בחוריו לא ישמח ה' ואת יתומיו ואת אלמנותיו לא ירחם, אלא האמת הוא כדברי רבותינו זכרונם לברכה, שנבול פה הוא ערותו של הדיבור ממש, ומשום זנות הוא שנאסר ככל שאר עניני הזנות, חוץ מגופו של מעשה, שאף על פי שאין בהם כרת או מיתת בית דין, אסורים הם איסור עצמם, מלבד היותם גם כן גורמים ומביאים אל האיסור הראשי עצמו. וכענין הנזיר שזכרו במדרש שהבאנו למעלה.

'''בענין המחשבה''', כבר אמרו בתחלת הברייתא שלנו ([[עבודה זרה כ א|ע&quot;ז כ]]): ונשמרת מכל דבר רע, שלא יהרהר אדם ביום וכו', ואמרו עוד (יומא כט): הרהורי עברה קשים מעבירה, ומקרא מלא הוא ([[משלי טו]]): תועבת ה' מחשבות רע. והנה דברנו משני גופי עבירות חמורות שבני אדם קרובים ליכשל בענפיהם מפני רובם של הענפים ורוב נטיית לבו של אדם בתאותו אליהם.

==מאכלות אסורות==
והמדריגה השלישית אחר הגזל והעריות לענין החמדה, הנה הוא איסור המאכלות, בין בענין הטריפות עצמם, בין בענין תערובותיהן, בין בענין בשר בחלב או חלב ודם וענין בישולי גוים, וענין געולי גויים, יין נסכם וסתם יינם. כל אלה הנקיות בהם צריך דקדוק גדול וצריך חיזוק, כי יש תאות הלב המתאוה במאכלים הטובים וחסרון הכיס באיסורי התערובות וכיוצא בזה. ופרטיהם רבים ככל דיניהם הידועים והמבוארים בספרי הפוסקים. והמקיל בהם במקום שאמרו להחמיר, אינו אלא משחית לנפשו. וכך אמרו (בספרא שמיני): לא תטמאו בהם ונטמאתם בם ([[ויקרא יא]]), אם מטמאים אתם בם, סופכם לטמא בם, והיינו, כי המאכלות האסורות מכניסים טומאה בלבו ובנפשו של אדם עד שקדושתו של המקום ברוך הוא מסתלקת ומתרחקת ממנו. והוא מה שאמרו בש&quot;ס גם כן (יומא לט): ונטמאתם בם, אל תיקרי ונטמאתם, אלא ונטמתם, שהעבירה מטמטמת לבו של אדם, כי מסלקת ממנו הדיעה האמיתית ורוח השכל שהקדוש ברוך הוא נותן לחסידים, כמו שאמר הכתוב ([[משלי ב]]): כי ה' יתן חכמה, והנה הוא נשאר בהמיי וחומרי משוקע בגסות העולם הזה. והמאכלות האסורות יתירות בזה על כל האיסורין, כיוון שהם נכנסים בגופו של האדם ממש ונעשים בשר מבשרו.

וכדי להודיענו שלא הבהמות הטמאות או השקצים בלבד הם הטמאים אלא גם הטריפות שבמין הכשר עצמו הם בכלל טומאה, אמר הכתוב ([[ויקרא יא]]): להבדיל בין הטמא ובין הטהור, ובא הפירוש לרבותינו ז&quot;ל ([[ספרא (מלבי&quot;ם) פרשת שמיני פרק יב|תורת כהנים שמיני פרק יב]]): אין צריך לומר בין חמור לפרה, למה נאמר בין הטמא ובין הטהור? בין טמאה לך ובין טהורה לך, בין נשחט רובו של קנה, לנשחט חציו. וכמה בין רובו לחציו? מלא השערה, עד כאן לשונם. ואמרו לשון זה בסיום מאמרם: וכמה בין רובו וכו', להראות כמה נפלא כח המצוה, שחוט השערה מבדיל בין טומאה לטהרה ממש.

והנה מי שיש לו מוח בקדקדו, יחשוב איסורי המאכל כמאכלים הארסיים או כמאכל שנתערב בו איזה דבר ארסי. כי הנה אם דבר זה יארע, היקל אדם על עצמו לאכול ממנו אם ישאר לו בו איזה בית מיחוש, ואפילו חששא קטנה? ודאי שלא יקל. ואם יקל, לא יהיה נחשב אלא לשוטה גמור אף איסור המאכל כבר בארנו, שהוא ארס ממש ללב ולנפש. אם כן מי איפוא יהיה המיקל במקום חששא של איסור אם בעל שכל הוא. ועל דבר זה נאמר ([[משלי כג]]): ושמת סכין בלועיך אם בעל נפש אתה.

==בין אדם לחבירו==
ונדבר עתה על החטאים המצויים הנולדים מחברת בני האדם וקיבוצם, כגון:
:*הונאת דברים,
:*הלבנת הפנים,
:*הכשלת העור בעצה,
:*רכילות,
:*שנאה ונקימה,
:*שבועות,
:*דבר שקר
:*וחילול השם,
כי מי יאמר נקיתי מהם, טהרתי מאשמה בם, כי ענפיהם רבים ודקים עד מאד אשר ההזהר בם טרח גדול.

===הונאת דברים===
הונאת הדברים בכללה, הוא לדבר בפני חבירו לבד, שיבוש ממנו, כל שכן האמירה בפני רבים דבר שיבוש בו, או לעשות לו מעשה שיגרום לו שיבוש, והוא מה שאמרו בפרק הזהב (ב&quot;מ נח): אם היה בעל תשובה, לא יאמר לו, זכור מעשיך הראשונים וכו'. אם היו חלאים באים עליו, לא יאמר לו כדרך שאמרו חבריו לאיוב ([[איוב ד]]): זכר נא מי הוא נקי אבד וגו'. אם היו חמרים מבקשים הימנו תבואה, לא יאמר להם, לכו אצל פלוני שהוא מוכר תבואה, ויודע בו שלא מכר תבואה מימיו. וכבר אמרו ז&quot;ל (שם): גדול אונאת דברים מאונאת ממון וכו'. וכל שכן אם הוא ברבים, שבהדיא שנינו (אבות פ&quot;ג): המלבין פני חבירו ברבים, אין לו חלק לעולם הבא. ואמר רבי חסדא ([[בבא מציעא נט א|ב&quot;מ נט]]): כל השערים ננעלו, חוץ משערי אונאה. ואמר רבי אלעזר, הכל, הקדוש ברוך הוא נפרע על ידי שליח, חוץ מאונאה. ואמרו, שלשה אין הפרגוד ננעל בפניהם, ואחד מהם, אונאה. ואפילו לדבר מצוה אמר הכתוב ([[ויקרא יט]]): הוכח תוכיח את עמיתך, ואמרו ז&quot;ל (ערכין טז): יכול אפילו פניו משתנות? תלמוד לומר, ולא תשא עליו חטא. מכל אלה המאמרים תראה עד היכן מתפשטים ענפי האזהרה הזאת וכמה עונשה קשה. 

===נתינת עצה רעה===
בענין נתינת העצה, שנינו בתורת כהנים ([[ויקרא יט]]): ולפני עור לא תתן מכשול, לפני סומא בדבר. אמר לך, בת פלוני מהי לכהונה? אל תאמר לו, כשרה, והיא אינה אלא פסולה. היה נוטל בך עצה, אל תתן לו עצה שאינה הוגנת לו וכו', ואל תאמר לו מכור שדך וקח לך חמור, ואתה עוקף עליו ונוטלה ממנו. שמא תאמר, עצה יפה אני נותן לו, הרי הדבר מסור ללב, שנאמר, ויראת מאלקיך. נמצאנו למדים, שבין הדבר שיכול להיות נוגע בו, בין בדבר שאינו נוגע בו כלל, חייב אדם להעמיד את הבא להתיעץ בו על האמת הזך והברור. ותראה שעמדה תורה על סוף דעתם של רמאים, דלאו בשופטני עסקינן, שייעצו עצה שרעתה מפורסמת ונגלית, אלא בחכמים להרע, אשר יתנו עצה לחבריהם שלפי הנגלה בה יש בה מן הריוח אל חבירו באמת, אך סוף הענין אינו לטובתו של חבירו כי אם לרעתו ולהנאתו של המיעץ. על כן אמרו, שמא עצה יפה וכו', והרי הדבר מסור ללב וכו'. וכמה נכשלים בני האדם באלה החטאים יום יום בהיותם קרואים והולכים לתוקף חמדת הבצע. וכבר התבאר גדל עונשם בכתוב ([[דברים כז]]): ארור משגה עור בדרך.

אך זאת היא חובת האדם הישר, כאשר יבוא איש להתיעץ בו, ייעצהו העצה שהיה הוא נוטל לעצמו ממש, מבלי שישקיף בה אלא לטובתו של המתיעץ, לא לשום תכלית אחר, קרוב או רחוק שיהיה. ואם יארע שיראה הוא היזק לעצמו בעצה ההיא, אם יכול להוכיח אותה על פניו של המתיעץ, יוכיחהו. ואם לאו, יסתלק מן הדבר ולא ייעצהו. אך על כל פנים, אל ייעצהו עצה שתכליתה דבר זולת טובתו של המתיעץ, אם לא שכונת המתיעץ לרעה, שאז ודאי מצוה לרמותו, וכבר נאמר (תהלים יח): ועם עקש תתפתל, וחושי הארכי יוכיח

===לשון הרע ורכילות===
&lt;noinclude&gt;{{מידה רעה|לשון הרע ורכילות}}&lt;/noinclude&gt;
הרכילות ולשון הרע, כבר חומרו נודע וגודל ענפיו כי רבו מאד, עד שכבר גזרו אמר חכמים ז&quot;ל במאמר שכבר הזכרתי ([[בבא בתרא קסה א|ב&quot;ב קסה]]): &quot;וכולם באבק לשון הרע&quot;. ואמרו ([[ערכין טו א|ערכין טו]]): היכי דמי לשון הרע, כגון דאמר היכא משתכח נורא אלא בי פלניא, או שיספר טובתו לפני שונאיו, וכל כיוצא בזה, אף על פי שנראים דברים קלים ורחוקים מן הרכילות, הנה באמת מאבק שלו הם. כללו של דבר, הרבה דרכים ליצר. אבל כל דבר שיוכל להולד ממנו נזק או בזיון לחברו בין בפניו בין שלא בפניו, הרי זה בכלל לשון הרע השנאוי ומתועב לפני המקום, שאמרו עליו (שם): כל המספר לשון הרע כאילו כופר בעיקר, וקרא כתיב ([[תהלים קא]]): מלשני בסתר רעהו אותו אצמית.

===שנאה ונקימה===
&lt;noinclude&gt;{{מידה רעה|מידת השנאה}}&lt;/noinclude&gt;
גם השנאה והנקימה קשה מאד לשימלט ממנה לב הותל אשר לבני האדם, כי האדם מרגיש מאד בעלבונותיו ומצטער צער גדול, והנקמה לו מתוקה מדבש, כי היא מנוחתו לבדה. על כן לשיהיה בכחו לעזוב מה שטבעו מכריח אותו ויעבור על מדותיו, ולא ישנא מי שהעיר בו השנאה, ולא יקום ממנו בהזדמן לו שיוכל להנקם, ולא יטור לו, אלא את הכל ישכח ויסיר מלבו כאילו לא, היה חזק ואמיץ הוא. והוא קל רק למלאכי השרת שאין ביניהם המדות הללו, לא אל שוכני בתי חומר אשר בעפר יסודם. אמנם גזרת מלך היא, והמקראות גלויים באר היטב, אינם צריכים פירוש, ([[ויקרא יט]]): לא תשנא את אחיך בלבבך, לא תקום ולא תטור את בני עמך (שם). וענין הנקימה והנטירה ידוע, דהיינו: נקימה, לימנע מהיטיב למי שלא רצה להטיב לו או שהרע לו כבר. ונטירה, להזכיר בעת שהוא מטיב למי שהרע לו איזה זכרון מן הרעה שעשה לו.

ולפי שהיצר הולך ומרתיח את הלב ומבקש תמיד להניח לפחות איזה רושם או איזה זכרון מן הדבר ואם לא יוכל להשאיר זכרון גדול, ישתדל להשאיר זכרון מועט, יאמר דרך משל לאדם: אם תרצה ליתן לאיש הזה את אשר לא רצה הוא לתת לך כשנצרכת, לפחות לא תתנהו בסבר פנים יפות, או אם אינך רוצה להרע לו, לפחות לא תטיב לו טובה גדולה ולא תסייעהו סיוע גדול, או אם תרצה גם לסייעו הרבה, לפחות לא תעשהו בפניו, או לא תשוב להתחבר עמו ולהיות לו לריע, אם מחלת לו שלא תראה לו לאויב, די בזה, ואם גם להתחבר עמו תרצה, אך לא תראה לו כל כך חיבה גדולה כבראשונה, וכן כל כיוצא בזה ממיני החריצות שביצר מה שהוא משתדל לפתות את לבות בני האדם. על כן באה התורה וכללה כלל שהכל נכלל בו, ([[ויקרא יט]]): ואהבת לרעך כמוך, כמוך בלי שום הפרש, כמוך בלי חילוקים, בלי תחבולות ומזימות, כמוך ממש.

===שבועות===
אולם השבועות, אף על פי שמן הסתם כל שאינו מן ההדיוטות נשמר מהוציא שם שמים מפיו לבטלה כל שכן בשבועה. יש עוד איזה ענפים קטנים שאף על פי שאינם מן החמורים יותר, על כל פנים ראוי למי שרוצה להיות נקי, לישמר מהם, והוא מה שאמרו (שבועות לו): אמר רבי אלעזר, לאו שבועה והן שבועה. אמר רבא, והוא דאמר לאו לאו תרי זמני, והוא דאמר הן הן תרי זמני. וכן אמרו (בבא מציעא מט): והין צדק, שיהא לאו שלך צדק והן שלך צדק.

===שקר===
&lt;noinclude&gt;{{מידה רעה|מידת השקר}}&lt;/noinclude&gt;
והנה דבר השקר גם הוא חולי רע נתפשט מאד בבני האדם, ואולם מדריגות מדריגות יש בו – יש בני אדם שאומנותם ממש הוא השקרנות, הם הולכים ובודים מלבם כזבים גמורים למען הרבות שיחה בין הבריות או להחשב מן החכמים ויודעי דברים הרבה, ועליהם נאמר ([[משלי יב]]): תועבת ה' שפתי שקר. ואומר ([[ישעיה נט]]): שפתותיכם דברו שקר, לשונכם עוולה תהגה. וכבר גזרו חכמים ז&quot;ל ([[סוטה מב א|סוטה מב]]) ארבע כתות אינן מקבלות פני השכינה, ואחת מהם כת שקרנים.

ויש אחרים קרובים להם במדריגה, אף על פי שאינם כמוהם ממש, והם המכזבים בספוריהם ודבריהם, והיינו, שאין אמנותם בכך ללכת ולבדות ספורים ומעשים אשר לא נבראו ולא יהיו, אבל בבואם לספר דבר מה, יערבו בהם מן השקרים כמו שיעלה על רוחם, ויתרגלו בזה עד ששב להם כמו טבע, והם הם הבדאים אשר אי אפשר להאמין לדבריהם, וכמאמרם ז&quot;ל ([[סנהדרין פט ב|סנהדרין פט]]): כך הוא עונשו של בדאי, שאפילו אומר אמת, אין שומעין לו, שכבר הטביעו בהם הרעה הזאת שלא יוכלו לצאת דבריהם נקיים מן הכזב מתוך פיהם. הוא מה שהנביא מצטער ואומר ([[ירמיה ט]]): למדו לשונם דבר שקר העוה נלאו.

ויש עוד אחרים שחליים קל מחולי הראשונים, והם אותם שאינם קבועים כל כך בשקר, אלא שלא יחושו להתרחק ממנו, ואם יזדמן להם יאמרוהו, ופעמים רבות יאמרוהו דרך שחוק או כיוצא בזה בלא כוונה רעה. ואמנם החכם הודיענו, שכל זה הוא היפך רצון הבורא ברוך הוא ומדת חסידיו, הוא מה שכתוב ([[משלי יג]]): דבר שקר ישנא צדיק, והוא מה שבאה עליו האזהרה ([[שמות כג]]): מדבר שקר תרחק. ותראה שלא אמר משקר תשמר, אלא מדבר שקר תרחק, להעיר אותנו על ההרחק הגדול והבריחה הרבה שצריך לברוח מזה. וכבר נאמר ([[צפניה ג]]): שארית ישראל לא יעשו עולה ולא ידברו כזב ולא ימצא בפיהם לשון תרמית.

וחכמים זכרונם לברכה אמרו ([[שבת נה א|שבת נה]]): חותמו של הקדוש ברוך הוא אמת. ובודאי שאם האמת הוא מה שבחר בו הקדוש ברוך הוא לקחתו לחותם לו, כמה יהיה הפכו מתועב לפניו. והזהיר הקדוש ברוך הוא על האמת אזהרה רבה ואמר ([[זכריה ח]]): דברו אמת איש את רעהו. ואמר ([[ישעיה טז]]): והוכן בחסד כסא וישב עליו באמת, ואמר ([[ישעיה סג|שם סג]]): ויאמר אך עמי המה בנים לא ישקרו. הא למדת, שזה תלוי בזה. ואמר ([[זכריה ח]]): ונקראה ירושלים עיר האמת, להגדיל חשיבותה. וכבר אמרו ז&quot;ל ([[מכות כד א|מכות כד]]): ודובר אמת בלבבו, כגון רב ספרא וכו', להודיעך עד היכן חובת האמת מגעת. וכבר אסרו לתלמיד חכם לשנות בדבורו חוץ משלשה דברים. ואחד מן העמודים שהעולם עומד עליו הוא האמת, אם כן מי שדובר שקר כאלו נוטל יסודו של עולם, וההפך מזה, מי שזהיר באמת כאילו מקיים יסודו של עולם. וכבר ספרו חכמים ז&quot;ל ([[סנהדרין צז א|סנהדרין צז]]): מאותו המקום שהיו זהירים באמת שלא היה מלאך המות שולט שם, ולפי שאשתו של רבי פלוני שינתה בדבריה אף על פי שהיה לכונה טובה, גירתה בהם מלאך המות עד שגירשוה משם בעבור זה, וחזרו לשלותם. ואין צריך להאריך בדבר הזה שהשכל מחייבו והדעת מכריחו:

===חילול השם===
ענפי חילול השם גם כן הם רבים וגדולים כי הרבה צריך האדם להיות חס על כבוד קונו, ובכל מה שיעשה צריך שיסתכל ויתבונן מאד שלא יצא משם מה שיוכל להיות חילול לכבוד שמים חס וחלילה, וכבר שנינו, אחד שוגג ואחד מזיד בחילול השם. ואמרו ז&quot;ל (יומא פו): היכי דמי חילול השם? אמר רב: כגון אנא דשקילנא בישרא ולא יהיבנא דמי לאלתר. ורבי יוחנן אמר: כגון אנא דמסגינא ארבע אמות בלא תורה ובלא תפלין. והענין, שכל אדם לפי מדריגתו ולפי מה שהוא נחשב בעיני הדור, צריך שיתבונן לבלתי עשות דבר בלתי הגון לאיש כמותו, כי כפי רבות חשיבותו וחכמתו כן ראוי שירבה זהירותו בדברי העבודה ודקדוקו בה, ואם איננו עושה כן, הרי שם שמים מתחלל בו חס וחלילה, כי כבוד התורה הוא, שמי שמרבה הלימוד בה ירבה כמו כן ביושר ובתיקון המדות, וכל מה שיחסר מזה למי שמרבה בלימוד, גורם ביזיון ללימוד עצמו, וזה חס וחלילה חילול לשמו יתברך, שנתן לנו את תורתו הקדושה וצונו לעסוק בה להשיג על ידה שלימותנו.

והנה גם שמירת השבתות וימים טובים רבה היא, כי המשפטים רבים וכן אמרו ([[שבת יב א|שבת יב]]): הלכתא רבתא לשבתא, ואפילו דברי השבות אף על פי שמדברי חכמים הם, עיקרים הם, וכן אמרו ([[חגיגה טז א|חגיגה טז]]): לעולם אל תהי שבות קלה בעיניך, שהרי סמיכה שבות היא ונחלקו בה גדולי הדור. ואולם פרטי הדינים למחלקותם מבוארים הם אצל הפוסקים בספריהם וכולם שוים לחובתנו בם ולזהירות המצטרך. ומה שקשה על ההמון שמירתו הוא השביתה מן העסק ומדבר במשאם ובמתנם, ואולם האיסור הזה מבואר בדברי הנביא ([[ישעיה נח]]): וכבדתו מעשות דרכיך ממצוא חפצך ודבר דבר ([[שבת קנ א|שבת קנ]]). והכלל הוא, שכל מה שאסור בשבת לעשותו אסור להשתדל בעבורו או להזכירו בפיו, ולכן אסרו לעיין בנכסיו לראות מה שצריך למחר (עירובין לח), או לילך לפתח המדינה לצאת בלילה מהרה למרחק. ואסרו לומר דבר פלוני אעשה למחר או סחורה פלונית אקנה למחר (טור בשם ירושלמי), וכן כל כיוצא בזה.

והנה עד הנה דברתי מן קצת המצות מה שאנו רואים שבני האדם נכשלים בהם על הרוב ומאלה נלמד לכל שאר הלאוין, שאין לך איסור שאין לו ענפים ופרטים, מהם חמורים ומהם קלים, ומי שרוצה להיות נקי צריך שיהיה נקי מכולם וטהור מכולם, וכבר אמרו ז&quot;ל (שיר השירים רבה ו): &quot;שניך כעדר הרחלים&quot; מה רחל זו צנועה כך היו ישראל צנועים וכשרים במלחמת מדין, רב הונא בשם רב אחא אמר: שלא הקדים אחד מהם תפילין של ראש לתפילין של יד, שאילו הקדים אחד לא היה משה משבחן ולא היו יוצאים משם בשלום. וכן אמרו בירושלמי: המספר בין ישתבח ליוצר, עבירה היא בידו וחוזר עליה מעורכי המלחמה. הרי לך עד היכן צריך להגיע הדקדוק והנקיות האמיתי במעשים.

==מידות רעות==
הנה כמו שצריך נקיות במעשים כך צריך נקיות במדות, וכמעט שיותר קשה הוא הנקיות במדות ממה שהוא במעשים, כי הטבע פועל במדות יותר ממה שהוא פועל במעשים, יען המזג והתכונה הם או מסייעים או מתנגדים גדולים להם, וכל מלחמה שהיא נגד נטיית הטבע, מלחמה חזקה היא, והוא מה שפרשו במאמרם ז&quot;ל (אבות פ&quot;ד): איזהו גבור הכובש את יצרו.

והנה המדות הן רבות, כי כפי כל הפעולות ששייכים לאדם בעולם כמו כן מדותיהן שאחריהן הוא נמשך בפעולותיו. אמנם, כמו שדברנו במצות שהיה הצורך להנקות בם יותר, דהיינו, ממה שרגילות בני האדם ליכשל, כן נדבר במדות הראשיות באריכות עיון יותר, מפני רגילותנו בם, והם:
:*הגאוה,
:*הכעס,
:*הקנאה
:*והתאוה.
הן כל אלה מדות רעות אשר רעתם ניכרת ומפורסמת, אין צריך לה ראיות, כי הנה רעות בעצמן ורעות בתולדותיהן, כי כולן חוץ משורת השכל והחכמה, וכל אחת כדאי לעצמה להביא את האדם אל עבירות חמורות.

על '''הגאוה''' מקרא מלא מזהיר ואומר ([[דברים ח]]): ורם לבבך ושכחת את ה' אלקיך.

על '''הכעס''' אמרו ז&quot;ל&lt;ref&gt;עיין בפרוש המשנה לרמב&quot;ם [[משנה אבות ב י]]; [[שבת קה ב]]; [[רמב&quot;ם הלכות דעות ב ג]]; [[זהר חלק א ז ב|זהר ח&quot;א, ז, ב]]&lt;/ref&gt;: כל הכועס יהיה בעיניך כאלו עובד עבודה זרה.

על '''הקנאה והתאוה''' שנינו בהדיא (אבות פ&quot;ד): הקנאה והתאוה והכבוד מוציאים את האדם מן העולם.

אמנם, העיון המצטרך בם הוא להמלט מהם ומכל ענפיהם, כי כולם כאחד סורי הגפן נכריה. ונתחיל לדבר בם ראשון ראשון.


===גאווה===
&lt;noinclude&gt;{{מידה רעה|מידת הגאוה}}&lt;/noinclude&gt;
הנה כלל ענין הגאוה הוא זה, שהאדם מחשיב עצמו בעצמו, ובלבבו ידמה כי לו נאוה תהלה. ואמנם, זה יכול לימשך מסברות רבות מתחלפות, כי יש מי שיחשיב עצמו בעל שכל, ויש מי שיחשיב עצמו נאה, ויש שיחשיב עצמו נכבד, ויש שיחשיב עצמו גדול, ויש שיחשיב עצמו חכם. כללו של דבר, כל אחד מן הדברים הטובים שבעולם אם יחשוב האדם שישנה בו, הרי הוא מסוכן מיד ליפול בשחת זה של גאוה. אך אחרי שקבע האדם בלבו היותו חשוב וראוי לתהלה, לא תהיה התולדה היוצאת מן המחשבה הזאת אחת בלבד, אלא תולדות רבות ומשונות תצאנה ממנה ואפילו הפכיות נמצא בהן ונולדות מסבה אחת ושתיהן לדבר אחד מתכונות.

הנה ימצא גאה אחד שיחשוב בלבו שכיון שהוא ראוי לתהלה והוא מיוחד ורשום במעלתו כפי מחשבתו, ראוי לו גם כן שיתנהג בדרך מיוחד ורשום בכבוד רב, בין בלכתו, בין בשבתו, בין בקומו, בדיבורו ובכל מעשיו לא ילך אלא בנחת גדול, עקבו בצד גודלו, לא ישב אלא אפרקדן, לא יקום אלא מעט מעט כנחש, לא ידבר עם הכל אלא עם נכבדי העם, וגם ביניהם לא ידבר אלא מאמרים קצרים כמאמרי התרפים, וכל שאר מעשיו.

בתנועותיו, בפעולותיו, במאכלו ובמשתיו, במלבושיו ובכל דרכיו יתנהג בכבדות גדול כאילו כל בשרו עופרת וכל עצמיו אבן או חול.

וימצא גאה אחר שיחשוב שלפי שהוא ראוי לתהלה ורב המעלות, צריך שיהיה מרגיז הארץ ושהכל ירעשו מפניו כי לא יאות שיהרסו בני האדם לדבר עמו ולבקש ממנו דבר, ואם יעפילו לעלות אליו יבהלם בקולו וברוח שפתיו יהומם בענות להם עזות, ופניו זועפות בכל עת ובכל שעה. ויש גאה אחר שיחשוב בלבו שכבר הוא כל כך גדול ומכובד על שאי אפשר לכבוד שיתפרש ממנו ואינו צריך לו כלל, ולהראות הדבר הזה יעשה מעשים כמעשה העניו ויפריז על מדותיו להראות שפלות גדול וענוה עד אין חקר, ולבו מתנשא בקרבו לאמר, אני כל כך רם וכל כך נכבד, שכבר איני צריך לכבוד, ואין לי אלא לוותר עליו, שכבר רב הוא אצלי. 

וימצא גאה אחר, שרוצה להיות נרשם הרבה במעלותיו ולהתיחד בדרכיו, עד שלא די לו שיהללוהו כל העולם על המעלות אשר הוא חושב שיש בו, אלא שרוצה שעוד ירבו להוסיף בתהלתו שהוא העניו שבענוים, ונמצא זה מתגאה בענוותו ורוצה בכבוד על מה שמראה עצמו בורח ממנו. והנה גאה כזה ישים עצמו תחת קטנים ממנו הרבה או תחת נבזים שבעם, שיחשוב להראות בזה תכלית הענוה, וכבר לא ירצה בשום תואר מתוארי הגדולה וימאן בכל העילויים ולבו אומר בקרבו, אין חכם ועניו כמוני בכל הארץ.

ואמנם, גאים כאלה אף על פי שלכאורה מראים עצמם ענוים, לא יבצרו מכשולות להם, שבלי ידיעתם תהיה מתגלית גאותם כלהבה היוצאת מבין החרסים. וכבר משלו חכמים ז&quot;ל (מדרש רבא קרח): משל לבית מלא תבן והיה בבית חורין והיה התבן נכנס בהם, לאחר ימים התחיל אותו התבן שהיה בתוך אותם החורין יוצא, ידעו הכל כי היה אותו הבית של תבן כן הדבר הזה, שלא יוכלו תמיד להסתיר את עצמם, ומחשבתם הרעה תהיה ניכרת מתוך מעשיהם, אך דרכיהם הם בענוה פסולה ושפלות מרומה.

וימצאו גאים אחרים שתשאר גאותם קבורה בלבם, לא יוציאוה אל המעשה, אבל יחשבו בלבבם שכבר הם חכמים גדולים יודעי הדברים לאמיתם ושלא רבים יחכמו כמוהם, על כן לא ישיתו לב אל דברי זולתם בחשבם כי מה שקשה עליהם לא יהיה נקל לאחרים, ומה ששכלם מראה להם כל כך ברור הוא וכל כך פשוט עד שלא יחושו לדברי החולקים עליהם אם ראשונים ואם אחרונים וספק אין אצלם על סברתם. כל אלה תולדות הגאוה המשיבה החכמים אחור ודעתם מסכלת, מסירה לב ראשי החכמה. ואף כי תלמידים שלא שמשו כל צרכם, שכמעט שנפקחו עיניהם כבר חכמי החכמים שוים להם בלבם. ועל כולם נאמר (משלי טז): תועבת ה' כל גבה לב, ומכולם צריך שינקה הרוצה במדת הנקיות וידע ויבין כי אין הגאוה אלא עורון ממש אשר אין שכל האדם רואה חסרונותיו ומכיר פחיתותו, שאלו היה יכול לראות והיה מכיר האמת, היה סר ומתרחק מכל הדרכים הרעים והמקולקלים האלה הרחק גדול. ועוד נדבר מזה בסיעתא דשמיא בבואנו אל מדת הענוה, אשר מפני הקושי הגדול שיש בהשגתה, הושמה בדברי רבי פנחס מן האחרונות.

===כעס===
&lt;noinclude&gt;{{מידה רעה|מידת הכעס}}&lt;/noinclude&gt;
ונדבר עתה מן הכעס. הנה יש הרגזן שאמרו עליו, כל הכועס כאלו עובד עבודה זרה (זהר בראשית), והוא הנכעס על כל דבר שיעשו נגד רצונו ומתמלא חימה עד שכבר לבו בל עמו ועצתו נבערה. והנה איש כזה כדאי להחריב עולם מלא אם יהיה יכולת בידו, כי אין השכל שולט בו כלל והוא סר טעם ממש ככל החיות הטורפות ועליו נאמר (איוב יח): טורף נפשו באפו הלמענך תעזב ארץ? והוא קל ודאי לעבור על מיני עבירות שבעולם אם חמתו תביאהו להם, כי כבר אין לו מניע אחר אלא כעסו ואל אשר יביאהו ילך. ויש כעסן רחוק מזה והוא שלא על כל דבר אשר יבואהו שלא כרצונו אם קטן ואם גדול יבער אפו. אך בהגיעו להרגיז, ירגז ויכעס כעס גדול והוא שקראוהו חכמים ז&quot;ל (אבות פ&quot;ה): &quot;קשה לכעוס וקשה לרצות&quot;. וגם זה רע ודאי, כי כבר יכולה לצאת תקלה רבה מתחת ידו בזמן הכעס ואחרי כן לא יוכל לתקן את אשר עוותו. ויש כעסן פחות מזה שלא יכעס על נקלה, ואפילו כשיגיע לכעס יהיה כעסו כעס קטן ולא יסור מדרכי השכל אך עודנו ישמור עברתו. והנה זה רחוק מן ההפסד יותר מן הראשונים שזכרנו, ואף גם זאת ודאי, שלא הגיע להיות נקי כי אפילו זהיר איננו עדין, כי עד שהכעס עושה בו רושם, לא יצא מכלל כעסן.

ויש עוד פחות מזה והוא שקשה לכעוס וכעסו לא להשחית ולא לכלה אלא כעס מעט. וכמה זעמו? רגע ולא יותר, דהיינו, משעה שהכעס מתעורר בו בטבע עד שגם התבונה תתעורר כנגדו, והוא מה שאמרו חכמים ז&quot;ל (שם): קשה לכעוס ונוח לרצות, הנה זה חלק טוב ודאי, כי טבע האדם מתעורר לכעס ואם הוא מתגבר עליו שאפילו בשעת הכעס עצמו לא יבער הרבה ומתגבר עליו, שאפילו אותו הכעס הקל לא יעמוד בו זמן גדול אלא יעבור וילך, ודאי שראוי לשבח הוא, ואמרו ז&quot;ל (חולין פט): תולה ארץ על בלימה, אין העולם מתקיים אלא בשביל מי שבולם פיו בשעת מריבה, והיינו, שכבר נתעורר טבעו בכעס והוא בהתגברותו בולם פיו. אמנם, מדתו של הלל הזקן עולה על כל אלה, שכבר לא היה מקפיד על שום דבר ואפילו התעוררות של כעס לא נעשה בו ([[שבת לא א|שבת לא]]). זה הוא ודאי הנקי מן הכעס מכל וכל. והנה אפילו לדבר מצוה הזהירונו ז&quot;ל ([[שבת לד א|שבת לד]]): שלא לכעוס, ואפילו הרב על תלמידו והאב על בנו, ולא שלא ייסרם, אלא ייסרם וייסרם אך מבלי כעס, כי אם להדריך אותם בדרך הישרה, והכעס שיראה להם יהיה כעס הפנים לא כעס הלב, ואמר שלמה (קהלת ז): אל תבהל ברוחך לכעוס וגו', ואומר (איוב ה): כי לאויל יהרג כעס. ואמרו ז&quot;ל (עירו' סה): בשלשה דברים האדם ניכר: בכוסו, בכיסו ובכעסו. 

===קנאה===
&lt;noinclude&gt;{{מידה רעה|מידת הקנאה}}&lt;/noinclude&gt;
הקנאה גם היא אינה אלא חסרון ידיעה וסכלות, כי אין המקנא מרויח כלום לעצמו וגם לא מפסיד למי שהוא מתקנא בו, ואינו אלא מפסיד לעצמו וכמאמר הכתוב שזכרתי (איוב ה): ופותה תמית קנאה. ואמנם, יש מי שסכלותו רבה כל כך עד שאם יראה לחבירו איזה טובה יתעשש בעצמו וידאג ויצטער עד שאפילו הטובות שבידו לא יהנוהו מצער מה שהוא רואה ביד חברו, והוא מה שאמר עליו החכם (משלי יד): ורקב עצמות קנאה. אמנם, יש אחרים שאינם מצטערים וכואבים כל כך, אף על פי כן ירגישו בעצמם איזה צער ולפחות יתקרר רוחם בראותם אחד עולה איזה מעלה יתירה אם לא יהיה מאוהביו היותר דבקים לו, כל שכן אם מאותם אשר אין לו אהבה רבה עמו הוא, כל שכן אם יהיה גר מארץ אחרת. ותראה שבפיהם אפשר שיאמרו דברים כשמחים או מודים על טובתו, אך לבם רעה בקרבם. והוא דבר יארע על הרוב ברוב בני האדם, כי אף על פי שלא יהיו בעלי קנאה ממש, אמנם, לא ניקו ממנה לגמרי, כל שכן אם בעל אומנותו מצליח בה, שכבר כל אומן סני לחבריה (ס&quot;ר יט), וכל שכן אם מצליח בה יותר ממנו. ואמנם, לו ידעו ולו יבינו כי אין אדם נוגע במוכן לחבירו אפילו כמלא נימא (יומא לח), והכל כאשר לכל מה' הוא כפי עצתו הנפלאה וחכמתו הבלתי נודעת, הנה לא היה להם טעם להצטער בטובת רעיהם כלל.

והוא מה שייעד לנו הנביא על הזמן העתיד, שלמען תהיה טובת ישראל שלמה, יקדים הקדוש ברוך הוא להסיר מלבבנו המדה המגונה הזאת, ואז לא יהיה צער לאחד בטובת האחר, וגם לא יצטרך המצליח להסתיר עצמו ודבריו מפני הקנאה, והוא מה שכתוב (ישעיה יא): וסרה קנאת אפרים וצוררי יהודה יכרתו אפרים לא יקנא את יהודה וגו', הוא השלום והשלוה אשר למלאכי השרת, אשר כולם שמחים בעבודתם איש איש על מקומו, ואין אחד מתקנא בחברו כלל, כי כולם יודעים האמת לאמיתו ועלזים על הטוב אשר בידם ושמחים בחלקם.

===תאווה===
ותראה כי אחות הקנאה היא החמדה והתאוה, הלא היא המיגעת לב האדם עד יום מותו, וכמאמרם ז&quot;ל (קהלת רבה א): אין אדם מת וחצי תאותו בידו. ואמנם, עיקר התאוה פונה לשני ראשים: האחד הוא הממון והשני הוא הכבוד, שניהם כאחד רעים מאד וגורמים לאדם רעות רבות. הנה חמדת הממון היא האוסרת אותו במאסר העולם ונותנת עבותות העמל והעסק על זרועותיו, כענין הכתוב (קהלת ה): אוהב כסף לא ישבע כסף, היא המסירה אותו מן העבודה, כי הנה כמה תפלות נאבדות וכמה מצות נשכחות מפני רוב העסק ויגיעת המון הסחורה, כל שכן תלמוד תורה. וכבר אמרו ז&quot;ל (עירובין נה): לא מעבר לים היא, באותם שהולכים מעבר לים בסחורה. וכן שנינו (אבות פ&quot;ב): לא כל המרבה בסחורה מחכים. היא המוסרת אותו לסכנות רבות ומתשת את כחו ברוב הדאגה אפילו אחרי השיגו הרבה. וכן שנינו (שם): מרבה נכסים מרבה דאגה. היא המעברת פעמים רבות על מצות התורה ואפילו על חוקות השכל הטבעיים.

===כבוד===
יתרה עליה חמדת הכבוד כי כבר היה אפשר שיכבוש האדם את יצרו על הממון ועל שאר ההנאות, אך הכבוד הוא הדוחק, כי אי אפשר לו לסבול ולראות את עצמו פחות מחבריו, ועל דבר זה נכשלו רבים ונאבדו. הנה ירבעם בן נבט לא נטרד מהעולם הבא אלא בעבור הכבוד, הוא מה שאמרו ז&quot;ל (סנהדרין קב): תפסו הקדוש ברוך הוא בבגדו ואמר לו, חזור בך ואני ואתה ובן ישי נטייל בגן עדן. אמר לו, מי בראש? אמר לו, בן ישי בראש. אמר לו, אי הכי לא בעינא. מי גרם לקרח שיאבד הוא וכל עדתו עמו? אלא מפני הכבוד, ומקרא מלא הוא (במדבר טז): ובקשתם גם כהונה. וחכמים ז&quot;ל (במדבר רבא יח) הגידו לנו כי כל זה נמשך מפני שראה אליצפן בן עוזיאל נשיא והיה רוצה להיות הוא נשיא במקומו.

הוא שגרם לפי דעת חכמינו ז&quot;ל אל המרגלים שיוציאו דבה על הארץ וגרמו מיתה להם ולכל דורם מיראתם פן ימעט כבודם בכניסת הארץ, שלא יהיו הם נשיאים לישראל ויעמדו אחרים במקומם. על מה התחיל שאול לארוב אל דוד אלא מפני הכבוד, שנאמר (שמואל א יח): ותענינה הנשים המשחקות ותאמרנה הכה שאול וגו' ויהי שאול עוין את דוד מהיום ההוא והלאה. מי גרם לו ליואב שימית את עמשא אלא הכבוד, שאמר לו דוד (שמואל ב יט): אם לא שר צבא תהיה לפני כל הימים. כללו של דבר, הכבוד הוא הדוחק את לב האדם יותר מכל התשוקות והחמדות שבעולם.

ולולי זה, כבר היה האדם מתרצה לאכול מה שיוכל, ללבוש מה שיכסה ערותו, ולשכון בבית שתסתירהו מן הפגעים והיתה פרנסתו קלה עליו ולא היה צריך להתיגע להעשיר כלל, אלא שלבלתי ראות עצמו שפל ופחות מרעיו מכניס עצמו בעובי הקורה הזאת ואין קץ לכל עמלו. על כן אמרו רבותינו ז&quot;ל (אבות פ&quot;ד): הקנאה והתאוה והכבוד מוציאין את האדם מן העולם. והזהירונו (שם פ&quot;ו): אל תבקש גדולה ואל תחמוד כבוד. כמה הם שמתענים ברעב וישפילו את עצמם להתפרנס מן הצדקה ולא יתעסקו במלאכה שלא תהיה מכובדת בעיניהם מיראתם פן ימעט כבודם. היש לך הוללות גדול מזה? ויותר ירצו בבטלה המביאה לידי שעמום ולידי זימה ולידי גזל ולידי כל גופי עברות שלא להשפיל מעלתם ולהבזות כבודם המדומה. ואמנם, חכמינו ז&quot;ל אשר הורונו והדריכונו תמיד בדרכי האמת. אמרו (אבות פרק א): אהוב את המלאכה ושנא את הרבנות. ואמרו עוד (פסחים קיג): פשוט נבילתא בשוקא ולא תימר, גברא רבא אנא, כהנא אנא. ואמרו עוד (בבא בתרא קי): לעולם יעבוד אדם עבודה שהיא זרה לו ואל יצטרך לבריות.

כלל הדברים, הכבוד הוא מן המכשולות היותר גדולים אשר לאדם. ואי אפשר לו להיות עבד נאמן לקונו כל זמן שהוא חס על כבוד עצמו, כי על כל פנים יצטרך למעט בכבוד שמים מפני סכלותו. זה הוא מה שאמר דוד המלך עליו השלום (שמואל ב ו): ונקלתי עוד מזאת והייתי שפל בעיני. והכבוד האמיתי אינו אלא ידיעת התורה באמת. וכן אמרו ז&quot;ל (אבות פ&quot;ו): אין כבוד אלא תורה, שנאמר (משלי ג): &quot;כבוד חכמים ינחלו&quot;, וזולתה אינו אלא כבוד מדומה וכוזב, הבל ואין בו מועיל. וראוי הנקי להנקות ולהטהר ממנו טהרה גמורה, אז יצליח. והנה כללתי עד הנה רבים מפרטי הנקיות. וזה בנין אב לכל שאר המצות והמדות כולם. (משלי א): ישמע חכם ויוסיף לקח ונבון תחבולות יקנה
. 
==סיכום==
&lt;noinclude&gt;{{מידה טובה|מידת הנקיות}}&lt;/noinclude&gt;
והנה אינני יכול להכחיש שיש קצת טורח לאדם להגיע אל הנקיות הזה. אף על פי כן אומר אני שאין צריך כל כך כמו שנראה לכאורה והמחשבה בדבר הזה קשה מן המעשה, כי כאשר ישים האדם בלבו ויקבע ברצונו בקביעות להיות מבעלי המדה הטובה הזאת, הנה במעט הרגל שירגיל עצמו בזה, תשוב לו קלה הרבה יותר ממה שהיה יכול לחשוב. זה דבר, שהנסיון יוכיח אמיתו.

==הערות ומראי מקומות==
&lt;references /&gt;
&lt;noinclude&gt;{{מסילת ישרים}}&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>3a2ym4425xmio9wj586d6jovbncixae</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018225</id>
      <parentid>3018224</parentid>
      <timestamp>2026-05-31T16:25:48Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-32329-00</username>
        <id>45693</id>
      </contributor>
      <comment>/* שנאה ונקימה */ סימן פיסוק</comment>
      <origin>3018225</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="60471" sha1="433jnwq5rit73tds926mygl2t98tweh" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{מסילת ישרים}}&lt;/noinclude&gt;

&lt;noinclude&gt;&lt;blockquote style=&quot;border: 1px solid black; padding: 2em;&quot;&gt;

&lt;center&gt;
'''פרק י&quot;א – בפרטי מדת הנקיות'''.
&lt;/center&gt;
&lt;/blockquote style&gt;&lt;/noinclude&gt;
פרטי מדת הנקיות, רבים הם מאד, והנם ככל הפרטים שבכל השס&quot;ה מצות לא תעשה. כי אמנם ענין המדה כבר אמרתי, שהוא להיות נקי מכל ענפי העבירות. ואולם אף על פי שבכל העבירות משתדל היצר הרע להחטיא את האדם, כבר יש מהם שהטבע מחמדן יותר ובהן מראה לו יותר היתרים, אשר על כן יצטרך בהן יותר חיזוק לנצח את יצרו ולהנקות מן החטא. וכן אמרו ז&quot;ל ([[חגיגה יא א|חגיגה יא]]): גזל ועריות, נפשו של אדם מחמדתן ומתאוה להן.
==גזל וגניבה==
והנה אנחנו רואים, שאף על פי שלא רוב בני האדם גנבים בגלוי הם, דהיינו שישלחו יד ממש בממון חבריהם לקחת ולשום בכליהם, אף על פי כן, רובם טועמים טעם גניבה במשאם ומתנם במה שיורו היתר לעצמם להשתכר איש בהפסידו של חבירו ויאמרו, להרויח שאני. ואולם לאוים הרבה נאמרו בגזל: לא תעשוק, לא תגזול, לא תגנבו ולא תכחשו ולא תשקרו איש בעמיתו, לא תונו איש את אחיו, לא תשיג גבול רעך. הן כל אלה חילוקי דינים שבגזל, כוללים מעשים רבים מן המעשים הנעשים בכלל המשא והמתן המדיני, ובכולם איסורים רבים. כי לא המעשה הניכר ומפורסם בעושק ובגזל הוא לבדו האסור. אלא כל שסוף סוף יגיע אליו ויגרום אותו, כבר הוא בכלל האיסור.

ועל ענין זה אמרו ז&quot;ל ([[סנהדרין פא א|סנהדרין פא]]): ואת אשת רעהו לא טימא ([[יחזקאל יח א|יחזקאל יח]]): שלא ירד לאומנות חבירו. וכבר היה רבי יהודה אוסר לחנוני, שלא יחלק קליות ואגוזים לתינוקות להרגילן שיבואו אצלו. ולא התירו חכמים, אלא מפני שגם חבירו יכול לעשות כן ([[בבא מציעא ס א|בבא מציעא ס]]). ואמרו ז&quot;ל ([[בבא בתרא פח א|בבא בתרא פח]]): קשה גזל הדיוט מגזל גבוה, שזה הקדים חטא למעילה וכו'. וכבר פטרו את הפועלים העושים אצל בעל הבית מברכת המוציא ומברכות אחרונות דברכת המזון. ואפילו בקריאת שמע, לא חייבום לבטל ממלאכתן אלא בפרשה ראשונה בלבד ([[ברכות טז א|ברכות טז]]). קל וחומר בן בנו של קל וחומר לדברי הרשות, שכל שכיר יום אסור בהן שלא לבטל מלאכתו של בעל הבית. ואם עבר, הרי זה גזלן. הנה אבא חלקיה, אפילו שלום לא השיב לתלמידי חכמים שנתנו לו שלום, שלא ליבטל ממלאכת רעהו ([[תענית כג א|תענית כג]]). ויעקב אבינו עליו השלום מבאר בפיו ואומר {{ממ|בראשית|לא|}}: הייתי ביום אכלני חורב וקרח בלילה ותדד שנתי מעיני. מה יענו איפוא העוסקים בהנאותיהם בשעת מלאכה ובטלים ממנה, או כי יעסקו בחפציהם איש לבצעו.

כללו של דבר: השכור אצל חבירו לאיזה מלאכה שתהיה, הנה כל שעותיו מכורות הן לו ליומו, כענין שאמרו ז&quot;ל ([[בבא מציעא נו א|ב&quot;מ נ&quot;ו]]): שכירות מכירה ליומיה. וכל מה שיקח מהן להנאת עצמו באיזה אופן שיהיה , אינו אלא גזל גמור. ואם לא מחלו, אינו מחול, שכבר אמרו רבותינו ז&quot;ל ([[יומא פו א|יומא פו]]): עבירות שבין אדם לחברו, אין יום הכפורים מכפר עד שירצה את חברו.

ולא עוד אלא שאפילו אם עשה מצוה בזמן מלאכתו, לא לצדקה תחשב לו, אלא עבירה היא בידו, שאין עבירה מצוה, וקרא כתיב {{ממ|ישעיה|סא|}}: שונא גזל בעולה, וכענין זה אמרו ז&quot;ל ([[בבא קמא צד א|בבא קמא צד]]): הרי שגזל סאה חטים וטחנה ואפאה ומברך, אין זה מברך אלא מנאץ, דכתיב {{ממ|תהלים|י|}}: ובוצע ברך נאץ ה'. ועל כיוצא בזה נאמר (ויקרא רבה): אוי לו לזה שנעשה סניגורו קטיגורו. וכמאמרם ז&quot;ל ([[ירושלמי סוכה ג|ירושלמי סוכה פ&quot;ג]]): בענין לולב הגזול. והדין נותן, כי הרי גזל חפץ גזל, וגזל זמן גזל: מה גוזל את החפץ ועושה בו מצוה נעשה סניגורו קטיגורו, אף גוזל את הזמן ועושה בו מצוה, נעשה סניגורו קטיגורו. ואין הקדוש ברוך הוא חפץ אלא באמונה, וכן הוא אומר {{ממ|תהלים|לא}}: אמונים נוצר ה'. ואומר {{ממ|ישעיהו|כו|}}: פתחו שערים ויבוא גוי צדיק שומר אמונים. ואומר {{ממ|תהילים|קא}}: עיני בנאמני ארץ לשבת עמדי. ואומר {{ממ|ירמיה|ה}}: עיניך הלא לאמונה: ואף איוב העיד על עצמו ואמר {{ממ|איוב|לא}}: אם תטה אשורי מני הדרך ואחר עיני הלך לבי ובכפי דבק מאום. והבט יופי המשל הזה, כי דימה הגזל הבלתי נגלה כדבר המתדבק ביד האדם, שאף על פי שאין האדם הולך לכתחילה לטול אותו ונשאר דבק מאליו, סוף סוף בידו הוא כן הדבר הזה, שאף שלא יהיה האדם הולך וגוזל ממש, קשה הוא שיהיו ידיו ריקניות ממנו לגמרי. אמנם, באמת, כל זה נמשך ממה שתחת היות הלב מושל בעינים שלא יניח להיות נעים להם את של אחרים, העינים מושכים את הלב לבקש היתרים על מה שנראה להם יפה ונחמד, על כן אמר איוב, שהוא לא כן עשה ולא הלך לבו אחר עיניו, על כן לא דבק בכפיו מאום.

ראה נא בענין ההונאה, כמה נקל הוא לאדם להתפתות וליכשל כאשר לכאורה יראה לו שראוי הוא להשתדל ליפות סחורתו בעיני האנשים ולהשתכר ביגיע כפיו, לדבר על לב הקונה למען יתרצה לו, ויאמרו על כל זה, יש זריז ונשכר, ויד חרוצים תעשיר. אמנם אם לא ידקדק וישקול מעשיו הרבה, הנה תחת חטה יצא חוח {{ממ|איוב|לא}}: כי יעבור בעון ההונאה אשר הוזהרנו עליה {{ממ|ויקרא|כה}}: ולא תונו איש את עמיתו. ואמרו ז&quot;ל ([[חולין צד א|חולין צד]]): אפילו לרמות את הגוי, אסור, וקרא כתיב {{ממ|צפניה|ג}}: שארית ישראל לא יעשו עולה ולא ידברו כזב ולא ימצא בפיהם לשון תרמית. וכן אמרו ([[בבא מציעא ס א|בבא מציעא ס]]): אין מפרכסין את הכלים הישנים שיראו כחדשים. אין מערבים פירות בפירות אפילו חדשים בחדשים, אפילו סאה בדינר. ואפילו יפה דינר וטריסית, לא יערב וימכרם סאה בדינר. כל עושה אלה כל עושה עול {{ממ|דברים|כה}}, וקרוי חמשה שמות: עול, שנאוי, משוקץ (מתועב), חרם, תועבה. 

עוד אמרו ז&quot;ל ([[בבא קמא קיט א|בבא קמא קיט]]): כל הגוזל את חבירו אפילו שוה פרוטה, כאילו נוטל נפשו ממנו. הרי לך חומר העון הזה אפילו בשיעור מועט. ואמרו עוד ([[תענית ז א|תענית ז]]): אין הגשמים נעצרים אלא בעון גזל. ועוד אמרו {{ממ|ויקרא רבה|לג|}}: קופה מלאה עונות, מי מקטרג בראש כולם? גזל. ודור המבול לא נחתם גזר דינם אלא על הגזל ([[סנהדרין קח א|סנהדרין קח]]).

ואם תאמר בלבבך: ואיך אפשר לנו שלא להשתדל במשאנו ובמתננו לרצות את חבירנו על המקח ועל שוויו? חילוק גדול יש בדבר, כי כל מה שהוא להראות את הקונים אמיתת טוב החפץ ויפיו, הנה ההשתדלות ההוא טוב וישר. אך מה שהוא לכסות מומי חפצו, אינו אלא אונאה ואסור. וזה כלל גדול באמונת המשא והמתן.

לא אומר מענין המדות, שהרי בפירוש כתוב בהם, תועבת ה' אלהיך כל עושה אלה, ואמרו ז&quot;ל (בבא בתרא פח): קשה עונשן של מדות מעונשן של עריות וכו'. ואמרו (שם): הסיטון מקנח מדותיו אחת לשלשים יום. וכל כך למה? כדי שלא יחסרו בלא דעת ולא יענש. כל שכן עון הריבית, שגדול הוא, ככופר באלקי ישראל חס וחלילה (ב&quot;מ עא). ואמרו ז&quot;ל (שמו&quot;ר לא) על הפסוק: בנשך נתן ותרבית לקח חיה לא יחיה (יחזקאל יח), שאינו חי לתחית המתים, כי הוא ואבק שלו משוקץ ומתועב בעיני ה'. ואיני רואה צורך להאריך בזה, שכבר אימתו מוטלת על כל איש ישראל.

אמנם כללו של דבר, כמו שחמדת הממון רבה, כן מכשלותיו רבים. וכדי שיהיה האדם נקי מהם באמת, עיון גדול ודקדוק רב צריך לו. ואם נקה ממנו ידע שהגיע כבר למדריגה גדולה, כי רבים יתחסדו בענפים רבים מענפי החסידות, ובענין שנאת הבצע לא יכלו להגיע אל מחוז השלימות. הוא מה שאמר צופר הנעמתי לאיוב (איוב יא): אם און בידך הרחיקהו ואל תשכן באהליך עולה, כי אז תשא פניך ממום והיית מוצק ולא תירא.

והנה דברתי עד הנה מפרטי מצוה אחת מן המצות, וכפרטי חלוקים אלה, ודאי שנמצאים בכל מצוה ומצוה. אמנם אינני מזכיר אלא אותם שרגילים רוב בני האדם להכשל בהם.

==איסורי עריות==
ונדבר עתה מן העריות שגם הם מן החמורים והם שניים במדריגה אל הגזל, כמאמרם ז&quot;ל, וזו לשונם (ב&quot;ב קסה): רובם בגזל ומיעוטם בעריות. והנה מי שירצה להנקות לגמרי מזה החטא, גם לו תצטרך מלאכה לא מועטת. כי אין בכלל האסור גופו של מעשה בלבד, אלא כל הקרוב אליו. ומקרא מלא הוא (ויקרא יח): לא תקרבו לגלות ערוה. ואמרו ז&quot;ל (ש&quot;ר פ' טז): אמר הקדוש ברוך הוא, אל תאמר הואיל ואסור לי להשתמש באשה, הריני תופשה ואין לי עון, הריני מגפפה ואין לי עון, או שאני נושקה ואין לי עון. אמר הקדוש ברוך הוא, כשם שאם נדר נזיר שלא לשתות יין, אסור לאכול ענבים לחים ויבשים ומשרת ענבים וכל היוצא מגפן היין, אף אשה שאינה שלך, אסור ליגע בה כל עקר. וכל מי שנוגע באשה שאינה שלו, מביא מיתה לעצמו וכו'.

והבט מה נפלאו דברי המאמר הזה, כי המשיל את האיסור הזה לנזיר, אשר אף על פי שעיקר האסור אינו אלא שתיית יין, הנה אסרה לו תורה כל מה שיש לו שייכות עם היין. והיה זה לימוד שלימדה תורה לחכמים איך יעשו הם הסייג לתורה במשמרת שנמסר בידם לעשות למשמרתה, כי ילמדו מן הנזיר לאסור בעבור העקר גם כל דדמי לה. ונמצא, שעשתה התורה במצוה זאת של נזיר מה שמסרה לחכמים שיעשו בשאר כל המצות, למען דעת שזה רצונו של מקום. וכשאוסר לנו אחד מן האסורין, ילמד סתום מן המפורש לאסור כל הקרוב לו. ועל זה הדרך אסרו בענין זה של העריות כל מה שהוא ממינו של הזנות, או הקרוב אליו, יהיה באיזה חוש שיהיה, דהיינו:
*בין במעשה,
*בין בראיה,
*בין בדבור,
*בין בשמיעה,
*ואפילו במחשבה.
ועתה אביא לך ראיות על כל אלה מדבריהם ז&quot;ל.

'''במעשה''', דהיינו הנגיעה או החבוק וכיוצא, כבר נתבאר למעלה במאמר שזכרנו, ואין צריך להאריך.

'''בראיה''', אמרו ז&quot;ל ([[עירובין יח ב|עירובין יח]]): &quot;יד ליד לא ינקה רע&quot;, כל המרצה מעות מידו לידה כדי להסתכל בה, לא ינקה מדינה של גיהנם. ואמרו עוד ([[שבת סד א|שבת סד]]): מפני מה הוצרכו ישראל שבאותו הדור כפרה, מפני שזנו עיניהם מן הערוה וכו'. אמר רב ששת מפני מה מנה הכתוב תכשיטין שבחוץ עם תכשיטין שבפנים, לומר לך, שכל המסתכל באצבע קטנה של אשה, כאלו מסתכל במקום התורף ([[ברכות כד א|ברכות כד]]). ואמרו עוד ונשמרת מכל דבר רע ([[דברים כג]]): שלא יסתכל אדם באשה נאה ואפילו היא פנויה, באשת איש ואפילו היא מכוערת ([[עבודה זרה כ א|ע&quot;ז כ]]).

'''בענין הדבור''' עם האשה, בהדיא שנינו ([[משנה אבות א|אבות פ&quot;א]]): כל המרבה שיחה עם האשה גורם רעה לעצמו.

'''ובשמיעה''' אמרו ([[ברכות כד א|ברכות כד]]): קול באשה ערוה. עוד בענין זנות הפה והאוזן, דהיינו, הדיבור בדברי הזנות או השמיעה לדברים האלה, כבר צווחו ככרוכיא ואמרו ([[ירושלמי תרומות א|ירושלמי תרומות פ&quot;א]]): ולא יראה בך ערות דבר ([[דברים כג]]): ערות דיבור זה ניבול פה. ואמרו ([[שבת לג א|שבת לג]]): בעון נבלות פה צרות מתחדשות ובחורי שונאיהם של ישראל מתים. ואמרו עוד (שם): כל המנבל פיו מעמיקים לו גיהנם. ואמרו עוד (שם): הכל יודעים כלה למה נכנסת לחופה, אלא כל המנבל פיו כו', אפילו גזר דין של שבעים שנה לטובה, הופכים לו לרעה. ואמרו עוד ([[חגיגה ה א|חגיגה ה]]): אפילו שיחה קלה שבין איש לאשתו, מגידים לו לאדם בשעת הדין. ובענין השמיעה הרעה הזאת גם כן אמרו ([[שבת לג א|שבת לג]]): אף השומע ושותק, שנאמר ([[משלי כב]]): זעום ה' יפול שם. הרי לך שכל החושים צריכים להיות נקיים מן הזנות ומעניינו.

ואם לחשך אדם לומר, שמה שאמרו על נבול פה, אינו אלא כדי לאיים ולהרחיק אדם מן העבירה, ובמי שדמו רותח הדברים אמורים, שמדי דברו בא לידי תאוה, אבל מי שאמרו דרך שחוק בעלמא לאו מילתא הוא ואין לחוש עליו -- אף אתה אמור לו, עד כאן דברי יצר הרע, כי מקרא מלא שהביאוהו ז&quot;ל לראיתם (ישעיה ט): על כן על בחוריו לא ישמח ה' וגו' כי כלו חנף ומרע וכל פה דובר נבלה, הנה לא הזכיר הכתוב הזה לא עבודה זרה ולא גלוי עריות ולא שפיכת דמים, אלא חנופה ולשון הרע וניבול פה, כולם מחטאת הפה בדיבור ועליהם יצאה הגזירה. על בחוריו לא ישמח ה' ואת יתומיו ואת אלמנותיו לא ירחם, אלא האמת הוא כדברי רבותינו זכרונם לברכה, שנבול פה הוא ערותו של הדיבור ממש, ומשום זנות הוא שנאסר ככל שאר עניני הזנות, חוץ מגופו של מעשה, שאף על פי שאין בהם כרת או מיתת בית דין, אסורים הם איסור עצמם, מלבד היותם גם כן גורמים ומביאים אל האיסור הראשי עצמו. וכענין הנזיר שזכרו במדרש שהבאנו למעלה.

'''בענין המחשבה''', כבר אמרו בתחלת הברייתא שלנו ([[עבודה זרה כ א|ע&quot;ז כ]]): ונשמרת מכל דבר רע, שלא יהרהר אדם ביום וכו', ואמרו עוד (יומא כט): הרהורי עברה קשים מעבירה, ומקרא מלא הוא ([[משלי טו]]): תועבת ה' מחשבות רע. והנה דברנו משני גופי עבירות חמורות שבני אדם קרובים ליכשל בענפיהם מפני רובם של הענפים ורוב נטיית לבו של אדם בתאותו אליהם.

==מאכלות אסורות==
והמדריגה השלישית אחר הגזל והעריות לענין החמדה, הנה הוא איסור המאכלות, בין בענין הטריפות עצמם, בין בענין תערובותיהן, בין בענין בשר בחלב או חלב ודם וענין בישולי גוים, וענין געולי גויים, יין נסכם וסתם יינם. כל אלה הנקיות בהם צריך דקדוק גדול וצריך חיזוק, כי יש תאות הלב המתאוה במאכלים הטובים וחסרון הכיס באיסורי התערובות וכיוצא בזה. ופרטיהם רבים ככל דיניהם הידועים והמבוארים בספרי הפוסקים. והמקיל בהם במקום שאמרו להחמיר, אינו אלא משחית לנפשו. וכך אמרו (בספרא שמיני): לא תטמאו בהם ונטמאתם בם ([[ויקרא יא]]), אם מטמאים אתם בם, סופכם לטמא בם, והיינו, כי המאכלות האסורות מכניסים טומאה בלבו ובנפשו של אדם עד שקדושתו של המקום ברוך הוא מסתלקת ומתרחקת ממנו. והוא מה שאמרו בש&quot;ס גם כן (יומא לט): ונטמאתם בם, אל תיקרי ונטמאתם, אלא ונטמתם, שהעבירה מטמטמת לבו של אדם, כי מסלקת ממנו הדיעה האמיתית ורוח השכל שהקדוש ברוך הוא נותן לחסידים, כמו שאמר הכתוב ([[משלי ב]]): כי ה' יתן חכמה, והנה הוא נשאר בהמיי וחומרי משוקע בגסות העולם הזה. והמאכלות האסורות יתירות בזה על כל האיסורין, כיוון שהם נכנסים בגופו של האדם ממש ונעשים בשר מבשרו.

וכדי להודיענו שלא הבהמות הטמאות או השקצים בלבד הם הטמאים אלא גם הטריפות שבמין הכשר עצמו הם בכלל טומאה, אמר הכתוב ([[ויקרא יא]]): להבדיל בין הטמא ובין הטהור, ובא הפירוש לרבותינו ז&quot;ל ([[ספרא (מלבי&quot;ם) פרשת שמיני פרק יב|תורת כהנים שמיני פרק יב]]): אין צריך לומר בין חמור לפרה, למה נאמר בין הטמא ובין הטהור? בין טמאה לך ובין טהורה לך, בין נשחט רובו של קנה, לנשחט חציו. וכמה בין רובו לחציו? מלא השערה, עד כאן לשונם. ואמרו לשון זה בסיום מאמרם: וכמה בין רובו וכו', להראות כמה נפלא כח המצוה, שחוט השערה מבדיל בין טומאה לטהרה ממש.

והנה מי שיש לו מוח בקדקדו, יחשוב איסורי המאכל כמאכלים הארסיים או כמאכל שנתערב בו איזה דבר ארסי. כי הנה אם דבר זה יארע, היקל אדם על עצמו לאכול ממנו אם ישאר לו בו איזה בית מיחוש, ואפילו חששא קטנה? ודאי שלא יקל. ואם יקל, לא יהיה נחשב אלא לשוטה גמור אף איסור המאכל כבר בארנו, שהוא ארס ממש ללב ולנפש. אם כן מי איפוא יהיה המיקל במקום חששא של איסור אם בעל שכל הוא. ועל דבר זה נאמר ([[משלי כג]]): ושמת סכין בלועיך אם בעל נפש אתה.

==בין אדם לחבירו==
ונדבר עתה על החטאים המצויים הנולדים מחברת בני האדם וקיבוצם, כגון:
:*הונאת דברים,
:*הלבנת הפנים,
:*הכשלת העור בעצה,
:*רכילות,
:*שנאה ונקימה,
:*שבועות,
:*דבר שקר
:*וחילול השם,
כי מי יאמר נקיתי מהם, טהרתי מאשמה בם, כי ענפיהם רבים ודקים עד מאד אשר ההזהר בם טרח גדול.

===הונאת דברים===
הונאת הדברים בכללה, הוא לדבר בפני חבירו לבד, שיבוש ממנו, כל שכן האמירה בפני רבים דבר שיבוש בו, או לעשות לו מעשה שיגרום לו שיבוש, והוא מה שאמרו בפרק הזהב (ב&quot;מ נח): אם היה בעל תשובה, לא יאמר לו, זכור מעשיך הראשונים וכו'. אם היו חלאים באים עליו, לא יאמר לו כדרך שאמרו חבריו לאיוב ([[איוב ד]]): זכר נא מי הוא נקי אבד וגו'. אם היו חמרים מבקשים הימנו תבואה, לא יאמר להם, לכו אצל פלוני שהוא מוכר תבואה, ויודע בו שלא מכר תבואה מימיו. וכבר אמרו ז&quot;ל (שם): גדול אונאת דברים מאונאת ממון וכו'. וכל שכן אם הוא ברבים, שבהדיא שנינו (אבות פ&quot;ג): המלבין פני חבירו ברבים, אין לו חלק לעולם הבא. ואמר רבי חסדא ([[בבא מציעא נט א|ב&quot;מ נט]]): כל השערים ננעלו, חוץ משערי אונאה. ואמר רבי אלעזר, הכל, הקדוש ברוך הוא נפרע על ידי שליח, חוץ מאונאה. ואמרו, שלשה אין הפרגוד ננעל בפניהם, ואחד מהם, אונאה. ואפילו לדבר מצוה אמר הכתוב ([[ויקרא יט]]): הוכח תוכיח את עמיתך, ואמרו ז&quot;ל (ערכין טז): יכול אפילו פניו משתנות? תלמוד לומר, ולא תשא עליו חטא. מכל אלה המאמרים תראה עד היכן מתפשטים ענפי האזהרה הזאת וכמה עונשה קשה. 

===נתינת עצה רעה===
בענין נתינת העצה, שנינו בתורת כהנים ([[ויקרא יט]]): ולפני עור לא תתן מכשול, לפני סומא בדבר. אמר לך, בת פלוני מהי לכהונה? אל תאמר לו, כשרה, והיא אינה אלא פסולה. היה נוטל בך עצה, אל תתן לו עצה שאינה הוגנת לו וכו', ואל תאמר לו מכור שדך וקח לך חמור, ואתה עוקף עליו ונוטלה ממנו. שמא תאמר, עצה יפה אני נותן לו, הרי הדבר מסור ללב, שנאמר, ויראת מאלקיך. נמצאנו למדים, שבין הדבר שיכול להיות נוגע בו, בין בדבר שאינו נוגע בו כלל, חייב אדם להעמיד את הבא להתיעץ בו על האמת הזך והברור. ותראה שעמדה תורה על סוף דעתם של רמאים, דלאו בשופטני עסקינן, שייעצו עצה שרעתה מפורסמת ונגלית, אלא בחכמים להרע, אשר יתנו עצה לחבריהם שלפי הנגלה בה יש בה מן הריוח אל חבירו באמת, אך סוף הענין אינו לטובתו של חבירו כי אם לרעתו ולהנאתו של המיעץ. על כן אמרו, שמא עצה יפה וכו', והרי הדבר מסור ללב וכו'. וכמה נכשלים בני האדם באלה החטאים יום יום בהיותם קרואים והולכים לתוקף חמדת הבצע. וכבר התבאר גדל עונשם בכתוב ([[דברים כז]]): ארור משגה עור בדרך.

אך זאת היא חובת האדם הישר, כאשר יבוא איש להתיעץ בו, ייעצהו העצה שהיה הוא נוטל לעצמו ממש, מבלי שישקיף בה אלא לטובתו של המתיעץ, לא לשום תכלית אחר, קרוב או רחוק שיהיה. ואם יארע שיראה הוא היזק לעצמו בעצה ההיא, אם יכול להוכיח אותה על פניו של המתיעץ, יוכיחהו. ואם לאו, יסתלק מן הדבר ולא ייעצהו. אך על כל פנים, אל ייעצהו עצה שתכליתה דבר זולת טובתו של המתיעץ, אם לא שכונת המתיעץ לרעה, שאז ודאי מצוה לרמותו, וכבר נאמר (תהלים יח): ועם עקש תתפתל, וחושי הארכי יוכיח

===לשון הרע ורכילות===
&lt;noinclude&gt;{{מידה רעה|לשון הרע ורכילות}}&lt;/noinclude&gt;
הרכילות ולשון הרע, כבר חומרו נודע וגודל ענפיו כי רבו מאד, עד שכבר גזרו אמר חכמים ז&quot;ל במאמר שכבר הזכרתי ([[בבא בתרא קסה א|ב&quot;ב קסה]]): &quot;וכולם באבק לשון הרע&quot;. ואמרו ([[ערכין טו א|ערכין טו]]): היכי דמי לשון הרע, כגון דאמר היכא משתכח נורא אלא בי פלניא, או שיספר טובתו לפני שונאיו, וכל כיוצא בזה, אף על פי שנראים דברים קלים ורחוקים מן הרכילות, הנה באמת מאבק שלו הם. כללו של דבר, הרבה דרכים ליצר. אבל כל דבר שיוכל להולד ממנו נזק או בזיון לחברו בין בפניו בין שלא בפניו, הרי זה בכלל לשון הרע השנאוי ומתועב לפני המקום, שאמרו עליו (שם): כל המספר לשון הרע כאילו כופר בעיקר, וקרא כתיב ([[תהלים קא]]): מלשני בסתר רעהו אותו אצמית.

===שנאה ונקימה===
&lt;noinclude&gt;{{מידה רעה|מידת השנאה}}&lt;/noinclude&gt;
גם השנאה והנקימה קשה מאד לשימלט ממנה לב הותל אשר לבני האדם, כי האדם מרגיש מאד בעלבונותיו ומצטער צער גדול, והנקמה לו מתוקה מדבש, כי היא מנוחתו לבדה. על כן לשיהיה בכחו לעזוב מה שטבעו מכריח אותו ויעבור על מדותיו, ולא ישנא מי שהעיר בו השנאה, ולא יקום ממנו בהזדמן לו שיוכל להנקם, ולא יטור לו, אלא את הכל ישכח ויסיר מלבו כאילו לא היה, חזק ואמיץ הוא. והוא קל רק למלאכי השרת שאין ביניהם המדות הללו, לא אל שוכני בתי חומר אשר בעפר יסודם. אמנם גזרת מלך היא, והמקראות גלויים באר היטב, אינם צריכים פירוש, ([[ויקרא יט]]): לא תשנא את אחיך בלבבך, לא תקום ולא תטור את בני עמך (שם). וענין הנקימה והנטירה ידוע, דהיינו: נקימה, לימנע מהיטיב למי שלא רצה להטיב לו או שהרע לו כבר. ונטירה, להזכיר בעת שהוא מטיב למי שהרע לו איזה זכרון מן הרעה שעשה לו.

ולפי שהיצר הולך ומרתיח את הלב ומבקש תמיד להניח לפחות איזה רושם או איזה זכרון מן הדבר ואם לא יוכל להשאיר זכרון גדול, ישתדל להשאיר זכרון מועט, יאמר דרך משל לאדם: אם תרצה ליתן לאיש הזה את אשר לא רצה הוא לתת לך כשנצרכת, לפחות לא תתנהו בסבר פנים יפות, או אם אינך רוצה להרע לו, לפחות לא תטיב לו טובה גדולה ולא תסייעהו סיוע גדול, או אם תרצה גם לסייעו הרבה, לפחות לא תעשהו בפניו, או לא תשוב להתחבר עמו ולהיות לו לריע, אם מחלת לו שלא תראה לו לאויב, די בזה, ואם גם להתחבר עמו תרצה, אך לא תראה לו כל כך חיבה גדולה כבראשונה, וכן כל כיוצא בזה ממיני החריצות שביצר מה שהוא משתדל לפתות את לבות בני האדם. על כן באה התורה וכללה כלל שהכל נכלל בו, ([[ויקרא יט]]): ואהבת לרעך כמוך, כמוך בלי שום הפרש, כמוך בלי חילוקים, בלי תחבולות ומזימות, כמוך ממש.

===שבועות===
אולם השבועות, אף על פי שמן הסתם כל שאינו מן ההדיוטות נשמר מהוציא שם שמים מפיו לבטלה כל שכן בשבועה. יש עוד איזה ענפים קטנים שאף על פי שאינם מן החמורים יותר, על כל פנים ראוי למי שרוצה להיות נקי, לישמר מהם, והוא מה שאמרו (שבועות לו): אמר רבי אלעזר, לאו שבועה והן שבועה. אמר רבא, והוא דאמר לאו לאו תרי זמני, והוא דאמר הן הן תרי זמני. וכן אמרו (בבא מציעא מט): והין צדק, שיהא לאו שלך צדק והן שלך צדק.

===שקר===
&lt;noinclude&gt;{{מידה רעה|מידת השקר}}&lt;/noinclude&gt;
והנה דבר השקר גם הוא חולי רע נתפשט מאד בבני האדם, ואולם מדריגות מדריגות יש בו – יש בני אדם שאומנותם ממש הוא השקרנות, הם הולכים ובודים מלבם כזבים גמורים למען הרבות שיחה בין הבריות או להחשב מן החכמים ויודעי דברים הרבה, ועליהם נאמר ([[משלי יב]]): תועבת ה' שפתי שקר. ואומר ([[ישעיה נט]]): שפתותיכם דברו שקר, לשונכם עוולה תהגה. וכבר גזרו חכמים ז&quot;ל ([[סוטה מב א|סוטה מב]]) ארבע כתות אינן מקבלות פני השכינה, ואחת מהם כת שקרנים.

ויש אחרים קרובים להם במדריגה, אף על פי שאינם כמוהם ממש, והם המכזבים בספוריהם ודבריהם, והיינו, שאין אמנותם בכך ללכת ולבדות ספורים ומעשים אשר לא נבראו ולא יהיו, אבל בבואם לספר דבר מה, יערבו בהם מן השקרים כמו שיעלה על רוחם, ויתרגלו בזה עד ששב להם כמו טבע, והם הם הבדאים אשר אי אפשר להאמין לדבריהם, וכמאמרם ז&quot;ל ([[סנהדרין פט ב|סנהדרין פט]]): כך הוא עונשו של בדאי, שאפילו אומר אמת, אין שומעין לו, שכבר הטביעו בהם הרעה הזאת שלא יוכלו לצאת דבריהם נקיים מן הכזב מתוך פיהם. הוא מה שהנביא מצטער ואומר ([[ירמיה ט]]): למדו לשונם דבר שקר העוה נלאו.

ויש עוד אחרים שחליים קל מחולי הראשונים, והם אותם שאינם קבועים כל כך בשקר, אלא שלא יחושו להתרחק ממנו, ואם יזדמן להם יאמרוהו, ופעמים רבות יאמרוהו דרך שחוק או כיוצא בזה בלא כוונה רעה. ואמנם החכם הודיענו, שכל זה הוא היפך רצון הבורא ברוך הוא ומדת חסידיו, הוא מה שכתוב ([[משלי יג]]): דבר שקר ישנא צדיק, והוא מה שבאה עליו האזהרה ([[שמות כג]]): מדבר שקר תרחק. ותראה שלא אמר משקר תשמר, אלא מדבר שקר תרחק, להעיר אותנו על ההרחק הגדול והבריחה הרבה שצריך לברוח מזה. וכבר נאמר ([[צפניה ג]]): שארית ישראל לא יעשו עולה ולא ידברו כזב ולא ימצא בפיהם לשון תרמית.

וחכמים זכרונם לברכה אמרו ([[שבת נה א|שבת נה]]): חותמו של הקדוש ברוך הוא אמת. ובודאי שאם האמת הוא מה שבחר בו הקדוש ברוך הוא לקחתו לחותם לו, כמה יהיה הפכו מתועב לפניו. והזהיר הקדוש ברוך הוא על האמת אזהרה רבה ואמר ([[זכריה ח]]): דברו אמת איש את רעהו. ואמר ([[ישעיה טז]]): והוכן בחסד כסא וישב עליו באמת, ואמר ([[ישעיה סג|שם סג]]): ויאמר אך עמי המה בנים לא ישקרו. הא למדת, שזה תלוי בזה. ואמר ([[זכריה ח]]): ונקראה ירושלים עיר האמת, להגדיל חשיבותה. וכבר אמרו ז&quot;ל ([[מכות כד א|מכות כד]]): ודובר אמת בלבבו, כגון רב ספרא וכו', להודיעך עד היכן חובת האמת מגעת. וכבר אסרו לתלמיד חכם לשנות בדבורו חוץ משלשה דברים. ואחד מן העמודים שהעולם עומד עליו הוא האמת, אם כן מי שדובר שקר כאלו נוטל יסודו של עולם, וההפך מזה, מי שזהיר באמת כאילו מקיים יסודו של עולם. וכבר ספרו חכמים ז&quot;ל ([[סנהדרין צז א|סנהדרין צז]]): מאותו המקום שהיו זהירים באמת שלא היה מלאך המות שולט שם, ולפי שאשתו של רבי פלוני שינתה בדבריה אף על פי שהיה לכונה טובה, גירתה בהם מלאך המות עד שגירשוה משם בעבור זה, וחזרו לשלותם. ואין צריך להאריך בדבר הזה שהשכל מחייבו והדעת מכריחו:

===חילול השם===
ענפי חילול השם גם כן הם רבים וגדולים כי הרבה צריך האדם להיות חס על כבוד קונו, ובכל מה שיעשה צריך שיסתכל ויתבונן מאד שלא יצא משם מה שיוכל להיות חילול לכבוד שמים חס וחלילה, וכבר שנינו, אחד שוגג ואחד מזיד בחילול השם. ואמרו ז&quot;ל (יומא פו): היכי דמי חילול השם? אמר רב: כגון אנא דשקילנא בישרא ולא יהיבנא דמי לאלתר. ורבי יוחנן אמר: כגון אנא דמסגינא ארבע אמות בלא תורה ובלא תפלין. והענין, שכל אדם לפי מדריגתו ולפי מה שהוא נחשב בעיני הדור, צריך שיתבונן לבלתי עשות דבר בלתי הגון לאיש כמותו, כי כפי רבות חשיבותו וחכמתו כן ראוי שירבה זהירותו בדברי העבודה ודקדוקו בה, ואם איננו עושה כן, הרי שם שמים מתחלל בו חס וחלילה, כי כבוד התורה הוא, שמי שמרבה הלימוד בה ירבה כמו כן ביושר ובתיקון המדות, וכל מה שיחסר מזה למי שמרבה בלימוד, גורם ביזיון ללימוד עצמו, וזה חס וחלילה חילול לשמו יתברך, שנתן לנו את תורתו הקדושה וצונו לעסוק בה להשיג על ידה שלימותנו.

והנה גם שמירת השבתות וימים טובים רבה היא, כי המשפטים רבים וכן אמרו ([[שבת יב א|שבת יב]]): הלכתא רבתא לשבתא, ואפילו דברי השבות אף על פי שמדברי חכמים הם, עיקרים הם, וכן אמרו ([[חגיגה טז א|חגיגה טז]]): לעולם אל תהי שבות קלה בעיניך, שהרי סמיכה שבות היא ונחלקו בה גדולי הדור. ואולם פרטי הדינים למחלקותם מבוארים הם אצל הפוסקים בספריהם וכולם שוים לחובתנו בם ולזהירות המצטרך. ומה שקשה על ההמון שמירתו הוא השביתה מן העסק ומדבר במשאם ובמתנם, ואולם האיסור הזה מבואר בדברי הנביא ([[ישעיה נח]]): וכבדתו מעשות דרכיך ממצוא חפצך ודבר דבר ([[שבת קנ א|שבת קנ]]). והכלל הוא, שכל מה שאסור בשבת לעשותו אסור להשתדל בעבורו או להזכירו בפיו, ולכן אסרו לעיין בנכסיו לראות מה שצריך למחר (עירובין לח), או לילך לפתח המדינה לצאת בלילה מהרה למרחק. ואסרו לומר דבר פלוני אעשה למחר או סחורה פלונית אקנה למחר (טור בשם ירושלמי), וכן כל כיוצא בזה.

והנה עד הנה דברתי מן קצת המצות מה שאנו רואים שבני האדם נכשלים בהם על הרוב ומאלה נלמד לכל שאר הלאוין, שאין לך איסור שאין לו ענפים ופרטים, מהם חמורים ומהם קלים, ומי שרוצה להיות נקי צריך שיהיה נקי מכולם וטהור מכולם, וכבר אמרו ז&quot;ל (שיר השירים רבה ו): &quot;שניך כעדר הרחלים&quot; מה רחל זו צנועה כך היו ישראל צנועים וכשרים במלחמת מדין, רב הונא בשם רב אחא אמר: שלא הקדים אחד מהם תפילין של ראש לתפילין של יד, שאילו הקדים אחד לא היה משה משבחן ולא היו יוצאים משם בשלום. וכן אמרו בירושלמי: המספר בין ישתבח ליוצר, עבירה היא בידו וחוזר עליה מעורכי המלחמה. הרי לך עד היכן צריך להגיע הדקדוק והנקיות האמיתי במעשים.

==מידות רעות==
הנה כמו שצריך נקיות במעשים כך צריך נקיות במדות, וכמעט שיותר קשה הוא הנקיות במדות ממה שהוא במעשים, כי הטבע פועל במדות יותר ממה שהוא פועל במעשים, יען המזג והתכונה הם או מסייעים או מתנגדים גדולים להם, וכל מלחמה שהיא נגד נטיית הטבע, מלחמה חזקה היא, והוא מה שפרשו במאמרם ז&quot;ל (אבות פ&quot;ד): איזהו גבור הכובש את יצרו.

והנה המדות הן רבות, כי כפי כל הפעולות ששייכים לאדם בעולם כמו כן מדותיהן שאחריהן הוא נמשך בפעולותיו. אמנם, כמו שדברנו במצות שהיה הצורך להנקות בם יותר, דהיינו, ממה שרגילות בני האדם ליכשל, כן נדבר במדות הראשיות באריכות עיון יותר, מפני רגילותנו בם, והם:
:*הגאוה,
:*הכעס,
:*הקנאה
:*והתאוה.
הן כל אלה מדות רעות אשר רעתם ניכרת ומפורסמת, אין צריך לה ראיות, כי הנה רעות בעצמן ורעות בתולדותיהן, כי כולן חוץ משורת השכל והחכמה, וכל אחת כדאי לעצמה להביא את האדם אל עבירות חמורות.

על '''הגאוה''' מקרא מלא מזהיר ואומר ([[דברים ח]]): ורם לבבך ושכחת את ה' אלקיך.

על '''הכעס''' אמרו ז&quot;ל&lt;ref&gt;עיין בפרוש המשנה לרמב&quot;ם [[משנה אבות ב י]]; [[שבת קה ב]]; [[רמב&quot;ם הלכות דעות ב ג]]; [[זהר חלק א ז ב|זהר ח&quot;א, ז, ב]]&lt;/ref&gt;: כל הכועס יהיה בעיניך כאלו עובד עבודה זרה.

על '''הקנאה והתאוה''' שנינו בהדיא (אבות פ&quot;ד): הקנאה והתאוה והכבוד מוציאים את האדם מן העולם.

אמנם, העיון המצטרך בם הוא להמלט מהם ומכל ענפיהם, כי כולם כאחד סורי הגפן נכריה. ונתחיל לדבר בם ראשון ראשון.


===גאווה===
&lt;noinclude&gt;{{מידה רעה|מידת הגאוה}}&lt;/noinclude&gt;
הנה כלל ענין הגאוה הוא זה, שהאדם מחשיב עצמו בעצמו, ובלבבו ידמה כי לו נאוה תהלה. ואמנם, זה יכול לימשך מסברות רבות מתחלפות, כי יש מי שיחשיב עצמו בעל שכל, ויש מי שיחשיב עצמו נאה, ויש שיחשיב עצמו נכבד, ויש שיחשיב עצמו גדול, ויש שיחשיב עצמו חכם. כללו של דבר, כל אחד מן הדברים הטובים שבעולם אם יחשוב האדם שישנה בו, הרי הוא מסוכן מיד ליפול בשחת זה של גאוה. אך אחרי שקבע האדם בלבו היותו חשוב וראוי לתהלה, לא תהיה התולדה היוצאת מן המחשבה הזאת אחת בלבד, אלא תולדות רבות ומשונות תצאנה ממנה ואפילו הפכיות נמצא בהן ונולדות מסבה אחת ושתיהן לדבר אחד מתכונות.

הנה ימצא גאה אחד שיחשוב בלבו שכיון שהוא ראוי לתהלה והוא מיוחד ורשום במעלתו כפי מחשבתו, ראוי לו גם כן שיתנהג בדרך מיוחד ורשום בכבוד רב, בין בלכתו, בין בשבתו, בין בקומו, בדיבורו ובכל מעשיו לא ילך אלא בנחת גדול, עקבו בצד גודלו, לא ישב אלא אפרקדן, לא יקום אלא מעט מעט כנחש, לא ידבר עם הכל אלא עם נכבדי העם, וגם ביניהם לא ידבר אלא מאמרים קצרים כמאמרי התרפים, וכל שאר מעשיו.

בתנועותיו, בפעולותיו, במאכלו ובמשתיו, במלבושיו ובכל דרכיו יתנהג בכבדות גדול כאילו כל בשרו עופרת וכל עצמיו אבן או חול.

וימצא גאה אחר שיחשוב שלפי שהוא ראוי לתהלה ורב המעלות, צריך שיהיה מרגיז הארץ ושהכל ירעשו מפניו כי לא יאות שיהרסו בני האדם לדבר עמו ולבקש ממנו דבר, ואם יעפילו לעלות אליו יבהלם בקולו וברוח שפתיו יהומם בענות להם עזות, ופניו זועפות בכל עת ובכל שעה. ויש גאה אחר שיחשוב בלבו שכבר הוא כל כך גדול ומכובד על שאי אפשר לכבוד שיתפרש ממנו ואינו צריך לו כלל, ולהראות הדבר הזה יעשה מעשים כמעשה העניו ויפריז על מדותיו להראות שפלות גדול וענוה עד אין חקר, ולבו מתנשא בקרבו לאמר, אני כל כך רם וכל כך נכבד, שכבר איני צריך לכבוד, ואין לי אלא לוותר עליו, שכבר רב הוא אצלי. 

וימצא גאה אחר, שרוצה להיות נרשם הרבה במעלותיו ולהתיחד בדרכיו, עד שלא די לו שיהללוהו כל העולם על המעלות אשר הוא חושב שיש בו, אלא שרוצה שעוד ירבו להוסיף בתהלתו שהוא העניו שבענוים, ונמצא זה מתגאה בענוותו ורוצה בכבוד על מה שמראה עצמו בורח ממנו. והנה גאה כזה ישים עצמו תחת קטנים ממנו הרבה או תחת נבזים שבעם, שיחשוב להראות בזה תכלית הענוה, וכבר לא ירצה בשום תואר מתוארי הגדולה וימאן בכל העילויים ולבו אומר בקרבו, אין חכם ועניו כמוני בכל הארץ.

ואמנם, גאים כאלה אף על פי שלכאורה מראים עצמם ענוים, לא יבצרו מכשולות להם, שבלי ידיעתם תהיה מתגלית גאותם כלהבה היוצאת מבין החרסים. וכבר משלו חכמים ז&quot;ל (מדרש רבא קרח): משל לבית מלא תבן והיה בבית חורין והיה התבן נכנס בהם, לאחר ימים התחיל אותו התבן שהיה בתוך אותם החורין יוצא, ידעו הכל כי היה אותו הבית של תבן כן הדבר הזה, שלא יוכלו תמיד להסתיר את עצמם, ומחשבתם הרעה תהיה ניכרת מתוך מעשיהם, אך דרכיהם הם בענוה פסולה ושפלות מרומה.

וימצאו גאים אחרים שתשאר גאותם קבורה בלבם, לא יוציאוה אל המעשה, אבל יחשבו בלבבם שכבר הם חכמים גדולים יודעי הדברים לאמיתם ושלא רבים יחכמו כמוהם, על כן לא ישיתו לב אל דברי זולתם בחשבם כי מה שקשה עליהם לא יהיה נקל לאחרים, ומה ששכלם מראה להם כל כך ברור הוא וכל כך פשוט עד שלא יחושו לדברי החולקים עליהם אם ראשונים ואם אחרונים וספק אין אצלם על סברתם. כל אלה תולדות הגאוה המשיבה החכמים אחור ודעתם מסכלת, מסירה לב ראשי החכמה. ואף כי תלמידים שלא שמשו כל צרכם, שכמעט שנפקחו עיניהם כבר חכמי החכמים שוים להם בלבם. ועל כולם נאמר (משלי טז): תועבת ה' כל גבה לב, ומכולם צריך שינקה הרוצה במדת הנקיות וידע ויבין כי אין הגאוה אלא עורון ממש אשר אין שכל האדם רואה חסרונותיו ומכיר פחיתותו, שאלו היה יכול לראות והיה מכיר האמת, היה סר ומתרחק מכל הדרכים הרעים והמקולקלים האלה הרחק גדול. ועוד נדבר מזה בסיעתא דשמיא בבואנו אל מדת הענוה, אשר מפני הקושי הגדול שיש בהשגתה, הושמה בדברי רבי פנחס מן האחרונות.

===כעס===
&lt;noinclude&gt;{{מידה רעה|מידת הכעס}}&lt;/noinclude&gt;
ונדבר עתה מן הכעס. הנה יש הרגזן שאמרו עליו, כל הכועס כאלו עובד עבודה זרה (זהר בראשית), והוא הנכעס על כל דבר שיעשו נגד רצונו ומתמלא חימה עד שכבר לבו בל עמו ועצתו נבערה. והנה איש כזה כדאי להחריב עולם מלא אם יהיה יכולת בידו, כי אין השכל שולט בו כלל והוא סר טעם ממש ככל החיות הטורפות ועליו נאמר (איוב יח): טורף נפשו באפו הלמענך תעזב ארץ? והוא קל ודאי לעבור על מיני עבירות שבעולם אם חמתו תביאהו להם, כי כבר אין לו מניע אחר אלא כעסו ואל אשר יביאהו ילך. ויש כעסן רחוק מזה והוא שלא על כל דבר אשר יבואהו שלא כרצונו אם קטן ואם גדול יבער אפו. אך בהגיעו להרגיז, ירגז ויכעס כעס גדול והוא שקראוהו חכמים ז&quot;ל (אבות פ&quot;ה): &quot;קשה לכעוס וקשה לרצות&quot;. וגם זה רע ודאי, כי כבר יכולה לצאת תקלה רבה מתחת ידו בזמן הכעס ואחרי כן לא יוכל לתקן את אשר עוותו. ויש כעסן פחות מזה שלא יכעס על נקלה, ואפילו כשיגיע לכעס יהיה כעסו כעס קטן ולא יסור מדרכי השכל אך עודנו ישמור עברתו. והנה זה רחוק מן ההפסד יותר מן הראשונים שזכרנו, ואף גם זאת ודאי, שלא הגיע להיות נקי כי אפילו זהיר איננו עדין, כי עד שהכעס עושה בו רושם, לא יצא מכלל כעסן.

ויש עוד פחות מזה והוא שקשה לכעוס וכעסו לא להשחית ולא לכלה אלא כעס מעט. וכמה זעמו? רגע ולא יותר, דהיינו, משעה שהכעס מתעורר בו בטבע עד שגם התבונה תתעורר כנגדו, והוא מה שאמרו חכמים ז&quot;ל (שם): קשה לכעוס ונוח לרצות, הנה זה חלק טוב ודאי, כי טבע האדם מתעורר לכעס ואם הוא מתגבר עליו שאפילו בשעת הכעס עצמו לא יבער הרבה ומתגבר עליו, שאפילו אותו הכעס הקל לא יעמוד בו זמן גדול אלא יעבור וילך, ודאי שראוי לשבח הוא, ואמרו ז&quot;ל (חולין פט): תולה ארץ על בלימה, אין העולם מתקיים אלא בשביל מי שבולם פיו בשעת מריבה, והיינו, שכבר נתעורר טבעו בכעס והוא בהתגברותו בולם פיו. אמנם, מדתו של הלל הזקן עולה על כל אלה, שכבר לא היה מקפיד על שום דבר ואפילו התעוררות של כעס לא נעשה בו ([[שבת לא א|שבת לא]]). זה הוא ודאי הנקי מן הכעס מכל וכל. והנה אפילו לדבר מצוה הזהירונו ז&quot;ל ([[שבת לד א|שבת לד]]): שלא לכעוס, ואפילו הרב על תלמידו והאב על בנו, ולא שלא ייסרם, אלא ייסרם וייסרם אך מבלי כעס, כי אם להדריך אותם בדרך הישרה, והכעס שיראה להם יהיה כעס הפנים לא כעס הלב, ואמר שלמה (קהלת ז): אל תבהל ברוחך לכעוס וגו', ואומר (איוב ה): כי לאויל יהרג כעס. ואמרו ז&quot;ל (עירו' סה): בשלשה דברים האדם ניכר: בכוסו, בכיסו ובכעסו. 

===קנאה===
&lt;noinclude&gt;{{מידה רעה|מידת הקנאה}}&lt;/noinclude&gt;
הקנאה גם היא אינה אלא חסרון ידיעה וסכלות, כי אין המקנא מרויח כלום לעצמו וגם לא מפסיד למי שהוא מתקנא בו, ואינו אלא מפסיד לעצמו וכמאמר הכתוב שזכרתי (איוב ה): ופותה תמית קנאה. ואמנם, יש מי שסכלותו רבה כל כך עד שאם יראה לחבירו איזה טובה יתעשש בעצמו וידאג ויצטער עד שאפילו הטובות שבידו לא יהנוהו מצער מה שהוא רואה ביד חברו, והוא מה שאמר עליו החכם (משלי יד): ורקב עצמות קנאה. אמנם, יש אחרים שאינם מצטערים וכואבים כל כך, אף על פי כן ירגישו בעצמם איזה צער ולפחות יתקרר רוחם בראותם אחד עולה איזה מעלה יתירה אם לא יהיה מאוהביו היותר דבקים לו, כל שכן אם מאותם אשר אין לו אהבה רבה עמו הוא, כל שכן אם יהיה גר מארץ אחרת. ותראה שבפיהם אפשר שיאמרו דברים כשמחים או מודים על טובתו, אך לבם רעה בקרבם. והוא דבר יארע על הרוב ברוב בני האדם, כי אף על פי שלא יהיו בעלי קנאה ממש, אמנם, לא ניקו ממנה לגמרי, כל שכן אם בעל אומנותו מצליח בה, שכבר כל אומן סני לחבריה (ס&quot;ר יט), וכל שכן אם מצליח בה יותר ממנו. ואמנם, לו ידעו ולו יבינו כי אין אדם נוגע במוכן לחבירו אפילו כמלא נימא (יומא לח), והכל כאשר לכל מה' הוא כפי עצתו הנפלאה וחכמתו הבלתי נודעת, הנה לא היה להם טעם להצטער בטובת רעיהם כלל.

והוא מה שייעד לנו הנביא על הזמן העתיד, שלמען תהיה טובת ישראל שלמה, יקדים הקדוש ברוך הוא להסיר מלבבנו המדה המגונה הזאת, ואז לא יהיה צער לאחד בטובת האחר, וגם לא יצטרך המצליח להסתיר עצמו ודבריו מפני הקנאה, והוא מה שכתוב (ישעיה יא): וסרה קנאת אפרים וצוררי יהודה יכרתו אפרים לא יקנא את יהודה וגו', הוא השלום והשלוה אשר למלאכי השרת, אשר כולם שמחים בעבודתם איש איש על מקומו, ואין אחד מתקנא בחברו כלל, כי כולם יודעים האמת לאמיתו ועלזים על הטוב אשר בידם ושמחים בחלקם.

===תאווה===
ותראה כי אחות הקנאה היא החמדה והתאוה, הלא היא המיגעת לב האדם עד יום מותו, וכמאמרם ז&quot;ל (קהלת רבה א): אין אדם מת וחצי תאותו בידו. ואמנם, עיקר התאוה פונה לשני ראשים: האחד הוא הממון והשני הוא הכבוד, שניהם כאחד רעים מאד וגורמים לאדם רעות רבות. הנה חמדת הממון היא האוסרת אותו במאסר העולם ונותנת עבותות העמל והעסק על זרועותיו, כענין הכתוב (קהלת ה): אוהב כסף לא ישבע כסף, היא המסירה אותו מן העבודה, כי הנה כמה תפלות נאבדות וכמה מצות נשכחות מפני רוב העסק ויגיעת המון הסחורה, כל שכן תלמוד תורה. וכבר אמרו ז&quot;ל (עירובין נה): לא מעבר לים היא, באותם שהולכים מעבר לים בסחורה. וכן שנינו (אבות פ&quot;ב): לא כל המרבה בסחורה מחכים. היא המוסרת אותו לסכנות רבות ומתשת את כחו ברוב הדאגה אפילו אחרי השיגו הרבה. וכן שנינו (שם): מרבה נכסים מרבה דאגה. היא המעברת פעמים רבות על מצות התורה ואפילו על חוקות השכל הטבעיים.

===כבוד===
יתרה עליה חמדת הכבוד כי כבר היה אפשר שיכבוש האדם את יצרו על הממון ועל שאר ההנאות, אך הכבוד הוא הדוחק, כי אי אפשר לו לסבול ולראות את עצמו פחות מחבריו, ועל דבר זה נכשלו רבים ונאבדו. הנה ירבעם בן נבט לא נטרד מהעולם הבא אלא בעבור הכבוד, הוא מה שאמרו ז&quot;ל (סנהדרין קב): תפסו הקדוש ברוך הוא בבגדו ואמר לו, חזור בך ואני ואתה ובן ישי נטייל בגן עדן. אמר לו, מי בראש? אמר לו, בן ישי בראש. אמר לו, אי הכי לא בעינא. מי גרם לקרח שיאבד הוא וכל עדתו עמו? אלא מפני הכבוד, ומקרא מלא הוא (במדבר טז): ובקשתם גם כהונה. וחכמים ז&quot;ל (במדבר רבא יח) הגידו לנו כי כל זה נמשך מפני שראה אליצפן בן עוזיאל נשיא והיה רוצה להיות הוא נשיא במקומו.

הוא שגרם לפי דעת חכמינו ז&quot;ל אל המרגלים שיוציאו דבה על הארץ וגרמו מיתה להם ולכל דורם מיראתם פן ימעט כבודם בכניסת הארץ, שלא יהיו הם נשיאים לישראל ויעמדו אחרים במקומם. על מה התחיל שאול לארוב אל דוד אלא מפני הכבוד, שנאמר (שמואל א יח): ותענינה הנשים המשחקות ותאמרנה הכה שאול וגו' ויהי שאול עוין את דוד מהיום ההוא והלאה. מי גרם לו ליואב שימית את עמשא אלא הכבוד, שאמר לו דוד (שמואל ב יט): אם לא שר צבא תהיה לפני כל הימים. כללו של דבר, הכבוד הוא הדוחק את לב האדם יותר מכל התשוקות והחמדות שבעולם.

ולולי זה, כבר היה האדם מתרצה לאכול מה שיוכל, ללבוש מה שיכסה ערותו, ולשכון בבית שתסתירהו מן הפגעים והיתה פרנסתו קלה עליו ולא היה צריך להתיגע להעשיר כלל, אלא שלבלתי ראות עצמו שפל ופחות מרעיו מכניס עצמו בעובי הקורה הזאת ואין קץ לכל עמלו. על כן אמרו רבותינו ז&quot;ל (אבות פ&quot;ד): הקנאה והתאוה והכבוד מוציאין את האדם מן העולם. והזהירונו (שם פ&quot;ו): אל תבקש גדולה ואל תחמוד כבוד. כמה הם שמתענים ברעב וישפילו את עצמם להתפרנס מן הצדקה ולא יתעסקו במלאכה שלא תהיה מכובדת בעיניהם מיראתם פן ימעט כבודם. היש לך הוללות גדול מזה? ויותר ירצו בבטלה המביאה לידי שעמום ולידי זימה ולידי גזל ולידי כל גופי עברות שלא להשפיל מעלתם ולהבזות כבודם המדומה. ואמנם, חכמינו ז&quot;ל אשר הורונו והדריכונו תמיד בדרכי האמת. אמרו (אבות פרק א): אהוב את המלאכה ושנא את הרבנות. ואמרו עוד (פסחים קיג): פשוט נבילתא בשוקא ולא תימר, גברא רבא אנא, כהנא אנא. ואמרו עוד (בבא בתרא קי): לעולם יעבוד אדם עבודה שהיא זרה לו ואל יצטרך לבריות.

כלל הדברים, הכבוד הוא מן המכשולות היותר גדולים אשר לאדם. ואי אפשר לו להיות עבד נאמן לקונו כל זמן שהוא חס על כבוד עצמו, כי על כל פנים יצטרך למעט בכבוד שמים מפני סכלותו. זה הוא מה שאמר דוד המלך עליו השלום (שמואל ב ו): ונקלתי עוד מזאת והייתי שפל בעיני. והכבוד האמיתי אינו אלא ידיעת התורה באמת. וכן אמרו ז&quot;ל (אבות פ&quot;ו): אין כבוד אלא תורה, שנאמר (משלי ג): &quot;כבוד חכמים ינחלו&quot;, וזולתה אינו אלא כבוד מדומה וכוזב, הבל ואין בו מועיל. וראוי הנקי להנקות ולהטהר ממנו טהרה גמורה, אז יצליח. והנה כללתי עד הנה רבים מפרטי הנקיות. וזה בנין אב לכל שאר המצות והמדות כולם. (משלי א): ישמע חכם ויוסיף לקח ונבון תחבולות יקנה
. 
==סיכום==
&lt;noinclude&gt;{{מידה טובה|מידת הנקיות}}&lt;/noinclude&gt;
והנה אינני יכול להכחיש שיש קצת טורח לאדם להגיע אל הנקיות הזה. אף על פי כן אומר אני שאין צריך כל כך כמו שנראה לכאורה והמחשבה בדבר הזה קשה מן המעשה, כי כאשר ישים האדם בלבו ויקבע ברצונו בקביעות להיות מבעלי המדה הטובה הזאת, הנה במעט הרגל שירגיל עצמו בזה, תשוב לו קלה הרבה יותר ממה שהיה יכול לחשוב. זה דבר, שהנסיון יוכיח אמיתו.

==הערות ומראי מקומות==
&lt;references /&gt;
&lt;noinclude&gt;{{מסילת ישרים}}&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>433jnwq5rit73tds926mygl2t98tweh</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אלהים יסעדנו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>7716</id>
    <revision>
      <id>3018207</id>
      <parentid>2967431</parentid>
      <timestamp>2026-05-31T12:07:57Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הוספת הטעמות וקמצים קטנים. סידור ושינוי תבניות</comment>
      <origin>3018207</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1517" sha1="ca93auwo09b9jf9bemddmjdp0fx72ra" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=24}}
{{הור|סימן: {{מודגש|אברהם}}}}
{{סי|אֱ}}לֹהִים יִסְעָדֵֽנוּ, בְּרָכָה בִּמְאוֹדֵֽנוּ,{{ש}}
וְזֶֽבֶד טוֹב יִזְבְּדֵֽנוּ, בְּכׇל מִשְׁלַח יָדֵֽינוּ.{{ש}}
{{מודגש|אֱלֹהִים יִסְעָדֵֽנוּ.}}

{{סי|בְּ}}יוֹם רִאשׁוֹן לִמְלָאכָה, יְצַו אִתָּֽנוּ בְּרָכָה,{{ש}}
וְיוֹם הַשֵּׁנִי כָּֽכָה, יַמְתִּיק אֶת סוֹדֵֽנוּ.{{ש}}
{{מודגש|אֱלֹהִים יִסְעָדֵֽנוּ.}}

{{סי|רַ}}בֵּה צְבָאֵי יִשְׁעִי, בַּשְּׁלִישִׁי וּבָרְבִיעִי,{{ש}}
בַּחֲמִישִׁי אַךְ לֹא בְּעִי, יִשְׁלַח אֶת פּוֹדֵֽנוּ.{{ש}}
{{מודגש|אֱלֹהִים יִסְעָדֵֽנוּ.}}

{{סי|הָ}}כֵן טְבֽוֹחַ טֶֽבַח, בְּיוֹם הַשִּׁשִּׁי זֶֽבַח,{{ש}}
קֹֽדֶשׁ הִלּוּל וָשֶֽׁבַח עַל כׇּל מַחְמַדֵּֽנוּ.{{ש}}
{{מודגש|אֱלֹהִים יִסְעָדֵֽנוּ.}}

{{סי|מַ}}עֲדַנִּים לְנַפְשֵֽׁנוּ, נִתֵּן בְּיוֹם קׇדְשֵֽׁנוּ,{{ש}}
וְרַעֲנָנָה עַרְשֵֽׂנוּ, וְלַֽיְלָה אוֹר בַּעֲדֵֽנוּ.{{ש}}
{{מודגש|אֱלֹהִים יִסְעָדֵֽנוּ.}}

[[קטגוריה:זמירות למוצאי שבת]]</text>
      <sha1>ca93auwo09b9jf9bemddmjdp0fx72ra</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018239</id>
      <parentid>3018207</parentid>
      <timestamp>2026-05-31T18:58:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3018239</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1518" sha1="2ebgd9cqwjhxzhbu9cbr195ziqo0xj5" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=24}}
{{הור|סימן: {{מודגש|אברהם}}}}

{{סי|אֱ}}לֹהִים יִסְעָדֵֽנוּ, בְּרָכָה בִּמְאוֹדֵֽנוּ,{{ש}}
וְזֶֽבֶד טוֹב יִזְבְּדֵֽנוּ, בְּכׇל מִשְׁלַח יָדֵֽינוּ.{{ש}}
{{מודגש|אֱלֹהִים יִסְעָדֵֽנוּ.}}

{{סי|בְּ}}יוֹם רִאשׁוֹן לִמְלָאכָה, יְצַו אִתָּֽנוּ בְּרָכָה,{{ש}}
וְיוֹם הַשֵּׁנִי כָּֽכָה, יַמְתִּיק אֶת סוֹדֵֽנוּ.{{ש}}
{{מודגש|אֱלֹהִים יִסְעָדֵֽנוּ.}}

{{סי|רַ}}בֵּה צְבָאֵי יִשְׁעִי, בַּשְּׁלִישִׁי וּבָרְבִיעִי,{{ש}}
בַּחֲמִישִׁי אַךְ לֹא בְּעִי, יִשְׁלַח אֶת פּוֹדֵֽנוּ.{{ש}}
{{מודגש|אֱלֹהִים יִסְעָדֵֽנוּ.}}

{{סי|הָ}}כֵן טְבֽוֹחַ טֶֽבַח, בְּיוֹם הַשִּׁשִּׁי זֶֽבַח,{{ש}}
קֹֽדֶשׁ הִלּוּל וָשֶֽׁבַח עַל כׇּל מַחְמַדֵּֽנוּ.{{ש}}
{{מודגש|אֱלֹהִים יִסְעָדֵֽנוּ.}}

{{סי|מַ}}עֲדַנִּים לְנַפְשֵֽׁנוּ, נִתֵּן בְּיוֹם קׇדְשֵֽׁנוּ,{{ש}}
וְרַעֲנָנָה עַרְשֵֽׂנוּ, וְלַֽיְלָה אוֹר בַּעֲדֵֽנוּ.{{ש}}
{{מודגש|אֱלֹהִים יִסְעָדֵֽנוּ.}}

[[קטגוריה:זמירות למוצאי שבת]]</text>
      <sha1>2ebgd9cqwjhxzhbu9cbr195ziqo0xj5</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018241</id>
      <parentid>3018239</parentid>
      <timestamp>2026-05-31T19:02:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>סידור מחדש לפי חריזה</comment>
      <origin>3018241</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1588" sha1="0msycvtk4cotyk0xsbx7x9ke87m8zt5" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=24}}
{{הור|סימן: {{מודגש|אברהם}}}}

{{סי|אֱ}}לֹהִים יִסְעָדֵֽנוּ,{{ש}}
בְּרָכָה בִּמְאוֹדֵֽנוּ,{{ש}}
וְזֶֽבֶד טוֹב יִזְבְּדֵֽנוּ,{{ר1}}
בְּכׇל מִשְׁלַח יָדֵֽינוּ.{{ר1}}
{{מודגש|אֱלֹהִים יִסְעָדֵֽנוּ.}}

{{סי|בְּ}}יוֹם רִאשׁוֹן לִמְלָאכָה,{{ש}}
יְצַו אִתָּֽנוּ בְּרָכָה,{{ש}}
וְיוֹם הַשֵּׁנִי כָּֽכָה,{{ר1}}
יַמְתִּיק אֶת סוֹדֵֽנוּ.{{ר1}}
{{מודגש|אֱלֹהִים יִסְעָדֵֽנוּ.}}

{{סי|רַ}}בֵּה צְבָאֵי יִשְׁעִי,{{ש}}
בַּשְּׁלִישִׁי וּבָרְבִיעִי,{{ש}}
בַּחֲמִישִׁי אַךְ לֹא בְּעִי,{{ר1}}
יִשְׁלַח אֶת פּוֹדֵֽנוּ.{{ר1}}
{{מודגש|אֱלֹהִים יִסְעָדֵֽנוּ.}}

{{סי|הָ}}כֵן טְבֽוֹחַ טֶֽבַח,{{ש}}
בְּיוֹם הַשִּׁשִּׁי זֶֽבַח,{{ש}}
קֹֽדֶשׁ הִלּוּל וָשֶֽׁבַח{{ר1}}
עַל כׇּל מַחְמַדֵּֽנוּ.{{ר1}}
{{מודגש|אֱלֹהִים יִסְעָדֵֽנוּ.}}

{{סי|מַ}}עֲדַנִּים לְנַפְשֵֽׁנוּ,{{ש}}
נִתֵּן בְּיוֹם קׇדְשֵֽׁנוּ,{{ש}}
וְרַעֲנָנָה עַרְשֵֽׂנוּ,{{ר1}}
וְלַֽיְלָה אוֹר בַּעֲדֵֽנוּ.{{ר1}}
{{מודגש|אֱלֹהִים יִסְעָדֵֽנוּ.}}

[[קטגוריה:זמירות למוצאי שבת]]</text>
      <sha1>0msycvtk4cotyk0xsbx7x9ke87m8zt5</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אליהו הנביא</title>
    <ns>0</ns>
    <id>7718</id>
    <revision>
      <id>3018223</id>
      <parentid>1092995</parentid>
      <timestamp>2026-05-31T15:29:58Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>הוספת הטעמות, קמצים קטנים, שינוי תבניות, הוספת ניקוד</comment>
      <origin>3018223</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6293" sha1="9ryhu65t9j6eugtwjwfqt4eubxqj31f" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=24}}
{{הור|סימן: {{מודגש|א״ב}}}}

{{רפרן|אֵלִיָּֽהוּ הַנָּבִיא|אֵלִיָּֽהוּ הַתִּשְׁבִּי|אֵלִיָּֽהוּ הַגִּלְעָדִי|בִּמְהֵרָה יָבֹא אֵלֵֽינוּ|עִם מָשִֽׁיחַ בֶּן דָּוִד.}}

אִישׁ {{סי|אֲ}}שֶׁר קִנֵּא לְשֵׁם הָאֵל,{{ש}}
אִישׁ {{סי|בֻּ}}שַּׂר שָׁלוֹם עַל יַד יְקוּתִיאֵל,{{ש}}
אִישׁ {{סי|גָּ}}שׁ וַיְכַפֵּר עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.
{{רפרן|אֵלִיָּֽהוּ הַנָּבִיא|אֵלִיָּֽהוּ הַתִּשְׁבִּי|אֵלִיָּֽהוּ הַגִּלְעָדִי|בִּמְהֵרָה יָבֹא אֵלֵֽינוּ|עִם מָשִֽׁיחַ בֶּן דָּוִד.}}

אִישׁ {{סי|דּ}}וֹרוֹת שְׁנֵים עָשָׂר רָאוּ עֵינָיו,{{ש}}
אִישׁ {{סי|הַ}}נִּקְרָא בַּעַל שֵׂעָר בְּסִמָּנָיו,{{ש}}
אִישׁ {{סי|וְ}}אֵזוֹר עוֹר אָזוּר בְּמׇתְנָיו.
{{רפרן|אֵלִיָּֽהוּ הַנָּבִיא|אֵלִיָּֽהוּ הַתִּשְׁבִּי|אֵלִיָּֽהוּ הַגִּלְעָדִי|בִּמְהֵרָה יָבֹא אֵלֵֽינוּ|עִם מָשִֽׁיחַ בֶּן דָּוִד.}}

אִישׁ {{סי|זָ}}עַף עַל עוֹבְדֵי חַמָּנִים,{{ש}}
אִישׁ {{סי|חָ}}שׁ וְנִשְׁבַּע מִהְיוֹת גִּשְׁמֵי מְעוֹנִים,{{ש}}
אִישׁ {{סי|טַ}}ל וּמָטָר עָצַר שָׁלשׁ שָׁנִים.
{{רפרן|אֵלִיָּֽהוּ הַנָּבִיא|אֵלִיָּֽהוּ הַתִּשְׁבִּי|אֵלִיָּֽהוּ הַגִּלְעָדִי|בִּמְהֵרָה יָבֹא אֵלֵֽינוּ|עִם מָשִֽׁיחַ בֶּן דָּוִד.}}

אִישׁ {{סי|יָ}}צָא לִמְצֹא לְנַפְשׁוֹ נַֽחַת,{{ש}}
אִישׁ {{סי|כִּ}}לְכְּלֽוּהוּ הָעוֹרְבִים וְלֹא מֵת לַשַּֽׁחַת,{{ש}}
אִישׁ {{סי|לְ}}מַעֲנוֹ נִתְבָּרְכוּ כַּד וְצַפַּֽחַת.
{{רפרן|אֵלִיָּֽהוּ הַנָּבִיא|אֵלִיָּֽהוּ הַתִּשְׁבִּי|אֵלִיָּֽהוּ הַגִּלְעָדִי|בִּמְהֵרָה יָבֹא אֵלֵֽינוּ|עִם מָשִֽׁיחַ בֶּן דָּוִד.}}

אִישׁ {{סי|מ}}וּסָרָיו הִקְשִֽׁיבוּ כְמֵהִים,{{ש}}
אִישׁ {{סי|נַ}}עֲנָה בָאֵשׁ מִשְּׁמֵי גְבוֹהִים,{{ש}}
אִישׁ {{סי|סָֽ}}חוּ אַחֲרָיו יי הוּא הָאֱלֹהִים.
{{רפרן|אֵלִיָּֽהוּ הַנָּבִיא|אֵלִיָּֽהוּ הַתִּשְׁבִּי|אֵלִיָּֽהוּ הַגִּלְעָדִי|בִּמְהֵרָה יָבֹא אֵלֵֽינוּ|עִם מָשִֽׁיחַ בֶּן דָּוִד.}}

אִישׁ {{סי|עָ}}תִיד לְהִשְׁתַּלֵּֽחַ מִשְּׁמֵי עֲרָבוֹת,{{ש}}
אִישׁ {{סי|פָּ}}קִיד עַל כׇּל בְּשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת,{{ש}}
אִישׁ {{סי|צִ}}יר נֶאֱמָן לְהָשִׁיב לֵב בָּנִים עַל אָבוֹת.
{{רפרן|אֵלִיָּֽהוּ הַנָּבִיא|אֵלִיָּֽהוּ הַתִּשְׁבִּי|אֵלִיָּֽהוּ הַגִּלְעָדִי|בִּמְהֵרָה יָבֹא אֵלֵֽינוּ|עִם מָשִֽׁיחַ בֶּן דָּוִד.}}

אִישׁ {{סי|קָ}}רָא קַנֹּא קִנֵּֽאתִי לַיי בְּתִפְאָרָה,{{ש}}
אִישׁ {{סי|רָ}}כַב עַל סוּסֵי אֵשׁ בִּסְעָרָה,{{ש}}
אִישׁ {{סי|שֶׁ}}לֹּא טָעַם טַֽעַם מִיתָה וּקְבוּרָה.
{{רפרן|אֵלִיָּֽהוּ הַנָּבִיא|אֵלִיָּֽהוּ הַתִּשְׁבִּי|אֵלִיָּֽהוּ הַגִּלְעָדִי|בִּמְהֵרָה יָבֹא אֵלֵֽינוּ|עִם מָשִֽׁיחַ בֶּן דָּוִד.}}

אִישׁ {{סי|תִּ}}שְׁבִּי תַּצִּילֶֽנּוּ [עַל יָדוֹ] מִפִּי הָאֲרָיוֹת,{{ר1}}
תְּבַשְּׂרֵֽנוּ [מִפִּיו] בְּשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת,{{ר1}}
תְּשַׂמְּחֵֽנוּ [עַל יָדוֹ] בָּנִים עַל אָבוֹת,{{ר2}}
בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּתוֹת.
{{רפרן|אֵלִיָּֽהוּ הַנָּבִיא|אֵלִיָּֽהוּ הַתִּשְׁבִּי|אֵלִיָּֽהוּ הַגִּלְעָדִי|בִּמְהֵרָה יָבֹא אֵלֵֽינוּ|עִם מָשִֽׁיחַ בֶּן דָּוִד.}}

אִישׁ {{סי|תִּ}}שְׁבִּי עַל שְׁמוֹ נִקְרָא,{{ר1}}
תַּצְלִיחֵֽנוּ עַל יָדוֹ בַּתּוֹרָה,{{ר1}}
תַּשְׁמִיעֵֽנוּ מִפִּיו בְּשׂוֹרָה טוֹבָה [בִּמְהֵרָה],{{ר1}}
תּוֹצִיאֶֽנּוּ [עַל יָדוֹ] מֵאֲפֵלָה לְאוֹרָה.
{{רפרן|אֵלִיָּֽהוּ הַנָּבִיא|אֵלִיָּֽהוּ הַתִּשְׁבִּי|אֵלִיָּֽהוּ הַגִּלְעָדִי|בִּמְהֵרָה יָבֹא אֵלֵֽינוּ|עִם מָשִֽׁיחַ בֶּן דָּוִד.}}

אַשְׁרֵי מִי שֶׁרָאָה פָנָיו בַּחֲלוֹם,{{ש}}
אַשְׁרֵי מִי שֶׁנָּתַן לוֹ שָׁלוֹם,{{ש}}
וְהֶחֱזִיר לוֹ שָׁלוֹם,{{ש}}
יי יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם.
{{רפרן|אֵלִיָּֽהוּ הַנָּבִיא|אֵלִיָּֽהוּ הַתִּשְׁבִּי|אֵלִיָּֽהוּ הַגִּלְעָדִי|בִּמְהֵרָה יָבֹא אֵלֵֽינוּ|עִם מָשִֽׁיחַ בֶּן דָּוִד.}}

כַּכָּתוּב: הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵֽחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא לִפְנֵי בּוֹא יוֹם יְיָ הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא וְהֵשִׁיב לֵב אָבוֹת עַל בָּנִים וְלֵב בָּנִים עַל אֲבוֹתָם {{ממ|מלאכי|ג|כג|כד}}.

[[קטגוריה:זמירות למוצאי שבת]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]</text>
      <sha1>9ryhu65t9j6eugtwjwfqt4eubxqj31f</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>המבדיל בין קודש לחול</title>
    <ns>0</ns>
    <id>7719</id>
    <revision>
      <id>3018233</id>
      <parentid>3005886</parentid>
      <timestamp>2026-05-31T18:33:45Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הוספת הטעמות וקמצים קטנים</comment>
      <origin>3018233</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5349" sha1="serw0gy3taq5t5b6rf69x7ox5mplluz" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: {{מודגש|יצחק הקטן}}}}

הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹֽדֶשׁ לְחֹל{{ש}}
חַטֹּאתֵֽינוּ {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז=הוּא}} יִמְחֹל{{ש}}
זַרְעֵֽנוּ וְכַסְפֵּֽנוּ יַרְבֶּה כַּחוֹל{{ר1}}
וְכַכּוֹכָבִים {{מילת קבע|בַּלָּֽיְלָה}}

{{סי|י}}וֹם פָּנָה כְּצֵל תֹּֽמֶר{{ש}}
אֶקְרָא לָאֵל עָלַי גֹּמֵר{{ש}}
{{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=יוֹם אֲשֶׁר}} אָמַר שֹׁמֵר{{ר1}}
אָתָה בֹֽקֶר וְגַם {{מילת קבע|לָֽיְלָה}}.{{ממס|ישעיהו כא יב}}

{{סי|צִ}}דְקָתְךָ כְּהַר תָּבוֹר{{ש}}
{{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז=עַל חֲטָאַי|מזרח=עֲלֵי פְשָׁעַי}} עָבֹר תַּעֲבֹר{{ש}}
כְּיוֹם אֶתְמוֹל כִּי יַעֲבֹר{{ר1}}
וְאַשְׁמוּרָה {{מילת קבע|בַּלָּֽיְלָה}}.{{ממס|תהלים צ ד}}

{{סי|חָ}}לְפָה עוֹנַת מִנְחָתִי{{ש}}
מִי יִתֵּן מְנוּחָתִי{{ש}}
יָגַֽעְתִּי בְּאַנְחָתִי{{ר1}}
אַשְׂחֶה בְכׇל {{מילת קבע|לָֽיְלָה}}.{{ממס|תהלים ו ז}}

{{סי|ק}}וֹלִי {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=שִׁמְעָה}} בַּל יֻנְטָל{{ש}}
פְּתַח לִי שַׁעַר הַמְנֻטָּל{{ש}}
שֶׁרֹּאשִׁי נִמְלָא טָל{{ר1}}
קְוֻצּוֹתַי רְסִֽיסֵי {{מילת קבע|לָֽיְלָה}}.{{ממס|שה&quot;ש ה ב}}

{{סי|הֵ}}עָתֵר נוֹרָא וְאָיוֹם{{ש}}
אֲשַׁוֵּֽעַ תְּנָה פִדְיוֹם{{ש}}
בְּנֶֽשֶׁף בְּעֶֽרֶב יוֹם{{ר1}}
בְּאִישׁוֹן {{מילת קבע|לָֽיְלָה}}.{{ממס|משלי ז ט}}

{{סי|קְ}}רָאתִֽיךָ יָּהּ הוֹשִׁיעֵֽנִי{{ש}}
אֹֽרַח חַיִּים תּוֹדִיעֵֽנִי{{ש}}
מִדַּלּוּת תְּבַצְּעֵֽנִי{{ר1}}
מִיּוֹם {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז=וְעַד|מזרח=עַד}} {{מילת קבע|לָֽיְלָה}}.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ישעיהו לח יב}}

{{סי|טַ}}הֵר טִנּוּף מַעֲשַׂי{{ש}}
פֶּן יֹאמְרוּ מַכְעִיסַי{{ש}}
אַיֵּה אֱלוֹהַּ עֹשָׂי{{ר1}}
{{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז=הַנֹּתֵן|מזרח=נֹתֵן}} זְמִרוֹת {{מילת קבע|בַּלָּֽיְלָה}}.{{ממס|איוב לה י}}

{{סי|נַ}}חְנוּ בְיָדְךָ כַּחֹֽמֶר{{ש}}
סְלַח נָא עַל קַל וָחֹֽמֶר{{ש}}
יוֹם לְיוֹם יַבִּֽיעַ אֹֽמֶר{{ר1}}
וְלַֽיְלָה {{מילת קבע|לְּלָֽיְלָה}}.{{ממס|תהלים יט ג}}

&lt;noinclude&gt;{{רקע אפור}}
{{הור|בסידורי עדות המזרח נוסף:}}

&lt;/noinclude&gt;{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=
אֵל פּוֹדֶה מִכׇּל צָר{{ש}}
קְרָאנֽוּךָ מִן הַמֵּצָר{{ש}}
יָדְךָ לֹא תִקְצָר{{ר1}}
לֹא יוֹם וְלֹא {{מילת קבע|לָֽיְלָה}}.{{ממס|זכריה יד ז}}

מִיכָאֵל שַׂר יִשְׂרָאֵל{{ש}}
אֵלִיָּֽהוּ וְגַבְרִיאֵל{{ש}}
בֹּֽאוּ נָא עִם הַגּוֹאֵל{{ר1}}
קֽוּמוּ בַּחֲצִי {{מילת קבע|הַלַּֽיְלָה}}.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|שופטים טז ג}}

מִימִינֵֽנוּ מִיכָאֵל{{ש}}
וּמִשְּׁמֹאלֵֽנוּ גַּבְרִיאֵל{{ש}}
וְעַל רֹאשֵֽׁנוּ שְׁכִנַת אֵל{{ר1}}
בְּכׇל יוֹם וּבְכׇל {{מילת קבע|לַֽיְלָה}}

תְּנָה לָּֽנוּ שָׁבֽוּעַ טוֹב{{ש}}
רַעֲנָן כְּגַן רָטֹב{{ש}}
וּמֵיֲיָ יָבוֹא הַטּוֹב{{ר1}}
כׇּל הַיּוֹם וְכׇל {{מילת קבע|הַלַּֽיְלָה}}.{{ממס|ישעיהו סב ו}}

יְבֹרַךְ הַבַּֽיִת הַזֶּה{{ש}}
מִפִּי נָבִיא וְגַם חוֹזֶה{{ש}}
כִּי כֵן יְצַוֶּה אֱלֹהֵֽינוּ זֶה{{ר1}}
לְשׇׁמְרוֹ יוֹמָם {{מילת קבע|וָלָֽיְלָה}}.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|נחמיה ד ג}}

הַמַּבְדִּיל בֵּין מַֽיִם לָמָֽיִם{{ש}}
יִחַיֵּֽנוּ מִיֹּמָֽיִם{{ש}}
יַרְאֵֽנוּ בְטוּב יְרוּשָׁלַֽיִם{{ר1}}
וְלִמְשֹׁל בַּיּוֹם {{מילת קבע|וּבַלַּֽיְלָה}}.{{ממס|בראשית א יח}}}}
&lt;noinclude&gt;{{סוף}}
==ראו גם==
{{מודגש|[[המבדיל - יצוה ה' חסדו]]}}
==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקיפדיה=המבדיל בין קודש לחול}}
[[קטגוריה:זמירות למוצאי שבת]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]
[[קטגוריה:סליחות ליום כיפור]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>serw0gy3taq5t5b6rf69x7ox5mplluz</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אמר ה' ליעקב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>7720</id>
    <revision>
      <id>3018228</id>
      <parentid>2943371</parentid>
      <timestamp>2026-05-31T17:50:51Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הוספת הטעמות וקמצים קטנים, שינוי תבניות ותיקון ניקוד.</comment>
      <origin>3018228</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3324" sha1="gi3wn86nz0m2zdy7dniitrqnr6etrsl" xml:space="preserve">{|
|-
|{{סי|אָ}}מַר יי לְיַעֲקֹב ||&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp; אַל תִּירָא עַבְדִי יַעֲקֹב
|-
|{{סי|בָּ}}חַר יי בְּיַעֲקֹב ||&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp; אַל תִּירָא עַבְדִי יַעֲקֹב
|-
|{{סי|גָּ}}אַל יי אֶת יַעֲקֹב ||&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp; אַל תִּירָא עַבְדִי יַעֲקֹב
|-
|{{סי|דָּ}}רַך כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב ||&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp; אַל תִּירָא עַבְדִי יַעֲקֹב
|-
|{{סי|הַ}}בָּאִים יַשְׁרֵשׁ יַעֲקֹב ||&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp; אַל תִּירָא עַבְדִי יַעֲקֹב
|-
|{{סי|וְ}}יֵרְדְּ מִיַּעֲקֹב ||&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp; אַל תִּירָא עַבְדִי יַעֲקֹב
|-
|{{סי|זְ}}כֹר אֵֽלֶּה {{נוא|זֹאת}} לְיַעֲקֹב ||&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp; אַל תִּירָא עַבְדִי יַעֲקֹב
|-
|{{סי|חֶ}}דְוַת יְשוּעוֹת יַעֲקֹב ||&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp; אַל תִּירָא עַבְדִי יַעֲקֹב
|-
|{{סי|טֹ}}בוּ אֹהָלֶֽיךָ יַעֲקֹב ||&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp; אַל תִּירָא עַבְדִי יַעֲקֹב
|-
|{{סי|י}}וֹרוּ מִשְׁפָּטֶֽיךָ לְיַעֲקֹב ||&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp; אַל תִּירָא עַבְדִי יַעֲקֹב
|-
|{{סי|כִּ}}י לֹא נַחַשׁ בְּיַעֲקֹב ||&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp; אַל תִּירָא עַבְדִי יַעֲקֹב
|-
|{{סי|ל}}א הִבִּיט אָֽוֶן בְּיַעֲקֹב ||&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp; אַל תִּירָא עַבְדִי יַעֲקֹב
|-
|{{סי|מִ}}י מָנָה עֲפַר יַעֲקֹב ||&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp; אַל תִּירָא עַבְדִי יַעֲקֹב
|-
|{{סי|נִ}}שְׁבַּע יי לְיַעֲקֹב ||&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp; אַל תִּירָא עַבְדִי יַעֲקֹב
|-
|{{סי|סְ}}לַח נָא לַעֲוֺן יַעֲקֹב ||&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp; אַל תִּירָא עַבְדִי יַעֲקֹב
|-
|{{סי|עַ}}תָּה הָשֵׁב שְׁבוּת יַעֲקֹב ||&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp; אַל תִּירָא עַבְדִי יַעֲקֹב
|-
|{{סי|פָּ}}דָה יי אֶת יַעֲקֹב ||&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp; אַל תִּירָא עַבְדִי יַעֲקֹב
|-

|{{סי|צַ}}וֵּה יְשׁוּעוֹת יַעֲקֹב ||&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp; אַל תִּירָא עַבְדִי יַעֲקֹב
|-
|{{סי|ק}}וֹל קוֹל יַעֲקֹב ||&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp; אַל תִּירָא עַבְדִי יַעֲקֹב
|-
|{{סי|רׇ}}נּוּ שִׂמְחָה {{נוא|{{סי|רׇ}}נִּי וְשִׂמְחִי}} לְיַעֲקֹב ||&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp; אַל תִּירָא עַבְדִי יַעֲקֹב
|-
|{{סי|שָׁ}}ב יי אֶת גְּאוֹן {{נוא|שְׁבוּת}} יַעֲקֹב ||&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp; אַל תִּירָא עַבְדִי יַעֲקֹב
|-
|{{סי|תִּ}}תֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב ||&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp; אַל תִּירָא עַבְדִי יַעֲקֹב
|}

==קישורים==
* [[ביאור:אמר ה' ליעקב|ביאור לפיוט]]
* [http://www.piyut.org.il/textual/316.html  הפיוט ב&quot;הזמנה לפיוט&quot;]

[[קטגוריה:זמירות למוצאי שבת]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:פזמונים]]</text>
      <sha1>gi3wn86nz0m2zdy7dniitrqnr6etrsl</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018250</id>
      <parentid>3018228</parentid>
      <timestamp>2026-05-31T19:16:36Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3018250</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3348" sha1="igiuipkkykrotxwiooaq84ltlaltkxx" xml:space="preserve">{|
|-
|{{סי|אָ}}מַר יי לְיַעֲקֹב ||&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp; אַל תִּירָא עַבְדִי יַעֲקֹב
|-
|{{סי|בָּ}}חַר יי בְּיַעֲקֹב ||&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp; אַל תִּירָא עַבְדִי יַעֲקֹב
|-
|{{סי|גָּ}}אַל יי אֶת יַעֲקֹב ||&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp; אַל תִּירָא עַבְדִי יַעֲקֹב
|-
|{{סי|דָּ}}רַך כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב ||&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp; אַל תִּירָא עַבְדִי יַעֲקֹב
|-
|{{סי|הַ}}בָּאִים יַשְׁרֵשׁ יַעֲקֹב ||&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp; אַל תִּירָא עַבְדִי יַעֲקֹב
|-
|{{סי|וְ}}יֵרְדְּ מִיַּעֲקֹב ||&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp; אַל תִּירָא עַבְדִי יַעֲקֹב
|-
|{{סי|זְ}}כֹר אֵֽלֶּה {{נוא|זֹאת}} לְיַעֲקֹב ||&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp; אַל תִּירָא עַבְדִי יַעֲקֹב
|-
|{{סי|חֶ}}דְוַת יְשוּעוֹת יַעֲקֹב ||&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp; אַל תִּירָא עַבְדִי יַעֲקֹב
|-
|{{סי|טֹ}}בוּ אֹהָלֶֽיךָ יַעֲקֹב ||&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp; אַל תִּירָא עַבְדִי יַעֲקֹב
|-
|{{סי|י}}וֹרוּ מִשְׁפָּטֶֽיךָ לְיַעֲקֹב ||&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp; אַל תִּירָא עַבְדִי יַעֲקֹב
|-
|{{סי|כִּ}}י לֹא נַחַשׁ בְּיַעֲקֹב ||&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp; אַל תִּירָא עַבְדִי יַעֲקֹב
|-
|{{סי|ל}}א הִבִּיט אָֽוֶן בְּיַעֲקֹב ||&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp; אַל תִּירָא עַבְדִי יַעֲקֹב
|-
|{{סי|מִ}}י מָנָה עֲפַר יַעֲקֹב ||&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp; אַל תִּירָא עַבְדִי יַעֲקֹב
|-
|{{סי|נִ}}שְׁבַּע יי לְיַעֲקֹב ||&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp; אַל תִּירָא עַבְדִי יַעֲקֹב
|-
|{{סי|סְ}}לַח נָא לַעֲוֺן יַעֲקֹב ||&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp; אַל תִּירָא עַבְדִי יַעֲקֹב
|-
|{{סי|עַ}}תָּה הָשֵׁב שְׁבוּת יַעֲקֹב ||&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp; אַל תִּירָא עַבְדִי יַעֲקֹב
|-
|{{סי|פָּ}}דָה יי אֶת יַעֲקֹב ||&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp; אַל תִּירָא עַבְדִי יַעֲקֹב
|-

|{{סי|צַ}}וֵּה יְשׁוּעוֹת יַעֲקֹב ||&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp; אַל תִּירָא עַבְדִי יַעֲקֹב
|-
|{{סי|ק}}וֹל קוֹל יַעֲקֹב ||&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp; אַל תִּירָא עַבְדִי יַעֲקֹב
|-
|{{סי|רׇ}}נּוּ שִׂמְחָה {{נוא|{{סי|רׇ}}נִּי וְשִׂמְחִי}} לְיַעֲקֹב ||&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp; אַל תִּירָא עַבְדִי יַעֲקֹב
|-
|{{סי|שָׁ}}ב יי אֶת גְּאוֹן {{נוא|שְׁבוּת}} יַעֲקֹב ||&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp; אַל תִּירָא עַבְדִי יַעֲקֹב
|-
|{{סי|תִּ}}תֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב ||&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp; אַל תִּירָא עַבְדִי יַעֲקֹב
|}
&lt;noinclude&gt;
==קישורים==
* [[ביאור:אמר ה' ליעקב|ביאור לפיוט]]
* [http://www.piyut.org.il/textual/316.html  הפיוט ב&quot;הזמנה לפיוט&quot;]
&lt;/noinclude&gt;

[[קטגוריה:זמירות למוצאי שבת]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:פזמונים]]</text>
      <sha1>igiuipkkykrotxwiooaq84ltlaltkxx</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:מלכים א כ</title>
    <ns>106</ns>
    <id>60745</id>
    <revision>
      <id>3018305</id>
      <parentid>2977830</parentid>
      <timestamp>2026-06-01T07:27:33Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ori229</username>
        <id>476</id>
      </contributor>
      <comment>הערות וקצת שיפורים</comment>
      <origin>3018305</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="25391" sha1="elf8v06ew3youmdpazkjcmo3gomcmpo" xml:space="preserve">{{ביאור:כותרת עליונה מלכים|מלכים א|כ|a09a20}}
&lt;קטע התחלה=פרק כ/&gt;
{{כותרת1|מלך ארם שם מצור על שומרון. כפי שנביא אמר לאחאב, ישראל מצליחים לגרש אותם}}
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|כ|א}}
&lt;קטע התחלה=כ א/&gt;וּבֶן הֲדַד מֶלֶךְ אֲרָם קָבַץ אֶת כָּל חֵילוֹ, וּשְׁלֹשִׁים וּשְׁנַיִם מֶלֶךְ אִתּוֹ, וְסוּס וָרָכֶב, וַיַּעַל וַיָּצַר עַל שֹׁמְרוֹן וַיִּלָּחֶם בָּהּ.&lt;קטע סוף=כ א/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|כ|ב}}
&lt;קטע התחלה=כ ב/&gt;וַיִּשְׁלַח {{ב|מַלְאָכִים|שליחים}} אֶל אַחְאָב מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל {{ב|הָעִירָה|לשומרון, בה ישב אחאב בארמונו}}.&lt;קטע סוף=כ ב/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|כ|ג}}
&lt;קטע התחלה=כ ג/&gt;וַיֹּאמֶר לוֹ: &quot;כֹּה אָמַר בֶּן הֲדַד: כַּסְפְּךָ וּזְהָבְךָ לִי הוּא, וְנָשֶׁיךָ וּבָנֶיךָ הַטּוֹבִים לִי הֵם&quot;.&lt;קטע סוף=כ ג/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|כ|ד}}
&lt;קטע התחלה=כ ד/&gt;וַיַּעַן מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר: &quot;כִּדְבָרְךָ אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ, לְךָ אֲנִי {{ב|וְכָל אֲשֶׁר לִי|לשלם לך מס וכו'}}&quot;.&lt;קטע סוף=כ ד/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|כ|ה}}
&lt;קטע התחלה=כ ה/&gt;וַיָּשֻׁבוּ הַמַּלְאָכִים וַיֹּאמְרוּ: &quot;כֹּה אָמַר בֶּן הֲדַד לֵאמֹר: {{ב|כִּי|הרי}} שָׁלַחְתִּי אֵלֶיךָ לֵאמֹר: כַּסְפְּךָ וּזְהָבְךָ וְנָשֶׁיךָ וּבָנֶיךָ {{ב|לִי תִתֵּן|אני לא מסתפק בכך שתצהיר שהם שייכים לי, אלא אני רוצה שהם ממש יעברו אלי}}.&lt;קטע סוף=כ ה/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|כ|ו}}
&lt;קטע התחלה=כ ו/&gt;{{ב|כִּי אִם|אלא}} כָּעֵת מָחָר אֶשְׁלַח אֶת עֲבָדַי אֵלֶיךָ, וְחִפְּשׂוּ אֶת בֵּיתְךָ וְאֵת בָּתֵּי עֲבָדֶיךָ, וְהָיָה כָּל מַחְמַד עֵינֶיךָ יָשִׂימוּ בְיָדָם וְלָקָחוּ&quot;.&lt;קטע סוף=כ ו/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|כ|ז}}
&lt;קטע התחלה=כ ז/&gt;וַיִּקְרָא מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל לְכָל זִקְנֵי הָאָרֶץ וַיֹּאמֶר: &quot;דְּעוּ נָא וּרְאוּ כִּי {{ב|רָעָה זֶה מְבַקֵּשׁ|בן הדד מחפש תירוץ לתקוף אותנו}}, כִּי שָׁלַח אֵלַי לְנָשַׁי וּלְבָנַי וּלְכַסְפִּי וְלִזְהָבִי, {{ב|וְלֹא מָנַעְתִּי מִמֶּנּוּ|הסכמתי לשלם לו מס (בכסף או באנשים)}}&quot;.&lt;קטע סוף=כ ז/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|כ|ח}}
&lt;קטע התחלה=כ ח/&gt;וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו כָּל הַזְּקֵנִים וְכָל הָעָם: &quot;אַל תִּשְׁמַע וְלוֹא תֹאבֶה&quot;.&lt;קטע סוף=כ ח/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|כ|ט}}
&lt;קטע התחלה=כ ט/&gt;וַיֹּאמֶר לְמַלְאֲכֵי בֶן הֲדַד: &quot;אִמְרוּ לַאדֹנִי הַמֶּלֶךְ: כֹּל אֲשֶׁר {{ב|שָׁלַחְתָּ אֶל עַבְדְּךָ|בקשת ממני}} בָרִאשֹׁנָה אֶעֱשֶׂה, וְהַדָּבָר הַזֶּה לֹא אוּכַל לַעֲשׂוֹת&quot;. וַיֵּלְכוּ הַמַּלְאָכִים {{ב|וַיְשִׁבֻהוּ דָּבָר|אמרו לבן הדד את תשובת אחאב}}.&lt;קטע סוף=כ ט/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|כ|י}}
&lt;קטע התחלה=כ י/&gt;וַיִּשְׁלַח אֵלָיו בֶּן הֲדַד וַיֹּאמֶר: &quot;כֹּה יַעֲשׂוּן לִי אֱלֹהִים וְכֹה יוֹסִפוּ, אִם {{ב|יִשְׂפֹּק|יספיק}} עֲפַר {{ב|שֹׁמְרוֹן|העיר שומרון, לאחר שאשמיד אותה והיא תהפוך לעפר}} {{ב|לִשְׁעָלִים|למלא את כף ידיהם}} {{ב|לְכָל הָעָם אֲשֶׁר בְּרַגְלָי|של כל החיילים ההולכים בעקבותי (יש לי כל כך הרבה חיילים, שאם כל אחד יקח בידו קצת עפר מהעיר, לא יהיה מספיק עפר)}}&quot;.&lt;קטע סוף=כ י/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|כ|יא}}
&lt;קטע התחלה=כ יא/&gt;וַיַּעַן מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר: &quot;{{ב|דַּבְּרוּ|אימרו לבן הדד}}: אַל יִתְהַלֵּל {{ב|חֹגֵר|מי שחוגר את כלי מלחמתו, חייל לפני יציאתו למלחמה, ועדיין אין ידוע אם ינצח}} {{ב|כִּמְפַתֵּחַ|כמי שפותח את חגורתו, לאחר שחזר כמנצח מהמלחמה}}&quot;.&lt;קטע סוף=כ יא/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|כ|יב}}
&lt;קטע התחלה=כ יב/&gt;וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה וְהוּא {{ב|שֹׁתֶה|יין}}, הוּא וְהַמְּלָכִים {{ב|בַּסֻּכּוֹת|אהלים שהקימו לעצמם באיזור}}. וַיֹּאמֶר אֶל עֲבָדָיו: &quot;{{ב|שִׂימוּ|הכינו חיילים למתקפה על שומרון}}&quot;! וַיָּשִׂימוּ עַל הָעִיר.&lt;קטע סוף=כ יב/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|כ|יג}}
&lt;קטע התחלה=כ יג/&gt;וְהִנֵּה נָבִיא אֶחָד נִגַּשׁ אֶל אַחְאָב מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, וַיֹּאמֶר: &quot;כֹּה אָמַר יְהוָה: הְרָאִיתָ אֵת כָּל הֶהָמוֹן הַגָּדוֹל הַזֶּה? הִנְנִי נֹתְנוֹ בְיָדְךָ הַיּוֹם, וְיָדַעְתָּ כִּי אֲנִי יְהוָה&quot;.&lt;קטע סוף=כ יג/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|כ|יד}}
&lt;קטע התחלה=כ יד/&gt;וַיֹּאמֶר אַחְאָב: &quot;{{ב|בְּמִי|על ידי איזה חיילים}}&quot;? וַיֹּאמֶר: &quot;כֹּה אָמַר יְהוָה: {{ב|בְּנַעֲרֵי שָׂרֵי הַמְּדִינוֹת|על ידי החיילים ששרתו את שרי המדינות (מדינות חסות,  מדינות של עמים אחרים הנאמנים לממלכת אחאב)}}&quot;. וַיֹּאמֶר: &quot;מִי {{ב|יֶאְסֹר הַמִּלְחָמָה|יתחיל ויפקד על המלחמה}}&quot;? וַיֹּאמֶר: &quot;{{ב|אָתָּה|יש כאן מבחן לאמונתו של אחאב - אם יעז לצאת בראש כח קטן אל מול הצבא של בן-הדד}}&quot;.&lt;קטע סוף=כ יד/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|כ|טו}}
&lt;קטע התחלה=כ טו/&gt;וַיִּפְקֹד אֶת נַעֲרֵי שָׂרֵי הַמְּדִינוֹת, וַיִּהְיוּ מָאתַיִם שְׁנַיִם וּשְׁלֹשִׁים. וְאַחֲרֵיהֶם פָּקַד אֶת {{ב|כָּל הָעָם|הלוחמים שנמצאים בשומרון}}, {{ב|כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל|הנלחמים בשביל כל ישראל}}, שִׁבְעַת אֲלָפִים.&lt;קטע סוף=כ טו/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|כ|טז}}
&lt;קטע התחלה=כ טז/&gt;{{ב|וַיֵּצְאוּ|נערי שרי המדינות יצאו משומרון}} בַּצָּהֳרָיִם. וּבֶן הֲדַד שֹׁתֶה שִׁכּוֹר בַּסֻּכּוֹת, הוּא וְהַמְּלָכִים, שְׁלֹשִׁים וּשְׁנַיִם מֶלֶךְ עֹזֵר אֹתוֹ.&lt;קטע סוף=כ טז/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|כ|יז}}
&lt;קטע התחלה=כ יז/&gt;וַיֵּצְאוּ נַעֲרֵי שָׂרֵי הַמְּדִינוֹת בָּרִאשֹׁנָה. {{ב|וַיִּשְׁלַח בֶּן הֲדַד|בן הדד שלח תצפיתנים}} וַיַּגִּידוּ לוֹ לֵאמֹר: &quot;אֲנָשִׁים יָצְאוּ מִשֹּׁמְרוֹן&quot;.&lt;קטע סוף=כ יז/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|כ|יח}}
&lt;קטע התחלה=כ יח/&gt;וַיֹּאמֶר אִם {{ב|לְשָׁלוֹם|להכנע לי}} יָצָאוּ - תִּפְשׂוּם חַיִּים, וְאִם לְמִלְחָמָה יָצָאוּ - {{ב|חַיִּים תִּפְשׂוּם|גם כן תתפסו אותם, כדי שנוכל לחקור אותם על מה קורה בתוך שומרון}}.&lt;קטע סוף=כ יח/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|כ|יט}}
&lt;קטע התחלה=כ יט/&gt;וְאֵלֶּה יָצְאוּ מִן הָעִיר, נַעֲרֵי שָׂרֵי הַמְּדִינוֹת, {{ב|וְהַחַיִל|שבעת אלפים הלוחמים שהיו בעיר}} אֲשֶׁר אַחֲרֵיהֶם.&lt;קטע סוף=כ יט/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|כ|כ}}
&lt;קטע התחלה=כ כ/&gt;וַיַּכּוּ {{ב|אִישׁ אִישׁוֹ|כל אחד את מי שבא מולו}}, וַיָּנֻסוּ אֲרָם, וַיִּרְדְּפֵם יִשְׂרָאֵל, וַיִּמָּלֵט בֶּן הֲדַד מֶלֶךְ אֲרָם עַל סוּס {{ב|וּפָרָשִׁים|וכן ברחו איתו כמה פרשים}}.&lt;קטע סוף=כ כ/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|כ|כא}}
&lt;קטע התחלה=כ כא/&gt;וַיֵּצֵא מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וַיַּךְ אֶת הַסּוּס {{ב|וְאֶת הָרָכֶב|ואת המרכבות (של ארם)}}, וְהִכָּה בַאֲרָם מַכָּה גְדוֹלָה.&lt;קטע סוף=כ כא/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|כ|כב}}
&lt;קטע התחלה=כ כב/&gt;וַיִּגַּשׁ הַנָּבִיא אֶל מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, וַיֹּאמֶר לוֹ: &quot;לֵךְ {{ב|הִתְחַזַּק|אסוף כח, כדי להתכונן למלחמה נוספת}}, וְדַע וּרְאֵה אֵת אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה, כִּי {{ב|לִתְשׁוּבַת הַשָּׁנָה|כעבור שנה (כאשר השמש תשוב למקום שנמצאת בו כעת)}} מֶלֶךְ אֲרָם עֹלֶה עָלֶיךָ&quot;.
{{ביאור:פרשה סגורה}}&lt;קטע סוף=כ כב/&gt;

{{כותרת1|כעבור שנה ארם תוקפים שנית, הפעם במישור, ושוב מפסידים. אחאב מרחם על בן הדד}}
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|כ|כג}}
&lt;קטע התחלה=כ כג/&gt;וְעַבְדֵי מֶלֶךְ אֲרָם אָמְרוּ אֵלָיו: &quot;אֱלֹהֵי הָרִים אֱלֹהֵיהֶם - {{ב|עַל כֵּן|כי נלחמנו איתם בהרי השומרון}} חָזְקוּ מִמֶּנּוּ. {{ב|וְאוּלָם|אבל אם}} נִלָּחֵם אִתָּם בַּמִּישׁוֹר {{ב|אִם לֹא נֶחֱזַק מֵהֶם|ברור שנהיה יותר חזקים מהם (סגנון של שבועה)}}.&lt;קטע סוף=כ כג/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|כ|כד}}
&lt;קטע התחלה=כ כד/&gt;וְאֶת הַדָּבָר הַזֶּה עֲשֵׂה: הָסֵר {{ב|הַמְּלָכִים|את 32 המלכים שכנועים לך}} אִישׁ מִמְּקֹמוֹ, וְשִׂים {{ב|פַּחוֹת|נציגים מטעמך (כך שלאותם 32 ממלכות לא תהיה אוטונומיה, וכך יוכל לכריח אותם להשתתף במלחמה}} {{ב|תַּחְתֵּיהֶם|במקומם}}.&lt;קטע סוף=כ כד/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|כ|כה}}
&lt;קטע התחלה=כ כה/&gt;וְאַתָּה {{ב|תִמְנֶה|תספור, תגייס}} לְךָ {{ב|חַיִל כַּחַיִל הַנֹּפֵל מֵאוֹתָךְ|חיל במקום כל חיל שמת בקרב}}, וְסוּס כַּסּוּס, וְרֶכֶב כָּרֶכֶב. וְנִלָּחֲמָה אוֹתָם בַּמִּישׁוֹר, אִם לֹא נֶחֱזַק מֵהֶם&quot;. וַיִּשְׁמַע לְקֹלָם וַיַּעַשׂ כֵּן.
{{ביאור:פרשה פתוחה}}&lt;קטע סוף=כ כה/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|כ|כו}}
&lt;קטע התחלה=כ כו/&gt;וַיְהִי {{ב|לִתְשׁוּבַת הַשָּׁנָה|כפי שאמר הנביא (פסוק כב)}}, וַיִּפְקֹד בֶּן הֲדַד אֶת אֲרָם, וַיַּעַל {{ב|אֲפֵקָה|לעיר אפק (כנראה הכוונה ל[[W:אפיק (קיבוץ)|אפיק]] שבגולן)}} לַמִּלְחָמָה עִם יִשְׂרָאֵל.&lt;קטע סוף=כ כו/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|כ|כז}}
&lt;קטע התחלה=כ כז/&gt;וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל {{ב|הָתְפָּקְדוּ|פקדו את עצמם (המפקדים ספרו את החיילים)}} {{ב|וְכָלְכְּלוּ|צוידו במזון ונשק}} וַיֵּלְכוּ לִקְרָאתָם. וַיַּחֲנוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל נֶגְדָּם {{ב|כִּשְׁנֵי חֲשִׂפֵי עִזִּים|ישראל תפסו שטח קטן, ששני עדרי עיזים חושפים (אוכלים את העשב וכך חושפים את האדמה) ביום אחד}}, וַאֲרָם מִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ.&lt;קטע סוף=כ כז/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|כ|כח}}
&lt;קטע התחלה=כ כח/&gt;וַיִּגַּשׁ אִישׁ הָאֱלֹהִים, וַיֹּאמֶר אֶל מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, וַיֹּאמֶר: &quot;כֹּה אָמַר יְהוָה: יַעַן אֲשֶׁר אָמְרוּ אֲרָם: 'אֱלֹהֵי הָרִים יְהוָה, וְלֹא אֱלֹהֵי עֲמָקִים הוּא' - וְנָתַתִּי אֶת כָּל הֶהָמוֹן הַגָּדוֹל הַזֶּה בְּיָדֶךָ, וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי יְהוָה&quot;.&lt;קטע סוף=כ כח/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|כ|כט}}
&lt;קטע התחלה=כ כט/&gt;וַיַּחֲנוּ אֵלֶּה נֹכַח אֵלֶּה שִׁבְעַת יָמִים, וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי {{ב|וַתִּקְרַב הַמִּלְחָמָה|קרבו הלוחמים אחד לשני}}, וַיַּכּוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת אֲרָם מֵאָה אֶלֶף רַגְלִי בְּיוֹם אֶחָד.&lt;קטע סוף=כ כט/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|כ|ל}}
&lt;קטע התחלה=כ ל/&gt;וַיָּנֻסוּ הַנּוֹתָרִים אֲפֵקָה, אֶל הָעִיר, {{ב|וַתִּפֹּל|ישראל רדפו אחריהם והפילו (או שהחומות נפלו מעצמן, בנס)}} הַחוֹמָה עַל עֶשְׂרִים וְשִׁבְעָה אֶלֶף אִישׁ הַנּוֹתָרִים, וּבֶן הֲדַד נָס וַיָּבֹא אֶל הָעִיר, {{ב|חֶדֶר בְּחָדֶר|התחבא בחדר שבתוך חדר}}.
{{ביאור:פרשה סגורה}}&lt;קטע סוף=כ ל/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|כ|לא}}
&lt;קטע התחלה=כ לא/&gt;וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו עֲבָדָיו: &quot;הִנֵּה נָא שָׁמַעְנוּ כִּי מַלְכֵי בֵּית יִשְׂרָאֵל כִּי מַלְכֵי חֶסֶד הֵם. נָשִׂימָה נָּא {{ב|שַׂקִּים בְּמָתְנֵינוּ|לבוש של אבלים}} {{ב|וַחֲבָלִים בְּרֹאשֵׁנוּ|מסביב לצווארנו, כמו שבויי מלחמה}} וְנֵצֵא אֶל מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל - אוּלַי יְחַיֶּה אֶת נַפְשֶׁךָ&quot;.&lt;קטע סוף=כ לא/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|כ|לב}}
&lt;קטע התחלה=כ לב/&gt;וַיַּחְגְּרוּ שַׂקִּים בְּמָתְנֵיהֶם וַחֲבָלִים בְּרָאשֵׁיהֶם, וַיָּבֹאוּ אֶל מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, וַיֹּאמְרוּ: &quot;עַבְדְּךָ בֶן הֲדַד אָמַר: {{ב|תְּחִי נָא נַפְשִׁי|השאר אותי בחיים}}&quot;, וַיֹּאמֶר: &quot;הַעוֹדֶנּוּ חַי? {{ב|אָחִי הוּא|לשון נימוסין בין מלכים, כלומר, הוא בן בריתי}}&quot;.&lt;קטע סוף=כ לב/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|כ|לג}}
&lt;קטע התחלה=כ לג/&gt;{{ב|וְהָאֲנָשִׁים יְנַחֲשׁוּ|עבדי בן הדד התייחסו לדברי אחאב כסימן לכך שהוא לא יפגע בבן הדד}} וַיְמַהֲרוּ {{ב|וַיַּחְלְטוּ הֲמִמֶּנּוּ|הזדרזו ולקחו את דברי אחאב, &quot;אָחִי הוּא&quot;, והשתמשו בלשון זאת בעצמם}} וַיֹּאמְרוּ: &quot;אָחִיךָ בֶן הֲדַד&quot;, וַיֹּאמֶר: &quot;{{ב|בֹּאוּ קָחֻהוּ|חיזרו לעיר והביאו אותו אלי}}&quot;. וַיֵּצֵא אֵלָיו בֶּן הֲדַד, וַיַּעֲלֵהוּ עַל הַמֶּרְכָּבָה.&lt;קטע סוף=כ לג/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|כ|לד}}
&lt;קטע התחלה=כ לד/&gt;{{ב|וַיֹּאמֶר אֵלָיו|בן הדד לאחאב}}: &quot;הֶעָרִים אֲשֶׁר {{ב|לָקַח|כבש (לעיל [[מלכים א טו כ]])}} אָבִי מֵאֵת אָבִיךָ - אָשִׁיב, {{ב|וְחוּצוֹת תָּשִׂים לְךָ|תהיה לך זכות להקים שווקים}} בְדַמֶּשֶׂק כַּאֲשֶׁר שָׂם אָבִי בְּשֹׁמְרוֹן&quot;{{ב|,&amp;nbsp;&amp;nbsp;|תשובת אחאב:}} &quot;וַאֲנִי, {{ב|בַּבְּרִית|מתוך הסכם ביננו}} אֲשַׁלְּחֶךָּ&quot;. וַיִּכְרָת לוֹ בְרִית וַיְשַׁלְּחֵהוּ.
{{ביאור:פרשה סגורה}}&lt;קטע סוף=כ לד/&gt;

{{כותרת1|הנביא מיכיהו בן ימלה מוכיח את אחאב על כך שחמל על בן הדד}}
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|כ|לה}}
&lt;קטע התחלה=כ לה/&gt;{{ב|וְאִישׁ אֶחָד|כפי הנראה זהו מִיכָיְהוּ בֶּן יִמְלָה ([[ביאור:מלכים א כב#ח|לקמן כב, ח]])}} מִבְּנֵי הַנְּבִיאִים אָמַר אֶל רֵעֵהוּ בִּדְבַר יְהוָה: &quot;הַכֵּינִי נָא&quot;, וַיְמָאֵן הָאִישׁ לְהַכֹּתוֹ.&lt;קטע סוף=כ לה/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|כ|לו}}
&lt;קטע התחלה=כ לו/&gt;וַיֹּאמֶר לוֹ: &quot;יַעַן אֲשֶׁר לֹא שָׁמַעְתָּ בְּקוֹל יְהוָה, הִנְּךָ הוֹלֵךְ מֵאִתִּי וְהִכְּךָ הָאַרְיֵה&quot;. וַיֵּלֶךְ מֵאֶצְלוֹ, וַיִּמְצָאֵהוּ הָאַרְיֵה, וַיַּכֵּהוּ.&lt;קטע סוף=כ לו/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|כ|לז}}
&lt;קטע התחלה=כ לז/&gt;וַיִּמְצָא אִישׁ אַחֵר וַיֹּאמֶר: &quot;הַכֵּינִי נָא&quot;. וַיַּכֵּהוּ הָאִישׁ הַכֵּה וּפָצֹעַ.&lt;קטע סוף=כ לז/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|כ|לח}}
&lt;קטע התחלה=כ לח/&gt;וַיֵּלֶךְ הַנָּבִיא וַיַּעֲמֹד לַמֶּלֶךְ עַל הַדָּרֶךְ, וַיִּתְחַפֵּשׂ {{ב|בָּאֲפֵר עַל עֵינָיו|בצעיף על עיניו, כדי שלא יזהה אותו המלך}}.&lt;קטע סוף=כ לח/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|כ|לט}}
&lt;קטע התחלה=כ לט/&gt;וַיְהִי הַמֶּלֶךְ עֹבֵר, וְהוּא צָעַק אֶל הַמֶּלֶךְ, וַיֹּאמֶר: &quot;עַבְדְּךָ יָצָא בְקֶרֶב הַמִּלְחָמָה, וְהִנֵּה {{ב|אִישׁ|איש חשוב, קצין}} {{ב|סָר|פנה מדרכו ובא אלי}} וַיָּבֵא אֵלַי {{ב|אִישׁ|שבוי מהמלחמה}}, וַיֹּאמֶר 'שְׁמֹר אֶת הָאִישׁ הַזֶּה - אִם {{ב|הִפָּקֵד יִפָּקֵד|יחסר, יברח לך השבוי}} וְהָיְתָה נַפְשְׁךָ תַּחַת נַפְשׁוֹ, אוֹ כִכַּר כֶּסֶף {{ב|תִּשְׁקוֹל|תשלם לי כקנס}}'.&lt;קטע סוף=כ לט/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|כ|מ}}
&lt;קטע התחלה=כ מ/&gt;וַיְהִי עַבְדְּךָ {{ב|עֹשֵׂה הֵנָּה וָהֵנָּה|מתעסק בדבר מה או אחר}} וְהוּא אֵינֶנּוּ&quot;. וַיֹּאמֶר אֵלָיו מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל: &quot;כֵּן מִשְׁפָּטֶךָ, אַתָּה {{ב|חָרָצְתָּ|גזרת את דינך עליך}}&quot;.&lt;קטע סוף=כ מ/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|כ|מא}}
&lt;קטע התחלה=כ מא/&gt;וַיְמַהֵר וַיָּסַר אֶת הָאֲפֵר &lt;small&gt;(מעל)&lt;/small&gt; מֵעֲלֵי עֵינָיו, וַיַּכֵּר אֹתוֹ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל כִּי מֵהַנְּבִאִים הוּא.&lt;קטע סוף=כ מא/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|כ|מב}}
&lt;קטע התחלה=כ מב/&gt;וַיֹּאמֶר אֵלָיו: &quot;כֹּה אָמַר יְהוָה: יַעַן שִׁלַּחְתָּ אֶת אִישׁ {{ב|חֶרְמִי|שהחרמתי, שגזרתי עליו מיתה}} {{ב|מִיָּד|מידך, מחזקתך}}, וְהָיְתָה נַפְשְׁךָ תַּחַת נַפְשׁוֹ וְעַמְּךָ תַּחַת עַמּוֹ&quot;.&lt;קטע סוף=כ מב/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|כ|מג}}
&lt;קטע התחלה=כ מג/&gt;וַיֵּלֶךְ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל {{ב|עַל|אל}} בֵּיתוֹ {{ב|סַר וְזָעֵף|עצוב וכועס}}, וַיָּבֹא שֹׁמְרוֹנָה.
{{ביאור:פרשה פתוחה}}&lt;קטע סוף=כ מג/&gt;
&lt;קטע סוף=פרק כ/&gt;
{{ביאור:כותרת תחתונה לפרק תנך|מלכים א|כ}}
{{סרגל ניווט|ביאור:מלכים א||יט|כ|כא|הצג תמיד=1}}
&lt;noinclude&gt;{{הבהרת מרחב ביאור}}&lt;/noinclude&gt;

==הערות==
* &quot;כַּסְפְּךָ וּזְהָבְךָ וְנָשֶׁיךָ וּבָנֶיךָ&quot; (ה) \ &quot;לְנָשַׁי וּלְבָנַי וּלְכַסְפִּי וְלִזְהָבִי&quot; (ז) - בן הדד התחיל מהקל לכבד, ואחאב הופך את הסדר כדי להביע את הזעזוע מהדברים. {{קטן|(ע&quot;פ הרב בזק)}}
* &quot;הוּא וְהַמְּלָכִים בַּסֻּכּוֹת&quot; (פסוק יב) - ניתן גם לפרש שמדובר בעיר סוכות. ראו לגבי כך הערה ב[[ביאור:שמואל ב יא|ש&quot;ב יא]]. לגבי הפקודה הקצרה &quot;שִׂימוּ!&quot; - נראה שבן-הדד היה עסוק מיד בשתיית יין ולא היה לו פנאי לפרט.
* כמו בסיפור על נחש העמוני ואנשי יבש גלעד ([[ביאור:שמואל א יא|שמואל א פרק יא]]) גם כאן נכונים ישראל להיכנע בתחילה, אך חוזרים בהם נוכח דרישה מופרזת. שני הסיפורים מסתיימים בניצחון ישראלי, ובכך משתקפת הקבלה מחמיאה בין אחאב לשאול המלך בשיאו.
* &quot;מָאתַיִם שְׁנַיִם וּשְׁלֹשִׁים&quot; (פסוק טו) - צמצום מכוון של מספר הלוחמים, כדי להדגיש את נס הניצחון. כך גם היה אצל גידעון ([[ביאור:שופטים ז|שופטים ז]]) ואצל שאול ([[ביאור:שמואל א יג|ש&quot;א יג]]).
* &quot;שִׁבְעַת אֲלָפִים&quot; - מזכיר את המספר מהפרק הקודם: &quot;וְהִשְׁאַרְתִּי בְיִשְׂרָאֵל שִׁבְעַת אֲלָפִים - כָּל הַבִּרְכַּיִם אֲשֶׁר לֹא כָרְעוּ לַבַּעַל&quot;. (ר' רש&quot;י)
* &quot;וּבֶן הֲדַד שֹׁתֶה שִׁכּוֹר בַּסֻּכּוֹת, הוּא וְהַמְּלָכִים, שְׁלֹשִׁים וּשְׁנַיִם '''מֶלֶךְ עֹזֵר אֹתוֹ'''&quot; (טז) - הכוונה היא &quot;המלכים שעוזרים לו במלחמתו&quot; אך הניסוח המסורבל רומז לכך שעיקר הסיוע שלהם היה בלעזור לו להשתכר.
* &quot;אִם לְשָׁלוֹם יָצָאוּ - תִּפְשׂוּם חַיִּים, וְאִם לְמִלְחָמָה יָצָאוּ - חַיִּים תִּפְשׂוּם&quot; (יח) - בשכרותו בן-הדד אומר משפט לא הגיוני. הוא התכוון להגיד &quot;אם למלחמה - הרגום&quot; ובמקום להפוך את ההוראה הפך רק את סדר המילים (תפשום חיים \ חיים תפשום). הרב בזק מסביר שכך קיבלו חייליו פקודה שבפועל אוסרת עליהם לפגוע באויב - מה שהוביל לכך שהפסידו.
* &quot;וַיַּכּוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת אֲרָם '''מֵאָה אֶלֶף''' רַגְלִי... וַיָּנֻסוּ הַנּוֹתָרִים ... וַתִּפֹּל הַחוֹמָה עַל '''עֶשְׂרִים וְשִׁבְעָה אֶלֶף''' אִישׁ הַנּוֹתָרִים&quot; (כט-ל) - סך ההרוגים מצטבר ל-127,000, וייתכן שהשימוש במספר 127 נועד לבטא ריבוי והיקף נרחב, בדומה ל-127 המדינות של המלך אחשורוש.
==ראו גם==
{{מיזמים|ויקיפדיה=מלחמות אחאב בבן הדד}}
{{מיזמים|ויקיפדיה=בן-הדד השני}}
{{מיזמים|ויקיפדיה=מיכיהו בן ימלה}}
{{מיזמים|ויקימילון=אל יתהלל חוגר כמפתח}}</text>
      <sha1>elf8v06ew3youmdpazkjcmo3gomcmpo</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עין איה על שבת ב קצג</title>
    <ns>0</ns>
    <id>164921</id>
    <revision>
      <id>3018322</id>
      <parentid>2695943</parentid>
      <timestamp>2026-06-01T09:42:48Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-32529-32</username>
        <id>45700</id>
      </contributor>
      <comment>שגיאות הקלדה</comment>
      <origin>3018322</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5326" sha1="4nkqd2wxgjt5fwro8cu2stgm7t0ibkk" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|עין איה על שבת|ב|קצב|קצג|קצד}}
{{צתב|רבי ינאי לטעמיה דאמר לעולם אל יעמד אדם במקום סכנה לומר שעושין לו נס, שמא אין עושין לו נס|שבת|לב|א}}.

הנטיה שנתן השי&quot;ת בנפשות כמה בני אדם במשך הזמנים והדורות למעט כפי האפשרי את האפשרות של הסמיכה על הנס, באה לתכלית הכללית שלא תמשך מהשפעת הטוב המוסרי והשכלי האמיתי היוצא מהויית הניסים השפעה גרועה וחסרה, המביאה תקלה לעולם בהוציא האדם את עצמו בסמיכתו על הניסים מחוץ לסדרי הטבע והמציאות, שהם הטוב היותר גדול ותמידי שאדון הכל ב&quot;ה משפיע תמיד בעולם. ע&quot;כ כל צדדי הספק שימצאו בעולם באפשרות עשיית הנס, כולם הולכים רק לשם אותו היסוד המועיל כדי להגביל את הפעולה של תכלית הניסים שעשה השי&quot;ת בעולם, שיהיו רק מועילים אותה התועלת של הרוחניות והקדושה ואותה התועלת המעשית המכוונת בהם, אבל לא יהפכו לדברים הפועלים לטשטש את צורת המציאות ואמתת ערכה מבנ&quot;א. ע&quot;כ כדי להרחיק את האדם שלא יבא לידי מדה זו, לעמוד אפילו במקום סכנה על הסמך של מציאות עשיית הנס, צריך להשתמש כאן בכח הספק, שמא אין עושין לו נס. ומפני הספק כבר ראוי לאדם להתרחק מדרך הסכנה ולהשכיל מזה שאין התעודה של הניסים שנעשו בעולם בזמנים מיוחדים לתכלית נרצה, כדי לרשל את האדם מזהירותו ועמדו על נפשו, כ&quot;א להוסיף לו דעה וצדק ועז באלהים. הכפירה ההוללת להכחשת הניסים, שהיא לא היתה ראויה כלל להתקיים בעולם מפני שהיא חוץ לטבע המציאות של השכל הטהור, המצרף את ידיעותיו מכל צד, חושב אחת לאחת את העדות המפורסמת ואת הפעולות ודרכי החיים וההמשכה של יתר חזיונות החיים המתאימים להם, וכשהם מתלכדים יחד אין שום מקום להתנודדות שבעולם, ואין לנו דברים יותר ברורים ועדות יותר מפורסמת בעולם כעדותן של ישראל למציאות הניסים ונפלאות שנעשו עמנו מאז צאתנו ממצרים באותות ובמופתים ביד חזקה ובזרע נטויה, עד שטבע האמת ובטחון הפרסום היה לו אותו הכח המושך הנפלא גם על עמים רבים ורחוקים, וההתאמה של הסיפורים הניסיים עם כל הנמשך מחייהם של ישראל הוייתם וקיומם ג&quot;כ הוא מתאים באין תנודה, עד שמתמלא כל החזיון בשלמותו המביא לגרש כל ספק מכל לב החוקר ודורש באמת. טבע השכל כשהוא בא לחקור אם יש אפשרות לניסים, כשהוא מתרומם במעלתו היותר רחבה, הוא מחליט שאין ראוי למעט את המציאות העליונה, את היד הגדולה, שבכל פינות שאנו פונים הננו רואים את כחה ועזה, את הודה והדרה, מעשה ד' הגדול שאנו חשים ומשכילים את מדת אין סוף שלה, שאין ראוי להעמידה דוקא על חקים כאלה המצטיירים לפנינו ע&quot;פ סקירתנו על ההוה, בחלישת האמצעיים שלנו להסתכלות מקפת. ואדרבא הסקירה החפשית והרחבה הבאה מגבורת הנפש החכמה, היא גוזרת שאין גבול ומעצור ליכולת העליון. ע&quot;כ אמת שאין להחליש את העז והאיתניות שיש לחקי המציאות והטבע הנהוג, החקוק בחק יד אל גבור, ויש להרחיב את כח הקשר של קיימא, הסבוב הנפלא של שלשלת הסבות עד אין קץ, אבל עם זה יהיה כ&quot;כ רחב, עד שגם העז והכח לדלג ולקפץ, להפך ולשנות, גם כן אי אפשר שיחסר. מכש&quot;כ אחרי שאנו רואים שא&quot;א כלל להנהגה שלמה שתצא בלא יוצאים מן הכלל, א&quot;כ היוצאים מן הכלל גם הם מן הכלל הם באמת, ולא היה צריך להיות שום תנודה שכלית וחפץ המעטה בניסים בלבבות. אמנם נמצאת כדי להגדיל את פעולת השפעת הניסים על מכונם, עד שלולא כח המספק, שככל כח מצא את המשתמשים בו להועיל גם להזיק, לא היה אפשר לבצר את ההשפעה האדירה של מציאות הניסים, מלמנע את האדם לעמד במקום סכנה ולומר שעושין לו נס.


{{סרגל ניווט|עין איה על שבת|ב|קצב|קצג|קצד}}
&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:עין איה|שבת ב קצג]]&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>4nkqd2wxgjt5fwro8cu2stgm7t0ibkk</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>בבא בתרא קס ב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>169230</id>
    <revision>
      <id>3018252</id>
      <parentid>1061128</parentid>
      <timestamp>2026-05-31T19:20:58Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>הכוכב הזוהר</username>
        <id>42905</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3018252</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="11521" sha1="4qjgl6s4aj194q0m375ve6ikd29i1lo" xml:space="preserve">{{כותרת לעמוד בגמרא|בבא בתרא|קס|ב|קס א|קסא א|מפרש1=רשב&quot;ם}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;זה פשוט וחתום זה מקושר והעד שנים עדים שלשה הא כיצד שנים לפשוט שלשה למקושר ואיפוך אנא מתוך שנתרבה בקשריו נתרבה בעדיו רפרם אמר מהכא {{קטן|({{הפניה לפסוק|ירמיהו לב|יא}})}} ואקח את ספר המקנה את החתום המצוה והחקים ואת הגלוי ואקח את ספר המקנה זה פשוט את החתום זה מקושר ואת הגלוי זה פשוט שבמקושר המצוה והחקים אלו דברים שבין פשוט למקושר הא כיצד זה עדיו שנים וזה עדיו שלשה זה עדיו מתוכו וזה עדיו מאחוריו ואיפוך אנא מתוך שנתרבה בקשריו נתרבה בעדיו רמי בר יחזקאל אמר מהכא {{קטן|({{הפניה לפסוק|דברים יט|טו}})}} על פי שנים עדים או על פי שלשה עדים יקום דבר אם תתקיים עדותן בשנים למה פרט לך בשלשה לומר לך שנים לפשוט שלשה למקושר ואיפוך אנא מתוך שנתרבה בקשריו נתרבה בעדיו והני להכי הוא דאתו כל חד וחד למילתיה הוא דאתא לכדתניא {{קטן|({{הפניה לפסוק|ירמיהו לב|מד}})}} שדות בכסף יקנו וכתוב בספר וחתום עצה טובה קא משמע לן ואקח את ספר המקנה הכי הוה מעשה על פי שנים עדים או על פי שלשה עדים להקיש שלשה לשנים בפלוגתא דרבי עקיבא ורבנן אלא מקושר מדרבנן וקראי אסמכתא בעלמא וטעמא מאי תקינו רבנן מקושר אתרא דכהני הוו והוו קפדי טובא ומגרשי נשייהו ועבדי רבנן תקנתא אדהכי והכי מיתבא דעתייהו התינח גיטין שטרות מאי איכא למימר כדי שלא תחלק בין גיטין לשטרות היכן עדים חותמין רב הונא אמר בין קשר לקשר ורב ירמיה בר אבא אמר אחורי הכתב וכנגד הכתב מבחוץ אמר ליה רמי בר חמא לרב חסדא לרב הונא דאמר בין קשר לקשר קא סלקא דעתין בין קשר לקשר מגואי והא ההוא מקושר דקאתא לקמיה דרבי ואמר רבי אין זמן בזה אמר ליה רבי שמעון ברבי לרבי שמא בין קשריו מובלע פלייה וחזייה ואם איתא אין זמן בזה ואין עדים בזה מיבעי ליה אמר ליה מי סברת בין קשר לקשר מגואי לא בין קשר לקשר מאבראי וניחוש דלמא זייף וכתב מאי דבעי וחתימי סהדי דכתיב ביה שריר וקיים וניחוש דלמא כתב מאי דבעי והדר כתב שריר וקיים אחרינא {{שוליים|א}}חד שריר וקיים כתבינן תרי שריר וקיים לא כתבינן וליחוש דלמא מחיק ליה לשריר וקיים וכתב מאי דבעי והדר כתב שריר וקיים הא אמר ר' יוחנן {{שוליים|ב}}תלויה מקויימת כשרה&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רשב&quot;ם==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;'''זה פשוט''' -  כעין ספר:

'''וחתום''' -  משמע צרור וחתום ומקושר:

'''והעד שנים''' -  כדאמר בעלמא {{הפניה-גמ|מסכת=כן|סוטה|ב|ב}} כל מקום שנאמר עד הרי כאן שנים עד שיפרוט לך הכתוב אחד כמו שפרט לך לא יקום עד אחד באיש לכל עון וגו' מכלל דעד סתם הרי כאן שנים:

'''מתוך שנתרבה בקשריו''' -  שהחמיר בו הכתוב והטריח לעשות קישורין החמיר נמי בריבוי עדים:

'''זה פשוט שבמקושר''' -  התופס שכתוב כעין שלנו:

'''מצוה וחוקים''' -  משמע שיש מיני חלוקי דינין בינייהו:

'''עצה טובה קמ&quot;ל''' -  כדמפרש בריש חזקת הבתים (לעיל דף כט.) כדכתיב ונתתם בכלי חרש למען יעמדו וגו':

'''בפלוגתא דר&quot;ע ורבנן''' -  במס' מכות להקיש שלשה לשנים כו':

'''אלא מקושר מדרבנן הוא''' -  כדמפרש טעמא לקמן:

'''ומגרשי נשייהו''' -  מתוך כעס שהגט פשוט נכתב מהרה וכשנחים מרגזם אינם יכולים להחזיר גרושותיהן כדכתיב ואשה גרושה מאישה לא יקחו ([[ויקרא כא]]):

'''היכן עדים''' -  דמקושר חותמין:

'''רב הונא אמר בין קשר לקשר''' -  וקא סלקא דעתך השתא מבפנים:

'''אחורי הכתב''' -  כנגד כל הכתב מבחוץ הכי ס&quot;ל לרבי ירמיה בר אבא כדמוכח לקמן דלדידיה מחזיקין חתימת עדים כנגד כל סוף הכתב ולדידיה אינו צריך לכתוב שריר וקיים שמקום חתימת העדים מקיים כל הכתב כנגדו מבפנים:

'''ואמר רבי אין זמן בזה''' -  בתמיה:

'''ואם איתא''' -  דבין קשר לקשר חתמי עדים מגואי והרי הן מובלעין בין קשריו כמו הזמן אמאי לא קפיד אלא אזמן אעדים נמי הוה ליה למיבעי אמאי אין עדים:

'''בין קשר לקשר מאבראי''' -  ונראין העדים בין חריצי הקשרין כדפרישית במתני':

'''וניחוש דלמא זייף וכתב מאי דבעי''' -  בסוף השטר שבמקושר שהרי חתימי סהדי בראש השטר בין הקשרים הואיל ואין העדים חתומים בסוף השטר:

'''ומשני דכתב בו''' -  בסוף השטר שריר וקיים דהיינו הוכחה של סוף השטר ואין יכול עוד להוסיף אחריו:

'''וניחוש דלמא זייף וכתב''' -  אחר ההוא שריר וקיים מאי דבעי וכתב שריר וקיים אחרינא בסוף מה שהוסיף:

'''תרי שריר וקיים לא כתבינן''' -  והרואה יודע שהוא זיוף:

'''ופריך דלמא זייף ומחיק''' -  ומשני האמר ר' יוחנן תלויה מקויימת כשרה. טעה הסופר והגיה ותלה תיבה או שתים בין שיטה לשיטה ואחר כן קיימה בסוף השטר כמו שאנו כותבין תיבה פלונית דביני חטי שריר וקיים:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;'''תקנו''' רבנן מקושר כו'. מספקא לן בזמן הזה כשכהן מגרש אשתו אם צריך לעשות מקושר כי מתוך התקנה משמע שאין לגרש כי אם במקושר אך לפי שאין אנו בקיאין בו בטוב נכון יותר לעשותו פשוט שהוא קל יותר אי נמי לא תקינו רבנן כי אם באותו מקום ור&quot;י היה אומר דתקינו רבנן מקושר לא שיהא חובה לעשותו כן אלא כדי שלא יפסידו נשותיהן התקינו לעשותו כן:

''' שלא''' תחלוק בין גיטין לשטרות. שאם תפסלנה בשטרות אתי למיפסל אף בגיטין אי נמי אי לא עבדי שטרי חוב מקושר אתי שיניחו לעשותו גם בגיטין אלא מתוך שהורגלו לעשותו מקושר יעשו בגיטין ולפירוש קמא אין להקשות משטרות שאנו פוסלין בעד כותי וגיטין מכשירין ולא גזרינן גיטין אטו שטרות דהתם היינו טעמא משום דאין עדי הגט חותמין זה בלא זה ומדכותי חתים ברישא ש&quot;מ חבר הוא אבל עדי שטר חותמין זה בלא זה:

''' רב''' ירמיה בר אבא אמר אחורי הכתב כנגד הכתב מבחוץ. אי לא אמר אלא אחורי הכתב כנגד הכתב ולא אמר מבחוץ הוה אמינא כנגד הכתב היינו כלפי הכתב ואחורי הכתב היינו למעלה מן הכתב שאינו למטה כשאר חתימות ואי [הוי] אמר אחורי הכתב מבחוץ ה&quot;א אפי' בין קשר לקשר קמ&quot;ל כנגד הכתב ולא כנגד הקשר ואי הוה אמר מבחוץ כנגד הכתב הוה אמינא לצדדין:

''' לרב''' הונא דאמר בין קשר לקשר קס&quot;ד מגואי. ואע&quot;ג דתנן מקושר עדיו מאחוריו איכא למימר דשפיר קרי אחוריו בין שיטה לשיטה לפי (שאין) העד אחורי השיטה שתחתיו:

''' ואם''' איתא אין זמן ואין עדים בזה מיבעי ליה. וא&quot;ת לר' ירמיה נמי קשה דכיון שהיו אחוריו דרך אורך השיטה והיה סבור בו שהוא פשוט היה לו לפסלו נמי משום עדים שהיו מאחוריו דתנן גט פשוט שכתוב עדיו מאחוריו פסול וכ&quot;ת לא ידע מתני' כלל דהא לא ידע שיעשו שטר מקושר עד ששמעה לקמן אבל קודם לכן לא ואפי' פשוט שפסול כשעדיו מאחוריו לא היה יודע שהרי במתני' דפסלינן ליה היינו משום שלא יעשנו מקושר ויהיה מוקדם וכיון שלא היה יודע כלום במקושר לא היה יודע בפשוט שפסול כשעדיו מאחוריו הא ליכא למימר חדא שאין סברא לומר שרבי לא היה בקי בשטר פשוט ועוד קשה דא&quot;ל ר&quot;ש בריה בין קשריו מובלע מנא ליה רבי לא שנאה ר&quot;ש מנא ליה ועוד אע&quot;פ שלא היה יודע דפסול פשוט שעדיו מאחוריו משום דמקושר מיתני בהדי פשוט ואיכא למימר כמו שלא היה יודע מתני' במקושר לא היה יודע גם בפשוט מ&quot;מ היה לו לידע מתני' דגיטין {{הפניה-גמ|גיטין|פז|ב}} דתנן התם העדים החתומים בראש הדף מן הצד מאחוריו בגט פשוט פסול וי&quot;ל דהיה יודע רבי מתני' דפשוט ודמקושר ולא היה יודע דבמקושר שנה מונין שתים עד ששמעה מזונין וכאן היה סבור שלא היו כותבין בין הקשרים שום עיקר השטר לכך היה מתמה אין זמן בזה דלא היה סבור שהיה כתוב בין הקשרים אבל לר' ירמיה ניחא שהיה יודע שעדיו מאחוריו וכן יש להקשות ולתרץ לבתר דמשני מאבראי לרב הונא אבל זה קשה דמאי פירכא הא דאעדים לא קפיד כיון שדינם להיות בין קשר לקשר שהרי היה יודע בטיב מקושר וי&quot;ל דהכי קא פריך דאם איתא אעדים נמי היה לו להקפיד שהם עיקר השטר ולא היה לכותבם אלא בפשיטות השטר ודוחק:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/בבא בתרא/פרק י|קס ב}}
{{מפרשים לדף גמרא|בבא בתרא|י|קס|ב}}</text>
      <sha1>4qjgl6s4aj194q0m375ve6ikd29i1lo</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>במוצאי יום מנוחה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>186423</id>
    <revision>
      <id>3018230</id>
      <parentid>1090331</parentid>
      <timestamp>2026-05-31T18:07:26Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הוספת הטעמות ושינוי תבניות</comment>
      <origin>3018230</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2784" sha1="ao1f7n7qi4cd8lwiyzs18o53dbwtx4s" xml:space="preserve">{{הור|סימן: {{מודגש|יעקב מנוי חזק}}}}

{{עם-ניקוד|
בְּמוֹצָאֵי יוֹם מְנוּחָה, הַמְצֵא לְעַמְּךָ רְוָחָה {{ש}} 
שְׁלַח תִּשְׁבִּי לְנֶאֱנָחָה, וְנָס יָגוֹן וַאֲנָחָה

{{סי|יָ}}אֲתָה לְךָ צוּרִי, לְקַבֵּץ עַם מְפֻזָּרִי {{ש}}
מִיַּד גּוֹי אַכְזָרִי, אֲשֶׁר כָּרָה לִי שׁוּחָה

{{סי|עֵ}}ת דּוֹדִים תְּעוֹרֵר אֵל, לְמַלֵּט עַם אֲשֶׁר שׁוֹאֵל {{ש}}
רְאוֹת טוּבְךָ בְּבוֹא גוֹאֵל, לְשֶׂה פְזוּרָה וְנִדָּחָה

{{סי|קְ}}רָא יֶֽשַׁע לְעַם נְדָבָה, אֵל דָּגוּל מֵרְבָבָה {{ש}}
יְהִי הַשָּׁבֽוּעַ הַבָּא, לִישׁוּעָה וְלִרְוָחָה

{{סי|בַּ}}ת צִיּוֹן הַשְּׁכוּלָה, אֲשֶׁר הִיא הַיּוֹם גְּעוּלָה {{ש}}
עַתָּה תִּהְיֶה בְעוּלָה, אֵם הַבָּנִים שְׂמֵחָה

{{סי|מַ}}עְיָנוֹת אֲזַי יְזוּבוּן, וּפְדוּיֵי ה׳ יְשׁוּבוּן {{ש}}
וּמֵי יֵֽשַׁע יִשְׁאֲבוּן, וְהַצָּרָה נִשְׁכָּחָה

{{סי|נְ}}חֵה עַמְּךָ כְּאָב רַחֲמָן, יְצַפְצְפוּ עַם לֹא אַלְמָן {{ש}}
דְּבַר ה׳ אֲשֶׁר נֶאֱמָן, בַּהֲקִימְךָ הַבְטָחָה

{{סי|וִ}}ידִידִים פְּלֵיטֵי חֶֽרֶץ, נְגִינָתָם יִפְצְחוּ בְמֶֽרֶץ {{ש}}
בְּלִי צְוָחָה וּבְלִי פֶֽרֶץ, אֵין יוֹצֵאת וְאֵין צְוָחָה

{{סי|יְ}}הִי הַחֹֽדֶשׁ הַזֶּה, כִּנְבוּאַת אֲבִי חוֹזֶה {{ש}}
וְיִשָּׁמַע בְּבַֽיִת זֶה, קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה

{{סי|חָזָק}} יְמַלֵּא מִשְׁאֲלוֹתֵֽינוּ, אַמִּיץ יַעֲשֶׂה בַּקָּשָׁתֵֽנוּ {{ש}}
וְהוּא יִשְׁלַח בְּמַעֲשֵׂה יָדֵֽינוּ, בְּרָכָה וְהַצְלָחָה

בְּמוֹצָאֵי יוֹם גִּילָה, שִׁמְךָ נּוֹרָא עֲלִילָה {{ש}}
שְׁלַח תִּשְׁבִּי לְעַם סְגֻלָּה, רֶֽוַח שָׂשׂוֹן וַהֲנָחָה

קוֹל צָהֳלָה וְרִנָּה, שְׂפָתֵֽינוּ אָז תְּרַנֵּֽנָה{{ש}}
אָנָּא ה׳ הוֹשִׁיעָה נָא, אָנָּא ה׳ הַצְלִיחָה נָא.
}}
&lt;noinclude&gt;המחבר: יעקב מנוי
[[קטגוריה:זמירות למוצאי שבת]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>ao1f7n7qi4cd8lwiyzs18o53dbwtx4s</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מפתח ספרים/ע</title>
    <ns>0</ns>
    <id>193545</id>
    <revision>
      <id>3018259</id>
      <parentid>2835235</parentid>
      <timestamp>2026-05-31T20:06:19Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>PninimOrg</username>
        <id>25794</id>
      </contributor>
      <comment>/* באתרים אחרים */</comment>
      <origin>3018259</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="424" sha1="tqi3zw6em4egong5wd73ll0yfzz97ui" xml:space="preserve">*[[עליונים ששו]]
*[[עץ חיים]]
*[[עקבי הצאן]]
*[[עקדת יצחק]]
*[[ספר הערוך|ערוך]]  
*[[ערוך השולחן]]
*[[ערכי לשון הקודש]]
*[[עשרה מאמרות]]
{{:מפתח ספרים}}
==באתרים אחרים==
*'''פנינים.אורג:''' [[עזרה להבין]]
*'''פנינים.אורג:''' [[עטרת זקנים]]
*'''פנינים.אורג:''' [[עטרת צבי]]</text>
      <sha1>tqi3zw6em4egong5wd73ll0yfzz97ui</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אליהו הנביא מהרב אברהם יצחק הכהן קוק</title>
    <ns>0</ns>
    <id>212102</id>
    <revision>
      <id>3018226</id>
      <parentid>2500341</parentid>
      <timestamp>2026-05-31T17:31:31Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הוספת הטעמות וקמצים קטנים, שינוי תבניות, תיקון ניקוד פעם אחת.</comment>
      <origin>3018226</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3526" sha1="o926u1f316cyuvjyivuk1tq1no85eij" xml:space="preserve">זמר למוצאי שבת / [[W:אברהם יצחק הכהן קוק|מאת הרב אברהם יצחק הכהן קוק]]

{{טקסט מנוקד}}
א.{{ש}}
יִשְׂמַח לִבִּי וְקִרְבִּי{{ש}}
וְיָגֵל דָּמִי וְחֶלְבִּי{{ש}}
וְיָרוּם וְנִשָּׂא מַצָּבִי{{ש}}
לְעֵת יָקִיץ אַרְיֵה וְלָבִיא{{ש}}
וֵאלֹהֵי אָבִי לִי יָבִיא{{ש}}
אֶת־אֵלִיָּֽהוּ הַנָּבִיא{{ש}}
אֵת – אֵלִיָּֽהוּ הַנָּבִיא

ב.{{ש}}
וְנִחוּמִים יִמָּלְאוּ כִּלְיוֹתַי{{ש}}
וְשָׂשׂוֹן יְדַשֵּׁן עַצְמוֹתַי{{ש}}
וּמִצִּיּוֹן תָּבֹֽאנָה תַנְחוּמוֹתַי{{ש}}
{{איור|אליהו הנביא הרב קוק.gif|left|חוברת המסלה ניו יורק תרצו}}
כִּי יֵהָפֵךְ לְשַׁחַר עַרְבִּי{{ש}}
וֵאלֹהֵי אָבִי לִי יָבִיא{{ש}}
אֶת־אֵלִיָּֽהוּ הַנָּבִיא{{ש}}
אֵת – אֵלִיָּֽהוּ הַנָּבִיא

ג.{{ש}}
וּמִגָּלוּת לִי יִקְרָא דְרוֹר{{ש}}
וּמִמַּחֲשָׁךְ אֵצֵא לָאוֹר{{ש}}
וּמֵאֶֽרֶץ מַאְפֵּלְיָה לְהַר הַמּוֹר{{ש}}
וְלִמְרוֹם הָרִים מִמַּעֲמַקֵּי בּוֹר{{ש}}
וּמְבַשֵּׂר טוֹב יָנִיס כׇּל־עָצְבִי{{ש}}
וֵאלֹהֵי אָבִי לִי יָבִיא{{ש}}
אֶת־אֵלִיָּֽהוּ הַנָּבִיא{{ש}}
אֵת – אֵלִיָּֽהוּ הַנָּבִיא

ד.{{ש}}
וּבָנַי הַנְּפוֹצִים מֵעֲבָרִים{{ש}}
יֵאָסְפוּ יַֽחַד לַעֲדָרִים{{ש}}
וְיָרֹֽנּוּ בְּרֹאשׁ הֶהָרִים{{ש}}
לְלַקֵּט כׇּל־הַנִּפְזָרִים{{ש}}
אֶל־אֶֽרֶץ תְּאֵנִי וְעִנְבִי{{ש}}
וֵאלֹהֵי אָבִי לִי יָבִיא{{ש}}
אֶת־אֵלִיָּֽהוּ הַנָּבִיא{{ש}}
אֵת – אֵלִיָּֽהוּ הַנָּבִיא

ה.{{ש}}
וְלִלְבָבוֹת אֲמוּלוֹת, רֽוּחַ חַיִּים,{{ש}}
וְלִפְרָחִים קְמוּלִים, טַל שָׁמַֽיִם,{{ש}}
וְלִנְפָשׁוֹת נוֹאָשִׁים חֶֽלֶד מִצָּהֳרַֽיִם{{ש}}
עַתָּה יָקוּם מִיהוּדָה וִירוּשָׁלַֽיִם{{ש}}
לְשַׂמֵּֽחַ לְבַב נְעָרִי וְשָׂבִי{{ש}}
וֵאלֹהֵי אָבִי לִי יָבִיא{{ש}}
אֶת־אֵלִיָּֽהוּ הַנָּבִיא{{ש}}
אֵת – אֵלִיָּֽהוּ הַנָּבִיא

ו.{{ש}}
וְחַלָּשִׁים נִדְכָּאִים יִמָלְאוּ גְבוּרָה{{ש}}
וְסוּכָּה נוֹפֶֽלֶת לְחוֹמָה בְּצוּרָה{{ש}}
וַעֲלוּבַת נֶֽפֶשׁ בְּשִׂמְחָה אֲזוּרָה{{ש}}
וּלְיִשְׂרָאֵל יֵאָמֵר: עֽוּרָה עֽוּרָה{{ש}}
וְיָשׁוּב וּפָרַח וָחַי לְבָבִי{{ש}}
וֵאלֹהֵי אָבִי לִי יָבִיא{{ש}}
אֶת־אֵלִיָּֽהוּ הַנָּבִיא{{ש}}
אֵת – אֵלִיָּֽהוּ הַנָּבִיא
{{סוף}}

{{מיזמים|ויקיפדיה=ישמח לבי}}
[[קטגוריה:זמירות למוצאי שבת]]

[[קטגוריה:שירת הראי&quot;ה]]
[[קטגוריה:טקסטים מנוקדים]]
[[קטגוריה:אליהו הנביא]]</text>
      <sha1>o926u1f316cyuvjyivuk1tq1no85eij</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:אליהו הנביא מהרב אברהם יצחק הכהן קוק</title>
    <ns>1</ns>
    <id>221258</id>
    <revision>
      <id>3018227</id>
      <parentid>2500441</parentid>
      <timestamp>2026-05-31T17:33:34Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>/* הניקוד */ תגובה</comment>
      <origin>3018227</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1809" sha1="hh7sxi0llk9cwourddz3v17rhp7nyoh" xml:space="preserve">כדאי לשנות את שם הדף אבל אני לא בטוח למה. אולי ל[[אליהו הנביא (פיוט מאת הראי&quot;ה קוק)]]. [[משתמש:Ori229|-- אוֹרי]] 22:32, 5 בינואר 2010 (IST)

== הניקוד ==

מצופה מאיתנו לשמור על הניקוד הנורא שבאורות הראי&quot;ה או לתקן אותו? [[משתמש:1אברהם1|1אברהם1]] ([[שיחת משתמש:1אברהם1|שיחה]]) 22:13, 21 בינואר 2023 (IST)
: {{א|1אברהם1}} אינני רואה בעיות עם הניקוד, אבל אם יש אכן יש לדעתך מקומות לתיקונים - היות וכנראה גם הטקסט המקורי לא הודפס עם ניקוד - נראה שאין טעם להתנגד לכך.--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 23:25, 21 בינואר 2023 (IST)
: לדוגמה, &quot;כי יהפך לשכר ערבי&quot; לא מנקדים ככה. [[משתמש:1אברהם1|1אברהם1]] ([[שיחת משתמש:1אברהם1|שיחה]]) 11:01, 22 בינואר 2023 (IST)
::{{א|1אברהם1}}, תודה לך על תשומת הלב. תיקנתי עד כמה שידי יד כהה מגהת, ואם תמצא טעויות נוספות אתה מוזמן ומתבקש להמשיך ולהגיה. בברכה, [[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 12:53, 22 בינואר 2023 (IST)
:::בהמשך לנושא הניקוד שכבר דנתם בו כאן, האם הניקוד של המילה „עצבי” נכונה? ההשערה שלי היא שהניקוד אמור להיות כך: עַצְבִּי. בוויקיפדיה כתוב כך: עֲצָבִי. כאן כתוב כך: עָצְבִי. [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 20:33, 31 במאי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>hh7sxi0llk9cwourddz3v17rhp7nyoh</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018307</id>
      <parentid>3018227</parentid>
      <timestamp>2026-06-01T08:23:57Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* הניקוד */ תגובה למשתמש Kurpaph: צ&quot;ל לענ&quot;ד כמו אצלנו רק עם קמץ קטן בעי&quot;ן.-- (-) ([[mw:c:Special:MyLanguage/User:JWBTH/CD|CD]])</comment>
      <origin>3018307</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1984" sha1="aftdnh80apa8g0z9sggvrft1rj7fuxn" xml:space="preserve">כדאי לשנות את שם הדף אבל אני לא בטוח למה. אולי ל[[אליהו הנביא (פיוט מאת הראי&quot;ה קוק)]]. [[משתמש:Ori229|-- אוֹרי]] 22:32, 5 בינואר 2010 (IST)

== הניקוד ==

מצופה מאיתנו לשמור על הניקוד הנורא שבאורות הראי&quot;ה או לתקן אותו? [[משתמש:1אברהם1|1אברהם1]] ([[שיחת משתמש:1אברהם1|שיחה]]) 22:13, 21 בינואר 2023 (IST)
: {{א|1אברהם1}} אינני רואה בעיות עם הניקוד, אבל אם יש אכן יש לדעתך מקומות לתיקונים - היות וכנראה גם הטקסט המקורי לא הודפס עם ניקוד - נראה שאין טעם להתנגד לכך.--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 23:25, 21 בינואר 2023 (IST)
: לדוגמה, &quot;כי יהפך לשכר ערבי&quot; לא מנקדים ככה. [[משתמש:1אברהם1|1אברהם1]] ([[שיחת משתמש:1אברהם1|שיחה]]) 11:01, 22 בינואר 2023 (IST)
::{{א|1אברהם1}}, תודה לך על תשומת הלב. תיקנתי עד כמה שידי יד כהה מגהת, ואם תמצא טעויות נוספות אתה מוזמן ומתבקש להמשיך ולהגיה. בברכה, [[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 12:53, 22 בינואר 2023 (IST)
:::בהמשך לנושא הניקוד שכבר דנתם בו כאן, האם הניקוד של המילה „עצבי” נכונה? ההשערה שלי היא שהניקוד אמור להיות כך: עַצְבִּי. בוויקיפדיה כתוב כך: עֲצָבִי. כאן כתוב כך: עָצְבִי. [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 20:33, 31 במאי 2026 (IDT)
:::: צ&quot;ל לענ&quot;ד כמו אצלנו רק עם קמץ קטן בעי&quot;ן.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:23, 1 ביוני 2026 (IDT)</text>
      <sha1>aftdnh80apa8g0z9sggvrft1rj7fuxn</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018309</id>
      <parentid>3018307</parentid>
      <timestamp>2026-06-01T08:38:11Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <comment>/* הניקוד */</comment>
      <origin>3018309</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2185" sha1="lxfxv6jtvf456worn9wgfvg7r8aumz3" xml:space="preserve">כדאי לשנות את שם הדף אבל אני לא בטוח למה. אולי ל[[אליהו הנביא (פיוט מאת הראי&quot;ה קוק)]]. [[משתמש:Ori229|-- אוֹרי]] 22:32, 5 בינואר 2010 (IST)

== הניקוד ==

מצופה מאיתנו לשמור על הניקוד הנורא שבאורות הראי&quot;ה או לתקן אותו? [[משתמש:1אברהם1|1אברהם1]] ([[שיחת משתמש:1אברהם1|שיחה]]) 22:13, 21 בינואר 2023 (IST)
: {{א|1אברהם1}} אינני רואה בעיות עם הניקוד, אבל אם יש אכן יש לדעתך מקומות לתיקונים - היות וכנראה גם הטקסט המקורי לא הודפס עם ניקוד - נראה שאין טעם להתנגד לכך.--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 23:25, 21 בינואר 2023 (IST)
: לדוגמה, &quot;כי יהפך לשכר ערבי&quot; לא מנקדים ככה. [[משתמש:1אברהם1|1אברהם1]] ([[שיחת משתמש:1אברהם1|שיחה]]) 11:01, 22 בינואר 2023 (IST)
::{{א|1אברהם1}}, תודה לך על תשומת הלב. תיקנתי עד כמה שידי יד כהה מגהת, ואם תמצא טעויות נוספות אתה מוזמן ומתבקש להמשיך ולהגיה. בברכה, [[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 12:53, 22 בינואר 2023 (IST)
:::בהמשך לנושא הניקוד שכבר דנתם בו כאן, האם הניקוד של המילה „עצבי” נכונה? ההשערה שלי היא שהניקוד אמור להיות כך: עַצְבִּי. בוויקיפדיה כתוב כך: עֲצָבִי. כאן כתוב כך: עָצְבִי. [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 20:33, 31 במאי 2026 (IDT)
:::: צ&quot;ל לענ&quot;ד כמו אצלנו רק עם קמץ קטן בעי&quot;ן.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:23, 1 ביוני 2026 (IDT)
:::::עָצְבִּי, בדגש, כמו [[ישעיהו יד ג]]. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 11:38, 1 ביוני 2026 (IDT)</text>
      <sha1>lxfxv6jtvf456worn9wgfvg7r8aumz3</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>זוהר חלק כו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>261522</id>
    <revision>
      <id>3018291</id>
      <parentid>3018060</parentid>
      <timestamp>2026-05-31T22:42:30Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>/* קטע זמני */</comment>
      <origin>3018291</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="287090" sha1="6dcl56mkqs3l7jatzzu2fnxzmhyjp72" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|זוהר||חלק כה|חלק כו|חלק כז}}

__TOC__
==פרשת בהעלותך - זהר==
{{ממ זהר משולב|ג|קמח|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קמח ב/&gt;'''{{צ|וידבר יהוה אל משה לאמר דבר אל אהרן ואמרת אליו בהעלותך את הנרות וגו'}} {{הפניה לפסוקים|במדבר|ח|א|ב}}''' {{ש}}
רבי יהודה פתח {{צ|והוא כחתן יוצא מחופתו וגו'}} {{ממ|תהלים|יט|ו}} - זכאה חולקיהון דישראל דקב&quot;ה אתרעי בהון ויהב להון אורייתא דקשוט, אילנא דחיי דביה ירית בר נש חיין להאי עלמא וחיין לעלמא דאתי. דכל מאן דאשתדל באורייתא ואחיד בה - אחיד בחיין, וכל מאן דשביק מלי דאורייתא ואתפרש מאורייתא - כאלו מתפרש מחיין. בגין דהיא חיין וכל מלוי חיין. הדא הוא דכתיב {{צ|כי חיים הם וגו'}} {{ממ|משלי|ד|כב}}. וכתיב {{צ|רפאות תהי לשרך וגו'}} {{ממ|משלי|ג|ח}}. 

תא חזי אילנא דחיי אחיד מעילא לתתא. והאי שמשא דנהיר לכלא - נהורא דיליה שארי מרישא, ואתפשט בגופא דאילנא בארח מישר. תרין סטרין אחידן ביה - חד לצפון וחד לדרום. חד ימינא וחד שמאלא.

בשעתא דשמשא נהיר כמה דאתמר מההוא גופא דאילנא - אתקיף לדרועא דימינא ואנהיר בתוקפיה. ומתוקפיה נהיר שמאלא ואתכליל בנהוריה. 

{{צ|והוא כחתן יוצא מחפתו}} - מאן איהו {{צ|חפתו}}? דא איהו {{צ|עטרה שעטרה לו אמו ביום חתנתו}} {{ממ|שיר|ג|יא}}.{{ש}} 
{{צ|יוצא מחפתו}} - דא איהו רישא דכל נהורא, כמה דאת אמר בקרא דאבתריה - {{צ|מקצה השמים מוצאו}} {{ממ|תהלים|יט|ז}}. דא שירותא דכלא דאקרי {{צ|מקצה השמים}}, וכדין נפיק כחתן ממש כד נפיק לאערעא לכלתיה רחימתא דנפשוי ופריש דרועוי ומקבל לה. כהאי גוונא {{צ|והוא כחתן יוצא מחפתו}} - אזלא שמשא ואתפשט לגבי מערב. 

כיון דמערב אתקריב, סטר צפון אתער לקבליה בקדמיתא, וקריב למערב וזויג לה{{הערה|הכי גריס הרמק (המתוק מדבש)}} באתריה כמה דאתמר, דכתיב {{צ|שמאלו תחת לראשי}} {{ממ|שיר|ח|ג}}. ולבתר סטר דרום דאיהו ימינא דכתיב {{צ|וימינו תחבקני}}. כדין {{צ|ישיש כגבור לרוץ ארח}} - לאנהרא סיהרא ואוקמוה. 


תא חזי '''{{צ|בהעלותך את הנרות}}''' - אלין בוצינין עלאין דכלהו נהירין כחדא מן שמשא. '''(חסר כאן)'''
{{להשלים}} 


ר' אבא פתח: {{צ|אשרי העם יודעי תרועה יהוה באור פניך יהלכון}} {{ממ|תהלים|פט|טז}}. {{ש}}
האי קרא אוקמוה, אבל תא חזי זכאין אינון ישראל! &lt;קטע סוף=דף קמח ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קמט|א}}{{ש}}&lt;קטע התחלה=דף קמט א/&gt; דקב&quot;ה יהב לון אורייתא קדישא, ואוליף לון ארחוי לאתדבקא ביה ולמיטר פקודי דאורייתא למזכי בהו לעלמא דאתי, וקריב להו בשעתא דנפקו ממצרים - דהא כדין אפיק לון מרשותא אחרא וסליק לון לאתאחדא בשמיה. וכדין אקרון בני ישראל 'בני חורין' מכלא - דלא יתבו תחות רשותא אחרא, וסליק לון לאחדא בשמיה דסליק על כלא דשליט על עלאין ותתאין. 

ומגו רחימותא דלהון קרא לון {{צ|בני בכורי ישראל}} כגוונא  עלאה. ועל דא קטל  כל בכור דלעילא ותתא, ושרא קטירין ואסירין דעלאין ותתאין, בגין לאפקא לון ועבד לון בני חורין מכלא. ועל דא לא בעא קב&quot;ה לא מלאך ולא שרף אלא איהו. ועוד דהא איהו ידע לאבחנא ולמנדע כלא ולמשרי אסירין. ולאו אינון ברשותא דשליחא אחרא אלא בידיה. 

תא חזי בההוא ליליא דבעא קב&quot;ה לקטלא כל אינון בכורי כמה דאתמר, בשעתא דרמש ליליא אתו מזמרין לזמרא קמיה. אמר לון &quot;''לאו עידן הוא! דהא שירתא אחרא מזמרין בני בארעא!''&quot;. 

בשעתא דאתפליג ליליא - אתער רוח צפון, וקב&quot;ה כדין עבד נוקמין  וישראל מזמרין ואמרין הלילא בקול רם, וכדין עבד לון בני חורין מכלא. ומלאכין עלאי וכל משריין כלהו הוו צייתין להון לקליהון דישראל. בתר דאתגזרו - רשימו לבתיהון מההוא דמא ומדמא דפסחא, בתלת רשימין - על המשקוף ועל שתי המזוזות. מאי טעמא? הא אוקמוה בגין דאיהו רשימא קדישא, ומחבלא כד איהו נפיק וחמי ההוא דמא דהוה רשים על ההוא פתחא -- חייס עלייהו דישראל. הדא הוא דכתיב {{צ|ופסח יהוה על הפתח וגו'}} {{ממ|שמות|יב|כג}}. 

הכא אית לאסתכלא. אי קודשא בריך הוא אתי וקטיל בארעא דמצרים ולא שליח אחרא - רשימא דא דעל פתחא למה? והא כלא גלי קמיה!? {{ש}}
ותו  מהו {{צ|ולא יתן המשחית}}?! &quot;ולא ישחית&quot; מבעי ליה?! {{ש}}
אלא ודאי הכי הוא דכתיב {{צ|ויהו&quot;ה הכה כל בכור}} {{ממ|שמות|יב|כט}} - {{צ|ויהו&quot;ה - הוא ובית דינו}}. וההוא בי דינא הכא אשתכח. 

מכאן דבכלא בעי לאחזאה עובדא בגין לאשתזבא! דהא כגוונא דא על גבי מדבחא בגין דלא אשתכח מחבלא. האי בעובדא. ובזמנא דלא אצטריך האי - כגון ראש השנה דאיהו יומא דדינא ומאריהון דלישנא בישא קיימין עלייהו דישראל - בעינן מלין צלותין ובעותין ובעינן לאחזאה עובדא כמה דאוקימנא והא אתמר. ובמה? בשופר,  לאתערא שופרא אחרא. ואנן מפיקין בההוא קלא רחמי ודינא כחדא, כלא כדקא יאות, כמה דההוא שופר עלאה אפיק קלא דאיהו כללא כחדא. ולאתערא רחמי קאזלינן, ולתברא מאריהון דדינא דלא ישלטון בהאי יומא. {{ש}}
וכד רחמי מתערין - כלהו בוצינין עלאין נהרין מהאי גיסא ומהאי גיסא. כדין {{צ|באור פני מלך חיים}} {{ממ|משלי|טז|טו}}. 

תא חזי בשעתא דכהנא  אתכוון לאדלקא בוצינין לתתא והוה קריב קטורת בוסמין - בההוא שעתא כדין בוצינין עלאין נהרין ואתקטר כלא כחדא, וחדו וחדוותא אשתכח בכלהו עלמין. הדא הוא דכתיב {{צ|שמן וקטורת ישמח לב}} {{ממ|משלי|כז|ט}}. {{ש}}
ועל דא '''{{צ|בהעלותך את הנרות}}'''.


'''רבי אלעזר ור' יוסי ור' יצחק''' הוו אזלי באורחא. {{ש}}
פגעו באינון טורי קרדו. {{ש}}
עד דהוו אזלי - זקף עינוי ר' אלעזר וחמי אינון טורי רמאי, והוו חשוכן ודחלן בדחילו. {{ש}}
א&quot;ר אלעזר לאינון חברייא: &quot;''אלו אבא הכא - לא הוה דחילנא! אבל כיון דאנן תלתא ומלי דאורייתא ביננא - דינא הכא לא אשתכח!''&quot; 

פתח ר' אלעזר ואמר: כתיב {{צ|ותנח התיבה בחדש השביעי וגו' על הרי אררט וגו'}} {{ממ|בראשית|ח|ד}}. {{ש}}
כמה חביבין מלי דאורייתא! דבכל מלה ומלה אית רזין עלאין ואורייתא כלא עלאה איקרי! ותנינן בתליסר מכילן דאורייתא {{צ|כל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד - לא ללמד על עצמו יצא - אלא ללמד על הכלל כלו יצא}}. &lt;קטע סוף=דף קמט א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קמט|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קמט ב/&gt;דהא אורייתא דאיהי כללא עלאה - אע&quot;ג דנפק מנה חד ספור בעלמא - ודאי לא אתי לאחזאה על ההוא ספור, אלא לאחזאה מלין עלאין ורזין עלאין! ולא ללמד על עצמו יצא - אלא ללמד על הכלל כלו יצא! בגין דההוא ספור דאורייתא או ההוא עובדא - אע&quot;ג דהוא נפקא מכללא דאורייתא - לאו לאחזאה על גרמיה נפק בלבד, אלא לאחזאה על ההוא כללא עלאה דאורייתא כלא נפק! 

כגון האי דכתיב {{צ|ותנח התיבה בחדש השביעי בשבעה עשר יום לחדש על הרי אררט}}. ודאי האי קרא מכללא דאורייתא נפק ואתי בספור דעלמא! מאי אכפת לן אי שרי בהאי או בהאי - דהא באתר חד לישרי?! אלא ללמד על הכלל כלו יצא! וזכאין אינון ישראל דאתיהיב להו אורייתא עלאה אורייתא דקשוט! ומאן דאמר דההוא ספורא דאורייתא לאחזאה על ההוא ספור בלבד קאתי - תיפח רוחיה! דאי הכי לאו איהי אורייתא עלאה אורייתא דקשוט. אלא ודאי אורייתא קדישא עלאה איהי אורייתא דקשוט. 

תא חזי מלך בשר ודם לאו יקרא דיליה הוא לאשתעי מלה דהדיוטא - כל שכן למכתב ליה. ואי סליק בדעתך דמלכא עלאה קב&quot;ה לא הוו ליה מלין קדישין למכתב ולמעבד מנייהו אורייתא, אלא דאיהו כניש כל מלין דהדיוטין כגון מלין דעשו, מלין דהגר, מלין דלבן ביעקב, מלין דאתון, מלין דבלעם, מלין דבלק, מלין דזמרי - וכניש להו וכל שאר ספורין דכתיבין ועביד מנייהו אורייתא. אי הכי אמאי אקרי 'תורת אמת' - {{צ|תורת יהוה תמימה. עדות יהוה נאמנה. פקודי יהוה ישרים. מצות יהוה ברה. יראת יהוה טהורה. משפטי יהוה אמת}}?! וכתיב {{צ|הנחמדים מזהב ומפז רב}} - אלין אינון מלי דאורייתא! {{ש}}
אלא ודאי אורייתא קדישא עלאה איהו אורייתא דקשוט, {{צ|תורת יהוה תמימה}}, וכל מלה ומלה אתייא לאחזאה מלין  עלאין. דההוא מלה דההוא ספור לאו לאחזאה על גרמיה בלבד קא אתיא - אלא לאחזאה על ההוא כללא קאתי כמה דאוקימנא. 

תא חזי {{צ|ותנח התיבה וגו'}}. האי קרא כך  איהו והא אתמר. בשעתא דדינא תלי על עלמא ודינין שריין, וקב&quot;ה יתיב על כורסייא דדינא למידן עלמא בההוא כורסייא - כמה רשימין אתרשימו ביה! כמה פיתקין גניזין בגויה! בגו אחמתא דמלכא כלהו ספרים דפתיחו תמן אתגניזו. ובגין כך לא אתנשי מלה מן מלכא. והאי כורסייא לא אתקן ולא שריא אלא ב{{צ|חדש השביעי}} דאיהו יומא דדינא, יומא דכל בני עלמא אתפקדון ביה. כלהו עברין קמי ההוא כרסייא.{{ש}}
ועל דא {{צ|ותנח התבה בחדש השביעי}} - בחדש השביעי ודאי! דאיהו דינא דעלמא. 

{{צ|על הרי אררט}} - אלין  מאריהון דדינין, מאריהון דיבבא ויללא.  דכלהו שכיחין בההוא יומא קמי קב&quot;ה. וכמה מארי תריסין אתערו בהאי יומא, וכלהו קיימי תחות ההוא כרסייא בדינא דעלמא. וישראל מצלאן צלותא בההוא יומא ובעאן ומתחננן קמיה, ותקעין בשופר, וקב&quot;ה חייס עלייהו ומהפך דינא לרחמי. וכל עלאי ותתאי פתחי ואמרי {{צ|אשרי העם יודעי תרועה}}. 

ועל דא בעינא בההוא יומא דההוא דתקע דידע עקרא דמלה, ויכוון ביה בתרועה ויעביד מלה בחכמתא. ועל דא כתיב {{צ|אשרי העם '''יודעי''' תרועה}} ולא כתיב &quot;תוקעי תרועה&quot;. והא אתמר. 


אזלו כל ההוא יומא. {{ש}}
כד רמש ליליא סליקו לחד אתר ואשכחו חד מערתא. {{ש}}
אמר רבי אלעזר &quot;''ליעול חד גו מערתא  אי אשתכח אתר דאיהו יתיר מתתקן''&quot;.{{ש}} 
עאל ר' יוסי וחמא מערתא אחרא בגויה, נהורא דשרגא ביה. {{ש}}
שמע חד קלא דהוה אמר '''{{צ|בהעלותך את הנרות אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות}} {{ממ|במדבר|ח|ב}}''' - ''הכא נטלא כנסת ישראל נהורא.''&lt;קטע סוף=דף קמט ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנ|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנ א/&gt;''ואמא עלאה מתעטרא, וכלהו בוצינין מינה נהרין. בה תרין טופסירין דקיקין פרחין. שושבינין  כלהו קטרין לגבי עלאה ומתמן לתתא''. 

שמע ר' יוסי וחדי. {{ש}}
אתא לגבי ר' אלעזר. {{ש}}
אמר ליה ר' אלעזר: &quot;''ניעול! דקב&quot;ה אקדים לן האי יומא לאתרחשא לן בנסין''&quot;. {{ש}}
עאלו. {{ש}}
כיון דעאלו חמו תרין בני נשא דהוו לעאן באורייתא. {{ש}}
אמר רבי אלעזר {{צ|מה יקר חסדך אלהים ובני אדם בצל כנפיך יחסיון}}! {{ממ|תהלים|לו|ח}} {{ש}}
קמו אלין ויתבי כלהו וחדו כלהו. {{ש}}
אמר רבי אלעזר: {{צ|מה יקר חסדך אלהים}} דאשכחנא לכו! חסד עבד לן קב&quot;ה באתר דא! השתא אדליקו בוצינין! 


פתח רבי יוסי ואמר: '''{{צ|בהעלותך את הנרות}}''' - {{צ|בהעלותך}} ממש! באדלקותך! דהא כחדא אתעביד על ידא דכהנא תרין פולחנין דאינון קשורא חדא. ומאן אינון? שמן וקטרת, כדכתיב {{צ|שמן וקטרת ישַמח לב}} {{ממ|משלי|כז|ט}} דכתיב {{צ|והקטיר עליו אהרן קטרת סמים בבקר בבקר בהיטיבו את הנרת יקטירנה}} {{ממ|שמות|ל|ז}}, וכתיב {{צ|ובהעלות אהרן את הנרות בין הערבים יקטירנה}} {{ממ|שמות|ל|ח}}. {{ש}}
מאי שנא הכא {{צ|בהטיבו}} ומאי שנא התם {{צ|ובהעלות}}? 

* אמר ר' יהודה: כלא חד מלה! 

* רבי יוסי אמר: {{צ|בהטיבו}} - כמה דאת אמר {{צ|כי טובים דודיך מיין}} {{ממ|שיר|א|ב}}. {{צ|טובים}} - רווי חמרא, כמה דאת אמר {{צ|ונשבע לחם ונהיה טובים}} {{ממ|ירמיהו|מד|יז}}. 

* ר' יהודה אמר: הטבה ממש! כמה דאת אמר {{צ|וטוב לב משתה תמיד}} {{ממ|משלי|טו|טו}}.  {{צ|ובהעלות}} - דהא בזמנא דאתשקיין ואתרוויין משקיו דנחלא - כדין עלאין עלוין וברכן  אשתכחו בכלהו וחדו בכלא. ועל דא {{צ|ובהעלות}}. 

* רבי אחא אמר: בשעתא דעמיקא דכלא נהיר  - נהיר בנחלא. ונחלא נגיד  בארח מישר לאשקאה כלא. כדין כתיב  {{צ|בהטיבו}}, בגין דהא מעומקא דכלא נפקי. {{צ|בהעלות}} - דאתי מסטרא עלאה דעמיקא  דכלא דאקרי 'מחשבה'. וכלא חד מלה! וכדין כנסת ישראל אתברכא, וברכאן אשתכחי בכלהו עלמין.


רבי יצחק פתח: כתיב {{צ|בנה בניתי בית זבול לך מכון לשבתך עולמים}} {{ממ|מ&quot;א|ח|יג}}. {{ש}}
{{צ|בית זבול}} - בית זבול ודאי! כד אתפקדו בידהא כל גנזי מלכא ושלטא בהו - כדין אקרי {{צ|בית זבול}}. ורקיע חד אית דאקרי {{צ|זבול}} - דהא דא אשכח לקבלא ברכאן ולסדרא כלא. והאי אקרי {{צ|בית זבול}}. 

תא חזי כתיב {{צ|ולזבולן אמר שמח זבולן בצאתך ויששכר באהלך}} {{ממ|דברים|לג|יח}} - מלמד דאשתתפו כחדא; דא נפיק ואגח קרבא, ודא יתיב ולעי באורייתא. ודא יהיב חולקא לדא, ודא יהיב חולקא לדא. 

בחולקיה דזבולון ימא, וכנסת ישראל אקרי {{צ|ים כנרת}}. והכי אתחזי בגין דהא תכלת נפיק מתמן ואוקמוה. דהא לתתא כגוונא דלעילא; ים כנרת לעילא, ים כנרת לתתא. תכלת לעילא, תכלת לתתא. וכלא באתר חד! ועל דא ירית זבולון למיפק לאגחא קרבא. ומנלן דהכי הוא? דכתיב {{צ|עמים הר יקראו שם יזבחו זבחי צדק}} {{ממ|דברים|לג|יט}}. {{צ|זבחי צדק}} ודאי! מאי טעמא? {{צ|כי שפע ימים יינקו}}. 

ויששכר חולקיה באורייתא, ויהיב לזבולון חולקא דאורייתא ודאי. ועל דא אשתתפו כחדא לאתברכא זבולון מיששכר - דברכתא דאורייתא היא ברכתא דכלא. 

ר' אבא אמר אחסנתא דאורייתא ודאי הכי הוא! ודרגא דא שתיתאה יהיב אגר  אורייתא ואחסין לה לכנסת ישראל. אחסין חוורא לתכלתא. ועל דא תנינן {{צ|משיכיר בין תכלת ללבן}}. דישתמודען גווני. דהא כדין אקרי '''בקר''', וחוורא אתי לעלמא ותכלתא אתעבר. ועל דא כל קרבין דמלכא וכל זייני מלכא בידהא אתמנן. והא אוקימנא. 


{{קטן|'''(חסר תחלת המאמר. ועיין [[זהר חלק ג רפו א|פרשה וילך רפו א]])'''}}{{ש}} 
{{צ|באר חפרוה שרים כרוה נדיבי העם}} {{ממ|במדבר|כא|יח}}. {{ש}}
{{צ|באר}} - דא כנסת ישראל. {{צ|חפרוה שרים}} - דא אבא ואמא דאולידו לה. {{צ|כרוה נדיבי העם}} - אלין אבהן דכתיב {{צ|נדיבי עמים נאספו עם אלהי אברהם וגו'}}. &lt;קטע סוף=דף קנ א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנ|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנ ב/&gt;בגין לאתברכא מנהון על ידא דדרגא חד. ומנו? צדיק דקאים עלה. ועל דא אמרינן כד האי באר נטלא - בסיועא דאבהן נטלא! 

ואקרי {{צ|'''באר'''}} ואקרי {{צ|'''ים'''}}. {{ש}}
אקרי {{צ|'''באר'''}} - בשעתא דיצחק נפק מזיינא מסטרא דאימא ואתי לאמשכא אבתרא דדא, ומלי לה. כדין אקרי 'באר דיצחק' 'באר דמרים'. והא אוקמוה.{{ש}} 
{{צ|'''ים'''}} - כד אתנהרא מנהרא עלאה דאבא - כדין אקרי 'ים' דנחלין אזלן לגווה, כמה דאת אמר {{צ|כל הנחלים הולכים אל הים והים איננו מלא}} {{ממ|קהלת|א|ז}}. ומיומא דגלתה כנסת ישראל בגלותא כתיב {{צ|אזלו מים מני ים}} {{ממ|איוב|יד|יא}} - דא כנסת ישראל. {{צ|ונהר יחרב ויבש}} - דא צדיק. ועל דא כתיב {{צ|הצדיק אבד וגו'}} {{ממ|ישעיה|נז|א}} - דהוא הוה נהר עלאה ויקירא דעייל בגווה. והוא כניש כל אינון נהרין ונחלין דנגדין מנגידו דההוא נהר קדישא דלא פסקין מימוי לעלמין, דנגיד ונפיק מעדן עלאה, והוא עייל בגווה ומלי אגמהא. ומתמן ירתין עלמין כלהו  ברכן בכלא. 

תא חזי בשעתא דאתברכא כנסת ישראל - עלמין כלהו אתברכן! וישראל לתתא ינקין ומתברכן בגינה. והא אוקימנא. דהיא אגנא עלייהו דישראל כמה דאתמר. 


כתיב {{צ|ויסע מלאך האלהים ההלך לפני מחנה ישראל וילך מאחריהם ויסע עמוד הענן מפניהם ויעמד מאחריהם}} {{ממ|שמות|יד|יט}}. {{ש}}
{{צ|מלאך האלהים}} - דא כנסת ישראל, והא אוקימנא. דההיא שעתא בסיועא דאבהן נטלא, וכד אינון משתכחין לגבה - כלא משתכחי. ובגין כך אתמסר באלין קראי שמא קדישא דכליל בהון אבהתא כמה דאוקימנא. חד קרא כסדרא, וחד למפרע, וחד כסדרא. 

* {{צ|ויסע מלאך האלהים ההולך וגו'}} - דא כסדרא בגין דאברהם אשתכח הכא, וכל אינון דאתו מסטריה. ועל דא איהו כסדרא כגוונא דא:
[[קובץ:ויסע טבלה.PNG||300px|]]
: '''{{קטן|(אמר המגיה כאן מצאתי כתוב פסוק ויסע כסדר כל אות ואות בבית אחד במרובע עם זה הלשון ותמצאם כולם בסוף חלק שני)}}'''

הכא אתעטר אברהם בעטרוי ואעטר לה לכנסת ישראל. ואלין אתוון כלהו בארח מישר למיהך ביממא דכתיב {{צ|יומם יצוה יהוה חסדו ובלילה שירה עמי}} {{ממ|תהלים|מב|ט}}. ועל דא כתיב {{צ|ויסע}}. אימתי נטלין במטלנייהו? הוי אימא ביממא כד נהיר שמשא. {{ש}}
ודא חד קרא דאיהו בשבעין ותרין אתוון. 


תניינא דיצחק הכי נמי דאשתכח בע&quot;ב אתוון לאשתכחא בדינא לגבי מצראי, ולגבי ישראל ברחמי. ועל דא כתיב {{צ|ויבא בין מחנה מצרים ובין מחנה ישראל}} {{ממ|שמות|יד|כ}} - לקביל אלין ולקביל אלין. {{צ|ויהי הענן והחשך}} - דהכי הוא. יומא דיצחק דעיבא הוי. עננא וחשוכא מניה הוא. ובגין כך סדורא דאתוון למפרע  ולא בארח מישר, כגוונא דא:
[[קובץ:ויבא טבלה.PNG||300px|]]
: '''{{קטן|(כאן מצאתי כתוב פסוק ויבא למפרע כל אות ואות בבית אחד במרובע עם זה הלשון)}}'''

ועל דא אתוון כלהו למפרע דכתיב {{צ|ויהי הענן והחשך}}, דכיון דעאל יצחק בדינוי - {{צ|לא קרב זה אל זה}} כתיב. {{צ|זה אל זה}} - אינון דאתו מסטרא דאברתם - לא קריבו דא בדא! דהא לא יכלין! בגין דהאי באר אתדבקא ביצחק כמה דאת אמר {{צ|ויאר את הלילה}} - דכד אתמלייא לאתחברא  ביצחק לא קרב זה אל זה ולא יכיל לקרבא. 

עד דאתא יעקב ואתחבר באברהם, ונטל ליצחק ושארי ליה באמצעיתא. כדין אתקשר מהימנותא דא בדא ודא בדא ואשתזיבו ישראל. {{ש}}
ותנינן באתר דאבהתא אשתכחי - שאר צדיקייא משתכחי גבייהו. ועל דא שמא דא סליק לסטרין אחרנין מתפרשן, אע&quot;ג דכלהו נפקין לארחא חד. 

כד נהרא האי '''באר''' מסטרא דיצחק ואתקשר ביה - אתעביד ימא רבא תקיפא, וגלגלין תקיפין סליקין ונחתין בזעף ורוגזא בתקיפו. &lt;קטע סוף=דף קנ ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנא|א}}{{ש}}&lt;קטע התחלה=דף קנא א/&gt;נטיל לעילא. סליק ונחית לתתא. אברהם אתי  לקבליה. ומגו רוגזא וזעפא וחימתא ותקיפו - זה אל זה  לא הוו מתקרבין. עד דאתא יעקב ושכיך רוגזא ומאיך ותבר גלגלי ימא. הדא הוא דכתיב {{צ|ויט משה את ידו על הים ויולך יהוה את הים ברוח קדים עזה וגו'}} {{ממ|שמות|יד|כא}}. מאי {{צ|ברוח קדים עזה}}? דא רוח יעקב! {{צ|עזה}} - תקיף לקבליה לתברא רוגזא דהאי ימא. {{צ|וישם את הים לחרבה ויבקעו המים}} -  אריק ימא מימי רוגזין, ואתפליגו מיא לסטרא דאברהם ולסטרא דיעקב. הדא הוא דכתיב {{צ|ויבקעו המים}} - לסטרא דא ולסטרא דא. ועל דא אתוון כלהו בארח מישר כדקא יאות.

[[קובץ:ויט טבלה.PNG||300px|]]
: '''{{קטן|(כאן היה כתוב פסוק ויט כסדר כל אות ואות בבית אחד במרובע עם זה הלשון)}}'''

אלין אתוון בארח מישר בסטר דיעקב, וכל אינון דאתו מסטריה. וכד אתא יעקב אתחבר באברהם, ונטל ליצחק ושארי ליה באמצעיתא - כדין אתקשר מהימנותא; דא בדא ודא בדא. ועל דא עובדא כתקונא דשמא קדישא בזווגא דאבהן אשתמודע דאיהו קשורא חד, קשורא מהימנא, למהוי רתיכא שלימתא. ובזווגא דאבהן כחדא אתעביד כלא. 

וידעין חברייא למיהך בארח מישר לאתקנא עובדין כדקא יאות. ובשמא דא קשורא דאבהן אשתכחן אורחין לדינא ולרחמי. לסיוע. לחסד. לדחילו. לאורייתא. לחיי. למותא. לטב. לביש. זכאין אינון צדיקייא דידעין אורחוי דאורייתא וידעין למיהך באורחוי דמלכא קדישא! זכאין אינון בעלמא דין ובעלמא דאתי!

[[קובץ:עב שמות טבלה.PNG||400px|]]

{| class=&quot;wikitable&quot;
|+ טבלת ויקיטקסט עם חישוב גימטריא
|-
| {{גמט|והו}} || {{גמט|ילי}} || {{גמט|סיט}} || {{גמט|עלם}} || {{גמט|מהש}} || {{גמט|ללה}} || {{גמט|אכא}} || {{גמט|כהת}}
|-
| {{גמט|הזי}} || {{גמט|אלד}} || {{גמט|לאו}} || {{גמט|ההע}} || {{גמט|יזל}} || {{גמט|מבה}} || {{גמט|הרי}} || {{גמט|הקם}}
|-
| {{גמט|לאו}} || {{גמט|כלי}} || {{גמט|לוו}} || {{גמט|פהל}} || {{גמט|נלך}} || {{גמט|ייי}} || {{גמט|מלה}} || {{גמט|חהו}}
|-
| {{גמט|נתה}} || {{גמט|האא}} || {{גמט|ירת}} || {{גמט|שאה}} || {{גמט|ריי}} || {{גמט|אום}} || {{גמט|לכב}} || {{גמט|ושר}}
|-
| {{גמט|יחו}} || {{גמט|להח}} || {{גמט|כוק}} || {{גמט|מנד}} || {{גמט|אני}} || {{גמט|חעם}} || {{גמט|רהע}} || {{גמט|ייז}}
|-
| {{גמט|ההה}} || {{גמט|מיכ}} || {{גמט|וול}} || {{גמט|ילה}} || {{גמט|סאל}} || {{גמט|ערי}} || {{גמט|עשל}} || {{גמט|מיה}}
|-
| {{גמט|והו}} || {{גמט|דני}} || {{גמט|החש}} || {{גמט|עמם}} || {{גמט|ננא}} || {{גמט|נית}} || {{גמט|מבה}} || {{גמט|פוי}}
|-
| {{גמט|נמם}} || {{גמט|ייל}} || {{גמט|הרח}} || {{גמט|מצר}} || {{גמט|ומב}} || {{גמט|יהה}} || {{גמט|ענו}} || {{גמט|מחי}}
|-
| {{גמט|דמב}} || {{גמט|מנק}} || {{גמט|איע}} || {{גמט|חבו}} || {{גמט|ראה}} || {{גמט|יבמ}} || {{גמט|היי}} || {{גמט|מום}}
|}

: {{קטן|(וכאן מצאתי הע&quot;ב שמות היוצאים מג' פסוקים אלו במרובע. כל שם ושם מג' אותיות בבית אחד. י&quot;שר ה&quot;פוך י&quot;שר - וסימניך '''יהי''' אור. ולא הדפסתי אותו מפני יקר תפארת קדושתו)}}


הא אבהן במטלנין בעובדין בקשורין דמתקשרי דא בדא. וכד מתחברן כחדא - לית מאן דיקום קמייהו! {{ש}}
ותנינן באתר דאבהתא אשתכחו - שאר צדיקייא משתכחי גבייהו. ועל דא שמא דא סליק לסטרין אחרנין מתפרשן, אע&quot;ג דכלהו נפקין לארחא חד. 

===קטע זמני===
{{קטן|'''[כאן שייך גרסינן שבעה וכו' שבסוף הספר סימן ח']''' }}{{הערה|העתקתי את הטקסט של סימן ח' לכאן במהדורה זו - ויקיעורך}}

{{גדול|'''['''}} שבעה יומין עלאין ברא קב&quot;ה בעלמא ועלייהו שתיל ובני עלמין. הדא הוא דכתיב {{צ|כי ששת ימים עשה יהוה}} {{ממ|שמות|לא|יז}} {{ממ|שמות|כ|י}} ולא כתיב &quot;בששת&quot;. {{ש}}
ולקבל אינון שבעה יומין עלאין ברא קב&quot;ה בארעא שבעה זכאי קשוט לקיימא לון ולאנהרא לון - כל חד וחד לקבל יומיה. ושתיל להו כל חד וחד בדרא דאתחזי. ואינון אבהן דעלמא! אברהם יצחק יעקב יוסף משה אהרן דוד. ואינון אקרון {{צ|הרים}} - {{צ|הררי קדם}}, דאינון תליין מאינון שבעה יומין עלאין דאמרן. שיתא יומי בראשית ושביעאה דקיימא ואזיל קמייהו. הדא הוא דכתיב {{צ|ובית דויד כאלהים}} {{ממ|זכריה|יב|ח}}. 

ואף על גב דאיהו שביעאה - רביעאה איהו ביומין! ויוסף איהו שביעאה אבל כד אתכליל ביה ביוסף ויהיב ליה תפנוקא מבי מלכא - אקרי אוף איהי 'שביעאה'. וכולהו אחידו בה בשכינתא ברזא דשבעה. בגין דשכינתא אתקריאת {{צ|בת שבע}} - בת מאימא עילאה דאיהי כללא דשבע דרגין דעִמַה. ואיהי דרגא ד{{צ|צדק}}. עשיראה דאינון ספירן דאיקרי בהון קודשא בריך הוא. 


ואקרי שביעאה בקרא דכתיב {{צ|לך יהוה הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד כי כל בשמים לך יהוה הממלכה}}.

ומאי טעמא? והא רביעאה היא ליומי!? {{ש}}
אלא בגין דאיהי נטיעה בתראה דאתכלילת בשביעאה - בגין כך נטלה שמיה. וכלא חד! 

וכל חד וחד מאבהן ידע ליה לקב&quot;ה מגו דרגא דיליה ואחיד ביה בההוא דרגא. 
* אברהם ידע ליה לקב&quot;ה מגו חסד דאיהי מדת הגדולה, מדת החסד, ימינא דמלכא. ועל דא אחיד בה ולא שביק לה לעלמין, ועביד טיבו עם כל בני נשא ואוקמוה, דהא עובדוי סליקו ליה  להאי דרגא.
* יצחק ידע ליה בדרגא דגבורה דאקרי {{צ|פחד יצחק}} ודחיל ליה לעלמין. 
* יעקב ידע ליה מגו דרגא דתפארת דאיהו כליל מחסד ופחד, ואקרי {{צ|אמת}} ואחיד בה. הדא הוא דכתיב {{צ|תתן אמת ליעקב}} {{ממ|מיכה|ז|}}. 
* יוסף ידע ליה לקב&quot;ה מגו ההיא אספקלריא דאקרי {{צ|כל}} ואקרי {{צ|יסוד}} ואקרי {{צ|צדיק}}. ועל דא אקרי יוסף {{צ|כלכל}}{{הערה|וראו {{ממ|דה&quot;א|ב|ו}} - ויקיעורך}} דכתיב {{צ|ויכלכל יוסף}} {{ממ|בראשית|מז|}}, וכתיב {{צ|וצדיק יסוד עולם}} {{ממ|משלי|י|}}.
* משה ואהרן אינון תרין כרובים דאשתמע קלא דלעילא מבינייהו. ועל דא אתיהיבת אורייתא על ידייהו. הדא הוא דכתיב {{צ|ונועדתי לך שם ודברתי אתך}} {{ממ|שמות|כה|}}. ואינון תרין כרובין לעילא, ואינון {{צ|נצח והוד}}, ואינון תרין סמכי דגופא. כגוונא דא אית לה למטרוניתא לתתא תרין כרובין תחותה דינקין מינה. ואינון עלאין ודאי  {{צ|על ארון העדות}} דאקרי {{צ|צדק}}. 'ארונא דסהדותא' - מאן {{צ|עדות}}? דא יוסף. הדא הוא דכתיב {{צ|עדות ביהוסף שמו}}, ואקרי {{צ|תורה שבכתב}}. והאי ארונא תורה שבעל פה. 

תא חזי כל אינון אבהן עלאין דאחידן לעילא רמיזין כלהו בתורה שבכתב, {{צ|תורת יהוה}}.  ודוד דאיהו אחיד בברייתא דאיהי תורה שבעל פה - רמיזא בדברי קבלה. ובגין כך אקרי {{צ|קבלה}} -  דמקבלת נהירו מתורה שבכתב דאיקרי {{צ|צדיק}} ואיקרי {{צ|יוסף}} ואיקרי {{צ|כל}}.

===קטע זמני לבדיקת פערי גרסאות בין הדפוס לבין הזהר חדש של המתוק מדבש===
ואינון תרין כרובין קיימין על ההוא סהדותא וארונא. הדא הוא דכתיב {{צ|והנצח וההוד כי כל בשמים ובארץ}}. ודא איהו סיומא דשמים. ומזווג להאי ארץ מברך מן עלמא. והכי הוא דכל מה שברא קודשא בריך הוא ברא לקבליה לתתא. ויוסף אקרי {{צ|עדות}} - הדא הוא דכתיב {{צ|עדות ביהוסף שמו}}. ועל דא שמא דיוסף שלים בכלא - לעילא ותתא. ועל דא תנינן ארון דיוסף וארון דשכינתא בהדי הדדי הוו אזלין במדברא. והוו כולי עלמא אמרי &quot;''מה טיבן של שני ארונות הללו?''&quot;. ומתיבין לון &quot;''קיים זה מה שכתוב בזה''&quot; - {{צ|'''קיים'''}} ודאי! הדא הוא דכתיב {{צ|וצדיק יסוד עולם}} - איהו '''קיומא''' דעלמא. 

אתא דוד דאיהו שביעאה דאבהן - אחיד בה בהאי {{צ|בת שבע}} דאיהי ממלכא(?) ולא שביק לה לעלמין. הדא הוא דכתיב {{צ|ודוד עבדי נשיא להם לעולם}} {{ממ|יחזקאל|לז|}}, וכתיב {{צ|כסאו כשמש נגדי}} {{ממ|תהלים|פט|}}. וכל דא אוליף לן אורייתא. דכולהו אחידן בה בשכינתא ברזא דשבע. 

תא חזי אברהם בוצינא קדמאה קדישא דעלמא כד בעא לאתקרבא בשכינתא לא יכיל עד דסליק ואשתמודע באינון תלת דרגין עלאין דעליה דההוא חולקא דיליה. כיון דסליק ואשתמודע ליה לקב&quot;ה מגו אינון תלת דרגין דעם אינון שבעה דאינון '''כתר עליון חכמה בינה''', ואינון שלימו דעשר ספירן דאיקרי בהו קודשא בריך הוא. וכיון דסליק באינון תלתא - כדין אחיד לחולקיה ההוא דרגא דתחותייהו דאינון תלתא דאקרי '''חסד''' - דכולהו אדביק לון מגו ההוא אספקלריא דשלטא בליליא דבהו ודאי לא הוה בר נש דידע כלום. ועל דא תנינן {{צ|בן שלש שנים הכיר אברהם את בוראו}} - {{צ|בן שלש}} דייקא!

ותא חזי רזא דהני שלש שנים ולא חסר - בגין דשכינתא אתקריאת {{צ|בת שבע}}, ולא יכיל לאתקרבא בהדה עד דסליק לאשתמודעא מגווה ולאתנהרא ולאנהרא לכלא מאי דאיהו לתתא באינון דרגין עלאין עם אינון שבעה ושלשה - הרי עשר דרגין עלאין, רזא דשמא דקודשא בריך הוא. וכיון דהוה מתנהיר באינון תלתא בעא לסלקא באינון שבע ברזא דכתיב {{צ|ויצב אברהם את שבע כבשות}}. ורזא דא רמז לאבימלך דלא יתפרעון מנהון עד דישתלמו אינון שבעה זכאי קשוט בישראל לקבל אינון שבע דרגין דלעילא. כיון דאשתלימו - יהא עלמא תתאה כגוונא דעלמא עלאה בקיומא שלים, וייתי דוד דאיהו שבעאה ויתער לההיא בת שבע דלעילא דאיהי נקמא נוקמיהון דישראל ויתפרע מנהון. {{ש}}
הדא הוא דכתיב {{צ|ויהי אחרי כן ויך דוד את פלשתים ויכניעם ויקח דוד את מתג האמה מיד פלשתים}}. מאי {{צ|ויהי אחרי כן}}? בתר דאשתלימו ישראל והוו כגוונא דלעילא - כדין {{צ|ויך דוד את פלשתים וגו'}} - דהא עד השתא לא יכילו ישראל למתבר תוקפיהון דהא אתערו חבריא בההוא מתג האמה. ואוקמוה. 

ותא חזי האי דרמיז ליה אברהם בכבשות הצאן ולא בעזים ולא במידי אחרינא - בגין דאינון מסטרא דחסד מאינון ממנן דינקין מסטרא דחסד ינקין לתתא אינון כבשים תחות שלטניהון. ואברהם אחיד לחולקיה מדת החסד. וכלא ברזא דחכמתא. ועל דא תנינן מאן דשרי גו ענא לא מסתכן לעלמין. ואי איהו שארי גו עזיא ורעי לון - כמה גרדיני נימוסין יתבין לקבליה לאסטאה! בגין דאינון מסטרא דדינא קשיא. אבל כד אתא יצחק למגזר עמיה קיים - גזר עמיה בשבעה דאתגליא מגו ההוא בירא דכתיב {{צ|ויקרא אותה שבעה}} {{ממ|בראשית|כו|}}. 

תא חזי אברהם קרא לההיא בירא דמיין נבעין {{צ|באר שבע}}. יצחק קרא ליה {{צ|שבעה}}. מה בין האי להאי?{{ש}}
אלא בגין דיצחק אחיד לחולקיה דרגא ד{{צ|פחד}} דאיהו דינא! ועל דא אוסיף בה '''ה''''. ו'''ה'''' בכל אתר היא מדת הדין. הדא הוא דכתיב {{צ|ויקרא אותה '''שבעה'''}} - דלא עבד בחורפן כמה דעבד אבוה. וכלא ברזא דחכמתא. ואוסיף בה '''ה'''' לאחזאה דאיהי חולקיה.

תא חזי כד ברא קודשא בריך הוא עלמא - ברא ליה בדינא. כיון דחזא דלא אתקיים - שיתף ביה חסד. הדא הוא דכתיב {{צ|ביום עשות יהוה אלהים}}. ואוקמוה {{צ|באברהם}} אתקיים עלמא. בגיני כך האי בירא ביתא דעלמא על שמיה אתקרי. הדא הוא דכתיב {{צ|על כן קרא שם העיר באר שבע}} {{ממ|בראשית|כא|}} - אף על גב דהאי בירא אתדבק ביצחק דכתיב {{צ|ויקרא אותה שבעה}} - שמיה {{צ|באר שבע}} סטרא דאברהם! ולא &quot;באר שבעה&quot;!  הדא הוא דכתיב {{צ|וימינו תחבקני}} {{ממ|שיר|ב}}. 

ותא חזי ארבעה מאינון שבעה זכאי קשוט כד בעו לאתקרבא בשכינתא בהא ד{{צ|שבע}} - כולהו ערעו בהאי באר דלא פסקו מימוי לעלמין. {{ש}}
אברהם כרי ליה להאי בירא בגין דאיהו אוליף לכל בני עלמא דיפלחון לקודשא בריך הוא. וכיון דכרי ליה - אפיק מיין נבעין דלא פסקין לעלמין. וכיון דמית אברהם  מה כתיב? {{צ|וכל הבארות אשר חפרו עבדי אברהם אביו וגו'}} - '''{{צ|בארת}}''' כתיב. וחד הוה דכתיב {{צ|באר שבע}}. וקרינן {{צ|בארות}} - משמע דסגיאין הוו! בגין דהאי בירא מתחזי לון לאבהן בכל דוכתא דהוו אזלין הוה מתחזי לון סגיאין וכבירין.

כיון דמלוה(?) פלשתים עפרא - רזא דאהדרו בני עלמא לעבודה זרה, והוה עלמא שמם דלית דידע ליה לקודשא בריך הוא. כיון דאתא יצחק מה כתיב? {{צ|וישב יצחק ויחפור את בארות המים אשר חפרו בימי אברהם אביו}}. מאי {{צ|וישב}}? אלא דאתיב עלמא לתיקוניה ואוליף לון לבני עלמא דידעין ליה לקודשא בריך הוא. הדא הוא דכתיב {{צ|ויהי אחרי מות אברהם ויברך אלהים את יצחק בנו}}. 

האי בירא ממאן הוה? ממיין דכל חיין דעלאין ותתאין תליין ביה!  וחזי כלא. הדא הוא דכתיב {{צ|ידע מה בחשוכא ונהורא עמיה שרא}}. {{ש}}
ותא חזי אינון {{צ|עבדי יצחק}} בגין דאינון מסטרא דדינא קשיא - כד חפרו ליה מה כתיב ביה? {{צ|שטנה}}. והא אוקמוה. עד דאתא איהו ויחפור באר אחרת {{צ|ויקרא שמה רחובות}} ודאי.  אבל עבדי אביו - בגין דכלהו מסטרא דימינא אתיין ולא הוה שטנה בעלמא ולא נפיק דינא מהאי בירא לאשטנא לון כד לא כשרין עובדיהון - מהאי בירא איהו פתחא למידע ליה לקודשא בריך הוא. הדא הוא דכתיב {{צ|פתחי לי שערי צדק אבא בם אודה יה}} {{ממ|תהלים|קיח|}}.

ועד דלא סליק מעלמא בריך ליה ליעקב ושלחיה לפדן לאזדווגא. וכד אזיל לחרן מה כתיב? {{צ|וירא והנה באר בשדה}} {{ממ|בראשית|כט|}}. כיון דחזא יעקב יקרא דקודשא בריך הוא מגו ההוא בירא דאיקרי {{צ|באר שבע}} - כדין אמר ללבן {{צ|אעבדך שבע שנים ברחל בתך הקטנה}} - {{צ|הקטנה}} דייקא!


תא חזי לקבל אינון שבעה זכאין פקיד קודשא בריך באורייתיה לקרבא קרבן מוסף בשבעה זמנין בשתא בגין לאוספא להו תפנוקין ועדונין מבי מלכא. אבהן ישבעון בקדמיתא ובתר כן בנין. והם שבעה זמנין ולא יתיר.  
* בשבתא - לקבל צדיק יסוד עולם דאיקרי '''{{צ|כל}}''' ואיקרי '''{{צ|מוסף שבת}}''' לאוספא ליה עדונין ממוחא סתימא.
* ובריש ירחא - לקבל כנסת ישראל דאתקריאת {{צ|סיהרא}}, והוא דוד.
* ומחמיסר יומא לירחא קדמאה - לקבל אברהם אבוהון דאחיד במדת החסד ואקרי {{צ|ראשון}}.
* בירחא תליתאה בעצרת דאתיהיבת ביה אורייתא בשעה קולות לקבל יעקב דאיהו תליתאי לאבהן ואחיד ב{{צ|קול}} - {{צ|קול יעקב}}.
* ובריש שתא - לקבל יצחק דאתיליד ביה ואנן מדכרינן ביה עקידת יצחק, ואיהו יומא דדינא לקבל מדת הדין דאחיד בה.
* יום הכפורים - לקבל משה דקביל ביה קודשא בריך הוא צלותיה וחס על ישראל ואהדר ליה אורייתא. 
* בחג הסוכות - לקבל אהרן דבזכותיה אזלין אינון שבעה עננים דחפאן על ישראל כסוכה, ובגין כך עבדין סוכה.

וכל אורייתא אית בה כמה רזין עלאין סתימין בה. וכד אלין שבעה מתוספין בברכאן - כל עלמא בשלימו סגיאה.{{ררר}}  {{גדול|''']'''}}


שבעה קשורין אינון דמתקשרי בהו - ג' אבהן וד' אחרנין. 
* רישא ואמצעיתא בקשורא חדא, ואלין אינון דחפרו בירא דמיא. 
* תניינא זה אל זה ואינון קשורא חדא בתלת יודין. 
* תליתאה - שלימו דכל מהימנותא. 
* רביעאה - תרין קיימין דגופא קיימא עלייהו. 
* חמישאה - טב וביש. נהרא דנפיק אילנא דחיי ומותא עמיקתא דכלא. 
* שתיתאה - דינא ברחמי. 
* שביעאה - בקדמיתא אתמר בההוא רישא דאמרן בגין דאיהו אמצעיתא דכלא, ובגין דאיהו אמצעיתא דכלא אקרי 'אני' קיומא דכל ענפין דמתאחדן מסחרניה. 


שבעה דרגין אלין מדרגא חדא לדרגא חדא (ס&quot;א אחרא) אשתמודעא רתיכא חדא בכל אינון דמתאחדאן ביה. וכן מדרגא לדרגא. וכלהו אתנהגן אבתריה דההוא דרגא דאתפקדא עלייהו והא אוקימנא מלי. 

תא חזי בשעתא דאלין דרגין משתכחי - כל מהימנותא אשתכח. ואלין שבעה עננין דאסחרו להו לישראל. בגין כך כד נטלא שכינתא - באבהתא נטלא. וכד אלין נטלין - כלהו דרגין אחרנין נטלין בהו. וכדין אתעטרת כנסת ישראל כדקא יאות. תא חזי זבולן דקאמרן ירית ים כנרת - ים כנרת סתם. והכי אתחזי. אי הכי יהודה מה חולקא אית ביה? אלא יהודה נטל מלכותא כלא ואתאחיד ביה בכל סטרין. 

רבי אלעזר אמר האי פרשתא - הא אתמר עובדא דמנרתא ותקונהא וכל מה דבה! אמאי הכא זמנא אחרא? אלא כיון דנשיאים קריבו (לעילא) קורבנא דמדבחא וכל תקונא דאתחזי ליה - אתא קרא ואשתעי עובדא דמנרתא דהיא תקונא על ידא דאהרן. דהא לעילא מנרתא וכל בוצינין (ס&quot;א תקונין) דילה על ידא דאהרן נהרין כלא. תא חזי מדבחא תריסר נשיאין הוו לחנכא ליה ולאתקנא ליה, והא אוקמוה, תריסר אינון שבטין לד' סטרין ד' דגלים וכלהו תריסר. וכלא כגוונא דלעילא מנרתא &lt;קטע סוף=דף קנא א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קנא|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קנא ב/&gt;אתמני בשבעה בוצינין לאדלקא על ידא דכהנא, וכלא כגוונא דלעילא. ומנרתא על את קיימא, ובניסא אתעבידת, והא אוקמוה בעובדא דמנרתא. ומדבח פנימאה ומנרתא קיימי כחדא לחדוותא דכלא דכתיב {{צ|שמן וקטרת ישמח לב}}.  ואוקימנא דתרי מדבחן הוו; חד פנימאה דכלא והאי קיימא לחדוותא, וחד לבר לקרבאה קרבנין. ומהאי פנימאה נפיק להאי דלבר. ומאן דחמי ויסתכל ינדע חכמתא עלאה, רזא דמלה '''אדני יהו&quot;ה'''. ועל דא לא אתקרב קטרתא אלא בשעתא דשמן אשתכח. 

אשכחנא בספרא דשלמה מלכא קטרת הוא לחדוה ולסלקא מותנא. מאי טעמא? בגין דדינא מהאי דלבר אשתכח. וחדוותא וחדו וקשורא דנהירו מההוא פנימאה דכל חידו ביה קיימא. וכד האי אתער - כל דינא אסתלק מהאי, ולא יכיל למעבד דינא. ובגין כך קטרת קיימא לבטלא מותנא. ועל דא קטרת קשירו הוא דכלא ודא אתקריב בההוא פנימאה. זכאין אינון ישראל בעלמא דין ובעלמא דאתי עלייהו כתיב {{צ|ויאמר לי עבדי אתה ישראל וגו'}} {{ממ|ישעיה|מט|ג}}.


'''{{צ|קח את הלוים וגו'}} {{ממ|במדבר|ח|ו}}''' הא אוקמוה דבעי לדכאה (ס&quot;א לדברא) לון ולאמשכא לון לאתקשרא באתרייהו, בגין דאינון דרועא שמאלא וסטרא דדינא. וכל מאן דאתי מסטרא דדינא בעי דלא ירבי שערא בגין דאסני דינא בעלמא. ועל דא אתתא כהאי גוונא דלא יתחזי שערא לבר. ובעייא לאתחפייא רישה ולכסי שערהא, ואוקימנא והא אתמר. וכדין אתברכן כל אינון דאתיין מסטרא דדינא. ועל דא בליואי כתיב '''{{צ|וכה תעשה להם לטהרם וגו' והעבירו תער וגו'}} {{ממ|במדבר|ח|ז}}'''. ואתמר, ליואי לא סלקין לאתרייהו עד דירים לון כהנא, בגין דימינא מדבר תדיר לשמאלא. 

ר&quot;ש אמר ביומא דסלקין ליואי בדוכתייהו - בתרין פרים. מ&quot;ט פרים? אלא אינהו כפרים לקבלא שמאלא להאי פרה דאקרי פרה אדומה. כהנא - כל חילא וכל תקונא ביה תלייא. בגין דכל חילא דגופא - בדרועא ימינא קיימא. ועל דא כהנא דרועא דישראל כלהו הוי. וביה קיימא לאתקנא כלא ולאתקנא עלמא. {{ש}}
({{קטן|ס&quot;א מ&quot;ט פרים אלא אינהו שמאלא כפרים לקבלא בשמאלא. תא חזי כהנא דרועא ימינא דישראל כלהו הוה וביה קיימא לאתתקנא עלמא ולאתקנא כלא בגין דכל חילא דגופא בדרועא ימינא קיימא וכל תקונא ביה תליא}}) {{ש}}
ועם כל דא לא אשתכח בלחודוי אלא בגופא ושמאלא. וגופא עקרא הוא דכלא


'''{{צ|זאת אשר ללוים וגו'}} {{ממ|במדבר|ח|כד}}''' תא חזי ליואה בר חמש ועשרין שנין יפלח, בר חמשין שנין סליק לדוכתיה ואתעטר. וחמש ועשרין יפלח דהא בר נש ({{קטן|ס&quot;א תא חזי ליואה בר חמש ועשרין שנין סליק לדוכתיה ואתעטר וחמש ועשרין יפלח עד דסליק לדרגא דחמשין}}) כד סליק להאי דרגא דחמשין שנין ולהלאה - נחית מן תוקפא דאשא דביה. וכיון דאשא וחמימותא אתקרר - הא פגים לההוא אתר דאתקשר ביה. ועוד דקלא דזמרא לא אתקשר בהדיה כל כך. וקלא בעי דלא יתפגם אלא בעי לאתקפא, דהא באתר דדינא תקיף קיימא ולא בחלשא. ובגין כך לא בעי לאחזאה חולשתא כלל בכל סטרין. 

זכאה הוא בר נש דאשתדל באורייתא וינדע אורחוי דקב&quot;ה ולא סטי לימינא ולשמאלא דכתיב {{צ|כי ישרים דרכי יהוה}} {{ממ|הושע|יד|י}}:


'''{{צ|וידבר יהוה אל משה במדבר סיני וגו'}} {{ממ|במדבר|ט|א}}'''. א&quot;ר אבא מ&quot;ט אזהר להון הכא על פסחא, והא אתמר להו במצרים? אלא בשנה השנית הוה דישראל חשיבו דהא פסח לאו איהו אלא במצרים. וכיון דעבדו ליה זמנא חדא במצרים חשיבו דלא אצטריך יתיר. אתא קב&quot;ה ואזהר לון עליה דלא יחשבון דהא קא עבר זמניה במצרים ולא יצטריך. בגין &lt;קטע סוף=דף קנא ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קנב|א}}&lt;קטע התחלה=דף קנב א/&gt;כך {{צ|במדבר סיני בשנה השנית}} - לאתקנא להו לדרי דרין. ואע&quot;ג דהא אזהר להו במצרים - השתא פקיד לון זמנא אחרא בההוא אתר דכל פקודין דאורייתא ביה אתיהיבו. ועל דא {{צ|בשנה השנית}}. מאי {{צ|בשנה השנית בחדש הראשון}}? אלא רזא עלאה היא  - חד שנה וחד חדש. מה בין האי להאי? חדש דא סיהרא. שנה דא שמשא דנהיר לסיהרא. וכדין הוה בזמנא דכל פקודין דאורייתא אתמסרו ביה.

 
רבי שמעון אמר: ווי לההוא בר נש דאמר דהא אורייתא אתא לאחזאה ספורין בעלמא ומלין דהדיוטי. דאי הכי אפילו בזמנא דא אנן יכלין למעבד אורייתא במלין דהדיוטי ובשבחא יתיר מכלהו! אי לאחזאה מלה דעלמא - אפילו אינון קפסירי דעלמא אית בינייהו מלין עלאין יתיר, אי הכי נזיל אבתרייהו ונעביד מנייהו אורייתא כהאי גוונא! אלא כל מלין דאורייתא מלין עלאין אינון ורזין עלאין. 

תא חזי עלמא עלאה ועלמא תתאה בחד מתקלא אתקלו. ישראל לתתא, מלאכי עלאי לעילא. מלאכי עלאי כתיב בהו {{צ|עושה מלאכיו רוחות}} {{ממ|תהלים|קד|ד}} (האי באתר עלאה). בשעתא דנחתין לתתא (אף על גב דנחתין) מתלבשי בלבושא דהאי עלמא, ואי לאו מתלבשי בלבושא כגוונא דהאי עלמא לא יכלין למיקם בהאי עלמא ולא סביל לון עלמא. ואי במלאכי כך - אורייתא דברא להו וברא עלמין כלהו וקיימין בגינה על אחת כמה וכמה, כיון דנחתת להאי עלמא אי לאו דמתלבשא בהני לבושין דהאי עלמא לא יכיל עלמא למסבל! ועל דא האי ספור דאורייתא לבושא דאורייתא איהו. מאן דחשיב דההוא לבושא איהו אורייתא ממש ולא מלה אחרא - תיפח רוחיה ולא יהא ליה חולקא בעלמא דאתי! בגין כך אמר דוד {{צ|גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך}} {{ממ|תהלים|קיט|יח}} - מה דתחות לבושה דאורייתא. 

תא חזי אית לבושא דאתחזי לכלא, ואינון טפשין כד חמאן לבר נש בלבושא דאתחזי לון שפירא, לא מסתכלין יתיר. חשיבו דההוא לבושא - גופא. חשיבותא דגופא - נשמתא. כהאי גוונא אורייתא - אית לה גופא ואינון פקודי אורייתא דאקרון 'גופי תורה'. האי גופא מתלבשא בלבושין דאינון ספורין דהאי עלמא. טפשין דעלמא לא מסתכלי אלא בההוא לבושא דאיהו ספור דאורייתא ולא ידעי יתיר, ולא מסתכלי במה דאיהו תחות ההוא לבושא. אינון דידעין יתיר לא מסתכלן בלבושא אלא בגופא דאיהו תחות ההוא לבושא. חכימין עבדי דמלכא עלאה, אינון דקיימו בטורא דסיני, לא מסתכלי אלא בנשמתא דאיהי עקרא דכלא, אורייתא ממש. (ולעלמא) ולזמנא דאתי זמינין לאסתכלא בנשמתא דנשמתא דאורייתא. 

תא חזי הכי נמי לעילא אית לבושא וגופא ונשמתא ונשמתא לנשמתא. שמיא וחיליהון אלין אינון לבושא. וכנסת ישראל דא גופא דמקבלא לנשמתא דאיהי תפארת ישראל, ועל דא איהו גופא לנשמתא. נשמתא דאמרן - דא תפארת ישראל דאיהי אורייתא ממש. ונשמתא לנשמתא - דא איהו עתיקא קדישא. וכלא אחיד דא בדא. 

ווי לאינון חייביא דאמרי דאורייתא לאו איהי אלא ספורא בעלמא ואינון מסתכלי בלבושא דא לא יתיר. זכאין אינון צדיקייא דמסתכלי באורייתא כדקא יאות. חמרא לא יתיב אלא בקנקן - כך אורייתא לא יתיב אלא בלבושא דא. ועל דא לא בעי לאסתכלא אלא במה דאית תחות לבושא. ועל דא כל אינון מלין וכל אינון ספורין - לבושין אינון.


'''{{צ|ויעשו את בני ישראל את הפסח במועדו}} {{ממ|במדבר|ט|ב}}'''. מאי {{צ|ויעשו}}? אמר רבי יוסי הא אתמר כל מאן דאחזי עובדא לתתא כדקא יאות כאילו עביד ליה לעילא, דהא בגיניה אתער ההוא מלה כביכול כאילו הוא עביד ליה והא אתמר. &lt;קטע סוף=דף קנב א/&gt;
 

{{ממ זהר משולב|ג|קנב|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קנב ב/&gt;'''{{צ|איש איש כי יהיה טמא וגו'}} {{ממ|במדבר|ט|י}}''' - {{צ|איש איש}} תרי זמני אמאי? אלא איש דהוא איש, ויתחזי לקבלא נשמתא עלאה, והוא פגים גרמיה דלא שרייא עלוי שכינתא (ס&quot;א שירותא) (ס&quot;א נשמתא) עלאה. מאי טעמא? בגין דאיהו גרים והוא מסאב ליה לגרמיה. ועל דא {{צ|איש איש}} - איש דיתחזי למהוי 'איש', והוא מסאב גרמיה דלא ישרי עלוי קדושה דלעילא.

{{צ|או בדרך רחוקה}} - דא איהו חד מעשרה דאינון נקודים באורייתא, וכולהו אתיין לאחזאה מלה. מאי {{צ|בדרך רחוקה}}? בגין דבר נש דאיהו מסאיב גרמיה מסאבין ליה לעילא. כיון דמסאבין ליה לעילא - הא איהו בדרך רחוקה מההוא אתר וארחא דזרעא דישראל אחידן ביה. הא בדרך רחוקה אחיד - דאתרחק (נ&quot;א מלמקרב) למקרב לכון ולאתקשרא בכון כמה דאתון מתקשרין. 

אמר רבי יצחק והא כתיב {{צ|כי יהיה טמא לנפש או בדרך רחוקה}} דאתחזי תרין מלין, משמע דכתיב {{צ|או}}? אמר ר' יוסי כאן עד לא מסאבין ליה, כאן בתר דמסאבין ליה. ומשמע אפילו האי או האי לא ישרי עלוי קדושה דלעילא, ולא יעבדון פסחא בזמנא דישראל עבדין ליה. ואי תימא הא בירחא תניינא עביד אי לא מתקן גרמיה - לא. אלא כיון דמתדכי ומתקן גרמיה - הא ירחא תניינא למעבד פסחא. מכאן כל בר נש דמדכי גרמיה מדכאן ליה. דאי תימא דבדרגא עלאה יתיר קאים בירחא תניינא - לאו הכי - דהא ישראל זרעא קדישא דעבדו פסחא בזמניה נטלו ליה לסיהרא ולשמשא כחד, ומאן דנטיל יסודא בקדמיתא נטיל בניינא. מאי יסודא? לא תימא יסודא עלאה דצדיקא דעלמא, אלא יסודא דאבן טבא, כמה דאת אמר {{צ|אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה}} {{ממ|תהלים|קיח|כב}}. והאי הוא אבן דשארי עליה מאן דשארי. 

אמר רבי יהודה ודאי כלא נטיל אפילו בירחא תניינא, אבל לאו איהו כמאן דנטיל ליה בזמניה. מאי טעמא? דא דנטיל פסחא בזמניה נטיל מתתא לעילא ולא נחית, בגין דמעלין בקדש ולא מורידין. ודא דנטיל בתר זמניה &lt;קטע סוף=דף קנב ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קנג|א}}&lt;קטע התחלה=דף קנג א/&gt;נחית מעילא לתתא. בג&quot;כ שוין בכלא, ולא שוין. דדא סליק ולא נחית, ודא נחית ולא סליק. בגין כך מאן דמקרב פסחא בזמניה - שבחא יתיר אית ליה. זכאין אינון ישראל דזכאן בכלא, דזכאן באורייתא. וכל מאן דזכי באורייתא זכי ליה בשמא קדישא. זכאין אינון ישראל בעלמא דין ובעלמא דאתי. &lt;קטע סוף=דף קנג א/&gt;
 

{{ממ זהר משולב|ג|קנג|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קנג ב/&gt;'''{{צ|וביום הקים את המשכן}} {{ממ|במדבר|ט|טו}}'''. {{ש}}
ר' חייא פתח {{צ|פזר נתן לאביונים צדקתו עומדת לעד קרנו תרום בכבוד}} {{ממ|תהלים|קיב|ט}}. {{ש}}
{{צ|פזר נתן לאביונים}} - מאי {{צ|פזר}}? כמה דאת אמר {{צ|יש מפזר ונוסף עוד}} {{ממ|משלי|יא|כד}}. יכול פזור בעלמא? קמ&quot;ל {{צ|פזר נתן לאביונים}} - כיון דיהיב למסכני האי פזורא יאות. מאי {{צ|ונוסף עוד}}? בכלא. ונוסף עוד - בעותרא, ונוסף עוד - בחיי. האי קרא הכי מבעי ליה &quot;יש מפזר ויוסף עוד&quot; - מאי {{צ|ונוסף}}? אלא ההוא אתר דשרי ביה מיתה הוא גרים ליה דיתוסף מחיים דלעילא לאוספא ליה. 

אמר רבי יהודה אמר רבי חייא, קרא אסהיד דכל מאן דיהיב למסכני אתער אילנא דחיי לאוספא לההיא אילנא דמותא, וכדין אשתכח חיים וחדו לעילא. ובר נש דגרים דא בשעתא דאצטריך ליה - ההוא אילנא דחיי קאים עליה וההוא אילנא דמותא אגין עלוי. ובגין כך {{צ|ונוסף עוד}} (כמה דאת אמר) {{צ|צדקתו עומדת לעד}}.&lt;קטע סוף=דף קנג ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קנד|א}}&lt;קטע התחלה=דף קנד א/&gt;מאי {{צ|עומדת לעד}}? עומדת עליה דבר נש לזמנא ליה קיומא וחיים. כמה דאיהו יהיב ליה חיים ואתער לגבי חיין - הכי נמי יהבין ליה. ואינון תרי אילנין (יהבין ליה) קיימין עליה לשיזבא ליה ולאוספא ליה חיין. 

{{צ|קרנו תרום בכבוד}} {{ממ|תהלים|קיב|י}}. ת&quot;ח עלמא דאמרן ההוא קרן תרום. ובמה {{צ|בכבוד}} דלעילא. דהאי בר נש גרים לחברא לון כחדא ולארקא ברכאן לעילא ותתא. רבי אבא אמר בכל זמנא דמשכנא אתקם בעובדיהון דבני נשא - כדין ההוא יומא יומא דחדווה דכלא, ומשח רבות קדישא אתרק בהנהו בוצינין, ונהרין כלהו. מאן דגרים דא - גרים ליה (בההוא עלמא דאתי) דישתזיב בהאי עלמא ויהא ליה חיים בעלמא דאתי. הדא הוא דכתיב {{צ|וצדקה תציל ממות}} {{ממ|משלי|י|ב}} וכתיב {{צ|וארח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד נכון היום}} {{ממ|משלי|ד|יח}}.


'''{{צ|עשה לך שתי חצוצרות כסף וגו'}} {{ממ|במדבר|י|ב}}'''. {{ש}}
רבי שמעון פתח {{צ|ובלכת החיות ילכו האופנים אצלם ובהנשא החיות מעל הארץ ינשאו האופנים}} {{ממ|יחזקאל|א|יט}}. {{צ|ובלכת החיות}} - בקוזפירא דלעילא הוו אזלי. דאי תימא דהאי לעילא לעילא - לאו. לתתא. אלא כגוונא האי מקמי אנפין והאי לבתר אנפין. זיקא מארבע זיקין בד' מדורין ובד' סטרין, בזיוון דאתברון בקולמיטין דאנפין נהירין. בגין כך כעין  {{צ|כמראה החיות}} דאינון ארבע זויין דגלין פרישן. '''ארי&quot;ה נש&quot;ר. שו&quot;ר'''. '''אד&quot;ם''' דכליל כלהו. ד' מלאכין דשלטין וכלילן כלא.


'''דגלא קדמאה''' - משריא מזיינא '''ארי&quot;ה''' - '''מיכא&quot;ל'''. רשים בפרישו דגלא פרישא לימינא. מזרח שירותא דשמשא אזיל במטלנוי בנהירו. תרין ממנן תחות ידיה '''יופי&quot;אל צדקי&quot;אל'''. חד לאורתא (נ&quot;א לאורייתא) וחד למיהך בשוקא דאזיל. כד אלין נטלין - נטלין כמה משריין מזיינין מסטרא דימינא. וכלא חד לסטרא שמאלא. שמשא אזיל (ס&quot;א נטל כל חד לסטר שמשא. שמשא אזיל) ונהיר ומעטר להו אלף ורבוון ממנן תחותוי וכלהו בדחילו באימתא בזיע ברתת. 

אריה אושיט ידיה ימינא - כניש לכל חילוי לגביה תלת מאה ושבעין אלף אריוותא סוחרניה דההוא ארי&quot;ה, ואיהו בינייהו באמצעיתא. כד געי האי אריה - מזדעזען רקיעין וכל חילין ומשריין מזדעזעין מדחילו דיליה. מההוא קלא נהר די נור מתלהטא ונחית באלף וחמש מאה דרגין דגיהנם לתתא. כדין כלהו חייבין דגיהנם מזדעזען ומלהטן אשא. ועל דא כתיב {{צ|אריה שאג מי לא יירא}} {{ממ|עמוס|ג|ח}}. געי תניינות - תלת מאה ושבעין אלף אריוותא כלהו געאן. אושיט ידיה שמאלא - כל מאריהון דדינא לתתא דחלין ואתכפיין תחות ההוא ידא. וההוא ידא פשיט עלייהו וכלהו תחותיה כמה דאת אמר {{צ|ידך בעורף אויביך}} {{ממ|בראשית|מט|ח}}. 

ארבע גדפין לכל חד וחד מאשא חוורא - כלהו מלהטין כל אפין דחזור ושושן כחוורתא דההוא אשא שקיען. ארבע אנפין לכל חד וחד לארבע סטרין - כלהו נהירין בחוורא דשמשא. חד לסטר מזרח נהיר בחדו, וחד לסטר מערב (ס&quot;א דא כניש) דאתכניש נהוריה, וחד לסטר צפון חשוך בלא נהירו כצלא דשמשא לגבי שמשא צלא חשוך שמשא נהיר בגין דשמשא וצלא ימינא ושמאלא ואזלא כחדא חשוכן (ס&quot;א חושבן) דאזלין עמיה כל אינון דנטלין זיינא וכלהו מימינא ומשמאלא בתלת רישין. 

רישא חדא דיליה שבעין וארבע אלף ושית מאה - אלין אינון רישא חד. נפקי חילא בימינא דאיהו ארים עלייהו בר כל אינון ממנן דלתתא תחות אלין שלטונין אלין על אלין דרגין תתאין עם עלאין דלית לון חושבנא. 

רישא תניינא דאזיל ברישא קדמאה חושבן דיליה חמשין וארבע אלף וארבע מאה, בר כל &lt;קטע סוף=דף קנד א/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קנד|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קנד ב/&gt;אלין ממנן דתחות לד' סטרין דלית לון חושבנא. 

רישא תליתאה דאזיל בתרייהו - חמשין ושבעה אלף וארבע מאה. כגוונא דנטיל ימינא - הכי נמי נטיל שמאלא. הכי נמי מקמייהו הכי נמי מבתרייהו. כיון דנטיל האי קדמאה - {{צ|והורד המשכן}} {{ממ|במדבר|י|יז}} - וכלהו ליואי אמרי שירתא, מארי דתושבחן כלהו מסטריה. כדין {{צ|כי רוח החיה באופנים}} {{ממ|יחזקאל|א|כ}} כתיב. 


'''דגלא תניינא''' - משרייא מזיינא '''נש&quot;ר אוריא&quot;ל דרו&quot;ם'''. תרי ממנן עמיה '''שמשיא&quot;ל חסדיא&quot;ל'''. האי נשר סליק וכל מאריהון דגדפין מקמיה. כמה משריין סלקין בכל סטרין, כל חד וחד בתוקפא דשמשא. רוחא דרוחא פנימאה נפיק, וההוא רוחא מטי להאי נשר וסליק אברוי ומכסייא לגופא כמה דאת אמר {{צ|המבינתך יאבד נץ יפרוש כנפיו לתימן}} {{ממ|איוב|לט|כו}}. כגוונא כדוגמא כעין {{צ|כנשר יעיר קנו}} {{ממ|דברים|לב|יא}}  האי נשר נץ בהדיה יונה בהדיה נץ וכל מארי דגדפין כלהו מצפצפן וחדאן. חד מסטרא (ס&quot;א חד סמכא) קמיה סליק מתתא לעילא כמה ציפרין נחתין ועאלין מצפצפן וחדאן אזלין ושאטין. כד נטיל - אושיט גדפא ימינא כניש לכל חילוי - תלת מאה וחמשין אלף מארי דגדפין בתרי גופי נש&quot;ר וארי&quot;ה כחדא. ארים קלא כלהו אחרנין סלקין ונחתין מצפצפן מסטרייהו מכמה דרגין. ג' רישין אינון כחדא במשריין אלין וכלהו בחד חושבן וחושבן דאלין רישין. 

רישא חדא - ארבעין ושית אלף וחמש מאה. רישא תנינא - חמשין ותשע אלף ותלת מאה. רישא תליתאה - ארבעין וחמש אלפין ושית מאה וחמשין. מאלין תרי סטרין נפקי תרין כרוזי דאזלי מקמי כלהו משריין. כד אלין תרי מכריזי - כל חילין וכל משריין חיוון זעירין עם רברבן כלהו מתכנשי. מאן חמי נטילא דכלהו רקיעין כולהו נטלין במטולא במשריין לקמיה דההוא משכנא בשעתא דחד מנייהו ההוא דאתי מסטרא דאריה פשיט קלא בגין דלא וזדעזעון כל אינון קלין. כדין מתכנשין כל אינון משריין. בשעתא דאחרא קרי מתבר קלא ולא פשיט. כל אינון משריין דהאי נשר כלהו מתכנשו לנטלא במטלנייהו. לקביל אינון שתי חצוצרות כסף כגוונא דא כלא לתתא. 
תא חזי כד אלין נטלין מה כתיב? {{צ|ובלכת החיות ילכו האופנים אצלם}} {{ממ|יחזקאל|א|יט}} - אינון דמתכנשו לגביהו כגוונא דרישא אסתכל הכי נמי כלהו. 


'''דגלא תליתאה''' - '''שור גבריאל צפון'''. תרין ממנן עמיה '''קפציא&quot;ל חזקיא&quot;ל'''. האי שור מסטרא דשמאלא, קרנוי סלקין בין תרין עינוי, רגיז באסתכלותא עיינין מלהטן כאשא דנור דליק נגח ורפסא ברגלוי ולא חייס. כד געי האי שור - נפקין מנוקבא דתהומא רבא כמה חבילי שריקין (ס&quot;א טריקין). כלהו געאן ושטאן קמיה, וחימתא ואחמתא דכל חובין תלייא קמיה, דהא כל חובי עלמא כלהו בספרא סליקין וכתיבין. שבעה נהרי דאשא נגדין קמיה. כד צחי - אזיל לגבי ההוא נהר דינור ושאיב ליה בגמיעא חדא, וההוא נהר אתמלי כדבקדמיתא ולא כדיב. כל אינון חיילין שאבין אשא אכלא אשא,
ואלמלא דמסטרא דאריה נפיק חד נהרא דמייא דמכבין גחלתייהו - לא יכל עלמא למסבל. חשוכא דשמשא תמן אשתכח. לא אשתכח נהירו. כמה גרדיני נמוסין אזלין ושטאן בחשוכא, וההוא נהר דדליק בסטרא דא נורא אוכמא חשוך. ואי תימא דלא אית אשא חוורא אשא אוכמא אשא סומקא אשא דתרי גווני. לא תימא דהא ודאי הכי הוא. ועכ&quot;ד לעילא לעילא הכי אשתכח ומתמן נגיד לאלין תתאי. 

תנינן. אורייתא במה אשתכחת אשא חוורא ואשא אוכמא על גבי אשא חוורא. בתרי אשי אשתכחת אורייתא. תא חזי אשא חדא הוא והאי אתפלג לארבעה. מיא חדא &lt;קטע סוף=דף קנד ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קנה|א}}&lt;קטע התחלה=דף קנה א/&gt;איהו והאי אתפליג לארבע. רוחא חדא איהו והאי אתפליג לארבע. תלת רישין אשתכחו (ס&quot;א אתחברו) במשריין אלין. חושבן דלהון: רישא חדא - שתין ותרי אלף ושבע מאה. רישא ב' - ארבעין וחד אלף וחמש מאה. רישא תליתאה - תלת וחמשין אלף וארבע מאה. בר כל אינון דרגין אחרנין דאתפרשן בסטרייהו ולית לון חושבנא. כלהו דרגין על דרגין. בר כמה גרדיני נמוסין דאינון לתתא חציפין ככלכא נשכין כחמרא. ווי מאן דאשתכח גבייהו ודינא דלהון בסטרא רביעאה. 


'''דגלא רביעאה''' - '''אד&quot;ם רפ&quot;אל מערב'''. בהדיה אסוותא בסטרא דאדם אתכליל דינא עלאה עליה אתסי האי (ס&quot;א חד) אחיד בקרנוי דשור כד מבעי לאעלא לון לתהומא רבא, וכפית לון דלא יוקיד עלמא. בתר דא שריא קול דממה דקה - דינא (ס&quot;א הכא) מלה בחשאי לא משתמע מלה דהכרה כלל. בסטרא דא שריא מאן דשריא, סליק מאן דסליק, שמשא אתכניש לאנהרא להאי אתר. בגין כך {{צ|ותקעתם תרועה}} בסטר דרום. אבל הכא לאו האי ולאו האי אמאי תרועה לאכפייא סטר צפון ובגין כך סטר צפון לאחורא. תא חזי שתי חצוצרות בגין דאינון מסטרי תרי דקאמרי ממזרח ומדרום אינהו זמינין לתברא דינין ולאכפייא לון, ועל דא אינון מכסף ובגין כך {{ממ|במדבר|י|י}} {{צ|וביום שמחתכם ובמועדיכם וגו' ותקעתם בחצוצרות}} סתם, בין לעילא בין לתתא. זכאין אינון ישראל דקב&quot;ה בעי ביקריהון ויהיב לון חולקא עלאה על כל שאר עמין וקב&quot;ה אשתכח בהו בתושבחתייהו. הדא הוא דכתיב {{צ|ויאמר לי עבדי אתה ישראל וגו'}} {{ממ|ישעיהו|מט|ג}}.


'''{{צ|ויהי בנסוע הארון ויאמר משה וגו'}} {{ממ|במדבר|י|לה}}'''. רבי אלעזר אמר הכא אית לאסתכלא דאיהי (ס&quot;א מנוזרא) מחזרא לאחורא הכא בתרי דוכתי אמאי? ואי תימא כפופה הא ידיעה. נ' כפופה נוקבא. נ' פשוטה כללא דדכר ונוקבא והא אוקימנא באתר דא. {{צ|ויהי בנסוע הארון}}  אמאי אתהדר לבתר כגוונא דא. ת&quot;ח באשרי יושבי ביתך לא אתמר בגין דהיא בגלותא והא אוקמוה חברייא דכתיב {{צ|נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל וגו'}} {{ממ|עמוס|ה|ב}}. אלא מה כתיב לעילא {{צ|וארון ברית יהוה נוסע לפניהם דרך שלשת ימים לתור להם מנוחה}} {{ממ|במדבר|י|לג}} - כיון דהוה נטיל ארונא נו&quot;ן נטיל עליה (נ&quot;א עמיה) והא שכינתא על גבי ארונא יתיב. 

תא חזי חביבותא דקב&quot;ה לגבייהו דישראל דהא אע&quot;ג דאינון סטאן מארח מישר - קב&quot;ה לא בעי לשבקא לון, ובכל זמנא אהדר אנפוי לקבלייהו. דאי לאו הכי לא יקומון בעלמא. תא חזי ארונא הוה נטל קמייהו ארח תלתא יומין, לא הוה מתפרש מניה ונטיל עמיה. ומגו רחימו דלהון דישראל אהדר אנפוי ואסתחר מלגבי ארונא כהאי איילא דעזלתא כד איהו אזיל אהדר אפוי לאתר דנפיק. ועל דא {{צ|בנסוע הארון}} נו&quot;ן אסחר אנפין לקבלייהו דישראל וכתפי גופא לגבי ארונא. ועל דא כד ארונא הוה נטיל משה אמר {{צ|קומה יהוה}} - לא תשבוק לון - אהדר אנפך לגבן כדין נו&quot;ן אתהדר לגבייהו כגוונא דא כמאן דמהדר אנפיה מישראל ואתהדר לגבי ארונא ובכלא אתהדר. אמר למשרי כדין אהדר אנפוי מישראל ואתהדר לגבי ארונא ובכלא אתהדר. 

אמר ר' שמעון אלעזר בודאי הכי הוא, אבל הכא לא אהדר אנפוי מישראל דאי הכי בעי נון לאתהפכא מגוונא דאחרא עלאה (ס&quot;א דלעילא) האי מנוזר לאחורא והאי בארח מישר לגבי ארונא. אלא ודאי לא אהדר אנפוי מנייהו. ומה עביד? בשעתא דשארי ארונא למשרי אמר משה {{צ|שובה יהוה}} {{ממ|במדבר|י|לו}} - כדין שארי ארונא ושכינתא קאים בסטרא אחרא ואנפין לקבלייהו דישראל ולקבליה דארונא (ובגין כך) וכדין כלא כליל (לגווה) לכוונא &lt;קטע סוף=דף קנה א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קנה|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קנה ב/&gt;לארונא ולישראל אלא דישראל גרמו לבתר דכתיב {{צ|ויהי העם כמתאוננים}} {{ממ|במדבר|יא|א}}. 

אמר רבי אלעזר אנא דאמרן מספרא דרב ייבא סבא דאמר דבין בהאי גיסא ובין בהאי גיסא אתהדר. {{ש}}
א&quot;ל שפיר קאמר אבל דא דאמינא הכי תשכח בספרא דרב המנונא סבא והכי הוא ודאי.


'''{{צ|והמן כזרע גד הוא}} {{ממ|במדבר|יא|ז}}'''. אמר רבי יוסי לקיימא זרעא וחילין בארעא כמה דאת אמר {{צ|גד גדוד יגודנו}} {{ממ|בראשית|מט|יט}}. מה זרעא דגד נטלי חולקיהון בארעא אחרא כך מן שריא עלייהו דישראל לבר מארעא קדישא. {{ש}}
דבר אחר: {{צ|כזרע גד הוא}} - כזרעא דגד חוורא ואקפי כד נחית לאוירא ואתנגריס (ס&quot;א ואתנשים) (ס&quot;א ואתבלע) בגופא והא אוקמוה חברייא. {{ש}}
'''{{צ|ועינו כעין הבדולח}}''' - כההוא בדולחא דאיהו חוור כגוונא דימינא (ס&quot;א חוורא דעינא) דלעילא. 

(כזרע גד הכי לא אקרון בארעא דמצראי אבל לכך מחדשי זריעא כזרע גד הוא כזרע גדא חוורא ואתקפיה כד נחית מלעילא לתתא) 

אמר רבי יצחק מאי שנא (דאמר) דמשה במלה דא (חליש) לעילא כנוקבא דכתיב {{צ|אם ככה את עושה לי}} {{ממ|במדבר|יא|טו}} - {{צ|את}}? &quot;אתה&quot; מבעי ליה? אלא לאתר דמותא שארי ביה קאמר, וההוא אתר דנוקבא איהו. בגין כך אמר {{צ|הרגני נא הרוג}}. ודא אילנא דמותא והא אוקימנא דבאילנא דחיי לא שרייא ביה מותא. ועל דא אתהדר לגבי אילנא דמותא ואמר {{צ|את}} ולא אמר 'אתה', והכי מבעי ליה. 

מיד '''{{צ|ויאמר יהוה אל משה אספה לי שבעים איש וגו'}} {{ממ|במדבר|יא|טז}}'''. אמר ליה קב&quot;ה את בעי מותא בכל זמנא הרי לך {{צ|ואצלתי מן הרוח וגו'}}. תא חזי דהכא ידע משה דאיהו ימות ולא ייעול לארעא דהא אלדד ומידד מלה דא הוו אמרי. על דא לא לבעי ליה לאינש בשעתא דרוגזא שארי ביה, ללטייא גרמיה. דהא כמה קיימי עליה דמקבלי ההיא מלה. בזמנא אוחרנא דבעא מיתה - לא קבילו מניה בגין דכלא לתועלתא דישראל הוה. השתא לאו איהו אלא מגו רוגזא ודוחקא ובגין כך קבילו מניה. ועל דא אשתארו לבתר אלדד ומידד ואמרו דא, דמשה יתכניש ויהושע ייעול לון לישראל לארעא. ובגין כך אתא יהושע לגבי משה וקני עליה דמשה. ומשה לא אשגח ביקרא דיליה. ועל דא אמר {{צ|אדני משה כלאם}} {{ממ|במדבר|יא|כח}}. מאי {{צ|כלאם}}? מנע מנהון אינון מלין כמה דאת אמר {{צ|ויכלא העם מהביא}} {{ממ|שמות|לו|ו}}, {{צ|ויכלא הגשם מן השמים}} {{ממ|בראשית|ח|ב}} - מניעותא ממש. ומשה לא בעא. פוק חמי ענוותנותיה דמשה מה כתיב {{צ|המקנא אתה לי וגו'}} {{ממ|במדבר|יא|כט}}. זכאה חולקיה דמשה דאיהו סליק על כלהו נביאי עלאי (נ&quot;א דעלמא). 
אמר רבי יהודה כל שאר נביאין לגבי משה כסיהרא לגבי שמשא. 

רבי אבא הוה יתיב ליליא חד ולעי באורייתא והוו עמיה ר' יוסי ור' חזקיה. {{ש}} 
א&quot;ר יוסי כמה אינון בני נשא תקיפי לבא דלא משגחי במלי דההוא עלמא כלום. {{ש}} 
א&quot;ר אבא בישא דלבא דאחידא בכל שייפי גופא קא עביד לון. {{ש}} 
פתח ואמר {{צ|יש רעה אשר ראיתי תחת השמש ורבה היא על האדם}} {{ממ|קהלת|ו|א}}. {{צ|יש רעה}} - דא איהי תוקפא בישא דלבא  דבעי לשלטאה במילי דהאי עלמא, ולא אשגח במלי דההוא עלמא מידי.

אמאי איהי רעה? קרא דבתריה אוכח דכתיב {{צ|איש אשר יתן לו האלהים עושר ונכסים וגו'}} {{ממ|קהלת|ו|ב}}. האי קרא קשיא. כיון דכתיב {{צ|ואיננו חסר לנפשו מכל אשר יתאוה}} אמאי {{צ|ולא ישליטנו האלהים לאכול ממנו}}? דהא אינו חסר לנפשו כלום? אלא רזא איהו, וכל מלוי דשלמה מלכא מתלבשן אינון במלין אחרנין כמלי דאורייתא דאינון מתלבשן בספורי עלמא. תא חזי אע&quot;ג דבעינן לאסתכלא בלבושא - השתא האי קרא הכי קאמר דבר נש אזיל בהאי עלמא ויהיב ליה &lt;קטע סוף=דף קנה ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קנו|א}}&lt;קטע התחלה=דף קנו א/&gt;קב&quot;ה עותרא בגין דיזכי ביה לעלמא דאתי וישתאר לגביה קרן. מאי קרן? ההוא דאיהו קיים דאיהו אתר לאתצררא בית נשמתא. בגין כך בעי לאשארא אבתריה (נ&quot;א עותריה) להאי קרן, והאי קרן יקבל ליה בתר דיפוק מהאי עלמא בגין דהאי קרן הוא אילנא דחיי דההוא עלמא, ולא קיימא בהאי עלמא אלא ההוא איבא דנפיק מניה. ועל דא איבא דיליה אכיל בר נש דזכי בהאי עלמא, והקרן קיימא ליה לההוא עלמא למזכי ביה בחיין עלאין דלעילא. 

ומאן דסאיב גרמיה ואתמשך בתר גרמיה, וליתיה חסר לנפשיה ולגרמיה כלום, וההוא אילנא אשתאר ולא שויה לקבליה בדחילו ולקבלא ליה לעילא -- כדין {{צ|ולא ישליטנו האלהים לאכל ממנו}} ולמזכי בההוא עותרא, ודאי איש אחר יאכלנו, כמה דאת אמר {{צ|יכין וצדיק ילבש}} {{ממ|איוב|כז|יז}}. בגין כך בעי בר נש למזכי במה דיהיב ליה קב&quot;ה לההוא עלמא וכדין אכיל מיניה בהאי עלמא, וישתאר לגביה ההוא קרן לעלמא אחרא, למהוי צרורא בצרורא דחיי. 
אמר רבי יוסי ודאי. 

תו אמר רבי יוסי כתיב {{צ|אם ככה את עושה לי הרגני נא וגו'}} {{ממ|במדבר|יא|טו}} - וכי משה דאיהו ענו מכל בני עלמא בגין דשאילו מניה ישראל למיכל מסר גרמיה למיתה, אמאי? א&quot;ר אבא האי מלה אוליפנא ורזא עלאה איהו. משה לא אבאיש קמיה ולא שאל למיתה על דשאילו ישראל. תא חזי משה אתאחד והוה סליק במה דלא אתאחד נביאה אחרא (דהא אחיד צדקה הוה). ובשעתא דאמר ליה קב&quot;ה למשה {{צ|הנני ממטיר לכם לחם מן השמים}} {{ממ|שמות|טז|ד}} - חדי משה ואמר ודאי השתא ההוא שלימו בי אשתכח, דהא בגיני אשתכח מן לישראל. כיון דחמא משה דאהדרו לנחתא לדרגא אחרא ושאילו בשר ואמרי {{צ|ונפשנו קצה בלחם הקלוקל}} {{ממ|במדבר|כא|ה}} אמר אי הכי הוא - הא דרגא דילי פגים, דהא בגיני ייכלון ישראל מן במדברא. הא אנא פגימא ואהרן פגים ונחשון בן עמינדב פגים. אמר {{צ|ואם ככה את עושה לי הרגני נא הרוג}} דחשיבנא נוקבא במיכלא דילה. (ואנא נחית מן שמייא דאיהו דרגא עלאה לנחתא לדרגא דנוקבא ואנא עדיף מן שאר נביאי עלמא. ועל דא אמר {{צ|ואל אראה ברעתי}} (כמת) ודאי לנחתא לדרגא תתאה. כדין {{צ|ויאמר יהוה אל משה אספה לי שבעים איש}} - את שאיל אתר דמותא - לא תבעי אתר (דא) דלא תהא פגים בדרגא דילך, ועל דא כתיב {{צ|ואצלתי מן הרוח אשר עליך}} דכלהו אינון דתמן אתאחדו) בסיהרא ובעי שמשא לאנהרא לה. ועל דא {{צ|ושמתי עליהם}} בגין לאנהרא מן שמשא כנהורא דסיהרא (ס&quot;א ובגיני האי מיכלא דא לא) אתייא על ידא דמשה בגין דלא יתפגים. 

זכאה חולקא דמשה דקב&quot;ה בעי ביקריה, עליה כתיב {{צ|ישמח אביך ואמך וגו'}} {{ממ|משלי|כג|כה}}. {{צ|ישמח אביך}} דא קב&quot;ה, {{צ|ואמך}} דא כנסת ישראל. {{צ|ותגל יולדתך}} - דא אימא דמשה דלתתא קב&quot;ה רחים ליה יתיר מכל נביאי עלמא בלא אמצעי כלל (ס&quot;א דהא משה אסתלק על כל נביאי עלמא בלא אמצעי כלל כמה (דכתיב {{צ|פה אל פה אדבר בו}} והא אוקימנא בכמה אתר):


'''{{צ|ויצעק משה אל יהוה (לאמר) אל נא רפא נא לה}} {{ממ|במדבר|יב|יג}}'''. הא אוקמוה והוא רזא דשמא קדישא, מחד סרי אתוון, ולא בעא משה לצלאה יתיר בגין דעל דידיה למלכא לא בעי &lt;קטע סוף=דף קנו א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קנו|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קנו ב/&gt;לאטרחא יתיר. בגין כך קב&quot;ה בעא על יקרא דמשה. ובכל אתר קב&quot;ה בעא על יקריהון דצדיקייא יתיר על דיליה. ולזמנא דאתי עתיד קב&quot;ה למתבע עלבונא דישראל מעמין עכו&quot;ם ולמחדי לון בחדוותא דציון דכתיב {{צ|ובאו ורננו במרום ציון וגו'}} {{ממ|ירמיהו|לא|יא}}. וכדין {{צ|ובא לציון גואל וגו'}} {{ממ|ישעיהו|נט|כ}}. 

'''ברוך יהוה לעולם אמן ואמן ימלוך יהוה לעולם אמן ואמן'''

==פרשת בהעלותך - רעיא מהימנא==
&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנב ב/&gt;פקודא למעבד פסח שני על אינון דלא יכילו או דאסתאבו במסאבו אחרא. אי רזא דפסח רזא דמהימנותא דישראל עאלין בה שלטא בניסן, וכדין איהו זמנא לחדוה - איך יכלין אלין דלא יכילו או דאסתאבו למעבד בירחא תניינא דהא אעבר זמנא?

אלא כיון דכנסת ישראל מתעטרא בעטרהא בניסן - לא אתעדיאת כתרהא ועטרהא מינה תלתין יומין. וכל אינון תלתין יומין מן יומא דנפקו ישראל מפסח יתבא מטרוניתא בעטרהא וכל חילהא בחדוה. מאן דבעי למחמי למטרוניתא יכיל למחמי. כרוזא כריז. כל מאן דלא יכיל למחמי מטרוניתא - ייתי ויחמי עד לא ינעלון תרעיה. אימתי כרוזא כריז? בארבעה עשר לירחא תניינא, דהא מתמן עד שבעה יומין תרעין פתיחן, מכאן ולהלאה ינעלון תרעי. ועל דא פסח שני. (עד כאן)


פקודא דא שחיטת הפסח בזמנו. ואבתריה פסח ראשון ופסח שני לאכול אותן כמשפטן. וטמאים להיות נדחים לפסח שני דאיהו פקודא תליתאה.

תנאין ואמוראין, אית בני נשא כחולין דטהרה מסטרא דמיכאל, וכחולין דהקדש כגון בשר קדש ואינון מסטרא דגבריאל. כהן ולוי. ואית בני נשא דאינון כיומין טבין ואינון קדש קדשים.

שכינתא איהי פסח ראשון מימינא. פסח שני משמאלא. פסח ראשון מימינא - דתמן חכמה. פסח שני משמאלא - דתמן בינה. ובגין דבגבורה  מתעברין כל אשין נוכראין דאינון כקש ותבן לגבי אש דגבורה - טמאים נדחים לפסח שני. וכל טומאת נדה ומצורע וזב וזבה ויולדת - באשא דגבורה איהו שורף. דנשמתא איהו מאנא דקודשא בריך הוא ואיהו לא שרי בה עד דאתלבנת באשא דגבורה. דכתיב {{צ|הלא כה דברי כאש נאם יהו&quot;ה}} {{ממ|ירמיהו|כג|כט}}. ובהאי אשא - אם ברזל הוא מתפוצץ ואם אבן הוא נמוח.

ובימינא (נ&quot;א ובמיא) דתמן תורה שבכתב דאיהי מים, {{צ|וטהרה ממקור דמיה}} {{ממ|ויקרא|יב|ז}}, ואתדכי בה מצורע וטמא מת וזב וטמא בכל מיני שרץ. &lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנב ב/&gt;


&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנג א/&gt;הדא הוא דכתיב  {{צ|וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם וגו'}} {{ממ|יחזקאל|לו|כה}}, מעמודא דאמצעיתא.

מאנא - אתיחדת בבעלה דאיהי אתתא. בתר דאתקדשת בשמאלא ואתדכאת במי מקוה בימינא. ואומרים על מאני דפסחא, {{צ|כלים שנשתמשו בהן בצונן מטבילן בצונן והן טהורים}}. אינון נשמתין דאינון מסטרא דרחמי ואינון רחמנים, מארי חנא וחסדא -- לא צריכין לאדכאה במים פושרים כבינוניים. כל שכן בחמי חמין דבהון מתדכין רשעים גמורים דמחממין גרמייהו באשא דיצר הרע, ועלייהו אתמר {{צ|כל דבר אשר יבא באש}} {{ממ|במדבר|לא|כג}} - בגין דזוהמא דילהון נפישא. אבל צדיקים גמורין בצונן, דעלייהו אתמר {{צ|כל המשים ריוח בין הדבקים מצננים ליה גיהנם}}. 

ואי נשמתין חמריים דאינון כמאני חרס - שבירתן זו היא טהרתן. כמה דאת אמר {{צ|נשברו - נטהרו}}. ורזא דמלה {{צ|זבחי אלהים רוח נשברה וגו'}} {{ממ|תהלים|נא|יט}}.  אבל אינון דמשתדלין באורייתא דבכתב ובאורייתא דבעל פה, דאינון אש ומים, ואינון דמשתדלין ברזא דאורייתא דאיהו אור דכתיב בה {{צ|ותורה אור}} - באורייתא אינון מתדכין בה.

ועוד בפרק הרואה: הרואה תמרים בחלום - תמו עונותיו. הדא הוא דכתיב {{צ|תם עונך בת ציון}} {{ממ|איכה|ד|כב}}. בגין דתמרים - ביה תם. דרגא דיעקב דאתמר ביה {{צ|ויעקב איש תם}} {{ממ|בראשית|כה|כז}}. חובין - 'מרים'. ועל דא '''תמרים''' - תמן '''תם''' ותמן '''מר'''.

הכא רמיז {{צ|וימתקו המים}}. הדא הוא דכתיב {{צ|ויורהו יהו&quot;ה עץ וימתקו המים}}. מהכא - מאן דאשתדל באורייתא דאיהו 'עץ' - חובין דיליה דאתמר בהון {{צ|וימררו את חייהם בעבודה קשה}} {{ממ|שמות|א|יד}} - קודשא בריך הוא מחיל ליה ויתחזרון מתיקין. דיומין ייתון דיתקיים בהו כמפקנו דמצרים דאתמר ביה {{צ|וימת יוסף וכל אחיו וכל הדור ההוא}} {{ממ|שמות|א|ו}}. ובגלותא בתראה לית מיתה אלא עוני, דעני חשוב כמת. לקיים בהון {{צ|והשארתי בקרבך עם עני ודל וחסו בשם יהו&quot;ה}} {{ממ|צפניה|ג|יב}}, לאתקיימא בהון {{צ|ואת עם עני תושיע}} {{ממ|תהלים|יח|כח}}.

ואלין עתירין דישתארון בהון - יתקיים בהון {{צ|נרפים אתם נרפים}} {{ממ|שמות|ה|יז}} - נרפים הם באורייתא, נרפים הם למעבד טיבו עם מארי תורה ואנשי חיל המסובבים מעיר לעיר ולא יחוננו.  ונרפים הם בכובד המס. דאי תימא כבדין אינון בכובד המס ולא עבדין טיבו בגין דא {{צ|תכבד העבודה על האנשים ויעשו בה}} - דכובד המס עלייהו. {{צ|ואל ישעו בדברי שקר}} - דאינון משקרין ואמרין דכובד המס עלייהו ובגין דא לא יעבדון טיבו. אינון משקרן במילולייהו  ואמרין דמהכובד דתכבד עלייהו, {{צ|תבן אין ניתן}}, ממונא דשקרא, דביה טענין לקודשא ברוך הוא, ובגין דלא ישעון ביה, ולא חסו בשם יהו&quot;ה, אין נתן לעבדיך.

ואלין דאית לון טמיר וגניז ממונא מלגו דאיהו {{צ|תוכן}} - כגון תוך האוצר ותיבה, אתקיים בהו {{צ|ותוכן לבנים תתנו}}, ודא כספים  לבנים, דיהון בההוא דרא.  בההוא זמנא שם שם לו חוק ומשפט, ואינון מארי משנה. אוף הכא {{צ|ויבאו מרתה}} - אתהדר לון אורייתא דבעל פה מרה, בדחקין סגיאין בעניותא, דיתקיים בהו {{צ|וימררו את חייהם בעבודה קשה}} - זו קושיה. {{צ|בחומר}} - דא קל וחומר. {{צ|ובלבנים}} - דא לבון הלכה. {{צ|ובכל עבודה בשדה}} - דא ברייתא.  {{צ|את כל עבודתם אשר עבדו בהם בפרך}} - דא תיקו.

ורעיא מהימנא תמן אתקיים בך {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}} {{ממ|שמות|טו|כה}}. ובהאי עץ הדעת טוב ורע דאיהו איסור והיתר, ובאינון רזין דאתגליין על ידך - {{צ|וימתקו המים}} - כמלח דממתקת בשרא. הכי יתמתקון ברזייא דאתגליין על ידך כל אינון קושיין ומחלוקות, דמיין מרירן דאורייתא דבעל פה, אתהדרו מתיקן מי אורייתא. ויסורין דילך ברזין אלין דאתגליין על ידך - יהון לך מתיקין, ויהדרון לך כל דחקין דילך כחלמין דעברין. ו'''חלם''' בהיפוך אתוון '''מלח''' - דממתקת ית בשרא אוף יסורין ממתקים כמה דאוקמוה. 

ולרשעים מתהדרן יסורין מלח סדומית, דאיהי מסמא את העינים, לקיימא בהו {{צ|ועיני רשעים תכלינה}} {{צ|איוב|יא|כ}}. &lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנג א/&gt;

&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנג ב/&gt;ואינון ערב רב רשיעייא דיתקיים בהו בההוא זמנא {{צ|יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים והרשיעו רשעים}} {{ממ|דניאל|יב|י}}. {{צ|יתלבנו}} - אינון מארי משנה, {{צ|ויצרפו}} אינון זרעא קדישא דשאר עמא. הדא הוא דכתיב {{צ|וצרפתים כצרוף את הכסף}} {{ממ|זכריה|יג|ט}}. {{צ|והרשיעו רשעים}} - אינון ערב רב.

{{צ|והמשכילים יבנו}} - אינון מארי קבלה דאתמר בהון {{צ|והמשכילים יזהירו כזהר הרקיע}} {{ממ|דניאל|יב|ג}} - אלין אינון דקא משתדלין בזהר דא דאקרי {{צ|ספר הזהר}} דאיהו כתיבת נח דמתכנשין בה שנים בעיר ושבע ממלכותא, ולזמנין אחד מעיר ושנים ממשפחה, דבהון יתקיים {{צ|כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו}} {{ממ|שמות|א|כב}}. ודא אורה דספרא דא וכולא על סיבה דילך.

ומאן גרים דא? עורב. דאנת תהא בההוא זמנא כיונה דשליח אחרא דאקרי בשמך, כעורב דאשתלח בקדמיתא ולא אתהדר בשליחותא, דאשתדל בשקצים דאתמר בהון עמי הארץ שקץ, בגין ממונא דלהון, ולא אשתדל בשליחותיה לאהדרא לצדיקייא בתיובתא, כאילו לא עביד שליחותא דמאריה. ובך יתקיים רזא דיונה, דעאל בעמקין דתהומי ימא - הכי תיעול אנת בעמיקו דתהומי אורייתא. הדא הוא דכתיב {{צ|ותשליכני מצולה בלבב ימים}}. {{צ|יונה|ב|ד}}. 

ויהון חכמה חסד נצח לימין דבגינייהו אמר דוד {{צ|ימין יהו&quot;ה עושה חיל, ימין יהו&quot;ה רוממה, ימין יהו&quot;ה עושה חיל}}. ותלת משמאלא יתקשרון כחדא דאינון בינה גבורה הוד. ותלת דרגין דאמצעיתא - כתר תפארת יסוד, דאחידן בימינא ושמאלא. ובגין דחזא לך נביא מתקשר בתלת דרגין דאמצעיתא - פתח עלך האי קרא {{צ|הנה ישכיל עבדי ירום ונשא וגבה מאד}} {{ממ|ישעיהו|נב|יג}}. ובגין דאנת תהא אחיד בתרין משיחין, אמר דוד על תלת ימינין דמשיח בן דוד {{צ|ימין יהו&quot;ה}} תלת זמנין. 

לקביל תלת שמאלין דאחיד בהון משיח בן אפרים אמר מסטרא דחד שמאלא גבורה {{צ|לא אמות}}, {{צ|כי אחיה}} מסטרא דשמאלא דהוד דילך דאתמר ביה ונתן ההוד למשה, אתייהיב בך מסטרא דבינה בגין דביה הוית אנת חרב ויבש בכלא, בגין משיח בן אפרים. באורייתך, בנביאותך עליה, בגופך דסבילת כמה מיני יסורין בגין דלא ימות הוא. ובעית רחמי עליה. אתמר ביה {{צ|כי אחיה}} מסטרא דבינה. ובגין דא {{צ|לא אמות}} מסטרא דגבורה, {{צ|כי אחיה}} מסטרא דבינה אילנא דחיי דאתגבר עליה קריאת שמע של שחרית וקשיר ליה בקשורא דתפילין בימינא דאברהם דאיהו שחרית.

{{צ|ואספר מעשי יה}} - מסטרא דהוד, {{צ|יסור יסרני יה}} - חכמה ובינה מימינא ומשמאלא, בתלת ימינין ותלת שמאלין. {{צ|ולמות לא נתנני}} - עמודא דאמצעיתא בתלת דכליל כתר וצדיק ואיהו '''בן יה'''. ומיד יקום '''ו'''' ל'''ה'''' ב'''יה''' בימינא ושמאלא, ברחמי ותחנוני, בכמה פיוסים לה ולבנהא. הדא הוא דכתיב {{צ|ביום ההוא אקים את סוכת דוד הנופלת}}. ובגין דא אמר נביא {{צ|בבכי יבאו ובתחנונים אובילם}} {{ממ|ירמיהו|לא|ח}}.

קם רעיא מהימנא ונשיק ליה ובריך ליה, ואמר &quot;ודאי שליחא דמארך אנת לגבן&quot;. פתחו תנאין ואמוראין ואמרו &quot;רעיא מהימנא אנת הוית ידע כל דא, ועל ידך היא אתגלייא, אבל בענוה דילך דאתמר בך {{צ|והאיש משה ענו מאד}} {{ממ|במדבר|יב|ג}} - באלין אתרין דאנת מתבייש לאחזקא טיבו לגבך - מני קודשא בריך הוא לן ולבוצינא קדישא למהוי בידך ובפומך באלין אתרין. (עד כאן רעיא מהימנא)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנג ב/&gt;

==פרשת שלח לך - זהר==
{{צ|וידבר יהוה אל משה לאמר שלח לך אנשים ויתורו את ארץ כנען וגו'}}. {{ש}}
רבי חייא פתח {{צ|המימיך צוית בקר ידעת השחר מקומו}} - {{צ|שחר}} כתיב - ה&quot;א אתרחקא משחר. מאי טעמא? אלא א&quot;ר חייא בשעתא דנטי ערב ושמשא נטי למיעל - כדין אתחלש תוקפיה - כדין שלטא שמאלא ומשתכח דינא בעלמא ואתפשט (לעילא). וכדין בעי בר נש לצלאה ולכונא רעותא (ס&quot;א לצלאה דישכח רעותא) קמי מאריה, דאמר רבי ייסא כד נטי שמשא ואתחלש כדין אתפתח חד פתיחו בשמשא ואתכניש חיליה ושמאלא שליט ויצחק כרי בירא תחותיה. כיון דעאל ליליא - פתקא דקוטפא באחמתיה שכיח, וכמה חבילין טריקן (אזדריקו) אתפשטו בעלמא, וכלהו שטאן בערבוביא ואזלי וחייכאן בנפשן דרשיעייא (ס&quot;א דבני נשא), ומודעין לון מלין; מנהון כדיבן ומנהון קשוט. ומאן דאשתכח בינייהו אתייהיב לון רשו לחבלא. וכלהו בני עלמא ניימין (ואתכנשו) וטעמין טעמא דמותא והא אוקימנא. 

תא חזי כד אתער רוח צפון - כדין אתקבלא כנסת ישראל בשמאלא (ואתחברו כחדא) ושריא בדרועא באתרהא, וקב&quot;ה אתי לאשתעשעא עם צדיקייא דבגנתא דעדן. וכדין כל מאן דיתער למלעי באורייתא בההוא שעתא הא אשתתף בהדה, בגין דהיא (יתבת) וכל אכלוסין דילה משבחן למלכא עלאה וכל אינון דאשתכחו (נ&quot;א דאשתתפו בהדה) בתושבחתא דאורייתא כלהו כתיבין בבני היכלא ואקרון בשמהון ואלין רשימין ביממא. תא חזי שמא חדא קדישא אית בגלופי אתוון דהוא שלטא מפלגו ליליא ואילך, ואינון אתוון '''ם'''' ד'''מנצפך''' כליל לון. '''ם'''' אוקמוה {{צ|לםרבה המשרה}}. '''נ'''' הוה אסתים להאי ולהאי - כדין כתרין כלילן הוא, '''ו'''' (נ&quot;א '''י'''') דשמא קדישא אתקין ליה וסתים מבועהא. בתר דאולידת פתיחא הות בחד רישא דפתחא. 

כד אתחריב בי מקדשא אסתימו מבועין מכל סטרין. (ס&quot;א את דא כליל אתוון) ואכליל אתוון אחרן ואינון שבעה; תלת מהאי סטרא וארבע מהאי סטרא. '''כל&quot;ך'''. וסימן {{צ|כלך יפה רעיתי ומום אין בך}}. '''ן'''' - דכר ונוקבא כליל כחדא, דא כליל תלת מכאן ותלת מכאן ואינון שית. ואוקימנא באלין תרין אתוון '''ם' ן'''' אתכללו תריסר אתוון, סליק מנייהו תרי, חד לאתר חד, וחד לאתר חד. '''כל&quot;ך סעפ&quot;ה יאע&quot;וצה'''. הכי אתגליפו אתוון. ורזא דא בכי תצא למלחמה קרא דכתיב {{צ|כי יהיה נערה בתולה}} - {{צ|נער}} כתיב. 


בתר דאסתלק ליליא וצפרא נהיר כדין '''ה'''' סלקא ואתכלילת בנהורא עלאה וכדין {{צ|ידעת השחר מקומו}} - דידע לאעלאה לארעא. אמר ליה קב&quot;ה משה כד אתי נהורא דשמשא - אתכליל סיהרא &lt;קטע סוף=דף קנו ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קנז|א}}&lt;קטע התחלה=דף קנז א/&gt;בגוויה. השתא דאנת שמשא - היך יקומון כחדא שמשא וסיהרא? לא נהיר סיהרא אלא בשעתא דאתכניש שמשא, אבל השתא לית אנת יכיל. אי תבעי למנדע מנה - {{צ|שלח לך אנשים}} לגרמך בגין למנדע. 

תא חזי משה אי תימא דהוא לא ידע דלא ייעול לארעא בזמנא דא -- לאו הכי. אלא ידע והוה בעי למנדע מנה עד לא יסתלק, ושלח לאלין מאללי. כיון דלא אתיבו מלה כדקא יאות - לא שלח זמנא אחרא עד דקב&quot;ה אחזי ליה דכתיב {{צ|עלה אל הר העבדים הזה וראה את הארץ}}, וכתיב {{צ|ויראהו יהוה את כל הארץ}}. ולא דא בלחודוי אלא כל אינון דזמינין למיקם בכל דרא ודרא - כלהו אחזי ליה למשה ואתמר ואוקמוה חברייא. כיון דשארי משה למשלח מה אמר לון {{צ|היש בה עץ}}. וכי מה הוא דקאמר? ואי תימא דלא ידע אלא (לקמן יימא מלה. אבל הכא) הכי אמר משה אם יש בה עץ - הא ידענא דאנא איעול לתמן. מאי {{צ|עץ}}? דא אילנא דחיי, ותמן לא הוה אלא בג&quot;ע דארעא. אמר אם יש בה עץ דא אנא איעול לתמן. ואי לא - לאו אנא יכיל למיעל. 

אמר רבי חייא כתיב {{צ|וימצאו איש מקושש עצים ביום השבת}}. מאן עצים הכא ומאן הוא דא? אלא דא צלפחד והוה דייק על אלין אילנין הי מנייהו רב על אחרא ולא חשש ליקרא דמאריה ואחלף שבת לשבת הדא הוא דכתיב {{צ|כי בחטאו מת}} - '''{{צ|בחטא ו' מת}}''' (ורזא דכלא ודאי מקושש עצים) בגין כך הוה דיניה סתים ולא אתפרש דיניה כדינין אחרנין בגין דמלה דא בעי בחשאי וסתים ולא גלייא ועל דא לא אתמר באתגלייא וקב&quot;ה עבד יקר ליקריה. רבי יוסי אמר שאר עצים בהדי שבת הוה מקושש וקביל עונשא לפום שעתא ואתכפר חוביה ועל דא אתקשי משה בדינא דבנתא דלא ידע אי אתכפר למהוי לבנתיה חולק ואחסנא אי לאו. כיון דדכר שמיה (דצלפחד) קב&quot;ה דכתיב {{צ|כן בנות צלפחד דוברות}} אתידע דהא אתכפר חוביה. 

תא חזי ב' אילנין אינון חד לעילא וחד לתתא בדא חיין ובדא מותא מאן דאחלף לון גרים ליה מותא בהאי עלמא ולית ליה חולקא בההוא עלמא. ועל דא אמר שלמה {{צ|דבש מצאת אכול דייך וגו'}}. ארון ותורה בחד קיימי תורה עקרא ארון ביתא. ועל דא '''{{צ|ארן}}''' חסר בלא וא&quot;ו בכל אתר ארן הברית ארן העדות. בכל אתר אהרן דרועא ימינא בר בחד דכתיב {{צ|כל פקודי הלוים אשר פקד משה ואהרן}} נקוד לעילא. א&quot;ר יצחק משה אילנא דחיי נקט ועל דא בעא למנדע אי הוה שכיח בארעא אי לאו ובגין כך אמר {{צ|היש בה עץ אם אין והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ}} דהא אילנא דחיי אתחמד לכלא ואינון לא אייתיאו אלא ענבים ורמונים ותאנים באילנא אחרא תליין ואחידן. ת&quot;ח(?)

שלח לך אנשים בגינך. 

רבי יהודה פתח משלי כח) {{צ|כצנת שלג ביום קציר ציר נאמן לשולחיו ונפש אדוניו ישיב}}. {{צ|כצנת שלג ביום קציר}} - דאהני לגופא ולנפשא {{צ|ציר נאמן לשולחיו}} - אלו כלב ופנחס דהוו שליחי מהימני לגבי יהושע. {{צ|ונפש אדוניו ישיב}} - דאהדרו שכינתא לדיירא בהו בישראל ולא אסתלקא מנייהו. ואלין דשדר משה גרימו בכייה לדרין בתראין וגרימו לאסתלקא מישראל כמה אלף ורבבן. וגרימו לסלקא שכינתא מארעא מבינייהו דישראל. אינון דשדר יהושע {{צ|ונפש אדוניו ישיב}}. 


'''רבי חזקיה ור' ייסא''' הוו אזלי בארחא. 
אמר רבי ייסא לר' חזקיה חמינא באפך דהרהורא אית בגווך. 
אמר ליה הא ודאי האי קרא אסתכלנא ביה כיון דאמר שלמה {{צ|כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד להם וגו'}}. ותנינן דכל מלוי דשלמה מלכא כלהו סתימין מדרגין דחכמתא. אי הכי האי קרא אית ביה לאסתכלא דהא פתחא לאינון דלאו בני מהימנותא אשתכח ביה. &lt;קטע סוף=דף קנז א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנז|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנז ב/&gt;אמר ליה ודאי הכי הוא ואית ביה למנדע ולאסתכלא. 
אדהכי חמו חד בר נש דהוה אתי שאל לון מייא דהוה צחי והוה לאי בתוקפא דשמשא. 
אמרו ליה מאן את. 
אמר לון יודאי אנא ואנא לאי וצחינא. 
אמרו לעית באורייתא אמר לון עד דאנא עמכון במלין אסלק להאי טורא ותמן אסב מייא ואשתי. 
אפיק רבי ייסא חד זפירא מלי מיין ויהב ליה. 
בתר דשתה אמר נסלק עמך למייא. 
סליקו לטורא ואשתכחו חד חוטא דמייא דקיק ומלי קטפורא חד. 
יתבו. 
אמר לון ההוא בר נש השתא שאילו דהא אנא אשתדלנא באורייתא על ידוי דחד ברי דאנא עיילית ליה לבי רב ובגיניה רווחנא באורייתא. 
אמר רבי חזיקה אי על ידא דברך טב הוא. אבל מלה דאנן ביה אנא חמינא דלאתר אחרא בעי לאסתלקא. 
אמר ההוא בר נש אימא מלך דלזמנין באפרקסתא דענייא תשכח מרגניתא. 
אמר ליה האי קרא דאמר שלמה סח ליה. 
אמר ליה וכי (נ&quot;א כמה) במה אתון פירשן משאר בני נשא דלא ידעי. 
אמרו ליה ובמה. 
אמר לון על דא אמר שלמה האי קרא ולא אמר האי מגרמיה כשאר אינון מלין אלא אהדר אינון מלין דטפשאי עלמא דאמרי כך. ומאי אמרי כי מקרה האדם ומקרה הבהמה וגו' טפשאי דלא ידעי ולא מסתכלן בחכמתא אמרי דהאי עלמא אזיל במקרה וקב&quot;ה לא אשגח עלייהו אלא מקרה האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד וגו'. וכד שלמה אסתכל באלין טפשאין דקאמרי דא קרא לון בהמה דאינון עבדין גרמייהו בהמה ממש בגין דאמרי מלין אלין. ומנלן קרא דעליה אוכח דכתיב {{צ|אמרתי אני בלבי על דברת בני האדם לברם האלהים ולראות שהם בהמה המה להם}} {{ממ|קהלת|ג|יח}}. {{צ|אמרתי אני בלבי}} וחשיבנא בהאי לאסתכלא על מה. {{צ|על דברת בני האדם}} - על ההוא מלה דטפשותא דאינון אמרי {{צ|לברם האלהים}} בלחודייהו ולא יתחברון בהדי בני נשא אחרינן דאית לון מהימנותא {{צ|ולראות שהם בהמה המה להם}}. ולראות בהו אינון בני מהימנותא שהם בהמה ממש ודעתייהו כבעירא המה להם בלחודייהו ולא לאעלאה לבני מהימנותא בדעתא דטפשותא דא ועל דא {{צ|המה להם}} ולא לאחרנין ומה דעתא דלהון {{צ|כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד לכלם וגו'}}. תיפח רוחיהון דאינון בעירי. אינון טפשאי. אינון מחוסרי מהימנותא. ווי לון ווי לנפשייהו. טב להו דלא ייתון לעלמא. ומה אתיב לון שלמה על רא(?) קרא אבתריה ואמר. {{צ|ומי יודע רוח בני האדם העולה היא למעלה ורוח הבהמה היורדת היא למטה לארץ}}. מי יודע באינון טפשאי דלא ידעי ביקרא דמלכא עלאה ולא מסתכלי באורייתא {{צ|רוח בני האדם העולה היא למעלה}} לאתר עלאה לאתר יקר לאתר קדישא לאתזנא מנהירו עלאה מנהירו דמלכא קדישא למהוי צרורא בצרורא דחיי ואשתכחת קמי מלכא קדישא עולה תמימה ודא הוא {{צ|העולה היא למעלה}}. {{צ|ורוח הבהמה היורדת היא למטה לארץ}} ולאו לההוא אתר דהוה כל ב&quot;נ דכתיב ביה {{צ|בצלם אלהים עשה את האדם}}, וכתיב {{צ|נר יהוה נשמת אדם}}. היך אמרי אינון טפשאי דלאו מבני מהימנותא ורוח אחד לכל תיפח רוחיהון עלייהו כתיב {{צ|יהיו כמוץ לפני רוח ומלאך יהוה דוחה}}. אלין ישתארון בגיהנם לאינון דרגין תתאין ולא יסתלקון לדרי דרין. עלייהו כתיב {{צ|יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם ברכי נפשי את יהוה הללויה}}. 

אתו רבי חזקיה ורבי ייסא ונשקו רישיה אמרו ומה כל כך הוה עמך ולא ידענא. זכאה האי שעתא דאערענא בך. &lt;קטע סוף=דף קנז ב/&gt;
 
{{ממ זהר משולב|ג|קנח|א}}

&lt;קטע התחלה=דף קנח א/&gt;תו אמר וכי על דא בלחודוי תוה שלמה והא באתר אחרא אמר כגוונא דא. פתח ואמר {{צ|זה רע בכל אשר נעשה תחת השמש}}. {{צ|זה רע}} ודאי. מאי {{צ|זה רע}}? דא הוא מאן דאושיד זרעא בריקניא וחביל אורחוי בגין דהאי לאו מדוריה בקב&quot;ה ולא יהא ליה חולקא בעלמא דאתי הדא הוא דכתיב {{צ|כי לא אל חפץ רשע אתה לא יגורך רע}}. על דא אמר {{צ|זה רע}} דלא יהא ליה מדורא לעילא כי מקרה אחד לכל וגם לב בני האדם מלא רע (בגין דא) והוללות בלבבם בחייהם שטותא תקיע בלבייהו ואינון מחוסרי מהימנותא ולית לון חולקא בקב&quot;ה ובאינון בני מהימנותא לאו בעלמא דין ולא בעלמא דאתי הדא הוא דכתיב {{צ|ואחריו אל המתים}}. 

תא חזי קב&quot;ה אזהר לבני עלמא ואמר {{צ|ובחרת בחיים למען תחיה}} (בהאי עלמא ובעלמא דאתי) וחיין דההוא עלמא נינהו. אינון דחייבין מחוסרי מהימנותא מאי קא אמרי {{צ|כי מי אשר יבחר וגו'}}. אע&quot;ג דיבחר בר נש בהאי עלמא (ס&quot;א בההוא עלמא) כמה דאמר לאו הוא כלום דהא מסירא דא בידנא (שם אל כל החיים יש בטחון ומסירא דא בידייהו (שם) {{צ|כי לכלב חי הוא טוב מן האריה המת}}. היך יהא לן חיין בההוא עלמא ועל דא {{צ|זה רע}} ודאי דלא ידורון במלכא עלאה ולא יהא לון חולקא ביה. ואע&quot;ג דכל הני קראי תשכח סמיכין לחברייא במלין אחרנין. אבל ודאי שלמה קא אתא לגלאה על אינון חייבין מחוסרי מהימנותא דלית לון חולקא בקב&quot;ה בעלמא דין ובעלמא דאתי. 

אמר ליה תבעי דנתחבר בהדך ותזיל בהדן. 
אמר להו אי עבידנא הכי אורייתא יקרי עלי כסיל ולא עוד אלא דאתחייבנא בנפשאי. 
אמרו ליה למה. 
אמר לון דהא שליחא אנא ושדרו לי בשליחותא ושלמה מלכא אמר {{צ|מקצה רגלים חמס שותה שולח דברים ביד כסיל}}. 

תא חזי מרגלים על דלא אשתכחו בני מהימנותא ושלוחי מהימנותא אתחייבו בנפשייהו בעלמא דין ובעלמא דאתי. 

נשק לון ואזל ליה. 

'''אזלו רבי חזקיה ור' ייסא'''. עד דהוו אזלו פגעו באינון בני נשא. 
שאילו ר' חזקיה ורבי ייסא עליה. אמרו מה שמיה דההוא בר נש? 
אמרו ר' חגי הוא וחברא דבין חברייא הוא ושדרו ליה חברייא דבבל למנדע מלין מר' שמעון בן יוחאי ושאר חברייא א&quot;ר ייסא ודאי דא הוא ר' חגי דכל יומוי לא בעא לאחזאה גרמיה במה דידע ועל דא אמר לן דהא בריה זכה ליה באורייתא בגין דאמר קרא (שם) {{צ|ראית איש חכם בעיניו תקוה לכסיל ממנו}}. ודאי שליחא מהימנא איהו (וזכאה הוא שליחא מהימנא) וזכאה איהו מאן דשדר מלוי בידא דשליחא מהימנא. 

תא חזי אליעזר עבד אברהם מבני כנען הוה. כמה דאת אמר {{צ|כנען בידו מאזני מרמה}}. וכנען כתיב עליה {{צ|ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו}}. ובגין דהוה שליחא מהימנא מה כתיב ביה  {{צ|בא ברוך יהוה}} -  {{צ|ברוך יהוה}} ממש. ועל דא אכתיב הכי באורייתא בגין דנפק מההיא קללה ואתברך ולא די ליה דנפיק מנה אלא דאתברך בשמיה דקב&quot;ה ואוליפנא דאתא מלאך ואעיל מלה דא בפומיה דלבן:

{{צ|וישלח אותם משה וגו' כלם אנשים}} - כלהו זכאין הוו ורישי דישראל הוו אבל אינון דברו לגרמייהו עיטא בישא אמאי נטלי עיטא דא אלא אמרו אי ייעלון ישראל לארעא נתעבר אנן מלמהוי רישין וימני משה רישין אחרנין דהא אנן זכינן במדברא למהוי רישין אבל בארעא לא נזכי ועל דנטלי עיטא בישא לגרמייהו מיתו אינון וכל אינון דנטלן מלייהו: &lt;קטע סוף=דף קנח א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קנח|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קנח ב/&gt;{{צ|אלה שמות האנשים אשר שלח משה וגו'}} אמר רבי יצחק משה אסתכל וידע דלא יצלחון בארחייהו כדין צלי עליה דיהושע כדין כלב הוה בדוחקא אמר מה אעביד הא יהושע אזיל בסייעתא עלאה דמשה דשדר ביה נהירו דסיהרא והוא אנהיר עליה בצלותיה בגין דאיהו שמשא. מה עבד כלב אשתמיט מנייהו ואתי לגבי קברייא דאבהן וצלי תמן צלותיה. א&quot;ר יהודה ארח אחרא נטיל ועקים שבילין ומטא על קברי דאבהן ואסתכן בגרמיה דהא כתיב  {{צ|ושם אחימן ששי ותלמי ילידי הענק}}. אבל מאן דאיהו בדוחקא לא אסתכל מדי. כך כלב בגין דהוה בדוחקא לא אסתכל מדי ואתא לצלאה על קברי אבהן לאשתזבא מעיטא דא:


{{צ|ויקרא משה להושע בן נון יהושע}}. רבי יצחק אמר וכי הושע קרייה קרא?! והא כתיב  {{צ|ויאמר משה אל יהושע}},  {{צ|ויהושע בן נון נער}},  {{צ|ויחלוש יהושע}}! אלא אמר ליה משה יה יושיעך מנייהו. 

רבי אבא אמר כיון דשדריה למיעל לתמן אצטריך למהוי שלים ובמה בשכינתא דעד ההיא שעתא נער אקרי כמה דאוקימנא ובההיא שעתא קשיר ליה משה בהדה ואע&quot;ג דאשכחן יהושע בקדמיתא קרא קרייה הכי על ההוא דזמין למקרייה. אמר משה ודאי לא אצטריך דא למיעל תמן אלא בשכינתא והכי אתחזי:


{{צ|היש בה עץ אם אין וגו'}}. רבי חייא אמר וכי לא הוה ידע משה דאית בה כמה אילנין משניין דא מן דא והא הוא שבח לה לישראל בכמה זמנין והוא אסתפק בדא. והא קב&quot;ה קאמר ליה למשה בקדמיתא דהיא ארץ זבת חלב ודבש. אמר רבי יוסי הא אתערו חברייא דכתיב  {{צ|איש היה בארץ עוץ איוב שמו}}. אמר רבי שמעון רמז להם רמיזא דחכמתא על מה דשאילו בקדמיתא דכתיב  {{צ|היש יהוה בקרבנו אם אין}}. אמר תמן תחמון אי היא אתחזיא להאי או להאי. אמר לון אי תחמון דאיבא דארעא כשאר ארעי דעלמא יש בה עץ אילנא דחיי ולא מאתר עלאה יתיר. ואי תחמון דאיבא דארעא יתיר ומשנייא מכל אתר דעלמא תנדעון דהא מעתיקא קדישא קא נגיד ואתמשך ההוא שנוייא עלאה מכל אתרי דעלמא ובדא תנדעון היש בה ע&quot;ץ אם אי&quot;ן ודא בעיתון בקדמיתא (דבמעיכון בעיתון) למנדע דא דכתיב היש יהוה בקרבנו. בקרבנו דייקא או אם אין. ועל דא {{צ|והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ}} למנדע שנוייא דיליה. {{צ|והימים ימי בכורי ענבים}}. {{צ|והימים}} מאי קא מיירי דהא ואז בכורי ענבים סגי ליה אלא והימים אינון דאשתמודען כלהו הוו מתחברן בההוא זמנא בההוא אילנא דחטא ביה אדם הראשון כמה דתנינן ענבים היו ועל דא  {{צ|והימים}} - אינון דאשתמודען,  {{צ|ימי בכורי ענבים}} דייקא!


{{צ|ויעלו בנגב ויבא עד חברון}} - &quot;ויבאו&quot; מבעי ליה!? אלא אמר רבי יוסי כלב הוא דאתא לצלאה על קברי אבהתא. אמר כלב יהושע הא ברכיה משה בסיועא עלאה קדישא ויכיל לאשתזבא מנייהו ואנא מה אעביד. אימלך למבעי בעותא על קברי אבהתא בגין דישתזיב מרזהון (ס&quot;א מעיטא בישא דשאר מאללין. רבי יצחק אמר מאן דהוה רשים מכלהו דא עאל בגוויה דביה תליא כלא. ות&quot;ח מאן הוא משאר אחרי דיכול לאעלא תמן דהא כתיב {{צ|ושם אחימן ששי ותלמי}} ומדחילו דלהון מאן יכיל לאעלאה &lt;קטע סוף=דף קנח ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קנט|א}}&lt;קטע התחלה=דף קנט א/&gt;במערתא. אלא שכינתא עאלת תמן בכלב לבשרא לאבהן דהא מטא זמנא לאעלא בנייהו לארעא דאומי לון קב&quot;ה ודא הוא ויבא עד חברון. תאנא אחימן ששי ותלמי ממאן נפקו זרעא הוו מאינון נפילין דאפיל לון קב&quot;ה בארעא ואולידו מבנת ארעא ומנייהו נפקו גיברי עלמא כמה דכתיב {{צ|המה הגבורים אשר מעולם אנשי השם}}. {{צ|אשר מעולם}} דשמשי (נ&quot;א מדאתברי) עלמא משתכחי. {{צ|אנשי השם}} - אחימן ששי ותלמי:


{{צ|ויבאו עד נחל אשכול וגו'}}. {{ש}}
רבי יהודה פתח: {{צ|כה אמר האל יהוה בורא השמים ונוטיהם וגו'}}. כמה אית להו לבני נשא לאסתכלא בפולחנא דקב&quot;ה כמה אית להו לאסתכלא במלי דאורייתא דכל מאן דאשתדל באורייתא כאילו מקרב כל קורבנין דעלמא לקמי קב&quot;ה ולא עוד אלא דקב&quot;ה מכפר ליה על כל חובוי ומתקנין ליה כמה כורסיין לעלמא דאתי (חסר):


'''ר' יהודה הוה אזיל בארחא בהדי ר' אבא'''. 
שאל ליה אמר מלה חד בעינא לשאלא כיון דידע קב&quot;ה דזמין ב&quot;נ למחטי קמיה ולמגזר עליה מיתה אמאי ברא ליה דהא אורייתא הוה תרי אלפין שנין עד לא איברי עלמא וכתיב בה באורייתא {{צ|אדם כי ימות באהל}}. איש כי ימות. וימת. ויחי פלוני וימת מאי קבעי קב&quot;ה לב&quot;נ בהאי עלמא דאפי' אי אשתדל באורייתא יממא וליליא ימות ואי לא אשתדל באורייתא ימות כלא בחד ארחא בר פרישותא דההוא עלמא כמה דאת אמר {{צ|כטוב כחוטא}}. 

אמר ליה אורחוי דמארך וגזרי דמארך מה לך למטרח בהו מה דאית לך רשו למנדע ולאסתכלא שאיל ודלית לך רשו למנדע כתיב אל תתן את פיך לחטיא את בשרך דאורחוי דקב&quot;ה וסתרין גניזין עלאין דהוא סתים וגניז לית לן לשאלא. 
אמר ליה אי הכי הא אורייתא כלא סתים וגניז דהא היא שמא קדישא עלאה הוי ומאן דמתעסק באורייתא כאלו אתעסק בשמיה קדישא ואי הכי לית לן לשאלא ולאסתכלא. 
אמר ליה אורייתא כלא סתים וגלייא ושמיה קדישא סתים וגלייא וכתיב {{צ|הנסתרות ליהוה אלהינו והנגלות לנו ולבנינו}}. {{צ|הנגלות לנו}} - דאית רשו לשאלא ולעיינא ולאסתכלא בהו ולמנדע בהו. אבל {{צ|הנסתרות ליהוה אלהינו}} - דיליה אינון וליה אתחזיין דמאן יכיל למנדע ולאתדבקא דעתוי סתימא. וכ&quot;ש למשאל. 

תא חזי לית רשו לבני עלמא למימר מלין סתימין ולפרשא לון בר בוצינא קדישא ר&quot;ש דהא קב&quot;ה אסתכם על ידוי ובגין דדרא דילה רשימא הוא לעילא ותתא ועל דא מלין אתמרו באתגלייא על ידוי ולא יהא דרא כדרא דאאיהו שארי בגויה עד דייתי מלכא משיחא אבל תא חזי כתיב {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אותו}} (ובכלא הוא כעין דוגמא דלעילא. ת&quot;ח) רזא דמלה. תלת עלמין אית ליה לקב&quot;ה דאיהו גניז בגווייהו. עלמא קדמאה ההוא עלאה טמירא דכלא דלא אסתכל ביה ולא אתידע ביה בר איהו דאיהו גניז בגוויה. עלמא תניינא קשיר בההוא דלעילא ודא הוא דקב&quot;ה אשתמודע מניה כמה דכתיב {{צ|פתחו לי שערי צדק}}. {{צ|זה השער ליהוה}}. ודא הוא עלמא תניינא. עלמא תליתאה ההוא עלמא תתאה מנייהו דאשתכח ביה פרודא ודא הוא עלמא דמלאכי עלאי שריין בגוויה וקודשא בריך הוא אשתכח ביה ולא אשתכח. אשתכח ביה השתא כד בעאן לאסתכלא ולמנדע ליה אסתלק מנייהו ולא אתחזי עד דכלהו שאלי איה מקום כבודו. ברוך כבוד יהוה ממקומו. והאי הוא עלמא דלא אשתכח ביה תדירא. כגוונא דא {{צ|בצלם אלהים עשה את האדם}} כדין אית &lt;קטע סוף=דף קנט א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קנט|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קנט ב/&gt;ליה תלת עלמין. עלמא קדמאה האי עלמא דאקרי עלמא דפירודא וב&quot;נ אשתכח ביה ולא אשתכח. כד בעאן לאסתכלא ביה אסתלק מנייהו ולא אתחזי. עלמא תניינא עלמא דאיהו קשיר בההוא עלמא עלאה ודא הוא ג&quot;ע די בארעא דדא הוא קשיר בעלמא אחרא עלאה ומהאי אתידע ואשתמודע עלמא אחרא. עלמא תליתאה עלמא עלאה טמירא גניז וסתים דלית מאן דידע ליה כמה דכתיב {{צ|עין לא ראתה אלהים זולתך יעשה למחכה לו}}. וכלא כגוונא עלאה (קדמאה דאמינא ובקשוט) דכתיב {{צ|בצלם אלהים עשה את האדם}} (ת&quot;ח ודאי) על דא כתיב {{צ|בנים אתם ליהוה אלהיכם וגו'}} כמה דאוקמוה ואלין אינון בצלם אלהים ואלין ירתין ירותא עלאה כגוונא דיליה ועל דא אזהר באורייתא {{צ|לא תתגודדו ולא תשימו קרחה}} דהא לא אתאביד והא שכיח בעלמין טבין עלאין ויקירן להוון חדן כד אסתלק (צדיקא) מהאי עלמא. 

ותא חזי אלמלי לא חב אדם לא יטעם טעמא דמותא בהאי עלמא בזמנא דעייל לעלמין אחרנין אבל בגין דחב טעם טעמא דמותא עד לא ייעול לאינון עלמין ואתפשט רוחא מהאי גופא ואשאר ליה בהאי עלמא ורוחא אסתחיא בנהר דינור לקבלא עונשא ולבתר עיילא לג&quot;ע דבארעא ואזדמנא ליה מאנא אחרא דנהורא כהאי פרצופא דגופא דהאי עלמא ממש ואתלבש ואתתקן ביה ותמן הוא מדורא דיליה תדיר ואתקשר בריש ירחי ושבתי בנשמתא וסליק ואתעטר לעילא לעילא הדא הוא דכתיב {{צ|והיה מדי חדש בחדשו וגו'}}. מדי חדש בחדשו אמאי. אלא רזא דמלה בגין חדתותי דסיהרא דאתעטרא (עטרוי) לאנהרא מן שמשא בההוא זמנא. וכן מדי שבת בשבתו. מדי שבת דא סיהרא. בשבתו דא שמשא דנהורא אתיא לה מן תמן. ועל דא כלא חד מלה. ודא הוא ברירא דמלה בר לחייביא דכתיב בהו מיתה לכלהו עלמין כרת מכלהו עלמין ואשתציין מכלא כד לא עיילי בתשובה. אמר רבי יהודה כריך רחמנא דשאילנא ורווחנא מלין אלין וקאימנא עלייהו. 

אמר ר' שמעון מפרשתא דא אוליפנא רזא דחכמתא ואשתמעו מנה רזין עלאין ויקירין ת&quot;ח קב&quot;ה משבח באורייתא ואמר אזילו באורחי אשתדלו בפולחני והא אנא מעייל לכון לעלמין טבין לעלמין עלאין. בני נשא דלא ידעי לא מהימני ולא מסתכלי קב&quot;ה אמר אזילו אלילו ההוא עלמא טבא ההוא עלמא עלאה דכסופא. אינון אמרי איך ניכול לאללא ליה ולמנדע כל האי. מה כתיב {{צ|עלו זה בנגב}} - אשתדלו באורייתא ותחמון דהא היא קימא קמייכו ומנה תנדעון ליה. {{צ|וראיתם את הארץ מה היא וגו'}} - תחמון מנה ההוא עלמא דהא ירותא דאחסנא דאנא עייל לכו בה. {{צ|ואת העם היושב עליה}} - אינון צדיקייא דבגנתא דעדן דקיימן שורין שורין ביקרא עלאה בדרגין עלאין. {{צ|החזק הוא חרפה}} - בה תחמו אי זכו לכל האי כד אתקפו על יצריהון ותברו ליה אי לא. או כד אתקפו באורייתא למלעי בה יממא וליליא או אי ארפו ידייהו מנה וזכו לכל האי. {{צ|המעט הוא אם רב}} - אי סגיאין אינון דאשתדלו בפולחני ואתקיפו באורייתא בגין דזכו לכל האי אי לא:

{{צ|ומה הארץ השמנה הוא אם רזה}} - מדאורייתא תנדעון מה הארץ מה ההוא עלמא אי אסגי טיבו עלאה ליתבהא או אי אזעיר מנה כלום. {{צ|היש בה עץ אם אין}}  - האית בה אילנא דחיי לעלם ולעלמי עלמין או אי צרורא דחיי אשתכח בגווה אם לא.&lt;קטע סוף=דף קנט ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קס|א}}

&lt;קטע התחלה=דף קס א/&gt;{{צ|ויעלו בנגב ויבא עד חברון}}. {{צ|ויעלו בנגב}} - בני נשא סלקין בגווה בנגב בלבא עצלא כמאן דאשתדל במגנא בנגיבו דחשיב דלית בה אגר חמי דהא עותרא דהאי עלמא אביד בגינה חשיב דכלא הוא. בנגב כמה דאת אמר {{צ|חרבו המים}} ומתרגמינן {{צ|נגיבו}}. לבתר {{צ|ויבא עד חברון}} עד דאתי לאתחברא בה קארי ושאני בה. {{צ|ושם אחימן ששי ותלמי}}. תמן חמי פליגן סגיאין טמא וטהור אסור ומותר (נ&quot;א כשר ופסול) עונשין ואגרין אלין אינון ארחי דאורייתא דקדוקי אורייתא. ילידי הענק דאתילידו מסטרא דגבורה. וחברון שבע שנים נבנתה אלין אינון שבעין אנפין דאורייתא שבעין פנים אית לה לכל סטרא עשרה. וחברון דא אורייתא מאן דאשתדל בה אקרי חבר. לפני צוען מצרים תנינן אורייתא אית לקבל אורייתא והיינו תורה שבכתב ותורה שבע&quot;פ והאי (מל') חברון מתורה שבכתב נפקת כמה דאת אמר {{צ|אמור לחכמה אחותי את}} והאי נבנתה שבע שנין דבגין כך אקרי {{צ|בת שבע}}. {{צ|לפני צען מצרים}} כמה דאת אמר {{צ|ותרב חכמת שלמה מחכמת כל בני קדם ומכל חכמת מצרים}}. {{צ|ויבאו עד נחל אשכול}} - אלין אינון מלי אגדה דרשה דתליין מסטרא דמהימנותא. {{צ|ויכרתו משם זמורה וגו'}}. אולפין מתמן ראשי פרקין ראשי מלין אינון לבני מהימנותא חדאן במלין ומתברכן מלין בגוייהו ומסתכלן שרשא חד ועקרא חד ולא אשתכח בהו פרודא. אינון דלא משתכחי בני מהימנותא ולא אולפי אורייתא לשמה שוין ליה למהימנותא בפרודא הדא הוא דכתיב {{צ|וישאוהו במוט בשנים}} בפרודא. מהו במוט כמה דאת אמר {{צ|אל יתן למוט רגלך}}. {{צ|ומן הרמונים ומן התאנים}} - כלא שוין להני מילי לסטרא אחרא לסטרא דמיגאי לסטרא דפורדא. הדא הוא דכתיב {{צ|וישובו מתור הארץ}}. {{צ|וישובו}} תייבין לסטרא בישא ותייבין מארחא דקשוט אמרי מאי אכפת לן עד יומא לא חמינא טב לעלמא אעמלנא בה ביתא ריקם. יתיבנא בקלנא דעמא ולההוא עלמא מאן יזכי ומאן ייעול לגוויה טב לן דלא אטרחנא כולי האי. 

{{צ|ויספרו לו ויאמרו וגו'}}. הא אעמלנא ולאינא בגין למנדע חולקא דההוא עלמא. {{צ|וגם זבת חלב ודבש היא}}. טב הוא ההוא עלמא עלאה כמה דידענא באורייתא אבל מאן יכיל למזכי ביה. {{צ|אפס כי עז העם}} - תקיף הוא דלא יחשיב כל עלמא כלל בגין דיהא ליה עותרא סגיא לאשתדלא ביה מאן הוא דיזכי בה. ודאי {{צ|אפס כי עז העם היושב בארץ}} מאן דבעי למזכי בה בעי למהוי תקיף בעותרא כמה דאת אמר {{צ|ועשיר יענה עזות}}. והערים גדולות בצורות. בין מליין כל טובא דלא יחסרון מכלא. ועם כל דא וגם ילידי הענק ראינו שם בעי גופא תקיף גיבר כארי (דישתכח תמן תדירא) בגין דהיא מתשת חיליה דבר נש לאשתדלא בההוא איסור והתר טמא וטהור כשר ופסול מאן ייכול לזכאה בה. ועוד. עמלק יושב בארץ הנגב. אי יימא בר נש דאפילו בכל דאי זכי. עמלק יושב בארץ הנגב. הא יצרא בישא קטיגורא מקטרגא דבר נש דישתכח תדיר בגופא. והחתי והאמורי וגו' כמה מקטרגי משתכחי תמן (בגין) דלא יכיל בר נש למיעל בההוא עלמא כלל מאן יזכי ליה ומאן ייעול בגויה במלין אלין:

{{צ|ויניאו את לב בני ישראל}}. בגין דאפיקו שום ביש עלה כמה דאת אמר {{צ|ויוציאו את דבת הארץ}}. אינון בני מהימנותא מאי קא אמרי {{צ|אם חפץ בנו יהוה ונתנה לנו}}. כיון דישתדל בר נש ברעותא דלבא לגבי קב&quot;ה לא בעי מנן אלא לבא ויסתמרון ההוא רשימא קדישא דכתיב {{צ|ועמך כלם צדיקים לעולם יירשו ארץ}}. אבל. &lt;קטע סוף=דף קס א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קס|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קס ב/&gt;אך ביהוה אל תמרודו בעי דלא ימרדון באורייתא דאורייתא לא בעי עותרא ולא מאני דכספא ודהבא. {{צ|ואתם אל תיראו את עם הארץ}}. דהא גופא תבירא אי ישתדל באורייתא ישכח אסוותא בכלא הדא הוא דכתיב {{צ|רפאות תהי לשרך ושקוי לעצמותיך}}, וכתיב {{צ|ולכל בשרו מרפא}}. וכל אינון מקטרגי אינון מכרזאן ואמרי פנו אתר לפלנייא עבדא דמלכא. בגין כך אל תיראו. {{צ|כי לחמנו הם}}. אינון בגרמייהו מזמנן מזוגי בכל יומא לאינון דמשתדלי באורייתא כמה דאת אמר {{צ|ואת העורבים צויתי לכלכך}}, וכתיב (שם) {{צ|והעורבים מביאים לו לחם ובשר}}. 

{{צ|סר צלם מעליהם}} - מאן {{צ|צלם}}? דא תוקפא דדינא קשיא מאי טעמא אעדי משום ד{{צ|יהוה אתנו אל תיראום}} - כלא אעדיאו בגין אורייתא. זכאה חולקהון דאינון דמשתדלי באורייתא לשמה דהא מתקשרי בקב&quot;ה ממש ואקרון אחים ורעים הדא הוא דכתיב {{צ|למען אחי ורעי אדברה נא שלום בך}}:


{{צ|ויבאו עד נחל אשכול וגו'}}. רבי אבא אמר כרתו ההוא אשכול אתו לסלקא ליה לא יכילו. אתו לנטלא ליה לא יכילו אתו כלב ויהושע נטלו ליה וסליקו ליה ואזדקף על ידייהו הדא הוא דכתיב {{צ|וישאוהו במוט בשנים}} - {{צ|בשנים}} - באינון שנים יחידן. {{צ|זמורה}} מאי קא בעאן? אלא אשכול הוה תלייא ביה ובעוד דהוה מתחבר באתריה אקרי {{צ|זמורה}} לבתר קרייה {{צ|מוט}} דכתיב {{צ|וישאוהו במוט}} ההוא דאשתמודע ההוא דכרתו מכאן ידעו יהושע וכלב דאינון אתחזיין למיעל לארעא ולמהוי לון בה חלק ואחסנא. עד דהוו אתיין אמלכו עלייהו כלהו. קאים כלב באיבא. אמר איבא איבא אי בגינך אנן מתקטלין מה אנן בחולקך מיד קליל גרמיה ויהבו לון. 

ר' אלעזר אמר לא יהבו לאחרי דהא כתיב {{צ|וישאוהו במוט}} וכתיב {{צ|בשנים}} ובכלהו לא הוו שנים כוותייהו ומכאן אוליף יהושע לבתר דכתיב {{צ|וישלח יהושע בן נון מן השטים שנים אנשים מרגלים}} והני שנים הא אוקמוה קדמאי. וכד מטו לגבייהו דישראל יהבו לון ואינון אשתארו ועבדו גרמייהו שיריים. ר' יצחק אמר כד הוו מטאן לגבייהו דאינון ענקים הוו שוויין ההוא חוטרא דמשה קמייהו ואשתזיבו ומנלן דההוא חוטרא יהיב לון הדא הוא דכתיב {{צ|ויאמר אליהם עלו זה בנגב}}. כתיב הכא {{צ|עלו זה}} וכתיב התם {{צ|ואת המטה הזה וגו'}} ובגיניה אשתזיבו. דאי תימא הני ענקייא שבקי לון אלא אתו לנסבא לון והוו שוויין לקמייהו ההוא חוטרא ומשתזבי (ס&quot;א ומשתמטי) מקמייהו. 

רבי יהודא אמר מסורת שמא קדישא מסר לון משה ובגיניה אשתזיבו מנייהו. רבי חייא אמר תלת שמהן אקרון. נפילים. ענקים. רפאים. וכלהו אורכי יומי. נפילין אקרון בקדמיתא לבתר כד אתחברון בבנת בני נשא ואולידו מנייהו אקרון ענקים. לבתר דהוו אזלי ושטאן בהאי עלמא ומתרפיין מההוא דלעילא אקרון רפאים. אמר ר' יהודה והא כתיב {{צ|הרפאים יחוללו}} {{צ|רפאים יחשבו אף הם כענקים}}. 

אמר ליה הכי הוא בגין דענקים אתו מהאי סטרא ומהאי סטרא ואתיאשו יתיר בארעא. כגוונא דא רפאים ומנייהו נפקי והוו אורכי יומי וכד מתחלשי אתחלש פלגות גופא ופלגות קאים כיון דפלגות גופא הוה מית הוו נסבי עשבא מעשבי ברא ושדיין לפומייהו ומיתו ובגין דאינון בעאן לקטלא גרמייהו אקרון רפאים אמר ר' יצחק שדיין גרמייהו בימא רבא וטבען ומתין הדא הוא דכתיב {{צ|הרפאים יחוללו מתחת מים ושוכניהם}}. ר' שמעון אמר אלמלא הוו עיילין ישראל לארעא בסימנא (נ&quot;א באומנא) &lt;קטע סוף=דף קס ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסא|א}}&lt;קטע התחלה=דף קסא א/&gt;דלישנא בישא לא הוה קאים עלמא רגעא חד. מאן אומנא דלישנא בישא נחש ורזא דמלה מדאתא נחש על חוה אטיל בה זוהמא. אמר ר' שמעון ועל כלא מחל קב&quot;ה בר מן לישנא בישא בגין דכתיב {{צ|אשר אמרו ללשוננו נגביר שפתינו אתנו מי אדון לנו}}. תא חזי כמה עבד ההוא לישנא בישא גזר על אבהתנא דלא ייעול לארעא. ומיתו אינון דאמרו ואתגזר בכיה לדרי דרין (כ&quot;ש הכא דאפיקו לישנא בישא על כלא) כביכול כיון דאפיקו על ארעא קדישא כאילו אפיקו עליה בגין כך קני קב&quot;ה על דא (כלומר קני לשמיה) וקאימו ישראל כלהו לאשתצאה מעלמא אלמלא בעותיה דמשה:

{{צ|ויספרו לו ויאמרו וגו'}}. אמר רבי חייא מ&quot;ש הכא {{צ|ויספרו}} ולא כתיב &quot;ויגידו&quot; או &quot;ויאמרו&quot;? אלא כל חד אוליף מלה בלחודוי. {{צ|ויגידו}} בכל אתר רמז קא רמיז בחכמתא והא אתמר. {{צ|ויאמר}} - אירה(?) בעלמא. ויאמרו הרהורא דלבא. ויאמרו תפקידתא והא אוקימנא בכמה אתר. {{צ|ויספרו}} - פרישותא דמלה בכל אתר. 

{{צ|באנו אל הארץ}} - &quot;הלכנו&quot; מבעי ליה!? אלא {{צ|באנו}} - עאלנא לתמן לההיא ארעא דהוית משבח בכל יומא והוית אמרת דלית דכוותה. 

{{צ|וגם זבת חלב ודבש היא}}. רבי יצחק אמר מאן דבעי למימר כדיבא אמר מלה דקשוט בקדמיתא בגין דיהמנו ליה כדבוי. רבי חייא אמר (אלא) הכי אמרו עאלנא לההיא ארעא דהוית משבח לה כל יומא ואמרת דלית דכותה (וגם זבת חלב ודבש היא) וארימת שבחא על כלא ולאו הכי דהא זה פריה אתכלא חד מאינון זעירין קטפו. אמרו אי לדא אחסין קב&quot;ה לישראל וסבלו כל אינון עקתין וליאותין הא בארעא דמצרים אית אתכלין ואיבין דארעא יתיר על חד תרין:

{{צ|אפס כי עז העם}} - אורחיה דעלמא דאינון גברין מגיחי קרבא יתבין לבד לאסתמרא ארחין והכא אפילו אינון בני מתא תקיפין גבורין. והערים בצורות דאפילו כל מלכין דעלמא יתכנשו עלייהו לא יעבדון בהו פגימותא. א&quot;ר יוסי כל מה דאמרי בלישנא בישא אמרו וקשיא מכלהו דכתיב {{צ|עמלק יושב בארץ הנגב}}. לבר נש דנשכיה חויה כד בעאן לאגזמא ליה אמרי הא חויא הכא. ר' אבא אמר ודאי דא קשיא מכל מה דאמרי כלומר ההוא דאגח קרבא בכלא הא הכא זמין. ובאן אתר בארץ הנגב דהא הוא אתר לאעלאה ביה. מיד ותשא כל העדה ויתנו את קולם קביעו בכיה לדורות לעלמין בההוא ליליא, א&quot;ר יוסי עיטא נסיבו על כלא לאפקא שום ביש. מאי על כלא על ארעא ועל קב&quot;ה. א&quot;ר יצחק על ארעא תינח. על קב&quot;ה מנין. אמר ליה משמע דכתיב {{צ|אפס כי עז העם}} מאן יכיל בהו כי עז העם דייקא. וכתיב {{צ|עמלק יושב בארץ הנגב}} - כדין גרמו כל האי כמה דאתמר ובעא קב&quot;ה לשיצאה לון מן עלמא הדא הוא דכתיב {{צ|ויאמר להשמידם לולי משה בחירו עמד בפרץ לפניו וגו'}}:


{{צ|ועתה יגדל נא כח אדני}}. ר' אחא ור' יוסי אמרי זכאי אינון ישראל מעמין עכו&quot;ם דעלמא. דקב&quot;ה אתרעי בהו ואתכני בהו ואתפאר בהו דהא עלמא לא אבדי אלא בגיניהון דישראל דישתדלון באורייתא בגין דחד בחד אתקשרן וישראל לתתא בהאי עלמא אינון קיומא דיליה וקיומא דכל שאר עמין אימתיב זמן דעבדי רעותא דמאריהון. תא חזי כד ברא קב&quot;ה בר נש בעלמא אתקין ליה כגוונא עלאה (יקירא) ויהב ליה חיליה ותוקפיה באמצעיתא דגופא דתמן שריא לבא דהוא תוקפא (ומזונא) דכל גופא ומתמן אתזן כל גופא (וכל אינון שייפי דגופא מתמן אתזנו). והא לבא אחיד &lt;קטע סוף=דף קסא א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסא|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קסא ב/&gt;ואתקף באתר עלאה דלעילא דאיהו מוחא דרישא דשארי לעילא (ואחיד ביה) ודא אתקשר בדא ובגוונא דדא אתקין קב&quot;ה עלמא ועבד (ליה) חד גופא ואתקין שייפי דגופא סחרניה דלבא ולבא שארי באמצעיתא דכל גופא וכל אינון שייפין אתזנו מההוא לבא דהוא תוקפא דכלא וכלא ביה תליין וההוא לבא אתקשר ואתאחד במוחא עלאה דשריא לעילא. 

תא חזי כד ברא קב&quot;ה עלמא אשרא (ס&quot;א אסדר) לימא דאוקינוס דאסחר כל ישובא דעלמא וישובא דכל שבעין אומין כלא אסחר לירושלם. וירושלם באמצעיתא דכל ישובא שריא והיא אסחרא להר הבית והר הבית אסחר לעזרות דישראל ואינון עזרות סחרן ללשכת הגזית דתמן דנהדרי גדולה יתבין ותנינן לית ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלחודייהו ולשכת הגזית אסחר למזבח והמזבח אסחר לבית האולם והאולם להיכל והיכל לבית קדש הקדשים דתמן שכינה שריא וכפרת וכרובים וארון והכא הוא לבא דכל ארעא ועלמא ומהכא אתזנו כל אינון אתרי דישובא דאינון שייפי דגופא. ולבא דא אתזן ממוחא דרישא ואתאחיד דא בדא הדא הוא דכתיב {{צ|מכון לשבתך פעלת יהוה}}. כגוונא דא לעילא לעילא ואיהו ברזא דמלכא עלאה ברזא יקירא סתימאה עלאה לקביל דא דאית ימא לעילא מן ימא וימא מן ימא. 

תא חזי נהר דינור אסחר לכמד משריין מקבליה שבעין סטרין גליפין משבעה דליקין ואינון סחרן לאינון שמשי דלגו מנייהו ואינון סחרין לארבע רתיכין ואינון סחרן לההיא קרתא קדישא דרביעא עלייהו. ותאנא תמן עזרות לגו מעזרות ולית ישיבה בעזרה דתמן אלא למלכיהון דבית דוד בלחודייהו ותמן משתכחי ויתבי וסנהדרי גדולה משתכחי תמן בלשכת הגזית וההוא בי דינא עלייהו דמשמש לאתר דמשמש ודינא אתיהיב מתמן לקדישין עליונין עד דמטא לאתר דאקרי קדש הקדשים דביה כלא ותמן הוא לבא שרייא ודא אתזן מן מוחא דלעילא ואתאחיד דא בדא. כגוונא דא לעילא לעילא ואיהו ברזא דמלכא עלאה ברזא יקירא סתימאה עד דאשתכח דכלא אתזן ממוחא עלאה סתימאה דכלא וכד יסתכלון מלי כלא אתקשר דא בדא ודא בדא. 

תא חזי כד אנהיר עתיקא סתימא במוחא ומוחא אנהיר ללבא בדרך נעם יהוה והא אוקימנא ודא הוא כח יי' ההוא חילא דאתי מעתיקא קדישא סתימא דכל סתימין יגדל נא דיתרבי ויסגי לעילא לעילא ויתנגיד ויתמשך לתתא. כאשר דברת כמה דאוקמוה לאמר למילף מהכא כל דרין בתראין לעלם ולעלמי עלמין לאמר למימר לדא בשעתא דעקתא. למימר דא בשעתא דרווחא ומאי הוא יהוה ארך אפים וגו' והא אוקימנא מלי. אמר ד' יצחק אמת אמאי סליק מכאן אמר רבי חייא אינון גרמו ליה דאסתליק מכאן דהא בשקרו דברו גרמייהו בההוא מדה דבר נש מודד בה מודדין ליה וכן שאר אחרי אסתלקו דלא יכיל משה למימרינהו בגין דאינון גרמו. סלחתי כדבריך כדבריך ממש והא אתערו חברייא. והא אתמר:

אמר המגיה כך מצאתי בהעתקות אשר לפני ומתוך הלשון נראה שחסר התחלת המאמר וגם במקומות אחרים ממנו חסר ועם כל זה לא רציתי להשמיטו מן הספר להגדיל תורה ולהאדיר:

דא עם דא מה דלא הוו יכלין למללא מקדמת דנא נפקו מההיא פתחא ויתבו בגנתא תחות אילנין אמרו דא לדא כיון דאנן הכא וחמינן כל דא אי נמות הכא ודאי ניעול לעלמא דאתי. יתבו שינתא נפלת עלייהו ודמכו. אדהכי הא ההוא ממנא אתא &lt;קטע סוף=דף קסא ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קסב|א}}&lt;קטע התחלה=דף קסב א/&gt;ואתער לון אמר לון קומו פוקו לגו פרדס דאברא. נפקו חמו לאלין מארי מקרא דהוו אמרי בההוא קרא:

במדבר הזה יתמו. הא באתר אחרא לא. ושם ימותו הא באתר אחרא לא ודא בגופין אבל בנשמתין לא כגוונא דבני גנתא. 
אמר לון ההוא ממנא פוקו. נפקו בהדיה אמר לון שמעתון מדי לגו ההוא דרגא. 
אמרו שמענא דהא חד קלא הוה אמר מאן דפסק יתפסק מאן דקצר יתקצר מאן דקצר יתארך אמר לון ידעתון מאי האי אמרו לא. 
אמר לון חמיתון ההוא נשרא רברבא וההוא ינוקא דקא מלקט עשבין ר' אילעאי דנציבין הוה הוא ובריה ומטא הכא וחמא הוא וינוקא בריה מערתא דא כיון דעאלו לגו חשוך לא יכילו למסבל ומיתו וההוא ינוקא בריה קיימא בכל יומא קמיה דבצלאל בשעתא דנחית ממתיבתא עלאה ואמר קמיה תלת מלין. עד לא יפתח בצלאל ברזין סתימין דחכמתא דכל מלוי רזין סתימין אינון ד{{צ|עין לא ראתה אלהים זולתך}} האי (מאן) דאמר מאן דפסק יתפסק. מאן דפסק מלין דאורייתא על מלין בטלין יתפסקון חיוהי מהאי עלמא ודיניה קיימא בההוא עלמא מאן דקצר יתקצר מאן דקצר אמן ולא מאריך ביה גו נייחא יתקצר מחיין דהאי עלמא. מאן דקצר יתארך מאן דאמר אחד אצטריך לחטפא אלף ולקצרא קריאה דילה ולא יעכב בהאי את כלל. ומאן דעביד דא יתארכון חייו. 

אמרו ליה תו אמר תרין אינון וחדא אשתתף בהו ואינון תלתא. וכד הוו תלתא אינון חד. 
אמר לון אלין תרין שמהן דשמע ישראל דאינון יהוה יהוה. אלהינו אשתתף בהו ואיהו חותמא דגושפנקא. אמת. וכדומתחברן כחדא אינון חד ביחודא חדא. תו אמר תרין אינון וחד אתהדר. כד שליט טאס על גדפי רוחא ושאט במאתן אלף ואתטמר. אמר לון אלין תרין כרובים דהוה רכיב בהו קב&quot;ה. ומן יומא דאגניז יוסף מאחוי אגניז איהו (ס&quot;א חד) ואשתאר חד לגבי בנימין הדא הוא דכתיב {{צ|וירכב על כרוב ויעף וידא על כנפי רוח}}. ואגניז במאתן אלף עלמין ואתטמר ההוא דרכיב עליה דאינון מאתן אלף גניזין אינון דיליה בריך הוא פוקו מהכא זכאין אתון. נפקו יהב לון ההוא ממנא וורדא (ס&quot;א אחרא) חדא ונפקו. כד נפקו אסתים פום מערתא ולא אתחזי כלל. חמו ההוא נשרא דהוה נחית מההוא אילנא ועאל גו מערתא אחרא. ארחו אינון בההוא וורדא ועאלו תמן אשכחו ההוא נשרא אפום מערתא אמר לון עולו זכאי קשוט חברין דהא לא חמינא חדוה דחברותא מן יומא דאנא הכא אלא בכו. עאלו מאטו לפרדס אחרא וההוא נשרא בהדייהו כד מטו לגבי אינון מאריהון דמשנה אתהדר ההוא נשרא בדיוקנא דאדם בלבוש יקר מנהרא כוותייהו ויתיב עמהון כחדא אמר לאינון דיתבי הבו יקר למארי מתניתא דאתו הכא דהא מאריהון אחמי לון פליאן רברבן הכא. אמר חד מנייהו אית בכו סימנא. אמרו הין. אפיקו תרין ורדין וארחו בהו אמרו תיבו מארי מתיבתא תיבו זכאי קשוט אחידו בהו ויתבו. בההיא שעתא אולפו תמן תלתין הלכות דלא הוו ידעי מקדמת דנא ורזין אחרנין דאורייתא. אהדרו לגבי אינון מארי מקרא אשכחו דהוו אמרי {{צ|אני אמרתי אלהים אתם ובני עליון כלכם}}. {{צ|אני אמרתי}} בשעתא דאקדימתון עשיה לשמיעה דהא {{צ|אלהים אתם וגו'}} כיון דאמשכתון בתר יצר הרע {{צ|אכן כאדם תמותון וגו'}} מה מיתתו של אדם אחית ליה לעפרא בגין דיתמחי ההוא יצר הרע די בגויה וההוא יצר הרע איהו דמית הואתעכל בגויה. &lt;קטע סוף=דף קסב א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסב|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קסב ב/&gt;אמר ההוא סבא דעלייהו אוף הכא כתיב {{צ|ופגריכם אתם יפלו במדבר הזה}} מאי {{צ|פגריכם}}? דא יצר הרע כליל דכר ונוקבא חסרונין דאית בכו דיצר הרע נחית תדיר לחסרונא ולא סליק. בקדש מעלין ולא מורידין במסאבו מורידין תדיר ולא מעלין. ועל דא אקרון פגריכם חסרונין דלכון כמה דאת אמר {{צ|אשר פגרו מעבור את הנחל וגו'}} סופא דקרא אוכח דכתיב {{צ|יפלו ולא תפלו}}. ועל דא {{צ|במדבר הזה יתמו}} אינון פגרים {{צ|ושם ימותו}} בגין דרעותא דקב&quot;ה לשיצאה להני פגרים מעלמא לעלם. 

אמר להו רבי אילאי זכאי קשוט עולו ותחמו דהא רשו אתמסר לכו למיעל עד ההוא אתר דפרוכתא פריסא זכאה חולקכון קמו ועאלו גו דוכתא חדא והוו תמן מאריהון דאגדה ואנפיהון מנהרן כנהירו דשמשא אמרו מאן אלין אמר להון אלין מאריוהן דאגדה חמאן בכל יומא נהירו דאורייתא כדקא יאות. קיימו ושמעו כמה מלין חדתין באורייתא לא אתיהיב לון רשו למיעל לגוייהו 
אמר ליה ר' אילאי עולו לדוכתא אחדא ותחמו. 
עאלו לגו גנתא אחרא וחמו אוף הכי כראן קברין ומיד מתין ומתהדירן חיין בגופין מנהרן קדישין 
אמרי ליה מאי האי 
א&quot;ל דא עבדי בכל יומא ומיד דשכבי מתעכלא ההוא זוהם בישא דקבילו בקדמיתא וקיימין מיד בגופין חדתין מנהרין באינון גופין קדישין דקיימי על טורא דסיני כגוונא דאתון חמאן קיימו כלהו על טורא דסיני בגופין בלא לכלוכא כלל כיון דאמשיכו עלייהו יצה&quot;ר אתהדרו בגופין אחרנין דגופין קדמאין גופין נוכראין הדא הוא דכתיב {{צ|ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב}}. קלא אתער זילו אתכנשו הא אהליאב קאים על קיומיה וכל אינון קתדראין קמיה לשעתא פרחו כלהו ולא חמו מדי אשתארו בלחודייהו תחות אילנין דגנתא חמו פתחא אחרא עאלו תמן חמו היכלא חדא עאלו ויתיבו תמן. תרין עולימין הוו תמן. זקפו עיינין. וחמו חד משכנא מדקמא בכל זיני ציורין וגוונין דעלמא ועליה פריס פריסא דנהורא מנצצא דלא יכלין עיינין לאסתכלא (וכפום תרין מלין חמו גו ההוא משכנא עד אתר פרוכתא פריסא דלא חמו) מתמן ולהלאה לא. חמו כלום. ארכינו אודנין ושמעו חד קלא דהוה אמר בצלאל רביעאה איהו לנהורין עלאין. יוסף רביעאה איהו גו נהורין דאדם קדמאה סליקו דלעילא חביבא דכלא. עליה כתיב {{צ|ונסכו רביעית ההין בקדש וגו'}} מאן דיסתכל וחמי יסמון עיניה. מאן דלא יסתכל חמי ואתפתח. אילנא דתמני סרי כד כפיף יזקוף ויתקיים. אי לא כפיף חויא בישא אכיל ליה. מאן דעאל ותרין כרובין לגו רעותיה אתעביד. מאן דמעיין רחיק מרעותיה. קרבנא דרביא שלים לאתקבלא. פסק ההוא קלא אמרו אינון תרין עולימין סימנא אית בגוייכו אמרו הין אפיקו אינון תרין ורדין ארחו בהו אמרו תיבו עד דתשמעון תרין מלין ברזין עתיקין מגו מארי מתיבתא ויהון תדיר ברזא בגוייכו אמרו הן. אמר רבי שמעון כל הני מלין וכל מה דחמו כתבו וכד מטו הכא הוה כתיב {{צ|אשמרה דרכי מחטוא בלשוני}}. ואנא שאילנא לאבי אבא כמה הוו אינון תרין מלין ואמר לי חייך ברי אינון תרין מלין באנו עלמין וחריבו עלמין מאן דאשתמש בהו. כיון דשמעו אלין תרין מילין אמרו אינון ינוקי פוקו פוקו לית לכו רשותא יתיר למשמע. אפיק חד מנייהו תפוח אחד ויהב לון ואמר ארחו בדא ארחו ביה ונפקו ומכל דחמו לא אנשו כלום. נפקו הא ממנא אחרא אתא אמר לון חברייא ר' אילאי שדרני לכו תוריכו ליה הכא אפום מערתא והוא ייתי ויודע לכו מלין עלאין דלא ידעתון. דאיהו תבע מגו &lt;קטע סוף=דף קסב ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסג|א}}&lt;קטע התחלה=דף קסג א/&gt;מתיבתא דיהא ליה רשו לגלאה לכו מלין. נפקו בהדיה ואוריכו אפום מערתא והוו מהדרן מלי דא לדא מכל מה דחמו ואולפו תמן. אדהכא הא ר' אילאי אתא נהיר כשמשא א&quot;ל אורייתא חדתא שמעתא. אמר לון ודאי ורשו יהבו לי למימר לכו מלי. אתחברא כחדא אפום מערתא ויתבו, אמר לון זכאין אתון דאחמי לכון מאריכון כגוונא דעלמא דאתי והא לית לכו דחילו ואמתנו אמרו ודאי הא אתנשי מנן ארחא דבני נשא ותווהא איהו על כל מה דחמינן בהאי טורא אמר לון חמיתון אלין טוריא כלהו ראשי מתיבתי לעמא דא דבמדברא. וזכו השתא מה דלא זכו כד הוו בחיין. ואלין רישי מתיבתי כלהו בריש ירחי ושבתי ומעדייא מתכנשי לגבי טורא דאהרן כהנא ומתערי לגביה ועאלין גו מתיבתא דיליה ומתחדשן תמן בדכיו דטלא קדישא דנחית על רישיה ומשח רבו דנגיד עליה ועמיה מתחדשן כלהו בחדושין דרחימין דמלכא קדישא עד דאקרי הכא מתיבתא דרחימותא ואיהו נטיל בכל מתיבתא בטמירו דקיק מתעפפן כנשרין גו מתיבתא דנהורא ואיהי מתיבתא דמשה וכלהו קיימי לבר ולא עאלין לגו בר אהרן בלחודוי וכפום שעתא אקרון בשמא. ולית מאן דחמי ליה למשה דהא ההוא מסוה ראנפוי פריס קמיה ושבע ענני יקר סחרניה. אהרן קאים גו פרגודא דלתתא מן משה ופרגודא פסיק ולא פסיק בגוייהו וכל רישי מתיבתי לבר מפרוכתא דפרגודא דא. וכל שאר לבד מאינון עננין וכפום חדושי דנהירו דאורייתא דאתנהרא הכי מנהרן אינון עננין ואתקלישו בדקיקו דנהורא עד דאתחזי ההוא מסוה ומגו ההוא מסוה חמאן נהורא דנהיר יתיר מכל נהירין דעלמא ואינון אנפי משה. אנפוי לא אתחזון כלל ולית מאן רחמי לון בר ההוא נהירו דנפיק מגו ההוא מסוה בתר כל אינון עננין. משה אמר מלה סתם לאהרן ואהרן פריש לרברבי מתיבתי. במה פריש בכל אינון מבועין אסתימו מניה כד מטא זמניה דיהושע. והשתא איהו מהדר לון. בכמה פליאן ומקורין ומבועין ונחלין דנבעין מכל מלה ומלה. כל נשין זכיין דהאי דרא אתאן למרים אוף הכא בהני זמנין וכדין סלקין כלהו כתמרות עשן גו מדברא דא. וההוא יומא אקרי יומא דהלולא. נשין בלילי שבתות ובללי יומין טבין כלהו אתאן לגבי מרים וידעין אשתדלותא בידיעו דמארי עלמא. זכאה דרא דא מכל דרין דעלמא. נפקי ממתיבתא דמשה ופרחי לגבי מתיבתא דרקיעא ואינון דאתחזון פרחי לגבי מתיבתא עלאה על ההוא דרא כתיב {{צ|אשרי העם שככה לו אשרי העם שיהוה אלהיו}}:

פתח ר' אילאי ואמר {{צ|תמים תהיה עם יהוה אלהיך}}. מה בין '''תם''' ל'''תמים'''? באברהם כתיב {{צ|התהלך לפני והיה תמים}}. יעקב דאשתלים יתיר כתיב ביה {{צ|ויעקב איש תם}}. אמאי אקרי {{צ|איש תם}}? בגין דלא אשתאר ביה פסולת כלל דהא פריעה הוה ביה. כמה אתפרע (ס&quot;א פריעה הוה ביה דאתפרע) ואתדכי מההוא פסולת. בגין דההוא אתר דאתקיף לפסולת דלגו אתר דפריעה שארי איהו שור דיוקנא דשמאלא דכרסיא דיליה. וההוא שור אקרי שור תם דהא רתיכא דכרסיא רשימא דברית אית ביה ועל דא האי שור אקרי תם ויעקב אחיד ביה בגוויה ובהאי שור עביד פריעה ואעבר זוהמא דפסולת כלא. במתניתא דבצלאל כתיב {{צ|ויזכור אלהים את רחל}}. בשרה כתיב 'פקידה' וברחל כתיב 'זכירה'. אמאי? בגין דזכור אתרשים ביעקב דאיהו ברית שלים כד אתעביד (ס&quot;א אתייליד) יוסף. ובמה כד נטל שור בהדיה דלא יתקיף לסטרא אחרא. ובגין כך אתקרי יוסף {{צ|בכור שור}} - בכור דההוא שור &lt;קטע סוף=דף קסג א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסג|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קסג ב/&gt;דנטל יעקב בכור שורו ודחי לההוא שור. שור תם ויעקב איש תם רבון ושליט מאריה דביתא דההוא שור תם שארי בגוויה בגין דאית שור מועד בסטר ערלה פריעה. וכמה גרדיני נימוסין נפקין מניה עד דרגא בתרייתא דאקרי שאי&quot;ה ההוא דאפיל ביתין דעלמא דלא דיירין בהו בני נשא. וכלהו נפקי מההוא שור מועד. ודא בחבורא דחמור בישא ובגין כך לא תחרוש בשור ובחמור יחדיו. בגין דלא לאתערא להו ובההוא מתיבתא דבצלאל וכן בתרין מתיבתי ויעקב איש תם. בעלה דההוא תם. ומאן איהו א' רזא דו&quot;ו וכד הוו כלל דכר ונוקבא כחדא שלימו דכלא. אברהם לא אתפקד על פריעה וכד עאל עאל להאי תם ולגו דרגין דיליה דאקרון כחדא ים והיינו תמים לבתר אסתלק אברהם ועאל לגו ואתקשר עם ימינא עלאה. תמים תהיה עם יהוה אלהיך ודאי כמה דאיהו תמים כללא חדא אוף אנת תהא עמיה תמים עמיה ודאי. במה אתעביד בר נש תמים דיהא ת&quot;ם ים. תם כמה דאתמר. י&quot;ם כל אינון דרגין קדישין דיליה אקרון י&quot;ם ולא אתפרשן מניה לעלמין. אוף אנת כגוונא דא לאעדאה מנך דרגין נוכראין ולאתקשרא בתמים למיהוי בך דרגין קדישין רזא דים ודרגא קדישא. ת&quot;ם לקבלא א' רזא דיעקב. בר נש אצטריך למהוי בכל יומא ת&quot;ם י&quot;ם כגוונא דא ממש. השתא פריש מאן דפריש במתיבתא דסיהרא קדישא שפירא איהו בחוורו וכל גוונין מנצצן בה ומרקמן ואיהו כההוא שפירו וחוורו דשמשא מש ובההוא ימא דילה גו שבעין שנין נפקא נונא חדא ואפיק מניה גוון תכלת ואיהי נטלא גוון דא ותקינת ליה ואתחפייא לבר בהאי גוון. לאו דהאי גוון לבושא דילה דהא שש וארגמן לבושה אבל חופאה דלבר האי גוון הוא. כגוונא דא הוה משכנא דכוליה בשפירו מרקמא לגו ולבתר ופרשו בגד כליל תכלת. מ&quot;ט בגין דתחות ים דא אית מצולות י&quot;ם כלל דכר ונוקבא ואית לון עינא בישא לאסתכלא וכד מסתכלין זמין לעינייהו גוון תכלא ולא יכלא עינייהו לשלטאה ואיהי אתתקנת לגו בכל גוונין מרקמן כדקא יאות מתחחמן לד' סטרין דעלמא. 

כגוונא דא בר נש דלביש ציצית אתעביד בכל יומא תמים. ת&quot;ם בד' כנפים מתקנן כדקא יאות י&quot;ם בההוא תכלת דנונא דשבעין דרגין דימא סטרא בישא כד אסתכל בהאי בר נש לא יכיל לאבאשא ליה בעינא בישא. וכדין איהו תם י&quot;ם עם יהוה אלהיו ממש בתקונא חדא איהי לעילא ואיהו לתתא. לבתר אסתלקת איהי גו' דרגין עלאין. אוף הכי בר נש אסתלק איהו לבתר בתפלין גו דרגין עלאין. ועל דא {{צ|תמים תהיה עם יהוה אלהיך}}. עמיה ודאי. ודאי בשעתא חדא ברגעא חדא איהי אתקנת לעילא ובר נש אתקן לתתא. 

א&quot;ר אילאי כל אלין דהכא כגוונא דא מתקנן למהוי כל חד תמים עם יהוה. ועל רזא דא במדבר הזה יתמו אי תימרון דכד אתמר לביש אתמר הכי הוא ודאי דהוה לון למהוי כל חד תמים עם יהוה בארעא קדישא אתר דיהוה שארי תמן למהוי אפין באפין כחדא עמיה והשתא כל חד הוי תמים במדברא דא לבר אתר רחיק מתמן דלא יסתכל אנפין באנפין בהדיה למהוי עם יהוה כדקא יאות. ושם ימותו כמה דחמיתון דעבדין בכל יומא. זכאה חולקכון חברייא קדישין דזכיתון לכל האי. הני תרי מערתי אחרנין דילכו דלא תשכחו כל דא תמן דאינון גו מתיבתא דמשה. יתבי מרחיק ועל דא כתיב במשה ענו מאד מכל &lt;קטע סוף=דף קסג ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסד|א}}&lt;קטע התחלה=דף קסד א/&gt;האדם. ונביאה עלאה. קביל לון למתיבתא דיליה מיומא דשארי למחמי כל דא עד ההיא שעתא שבעה יומין. והא לא הוו מסתכלן בהאי עלמא כלום. אמר לון רבי אילאי זכאין קדישין אימא לכו מלין דשמעתון ומלה קדמאה כד תנדעון מדידו דמשחתא בשמא גליפא מפרש תנדעון (ואע&quot;ג) דבצלאל רביעאה איהו דנהורין עלאין דכתיב {{צ|ואמלא אותו רוח אלהים בחכמה ובתבונה ובדעת}}. מאן דלא אסתכל חמי ואתפתח. מאן דלא אסתכל באינון תלת מלין טמירין מה לעילא מה לתא וכו' זמין איהו לאתפתחא באורייתא ולפקחא עיינין בה אילנא דתמני סרי. שדרתו דבר נש כד כפיף קמי מאריה יזקוף ויתקיים לתחיית מתייא. אי לא כפיף במודים אתעביד חויא ולית ליה תקומה לההוא זמנא. מאן דעאל בין תרין כרובים לגו. מאן דעאל שיעור תרין פתחין לגו בי כנשתא אתדבק במאריה ורעותיה אתעביד. מאן דמעיין בצלותיה ואסתכל בה רחיק מרעותיה דשאיל. קרבנא דרביא כד קרב בר נש בריה לבי ספרא או למילה דא קרבנא שלים לאתקבלא. מכאן ולהלאה רחימין. זילו. אלעזר ברי שפיר קאמרת כפום מה דאוליפת. אבל ח&quot;ו דאע&quot;ג דרחל הות עקרא בההוא זימנא יעקב חכים הוה. ואלמלא לא ידע יעקב דלאה אנחתיה לא קביר לה במערתא לאתחברא בהדיה בחבורא חדא ויהא קביר לה לבר מארעא. אבל ללאה אעיל לה גו ארעא ולרחל שוי לבר. מית יעקב אתקבר בגווה בחבורא חדא כמה דעבדו כל שאר אבהן אוף הכי אדם. מתה חוה בקדמיתא אתקברת תמן. ותמן ידע אדם דהאי דוכתא אתחזי ליה. מית אדם אתקבר בגווה בחבורא חדא. מתה שרה אתקברת תמן וחוה חמאת וחדאת לקבלה וקמת וקבלה לה. שיעורא דחוה לגבי שרה שיעורא דתרין אמין ולא יתיר. מת אברהם אתקבר לגבי שרה בחבורא חדא. מתה רבקה אתקברת תמן ושרה חמאת וקמת וקבלה לה. מת יצחק אתקבר בהדה בחבורא חדא. מתה לאה אתקברת תמן ורבקה חמאת וקמת וקבלה לה. מת יעקב אתחבר בהדה בחבורא חדא. וכלהו דכר ונוקבא כחדא בחבורא חדא. סדורא דלהון היך שכני נשין לגבי נשין ודכורין לגבי דכורין אדם ברישא חוה סמיך ליה. שרה לגבי חוה. אברהם סמיך לשרה. יצחק סמיך לאברהם. רבקה סמיך ליצחק. לאה סמיך לרבקה. יעקב סמיך ללאה. אשתכח אדם בסטרא דא יעקב בסטרא דא. דא רישא ודא סיפא. בספרא דשלמה מלכא איהו כדקא יאות והכי הוא אדם וחוה בקדמיתא. ושרה ואברהם סמיך לון. יצחק ורבקה לזויא אחרא בארח מישר בשורה חדא. יעקב ולאה באמצעיתא ואינון נשין לגבי נשין. ודכורין לגבי דכורין. ואדם וחוה שרה ואברהם יעקב ולאה. רבקה ויצחק. אדם בסטרא דא ויצחק בסטרא דא ויעקב באמצעיתא. יצחק לגבי אבוה לאו ארח עלמא. ועכ&quot;ד יעקב אצטריך באמצעיתא. ובכל אינון זוגין כמה דאתקברו הכי יקומון והכי ישתכחון. לאה תחדי בחדי משיח בריה דדוד דנפיק מנה לגו. רחל תחדי בהדי משיח בריה דיוסף דנפיק מנה לבר מירושלם וכלא לדוכתייהו אלין הכא ואלין הכא דאינון (ס&quot;א מגדלין) מרגלאן דאבן טבא כלהו. בין כלהו מגדלין אית חד מגדל דאבן טבא באמצעיתא. ודא סליק לרום רקיעא ולא אתחזי השתא עד ההוא זמנא דיתגלי. רב מתיבתא חמא ליה והוה רשים ביה לעילא האי קרא מגדל עז שם יהוה בו ירוץ צדיק ונשגב. ופריש רב מתיבתא קרא דא מגדל עז דא כנסת ישראל &lt;קטע סוף=דף קסד א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסד|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קסד ב/&gt;בו ירוץ צדיק ביה רעותיה דצדיק תדיר ועל דא ונשגב ההוא מגדל דלא ינפול לעלמין כמה דהוה. ורבי כרוספדאי חמיד לבא פריש האי קרא עד לא אסתלק ופריש שפיר. מגדל עז דא תיבה וס&quot;ת דאיהו עז לשואה ביה ולאפקא ליה מגו היכל דיוקנא דהיכל פנימאה דמניה נפקא תורה וההוא מגדל שם יהוה איהו ודיוקנא דיליה ואצטריך בשית דרגין. בו ירוץ צדיק במאן במגדל או בס&quot;ת. אלא קרא דריש בהאי ובהאי. כד דרש במגדל אצטריך צדיק דא דליהוי חזן הכנסת זכאה דקשוט ודיוקנא דצדיק עלאה. כד דריש לס&quot;ת מאן דסליק לס&quot;ת למקרי אורייתא אצטריך צדיק וצדיק אקרי מאן אקרי צדיק מכלהו. שתיתאה דסליק מאינון שבעה. א&quot;ר שמעון ודאי דאיהו לא סליק כל יומוי אלא שתיתאה לאינון דסלקין. בו ירוץ צדיק בס&quot;ת ירוץ דברי צדיק דא. ונשגב ממאן מדחילו דמלאך המות דהא אוריך יומין. ונשגב דלא יתנזק לעלמין. בההוא מגדל דסלקא בין אינון מגדלין קיימא נהירו חד בדיוקנא דס&quot;ת כד אתי ההוא ציפרא נטלא ההו אמגדל מאתריה וקאים גו אמצעיתא דעזרה גו גדפי דכרובים. הוה (ס&quot;א ומה דהוה) רומיה לרום שמיא מאיך ועאל תחות אינון כרובים ושורוי בין רישי כרובים. תלת מאה פתחין תמן בפתחא דאמצעיתא קיימא נהירו דא דיוקנא דס&quot;ת ביה זמין מלך ישראל למקרי בפרשת הקהל ודא ליהוי מלכא משיחא ולא אחרא. ובההוא ס&quot;ת דההוא נהירו אי חסידא קדישא זכאה איהו דמפומיה ישמעו קל נעימו דמלוי מאינון מלין סתימין דפריש באורייתא. בכל ריש ירחי ושבתי ומועדייא וזמנייא כד בעאן כל בני מתיבתי לסלקא לעילא לגו מתיבתא דרקיעא כלהו מתכנפי לגבי מלכא משיהא ואיהו פריש מלין ומגו מתיקו דמלוי בתיאובתא סלקין כלהו עשר מלין. גניזין לך מאינון מלין דאיהו פריש ליומא דשאלתן דילך כד קיימא ההוא מגדל באמצעו דעזרה. ופתחא דא פתח פתחין ואינון כרובין פומייהו ופרשי גדפייהו ונהיר נהירו עלאה על ההוא פתחא וההוא ס&quot;ת פתיח ואינון כרובים פתחי ואמרי מה רב טובך אשר צפנת ליראיך וגו'. סגירו פתחין וס&quot;ת אתגליל מאן חמא נהירו דנהרא דההוא ס&quot;ת כוליה נהורא דנהיר אתוון דיליה שלהובי דאשא מד' גווני דאינון דעלמא עלאה כלהו בלטי ומנצצי לית מאן דיכיל למיקם בהו בר משיח. סגיר פתחא דא כרובים משתככי. וההוא מגדל פרח וקיימא באתריה בין שאר מגדלין. בההוא פתחא דאמצעיתא אית עטרה דפז עלאה ויקירא גניזא דלא אתחזי השתא גליפא ומחקקא בכל זיני אבני יקר וזמינא למהוי על רישא דמלכא משיחא כד סליק בההוא מגדל ותרין נשרין דא מסטרא דא ודא מסטרא דא נטלי ליה בידייהו כד סליק מלכא משיחא מתתקנין נשרין ונטלי עטרא דא בשעתא דישרי למקרי יתפתח פתחא אחרא ומתמן תפוק ההיא יונה דשדר נח בימי טופנא. דכתיב {{צ|וישלח את היונה}} - {{צ|היונה}} - ההיא דאשתמודעא ולא מלילו בה קדמאי ולא ידעו מה היא אלא מהכא נפקת ועבדת שליחותא. ובשעתא דכתיב {{צ|ולא יספה שוב אליו עוד}} - לא ידע בר נש לאן אזלת והיא תבת לאתרה ואתגניזת בפתחא דא ואיהי תטול עטרה בפומהא ותשוי על רישיה דמלכא משיחא מטי ולא מטי. וכדין כתיב {{צ|תשית לראשו עטרת פז}}. וכיון דיקרי מלכא משיחא בס&quot;ת יקומון תרין נשרין דא מכאן ודא מכאן ויונה מאיך ומלכא משיחא נחית ועטרה על רישיה עד דרגא בתראה ותרין נשרין פרחין לעילא על רישיה ויונה תבאת &lt;קטע סוף=דף קסד ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסה|א}}&lt;קטע התחלה=דף קסה א/&gt;ועטרה בפומה ויקבלון לה אלין תרין נשרין. דוד מלכא זית רענן אקרי קמיה קב&quot;ה דכתיב {{צ|ואני כזית רענן בבית וגו'}}. עלה זית דא מלכא משיחא בריה דדוד ודא איהו דרמיז יונה דא ביומו דנח דכתיב {{צ|והנה עלה זית טרף בפיה}}. ההוא עלה זית טרף וחטף ליקרא דיליה במה בפיה דקיימא על רישיה ומקבלא יקר מהאי יונה והאי דכתיב {{צ|טרף}} ולא &quot;טרפה&quot; (אלא) כדכורא דא דעביד חילא ונצח. במתיבתא דרקיעא יונה דכר הוא מגו דאקרי יונה כתיב כנוקבא וכתיב כדכורא בזמנא דמקבלא יקר (חסר) דא מגדל דא כד תב לאתריה נהיר כנהירו דעינא דשמשא דכתיב {{צ|כסאו כשמש נגדי}}. ואף דכרסייא אחרא ליהוי ליה בנסין ואתין רברבין. בריש מגדל דא אית עופין דנור (ס&quot;א דרורא) דקא מצפצפאן כד סליק צפרא צפצופא דנעימו דלית נעימו ונגונא כההוא נעימו. לעילא מכלהו זינין אחרנין ושפנינין אחרנין דקא פרחין באוירא סלקי ונחתי נחתי וסלקי לא משתככין לעלמין. אתוון רברבן ואתוון זעירן פרחין בינייהו. אי חסידא קדישא בשעתא דאתוון פרחין חמי ב&quot;נ מאתוון רברבן כתיב באוירא לפום שעתא. {{צ|בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ}} (והארץ היתה תהו ובוהו וגו' מהכא אהדרי אתוון רברבן כמלקדמין) בטשי אתוון זעירן בהו. ופרחין ואתחזי מנייהו כתיב {{צ|ויאמר אלהים יהי אור וגו' וירא אלהים את האור וגו'}}. לבתר מהדרי אתוון זעירן ובטשי באתוון רברבן ומתחזי מנייהו דכתיב {{צ|ויאמר אלהים יהי רקיע וגו'}}. וכן כל עובדא דבראשית פליאן רברבן וחדו לעיינין עובדאן דאתוון אלין זכאה עמא דכל דא מחכאן אי חסידא קדישא מאן דנטיר ברית שוי ליה אבתרוי ואיהי לקמא ואי תימא מאן נטיר לאחורא הא נטירו רב ועלאה מכלא דנטיר ליה. ומאן איהו צדיק עלאה ברחימו סגי. עאל בין צדיק וצדק ואשתכח נטיר מכל סטרין. זכאה מאן דנטיר ברית דא ועל דא ישראל אתחזון כל דכורין דנטרין את קיימא דא קמי מלכא קדישא. מאן איהו דיכיל לנזקא לברא דאיהו באצע ואבוה מכאן ואמיה מכאן ואיהו בינייהו ודא כד איהו אחרי יי'. 

תא חזי ההוא רקיע כד סחרא בגלגולא מנגנא בנגונא ומקל נהימו דמיין דנבעין לא ידיע ההוא נגונא כל אינון אגנין די בארבע סטרין מליין מנביעו דמיין דנבעין מאן דאיהו לגו בתרין סטרין קיימא תמן. חד בחדוה דלית חדוה כההיא חדוה בעלמא לקיימא (שם ק) עבדו את יהוה בשמחה. וחד ביראה דלית דחילו כההוא דחילו בעלמא לקיימא עבדו את יהוה ביראה חד מעיינא דמייא דנביע מסטר מזרח דא הוא דאמר יחזקאל נביאה מהאי מעיינא לא יכלין לסיימא שבחא כל בני עלמא באתר דאתייליד תמן לסטר מזרח לית עומקא ורומא דיליה אלא זרתא ולא יתיר כד נבעין מיא וסלקין סלקין כל זיני מרגלאן דעלמא ולא נפלין לבר השתא אתחזון בגוון חד לפום שעתא נפלין אלין והא סלקין אחרנין כגוון אחרא בכל זיני גוונין דעלמא נפלי אינון מרגלאן ולא נפלי לבר. סחרנין דההוא נביעו חיזור ושושן סחרין ולא יכלין כל בני עלמא למיקם על אינון גוונין כלהו שלהובין מלהטאן ולא יכלין לאסתכלא בהו לא ידיע חשיבו דעובדא טרפין דלהון מנצצן בכמה גוונין עובד ציור אומנו דמארי עלמא חפיין על תלתמאה ושבעין וחמשה כרובין דתחותייהו בתר שבכין אחרנין לגו. ואינון שבכין סחור דעזרה לגו. ולעילא מנהון אינון &lt;קטע סוף=דף קסה א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסה|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קסה ב/&gt;גופנין פרישאן תחות גופנין אינון כרובין כלהו גדפין פרישן משלבן אלין באלין. הכא אמר רב מתיבתא דכל מאן דאסתכל באינון גופנין מנהרין אנפוי כנהירו דשמשא אינון שבכין דאתחמן סחור סחור דעזרה כלהו מרקמן בחוטין דנהרין בגוונין סגיאין מלהטן בד' מיני זהורין דאשא שלהובין סלקין וגוונין מנצצן ולזמנין שלהובין משתככי ונהורין וגוונין סלקין ובטשי אלין באלין שית אלף אגנין לגבי אינון שבכין ד' גוונין לד' סטרין דעזרה אלין אינון רברבין ונביעו דמיין חיין בכל סטרי. ואינון נפלי באינון אגנין ובלעי באתרייהו ואלין מיין לא ידעי לאן אזלין. באמצעו דעזרה יקומון כלהו ישראל ויתחזון קמי מלכא קדישא. בסטר דרום בעזרה דא אתייליד חד מעיינא דמיא ואתרמי (ס&quot;א ואתרמי) (ס&quot;א ואתרבי) דקא ישטפון מיא כל עלמא. מאן דייעול בהו יהון עד ברכים ייעול בהו גיבר רב ייעול בהו עד ברכים אי תינוק בר יומא עד ברכים מאן דשתי מנייהו יתחכם ויתפקח בחכמתא. מעיינא דא נפיק מגו מרגלא חדא דזעירא בכותלא דדרום אינון מיין בלעי' גו אתרא (ס&quot;א גו אתר דא) ומתמן יפקון לבר מקדשא עד דיעלו לנחל שטים ישטפון ההוא זמה דאולדין מיא דשטים. ועל דא מיין אלין בעזרה בגין אינון דאתחזון תמן דכורין הוו שתאן מן מיא לא חיישי בנוקבי. במיתיהון לאתחזאה קמי מלכא קדישא. תו דהא יתפקחון למנדע מלין סתימין דמלכא עלאה גו מקדשא דא כל הרהורין ישתכחון בר הרהורא דחדוה דמלכא קדישא. ענפא חד נפיק וגו אמצעו דההוא מעיניא. אמר רב מתיבתא כד קריבנא לההוא ענפא גו מעיינא אסתלק ענפא לעילא לעילא כל מה דקריבנא הכי אסתלק יסודא ושרשא דההוא ענפא לאו איהו אלא במיא. ההוא ענפא חפי עלמין כל גוונין דעלמא באינון טרפין דיליה איבא דיליה לא ידיע מהו ולא יכלין למנדע ואמר דקא שאיל למשיח על ההוא איבא ואמר איבא דא גניז לאיש משענתו בידו מרוב ימים מאן דזכי למנדע דא לינדע. רקיע חד אית על ההוא ענפא פריש לעילא מההוא רקיע אזיל טלא ע&quot;ג מעיינא דא ול איתיר. כד אסתכל בר נש לההוא רקיע מרחיק דמי תכלא. קריב יתיר דמי סומקא. קריב יתיר דמי ירוק קרוב יתיר דמי חוור דלית חוור בעלמא כגיניה. טלא דקא אזיל מניה אשתאיב בההוא ענפא ועביד איבא דא ואתרבי ההוא רקיעא איהו אזיל בגלגולא יתיר ממה דעיינין יכלין לאסתכלא כל אינון נטורי קיימא קדישא (ס&quot;א בעון) דבעון לאתחזאה קמי מלכא דהא לא אתחזון אלא בגין לאחזאה דאינון בני גזירו קדישא ועל דא {{צ|יראה כל זכורך}} - אינון בני קיימא קדישא. דייק רב מתיבתא {{צ|זכורך}} ולא &quot;זכרך&quot; דהא זכר כתיב ולא זכור מאי {{צ|זכורך}}? אלא כל אינון דנטרין קיימא קדישא ולא חבאן ביה אינון הוו בני מלכא דבכל יומא משתכח בהו ודכיר לון תדיר. ועל דא {{צ|זכורך}} - ההוא דאית ביה קיימא קדישא דדכיר לון מלכא בכל יומא דלית שבחא קמי מלכא עלאה (אלא) כמאן דנטיר קיימא דא ועל דא בעי דיתחזון תלת זמנין בשתא קמיה. תלת זמנין אמאי אלא בגין אבהן קדמאי דקבילו להאי ברית קדמאה לכל פקודין דאורייתא ובגין כך תלת זמנין אינון בשתא. אברהם קביל בריח. יצחק קביל בריח. יעקב הוה שלים מכלהו ועל דא כתיב ביה {{צ|ויעקב איש תם}} - שלים מכלא. אברהם {{צ|תמים}} אקרי ולא הוה כ&quot;כ שלים אבל {{צ|תם}} שלים מכלא. מה כתיב בנח {{צ|איש צדיק תמים היה בדורותיו}} דהוה רשים ברשימו קדישא בינייהו. ואמר רב מתיבתא בכל אתר דכתיב {{צ|תמים}} - דרשים ברשימו קדישא באת קיימא דברית ובגין &lt;קטע סוף=דף קסה ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסו|א}}&lt;קטע התחלה=דף קסו א/&gt;דנטר בריתא קרי תמים בדורותיו מה דלא הוו כלהו הכי דאינון מחבלן ארחייהו ועל דא כתיב {{צ|את האלהים התהלך נח}}. וכי מאן יכיל למיהך עמיה. אבל כל מאן דנטיר בריח קדישא אזדווגת ביה שכינתא ושריאת עליה ובגין כך תמים תהיה עם יהוה אלהיך. תמים תהיה ולבתר עם יהוה אלהיך בזווגא הדא דכיון דנטיר ברית דא עם יהוה להוי ולא אתפרש מניה. באברהם כתיב {{צ|התהלך לפני והיה תמים}} גזירו דאת קיימא. {{צ|התהלך לפני}} - מהכא דלא יהך גברא בתר אתתא אלא קמהא ארח כשר איהו והא כתיב {{צ|הנה אנכי שולח מלאך לפניך}}. ושלחתי לפניך מלאך. לאברהם דלא הוה גזיר דחה ליה לקמה. ועל דא לא כתיב &quot;היה תמים והתהלך לפני&quot;, אלא {{צ|התהלך לפני}} - דלא יאות אנת עד שתהא תמים וכן בכלהו כיון דבר נש תמים ונטיר ליה מיד היא לקמיה ואיהו אבתרה כשר איהו לדא. לגרעונא מה כתיב {{צ|כי שב מאחרי}}. נח גזיר הוה ותמים. פריעה לא הוה ביה ובגין דלא הוה ביה פריעה מה כתיב {{צ|את האלהים}} ולא &quot;אחר האלהים&quot; לקמא לא הוה בגין דהוה גזיר. לאחורא לא הוה בגין דלא אתפרע. איך הוה את האלהים סמיך ליה ולא יכיל לאסתכלא ביה דלאו כשר כ&quot;כ. בישראל כתיב {{צ|ויהוה הולך לפניהם יומם בעמוד ענן ולילה בעמוד אש וגו'}}. כיון דאמרו ישראל {{צ|המבלי אין קברים במצרים וגו'. כי טוב לנו עבוד את מצרים}} - כביכול אתחלש דעתא. כתיב {{צ|ויסע מלאך האלהים ההולך לפני מחנה ישראל וילך מאחריהם}}. ויסע למעבד בהו נוקמין (חסר) 

ועל דא חדי משיח וחדי רב מתיבתא דקא אתבשר בדא ואמר רב מתיבתא דהא דייק למשיח ואמר מנא הוה לדניאל דקאמר פריס פריסת מלכותך ויהיבת למדי ופרס מאינון אתוון דופרסין אשתמע ליה והכא מאי הוא א&quot;ל הכי הוא ודאי פריס פריסת מלכותך חייבא ע&quot;י דמשיח אחרא ולבתר ישלוט מלך פרס ויטול מלכוון סגיאין והוא ישלט על ארעא קדישא תריסר ירחי והוא ישלוט ויקטול סגיאין וההוא משיחא ולבתר יפול ויקבלון מלכותא קדישי עליונין. ועל דא ופרסין מלכא דפרס אשתמע הכא. אי חסידא קדישא כמה חדוה על חדוה בההוא מעיינא. בההוא מעיינא מגדלא כל זיני אילנין דנציב קב&quot;ה בג&quot;ע וכלהו קיימי לאסוותא טרפין ואיבין וענפין ולחדו לבא תדיר. ולית בינייהו כפנא ודאגה ואנחה לעלמין. זכאה עמא דכל דא מחכאן. וכל דא גניז לון. אמר ר' שמעון בקרקע דהאי מקדשא אית מאלין פליאן. א&quot;ל אי רבי אי ר' זכאה חולקך דכל האי. בההוא ע&quot;ג ההוא מעיינא דקימא אבל לית מאן דיכיל לאסתכלא ביה לזמנין נהירו דיליה נהורא. לזמנין חשוכא לזמנין גוון ארגוונא מנצצן דלא יכלין עיינין לאסתכלא. לעילא (ס&quot;א ההיא) היא דשאלת חסידא קדישא מההוא קרקע דמקדשא. רב מתיבתא לא פריש מניה דהא גניז איהו גו ירדנא והא אמינא לך מה דאמינא אבל נשאל מלה דא ותנדע מה דתנדע ירדן דא עאל ואתמשך זמנא חדא בשתא גו ההוא נהר דנפיק מעדן לאו מאינון ארבע נהרין דאתמשכן מניה אלא ביה ממש כיון דמטי לגביה איהו אתמשך ואתפשט ועאל גו ירדנא. וכיון דמטי גו קרקע דמקדשא אשתכך תמן תלת יומין ולא אתפשט ולא אתמשך לאתר אחרא. ואמר רב מתיבתא דכד אהדר ההוא נהר לאתריה שביק תמן כל זיני ציורין דקא עביד קב&quot;ה בג&quot;ע דאינון ציורין גניזין דתחות דוכתייהו (חסר) 

אלין הכא ואלין הכא וסלקי ונחתי כדקדמיתא. בההוא סטר דרום אית תלת מאה וחמשין עמודין מכל זיני מרגלאן ואלין אינון דנהרין תדיר ונטפין בוסמין טמירין דלא אתגלו לעלמין ארבע אגנין בכל &lt;קטע סוף=דף קסו א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסו|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קסו ב/&gt;עמודא ועמודא נעיצין וכד אינון בוסמין נטפין מאינון עמודין נפלי בהו ואתמליין בלהו אגנות ולא נפקין בוסמין לבר מאינון בוסמין זמינין לזמנא דאתי לאקטרא בכל יומא קטורתא קמי מלכא קדישא דלא יהוו מכתישו דבני נשא אינון בוסמין לא ידיע עקרא דלהון וממה הוו אלא מאינון עמודין נפלין תמן תרין נשרין בכל עמודא ועמודא מתנצצן מתלהטין בכל גוונין שבע מאה נשרין אינון פרחין אלין הכא ואלין הכא בגלגולא דעמודין. כד אסתחרן לא יכלין עיינין לאסתכלא דוכתא דבהו. תלת אתוון בלטין ופרחין מפומא דא לפומא דא. בגלגולא דעמודין ונשרין כל אינון אתוון מרקמן באשא חוורא ודהבא ירוקא. תרין אלפין ומאה מנרתין תליין בין אינון עמודין ותרין אלפין ומאה שרגין בכל מנרתא ומנרתא דלקין ביממא ובליליא מתדעכי על צערא דישראל. כד אתי צפרא דלקין כלהו מגרמייהו. אדהוו יתבי אמרי הא רמש ליליא. 

א&quot;ל לר&quot;ש אי חסידא קדישא נהירו דעלמא טול פנקסא דאחמתא דא וטול שרגא וכתוב מלין אלין דהא מטא זמנא דילן לפקדא כל חד וחד לגו קבריהו. עד פלגו ליליא דקב&quot;ה עאל גו גנתא לאשתעשעא בהדי צדיקייא וכדין כל חד וחד פרח לתמן. ולמחר נהוי גבך הואיל ויהבו לן רשו לאשלמא דורונא דקא משדרי לך. פרחי. בכה ר&quot;ש וגעא. פתח ואמר אילת אהבים ויעלת חן דדיה ירווך בכל עת באהבתה תשגה תמיד. אורייתא אורייתא נהירו דכל עלמין כמה ימין ונחלין ומקורין ומבועין מתפשטי מנך לכל סטרין מנך כלא עלך קיימי עלאין ותתאין נהירו עלאה (בדא) מנך נפקא. אורייתא אורייתא מה אימא לגבך אילת אהבים אנת ויעלת חן (גבי) עילא ותתא. רחימין דילך מאן יזכי לינקא מנך כדקא יאות אורייתא אורייתא שעשועים דמארך מאן יכיל לגלאה ולמימר סתרין וגניזין דילך בכה ואעיל רישיה בין ברכוי ונשק לעפרא אדהכי חמא כמה דיוקנין דחברייא סחרניה. 

א&quot;ל לא תדחל בריה דיוחאי לא תדחל בוצינא קדישא כתוב וחדי גו חדוה דמארך. כתב כל אינון מלין דשמע בההוא ליליא ולעא לון ולהג לון ולא אנשי מלה. וההוא שרגא נהיר קמיה כל ההוא ליליא עד דאתא צפרא. כד אתא צפרא זקף עינוי וחמא חד נהירו דהוה נהיר ברקיעא מאיך עינוי לתתא אהדר כמלקדמין וחמא נהירו בכל רקיע דנהיר וסליק בההוא נהירו דיוקנא דביתא בכמה ציורין. חדא ר&quot;ש ולפום רגעא אגניז ההוא נהורא. אדהכי הא אינון תרין שליחן אתיין. אשכחוהו רישיה בין ברכוי. אמרו ליה שלמא עליה דמר שלמא למאן דעלאין ותתאין בעאן לאקדמא ליה שלם. קום. קם ר&quot;ש וחדא בהו. אמרו ליה ולא חמית נייחא דרוחא דעבד לך מארך חמית נהירו דביתא ברקיעא אמר לון חמינא. אמרו ליה ביה שעתא אפיק תהומא בי מקדשא ואעבריה קב&quot;ה בימא רבא ומנהירו דיליה הוה נהיר ברקיעא. אמרו ליה רב מתיבתא בעא בשלמך והא ידע דאנן שליחן לגבך. וכמה מלין חדתין עתיקין אתחדש באורייתא בהאי ליליא. אמר לון במטו מנייכו אמרו חד מלה מנייהו. אמרו לא אתייהיב לן רשו למאי דאתינן לגבך אבל מלה חדתא הוה לגבך השתא. פתח רב מתיבתא ואמר ויאמר יהוה אל אברם לך לך מארצך וגו' דא בגין דאתנהרא ביה נהירו כגוונא דא. מאן דלא זכי באתר דא יהך וינטל גרמיה לאתר אחרא ויזכי ביה. אעא דדליק ונהורא לא סליק ונהיר ביה. ינענעון ליה ויסלק ביה נהורא ואנהיר. וחוינן זמינין למשמע. אבל בגין למיתי גבך &lt;קטע סוף=דף קסו ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסז|א}}&lt;קטע התחלה=דף קסז א/&gt;לא בעינן לאתעכבא. חדי ר' שמעון אמרו ליה אי חסידא קדישא כל מלין די כגוון באורייתא מלין זעירין אינון בכל מלה ומלה ואינון מלין זעירין כמה אינון מלין רברבין ועלאין עד דלית לון שיעורא דהא לית בגוון ספקא אלא ברירו דאורייתא על בורייה והשתא רב מתיבתא פריש מלין סתימין על דא בגין דעקרא דנשמתא אמאי לא נהיר באתר דא וזכי לאתנהרא באתר אחרא. ועד כען לא זכינן בהו בגין למיתי גבך. ומלה אחרא זכינן למשמע מניה. רוחא דאזלא בערטורא בההוא עלמא בלא בנין אנתתיה יתעביד ליה מאנא לאתבנאה איהו. מאי טעמא אנתתיה איהי שרגא דאתדליקת מניה ותרווייהו שרא חדא הוו נהורא דא נפק מנהורא דא אתדעך דא אתדליק מגו נהוריה ממש בגין דחדא נהורא הוו. השתא רבי נהדר למלין קדמאין וכד נהדר לאתרין נטול רשו מרב מתיבתא באינון מלין דנקבל מניה ונימא קמך. זכאה חולקך דאת זכי לנהורין סתימין מכל סטרין מעילא ומתתא מהאי עלמא ומעלמא אוחרא. אמר ר' שמעון מלה חדא בעינא למנדע אי תיכול לאודעא לי. נשין בההוא עלמא אי זכאן לסלקא לעילא או היך אינון תמן. אמר לי' אי רבי אי רבי. בדא אית לן רזא יתירא (ס&quot;א יקירא) בגין דלא לגלאה סתרין דתמן. אבל דא יהך ויטול רשו ונימא לך. אדהכי פרח חד. ואתכסי מנייהו ואזל ליה ולפום שעתא תב לגבייהו אמר לון זמינא הוינא למיעאל והוו כלהו בעטורא חדא דדייני דינא דחד בר נש דקאים על פתחא דגן עדן ואינון כרובין אחידו ביה ולא שבקו ליה למיעאל תמן והוה בצערא בינייהו וצווח צווחין על גבי פתחא ושמעו כולהו צדיקייא דתמן והשתא הוו מתכנפי כל בני מתיבתי למיעאל לגבי מלכא משיחא לעיינא בדיניה. ואתינא לאודעא לכו ודא חבראי אצטריך למהך תמן דכרוזא הוה אעבר בכל אינון בני מתיבתי דליהוון כנישין השתא קמי משיח. נטל פתקא חדא ויהב לר' שמעון. אמר טול דא ועיין במה דתמן עד דניתי גבך. פרחו תרוייהו ור' שמעון נטל פתקא וחמא מה דמא ברזין דתמן כל ההוא יומא. בליליא חמא שרגא ונפיל ביה שינתא ודמך עד צפרא. כד נהר יממא קם ופרח ההוא פתקא מניה והא אינון תרווייהו אתיין אמר ליה קום רבי זכאה חולקך קום בגינך חמינן וזכינן לכמה סתרין עלאין כמה חדוה אחזיו לן כד יהבו רשו לגלאה לך כל מה דאת בעי. ריש מתיבתא עלאה נפק לגבן. ואמר שאילו בשלמיה דבר יוחאי אתריה דבר יוחאי הא פנו ליה מכמה יומין לית מאן דיקרב לגביה זכאה איהו. רבי רבי כד פרחנא מגבך (בגינך) עאלנא וחמינא כל בני מתיבתי דהא מתכנפי לגו היכלא חדא דמשיח תמן ודיינו דינא דההוא בר נש דקאים על פתחא שמיה לית לן רשו לגלאה. אצטער ר' שמעון על דא. אמר ליה לא תצטער רבי על דא אנת תדע בדא ליליא בחלמך. אבל דינא דיינו עליה דגזר משיח דלהוי ההוא בר נש לבר בההוא צערא ארבעין יומין. לסוף ארבעין יומין יצערון ליה בדינא בצערא דגיהנם שעתא ופלגא. וכל דא בגין דיומא חדא חד מן חברייא הוה פריש מלין דאורייתא כד מטא לחד מלה ידע האי בר נש דיתכשל ביה ואמר לחברייא שתוקו לא תימרון מדי ובגין דשתיקו חברייא אתכשל בההוא מלה ואכסיף וההוא כסופא דגרים האי בר נש דיינין ליה בהאי דינא &lt;קטע סוף=דף קסז א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסז|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קסז ב/&gt;קשיא בגין דלא בעי קב&quot;ה לשבקא חובא דאורייתא אפילו כמלא נימא. דיינו דיניה ונפקו כל בני מתיבתא ואנא שאילנא רשו. דהא בריה דיוחאי שאיל שאלתא דא ועל דא אחזיו לי מה דלא ידענא מקדמת דנא. אי רבי שית היכלין אחזיו בכמה ענוגין ועדונין באתר דפרוכתא פרישא בגנתא. דהא מההוא פרוכתא ולהלאה לא עאלין דכורין כלל. בהיכלא חדא אית בתיה בת פרעה וכמה רבוא ואלפי נשין זכיין בהדה וכל חדא והדא מנייהו דוכתין דנהורין ועדונין בלא דחקא כלל אית לה תלת זמנין בכל יומא כרוזי אכריזו הא דיוקנא דמשה נביא המהימנא אתי ובתיה נפקת לאתר דפרגודא חדא דאית לה וחמאת דיוקנא דמשה וסגידת לגביה ואמרה זכאה חולקי דרביתי נהירו דא. ודא איהו ענוגין דילה יתיר מכלהו אהדרת לגבי נשין ואשתדלן בפקודי אורייתא כלהו באינון דיוקנין דהוו בהאי עלמא בלבושא דנהורא (ס&quot;א כלבושא) בלבושא דדכורין בר דלא נהרי הכי. פקודין דאורייתא דלא זכו לקיימא לון בהאי עלמא משתדלי בהו ובטעמייהו בהההוא עלמא. וכל הני נשין דיתבין בהדי ביה בת פרעה אקרון נשים שאננות דלא אצטערו בצערא דגיהנם כלל. בהיכלא אחרא אית סרח בת אשר וכמה נשין רבוא ואלפין בהדה. תלת זמנין ביומא כריזין קמה הא דיוקנא דיוסף צדיקא אתא ואיהי חדאת ונפקת לגבי פרגודא חדא דאית לה וחמאת נהירו דדיוקנא דיוסף וחדאת וסגידת לגביה ואמרת זכאה האי יומא דאתערית בשורה דילך לגבי סבאי לבתר אהדרת לגבי שאר נשין ומשתדלן בתושבחן דמארי עלמא ולאודאה שמיה. וכמה דוכתין וחידו אית לכל חדא וחדא ולבתר אהדרן לאשתדלא בפקודי אורייתא ובטעמייהו. בהיכלא אחרא אית יוכבד אמיה דמשה נביאה מהימנא וכמה אלפין ורבבן בהדה. בהיכלא דא לא מכרזי כלל אלא ג' זמנין בכל יומא ויומא אודת ומשבחת למארי עלמא איהי וכל אינון נשין די בהדה ושירתא דימא מזמרין בכל יומא ואיהי בלחודהא אמרת מהכא ותקח מרים הנביאה וגו' את התוף בידה וגו' וכל אינון צדיקייא די בגן עדן צייתין לקל נעימו דילה. וכמה מלאכין קדישין אודאן ומשבחן עמה לשמא קדישא. בהיכלא אחרא אית דבורה אוף הכי וכל שאר נשין בהדה אודן ומזמרן בההיא שירתא דאיהי אמרת בהאי עלמא. אי רבי אי רבי מאן חמי חדוה דצדיקייא ודנשין זכיין דעבדין לגבי קב&quot;ה. לגו לגו דאינון היכלין אית ארבע היכלין טמירין דאמהן קדישין דלא אתמסרן לאתגלאה ולית מאן דחמי לון. בכוליה יומא אינון בלחודיהון כמא דאמינא לך וגובירן אוף הכי ובכל ליליא אתכלילן כלהו כחדא בגין דשעתא דזווגא איהו בפלגות ליליא בין בהאי עלמא. בין בההוא עלמא. זווגא דההוא עלמא אתדבקותא דנשמתא נהורא בנהורא זווגא דהאי עלמא גופא בגופא וכלא כמה דאתחזי זינא בתר זיניה זווגא בתר זווגא גופא בתר גופא זווגא דההוא עלמא נהורא בתר נהורא. היכלין דארבע אמהן אקרון היכלין דבנות בוטחות ולא זכינא בהו למחמי. זכאה חולקהון דצדיקייא גוברין ונוקבי דאזלי בארח מישר בהאי עלמא. וזכאן לכלהו ענוגין דההוא עלמא. אי רבי אי רבי אלמלא בר יוחאי אנת לא אתמסר לגלאה. זווגא דההוא עלמא אתעביד איבא &lt;קטע סוף=דף קסז ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסח|א}}&lt;קטע התחלה=דף קסח א/&gt;יתיר מאיבא דאתעביד בהאי עלמא בזווגא דלהון בזווגא דההוא עלמא בתיאובתא דלהון כחדא כד מתדבקן נשמתין דא עם דא עבדי איבין ונפקי נהורין מנייהו ואתעבדי שרגין. ואינון נשמתין לגיורין דמתגיירין וכל הני עיילין להיכלא חדא. וכד מתגיירא גיורא חדא פרחא מההוא היכלא נשמתא ועאלת תחות גדפהא דשכינתא ונשקת לה בגין דאיהו איבא דצדיקייא ומשדרת לה לגו ההוא גיורא ושראת ביה. ומההוא זמנא אקרי גר צדק. והיינו רזא דכתיב {{צ|פרי צדיק עץ חיים}} מה אילנא דחיי אפיק נשמתין. אוף הכי צדיק איבא דיליה עביד נשמתין. רב מתיבתא אמר כתיב {{צ|ותהי שרי עקרה אין לה ולד}}. ממאי דאמר ותהי שרי עקרה לית אנא יודע דלית לה ולד מאי אין לה ולד. אלא הכי אמר רב מתיבתא ולד לא הות מולדא. אבל נשמתין הות מולדא באתדבקותא דתיאובתא דאינון תרין זכאין הוו מולידי נשמתין לגיורי כל ההוא זמנא דהוו בחרן כמה דעבדין צדיקייא בגן עדן. כמה דכתיב {{צ|ואת הנפש אשר עשו בחרן}} - נפש עשו ודאי. 

חדי ר&quot;ש א&quot;ל ההוא גברא אי רבי מה אימא לך בכל ריש ירחי ושבתי ומועדייא וזמנייא אינון דכורין סלקין לאתחזאה קמי מלכא קדישא דכורין ולא נוקבין כמה דאת אמר {{צ|יראה כל זכורך}}. וכד אהדרן מהדרן בכמה מלי חדתין ואהדרן מלין קמי רב מתיבתא. יומא דא אהדרן מלין חדתין קמי רב מתיבתא על רזין עתיקין צדיק וטוב לו. צדיק ורע לו. דכלהו סלקין גו מתקלא דאילנא עד לא ייתון לעלמא וכפום טקלא דמתקלא הכי אית לון בהאי עלמא. רב מתיבתא נחית וגלי ממה דשמע לעילא מלה חדא גלי ולא יתיר אעא דלא סליק נהוריה יבטשון ביה ואנהיר. גופא דלא סלקא ביה נהורא דנשמתא יבטשון ביה ויסלק נהירו דנשמתא ויתאחדון דא בדא לאנהרא (תרי נוסחי) בגין דאית גופא דנהירו דנשמתא לא החיר ביה עד דיבטשון ביה כדין נהיר נהירו דנשמתא ואתאחדת בגופא וגופא אתאחד בה. גופא כדין סליק נהירו מגו נשמתא מחדד מרומם ושבח מצלי צלותיה ובעותיה מברך למאריה הא כדין כלא נהיר:

בגין דאית גופא דלא יכילת נשמתא לאנהרא ביה עד דיבטשון ביה וכדין נהיר ואתאחד דא בדא. אית אעא דלא אתאחד בנהורא ולא סליק נהורא ביה עד דביטשון ביה וכדין נהיר. סטרא אחרא בעי למעבד הכי ובטש בחייביא וכל מה דבטש כדין ונר רשעים ידעך מחרף ומגדף. לכל סטרין ולא יכיל לאנהרא כלל וכדין כתיב {{צ|כי מה האדם שיבא אחרי המלך}} ובעי לאתדמי ליה ולא יכיל. ועל דא {{צ|יהוה צדיק יבחן}} ובטש ביה וכדין נהיר ואתקף בנהירו. יבחן כמה דאת אמר {{צ|אבן בחן}}. גחין ר' שמעון ונשיק לעפרא. אמר מלה מלה אבתרך רדיפנא מיומא דהוינא והשתא אשתמודעא לי מלה מגו שרשא ועקרא דכלא. 

א&quot;ל אי רבי אי רבי כד סלקין לעילא כל אינון רוחין דכורין ונוקבין בההוא זמנא שטעין (ס&quot;א כמה) מלין חדתין ועתיקין נחתין ועאלין לגו מתיבתא ואהדרן מלי קמי רב מתיבתא ואיהו אוליף לון מלה על קיומיה כד סלקין מתפשטין מלבושיהון וסלקין כד נחתי מתלבשין בלבושיהון דההוא גופא אי רבי אי רבי כמה חדתין מלין מגו רב מתיבתא. זכאה איהו מאן דאזער גרמיה בהאי עלמא כמה איהו רב ועלאה בההוא עלמא והכי פתח רב מתיבתא. מאן דאיהו זעיר איהו רב. ומאן דאיהו רב איהו זעיר. דכתיב ויהיו &lt;קטע סוף=דף קסח א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסח|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קסח ב/&gt;חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים. מאה דאיהו חשבון רב כתיב ביה שנה זעירו דשנין חד אזעיר ליה. שבע דאיהו חשבון זעיר אסגי ליה ורבי ליה דכתיב {{צ|שבע שנים}}. תא חזי דלא רבי קב&quot;ה אלא לדאזעיר לא אזעיר אלא לדרבי. זכאה איהו מאן דאזעיר גרמיה בהאי עלמא כמה איהו רב בעלויא בההוא עלמא. אדהכי שמעו שירתא דימא בקל נעימו דלא שמעו מיומא דאתבריאו קל נעימו דשירתא כההוא נעימו דהוו אמרי. וכד סיימו יהוה ימלוך לעולם ועד. חמו ד' דיוקנין ברקיע. וחד מנייהו רב ועלאה מכלהו. וההוא רב ועלאה נייהו אתער קלא ואמר כה אמר יהוה זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולותיך וגו'. שאט ברקיעא ואגניז קם אחרא אבתריה ואמר והולכתי עורים בדרך לא ידעו בנתיבות לא ידעו וגו'. סיים ושאט ברקיעא ואגניז פתח אידך ואמר ישושום מדבר וציה ותגל ערבה ותפרח כחבצלת. ושאט ברקיעא ואגניז פתח אידך ואמר כה אמר יהוה בוראך יעקב וגו' (שם) כה אמר יהוה הנותן בים דרך ובמים עזים נתיבה וגו'. תכבדני חית השדה תנים ובנות יענה וגו'. סיים ושאט ברקיעא ואגניז. כדין דחילו סגיא ואמתני נפל עלייהו כד הוה נהיר יממא קלא אתער כמלקדמין ואמר עמא תקיפא כאריה גברין כנמרין הבו יקר למאריכון דכתיב {{צ|על כן יכבדוך עם עז וגו'}}. שמעו קל חילין ומשריין דהוו אמרי לך יהוה הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד וגו'. עד ומרומם על כל ברכה ותהלה. תווחו ואזלו. אדהכי נהר יממא אהדרו רישא וחמו כל מדברא חפי בענני יקר מנהרן מנצצן בגוונין סגיאין. אמרו דא לדא ודאי קב&quot;ה בעי לאשתבחא בתושבחתא דדרא דמדברא דלא הוה בעלמא דרא עלאה כדרא דא ולא יהא עד דייתי מלכא משיחא ודאי כל מה דאחמי לן קב&quot;ה לא הוה אלא בגין לאודעא לן חביבו דמאריהון עלייהו לאודעא דאית לון חולקא טבא ואינון בני עלמא דאתי ולזמנא דאתי כד יוקים קב&quot;ה מתייא זמינין אלין לאחייא בקדמיתא כמה דאת אמר {{צ|יחיו מתיך}}. ואלין אינון דרא דמדברא א&quot;ל אי מלה חדתא ידעת דאנא ערטירא בה. א&quot;ל אימא אמר קלא דהדרא בעינא למנדע. בר נש יהיב קלא בחקלא או באתר אחרא והדרא קלא אחרא ולא ידיע א&quot;ל אי חסידא קדישא על מלה דא כמה קלין אתערו וכמה דקדוקין הוו קמי רב מתיבתא וכד נחת רב מתיבתא אמר הכי אוקמוה מלה במתיבתא דרקיעא ורזא יקירא איהי. 

תא חזי תלת קלין אינון דלא אתאבידו לעלמין בר קלין דאורייתא וצלותא דאלין סלקין לעילא ובקעין רקיעין אבל קלין אחרנין אינון דלא סלקין לא אתאבידו ואינון תלת קול חיה בשעתא דאיהי על קלביטא ההוא קלא משטטא ואזלא באוירא מסייפי עלמא עד סייפי עלמא. קול דבר נש בשעתא דנפיק נשמתיה מגופיה ההוא קלא משטטא ואזלא באוירא מסייפי עלמא עד סייפי עלמא. קול נחש בשעתא דפשיט משכיה ההוא קלא משטטא באוירא ואזלא מסייפי עלמא עד סייפי עלמא.  &lt;קטע סוף=דף קסח ב/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קסט|א}}&lt;קטע התחלה=דף קסט א/&gt;אי חסידא קדישא כמה מלה דא רבא ויקירא. אלין קלין מה אתעביד מינייהו ולאן אתר עאלין ושארן. אלין קלין דצערא אינון ואזלין ומשטטי באוירא ואזלי מסייפי עלמא עד סייפי דעלמא ועאלין גו נקיקין ומחילין דעפרא ואתטמרן תמן. וכד ש דף קסט/א יהיב ב&quot;נ קלא אינון מתערין לגבי ההוא קלא. קלא דנחש לא אתער לגבי קלא דב&quot;נ. היאך יתער במחאה כד מחי בר נש מחאה אתער קלא דנחש דאתטמר לגביה ההוא קלא ולאו קלא אחרא. קלא אתער בתר קלא זינא בתר זיניה. ועל דא ביומא דר&quot;ה קול שופר אתער קול שופר אחרא זינא בתר זיניה אזלא. ארחיה דנחש לביש איהו לקטלא ולמחאה בההוא קלא ממש לא אתער קלא דהאי נחש אלא בתר זיניה ודא איהו כד בר נש מחי בחוטרא בארעא וקרי ליה לזיניה כדין אתער ההוא קלא דנחש לאתבא לזיניה ורזא דא איהו טמירו. אמר ר' שמעון ודאי מלה דא מלה סתימא היא. ותווהנא איך שלמה מלכא לא ידע מלה דא. א&quot;ל שלמה מלכא מנדע ידע ולא כ&quot;כ. אבל מה דלא ידע ההוא קלא מה תועלתא אית בה והיך יתבא. ורב מתיבתא הכי אמר דקדוקא דא לא ידע שלמה מלכא דהא ההוא קלא איהי כלילא רוחא ונפשא והבל גרמי מעצבונא דבשרא ומשטטא באוירא וכל חד מתפרש דא מן וכד מטא לההוא אתר דעאל ביה יתבא כמיתא וכל אינון חרשין וקוסמין ידעין אתרין אלין בחרשייהו וגחנין לארעא ושמעין קלא דא דמתחברן אינון רוחא ונפשא והבל דגרמי ואודעין מלה ודא איהו אוב מארץ ועל דא רדיף שלמה למנדע מה דאתעביד מההוא קלא ולא ידע. זכאה חולקך רבי דאתבריר לך מלה דקשוט. 

כד בר נש אתער קלא מיד (מתחברן) אתער ההוא קלא ולית ליה רשו לארכא יתיר. אלא כעין ההוא קלא דאתער ב&quot;נ ולא יתיר ואי אריך בר נש קליה איהו לא אריך כל כך בהדיה אלא לסופא דקלא בגין דלא יכיל לארכא מאי טעמא בגין דכד נפק בקדמיתא אתאריך מסייפי עלמא עד סייפי עלמא והשתא דעאל תמן לא יכיל לארכא קלא דהא ליתליה אתר לאתפשטא תמן כדבקדמיתא חדי ר&quot;ש ואמר אלמלי לא זכינא למשמע אלא מלה דא די לי למהוי חדי דזכינא למשמע מלין דקשוט דההוא עלמא. א&quot;ל אי חסידא קדישא אלמלי ידעת חדוה דמלין בההוא עלמא קמי רב מתיבתא תהא חדי יתיר. א&quot;ל מאי חדושא הוה השתא כד אתית לגבי. אמר. רב מתיבתא פתח ואמר ויוסף ישית ידו על עיניך. חדוה הוא. אמאי סתימו דעיינין למיתא בגין דעיינין גוונין דהאי עלמא אינון וחיזו ודיוקנא דהאי עלמא בהו איהו אסתים מניה האי עלמא חיזו דהאי עלמא אסתימו עינוי כל חיזו דהאי עלמא הא אתחשך מניה. וחשכין מניה חיזו דעינוי לית ליה חיזו בהאי עלמא מתמן ולהלאה. אמר ר' שמעון יאות תקונא דקדמאי וחכמתא דלהון יתיר ממלאכין קדישין. א&quot;ל יוסף אמאי ישית ידו מכל בנוי ואי תימא על בשורה דיליה מבעי ליה ויוסף חי תראה א&quot;ל ישית ידו בגין דרחימו דיליה הוה ובגין כך דא אסתים מיניה נהירו דהאי עלמא ודא נטיל ליה. מאן דאסתים עינוי רחימא דיליה אחזי הכי חיזו דילך דהאי עלמא אתאביד. הא אנא חיזו דילך באתרך מכאן ולהלאה יתתקנון לך חיזו אחרא דההוא עלמא. אמר ר' שמעון מה אתהני האי למיתא ומה תועלתא אית ליה בהאי מאן דיבעי למשאל (יומא) מה דאצטרי לאפקחא עינוי בגין לאחזאה דעדיין אזדמן איהו לאתבא לחיזו דהאי עלמא כדבקדמין. א&quot;ל אי חסידא קדישא ודאי אי לא אסתים מניה כל חיזו דהאי עלמא ולא אתאביד כלא מניה לא להוי ליה חיזו וחולקא דההוא עלמא. עלמא דא בהפוכא איהו מההוא עלמא דאנן ביה דבזמנא דתחיית מתייא אפילו כחוטא דשערא לא הוה מעובדא דהאי עלמא דכלא אתאביד בקדמיתא (טלא יבטיל ליה וישוי ליה) בההוא &lt;קטע סוף=דף קסט א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסט|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קסט ב/&gt;טלא (בקדמיתא) ויתעבר מניה כל זוהמא ולבתר יתעביד כחמירא דא ומניה יתעביד גופא בריה חדתא כך הכא. א&quot;ל רבי שמעון ודאי ידענא דאתון מלובשין תמן בלבוש יקר דגופא דכיא קדישא אי הוה בגוונא דא בהאי עלמא ב&quot;נ דאתחזי בההוא גופא כגוונא דאתון קיימין בההוא עלמא. א&quot;ל מלה דא שאילו קמי רב מתיבתא תרין עולימין דאתלבשו ביננא בתר דסבלו צערא על חובא דלא אתחזי לגלאה ושאילו דא קמי רב מתיבתא ואיהו אמר דהא הוה בהאי עלמא הכי מנלן דכתיב {{צ|ויהי ביום השלישי ותלבש אסתר מלכות}} - אתלבשת בההוא דיוקנא דההוא עלמא. מלכות דא רוחא דקודשא דהא מלכות שמיא נשיב רוחא מההוא רוחא דאוירא דההוא עלמא ואתלבשת ביה אסתר. וכד עאלת קמי מלכא אחשורוש וחמא ההוא לבושא נהורא דיוקנאה אדמי למלאך אלהים. פרחה מניה נשמתא לפום שעתא. מרדכי אוף הכי דכתיב {{צ|ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות}} - {{צ|לבוש מלכות}} ודאי - דיוקנא דההוא עלמא. ועל דא כתיב {{צ|כי נפל פחד מרדכי עליהם}} - {{צ|פחד מרדכי}} ולא פחד אחשורוש. 

אמר רבי שמעון כמה מתיקין אינון מלין זכאה חולקי והא ידענא דצדיקייא (ס&quot;א בהאי) בההוא עלמא מתלבשן בלבושא דאקרי לבוש מלכות והכי הוא ודאי. א&quot;ל אוירא דג&quot;ע נשיבו דרוח קודשא אינון ומתלבשן ביה צדיקייא כגוונא דהוו בהאי עלמא. ולבתר רוח קודשא שראת על רישא דכל חד וחד ואתעטר ואתעבידא ליה עטרא וכך הוה למרדכי דכתיב {{צ|בלבוש מלכות}} - דיוקנא דההוא עלמא. ולבתר ועטרת זהב גדולה דא עטרת דשריאת על רישיהון דצדיקייא בההוא עלמא. כד קבילו ישראל אורייתא כגוונא דא הוה להון. עד דחבו דכתיב בהו {{צ|ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב}}. אתפשטו מההוא לבושא וכן כתיב ביהושע כהנא רבא {{צ|הסירו הבגדים הצואים מעליו}}, וכתיב {{צ|וילבישוהו בגדים}} אלין לבושין דההוא עלמא מהכא מלין קדמאין ומהכא דכל זמנא דגופא דהאי עלמא קיימא בקברא בקיומא לא אתלבש רוחא בלבושא דההוא עלמא דכתיב {{צ|ויסירו הבגדים הצואים מעליו}} בקדמיתא ולבתר {{צ|וילבישוהו בגדים}}. {{צ|ומלאך יהוה עומד}} - מהו {{צ|עומד}}? אלא דא היא עטרא דאקרי מלאך יהוה דקיימא על רישיהון דצדיקיי' ודא איהו {{צ|עומד}} - עומד על רישא לעילא. לבתר דאתלבשן כהאי לבושא דיקר. תרין גופין כחדא לא יכלין למיקם כל זמנא דהאי קיים רוחא לא מקבלא אחרא. אתעבר דא הא אחרא זמינא מיד ודאי. דא נפיק ודא עאל כגוונא דיצר טוב ויצר רע. בהאי עלמא לא בעי קב&quot;ה דתרווייהו יקומון כחדא אמר ליה תווהנא על מה דכתיב (שם) {{צ|והשטן עומד על ימינו לשטנו}}. וכי יהושע בן יהוצדק כך שאר בני עלמא על אחת כמה וכמה. 

א&quot;ל חסידא קדישא כמה טמירין סתימין מלין אלין (א&quot;ל) אע&quot;ג דחברייא ידעין במלין דההוא עלמא לא יכלין למנדע ברזין אלין. 
א&quot;ל. כיון דבר נש בההוא עלמא מה תועלתא אית לההוא שטן לאסטאה ליה. ולא די ליה דאפיק נשמתיה מניה וקטיל ליה. 
אמר ליה אי חסידא קדישא זכאה חולקך. תא חזי תיאובתא דשטן לא הוה אלא בגין דלא יתלבש ההוא זכאה בלבושא דכיא קדישא דכיון דחזי ההוא שטן דלבושא דיליה אתדחיא ולא אתחשיב על דא אסטי ליה. מאי טעמא בגין דאי אתלבש בההוא לבוש יקר מיד לבושא דזוהמא ועבידתא דההוא שטן יתבטל ויעבר מעלמא ולא ניחא ליה לשטן. ותו דבכל זמנא דלא אתלבש פקדא רוחא לההוא גופא דזוהמא דיליה. וניחא ליה לשטן. וכיון דאתלבש &lt;קטע סוף=דף קסט ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קע|א}}&lt;קטע התחלה=דף קע א/&gt;בההוא לבוש יקר הא אתבטל גווני דיצרא בישא וגופא דיליה וליה ליה דוכרנא בהדיה לעלמין. ואי תימא דאנן פקדין לבי קברי בריש כל ליליא לאו על גופא אלא דנפשא ונפשא פקדא לגופא. אבל השתא פקדונא דילן איהו לנפשא דאיהי משתככא ואשתארת בשכוכי גו גרמי. ובגין כך בריש כל ליליא פקדונא דרוחא לנפשא ולא על בשרא. אי חסידא קדישא תא ואגלי לך מלה סתימא בניינא דגופא דבר נש הכי הוא רוחא מעם רוחא דקודשא נשמתא מגו אילנא דחיי. כיון דרוחא קדישא יהב חילא מיד רתיכין דיליה יהבין חילייהו חילא דלהון גרמי ושייפין כלהו מסטרא דלהון ותקונייהו דא על דא. סט&quot;א יהבת בשרא ומסטרא דיליה אתיא בשרא ולא מלה אחרא. רתיכין דיליה יהבין כל אינון גידין וערקין לאמשכא דמא לבשרא בתר דאלין יהבי חילייהו שמיא יהבי חילייהו ומאן אינון עור דאתמשך על כלא כגוונא דלהון. לבתר מתחברן שמיא וארעא כחדא ויהבי ד' יסודי אלין אשא ומיא ואוירא ועפרא לאגנא על אלין ולחפיא על כלא לבתר כל חד נטיל חולקיה דיהב ואתבטל רוחא דקודשא ורתיכין דיליה חולקייהו קיימא רוחא דקודשא. רוחא דיליה קיימא ונשמתא סלקא רתיכין דרוחא דקודשא גרמין דלהון קיימין וע&quot;ד השיבו דגופא גרמין הוו ובגין כך כתיב {{צ|ועצמותיך יחליץ}}. ובשרא לא כתיב ביה הכי וכל זמנא דבשרא דסטרא אחרא קיימא בקיומא ההוא שטן קיימא לאסאנא אתאביד בשרא לית ליה רשו לאסטנא דהא לית ליה על מה דיסתמיך ועל דא כתיב יכל בשר מרואי ושפו עצמותיו לא ראו. מההוא חיזו דשטן דקיימא לאסטנא דלא יכיל כיון דיכל בשרו ושפו עצמותיו לא ראו. לא אתחזון לקרבא לגביה דלית ליה בהון חולקא כיון דשף כל חד וחד מדוכתיה לא תבע עלייהו ולא קאים לאסטנא בגינייהו לבתר דבשרא מתעכלא הא לא יתבע דינא ולא קאים לאסטנא דהא לית ליה על מה דיסתמיך ולא אדכר לב&quot;נ בשום מלה דעלמא. 

א&quot;ר שמעון השתא ידענא מלין על תקונייהו. ודאי יאות הוא ליה לאסטנא א&quot;ל ר' (שמעון) חגור זינך ותקין גרמך אי תבעי למנדע מלין דשארית או אי תשאל בהני מלין אימא לי. א&quot;ל ודאי הא ידענא דביתאי שכיבת דלא ידענא מנה כלום וחברייא ידעין. נשין מ&quot;ט דעתייהו קלה. א&quot;ל דעתא אתיא בשית דרגין. וכל חד נטיל חולקיה מה דאשתאר קל איהו אבל יקירא דא אי לאו דאשת כסילות אשתתף בה. במלה דא לא תשאל דהא ידענא דלאו על דביתך שאלת אלא על מה דכתיב {{צ|הנה יהוה רוכב על עב קל}} וההוא עב קל אקרי דעת מההיא כלה יראת יהוה ואיהי קיימא באמצעיתא כגוונא דדעת עלאה אבל (ס&quot;א וע&quot;ד) אקרי קל. והא ידענא שאלתא דילך מאי היא. אבל שארי וחגור זינך וקטיר קטרך דהא עידנא הוא לגלאה כמה דשארית עובדא. דעל אנפי רוחב ביתא. אולם דעזרה לגו. בהאי עזרה אית תריסר פתחין לפום חושבן שבטיא דישראל. בפתחא חדא כתיב ראובן. ובפתחא אחרא כתיב שמעון וכן כל שבטיא דישראל רשימין על אינון פתחין בזמנא דיסלקון לאתחזאה קמי מאריה דעלמא. מאן דעייל בפתחא דרשים ביה ראובן אי משבטא דראובן איהו מקבלין ליה פתחין ואי לא פלטין ליה לבר וכן בכלהו דלא יקבלון פתחין אלא למאן דאיהו מההוא שבטא דרשים בהון ובדא יתחקקון וישתמודען כל חד וחד. תלת מאה ושתין וחמש עמודין דנהורא מלהטא אית בכל סטרא מאינון ארבע סטרין כל אלין עמודין אקרון עמודים חיים בגין דלא קיימא נהורא דלהון &lt;קטע סוף=דף קע א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קע|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קע ב/&gt;שכיך באתר חד. וכלהו אלין סלקין ואלין נחתין יהבי דוכתא דא לדא אלין דסלקין בטשין דא בדא ומנגני נגונא ואלין דנחתי אוף הכי. אלין דסלקי דנגני נגונא מאי נגונא מנגני שיר דעד כען מלאכין קדישין לא שבחו ליה בגין דאיהו חדש. מאי טעמא איהו חדש בגין דההוא דמחדש עולימוי משבח ליה ואמר ליה והכי אמר רב מתיבתא דא אקרי חדש ואיהו חדש בגין דדביק בשמשא ולא אתפרש מניה לאפקא סטרא אחרא דלית ביה חדושא דכתיב ביה {{צ|ואין כל חדש}}. זקן הוא ואתבלי ולא אתחדש. (ס&quot;א ולא עביד תולדין) דאלמלא עביד תולדין הוה מטשטש עלמא). תו פתח רב מתיבתא. שדה אתחדשת בעדונא דרגא דילה גרים דכתיב {{צ|אחרי בלותי היתה לי עדנה}}. מאי דדנה משיכו דעדן עלאה. ובגין דאתמשך עלה מסטר דנוקבא כתיב {{צ|עדנה}} בה&quot;א ובגין כך כתיב {{צ|היתה}} ולא &quot;היה&quot;. {{צ|ואדני זקן}}. וכי אע&quot;ג דאיהו זקן לא אתחזי לאולדא אלא לאו מלתא זעירתא אמרה לגביה (דאברהם אלא) דבגין (לאזער גרמה דאתדבקת) ההוא (מלך) זקן (ד&quot;א דאתדבקא) (וכסיל) לא אתחדש ולא עביד תולדין דאלמלא הוה עביד תולדין הוה מטשטשא עלמא (ס&quot;א אלא אמרה לגבי דאברהם בגין דהוא זקן לא אתחדש ולא עביד תולדין). ועל דא אהדר מלין קודשא בריך הוא למה זה צחקה שרה וגו'. ואי תימא והא כתיב {{צ|ואברהם זקן בא בימים}}. אלא בא בימים. באינון יומין עלאין דמחדשי עולמין כנשרא. ע&quot;ד נגונא דא נגונא דההוא חדש איהו. הושיעה לו. למאן לההוא חדש הושיעה ימינא דמלכא עלאה ודרועא דיליה. אינון דנחתי אוף הכי מנגני ואמרי שירה אחרא יתמא. ומאן איהו מזמור לתודה דאיהו יתמא. אוף הכי נהורא דלהון חד אתחזי. וכד מתגלגלי אתחזן חמש גוונין דנהורין. בכל עמודא ועמודא. עמודין אלין כלהו חללין מלגאו. וכד סלקי ונחתי נפקי מנייהו שלהובין דנורא כגווני חיזור ושושן. לעילא מכל עמודא ועמודא אית תלת תפוחין דבטשי בהו תלת גוונין סומק ירוק וחוור. בכל גוון וגוון מלהטן אתוון בלטי משלהובא ירוקא דאשא ולא משתככי לעלמין ולית מאן דיקום עלייהו. ארבע גלגלין מתחמן עובד ציור בכל עמודא ועמודא. באינון גלגלין אית פליאן רברבן כד מסתחרן מפקין מנייהו זגין דדהבא ואבני יקר. ומיד מתכנשי בגווייהו ולא נפלי לארעא כד נפקין אינון זגין דדהבא ואינון אבני יקר גו אסתחרותא דגלגלין אשתמע קלא דאמרי זאת נחלת עבדי יהוה וצדקתם מאתי נאם יהוה תרין אריין לבכל גלגלא וגלגלא אריא חדא מסטרא חדא ואריא חדא מסטרא חדא וכלהו מאשא ירוקא ובגלגולא דקא מסתחרן גלגלין מתחבקן אלין באלין ואזלי כלהו. בגלגולא מתדבקן דא בדא. כד סלקין עמודין מנהמן אריין אלין באלין ותפוחין פרחין באוירא וסלקין לעילא ובטשי אלין באלין באוירא ותבו לאתרייהו ומתמן נפלי ואריין פשטי ידייהו לנטלא לון וסלקין אלין מגרמייהו. אי חסידא קדישא. מאן חמא חכמתא דאומנו דצייר קב&quot;ה בעמודין אלין. בפלגו יומא נפקי תרין נשרין בכל גלגלא וגלגלא ולא ידיע אתר דנפקי מתמן ושריין על רישיהון דאלין אריין וכדין משתככי עמודין וגלגלין וקיימי בקיומייהו. ותפוחין נפלי על פומייהו דנשרי ומקבלי לון ומיד פרחין מפומא לפומא ואזלין ומשטטי בינייהו ותבו לאתרייהו ולא ידיע מאן היא. לבתר שעתא ופלגא נשרין ארימין קלא ומנגנין נגונא תאיבא ואתטמרן ולא ידיע בהי אתר. סחרנייהו דאינון עמודין אית שבכין עובד ציור. אשא סומקא ונהורא חוורא וחוטין דדהבא סחור סחור סחרין לכל סטר ומעיינא דמיא &lt;קטע סוף=דף קע ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעא|א}}&lt;קטע התחלה=דף קעא א/&gt;כמה דאת אמר {{צ|והיה ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלם חצים אל הים הקדמוני וחצים אל הים האחרון}}. הכא פריש רב מתיבתא קרא דא לגו וקליה אשתמע לבר. (ס&quot;א ואדהוה) מדהוה פריש קרא דא. (אי קדישא אי קדישא) קל ינוקא אתער מלבר ההוא ינוקא דהוה פריש תלמודיה וגמיר קמי חד עמודא דעלמא בריה דרבי יהודה דרבית אנת והוו אחדי ביה לדינא וקליה אתער מלבר בהאי קרא ואמר מיא דאינון מלרע היך סלקין לעילא מניה לאתר עלאה יתיר מניה בכמה דרגין ומה אצטריך לון לאינון מיין לעילא. ומה אתר דכל (תפוחי) מבועין ונחלין נפקין מניה ולית פסיקו למבועי ונחלי אתשקיא מאתר נגיב מאן חמא חפירא דבירא דיהיב מיין למבועא דגביע. וכי ירושלם יהיב מיין אל הים הקדמוני אתר דכל מימין דעלמא נפקי מתמן ונבעין מניה. אי חסידא קדישא לקלא דא אשתככו וצייתו כל קלין דבני מתיבתי דתמן ובגין כך לא יכילו מארי דדינא למקרב גביה. 

בכה ר' שמעון א&quot;ל לא תבכי בוצינא קדישא זכאה חולקך דאפילו ינוקי מנך אמרי רזין סתימין דאורייתא. תא ואימא לך מה דעבדו בני מתיבתי על קליה דההוא ינוקא כד עאל קליה דההוא ינוקא כגירא לגו וכלהו צייתי ליה. בההוא שעתא אזדעזע רב מתיבתא וכל אינון דהוו קמיה ואמר מאן אינון דלא שבקין לההוא ברא דאלהא חייא למיעל קמו ואחידו ביה תלת עמודין דקיימי קמי רב מתיבתא ועאל וכל בני מתיבתי אתכנשו לגביה אמר רב מתיבתא אימא קראיך ברא קדישא. אמר עד כען דחילנא דהא אנא ממתיבתא אחרינא הוינא והכי אמרו לי כד מארי דדינא הוו אחדין בי. א&quot;ל לא תדחל ברא קדישא הכא תהא ביננא שבעה יומין ותתמחי בכל יומא מטלא קדישא. ולבתר יסלקון לך לגו ההוא מתיבתא בשאר ינוקי דהכא:

פתח ההוא ינוקא ואמר {{צ|והיה ביום ההוא}} - {{צ|ההוא}} - לא ידיע מאן הוא?! אלא בכל אתר {{צ|ביום ההוא}} יומא בתראה הוא אמאי אקרי {{צ|יום ההוא}}? אלא דא הוא יומא דאחיד סופא בשירותא. שירותא אקרי הוא כמה דאת אמר {{צ|ועבד הלוי הוא}} פולחנא דלוי לדרגא דאקרי הוא טמיר וגניז ואקרי ההוא (ה' הוא) לאחזאה סופא דכל דרגין דאיהו שירותא וכלא חד ובגין דאיהו סופא אתוסף ביה ה' (ס&quot;א הלוי הוא. הוא טמיר וגניז ודא אקרי יום ההוא לאחזאה סופא דכל דרגין דאחיד בשירותא וכלא חד) זמינא ירושלם לאפקא מיין ולנבעא נביעו הכא אית לומר סופא דכל דרגין לאו איהו ירושלם אלא ודאי ירושלם ויומא ההוא כלא חד. מה בין האי להאי אלא ירושלם כל דרגין קדישין דילה כד אמתחרן אקרון ירושלם והכי אתחמאן ואית דרגין דסחרן ואקרון עזרות אלין פנימאין ואלין לבר ואית דרגין דאקרון כר אסתחרן לשכות (ס&quot;א כד א סתחרן אלין פנימאין ואלין לבר אקרון ירושלם ואית דרגין דסחרן ואקרון עזרות ואית דרגין דאקרון לשכות) ואית דרגין דאקרון כד אסתחרן היכל ודביר. לגו מכל אינון דרגין אית חד נקודה כבודה בת מלך פנימה. נקודה דא אקרי יום ההוא וסימניך ההוא יקרא ארץ וכד יקום יומא דא מגו שבכין דעזרה יקום נביעו דמיא וההוא נביעו מן הים הקדמוני להוי. כגוונא דאמא דברה בין דרועהא ומסגיאו חלבא דיניק אתמלי פומיה ואתרבי ביה אריק חלבא לפומא דאמיה. כך חצים אל הים הקדמוני. נטליה רב מתיבתא ונשקיה. אמר חייך (ס&quot;א חיין דעלמא דמלה דא הכי) אוקמוה במתיבתא דרקיעא והכי הוא ודאי. ים האחרון דרגין בתראין דילה. אי חסידא קדישא כמה חדוה על חדוה אתוסף בההוא ינוקא גו בני מתיבתי כ&quot;ז טעמי דאורייתא אמר ההוא ינוקא ושבעין כתרין אעטרוה לאבוה בההוא יומא זכאה חולקיה מאן דזכי למילף לבריה. אמר רבי שמעון לא זכה אבוה למילף ליה. אמר אבוה שבק ורזא סתימא &lt;קטע סוף=דף קעא א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעא|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קעא ב/&gt;הוה בהאי ינוקא על מה דאסלק מעלמא ועל דבעו למידן דיניה (ס&quot;א באתגלייא) ואשתזיב מניה דא הוה באתגלייא דהוה מכסיף לרביה קמי כלא בשאלתין וקושיין דיליה ולא חייש למהך לאחרא לאתקנא תלמודוי וחליש דעתא דרביה ועל דא בעו למידן ליה בדינא תקיפא. ובגין כך אף על גב דאשתזיב ממאריהון דדינא לא אשתזיב הכא. שבעה יומין הוי דלא אשתלים דיוקניה (ס&quot;א דיניה) וכד הוה אסתחו בכאבא יתירא קמי כלא כל אינון שבעה יומין עד דאשתלים דיוקניה ועל דאסתלק מעלמא לא תבעי למנדע. אי רבי אי רבי זכאה חולקך. 

תא חזי תחות עגולא דאינון שבכין דתמן באינון מיין דההוא נביעו דמעיינא אתרשים נביעו חד ואתפשט ונפיק ונפיק לבר ועאל גו ימא רבא (דתמן) ורשים ביה ארחא בלבא דימא ומיניה שתי לויתן ורוי וחדי ואתרבי ברבוייא וכד נפיק נביעו אחרא ההוא נביעו אתפשט ואזיל בטמירו תחות תהומא לגו ימא ברבוייא וכד נפיק נביעו אחרא ההוא נביעו אתפשט ואזיל בטמירו תחות תהומא לגו ימא בתראה וכל אינון מים זדונים ומיין תקיפין מאיך לון וכפיף לון דלא יפקון לחבלא בני עלמא. וסימן הנותן בים דרך ובמים עזים נתיבח. ובאמצעיתא דההיא עזרה אית תרין כרובים עובדא דאומנא דמלכא קדישא ולא יכלין לקיימא בהו עלאין ותתאין ותחותייהו זמינין כל ישראל לקיימא דלא יפקון מתחות גדפייהו לבר זכאין ליהוון כל דעאלין תחות גדפייהו. תליסר אלפי מגדלין דשמשא דנהיר מנצוצא דמרגקלא בצעצועא (ס&quot;א בניצוצא) כדקא יאות. רב מתיבתא בגין כך זכה לההוא יקר. מאן יכיל למימר מאינון מלין דקא מתחדשן בכל יומא מקמי רב מתיבתא אי רבי בכל זמנא דרוחין דכורין סלקין לעילא. נשין בההוא זמנא נפקי כלהו ומתכנשי לגו היכלא דבתיה תמן וחדאן תמן. בכמה מלין עתיקין. ומתמן נפקין ועאלין כלהו. והיא עמהון לגו היכלא דסרח. וחדאן בכמה מלין חדתין ועתיקין ומתמן נפקין והיא עמהון ועאלין לגו היכלא דיוכבד. וכן בכל אינון היכלין. השתא ר' אימא לך רזא חדא. 

תא חזי בכל שמטה ושמטה כרוזא נפיק אתכנישו גוברין ונשין וכל אינון בני מהימנותא וסליקו כדין כלהו מתפשטין דכורין ונשין וסלקין וכל אינון ינוקי מחלב עאלין לגו מתיבתא (ס&quot;א אתכנישו בני מהימנותא גוברין ונשין וכל אינון ינוקי מחלב וסליקו כדין כלהו מתפשטין דכורין ונשים וסלקין וכלהו עאלין לגו מתיבתא) דרקיעא וחדאן חדוה. ועלויא דלהון ותמן חדו על חדו. וההוא נער דמפתחן דמאריה בידיה קם ואמר לון כמה מלין חדתין ועתיקין וכלהו חמאן חדוה דלית חדוה כההיא חדוה. לבתר עאלין כלהו לגו כמה פרוכתין וכמה היכלין גניזין תמן דאינון נהרין בנעם יהוה בגו היכלא דאהבה דקב&quot;ה ודא הוא דכתיב {{צ|לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו}} לבתר פרחין ינוקין לעילא ואינון פרחין לתתא ומהדרין לדוכתייהו ומתלבשן כדבקדמיתא. זכאה עמא דכל טובא דההוא עלמא מחכאן. אמר ר' שמעון כמה מתיקין מלין דשמענא. זכאה חולקא דידי דזכינא לכל האי למשמע זכאה יומא דנפיקנא הכא. אמרי ליה רבי תלת יומין אית לן רשו למיתי גבך ולבתר חד יומא (ס&quot;א ניזיל ולא אית לן רשו למיתי ובההוא יומא יתוסף) חדוה דילך איהו משיך משיכו מסטרא דיליה ואתטמר ואתחפא תחות אתר דאקרי תא הרצים עד פלגו ליליא. מבתר פלגו ליליא שלהובא דעמודא דיצחק נפיק ובטש בהאי תרנגולא דאקרי גבר כגוונא דגבר אחרא עלאה עליה כיון דבטש ביה האי גבר קרי ויהיב שית קלין וכלהו בסכלתנו. בשעתא דאיהו קרי כל תרנגולין דהאי עלמא קראן ונפיק מניח שלהובא אחרא ומטי לון תחות גדפייהו וקראן איהו מה קרי בשעתא קדמאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה בהדר}}. ובשעתא תניינא קרי ואמר {{צ|קול יהוה לעיר יקרא וגו'}}. בשעתא תליתאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה חוצב להבות אש}}. &lt;קטע סוף=דף קעא ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעב|א}}&lt;קטע התחלה=דף קעב א/&gt;בשעתא רביעאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה יחיל מדבר וגו'}}. בשעתא חמישאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה על המים וגו'}}. בשעתא שתיתאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה יחולל אילות וגו'}}. לבתר קרי ואמר {{צ|קול אומר קרא ואמר מה אקרא וגו'}}. ודא איהו תרנגולא דקרי ולא שכיך ולבתר קרי כמלקדמין ומאי קרי כל עובדין דבני עלמא בגין דאיהו מאריה דאחמתא (ס&quot;א דחכמתא) וקסת הסופר בחרצוי וכל עובדין דבני עלמא כתיב בכל יומא. ובליליא בתר דקרי כל קריאן אלין קרי כל מה דכתב ביומא. ואלמלא רגלוי אצבעאן דיליה דאינון תרין דרגין חד ההוא דקיימא באמצעיתא דאיהו רב וההוא דקיימא מאחורא דאיהו זעיר דקא מעכבין ליה יהא מוקיד עלמא בשלהובוי. ומה עבדי כיון דסליק צפרא וחוטא דנהירו נפיק מסטר דרום כדין מתחברין כלהו ואתעבדין תרין רגלין תרין טלפין כעגלא לקיימא דכתיב {{צ|וכף רגליהם ככף רגל עגל}} והא ידעת רזא דא. שאלת ענפא דגורן לגו בעזרה דא אית תלת מאה ושתין וחמשה היכלין כחושבן יומי שתא ובכל פתחא ופתחא כתיב {{צ|יהי שלום בחילך שלוה בארמנותיך}} לא ידיע מאי הוא בהני היכלין אלא כלהו אתחמן עובד ציור. שבע סדרין דמרגלאן אתחמן אלין באלין בכל חד וחד. אי חסידא קדישא כמה משבח רב מתיבתא היכלא חדא דאיהו בריש סטר מזרח דעזרה דא בגין דארבע אינון בד' סטרין דעלמא אבל היכלא דסטר מזרח אסגי נהורין דיליה יתיר מכלהו. יומא חד בימא רבא לויתן נפיק וכל ימא אזדעזע וכל נוני אזלין לכאן ולכאן כד מטי לויתן בפתחא דפתחא דתהומא שארי למחדי ואשתכך תמן תהומי אלא ההוא כחיזו דמעיין ואתחפיין נהורין ולא אתחזון כל אינון נהורין בר נהורא דהיכלא דבסטר מזרח. דא ההוא מרגלא דקא אפיק לויתן מגו ההוא תהומא דאקרי סגדו&quot;ן. ממה אתעביד. אלא יומא דא דקא אפיק לויתן דאזדעזע ימא יומא דאתחרב בי מקדשא ט' באב איהו. וההוא מרגלא דכד דכיר קב&quot;ה לבנוי ואושיד תרין דמעין לגו ימא רבא חד נפיל לגו תהומא דא דאקרי סגדו&quot;ן וחד נפיל לגו תהומא אחרא דאקרי גילב&quot;א בגין דחמש תחומי אחרנין אינון בימא רבא. אבל לא חשיבין כהני אחרנין וכיון דנפלי אינון דמעין קפאן גו תהומי חד. וחד אטבע גו תהומא דאקרי גילב&quot;א דתתא גו שמרים דחמרא דורדיין בישין נפיק חד ערעורא מקטרגא מזיקא קדמאה ואיהו ברוחא דיוקנא דאדם כד קריב לגו קודשא כיון דמתעבר מתמן ובעי לנחתא לתתא לאתלבשא בלבושא לנזקא עלמא נחית הוא ורתיכוי. ולבושא קדמאה דקא נקיט תבנית שור דיוקנא דשור וקדמאה לנזיקין מאינון ארבע. שור איהו. ואינון ארבע אבות לנזקא עלמא. וכלהו תלתא אבות נזיקין בר שור כלהו דיליה ועל דא כתיב {{צ|וימירו את כבודם בתבנית שור אוכל עשב}}. מהו {{צ|אוכל עשב}}? הא דרשינן ביה. אבל עקרא דמלה מתמצית הלחם ולא שבעת זיני דגן לית ליה בהו חולקא ולא יאות ליה למהוי תמן מדוכתייהו ואלין יתבין בדוכתייהו עד לא נפקי אלין זמינין אלין נהירו ונציצו דלהון לא יכלין עיינין למסבל. אזלין בסחרנין לית להון שכיכו לעלמין. כד אסתכל בר נש בהאי היכלא מיד באסתכלותא קדמאה אתחזי זעיר ולא זעיר אסתכל יתיר אתחזי רב. תו אסתכל אתחזי יתיר רב כל מה דאסתכל הכי אתחזי באתפשטותא רב ועלאה עד דדמי &lt;קטע סוף=דף קעב א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעב|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קעב ב/&gt;באסתכלותא כמלא נימא דלית ליה שיעורא עובדין סגיאין לגו דלא ידיע אומנו דלהון מניה נהרא עזרה וכל מה דאית בה בר כרובים דנהורא דלהון סלקא עד רום רקיעא בגוונין סגיאין ונהורין מנצצן אלף וחמש מאה וחמשה ושבעין גופנין עבדין איבין בעזרה דא יתיר חובק את ידיו במרירו ואנינו דיליה ולבתר אוכל את בשרו בעל כרחיה דלית ליה רשו לשלטאה על מלה אחרא מה אתהני ליה בכל מה דאסטי ועביד ועמל דלבתר לית ליה רשו אלא על דיליה לבתר מרקיד וחדי ככסיל בלא דעתא כלל ואזיל בלא תועלתא ואכיל לבשרא. ובשאר לית ליה רשו מרירו דעילא ותא כד ישראל בעאקו ואכלי לון שנאיהון ולא יהבי חילא בעובדין טבין דלהון לאפקא מניה ואפילו מבשריה דאיהו מהאי סטר אבאיש קמי מלכא קדישא דאיהו רחום וחנון אבל על דיליה רוחא קדישא ונשמתא קדישא לית עלאין ותתאין יכלין לשלטא עלוי כלל ועל דא כל תסקופין וכל מה דאסטי ההוא רע דחשיב למשלט על רוחא קדישא ולבתר לא יכיל וישוב ואוכל את בשרו. מה תועלתא הוה ליה. ועוד דאינון חפאן כלהו כערטיראה תקיף ולית שכיכו לעלאין ותתאין. תא ואימא לך מלה. אי תימא דחדו הוא למלאך המות כד קטיל בני נשא. לאו. אלא בגין דחמי דרעותא דמאריה בכך אחזי גרמיה בחדו למעבד רעותיה דקב&quot;ה דכתיב {{צ|רוח סערה עושה דברו}}. 

א&quot;ל ר&quot;ש והא איהו אזיל ומרקד בחדוה קמי נשין 
א&quot;ל אי חסידא קדישא ודאי הכי הוא לאחזאה קמי מלכא דניחא ליה ברעותיה דמלכא. אבל נייחא דיליה בהספדא דנשין איהו רקיד ואודניה להספדא. 
א&quot;ל אי הכי אמאי אזיל ואסטי על בר נש לעילא ואדכר לחובוי. 
א&quot;ל בגין דאיהו זקן וכסיל וחשיב למשלט על רוחא וכל תאובתיה בגיני כך איהו לסוף לא שליט אלא על דיליה. בשרא דיליה. ועל דא כתיב {{צ|ישוב עמלו בראשו}} אזיל ובעי לארגשא עלמא ומיא סליקין מגו שאר תהומין ובעאן לחפיא עלמא אינון דמעין רתיחין יתיר מכל אשא דעלמא ומגו תוקף דרתיחו דלהון אקפו מיא גו ימא דנקפא ואלמלא דרמז קב&quot;ה חד נשיבו מסטרא דאברהם מעמודא דיליה ואחזי על עלמא לא יכיל למיקם אפילו רגעא חדא. אינון דמעין כד נפלין גו ימא אשתמע קלא בין ימא עד מערתא דכפלתא מקל נהימו דלהון דקא אשתמע תמן כד עאלין גו ימא מתערן אבהן קדמאי וקמו וחשבו דקב&quot;ה בעי לאהפכא עלמא עד דקלא נפיק ואמר לון לא תדחלו רחימין קדישין בגינכון דכיר קודשא בריך הוא לבניכון ואיהו בעי דמפרק לון ואתון תחמון אלפא ביתין כלהו משלבן ומתצרפאן אלין באלין ואתחברן בצרופא דשמא קדישא כיון דאתחזון אתוון בצרופא דא אלין גניזין ונפקין אחרנין וכן כלהו אלין גניזין ואלין נפקין כלהו לגו בחלולא דאינון כפתורים. תו פרחי תלת זמנין ביומא באוירא ונפקי לבר וקיימא שמא בארבע אתוון תליין באוירא שעתא ופלגא לבתר גניז דא מיד נפיק מגו אוירא מחלולא דיליה שמא דתריסר אתוון פרח ותליא באוירא שעתא חדא ולא יתיר לבתר גניז דא ונפקא מיד צרופא דאתוון אחרנין שמא דכ' (ס&quot;א דכ&quot;ב) אתוון ותליין באוירא שעתא אחרא ואגניז. ומיד נפקי אתוון מחלולא אחרא שמא דתמניא ועשרין אתוון מתעטרין כלהו בכתרייהו וקיימי שעתא ופלגא ואגניז דא ומיד נפקי תליא באוירא שמא דעשרין וחמש אתוון בצרופייהו וקיימא שעתא ותלת רגעי נפקי אתוון בארבעין ותרין אתוון לעלמא קיימא שמהן אלא אתוון כולהו לא &lt;קטע סוף=דף קעב ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעג|א}}&lt;קטע התחלה=דף קעג א/&gt;משתככי לעלמין בלטי ומנצצי לבר וסלקי ונחתי לית מאן דיכיל לקיימא בהו בר משיח בטורח סגי. דא גניז לבתר דקיימא תרין שעתין ועשרין ותרין רגעין והאי שמא גליפא דע&quot;ב אתוון קא נפיק וקיימא ותליא באויר אשעתא ופלגא כל הני שמהן לא נפקי ולא אתחזון אלא זמנא חדא ביומא אבל אינון אלפא ביתין אתחזון פרחין באוירא ומצרפין אלין באלין תלת זמנין ביומא כד פרחן אתוון דאלפא ביתין אלין פרחין מכאן ואלין מכאן ומתצרפן כלהו כד נחית תמן רב מתיבתא שארי משיח חמא בצרופא דאלפא ביתא אתוון כמה דחמא דניאל דאינון ממתוס ננקפי אאלרן. כל מעלי שבתא כד מקדשין ישראל יומא לתתא כרוזא כריז לארבע סטרי עלמא אתכנשו משריין קדישין אתקנו כרסיין (קדישין) מאן חמי חדוה בתלת מאה ותשעין רקיעין כמה ממנן כמה שלטונין מתכנשין לאתרייהו. כיון דישראל לתתא מקדשין (וקב&quot;ה) כדין אתער אילנא דחייא ואקיש באינון טרפין דיליה רוח נשיבו חד מגו עלמא דאתי ואינון ענפין דאילנא מתנענען וסלקין ריחין דעלמא דאתי ההוא אילנא דחיי אתער ואפיק נשמתין קדישין ופריש על עלמא. ועם כל דא נשמתין נפקין ונשמתין עאלין אלין מתערי אלין. אלין נפקין ואלין עאלין ואילנא דחיי בחדוה. וכדין ישראל כלהו מתעטרין בעטרין דאינון נשמתין קדישין כלהו בחדוה בנייחא. וכלה שבת אית לון ההוא חדוה וההוא נייחא וכל צדיקייא די בגנתא כלהו סלקין ומתענגין בענוגא עלאה דעלמא דאתי. כיון דנפיק שבתא כלהו נשמתין פרחין וסלקין. 

תא חזי כד עייל שבתא נשמתין נחתין לשרייא על עמא קדישא ונשמתין דצדיקייא סלקין לעילא. כד נפיק שבתא נשמתין סלקין אינון דשארו עלייהו דישראל ונשמתין נחתין אינון נשמתין דצדיקייא כיון דסלקין כלהו נשמתין דשארו עלייהו דישראל סלקי וקיימין בדיוקנא קמי מלכא קדישא וקב&quot;ה שאיל לכלהו מאי חדושא הוה לכו בההוא עלמא באורייתא. זכאה איהו מאן דחדושא דאורייתא אמרת קמיה. כמה חדוה עביד קב&quot;ה כניש לפמליא דיליה ואמר שמעו חדושא דאורייתא דאמרת נשמתא דא דפלו' וכלהו מוקמי ההיא מלה בתרי מתיבתי. אינון לתתא וקב&quot;ה לעילא חתים לההיא מלה. 

תא חזי כד מלה אתחדש באורייתא ונשמתא דנחתא בשבתא אתעסקת באינון מלין חדתין וסלקי לעילא. כל פמליא דלעילא צייתין לההוא מלה וחיות הקדש מתרבן בגדפין ומתלבשן בגדפין. וכד שאיל לון קב&quot;ה ולא תבין ושתקין כדין חיות הקדש מה כתיב {{צ|בעמדם תרפינה כנפיהם}} כמה דאת אמר כי עמדו לא ענו עוד וכפתחו עמדו כל העם. ואי תימא שתיקה אמאי קרו ליה עמידה אלא בדבורא אית ז' שייפין דמתנענען בהדיה. לבא. ריאה. קנה. לשון. שניים. שפוון. בשר. ובשתיקה קיימו בקיומייהו בלא נענועא. ועל דא קרי לשתיקה עמידה דהא רב המנונא סבא (נ&quot;א רב מתיבתא) אמר ישלח עזרך מקדש וגו'. מקדש דא קדוש ידים. ומציון יסעדך דא המוציא דאיהו סעיד לבא דבר נש. יזכור כל מנחותיך כל לאסגאה מלה אחרא. דא נטילת ידים בתרייתא. ועולתך ידשנה סלה דא ברכת המזון בזמון. ואי את עביד כן יתן לך כלבבך וכל עצתך ימלא. ובשבת מקדש דא קדושא רבא ועל מלה דא אתעטרו צדיקייא בגן עדן משבת לשבת אחרא. תו פתח ואמר על הר &lt;קטע סוף=דף קעג א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעג|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קעג ב/&gt;גבוה עלי לך מבשרת ציון וגו'. על הר גבוה האי ודאי הר העבדים אתר דמשה אתקבר. והא אוקמוה דשכינתא תסלק לתמן ותבשר עלמא. אבל כלא איהו. מבשרת ציון דא איהי חפצי בה אתתא דנתן בר דוד אימא איהי דמשיחא מנחם ב&quot;ר עמיא&quot;ל ואיהי תיפוק ותבשר ואיהי בכללא דמבשרת ציון קלא ישתמע בעלמא ותרין מלכין יתערון בעלמא לאגחא קרבא ויפוק שמא קדישא על עלמא. מה תבשר ותימא (שם) הנה אֲדנָי יְהֹוִה בחזק יבא וזרועו מושלח לו הנה שכרו אתו ופעולתו לפניו. הנה שכרו אתו דקב&quot;ה כריז בכל פמליא דלעילא ויימא לון אתכנשו ודאינו דינא. מאן דמסר נשמתיה על קדושת שמי אגריה מאי הוא ואינון יימרון כך וכך. מאן דסביל כמה חרופין וגדופין בכל יומא עלי מהו אגריה. אינון אמרי כך. מאן דאתענש בכל יומא עלי מהו אגריה. אינון אמרי כך. הדא הוא דכתיב {{צ|הנה שכרו אתו ופעולתו לפניו}}. מהו ופעולתו אלא כמה דכתיב {{צ|מה רב טובך וגו'}}. פעלת לחוסים בך דא הוא פעולתו. נגד בני אדם מהו אלא נגד עכו&quot;ם. אשר צפנת ליראיך. מהו {{צ|אשר צפנת}}? וכי מאן יגזול ויטול מן ידוי מה דהוא בעי למיהב דכתיב {{צ|צפנת}}. אלא פוק וחמי עובדין דרחמנו דעבד קב&quot;ה במה דאיהו מחי ביה יהיב אסוותא. במה מחי בשמאלא. בימינא קריב ובשמאלא מחי. במה דמחי ביה יהיב אסוותא לעולם כתיב ירמיה א (?)צפון תפתח הרעה. ובצפון מחי. דמתמן נפקי כל דינין וכל גזירי. קשיין. וביה שרי כל אגר טב וכל טיבו דזמין קב&quot;ה למיהב לישראל. לזמנא דאתי קרי קב&quot;ה לצפון ויימא ליה בך יהבית כל טיבו וכל אגר טוב לבני דסבלו כמה בישין בהאי עלמא על קדושת שמי. הב אגרין טבין דיהבית בך. הדא הוא דכתיב {{צ|אומר לצפון תני ולתימן אל תכלאי וגו'}}. וכי ארחא הכי הוא דדרום לממנע ברכאן והא כל ברכאן מסטרא דדרום וכל טבין דעלמא מדרום נפקי ואיהו אמר לתימן אל תכלאי אלא בההיא שעתא יתער קב&quot;ה לאברהם ויימא ליה קום דהא מטא זמנא דאנא פריק לבנך למיהב לון אגר טב על כל מה דסבלו בגלותא ומגו דאברהם הוה בזבינו דלהון דכתיב {{צ|אם לא כי צורם מכרם}} דא אברהם. הוה ליה כמאן דלא טב בעינוי. ואחמי גרמיה כמאן דבעי דילקון על חוביהון יתיר ויימא גבו מחוביהון גבו מחטאיהון א&quot;ל קב&quot;ה לאברהם ידענא כלא איהו מה דאמרת לאנפין. אנא אוף הכי לאנפין. אל תכלאי אנא בעי לפייסא לך על בנך. לא תמנע טיבו מנהון לא תמנע אגר טב מנהון כמה וכמה סבלו על חוביהן ובגיני כך אומר לצפון תני. והיינו {{צ|אשר צפנת}}. ודא הוא מלה (ס&quot;א דתהא) דההיא מבשרת. ותו תבשר זמנא תניינא בשעתא דשכינתא תסלק על ההוא טורא עלאה ותהך ותבשר לאבהן מיד תהך לירושלם ותחמי לה בחרבנא. תיעול לציון ותמן תקרקר קירא כמלקדמין על אתר בי מותבה ועל יקרא דילה בההוא אתר. ותמן אומיאת דלא תיטול מתמן ולא תפוק עד דקב&quot;ה יפרוק לבנהא ודא חפצי בה. תבשד(?) כמלקדמין ואמרת צהלי ורני יושבת ציון כי גדול בקרבך וגו'. מאי {{צ|גדול בקרבך}}? דא קב&quot;ה דאיהו אתי לגבה לאקמא לה מעפרא ויימא לה התנערי מעפר קומי שבי ירושלם ירושלם איהי וירושלם שמה ודאי. ובדא אוף הכי כמה חדו על חדו הוי לצדיקייא בגן עדן ובגין כך זכאה איהו מאן דנשמתיה בשבת אסהידת קמי מלכא על חדושא דאורייתא דקב&quot;ה. וכל פמליא דיליה וכל אינון נשמתין דצדיקייא דהוו בגן עדן כלהו מתעטרן בההוא מלה. 

תו שמענא בוצינא &lt;קטע סוף=דף קעג ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קעד|א}}&lt;קטע התחלה=דף קעד א/&gt;קדישא דכמה יקר על יקר ועטרה על עטרה מעטרן לאבוה דההוא ב&quot;נ תמן בשעתא דאמר קב&quot;ה אתכנשי למשמע חדושא ומלין חדתין דאורייתא משמיה דפלוני בר פלוני כמה אינון דנשקין על רישיה כמה צדיקייא מעטרין ליה כד נחתין. זכאה חולקהון דכל אינון דמשתדלין באורייתא יומא דשבתא משאר יומין. ע&quot;כ:

רעיא מהימנא

(במדבר ט&quot;ו) רֵאשִׁית עֲרִיסוֹתֵיכֶם חַלָּה תָּרִימוּ וְגוֹ', פִּקּוּדָא דָּא לְהַפְרִישׁ חַלָּה לַכֹּהֵן. חַלָּ&quot;ה הָכִי חוּשְׁבָּנֵיהּ, מ&quot;ג בֵּיצִּים, וְחוֹמֶשׁ בֵּיצָּה, חַד מֵחֲמֵשׁ. וְאִית חוֹמֶשׁ חַד מִן חַמְשִׁין, דְּאִיהוּ ן'. וְדָא סִימַן מָגֵ&quot;ן, דְּאִיהוּ מִיכָאֵ&quot;ל גַּבְרִיאֵ&quot;ל נוּרִיאֵ&quot;ל. חַלָה, שְׁכִינְתָּא. דִּבַאֲתָר דְּאִלֵּין מַלְאֲכִין תַּמָּן, אֲבָהָן תַּמָּן. וּבְאַתְרָא דַּאֲבָהָן תַּמָּן, שְׁכִינְתָּא תַּמָּן. וּבָה וַיְחַל, בָּהּ צַּלֵּינָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמות לב) וַיְחַל מֹשֶׁה אֶת פְּנֵי יְיָ אֱלֹהָיו. (דברים ג) אֲדֹנָי יֶדוִֹד אַתָּה הַחִלּוֹתָ לְהַרְאוֹת אֶת עַבְדְּךָ. וּבָהּ חָלָה זְכוּת אָבוֹת. וּבָהּ תָּמָה זְכוּת אָבוֹת לָרְשָׁעִים. דַּהֲווֹ מְקַבְּלִים אַגְרַיְיהוּ בְּהַאי עָלְמָא. דְּמִסִטְרָא דִּימִינָא, דְּתַמָּן י' דְּאִיהוּ חָכְמָה, שֵׁרוּתָא דִּשְׁמָא דַּיְדוָֹד, דְּאִיהוּ אַחְזֵי זְכוּתָא עַל בְּנָהָא מִימִינָא, דְּתַמָּן רמ&quot;ח פִּקוּדִין דַּעֲשֵׂה. מִסִּטְרָא דְּאָת ה' בַּתְרָאָה, דְּאִיהִי לִשְׂמָאלָא דִּגְבוּרָה, דְּתַמָּן לֹא תַּעֲשֶׂה, דְּאִינּוּן שס&quot;ה, דְּתַמָּן נִדוֹנִין רְשָׁעִים גְּמוּרִים, תָּמָה לוֹן זְכוּת אָבוֹת, וְאִתְהַפָּךְ לוֹן שֵׁם יְהוָֹ&quot;ה, הוה&quot;י. וְאוֹלִיפְנָא מֵהָמָן הָרָשָׁע, (אסתר ה) וְכָל זֶה אֵינֶנּוּ שׁוְֹה לִי. 

(ע&quot;כ רעיא מהימנא)

{{צ|ויאמר יהוה אל משה לאמר דבר אל בני ישראל וגו' ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם לדורותם וגו'}}. {{ש}}
ר' חזקיה פתח: {{צ|ויראני את יהושע הכהן הגדול וגו'}}. כמה זכאין אינון ישראל דקב&quot;ה בעי ביקרהון על כל בני עלמא ויהב לון אורייתא קדישא ויהב לון נביאי מהימני דמדברי להו באורייתא בארח קשוט. תא חזי כל נביאי ונביאי דאוקים קב&quot;ה לישראל כלהו אתגלי קב&quot;ה עלייהו בדרגין עלאין קדישין וחמו זיו יקרא קדישא דמלכא מאתר עלאה אבל לא קריב כמשה דהוה קריב למלכא יתיר מכלא דהא זכאה חולקיה יתיר מכל בני עלמא דעליה כתיב {{צ|פה אל פה אדבר בו ומראה ולא בחידות}} ושאר נביאי הוו חמאן מאתר רחיקא כמה דאת אמר מרחוק יהוה נראה לי א&quot;ר חזקיה הכי אוליפנא כתיב {{צ|וילך איש מבית לוי ויקח את בת לוי}}. {{צ|וילך איש}} - דא קב&quot;ה כמה דאת אמר {{צ|יהוה איש מלחמה}}. {{צ|מבית לוי}} - דא קב&quot;ה אתר דחכמה עלאה וההוא זוהר (ס&quot;א נהר) מתחברן כחדא דלא מתפרשן לעלמין. {{צ|מבית לוי}} - דאשרי לויתן (ס&quot;א כל חידו) בלחודוי בעלמא הדא הוא דכתיב {{צ|לויתן זה יצרת לשחק בו}}. {{צ|ויקח את בת לוי}} - דא קב&quot;ה אתר דנהירו דסיהרא נהיר. {{צ|ותהר האשה ותלד בן}}. {{צ|האשה}} ודאי כמה דאת אמר {{צ|לזאת יקרא אשה}}. בקדמיתא {{צ|בת לוי}} הכי הוא ודאי וכי בת לוי בקדמיתא והשתא אשה? אלא הכי אוליפנא אתתא עד לא אזדווגת אתקריאת 'בת פלוני', בתר דאזדווגת אתקרי' 'אשה'. והכא בת ואשה כלא בחד דרגא היא. 

{{צ|ותצפנהו שלשה ירחים}} - אלין תלת ירחין דדינא קשיא שריא בעלמא. ומאי נינהו תמו&quot;ז וא&quot;ב וטב&quot;ת. מאי קא משמע לן דעד דלא נחת משה לעלמא שכיח הוה הוא לעילא ועל דא אזדווגת ביה שכינתא מן יומא דאתיליד. מכאן אמר רבי שמעון רוחיהון דצדיקייא שכיחין אינון לעילא עד לא יחתון לעלמא. {{צ|ולא יכלה עוד הצפינו ותקח לו וגו'}} מאי {{צ|ותקח לו תיבת גמא}}? דחפת ליה בסימנהא למהוי נטיר מאינון נוני ימא דשאטין בימא רבא כמה דכתיב {{צ|שם רמש ואין מספר}}, והיא חפת ליה למהוי נטיר מנייהו בחפו (ס&quot;א דסטרא דיובלא יקירא) דבני ימא בלא יקירא בתרי גוונין בחיוור ואוכס ואנח ליה למשה למישט בינייהו &lt;קטע סוף=דף קעד א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעד|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קעד ב/&gt;לאשתמודע ביניהון בגין דזמין הוא לסלקא בינייהו זמנא אחרא לקבלא אורייתא. {{צ|ותרד בת פרעה}} - דא היא דאתיא מסטרא שמאלא דדינא קשיא כמה דאתמר {{צ|לרחוץ על היאור}}. {{צ|על היאור}} דייקא ולא &quot;על הים&quot;. ואיתימא הא כתיב {{צ|ומטך אשר הכית בו את היאור}}. ומשה לא הכה אלא בים וקרייה קרא יאור אלא יאור הוה דמחא אהרן על ידא דמשה ושווייה קרא דאיהו עבד כהאי גוונא {{צ|וימלא שבעת ימים אחרי הכות יהוה את היאור}} ואהרן הכה אלא (ס&quot;א על דא) עד דאתא סטרא דקב&quot;ה קרייה קרא הכות יהוה לבתר קרייה בשמא דמשה. 

{{צ|ונערותיה הולכות}} - אינון שאר משריין דאתיין מסטרא דא. {{צ|ותפתח ותראהו את הילד}} - {{צ|ותראהו}} - &quot;ותרא&quot; מבעי ליה! מאי {{צ|ותראהו}}? והא אמר רבי שמעון לית לך מלה באורייתא או את חד באורייתא דלא אית ביה רזין יקירין ועלאין. אלא הכי אוליפנא רשימא דמלכא ומטרוניתא אשתכח ביה ואינון רשימא דוא&quot;ו ה&quot;א מיד {{צ|ותחמול עליו וגו'}}. עד כאן לעילא. מכאן ולהלאה לתתא בר האי קרא דכתיב {{צ|ותתצב אחותו מרחוק}} - אחותו דמאן? אחותו דהאי איהו דקרא לכנסת ישראל אחותי כמה דאת אמר {{צ|פתחי לי אחותי}}. {{צ|מרחוק}} כמה דאת אמר {{צ|מרחוק יהוה נראה לי}} מאי משמע? משמע דאינון זכאין עד דלא נחתו לעלמא אשתמודען אינון לעילא לגבי כלא וכ&quot;ש משה ומשמע דנשמתהון דצדיקייא אתמשך מאתר עלאה כמה דאוקימנא. ורזא דמלה אוליפנא דמשמע דאב ואם אית לנשמתא כמה דאית אב ואם לגופא בארעא ומשמע דבכל סטרין בין לעילא בין לתתא מדכר ונוקבא כלא אתיא ואשתכח והא אוקמוה רזא דכתיב {{צ|תוצא הארץ נפש חיה}}. {{צ|הארץ}} - דא כנסת ישראל. {{צ|נפש חיה}} - נפשא דאדם קדמאה עלאה כמה דאתמר. 

אתא רבי אבא ונשקיה אמר ודאי שפיר קא אמרת והכא הוא כלא. זכאה חולקיה דמשה נביאה מהימנא על כל שאר נביאי עלמא בגין כך לא אשתדל ביה כד אסתלק מעלמא בר קב&quot;ה דאעליה לפרגודיה ועל דא סליק משה בנבואה עלאה ובדרגין יקירין מכל נביאי עלמא ושאר נביאי חמאן בתר כותלין סגיאין. 

{{צ|ויראני את יהושע הכהן הגדול}}. מאי קא חמא דהוה קאים קמי מלאכא ומתלבש בלבושין מלוכלכין עד דכרוזא נפיק ואמר הסירו הבגדים הצואים מעליו. אמר רבי יצחק כתיב הכא {{צ|ועומד לפני המלאך}}. מאי {{צ|לפני המלאך}}? דהוה דאין דינוי ההוא דכתיב ביה {{צ|ואל תאמר לפני המלאך כי שגגה היא}}. מאי קא משמע לן דכל בר נש דלא זכי בהאי עלמא לאתעטפא בעטופא דמצוה ולאתלבשא בלבושא דמצוה - כדעייל בההוא עלמא קאים בלבושא טנופא דלא אצטריך וקאים בדינא עליה. 

תא חזי כמה לבושין מזדמנין בההוא עלמא וההוא בר נש דלא זכי בהאי עלמא בלבושין דמצוה כד עייל לההוא עלמא מלבשין ליה בחד לבושא דאשתמודע לגבי מאריהון דגיהנם וההוא לבושא ווי למאן דאתלבש ביה דהא כמה &lt;קטע סוף=דף קעד ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קעה|א}}&lt;קטע התחלה=דף קעה א/&gt;גרדיני נמוסין זמינין לאחדא ביה ועיילי ליה לגיהנם ושלמה מלכא צווח ואמר {{צ|בכל עת יהיו בגדיך לבנים}}. 

תאנא ברזא דספרא דצניעותא ארבע מלכין נפקין לקדמות ארבע סהדי בהו תלין כענבים באתכלא צרירן בהו ז' רהיטין סהדין סהדותא ולא קיימין בדוכתייהו: &lt;קטע סוף=דף קעה א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעה|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קעה ב/&gt;אמר רבי יהודה כמה סהדי עביד קב&quot;ה לאסהדא בהו בבני נשא וכלהו בעיטא ובסהדותא קיימין לקבליה. קם בצפרא אושיט רגלוי למהך. סהדייא קיימין לקבליה מכריזין ואמרין {{צ|רגלי חסידיו ישמור וגו'}}. {{צ|שמור רגלך כאשר תלך}}. {{צ|פלס מעגל רגלך}}. אפתח עינוי לאסתכלא בעלמא סהדייא אמרי (שם) {{צ|עיניך לנכח יביטו}}. קם למללא סהדייא אמרי {{צ|נצור לשונך מרע וגו'}}. אושיט ידוי במלי עלמא סהדייא אמרי (שם) {{צ|סור מרע ועשה טוב}}. אי ציית להו יאות. ואי לא כתיב {{צ|והשטן עומד על ימינו לשטנו}} - כלהו סהדין עליה בחובוי לעילא. אי בעי בר נש לאשתדלא בפולחנא דקב&quot;ה כלהו סהדין סניגורין קמיה וקיימין לאסהדא עליה טבאן בשעתא דאצטריך ליה. קם בצפרא מברך כמה ברכאן. אנו(?) תפילין ברישיה בין עינוי בעי לזקפא רישיה חמי שמא קדישא עלאה אחיד ורשים על רישיה ורצועין תליין מהאי גיסא ומהאי גיסא על לביה. הא אסתכל ביקרא דמאריה אושיט ידוי חמי ידא אחרא מתקשרא בקשורא דשמא קדישא אהדר ידיה ואסתכל ביקריה דאמריה אתעטף בעטופא דמצוה בארבע זיויין דכסותיה ארבע מלכין נפקין לקדמות ארבע. ארבע סהדי קשוט דמלכא תליין מארבע זיויין ותליין בהו כענבים באתכלא. מה אתכלא דאיהו חד ותליין ביה כמה ענבים מהאי סטר ומהאי סטר כך האי מצוה חדא ותליין ביה כמה ענבים וזגין וזמורין צרירין בהו. שבעה רהיטין אלין אינון שבעה צרירין דתכלתא דבעי לכרכא ביה בכל חד וחד, או לאסגאה עד תליסר מאן דיוסיף לא יוסיף עלייהו על תליסר מאן דימעט לא ימעט משבעה. ותאנא האי תכלת הוא רזא דדוד מלכא ודא חוטא דאברהם דזכה ביה לבנוי בתרוי מאי תכלת תכלית דכלא (ודאי) רבי יהודה אומר כסא הכבוד אקרי. רבי יצחק אמר שבעה כריכן דאיהי שכינתא שביעתא דכלא ודאי דהא היא מתברכא משיתא אחרנין על ידא דצדיק ואי תלת עשר תלת עשר אינון כמה דאוקמוה בתלת עשר מכילן והאי היא פתחא דכלהו. והיא חוטא חד ורשימא בגוונהא וגוונא דילה נפיק מחד נונא דאזיל בים כנרת וכנרת על שמה אתקרי ועל דא כנור הוה תלוי לעילא מערסא דדוד דהא (דדוד) ודאי איהו כנור דדוד מנגן מאליו למלכא קדישא עלאה ובגין כך גוונוי עייל עד רקיעא ומרקיעא עד כורסייא והכא כתיב מצוה כמה דאת אמר {{צ|מצות המלך היא}} {{צ|מדוע אתה עובר את מצות המלך}}. {{צ|כי מצות המלך}}. ותאנא יסודא ושרשא במלכא מתעטרין כחדא והאי הוא כתרא ופתחא לכל שאר כתרין דכתיב פתחו לי שערי צדק. וכתיב (שם) {{צ|זה השער ליהוה}} ועל דא כתיב {{צ|וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות יהוה}} לאכללא בהאי כל שאר כתרין ועל דא אינון סהדי סהדותא ולא קיימי בדוכתייהו בגין דאיהי מצות ותנינן תשמישי מצוה נזרקין. ואי תימא הא לולב וערבה וכו' תשמישי קדושה אינון אמאי נזרקין. אלא תשמישי קדושה בגין דרשימין בכתיבה דשמא קדישא. א&quot;ר יצחק אינון חוטין לאחזאה היך תליין מכאן ומכאן לד' סטרי עלמא מהאי אתר ואיהי שלטא על כלא ברזא דלב דאיהי לבא דכל האי עלמא ולבא דעלאי ותליא בלב עלאה וכלא הוא בלב דנפק מחכמה עלאה. א&quot;ר יצחק שעורא דהאי (ס&quot;א ואורכא) דהאי אתמר באתוון גליפן דר' אלעזר. א&quot;ר יהודה אמר קב&quot;ה מאן דבעי למהך בתר דחלתי יהך בתר לבא דא ובתר עיינין דקיימין עלה. מאן אינון עיינין כמה דאת אמר {{צ|עיני יהוה אל צדיקים}} אבל אתם {{צ|לא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם}}. מ&quot;ט &lt;קטע סוף=דף קעה ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעו|א}}&lt;קטע התחלה=דף קעו א/&gt;בגין דאתם זונים אחריהם. אמר רבי חייא מאי טעמא הכא יציאת מצרים דכתיב אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים אלא בגין דכד נפקו ממצרים בהאי חולקא עאל ובהאי קטיל קב&quot;ה קטולא דמצרים ועל דא באתריה אתדכר ובאתריה אזדהר להו בדא. מאי באתריה בגין דהאי מצוה היא אתר דילה. תאני ר' ייסא כתיב {{צ|כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות}}. {{צ|כימי}} - &quot;כיום&quot; מבעי ליה דהא בחד זמנא נפקו ולא אתעכבו!? אלא כאינון יומין עלאין דאתברכא בהו כנסת ישראל כך זמין קב&quot;ה לאפקא להו ישראל מן גלותא וכדין כתיב  {{צ|ואמרתם ביום ההוא הודו ליהוה קראו וגו' זמרו יהוה כי גאות עשה מודעת זאת בכל הארץ}}. מאי {{צ|מודעת זאת}}? בגין דהשתא אשתמודעא זאת בעטופא דמצוה בההוא זמנא אשתמודעא זאת בכמה נמוסין דילה דיעביד קב&quot;ה אתין ונסין בעלמא כדין כתיב {{צ|ביום ההוא יהיה יהוה אחד ושמו אחד}}. 

'''ברוך יהוה לעולם אמן ואמן. ימלוך יהוה לעולם אמן ואמן''': &lt;קטע סוף=דף קעו א/&gt;

==פרשת שלח לך - רעיא מהימנא==
{{להשלים}}


--------------</text>
      <sha1>6dcl56mkqs3l7jatzzu2fnxzmhyjp72</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018294</id>
      <parentid>3018291</parentid>
      <timestamp>2026-05-31T23:39:26Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>/* קטע זמני לבדיקת פערי גרסאות בין הדפוס לבין הזהר חדש של המתוק מדבש */</comment>
      <origin>3018294</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="287819" sha1="5v12azuhduhb6irpphq39hx0etlcl20" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|זוהר||חלק כה|חלק כו|חלק כז}}

__TOC__
==פרשת בהעלותך - זהר==
{{ממ זהר משולב|ג|קמח|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קמח ב/&gt;'''{{צ|וידבר יהוה אל משה לאמר דבר אל אהרן ואמרת אליו בהעלותך את הנרות וגו'}} {{הפניה לפסוקים|במדבר|ח|א|ב}}''' {{ש}}
רבי יהודה פתח {{צ|והוא כחתן יוצא מחופתו וגו'}} {{ממ|תהלים|יט|ו}} - זכאה חולקיהון דישראל דקב&quot;ה אתרעי בהון ויהב להון אורייתא דקשוט, אילנא דחיי דביה ירית בר נש חיין להאי עלמא וחיין לעלמא דאתי. דכל מאן דאשתדל באורייתא ואחיד בה - אחיד בחיין, וכל מאן דשביק מלי דאורייתא ואתפרש מאורייתא - כאלו מתפרש מחיין. בגין דהיא חיין וכל מלוי חיין. הדא הוא דכתיב {{צ|כי חיים הם וגו'}} {{ממ|משלי|ד|כב}}. וכתיב {{צ|רפאות תהי לשרך וגו'}} {{ממ|משלי|ג|ח}}. 

תא חזי אילנא דחיי אחיד מעילא לתתא. והאי שמשא דנהיר לכלא - נהורא דיליה שארי מרישא, ואתפשט בגופא דאילנא בארח מישר. תרין סטרין אחידן ביה - חד לצפון וחד לדרום. חד ימינא וחד שמאלא.

בשעתא דשמשא נהיר כמה דאתמר מההוא גופא דאילנא - אתקיף לדרועא דימינא ואנהיר בתוקפיה. ומתוקפיה נהיר שמאלא ואתכליל בנהוריה. 

{{צ|והוא כחתן יוצא מחפתו}} - מאן איהו {{צ|חפתו}}? דא איהו {{צ|עטרה שעטרה לו אמו ביום חתנתו}} {{ממ|שיר|ג|יא}}.{{ש}} 
{{צ|יוצא מחפתו}} - דא איהו רישא דכל נהורא, כמה דאת אמר בקרא דאבתריה - {{צ|מקצה השמים מוצאו}} {{ממ|תהלים|יט|ז}}. דא שירותא דכלא דאקרי {{צ|מקצה השמים}}, וכדין נפיק כחתן ממש כד נפיק לאערעא לכלתיה רחימתא דנפשוי ופריש דרועוי ומקבל לה. כהאי גוונא {{צ|והוא כחתן יוצא מחפתו}} - אזלא שמשא ואתפשט לגבי מערב. 

כיון דמערב אתקריב, סטר צפון אתער לקבליה בקדמיתא, וקריב למערב וזויג לה{{הערה|הכי גריס הרמק (המתוק מדבש)}} באתריה כמה דאתמר, דכתיב {{צ|שמאלו תחת לראשי}} {{ממ|שיר|ח|ג}}. ולבתר סטר דרום דאיהו ימינא דכתיב {{צ|וימינו תחבקני}}. כדין {{צ|ישיש כגבור לרוץ ארח}} - לאנהרא סיהרא ואוקמוה. 


תא חזי '''{{צ|בהעלותך את הנרות}}''' - אלין בוצינין עלאין דכלהו נהירין כחדא מן שמשא. '''(חסר כאן)'''
{{להשלים}} 


ר' אבא פתח: {{צ|אשרי העם יודעי תרועה יהוה באור פניך יהלכון}} {{ממ|תהלים|פט|טז}}. {{ש}}
האי קרא אוקמוה, אבל תא חזי זכאין אינון ישראל! &lt;קטע סוף=דף קמח ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קמט|א}}{{ש}}&lt;קטע התחלה=דף קמט א/&gt; דקב&quot;ה יהב לון אורייתא קדישא, ואוליף לון ארחוי לאתדבקא ביה ולמיטר פקודי דאורייתא למזכי בהו לעלמא דאתי, וקריב להו בשעתא דנפקו ממצרים - דהא כדין אפיק לון מרשותא אחרא וסליק לון לאתאחדא בשמיה. וכדין אקרון בני ישראל 'בני חורין' מכלא - דלא יתבו תחות רשותא אחרא, וסליק לון לאחדא בשמיה דסליק על כלא דשליט על עלאין ותתאין. 

ומגו רחימותא דלהון קרא לון {{צ|בני בכורי ישראל}} כגוונא  עלאה. ועל דא קטל  כל בכור דלעילא ותתא, ושרא קטירין ואסירין דעלאין ותתאין, בגין לאפקא לון ועבד לון בני חורין מכלא. ועל דא לא בעא קב&quot;ה לא מלאך ולא שרף אלא איהו. ועוד דהא איהו ידע לאבחנא ולמנדע כלא ולמשרי אסירין. ולאו אינון ברשותא דשליחא אחרא אלא בידיה. 

תא חזי בההוא ליליא דבעא קב&quot;ה לקטלא כל אינון בכורי כמה דאתמר, בשעתא דרמש ליליא אתו מזמרין לזמרא קמיה. אמר לון &quot;''לאו עידן הוא! דהא שירתא אחרא מזמרין בני בארעא!''&quot;. 

בשעתא דאתפליג ליליא - אתער רוח צפון, וקב&quot;ה כדין עבד נוקמין  וישראל מזמרין ואמרין הלילא בקול רם, וכדין עבד לון בני חורין מכלא. ומלאכין עלאי וכל משריין כלהו הוו צייתין להון לקליהון דישראל. בתר דאתגזרו - רשימו לבתיהון מההוא דמא ומדמא דפסחא, בתלת רשימין - על המשקוף ועל שתי המזוזות. מאי טעמא? הא אוקמוה בגין דאיהו רשימא קדישא, ומחבלא כד איהו נפיק וחמי ההוא דמא דהוה רשים על ההוא פתחא -- חייס עלייהו דישראל. הדא הוא דכתיב {{צ|ופסח יהוה על הפתח וגו'}} {{ממ|שמות|יב|כג}}. 

הכא אית לאסתכלא. אי קודשא בריך הוא אתי וקטיל בארעא דמצרים ולא שליח אחרא - רשימא דא דעל פתחא למה? והא כלא גלי קמיה!? {{ש}}
ותו  מהו {{צ|ולא יתן המשחית}}?! &quot;ולא ישחית&quot; מבעי ליה?! {{ש}}
אלא ודאי הכי הוא דכתיב {{צ|ויהו&quot;ה הכה כל בכור}} {{ממ|שמות|יב|כט}} - {{צ|ויהו&quot;ה - הוא ובית דינו}}. וההוא בי דינא הכא אשתכח. 

מכאן דבכלא בעי לאחזאה עובדא בגין לאשתזבא! דהא כגוונא דא על גבי מדבחא בגין דלא אשתכח מחבלא. האי בעובדא. ובזמנא דלא אצטריך האי - כגון ראש השנה דאיהו יומא דדינא ומאריהון דלישנא בישא קיימין עלייהו דישראל - בעינן מלין צלותין ובעותין ובעינן לאחזאה עובדא כמה דאוקימנא והא אתמר. ובמה? בשופר,  לאתערא שופרא אחרא. ואנן מפיקין בההוא קלא רחמי ודינא כחדא, כלא כדקא יאות, כמה דההוא שופר עלאה אפיק קלא דאיהו כללא כחדא. ולאתערא רחמי קאזלינן, ולתברא מאריהון דדינא דלא ישלטון בהאי יומא. {{ש}}
וכד רחמי מתערין - כלהו בוצינין עלאין נהרין מהאי גיסא ומהאי גיסא. כדין {{צ|באור פני מלך חיים}} {{ממ|משלי|טז|טו}}. 

תא חזי בשעתא דכהנא  אתכוון לאדלקא בוצינין לתתא והוה קריב קטורת בוסמין - בההוא שעתא כדין בוצינין עלאין נהרין ואתקטר כלא כחדא, וחדו וחדוותא אשתכח בכלהו עלמין. הדא הוא דכתיב {{צ|שמן וקטורת ישמח לב}} {{ממ|משלי|כז|ט}}. {{ש}}
ועל דא '''{{צ|בהעלותך את הנרות}}'''.


'''רבי אלעזר ור' יוסי ור' יצחק''' הוו אזלי באורחא. {{ש}}
פגעו באינון טורי קרדו. {{ש}}
עד דהוו אזלי - זקף עינוי ר' אלעזר וחמי אינון טורי רמאי, והוו חשוכן ודחלן בדחילו. {{ש}}
א&quot;ר אלעזר לאינון חברייא: &quot;''אלו אבא הכא - לא הוה דחילנא! אבל כיון דאנן תלתא ומלי דאורייתא ביננא - דינא הכא לא אשתכח!''&quot; 

פתח ר' אלעזר ואמר: כתיב {{צ|ותנח התיבה בחדש השביעי וגו' על הרי אררט וגו'}} {{ממ|בראשית|ח|ד}}. {{ש}}
כמה חביבין מלי דאורייתא! דבכל מלה ומלה אית רזין עלאין ואורייתא כלא עלאה איקרי! ותנינן בתליסר מכילן דאורייתא {{צ|כל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד - לא ללמד על עצמו יצא - אלא ללמד על הכלל כלו יצא}}. &lt;קטע סוף=דף קמט א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קמט|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קמט ב/&gt;דהא אורייתא דאיהי כללא עלאה - אע&quot;ג דנפק מנה חד ספור בעלמא - ודאי לא אתי לאחזאה על ההוא ספור, אלא לאחזאה מלין עלאין ורזין עלאין! ולא ללמד על עצמו יצא - אלא ללמד על הכלל כלו יצא! בגין דההוא ספור דאורייתא או ההוא עובדא - אע&quot;ג דהוא נפקא מכללא דאורייתא - לאו לאחזאה על גרמיה נפק בלבד, אלא לאחזאה על ההוא כללא עלאה דאורייתא כלא נפק! 

כגון האי דכתיב {{צ|ותנח התיבה בחדש השביעי בשבעה עשר יום לחדש על הרי אררט}}. ודאי האי קרא מכללא דאורייתא נפק ואתי בספור דעלמא! מאי אכפת לן אי שרי בהאי או בהאי - דהא באתר חד לישרי?! אלא ללמד על הכלל כלו יצא! וזכאין אינון ישראל דאתיהיב להו אורייתא עלאה אורייתא דקשוט! ומאן דאמר דההוא ספורא דאורייתא לאחזאה על ההוא ספור בלבד קאתי - תיפח רוחיה! דאי הכי לאו איהי אורייתא עלאה אורייתא דקשוט. אלא ודאי אורייתא קדישא עלאה איהי אורייתא דקשוט. 

תא חזי מלך בשר ודם לאו יקרא דיליה הוא לאשתעי מלה דהדיוטא - כל שכן למכתב ליה. ואי סליק בדעתך דמלכא עלאה קב&quot;ה לא הוו ליה מלין קדישין למכתב ולמעבד מנייהו אורייתא, אלא דאיהו כניש כל מלין דהדיוטין כגון מלין דעשו, מלין דהגר, מלין דלבן ביעקב, מלין דאתון, מלין דבלעם, מלין דבלק, מלין דזמרי - וכניש להו וכל שאר ספורין דכתיבין ועביד מנייהו אורייתא. אי הכי אמאי אקרי 'תורת אמת' - {{צ|תורת יהוה תמימה. עדות יהוה נאמנה. פקודי יהוה ישרים. מצות יהוה ברה. יראת יהוה טהורה. משפטי יהוה אמת}}?! וכתיב {{צ|הנחמדים מזהב ומפז רב}} - אלין אינון מלי דאורייתא! {{ש}}
אלא ודאי אורייתא קדישא עלאה איהו אורייתא דקשוט, {{צ|תורת יהוה תמימה}}, וכל מלה ומלה אתייא לאחזאה מלין  עלאין. דההוא מלה דההוא ספור לאו לאחזאה על גרמיה בלבד קא אתיא - אלא לאחזאה על ההוא כללא קאתי כמה דאוקימנא. 

תא חזי {{צ|ותנח התיבה וגו'}}. האי קרא כך  איהו והא אתמר. בשעתא דדינא תלי על עלמא ודינין שריין, וקב&quot;ה יתיב על כורסייא דדינא למידן עלמא בההוא כורסייא - כמה רשימין אתרשימו ביה! כמה פיתקין גניזין בגויה! בגו אחמתא דמלכא כלהו ספרים דפתיחו תמן אתגניזו. ובגין כך לא אתנשי מלה מן מלכא. והאי כורסייא לא אתקן ולא שריא אלא ב{{צ|חדש השביעי}} דאיהו יומא דדינא, יומא דכל בני עלמא אתפקדון ביה. כלהו עברין קמי ההוא כרסייא.{{ש}}
ועל דא {{צ|ותנח התבה בחדש השביעי}} - בחדש השביעי ודאי! דאיהו דינא דעלמא. 

{{צ|על הרי אררט}} - אלין  מאריהון דדינין, מאריהון דיבבא ויללא.  דכלהו שכיחין בההוא יומא קמי קב&quot;ה. וכמה מארי תריסין אתערו בהאי יומא, וכלהו קיימי תחות ההוא כרסייא בדינא דעלמא. וישראל מצלאן צלותא בההוא יומא ובעאן ומתחננן קמיה, ותקעין בשופר, וקב&quot;ה חייס עלייהו ומהפך דינא לרחמי. וכל עלאי ותתאי פתחי ואמרי {{צ|אשרי העם יודעי תרועה}}. 

ועל דא בעינא בההוא יומא דההוא דתקע דידע עקרא דמלה, ויכוון ביה בתרועה ויעביד מלה בחכמתא. ועל דא כתיב {{צ|אשרי העם '''יודעי''' תרועה}} ולא כתיב &quot;תוקעי תרועה&quot;. והא אתמר. 


אזלו כל ההוא יומא. {{ש}}
כד רמש ליליא סליקו לחד אתר ואשכחו חד מערתא. {{ש}}
אמר רבי אלעזר &quot;''ליעול חד גו מערתא  אי אשתכח אתר דאיהו יתיר מתתקן''&quot;.{{ש}} 
עאל ר' יוסי וחמא מערתא אחרא בגויה, נהורא דשרגא ביה. {{ש}}
שמע חד קלא דהוה אמר '''{{צ|בהעלותך את הנרות אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות}} {{ממ|במדבר|ח|ב}}''' - ''הכא נטלא כנסת ישראל נהורא.''&lt;קטע סוף=דף קמט ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנ|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנ א/&gt;''ואמא עלאה מתעטרא, וכלהו בוצינין מינה נהרין. בה תרין טופסירין דקיקין פרחין. שושבינין  כלהו קטרין לגבי עלאה ומתמן לתתא''. 

שמע ר' יוסי וחדי. {{ש}}
אתא לגבי ר' אלעזר. {{ש}}
אמר ליה ר' אלעזר: &quot;''ניעול! דקב&quot;ה אקדים לן האי יומא לאתרחשא לן בנסין''&quot;. {{ש}}
עאלו. {{ש}}
כיון דעאלו חמו תרין בני נשא דהוו לעאן באורייתא. {{ש}}
אמר רבי אלעזר {{צ|מה יקר חסדך אלהים ובני אדם בצל כנפיך יחסיון}}! {{ממ|תהלים|לו|ח}} {{ש}}
קמו אלין ויתבי כלהו וחדו כלהו. {{ש}}
אמר רבי אלעזר: {{צ|מה יקר חסדך אלהים}} דאשכחנא לכו! חסד עבד לן קב&quot;ה באתר דא! השתא אדליקו בוצינין! 


פתח רבי יוסי ואמר: '''{{צ|בהעלותך את הנרות}}''' - {{צ|בהעלותך}} ממש! באדלקותך! דהא כחדא אתעביד על ידא דכהנא תרין פולחנין דאינון קשורא חדא. ומאן אינון? שמן וקטרת, כדכתיב {{צ|שמן וקטרת ישַמח לב}} {{ממ|משלי|כז|ט}} דכתיב {{צ|והקטיר עליו אהרן קטרת סמים בבקר בבקר בהיטיבו את הנרת יקטירנה}} {{ממ|שמות|ל|ז}}, וכתיב {{צ|ובהעלות אהרן את הנרות בין הערבים יקטירנה}} {{ממ|שמות|ל|ח}}. {{ש}}
מאי שנא הכא {{צ|בהטיבו}} ומאי שנא התם {{צ|ובהעלות}}? 

* אמר ר' יהודה: כלא חד מלה! 

* רבי יוסי אמר: {{צ|בהטיבו}} - כמה דאת אמר {{צ|כי טובים דודיך מיין}} {{ממ|שיר|א|ב}}. {{צ|טובים}} - רווי חמרא, כמה דאת אמר {{צ|ונשבע לחם ונהיה טובים}} {{ממ|ירמיהו|מד|יז}}. 

* ר' יהודה אמר: הטבה ממש! כמה דאת אמר {{צ|וטוב לב משתה תמיד}} {{ממ|משלי|טו|טו}}.  {{צ|ובהעלות}} - דהא בזמנא דאתשקיין ואתרוויין משקיו דנחלא - כדין עלאין עלוין וברכן  אשתכחו בכלהו וחדו בכלא. ועל דא {{צ|ובהעלות}}. 

* רבי אחא אמר: בשעתא דעמיקא דכלא נהיר  - נהיר בנחלא. ונחלא נגיד  בארח מישר לאשקאה כלא. כדין כתיב  {{צ|בהטיבו}}, בגין דהא מעומקא דכלא נפקי. {{צ|בהעלות}} - דאתי מסטרא עלאה דעמיקא  דכלא דאקרי 'מחשבה'. וכלא חד מלה! וכדין כנסת ישראל אתברכא, וברכאן אשתכחי בכלהו עלמין.


רבי יצחק פתח: כתיב {{צ|בנה בניתי בית זבול לך מכון לשבתך עולמים}} {{ממ|מ&quot;א|ח|יג}}. {{ש}}
{{צ|בית זבול}} - בית זבול ודאי! כד אתפקדו בידהא כל גנזי מלכא ושלטא בהו - כדין אקרי {{צ|בית זבול}}. ורקיע חד אית דאקרי {{צ|זבול}} - דהא דא אשכח לקבלא ברכאן ולסדרא כלא. והאי אקרי {{צ|בית זבול}}. 

תא חזי כתיב {{צ|ולזבולן אמר שמח זבולן בצאתך ויששכר באהלך}} {{ממ|דברים|לג|יח}} - מלמד דאשתתפו כחדא; דא נפיק ואגח קרבא, ודא יתיב ולעי באורייתא. ודא יהיב חולקא לדא, ודא יהיב חולקא לדא. 

בחולקיה דזבולון ימא, וכנסת ישראל אקרי {{צ|ים כנרת}}. והכי אתחזי בגין דהא תכלת נפיק מתמן ואוקמוה. דהא לתתא כגוונא דלעילא; ים כנרת לעילא, ים כנרת לתתא. תכלת לעילא, תכלת לתתא. וכלא באתר חד! ועל דא ירית זבולון למיפק לאגחא קרבא. ומנלן דהכי הוא? דכתיב {{צ|עמים הר יקראו שם יזבחו זבחי צדק}} {{ממ|דברים|לג|יט}}. {{צ|זבחי צדק}} ודאי! מאי טעמא? {{צ|כי שפע ימים יינקו}}. 

ויששכר חולקיה באורייתא, ויהיב לזבולון חולקא דאורייתא ודאי. ועל דא אשתתפו כחדא לאתברכא זבולון מיששכר - דברכתא דאורייתא היא ברכתא דכלא. 

ר' אבא אמר אחסנתא דאורייתא ודאי הכי הוא! ודרגא דא שתיתאה יהיב אגר  אורייתא ואחסין לה לכנסת ישראל. אחסין חוורא לתכלתא. ועל דא תנינן {{צ|משיכיר בין תכלת ללבן}}. דישתמודען גווני. דהא כדין אקרי '''בקר''', וחוורא אתי לעלמא ותכלתא אתעבר. ועל דא כל קרבין דמלכא וכל זייני מלכא בידהא אתמנן. והא אוקימנא. 


{{קטן|'''(חסר תחלת המאמר. ועיין [[זהר חלק ג רפו א|פרשה וילך רפו א]])'''}}{{ש}} 
{{צ|באר חפרוה שרים כרוה נדיבי העם}} {{ממ|במדבר|כא|יח}}. {{ש}}
{{צ|באר}} - דא כנסת ישראל. {{צ|חפרוה שרים}} - דא אבא ואמא דאולידו לה. {{צ|כרוה נדיבי העם}} - אלין אבהן דכתיב {{צ|נדיבי עמים נאספו עם אלהי אברהם וגו'}}. &lt;קטע סוף=דף קנ א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנ|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנ ב/&gt;בגין לאתברכא מנהון על ידא דדרגא חד. ומנו? צדיק דקאים עלה. ועל דא אמרינן כד האי באר נטלא - בסיועא דאבהן נטלא! 

ואקרי {{צ|'''באר'''}} ואקרי {{צ|'''ים'''}}. {{ש}}
אקרי {{צ|'''באר'''}} - בשעתא דיצחק נפק מזיינא מסטרא דאימא ואתי לאמשכא אבתרא דדא, ומלי לה. כדין אקרי 'באר דיצחק' 'באר דמרים'. והא אוקמוה.{{ש}} 
{{צ|'''ים'''}} - כד אתנהרא מנהרא עלאה דאבא - כדין אקרי 'ים' דנחלין אזלן לגווה, כמה דאת אמר {{צ|כל הנחלים הולכים אל הים והים איננו מלא}} {{ממ|קהלת|א|ז}}. ומיומא דגלתה כנסת ישראל בגלותא כתיב {{צ|אזלו מים מני ים}} {{ממ|איוב|יד|יא}} - דא כנסת ישראל. {{צ|ונהר יחרב ויבש}} - דא צדיק. ועל דא כתיב {{צ|הצדיק אבד וגו'}} {{ממ|ישעיה|נז|א}} - דהוא הוה נהר עלאה ויקירא דעייל בגווה. והוא כניש כל אינון נהרין ונחלין דנגדין מנגידו דההוא נהר קדישא דלא פסקין מימוי לעלמין, דנגיד ונפיק מעדן עלאה, והוא עייל בגווה ומלי אגמהא. ומתמן ירתין עלמין כלהו  ברכן בכלא. 

תא חזי בשעתא דאתברכא כנסת ישראל - עלמין כלהו אתברכן! וישראל לתתא ינקין ומתברכן בגינה. והא אוקימנא. דהיא אגנא עלייהו דישראל כמה דאתמר. 


כתיב {{צ|ויסע מלאך האלהים ההלך לפני מחנה ישראל וילך מאחריהם ויסע עמוד הענן מפניהם ויעמד מאחריהם}} {{ממ|שמות|יד|יט}}. {{ש}}
{{צ|מלאך האלהים}} - דא כנסת ישראל, והא אוקימנא. דההיא שעתא בסיועא דאבהן נטלא, וכד אינון משתכחין לגבה - כלא משתכחי. ובגין כך אתמסר באלין קראי שמא קדישא דכליל בהון אבהתא כמה דאוקימנא. חד קרא כסדרא, וחד למפרע, וחד כסדרא. 

* {{צ|ויסע מלאך האלהים ההולך וגו'}} - דא כסדרא בגין דאברהם אשתכח הכא, וכל אינון דאתו מסטריה. ועל דא איהו כסדרא כגוונא דא:
[[קובץ:ויסע טבלה.PNG||300px|]]
: '''{{קטן|(אמר המגיה כאן מצאתי כתוב פסוק ויסע כסדר כל אות ואות בבית אחד במרובע עם זה הלשון ותמצאם כולם בסוף חלק שני)}}'''

הכא אתעטר אברהם בעטרוי ואעטר לה לכנסת ישראל. ואלין אתוון כלהו בארח מישר למיהך ביממא דכתיב {{צ|יומם יצוה יהוה חסדו ובלילה שירה עמי}} {{ממ|תהלים|מב|ט}}. ועל דא כתיב {{צ|ויסע}}. אימתי נטלין במטלנייהו? הוי אימא ביממא כד נהיר שמשא. {{ש}}
ודא חד קרא דאיהו בשבעין ותרין אתוון. 


תניינא דיצחק הכי נמי דאשתכח בע&quot;ב אתוון לאשתכחא בדינא לגבי מצראי, ולגבי ישראל ברחמי. ועל דא כתיב {{צ|ויבא בין מחנה מצרים ובין מחנה ישראל}} {{ממ|שמות|יד|כ}} - לקביל אלין ולקביל אלין. {{צ|ויהי הענן והחשך}} - דהכי הוא. יומא דיצחק דעיבא הוי. עננא וחשוכא מניה הוא. ובגין כך סדורא דאתוון למפרע  ולא בארח מישר, כגוונא דא:
[[קובץ:ויבא טבלה.PNG||300px|]]
: '''{{קטן|(כאן מצאתי כתוב פסוק ויבא למפרע כל אות ואות בבית אחד במרובע עם זה הלשון)}}'''

ועל דא אתוון כלהו למפרע דכתיב {{צ|ויהי הענן והחשך}}, דכיון דעאל יצחק בדינוי - {{צ|לא קרב זה אל זה}} כתיב. {{צ|זה אל זה}} - אינון דאתו מסטרא דאברתם - לא קריבו דא בדא! דהא לא יכלין! בגין דהאי באר אתדבקא ביצחק כמה דאת אמר {{צ|ויאר את הלילה}} - דכד אתמלייא לאתחברא  ביצחק לא קרב זה אל זה ולא יכיל לקרבא. 

עד דאתא יעקב ואתחבר באברהם, ונטל ליצחק ושארי ליה באמצעיתא. כדין אתקשר מהימנותא דא בדא ודא בדא ואשתזיבו ישראל. {{ש}}
ותנינן באתר דאבהתא אשתכחי - שאר צדיקייא משתכחי גבייהו. ועל דא שמא דא סליק לסטרין אחרנין מתפרשן, אע&quot;ג דכלהו נפקין לארחא חד. 

כד נהרא האי '''באר''' מסטרא דיצחק ואתקשר ביה - אתעביד ימא רבא תקיפא, וגלגלין תקיפין סליקין ונחתין בזעף ורוגזא בתקיפו. &lt;קטע סוף=דף קנ ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנא|א}}{{ש}}&lt;קטע התחלה=דף קנא א/&gt;נטיל לעילא. סליק ונחית לתתא. אברהם אתי  לקבליה. ומגו רוגזא וזעפא וחימתא ותקיפו - זה אל זה  לא הוו מתקרבין. עד דאתא יעקב ושכיך רוגזא ומאיך ותבר גלגלי ימא. הדא הוא דכתיב {{צ|ויט משה את ידו על הים ויולך יהוה את הים ברוח קדים עזה וגו'}} {{ממ|שמות|יד|כא}}. מאי {{צ|ברוח קדים עזה}}? דא רוח יעקב! {{צ|עזה}} - תקיף לקבליה לתברא רוגזא דהאי ימא. {{צ|וישם את הים לחרבה ויבקעו המים}} -  אריק ימא מימי רוגזין, ואתפליגו מיא לסטרא דאברהם ולסטרא דיעקב. הדא הוא דכתיב {{צ|ויבקעו המים}} - לסטרא דא ולסטרא דא. ועל דא אתוון כלהו בארח מישר כדקא יאות.

[[קובץ:ויט טבלה.PNG||300px|]]
: '''{{קטן|(כאן היה כתוב פסוק ויט כסדר כל אות ואות בבית אחד במרובע עם זה הלשון)}}'''

אלין אתוון בארח מישר בסטר דיעקב, וכל אינון דאתו מסטריה. וכד אתא יעקב אתחבר באברהם, ונטל ליצחק ושארי ליה באמצעיתא - כדין אתקשר מהימנותא; דא בדא ודא בדא. ועל דא עובדא כתקונא דשמא קדישא בזווגא דאבהן אשתמודע דאיהו קשורא חד, קשורא מהימנא, למהוי רתיכא שלימתא. ובזווגא דאבהן כחדא אתעביד כלא. 

וידעין חברייא למיהך בארח מישר לאתקנא עובדין כדקא יאות. ובשמא דא קשורא דאבהן אשתכחן אורחין לדינא ולרחמי. לסיוע. לחסד. לדחילו. לאורייתא. לחיי. למותא. לטב. לביש. זכאין אינון צדיקייא דידעין אורחוי דאורייתא וידעין למיהך באורחוי דמלכא קדישא! זכאין אינון בעלמא דין ובעלמא דאתי!

[[קובץ:עב שמות טבלה.PNG||400px|]]

{| class=&quot;wikitable&quot;
|+ טבלת ויקיטקסט עם חישוב גימטריא
|-
| {{גמט|והו}} || {{גמט|ילי}} || {{גמט|סיט}} || {{גמט|עלם}} || {{גמט|מהש}} || {{גמט|ללה}} || {{גמט|אכא}} || {{גמט|כהת}}
|-
| {{גמט|הזי}} || {{גמט|אלד}} || {{גמט|לאו}} || {{גמט|ההע}} || {{גמט|יזל}} || {{גמט|מבה}} || {{גמט|הרי}} || {{גמט|הקם}}
|-
| {{גמט|לאו}} || {{גמט|כלי}} || {{גמט|לוו}} || {{גמט|פהל}} || {{גמט|נלך}} || {{גמט|ייי}} || {{גמט|מלה}} || {{גמט|חהו}}
|-
| {{גמט|נתה}} || {{גמט|האא}} || {{גמט|ירת}} || {{גמט|שאה}} || {{גמט|ריי}} || {{גמט|אום}} || {{גמט|לכב}} || {{גמט|ושר}}
|-
| {{גמט|יחו}} || {{גמט|להח}} || {{גמט|כוק}} || {{גמט|מנד}} || {{גמט|אני}} || {{גמט|חעם}} || {{גמט|רהע}} || {{גמט|ייז}}
|-
| {{גמט|ההה}} || {{גמט|מיכ}} || {{גמט|וול}} || {{גמט|ילה}} || {{גמט|סאל}} || {{גמט|ערי}} || {{גמט|עשל}} || {{גמט|מיה}}
|-
| {{גמט|והו}} || {{גמט|דני}} || {{גמט|החש}} || {{גמט|עמם}} || {{גמט|ננא}} || {{גמט|נית}} || {{גמט|מבה}} || {{גמט|פוי}}
|-
| {{גמט|נמם}} || {{גמט|ייל}} || {{גמט|הרח}} || {{גמט|מצר}} || {{גמט|ומב}} || {{גמט|יהה}} || {{גמט|ענו}} || {{גמט|מחי}}
|-
| {{גמט|דמב}} || {{גמט|מנק}} || {{גמט|איע}} || {{גמט|חבו}} || {{גמט|ראה}} || {{גמט|יבמ}} || {{גמט|היי}} || {{גמט|מום}}
|}

: {{קטן|(וכאן מצאתי הע&quot;ב שמות היוצאים מג' פסוקים אלו במרובע. כל שם ושם מג' אותיות בבית אחד. י&quot;שר ה&quot;פוך י&quot;שר - וסימניך '''יהי''' אור. ולא הדפסתי אותו מפני יקר תפארת קדושתו)}}


הא אבהן במטלנין בעובדין בקשורין דמתקשרי דא בדא. וכד מתחברן כחדא - לית מאן דיקום קמייהו! {{ש}}
ותנינן באתר דאבהתא אשתכחו - שאר צדיקייא משתכחי גבייהו. ועל דא שמא דא סליק לסטרין אחרנין מתפרשן, אע&quot;ג דכלהו נפקין לארחא חד. 

===קטע זמני===
{{קטן|'''[כאן שייך גרסינן שבעה וכו' שבסוף הספר סימן ח']''' }}{{הערה|העתקתי את הטקסט של סימן ח' לכאן במהדורה זו - ויקיעורך}}

{{גדול|'''['''}} שבעה יומין עלאין ברא קב&quot;ה בעלמא ועלייהו שתיל ובני עלמין. הדא הוא דכתיב {{צ|כי ששת ימים עשה יהוה}} {{ממ|שמות|לא|יז}} {{ממ|שמות|כ|י}} ולא כתיב &quot;בששת&quot;. {{ש}}
ולקבל אינון שבעה יומין עלאין ברא קב&quot;ה בארעא שבעה זכאי קשוט לקיימא לון ולאנהרא לון - כל חד וחד לקבל יומיה. ושתיל להו כל חד וחד בדרא דאתחזי. ואינון אבהן דעלמא! אברהם יצחק יעקב יוסף משה אהרן דוד. ואינון אקרון {{צ|הרים}} - {{צ|הררי קדם}}, דאינון תליין מאינון שבעה יומין עלאין דאמרן. שיתא יומי בראשית ושביעאה דקיימא ואזיל קמייהו. הדא הוא דכתיב {{צ|ובית דויד כאלהים}} {{ממ|זכריה|יב|ח}}. 

ואף על גב דאיהו שביעאה - רביעאה איהו ביומין! ויוסף איהו שביעאה אבל כד אתכליל ביה ביוסף ויהיב ליה תפנוקא מבי מלכא - אקרי אוף איהי 'שביעאה'. וכולהו אחידו בה בשכינתא ברזא דשבעה. בגין דשכינתא אתקריאת {{צ|בת שבע}} - בת מאימא עילאה דאיהי כללא דשבע דרגין דעִמַה. ואיהי דרגא ד{{צ|צדק}}. עשיראה דאינון ספירן דאיקרי בהון קודשא בריך הוא. 


ואקרי שביעאה בקרא דכתיב {{צ|לך יהוה הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד כי כל בשמים לך יהוה הממלכה}}.

ומאי טעמא? והא רביעאה היא ליומי!? {{ש}}
אלא בגין דאיהי נטיעה בתראה דאתכלילת בשביעאה - בגין כך נטלה שמיה. וכלא חד! 

וכל חד וחד מאבהן ידע ליה לקב&quot;ה מגו דרגא דיליה ואחיד ביה בההוא דרגא. 
* אברהם ידע ליה לקב&quot;ה מגו חסד דאיהי מדת הגדולה, מדת החסד, ימינא דמלכא. ועל דא אחיד בה ולא שביק לה לעלמין, ועביד טיבו עם כל בני נשא ואוקמוה, דהא עובדוי סליקו ליה  להאי דרגא.
* יצחק ידע ליה בדרגא דגבורה דאקרי {{צ|פחד יצחק}} ודחיל ליה לעלמין. 
* יעקב ידע ליה מגו דרגא דתפארת דאיהו כליל מחסד ופחד, ואקרי {{צ|אמת}} ואחיד בה. הדא הוא דכתיב {{צ|תתן אמת ליעקב}} {{ממ|מיכה|ז|}}. 
* יוסף ידע ליה לקב&quot;ה מגו ההיא אספקלריא דאקרי {{צ|כל}} ואקרי {{צ|יסוד}} ואקרי {{צ|צדיק}}. ועל דא אקרי יוסף {{צ|כלכל}}{{הערה|וראו {{ממ|דה&quot;א|ב|ו}} - ויקיעורך}} דכתיב {{צ|ויכלכל יוסף}} {{ממ|בראשית|מז|}}, וכתיב {{צ|וצדיק יסוד עולם}} {{ממ|משלי|י|}}.
* משה ואהרן אינון תרין כרובים דאשתמע קלא דלעילא מבינייהו. ועל דא אתיהיבת אורייתא על ידייהו. הדא הוא דכתיב {{צ|ונועדתי לך שם ודברתי אתך}} {{ממ|שמות|כה|}}. ואינון תרין כרובין לעילא, ואינון {{צ|נצח והוד}}, ואינון תרין סמכי דגופא. כגוונא דא אית לה למטרוניתא לתתא תרין כרובין תחותה דינקין מינה. ואינון עלאין ודאי  {{צ|על ארון העדות}} דאקרי {{צ|צדק}}. 'ארונא דסהדותא' - מאן {{צ|עדות}}? דא יוסף. הדא הוא דכתיב {{צ|עדות ביהוסף שמו}}, ואקרי {{צ|תורה שבכתב}}. והאי ארונא תורה שבעל פה. 

תא חזי כל אינון אבהן עלאין דאחידן לעילא רמיזין כלהו בתורה שבכתב, {{צ|תורת יהוה}}.  ודוד דאיהו אחיד בברייתא דאיהי תורה שבעל פה - רמיזא בדברי קבלה. ובגין כך אקרי {{צ|קבלה}} -  דמקבלת נהירו מתורה שבכתב דאיקרי {{צ|צדיק}} ואיקרי {{צ|יוסף}} ואיקרי {{צ|כל}}.

===קטע זמני לבדיקת פערי גרסאות בין הדפוס לבין הזהר חדש של המתוק מדבש===
ואינון תרין כרובין עלאין קיימין על ההוא סהדותא דארונא. הדא הוא דכתיב {{צ|והנצח וההוד כי כל בשמים ובארץ}} {{ממ|דה&quot;א|כט|יא}}. ודא איהו סיומא דשמים ומזווג להאי ארץ. 

והכי הוא דכל מה שברא קודשא בריך הוא ברא לקבליה לתתא. ויוסף אקרי {{צ|עדות}} - הדא הוא דכתיב {{צ|עדות ביהוסף שמו}}. ועל דא שמא דיוסף שלים בכלא - לעילא ותתא. ועל דא תנינן ארון דיוסף וארון דשכינתא בהדי הדדי הוו אזלין במדברא. והוו כולי עלמא אמרי &quot;''מה טיבן של שני ארונות הללו?''&quot;. ומתיבין לון &quot;''קיים זה מה שכתוב בזה''&quot; - {{צ|'''קיים'''}} ודאי! הדא הוא דכתיב {{צ|וצדיק יסוד עולם}} - איהו '''קיומא''' דעלמא. 

אתא דוד דאיהו שביעאה דאבהן - אחיד בה בהאי {{צ|בת שבע}} דאיהי ממלכה ולא שביק לה לעלמין. הדא הוא דכתיב {{צ|ודוד עבדי נשיא להם לעולם}} {{ממ|יחזקאל|לז|כה}}, וכתיב {{צ|כסאו כשמש נגדי}} {{ממ|תהלים|פט|לז}}. וכל דא אוליף לן אורייתא. דכולהו אחידן בה בשכינתא ברזא דשבע. 

תא חזי אברהם בוצינא קדמאה קדישא דעלמא כד בעא לסלקא לדרגיה{{הערה|נוסח אחר: &quot;לאתקרבא בשכינתא&quot;}} לא יכיל עד דסליק ואשתמודע באינון תלת דרגין עלאין דעליה דההוא חולקא דיליה. כיון דסליק ואשתמודע ליה לקב&quot;ה מגו אינון תלת דרגין דעם אינון שבעה דאינון '''כתר עליון חכמה בינה''', ואינון שלימו דעשר ספירן דאיקרי בהו קודשא בריך הוא. וכיון דסליק באינון תלתא דאינון עתיקא ואבא ואמא דנגיד מנהון נהירו לתתא - כדין אחיד לחולקיה ההוא דרגא דתחותייהו דאינון תלתא דאקרי '''חסד''' 

וכולהו אדביק לון מגו ההוא אספקלריא דשלטא בליליא. דבהו ודאי לא הוה בר נש דידע כלום. ועל דא תנינן {{צ|בן שלש שנים הכיר אברהם את בוראו}} - {{צ|בן שלש}} דייקא!

ותא חזי רזא דהני שלש שנים ולא פחות - בגין דשכינתא אתקריאת {{צ|בת שבע}}, ולא יכיל לאתקרבא בהדה עד דסליק באינון תלת דרגין עילאין דעם אינון שבע לאשתמודעא מגוון ולאתנהרא בכל מה דאיהו לתתא. ותלת ושבע  - הא עשר דרגין עלאין, רזא דשמא דקודשא בריך הוא. וכיון דהוה מתנהיר באינון תלתא - בעא לסלקא באינון שבע. ברזא דכתיב {{צ|ויצב אברהם את שבע כבשות}} {{ממ|בראשית|כא|כח}}. ורזא דא רמז לאבימלך דלא ישלטון עליהון בנוי{{הערה|נוסח אחר: &quot;יתפרעון מנהון&quot;}} עד דישתלמו אינון שבעה זכאי קשוט בישראל לקבל אינון שבע דרגין דלעילא. כיון דאשתלימו - יתיב עלמא תתאה כגוונא דעלמא עלאה בקיומא שלים, וייתי דוד דאיהו שבעאה ויתער לההיא בת שבע דלעילא דאיהי נקמא נוקמיהון דישראל ויתפרע מנהון. {{ש}}
הדא הוא דכתיב {{צ|ויהי אחרי כן ויך דוד את פלשתים ויכניעם ויקח דוד את מתג האמה מיד פלשתים}} {{ממ|ש&quot;ב|ח|א}}. מאי {{צ|ויהי אחרי כן}}? בתר דאשתלימו ישראל והוו כגוונא דלעילא - כדין {{צ|ויך דוד את פלשתים וגו'}} - דהא עד השתא לא יכילו ישראל למתבר תוקפיהון. והא אתערו חבריא בההוא מתג האמה. ואוקמוה. 

ותא חזי האי דרמיז ליה אברהם בכבשות הצאן ולא בעזים ולא במידי אחרינא - בגין דאינון מסטרא דחסד, מאינון ממנן דינקין מסטרא דחסד, וינקין לתתא אינון כבשים תחות שלטניהון. ואברהם אחיד לחולקיה מדת החסד. וכלא ברזא דחכמתא. ועל דא תנינן מאן דשרי גו ענא לא מסתכן לעלמין! ואי איהו שארי גו עזיא ורעי לון - כמה גרדיני נימוסין יתבין לקבליה לאסטאה! בגין דאינון מסטרא דדינא קשיא. 

אבל כד אתא יצחק למגזר עמיה קְיָים - גזר עמיה ב{{צ|שבעה}} - בשכינתא דאתגליא מגו ההוא בירא דכתיב {{צ|ויקרא אותה שבעה}} {{ממ|בראשית|כו|לג}}. 

תא חזי אברהם קרא לההיא בירא דמיין נבעין {{צ|באר שבע}}. יצחק קרא ליה {{צ|שבעה}}. מה בין האי להאי?{{ש}}
אלא בגין דיצחק אחיד לחולקיה דרגא ד{{צ|פחד}} דאיהו דינא! ועל דא אוסיף בה '''ה''''. ו'''ה'''' בכל אתר היא מדת הדין. הדא הוא דכתיב {{צ|ויקרא אותה '''שבעה'''}} - דלא עבד בחורפן כמה דעבד אבוה. וכלא ברזא דחכמתא. ואוסיף בה '''ה'''' לאחזאה דאיהי חולקיה.

תא חזי כד ברא קודשא בריך הוא עלמא - ברא ליה בדינא. כיון דחזא דלא מתקיים - שיתף ביה חסד. הדא הוא דכתיב {{צ|בהבראם ביום עשות יהוה אלהים}} {{ממ|בראשית|ב|ד}}. ואוקמוה {{צ|באברהם}} אתקיים עלמא. בגיני כך האי בירא ביתא דעלמא על שמיה אתקרי. הדא הוא דכתיב {{צ|על כן קרא שם העיר באר שבע}} {{ממ|בראשית|כא|לא}}. אף על גב דהאי בירא אתדבק ביצחק דכתיב {{צ|ויקרא אותה שבעה}} - שמיה {{צ|באר שבע}} סטרא דאברהם! ולא &quot;באר שבעה&quot;!  הדא הוא דכתיב {{צ|וימינו תחבקני}} {{ממ|שיר|ב|ו}}. 

ותא חזי ארבעה מאינון שבעה זכאי קשוט כד בעו לאתקרבא בשכינתא ברזא ד{{צ|שבע}} - כולהו ערעו בהאי באר דלא פסקו מימוי לעלמין. {{ש}}
אברהם כרי ליה להאי בירא בגין דאיהו אוליף לכל בני עלמא דיפלחון לקודשא בריך הוא. וכיון דכרי ליה - אפיק מיין נבעין דלא פסקין לעלמין. וכיון דמית אברהם  מה כתיב? {{צ|וְכׇל הַבְּאֵרֹת אֲשֶׁר חָפְרוּ עַבְדֵי אָבִיו בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיו}} {{ממ|בראשית|כו|טו}} - '''{{צ|בארת}}''' כתיב. וחד הוה דכתיב {{צ|באר שבע}}. וקרינן {{צ|בארות}} - משמע דסגיאין הוו! בגין דהאי בירא אתחזי לון לאבהן בכל דוכתא דהוו אזלין - הוה מתחזי לון כבירין סגיאין.

כיון דמליוהא פלשתים עפרא - רזא דאהדרו בני עלמא לעבודה זרה, והוה עלמא שמם דלית דידע ליה לקודשא בריך הוא. כיון דאתא יצחק מה כתיב? {{צ|וישב יצחק ויחפור את בארות המים אשר חפרו בימי אברהם אביו}} {{ממ|בראשית|כו|יח}}. מאי {{צ|וישב}}? אלא דאתיב עלמא לתיקוניה ואוליף לון לבני עלמא דידעין ליה לקודשא בריך הוא. הדא הוא דכתיב {{צ|ויהי אחרי מות אברהם ויברך אלהים את יצחק בנו}} {{ממ|בראשית|כה|יא}}. 

האי בירא ממאן הוה? ממיין דכל חיין דעלאין ותתאין וקיומיהון תליין ביה!  וחזי כלא! הדא הוא דכתיב {{צ|ידע מה בחשוכא ונהורא עמיה שרא}} {{ממ|דניאל|ב|כב}}. 

ותא חזי אינון {{צ|עבדי יצחק}} בגין דאינון מסטרא דדינא קשיא - כד חפרו ליה מה כתיב ביה? {{צ|שטנה}}. והא אוקמוה. עד דאתא איהו ויחפור באר אחרת {{צ|ויקרא שמה רחובות}} ודאי {{ממ|בראשית|כו|כב}}.  אבל עבדי אביו - בגין דכלהו מסטרא דימינא אתיין, ולא הוה שטנה בעלמא ולא נפיק דינא מהאי בירא לאשטנא לון כד לא כשרין עובדיהון. 

ומהאי בירא איהו פתחא למידע ליה לקודשא בריך הוא! הדא הוא דכתיב {{צ|פתחי לי שערי צדק אבא בם אודה יה}} {{ממ|תהלים|קיח|יט}}.

ועד דלא סליק יצחק מעלמא בריך ליה ליעקב ושלחיה לחרן לאזדווגא. וכד אזיל לחרן מה כתיב? {{צ|וירא והנה באר בשדה}} {{ממ|בראשית|כט|א}}. כיון דחזא יעקב יקרא דקודשא בריך הוא מגו ההוא בירא דאיקרי {{צ|באר שבע}} - כדין אמר ללבן {{צ|אעבדך שבע שנים ברחל בתך הקטנה}} - {{צ|הקטנה}} דייקא!


תא חזי לקבל אינון שבעה זכאין פקיד קודשא בריך באורייתיה לקרבא קרבן מוסף בשבעה זמנין בשתא, בגין לאוספא להו תפנוקין ועדונין מבי מלכא. אבהן ישבעון בקדמיתא ובתר כן בנין. והם שבעה זמנין ולא יתיר.  
* '''בשבתא''' - לקבל צדיק יסוד עולם דאיקרי '''{{צ|כל}}''' ואיקרי '''{{צ|שבת}}'''{{הערה|נוסח אחר: &quot;מוסף שבת&quot;}} - לאוספא ליה עדונין ממוחא סתימא.
* '''ובריש ירחא''' - לקבל כנסת ישראל דאתקריאת {{צ|סיהרא}}, והוא דוד.
* '''ומחמיסר יומא לירחא קדמאה''' - לקבל אברהם אבוהון דאחיד במדת החסד ואקרי {{צ|ראשון}}.
* '''בירחא תליתאה בעצרת''' דאתיהיבת ביה אורייתא בשבעה קולות - לקבל יעקב דאיהו תליתאי לאבהן ואחיד ב{{צ|קול}} - {{צ|קול יעקב}}.
* '''ובריש שתא''' - לקבל יצחק דאתיליד ביה, ואנן מדכרינן ביה עקידת יצחק, ואיהו יומא דדינא לקבל מדת הדין דאחיד בה.
* '''וביום הכפורים''' - לקבל משה דקביל ביה קודשא בריך הוא צלותיה וחס על ישראל ואהדר ליה אורייתא. 
* '''בחג הסוכות''' - לקבל אהרן דבזכותיה אזלין אינון שבעה עננים דחפאן על ישראל כסוכות, ובגין כך אינון עבדין סוכה.

וכל אורייתא אית בה כמה רזין עלאין סתימין בה! וכד אלין שבעה מתוספין בברכאן - כל עלמא בשלימו סגיאה!{{ררר}}  {{גדול|''']'''}}


שבעה קשורין אינון דמתקשרי בהו - ג' אבהן וד' אחרנין. 
* רישא ואמצעיתא בקשורא חדא, ואלין אינון דחפרו בירא דמיא. 
* תניינא זה אל זה ואינון קשורא חדא בתלת יודין. 
* תליתאה - שלימו דכל מהימנותא. 
* רביעאה - תרין קיימין דגופא קיימא עלייהו. 
* חמישאה - טב וביש. נהרא דנפיק אילנא דחיי ומותא עמיקתא דכלא. 
* שתיתאה - דינא ברחמי. 
* שביעאה - בקדמיתא אתמר בההוא רישא דאמרן בגין דאיהו אמצעיתא דכלא, ובגין דאיהו אמצעיתא דכלא אקרי 'אני' קיומא דכל ענפין דמתאחדן מסחרניה. 


שבעה דרגין אלין מדרגא חדא לדרגא חדא (ס&quot;א אחרא) אשתמודעא רתיכא חדא בכל אינון דמתאחדאן ביה. וכן מדרגא לדרגא. וכלהו אתנהגן אבתריה דההוא דרגא דאתפקדא עלייהו והא אוקימנא מלי. 

תא חזי בשעתא דאלין דרגין משתכחי - כל מהימנותא אשתכח. ואלין שבעה עננין דאסחרו להו לישראל. בגין כך כד נטלא שכינתא - באבהתא נטלא. וכד אלין נטלין - כלהו דרגין אחרנין נטלין בהו. וכדין אתעטרת כנסת ישראל כדקא יאות. תא חזי זבולן דקאמרן ירית ים כנרת - ים כנרת סתם. והכי אתחזי. אי הכי יהודה מה חולקא אית ביה? אלא יהודה נטל מלכותא כלא ואתאחיד ביה בכל סטרין. 

רבי אלעזר אמר האי פרשתא - הא אתמר עובדא דמנרתא ותקונהא וכל מה דבה! אמאי הכא זמנא אחרא? אלא כיון דנשיאים קריבו (לעילא) קורבנא דמדבחא וכל תקונא דאתחזי ליה - אתא קרא ואשתעי עובדא דמנרתא דהיא תקונא על ידא דאהרן. דהא לעילא מנרתא וכל בוצינין (ס&quot;א תקונין) דילה על ידא דאהרן נהרין כלא. תא חזי מדבחא תריסר נשיאין הוו לחנכא ליה ולאתקנא ליה, והא אוקמוה, תריסר אינון שבטין לד' סטרין ד' דגלים וכלהו תריסר. וכלא כגוונא דלעילא מנרתא &lt;קטע סוף=דף קנא א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קנא|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קנא ב/&gt;אתמני בשבעה בוצינין לאדלקא על ידא דכהנא, וכלא כגוונא דלעילא. ומנרתא על את קיימא, ובניסא אתעבידת, והא אוקמוה בעובדא דמנרתא. ומדבח פנימאה ומנרתא קיימי כחדא לחדוותא דכלא דכתיב {{צ|שמן וקטרת ישמח לב}}.  ואוקימנא דתרי מדבחן הוו; חד פנימאה דכלא והאי קיימא לחדוותא, וחד לבר לקרבאה קרבנין. ומהאי פנימאה נפיק להאי דלבר. ומאן דחמי ויסתכל ינדע חכמתא עלאה, רזא דמלה '''אדני יהו&quot;ה'''. ועל דא לא אתקרב קטרתא אלא בשעתא דשמן אשתכח. 

אשכחנא בספרא דשלמה מלכא קטרת הוא לחדוה ולסלקא מותנא. מאי טעמא? בגין דדינא מהאי דלבר אשתכח. וחדוותא וחדו וקשורא דנהירו מההוא פנימאה דכל חידו ביה קיימא. וכד האי אתער - כל דינא אסתלק מהאי, ולא יכיל למעבד דינא. ובגין כך קטרת קיימא לבטלא מותנא. ועל דא קטרת קשירו הוא דכלא ודא אתקריב בההוא פנימאה. זכאין אינון ישראל בעלמא דין ובעלמא דאתי עלייהו כתיב {{צ|ויאמר לי עבדי אתה ישראל וגו'}} {{ממ|ישעיה|מט|ג}}.


'''{{צ|קח את הלוים וגו'}} {{ממ|במדבר|ח|ו}}''' הא אוקמוה דבעי לדכאה (ס&quot;א לדברא) לון ולאמשכא לון לאתקשרא באתרייהו, בגין דאינון דרועא שמאלא וסטרא דדינא. וכל מאן דאתי מסטרא דדינא בעי דלא ירבי שערא בגין דאסני דינא בעלמא. ועל דא אתתא כהאי גוונא דלא יתחזי שערא לבר. ובעייא לאתחפייא רישה ולכסי שערהא, ואוקימנא והא אתמר. וכדין אתברכן כל אינון דאתיין מסטרא דדינא. ועל דא בליואי כתיב '''{{צ|וכה תעשה להם לטהרם וגו' והעבירו תער וגו'}} {{ממ|במדבר|ח|ז}}'''. ואתמר, ליואי לא סלקין לאתרייהו עד דירים לון כהנא, בגין דימינא מדבר תדיר לשמאלא. 

ר&quot;ש אמר ביומא דסלקין ליואי בדוכתייהו - בתרין פרים. מ&quot;ט פרים? אלא אינהו כפרים לקבלא שמאלא להאי פרה דאקרי פרה אדומה. כהנא - כל חילא וכל תקונא ביה תלייא. בגין דכל חילא דגופא - בדרועא ימינא קיימא. ועל דא כהנא דרועא דישראל כלהו הוי. וביה קיימא לאתקנא כלא ולאתקנא עלמא. {{ש}}
({{קטן|ס&quot;א מ&quot;ט פרים אלא אינהו שמאלא כפרים לקבלא בשמאלא. תא חזי כהנא דרועא ימינא דישראל כלהו הוה וביה קיימא לאתתקנא עלמא ולאתקנא כלא בגין דכל חילא דגופא בדרועא ימינא קיימא וכל תקונא ביה תליא}}) {{ש}}
ועם כל דא לא אשתכח בלחודוי אלא בגופא ושמאלא. וגופא עקרא הוא דכלא


'''{{צ|זאת אשר ללוים וגו'}} {{ממ|במדבר|ח|כד}}''' תא חזי ליואה בר חמש ועשרין שנין יפלח, בר חמשין שנין סליק לדוכתיה ואתעטר. וחמש ועשרין יפלח דהא בר נש ({{קטן|ס&quot;א תא חזי ליואה בר חמש ועשרין שנין סליק לדוכתיה ואתעטר וחמש ועשרין יפלח עד דסליק לדרגא דחמשין}}) כד סליק להאי דרגא דחמשין שנין ולהלאה - נחית מן תוקפא דאשא דביה. וכיון דאשא וחמימותא אתקרר - הא פגים לההוא אתר דאתקשר ביה. ועוד דקלא דזמרא לא אתקשר בהדיה כל כך. וקלא בעי דלא יתפגם אלא בעי לאתקפא, דהא באתר דדינא תקיף קיימא ולא בחלשא. ובגין כך לא בעי לאחזאה חולשתא כלל בכל סטרין. 

זכאה הוא בר נש דאשתדל באורייתא וינדע אורחוי דקב&quot;ה ולא סטי לימינא ולשמאלא דכתיב {{צ|כי ישרים דרכי יהוה}} {{ממ|הושע|יד|י}}:


'''{{צ|וידבר יהוה אל משה במדבר סיני וגו'}} {{ממ|במדבר|ט|א}}'''. א&quot;ר אבא מ&quot;ט אזהר להון הכא על פסחא, והא אתמר להו במצרים? אלא בשנה השנית הוה דישראל חשיבו דהא פסח לאו איהו אלא במצרים. וכיון דעבדו ליה זמנא חדא במצרים חשיבו דלא אצטריך יתיר. אתא קב&quot;ה ואזהר לון עליה דלא יחשבון דהא קא עבר זמניה במצרים ולא יצטריך. בגין &lt;קטע סוף=דף קנא ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קנב|א}}&lt;קטע התחלה=דף קנב א/&gt;כך {{צ|במדבר סיני בשנה השנית}} - לאתקנא להו לדרי דרין. ואע&quot;ג דהא אזהר להו במצרים - השתא פקיד לון זמנא אחרא בההוא אתר דכל פקודין דאורייתא ביה אתיהיבו. ועל דא {{צ|בשנה השנית}}. מאי {{צ|בשנה השנית בחדש הראשון}}? אלא רזא עלאה היא  - חד שנה וחד חדש. מה בין האי להאי? חדש דא סיהרא. שנה דא שמשא דנהיר לסיהרא. וכדין הוה בזמנא דכל פקודין דאורייתא אתמסרו ביה.

 
רבי שמעון אמר: ווי לההוא בר נש דאמר דהא אורייתא אתא לאחזאה ספורין בעלמא ומלין דהדיוטי. דאי הכי אפילו בזמנא דא אנן יכלין למעבד אורייתא במלין דהדיוטי ובשבחא יתיר מכלהו! אי לאחזאה מלה דעלמא - אפילו אינון קפסירי דעלמא אית בינייהו מלין עלאין יתיר, אי הכי נזיל אבתרייהו ונעביד מנייהו אורייתא כהאי גוונא! אלא כל מלין דאורייתא מלין עלאין אינון ורזין עלאין. 

תא חזי עלמא עלאה ועלמא תתאה בחד מתקלא אתקלו. ישראל לתתא, מלאכי עלאי לעילא. מלאכי עלאי כתיב בהו {{צ|עושה מלאכיו רוחות}} {{ממ|תהלים|קד|ד}} (האי באתר עלאה). בשעתא דנחתין לתתא (אף על גב דנחתין) מתלבשי בלבושא דהאי עלמא, ואי לאו מתלבשי בלבושא כגוונא דהאי עלמא לא יכלין למיקם בהאי עלמא ולא סביל לון עלמא. ואי במלאכי כך - אורייתא דברא להו וברא עלמין כלהו וקיימין בגינה על אחת כמה וכמה, כיון דנחתת להאי עלמא אי לאו דמתלבשא בהני לבושין דהאי עלמא לא יכיל עלמא למסבל! ועל דא האי ספור דאורייתא לבושא דאורייתא איהו. מאן דחשיב דההוא לבושא איהו אורייתא ממש ולא מלה אחרא - תיפח רוחיה ולא יהא ליה חולקא בעלמא דאתי! בגין כך אמר דוד {{צ|גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך}} {{ממ|תהלים|קיט|יח}} - מה דתחות לבושה דאורייתא. 

תא חזי אית לבושא דאתחזי לכלא, ואינון טפשין כד חמאן לבר נש בלבושא דאתחזי לון שפירא, לא מסתכלין יתיר. חשיבו דההוא לבושא - גופא. חשיבותא דגופא - נשמתא. כהאי גוונא אורייתא - אית לה גופא ואינון פקודי אורייתא דאקרון 'גופי תורה'. האי גופא מתלבשא בלבושין דאינון ספורין דהאי עלמא. טפשין דעלמא לא מסתכלי אלא בההוא לבושא דאיהו ספור דאורייתא ולא ידעי יתיר, ולא מסתכלי במה דאיהו תחות ההוא לבושא. אינון דידעין יתיר לא מסתכלן בלבושא אלא בגופא דאיהו תחות ההוא לבושא. חכימין עבדי דמלכא עלאה, אינון דקיימו בטורא דסיני, לא מסתכלי אלא בנשמתא דאיהי עקרא דכלא, אורייתא ממש. (ולעלמא) ולזמנא דאתי זמינין לאסתכלא בנשמתא דנשמתא דאורייתא. 

תא חזי הכי נמי לעילא אית לבושא וגופא ונשמתא ונשמתא לנשמתא. שמיא וחיליהון אלין אינון לבושא. וכנסת ישראל דא גופא דמקבלא לנשמתא דאיהי תפארת ישראל, ועל דא איהו גופא לנשמתא. נשמתא דאמרן - דא תפארת ישראל דאיהי אורייתא ממש. ונשמתא לנשמתא - דא איהו עתיקא קדישא. וכלא אחיד דא בדא. 

ווי לאינון חייביא דאמרי דאורייתא לאו איהי אלא ספורא בעלמא ואינון מסתכלי בלבושא דא לא יתיר. זכאין אינון צדיקייא דמסתכלי באורייתא כדקא יאות. חמרא לא יתיב אלא בקנקן - כך אורייתא לא יתיב אלא בלבושא דא. ועל דא לא בעי לאסתכלא אלא במה דאית תחות לבושא. ועל דא כל אינון מלין וכל אינון ספורין - לבושין אינון.


'''{{צ|ויעשו את בני ישראל את הפסח במועדו}} {{ממ|במדבר|ט|ב}}'''. מאי {{צ|ויעשו}}? אמר רבי יוסי הא אתמר כל מאן דאחזי עובדא לתתא כדקא יאות כאילו עביד ליה לעילא, דהא בגיניה אתער ההוא מלה כביכול כאילו הוא עביד ליה והא אתמר. &lt;קטע סוף=דף קנב א/&gt;
 

{{ממ זהר משולב|ג|קנב|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קנב ב/&gt;'''{{צ|איש איש כי יהיה טמא וגו'}} {{ממ|במדבר|ט|י}}''' - {{צ|איש איש}} תרי זמני אמאי? אלא איש דהוא איש, ויתחזי לקבלא נשמתא עלאה, והוא פגים גרמיה דלא שרייא עלוי שכינתא (ס&quot;א שירותא) (ס&quot;א נשמתא) עלאה. מאי טעמא? בגין דאיהו גרים והוא מסאב ליה לגרמיה. ועל דא {{צ|איש איש}} - איש דיתחזי למהוי 'איש', והוא מסאב גרמיה דלא ישרי עלוי קדושה דלעילא.

{{צ|או בדרך רחוקה}} - דא איהו חד מעשרה דאינון נקודים באורייתא, וכולהו אתיין לאחזאה מלה. מאי {{צ|בדרך רחוקה}}? בגין דבר נש דאיהו מסאיב גרמיה מסאבין ליה לעילא. כיון דמסאבין ליה לעילא - הא איהו בדרך רחוקה מההוא אתר וארחא דזרעא דישראל אחידן ביה. הא בדרך רחוקה אחיד - דאתרחק (נ&quot;א מלמקרב) למקרב לכון ולאתקשרא בכון כמה דאתון מתקשרין. 

אמר רבי יצחק והא כתיב {{צ|כי יהיה טמא לנפש או בדרך רחוקה}} דאתחזי תרין מלין, משמע דכתיב {{צ|או}}? אמר ר' יוסי כאן עד לא מסאבין ליה, כאן בתר דמסאבין ליה. ומשמע אפילו האי או האי לא ישרי עלוי קדושה דלעילא, ולא יעבדון פסחא בזמנא דישראל עבדין ליה. ואי תימא הא בירחא תניינא עביד אי לא מתקן גרמיה - לא. אלא כיון דמתדכי ומתקן גרמיה - הא ירחא תניינא למעבד פסחא. מכאן כל בר נש דמדכי גרמיה מדכאן ליה. דאי תימא דבדרגא עלאה יתיר קאים בירחא תניינא - לאו הכי - דהא ישראל זרעא קדישא דעבדו פסחא בזמניה נטלו ליה לסיהרא ולשמשא כחד, ומאן דנטיל יסודא בקדמיתא נטיל בניינא. מאי יסודא? לא תימא יסודא עלאה דצדיקא דעלמא, אלא יסודא דאבן טבא, כמה דאת אמר {{צ|אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה}} {{ממ|תהלים|קיח|כב}}. והאי הוא אבן דשארי עליה מאן דשארי. 

אמר רבי יהודה ודאי כלא נטיל אפילו בירחא תניינא, אבל לאו איהו כמאן דנטיל ליה בזמניה. מאי טעמא? דא דנטיל פסחא בזמניה נטיל מתתא לעילא ולא נחית, בגין דמעלין בקדש ולא מורידין. ודא דנטיל בתר זמניה &lt;קטע סוף=דף קנב ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קנג|א}}&lt;קטע התחלה=דף קנג א/&gt;נחית מעילא לתתא. בג&quot;כ שוין בכלא, ולא שוין. דדא סליק ולא נחית, ודא נחית ולא סליק. בגין כך מאן דמקרב פסחא בזמניה - שבחא יתיר אית ליה. זכאין אינון ישראל דזכאן בכלא, דזכאן באורייתא. וכל מאן דזכי באורייתא זכי ליה בשמא קדישא. זכאין אינון ישראל בעלמא דין ובעלמא דאתי. &lt;קטע סוף=דף קנג א/&gt;
 

{{ממ זהר משולב|ג|קנג|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קנג ב/&gt;'''{{צ|וביום הקים את המשכן}} {{ממ|במדבר|ט|טו}}'''. {{ש}}
ר' חייא פתח {{צ|פזר נתן לאביונים צדקתו עומדת לעד קרנו תרום בכבוד}} {{ממ|תהלים|קיב|ט}}. {{ש}}
{{צ|פזר נתן לאביונים}} - מאי {{צ|פזר}}? כמה דאת אמר {{צ|יש מפזר ונוסף עוד}} {{ממ|משלי|יא|כד}}. יכול פזור בעלמא? קמ&quot;ל {{צ|פזר נתן לאביונים}} - כיון דיהיב למסכני האי פזורא יאות. מאי {{צ|ונוסף עוד}}? בכלא. ונוסף עוד - בעותרא, ונוסף עוד - בחיי. האי קרא הכי מבעי ליה &quot;יש מפזר ויוסף עוד&quot; - מאי {{צ|ונוסף}}? אלא ההוא אתר דשרי ביה מיתה הוא גרים ליה דיתוסף מחיים דלעילא לאוספא ליה. 

אמר רבי יהודה אמר רבי חייא, קרא אסהיד דכל מאן דיהיב למסכני אתער אילנא דחיי לאוספא לההיא אילנא דמותא, וכדין אשתכח חיים וחדו לעילא. ובר נש דגרים דא בשעתא דאצטריך ליה - ההוא אילנא דחיי קאים עליה וההוא אילנא דמותא אגין עלוי. ובגין כך {{צ|ונוסף עוד}} (כמה דאת אמר) {{צ|צדקתו עומדת לעד}}.&lt;קטע סוף=דף קנג ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קנד|א}}&lt;קטע התחלה=דף קנד א/&gt;מאי {{צ|עומדת לעד}}? עומדת עליה דבר נש לזמנא ליה קיומא וחיים. כמה דאיהו יהיב ליה חיים ואתער לגבי חיין - הכי נמי יהבין ליה. ואינון תרי אילנין (יהבין ליה) קיימין עליה לשיזבא ליה ולאוספא ליה חיין. 

{{צ|קרנו תרום בכבוד}} {{ממ|תהלים|קיב|י}}. ת&quot;ח עלמא דאמרן ההוא קרן תרום. ובמה {{צ|בכבוד}} דלעילא. דהאי בר נש גרים לחברא לון כחדא ולארקא ברכאן לעילא ותתא. רבי אבא אמר בכל זמנא דמשכנא אתקם בעובדיהון דבני נשא - כדין ההוא יומא יומא דחדווה דכלא, ומשח רבות קדישא אתרק בהנהו בוצינין, ונהרין כלהו. מאן דגרים דא - גרים ליה (בההוא עלמא דאתי) דישתזיב בהאי עלמא ויהא ליה חיים בעלמא דאתי. הדא הוא דכתיב {{צ|וצדקה תציל ממות}} {{ממ|משלי|י|ב}} וכתיב {{צ|וארח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד נכון היום}} {{ממ|משלי|ד|יח}}.


'''{{צ|עשה לך שתי חצוצרות כסף וגו'}} {{ממ|במדבר|י|ב}}'''. {{ש}}
רבי שמעון פתח {{צ|ובלכת החיות ילכו האופנים אצלם ובהנשא החיות מעל הארץ ינשאו האופנים}} {{ממ|יחזקאל|א|יט}}. {{צ|ובלכת החיות}} - בקוזפירא דלעילא הוו אזלי. דאי תימא דהאי לעילא לעילא - לאו. לתתא. אלא כגוונא האי מקמי אנפין והאי לבתר אנפין. זיקא מארבע זיקין בד' מדורין ובד' סטרין, בזיוון דאתברון בקולמיטין דאנפין נהירין. בגין כך כעין  {{צ|כמראה החיות}} דאינון ארבע זויין דגלין פרישן. '''ארי&quot;ה נש&quot;ר. שו&quot;ר'''. '''אד&quot;ם''' דכליל כלהו. ד' מלאכין דשלטין וכלילן כלא.


'''דגלא קדמאה''' - משריא מזיינא '''ארי&quot;ה''' - '''מיכא&quot;ל'''. רשים בפרישו דגלא פרישא לימינא. מזרח שירותא דשמשא אזיל במטלנוי בנהירו. תרין ממנן תחות ידיה '''יופי&quot;אל צדקי&quot;אל'''. חד לאורתא (נ&quot;א לאורייתא) וחד למיהך בשוקא דאזיל. כד אלין נטלין - נטלין כמה משריין מזיינין מסטרא דימינא. וכלא חד לסטרא שמאלא. שמשא אזיל (ס&quot;א נטל כל חד לסטר שמשא. שמשא אזיל) ונהיר ומעטר להו אלף ורבוון ממנן תחותוי וכלהו בדחילו באימתא בזיע ברתת. 

אריה אושיט ידיה ימינא - כניש לכל חילוי לגביה תלת מאה ושבעין אלף אריוותא סוחרניה דההוא ארי&quot;ה, ואיהו בינייהו באמצעיתא. כד געי האי אריה - מזדעזען רקיעין וכל חילין ומשריין מזדעזעין מדחילו דיליה. מההוא קלא נהר די נור מתלהטא ונחית באלף וחמש מאה דרגין דגיהנם לתתא. כדין כלהו חייבין דגיהנם מזדעזען ומלהטן אשא. ועל דא כתיב {{צ|אריה שאג מי לא יירא}} {{ממ|עמוס|ג|ח}}. געי תניינות - תלת מאה ושבעין אלף אריוותא כלהו געאן. אושיט ידיה שמאלא - כל מאריהון דדינא לתתא דחלין ואתכפיין תחות ההוא ידא. וההוא ידא פשיט עלייהו וכלהו תחותיה כמה דאת אמר {{צ|ידך בעורף אויביך}} {{ממ|בראשית|מט|ח}}. 

ארבע גדפין לכל חד וחד מאשא חוורא - כלהו מלהטין כל אפין דחזור ושושן כחוורתא דההוא אשא שקיען. ארבע אנפין לכל חד וחד לארבע סטרין - כלהו נהירין בחוורא דשמשא. חד לסטר מזרח נהיר בחדו, וחד לסטר מערב (ס&quot;א דא כניש) דאתכניש נהוריה, וחד לסטר צפון חשוך בלא נהירו כצלא דשמשא לגבי שמשא צלא חשוך שמשא נהיר בגין דשמשא וצלא ימינא ושמאלא ואזלא כחדא חשוכן (ס&quot;א חושבן) דאזלין עמיה כל אינון דנטלין זיינא וכלהו מימינא ומשמאלא בתלת רישין. 

רישא חדא דיליה שבעין וארבע אלף ושית מאה - אלין אינון רישא חד. נפקי חילא בימינא דאיהו ארים עלייהו בר כל אינון ממנן דלתתא תחות אלין שלטונין אלין על אלין דרגין תתאין עם עלאין דלית לון חושבנא. 

רישא תניינא דאזיל ברישא קדמאה חושבן דיליה חמשין וארבע אלף וארבע מאה, בר כל &lt;קטע סוף=דף קנד א/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קנד|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קנד ב/&gt;אלין ממנן דתחות לד' סטרין דלית לון חושבנא. 

רישא תליתאה דאזיל בתרייהו - חמשין ושבעה אלף וארבע מאה. כגוונא דנטיל ימינא - הכי נמי נטיל שמאלא. הכי נמי מקמייהו הכי נמי מבתרייהו. כיון דנטיל האי קדמאה - {{צ|והורד המשכן}} {{ממ|במדבר|י|יז}} - וכלהו ליואי אמרי שירתא, מארי דתושבחן כלהו מסטריה. כדין {{צ|כי רוח החיה באופנים}} {{ממ|יחזקאל|א|כ}} כתיב. 


'''דגלא תניינא''' - משרייא מזיינא '''נש&quot;ר אוריא&quot;ל דרו&quot;ם'''. תרי ממנן עמיה '''שמשיא&quot;ל חסדיא&quot;ל'''. האי נשר סליק וכל מאריהון דגדפין מקמיה. כמה משריין סלקין בכל סטרין, כל חד וחד בתוקפא דשמשא. רוחא דרוחא פנימאה נפיק, וההוא רוחא מטי להאי נשר וסליק אברוי ומכסייא לגופא כמה דאת אמר {{צ|המבינתך יאבד נץ יפרוש כנפיו לתימן}} {{ממ|איוב|לט|כו}}. כגוונא כדוגמא כעין {{צ|כנשר יעיר קנו}} {{ממ|דברים|לב|יא}}  האי נשר נץ בהדיה יונה בהדיה נץ וכל מארי דגדפין כלהו מצפצפן וחדאן. חד מסטרא (ס&quot;א חד סמכא) קמיה סליק מתתא לעילא כמה ציפרין נחתין ועאלין מצפצפן וחדאן אזלין ושאטין. כד נטיל - אושיט גדפא ימינא כניש לכל חילוי - תלת מאה וחמשין אלף מארי דגדפין בתרי גופי נש&quot;ר וארי&quot;ה כחדא. ארים קלא כלהו אחרנין סלקין ונחתין מצפצפן מסטרייהו מכמה דרגין. ג' רישין אינון כחדא במשריין אלין וכלהו בחד חושבן וחושבן דאלין רישין. 

רישא חדא - ארבעין ושית אלף וחמש מאה. רישא תנינא - חמשין ותשע אלף ותלת מאה. רישא תליתאה - ארבעין וחמש אלפין ושית מאה וחמשין. מאלין תרי סטרין נפקי תרין כרוזי דאזלי מקמי כלהו משריין. כד אלין תרי מכריזי - כל חילין וכל משריין חיוון זעירין עם רברבן כלהו מתכנשי. מאן חמי נטילא דכלהו רקיעין כולהו נטלין במטולא במשריין לקמיה דההוא משכנא בשעתא דחד מנייהו ההוא דאתי מסטרא דאריה פשיט קלא בגין דלא וזדעזעון כל אינון קלין. כדין מתכנשין כל אינון משריין. בשעתא דאחרא קרי מתבר קלא ולא פשיט. כל אינון משריין דהאי נשר כלהו מתכנשו לנטלא במטלנייהו. לקביל אינון שתי חצוצרות כסף כגוונא דא כלא לתתא. 
תא חזי כד אלין נטלין מה כתיב? {{צ|ובלכת החיות ילכו האופנים אצלם}} {{ממ|יחזקאל|א|יט}} - אינון דמתכנשו לגביהו כגוונא דרישא אסתכל הכי נמי כלהו. 


'''דגלא תליתאה''' - '''שור גבריאל צפון'''. תרין ממנן עמיה '''קפציא&quot;ל חזקיא&quot;ל'''. האי שור מסטרא דשמאלא, קרנוי סלקין בין תרין עינוי, רגיז באסתכלותא עיינין מלהטן כאשא דנור דליק נגח ורפסא ברגלוי ולא חייס. כד געי האי שור - נפקין מנוקבא דתהומא רבא כמה חבילי שריקין (ס&quot;א טריקין). כלהו געאן ושטאן קמיה, וחימתא ואחמתא דכל חובין תלייא קמיה, דהא כל חובי עלמא כלהו בספרא סליקין וכתיבין. שבעה נהרי דאשא נגדין קמיה. כד צחי - אזיל לגבי ההוא נהר דינור ושאיב ליה בגמיעא חדא, וההוא נהר אתמלי כדבקדמיתא ולא כדיב. כל אינון חיילין שאבין אשא אכלא אשא,
ואלמלא דמסטרא דאריה נפיק חד נהרא דמייא דמכבין גחלתייהו - לא יכל עלמא למסבל. חשוכא דשמשא תמן אשתכח. לא אשתכח נהירו. כמה גרדיני נמוסין אזלין ושטאן בחשוכא, וההוא נהר דדליק בסטרא דא נורא אוכמא חשוך. ואי תימא דלא אית אשא חוורא אשא אוכמא אשא סומקא אשא דתרי גווני. לא תימא דהא ודאי הכי הוא. ועכ&quot;ד לעילא לעילא הכי אשתכח ומתמן נגיד לאלין תתאי. 

תנינן. אורייתא במה אשתכחת אשא חוורא ואשא אוכמא על גבי אשא חוורא. בתרי אשי אשתכחת אורייתא. תא חזי אשא חדא הוא והאי אתפלג לארבעה. מיא חדא &lt;קטע סוף=דף קנד ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קנה|א}}&lt;קטע התחלה=דף קנה א/&gt;איהו והאי אתפליג לארבע. רוחא חדא איהו והאי אתפליג לארבע. תלת רישין אשתכחו (ס&quot;א אתחברו) במשריין אלין. חושבן דלהון: רישא חדא - שתין ותרי אלף ושבע מאה. רישא ב' - ארבעין וחד אלף וחמש מאה. רישא תליתאה - תלת וחמשין אלף וארבע מאה. בר כל אינון דרגין אחרנין דאתפרשן בסטרייהו ולית לון חושבנא. כלהו דרגין על דרגין. בר כמה גרדיני נמוסין דאינון לתתא חציפין ככלכא נשכין כחמרא. ווי מאן דאשתכח גבייהו ודינא דלהון בסטרא רביעאה. 


'''דגלא רביעאה''' - '''אד&quot;ם רפ&quot;אל מערב'''. בהדיה אסוותא בסטרא דאדם אתכליל דינא עלאה עליה אתסי האי (ס&quot;א חד) אחיד בקרנוי דשור כד מבעי לאעלא לון לתהומא רבא, וכפית לון דלא יוקיד עלמא. בתר דא שריא קול דממה דקה - דינא (ס&quot;א הכא) מלה בחשאי לא משתמע מלה דהכרה כלל. בסטרא דא שריא מאן דשריא, סליק מאן דסליק, שמשא אתכניש לאנהרא להאי אתר. בגין כך {{צ|ותקעתם תרועה}} בסטר דרום. אבל הכא לאו האי ולאו האי אמאי תרועה לאכפייא סטר צפון ובגין כך סטר צפון לאחורא. תא חזי שתי חצוצרות בגין דאינון מסטרי תרי דקאמרי ממזרח ומדרום אינהו זמינין לתברא דינין ולאכפייא לון, ועל דא אינון מכסף ובגין כך {{ממ|במדבר|י|י}} {{צ|וביום שמחתכם ובמועדיכם וגו' ותקעתם בחצוצרות}} סתם, בין לעילא בין לתתא. זכאין אינון ישראל דקב&quot;ה בעי ביקריהון ויהיב לון חולקא עלאה על כל שאר עמין וקב&quot;ה אשתכח בהו בתושבחתייהו. הדא הוא דכתיב {{צ|ויאמר לי עבדי אתה ישראל וגו'}} {{ממ|ישעיהו|מט|ג}}.


'''{{צ|ויהי בנסוע הארון ויאמר משה וגו'}} {{ממ|במדבר|י|לה}}'''. רבי אלעזר אמר הכא אית לאסתכלא דאיהי (ס&quot;א מנוזרא) מחזרא לאחורא הכא בתרי דוכתי אמאי? ואי תימא כפופה הא ידיעה. נ' כפופה נוקבא. נ' פשוטה כללא דדכר ונוקבא והא אוקימנא באתר דא. {{צ|ויהי בנסוע הארון}}  אמאי אתהדר לבתר כגוונא דא. ת&quot;ח באשרי יושבי ביתך לא אתמר בגין דהיא בגלותא והא אוקמוה חברייא דכתיב {{צ|נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל וגו'}} {{ממ|עמוס|ה|ב}}. אלא מה כתיב לעילא {{צ|וארון ברית יהוה נוסע לפניהם דרך שלשת ימים לתור להם מנוחה}} {{ממ|במדבר|י|לג}} - כיון דהוה נטיל ארונא נו&quot;ן נטיל עליה (נ&quot;א עמיה) והא שכינתא על גבי ארונא יתיב. 

תא חזי חביבותא דקב&quot;ה לגבייהו דישראל דהא אע&quot;ג דאינון סטאן מארח מישר - קב&quot;ה לא בעי לשבקא לון, ובכל זמנא אהדר אנפוי לקבלייהו. דאי לאו הכי לא יקומון בעלמא. תא חזי ארונא הוה נטל קמייהו ארח תלתא יומין, לא הוה מתפרש מניה ונטיל עמיה. ומגו רחימו דלהון דישראל אהדר אנפוי ואסתחר מלגבי ארונא כהאי איילא דעזלתא כד איהו אזיל אהדר אפוי לאתר דנפיק. ועל דא {{צ|בנסוע הארון}} נו&quot;ן אסחר אנפין לקבלייהו דישראל וכתפי גופא לגבי ארונא. ועל דא כד ארונא הוה נטיל משה אמר {{צ|קומה יהוה}} - לא תשבוק לון - אהדר אנפך לגבן כדין נו&quot;ן אתהדר לגבייהו כגוונא דא כמאן דמהדר אנפיה מישראל ואתהדר לגבי ארונא ובכלא אתהדר. אמר למשרי כדין אהדר אנפוי מישראל ואתהדר לגבי ארונא ובכלא אתהדר. 

אמר ר' שמעון אלעזר בודאי הכי הוא, אבל הכא לא אהדר אנפוי מישראל דאי הכי בעי נון לאתהפכא מגוונא דאחרא עלאה (ס&quot;א דלעילא) האי מנוזר לאחורא והאי בארח מישר לגבי ארונא. אלא ודאי לא אהדר אנפוי מנייהו. ומה עביד? בשעתא דשארי ארונא למשרי אמר משה {{צ|שובה יהוה}} {{ממ|במדבר|י|לו}} - כדין שארי ארונא ושכינתא קאים בסטרא אחרא ואנפין לקבלייהו דישראל ולקבליה דארונא (ובגין כך) וכדין כלא כליל (לגווה) לכוונא &lt;קטע סוף=דף קנה א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קנה|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קנה ב/&gt;לארונא ולישראל אלא דישראל גרמו לבתר דכתיב {{צ|ויהי העם כמתאוננים}} {{ממ|במדבר|יא|א}}. 

אמר רבי אלעזר אנא דאמרן מספרא דרב ייבא סבא דאמר דבין בהאי גיסא ובין בהאי גיסא אתהדר. {{ש}}
א&quot;ל שפיר קאמר אבל דא דאמינא הכי תשכח בספרא דרב המנונא סבא והכי הוא ודאי.


'''{{צ|והמן כזרע גד הוא}} {{ממ|במדבר|יא|ז}}'''. אמר רבי יוסי לקיימא זרעא וחילין בארעא כמה דאת אמר {{צ|גד גדוד יגודנו}} {{ממ|בראשית|מט|יט}}. מה זרעא דגד נטלי חולקיהון בארעא אחרא כך מן שריא עלייהו דישראל לבר מארעא קדישא. {{ש}}
דבר אחר: {{צ|כזרע גד הוא}} - כזרעא דגד חוורא ואקפי כד נחית לאוירא ואתנגריס (ס&quot;א ואתנשים) (ס&quot;א ואתבלע) בגופא והא אוקמוה חברייא. {{ש}}
'''{{צ|ועינו כעין הבדולח}}''' - כההוא בדולחא דאיהו חוור כגוונא דימינא (ס&quot;א חוורא דעינא) דלעילא. 

(כזרע גד הכי לא אקרון בארעא דמצראי אבל לכך מחדשי זריעא כזרע גד הוא כזרע גדא חוורא ואתקפיה כד נחית מלעילא לתתא) 

אמר רבי יצחק מאי שנא (דאמר) דמשה במלה דא (חליש) לעילא כנוקבא דכתיב {{צ|אם ככה את עושה לי}} {{ממ|במדבר|יא|טו}} - {{צ|את}}? &quot;אתה&quot; מבעי ליה? אלא לאתר דמותא שארי ביה קאמר, וההוא אתר דנוקבא איהו. בגין כך אמר {{צ|הרגני נא הרוג}}. ודא אילנא דמותא והא אוקימנא דבאילנא דחיי לא שרייא ביה מותא. ועל דא אתהדר לגבי אילנא דמותא ואמר {{צ|את}} ולא אמר 'אתה', והכי מבעי ליה. 

מיד '''{{צ|ויאמר יהוה אל משה אספה לי שבעים איש וגו'}} {{ממ|במדבר|יא|טז}}'''. אמר ליה קב&quot;ה את בעי מותא בכל זמנא הרי לך {{צ|ואצלתי מן הרוח וגו'}}. תא חזי דהכא ידע משה דאיהו ימות ולא ייעול לארעא דהא אלדד ומידד מלה דא הוו אמרי. על דא לא לבעי ליה לאינש בשעתא דרוגזא שארי ביה, ללטייא גרמיה. דהא כמה קיימי עליה דמקבלי ההיא מלה. בזמנא אוחרנא דבעא מיתה - לא קבילו מניה בגין דכלא לתועלתא דישראל הוה. השתא לאו איהו אלא מגו רוגזא ודוחקא ובגין כך קבילו מניה. ועל דא אשתארו לבתר אלדד ומידד ואמרו דא, דמשה יתכניש ויהושע ייעול לון לישראל לארעא. ובגין כך אתא יהושע לגבי משה וקני עליה דמשה. ומשה לא אשגח ביקרא דיליה. ועל דא אמר {{צ|אדני משה כלאם}} {{ממ|במדבר|יא|כח}}. מאי {{צ|כלאם}}? מנע מנהון אינון מלין כמה דאת אמר {{צ|ויכלא העם מהביא}} {{ממ|שמות|לו|ו}}, {{צ|ויכלא הגשם מן השמים}} {{ממ|בראשית|ח|ב}} - מניעותא ממש. ומשה לא בעא. פוק חמי ענוותנותיה דמשה מה כתיב {{צ|המקנא אתה לי וגו'}} {{ממ|במדבר|יא|כט}}. זכאה חולקיה דמשה דאיהו סליק על כלהו נביאי עלאי (נ&quot;א דעלמא). 
אמר רבי יהודה כל שאר נביאין לגבי משה כסיהרא לגבי שמשא. 

רבי אבא הוה יתיב ליליא חד ולעי באורייתא והוו עמיה ר' יוסי ור' חזקיה. {{ש}} 
א&quot;ר יוסי כמה אינון בני נשא תקיפי לבא דלא משגחי במלי דההוא עלמא כלום. {{ש}} 
א&quot;ר אבא בישא דלבא דאחידא בכל שייפי גופא קא עביד לון. {{ש}} 
פתח ואמר {{צ|יש רעה אשר ראיתי תחת השמש ורבה היא על האדם}} {{ממ|קהלת|ו|א}}. {{צ|יש רעה}} - דא איהי תוקפא בישא דלבא  דבעי לשלטאה במילי דהאי עלמא, ולא אשגח במלי דההוא עלמא מידי.

אמאי איהי רעה? קרא דבתריה אוכח דכתיב {{צ|איש אשר יתן לו האלהים עושר ונכסים וגו'}} {{ממ|קהלת|ו|ב}}. האי קרא קשיא. כיון דכתיב {{צ|ואיננו חסר לנפשו מכל אשר יתאוה}} אמאי {{צ|ולא ישליטנו האלהים לאכול ממנו}}? דהא אינו חסר לנפשו כלום? אלא רזא איהו, וכל מלוי דשלמה מלכא מתלבשן אינון במלין אחרנין כמלי דאורייתא דאינון מתלבשן בספורי עלמא. תא חזי אע&quot;ג דבעינן לאסתכלא בלבושא - השתא האי קרא הכי קאמר דבר נש אזיל בהאי עלמא ויהיב ליה &lt;קטע סוף=דף קנה ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קנו|א}}&lt;קטע התחלה=דף קנו א/&gt;קב&quot;ה עותרא בגין דיזכי ביה לעלמא דאתי וישתאר לגביה קרן. מאי קרן? ההוא דאיהו קיים דאיהו אתר לאתצררא בית נשמתא. בגין כך בעי לאשארא אבתריה (נ&quot;א עותריה) להאי קרן, והאי קרן יקבל ליה בתר דיפוק מהאי עלמא בגין דהאי קרן הוא אילנא דחיי דההוא עלמא, ולא קיימא בהאי עלמא אלא ההוא איבא דנפיק מניה. ועל דא איבא דיליה אכיל בר נש דזכי בהאי עלמא, והקרן קיימא ליה לההוא עלמא למזכי ביה בחיין עלאין דלעילא. 

ומאן דסאיב גרמיה ואתמשך בתר גרמיה, וליתיה חסר לנפשיה ולגרמיה כלום, וההוא אילנא אשתאר ולא שויה לקבליה בדחילו ולקבלא ליה לעילא -- כדין {{צ|ולא ישליטנו האלהים לאכל ממנו}} ולמזכי בההוא עותרא, ודאי איש אחר יאכלנו, כמה דאת אמר {{צ|יכין וצדיק ילבש}} {{ממ|איוב|כז|יז}}. בגין כך בעי בר נש למזכי במה דיהיב ליה קב&quot;ה לההוא עלמא וכדין אכיל מיניה בהאי עלמא, וישתאר לגביה ההוא קרן לעלמא אחרא, למהוי צרורא בצרורא דחיי. 
אמר רבי יוסי ודאי. 

תו אמר רבי יוסי כתיב {{צ|אם ככה את עושה לי הרגני נא וגו'}} {{ממ|במדבר|יא|טו}} - וכי משה דאיהו ענו מכל בני עלמא בגין דשאילו מניה ישראל למיכל מסר גרמיה למיתה, אמאי? א&quot;ר אבא האי מלה אוליפנא ורזא עלאה איהו. משה לא אבאיש קמיה ולא שאל למיתה על דשאילו ישראל. תא חזי משה אתאחד והוה סליק במה דלא אתאחד נביאה אחרא (דהא אחיד צדקה הוה). ובשעתא דאמר ליה קב&quot;ה למשה {{צ|הנני ממטיר לכם לחם מן השמים}} {{ממ|שמות|טז|ד}} - חדי משה ואמר ודאי השתא ההוא שלימו בי אשתכח, דהא בגיני אשתכח מן לישראל. כיון דחמא משה דאהדרו לנחתא לדרגא אחרא ושאילו בשר ואמרי {{צ|ונפשנו קצה בלחם הקלוקל}} {{ממ|במדבר|כא|ה}} אמר אי הכי הוא - הא דרגא דילי פגים, דהא בגיני ייכלון ישראל מן במדברא. הא אנא פגימא ואהרן פגים ונחשון בן עמינדב פגים. אמר {{צ|ואם ככה את עושה לי הרגני נא הרוג}} דחשיבנא נוקבא במיכלא דילה. (ואנא נחית מן שמייא דאיהו דרגא עלאה לנחתא לדרגא דנוקבא ואנא עדיף מן שאר נביאי עלמא. ועל דא אמר {{צ|ואל אראה ברעתי}} (כמת) ודאי לנחתא לדרגא תתאה. כדין {{צ|ויאמר יהוה אל משה אספה לי שבעים איש}} - את שאיל אתר דמותא - לא תבעי אתר (דא) דלא תהא פגים בדרגא דילך, ועל דא כתיב {{צ|ואצלתי מן הרוח אשר עליך}} דכלהו אינון דתמן אתאחדו) בסיהרא ובעי שמשא לאנהרא לה. ועל דא {{צ|ושמתי עליהם}} בגין לאנהרא מן שמשא כנהורא דסיהרא (ס&quot;א ובגיני האי מיכלא דא לא) אתייא על ידא דמשה בגין דלא יתפגים. 

זכאה חולקא דמשה דקב&quot;ה בעי ביקריה, עליה כתיב {{צ|ישמח אביך ואמך וגו'}} {{ממ|משלי|כג|כה}}. {{צ|ישמח אביך}} דא קב&quot;ה, {{צ|ואמך}} דא כנסת ישראל. {{צ|ותגל יולדתך}} - דא אימא דמשה דלתתא קב&quot;ה רחים ליה יתיר מכל נביאי עלמא בלא אמצעי כלל (ס&quot;א דהא משה אסתלק על כל נביאי עלמא בלא אמצעי כלל כמה (דכתיב {{צ|פה אל פה אדבר בו}} והא אוקימנא בכמה אתר):


'''{{צ|ויצעק משה אל יהוה (לאמר) אל נא רפא נא לה}} {{ממ|במדבר|יב|יג}}'''. הא אוקמוה והוא רזא דשמא קדישא, מחד סרי אתוון, ולא בעא משה לצלאה יתיר בגין דעל דידיה למלכא לא בעי &lt;קטע סוף=דף קנו א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קנו|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קנו ב/&gt;לאטרחא יתיר. בגין כך קב&quot;ה בעא על יקרא דמשה. ובכל אתר קב&quot;ה בעא על יקריהון דצדיקייא יתיר על דיליה. ולזמנא דאתי עתיד קב&quot;ה למתבע עלבונא דישראל מעמין עכו&quot;ם ולמחדי לון בחדוותא דציון דכתיב {{צ|ובאו ורננו במרום ציון וגו'}} {{ממ|ירמיהו|לא|יא}}. וכדין {{צ|ובא לציון גואל וגו'}} {{ממ|ישעיהו|נט|כ}}. 

'''ברוך יהוה לעולם אמן ואמן ימלוך יהוה לעולם אמן ואמן'''

==פרשת בהעלותך - רעיא מהימנא==
&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנב ב/&gt;פקודא למעבד פסח שני על אינון דלא יכילו או דאסתאבו במסאבו אחרא. אי רזא דפסח רזא דמהימנותא דישראל עאלין בה שלטא בניסן, וכדין איהו זמנא לחדוה - איך יכלין אלין דלא יכילו או דאסתאבו למעבד בירחא תניינא דהא אעבר זמנא?

אלא כיון דכנסת ישראל מתעטרא בעטרהא בניסן - לא אתעדיאת כתרהא ועטרהא מינה תלתין יומין. וכל אינון תלתין יומין מן יומא דנפקו ישראל מפסח יתבא מטרוניתא בעטרהא וכל חילהא בחדוה. מאן דבעי למחמי למטרוניתא יכיל למחמי. כרוזא כריז. כל מאן דלא יכיל למחמי מטרוניתא - ייתי ויחמי עד לא ינעלון תרעיה. אימתי כרוזא כריז? בארבעה עשר לירחא תניינא, דהא מתמן עד שבעה יומין תרעין פתיחן, מכאן ולהלאה ינעלון תרעי. ועל דא פסח שני. (עד כאן)


פקודא דא שחיטת הפסח בזמנו. ואבתריה פסח ראשון ופסח שני לאכול אותן כמשפטן. וטמאים להיות נדחים לפסח שני דאיהו פקודא תליתאה.

תנאין ואמוראין, אית בני נשא כחולין דטהרה מסטרא דמיכאל, וכחולין דהקדש כגון בשר קדש ואינון מסטרא דגבריאל. כהן ולוי. ואית בני נשא דאינון כיומין טבין ואינון קדש קדשים.

שכינתא איהי פסח ראשון מימינא. פסח שני משמאלא. פסח ראשון מימינא - דתמן חכמה. פסח שני משמאלא - דתמן בינה. ובגין דבגבורה  מתעברין כל אשין נוכראין דאינון כקש ותבן לגבי אש דגבורה - טמאים נדחים לפסח שני. וכל טומאת נדה ומצורע וזב וזבה ויולדת - באשא דגבורה איהו שורף. דנשמתא איהו מאנא דקודשא בריך הוא ואיהו לא שרי בה עד דאתלבנת באשא דגבורה. דכתיב {{צ|הלא כה דברי כאש נאם יהו&quot;ה}} {{ממ|ירמיהו|כג|כט}}. ובהאי אשא - אם ברזל הוא מתפוצץ ואם אבן הוא נמוח.

ובימינא (נ&quot;א ובמיא) דתמן תורה שבכתב דאיהי מים, {{צ|וטהרה ממקור דמיה}} {{ממ|ויקרא|יב|ז}}, ואתדכי בה מצורע וטמא מת וזב וטמא בכל מיני שרץ. &lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנב ב/&gt;


&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנג א/&gt;הדא הוא דכתיב  {{צ|וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם וגו'}} {{ממ|יחזקאל|לו|כה}}, מעמודא דאמצעיתא.

מאנא - אתיחדת בבעלה דאיהי אתתא. בתר דאתקדשת בשמאלא ואתדכאת במי מקוה בימינא. ואומרים על מאני דפסחא, {{צ|כלים שנשתמשו בהן בצונן מטבילן בצונן והן טהורים}}. אינון נשמתין דאינון מסטרא דרחמי ואינון רחמנים, מארי חנא וחסדא -- לא צריכין לאדכאה במים פושרים כבינוניים. כל שכן בחמי חמין דבהון מתדכין רשעים גמורים דמחממין גרמייהו באשא דיצר הרע, ועלייהו אתמר {{צ|כל דבר אשר יבא באש}} {{ממ|במדבר|לא|כג}} - בגין דזוהמא דילהון נפישא. אבל צדיקים גמורין בצונן, דעלייהו אתמר {{צ|כל המשים ריוח בין הדבקים מצננים ליה גיהנם}}. 

ואי נשמתין חמריים דאינון כמאני חרס - שבירתן זו היא טהרתן. כמה דאת אמר {{צ|נשברו - נטהרו}}. ורזא דמלה {{צ|זבחי אלהים רוח נשברה וגו'}} {{ממ|תהלים|נא|יט}}.  אבל אינון דמשתדלין באורייתא דבכתב ובאורייתא דבעל פה, דאינון אש ומים, ואינון דמשתדלין ברזא דאורייתא דאיהו אור דכתיב בה {{צ|ותורה אור}} - באורייתא אינון מתדכין בה.

ועוד בפרק הרואה: הרואה תמרים בחלום - תמו עונותיו. הדא הוא דכתיב {{צ|תם עונך בת ציון}} {{ממ|איכה|ד|כב}}. בגין דתמרים - ביה תם. דרגא דיעקב דאתמר ביה {{צ|ויעקב איש תם}} {{ממ|בראשית|כה|כז}}. חובין - 'מרים'. ועל דא '''תמרים''' - תמן '''תם''' ותמן '''מר'''.

הכא רמיז {{צ|וימתקו המים}}. הדא הוא דכתיב {{צ|ויורהו יהו&quot;ה עץ וימתקו המים}}. מהכא - מאן דאשתדל באורייתא דאיהו 'עץ' - חובין דיליה דאתמר בהון {{צ|וימררו את חייהם בעבודה קשה}} {{ממ|שמות|א|יד}} - קודשא בריך הוא מחיל ליה ויתחזרון מתיקין. דיומין ייתון דיתקיים בהו כמפקנו דמצרים דאתמר ביה {{צ|וימת יוסף וכל אחיו וכל הדור ההוא}} {{ממ|שמות|א|ו}}. ובגלותא בתראה לית מיתה אלא עוני, דעני חשוב כמת. לקיים בהון {{צ|והשארתי בקרבך עם עני ודל וחסו בשם יהו&quot;ה}} {{ממ|צפניה|ג|יב}}, לאתקיימא בהון {{צ|ואת עם עני תושיע}} {{ממ|תהלים|יח|כח}}.

ואלין עתירין דישתארון בהון - יתקיים בהון {{צ|נרפים אתם נרפים}} {{ממ|שמות|ה|יז}} - נרפים הם באורייתא, נרפים הם למעבד טיבו עם מארי תורה ואנשי חיל המסובבים מעיר לעיר ולא יחוננו.  ונרפים הם בכובד המס. דאי תימא כבדין אינון בכובד המס ולא עבדין טיבו בגין דא {{צ|תכבד העבודה על האנשים ויעשו בה}} - דכובד המס עלייהו. {{צ|ואל ישעו בדברי שקר}} - דאינון משקרין ואמרין דכובד המס עלייהו ובגין דא לא יעבדון טיבו. אינון משקרן במילולייהו  ואמרין דמהכובד דתכבד עלייהו, {{צ|תבן אין ניתן}}, ממונא דשקרא, דביה טענין לקודשא ברוך הוא, ובגין דלא ישעון ביה, ולא חסו בשם יהו&quot;ה, אין נתן לעבדיך.

ואלין דאית לון טמיר וגניז ממונא מלגו דאיהו {{צ|תוכן}} - כגון תוך האוצר ותיבה, אתקיים בהו {{צ|ותוכן לבנים תתנו}}, ודא כספים  לבנים, דיהון בההוא דרא.  בההוא זמנא שם שם לו חוק ומשפט, ואינון מארי משנה. אוף הכא {{צ|ויבאו מרתה}} - אתהדר לון אורייתא דבעל פה מרה, בדחקין סגיאין בעניותא, דיתקיים בהו {{צ|וימררו את חייהם בעבודה קשה}} - זו קושיה. {{צ|בחומר}} - דא קל וחומר. {{צ|ובלבנים}} - דא לבון הלכה. {{צ|ובכל עבודה בשדה}} - דא ברייתא.  {{צ|את כל עבודתם אשר עבדו בהם בפרך}} - דא תיקו.

ורעיא מהימנא תמן אתקיים בך {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}} {{ממ|שמות|טו|כה}}. ובהאי עץ הדעת טוב ורע דאיהו איסור והיתר, ובאינון רזין דאתגליין על ידך - {{צ|וימתקו המים}} - כמלח דממתקת בשרא. הכי יתמתקון ברזייא דאתגליין על ידך כל אינון קושיין ומחלוקות, דמיין מרירן דאורייתא דבעל פה, אתהדרו מתיקן מי אורייתא. ויסורין דילך ברזין אלין דאתגליין על ידך - יהון לך מתיקין, ויהדרון לך כל דחקין דילך כחלמין דעברין. ו'''חלם''' בהיפוך אתוון '''מלח''' - דממתקת ית בשרא אוף יסורין ממתקים כמה דאוקמוה. 

ולרשעים מתהדרן יסורין מלח סדומית, דאיהי מסמא את העינים, לקיימא בהו {{צ|ועיני רשעים תכלינה}} {{צ|איוב|יא|כ}}. &lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנג א/&gt;

&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנג ב/&gt;ואינון ערב רב רשיעייא דיתקיים בהו בההוא זמנא {{צ|יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים והרשיעו רשעים}} {{ממ|דניאל|יב|י}}. {{צ|יתלבנו}} - אינון מארי משנה, {{צ|ויצרפו}} אינון זרעא קדישא דשאר עמא. הדא הוא דכתיב {{צ|וצרפתים כצרוף את הכסף}} {{ממ|זכריה|יג|ט}}. {{צ|והרשיעו רשעים}} - אינון ערב רב.

{{צ|והמשכילים יבנו}} - אינון מארי קבלה דאתמר בהון {{צ|והמשכילים יזהירו כזהר הרקיע}} {{ממ|דניאל|יב|ג}} - אלין אינון דקא משתדלין בזהר דא דאקרי {{צ|ספר הזהר}} דאיהו כתיבת נח דמתכנשין בה שנים בעיר ושבע ממלכותא, ולזמנין אחד מעיר ושנים ממשפחה, דבהון יתקיים {{צ|כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו}} {{ממ|שמות|א|כב}}. ודא אורה דספרא דא וכולא על סיבה דילך.

ומאן גרים דא? עורב. דאנת תהא בההוא זמנא כיונה דשליח אחרא דאקרי בשמך, כעורב דאשתלח בקדמיתא ולא אתהדר בשליחותא, דאשתדל בשקצים דאתמר בהון עמי הארץ שקץ, בגין ממונא דלהון, ולא אשתדל בשליחותיה לאהדרא לצדיקייא בתיובתא, כאילו לא עביד שליחותא דמאריה. ובך יתקיים רזא דיונה, דעאל בעמקין דתהומי ימא - הכי תיעול אנת בעמיקו דתהומי אורייתא. הדא הוא דכתיב {{צ|ותשליכני מצולה בלבב ימים}}. {{צ|יונה|ב|ד}}. 

ויהון חכמה חסד נצח לימין דבגינייהו אמר דוד {{צ|ימין יהו&quot;ה עושה חיל, ימין יהו&quot;ה רוממה, ימין יהו&quot;ה עושה חיל}}. ותלת משמאלא יתקשרון כחדא דאינון בינה גבורה הוד. ותלת דרגין דאמצעיתא - כתר תפארת יסוד, דאחידן בימינא ושמאלא. ובגין דחזא לך נביא מתקשר בתלת דרגין דאמצעיתא - פתח עלך האי קרא {{צ|הנה ישכיל עבדי ירום ונשא וגבה מאד}} {{ממ|ישעיהו|נב|יג}}. ובגין דאנת תהא אחיד בתרין משיחין, אמר דוד על תלת ימינין דמשיח בן דוד {{צ|ימין יהו&quot;ה}} תלת זמנין. 

לקביל תלת שמאלין דאחיד בהון משיח בן אפרים אמר מסטרא דחד שמאלא גבורה {{צ|לא אמות}}, {{צ|כי אחיה}} מסטרא דשמאלא דהוד דילך דאתמר ביה ונתן ההוד למשה, אתייהיב בך מסטרא דבינה בגין דביה הוית אנת חרב ויבש בכלא, בגין משיח בן אפרים. באורייתך, בנביאותך עליה, בגופך דסבילת כמה מיני יסורין בגין דלא ימות הוא. ובעית רחמי עליה. אתמר ביה {{צ|כי אחיה}} מסטרא דבינה. ובגין דא {{צ|לא אמות}} מסטרא דגבורה, {{צ|כי אחיה}} מסטרא דבינה אילנא דחיי דאתגבר עליה קריאת שמע של שחרית וקשיר ליה בקשורא דתפילין בימינא דאברהם דאיהו שחרית.

{{צ|ואספר מעשי יה}} - מסטרא דהוד, {{צ|יסור יסרני יה}} - חכמה ובינה מימינא ומשמאלא, בתלת ימינין ותלת שמאלין. {{צ|ולמות לא נתנני}} - עמודא דאמצעיתא בתלת דכליל כתר וצדיק ואיהו '''בן יה'''. ומיד יקום '''ו'''' ל'''ה'''' ב'''יה''' בימינא ושמאלא, ברחמי ותחנוני, בכמה פיוסים לה ולבנהא. הדא הוא דכתיב {{צ|ביום ההוא אקים את סוכת דוד הנופלת}}. ובגין דא אמר נביא {{צ|בבכי יבאו ובתחנונים אובילם}} {{ממ|ירמיהו|לא|ח}}.

קם רעיא מהימנא ונשיק ליה ובריך ליה, ואמר &quot;ודאי שליחא דמארך אנת לגבן&quot;. פתחו תנאין ואמוראין ואמרו &quot;רעיא מהימנא אנת הוית ידע כל דא, ועל ידך היא אתגלייא, אבל בענוה דילך דאתמר בך {{צ|והאיש משה ענו מאד}} {{ממ|במדבר|יב|ג}} - באלין אתרין דאנת מתבייש לאחזקא טיבו לגבך - מני קודשא בריך הוא לן ולבוצינא קדישא למהוי בידך ובפומך באלין אתרין. (עד כאן רעיא מהימנא)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנג ב/&gt;

==פרשת שלח לך - זהר==
{{צ|וידבר יהוה אל משה לאמר שלח לך אנשים ויתורו את ארץ כנען וגו'}}. {{ש}}
רבי חייא פתח {{צ|המימיך צוית בקר ידעת השחר מקומו}} - {{צ|שחר}} כתיב - ה&quot;א אתרחקא משחר. מאי טעמא? אלא א&quot;ר חייא בשעתא דנטי ערב ושמשא נטי למיעל - כדין אתחלש תוקפיה - כדין שלטא שמאלא ומשתכח דינא בעלמא ואתפשט (לעילא). וכדין בעי בר נש לצלאה ולכונא רעותא (ס&quot;א לצלאה דישכח רעותא) קמי מאריה, דאמר רבי ייסא כד נטי שמשא ואתחלש כדין אתפתח חד פתיחו בשמשא ואתכניש חיליה ושמאלא שליט ויצחק כרי בירא תחותיה. כיון דעאל ליליא - פתקא דקוטפא באחמתיה שכיח, וכמה חבילין טריקן (אזדריקו) אתפשטו בעלמא, וכלהו שטאן בערבוביא ואזלי וחייכאן בנפשן דרשיעייא (ס&quot;א דבני נשא), ומודעין לון מלין; מנהון כדיבן ומנהון קשוט. ומאן דאשתכח בינייהו אתייהיב לון רשו לחבלא. וכלהו בני עלמא ניימין (ואתכנשו) וטעמין טעמא דמותא והא אוקימנא. 

תא חזי כד אתער רוח צפון - כדין אתקבלא כנסת ישראל בשמאלא (ואתחברו כחדא) ושריא בדרועא באתרהא, וקב&quot;ה אתי לאשתעשעא עם צדיקייא דבגנתא דעדן. וכדין כל מאן דיתער למלעי באורייתא בההוא שעתא הא אשתתף בהדה, בגין דהיא (יתבת) וכל אכלוסין דילה משבחן למלכא עלאה וכל אינון דאשתכחו (נ&quot;א דאשתתפו בהדה) בתושבחתא דאורייתא כלהו כתיבין בבני היכלא ואקרון בשמהון ואלין רשימין ביממא. תא חזי שמא חדא קדישא אית בגלופי אתוון דהוא שלטא מפלגו ליליא ואילך, ואינון אתוון '''ם'''' ד'''מנצפך''' כליל לון. '''ם'''' אוקמוה {{צ|לםרבה המשרה}}. '''נ'''' הוה אסתים להאי ולהאי - כדין כתרין כלילן הוא, '''ו'''' (נ&quot;א '''י'''') דשמא קדישא אתקין ליה וסתים מבועהא. בתר דאולידת פתיחא הות בחד רישא דפתחא. 

כד אתחריב בי מקדשא אסתימו מבועין מכל סטרין. (ס&quot;א את דא כליל אתוון) ואכליל אתוון אחרן ואינון שבעה; תלת מהאי סטרא וארבע מהאי סטרא. '''כל&quot;ך'''. וסימן {{צ|כלך יפה רעיתי ומום אין בך}}. '''ן'''' - דכר ונוקבא כליל כחדא, דא כליל תלת מכאן ותלת מכאן ואינון שית. ואוקימנא באלין תרין אתוון '''ם' ן'''' אתכללו תריסר אתוון, סליק מנייהו תרי, חד לאתר חד, וחד לאתר חד. '''כל&quot;ך סעפ&quot;ה יאע&quot;וצה'''. הכי אתגליפו אתוון. ורזא דא בכי תצא למלחמה קרא דכתיב {{צ|כי יהיה נערה בתולה}} - {{צ|נער}} כתיב. 


בתר דאסתלק ליליא וצפרא נהיר כדין '''ה'''' סלקא ואתכלילת בנהורא עלאה וכדין {{צ|ידעת השחר מקומו}} - דידע לאעלאה לארעא. אמר ליה קב&quot;ה משה כד אתי נהורא דשמשא - אתכליל סיהרא &lt;קטע סוף=דף קנו ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קנז|א}}&lt;קטע התחלה=דף קנז א/&gt;בגוויה. השתא דאנת שמשא - היך יקומון כחדא שמשא וסיהרא? לא נהיר סיהרא אלא בשעתא דאתכניש שמשא, אבל השתא לית אנת יכיל. אי תבעי למנדע מנה - {{צ|שלח לך אנשים}} לגרמך בגין למנדע. 

תא חזי משה אי תימא דהוא לא ידע דלא ייעול לארעא בזמנא דא -- לאו הכי. אלא ידע והוה בעי למנדע מנה עד לא יסתלק, ושלח לאלין מאללי. כיון דלא אתיבו מלה כדקא יאות - לא שלח זמנא אחרא עד דקב&quot;ה אחזי ליה דכתיב {{צ|עלה אל הר העבדים הזה וראה את הארץ}}, וכתיב {{צ|ויראהו יהוה את כל הארץ}}. ולא דא בלחודוי אלא כל אינון דזמינין למיקם בכל דרא ודרא - כלהו אחזי ליה למשה ואתמר ואוקמוה חברייא. כיון דשארי משה למשלח מה אמר לון {{צ|היש בה עץ}}. וכי מה הוא דקאמר? ואי תימא דלא ידע אלא (לקמן יימא מלה. אבל הכא) הכי אמר משה אם יש בה עץ - הא ידענא דאנא איעול לתמן. מאי {{צ|עץ}}? דא אילנא דחיי, ותמן לא הוה אלא בג&quot;ע דארעא. אמר אם יש בה עץ דא אנא איעול לתמן. ואי לא - לאו אנא יכיל למיעל. 

אמר רבי חייא כתיב {{צ|וימצאו איש מקושש עצים ביום השבת}}. מאן עצים הכא ומאן הוא דא? אלא דא צלפחד והוה דייק על אלין אילנין הי מנייהו רב על אחרא ולא חשש ליקרא דמאריה ואחלף שבת לשבת הדא הוא דכתיב {{צ|כי בחטאו מת}} - '''{{צ|בחטא ו' מת}}''' (ורזא דכלא ודאי מקושש עצים) בגין כך הוה דיניה סתים ולא אתפרש דיניה כדינין אחרנין בגין דמלה דא בעי בחשאי וסתים ולא גלייא ועל דא לא אתמר באתגלייא וקב&quot;ה עבד יקר ליקריה. רבי יוסי אמר שאר עצים בהדי שבת הוה מקושש וקביל עונשא לפום שעתא ואתכפר חוביה ועל דא אתקשי משה בדינא דבנתא דלא ידע אי אתכפר למהוי לבנתיה חולק ואחסנא אי לאו. כיון דדכר שמיה (דצלפחד) קב&quot;ה דכתיב {{צ|כן בנות צלפחד דוברות}} אתידע דהא אתכפר חוביה. 

תא חזי ב' אילנין אינון חד לעילא וחד לתתא בדא חיין ובדא מותא מאן דאחלף לון גרים ליה מותא בהאי עלמא ולית ליה חולקא בההוא עלמא. ועל דא אמר שלמה {{צ|דבש מצאת אכול דייך וגו'}}. ארון ותורה בחד קיימי תורה עקרא ארון ביתא. ועל דא '''{{צ|ארן}}''' חסר בלא וא&quot;ו בכל אתר ארן הברית ארן העדות. בכל אתר אהרן דרועא ימינא בר בחד דכתיב {{צ|כל פקודי הלוים אשר פקד משה ואהרן}} נקוד לעילא. א&quot;ר יצחק משה אילנא דחיי נקט ועל דא בעא למנדע אי הוה שכיח בארעא אי לאו ובגין כך אמר {{צ|היש בה עץ אם אין והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ}} דהא אילנא דחיי אתחמד לכלא ואינון לא אייתיאו אלא ענבים ורמונים ותאנים באילנא אחרא תליין ואחידן. ת&quot;ח(?)

שלח לך אנשים בגינך. 

רבי יהודה פתח משלי כח) {{צ|כצנת שלג ביום קציר ציר נאמן לשולחיו ונפש אדוניו ישיב}}. {{צ|כצנת שלג ביום קציר}} - דאהני לגופא ולנפשא {{צ|ציר נאמן לשולחיו}} - אלו כלב ופנחס דהוו שליחי מהימני לגבי יהושע. {{צ|ונפש אדוניו ישיב}} - דאהדרו שכינתא לדיירא בהו בישראל ולא אסתלקא מנייהו. ואלין דשדר משה גרימו בכייה לדרין בתראין וגרימו לאסתלקא מישראל כמה אלף ורבבן. וגרימו לסלקא שכינתא מארעא מבינייהו דישראל. אינון דשדר יהושע {{צ|ונפש אדוניו ישיב}}. 


'''רבי חזקיה ור' ייסא''' הוו אזלי בארחא. 
אמר רבי ייסא לר' חזקיה חמינא באפך דהרהורא אית בגווך. 
אמר ליה הא ודאי האי קרא אסתכלנא ביה כיון דאמר שלמה {{צ|כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד להם וגו'}}. ותנינן דכל מלוי דשלמה מלכא כלהו סתימין מדרגין דחכמתא. אי הכי האי קרא אית ביה לאסתכלא דהא פתחא לאינון דלאו בני מהימנותא אשתכח ביה. &lt;קטע סוף=דף קנז א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנז|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנז ב/&gt;אמר ליה ודאי הכי הוא ואית ביה למנדע ולאסתכלא. 
אדהכי חמו חד בר נש דהוה אתי שאל לון מייא דהוה צחי והוה לאי בתוקפא דשמשא. 
אמרו ליה מאן את. 
אמר לון יודאי אנא ואנא לאי וצחינא. 
אמרו לעית באורייתא אמר לון עד דאנא עמכון במלין אסלק להאי טורא ותמן אסב מייא ואשתי. 
אפיק רבי ייסא חד זפירא מלי מיין ויהב ליה. 
בתר דשתה אמר נסלק עמך למייא. 
סליקו לטורא ואשתכחו חד חוטא דמייא דקיק ומלי קטפורא חד. 
יתבו. 
אמר לון ההוא בר נש השתא שאילו דהא אנא אשתדלנא באורייתא על ידוי דחד ברי דאנא עיילית ליה לבי רב ובגיניה רווחנא באורייתא. 
אמר רבי חזיקה אי על ידא דברך טב הוא. אבל מלה דאנן ביה אנא חמינא דלאתר אחרא בעי לאסתלקא. 
אמר ההוא בר נש אימא מלך דלזמנין באפרקסתא דענייא תשכח מרגניתא. 
אמר ליה האי קרא דאמר שלמה סח ליה. 
אמר ליה וכי (נ&quot;א כמה) במה אתון פירשן משאר בני נשא דלא ידעי. 
אמרו ליה ובמה. 
אמר לון על דא אמר שלמה האי קרא ולא אמר האי מגרמיה כשאר אינון מלין אלא אהדר אינון מלין דטפשאי עלמא דאמרי כך. ומאי אמרי כי מקרה האדם ומקרה הבהמה וגו' טפשאי דלא ידעי ולא מסתכלן בחכמתא אמרי דהאי עלמא אזיל במקרה וקב&quot;ה לא אשגח עלייהו אלא מקרה האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד וגו'. וכד שלמה אסתכל באלין טפשאין דקאמרי דא קרא לון בהמה דאינון עבדין גרמייהו בהמה ממש בגין דאמרי מלין אלין. ומנלן קרא דעליה אוכח דכתיב {{צ|אמרתי אני בלבי על דברת בני האדם לברם האלהים ולראות שהם בהמה המה להם}} {{ממ|קהלת|ג|יח}}. {{צ|אמרתי אני בלבי}} וחשיבנא בהאי לאסתכלא על מה. {{צ|על דברת בני האדם}} - על ההוא מלה דטפשותא דאינון אמרי {{צ|לברם האלהים}} בלחודייהו ולא יתחברון בהדי בני נשא אחרינן דאית לון מהימנותא {{צ|ולראות שהם בהמה המה להם}}. ולראות בהו אינון בני מהימנותא שהם בהמה ממש ודעתייהו כבעירא המה להם בלחודייהו ולא לאעלאה לבני מהימנותא בדעתא דטפשותא דא ועל דא {{צ|המה להם}} ולא לאחרנין ומה דעתא דלהון {{צ|כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד לכלם וגו'}}. תיפח רוחיהון דאינון בעירי. אינון טפשאי. אינון מחוסרי מהימנותא. ווי לון ווי לנפשייהו. טב להו דלא ייתון לעלמא. ומה אתיב לון שלמה על רא(?) קרא אבתריה ואמר. {{צ|ומי יודע רוח בני האדם העולה היא למעלה ורוח הבהמה היורדת היא למטה לארץ}}. מי יודע באינון טפשאי דלא ידעי ביקרא דמלכא עלאה ולא מסתכלי באורייתא {{צ|רוח בני האדם העולה היא למעלה}} לאתר עלאה לאתר יקר לאתר קדישא לאתזנא מנהירו עלאה מנהירו דמלכא קדישא למהוי צרורא בצרורא דחיי ואשתכחת קמי מלכא קדישא עולה תמימה ודא הוא {{צ|העולה היא למעלה}}. {{צ|ורוח הבהמה היורדת היא למטה לארץ}} ולאו לההוא אתר דהוה כל ב&quot;נ דכתיב ביה {{צ|בצלם אלהים עשה את האדם}}, וכתיב {{צ|נר יהוה נשמת אדם}}. היך אמרי אינון טפשאי דלאו מבני מהימנותא ורוח אחד לכל תיפח רוחיהון עלייהו כתיב {{צ|יהיו כמוץ לפני רוח ומלאך יהוה דוחה}}. אלין ישתארון בגיהנם לאינון דרגין תתאין ולא יסתלקון לדרי דרין. עלייהו כתיב {{צ|יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם ברכי נפשי את יהוה הללויה}}. 

אתו רבי חזקיה ורבי ייסא ונשקו רישיה אמרו ומה כל כך הוה עמך ולא ידענא. זכאה האי שעתא דאערענא בך. &lt;קטע סוף=דף קנז ב/&gt;
 
{{ממ זהר משולב|ג|קנח|א}}

&lt;קטע התחלה=דף קנח א/&gt;תו אמר וכי על דא בלחודוי תוה שלמה והא באתר אחרא אמר כגוונא דא. פתח ואמר {{צ|זה רע בכל אשר נעשה תחת השמש}}. {{צ|זה רע}} ודאי. מאי {{צ|זה רע}}? דא הוא מאן דאושיד זרעא בריקניא וחביל אורחוי בגין דהאי לאו מדוריה בקב&quot;ה ולא יהא ליה חולקא בעלמא דאתי הדא הוא דכתיב {{צ|כי לא אל חפץ רשע אתה לא יגורך רע}}. על דא אמר {{צ|זה רע}} דלא יהא ליה מדורא לעילא כי מקרה אחד לכל וגם לב בני האדם מלא רע (בגין דא) והוללות בלבבם בחייהם שטותא תקיע בלבייהו ואינון מחוסרי מהימנותא ולית לון חולקא בקב&quot;ה ובאינון בני מהימנותא לאו בעלמא דין ולא בעלמא דאתי הדא הוא דכתיב {{צ|ואחריו אל המתים}}. 

תא חזי קב&quot;ה אזהר לבני עלמא ואמר {{צ|ובחרת בחיים למען תחיה}} (בהאי עלמא ובעלמא דאתי) וחיין דההוא עלמא נינהו. אינון דחייבין מחוסרי מהימנותא מאי קא אמרי {{צ|כי מי אשר יבחר וגו'}}. אע&quot;ג דיבחר בר נש בהאי עלמא (ס&quot;א בההוא עלמא) כמה דאמר לאו הוא כלום דהא מסירא דא בידנא (שם אל כל החיים יש בטחון ומסירא דא בידייהו (שם) {{צ|כי לכלב חי הוא טוב מן האריה המת}}. היך יהא לן חיין בההוא עלמא ועל דא {{צ|זה רע}} ודאי דלא ידורון במלכא עלאה ולא יהא לון חולקא ביה. ואע&quot;ג דכל הני קראי תשכח סמיכין לחברייא במלין אחרנין. אבל ודאי שלמה קא אתא לגלאה על אינון חייבין מחוסרי מהימנותא דלית לון חולקא בקב&quot;ה בעלמא דין ובעלמא דאתי. 

אמר ליה תבעי דנתחבר בהדך ותזיל בהדן. 
אמר להו אי עבידנא הכי אורייתא יקרי עלי כסיל ולא עוד אלא דאתחייבנא בנפשאי. 
אמרו ליה למה. 
אמר לון דהא שליחא אנא ושדרו לי בשליחותא ושלמה מלכא אמר {{צ|מקצה רגלים חמס שותה שולח דברים ביד כסיל}}. 

תא חזי מרגלים על דלא אשתכחו בני מהימנותא ושלוחי מהימנותא אתחייבו בנפשייהו בעלמא דין ובעלמא דאתי. 

נשק לון ואזל ליה. 

'''אזלו רבי חזקיה ור' ייסא'''. עד דהוו אזלו פגעו באינון בני נשא. 
שאילו ר' חזקיה ורבי ייסא עליה. אמרו מה שמיה דההוא בר נש? 
אמרו ר' חגי הוא וחברא דבין חברייא הוא ושדרו ליה חברייא דבבל למנדע מלין מר' שמעון בן יוחאי ושאר חברייא א&quot;ר ייסא ודאי דא הוא ר' חגי דכל יומוי לא בעא לאחזאה גרמיה במה דידע ועל דא אמר לן דהא בריה זכה ליה באורייתא בגין דאמר קרא (שם) {{צ|ראית איש חכם בעיניו תקוה לכסיל ממנו}}. ודאי שליחא מהימנא איהו (וזכאה הוא שליחא מהימנא) וזכאה איהו מאן דשדר מלוי בידא דשליחא מהימנא. 

תא חזי אליעזר עבד אברהם מבני כנען הוה. כמה דאת אמר {{צ|כנען בידו מאזני מרמה}}. וכנען כתיב עליה {{צ|ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו}}. ובגין דהוה שליחא מהימנא מה כתיב ביה  {{צ|בא ברוך יהוה}} -  {{צ|ברוך יהוה}} ממש. ועל דא אכתיב הכי באורייתא בגין דנפק מההיא קללה ואתברך ולא די ליה דנפיק מנה אלא דאתברך בשמיה דקב&quot;ה ואוליפנא דאתא מלאך ואעיל מלה דא בפומיה דלבן:

{{צ|וישלח אותם משה וגו' כלם אנשים}} - כלהו זכאין הוו ורישי דישראל הוו אבל אינון דברו לגרמייהו עיטא בישא אמאי נטלי עיטא דא אלא אמרו אי ייעלון ישראל לארעא נתעבר אנן מלמהוי רישין וימני משה רישין אחרנין דהא אנן זכינן במדברא למהוי רישין אבל בארעא לא נזכי ועל דנטלי עיטא בישא לגרמייהו מיתו אינון וכל אינון דנטלן מלייהו: &lt;קטע סוף=דף קנח א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קנח|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קנח ב/&gt;{{צ|אלה שמות האנשים אשר שלח משה וגו'}} אמר רבי יצחק משה אסתכל וידע דלא יצלחון בארחייהו כדין צלי עליה דיהושע כדין כלב הוה בדוחקא אמר מה אעביד הא יהושע אזיל בסייעתא עלאה דמשה דשדר ביה נהירו דסיהרא והוא אנהיר עליה בצלותיה בגין דאיהו שמשא. מה עבד כלב אשתמיט מנייהו ואתי לגבי קברייא דאבהן וצלי תמן צלותיה. א&quot;ר יהודה ארח אחרא נטיל ועקים שבילין ומטא על קברי דאבהן ואסתכן בגרמיה דהא כתיב  {{צ|ושם אחימן ששי ותלמי ילידי הענק}}. אבל מאן דאיהו בדוחקא לא אסתכל מדי. כך כלב בגין דהוה בדוחקא לא אסתכל מדי ואתא לצלאה על קברי אבהן לאשתזבא מעיטא דא:


{{צ|ויקרא משה להושע בן נון יהושע}}. רבי יצחק אמר וכי הושע קרייה קרא?! והא כתיב  {{צ|ויאמר משה אל יהושע}},  {{צ|ויהושע בן נון נער}},  {{צ|ויחלוש יהושע}}! אלא אמר ליה משה יה יושיעך מנייהו. 

רבי אבא אמר כיון דשדריה למיעל לתמן אצטריך למהוי שלים ובמה בשכינתא דעד ההיא שעתא נער אקרי כמה דאוקימנא ובההיא שעתא קשיר ליה משה בהדה ואע&quot;ג דאשכחן יהושע בקדמיתא קרא קרייה הכי על ההוא דזמין למקרייה. אמר משה ודאי לא אצטריך דא למיעל תמן אלא בשכינתא והכי אתחזי:


{{צ|היש בה עץ אם אין וגו'}}. רבי חייא אמר וכי לא הוה ידע משה דאית בה כמה אילנין משניין דא מן דא והא הוא שבח לה לישראל בכמה זמנין והוא אסתפק בדא. והא קב&quot;ה קאמר ליה למשה בקדמיתא דהיא ארץ זבת חלב ודבש. אמר רבי יוסי הא אתערו חברייא דכתיב  {{צ|איש היה בארץ עוץ איוב שמו}}. אמר רבי שמעון רמז להם רמיזא דחכמתא על מה דשאילו בקדמיתא דכתיב  {{צ|היש יהוה בקרבנו אם אין}}. אמר תמן תחמון אי היא אתחזיא להאי או להאי. אמר לון אי תחמון דאיבא דארעא כשאר ארעי דעלמא יש בה עץ אילנא דחיי ולא מאתר עלאה יתיר. ואי תחמון דאיבא דארעא יתיר ומשנייא מכל אתר דעלמא תנדעון דהא מעתיקא קדישא קא נגיד ואתמשך ההוא שנוייא עלאה מכל אתרי דעלמא ובדא תנדעון היש בה ע&quot;ץ אם אי&quot;ן ודא בעיתון בקדמיתא (דבמעיכון בעיתון) למנדע דא דכתיב היש יהוה בקרבנו. בקרבנו דייקא או אם אין. ועל דא {{צ|והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ}} למנדע שנוייא דיליה. {{צ|והימים ימי בכורי ענבים}}. {{צ|והימים}} מאי קא מיירי דהא ואז בכורי ענבים סגי ליה אלא והימים אינון דאשתמודען כלהו הוו מתחברן בההוא זמנא בההוא אילנא דחטא ביה אדם הראשון כמה דתנינן ענבים היו ועל דא  {{צ|והימים}} - אינון דאשתמודען,  {{צ|ימי בכורי ענבים}} דייקא!


{{צ|ויעלו בנגב ויבא עד חברון}} - &quot;ויבאו&quot; מבעי ליה!? אלא אמר רבי יוסי כלב הוא דאתא לצלאה על קברי אבהתא. אמר כלב יהושע הא ברכיה משה בסיועא עלאה קדישא ויכיל לאשתזבא מנייהו ואנא מה אעביד. אימלך למבעי בעותא על קברי אבהתא בגין דישתזיב מרזהון (ס&quot;א מעיטא בישא דשאר מאללין. רבי יצחק אמר מאן דהוה רשים מכלהו דא עאל בגוויה דביה תליא כלא. ות&quot;ח מאן הוא משאר אחרי דיכול לאעלא תמן דהא כתיב {{צ|ושם אחימן ששי ותלמי}} ומדחילו דלהון מאן יכיל לאעלאה &lt;קטע סוף=דף קנח ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קנט|א}}&lt;קטע התחלה=דף קנט א/&gt;במערתא. אלא שכינתא עאלת תמן בכלב לבשרא לאבהן דהא מטא זמנא לאעלא בנייהו לארעא דאומי לון קב&quot;ה ודא הוא ויבא עד חברון. תאנא אחימן ששי ותלמי ממאן נפקו זרעא הוו מאינון נפילין דאפיל לון קב&quot;ה בארעא ואולידו מבנת ארעא ומנייהו נפקו גיברי עלמא כמה דכתיב {{צ|המה הגבורים אשר מעולם אנשי השם}}. {{צ|אשר מעולם}} דשמשי (נ&quot;א מדאתברי) עלמא משתכחי. {{צ|אנשי השם}} - אחימן ששי ותלמי:


{{צ|ויבאו עד נחל אשכול וגו'}}. {{ש}}
רבי יהודה פתח: {{צ|כה אמר האל יהוה בורא השמים ונוטיהם וגו'}}. כמה אית להו לבני נשא לאסתכלא בפולחנא דקב&quot;ה כמה אית להו לאסתכלא במלי דאורייתא דכל מאן דאשתדל באורייתא כאילו מקרב כל קורבנין דעלמא לקמי קב&quot;ה ולא עוד אלא דקב&quot;ה מכפר ליה על כל חובוי ומתקנין ליה כמה כורסיין לעלמא דאתי (חסר):


'''ר' יהודה הוה אזיל בארחא בהדי ר' אבא'''. 
שאל ליה אמר מלה חד בעינא לשאלא כיון דידע קב&quot;ה דזמין ב&quot;נ למחטי קמיה ולמגזר עליה מיתה אמאי ברא ליה דהא אורייתא הוה תרי אלפין שנין עד לא איברי עלמא וכתיב בה באורייתא {{צ|אדם כי ימות באהל}}. איש כי ימות. וימת. ויחי פלוני וימת מאי קבעי קב&quot;ה לב&quot;נ בהאי עלמא דאפי' אי אשתדל באורייתא יממא וליליא ימות ואי לא אשתדל באורייתא ימות כלא בחד ארחא בר פרישותא דההוא עלמא כמה דאת אמר {{צ|כטוב כחוטא}}. 

אמר ליה אורחוי דמארך וגזרי דמארך מה לך למטרח בהו מה דאית לך רשו למנדע ולאסתכלא שאיל ודלית לך רשו למנדע כתיב אל תתן את פיך לחטיא את בשרך דאורחוי דקב&quot;ה וסתרין גניזין עלאין דהוא סתים וגניז לית לן לשאלא. 
אמר ליה אי הכי הא אורייתא כלא סתים וגניז דהא היא שמא קדישא עלאה הוי ומאן דמתעסק באורייתא כאלו אתעסק בשמיה קדישא ואי הכי לית לן לשאלא ולאסתכלא. 
אמר ליה אורייתא כלא סתים וגלייא ושמיה קדישא סתים וגלייא וכתיב {{צ|הנסתרות ליהוה אלהינו והנגלות לנו ולבנינו}}. {{צ|הנגלות לנו}} - דאית רשו לשאלא ולעיינא ולאסתכלא בהו ולמנדע בהו. אבל {{צ|הנסתרות ליהוה אלהינו}} - דיליה אינון וליה אתחזיין דמאן יכיל למנדע ולאתדבקא דעתוי סתימא. וכ&quot;ש למשאל. 

תא חזי לית רשו לבני עלמא למימר מלין סתימין ולפרשא לון בר בוצינא קדישא ר&quot;ש דהא קב&quot;ה אסתכם על ידוי ובגין דדרא דילה רשימא הוא לעילא ותתא ועל דא מלין אתמרו באתגלייא על ידוי ולא יהא דרא כדרא דאאיהו שארי בגויה עד דייתי מלכא משיחא אבל תא חזי כתיב {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אותו}} (ובכלא הוא כעין דוגמא דלעילא. ת&quot;ח) רזא דמלה. תלת עלמין אית ליה לקב&quot;ה דאיהו גניז בגווייהו. עלמא קדמאה ההוא עלאה טמירא דכלא דלא אסתכל ביה ולא אתידע ביה בר איהו דאיהו גניז בגוויה. עלמא תניינא קשיר בההוא דלעילא ודא הוא דקב&quot;ה אשתמודע מניה כמה דכתיב {{צ|פתחו לי שערי צדק}}. {{צ|זה השער ליהוה}}. ודא הוא עלמא תניינא. עלמא תליתאה ההוא עלמא תתאה מנייהו דאשתכח ביה פרודא ודא הוא עלמא דמלאכי עלאי שריין בגוויה וקודשא בריך הוא אשתכח ביה ולא אשתכח. אשתכח ביה השתא כד בעאן לאסתכלא ולמנדע ליה אסתלק מנייהו ולא אתחזי עד דכלהו שאלי איה מקום כבודו. ברוך כבוד יהוה ממקומו. והאי הוא עלמא דלא אשתכח ביה תדירא. כגוונא דא {{צ|בצלם אלהים עשה את האדם}} כדין אית &lt;קטע סוף=דף קנט א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קנט|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קנט ב/&gt;ליה תלת עלמין. עלמא קדמאה האי עלמא דאקרי עלמא דפירודא וב&quot;נ אשתכח ביה ולא אשתכח. כד בעאן לאסתכלא ביה אסתלק מנייהו ולא אתחזי. עלמא תניינא עלמא דאיהו קשיר בההוא עלמא עלאה ודא הוא ג&quot;ע די בארעא דדא הוא קשיר בעלמא אחרא עלאה ומהאי אתידע ואשתמודע עלמא אחרא. עלמא תליתאה עלמא עלאה טמירא גניז וסתים דלית מאן דידע ליה כמה דכתיב {{צ|עין לא ראתה אלהים זולתך יעשה למחכה לו}}. וכלא כגוונא עלאה (קדמאה דאמינא ובקשוט) דכתיב {{צ|בצלם אלהים עשה את האדם}} (ת&quot;ח ודאי) על דא כתיב {{צ|בנים אתם ליהוה אלהיכם וגו'}} כמה דאוקמוה ואלין אינון בצלם אלהים ואלין ירתין ירותא עלאה כגוונא דיליה ועל דא אזהר באורייתא {{צ|לא תתגודדו ולא תשימו קרחה}} דהא לא אתאביד והא שכיח בעלמין טבין עלאין ויקירן להוון חדן כד אסתלק (צדיקא) מהאי עלמא. 

ותא חזי אלמלי לא חב אדם לא יטעם טעמא דמותא בהאי עלמא בזמנא דעייל לעלמין אחרנין אבל בגין דחב טעם טעמא דמותא עד לא ייעול לאינון עלמין ואתפשט רוחא מהאי גופא ואשאר ליה בהאי עלמא ורוחא אסתחיא בנהר דינור לקבלא עונשא ולבתר עיילא לג&quot;ע דבארעא ואזדמנא ליה מאנא אחרא דנהורא כהאי פרצופא דגופא דהאי עלמא ממש ואתלבש ואתתקן ביה ותמן הוא מדורא דיליה תדיר ואתקשר בריש ירחי ושבתי בנשמתא וסליק ואתעטר לעילא לעילא הדא הוא דכתיב {{צ|והיה מדי חדש בחדשו וגו'}}. מדי חדש בחדשו אמאי. אלא רזא דמלה בגין חדתותי דסיהרא דאתעטרא (עטרוי) לאנהרא מן שמשא בההוא זמנא. וכן מדי שבת בשבתו. מדי שבת דא סיהרא. בשבתו דא שמשא דנהורא אתיא לה מן תמן. ועל דא כלא חד מלה. ודא הוא ברירא דמלה בר לחייביא דכתיב בהו מיתה לכלהו עלמין כרת מכלהו עלמין ואשתציין מכלא כד לא עיילי בתשובה. אמר רבי יהודה כריך רחמנא דשאילנא ורווחנא מלין אלין וקאימנא עלייהו. 

אמר ר' שמעון מפרשתא דא אוליפנא רזא דחכמתא ואשתמעו מנה רזין עלאין ויקירין ת&quot;ח קב&quot;ה משבח באורייתא ואמר אזילו באורחי אשתדלו בפולחני והא אנא מעייל לכון לעלמין טבין לעלמין עלאין. בני נשא דלא ידעי לא מהימני ולא מסתכלי קב&quot;ה אמר אזילו אלילו ההוא עלמא טבא ההוא עלמא עלאה דכסופא. אינון אמרי איך ניכול לאללא ליה ולמנדע כל האי. מה כתיב {{צ|עלו זה בנגב}} - אשתדלו באורייתא ותחמון דהא היא קימא קמייכו ומנה תנדעון ליה. {{צ|וראיתם את הארץ מה היא וגו'}} - תחמון מנה ההוא עלמא דהא ירותא דאחסנא דאנא עייל לכו בה. {{צ|ואת העם היושב עליה}} - אינון צדיקייא דבגנתא דעדן דקיימן שורין שורין ביקרא עלאה בדרגין עלאין. {{צ|החזק הוא חרפה}} - בה תחמו אי זכו לכל האי כד אתקפו על יצריהון ותברו ליה אי לא. או כד אתקפו באורייתא למלעי בה יממא וליליא או אי ארפו ידייהו מנה וזכו לכל האי. {{צ|המעט הוא אם רב}} - אי סגיאין אינון דאשתדלו בפולחני ואתקיפו באורייתא בגין דזכו לכל האי אי לא:

{{צ|ומה הארץ השמנה הוא אם רזה}} - מדאורייתא תנדעון מה הארץ מה ההוא עלמא אי אסגי טיבו עלאה ליתבהא או אי אזעיר מנה כלום. {{צ|היש בה עץ אם אין}}  - האית בה אילנא דחיי לעלם ולעלמי עלמין או אי צרורא דחיי אשתכח בגווה אם לא.&lt;קטע סוף=דף קנט ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קס|א}}

&lt;קטע התחלה=דף קס א/&gt;{{צ|ויעלו בנגב ויבא עד חברון}}. {{צ|ויעלו בנגב}} - בני נשא סלקין בגווה בנגב בלבא עצלא כמאן דאשתדל במגנא בנגיבו דחשיב דלית בה אגר חמי דהא עותרא דהאי עלמא אביד בגינה חשיב דכלא הוא. בנגב כמה דאת אמר {{צ|חרבו המים}} ומתרגמינן {{צ|נגיבו}}. לבתר {{צ|ויבא עד חברון}} עד דאתי לאתחברא בה קארי ושאני בה. {{צ|ושם אחימן ששי ותלמי}}. תמן חמי פליגן סגיאין טמא וטהור אסור ומותר (נ&quot;א כשר ופסול) עונשין ואגרין אלין אינון ארחי דאורייתא דקדוקי אורייתא. ילידי הענק דאתילידו מסטרא דגבורה. וחברון שבע שנים נבנתה אלין אינון שבעין אנפין דאורייתא שבעין פנים אית לה לכל סטרא עשרה. וחברון דא אורייתא מאן דאשתדל בה אקרי חבר. לפני צוען מצרים תנינן אורייתא אית לקבל אורייתא והיינו תורה שבכתב ותורה שבע&quot;פ והאי (מל') חברון מתורה שבכתב נפקת כמה דאת אמר {{צ|אמור לחכמה אחותי את}} והאי נבנתה שבע שנין דבגין כך אקרי {{צ|בת שבע}}. {{צ|לפני צען מצרים}} כמה דאת אמר {{צ|ותרב חכמת שלמה מחכמת כל בני קדם ומכל חכמת מצרים}}. {{צ|ויבאו עד נחל אשכול}} - אלין אינון מלי אגדה דרשה דתליין מסטרא דמהימנותא. {{צ|ויכרתו משם זמורה וגו'}}. אולפין מתמן ראשי פרקין ראשי מלין אינון לבני מהימנותא חדאן במלין ומתברכן מלין בגוייהו ומסתכלן שרשא חד ועקרא חד ולא אשתכח בהו פרודא. אינון דלא משתכחי בני מהימנותא ולא אולפי אורייתא לשמה שוין ליה למהימנותא בפרודא הדא הוא דכתיב {{צ|וישאוהו במוט בשנים}} בפרודא. מהו במוט כמה דאת אמר {{צ|אל יתן למוט רגלך}}. {{צ|ומן הרמונים ומן התאנים}} - כלא שוין להני מילי לסטרא אחרא לסטרא דמיגאי לסטרא דפורדא. הדא הוא דכתיב {{צ|וישובו מתור הארץ}}. {{צ|וישובו}} תייבין לסטרא בישא ותייבין מארחא דקשוט אמרי מאי אכפת לן עד יומא לא חמינא טב לעלמא אעמלנא בה ביתא ריקם. יתיבנא בקלנא דעמא ולההוא עלמא מאן יזכי ומאן ייעול לגוויה טב לן דלא אטרחנא כולי האי. 

{{צ|ויספרו לו ויאמרו וגו'}}. הא אעמלנא ולאינא בגין למנדע חולקא דההוא עלמא. {{צ|וגם זבת חלב ודבש היא}}. טב הוא ההוא עלמא עלאה כמה דידענא באורייתא אבל מאן יכיל למזכי ביה. {{צ|אפס כי עז העם}} - תקיף הוא דלא יחשיב כל עלמא כלל בגין דיהא ליה עותרא סגיא לאשתדלא ביה מאן הוא דיזכי בה. ודאי {{צ|אפס כי עז העם היושב בארץ}} מאן דבעי למזכי בה בעי למהוי תקיף בעותרא כמה דאת אמר {{צ|ועשיר יענה עזות}}. והערים גדולות בצורות. בין מליין כל טובא דלא יחסרון מכלא. ועם כל דא וגם ילידי הענק ראינו שם בעי גופא תקיף גיבר כארי (דישתכח תמן תדירא) בגין דהיא מתשת חיליה דבר נש לאשתדלא בההוא איסור והתר טמא וטהור כשר ופסול מאן ייכול לזכאה בה. ועוד. עמלק יושב בארץ הנגב. אי יימא בר נש דאפילו בכל דאי זכי. עמלק יושב בארץ הנגב. הא יצרא בישא קטיגורא מקטרגא דבר נש דישתכח תדיר בגופא. והחתי והאמורי וגו' כמה מקטרגי משתכחי תמן (בגין) דלא יכיל בר נש למיעל בההוא עלמא כלל מאן יזכי ליה ומאן ייעול בגויה במלין אלין:

{{צ|ויניאו את לב בני ישראל}}. בגין דאפיקו שום ביש עלה כמה דאת אמר {{צ|ויוציאו את דבת הארץ}}. אינון בני מהימנותא מאי קא אמרי {{צ|אם חפץ בנו יהוה ונתנה לנו}}. כיון דישתדל בר נש ברעותא דלבא לגבי קב&quot;ה לא בעי מנן אלא לבא ויסתמרון ההוא רשימא קדישא דכתיב {{צ|ועמך כלם צדיקים לעולם יירשו ארץ}}. אבל. &lt;קטע סוף=דף קס א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קס|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קס ב/&gt;אך ביהוה אל תמרודו בעי דלא ימרדון באורייתא דאורייתא לא בעי עותרא ולא מאני דכספא ודהבא. {{צ|ואתם אל תיראו את עם הארץ}}. דהא גופא תבירא אי ישתדל באורייתא ישכח אסוותא בכלא הדא הוא דכתיב {{צ|רפאות תהי לשרך ושקוי לעצמותיך}}, וכתיב {{צ|ולכל בשרו מרפא}}. וכל אינון מקטרגי אינון מכרזאן ואמרי פנו אתר לפלנייא עבדא דמלכא. בגין כך אל תיראו. {{צ|כי לחמנו הם}}. אינון בגרמייהו מזמנן מזוגי בכל יומא לאינון דמשתדלי באורייתא כמה דאת אמר {{צ|ואת העורבים צויתי לכלכך}}, וכתיב (שם) {{צ|והעורבים מביאים לו לחם ובשר}}. 

{{צ|סר צלם מעליהם}} - מאן {{צ|צלם}}? דא תוקפא דדינא קשיא מאי טעמא אעדי משום ד{{צ|יהוה אתנו אל תיראום}} - כלא אעדיאו בגין אורייתא. זכאה חולקהון דאינון דמשתדלי באורייתא לשמה דהא מתקשרי בקב&quot;ה ממש ואקרון אחים ורעים הדא הוא דכתיב {{צ|למען אחי ורעי אדברה נא שלום בך}}:


{{צ|ויבאו עד נחל אשכול וגו'}}. רבי אבא אמר כרתו ההוא אשכול אתו לסלקא ליה לא יכילו. אתו לנטלא ליה לא יכילו אתו כלב ויהושע נטלו ליה וסליקו ליה ואזדקף על ידייהו הדא הוא דכתיב {{צ|וישאוהו במוט בשנים}} - {{צ|בשנים}} - באינון שנים יחידן. {{צ|זמורה}} מאי קא בעאן? אלא אשכול הוה תלייא ביה ובעוד דהוה מתחבר באתריה אקרי {{צ|זמורה}} לבתר קרייה {{צ|מוט}} דכתיב {{צ|וישאוהו במוט}} ההוא דאשתמודע ההוא דכרתו מכאן ידעו יהושע וכלב דאינון אתחזיין למיעל לארעא ולמהוי לון בה חלק ואחסנא. עד דהוו אתיין אמלכו עלייהו כלהו. קאים כלב באיבא. אמר איבא איבא אי בגינך אנן מתקטלין מה אנן בחולקך מיד קליל גרמיה ויהבו לון. 

ר' אלעזר אמר לא יהבו לאחרי דהא כתיב {{צ|וישאוהו במוט}} וכתיב {{צ|בשנים}} ובכלהו לא הוו שנים כוותייהו ומכאן אוליף יהושע לבתר דכתיב {{צ|וישלח יהושע בן נון מן השטים שנים אנשים מרגלים}} והני שנים הא אוקמוה קדמאי. וכד מטו לגבייהו דישראל יהבו לון ואינון אשתארו ועבדו גרמייהו שיריים. ר' יצחק אמר כד הוו מטאן לגבייהו דאינון ענקים הוו שוויין ההוא חוטרא דמשה קמייהו ואשתזיבו ומנלן דההוא חוטרא יהיב לון הדא הוא דכתיב {{צ|ויאמר אליהם עלו זה בנגב}}. כתיב הכא {{צ|עלו זה}} וכתיב התם {{צ|ואת המטה הזה וגו'}} ובגיניה אשתזיבו. דאי תימא הני ענקייא שבקי לון אלא אתו לנסבא לון והוו שוויין לקמייהו ההוא חוטרא ומשתזבי (ס&quot;א ומשתמטי) מקמייהו. 

רבי יהודא אמר מסורת שמא קדישא מסר לון משה ובגיניה אשתזיבו מנייהו. רבי חייא אמר תלת שמהן אקרון. נפילים. ענקים. רפאים. וכלהו אורכי יומי. נפילין אקרון בקדמיתא לבתר כד אתחברון בבנת בני נשא ואולידו מנייהו אקרון ענקים. לבתר דהוו אזלי ושטאן בהאי עלמא ומתרפיין מההוא דלעילא אקרון רפאים. אמר ר' יהודה והא כתיב {{צ|הרפאים יחוללו}} {{צ|רפאים יחשבו אף הם כענקים}}. 

אמר ליה הכי הוא בגין דענקים אתו מהאי סטרא ומהאי סטרא ואתיאשו יתיר בארעא. כגוונא דא רפאים ומנייהו נפקי והוו אורכי יומי וכד מתחלשי אתחלש פלגות גופא ופלגות קאים כיון דפלגות גופא הוה מית הוו נסבי עשבא מעשבי ברא ושדיין לפומייהו ומיתו ובגין דאינון בעאן לקטלא גרמייהו אקרון רפאים אמר ר' יצחק שדיין גרמייהו בימא רבא וטבען ומתין הדא הוא דכתיב {{צ|הרפאים יחוללו מתחת מים ושוכניהם}}. ר' שמעון אמר אלמלא הוו עיילין ישראל לארעא בסימנא (נ&quot;א באומנא) &lt;קטע סוף=דף קס ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסא|א}}&lt;קטע התחלה=דף קסא א/&gt;דלישנא בישא לא הוה קאים עלמא רגעא חד. מאן אומנא דלישנא בישא נחש ורזא דמלה מדאתא נחש על חוה אטיל בה זוהמא. אמר ר' שמעון ועל כלא מחל קב&quot;ה בר מן לישנא בישא בגין דכתיב {{צ|אשר אמרו ללשוננו נגביר שפתינו אתנו מי אדון לנו}}. תא חזי כמה עבד ההוא לישנא בישא גזר על אבהתנא דלא ייעול לארעא. ומיתו אינון דאמרו ואתגזר בכיה לדרי דרין (כ&quot;ש הכא דאפיקו לישנא בישא על כלא) כביכול כיון דאפיקו על ארעא קדישא כאילו אפיקו עליה בגין כך קני קב&quot;ה על דא (כלומר קני לשמיה) וקאימו ישראל כלהו לאשתצאה מעלמא אלמלא בעותיה דמשה:

{{צ|ויספרו לו ויאמרו וגו'}}. אמר רבי חייא מ&quot;ש הכא {{צ|ויספרו}} ולא כתיב &quot;ויגידו&quot; או &quot;ויאמרו&quot;? אלא כל חד אוליף מלה בלחודוי. {{צ|ויגידו}} בכל אתר רמז קא רמיז בחכמתא והא אתמר. {{צ|ויאמר}} - אירה(?) בעלמא. ויאמרו הרהורא דלבא. ויאמרו תפקידתא והא אוקימנא בכמה אתר. {{צ|ויספרו}} - פרישותא דמלה בכל אתר. 

{{צ|באנו אל הארץ}} - &quot;הלכנו&quot; מבעי ליה!? אלא {{צ|באנו}} - עאלנא לתמן לההיא ארעא דהוית משבח בכל יומא והוית אמרת דלית דכוותה. 

{{צ|וגם זבת חלב ודבש היא}}. רבי יצחק אמר מאן דבעי למימר כדיבא אמר מלה דקשוט בקדמיתא בגין דיהמנו ליה כדבוי. רבי חייא אמר (אלא) הכי אמרו עאלנא לההיא ארעא דהוית משבח לה כל יומא ואמרת דלית דכותה (וגם זבת חלב ודבש היא) וארימת שבחא על כלא ולאו הכי דהא זה פריה אתכלא חד מאינון זעירין קטפו. אמרו אי לדא אחסין קב&quot;ה לישראל וסבלו כל אינון עקתין וליאותין הא בארעא דמצרים אית אתכלין ואיבין דארעא יתיר על חד תרין:

{{צ|אפס כי עז העם}} - אורחיה דעלמא דאינון גברין מגיחי קרבא יתבין לבד לאסתמרא ארחין והכא אפילו אינון בני מתא תקיפין גבורין. והערים בצורות דאפילו כל מלכין דעלמא יתכנשו עלייהו לא יעבדון בהו פגימותא. א&quot;ר יוסי כל מה דאמרי בלישנא בישא אמרו וקשיא מכלהו דכתיב {{צ|עמלק יושב בארץ הנגב}}. לבר נש דנשכיה חויה כד בעאן לאגזמא ליה אמרי הא חויא הכא. ר' אבא אמר ודאי דא קשיא מכל מה דאמרי כלומר ההוא דאגח קרבא בכלא הא הכא זמין. ובאן אתר בארץ הנגב דהא הוא אתר לאעלאה ביה. מיד ותשא כל העדה ויתנו את קולם קביעו בכיה לדורות לעלמין בההוא ליליא, א&quot;ר יוסי עיטא נסיבו על כלא לאפקא שום ביש. מאי על כלא על ארעא ועל קב&quot;ה. א&quot;ר יצחק על ארעא תינח. על קב&quot;ה מנין. אמר ליה משמע דכתיב {{צ|אפס כי עז העם}} מאן יכיל בהו כי עז העם דייקא. וכתיב {{צ|עמלק יושב בארץ הנגב}} - כדין גרמו כל האי כמה דאתמר ובעא קב&quot;ה לשיצאה לון מן עלמא הדא הוא דכתיב {{צ|ויאמר להשמידם לולי משה בחירו עמד בפרץ לפניו וגו'}}:


{{צ|ועתה יגדל נא כח אדני}}. ר' אחא ור' יוסי אמרי זכאי אינון ישראל מעמין עכו&quot;ם דעלמא. דקב&quot;ה אתרעי בהו ואתכני בהו ואתפאר בהו דהא עלמא לא אבדי אלא בגיניהון דישראל דישתדלון באורייתא בגין דחד בחד אתקשרן וישראל לתתא בהאי עלמא אינון קיומא דיליה וקיומא דכל שאר עמין אימתיב זמן דעבדי רעותא דמאריהון. תא חזי כד ברא קב&quot;ה בר נש בעלמא אתקין ליה כגוונא עלאה (יקירא) ויהב ליה חיליה ותוקפיה באמצעיתא דגופא דתמן שריא לבא דהוא תוקפא (ומזונא) דכל גופא ומתמן אתזן כל גופא (וכל אינון שייפי דגופא מתמן אתזנו). והא לבא אחיד &lt;קטע סוף=דף קסא א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסא|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קסא ב/&gt;ואתקף באתר עלאה דלעילא דאיהו מוחא דרישא דשארי לעילא (ואחיד ביה) ודא אתקשר בדא ובגוונא דדא אתקין קב&quot;ה עלמא ועבד (ליה) חד גופא ואתקין שייפי דגופא סחרניה דלבא ולבא שארי באמצעיתא דכל גופא וכל אינון שייפין אתזנו מההוא לבא דהוא תוקפא דכלא וכלא ביה תליין וההוא לבא אתקשר ואתאחד במוחא עלאה דשריא לעילא. 

תא חזי כד ברא קב&quot;ה עלמא אשרא (ס&quot;א אסדר) לימא דאוקינוס דאסחר כל ישובא דעלמא וישובא דכל שבעין אומין כלא אסחר לירושלם. וירושלם באמצעיתא דכל ישובא שריא והיא אסחרא להר הבית והר הבית אסחר לעזרות דישראל ואינון עזרות סחרן ללשכת הגזית דתמן דנהדרי גדולה יתבין ותנינן לית ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלחודייהו ולשכת הגזית אסחר למזבח והמזבח אסחר לבית האולם והאולם להיכל והיכל לבית קדש הקדשים דתמן שכינה שריא וכפרת וכרובים וארון והכא הוא לבא דכל ארעא ועלמא ומהכא אתזנו כל אינון אתרי דישובא דאינון שייפי דגופא. ולבא דא אתזן ממוחא דרישא ואתאחיד דא בדא הדא הוא דכתיב {{צ|מכון לשבתך פעלת יהוה}}. כגוונא דא לעילא לעילא ואיהו ברזא דמלכא עלאה ברזא יקירא סתימאה עלאה לקביל דא דאית ימא לעילא מן ימא וימא מן ימא. 

תא חזי נהר דינור אסחר לכמד משריין מקבליה שבעין סטרין גליפין משבעה דליקין ואינון סחרן לאינון שמשי דלגו מנייהו ואינון סחרין לארבע רתיכין ואינון סחרן לההיא קרתא קדישא דרביעא עלייהו. ותאנא תמן עזרות לגו מעזרות ולית ישיבה בעזרה דתמן אלא למלכיהון דבית דוד בלחודייהו ותמן משתכחי ויתבי וסנהדרי גדולה משתכחי תמן בלשכת הגזית וההוא בי דינא עלייהו דמשמש לאתר דמשמש ודינא אתיהיב מתמן לקדישין עליונין עד דמטא לאתר דאקרי קדש הקדשים דביה כלא ותמן הוא לבא שרייא ודא אתזן מן מוחא דלעילא ואתאחיד דא בדא. כגוונא דא לעילא לעילא ואיהו ברזא דמלכא עלאה ברזא יקירא סתימאה עד דאשתכח דכלא אתזן ממוחא עלאה סתימאה דכלא וכד יסתכלון מלי כלא אתקשר דא בדא ודא בדא. 

תא חזי כד אנהיר עתיקא סתימא במוחא ומוחא אנהיר ללבא בדרך נעם יהוה והא אוקימנא ודא הוא כח יי' ההוא חילא דאתי מעתיקא קדישא סתימא דכל סתימין יגדל נא דיתרבי ויסגי לעילא לעילא ויתנגיד ויתמשך לתתא. כאשר דברת כמה דאוקמוה לאמר למילף מהכא כל דרין בתראין לעלם ולעלמי עלמין לאמר למימר לדא בשעתא דעקתא. למימר דא בשעתא דרווחא ומאי הוא יהוה ארך אפים וגו' והא אוקימנא מלי. אמר ד' יצחק אמת אמאי סליק מכאן אמר רבי חייא אינון גרמו ליה דאסתליק מכאן דהא בשקרו דברו גרמייהו בההוא מדה דבר נש מודד בה מודדין ליה וכן שאר אחרי אסתלקו דלא יכיל משה למימרינהו בגין דאינון גרמו. סלחתי כדבריך כדבריך ממש והא אתערו חברייא. והא אתמר:

אמר המגיה כך מצאתי בהעתקות אשר לפני ומתוך הלשון נראה שחסר התחלת המאמר וגם במקומות אחרים ממנו חסר ועם כל זה לא רציתי להשמיטו מן הספר להגדיל תורה ולהאדיר:

דא עם דא מה דלא הוו יכלין למללא מקדמת דנא נפקו מההיא פתחא ויתבו בגנתא תחות אילנין אמרו דא לדא כיון דאנן הכא וחמינן כל דא אי נמות הכא ודאי ניעול לעלמא דאתי. יתבו שינתא נפלת עלייהו ודמכו. אדהכי הא ההוא ממנא אתא &lt;קטע סוף=דף קסא ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קסב|א}}&lt;קטע התחלה=דף קסב א/&gt;ואתער לון אמר לון קומו פוקו לגו פרדס דאברא. נפקו חמו לאלין מארי מקרא דהוו אמרי בההוא קרא:

במדבר הזה יתמו. הא באתר אחרא לא. ושם ימותו הא באתר אחרא לא ודא בגופין אבל בנשמתין לא כגוונא דבני גנתא. 
אמר לון ההוא ממנא פוקו. נפקו בהדיה אמר לון שמעתון מדי לגו ההוא דרגא. 
אמרו שמענא דהא חד קלא הוה אמר מאן דפסק יתפסק מאן דקצר יתקצר מאן דקצר יתארך אמר לון ידעתון מאי האי אמרו לא. 
אמר לון חמיתון ההוא נשרא רברבא וההוא ינוקא דקא מלקט עשבין ר' אילעאי דנציבין הוה הוא ובריה ומטא הכא וחמא הוא וינוקא בריה מערתא דא כיון דעאלו לגו חשוך לא יכילו למסבל ומיתו וההוא ינוקא בריה קיימא בכל יומא קמיה דבצלאל בשעתא דנחית ממתיבתא עלאה ואמר קמיה תלת מלין. עד לא יפתח בצלאל ברזין סתימין דחכמתא דכל מלוי רזין סתימין אינון ד{{צ|עין לא ראתה אלהים זולתך}} האי (מאן) דאמר מאן דפסק יתפסק. מאן דפסק מלין דאורייתא על מלין בטלין יתפסקון חיוהי מהאי עלמא ודיניה קיימא בההוא עלמא מאן דקצר יתקצר מאן דקצר אמן ולא מאריך ביה גו נייחא יתקצר מחיין דהאי עלמא. מאן דקצר יתארך מאן דאמר אחד אצטריך לחטפא אלף ולקצרא קריאה דילה ולא יעכב בהאי את כלל. ומאן דעביד דא יתארכון חייו. 

אמרו ליה תו אמר תרין אינון וחדא אשתתף בהו ואינון תלתא. וכד הוו תלתא אינון חד. 
אמר לון אלין תרין שמהן דשמע ישראל דאינון יהוה יהוה. אלהינו אשתתף בהו ואיהו חותמא דגושפנקא. אמת. וכדומתחברן כחדא אינון חד ביחודא חדא. תו אמר תרין אינון וחד אתהדר. כד שליט טאס על גדפי רוחא ושאט במאתן אלף ואתטמר. אמר לון אלין תרין כרובים דהוה רכיב בהו קב&quot;ה. ומן יומא דאגניז יוסף מאחוי אגניז איהו (ס&quot;א חד) ואשתאר חד לגבי בנימין הדא הוא דכתיב {{צ|וירכב על כרוב ויעף וידא על כנפי רוח}}. ואגניז במאתן אלף עלמין ואתטמר ההוא דרכיב עליה דאינון מאתן אלף גניזין אינון דיליה בריך הוא פוקו מהכא זכאין אתון. נפקו יהב לון ההוא ממנא וורדא (ס&quot;א אחרא) חדא ונפקו. כד נפקו אסתים פום מערתא ולא אתחזי כלל. חמו ההוא נשרא דהוה נחית מההוא אילנא ועאל גו מערתא אחרא. ארחו אינון בההוא וורדא ועאלו תמן אשכחו ההוא נשרא אפום מערתא אמר לון עולו זכאי קשוט חברין דהא לא חמינא חדוה דחברותא מן יומא דאנא הכא אלא בכו. עאלו מאטו לפרדס אחרא וההוא נשרא בהדייהו כד מטו לגבי אינון מאריהון דמשנה אתהדר ההוא נשרא בדיוקנא דאדם בלבוש יקר מנהרא כוותייהו ויתיב עמהון כחדא אמר לאינון דיתבי הבו יקר למארי מתניתא דאתו הכא דהא מאריהון אחמי לון פליאן רברבן הכא. אמר חד מנייהו אית בכו סימנא. אמרו הין. אפיקו תרין ורדין וארחו בהו אמרו תיבו מארי מתיבתא תיבו זכאי קשוט אחידו בהו ויתבו. בההיא שעתא אולפו תמן תלתין הלכות דלא הוו ידעי מקדמת דנא ורזין אחרנין דאורייתא. אהדרו לגבי אינון מארי מקרא אשכחו דהוו אמרי {{צ|אני אמרתי אלהים אתם ובני עליון כלכם}}. {{צ|אני אמרתי}} בשעתא דאקדימתון עשיה לשמיעה דהא {{צ|אלהים אתם וגו'}} כיון דאמשכתון בתר יצר הרע {{צ|אכן כאדם תמותון וגו'}} מה מיתתו של אדם אחית ליה לעפרא בגין דיתמחי ההוא יצר הרע די בגויה וההוא יצר הרע איהו דמית הואתעכל בגויה. &lt;קטע סוף=דף קסב א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסב|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קסב ב/&gt;אמר ההוא סבא דעלייהו אוף הכא כתיב {{צ|ופגריכם אתם יפלו במדבר הזה}} מאי {{צ|פגריכם}}? דא יצר הרע כליל דכר ונוקבא חסרונין דאית בכו דיצר הרע נחית תדיר לחסרונא ולא סליק. בקדש מעלין ולא מורידין במסאבו מורידין תדיר ולא מעלין. ועל דא אקרון פגריכם חסרונין דלכון כמה דאת אמר {{צ|אשר פגרו מעבור את הנחל וגו'}} סופא דקרא אוכח דכתיב {{צ|יפלו ולא תפלו}}. ועל דא {{צ|במדבר הזה יתמו}} אינון פגרים {{צ|ושם ימותו}} בגין דרעותא דקב&quot;ה לשיצאה להני פגרים מעלמא לעלם. 

אמר להו רבי אילאי זכאי קשוט עולו ותחמו דהא רשו אתמסר לכו למיעל עד ההוא אתר דפרוכתא פריסא זכאה חולקכון קמו ועאלו גו דוכתא חדא והוו תמן מאריהון דאגדה ואנפיהון מנהרן כנהירו דשמשא אמרו מאן אלין אמר להון אלין מאריוהן דאגדה חמאן בכל יומא נהירו דאורייתא כדקא יאות. קיימו ושמעו כמה מלין חדתין באורייתא לא אתיהיב לון רשו למיעל לגוייהו 
אמר ליה ר' אילאי עולו לדוכתא אחדא ותחמו. 
עאלו לגו גנתא אחרא וחמו אוף הכי כראן קברין ומיד מתין ומתהדירן חיין בגופין מנהרן קדישין 
אמרי ליה מאי האי 
א&quot;ל דא עבדי בכל יומא ומיד דשכבי מתעכלא ההוא זוהם בישא דקבילו בקדמיתא וקיימין מיד בגופין חדתין מנהרין באינון גופין קדישין דקיימי על טורא דסיני כגוונא דאתון חמאן קיימו כלהו על טורא דסיני בגופין בלא לכלוכא כלל כיון דאמשיכו עלייהו יצה&quot;ר אתהדרו בגופין אחרנין דגופין קדמאין גופין נוכראין הדא הוא דכתיב {{צ|ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב}}. קלא אתער זילו אתכנשו הא אהליאב קאים על קיומיה וכל אינון קתדראין קמיה לשעתא פרחו כלהו ולא חמו מדי אשתארו בלחודייהו תחות אילנין דגנתא חמו פתחא אחרא עאלו תמן חמו היכלא חדא עאלו ויתיבו תמן. תרין עולימין הוו תמן. זקפו עיינין. וחמו חד משכנא מדקמא בכל זיני ציורין וגוונין דעלמא ועליה פריס פריסא דנהורא מנצצא דלא יכלין עיינין לאסתכלא (וכפום תרין מלין חמו גו ההוא משכנא עד אתר פרוכתא פריסא דלא חמו) מתמן ולהלאה לא. חמו כלום. ארכינו אודנין ושמעו חד קלא דהוה אמר בצלאל רביעאה איהו לנהורין עלאין. יוסף רביעאה איהו גו נהורין דאדם קדמאה סליקו דלעילא חביבא דכלא. עליה כתיב {{צ|ונסכו רביעית ההין בקדש וגו'}} מאן דיסתכל וחמי יסמון עיניה. מאן דלא יסתכל חמי ואתפתח. אילנא דתמני סרי כד כפיף יזקוף ויתקיים. אי לא כפיף חויא בישא אכיל ליה. מאן דעאל ותרין כרובין לגו רעותיה אתעביד. מאן דמעיין רחיק מרעותיה. קרבנא דרביא שלים לאתקבלא. פסק ההוא קלא אמרו אינון תרין עולימין סימנא אית בגוייכו אמרו הין אפיקו אינון תרין ורדין ארחו בהו אמרו תיבו עד דתשמעון תרין מלין ברזין עתיקין מגו מארי מתיבתא ויהון תדיר ברזא בגוייכו אמרו הן. אמר רבי שמעון כל הני מלין וכל מה דחמו כתבו וכד מטו הכא הוה כתיב {{צ|אשמרה דרכי מחטוא בלשוני}}. ואנא שאילנא לאבי אבא כמה הוו אינון תרין מלין ואמר לי חייך ברי אינון תרין מלין באנו עלמין וחריבו עלמין מאן דאשתמש בהו. כיון דשמעו אלין תרין מילין אמרו אינון ינוקי פוקו פוקו לית לכו רשותא יתיר למשמע. אפיק חד מנייהו תפוח אחד ויהב לון ואמר ארחו בדא ארחו ביה ונפקו ומכל דחמו לא אנשו כלום. נפקו הא ממנא אחרא אתא אמר לון חברייא ר' אילאי שדרני לכו תוריכו ליה הכא אפום מערתא והוא ייתי ויודע לכו מלין עלאין דלא ידעתון. דאיהו תבע מגו &lt;קטע סוף=דף קסב ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסג|א}}&lt;קטע התחלה=דף קסג א/&gt;מתיבתא דיהא ליה רשו לגלאה לכו מלין. נפקו בהדיה ואוריכו אפום מערתא והוו מהדרן מלי דא לדא מכל מה דחמו ואולפו תמן. אדהכא הא ר' אילאי אתא נהיר כשמשא א&quot;ל אורייתא חדתא שמעתא. אמר לון ודאי ורשו יהבו לי למימר לכו מלי. אתחברא כחדא אפום מערתא ויתבו, אמר לון זכאין אתון דאחמי לכון מאריכון כגוונא דעלמא דאתי והא לית לכו דחילו ואמתנו אמרו ודאי הא אתנשי מנן ארחא דבני נשא ותווהא איהו על כל מה דחמינן בהאי טורא אמר לון חמיתון אלין טוריא כלהו ראשי מתיבתי לעמא דא דבמדברא. וזכו השתא מה דלא זכו כד הוו בחיין. ואלין רישי מתיבתי כלהו בריש ירחי ושבתי ומעדייא מתכנשי לגבי טורא דאהרן כהנא ומתערי לגביה ועאלין גו מתיבתא דיליה ומתחדשן תמן בדכיו דטלא קדישא דנחית על רישיה ומשח רבו דנגיד עליה ועמיה מתחדשן כלהו בחדושין דרחימין דמלכא קדישא עד דאקרי הכא מתיבתא דרחימותא ואיהו נטיל בכל מתיבתא בטמירו דקיק מתעפפן כנשרין גו מתיבתא דנהורא ואיהי מתיבתא דמשה וכלהו קיימי לבר ולא עאלין לגו בר אהרן בלחודוי וכפום שעתא אקרון בשמא. ולית מאן דחמי ליה למשה דהא ההוא מסוה ראנפוי פריס קמיה ושבע ענני יקר סחרניה. אהרן קאים גו פרגודא דלתתא מן משה ופרגודא פסיק ולא פסיק בגוייהו וכל רישי מתיבתי לבר מפרוכתא דפרגודא דא. וכל שאר לבד מאינון עננין וכפום חדושי דנהירו דאורייתא דאתנהרא הכי מנהרן אינון עננין ואתקלישו בדקיקו דנהורא עד דאתחזי ההוא מסוה ומגו ההוא מסוה חמאן נהורא דנהיר יתיר מכל נהירין דעלמא ואינון אנפי משה. אנפוי לא אתחזון כלל ולית מאן רחמי לון בר ההוא נהירו דנפיק מגו ההוא מסוה בתר כל אינון עננין. משה אמר מלה סתם לאהרן ואהרן פריש לרברבי מתיבתי. במה פריש בכל אינון מבועין אסתימו מניה כד מטא זמניה דיהושע. והשתא איהו מהדר לון. בכמה פליאן ומקורין ומבועין ונחלין דנבעין מכל מלה ומלה. כל נשין זכיין דהאי דרא אתאן למרים אוף הכא בהני זמנין וכדין סלקין כלהו כתמרות עשן גו מדברא דא. וההוא יומא אקרי יומא דהלולא. נשין בלילי שבתות ובללי יומין טבין כלהו אתאן לגבי מרים וידעין אשתדלותא בידיעו דמארי עלמא. זכאה דרא דא מכל דרין דעלמא. נפקי ממתיבתא דמשה ופרחי לגבי מתיבתא דרקיעא ואינון דאתחזון פרחי לגבי מתיבתא עלאה על ההוא דרא כתיב {{צ|אשרי העם שככה לו אשרי העם שיהוה אלהיו}}:

פתח ר' אילאי ואמר {{צ|תמים תהיה עם יהוה אלהיך}}. מה בין '''תם''' ל'''תמים'''? באברהם כתיב {{צ|התהלך לפני והיה תמים}}. יעקב דאשתלים יתיר כתיב ביה {{צ|ויעקב איש תם}}. אמאי אקרי {{צ|איש תם}}? בגין דלא אשתאר ביה פסולת כלל דהא פריעה הוה ביה. כמה אתפרע (ס&quot;א פריעה הוה ביה דאתפרע) ואתדכי מההוא פסולת. בגין דההוא אתר דאתקיף לפסולת דלגו אתר דפריעה שארי איהו שור דיוקנא דשמאלא דכרסיא דיליה. וההוא שור אקרי שור תם דהא רתיכא דכרסיא רשימא דברית אית ביה ועל דא האי שור אקרי תם ויעקב אחיד ביה בגוויה ובהאי שור עביד פריעה ואעבר זוהמא דפסולת כלא. במתניתא דבצלאל כתיב {{צ|ויזכור אלהים את רחל}}. בשרה כתיב 'פקידה' וברחל כתיב 'זכירה'. אמאי? בגין דזכור אתרשים ביעקב דאיהו ברית שלים כד אתעביד (ס&quot;א אתייליד) יוסף. ובמה כד נטל שור בהדיה דלא יתקיף לסטרא אחרא. ובגין כך אתקרי יוסף {{צ|בכור שור}} - בכור דההוא שור &lt;קטע סוף=דף קסג א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסג|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קסג ב/&gt;דנטל יעקב בכור שורו ודחי לההוא שור. שור תם ויעקב איש תם רבון ושליט מאריה דביתא דההוא שור תם שארי בגוויה בגין דאית שור מועד בסטר ערלה פריעה. וכמה גרדיני נימוסין נפקין מניה עד דרגא בתרייתא דאקרי שאי&quot;ה ההוא דאפיל ביתין דעלמא דלא דיירין בהו בני נשא. וכלהו נפקי מההוא שור מועד. ודא בחבורא דחמור בישא ובגין כך לא תחרוש בשור ובחמור יחדיו. בגין דלא לאתערא להו ובההוא מתיבתא דבצלאל וכן בתרין מתיבתי ויעקב איש תם. בעלה דההוא תם. ומאן איהו א' רזא דו&quot;ו וכד הוו כלל דכר ונוקבא כחדא שלימו דכלא. אברהם לא אתפקד על פריעה וכד עאל עאל להאי תם ולגו דרגין דיליה דאקרון כחדא ים והיינו תמים לבתר אסתלק אברהם ועאל לגו ואתקשר עם ימינא עלאה. תמים תהיה עם יהוה אלהיך ודאי כמה דאיהו תמים כללא חדא אוף אנת תהא עמיה תמים עמיה ודאי. במה אתעביד בר נש תמים דיהא ת&quot;ם ים. תם כמה דאתמר. י&quot;ם כל אינון דרגין קדישין דיליה אקרון י&quot;ם ולא אתפרשן מניה לעלמין. אוף אנת כגוונא דא לאעדאה מנך דרגין נוכראין ולאתקשרא בתמים למיהוי בך דרגין קדישין רזא דים ודרגא קדישא. ת&quot;ם לקבלא א' רזא דיעקב. בר נש אצטריך למהוי בכל יומא ת&quot;ם י&quot;ם כגוונא דא ממש. השתא פריש מאן דפריש במתיבתא דסיהרא קדישא שפירא איהו בחוורו וכל גוונין מנצצן בה ומרקמן ואיהו כההוא שפירו וחוורו דשמשא מש ובההוא ימא דילה גו שבעין שנין נפקא נונא חדא ואפיק מניה גוון תכלת ואיהי נטלא גוון דא ותקינת ליה ואתחפייא לבר בהאי גוון. לאו דהאי גוון לבושא דילה דהא שש וארגמן לבושה אבל חופאה דלבר האי גוון הוא. כגוונא דא הוה משכנא דכוליה בשפירו מרקמא לגו ולבתר ופרשו בגד כליל תכלת. מ&quot;ט בגין דתחות ים דא אית מצולות י&quot;ם כלל דכר ונוקבא ואית לון עינא בישא לאסתכלא וכד מסתכלין זמין לעינייהו גוון תכלא ולא יכלא עינייהו לשלטאה ואיהי אתתקנת לגו בכל גוונין מרקמן כדקא יאות מתחחמן לד' סטרין דעלמא. 

כגוונא דא בר נש דלביש ציצית אתעביד בכל יומא תמים. ת&quot;ם בד' כנפים מתקנן כדקא יאות י&quot;ם בההוא תכלת דנונא דשבעין דרגין דימא סטרא בישא כד אסתכל בהאי בר נש לא יכיל לאבאשא ליה בעינא בישא. וכדין איהו תם י&quot;ם עם יהוה אלהיו ממש בתקונא חדא איהי לעילא ואיהו לתתא. לבתר אסתלקת איהי גו' דרגין עלאין. אוף הכי בר נש אסתלק איהו לבתר בתפלין גו דרגין עלאין. ועל דא {{צ|תמים תהיה עם יהוה אלהיך}}. עמיה ודאי. ודאי בשעתא חדא ברגעא חדא איהי אתקנת לעילא ובר נש אתקן לתתא. 

א&quot;ר אילאי כל אלין דהכא כגוונא דא מתקנן למהוי כל חד תמים עם יהוה. ועל רזא דא במדבר הזה יתמו אי תימרון דכד אתמר לביש אתמר הכי הוא ודאי דהוה לון למהוי כל חד תמים עם יהוה בארעא קדישא אתר דיהוה שארי תמן למהוי אפין באפין כחדא עמיה והשתא כל חד הוי תמים במדברא דא לבר אתר רחיק מתמן דלא יסתכל אנפין באנפין בהדיה למהוי עם יהוה כדקא יאות. ושם ימותו כמה דחמיתון דעבדין בכל יומא. זכאה חולקכון חברייא קדישין דזכיתון לכל האי. הני תרי מערתי אחרנין דילכו דלא תשכחו כל דא תמן דאינון גו מתיבתא דמשה. יתבי מרחיק ועל דא כתיב במשה ענו מאד מכל &lt;קטע סוף=דף קסג ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסד|א}}&lt;קטע התחלה=דף קסד א/&gt;האדם. ונביאה עלאה. קביל לון למתיבתא דיליה מיומא דשארי למחמי כל דא עד ההיא שעתא שבעה יומין. והא לא הוו מסתכלן בהאי עלמא כלום. אמר לון רבי אילאי זכאין קדישין אימא לכו מלין דשמעתון ומלה קדמאה כד תנדעון מדידו דמשחתא בשמא גליפא מפרש תנדעון (ואע&quot;ג) דבצלאל רביעאה איהו דנהורין עלאין דכתיב {{צ|ואמלא אותו רוח אלהים בחכמה ובתבונה ובדעת}}. מאן דלא אסתכל חמי ואתפתח. מאן דלא אסתכל באינון תלת מלין טמירין מה לעילא מה לתא וכו' זמין איהו לאתפתחא באורייתא ולפקחא עיינין בה אילנא דתמני סרי. שדרתו דבר נש כד כפיף קמי מאריה יזקוף ויתקיים לתחיית מתייא. אי לא כפיף במודים אתעביד חויא ולית ליה תקומה לההוא זמנא. מאן דעאל בין תרין כרובים לגו. מאן דעאל שיעור תרין פתחין לגו בי כנשתא אתדבק במאריה ורעותיה אתעביד. מאן דמעיין בצלותיה ואסתכל בה רחיק מרעותיה דשאיל. קרבנא דרביא כד קרב בר נש בריה לבי ספרא או למילה דא קרבנא שלים לאתקבלא. מכאן ולהלאה רחימין. זילו. אלעזר ברי שפיר קאמרת כפום מה דאוליפת. אבל ח&quot;ו דאע&quot;ג דרחל הות עקרא בההוא זימנא יעקב חכים הוה. ואלמלא לא ידע יעקב דלאה אנחתיה לא קביר לה במערתא לאתחברא בהדיה בחבורא חדא ויהא קביר לה לבר מארעא. אבל ללאה אעיל לה גו ארעא ולרחל שוי לבר. מית יעקב אתקבר בגווה בחבורא חדא כמה דעבדו כל שאר אבהן אוף הכי אדם. מתה חוה בקדמיתא אתקברת תמן. ותמן ידע אדם דהאי דוכתא אתחזי ליה. מית אדם אתקבר בגווה בחבורא חדא. מתה שרה אתקברת תמן וחוה חמאת וחדאת לקבלה וקמת וקבלה לה. שיעורא דחוה לגבי שרה שיעורא דתרין אמין ולא יתיר. מת אברהם אתקבר לגבי שרה בחבורא חדא. מתה רבקה אתקברת תמן ושרה חמאת וקמת וקבלה לה. מת יצחק אתקבר בהדה בחבורא חדא. מתה לאה אתקברת תמן ורבקה חמאת וקמת וקבלה לה. מת יעקב אתחבר בהדה בחבורא חדא. וכלהו דכר ונוקבא כחדא בחבורא חדא. סדורא דלהון היך שכני נשין לגבי נשין ודכורין לגבי דכורין אדם ברישא חוה סמיך ליה. שרה לגבי חוה. אברהם סמיך לשרה. יצחק סמיך לאברהם. רבקה סמיך ליצחק. לאה סמיך לרבקה. יעקב סמיך ללאה. אשתכח אדם בסטרא דא יעקב בסטרא דא. דא רישא ודא סיפא. בספרא דשלמה מלכא איהו כדקא יאות והכי הוא אדם וחוה בקדמיתא. ושרה ואברהם סמיך לון. יצחק ורבקה לזויא אחרא בארח מישר בשורה חדא. יעקב ולאה באמצעיתא ואינון נשין לגבי נשין. ודכורין לגבי דכורין. ואדם וחוה שרה ואברהם יעקב ולאה. רבקה ויצחק. אדם בסטרא דא ויצחק בסטרא דא ויעקב באמצעיתא. יצחק לגבי אבוה לאו ארח עלמא. ועכ&quot;ד יעקב אצטריך באמצעיתא. ובכל אינון זוגין כמה דאתקברו הכי יקומון והכי ישתכחון. לאה תחדי בחדי משיח בריה דדוד דנפיק מנה לגו. רחל תחדי בהדי משיח בריה דיוסף דנפיק מנה לבר מירושלם וכלא לדוכתייהו אלין הכא ואלין הכא דאינון (ס&quot;א מגדלין) מרגלאן דאבן טבא כלהו. בין כלהו מגדלין אית חד מגדל דאבן טבא באמצעיתא. ודא סליק לרום רקיעא ולא אתחזי השתא עד ההוא זמנא דיתגלי. רב מתיבתא חמא ליה והוה רשים ביה לעילא האי קרא מגדל עז שם יהוה בו ירוץ צדיק ונשגב. ופריש רב מתיבתא קרא דא מגדל עז דא כנסת ישראל &lt;קטע סוף=דף קסד א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסד|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קסד ב/&gt;בו ירוץ צדיק ביה רעותיה דצדיק תדיר ועל דא ונשגב ההוא מגדל דלא ינפול לעלמין כמה דהוה. ורבי כרוספדאי חמיד לבא פריש האי קרא עד לא אסתלק ופריש שפיר. מגדל עז דא תיבה וס&quot;ת דאיהו עז לשואה ביה ולאפקא ליה מגו היכל דיוקנא דהיכל פנימאה דמניה נפקא תורה וההוא מגדל שם יהוה איהו ודיוקנא דיליה ואצטריך בשית דרגין. בו ירוץ צדיק במאן במגדל או בס&quot;ת. אלא קרא דריש בהאי ובהאי. כד דרש במגדל אצטריך צדיק דא דליהוי חזן הכנסת זכאה דקשוט ודיוקנא דצדיק עלאה. כד דריש לס&quot;ת מאן דסליק לס&quot;ת למקרי אורייתא אצטריך צדיק וצדיק אקרי מאן אקרי צדיק מכלהו. שתיתאה דסליק מאינון שבעה. א&quot;ר שמעון ודאי דאיהו לא סליק כל יומוי אלא שתיתאה לאינון דסלקין. בו ירוץ צדיק בס&quot;ת ירוץ דברי צדיק דא. ונשגב ממאן מדחילו דמלאך המות דהא אוריך יומין. ונשגב דלא יתנזק לעלמין. בההוא מגדל דסלקא בין אינון מגדלין קיימא נהירו חד בדיוקנא דס&quot;ת כד אתי ההוא ציפרא נטלא ההו אמגדל מאתריה וקאים גו אמצעיתא דעזרה גו גדפי דכרובים. הוה (ס&quot;א ומה דהוה) רומיה לרום שמיא מאיך ועאל תחות אינון כרובים ושורוי בין רישי כרובים. תלת מאה פתחין תמן בפתחא דאמצעיתא קיימא נהירו דא דיוקנא דס&quot;ת ביה זמין מלך ישראל למקרי בפרשת הקהל ודא ליהוי מלכא משיחא ולא אחרא. ובההוא ס&quot;ת דההוא נהירו אי חסידא קדישא זכאה איהו דמפומיה ישמעו קל נעימו דמלוי מאינון מלין סתימין דפריש באורייתא. בכל ריש ירחי ושבתי ומועדייא וזמנייא כד בעאן כל בני מתיבתי לסלקא לעילא לגו מתיבתא דרקיעא כלהו מתכנפי לגבי מלכא משיהא ואיהו פריש מלין ומגו מתיקו דמלוי בתיאובתא סלקין כלהו עשר מלין. גניזין לך מאינון מלין דאיהו פריש ליומא דשאלתן דילך כד קיימא ההוא מגדל באמצעו דעזרה. ופתחא דא פתח פתחין ואינון כרובין פומייהו ופרשי גדפייהו ונהיר נהירו עלאה על ההוא פתחא וההוא ס&quot;ת פתיח ואינון כרובים פתחי ואמרי מה רב טובך אשר צפנת ליראיך וגו'. סגירו פתחין וס&quot;ת אתגליל מאן חמא נהירו דנהרא דההוא ס&quot;ת כוליה נהורא דנהיר אתוון דיליה שלהובי דאשא מד' גווני דאינון דעלמא עלאה כלהו בלטי ומנצצי לית מאן דיכיל למיקם בהו בר משיח. סגיר פתחא דא כרובים משתככי. וההוא מגדל פרח וקיימא באתריה בין שאר מגדלין. בההוא פתחא דאמצעיתא אית עטרה דפז עלאה ויקירא גניזא דלא אתחזי השתא גליפא ומחקקא בכל זיני אבני יקר וזמינא למהוי על רישא דמלכא משיחא כד סליק בההוא מגדל ותרין נשרין דא מסטרא דא ודא מסטרא דא נטלי ליה בידייהו כד סליק מלכא משיחא מתתקנין נשרין ונטלי עטרא דא בשעתא דישרי למקרי יתפתח פתחא אחרא ומתמן תפוק ההיא יונה דשדר נח בימי טופנא. דכתיב {{צ|וישלח את היונה}} - {{צ|היונה}} - ההיא דאשתמודעא ולא מלילו בה קדמאי ולא ידעו מה היא אלא מהכא נפקת ועבדת שליחותא. ובשעתא דכתיב {{צ|ולא יספה שוב אליו עוד}} - לא ידע בר נש לאן אזלת והיא תבת לאתרה ואתגניזת בפתחא דא ואיהי תטול עטרה בפומהא ותשוי על רישיה דמלכא משיחא מטי ולא מטי. וכדין כתיב {{צ|תשית לראשו עטרת פז}}. וכיון דיקרי מלכא משיחא בס&quot;ת יקומון תרין נשרין דא מכאן ודא מכאן ויונה מאיך ומלכא משיחא נחית ועטרה על רישיה עד דרגא בתראה ותרין נשרין פרחין לעילא על רישיה ויונה תבאת &lt;קטע סוף=דף קסד ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסה|א}}&lt;קטע התחלה=דף קסה א/&gt;ועטרה בפומה ויקבלון לה אלין תרין נשרין. דוד מלכא זית רענן אקרי קמיה קב&quot;ה דכתיב {{צ|ואני כזית רענן בבית וגו'}}. עלה זית דא מלכא משיחא בריה דדוד ודא איהו דרמיז יונה דא ביומו דנח דכתיב {{צ|והנה עלה זית טרף בפיה}}. ההוא עלה זית טרף וחטף ליקרא דיליה במה בפיה דקיימא על רישיה ומקבלא יקר מהאי יונה והאי דכתיב {{צ|טרף}} ולא &quot;טרפה&quot; (אלא) כדכורא דא דעביד חילא ונצח. במתיבתא דרקיעא יונה דכר הוא מגו דאקרי יונה כתיב כנוקבא וכתיב כדכורא בזמנא דמקבלא יקר (חסר) דא מגדל דא כד תב לאתריה נהיר כנהירו דעינא דשמשא דכתיב {{צ|כסאו כשמש נגדי}}. ואף דכרסייא אחרא ליהוי ליה בנסין ואתין רברבין. בריש מגדל דא אית עופין דנור (ס&quot;א דרורא) דקא מצפצפאן כד סליק צפרא צפצופא דנעימו דלית נעימו ונגונא כההוא נעימו. לעילא מכלהו זינין אחרנין ושפנינין אחרנין דקא פרחין באוירא סלקי ונחתי נחתי וסלקי לא משתככין לעלמין. אתוון רברבן ואתוון זעירן פרחין בינייהו. אי חסידא קדישא בשעתא דאתוון פרחין חמי ב&quot;נ מאתוון רברבן כתיב באוירא לפום שעתא. {{צ|בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ}} (והארץ היתה תהו ובוהו וגו' מהכא אהדרי אתוון רברבן כמלקדמין) בטשי אתוון זעירן בהו. ופרחין ואתחזי מנייהו כתיב {{צ|ויאמר אלהים יהי אור וגו' וירא אלהים את האור וגו'}}. לבתר מהדרי אתוון זעירן ובטשי באתוון רברבן ומתחזי מנייהו דכתיב {{צ|ויאמר אלהים יהי רקיע וגו'}}. וכן כל עובדא דבראשית פליאן רברבן וחדו לעיינין עובדאן דאתוון אלין זכאה עמא דכל דא מחכאן אי חסידא קדישא מאן דנטיר ברית שוי ליה אבתרוי ואיהי לקמא ואי תימא מאן נטיר לאחורא הא נטירו רב ועלאה מכלא דנטיר ליה. ומאן איהו צדיק עלאה ברחימו סגי. עאל בין צדיק וצדק ואשתכח נטיר מכל סטרין. זכאה מאן דנטיר ברית דא ועל דא ישראל אתחזון כל דכורין דנטרין את קיימא דא קמי מלכא קדישא. מאן איהו דיכיל לנזקא לברא דאיהו באצע ואבוה מכאן ואמיה מכאן ואיהו בינייהו ודא כד איהו אחרי יי'. 

תא חזי ההוא רקיע כד סחרא בגלגולא מנגנא בנגונא ומקל נהימו דמיין דנבעין לא ידיע ההוא נגונא כל אינון אגנין די בארבע סטרין מליין מנביעו דמיין דנבעין מאן דאיהו לגו בתרין סטרין קיימא תמן. חד בחדוה דלית חדוה כההיא חדוה בעלמא לקיימא (שם ק) עבדו את יהוה בשמחה. וחד ביראה דלית דחילו כההוא דחילו בעלמא לקיימא עבדו את יהוה ביראה חד מעיינא דמייא דנביע מסטר מזרח דא הוא דאמר יחזקאל נביאה מהאי מעיינא לא יכלין לסיימא שבחא כל בני עלמא באתר דאתייליד תמן לסטר מזרח לית עומקא ורומא דיליה אלא זרתא ולא יתיר כד נבעין מיא וסלקין סלקין כל זיני מרגלאן דעלמא ולא נפלין לבר השתא אתחזון בגוון חד לפום שעתא נפלין אלין והא סלקין אחרנין כגוון אחרא בכל זיני גוונין דעלמא נפלי אינון מרגלאן ולא נפלי לבר. סחרנין דההוא נביעו חיזור ושושן סחרין ולא יכלין כל בני עלמא למיקם על אינון גוונין כלהו שלהובין מלהטאן ולא יכלין לאסתכלא בהו לא ידיע חשיבו דעובדא טרפין דלהון מנצצן בכמה גוונין עובד ציור אומנו דמארי עלמא חפיין על תלתמאה ושבעין וחמשה כרובין דתחותייהו בתר שבכין אחרנין לגו. ואינון שבכין סחור דעזרה לגו. ולעילא מנהון אינון &lt;קטע סוף=דף קסה א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסה|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קסה ב/&gt;גופנין פרישאן תחות גופנין אינון כרובין כלהו גדפין פרישן משלבן אלין באלין. הכא אמר רב מתיבתא דכל מאן דאסתכל באינון גופנין מנהרין אנפוי כנהירו דשמשא אינון שבכין דאתחמן סחור סחור דעזרה כלהו מרקמן בחוטין דנהרין בגוונין סגיאין מלהטן בד' מיני זהורין דאשא שלהובין סלקין וגוונין מנצצן ולזמנין שלהובין משתככי ונהורין וגוונין סלקין ובטשי אלין באלין שית אלף אגנין לגבי אינון שבכין ד' גוונין לד' סטרין דעזרה אלין אינון רברבין ונביעו דמיין חיין בכל סטרי. ואינון נפלי באינון אגנין ובלעי באתרייהו ואלין מיין לא ידעי לאן אזלין. באמצעו דעזרה יקומון כלהו ישראל ויתחזון קמי מלכא קדישא. בסטר דרום בעזרה דא אתייליד חד מעיינא דמיא ואתרמי (ס&quot;א ואתרמי) (ס&quot;א ואתרבי) דקא ישטפון מיא כל עלמא. מאן דייעול בהו יהון עד ברכים ייעול בהו גיבר רב ייעול בהו עד ברכים אי תינוק בר יומא עד ברכים מאן דשתי מנייהו יתחכם ויתפקח בחכמתא. מעיינא דא נפיק מגו מרגלא חדא דזעירא בכותלא דדרום אינון מיין בלעי' גו אתרא (ס&quot;א גו אתר דא) ומתמן יפקון לבר מקדשא עד דיעלו לנחל שטים ישטפון ההוא זמה דאולדין מיא דשטים. ועל דא מיין אלין בעזרה בגין אינון דאתחזון תמן דכורין הוו שתאן מן מיא לא חיישי בנוקבי. במיתיהון לאתחזאה קמי מלכא קדישא. תו דהא יתפקחון למנדע מלין סתימין דמלכא עלאה גו מקדשא דא כל הרהורין ישתכחון בר הרהורא דחדוה דמלכא קדישא. ענפא חד נפיק וגו אמצעו דההוא מעיניא. אמר רב מתיבתא כד קריבנא לההוא ענפא גו מעיינא אסתלק ענפא לעילא לעילא כל מה דקריבנא הכי אסתלק יסודא ושרשא דההוא ענפא לאו איהו אלא במיא. ההוא ענפא חפי עלמין כל גוונין דעלמא באינון טרפין דיליה איבא דיליה לא ידיע מהו ולא יכלין למנדע ואמר דקא שאיל למשיח על ההוא איבא ואמר איבא דא גניז לאיש משענתו בידו מרוב ימים מאן דזכי למנדע דא לינדע. רקיע חד אית על ההוא ענפא פריש לעילא מההוא רקיע אזיל טלא ע&quot;ג מעיינא דא ול איתיר. כד אסתכל בר נש לההוא רקיע מרחיק דמי תכלא. קריב יתיר דמי סומקא. קריב יתיר דמי ירוק קרוב יתיר דמי חוור דלית חוור בעלמא כגיניה. טלא דקא אזיל מניה אשתאיב בההוא ענפא ועביד איבא דא ואתרבי ההוא רקיעא איהו אזיל בגלגולא יתיר ממה דעיינין יכלין לאסתכלא כל אינון נטורי קיימא קדישא (ס&quot;א בעון) דבעון לאתחזאה קמי מלכא דהא לא אתחזון אלא בגין לאחזאה דאינון בני גזירו קדישא ועל דא {{צ|יראה כל זכורך}} - אינון בני קיימא קדישא. דייק רב מתיבתא {{צ|זכורך}} ולא &quot;זכרך&quot; דהא זכר כתיב ולא זכור מאי {{צ|זכורך}}? אלא כל אינון דנטרין קיימא קדישא ולא חבאן ביה אינון הוו בני מלכא דבכל יומא משתכח בהו ודכיר לון תדיר. ועל דא {{צ|זכורך}} - ההוא דאית ביה קיימא קדישא דדכיר לון מלכא בכל יומא דלית שבחא קמי מלכא עלאה (אלא) כמאן דנטיר קיימא דא ועל דא בעי דיתחזון תלת זמנין בשתא קמיה. תלת זמנין אמאי אלא בגין אבהן קדמאי דקבילו להאי ברית קדמאה לכל פקודין דאורייתא ובגין כך תלת זמנין אינון בשתא. אברהם קביל בריח. יצחק קביל בריח. יעקב הוה שלים מכלהו ועל דא כתיב ביה {{צ|ויעקב איש תם}} - שלים מכלא. אברהם {{צ|תמים}} אקרי ולא הוה כ&quot;כ שלים אבל {{צ|תם}} שלים מכלא. מה כתיב בנח {{צ|איש צדיק תמים היה בדורותיו}} דהוה רשים ברשימו קדישא בינייהו. ואמר רב מתיבתא בכל אתר דכתיב {{צ|תמים}} - דרשים ברשימו קדישא באת קיימא דברית ובגין &lt;קטע סוף=דף קסה ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסו|א}}&lt;קטע התחלה=דף קסו א/&gt;דנטר בריתא קרי תמים בדורותיו מה דלא הוו כלהו הכי דאינון מחבלן ארחייהו ועל דא כתיב {{צ|את האלהים התהלך נח}}. וכי מאן יכיל למיהך עמיה. אבל כל מאן דנטיר בריח קדישא אזדווגת ביה שכינתא ושריאת עליה ובגין כך תמים תהיה עם יהוה אלהיך. תמים תהיה ולבתר עם יהוה אלהיך בזווגא הדא דכיון דנטיר ברית דא עם יהוה להוי ולא אתפרש מניה. באברהם כתיב {{צ|התהלך לפני והיה תמים}} גזירו דאת קיימא. {{צ|התהלך לפני}} - מהכא דלא יהך גברא בתר אתתא אלא קמהא ארח כשר איהו והא כתיב {{צ|הנה אנכי שולח מלאך לפניך}}. ושלחתי לפניך מלאך. לאברהם דלא הוה גזיר דחה ליה לקמה. ועל דא לא כתיב &quot;היה תמים והתהלך לפני&quot;, אלא {{צ|התהלך לפני}} - דלא יאות אנת עד שתהא תמים וכן בכלהו כיון דבר נש תמים ונטיר ליה מיד היא לקמיה ואיהו אבתרה כשר איהו לדא. לגרעונא מה כתיב {{צ|כי שב מאחרי}}. נח גזיר הוה ותמים. פריעה לא הוה ביה ובגין דלא הוה ביה פריעה מה כתיב {{צ|את האלהים}} ולא &quot;אחר האלהים&quot; לקמא לא הוה בגין דהוה גזיר. לאחורא לא הוה בגין דלא אתפרע. איך הוה את האלהים סמיך ליה ולא יכיל לאסתכלא ביה דלאו כשר כ&quot;כ. בישראל כתיב {{צ|ויהוה הולך לפניהם יומם בעמוד ענן ולילה בעמוד אש וגו'}}. כיון דאמרו ישראל {{צ|המבלי אין קברים במצרים וגו'. כי טוב לנו עבוד את מצרים}} - כביכול אתחלש דעתא. כתיב {{צ|ויסע מלאך האלהים ההולך לפני מחנה ישראל וילך מאחריהם}}. ויסע למעבד בהו נוקמין (חסר) 

ועל דא חדי משיח וחדי רב מתיבתא דקא אתבשר בדא ואמר רב מתיבתא דהא דייק למשיח ואמר מנא הוה לדניאל דקאמר פריס פריסת מלכותך ויהיבת למדי ופרס מאינון אתוון דופרסין אשתמע ליה והכא מאי הוא א&quot;ל הכי הוא ודאי פריס פריסת מלכותך חייבא ע&quot;י דמשיח אחרא ולבתר ישלוט מלך פרס ויטול מלכוון סגיאין והוא ישלט על ארעא קדישא תריסר ירחי והוא ישלוט ויקטול סגיאין וההוא משיחא ולבתר יפול ויקבלון מלכותא קדישי עליונין. ועל דא ופרסין מלכא דפרס אשתמע הכא. אי חסידא קדישא כמה חדוה על חדוה בההוא מעיינא. בההוא מעיינא מגדלא כל זיני אילנין דנציב קב&quot;ה בג&quot;ע וכלהו קיימי לאסוותא טרפין ואיבין וענפין ולחדו לבא תדיר. ולית בינייהו כפנא ודאגה ואנחה לעלמין. זכאה עמא דכל דא מחכאן. וכל דא גניז לון. אמר ר' שמעון בקרקע דהאי מקדשא אית מאלין פליאן. א&quot;ל אי רבי אי ר' זכאה חולקך דכל האי. בההוא ע&quot;ג ההוא מעיינא דקימא אבל לית מאן דיכיל לאסתכלא ביה לזמנין נהירו דיליה נהורא. לזמנין חשוכא לזמנין גוון ארגוונא מנצצן דלא יכלין עיינין לאסתכלא. לעילא (ס&quot;א ההיא) היא דשאלת חסידא קדישא מההוא קרקע דמקדשא. רב מתיבתא לא פריש מניה דהא גניז איהו גו ירדנא והא אמינא לך מה דאמינא אבל נשאל מלה דא ותנדע מה דתנדע ירדן דא עאל ואתמשך זמנא חדא בשתא גו ההוא נהר דנפיק מעדן לאו מאינון ארבע נהרין דאתמשכן מניה אלא ביה ממש כיון דמטי לגביה איהו אתמשך ואתפשט ועאל גו ירדנא. וכיון דמטי גו קרקע דמקדשא אשתכך תמן תלת יומין ולא אתפשט ולא אתמשך לאתר אחרא. ואמר רב מתיבתא דכד אהדר ההוא נהר לאתריה שביק תמן כל זיני ציורין דקא עביד קב&quot;ה בג&quot;ע דאינון ציורין גניזין דתחות דוכתייהו (חסר) 

אלין הכא ואלין הכא וסלקי ונחתי כדקדמיתא. בההוא סטר דרום אית תלת מאה וחמשין עמודין מכל זיני מרגלאן ואלין אינון דנהרין תדיר ונטפין בוסמין טמירין דלא אתגלו לעלמין ארבע אגנין בכל &lt;קטע סוף=דף קסו א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסו|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קסו ב/&gt;עמודא ועמודא נעיצין וכד אינון בוסמין נטפין מאינון עמודין נפלי בהו ואתמליין בלהו אגנות ולא נפקין בוסמין לבר מאינון בוסמין זמינין לזמנא דאתי לאקטרא בכל יומא קטורתא קמי מלכא קדישא דלא יהוו מכתישו דבני נשא אינון בוסמין לא ידיע עקרא דלהון וממה הוו אלא מאינון עמודין נפלין תמן תרין נשרין בכל עמודא ועמודא מתנצצן מתלהטין בכל גוונין שבע מאה נשרין אינון פרחין אלין הכא ואלין הכא בגלגולא דעמודין. כד אסתחרן לא יכלין עיינין לאסתכלא דוכתא דבהו. תלת אתוון בלטין ופרחין מפומא דא לפומא דא. בגלגולא דעמודין ונשרין כל אינון אתוון מרקמן באשא חוורא ודהבא ירוקא. תרין אלפין ומאה מנרתין תליין בין אינון עמודין ותרין אלפין ומאה שרגין בכל מנרתא ומנרתא דלקין ביממא ובליליא מתדעכי על צערא דישראל. כד אתי צפרא דלקין כלהו מגרמייהו. אדהוו יתבי אמרי הא רמש ליליא. 

א&quot;ל לר&quot;ש אי חסידא קדישא נהירו דעלמא טול פנקסא דאחמתא דא וטול שרגא וכתוב מלין אלין דהא מטא זמנא דילן לפקדא כל חד וחד לגו קבריהו. עד פלגו ליליא דקב&quot;ה עאל גו גנתא לאשתעשעא בהדי צדיקייא וכדין כל חד וחד פרח לתמן. ולמחר נהוי גבך הואיל ויהבו לן רשו לאשלמא דורונא דקא משדרי לך. פרחי. בכה ר&quot;ש וגעא. פתח ואמר אילת אהבים ויעלת חן דדיה ירווך בכל עת באהבתה תשגה תמיד. אורייתא אורייתא נהירו דכל עלמין כמה ימין ונחלין ומקורין ומבועין מתפשטי מנך לכל סטרין מנך כלא עלך קיימי עלאין ותתאין נהירו עלאה (בדא) מנך נפקא. אורייתא אורייתא מה אימא לגבך אילת אהבים אנת ויעלת חן (גבי) עילא ותתא. רחימין דילך מאן יזכי לינקא מנך כדקא יאות אורייתא אורייתא שעשועים דמארך מאן יכיל לגלאה ולמימר סתרין וגניזין דילך בכה ואעיל רישיה בין ברכוי ונשק לעפרא אדהכי חמא כמה דיוקנין דחברייא סחרניה. 

א&quot;ל לא תדחל בריה דיוחאי לא תדחל בוצינא קדישא כתוב וחדי גו חדוה דמארך. כתב כל אינון מלין דשמע בההוא ליליא ולעא לון ולהג לון ולא אנשי מלה. וההוא שרגא נהיר קמיה כל ההוא ליליא עד דאתא צפרא. כד אתא צפרא זקף עינוי וחמא חד נהירו דהוה נהיר ברקיעא מאיך עינוי לתתא אהדר כמלקדמין וחמא נהירו בכל רקיע דנהיר וסליק בההוא נהירו דיוקנא דביתא בכמה ציורין. חדא ר&quot;ש ולפום רגעא אגניז ההוא נהורא. אדהכי הא אינון תרין שליחן אתיין. אשכחוהו רישיה בין ברכוי. אמרו ליה שלמא עליה דמר שלמא למאן דעלאין ותתאין בעאן לאקדמא ליה שלם. קום. קם ר&quot;ש וחדא בהו. אמרו ליה ולא חמית נייחא דרוחא דעבד לך מארך חמית נהירו דביתא ברקיעא אמר לון חמינא. אמרו ליה ביה שעתא אפיק תהומא בי מקדשא ואעבריה קב&quot;ה בימא רבא ומנהירו דיליה הוה נהיר ברקיעא. אמרו ליה רב מתיבתא בעא בשלמך והא ידע דאנן שליחן לגבך. וכמה מלין חדתין עתיקין אתחדש באורייתא בהאי ליליא. אמר לון במטו מנייכו אמרו חד מלה מנייהו. אמרו לא אתייהיב לן רשו למאי דאתינן לגבך אבל מלה חדתא הוה לגבך השתא. פתח רב מתיבתא ואמר ויאמר יהוה אל אברם לך לך מארצך וגו' דא בגין דאתנהרא ביה נהירו כגוונא דא. מאן דלא זכי באתר דא יהך וינטל גרמיה לאתר אחרא ויזכי ביה. אעא דדליק ונהורא לא סליק ונהיר ביה. ינענעון ליה ויסלק ביה נהורא ואנהיר. וחוינן זמינין למשמע. אבל בגין למיתי גבך &lt;קטע סוף=דף קסו ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסז|א}}&lt;קטע התחלה=דף קסז א/&gt;לא בעינן לאתעכבא. חדי ר' שמעון אמרו ליה אי חסידא קדישא כל מלין די כגוון באורייתא מלין זעירין אינון בכל מלה ומלה ואינון מלין זעירין כמה אינון מלין רברבין ועלאין עד דלית לון שיעורא דהא לית בגוון ספקא אלא ברירו דאורייתא על בורייה והשתא רב מתיבתא פריש מלין סתימין על דא בגין דעקרא דנשמתא אמאי לא נהיר באתר דא וזכי לאתנהרא באתר אחרא. ועד כען לא זכינן בהו בגין למיתי גבך. ומלה אחרא זכינן למשמע מניה. רוחא דאזלא בערטורא בההוא עלמא בלא בנין אנתתיה יתעביד ליה מאנא לאתבנאה איהו. מאי טעמא אנתתיה איהי שרגא דאתדליקת מניה ותרווייהו שרא חדא הוו נהורא דא נפק מנהורא דא אתדעך דא אתדליק מגו נהוריה ממש בגין דחדא נהורא הוו. השתא רבי נהדר למלין קדמאין וכד נהדר לאתרין נטול רשו מרב מתיבתא באינון מלין דנקבל מניה ונימא קמך. זכאה חולקך דאת זכי לנהורין סתימין מכל סטרין מעילא ומתתא מהאי עלמא ומעלמא אוחרא. אמר ר' שמעון מלה חדא בעינא למנדע אי תיכול לאודעא לי. נשין בההוא עלמא אי זכאן לסלקא לעילא או היך אינון תמן. אמר לי' אי רבי אי רבי. בדא אית לן רזא יתירא (ס&quot;א יקירא) בגין דלא לגלאה סתרין דתמן. אבל דא יהך ויטול רשו ונימא לך. אדהכי פרח חד. ואתכסי מנייהו ואזל ליה ולפום שעתא תב לגבייהו אמר לון זמינא הוינא למיעאל והוו כלהו בעטורא חדא דדייני דינא דחד בר נש דקאים על פתחא דגן עדן ואינון כרובין אחידו ביה ולא שבקו ליה למיעאל תמן והוה בצערא בינייהו וצווח צווחין על גבי פתחא ושמעו כולהו צדיקייא דתמן והשתא הוו מתכנפי כל בני מתיבתי למיעאל לגבי מלכא משיחא לעיינא בדיניה. ואתינא לאודעא לכו ודא חבראי אצטריך למהך תמן דכרוזא הוה אעבר בכל אינון בני מתיבתי דליהוון כנישין השתא קמי משיח. נטל פתקא חדא ויהב לר' שמעון. אמר טול דא ועיין במה דתמן עד דניתי גבך. פרחו תרוייהו ור' שמעון נטל פתקא וחמא מה דמא ברזין דתמן כל ההוא יומא. בליליא חמא שרגא ונפיל ביה שינתא ודמך עד צפרא. כד נהר יממא קם ופרח ההוא פתקא מניה והא אינון תרווייהו אתיין אמר ליה קום רבי זכאה חולקך קום בגינך חמינן וזכינן לכמה סתרין עלאין כמה חדוה אחזיו לן כד יהבו רשו לגלאה לך כל מה דאת בעי. ריש מתיבתא עלאה נפק לגבן. ואמר שאילו בשלמיה דבר יוחאי אתריה דבר יוחאי הא פנו ליה מכמה יומין לית מאן דיקרב לגביה זכאה איהו. רבי רבי כד פרחנא מגבך (בגינך) עאלנא וחמינא כל בני מתיבתי דהא מתכנפי לגו היכלא חדא דמשיח תמן ודיינו דינא דההוא בר נש דקאים על פתחא שמיה לית לן רשו לגלאה. אצטער ר' שמעון על דא. אמר ליה לא תצטער רבי על דא אנת תדע בדא ליליא בחלמך. אבל דינא דיינו עליה דגזר משיח דלהוי ההוא בר נש לבר בההוא צערא ארבעין יומין. לסוף ארבעין יומין יצערון ליה בדינא בצערא דגיהנם שעתא ופלגא. וכל דא בגין דיומא חדא חד מן חברייא הוה פריש מלין דאורייתא כד מטא לחד מלה ידע האי בר נש דיתכשל ביה ואמר לחברייא שתוקו לא תימרון מדי ובגין דשתיקו חברייא אתכשל בההוא מלה ואכסיף וההוא כסופא דגרים האי בר נש דיינין ליה בהאי דינא &lt;קטע סוף=דף קסז א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסז|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קסז ב/&gt;קשיא בגין דלא בעי קב&quot;ה לשבקא חובא דאורייתא אפילו כמלא נימא. דיינו דיניה ונפקו כל בני מתיבתא ואנא שאילנא רשו. דהא בריה דיוחאי שאיל שאלתא דא ועל דא אחזיו לי מה דלא ידענא מקדמת דנא. אי רבי שית היכלין אחזיו בכמה ענוגין ועדונין באתר דפרוכתא פרישא בגנתא. דהא מההוא פרוכתא ולהלאה לא עאלין דכורין כלל. בהיכלא חדא אית בתיה בת פרעה וכמה רבוא ואלפי נשין זכיין בהדה וכל חדא והדא מנייהו דוכתין דנהורין ועדונין בלא דחקא כלל אית לה תלת זמנין בכל יומא כרוזי אכריזו הא דיוקנא דמשה נביא המהימנא אתי ובתיה נפקת לאתר דפרגודא חדא דאית לה וחמאת דיוקנא דמשה וסגידת לגביה ואמרה זכאה חולקי דרביתי נהירו דא. ודא איהו ענוגין דילה יתיר מכלהו אהדרת לגבי נשין ואשתדלן בפקודי אורייתא כלהו באינון דיוקנין דהוו בהאי עלמא בלבושא דנהורא (ס&quot;א כלבושא) בלבושא דדכורין בר דלא נהרי הכי. פקודין דאורייתא דלא זכו לקיימא לון בהאי עלמא משתדלי בהו ובטעמייהו בהההוא עלמא. וכל הני נשין דיתבין בהדי ביה בת פרעה אקרון נשים שאננות דלא אצטערו בצערא דגיהנם כלל. בהיכלא אחרא אית סרח בת אשר וכמה נשין רבוא ואלפין בהדה. תלת זמנין ביומא כריזין קמה הא דיוקנא דיוסף צדיקא אתא ואיהי חדאת ונפקת לגבי פרגודא חדא דאית לה וחמאת נהירו דדיוקנא דיוסף וחדאת וסגידת לגביה ואמרת זכאה האי יומא דאתערית בשורה דילך לגבי סבאי לבתר אהדרת לגבי שאר נשין ומשתדלן בתושבחן דמארי עלמא ולאודאה שמיה. וכמה דוכתין וחידו אית לכל חדא וחדא ולבתר אהדרן לאשתדלא בפקודי אורייתא ובטעמייהו. בהיכלא אחרא אית יוכבד אמיה דמשה נביאה מהימנא וכמה אלפין ורבבן בהדה. בהיכלא דא לא מכרזי כלל אלא ג' זמנין בכל יומא ויומא אודת ומשבחת למארי עלמא איהי וכל אינון נשין די בהדה ושירתא דימא מזמרין בכל יומא ואיהי בלחודהא אמרת מהכא ותקח מרים הנביאה וגו' את התוף בידה וגו' וכל אינון צדיקייא די בגן עדן צייתין לקל נעימו דילה. וכמה מלאכין קדישין אודאן ומשבחן עמה לשמא קדישא. בהיכלא אחרא אית דבורה אוף הכי וכל שאר נשין בהדה אודן ומזמרן בההיא שירתא דאיהי אמרת בהאי עלמא. אי רבי אי רבי מאן חמי חדוה דצדיקייא ודנשין זכיין דעבדין לגבי קב&quot;ה. לגו לגו דאינון היכלין אית ארבע היכלין טמירין דאמהן קדישין דלא אתמסרן לאתגלאה ולית מאן דחמי לון. בכוליה יומא אינון בלחודיהון כמא דאמינא לך וגובירן אוף הכי ובכל ליליא אתכלילן כלהו כחדא בגין דשעתא דזווגא איהו בפלגות ליליא בין בהאי עלמא. בין בההוא עלמא. זווגא דההוא עלמא אתדבקותא דנשמתא נהורא בנהורא זווגא דהאי עלמא גופא בגופא וכלא כמה דאתחזי זינא בתר זיניה זווגא בתר זווגא גופא בתר גופא זווגא דההוא עלמא נהורא בתר נהורא. היכלין דארבע אמהן אקרון היכלין דבנות בוטחות ולא זכינא בהו למחמי. זכאה חולקהון דצדיקייא גוברין ונוקבי דאזלי בארח מישר בהאי עלמא. וזכאן לכלהו ענוגין דההוא עלמא. אי רבי אי רבי אלמלא בר יוחאי אנת לא אתמסר לגלאה. זווגא דההוא עלמא אתעביד איבא &lt;קטע סוף=דף קסז ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסח|א}}&lt;קטע התחלה=דף קסח א/&gt;יתיר מאיבא דאתעביד בהאי עלמא בזווגא דלהון בזווגא דההוא עלמא בתיאובתא דלהון כחדא כד מתדבקן נשמתין דא עם דא עבדי איבין ונפקי נהורין מנייהו ואתעבדי שרגין. ואינון נשמתין לגיורין דמתגיירין וכל הני עיילין להיכלא חדא. וכד מתגיירא גיורא חדא פרחא מההוא היכלא נשמתא ועאלת תחות גדפהא דשכינתא ונשקת לה בגין דאיהו איבא דצדיקייא ומשדרת לה לגו ההוא גיורא ושראת ביה. ומההוא זמנא אקרי גר צדק. והיינו רזא דכתיב {{צ|פרי צדיק עץ חיים}} מה אילנא דחיי אפיק נשמתין. אוף הכי צדיק איבא דיליה עביד נשמתין. רב מתיבתא אמר כתיב {{צ|ותהי שרי עקרה אין לה ולד}}. ממאי דאמר ותהי שרי עקרה לית אנא יודע דלית לה ולד מאי אין לה ולד. אלא הכי אמר רב מתיבתא ולד לא הות מולדא. אבל נשמתין הות מולדא באתדבקותא דתיאובתא דאינון תרין זכאין הוו מולידי נשמתין לגיורי כל ההוא זמנא דהוו בחרן כמה דעבדין צדיקייא בגן עדן. כמה דכתיב {{צ|ואת הנפש אשר עשו בחרן}} - נפש עשו ודאי. 

חדי ר&quot;ש א&quot;ל ההוא גברא אי רבי מה אימא לך בכל ריש ירחי ושבתי ומועדייא וזמנייא אינון דכורין סלקין לאתחזאה קמי מלכא קדישא דכורין ולא נוקבין כמה דאת אמר {{צ|יראה כל זכורך}}. וכד אהדרן מהדרן בכמה מלי חדתין ואהדרן מלין קמי רב מתיבתא. יומא דא אהדרן מלין חדתין קמי רב מתיבתא על רזין עתיקין צדיק וטוב לו. צדיק ורע לו. דכלהו סלקין גו מתקלא דאילנא עד לא ייתון לעלמא וכפום טקלא דמתקלא הכי אית לון בהאי עלמא. רב מתיבתא נחית וגלי ממה דשמע לעילא מלה חדא גלי ולא יתיר אעא דלא סליק נהוריה יבטשון ביה ואנהיר. גופא דלא סלקא ביה נהורא דנשמתא יבטשון ביה ויסלק נהירו דנשמתא ויתאחדון דא בדא לאנהרא (תרי נוסחי) בגין דאית גופא דנהירו דנשמתא לא החיר ביה עד דיבטשון ביה כדין נהיר נהירו דנשמתא ואתאחדת בגופא וגופא אתאחד בה. גופא כדין סליק נהירו מגו נשמתא מחדד מרומם ושבח מצלי צלותיה ובעותיה מברך למאריה הא כדין כלא נהיר:

בגין דאית גופא דלא יכילת נשמתא לאנהרא ביה עד דיבטשון ביה וכדין נהיר ואתאחד דא בדא. אית אעא דלא אתאחד בנהורא ולא סליק נהורא ביה עד דביטשון ביה וכדין נהיר. סטרא אחרא בעי למעבד הכי ובטש בחייביא וכל מה דבטש כדין ונר רשעים ידעך מחרף ומגדף. לכל סטרין ולא יכיל לאנהרא כלל וכדין כתיב {{צ|כי מה האדם שיבא אחרי המלך}} ובעי לאתדמי ליה ולא יכיל. ועל דא {{צ|יהוה צדיק יבחן}} ובטש ביה וכדין נהיר ואתקף בנהירו. יבחן כמה דאת אמר {{צ|אבן בחן}}. גחין ר' שמעון ונשיק לעפרא. אמר מלה מלה אבתרך רדיפנא מיומא דהוינא והשתא אשתמודעא לי מלה מגו שרשא ועקרא דכלא. 

א&quot;ל אי רבי אי רבי כד סלקין לעילא כל אינון רוחין דכורין ונוקבין בההוא זמנא שטעין (ס&quot;א כמה) מלין חדתין ועתיקין נחתין ועאלין לגו מתיבתא ואהדרן מלי קמי רב מתיבתא ואיהו אוליף לון מלה על קיומיה כד סלקין מתפשטין מלבושיהון וסלקין כד נחתי מתלבשין בלבושיהון דההוא גופא אי רבי אי רבי כמה חדתין מלין מגו רב מתיבתא. זכאה איהו מאן דאזער גרמיה בהאי עלמא כמה איהו רב ועלאה בההוא עלמא והכי פתח רב מתיבתא. מאן דאיהו זעיר איהו רב. ומאן דאיהו רב איהו זעיר. דכתיב ויהיו &lt;קטע סוף=דף קסח א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסח|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קסח ב/&gt;חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים. מאה דאיהו חשבון רב כתיב ביה שנה זעירו דשנין חד אזעיר ליה. שבע דאיהו חשבון זעיר אסגי ליה ורבי ליה דכתיב {{צ|שבע שנים}}. תא חזי דלא רבי קב&quot;ה אלא לדאזעיר לא אזעיר אלא לדרבי. זכאה איהו מאן דאזעיר גרמיה בהאי עלמא כמה איהו רב בעלויא בההוא עלמא. אדהכי שמעו שירתא דימא בקל נעימו דלא שמעו מיומא דאתבריאו קל נעימו דשירתא כההוא נעימו דהוו אמרי. וכד סיימו יהוה ימלוך לעולם ועד. חמו ד' דיוקנין ברקיע. וחד מנייהו רב ועלאה מכלהו. וההוא רב ועלאה נייהו אתער קלא ואמר כה אמר יהוה זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולותיך וגו'. שאט ברקיעא ואגניז קם אחרא אבתריה ואמר והולכתי עורים בדרך לא ידעו בנתיבות לא ידעו וגו'. סיים ושאט ברקיעא ואגניז פתח אידך ואמר ישושום מדבר וציה ותגל ערבה ותפרח כחבצלת. ושאט ברקיעא ואגניז פתח אידך ואמר כה אמר יהוה בוראך יעקב וגו' (שם) כה אמר יהוה הנותן בים דרך ובמים עזים נתיבה וגו'. תכבדני חית השדה תנים ובנות יענה וגו'. סיים ושאט ברקיעא ואגניז. כדין דחילו סגיא ואמתני נפל עלייהו כד הוה נהיר יממא קלא אתער כמלקדמין ואמר עמא תקיפא כאריה גברין כנמרין הבו יקר למאריכון דכתיב {{צ|על כן יכבדוך עם עז וגו'}}. שמעו קל חילין ומשריין דהוו אמרי לך יהוה הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד וגו'. עד ומרומם על כל ברכה ותהלה. תווחו ואזלו. אדהכי נהר יממא אהדרו רישא וחמו כל מדברא חפי בענני יקר מנהרן מנצצן בגוונין סגיאין. אמרו דא לדא ודאי קב&quot;ה בעי לאשתבחא בתושבחתא דדרא דמדברא דלא הוה בעלמא דרא עלאה כדרא דא ולא יהא עד דייתי מלכא משיחא ודאי כל מה דאחמי לן קב&quot;ה לא הוה אלא בגין לאודעא לן חביבו דמאריהון עלייהו לאודעא דאית לון חולקא טבא ואינון בני עלמא דאתי ולזמנא דאתי כד יוקים קב&quot;ה מתייא זמינין אלין לאחייא בקדמיתא כמה דאת אמר {{צ|יחיו מתיך}}. ואלין אינון דרא דמדברא א&quot;ל אי מלה חדתא ידעת דאנא ערטירא בה. א&quot;ל אימא אמר קלא דהדרא בעינא למנדע. בר נש יהיב קלא בחקלא או באתר אחרא והדרא קלא אחרא ולא ידיע א&quot;ל אי חסידא קדישא על מלה דא כמה קלין אתערו וכמה דקדוקין הוו קמי רב מתיבתא וכד נחת רב מתיבתא אמר הכי אוקמוה מלה במתיבתא דרקיעא ורזא יקירא איהי. 

תא חזי תלת קלין אינון דלא אתאבידו לעלמין בר קלין דאורייתא וצלותא דאלין סלקין לעילא ובקעין רקיעין אבל קלין אחרנין אינון דלא סלקין לא אתאבידו ואינון תלת קול חיה בשעתא דאיהי על קלביטא ההוא קלא משטטא ואזלא באוירא מסייפי עלמא עד סייפי עלמא. קול דבר נש בשעתא דנפיק נשמתיה מגופיה ההוא קלא משטטא ואזלא באוירא מסייפי עלמא עד סייפי עלמא. קול נחש בשעתא דפשיט משכיה ההוא קלא משטטא באוירא ואזלא מסייפי עלמא עד סייפי עלמא.  &lt;קטע סוף=דף קסח ב/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קסט|א}}&lt;קטע התחלה=דף קסט א/&gt;אי חסידא קדישא כמה מלה דא רבא ויקירא. אלין קלין מה אתעביד מינייהו ולאן אתר עאלין ושארן. אלין קלין דצערא אינון ואזלין ומשטטי באוירא ואזלי מסייפי עלמא עד סייפי דעלמא ועאלין גו נקיקין ומחילין דעפרא ואתטמרן תמן. וכד ש דף קסט/א יהיב ב&quot;נ קלא אינון מתערין לגבי ההוא קלא. קלא דנחש לא אתער לגבי קלא דב&quot;נ. היאך יתער במחאה כד מחי בר נש מחאה אתער קלא דנחש דאתטמר לגביה ההוא קלא ולאו קלא אחרא. קלא אתער בתר קלא זינא בתר זיניה. ועל דא ביומא דר&quot;ה קול שופר אתער קול שופר אחרא זינא בתר זיניה אזלא. ארחיה דנחש לביש איהו לקטלא ולמחאה בההוא קלא ממש לא אתער קלא דהאי נחש אלא בתר זיניה ודא איהו כד בר נש מחי בחוטרא בארעא וקרי ליה לזיניה כדין אתער ההוא קלא דנחש לאתבא לזיניה ורזא דא איהו טמירו. אמר ר' שמעון ודאי מלה דא מלה סתימא היא. ותווהנא איך שלמה מלכא לא ידע מלה דא. א&quot;ל שלמה מלכא מנדע ידע ולא כ&quot;כ. אבל מה דלא ידע ההוא קלא מה תועלתא אית בה והיך יתבא. ורב מתיבתא הכי אמר דקדוקא דא לא ידע שלמה מלכא דהא ההוא קלא איהי כלילא רוחא ונפשא והבל גרמי מעצבונא דבשרא ומשטטא באוירא וכל חד מתפרש דא מן וכד מטא לההוא אתר דעאל ביה יתבא כמיתא וכל אינון חרשין וקוסמין ידעין אתרין אלין בחרשייהו וגחנין לארעא ושמעין קלא דא דמתחברן אינון רוחא ונפשא והבל דגרמי ואודעין מלה ודא איהו אוב מארץ ועל דא רדיף שלמה למנדע מה דאתעביד מההוא קלא ולא ידע. זכאה חולקך רבי דאתבריר לך מלה דקשוט. 

כד בר נש אתער קלא מיד (מתחברן) אתער ההוא קלא ולית ליה רשו לארכא יתיר. אלא כעין ההוא קלא דאתער ב&quot;נ ולא יתיר ואי אריך בר נש קליה איהו לא אריך כל כך בהדיה אלא לסופא דקלא בגין דלא יכיל לארכא מאי טעמא בגין דכד נפק בקדמיתא אתאריך מסייפי עלמא עד סייפי עלמא והשתא דעאל תמן לא יכיל לארכא קלא דהא ליתליה אתר לאתפשטא תמן כדבקדמיתא חדי ר&quot;ש ואמר אלמלי לא זכינא למשמע אלא מלה דא די לי למהוי חדי דזכינא למשמע מלין דקשוט דההוא עלמא. א&quot;ל אי חסידא קדישא אלמלי ידעת חדוה דמלין בההוא עלמא קמי רב מתיבתא תהא חדי יתיר. א&quot;ל מאי חדושא הוה השתא כד אתית לגבי. אמר. רב מתיבתא פתח ואמר ויוסף ישית ידו על עיניך. חדוה הוא. אמאי סתימו דעיינין למיתא בגין דעיינין גוונין דהאי עלמא אינון וחיזו ודיוקנא דהאי עלמא בהו איהו אסתים מניה האי עלמא חיזו דהאי עלמא אסתימו עינוי כל חיזו דהאי עלמא הא אתחשך מניה. וחשכין מניה חיזו דעינוי לית ליה חיזו בהאי עלמא מתמן ולהלאה. אמר ר' שמעון יאות תקונא דקדמאי וחכמתא דלהון יתיר ממלאכין קדישין. א&quot;ל יוסף אמאי ישית ידו מכל בנוי ואי תימא על בשורה דיליה מבעי ליה ויוסף חי תראה א&quot;ל ישית ידו בגין דרחימו דיליה הוה ובגין כך דא אסתים מיניה נהירו דהאי עלמא ודא נטיל ליה. מאן דאסתים עינוי רחימא דיליה אחזי הכי חיזו דילך דהאי עלמא אתאביד. הא אנא חיזו דילך באתרך מכאן ולהלאה יתתקנון לך חיזו אחרא דההוא עלמא. אמר ר' שמעון מה אתהני האי למיתא ומה תועלתא אית ליה בהאי מאן דיבעי למשאל (יומא) מה דאצטרי לאפקחא עינוי בגין לאחזאה דעדיין אזדמן איהו לאתבא לחיזו דהאי עלמא כדבקדמין. א&quot;ל אי חסידא קדישא ודאי אי לא אסתים מניה כל חיזו דהאי עלמא ולא אתאביד כלא מניה לא להוי ליה חיזו וחולקא דההוא עלמא. עלמא דא בהפוכא איהו מההוא עלמא דאנן ביה דבזמנא דתחיית מתייא אפילו כחוטא דשערא לא הוה מעובדא דהאי עלמא דכלא אתאביד בקדמיתא (טלא יבטיל ליה וישוי ליה) בההוא &lt;קטע סוף=דף קסט א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסט|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קסט ב/&gt;טלא (בקדמיתא) ויתעבר מניה כל זוהמא ולבתר יתעביד כחמירא דא ומניה יתעביד גופא בריה חדתא כך הכא. א&quot;ל רבי שמעון ודאי ידענא דאתון מלובשין תמן בלבוש יקר דגופא דכיא קדישא אי הוה בגוונא דא בהאי עלמא ב&quot;נ דאתחזי בההוא גופא כגוונא דאתון קיימין בההוא עלמא. א&quot;ל מלה דא שאילו קמי רב מתיבתא תרין עולימין דאתלבשו ביננא בתר דסבלו צערא על חובא דלא אתחזי לגלאה ושאילו דא קמי רב מתיבתא ואיהו אמר דהא הוה בהאי עלמא הכי מנלן דכתיב {{צ|ויהי ביום השלישי ותלבש אסתר מלכות}} - אתלבשת בההוא דיוקנא דההוא עלמא. מלכות דא רוחא דקודשא דהא מלכות שמיא נשיב רוחא מההוא רוחא דאוירא דההוא עלמא ואתלבשת ביה אסתר. וכד עאלת קמי מלכא אחשורוש וחמא ההוא לבושא נהורא דיוקנאה אדמי למלאך אלהים. פרחה מניה נשמתא לפום שעתא. מרדכי אוף הכי דכתיב {{צ|ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות}} - {{צ|לבוש מלכות}} ודאי - דיוקנא דההוא עלמא. ועל דא כתיב {{צ|כי נפל פחד מרדכי עליהם}} - {{צ|פחד מרדכי}} ולא פחד אחשורוש. 

אמר רבי שמעון כמה מתיקין אינון מלין זכאה חולקי והא ידענא דצדיקייא (ס&quot;א בהאי) בההוא עלמא מתלבשן בלבושא דאקרי לבוש מלכות והכי הוא ודאי. א&quot;ל אוירא דג&quot;ע נשיבו דרוח קודשא אינון ומתלבשן ביה צדיקייא כגוונא דהוו בהאי עלמא. ולבתר רוח קודשא שראת על רישא דכל חד וחד ואתעטר ואתעבידא ליה עטרא וכך הוה למרדכי דכתיב {{צ|בלבוש מלכות}} - דיוקנא דההוא עלמא. ולבתר ועטרת זהב גדולה דא עטרת דשריאת על רישיהון דצדיקייא בההוא עלמא. כד קבילו ישראל אורייתא כגוונא דא הוה להון. עד דחבו דכתיב בהו {{צ|ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב}}. אתפשטו מההוא לבושא וכן כתיב ביהושע כהנא רבא {{צ|הסירו הבגדים הצואים מעליו}}, וכתיב {{צ|וילבישוהו בגדים}} אלין לבושין דההוא עלמא מהכא מלין קדמאין ומהכא דכל זמנא דגופא דהאי עלמא קיימא בקברא בקיומא לא אתלבש רוחא בלבושא דההוא עלמא דכתיב {{צ|ויסירו הבגדים הצואים מעליו}} בקדמיתא ולבתר {{צ|וילבישוהו בגדים}}. {{צ|ומלאך יהוה עומד}} - מהו {{צ|עומד}}? אלא דא היא עטרא דאקרי מלאך יהוה דקיימא על רישיהון דצדיקיי' ודא איהו {{צ|עומד}} - עומד על רישא לעילא. לבתר דאתלבשן כהאי לבושא דיקר. תרין גופין כחדא לא יכלין למיקם כל זמנא דהאי קיים רוחא לא מקבלא אחרא. אתעבר דא הא אחרא זמינא מיד ודאי. דא נפיק ודא עאל כגוונא דיצר טוב ויצר רע. בהאי עלמא לא בעי קב&quot;ה דתרווייהו יקומון כחדא אמר ליה תווהנא על מה דכתיב (שם) {{צ|והשטן עומד על ימינו לשטנו}}. וכי יהושע בן יהוצדק כך שאר בני עלמא על אחת כמה וכמה. 

א&quot;ל חסידא קדישא כמה טמירין סתימין מלין אלין (א&quot;ל) אע&quot;ג דחברייא ידעין במלין דההוא עלמא לא יכלין למנדע ברזין אלין. 
א&quot;ל. כיון דבר נש בההוא עלמא מה תועלתא אית לההוא שטן לאסטאה ליה. ולא די ליה דאפיק נשמתיה מניה וקטיל ליה. 
אמר ליה אי חסידא קדישא זכאה חולקך. תא חזי תיאובתא דשטן לא הוה אלא בגין דלא יתלבש ההוא זכאה בלבושא דכיא קדישא דכיון דחזי ההוא שטן דלבושא דיליה אתדחיא ולא אתחשיב על דא אסטי ליה. מאי טעמא בגין דאי אתלבש בההוא לבוש יקר מיד לבושא דזוהמא ועבידתא דההוא שטן יתבטל ויעבר מעלמא ולא ניחא ליה לשטן. ותו דבכל זמנא דלא אתלבש פקדא רוחא לההוא גופא דזוהמא דיליה. וניחא ליה לשטן. וכיון דאתלבש &lt;קטע סוף=דף קסט ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קע|א}}&lt;קטע התחלה=דף קע א/&gt;בההוא לבוש יקר הא אתבטל גווני דיצרא בישא וגופא דיליה וליה ליה דוכרנא בהדיה לעלמין. ואי תימא דאנן פקדין לבי קברי בריש כל ליליא לאו על גופא אלא דנפשא ונפשא פקדא לגופא. אבל השתא פקדונא דילן איהו לנפשא דאיהי משתככא ואשתארת בשכוכי גו גרמי. ובגין כך בריש כל ליליא פקדונא דרוחא לנפשא ולא על בשרא. אי חסידא קדישא תא ואגלי לך מלה סתימא בניינא דגופא דבר נש הכי הוא רוחא מעם רוחא דקודשא נשמתא מגו אילנא דחיי. כיון דרוחא קדישא יהב חילא מיד רתיכין דיליה יהבין חילייהו חילא דלהון גרמי ושייפין כלהו מסטרא דלהון ותקונייהו דא על דא. סט&quot;א יהבת בשרא ומסטרא דיליה אתיא בשרא ולא מלה אחרא. רתיכין דיליה יהבין כל אינון גידין וערקין לאמשכא דמא לבשרא בתר דאלין יהבי חילייהו שמיא יהבי חילייהו ומאן אינון עור דאתמשך על כלא כגוונא דלהון. לבתר מתחברן שמיא וארעא כחדא ויהבי ד' יסודי אלין אשא ומיא ואוירא ועפרא לאגנא על אלין ולחפיא על כלא לבתר כל חד נטיל חולקיה דיהב ואתבטל רוחא דקודשא ורתיכין דיליה חולקייהו קיימא רוחא דקודשא. רוחא דיליה קיימא ונשמתא סלקא רתיכין דרוחא דקודשא גרמין דלהון קיימין וע&quot;ד השיבו דגופא גרמין הוו ובגין כך כתיב {{צ|ועצמותיך יחליץ}}. ובשרא לא כתיב ביה הכי וכל זמנא דבשרא דסטרא אחרא קיימא בקיומא ההוא שטן קיימא לאסאנא אתאביד בשרא לית ליה רשו לאסטנא דהא לית ליה על מה דיסתמיך ועל דא כתיב יכל בשר מרואי ושפו עצמותיו לא ראו. מההוא חיזו דשטן דקיימא לאסטנא דלא יכיל כיון דיכל בשרו ושפו עצמותיו לא ראו. לא אתחזון לקרבא לגביה דלית ליה בהון חולקא כיון דשף כל חד וחד מדוכתיה לא תבע עלייהו ולא קאים לאסטנא בגינייהו לבתר דבשרא מתעכלא הא לא יתבע דינא ולא קאים לאסטנא דהא לית ליה על מה דיסתמיך ולא אדכר לב&quot;נ בשום מלה דעלמא. 

א&quot;ר שמעון השתא ידענא מלין על תקונייהו. ודאי יאות הוא ליה לאסטנא א&quot;ל ר' (שמעון) חגור זינך ותקין גרמך אי תבעי למנדע מלין דשארית או אי תשאל בהני מלין אימא לי. א&quot;ל ודאי הא ידענא דביתאי שכיבת דלא ידענא מנה כלום וחברייא ידעין. נשין מ&quot;ט דעתייהו קלה. א&quot;ל דעתא אתיא בשית דרגין. וכל חד נטיל חולקיה מה דאשתאר קל איהו אבל יקירא דא אי לאו דאשת כסילות אשתתף בה. במלה דא לא תשאל דהא ידענא דלאו על דביתך שאלת אלא על מה דכתיב {{צ|הנה יהוה רוכב על עב קל}} וההוא עב קל אקרי דעת מההיא כלה יראת יהוה ואיהי קיימא באמצעיתא כגוונא דדעת עלאה אבל (ס&quot;א וע&quot;ד) אקרי קל. והא ידענא שאלתא דילך מאי היא. אבל שארי וחגור זינך וקטיר קטרך דהא עידנא הוא לגלאה כמה דשארית עובדא. דעל אנפי רוחב ביתא. אולם דעזרה לגו. בהאי עזרה אית תריסר פתחין לפום חושבן שבטיא דישראל. בפתחא חדא כתיב ראובן. ובפתחא אחרא כתיב שמעון וכן כל שבטיא דישראל רשימין על אינון פתחין בזמנא דיסלקון לאתחזאה קמי מאריה דעלמא. מאן דעייל בפתחא דרשים ביה ראובן אי משבטא דראובן איהו מקבלין ליה פתחין ואי לא פלטין ליה לבר וכן בכלהו דלא יקבלון פתחין אלא למאן דאיהו מההוא שבטא דרשים בהון ובדא יתחקקון וישתמודען כל חד וחד. תלת מאה ושתין וחמש עמודין דנהורא מלהטא אית בכל סטרא מאינון ארבע סטרין כל אלין עמודין אקרון עמודים חיים בגין דלא קיימא נהורא דלהון &lt;קטע סוף=דף קע א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קע|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קע ב/&gt;שכיך באתר חד. וכלהו אלין סלקין ואלין נחתין יהבי דוכתא דא לדא אלין דסלקין בטשין דא בדא ומנגני נגונא ואלין דנחתי אוף הכי. אלין דסלקי דנגני נגונא מאי נגונא מנגני שיר דעד כען מלאכין קדישין לא שבחו ליה בגין דאיהו חדש. מאי טעמא איהו חדש בגין דההוא דמחדש עולימוי משבח ליה ואמר ליה והכי אמר רב מתיבתא דא אקרי חדש ואיהו חדש בגין דדביק בשמשא ולא אתפרש מניה לאפקא סטרא אחרא דלית ביה חדושא דכתיב ביה {{צ|ואין כל חדש}}. זקן הוא ואתבלי ולא אתחדש. (ס&quot;א ולא עביד תולדין) דאלמלא עביד תולדין הוה מטשטש עלמא). תו פתח רב מתיבתא. שדה אתחדשת בעדונא דרגא דילה גרים דכתיב {{צ|אחרי בלותי היתה לי עדנה}}. מאי דדנה משיכו דעדן עלאה. ובגין דאתמשך עלה מסטר דנוקבא כתיב {{צ|עדנה}} בה&quot;א ובגין כך כתיב {{צ|היתה}} ולא &quot;היה&quot;. {{צ|ואדני זקן}}. וכי אע&quot;ג דאיהו זקן לא אתחזי לאולדא אלא לאו מלתא זעירתא אמרה לגביה (דאברהם אלא) דבגין (לאזער גרמה דאתדבקת) ההוא (מלך) זקן (ד&quot;א דאתדבקא) (וכסיל) לא אתחדש ולא עביד תולדין דאלמלא הוה עביד תולדין הוה מטשטשא עלמא (ס&quot;א אלא אמרה לגבי דאברהם בגין דהוא זקן לא אתחדש ולא עביד תולדין). ועל דא אהדר מלין קודשא בריך הוא למה זה צחקה שרה וגו'. ואי תימא והא כתיב {{צ|ואברהם זקן בא בימים}}. אלא בא בימים. באינון יומין עלאין דמחדשי עולמין כנשרא. ע&quot;ד נגונא דא נגונא דההוא חדש איהו. הושיעה לו. למאן לההוא חדש הושיעה ימינא דמלכא עלאה ודרועא דיליה. אינון דנחתי אוף הכי מנגני ואמרי שירה אחרא יתמא. ומאן איהו מזמור לתודה דאיהו יתמא. אוף הכי נהורא דלהון חד אתחזי. וכד מתגלגלי אתחזן חמש גוונין דנהורין. בכל עמודא ועמודא. עמודין אלין כלהו חללין מלגאו. וכד סלקי ונחתי נפקי מנייהו שלהובין דנורא כגווני חיזור ושושן. לעילא מכל עמודא ועמודא אית תלת תפוחין דבטשי בהו תלת גוונין סומק ירוק וחוור. בכל גוון וגוון מלהטן אתוון בלטי משלהובא ירוקא דאשא ולא משתככי לעלמין ולית מאן דיקום עלייהו. ארבע גלגלין מתחמן עובד ציור בכל עמודא ועמודא. באינון גלגלין אית פליאן רברבן כד מסתחרן מפקין מנייהו זגין דדהבא ואבני יקר. ומיד מתכנשי בגווייהו ולא נפלי לארעא כד נפקין אינון זגין דדהבא ואינון אבני יקר גו אסתחרותא דגלגלין אשתמע קלא דאמרי זאת נחלת עבדי יהוה וצדקתם מאתי נאם יהוה תרין אריין לבכל גלגלא וגלגלא אריא חדא מסטרא חדא ואריא חדא מסטרא חדא וכלהו מאשא ירוקא ובגלגולא דקא מסתחרן גלגלין מתחבקן אלין באלין ואזלי כלהו. בגלגולא מתדבקן דא בדא. כד סלקין עמודין מנהמן אריין אלין באלין ותפוחין פרחין באוירא וסלקין לעילא ובטשי אלין באלין באוירא ותבו לאתרייהו ומתמן נפלי ואריין פשטי ידייהו לנטלא לון וסלקין אלין מגרמייהו. אי חסידא קדישא. מאן חמא חכמתא דאומנו דצייר קב&quot;ה בעמודין אלין. בפלגו יומא נפקי תרין נשרין בכל גלגלא וגלגלא ולא ידיע אתר דנפקי מתמן ושריין על רישיהון דאלין אריין וכדין משתככי עמודין וגלגלין וקיימי בקיומייהו. ותפוחין נפלי על פומייהו דנשרי ומקבלי לון ומיד פרחין מפומא לפומא ואזלין ומשטטי בינייהו ותבו לאתרייהו ולא ידיע מאן היא. לבתר שעתא ופלגא נשרין ארימין קלא ומנגנין נגונא תאיבא ואתטמרן ולא ידיע בהי אתר. סחרנייהו דאינון עמודין אית שבכין עובד ציור. אשא סומקא ונהורא חוורא וחוטין דדהבא סחור סחור סחרין לכל סטר ומעיינא דמיא &lt;קטע סוף=דף קע ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעא|א}}&lt;קטע התחלה=דף קעא א/&gt;כמה דאת אמר {{צ|והיה ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלם חצים אל הים הקדמוני וחצים אל הים האחרון}}. הכא פריש רב מתיבתא קרא דא לגו וקליה אשתמע לבר. (ס&quot;א ואדהוה) מדהוה פריש קרא דא. (אי קדישא אי קדישא) קל ינוקא אתער מלבר ההוא ינוקא דהוה פריש תלמודיה וגמיר קמי חד עמודא דעלמא בריה דרבי יהודה דרבית אנת והוו אחדי ביה לדינא וקליה אתער מלבר בהאי קרא ואמר מיא דאינון מלרע היך סלקין לעילא מניה לאתר עלאה יתיר מניה בכמה דרגין ומה אצטריך לון לאינון מיין לעילא. ומה אתר דכל (תפוחי) מבועין ונחלין נפקין מניה ולית פסיקו למבועי ונחלי אתשקיא מאתר נגיב מאן חמא חפירא דבירא דיהיב מיין למבועא דגביע. וכי ירושלם יהיב מיין אל הים הקדמוני אתר דכל מימין דעלמא נפקי מתמן ונבעין מניה. אי חסידא קדישא לקלא דא אשתככו וצייתו כל קלין דבני מתיבתי דתמן ובגין כך לא יכילו מארי דדינא למקרב גביה. 

בכה ר' שמעון א&quot;ל לא תבכי בוצינא קדישא זכאה חולקך דאפילו ינוקי מנך אמרי רזין סתימין דאורייתא. תא ואימא לך מה דעבדו בני מתיבתי על קליה דההוא ינוקא כד עאל קליה דההוא ינוקא כגירא לגו וכלהו צייתי ליה. בההוא שעתא אזדעזע רב מתיבתא וכל אינון דהוו קמיה ואמר מאן אינון דלא שבקין לההוא ברא דאלהא חייא למיעל קמו ואחידו ביה תלת עמודין דקיימי קמי רב מתיבתא ועאל וכל בני מתיבתי אתכנשו לגביה אמר רב מתיבתא אימא קראיך ברא קדישא. אמר עד כען דחילנא דהא אנא ממתיבתא אחרינא הוינא והכי אמרו לי כד מארי דדינא הוו אחדין בי. א&quot;ל לא תדחל ברא קדישא הכא תהא ביננא שבעה יומין ותתמחי בכל יומא מטלא קדישא. ולבתר יסלקון לך לגו ההוא מתיבתא בשאר ינוקי דהכא:

פתח ההוא ינוקא ואמר {{צ|והיה ביום ההוא}} - {{צ|ההוא}} - לא ידיע מאן הוא?! אלא בכל אתר {{צ|ביום ההוא}} יומא בתראה הוא אמאי אקרי {{צ|יום ההוא}}? אלא דא הוא יומא דאחיד סופא בשירותא. שירותא אקרי הוא כמה דאת אמר {{צ|ועבד הלוי הוא}} פולחנא דלוי לדרגא דאקרי הוא טמיר וגניז ואקרי ההוא (ה' הוא) לאחזאה סופא דכל דרגין דאיהו שירותא וכלא חד ובגין דאיהו סופא אתוסף ביה ה' (ס&quot;א הלוי הוא. הוא טמיר וגניז ודא אקרי יום ההוא לאחזאה סופא דכל דרגין דאחיד בשירותא וכלא חד) זמינא ירושלם לאפקא מיין ולנבעא נביעו הכא אית לומר סופא דכל דרגין לאו איהו ירושלם אלא ודאי ירושלם ויומא ההוא כלא חד. מה בין האי להאי אלא ירושלם כל דרגין קדישין דילה כד אמתחרן אקרון ירושלם והכי אתחמאן ואית דרגין דסחרן ואקרון עזרות אלין פנימאין ואלין לבר ואית דרגין דאקרון כר אסתחרן לשכות (ס&quot;א כד א סתחרן אלין פנימאין ואלין לבר אקרון ירושלם ואית דרגין דסחרן ואקרון עזרות ואית דרגין דאקרון לשכות) ואית דרגין דאקרון כד אסתחרן היכל ודביר. לגו מכל אינון דרגין אית חד נקודה כבודה בת מלך פנימה. נקודה דא אקרי יום ההוא וסימניך ההוא יקרא ארץ וכד יקום יומא דא מגו שבכין דעזרה יקום נביעו דמיא וההוא נביעו מן הים הקדמוני להוי. כגוונא דאמא דברה בין דרועהא ומסגיאו חלבא דיניק אתמלי פומיה ואתרבי ביה אריק חלבא לפומא דאמיה. כך חצים אל הים הקדמוני. נטליה רב מתיבתא ונשקיה. אמר חייך (ס&quot;א חיין דעלמא דמלה דא הכי) אוקמוה במתיבתא דרקיעא והכי הוא ודאי. ים האחרון דרגין בתראין דילה. אי חסידא קדישא כמה חדוה על חדוה אתוסף בההוא ינוקא גו בני מתיבתי כ&quot;ז טעמי דאורייתא אמר ההוא ינוקא ושבעין כתרין אעטרוה לאבוה בההוא יומא זכאה חולקיה מאן דזכי למילף לבריה. אמר רבי שמעון לא זכה אבוה למילף ליה. אמר אבוה שבק ורזא סתימא &lt;קטע סוף=דף קעא א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעא|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קעא ב/&gt;הוה בהאי ינוקא על מה דאסלק מעלמא ועל דבעו למידן דיניה (ס&quot;א באתגלייא) ואשתזיב מניה דא הוה באתגלייא דהוה מכסיף לרביה קמי כלא בשאלתין וקושיין דיליה ולא חייש למהך לאחרא לאתקנא תלמודוי וחליש דעתא דרביה ועל דא בעו למידן ליה בדינא תקיפא. ובגין כך אף על גב דאשתזיב ממאריהון דדינא לא אשתזיב הכא. שבעה יומין הוי דלא אשתלים דיוקניה (ס&quot;א דיניה) וכד הוה אסתחו בכאבא יתירא קמי כלא כל אינון שבעה יומין עד דאשתלים דיוקניה ועל דאסתלק מעלמא לא תבעי למנדע. אי רבי אי רבי זכאה חולקך. 

תא חזי תחות עגולא דאינון שבכין דתמן באינון מיין דההוא נביעו דמעיינא אתרשים נביעו חד ואתפשט ונפיק ונפיק לבר ועאל גו ימא רבא (דתמן) ורשים ביה ארחא בלבא דימא ומיניה שתי לויתן ורוי וחדי ואתרבי ברבוייא וכד נפיק נביעו אחרא ההוא נביעו אתפשט ואזיל בטמירו תחות תהומא לגו ימא ברבוייא וכד נפיק נביעו אחרא ההוא נביעו אתפשט ואזיל בטמירו תחות תהומא לגו ימא בתראה וכל אינון מים זדונים ומיין תקיפין מאיך לון וכפיף לון דלא יפקון לחבלא בני עלמא. וסימן הנותן בים דרך ובמים עזים נתיבח. ובאמצעיתא דההיא עזרה אית תרין כרובים עובדא דאומנא דמלכא קדישא ולא יכלין לקיימא בהו עלאין ותתאין ותחותייהו זמינין כל ישראל לקיימא דלא יפקון מתחות גדפייהו לבר זכאין ליהוון כל דעאלין תחות גדפייהו. תליסר אלפי מגדלין דשמשא דנהיר מנצוצא דמרגקלא בצעצועא (ס&quot;א בניצוצא) כדקא יאות. רב מתיבתא בגין כך זכה לההוא יקר. מאן יכיל למימר מאינון מלין דקא מתחדשן בכל יומא מקמי רב מתיבתא אי רבי בכל זמנא דרוחין דכורין סלקין לעילא. נשין בההוא זמנא נפקי כלהו ומתכנשי לגו היכלא דבתיה תמן וחדאן תמן. בכמה מלין עתיקין. ומתמן נפקין ועאלין כלהו. והיא עמהון לגו היכלא דסרח. וחדאן בכמה מלין חדתין ועתיקין ומתמן נפקין והיא עמהון ועאלין לגו היכלא דיוכבד. וכן בכל אינון היכלין. השתא ר' אימא לך רזא חדא. 

תא חזי בכל שמטה ושמטה כרוזא נפיק אתכנישו גוברין ונשין וכל אינון בני מהימנותא וסליקו כדין כלהו מתפשטין דכורין ונשין וסלקין וכל אינון ינוקי מחלב עאלין לגו מתיבתא (ס&quot;א אתכנישו בני מהימנותא גוברין ונשין וכל אינון ינוקי מחלב וסליקו כדין כלהו מתפשטין דכורין ונשים וסלקין וכלהו עאלין לגו מתיבתא) דרקיעא וחדאן חדוה. ועלויא דלהון ותמן חדו על חדו. וההוא נער דמפתחן דמאריה בידיה קם ואמר לון כמה מלין חדתין ועתיקין וכלהו חמאן חדוה דלית חדוה כההיא חדוה. לבתר עאלין כלהו לגו כמה פרוכתין וכמה היכלין גניזין תמן דאינון נהרין בנעם יהוה בגו היכלא דאהבה דקב&quot;ה ודא הוא דכתיב {{צ|לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו}} לבתר פרחין ינוקין לעילא ואינון פרחין לתתא ומהדרין לדוכתייהו ומתלבשן כדבקדמיתא. זכאה עמא דכל טובא דההוא עלמא מחכאן. אמר ר' שמעון כמה מתיקין מלין דשמענא. זכאה חולקא דידי דזכינא לכל האי למשמע זכאה יומא דנפיקנא הכא. אמרי ליה רבי תלת יומין אית לן רשו למיתי גבך ולבתר חד יומא (ס&quot;א ניזיל ולא אית לן רשו למיתי ובההוא יומא יתוסף) חדוה דילך איהו משיך משיכו מסטרא דיליה ואתטמר ואתחפא תחות אתר דאקרי תא הרצים עד פלגו ליליא. מבתר פלגו ליליא שלהובא דעמודא דיצחק נפיק ובטש בהאי תרנגולא דאקרי גבר כגוונא דגבר אחרא עלאה עליה כיון דבטש ביה האי גבר קרי ויהיב שית קלין וכלהו בסכלתנו. בשעתא דאיהו קרי כל תרנגולין דהאי עלמא קראן ונפיק מניח שלהובא אחרא ומטי לון תחות גדפייהו וקראן איהו מה קרי בשעתא קדמאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה בהדר}}. ובשעתא תניינא קרי ואמר {{צ|קול יהוה לעיר יקרא וגו'}}. בשעתא תליתאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה חוצב להבות אש}}. &lt;קטע סוף=דף קעא ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעב|א}}&lt;קטע התחלה=דף קעב א/&gt;בשעתא רביעאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה יחיל מדבר וגו'}}. בשעתא חמישאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה על המים וגו'}}. בשעתא שתיתאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה יחולל אילות וגו'}}. לבתר קרי ואמר {{צ|קול אומר קרא ואמר מה אקרא וגו'}}. ודא איהו תרנגולא דקרי ולא שכיך ולבתר קרי כמלקדמין ומאי קרי כל עובדין דבני עלמא בגין דאיהו מאריה דאחמתא (ס&quot;א דחכמתא) וקסת הסופר בחרצוי וכל עובדין דבני עלמא כתיב בכל יומא. ובליליא בתר דקרי כל קריאן אלין קרי כל מה דכתב ביומא. ואלמלא רגלוי אצבעאן דיליה דאינון תרין דרגין חד ההוא דקיימא באמצעיתא דאיהו רב וההוא דקיימא מאחורא דאיהו זעיר דקא מעכבין ליה יהא מוקיד עלמא בשלהובוי. ומה עבדי כיון דסליק צפרא וחוטא דנהירו נפיק מסטר דרום כדין מתחברין כלהו ואתעבדין תרין רגלין תרין טלפין כעגלא לקיימא דכתיב {{צ|וכף רגליהם ככף רגל עגל}} והא ידעת רזא דא. שאלת ענפא דגורן לגו בעזרה דא אית תלת מאה ושתין וחמשה היכלין כחושבן יומי שתא ובכל פתחא ופתחא כתיב {{צ|יהי שלום בחילך שלוה בארמנותיך}} לא ידיע מאי הוא בהני היכלין אלא כלהו אתחמן עובד ציור. שבע סדרין דמרגלאן אתחמן אלין באלין בכל חד וחד. אי חסידא קדישא כמה משבח רב מתיבתא היכלא חדא דאיהו בריש סטר מזרח דעזרה דא בגין דארבע אינון בד' סטרין דעלמא אבל היכלא דסטר מזרח אסגי נהורין דיליה יתיר מכלהו. יומא חד בימא רבא לויתן נפיק וכל ימא אזדעזע וכל נוני אזלין לכאן ולכאן כד מטי לויתן בפתחא דפתחא דתהומא שארי למחדי ואשתכך תמן תהומי אלא ההוא כחיזו דמעיין ואתחפיין נהורין ולא אתחזון כל אינון נהורין בר נהורא דהיכלא דבסטר מזרח. דא ההוא מרגלא דקא אפיק לויתן מגו ההוא תהומא דאקרי סגדו&quot;ן. ממה אתעביד. אלא יומא דא דקא אפיק לויתן דאזדעזע ימא יומא דאתחרב בי מקדשא ט' באב איהו. וההוא מרגלא דכד דכיר קב&quot;ה לבנוי ואושיד תרין דמעין לגו ימא רבא חד נפיל לגו תהומא דא דאקרי סגדו&quot;ן וחד נפיל לגו תהומא אחרא דאקרי גילב&quot;א בגין דחמש תחומי אחרנין אינון בימא רבא. אבל לא חשיבין כהני אחרנין וכיון דנפלי אינון דמעין קפאן גו תהומי חד. וחד אטבע גו תהומא דאקרי גילב&quot;א דתתא גו שמרים דחמרא דורדיין בישין נפיק חד ערעורא מקטרגא מזיקא קדמאה ואיהו ברוחא דיוקנא דאדם כד קריב לגו קודשא כיון דמתעבר מתמן ובעי לנחתא לתתא לאתלבשא בלבושא לנזקא עלמא נחית הוא ורתיכוי. ולבושא קדמאה דקא נקיט תבנית שור דיוקנא דשור וקדמאה לנזיקין מאינון ארבע. שור איהו. ואינון ארבע אבות לנזקא עלמא. וכלהו תלתא אבות נזיקין בר שור כלהו דיליה ועל דא כתיב {{צ|וימירו את כבודם בתבנית שור אוכל עשב}}. מהו {{צ|אוכל עשב}}? הא דרשינן ביה. אבל עקרא דמלה מתמצית הלחם ולא שבעת זיני דגן לית ליה בהו חולקא ולא יאות ליה למהוי תמן מדוכתייהו ואלין יתבין בדוכתייהו עד לא נפקי אלין זמינין אלין נהירו ונציצו דלהון לא יכלין עיינין למסבל. אזלין בסחרנין לית להון שכיכו לעלמין. כד אסתכל בר נש בהאי היכלא מיד באסתכלותא קדמאה אתחזי זעיר ולא זעיר אסתכל יתיר אתחזי רב. תו אסתכל אתחזי יתיר רב כל מה דאסתכל הכי אתחזי באתפשטותא רב ועלאה עד דדמי &lt;קטע סוף=דף קעב א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעב|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קעב ב/&gt;באסתכלותא כמלא נימא דלית ליה שיעורא עובדין סגיאין לגו דלא ידיע אומנו דלהון מניה נהרא עזרה וכל מה דאית בה בר כרובים דנהורא דלהון סלקא עד רום רקיעא בגוונין סגיאין ונהורין מנצצן אלף וחמש מאה וחמשה ושבעין גופנין עבדין איבין בעזרה דא יתיר חובק את ידיו במרירו ואנינו דיליה ולבתר אוכל את בשרו בעל כרחיה דלית ליה רשו לשלטאה על מלה אחרא מה אתהני ליה בכל מה דאסטי ועביד ועמל דלבתר לית ליה רשו אלא על דיליה לבתר מרקיד וחדי ככסיל בלא דעתא כלל ואזיל בלא תועלתא ואכיל לבשרא. ובשאר לית ליה רשו מרירו דעילא ותא כד ישראל בעאקו ואכלי לון שנאיהון ולא יהבי חילא בעובדין טבין דלהון לאפקא מניה ואפילו מבשריה דאיהו מהאי סטר אבאיש קמי מלכא קדישא דאיהו רחום וחנון אבל על דיליה רוחא קדישא ונשמתא קדישא לית עלאין ותתאין יכלין לשלטא עלוי כלל ועל דא כל תסקופין וכל מה דאסטי ההוא רע דחשיב למשלט על רוחא קדישא ולבתר לא יכיל וישוב ואוכל את בשרו. מה תועלתא הוה ליה. ועוד דאינון חפאן כלהו כערטיראה תקיף ולית שכיכו לעלאין ותתאין. תא ואימא לך מלה. אי תימא דחדו הוא למלאך המות כד קטיל בני נשא. לאו. אלא בגין דחמי דרעותא דמאריה בכך אחזי גרמיה בחדו למעבד רעותיה דקב&quot;ה דכתיב {{צ|רוח סערה עושה דברו}}. 

א&quot;ל ר&quot;ש והא איהו אזיל ומרקד בחדוה קמי נשין 
א&quot;ל אי חסידא קדישא ודאי הכי הוא לאחזאה קמי מלכא דניחא ליה ברעותיה דמלכא. אבל נייחא דיליה בהספדא דנשין איהו רקיד ואודניה להספדא. 
א&quot;ל אי הכי אמאי אזיל ואסטי על בר נש לעילא ואדכר לחובוי. 
א&quot;ל בגין דאיהו זקן וכסיל וחשיב למשלט על רוחא וכל תאובתיה בגיני כך איהו לסוף לא שליט אלא על דיליה. בשרא דיליה. ועל דא כתיב {{צ|ישוב עמלו בראשו}} אזיל ובעי לארגשא עלמא ומיא סליקין מגו שאר תהומין ובעאן לחפיא עלמא אינון דמעין רתיחין יתיר מכל אשא דעלמא ומגו תוקף דרתיחו דלהון אקפו מיא גו ימא דנקפא ואלמלא דרמז קב&quot;ה חד נשיבו מסטרא דאברהם מעמודא דיליה ואחזי על עלמא לא יכיל למיקם אפילו רגעא חדא. אינון דמעין כד נפלין גו ימא אשתמע קלא בין ימא עד מערתא דכפלתא מקל נהימו דלהון דקא אשתמע תמן כד עאלין גו ימא מתערן אבהן קדמאי וקמו וחשבו דקב&quot;ה בעי לאהפכא עלמא עד דקלא נפיק ואמר לון לא תדחלו רחימין קדישין בגינכון דכיר קודשא בריך הוא לבניכון ואיהו בעי דמפרק לון ואתון תחמון אלפא ביתין כלהו משלבן ומתצרפאן אלין באלין ואתחברן בצרופא דשמא קדישא כיון דאתחזון אתוון בצרופא דא אלין גניזין ונפקין אחרנין וכן כלהו אלין גניזין ואלין נפקין כלהו לגו בחלולא דאינון כפתורים. תו פרחי תלת זמנין ביומא באוירא ונפקי לבר וקיימא שמא בארבע אתוון תליין באוירא שעתא ופלגא לבתר גניז דא מיד נפיק מגו אוירא מחלולא דיליה שמא דתריסר אתוון פרח ותליא באוירא שעתא חדא ולא יתיר לבתר גניז דא ונפקא מיד צרופא דאתוון אחרנין שמא דכ' (ס&quot;א דכ&quot;ב) אתוון ותליין באוירא שעתא אחרא ואגניז. ומיד נפקי אתוון מחלולא אחרא שמא דתמניא ועשרין אתוון מתעטרין כלהו בכתרייהו וקיימי שעתא ופלגא ואגניז דא ומיד נפקי תליא באוירא שמא דעשרין וחמש אתוון בצרופייהו וקיימא שעתא ותלת רגעי נפקי אתוון בארבעין ותרין אתוון לעלמא קיימא שמהן אלא אתוון כולהו לא &lt;קטע סוף=דף קעב ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעג|א}}&lt;קטע התחלה=דף קעג א/&gt;משתככי לעלמין בלטי ומנצצי לבר וסלקי ונחתי לית מאן דיכיל לקיימא בהו בר משיח בטורח סגי. דא גניז לבתר דקיימא תרין שעתין ועשרין ותרין רגעין והאי שמא גליפא דע&quot;ב אתוון קא נפיק וקיימא ותליא באויר אשעתא ופלגא כל הני שמהן לא נפקי ולא אתחזון אלא זמנא חדא ביומא אבל אינון אלפא ביתין אתחזון פרחין באוירא ומצרפין אלין באלין תלת זמנין ביומא כד פרחן אתוון דאלפא ביתין אלין פרחין מכאן ואלין מכאן ומתצרפן כלהו כד נחית תמן רב מתיבתא שארי משיח חמא בצרופא דאלפא ביתא אתוון כמה דחמא דניאל דאינון ממתוס ננקפי אאלרן. כל מעלי שבתא כד מקדשין ישראל יומא לתתא כרוזא כריז לארבע סטרי עלמא אתכנשו משריין קדישין אתקנו כרסיין (קדישין) מאן חמי חדוה בתלת מאה ותשעין רקיעין כמה ממנן כמה שלטונין מתכנשין לאתרייהו. כיון דישראל לתתא מקדשין (וקב&quot;ה) כדין אתער אילנא דחייא ואקיש באינון טרפין דיליה רוח נשיבו חד מגו עלמא דאתי ואינון ענפין דאילנא מתנענען וסלקין ריחין דעלמא דאתי ההוא אילנא דחיי אתער ואפיק נשמתין קדישין ופריש על עלמא. ועם כל דא נשמתין נפקין ונשמתין עאלין אלין מתערי אלין. אלין נפקין ואלין עאלין ואילנא דחיי בחדוה. וכדין ישראל כלהו מתעטרין בעטרין דאינון נשמתין קדישין כלהו בחדוה בנייחא. וכלה שבת אית לון ההוא חדוה וההוא נייחא וכל צדיקייא די בגנתא כלהו סלקין ומתענגין בענוגא עלאה דעלמא דאתי. כיון דנפיק שבתא כלהו נשמתין פרחין וסלקין. 

תא חזי כד עייל שבתא נשמתין נחתין לשרייא על עמא קדישא ונשמתין דצדיקייא סלקין לעילא. כד נפיק שבתא נשמתין סלקין אינון דשארו עלייהו דישראל ונשמתין נחתין אינון נשמתין דצדיקייא כיון דסלקין כלהו נשמתין דשארו עלייהו דישראל סלקי וקיימין בדיוקנא קמי מלכא קדישא וקב&quot;ה שאיל לכלהו מאי חדושא הוה לכו בההוא עלמא באורייתא. זכאה איהו מאן דחדושא דאורייתא אמרת קמיה. כמה חדוה עביד קב&quot;ה כניש לפמליא דיליה ואמר שמעו חדושא דאורייתא דאמרת נשמתא דא דפלו' וכלהו מוקמי ההיא מלה בתרי מתיבתי. אינון לתתא וקב&quot;ה לעילא חתים לההיא מלה. 

תא חזי כד מלה אתחדש באורייתא ונשמתא דנחתא בשבתא אתעסקת באינון מלין חדתין וסלקי לעילא. כל פמליא דלעילא צייתין לההוא מלה וחיות הקדש מתרבן בגדפין ומתלבשן בגדפין. וכד שאיל לון קב&quot;ה ולא תבין ושתקין כדין חיות הקדש מה כתיב {{צ|בעמדם תרפינה כנפיהם}} כמה דאת אמר כי עמדו לא ענו עוד וכפתחו עמדו כל העם. ואי תימא שתיקה אמאי קרו ליה עמידה אלא בדבורא אית ז' שייפין דמתנענען בהדיה. לבא. ריאה. קנה. לשון. שניים. שפוון. בשר. ובשתיקה קיימו בקיומייהו בלא נענועא. ועל דא קרי לשתיקה עמידה דהא רב המנונא סבא (נ&quot;א רב מתיבתא) אמר ישלח עזרך מקדש וגו'. מקדש דא קדוש ידים. ומציון יסעדך דא המוציא דאיהו סעיד לבא דבר נש. יזכור כל מנחותיך כל לאסגאה מלה אחרא. דא נטילת ידים בתרייתא. ועולתך ידשנה סלה דא ברכת המזון בזמון. ואי את עביד כן יתן לך כלבבך וכל עצתך ימלא. ובשבת מקדש דא קדושא רבא ועל מלה דא אתעטרו צדיקייא בגן עדן משבת לשבת אחרא. תו פתח ואמר על הר &lt;קטע סוף=דף קעג א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעג|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קעג ב/&gt;גבוה עלי לך מבשרת ציון וגו'. על הר גבוה האי ודאי הר העבדים אתר דמשה אתקבר. והא אוקמוה דשכינתא תסלק לתמן ותבשר עלמא. אבל כלא איהו. מבשרת ציון דא איהי חפצי בה אתתא דנתן בר דוד אימא איהי דמשיחא מנחם ב&quot;ר עמיא&quot;ל ואיהי תיפוק ותבשר ואיהי בכללא דמבשרת ציון קלא ישתמע בעלמא ותרין מלכין יתערון בעלמא לאגחא קרבא ויפוק שמא קדישא על עלמא. מה תבשר ותימא (שם) הנה אֲדנָי יְהֹוִה בחזק יבא וזרועו מושלח לו הנה שכרו אתו ופעולתו לפניו. הנה שכרו אתו דקב&quot;ה כריז בכל פמליא דלעילא ויימא לון אתכנשו ודאינו דינא. מאן דמסר נשמתיה על קדושת שמי אגריה מאי הוא ואינון יימרון כך וכך. מאן דסביל כמה חרופין וגדופין בכל יומא עלי מהו אגריה. אינון אמרי כך. מאן דאתענש בכל יומא עלי מהו אגריה. אינון אמרי כך. הדא הוא דכתיב {{צ|הנה שכרו אתו ופעולתו לפניו}}. מהו ופעולתו אלא כמה דכתיב {{צ|מה רב טובך וגו'}}. פעלת לחוסים בך דא הוא פעולתו. נגד בני אדם מהו אלא נגד עכו&quot;ם. אשר צפנת ליראיך. מהו {{צ|אשר צפנת}}? וכי מאן יגזול ויטול מן ידוי מה דהוא בעי למיהב דכתיב {{צ|צפנת}}. אלא פוק וחמי עובדין דרחמנו דעבד קב&quot;ה במה דאיהו מחי ביה יהיב אסוותא. במה מחי בשמאלא. בימינא קריב ובשמאלא מחי. במה דמחי ביה יהיב אסוותא לעולם כתיב ירמיה א (?)צפון תפתח הרעה. ובצפון מחי. דמתמן נפקי כל דינין וכל גזירי. קשיין. וביה שרי כל אגר טב וכל טיבו דזמין קב&quot;ה למיהב לישראל. לזמנא דאתי קרי קב&quot;ה לצפון ויימא ליה בך יהבית כל טיבו וכל אגר טוב לבני דסבלו כמה בישין בהאי עלמא על קדושת שמי. הב אגרין טבין דיהבית בך. הדא הוא דכתיב {{צ|אומר לצפון תני ולתימן אל תכלאי וגו'}}. וכי ארחא הכי הוא דדרום לממנע ברכאן והא כל ברכאן מסטרא דדרום וכל טבין דעלמא מדרום נפקי ואיהו אמר לתימן אל תכלאי אלא בההיא שעתא יתער קב&quot;ה לאברהם ויימא ליה קום דהא מטא זמנא דאנא פריק לבנך למיהב לון אגר טב על כל מה דסבלו בגלותא ומגו דאברהם הוה בזבינו דלהון דכתיב {{צ|אם לא כי צורם מכרם}} דא אברהם. הוה ליה כמאן דלא טב בעינוי. ואחמי גרמיה כמאן דבעי דילקון על חוביהון יתיר ויימא גבו מחוביהון גבו מחטאיהון א&quot;ל קב&quot;ה לאברהם ידענא כלא איהו מה דאמרת לאנפין. אנא אוף הכי לאנפין. אל תכלאי אנא בעי לפייסא לך על בנך. לא תמנע טיבו מנהון לא תמנע אגר טב מנהון כמה וכמה סבלו על חוביהן ובגיני כך אומר לצפון תני. והיינו {{צ|אשר צפנת}}. ודא הוא מלה (ס&quot;א דתהא) דההיא מבשרת. ותו תבשר זמנא תניינא בשעתא דשכינתא תסלק על ההוא טורא עלאה ותהך ותבשר לאבהן מיד תהך לירושלם ותחמי לה בחרבנא. תיעול לציון ותמן תקרקר קירא כמלקדמין על אתר בי מותבה ועל יקרא דילה בההוא אתר. ותמן אומיאת דלא תיטול מתמן ולא תפוק עד דקב&quot;ה יפרוק לבנהא ודא חפצי בה. תבשד(?) כמלקדמין ואמרת צהלי ורני יושבת ציון כי גדול בקרבך וגו'. מאי {{צ|גדול בקרבך}}? דא קב&quot;ה דאיהו אתי לגבה לאקמא לה מעפרא ויימא לה התנערי מעפר קומי שבי ירושלם ירושלם איהי וירושלם שמה ודאי. ובדא אוף הכי כמה חדו על חדו הוי לצדיקייא בגן עדן ובגין כך זכאה איהו מאן דנשמתיה בשבת אסהידת קמי מלכא על חדושא דאורייתא דקב&quot;ה. וכל פמליא דיליה וכל אינון נשמתין דצדיקייא דהוו בגן עדן כלהו מתעטרן בההוא מלה. 

תו שמענא בוצינא &lt;קטע סוף=דף קעג ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קעד|א}}&lt;קטע התחלה=דף קעד א/&gt;קדישא דכמה יקר על יקר ועטרה על עטרה מעטרן לאבוה דההוא ב&quot;נ תמן בשעתא דאמר קב&quot;ה אתכנשי למשמע חדושא ומלין חדתין דאורייתא משמיה דפלוני בר פלוני כמה אינון דנשקין על רישיה כמה צדיקייא מעטרין ליה כד נחתין. זכאה חולקהון דכל אינון דמשתדלין באורייתא יומא דשבתא משאר יומין. ע&quot;כ:

רעיא מהימנא

(במדבר ט&quot;ו) רֵאשִׁית עֲרִיסוֹתֵיכֶם חַלָּה תָּרִימוּ וְגוֹ', פִּקּוּדָא דָּא לְהַפְרִישׁ חַלָּה לַכֹּהֵן. חַלָּ&quot;ה הָכִי חוּשְׁבָּנֵיהּ, מ&quot;ג בֵּיצִּים, וְחוֹמֶשׁ בֵּיצָּה, חַד מֵחֲמֵשׁ. וְאִית חוֹמֶשׁ חַד מִן חַמְשִׁין, דְּאִיהוּ ן'. וְדָא סִימַן מָגֵ&quot;ן, דְּאִיהוּ מִיכָאֵ&quot;ל גַּבְרִיאֵ&quot;ל נוּרִיאֵ&quot;ל. חַלָה, שְׁכִינְתָּא. דִּבַאֲתָר דְּאִלֵּין מַלְאֲכִין תַּמָּן, אֲבָהָן תַּמָּן. וּבְאַתְרָא דַּאֲבָהָן תַּמָּן, שְׁכִינְתָּא תַּמָּן. וּבָה וַיְחַל, בָּהּ צַּלֵּינָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמות לב) וַיְחַל מֹשֶׁה אֶת פְּנֵי יְיָ אֱלֹהָיו. (דברים ג) אֲדֹנָי יֶדוִֹד אַתָּה הַחִלּוֹתָ לְהַרְאוֹת אֶת עַבְדְּךָ. וּבָהּ חָלָה זְכוּת אָבוֹת. וּבָהּ תָּמָה זְכוּת אָבוֹת לָרְשָׁעִים. דַּהֲווֹ מְקַבְּלִים אַגְרַיְיהוּ בְּהַאי עָלְמָא. דְּמִסִטְרָא דִּימִינָא, דְּתַמָּן י' דְּאִיהוּ חָכְמָה, שֵׁרוּתָא דִּשְׁמָא דַּיְדוָֹד, דְּאִיהוּ אַחְזֵי זְכוּתָא עַל בְּנָהָא מִימִינָא, דְּתַמָּן רמ&quot;ח פִּקוּדִין דַּעֲשֵׂה. מִסִּטְרָא דְּאָת ה' בַּתְרָאָה, דְּאִיהִי לִשְׂמָאלָא דִּגְבוּרָה, דְּתַמָּן לֹא תַּעֲשֶׂה, דְּאִינּוּן שס&quot;ה, דְּתַמָּן נִדוֹנִין רְשָׁעִים גְּמוּרִים, תָּמָה לוֹן זְכוּת אָבוֹת, וְאִתְהַפָּךְ לוֹן שֵׁם יְהוָֹ&quot;ה, הוה&quot;י. וְאוֹלִיפְנָא מֵהָמָן הָרָשָׁע, (אסתר ה) וְכָל זֶה אֵינֶנּוּ שׁוְֹה לִי. 

(ע&quot;כ רעיא מהימנא)

{{צ|ויאמר יהוה אל משה לאמר דבר אל בני ישראל וגו' ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם לדורותם וגו'}}. {{ש}}
ר' חזקיה פתח: {{צ|ויראני את יהושע הכהן הגדול וגו'}}. כמה זכאין אינון ישראל דקב&quot;ה בעי ביקרהון על כל בני עלמא ויהב לון אורייתא קדישא ויהב לון נביאי מהימני דמדברי להו באורייתא בארח קשוט. תא חזי כל נביאי ונביאי דאוקים קב&quot;ה לישראל כלהו אתגלי קב&quot;ה עלייהו בדרגין עלאין קדישין וחמו זיו יקרא קדישא דמלכא מאתר עלאה אבל לא קריב כמשה דהוה קריב למלכא יתיר מכלא דהא זכאה חולקיה יתיר מכל בני עלמא דעליה כתיב {{צ|פה אל פה אדבר בו ומראה ולא בחידות}} ושאר נביאי הוו חמאן מאתר רחיקא כמה דאת אמר מרחוק יהוה נראה לי א&quot;ר חזקיה הכי אוליפנא כתיב {{צ|וילך איש מבית לוי ויקח את בת לוי}}. {{צ|וילך איש}} - דא קב&quot;ה כמה דאת אמר {{צ|יהוה איש מלחמה}}. {{צ|מבית לוי}} - דא קב&quot;ה אתר דחכמה עלאה וההוא זוהר (ס&quot;א נהר) מתחברן כחדא דלא מתפרשן לעלמין. {{צ|מבית לוי}} - דאשרי לויתן (ס&quot;א כל חידו) בלחודוי בעלמא הדא הוא דכתיב {{צ|לויתן זה יצרת לשחק בו}}. {{צ|ויקח את בת לוי}} - דא קב&quot;ה אתר דנהירו דסיהרא נהיר. {{צ|ותהר האשה ותלד בן}}. {{צ|האשה}} ודאי כמה דאת אמר {{צ|לזאת יקרא אשה}}. בקדמיתא {{צ|בת לוי}} הכי הוא ודאי וכי בת לוי בקדמיתא והשתא אשה? אלא הכי אוליפנא אתתא עד לא אזדווגת אתקריאת 'בת פלוני', בתר דאזדווגת אתקרי' 'אשה'. והכא בת ואשה כלא בחד דרגא היא. 

{{צ|ותצפנהו שלשה ירחים}} - אלין תלת ירחין דדינא קשיא שריא בעלמא. ומאי נינהו תמו&quot;ז וא&quot;ב וטב&quot;ת. מאי קא משמע לן דעד דלא נחת משה לעלמא שכיח הוה הוא לעילא ועל דא אזדווגת ביה שכינתא מן יומא דאתיליד. מכאן אמר רבי שמעון רוחיהון דצדיקייא שכיחין אינון לעילא עד לא יחתון לעלמא. {{צ|ולא יכלה עוד הצפינו ותקח לו וגו'}} מאי {{צ|ותקח לו תיבת גמא}}? דחפת ליה בסימנהא למהוי נטיר מאינון נוני ימא דשאטין בימא רבא כמה דכתיב {{צ|שם רמש ואין מספר}}, והיא חפת ליה למהוי נטיר מנייהו בחפו (ס&quot;א דסטרא דיובלא יקירא) דבני ימא בלא יקירא בתרי גוונין בחיוור ואוכס ואנח ליה למשה למישט בינייהו &lt;קטע סוף=דף קעד א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעד|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קעד ב/&gt;לאשתמודע ביניהון בגין דזמין הוא לסלקא בינייהו זמנא אחרא לקבלא אורייתא. {{צ|ותרד בת פרעה}} - דא היא דאתיא מסטרא שמאלא דדינא קשיא כמה דאתמר {{צ|לרחוץ על היאור}}. {{צ|על היאור}} דייקא ולא &quot;על הים&quot;. ואיתימא הא כתיב {{צ|ומטך אשר הכית בו את היאור}}. ומשה לא הכה אלא בים וקרייה קרא יאור אלא יאור הוה דמחא אהרן על ידא דמשה ושווייה קרא דאיהו עבד כהאי גוונא {{צ|וימלא שבעת ימים אחרי הכות יהוה את היאור}} ואהרן הכה אלא (ס&quot;א על דא) עד דאתא סטרא דקב&quot;ה קרייה קרא הכות יהוה לבתר קרייה בשמא דמשה. 

{{צ|ונערותיה הולכות}} - אינון שאר משריין דאתיין מסטרא דא. {{צ|ותפתח ותראהו את הילד}} - {{צ|ותראהו}} - &quot;ותרא&quot; מבעי ליה! מאי {{צ|ותראהו}}? והא אמר רבי שמעון לית לך מלה באורייתא או את חד באורייתא דלא אית ביה רזין יקירין ועלאין. אלא הכי אוליפנא רשימא דמלכא ומטרוניתא אשתכח ביה ואינון רשימא דוא&quot;ו ה&quot;א מיד {{צ|ותחמול עליו וגו'}}. עד כאן לעילא. מכאן ולהלאה לתתא בר האי קרא דכתיב {{צ|ותתצב אחותו מרחוק}} - אחותו דמאן? אחותו דהאי איהו דקרא לכנסת ישראל אחותי כמה דאת אמר {{צ|פתחי לי אחותי}}. {{צ|מרחוק}} כמה דאת אמר {{צ|מרחוק יהוה נראה לי}} מאי משמע? משמע דאינון זכאין עד דלא נחתו לעלמא אשתמודען אינון לעילא לגבי כלא וכ&quot;ש משה ומשמע דנשמתהון דצדיקייא אתמשך מאתר עלאה כמה דאוקימנא. ורזא דמלה אוליפנא דמשמע דאב ואם אית לנשמתא כמה דאית אב ואם לגופא בארעא ומשמע דבכל סטרין בין לעילא בין לתתא מדכר ונוקבא כלא אתיא ואשתכח והא אוקמוה רזא דכתיב {{צ|תוצא הארץ נפש חיה}}. {{צ|הארץ}} - דא כנסת ישראל. {{צ|נפש חיה}} - נפשא דאדם קדמאה עלאה כמה דאתמר. 

אתא רבי אבא ונשקיה אמר ודאי שפיר קא אמרת והכא הוא כלא. זכאה חולקיה דמשה נביאה מהימנא על כל שאר נביאי עלמא בגין כך לא אשתדל ביה כד אסתלק מעלמא בר קב&quot;ה דאעליה לפרגודיה ועל דא סליק משה בנבואה עלאה ובדרגין יקירין מכל נביאי עלמא ושאר נביאי חמאן בתר כותלין סגיאין. 

{{צ|ויראני את יהושע הכהן הגדול}}. מאי קא חמא דהוה קאים קמי מלאכא ומתלבש בלבושין מלוכלכין עד דכרוזא נפיק ואמר הסירו הבגדים הצואים מעליו. אמר רבי יצחק כתיב הכא {{צ|ועומד לפני המלאך}}. מאי {{צ|לפני המלאך}}? דהוה דאין דינוי ההוא דכתיב ביה {{צ|ואל תאמר לפני המלאך כי שגגה היא}}. מאי קא משמע לן דכל בר נש דלא זכי בהאי עלמא לאתעטפא בעטופא דמצוה ולאתלבשא בלבושא דמצוה - כדעייל בההוא עלמא קאים בלבושא טנופא דלא אצטריך וקאים בדינא עליה. 

תא חזי כמה לבושין מזדמנין בההוא עלמא וההוא בר נש דלא זכי בהאי עלמא בלבושין דמצוה כד עייל לההוא עלמא מלבשין ליה בחד לבושא דאשתמודע לגבי מאריהון דגיהנם וההוא לבושא ווי למאן דאתלבש ביה דהא כמה &lt;קטע סוף=דף קעד ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קעה|א}}&lt;קטע התחלה=דף קעה א/&gt;גרדיני נמוסין זמינין לאחדא ביה ועיילי ליה לגיהנם ושלמה מלכא צווח ואמר {{צ|בכל עת יהיו בגדיך לבנים}}. 

תאנא ברזא דספרא דצניעותא ארבע מלכין נפקין לקדמות ארבע סהדי בהו תלין כענבים באתכלא צרירן בהו ז' רהיטין סהדין סהדותא ולא קיימין בדוכתייהו: &lt;קטע סוף=דף קעה א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעה|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קעה ב/&gt;אמר רבי יהודה כמה סהדי עביד קב&quot;ה לאסהדא בהו בבני נשא וכלהו בעיטא ובסהדותא קיימין לקבליה. קם בצפרא אושיט רגלוי למהך. סהדייא קיימין לקבליה מכריזין ואמרין {{צ|רגלי חסידיו ישמור וגו'}}. {{צ|שמור רגלך כאשר תלך}}. {{צ|פלס מעגל רגלך}}. אפתח עינוי לאסתכלא בעלמא סהדייא אמרי (שם) {{צ|עיניך לנכח יביטו}}. קם למללא סהדייא אמרי {{צ|נצור לשונך מרע וגו'}}. אושיט ידוי במלי עלמא סהדייא אמרי (שם) {{צ|סור מרע ועשה טוב}}. אי ציית להו יאות. ואי לא כתיב {{צ|והשטן עומד על ימינו לשטנו}} - כלהו סהדין עליה בחובוי לעילא. אי בעי בר נש לאשתדלא בפולחנא דקב&quot;ה כלהו סהדין סניגורין קמיה וקיימין לאסהדא עליה טבאן בשעתא דאצטריך ליה. קם בצפרא מברך כמה ברכאן. אנו(?) תפילין ברישיה בין עינוי בעי לזקפא רישיה חמי שמא קדישא עלאה אחיד ורשים על רישיה ורצועין תליין מהאי גיסא ומהאי גיסא על לביה. הא אסתכל ביקרא דמאריה אושיט ידוי חמי ידא אחרא מתקשרא בקשורא דשמא קדישא אהדר ידיה ואסתכל ביקריה דאמריה אתעטף בעטופא דמצוה בארבע זיויין דכסותיה ארבע מלכין נפקין לקדמות ארבע. ארבע סהדי קשוט דמלכא תליין מארבע זיויין ותליין בהו כענבים באתכלא. מה אתכלא דאיהו חד ותליין ביה כמה ענבים מהאי סטר ומהאי סטר כך האי מצוה חדא ותליין ביה כמה ענבים וזגין וזמורין צרירין בהו. שבעה רהיטין אלין אינון שבעה צרירין דתכלתא דבעי לכרכא ביה בכל חד וחד, או לאסגאה עד תליסר מאן דיוסיף לא יוסיף עלייהו על תליסר מאן דימעט לא ימעט משבעה. ותאנא האי תכלת הוא רזא דדוד מלכא ודא חוטא דאברהם דזכה ביה לבנוי בתרוי מאי תכלת תכלית דכלא (ודאי) רבי יהודה אומר כסא הכבוד אקרי. רבי יצחק אמר שבעה כריכן דאיהי שכינתא שביעתא דכלא ודאי דהא היא מתברכא משיתא אחרנין על ידא דצדיק ואי תלת עשר תלת עשר אינון כמה דאוקמוה בתלת עשר מכילן והאי היא פתחא דכלהו. והיא חוטא חד ורשימא בגוונהא וגוונא דילה נפיק מחד נונא דאזיל בים כנרת וכנרת על שמה אתקרי ועל דא כנור הוה תלוי לעילא מערסא דדוד דהא (דדוד) ודאי איהו כנור דדוד מנגן מאליו למלכא קדישא עלאה ובגין כך גוונוי עייל עד רקיעא ומרקיעא עד כורסייא והכא כתיב מצוה כמה דאת אמר {{צ|מצות המלך היא}} {{צ|מדוע אתה עובר את מצות המלך}}. {{צ|כי מצות המלך}}. ותאנא יסודא ושרשא במלכא מתעטרין כחדא והאי הוא כתרא ופתחא לכל שאר כתרין דכתיב פתחו לי שערי צדק. וכתיב (שם) {{צ|זה השער ליהוה}} ועל דא כתיב {{צ|וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות יהוה}} לאכללא בהאי כל שאר כתרין ועל דא אינון סהדי סהדותא ולא קיימי בדוכתייהו בגין דאיהי מצות ותנינן תשמישי מצוה נזרקין. ואי תימא הא לולב וערבה וכו' תשמישי קדושה אינון אמאי נזרקין. אלא תשמישי קדושה בגין דרשימין בכתיבה דשמא קדישא. א&quot;ר יצחק אינון חוטין לאחזאה היך תליין מכאן ומכאן לד' סטרי עלמא מהאי אתר ואיהי שלטא על כלא ברזא דלב דאיהי לבא דכל האי עלמא ולבא דעלאי ותליא בלב עלאה וכלא הוא בלב דנפק מחכמה עלאה. א&quot;ר יצחק שעורא דהאי (ס&quot;א ואורכא) דהאי אתמר באתוון גליפן דר' אלעזר. א&quot;ר יהודה אמר קב&quot;ה מאן דבעי למהך בתר דחלתי יהך בתר לבא דא ובתר עיינין דקיימין עלה. מאן אינון עיינין כמה דאת אמר {{צ|עיני יהוה אל צדיקים}} אבל אתם {{צ|לא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם}}. מ&quot;ט &lt;קטע סוף=דף קעה ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעו|א}}&lt;קטע התחלה=דף קעו א/&gt;בגין דאתם זונים אחריהם. אמר רבי חייא מאי טעמא הכא יציאת מצרים דכתיב אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים אלא בגין דכד נפקו ממצרים בהאי חולקא עאל ובהאי קטיל קב&quot;ה קטולא דמצרים ועל דא באתריה אתדכר ובאתריה אזדהר להו בדא. מאי באתריה בגין דהאי מצוה היא אתר דילה. תאני ר' ייסא כתיב {{צ|כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות}}. {{צ|כימי}} - &quot;כיום&quot; מבעי ליה דהא בחד זמנא נפקו ולא אתעכבו!? אלא כאינון יומין עלאין דאתברכא בהו כנסת ישראל כך זמין קב&quot;ה לאפקא להו ישראל מן גלותא וכדין כתיב  {{צ|ואמרתם ביום ההוא הודו ליהוה קראו וגו' זמרו יהוה כי גאות עשה מודעת זאת בכל הארץ}}. מאי {{צ|מודעת זאת}}? בגין דהשתא אשתמודעא זאת בעטופא דמצוה בההוא זמנא אשתמודעא זאת בכמה נמוסין דילה דיעביד קב&quot;ה אתין ונסין בעלמא כדין כתיב {{צ|ביום ההוא יהיה יהוה אחד ושמו אחד}}. 

'''ברוך יהוה לעולם אמן ואמן. ימלוך יהוה לעולם אמן ואמן''': &lt;קטע סוף=דף קעו א/&gt;

==פרשת שלח לך - רעיא מהימנא==
{{להשלים}}


--------------</text>
      <sha1>5v12azuhduhb6irpphq39hx0etlcl20</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018295</id>
      <parentid>3018294</parentid>
      <timestamp>2026-05-31T23:39:46Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>/* קטע זמני לבדיקת פערי גרסאות בין הדפוס לבין הזהר חדש של המתוק מדבש */</comment>
      <origin>3018295</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="287695" sha1="29p432m0bqdrc7z3u8yi892lwpxymkl" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|זוהר||חלק כה|חלק כו|חלק כז}}

__TOC__
==פרשת בהעלותך - זהר==
{{ממ זהר משולב|ג|קמח|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קמח ב/&gt;'''{{צ|וידבר יהוה אל משה לאמר דבר אל אהרן ואמרת אליו בהעלותך את הנרות וגו'}} {{הפניה לפסוקים|במדבר|ח|א|ב}}''' {{ש}}
רבי יהודה פתח {{צ|והוא כחתן יוצא מחופתו וגו'}} {{ממ|תהלים|יט|ו}} - זכאה חולקיהון דישראל דקב&quot;ה אתרעי בהון ויהב להון אורייתא דקשוט, אילנא דחיי דביה ירית בר נש חיין להאי עלמא וחיין לעלמא דאתי. דכל מאן דאשתדל באורייתא ואחיד בה - אחיד בחיין, וכל מאן דשביק מלי דאורייתא ואתפרש מאורייתא - כאלו מתפרש מחיין. בגין דהיא חיין וכל מלוי חיין. הדא הוא דכתיב {{צ|כי חיים הם וגו'}} {{ממ|משלי|ד|כב}}. וכתיב {{צ|רפאות תהי לשרך וגו'}} {{ממ|משלי|ג|ח}}. 

תא חזי אילנא דחיי אחיד מעילא לתתא. והאי שמשא דנהיר לכלא - נהורא דיליה שארי מרישא, ואתפשט בגופא דאילנא בארח מישר. תרין סטרין אחידן ביה - חד לצפון וחד לדרום. חד ימינא וחד שמאלא.

בשעתא דשמשא נהיר כמה דאתמר מההוא גופא דאילנא - אתקיף לדרועא דימינא ואנהיר בתוקפיה. ומתוקפיה נהיר שמאלא ואתכליל בנהוריה. 

{{צ|והוא כחתן יוצא מחפתו}} - מאן איהו {{צ|חפתו}}? דא איהו {{צ|עטרה שעטרה לו אמו ביום חתנתו}} {{ממ|שיר|ג|יא}}.{{ש}} 
{{צ|יוצא מחפתו}} - דא איהו רישא דכל נהורא, כמה דאת אמר בקרא דאבתריה - {{צ|מקצה השמים מוצאו}} {{ממ|תהלים|יט|ז}}. דא שירותא דכלא דאקרי {{צ|מקצה השמים}}, וכדין נפיק כחתן ממש כד נפיק לאערעא לכלתיה רחימתא דנפשוי ופריש דרועוי ומקבל לה. כהאי גוונא {{צ|והוא כחתן יוצא מחפתו}} - אזלא שמשא ואתפשט לגבי מערב. 

כיון דמערב אתקריב, סטר צפון אתער לקבליה בקדמיתא, וקריב למערב וזויג לה{{הערה|הכי גריס הרמק (המתוק מדבש)}} באתריה כמה דאתמר, דכתיב {{צ|שמאלו תחת לראשי}} {{ממ|שיר|ח|ג}}. ולבתר סטר דרום דאיהו ימינא דכתיב {{צ|וימינו תחבקני}}. כדין {{צ|ישיש כגבור לרוץ ארח}} - לאנהרא סיהרא ואוקמוה. 


תא חזי '''{{צ|בהעלותך את הנרות}}''' - אלין בוצינין עלאין דכלהו נהירין כחדא מן שמשא. '''(חסר כאן)'''
{{להשלים}} 


ר' אבא פתח: {{צ|אשרי העם יודעי תרועה יהוה באור פניך יהלכון}} {{ממ|תהלים|פט|טז}}. {{ש}}
האי קרא אוקמוה, אבל תא חזי זכאין אינון ישראל! &lt;קטע סוף=דף קמח ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קמט|א}}{{ש}}&lt;קטע התחלה=דף קמט א/&gt; דקב&quot;ה יהב לון אורייתא קדישא, ואוליף לון ארחוי לאתדבקא ביה ולמיטר פקודי דאורייתא למזכי בהו לעלמא דאתי, וקריב להו בשעתא דנפקו ממצרים - דהא כדין אפיק לון מרשותא אחרא וסליק לון לאתאחדא בשמיה. וכדין אקרון בני ישראל 'בני חורין' מכלא - דלא יתבו תחות רשותא אחרא, וסליק לון לאחדא בשמיה דסליק על כלא דשליט על עלאין ותתאין. 

ומגו רחימותא דלהון קרא לון {{צ|בני בכורי ישראל}} כגוונא  עלאה. ועל דא קטל  כל בכור דלעילא ותתא, ושרא קטירין ואסירין דעלאין ותתאין, בגין לאפקא לון ועבד לון בני חורין מכלא. ועל דא לא בעא קב&quot;ה לא מלאך ולא שרף אלא איהו. ועוד דהא איהו ידע לאבחנא ולמנדע כלא ולמשרי אסירין. ולאו אינון ברשותא דשליחא אחרא אלא בידיה. 

תא חזי בההוא ליליא דבעא קב&quot;ה לקטלא כל אינון בכורי כמה דאתמר, בשעתא דרמש ליליא אתו מזמרין לזמרא קמיה. אמר לון &quot;''לאו עידן הוא! דהא שירתא אחרא מזמרין בני בארעא!''&quot;. 

בשעתא דאתפליג ליליא - אתער רוח צפון, וקב&quot;ה כדין עבד נוקמין  וישראל מזמרין ואמרין הלילא בקול רם, וכדין עבד לון בני חורין מכלא. ומלאכין עלאי וכל משריין כלהו הוו צייתין להון לקליהון דישראל. בתר דאתגזרו - רשימו לבתיהון מההוא דמא ומדמא דפסחא, בתלת רשימין - על המשקוף ועל שתי המזוזות. מאי טעמא? הא אוקמוה בגין דאיהו רשימא קדישא, ומחבלא כד איהו נפיק וחמי ההוא דמא דהוה רשים על ההוא פתחא -- חייס עלייהו דישראל. הדא הוא דכתיב {{צ|ופסח יהוה על הפתח וגו'}} {{ממ|שמות|יב|כג}}. 

הכא אית לאסתכלא. אי קודשא בריך הוא אתי וקטיל בארעא דמצרים ולא שליח אחרא - רשימא דא דעל פתחא למה? והא כלא גלי קמיה!? {{ש}}
ותו  מהו {{צ|ולא יתן המשחית}}?! &quot;ולא ישחית&quot; מבעי ליה?! {{ש}}
אלא ודאי הכי הוא דכתיב {{צ|ויהו&quot;ה הכה כל בכור}} {{ממ|שמות|יב|כט}} - {{צ|ויהו&quot;ה - הוא ובית דינו}}. וההוא בי דינא הכא אשתכח. 

מכאן דבכלא בעי לאחזאה עובדא בגין לאשתזבא! דהא כגוונא דא על גבי מדבחא בגין דלא אשתכח מחבלא. האי בעובדא. ובזמנא דלא אצטריך האי - כגון ראש השנה דאיהו יומא דדינא ומאריהון דלישנא בישא קיימין עלייהו דישראל - בעינן מלין צלותין ובעותין ובעינן לאחזאה עובדא כמה דאוקימנא והא אתמר. ובמה? בשופר,  לאתערא שופרא אחרא. ואנן מפיקין בההוא קלא רחמי ודינא כחדא, כלא כדקא יאות, כמה דההוא שופר עלאה אפיק קלא דאיהו כללא כחדא. ולאתערא רחמי קאזלינן, ולתברא מאריהון דדינא דלא ישלטון בהאי יומא. {{ש}}
וכד רחמי מתערין - כלהו בוצינין עלאין נהרין מהאי גיסא ומהאי גיסא. כדין {{צ|באור פני מלך חיים}} {{ממ|משלי|טז|טו}}. 

תא חזי בשעתא דכהנא  אתכוון לאדלקא בוצינין לתתא והוה קריב קטורת בוסמין - בההוא שעתא כדין בוצינין עלאין נהרין ואתקטר כלא כחדא, וחדו וחדוותא אשתכח בכלהו עלמין. הדא הוא דכתיב {{צ|שמן וקטורת ישמח לב}} {{ממ|משלי|כז|ט}}. {{ש}}
ועל דא '''{{צ|בהעלותך את הנרות}}'''.


'''רבי אלעזר ור' יוסי ור' יצחק''' הוו אזלי באורחא. {{ש}}
פגעו באינון טורי קרדו. {{ש}}
עד דהוו אזלי - זקף עינוי ר' אלעזר וחמי אינון טורי רמאי, והוו חשוכן ודחלן בדחילו. {{ש}}
א&quot;ר אלעזר לאינון חברייא: &quot;''אלו אבא הכא - לא הוה דחילנא! אבל כיון דאנן תלתא ומלי דאורייתא ביננא - דינא הכא לא אשתכח!''&quot; 

פתח ר' אלעזר ואמר: כתיב {{צ|ותנח התיבה בחדש השביעי וגו' על הרי אררט וגו'}} {{ממ|בראשית|ח|ד}}. {{ש}}
כמה חביבין מלי דאורייתא! דבכל מלה ומלה אית רזין עלאין ואורייתא כלא עלאה איקרי! ותנינן בתליסר מכילן דאורייתא {{צ|כל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד - לא ללמד על עצמו יצא - אלא ללמד על הכלל כלו יצא}}. &lt;קטע סוף=דף קמט א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קמט|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קמט ב/&gt;דהא אורייתא דאיהי כללא עלאה - אע&quot;ג דנפק מנה חד ספור בעלמא - ודאי לא אתי לאחזאה על ההוא ספור, אלא לאחזאה מלין עלאין ורזין עלאין! ולא ללמד על עצמו יצא - אלא ללמד על הכלל כלו יצא! בגין דההוא ספור דאורייתא או ההוא עובדא - אע&quot;ג דהוא נפקא מכללא דאורייתא - לאו לאחזאה על גרמיה נפק בלבד, אלא לאחזאה על ההוא כללא עלאה דאורייתא כלא נפק! 

כגון האי דכתיב {{צ|ותנח התיבה בחדש השביעי בשבעה עשר יום לחדש על הרי אררט}}. ודאי האי קרא מכללא דאורייתא נפק ואתי בספור דעלמא! מאי אכפת לן אי שרי בהאי או בהאי - דהא באתר חד לישרי?! אלא ללמד על הכלל כלו יצא! וזכאין אינון ישראל דאתיהיב להו אורייתא עלאה אורייתא דקשוט! ומאן דאמר דההוא ספורא דאורייתא לאחזאה על ההוא ספור בלבד קאתי - תיפח רוחיה! דאי הכי לאו איהי אורייתא עלאה אורייתא דקשוט. אלא ודאי אורייתא קדישא עלאה איהי אורייתא דקשוט. 

תא חזי מלך בשר ודם לאו יקרא דיליה הוא לאשתעי מלה דהדיוטא - כל שכן למכתב ליה. ואי סליק בדעתך דמלכא עלאה קב&quot;ה לא הוו ליה מלין קדישין למכתב ולמעבד מנייהו אורייתא, אלא דאיהו כניש כל מלין דהדיוטין כגון מלין דעשו, מלין דהגר, מלין דלבן ביעקב, מלין דאתון, מלין דבלעם, מלין דבלק, מלין דזמרי - וכניש להו וכל שאר ספורין דכתיבין ועביד מנייהו אורייתא. אי הכי אמאי אקרי 'תורת אמת' - {{צ|תורת יהוה תמימה. עדות יהוה נאמנה. פקודי יהוה ישרים. מצות יהוה ברה. יראת יהוה טהורה. משפטי יהוה אמת}}?! וכתיב {{צ|הנחמדים מזהב ומפז רב}} - אלין אינון מלי דאורייתא! {{ש}}
אלא ודאי אורייתא קדישא עלאה איהו אורייתא דקשוט, {{צ|תורת יהוה תמימה}}, וכל מלה ומלה אתייא לאחזאה מלין  עלאין. דההוא מלה דההוא ספור לאו לאחזאה על גרמיה בלבד קא אתיא - אלא לאחזאה על ההוא כללא קאתי כמה דאוקימנא. 

תא חזי {{צ|ותנח התיבה וגו'}}. האי קרא כך  איהו והא אתמר. בשעתא דדינא תלי על עלמא ודינין שריין, וקב&quot;ה יתיב על כורסייא דדינא למידן עלמא בההוא כורסייא - כמה רשימין אתרשימו ביה! כמה פיתקין גניזין בגויה! בגו אחמתא דמלכא כלהו ספרים דפתיחו תמן אתגניזו. ובגין כך לא אתנשי מלה מן מלכא. והאי כורסייא לא אתקן ולא שריא אלא ב{{צ|חדש השביעי}} דאיהו יומא דדינא, יומא דכל בני עלמא אתפקדון ביה. כלהו עברין קמי ההוא כרסייא.{{ש}}
ועל דא {{צ|ותנח התבה בחדש השביעי}} - בחדש השביעי ודאי! דאיהו דינא דעלמא. 

{{צ|על הרי אררט}} - אלין  מאריהון דדינין, מאריהון דיבבא ויללא.  דכלהו שכיחין בההוא יומא קמי קב&quot;ה. וכמה מארי תריסין אתערו בהאי יומא, וכלהו קיימי תחות ההוא כרסייא בדינא דעלמא. וישראל מצלאן צלותא בההוא יומא ובעאן ומתחננן קמיה, ותקעין בשופר, וקב&quot;ה חייס עלייהו ומהפך דינא לרחמי. וכל עלאי ותתאי פתחי ואמרי {{צ|אשרי העם יודעי תרועה}}. 

ועל דא בעינא בההוא יומא דההוא דתקע דידע עקרא דמלה, ויכוון ביה בתרועה ויעביד מלה בחכמתא. ועל דא כתיב {{צ|אשרי העם '''יודעי''' תרועה}} ולא כתיב &quot;תוקעי תרועה&quot;. והא אתמר. 


אזלו כל ההוא יומא. {{ש}}
כד רמש ליליא סליקו לחד אתר ואשכחו חד מערתא. {{ש}}
אמר רבי אלעזר &quot;''ליעול חד גו מערתא  אי אשתכח אתר דאיהו יתיר מתתקן''&quot;.{{ש}} 
עאל ר' יוסי וחמא מערתא אחרא בגויה, נהורא דשרגא ביה. {{ש}}
שמע חד קלא דהוה אמר '''{{צ|בהעלותך את הנרות אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות}} {{ממ|במדבר|ח|ב}}''' - ''הכא נטלא כנסת ישראל נהורא.''&lt;קטע סוף=דף קמט ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנ|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנ א/&gt;''ואמא עלאה מתעטרא, וכלהו בוצינין מינה נהרין. בה תרין טופסירין דקיקין פרחין. שושבינין  כלהו קטרין לגבי עלאה ומתמן לתתא''. 

שמע ר' יוסי וחדי. {{ש}}
אתא לגבי ר' אלעזר. {{ש}}
אמר ליה ר' אלעזר: &quot;''ניעול! דקב&quot;ה אקדים לן האי יומא לאתרחשא לן בנסין''&quot;. {{ש}}
עאלו. {{ש}}
כיון דעאלו חמו תרין בני נשא דהוו לעאן באורייתא. {{ש}}
אמר רבי אלעזר {{צ|מה יקר חסדך אלהים ובני אדם בצל כנפיך יחסיון}}! {{ממ|תהלים|לו|ח}} {{ש}}
קמו אלין ויתבי כלהו וחדו כלהו. {{ש}}
אמר רבי אלעזר: {{צ|מה יקר חסדך אלהים}} דאשכחנא לכו! חסד עבד לן קב&quot;ה באתר דא! השתא אדליקו בוצינין! 


פתח רבי יוסי ואמר: '''{{צ|בהעלותך את הנרות}}''' - {{צ|בהעלותך}} ממש! באדלקותך! דהא כחדא אתעביד על ידא דכהנא תרין פולחנין דאינון קשורא חדא. ומאן אינון? שמן וקטרת, כדכתיב {{צ|שמן וקטרת ישַמח לב}} {{ממ|משלי|כז|ט}} דכתיב {{צ|והקטיר עליו אהרן קטרת סמים בבקר בבקר בהיטיבו את הנרת יקטירנה}} {{ממ|שמות|ל|ז}}, וכתיב {{צ|ובהעלות אהרן את הנרות בין הערבים יקטירנה}} {{ממ|שמות|ל|ח}}. {{ש}}
מאי שנא הכא {{צ|בהטיבו}} ומאי שנא התם {{צ|ובהעלות}}? 

* אמר ר' יהודה: כלא חד מלה! 

* רבי יוסי אמר: {{צ|בהטיבו}} - כמה דאת אמר {{צ|כי טובים דודיך מיין}} {{ממ|שיר|א|ב}}. {{צ|טובים}} - רווי חמרא, כמה דאת אמר {{צ|ונשבע לחם ונהיה טובים}} {{ממ|ירמיהו|מד|יז}}. 

* ר' יהודה אמר: הטבה ממש! כמה דאת אמר {{צ|וטוב לב משתה תמיד}} {{ממ|משלי|טו|טו}}.  {{צ|ובהעלות}} - דהא בזמנא דאתשקיין ואתרוויין משקיו דנחלא - כדין עלאין עלוין וברכן  אשתכחו בכלהו וחדו בכלא. ועל דא {{צ|ובהעלות}}. 

* רבי אחא אמר: בשעתא דעמיקא דכלא נהיר  - נהיר בנחלא. ונחלא נגיד  בארח מישר לאשקאה כלא. כדין כתיב  {{צ|בהטיבו}}, בגין דהא מעומקא דכלא נפקי. {{צ|בהעלות}} - דאתי מסטרא עלאה דעמיקא  דכלא דאקרי 'מחשבה'. וכלא חד מלה! וכדין כנסת ישראל אתברכא, וברכאן אשתכחי בכלהו עלמין.


רבי יצחק פתח: כתיב {{צ|בנה בניתי בית זבול לך מכון לשבתך עולמים}} {{ממ|מ&quot;א|ח|יג}}. {{ש}}
{{צ|בית זבול}} - בית זבול ודאי! כד אתפקדו בידהא כל גנזי מלכא ושלטא בהו - כדין אקרי {{צ|בית זבול}}. ורקיע חד אית דאקרי {{צ|זבול}} - דהא דא אשכח לקבלא ברכאן ולסדרא כלא. והאי אקרי {{צ|בית זבול}}. 

תא חזי כתיב {{צ|ולזבולן אמר שמח זבולן בצאתך ויששכר באהלך}} {{ממ|דברים|לג|יח}} - מלמד דאשתתפו כחדא; דא נפיק ואגח קרבא, ודא יתיב ולעי באורייתא. ודא יהיב חולקא לדא, ודא יהיב חולקא לדא. 

בחולקיה דזבולון ימא, וכנסת ישראל אקרי {{צ|ים כנרת}}. והכי אתחזי בגין דהא תכלת נפיק מתמן ואוקמוה. דהא לתתא כגוונא דלעילא; ים כנרת לעילא, ים כנרת לתתא. תכלת לעילא, תכלת לתתא. וכלא באתר חד! ועל דא ירית זבולון למיפק לאגחא קרבא. ומנלן דהכי הוא? דכתיב {{צ|עמים הר יקראו שם יזבחו זבחי צדק}} {{ממ|דברים|לג|יט}}. {{צ|זבחי צדק}} ודאי! מאי טעמא? {{צ|כי שפע ימים יינקו}}. 

ויששכר חולקיה באורייתא, ויהיב לזבולון חולקא דאורייתא ודאי. ועל דא אשתתפו כחדא לאתברכא זבולון מיששכר - דברכתא דאורייתא היא ברכתא דכלא. 

ר' אבא אמר אחסנתא דאורייתא ודאי הכי הוא! ודרגא דא שתיתאה יהיב אגר  אורייתא ואחסין לה לכנסת ישראל. אחסין חוורא לתכלתא. ועל דא תנינן {{צ|משיכיר בין תכלת ללבן}}. דישתמודען גווני. דהא כדין אקרי '''בקר''', וחוורא אתי לעלמא ותכלתא אתעבר. ועל דא כל קרבין דמלכא וכל זייני מלכא בידהא אתמנן. והא אוקימנא. 


{{קטן|'''(חסר תחלת המאמר. ועיין [[זהר חלק ג רפו א|פרשה וילך רפו א]])'''}}{{ש}} 
{{צ|באר חפרוה שרים כרוה נדיבי העם}} {{ממ|במדבר|כא|יח}}. {{ש}}
{{צ|באר}} - דא כנסת ישראל. {{צ|חפרוה שרים}} - דא אבא ואמא דאולידו לה. {{צ|כרוה נדיבי העם}} - אלין אבהן דכתיב {{צ|נדיבי עמים נאספו עם אלהי אברהם וגו'}}. &lt;קטע סוף=דף קנ א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנ|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנ ב/&gt;בגין לאתברכא מנהון על ידא דדרגא חד. ומנו? צדיק דקאים עלה. ועל דא אמרינן כד האי באר נטלא - בסיועא דאבהן נטלא! 

ואקרי {{צ|'''באר'''}} ואקרי {{צ|'''ים'''}}. {{ש}}
אקרי {{צ|'''באר'''}} - בשעתא דיצחק נפק מזיינא מסטרא דאימא ואתי לאמשכא אבתרא דדא, ומלי לה. כדין אקרי 'באר דיצחק' 'באר דמרים'. והא אוקמוה.{{ש}} 
{{צ|'''ים'''}} - כד אתנהרא מנהרא עלאה דאבא - כדין אקרי 'ים' דנחלין אזלן לגווה, כמה דאת אמר {{צ|כל הנחלים הולכים אל הים והים איננו מלא}} {{ממ|קהלת|א|ז}}. ומיומא דגלתה כנסת ישראל בגלותא כתיב {{צ|אזלו מים מני ים}} {{ממ|איוב|יד|יא}} - דא כנסת ישראל. {{צ|ונהר יחרב ויבש}} - דא צדיק. ועל דא כתיב {{צ|הצדיק אבד וגו'}} {{ממ|ישעיה|נז|א}} - דהוא הוה נהר עלאה ויקירא דעייל בגווה. והוא כניש כל אינון נהרין ונחלין דנגדין מנגידו דההוא נהר קדישא דלא פסקין מימוי לעלמין, דנגיד ונפיק מעדן עלאה, והוא עייל בגווה ומלי אגמהא. ומתמן ירתין עלמין כלהו  ברכן בכלא. 

תא חזי בשעתא דאתברכא כנסת ישראל - עלמין כלהו אתברכן! וישראל לתתא ינקין ומתברכן בגינה. והא אוקימנא. דהיא אגנא עלייהו דישראל כמה דאתמר. 


כתיב {{צ|ויסע מלאך האלהים ההלך לפני מחנה ישראל וילך מאחריהם ויסע עמוד הענן מפניהם ויעמד מאחריהם}} {{ממ|שמות|יד|יט}}. {{ש}}
{{צ|מלאך האלהים}} - דא כנסת ישראל, והא אוקימנא. דההיא שעתא בסיועא דאבהן נטלא, וכד אינון משתכחין לגבה - כלא משתכחי. ובגין כך אתמסר באלין קראי שמא קדישא דכליל בהון אבהתא כמה דאוקימנא. חד קרא כסדרא, וחד למפרע, וחד כסדרא. 

* {{צ|ויסע מלאך האלהים ההולך וגו'}} - דא כסדרא בגין דאברהם אשתכח הכא, וכל אינון דאתו מסטריה. ועל דא איהו כסדרא כגוונא דא:
[[קובץ:ויסע טבלה.PNG||300px|]]
: '''{{קטן|(אמר המגיה כאן מצאתי כתוב פסוק ויסע כסדר כל אות ואות בבית אחד במרובע עם זה הלשון ותמצאם כולם בסוף חלק שני)}}'''

הכא אתעטר אברהם בעטרוי ואעטר לה לכנסת ישראל. ואלין אתוון כלהו בארח מישר למיהך ביממא דכתיב {{צ|יומם יצוה יהוה חסדו ובלילה שירה עמי}} {{ממ|תהלים|מב|ט}}. ועל דא כתיב {{צ|ויסע}}. אימתי נטלין במטלנייהו? הוי אימא ביממא כד נהיר שמשא. {{ש}}
ודא חד קרא דאיהו בשבעין ותרין אתוון. 


תניינא דיצחק הכי נמי דאשתכח בע&quot;ב אתוון לאשתכחא בדינא לגבי מצראי, ולגבי ישראל ברחמי. ועל דא כתיב {{צ|ויבא בין מחנה מצרים ובין מחנה ישראל}} {{ממ|שמות|יד|כ}} - לקביל אלין ולקביל אלין. {{צ|ויהי הענן והחשך}} - דהכי הוא. יומא דיצחק דעיבא הוי. עננא וחשוכא מניה הוא. ובגין כך סדורא דאתוון למפרע  ולא בארח מישר, כגוונא דא:
[[קובץ:ויבא טבלה.PNG||300px|]]
: '''{{קטן|(כאן מצאתי כתוב פסוק ויבא למפרע כל אות ואות בבית אחד במרובע עם זה הלשון)}}'''

ועל דא אתוון כלהו למפרע דכתיב {{צ|ויהי הענן והחשך}}, דכיון דעאל יצחק בדינוי - {{צ|לא קרב זה אל זה}} כתיב. {{צ|זה אל זה}} - אינון דאתו מסטרא דאברתם - לא קריבו דא בדא! דהא לא יכלין! בגין דהאי באר אתדבקא ביצחק כמה דאת אמר {{צ|ויאר את הלילה}} - דכד אתמלייא לאתחברא  ביצחק לא קרב זה אל זה ולא יכיל לקרבא. 

עד דאתא יעקב ואתחבר באברהם, ונטל ליצחק ושארי ליה באמצעיתא. כדין אתקשר מהימנותא דא בדא ודא בדא ואשתזיבו ישראל. {{ש}}
ותנינן באתר דאבהתא אשתכחי - שאר צדיקייא משתכחי גבייהו. ועל דא שמא דא סליק לסטרין אחרנין מתפרשן, אע&quot;ג דכלהו נפקין לארחא חד. 

כד נהרא האי '''באר''' מסטרא דיצחק ואתקשר ביה - אתעביד ימא רבא תקיפא, וגלגלין תקיפין סליקין ונחתין בזעף ורוגזא בתקיפו. &lt;קטע סוף=דף קנ ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנא|א}}{{ש}}&lt;קטע התחלה=דף קנא א/&gt;נטיל לעילא. סליק ונחית לתתא. אברהם אתי  לקבליה. ומגו רוגזא וזעפא וחימתא ותקיפו - זה אל זה  לא הוו מתקרבין. עד דאתא יעקב ושכיך רוגזא ומאיך ותבר גלגלי ימא. הדא הוא דכתיב {{צ|ויט משה את ידו על הים ויולך יהוה את הים ברוח קדים עזה וגו'}} {{ממ|שמות|יד|כא}}. מאי {{צ|ברוח קדים עזה}}? דא רוח יעקב! {{צ|עזה}} - תקיף לקבליה לתברא רוגזא דהאי ימא. {{צ|וישם את הים לחרבה ויבקעו המים}} -  אריק ימא מימי רוגזין, ואתפליגו מיא לסטרא דאברהם ולסטרא דיעקב. הדא הוא דכתיב {{צ|ויבקעו המים}} - לסטרא דא ולסטרא דא. ועל דא אתוון כלהו בארח מישר כדקא יאות.

[[קובץ:ויט טבלה.PNG||300px|]]
: '''{{קטן|(כאן היה כתוב פסוק ויט כסדר כל אות ואות בבית אחד במרובע עם זה הלשון)}}'''

אלין אתוון בארח מישר בסטר דיעקב, וכל אינון דאתו מסטריה. וכד אתא יעקב אתחבר באברהם, ונטל ליצחק ושארי ליה באמצעיתא - כדין אתקשר מהימנותא; דא בדא ודא בדא. ועל דא עובדא כתקונא דשמא קדישא בזווגא דאבהן אשתמודע דאיהו קשורא חד, קשורא מהימנא, למהוי רתיכא שלימתא. ובזווגא דאבהן כחדא אתעביד כלא. 

וידעין חברייא למיהך בארח מישר לאתקנא עובדין כדקא יאות. ובשמא דא קשורא דאבהן אשתכחן אורחין לדינא ולרחמי. לסיוע. לחסד. לדחילו. לאורייתא. לחיי. למותא. לטב. לביש. זכאין אינון צדיקייא דידעין אורחוי דאורייתא וידעין למיהך באורחוי דמלכא קדישא! זכאין אינון בעלמא דין ובעלמא דאתי!

[[קובץ:עב שמות טבלה.PNG||400px|]]

{| class=&quot;wikitable&quot;
|+ טבלת ויקיטקסט עם חישוב גימטריא
|-
| {{גמט|והו}} || {{גמט|ילי}} || {{גמט|סיט}} || {{גמט|עלם}} || {{גמט|מהש}} || {{גמט|ללה}} || {{גמט|אכא}} || {{גמט|כהת}}
|-
| {{גמט|הזי}} || {{גמט|אלד}} || {{גמט|לאו}} || {{גמט|ההע}} || {{גמט|יזל}} || {{גמט|מבה}} || {{גמט|הרי}} || {{גמט|הקם}}
|-
| {{גמט|לאו}} || {{גמט|כלי}} || {{גמט|לוו}} || {{גמט|פהל}} || {{גמט|נלך}} || {{גמט|ייי}} || {{גמט|מלה}} || {{גמט|חהו}}
|-
| {{גמט|נתה}} || {{גמט|האא}} || {{גמט|ירת}} || {{גמט|שאה}} || {{גמט|ריי}} || {{גמט|אום}} || {{גמט|לכב}} || {{גמט|ושר}}
|-
| {{גמט|יחו}} || {{גמט|להח}} || {{גמט|כוק}} || {{גמט|מנד}} || {{גמט|אני}} || {{גמט|חעם}} || {{גמט|רהע}} || {{גמט|ייז}}
|-
| {{גמט|ההה}} || {{גמט|מיכ}} || {{גמט|וול}} || {{גמט|ילה}} || {{גמט|סאל}} || {{גמט|ערי}} || {{גמט|עשל}} || {{גמט|מיה}}
|-
| {{גמט|והו}} || {{גמט|דני}} || {{גמט|החש}} || {{גמט|עמם}} || {{גמט|ננא}} || {{גמט|נית}} || {{גמט|מבה}} || {{גמט|פוי}}
|-
| {{גמט|נמם}} || {{גמט|ייל}} || {{גמט|הרח}} || {{גמט|מצר}} || {{גמט|ומב}} || {{גמט|יהה}} || {{גמט|ענו}} || {{גמט|מחי}}
|-
| {{גמט|דמב}} || {{גמט|מנק}} || {{גמט|איע}} || {{גמט|חבו}} || {{גמט|ראה}} || {{גמט|יבמ}} || {{גמט|היי}} || {{גמט|מום}}
|}

: {{קטן|(וכאן מצאתי הע&quot;ב שמות היוצאים מג' פסוקים אלו במרובע. כל שם ושם מג' אותיות בבית אחד. י&quot;שר ה&quot;פוך י&quot;שר - וסימניך '''יהי''' אור. ולא הדפסתי אותו מפני יקר תפארת קדושתו)}}


הא אבהן במטלנין בעובדין בקשורין דמתקשרי דא בדא. וכד מתחברן כחדא - לית מאן דיקום קמייהו! {{ש}}
ותנינן באתר דאבהתא אשתכחו - שאר צדיקייא משתכחי גבייהו. ועל דא שמא דא סליק לסטרין אחרנין מתפרשן, אע&quot;ג דכלהו נפקין לארחא חד. 

===קטע זמני===
{{קטן|'''[כאן שייך גרסינן שבעה וכו' שבסוף הספר סימן ח']''' }}{{הערה|העתקתי את הטקסט של סימן ח' לכאן במהדורה זו - ויקיעורך}}

{{גדול|'''['''}} שבעה יומין עלאין ברא קב&quot;ה בעלמא ועלייהו שתיל ובני עלמין. הדא הוא דכתיב {{צ|כי ששת ימים עשה יהוה}} {{ממ|שמות|לא|יז}} {{ממ|שמות|כ|י}} ולא כתיב &quot;בששת&quot;. {{ש}}
ולקבל אינון שבעה יומין עלאין ברא קב&quot;ה בארעא שבעה זכאי קשוט לקיימא לון ולאנהרא לון - כל חד וחד לקבל יומיה. ושתיל להו כל חד וחד בדרא דאתחזי. ואינון אבהן דעלמא! אברהם יצחק יעקב יוסף משה אהרן דוד. ואינון אקרון {{צ|הרים}} - {{צ|הררי קדם}}, דאינון תליין מאינון שבעה יומין עלאין דאמרן. שיתא יומי בראשית ושביעאה דקיימא ואזיל קמייהו. הדא הוא דכתיב {{צ|ובית דויד כאלהים}} {{ממ|זכריה|יב|ח}}. 

ואף על גב דאיהו שביעאה - רביעאה איהו ביומין! ויוסף איהו שביעאה אבל כד אתכליל ביה ביוסף ויהיב ליה תפנוקא מבי מלכא - אקרי אוף איהי 'שביעאה'. וכולהו אחידו בה בשכינתא ברזא דשבעה. בגין דשכינתא אתקריאת {{צ|בת שבע}} - בת מאימא עילאה דאיהי כללא דשבע דרגין דעִמַה. ואיהי דרגא ד{{צ|צדק}}. עשיראה דאינון ספירן דאיקרי בהון קודשא בריך הוא. 


ואקרי שביעאה בקרא דכתיב {{צ|לך יהוה הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד כי כל בשמים לך יהוה הממלכה}}.

ומאי טעמא? והא רביעאה היא ליומי!? {{ש}}
אלא בגין דאיהי נטיעה בתראה דאתכלילת בשביעאה - בגין כך נטלה שמיה. וכלא חד! 

וכל חד וחד מאבהן ידע ליה לקב&quot;ה מגו דרגא דיליה ואחיד ביה בההוא דרגא. 
* אברהם ידע ליה לקב&quot;ה מגו חסד דאיהי מדת הגדולה, מדת החסד, ימינא דמלכא. ועל דא אחיד בה ולא שביק לה לעלמין, ועביד טיבו עם כל בני נשא ואוקמוה, דהא עובדוי סליקו ליה  להאי דרגא.
* יצחק ידע ליה בדרגא דגבורה דאקרי {{צ|פחד יצחק}} ודחיל ליה לעלמין. 
* יעקב ידע ליה מגו דרגא דתפארת דאיהו כליל מחסד ופחד, ואקרי {{צ|אמת}} ואחיד בה. הדא הוא דכתיב {{צ|תתן אמת ליעקב}} {{ממ|מיכה|ז|}}. 
* יוסף ידע ליה לקב&quot;ה מגו ההיא אספקלריא דאקרי {{צ|כל}} ואקרי {{צ|יסוד}} ואקרי {{צ|צדיק}}. ועל דא אקרי יוסף {{צ|כלכל}}{{הערה|וראו {{ממ|דה&quot;א|ב|ו}} - ויקיעורך}} דכתיב {{צ|ויכלכל יוסף}} {{ממ|בראשית|מז|}}, וכתיב {{צ|וצדיק יסוד עולם}} {{ממ|משלי|י|}}.
* משה ואהרן אינון תרין כרובים דאשתמע קלא דלעילא מבינייהו. ועל דא אתיהיבת אורייתא על ידייהו. הדא הוא דכתיב {{צ|ונועדתי לך שם ודברתי אתך}} {{ממ|שמות|כה|}}. ואינון תרין כרובין לעילא, ואינון {{צ|נצח והוד}}, ואינון תרין סמכי דגופא. כגוונא דא אית לה למטרוניתא לתתא תרין כרובין תחותה דינקין מינה. ואינון עלאין ודאי  {{צ|על ארון העדות}} דאקרי {{צ|צדק}}. 'ארונא דסהדותא' - מאן {{צ|עדות}}? דא יוסף. הדא הוא דכתיב {{צ|עדות ביהוסף שמו}}, ואקרי {{צ|תורה שבכתב}}. והאי ארונא תורה שבעל פה. 

תא חזי כל אינון אבהן עלאין דאחידן לעילא רמיזין כלהו בתורה שבכתב, {{צ|תורת יהוה}}.  ודוד דאיהו אחיד בברייתא דאיהי תורה שבעל פה - רמיזא בדברי קבלה. ובגין כך אקרי {{צ|קבלה}} -  דמקבלת נהירו מתורה שבכתב דאיקרי {{צ|צדיק}} ואיקרי {{צ|יוסף}} ואיקרי {{צ|כל}}.


ואינון תרין כרובין עלאין קיימין על ההוא סהדותא דארונא. הדא הוא דכתיב {{צ|והנצח וההוד כי כל בשמים ובארץ}} {{ממ|דה&quot;א|כט|יא}}. ודא איהו סיומא דשמים ומזווג להאי ארץ. 

והכי הוא דכל מה שברא קודשא בריך הוא ברא לקבליה לתתא. ויוסף אקרי {{צ|עדות}} - הדא הוא דכתיב {{צ|עדות ביהוסף שמו}}. ועל דא שמא דיוסף שלים בכלא - לעילא ותתא. ועל דא תנינן ארון דיוסף וארון דשכינתא בהדי הדדי הוו אזלין במדברא. והוו כולי עלמא אמרי &quot;''מה טיבן של שני ארונות הללו?''&quot;. ומתיבין לון &quot;''קיים זה מה שכתוב בזה''&quot; - {{צ|'''קיים'''}} ודאי! הדא הוא דכתיב {{צ|וצדיק יסוד עולם}} - איהו '''קיומא''' דעלמא. 

אתא דוד דאיהו שביעאה דאבהן - אחיד בה בהאי {{צ|בת שבע}} דאיהי ממלכה ולא שביק לה לעלמין. הדא הוא דכתיב {{צ|ודוד עבדי נשיא להם לעולם}} {{ממ|יחזקאל|לז|כה}}, וכתיב {{צ|כסאו כשמש נגדי}} {{ממ|תהלים|פט|לז}}. וכל דא אוליף לן אורייתא. דכולהו אחידן בה בשכינתא ברזא דשבע. 

תא חזי אברהם בוצינא קדמאה קדישא דעלמא כד בעא לסלקא לדרגיה{{הערה|נוסח אחר: &quot;לאתקרבא בשכינתא&quot;}} לא יכיל עד דסליק ואשתמודע באינון תלת דרגין עלאין דעליה דההוא חולקא דיליה. כיון דסליק ואשתמודע ליה לקב&quot;ה מגו אינון תלת דרגין דעם אינון שבעה דאינון '''כתר עליון חכמה בינה''', ואינון שלימו דעשר ספירן דאיקרי בהו קודשא בריך הוא. וכיון דסליק באינון תלתא דאינון עתיקא ואבא ואמא דנגיד מנהון נהירו לתתא - כדין אחיד לחולקיה ההוא דרגא דתחותייהו דאינון תלתא דאקרי '''חסד''' 

וכולהו אדביק לון מגו ההוא אספקלריא דשלטא בליליא. דבהו ודאי לא הוה בר נש דידע כלום. ועל דא תנינן {{צ|בן שלש שנים הכיר אברהם את בוראו}} - {{צ|בן שלש}} דייקא!

ותא חזי רזא דהני שלש שנים ולא פחות - בגין דשכינתא אתקריאת {{צ|בת שבע}}, ולא יכיל לאתקרבא בהדה עד דסליק באינון תלת דרגין עילאין דעם אינון שבע לאשתמודעא מגוון ולאתנהרא בכל מה דאיהו לתתא. ותלת ושבע  - הא עשר דרגין עלאין, רזא דשמא דקודשא בריך הוא. וכיון דהוה מתנהיר באינון תלתא - בעא לסלקא באינון שבע. ברזא דכתיב {{צ|ויצב אברהם את שבע כבשות}} {{ממ|בראשית|כא|כח}}. ורזא דא רמז לאבימלך דלא ישלטון עליהון בנוי{{הערה|נוסח אחר: &quot;יתפרעון מנהון&quot;}} עד דישתלמו אינון שבעה זכאי קשוט בישראל לקבל אינון שבע דרגין דלעילא. כיון דאשתלימו - יתיב עלמא תתאה כגוונא דעלמא עלאה בקיומא שלים, וייתי דוד דאיהו שבעאה ויתער לההיא בת שבע דלעילא דאיהי נקמא נוקמיהון דישראל ויתפרע מנהון. {{ש}}
הדא הוא דכתיב {{צ|ויהי אחרי כן ויך דוד את פלשתים ויכניעם ויקח דוד את מתג האמה מיד פלשתים}} {{ממ|ש&quot;ב|ח|א}}. מאי {{צ|ויהי אחרי כן}}? בתר דאשתלימו ישראל והוו כגוונא דלעילא - כדין {{צ|ויך דוד את פלשתים וגו'}} - דהא עד השתא לא יכילו ישראל למתבר תוקפיהון. והא אתערו חבריא בההוא מתג האמה. ואוקמוה. 

ותא חזי האי דרמיז ליה אברהם בכבשות הצאן ולא בעזים ולא במידי אחרינא - בגין דאינון מסטרא דחסד, מאינון ממנן דינקין מסטרא דחסד, וינקין לתתא אינון כבשים תחות שלטניהון. ואברהם אחיד לחולקיה מדת החסד. וכלא ברזא דחכמתא. ועל דא תנינן מאן דשרי גו ענא לא מסתכן לעלמין! ואי איהו שארי גו עזיא ורעי לון - כמה גרדיני נימוסין יתבין לקבליה לאסטאה! בגין דאינון מסטרא דדינא קשיא. 

אבל כד אתא יצחק למגזר עמיה קְיָים - גזר עמיה ב{{צ|שבעה}} - בשכינתא דאתגליא מגו ההוא בירא דכתיב {{צ|ויקרא אותה שבעה}} {{ממ|בראשית|כו|לג}}. 

תא חזי אברהם קרא לההיא בירא דמיין נבעין {{צ|באר שבע}}. יצחק קרא ליה {{צ|שבעה}}. מה בין האי להאי?{{ש}}
אלא בגין דיצחק אחיד לחולקיה דרגא ד{{צ|פחד}} דאיהו דינא! ועל דא אוסיף בה '''ה''''. ו'''ה'''' בכל אתר היא מדת הדין. הדא הוא דכתיב {{צ|ויקרא אותה '''שבעה'''}} - דלא עבד בחורפן כמה דעבד אבוה. וכלא ברזא דחכמתא. ואוסיף בה '''ה'''' לאחזאה דאיהי חולקיה.

תא חזי כד ברא קודשא בריך הוא עלמא - ברא ליה בדינא. כיון דחזא דלא מתקיים - שיתף ביה חסד. הדא הוא דכתיב {{צ|בהבראם ביום עשות יהוה אלהים}} {{ממ|בראשית|ב|ד}}. ואוקמוה {{צ|באברהם}} אתקיים עלמא. בגיני כך האי בירא ביתא דעלמא על שמיה אתקרי. הדא הוא דכתיב {{צ|על כן קרא שם העיר באר שבע}} {{ממ|בראשית|כא|לא}}. אף על גב דהאי בירא אתדבק ביצחק דכתיב {{צ|ויקרא אותה שבעה}} - שמיה {{צ|באר שבע}} סטרא דאברהם! ולא &quot;באר שבעה&quot;!  הדא הוא דכתיב {{צ|וימינו תחבקני}} {{ממ|שיר|ב|ו}}. 

ותא חזי ארבעה מאינון שבעה זכאי קשוט כד בעו לאתקרבא בשכינתא ברזא ד{{צ|שבע}} - כולהו ערעו בהאי באר דלא פסקו מימוי לעלמין. {{ש}}
אברהם כרי ליה להאי בירא בגין דאיהו אוליף לכל בני עלמא דיפלחון לקודשא בריך הוא. וכיון דכרי ליה - אפיק מיין נבעין דלא פסקין לעלמין. וכיון דמית אברהם  מה כתיב? {{צ|וְכׇל הַבְּאֵרֹת אֲשֶׁר חָפְרוּ עַבְדֵי אָבִיו בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיו}} {{ממ|בראשית|כו|טו}} - '''{{צ|בארת}}''' כתיב. וחד הוה דכתיב {{צ|באר שבע}}. וקרינן {{צ|בארות}} - משמע דסגיאין הוו! בגין דהאי בירא אתחזי לון לאבהן בכל דוכתא דהוו אזלין - הוה מתחזי לון כבירין סגיאין.

כיון דמליוהא פלשתים עפרא - רזא דאהדרו בני עלמא לעבודה זרה, והוה עלמא שמם דלית דידע ליה לקודשא בריך הוא. כיון דאתא יצחק מה כתיב? {{צ|וישב יצחק ויחפור את בארות המים אשר חפרו בימי אברהם אביו}} {{ממ|בראשית|כו|יח}}. מאי {{צ|וישב}}? אלא דאתיב עלמא לתיקוניה ואוליף לון לבני עלמא דידעין ליה לקודשא בריך הוא. הדא הוא דכתיב {{צ|ויהי אחרי מות אברהם ויברך אלהים את יצחק בנו}} {{ממ|בראשית|כה|יא}}. 

האי בירא ממאן הוה? ממיין דכל חיין דעלאין ותתאין וקיומיהון תליין ביה!  וחזי כלא! הדא הוא דכתיב {{צ|ידע מה בחשוכא ונהורא עמיה שרא}} {{ממ|דניאל|ב|כב}}. 

ותא חזי אינון {{צ|עבדי יצחק}} בגין דאינון מסטרא דדינא קשיא - כד חפרו ליה מה כתיב ביה? {{צ|שטנה}}. והא אוקמוה. עד דאתא איהו ויחפור באר אחרת {{צ|ויקרא שמה רחובות}} ודאי {{ממ|בראשית|כו|כב}}.  אבל עבדי אביו - בגין דכלהו מסטרא דימינא אתיין, ולא הוה שטנה בעלמא ולא נפיק דינא מהאי בירא לאשטנא לון כד לא כשרין עובדיהון. 

ומהאי בירא איהו פתחא למידע ליה לקודשא בריך הוא! הדא הוא דכתיב {{צ|פתחי לי שערי צדק אבא בם אודה יה}} {{ממ|תהלים|קיח|יט}}.

ועד דלא סליק יצחק מעלמא בריך ליה ליעקב ושלחיה לחרן לאזדווגא. וכד אזיל לחרן מה כתיב? {{צ|וירא והנה באר בשדה}} {{ממ|בראשית|כט|א}}. כיון דחזא יעקב יקרא דקודשא בריך הוא מגו ההוא בירא דאיקרי {{צ|באר שבע}} - כדין אמר ללבן {{צ|אעבדך שבע שנים ברחל בתך הקטנה}} - {{צ|הקטנה}} דייקא!


תא חזי לקבל אינון שבעה זכאין פקיד קודשא בריך באורייתיה לקרבא קרבן מוסף בשבעה זמנין בשתא, בגין לאוספא להו תפנוקין ועדונין מבי מלכא. אבהן ישבעון בקדמיתא ובתר כן בנין. והם שבעה זמנין ולא יתיר.  
* '''בשבתא''' - לקבל צדיק יסוד עולם דאיקרי '''{{צ|כל}}''' ואיקרי '''{{צ|שבת}}'''{{הערה|נוסח אחר: &quot;מוסף שבת&quot;}} - לאוספא ליה עדונין ממוחא סתימא.
* '''ובריש ירחא''' - לקבל כנסת ישראל דאתקריאת {{צ|סיהרא}}, והוא דוד.
* '''ומחמיסר יומא לירחא קדמאה''' - לקבל אברהם אבוהון דאחיד במדת החסד ואקרי {{צ|ראשון}}.
* '''בירחא תליתאה בעצרת''' דאתיהיבת ביה אורייתא בשבעה קולות - לקבל יעקב דאיהו תליתאי לאבהן ואחיד ב{{צ|קול}} - {{צ|קול יעקב}}.
* '''ובריש שתא''' - לקבל יצחק דאתיליד ביה, ואנן מדכרינן ביה עקידת יצחק, ואיהו יומא דדינא לקבל מדת הדין דאחיד בה.
* '''וביום הכפורים''' - לקבל משה דקביל ביה קודשא בריך הוא צלותיה וחס על ישראל ואהדר ליה אורייתא. 
* '''בחג הסוכות''' - לקבל אהרן דבזכותיה אזלין אינון שבעה עננים דחפאן על ישראל כסוכות, ובגין כך אינון עבדין סוכה.

וכל אורייתא אית בה כמה רזין עלאין סתימין בה! וכד אלין שבעה מתוספין בברכאן - כל עלמא בשלימו סגיאה!{{ררר}}  {{גדול|''']'''}}


שבעה קשורין אינון דמתקשרי בהו - ג' אבהן וד' אחרנין. 
* רישא ואמצעיתא בקשורא חדא, ואלין אינון דחפרו בירא דמיא. 
* תניינא זה אל זה ואינון קשורא חדא בתלת יודין. 
* תליתאה - שלימו דכל מהימנותא. 
* רביעאה - תרין קיימין דגופא קיימא עלייהו. 
* חמישאה - טב וביש. נהרא דנפיק אילנא דחיי ומותא עמיקתא דכלא. 
* שתיתאה - דינא ברחמי. 
* שביעאה - בקדמיתא אתמר בההוא רישא דאמרן בגין דאיהו אמצעיתא דכלא, ובגין דאיהו אמצעיתא דכלא אקרי 'אני' קיומא דכל ענפין דמתאחדן מסחרניה. 


שבעה דרגין אלין מדרגא חדא לדרגא חדא (ס&quot;א אחרא) אשתמודעא רתיכא חדא בכל אינון דמתאחדאן ביה. וכן מדרגא לדרגא. וכלהו אתנהגן אבתריה דההוא דרגא דאתפקדא עלייהו והא אוקימנא מלי. 

תא חזי בשעתא דאלין דרגין משתכחי - כל מהימנותא אשתכח. ואלין שבעה עננין דאסחרו להו לישראל. בגין כך כד נטלא שכינתא - באבהתא נטלא. וכד אלין נטלין - כלהו דרגין אחרנין נטלין בהו. וכדין אתעטרת כנסת ישראל כדקא יאות. תא חזי זבולן דקאמרן ירית ים כנרת - ים כנרת סתם. והכי אתחזי. אי הכי יהודה מה חולקא אית ביה? אלא יהודה נטל מלכותא כלא ואתאחיד ביה בכל סטרין. 

רבי אלעזר אמר האי פרשתא - הא אתמר עובדא דמנרתא ותקונהא וכל מה דבה! אמאי הכא זמנא אחרא? אלא כיון דנשיאים קריבו (לעילא) קורבנא דמדבחא וכל תקונא דאתחזי ליה - אתא קרא ואשתעי עובדא דמנרתא דהיא תקונא על ידא דאהרן. דהא לעילא מנרתא וכל בוצינין (ס&quot;א תקונין) דילה על ידא דאהרן נהרין כלא. תא חזי מדבחא תריסר נשיאין הוו לחנכא ליה ולאתקנא ליה, והא אוקמוה, תריסר אינון שבטין לד' סטרין ד' דגלים וכלהו תריסר. וכלא כגוונא דלעילא מנרתא &lt;קטע סוף=דף קנא א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קנא|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קנא ב/&gt;אתמני בשבעה בוצינין לאדלקא על ידא דכהנא, וכלא כגוונא דלעילא. ומנרתא על את קיימא, ובניסא אתעבידת, והא אוקמוה בעובדא דמנרתא. ומדבח פנימאה ומנרתא קיימי כחדא לחדוותא דכלא דכתיב {{צ|שמן וקטרת ישמח לב}}.  ואוקימנא דתרי מדבחן הוו; חד פנימאה דכלא והאי קיימא לחדוותא, וחד לבר לקרבאה קרבנין. ומהאי פנימאה נפיק להאי דלבר. ומאן דחמי ויסתכל ינדע חכמתא עלאה, רזא דמלה '''אדני יהו&quot;ה'''. ועל דא לא אתקרב קטרתא אלא בשעתא דשמן אשתכח. 

אשכחנא בספרא דשלמה מלכא קטרת הוא לחדוה ולסלקא מותנא. מאי טעמא? בגין דדינא מהאי דלבר אשתכח. וחדוותא וחדו וקשורא דנהירו מההוא פנימאה דכל חידו ביה קיימא. וכד האי אתער - כל דינא אסתלק מהאי, ולא יכיל למעבד דינא. ובגין כך קטרת קיימא לבטלא מותנא. ועל דא קטרת קשירו הוא דכלא ודא אתקריב בההוא פנימאה. זכאין אינון ישראל בעלמא דין ובעלמא דאתי עלייהו כתיב {{צ|ויאמר לי עבדי אתה ישראל וגו'}} {{ממ|ישעיה|מט|ג}}.


'''{{צ|קח את הלוים וגו'}} {{ממ|במדבר|ח|ו}}''' הא אוקמוה דבעי לדכאה (ס&quot;א לדברא) לון ולאמשכא לון לאתקשרא באתרייהו, בגין דאינון דרועא שמאלא וסטרא דדינא. וכל מאן דאתי מסטרא דדינא בעי דלא ירבי שערא בגין דאסני דינא בעלמא. ועל דא אתתא כהאי גוונא דלא יתחזי שערא לבר. ובעייא לאתחפייא רישה ולכסי שערהא, ואוקימנא והא אתמר. וכדין אתברכן כל אינון דאתיין מסטרא דדינא. ועל דא בליואי כתיב '''{{צ|וכה תעשה להם לטהרם וגו' והעבירו תער וגו'}} {{ממ|במדבר|ח|ז}}'''. ואתמר, ליואי לא סלקין לאתרייהו עד דירים לון כהנא, בגין דימינא מדבר תדיר לשמאלא. 

ר&quot;ש אמר ביומא דסלקין ליואי בדוכתייהו - בתרין פרים. מ&quot;ט פרים? אלא אינהו כפרים לקבלא שמאלא להאי פרה דאקרי פרה אדומה. כהנא - כל חילא וכל תקונא ביה תלייא. בגין דכל חילא דגופא - בדרועא ימינא קיימא. ועל דא כהנא דרועא דישראל כלהו הוי. וביה קיימא לאתקנא כלא ולאתקנא עלמא. {{ש}}
({{קטן|ס&quot;א מ&quot;ט פרים אלא אינהו שמאלא כפרים לקבלא בשמאלא. תא חזי כהנא דרועא ימינא דישראל כלהו הוה וביה קיימא לאתתקנא עלמא ולאתקנא כלא בגין דכל חילא דגופא בדרועא ימינא קיימא וכל תקונא ביה תליא}}) {{ש}}
ועם כל דא לא אשתכח בלחודוי אלא בגופא ושמאלא. וגופא עקרא הוא דכלא


'''{{צ|זאת אשר ללוים וגו'}} {{ממ|במדבר|ח|כד}}''' תא חזי ליואה בר חמש ועשרין שנין יפלח, בר חמשין שנין סליק לדוכתיה ואתעטר. וחמש ועשרין יפלח דהא בר נש ({{קטן|ס&quot;א תא חזי ליואה בר חמש ועשרין שנין סליק לדוכתיה ואתעטר וחמש ועשרין יפלח עד דסליק לדרגא דחמשין}}) כד סליק להאי דרגא דחמשין שנין ולהלאה - נחית מן תוקפא דאשא דביה. וכיון דאשא וחמימותא אתקרר - הא פגים לההוא אתר דאתקשר ביה. ועוד דקלא דזמרא לא אתקשר בהדיה כל כך. וקלא בעי דלא יתפגם אלא בעי לאתקפא, דהא באתר דדינא תקיף קיימא ולא בחלשא. ובגין כך לא בעי לאחזאה חולשתא כלל בכל סטרין. 

זכאה הוא בר נש דאשתדל באורייתא וינדע אורחוי דקב&quot;ה ולא סטי לימינא ולשמאלא דכתיב {{צ|כי ישרים דרכי יהוה}} {{ממ|הושע|יד|י}}:


'''{{צ|וידבר יהוה אל משה במדבר סיני וגו'}} {{ממ|במדבר|ט|א}}'''. א&quot;ר אבא מ&quot;ט אזהר להון הכא על פסחא, והא אתמר להו במצרים? אלא בשנה השנית הוה דישראל חשיבו דהא פסח לאו איהו אלא במצרים. וכיון דעבדו ליה זמנא חדא במצרים חשיבו דלא אצטריך יתיר. אתא קב&quot;ה ואזהר לון עליה דלא יחשבון דהא קא עבר זמניה במצרים ולא יצטריך. בגין &lt;קטע סוף=דף קנא ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קנב|א}}&lt;קטע התחלה=דף קנב א/&gt;כך {{צ|במדבר סיני בשנה השנית}} - לאתקנא להו לדרי דרין. ואע&quot;ג דהא אזהר להו במצרים - השתא פקיד לון זמנא אחרא בההוא אתר דכל פקודין דאורייתא ביה אתיהיבו. ועל דא {{צ|בשנה השנית}}. מאי {{צ|בשנה השנית בחדש הראשון}}? אלא רזא עלאה היא  - חד שנה וחד חדש. מה בין האי להאי? חדש דא סיהרא. שנה דא שמשא דנהיר לסיהרא. וכדין הוה בזמנא דכל פקודין דאורייתא אתמסרו ביה.

 
רבי שמעון אמר: ווי לההוא בר נש דאמר דהא אורייתא אתא לאחזאה ספורין בעלמא ומלין דהדיוטי. דאי הכי אפילו בזמנא דא אנן יכלין למעבד אורייתא במלין דהדיוטי ובשבחא יתיר מכלהו! אי לאחזאה מלה דעלמא - אפילו אינון קפסירי דעלמא אית בינייהו מלין עלאין יתיר, אי הכי נזיל אבתרייהו ונעביד מנייהו אורייתא כהאי גוונא! אלא כל מלין דאורייתא מלין עלאין אינון ורזין עלאין. 

תא חזי עלמא עלאה ועלמא תתאה בחד מתקלא אתקלו. ישראל לתתא, מלאכי עלאי לעילא. מלאכי עלאי כתיב בהו {{צ|עושה מלאכיו רוחות}} {{ממ|תהלים|קד|ד}} (האי באתר עלאה). בשעתא דנחתין לתתא (אף על גב דנחתין) מתלבשי בלבושא דהאי עלמא, ואי לאו מתלבשי בלבושא כגוונא דהאי עלמא לא יכלין למיקם בהאי עלמא ולא סביל לון עלמא. ואי במלאכי כך - אורייתא דברא להו וברא עלמין כלהו וקיימין בגינה על אחת כמה וכמה, כיון דנחתת להאי עלמא אי לאו דמתלבשא בהני לבושין דהאי עלמא לא יכיל עלמא למסבל! ועל דא האי ספור דאורייתא לבושא דאורייתא איהו. מאן דחשיב דההוא לבושא איהו אורייתא ממש ולא מלה אחרא - תיפח רוחיה ולא יהא ליה חולקא בעלמא דאתי! בגין כך אמר דוד {{צ|גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך}} {{ממ|תהלים|קיט|יח}} - מה דתחות לבושה דאורייתא. 

תא חזי אית לבושא דאתחזי לכלא, ואינון טפשין כד חמאן לבר נש בלבושא דאתחזי לון שפירא, לא מסתכלין יתיר. חשיבו דההוא לבושא - גופא. חשיבותא דגופא - נשמתא. כהאי גוונא אורייתא - אית לה גופא ואינון פקודי אורייתא דאקרון 'גופי תורה'. האי גופא מתלבשא בלבושין דאינון ספורין דהאי עלמא. טפשין דעלמא לא מסתכלי אלא בההוא לבושא דאיהו ספור דאורייתא ולא ידעי יתיר, ולא מסתכלי במה דאיהו תחות ההוא לבושא. אינון דידעין יתיר לא מסתכלן בלבושא אלא בגופא דאיהו תחות ההוא לבושא. חכימין עבדי דמלכא עלאה, אינון דקיימו בטורא דסיני, לא מסתכלי אלא בנשמתא דאיהי עקרא דכלא, אורייתא ממש. (ולעלמא) ולזמנא דאתי זמינין לאסתכלא בנשמתא דנשמתא דאורייתא. 

תא חזי הכי נמי לעילא אית לבושא וגופא ונשמתא ונשמתא לנשמתא. שמיא וחיליהון אלין אינון לבושא. וכנסת ישראל דא גופא דמקבלא לנשמתא דאיהי תפארת ישראל, ועל דא איהו גופא לנשמתא. נשמתא דאמרן - דא תפארת ישראל דאיהי אורייתא ממש. ונשמתא לנשמתא - דא איהו עתיקא קדישא. וכלא אחיד דא בדא. 

ווי לאינון חייביא דאמרי דאורייתא לאו איהי אלא ספורא בעלמא ואינון מסתכלי בלבושא דא לא יתיר. זכאין אינון צדיקייא דמסתכלי באורייתא כדקא יאות. חמרא לא יתיב אלא בקנקן - כך אורייתא לא יתיב אלא בלבושא דא. ועל דא לא בעי לאסתכלא אלא במה דאית תחות לבושא. ועל דא כל אינון מלין וכל אינון ספורין - לבושין אינון.


'''{{צ|ויעשו את בני ישראל את הפסח במועדו}} {{ממ|במדבר|ט|ב}}'''. מאי {{צ|ויעשו}}? אמר רבי יוסי הא אתמר כל מאן דאחזי עובדא לתתא כדקא יאות כאילו עביד ליה לעילא, דהא בגיניה אתער ההוא מלה כביכול כאילו הוא עביד ליה והא אתמר. &lt;קטע סוף=דף קנב א/&gt;
 

{{ממ זהר משולב|ג|קנב|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קנב ב/&gt;'''{{צ|איש איש כי יהיה טמא וגו'}} {{ממ|במדבר|ט|י}}''' - {{צ|איש איש}} תרי זמני אמאי? אלא איש דהוא איש, ויתחזי לקבלא נשמתא עלאה, והוא פגים גרמיה דלא שרייא עלוי שכינתא (ס&quot;א שירותא) (ס&quot;א נשמתא) עלאה. מאי טעמא? בגין דאיהו גרים והוא מסאב ליה לגרמיה. ועל דא {{צ|איש איש}} - איש דיתחזי למהוי 'איש', והוא מסאב גרמיה דלא ישרי עלוי קדושה דלעילא.

{{צ|או בדרך רחוקה}} - דא איהו חד מעשרה דאינון נקודים באורייתא, וכולהו אתיין לאחזאה מלה. מאי {{צ|בדרך רחוקה}}? בגין דבר נש דאיהו מסאיב גרמיה מסאבין ליה לעילא. כיון דמסאבין ליה לעילא - הא איהו בדרך רחוקה מההוא אתר וארחא דזרעא דישראל אחידן ביה. הא בדרך רחוקה אחיד - דאתרחק (נ&quot;א מלמקרב) למקרב לכון ולאתקשרא בכון כמה דאתון מתקשרין. 

אמר רבי יצחק והא כתיב {{צ|כי יהיה טמא לנפש או בדרך רחוקה}} דאתחזי תרין מלין, משמע דכתיב {{צ|או}}? אמר ר' יוסי כאן עד לא מסאבין ליה, כאן בתר דמסאבין ליה. ומשמע אפילו האי או האי לא ישרי עלוי קדושה דלעילא, ולא יעבדון פסחא בזמנא דישראל עבדין ליה. ואי תימא הא בירחא תניינא עביד אי לא מתקן גרמיה - לא. אלא כיון דמתדכי ומתקן גרמיה - הא ירחא תניינא למעבד פסחא. מכאן כל בר נש דמדכי גרמיה מדכאן ליה. דאי תימא דבדרגא עלאה יתיר קאים בירחא תניינא - לאו הכי - דהא ישראל זרעא קדישא דעבדו פסחא בזמניה נטלו ליה לסיהרא ולשמשא כחד, ומאן דנטיל יסודא בקדמיתא נטיל בניינא. מאי יסודא? לא תימא יסודא עלאה דצדיקא דעלמא, אלא יסודא דאבן טבא, כמה דאת אמר {{צ|אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה}} {{ממ|תהלים|קיח|כב}}. והאי הוא אבן דשארי עליה מאן דשארי. 

אמר רבי יהודה ודאי כלא נטיל אפילו בירחא תניינא, אבל לאו איהו כמאן דנטיל ליה בזמניה. מאי טעמא? דא דנטיל פסחא בזמניה נטיל מתתא לעילא ולא נחית, בגין דמעלין בקדש ולא מורידין. ודא דנטיל בתר זמניה &lt;קטע סוף=דף קנב ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קנג|א}}&lt;קטע התחלה=דף קנג א/&gt;נחית מעילא לתתא. בג&quot;כ שוין בכלא, ולא שוין. דדא סליק ולא נחית, ודא נחית ולא סליק. בגין כך מאן דמקרב פסחא בזמניה - שבחא יתיר אית ליה. זכאין אינון ישראל דזכאן בכלא, דזכאן באורייתא. וכל מאן דזכי באורייתא זכי ליה בשמא קדישא. זכאין אינון ישראל בעלמא דין ובעלמא דאתי. &lt;קטע סוף=דף קנג א/&gt;
 

{{ממ זהר משולב|ג|קנג|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קנג ב/&gt;'''{{צ|וביום הקים את המשכן}} {{ממ|במדבר|ט|טו}}'''. {{ש}}
ר' חייא פתח {{צ|פזר נתן לאביונים צדקתו עומדת לעד קרנו תרום בכבוד}} {{ממ|תהלים|קיב|ט}}. {{ש}}
{{צ|פזר נתן לאביונים}} - מאי {{צ|פזר}}? כמה דאת אמר {{צ|יש מפזר ונוסף עוד}} {{ממ|משלי|יא|כד}}. יכול פזור בעלמא? קמ&quot;ל {{צ|פזר נתן לאביונים}} - כיון דיהיב למסכני האי פזורא יאות. מאי {{צ|ונוסף עוד}}? בכלא. ונוסף עוד - בעותרא, ונוסף עוד - בחיי. האי קרא הכי מבעי ליה &quot;יש מפזר ויוסף עוד&quot; - מאי {{צ|ונוסף}}? אלא ההוא אתר דשרי ביה מיתה הוא גרים ליה דיתוסף מחיים דלעילא לאוספא ליה. 

אמר רבי יהודה אמר רבי חייא, קרא אסהיד דכל מאן דיהיב למסכני אתער אילנא דחיי לאוספא לההיא אילנא דמותא, וכדין אשתכח חיים וחדו לעילא. ובר נש דגרים דא בשעתא דאצטריך ליה - ההוא אילנא דחיי קאים עליה וההוא אילנא דמותא אגין עלוי. ובגין כך {{צ|ונוסף עוד}} (כמה דאת אמר) {{צ|צדקתו עומדת לעד}}.&lt;קטע סוף=דף קנג ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קנד|א}}&lt;קטע התחלה=דף קנד א/&gt;מאי {{צ|עומדת לעד}}? עומדת עליה דבר נש לזמנא ליה קיומא וחיים. כמה דאיהו יהיב ליה חיים ואתער לגבי חיין - הכי נמי יהבין ליה. ואינון תרי אילנין (יהבין ליה) קיימין עליה לשיזבא ליה ולאוספא ליה חיין. 

{{צ|קרנו תרום בכבוד}} {{ממ|תהלים|קיב|י}}. ת&quot;ח עלמא דאמרן ההוא קרן תרום. ובמה {{צ|בכבוד}} דלעילא. דהאי בר נש גרים לחברא לון כחדא ולארקא ברכאן לעילא ותתא. רבי אבא אמר בכל זמנא דמשכנא אתקם בעובדיהון דבני נשא - כדין ההוא יומא יומא דחדווה דכלא, ומשח רבות קדישא אתרק בהנהו בוצינין, ונהרין כלהו. מאן דגרים דא - גרים ליה (בההוא עלמא דאתי) דישתזיב בהאי עלמא ויהא ליה חיים בעלמא דאתי. הדא הוא דכתיב {{צ|וצדקה תציל ממות}} {{ממ|משלי|י|ב}} וכתיב {{צ|וארח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד נכון היום}} {{ממ|משלי|ד|יח}}.


'''{{צ|עשה לך שתי חצוצרות כסף וגו'}} {{ממ|במדבר|י|ב}}'''. {{ש}}
רבי שמעון פתח {{צ|ובלכת החיות ילכו האופנים אצלם ובהנשא החיות מעל הארץ ינשאו האופנים}} {{ממ|יחזקאל|א|יט}}. {{צ|ובלכת החיות}} - בקוזפירא דלעילא הוו אזלי. דאי תימא דהאי לעילא לעילא - לאו. לתתא. אלא כגוונא האי מקמי אנפין והאי לבתר אנפין. זיקא מארבע זיקין בד' מדורין ובד' סטרין, בזיוון דאתברון בקולמיטין דאנפין נהירין. בגין כך כעין  {{צ|כמראה החיות}} דאינון ארבע זויין דגלין פרישן. '''ארי&quot;ה נש&quot;ר. שו&quot;ר'''. '''אד&quot;ם''' דכליל כלהו. ד' מלאכין דשלטין וכלילן כלא.


'''דגלא קדמאה''' - משריא מזיינא '''ארי&quot;ה''' - '''מיכא&quot;ל'''. רשים בפרישו דגלא פרישא לימינא. מזרח שירותא דשמשא אזיל במטלנוי בנהירו. תרין ממנן תחות ידיה '''יופי&quot;אל צדקי&quot;אל'''. חד לאורתא (נ&quot;א לאורייתא) וחד למיהך בשוקא דאזיל. כד אלין נטלין - נטלין כמה משריין מזיינין מסטרא דימינא. וכלא חד לסטרא שמאלא. שמשא אזיל (ס&quot;א נטל כל חד לסטר שמשא. שמשא אזיל) ונהיר ומעטר להו אלף ורבוון ממנן תחותוי וכלהו בדחילו באימתא בזיע ברתת. 

אריה אושיט ידיה ימינא - כניש לכל חילוי לגביה תלת מאה ושבעין אלף אריוותא סוחרניה דההוא ארי&quot;ה, ואיהו בינייהו באמצעיתא. כד געי האי אריה - מזדעזען רקיעין וכל חילין ומשריין מזדעזעין מדחילו דיליה. מההוא קלא נהר די נור מתלהטא ונחית באלף וחמש מאה דרגין דגיהנם לתתא. כדין כלהו חייבין דגיהנם מזדעזען ומלהטן אשא. ועל דא כתיב {{צ|אריה שאג מי לא יירא}} {{ממ|עמוס|ג|ח}}. געי תניינות - תלת מאה ושבעין אלף אריוותא כלהו געאן. אושיט ידיה שמאלא - כל מאריהון דדינא לתתא דחלין ואתכפיין תחות ההוא ידא. וההוא ידא פשיט עלייהו וכלהו תחותיה כמה דאת אמר {{צ|ידך בעורף אויביך}} {{ממ|בראשית|מט|ח}}. 

ארבע גדפין לכל חד וחד מאשא חוורא - כלהו מלהטין כל אפין דחזור ושושן כחוורתא דההוא אשא שקיען. ארבע אנפין לכל חד וחד לארבע סטרין - כלהו נהירין בחוורא דשמשא. חד לסטר מזרח נהיר בחדו, וחד לסטר מערב (ס&quot;א דא כניש) דאתכניש נהוריה, וחד לסטר צפון חשוך בלא נהירו כצלא דשמשא לגבי שמשא צלא חשוך שמשא נהיר בגין דשמשא וצלא ימינא ושמאלא ואזלא כחדא חשוכן (ס&quot;א חושבן) דאזלין עמיה כל אינון דנטלין זיינא וכלהו מימינא ומשמאלא בתלת רישין. 

רישא חדא דיליה שבעין וארבע אלף ושית מאה - אלין אינון רישא חד. נפקי חילא בימינא דאיהו ארים עלייהו בר כל אינון ממנן דלתתא תחות אלין שלטונין אלין על אלין דרגין תתאין עם עלאין דלית לון חושבנא. 

רישא תניינא דאזיל ברישא קדמאה חושבן דיליה חמשין וארבע אלף וארבע מאה, בר כל &lt;קטע סוף=דף קנד א/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קנד|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קנד ב/&gt;אלין ממנן דתחות לד' סטרין דלית לון חושבנא. 

רישא תליתאה דאזיל בתרייהו - חמשין ושבעה אלף וארבע מאה. כגוונא דנטיל ימינא - הכי נמי נטיל שמאלא. הכי נמי מקמייהו הכי נמי מבתרייהו. כיון דנטיל האי קדמאה - {{צ|והורד המשכן}} {{ממ|במדבר|י|יז}} - וכלהו ליואי אמרי שירתא, מארי דתושבחן כלהו מסטריה. כדין {{צ|כי רוח החיה באופנים}} {{ממ|יחזקאל|א|כ}} כתיב. 


'''דגלא תניינא''' - משרייא מזיינא '''נש&quot;ר אוריא&quot;ל דרו&quot;ם'''. תרי ממנן עמיה '''שמשיא&quot;ל חסדיא&quot;ל'''. האי נשר סליק וכל מאריהון דגדפין מקמיה. כמה משריין סלקין בכל סטרין, כל חד וחד בתוקפא דשמשא. רוחא דרוחא פנימאה נפיק, וההוא רוחא מטי להאי נשר וסליק אברוי ומכסייא לגופא כמה דאת אמר {{צ|המבינתך יאבד נץ יפרוש כנפיו לתימן}} {{ממ|איוב|לט|כו}}. כגוונא כדוגמא כעין {{צ|כנשר יעיר קנו}} {{ממ|דברים|לב|יא}}  האי נשר נץ בהדיה יונה בהדיה נץ וכל מארי דגדפין כלהו מצפצפן וחדאן. חד מסטרא (ס&quot;א חד סמכא) קמיה סליק מתתא לעילא כמה ציפרין נחתין ועאלין מצפצפן וחדאן אזלין ושאטין. כד נטיל - אושיט גדפא ימינא כניש לכל חילוי - תלת מאה וחמשין אלף מארי דגדפין בתרי גופי נש&quot;ר וארי&quot;ה כחדא. ארים קלא כלהו אחרנין סלקין ונחתין מצפצפן מסטרייהו מכמה דרגין. ג' רישין אינון כחדא במשריין אלין וכלהו בחד חושבן וחושבן דאלין רישין. 

רישא חדא - ארבעין ושית אלף וחמש מאה. רישא תנינא - חמשין ותשע אלף ותלת מאה. רישא תליתאה - ארבעין וחמש אלפין ושית מאה וחמשין. מאלין תרי סטרין נפקי תרין כרוזי דאזלי מקמי כלהו משריין. כד אלין תרי מכריזי - כל חילין וכל משריין חיוון זעירין עם רברבן כלהו מתכנשי. מאן חמי נטילא דכלהו רקיעין כולהו נטלין במטולא במשריין לקמיה דההוא משכנא בשעתא דחד מנייהו ההוא דאתי מסטרא דאריה פשיט קלא בגין דלא וזדעזעון כל אינון קלין. כדין מתכנשין כל אינון משריין. בשעתא דאחרא קרי מתבר קלא ולא פשיט. כל אינון משריין דהאי נשר כלהו מתכנשו לנטלא במטלנייהו. לקביל אינון שתי חצוצרות כסף כגוונא דא כלא לתתא. 
תא חזי כד אלין נטלין מה כתיב? {{צ|ובלכת החיות ילכו האופנים אצלם}} {{ממ|יחזקאל|א|יט}} - אינון דמתכנשו לגביהו כגוונא דרישא אסתכל הכי נמי כלהו. 


'''דגלא תליתאה''' - '''שור גבריאל צפון'''. תרין ממנן עמיה '''קפציא&quot;ל חזקיא&quot;ל'''. האי שור מסטרא דשמאלא, קרנוי סלקין בין תרין עינוי, רגיז באסתכלותא עיינין מלהטן כאשא דנור דליק נגח ורפסא ברגלוי ולא חייס. כד געי האי שור - נפקין מנוקבא דתהומא רבא כמה חבילי שריקין (ס&quot;א טריקין). כלהו געאן ושטאן קמיה, וחימתא ואחמתא דכל חובין תלייא קמיה, דהא כל חובי עלמא כלהו בספרא סליקין וכתיבין. שבעה נהרי דאשא נגדין קמיה. כד צחי - אזיל לגבי ההוא נהר דינור ושאיב ליה בגמיעא חדא, וההוא נהר אתמלי כדבקדמיתא ולא כדיב. כל אינון חיילין שאבין אשא אכלא אשא,
ואלמלא דמסטרא דאריה נפיק חד נהרא דמייא דמכבין גחלתייהו - לא יכל עלמא למסבל. חשוכא דשמשא תמן אשתכח. לא אשתכח נהירו. כמה גרדיני נמוסין אזלין ושטאן בחשוכא, וההוא נהר דדליק בסטרא דא נורא אוכמא חשוך. ואי תימא דלא אית אשא חוורא אשא אוכמא אשא סומקא אשא דתרי גווני. לא תימא דהא ודאי הכי הוא. ועכ&quot;ד לעילא לעילא הכי אשתכח ומתמן נגיד לאלין תתאי. 

תנינן. אורייתא במה אשתכחת אשא חוורא ואשא אוכמא על גבי אשא חוורא. בתרי אשי אשתכחת אורייתא. תא חזי אשא חדא הוא והאי אתפלג לארבעה. מיא חדא &lt;קטע סוף=דף קנד ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קנה|א}}&lt;קטע התחלה=דף קנה א/&gt;איהו והאי אתפליג לארבע. רוחא חדא איהו והאי אתפליג לארבע. תלת רישין אשתכחו (ס&quot;א אתחברו) במשריין אלין. חושבן דלהון: רישא חדא - שתין ותרי אלף ושבע מאה. רישא ב' - ארבעין וחד אלף וחמש מאה. רישא תליתאה - תלת וחמשין אלף וארבע מאה. בר כל אינון דרגין אחרנין דאתפרשן בסטרייהו ולית לון חושבנא. כלהו דרגין על דרגין. בר כמה גרדיני נמוסין דאינון לתתא חציפין ככלכא נשכין כחמרא. ווי מאן דאשתכח גבייהו ודינא דלהון בסטרא רביעאה. 


'''דגלא רביעאה''' - '''אד&quot;ם רפ&quot;אל מערב'''. בהדיה אסוותא בסטרא דאדם אתכליל דינא עלאה עליה אתסי האי (ס&quot;א חד) אחיד בקרנוי דשור כד מבעי לאעלא לון לתהומא רבא, וכפית לון דלא יוקיד עלמא. בתר דא שריא קול דממה דקה - דינא (ס&quot;א הכא) מלה בחשאי לא משתמע מלה דהכרה כלל. בסטרא דא שריא מאן דשריא, סליק מאן דסליק, שמשא אתכניש לאנהרא להאי אתר. בגין כך {{צ|ותקעתם תרועה}} בסטר דרום. אבל הכא לאו האי ולאו האי אמאי תרועה לאכפייא סטר צפון ובגין כך סטר צפון לאחורא. תא חזי שתי חצוצרות בגין דאינון מסטרי תרי דקאמרי ממזרח ומדרום אינהו זמינין לתברא דינין ולאכפייא לון, ועל דא אינון מכסף ובגין כך {{ממ|במדבר|י|י}} {{צ|וביום שמחתכם ובמועדיכם וגו' ותקעתם בחצוצרות}} סתם, בין לעילא בין לתתא. זכאין אינון ישראל דקב&quot;ה בעי ביקריהון ויהיב לון חולקא עלאה על כל שאר עמין וקב&quot;ה אשתכח בהו בתושבחתייהו. הדא הוא דכתיב {{צ|ויאמר לי עבדי אתה ישראל וגו'}} {{ממ|ישעיהו|מט|ג}}.


'''{{צ|ויהי בנסוע הארון ויאמר משה וגו'}} {{ממ|במדבר|י|לה}}'''. רבי אלעזר אמר הכא אית לאסתכלא דאיהי (ס&quot;א מנוזרא) מחזרא לאחורא הכא בתרי דוכתי אמאי? ואי תימא כפופה הא ידיעה. נ' כפופה נוקבא. נ' פשוטה כללא דדכר ונוקבא והא אוקימנא באתר דא. {{צ|ויהי בנסוע הארון}}  אמאי אתהדר לבתר כגוונא דא. ת&quot;ח באשרי יושבי ביתך לא אתמר בגין דהיא בגלותא והא אוקמוה חברייא דכתיב {{צ|נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל וגו'}} {{ממ|עמוס|ה|ב}}. אלא מה כתיב לעילא {{צ|וארון ברית יהוה נוסע לפניהם דרך שלשת ימים לתור להם מנוחה}} {{ממ|במדבר|י|לג}} - כיון דהוה נטיל ארונא נו&quot;ן נטיל עליה (נ&quot;א עמיה) והא שכינתא על גבי ארונא יתיב. 

תא חזי חביבותא דקב&quot;ה לגבייהו דישראל דהא אע&quot;ג דאינון סטאן מארח מישר - קב&quot;ה לא בעי לשבקא לון, ובכל זמנא אהדר אנפוי לקבלייהו. דאי לאו הכי לא יקומון בעלמא. תא חזי ארונא הוה נטל קמייהו ארח תלתא יומין, לא הוה מתפרש מניה ונטיל עמיה. ומגו רחימו דלהון דישראל אהדר אנפוי ואסתחר מלגבי ארונא כהאי איילא דעזלתא כד איהו אזיל אהדר אפוי לאתר דנפיק. ועל דא {{צ|בנסוע הארון}} נו&quot;ן אסחר אנפין לקבלייהו דישראל וכתפי גופא לגבי ארונא. ועל דא כד ארונא הוה נטיל משה אמר {{צ|קומה יהוה}} - לא תשבוק לון - אהדר אנפך לגבן כדין נו&quot;ן אתהדר לגבייהו כגוונא דא כמאן דמהדר אנפיה מישראל ואתהדר לגבי ארונא ובכלא אתהדר. אמר למשרי כדין אהדר אנפוי מישראל ואתהדר לגבי ארונא ובכלא אתהדר. 

אמר ר' שמעון אלעזר בודאי הכי הוא, אבל הכא לא אהדר אנפוי מישראל דאי הכי בעי נון לאתהפכא מגוונא דאחרא עלאה (ס&quot;א דלעילא) האי מנוזר לאחורא והאי בארח מישר לגבי ארונא. אלא ודאי לא אהדר אנפוי מנייהו. ומה עביד? בשעתא דשארי ארונא למשרי אמר משה {{צ|שובה יהוה}} {{ממ|במדבר|י|לו}} - כדין שארי ארונא ושכינתא קאים בסטרא אחרא ואנפין לקבלייהו דישראל ולקבליה דארונא (ובגין כך) וכדין כלא כליל (לגווה) לכוונא &lt;קטע סוף=דף קנה א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קנה|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קנה ב/&gt;לארונא ולישראל אלא דישראל גרמו לבתר דכתיב {{צ|ויהי העם כמתאוננים}} {{ממ|במדבר|יא|א}}. 

אמר רבי אלעזר אנא דאמרן מספרא דרב ייבא סבא דאמר דבין בהאי גיסא ובין בהאי גיסא אתהדר. {{ש}}
א&quot;ל שפיר קאמר אבל דא דאמינא הכי תשכח בספרא דרב המנונא סבא והכי הוא ודאי.


'''{{צ|והמן כזרע גד הוא}} {{ממ|במדבר|יא|ז}}'''. אמר רבי יוסי לקיימא זרעא וחילין בארעא כמה דאת אמר {{צ|גד גדוד יגודנו}} {{ממ|בראשית|מט|יט}}. מה זרעא דגד נטלי חולקיהון בארעא אחרא כך מן שריא עלייהו דישראל לבר מארעא קדישא. {{ש}}
דבר אחר: {{צ|כזרע גד הוא}} - כזרעא דגד חוורא ואקפי כד נחית לאוירא ואתנגריס (ס&quot;א ואתנשים) (ס&quot;א ואתבלע) בגופא והא אוקמוה חברייא. {{ש}}
'''{{צ|ועינו כעין הבדולח}}''' - כההוא בדולחא דאיהו חוור כגוונא דימינא (ס&quot;א חוורא דעינא) דלעילא. 

(כזרע גד הכי לא אקרון בארעא דמצראי אבל לכך מחדשי זריעא כזרע גד הוא כזרע גדא חוורא ואתקפיה כד נחית מלעילא לתתא) 

אמר רבי יצחק מאי שנא (דאמר) דמשה במלה דא (חליש) לעילא כנוקבא דכתיב {{צ|אם ככה את עושה לי}} {{ממ|במדבר|יא|טו}} - {{צ|את}}? &quot;אתה&quot; מבעי ליה? אלא לאתר דמותא שארי ביה קאמר, וההוא אתר דנוקבא איהו. בגין כך אמר {{צ|הרגני נא הרוג}}. ודא אילנא דמותא והא אוקימנא דבאילנא דחיי לא שרייא ביה מותא. ועל דא אתהדר לגבי אילנא דמותא ואמר {{צ|את}} ולא אמר 'אתה', והכי מבעי ליה. 

מיד '''{{צ|ויאמר יהוה אל משה אספה לי שבעים איש וגו'}} {{ממ|במדבר|יא|טז}}'''. אמר ליה קב&quot;ה את בעי מותא בכל זמנא הרי לך {{צ|ואצלתי מן הרוח וגו'}}. תא חזי דהכא ידע משה דאיהו ימות ולא ייעול לארעא דהא אלדד ומידד מלה דא הוו אמרי. על דא לא לבעי ליה לאינש בשעתא דרוגזא שארי ביה, ללטייא גרמיה. דהא כמה קיימי עליה דמקבלי ההיא מלה. בזמנא אוחרנא דבעא מיתה - לא קבילו מניה בגין דכלא לתועלתא דישראל הוה. השתא לאו איהו אלא מגו רוגזא ודוחקא ובגין כך קבילו מניה. ועל דא אשתארו לבתר אלדד ומידד ואמרו דא, דמשה יתכניש ויהושע ייעול לון לישראל לארעא. ובגין כך אתא יהושע לגבי משה וקני עליה דמשה. ומשה לא אשגח ביקרא דיליה. ועל דא אמר {{צ|אדני משה כלאם}} {{ממ|במדבר|יא|כח}}. מאי {{צ|כלאם}}? מנע מנהון אינון מלין כמה דאת אמר {{צ|ויכלא העם מהביא}} {{ממ|שמות|לו|ו}}, {{צ|ויכלא הגשם מן השמים}} {{ממ|בראשית|ח|ב}} - מניעותא ממש. ומשה לא בעא. פוק חמי ענוותנותיה דמשה מה כתיב {{צ|המקנא אתה לי וגו'}} {{ממ|במדבר|יא|כט}}. זכאה חולקיה דמשה דאיהו סליק על כלהו נביאי עלאי (נ&quot;א דעלמא). 
אמר רבי יהודה כל שאר נביאין לגבי משה כסיהרא לגבי שמשא. 

רבי אבא הוה יתיב ליליא חד ולעי באורייתא והוו עמיה ר' יוסי ור' חזקיה. {{ש}} 
א&quot;ר יוסי כמה אינון בני נשא תקיפי לבא דלא משגחי במלי דההוא עלמא כלום. {{ש}} 
א&quot;ר אבא בישא דלבא דאחידא בכל שייפי גופא קא עביד לון. {{ש}} 
פתח ואמר {{צ|יש רעה אשר ראיתי תחת השמש ורבה היא על האדם}} {{ממ|קהלת|ו|א}}. {{צ|יש רעה}} - דא איהי תוקפא בישא דלבא  דבעי לשלטאה במילי דהאי עלמא, ולא אשגח במלי דההוא עלמא מידי.

אמאי איהי רעה? קרא דבתריה אוכח דכתיב {{צ|איש אשר יתן לו האלהים עושר ונכסים וגו'}} {{ממ|קהלת|ו|ב}}. האי קרא קשיא. כיון דכתיב {{צ|ואיננו חסר לנפשו מכל אשר יתאוה}} אמאי {{צ|ולא ישליטנו האלהים לאכול ממנו}}? דהא אינו חסר לנפשו כלום? אלא רזא איהו, וכל מלוי דשלמה מלכא מתלבשן אינון במלין אחרנין כמלי דאורייתא דאינון מתלבשן בספורי עלמא. תא חזי אע&quot;ג דבעינן לאסתכלא בלבושא - השתא האי קרא הכי קאמר דבר נש אזיל בהאי עלמא ויהיב ליה &lt;קטע סוף=דף קנה ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קנו|א}}&lt;קטע התחלה=דף קנו א/&gt;קב&quot;ה עותרא בגין דיזכי ביה לעלמא דאתי וישתאר לגביה קרן. מאי קרן? ההוא דאיהו קיים דאיהו אתר לאתצררא בית נשמתא. בגין כך בעי לאשארא אבתריה (נ&quot;א עותריה) להאי קרן, והאי קרן יקבל ליה בתר דיפוק מהאי עלמא בגין דהאי קרן הוא אילנא דחיי דההוא עלמא, ולא קיימא בהאי עלמא אלא ההוא איבא דנפיק מניה. ועל דא איבא דיליה אכיל בר נש דזכי בהאי עלמא, והקרן קיימא ליה לההוא עלמא למזכי ביה בחיין עלאין דלעילא. 

ומאן דסאיב גרמיה ואתמשך בתר גרמיה, וליתיה חסר לנפשיה ולגרמיה כלום, וההוא אילנא אשתאר ולא שויה לקבליה בדחילו ולקבלא ליה לעילא -- כדין {{צ|ולא ישליטנו האלהים לאכל ממנו}} ולמזכי בההוא עותרא, ודאי איש אחר יאכלנו, כמה דאת אמר {{צ|יכין וצדיק ילבש}} {{ממ|איוב|כז|יז}}. בגין כך בעי בר נש למזכי במה דיהיב ליה קב&quot;ה לההוא עלמא וכדין אכיל מיניה בהאי עלמא, וישתאר לגביה ההוא קרן לעלמא אחרא, למהוי צרורא בצרורא דחיי. 
אמר רבי יוסי ודאי. 

תו אמר רבי יוסי כתיב {{צ|אם ככה את עושה לי הרגני נא וגו'}} {{ממ|במדבר|יא|טו}} - וכי משה דאיהו ענו מכל בני עלמא בגין דשאילו מניה ישראל למיכל מסר גרמיה למיתה, אמאי? א&quot;ר אבא האי מלה אוליפנא ורזא עלאה איהו. משה לא אבאיש קמיה ולא שאל למיתה על דשאילו ישראל. תא חזי משה אתאחד והוה סליק במה דלא אתאחד נביאה אחרא (דהא אחיד צדקה הוה). ובשעתא דאמר ליה קב&quot;ה למשה {{צ|הנני ממטיר לכם לחם מן השמים}} {{ממ|שמות|טז|ד}} - חדי משה ואמר ודאי השתא ההוא שלימו בי אשתכח, דהא בגיני אשתכח מן לישראל. כיון דחמא משה דאהדרו לנחתא לדרגא אחרא ושאילו בשר ואמרי {{צ|ונפשנו קצה בלחם הקלוקל}} {{ממ|במדבר|כא|ה}} אמר אי הכי הוא - הא דרגא דילי פגים, דהא בגיני ייכלון ישראל מן במדברא. הא אנא פגימא ואהרן פגים ונחשון בן עמינדב פגים. אמר {{צ|ואם ככה את עושה לי הרגני נא הרוג}} דחשיבנא נוקבא במיכלא דילה. (ואנא נחית מן שמייא דאיהו דרגא עלאה לנחתא לדרגא דנוקבא ואנא עדיף מן שאר נביאי עלמא. ועל דא אמר {{צ|ואל אראה ברעתי}} (כמת) ודאי לנחתא לדרגא תתאה. כדין {{צ|ויאמר יהוה אל משה אספה לי שבעים איש}} - את שאיל אתר דמותא - לא תבעי אתר (דא) דלא תהא פגים בדרגא דילך, ועל דא כתיב {{צ|ואצלתי מן הרוח אשר עליך}} דכלהו אינון דתמן אתאחדו) בסיהרא ובעי שמשא לאנהרא לה. ועל דא {{צ|ושמתי עליהם}} בגין לאנהרא מן שמשא כנהורא דסיהרא (ס&quot;א ובגיני האי מיכלא דא לא) אתייא על ידא דמשה בגין דלא יתפגים. 

זכאה חולקא דמשה דקב&quot;ה בעי ביקריה, עליה כתיב {{צ|ישמח אביך ואמך וגו'}} {{ממ|משלי|כג|כה}}. {{צ|ישמח אביך}} דא קב&quot;ה, {{צ|ואמך}} דא כנסת ישראל. {{צ|ותגל יולדתך}} - דא אימא דמשה דלתתא קב&quot;ה רחים ליה יתיר מכל נביאי עלמא בלא אמצעי כלל (ס&quot;א דהא משה אסתלק על כל נביאי עלמא בלא אמצעי כלל כמה (דכתיב {{צ|פה אל פה אדבר בו}} והא אוקימנא בכמה אתר):


'''{{צ|ויצעק משה אל יהוה (לאמר) אל נא רפא נא לה}} {{ממ|במדבר|יב|יג}}'''. הא אוקמוה והוא רזא דשמא קדישא, מחד סרי אתוון, ולא בעא משה לצלאה יתיר בגין דעל דידיה למלכא לא בעי &lt;קטע סוף=דף קנו א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קנו|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קנו ב/&gt;לאטרחא יתיר. בגין כך קב&quot;ה בעא על יקרא דמשה. ובכל אתר קב&quot;ה בעא על יקריהון דצדיקייא יתיר על דיליה. ולזמנא דאתי עתיד קב&quot;ה למתבע עלבונא דישראל מעמין עכו&quot;ם ולמחדי לון בחדוותא דציון דכתיב {{צ|ובאו ורננו במרום ציון וגו'}} {{ממ|ירמיהו|לא|יא}}. וכדין {{צ|ובא לציון גואל וגו'}} {{ממ|ישעיהו|נט|כ}}. 

'''ברוך יהוה לעולם אמן ואמן ימלוך יהוה לעולם אמן ואמן'''

==פרשת בהעלותך - רעיא מהימנא==
&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנב ב/&gt;פקודא למעבד פסח שני על אינון דלא יכילו או דאסתאבו במסאבו אחרא. אי רזא דפסח רזא דמהימנותא דישראל עאלין בה שלטא בניסן, וכדין איהו זמנא לחדוה - איך יכלין אלין דלא יכילו או דאסתאבו למעבד בירחא תניינא דהא אעבר זמנא?

אלא כיון דכנסת ישראל מתעטרא בעטרהא בניסן - לא אתעדיאת כתרהא ועטרהא מינה תלתין יומין. וכל אינון תלתין יומין מן יומא דנפקו ישראל מפסח יתבא מטרוניתא בעטרהא וכל חילהא בחדוה. מאן דבעי למחמי למטרוניתא יכיל למחמי. כרוזא כריז. כל מאן דלא יכיל למחמי מטרוניתא - ייתי ויחמי עד לא ינעלון תרעיה. אימתי כרוזא כריז? בארבעה עשר לירחא תניינא, דהא מתמן עד שבעה יומין תרעין פתיחן, מכאן ולהלאה ינעלון תרעי. ועל דא פסח שני. (עד כאן)


פקודא דא שחיטת הפסח בזמנו. ואבתריה פסח ראשון ופסח שני לאכול אותן כמשפטן. וטמאים להיות נדחים לפסח שני דאיהו פקודא תליתאה.

תנאין ואמוראין, אית בני נשא כחולין דטהרה מסטרא דמיכאל, וכחולין דהקדש כגון בשר קדש ואינון מסטרא דגבריאל. כהן ולוי. ואית בני נשא דאינון כיומין טבין ואינון קדש קדשים.

שכינתא איהי פסח ראשון מימינא. פסח שני משמאלא. פסח ראשון מימינא - דתמן חכמה. פסח שני משמאלא - דתמן בינה. ובגין דבגבורה  מתעברין כל אשין נוכראין דאינון כקש ותבן לגבי אש דגבורה - טמאים נדחים לפסח שני. וכל טומאת נדה ומצורע וזב וזבה ויולדת - באשא דגבורה איהו שורף. דנשמתא איהו מאנא דקודשא בריך הוא ואיהו לא שרי בה עד דאתלבנת באשא דגבורה. דכתיב {{צ|הלא כה דברי כאש נאם יהו&quot;ה}} {{ממ|ירמיהו|כג|כט}}. ובהאי אשא - אם ברזל הוא מתפוצץ ואם אבן הוא נמוח.

ובימינא (נ&quot;א ובמיא) דתמן תורה שבכתב דאיהי מים, {{צ|וטהרה ממקור דמיה}} {{ממ|ויקרא|יב|ז}}, ואתדכי בה מצורע וטמא מת וזב וטמא בכל מיני שרץ. &lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנב ב/&gt;


&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנג א/&gt;הדא הוא דכתיב  {{צ|וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם וגו'}} {{ממ|יחזקאל|לו|כה}}, מעמודא דאמצעיתא.

מאנא - אתיחדת בבעלה דאיהי אתתא. בתר דאתקדשת בשמאלא ואתדכאת במי מקוה בימינא. ואומרים על מאני דפסחא, {{צ|כלים שנשתמשו בהן בצונן מטבילן בצונן והן טהורים}}. אינון נשמתין דאינון מסטרא דרחמי ואינון רחמנים, מארי חנא וחסדא -- לא צריכין לאדכאה במים פושרים כבינוניים. כל שכן בחמי חמין דבהון מתדכין רשעים גמורים דמחממין גרמייהו באשא דיצר הרע, ועלייהו אתמר {{צ|כל דבר אשר יבא באש}} {{ממ|במדבר|לא|כג}} - בגין דזוהמא דילהון נפישא. אבל צדיקים גמורין בצונן, דעלייהו אתמר {{צ|כל המשים ריוח בין הדבקים מצננים ליה גיהנם}}. 

ואי נשמתין חמריים דאינון כמאני חרס - שבירתן זו היא טהרתן. כמה דאת אמר {{צ|נשברו - נטהרו}}. ורזא דמלה {{צ|זבחי אלהים רוח נשברה וגו'}} {{ממ|תהלים|נא|יט}}.  אבל אינון דמשתדלין באורייתא דבכתב ובאורייתא דבעל פה, דאינון אש ומים, ואינון דמשתדלין ברזא דאורייתא דאיהו אור דכתיב בה {{צ|ותורה אור}} - באורייתא אינון מתדכין בה.

ועוד בפרק הרואה: הרואה תמרים בחלום - תמו עונותיו. הדא הוא דכתיב {{צ|תם עונך בת ציון}} {{ממ|איכה|ד|כב}}. בגין דתמרים - ביה תם. דרגא דיעקב דאתמר ביה {{צ|ויעקב איש תם}} {{ממ|בראשית|כה|כז}}. חובין - 'מרים'. ועל דא '''תמרים''' - תמן '''תם''' ותמן '''מר'''.

הכא רמיז {{צ|וימתקו המים}}. הדא הוא דכתיב {{צ|ויורהו יהו&quot;ה עץ וימתקו המים}}. מהכא - מאן דאשתדל באורייתא דאיהו 'עץ' - חובין דיליה דאתמר בהון {{צ|וימררו את חייהם בעבודה קשה}} {{ממ|שמות|א|יד}} - קודשא בריך הוא מחיל ליה ויתחזרון מתיקין. דיומין ייתון דיתקיים בהו כמפקנו דמצרים דאתמר ביה {{צ|וימת יוסף וכל אחיו וכל הדור ההוא}} {{ממ|שמות|א|ו}}. ובגלותא בתראה לית מיתה אלא עוני, דעני חשוב כמת. לקיים בהון {{צ|והשארתי בקרבך עם עני ודל וחסו בשם יהו&quot;ה}} {{ממ|צפניה|ג|יב}}, לאתקיימא בהון {{צ|ואת עם עני תושיע}} {{ממ|תהלים|יח|כח}}.

ואלין עתירין דישתארון בהון - יתקיים בהון {{צ|נרפים אתם נרפים}} {{ממ|שמות|ה|יז}} - נרפים הם באורייתא, נרפים הם למעבד טיבו עם מארי תורה ואנשי חיל המסובבים מעיר לעיר ולא יחוננו.  ונרפים הם בכובד המס. דאי תימא כבדין אינון בכובד המס ולא עבדין טיבו בגין דא {{צ|תכבד העבודה על האנשים ויעשו בה}} - דכובד המס עלייהו. {{צ|ואל ישעו בדברי שקר}} - דאינון משקרין ואמרין דכובד המס עלייהו ובגין דא לא יעבדון טיבו. אינון משקרן במילולייהו  ואמרין דמהכובד דתכבד עלייהו, {{צ|תבן אין ניתן}}, ממונא דשקרא, דביה טענין לקודשא ברוך הוא, ובגין דלא ישעון ביה, ולא חסו בשם יהו&quot;ה, אין נתן לעבדיך.

ואלין דאית לון טמיר וגניז ממונא מלגו דאיהו {{צ|תוכן}} - כגון תוך האוצר ותיבה, אתקיים בהו {{צ|ותוכן לבנים תתנו}}, ודא כספים  לבנים, דיהון בההוא דרא.  בההוא זמנא שם שם לו חוק ומשפט, ואינון מארי משנה. אוף הכא {{צ|ויבאו מרתה}} - אתהדר לון אורייתא דבעל פה מרה, בדחקין סגיאין בעניותא, דיתקיים בהו {{צ|וימררו את חייהם בעבודה קשה}} - זו קושיה. {{צ|בחומר}} - דא קל וחומר. {{צ|ובלבנים}} - דא לבון הלכה. {{צ|ובכל עבודה בשדה}} - דא ברייתא.  {{צ|את כל עבודתם אשר עבדו בהם בפרך}} - דא תיקו.

ורעיא מהימנא תמן אתקיים בך {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}} {{ממ|שמות|טו|כה}}. ובהאי עץ הדעת טוב ורע דאיהו איסור והיתר, ובאינון רזין דאתגליין על ידך - {{צ|וימתקו המים}} - כמלח דממתקת בשרא. הכי יתמתקון ברזייא דאתגליין על ידך כל אינון קושיין ומחלוקות, דמיין מרירן דאורייתא דבעל פה, אתהדרו מתיקן מי אורייתא. ויסורין דילך ברזין אלין דאתגליין על ידך - יהון לך מתיקין, ויהדרון לך כל דחקין דילך כחלמין דעברין. ו'''חלם''' בהיפוך אתוון '''מלח''' - דממתקת ית בשרא אוף יסורין ממתקים כמה דאוקמוה. 

ולרשעים מתהדרן יסורין מלח סדומית, דאיהי מסמא את העינים, לקיימא בהו {{צ|ועיני רשעים תכלינה}} {{צ|איוב|יא|כ}}. &lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנג א/&gt;

&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנג ב/&gt;ואינון ערב רב רשיעייא דיתקיים בהו בההוא זמנא {{צ|יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים והרשיעו רשעים}} {{ממ|דניאל|יב|י}}. {{צ|יתלבנו}} - אינון מארי משנה, {{צ|ויצרפו}} אינון זרעא קדישא דשאר עמא. הדא הוא דכתיב {{צ|וצרפתים כצרוף את הכסף}} {{ממ|זכריה|יג|ט}}. {{צ|והרשיעו רשעים}} - אינון ערב רב.

{{צ|והמשכילים יבנו}} - אינון מארי קבלה דאתמר בהון {{צ|והמשכילים יזהירו כזהר הרקיע}} {{ממ|דניאל|יב|ג}} - אלין אינון דקא משתדלין בזהר דא דאקרי {{צ|ספר הזהר}} דאיהו כתיבת נח דמתכנשין בה שנים בעיר ושבע ממלכותא, ולזמנין אחד מעיר ושנים ממשפחה, דבהון יתקיים {{צ|כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו}} {{ממ|שמות|א|כב}}. ודא אורה דספרא דא וכולא על סיבה דילך.

ומאן גרים דא? עורב. דאנת תהא בההוא זמנא כיונה דשליח אחרא דאקרי בשמך, כעורב דאשתלח בקדמיתא ולא אתהדר בשליחותא, דאשתדל בשקצים דאתמר בהון עמי הארץ שקץ, בגין ממונא דלהון, ולא אשתדל בשליחותיה לאהדרא לצדיקייא בתיובתא, כאילו לא עביד שליחותא דמאריה. ובך יתקיים רזא דיונה, דעאל בעמקין דתהומי ימא - הכי תיעול אנת בעמיקו דתהומי אורייתא. הדא הוא דכתיב {{צ|ותשליכני מצולה בלבב ימים}}. {{צ|יונה|ב|ד}}. 

ויהון חכמה חסד נצח לימין דבגינייהו אמר דוד {{צ|ימין יהו&quot;ה עושה חיל, ימין יהו&quot;ה רוממה, ימין יהו&quot;ה עושה חיל}}. ותלת משמאלא יתקשרון כחדא דאינון בינה גבורה הוד. ותלת דרגין דאמצעיתא - כתר תפארת יסוד, דאחידן בימינא ושמאלא. ובגין דחזא לך נביא מתקשר בתלת דרגין דאמצעיתא - פתח עלך האי קרא {{צ|הנה ישכיל עבדי ירום ונשא וגבה מאד}} {{ממ|ישעיהו|נב|יג}}. ובגין דאנת תהא אחיד בתרין משיחין, אמר דוד על תלת ימינין דמשיח בן דוד {{צ|ימין יהו&quot;ה}} תלת זמנין. 

לקביל תלת שמאלין דאחיד בהון משיח בן אפרים אמר מסטרא דחד שמאלא גבורה {{צ|לא אמות}}, {{צ|כי אחיה}} מסטרא דשמאלא דהוד דילך דאתמר ביה ונתן ההוד למשה, אתייהיב בך מסטרא דבינה בגין דביה הוית אנת חרב ויבש בכלא, בגין משיח בן אפרים. באורייתך, בנביאותך עליה, בגופך דסבילת כמה מיני יסורין בגין דלא ימות הוא. ובעית רחמי עליה. אתמר ביה {{צ|כי אחיה}} מסטרא דבינה. ובגין דא {{צ|לא אמות}} מסטרא דגבורה, {{צ|כי אחיה}} מסטרא דבינה אילנא דחיי דאתגבר עליה קריאת שמע של שחרית וקשיר ליה בקשורא דתפילין בימינא דאברהם דאיהו שחרית.

{{צ|ואספר מעשי יה}} - מסטרא דהוד, {{צ|יסור יסרני יה}} - חכמה ובינה מימינא ומשמאלא, בתלת ימינין ותלת שמאלין. {{צ|ולמות לא נתנני}} - עמודא דאמצעיתא בתלת דכליל כתר וצדיק ואיהו '''בן יה'''. ומיד יקום '''ו'''' ל'''ה'''' ב'''יה''' בימינא ושמאלא, ברחמי ותחנוני, בכמה פיוסים לה ולבנהא. הדא הוא דכתיב {{צ|ביום ההוא אקים את סוכת דוד הנופלת}}. ובגין דא אמר נביא {{צ|בבכי יבאו ובתחנונים אובילם}} {{ממ|ירמיהו|לא|ח}}.

קם רעיא מהימנא ונשיק ליה ובריך ליה, ואמר &quot;ודאי שליחא דמארך אנת לגבן&quot;. פתחו תנאין ואמוראין ואמרו &quot;רעיא מהימנא אנת הוית ידע כל דא, ועל ידך היא אתגלייא, אבל בענוה דילך דאתמר בך {{צ|והאיש משה ענו מאד}} {{ממ|במדבר|יב|ג}} - באלין אתרין דאנת מתבייש לאחזקא טיבו לגבך - מני קודשא בריך הוא לן ולבוצינא קדישא למהוי בידך ובפומך באלין אתרין. (עד כאן רעיא מהימנא)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנג ב/&gt;

==פרשת שלח לך - זהר==
{{צ|וידבר יהוה אל משה לאמר שלח לך אנשים ויתורו את ארץ כנען וגו'}}. {{ש}}
רבי חייא פתח {{צ|המימיך צוית בקר ידעת השחר מקומו}} - {{צ|שחר}} כתיב - ה&quot;א אתרחקא משחר. מאי טעמא? אלא א&quot;ר חייא בשעתא דנטי ערב ושמשא נטי למיעל - כדין אתחלש תוקפיה - כדין שלטא שמאלא ומשתכח דינא בעלמא ואתפשט (לעילא). וכדין בעי בר נש לצלאה ולכונא רעותא (ס&quot;א לצלאה דישכח רעותא) קמי מאריה, דאמר רבי ייסא כד נטי שמשא ואתחלש כדין אתפתח חד פתיחו בשמשא ואתכניש חיליה ושמאלא שליט ויצחק כרי בירא תחותיה. כיון דעאל ליליא - פתקא דקוטפא באחמתיה שכיח, וכמה חבילין טריקן (אזדריקו) אתפשטו בעלמא, וכלהו שטאן בערבוביא ואזלי וחייכאן בנפשן דרשיעייא (ס&quot;א דבני נשא), ומודעין לון מלין; מנהון כדיבן ומנהון קשוט. ומאן דאשתכח בינייהו אתייהיב לון רשו לחבלא. וכלהו בני עלמא ניימין (ואתכנשו) וטעמין טעמא דמותא והא אוקימנא. 

תא חזי כד אתער רוח צפון - כדין אתקבלא כנסת ישראל בשמאלא (ואתחברו כחדא) ושריא בדרועא באתרהא, וקב&quot;ה אתי לאשתעשעא עם צדיקייא דבגנתא דעדן. וכדין כל מאן דיתער למלעי באורייתא בההוא שעתא הא אשתתף בהדה, בגין דהיא (יתבת) וכל אכלוסין דילה משבחן למלכא עלאה וכל אינון דאשתכחו (נ&quot;א דאשתתפו בהדה) בתושבחתא דאורייתא כלהו כתיבין בבני היכלא ואקרון בשמהון ואלין רשימין ביממא. תא חזי שמא חדא קדישא אית בגלופי אתוון דהוא שלטא מפלגו ליליא ואילך, ואינון אתוון '''ם'''' ד'''מנצפך''' כליל לון. '''ם'''' אוקמוה {{צ|לםרבה המשרה}}. '''נ'''' הוה אסתים להאי ולהאי - כדין כתרין כלילן הוא, '''ו'''' (נ&quot;א '''י'''') דשמא קדישא אתקין ליה וסתים מבועהא. בתר דאולידת פתיחא הות בחד רישא דפתחא. 

כד אתחריב בי מקדשא אסתימו מבועין מכל סטרין. (ס&quot;א את דא כליל אתוון) ואכליל אתוון אחרן ואינון שבעה; תלת מהאי סטרא וארבע מהאי סטרא. '''כל&quot;ך'''. וסימן {{צ|כלך יפה רעיתי ומום אין בך}}. '''ן'''' - דכר ונוקבא כליל כחדא, דא כליל תלת מכאן ותלת מכאן ואינון שית. ואוקימנא באלין תרין אתוון '''ם' ן'''' אתכללו תריסר אתוון, סליק מנייהו תרי, חד לאתר חד, וחד לאתר חד. '''כל&quot;ך סעפ&quot;ה יאע&quot;וצה'''. הכי אתגליפו אתוון. ורזא דא בכי תצא למלחמה קרא דכתיב {{צ|כי יהיה נערה בתולה}} - {{צ|נער}} כתיב. 


בתר דאסתלק ליליא וצפרא נהיר כדין '''ה'''' סלקא ואתכלילת בנהורא עלאה וכדין {{צ|ידעת השחר מקומו}} - דידע לאעלאה לארעא. אמר ליה קב&quot;ה משה כד אתי נהורא דשמשא - אתכליל סיהרא &lt;קטע סוף=דף קנו ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קנז|א}}&lt;קטע התחלה=דף קנז א/&gt;בגוויה. השתא דאנת שמשא - היך יקומון כחדא שמשא וסיהרא? לא נהיר סיהרא אלא בשעתא דאתכניש שמשא, אבל השתא לית אנת יכיל. אי תבעי למנדע מנה - {{צ|שלח לך אנשים}} לגרמך בגין למנדע. 

תא חזי משה אי תימא דהוא לא ידע דלא ייעול לארעא בזמנא דא -- לאו הכי. אלא ידע והוה בעי למנדע מנה עד לא יסתלק, ושלח לאלין מאללי. כיון דלא אתיבו מלה כדקא יאות - לא שלח זמנא אחרא עד דקב&quot;ה אחזי ליה דכתיב {{צ|עלה אל הר העבדים הזה וראה את הארץ}}, וכתיב {{צ|ויראהו יהוה את כל הארץ}}. ולא דא בלחודוי אלא כל אינון דזמינין למיקם בכל דרא ודרא - כלהו אחזי ליה למשה ואתמר ואוקמוה חברייא. כיון דשארי משה למשלח מה אמר לון {{צ|היש בה עץ}}. וכי מה הוא דקאמר? ואי תימא דלא ידע אלא (לקמן יימא מלה. אבל הכא) הכי אמר משה אם יש בה עץ - הא ידענא דאנא איעול לתמן. מאי {{צ|עץ}}? דא אילנא דחיי, ותמן לא הוה אלא בג&quot;ע דארעא. אמר אם יש בה עץ דא אנא איעול לתמן. ואי לא - לאו אנא יכיל למיעל. 

אמר רבי חייא כתיב {{צ|וימצאו איש מקושש עצים ביום השבת}}. מאן עצים הכא ומאן הוא דא? אלא דא צלפחד והוה דייק על אלין אילנין הי מנייהו רב על אחרא ולא חשש ליקרא דמאריה ואחלף שבת לשבת הדא הוא דכתיב {{צ|כי בחטאו מת}} - '''{{צ|בחטא ו' מת}}''' (ורזא דכלא ודאי מקושש עצים) בגין כך הוה דיניה סתים ולא אתפרש דיניה כדינין אחרנין בגין דמלה דא בעי בחשאי וסתים ולא גלייא ועל דא לא אתמר באתגלייא וקב&quot;ה עבד יקר ליקריה. רבי יוסי אמר שאר עצים בהדי שבת הוה מקושש וקביל עונשא לפום שעתא ואתכפר חוביה ועל דא אתקשי משה בדינא דבנתא דלא ידע אי אתכפר למהוי לבנתיה חולק ואחסנא אי לאו. כיון דדכר שמיה (דצלפחד) קב&quot;ה דכתיב {{צ|כן בנות צלפחד דוברות}} אתידע דהא אתכפר חוביה. 

תא חזי ב' אילנין אינון חד לעילא וחד לתתא בדא חיין ובדא מותא מאן דאחלף לון גרים ליה מותא בהאי עלמא ולית ליה חולקא בההוא עלמא. ועל דא אמר שלמה {{צ|דבש מצאת אכול דייך וגו'}}. ארון ותורה בחד קיימי תורה עקרא ארון ביתא. ועל דא '''{{צ|ארן}}''' חסר בלא וא&quot;ו בכל אתר ארן הברית ארן העדות. בכל אתר אהרן דרועא ימינא בר בחד דכתיב {{צ|כל פקודי הלוים אשר פקד משה ואהרן}} נקוד לעילא. א&quot;ר יצחק משה אילנא דחיי נקט ועל דא בעא למנדע אי הוה שכיח בארעא אי לאו ובגין כך אמר {{צ|היש בה עץ אם אין והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ}} דהא אילנא דחיי אתחמד לכלא ואינון לא אייתיאו אלא ענבים ורמונים ותאנים באילנא אחרא תליין ואחידן. ת&quot;ח(?)

שלח לך אנשים בגינך. 

רבי יהודה פתח משלי כח) {{צ|כצנת שלג ביום קציר ציר נאמן לשולחיו ונפש אדוניו ישיב}}. {{צ|כצנת שלג ביום קציר}} - דאהני לגופא ולנפשא {{צ|ציר נאמן לשולחיו}} - אלו כלב ופנחס דהוו שליחי מהימני לגבי יהושע. {{צ|ונפש אדוניו ישיב}} - דאהדרו שכינתא לדיירא בהו בישראל ולא אסתלקא מנייהו. ואלין דשדר משה גרימו בכייה לדרין בתראין וגרימו לאסתלקא מישראל כמה אלף ורבבן. וגרימו לסלקא שכינתא מארעא מבינייהו דישראל. אינון דשדר יהושע {{צ|ונפש אדוניו ישיב}}. 


'''רבי חזקיה ור' ייסא''' הוו אזלי בארחא. 
אמר רבי ייסא לר' חזקיה חמינא באפך דהרהורא אית בגווך. 
אמר ליה הא ודאי האי קרא אסתכלנא ביה כיון דאמר שלמה {{צ|כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד להם וגו'}}. ותנינן דכל מלוי דשלמה מלכא כלהו סתימין מדרגין דחכמתא. אי הכי האי קרא אית ביה לאסתכלא דהא פתחא לאינון דלאו בני מהימנותא אשתכח ביה. &lt;קטע סוף=דף קנז א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנז|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנז ב/&gt;אמר ליה ודאי הכי הוא ואית ביה למנדע ולאסתכלא. 
אדהכי חמו חד בר נש דהוה אתי שאל לון מייא דהוה צחי והוה לאי בתוקפא דשמשא. 
אמרו ליה מאן את. 
אמר לון יודאי אנא ואנא לאי וצחינא. 
אמרו לעית באורייתא אמר לון עד דאנא עמכון במלין אסלק להאי טורא ותמן אסב מייא ואשתי. 
אפיק רבי ייסא חד זפירא מלי מיין ויהב ליה. 
בתר דשתה אמר נסלק עמך למייא. 
סליקו לטורא ואשתכחו חד חוטא דמייא דקיק ומלי קטפורא חד. 
יתבו. 
אמר לון ההוא בר נש השתא שאילו דהא אנא אשתדלנא באורייתא על ידוי דחד ברי דאנא עיילית ליה לבי רב ובגיניה רווחנא באורייתא. 
אמר רבי חזיקה אי על ידא דברך טב הוא. אבל מלה דאנן ביה אנא חמינא דלאתר אחרא בעי לאסתלקא. 
אמר ההוא בר נש אימא מלך דלזמנין באפרקסתא דענייא תשכח מרגניתא. 
אמר ליה האי קרא דאמר שלמה סח ליה. 
אמר ליה וכי (נ&quot;א כמה) במה אתון פירשן משאר בני נשא דלא ידעי. 
אמרו ליה ובמה. 
אמר לון על דא אמר שלמה האי קרא ולא אמר האי מגרמיה כשאר אינון מלין אלא אהדר אינון מלין דטפשאי עלמא דאמרי כך. ומאי אמרי כי מקרה האדם ומקרה הבהמה וגו' טפשאי דלא ידעי ולא מסתכלן בחכמתא אמרי דהאי עלמא אזיל במקרה וקב&quot;ה לא אשגח עלייהו אלא מקרה האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד וגו'. וכד שלמה אסתכל באלין טפשאין דקאמרי דא קרא לון בהמה דאינון עבדין גרמייהו בהמה ממש בגין דאמרי מלין אלין. ומנלן קרא דעליה אוכח דכתיב {{צ|אמרתי אני בלבי על דברת בני האדם לברם האלהים ולראות שהם בהמה המה להם}} {{ממ|קהלת|ג|יח}}. {{צ|אמרתי אני בלבי}} וחשיבנא בהאי לאסתכלא על מה. {{צ|על דברת בני האדם}} - על ההוא מלה דטפשותא דאינון אמרי {{צ|לברם האלהים}} בלחודייהו ולא יתחברון בהדי בני נשא אחרינן דאית לון מהימנותא {{צ|ולראות שהם בהמה המה להם}}. ולראות בהו אינון בני מהימנותא שהם בהמה ממש ודעתייהו כבעירא המה להם בלחודייהו ולא לאעלאה לבני מהימנותא בדעתא דטפשותא דא ועל דא {{צ|המה להם}} ולא לאחרנין ומה דעתא דלהון {{צ|כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד לכלם וגו'}}. תיפח רוחיהון דאינון בעירי. אינון טפשאי. אינון מחוסרי מהימנותא. ווי לון ווי לנפשייהו. טב להו דלא ייתון לעלמא. ומה אתיב לון שלמה על רא(?) קרא אבתריה ואמר. {{צ|ומי יודע רוח בני האדם העולה היא למעלה ורוח הבהמה היורדת היא למטה לארץ}}. מי יודע באינון טפשאי דלא ידעי ביקרא דמלכא עלאה ולא מסתכלי באורייתא {{צ|רוח בני האדם העולה היא למעלה}} לאתר עלאה לאתר יקר לאתר קדישא לאתזנא מנהירו עלאה מנהירו דמלכא קדישא למהוי צרורא בצרורא דחיי ואשתכחת קמי מלכא קדישא עולה תמימה ודא הוא {{צ|העולה היא למעלה}}. {{צ|ורוח הבהמה היורדת היא למטה לארץ}} ולאו לההוא אתר דהוה כל ב&quot;נ דכתיב ביה {{צ|בצלם אלהים עשה את האדם}}, וכתיב {{צ|נר יהוה נשמת אדם}}. היך אמרי אינון טפשאי דלאו מבני מהימנותא ורוח אחד לכל תיפח רוחיהון עלייהו כתיב {{צ|יהיו כמוץ לפני רוח ומלאך יהוה דוחה}}. אלין ישתארון בגיהנם לאינון דרגין תתאין ולא יסתלקון לדרי דרין. עלייהו כתיב {{צ|יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם ברכי נפשי את יהוה הללויה}}. 

אתו רבי חזקיה ורבי ייסא ונשקו רישיה אמרו ומה כל כך הוה עמך ולא ידענא. זכאה האי שעתא דאערענא בך. &lt;קטע סוף=דף קנז ב/&gt;
 
{{ממ זהר משולב|ג|קנח|א}}

&lt;קטע התחלה=דף קנח א/&gt;תו אמר וכי על דא בלחודוי תוה שלמה והא באתר אחרא אמר כגוונא דא. פתח ואמר {{צ|זה רע בכל אשר נעשה תחת השמש}}. {{צ|זה רע}} ודאי. מאי {{צ|זה רע}}? דא הוא מאן דאושיד זרעא בריקניא וחביל אורחוי בגין דהאי לאו מדוריה בקב&quot;ה ולא יהא ליה חולקא בעלמא דאתי הדא הוא דכתיב {{צ|כי לא אל חפץ רשע אתה לא יגורך רע}}. על דא אמר {{צ|זה רע}} דלא יהא ליה מדורא לעילא כי מקרה אחד לכל וגם לב בני האדם מלא רע (בגין דא) והוללות בלבבם בחייהם שטותא תקיע בלבייהו ואינון מחוסרי מהימנותא ולית לון חולקא בקב&quot;ה ובאינון בני מהימנותא לאו בעלמא דין ולא בעלמא דאתי הדא הוא דכתיב {{צ|ואחריו אל המתים}}. 

תא חזי קב&quot;ה אזהר לבני עלמא ואמר {{צ|ובחרת בחיים למען תחיה}} (בהאי עלמא ובעלמא דאתי) וחיין דההוא עלמא נינהו. אינון דחייבין מחוסרי מהימנותא מאי קא אמרי {{צ|כי מי אשר יבחר וגו'}}. אע&quot;ג דיבחר בר נש בהאי עלמא (ס&quot;א בההוא עלמא) כמה דאמר לאו הוא כלום דהא מסירא דא בידנא (שם אל כל החיים יש בטחון ומסירא דא בידייהו (שם) {{צ|כי לכלב חי הוא טוב מן האריה המת}}. היך יהא לן חיין בההוא עלמא ועל דא {{צ|זה רע}} ודאי דלא ידורון במלכא עלאה ולא יהא לון חולקא ביה. ואע&quot;ג דכל הני קראי תשכח סמיכין לחברייא במלין אחרנין. אבל ודאי שלמה קא אתא לגלאה על אינון חייבין מחוסרי מהימנותא דלית לון חולקא בקב&quot;ה בעלמא דין ובעלמא דאתי. 

אמר ליה תבעי דנתחבר בהדך ותזיל בהדן. 
אמר להו אי עבידנא הכי אורייתא יקרי עלי כסיל ולא עוד אלא דאתחייבנא בנפשאי. 
אמרו ליה למה. 
אמר לון דהא שליחא אנא ושדרו לי בשליחותא ושלמה מלכא אמר {{צ|מקצה רגלים חמס שותה שולח דברים ביד כסיל}}. 

תא חזי מרגלים על דלא אשתכחו בני מהימנותא ושלוחי מהימנותא אתחייבו בנפשייהו בעלמא דין ובעלמא דאתי. 

נשק לון ואזל ליה. 

'''אזלו רבי חזקיה ור' ייסא'''. עד דהוו אזלו פגעו באינון בני נשא. 
שאילו ר' חזקיה ורבי ייסא עליה. אמרו מה שמיה דההוא בר נש? 
אמרו ר' חגי הוא וחברא דבין חברייא הוא ושדרו ליה חברייא דבבל למנדע מלין מר' שמעון בן יוחאי ושאר חברייא א&quot;ר ייסא ודאי דא הוא ר' חגי דכל יומוי לא בעא לאחזאה גרמיה במה דידע ועל דא אמר לן דהא בריה זכה ליה באורייתא בגין דאמר קרא (שם) {{צ|ראית איש חכם בעיניו תקוה לכסיל ממנו}}. ודאי שליחא מהימנא איהו (וזכאה הוא שליחא מהימנא) וזכאה איהו מאן דשדר מלוי בידא דשליחא מהימנא. 

תא חזי אליעזר עבד אברהם מבני כנען הוה. כמה דאת אמר {{צ|כנען בידו מאזני מרמה}}. וכנען כתיב עליה {{צ|ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו}}. ובגין דהוה שליחא מהימנא מה כתיב ביה  {{צ|בא ברוך יהוה}} -  {{צ|ברוך יהוה}} ממש. ועל דא אכתיב הכי באורייתא בגין דנפק מההיא קללה ואתברך ולא די ליה דנפיק מנה אלא דאתברך בשמיה דקב&quot;ה ואוליפנא דאתא מלאך ואעיל מלה דא בפומיה דלבן:

{{צ|וישלח אותם משה וגו' כלם אנשים}} - כלהו זכאין הוו ורישי דישראל הוו אבל אינון דברו לגרמייהו עיטא בישא אמאי נטלי עיטא דא אלא אמרו אי ייעלון ישראל לארעא נתעבר אנן מלמהוי רישין וימני משה רישין אחרנין דהא אנן זכינן במדברא למהוי רישין אבל בארעא לא נזכי ועל דנטלי עיטא בישא לגרמייהו מיתו אינון וכל אינון דנטלן מלייהו: &lt;קטע סוף=דף קנח א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קנח|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קנח ב/&gt;{{צ|אלה שמות האנשים אשר שלח משה וגו'}} אמר רבי יצחק משה אסתכל וידע דלא יצלחון בארחייהו כדין צלי עליה דיהושע כדין כלב הוה בדוחקא אמר מה אעביד הא יהושע אזיל בסייעתא עלאה דמשה דשדר ביה נהירו דסיהרא והוא אנהיר עליה בצלותיה בגין דאיהו שמשא. מה עבד כלב אשתמיט מנייהו ואתי לגבי קברייא דאבהן וצלי תמן צלותיה. א&quot;ר יהודה ארח אחרא נטיל ועקים שבילין ומטא על קברי דאבהן ואסתכן בגרמיה דהא כתיב  {{צ|ושם אחימן ששי ותלמי ילידי הענק}}. אבל מאן דאיהו בדוחקא לא אסתכל מדי. כך כלב בגין דהוה בדוחקא לא אסתכל מדי ואתא לצלאה על קברי אבהן לאשתזבא מעיטא דא:


{{צ|ויקרא משה להושע בן נון יהושע}}. רבי יצחק אמר וכי הושע קרייה קרא?! והא כתיב  {{צ|ויאמר משה אל יהושע}},  {{צ|ויהושע בן נון נער}},  {{צ|ויחלוש יהושע}}! אלא אמר ליה משה יה יושיעך מנייהו. 

רבי אבא אמר כיון דשדריה למיעל לתמן אצטריך למהוי שלים ובמה בשכינתא דעד ההיא שעתא נער אקרי כמה דאוקימנא ובההיא שעתא קשיר ליה משה בהדה ואע&quot;ג דאשכחן יהושע בקדמיתא קרא קרייה הכי על ההוא דזמין למקרייה. אמר משה ודאי לא אצטריך דא למיעל תמן אלא בשכינתא והכי אתחזי:


{{צ|היש בה עץ אם אין וגו'}}. רבי חייא אמר וכי לא הוה ידע משה דאית בה כמה אילנין משניין דא מן דא והא הוא שבח לה לישראל בכמה זמנין והוא אסתפק בדא. והא קב&quot;ה קאמר ליה למשה בקדמיתא דהיא ארץ זבת חלב ודבש. אמר רבי יוסי הא אתערו חברייא דכתיב  {{צ|איש היה בארץ עוץ איוב שמו}}. אמר רבי שמעון רמז להם רמיזא דחכמתא על מה דשאילו בקדמיתא דכתיב  {{צ|היש יהוה בקרבנו אם אין}}. אמר תמן תחמון אי היא אתחזיא להאי או להאי. אמר לון אי תחמון דאיבא דארעא כשאר ארעי דעלמא יש בה עץ אילנא דחיי ולא מאתר עלאה יתיר. ואי תחמון דאיבא דארעא יתיר ומשנייא מכל אתר דעלמא תנדעון דהא מעתיקא קדישא קא נגיד ואתמשך ההוא שנוייא עלאה מכל אתרי דעלמא ובדא תנדעון היש בה ע&quot;ץ אם אי&quot;ן ודא בעיתון בקדמיתא (דבמעיכון בעיתון) למנדע דא דכתיב היש יהוה בקרבנו. בקרבנו דייקא או אם אין. ועל דא {{צ|והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ}} למנדע שנוייא דיליה. {{צ|והימים ימי בכורי ענבים}}. {{צ|והימים}} מאי קא מיירי דהא ואז בכורי ענבים סגי ליה אלא והימים אינון דאשתמודען כלהו הוו מתחברן בההוא זמנא בההוא אילנא דחטא ביה אדם הראשון כמה דתנינן ענבים היו ועל דא  {{צ|והימים}} - אינון דאשתמודען,  {{צ|ימי בכורי ענבים}} דייקא!


{{צ|ויעלו בנגב ויבא עד חברון}} - &quot;ויבאו&quot; מבעי ליה!? אלא אמר רבי יוסי כלב הוא דאתא לצלאה על קברי אבהתא. אמר כלב יהושע הא ברכיה משה בסיועא עלאה קדישא ויכיל לאשתזבא מנייהו ואנא מה אעביד. אימלך למבעי בעותא על קברי אבהתא בגין דישתזיב מרזהון (ס&quot;א מעיטא בישא דשאר מאללין. רבי יצחק אמר מאן דהוה רשים מכלהו דא עאל בגוויה דביה תליא כלא. ות&quot;ח מאן הוא משאר אחרי דיכול לאעלא תמן דהא כתיב {{צ|ושם אחימן ששי ותלמי}} ומדחילו דלהון מאן יכיל לאעלאה &lt;קטע סוף=דף קנח ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קנט|א}}&lt;קטע התחלה=דף קנט א/&gt;במערתא. אלא שכינתא עאלת תמן בכלב לבשרא לאבהן דהא מטא זמנא לאעלא בנייהו לארעא דאומי לון קב&quot;ה ודא הוא ויבא עד חברון. תאנא אחימן ששי ותלמי ממאן נפקו זרעא הוו מאינון נפילין דאפיל לון קב&quot;ה בארעא ואולידו מבנת ארעא ומנייהו נפקו גיברי עלמא כמה דכתיב {{צ|המה הגבורים אשר מעולם אנשי השם}}. {{צ|אשר מעולם}} דשמשי (נ&quot;א מדאתברי) עלמא משתכחי. {{צ|אנשי השם}} - אחימן ששי ותלמי:


{{צ|ויבאו עד נחל אשכול וגו'}}. {{ש}}
רבי יהודה פתח: {{צ|כה אמר האל יהוה בורא השמים ונוטיהם וגו'}}. כמה אית להו לבני נשא לאסתכלא בפולחנא דקב&quot;ה כמה אית להו לאסתכלא במלי דאורייתא דכל מאן דאשתדל באורייתא כאילו מקרב כל קורבנין דעלמא לקמי קב&quot;ה ולא עוד אלא דקב&quot;ה מכפר ליה על כל חובוי ומתקנין ליה כמה כורסיין לעלמא דאתי (חסר):


'''ר' יהודה הוה אזיל בארחא בהדי ר' אבא'''. 
שאל ליה אמר מלה חד בעינא לשאלא כיון דידע קב&quot;ה דזמין ב&quot;נ למחטי קמיה ולמגזר עליה מיתה אמאי ברא ליה דהא אורייתא הוה תרי אלפין שנין עד לא איברי עלמא וכתיב בה באורייתא {{צ|אדם כי ימות באהל}}. איש כי ימות. וימת. ויחי פלוני וימת מאי קבעי קב&quot;ה לב&quot;נ בהאי עלמא דאפי' אי אשתדל באורייתא יממא וליליא ימות ואי לא אשתדל באורייתא ימות כלא בחד ארחא בר פרישותא דההוא עלמא כמה דאת אמר {{צ|כטוב כחוטא}}. 

אמר ליה אורחוי דמארך וגזרי דמארך מה לך למטרח בהו מה דאית לך רשו למנדע ולאסתכלא שאיל ודלית לך רשו למנדע כתיב אל תתן את פיך לחטיא את בשרך דאורחוי דקב&quot;ה וסתרין גניזין עלאין דהוא סתים וגניז לית לן לשאלא. 
אמר ליה אי הכי הא אורייתא כלא סתים וגניז דהא היא שמא קדישא עלאה הוי ומאן דמתעסק באורייתא כאלו אתעסק בשמיה קדישא ואי הכי לית לן לשאלא ולאסתכלא. 
אמר ליה אורייתא כלא סתים וגלייא ושמיה קדישא סתים וגלייא וכתיב {{צ|הנסתרות ליהוה אלהינו והנגלות לנו ולבנינו}}. {{צ|הנגלות לנו}} - דאית רשו לשאלא ולעיינא ולאסתכלא בהו ולמנדע בהו. אבל {{צ|הנסתרות ליהוה אלהינו}} - דיליה אינון וליה אתחזיין דמאן יכיל למנדע ולאתדבקא דעתוי סתימא. וכ&quot;ש למשאל. 

תא חזי לית רשו לבני עלמא למימר מלין סתימין ולפרשא לון בר בוצינא קדישא ר&quot;ש דהא קב&quot;ה אסתכם על ידוי ובגין דדרא דילה רשימא הוא לעילא ותתא ועל דא מלין אתמרו באתגלייא על ידוי ולא יהא דרא כדרא דאאיהו שארי בגויה עד דייתי מלכא משיחא אבל תא חזי כתיב {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אותו}} (ובכלא הוא כעין דוגמא דלעילא. ת&quot;ח) רזא דמלה. תלת עלמין אית ליה לקב&quot;ה דאיהו גניז בגווייהו. עלמא קדמאה ההוא עלאה טמירא דכלא דלא אסתכל ביה ולא אתידע ביה בר איהו דאיהו גניז בגוויה. עלמא תניינא קשיר בההוא דלעילא ודא הוא דקב&quot;ה אשתמודע מניה כמה דכתיב {{צ|פתחו לי שערי צדק}}. {{צ|זה השער ליהוה}}. ודא הוא עלמא תניינא. עלמא תליתאה ההוא עלמא תתאה מנייהו דאשתכח ביה פרודא ודא הוא עלמא דמלאכי עלאי שריין בגוויה וקודשא בריך הוא אשתכח ביה ולא אשתכח. אשתכח ביה השתא כד בעאן לאסתכלא ולמנדע ליה אסתלק מנייהו ולא אתחזי עד דכלהו שאלי איה מקום כבודו. ברוך כבוד יהוה ממקומו. והאי הוא עלמא דלא אשתכח ביה תדירא. כגוונא דא {{צ|בצלם אלהים עשה את האדם}} כדין אית &lt;קטע סוף=דף קנט א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קנט|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קנט ב/&gt;ליה תלת עלמין. עלמא קדמאה האי עלמא דאקרי עלמא דפירודא וב&quot;נ אשתכח ביה ולא אשתכח. כד בעאן לאסתכלא ביה אסתלק מנייהו ולא אתחזי. עלמא תניינא עלמא דאיהו קשיר בההוא עלמא עלאה ודא הוא ג&quot;ע די בארעא דדא הוא קשיר בעלמא אחרא עלאה ומהאי אתידע ואשתמודע עלמא אחרא. עלמא תליתאה עלמא עלאה טמירא גניז וסתים דלית מאן דידע ליה כמה דכתיב {{צ|עין לא ראתה אלהים זולתך יעשה למחכה לו}}. וכלא כגוונא עלאה (קדמאה דאמינא ובקשוט) דכתיב {{צ|בצלם אלהים עשה את האדם}} (ת&quot;ח ודאי) על דא כתיב {{צ|בנים אתם ליהוה אלהיכם וגו'}} כמה דאוקמוה ואלין אינון בצלם אלהים ואלין ירתין ירותא עלאה כגוונא דיליה ועל דא אזהר באורייתא {{צ|לא תתגודדו ולא תשימו קרחה}} דהא לא אתאביד והא שכיח בעלמין טבין עלאין ויקירן להוון חדן כד אסתלק (צדיקא) מהאי עלמא. 

ותא חזי אלמלי לא חב אדם לא יטעם טעמא דמותא בהאי עלמא בזמנא דעייל לעלמין אחרנין אבל בגין דחב טעם טעמא דמותא עד לא ייעול לאינון עלמין ואתפשט רוחא מהאי גופא ואשאר ליה בהאי עלמא ורוחא אסתחיא בנהר דינור לקבלא עונשא ולבתר עיילא לג&quot;ע דבארעא ואזדמנא ליה מאנא אחרא דנהורא כהאי פרצופא דגופא דהאי עלמא ממש ואתלבש ואתתקן ביה ותמן הוא מדורא דיליה תדיר ואתקשר בריש ירחי ושבתי בנשמתא וסליק ואתעטר לעילא לעילא הדא הוא דכתיב {{צ|והיה מדי חדש בחדשו וגו'}}. מדי חדש בחדשו אמאי. אלא רזא דמלה בגין חדתותי דסיהרא דאתעטרא (עטרוי) לאנהרא מן שמשא בההוא זמנא. וכן מדי שבת בשבתו. מדי שבת דא סיהרא. בשבתו דא שמשא דנהורא אתיא לה מן תמן. ועל דא כלא חד מלה. ודא הוא ברירא דמלה בר לחייביא דכתיב בהו מיתה לכלהו עלמין כרת מכלהו עלמין ואשתציין מכלא כד לא עיילי בתשובה. אמר רבי יהודה כריך רחמנא דשאילנא ורווחנא מלין אלין וקאימנא עלייהו. 

אמר ר' שמעון מפרשתא דא אוליפנא רזא דחכמתא ואשתמעו מנה רזין עלאין ויקירין ת&quot;ח קב&quot;ה משבח באורייתא ואמר אזילו באורחי אשתדלו בפולחני והא אנא מעייל לכון לעלמין טבין לעלמין עלאין. בני נשא דלא ידעי לא מהימני ולא מסתכלי קב&quot;ה אמר אזילו אלילו ההוא עלמא טבא ההוא עלמא עלאה דכסופא. אינון אמרי איך ניכול לאללא ליה ולמנדע כל האי. מה כתיב {{צ|עלו זה בנגב}} - אשתדלו באורייתא ותחמון דהא היא קימא קמייכו ומנה תנדעון ליה. {{צ|וראיתם את הארץ מה היא וגו'}} - תחמון מנה ההוא עלמא דהא ירותא דאחסנא דאנא עייל לכו בה. {{צ|ואת העם היושב עליה}} - אינון צדיקייא דבגנתא דעדן דקיימן שורין שורין ביקרא עלאה בדרגין עלאין. {{צ|החזק הוא חרפה}} - בה תחמו אי זכו לכל האי כד אתקפו על יצריהון ותברו ליה אי לא. או כד אתקפו באורייתא למלעי בה יממא וליליא או אי ארפו ידייהו מנה וזכו לכל האי. {{צ|המעט הוא אם רב}} - אי סגיאין אינון דאשתדלו בפולחני ואתקיפו באורייתא בגין דזכו לכל האי אי לא:

{{צ|ומה הארץ השמנה הוא אם רזה}} - מדאורייתא תנדעון מה הארץ מה ההוא עלמא אי אסגי טיבו עלאה ליתבהא או אי אזעיר מנה כלום. {{צ|היש בה עץ אם אין}}  - האית בה אילנא דחיי לעלם ולעלמי עלמין או אי צרורא דחיי אשתכח בגווה אם לא.&lt;קטע סוף=דף קנט ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קס|א}}

&lt;קטע התחלה=דף קס א/&gt;{{צ|ויעלו בנגב ויבא עד חברון}}. {{צ|ויעלו בנגב}} - בני נשא סלקין בגווה בנגב בלבא עצלא כמאן דאשתדל במגנא בנגיבו דחשיב דלית בה אגר חמי דהא עותרא דהאי עלמא אביד בגינה חשיב דכלא הוא. בנגב כמה דאת אמר {{צ|חרבו המים}} ומתרגמינן {{צ|נגיבו}}. לבתר {{צ|ויבא עד חברון}} עד דאתי לאתחברא בה קארי ושאני בה. {{צ|ושם אחימן ששי ותלמי}}. תמן חמי פליגן סגיאין טמא וטהור אסור ומותר (נ&quot;א כשר ופסול) עונשין ואגרין אלין אינון ארחי דאורייתא דקדוקי אורייתא. ילידי הענק דאתילידו מסטרא דגבורה. וחברון שבע שנים נבנתה אלין אינון שבעין אנפין דאורייתא שבעין פנים אית לה לכל סטרא עשרה. וחברון דא אורייתא מאן דאשתדל בה אקרי חבר. לפני צוען מצרים תנינן אורייתא אית לקבל אורייתא והיינו תורה שבכתב ותורה שבע&quot;פ והאי (מל') חברון מתורה שבכתב נפקת כמה דאת אמר {{צ|אמור לחכמה אחותי את}} והאי נבנתה שבע שנין דבגין כך אקרי {{צ|בת שבע}}. {{צ|לפני צען מצרים}} כמה דאת אמר {{צ|ותרב חכמת שלמה מחכמת כל בני קדם ומכל חכמת מצרים}}. {{צ|ויבאו עד נחל אשכול}} - אלין אינון מלי אגדה דרשה דתליין מסטרא דמהימנותא. {{צ|ויכרתו משם זמורה וגו'}}. אולפין מתמן ראשי פרקין ראשי מלין אינון לבני מהימנותא חדאן במלין ומתברכן מלין בגוייהו ומסתכלן שרשא חד ועקרא חד ולא אשתכח בהו פרודא. אינון דלא משתכחי בני מהימנותא ולא אולפי אורייתא לשמה שוין ליה למהימנותא בפרודא הדא הוא דכתיב {{צ|וישאוהו במוט בשנים}} בפרודא. מהו במוט כמה דאת אמר {{צ|אל יתן למוט רגלך}}. {{צ|ומן הרמונים ומן התאנים}} - כלא שוין להני מילי לסטרא אחרא לסטרא דמיגאי לסטרא דפורדא. הדא הוא דכתיב {{צ|וישובו מתור הארץ}}. {{צ|וישובו}} תייבין לסטרא בישא ותייבין מארחא דקשוט אמרי מאי אכפת לן עד יומא לא חמינא טב לעלמא אעמלנא בה ביתא ריקם. יתיבנא בקלנא דעמא ולההוא עלמא מאן יזכי ומאן ייעול לגוויה טב לן דלא אטרחנא כולי האי. 

{{צ|ויספרו לו ויאמרו וגו'}}. הא אעמלנא ולאינא בגין למנדע חולקא דההוא עלמא. {{צ|וגם זבת חלב ודבש היא}}. טב הוא ההוא עלמא עלאה כמה דידענא באורייתא אבל מאן יכיל למזכי ביה. {{צ|אפס כי עז העם}} - תקיף הוא דלא יחשיב כל עלמא כלל בגין דיהא ליה עותרא סגיא לאשתדלא ביה מאן הוא דיזכי בה. ודאי {{צ|אפס כי עז העם היושב בארץ}} מאן דבעי למזכי בה בעי למהוי תקיף בעותרא כמה דאת אמר {{צ|ועשיר יענה עזות}}. והערים גדולות בצורות. בין מליין כל טובא דלא יחסרון מכלא. ועם כל דא וגם ילידי הענק ראינו שם בעי גופא תקיף גיבר כארי (דישתכח תמן תדירא) בגין דהיא מתשת חיליה דבר נש לאשתדלא בההוא איסור והתר טמא וטהור כשר ופסול מאן ייכול לזכאה בה. ועוד. עמלק יושב בארץ הנגב. אי יימא בר נש דאפילו בכל דאי זכי. עמלק יושב בארץ הנגב. הא יצרא בישא קטיגורא מקטרגא דבר נש דישתכח תדיר בגופא. והחתי והאמורי וגו' כמה מקטרגי משתכחי תמן (בגין) דלא יכיל בר נש למיעל בההוא עלמא כלל מאן יזכי ליה ומאן ייעול בגויה במלין אלין:

{{צ|ויניאו את לב בני ישראל}}. בגין דאפיקו שום ביש עלה כמה דאת אמר {{צ|ויוציאו את דבת הארץ}}. אינון בני מהימנותא מאי קא אמרי {{צ|אם חפץ בנו יהוה ונתנה לנו}}. כיון דישתדל בר נש ברעותא דלבא לגבי קב&quot;ה לא בעי מנן אלא לבא ויסתמרון ההוא רשימא קדישא דכתיב {{צ|ועמך כלם צדיקים לעולם יירשו ארץ}}. אבל. &lt;קטע סוף=דף קס א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קס|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קס ב/&gt;אך ביהוה אל תמרודו בעי דלא ימרדון באורייתא דאורייתא לא בעי עותרא ולא מאני דכספא ודהבא. {{צ|ואתם אל תיראו את עם הארץ}}. דהא גופא תבירא אי ישתדל באורייתא ישכח אסוותא בכלא הדא הוא דכתיב {{צ|רפאות תהי לשרך ושקוי לעצמותיך}}, וכתיב {{צ|ולכל בשרו מרפא}}. וכל אינון מקטרגי אינון מכרזאן ואמרי פנו אתר לפלנייא עבדא דמלכא. בגין כך אל תיראו. {{צ|כי לחמנו הם}}. אינון בגרמייהו מזמנן מזוגי בכל יומא לאינון דמשתדלי באורייתא כמה דאת אמר {{צ|ואת העורבים צויתי לכלכך}}, וכתיב (שם) {{צ|והעורבים מביאים לו לחם ובשר}}. 

{{צ|סר צלם מעליהם}} - מאן {{צ|צלם}}? דא תוקפא דדינא קשיא מאי טעמא אעדי משום ד{{צ|יהוה אתנו אל תיראום}} - כלא אעדיאו בגין אורייתא. זכאה חולקהון דאינון דמשתדלי באורייתא לשמה דהא מתקשרי בקב&quot;ה ממש ואקרון אחים ורעים הדא הוא דכתיב {{צ|למען אחי ורעי אדברה נא שלום בך}}:


{{צ|ויבאו עד נחל אשכול וגו'}}. רבי אבא אמר כרתו ההוא אשכול אתו לסלקא ליה לא יכילו. אתו לנטלא ליה לא יכילו אתו כלב ויהושע נטלו ליה וסליקו ליה ואזדקף על ידייהו הדא הוא דכתיב {{צ|וישאוהו במוט בשנים}} - {{צ|בשנים}} - באינון שנים יחידן. {{צ|זמורה}} מאי קא בעאן? אלא אשכול הוה תלייא ביה ובעוד דהוה מתחבר באתריה אקרי {{צ|זמורה}} לבתר קרייה {{צ|מוט}} דכתיב {{צ|וישאוהו במוט}} ההוא דאשתמודע ההוא דכרתו מכאן ידעו יהושע וכלב דאינון אתחזיין למיעל לארעא ולמהוי לון בה חלק ואחסנא. עד דהוו אתיין אמלכו עלייהו כלהו. קאים כלב באיבא. אמר איבא איבא אי בגינך אנן מתקטלין מה אנן בחולקך מיד קליל גרמיה ויהבו לון. 

ר' אלעזר אמר לא יהבו לאחרי דהא כתיב {{צ|וישאוהו במוט}} וכתיב {{צ|בשנים}} ובכלהו לא הוו שנים כוותייהו ומכאן אוליף יהושע לבתר דכתיב {{צ|וישלח יהושע בן נון מן השטים שנים אנשים מרגלים}} והני שנים הא אוקמוה קדמאי. וכד מטו לגבייהו דישראל יהבו לון ואינון אשתארו ועבדו גרמייהו שיריים. ר' יצחק אמר כד הוו מטאן לגבייהו דאינון ענקים הוו שוויין ההוא חוטרא דמשה קמייהו ואשתזיבו ומנלן דההוא חוטרא יהיב לון הדא הוא דכתיב {{צ|ויאמר אליהם עלו זה בנגב}}. כתיב הכא {{צ|עלו זה}} וכתיב התם {{צ|ואת המטה הזה וגו'}} ובגיניה אשתזיבו. דאי תימא הני ענקייא שבקי לון אלא אתו לנסבא לון והוו שוויין לקמייהו ההוא חוטרא ומשתזבי (ס&quot;א ומשתמטי) מקמייהו. 

רבי יהודא אמר מסורת שמא קדישא מסר לון משה ובגיניה אשתזיבו מנייהו. רבי חייא אמר תלת שמהן אקרון. נפילים. ענקים. רפאים. וכלהו אורכי יומי. נפילין אקרון בקדמיתא לבתר כד אתחברון בבנת בני נשא ואולידו מנייהו אקרון ענקים. לבתר דהוו אזלי ושטאן בהאי עלמא ומתרפיין מההוא דלעילא אקרון רפאים. אמר ר' יהודה והא כתיב {{צ|הרפאים יחוללו}} {{צ|רפאים יחשבו אף הם כענקים}}. 

אמר ליה הכי הוא בגין דענקים אתו מהאי סטרא ומהאי סטרא ואתיאשו יתיר בארעא. כגוונא דא רפאים ומנייהו נפקי והוו אורכי יומי וכד מתחלשי אתחלש פלגות גופא ופלגות קאים כיון דפלגות גופא הוה מית הוו נסבי עשבא מעשבי ברא ושדיין לפומייהו ומיתו ובגין דאינון בעאן לקטלא גרמייהו אקרון רפאים אמר ר' יצחק שדיין גרמייהו בימא רבא וטבען ומתין הדא הוא דכתיב {{צ|הרפאים יחוללו מתחת מים ושוכניהם}}. ר' שמעון אמר אלמלא הוו עיילין ישראל לארעא בסימנא (נ&quot;א באומנא) &lt;קטע סוף=דף קס ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסא|א}}&lt;קטע התחלה=דף קסא א/&gt;דלישנא בישא לא הוה קאים עלמא רגעא חד. מאן אומנא דלישנא בישא נחש ורזא דמלה מדאתא נחש על חוה אטיל בה זוהמא. אמר ר' שמעון ועל כלא מחל קב&quot;ה בר מן לישנא בישא בגין דכתיב {{צ|אשר אמרו ללשוננו נגביר שפתינו אתנו מי אדון לנו}}. תא חזי כמה עבד ההוא לישנא בישא גזר על אבהתנא דלא ייעול לארעא. ומיתו אינון דאמרו ואתגזר בכיה לדרי דרין (כ&quot;ש הכא דאפיקו לישנא בישא על כלא) כביכול כיון דאפיקו על ארעא קדישא כאילו אפיקו עליה בגין כך קני קב&quot;ה על דא (כלומר קני לשמיה) וקאימו ישראל כלהו לאשתצאה מעלמא אלמלא בעותיה דמשה:

{{צ|ויספרו לו ויאמרו וגו'}}. אמר רבי חייא מ&quot;ש הכא {{צ|ויספרו}} ולא כתיב &quot;ויגידו&quot; או &quot;ויאמרו&quot;? אלא כל חד אוליף מלה בלחודוי. {{צ|ויגידו}} בכל אתר רמז קא רמיז בחכמתא והא אתמר. {{צ|ויאמר}} - אירה(?) בעלמא. ויאמרו הרהורא דלבא. ויאמרו תפקידתא והא אוקימנא בכמה אתר. {{צ|ויספרו}} - פרישותא דמלה בכל אתר. 

{{צ|באנו אל הארץ}} - &quot;הלכנו&quot; מבעי ליה!? אלא {{צ|באנו}} - עאלנא לתמן לההיא ארעא דהוית משבח בכל יומא והוית אמרת דלית דכוותה. 

{{צ|וגם זבת חלב ודבש היא}}. רבי יצחק אמר מאן דבעי למימר כדיבא אמר מלה דקשוט בקדמיתא בגין דיהמנו ליה כדבוי. רבי חייא אמר (אלא) הכי אמרו עאלנא לההיא ארעא דהוית משבח לה כל יומא ואמרת דלית דכותה (וגם זבת חלב ודבש היא) וארימת שבחא על כלא ולאו הכי דהא זה פריה אתכלא חד מאינון זעירין קטפו. אמרו אי לדא אחסין קב&quot;ה לישראל וסבלו כל אינון עקתין וליאותין הא בארעא דמצרים אית אתכלין ואיבין דארעא יתיר על חד תרין:

{{צ|אפס כי עז העם}} - אורחיה דעלמא דאינון גברין מגיחי קרבא יתבין לבד לאסתמרא ארחין והכא אפילו אינון בני מתא תקיפין גבורין. והערים בצורות דאפילו כל מלכין דעלמא יתכנשו עלייהו לא יעבדון בהו פגימותא. א&quot;ר יוסי כל מה דאמרי בלישנא בישא אמרו וקשיא מכלהו דכתיב {{צ|עמלק יושב בארץ הנגב}}. לבר נש דנשכיה חויה כד בעאן לאגזמא ליה אמרי הא חויא הכא. ר' אבא אמר ודאי דא קשיא מכל מה דאמרי כלומר ההוא דאגח קרבא בכלא הא הכא זמין. ובאן אתר בארץ הנגב דהא הוא אתר לאעלאה ביה. מיד ותשא כל העדה ויתנו את קולם קביעו בכיה לדורות לעלמין בההוא ליליא, א&quot;ר יוסי עיטא נסיבו על כלא לאפקא שום ביש. מאי על כלא על ארעא ועל קב&quot;ה. א&quot;ר יצחק על ארעא תינח. על קב&quot;ה מנין. אמר ליה משמע דכתיב {{צ|אפס כי עז העם}} מאן יכיל בהו כי עז העם דייקא. וכתיב {{צ|עמלק יושב בארץ הנגב}} - כדין גרמו כל האי כמה דאתמר ובעא קב&quot;ה לשיצאה לון מן עלמא הדא הוא דכתיב {{צ|ויאמר להשמידם לולי משה בחירו עמד בפרץ לפניו וגו'}}:


{{צ|ועתה יגדל נא כח אדני}}. ר' אחא ור' יוסי אמרי זכאי אינון ישראל מעמין עכו&quot;ם דעלמא. דקב&quot;ה אתרעי בהו ואתכני בהו ואתפאר בהו דהא עלמא לא אבדי אלא בגיניהון דישראל דישתדלון באורייתא בגין דחד בחד אתקשרן וישראל לתתא בהאי עלמא אינון קיומא דיליה וקיומא דכל שאר עמין אימתיב זמן דעבדי רעותא דמאריהון. תא חזי כד ברא קב&quot;ה בר נש בעלמא אתקין ליה כגוונא עלאה (יקירא) ויהב ליה חיליה ותוקפיה באמצעיתא דגופא דתמן שריא לבא דהוא תוקפא (ומזונא) דכל גופא ומתמן אתזן כל גופא (וכל אינון שייפי דגופא מתמן אתזנו). והא לבא אחיד &lt;קטע סוף=דף קסא א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסא|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קסא ב/&gt;ואתקף באתר עלאה דלעילא דאיהו מוחא דרישא דשארי לעילא (ואחיד ביה) ודא אתקשר בדא ובגוונא דדא אתקין קב&quot;ה עלמא ועבד (ליה) חד גופא ואתקין שייפי דגופא סחרניה דלבא ולבא שארי באמצעיתא דכל גופא וכל אינון שייפין אתזנו מההוא לבא דהוא תוקפא דכלא וכלא ביה תליין וההוא לבא אתקשר ואתאחד במוחא עלאה דשריא לעילא. 

תא חזי כד ברא קב&quot;ה עלמא אשרא (ס&quot;א אסדר) לימא דאוקינוס דאסחר כל ישובא דעלמא וישובא דכל שבעין אומין כלא אסחר לירושלם. וירושלם באמצעיתא דכל ישובא שריא והיא אסחרא להר הבית והר הבית אסחר לעזרות דישראל ואינון עזרות סחרן ללשכת הגזית דתמן דנהדרי גדולה יתבין ותנינן לית ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלחודייהו ולשכת הגזית אסחר למזבח והמזבח אסחר לבית האולם והאולם להיכל והיכל לבית קדש הקדשים דתמן שכינה שריא וכפרת וכרובים וארון והכא הוא לבא דכל ארעא ועלמא ומהכא אתזנו כל אינון אתרי דישובא דאינון שייפי דגופא. ולבא דא אתזן ממוחא דרישא ואתאחיד דא בדא הדא הוא דכתיב {{צ|מכון לשבתך פעלת יהוה}}. כגוונא דא לעילא לעילא ואיהו ברזא דמלכא עלאה ברזא יקירא סתימאה עלאה לקביל דא דאית ימא לעילא מן ימא וימא מן ימא. 

תא חזי נהר דינור אסחר לכמד משריין מקבליה שבעין סטרין גליפין משבעה דליקין ואינון סחרן לאינון שמשי דלגו מנייהו ואינון סחרין לארבע רתיכין ואינון סחרן לההיא קרתא קדישא דרביעא עלייהו. ותאנא תמן עזרות לגו מעזרות ולית ישיבה בעזרה דתמן אלא למלכיהון דבית דוד בלחודייהו ותמן משתכחי ויתבי וסנהדרי גדולה משתכחי תמן בלשכת הגזית וההוא בי דינא עלייהו דמשמש לאתר דמשמש ודינא אתיהיב מתמן לקדישין עליונין עד דמטא לאתר דאקרי קדש הקדשים דביה כלא ותמן הוא לבא שרייא ודא אתזן מן מוחא דלעילא ואתאחיד דא בדא. כגוונא דא לעילא לעילא ואיהו ברזא דמלכא עלאה ברזא יקירא סתימאה עד דאשתכח דכלא אתזן ממוחא עלאה סתימאה דכלא וכד יסתכלון מלי כלא אתקשר דא בדא ודא בדא. 

תא חזי כד אנהיר עתיקא סתימא במוחא ומוחא אנהיר ללבא בדרך נעם יהוה והא אוקימנא ודא הוא כח יי' ההוא חילא דאתי מעתיקא קדישא סתימא דכל סתימין יגדל נא דיתרבי ויסגי לעילא לעילא ויתנגיד ויתמשך לתתא. כאשר דברת כמה דאוקמוה לאמר למילף מהכא כל דרין בתראין לעלם ולעלמי עלמין לאמר למימר לדא בשעתא דעקתא. למימר דא בשעתא דרווחא ומאי הוא יהוה ארך אפים וגו' והא אוקימנא מלי. אמר ד' יצחק אמת אמאי סליק מכאן אמר רבי חייא אינון גרמו ליה דאסתליק מכאן דהא בשקרו דברו גרמייהו בההוא מדה דבר נש מודד בה מודדין ליה וכן שאר אחרי אסתלקו דלא יכיל משה למימרינהו בגין דאינון גרמו. סלחתי כדבריך כדבריך ממש והא אתערו חברייא. והא אתמר:

אמר המגיה כך מצאתי בהעתקות אשר לפני ומתוך הלשון נראה שחסר התחלת המאמר וגם במקומות אחרים ממנו חסר ועם כל זה לא רציתי להשמיטו מן הספר להגדיל תורה ולהאדיר:

דא עם דא מה דלא הוו יכלין למללא מקדמת דנא נפקו מההיא פתחא ויתבו בגנתא תחות אילנין אמרו דא לדא כיון דאנן הכא וחמינן כל דא אי נמות הכא ודאי ניעול לעלמא דאתי. יתבו שינתא נפלת עלייהו ודמכו. אדהכי הא ההוא ממנא אתא &lt;קטע סוף=דף קסא ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קסב|א}}&lt;קטע התחלה=דף קסב א/&gt;ואתער לון אמר לון קומו פוקו לגו פרדס דאברא. נפקו חמו לאלין מארי מקרא דהוו אמרי בההוא קרא:

במדבר הזה יתמו. הא באתר אחרא לא. ושם ימותו הא באתר אחרא לא ודא בגופין אבל בנשמתין לא כגוונא דבני גנתא. 
אמר לון ההוא ממנא פוקו. נפקו בהדיה אמר לון שמעתון מדי לגו ההוא דרגא. 
אמרו שמענא דהא חד קלא הוה אמר מאן דפסק יתפסק מאן דקצר יתקצר מאן דקצר יתארך אמר לון ידעתון מאי האי אמרו לא. 
אמר לון חמיתון ההוא נשרא רברבא וההוא ינוקא דקא מלקט עשבין ר' אילעאי דנציבין הוה הוא ובריה ומטא הכא וחמא הוא וינוקא בריה מערתא דא כיון דעאלו לגו חשוך לא יכילו למסבל ומיתו וההוא ינוקא בריה קיימא בכל יומא קמיה דבצלאל בשעתא דנחית ממתיבתא עלאה ואמר קמיה תלת מלין. עד לא יפתח בצלאל ברזין סתימין דחכמתא דכל מלוי רזין סתימין אינון ד{{צ|עין לא ראתה אלהים זולתך}} האי (מאן) דאמר מאן דפסק יתפסק. מאן דפסק מלין דאורייתא על מלין בטלין יתפסקון חיוהי מהאי עלמא ודיניה קיימא בההוא עלמא מאן דקצר יתקצר מאן דקצר אמן ולא מאריך ביה גו נייחא יתקצר מחיין דהאי עלמא. מאן דקצר יתארך מאן דאמר אחד אצטריך לחטפא אלף ולקצרא קריאה דילה ולא יעכב בהאי את כלל. ומאן דעביד דא יתארכון חייו. 

אמרו ליה תו אמר תרין אינון וחדא אשתתף בהו ואינון תלתא. וכד הוו תלתא אינון חד. 
אמר לון אלין תרין שמהן דשמע ישראל דאינון יהוה יהוה. אלהינו אשתתף בהו ואיהו חותמא דגושפנקא. אמת. וכדומתחברן כחדא אינון חד ביחודא חדא. תו אמר תרין אינון וחד אתהדר. כד שליט טאס על גדפי רוחא ושאט במאתן אלף ואתטמר. אמר לון אלין תרין כרובים דהוה רכיב בהו קב&quot;ה. ומן יומא דאגניז יוסף מאחוי אגניז איהו (ס&quot;א חד) ואשתאר חד לגבי בנימין הדא הוא דכתיב {{צ|וירכב על כרוב ויעף וידא על כנפי רוח}}. ואגניז במאתן אלף עלמין ואתטמר ההוא דרכיב עליה דאינון מאתן אלף גניזין אינון דיליה בריך הוא פוקו מהכא זכאין אתון. נפקו יהב לון ההוא ממנא וורדא (ס&quot;א אחרא) חדא ונפקו. כד נפקו אסתים פום מערתא ולא אתחזי כלל. חמו ההוא נשרא דהוה נחית מההוא אילנא ועאל גו מערתא אחרא. ארחו אינון בההוא וורדא ועאלו תמן אשכחו ההוא נשרא אפום מערתא אמר לון עולו זכאי קשוט חברין דהא לא חמינא חדוה דחברותא מן יומא דאנא הכא אלא בכו. עאלו מאטו לפרדס אחרא וההוא נשרא בהדייהו כד מטו לגבי אינון מאריהון דמשנה אתהדר ההוא נשרא בדיוקנא דאדם בלבוש יקר מנהרא כוותייהו ויתיב עמהון כחדא אמר לאינון דיתבי הבו יקר למארי מתניתא דאתו הכא דהא מאריהון אחמי לון פליאן רברבן הכא. אמר חד מנייהו אית בכו סימנא. אמרו הין. אפיקו תרין ורדין וארחו בהו אמרו תיבו מארי מתיבתא תיבו זכאי קשוט אחידו בהו ויתבו. בההיא שעתא אולפו תמן תלתין הלכות דלא הוו ידעי מקדמת דנא ורזין אחרנין דאורייתא. אהדרו לגבי אינון מארי מקרא אשכחו דהוו אמרי {{צ|אני אמרתי אלהים אתם ובני עליון כלכם}}. {{צ|אני אמרתי}} בשעתא דאקדימתון עשיה לשמיעה דהא {{צ|אלהים אתם וגו'}} כיון דאמשכתון בתר יצר הרע {{צ|אכן כאדם תמותון וגו'}} מה מיתתו של אדם אחית ליה לעפרא בגין דיתמחי ההוא יצר הרע די בגויה וההוא יצר הרע איהו דמית הואתעכל בגויה. &lt;קטע סוף=דף קסב א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסב|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קסב ב/&gt;אמר ההוא סבא דעלייהו אוף הכא כתיב {{צ|ופגריכם אתם יפלו במדבר הזה}} מאי {{צ|פגריכם}}? דא יצר הרע כליל דכר ונוקבא חסרונין דאית בכו דיצר הרע נחית תדיר לחסרונא ולא סליק. בקדש מעלין ולא מורידין במסאבו מורידין תדיר ולא מעלין. ועל דא אקרון פגריכם חסרונין דלכון כמה דאת אמר {{צ|אשר פגרו מעבור את הנחל וגו'}} סופא דקרא אוכח דכתיב {{צ|יפלו ולא תפלו}}. ועל דא {{צ|במדבר הזה יתמו}} אינון פגרים {{צ|ושם ימותו}} בגין דרעותא דקב&quot;ה לשיצאה להני פגרים מעלמא לעלם. 

אמר להו רבי אילאי זכאי קשוט עולו ותחמו דהא רשו אתמסר לכו למיעל עד ההוא אתר דפרוכתא פריסא זכאה חולקכון קמו ועאלו גו דוכתא חדא והוו תמן מאריהון דאגדה ואנפיהון מנהרן כנהירו דשמשא אמרו מאן אלין אמר להון אלין מאריוהן דאגדה חמאן בכל יומא נהירו דאורייתא כדקא יאות. קיימו ושמעו כמה מלין חדתין באורייתא לא אתיהיב לון רשו למיעל לגוייהו 
אמר ליה ר' אילאי עולו לדוכתא אחדא ותחמו. 
עאלו לגו גנתא אחרא וחמו אוף הכי כראן קברין ומיד מתין ומתהדירן חיין בגופין מנהרן קדישין 
אמרי ליה מאי האי 
א&quot;ל דא עבדי בכל יומא ומיד דשכבי מתעכלא ההוא זוהם בישא דקבילו בקדמיתא וקיימין מיד בגופין חדתין מנהרין באינון גופין קדישין דקיימי על טורא דסיני כגוונא דאתון חמאן קיימו כלהו על טורא דסיני בגופין בלא לכלוכא כלל כיון דאמשיכו עלייהו יצה&quot;ר אתהדרו בגופין אחרנין דגופין קדמאין גופין נוכראין הדא הוא דכתיב {{צ|ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב}}. קלא אתער זילו אתכנשו הא אהליאב קאים על קיומיה וכל אינון קתדראין קמיה לשעתא פרחו כלהו ולא חמו מדי אשתארו בלחודייהו תחות אילנין דגנתא חמו פתחא אחרא עאלו תמן חמו היכלא חדא עאלו ויתיבו תמן. תרין עולימין הוו תמן. זקפו עיינין. וחמו חד משכנא מדקמא בכל זיני ציורין וגוונין דעלמא ועליה פריס פריסא דנהורא מנצצא דלא יכלין עיינין לאסתכלא (וכפום תרין מלין חמו גו ההוא משכנא עד אתר פרוכתא פריסא דלא חמו) מתמן ולהלאה לא. חמו כלום. ארכינו אודנין ושמעו חד קלא דהוה אמר בצלאל רביעאה איהו לנהורין עלאין. יוסף רביעאה איהו גו נהורין דאדם קדמאה סליקו דלעילא חביבא דכלא. עליה כתיב {{צ|ונסכו רביעית ההין בקדש וגו'}} מאן דיסתכל וחמי יסמון עיניה. מאן דלא יסתכל חמי ואתפתח. אילנא דתמני סרי כד כפיף יזקוף ויתקיים. אי לא כפיף חויא בישא אכיל ליה. מאן דעאל ותרין כרובין לגו רעותיה אתעביד. מאן דמעיין רחיק מרעותיה. קרבנא דרביא שלים לאתקבלא. פסק ההוא קלא אמרו אינון תרין עולימין סימנא אית בגוייכו אמרו הין אפיקו אינון תרין ורדין ארחו בהו אמרו תיבו עד דתשמעון תרין מלין ברזין עתיקין מגו מארי מתיבתא ויהון תדיר ברזא בגוייכו אמרו הן. אמר רבי שמעון כל הני מלין וכל מה דחמו כתבו וכד מטו הכא הוה כתיב {{צ|אשמרה דרכי מחטוא בלשוני}}. ואנא שאילנא לאבי אבא כמה הוו אינון תרין מלין ואמר לי חייך ברי אינון תרין מלין באנו עלמין וחריבו עלמין מאן דאשתמש בהו. כיון דשמעו אלין תרין מילין אמרו אינון ינוקי פוקו פוקו לית לכו רשותא יתיר למשמע. אפיק חד מנייהו תפוח אחד ויהב לון ואמר ארחו בדא ארחו ביה ונפקו ומכל דחמו לא אנשו כלום. נפקו הא ממנא אחרא אתא אמר לון חברייא ר' אילאי שדרני לכו תוריכו ליה הכא אפום מערתא והוא ייתי ויודע לכו מלין עלאין דלא ידעתון. דאיהו תבע מגו &lt;קטע סוף=דף קסב ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסג|א}}&lt;קטע התחלה=דף קסג א/&gt;מתיבתא דיהא ליה רשו לגלאה לכו מלין. נפקו בהדיה ואוריכו אפום מערתא והוו מהדרן מלי דא לדא מכל מה דחמו ואולפו תמן. אדהכא הא ר' אילאי אתא נהיר כשמשא א&quot;ל אורייתא חדתא שמעתא. אמר לון ודאי ורשו יהבו לי למימר לכו מלי. אתחברא כחדא אפום מערתא ויתבו, אמר לון זכאין אתון דאחמי לכון מאריכון כגוונא דעלמא דאתי והא לית לכו דחילו ואמתנו אמרו ודאי הא אתנשי מנן ארחא דבני נשא ותווהא איהו על כל מה דחמינן בהאי טורא אמר לון חמיתון אלין טוריא כלהו ראשי מתיבתי לעמא דא דבמדברא. וזכו השתא מה דלא זכו כד הוו בחיין. ואלין רישי מתיבתי כלהו בריש ירחי ושבתי ומעדייא מתכנשי לגבי טורא דאהרן כהנא ומתערי לגביה ועאלין גו מתיבתא דיליה ומתחדשן תמן בדכיו דטלא קדישא דנחית על רישיה ומשח רבו דנגיד עליה ועמיה מתחדשן כלהו בחדושין דרחימין דמלכא קדישא עד דאקרי הכא מתיבתא דרחימותא ואיהו נטיל בכל מתיבתא בטמירו דקיק מתעפפן כנשרין גו מתיבתא דנהורא ואיהי מתיבתא דמשה וכלהו קיימי לבר ולא עאלין לגו בר אהרן בלחודוי וכפום שעתא אקרון בשמא. ולית מאן דחמי ליה למשה דהא ההוא מסוה ראנפוי פריס קמיה ושבע ענני יקר סחרניה. אהרן קאים גו פרגודא דלתתא מן משה ופרגודא פסיק ולא פסיק בגוייהו וכל רישי מתיבתי לבר מפרוכתא דפרגודא דא. וכל שאר לבד מאינון עננין וכפום חדושי דנהירו דאורייתא דאתנהרא הכי מנהרן אינון עננין ואתקלישו בדקיקו דנהורא עד דאתחזי ההוא מסוה ומגו ההוא מסוה חמאן נהורא דנהיר יתיר מכל נהירין דעלמא ואינון אנפי משה. אנפוי לא אתחזון כלל ולית מאן רחמי לון בר ההוא נהירו דנפיק מגו ההוא מסוה בתר כל אינון עננין. משה אמר מלה סתם לאהרן ואהרן פריש לרברבי מתיבתי. במה פריש בכל אינון מבועין אסתימו מניה כד מטא זמניה דיהושע. והשתא איהו מהדר לון. בכמה פליאן ומקורין ומבועין ונחלין דנבעין מכל מלה ומלה. כל נשין זכיין דהאי דרא אתאן למרים אוף הכא בהני זמנין וכדין סלקין כלהו כתמרות עשן גו מדברא דא. וההוא יומא אקרי יומא דהלולא. נשין בלילי שבתות ובללי יומין טבין כלהו אתאן לגבי מרים וידעין אשתדלותא בידיעו דמארי עלמא. זכאה דרא דא מכל דרין דעלמא. נפקי ממתיבתא דמשה ופרחי לגבי מתיבתא דרקיעא ואינון דאתחזון פרחי לגבי מתיבתא עלאה על ההוא דרא כתיב {{צ|אשרי העם שככה לו אשרי העם שיהוה אלהיו}}:

פתח ר' אילאי ואמר {{צ|תמים תהיה עם יהוה אלהיך}}. מה בין '''תם''' ל'''תמים'''? באברהם כתיב {{צ|התהלך לפני והיה תמים}}. יעקב דאשתלים יתיר כתיב ביה {{צ|ויעקב איש תם}}. אמאי אקרי {{צ|איש תם}}? בגין דלא אשתאר ביה פסולת כלל דהא פריעה הוה ביה. כמה אתפרע (ס&quot;א פריעה הוה ביה דאתפרע) ואתדכי מההוא פסולת. בגין דההוא אתר דאתקיף לפסולת דלגו אתר דפריעה שארי איהו שור דיוקנא דשמאלא דכרסיא דיליה. וההוא שור אקרי שור תם דהא רתיכא דכרסיא רשימא דברית אית ביה ועל דא האי שור אקרי תם ויעקב אחיד ביה בגוויה ובהאי שור עביד פריעה ואעבר זוהמא דפסולת כלא. במתניתא דבצלאל כתיב {{צ|ויזכור אלהים את רחל}}. בשרה כתיב 'פקידה' וברחל כתיב 'זכירה'. אמאי? בגין דזכור אתרשים ביעקב דאיהו ברית שלים כד אתעביד (ס&quot;א אתייליד) יוסף. ובמה כד נטל שור בהדיה דלא יתקיף לסטרא אחרא. ובגין כך אתקרי יוסף {{צ|בכור שור}} - בכור דההוא שור &lt;קטע סוף=דף קסג א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסג|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קסג ב/&gt;דנטל יעקב בכור שורו ודחי לההוא שור. שור תם ויעקב איש תם רבון ושליט מאריה דביתא דההוא שור תם שארי בגוויה בגין דאית שור מועד בסטר ערלה פריעה. וכמה גרדיני נימוסין נפקין מניה עד דרגא בתרייתא דאקרי שאי&quot;ה ההוא דאפיל ביתין דעלמא דלא דיירין בהו בני נשא. וכלהו נפקי מההוא שור מועד. ודא בחבורא דחמור בישא ובגין כך לא תחרוש בשור ובחמור יחדיו. בגין דלא לאתערא להו ובההוא מתיבתא דבצלאל וכן בתרין מתיבתי ויעקב איש תם. בעלה דההוא תם. ומאן איהו א' רזא דו&quot;ו וכד הוו כלל דכר ונוקבא כחדא שלימו דכלא. אברהם לא אתפקד על פריעה וכד עאל עאל להאי תם ולגו דרגין דיליה דאקרון כחדא ים והיינו תמים לבתר אסתלק אברהם ועאל לגו ואתקשר עם ימינא עלאה. תמים תהיה עם יהוה אלהיך ודאי כמה דאיהו תמים כללא חדא אוף אנת תהא עמיה תמים עמיה ודאי. במה אתעביד בר נש תמים דיהא ת&quot;ם ים. תם כמה דאתמר. י&quot;ם כל אינון דרגין קדישין דיליה אקרון י&quot;ם ולא אתפרשן מניה לעלמין. אוף אנת כגוונא דא לאעדאה מנך דרגין נוכראין ולאתקשרא בתמים למיהוי בך דרגין קדישין רזא דים ודרגא קדישא. ת&quot;ם לקבלא א' רזא דיעקב. בר נש אצטריך למהוי בכל יומא ת&quot;ם י&quot;ם כגוונא דא ממש. השתא פריש מאן דפריש במתיבתא דסיהרא קדישא שפירא איהו בחוורו וכל גוונין מנצצן בה ומרקמן ואיהו כההוא שפירו וחוורו דשמשא מש ובההוא ימא דילה גו שבעין שנין נפקא נונא חדא ואפיק מניה גוון תכלת ואיהי נטלא גוון דא ותקינת ליה ואתחפייא לבר בהאי גוון. לאו דהאי גוון לבושא דילה דהא שש וארגמן לבושה אבל חופאה דלבר האי גוון הוא. כגוונא דא הוה משכנא דכוליה בשפירו מרקמא לגו ולבתר ופרשו בגד כליל תכלת. מ&quot;ט בגין דתחות ים דא אית מצולות י&quot;ם כלל דכר ונוקבא ואית לון עינא בישא לאסתכלא וכד מסתכלין זמין לעינייהו גוון תכלא ולא יכלא עינייהו לשלטאה ואיהי אתתקנת לגו בכל גוונין מרקמן כדקא יאות מתחחמן לד' סטרין דעלמא. 

כגוונא דא בר נש דלביש ציצית אתעביד בכל יומא תמים. ת&quot;ם בד' כנפים מתקנן כדקא יאות י&quot;ם בההוא תכלת דנונא דשבעין דרגין דימא סטרא בישא כד אסתכל בהאי בר נש לא יכיל לאבאשא ליה בעינא בישא. וכדין איהו תם י&quot;ם עם יהוה אלהיו ממש בתקונא חדא איהי לעילא ואיהו לתתא. לבתר אסתלקת איהי גו' דרגין עלאין. אוף הכי בר נש אסתלק איהו לבתר בתפלין גו דרגין עלאין. ועל דא {{צ|תמים תהיה עם יהוה אלהיך}}. עמיה ודאי. ודאי בשעתא חדא ברגעא חדא איהי אתקנת לעילא ובר נש אתקן לתתא. 

א&quot;ר אילאי כל אלין דהכא כגוונא דא מתקנן למהוי כל חד תמים עם יהוה. ועל רזא דא במדבר הזה יתמו אי תימרון דכד אתמר לביש אתמר הכי הוא ודאי דהוה לון למהוי כל חד תמים עם יהוה בארעא קדישא אתר דיהוה שארי תמן למהוי אפין באפין כחדא עמיה והשתא כל חד הוי תמים במדברא דא לבר אתר רחיק מתמן דלא יסתכל אנפין באנפין בהדיה למהוי עם יהוה כדקא יאות. ושם ימותו כמה דחמיתון דעבדין בכל יומא. זכאה חולקכון חברייא קדישין דזכיתון לכל האי. הני תרי מערתי אחרנין דילכו דלא תשכחו כל דא תמן דאינון גו מתיבתא דמשה. יתבי מרחיק ועל דא כתיב במשה ענו מאד מכל &lt;קטע סוף=דף קסג ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסד|א}}&lt;קטע התחלה=דף קסד א/&gt;האדם. ונביאה עלאה. קביל לון למתיבתא דיליה מיומא דשארי למחמי כל דא עד ההיא שעתא שבעה יומין. והא לא הוו מסתכלן בהאי עלמא כלום. אמר לון רבי אילאי זכאין קדישין אימא לכו מלין דשמעתון ומלה קדמאה כד תנדעון מדידו דמשחתא בשמא גליפא מפרש תנדעון (ואע&quot;ג) דבצלאל רביעאה איהו דנהורין עלאין דכתיב {{צ|ואמלא אותו רוח אלהים בחכמה ובתבונה ובדעת}}. מאן דלא אסתכל חמי ואתפתח. מאן דלא אסתכל באינון תלת מלין טמירין מה לעילא מה לתא וכו' זמין איהו לאתפתחא באורייתא ולפקחא עיינין בה אילנא דתמני סרי. שדרתו דבר נש כד כפיף קמי מאריה יזקוף ויתקיים לתחיית מתייא. אי לא כפיף במודים אתעביד חויא ולית ליה תקומה לההוא זמנא. מאן דעאל בין תרין כרובים לגו. מאן דעאל שיעור תרין פתחין לגו בי כנשתא אתדבק במאריה ורעותיה אתעביד. מאן דמעיין בצלותיה ואסתכל בה רחיק מרעותיה דשאיל. קרבנא דרביא כד קרב בר נש בריה לבי ספרא או למילה דא קרבנא שלים לאתקבלא. מכאן ולהלאה רחימין. זילו. אלעזר ברי שפיר קאמרת כפום מה דאוליפת. אבל ח&quot;ו דאע&quot;ג דרחל הות עקרא בההוא זימנא יעקב חכים הוה. ואלמלא לא ידע יעקב דלאה אנחתיה לא קביר לה במערתא לאתחברא בהדיה בחבורא חדא ויהא קביר לה לבר מארעא. אבל ללאה אעיל לה גו ארעא ולרחל שוי לבר. מית יעקב אתקבר בגווה בחבורא חדא כמה דעבדו כל שאר אבהן אוף הכי אדם. מתה חוה בקדמיתא אתקברת תמן. ותמן ידע אדם דהאי דוכתא אתחזי ליה. מית אדם אתקבר בגווה בחבורא חדא. מתה שרה אתקברת תמן וחוה חמאת וחדאת לקבלה וקמת וקבלה לה. שיעורא דחוה לגבי שרה שיעורא דתרין אמין ולא יתיר. מת אברהם אתקבר לגבי שרה בחבורא חדא. מתה רבקה אתקברת תמן ושרה חמאת וקמת וקבלה לה. מת יצחק אתקבר בהדה בחבורא חדא. מתה לאה אתקברת תמן ורבקה חמאת וקמת וקבלה לה. מת יעקב אתחבר בהדה בחבורא חדא. וכלהו דכר ונוקבא כחדא בחבורא חדא. סדורא דלהון היך שכני נשין לגבי נשין ודכורין לגבי דכורין אדם ברישא חוה סמיך ליה. שרה לגבי חוה. אברהם סמיך לשרה. יצחק סמיך לאברהם. רבקה סמיך ליצחק. לאה סמיך לרבקה. יעקב סמיך ללאה. אשתכח אדם בסטרא דא יעקב בסטרא דא. דא רישא ודא סיפא. בספרא דשלמה מלכא איהו כדקא יאות והכי הוא אדם וחוה בקדמיתא. ושרה ואברהם סמיך לון. יצחק ורבקה לזויא אחרא בארח מישר בשורה חדא. יעקב ולאה באמצעיתא ואינון נשין לגבי נשין. ודכורין לגבי דכורין. ואדם וחוה שרה ואברהם יעקב ולאה. רבקה ויצחק. אדם בסטרא דא ויצחק בסטרא דא ויעקב באמצעיתא. יצחק לגבי אבוה לאו ארח עלמא. ועכ&quot;ד יעקב אצטריך באמצעיתא. ובכל אינון זוגין כמה דאתקברו הכי יקומון והכי ישתכחון. לאה תחדי בחדי משיח בריה דדוד דנפיק מנה לגו. רחל תחדי בהדי משיח בריה דיוסף דנפיק מנה לבר מירושלם וכלא לדוכתייהו אלין הכא ואלין הכא דאינון (ס&quot;א מגדלין) מרגלאן דאבן טבא כלהו. בין כלהו מגדלין אית חד מגדל דאבן טבא באמצעיתא. ודא סליק לרום רקיעא ולא אתחזי השתא עד ההוא זמנא דיתגלי. רב מתיבתא חמא ליה והוה רשים ביה לעילא האי קרא מגדל עז שם יהוה בו ירוץ צדיק ונשגב. ופריש רב מתיבתא קרא דא מגדל עז דא כנסת ישראל &lt;קטע סוף=דף קסד א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסד|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קסד ב/&gt;בו ירוץ צדיק ביה רעותיה דצדיק תדיר ועל דא ונשגב ההוא מגדל דלא ינפול לעלמין כמה דהוה. ורבי כרוספדאי חמיד לבא פריש האי קרא עד לא אסתלק ופריש שפיר. מגדל עז דא תיבה וס&quot;ת דאיהו עז לשואה ביה ולאפקא ליה מגו היכל דיוקנא דהיכל פנימאה דמניה נפקא תורה וההוא מגדל שם יהוה איהו ודיוקנא דיליה ואצטריך בשית דרגין. בו ירוץ צדיק במאן במגדל או בס&quot;ת. אלא קרא דריש בהאי ובהאי. כד דרש במגדל אצטריך צדיק דא דליהוי חזן הכנסת זכאה דקשוט ודיוקנא דצדיק עלאה. כד דריש לס&quot;ת מאן דסליק לס&quot;ת למקרי אורייתא אצטריך צדיק וצדיק אקרי מאן אקרי צדיק מכלהו. שתיתאה דסליק מאינון שבעה. א&quot;ר שמעון ודאי דאיהו לא סליק כל יומוי אלא שתיתאה לאינון דסלקין. בו ירוץ צדיק בס&quot;ת ירוץ דברי צדיק דא. ונשגב ממאן מדחילו דמלאך המות דהא אוריך יומין. ונשגב דלא יתנזק לעלמין. בההוא מגדל דסלקא בין אינון מגדלין קיימא נהירו חד בדיוקנא דס&quot;ת כד אתי ההוא ציפרא נטלא ההו אמגדל מאתריה וקאים גו אמצעיתא דעזרה גו גדפי דכרובים. הוה (ס&quot;א ומה דהוה) רומיה לרום שמיא מאיך ועאל תחות אינון כרובים ושורוי בין רישי כרובים. תלת מאה פתחין תמן בפתחא דאמצעיתא קיימא נהירו דא דיוקנא דס&quot;ת ביה זמין מלך ישראל למקרי בפרשת הקהל ודא ליהוי מלכא משיחא ולא אחרא. ובההוא ס&quot;ת דההוא נהירו אי חסידא קדישא זכאה איהו דמפומיה ישמעו קל נעימו דמלוי מאינון מלין סתימין דפריש באורייתא. בכל ריש ירחי ושבתי ומועדייא וזמנייא כד בעאן כל בני מתיבתי לסלקא לעילא לגו מתיבתא דרקיעא כלהו מתכנפי לגבי מלכא משיהא ואיהו פריש מלין ומגו מתיקו דמלוי בתיאובתא סלקין כלהו עשר מלין. גניזין לך מאינון מלין דאיהו פריש ליומא דשאלתן דילך כד קיימא ההוא מגדל באמצעו דעזרה. ופתחא דא פתח פתחין ואינון כרובין פומייהו ופרשי גדפייהו ונהיר נהירו עלאה על ההוא פתחא וההוא ס&quot;ת פתיח ואינון כרובים פתחי ואמרי מה רב טובך אשר צפנת ליראיך וגו'. סגירו פתחין וס&quot;ת אתגליל מאן חמא נהירו דנהרא דההוא ס&quot;ת כוליה נהורא דנהיר אתוון דיליה שלהובי דאשא מד' גווני דאינון דעלמא עלאה כלהו בלטי ומנצצי לית מאן דיכיל למיקם בהו בר משיח. סגיר פתחא דא כרובים משתככי. וההוא מגדל פרח וקיימא באתריה בין שאר מגדלין. בההוא פתחא דאמצעיתא אית עטרה דפז עלאה ויקירא גניזא דלא אתחזי השתא גליפא ומחקקא בכל זיני אבני יקר וזמינא למהוי על רישא דמלכא משיחא כד סליק בההוא מגדל ותרין נשרין דא מסטרא דא ודא מסטרא דא נטלי ליה בידייהו כד סליק מלכא משיחא מתתקנין נשרין ונטלי עטרא דא בשעתא דישרי למקרי יתפתח פתחא אחרא ומתמן תפוק ההיא יונה דשדר נח בימי טופנא. דכתיב {{צ|וישלח את היונה}} - {{צ|היונה}} - ההיא דאשתמודעא ולא מלילו בה קדמאי ולא ידעו מה היא אלא מהכא נפקת ועבדת שליחותא. ובשעתא דכתיב {{צ|ולא יספה שוב אליו עוד}} - לא ידע בר נש לאן אזלת והיא תבת לאתרה ואתגניזת בפתחא דא ואיהי תטול עטרה בפומהא ותשוי על רישיה דמלכא משיחא מטי ולא מטי. וכדין כתיב {{צ|תשית לראשו עטרת פז}}. וכיון דיקרי מלכא משיחא בס&quot;ת יקומון תרין נשרין דא מכאן ודא מכאן ויונה מאיך ומלכא משיחא נחית ועטרה על רישיה עד דרגא בתראה ותרין נשרין פרחין לעילא על רישיה ויונה תבאת &lt;קטע סוף=דף קסד ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסה|א}}&lt;קטע התחלה=דף קסה א/&gt;ועטרה בפומה ויקבלון לה אלין תרין נשרין. דוד מלכא זית רענן אקרי קמיה קב&quot;ה דכתיב {{צ|ואני כזית רענן בבית וגו'}}. עלה זית דא מלכא משיחא בריה דדוד ודא איהו דרמיז יונה דא ביומו דנח דכתיב {{צ|והנה עלה זית טרף בפיה}}. ההוא עלה זית טרף וחטף ליקרא דיליה במה בפיה דקיימא על רישיה ומקבלא יקר מהאי יונה והאי דכתיב {{צ|טרף}} ולא &quot;טרפה&quot; (אלא) כדכורא דא דעביד חילא ונצח. במתיבתא דרקיעא יונה דכר הוא מגו דאקרי יונה כתיב כנוקבא וכתיב כדכורא בזמנא דמקבלא יקר (חסר) דא מגדל דא כד תב לאתריה נהיר כנהירו דעינא דשמשא דכתיב {{צ|כסאו כשמש נגדי}}. ואף דכרסייא אחרא ליהוי ליה בנסין ואתין רברבין. בריש מגדל דא אית עופין דנור (ס&quot;א דרורא) דקא מצפצפאן כד סליק צפרא צפצופא דנעימו דלית נעימו ונגונא כההוא נעימו. לעילא מכלהו זינין אחרנין ושפנינין אחרנין דקא פרחין באוירא סלקי ונחתי נחתי וסלקי לא משתככין לעלמין. אתוון רברבן ואתוון זעירן פרחין בינייהו. אי חסידא קדישא בשעתא דאתוון פרחין חמי ב&quot;נ מאתוון רברבן כתיב באוירא לפום שעתא. {{צ|בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ}} (והארץ היתה תהו ובוהו וגו' מהכא אהדרי אתוון רברבן כמלקדמין) בטשי אתוון זעירן בהו. ופרחין ואתחזי מנייהו כתיב {{צ|ויאמר אלהים יהי אור וגו' וירא אלהים את האור וגו'}}. לבתר מהדרי אתוון זעירן ובטשי באתוון רברבן ומתחזי מנייהו דכתיב {{צ|ויאמר אלהים יהי רקיע וגו'}}. וכן כל עובדא דבראשית פליאן רברבן וחדו לעיינין עובדאן דאתוון אלין זכאה עמא דכל דא מחכאן אי חסידא קדישא מאן דנטיר ברית שוי ליה אבתרוי ואיהי לקמא ואי תימא מאן נטיר לאחורא הא נטירו רב ועלאה מכלא דנטיר ליה. ומאן איהו צדיק עלאה ברחימו סגי. עאל בין צדיק וצדק ואשתכח נטיר מכל סטרין. זכאה מאן דנטיר ברית דא ועל דא ישראל אתחזון כל דכורין דנטרין את קיימא דא קמי מלכא קדישא. מאן איהו דיכיל לנזקא לברא דאיהו באצע ואבוה מכאן ואמיה מכאן ואיהו בינייהו ודא כד איהו אחרי יי'. 

תא חזי ההוא רקיע כד סחרא בגלגולא מנגנא בנגונא ומקל נהימו דמיין דנבעין לא ידיע ההוא נגונא כל אינון אגנין די בארבע סטרין מליין מנביעו דמיין דנבעין מאן דאיהו לגו בתרין סטרין קיימא תמן. חד בחדוה דלית חדוה כההיא חדוה בעלמא לקיימא (שם ק) עבדו את יהוה בשמחה. וחד ביראה דלית דחילו כההוא דחילו בעלמא לקיימא עבדו את יהוה ביראה חד מעיינא דמייא דנביע מסטר מזרח דא הוא דאמר יחזקאל נביאה מהאי מעיינא לא יכלין לסיימא שבחא כל בני עלמא באתר דאתייליד תמן לסטר מזרח לית עומקא ורומא דיליה אלא זרתא ולא יתיר כד נבעין מיא וסלקין סלקין כל זיני מרגלאן דעלמא ולא נפלין לבר השתא אתחזון בגוון חד לפום שעתא נפלין אלין והא סלקין אחרנין כגוון אחרא בכל זיני גוונין דעלמא נפלי אינון מרגלאן ולא נפלי לבר. סחרנין דההוא נביעו חיזור ושושן סחרין ולא יכלין כל בני עלמא למיקם על אינון גוונין כלהו שלהובין מלהטאן ולא יכלין לאסתכלא בהו לא ידיע חשיבו דעובדא טרפין דלהון מנצצן בכמה גוונין עובד ציור אומנו דמארי עלמא חפיין על תלתמאה ושבעין וחמשה כרובין דתחותייהו בתר שבכין אחרנין לגו. ואינון שבכין סחור דעזרה לגו. ולעילא מנהון אינון &lt;קטע סוף=דף קסה א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסה|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קסה ב/&gt;גופנין פרישאן תחות גופנין אינון כרובין כלהו גדפין פרישן משלבן אלין באלין. הכא אמר רב מתיבתא דכל מאן דאסתכל באינון גופנין מנהרין אנפוי כנהירו דשמשא אינון שבכין דאתחמן סחור סחור דעזרה כלהו מרקמן בחוטין דנהרין בגוונין סגיאין מלהטן בד' מיני זהורין דאשא שלהובין סלקין וגוונין מנצצן ולזמנין שלהובין משתככי ונהורין וגוונין סלקין ובטשי אלין באלין שית אלף אגנין לגבי אינון שבכין ד' גוונין לד' סטרין דעזרה אלין אינון רברבין ונביעו דמיין חיין בכל סטרי. ואינון נפלי באינון אגנין ובלעי באתרייהו ואלין מיין לא ידעי לאן אזלין. באמצעו דעזרה יקומון כלהו ישראל ויתחזון קמי מלכא קדישא. בסטר דרום בעזרה דא אתייליד חד מעיינא דמיא ואתרמי (ס&quot;א ואתרמי) (ס&quot;א ואתרבי) דקא ישטפון מיא כל עלמא. מאן דייעול בהו יהון עד ברכים ייעול בהו גיבר רב ייעול בהו עד ברכים אי תינוק בר יומא עד ברכים מאן דשתי מנייהו יתחכם ויתפקח בחכמתא. מעיינא דא נפיק מגו מרגלא חדא דזעירא בכותלא דדרום אינון מיין בלעי' גו אתרא (ס&quot;א גו אתר דא) ומתמן יפקון לבר מקדשא עד דיעלו לנחל שטים ישטפון ההוא זמה דאולדין מיא דשטים. ועל דא מיין אלין בעזרה בגין אינון דאתחזון תמן דכורין הוו שתאן מן מיא לא חיישי בנוקבי. במיתיהון לאתחזאה קמי מלכא קדישא. תו דהא יתפקחון למנדע מלין סתימין דמלכא עלאה גו מקדשא דא כל הרהורין ישתכחון בר הרהורא דחדוה דמלכא קדישא. ענפא חד נפיק וגו אמצעו דההוא מעיניא. אמר רב מתיבתא כד קריבנא לההוא ענפא גו מעיינא אסתלק ענפא לעילא לעילא כל מה דקריבנא הכי אסתלק יסודא ושרשא דההוא ענפא לאו איהו אלא במיא. ההוא ענפא חפי עלמין כל גוונין דעלמא באינון טרפין דיליה איבא דיליה לא ידיע מהו ולא יכלין למנדע ואמר דקא שאיל למשיח על ההוא איבא ואמר איבא דא גניז לאיש משענתו בידו מרוב ימים מאן דזכי למנדע דא לינדע. רקיע חד אית על ההוא ענפא פריש לעילא מההוא רקיע אזיל טלא ע&quot;ג מעיינא דא ול איתיר. כד אסתכל בר נש לההוא רקיע מרחיק דמי תכלא. קריב יתיר דמי סומקא. קריב יתיר דמי ירוק קרוב יתיר דמי חוור דלית חוור בעלמא כגיניה. טלא דקא אזיל מניה אשתאיב בההוא ענפא ועביד איבא דא ואתרבי ההוא רקיעא איהו אזיל בגלגולא יתיר ממה דעיינין יכלין לאסתכלא כל אינון נטורי קיימא קדישא (ס&quot;א בעון) דבעון לאתחזאה קמי מלכא דהא לא אתחזון אלא בגין לאחזאה דאינון בני גזירו קדישא ועל דא {{צ|יראה כל זכורך}} - אינון בני קיימא קדישא. דייק רב מתיבתא {{צ|זכורך}} ולא &quot;זכרך&quot; דהא זכר כתיב ולא זכור מאי {{צ|זכורך}}? אלא כל אינון דנטרין קיימא קדישא ולא חבאן ביה אינון הוו בני מלכא דבכל יומא משתכח בהו ודכיר לון תדיר. ועל דא {{צ|זכורך}} - ההוא דאית ביה קיימא קדישא דדכיר לון מלכא בכל יומא דלית שבחא קמי מלכא עלאה (אלא) כמאן דנטיר קיימא דא ועל דא בעי דיתחזון תלת זמנין בשתא קמיה. תלת זמנין אמאי אלא בגין אבהן קדמאי דקבילו להאי ברית קדמאה לכל פקודין דאורייתא ובגין כך תלת זמנין אינון בשתא. אברהם קביל בריח. יצחק קביל בריח. יעקב הוה שלים מכלהו ועל דא כתיב ביה {{צ|ויעקב איש תם}} - שלים מכלא. אברהם {{צ|תמים}} אקרי ולא הוה כ&quot;כ שלים אבל {{צ|תם}} שלים מכלא. מה כתיב בנח {{צ|איש צדיק תמים היה בדורותיו}} דהוה רשים ברשימו קדישא בינייהו. ואמר רב מתיבתא בכל אתר דכתיב {{צ|תמים}} - דרשים ברשימו קדישא באת קיימא דברית ובגין &lt;קטע סוף=דף קסה ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסו|א}}&lt;קטע התחלה=דף קסו א/&gt;דנטר בריתא קרי תמים בדורותיו מה דלא הוו כלהו הכי דאינון מחבלן ארחייהו ועל דא כתיב {{צ|את האלהים התהלך נח}}. וכי מאן יכיל למיהך עמיה. אבל כל מאן דנטיר בריח קדישא אזדווגת ביה שכינתא ושריאת עליה ובגין כך תמים תהיה עם יהוה אלהיך. תמים תהיה ולבתר עם יהוה אלהיך בזווגא הדא דכיון דנטיר ברית דא עם יהוה להוי ולא אתפרש מניה. באברהם כתיב {{צ|התהלך לפני והיה תמים}} גזירו דאת קיימא. {{צ|התהלך לפני}} - מהכא דלא יהך גברא בתר אתתא אלא קמהא ארח כשר איהו והא כתיב {{צ|הנה אנכי שולח מלאך לפניך}}. ושלחתי לפניך מלאך. לאברהם דלא הוה גזיר דחה ליה לקמה. ועל דא לא כתיב &quot;היה תמים והתהלך לפני&quot;, אלא {{צ|התהלך לפני}} - דלא יאות אנת עד שתהא תמים וכן בכלהו כיון דבר נש תמים ונטיר ליה מיד היא לקמיה ואיהו אבתרה כשר איהו לדא. לגרעונא מה כתיב {{צ|כי שב מאחרי}}. נח גזיר הוה ותמים. פריעה לא הוה ביה ובגין דלא הוה ביה פריעה מה כתיב {{צ|את האלהים}} ולא &quot;אחר האלהים&quot; לקמא לא הוה בגין דהוה גזיר. לאחורא לא הוה בגין דלא אתפרע. איך הוה את האלהים סמיך ליה ולא יכיל לאסתכלא ביה דלאו כשר כ&quot;כ. בישראל כתיב {{צ|ויהוה הולך לפניהם יומם בעמוד ענן ולילה בעמוד אש וגו'}}. כיון דאמרו ישראל {{צ|המבלי אין קברים במצרים וגו'. כי טוב לנו עבוד את מצרים}} - כביכול אתחלש דעתא. כתיב {{צ|ויסע מלאך האלהים ההולך לפני מחנה ישראל וילך מאחריהם}}. ויסע למעבד בהו נוקמין (חסר) 

ועל דא חדי משיח וחדי רב מתיבתא דקא אתבשר בדא ואמר רב מתיבתא דהא דייק למשיח ואמר מנא הוה לדניאל דקאמר פריס פריסת מלכותך ויהיבת למדי ופרס מאינון אתוון דופרסין אשתמע ליה והכא מאי הוא א&quot;ל הכי הוא ודאי פריס פריסת מלכותך חייבא ע&quot;י דמשיח אחרא ולבתר ישלוט מלך פרס ויטול מלכוון סגיאין והוא ישלט על ארעא קדישא תריסר ירחי והוא ישלוט ויקטול סגיאין וההוא משיחא ולבתר יפול ויקבלון מלכותא קדישי עליונין. ועל דא ופרסין מלכא דפרס אשתמע הכא. אי חסידא קדישא כמה חדוה על חדוה בההוא מעיינא. בההוא מעיינא מגדלא כל זיני אילנין דנציב קב&quot;ה בג&quot;ע וכלהו קיימי לאסוותא טרפין ואיבין וענפין ולחדו לבא תדיר. ולית בינייהו כפנא ודאגה ואנחה לעלמין. זכאה עמא דכל דא מחכאן. וכל דא גניז לון. אמר ר' שמעון בקרקע דהאי מקדשא אית מאלין פליאן. א&quot;ל אי רבי אי ר' זכאה חולקך דכל האי. בההוא ע&quot;ג ההוא מעיינא דקימא אבל לית מאן דיכיל לאסתכלא ביה לזמנין נהירו דיליה נהורא. לזמנין חשוכא לזמנין גוון ארגוונא מנצצן דלא יכלין עיינין לאסתכלא. לעילא (ס&quot;א ההיא) היא דשאלת חסידא קדישא מההוא קרקע דמקדשא. רב מתיבתא לא פריש מניה דהא גניז איהו גו ירדנא והא אמינא לך מה דאמינא אבל נשאל מלה דא ותנדע מה דתנדע ירדן דא עאל ואתמשך זמנא חדא בשתא גו ההוא נהר דנפיק מעדן לאו מאינון ארבע נהרין דאתמשכן מניה אלא ביה ממש כיון דמטי לגביה איהו אתמשך ואתפשט ועאל גו ירדנא. וכיון דמטי גו קרקע דמקדשא אשתכך תמן תלת יומין ולא אתפשט ולא אתמשך לאתר אחרא. ואמר רב מתיבתא דכד אהדר ההוא נהר לאתריה שביק תמן כל זיני ציורין דקא עביד קב&quot;ה בג&quot;ע דאינון ציורין גניזין דתחות דוכתייהו (חסר) 

אלין הכא ואלין הכא וסלקי ונחתי כדקדמיתא. בההוא סטר דרום אית תלת מאה וחמשין עמודין מכל זיני מרגלאן ואלין אינון דנהרין תדיר ונטפין בוסמין טמירין דלא אתגלו לעלמין ארבע אגנין בכל &lt;קטע סוף=דף קסו א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסו|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קסו ב/&gt;עמודא ועמודא נעיצין וכד אינון בוסמין נטפין מאינון עמודין נפלי בהו ואתמליין בלהו אגנות ולא נפקין בוסמין לבר מאינון בוסמין זמינין לזמנא דאתי לאקטרא בכל יומא קטורתא קמי מלכא קדישא דלא יהוו מכתישו דבני נשא אינון בוסמין לא ידיע עקרא דלהון וממה הוו אלא מאינון עמודין נפלין תמן תרין נשרין בכל עמודא ועמודא מתנצצן מתלהטין בכל גוונין שבע מאה נשרין אינון פרחין אלין הכא ואלין הכא בגלגולא דעמודין. כד אסתחרן לא יכלין עיינין לאסתכלא דוכתא דבהו. תלת אתוון בלטין ופרחין מפומא דא לפומא דא. בגלגולא דעמודין ונשרין כל אינון אתוון מרקמן באשא חוורא ודהבא ירוקא. תרין אלפין ומאה מנרתין תליין בין אינון עמודין ותרין אלפין ומאה שרגין בכל מנרתא ומנרתא דלקין ביממא ובליליא מתדעכי על צערא דישראל. כד אתי צפרא דלקין כלהו מגרמייהו. אדהוו יתבי אמרי הא רמש ליליא. 

א&quot;ל לר&quot;ש אי חסידא קדישא נהירו דעלמא טול פנקסא דאחמתא דא וטול שרגא וכתוב מלין אלין דהא מטא זמנא דילן לפקדא כל חד וחד לגו קבריהו. עד פלגו ליליא דקב&quot;ה עאל גו גנתא לאשתעשעא בהדי צדיקייא וכדין כל חד וחד פרח לתמן. ולמחר נהוי גבך הואיל ויהבו לן רשו לאשלמא דורונא דקא משדרי לך. פרחי. בכה ר&quot;ש וגעא. פתח ואמר אילת אהבים ויעלת חן דדיה ירווך בכל עת באהבתה תשגה תמיד. אורייתא אורייתא נהירו דכל עלמין כמה ימין ונחלין ומקורין ומבועין מתפשטי מנך לכל סטרין מנך כלא עלך קיימי עלאין ותתאין נהירו עלאה (בדא) מנך נפקא. אורייתא אורייתא מה אימא לגבך אילת אהבים אנת ויעלת חן (גבי) עילא ותתא. רחימין דילך מאן יזכי לינקא מנך כדקא יאות אורייתא אורייתא שעשועים דמארך מאן יכיל לגלאה ולמימר סתרין וגניזין דילך בכה ואעיל רישיה בין ברכוי ונשק לעפרא אדהכי חמא כמה דיוקנין דחברייא סחרניה. 

א&quot;ל לא תדחל בריה דיוחאי לא תדחל בוצינא קדישא כתוב וחדי גו חדוה דמארך. כתב כל אינון מלין דשמע בההוא ליליא ולעא לון ולהג לון ולא אנשי מלה. וההוא שרגא נהיר קמיה כל ההוא ליליא עד דאתא צפרא. כד אתא צפרא זקף עינוי וחמא חד נהירו דהוה נהיר ברקיעא מאיך עינוי לתתא אהדר כמלקדמין וחמא נהירו בכל רקיע דנהיר וסליק בההוא נהירו דיוקנא דביתא בכמה ציורין. חדא ר&quot;ש ולפום רגעא אגניז ההוא נהורא. אדהכי הא אינון תרין שליחן אתיין. אשכחוהו רישיה בין ברכוי. אמרו ליה שלמא עליה דמר שלמא למאן דעלאין ותתאין בעאן לאקדמא ליה שלם. קום. קם ר&quot;ש וחדא בהו. אמרו ליה ולא חמית נייחא דרוחא דעבד לך מארך חמית נהירו דביתא ברקיעא אמר לון חמינא. אמרו ליה ביה שעתא אפיק תהומא בי מקדשא ואעבריה קב&quot;ה בימא רבא ומנהירו דיליה הוה נהיר ברקיעא. אמרו ליה רב מתיבתא בעא בשלמך והא ידע דאנן שליחן לגבך. וכמה מלין חדתין עתיקין אתחדש באורייתא בהאי ליליא. אמר לון במטו מנייכו אמרו חד מלה מנייהו. אמרו לא אתייהיב לן רשו למאי דאתינן לגבך אבל מלה חדתא הוה לגבך השתא. פתח רב מתיבתא ואמר ויאמר יהוה אל אברם לך לך מארצך וגו' דא בגין דאתנהרא ביה נהירו כגוונא דא. מאן דלא זכי באתר דא יהך וינטל גרמיה לאתר אחרא ויזכי ביה. אעא דדליק ונהורא לא סליק ונהיר ביה. ינענעון ליה ויסלק ביה נהורא ואנהיר. וחוינן זמינין למשמע. אבל בגין למיתי גבך &lt;קטע סוף=דף קסו ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסז|א}}&lt;קטע התחלה=דף קסז א/&gt;לא בעינן לאתעכבא. חדי ר' שמעון אמרו ליה אי חסידא קדישא כל מלין די כגוון באורייתא מלין זעירין אינון בכל מלה ומלה ואינון מלין זעירין כמה אינון מלין רברבין ועלאין עד דלית לון שיעורא דהא לית בגוון ספקא אלא ברירו דאורייתא על בורייה והשתא רב מתיבתא פריש מלין סתימין על דא בגין דעקרא דנשמתא אמאי לא נהיר באתר דא וזכי לאתנהרא באתר אחרא. ועד כען לא זכינן בהו בגין למיתי גבך. ומלה אחרא זכינן למשמע מניה. רוחא דאזלא בערטורא בההוא עלמא בלא בנין אנתתיה יתעביד ליה מאנא לאתבנאה איהו. מאי טעמא אנתתיה איהי שרגא דאתדליקת מניה ותרווייהו שרא חדא הוו נהורא דא נפק מנהורא דא אתדעך דא אתדליק מגו נהוריה ממש בגין דחדא נהורא הוו. השתא רבי נהדר למלין קדמאין וכד נהדר לאתרין נטול רשו מרב מתיבתא באינון מלין דנקבל מניה ונימא קמך. זכאה חולקך דאת זכי לנהורין סתימין מכל סטרין מעילא ומתתא מהאי עלמא ומעלמא אוחרא. אמר ר' שמעון מלה חדא בעינא למנדע אי תיכול לאודעא לי. נשין בההוא עלמא אי זכאן לסלקא לעילא או היך אינון תמן. אמר לי' אי רבי אי רבי. בדא אית לן רזא יתירא (ס&quot;א יקירא) בגין דלא לגלאה סתרין דתמן. אבל דא יהך ויטול רשו ונימא לך. אדהכי פרח חד. ואתכסי מנייהו ואזל ליה ולפום שעתא תב לגבייהו אמר לון זמינא הוינא למיעאל והוו כלהו בעטורא חדא דדייני דינא דחד בר נש דקאים על פתחא דגן עדן ואינון כרובין אחידו ביה ולא שבקו ליה למיעאל תמן והוה בצערא בינייהו וצווח צווחין על גבי פתחא ושמעו כולהו צדיקייא דתמן והשתא הוו מתכנפי כל בני מתיבתי למיעאל לגבי מלכא משיחא לעיינא בדיניה. ואתינא לאודעא לכו ודא חבראי אצטריך למהך תמן דכרוזא הוה אעבר בכל אינון בני מתיבתי דליהוון כנישין השתא קמי משיח. נטל פתקא חדא ויהב לר' שמעון. אמר טול דא ועיין במה דתמן עד דניתי גבך. פרחו תרוייהו ור' שמעון נטל פתקא וחמא מה דמא ברזין דתמן כל ההוא יומא. בליליא חמא שרגא ונפיל ביה שינתא ודמך עד צפרא. כד נהר יממא קם ופרח ההוא פתקא מניה והא אינון תרווייהו אתיין אמר ליה קום רבי זכאה חולקך קום בגינך חמינן וזכינן לכמה סתרין עלאין כמה חדוה אחזיו לן כד יהבו רשו לגלאה לך כל מה דאת בעי. ריש מתיבתא עלאה נפק לגבן. ואמר שאילו בשלמיה דבר יוחאי אתריה דבר יוחאי הא פנו ליה מכמה יומין לית מאן דיקרב לגביה זכאה איהו. רבי רבי כד פרחנא מגבך (בגינך) עאלנא וחמינא כל בני מתיבתי דהא מתכנפי לגו היכלא חדא דמשיח תמן ודיינו דינא דההוא בר נש דקאים על פתחא שמיה לית לן רשו לגלאה. אצטער ר' שמעון על דא. אמר ליה לא תצטער רבי על דא אנת תדע בדא ליליא בחלמך. אבל דינא דיינו עליה דגזר משיח דלהוי ההוא בר נש לבר בההוא צערא ארבעין יומין. לסוף ארבעין יומין יצערון ליה בדינא בצערא דגיהנם שעתא ופלגא. וכל דא בגין דיומא חדא חד מן חברייא הוה פריש מלין דאורייתא כד מטא לחד מלה ידע האי בר נש דיתכשל ביה ואמר לחברייא שתוקו לא תימרון מדי ובגין דשתיקו חברייא אתכשל בההוא מלה ואכסיף וההוא כסופא דגרים האי בר נש דיינין ליה בהאי דינא &lt;קטע סוף=דף קסז א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסז|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קסז ב/&gt;קשיא בגין דלא בעי קב&quot;ה לשבקא חובא דאורייתא אפילו כמלא נימא. דיינו דיניה ונפקו כל בני מתיבתא ואנא שאילנא רשו. דהא בריה דיוחאי שאיל שאלתא דא ועל דא אחזיו לי מה דלא ידענא מקדמת דנא. אי רבי שית היכלין אחזיו בכמה ענוגין ועדונין באתר דפרוכתא פרישא בגנתא. דהא מההוא פרוכתא ולהלאה לא עאלין דכורין כלל. בהיכלא חדא אית בתיה בת פרעה וכמה רבוא ואלפי נשין זכיין בהדה וכל חדא והדא מנייהו דוכתין דנהורין ועדונין בלא דחקא כלל אית לה תלת זמנין בכל יומא כרוזי אכריזו הא דיוקנא דמשה נביא המהימנא אתי ובתיה נפקת לאתר דפרגודא חדא דאית לה וחמאת דיוקנא דמשה וסגידת לגביה ואמרה זכאה חולקי דרביתי נהירו דא. ודא איהו ענוגין דילה יתיר מכלהו אהדרת לגבי נשין ואשתדלן בפקודי אורייתא כלהו באינון דיוקנין דהוו בהאי עלמא בלבושא דנהורא (ס&quot;א כלבושא) בלבושא דדכורין בר דלא נהרי הכי. פקודין דאורייתא דלא זכו לקיימא לון בהאי עלמא משתדלי בהו ובטעמייהו בהההוא עלמא. וכל הני נשין דיתבין בהדי ביה בת פרעה אקרון נשים שאננות דלא אצטערו בצערא דגיהנם כלל. בהיכלא אחרא אית סרח בת אשר וכמה נשין רבוא ואלפין בהדה. תלת זמנין ביומא כריזין קמה הא דיוקנא דיוסף צדיקא אתא ואיהי חדאת ונפקת לגבי פרגודא חדא דאית לה וחמאת נהירו דדיוקנא דיוסף וחדאת וסגידת לגביה ואמרת זכאה האי יומא דאתערית בשורה דילך לגבי סבאי לבתר אהדרת לגבי שאר נשין ומשתדלן בתושבחן דמארי עלמא ולאודאה שמיה. וכמה דוכתין וחידו אית לכל חדא וחדא ולבתר אהדרן לאשתדלא בפקודי אורייתא ובטעמייהו. בהיכלא אחרא אית יוכבד אמיה דמשה נביאה מהימנא וכמה אלפין ורבבן בהדה. בהיכלא דא לא מכרזי כלל אלא ג' זמנין בכל יומא ויומא אודת ומשבחת למארי עלמא איהי וכל אינון נשין די בהדה ושירתא דימא מזמרין בכל יומא ואיהי בלחודהא אמרת מהכא ותקח מרים הנביאה וגו' את התוף בידה וגו' וכל אינון צדיקייא די בגן עדן צייתין לקל נעימו דילה. וכמה מלאכין קדישין אודאן ומשבחן עמה לשמא קדישא. בהיכלא אחרא אית דבורה אוף הכי וכל שאר נשין בהדה אודן ומזמרן בההיא שירתא דאיהי אמרת בהאי עלמא. אי רבי אי רבי מאן חמי חדוה דצדיקייא ודנשין זכיין דעבדין לגבי קב&quot;ה. לגו לגו דאינון היכלין אית ארבע היכלין טמירין דאמהן קדישין דלא אתמסרן לאתגלאה ולית מאן דחמי לון. בכוליה יומא אינון בלחודיהון כמא דאמינא לך וגובירן אוף הכי ובכל ליליא אתכלילן כלהו כחדא בגין דשעתא דזווגא איהו בפלגות ליליא בין בהאי עלמא. בין בההוא עלמא. זווגא דההוא עלמא אתדבקותא דנשמתא נהורא בנהורא זווגא דהאי עלמא גופא בגופא וכלא כמה דאתחזי זינא בתר זיניה זווגא בתר זווגא גופא בתר גופא זווגא דההוא עלמא נהורא בתר נהורא. היכלין דארבע אמהן אקרון היכלין דבנות בוטחות ולא זכינא בהו למחמי. זכאה חולקהון דצדיקייא גוברין ונוקבי דאזלי בארח מישר בהאי עלמא. וזכאן לכלהו ענוגין דההוא עלמא. אי רבי אי רבי אלמלא בר יוחאי אנת לא אתמסר לגלאה. זווגא דההוא עלמא אתעביד איבא &lt;קטע סוף=דף קסז ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסח|א}}&lt;קטע התחלה=דף קסח א/&gt;יתיר מאיבא דאתעביד בהאי עלמא בזווגא דלהון בזווגא דההוא עלמא בתיאובתא דלהון כחדא כד מתדבקן נשמתין דא עם דא עבדי איבין ונפקי נהורין מנייהו ואתעבדי שרגין. ואינון נשמתין לגיורין דמתגיירין וכל הני עיילין להיכלא חדא. וכד מתגיירא גיורא חדא פרחא מההוא היכלא נשמתא ועאלת תחות גדפהא דשכינתא ונשקת לה בגין דאיהו איבא דצדיקייא ומשדרת לה לגו ההוא גיורא ושראת ביה. ומההוא זמנא אקרי גר צדק. והיינו רזא דכתיב {{צ|פרי צדיק עץ חיים}} מה אילנא דחיי אפיק נשמתין. אוף הכי צדיק איבא דיליה עביד נשמתין. רב מתיבתא אמר כתיב {{צ|ותהי שרי עקרה אין לה ולד}}. ממאי דאמר ותהי שרי עקרה לית אנא יודע דלית לה ולד מאי אין לה ולד. אלא הכי אמר רב מתיבתא ולד לא הות מולדא. אבל נשמתין הות מולדא באתדבקותא דתיאובתא דאינון תרין זכאין הוו מולידי נשמתין לגיורי כל ההוא זמנא דהוו בחרן כמה דעבדין צדיקייא בגן עדן. כמה דכתיב {{צ|ואת הנפש אשר עשו בחרן}} - נפש עשו ודאי. 

חדי ר&quot;ש א&quot;ל ההוא גברא אי רבי מה אימא לך בכל ריש ירחי ושבתי ומועדייא וזמנייא אינון דכורין סלקין לאתחזאה קמי מלכא קדישא דכורין ולא נוקבין כמה דאת אמר {{צ|יראה כל זכורך}}. וכד אהדרן מהדרן בכמה מלי חדתין ואהדרן מלין קמי רב מתיבתא. יומא דא אהדרן מלין חדתין קמי רב מתיבתא על רזין עתיקין צדיק וטוב לו. צדיק ורע לו. דכלהו סלקין גו מתקלא דאילנא עד לא ייתון לעלמא וכפום טקלא דמתקלא הכי אית לון בהאי עלמא. רב מתיבתא נחית וגלי ממה דשמע לעילא מלה חדא גלי ולא יתיר אעא דלא סליק נהוריה יבטשון ביה ואנהיר. גופא דלא סלקא ביה נהורא דנשמתא יבטשון ביה ויסלק נהירו דנשמתא ויתאחדון דא בדא לאנהרא (תרי נוסחי) בגין דאית גופא דנהירו דנשמתא לא החיר ביה עד דיבטשון ביה כדין נהיר נהירו דנשמתא ואתאחדת בגופא וגופא אתאחד בה. גופא כדין סליק נהירו מגו נשמתא מחדד מרומם ושבח מצלי צלותיה ובעותיה מברך למאריה הא כדין כלא נהיר:

בגין דאית גופא דלא יכילת נשמתא לאנהרא ביה עד דיבטשון ביה וכדין נהיר ואתאחד דא בדא. אית אעא דלא אתאחד בנהורא ולא סליק נהורא ביה עד דביטשון ביה וכדין נהיר. סטרא אחרא בעי למעבד הכי ובטש בחייביא וכל מה דבטש כדין ונר רשעים ידעך מחרף ומגדף. לכל סטרין ולא יכיל לאנהרא כלל וכדין כתיב {{צ|כי מה האדם שיבא אחרי המלך}} ובעי לאתדמי ליה ולא יכיל. ועל דא {{צ|יהוה צדיק יבחן}} ובטש ביה וכדין נהיר ואתקף בנהירו. יבחן כמה דאת אמר {{צ|אבן בחן}}. גחין ר' שמעון ונשיק לעפרא. אמר מלה מלה אבתרך רדיפנא מיומא דהוינא והשתא אשתמודעא לי מלה מגו שרשא ועקרא דכלא. 

א&quot;ל אי רבי אי רבי כד סלקין לעילא כל אינון רוחין דכורין ונוקבין בההוא זמנא שטעין (ס&quot;א כמה) מלין חדתין ועתיקין נחתין ועאלין לגו מתיבתא ואהדרן מלי קמי רב מתיבתא ואיהו אוליף לון מלה על קיומיה כד סלקין מתפשטין מלבושיהון וסלקין כד נחתי מתלבשין בלבושיהון דההוא גופא אי רבי אי רבי כמה חדתין מלין מגו רב מתיבתא. זכאה איהו מאן דאזער גרמיה בהאי עלמא כמה איהו רב ועלאה בההוא עלמא והכי פתח רב מתיבתא. מאן דאיהו זעיר איהו רב. ומאן דאיהו רב איהו זעיר. דכתיב ויהיו &lt;קטע סוף=דף קסח א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסח|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קסח ב/&gt;חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים. מאה דאיהו חשבון רב כתיב ביה שנה זעירו דשנין חד אזעיר ליה. שבע דאיהו חשבון זעיר אסגי ליה ורבי ליה דכתיב {{צ|שבע שנים}}. תא חזי דלא רבי קב&quot;ה אלא לדאזעיר לא אזעיר אלא לדרבי. זכאה איהו מאן דאזעיר גרמיה בהאי עלמא כמה איהו רב בעלויא בההוא עלמא. אדהכי שמעו שירתא דימא בקל נעימו דלא שמעו מיומא דאתבריאו קל נעימו דשירתא כההוא נעימו דהוו אמרי. וכד סיימו יהוה ימלוך לעולם ועד. חמו ד' דיוקנין ברקיע. וחד מנייהו רב ועלאה מכלהו. וההוא רב ועלאה נייהו אתער קלא ואמר כה אמר יהוה זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולותיך וגו'. שאט ברקיעא ואגניז קם אחרא אבתריה ואמר והולכתי עורים בדרך לא ידעו בנתיבות לא ידעו וגו'. סיים ושאט ברקיעא ואגניז פתח אידך ואמר ישושום מדבר וציה ותגל ערבה ותפרח כחבצלת. ושאט ברקיעא ואגניז פתח אידך ואמר כה אמר יהוה בוראך יעקב וגו' (שם) כה אמר יהוה הנותן בים דרך ובמים עזים נתיבה וגו'. תכבדני חית השדה תנים ובנות יענה וגו'. סיים ושאט ברקיעא ואגניז. כדין דחילו סגיא ואמתני נפל עלייהו כד הוה נהיר יממא קלא אתער כמלקדמין ואמר עמא תקיפא כאריה גברין כנמרין הבו יקר למאריכון דכתיב {{צ|על כן יכבדוך עם עז וגו'}}. שמעו קל חילין ומשריין דהוו אמרי לך יהוה הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד וגו'. עד ומרומם על כל ברכה ותהלה. תווחו ואזלו. אדהכי נהר יממא אהדרו רישא וחמו כל מדברא חפי בענני יקר מנהרן מנצצן בגוונין סגיאין. אמרו דא לדא ודאי קב&quot;ה בעי לאשתבחא בתושבחתא דדרא דמדברא דלא הוה בעלמא דרא עלאה כדרא דא ולא יהא עד דייתי מלכא משיחא ודאי כל מה דאחמי לן קב&quot;ה לא הוה אלא בגין לאודעא לן חביבו דמאריהון עלייהו לאודעא דאית לון חולקא טבא ואינון בני עלמא דאתי ולזמנא דאתי כד יוקים קב&quot;ה מתייא זמינין אלין לאחייא בקדמיתא כמה דאת אמר {{צ|יחיו מתיך}}. ואלין אינון דרא דמדברא א&quot;ל אי מלה חדתא ידעת דאנא ערטירא בה. א&quot;ל אימא אמר קלא דהדרא בעינא למנדע. בר נש יהיב קלא בחקלא או באתר אחרא והדרא קלא אחרא ולא ידיע א&quot;ל אי חסידא קדישא על מלה דא כמה קלין אתערו וכמה דקדוקין הוו קמי רב מתיבתא וכד נחת רב מתיבתא אמר הכי אוקמוה מלה במתיבתא דרקיעא ורזא יקירא איהי. 

תא חזי תלת קלין אינון דלא אתאבידו לעלמין בר קלין דאורייתא וצלותא דאלין סלקין לעילא ובקעין רקיעין אבל קלין אחרנין אינון דלא סלקין לא אתאבידו ואינון תלת קול חיה בשעתא דאיהי על קלביטא ההוא קלא משטטא ואזלא באוירא מסייפי עלמא עד סייפי עלמא. קול דבר נש בשעתא דנפיק נשמתיה מגופיה ההוא קלא משטטא ואזלא באוירא מסייפי עלמא עד סייפי עלמא. קול נחש בשעתא דפשיט משכיה ההוא קלא משטטא באוירא ואזלא מסייפי עלמא עד סייפי עלמא.  &lt;קטע סוף=דף קסח ב/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קסט|א}}&lt;קטע התחלה=דף קסט א/&gt;אי חסידא קדישא כמה מלה דא רבא ויקירא. אלין קלין מה אתעביד מינייהו ולאן אתר עאלין ושארן. אלין קלין דצערא אינון ואזלין ומשטטי באוירא ואזלי מסייפי עלמא עד סייפי דעלמא ועאלין גו נקיקין ומחילין דעפרא ואתטמרן תמן. וכד ש דף קסט/א יהיב ב&quot;נ קלא אינון מתערין לגבי ההוא קלא. קלא דנחש לא אתער לגבי קלא דב&quot;נ. היאך יתער במחאה כד מחי בר נש מחאה אתער קלא דנחש דאתטמר לגביה ההוא קלא ולאו קלא אחרא. קלא אתער בתר קלא זינא בתר זיניה. ועל דא ביומא דר&quot;ה קול שופר אתער קול שופר אחרא זינא בתר זיניה אזלא. ארחיה דנחש לביש איהו לקטלא ולמחאה בההוא קלא ממש לא אתער קלא דהאי נחש אלא בתר זיניה ודא איהו כד בר נש מחי בחוטרא בארעא וקרי ליה לזיניה כדין אתער ההוא קלא דנחש לאתבא לזיניה ורזא דא איהו טמירו. אמר ר' שמעון ודאי מלה דא מלה סתימא היא. ותווהנא איך שלמה מלכא לא ידע מלה דא. א&quot;ל שלמה מלכא מנדע ידע ולא כ&quot;כ. אבל מה דלא ידע ההוא קלא מה תועלתא אית בה והיך יתבא. ורב מתיבתא הכי אמר דקדוקא דא לא ידע שלמה מלכא דהא ההוא קלא איהי כלילא רוחא ונפשא והבל גרמי מעצבונא דבשרא ומשטטא באוירא וכל חד מתפרש דא מן וכד מטא לההוא אתר דעאל ביה יתבא כמיתא וכל אינון חרשין וקוסמין ידעין אתרין אלין בחרשייהו וגחנין לארעא ושמעין קלא דא דמתחברן אינון רוחא ונפשא והבל דגרמי ואודעין מלה ודא איהו אוב מארץ ועל דא רדיף שלמה למנדע מה דאתעביד מההוא קלא ולא ידע. זכאה חולקך רבי דאתבריר לך מלה דקשוט. 

כד בר נש אתער קלא מיד (מתחברן) אתער ההוא קלא ולית ליה רשו לארכא יתיר. אלא כעין ההוא קלא דאתער ב&quot;נ ולא יתיר ואי אריך בר נש קליה איהו לא אריך כל כך בהדיה אלא לסופא דקלא בגין דלא יכיל לארכא מאי טעמא בגין דכד נפק בקדמיתא אתאריך מסייפי עלמא עד סייפי עלמא והשתא דעאל תמן לא יכיל לארכא קלא דהא ליתליה אתר לאתפשטא תמן כדבקדמיתא חדי ר&quot;ש ואמר אלמלי לא זכינא למשמע אלא מלה דא די לי למהוי חדי דזכינא למשמע מלין דקשוט דההוא עלמא. א&quot;ל אי חסידא קדישא אלמלי ידעת חדוה דמלין בההוא עלמא קמי רב מתיבתא תהא חדי יתיר. א&quot;ל מאי חדושא הוה השתא כד אתית לגבי. אמר. רב מתיבתא פתח ואמר ויוסף ישית ידו על עיניך. חדוה הוא. אמאי סתימו דעיינין למיתא בגין דעיינין גוונין דהאי עלמא אינון וחיזו ודיוקנא דהאי עלמא בהו איהו אסתים מניה האי עלמא חיזו דהאי עלמא אסתימו עינוי כל חיזו דהאי עלמא הא אתחשך מניה. וחשכין מניה חיזו דעינוי לית ליה חיזו בהאי עלמא מתמן ולהלאה. אמר ר' שמעון יאות תקונא דקדמאי וחכמתא דלהון יתיר ממלאכין קדישין. א&quot;ל יוסף אמאי ישית ידו מכל בנוי ואי תימא על בשורה דיליה מבעי ליה ויוסף חי תראה א&quot;ל ישית ידו בגין דרחימו דיליה הוה ובגין כך דא אסתים מיניה נהירו דהאי עלמא ודא נטיל ליה. מאן דאסתים עינוי רחימא דיליה אחזי הכי חיזו דילך דהאי עלמא אתאביד. הא אנא חיזו דילך באתרך מכאן ולהלאה יתתקנון לך חיזו אחרא דההוא עלמא. אמר ר' שמעון מה אתהני האי למיתא ומה תועלתא אית ליה בהאי מאן דיבעי למשאל (יומא) מה דאצטרי לאפקחא עינוי בגין לאחזאה דעדיין אזדמן איהו לאתבא לחיזו דהאי עלמא כדבקדמין. א&quot;ל אי חסידא קדישא ודאי אי לא אסתים מניה כל חיזו דהאי עלמא ולא אתאביד כלא מניה לא להוי ליה חיזו וחולקא דההוא עלמא. עלמא דא בהפוכא איהו מההוא עלמא דאנן ביה דבזמנא דתחיית מתייא אפילו כחוטא דשערא לא הוה מעובדא דהאי עלמא דכלא אתאביד בקדמיתא (טלא יבטיל ליה וישוי ליה) בההוא &lt;קטע סוף=דף קסט א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסט|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קסט ב/&gt;טלא (בקדמיתא) ויתעבר מניה כל זוהמא ולבתר יתעביד כחמירא דא ומניה יתעביד גופא בריה חדתא כך הכא. א&quot;ל רבי שמעון ודאי ידענא דאתון מלובשין תמן בלבוש יקר דגופא דכיא קדישא אי הוה בגוונא דא בהאי עלמא ב&quot;נ דאתחזי בההוא גופא כגוונא דאתון קיימין בההוא עלמא. א&quot;ל מלה דא שאילו קמי רב מתיבתא תרין עולימין דאתלבשו ביננא בתר דסבלו צערא על חובא דלא אתחזי לגלאה ושאילו דא קמי רב מתיבתא ואיהו אמר דהא הוה בהאי עלמא הכי מנלן דכתיב {{צ|ויהי ביום השלישי ותלבש אסתר מלכות}} - אתלבשת בההוא דיוקנא דההוא עלמא. מלכות דא רוחא דקודשא דהא מלכות שמיא נשיב רוחא מההוא רוחא דאוירא דההוא עלמא ואתלבשת ביה אסתר. וכד עאלת קמי מלכא אחשורוש וחמא ההוא לבושא נהורא דיוקנאה אדמי למלאך אלהים. פרחה מניה נשמתא לפום שעתא. מרדכי אוף הכי דכתיב {{צ|ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות}} - {{צ|לבוש מלכות}} ודאי - דיוקנא דההוא עלמא. ועל דא כתיב {{צ|כי נפל פחד מרדכי עליהם}} - {{צ|פחד מרדכי}} ולא פחד אחשורוש. 

אמר רבי שמעון כמה מתיקין אינון מלין זכאה חולקי והא ידענא דצדיקייא (ס&quot;א בהאי) בההוא עלמא מתלבשן בלבושא דאקרי לבוש מלכות והכי הוא ודאי. א&quot;ל אוירא דג&quot;ע נשיבו דרוח קודשא אינון ומתלבשן ביה צדיקייא כגוונא דהוו בהאי עלמא. ולבתר רוח קודשא שראת על רישא דכל חד וחד ואתעטר ואתעבידא ליה עטרא וכך הוה למרדכי דכתיב {{צ|בלבוש מלכות}} - דיוקנא דההוא עלמא. ולבתר ועטרת זהב גדולה דא עטרת דשריאת על רישיהון דצדיקייא בההוא עלמא. כד קבילו ישראל אורייתא כגוונא דא הוה להון. עד דחבו דכתיב בהו {{צ|ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב}}. אתפשטו מההוא לבושא וכן כתיב ביהושע כהנא רבא {{צ|הסירו הבגדים הצואים מעליו}}, וכתיב {{צ|וילבישוהו בגדים}} אלין לבושין דההוא עלמא מהכא מלין קדמאין ומהכא דכל זמנא דגופא דהאי עלמא קיימא בקברא בקיומא לא אתלבש רוחא בלבושא דההוא עלמא דכתיב {{צ|ויסירו הבגדים הצואים מעליו}} בקדמיתא ולבתר {{צ|וילבישוהו בגדים}}. {{צ|ומלאך יהוה עומד}} - מהו {{צ|עומד}}? אלא דא היא עטרא דאקרי מלאך יהוה דקיימא על רישיהון דצדיקיי' ודא איהו {{צ|עומד}} - עומד על רישא לעילא. לבתר דאתלבשן כהאי לבושא דיקר. תרין גופין כחדא לא יכלין למיקם כל זמנא דהאי קיים רוחא לא מקבלא אחרא. אתעבר דא הא אחרא זמינא מיד ודאי. דא נפיק ודא עאל כגוונא דיצר טוב ויצר רע. בהאי עלמא לא בעי קב&quot;ה דתרווייהו יקומון כחדא אמר ליה תווהנא על מה דכתיב (שם) {{צ|והשטן עומד על ימינו לשטנו}}. וכי יהושע בן יהוצדק כך שאר בני עלמא על אחת כמה וכמה. 

א&quot;ל חסידא קדישא כמה טמירין סתימין מלין אלין (א&quot;ל) אע&quot;ג דחברייא ידעין במלין דההוא עלמא לא יכלין למנדע ברזין אלין. 
א&quot;ל. כיון דבר נש בההוא עלמא מה תועלתא אית לההוא שטן לאסטאה ליה. ולא די ליה דאפיק נשמתיה מניה וקטיל ליה. 
אמר ליה אי חסידא קדישא זכאה חולקך. תא חזי תיאובתא דשטן לא הוה אלא בגין דלא יתלבש ההוא זכאה בלבושא דכיא קדישא דכיון דחזי ההוא שטן דלבושא דיליה אתדחיא ולא אתחשיב על דא אסטי ליה. מאי טעמא בגין דאי אתלבש בההוא לבוש יקר מיד לבושא דזוהמא ועבידתא דההוא שטן יתבטל ויעבר מעלמא ולא ניחא ליה לשטן. ותו דבכל זמנא דלא אתלבש פקדא רוחא לההוא גופא דזוהמא דיליה. וניחא ליה לשטן. וכיון דאתלבש &lt;קטע סוף=דף קסט ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קע|א}}&lt;קטע התחלה=דף קע א/&gt;בההוא לבוש יקר הא אתבטל גווני דיצרא בישא וגופא דיליה וליה ליה דוכרנא בהדיה לעלמין. ואי תימא דאנן פקדין לבי קברי בריש כל ליליא לאו על גופא אלא דנפשא ונפשא פקדא לגופא. אבל השתא פקדונא דילן איהו לנפשא דאיהי משתככא ואשתארת בשכוכי גו גרמי. ובגין כך בריש כל ליליא פקדונא דרוחא לנפשא ולא על בשרא. אי חסידא קדישא תא ואגלי לך מלה סתימא בניינא דגופא דבר נש הכי הוא רוחא מעם רוחא דקודשא נשמתא מגו אילנא דחיי. כיון דרוחא קדישא יהב חילא מיד רתיכין דיליה יהבין חילייהו חילא דלהון גרמי ושייפין כלהו מסטרא דלהון ותקונייהו דא על דא. סט&quot;א יהבת בשרא ומסטרא דיליה אתיא בשרא ולא מלה אחרא. רתיכין דיליה יהבין כל אינון גידין וערקין לאמשכא דמא לבשרא בתר דאלין יהבי חילייהו שמיא יהבי חילייהו ומאן אינון עור דאתמשך על כלא כגוונא דלהון. לבתר מתחברן שמיא וארעא כחדא ויהבי ד' יסודי אלין אשא ומיא ואוירא ועפרא לאגנא על אלין ולחפיא על כלא לבתר כל חד נטיל חולקיה דיהב ואתבטל רוחא דקודשא ורתיכין דיליה חולקייהו קיימא רוחא דקודשא. רוחא דיליה קיימא ונשמתא סלקא רתיכין דרוחא דקודשא גרמין דלהון קיימין וע&quot;ד השיבו דגופא גרמין הוו ובגין כך כתיב {{צ|ועצמותיך יחליץ}}. ובשרא לא כתיב ביה הכי וכל זמנא דבשרא דסטרא אחרא קיימא בקיומא ההוא שטן קיימא לאסאנא אתאביד בשרא לית ליה רשו לאסטנא דהא לית ליה על מה דיסתמיך ועל דא כתיב יכל בשר מרואי ושפו עצמותיו לא ראו. מההוא חיזו דשטן דקיימא לאסטנא דלא יכיל כיון דיכל בשרו ושפו עצמותיו לא ראו. לא אתחזון לקרבא לגביה דלית ליה בהון חולקא כיון דשף כל חד וחד מדוכתיה לא תבע עלייהו ולא קאים לאסטנא בגינייהו לבתר דבשרא מתעכלא הא לא יתבע דינא ולא קאים לאסטנא דהא לית ליה על מה דיסתמיך ולא אדכר לב&quot;נ בשום מלה דעלמא. 

א&quot;ר שמעון השתא ידענא מלין על תקונייהו. ודאי יאות הוא ליה לאסטנא א&quot;ל ר' (שמעון) חגור זינך ותקין גרמך אי תבעי למנדע מלין דשארית או אי תשאל בהני מלין אימא לי. א&quot;ל ודאי הא ידענא דביתאי שכיבת דלא ידענא מנה כלום וחברייא ידעין. נשין מ&quot;ט דעתייהו קלה. א&quot;ל דעתא אתיא בשית דרגין. וכל חד נטיל חולקיה מה דאשתאר קל איהו אבל יקירא דא אי לאו דאשת כסילות אשתתף בה. במלה דא לא תשאל דהא ידענא דלאו על דביתך שאלת אלא על מה דכתיב {{צ|הנה יהוה רוכב על עב קל}} וההוא עב קל אקרי דעת מההיא כלה יראת יהוה ואיהי קיימא באמצעיתא כגוונא דדעת עלאה אבל (ס&quot;א וע&quot;ד) אקרי קל. והא ידענא שאלתא דילך מאי היא. אבל שארי וחגור זינך וקטיר קטרך דהא עידנא הוא לגלאה כמה דשארית עובדא. דעל אנפי רוחב ביתא. אולם דעזרה לגו. בהאי עזרה אית תריסר פתחין לפום חושבן שבטיא דישראל. בפתחא חדא כתיב ראובן. ובפתחא אחרא כתיב שמעון וכן כל שבטיא דישראל רשימין על אינון פתחין בזמנא דיסלקון לאתחזאה קמי מאריה דעלמא. מאן דעייל בפתחא דרשים ביה ראובן אי משבטא דראובן איהו מקבלין ליה פתחין ואי לא פלטין ליה לבר וכן בכלהו דלא יקבלון פתחין אלא למאן דאיהו מההוא שבטא דרשים בהון ובדא יתחקקון וישתמודען כל חד וחד. תלת מאה ושתין וחמש עמודין דנהורא מלהטא אית בכל סטרא מאינון ארבע סטרין כל אלין עמודין אקרון עמודים חיים בגין דלא קיימא נהורא דלהון &lt;קטע סוף=דף קע א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קע|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קע ב/&gt;שכיך באתר חד. וכלהו אלין סלקין ואלין נחתין יהבי דוכתא דא לדא אלין דסלקין בטשין דא בדא ומנגני נגונא ואלין דנחתי אוף הכי. אלין דסלקי דנגני נגונא מאי נגונא מנגני שיר דעד כען מלאכין קדישין לא שבחו ליה בגין דאיהו חדש. מאי טעמא איהו חדש בגין דההוא דמחדש עולימוי משבח ליה ואמר ליה והכי אמר רב מתיבתא דא אקרי חדש ואיהו חדש בגין דדביק בשמשא ולא אתפרש מניה לאפקא סטרא אחרא דלית ביה חדושא דכתיב ביה {{צ|ואין כל חדש}}. זקן הוא ואתבלי ולא אתחדש. (ס&quot;א ולא עביד תולדין) דאלמלא עביד תולדין הוה מטשטש עלמא). תו פתח רב מתיבתא. שדה אתחדשת בעדונא דרגא דילה גרים דכתיב {{צ|אחרי בלותי היתה לי עדנה}}. מאי דדנה משיכו דעדן עלאה. ובגין דאתמשך עלה מסטר דנוקבא כתיב {{צ|עדנה}} בה&quot;א ובגין כך כתיב {{צ|היתה}} ולא &quot;היה&quot;. {{צ|ואדני זקן}}. וכי אע&quot;ג דאיהו זקן לא אתחזי לאולדא אלא לאו מלתא זעירתא אמרה לגביה (דאברהם אלא) דבגין (לאזער גרמה דאתדבקת) ההוא (מלך) זקן (ד&quot;א דאתדבקא) (וכסיל) לא אתחדש ולא עביד תולדין דאלמלא הוה עביד תולדין הוה מטשטשא עלמא (ס&quot;א אלא אמרה לגבי דאברהם בגין דהוא זקן לא אתחדש ולא עביד תולדין). ועל דא אהדר מלין קודשא בריך הוא למה זה צחקה שרה וגו'. ואי תימא והא כתיב {{צ|ואברהם זקן בא בימים}}. אלא בא בימים. באינון יומין עלאין דמחדשי עולמין כנשרא. ע&quot;ד נגונא דא נגונא דההוא חדש איהו. הושיעה לו. למאן לההוא חדש הושיעה ימינא דמלכא עלאה ודרועא דיליה. אינון דנחתי אוף הכי מנגני ואמרי שירה אחרא יתמא. ומאן איהו מזמור לתודה דאיהו יתמא. אוף הכי נהורא דלהון חד אתחזי. וכד מתגלגלי אתחזן חמש גוונין דנהורין. בכל עמודא ועמודא. עמודין אלין כלהו חללין מלגאו. וכד סלקי ונחתי נפקי מנייהו שלהובין דנורא כגווני חיזור ושושן. לעילא מכל עמודא ועמודא אית תלת תפוחין דבטשי בהו תלת גוונין סומק ירוק וחוור. בכל גוון וגוון מלהטן אתוון בלטי משלהובא ירוקא דאשא ולא משתככי לעלמין ולית מאן דיקום עלייהו. ארבע גלגלין מתחמן עובד ציור בכל עמודא ועמודא. באינון גלגלין אית פליאן רברבן כד מסתחרן מפקין מנייהו זגין דדהבא ואבני יקר. ומיד מתכנשי בגווייהו ולא נפלי לארעא כד נפקין אינון זגין דדהבא ואינון אבני יקר גו אסתחרותא דגלגלין אשתמע קלא דאמרי זאת נחלת עבדי יהוה וצדקתם מאתי נאם יהוה תרין אריין לבכל גלגלא וגלגלא אריא חדא מסטרא חדא ואריא חדא מסטרא חדא וכלהו מאשא ירוקא ובגלגולא דקא מסתחרן גלגלין מתחבקן אלין באלין ואזלי כלהו. בגלגולא מתדבקן דא בדא. כד סלקין עמודין מנהמן אריין אלין באלין ותפוחין פרחין באוירא וסלקין לעילא ובטשי אלין באלין באוירא ותבו לאתרייהו ומתמן נפלי ואריין פשטי ידייהו לנטלא לון וסלקין אלין מגרמייהו. אי חסידא קדישא. מאן חמא חכמתא דאומנו דצייר קב&quot;ה בעמודין אלין. בפלגו יומא נפקי תרין נשרין בכל גלגלא וגלגלא ולא ידיע אתר דנפקי מתמן ושריין על רישיהון דאלין אריין וכדין משתככי עמודין וגלגלין וקיימי בקיומייהו. ותפוחין נפלי על פומייהו דנשרי ומקבלי לון ומיד פרחין מפומא לפומא ואזלין ומשטטי בינייהו ותבו לאתרייהו ולא ידיע מאן היא. לבתר שעתא ופלגא נשרין ארימין קלא ומנגנין נגונא תאיבא ואתטמרן ולא ידיע בהי אתר. סחרנייהו דאינון עמודין אית שבכין עובד ציור. אשא סומקא ונהורא חוורא וחוטין דדהבא סחור סחור סחרין לכל סטר ומעיינא דמיא &lt;קטע סוף=דף קע ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעא|א}}&lt;קטע התחלה=דף קעא א/&gt;כמה דאת אמר {{צ|והיה ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלם חצים אל הים הקדמוני וחצים אל הים האחרון}}. הכא פריש רב מתיבתא קרא דא לגו וקליה אשתמע לבר. (ס&quot;א ואדהוה) מדהוה פריש קרא דא. (אי קדישא אי קדישא) קל ינוקא אתער מלבר ההוא ינוקא דהוה פריש תלמודיה וגמיר קמי חד עמודא דעלמא בריה דרבי יהודה דרבית אנת והוו אחדי ביה לדינא וקליה אתער מלבר בהאי קרא ואמר מיא דאינון מלרע היך סלקין לעילא מניה לאתר עלאה יתיר מניה בכמה דרגין ומה אצטריך לון לאינון מיין לעילא. ומה אתר דכל (תפוחי) מבועין ונחלין נפקין מניה ולית פסיקו למבועי ונחלי אתשקיא מאתר נגיב מאן חמא חפירא דבירא דיהיב מיין למבועא דגביע. וכי ירושלם יהיב מיין אל הים הקדמוני אתר דכל מימין דעלמא נפקי מתמן ונבעין מניה. אי חסידא קדישא לקלא דא אשתככו וצייתו כל קלין דבני מתיבתי דתמן ובגין כך לא יכילו מארי דדינא למקרב גביה. 

בכה ר' שמעון א&quot;ל לא תבכי בוצינא קדישא זכאה חולקך דאפילו ינוקי מנך אמרי רזין סתימין דאורייתא. תא ואימא לך מה דעבדו בני מתיבתי על קליה דההוא ינוקא כד עאל קליה דההוא ינוקא כגירא לגו וכלהו צייתי ליה. בההוא שעתא אזדעזע רב מתיבתא וכל אינון דהוו קמיה ואמר מאן אינון דלא שבקין לההוא ברא דאלהא חייא למיעל קמו ואחידו ביה תלת עמודין דקיימי קמי רב מתיבתא ועאל וכל בני מתיבתי אתכנשו לגביה אמר רב מתיבתא אימא קראיך ברא קדישא. אמר עד כען דחילנא דהא אנא ממתיבתא אחרינא הוינא והכי אמרו לי כד מארי דדינא הוו אחדין בי. א&quot;ל לא תדחל ברא קדישא הכא תהא ביננא שבעה יומין ותתמחי בכל יומא מטלא קדישא. ולבתר יסלקון לך לגו ההוא מתיבתא בשאר ינוקי דהכא:

פתח ההוא ינוקא ואמר {{צ|והיה ביום ההוא}} - {{צ|ההוא}} - לא ידיע מאן הוא?! אלא בכל אתר {{צ|ביום ההוא}} יומא בתראה הוא אמאי אקרי {{צ|יום ההוא}}? אלא דא הוא יומא דאחיד סופא בשירותא. שירותא אקרי הוא כמה דאת אמר {{צ|ועבד הלוי הוא}} פולחנא דלוי לדרגא דאקרי הוא טמיר וגניז ואקרי ההוא (ה' הוא) לאחזאה סופא דכל דרגין דאיהו שירותא וכלא חד ובגין דאיהו סופא אתוסף ביה ה' (ס&quot;א הלוי הוא. הוא טמיר וגניז ודא אקרי יום ההוא לאחזאה סופא דכל דרגין דאחיד בשירותא וכלא חד) זמינא ירושלם לאפקא מיין ולנבעא נביעו הכא אית לומר סופא דכל דרגין לאו איהו ירושלם אלא ודאי ירושלם ויומא ההוא כלא חד. מה בין האי להאי אלא ירושלם כל דרגין קדישין דילה כד אמתחרן אקרון ירושלם והכי אתחמאן ואית דרגין דסחרן ואקרון עזרות אלין פנימאין ואלין לבר ואית דרגין דאקרון כר אסתחרן לשכות (ס&quot;א כד א סתחרן אלין פנימאין ואלין לבר אקרון ירושלם ואית דרגין דסחרן ואקרון עזרות ואית דרגין דאקרון לשכות) ואית דרגין דאקרון כד אסתחרן היכל ודביר. לגו מכל אינון דרגין אית חד נקודה כבודה בת מלך פנימה. נקודה דא אקרי יום ההוא וסימניך ההוא יקרא ארץ וכד יקום יומא דא מגו שבכין דעזרה יקום נביעו דמיא וההוא נביעו מן הים הקדמוני להוי. כגוונא דאמא דברה בין דרועהא ומסגיאו חלבא דיניק אתמלי פומיה ואתרבי ביה אריק חלבא לפומא דאמיה. כך חצים אל הים הקדמוני. נטליה רב מתיבתא ונשקיה. אמר חייך (ס&quot;א חיין דעלמא דמלה דא הכי) אוקמוה במתיבתא דרקיעא והכי הוא ודאי. ים האחרון דרגין בתראין דילה. אי חסידא קדישא כמה חדוה על חדוה אתוסף בההוא ינוקא גו בני מתיבתי כ&quot;ז טעמי דאורייתא אמר ההוא ינוקא ושבעין כתרין אעטרוה לאבוה בההוא יומא זכאה חולקיה מאן דזכי למילף לבריה. אמר רבי שמעון לא זכה אבוה למילף ליה. אמר אבוה שבק ורזא סתימא &lt;קטע סוף=דף קעא א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעא|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קעא ב/&gt;הוה בהאי ינוקא על מה דאסלק מעלמא ועל דבעו למידן דיניה (ס&quot;א באתגלייא) ואשתזיב מניה דא הוה באתגלייא דהוה מכסיף לרביה קמי כלא בשאלתין וקושיין דיליה ולא חייש למהך לאחרא לאתקנא תלמודוי וחליש דעתא דרביה ועל דא בעו למידן ליה בדינא תקיפא. ובגין כך אף על גב דאשתזיב ממאריהון דדינא לא אשתזיב הכא. שבעה יומין הוי דלא אשתלים דיוקניה (ס&quot;א דיניה) וכד הוה אסתחו בכאבא יתירא קמי כלא כל אינון שבעה יומין עד דאשתלים דיוקניה ועל דאסתלק מעלמא לא תבעי למנדע. אי רבי אי רבי זכאה חולקך. 

תא חזי תחות עגולא דאינון שבכין דתמן באינון מיין דההוא נביעו דמעיינא אתרשים נביעו חד ואתפשט ונפיק ונפיק לבר ועאל גו ימא רבא (דתמן) ורשים ביה ארחא בלבא דימא ומיניה שתי לויתן ורוי וחדי ואתרבי ברבוייא וכד נפיק נביעו אחרא ההוא נביעו אתפשט ואזיל בטמירו תחות תהומא לגו ימא ברבוייא וכד נפיק נביעו אחרא ההוא נביעו אתפשט ואזיל בטמירו תחות תהומא לגו ימא בתראה וכל אינון מים זדונים ומיין תקיפין מאיך לון וכפיף לון דלא יפקון לחבלא בני עלמא. וסימן הנותן בים דרך ובמים עזים נתיבח. ובאמצעיתא דההיא עזרה אית תרין כרובים עובדא דאומנא דמלכא קדישא ולא יכלין לקיימא בהו עלאין ותתאין ותחותייהו זמינין כל ישראל לקיימא דלא יפקון מתחות גדפייהו לבר זכאין ליהוון כל דעאלין תחות גדפייהו. תליסר אלפי מגדלין דשמשא דנהיר מנצוצא דמרגקלא בצעצועא (ס&quot;א בניצוצא) כדקא יאות. רב מתיבתא בגין כך זכה לההוא יקר. מאן יכיל למימר מאינון מלין דקא מתחדשן בכל יומא מקמי רב מתיבתא אי רבי בכל זמנא דרוחין דכורין סלקין לעילא. נשין בההוא זמנא נפקי כלהו ומתכנשי לגו היכלא דבתיה תמן וחדאן תמן. בכמה מלין עתיקין. ומתמן נפקין ועאלין כלהו. והיא עמהון לגו היכלא דסרח. וחדאן בכמה מלין חדתין ועתיקין ומתמן נפקין והיא עמהון ועאלין לגו היכלא דיוכבד. וכן בכל אינון היכלין. השתא ר' אימא לך רזא חדא. 

תא חזי בכל שמטה ושמטה כרוזא נפיק אתכנישו גוברין ונשין וכל אינון בני מהימנותא וסליקו כדין כלהו מתפשטין דכורין ונשין וסלקין וכל אינון ינוקי מחלב עאלין לגו מתיבתא (ס&quot;א אתכנישו בני מהימנותא גוברין ונשין וכל אינון ינוקי מחלב וסליקו כדין כלהו מתפשטין דכורין ונשים וסלקין וכלהו עאלין לגו מתיבתא) דרקיעא וחדאן חדוה. ועלויא דלהון ותמן חדו על חדו. וההוא נער דמפתחן דמאריה בידיה קם ואמר לון כמה מלין חדתין ועתיקין וכלהו חמאן חדוה דלית חדוה כההיא חדוה. לבתר עאלין כלהו לגו כמה פרוכתין וכמה היכלין גניזין תמן דאינון נהרין בנעם יהוה בגו היכלא דאהבה דקב&quot;ה ודא הוא דכתיב {{צ|לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו}} לבתר פרחין ינוקין לעילא ואינון פרחין לתתא ומהדרין לדוכתייהו ומתלבשן כדבקדמיתא. זכאה עמא דכל טובא דההוא עלמא מחכאן. אמר ר' שמעון כמה מתיקין מלין דשמענא. זכאה חולקא דידי דזכינא לכל האי למשמע זכאה יומא דנפיקנא הכא. אמרי ליה רבי תלת יומין אית לן רשו למיתי גבך ולבתר חד יומא (ס&quot;א ניזיל ולא אית לן רשו למיתי ובההוא יומא יתוסף) חדוה דילך איהו משיך משיכו מסטרא דיליה ואתטמר ואתחפא תחות אתר דאקרי תא הרצים עד פלגו ליליא. מבתר פלגו ליליא שלהובא דעמודא דיצחק נפיק ובטש בהאי תרנגולא דאקרי גבר כגוונא דגבר אחרא עלאה עליה כיון דבטש ביה האי גבר קרי ויהיב שית קלין וכלהו בסכלתנו. בשעתא דאיהו קרי כל תרנגולין דהאי עלמא קראן ונפיק מניח שלהובא אחרא ומטי לון תחות גדפייהו וקראן איהו מה קרי בשעתא קדמאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה בהדר}}. ובשעתא תניינא קרי ואמר {{צ|קול יהוה לעיר יקרא וגו'}}. בשעתא תליתאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה חוצב להבות אש}}. &lt;קטע סוף=דף קעא ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעב|א}}&lt;קטע התחלה=דף קעב א/&gt;בשעתא רביעאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה יחיל מדבר וגו'}}. בשעתא חמישאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה על המים וגו'}}. בשעתא שתיתאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה יחולל אילות וגו'}}. לבתר קרי ואמר {{צ|קול אומר קרא ואמר מה אקרא וגו'}}. ודא איהו תרנגולא דקרי ולא שכיך ולבתר קרי כמלקדמין ומאי קרי כל עובדין דבני עלמא בגין דאיהו מאריה דאחמתא (ס&quot;א דחכמתא) וקסת הסופר בחרצוי וכל עובדין דבני עלמא כתיב בכל יומא. ובליליא בתר דקרי כל קריאן אלין קרי כל מה דכתב ביומא. ואלמלא רגלוי אצבעאן דיליה דאינון תרין דרגין חד ההוא דקיימא באמצעיתא דאיהו רב וההוא דקיימא מאחורא דאיהו זעיר דקא מעכבין ליה יהא מוקיד עלמא בשלהובוי. ומה עבדי כיון דסליק צפרא וחוטא דנהירו נפיק מסטר דרום כדין מתחברין כלהו ואתעבדין תרין רגלין תרין טלפין כעגלא לקיימא דכתיב {{צ|וכף רגליהם ככף רגל עגל}} והא ידעת רזא דא. שאלת ענפא דגורן לגו בעזרה דא אית תלת מאה ושתין וחמשה היכלין כחושבן יומי שתא ובכל פתחא ופתחא כתיב {{צ|יהי שלום בחילך שלוה בארמנותיך}} לא ידיע מאי הוא בהני היכלין אלא כלהו אתחמן עובד ציור. שבע סדרין דמרגלאן אתחמן אלין באלין בכל חד וחד. אי חסידא קדישא כמה משבח רב מתיבתא היכלא חדא דאיהו בריש סטר מזרח דעזרה דא בגין דארבע אינון בד' סטרין דעלמא אבל היכלא דסטר מזרח אסגי נהורין דיליה יתיר מכלהו. יומא חד בימא רבא לויתן נפיק וכל ימא אזדעזע וכל נוני אזלין לכאן ולכאן כד מטי לויתן בפתחא דפתחא דתהומא שארי למחדי ואשתכך תמן תהומי אלא ההוא כחיזו דמעיין ואתחפיין נהורין ולא אתחזון כל אינון נהורין בר נהורא דהיכלא דבסטר מזרח. דא ההוא מרגלא דקא אפיק לויתן מגו ההוא תהומא דאקרי סגדו&quot;ן. ממה אתעביד. אלא יומא דא דקא אפיק לויתן דאזדעזע ימא יומא דאתחרב בי מקדשא ט' באב איהו. וההוא מרגלא דכד דכיר קב&quot;ה לבנוי ואושיד תרין דמעין לגו ימא רבא חד נפיל לגו תהומא דא דאקרי סגדו&quot;ן וחד נפיל לגו תהומא אחרא דאקרי גילב&quot;א בגין דחמש תחומי אחרנין אינון בימא רבא. אבל לא חשיבין כהני אחרנין וכיון דנפלי אינון דמעין קפאן גו תהומי חד. וחד אטבע גו תהומא דאקרי גילב&quot;א דתתא גו שמרים דחמרא דורדיין בישין נפיק חד ערעורא מקטרגא מזיקא קדמאה ואיהו ברוחא דיוקנא דאדם כד קריב לגו קודשא כיון דמתעבר מתמן ובעי לנחתא לתתא לאתלבשא בלבושא לנזקא עלמא נחית הוא ורתיכוי. ולבושא קדמאה דקא נקיט תבנית שור דיוקנא דשור וקדמאה לנזיקין מאינון ארבע. שור איהו. ואינון ארבע אבות לנזקא עלמא. וכלהו תלתא אבות נזיקין בר שור כלהו דיליה ועל דא כתיב {{צ|וימירו את כבודם בתבנית שור אוכל עשב}}. מהו {{צ|אוכל עשב}}? הא דרשינן ביה. אבל עקרא דמלה מתמצית הלחם ולא שבעת זיני דגן לית ליה בהו חולקא ולא יאות ליה למהוי תמן מדוכתייהו ואלין יתבין בדוכתייהו עד לא נפקי אלין זמינין אלין נהירו ונציצו דלהון לא יכלין עיינין למסבל. אזלין בסחרנין לית להון שכיכו לעלמין. כד אסתכל בר נש בהאי היכלא מיד באסתכלותא קדמאה אתחזי זעיר ולא זעיר אסתכל יתיר אתחזי רב. תו אסתכל אתחזי יתיר רב כל מה דאסתכל הכי אתחזי באתפשטותא רב ועלאה עד דדמי &lt;קטע סוף=דף קעב א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעב|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קעב ב/&gt;באסתכלותא כמלא נימא דלית ליה שיעורא עובדין סגיאין לגו דלא ידיע אומנו דלהון מניה נהרא עזרה וכל מה דאית בה בר כרובים דנהורא דלהון סלקא עד רום רקיעא בגוונין סגיאין ונהורין מנצצן אלף וחמש מאה וחמשה ושבעין גופנין עבדין איבין בעזרה דא יתיר חובק את ידיו במרירו ואנינו דיליה ולבתר אוכל את בשרו בעל כרחיה דלית ליה רשו לשלטאה על מלה אחרא מה אתהני ליה בכל מה דאסטי ועביד ועמל דלבתר לית ליה רשו אלא על דיליה לבתר מרקיד וחדי ככסיל בלא דעתא כלל ואזיל בלא תועלתא ואכיל לבשרא. ובשאר לית ליה רשו מרירו דעילא ותא כד ישראל בעאקו ואכלי לון שנאיהון ולא יהבי חילא בעובדין טבין דלהון לאפקא מניה ואפילו מבשריה דאיהו מהאי סטר אבאיש קמי מלכא קדישא דאיהו רחום וחנון אבל על דיליה רוחא קדישא ונשמתא קדישא לית עלאין ותתאין יכלין לשלטא עלוי כלל ועל דא כל תסקופין וכל מה דאסטי ההוא רע דחשיב למשלט על רוחא קדישא ולבתר לא יכיל וישוב ואוכל את בשרו. מה תועלתא הוה ליה. ועוד דאינון חפאן כלהו כערטיראה תקיף ולית שכיכו לעלאין ותתאין. תא ואימא לך מלה. אי תימא דחדו הוא למלאך המות כד קטיל בני נשא. לאו. אלא בגין דחמי דרעותא דמאריה בכך אחזי גרמיה בחדו למעבד רעותיה דקב&quot;ה דכתיב {{צ|רוח סערה עושה דברו}}. 

א&quot;ל ר&quot;ש והא איהו אזיל ומרקד בחדוה קמי נשין 
א&quot;ל אי חסידא קדישא ודאי הכי הוא לאחזאה קמי מלכא דניחא ליה ברעותיה דמלכא. אבל נייחא דיליה בהספדא דנשין איהו רקיד ואודניה להספדא. 
א&quot;ל אי הכי אמאי אזיל ואסטי על בר נש לעילא ואדכר לחובוי. 
א&quot;ל בגין דאיהו זקן וכסיל וחשיב למשלט על רוחא וכל תאובתיה בגיני כך איהו לסוף לא שליט אלא על דיליה. בשרא דיליה. ועל דא כתיב {{צ|ישוב עמלו בראשו}} אזיל ובעי לארגשא עלמא ומיא סליקין מגו שאר תהומין ובעאן לחפיא עלמא אינון דמעין רתיחין יתיר מכל אשא דעלמא ומגו תוקף דרתיחו דלהון אקפו מיא גו ימא דנקפא ואלמלא דרמז קב&quot;ה חד נשיבו מסטרא דאברהם מעמודא דיליה ואחזי על עלמא לא יכיל למיקם אפילו רגעא חדא. אינון דמעין כד נפלין גו ימא אשתמע קלא בין ימא עד מערתא דכפלתא מקל נהימו דלהון דקא אשתמע תמן כד עאלין גו ימא מתערן אבהן קדמאי וקמו וחשבו דקב&quot;ה בעי לאהפכא עלמא עד דקלא נפיק ואמר לון לא תדחלו רחימין קדישין בגינכון דכיר קודשא בריך הוא לבניכון ואיהו בעי דמפרק לון ואתון תחמון אלפא ביתין כלהו משלבן ומתצרפאן אלין באלין ואתחברן בצרופא דשמא קדישא כיון דאתחזון אתוון בצרופא דא אלין גניזין ונפקין אחרנין וכן כלהו אלין גניזין ואלין נפקין כלהו לגו בחלולא דאינון כפתורים. תו פרחי תלת זמנין ביומא באוירא ונפקי לבר וקיימא שמא בארבע אתוון תליין באוירא שעתא ופלגא לבתר גניז דא מיד נפיק מגו אוירא מחלולא דיליה שמא דתריסר אתוון פרח ותליא באוירא שעתא חדא ולא יתיר לבתר גניז דא ונפקא מיד צרופא דאתוון אחרנין שמא דכ' (ס&quot;א דכ&quot;ב) אתוון ותליין באוירא שעתא אחרא ואגניז. ומיד נפקי אתוון מחלולא אחרא שמא דתמניא ועשרין אתוון מתעטרין כלהו בכתרייהו וקיימי שעתא ופלגא ואגניז דא ומיד נפקי תליא באוירא שמא דעשרין וחמש אתוון בצרופייהו וקיימא שעתא ותלת רגעי נפקי אתוון בארבעין ותרין אתוון לעלמא קיימא שמהן אלא אתוון כולהו לא &lt;קטע סוף=דף קעב ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעג|א}}&lt;קטע התחלה=דף קעג א/&gt;משתככי לעלמין בלטי ומנצצי לבר וסלקי ונחתי לית מאן דיכיל לקיימא בהו בר משיח בטורח סגי. דא גניז לבתר דקיימא תרין שעתין ועשרין ותרין רגעין והאי שמא גליפא דע&quot;ב אתוון קא נפיק וקיימא ותליא באויר אשעתא ופלגא כל הני שמהן לא נפקי ולא אתחזון אלא זמנא חדא ביומא אבל אינון אלפא ביתין אתחזון פרחין באוירא ומצרפין אלין באלין תלת זמנין ביומא כד פרחן אתוון דאלפא ביתין אלין פרחין מכאן ואלין מכאן ומתצרפן כלהו כד נחית תמן רב מתיבתא שארי משיח חמא בצרופא דאלפא ביתא אתוון כמה דחמא דניאל דאינון ממתוס ננקפי אאלרן. כל מעלי שבתא כד מקדשין ישראל יומא לתתא כרוזא כריז לארבע סטרי עלמא אתכנשו משריין קדישין אתקנו כרסיין (קדישין) מאן חמי חדוה בתלת מאה ותשעין רקיעין כמה ממנן כמה שלטונין מתכנשין לאתרייהו. כיון דישראל לתתא מקדשין (וקב&quot;ה) כדין אתער אילנא דחייא ואקיש באינון טרפין דיליה רוח נשיבו חד מגו עלמא דאתי ואינון ענפין דאילנא מתנענען וסלקין ריחין דעלמא דאתי ההוא אילנא דחיי אתער ואפיק נשמתין קדישין ופריש על עלמא. ועם כל דא נשמתין נפקין ונשמתין עאלין אלין מתערי אלין. אלין נפקין ואלין עאלין ואילנא דחיי בחדוה. וכדין ישראל כלהו מתעטרין בעטרין דאינון נשמתין קדישין כלהו בחדוה בנייחא. וכלה שבת אית לון ההוא חדוה וההוא נייחא וכל צדיקייא די בגנתא כלהו סלקין ומתענגין בענוגא עלאה דעלמא דאתי. כיון דנפיק שבתא כלהו נשמתין פרחין וסלקין. 

תא חזי כד עייל שבתא נשמתין נחתין לשרייא על עמא קדישא ונשמתין דצדיקייא סלקין לעילא. כד נפיק שבתא נשמתין סלקין אינון דשארו עלייהו דישראל ונשמתין נחתין אינון נשמתין דצדיקייא כיון דסלקין כלהו נשמתין דשארו עלייהו דישראל סלקי וקיימין בדיוקנא קמי מלכא קדישא וקב&quot;ה שאיל לכלהו מאי חדושא הוה לכו בההוא עלמא באורייתא. זכאה איהו מאן דחדושא דאורייתא אמרת קמיה. כמה חדוה עביד קב&quot;ה כניש לפמליא דיליה ואמר שמעו חדושא דאורייתא דאמרת נשמתא דא דפלו' וכלהו מוקמי ההיא מלה בתרי מתיבתי. אינון לתתא וקב&quot;ה לעילא חתים לההיא מלה. 

תא חזי כד מלה אתחדש באורייתא ונשמתא דנחתא בשבתא אתעסקת באינון מלין חדתין וסלקי לעילא. כל פמליא דלעילא צייתין לההוא מלה וחיות הקדש מתרבן בגדפין ומתלבשן בגדפין. וכד שאיל לון קב&quot;ה ולא תבין ושתקין כדין חיות הקדש מה כתיב {{צ|בעמדם תרפינה כנפיהם}} כמה דאת אמר כי עמדו לא ענו עוד וכפתחו עמדו כל העם. ואי תימא שתיקה אמאי קרו ליה עמידה אלא בדבורא אית ז' שייפין דמתנענען בהדיה. לבא. ריאה. קנה. לשון. שניים. שפוון. בשר. ובשתיקה קיימו בקיומייהו בלא נענועא. ועל דא קרי לשתיקה עמידה דהא רב המנונא סבא (נ&quot;א רב מתיבתא) אמר ישלח עזרך מקדש וגו'. מקדש דא קדוש ידים. ומציון יסעדך דא המוציא דאיהו סעיד לבא דבר נש. יזכור כל מנחותיך כל לאסגאה מלה אחרא. דא נטילת ידים בתרייתא. ועולתך ידשנה סלה דא ברכת המזון בזמון. ואי את עביד כן יתן לך כלבבך וכל עצתך ימלא. ובשבת מקדש דא קדושא רבא ועל מלה דא אתעטרו צדיקייא בגן עדן משבת לשבת אחרא. תו פתח ואמר על הר &lt;קטע סוף=דף קעג א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעג|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קעג ב/&gt;גבוה עלי לך מבשרת ציון וגו'. על הר גבוה האי ודאי הר העבדים אתר דמשה אתקבר. והא אוקמוה דשכינתא תסלק לתמן ותבשר עלמא. אבל כלא איהו. מבשרת ציון דא איהי חפצי בה אתתא דנתן בר דוד אימא איהי דמשיחא מנחם ב&quot;ר עמיא&quot;ל ואיהי תיפוק ותבשר ואיהי בכללא דמבשרת ציון קלא ישתמע בעלמא ותרין מלכין יתערון בעלמא לאגחא קרבא ויפוק שמא קדישא על עלמא. מה תבשר ותימא (שם) הנה אֲדנָי יְהֹוִה בחזק יבא וזרועו מושלח לו הנה שכרו אתו ופעולתו לפניו. הנה שכרו אתו דקב&quot;ה כריז בכל פמליא דלעילא ויימא לון אתכנשו ודאינו דינא. מאן דמסר נשמתיה על קדושת שמי אגריה מאי הוא ואינון יימרון כך וכך. מאן דסביל כמה חרופין וגדופין בכל יומא עלי מהו אגריה. אינון אמרי כך. מאן דאתענש בכל יומא עלי מהו אגריה. אינון אמרי כך. הדא הוא דכתיב {{צ|הנה שכרו אתו ופעולתו לפניו}}. מהו ופעולתו אלא כמה דכתיב {{צ|מה רב טובך וגו'}}. פעלת לחוסים בך דא הוא פעולתו. נגד בני אדם מהו אלא נגד עכו&quot;ם. אשר צפנת ליראיך. מהו {{צ|אשר צפנת}}? וכי מאן יגזול ויטול מן ידוי מה דהוא בעי למיהב דכתיב {{צ|צפנת}}. אלא פוק וחמי עובדין דרחמנו דעבד קב&quot;ה במה דאיהו מחי ביה יהיב אסוותא. במה מחי בשמאלא. בימינא קריב ובשמאלא מחי. במה דמחי ביה יהיב אסוותא לעולם כתיב ירמיה א (?)צפון תפתח הרעה. ובצפון מחי. דמתמן נפקי כל דינין וכל גזירי. קשיין. וביה שרי כל אגר טב וכל טיבו דזמין קב&quot;ה למיהב לישראל. לזמנא דאתי קרי קב&quot;ה לצפון ויימא ליה בך יהבית כל טיבו וכל אגר טוב לבני דסבלו כמה בישין בהאי עלמא על קדושת שמי. הב אגרין טבין דיהבית בך. הדא הוא דכתיב {{צ|אומר לצפון תני ולתימן אל תכלאי וגו'}}. וכי ארחא הכי הוא דדרום לממנע ברכאן והא כל ברכאן מסטרא דדרום וכל טבין דעלמא מדרום נפקי ואיהו אמר לתימן אל תכלאי אלא בההיא שעתא יתער קב&quot;ה לאברהם ויימא ליה קום דהא מטא זמנא דאנא פריק לבנך למיהב לון אגר טב על כל מה דסבלו בגלותא ומגו דאברהם הוה בזבינו דלהון דכתיב {{צ|אם לא כי צורם מכרם}} דא אברהם. הוה ליה כמאן דלא טב בעינוי. ואחמי גרמיה כמאן דבעי דילקון על חוביהון יתיר ויימא גבו מחוביהון גבו מחטאיהון א&quot;ל קב&quot;ה לאברהם ידענא כלא איהו מה דאמרת לאנפין. אנא אוף הכי לאנפין. אל תכלאי אנא בעי לפייסא לך על בנך. לא תמנע טיבו מנהון לא תמנע אגר טב מנהון כמה וכמה סבלו על חוביהן ובגיני כך אומר לצפון תני. והיינו {{צ|אשר צפנת}}. ודא הוא מלה (ס&quot;א דתהא) דההיא מבשרת. ותו תבשר זמנא תניינא בשעתא דשכינתא תסלק על ההוא טורא עלאה ותהך ותבשר לאבהן מיד תהך לירושלם ותחמי לה בחרבנא. תיעול לציון ותמן תקרקר קירא כמלקדמין על אתר בי מותבה ועל יקרא דילה בההוא אתר. ותמן אומיאת דלא תיטול מתמן ולא תפוק עד דקב&quot;ה יפרוק לבנהא ודא חפצי בה. תבשד(?) כמלקדמין ואמרת צהלי ורני יושבת ציון כי גדול בקרבך וגו'. מאי {{צ|גדול בקרבך}}? דא קב&quot;ה דאיהו אתי לגבה לאקמא לה מעפרא ויימא לה התנערי מעפר קומי שבי ירושלם ירושלם איהי וירושלם שמה ודאי. ובדא אוף הכי כמה חדו על חדו הוי לצדיקייא בגן עדן ובגין כך זכאה איהו מאן דנשמתיה בשבת אסהידת קמי מלכא על חדושא דאורייתא דקב&quot;ה. וכל פמליא דיליה וכל אינון נשמתין דצדיקייא דהוו בגן עדן כלהו מתעטרן בההוא מלה. 

תו שמענא בוצינא &lt;קטע סוף=דף קעג ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קעד|א}}&lt;קטע התחלה=דף קעד א/&gt;קדישא דכמה יקר על יקר ועטרה על עטרה מעטרן לאבוה דההוא ב&quot;נ תמן בשעתא דאמר קב&quot;ה אתכנשי למשמע חדושא ומלין חדתין דאורייתא משמיה דפלוני בר פלוני כמה אינון דנשקין על רישיה כמה צדיקייא מעטרין ליה כד נחתין. זכאה חולקהון דכל אינון דמשתדלין באורייתא יומא דשבתא משאר יומין. ע&quot;כ:

רעיא מהימנא

(במדבר ט&quot;ו) רֵאשִׁית עֲרִיסוֹתֵיכֶם חַלָּה תָּרִימוּ וְגוֹ', פִּקּוּדָא דָּא לְהַפְרִישׁ חַלָּה לַכֹּהֵן. חַלָּ&quot;ה הָכִי חוּשְׁבָּנֵיהּ, מ&quot;ג בֵּיצִּים, וְחוֹמֶשׁ בֵּיצָּה, חַד מֵחֲמֵשׁ. וְאִית חוֹמֶשׁ חַד מִן חַמְשִׁין, דְּאִיהוּ ן'. וְדָא סִימַן מָגֵ&quot;ן, דְּאִיהוּ מִיכָאֵ&quot;ל גַּבְרִיאֵ&quot;ל נוּרִיאֵ&quot;ל. חַלָה, שְׁכִינְתָּא. דִּבַאֲתָר דְּאִלֵּין מַלְאֲכִין תַּמָּן, אֲבָהָן תַּמָּן. וּבְאַתְרָא דַּאֲבָהָן תַּמָּן, שְׁכִינְתָּא תַּמָּן. וּבָה וַיְחַל, בָּהּ צַּלֵּינָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמות לב) וַיְחַל מֹשֶׁה אֶת פְּנֵי יְיָ אֱלֹהָיו. (דברים ג) אֲדֹנָי יֶדוִֹד אַתָּה הַחִלּוֹתָ לְהַרְאוֹת אֶת עַבְדְּךָ. וּבָהּ חָלָה זְכוּת אָבוֹת. וּבָהּ תָּמָה זְכוּת אָבוֹת לָרְשָׁעִים. דַּהֲווֹ מְקַבְּלִים אַגְרַיְיהוּ בְּהַאי עָלְמָא. דְּמִסִטְרָא דִּימִינָא, דְּתַמָּן י' דְּאִיהוּ חָכְמָה, שֵׁרוּתָא דִּשְׁמָא דַּיְדוָֹד, דְּאִיהוּ אַחְזֵי זְכוּתָא עַל בְּנָהָא מִימִינָא, דְּתַמָּן רמ&quot;ח פִּקוּדִין דַּעֲשֵׂה. מִסִּטְרָא דְּאָת ה' בַּתְרָאָה, דְּאִיהִי לִשְׂמָאלָא דִּגְבוּרָה, דְּתַמָּן לֹא תַּעֲשֶׂה, דְּאִינּוּן שס&quot;ה, דְּתַמָּן נִדוֹנִין רְשָׁעִים גְּמוּרִים, תָּמָה לוֹן זְכוּת אָבוֹת, וְאִתְהַפָּךְ לוֹן שֵׁם יְהוָֹ&quot;ה, הוה&quot;י. וְאוֹלִיפְנָא מֵהָמָן הָרָשָׁע, (אסתר ה) וְכָל זֶה אֵינֶנּוּ שׁוְֹה לִי. 

(ע&quot;כ רעיא מהימנא)

{{צ|ויאמר יהוה אל משה לאמר דבר אל בני ישראל וגו' ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם לדורותם וגו'}}. {{ש}}
ר' חזקיה פתח: {{צ|ויראני את יהושע הכהן הגדול וגו'}}. כמה זכאין אינון ישראל דקב&quot;ה בעי ביקרהון על כל בני עלמא ויהב לון אורייתא קדישא ויהב לון נביאי מהימני דמדברי להו באורייתא בארח קשוט. תא חזי כל נביאי ונביאי דאוקים קב&quot;ה לישראל כלהו אתגלי קב&quot;ה עלייהו בדרגין עלאין קדישין וחמו זיו יקרא קדישא דמלכא מאתר עלאה אבל לא קריב כמשה דהוה קריב למלכא יתיר מכלא דהא זכאה חולקיה יתיר מכל בני עלמא דעליה כתיב {{צ|פה אל פה אדבר בו ומראה ולא בחידות}} ושאר נביאי הוו חמאן מאתר רחיקא כמה דאת אמר מרחוק יהוה נראה לי א&quot;ר חזקיה הכי אוליפנא כתיב {{צ|וילך איש מבית לוי ויקח את בת לוי}}. {{צ|וילך איש}} - דא קב&quot;ה כמה דאת אמר {{צ|יהוה איש מלחמה}}. {{צ|מבית לוי}} - דא קב&quot;ה אתר דחכמה עלאה וההוא זוהר (ס&quot;א נהר) מתחברן כחדא דלא מתפרשן לעלמין. {{צ|מבית לוי}} - דאשרי לויתן (ס&quot;א כל חידו) בלחודוי בעלמא הדא הוא דכתיב {{צ|לויתן זה יצרת לשחק בו}}. {{צ|ויקח את בת לוי}} - דא קב&quot;ה אתר דנהירו דסיהרא נהיר. {{צ|ותהר האשה ותלד בן}}. {{צ|האשה}} ודאי כמה דאת אמר {{צ|לזאת יקרא אשה}}. בקדמיתא {{צ|בת לוי}} הכי הוא ודאי וכי בת לוי בקדמיתא והשתא אשה? אלא הכי אוליפנא אתתא עד לא אזדווגת אתקריאת 'בת פלוני', בתר דאזדווגת אתקרי' 'אשה'. והכא בת ואשה כלא בחד דרגא היא. 

{{צ|ותצפנהו שלשה ירחים}} - אלין תלת ירחין דדינא קשיא שריא בעלמא. ומאי נינהו תמו&quot;ז וא&quot;ב וטב&quot;ת. מאי קא משמע לן דעד דלא נחת משה לעלמא שכיח הוה הוא לעילא ועל דא אזדווגת ביה שכינתא מן יומא דאתיליד. מכאן אמר רבי שמעון רוחיהון דצדיקייא שכיחין אינון לעילא עד לא יחתון לעלמא. {{צ|ולא יכלה עוד הצפינו ותקח לו וגו'}} מאי {{צ|ותקח לו תיבת גמא}}? דחפת ליה בסימנהא למהוי נטיר מאינון נוני ימא דשאטין בימא רבא כמה דכתיב {{צ|שם רמש ואין מספר}}, והיא חפת ליה למהוי נטיר מנייהו בחפו (ס&quot;א דסטרא דיובלא יקירא) דבני ימא בלא יקירא בתרי גוונין בחיוור ואוכס ואנח ליה למשה למישט בינייהו &lt;קטע סוף=דף קעד א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעד|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קעד ב/&gt;לאשתמודע ביניהון בגין דזמין הוא לסלקא בינייהו זמנא אחרא לקבלא אורייתא. {{צ|ותרד בת פרעה}} - דא היא דאתיא מסטרא שמאלא דדינא קשיא כמה דאתמר {{צ|לרחוץ על היאור}}. {{צ|על היאור}} דייקא ולא &quot;על הים&quot;. ואיתימא הא כתיב {{צ|ומטך אשר הכית בו את היאור}}. ומשה לא הכה אלא בים וקרייה קרא יאור אלא יאור הוה דמחא אהרן על ידא דמשה ושווייה קרא דאיהו עבד כהאי גוונא {{צ|וימלא שבעת ימים אחרי הכות יהוה את היאור}} ואהרן הכה אלא (ס&quot;א על דא) עד דאתא סטרא דקב&quot;ה קרייה קרא הכות יהוה לבתר קרייה בשמא דמשה. 

{{צ|ונערותיה הולכות}} - אינון שאר משריין דאתיין מסטרא דא. {{צ|ותפתח ותראהו את הילד}} - {{צ|ותראהו}} - &quot;ותרא&quot; מבעי ליה! מאי {{צ|ותראהו}}? והא אמר רבי שמעון לית לך מלה באורייתא או את חד באורייתא דלא אית ביה רזין יקירין ועלאין. אלא הכי אוליפנא רשימא דמלכא ומטרוניתא אשתכח ביה ואינון רשימא דוא&quot;ו ה&quot;א מיד {{צ|ותחמול עליו וגו'}}. עד כאן לעילא. מכאן ולהלאה לתתא בר האי קרא דכתיב {{צ|ותתצב אחותו מרחוק}} - אחותו דמאן? אחותו דהאי איהו דקרא לכנסת ישראל אחותי כמה דאת אמר {{צ|פתחי לי אחותי}}. {{צ|מרחוק}} כמה דאת אמר {{צ|מרחוק יהוה נראה לי}} מאי משמע? משמע דאינון זכאין עד דלא נחתו לעלמא אשתמודען אינון לעילא לגבי כלא וכ&quot;ש משה ומשמע דנשמתהון דצדיקייא אתמשך מאתר עלאה כמה דאוקימנא. ורזא דמלה אוליפנא דמשמע דאב ואם אית לנשמתא כמה דאית אב ואם לגופא בארעא ומשמע דבכל סטרין בין לעילא בין לתתא מדכר ונוקבא כלא אתיא ואשתכח והא אוקמוה רזא דכתיב {{צ|תוצא הארץ נפש חיה}}. {{צ|הארץ}} - דא כנסת ישראל. {{צ|נפש חיה}} - נפשא דאדם קדמאה עלאה כמה דאתמר. 

אתא רבי אבא ונשקיה אמר ודאי שפיר קא אמרת והכא הוא כלא. זכאה חולקיה דמשה נביאה מהימנא על כל שאר נביאי עלמא בגין כך לא אשתדל ביה כד אסתלק מעלמא בר קב&quot;ה דאעליה לפרגודיה ועל דא סליק משה בנבואה עלאה ובדרגין יקירין מכל נביאי עלמא ושאר נביאי חמאן בתר כותלין סגיאין. 

{{צ|ויראני את יהושע הכהן הגדול}}. מאי קא חמא דהוה קאים קמי מלאכא ומתלבש בלבושין מלוכלכין עד דכרוזא נפיק ואמר הסירו הבגדים הצואים מעליו. אמר רבי יצחק כתיב הכא {{צ|ועומד לפני המלאך}}. מאי {{צ|לפני המלאך}}? דהוה דאין דינוי ההוא דכתיב ביה {{צ|ואל תאמר לפני המלאך כי שגגה היא}}. מאי קא משמע לן דכל בר נש דלא זכי בהאי עלמא לאתעטפא בעטופא דמצוה ולאתלבשא בלבושא דמצוה - כדעייל בההוא עלמא קאים בלבושא טנופא דלא אצטריך וקאים בדינא עליה. 

תא חזי כמה לבושין מזדמנין בההוא עלמא וההוא בר נש דלא זכי בהאי עלמא בלבושין דמצוה כד עייל לההוא עלמא מלבשין ליה בחד לבושא דאשתמודע לגבי מאריהון דגיהנם וההוא לבושא ווי למאן דאתלבש ביה דהא כמה &lt;קטע סוף=דף קעד ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קעה|א}}&lt;קטע התחלה=דף קעה א/&gt;גרדיני נמוסין זמינין לאחדא ביה ועיילי ליה לגיהנם ושלמה מלכא צווח ואמר {{צ|בכל עת יהיו בגדיך לבנים}}. 

תאנא ברזא דספרא דצניעותא ארבע מלכין נפקין לקדמות ארבע סהדי בהו תלין כענבים באתכלא צרירן בהו ז' רהיטין סהדין סהדותא ולא קיימין בדוכתייהו: &lt;קטע סוף=דף קעה א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעה|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קעה ב/&gt;אמר רבי יהודה כמה סהדי עביד קב&quot;ה לאסהדא בהו בבני נשא וכלהו בעיטא ובסהדותא קיימין לקבליה. קם בצפרא אושיט רגלוי למהך. סהדייא קיימין לקבליה מכריזין ואמרין {{צ|רגלי חסידיו ישמור וגו'}}. {{צ|שמור רגלך כאשר תלך}}. {{צ|פלס מעגל רגלך}}. אפתח עינוי לאסתכלא בעלמא סהדייא אמרי (שם) {{צ|עיניך לנכח יביטו}}. קם למללא סהדייא אמרי {{צ|נצור לשונך מרע וגו'}}. אושיט ידוי במלי עלמא סהדייא אמרי (שם) {{צ|סור מרע ועשה טוב}}. אי ציית להו יאות. ואי לא כתיב {{צ|והשטן עומד על ימינו לשטנו}} - כלהו סהדין עליה בחובוי לעילא. אי בעי בר נש לאשתדלא בפולחנא דקב&quot;ה כלהו סהדין סניגורין קמיה וקיימין לאסהדא עליה טבאן בשעתא דאצטריך ליה. קם בצפרא מברך כמה ברכאן. אנו(?) תפילין ברישיה בין עינוי בעי לזקפא רישיה חמי שמא קדישא עלאה אחיד ורשים על רישיה ורצועין תליין מהאי גיסא ומהאי גיסא על לביה. הא אסתכל ביקרא דמאריה אושיט ידוי חמי ידא אחרא מתקשרא בקשורא דשמא קדישא אהדר ידיה ואסתכל ביקריה דאמריה אתעטף בעטופא דמצוה בארבע זיויין דכסותיה ארבע מלכין נפקין לקדמות ארבע. ארבע סהדי קשוט דמלכא תליין מארבע זיויין ותליין בהו כענבים באתכלא. מה אתכלא דאיהו חד ותליין ביה כמה ענבים מהאי סטר ומהאי סטר כך האי מצוה חדא ותליין ביה כמה ענבים וזגין וזמורין צרירין בהו. שבעה רהיטין אלין אינון שבעה צרירין דתכלתא דבעי לכרכא ביה בכל חד וחד, או לאסגאה עד תליסר מאן דיוסיף לא יוסיף עלייהו על תליסר מאן דימעט לא ימעט משבעה. ותאנא האי תכלת הוא רזא דדוד מלכא ודא חוטא דאברהם דזכה ביה לבנוי בתרוי מאי תכלת תכלית דכלא (ודאי) רבי יהודה אומר כסא הכבוד אקרי. רבי יצחק אמר שבעה כריכן דאיהי שכינתא שביעתא דכלא ודאי דהא היא מתברכא משיתא אחרנין על ידא דצדיק ואי תלת עשר תלת עשר אינון כמה דאוקמוה בתלת עשר מכילן והאי היא פתחא דכלהו. והיא חוטא חד ורשימא בגוונהא וגוונא דילה נפיק מחד נונא דאזיל בים כנרת וכנרת על שמה אתקרי ועל דא כנור הוה תלוי לעילא מערסא דדוד דהא (דדוד) ודאי איהו כנור דדוד מנגן מאליו למלכא קדישא עלאה ובגין כך גוונוי עייל עד רקיעא ומרקיעא עד כורסייא והכא כתיב מצוה כמה דאת אמר {{צ|מצות המלך היא}} {{צ|מדוע אתה עובר את מצות המלך}}. {{צ|כי מצות המלך}}. ותאנא יסודא ושרשא במלכא מתעטרין כחדא והאי הוא כתרא ופתחא לכל שאר כתרין דכתיב פתחו לי שערי צדק. וכתיב (שם) {{צ|זה השער ליהוה}} ועל דא כתיב {{צ|וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות יהוה}} לאכללא בהאי כל שאר כתרין ועל דא אינון סהדי סהדותא ולא קיימי בדוכתייהו בגין דאיהי מצות ותנינן תשמישי מצוה נזרקין. ואי תימא הא לולב וערבה וכו' תשמישי קדושה אינון אמאי נזרקין. אלא תשמישי קדושה בגין דרשימין בכתיבה דשמא קדישא. א&quot;ר יצחק אינון חוטין לאחזאה היך תליין מכאן ומכאן לד' סטרי עלמא מהאי אתר ואיהי שלטא על כלא ברזא דלב דאיהי לבא דכל האי עלמא ולבא דעלאי ותליא בלב עלאה וכלא הוא בלב דנפק מחכמה עלאה. א&quot;ר יצחק שעורא דהאי (ס&quot;א ואורכא) דהאי אתמר באתוון גליפן דר' אלעזר. א&quot;ר יהודה אמר קב&quot;ה מאן דבעי למהך בתר דחלתי יהך בתר לבא דא ובתר עיינין דקיימין עלה. מאן אינון עיינין כמה דאת אמר {{צ|עיני יהוה אל צדיקים}} אבל אתם {{צ|לא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם}}. מ&quot;ט &lt;קטע סוף=דף קעה ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעו|א}}&lt;קטע התחלה=דף קעו א/&gt;בגין דאתם זונים אחריהם. אמר רבי חייא מאי טעמא הכא יציאת מצרים דכתיב אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים אלא בגין דכד נפקו ממצרים בהאי חולקא עאל ובהאי קטיל קב&quot;ה קטולא דמצרים ועל דא באתריה אתדכר ובאתריה אזדהר להו בדא. מאי באתריה בגין דהאי מצוה היא אתר דילה. תאני ר' ייסא כתיב {{צ|כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות}}. {{צ|כימי}} - &quot;כיום&quot; מבעי ליה דהא בחד זמנא נפקו ולא אתעכבו!? אלא כאינון יומין עלאין דאתברכא בהו כנסת ישראל כך זמין קב&quot;ה לאפקא להו ישראל מן גלותא וכדין כתיב  {{צ|ואמרתם ביום ההוא הודו ליהוה קראו וגו' זמרו יהוה כי גאות עשה מודעת זאת בכל הארץ}}. מאי {{צ|מודעת זאת}}? בגין דהשתא אשתמודעא זאת בעטופא דמצוה בההוא זמנא אשתמודעא זאת בכמה נמוסין דילה דיעביד קב&quot;ה אתין ונסין בעלמא כדין כתיב {{צ|ביום ההוא יהיה יהוה אחד ושמו אחד}}. 

'''ברוך יהוה לעולם אמן ואמן. ימלוך יהוה לעולם אמן ואמן''': &lt;קטע סוף=דף קעו א/&gt;

==פרשת שלח לך - רעיא מהימנא==
{{להשלים}}


--------------</text>
      <sha1>29p432m0bqdrc7z3u8yi892lwpxymkl</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:בראשית לח כד</title>
    <ns>106</ns>
    <id>272556</id>
    <revision>
      <id>3018287</id>
      <parentid>3018133</parentid>
      <timestamp>2026-05-31T22:35:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ilan Sendowski</username>
        <id>4009</id>
      </contributor>
      <comment>וְתִשָּׂרֵף - זאת לא פקודה לשרוף</comment>
      <origin>3018287</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12528" sha1="qh68ourbfruzsw2twr5u8i5rln6a5a3" xml:space="preserve">{{סיכום על פסוק|בראשית|לח|לח כג|כד|לח כה|הבהרה=כן|
ציטוט=וַיְהִי כְּמִשְׁלֹשׁ חֳדָשִׁים וַיֻּגַּד לִיהוּדָה לֵאמֹר זָנְתָה תָּמָר כַּלָּתֶךָ וְגַם הִנֵּה הָרָה לִזְנוּנִים וַיֹּאמֶר יְהוּדָה הוֹצִיאוּהָ וְתִשָּׂרֵף.}}
== וַיֻּגַּד לִיהוּדָה ==
=== וַיְהִי כְּמִשְׁלֹשׁ חֳדָשִׁים ===
כבר אחרי החודש הראשון תמר ידעה שהיא בהריון ולא קיבלה מחזור. גם המלך אחשורוש זכר שהוא לא קרא לאסתר 30 יום, וייתכן שהיא באה לבשר לו משהו חשוב, ובטוח שאין הוא יכול להורגה.
* ליהודה היה זמן לחשוב: הזונה הופיעה ונעלמה. רק אני בקרתי אצלה. היא לא רוצה תשלום ומעדיפה להחזיק עצמים שמזהים אותי. הבטחתי לתת לה גדי עיזים שלי והיא לא רוצה. האם אני לא מקיים את הבטחותי? האם יש גדי אחר שהבטחתי ולא נתתי? אולם יהודה לא הגיע לשלב שהוא יזהה את הגדי כשלה בנו.
* תמר יכלה לשלוח הודעה ליהודה אבל היתה מסתכנת בהתקפת פתא, וגם ייתכן שהיא תפיל בחודשים הראשונים.
* תמר יכלה להזכיר ליהודה את הבטחתו לתת לה את שלה, אבל אז אם שלה היה בא, היא היתה מסתכנת ששלה יעשה כאחיו והיא תהיה תקועה בהריון. 
* תמר חיכתה שלושה חודשים וכך יהודה לא יכול לטעון שהיא נושאת מחלה שהרגה את בניו, הן הוא לא סובל ממחלה ואינו מת.
* בשלושת החודשים הראשונים לא רואים את ההריון, במיוחד עם האישה תלבש בגדים מתאימים. נראה שמשרתים בביתה של תמר הבינו שהיא בהריון בגלל שהיא סבלה מתופעות של הריון, או שתמר עצמה פירסמה שהיא בהריון. 
* קיימת אפשרות שתמר לא היתה בהריון ורק עשתה הצגה, וכאשר יהודה ראה את חפציו והבין שהוא נשא אותה בביאה, הוא שכב איתה ואז היא נכנסה להריון, ומאז והלאה הוא הפסיק לדעת אותה.
* רק יהודה וחירה ידעו שיהודה שכב עם האישה בתקופת הגז ועברו כשלושה חודשים. סביר שיהודה לא פירסם שהוא איבד את חפציו, הן הוא לא רצה להיות לבוז ([[ביאור:בראשית לח כג]]), כך שאנשי ביתו לא ידעו מתי תמר צריכה ללדת.

=== זָנְתָה תָּמָר כַּלָּתֶךָ וְגַם הִנֵּה הָרָה לִזְנוּנִים ===
תמר היא כלתו של יהודה, אלמנת בנו ער.  
הודיעו ליהודה הצהרה מעליבה ביותר. אמרו לו שתמר, כלתו, זנתה, והיא כבר בהריון מהזנות שלה. יהודה האמין שהיא בהריון, וכעס מאוד, כפי שרואים את החלטתו לשרוף אותה בעינויים גדולים על הנזק שהיא גרמה לו ולמשפחתו. יהודה אפילו לא הזמין אותה למשפט.
* לפי '''[[חוקי חמורבי]]''' מספר 129 יקשרו אותה ואת האיש ויזרקו לנהר, אולם הבעל יכול לחון את אשתו, ושליט את משרתו. כאן יהודה יכול לחון אותה ואת עצמו.
* לפי '''[[חוקי חמורבי]]''' מספר 155, איש שבחר אישה לבנו, ובנו ידע את אשתו, אם הוא זנה איתה יהרגו את שניהם.
* לפי '''[[חוקי חמורבי]]''' מספר 132, אם זו רק רכילות, היא יכולה להשבע שאין זה כך, וכדי לשמור על כבוד הבעל היא תקפוץ (לא קשורה) למים. כאן תמר לא יכולה להשבע שהיא לא קיימה יחסים, כי היא כבר בהריון.

=== וַיֹּאמֶר יְהוּדָה הוֹצִיאוּהָ וְתִשָּׂרֵף ===
'''מדהים'''. הוא השופט, קיבל רכילות, לא חקר, לא הזמין אותה כנהוג בחוקי חמורבי. כעס עליון.&lt;br&gt;
&quot;הוֹצִיאוּהָ וְתִשָּׂרֵף&quot; בפומבי, בעינויים כבדים, בלי סיכויים להנצל! &lt;br&gt;
אם באמת תמר זנתה עם זר ועכשו היא אשתו של האיש הזר או שהיא זונה בתשלום, אז היא איבדה את ערכה בעייני יהודה, כי היא כבר לא יכולה להביא זרע לער ממשפחתו. יהודה איבד את בכורו, ואת נכדו מבכורו. בכעס עצום יהודה מעניש את תמר בלי לדעת שהחוק דורש שהיא והאיש יומתו, ושהוא האיש
: '''הוא, שלא נתן לה את שלה, הגדי שלו, כפי שהוא הבטיח, בסוף, במקום הגדי, היא לקחה את האיל - אותו.'''
'''&lt;big&gt;איום ונורא: הוא פקד להעלות אותה לעולה, לזבוח אותה, את כבשת הרש שכל כך השתדלה למענו.&lt;/big&gt;'''

מהכתוב לא ברור אם הקצין שנשלח לשרוף את תמר ידע שהיא בהריון. יהודה פסק &quot;'''הוֹצִיאוּהָ וְתִשָּׂרֵף'''&quot; - פועל ביחיד - רק תמר תשרף. כאשר תמר אמרה לקצין שבא לשרפה: &quot;לְאִישׁ אֲשֶׁר אֵלֶּה לּוֹ, '''אָנֹכִי הָרָה'''&quot; ([[ביאור:בראשית לח כה]]), הוא הבין שהוא ישרוף שני בני אדם (במקרה שלה שלושה), וכאשר הוא ראה את החפצים של אדונו ושמע את טענתה של תמר: &quot;הַכֶּר נָא, לְמִי הַחֹתֶמֶת וְהַפְּתִילִים וְהַמַּטֶּה הָאֵלֶּה&quot; ([[ביאור:בראשית לח כה]]), הקצין הבין שהוא רשאי להפר את פקודת יהודה, וחייב להביא אותה לפני יהודה לברור, לפני שהוא הורג את בנו של אדונו.

סביר שבזמן שיהודה חיכה לקצין לשוב לאחר ביצוע פקודתו, עלתה בדעתו האפשרות שתמר הרתה לשלה מאחורי גבו. במקרה כזה היא לא עברה על החוק. אם כך חשב יהודה, אז הוא לבטח נכנס לבהלה איומה: פקד לעצור את השרפה וקרא לשלה להסביר. אולם אז נוצרה בעיה: במידה ושלה, כדי להציל את תמר, יטען שאכן הוא היה עם תמר. למזלם של כולם, תמר לא הומתה, שלה לא שיקר, ויהודה זכה בבנים ויבום.

=== הוֹצִיאוּהָ === 
&quot;הוֹצִיאוּהָ&quot; - שורש י-צ-א - העביר מהפנים לחוץ, וגם בהקשר: לחשוף, לפרסם, לבצע בגלוי, הנסתר התגלה, לעבור על החוק והמוסכמות.

מספר דוגמאות להקשר חיי משפחה:
* &quot;וְהִנֵּה רִבְקָה '''יֹצֵאת''' וְכַדָּהּ עַל שִׁכְמָהּ&quot; ([[ביאור:בראשית כד מה]]). ואכן רבקה קיבלה שידוך טוב.
* &quot;'''וַתֵּצֵא''' לֵאָה לִקְרָאתוֹ וַתֹּאמֶר: אֵלַי תָּבוֹא&quot; ([[ביאור:בראשית ל טז]]). ואכן למרות שבמשפחת יעקב נולדו רק בנים, ללאה בכל זאת נולדה בת. כיוון שהיה חשד, היא קראה לה 'דינה' - במשמעות: 'אלוהים ידון אותי', כשם שרחל קראה לבן הראשון של בלהה 'דן'.
* &quot;'''וַתֵּצֵא''' דִינָה בַּת לֵאָה, אֲשֶׁר יָלְדָה לְיַעֲקֹב, לִרְאוֹת בִּבְנוֹת הָאָרֶץ&quot; ([[ביאור:בראשית לד א]]). ואכן דינה המסכנה נלקחה ועונתה.
במקרים האלה, 'היציאה' קשורה ליחסי מין, וכך, בעתיד, המילה 'לצאת' נעשתה מילה נרדפת לזונה - יצאנית.

על תמר הלשינו: &quot;זָנְתָה תָּמָר כַּלָּתֶךָ, וְגַם הִנֵּה הָרָה לִזְנוּנִים&quot;, ולכן יהודה הוסיף את המילה המיותרת &quot;הוֹצִיאוּהָ&quot; כרמז, הן מספיק היה להגיד 'שירפוה'!

יהודה השתמש והוסיף את המילה &quot;הוֹצִיאוּהָ&quot; כי הוא חשב שהמילה חשובה מאוד. ייתכן שהוא התכוון: 
* הוציאוה ממשפחתי, היא כבר לא בת משפחה, ואינה ראויה ליבום. היא רצחה את זכר ער ואונן.
* הוציאוה את הזונה מביתה, וממשפחתה. זרקוה לרחוב.
* הוציאוה מבגדיה כדי לשרוף אותה ערומה.
* הוציאוה מהחיים למוות.
עונש איום ונורא פסק יהודה על תמר!

=== וְתִשָּׂרֵף ===
: &lt;big&gt;כולנו בטוחים, וכך גם פרש רש&quot;י - '''יהודה פקד לשרוף את תמר'''.&lt;/big&gt;

אולם המילה ''''וְתִשָּׂרֵף'''' אינה פקודה לשרוף - אם כוונת יהודה היתה לשרוף אותה הוא היה אומר, ''''ושרפוה''''.&lt;br&gt;
כיוון שיהודה לא אמר כך, ואין ספק שהוא ידע עברית טובה, אז הוא דייק בדבריו ולא אמר ''''ושרפוה''''.

: &quot;'''הוֹצִיאוּהָ'''&quot; - זה פועל אקטיבי, ציווי.
: &quot;'''וְתִשָּׂרֵף'''&quot; - זה פועל פסיבי, מתי שהוא בעתיד, בלי קשר ליהודה, היא תשרף. 
כיוון שיהודה לא ציווה על אף אחד לשרוף אותה, אז אסור בהחלט לשרוף אותה. 

* ייתכן שיהודה התכוון שאלוהים ישפוט אותה לשרפה, ועונשה יבוא מאלוהים.
* ייתכן שיהודה מקלל אותה במוות בשרפה, כיוון שהיא חטאה נגדו ונגד בניו שלא יהיה להם יבום, וזרעם נכחד לעד.
* ייתכן שיהודה התכוון שהיא תשרף בגהינום לאחר המוות.
* קשה להאמין שיהודה התכוון שאנשי העיר או משפחתה ישרפו אותה. אם הוא היה רוצה בשרפתה הוא היה אומר זאת.
ואכן בהמשך רק נאמר &quot;הִוא מוּצֵאת&quot; ([[ביאור:בראשית לח כה]]), ולא נאמר שהיא מוצאת לשרפה. אולי היא מוצאת כדי לבוא אליו.

=== האם יהודה שפט בצדק ===
* יהודה ידע ששלה רשאי לשאת את תמר ולייבם אותה. יהודה לא קרא לשלה לברור האם במקרה הוא מעורב בהריון של תמר. יהודה קפץ למסקנה, ששלה לא יעיז לעשות דבר בלי שהוא יפקוד עליו.
* יהודה לא הזמין שני עדים להוכיח שתמר זנתה, ולחקור אותם כל אחד לחוד איך הם יודעים שהיא זנתה.
* יהודה לא הזמין את תמר לחקירה והסבר, כפי שנדרש '''[[חוקי חמורבי]]''' מספר A133. הן היא היתה יכולה להאנס, או לשכב עם שלה, או לשכב איתו עצמו.
יהודה היה צריך להתנצל לפני תמר, לאהוב אותה, להודות לאלוהים שתמר עצרה אותו מהשטות שלו. 

יהודה מתואר כמנהיג חכם של האחים. יעקב סמך עליו, ויוסף הקשיב לו. ייתכן שלאחר הנסיון הזה, שבו ראינו את יהודה מתנהג בטפשות, יהודה התבגר ונעשה שקול בדבריו.

אולם אם יהודה לא פקד לשרוף אותה, ורק פקד להוציא אותה ממשפחתו, לבטל לה את הזכות ליבם את בניו, וקילל אותה בעונש משמים או בשרפה בגיהנום, אז הוא לא היה צריך לעשות משפט ארוך, ומה שהוא עשה זה מספיק, הן הוא היה מרשה לה להופיע בפניו ולטעון ולהסביר.


{{סיכום על פסוק|בראשית|לח|לח כג|כד|לח כה|קטגוריה=1}}</text>
      <sha1>qh68ourbfruzsw2twr5u8i5rln6a5a3</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018296</id>
      <parentid>3018287</parentid>
      <timestamp>2026-06-01T03:48:04Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ilan Sendowski</username>
        <id>4009</id>
      </contributor>
      <comment>/* וַיֹּאמֶר יְהוּדָה הוֹצִיאוּהָ וְתִשָּׂרֵף */</comment>
      <origin>3018296</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12867" sha1="hp08j0l96uprb5zfj2ul76340zt7n32" xml:space="preserve">{{סיכום על פסוק|בראשית|לח|לח כג|כד|לח כה|הבהרה=כן|
ציטוט=וַיְהִי כְּמִשְׁלֹשׁ חֳדָשִׁים וַיֻּגַּד לִיהוּדָה לֵאמֹר זָנְתָה תָּמָר כַּלָּתֶךָ וְגַם הִנֵּה הָרָה לִזְנוּנִים וַיֹּאמֶר יְהוּדָה הוֹצִיאוּהָ וְתִשָּׂרֵף.}}
== וַיֻּגַּד לִיהוּדָה ==
=== וַיְהִי כְּמִשְׁלֹשׁ חֳדָשִׁים ===
כבר אחרי החודש הראשון תמר ידעה שהיא בהריון ולא קיבלה מחזור. גם המלך אחשורוש זכר שהוא לא קרא לאסתר 30 יום, וייתכן שהיא באה לבשר לו משהו חשוב, ובטוח שאין הוא יכול להורגה.
* ליהודה היה זמן לחשוב: הזונה הופיעה ונעלמה. רק אני בקרתי אצלה. היא לא רוצה תשלום ומעדיפה להחזיק עצמים שמזהים אותי. הבטחתי לתת לה גדי עיזים שלי והיא לא רוצה. האם אני לא מקיים את הבטחותי? האם יש גדי אחר שהבטחתי ולא נתתי? אולם יהודה לא הגיע לשלב שהוא יזהה את הגדי כשלה בנו.
* תמר יכלה לשלוח הודעה ליהודה אבל היתה מסתכנת בהתקפת פתא, וגם ייתכן שהיא תפיל בחודשים הראשונים.
* תמר יכלה להזכיר ליהודה את הבטחתו לתת לה את שלה, אבל אז אם שלה היה בא, היא היתה מסתכנת ששלה יעשה כאחיו והיא תהיה תקועה בהריון. 
* תמר חיכתה שלושה חודשים וכך יהודה לא יכול לטעון שהיא נושאת מחלה שהרגה את בניו, הן הוא לא סובל ממחלה ואינו מת.
* בשלושת החודשים הראשונים לא רואים את ההריון, במיוחד עם האישה תלבש בגדים מתאימים. נראה שמשרתים בביתה של תמר הבינו שהיא בהריון בגלל שהיא סבלה מתופעות של הריון, או שתמר עצמה פירסמה שהיא בהריון. 
* קיימת אפשרות שתמר לא היתה בהריון ורק עשתה הצגה, וכאשר יהודה ראה את חפציו והבין שהוא נשא אותה בביאה, הוא שכב איתה ואז היא נכנסה להריון, ומאז והלאה הוא הפסיק לדעת אותה.
* רק יהודה וחירה ידעו שיהודה שכב עם האישה בתקופת הגז ועברו כשלושה חודשים. סביר שיהודה לא פירסם שהוא איבד את חפציו, הן הוא לא רצה להיות לבוז ([[ביאור:בראשית לח כג]]), כך שאנשי ביתו לא ידעו מתי תמר צריכה ללדת.

=== זָנְתָה תָּמָר כַּלָּתֶךָ וְגַם הִנֵּה הָרָה לִזְנוּנִים ===
תמר היא כלתו של יהודה, אלמנת בנו ער.  
הודיעו ליהודה הצהרה מעליבה ביותר. אמרו לו שתמר, כלתו, זנתה, והיא כבר בהריון מהזנות שלה. יהודה האמין שהיא בהריון, וכעס מאוד, כפי שרואים את החלטתו לשרוף אותה בעינויים גדולים על הנזק שהיא גרמה לו ולמשפחתו. יהודה אפילו לא הזמין אותה למשפט.
* לפי '''[[חוקי חמורבי]]''' מספר 129 יקשרו אותה ואת האיש ויזרקו לנהר, אולם הבעל יכול לחון את אשתו, ושליט את משרתו. כאן יהודה יכול לחון אותה ואת עצמו.
* לפי '''[[חוקי חמורבי]]''' מספר 155, איש שבחר אישה לבנו, ובנו ידע את אשתו, אם הוא זנה איתה יהרגו את שניהם.
* לפי '''[[חוקי חמורבי]]''' מספר 132, אם זו רק רכילות, היא יכולה להשבע שאין זה כך, וכדי לשמור על כבוד הבעל היא תקפוץ (לא קשורה) למים. כאן תמר לא יכולה להשבע שהיא לא קיימה יחסים, כי היא כבר בהריון.

=== וַיֹּאמֶר יְהוּדָה הוֹצִיאוּהָ וְתִשָּׂרֵף ===
'''מדהים'''. הוא השופט, קיבל רכילות, לא חקר, לא הזמין אותה כנהוג בחוקי חמורבי. כעס עליון.&lt;br&gt;
&quot;הוֹצִיאוּהָ וְתִשָּׂרֵף&quot; בפומבי, בעינויים כבדים, בלי סיכויים להנצל! &lt;br&gt;
אם באמת תמר זנתה עם זר ועכשו היא אשתו של האיש הזר או שהיא זונה בתשלום, אז היא איבדה את ערכה בעייני יהודה, כי היא כבר לא יכולה להביא זרע לער ממשפחתו. יהודה איבד את בכורו וצאצאיו. בכעס עצום יהודה מעניש את תמר בלי לדעת שהחוק דורש שהיא והאיש יומתו, ושהוא האיש. &lt;br&gt;
יהודה כועס כי, בעיניו, תמר אינה רשאית יותר להביא יורש לער ואונן, וזה כאילו שהיא מחקה ורצחה אותם. אולם למעשה זה היה הוא שכמעט מחק ורצח את ער ואונן כאשר הוא סרב לתת לה את שלה ([[ביאור:בראשית לח יא]]).

: '''הוא, שלא נתן לה את שלה, הגדי שלו, כפי שהוא הבטיח, בסוף, במקום הגדי, היא לקחה את האיל - אותו.'''
'''&lt;big&gt;איום ונורא: הוא פקד להעלות אותה לעולה, לזבוח אותה, את כבשת הרש שכל כך השתדלה למענו.&lt;/big&gt;'''

מהכתוב לא ברור אם הקצין שנשלח לשרוף את תמר ידע שהיא בהריון. יהודה פסק &quot;'''הוֹצִיאוּהָ וְתִשָּׂרֵף'''&quot; - פועל ביחיד - רק תמר תשרף. כאשר תמר אמרה לקצין שבא לשרפה: &quot;לְאִישׁ אֲשֶׁר אֵלֶּה לּוֹ, '''אָנֹכִי הָרָה'''&quot; ([[ביאור:בראשית לח כה]]), הוא הבין שהוא ישרוף שני בני אדם (במקרה שלה שלושה), וכאשר הוא ראה את החפצים של אדונו ושמע את טענתה של תמר: &quot;הַכֶּר נָא, לְמִי הַחֹתֶמֶת וְהַפְּתִילִים וְהַמַּטֶּה הָאֵלֶּה&quot; ([[ביאור:בראשית לח כה]]), הקצין הבין שהוא רשאי להפר את פקודת יהודה, וחייב להביא אותה לפני יהודה לברור, לפני שהוא הורג את בנו של אדונו.

סביר שבזמן שיהודה חיכה לקצין לשוב לאחר ביצוע פקודתו, עלתה בדעתו האפשרות שתמר הרתה לשלה מאחורי גבו. במקרה כזה היא לא עברה על החוק. אם כך חשב יהודה, אז הוא לבטח נכנס לבהלה איומה: פקד לעצור את השרפה וקרא לשלה להסביר. אולם אז נוצרה בעיה: במידה ושלה, כדי להציל את תמר, יטען שאכן הוא היה עם תמר. למזלם של כולם, תמר לא הומתה, שלה לא שיקר, ויהודה זכה בבנים ויבום.

=== הוֹצִיאוּהָ === 
&quot;הוֹצִיאוּהָ&quot; - שורש י-צ-א - העביר מהפנים לחוץ, וגם בהקשר: לחשוף, לפרסם, לבצע בגלוי, הנסתר התגלה, לעבור על החוק והמוסכמות.

מספר דוגמאות להקשר חיי משפחה:
* &quot;וְהִנֵּה רִבְקָה '''יֹצֵאת''' וְכַדָּהּ עַל שִׁכְמָהּ&quot; ([[ביאור:בראשית כד מה]]). ואכן רבקה קיבלה שידוך טוב.
* &quot;'''וַתֵּצֵא''' לֵאָה לִקְרָאתוֹ וַתֹּאמֶר: אֵלַי תָּבוֹא&quot; ([[ביאור:בראשית ל טז]]). ואכן למרות שבמשפחת יעקב נולדו רק בנים, ללאה בכל זאת נולדה בת. כיוון שהיה חשד, היא קראה לה 'דינה' - במשמעות: 'אלוהים ידון אותי', כשם שרחל קראה לבן הראשון של בלהה 'דן'.
* &quot;'''וַתֵּצֵא''' דִינָה בַּת לֵאָה, אֲשֶׁר יָלְדָה לְיַעֲקֹב, לִרְאוֹת בִּבְנוֹת הָאָרֶץ&quot; ([[ביאור:בראשית לד א]]). ואכן דינה המסכנה נלקחה ועונתה.
במקרים האלה, 'היציאה' קשורה ליחסי מין, וכך, בעתיד, המילה 'לצאת' נעשתה מילה נרדפת לזונה - יצאנית.

על תמר הלשינו: &quot;זָנְתָה תָּמָר כַּלָּתֶךָ, וְגַם הִנֵּה הָרָה לִזְנוּנִים&quot;, ולכן יהודה הוסיף את המילה המיותרת &quot;הוֹצִיאוּהָ&quot; כרמז, הן מספיק היה להגיד 'שירפוה'!

יהודה השתמש והוסיף את המילה &quot;הוֹצִיאוּהָ&quot; כי הוא חשב שהמילה חשובה מאוד. ייתכן שהוא התכוון: 
* הוציאוה ממשפחתי, היא כבר לא בת משפחה, ואינה ראויה ליבום. היא רצחה את זכר ער ואונן.
* הוציאוה את הזונה מביתה, וממשפחתה. זרקוה לרחוב.
* הוציאוה מבגדיה כדי לשרוף אותה ערומה.
* הוציאוה מהחיים למוות.
עונש איום ונורא פסק יהודה על תמר!

=== וְתִשָּׂרֵף ===
: &lt;big&gt;כולנו בטוחים, וכך גם פרש רש&quot;י - '''יהודה פקד לשרוף את תמר'''.&lt;/big&gt;

אולם המילה ''''וְתִשָּׂרֵף'''' אינה פקודה לשרוף - אם כוונת יהודה היתה לשרוף אותה הוא היה אומר, ''''ושרפוה''''.&lt;br&gt;
כיוון שיהודה לא אמר כך, ואין ספק שהוא ידע עברית טובה, אז הוא דייק בדבריו ולא אמר ''''ושרפוה''''.

: &quot;'''הוֹצִיאוּהָ'''&quot; - זה פועל אקטיבי, ציווי.
: &quot;'''וְתִשָּׂרֵף'''&quot; - זה פועל פסיבי, מתי שהוא בעתיד, בלי קשר ליהודה, היא תשרף. 
כיוון שיהודה לא ציווה על אף אחד לשרוף אותה, אז אסור בהחלט לשרוף אותה. 

* ייתכן שיהודה התכוון שאלוהים ישפוט אותה לשרפה, ועונשה יבוא מאלוהים.
* ייתכן שיהודה מקלל אותה במוות בשרפה, כיוון שהיא חטאה נגדו ונגד בניו שלא יהיה להם יבום, וזרעם נכחד לעד.
* ייתכן שיהודה התכוון שהיא תשרף בגהינום לאחר המוות.
* קשה להאמין שיהודה התכוון שאנשי העיר או משפחתה ישרפו אותה. אם הוא היה רוצה בשרפתה הוא היה אומר זאת.
ואכן בהמשך רק נאמר &quot;הִוא מוּצֵאת&quot; ([[ביאור:בראשית לח כה]]), ולא נאמר שהיא מוצאת לשרפה. אולי היא מוצאת כדי לבוא אליו.

=== האם יהודה שפט בצדק ===
* יהודה ידע ששלה רשאי לשאת את תמר ולייבם אותה. יהודה לא קרא לשלה לברור האם במקרה הוא מעורב בהריון של תמר. יהודה קפץ למסקנה, ששלה לא יעיז לעשות דבר בלי שהוא יפקוד עליו.
* יהודה לא הזמין שני עדים להוכיח שתמר זנתה, ולחקור אותם כל אחד לחוד איך הם יודעים שהיא זנתה.
* יהודה לא הזמין את תמר לחקירה והסבר, כפי שנדרש '''[[חוקי חמורבי]]''' מספר A133. הן היא היתה יכולה להאנס, או לשכב עם שלה, או לשכב איתו עצמו.
יהודה היה צריך להתנצל לפני תמר, לאהוב אותה, להודות לאלוהים שתמר עצרה אותו מהשטות שלו. 

יהודה מתואר כמנהיג חכם של האחים. יעקב סמך עליו, ויוסף הקשיב לו. ייתכן שלאחר הנסיון הזה, שבו ראינו את יהודה מתנהג בטפשות, יהודה התבגר ונעשה שקול בדבריו.

אולם אם יהודה לא פקד לשרוף אותה, ורק פקד להוציא אותה ממשפחתו, לבטל לה את הזכות ליבם את בניו, וקילל אותה בעונש משמים או בשרפה בגיהנום, אז הוא לא היה צריך לעשות משפט ארוך, ומה שהוא עשה זה מספיק, הן הוא היה מרשה לה להופיע בפניו ולטעון ולהסביר.


{{סיכום על פסוק|בראשית|לח|לח כג|כד|לח כה|קטגוריה=1}}</text>
      <sha1>hp08j0l96uprb5zfj2ul76340zt7n32</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עמוד ראשי/טקסטים חדשים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>276338</id>
    <revision>
      <id>3018220</id>
      <parentid>3018021</parentid>
      <timestamp>2026-05-31T15:02:05Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>טקסטים חדשים</comment>
      <origin>3018220</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1779" sha1="k4ccy92trvluxqznmk3t3yjn2p99mvw" xml:space="preserve">{{מסגרת מעוצבת עליונה|כותרת={{צבע גופן|לבן|טקסטים חדשים}}|ערוך=|גבול=#99aaff|כותרת רקע=#009000|כותרת טקסט=white|רקע=white|טקסט=black}}&lt;div style=&quot;text-align: justify;&quot;&gt;
[[חוק סיוע לבני משפחה של נעדרים]] {{*}}
[[חוק העמדה לדין בשל אירועי טבח 7 באוקטובר 2023 (טבח שמיני עצרת)]] {{*}}
[[תקנות רכבת תחתית (מטרו) (אמות מידה לסיוע כספי לעסקים הנמצאים בסמיכות לעבודות להקמה של תחנות המטרו)]] &lt;!-- בוט שורה ראשונה --&gt; {{*}}
[[תקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית)]] &lt;!-- בוט שורה שנייה --&gt; {{*}}
[[תקנות למניעת מפגעים (מיזם תשתית חיוני מועדף)]] &lt;!-- בוט שורה שלישית --&gt; {{*}}
[[גדר עולם]] {{*}}
[[:קטגוריה:פיוטי שמחת תורה|פיוטי שמחת תורה]] {{*}}
[[:קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי|פיוטים לפי א&quot;ב]] {{*}}
[[:קטגוריה:פיוטי הושענות|פיוטי הושענות]] {{*}}
[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/סדר נשים]] {{*}}
[[הסליחות לכל השנה - זליגמן בער/סליחות ליום חמישי|סליחות זליגמן בער - ליום שישי]] {{*}}
[[אלדד הדני]] {{*}}
[[גליל כורש]] {{*}}
[[פרי מגדים על אורח חיים רנב|פמ&quot;ג או&quot;ח רנב]] {{*}} 
[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר יהושע|רש&quot;י מנוקד על יהושע]] {{*}} 
[[ספר הפיות הכחול]] בשלמותו 
&lt;/div&gt;
{{מסגרת מעוצבת תחתונה}}&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:טקסטים חדשים|*]]&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>k4ccy92trvluxqznmk3t3yjn2p99mvw</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018319</id>
      <parentid>3018220</parentid>
      <timestamp>2026-06-01T09:00:50Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>טקסטים חדשים</comment>
      <origin>3018319</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1795" sha1="2yxp2ceuy2b0x7xr2wdrd807nmw4w3w" xml:space="preserve">{{מסגרת מעוצבת עליונה|כותרת={{צבע גופן|לבן|טקסטים חדשים}}|ערוך=|גבול=#99aaff|כותרת רקע=#009000|כותרת טקסט=white|רקע=white|טקסט=black}}&lt;div style=&quot;text-align: justify;&quot;&gt;
[[חוק סיוע לבני משפחה של נעדרים]] {{*}}
[[חוק העמדה לדין בשל אירועי טבח 7 באוקטובר 2023 (טבח שמיני עצרת)]] {{*}}
[[תקנות מערכי אכיפה מקומיים (משקלן היחסי של אמות המידה)]] &lt;!-- בוט שורה ראשונה --&gt; {{*}}
[[תקנות רכבת תחתית (מטרו) (אמות מידה לסיוע כספי לעסקים הנמצאים בסמיכות לעבודות להקמה של תחנות המטרו)]] &lt;!-- בוט שורה שנייה --&gt; {{*}}
[[תקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית)]] &lt;!-- בוט שורה שלישית --&gt; {{*}}
[[גדר עולם]] {{*}}
[[:קטגוריה:פיוטי שמחת תורה|פיוטי שמחת תורה]] {{*}}
[[:קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי|פיוטים לפי א&quot;ב]] {{*}}
[[:קטגוריה:פיוטי הושענות|פיוטי הושענות]] {{*}}
[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/סדר נשים]] {{*}}
[[הסליחות לכל השנה - זליגמן בער/סליחות ליום חמישי|סליחות זליגמן בער - ליום שישי]] {{*}}
[[אלדד הדני]] {{*}}
[[גליל כורש]] {{*}}
[[פרי מגדים על אורח חיים רנב|פמ&quot;ג או&quot;ח רנב]] {{*}} 
[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר יהושע|רש&quot;י מנוקד על יהושע]] {{*}} 
[[ספר הפיות הכחול]] בשלמותו 
&lt;/div&gt;
{{מסגרת מעוצבת תחתונה}}&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:טקסטים חדשים|*]]&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>2yxp2ceuy2b0x7xr2wdrd807nmw4w3w</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:חוק השיפוט הצבאי</title>
    <ns>116</ns>
    <id>279245</id>
    <revision>
      <id>3018267</id>
      <parentid>2991879</parentid>
      <timestamp>2026-05-31T20:25:07Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <comment>כניסה לתוקף</comment>
      <origin>3018267</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="510767" sha1="aqtiygks1sbd1bh2x5reyjbwgr7jbwe" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק השיפוט הצבאי, תשט&quot;ו-1955

&lt;מאגר 2000595 תיקון 2201009 תקן 148698 קוד a163Y00000DuDAvQAN&gt;

&lt;מקור&gt;
((ס&quot;ח תשט&quot;ו, 171|חוק השיפוט הצבאי|2:209650)), ((VIII|ת&quot;ט|ec:3:517739)); ((תשי&quot;ח, 122|תיקון|3:209649)); ((תשכ&quot;ג, 120|תיקון (בתי משפט צבאיים - ערעורים)|5:209648)); ((תשכ&quot;ד, 148|תיקון מס' 3|5:209647)), ((XII|ת&quot;ט|ec:5:517987)); ((תשכ&quot;ט, 193|תיקון מס' 4|6:209646)); ((תש&quot;ל, 20|חוק העיטורים בצבא-הגנה לישראל|7:209062)); ((תשל&quot;ב, 140|תיקון מס' 6|7:209645)); ((תשל&quot;ד, 128|תיקון מס' 7|8:209644)); ((תשל&quot;ה, 198|תיקון מס' 8|8:209643)); ((תשל&quot;ו, 44|ת&quot;ט|ec:8:317372)); ((תשל&quot;ז, 43|תיקון מס' 9|8:209642)); ((תשל&quot;ח, 68|תיקון מס' 10|9:209641)), ((161|תיקון מס' 11|9:209640)); ((תשל&quot;ט, 108|תיקון מס' 12|9:209639)); ((תשמ&quot;א, 72|תיקון מס' 13|9:209638)); ((תשמ&quot;ב, 22|תיקון מס' 14|10:209637)), ((36|ת&quot;ט|ec:10:317373)), ((38|חוק סדר הדין הפלילי|10:209636)), ((93|ת&quot;ט|ec:10:317374)), ((170|ת&quot;ט|ec:10:317375)); ((תשמ&quot;ג, 44|תיקון מס' 16|10:209635)); ((תשמ&quot;ו, 172|תיקון מס' 17|11:210497)); ((תשמ&quot;ז, 84|תיקון מס' 21 לחוק העונשין|11:210466)), ((152|תיקון מס' 19|11:210562)); ((תשמ&quot;ח, 10|ת&quot;ט|ec:11:317356)), ((66|תיקון מס' 23 לחוק העונשין|11:210563)); ((תשנ&quot;א, 116|חוק ממלאי תפקידים שיפוטיים (סייג למינוי) (תיקוני חקיקה)|12:211709)), ((178|תיקון מס' 22|12:210845)); ((תשנ&quot;ג, 50|תיקון מס' 23|13:211111)), ((86|תיקון מס' 31 לפקודת התעבורה|13:211114)); ((תשנ&quot;ד, 266|תיקון מס' 25|13:211060)), ((358|תיקון מס' 39 (חלק מקדמי וחלק כללי) לחוק העונשין|13:203772)); ((תשנ&quot;ו, 109|תיקון מס' 27|13:211246)), ((147|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - חיפוש בגוף החשוד)|13:211315)), ((172|תיקון מס' 28|13:211308)), ((302|תיקון מס' 30|13:211333)), ((351|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים)|13:211339)), ((366|תיקון מס' 32|13:211340)); ((תשנ&quot;ז, 125|תיקון לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים)|14:211402)); ((תשנ&quot;ח, 6|תיקון מס' 33|14:211445)), ((144|תיקון מס' 34|14:211477)), ((199|תיקון מס' 17 לפקודת בתי הסוהר|14:211638)), ((278|תיקון מס' 32 (תיקון)|14:211528)); ((בג&quot;ץ 6055/95|בג&quot;ץ שגיא צמח נ' שר הביטחון|95060550.I15)); ((תש&quot;ס, 152|תיקון מס' 36|15:300193)); ((תשס&quot;ב, 244|תיקון מס' 32 לחוק בתי המשפט|15:300468)), ((417|ת&quot;ט|15:300492)), ((486|תיקון מס' 38|15:300521)), ((514|תיקון מס' 39|15:300535)), ((597|חוק נציב תלונות הציבור על שופטים|15:300550)); ((תשס&quot;ג, 202|תיקון מס' 33 לחוק בתי המשפט|15:300608)); ((תשס&quot;ד, 10|תיקון מס' 42|16:299795)), ((16|תיקון מס' 43|16:299738)), ((290|תיקון מס' 44|16:299943)), ((290|תיקון מס' 45|16:299694)), ((325|חוק נושאי משרה שיפוטית (מניעה מלשבת בדין) (תיקוני חקיקה)|16:299863)), ((329|חוק נושאי משרה שיפוטית (שיקול דעת של חברי ועדה לבחירת נושאי משרה שיפוטית) (תיקוני חקיקה)|16:299772)), ((450|תיקון מס' 49|16:299685)), ((482|תיקון מס' 48|16:299615)); ((תשס&quot;ה, 285|תיקון מס' 50|16:299894)), ((285|תיקון מס' 51|16:299637)), ((286|תיקון מס' 52|16:299628)), ((498|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - חיפוש בגוף החשוד) (תיקון)|16:299677)); ((תשס&quot;ו, 185|תיקון מס' 54|16:300014)), ((243|חוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין|16:299947)); ((תשס&quot;ז, 294|תיקון מס' 56|17:300112)), ((308|תיקון מס' 51 לחוק סדר הדין הפלילי|17:300083)); ((תשס&quot;ח, 512|חוק שירות המילואים|17:300745)); ((תשס&quot;ט, 288|תיקון מס' 59|18:300796)), ((302|תיקון מס' 60|18:300658)); ((תש&quot;ע, 420|תיקון מס' 61|18:300137)); ((תשע&quot;א, 654|תיקון מס' 8 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים)|18:301254)), ((730|תיקון מס' 63|18:301165)), ((1169|תיקון מס' 3 לחוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין|18:301156)); ((תשע&quot;ב, 128|תיקון מס' 69 לחוק בתי המשפט|18:301239)), ((168|תיקון מס' 63 (תיקון)|18:301422)); ((תשע&quot;ה, 19|תיקון מס' 66|19:306575)), ((46|תיקון מס' 67|19:306596)); ((תשע&quot;ו, 545|תיקון מס' 68|20:321441)), ((616|תיקון מס' 69|20:323303)), ((950|תיקון מס' 70|20:344832)), ((1138|תיקון מס׳ 71|20:348253)); ((תשע&quot;ז, 7|חוק שירות הציבור (הצהרת הון)|20:362655)), ((422|תיקון מס' 73|20:369724)), ((501|תיקון מס' 78 לחוק סדר הדין הפלילי|20:382381)); ((תשע&quot;ח, 834|תיקון מס' 75|20:504178)); ((תשע&quot;ט, 242|תיקון מס' 87 לחוק סדר הדין הפלילי|20:528391)), ((317|חוק המידע הפלילי ותקנת השבים|20:528760)); ((ק&quot;ת תש&quot;ף, 790|תקנות שעת חירום (דיוני מעצר בבתי הדין הצבאיים)|8395)), ((926|תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש) (מעצר חשוד בעת מניעה לקדם חקירה)|9415)), ((931|תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש) (קיום דיונים בהליכים פליליים באמצעים טכנולוגיים בבתי הדין הצבאיים)|8427)), ((1084|תיקון לתקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש) (מעצר חשוד בעת מניעה לקדם חקירה)|8478)), ((1216|תיקון מס' 2 לתקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש) (מעצר חשוד בעת מניעה לקדם חקירה)|8514)); ((ס&quot;ח תש&quot;ף, 30, 31|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש) (מעצר חשוד בעת מניעה לקדם חקירה)|23:570697)); ((ק&quot;ת תש&quot;ף, 1425|תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש) (נוכחות עצורים ואסירים בדיונים בבתי המשפט ובבתי הדין)|8564)); ((ס&quot;ח תש&quot;ף, 62|חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש - דיונים בהשתתפות עצורים, אסירים וכלואים)|23:573786)), ((260|תיקון מס' 2 לחוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש - דיונים בהשתתפות עצורים, אסירים וכלואים)|23:577598)), ((362|חוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים, אסירים וכלואים בתקופת התפשטות נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)|23:580220)); ((תשפ&quot;א, 296|תיקון לחוק המידע הפלילי ותקנת השבים|23:594613)); ((תשפ&quot;ב, 1056|חוק חסיון ראיות (טיפול נפשי בהליכים פליליים שעניינם עבירות מין או עבירות אלימות חמורה במשפחה) (תיקוני חקיקה)|24:648101)); ((תשפ&quot;ג, 86|חוק המאבק בכלי הנשק הבלתי חוקיים (תיקון חקיקה והוראת שעה)|25:2168945)); ((תשפ&quot;ד, 950|תיקון מס' 17 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)|25:4597315)), ((1192|תיקון מס' 26 והוראת שעה לחוק הסיוע המשפטי|25:4737582)); ((תשפ&quot;ה, 529|תיקון מס' 152 לחוק העונשין|25:6235343)), ((681|חוק הבעת עמדה של נפגע או נפגעת עבירה בנוגע לשחרור על־תנאי ממאסר (תיקוני חקיקה)|25:7350077)), ((696|תיקון מס' 18 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)|25:7490322)); ((תשפ&quot;ו, 32|תיקון מס' 106 לחוק בתי המשפט|25:10065761)), ((42|חוק דיווח לכנסת על הטרדות מיניות בכוחות הביטחון והטיפול בהן (תיקוני חקיקה)|25:10234828)). &lt;!-- עדכון אחרון: תשפ&quot;ו-2 --&gt;

''הארכת הוראת שעה:'' ((ק&quot;ת תש&quot;ף, 1804|החלטה בדבר הארכת תוקפו של חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש - דיונים בהשתתפות עצורים, אסירים וכלואים)|8657)). ''דחיית תחילה:'' ((ק&quot;ת תשפ&quot;ב, 1720|צו המידע הפלילי ותקנת השבים (דחיית יום התחילה)|9922)).

__TOC__

= חלק א' - עקרונות כלליים =

== פרק ראשון: פרשנות ==

@ 1. הגדרות (תיקון: תשכ&quot;ד, תשל&quot;ח, תשל&quot;ט, תשמ&quot;ב, תשמ&quot;ו, תשמ&quot;ז-2, תשס&quot;ב-5, תשס&quot;ד-4, תשס&quot;ד-4, תשס&quot;ח, תשע&quot;ה-2)
: בחוק זה -
:- &quot;צבא&quot; - צבא-הגנה לישראל;
:- &quot;חייל&quot; -
:: (1) אדם הנמנה עם הכוחות הסדירים של הצבא, על פי [[חוק שירות בטחון [נוסח משולב], התשמ&quot;ו-1986]] (להלן - חייל בשירות חובה), או על פי התנדבות, בין בדרך של התחייבות לשירות קבע ובין בדרך אחרת;
:: (2) אדם הנמנה עם כוחות המילואים של הצבא, על פי [[חוק שירות המילואים, התשס&quot;ח-2008]], או על פי התנדבות (להלן - איש מילואים), כשהוא בשירות;
:- &quot;הרמטכ&quot;ל&quot; - ראש המטה הכללי של הצבא;
:- &quot;מעשה&quot;, לרבות מחדל;
:- &quot;מפקד&quot;, לגבי כל מי שחוק זה חל עליו - הגבוה ממנו בדרגה, לרבות מי שלפי פקודות הצבא או לפי הנוהג בצבא רשאי לתת לו פקודה אף אם איננו גבוה ממנו בדרגה;
:- &quot;רכוש צבאי&quot;, לרבות רכוש הנמצא בשימושו או בהחזקתו של הצבא;
:- &quot;אויב&quot;, לרבות פורעים מזויינים ומורדים מזויינים וכל מי שמשתתף בפעולה מזויינת נגד הצבא או נגד כוחות מזויינים הפועלים בשיתוף עם הצבא;
:- &quot;נשק&quot;, לרבות חלקים ואביזרים של כלי נשק, תחמושת, חמרי נפץ וציוד לחימה אחר, מכשירים המשמשים כלי עזר להפעלה או להכוונה של נשק, בין שהנשק ראוי לשימוש ובין שאינו ראוי;
:- &quot;פקודות הצבא&quot; - הוראות הפיקוד העליון פקודות המטה הכללי, ופקודות כלליות אחרות כמשמעותן [[בסעיף 2א(ג)]];
:- &quot;שופט חוקר&quot; - שופט צבאי-משפטאי בבית הדין הצבאי לערעורים, בבית הדין הצבאי המיוחד או בבית דין צבאי מחוזי שנתמנה על ידי נשיא בית הדין הצבאי לערעורים לערוך חקירה מוקדמת או לחקור בסיבות מוות, הכל לפי הענין;
:- &quot;קצין שיפוט&quot; - קצין שיפוט זוטר וקצין שיפוט בכיר;
:- &quot;קצין שיפוט זוטר&quot; - מפקד יחידה שדרגתו אינה למטה מדרגת סרן ואינו קצין שיפוט בכיר, או קצין אחר שהרמטכ&quot;ל העניק לו סמכות של קצין שיפוט זוטר;
:- &quot;קצין שיפוט בכיר&quot; - מפקד יחידה שדרגתו אינה למטה מדרגת סגן אלוף, או קצין אחר שהרמטכ&quot;ל העניק לו סמכות של קצין שיפוט בכיר;
:- &quot;קצין מוסמך&quot; - קצין שיפוט בכיר שהסמיך אותו הפרקליט הצבאי הראשי לדון בדין משמעתי בעבירת תנועה, כפי שהוגדרה בפקודות הצבא;
:- &quot;בעל הכשרה משפטית&quot; - מי שרשום, או זכאי להיות רשום, בפנקס חברי לשכת עורכי הדין או מי שהוא בעל השכלה משפטית גבוהה כאמור [[בסעיף 25 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ&quot;א-1961]] (בחוק זה - חוק לשכת עורכי הדין);
:- &quot;בעל נסיון משפטי&quot; של תקופה מסויימת - בעל הכשרה משפטית שכיהן או עסק אותה תקופה באחת הכהונות או באחד העיסוקים האמורים [[בפסקאות (1) ו-(2) של סעיף 2 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ&quot;ד-1984]] (להלן - חוק בתי המשפט), או בתקנות שהותקנו לצורך [[אותו סעיף]], ובלבד שלפחות מחצית תקופת הכהונה או העיסוק היתה בארץ;
:- &quot;עבירה צבאית&quot; - עבירה לפי [[חלק ב']];
:- &quot;טענת פסלות&quot; - טענת בעל דין כי מתקיימת עילת פסלות לפי [[סעיף 310]];
:- &quot;הנציב&quot; - נציב תלונות הציבור על שופטים שמונה לפי [[סעיף 3 לחוק נציב תלונות הציבור על שופטים, התשס&quot;ב-2002]];
:- &quot;בן זוג&quot; – לרבות ידוע בציבור.

@ 2. מונחים [[חוק העונשין|מפקודת החוק הפלילי, 1936]] (תיקון: תשמ&quot;ז-2)
: בחוק זה תהא משמעותם של המונחים הבאים כמשמעותם [[בחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]], והם: &quot;חבלה&quot;, &quot;ביודעין&quot;, &quot;טענת שוא&quot;, &quot;פרסום&quot;, &quot;פרסם&quot;, &quot;החזקה&quot; ו-&quot;להחזיק ברשות&quot;.

@ 2א. הוראות ופקודות כלליות (תיקון: תשל&quot;ט)
: (א) הוראות הפיקוד העליון הן הוראות כלליות שיוציא הרמטכ&quot;ל באישור שר הבטחון, והן יקבעו עקרונות הנוגעים לארגון הצבא, למינהל, למשטר ולמשמעת בו ולהבטחת פעולתו התקינה.
: (ב) פקודות המטה הכללי הן פקודות כלליות שיוציא הרמטכ&quot;ל, והן יקבעו פרטים בנושאים האמורים בסעיף קטן (א).
: (ג) בהוראות הפיקוד העליון ניתן לקבוע סוגים אחרים של פקודות כלליות המחייבות בצבא (להלן - פקודות כלליות אחרות) והמוסמכים להוציאן.

@ 2ב. פטור מפרסום ברשומות (תיקון: תשל&quot;ט)
: הוראות ופקודות כאמור [[בסעיף 2א]] אינן טעונות פרסום ברשומות ויובאו לידיעת הנוגעים בדבר בדרך שיורה הרמטכ&quot;ל.

@ 3. דין הוראות ופקודות כלליות (תיקון: תשל&quot;ט, תשס&quot;ד-4)
: (א) לענין חוק זה רואים את פקודות הצבא כדינים.
: (ב) מקום שבו קיימת סתירה בין הוראת הפיקוד העליון לבין פקודת המטה הכללי או פקודה כללית אחרת - עדיפה הוראת הפיקוד העליון; מקום שבו קיימת סתירה בין פקודת המטה הכללי לבין פקודה כללית אחרת - עדיפה פקודת המטה הכללי.

== פרק שני: תחולת החוק ==

@ 4. תחולת החוק עד לשחרור מן הצבא
: מי שנתקבל כדין, או דימו בתום לב שנתקבל כדין, לכוחות הסדירים של הצבא או לשירות בכוחות המילואים של הצבא, יחול עליו חוק זה כל עוד לא קיבל שחרור מן הכוחות הסדירים או מאותו שירות מילואים.

@ 5. תחילת שרותו של מתנדב בכוחות המילואים
: הנמנה עם כוחות המילואים על פי התנדבות שנקרא להתייצב לשירות מילואים מסויים בהתאם להתנדבותו, רואים אותו לענין חוק זה כאילו היה בשירות מן הזמן שנקבע להתייצבותו לאותו שירות.

@ 6. תחולת החוק על מי שחדל מהיות חייל (תיקון: תשל&quot;ח-2, תשנ&quot;ג, תשנ&quot;ח-2)
: (א) אדם שעבר עבירה בהיותו חייל ולאחר ביצוע העבירה חדל, לחלוטין או לשעה, מהיות חייל, יחול עליו חוק זה בכל ענין הנוגע לאותה עבירה.
: (ב) לא הוגש כתב אישום לבית דין צבאי על עבירה כאמור, תוך מאה ושמונים יום מהיום שבו חדל להיות חייל כאמור, והיא אינה עבירה לפי [[סעיף 43]], [[92]], [[98]] [[או 99]], יחדל חוק זה לחול עליו לגבי אותה עבירה.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב) תפקע התחולה האמורה בסעיף קטן (א) לגבי עבירה מן העבירות המנויות להלן אם לא הוגש כתב אישום עליה לבית דין צבאי תוך שנה מהיום שאדם שעבר אותה חדל, לחלוטין או לשעה, מהיות חייל:
:: (1) עבירה צבאית שענשה מאסר שנתיים ומעלה;
:: (2) עבירה שאינה צבאית שהיא פשע וכן עבירה על [[סעיף 304 לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]], או עבירה על [[סעיף 64 לפקודת התעבורה]].
: (ד) על אף ההגבלות האמורות בסעיפים קטנים (ב) ו-(ג), כאשר בוצעה עבירה בידי חיילים שותפים לדבר, שהינם צדדים לעבירה, כאמור [[בסימן ב' לפרק ה' לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]], כל זמן שחוק זה חל על אחד מהם הוא יחול על כולם.
: (ה) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מדיני ההתיישנות לפי חוק זה או לפי [[חוק סדר הדין הפלילי, תשכ&quot;ה-1965]].

@ 7. תחולת החוק על מי שנמסר לו נשק מטעם הצבא
: מי שנמסר לו נשק מטעם הצבא כדי להחזיקו לפי תעודת הרשאה כאמור [[בסעיף 5ב(ג) לחוק כלי היריה, תש&quot;ט-1949]], ועשה בו או לגביו מעשה המהווה עבירה על [[הסעיפים 45(3)]], [[76(ג)]], [[78]], [[79]], [[80]], [[85]] [[או 133 לחוק זה]], יחול עליו חוק זה בכל ענין הנוגע לאותו מעשה.

@ 8. תחולת החוק על בני אדם הנתונים במשמורת הצבא או עובדים בצבא
: גם על אלה יחול חוק זה, אף אם אינם חיילים כהגדרתם [[בסעיף 1]]:
: (1) הנמצא כדין במשמורת הצבא;
: (2) העובד בשירות הצבא, או העובד במפעל המשרת את הצבא וששר הבטחון קבע אותו בצו כשירות צבאי לענין סעיף זה;
: (3) העובד בשליחות הצבא.

@ 8א. התאמת מונחים לענין עובד במפעל המשרת את הצבא (תיקון: תשכ&quot;ד)
: לענין תחולת חוק זה על עובד במפעל המשרת את הצבא וששר הבטחון קבע אותו בצו כשירות צבאי לפי [[סעיף 8(2)]], &quot;צבא&quot; - גם מפעל כאמור במשמע.

@ 9. הודעת הצו
: (א) צו כאמור [[בסעיף 8(2)]] יכול להיות כללי, מסוייג או אישי, ואין חובה לפרסמו ברשומות.
: (ב) תחילת תקפו של צו כאמור יהיה כתום שני חדשים מיום נתינתו, אולם לא יחול על אדם אלא משהודע לו; ולגבי מי שהיה בשירות שעליו חל הצו בזמן נתינתו - לא יחול הצו אלא כתום שני חדשים מיום ההודעה.

@ 10. תחולת החוק על שבויי מלחמה
: חוק זה יחול על שבוי מלחמה בהתחשב עם כל הוראה שנקבעה בתקנות שהותקנו על ידי שר הבטחון, בהסכמת שר המשפטים, לשם התאמת הוראות חוק זה עם האמנות הבינלאומיות שישראל התקשרה בהן.
: ((פורסמו [[תקנות השיפוט הצבאי (התאמת החוק עם האמנה בדבר הטיפול בשבויי מלחמה), תשכ״ו–1966]].))

@ 11. תחולת החוק על איש מילואים שאינו בשירות (תיקון: תשכ&quot;ד, תשכ&quot;ד-2, תשס&quot;ד-4, תשס&quot;ח)
: (א) איש מילואים שאינו בשירות שעבר אחת העבירות המנויות להלן יחול עליו חוק זה בכל הנוגע לאותה עבירה, ואלו הן:
:: (1) מעשה המהווה עבירה לפי [[הסעיפים 57]], [[94א]], [[99]], [[100]], [[101]], [[102]], [[104]], [[109(א)(1)]] [[או 131]];
:: (2) מעשה המהווה עבירה לפי [[סעיף 59]] [[או 62]], ועשה את המעשה כלפי מפקדו באשר הוא מפקדו, או כלפי מי שהיה מפקדו באשר היה מפקדו;
:: (3) מעשה המהווה עבירה לפי [[סעיף 64]], ועשה את המעשה לגבי חייל הבא לשים אותו במשמורת לפי חוק זה;
:: (4) מעשה המהווה עבירה לפי [[סעיף 65]], ועשה את המעשה כלפי פקודו באשר הוא פקודו;
:: (5) מעשה המהווה עבירה לפי [[סעיף 85]], לגבי נשק שקיבל מטעם הצבא;
:: (6) מעשה המהווה עבירה לפי תקנות שהותקנו על ידי שר הבטחון לפי [[חוק שירות בטחון [נוסח משולב], התשמ&quot;ו-1986]], או לפי [[חוק שירות המילואים, התשס&quot;ח-2008]], והמטילות חובות על אנשי מילואים כשאינם בשירות.
: (ב) אדם שעבר עבירה כאמור בסעיף קטן (א) בהיותו איש מילואים, יחול עליו חוק זה בכל הנוגע לאותה עבירה אף לאחר שחדל להיות נמנה עם כוחות המילואים; אולם אם לא הוגש כתב אישום לבית דין צבאי תוך שנה מהיום שבו נעברה העבירה והיא איננה עבירה לפי [[סעיף 99]], יחדל חוק זה לחול עליו לגבי אותה עבירה.

@ 12. עבריין ששהה מחוץ למדינה (תיקון: תשמ&quot;ב)
: לא הוגש כתב אישום לבית דין צבאי מפני שהותו של הנאשם מחוץ לישראל, לא יבוא הזמן ששהה מחוץ לישראל במנין התקופות האמורות [[בסעיפים 6]] [[ו-11]].

@ 13. סמכות שפיטה בעבירות צבאיות (תיקון: תשכ&quot;ד)
: (א) בית דין צבאי מוסמך לדון חייל שעשה מעשה המהווה עבירה צבאית, בין שעבר אותה במדינה ובין מחוצה לה; אין הוראה זו גורעת מסמכותו של כל בית משפט אחר במדינה לשפוט את החייל על אותו מעשה אם הוא מהווה עבירה לפי דין אחר.
: (ב) מי שחוק זה חל עליו על פי [[סעיף 8(2)]] לא יישפט בבית דין צבאי על עבירות אלה:
:: (1) עבירה לפי [[סעיף 43(1) ו-(5)]] ולפי [[סעיף 45(1), (3) ו-(5)]];
:: (2) עבירה לפי [[סעיפים 65]], [[67]], [[71]], [[95]], [[96]], [[98]], [[99]], [[129]] [[ו-130]];
:: (3) עבירה לפי [[סעיפים 126]], [[127]] [[ו-128]] אלא אם נעברה העבירה במקום שבהחזקת הצבא.
: (ג) מי שחוק זה חל עליו על פי [[סעיף 8(2)]] הרי, נוסף לעבירות הצבאיות המנויות בסעיף קטן (ב), לא יישפט בבית דין צבאי בתקופה שאיננה תקופת לחימה גם על עבירות אלה:
:: (1) עבירה לפי [[סעיפים 61]], [[92]], [[94]], [[100]], [[101]], [[102]], [[108(3)]], [[128]] [[ו-132]];
:: (2) עבירה לפי [[סעיף 49]], אלא אם התכוון במעשה העבירה להפגין חוסר כבוד למפקד;
:: (3) עבירה לפי [[סעיפים 109]], [[111]], [[112]] [[ו-113]] אלא אם הוזמן או בא לפני בית דין צבאי לרגל ענין שהגיע לידיעתו בקשר עם עבודתו בצבא.
: (ד) שר הבטחון רשאי לקבוע בתקנות עבירות נוספות שעליהן לא יתן את הדין מי שחוק זה חל עליו, לפי [[סעיף 8(2)]], הכל בתנאים ובסייגים שיקבע.

@ 14. סמכות לשפוט חייל בעבירות שאינן צבאיות
: בית דין צבאי מוסמך לדון חייל, פרט למי שחוק זה חל עליו על פי [[סעיף 8(2) ו-(3)]], שעבר בין במדינה ובין מחוצה לה עבירה כל שהיא שאיננה עבירה צבאית, אולם אם היה היועץ המשפטי לממשלה סבור שהעבירה לא נעברה במסגרת הצבא או עקב השתייכותו של הנאשם לצבא, רשאי הוא בכל עת, עד להחלטה בדבר הרשעה או זיכוי (להלן - הכרעת הדין), לצוות כי דינו יתברר בבית משפט אחר.

@ 15. סמכות לשפוט עובדים בצבא בעבירות שאינן צבאיות
: בית דין צבאי מוסמך לדון אדם שחוק זה חל עליו לפי [[סעיף 8(2) ו-(3)]] ושעבר, בין במדינה ובין מחוצה לה, במסגרת הצבא או עקב השתייכותו לצבא, עבירה כל שהיא שאיננה עבירה צבאית, אולם רשאי היועץ המשפטי לממשלה בכל עת עד להכרעת הדין לצוות, כי דינו של האדם יתברר בבית משפט אחר.

@ 15א. סמכות העמדה לדין בעבירת חוץ (תיקון: תשנ&quot;ד-2)
: הגשת כתב אישום בעבירה שנעברה מחוץ למדינה אשר בית דין צבאי מוסמך לדון בה כאמור [[בסעיפים 13]], [[14]] [[ו-15]], אינה טעונה הסכמת היועץ המשפטי לממשלה.

@ 16. דין מי שחוק זה חל עליו ואינו חייל
: מי שאינו חייל כהגדרתו [[בסעיף 1]], וחוק זה חל עליו - יהיה דינו, לענין חוק זה, כדין חייל; וכל מקום שמדובר בחוק זה על חייל, גם אדם כאמור במשמע; והוא, כשאין הוראה אחרת.

= חלק ב' - עבירות וענשים =

== פרק ראשון: אחריות לעבירה ==

@ 17. תחולת [[חוק העונשין]] (תיקון: תשל&quot;ז, תשמ&quot;ז-2, תשנ&quot;ח-2)
: מבלי לגרוע מהוראות [[סעיף 541]], יחולו לגבי עבירות צבאיות הוראות [[+|פרק א']] [[+|ופרק ב']] [[+|בחלק המקדמי]] והוראות [[חלק א לחוק העונשין|חלק א': כללי לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]], בתיאומים המחויבים לפי הענין.

@ 18. (תיקון: תשנ&quot;ח-2) : (((בוטל).))

@ 19. סייג לצידוק מטעמי הכרח או צורך
: חייל שעבר עבירה כדי להגן על חייו או גופו, או על חייו או גופו של אדם אחר, או על ערך כל שהוא, לא ישמש הדבר, על אף האמור בכל דין אחר, עילה לפטור מאחריות פלילית או למחילת העונש, אם לפי הנסיבות שבהן נעברה העבירה הוא היה חייב להקריב את החיים, הגוף או הערך.

@ 20. צידוק נוסף
: צידוק הוא לחייל, אם המעשה שעשה והמהווה עבירה נעשה כדי למנוע מרידה בצבא או המשכתה או כדי למנוע בשעת פעולה קרבית סירוב לקיים פקודה מוסמכת הנוגעת לאותה פעולה או אי קיום פקודה כזאת, ובלבד שאי אפשר היה למנוע אלה בדרך אחרת, ושבעשייתו לא עבר את המידה הדרושה לאותה מטרה.

@ 20א. טיפול רפואי בחייל על כרחו (תיקון: תשכ&quot;ד)
: (א) אישרו שני רופאים בכתב כי טיפול רפואי דרוש כדי להציל את חייו של חייל או כדי למנוע החרפה תכופה של מחלתו או נזק אחר לבריאותו שאינו ניתן לתיקון, או כדי לחסנו מפני מחלה, מותר לתת את הטיפול הרפואי לחייל גם על כרחו; אולם לא יבוצע ניתוח בגופו של חייל על כרחו אלא בתנאי קרב או בתנאי חירום דומים.
: (ב) בתקופת לחימה, בתנאי קרב או בתנאי חירום דומים, מותר לתת את הטיפול הרפואי כאמור בסעיף קטן (א) גם אם האישור חתום על-ידי רופא אחד בלבד, וגם אם האישור ניתן בעל-פה, ובלבד שייערך בכתב מיד כשהתנאים יאפשרו זאת.
: (ג) טיפול רפואי שניתן לחייל באישור כאמור בסעיף זה, רואים אותו לענין כל דין כאילו ניתן בהסכמתו של החייל אפילו ניתן על כרחו.

== פרק שני: ענשים ==

@ 21. דירוג הענשים
: אלה הענשים שבית דין צבאי רשאי להטיל בגבולות סמכותו על עבירה צבאית, וסדרם מן הקל אל החמור:
: (1) כל עונש מן הענשים המשמעתיים המנויים [[בסעיף 22]];
: (2) קנס;
: (3) מחבוש;
: (4) הורדה בדרגה;
: (5) מאסר לתקופה קצובה;
: (6) מאסר עולם;
: (7) עונש מוות.

@ 22. ענשים משמעתיים (תיקון: תשל&quot;ח)
: אלה הענשים המשמעתיים: אתראה, ריתוק למחנה או לאניה, נזיפה ונזיפה חמורה.

@ 23. תקופת ריתוק ומחבוש (תיקון: תשל&quot;ח-2)
: עונש ריתוק למחנה או לאניה או עונש מחבוש לא יעלו על שלושים וחמישה ימים.

@ 24. ברירת ענשים וצירופם (תיקון: תשכ&quot;ד)
: מי שנתחייב בבית דין צבאי על עבירה צבאית, רשאי בית הדין להטיל עליו את העונש שנקבע לה בחוק זה או עונש קל יותר, מתוך המפורטים [[בסעיף 21]] וכן הוא רשאי לצרף לכל עונש גם ענשים קלים יותר כאמור.

@ 25. עונש על עבירה שאיננה עבירה צבאית (תיקון: תשל&quot;ה, תשנ&quot;ד, תשס&quot;ד-4)
: (א) מי שנתחייב בבית דין צבאי על עבירה שאינה עבירה צבאית, רשאי בית הדין להטיל עליו עונש שבית המשפט היה מוסמך להטילו על אותה עבירה, וכן אחד או יותר מן העונשים המפורטים [[בסעיף 21(1), (3)]] אם קבוע לעבירה עונש מאסר, [[21(4)|ו-(4)]]; הטיל בית הדין עונש כאמור [[בסעיף 21(3)]] לא יעלו תקופות המאסר והמחבוש יחד על תקופת המאסר הקבועה לאותה עבירה.
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), מקום שנקבע לעבירה לפי [[פקודת התעבורה]], או לעבירה לפי חיקוק אחר הנוגע לתעבורה, עונש מסויים כעונש חובה, יטיל בית דין צבאי עונש כאמור באותו חיקוק. האמור בסעיף קטן זה אינו בא לגרוע מסמכותו של בית דין צבאי להטיל גם אחד או יותר מן העונשים המפורטים [[בסעיף 21]].

@ 26. דירוג ענשים מסויימים
: לענין [[סעיף 25]] -
: (1) רואים את הענשים המנויים [[בסעיף 21 פסקאות (1), (2) ו-(4)]] קלים מעונש מאסר לתקופה כל שהיא;
: (2) רואים מחבוש כעונש קל ממאסר כשתקופת המחבוש אינה עולה על תקופת המאסר.

@ 26א. הורדה בדרגה בעקבות עונש מאסר או עונש מוות (תיקון: תשכ&quot;ד)
: הטיל בית דין צבאי על נידון, שהוא בעל דרגה, אחד הענשים המנויים [[בסעיף 21(5), (6) או (7)]], יחליט בית הדין גם אם להטיל עונש הורדה בדרגה וינמק את החלטתו.

@ 27. גירוש מהצבא (תיקון: תשל&quot;ז)
: חייל שדרגתו אינה למטה מסמל והוא נידון על ידי בית דין צבאי על עבירה שדינה מאסר, רשאי בית הדין להטיל עליו עונש גירוש מהצבא נוסף על העונש הקבוע לאותה עבירה או במקומו.

@ 28. תוצאת גירוש מן הצבא
: גירוש מן הצבא גורר אחריו גם שלילת הדרגה הצבאית של הנידון.

@ 29. שיעור קנס (תיקון: תשל&quot;ז, תשמ&quot;א)
: קנס המוטל על עבירה לפי חוק זה לא יעלה על עשרים שיעורים של שכר יסוד חדשי של טוראי בשירות חובה, כפי שהוא בשעת הטלת העונש; אולם אם הנדון הוא חייל בשירות חובה לא יעלה הקנס על שני שיעורים של שכר כאמור.

@ 30. הורדה בדרגה
: (א) גזר בית דין צבאי הורדה בדרגה, יקבע בגזר דינו את הדרגה שאליה יורד הנידון. לא קבע בית הדין את הדרגה - יורד הנידון דרגה אחת מן הדרגה שהיתה לו בשעת מתן גזר הדין.
: (ב) שום דבר האמור בחוק זה אינו בא לגרוע מסמכותו של הרמטכ&quot;ל, או של מי שהוסמך לכך על ידיו, להוריד חייל מדרגתו הזמנית.

@ 31. עונש על תנאי
: מקום שבית דין צבאי רשאי להטיל מחבוש או מאסר לתקופה קצובה, רשאי הוא להורות שהעונש, כולו או חלקו, יהיה על תנאי.

@ 32. ביצועו של עונש על-תנאי (תיקון: תשכ&quot;ד, תשמ&quot;ז-2, תשמ&quot;ח-2, תשנ&quot;ג)
: (א) מי שנידון למחבוש או למאסר על תנאי לא ישא את ענשו אלא אם עבר תוך תקופה שנקבעה בגזר דינו (להלן [[בחלק זה]] - תקופת התנאי) אחת העבירות שנקבעו בגזר הדין והורשע בשל עבירה כזאת (להלן [[בחלק זה]] - עבירה נוספת) תוך תקופת התנאי או לאחריה.
: (ב) קביעת העבירות לפי סעיף קטן (א) יכול שתהיה בציון סוג של עבירות או בפירוט עבירות מסויימות, אם דרך תיאורן ואם דרך אזכור הוראות חוק; אוזכרה הוראת חוק והיא בוטלה לאחר מכן והוראה אחרת באה במקומה, יראו את גזר הדין כמאזכר גם את ההוראה האחרת.
: (ג) לא יטיל בית דין צבאי בשל עבירה נוספת עונש שכולו על תנאי; אולם אם על הנאשם תלוי ועומד אותה שעה מחבוש על תנאי בלבד, רשאי בית הדין להטיל בשל עבירה נוספת מאסר שכולו או חלקו על תנאי.
: (ד) תקופת התנאי תתחיל מיום מתן גזר הדין ואם הנידון נושא אותו זמן עונש מאסר או מחבוש - מיום שחרורו מן המאסר או המחבוש; אולם תקופה שאסיר נמצא בה מחוץ לבית הסוהר בשל חופשה מיוחדת או מכח [[סימן ב1 לפרק ו' של חוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]], יראו אותה כתקופת תנאי מצטברת לתקופת התנאי שקבע בית הדין הצבאי; והכל כשבית הדין הצבאי לא הורה אחרת.
: (ה) תקופת התנאי לא תעלה על שנתיים לגבי עבירה צבאית ולא תפחת משנה ולא תעלה על שלוש שנים לגבי כל עבירה אחרת.

@ 33. החלטה לביצוע עונש על תנאי (תיקון: תשכ&quot;ד, תשמ&quot;ב, תשמ&quot;ז-2, תשמ&quot;ח-2, תשס&quot;ד-4)
: (א) הוטל עונש על תנאי על ידי בית דין צבאי, בית משפט אחר או קצין שיפוט או על פי [[סעיפים 167]], [[442(ב)]] [[או 510]] והורשע הנידון בעבירה נוספת יצווה בית הדין על הפעלת העונש על תנאי; אולם לא יצווה בית דין על ביצוע עונש על תנאי שהוטל שלא על פי חוק זה אלא אם העבירה הנוספת היא עבירה שאיננה עבירה צבאית או שהיא עבירה על אחד הסעיפים האלה: [[43 עד 47]], [[51 עד 54]], [[57]], [[59 עד 78]], [[82]], [[84 עד 91]], [[96 עד 105]], [[107 עד 121]], [[126 עד 129]], [[131]], [[134 או 135]].
: (אא) הוטל בידי בית דין צבאי או בית משפט אחר, או על פי [[סעיפים 153א]], [[165(א)]], [[167]], [[442]] [[או 444א(ב)]], עונש על תנאי של פסילה מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה אזרחי או צבאי, והנידון הורשע בעבירה נוספת תוך תקופת התנאי, יצווה בית הדין על הפעלת עונש הפסילה על תנאי; על הצו כאמור יחולו הוראות [[סעיף 36 לפקודת התעבורה]], בשינויים המחוייבים;
::- &quot;עבירה נוספת&quot;, לענין זה -
::: (1) עבירה זהה עם זו שבשלה הוטל העונש על תנאי;
::: (2) עבירה כאמור [[בסעיף 153א(א)]];
::: (3) עבירה מן המפורטות [[+|בתוספת הראשונה]] או [[בתוספת השניה לפקודת התעבורה]];
::: (4) עבירה אחרת שהיא עבירת תעבורה כמשמעותה [[בפקודת התעבורה]], שנקבעה עם הטלת העונש על תנאי.
: (ב) מי שהופעל נגדו מחבוש או מאסר על תנאי, יתחיל לשאתו ביום מתן הצו המפעיל את העונש על תנאי, זולת אם ציווה בית הדין שיתחיל ביום אחר.
: (ג) בית הדין שהרשיע נאשם בשל עבירה נוספת ולא הטיל עליו בשל אותה עבירה עונש מחבוש או מאסר רשאי, על אף האמור בסעיף קטן (א) ובמקום לצוות על הפעלת המאסר או המחבוש על תנאי, להורות, מטעמים שיירשמו, על הארכת תקופת התנאי או חידושה לתקופה נוספת שלא תעלה על שנתיים, אם שוכנע בית הדין שבנסיבות הענין לא יהיה זה צודק להפעיל את המחבוש או המאסר על תנאי. לא ישתמש בית הדין בסמכות לפי סעיף קטן זה אלא לגבי ההרשעה הראשונה של הנאשם בשל עבירה נוספת.
: (ג1) האריך בית דין צבאי את תקופת התנאי לתקופה נוספת לפני תום תקופת התנאי תחל תקופת התנאי הנוספת בתום תקופת התנאי; חידש בית דין צבאי את תקופת התנאי לאחר שתמה תקופת התנאי תחל תקופת התנאי הנוספת מיום מתן פסק הדין; והכל כשבית הדין הצבאי לא הורה אחרת.
: (ד) מי שהוטל עליו עונש מאסר או מחבוש בשל עבירה נוספת והופעל נגדו עונש מחבוש או מאסר על תנאי, ישא את שתי תקופות הכליאה בזו אחר זו, זולת אם בית הדין שהרשיעו בשל העבירה הנוספת, הורה מטעמים שיירשמו, ששתי התקופות, כולן או מקצתן, יהיו חופפות.
: (ה) ניתנים לערעור -
:: (1) הוראה לפי [[סעיף 31]];
:: (2) צו לפי סעיפים קטנים (א), (ב), (ג) ו-(ד);
:: (3) העדר צו על הפעלת עונש על תנאי בניגוד להוראות סעיף זה.
: (ו) הוגש ערעור על ההרשעה בשל העבירה הנוספת לא יוגש ערעור כאמור בסעיף קטן (ה) בנפרד.
: (ז) ערער הנידון על הצו בדבר ביצוע עונש על-תנאי - יידחה הביצוע עד להחלטה בערעור; אולם אם הוטל על הנידון עונש מאסר או מחבוש בשל העבירה הנוספת ובית הדין הורה על חפיפת הענשים, ישא הנידון אותו חלק מן העונש על תנאי החופף את העונש בשל העבירה הנוספת, יחד עם אותו עונש.
: (ח) נדחה ביצוע עונש על תנאי או חלקו לפי האמור בסעיף קטן (ז), ישא הנידון תחילה את העונש בשל העבירה הנוספת, ואם בית הדין הצבאי לערעורים דחה את הערעור לפי סעיף קטן (ה), ישא הנידון את העונש שבית הדין הורה על ביצועו או יתרתו, לאחר גמר העונש בשל העבירה הנוספת, זולת אם הורה בית הדין הצבאי לערעורים הוראה אחרת.
: (ט) הורשע נידון בעבירה נוספת שאינה עבירה צבאית, לא יבוצע עונש מחבוש על תנאי אם חדל הנידון להיות חייל כהגדרתו [[בסעיף 1]].

@ 33א. העמדה במבחן (תיקון: תשכ&quot;ד)
: (א) מקום שבית דין צבאי דן את הנאשם מפני שחוק זה חל עליו לפי [[סעיפים 7]], [[8(2)]], [[8(3)]] [[או 11]], רשאי הוא להעמיד את הנאשם במבחן.
: (ב) על העמדה במבחן לפי סעיף זה תחול [[פקודת המבחן|פקודת העמדת עבריינים במבחן, 1944]], אולם הסמכויות לפי [[-#פרק ב|סעיפים 7 עד]] [[-#פרק ג|12 לפקודה]] יופעלו כאילו ניתן צו המבחן על ידי בית משפט; לענין זה, &quot;בית משפט&quot; -
:: (1) כשהעבירה שעליה הועמד הנאשם במבחן, דינה יותר משלוש שנים מאסר - בית המשפט המחוזי;
:: (2) בכל מקרה אחר - בית משפט השלום.
: (ג) לפני שיעמיד את הנאשם למבחן רשאי בית הדין לדרוש תסקיר בכתב של קצין מבחן על פי [[סעיף 37 לחוק העונשין|סעיף 19 לחוק לתיקון דיני העונשין (דרכי ענישה), תשי&quot;ד-1954]].

@ 34. מאסר ומחבוש מצטברים ומקבילים
: (א) מאסר או מחבוש לתקופות שונות שהוטלו בפסק דין אחד ולא הורה בית הדין שהנידון ישא כולם או מקצתם בזה אחר זה - תתחיל תקופת כולם ביום אחד; אולם תקופת מאסר או מחבוש שהוטלה במקום קנס לפי [[סעיפים 38]] [[154|או 39]] יהיו תמיד בנוסף על כל תקופת מאסר או מחבוש שהוטלה על הנידון.
: (ב) מי שנידון למאסר או למחבוש, ולפני שנשא כל ענשו חזר ונידון למאסר או למחבוש בשל עבירה אחרת, תקופת העונש השניה תתחיל מיד ובמקביל לראשונה, ואם נמצאה עודפת על הראשונה ישא לאחריה ביתרה; והוא, כשבית הדין שהטיל את העונש השני לא הורה הוראה אחרת בענין זה.
: (ג) מאסר ומחבוש שנידון נושא בהם כאחד לפי סעיף קטן (א) או (ב), לא ישא אלא במאסר; אך אם היתה תקופת המחבוש עודפת על תקופת המאסר, ישא בכל תקופת המאסר וביתרת ימי המחבוש; והוא, כשלא הורה בית הדין הוראה אחרת בענין זה.

@ 35. חיוב בפיצויים (תיקון: תשל&quot;ז, תשמ&quot;א, תשמ&quot;ח-2)
: (א) בית דין צבאי שהרשיע חייל רשאי לחייבו, בשל כל אחת מן העבירות שהורשע בהן, בנוסף על העונש, לשלם למי שניזוק על ידי העבירה סכום כסף שלא יעלה על עשרה שיעורים של שכר יסוד חדשי של טוראי בשירות חובה, כפי שהוא בשעת הטלת החיוב, לפיצוי הנזק או הסבל שנגרם לו.
: (ב) קביעת הפיצויים לפי ערך הנזק או הסבל שנגרמו, תהא כערכם ביום ביצוע העבירה או ביום מתן החלטת בית הדין, לפי הגדול יותר.
: (ג) לענין גביה, דין פיצויים לפי סעיף זה כדין קנס; סכום ששולם או נגבה על חשבון קנס שיש בצדו חובת פיצויים, ייזקף תחילה על חשבון הפיצויים.

@ 36. האחריות האזרחית שמורה
: זיכוי או הרשעה בבית דין צבאי או חיוב בפיצויים לפי [[סעיף 35]], אינם פוטרים מאחריות לנזקים לפי כל דין אחר.

@ 37. אין לצרף צד אזרחי
: בבית דין צבאי אין מצרפים צד אזרחי לתביעה פלילית.

@ 38. מאסר במקום קנס (תיקון: תשנ&quot;ג)
: (א) בית דין צבאי שהטיל קנס, רשאי בגזר דינו להטיל על הנידון מאסר עד שלושה חדשים למקרה שהקנס כולו או מקצתו לא ישולם במועדו.
: (ב) אין להטיל מאסר על תנאי לפי סעיף זה.

@ 39. (תיקון: תשל&quot;ח) : (((מוספר מחדש [[כסעיף 154]]).))

@ 40. קיצור תקופת עונש במקום קנס (תיקון: תשל&quot;ח)
: הוטל מאסר או מחבוש במקום קנס לפי [[סעיף 38]] או [[סעיף 154]] ולפני שנשא הנידון בכל ענשו שולם חלק מן הקנס, תקוצר תקופת המאסר או המחבוש לפי היחס שבין הסכום ששולם לבין הקנס כולו.

@ 41. התיישנות עבירות (תיקון: תשכ&quot;ד, תשל&quot;ה, תשמ&quot;ז-2, תשע&quot;ט)
: (א) עבירה צבאית תתיישן, אם עבר מיום ביצועה הזמן המפורש בצדה:
:: (1) עבירת בגידה - חמש עשרה שנה;
:: (2) עבירת עריקה - עשר שנים;
:: (3) עבירה אחרת - שלוש שנים.
: (ב) עבירה שאיננה צבאית תתיישן כאמור [[בסעיף 9 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ&quot;ב-1982]].
: (ג) על עבירה צבאית ועבירה שאינה צבאית יחולו ההוראות לפי [[+|סעיף 9(ג) עד (ו)]], [[+|תוספת ראשונה ב']] [[ותוספת ראשונה ג' לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ&quot;ב-1982]], בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
:: (1) הסמכויות הנתונות ליועץ המשפטי לממשלה, לפי הוראות [[סעיף 9(ג)(4) לחוק האמור]], יהיו נתונות לפרקליט הצבאי הראשי;
:: (2) הסמכויות הנתונות לראש אגף חקירות ומודיעין במשטרת ישראל לפי הוראות [[סעיף 9(ג)(2) ו-(4) לחוק האמור]], יהיו נתונות למפקד משטרה צבאית חוקרת או למפקד היחידה לחקירות פנים של המשטרה הצבאית, לפי העניין;
:: (3) נוסף על פרקי הזמן המנויים [[בסעיף 9(ג2) לחוק האמור]], לא יובאו בחשבון במניין התקופות האמורות [[באותו סעיף]] גם פרקי זמן אלה:
::: (א) פרק הזמן שבו שהה החשוד או הנאשם בשבי האויב, ונפילתו בשבי באה עקב עבירה שעבר;
::: (ב) פרק הזמן שבו נעדר החשוד או הנאשם מן השירות שלא ברשות;
:: (4) [[בתוספת הראשונה ג' לחוק האמור]] ייכללו גם עבירות לפי [[סעיפים 72]], [[77(א)(1)]], [[ו-105]].

@ 42. התיישנותם של ענשים (תיקון: תשל&quot;ה, תשמ&quot;ז-2)
: עונש שהטיל בית דין צבאי, בין על עבירה צבאית ובין על עבירה שאינה צבאית, יחולו עליו הוראות [[סעיף 10 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ&quot;ב-1982]]; אולם אם לא הופסק ביצוע העונש, יתחיל מנין תקופת ההתיישנות מיום אישור גזר הדין, אם הוא טעון אישור.

== פרק שלישי: עבירות ==

@ 43. בגידה
: חייל שעשה אחת מאלה:
: (1) באופן מחפיר, מסר לאויב מקום שהגנתו הופקדה בידו או נטשו נוכח האויב;
: (2) ביודעין, סייע לאויב בנשק, בציוד, באספקה או בכיוצא באלה;
: (3) ביודעין, נתן מחסה לאויב שאינו שבוי או חיפה עליו או עשה מעשה אחר כדי למנוע את לקיחתו בשבי;
: (4) בהיותו בשבי האויב, שירת מרצונו בכוחות המזויינים של האויב או מרצונו סייע בידם;
: (5) בבוגדין, נתן אות כניעה לאויב או עזב את המערכה;
: (6) בבוגדין, בא בדברים עם האויב;
: (7) ביודעין, מסר לאויב או בשביל האויב, כתב סתרים, סיסמה, סימן היכר, או ידיעות על מספרם של כוחות הצבא, עמדותיהם, מקום הימצאם, אספקתם או מתקניהם, או על הכנות או על פקודות בנוגע לפעולותיהם או לתנועותיהם, או כל פרט אחר בעל חשיבות ביחס לצבא;
: (8) מתוך כוונה לעזור לאויב או לסכן פעולה צבאית נגד האויב או פעולות כוחות מזויינים הפועלים נגד האויב בשיתוף עם הצבא, עשה מעשה העשוי להביא לתוצאה האמורה בפסקה זו -
: דינו - מוות, אולם לא יטיל בית דין צבאי עונש מוות אלא אם נעברה העבירה בתקופת לחימה.

@ 44. עזרה לאויב
: חייל שעשה ביודעין מעשה העשוי לעזור לאויב או לסכן פעולה צבאית נגד האויב או פעולות כוחות מזויינים הפועלים נגד האויב בשיתוף עם הצבא, דינו - מאסר עשר שנים.

@ 45. התנהגות מחפירה בקשר לפעולות צבאיות
: חייל שעשה אחת מאלה:
: (1) נטש באופן מחפיר מקום שהגנתו הופקדה בידו;
: (2) עשה מעשה שתכליתו לאלץ או להניע אדם שיטוש באופן מחפיר מקום שהגנתו הופקדה בידי אותו אדם או שימסור באופן מחפיר את המקום לאויב;
: (3) באופן מחפיר מסר את נשקו לאויב או זנחו נוכח האויב, או שנהג נוכח האויב באופן מחפיר אחר;
: (4) בא בדברים עם האויב או מסר לו ידיעות או נתן לו אות כניעה, ולא היתה לו סמכות לעשות אלה;
: (5) עזב באופן מחפיר את המערכה שלא בפקודת מפקדו;
: (6) מסר עצמו מרצונו לשבי האויב, או עשה מעשה אחר בכוונה ליפול בשבי האויב,
: דינו - מאסר חמש עשרה שנה.

@ 46. מרידה
: (א) חייל שהשתתף במרידה או עורר מרידה או קשר קשר עם אדם לעורר מרידה, דינו - מאסר חמש עשרה שנה; ואם נעברה העבירה בזמן לחימה או תוך כדי שימוש בנשק או איום בו, דינו - מאסר עולם.
: (ב) &quot;מרידה&quot; לענין חוק זה, היא כאשר שלושה חיילים או יותר עושים אחת מאלה -
:: (1) תוך כדי אי ציות בצוותה לפקודות הם תופסים בנשק או משתמשים בנשק שברשותם, או משתמשים באמצעי כפיה כלפי מפקד;
:: (2) מסרבים בצוותה למלא פקודה בזמן פעולה צבאית או פקודה הנוגעת לפעולה כזאת.

@ 47. מתן יד למרידה
: (א) חייל שעשה אחת מאלה:
:: (1) עשה מעשה שתכליתו להניע חייל להצטרף למרידה;
:: (2) בהיותו נוכח בשעת מרידה של פקודיו או כשנודע לו על מרידה כזו או על קשר למרידה כזו, לא עשה כמיטב יכלתו כדי לסכלה,
:: דינו - מאסר עשר שנים.
: (ב) חייל שעשה אחת מאלה:
:: (1) בהיותו נוכח בשעת מרידה לא עשה כמיטב יכלתו כדי לסכלה או לסייע בסיכולה;
:: (2) משנודע לו על מרידה או על קשר למרידה לא הודיע על כך מיד למפקד,
:: דינו - מאסר שלוש שנים.

@ 48. מרי
: חייל שעשה מעשה בניגוד למשטר או למשמעת או לסדר הטוב בצבא, והתכוון במעשה זה לעורר או להפגין התנגדות או מחאה נגד הוראה המחייבת בצבא או נגד דין כל שהוא, וכן חייל שנתן יד למעשה כזה, דינו - מאסר שלוש שנים.

@ 49. הפגנה הפוגעת במשמעת
: חייל שעשה מעשה בניגוד למשטר או למשמעת או לסדר הטוב בצבא, והתכוון במעשה זה להפגין חוסר כבוד למפקד או הזדהות עם דרישה, תרעומת או טענה של חייל אחר, וכן חייל שנתן יד למעשה כזה, דינו - מאסר שנתיים.

@ 50. הסתה למרי
: חייל אשר ביודעין גרם או ניסה לגרום לכך ששלושה חיילים או יותר יעברו על [[סעיף 48]] [[או 49]], דינו - מאסר שבע שנים.

@ 51. זריעת בהלה או יאוש בין חיילים (תיקון: תשט&quot;ו)
: חייל אשר בשעת פעולה של הצבא או לפני פעולה כזו עשה מעשה או הפיץ ידיעה - בין נכונה ובין בלתי נכונה - ויש בהם כדי לעורר בקרב חיילים בהלה או יאוש העלולים לפגוע בהצלחת אותה פעולה, דינו - מאסר שבע שנים.

@ 52. זריעת בהלה או יאוש (תיקון: תשט&quot;ו)
: חייל אשר עשה מעשה או הפיץ ידיעה - בין נכונה ובין בלתי נכונה - בענין הקשור בבטחון המדינה, ויש בהם כדי לעורר ברבים בהלה או יאוש, דינו - מאסר שלוש שנים.

@ 53. תעמולה הפוגעת במשטר הצבאי או במשמעת הצבא
: חייל אשר הכין, החזיק לשם הפצה, פרסם או הפיץ, בכתב או בצורה אחרת, חומר תעמולה שהבאתו לידיעת חייל עלולה להשפיע בדרך הפוגעת במשטר הצבאי או המערערת את המשמעת בצבא, או אשר עשה בין חיילים תעמולה בעל פה העלולה להשפיע בדרך האמורה, דינו - מאסר שלוש שנים.

@ 54. תעמולה הפוגעת בסדר הטוב בצבא
: חייל אשר הכין, החזיק לשם הפצה, פרסם או הפיץ, בכתב או בצורה אחרת, חומר תעמולה, שהבאתו לידיעת חייל עלולה להשפיע בדרך הפוגעת בסדר הטוב בצבא, או אשר עשה בין חיילים תעמולה בעל פה העלולה להשפיע בדרך הפוגעת בסדר הטוב בצבא, דינו - מאסר שנה.

@ 55. חזקת כוונה להפיץ
: חייל שנמצא ברשותו יותר מטופס אחד של חומר תעמולה כאמור [[בסעיפים 53]] [[ו-54]], רואים אותו כאלו החזיקם לשם הפצה כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר.

@ 56. עבירות בקשר לשבי
: חייל שנפל בשבי האויב מחמת חוסר זהירות מתאימה, אי ציות לפקודות או הזנחת תפקידו, או שלא חזר מן השבי לשירות הצבא כשהיה בידו לחזור, דינו - מאסר שבע שנים.

@ 57. גילוי ידיעות (תיקון: תשכ&quot;ד)
: חייל אשר גילה או מסר ללא רשות אחד הדברים האלה:
: (1) כתב סתרים, סיסמה, סימן היכר, או ידיעות על מספרם של כוחות הצבא, עמדותיהם, מקום הימצאם, אספקתם או מתקניהם, או על הכנות, או על פקודות בנוגע לפעולותיהם או לתנועותיהם;
: (2) פרט חשוב בנוגע לתפקידו, שירותו או מקום שירותו בצבא, או לתפקידו, שירותו או מקום שירותו של חייל אחר בצבא, או כל פרט חשוב ביחס לצבא, שלפי פקודות הצבא או הנוהג הצבאי אין למסרו אלא למי שמוסמך לקבלו, בין שהידיעה נכונה ובין שאיננה נכונה,
: דינו - מאסר חמש שנים.

@ 58. נטישת משמרת
: (א) חייל שנטש את משמרתו, דינו - מאסר שלוש שנים; ואם נעברה העבירה נוכח האויב, דינו - מאסר שבע שנים.
: (ב) זקיף שעזב את משמרתו לפני שהוחלף כדין, או שבניגוד לפקודות הצבא או להוראות התנהג על משמרתו באופן שמנע ממנו למלא את התפקיד שלמענו הועמד כזקיף, דינו - מאסר חמש שנים; ואם נעברה העבירה נוכח האויב, דינו - מאסר עשר שנים.

@ 59. אלימות כלפי מפקד
: חייל שהיכה מפקד או השתמש כלפיו באלימות, דינו - מאסר שנתיים; עשה את המעשה שעה שהמפקד שימש בתפקידו, דינו - מאסר חמש שנים.

@ 60. אלימות כלפי ממלאי תפקיד
: חייל שהיכה זקיף, שוטר צבאי בקשר לתפקידו של השוטר או כשהשוטר בתפקיד, או חייל שהופקד על שמירת אדם, רכוש או מקום, או השתמש כלפיהם באלימות, דינו - מאסר חמש שנים.

@ 61. אלימות כלפי חייל
: חייל שהיכה חייל אחר או השתמש כלפיו באלימות, דינו - מאסר שנה.

@ 62. איום ועלבונות כלפי מפקד
: חייל שאיים על מפקד או העליבו, או עשה מעשה אחר הפוגע בכבודו או במעמדו כמפקד, דינו - מאסר שנה; עשה את המעשה שעה שהמפקד שימש בתפקידו, דינו - מאסר שלוש שנים.

@ 63. איום על ממלאי תפקיד
: חייל שאיים באלימות על זקיף, על שוטר צבאי בקשר לתפקידו של השוטר או כשהשוטר בתפקיד, או על חייל שהופקד על שמירת אדם, רכוש או מקום, דינו - מאסר שלוש שנים.

@ 64. התנגדות לפעולה חוקית
: חייל אשר התנגד בכוח לחייל הבא בתוקף תפקידו לשימו במשמורת, או סירב לציית להוראות חייל כזה, דינו - מאסר שנתיים.

@ 65. התעללות (תיקון: תשנ&quot;ג)
: (א) חייל שהיכה חייל הנמוך ממנו בדרגה או שהיכה אדם הנמצא במשמורת שהחייל מופקד עליה, או שהתעלל בהם אחרת, דינו - מאסר שלוש שנים.
: (ב) חייל שהתעלל בחייל אחר, דינו - מאסר שנתיים.
: (ג) נעברה העבירה בנסיבות מחמירות, דין המתעלל - מאסר שבע שנים.

@ 66. עיכוב רכוש ללא הצדקה
: חייל שקיבל בתוקף תפקידו כסף או חפץ שנועד לחייל אחר, וללא הצדקה עיכבו תחת ידו או נמנע לשלמו או למסרו, דינו - מאסר שנתיים.

@ 67. שררה כלפי פקודים (תיקון: תשנ&quot;ו-4)
: (א) חייל שהשתמש לרעה בסמכותו כלפי פקודו, דינו - מאסר שנה אחת; נעברה העבירה בנסיבות מחמירות, דינו - מאסר שלוש שנים.
: (ב) נעברה העבירה במהלך אימון או בקשר לאימון, דינו - מאסר שלוש שנים; נעברה העבירה בנסיבות מחמירות, דינו - מאסר חמש שנים.

@ 68. חריגה מסמכות (תיקון: תשנ&quot;ד)
: חייל שחרג במזיד מן הסמכויות שניתנו לו לביצוע תפקידו בצבא ([[בפרק זה]] - חרג מסמכותו), דינו - מאסר שנה.

@ 69. (תיקון: תשנ&quot;ד) : (((בוטל).))

@ 70. גרימת נזק לרכוש על ידי חריגה מסמכות
: חייל שחרג מסמכותו ובמעשהו זה גרם או עלול היה לגרום נזק לרכוש, דינו - מאסר שנתיים.

@ 71. קצין שיפוט שחרג מסמכותו (תיקון: תשנ&quot;ד)
: חייל שחרג מסמכותו על ידי שפעל כקצין שיפוט, בין שהוא קצין שיפוט ובין שהוא מתחזה כקצין שיפוט, דינו - מאסר שלוש שנים.

@ 72. חריגה מסמכות עד כדי סיכון חיים או בריאות
: חייל שחרג מסמכותו, ובמעשהו זה גרם או עלול היה לגרום חבלה לגופו או נזק לבריאותו של אדם אחר, דינו - מאסר שלוש שנים.

@ 73. חריגה מסמכות עד כדי סיכון בטחון המדינה (תיקון: תשנ&quot;ד)
: חייל שחרג מסמכותו ובמעשהו זה פגע, או עלול היה לפגוע, בבטחון המדינה או בפעולות הצבא, או בפעולותיהם של כוחות מזויינים הפועלים בשיתוף עם הצבא, דינו - מאסר חמש שנים; התכוון בכך לפגוע בבטחון המדינה או בפעולות כאמור, דינו - מאסר עשר שנים.

@ 74. ביזה
: חייל שבז ביזה, או שפרץ לבית או למקום אחר כדי לבוז ביזה, דינו - מאסר עשר שנים.

@ 75. (תיקון: תשמ&quot;ז-2, תשע&quot;ח) : (((בוטל).))

@ 76. השמדת רכוש
: (א) חייל שהשמיד במזיד רכוש של חייל אחר, או גרם במזיד ובמישרין לנזק, לקלקול או לאבדן של רכוש כזה, דינו - מאסר ארבע שנים.
: (ב) חייל שהשמיד במזיד רכוש צבאי, או שגרם במזיד ובמישרין לנזק, לקלקול או לאבדן של רכוש כזה, דינו - מאסר שבע שנים.
: (ג) חייל שהשמיד במזיד נשק, כלי טיס, כלי שיט או כלי תחבורה שהם רכוש צבאי, או גרם במזיד ובמישרין לנזק, לקלקול או לאבדן של רכוש כזה, דינו - מאסר חמש עשרה שנה.

@ 77. הוצאת רכוש מרשות הצבא (תיקון: תשל&quot;ז, תשמ&quot;ג, תשמ&quot;ז-2)
: (א) חייל שהוציא ביודעין ושלא כדין רכוש צבאי מרשות הצבא, דינו -
:: (1) מאסר שלוש שנים - אם ערך הרכוש אינו עולה על הסכום הקובע;
:: (2) מאסר שבע שנים - אם ערך הרכוש עולה על הסכום הקובע.
: (ב) בסעיף זה, &quot;הסכום הקובע&quot; - סכום השוה לעשרה שיעורים של שכר יסוד חדשי של טוראי בשירות חובה, כפי שהוא בשעת ביצוע העבירה.

@ 78. הוצאת נשק מרשות הצבא (תיקון: תשמ&quot;ז-2)
: חייל שהוציא ביודעין ושלא כדין נשק מרשות הצבא, דינו - מאסר חמש עשרה שנים.

@ 79. שימוש ברכוש צבאי שלא למטרות הצבא (תיקון: תשמ&quot;ז-2)
: (א) חייל שהשתמש ברכוש צבאי שלא למטרות הצבא, דינו - מאסר שנתיים.
: (ב) חייל שהשתמש בנשק שהוא רכוש צבאי שלא למטרות הצבא, דינו - מאסר חמש שנים.

@ 80. אי שמירתו של רכוש צבאי (תיקון: תשמ&quot;ז-2)
: חייל שלא נקט במועד הנכון בכל האמצעים הסבירים כדי לשמור מנזק, מקלקול או מאבדן כל רכוש צבאי שהגיע לרשותו או שהוא אחראי לו בדרך אחרת, בין אם ניזוק הרכוש, נתקלקל או אבד ובין אם לאו, דינו - מאסר שנה; היה הרכוש נשק, כלי טיס, כלי שיט או כלי תחבורה אחר, דינו - מאסר שלוש שנים.

@ 81. חזקת רשלנות
: ניזוק, נתקלקל או אבד רכוש צבאי כאמור [[בסעיף 80]], רואים אותו חייל כאילו לא נקט במועד הנכון כל האמצעים הסבירים לשמירת אותו רכוש, כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר.

@ 82. נטילת ציוד ואספקה או עיכובם שלא כדין
: חייל שנטל שלא כדין ציוד או אספקה של הצבא לצורך יחידה שהציוד או האספקה לא היו מיועדים לה, או שעיכב שלא כדין ציוד או אספקה של הצבא, דינו - מאסר שנתיים.

@ 83. (תיקון: תשנ&quot;ו-3) : (((בוטל).))

@ 84. גניבה מחייל
: חייל שהוציא ביודעין ושלא כדין, מרשות חייל אחר כסף או רכוש אחר, דינו - מאסר שנתיים.

@ 85. שימוש בלתי-חוקי בנשק
: חייל אשר ללא סמכות או ללא נקיטת אמצעי זהירות נאותים נשא נשק, טיפל בו או השתמש בו באופן אחר, דינו - מאסר שנתיים; הפעיל כאמור את הנשק, דינו - מאסר שלוש שנים.

@ 86. גרימת עיקולו, מעצרו וחילוטו של כלי טיס, כלי שיט, או כלי תחבורה אחר
: חייל שבמזיד או על ידי מעשה שלא כדין, גרם במישרין שכלי טיס, כלי שיט או כלי תחבורה אחר, שהם רכוש צבאי, יעוקל או ייעצר במדינה זרה, דינו - מאסר חמש שנים, ואם גרם כאמור שהכלי יחולט, דינו - מאסר עשר שנים.

@ 87. נטישת כלי טיס או כלי שיט
: חייל מן הצוות של כלי טיס או של כלי שיט שנטש את הכלי ללא רשות בשעה שנשקפת לכלי סכנת אבדן, דינו - מאסר שלוש שנים, ואם היה מפקד הכלי, דינו - מאסר שבע שנים.

@ 88. טיפול בכלי טיס או בכלי שיט בחוסר זהירות או בניגוד להוראות
: חייל שטיפל בכלי טיס או בכלי שיט של הצבא, בחוסר זהירות או בהפרת כלל מכללי הטיפול, הטיסה או השיט, או שהטיסו או שהשיטו כאמור, והביא בזה, או עלול היה להביא בזה, למותו של אדם או לחבלתו, דינו - מאסר שלוש שנים.

@ 89. טיסה ללא רשות
: חייל שהטיס כלי טיס של הצבא כשלא היה רשאי לכך על פי פקודות הצבא, דינו - מאסר שנתיים.

@ 90. טיסה אסורה
: חייל שהטיס כלי טיס של הצבא בגובה נמוך מהקבוע בפקודות הצבא לאותו סוג של כלי טיס או לאותו שלב או סוג של טיסה, דינו - מאסר שנתיים.

@ 91. אי מילוי הוראות מפקד כלי טיס או כלי שיט
: חייל מכל דרגה שהיא, שהיה בכלי טיס או בכלי שיט של הצבא, ולא קיים הוראותיו החוקיות של הממונה על אותו כלי טיס או כלי שיט, בכל ענין הנוגע לנהיגתם, לבטחונם או למשטר הפנימי בהם, בין שהממונה הוא חייל ובין אם לאו, ואף אם אין הממונה גבוה ממנו בדרגה, דינו - מאסר שנתיים.

@ 92. עריקה (תיקון: תשע&quot;ו)
: חייל שנעדר משירותו בצבא מתוך כוונה שלא לחזור לשירות בצבא, דינו - מאסר שבע שנים; נעדר החייל משירותו בצבא בעת פעילות מבצעית או פעולה קרבית של יחידתו, מתוך כוונה שלא לחזור לשירות בצבא, דינו - מאסר עשר שנים.

@ 93. חזקת כוונה שלא לחזור (תיקון: תשכ&quot;ד, תשע&quot;ו)
: חייל שנעדר משירות בצבא שמונה עשר חודשים, שלא ברשות, רואים אותו כמי שנעדר מן השירות מתוך כוונה שלא לחזור, כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר.

@ 94. העדר מן השירות שלא ברשות (תיקון: תשכ&quot;ד)
: חייל שנעדר משירותו בצבא, או מהמקום שהוא חייב כדין להימצא בו אותה שעה, דינו - מאסר שלוש שנים, אלא אם הוכח כי היה לו היתר או הצדק סביר אחר לכך.

@ 94א. איבוד קשר עם היחידה (תיקון: תשס&quot;ד-4, תשס&quot;ח)
: איש מילואים אשר לא יצר קשר עם יחידתו, בהתאם להוראות שקבע שר הביטחון, לפי [[סעיף 24 לחוק שירות המילואים, התשס&quot;ח-2008]], דינו - מאסר שישה חודשים.

@ 95. (תיקון: תשס&quot;ד-4) : (((בוטל).))

@ 96. התגייסות במרמה
: מי שנתקבל לכוחות הסדירים או לכוחות המילואים, ולפני שנתקבל לכוחות אלה השתמש בטענות שוא, העלים פרטים חשובים או השתמש באמצעי הונאה אחרים, לגבי כשרותו להתקבל כאמור, רואים אותו כחייל משעת העבירה, ודינו - מאסר שנה.

@ 97. קבלת תפקיד במרמה
: חייל אשר כדי להתמנות לתפקיד בצבא, השתמש בטענות שוא, או העלים פרטים חשובים או השתמש באמצעי הונאה אחרים, בקשר לכשרותו להתמנות לתפקיד, דינו - מאסר שנתיים.

@ 98. שחרור במרמה
: חייל שהשיג את שחרורו מהכוחות הסדירים של הצבא בטענות שוא, בהעלמת פרטים חשובים או באמצעי הונאה אחרים, דינו - מאסר עשר שנים.

@ 99. פטור משירות בטחון במרמה (תיקון: תשמ&quot;ז-2)
: חייל שהשיג לעצמו פטור משירות בטחון כמשמעותו [[בחוק שירות בטחון [נוסח משולב], התשמ&quot;ו-1986]], בטענות שוא, בהעלמת פרטים חשובים או באמצעי הונאה אחרים, דינו - מאסר עשר שנים.

@ 100. הטלת מום
: חייל שהטיל בגופו מום או מחלה, או הניח לאדם אחר להטיל בו מום או מחלה, או שעשה מעשה על מנת ללקות במום או במחלה או להחמיר מום או מחלה שיש לו, והכל מתוך כוונה לפסול על ידי כך את עצמו משירות צבאי, או לעשות את עצמו בלתי ראוי לתפקיד בצבא שהיה ראוי לו אלמלא המום או המחלה, דינו - מאסר עשר שנים.

@ 101. התחלות
: חייל שהעמיד פני חולה או בעל מום בכוונה לפסול את עצמו לשירות או למילוי תפקיד, דינו - מאסר שנתיים.

@ 102. השתמטות מפעולה מסויימת (תיקון: תשכ&quot;ד)
: חייל שעשה אחד המעשים המפורטים [[בסעיף 94]] או [[בסעיף 100]], או השתמש בטענות שוא או באמצעי הונאה אחרים כדי להשתמט מפעולה, או מהמראה או מהפלגה, או כדי להשתמט משירות מילואים או מחלק ממנו, דינו - מאסר ארבע שנים; עשה מעשה כאמור על מנת להשתמט מתפקיד קרבי, דינו - מאסר חמש עשרה שנה.

@ 103. (תיקון: תשל&quot;ז) : (((בוטל).))

@ 104. ענין בעסקה הנעשית על ידי הצבא
: חייל אשר אגב תפקידו בצבא, היתה לו יד בעסקה הנעשית על ידי הצבא, למען הצבא או בשמו, וקיבל או עלול לקבל במישרין או בעקיפין, טובת הנאה באותה עסקה, ולא הודיע בכתב בעוד מועד, לרמטכ&quot;ל או למי שהוסמך לכך על ידיו, על ענינו באותה עסקה, דינו - מאסר שנתיים.

@ 105. עבירה במסמכים צבאיים
: חייל שעשה אחת מאלה:
: (1) ביודעין, מסר, או הניח לזולתו שימסור, ידיעה כוזבת במסמך הנוגע לצבא, והמסמך נערך או נחתם על ידיו;
: (2) מסר, או הניח לזולתו שימסור, ידיעה כוזבת במסמך הנוגע לצבא ושחובה עליו לבדוק את נכונות תכנו, מתוך שלא נקט אמצעים סבירים כדי למלא חובה זו;
: (3) מתוך כוונה להטעות, העלים, או הניח לאחר להעלים, פרט כל שהוא במסמך כאמור בפסקה (1) או (2);
: (4) העלים, השחית, שינה או סילק מסמך שחובה עליו לשמרו או להמציאו,
: דינו - מאסר שלוש שנים.

@ 106. רשלנות לגבי תעודות
: חייל אשר חתם על מסמך שנקבע בפקודות הצבא כתעודה לצורך סעיף זה, ולא נקט אמצעים סבירים כדי לבדוק את נכונותו ודיוקו של פרט חשוב מן הפרטים שהתעודה מעידה עליהם, דינו - מאסר שתי שנים.

@ 107. האשמת שוא
: חייל שטפל אשמה בעבירה על חייל אחר, בידעו שאישום-שוא הוא, דינו - מאסר שלוש שנים.

@ 108. ידיעות כוזבות
: חייל שביודעין מסר פרט כוזב או העלים פרט חשוב -
: (1) בתלונה שהגיש בצבא;
: (2) בענין שלפי פקודות הצבא חובה עליו למסור בו הודעה;
: (3) על מנת להשיג חופשה או להאריכה;
: (4) בענין אחר שנקבע בפקודות הצבא כענין שסעיף זה חל עליו,
: דינו - מאסר שנה.

@ 109. עבירות לגבי בתי דין צבאיים (תיקון: תשל&quot;ז)
: (א) חייל שעבר אחת העבירות האלה:
:: (1) הוזמן כדין לבוא לפני בית דין צבאי ולא בא, או בא ועזבו לפני שקיבל רשות לעשות זאת, ולא הראה סיבה מספקת להעדרו;
:: (2) נדרש כדין על ידי בית דין צבאי להישבע או להצהיר בהן צדק ולא עשה זאת;
:: (3) נדרש כדין על ידי בית דין צבאי להמציא מסמך שברשותו ובמזיד לא המציא אותו;
:: (4) בהיותו עד בבית דין צבאי לא השיב על שאלה שנדרש כדין להשיב עליה, או השיב ביודעין תשובה מתחמקת;
:: (5) גרם הפרעה או הפסקה במהלך הדיונים של בית הדין,
:: דינו - מאסר שנה.
: (אא) חייל שאיחר לישיבת בית דין צבאי שאליה הוזמן כדין ולא הראה סיבה מספקת לאיחורו, דינו - מאסר חודש אחד.
: (ב) חייל שביזה בית דין צבאי על ידי נקיטת לשון מעליבה או מאיימת, דינו - מאסר שנתיים.

@ 110. עבירות לגבי שופט-חוקר ואחרים
: לענין [[סעיף 109]], &quot;בית דין&quot; - לרבות שופט-חוקר, ולענין [[109|פסקאות (1), (3) ו-(4) לסעיף קטן (א) שבו]], [[109|וסעיף קטן (ב) שבו]] - גם ועדת חקירה לפי [[סעיף 537]] וקצין בודק.

@ 111. עדות שקר בבית דין
: חייל שהעיד, ביודעין, בשבועה או בהן צדק עדות שקר לפני בית דין צבאי או לפני שופט-חוקר, דינו - מאסר שבע שנים.

@ 112. עדות שקר שלא בבית דין
: חייל שהעיד ביודעין עדות שקר לפני קצין שיפוט כשהוא דן בדיון משמעתי, לפני ועדת חקירה לפי [[סעיף 537]] או לפני אדם אחר המוסמך לפי חוק זה לגבות עדות מפי אותו חייל, דינו - מאסר שנתיים.

@ 113. עדויות סותרות
: חייל שבעדותו בפני בית דין צבאי סתר בפרט חשוב עדות קודמת שהעיד לפני בית דין צבאי אחר או לפני כל בית משפט אחר או לפני שופט-חוקר או קצין בודק, או שבעדותו לפני שופט-חוקר סתר בפרט חשוב עדות קודמת שהעיד לפני קצין בודק, והוכח לבית הדין כי היתה בזה כוונה להונות את מי שלפניו ניתנה עדות מן העדויות כאמור, דינו - מאסר שנתיים, ואין נפקא מינה את מי ממקבלי העדויות התכוון הנאשם להונות.

@ 114. מעצר שלא כדין
: חייל שעצר אדם שלא כדין או החזיקו במשמורת שלא כדין, דינו - מאסר שלוש שנים.

@ 115. עבירות בקשר למעצר
: חייל שלא קיים הוראות חוק זה, או פקודות הצבא, החלות על עצירתו של אדם או על החזקתו במשמורת ועל הבאתו לדין, דינו - מאסר שמונה עשר חודש.

@ 116. סירוב להחזיק במשמורת
: חייל שנדרש כדין להחזיק חייל אחר במשמורת, או לשימו במשמורת, ולא עשה זאת, דינו - מאסר שנתיים.

@ 117. סירוב לסייע להחזיק במשמורת
: חייל שנדרש כדין לסייע להחזיק חייל אחר במשמורת או לשימו במשמורת ולא עשה זאת, דינו - מאסר שנה.

@ 118. הפרעה להחזקה במשמורת
: חייל שהפריע להחזיק חייל במשמורת או לשימו במשמורת, דינו - מאסר שלוש שנים.

@ 119. שימוש באמצעים בלתי כשרים לצורך חקירה
: חייל שהשתמש באלימות, או שאיים להשתמש באלימות, כלפי אדם אחר כדי לאלצו להעיד או למסור אמרה בעבירה, דינו - מאסר שלוש שנים; השתמש באמצעים בלתי כשרים אחרים כדי לאלץ אדם להודות באשמה בעבירה, דינו - מאסר שנה.

@ 120. שחרור ממשמורת
: חייל ששחרר, שלא ברשות, אדם הנתון למשמורתו או למשמורת של חייל אחר, או שהניח לאותו אדם שיימלט, דינו - מאסר שלוש שנים.

@ 121. בריחה ממשמורת
: חייל שנמצא כדין במשמורת הצבא ונמלט או ניסה להימלט ממנה לפני ששוחרר מאותה משמורת, דינו - מאסר שנתיים.

@ 122. סירוב לקיים פקודה (תיקון: תשל&quot;ז)
: חייל שבמזיד לא קיים פקודה שניתנה לו מאת מפקד תוך מילוי תפקידו או שסירב לקיימה בין בדיבור ובין בהתנהגות, דינו - מאסר שלוש שנים; עבר את העבירה תוך פעולה קרבית של יחידתו, דינו - מאסר חמש עשרה שנה.

@ 123. אי-קיום פקודה (תיקון: תשל&quot;ז)
: חייל שלא קיים פקודה שניתנה לו מאת מפקד, דינו - מאסר שנתיים; עבר את העבירה תוך פעולה קרבית של יחידתו, דינו - מאסר עשר שנים.

@ 124. התרשלות
: חייל שקיים ברשלנות פקודה או הוראה שניתנה לו, או שהתרשל במילוי תפקידו בצבא, דינו - מאסר שנה; מפקד יחידה או חייל בדרגת סמל ומעלה שעבר עבירה כאמור, דינו - מאסר שנתיים.

@ 125. אין חובה לקיים פקודה בלתי חוקית
: לא ישא חייל באחריות פלילית לפי [[הסעיפים 122]], [[123]] [[ו-124]] אם ברור וגלוי שהפקודה שניתנה לו היא לא חוקית.

@ 126. הפרעה לשוטר צבאי
: חייל שהפריע לשוטר צבאי במילוי תפקידו, דינו - מאסר שנתיים.

@ 127. סירוב לסייע לשוטר צבאי
: חייל שנדרש לסייע לשוטר צבאי במילוי תפקידו ולא עשה זאת, דינו - מאסר שנה.

@ 127א. סירוב להיבדק לשם גילוי שימוש בסמים מסוכנים (תיקון: תשמ&quot;ג)
: חייל שנצטווה להיבדק לפי [[סעיף 250א]] וסירב להיבדק, דינו - מאסר שנתיים.

@ 128. התנהגות פרועה
: חייל שהשתתף בקטטה, או שהתנהג בצורה פרועה במקום ציבורי, דינו - מאסר שנה.

@ 129. התנהגות מבישה (תיקון: תשכ&quot;ד)
: חייל שהתנהג התנהגות מבישה, דינו - מאסר שנה.

@ 130. התנהגות שאינה הולמת (תיקון: תשכ&quot;ד)
: חייל בדרגת סמל או בדרגה גבוהה מזו שהתנהג באופן שאינו הולם את דרגתו או את עמדתו בצבא, דינו - מאסר שנה.

@ 131. התחזות (תיקון: תש&quot;ל)
: חייל המתחזה כבעל דרגה שאינה שלו, או כבעל תפקיד בצבא, מבלי שהוא רשאי לעשות זאת, או עונד סימן או תג צבאי, אות מערכה או עיטור ואינו מוסמך לענדו, דינו - מאסר שנה.

@ 132. פגיעה במשמעת
: חייל אשר עשה מעשה או התנהג באופן שפגע או עשוי היה לפגוע בסדר הטוב של הצבא או במשמעתו, ואין המעשה מהווה עבירה צבאית אחרת, דינו - מאסר שנה.

@ 133. אי קיום הוראות המחייבות בצבא (תיקון: תשל&quot;ט, תשס&quot;ד-4)
: (א) חייל שעשה אחת מאלה, דינו - מאסר שנה:
:: (1) לא קיים הוראה מפקודות הצבא;
:: (2) לא קיים הוראה מפקודות קבע או מפקודות שיגרה, שפורסמו בכתב בהתאם לפקודות הצבא או בהתאם לנוהג הצבאי;
:: (3) קיים ברשלנות הוראה מההוראות האמורות בפסקאות (1) ו-(2).
: (ב) לענין [[#|סעיף 12 לחוק העונשין, תשל&quot;ז-1977]], רואים גם פקודות קבע ופקודות שיגרה כאמור בסעיף קטן (א)(2) כדינים.

@ 133א. איסור עבודה, עיסוק או התמחות (תיקון: תשס&quot;ד-4)
: חייל שבלא היתר על פי פקודות הצבא, או שלא בהתאם לתנאיו, עבד בעבודה או עסק בעיסוק שנהוג לקבל בעבורם שכר, או התמחה התמחות מקצועית, דינו - מאסר שישה חודשים.

@ 134. אי מניעת עבירה
: (א) חייל שידע כי חייל אחר זומם או מנסה לעבור עבירה צבאית שענשה עולה על שלוש שנים מאסר, ולא פעל באופן סביר כדי למנוע את עשייתה או השלמתה, דינו -
:: (1) אם העונש שנקבע על העבירה הוא מוות או מאסר עולם - מאסר עשר שנים;
:: (2) אם העונש שנקבע על העבירה הוא מאסר לזמן קצוב - מאסר שלא יעלה על מחצית תקופת המאסר שעבריין צפוי לה על העבירה אך לא יותר משלוש שנים.
: (ב) מבלי לפגוע בכלליות האמור בסעיף קטן (א) ומבלי להוציא מקרי קרבה אחרים נקבע בזה, כי בן-זוג, הורה, צאצא, אח או אחות של חייל שזמם או ניסה לעבור עבירה כאמור בסעיף קטן (א), אשר לא הודיעו לרשויות המוסמכות על המזימה או הנסיון - אין רואים אותם כאילו לא פעלו באופן הנדרש לפי אותו סעיף קטן.

@ 135. קשר לעבור עבירה
: חייל שקשר קשר עם אדם אחר לעבור עבירה צבאית יהיה צפוי -
: (1) למאסר עולם, אם העונש הצפוי לחייל העובר את העבירה שלשמה נקשר הקשר (להלן - העונש העיקרי) הוא מוות;
: (2) למאסר עשרים שנה, אם העונש העיקרי הוא מאסר עולם;
: (3) למחצית העונש העיקרי, אם העונש העיקרי הוא מאסר לתקופה קצובה;
: (4) לעונש העיקרי, אם העונש העיקרי הוא אחר.

= חלק ג' - דין משמעתי =

@ 136. תחולת הדין המשמעתי (תיקון: תשכ&quot;ד, תשל&quot;ה, תשל&quot;ח-2, תשנ&quot;ג-2, תשנ&quot;ו-3, תשס&quot;ב-3, תשס&quot;ח, תשע&quot;ז)
: (א) חייל, בדרגה למטה מדרגת רב-אלוף, שהואשם בעבירה צבאית שענשה אינו עולה על מאסר שלוש שנים, בין שעבר אותה במדינה ובין מחוצה לה, תהא לקצין שיפוט הסמכות לדונו דין משמעתי לפי הוראות [[חלק זה]].
: (ב) לענין תחולת הדין המשמעתי, דין עבירה על אחד מאלה כדין עבירה צבאית:
:: (1) [[חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים), התשנ&quot;ד-1994]];
:: (1א) [[חוק צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים), התשנ&quot;ד-1994]];
:: (1ב) [[חוק למניעת הטרדה מינית, התשנ&quot;ח-1998]];
:: (1ג) [[חוק שירות הציבור (הצהרת הון), התשע&quot;ז-2016]];
:: (2) תקנות שהותקנו לפי [[סעיף 24 לחוק שירות המילואים, התשס&quot;ח-2008]];
:: (3) תקנות על פי [[פקודת התעבורה]], שקבע שר הבטחון בהתייעצות עם שר המשפטים, למעט תקנות שלעבירה עליהן נקבע עונש חובה.
::: ((פורסמו [[תקנות השיפוט הצבאי (קביעת תקנות לענין תחולת הדין המשמעתי), תשל״ו–1976]].))

@ 137. העמדה לדין לפני קצין שיפוט (תיקון: תשל&quot;ח)
: חייל יועמד לדין משמעתי לפני קצין שיפוט, כפי שייקבע בפקודות הצבא או בהוראות על פיהן.

@ 138. (תיקון: תשל&quot;ח) : (((נמחק).))

@ 139. סמכותו של קצין שיפוט
: קצין שיפוט לא ידון בתלונה על חייל, אלא באחד המקרים האלה:
: (1) החייל נמנה עם יחידה הנתונה לפיקודו;
: (2) הוענקה לו על ידי הרמטכ&quot;ל סמכות של קצין שיפוט לפי [[סעיף 1]] לגבי החייל או לגבי העבירה.

@ 140. דין משמעתי לפי הוראת הרמטכ&quot;ל
: מי שחוק זה חל עליו לפי [[סעיף 8(2) ו-(3)]] לא יועמד לדין משמעתי אלא אם הורה על כך הרמטכ&quot;ל, באופן כללי או לסוג מסויים של עבירות או של בני אדם.

@ 141. סמכותו של קצין שיפוט (תיקון: תשל&quot;ח, תשס&quot;ט)
: קצין שיפוט שהובאה לפניו תלונה על חייל שהוא מוסמך לדון בה, יעשה אחת מאלה:
: (1) יבטל את התלונה;
: (2) ידון בה בעצמו;
: (3) יעבירנה, כל עוד לא פסק בה, אם הוא קצין שיפוט זוטר - לדיון לפני קצין שיפוט בכיר המוסמך לדון בה, ואם הוא קצין שיפוט בכיר - לפני קצין שיפוט בכיר אחר המוסמך לדון בה.

@ 142. (תיקון: תשל&quot;ח) : (((נמחק).))

@ 143. תלונה שאין קצין שיפוט מוסמך לדון בה (תיקון: תשל&quot;ח)
: (א) קצין שיפוט שהובאה לפניו תלונה על עבירה הנתונה לדין משמעתי והוא אינו מוסמך לדון בה, יעבירנה לקצין שיפוט המוסמך לדון בה.
: (ב) קצין שיפוט שהובאה לפניו תלונה על עבירה שאינה נתונה לדין משמעתי, יעבירנה לקצין שיפוט בכיר או לשוטר צבאי כאמור [[בסעיף 252(א)(3)]], הכל לפי הענין.
: (ג) קצין שיפוט בכיר שהועברה אליו תלונה כאמור בסעיף קטן (ב) ומצא שהיא אינה נתונה לדין משמעתי, ימנה קצין בודק לבדיקת העבירה ויעביר את תוצאות הבדיקה לפרקליט צבאי, או יעביר את התלונה לשוטר צבאי כאמור [[בסעיף 252(א)(3)]].

@ 144. סייג לסמכות לבטל תלונה (תיקון: תשל&quot;ח)
: קצין שיפוט לא יבטל תלונה לפי [[סעיף 141]] אלא אם נוכח שאין מקום להאשמה או אם יש נסיבות אחרות המצדיקות, לדעתו, את ביטולה; ביטל קצין שיפוט תלונה כאמור - יפרט את נימוקיו לכך ויודיעם לממונים עליו, לפי פקודות הצבא.

@ 145. דיון מחדש בתלונה שבוטלה
: ביטול תלונה על ידי קצין שיפוט לא תשמש מניעה לחזור ולדון בה, בהתאם לפקודות הצבא.

@ 146. העברת דין
: קצין שיפוט בכיר יכול להעביר לעצמו לדין משמעתי כל תלונה שקצין שיפוט אחר הנמנה עם יחידה הנתונה לפיקודו רשאי לדון בה, חוץ מתלונה שאותו קצין השיפוט האחר רשאי לדון בה בתוקף סמכותו על פי [[פסקה (2) לסעיף 139]].

@ 147. סמכויות מפקדו של קצין שיפוט זוטר (תיקון: תשל&quot;ח)
: קצין שיפוט בכיר שאליו הועברה תלונה לפי [[סעיף 141(3)]], וקצין שיפוט בכיר שהעביר לעצמו תלונה לפי [[סעיף 146]], יהיו לו כל הסמכויות הנתונות לקצין שיפוט בכיר, חוץ מן הסמכות להעביר את התלונה לקצין שפוט בכיר אחר אם הגיעה אליו התלונה מקצין שיפוט בכיר.

@ 148. זכות לבקש העברת הדין למפקד (תיקון: תשל&quot;ח)
: חייל שהועמד לדין משמעתי לפני קצין שיפוט זוטר, ישאלנו קצין השיפוט בתחילת הדיון אם ברצונו לעמוד לדין לפניו או לפני מפקדו של קצין השיפוט, שהוא קצין שיפוט בכיר; ביקש החייל לעמוד לדין לפני מפקדו של קצין השיפוט, יעביר קצין השיפוט את הדין כמבוקש.

@ 149. זכות לבקש העברת הדין למפקד או לבית דין צבאי (תיקון: תשל&quot;ח, תשס&quot;ט)
: חייל שהועמד לדין משמעתי לפני קצין שיפוט בכיר שלא לפי בקשתו, ישאלנו קצין השיפוט בתחילת הדיון אם ברצונו לעמוד לדין לפניו או לפני מפקדו של קצין השיפוט או להישפט לפני בית דין צבאי; ביקש החייל שדינו יועבר למפקדו של קצין השיפוט, יעביר קצין השיפוט את הדין כמבוקש; ביקש החייל להישפט לפני בית דין צבאי, יעביר קצין השיפוט את התלונה לפרקליט צבאי.

@ 150. (תיקון: תשל&quot;ח) : (((נמחק).))

@ 151. החזרת תלונה לדיון משמעתי (תיקון: תשל&quot;ח, תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-7, תשס&quot;ט)
: (א) הועברה תלונה לפרקליט צבאי לפי [[סעיף 149]], וראה הפרקליט הצבאי כי העבירה נתונה וראויה לדין משמעתי, רשאי הוא להורות שהתלונה תידון בדיון משמעתי על ידי מפקדו של קצין השיפוט שאליו הוגשה בקשת הנאשם, או על ידי קצין שיפוט בכיר אחר שקבע הפרקליט ורשאי הוא לפעול כאמור [[בסעיף 280(1) או (2)]].
: (א1) פרקליט צבאי לא יורה כי תלונה תידון בדיון משמעתי, כאמור בסעיף קטן (א), אלא לאחר שניתנה לנאשם הזדמנות לטעון את טענותיו בכתב, לעניין בקשתו לפי [[סעיף 149]] להישפט לפני בית דין צבאי.
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) תלונה שהוחזרה לדין משמעתי לפי סעיף זה לא תועבר עוד.

@ 152. סמכויות ענישה של קצין שיפוט זוטר (תיקון: תשכ&quot;ד, תשל&quot;ז)
: קצין שיפוט זוטר יכול להטיל אחד הענשים האלה:
: (1) אתראה;
: (2) ריתוק למחנה או לאניה עד שבעה ימים;
: (3) קנס בסכום השווה לשכר יסוד חדשי של טוראי בשירות חובה כפי שהוא בשעת הטלת העונש, ואם הנידון הוא חייל בשירות חובה - בסכום השווה לחלק הששי משכר כאמור;
: (4) נזיפה;
: (5) מחבוש עד שבעה ימים.

@ 153. סמכויות ענישה של קצין שיפוט בכיר (תיקון: תשכ&quot;ד, תשל&quot;ז, תשל&quot;ח, תשל&quot;ח-2, תשס&quot;ד-7)
: (א) קצין שיפוט בכיר יכול להטיל אחד הענשים האלה:
:: (1) אתראה;
:: (2) ריתוק למחנה או לאניה עד שלושים וחמישה יום;
:: (3) קנס בסכום השווה לסך שני שיעורים של שכר יסוד חדשי של טוראי בשירות חובה כפי שהוא בשעת הטלת העונש, ואם הנידון הוא חייל בשירות חובה - בסכום השווה לשליש משיעור אחד של שכר כאמור.
:: (4) נזיפה;
:: (5) נזיפה חמורה;
:: (6) מחבוש עד שלושים וחמישה יום;
:: (7) הורדה בדרגה אחת, בתנאי שדרגת הנאשם אינה למעלה מדרגת סמל ראשון.
: (ב) (((בוטל).))

@ 153א. פסילה מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה צבאי (תיקון: תשמ&quot;ב, תשמ&quot;ב-3, תשנ&quot;ג)
: (א) קצין מוסמך שהרשיע חייל בעבירה של אי קיום הוראות המחייבות בצבא, כאמור [[בסעיף 133]], שהוגדרה בפקודות הצבא כעבירת תנועה, או בעבירה לפי [[סעיף 136(ב)(1) או (3)]], רשאי, במקום כל עונש אחר או בנוסף עליו, לפסול אותו מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה צבאי לתקופה שלא תעלה על שלושה חדשים.
: (ב) הקצין המוסמך רשאי לצוות בפסקו כי הפסילה תהיה כולה או מקצתה על תנאי; תקופת התנאי תיקבע בפסק, והיא לא תעלה על שנתיים מיום הפסק, ולגבי חייל בשירות חובה - על שנה מיום הפסק.
: (ג) מי שנפסל על תנאי ייפסל בפועל אם תוך תקופת התנאי עבר אותה עבירה שעליה הורשע או אחת העבירות המפורטות בסעיף קטן (א), והורשע בשל העבירה הנוספת תוך התקופה האמורה או לאחריה.
: (ד) מי שהוטל עליו עונש פסילה בשל העבירה הנוספת והופעל נגדו עונש פסילה על תנאי ישא את תקופות הפסילה בזו אחר זו, זולת אם מי שהרשיעו בעבירה הנוספת הורה ששתי התקופות, כולן או מקצתן, יהיו חופפות.
: (ה) הוראות [[סעיף 157(ב), (ו) ו-(ח)]] יחולו, בשינויים המחוייבים, לגבי עונש פסילה על תנאי לפי סעיף זה.
: (ו) בכפוף לאמור בסעיף קטן (ד), משהוטל עונש פסילה כאמור בסעיף קטן (א), או הופעל עונש פסילה על תנאי כאמור בסעיף קטן (ג), תתחיל תקופת הפסילה ביום מתן הפסק.
: (ז) בחישוב תקופת הפסילה לא יבואו במנין -
:: (1) תקופה שבה הופסק או עוכב ביצוע העונש על פי [[סעיף 162]];
:: (2) התקופה שלפני המצאת רשיון הנהיגה הצבאי של הנידון לרשות שנקבעה לכך בפקודות הצבא;
:: (3) תקופה, תוך תקופת הפסילה, שבה נשא הנידון עונש מחבוש בשל העבירה שבגללה הוטלה הפסילה או הופעלה הפסילה על תנאי.

@ 153ב. העדר מן השירות שלא ברשות ואיבוד קשר עם היחידה - סמכויות ענישה (תיקון: תשס&quot;ד-4)
: (א) קצין שיפוט שהרשיע חייל בעבירה לפי [[סעיפים 94]] [[או 94א]], והטיל עליו עונש כאמור [[בסעיפים 152]] [[או 153]] שאינו קנס, רשאי להטיל עליו גם קנס כאמור בסעיפים אלה.
: (ב) על אף הוראות [[סעיפים 152]] [[ו-153]], קצין שיפוט שהרשיע איש מילואים בעבירה לפי [[סעיפים 94]] [[או 94א]], רשאי להטיל עליו קנס בסכום השווה לסך ארבעה שיעורים של שכר יסוד חודשי של טוראי בשירות חובה, כפי שהוא בשעת הטלת הקנס.

@ 154. מחבוש עקב קנס שלא שולם (תיקון: תשל&quot;ח, תשנ&quot;ג)
: קצין שיפוט שהטיל על חייל קנס שלא ניתן לגבותו בדרך של ניכוי לפי [[סעיף 497(א)]], רשאי, במעמד גזירת העונש, להטיל עליו מחבוש למקרה שהקנס, כולו או מקצתו, לא ישולם במועדו, ובלבד שתקופת המחבוש לא תעלה על התקופה שאותו קצין שיפוט היה רשאי להטיל על החייל.

@ 155. חיוב בפיצויים (תיקון: תשכ&quot;ד, תשל&quot;ז)
: (א) קצין שיפוט שהרשיע חייל בעבירה לפי [[חלק זה]] רשאי לחייבו, בנוסף לכל עונש, בתשלום פיצויים על הנזק שנגרם עקב העבירה, ואולם לא יחייב קצין שיפוט זוטר נאשם לשלם לפי סעיף זה סכום העולה על מחצית שכר יסוד חדשי של טוראי בשירות חובה כפי שהוא בשעת הטלת החיוב, וקצין שיפוט בכיר לא יחייב נאשם לשלם לפי סעיף זה סכום העולה על סך כל שלושה שיעורים של שכר כאמור.
: (ב) חיוב בפיצויים לפי סעיף זה אינו פוטר מאחריות לנזקים לפי כל דין אחר.

@ 156. מחבוש על תנאי (תיקון: תשכ&quot;ד, תשל&quot;ח)
: קצין שיפוט שהטיל על חייל מחבוש, רשאי לצוות בפסקו, כי העונש יהיה כולו או מקצתו על תנאי, ויהיה תלוי ועומד לתקופה שנקבעה בפסק, ובלבד שלא תעלה על שנתיים מיום הפסק; ולגבי חייל בשירות חובה - על שנה אחת מיום הפסק.

@ 157. ביצוע העונש המותנה (תיקון: תשכ&quot;ד, תשל&quot;ח, תשמ&quot;ב, תשמ&quot;ז-2)
: (א) מי שנידון למחבוש על תנאי, לא ישא את ענשו אלא אם עבר תוך התקופה שנקבעה בפסק (להלן [[בחלק זה]] - תקופת התנאי) עבירה מסוג העבירה שעליה נענש ונמצא אשם על-ידי קצין שיפוט בשל עבירה כזאת (להלן [[בחלק זה]] - עבירה נוספת) תוך תקופת התנאי או לאחריה.
: (ב) לא נקבעה בפסק תקופת התנאי, יראו כאילו נקבעה בו תקופת תנאי של תשעים יום.
: (ג) הוטל מחבוש על תנאי על-ידי קצין שיפוט והנידון נמצא אשם בעבירה נוספת יצווה קצין השיפוט שדן בעבירה הנוספת על הפעלת המחבוש על תנאי.
: (ד) מי שהופעל נגדו מחבוש על תנאי הרי, בכפוף להוראות [[סעיף 162]], יתחיל הנידון לשאתו ביום מתן הצו המפעיל את המחבוש על תנאי.
: (ה) קצין שיפוט שמצא נאשם אשם בעבירה נוספת ולא הטיל עליו בשל אותה עבירה עונש מחבוש, רשאי על אף האמור בסעיף קטן (ג) ובמקום לצוות על הפעלת המחבוש על תנאי להורות, מטעמים שיירשמו, על הארכת תקופת התנאי לתקופה נוספת שלא תעלה על שנה אחת, אם שוכנע קצין השיפוט שבנסיבות הענין לא יהיה זה צודק להפעיל את המחבוש על תנאי. לא ישתמש קצין השיפוט בסמכות לפי סעיף קטן זה אלא לגבי ההרשעה הראשונה של הנאשם בשל עבירה נוספת.
: (ו) לא יטיל קצין שיפוט בשל עבירה נוספת עונש מחבוש שכולו על תנאי.
: (ז) מי שהוטל עליו עונש מחבוש בשל העבירה הנוספת והופעל נגדו עונש מחבוש על-תנאי, ישא את תקופות המחבוש בזו אחר זו זולת אם קצין השיפוט שמצא אותו אשם בשל העבירה הנוספת, הורה ששתי התקופות, כולן או מקצתן, יהיו חופפות; אולם תקופת המחבוש הרצופה אשר על הנידון לשאת לא תעלה בסך הכל על שבעים יום.
: (ח) צו לפי סעיף קטן (ג) ניתן לערר בהתאם [[לסעיף 163]].

@ 158. סייגים לסמכות (תיקון: תשס&quot;ד-3)
: הרמטכ&quot;ל רשאי לקבוע בכתב, בדרך כלל או למקרה מסויים, סייגים לסמכויות הנתונות לקצין שיפוט, ומשנקבעו - רואים אותם כאילו נקבעו בחוק זה. קבע הרמטכ&quot;ל סייגים כאמור, לענין סמכויות קציני השיפוט להטיל עונשי מחבוש, יביא את הדבר לידיעת ועדת החוץ והביטחון של הכנסת.

@ 159. סדרי הדין המשמעתי (תיקון: תשס&quot;ד-7)
: קצין שיפוט לא ידון נאשם ולא יגבה עדויות אלא בפניו וכן לא יעיין בעדויות בכתב אלא אם כן ניתנה לנאשם הזדמנות לעיין בהם; בתחילת הדיון יקרא בפניו את דברי התלונה, ולפני מתן הפסק יתן לו הזדמנות להשמיע את דברו.

@ 159א. חוות דעת מטעם הנאשם בדיון משמעתי שנערך על פי הוראת פרקליט (תיקון: תשס&quot;ד-7)
: (א) נערך הדיון המשמעתי על פי הוראת פרקליט, יחולו הוראות אלה:
:: (1) הנאשם יהיה רשאי להגיש לקצין השיפוט חוות דעת מטעמו בקשר להוראת הפרקליט, לרבות חוות דעת שהוכנה בידי סניגור ([[בחלק זה]] - חוות דעת);
:: (2) הוגשה חוות דעת מטעם הנאשם - רשאי הפרקליט הצבאי, בכפוף לפקודות הצבא, להעביר את התייחסותו לחוות הדעת לקצין השיפוט;
:: (3) הועברה התייחסות הפרקליט הצבאי כאמור בפסקה (2) לקצין השיפוט - רשאי הנאשם להגיש לקצין השיפוט התייחסות נוספת מטעמו, לרבות התייחסות שהוכנה בידי סניגור, בקשר להבהרת ענין שהתעורר בהתייחסותו של הפרקליט הצבאי.
: (ב) בפקודות הצבא ייקבעו כללים לענין הגשת חוות דעת והתייחסויות לקצין השיפוט כאמור בסעיף קטן (א); [[בחלק זה]], &quot;הוראת פרקליט&quot; - הוראה של פרקליט צבאי או של הפרקליט הצבאי הראשי, כי תלונה תידון בדיון משמעתי כאמור [[בסעיפים 280(3)]], [[281(3)]] [[או 282]].

@ 160. פסק בדין משמעתי
: תם הדיון ולא החליט קצין השיפוט לבטל את התלונה, יפסוק בה, ואם נמצא הנאשם אשם - יקבע את ענשו.

@ 161. אי תחולת דיני הראיות
: קצין שיפוט לא יהיה כפוף לדיני הראיות, ויפעל בדרך הנראית לו מועילה ביותר לבירור התלונה; והוא, כשאין בחוק זה או בפקודות הצבא הוראה אחרת בענין זה.

@ 162. עיכוב או הפסקה של ביצוע עונש בדין משמעתי (תיקון: תשכ&quot;ד, תשל&quot;ח, תשנ&quot;ד)
: (א) לא יעוכב ולא יופסק ביצועו של עונש שאינו על תנאי שהוטל בדין משמעתי, אלא אם הורה על כך קצין השיפוט שפסק את העונש או שאישר אותו בערר, מחמת פעולה קרבית או הפלגת כלי שיט או מחמת סיבה אחרת שנקבעה בפקודות הצבא, או אם הוגש ערר לפי [[סעיף 163]]; ובלבד שתקופת ההפסקה או העיכוב שתיקבע בהוראה כאמור לא תעלה על תשעים יום מיום ההפסקה או העיכוב, או עד להחלטה בערר, ובתום התקופה יבוצע העונש או יחודש ביצועו, לפי הענין.
: (ב) נבצר מקצין שיפוט כאמור, מכל סיבה שהיא, לדון בענין עיכוב ביצועו של העונש או בענין הפסקתו, רשאי קצין שיפוט, שהוא מפקדו של הנידון, להורות כאמור בסעיף קטן (א).
: (ג) חלפה הסיבה לעיכוב או להפסקה לפני תום התקופה שנקבעה בהוראה, יורה מיד קצין שיפוט שהוא מפקדו של הנידון או קצין השיפוט שנתן את ההוראה או קצין השיפוט שדן בערר, הכל לפי הענין, על הביצוע או על חידוש הביצוע.
: (ד) עוכב או הופסק שלא כדין ביצועו של עונש, תנוכה תקופת העיכוב או ההפסקה שלא כדין מתקופת העונש.

@ 162א. נשיאת עונש מחבוש (תיקון: תשכ&quot;ד)
: מי שנידון בדין משמעתי למחבוש ולפני שנשא כל ענשו חזר ונידון למחבוש, ישא את הענשים יחד, והוא כשקצין השיפוט, אשר הטיל את העונש השני, לא הורה שהנידון ישא כולם או מקצתם בזה אחר זה; אולם תקופת המחבוש הרצופה אשר על הנידון לשאת לא תעלה בסך הכל על שבעים יום.

@ 162ב. עונש מחבוש שהוטל על אסיר (תיקון: תשל&quot;ח)
: קצין שיפוט שהטיל על חייל מחבוש, והחייל נושא אותו זמן עונש מאסר, רשאי לצוות בפסקו כי הנידון ישא את המחבוש מיום שחרורו מן המאסר, ובלבד שאם נידון למחבוש כאמור יותר מפעם אחת, לא יעלה סך כל תקופת המחבוש אשר על הנידון לשאת על שבעים יום.

@ 162ג. נידון שהיה במעצר (תיקון: תשל&quot;ח)
: מי שקצין שיפוט דן אותו למחבוש או לריתוק למחנה או לאניה, תיחשב בכלל תקופת המחבוש כל תקופה שבה היה עצור בשל העבירה שעליה עמד לדין לפני קצין השיפוט, ובכלל תקופת הריתוק - כל תקופה שבה היה מוחזק במעצר או במעצר פתוח בשל העבירה האמורה.

@ 163. ערר על פסק (תיקון: תשמ&quot;ב, תשס&quot;ד-7)
: (א) חייל שהוטל עליו עונש בדין משמעתי רשאי, תוך שלושה ימים מיום מתן הפסק, להגיש עליו ערר לפני קצין שיפוט בכיר בדרך שנקבעה בפקודות הצבא נערך הדיון המשמעתי על פי הוראת פרקליט, יהיה המועד להגשת הערר חמישה עשר ימים מיום מתן הפסק.
: (א1) קצין שיפוט שהטיל על חייל עונש בדין משמעתי, יודיע לחייל על זכותו להגיש ערר ועל המועד להגשתו, כאמור בסעיף קטן (א).
: (ב) בערר כאמור בסעיף קטן (א) ניתן לערור גם על חיוב בתשלום פיצויים שהוטל על פי [[סעיף 155]].
: (ב1) נערך הדיון המשמעתי על פי הוראת פרקליט, וזוכה החייל הנאשם, רשאי הפרקליט הצבאי הראשי, אם סבר כי יש ראיות מספיקות להוכחת אשמתו של החייל הנאשם, להגיש, בתוך חמישה עשר ימים מיום שהובא לידיעתו הפסק, ערר לפני קצין שיפוט בכיר בדרך שנקבעה בפקודות הצבא; הוגש ערר כאמור על ידי הפרקליט הצבאי הראשי, יחולו הוראות [[סעיף 159א]], בשינויים המחויבים.
: (ג) קצין השיפוט רשאי לדון בערר אף אם הוגש לאחר המועד, אם יש לדעתו טעמים המצדיקים זאת.
: (ד) קצין השיפוט הדן בערר לפי סעיף זה לא יגבה עדויות אלא בפני החייל הנאשם ולא יעיין בעדויות בכתב, אלא אם כן ניתנה לחייל הנאשם הזדמנות לעיין בהן.

@ 164. (תיקון: תשל&quot;ח) : (((בוטל).))

@ 165. סמכויות קצין שיפוט הדן בערר (תיקון: תשל&quot;ח-2, תשמ&quot;ב, תשס&quot;ד-7)
: קצין שיפוט הדן בערר רשאי לעשות אחד מאלה:
: (1) לגבי כל ערר - לדחות את הערר;
: (2) לגבי ערר של הנידון -
:: (א) לקבל את הערר ולזכות את הנידון;
:: (ב) להקל בעונש; היה הערר גם על חיוב בפיצויים - לבטל את החיוב או להקטין את שיעור הפיצויים;
:: (ג) להחמיר בעונש בתחום סמכותו כקצין שיפוט, ובלבד שלא יחמיר בעונש כל עוד לא נתן לנידון הזדמנות להשמיע את דברו;
: (3) לגבי ערר של הפרקליט הצבאי הראשי - לבטל את הזיכוי, להרשיע את החייל הנאשם ולהטיל עליו עונש, ובלבד שלא יעשה כן כל עוד לא נתן לחייל הנאשם הזדמנות להשמיע את דברו.

@ 166. עונש שהוחל בביצועו לפני הערר
: עונש שהוחל בביצועו על פי פסק שעוררו עליו והוא אושר בערר, רואים כאילו התחיל ביצועו על פי הפסק שניתן בערר.

@ 167. סמכות הרמטכ&quot;ל להמתיק עונש (תיקון: תשכ&quot;ד, תשל&quot;ז, תשל&quot;ח)
: עונש שהוטל בדין משמעתי, רשאי הרמטכ&quot;ל לבטלו או להקל בו על ידי הפחתתו או החלפתו בעונש קל ממנו.

@ 167א. ביטול חיוב בפיצויים (תיקון: תשכ&quot;ד)
: חוייב חייל בתשלום פיצויים למדינה, על פי [[סעיף 155]], רשאי הרמטכ&quot;ל לבטל את החיוב בפיצויים או להקטין את שיעורם.

@ 167ב. חייל שהועמד לדין משמעתי לפני הרמטכ&quot;ל (תיקון: תשל&quot;ח-2, תשס&quot;ד-7)
: (א) חייל שהועמד לדין משמעתי לפני הרמטכ&quot;ל, לא יוכל לבקש העברת דינו לקצין שיפוט אחר לפי [[סעיף 149]] ולא יחולו לגביו הוראות [[סעיף 163]].
: (ב) חייל כאמור בסעיף קטן (א), שהוטל עליו עונש בדין משמעתי רשאי, בתוך שלושה ימים מיום מתן הפסק, להגיש לרמטכ&quot;ל בקשה לעיון חוזר, בדרך שנקבעה בפקודות הצבא; הרמטכ&quot;ל יודיע לחייל על זכותו כאמור.
: (ג) הרמטכ&quot;ל רשאי לקיים עיון חוזר בהחלטתו, אף אם הבקשה לכך הוגשה לאחר המועד, אם יש לדעתו טעמים המצדיקים זאת.
: (ד) סמכויותיו של הרמטכ&quot;ל בעיון החוזר יהיו כסמכויות קצין שיפוט שדן בערר, כאמור [[בסעיף 165(1) ו-(2)]].

@ 168. סמכויות הפרקליט הצבאי הראשי ופרקליט צבאי לבטל, לאשר בדיעבד או לשנות פסק או עונש (תיקון: תשל&quot;ח, תשמ&quot;ב-3, תשס&quot;ד-7, תשס&quot;ו)
: (א) הפרקליט הצבאי הראשי או פרקליט צבאי יבטל פסק שניתן בדין משמעתי, אם נוכח שהנאשם אינו נושא באחריות לעבירה שבה הורשע.
: (ב) הפרקליט הצבאי הראשי רשאי לבטל פסק שניתן בדין משמעתי אם סבר כי קיים חשש של ממש לעיוות דין אם לא יעשה כן, לרבות בשל כך שהדיון המשמעתי התנהל באופן הפוגע בסדרי הדין שנקבעו בחוק זה או בהוראה על פיו.
: (ג) הפרקליט הצבאי הראשי או פרקליט צבאי רשאים לבטל פסק שניתן בדין משמעתי אם לדעתם אירע אחד מאלה:
:: (1) קצין השיפוט לא היה מוסמך לדון בעבירה;
:: (2) קצין השיפוט לא היה מוסמך לדון את הנאשם.
: (ג1) ניתן פסק בדין משמעתי וקצין השיפוט לא היה מוסמך לדון בעבירה או לדון את הנאשם כאמור בסעיף קטן (ג)(1) או (2), רשאי הפרקליט הצבאי הראשי או פרקליט צבאי לאשר את הפסק בדיעבד, ובלבד שהיה רשאי להורות מראש לקצין השיפוט לדון בעבירה או לדון את הנאשם, לפי הענין; אישר הפרקליט הצבאי הראשי או פרקליט צבאי את הפסק כאמור, יראו את הפסק כפסק שניתן בסמכות מיום שניתן;
: (ד) הפרקליט הצבאי הראשי רשאי -
:: (1) להמיר כל עונש שהוטל בדין משמעתי, אשר קצין השיפוט לא היה מוסמך להטיל, בעונש שקצין השיפוט היה מוסמך להטיל;
:: (2) לבטל כל חלק מעונש או מחיוב בפיצויים אם קצין השיפוט חרג מסמכותו בהטילו אותו;
:: (3) לבטל את העונש או חיוב בפיצויים, אם קצין השיפוט חרג מסמכותו בהטילו אותו, ואם מצא זאת לנכון - להחזיר את הדיון לקצין השיפוט כדי שישקול מחדש את העונש;
:: (4) להחזיר את הדיון המשמעתי לקצין השיפוט לשם הטלת עונש, אם קצין השיפוט הרשיע את הנאשם אך לא הטיל עליו עונש;
:: (5) לצוות על הפעלת עונש על תנאי, אם קצין השיפוט לא הפעילו כאשר היה עליו לעשות כן;
:: (6) לתקן תקופת תנאי, בפסק שהוטל בו עונש על תנאי, אם קצין השיפוט חרג מסמכותו בקביעת התקופה;
:: (7) אם נוכח שקצין שיפוט הורה שלא כדין להפעיל עונש על תנאי - לבטל את ההוראה, ואם הנידון נשא את העונש או כל חלק ממנו על פי ההוראה - גם לקבוע שיראו אותו כאילו נשא את העונש כולו;
:: (8) לבטל הוראת קצין שיפוט שהנידון ישא ענשים בזה אחר זה, כאשר העבירות שהנידון הורשע בהן נעברו בענין אחד.
: (ה) הפרקליט הצבאי הראשי יבטל כל הוראה שניתנה כדין משמעתי, אשר אינה עונש, ורשאי הוא להמירה בעונש שקצין השיפוט היה מוסמך להטיל.
: (ו) הוראות סעיף זה יחולו גם על פסק של קצין שיפוט בכיר בערר.
: (ז) הפרקליט הצבאי הראשי או פרקליט צבאי רשאי לשמוע את החייל שנידון, את קצין השיפוט וכל אדם אחר, בטרם יחליט לפי סעיף זה.
: (ז1) הפרקליט הצבאי הראשי רשאי לעכב, לתקופה שלא תעלה על 7 ימים מיום מתן הפסק, ופרקליט צבאי רשאי לעכב, לתקופה שלא תעלה על 4 ימים מיום מתן הפסק, ביצועו של עונש שאינו על תנאי שהוטל בדין משמעתי, לשם בירור הנסיבות הדרושות להפעלת סמכות מסמכויותיו לפי סעיף זה.
: (ח) בוטל פסק לפי סעיפים קטנים (ב) או (ג), רשאי מי שביטל אותו להורות על העמדתו של החייל שנית לדין משמעתי; ריצה החייל עונש לפי פסק שבוטל והורשע בדיון חוזר, יובא בחשבון העונש שהחייל ריצה, בהתאם לכללים הבאים:
:: (1) ענשים של ריתוק ושל מחבוש, לרבות מחבוש על תנאי שהופעל, ייחשבו יום כנגד יום;
:: (2) סכום כסף שנגבה מהחייל כקנס או כפיצויים יוחזר לו, אולם אם הוטל עליו אחד מאלה בדיון החוזר, יובא בחשבון הסכום שכבר נגבה.

@ 169. אין אחריות משמעתית פעמיים (תיקון: תשל&quot;ח)
: חייל שהובא לדין משמעתי על מעשה פלוני וחוייב או זוכה, לא יובא שנית לדין משמעתי על אותו מעשה, אלא אם הורה כך הפרקליט הצבאי הראשי או פרקליט צבאי לפי [[סעיף 168(ח)]].

@ 170. התיישנות
: לא יובא חייל לדין משמעתי אם עברו שלוש שנים מיום ביצוע העבירה, ופסק שניתן בדין משמעתי לא יבוצע אם עברו שלוש שנים מיום נתינתו.

@ 170א. דיון משמעתי בעבירות תעבורה (תיקון: תשס&quot;ד-4)
: על אף האמור [[בסעיף 170]], עברה שנה מיום שבוצעה עבירה לפי תקנות על פי [[פקודת התעבורה]], כאמור [[בסעיף 136(ב)(3)]], שלא גרמה לתאונת דרכים שבה נפגע אדם או ניזוק רכוש, לא יועמד חייל לדין משמעתי, אלא אם כן, בתוך אותה תקופה התקיים אחד מאלה:
: (1) הוגשה נגד החייל תלונה לגבי אותה עבירה והוא ידע על כך;
: (2) החייל הוזמן לחקירה בקשר עם ביצוע העבירה;
: (3) ניתנה לחייל הודעה על ביצוע העבירה;
: ואולם אם הוכיח החייל החשוד בעבירה כי לא חלה עליו אחריות לעבירה לפי [[סעיף 27ב לפקודת התעבורה]], ניתן להעמיד לדין משמעתי את מי שנהג ברכב, אם לא עברו שנתיים מיום ביצוע העבירה.

@ 171. דין משמעתי ושפיטה (תיקון: תשכ&quot;ד, תשס&quot;ד)
: (א) מי שנשפט על מעשה פלוני בבית דין צבאי או בכל בית משפט אחר לא יובא עליו לדין משמעתי.
: (ב) אין רואים פסק דין משמעתי כמעשה בית דין לגבי בית דין צבאי או כל בית משפט אחר, אולם לא יובא אדם לדין לפני בית דין צבאי על מעשה שנידון עליו בדין משמעתי, אלא על פי הוראה בכתב של הפרקליט הצבאי הראשי, ולא יובא לדין על מעשה כאמור לפני בית משפט אחר אלא בהסכמת פרקליט המדינה.

@ 172. שפיטה מבטלת פסק דין משמעתי
: מעשה שנפסק עליו בדין משמעתי והובא עליו הנאשם לדין לפני בית דין צבאי או לפני כל בית משפט אחר - הפסק בדין המשמעתי בטל.

@ 173. דין חייל לשעבר (תיקון: תשכ&quot;ד, תשל&quot;ח, תשנ&quot;ג)
: (א) מי שעבר עבירה בהיותו נמנה עם הכוחות הסדירים של הצבא, ואחר ביצוע העבירה חדל, לחלוטין או לשעה, מהיות נמנה כך, לא יידון בדין משמעתי, אלא אם הובא לדין משמעתי תוך מאה ושמונים יום מהיום שבו חדל, כאמור, מהיות נמנה עם הכוחות הסדירים, ובשעת הדיון היה איש מילואים או נמנה שוב עם הכוחות הסדירים.
: (ב) הבאה לדין משמעתי לפי סעיף קטן (א) לאחר שחלפו תשעים יום מהיום שבו חדל אותו אדם, כאמור, מהיות נמנה עם הכוחות הסדירים, טעונה הסכמת פרקליט צבאי.

@ 174. דין משמעתי של איש מילואים בשירות (תיקון: תשכ&quot;ד)
: לא יידון איש מילואים בדין משמעתי על עבירה שעבר כשהוא בשירות, אלא אם הובא לדין משמעתי לא יאוחר מאשר תוך שלושה חדשים מגמר השירות שבו עבר את העבירה.

@ 175. דין משמעתי של איש מילואים שלא בשירות (תיקון: תשכ&quot;ד)
: לא יידון איש מילואים בדין משמעתי על עבירה שעבר שלא בשירות, אלא אם הובא לדין משמעתי עליה לא יאוחר מאשר תוך שנים עשר חודש מיום ביצוע העבירה.

@ 176. דין משמעתי רק בשירות
: לא יידון איש מילואים בדין משמעתי אלא כשהוא בשירות ולפני מפקד שגם הוא בשירות.

= חלק ג'1 - עבירות של ברירת דיון (((בוטל))) (תיקון: תשנ&quot;א-2, תשס&quot;ד) =

@ 176א. (תיקון: תשנ&quot;א-2, תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 176ב. (תיקון: תשנ&quot;א-2, תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 176ג. (תיקון: תשנ&quot;א-2, תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 176ד. (תיקון: תשנ&quot;א-2, תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 176ה. (תיקון: תשנ&quot;א-2, תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 176ו. (תיקון: תשנ&quot;א-2, תשס&quot;ד) : (((בוטל).))

= חלק ד' - המוסדות המשפטיים =

== פרק ראשון: המנגנון המשפטי ==

@ 177. מינוי פרקליט צבאי ראשי וסגנו, פרקליטים צבאיים וסגניהם (תיקון: תשמ&quot;ו, תשנ&quot;ד, תשס&quot;ד-2)
: (א) שר הבטחון, על פי המלצת הרמטכ&quot;ל, ימנה פרקליט צבאי ראשי שהוא פרקליט צבאי ובעל נסיון משפטי של שבע שנים לפחות.
: (ב) הרמטכ&quot;ל, על פי המלצת הפרקליט הצבאי הראשי, ימנה סגן לפרקליט הצבאי הראשי שהוא פרקליט צבאי ובעל נסיון משפטי של שבע שנים לפחות.
: (ג) הרמטכ&quot;ל, על פי המלצת הפרקליט הצבאי הראשי, ימנה פרקליטים צבאיים שהם קצינים בעלי נסיון משפטי של ארבע שנים לפחות.
: (ד) הרמטכ&quot;ל או מי שהוא הסמיך לכך, ימנה, על פי המלצת הפרקליט הצבאי הראשי, סגנים לפרקליטים צבאיים שהם קצינים בעלי ניסיון משפטי של ארבע שנים לפחות.

@ 178. סמכויות הפרקליט הצבאי הראשי (תיקון: תשמ&quot;ו)
: הפרקליט הצבאי הראשי -
: (1) הוא יועצו של הרמטכ&quot;ל ושל שאר שלטונות הצבא בכל עניני חוק ומשפט;
: (2) מפקח על השלטת המשפט בצבא, למעט פיקוח על בתי הדין הצבאיים והנהלתם;
: (3) מפקח פיקוח משפטי על הדיון המשמעתי;
: (4) רשאי לצוות על עריכת חקירה מוקדמת בכל מקרה שלדעתו נעברה עבירה שבית דין צבאי מוסמך לדון בה;
: (5) ימלא כל תפקיד אחר המוטל עליו לפי כל דין ולפי פקודות הצבא;
: בכל אלה ייעזר בפרקליטים הצבאיים, בתובע הצבאי הראשי, בסניגור הצבאי הראשי ובשאר הקצינים בעלי הכשרה משפטית.

@ 178א. סמכויות הפרקליט הצבאי הראשי - לסגנו (תיקון: תשנ&quot;ד, תשנ&quot;ח-2, תשס&quot;ד-7)
: (א) נתפנה מקומו של הפרקליט הצבאי הראשי וכל עוד הפרקליט הצבאי הראשי החדש לא התחיל לכהן, או נעדר הפרקליט הצבאי הראשי מהארץ או נבצר ממנו זמנית למלא תפקידו, ימלא סגנו את התפקידים המוטלים על הפרקליט הצבאי הראשי, וישתמש בסמכויות הנתונות לו לפי כל חיקוק.
: (ב) הפרקליט הצבאי הראשי רשאי לאצול לסגנו מסמכויותיו לפי [[1|סעיפים 1 - הגדרת ((&quot;))קצין מוסמך((&quot;))]], [[163(ב1)]], [[168]], [[169]], [[215ב]], [[238(ב)]], [[241]], [[252]], [[279]], [[282]], [[282א]], [[308]], [[443(א)]] [[ו-512 לחוק זה]], כולן או מקצתן.

@ 179. סמכויות פרקליט צבאי
: פרקליט צבאי ימלא כל תפקיד המוטל עליו לפי כל דין ולפי פקודות הצבא, וכשהוא ממלא את תפקידו במחוז שיפוטי מסויים יהיה גם יועצו של מפקד אותו מחוז בכל עניני חוק ומשפט.

@ 179א. העברה ואצילה של סמכויות פרקליט צבאי לסגן פרקליט צבאי (תיקון: תשס&quot;ד-2, תשס&quot;ה)
: (א) נתפנה מקום של פרקליט צבאי וכל עוד פרקליט צבאי חדש לא התחיל לכהן, או נעדר פרקליט צבאי מהארץ או נבצר ממנו זמנית למלא את תפקידו, ימלא סגנו את התפקידים המוטלים על הפרקליט הצבאי, וישתמש בסמכויות הנתונות לו לפי כל חיקוק.
: (ב) פרקליט צבאי רשאי לאצול לסגן פרקליט צבאי מהסמכויות הנתונות לו לפי כל חיקוק, כולן או מקצתן.

@ 180. (תיקון: תשמ&quot;ו) : (((בוטל).))

@ 181. תובעים צבאיים (תיקון: תשמ&quot;ו)
: (א) הרמטכ&quot;ל, או מי שהוסמך לכך על ידיו, ימנה, בהמלצתו של הפרקליט הצבאי הראשי, קצינים בעלי הכשרה משפטית לתפקיד תובע צבאי; את אחד מהם, שהוא בעל נסיון משפטי של ארבע שנים לפחות, ימנה תובע צבאי ראשי.
: (ב) תובע צבאי יערוך ויגיש כתבי-אישום וכתבי ערעור לפי חוק זה, ילמד קטיגוריה לפני בתי הדין הצבאיים ולפני שופטים-חוקרים וימלא כל תפקיד אחר שיוטל עליו לפי כל דין ולפי פקודות הצבא.

@ 182. סניגורים צבאיים (תיקון: תשמ&quot;ו)
: הרמטכ&quot;ל, בהמלצתו של הפרקליט הצבאי הראשי, ימנה קצינים בעלי הכשרה משפטית להיות סניגורים בבתי הדין הצבאיים (להלן - סניגורים צבאיים); את אחד מהם, שהוא בעל נסיון משפטי של שנתיים לפחות ימנה סניגור צבאי ראשי.

== פרק שני: בתי הדין הצבאיים ==
=== סימן א' - הוראות כלליות ===

@ 183. בתי הדין הצבאיים (תיקון: תשל&quot;ה)
: אלה בתי הדין הצבאיים לענין חוק זה:
: (1) בתי הדין של ערכאה ראשונה:
:: (א) בית דין צבאי מחוזי,
:: (ב) בית דין צבאי ימי,
:: (ג) בית דין צבאי מיוחד,
:: (ד) בית דין שדה,
:: (ה) בית דין צבאי לתעבורה.
: (2) בית הדין הצבאי לערעורים.

@ 184. אי תלות של שופטים
: בעניני שפיטה - אין על שופט צבאי מרות זולת מרותו של הדין ואין הוא נתון למרות כל שהיא של מפקדיו.

=== סימן ב' - שופטים צבאיים-משפטאיים של בתי הדין הצבאיים (תיקון: תשמ&quot;ו) ===

@ 185. כשירות (תיקון: תשל&quot;ז, תשמ&quot;ו)
: (א) קצין הנמנה עם הכוחות הסדירים של הצבא כשיר להתמנות שופט צבאי-משפטאי כמפורט להלן אם הוא בעל נסיון משפטי של מספר שנים כמצויין לצדו:
:: (1) נשיא בית הדין הצבאי לערעורים, המשנה לנשיא ושופט צבאי-משפטאי של בית הדין האמור - שבע שנים;
:: (2) נשיא בית דין צבאי מחוזי או מיוחד, סגן נשיא ושופט צבאי-משפטאי של בית דין כאמור - חמש שנים;
:: (3) שופט צבאי-משפטאי של בית דין צבאי לתעבורה (להלן - שופט תעבורה) - שלוש שנים.
: (ב) חייל הנמנה עם כוחות המילואים של הצבא ונתמנה שופט על פי [[חוק בתי המשפט]], או על פי [[חוק בית הדין לעבודה, התשכ&quot;ט-1969]] (להלן - חוק בית הדין לעבודה), כשיר להתמנות שופט צבאי-משפטאי של בית דין צבאי ולשבת בדין שעה שהוא בשירות מילואים, אם הוא בעל נסיון משפטי כאמור בסעיף קטן (א); ואולם חייל כאמור לא יתמנה לנשיא בית הדין הצבאי לערעורים, למשנהו, לנשיא בית דין צבאי מחוזי או מיוחד או לסגן נשיא.
: (ג) שופטים צבאיים-משפטאים של בית הדין הצבאי לערעורים יתמנו על פי הוראות [[סעיף 186]], ובלבד שועדת הבחירה לא תבחר קצין שלא כיהן קודם לכן כשופט צבאי-משפטאי, אלא לאחר ששוכנעה שעסק בצבא בעיסוק משפטי העושה אותו מתאים לתפקיד זה.
: (ד) על אף האמור בסעיף קטן (א)(1), רשאית ועדת הבחירה לפי [[סעיף 186]], אם ראתה שאין בקרב הכוחות הסדירים של הצבא קצין בעל נסיון משפטי המתאים לתפקיד נשיא בית הדין הצבאי לערעורים, להציע - ברוב של ששה מבין חבריה - כי יתמנה לתפקיד קצין מתאים שהוא בעל הכשרה משפטית.

@ 186. דרך המינוי (תיקון: תשכ&quot;ד, תשמ&quot;ו)
: (א) נשיא בית הדין הצבאי לערעורים ושאר השופטים הצבאיים-המשפטאים יתמנו בידי נשיא המדינה לפי בחירה של ועדה לבחירת שופטים צבאיים-משפטאים (להלן - ועדת הבחירה); ועדת הבחירה תציין את ערכאת בית הדין שאליה נבחר המועמד או את בחירתו לשופט תעבורה.
: (ב) שופט צבאי-משפטאי הנמנה עם כוחות המילואים של הצבא, כאמור [[בסעיף 185(ב)]], יתמנה בידי נשיא המדינה, לפי הצעת שר הבטחון ושר המשפטים כאחד, לשופט צבאי-משפטאי לכל ערכאה שהיא, או לשופט תעבורה.

@ 186א. (תיקון: תשל&quot;ז, תשמ&quot;ו) : (((נמחק).))

@ 187. ועדת הבחירה (תיקון: תשל&quot;ה, תשמ&quot;ו)
: (א) ועדת הבחירה תהיה של תשעה חברים שהם:
:: (1) שר הבטחון, והוא יהיה יושב ראש הועדה;
:: (2) שר המשפטים;
:: (3) נשיא בית המשפט העליון;
:: (4) שופט בית המשפט העליון שיבחר חבר שופטיו;
:: (5) נציג לשכת עורכי הדין שתבחר המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין;
:: (6) הרמטכ&quot;ל;
:: (7) ראש אגף כוח אדם במטה הכללי של הצבא;
:: (8) נשיא בית הדין הצבאי לערעורים;
:: (9) שופט צבאי-משפטאי של בית הדין הצבאי לערעורים שיקבע נשיאו.
: (ב) ועדת הבחירה רשאית לפעול אף אם פחת מספר חבריה, כל עוד לא פחת משבעה.
: (ג) אלה רשאים להציע מועמדים לכהונת שופט צבאי-משפטאי:
:: (1) שר הבטחון;
:: (2) הרמטכ&quot;ל;
:: (3) נשיא בית הדין הצבאי לערעורים;
:: (4) שלושה חברי ועדת הבחירה כאחד.
: (ד) החלטת ועדת הבחירה בדבר מינויו של שופט צבאי-משפטאי תתקבל ברוב קולות חבריה שהשתתפו בהצבעה.
: (ה) ועדת הבחירה תקבע את סדרי דיוניה ועבודתה.
:: ((פורסמו [[כללים בדבר סדרי העבודה של הועדה לבחירת שופטים צבאיים–משפטאים]].))

@ 187א. סייג למינוי שופט (תיקון: תשנ&quot;א)
: ועדת הבחירה לא תציע מינוי של שופט צבאי-משפטאי, אם המועמד הורשע בעבירה פלילית שיש בה, בנסיבות הענין, משום קלון.

@ 187ב. הצבעה בועדת הבחירה (תיקון: תשס&quot;ד-6)
: חבר ועדת הבחירה יצביע על פי שיקול דעתו, ולא יהיה מחויב להחלטות הגוף שמטעמו הוא חבר בועדה.

@ 187ג. שופט עמית (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) הרמטכ&quot;ל רשאי, לפי הצעת נשיא בית הדין הצבאי לערעורים ובהסכמת המועמד, למנות מי שכיהן כשופט צבאי-משפטאי, והפסיק לכהן בשל יציאתו לקצבה או פרישתו מהכוחות הסדירים של הצבא או מכהונתו כשופט לפי [[חוק בתי המשפט]] או לפי [[חוק בית הדין לעבודה]], לכהן כשופט צבאי-משפטאי עמית בבית הדין הצבאי לערעורים או בבית הדין הצבאי המיוחד ([[בסימן זה]] - שופט עמית); ואולם לא יתמנה ולא יכהן כשופט עמית -
:: (1) מי שגילו עולה על שבעים וחמש שנים;
:: (2) מי שעסק בפעולות שנתייחדו לעורך דין לפי [[חוק לשכת עורכי הדין]], לאחר שיצא לקצבה או פרש.
: (ב) שופט עמית לא יתמנה לנשיא בית הדין הצבאי לערעורים, למשנהו, לנשיא בית דין צבאי מיוחד או לסגן נשיא.
: (ג) שופט עמית יכהן כשופט צבאי-משפטאי בבית דין שדרגתו אינה גבוהה מדרגת בית הדין שבו כיהן כשופט צבאי-משפטאי לפני שיצא לקצבה או פרש.
: (ד) שופט עמית ישב בדין רק שעה שהוא בשירות מילואים.
: (ה) באין הוראה אחרת בחוק זה, יראו שופט עמית כשופט צבאי-משפטאי הנמנה עם כוחות המילואים של הצבא, לכל דבר וענין.
: (ו) שופט עמית ישב בדין במקרים שנשיא בית הדין הצבאי לערעורים או נשיא בית הדין הצבאי המיוחד, לפי הענין, החליט על כך.

@ 188. מינוי נשיאים, משנה וסגנים (תיקון: תשל&quot;ה, תשמ&quot;ו)
: (א) המשנה לנשיא בית הדין הצבאי לערעורים יתמנה בידי שר הבטחון, בהמלצת הרמטכ&quot;ל, מקרב השופטים הצבאיים-המשפטאים של בית הדין הצבאי לערעורים; נשיא בית הדין הצבאי המיוחד וסגנו וכן נשיא בית דין צבאי מחוזי וסגנו יתמנו בידי הרמטכ&quot;ל, בהמלצת נשיא בית הדין הצבאי לערעורים, מקרב השופטים הצבאיים-המשפטאים של בתי הדין של אותה דרגה.
: (ב) יכול ששופט צבאי-משפטאי אחד יתמנה לנשיא של יותר מבית דין צבאי מחוזי אחד וכן לנשיא גם לבתי דין כאמור וגם לבית הדין הצבאי המיוחד.
: (ג) יכול ששופט צבאי-משפטאי אחד יתמנה לסגן של מספר נשיאים של בתי דין צבאיים מחוזיים וכן לסגן נשיא בית הדין הצבאי המיוחד.

@ 189. סמכויות נשיא בית דין למשנה או לסגן (תיקון: תשי&quot;ח, תשמ&quot;ו)
: (א) נתפנה מקומו של נשיא בית דין צבאי וכל עוד הנשיא החדש לא התחיל לכהן, או נעדר הנשיא מהארץ או נבצר ממנו זמנית למלא תפקידו, ימלא משנהו או סגנו, לפי הענין, את התפקידים המוטלים על הנשיא וישתמש בסמכויות הנתונות לו לפי כל חיקוק.
: (ב) נבצר מנשיא בית דין צבאי וממשנהו או סגנו, לפי הענין, למלא תפקידיהם יכהן כממלא מקום הנשיא הותיק שבשופטים הצבאיים-המשפטאים של בית הדין, ומבין בעלי ותק שווה - המבוגר שבהם.
: (ג) נשיא בית דין צבאי רשאי לאצול מסמכויותיו למשנהו או לסגנו, לפי הענין.

@ 190. הצהרת אמונים (תיקון: תשמ&quot;ו, תשס&quot;ו)
: מי שנתמנה שופט צבאי-משפטאי, למעט מי שנתמנה שופט לפי [[חוק בתי המשפט]] או לפי [[חוק בית הדין לעבודה]] ולמעט מי שנתמנה שופט עמית, יצהיר הצהרת אמונים לפני נשיא המדינה; ואלה דברי ההצהרה:
::: &quot;אני מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה, לשפוט משפט צדק, לא להטות משפט ולא להכיר פנים&quot;.

@ 191. (תיקון: תשמ&quot;ו, תשס&quot;ד-4) : (((בוטל).))

@ 192. תקופות המינוי (תיקון: תשמ&quot;ו, תשס&quot;ד-4)
: (א) מינוי לאחת הכהונות המנויות [[בסעיף 185]] יהיה מינוי של קבע לתקופות אלה:
:: (1) חמש שנים - לנשיא בית הדין הצבאי לערעורים; על פי המלצה של ועדת הבחירה, ניתן להאריך תקופה זו פעם אחת לתקופה נוספת של עד חמש שנים;
:: (2) עשר שנים - למשנהו של נשיא בית הדין הצבאי לערעורים ולשופט צבאי-משפטאי של בית הדין הצבאי לערעורים;
:: (3) שבע שנים - לנשיא בית דין צבאי מחוזי או מיוחד;
:: (4) חמש שנים - לכל שופט צבאי-משפטאי אחר.
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א) תסתיים כהונתו של שופט צבאי-משפטאי, למעט נשיא בית הדין הצבאי לערעורים, בהגיעו לגיל חמישים וחמש.
: (ד) ועדת הבחירה רשאית להמליץ על הארכת הכהונה של שופט צבאי-משפטאי לתקופה או לתקופות נוספות כאמור בסעיף קטן (א), ובלבד שבכל מקרה תסתיים הכהונה של שופט כאמור בהגיעו לגיל חמישים וחמש.

@ 192א. מינוי לכהונה בפועל (תיקון: תשמ&quot;ו, תשנ&quot;ח-2)
: (א) הרמטכ&quot;ל, בהמלצת נשיא בית הדין הצבאי לערעורים, רשאי למנות לכהונה בפועל, בהסכמת המועמד -
:: (1) את המשנה לנשיא בית הדין הצבאי לערעורים או שופט צבאי-משפטאי של בית הדין האמור - לנשיא או לשופט של בית דין צבאי מחוזי או של בית הדין הצבאי המיוחד;
:: (2) נשיא, סגן נשיא או שופט צבאי-משפטאי של בית דין צבאי מחוזי או של בית הדין הצבאי המיוחד - לשופט של בית הדין הצבאי לערעורים.
: (ב) כהונה בפועל לפי סעיף זה, ברציפות או לסירוגין, לא תהיה למשך יותר משנה אחת מתוך תקופה של שלוש שנים.
: (ג) מי שנתמנה לכהונה בפועל לפי סעיף זה, רשאי לדון גם בענין הנתון לסמכות בית הדין הצבאי שבו הוא מכהן דרך קבע, ובלבד שלא ידון באותו ענין בשתי הערכאות.

@ 192ב. סמכות לסיים דיון (תיקון: תשמ&quot;ו)
: שופט צבאי-משפטאי שכהונתו נסתיימה לאחר שהתחיל בדיון, יהיה מוסמך להמשיך בו כדי לסיימו תוך שלושה חדשים מיום סיום כהונתו; הוראה זו לא תחול על מי שכהונתו נסתיימה בעקבות החלטה של בית הדין המשמעתי או של ועדת הבחירה כאמור [[בסעיף 192ג]].

@ 192ג. הפסקת כהונה (תיקון: תשמ&quot;ו, תשס&quot;ב-5, תשס&quot;ד-4)
: לא תיפסק כהונתו של שופט צבאי-משפטאי שלא בהסכמתו ולא יופסק שירותו בצבא שלא בהסכמתו, לפני תום התקופות הנקובות [[בסעיף 192]], אלא באחד מאלה:
: (1) על פי החלטה של בית הדין המשמעתי;
: (2) משקבעה ועדת הבחירה, על יסוד חוות דעת רפואית לפי כללים שהיא קבעה, שמחמת מצב בריאותו נבצר ממנו להמשיך במילוי תפקידו;
: (3) על פי החלטת ועדת הבחירה שהציע יושב ראש הועדה או נשיא בית הדין הצבאי לערעורים או הנציב ושנתקבלה ברוב של שבעה חברים לפחות.

@ 192ד. בית דין משמעתי (תיקון: תשמ&quot;ו)
: (א) שופט צבאי-משפטאי יהא נתון לשיפוטו של בית דין משמעתי.
: (ב) בית הדין המשמעתי יהיה של חמישה והם: שלושה שופטים של בית המשפט העליון שמינה נשיאו ושני שופטים צבאיים-משפטאים של בית הדין הצבאי לערעורים שמינה נשיאו; נשיא בית המשפט העליון ימנה את אחד משופטי בית המשפט העליון להיות אב בית הדין המשמעתי.
: (ג) שר הבטחון רשאי להגיש לבית הדין המשמעתי קובלנה על שופט צבאי-משפטאי בשל אחת מאלה:
:: (1) השופט נהג שלא כהלכה במילוי תפקידו;
:: (2) השופט התנהג באופן שאינו הולם את מעמדו של שופט בישראל או של קצין בצבא;
:: (3) השופט הורשע בעבירה שבנסיבות הענין יש בה משום קלון;
:: (4) ועדת הבחירה מצאה שהשופט השיג את מינויו שלא כדין.
: (ד) בבירור הקובלנה יהיו לבית הדין המשמעתי כל הסמכויות שיש לבית דין צבאי מחוזי לפי חוק זה.
: (ה) ואלה אמצעי המשמעת שבית הדין המשמעתי מוסמך להטיל:
:: (1) הערה;
:: (2) התראה;
:: (3) נזיפה;
:: (4) העברה מן הכהונה;
:: (5) העברה מן הכהונה תוך הפסקת השירות בצבא, בין בתשלום קיצבה ובין בשלילתה, כולה או מקצתה.
: (ו) בית הדין המשמעתי ימסור את החלטתו לשר הבטחון.

@ 192ה. דין משמעתי או פלילי (תיקון: תשמ&quot;ו)
: (א) שופט צבאי-משפטאי לא יהא נתון לדין משמעתי לפי [[חלק ג']].
: (ב) לא תיפתח חקירה פלילית נגד שופט צבאי-משפטאי על פי חוק זה ולא יוגש נגדו כתב אישום אלא על פי הוראת הפרקליט הצבאי הראשי.
: (ג) כתב אישום כאמור יוגש לבית הדין הצבאי המיוחד, ועל אף האמור [[בסעיף 202]], יורכב מותב בית הדין משלושה שופטים צבאיים-משפטאים.
: (ד) נחשד שופט צבאי-משפטאי בעבירה שאיננה עבירה צבאית, והיה היועץ המשפטי לממשלה סבור שהעבירה לא נעברה במסגרת הצבא או עקב השתייכותו של השופט לצבא, יחולו על השופט הצבאי-המשפטאי הוראות [[סעיף 12 לחוק-יסוד: השפיטה]], בשינויים המחוייבים.

@ 192ה1. שיפוט פלילי (תיקון: תשנ&quot;ח-2, תשע&quot;ז-3)
: (א) הוראות [[סעיף 192ה]] לא יחולו על סוגי עבירות אלה:
:: (1) עבירה שנקבעה כעבירת קנס לפי [[פרק ז' לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ&quot;ב-1982]] (להלן - חוק סדר הדין הפלילי);
:: (2) עבירה שנקבעה כעבירה מינהלית שדינה קנס מינהלי לפי [[חוק העבירות המינהליות, התשמ&quot;ו-1985]] (להלן - חוק העבירות המינהליות).
: (ב) בעבירות המנויות בסעיף קטן (א), ניתן להגיש כתב אישום, ויחולו הוראות [[סעיף 192ה]], אם נסיבות העבירה מחייבות בירור המשפט, ובלבד שטרם נמסרו טופס ברירת דיון לפי [[סעיף 176ג]] או הודעת תשלום קנס לפי [[סעיף 228(ב) לחוק סדר הדין הפלילי]], או בטרם שולם קנס מינהלי בנסיבות האמורות [[בסעיף 15 לחוק העבירות המינהליות]].
: (ג) ביקש שופט צבאי-משפטאי להישפט על פי הוראות החיקוקים האמורים בסעיף קטן (א), יחולו הוראות [[סעיף 192ה(ג) ו-(ד)]].

@ 192ו. השעייה (תיקון: תשמ&quot;ו)
: (א) שופט צבאי-משפטאי, שהוגשה עליו קובלנה לפי [[סעיף 192ד]] או שהועמד לדין פלילי לפי [[סעיף 192ה]], רשאי נשיא בית הדין הצבאי לערעורים, לאחר שקיבל חוות דעת של הפרקליט הצבאי הראשי, להשעותו לתקופה שימצא לנכון.
: (ב) בית הדין המשמעתי כאמור [[בסעיף 192ד]] רשאי, על פי בקשת השופט, לבטל את השעייתו.

@ 192ז. תחולת הוראות לגבי שופט מכוחות המילואים (תיקון: תשמ&quot;ו)
: הוראות [[סעיפים 192ב עד 192ו]] יחולו לגבי שופט צבאי-משפטאי הנמנה עם כוחות המילואים של הצבא, אולם לא תוגש נגדו קובלנה לפי [[פסקאות (1) או (2) של סעיף 192ד(ג)]] אלא בשל מעשה שעשה במילוי תפקידו כשופט צבאי-משפטאי בשירות מילואים.

@ 193. תקופת כהונתו של שופט מכוחות המילואים (תיקון: תשס&quot;ו, תשמ&quot;ו)
: כהונתו של שופט צבאי-משפטאי הנמנה עם כוחות המילואים של הצבא תיפסק באחד מאלה:
: (1) לפי בקשתו;
: (2) הוא חדל מהיות נמנה עם כוחות המילואים;
: (3) הוא הועבר מכהונתו על פי החלטת בית דין משמעתי כאמור [[בסעיף 192ד]];
: (4) אם הוא נתמנה לפי הוראות [[סעיף 186(ב)]] - נפסקה כהונתו כשופט על פי [[חוק בתי המשפט]] או על פי [[חוק בית הדין לעבודה]].

@ 193א. (תיקון: תשכ&quot;ד, תשמ&quot;ו) : (((נמחק).))

@ 193ב. הצהרת הון (תיקון: תשע&quot;ז)
: [[סעיפים 21א עד 21ח לחוק בתי המשפט]] יחולו על שופט צבאי-משפטאי, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
: (1) במקום &quot;שופט&quot; יקראו &quot;שופט צבאי-משפטאי&quot;;
: (2) במקום &quot;נשיא בית המשפט העליון&quot; יקראו &quot;נשיא בית הדין הצבאי לערעורים&quot;;
: (3) [[-|בסעיף 21ג(א)]], במקום האמור בפסקה (1) יקראו &quot;בתוך 90 ימים מיום שהתמנה לתפקיד&quot;;
: (4) [[-|בסעיף 21ז]], במקום &quot;[[-|בסעיף 19(1) עד (3)]]&quot; יקראו &quot;[[בסעיף 192ד(ה)(1) עד (3)]]&quot; ובמקום &quot;לבית הדין&quot; יקראו &quot;לבית הדין המשמעתי&quot;.

=== סימן ג' - בית דין צבאי מחוזי ובית דין צבאי מיוחד ===

@ 194. מחוז שיפוטי
: הרמטכ&quot;ל רשאי לקבוע מזמן לזמן שחלק מכוחות הצבא, מסוייג על פי חנייתו או השתייכותו או בדרך אחרת, יהיה מחוז שיפוטי לענין חוק זה.

@ 195. ראש מחוז שיפוטי
: ראש מחוז שיפוטי יהיה קצין שנתמנה לכך על ידי הרמטכ&quot;ל. לא נתמנה קצין כאמור - יהיה ראש המחוז השיפוטי קצין שנקבע בהתאם לפקודות הצבא.

@ 196. סמכות בית דין צבאי מחוזי
: בכל מחוז שיפוטי יהיה בית דין צבאי מחוזי, והוא יהיה מוסמך לשפוט כל חייל שאינו קצין בדרגת סגן אלוף ומעלה, הנאשם בעבירה שבית דין צבאי מוסמך לדון עליה לפי חוק זה, ושאינה עבירה שדינה מוות.

@ 197. בית דין צבאי מיוחד (תיקון: תשכ&quot;ד)
: (א) יהיה בצבא בית דין צבאי מיוחד, והוא יהיה מוסמך לשפוט כל קצין בדרגת סגן אלוף ומעלה על כל עבירה שבית דין צבאי מוסמך לדון עליה לפי חוק זה, וכן כל חייל אחר הנאשם בעבירה שדינה מוות.
: (ב) היו נאשמים, שהואשמו בכתב אישום אחד, בעלי דרגות שונות, חלקם בדרגת סגן-אלוף ומעלה וחלקם בדרגה נמוכה מדרגת סגן-אלוף, יובאו כל הנאשמים לפני בית דין צבאי מיוחד.

@ 198. מינוי שופטים צבאיים
: הרמטכ&quot;ל לגבי בית דין צבאי מיוחד, וראש המחוז השיפוטי לגבי בית דין צבאי מחוזי של מחוזו, ימנו כל אחד בהמלצת נשיאו של אותו בית דין, מספר מספיק של חיילים שישבו בדין כשופטים צבאיים באותו בית דין, אך לא ימנה את עצמו לכך.

@ 199. סדרי המינהל של בית דין צבאי מיוחד ומחוזי
: נשיאו של בית הדין הצבאי המיוחד ונשיאו של בית דין צבאי מחוזי, יקבעו כל אחד את סדרי המינהל של בית דינו.

@ 200. מותב של בית הדין הצבאי המיוחד (תיקון: תשמ&quot;ו)
: מותב של בית הדין הצבאי המיוחד יורכב בידי נשיאו מבין השופטים הצבאיים של אותו בית דין ומבין השופטים הצבאיים-המשפטאים שנתמנו לפי [[סעיף 186]].

@ 200א. מותב של בית דין צבאי מחוזי (תיקון: תשמ&quot;ו)
: (א) מותב של בית דין צבאי מחוזי יורכב בידי נשיאו מבין השופטים הצבאיים של אותו בית דין ומבין השופטים הצבאיים-המשפטאים שנתמנו לפי [[סעיף 186]].
: (ב) ראה נשיא בית דין צבאי מחוזי שיש צורך בדבר, רשאי הוא - בהתאם לכללים שנקבעו בתקנות - לכלול בין השופטים הצבאיים של מותב, שופטים צבאיים של בית דין צבאי מחוזי אחר.

@ 201. מספר חברי בית הדין (תיקון: תשכ&quot;ד)
: בית דין צבאי מחוזי ובית דין צבאי מיוחד ידונו בשלושה או בחמישה; רוב חברי בית-הדין יהיו קצינים.

@ 202. הכללת שופט צבאי ושופט צבאי-משפטאי (תיקון: תשמ&quot;ב)
: נשיא בית דין צבאי מחוזי או מיוחד המרכיב מותב בית דין יכלול בו שופט צבאי אחד לפחות ושופט צבאי-משפטאי אחד לפחות.

@ 203. דיון לפני דן יחיד בבית דין צבאי מחוזי (תיקון: תשכ&quot;ד, תשנ&quot;ח-2, תשס&quot;ד-4, תשס&quot;ט-2, תשע&quot;ו-3)
: (א) על אף הוראות [[סעיפים 201]] [[ו-202]], בית דין צבאי מחוזי ידון בעבירות המפורטות להלן, בשופט צבאי-משפטי אחד:
:: (1) עבירה לפי [[סעיפים 94]], [[94א]], [[121]] [[ו-127א]];
:: (2) עבירה של החזקת סם מסוכן או שימוש בו לצריכה עצמית, בלא היתר, לפי [[סעיף 7(ג) סיפה לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל&quot;ג-1973]] (בסעיף זה - פקודת הסמים המסוכנים), ועבירה של החזקת כלים המשמשים לצריכה עצמית של סם מסוכן או להכנת סם מסוכן לצריכה עצמית, בלא היתר, לפי [[סעיף 10 סיפה לפקודה האמורה]];
:: (3) עבירה לפי [[סעיפים 129]], [[130]] [[או 133]] בשל אחד מאלה:
::: (א) היעדרות של חייל מן השירות או מהמקום שהוא חייב כדין להימצא בו, שלא ברשות, כאמור [[בסעיף 94]];
::: (ב) איבוד קשר עם היחידה, כאמור [[בסעיף 94א]];
::: (ג) בריחה ממשמורת, כאמור [[בסעיף 121]];
::: (ד) סירוב להיבדק לשם גילוי שימוש בסמים מסוכנים, כאמור [[בסעיף 127א]];
::: (ה) החזקת סם מסוגן או שימוש בו לצריכה עצמית, בלא היתר, או החזקת כלים המשמשים לצריכה עצמית של סם מסוכן או להכנת סם מסוכן לצריכה עצמית, בלא היתר, כאמור [[+|בסעיפים 7(ג) סיפה]] [[#סעיף 10|ו-10 סיפה, לפקודת הסמים המסוכנים]];
::: (ו) החזקת חומר משכר, מכירתו, שימוש בו או הכנסתו למחנה צבאי, בניגוד לפקודות הצבא; בפסקת משנה זו, &quot;חומר משכר&quot; - כהגדרתו בפקודות הצבא.
: (ב) שופט צבאי-משפטאי שדן בעבירה לפי הוראות סעיף קטן (א) לא יטיל, בשל אותה עבירה, עונש מאסר לריצוי בפועל העולה שנה.
: (ג) על אף הוראות סעיף קטן (א), בית דין צבאי מחוזי ידון בעבירה המנויה באותו סעיף קטן, במותב שיורכב לפי [[סעיפים 201]] [[ו-202]], באחד מאלה:
:: (1) נשיא בית הדין או סגנו החליט, ביוזמתו או לבקשת הנאשם או תובע צבאי, כי יש לקיים את הדיון במותב כאמור;
:: (2) הפרקליט הצבאי הראשי הודיע לנשיא בית הדין כי הוא סבור שיש צורך לקיים את הדיון לפני מותב כאמור.

@ 204. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))

=== סימן ד' - בית דין צבאי ימי ===

@ 205. סמכות בית דין צבאי ימי
: לבית דין צבאי ימי תהיה אותה סמכות שפיטה הנתונה לבית דין צבאי מחוזי.

@ 206. אימתי מרכיבים בית דין צבאי ימי
: נמצא כלי שיט של הצבא מחוץ למימי חופין של ישראל, והואשם אחד מפקודיו של מפקד כלי השיט בעבירה שבית דין צבאי ימי מוסמך לדונו עליה, והמפקד משוכנע כי כלי השיט לא ישוב למימי חופין של ישראל לפני תום 21 יום, והוא סבור שדחיית המשפט עלולה לגרום נזק חמור למשמעת בכלי השיט, רשאי הוא להרכיב ולזמן בית דין צבאי ימי.

@ 207. סמכותו של מפקד שייטת
: נמצא מספר כלי שיט של הצבא מחוץ למימי חופין של ישראל והם כפופים לפיקודו של מפקד אחד שנמצא באחד מכלי השיט, הסמכות להרכיב ולזמן בית דין צבאי ימי לגבי כל אחד מאותם כלי השיט תהיה בידי אותו מפקד בלבד.

@ 208. מותב בית דין צבאי ימי
: בית דין צבאי ימי יהיה של שלושה חיילים, שלפחות אחד מהם קצין.

=== סימן ה' - בית דין שדה ===

@ 209. בתי דין שדה
: בתי דין שדה יוקמו ויפעלו לפי [[חלק ו']].

=== סימן ה'1 - בית דין-צבאי לתעבורה (תיקון: תשל&quot;ה) ===

@ 209א. סמכות בית דין צבאי לתעבורה (תיקון: תשל&quot;ה, תשמ&quot;ז-2)
: (א) בכל מחוז שיפוטי יהיה בית דין צבאי לתעבורה והוא יהיה מוסמך לשפוט כל חייל בעבירות תעבורה; ואלה עבירות תעבורה:
:: (1) עבירה ששופט תעבורה שנתמנה לענין [[פקודת התעבורה]] מוסמך לדון בה, למעט פשע ולמעט עבירה לפי [[סעיף 304 לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]] שנעברה תוך כדי שימוש ברכב;
:: (2) עבירה לפי [[סעיף 133]], בשל אי-קיום הוראה מהוראות הפקודות האמורות בו, או בשל התרשלות בקיומה, כשההוראה נוגעת לכלי רכב, להסדרי התחבורה הצבאית או לתעבורה;
:: (3) עבירה לפי [[סעיף 79(א)]] בשל שימוש ברכב;
: (ב) הסמכות של בית דין צבאי לתעבורה אינה גורעת מסמכויות שפיטה אחרות בעבירות תעבורה לפי חוק זה או לפי חיקוק אחר.

@ 209ב. דן יחידי (תיקון: תשל&quot;ה)
: (א) בית דין צבאי לתעבורה ידון בשופט תעבורה אחד.
: (ב) מי שנתמנה להיות נשיא בית דין צבאי-משפטאי או שופט צבאי-משפטאי בבית הדין הצבאי המיוחד או בבתי הדין הצבאיים המחוזיים, יהיה מוסמך אף הוא לדון כשופט תעבורה.

@ 209ג. הגבלת סמכות הענישה (תיקון: תשל&quot;ה)
: בית דין צבאי לתעבורה לא יטיל עונש מאסר לתקופה העולה על שנה, עונש של הורדה בדרגה כשדרגת הנאשם רב-סמל ומעלה, או עונש של גירוש מן הצבא.

@ 209ד. סדרי המנהל (תיקון: תשל&quot;ה)
: נשיא בית הדין הצבאי המחוזי יקבע במחוזו את סדרי המינהל בבית הדין הצבאי לתעבורה.

=== סימן ו' - בית הדין הצבאי לערעורים ===

@ 210. בית הדין הצבאי לערעורים
: בית הדין הצבאי לערעורים ישמע ערעורים מבתי הדין הצבאיים של ערכאה ראשונה.

@ 211. סדרי המינהל של בית הדין הצבאי לערעורים
: נשיא בית הדין הצבאי לערעורים ממונה על סדרי המינהל של בית דין זה, והוא יקבע כללים לקביעת סדרי המינהל כאמור [[בסעיף 199]].

@ 212. שופטי בית הדין הצבאי לערעורים
: הרמטכ&quot;ל, בהמלצת נשיא בית הדין הצבאי לערעורים, ימנה קצינים לכהן כשופטים צבאיים של בית הדין הצבאי לערעורים, ומספרם לא יפחת מעשרים ואחד; אך לא ימנה לכך את עצמו.

@ 213. הרכבת מותבי בית הדין הצבאי לערעורים
: מותב של בית הדין הצבאי לערעורים יורכב על ידי נשיאו מתוך השופטים הצבאיים של אותו בית דין ומתוך השופטים הצבאיים-המשפטאים שנתמנו לפי [[סעיף 187(1)]].

@ 214. מותב של שלושה (תיקון: תשל&quot;ה)
: בית הדין הצבאי לערעורים ידון בשלושה, חוץ מן המקרים המנויים [[בסעיפים 215]] [[ו-215א]].

@ 215. מותב של חמישה (תיקון: תשכ&quot;ד)
: בכל אחד מהמקרים שלהלן ידון בית הדין הצבאי לערעורים בחמישה:
: (1) כשהערעור הוא על פסק דין המטיל עונש מוות;
: (2) כשנשיא בית-הדין הצבאי לערעורים החליט על כך;
: (3) כשהפרקליט הצבאי הראשי סבור שיש צורך בהרכב כזה, מפני שכרוכה בערעור שאלה משפטית שיש בה משום חידוש או שהיא בעלת חשיבות כללית או מפני סיבה אחרת;
: (4) כשבית הדין בהרכב של שלושה החליט על כך, על פי בקשת המערער או על פי בקשת המשיב או ביזמת בית הדין.

@ 215א. הרכב בית הדין הצבאי לערעורים של שופט אחד (תיקון: תשל&quot;ה, תשל&quot;ו)
: (א) בערעור על פסק-דין של בית דין צבאי לתעבורה ידון בית הדין הצבאי לערעורים בשופט משפטאי אחד, זולת במקרים המנויים [[בסעיף 215ב]].
: (ב) בית הדין הצבאי לערעורים הדן כאמור בשופט משפטאי אחד בערעור מצד התביעה, לא יטיל עונש מאסר בפועל לתקופה העולה על ששה חדשים.

@ 215ב. הרכב בית הדין הצבאי לערעורים של שלושה שופטים (תיקון: תשל&quot;ה)
: בערעור על פסק דין של בית דין צבאי לתעבורה ידון בית הדין הצבאי לערעורים בשלושה שופטים, שאחד מהם לפחות הוא משפטאי, בכל אחד מהמקרים האלה:
: (1) נשיא בית הדין הצבאי לערעורים החליט על כך;
: (2) הפרקליט הצבאי הראשי הודיע לנשיא בית הדין הצבאי לערעורים כי הוא סבור שיש צורך בכך;
: (3) הערעור הוא מצד הנאשם שביקש כך או מצד התביעה, והכל כשפסק הדין מטיל עונש מאסר בפועל העולה על ששה חדשים;
: (4) השופט הדן בערעור החליט על כך.

@ 216. הכללת שופטים צבאיים-משפטאים
: כל אימת שבית הדין הוא של שלושה יהיו לפחות שנים מהם שופטים צבאיים-משפטאים; היה בית הדין של חמישה יהיו לפחות שלושה מהם שופטים צבאיים-משפטאים.

@ 217. זימון מותב בית הדין הצבאי לערעורים
: מותב של בית הדין הצבאי לערעורים יזומן על ידי נשיאו בצו חתום על ידיו או מטעמו.

=== סימן ז' - הוראות שונות ===

@ 218. דרגות השופטים בבתי הדין
: בבית דין צבאי לא ישב שופט שדרגתו למטה מדרגת הנאשם; היו נאשמים בעלי דרגות שונות, לא ישב שופט שדרגתו למטה מדרגת הנאשם בעל הדרגה הגבוהה ביותר.

@ 219. אי תחולת [[סעיף 218]]
: הוראת [[סעיף 218]] לא תחול כשהנאשם הוא אדם שחוק זה חל עליו על פי [[הסעיפים 7]] [[ו-8]].

@ 220. הנשיא בהרכב המותב
: נשיאו של בית דין צבאי רשאי לכלול את עצמו במותביו.

@ 221. אב בית הדין
: השופט בעל הדרגה הגבוהה ביותר במותב בית הדין יהיה אב בית הדין; היו שופטים אחדים שדרגתם שווה וגבוהה משל יתר חברי בית הדין, או שהיו כולם בעלי דרגה שווה - המרכיב את המותב יקבע מי מהם יהיה אב בית הדין; ולעולם, אם נכלל בהרכב המותב נשיא אותו בית דין יהיה הוא אב בית הדין.

@ 222. מותבים אחרים של בית דין
: נשיאו של כל בית דין יכול להרכיב מותבים אחדים של בית דינו והם יכולים לשבת בעת ובעונה אחת.

@ 223. אי כשרות לכהן כשופט צבאי
: לא יתמנה שופט צבאי חייל שנמצא חייב בדין בבית משפט, בבית דין צבאי או בכל בית דין אחר בעבירה שיש בה משום קלון, או חייל שמתנהלת נגדו חקירה על עבירה כזאת.

@ 224. חוקיות בית דין צבאי למרות שינויים
: הורכב מותב של בית דין צבאי כדין, שום שינוי שחל לאחר הרכבתו במעמדו או בדרגתו של שופט או של הנאשם לא יפגע בחוקיות הרכבו.

= חלק ה' - הליכי שפיטה =

== פרק ראשון: הליכים לפני המשפט ==

=== סימן א' - תלונה, מעצר וחיפוש ===

@ 225. תלונה (תיקון: תשכ&quot;ד, תשמ&quot;ב-3)
: מפקד היודע, או שיש לו יסוד להניח, כי אחד מפקודיו עבר עבירה שאפשר לשפטו עליה בבית דין צבאי או חייל אחר שנקבע לכך על פי פקודות הצבא, היודע או שיש לו יסוד להניח כי חייל אחר עבר עבירה כאמור, יערוך תלונה או יורה על עריכת תלונה בשל העבירה, יחתום עליה ויביאנה לפני קצין שיפוט, הכל כפי שנקבע בפקודות הצבא.

@ 226. הודעת הסיבה למעצר (תיקון: תשמ&quot;ב-3)
: העוצר אדם לפי חוק זה יודיע לו בה בשעה את הסיבה למעצר.

@ 226א. סייג (תיקון: תשמ&quot;ב-3)
: כל מקום [[בסימן זה]] המדבר בחייל שניתנו לו סמכויות מעצר, אין המונח &quot;חייל&quot; כולל אדם שחוק זה חל עליו על פי [[הסעיפים 6]], [[7]], [[8]], [[10]] [[ו-11]].

@ 227. שוטר צבאי וסמכויותיו
: חייל שנתמנה לפי פקודות הצבא להיות שוטר צבאי (להלן - שוטר צבאי) רשאי, בהתחשב עם פקודות הצבא -
: (1) להשתמש לגבי כל חייל, ולגבי כל אדם אחר הנמצא במקום שבהחזקת הצבא או המפריע לפעולה של הצבא, בסמכויות הנתונות על פי הדין לשוטר לגבי כל אדם;
: (2) לעצור ללא פקודת מעצר כל חייל כהגדרתו [[בסעיף 1]] שאינו נותן ידיעות המספיקות לזהותו;
: (3) לעצור כל חייל כהגדרתו [[בסעיף 1]] שיש לו עליו פקודת מעצר לפי כל דין, וכל אדם אחר שיש לו עליו פקודת מעצר שניתנה לפי חוק זה.

@ 227א. החלת סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים) (תיקון: תשנ&quot;ו-5, תשנ&quot;ח-2)
: מבלי לגרוע מהוראות [[סעיף 227]], הוראות [[=חוק סמכויות אכיפה - מעצרים|סעיפים 32 עד 36 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ&quot;ו-1996]] (להלן - חוק סמכויות אכיפה - מעצרים), יחולו על מעצר לפי [[סעיפים 231]] [[ו-237א]], הכל לפי הענין, ובשינויים המחוייבים הבאים;
: (1) הסמכויות הנתונות לקצין הממונה יהיו נתונות לקצין משטרה צבאית;
: (2) הסמכויות הנתונות לקצין משטרה בדרגת רב פקד ומעלה יהיו נתונות לקצין משטרה צבאית בדרגת סרן, לפחות;
: (3) הסמכויות הנתונות למפקח הכללי של המשטרה יהיו נתונות לקצין משטרה צבאית ראשי;
: (4) הסמכויות הנתונות ליועץ המשפטי לממשלה יהיו נתונות לפרקליט הצבאי הראשי;
: (5) הסמכויות הנתונות לשופט או לנשיא בית המשפט המחוזי ולשופט בית המשפט העליון יהיו נתונות, לפי הענין, לשופט או לנשיא בית דין צבאי מחוזי או בית דין צבאי מיוחד ולשופט בית דין צבאי לערעורים; בפני בית דין צבאי יתייצב, מטעם צבא הגנה לישראל, תובע צבאי;
: (6) זכות הפגישה עם עורך דין תהיה רק עם סניגור כמשמעותו [[בסעיף 316]].

@ 227א1. חייל שנחקר (תיקון: תשנ&quot;ח-2)
: מבלי לגרוע מהוראות [[סעיף 227]], יחולו הוראות [[+|סעיפים 34]] [[ו-35 לחוק סמכויות אכיפה - מעצרים]], לגבי חייל שנחקר ושלפי הדין קיימת אפשרות קרובה לוודאי שייעצר, הכל לפי הענין ובשינויים המחויבים כאמור [[בסעיף 227א]]; לענין סעיף זה, &quot;לפי הדין&quot; - לרבות לפי הלכה פסוקה.

@ 228. מעצר על ידי גבוה בדרגה (תיקון: תשכ&quot;ד)
: (א) חייל היודע, או שיש לו יסוד להניח, כי חייל אחר הנמוך ממנו בדרגה עבר עבירה שאפשר לשפטו עליה בבית דין צבאי, רשאי לעצור אותו חייל ללא פקודת מעצר.
: (ב) מי שאינו מפקד יחידה שהחייל הנמוך בדרגה שייך אליה, לא יעצור את החייל אם ידוע לו שמצוי באותו מקום מפקד יחידה של החייל או שוטר צבאי.

@ 229. מעצר על הפרעת סדר
: קצין רשאי לעצור ללא פקודת מעצר כל חייל המשתתף במריבה, בקטטה או בהפרעת סדר, אף אם אותו חייל גבוה ממנו בדרגה.

@ 230. שמירת הוראות אחרות (תיקון: תשמ&quot;ז-2)
: אין האמור [[בסעיפים 228]] [[ו-229]] בא לגרוע מהוראות [[חוק סמכויות אכיפה - מעצרים|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח משולב], התשכ&quot;ט-1969]], או מהסמכויות הנתונות בידי שוטר צבאי על פי [[סעיף 227]].

@ 231. מעצר על ידי שוטר צבאי ללא פקודת מעצר (תיקון: תש&quot;ס)
: חייל שנעצר על ידי שוטר צבאי והוא מוחזק במעצר, יש לקבל עליו פקודת מעצר בהקדם האפשרי ולא יאוחר מתום עשרים וארבע שעות מעת מעצרו; לא ניתנה פקודת מעצר עד תום עשרים וארבע שעות מעת מעצרו - ישוחרר.

@ 232. מסירת אדם שאינו חייל לרשות אזרחית (תיקון: תש&quot;ס)
: שוטר צבאי העוצר לפי חוק זה אדם שאינו חייל, חייב למסור אותו בהקדם האפשרי, ולא יאוחר משתים עשרה שעות לאחר המעצר, לידי רשות אזרחית.

@ 233. מעצר על ידי חייל אחר ללא פקודת מעצר (תיקון: תש&quot;ס)
: מי שנעצר כאמור [[בסעיפים 228]] [[ו-229]] יושם במקום מעצר צבאי, ואם הוא מוחזק במעצר יש לקבל עליו פקודת מעצר בהקדם האפשרי; לא ניתנה פקודת מעצר תוך עשרים וארבע שעות מעת מעצרו - ישוחרר.

@ 234. פקודת מעצר של קצין שיפוט (תיקון: תשכ&quot;ד, תשנ&quot;ג, תש&quot;ס)
: (א) קצין שיפוט רשאי לתת פקודת מעצר, על חייל הנמוך ממנו בדרגה שנחשד או שנאשם בעבירה, לתקופה שלא תעלה על ארבעים ושמונה שעות; היתה פקודת המעצר לתקופה של פחות מארבעים ושמונה שעות, רשאי קצין השיפוט להורות על הארכת המעצר לפרקי זמן נוספים, ובלבד שסך כל תקופות המעצר לא יעלה על ארבעים ושמונה שעות.
: (א1) קצין שיפוט שדרגתו סגן אלוף לפחות, רשאי להורות, מטעמים הקשורים בפעילות מבצעית או בפעילות כלי שיט, על הארכת המעצר לפרקי זמן נוספים, ובלבד שסך תקופות המעצר לפי סעיף קטן זה וסעיף קטן (א) לא יעלה על תשעים ושש שעות; הורה קצין שיפוט כאמור להאריך את המעצר, ירשום את נימוקיו להארכת המעצר.
: (ב) פקודת המעצר תיערך בכתב ותיחתם בידי קצין השיפוט, והיא תבוצע בידי שוטר או שוטר צבאי או בידי חייל אחר אשר קצין השיפוט הורהו על כך; לענין ביצועה, דין חייל אחר כאמור המבצע פקודת מעצר, כדין שוטר צבאי.

@ 234א. ביצוע פקודת מעצר (תיקון: תשל&quot;ח)
: פקודת מעצר שנתן קצין שיפוט בכיר, רשאי שוטר או שוטר צבאי המבצע אותה כשהיא בידיו -
: (1) להיכנס לכל מקום שיש לו יסוד סביר להניח שהעצור נמצא בו;
: (2) להשתמש בכוח סביר נגד אדם או רכוש במידה הדרושה לביצוע הפקודה.

@ 235. אישור פקודת מעצר (תיקון: תשנ&quot;ג, תשנ&quot;ו-6, תש&quot;ס)
: (א) קצין שיפוט שדרגתו למטה מסגן אלוף, שנתן פקודת מעצר כאמור [[בסעיף 234(א)]] יגישנה מיד, בהתאם לפקודות הצבא, לאישורו של קצין שיפוט אחר שדרגתו אינה למטה מדרגת סגן אלוף.
: (ב) קצין שיפוט, שדרגתו סגן אלוף לפחות, שנתן פקודת מעצר לפי [[סעיף 234(א)]] או שאישר פקודת מעצר שניתנה לפי [[הסעיף האמור]], וקצין שיפוט שהורה על הארכת מעצר, לפי [[סעיף 234(א1)]], יודיע על כך מיד, בהתאם לפקודות הצבא, לפרקליט צבאי.

@ 236. (תיקון: תשנ&quot;ג, תשנ&quot;ו-6, תש&quot;ס) : (((בוטל).))
@ 237. (תיקון: תשכ&quot;ד, תשמ&quot;ב-3, תשנ&quot;ג) : (((בוטל).))

@ 237א. פקודת מעצר של שוטר צבאי (תיקון: תשמ&quot;ב-3, תשנ&quot;ג, תשנ&quot;ו-6, תשנ&quot;ח-4, בג&quot;ץ 6055/95, תש&quot;ס, תשס&quot;ו)
: (א) על אף הוראות [[סעיף 234(א)]], רשאי קצין שיפוט שהוא שוטר צבאי לתת פקודת מעצר על כל חייל, לתקופה שלא תעלה על 48 שעות; קצין שיפוט כאמור, שנתן פקודת מעצר לתקופה של פחות מ-48 שעות, רשאי להורות על הארכת המעצר לפרקי זמן נוספים, ובלבד שסך כל תקופות המעצר לא יעלה על 48 שעות.
: (ב) נעצר חייל על פי פקודת מעצר שניתנה על ידי קצין שיפוט כאמור בסעיף קטן (א) שדרגתו לפי תקן היא למטה מסרן ושאינו מפקד בסיס משטרה צבאית יובא מעצרו לאישור קצין משטרה צבאית שהוא מפקד בסיס משטרה צבאית, או קצין משטרה צבאית שדרגתו לפי תקן היא סרן לפחות, בהקדם האפשרי ולא יאוחר מתום עשרים וארבע שעות מעת שנעצר.
: (ג) קצין משטרה צבאית, שאליו מובא מעצרו של חייל לאישור, כאמור בסעיף קטן (ב) רשאי לאשר את תקופת המעצר שנקבעה בפקודת המעצר, לקצרה או להורות על שחרורו של החייל ממעצר.
: (ד) לא נתמלאו הוראות סעיף קטן (ב), ישוחרר החייל ממעצרו.
: (ד1) על אף הוראות סעיף זה [[וסעיף 237ג]], אם מצא קצין משטרה צבאית שדרגתו היא סגן אלוף לפחות, כי יש צורך לבצע פעולת חקירה דחופה ביותר, שלא ניתן לבצעה אלא תוך כדי מעצרו של החשוד, ולא ניתן לדחותה עד לאחר הבאת העצור בפני שופט, או שיש צורך בפעולה דחופה ביותר הנדרשת בקשר לחקירה בעבירה כאמור [[בסעיף 35(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ&quot;ו-1996]], רשאי הוא להורות על הארכת המעצר לצורך ביצוע אותה פעולה לתקופה שלא תעלה על שבעים ושתיים שעות מתחילת המעצר.
: (ד2) לא יורה קצין משטרה צבאית על הארכת מעצר כאמור בסעיף קטן (ד1), אלא בעבירה מסוג פשע, ולאחר שיקבל מראש את אישורו של פרקליט צבאי להארכת המעצר; קצין משטרה צבאית שהאריך מעצר כאמור ירשום את הנימוקים לכך.
: (ה) הוראות סעיף זה לא יחולו על פקודת מעצר שנתן שוטר צבאי בתוקף סמכותו כקצין שיפוט ביחידתו על חייל הנתון לפיקודו, אלא אם העבירה שבגינה נעצר החייל נבדקת בידי קצין בודק כאמור [[בסעיף 252(א)(3)]].

@ 237א1. שמיעת טענות העצור (תיקון: תש&quot;ס)
: (א)(1) נעצר חייל על פי פקודת מעצר לפי [[סעיף 237א]], תינתן לו הזדמנות להשמיע את דברו, לאחר שיוזהר באזהרה הקבועה [[בסעיף 267]]; הדברים שנאמרו לענין המעצר יובאו בפני מי שמוסמך לאשר מעצר לפי [[סעיף 237א(ב)]] (להלן בסעיף זה - הקצין המוסמך), בהקדם האפשרי ולא יאוחר מתום עשרים וארבע שעות מעת שנעצר.
:: (2) דרך הבאת הדברים שנאמרו לענין המעצר, בפני הקצין המוסמך, יכול שתיעשה בכתב או בעל פה, והכל כפי שיקבע הקצין המוסמך.
: (ב)(1) נעצר חייל שלא על פי פקודת מעצר או שהוא נמצא בבסיס משטרה צבאית ויש כוונה לעצרו, לא ייתן קצין שיפוט פקודת מעצר לגביו לפי [[סעיף 237א]] אלא לאחר שניתנה לחייל הזדמנות להשמיע את דברו בדרך הקבועה בסעיף קטן (א), ולענין זה יהיו לקצין השיפוט סמכויותיו של הקצין המוסמך כמשמעותו באותו סעיף קטן.
:: (2) ניתנה פקודת מעצר בנסיבות כאמור בפסקה (1) ונדרש אישור לפקודת המעצר לפי הוראות [[סעיף 237א(ב)]], יובאו הדברים שנאמרו לענין מעצרו של החייל גם בפני הקצין המאשר; הוראות סעיף קטן (א)(2) יחולו לענין פסקה זו.
: (ג) דברים שנאמרו לענין מעצר של חייל לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב) יירשמו.
: (ד) הוראות סעיף זה לא יחולו על החלטת קצין שיפוט להאריך מעצרו של חייל ועל אישור פרקליט צבאי שניתן להארכת מעצר.

@ 237ב. פנייה לבית דין צבאי להארכת מעצר (תיקון: תשמ&quot;ב-3, תשנ&quot;ג, תשנ&quot;ו-6)
: סבר פרקליט צבאי כי יש צורך להאריך את המעצר מעבר לתקופות הקבועות [[בסעיפים 234]] [[ו-237א]], רשאי הוא להורות לתובע צבאי או לשוטר צבאי, שימונה לענין זה בדרך שתיקבע בפקודות הצבא, לפנות לבית דין צבאי מחוזי, בבקשה להארכת מעצר; קצין משטרה צבאית, שדרגתו אינה למטה מדרגת סגן אלוף, רשאי להורות כאמור לשוטר צבאי, שימונה לענין זה בדרך שתיקבע בפקודות הצבא.

@ 237ג. הבאת העצור בפני שופט בשבתות וחגים (תיקון: תש&quot;ס)
: (א) מי שנעצר על פי פקודת מעצר לפי [[סעיף 237א]] יחולו עליו ההוראות האלה:
:: (1) חל מועד הפניה להארכת מעצר, כאמור [[בסעיף 237ב]], בשבת או בחג, יובא העצור בפני שופט, כאמור [[בסעיף 240]], לפני כניסת השבת או החג;
:: (2)(א) בוצע המעצר פחות מעשרים וארבע שעות לפני כניסת השבת או החג, יובא העצור בפני שופט לא יאוחר מתום ארבע שעות מצאת השבת או החג, או בתום ארבעים ושמונה שעות מעת מעצרו, לפי המאוחר;
::: (ב) עלה משך החג או צירוף החג והשבת על ארבעים ושמונה שעות, יובא העצור בפני שופט לפני כניסת השבת או החג; בוצע המעצר פחות משמונה שעות לפני כניסת השבת או החג ואישר קצין משטרה צבאית שדרגתו היא סגן אלוף לפחות, כי לא ניתן להביא את העצור בפני שופט עד סמוך לפני כניסת השבת או החג, יובא העצור בפני שופט לא יאוחר מתום ארבע שעות מצאת השבת או החג; בוצע המעצר פחות מארבע שעות לפני כניסת השבת או החג ולא ניתן להביא את העצור בפני שופט עד סמוך לפני כניסת השבת או החג, או בוצע המעצר במהלך השבת או החג, יובא העצור בפני שופט לא יאוחר מתום ארבע שעות מצאת השבת או החג, או בתום ארבעים ושמונה שעות מעת מעצרו, לפי המאוחר;
::: (ג) עלה משך צירוף החג והשבת על שבעים ושתיים שעות, יובא העצור בפני שופט לפני כניסת החג; בוצע המעצר פחות מארבע שעות לפני כניסת החג ולא ניתן להביא את העצור בפני שופט עד סמוך לפני כניסת החג, או בוצע המעצר במהלך החג או השבת, יובא העצור בפני שופט בהקדם האפשרי לאחר צאת השבת ולא יאוחר מתום ארבע שעות מצאת השבת, או בתום ארבעים ושמונה שעות מעת מעצרו, לפי המאוחר.
: (ב) בסעיף זה, &quot;חג&quot; - מועד ממועדי ישראל המפורטים [[בסעיף 18א(א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש&quot;ח-1948]].

@ 238. עיון חוזר וערר על פקודת מעצר ועל אישורה (תיקון: תשמ&quot;ב-3, תשנ&quot;ג, תשנ&quot;ד, תשנ&quot;ו-6, תש&quot;ס)
: (א) מי שנעצר על פי פקודת מעצר, ומעצרו לא הובא לאישור פרקליט צבאי, כאמור [[בסעיף 237א(ד2)]], רשאי להגיש לפרקליט צבאי ערר על המעצר, כפי שנקבע בפקודות הצבא.
: (ב) הובא דבר מעצרו של חייל לאישור פרקליט צבאי, כאמור [[בסעיף 237א(ד2)]], או הוגש ערר על המעצר ולא הורה הפרקליט הצבאי על שחרורו של החייל, רשאי החייל העצור להגיש לפרקליט צבאי בקשה לעיון חוזר.
: (ג) סבר הפרקליט הצבאי שאין לקבל את הערר או את הבקשה לעיון חוזר, יעביר את הענין להחלטת הפרקליט הצבאי הראשי או סגנו.

@ 239. ביטול פקודת מעצר (תיקון: תשמ&quot;ב-3, תשנ&quot;ג, תשנ&quot;ד, תש&quot;ס)
: פרקליט צבאי רשאי לבטל כל פקודת מעצר של קצין שיפוט, בין לפי ערר ובין ביזמת עצמו, ולצוות על שחרורו של העציר, אולם אם ניתן אישור מראש להארכת פקודת מעצר כאמור [[בסעיף 237א(ד2)]] על ידי הפרקליט הצבאי הראשי, תהא סמכות זו נתונה לפרקליט הצבאי הראשי בלבד.

@ 240. הארכת מעצר בידי בית דין צבאי מחוזי (תיקון: תשמ&quot;ב-3, תשנ&quot;ו-6, ק&quot;ת תש&quot;ף, ק&quot;ת תש&quot;ף-2, ק&quot;ת תש&quot;ף-4, ק&quot;ת תש&quot;ף-5, תש&quot;ף, תש&quot;ף-2, ק&quot;ת תש&quot;ף-6, תש&quot;ף-3, ק&quot;ת תש&quot;ף-7, תש&quot;ף-5)
: (א) הוגשה לבית דין צבאי מחוזי בקשה להארכת מעצר בהתאם [[לסעיף 237ב]], ידון בה שופט צבאי-משפטאי אחד, והוא רשאי להאריך את המעצר לתקופות נוספות, ובלבד שתקופת המעצר הכוללת לא תעלה על שלושים ימים.
: (א1) (((פקע).))
: (א2) (((פקע).))
: (ב) הדיון בבקשה ייערך בנוכחות העצור, ואם יש לו סניגור - גם בנוכחות סניגורו; אולם אם שוכנע השופט, על סמך חוות דעת של רופא פסיכיאטרי, שאי אפשר לקיים את הדיון בנוכחות העצור א שנוכחותו תזיק לבריאות נפשו, רשאי הוא לדון בבקשה לא בנוכחות העצור, ובלבד שיהא סניגורו נוכח, ואם אין לו סניגור - יורה השופט למנות לו סניגור צבאי.
: (ג) החליט השופט לא להאריך את המעצר, והתובע הצבאי או השוטר הצבאי הודיע, במעמד מתן ההחלטה, על רצונו לערער עליה לפי סעיף קטן (ד), רשאי השופט לצוות על השהיית שחרורו של העצור לתקופה שלא תעלה על ארבעים ושמונה שעות; לענין זה לא יבואו שבתות ומועדים במנין השעות.
: (ד) העצור והתובע הצבאי או השוטר הצבאי רשאים לערער על החלטה לפי סעיף קטן (א) לפני בית הדין הצבאי לערעורים שידון בערעור בשופט צבאי-משפטאי אחד.

@ 240א. (תיקון: ק&quot;ת תש&quot;ף, ק״ת תש״ף–3, ק&quot;ת תש&quot;ף-6, תש&quot;ף-3, ק&quot;ת תש&quot;ף-7, תש&quot;ף-4, תש&quot;ף-5) : (((פקע).))

@ 241. הארכה נוספת של תקופת המעצר בידי שופט צבאי-משפטאי (תיקון: תשמ&quot;ב-3)
: (א) הוחזק חייל במעצר לפי [[סעיף 240]], רשאי שופט צבאי-משפטאי של בית דין צבאי מחוזי להתיר ולחזור ולהתיר את ההחזקה במעצר לתקופה נוספת שלא תעלה על חמישה עשר ימים ובלבד שהבקשה למעצר הנוסף הוגשה על פי הוראת הפרקליט הצבאי הראשי.
: (ב) על בקשה למעצר נוסף לפי סעיף זה יחולו הוראות [[סעיף 240]], בשינויים המחוייבים.

@ 241א. דיון בערעור על מעצר, בשלושה שופטים צבאיים-משפטאים (תיקון: תשנ&quot;ח-2)
: על אף הוראות [[סעיפים 240(ד)]], [[241]] [[ו-243(ג)]], רשאי נשיא בית הדין הצבאי לערעורים לקבוע כי ערעור על מעצר יידון לפני מותב של שלושה שופטים צבאיים-משפטאים של בית הדין הצבאי לערעורים, אם סבר כי הדבר נחוץ מפני חשיבותו או קשיותו של הענין, או מפאת חידושה של הלכה שנפסקה בענין.

@ 242. פקודת מעצר של שופט-חוקר
: שופט-חוקר רשאי, בכל עת לאחר התחלת החקירה המוקדמת, ליתן פקודת מעצר על נאשם הנתון לחקירה ותקפה עד סיום החקירה, אולם אם בסיום החקירה החליט השופט החוקר להמליץ על העמדת העציר לדין תעמוד פקודת המעצר בתקפה עד תחילת הדיון, או עד ביטול הקובלנה לפי [[סעיף 299]].

@ 243. סמכות בית דין ליתן פקודת מעצר או לבטלה (תיקון: תשכ&quot;ד, תשל&quot;ה, תשל&quot;ז, תשמ&quot;ב, תשמ&quot;ב-4, תשנ&quot;ג, תשס&quot;ד-4)
: (א) הוגש כתב אישום לבית דין צבאי, תהיה הסמכות ליתן ולבטל כל פקודת מעצר של הנאשם -
:: (1) בבית דין צבאי לתעבורה -
::: (א) לשופט תעבורה או למי שמוסמך לדון כשופט תעבורה כאמור [[בסעיף 209ב(ב)]], ובלבד שלא יתן פקודת מעצר לתקופה העולה על שלושים ימים;
::: (ב) לתקופה העולה על שלושים ימים - לנשיא בית הדין הצבאי המחוזי;
:: (2) בערכאה ראשונה אחרת - לנשיא בית הדין הצבאי ולשופט צבאי - משפטאי של בית הדין;
:: (3) בערכאה שניה - לשופט צבאי-משפטאי של בית הדין הצבאי לערעורים.
: (ב) תקפה של פקודת מעצר לפי פסקאות (1)(ב), (2) או (3) של סעיף קטן (א) - עד לסיום המשפט בערכאה שבה ניתנה, אם לא בוטלה לפני כן ואין בה הוראה אחרת.
: (ב1) החליט השופט שלא ליתן פקודת מעצר לפי סעיף קטן (א), והתובע הצבאי הודיע, במעמד מתן ההחלטה, על רצונו לערער עליה לפי סעיף קטן (ג), רשאי השופט לצוות על השהיית שחרורו של הנאשם או על מעצרו לתקופה שלא תעלה על ארבעים ושמונה שעות; לענין זה לא יבואו שבתות ומועדים במנין השעות.
: (ג) על החלטה בענין פקודת מעצר בערכאה ראשונה, לרבות בבית דין צבאי לתעבורה, רשאים הנאשם או התובע לערער לבית הדין הצבאי לערעורים, אשר ידון בערעור בשופט צבאי-משפטאי אחד.
: (ד) החלטה, בענין פקודת מעצר שנתן שופט צבאי-משפטאי של בית הדין הצבאי לערעורים שלא בערעור כאמור בסעיף קטן (ג), ניתנת לעיון שנית, לפי בקשת הנאשם או תובע צבאי, לפני מותב של שלושה של בית הדין הצבאי לערעורים.

@ 243א. שחרור בערבות (תיקון: תשכ&quot;ד, תשמ&quot;ז-2, תשנ&quot;ז, תשס&quot;ד-4)
: (א) מי שהוסמך להאריך מעצר בהתאם [[לסעיף 240]] או ליתן פקודת מעצר לפי [[סעיף 243]] על מי שחוק זה חל עליו לפי [[סעיפים 6]], [[7]], [[8(2)]], [[8(3)]] [[או 11]] רשאי לצוות על שחרור בערבות.
: (ב) על שחרור בערבות לפי סעיף זה יחולו [[+|סעיפים 41]] [[ו-44 עד 58 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ&quot;ו-1996]], אולם הסמכויות המסורות לפי [[-#41|הסעיפים האמורים]] לבית המשפט שלערעור ולבית המשפט העליון יהיו, לענין סעיף זה, בידי שופט צבאי-משפטאי של בית דין צבאי מחוזי, של בית דין צבאי מיוחד ושל בית הדין הצבאי לערעורים.

@ 243ב. תחולת הוראות נוספות לענין מעצר ושחרור (תיקון: תשמ&quot;ב-3, תשמ&quot;ב-5, תשמ&quot;ז-2, תשנ&quot;ז, תשע&quot;א, תש&quot;ף-3, ק&quot;ת תש&quot;ף-7, תש&quot;ף-5)
: (א) הוראות [[סעיפים 59 עד 62א לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ&quot;ו-1996]], יחולו לגבי חייל המוחזק במעצר לפי [[סימן זה]], אולם במקום &quot;שופט של בית המשפט העליון&quot; כאמור [[בסעיף 54 לאותו חוק]] יבוא &quot;שופט צבאי-משפטאי של בית הדין הצבאי לערעורים&quot;.
: (ב) הוראות [[סעיף 240(ב)]] יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על דיון במתן פקודות מעצר לפי [[סעיפים 242]] [[או 243]], אולם בית דין צבאי הדן במתן פקודת מעצר לפי [[סעיף 243]] על מי שהואשם בעבירה לפי [[סעיפים 92]], [[94]] [[או 121]], רשאי לקיים את הדיון לא בנוכחות העצור.

@ 243ג. סייג לתחולת [[+|חוק סדר הדין הפלילי]] (תיקון: תשנ&quot;ו-5)
: על אף האמור [[בסעיף 1(ג) בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ&quot;ו-1996]], יחול [[החוק האמור]] על הליכי מעצר לפי חוק זה, רק מקום שחוק זה הפנה אליו.

@ 244. מעצר פתוח
: מי שמוסמך ליתן פקודת מעצר או לאשרה, רשאי, חלף זאת, לצוות על החזקת העציר במעצר-פתוח.

@ 245. סמכות להוציא צו חיפוש (תיקון: תשמ&quot;ז-2)
: (א) לבית דין צבאי, לשופט-חוקר ולקצין שיפוט בכיר יהיו לגבי מקום צבאי הסמכויות הנתונות לשופט שלום לפי [[+|סעיפים 23]] [[ו-24 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ&quot;ט-1969]], אלא שפקודת חיפוש לפי סעיף זה תהיה ערוכה אל שוטרים צבאיים.
: (ב) לקצין שיפוט זוטר יהיו הסמכויות האמורות בסעיף קטן (א) לגבי מקום שבפיקודו.
: (ג) לענין סעיף זה, &quot;מקום צבאי&quot; - לרבות -
:: (1) מתקן או מפעל של המדינה ששר הבטחון קבעו, בכל דרך פרסום שמצא למתאים, כמקום צבאי לענין סעיף זה;
:: (2) דירתו של חייל כהגדרתו [[בסעיף 1]] - אם הדירה היא במקום שבהחזקת הצבא, או שהיא בהחזקתו של חייל, או של החייל ובת-זוגו.
: (ד) הסמכות לפי סעיף זה באה להוסיף על סמכותו של מפקד, באשר הוא מפקד, לחפש אצל חייל מפקודיו או במקום שבפיקודו על מנת להבטיח קיום פקודה חוקית.

@ 245א. סמכות לערוך חיפוש בגוף החייל (תיקון: תשנ&quot;ו-2, תשס&quot;ה-4)
: (א) אין עורכים חיפוש בגופו של חייל, אלא לפי [[=חוק החיפוש|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי), התשנ&quot;ו-1996]] (בחוק זה - חוק החיפוש), בכפוף להוראות [[סעיף 245א1]].
: (ב) לענין חיפוש בגופו של חייל יהיו הסמכויות שהוענקו [[חוק החיפוש]], נתונות לגורמים כאמור להלן:
:: (1) לבית דין צבאי מחוזי ולבית דין צבאי מיוחד יהיו הסמכויות שהוענקו לבית משפט, לפי הענין;
:: (2) בחיפוש פנימי יהיו לקצין משטרה צבאית שדרגתו סרן לפחות והנושא תקן רב סרן, הסמכויות שהוענקו לקצין משטרה;
:: (3) בחיפוש חיצוני יהיו לקצין משטרה צבאית שהינו מפקד בסיס משטרה צבאית או לקצין משטרה צבאית שדרגתו לפי תקן היא סרן לפחות, הסמכויות שהוענקו לקצין משטרה; לא יפעיל קצין משטרה צבאית שדרגתו למטה מדרגת רב סרן, את סמכותו לפי סעיף זה, אלא לאחר שנועץ בקצין משטרה צבאית שדרגתו רב סרן לפחות;
:: (4) לשוטר צבאי יהיו הסמכויות שהוענקו לשוטר.
: (ג) אין באמור בסעיף קטן (א) כדי לגרוע מן האמור לענין [[סעיפים 250א]] [[ו-250ב]].

@ 245א1. סמכות ליטול אמצעי זיהוי מחייל ומכלוא (תיקון: תשס&quot;ה-4)
: (א) הסמכויות שהוענקו לפי הוראות [[סימן ב' לפרק ג' בחוק החיפוש]], לענין נטילת אמצעי זיהוי מאדם, והסמכויות שהוענקו לפי הוראות [[סימן ג' לפרק האמור]], לענין נטילת אמצעי זיהוי מעצור, מאסיר או ממוחזק במשמורת, יהיו נתונות לגורמים כאמור בפסקאות (1) עד (4) לענין נטילת אמצעי זיהוי מחייל או מכלוא, לפי הענין:
:: (1) לשוטר צבאי יהיו הסמכויות שהוענקו לשוטר או לסוהר;
:: (2) לקצין משטרה צבאית כאמור [[בסעיף 245א(ב)(3)]] יהיו הסמכויות שהוענקו לקצין משטרה לפי [[סעיף 11ז(ג) בחוק החיפוש]], ויחולו הוראות [[סעיף 245א(ב)(3), סיפה]], לענין הפעלת הסמכות האמורה;
:: (3) למשטרה צבאית תהא הסמכות להוענקה למשטרת ישראל ולשירות בתי הסוהר לפי [[סעיף 11יא(א) בחוק החיפוש]], ביחס לנתוני זיהוי שהופקו מאמצעי זיהוי שניטלו לפי הוראות [[סימן ג' לפרק ג' בחוק החיפוש]] מכלואים, לצורך ניהולם התקין של בתי הסוהר הצבאיים ומחנות המעצר;
:: (4) לקצין בכיר שימונה בדרך שתיקבע בפקודות הצבא, או לעורך דין שהוא הסמיכו לכך, תהא הסמכות שהוענקה לקצין משטרה בכיר לפי [[סעיף 11ג בחוק החיפוש]].
: (ב) ההוראות לפי [[סימנים א' עד ג' של פרק ג' בחוק החיפוש]] יחולו לענין נטילת אמצעי זיהוי מכוח סמכות כאמור בסעיף קטן (א), לפי הענין, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
:: (1) לענין [[סעיף 11ב(ה) בחוק החיפוש]] - נטילת אמצעי הזיהוי תיעשה בבסיס משטרה צבאית, בבית סוהר צבאי או במחנה מעצר, לפי הענין;
:: (2) לענין [[סעיף 11ו בחוק החיפוש]] - הזימון לשם נטילת אמצעי הזיהוי כאמור [[באותו סעיף]] יהיה לבסיס משטרה צבאית;
:: (3) לענין [[סעיף 11י בחוק החיפוש]] - נטילת אמצעי הזיהוי כאמור [[באותו סעיף]] תהא מכלוא המתקבל למשמורת בבית סוהר צבאי או במחנה מעצר; הוראות לענין נטילת אמצעי זיהוי תוך שימוש בכוח סביר כאמור [[בסעיף 11י(ג) בחוק החיפוש]], ייקבעו בפקודות הצבא.
: (ג) הסמכויות שהוענקו לפי הוראות [[-#פרק ג סימן ד|סימן ד': סריקת טביעת אצבעות לשם זיהוי מעוכב, לפרק ג' בחוק החיפוש]], לשוטר, יהיו נתונות לשוטר צבאי לענין סריקת טביעת אצבעות של חייל מעוכב, בשינויים אלה:
:: (1) הליווי או הזימון לשם ביצוע סקירה כאמור [[בסעיף 11יב(ב) בחוק החיפוש]], יהיה לבסיס משטרה צבאית;
:: (2) הוראות לענין ביצוע הסריקה תוך שימוש בכוח סביר, כאמור [[בסעיף 11יב(ד) בחוק החיפוש]], ייקבעו בפקודות הצבא.
: (ד) הסמכויות שהוענקו לפי הוראות [[+|סעיפים 11יז]] [[ו-11יח בחוק החיפוש]] לענין הצגת תצלומים מהמאגר לאדם או ברבים, יהיו נתונות לגורמים אלה, לפי הענין:
:: (1) לשוטר צבאי יהיו הסמכויות שהוענקו לשוטר;
:: (2) למשטרה הצבאית יהיו הסמכויות שהוענקו למשטרת ישראל.
: (ה) בפקודות הצבא ייקבעו הענינים שיש לקובעם בפקודות משטרת ישראל לפי [[+|סעיפים 11יז]] [[ו-11יח בחוק החיפוש]]; בסעיף זה((,)) &quot;פקודות משטרת ישראל&quot; - כהגדרתם [[בפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל&quot;א-1971]].
: (ו) אמצעי זיהוי שניטלו מחייל מכוח סמכות כאמור [[בסימן ב' לפרק ג' בחוק החיפוש]], שהוענקה לשוטר צבאי לפי הוראות סעיף קטן (א), יועברו מיידית לידי משטרת ישראל וישמשו לצרכים האמורים [[בסעיף 11ד בחוק החיפוש]], בלבד.
: (ז) בסעיף זה -
::- &quot;אמצעי זיהוי&quot;, &quot;נתוני זיהוי&quot; - כהגדרתם [[בחוק החיפוש]], לפי הענין;
::- &quot;כלוא&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 248א(א)(1)]].

@ 245ב. הכשרה לעריכת חיפוש בגוף חייל (תיקון: תשנ&quot;ו-2)
: קצין משטרה צבאית שדרגתו למטה מדרגת רב סרן, לא יפעיל סמכותו לפי [[סעיפים 245א(ב)(3)]] [[ו-248א]], אלא אם הוסמך לכך על ידי קצין משטרה צבאית ראשי, לאחר שקיבל הכשרה מתאימה, בהתאם לפקודות הצבא.

@ 246. שוטר צבאי רשאי לבצע פקודת חיפוש של שופט שלום
: שופט שלום הנותן פקודת חיפוש רשאי לערכה על שמו של שוטר צבאי או של שוטרים צבאיים, אם הוא סבור שהפקודה נחוצה לצורך הליך כל שהוא לפי חוק זה.

@ 247. חיפוש על ידי שוטר צבאי ללא פקודה (תיקון: תשמ&quot;ז-2, תשפ&quot;ג, תשפ&quot;ד, תשפ&quot;ה-3)
: (א) סמכות של שוטר לפי [[סעיף 25 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ&quot;ט-1969]], תהיה נתונה גם לשוטר צבאי לגבי אדם המתחמק ממאסר או ממשמורת חוקית לפי חוק זה, וכן לגבי מעשה שאפשר להביא עליו לדין לפני בית דין צבאי, וזה נוסף לאמור [[בסעיף 227]].
: (ב) בתקופת הוראת השעה כאמור [[=פקודת מעצר וחיפוש|בסעיף 25 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ&quot;ט-1969]] (בסעיף זה - פקודת מעצר וחיפוש), יחולו הוראות סעיף קטן (א) בשינויים המחויבים ובשינויים האלה:
:: (1) הסמכויות הנתונות לקצין משטרה בדרגת רב-פקד ומעלה יהיו נתונות לקצין משטרה צבאית בדרגת סרן לפחות והנושא תקן רב סרן;
:: (2) בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 249]], החיפוש לפי [[סעיף 25(ב) לפקודת מעצר וחיפוש]] יתועד באופן שייקבע בנוהלי המשטרה הצבאית;
:: (3) שר הביטחון וקצין משטרה צבאית ראשי ידווחו בכתב לוועדה לביטחון לאומי של הכנסת ולפרקליט הצבאי הראשי, בהתאמה, ביום כ&quot;ט באלול התשפ&quot;ג (15 בספטמבר 2023), ג' בטבת התשפ&quot;ד (15 בדצמבר 2023), ביום כ&quot;ב באדר ב' התשפ&quot;ד (1 באפריל 2024), ביום ט' בתמוז התשפ&quot;ד (15 ביולי 2024), ביום י&quot;ד בחשוון התשפ&quot;ה (15 בנובמבר 2024), ביום י&quot;ז בשבט התשפ&quot;ה (15 בפברואר 2025), ביום י&quot;ז באייר התשפ&quot;ה (15 במאי 2025), ביום כ&quot;ב בחשוון התשפ&quot;ו (13 בנובמבר 2025), ביום כ&quot;ח בשבט התשפ&quot;ו (15 בפברואר 2026) וביום ט&quot;ז באייר התשפ&quot;ו (3 במאי 2026), על כל אלה, לגבי התקופה שקדמה למועד הדיווח:
::: (א) מספר האישורים לחיפוש ללא צו שניתנו לפי [[סעיף 25(ב) לפקודת מעצר וחיפוש]] והעבירות שבשלהן ניתנו האישורים;
::: (ב) מספר החיפושים שבהם נמצאו נשק, תיעוד או מצלמה לפי [[סעיף 25(ב) לפקודת מעצר וחיפוש]];
::: (ג) מספר כלי הנשק שנתפסו לפי [[סעיף 25(ב)(1) לפקודת מעצר וחיפוש]];
::: (ד) מספר הבקשות שהוגשו לבית המשפט כדי שיצווה מה ייעשה בחפץ לפי [[סעיף 25(ג) לפקודת מעצר וחיפוש]];
:: (4) התובע הצבאי הראשי ידווח בכתב לוועדה לביטחון לאומי של הכנסת על מספר כתבי האישום שהוגשו בתיקים שבהם בוצע חיפוש לפי [[סעיף 25(ב) לפקודת מעצר וחיפוש]]; דיווח כאמור יימסר ביום כ&quot;ב באדר ב' התשפ&quot;ד (1 באפריל 2024), ביום י&quot;ז באייר התשפ&quot;ה (15 במאי 2025) וביום ט&quot;ז באייר התשפ&quot;ו (3 במאי 2026).
:: ((תקופת הוראת השעה כאמור [[בסעיף 25 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ&quot;ט-1969]] היא התקופה מיום 15.5.2023 עד ליום 30.6.2025.))

@ 248. חיפוש אצל עציר (תיקון: תשמ&quot;ז-2)
: שוטר צבאי שעצר אדם או קיבל למשמרתו אדם שנעצר רשאי לערוך חיפוש אצל העציר בהתאם לאמור לפי [[פקודת מעצר וחיפוש|סעיף 22 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפושים) [נוסח חדש], התשכ&quot;ט-1969]].

@ 248א. סמכות חיפוש בבית סוהר צבאי, במחנה מעצר ובחדר משמר צבאי (תיקון: תשנ&quot;ו-2)
: (א) לשוטר צבאי, לקצין משטרה צבאית בדרגת רב סרן לפחות ובהעדר קצין כאמור - לקצין משטרה צבאית בדרגת סגן לפחות, המשרתים בבית סוהר צבאי, במחנה מעצר או בחדר משמר צבאי שנקבעו בהתאם לחוק זה, יהיו הסמכויות הנתונות לסוהר ולקצין שירות בתי הסוהר, לפי הענין, לפי [[סימן ז'1 ((לפרק ג')) לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל&quot;ב-1971]] (להלן בסעיף זה - פקודת בתי הסוהר), למעט הסמכויות המיוחדות הנתונות לסוהר הנמנה עם היחידה ללוחמה בסמים, ולסוהר הנמנה עם יחידת האבטחה והמבצעים של שירות בתי הסוהר, בשינויים הבאים:
:: (1) הסמכויות הנתונות [[בפקודת בתי הסוהר]] לגבי &quot;אסיר&quot; תהיינה נתונות לגבי &quot;כלוא&quot;, כהגדרתו [[בתקנות השיפוט הצבאי (בתי סוהר צבאיים), התשמ&quot;ז-1987]];
:: (2) במקום &quot;עבירת בית סוהר&quot; לפי [[סעיף 95ח(ב) לפקודת בתי הסוהר]] יבוא &quot;עבירת משמעת&quot; לפי [[תקנות השיפוט הצבאי (בתי סוהר צבאיים), התשמ&quot;ז-1987]].
: (ב) לא יפעיל קצין משטרה צבאית שדרגתו למטה מדרגת רב-סרן, את סמכותו לפי סעיף קטן (א), אלא לאחר שנועץ בקצין משטרה צבאית שדרגתו רב-סרן לפחות.

@ 249. אין חיפוש אלא בעדים
: לא ייערך חיפוש לפי חוק זה אלא בפני שני עדים מלבד המחפש, פרט למקרים דחופים ביותר.

@ 250. תחולת הוראות נוספות (תיקון: תשמ&quot;ז-2)
: [[+|סעיפים 19]], [[+|27]], [[+|29]], [[+|45]], [[+|46]] [[ו-47 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ&quot;ט-1969]], יחולו על חיפוש לפי חוק זה.

@ 250א. בדיקות לשם גילוי החזקה או שימוש בסמים מסוכנים (תיקון: תשמ&quot;ג, תשנ&quot;ו-2)
: (א) סבר קצין שיפוט בכיר המשרת בחיל המשטרה הצבאית כי בדיקות לפי סעיף זה דרושות כדי לגלות החזקה או שימוש על ידי חייל בסם מסוכן כמשמעותו [[בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל&quot;ג-1973]], רשאי הוא לצוות על כל חייל - בין בנקיבת שמו ובין בדרך אחרת - להיבדק בדיקות אלה.
: (ב) שר הבטחון, באישור שר הבריאות, יקבע את אופן עריכת הבדיקות ואת התעודות שיינתנו, על תוצאותיהן.
: ((פורסמו [[תקנות השיפוט הצבאי (בדיקות לגילוי החזקה או שימוש בסמים מסוכנים), התשמ״ג–1983]].))

@ 250ב. בדיקות לשם מניעה וגילוי של החזקת סמים מסוכנים או שימוש בהם (תיקון: תשנ&quot;ו-2)
: (א) קצין משטרה צבאית, שהינו קצין שיפוט בכיר, רשאי להורות על ביצוע בדיקות לשם גילוי של החזקת סמים מסוכנים או גילוי של שימוש בסם מסוכן, בצבא ההגנה לישראל, אף בהעדר חשד שנעברה עבירה לפי [[פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל&quot;ג-1973]].
: (ב) בדיקות לפי סעיף קטן (א) לא ייערכו אלא בהסכמתו, בכתב, של החייל שנתבקש לעבור את הבדיקות.

@ 250ג. סוגי בדיקות (תיקון: תשנ&quot;ו-2)
: הבדיקות למניעה או לגילוי של החזקת סמים מסוכנים או שימוש בהם, לצורך [[סעיפים 250א]] [[ו-250ב]] הן:
: (1) בדיקת שתן;
: (2) בדיקת נוזל שטיפת ידיים.

=== סימן ב' - בדיקה ===

@ 251. בדיקה או חקירה לפני העמדה לדין (תיקון: תשל&quot;ה)
: אין להעמיד אדם לדין בפני בית דין צבאי - למעט בית דין צבאי לתעבורה - אלא לאחר בדיקת העבירה על ידי קצין בודק או לאחר חקירתה על ידי שופט חוקר, הכל לפי העבירה; והוא, כשאין בחוק זה הוראה אחרת.

@ 252. מי מוסמך לשמש קצין בודק
: (א) אלה רשאים לשמש קצין בודק:
:: (1) קצין שיפוט בכיר שקיבל תלונה על עבירה;
:: (2) קצין שנתמנה בכתב על ידי קצין שיפוט בכיר כאמור לערוך בדיקה באותה עבירה;
:: (3) שוטר צבאי שהפרקליט הצבאי הראשי הסמיכו בכתב, דרך כלל או למקרה מסויים, לערוך בדיקה.
: (ב) פגם בכתב המינוי או בכתב ההסמכה אין בו כדי לפסול עדות שנגבתה בבדיקה שנערכה על פיהם, או כדי לגרוע מסמכויותיו של מי שנתמנה או שהוסמך בהם לפי חוק זה.

@ 253. (תיקון: תשס&quot;ט) : (((בוטל).))

@ 254. עריכת בדיקה על ידי קצין (תיקון: תשס&quot;ט)
: (א) קצין שיפוט בכיר שקיבל תלונה, ולא הורה פרקליט צבאי שהתלונה תועבר אליו, יבדוק בעצמו את העבירה שבתלונה או יעבירנה לקצין בודק אחר; ואולם הוראות סעיף קטן זה לא יחולו לעניין תלונה הנתונה לדיון משמעתי.
: (ב) (((בוטל).))

@ 255. בדיקה וחקירה מוקדמת גם כשאין חשוד
: מותר לבדוק עבירה ולערוך חקירה מוקדמת גם אם עדיין לא נמצא אדם חשוד בביצועה.

@ 256. סמכויות קצין בודק
: (א) קצין בודק רשאי לגבות עדות מכל אדם שעדותו עשויה, לפי דעתו, לסייע לבירור העובדות והנסיבות של המעשה המהווה את העבירה הנבדקת, והוא רשאי לחקור את העד ולרשום את דבריו.
: (ב) קצין בודק רשאי, לשם גילוי האמת, ליטול לידיו או לצלם, כפי שימצא למתאים, ראיות חפציות או כל חומר או חפץ אחר, וכן לקחת מכל עד את טביעת אצבעותיו או לצלמו. אולם רשאי אדם לסרב לדרישת קצין בודק לפי סעיף זה אם יש בדבר כדי להפלילו, או לספק חומר אישום נגד עצמו.

@ 257. חובה להעיד ולומר אמת
: עד הנחקר על ידי קצין בודק חייב לומר דברי אמת, וחייב הוא להשיב על כל שאלה שנשאל בתהליך הבדיקה, ובלבד שאין בתשובה כדי להפלילו.

@ 258. רישום עדויות
: הקצין הבודק יערוך פרוטוקול על כל פעולה שעשה לצורך הבדיקה, והוראות [[סעיף 3 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)]], יחולו על כל אמרה שנרשמה בה, כאילו היה כתוב [[באותו סעיף]] &quot;הקצין הבודק&quot; במקום המלים &quot;פקיד המשטרה&quot;.

@ 259. אמרת נאשם
: לענין [[סעיף 258]] דין אמרת הנאשם כדין עדות.

@ 260. עדות שלא בפני הקצין הבודק (תיקון: תשמ&quot;ז-2)
: (א) קצין בודק שאינו יכול מכל סיבה שהיא לגבות עדותו של אדם רשאי להסמיך בכתב קצין אחר לגבות עדות זו; פגם בכתב ההסמכה אין בו כדי לפסול את העדות שנגבתה כאמור.
: (ב) דין הקצין שהוסמך כדין קצין בודק לענין אותה עדות, ודין העדות לפניו כדין עדות לפני קצין בודק.

@ 261. חשוד שנעצר (תיקון: תשמ&quot;ז-2)
: חשוד שנעצר, חייב הקצין הבודק להודיע לו מה החשד נגדו ורשאי הוא לצלמו ולקחת טביעות אצבעותיו ככל שיידרש לצרכי החקירה.
: ((פורסמו [[תקנות השיפוט הצבאי (מתן טביעת אצבעות), תשכ״ח–1968]], לפיהן מי שהוטל עליו מאסר על תנאי, חייב לתת את טביעת אצבעותיו משנדרש לכך על ידי קצין משטרה צבאי.))

@ 262. (תיקון: תשמ&quot;ז-2) : (((בוטל).))
@ 263. (תיקון: תשמ&quot;ז-2) : (((בוטל).))
@ 264. (תיקון: תשמ&quot;ז-2) : (((בוטל).))
@ 265. (תיקון: תשמ&quot;ז-2) : (((בוטל).))

@ 266. הזהרת נאשם (תיקון: תשמ&quot;ז-2)
: לא יגבה קצין בודק עדותו של אדם שהוא סבור, כי יש מקום להאשים אותו בעבירה, ולא יקבל ממנו אמרה אלא לאחר שהזהירו, בשפה שהחשוד שומע ובמלים פשוטות, ולאחר שראה שהאזהרה הובנה על ידיו.

@ 267. תוכן האזהרה (תיקון: תשמ&quot;ז-2, תש&quot;ס)
: (א) וזאת האזהרה:
::: &quot;אתה חשוד בביצוע עבירה פלונית, האם ברצונך לומר דבר בקשר לעבירה האמורה?
::: אין אתה חייב לומר דבר אם אין רצונך בכך, ואולם כל מה שתאמר יירשם ויכול לשמש ראיה במשפטך&quot;.
: (ב) היתה האזהרה לענין [[סעיף 237א1]], תיווסף לאזהרה האמורה בסעיף קטן (א) -
::: &quot;אתה רשאי להשמיע דברים לענין מעצרך&quot;.

@ 268. הזהרת נאשם המביע רצונו למסור אמרה (תיקון: תשמ&quot;ז-2)
: חשוד המביע רצונו למסור אמרה, יזהירו הקצין הבודק תחילה; נמסרה האמרה בטרם היה סיפק בידי הקצין הבודק להזהירו, או בטרם הגיע הקצין הבודק למסקנה כי יש מקום להאשימו בעבירה, ותוך כדי מסירת האמרה הגיע למסקנה זו, יזהירנו בהזדמנות הראשונה.

@ 269. אין לחקור מי שמוסר אמרה (תיקון: תשמ&quot;ז-2)
: חשוד המוסר אמרה, לא ייחקר על ידי קצין בודק, ולא יישאל אלא שאלות הדרושות להבהיר את אמרתו.

@ 270. אמרת נאשם, כשיש נאשמים אחדים (תיקון: תשמ&quot;ז-2)
: היו חשודים אחדים בעבירה אחת ומסר אחד מהם אמרה, מותר להביאה לידיעת החשודים האחרים ובלבד שלא יידרשו להשיב או להגיב; רצה אחד מהם להשיב או להגיב, יזהירו הקצין הבודק תחילה.

@ 271. אמרה הנמסרת בכתב (תיקון: תשמ&quot;ז-2)
: חשוד המביע רצונו למסור אמרה, ויש בידו להעלותה על הכתב בעצמו, יכתוב אותה בעצמו - לאחר שהוזהר כאמור - ובשפה שיבחר לו.

@ 272. אמרה הנמסרת בעל פה (תיקון: תשמ&quot;ז-2)
: חשוד המוסר אמרה בעל פה, ירשום בפניו הקצין הבודק בנוכחותו את דבר האזהרה שהזהירו ואת אמרתו כלשונה, בשפה שנמסרה, יקרא את הדברים לפניו, יתן לו הזדמנות לתקנם ויחתימו עליהם; סירב מוסר האמרה לחתום, ירשום הקצין הבודק את דבר הסירוב; נמסרה האמרה בשפה שאין הקצין הבודק שומעה, תירשם כלשונה בידי מי שהקצין הבודק ימנה לשם כך.

@ 273. אי כפיפות קצין בודק לדיני ראיות
: קצין בודק אינו כפוף בבדיקתו לדיני הראיות הנהוגים בבתי הדין הצבאיים והרשות בידו לקבל ראיות לפי שיקול דעתו.

@ 274. פרטי בדיקה אחרים
: פרטי הבדיקה שלא נקבעו בחוק זה ייקבעו בתקנות.

@ 275. חומר בדיקה שלא נגבה על ידי הקצין הבודק
: חומר חקירה או בדיקה שנתקבל על ידי אדם המוסמך לערכם לפי חוק זה או לפי כל דין אחר, רשאי קצין בודק להשתמש בו כחומר לבדיקתו, ודין אותו חומר כאילו נתקבל על ידיו במישרין.

@ 276. סיום הבדיקה
: קצין בודק שנתמנה על פי [[סעיף 252(א)(2)]] יעביר את חומר הבדיקה מיד לאחר סיומה לידי קצין השיפוט הבכיר אשר מינה אותו; ושוטר צבאי שנתמנה על פי [[סעיף 252(א)(3)]] שערך בדיקה, יעביר את חומר הבדיקה מיד לאחר סיומה לקצין שיפוט בכיר, בהתאם לפקודות הצבא.

@ 277. העברת חומר בדיקה לפרקליט צבאי
: חומר הבדיקה שסיים קצין שיפוט בכיר בעצמו או שקיבל אותו כאמור [[בסעיף 276]] - יעבירנו עם התלונה לפרקליט צבאי.

@ 278. העברת תלונה לפרקליט צבאי
: פרקליט צבאי רשאי להורות כי תלונה תועבר אליו ללא עריכת בדיקה או תוך כדי בדיקתה.

@ 279. ענין שבסמכות בית דין צבאי מיוחד
: הגיעה לפרקליט צבאי, בהתאם [[לסעיף 278]] או בדרך אחרת, תלונה שהיא בסמכותו של בית דין צבאי מיוחד, או שקיבל תלונה בצירוף חומר בדיקה, כאמור [[בסעיף 277]], וחומר הבדיקה מראה שהענין הוא בסמכותו של בית דין צבאי מיוחד - יעבירנה לפרקליט הצבאי הראשי.

@ 280. תלונה אחרת שקיבל פרקליט צבאי (תיקון: תשל&quot;ח, תשס&quot;ד-7)
: קיבל פרקליט צבאי תלונה בהתאם [[לסעיף 278]], או בדרך אחרת, [[וסעיף 279]] אינו חל עליה, יכול הוא לעשות אחת מאלה:
: (1) להורות על עריכת בדיקה או על סיומה, על ידי אותו קצין בודק או על ידי קצין בודק אחר, לפי הענין;
: (2) לבטל את התלונה;
: (3) להורות כי התלונה תידון בדיון משמעתי לפני קצין שיפוט בכיר שקבע;
: (4) להורות לתובע צבאי להגיש כתב אישום על סמך התלונה גם ללא עריכת בדיקה בה.

@ 281. תלונה אחרת בצירוף חומר בדיקה שקיבל פרקליט צבאי (תיקון: תשל&quot;ח, תשס&quot;ד-7)
: קיבל פרקליט צבאי תלונה בצירוף חומר בדיקה כאמור [[בסעיף 277]], הרי אם [[סעיף 279]] אינו חל עליה, יכול הוא לעשות אחת מאלה:
: (1) להחזיר את חומר הבדיקה לקצין שיפוט בכיר לשם השלמתו או לדאוג בכל דרך אחרת להשלמת חומר הבדיקה, אם לדעתו הוא טעון השלמה;
: (2) לבטל את התלונה, אם לדעתו אין חומר הבדיקה מניח, מכל סיבה שהיא, מקום לעריכת כתב אישום;
: (3) להורות כי התלונה תידון בדיון משמעתי לפני קצין שיפוט בכיר שקבע;
: (4) להורות לתובע צבאי להגיש כתב אישום על סמך חומר הבדיקה.

@ 282. תלונה שקיבל הפרקליט הצבאי הראשי (תיקון: תשכ&quot;ד)
: הגיעה לפרקליט הצבאי הראשי תלונה כאמור [[בסעיף 278]], [[279]] או בדרך אחרת, יכול הוא לעשות אחד הדברים האמורים [[בסעיף 280]] [[או 281]] או להורות על עריכת חקירה מוקדמת אף אם כבר נערכה בה בדיקה; אולם אם היתה זו תלונה על עבירה שדינה מוות ולא החליט לבטלה יורה על עריכת חקירה מוקדמת.

@ 282א. הגשת כתב-אישום ללא תלונה (תיקון: תשכ&quot;ד)
: (א) הפרקליט הצבאי הראשי או פרקליט צבאי יכול להורות לתובע צבאי להגיש כתב אישום על סמך חומר בדיקה אף אם לא צורפה לחומר הבדיקה תלונה נגד הנאשם או אם כלל לא צורפה תלונה לחומר הבדיקה.
: (ב) הפרקליט הצבאי הראשי או פרקליט צבאי יכול להורות לתובע צבאי להגיש כתב אישום על יסוד חומר בדיקה אף אם התלונה שצורפה לחומר הבדיקה מתייחסת לאשמה שונה מהאשמה שיש לה, לדעתו, בסיס בחומר הבדיקה.
: (ג) לענין סעיף זה [[וסעיף 300]] - חומר בדיקה - לרבות חומר חקירה שנתקבל על-ידי אדם המוסמך לערכה לפי חוק זה או לפי כל דין אחר.

@ 282ב. סמכויות תובע צבאי בעבירות תעבורה (תיקון: תשל&quot;ה, תשנ&quot;ד, תשס&quot;ד-7)
: (א) תובע צבאי שקיבל לידיו חומר ראיות שמעלה חשד לביצוע עבירת תעבורה כמשמעותה [[בסעיף 209א]], רשאי, ללא הוראת פרקליט צבאי, לעשות אחד מאלה:
:: (1) להגיש כתב אישום לבית דין צבאי לתעבורה;
:: (2) להורות כי העבירה תידון בדיון משמעתי לפני קצין שיפוט בכיר שקבע;
:: (3) לפעול להשלמתו של חומר הראיות שבידיו;
:: (4) להחליט שלא לנקוט הליך משפטי כלשהו;
:: (5) להעביר את חומר הראיות לידי פרקליט צבאי אם מצא שבנסיבות הענין יש הצדקה להגיש כתב אישום לבית דין צבאי מחוזי או מיוחד.
: (ב) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכויותיו של פרקליט צבאי לפי חוק זה.

=== סימן ג' - חקירה מוקדמת (תיקון: תשכ&quot;ד) ===

@ 283. מינוי שופט חוקר (תיקון: תשכ&quot;ד)
: הורה הפרקליט הצבאי הראשי על חקירה מוקדמת, יודיע על כך לנשיא בית הדין הצבאי לערעורים אשר ימנה שופט חוקר לשם עריכתה.

@ 284. התביעה בחקירה מוקדמת
: נתמנה שופט-חוקר, יגיש לו תובע צבאי קובלנה בחתימתו נגד הנאשם, וייצג את התביעה בחקירה המוקדמת.

@ 285. התחלת חקירה מוקדמת
: בתחילת החקירה המוקדמת יקרא השופט החוקר לפני הנאשם את הקובלנה, ולאחר קריאתה תצורף לפרוטוקול החקירה המוקדמת ותהווה חלק ממנו.

@ 286. גביית עדויות התביעה
: לאחר קריאת הקובלנה יגבה השופט החוקר את עדות עדי התביעה.

@ 287. אמרת הנאשם
: (א) משנסתיימה גביית עדות עדי התביעה, יסביר השופט החוקר לנאשם, בלשון פשוטה כדי הבנת הנאשם, את מהות האשמה נגדו ויודיע לו שהוא זכאי להביא עדים לטובתו וכן למסור בעצמו אמרה, בשבועה או שלא בשבועה.
: (ב) טרם שהודיע הנאשם את החלטתו בדבר מסירת אמרה, יסביר לו השופט החוקר, באופן שיובן לנאשם -
:: (1) שאין עליו חובה לומר דבר אלא זכות היא לו, אך כל מה שיאמר יירשם ויוכל לשמש עדות במשפטו;
:: (2) שלא יתלה כל תקוה בכל הבטחה שהובטחה לו ולא יירא מכל איום שאיימו עליו על מנת להביאו לידי הודאה באשמה, אולם כל מה שיאמר יכול לשמש עדות במשפטו למרות ההבטחה או האיום.

@ 288. עדי הסניגוריה ועדות הנאשם
: (א) הסביר השופט החוקר לנאשם כאמור [[בסעיף 287]], יגבה את עדויותיהם של עדים שהוזמנו על ידי הנאשם שיש בידם להעיד על מסיבות הענין שעליו מבוססת הקובלנה או על צדקת הנאשם, ואת אמרת הנאשם.
: (ב) מסר הנאשם אמרה בשבועה - דינו כדין עד הגנה.

@ 289. כשרות הודאות ואמרות הנאשם שלא בחקירה מוקדמת
: אין בהוראות [[סעיפים 287]] [[ו-288]] כדי לגרוע מכשרותן של הודאתו או אמרתו של הנאשם שלא בחקירה מוקדמת לשמש ראיה לפי כל דין אחר.

@ 290. קיום כתבי עדות
: עדות בחקירה מוקדמת תיקרא באזני העד ותיחתם בידו וביד השופט החוקר; סירב עד לחתום על העדות, ירשום השופט החוקר את דבר הסירוב בכתב העדות ויחתום על הרישום. לענין זה - דין אמרת הנאשם שלא בשבועה כדין עדות.

@ 291. כשרות אמרת נאשם בחקירה מוקדמת
: (א) אמרת הנאשם בחקירה מוקדמת כשרה לשמש ראיה במשפט הנאשם, ודי בהגשת פרוטוקול החקירה המוקדמת, אם חתם עליה השופט החוקר כדין, לשם הוכחתה.
: (ב) אמרת הנאשם כאמור בסעיף קטן (א) לא תשמש ראיה נגד נאשם אחר אלא אם כן נמסרה בשבועה.

@ 292. כתב עדות של עד כראיה כשרה (תיקון: תשנ&quot;ג)
: עד בחקירה מוקדמת שאי אפשר להביאו למשפט בבית דין צבאי משום שנפטר או מחמת חולשתו, מחלתו או העדרו מישראל, יהיה כתב-עדותו, אם הוא חתום כדין על ידי השופט החוקר, ראיה כשרה על תכנו אם נוכח בית הדין, מתוך כתב-העדות או באופן אחר, כי העדות נגבתה בפני הנאשם, או שנקראה בפניו לפני מסירתו לדין, וכי ניתנה לו הזדמנות לחקור את העד חקירה נגדית.

@ 293. עדות בפני שופט-חוקר שלא בחקירה מוקדמת (תיקון: תשכ&quot;ד)
: עדות שיש יסוד להניח כי לא תהיה אפשרות לגבותה בזמן המשפט בבית דין צבאי מחשש למותו של העד או מחמת חולשתו, מחלתו או העדרו מישראל, והעדות אינה נגבית בחקירה מוקדמת, יכול הפרקליט הצבאי הראשי להחליט כי ימונה שופט חוקר לגבות אותה עדות בלבד, ודינה כדין עדות כאמור [[בסעיף 292]].

@ 294. עריכת חקירה מוקדמת שלא בפני הנאשם
: (א) רשאי הפרקליט הצבאי הראשי להורות על עריכת חקירה מוקדמת שלא בפני הנאשם באחד המקרים האלה:
:: (1) אם אין ביכלתו של הצבא להביא את הנאשם לחקירה המוקדמת, ונראה לפרקליט הצבאי הראשי כי רצוי לגבות את עדותם של העדים על אף העדר הנאשם;
:: (2) כשיש לפרקליט הצבאי הראשי טעם להאמין שנעברה עבירה, ושום אדם לא נאשם בה.
: (ב) עדות בחקירה מוקדמת לפי סעיף זה, תצורף לפרוטוקול החקירה ויכול שופט-חוקר להסתמך עליה לשם החלטתו לפי [[סעיף 297]] לאחר שהוקראה בפני הנאשם.
: (ג) בחקירה מוקדמת לפי סעיף זה, מותר לגבות עדויות על אף האמור [[בסעיף 285]], ובלבד שהקובלנה תיקרא בפני הנאשם מיד עם הופעתו בחקירה.
: (ד) בחקירה מוקדמת לפי סעיף זה באין נאשם, תוגש הקובלנה כאמור [[בסעיף 284]] ללא ציון נאשם.
: (ה) פרט לאמור בסעיפים הקטנים לעיל, נוהגים בחקירה מוקדמת לפי סעיף זה ככל האפשר לפי הוראות חוק זה כאילו היה הנאשם נוכח בחקירה.

@ 295. פומביות חקירה מוקדמת
: אין חובה לערוך חקירה מוקדמת בדלתיים פתוחות, ורשאי השופט החוקר, לפי שיקול דעתו, לצוות על הוצאתו ממקום עריכת החקירה של כל אדם, שנוכחתו אינה חובה לפי חוק זה.

@ 296. הליכי חקירה אחרים
: הליכי החקירה המוקדמת, וגביית העדויות בה, שלא נקבעו [[בסימן זה]], יהיו כהליכי הדיון בבית דין צבאי מחוזי בתיאומים המתאימים, ולענין זה דין השופט החוקר כדין אב בית הדין או בית הדין לפי הענין.

@ 297. החלטת השופט החוקר
: בסיומה של החקירה המוקדמת יחליט השופט החוקר אם יש מידה מספקת של הוכחות לכאורה המצדיקות את מסירת הנאשם לדין, או לא.

@ 298. סיום חקירה מוקדמת
: שופט-חוקר שסיים חקירה מוקדמת יעביר את הקובלנה בצירוף חומר החקירה ואת החלטתו, לפרקליט הצבאי הראשי.

=== סימן ד' - חקירת סיבות מוות (תיקון: תשכ&quot;ד) ===

@ 298א. מינוי שופט חוקר בסיבות מוות (תיקון: תשכ&quot;ד, תשמ&quot;ז-2, תשע&quot;ה-2)
: (א) מת חייל שלא בקרב, ויש יסוד סביר לחשש שסיבת מותו של החייל אינה טבעית או שמותו נגרם בעבירה, או שמת חייל בהיותו נתון במעצר, במחבוש או במאסר או בהיותו מאושפז בבית חולים לחולי נפש, רשאי הפרקליט הצבאי הראשי או אדם מעוניין, לבקש מנשיא בית הדין הצבאי לערעורים להורות על חקירת סיבת המוות; [[בסימן זה]], &quot;אדם מעוניין&quot; - היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו, קצין משטרה, רופא, בן זוגו של הנפטר, הוריו, הורי הוריו, צאצאיו, אחיו ואחיותיו.
: (ב) הוגשה בקשה לחקירת סיבת מוות, רשאי נשיא בית הדין הצבאי לערעורים להורות על עריכתה ועל מינוי שופט חוקר לחקור בסיבת המוות.
: (ג) הוגשה בקשה לפי סעיף קטן (א) בידי אדם מעוניין, יקבל נשיא בית הדין הצבאי לערעורים את תגובת הפרקליט הצבאי הראשי לבקשה בטרם יחליט בה.
: (ד) סבר נשיא בית הדין הצבאי לערעורים כי מותו של החייל אירע שלא במסגרת הצבא או עקב השתייכותו של החייל לצבא, לא ימנה שופט חוקר לחקור בסיבת המוות, גם אם יש יסוד סביר לחשש שסיבת מותו של החייל היא כאמור בסעיף קטן (א).
: (ה) מונה שופט חוקר לחקור בסיבת המוות לפי סעיף זה או שמונה קצין בודק לערוך בדיקה בקשר עם מותו של חייל, לא יחול [[חוק חקירת סיבות מוות, התשי&quot;ח-1958]], אלא אם כן ציווה היועץ המשפטי לממשלה כאמור [[בסעיף 298י]].

@ 298ב. שמירת הגוויה (תיקון: תשכ&quot;ד, תשע&quot;ה-2)
: (א) הוגשה בקשה לפי [[סעיף 298א]], לא יעשה אדם דבר בגוויה בלי הוראה או היתר של הפרקליט הצבאי הראשי, ואם הורה נשיא בית הדין הצבאי לערעורים על מינוי שופט חוקר, לא יעשה אדם דבר בגוויה בלי הוראה או היתר של השופט החוקר.
: (ב) העובר על הוראות סעיף זה, דינו - מאסר שלושה חדשים.

@ 298ג. סמכויות עזר (תיקון: תשכ&quot;ד)
: לענין הזמנת עדים וגביית עדות, דין השופט החוקר וסמכויותיו כדינו וסמכויותיו של בית דין צבאי מחוזי.

@ 298ד. פומביות (תיקון: תשכ&quot;ד)
: (א) השופט החוקר רשאי לערוך חקירתו בפומבי או בדלתיים סגורות, או חלקה בפומבי וחלקה בדלתיים סגורות.
: (ב) החליט השופט החוקר על עריכת החקירה בדלתיים סגורות, רשאי הוא להרשות לאדם, או לסוגי בני אדם, להיות נוכחים בשעת החקירה, כולה או מקצתה.

@ 298ה. איסור פרסום (תיקון: תשכ&quot;ד)
: רשאי השופט החוקר לאסור כל פרסום של הליך בחקירת סיבת מוות שהתנהלה בפומבי, ורשאי הוא להתיר פרסום בדבר חקירה בסיבת מוות שהתנהלה בדלתיים סגורות; המפרסם דבר על חקירה בסיבת מוות בניגוד לאיסור או בלי היתר לפי סעיף זה, דינו - מאסר ששה חדשים.

@ 298ו. בדיקת גוויה (תיקון: תשכ&quot;ד, תשע&quot;ה-2)
: (א) שופט חוקר רשאי, אם היה סבור כי הדבר דרוש לבירור סיבת המוות, לצוות על בדיקתה או ניתוחה של הגוויה על-ידי רופא או מומחה אחר, על דחיית הקבורה עד לאחר הבדיקה או הניתוח, או על פתיחת הקבר והוצאת הגוויה לשם ביצוע הבדיקה או הניתוח.
: (ב) כל עוד לא נתמנה שופט חוקר, יהיו הסמכויות המפורטות בסעיף קטן (א) נתונות לקצין משטרה צבאית שהפרקליט הצבאי הראשי הסמיכו לכך בכתב.
: (ג) הוראות [[חוק האנטומיה והפתולוגיה, תשי&quot;ג-1953]], יחולו, בשינויים המחוייבים לפי הענין, גם על בדיקה וניתוח לפי סעיף זה.
: (ד) גוף מוכר, כמשמעותו [[בתקנות האנטומיה והפתולוגיה, תשי&quot;ד-1954]], התובע הצבאי הראשי בהוראת הפרקליט הצבאי הראשי, וכן אדם מעונין רשאים לערער בפני נשיא בית הדין הצבאי לערעורים על צו לפתיחת קבר לפי סעיף זה.

@ 298ז. הפסקת החקירה (תיקון: תשכ&quot;ד)
: הודיע תובע צבאי או פרקליט מחוז, בכתב, שהוגש לרגל מקרה המוות כתב אישום או הודעת אישום - יפסיק השופט החוקר את חקירתו.

@ 298ח. תוצאות החקירה (תיקון: תשכ&quot;ד)
: (א) שופט חוקר רשאי להחליט -
:: (1) כי הראיות שהובאו לפניו יש בהן כדי להוכיח סיבת המוות, ומה הן תוצאות חקירתו;
:: (2) כי הראיות שהובאו לפניו אין בהן כדי להוכיח סיבת המוות.
: (ב) היה שופט חוקר סבור כי סיבת המוות הוכחה, רשאי הוא לסרב לקבל ראיות נוספות, ואם היה סבור כי סיבת המוות לא הוכחה, רשאי הוא לדחות את המשך החקירה עד שיובאו לפניו ראיות נוספות.

@ 298ט. צו אישום (תיקון: תשכ&quot;ד)
: (א) נראה לשופט חוקר כי הראיות שהובאו לפניו יש בהן כדי להוכיח לכאורה שנעברה עבירה על ידי אדם, רשאי הוא לצוות שיואשם לפני בית דין צבאי או בית משפט אחר בשל אותה עבירה, ובלבד ששופט חוקר לא יתן צו לפי סעיף זה אלא אם נתן לאדם הזדמנות להשמיע טענותיו ולהביא ראיותיו לפניו.
: (ב) שופט-חוקר שסיים חקירה לפי [[סימן זה]] יעביר את חומר החקירה ואת הצו על תוצאות החקירה לפרקליט הצבאי הראשי.
: (ג) נתן השופט החוקר צו לפי סעיף קטן (א) לגבי אדם שחוק זה חל עליו, יורה הפרקליט הצבאי הראשי לתובע צבאי להגיש כתב אישום לבית דין צבאי נגד מי שעליו ניתן הצו.
: (ד) ציווה שופט-חוקר על אישום אדם שאין חוק זה חל עליו, יעביר העתק הצו ליועץ המשפטי לממשלה.
: (ה) היועץ המשפטי לממשלה או הפרקליט הצבאי הראשי רשאי להחזיר את חומר החקירה לשופט החוקר לשם השלמתו, אם היה סבור שהוא טעון השלמה.

@ 298י. העברת חקירה על פי צו היועץ המשפטי לממשלה (תיקון: תשכ&quot;ד, תשע&quot;ה-2)
: היה היועץ המשפטי לממשלה סבור שהמוות אירע שלא במסגרת הצבא או עקב השתייכותו של הנפטר לצבא, רשאי הוא בכל עת, עד לגמר החקירה, לצוות כי החקירה תיערך על פי [[חוק חקירת סיבות מוות, התשי&quot;ח-1958]], ועם מתן הצו תיפסק החקירה לפי [[סימן זה]].

@ 298יא. סייג (תיקון: תשכ&quot;ד)
: [[בסימן זה]] אין המונח &quot;חייל&quot; כולל אדם שחוק זה חל עליו על פי [[הסעיפים 7]] [[ו-11]].

=== סימן ה' - כתב-האישום והגשתו (תיקון: תשכ&quot;ד) ===

@ 299. חומר חקירה מוקדמת שקיבל הפרקליט הצבאי הראשי
: קיבל הפרקליט הצבאי הראשי את חומר החקירה כאמור [[בסעיף 298]], יוכל לעשות, מבלי שיהיה כפוף להחלטת השופט החוקר, אחת מאלה:
: (1) להחזיר את חומר החקירה המוקדמת לשופט-חוקר לשם השלמתו, אם דעתו שהוא טעון השלמה;
: (2) לבטל את הקובלנה, אם דעתו שאין חומר החקירה המוקדמת מניח, מכל סיבה שהיא, מקום לעריכת כתב-אישום;
: (3) להורות לתובע צבאי להגיש כתב-אישום על סמך חומר החקירה המוקדמת.

@ 300. הוראות לתובע הצבאי (תיקון: תשכ&quot;ד)
: הורה הפרקליט הצבאי הראשי או פרקליט צבאי לתובע צבאי להגיש כתב-אישום כאמור [[בסעיפים 280]], [[281]], [[282]], [[282א]], [[298ט]] [[או 299]], יעביר לתובע הצבאי את התלונה או הקובלנה, אם הוגשו, ואת חומר הבדיקה, החקירה המוקדמת או חקירת סיבות המוות, אם נערכו, ויורה על איזו עבירה או עבירות, שיש להן לדעתו בסיס בתלונה או בחומר הבדיקה או החקירה, יובא הנאשם לדין, בין שהשופט-החוקר המליץ כך ובין שלא המליץ כך.

@ 301. שחרור ממעצר עם ביטול תלונה או קובלנה
: בוטלה תלונה או קובלנה על אדם לפי [[הסעיפים 280]], [[281]], [[282]] [[או 299]], יפקע תקפה של כל פקודת מעצר התלויה בגללן על אותו אדם.

@ 302. חומר בדיקה וחקירה מוקדמת שנמסר להשלמה
: הושלמה בדיקה שנמסרה להשלמה לפי [[פסקה (1) לסעיף 281]] - נוהגים בה כאמור [[בסעיפים 276]] [[ו-277]]; הושלמה חקירה מוקדמת שנמסרה להשלמה לפי [[פסקה (1) לסעיף 299]] - נוהגים בה כאמור [[בסעיף 298]].

@ 303. עריכת כתב-אישום
: תובע צבאי יערוך כתב-האישום נגד נאשם ויגישנו לבית דין צבאי מחוזי או לבית דין צבאי מיוחד.

@ 304. תוכן כתב-האישום (תיקון: תשע&quot;א-2)
: (א) כתב-האישום יכלול את הפרטים המנויים להלן וינוסח ככל האפשר בהתאם לדוגמאות הקבועות [[בתוספת הראשונה לחוק זה]]; ואלה הפרטים:
:: (1) שם בית הדין שאליו הוא מוגש;
:: (2) שם הנאשם ושם משפחתו, מספרו האישי, דרגתו ויחידתו של הנאשם, ואם אין לו כאלה או אינם ידועים - פרטים אחרים שיהיה בהם כדי לזהותו; אין הכרח לציין את שמו המדוייק, ומותר לתאר את הנאשם כאדם בלתי ידוע;
:: (3) פירוט העבירה או העבירות המיוחסות לנאשם וסעיפי הדין הקובעים אותן;
:: (4) פרטים הדרושים כדי להעמיד על טיב האשמה;
:: (5) עובדות המוכיחות שיש לבית הדין שיפוט באותו ענין;
:: (6) שמותיהם של העדים שהעידו בחקירה המוקדמת ושל עדים אחרים שתקרא התביעה להעיד במשפט - אולם אין פוסלים כתב-אישום אם לא נכללו בו שמות העדים כאמור;
:: (7) פרטים אחרים שנקבעו בתקנות.
: (ב) שר הבטחון רשאי, בתקנות, לשנות את [[התוספת הראשונה לחוק זה]].

@ 305. הגשת כתב-אישום
: כתב-האישום הנועד לבית דין צבאי מחוזי או מיוחד יוגש לנשיאו או למי שנתמנה על ידיו למטרה זו, ודבר הגשתו יקויים בחתימתו; תאריך ההגשה כאמור הוא תאריך הגשתו לבית הדין.

@ 305א. העברת כתב-אישום לבית דין אחר (תיקון: תשכ&quot;ד, תשל&quot;ה)
: (א) בכל עת אחרי הגשת כתב-אישום ולפני שהנאשם נתבקש להשיב אם הוא מודה באשמה אם לאו, רשאי נשיא בית הדין הצבאי לערעורים, לפי בקשת הנאשם או תובע צבאי, להורות בהחלטה מנומקת על העברת כתב-האישום לבית דין צבאי אשר במחוז שיפוטי אחר.
: (ב) הוחלט על העברת כתב-האישום, רואים את כתב האישום כאילו הוגש לבית הדין הצבאי האחר כאמור ורואים בתאריך הגשתו את התאריך בו הוגש כתב-האישום לבית הדין אליו הוגש לראשונה.

@ 306. הרכבת מותב בית דין
: נתקבל כתב-אישום, יורכב מותב בית דין.

@ 307. מסירת העתק כתב-האישום לנאשם (תיקון: תשכ&quot;ד)
: עם מסירת העתק כתב-האישום לנאשם, יש להודיע לו כי הוא וסניגורו רשאים לעיין בחומר הבדיקה או החקירה המוקדמת או חקירת סיבות המוות ולהעתיק ממנו פרטים, חוץ מאותם פרטים שפרקליט צבאי אסר, מטעמי בטחון, את העיון בהם כאמור.

@ 308. ביטול כתב-אישום (תיקון: תשכ&quot;ד, תשס&quot;ד, תש&quot;ע, תשע&quot;ח)
: (א) הפרקליט הצבאי הראשי או פרקליט צבאי רשאים לבטל כתב-אישום שהוגש לבית דין צבאי, בכל עת עד להכרעת הדין; ואולם ביטול כתב אישום במקרים המפורטים להלן ייעשה בידי הפרקליט הצבאי הראשי:
:: (1) כתב האישום הוגש על פי הוראת הפרקליט הצבאי הראשי;
:: (2) כתב האישום הוגש בעניין אירוע שבו נגרם מותו של אדם;
:: (3) כתב האישום כולל עבירה לפי [[פרק ז' לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]] (בחוק זה - חוק העונשין), עבירה לפי [[סעיף 43]], [[44]], [[45]], [[46]], [[47]], [[51]], [[52]], [[56]], [[57]], [[58]] [[או 73 לחוק זה]], או כל עבירה אחרת שעניינה פגיעה בביטחון המדינה;
:: (4) כתב האישום הוגש בעניין תאונה שאירעה במהלך אימון או פעילות מבצעית או בקשר אליהם;
:: (5) כתב האישום כולל עבירה לפי [[סימן ה' בפרק י' לחוק העונשין]], לפי [[חוק למניעת הטרדה מינית, התשנ&quot;ח-1998]] או כל עבירה אחרת שעניינה פגיעה על רקע מיני;
:: (6) כתב האישום כולל עבירה שעונשה עשר שנות מאסר או יותר;
:: (7) כל עניין אחרי שקבע הפרקליט הצבאי הראשי.
: (ב) היה הנאשם במעצר, ישוחרר ממעצרו עם הביטול, אם אין להחזיקו במעצר מסיבות אחרות.

@ 309. זימון בית הדין (תיקון: תשס&quot;ד)
: הורכב מותב בית דין צבאי, יזומן בית הדין בצו זימון חתום בידי נשיא בית הדין הצבאי או מי שהוא הסמיכו לכך; צו הזימון יקבע את מקום כינוסו של בית הדין ותאריך הדיון, ויחייב את כל המשתתפים במשפט שיפורטו בצו, להתייצב במקום ובזמן הקבועים בו; כן יכול צו הזימון לכלול כל הוראה אחרת וכל פרט נוסף הנראים למזמן כדרושים לענין.

== פרק שני: שופטים, סניגוריה ופומביות ==
=== סימן א' - עילות פסלות (תיקון: תשס&quot;ד-5) ===

@ 310. עילות פסלות (תיקון: תשס&quot;ד-5)
: (א)(1) שופט צבאי לא ישב בדין אם מצא, מיזמתו או לבקשת בעל דין, כי קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט.
:: (2) שופט צבאי-משפטאי לא ישב בדין אם מצא, מיזמתו או לבקשת בעל דין, כי קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט.
: (ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), שופט צבאי או שופט צבאי-משפטאי (בסעיפים קטנים (ב) עד (ה) - שופט) לא ישב בדין בידעו שמתקיים אחד מאלה:
:: (1) צד להליך, בא כוחו או עד מרכזי, הוא בן משפחה של השופט או שקיימת ביניהם קרבה ממשית אחרת;
:: (2) יש לשופט ענין כספי ממשי או ענין אישי ממשי בהליך או בתוצאותיו, בצד להליך, בבא כוחו או בעד מרכזי, או שלבן משפחה מדרגה ראשונה של השופט יש ענין כספי ממשי או ענין אישי ממשי בהליך או בתוצאותיו, בצד להליך או בבא כוחו;
:: (3) בטרם התמנה לשופט במותב בית הדין היה השופט מעורב באותו ענין הנדון בהליך שלפניו כבא כוח, כקצין שיפוט, כמי שהגיש את התלונה, כעד, כמומחה, כמי שהשתתף בבדיקה או בחקירה שנערכו על פי דין בקשר למעשה העבירה או בדרך דומה אחרת;
:: לענין סעיף קטן זה -
::- &quot;בן משפחה&quot; - בן זוג, הורה, הורה של בן זוג, ילד, אח, סב, נכד וכן ילד או בן זוג של כל אחד מאלה ולרבות מי שהיה אפוטרופוס או מי ששימש משפחה אומנת של השופט או שהשופט היה אפוטרופסו או שימש משפחה אומנת שלו;
::- &quot;בן משפחה מדרגה ראשונה&quot; - בן זוג, הורה, ילד, אח וכן ילד או בן זוג של כל אחד מאלה ולרבות מי שהיה אפוטרופוס או מי ששימש משפחה אומנת של השופט או שהשופט היה אפוטרופסו או שימש משפחה אומנת שלו;
::- &quot;עד מרכזי&quot; - עד שנדרשת הערכת מהימנותו לצורך הכרעה בהליך.
: (ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), שופט רשאי לשבת בדין אם מפאת דחיפות הענין לא ניתן לקיים את ההליך לפני שופט אחר ועלול להיגרם נזק חמור או עיוות דין אם לא ידון בענין.
: (ד) על אף האמור בסעיף קטן (ב)(2), שופט רשאי לשבת בדין אם העברת הענין לכל שופט אחר לא תשנה את עילת הפסלות.
: (ה) התקיימה עילת פסלות לפי סעיף קטן (ב)(1) או (2), הנוגעת לעורך דין או לבא כוח אחר, שהתקיימו בו נסיבות המחייבות קבלת היתר לייצוג כאמור [[בסעיף 53ב לחוק לשכת עורכי הדין]], רשאי בית הדין להתיר את הייצוג, לבקשת עורך הדין או בא הכוח, אם מצא כי הנזק שייגרם לצד להליך אם לא יתיר את הייצוג עולה על הנזק שייגרם לצד להליך או לאינטרס הציבורי בשל הפסקת הדיון או החלפת שופט; התיר בית הדין את הייצוג כאמור, לא ישב בדין השופט שלגביו התקיימה עילת הפסלות.

@ 311. (תיקון: תשס&quot;ד-5) : (((בוטל).))
@ 312. (תיקון: תשס&quot;ד-5) : (((בוטל).))
@ 313. (תיקון: תשס&quot;ד-5) : (((בוטל).))
@ 314. (תיקון: תשס&quot;ד-5) : (((בוטל).))
@ 315. (תיקון: תשס&quot;ד-5) : (((בוטל).))

=== סימן ב' - סניגוריה ===

@ 316. סניגור לפי בחירת הנאשם (תיקון: תשמ&quot;ב)
: (א) נאשם לפני בית דין צבאי רשאי לנהל את הגנתו בעצמו או -
:: (1) לבקש כי ימונה לו סניגור צבאי; ביקש כאמור, ימנה לו הסניגור הצבאי הראשי סניגור צבאי מבין הסניגורים הצבאיים, אולם החובה למנות סניגור צבאי לא תחול לגבי נאשם בבית דין צבאי לתעבורה, כאשר הדיון מתנהל שלא במעמד תובע צבאי.
:: (2) לבחור לו לסניגור עורך דין שאושר לשמש סניגור לפני בתי הדין הצבאיים לפי [[סעיף 318]];
:: (3) לבחור לו לסניגור כל חייל שהסכים לשמש סניגורו, אולם אם היה בית הדין סבור כי הדיון לפניו עלול להביא לגילוי סודות צבאיים, לא יוכל חייל כאמור לשמש סניגור אלא באישור בית הדין.
: (ב) אדם שמתנהלת לגביו בדיקה או חקירה לפי [[סעיף 251]], לא יהיה זכאי להיות מיוצג - בענין הנוגע למעצרו או לבקשה הקשורה בטיפול בענינו - אלא על ידי סניגור צבאי או על ידי עורך דין שאושר באישור בלתי מסוייג לשמש סניגור לפני בתי הדין הצבאיים לפי [[סעיף 318]].

@ 317. ועדה לאישור סניגורים (תיקון: תשל&quot;ח-2)
: (א) תוקם ועדה לאישור עורכי דין שיהיו רשאים לשמש סניגורים בבתי הדין הצבאיים.
: (ב) חברי הועדה יהיו:
:: (1) שופט של בית המשפט העליון שייבחר על ידי חבר שופטיו;
:: (2) שני עורכי דין שתבחר לשכת עורכי הדין;
:: (3) המנהל הכללי של משרד המשפטים;
:: (4) הפרקליט הצבאי הראשי.
: (ג) הרכב הועדה יפורסם ברשומות.
: (ד) שופט בית המשפט העליון שנבחר כאמור בפסקה (ב)(1) יהיה יושב ראש הועדה.
: (ה) הועדה תקבע סדרי עבודתה במידה שלא נקבעו בחוק זה או בתקנות שיתקין שר המשפטים בהסכמת שר הבטחון.

@ 318. אישור הועדה (תיקון: תשל&quot;ח-2)
: (א) אדם המוסמך לעסוק בישראל במקצוע עריכת דין רשאית הועדה לפי שיקול דעתה -
:: (1) לתת לו אישור כאמור [[בסעיף 317]];
:: (2) לתת לו אישור מסוייג ולקבוע שהאישור לא יחול על משפט הנערך בדלתיים סגורות לשם מניעת פגיעה בבטחון המדינה;
:: (3) לסרב לתת לו אישור.
: (ב) הועדה רשאית, על פי בקשת הרמטכ&quot;ל, לבטל בכל עת אישור שניתן או לסייגו כאמור בסעיף קטן (א)(2).
: (ג) אישור שלא סוייג כאמור בסעיף קטן (א)(2) ייקרא &quot;אישור בלתי מסוייג&quot;.

@ 319. סירוב לדחות משפט
: בחר לו הנאשם סניגור שאינו יכול להתייצב במשפט בזמן שנקבע לתחילתו וביקש לדחות את המשפט בגלל זה, רשאי בית הדין לסרב לבקשה.

@ 320. פסילת סניגור שנבחר על ידי הנאשם
: (א) חייל שנבחר סניגור על ידי נאשם רשאי מפקדו להתנגד לכך מטעמים שיודיע לבית הדין; קיבל בית הדין את ההתנגדות, לא יהיה החייל סניגור.
: (ב) החלטה לפי סעיף זה ואישור לפי [[סעיף 316]] אינם יכולים לשמש נימוקים לערעור.

@ 321. מינוי סניגור צבאי (תיקון: תשמ&quot;ג)
: לא בחר הנאשם סניגור לעצמו, רשאי מי שזימן את בית הדין למנות לו, לפני תחילת הדיון, סניגור צבאי להגן עליו באותו בית דין, ומשהתחיל הדיון רשאי בית הדין עצמו לעשות זאת אם נראה לו הדבר דרוש לעשיית משפט צדק; אולם אין למנות סניגור צבאי כאמור, אם הודיע הנאשם שהוא מסרב למסור לידו את הגנתו, אלא אם נראה לבית הדין כי הנאשם חולה נפש או לקוי בכושרו השכלי, או אם הדיון מתנהל שלא בפניו לפי [[סעיף 328]].

@ 322. מאימתי מורשה סניגור לייצג
: (א) סניגורו של נאשם שנבחר על ידיו רשאי לייצגו לפני בית הדין אם הגיש לבית הדין כתב הרשאה חתום על ידי הנאשם, או אם הצהיר הנאשם לפני בית הדין ובפני הסניגור כי הירשה אותו להיות סניגורו; סניגור שנתמנה רשאי לייצג את הנאשם מיד לאחר מינויו.
: (ב) כתב הרשאה כאמור פטור ממס בולים.

@ 323. סניגוריה לפני שופט חוקר ובעת דיון על הארכת מעצר (תיקון: תשמ&quot;ב, תשמ&quot;ב-3)
: הוראות [[סימן זה]] יחולו, בשינויים המחוייבים, גם לגבי -
: (1) חקירה מוקדמת וחקירת סיבות מוות לפני שופט חוקר, כאילו בכל מקום שנאמר &quot;בית דין צבאי&quot; היה כתוב &quot;שופט חוקר&quot;;
: (2) דיון בהארכת מעצר לפי [[סעיפים 240]] [[או 241]], אולם [[פסקה (3) של סעיף 316(א)(3)]] לא תחול לגבי דיון כאמור.

=== סימן ג' - פומביות המשפט ===

@ 324. פומביות משפט צבאי (תיקון: תשנ״ג, תשס״ד)
: (א) בית דין צבאי ידון בפומבי; לענין זה, ”בית דין צבאי” או ”בית דין” – לרבות נשיא בית הדין הצבאי, משנהו או סגנו.
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) בית הדין רשאי לדון בענין מסויים, כולו או מקצתו, בדלתיים סגורות, אם ראה צורך בכך בשל אחת מאלה:
:: (1) שמירה על בטחון המדינה;
:: (2) מניעת פגיעה ביחסי החוץ של המדינה;
:: (3) הגנה על המוסר;
:: (4) הגנה על ענינו של קטין או חסר ישע כהגדרתו [[בסעיף 368א לחוק העונשין, התשל״ז–1977]];
:: (5) הגנה על ענינו של מתלונן או של נאשם בעבירת מין או בעבירה לפי [[החוק למניעת הטרדה מינית, התשנ״ח–1998]];
:: (6) הדיון הפומבי עלול להרתיע עד מלהעיד עדות חפשית או מלהעיד בכלל;
:: (7) מניעת פגיעה במשמעת הצבא, מטעמים מיוחדים שיירשמו.
: (ד) דיון לצורך החלטה לפי סעיף קטן (ג), רשאי בית הדין לקיים בדלתיים סגורות.
: (ה) החליט בית הדין על עריכת דיון בדלתיים סגורות, רשאי הוא להרשות לאדם, או לסוגי בני אדם, להיות נוכחים בשעת הדיון, כולו או מקצתו.

@ 325. איסור פרסום והוצאת פרוטוקולים (תיקון: תשנ״ג, תשס״ג, תשס״ד, תשע״ב, תשע״ו–4, תשפ&quot;ו)
: (א) לא יפרסם אדם דבר על דיון המתנהל בבית דין צבאי בדלתיים סגורות אלא ברשות בית הדין, ולא יוציא מבית הדין פרוטוקול של דיון, הכרעת דין או גזר דין, לרבות עותקים מהם ומכל דיון הנערך בדלתיים סגורות לפי [[סעיף 324]] (להלן – פרוטוקול), אלא ברשות מאת בית הדין.
: (ב) תם הדיון שהוחלט על עריכתו בדלתיים סגורות, לא יפרסם אדם דבר על הדיון ולא יוציא פרוטוקול מבית הדין אלא ברשות נשיא בית הדין הצבאי לערעורים.
: (ג) לא יצלם אדם ולא יקליט באולם בית הדין, לא יפרסם תצלום ולא ישמיע הקלטה מאולם בית הדין אלא ברשות בית הדין; לא תינתן רשות כאמור בעניינו של חשוד המוחזק במעצר לפני הגשת כתב אישום, אלא מטעמים מיוחדים שיירשמו ואם שוכנע בית הדין שיש בכך עניין ציבורי של ממש העולה על הפגיעה בכבוד החשוד.
: (ד) לא יפרסם אדם, בלי רשות בית הדין, את שמו, תמונתו ומענו של קטין שלא מלאו לו שמונה עשרה שנים או פרטים אחרים העשויים להביא לזיהויו, אם הקטין הוא נאשם, עד, מתלונן או ניזוק בדיון על עבירת מין.
: (ה) בית הדין רשאי לאסור כל פרסום בקשר לדיוני בית הדין, אם ראה צורך בכך לשם הגנה על בטחונו של נאשם, של עד או של אדם אחר ששמו הוזכר בדיון או לשם מניעת פגיעה חמורה בפרטיות של אחד מהם.
: (ה1)(1) לא יפרסם אדם את שמו של חשוד שטרם הוגש נגדו כתב אישום עד תום 48 שעות מהמועד שבו התייצב החשוד לחקירה או שהיה עליו להתייצב לחקירה או עד סיומו של הדיון הראשון שהתקיים לפני שופט בעניינו, לפי המוקדם מביניהם; לעניין זה לא יובאו שבתות ומועדים במניין השעות.
:: (2) על אף הוראות פסקה (1), לא יחול איסור פרסום שמו של חשוד בכל אחד מהמקרים המפורטים להלן:
::: (א) בית הדין הצבאי התיר את פרסום שמו של החשוד בשל העניין הציבורי שבפרסום, ובלבד שניתנה לחשוד הזדמנות להשמיע את טענותיו בעניין;
::: (ב) המשטרה הצבאית פרסמה או ביקשה לפרסם את שם החשוד, לאחר שקצין משטרה צבאית בדרגת סגן אלוף ומעלה אישר כי בנסיבות העניין, מטעמים מיוחדים שנרשמו, התקיימו שני אלה:
:::: (1) הפרסום נדרש לצורך איתור חשוד או עד, תפיסת עבריין נמלט, אזהרת הציבור מפני אדם העלול לסכנו או לצורך חיוני אחר;
:::: (2) עיכוב הפרסום שייגרם מהצורך בקבלת אישור בית הדין הצבאי לפי פסקת משנה (א), עלול לסכל את מטרת הפרסום האמורה בפסקת משנה (1);
::: (ג) החשוד ביקש לפרסם את שמו או הסכים לפרסום שמו, ובלבד שהבקשה או ההסכמה ניתנו בידי החשוד עצמו או על ידי בא כוחו, בכתב.
: (ו) בית הדין רשאי לאסור פרסום שמו של חשוד שטרם הוגש נגדו כתב אישום או פרט אחר מפרטי החקירה, אם הדבר עלול לפגוע בחקירה על פי הדין; אסר בית הדין כאמור, יפקע האיסור עם הגשת כתב האישום נגד החשוד, אלא אם כן קבע בית הדין אחרת.
: (ו1)(1) בית הדין רשאי לאסור פרסום שמו של חשוד שטרם הוגש נגדו כתב אישום או פרט אחר מפרטי החקירה, אם ראה כי הדבר עלול לגרום לחשוד נזק חמור ובית הדין סבר כי יש להעדיף את מניעת הנזק על פני הענין הציבורי שבפרסום; הורה בית הדין על איסור פרסום שמו של חשוד שטרם הוגש נגדו כתב אישום, יפקע האיסור עם הגשת כתב האישום נגד החשוד, אלא אם כן קבע בית הדין אחרת.
:: (2) המשטרה הצבאית תיידע חשוד שהוא עצור ואינו מיוצג בדבר זכותו לבקש מבית הדין הצבאי לאסור את פרסום שמו לפי הוראות סעיף זה וכן תאפשר לו להגיש בקשה לאיסור פרסום שמו באמצעותה, לפי הטופס [[שבתוספת הרביעית לחוק בתי המשפט]], בשינויים המחויבים, ותיידע את החשוד בדבר אפשרות זו לא יאוחר מ־24 שעות מעת מעצרו או לפני שהובא לפני שופט – המוקדם מביניהם; לעניין זה לא יובאו שבתות ומועדים במניין השעות.
: (ו2) לענין סעיף זה –
::- ”חשוד” – מי שנפתחה נגדו חקירה פלילית;
::- ”שם של חשוד”, ”שם של נאשם” - לרבות פרסום כל פרט אחר שיש בו כדי לזהות את החשוד או הנאשם, לפי העניין.
: (ו3)(1) לא יפרסם אדם שם של חשוד או שם של נאשם באחד מאלה:
::: (א) הוא חשוד בביצוע עבירה שנעשתה אגב פעילות מבצעית וכחלק ממנה וטרם הוגש נגדו כתב אישום, או שהיה חשוד בעבירה כאמור והוחלט שלא להגיש נגדו כתב אישום;
::: (ב) הוא נאשם בביצוע עבירה שנעשתה אגב פעילות מבצעית וכחלק ממנה, כל עוד לא הורשע בפסק דין חלוט;
::: (ג) הוא הואשם בביצוע עבירה שנעשתה אגב פעילות מבצעית וכחלק ממנה, וכתב האישום שהוגש נגדו בגין אותה עבירה בוטל, או שהוא זוכה.
:: (2) הוראות סעיף קטן (ה1)(2) יחולו לעניין הוראות סעיף קטן זה, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: הוראות סעיף קטן (ה1)(2)(ב) יחולו לעניין חשוד בלבד.
:: (3) איסור פרסום לפי סעיף קטן זה לא יחול על גורם שהיועץ המשפטי לממשלה הסמיך לכך או על אדם מטעם אותו גורם, המעביר שם של חשוד או שם של נאשם לרשות שלטונית זרה או לרשות שיפוטית זרה; העברת שם של חשוד או של נאשם כאמור תהיה בהסכמת הפרקליט הצבאי הראשי.
: (ז) העובר על הוראה מהוראות סעיף זה, דינו – מאסר ששה חדשים.

@ 325א. בקשה בעניין פרסום שם חשוד (תיקון: תשע״ב, תשע״ו–4)
: בקשה לאסור פרסום שם חשוד או שם נאשם לפי [[סעיף 325(ו) או (ו1)]] או להתיר פרסום שם חשוד לפי [[סעיף 325(ה1)(2)(א) או (ו3)]] ([[בסימן זה]] – בקשה בעניין פרסום שם חשוד), תידון לפני דן יחיד.

@ 325ב. צדדים לבקשה בעניין פרסום שם חשוד (תיקון: תשע״ב, תשע״ו–4)
: (א) משיבים בבקשות בעניין פרסום שם חשוד המפורטות בפסקאות שלהן, יהיו כמפורט לצדן:
:: (1) בבקשה להתיר פרסום שם חשוד לפי [[סעיף 325(ה1)(2)(א) או (ו3)]] – החשוד;
:: (2) בבקשה לביטול איסור פרסום שם חשוד לפי [[סעיף 325ג]] – החשוד וכל גורם אחר שהיה צד לדיון בבקשה לאסור את פרסום שמו של החשוד לפי [[סעיף 325(ו) או (ו1)]].
: (ב) אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי למנוע את צירופם של משיבים או מבקשים נוספים בבקשות המפורטות באותו סעיף קטן.

@ 325ג. בקשה לביטול איסור פרסום (תיקון: תשע״ב)
: (א) ציווה בית הדין הצבאי על איסור פרסום לפי [[סעיף 325(ה), (ו) או (ו1)]], רשאי מי שמעוניין בביטול האיסור להגיש לבית הדין הצבאי שנתן את הצו בקשה לביטולו; בקשת הביטול תידון לפני דן יחיד.
: (ב) היה מבקש הביטול כאמור בסעיף קטן (א) צד לבקשה לאיסור הפרסום, עליו להראות נסיבות חדשות המצדיקות את בקשת הביטול; לעניין זה, ”נסיבות חדשות” – לרבות הזמן שחלף ממועד מתן צו איסור הפרסום.

@ 325ד. ערעור על החלטה בעניין פרסום (תיקון: תשע״ב, תשע״ו–4)
: (א) ההחלטות המפורטות להלן, ניתנו לערעור בתוך שבעה ימים, ובית הדין הצבאי לערעורים ידון בערעור בדן יחיד:
:: (1) איסור פרסום לפי [[סעיף 325(ה), (ו) או (ו1)]];
:: (2) התרת פרסום לפי [[סעיף 325(א), (ג), (ד), (ה1)(2)(א) או (ו3)]] או התרת צילום לפי [[סעיף 325(ג) רישה]];
:: (3) ביטול איסור פרסום לפי [[סעיף 325ג]].
: (ב) בית דין צבאי שנתן החלטה כאמור בפסקאות (1) עד (3) שבסעיף קטן (א) או בית הדין הצבאי לערעורים שדן בערעור על החלטות כאמור באותן פסקאות, רשאי להורות על עיכוב ביצועה של ההחלטה שעליה מערער אדם או מבקש לערער, לפרק זמן שיקבע ובתנאים שייראו לו.

@ 326. שמירת סודיות (תיקון: תשל&quot;ז, תשנ״ג)
: לשם שמירה על סודיותן של ידיעות הקשורות בבטחון המדינה, רשאי נשיא בית הדין הצבאי לערעורים להורות, דרך כלל או למקרה מסויים, כי לא יפורסם ולא יוצא מבית דין צבאי פרוטוקול של דיון, הכרעת דין או גזר דין, לרבות עותקים מהם, אף אם הדיון נערך כולו או מקצתו בפומבי. הוראה לפי סעיף זה לא תחול על בעלי הדין ועל סניגורו של נאשם בכל הליך משפטי הנוגע לאותו דיון; העובר על הוראות סעיף זה, דינו – מאסר ששה חודשים.
: ((פורסמה [[הוראת השיפוט הצבאי (איסור הוצאת העתק של פרוטוקול), תשל״ז–1977]].))

@ 326א. פסק דין כראיה (תיקון: תשנ״ג)
: העתק מפסק דין המוגש כראיה בכל הליך משפטי לא ייפסל עקב השמטת חלקים או מלים ממנו בשל הוראות [[סעיפים 325]] [[או 326]].

@ 326ב. פרסום בענין התלוי ועומד בבית הדין (תיקון: תשנ״ג, תשס&quot;ב, תשס&quot;ב-2)
: (א) לא יפרסם אדם דבר על ענין התלוי ועומד בבית דין צבאי במטרה להשפיע על מהלך המשפט או על תוצאותיו, וראייה מראש את ההשפעה האמורה כאפשרות קרובה לודאי כמוה כמטרה להשפיע, והכל אם יש בפרסום כדי להשפיע כאמור.
: (ב) יראו ענין כתלוי ועומד בבית הדין משעה שהוגשה לבית הדין באותו ענין בקשה למתן צו מעצר או להארכת מעצר או משעה שהוגש לו כתב אישום, לפי המוקדם, עד שהחליט פרקליט צבאי שלא להורות על הגשת כתב אישום, ואם הוגש כתב אישום – עד סיום ההליכים.
: (ג) איסור הפרסום אינו חל על פרסום ידיעה בתום לב על דבר שנאמר או שאירע בישיבה פומבית של בית דין.
: (ד) העובר על הוראות סעיף זה, דינו – מאסר שנה אחת.

== פרק שלישי: הליכים רגילים ==

@ 327. מסירת כתב-אישום לנאשם (תיקון: תשכ&quot;ד, תשל&quot;ה, תשס&quot;ד)
: (א) העתק כתב-האישום יימסר לנאשם בהקדם האפשרי, ומשניתן צו זימון יימסר לו העתקו מיד.
: (ב) נאשם זכאי לדרוש שמשפטו לא ייערך לפני תום עשרה ימים מיום שנמסר לו העתק כתב-האישום.
: (ג) המוסר לנאשם העתק כתב-האישום יודיע לו על זכותו לפי סעיף קטן (ב) וכי הוא רשאי לבחור לו סניגור ולהזמין עדים להגנתו.
: (ד) על אף דרישתו של נאשם לפי סעיף קטן (ב), רשאי נשיא בית הדין הצבאי או שופט צבאי-משפטאי שהוא הסמיך לענין זה, אם ראה צורך בכך בגלל נסיבות מיוחדות שיפורטו בצו הזימון, להורות על עריכת המשפט במועד מוקדם יותר, ובלבד שלא יקדם מעשרים וארבע שעות מעת מסירת העתק כתב-האישום לנאשם.
: (ה) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכותו של בית הדין לדחות את המשפט מטעמים הנראים לו, ובכלל זה על מנת לאפשר לנאשם להכין את הגנתו.
: (ו) סעיף זה לא יחול בהליכים בבית הדין הצבאי לתעבורה.

@ 328. הרחקת נאשם מאולם בית הדין
: בית דין צבאי רשאי להרחיק, לזמן שימצא למתאים, נאשם המפריע למהלך הדיון, או המתנהג בצורה הפוגעת בכבוד בית הדין.

@ 329. הליכים בהעדר הנאשם
: כל הליך שלא בפני הנאשם מחמת שהורחק כאמור [[בסעיף 328]], רואים אותו כאילו היה בפניו, ובית הדין יקבע סידורים שלפיהם יובאו ההליכים האמורים לידיעת הנאשם.

@ 330. ניהול הדיון
: אב בית הדין ינהל את הדיון בישיבות בית הדין, והוא רשאי להורות כל הוראה הדרישה לקיום הסדר במקום המשפט, לרבות הוראה להרחיק ממקום המשפט או מסביבתו אדם המפריע למהלך הדיון או המתנהג בצורה הפוגעת בכבוד בית הדין.

@ 330א. הרחקה מבית הדין (תיקון: תשנ&quot;ג)
: (א) בית דין רשאי לאסור על קטין להימצא בבית הדין בעת הדיון ולצוות על הרחקתו.
: (ב) בית דין רשאי להרחיק אדם, שאינו בעל דין, מאולם בית הדין בעת דיון, אם מצא, מטעמים שיירשמו, שנוכחות אותו אדם באולם עשויה להרתיע עד מלהעיד עדות חפשית או מלהעיד בכלל.

@ 331. שפיטה מיידית של נאשם בבזיון בית דין צבאי
: עבר אדם על הוראות [[סעיף 109]] פרט [[109|לפסקה (1) לסעיף קטן (א) שבו]], או על הוראות [[סעיף 514]] פרט [[514|לפסקה (1) לסעיף קטן (א) שבו]], יכול בית הדין שלגביו עבר הנאשם את העבירה לשפטו עליה מיד, ובלבד שלא יטיל עליו עונש חמור ממחבוש שלושים יום אם נידון לפי [[סעיף 109]], או מאסר שלושים יום אם נידון לפי [[סעיף 514]]; הוראה זו אינה באה לגרוע מהוראות כל דין בדבר הבאת העבריין לדין על עבירה כאמור.

@ 332. מתרגם לנאשם
: נאשם שאינו יודע עברית, ימנה לו אב בית הדין מתרגם, לתרגם לו את הנאמר במהלך הדיון ואת החלטות בית הדין; יכול הנאשם לוותר על תרגום כל חלק של הנאמר במהלך הדיון או של החלטות כאמור.

@ 333. עדות שלא בעברית
: עדות הנמסרת, ברשות בית הדין, שלא בעברית תתורגם על ידי מתרגם.

@ 334. דין מתרגם כדין עד
: דין מתרגם כדין עד, אם אין כוונה אחרת משתמעת מהוראת חוק זה בענין עדים.

@ 335. רישום פרוטוקול (תיקון: תשכ&quot;ד)
: בכל משפט יירשם פרוטוקול בידי אב בית הדין, או בידי רשם שמינה אב בית הדין, וייחתם בידי מי שרשמו; נרשם הפרוטוקול בידי רשם, יחתום עליו גם אב בית הדין לאחר שבדק ומצא שהרישום נכון.

@ 336. תוכן הפרוטוקול
: פרוטוקול המשפט יכלול:
: (1) שם בית הדין ושמותיהם של חברי בית הדין, התובע, הרשם והמתרגם שהשתתפו במשפט;
: (2) תאריך כל ישיבה ומקומה;
: (3) שם הנאשם ושם סניגורו, אם היה לו סניגור;
: (4) המלים שבהן נשאל הנאשם אם הוא מודה באשמה ותשובתו, שתירשם ככל האפשר במלים שהשתמש בהן;
: (5) בקשות הצדדים ועיקר טענותיהם;
: (6) שמות העדים, אם העידו בשבועה או בדרך אחרת, ותוכן העדויות;
: (7) החלטות בית הדין, על נימוקיהן, אם ניתנו;
: (8) כל דבר אחר שלדעת אב בית הדין צריך להיות כלול בפרוטוקול.

@ 337. צירוף מסמכים לפרוטוקול
: כתב-האישום, מסמכים שהוגשו ונתקבלו על ידי בית הדין וכל מסמך אחר הנוגע לאותו מותב בית דין יצורפו לפרוטוקול ויהוו חלק ממנו.

@ 338. תיקון פרוטוקול לפני מתן גזר דין
: כל צד רשאי לבקש מבית הדין, בפני הצד השני, לתקן רישום בפרוטוקול כדי להעמידו על דיוקו.

@ 339. תיקון פרוטוקול לאחר מתן פסק הדין (תיקון: תשכ&quot;ד)
: ניתן פסק-דין של זיכוי או גזר הדין אך טרם עברה התקופה להגשת ערעור עליו, רשאי כל צד לבקש מנשיא בית הדין לתקן רישום בפרוטוקול כדי להעמידו על דיוקו, ונשיא בית הדין, לאחר שנתן לצד השני הזדמנות להשמיע את דברו, יתקן את הרישום אם קיבל לכך את הסכמתם של רוב השופטים שישבו בדין.

@ 340. רישום תיקון
: כל תיקון של פרוטוקול, וכן דעתו החולקת של שופט על תיקון, יירשם בפרוטוקול וייחתם בידי אב בית הדין או בידי נשיא בית הדין, הכל לפי הענין.

@ 341. זיהוי הנאשם
: הדיון ייפתח בזיהוי הנאשם על ידי בית הדין; לשם כך ישאל אב בית הדין את הנאשם פרטים שיש בהם כדי לזהותו, כגון: שמו, שם משפחתו, מספרו האישי, דרגתו, יחידתו ושם אביו.

@ 342. חובת התביעה לזהות
: סירב הנאשם למסור פרט שנשאל עליו לפי [[סעיף 341]], רשאי בית הדין להמשיך בדיון, ועל התובע להוכיח - עד תום פרשת התביעה - את אותם פרטי הזיהוי הדרושים להוכחת אשמתו של הנאשם.

@ 343. הקראת כתב ההרכב וטענת פסלות (תיקון: תשס&quot;ד-5)
: לאחר הזיהוי יקרא אב בית הדין את כתב-ההרכב של מותב בית הדין וישאל את הנאשם, או את סניגורו, ואת התובע אם יש בפיהם טענת פסלות.

@ 344. טענה שנתקבלה (תיקון: תשס&quot;ד-5)
: (א) בית הדין שלפניו נטענה טענת פסלות נגד שופט צבאי או נגד מותב בית הדין, ידון בה לאלתר ולפני שייתן כל החלטה אחרת, ואם קיבל את הטענה יתלה את הדיון עד שאותו שופט יוחלף בשופט אחר על ידי מי שהרכיב את מותב בית הדין או עד שיוחלף המותב, לפי הענין; החלטת בית הדין תהיה מנומקת.
: (ב) נטענה טענת פסלות נגד שופט צבאי-משפטאי, יחליט בה אותו שופט לאלתר ולפני שייתן כל החלטה אחרת ויחולו הוראות סעיף קטן (א) בשינויים המחויבים.

@ 345. ערעור (תיקון: תשס&quot;ד-5)
: על החלטת בית דין של ערכאה ראשונה לפי [[סעיף 310]] רשאי בעל דין לערער לפני בית הדין הצבאי לערעורים תוך שלושה ימים מיום נתינתה, ועליו להודיע לבית הדין על רצונו לערער מיד עם נתינתה.

@ 346. דחיית הדיון כשמוגש ערעור
: (א) נמסרה הודעה כאמור [[בסעיף 345]], רשאי בית הדין לדחות את המשך הדיון עד להחלטה בערעור אם הוא סבור כי מן הראוי לעשות כן.
: (ב) לא דחה בית הדין את המשך הדיון, אין בכך כדי לגרוע מזכותו של הנאשם להגיש את הערעור במועד שנקבע [[בסעיף 345]].

@ 347. המשך הדיון כשאין ערעור (תיקון: תשס&quot;ד-5)
: נדחתה טענת פסלות ולא הודיע הטוען על הגשת ערעור, או שעברה התקופה להגשת הערעור והערעור לא הוגש, רואים את החלטת הדחיה כסופית.

@ 348. התליית הדיון לאחר החלטה בערעור (תיקון: תשס&quot;ד-5)
: נתקבלה בערעור טענת פסלות לגבי שופט, יתלה בית הדין של ערכאה ראשונה את הדיון עד שהשופט יוחלף בשופט אחר על ידי מי שהרכיב את מותב בית הדין.

@ 349. טענת פסלות לאחר קריאת כתב-האישום (תיקון: תשס&quot;ד-5)
: לא ידון בית דין בטענת פסלות שנטענה לאחר שנקרא כתב-האישום, אלא אם שוכנע כי העובדות המשמשות יסוד לטענת הפסלות לא היו ידועות לטוען בשלב קודם של הדיון, וכי טען את טענתו מיד כשהגיעו העובדות האמורות לידיעתו.

@ 350. טענת פסלות לאחר מתן פסק הדין בערכאה ראשונה (תיקון: תשס&quot;ד-5)
: נודע דבר פסלותו של שופט לאחר מתן פסק-הדין בערכאה ראשונה, ישמש הדבר עילה לנאשם או לתובע לערער על פסק הדין, ודין ערעור כזה כדין ערעור לפי [[הפרק החמישי לחלק זה]], אלא שמותר להגישו בכל עת על אף האמור [[בסעיף 418]].

@ 351. קריאת כתב-האישום וטענות טרומיות (תיקון: תשכ&quot;ד, תשל&quot;ה, תשס&quot;ז-2)
: (א) משנסתיימה פרשת הרכב מותב בית הדין יקרא אב בית הדין את כתב-האישום ויסביר לנאשם את מהות האשמה.
: (ב) לאחר מכן יודיע בית הדין לנאשם על זכותו לטעון טענות טרומיות אלו:
:: (1) חוסר סמכות לבית הדין;
:: (2) זיכוי קודם או הרשעה קודמת;
:: (3) התיישנות העבירה;
:: (4) כתב-האישום אינו מגלה עבירה;
:: (5) פגם או פסול בכתב-האישום;
:: (6) הגשת כתב האישום או ניהול ההליך הפלילי עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית.
: (ג) לא טען הנאשם, או סניגורו, בשלב זה טענה טרומית, אין בכך כדי למנעו מלטעון אותה בכל שלב אחר של המשפט, אולם אין הוא רשאי לעשות כן לגבי הטענות הטרומיות המפורטות בפסקאות (4) ו-(5) לסעיף קטן (ב) אלא ברשות בית הדין.
: (ד) לא תישמע בפני בית דין צבאי מחוזי או בפני בית דין צבאי לתעבורה טענה כי כתב-האישום צריך היה להיות מוגש במחוז שיפוטי אחר.

@ 352. דיון בטענה טרומית
: בית הדין שנטענה בפניו טענה טרומית יחליט בה לאחר שנתן לתובע הזדמנות להשיב עליה, אולם רשאי הוא לדחות את הטענה גם בלעדי זאת. כן רשאי בית הדין להשהות את מתן החלטתו בטענה טרומית עד לשלב אחר של הדיון.

@ 353. החלטה בטענה טרומית (תיקון: תשכ&quot;ד)
: (א) החליט בית הדין לקבל טענה טרומית, רשאי הוא לצוות על תיקון כתב-האישום או לבטלו או להצהיר כי כתב ההרכב בטל, הכל לפי הענין; ביטל את כתב-האישום - ישוחרר הנאשם ממעצר שהוא נמצא בו על אותה אשמה; הצהיר כי כתב ההרכב בטל ולא החליט על ביטול כתב-האישום, ימנה נשיא בית הדין מותב בית דין אחר.
: (ב) החליט בית-הדין לדחות את הטענה הטרומית - ימשיך בדיון.

@ 354. תשובת הנאשם לאשמה (תיקון: תשמ&quot;ב)
: (א) לא בוטלה האשמה מכוח טענה טרומית ישאל אב בית הדין את הנאשם מה תשובתו לאשמה; הנאשם רשאי שלא להשיב ואם השיב, רשאי הוא בתשובתו להודות באשמה, לכפור בה או לכפור באשמה אך להודות בעובדות או בחלק מהעובדות, שהובאו בקשר למעשה נושא האשמה, וכן לטעון עובדות נוספות, בין אם הודה כאמור ובין אם לאו; השיב הנאשם באחת הדרכים האמורות, רשאי בית הדין לשאול אותו שאלות ובלבד שהשאלות לא יחרגו מהדרוש להבהרת תשובת הנאשם תגובת הנאשם יכול שתיעשה על ידי סניגורו.
: (ב) הימנעות הנאשם להשיב לאשמה או לשאלות בית הדין כאמור בסעיף קטן (א), עשויה לשמש חיזוק למשקל הראיות של התביעה; אב בית הדין יסביר לנאשם את תוצאות הימנעותו.
: (ג) אב בית הדין יסביר לנאשם שאם ברצונו לטעון טענת &quot;במקום אחר הייתי&quot; - כטענה יחידה או בנוסף לאחרות - עליו לעשות כן מיד ויסביר לו את תוצאות הימנעותו מעשות כן, כאמור בסעיף קטן (ד), והכל זולת אם ראה אב בית הדין שאין מקום לטענה האמורה.
: (ד) משלא טען הנאשם מיד &quot;במקום אחר הייתי&quot; או שטען ולא ציין את המקום האחר, לא יהיה רשאי להביא ראיות - בין עדות עצמו ובין ראיות אחרות - כדי להוכיח טענה כאמור אלא ברשות בית הדין.
: (ה) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מזכותו של הנאשם לפי [[סעיף 357]] לחזור בו מהודיה בנוכחותו במקום ביצוע העבירה, או לשנות מחובת הראיה שעל התביעה.

@ 355. דין מי שצפוי לעונש מוות
: הואשם אדם בעבירה שהוא צפוי עליה לעונש מוות, אין נוהגים כאמור [[בסעיף 354]], אלא רואים אותו כאילו כפר באשמה.

@ 356. (תיקון: תשמ&quot;ב) : (((בוטל).))

@ 357. שינוי התשובה (תיקון: תשמ&quot;ב)
: ברשות בית הדין רשאי הנאשם, בכל שלב של הדיון עד להכרעת הדין, לחזור בו מתשובתו שהשיב לפי [[סעיף 354]].

@ 358. החלטת בית הדין בהודאת הנאשם (תיקון: תשכ&quot;ד)
: (א) השיב הנאשם שהוא מודה באשמה - רשאי בית הדין, מנימוקים שיירשמו, לא לקבל את ההודאה ולהמשיך בדיון כאילו כפר הנאשם באשמה, או כאילו כפר באשמה והודה בעובדות שצויינו על ידי בית הדין.
: (ב) לא החליט בית-הדין שלא לקבל את ההודאה - רואים את האשמה כמוכחת ובית הדין ירשיע את הנאשם על פי הודאתו.
: (ג) לפני הרשעתו של הנאשם יביא התובע הצבאי בפני בית הדין את העובדות המהוות את העבירה ונסיבותיה; חלק הנאשם על עובדות אלה או מקצתן ובית הדין לא החליט החלטה על פי [[סעיף 357]], רשאי בית הדין להתיר הבאת ראיות בקשר לעובדות שבמחלוקת.

@ 358א. הודאה באחת מאשמות חלופות (תיקון: תשכ&quot;ד)
: (א) היו בכתב האישום פרט-אישום עיקרי (להלן - העבירה העיקרית) ופרטי אישום חלופים והשיב הנאשם שהוא מודה באשמה המתייחסת לעבירה העיקרית - ירשיע בית-הדין את הנאשם על-פי הודאתו ויראה את פרט האישום החלוף כבטל.
: (ב) השיב הנאשם שהוא מודה באשמה המתייחסת לפרט האישום החלוף, ימשיך בית הדין בדיון כאילו כפר הנאשם באשמה; אולם -
:: (1) אם הודיע התובע הצבאי כי הוא לא יביא ראיות בקשר לעבירה העיקרית - ירשיע בית הדין את הנאשם על פי הודאתו ויראה את פרט האישום המתייחס לעבירה העיקרית כבטל;
:: (2) הביא התובע הצבאי ראיות בקשר לעבירה העיקרית, אולם בית הדין החליט לזכות את הנאשם מן העבירה האמורה, ולא החליט שלא לקבל את הודאתו בעבירה החלופה, ירשיעו עליה על פי הודאתו.

@ 359. החלטת בית הדין לאחר כפירת הנאשם
: כפר הנאשם באשמה, או שרואים אותו, לפי חוק זה, כאילו כפר בה, פותחים בפרשת התביעה.

@ 360. החלטת בית הדין לאחר הודאה בעובדות
: (א) כפר הנאשם באשמה והודה בעובדות, כאמור [[בפסקה (3) לסעיף 354(ב)]], או שהחליט בית הדין, לפי [[סעיף 358]], לראותו כאילו עשה כן - רואים את העובדות הללו כמוכחות לגבי אותו נאשם.
: (ב) עובדה שהנאשם הודה בה בתשובתו רשאי בית הדין לדרוש את הוכחתה על ידי התובע על אף האמור בסעיף קטן (א), ואם דרש כן - אין רואים אותה כמוכחת עד שיוכיחנה התובע.

@ 361. סדרי הדין לאחר הודאת חלק מהנאשמים
: היו במשפט נאשמים אחדים וחלק מהם הודה באשמה, רשאי בית הדין להרשיע את מי שהודאתו נתקבלה כאמור [[בסעיף 358]] ולהטיל עליו ענשו מיד או להשהות את ההרשעה עד להכרעת דינם של כל הנאשמים; אך אם נקרא נאשם כזה להעיד במשפט, ירשיע אותו ויטיל עליו ענשו לפני שייקרא להעיד.

@ 362. הפרדת המשפט (תיקון: תשכ&quot;ד)
: היו במשפט נאשמים אחדים, רשאי בית הדין, בכל שלב של הדיון שלפני הכרעת הדין, להורות על משפט נפרד לאחד או לאחדים מהם, ולהמשיך במשפטם של הנאשמים הנותרים; לא התייצב נאשם למשפט, לאחר שהוזמן כדין או לא ניתן להזמינו למשפט מחמת העדרו מן השירות או מחמת סיבות דומות, רשאי בית הדין להורות כאמור אף בהעדר נאשם זה.

@ 363. סדרי הדין במשפט שהופרד
: הורה בית דין להפריד את המשפט, יכול בית הדין שהורכב לצורך המשפט הנפרד לנהלו בין על פי כתב-האישום המקורי ובין על פי כתב-אישום חדש; הוגש כתב-אישום חדש, רואים כתאריך הגשתו את התאריך שבו הוגש כתב-האישום המקורי לבית הדין שהחליט על משפט נפרד.

@ 364. פרשת התביעה
: נפתחה פרשת התביעה לפי [[סעיף 359]] - יכול התובע להביא לפני בית הדין את עדי התביעה, בין ששמותיהם נמנו בכתב-האישום ובין אם לאו, ואת יתר ראיותיו, ורשאי הוא, לפני שיביא עדים, לומר דברי פתיחה לפרשת התביעה.

@ 365. טענת חוסר אשמה
: (א) עם סיום פרשת התביעה רשאי הנאשם, או סניגורו, לטעון כי האשמה לא הוכחה אף לכאורה.
: (ב) נטענה טענה לפי סעיף קטן (א), רשאי התובע להשיב עליה.
: (ג) נטענה טענה לפי סעיף קטן (א) והיה בית הדין סבור כי האשמה לא הוכחה אף לכאורה - יזכה את הנאשם; ובית הדין רשאי לעשות כן, אף אם לא טען הנאשם או סניגורו כאמור.

@ 366. דבר הנאשם (תיקון: תשמ&quot;ב)
: (א) לא זוכה הנאשם על פי [[סעיף 365]], יסביר לו אב בית הדין כי הרשות בידו לנהוג באחת מאלה:
:: (1) להעיד כעד הגנה, ואז יהיה עשוי להיחקר חקירה שכנגד;
:: (2) להימנע מהעיד.
: (ב) אב בית הדין יסביר לנאשם את תוצאות הימנעותו מהעיד, כאמור [[בסעיף 366א]].
: (ג) נאשם שבחר להעיד יעיד בתחילת ראיותיה של ההגנה; אולם רשאי בית הדין, לבקשתו, להתיר לו להעיד בשלב אחר של פרשת ההגנה.

@ 366א. שתיקת הנאשם (תיקון: תשמ&quot;ב)
: הימנעות הנאשם מהעיד עשויה לשמש חיזוק למשקל הראיות של התביעה וכן סיוע לראיות התביעה במקום שדרוש להן סיוע, אך לא תשמש סיוע לצורך [[סעיף 11 לחוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים), התשט&quot;ו-1955]].

@ 367. פרשת ההגנה
: לאחר דברי אב בית הדין כאמור [[בסעיף 366]], יכול הנאשם או סניגורו להביא לפני בית הדין עדי הגנה ושאר ראיות ההגנה; ורשאי הוא, לפני שיביא עדים, לומר דברי פתיחה לפרשת ההגנה.

@ 368. ראיות מטעם בית הדין
: (א) בית הדין רשאי להזמין כל עד בתורת עד בית הדין, אפילו כבר נשמעה עדותו באותה ערכאה, אם ראה בית הדין צורך בכך לבירור המשפט.
: (ב) עשה בית הדין כאמור לאחר תום פרשת ההגנה, רשאית ההגנה להביא ראיות לסתור ראיות שנתקבלו נגד הנאשם לפי סעיף קטן (א).

@ 369. ראיות נוספות מטעם התביעה
: (א) בית הדין רשאי להרשות לתביעה, בין לאחר תום פרשת ההגנה ובין לאחר שהושמעו עדים לפי [[סעיף 368(ב)]], להביא ראיות לסתור נקודות שנתעוררו באותן הראיות ואשר התביעה לא יכלה לצפותן מראש.
: (ב) הורשתה התביעה להביא ראיות לאחר שנתקבלו ראיות מטעם בית הדין, שומעין את ראיותיה תחילה ואחר כך את ראיות ההגנה אם רצתה בכך.

@ 370. ראיות מטעם ההגנה לאחר ראיות נוספות מטעם התביעה
: הביאה התביעה ראיות לפי [[סעיף 369(א)]], רשאית ההגנה, להביא ראיות לסתור ראיותיה של התביעה שהובאו כאמור, אף אם השתמשה בזכותה לפי [[סעיף 368(ב)]].

@ 371. סמכות בית הדין לשמוע ראיות מטעמו
: בית הדין יכול לחזור ולהשתמש בסמכותו לפי [[סעיף 368(א)]] בכל עת עד להכרעת הדין.

@ 372. עדות בשבועה
: (א) כל עד יעיד בשבועה, אלא אם כן נוכח בית הדין, כי אמונתו הדתית של העד אוסרת עליו שבועה, או כי אין לו לעד כל אמונה דתית, ובמקרים אלה יעיד העד על פי הן צדקו.
: (ב) קטין שבית הדין סבור שאינו מבין מהותה של שבועה, רשאי בית הדין, אם נוכח שיש צורך לשמוע עדותו, לגבות עדותו שלא בשבועה.
: (ג) עד שבא להעיד יישבע או יצהיר בהן צדק להעיד אמת, את האמת כולה ואת האמת בלבד.

@ 373. סדר גביית עדות
: וזה סדר גביית עדות:
: (1) העד נחקר תחילה על ידי בעל הדין שביקש את שמיעת העד; אחריו רשאי בעל הדין היריב, בכפוף [[לסעיף 374]], לחקור את העד חקירה שכנגד, ואחריו רשאי בעל הדין שביקש את שמיעת העד לחזור ולחקרו חקירה חוזרת; סיימו בעלי הדין את חקירתם, רשאי בית הדין לחקור את העד, אולם להבהרת ענין רשאי הוא לשאול אותו שאלות גם לפני סיום חקירתם; חקר בית הדין עד לאחר שחקרוהו בעלי הדין, רשאי הוא להרשות להם לחקרו נוספות מטעמם, להבהרת ענין שנתעורר בחקירתו של בית הדין.
: (2) עד שהוזמן לפי החלטת בית הדין, כאמור [[בסעיף 368(א)]], נחקר תחילה על ידי בית הדין, ואחרי כן רשאים בעלי הדין לחקרו, בסדר שיקבע בית הדין, חקירה שכנגד.

@ 373א. תחולת [[חוק סדר הדין הפלילי]] (תיקון: תשכ&quot;ד, תשמ&quot;ז-2)
: הוראות [[פרק ה', סימן ו', לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ&quot;ב-1982]], יחולו על חקירת עדים לפני בית דין צבאי.

@ 374. עדים במשפט של נאשמים אחדים
: מקום שיש נאשמים אחדים במשפט אחד, סדר חקירת העדים הוא -
: (1) בחקירה שכנגד - הנאשמים או סניגוריהם לפי הסדר שבו רשומים הנאשמים בכתב-האישום;
: (2) בחקירה ראשית - תחילה הנאשם, או סניגורו, שביקש שמיעת אותו עד, ואחר כך יתר הנאשמים או סניגוריהם לפי הסדר האמור בפסקה (1).

@ 375. זכות חקירה שכנגד במקרים מסויימים
: סבור בית הדין כי עדו של אחד הנאשמים עלול להעיד נגד נאשם אחר, יכול הוא לסטות מן הסדר שנקבע [[בסעיף 374]] ולהרשות לאותו נאשם אחר או לסניגורו לחקרו לא חקירה ראשית אלא חקירה שכנגד לאחר שחקרוהו שאר הנאשמים חקירה ראשית ולפני התובע הצבאי.

@ 376. הבאת ראיות לפני הדיון לגופו של ענין (תיקון: תשס&quot;ד-5)
: בית הדין רשאי להרשות לבעלי הדין להביא גם ראיות הדרושות לשם דיון בטענת פסלות או בטענה טרומית או באמרת נאשם שנמסרה מחוץ לבית הדין והיא מוגשת כראיה.

@ 377. סמכות לסרב להזמנת עדים
: רשאי בית הדין לסרב לבקשה להזמין עד, אם הוא סבור שעדותו אינה שייכת לענין הנדון, או שתוכן עדותו ניתן להוכחה בדרך אחרת.

@ 378. שינוי כתב-האישום
: רשאי בית הדין, בכל שלב של הדיון עד להכרעת הדין, לשנות את כתב-האישום על ידי תיקון כתב-האישום או החלפתו, כפי שימצא למתאים ובלבד שלא יכלול בדרך זו בכתב-האישום אשמה בעבירה שענשה חמור יותר.

@ 379. סייג לשינוי בכתב-האישום
: לא יכלול בית דין בכתב-האישום, על ידי תיקון או החלפה כאמור [[בסעיף 378]], אשמה בעבירה שאין הוא מוסמך לדון בה, אולם בית דין מיוחד רשאי לעשות זאת לגבי עבירה שבית דין צבאי אחר מוסמך לדון בה.

@ 380. ביטול כתב-אישום על ידי בית הדין (תיקון: תשכ&quot;ד)
: מצא בית הדין, כי יש מקום להאשים נאשם בעבירה שאין הוא מוסמך לדון בה, או בעבירה שענשה חמור יותר מהעבירה הכלולה בכתב-האישום, יבטל בית הדין את הדיון בפניו, כדי שהנאשם יובא לדין על פי כתב-אישום חדש.

@ 381. תאריך ההבאה לדין באשמה החדשה (תיקון: תשכ&quot;ד)
: כתב-אישום שתוקן או שהוחלף או שהוגש בעקבות החלטה על פי [[סעיף 380]], רואים את הנאשם כאילו הובא לדין על אותו כתב-אישום בתאריך שהובא לדין לפי כתב-האישום המקורי.

@ 382. שינוי אשמה ללא שינוי כתב-האישום
: בית דין רשאי, מבלי לשנות את כתב-האישום, להרשיע נאשם בנסיון לבצע את העבירה שבה הואשם, או בשותפות לעבירה לאחר מעשה, או בעבירה אחרת, אף אם לא הואשם כך בכתב-האישום, ובלבד שהאשמה שעליה הרשיע כאמור הוכחה על ידי הראיות שהובאו לפניו במהלך הדיון והעונש שנקבע לפי הדין על העבירה האחרת אינו חמור מהעונש שנקבע בחוק על העבירה הכלולה בכתב-האישום.

@ 382א. הרשעה לגבי העדרות שנפסקה ונמשכה (תיקון: תשל&quot;ח)
: הואשם חייל בעבירה לפי [[סעיפים 92]] [[או 94]], והוכח לבית הדין כי בין יום התחילה ויום הסיום של העדרו מן השירות כפי שצויינו בכתב האישום היה פרק זמן שבו היה הנאשם במקום שירותו, לא יהא בכך כדי למנוע את בית הדין מלהרשיעו בעבירה שהואשם בה לגבי כל התקופות שבהן נעדר למעשה מן השירות בין יום התחילה ויום הסיום האמורים, כאילו היו תקופה אחת.

@ 383. תוקף צו מעצר עם שינוי האשמה
: החליט בית דין לבטל כתב-אישום לפי [[סעיף 380]] או לפי [[סעיף 353]] ולא ציווה על שחרור הנאשם, יעמוד בתקפו צו המעצר שניתן נגד הנאשם לפי [[סעיף 243]], עד שתינתן נגדו פקודת מעצר לפי [[סעיף 234]] [[או 242]], או עד תום חמישה עשר יום מיום ההחלטה, הכל לפי התאריך המוקדם יותר.

@ 384. סיכומים
: נסתיימה פרשת ההגנה, רשאים התובע הצבאי, ואחריו הנאשם או סניגורו, להשמיע סיכומיהם.

@ 385. הכרעת הדין
: לאחר הסיכומים, ואם לא היו סיכומים - לאחר תום פרשת ההגנה, יחליט בית הדין בהחלטה מנומקת בכתב בהתאם [[לסעיף 396]], אם יש להרשיע את הנאשם או לזכותו.

@ 386. נאשם שאינו מסוגל לעמוד בדין (תיקון: תשכ&quot;ד, תשמ&quot;ג)
: קבע בית הדין, לפי [[סעיף 15(א) לחוק טיפול בחולי נפש|סעיף 6(א) לחוק לטיפול בחולי נפש, התשט&quot;ו-1955]], שהנאשם אינו מסוגל לעמוד בדין, יחולו הוראות [[+|סעיפים 170]] [[ו-171 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ&quot;ב-1982]], בשינויים המחוייבים.

@ 387. (תיקון: תשכ&quot;ד, תשמ&quot;ג) : (((נמחק).))
@ 387א. (תיקון: תשכ&quot;ד, תשמ&quot;ג) : (((נמחק).))

@ 388. ביטול המשפט (תיקון: תשכ&quot;ד)
: (א) בוטל כתב-אישום ולא נקרא הנאשם להשיב על האשמה, וכן אם בוטל כתב-אישום בעבירה שיש עליה עונש מוות ולא הוחל בפרשת התביעה - יבטל בית הדין את המשפט; בוטל כתב-האישום לאחר מכן, רשאי בית הדין לבטל את המשפט או לזכות את הנאשם.
: (ב) היה הנאשם במעצר, ישוחרר ממעצרו אם אין להחזיקו במעצר מסיבות אחרות.

@ 389. התייעצות בית הדין
: התייעצות בית הדין היא סודית ולא ישתתפו בה אלא השופטים הצבאיים שישבו בדין.

@ 390. סדר התייעצות
: בהתייעצות ישאל אב בית הדין לדעתם של השופטים הצבאיים לפי סדר דרגותיהם, החל בדרגה הנמוכה; אב בית הדין יביע דעתו לאחרונה.

@ 391. חובה להשתתף בהצבעה
: כל שופט צבאי חייב להביע דעתו ולהצביע בכל שאלה המתעוררת תוך התייעצות בית הדין וטעונה החלטה.

@ 392. החלטות בית דין
: בית דין צבאי יחליט ברוב דעות; לא היה רוב דעות לגבי סוג העונש או מידתו, רואים שופט שהציע את סוג העונש או את מידת העונש החמורים ביותר, כאילו הצטרף לדעתו של שופט שהציע את ההצעה הקרובה ביותר להצעתו; ישב בית הדין בהרכב של חמישה ולא נתקבל רוב דעות בענין כזה אחרי צירוף ראשון - יצורפו הדעות שנית על בסיס התוצאה של הצירוף הראשון.

@ 393. הנמקת החלטה
: (א) החלטה של בית דין צבאי אינה חייבת להיות מנומקת, אלא אם נקבע כך בחוק זה.
: (ב) החלטת בית הדין חייבת להיות מנומקת - גם דעת המיעוט בה, אם היתה, חייבת להיות מנומקת.

@ 394. דעת מיעוט
: החלטה של בית הדין, ופסק הדין בכלל זה, שיש בה דעת מיעוט, יחתמו כל השופטים על החלטת הרוב, אלא שיצויין בה כי ניתנה ברוב דעות מבלי לגלות את שמו של בעל דעת המיעוט.

@ 395. פרסום דעת מיעוט (תיקון: תשכ&quot;ד)
: דעת המיעוט היא חלק מן הפרוטוקול, אך לא יצויין בו שמו של בעל דעת המיעוט, ובית הדין רשאי לקראה יחד עם פסק-הדין, בלי לגלות שמו של בעל אותה דעה.

@ 396. נימוקי הכרעת הדין
: בנימוקי הכרעת הדין יצוינו העובדות שהוכחו לבית הדין והשיקולים שהניעו אותו להגיע להחלטתו; הורשע הנאשם, יצויין בהכרעת הדין גם סעיף הדין שלפיו הורשע, בין במפורש ובין באיזכור כתב האישום.

@ 397. קריאת הכרעת הדין
: הכרעת הדין תסומן בתאריך ותיקרא בפומבי.

@ 398. פסק דין מזכה
: זוכה הנאשם, תהא הכרעה זו פסק הדין, ואם היה הנאשם עצור, ישוחרר מיד אם אין להחזיקו במעצר מסיבות אחרות.

@ 399. ראיות לקביעת מידת העונש
: הרשיע בית הדין את הנאשם, יביא התובע לידיעת בית הדין את גליון ההתנהגות של הנאשם, אם ישנו, ואת רשימת הרשעותיו הקודמות, והרשות בידו להביא ראיות שיש בהן כדי להשפיע על קביעת מידת העונש; לאחר מכן הרשות בידי הנאשם למסור הודעה או עדות וכן להביא ראיות על עובדות ונסיבות העשויות להקל את העונש.

@ 400. סיכומים לענין מידת העונש
: נסתיימו ההליכים האמורים [[בסעיף 399]], רשאים התובע, ואחריו הנאשם או סניגורו, להשמיע את סיכומיהם לענין מידת העונש; סיכם הסניגור, יתן בית הדין לנאשם להגיד את דברו האחרון.

@ 401. גזר דין
: ענשו של נאשם שהורשע ייקבע בגזר הדין שיצורף להכרעת הדין ושניהם יהוו את פסק הדין; גזר הדין יסומן בתאריך וייקרא בפומבי.

@ 402. (תיקון: תשנ&quot;ג) : (((בוטל).))

@ 403. הוראות נוספות בגזר הדין (תיקון: תשט&quot;ו)
: הוראות בדבר התנאת העונש, חיוב בפיצויים, החזרת רכוש, החרמת מכשירי עבירה, עיכוב ביצוע פסק הדין וכל הוראה אחרת, שמותר לכללה בפסק הדין, פרט להכרעת הדין, ייכללו בגזר הדין.

@ 404. הזמן לערעור
: פסק דין שיש עליו ערעור - יביא בית הדין לידיעת הנאשם את זכותו לערער ואת המועד הקבוע בחוק להגשת הערעור.

@ 404א. הגבלה על מסירת מידע מהמרשם הפלילי וקיצור תקופת הרישום (תיקון: תשע&quot;א-2, תשע&quot;ט-2, תשפ&quot;א, ק&quot;ת תשפ&quot;ב)
: (א) על אף הוראות [[=חוק המידע הפלילי|חוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע&quot;ט-2019]] (בסעיף זה - חוק המידע הפלילי), לעניין מסירת מידע מהמרשם הפלילי וקיצור תקופת הרישום יחולו הוראות סעיף זה.
: (ב) הורשע נאשם בעבירה מסוג עוון, שאינה עבירה מהעבירות המנויות בסעיף קטן (ג) או [[בתוספת השנייה]], לא יימסר מידע מהמרשם הפלילי על פרט רישום בשל העבירה כאמור אלא לגופים כאמור [[בסעיף 17(א) לחוק המידע הפלילי]] או לגופים המפורטים [[+#פרט 3 תוספת ראשונה|בפרטים 3(3)]] [[ו-5(10) שבתוספת הראשונה לחוק האמור]], לצורך מילוי תפקידיהם (בסעיף זה - הגבלה על מסירת מידע מהמרשם הפלילי), אם הוטל על הנאשם עונש כמפורט להלן:
:: (1) עונש שאינו כולל מאסר בפועל;
:: (2) עונש שאינו עולה על שני חודשי מאסר בפועל;
:: (3) עונש שאינו עולה על שלושה חודשים מאסר בפועל שבית הדין קבע שחלק ממנו, ירוצה בדרך של עבודה צבאית, ובלבד שהחלק שירוצה בכליאה אינו עולה על חודשיים; בסעיף זה, &quot;עבודה צבאית&quot; - כמשמעותה [[בסעיף 541(3)(א)(1)]];
:: (4) עונש שאינו עולה על ארבעה חודשי מאסר בפועל שבית הדין קבע שירוצה כולו בדרך של עבודה צבאית.
: (ג) הורשע נאשם בעבירה לפי [[סעיפים 94]] [[או 94א]] והוטל עליו עונש כמפורט להלן, יחולו לעניין ההגבלה על מסירת מידע מהמרשם הפלילי הוראות אלה:
:: (1) עונש שאינו עולה על שלושה חודשי מאסר בפועל - ההגבלה תחול, אלא אם כן הורה בית הדין, מטעמים שיירשמו, כי היא לא תחול;
:: (2) עונש העולה על שלושה חודשים מאסר בפועל ואינו עולה על שישה חודשי מאסר בפועל - ההגבלה לא תחול, אלא אם כן הורה בית הדין, מטעמים שיירשמו, כי היא תחול;
:: (3) עונש העולה על שישה חודשי מאסר בפועל - ההגבלה לא תחול.
: (ד) תקופת המחיקה כאמור [[בסעיף 21 לחוק המידע הפלילי]], לעניין פרט רישום שחלה לגביו הגבלה על מסירת מידע מהמרשם הפלילי בהתאם להוראות סעיף קטן (ב) או (ג), תהיה חמש שנים ממועד מתן פסק הדין.
: (ה) הורשע נאשם בעבירה המנויה [[בתוספת השנייה]] לא תהווה העבירה פרט רישום.
: (ו) הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ד) לא יחולו לעניין נאשם שהוטל עליו עונש מאסר על-תנאי ובשל הרשעתו בעבירה נוספת כמשמעותה [[בסעיף 32(א)]], שהיא עבורה כאמור בסעיף קטן (ב) או (ג), רשאי בית הדין שהרשיעו כאמור לצוות על הפעלת העונש על-תנאי; בית הדין יציין בפסק הדין כי סעיף זה אינו חל במקרה האמור.

@ 405. תחולת [[הפרק]] (תיקון: תשכ&quot;ד, תשמ&quot;ג, תשנ&quot;ג)
: (א) הוראות [[פרק זה]] יחולו על הדיון בכל בית דין צבאי בערכאה ראשונה אם לא נקבע אחרת או אם אין כוונה אחרת משתמעת.
: (ב) הוראות הסעיפים המנויים להלן יחולו על הדיון בבית הדין הצבאי לערעורים בתיאומים המחוייבים לפי הענין -
:: (1) [[328 עד 331]], [[335 עד 344]], [[362]], [[368(א)]], [[386]], [[ו-389 עד 395]];
:: (2) [[332 עד 334]], [[369]], [[370]], [[372 עד 376]] - כשבית הדין שומע עדים;
:: (3) [[396 עד 401]] [[ו-403]] כשבית הדין משנה את הכרעת הדין.

== פרק רביעי: הליכי דין מיוחדים ==
=== סימן א' - הליכים מיוחדים בבית דין צבאי-ימי ===

@ 406. התביעה
: מפקד שהרכיב בית דין צבאי-ימי ([[בסימן זה]] - המפקד) ימנה, בהתאם לפקודות הצבא, חייל מבין פקודיו לתפקיד תובע במשפט.

@ 407. סניגור
: לא בחר הנאשם לעצמו סניגור מתוך המצויים בכלי השיט שבו נמצא הנאשם, או סניגור אחר אשר יכול להתייצב לפני בית הדין ללא דחיית המשפט, ימנה לו המפקד, בהתאם לפקודות הצבא, חייל מבין פקודיו לתפקיד סניגור.

@ 408. כתב-אישום
: כתב-אישום הנועד לבית דין צבאי ימי יוגש לאב בית הדין, והמפקד רשאי להורות על הגשתו אף אם לא נערכה בדיקה לפי [[הפרק הראשון לחלק זה]].

@ 409. מסירת צו הזימון לנאשם
: צו זימון לבית דין צבאי ימי יכול שיימסר לנאשם לפי הוראת המפקד בכל עת שלפני המשפט, על אף האמור [[בסעיף 327]], ובלבד שלא ייערך המשפט לפני תום עשרים וארבע שעות מעת המסירה אלא אם הסכים הנאשם לעריכתו במועד מוקדם יותר.

=== סימן ב' - דיון מקוצר ===

@ 410. התרת דיון מקוצר (תיקון: תשכ&quot;ט)
: (א) מותר לדון דיון מקוצר בבתי הדין הצבאיים של הצבא כולו או של חלק ממנו, כשלגביו עומדת בתקפה הוראה לפי [[סעיף 461]] על הנהגת בתי דין-שדה.
: (ב) שר הבטחון רשאי, לרגל מבצעים צבאיים, להורות בהוראה שתפורסם בצבא בכל דרך שימצא למתאימה, כי בכל בתי הדין הצבאיים או בחלק מהם, לרגל אותם מבצעים צבאיים מותר לדון דיון מקוצר.
: (ג) הוראה כאמור בסעיף קטן (ב) יפקע תקפה כתום ארבעה עשר יום מיום נתינתה אלא אם אושרה לפני כן על ידי ועדת החוץ והבטחון של הכנסת.

@ 410א. מותב (תיקון: תשכ&quot;ט)
: (א) נשיא בית דין צבאי מחוזי שבתחום מחוזו מותר לדון דיון מקוצר, רשאי להורות כי מותב אחד או יותר של בית הדין הצבאי המחוזי יהיו של דן יחידי, וההוראה תעמוד בתוקף כל עוד מותר לדון דיון מקוצר באותו מחוז; הוחל במשפט לפני דן יחידי ותם תקפה של ההוראה, מותר להמשיך במשפט בפני הדן יחידי עד לסיומו.
: (ב) נשיא בית הדין הצבאי המחוזי יקבע לתפקיד דן יחידי שופט משפטאי הכשיר להתמנות כנשיא של בית דין צבאי מחוזי.
: (ג) לדן יחידי כל הסמכויות של בית דין צבאי מחוזי ושל אב בית הדין; אולם -
:: (1) דן יחידי לא ידון בעבירות שדינן מאסר של יותר מעשר שנים ולא יטיל עונש מאסר לתקופה העולה על שלוש שנים;
:: (2) נשיא בית הדין הצבאי המחוזי רשאי להגביל את סמכותו של הדן יחידי לשפיטה בסוג מסויים של עבירות שיקבע בהוראה.

@ 411. דיון מקוצר שהתחיל
: משפט שהתחיל בדיון מקוצר ובטלה ההוראה שלפיה הותר לדון דיון כזה, מותר להמשיך בדיון המקוצר עד לסיום המשפט.

@ 412. סדרי הדיון המקוצר (תיקון: תשכ&quot;ד)
: (א) בדיון מקוצר יחולו ההליכים הרגילים, פרט לאמור בסעיף קטן (ב).
: (ב) בדיון מקוצר מותר לסטות מההליכים הרגילים כמפורט בזה:
:: (1) מותר להגיש כתב אישום אף בלי תלונה, בדיקה או חקירה מוקדמת לפי [[הפרק הראשון לחלק זה]].
:: (2) כתב האישום יימסר לנאשם לפחות עשרים וארבע שעות לפני הזמן הקבוע לתחילת הדיון.
:: (3) אין חובה למנות מתרגם, ובלבד שבית הדין ידאג בדרך אחרת שבעלי הדין ובית הדין יבינו כל מה שמדובר במהלך הדיון; החליט בית הדין שלא למנות מתרגם לפי פסקה זו, ירשום בפרוטוקול את נימוקיו לכך ויציין את הדרך בה דאג לכך שבעלי הדין ובית הדין יבינו את המדובר במהלך הדיון.
:: (4) בית הדין רשאי להורות כי בפרוטוקול יירשמו רק החלטות בית הדין ובכלל זה פסק הדין ותמצית העדויות.
:: (5) ערעור לפי [[סעיף 345]] יש להגיש, מיד עם מסירת ההודעה כאמור [[באותו סעיף]], באמצעות בית הדין בלבד.
:: (6) בית הדין רשאי לסרב לקבל ראיות לפי [[סעיף 399]], פרט לדבריו ועדותו של הנאשם; החליט בית הדין כך - ירשום בפרוטוקול את הנימוקים להחלטתו.
:: (7) בית הדין רשאי להגביל את הזמן לסיכומיהם של התובע ושל הנאשם או סניגורו.

=== סימן ג' - הליכים בבית דין צבאי לתעבורה (תיקון: תשל&quot;ה) ===

@ 412א. תחולת סדרי הדין של בית דין צבאי מחוזי (תיקון: תשל&quot;ה)
: (א) בבית דין צבאי לתעבורה יחולו סדרי הדין החלים בבית דין צבאי מחוזי בתיאומים לפי הענין ובכפוף לאמור [[בסימן זה]].
: (ב) לשופט תעבורה ולשופט בית הדין הצבאי לערעורים הדן בערעור על פסק דין של בית דין צבאי לתעבורה יהיו נתונות, לצורך ניהול הדיון, כל הסמכויות הנתונות לאב בית הדין של בית דין צבאי מחוזי.

@ 412ב. הזמנה לדין (תיקון: תשל&quot;ה)
: (א) הוגש כתב האישום, יוזמן הנאשם בהזמנה חתומה בידי נשיא בית הדין הצבאי המחוזי או מי שהסמיך לכך; בהזמנה ייקבע מקום השיפוט ומועדו, תינתן בה הודעה לנאשם על זכותו להזמין עדים להגנתו באמצעות בית הדין, תפורט בה כל הוראה אחרת הדרושה לקיום המשפט, ויצורף לה העתק של כתב האישום.
: (ב) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכותו של בית הדין לדחות את המשפט מטעמים הנראים לו, ובכלל זה - כדי לאפשר לנאשם להכין את הגנתו.

@ 412ב1. מסירת הודעה בעבירות תעבורה (תיקון: תשס&quot;ד-4)
: עברה שנה מיום שבוצעה עבירה לפי [[פקודת התעבורה]] או לפי התקנות שלפיה, או לפי [[פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש&quot;ל-1970]], שלא גרמה לתאונת דרכים שבה נפגע אדם או ניזוק רכוש, לא יוגש עליה כתב אישום ולא תומצא בענינה הזמנה לדין, אלא אם כן, בתוך אותה תקופה הוזמן החשוד בביצוע העבירה לחקירה, או ניתנה לו הודעה על ביצוע העבירה; ואולם אם הוכיח החשוד בעבירה כי לא חלה עליו אחריות לעבירה לפי [[סעיף 27ב לפקודת התעבורה]], ניתן להגיש כתב אישום ולהמציא הזמנה לדין, למי שנהג ברכב, אם לא עברו שנתיים מיום ביצוע העבירה.

@ 412ג. קביעת השופטים לדיון והחלפתם (תיקון: תשל&quot;ה)
: (א) נשיא בית הדין הצבאי המחוזי יקבע את השופט שידון בכתב אישום שהוגש לבית דין צבאי לתעבורה, בין בדרך כלל או לסוג ענינים ובין לענין מסויים.
: (ב) נקבע שופט לענין מסויים, רשאי נשיא בית הדין הצבאי המחוזי להחליפו בשופט אחר כל עוד לא הוחל בגביית הראיות.
: (ג) הוחל בגביית הראיות ונבצר מן השופט שנקבע להמשיך בדיון, יעביר נשיא בית הדין הצבאי המחוזי את הדיון לשופט אחר ויציין את נימוקיו לכך בכתב; השופט שאליו הועבר הדיון רשאי להמשיך בדיון מן הנקודה שאליה הגיע קודמו ורשאי הוא לחזור ולגבות ראיות מחדש.

@ 412ד. דיון שלא במעמד תובע צבאי (תיקון: תשל&quot;ה)
: בית הדין רשאי לדון נאשם שלא במעמד תובע צבאי, אולם אין בכך כדי למנוע את בית הדין להורות, בכל שלב של הדיון, על התייצבות תובע צבאי, ואין בכך כדי למנוע מהתובע להתייצב אם ראה לעשות כן; הורה בית הדין לתובע הצבאי להתייצב, יביא לידיעת הנאשם את זכותו להיות מיוצג על ידי סניגור.

@ 412ה. דיון שלא בפני הנאשם (תיקון: תשל&quot;ה)
: (א) בית הדין רשאי לדון נאשם שלא בפניו, אם הנאשם לא התייצב למשפט ובית הדין סבור כי הוזמן כדין וכי אין צידוק לאי-התייצבותו, או אם ביקש הנאשם בכתב לקיים את הדיון שלא בפניו; אולם לא יטיל בית הדין על נאשם כאמור עונש מחבוש בפועל או מאסר בפועל לתקופה של יותר משבועיים או הורדה בדרגה.
: (ב) ניתן פסק דין מרשיע שלא בפני הנאשם, רשאי בית הדין לבטלו ולדון את הנאשם שנית על פי אותו כתב אישום, אם הגיש הנאשם בקשה מנומקת לכך תוך חמישה עשר יום מיום שנמסרה לו הודעה על פסק הדין; הוראה זו לא תחול אם הדיון התקיים שלא בפני הנאשם על פי בקשתו.

@ 412ו. הודעה על פסק-הדין (תיקון: תשל&quot;ה)
: נשיא בית הדין הצבאי המחוזי יקבע סידורים שלפיהם תימסר הודעה לבעל דין על פסק דין שניתן שלא במעמדו.

== פרק חמישי: ערעור ==
=== סימן א' - ערעור על פסקי דין של בתי-דין צבאיים (תיקון: תשכ&quot;ג) ===

@ 413. זכות ערעור לנידון
: מי שהורשע על ידי בית דין צבאי של ערכאה ראשונה רשאי לערער על פסק הדין לפני בית הדין הצבאי לערעורים.

@ 414. ערעור על עונש בלבד
: מערער רשאי להגביל את ערעורו למידת העונש בלבד, בין בכתב הערעור ובין בכל שלב של הדיון בערעור.

@ 415. החלטות הניתנות לערעור (תיקון: תשכ&quot;ד, תשמ&quot;ג)
: אלה ההחלטות הניתנות לערעור כאילו היו פסק-דין:
: (1) החלטה לפי [[סעיפים 380]], [[ו-386]];
: (2) החלטה לפי [[סעיף 353]] אם החליט בית-הדין לבטל את כתב האישום או הצהיר שכתב ההרכב בטל;
: (3) כל החלטה אחרת המסיימת את הדיון בערכאה ראשונה;
: (4) כל הוראה על פי [[סעיף 403]].

@ 415א. דין החלטה הניתנת לערעור (תיקון: תשכ&quot;ד)
: כל החלטה הניתנת לערעור לפי חוק זה דינה לענין [[פרק זה]] כדין פסק-דין; והוא כשאין הוראה אחרת.
: בסעיף זה &quot;החלטה&quot; - לרבות הוראה או צו.

@ 416. ערעור בקשר לחיוב בפיצויים (תיקון: תשכ&quot;ד)
: (א) אלה ניתנים לערעור:
:: (1) חיוב בתשלום פיצויים לפי [[סעיף 35]];
:: (2) אי-חיוב בתשלום פיצויים לפי [[סעיף 35]] כשהוכח בבית דין צבאי שהרשיע חייל כי נגרם נזק על ידי העבירה;
:: (3) החלטה בדבר שיעור הפיצויים.
: (ב) ערעור לפי סעיף זה דינו לענין [[פרק זה]] כדין ערעור בקשר לעונש.

@ 417. ערעור על הרכבת בית דין צבאי-ימי
: החלטה להרכיב בית דין צבאי ימי ניתנת לערעור יחד עם הערעור על פסק הדין של אותו בית דין, אולם בית הדין הצבאי לערעורים לא יבטל פסק דין של בית דין צבאי ימי בגלל הנימוק שלא נתקיימו התנאים הקבועים [[בסעיף 206]] להרכבתו, אם היה סבור שאף אילו נתמלאו התנאים האמורים היה המערער יוצא חייב בדינו באותה עבירה ומקבל עונש שאיננו קל מזה שהוטל עליו.

@ 418. התקופה להגשת ערעור (תיקון: תשל&quot;ה)
: התקופה להגשת ערעור היא חמישה עשר יום מיום מתן פסק הדין; ניתן פסק הדין שלא במעמד הנאשם או התובע, יחל מנין התקופה להגשת הערעור, לגבי מי שפסק הדין ניתן שלא במעמדו, מן היום שבו נמסרה לו הודעה על פסק הדין.

@ 419. הגשת ערעור
: ערעור לבית הדין הצבאי לערעורים יהיה בכתב ערעור בהתאם [[לפרק זה]], כשהוא חתום ביד המערער או סניגורו. המשיב בערעור יהיה התובע הצבאי הראשי.

@ 420. ערעור שהוברק
: כתב ערעור שהוגש במברק, דינו כדין כתב ערעור שהוגש לפי [[סעיף 419]], ובלבד שהמברק או העתק ממנו יאושר בחתימת המערער או סניגורו, לפני שהתחילו בשמיעת הערעור.

@ 421. למי מגישים כתב ערעור
: (א) כתב ערעור יימסר במועד הקבוע [[בסעיף 418]] לבית הדין הצבאי לערעורים, או לנשיא בית הדין שלפניו נידון הנאשם, או למפקד המקום שבו נתון הנאשם במשמורת, או לאדם אחר שנקבע בפקודות הצבא כמוסמך לקבל ערעורים על מנת להעבירם לבית הדין הצבאי לערעורים.
: (ב) ערעור שלא נמסר במישרין לבית הדין הצבאי לערעורים, יעבירנו מי שקיבלו לבית הדין הצבאי לערעורים, בהתאם לפקודות הצבא.

@ 422. העברת פסק הדין לבית הדין הצבאי לערעורים
: הוגש ערעור, יועבר פסק הדין וכל שאר החומר של המשפט לבית הדין הצבאי לערעורים בהתאם לכללים שנקבעו בפקודות הצבא.

@ 423. ערעור אבטומטי
: פסק דין של בית דין צבאי של ערכאה ראשונה המטיל עונש מוות ולא הוגש עליו ערעור על ידי מי שעונש זה הוטל עליו, רואים כאילו הוגש עליו ערעור מטעמו, והפרקליט הצבאי הראשי יורה לסניגור צבאי להגיש כתב הערעור.

@ 424. ערעור מצד התביעה (תיקון: תשכ&quot;ד, תשס&quot;ד)
: (א) התובע הצבאי הראשי, או תובע צבאי שהוסמך לכך על ידיו, רשאי לערער לפני בית הדין הצבאי לערעורים על כל פסק-דין של בית דין צבאי של ערכאה ראשונה.
: (ב) התובע הצבאי הראשי חייב לערער אם הורה על כך הפרקליט הצבאי הראשי לגבי בית-דין צבאי מיוחד.
: (ג) על ערעור שהוגש על-ידי התובע הצבאי הראשי או על-ידי תובע צבאי יחולו ההוראות הדנות בערעור שהוגש על ידי נידון בתיאומים המחוייבים לפי הענין.

@ 425. הרכבת מותב
: נתקבל כתב ערעור, יורכב מותב של בית הדין הצבאי לערעורים.

@ 426. חזרה מערעור (תיקון: תשמ&quot;ב)
: מערער רשאי לחזור בו מערעורו, חוץ מערעור על פסק דין המטיל עונש מוות, אולם משנסתיימו טענות בעלי הדין לא יחזור בו אלא ברשות בית הדין.

@ 427. הארכת המועד לערעור (תיקון: תשס&quot;ד-4)
: (א) נשיא בית הדין הצבאי לערעורים רשאי, לבקשת מערער, להרשות הגשת ערעור לאחר שעברה התקופה האמורה [[בסעיף 418]]. הוארך מועד הערעור - ירכיב הנשיא מותב של בית הדין.
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) לענין ההארכה רשאי נשיא בית הדין הצבאי לערעורים לשמוע טענות ועדויות, והחלטתו סופית.

@ 428. הארכה זמנית של מועד הערעור
: הוגש ערעור ולפני שהורכב בית הדין נתעורר ספק אם הוגש הערעור בזמן, רשאי נשיא בית הדין הצבאי לערעורים להאריך את המועד הארכה זמנית ולהרכיב מותב בית דין, אך אב בית הדין רשאי להחליט שהערעור הוגש באיחור ולדחותו.

@ 429. תיקון כתב ערעור ונימוקיו (תיקון: תשס&quot;ד-4)
: (א) המערער רשאי בכל שלב של הערעור, ברשות בית הדין, לתקן את כתב הערעור או את נימוקיו; ואולם בערעור על פסק דין המטיל עונש מוות מותר למערער לטעון כל נימוק אף אם לא נכלל בכתב הערעור.
: (ב) היה בית הדין סבור שכתב הערעור נערך שלא בעזרת בעל הכשרה משפטית או שלא בהתייעצות עמו, יתן שהות למערער להתייעץ עם אדם כזה וירשהו לשנות את כתב הערעור או להחליפו.

@ 430. ערעור יישמע בפני בעלי הדין
: שמיעת הערעור תהיה בפני בעלי הדין; אם אחד מהם לא התייצב, רשאי בית הדין לשמוע את הערעור שלא בפניו, אך אם המערער הוא שלא התייצב, רשאי בית הדין לדחות את הערעור מטעם זה בלבד.

@ 431. ביטול דחיית הערעור
: (א) נדחה ערעור של נאשם לפי [[סעיף 430]] בהעדרו ובהעדר סניגורו, והוכח לבית הדין כי העדרם היה בגלל סיבות שלא היתה להם שליטה עליהן, רשאי בית הדין על פי בקשת הנאשם או סניגורו, לבטל את הדחיה ולשוב ולשמוע את הערעור.
: (ב) בקשה לפי סעיף זה תוגש תוך חמישה עשר יום מיום שהודעה למערער החלטת הדחיה, ויחולו עליה [[סעיפים 421]] [[ו-425]] כאילו היתה כתב ערעור.

@ 432. שמיעת ערעור שלא בפני בעלי הדין
: על פי בקשת בעל דין רשאי בית הדין בהסכמת יתר הצדדים, לדון בערעור שלא בפני בעלי הדין; החליט בית הדין לדון כך, יקבע למשיב מועד להגשת תשובתו בכתב, ולאחר תום המועד רשאי הוא לדון בערעור ולפסוק בו לפי החומר שהובא לפניו בכתב בלבד ללא שמיעת בעלי הדין.

@ 433. טענות בעלי הדין (תיקון: תשט&quot;ו)
: (א) היה הערעור נשמע בפני בעלי הדין, יישמעו תחילה טענות המערער ואחריהן תשובת המשיב ולבסוף התשובה החוזרת של המערער.
: (ב) הוגשו ערעורים על ידי נידונים אחדים, רשאי בית הדין שהורכב כדי לדון בהם, לאחד את הערעורים ולשמעם כאחד.
: (ג) הוגש ערעור גם על ידי הנידון וגם על ידי התובע - יאוחדו ערעוריהם, וסדר שמיעת הטענות יהיה לפי הסדר הקבוע בערעורו של נידון.

@ 434. שמיעת ערעור שלא בפני בעלי הדין כשהוטל מאסר שנה או עונש קל מזה
: היה הערעור על פסק דין המטיל עונש מאסר של שנה או עונש קל מזה, ישמע בית הדין את הערעור, על אף האמור [[בסעיף 430]], שלא בפני בעלי הדין אלא על סמך החומר שהובא לפניו בכתב בלבד; בית הדין יורה על שמיעת בעלי הדין אם ביקש זאת אחד הצדדים, או אם הוא סבור, לאחר עיון בחומר שבכתב, שהדבר דרוש לעשיית משפט צדק.

@ 435. קבלת ראיות בערעור
: בית הדין רשאי בערעור לשמוע עדים או לקבל ראיות אחרות, אף אם כבר נשמע העד או הובאה הראיה בערכאה הראשונה, אם הוא סבור שהדבר דרוש לעשיית משפט צדק.

@ 435א. ערעור על פסק דין של בית דין צבאי לתעבורה (תיקון: תשל&quot;ה)
: (א) על הגשת ערעור על פסק דין של בית דין צבאי לתעבורה ועל הדיון בערעור יחולו הוראות [[סימן זה]] בתיאומים לפי הענין ובכפוף לאמור בסעיף זה.
: (ב) נשיא בית הדין הצבאי לערעורים, או שופט צבאי-משפטאי בבית הדין הצבאי לערעורים שהוא הסמיך לכך, יקבע את השופט שידון בערעור הבא לפני שופט אחד כאמור [[בסעיף 215א]] בין דרך כלל או לסוג ענינים ובין לענין מסויים.
: (ג) בית הדין הדן בערעור רשאי, על אף האמור [[בסעיף 434]], לדון בערעור שלא בפני בעלי הדין, אף אם ביקשו אחד מהם או יותר כי הערעור יישמע בפניהם; הוחלט לדון בערעור שלא בפני בעלי הדין, רשאי בית הדין לקבוע למשיב מועד להגשת תשובתו בכתב, אם הוא סבור שהדבר דרוש לעשיית משפט צדק, והוא רשאי לדון בערעור ולפסוק בו לפי החומר שהובא לפניו בכתב בלבד ללא שמיעת בעלי הדין.
: (ד) נדון הערעור שלא בפני בעלי הדין, לא ירשיע בית הדין נאשם בעבירה שממנה זוכה, לא יגדיל את שיעורי המחבוש בפועל או המאסר בפועל שבפסק הדין שמערערים עליו ולא יטיל עונש מחבוש בפועל או מאסר בפועל או הורדה בדרגה אם לא הוטלו בפסק הדין שמערערים עליו.

@ 436. פסק של בית הדין הצבאי לערעורים בערעור על פסק דין (תיקון: תשכ&quot;ד, תשל&quot;ה)
: בית הדין הצבאי לערעורים הדן בערעור על פסק דין, מוסמך לפסוק אחד הפסקים האלה:
: (1) לגבי כל ערעור -
:: (א) לדחות את הערעור;
:: (ב) לבטל את ההרשעה ולזכות את הנאשם;
:: (ג) להקל בעונש;
:: (ד) להחמיר בעונש;
:: (ה) לשנות את פסק הדין שמערערים עליו, או לבטלו וליתן אחר במקומו, או לבטלו ולהחזיר את המשפט לדיון מחדש בבית דין מחוזי או מיוחד או בבית דין צבאי לתעבורה, הכל לפי הענין, עם הוראה בדבר החזקת הנאשם במעצר שדינה כפקודת מעצר אם היה הדבר דרוש, ועם כל הוראה אחרת שבית הדין הצבאי לערעורים יראה צורך בה, לרבות הוראה כי בדיון החדש לא ישתתף שופט צבאי שהשתתף במתן פסק הדין שבוטל;
: (2) לגבי ערעורו של נאשם - להרשיע את הנאשם בעבירה שהיא שונה מן העבירה שבה הורשע אגב שינוי העונש שהוטל על הנאשם או ללא שינויו, ובלבד שההרשעה נובעת מתוך העדויות שנגבו במשפט, ואין ענשה של אותה עבירה חמור משל העבירה שבה הורשע בפסק הדין;
: (3) לגבי ערעורו של תובע - לבטל את הזיכוי, להרשיע את הנאשם ולהטיל עליו עונש, או להרשיע את הנאשם בעבירה שהיא שונה מן העבירה שבה הורשע, ובלבד שההרשעה נובעת מתוך העדויות שנגבו במשפט, ואין ענשה של אותה עבירה חמור משל העבירה שבה הואשם בכתב-האישום.

@ 437. פסק של בית הדין הצבאי לערעורים בערעור על החלטה שאינה פסק דין
: בית הדין הצבאי לערעורים הדן בערעור על החלטה שאינה פסק דין, רשאי לדחות את הערעור או לקבל את הערעור ולהחליט החלטה אחרת במקום ההחלטה שערערו עליה.

@ 438. ראיות במשפט שהוחזר לדיון
: הוחזר משפט לדיון חדש בערכאה ראשונה, יחזור בית הדין וישמע את העדויות ויקבל ראיות, מלבד אם נקבע אחרת על ידי בית הדין הצבאי לערעורים.

@ 439. קריאת פסק הדין בערעור
: פסק הדין בערעור ייקרא בפומבי בפני בעלי הדין; נשמע ערעור שלא בפני בעלי הדין, יימסר להם העתק מאושר מפסק הדין בדרך שיורה בית הדין.

@ 440. דחיית ערעור למרות פגם משפטי בפסק הדין
: רשאי בית הדין לדחות את הערעור אף אם מצא שיש בפסק הדין פגם משפטי, אם הוא משוכנע שאין בפגם משום עיוות דין למערער.

=== סימן ב' - ערעור על פסק דין או על החלטה בענין מעצר של בתי משפט צבאיים (תיקון: תשכ&quot;ג, תשנ&quot;ח-2) ===

@ 440א. הגדרות (תיקון: תשכ&quot;ג)
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;תקנות ההגנה&quot; - [[=תקנות ההגנה|תקנות ההגנה (שעת חירום), 1945]];
:- &quot;בית משפט צבאי&quot; - בית משפט צבאי שהוקם לפי [[#חלק ב|החלק השני לתקנות ההגנה]];
:- &quot;פסק דין&quot; - הכרעת דין או גזר דין, וכל החלטה אחרת של בית משפט צבאי המסיימת את הדיון בפניו.

@ 440ב. זכות ערעור (תיקון: תשכ&quot;ג)
: (א) פסק-דין של בית משפט צבאי ניתן לערעור לפני בית הדין הצבאי לערעורים, וזאת על אף האמור [[בתקנות ההגנה]].
: (ב) זכות הערעור נתונה לנאשם, אם לא זוכה; ולתובע הצבאי הראשי או לתובע צבאי שהוסמך לכך על ידיו.

@ 440ב1. זכות ערעור על החלטה בענין מעצר (תיקון: תשנ&quot;ח-2)
: (א) החליט שופט של בית משפט צבאי שלא להאריך מעצרו של עצור או שלא ליתן פקודת מעצר על נאשם, והתובע הצבאי הודיע, במעמד מתן ההחלטה, על רצונו לערער עליה לפי סעיף קטן (ב), רשאי השופט לצוות על השהיית שחרורו של העצור או של הנאשם, או על מעצרם, לתקופה שלא תעלה על 48 שעות; לענין זה לא יבואו במנין השעות שבתות ומועדים.
: (ב) על החלטה בענין מעצר שנתן שופט של בית משפט צבאי, רשאים העצור, הנאשם או תובע צבאי, לערער לבית הדין הצבאי לערעורים אשר ידון בערעור בשופט צבאי-משפטאי אחד.
: (ג) החלטה בענין מעצר שנתן שופט צבאי-משפטאי של בית הדין הצבאי לערעורים, שלא בערעור כאמור בסעיף קטן (ב), ניתנת לעיון שנית, לפי בקשת העצור, הנאשם או תובע צבאי, לפני מותב של שלושה של בית הדין הצבאי לערעורים.
: (ד) על אף הוראות סעיף קטן (ב), רשאי נשיא בית הדין הצבאי לערעורים לקבוע כי ערעור על מעצר יידון לפני מותב של שלושה שופטים צבאיים-משפטאים של בית הדין הצבאי לערעורים, אם סבר כי הדבר נחוץ מפני חשיבותו או קשיותו של הענין, או מפאת חידושה של הלכה שנפסקה בענין.

@ 440ב2. תחולת הוראות (תיקון: תשנ&quot;ח-2)
: (א) הוראות [[סעיפים 59 עד 62 לחוק סמכויות אכיפה - מעצרים]], יחולו גם לגבי אדם המוחזק במעצר לפי [[תקנות ההגנה (שעת חירום), 1945]], אולם במקום &quot;שופט של בית המשפט העליון&quot;, כאמור [[סעיף 62 חוק סמכויות אכיפה - מעצרים|בסעיף 62 לחוק האמור]], יבוא &quot;שופט צבאי-משפטאי של בית הדין הצבאי לערעורים&quot;.
: (ב) הוראות [[סעיף 240(ב)]] יחולו, בשינויים המחויבים, גם על דיון בענין מעצר לפי [[סימן זה]].

@ 440ג. כיצד נוהגים בערעור (תיקון: תשכ&quot;ג)
: (א) בכל ענין שבערעור לפי [[סימן זה]], לרבות סמכויות בית הדין, הגשת הערעור והזמנת בעלי דין ועדים, נוהגים כבערעור לפי [[סימן א']], בתיאומים המחוייבים לפי הענין, זולת אם יש לאותו ענין הוראה אחרת [[בסימן זה]].
: (ב) [[הסעיפים 316 עד 323]] לא יחולו בערעור לפי [[סימן זה]]; אך הוראה זו לא תתפרש כפוגעת בזכותו של נאשם לבחור לו לסניגור אדם המוסמך לעסוק בישראל בעריכת דין.
: (ג) עבר אדם בהליכים לפי [[סימן זה]] על הוראות [[סעיף 514]] לגבי בית הדין הצבאי לערעורים, יכול בית דין זה לשפטו עליה מיד; לא עשה כן בית הדין, יישפט עליה לפני בית משפט כאמור [[בסעיף 521]].

@ 440ד. סמכויות נוספות של בית הדין הצבאי לערעורים (תיקון: תשכ&quot;ג)
: הוראות [[+|תקנות 27]], [[+|33א]] [[ו-46 לתקנות ההגנה]] יחולו בבית הדין הצבאי לערעורים בערעור לפי [[סימן זה]], בתיאומים המחוייבים לפי הענין.

@ 440ה. שחרור בערבות (תיקון: תשכ&quot;ג, תשמ&quot;ז-2)
: (א) עד להגשת הערעור או עד תום התקופה להגשתו רשאי בית משפט צבאי בכל עת לשחרר בערבות נאשם שהורשע בפניו; משהוגש הערעור נתונה סמכות זו לשופט משפטאי של בית הדין הצבאי לערעורים, ומשהחל הערעור - נתונה הסמכות לבית הדין הצבאי לערעורים.
: (ב) החלטה בדבר שחרור בערבות לפי סעיף קטן (א) ניתנת לעיון חוזר על ידי מי שנתן את ההחלטה, לפי בקשת הנידון או התובע הצבאי הראשי או תובע צבאי שהוסמך לכך על ידיו, משנתגלו עובדות חדשות או משנשתנו הנסיבות.
: (ג) החלטה שניתנה לפי סעיף קטן (א) או (ב) ניתנת לעיון שנית לפי בקשת הנידון או התובע הצבאי הראשי או תובע צבאי שהוסמך לכך על ידיו; הבקשה תידון לפני שופט משפטאי של בית הדין הצבאי לערעורים, אם ניתנה על ידי בית משפט צבאי, או לפני נשיא בית הדין אם ניתנה על ידי שופט כאמור שאיננו נשיא בית הדין הצבאי לערעורים.
: (ד) על ענין שסעיף זה חל עליו יחולו הוראות [[סימן ו לפרק ב לחוק סמכויות אכיפה - מעצרים|סעיפים 33 עד 49 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ&quot;ב-1982]], בכפוף להוראות סעיף זה ובתיאומים המחוייבים לפי הענין.

@ 440ו. אישור (תיקון: תשכ&quot;ג-2)
: (א) הרשעה וגזר דין של בית משפט צבאי לא יובאו לאישור לפי [[תקנה 47 לתקנות ההגנה]] אלא אם חלפה תקופת הערעור עליהם ולא הוגש ערעור.
: (ב) הוגש ערעור לפי [[סימן זה]], יוגשו לאישור לפי [[+|תקנה 47]] כאמור ההרשעה וגזר הדין שניתנו בערעור, ולענין זה יהיו לרמטכ&quot;ל כל הסמכויות לפי [[הפסקאות (א), (ב) ו-(ג) לתקנה 48 לתקנות ההגנה]].
: (ג) הוראות [[הפרק הששי לחלק זה]] לא יחולו על גזר הדין שניתן בערעור לפי [[סימן זה]].
: (ד) [[תקנה 46 לתקנות ההגנה]] תחול על פסק דין חלוט בלבד.

@ 440ז. ביצוע (תיקון: תשכ&quot;ג, תשמ&quot;ז-2)
: (א) פסק דין שניתן בערעור - דינו, לכל דבר לרבות אופן ביצועו, כדין פסק-דין של בית משפט צבאי, ועל ביצועו לא יחולו הוראות חוק זה.
: (ב) הוראות [[פרק ו' לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]] יחולו על כל ענין [[שסימן זה]] חל עליו.

@ 440ח. משפט חוזר על פסק דין של בית משפט צבאי (תיקון: תשכ&quot;ג)
: (א) הוראות [[הפרק השביעי לחלק זה]] יחולו על פסק דין של בית משפט צבאי ועל פסק דין של בית הדין הצבאי לערעורים שניתן לפי [[סימן זה]], בתיאומים לפי הענין.
: (ב) הורה נשיא בית הדין הצבאי לערעורים על עריכת משפט חוזר לפי סעיף קטן (א) יתקיים הדיון במשפט החוזר לפני בית המשפט הצבאי שישב בדין במשפט הראשון, או לפני בית משפט צבאי אחר שיתמנה לצורך זה, הכל כפי שיקבע נשיא בית הדין הצבאי לערעורים.

=== סימן ג' - ערעור לבית המשפט העליון (תיקון: תשמ&quot;ו) ===

@ 440ט. ערעור לבית המשפט העליון (תיקון: תשמ&quot;ו)
: (א) פסק דין של בית הדין הצבאי לערעורים, שניתן בערעור על פסק דין של בית דין צבאי, ניתן לערעור לפני בית המשפט העליון, אם נתקבלה רשות לכך בפסק הדין, או מאת נשיא בית המשפט העליון או מאת משנהו.
: (ב) לא תינתן רשות לערער אלא בשאלה משפטית שיש בה חשיבות, קשיות או חידוש.
: (ג) התקופה להגשת בקשת רשות לערער היא שלושים ימים מיום מתן פסק הדין בערעור, והתקופה להגשת הערעור היא חמישה עשר ימים מיום מתן הרשות לערער.
: (ד) נשיא בית המשפט העליון או משנהו, רשאים לדון בבקשה לרשות לערער שהוגשה לאחר המועד האמור, אם הראה המבקש טעם מיוחד לכך; ניתנה רשות כאמור יחולו לענין חילוט פסק הדין הוראות [[סעיף 441(א1)(3)]].
: (ה) מבקש, מערער או משיב בהליך לפי [[סימן זה]] ייוצג בידי מי שהוא עורך דין ועל ההליך יחולו סדרי הדין החלים על ערעורים פליליים בבית המשפט העליון.
: (ו) מי שנתן רשות לערער רשאי אגב כך להורות על דחיית ביצוע גזר הדין; הוגשה בקשה למתן רשות לערער והרשות טרם ניתנה, רשאי נשיא בית המשפט העליון להורות כאמור.
: (ז) על אף האמור בכל דין, עורך דין שהוא חייל, המופיע בפני בית המשפט העליון בערעור לפי סעיף זה ילבש מדי צבא וגלימה שחורה.

== פרק ששי: פסק דין חלוט והקלה בעונש (תיקון: תשס&quot;ד) ==

@ 441. פסק דין חלוט (תיקון: תשמ&quot;ו, תשס&quot;ד)
: (א) לענין חוק זה, פסק דין חלוט הוא פסק דין שעברה עליו התקופה להגשת ערעור ולא הוגש ערעור, ואם הוגש הערעור - פסק הדין שניתן בערעור. זכות הערעור לפי [[סעיף 350]] אינה מונעת את חילוטו של פסק דין.
: (א1) על אף האמור בסעיף קטן (א) יהא פסק דין של בית הדין הצבאי לערעורים חלוט -
:: (1) בתום התקופה להגשת בקשת רשות לערער - אם לא הוגשה בקשה כזו;
:: (2) הוגשה בקשת רשות לערער ונדחתה - ביום שבו נדחתה;
:: (3) ניתנה רשות לערער - בתום התקופה להגשת ערעור אם הערעור לא הוגש.
: (א2) כל עוד פסק הדין של בית הדין הצבאי לערעורים אינו חלוט, רשאי נשיא בית הדין הצבאי לערעורים להורות על דחיית ביצוע גזר הדין.
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) (((בוטל).))

@ 442. הקלה בעונש (תיקון: תשכ&quot;ד, תשנ&quot;ו, תשס&quot;ד)
: (א) שר הביטחון, הרמטכ&quot;ל או ראש מחוז שיפוטי, רשאים, לגבי גזרי דין כמפורט בסעיף קטן (ב), בתוך 30 ימים מהיום שפסק הדין נעשה חלוט -
:: (1) להקל בעונש, אף אם העונש, כולו או מקצתו, הוטל על תנאי;
:: (2) לבטל חיוב בפיצויים או להקטין את שיעורם;
:: (3) להחליף עונש מאסר או מחבוש, כולו או חלקו, בעונש על תנאי;
:: (4) להחליף עונש של פסילה מקבל או מחזיק רישיון נהיגה, כולו או חלק ממנו, בעונש של פסילה על תנאי.
: (ב) הסמכות האמורה בסעיף קטן (א) נתונה -
:: (1) לגבי גזר דין המטיל עונש מוות - לשר הביטחון;
:: (2) לגבי גזר דין של בית הדין הצבאי לערעורים ושל בית דין צבאי מיוחד, שאינו מטיל עונש מוות - לרמטכ&quot;ל;
:: (3) לגבי גזר דין של בית דין שדה, שאינו מטיל עונש מוות, ולגבי גזר דין של בית דין צבאי ימי - לראש המחוז השיפוטי שלפיקודו נתון מי שהרכיב את בית הדין;
:: (4) לגבי כל גזר דין אחר של בית דין צבאי - לראש המחוז השיפוטי של אותו בית דין.

@ 443. חוות דעתו של פרקליט צבאי (תיקון: תשס&quot;ד)
: (א) שר הבטחון והרמטכ&quot;ל חייבים, לפני החלטתם לפי [[סעיף 442]], לעיין בחוות דעתו של הפרקליט הצבאי הראשי.
: (ב) ראש המחוז השיפוטי חייב, לפני החלטתו לפי [[סעיף 442]], לעיין בחוות דעתו של פרקליט צבאי.
: (ג) החלטה לפי [[סעיף 442]] שניתנה בניגוד לחוות דעת הפרקליט הצבאי הראשי או פרקליט צבאי, לפי הענין, תנומק בכתב.

@ 444. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 444א. (תיקון: תשל&quot;ה, תשל&quot;ו, תשס&quot;ד) : (((בוטל).))

== פרק שביעי: משפט חוזר ==

@ 445. משפט חוזר לטובת הנידון (תיקון: תשס&quot;ב-4)
: (א) [[בפרק זה]], למעט [[בסעיף 456א]] -
::- &quot;נשיא בית הדין הצבאי לערעורים&quot; - לרבות המשנה לנשיא בית הדין הצבאי לערעורים או שופט צבאי-משפטאי אחר של בית הדין הצבאי לערעורים שקבע נשיא בית הדין הצבאי לערעורים.
: (ב) בכל אחד מן המקרים המנויים להלן רשאי נשיא בית הדין הצבאי לערעורים להורות על עריכת משפט חוזר למי שניתן עליו פסק דין חלוט:
:: (1) אם לאחר המשפט הראשון קבע בית דין צבאי או בית משפט אחר בפסק דין במשפט פלילי, כי ראיה מהראיות שהובאו במשפט הראשון היה יסודה בשקר או בזיוף, ויש יסוד להניח כי אילולי היתה ראיה זאת בפני בית הדין במשפט הראשון היה בכך כדי לשנות את תוצאות המשפט לטובת הנאשם;
:: (2) אם הוצגו עובדות או ראיות העשויות, לבדן או ביחד עם החומר שהיה בפני בית הדין במשפט הראשון, לשנות את תוצאות המשפט לטובת הנאשם.
:: (3) אם הורשע בינתיים אדם אחר בביצוע אותו מעשה העבירה שעליו דנו במשפט הראשון ומהנסיבות שנתגלו במשפטו של אותו אדם אחר נראה, כי מי שהורשע לראשונה בעבירה לא היה מבצע של מעשה העבירה;
:: (4) אם נידון האדם בפסק הדין במשפט הראשון על בגידה צבאית ויש יסוד להניח כי פסק הדין בטעות יסודו;
:: (5) אם נתעורר חשש של ממש כי בהרשעה נגרם לנאשם עיוות דין.

@ 446. משפט חוזר בכל עת
: משפט חוזר לפי [[סעיף 445]] ייערך אף אם העונש שהוטל במשפט הראשון כבר בוצע, או אף אם הנידון במשפט הראשון נפטר, או חדל מהיות חייל.

@ 447. בקשת משפט חוזר
: הרשות לבקש עריכת משפט חוזר לפי [[סעיף 445]] נתונה לנידון ולתובע הצבאי הראשי; מת הנידון - תהיה הרשות האמורה גם לבן-זוגו, ולכל אחד מצאצאיו, הוריו, אחיו או אחיותיו.

@ 448. החלטה בבקשה
: (א) בקשה לעריכת משפט חוזר תוגש בכתב לנשיא בית הדין הצבאי לערעורים ויפורטו בה נימוקיה.
: (ב) לשם החלטה בבקשה כאמור רשאי הנשיא לבקש מן הפרקליט הצבאי הראשי את חוות דעתו בכתב.
: (ג) הוגשה בקשה כאמור שלא על ידי התובע הצבאי הראשי, יחליט הנשיא בבקשה לאחר שנתן למבקש ולתובע הצבאי הראשי הזדמנות להשמיע את טענותיהם.

@ 449. בדיקה וחקירה מוקדמת להכנת חוות דעת
: (א) לשם חוות דעת כאמור [[בסעיף 448(ב)]] רשאי הפרקליט הצבאי הראשי להורות על עריכת בדיקה או חקירה מוקדמת.
: (ב) ניתנה חוות דעת הפרקליט הצבאי הראשי כאמור, יימסר למבקש העתק ממנה, והוא יהיה רשאי, תוך הזמן שיקבע הנשיא, להשיב עליה תשובה בכתב.

@ 450. בית הדין הדן במשפט חוזר
: הורה נשיא בית הדין הצבאי לערעורים על עריכת משפט חוזר, יורכב מותב של בית דין צבאי מחוזי ולפניו יתברר המשפט; אולם אם היה המשפט הראשון לפני בית דין מיוחד - יורכב לשם כך מותב של בית דין מיוחד.

@ 451. הרכבת מותב בית הדין
: לצורך הרכבת מותב בית הדין כאמור [[בסעיף 450]] יהיה דין הבקשה בצירוף החלטת הנשיא כדין כתב-אישום שהוגש לנשיא אותו בית דין.

@ 452. הליכי הדין במשפט חוזר
: במשפט חוזר יחולו הליכי הדין הרגילים, אולם רשאי בית הדין לסטות מהם אם החליט על כך מחמת נסיבות הענין.

@ 453. פסק דין ללא שמיעת עדויות
: בית הדין הדן במשפט חוזר רשאי, מבלי לשמוע עדויות נוספות אלא על סמך הבקשה האמורה [[בסעיף 448]] וכל חומר אחר שנצטרף אליה לפי [[אותו סעיף]] ועל סמך טענות הצדדים, להוציא פסק דין המקיים את פסק הדין במשפט הראשון או המבטל אותו ומזכה את הנידון.

@ 454. פסק דין במשפט חוזר שנשמעו בו עדויות
: החליט בית הדין, כי לשם הכרעת הדין יש לו לשמוע שנית עדויות - יבטל את פסק הדין במשפט הראשון וינהל את המשפט החוזר כאילו דן בו בפעם ראשונה על פי כתב-האישום שהיה לפני בית הדין במשפט הראשון, ויוציא בהתאם לכך את פסק דינו, ובלבד שלא ירשיע את הנידון בעבירה שהיא חמורה מן העבירה שבה הורשע במשפט הראשון והעונש שיטיל עליו לא יהיה חמור מן העונש שהוטל עליו בפסק הדין במשפט הראשון, והעונש שבוצע לפי המשפט הראשון יובא בחשבון העונש החדש.

@ 455. קבלת עדויות במשפט הראשון כראיה
: על אף האמור [[בסעיף 454]], רשאי בית דין במשפט חוזר לקבל כראיה עדות שהעידו ונרשמה בפני בית הדין במשפט הראשון, אם הוכח להנחת דעתו שאי-אפשר להביא את העד שהעיד אותה עדות, או אם הוא סבור שמחמת הזמן שחלף נשתכחו מן העד פרטים שמסר במשפט הראשון.

@ 456. ערעור
: ההוראות בדבר ערעור על פסקי דין צבאיים חלות גם על פסק דין שניתן במשפט חוזר.

@ 456א. זיכוי בלא עריכת משפט חוזר (תיקון: תשס&quot;ב-4)
: נשיא בית הדין הצבאי לערעורים או המשנה לנשיא או שופט צבאי-משפטאי אחר של בית הדין הצבאי לערעורים שקבע הנשיא לענין סעיף זה, או מותב כאמור שקבע הנשיא מקרב השופטים הצבאיים-המשפטאים של בית הדין הצבאי לערעורים, רשאי, בהסכמת הפרקליט הצבאי הראשי, להורות על זיכויו של נידון אם נוכח כי נתקיימה אחת העילות למשפט חוזר כאמור [[בסעיף 445]], אך לאור נסיבות הענין אין תועלת בקיומו של משפט חוזר.

@ 457. פרסום זיכוי במשפט חוזר
: זוכה הנידון במשפט חוזר, יפורסם ביטול פסק הדין הראשון והזיכוי בדרך שיורה הרמטכ&quot;ל.

== פרק שמיני: הוראות כלליות ==

@ 458. החלפת שופט צבאי (תיקון: תשכ&quot;ד)
: (א) נפטר אחד השופטים של בית דין צבאי לאחר שהורכב מותב בית הדין, או נבצר ממנו לכהן כשופט מסיבה אחרת מי שהרכיב את מותב בית הדין יכלול בו שופט צבאי אחר במקומו, ובית הדין בהרכבו החדש רשאי להמשיך בדיון מן הנקודה שאליה הגיע בהרכבו הקודם.
: (א1) הורכב מותב בית דין וטרם נפתחה פרשת התביעה, רשאי מי שהרכיב את מותב בית הדין להחליף שופט, מנימוקים שיירשמו, ובית הדין בהרכבו החדש רשאי להמשיך בדיון מן הנקודה שאליה הגיע בהרכבו הקודם.
: (ב) נבצר מאב בית הדין לכהן מסיבה אחרת, כאמור בסעיף קטן (א), לאחר שהוקרא כתב-האישום, רשאי הנאשם או התובע לדרוש כי אב בית הדין לא יוחלף אלא שהמשפט יידחה עד ששוב לא ייבצר ממנו לכהן, והמשפט יידחה כאמור, אם לא החליט בית הדין בהרכבו החסר לדחות את הבקשה ונימק את החלטתו.
: (ג) על החלטה לדחות בקשה כאמור בסעיף קטן (ב) רשאי המבקש לערער לפני בית הדין הצבאי לערעורים.
: (ד) מי שהרכיב את בית הדין לא ימנה שופט צבאי אחר במקום אב בית הדין -
:: (1) אם החליט בית הדין לקבל בקשה כאמור בסעיף קטן (ב); או
:: (2) אם הוגש ערעור על החלטה כזאת - עד להחלטה בערעור.

@ 459. סמכות למי שבא במקומו של מפקד
: מפקד שעשה בתוקף סמכותו לפי חוק זה פעולה מסויימת, ועקב פעולה זו הוא מוסמך לעשות פעולות נוספות - יהא מוסמך לעשותן גם מי שבא במקומו.

@ 460. ענינים בלתי צפויים
: בכל ענין של סדרי דין שאין עליו הוראה בחוק זה או בתקנות שהותקנו לפיו, ינהג בית דין צבאי בדרך הנראית לו טובה ביותר לעשיית משפט צדק, ובלבד שינמק את החלטתו לענין זה.

= חלק ו' - בית דין שדה =

@ 461. הנהגת בתי דין שדה
: (א) אלה רשאים להורות, בתקופת לחימה, על הנהגת בתי דין שדה בצבא -
:: (1) הממשלה, בהוראה שתפורסם ברשומות;
:: (2) שר הבטחון, בהוראה שתפורסם בצבא בכל דרך שימצא למתאימה, אם היה סבור שהנסיבות מחייבות זאת.
: (ב) הוראה לפי סעיף קטן (א) יכולה להינתן לגבי כל הצבא או לגבי חלק ממנו.
: (ג) הוראה לפי סעיף קטן (א) יפקע תקפה כתום ארבעה עשר יום מיום נתינתה אלא אם אושרה לפני כן על ידי ועדת החוץ והבטחון של הכנסת.
: (ד) הוראה שאושרה כאמור בסעיף קטן (ג) יפקע תקפה משבוטלה על ידי מי שנתן אותה, או אם עברו שלושה חדשים מיום אישורה, ולא הוארך תקפה על ידי ועדת החוץ והבטחון של הכנסת; הארכה כאמור לא תעלה כל פעם על שלושה חדשים.

@ 462. הסמכות להרכיב בית דין שדה
: כל עוד הוראה כאמור [[בסעיף 461]] עומדת בתקפה, רשאי הרמטכ&quot;ל להסמיך מפקדים, בדרך כלל, או למקרה מסויים, להרכיב בתי דין שדה.

@ 463. תחום סמכות מפקד שהוסמך להרכיב בית דין שדה
: הרמטכ&quot;ל כשהוא מסמיך מפקד כאמור [[בסעיף 462]], רשאי לסייג את תחום סמכותו של בית הדין שיורכב על ידי מפקד כזה, לפי החיל, לפי המקום, לפי העבירה או בכל דרך אחרת.

@ 464. סמכות השיפוט של בית דין שדה
: בית דין שדה מוסמך לשפוט על כל עבירה שבית דין צבאי מוסמך לשפוט עליה לפי חוק זה, ולהטיל כל עונש שבית דין צבאי רשאי להטילו על אותה עבירה, ובלבד שהנאשם יהיה נתון לשיפוטו של אותו בית דין שדה בהתאם לאמור [[בסעיף 463]].

@ 465. הרכב בית דין שדה
: בית דין שדה יהיה של שלושה חיילים מבין פקודיו של המפקד שהוסמך להרכיב את בית הדין; לפחות שנים מהם יהיו קצינים ואם אפשר - לפחות חייל אחד בעל הכשרה משפטית אף אם אין הוא מפקודיו; הוראת [[סעיף 218]] לא תחול בבית דין שדה.

@ 466. זימון בית דין שדה
: בית דין שדה יזומן על ידי מפקד שהרמטכ&quot;ל הסמיכו לכך, בדרך כלל או למקרה מסויים, ושאיננו המפקד שהרכיב את בית הדין.

@ 467. הסמכה להרכיב ולזמן בית דין שדה
: לא יוסמך מפקד להרכיב או לזמן בית דין שדה אלא אם דרגתו היא רב-סרן ומעלה, אולם רשאי הרמטכ&quot;ל להסמיך מפקד בדרגת סרן להרכיב בית דין כאמור, אם הוא סבור שתנאיה של היחידה שבה הורכב בית דין שדה מחייבים זאת.

@ 468. תובע וסניגור
: המרכיב בית דין שדה ימנה קצין להיות תובע וקצין אחר להיות סניגור באותו משפט; לא היתה אפשרות למנות קצינים לכך, ימנה חיילים אחרים, ואם היתה אפשרות למנות קצין אחד בלבד - ימנהו סניגור.

@ 469. סניגור לפי בחירת הנאשם
: הנאשם רשאי לבחור לעצמו סניגור אחר במקום הסניגור שנתמנה לפי [[סעיף 468]], אם אין בדבר כדי לעכב את הדיון.

@ 470. כתב האישום
: (א) כתב-אישום יוגש על ידי התובע לאב בית הדין, ויכלול את הפרטים הבאים:
:: (1) שם בית הדין שאליו הוא מוגש;
:: (2) שם הנאשם ושם משפחתו;
:: (3) מספרו הצבאי ודרגתו של הנאשם, אם ישנם והם ידועים;
:: (4) תיאור העבירה וידיעות מספיקות כדי להעמיד על טיב האשמה;
:: (5) שמות עדי התביעה.
: (ב) בית דין שדה רשאי לשמוע עדי תביעה נוספים על אלה שנזכרו בכתב-האישום אם הוא סבור כי שמיעתם דרושה לעשיית צדק.

@ 471. סדרי דין
: בבית דין שדה מותר לנהוג דיון מקוצר.

@ 472. דיון שטרם הוכרע
: בוטלה ההוראה לפי [[סעיף 461]] - כל דיון בפני בית דין שדה שטרם הוכרע בו הדין יהיה בטל, אך אין בכך משום מניעה להביא את הנאשם לדין על אותו מעשה בבית דין אחר.

@ 473. ערעור על פסק דין של בית דין שדה
: (א) רשאי שר הבטחון להורות בצו, שיפורסם בצבא בכל דרך שימצא למתאים, כי שמיעת ערעורים על פסקי דין של בתי דין שדה, בכל הצבא או בחלק ממנו, תידחה עד שתבוטל ההוראה שניתנה לפי [[סעיף 461]], או עד תאריך מוקדם יותר שיקבע.
: (ב) הורה שר הבטחון כאמור - רשאי הנידון להגיש את ערעורו, עד היום החמישה עשר לאחר תום הדחיה.
: (ג) בית הדין הצבאי לערעורים הדן בערעור על פסק דין של בית דין שדה שאינו פסק דין המטיל עונש מוות, אינו רשאי לשנות את גזר הדין אלא אם החליט לשנות את החיוב בדין.

@ 474. ביצוע גזר דין של בית דין שדה (תיקון: תשס&quot;ד)
: (א) גזר דין של בית דין שדה, פרט לפסק דין המטיל עונש מוות, יבוצע מיד אף אם אינו פסק דין חלוט.
: (ב) גזר דין של בית דין שדה המטיל עונש מוות לא יבוצע אלא לאחר שאושר בערעור.

@ 475. עדיפות [[חלק זה]] על הוראות אחרות
: פרט לאמור [[בחלק זה]] יחולו לגבי בית דין שדה ופסקי דיניו ההוראות, החלות על כל בית דין צבאי מיוחד או מחוזי ופסקי דיניו.

= חלק ז' - דיני ראיות =

@ 476. דיני הראיות הכלליים
: דיני הראיות המחייבים בענינים פליליים בבתי המשפט של המדינה מחייבים גם בבית דין צבאי ולפני שופט חוקר; והוא, כשאין הוראה אחרת בחוק זה.

@ 477. הודאת נאשם כראיה
: לא יקבל בית דין צבאי הודאת נאשם כראיה, אלא אם שוכנע כי ניתנה על ידי הנאשם מרצונו הטוב.

@ 478. הודאת נאשם מרצונו הטוב
: העובדה שאמרת נאשם שיש בה הודאה נתקבלה שלא בהתאם לכללים הנקובים [[בסעיפים 266 עד 272]] אינה מונעת את בית הדין מקבוע כי ההודאה ניתנה מרצונו הטוב של הנאשם.

@ 479. אמרת נאשם אחד כנגד נאשמים אחרים
: אמרת נאשם אחד אינה כשרה כראיה נגד נאשמים אחרים.

@ 480. טפסים מודפסים של פרסומים צבאיים רשמיים
: טופס מודפס של פקודות הצבא וכל טופס מודפס של פרסום אחר, שהוצא על ידי הרמטכ&quot;ל או מטעם הצבא ואושר על ידי הרמטכ&quot;ל כפרסום רשמי לענין סעיף זה, המכילים פקודה, צו, הוראה או מינוי, ישמשו ראיה לכאורה למתן הפקודה, הצו, ההוראה או המינוי ולתכנם.

@ 481. תעודות צבאיות כראיה (תיקון: תשכ&quot;ד, תשמ&quot;ז-2)
: מסמך הנחזה כמסמך שנחתם ביד קצין או נגד בכיר שמינתה רשות צבאית מוסמכת לתפקיד קצונה, במילוי תפקידם, והכולל פרטים בדבר הענינים המנויים להלן, ישמש ראיה לכאורה עליהם; ואלה הענינים:
: (1) שירות בצבא או העדר משירות כזה;
: (2) היחידה שעמה נמנה אדם בצבא;
: (3) עבירות שבהן הורשע אדם בשירותו בצבא;
: (4) תאריך הקבלה לצבא או השחרור ממנו;
: (5) דרגה או תפקיד בצבא, או זמן קבלתם;
: (6) פרטים אישיים אחרים הנוגעים להשתייכותו של אדם לצבא;
: (7) מציאותו של כלי שיט מחוץ למימי חופין של מדינת ישראל;
: (8) ערכו הכספי של רכוש צבאי.

@ 482. תעודת שוטר כראיה על מאסר
: מסמך הנחזה כחתום ביד שוטר או שוטר צבאי, והמעיד שאדם נעצר או נאסר ביום פלוני ובמקום פלוני, ישמש ראיה לכאורה על כך; אולם בית הדין לא יקבל מסמך כאמור כראיה, אם הנאשם דרש שהחותם יעיד בבית הדין, ובית הדין סבור כי לשם עשיית משפט צדק רצוי שהחותם יעיד כאמור.

@ 483. מסמכים צבאיים אחרים (תיקון: תשכ&quot;ד)
: (א) מסמך הנחזה כפקודת קבע או כפקודת שיגרה של יחידת צבא או כפנקס, כיומן או כרישום אחר המתנהל בצבא על פי דין, על פי פקודה צבאית מוסמכת או על פי הנוהג, יכול בית הדין לקבלו כראיה לכאורה על תכנו.
: (ב) לא יקבל בית הדין כראיה רישום אחר כאמור בסעיף קטן (א), אם הנאשם דרש שמי שרשמו יעיד בבית הדין ובית הדין סבור כי לשם עשיית משפט צדק רצוי שהרושם יעיד כאמור; העיד הרושם, יהיה הרישום קביל.
: (ג) בסעיף זה((,)) &quot;פנקס&quot;, &quot;יומן&quot; או &quot;רישום אחר המתנהל בצבא&quot; - בין שנערכו בכתב יד ובין שנערכו בדרך הדפסה, שכפול, צילום, כרטיס ניקוב, סרט מגנטי, או באמצעות כל מכשיר מכני, חשמלי או אלקטרוני אחר.

@ 484. חזקת פרסום
: טופס מודפס שבו נאמר כי הוא פרסום מן הפרסומים האמורים [[בסעיף 480]] ויש עליו סמל מסמלי הצבא - חזקה עליו שהוא פרסום כאמור.

@ 485. העתקים
: מסמך שנעשה או שאושר בידי חייל במילוי תפקידו, דין העתק ממנו, מאושר כהעתק נכון בחתימת ידו או בחתימת יד הממונה על שמירת המסמך, כדין המסמך המקורי, וחזקה עליו שהוא העתק נכון.

@ 486. פרוטוקול של בית דין צבאי
: (א) פרוטוקול של בית דין צבאי החתום ביד אב בית הדין ישמש ראיה חותכת על הדברים שנרשמו בו, אם לא הוכח כי הפרוטוקול זוייף.
: (ב) פרוטוקול של בית דין צבאי הנחזה כחתום על ידי אב בית הדין - חזקה עליו שנחתם בידו.

@ 487. הגשת מסמכים לבית דין צבאי
: בעל דין במשפט בבית דין צבאי הרוצה להסתמך במשפט על מסמך הכשר כראיה לפי הוראות כל דין יגישנו לבית הדין.

@ 488. מסמכים צבאיים כראיה לבתי המשפט
: [[הסעיפים 480 עד 486]] יחולו גם על דיון לפני כל בית משפט או בית דין אחר במדינה.

@ 488א. הודעה בכתב כראיה בבית דין צבאי לתעבורה (תיקון: תשל&quot;ה)
: (א) בית דין צבאי לתעבורה ובית דין צבאי לערעורים הדן בערעור על פסק דין של בית דין צבאי לתעבורה רשאים לקבל כראיה הודעה בכתב של אדם הנחזית כחתומה בידו אם חתימתו אומתה בידי עורך דין, שוטר, שוטר צבאי או חייל אחר בדרגת סמל ומעלה.
: (ב) בית הדין לא יקבל הודעה כאמור אם הנאשם או התובע ביקשו שבעל ההודעה יתייצב כעד בבית הדין.

= חלק ח' - ביצוע פסקי דין =

== פרק ראשון: ביצוע ==

@ 489. ביצוע פסק דין (תיקון: תשכ&quot;ד, תשל&quot;ה, תשמ&quot;ג, תשנ&quot;ג, תשס&quot;ד)
: (א) פסק דין יבוצע עם היותו פסק דין חלוט; אולם פסק דין המטיל עונש מאסר, מחבוש או ריתוק למחנה או לאניה יבוצע עם קריאתו והוא כשבית הדין שהטיל את העונש, לא הורה הוראה אחרת בענין זה.
: (ב) הוגש ערעור, תהיה הסמכות להורות כאמור בסעיף קטן (א) נתונה לשופט צבאי משפטאי של בית הדין הצבאי לערעורים; ואולם אם סירב בית הדין של הערכאה הראשונה למעט בית הדין הצבאי לתעבורה ליתן הוראה כאמור, תהא הסמכות נתונה למותב בית הדין הצבאי לערעורים שבפניו יידון הערעור.
: (ג) הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם לענין פסק דין שניתן בערעור בבית הדין הצבאי לערעורים; ואולם אין בהוראות אלה כדי לגרוע מהוראות [[סעיפים 440ט(ו)]] [[ו-441(א2)]].

@ 489א. תחילת פסילה ותקופתה (תיקון: תשל&quot;ה, תשס&quot;ד)
: [[+|סעיפים 42]] [[ו-46א לפקודת התעבורה]] יחולו, בשינויים המחוייבים, גם בבתי הדין הצבאיים; הסמכות להתקין תקנות לפי [[-|סעיף 42]] תהיה, לענין בתי הדין הצבאיים, בידי שר הבטחון.
: ((פורסמו [[תקנות השיפוט הצבאי (הרשות להמצאת רשיון הנהיגה), תשל״ו–1975]].))

@ 490. פיצוי לנאשם שזוכה (תיקון: תשנ&quot;ג, תשע&quot;ה)
: (א) זוכה נאשם והערכאה השיפוטית שהחליטה על הזיכוי ראתה שלא היה יסוד לאשמה או שהיו נסיבות אחרות המצדיקות זאת, רשאית היא לצוות, במעמד מתן הכרעת הדין, כי הצבא ישלם לנאשם הוצאות הגנתו ופיצוי על מעצרו או מאסרו בשל האשמה שממנה זוכה, בסכום שלא יעלה על הסכום המרבי שנקבע מכוח [[סעיף 80 לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]].
: (ב) לא דנה הערכאה השיפוטית המזכה במתן צו כאמור בסעיף קטן (א) בעת הכרעת הדין, רשאי הנאשם, תוך ששים ימים מאותו מועד, לבקש מנשיאה של הערכאה השיפוטית המזכה להורות על קיום דיון בבקשה; הדיון יתקיים בפני מותב בית הדין שפסק בענינו, ואם לא ניתן לקיים הדיון בפני מותב זה - בפני אב בית הדין של המותב או בפני -
:: (1) מותב אחר שיורכב לעניין זה בידי נשיא הערכאה השיפוטית המזכה;
:: (2) שופט צבאי משפטאי אחד שימונה בידי נשיא הערכאה השיפוטית המזכה, ובלבד שהנאשם נידון בפני שופט צבאי משפטאי אחד לפי הוראות חוק זה.
: (ב1) נשיא הערכאה השיפוטית המזכה רשאי להורות על קיום דיון בבקשת נאשם כאמור בסעיף קטן (ב), אף אם הוגשה לאחר המועד האמור באותו סעיף קטן, מטעמים שיירשמו.
: (ג) לענין ערעור, דין צו להוצאות או לפיצויים לפי סעיף זה או דחיית בקשה לתתו, כדין פסק הדין; ואולם לא יהיה במתן החלטה לפי סעיף זה לאחר מועד קריאת פסק הדין כדי להאריך את המועד להגשת ערעור או בקשת ערעור לגבי פסק הדין עצמו.

@ 491. חישוב תקופות מאסר, מחבוש וריתוק (תיקון: תשכ&quot;ד)
: הטיל בית דין צבאי עונש מאסר, מחבוש או ריתוק למחנה או לאניה, רשאי הוא לכלול בתקופת העונש גם כל תקופה שבה היה הנידון נתון במעצר בקשר למשפט זה לפני גזר הדין; אולם בית דין צבאי לא יכלול מעצר פתוח בתקופת העונש אלא אם הטיל עונש של ריתוק למחנה או לאניה.

@ 491א. ניכוי עונש או מעצר (תיקון: תשנ&quot;ח-2)
: נשא חייל עונש בחוץ-לארץ על עבירה, או היה נתון שם במעצר בגללה, ינוכה העונש או תקופת המעצר מעונש מאסר או מחבוש, שהטיל עליו בית דין צבאי בשל אותה עבירה.

@ 492. (תיקון: תשל&quot;ה, תשנ&quot;ג, תשס&quot;ד) : (((בוטל).))

@ 493. ביצוע עונש מוות
: (א) עונש מוות שהוטל לפי חוק זה יבוצע ביריה.
: (ב) מי שיש עליו פסק דין המטיל עונש מוות, בין שפסק הדין הוא חלוט ובין אם לאו - יוחזק במעצר עד לביצוע העונש או עד לשינויו, ואם העונש הוטל על ידי בית דין שדה, יחול לגבי המעצר [[סעיף 499]], ומותר, כל עוד הוא מוחזק שלא בבית סוהר, לנקוט בכל האמצעים הדרושים, לפי נסיבות הענין, כדי להבטיח את החזקתו במשמורת.

@ 494. מקום ביצועו של עונש מאסר (תיקון: תשמ&quot;ז-2)
: עונש מאסר שהוטל על ידי בית דין צבאי יבוצע במחנה מעצר צבאי או בבית סוהר צבאי או בבית סוהר כמשמעותו [[בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל&quot;ב-1971]] או מקצתו באחד ומקצתו במשנהו.

@ 495. נידון צבאי בבית סוהר אזרחי (תיקון: תשכ&quot;ד, תשמ&quot;ז-2)
: מי שנידון למאסר על ידי בית דין צבאי והוא נושא את ענשו בבית סוהר כמשמעותו [[בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל&quot;ב-1971]] ינהגו בו לכל דבר כאילו היה אסיר הנושא עונש מאסר שהוטל על ידי בית משפט אולם יחולו עליו הכללים להפחתת עונש שנקבעו על פי [[סעיף 503(א)]], ולגבי עיון בעונש יחולו עליו הוראות [[הפרק השני לחלק זה]] בלבד.

@ 496. ביצוע מחבוש
: מחבוש יבוצע במחנה מעצר או בחדר משמר, או מקצתו במחנה מעצר ומקצתו בחדר משמר.

@ 497. גביית קנסות ופיצויים ותוספת פיגור (תיקון: תשל&quot;ח, תשמ&quot;ז-2)
: (א) נתחייב אדם בבית דין צבאי או בדין משמעתי לשלם קנס או פיצויים על נזקים לרכוש הצבא או לרכוש המדינה ולא שילמם במועד שנקבע לכך יבוצע החיוב על ידי ניכוי, כפי שנקבע בתקנות, מהכספים המגיעים לנידון מזמן לזמן עקב שירותו בצבא.
: (ב) הוראות [[+|סעיפים 66(א)]] [[ו-67 עד 70 לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]], יחולו, בשינויים המחוייבים לפי הענין, על קנס או פיצויים שלא שולמו במועדם.
: ((פורסמו [[תקנות השיפוט הצבאי (ניכוי קנסות ופיצויים), התשמ״ג–1983]].))

@ 498. דין פיצויים שנפסקו לאדם פרטי
: נתחייב אדם בבית דין צבאי או בדין משמעתי לשלם פיצויים על נזקים שלא לרכוש הצבא או לרכוש המדינה, יהיה דין הפיצויים כדין סכום שנפסק לטובת הניזוק על ידי פסק דין של בית משפט בתביעה אזרחית.

@ 499. ביצוע מאסר או מחבוש של בית דין שדה או בית דין צבאי ימי
: הוטל עונש מאסר או מחבוש על ידי בית דין צבאי ימי או בית דין שדה, ואי אפשר, לדעת המפקד שהרכיב את בית הדין, לבצע את העונש-במקום שנקבע לכך על פי [[פרק זה]], יבוצע העונש במקום שנקבע לכך על ידי המפקד.

@ 500. באסיר לקוי בנפשו (תיקון: תשמ&quot;ג)
: (א) אסיר המרצה עונש מאסר בבית סוהר צבאי או במחנה מעצר צבאי ומצבו הנפשי מצריך בדיקה, טיפול או אישפוז, רשאי קצין המשטרה הצבאית הראשי או מי שהוא מינה לכך להורות - באישור פסיכיאטר ששר הבריאות הסמיך לכך - על העברתו לבית חולים לחולי נפש שמחוץ לבית הסוהר או למחנה המעצר, וכל זמן שהאסיר מצוי שם ותקופת מאסרו טרם תמה ייחשב כאילו הוא במשמורת כדין.
: (ב) על הוראה כאמור בסעיף קטן (א), ניתן לערור בפני פסיכיאטר מחוזי כמשמעותו [[חוק טיפול בחולי נפש=|בחוק לטיפול בחולי נפש, התשט&quot;ו-1955]].

@ 501. החזרה למאסר (תיקון: תשמ&quot;ג)
: הועבר אסיר לבית חולים לחולי נפש לפי [[סעיף 500]] ופסיכיאטר מחוזי כמשמעותו [[בחוק לטיפול בחולי נפש, התשט&quot;ו-1955]], הודיע בכתב לקצין המשטרה הצבאית הראשי או למי שהוא מינה לכך, שאין עוד צורך באישפוזו של האסיר בבית החולים, ותקופת מאסרו טרם תמה - יוחזר האסיר לבית הסוהר או למחנה המעצר.

@ 502. שחרור מהצבא אינו משחרר מנשיאת עונש
: מי שנידון למאסר או למחבוש, בין על ידי בית דין צבאי ובין בדין משמעתי, ישא את ענשו במקום שנקבע לכך, אף אם חדל להיות חייל או חדל להיות חייב בשירות.

@ 503. תקנות בתי סוהר (תיקון: תשכ&quot;ד)
: (א) שר הבטחון רשאי לקבוע בתקנות את סדרי המינהל, המשמר, והמשטר בבתי הסוהר הצבאיים ואת האמצעים שאפשר לנקוט בהם כלפי אסירים ועצירים לשם קיום המשמעת בבית הסוהר ועידודה, לרבות כללים להפחתת עונש, וכן את הסדרים לקבלת אסירים ועצירים ולשחרורם.
:: ((פורסמו [[תקנות השיפוט הצבאי (בתי סוהר צבאיים), התשמ״ז–1987]].))
: (ב) תקנות בתי סוהר צבאיים שהותקנו לפי תקנות-שעת-חירום (חוקת השיפוט תש&quot;ח), תש&quot;ח-1948, לפני תחילתו של חוק זה רואים אותן כאילו הותקנו לפי סעיף זה וכאילו עמד סעיף זה בתקפו ביום התקנתן.
: (ג) [[#פרק ב סימן ו|סעיף 80 לפקודת בתי הסוהר, 1946]], יחול על בית סוהר צבאי בשינויים הנובעים מן הענין, וכל מקום שנאמר בו &quot;תקנות&quot; יראו כאילו נאמר &quot;תקנות שהותקנו על ידי שר הבטחון על פי סעיף 503&quot;.

@ 503א. מכתבי כלואים (תיקון: תשנ&quot;ח-3)
: הוראות [[=הפקודה|סעיפים 47א עד 47ד לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל&quot;ב-1971]] (בסעיף זה - הפקודה), למעט [[-|סעיף 47א(ג)]], יחולו גם בבתי הסוהר הצבאיים, במחנות המעצר ובחדרי המשמר הצבאיים, שנקבעו לפי חוק זה, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
: (1) בכל מקום שנאמר בו &quot;אסיר&quot; יראו כאילו נאמר בו &quot;כלוא&quot;; בפסקה זו, &quot;כלוא&quot; - כהגדרתו [[בתקנות השיפוט הצבאי (בתי סוהר צבאיים), התשמ&quot;ז-1987]], למעט עצור שטרם הוגש נגדו כתב אישום, אלא אם הממונה על החקירה אישר לו לשלוח מכתבים או לקבלם, מהטעם שאין בכך כדי לפגוע בחקירה;
: (2) הסמכויות הנתונות [[בפקודה]] למנהל בית הסוהר תהיינה נתונות למפקד בית סוהר צבאי, מחנה מעצר או חדר משמר צבאי, שהוא קצין משטרה צבאית;
: (3) הסמכויות הנתונות [[בפקודה]] לנציב יהיו נתונות לקצין משטרה צבאית ראשי;
: (4) לא יוסמך כבודק אלא קצין משטרה צבאית שדרגתו סרן לפחות והנושא תקן של רב סרן.

@ 504. תקנון חדרי משמר ומחנות מעצר
: הרמטכ&quot;ל רשאי לקבוע בתקנון את סדרי המינהל, המשמר והמשטר, במחנות מעצר צבאיים ובחדרי משמר צבאיים, ואת האמצעים שמותר לנקוט בהם כלפי אסירים ועצירים לשם קיום המשמעת בהם ועידודה, לרבות כללים להפחתת העונש, וכן את הסדרים לקבלת אסירים ועצירים ולשחרורם.

@ 505. קביעת בתי סוהר ומחנות מעצר
: שר הבטחון רשאי, בצו בחתימת ידו, לקבוע שהמקום המתואר בצו יהיה בית סוהר צבאי או מחנה מעצר צבאי.

@ 506. פרסום תקנון וצווים
: תקנון שנקבע לפי [[סעיף 504]] וצו לפי [[סעיף 505]] יפורסמו בפקודות הצבא, ואין חובה לפרסמם ברשומות.

@ 507. קביעת חדר משמר צבאי
: קצין שיפוט רשאי לקבוע בהוראה בחתימת ידו מקום כחדר משמר צבאי.

@ 508. הוראות הרמטכ&quot;ל
: הרמטכ&quot;ל יקבע הוראות בדבר -
: (1) המקומות שבהם יבוצע מעצרם של אנשים לפי חוק זה;
: (2) דרכי ביצועו של מעצר פתוח;
: (3) סדרי ביצועם של פסקי דין להורדה בדרגה ולריתוק למחנה או לאניה ולהפקעת משכורת;
: (4) סדרי העברת אסירים ממקום למקום;
: (5) כללים לרישום ענשים שהוטלו על פי חוק זה בגליון ההתנהגות של הנידון ולמחיקתם של רישומים כאלה הנוגעים לעבירות שאפשר לדון עליהן בדין משמעתי;
: (6) כללים למחיקתם של רישומים הנוגעים לעבירות שניתנה עליהן חנינה;
: (7) מסירת ידיעות לרשויות ציבוריות על עבירות שנידונו עליהן לפי חוק זה.

== פרק שני: עיון בעונש ==

@ 509. ועדה לעיון בעונש (תיקון: תשמ&quot;ו)
: תקום ועדה לעיון בעונש ([[בפרק זה]] - הועדה) שחבריה יהיו:
: (1) שופט צבאי-משפטאי, שימנה נשיא בית הדין הצבאי לערעורים, והוא יהיה יושב ראש הועדה;
: (2) אדם בעל נסיון בתחום הטיפול באסיר, שימנה שר הבטחון;
: (3) קצין בדרגת סגן אלוף ומעלה, שימנה הרמטכ&quot;ל.

@ 510. המתקת העונש או החלפתו (תיקון: תשכ&quot;ד, תשמ&quot;ו, תשס&quot;ו-2, תשע&quot;א-3)
: (א) הועדה רשאית לעיין בכל עונש מאסר שהוטל על ידי בית דין צבאי לאחר שפסק הדין נעשה חלוט, ולהמתיקו או להחליפו, כולו או מקצתו, בעונש על תנאי, ורשאית היא לחזור ולעשות כן לגבי העונש שהומתק או שהוחלף כאמור ובלבד שלא תמתיק ולא תחליף כאמור יותר ממחצית העונש.
: (א1) על אף האמור בסעיף קטן (א) רשאית הועדה להמתיק עונש או להחליפו, כולו או מקצתו, בעונש על תנאי, בכל עת, אם נתקיים אחד מאלה:
:: (1) הוכח לועדה שנתקיימו טעמים מיוחדים, כגון חולניותו המתמדת של האסיר;
:: (2) קיים מצב של מלחמה או מצב חירום מיוחד.
: (ב) מקום שהועדה מעיינת בענשו של מי שנידון מחמת שחוק זה חל עליו לפי [[סעיפים 7]], [[8(2)]], [[8(3)]] [[או 11]], רשאית היא להחליף את ענשו בהעמדתו במבחן.
: (ג) על העמדה במבחן לפי סעיף זה תחול [[פקודת המבחן [נוסח חדש], התשכ&quot;ט-1969]], אולם הסמכויות לפי [[-|סעיפים 8]], [[-|9]] [[-|ו-13 עד 25 לפקודה]] יופעלו כאילו ניתן צו המבחן על ידי בית משפט; לענין זה((,)) &quot;בית משפט&quot; -
:: (1) כשהעבירה שעליה הועמד במבחן דינה יותר משלוש שנות מאסר - בית המשפט המחוזי;
:: (2) בכל מקרה אחר - בית משפט השלום.
: (ד)(1) הוועדה תקבע תנאים לשחרורו של עבריין מין אשר הוטלו עליו מגבלות בצו לפי [[חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין]], או בצו לפי [[חוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה]]; המגבלות כאמור יהיו תנאי השחרור.
:: (2) אסיר ששוחרר בתנאים כאמור בסעיף קטן זה, והפר תנאי מהתנאים האמורים, רשאית הוועדה לבטל את השחרור ולחייב את האסיר לשאת מאסר שאורכו כאורך תקופת התנאי או חלק ממנה.
:: (3) על ביטול שחרור כאמור בפסקה (2), יחולו הוראות [[סעיפים 21 עד 24 לחוק שחרור על-תנאי ממאסר]], בשינויים המחויבים, והסמכויות הנתונות לוועדת שחרורים כהגדרתה [[בחוק שחרור על-תנאי ממאסר]], לפי הוראות [[-#21|אותם סעיפים]], יהיו נתונות לוועדה.
:: (4) בסעיף קטן זה -
:::- &quot;חוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה&quot; - [[חוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה, התשס&quot;ה-2004]];
:::- &quot;חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין&quot; - [[חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, התשס&quot;ו-2006]];
:::- &quot;חוק שחרור על-תנאי ממאסר&quot; - [[חוק שחרור על-תנאי ממאסר, התשס&quot;א-2001]];
:::- &quot;עבריין מין&quot; - כהגדרתו [[בחוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין]] או כהגדרתו [[בחוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה]], לפי הענין;
:::- &quot;תקופת התנאי&quot; - התקופה שמיום שחרורו של האסיר בעקבות המתקת עונשו על ידי הוועדה או החלפתו בעונש על-תנאי, עד לסיום תקופת המאסר שהיה נושא לפי גזר הדין אילולא שוחרר.

@ 511. הוראות בדבר דיוני הועדה (תיקון: תשס&quot;ו-2, תשע&quot;א-3)
: (א) לא תחליט הועדה בענינו של אסיר אלא אם נתנה לו הזדמנות לבוא לפניה ולהשמיע את דברו.
: (ב) הועדה תקבל חוות דעתם של קצין-סעד של הצבא או קצין-מבחן ושל רופא, בכתב או בעל פה, כפי שתקבע הועדה, והיא רשאית, לצורך מתן החלטה בענינו של אסיר, לעיין גם בכל חומר אחר שתמצא למתאים.
: (ג) לא תחליט הוועדה על המתקת עונש של עבריין מין כהגדרתו [[בסעיף 510(ד)(4)]], או החלפתו, אלא לאחר קבלת הערכת מסוכנות עדכנית כאמור [[בחוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, התשס&quot;ו-2006]].

@ 512. הבאת פסקי דין לעיון הועדה (תיקון: תשכ&quot;ד, תשל&quot;ה, תשמ&quot;ו, תשס&quot;ד)
: (א) פסק דין המטיל עונש מאסר בפועל לתקופה של שנה או יותר, והנידון עומד לסיים ריצוי מחצית מעונשו, יביאנו הפרקליט הצבאי הראשי לעיון הועדה אחת לששה חדשים.
: (ב) פסק דין המטיל עונש מאסר בפועל לתקופה קצרה משנה, והנידון עומד לסיים ריצוי מחצית מעונשו, רשאי הפרקליט הצבאי הראשי להביאו לעיון הועדה בכל עת.
: (ג) פסק דין המטיל עונש מאסר בפועל לתקופה כלשהי וסבר הפרקליט הצבאי הראשי כי קיים טעם מן הטעמים האמורים [[בסעיף 510(א1)]], רשאי הוא להביאו בפני הועדה בכל עת.

@ 513. שמירת דינים אחרים (תיקון: תשמ&quot;ו)
: אין האמור [[בפרק זה]] בא לגרוע מן הסמכות לחון עבריינים ולהפחית ענשים לפי [[סעיף 11(ב) לחוק-יסוד: נשיא המדינה]].

= חלק ח'1 - זכויות נפגעי עבירה (תיקון: תשע&quot;ח) =

== פרק א': עקרונות כלליים (תיקון: תשע&quot;ח) ==

@ 513א. מטרה - [[חלק ח'1]] (תיקון: תשע&quot;ח)
: מטרתו של [[חלק זה]] לקבוע את זכויותיו של נפגע עבירה ולהגן על כבודו כאדם, בלי לפגוע בזכויותיהם על פי דין של חשודים, נאשמים ונידונים.

@ 513ב. הגדרות - [[חלק ח'1]] (תיקון: תשע&quot;ח)
: [[בחלק זה]] -
:- &quot;בן זוג&quot; - לעניין מי שהעבירה גרמה למותו, לרבות הידוע בציבור כבן זוגו, ובלבד שערב מותו גר עמו וניהל עמו משק בית משותף במשך שנתיים לפחות;
:- &quot;בן משפחה&quot; - בן זוג, הורה או בן זוג של הורה, בן או בת, אח או אחות;
:- &quot;הגוף החוקר&quot; - מי שמבצע חקירה פלילית מתוקף הסמכתו כקצין בודק, לפי [[סעיף 252(א)(3)]];
:- &quot;חשוד&quot; - מי שחשוד בביצוע העבירה שפגעה בנפגע העבירה;
:- &quot;נאשם&quot; - מי שנאשם בעבירה שפגעה בנפגע העבירה;
:- &quot;נידון&quot; - מי שנגזר דינו בשל העבירה שפגעה בנפגע העבירה;
:- &quot;נפגע עבירה&quot; - מי שנפגע במישרין מעבירה, וכן בן משפחה של מי שהעבירה גרמה למותו, למעט החשוד, הנאשם או הנידון;
:- &quot;עבירה&quot; - עבירה, למעט עבירת תעבורה, שמתקיימים בה כל אלה:
:: (1) היא מסוג עוון או פשע;
:: (2) חקירתה תיעשה בידי הגוף החוקר והתביעה בה תנוהל בבית דין צבאי;
:- &quot;עבירת מין או אלימות&quot; - עבירה מן העבירות המנויות [[בתוספת השלישית]];
:- &quot;עבירת מין או אלימות חמורה&quot; - עבירת מין או אלימות המנויה [[$ תוספת רביעית|בחלק א']] או [[בחלק ב' בתוספת הרביעית]];
:- &quot;עבירת תעבורה&quot; - כמשמעותה [[בסעיף 209א]];
:- &quot;הקצין הממונה&quot; - מפקד בסיס משטרה צבאית, או קצין משטרה צבאית שדרגתו לפי תקן היא סרן לפחות;
:- &quot;הרשויות&quot; - הגופים החוקרים, התביעה הצבאית וכל רשות אחרת אשר לפי חוק או לפי פקודות הצבא, הטיפול בנפגעי עבירה בהליך הפלילי הוא בין תפקידיה;
:- &quot;תובע&quot; - תובע צבאי כמשמעותו [[בסעיף 181]].

@ 513ג. עקרונות (תיקון: תשע&quot;ח)
: מתן הזכויות לנפגע עבירה ייעשה תוך התחשבות בו ובצרכיו, שמירה על כבודו והגנה על פרטיותו ובתוך זמן סביר, והכול בכפוף לשיקולים של ביטחון המדינה.

@ 513ד. דרכי התאמה במימוש זכויות נפגעי עבירה (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) מתן הזכויות לנפגע עבירה שהוא קטין ייעשה תוך ביצוע ההתאמות הנדרשות בנסיבות העניין בהתחשב בגילו ובמידת בגרותו של הקטין, וברוח עקרונות האמנה בדבר זכויות הילד.
: (ב) מתן הזכויות לנפגע עבירה שהוא אדם עם מוגבלות ייעשה לפי [[חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ&quot;ח-1998]].
: (ג) מידע והודעות לפי הוראות [[חלק זה]] יימסרו, ככל האפשר, בשפה מובנת לנפגע העבירה.

@ 513ה. הבטחת זכויות (תיקון: תשע&quot;ח)
: בתי הדין הצבאיים והרשויות, כל אחד בתחומו, ינקטו צעדים הדרושים להבטחת זכויות נפגע עבירה לפי [[חלק זה]].

== פרק ב': זכויותיו של נפגע עבירה בהליך פלילי (תיקון: תשע&quot;ח) ==

@ 513ו. הגנה (תיקון: תשע&quot;ח)
: במהלך ההליך הפלילי זכאי נפגע עבירה -
: (1) להגנה, ככל האפשר ועל פי הצורך, מפני החשוד, הנאשם או הנידון ומפני שלוחיו או מקורביו;
: (2) לקבל בבית הדין הצבאי, ככל האפשר, הגנה מפני מגע או קשר בלתי נחוץ בינו לבין החשוד, הנאשם או הנידון, שלוחיו או מקורביו;
: (3) לקבל מהמשטרה הצבאית מידע לגבי אפשרויות קיימות להגנה מפני כל אחד מהמפורטים בפסקה (1);
: (4) למדור שקט בביתו בלא נוכחות החשוד, הנאשם או הנידון, אם הוא מתגורר עמו, לפי החלטת בית המשפט בהתאם להוראות [[החוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ&quot;א-1991]];
: (5) להגנה מפני החשוד, הנאשם או הנידון, במקום שירותו, כפי שייקבע בפקודות הצבא.

@ 513ז. הגבלה על מסירת פרטים אישיים על נפגע עבירה (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;חומר חקירה&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי]];
::- &quot;חוק סדר הדין הפלילי&quot; - [[חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ&quot;ב-1982]];
::- &quot;הרשויות&quot; - הגופים החוקרים, התביעה הצבאית וכל רשות אחרת אשר לפי חוק או לפי פקודות הצבא, הטיפול בנפגעי עבירה בהליך הפלילי הוא בין תפקידיה;
::- &quot;תובע&quot; - תובע צבאי כמשמעותו [[בסעיף 181]];
::- &quot;מסירה&quot; - לרבות בדרך של העמדה לעיון או להעתקה;
::- &quot;פרטים אישיים&quot;, לגבי נפגע עבירה - מספרו האישי ברישומי הצבא, כתובת מגוריו, מקום שירותו והיחידה שבה הוא משרת, כתובת מקום עבודתו ומספרי הטלפון שלו ופרטים מזהים נוספים הקשורים בשירותו הצבאי.
: (ב) הרשויות לא ימסרו לאדם, לרבות לנאשם ולסניגורו, כחלק מחומר החקירה או כחלק מכתב האישום, את הפרטים האישיים של נפגע עבירת מין או אלימות חמורה המנויה [[בחלק א' בתוספת הרביעית]] שבשלה נפתחה חקירה או הוגש כתב אישום.
: (ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), רשאית כל אחת מן הרשויות, בכפוף להוראות כל דין החלות עליה, למסור את הפרטים האישיים של נפגע עבירת מין או אלימות חמורה המנויה [[בחלק א' בתוספת הרביעית]], כולם או חלקם, אם מצאה כי המסירה נדרשת לצורך ההליכים הפליליים שעניינם העבירה שבשלה נפתחה חקירה או הוגש כתב האישום, לפי העניין, או לצורך הגנה וטיפול בנפגע העבירה, והתקיים אחד מאלה:
:: (1) הפרטים האישיים של הנפגע הם חלק מתיאור העובדות בכתב האישום המהוות את העבירה;
:: (2) המסירה היא בתוך רשות, בין רשות לרשות או מהרשויות לבית הדין הצבאי.
: (ד) הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו אם נתן נפגע העבירה את הסכמתו למסירה.
: (ה) תובע רשאי שלא למסור לנאשם ולסניגורו, כחלק מחומר החקירה או כחלק מכתב האישום, את הפרטים האישיים של נפגע עבירה שאינה מנויה [[בחלק א' לתוספת הרביעית]], אם קיים לדעתו חשש לפגיעה בשלומו של נפגע העבירה.
: (ו) בית הדין הצבאי רשאי, לבקשת הנאשם או סניגורו, להורות על גילוי פרטים אישיים של נפגע העבירה, כולם או חלקם, שלא נמסרו להם לפי הוראות סעיף קטן (ב) או (ה), אם מצא כי מסירת הפרטים נדרשת לצורך ניהול הגנת הנאשם.
: (ז) הורה בית הדין הצבאי על גילוי פרטים אישיים של נפגע העבירה כאמור בסעיף קטן (ו), רשאי הוא לקבוע תנאים או סייגים לגילוי הפרטים, שתכליתם להגן על פרטיותו של הנפגע.
: (ח) על בקשה לפני בית הדין הצבאי לפי סעיף קטן (ו) יחולו הוראות [[סעיפים 74(ג) עד (ו) לחוק סדר הדין הפלילי]], בשינויים המחויבים.
: (ט) הוראות סעיף זה אינן באות לגרוע מכל דין אחר הקובע איסור או הגבלות על מסירת מידע, או חיסיון.

@ 513ח. זכות לקבלת מידע על ההליך הפלילי (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) נפגע עבירה זכאי לקבל מידע על זכויותיו כנפגע עבירה ועל הדרך שבה מתנהל הליך פלילי, כפי שייקבע בתקנות.
: (ב) נפגע עבירה זכאי לקבל מידע על השלב שבו מצוי ההליך הפלילי בקשר לעבירה שממנה נפגע; ואולם לא ייכלל במידע לפי סעיף קטן זה, מידע שמסירתו אסורה לפי כל דין או שיש במסירתו, לפי שיקול דעתו של האחראי על החקירה או התביעה, כדי לפגוע בחקירה או בפרטיותו או בשלומו של אדם; דרכי קבלת המידע ותוכנו ייקבעו בתקנות.
: (ג) נוסף על הוראות סעיף קטן (ב) -
:: (1) נפגע עבירה שביקש זאת זכאי לכך שהגופים המפורטים [[בתוספת השישית]] יידעו אותו על שלבים בהליך פלילי בקשר לעבירה שממנה נפגע, כמפורט [[באותה תוספת]];
:: (2) נפגע עבירת מין או אלימות חמורה שביקש זאת, זכאי לכך שהגופים המפורטים [[בתוספת השביעית]] יידעו אותו על פרטים נוספים בהליך הפלילי בקשר לעבירה שממנה נפגע, לרבות לעניין זכותו לפי [[סעיפים 513יז]] [[ו-513יח]] כמפורט [[באותה תוספת]].

@ 513ט. זכות עיון בכתב אישום (תיקון: תשע&quot;ח)
: נפגע עבירה זכאי, לבקשתו או לבקשת בא כוחו, לעיין בכתב האישום נגד הנאשם ולקבל העתק ממנו, אלא אם כן התקיים אחד מאלה:
: (1) עיון כאמור בכתב האישום אסור על פי דין;
: (2) פרקליט צבאי סבר כי מטעמים מיוחדים שיירשמו אין להרשות את העיון או את קבלת ההעתק כאמור.

@ 513י. זכות לקבל מידע על מאסר או משמורת אחרת (תיקון: תשע&quot;ח)
: נפגע עבירת מין או אלימות שביקש זאת זכאי לכך שהגופים המפורטים [[בתוספת השמינית]] יידעו אותו על מהלך מאסרו של הנידון או על מהלך שהייתו של הנאשם או הנידון במשמורת חוקית אחרת בעקבות העבירה, לרבות לעניין זכותו לפי [[סעיפים 513כ]] [[ו-513כא]], כמפורט [[באותה תוספת]].

@ 513יא. זכות לקבל מידע על שירותי סיוע (תיקון: תשע&quot;ח)
: נפגע עבירה זכאי לקבל מידע על שירותי סיוע הניתנים לנפגעי עבירה בין שהם ניתנים על ידי המדינה ובין שהם ניתנים על ידי גופים לא ממשלתיים, כפי שייקבע בפקודות הצבא.

@ 513יב. ניהול הליכים בזמן סביר (תיקון: תשע&quot;ח)
: ההליכים הנוגעים לעבירת מין או אלימות יקוימו בתוך זמן סביר, כדי למנוע עינוי דין.

@ 513יג. חקירה של גוף חוקר בדבר עבר מיני (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) במהלך חקירת תלונה בגוף החוקר בדבר עבירת מין או אלימות לא ייחקר נפגע העבירה על עברו המיני, למעט חקירה הנדרשת בנסיבות העניין בדבר קשר מיני קודם עם החשוד, אלא אם כן קבע הקצין הממונה מטעמים שיירשמו, כי חקירה זו חיונית כדי להגיע לחקר האמת.
: (ב) חקירה על עברו המיני של נפגע עבירת מין או אלימות לפי הוראות סעיף קטן (א) תיעשה תוך שמירה קפדנית על כבודו ופרטיותו של הנפגע.

@ 513יג1. זכויות לגבי חסיון ראיות לעניין עדות בעל מקצוע בהליכים פליליים שעניינם עבירת מין או עבירת אלימות חמורה במשפחה (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;בעל מקצוע&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 50ב(א) לפקודת הראיות]];
::- &quot;עבירה&quot; - עבירת מין או עבירת אלימות חמורה במשפחה המנויה [[בתוספת החמישית א']];
::- &quot;עובד סוציאלי לפי [[חוק הנוער (טיפול והשגחה)]]&quot; - כהגדרתו [[בחוק הנוער (טיפול והשגחה), התש&quot;ך-1960]];
::- &quot;פקודת הראיות&quot; - [[פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל&quot;א-1971]].
: (ב) חוקר לא יבקש מנפגע עבירה לוותר על חסיון ראיה על דבר הנוגע לשירות שקיבל לפי [[סעיף 49 לפקודת הראיות]], לעניין טיפול נפשי, או לשירות שקיבל לפי [[+|סעיף 50]] [[או 50א לפקודת הראיות]], ולא יפנה לבית המשפט או לבית דין צבאי בבקשה להסיר חיסיון כאמור, אלא אם כן קבע הקצין הממונה, מטעמים שיירשמו, כי הראיה נחוצה כדי להגיע לחקר האמת, כי היקף הגילוי המבוקש אינו עולה על הנדרש בנסיבות העניין וכי לא ניתן להשיג את התכלית שלשמה מתבקשת הראיה בדרך אחרת באופן סביר.
: (ג) בטרם יבקש חוקר מנפגע עבירה לוותר על חסיון ראיה כאמור בסעיף קטן (ב), יידע אותו בעניינים המפורטים להלן, וייתן לו זמן סביר בנסיבות העניין, ובכלל זה בהתחשב בהיות החשוד במעצר, להתייעץ עם עורך דין או לקבל סיוע משפטי אם הוא זכאי לו מטעם המדינה ולשקול את עמדתו:
:: (1) זכותו שלא לוותר על חסיון הראיה;
:: (2) זכותו להתייעץ עם עורך דין וזכאותו לסיוע משפטי מטעם המדינה בהתאם [[לפרט 11(ב) ((לתוספת)) לחוק הסיוע המשפטי, התשל&quot;ב-1972]], ובכלל זה לעניין שקילת הוויתור על החיסיון ולעניין הבעת העמדה לפני בית המשפט או בית הדין הצבאי באשר להסרת החיסיון, וזכותו כי יינתן לו זמן סביר בנסיבות העניין להתייעץ עם עורך דין או לקבל סיוע משפטי אם הוא זכאי לו מטעם המדינה ולשקול את עמדתו כאמור;
:: (3) המשמעות של ויתור על החיסיון ושל גילוי הראיה, לרבות האפשרות שראיה שהחיסיון אינו חל לגביה תימסר להגנה בכפוף להוראות [[סעיף 50ב(ב) לפקודת הראיות]], יכולתו לוותר על חיסיון רק לגבי חלק מהראיה, ומשמעות אי-הסכמתו לוותר על החיסיון, ובכלל זה היעדר האפשרות להסיר את החיסיון בלא החלטה של בית המשפט או בית הדין הצבאי;
:: (4) זכותו להביע את עמדתו לפני בית המשפט או בית הדין הצבאי לפי [[סעיף 50ב(ג) לפקודת הראיות]] ולפי סעיף קטן (ו), אם הגוף החוקר יבקש מבית המשפט או מבית הדין הצבאי להסיר את החיסיון כאמור [[+|בסעיפים 49(א)]], [[+|50(א)]] [[או 50א(א) לפקודת הראיות]], לפי העניין, וזכותו להביע את עמדתו לפני התובע כאמור בסעיף קטן (ה);
:: (5) זכותו כי גם בעל המקצוע יביע עמדה לפני בית המשפט או בית הדין הצבאי בדיון כאמור בפסקה (4) אם הנפגע יבקש זאת, ובעניין נפגע עבירה קטין - זכותו שבעל המקצוע יביע עמדתו לפני בית המשפט או בית הדין הצבאי אם הקטין והורהו או אפוטרופסו הסכימו לכך.
: (ד)(1) היה נפגע עבירה קטין שטרם מלאו לו 14 שנים, תתקבל ההחלטה אם לוותר על חסיון הראיה על ידי הורהו או אפוטרופסו, ואם מלאו לקטין 14 שנים - תתקבל ההחלטה על ידי הקטין נוסף על הורהו או אפוטרופסו.
:: (2) הייתה עמדת הקטין באשר לוויתור על החיסיון שונה מעמדת הורהו או אפוטרופסו, לא יבקש החוקר ויתור על החיסיון, והוא יוסר רק באישור בית המשפט או בית הדין הצבאי.
:: (3) נודע לחוקר כי בעניינו של קטין נפגע עבירה מתקיים הליך לפי [[+|סעיפים 2]], [[+|3]] [[או 12 לחוק הנוער (טיפול והשגחה), התש&quot;ך-1960]], לא יבקש החוקר ויתור על החיסיון, והוא יוסר רק באישור בית המשפט או בית הדין הצבאי.
:: (4) במקרה של קטין נפגע עבירה שהורהו או אפוטרופסו, או מי מקרוביהם, חשוד או מעורב בביצוע העבירה כלפי הקטין, או שעובד סוציאלי העביר למשטרה את הדיווח על ביצוע העבירה כלפי הקטין, או שהתעורר חשש כי ההורה או האפוטרופוס נמצא בניגוד עניינים ובשל כך אינו יכול לייצג את טובת הקטין בנוגע להסרת החיסיון, בטרם יבקש החוקר מהקטין או מהורהו או מאפוטרופסו לוותר על החיסיון, יתייעץ עם עובד סוציאלי לפי [[חוק הנוער (טיפול והשגחה)]], ואם סבר, לאחר ההתייעצות, כי יש חשש שההורה או האפוטרופוס אינו יכול לייצג את טובת הקטין בשאלת הוויתור על החיסיון, לא יבקש החוקר ויתור על החיסיון, והוא יוסר רק באישור בית המשפט או בית הדין הצבאי.
:: (5) חוקר שהגיש לבית המשפט או לבית הדין הצבאי בקשה להסרת חיסיון בנסיבות כאמור בסעיף קטן זה, יידע את הקטין ואת הורהו או אפוטרופסו על הגשת הבקשה ועל הזכויות המפורטות בסעיף קטן (ג)(2), (4) ו-(5).
: (ה) תובע לא ימסור ראיה לפי [[סעיף 50ב(ב) לפקודת הראיות]] על דבר הנוגע לנפגע עבירה אלא לאחר שניתנה לנפגע העבירה או למי מטעמו הזדמנות סבירה בנסיבות העניין להביע את עמדתו בעניין, לפני קבלת ההחלטה על מסירת הראיה, ואם הוחלט על מסירת הראיה - יידע את נפגע העבירה על היקף הגילוי שעליו הוחלט; נפגע עבירה ימסור את עמדתו לתובע בעניין כאמור, בכתב -
:: (1) במהלך החקירה - באמצעות החוקר;
:: (2) לאחר העברת חומר הבדיקה לתובע, אם החשוד אינו במעצר - גם בטרם יחליט התובע על הגשת כתב האישום ועל מסירת הראיה להגנה; עמדה כאמור יכול שתימסר בעל פה אם התובע הסכים לכך.
: (ו)(1) בית המשפט או בית הדין הצבאי ייתן לנפגע העבירה זכות להביע את עמדתו לפי [[סעיף 50ב(ג) לפקודת הראיות]], באופן סביר בנסיבות העניין ובכלל זה בהתחשב בהיות החשוד במעצר, בעל פה, בכתב או בכל דרך אחרת, על פי בחירתו של נפגע העבירה וככל שהוא מעוניין בכך; בית המשפט או בית הדין הצבאי ייתן גם לבעל מקצוע הזדמנות להביע את עמדתו כאמור, אם נפגע העבירה ביקש זאת, ולעניין נפגע עבירה קטין - גם אם לא ביקש זאת, ובלבד שהקטין והורהו או אפוטרופסו הסכימו לכך.
:: (2) הבעת העמדה של נפגע העבירה כאמור בסעיף קטן זה יכול שתיעשה בידי מי מטעמו של נפגע העבירה, אלא אם כן קבע בית המשפט או בית הדין הצבאי אחרת.
:: (3) הוגשה לבית המשפט או לבית הדין הצבאי בקשה להסרת החיסיון בעניין קטין נפגע עבירה לפי סעיף קטן (ד) -
::: (א) לעניין פסקאות (3) או (4) של אותו סעיף קטן, תובא לפני בית המשפט או בית הדין הצבאי, לפני הדיון, עמדה של עובד סוציאלי לפי [[חוק הנוער (טיפול והשגחה)]], לעניין הסרת החיסיון ולעניין קיומו של חשש לניגוד עניינים;
::: (ב) לעניין פסקאות (2) עד (4) של אותו סעיף קטן, רשאי בית המשפט או בית הדין הצבאי למנות לקטין אפוטרופוס לדין או עורך דין בהתאם להוראות [[חוק הסיוע המשפטי, התשל&quot;ב-1972]], לייצגו בהליך בעניין הסרת החיסיון, אם הקטין אינו מיוצג ובית המשפט או בית הדין הצבאי מצא כי הדבר דרוש לטובת הקטין ולשם שמירה על ענייניו; בית המשפט או בית הדין הצבאי יהיה רשאי לעשות כן לפני הדיון או במהלכו.

@ 513יד. זכות לנוכחות מלווה בחקירה (תיקון: תשע&quot;ח)
: נפגע עבירת מין או אלימות זכאי שאדם המלווה אותו, לפי בחירתו, יהיה נוכח בעת חקירתו בגוף החוקר, אלא אם כן סבר הקצין הממונה, כי יש בכך כדי לפגוע בחקירה.

@ 513טו. זכות נפגע עבירת מין לבחור את מין החוקר (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) נפגע עבירת מין זכאי לבחור את מין החוקר, והוא ייחקר כאמור בהתאם לבקשתו, אלא אם כן התקיים אחד מאלה:
:: (1) הקצין הממונה סבר כי מטעמים מיוחדים שיירשמו, לא ניתן להיענות לבקשה;
:: (2) החוקר האחראי על חקירת העבירה סבר, כי מטעמים מיוחדים שיירשמו, יש בכך כדי לפגוע בחקירה, ובשל דחיפות העניין לא ניתן לקבל את עמדתו של הקצין הממונה.
: (ב) לא נענתה בקשתו של נפגע העבירה מאחד הטעמים המנויים בסעיף קטן (א)(1) או (2), ייחקר הנפגע בנוכחות נציג הגוף החוקר בן המין שביקש הנפגע כי יחקור אותו, אם נכח באותה עת במקום החקירה, ונפגע העבירה מעוניין בכך.
: (ג) בתחילת החקירה יידע החוקר את נפגע העבירה בדבר זכותו כאמור בסעיף קטן (א).
: (ד) לעניין זה, &quot;עבירת מין&quot; - עבירה [[בחוק העונשין]] המנויה [[פרט א2 תוספת שלישית|בפרט 2]] [[פרט א5 תוספת שלישית|או 5 לתוספת השלישית]], ועבירה לפי [[סעיף 5 לחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ&quot;ח-1998]].

@ 513טז. זכות לנוכחות בדיון הנערך בדלתיים סגורות (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) בכפוף להוראות [[סעיף 373א]], נפגע עבירה זכאי להיות נוכח בדיון בבית הדין הצבאי בעניין העבירה שממנה נפגע, הנערך בדלתיים סגורות לפי [[סעיף 324]], וכן זכאי הוא שאדם המלווה אותו, לפי בחירתו, יהיה נוכח עמו בדיון כאמור.
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי בית הדין הצבאי, מטעמים של ביטחון המדינה, או מטעמים מיוחדים אחרים שיירשמו, שלא לאפשר את נוכחותו של נפגע העבירה או של האדם המלווה אותו בדיון בבית הדין הצבאי, או לקבוע תנאים או הגבלות לנוכחותו של מלווה בדיון כאמור.

@ 513יז. זכות להביע עמדה לעניין ביטול כתב אישום (תיקון: תשע&quot;ח)
: נפגע עבירת מין או אלימות חמורה, שקיבל הודעה לפי [[סעיף 513ח(ג)(2)]] על כוונה לבטל את כתב האישום נגד הנאשם לפי [[סעיף 308]], זכאי שתינתן לו הזדמנות להביע את עמדתו בעניין בכתב לפני מי שהוסמך לקבל החלטה לפי [[סעיף 308]], לפני קבלת ההחלטה, במועד ובדרך שייקבעו בפקודות הצבא.

@ 513יח. זכות להביע עמדה לעניין הסדר טיעון (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) נפגע עבירת מין או אלימות חמורה, שקיבל הודעה לפי [[סעיף 513ח(ג)(2)]] על האפשרות שהתביעה תגיע להסדר טיעון עם הנאשם או על פרטיו של הסדר טיעון המתגבש עם הנאשם - זכאי שתינתן לו הזדמנות להביע את עמדתו בעניין, בעל-פה או בכתב, לפני פרקליט צבאי, לפני קבלת החלטה בעניין.
: (ב) זכויותיו של נפגע עבירת מין או אלימות חמורה לקבל הודעה על פרטיו של הסדר טיעון המתגבש עם הנאשם ולהביע עמדה בעניין זה כאמור בסעיף קטן (א), לא יחולו לגבי העבירות המפורטות להלן, אלא אם כן ביקש נפגע העבירה להביע את עמדתו לעניין פרטיו של הסדר הטיעון:
:: (1) עבירה לפי [[סעיף 192 לחוק העונשין]], אם נפגע העבירה הוא בן משפחתו של הנאשם; בפסקה זו, &quot;בן משפחתו&quot; - כהגדרתו [[בחלק ב' לתוספת הרביעית]];
:: (2) עבירה לפי [[סעיף 382(ב) או (ג) לחוק העונשין]].
: (ג) נפגע עבירת מין או אלימות חמורה המפורטת [[בתוספת החמישית]], שקיבל הודעה לפי [[סעיף 513ח(ג)(2)]], על פרטיו של הסדר טיעון שהתגבש עם הנאשם, זכאי להביע את עמדתו לעניין הסדר הטיעון, לפני פרקליט צבאי, בעל-פה או בכתב, על פי בחירתו, טרם קבלת ההחלטה על הסדר הטיעון.
: (ד) בדיון לגבי כתב אישום בעבירת מין או אלימות חמורה, שבו מציג התובע לפני בית הדין הצבאי הסדר טיעון שאליו הגיע עם הנאשם, יברר בית הדין הצבאי אם קוימו הוראות חוק זה לעניין זכויותיו של נפגע עבירת מין או אלימות חמורה לפי סעיף זה, לרבות אם הובאו פרטיו של הסדר הטיעון המוצג לפניו, כאמור בסעיף זה, לפני נפגע עבירה כאמור.
: (ה) הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג) יחולו, אלא אם כן קבע פרקליט צבאי, כי יש בכך כדי לפגוע באופן ממשי בניהול ההליך.
: (ו) המועדים והדרכים למימוש זכות נפגע העבירה לפי סעיף זה ייקבעו בתקנות.

@ 513יט. הצהרת נפגע (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) נפגע עבירה זכאי למסור הצהרה בכתב לגוף החוקר או לתובע, על כל פגיעה ונזק שנגרמו לו בשל העבירה, לרבות נזק גוף, נזק נפשי או נזק לרכוש; מסר הנפגע הצהרה כאמור, זכאי הוא שהתובע יביא את הצהרתו לפני בית הדין הצבאי בדיון בעניין גזר דינו של הנאשם, לפי [[סעיף 399]].
: (ב) הוראות לעניין הצהרת נפגע לפי סעיף זה, לרבות לעניין דרכי הגשתה, תוכנה ועדכונה, ייקבעו בפקודות הצבא.

@ 513כ. זכות להביע עמדה לפני רשות מוסמכת להפחתת עונש (תיקון: תשע&quot;ח, תשפ&quot;ה-2)
: (א) נפגע עבירת מין או אלימות, שקיבל הודעה לפי הוראות [[סעיף 513י]] על מועד הבאת עניינו של נידון לפני רשות מוסמכת להפחתת עונש, זכאי שתינתן לו הזדמנות להביע את עמדתו בכתב לפני הרשות, במועד ובדרך שייקבעו בפקודות הצבא, לעניין הסיכון הצפוי משחרור הנידון לשלומו וביטחונו של נפגע העבירה; ואולם, לעניין הבאת עניינו של נידון לפני הוועדה לעיון בעונש, זכאי נפגע העבירה להביע את עמדתו בכתב או בעל פה, לפי בחירתו, במועד ובדרך שייקבעו בפקודות הצבא.
: (ב) בסעיף זה -
::- &quot;נידון&quot; - מי שבית דין צבאי הטיל עליו בשל העבירה עונש מאסר בפועל העולה על שלושה חודשים;
::- &quot;רשות מוסמכת להפחתת עונש&quot; - הוועדה לעיון בעונש שהוקמה לפי [[פרק שני שבחלק ח']], שר הביטחון, הרמטכ&quot;ל, ראש מחוז שיפוטי לפי [[פרק שישי לחלק ה']], או מי שמשמש כרשות להפחתת העונש לפי [[סעיף 503]], לפי העניין.
: (ג) בחר נפגע עבירה שקיבל הודעה על מועד הדיון להביע את עמדתו לפני הוועדה לעיון בעונש בעל פה לפי סעיף קטן (א) סיפה, לא יידחה לשם כך הדיון אם הנידון נשא כבר מחצית מתקופת המאסר שעליו לשאת או אם דחיית מועד הדיון תגרום לכך שהדיון יתקיים לאחר שנשא כבר תקופת מאסר כאמור.

@ 513כא. זכות להביע עמדה לעניין חנינה והקלה בעונש (תיקון: תשע&quot;ח)
: נפגע עבירת מין או אלימות, שקיבל הודעה לפי הוראות [[סעיף 513ח(ג)(1)]] על בקשת הנידון לחנינה או להקלה בעונשו מנשיא המדינה, זכאי שתינתן לו הזדמנות להביע את עמדתו בכתב באמצעות הפרקליטות הצבאית, לפני החלטת נשיא המדינה בבקשה כאמור, כפי שייקבע בפקודות הצבא.

@ 513כב. הגנה מפני משפט פלילי או אזרחי (תיקון: תשע&quot;ח)
: אי–קיום זכות מהזכויות הקבועות [[בחלק זה]] אין בו כשלעצמו כדי לפסול הליך פלילי, או כדי להוות עילה למשפט פלילי או אזרחי נגד רשות ציבורית או עובד ציבור; ואולם אין בהוראות סעיף זה כדי למנוע נקיטת הליך משמעתי לפי כל דין; בסעיף זה, &quot;עובד ציבור&quot; - לרבות חייל.

@ 513כג. זכאות בני משפחה (תיקון: תשע&quot;ח)
: גרמה העבירה למותו של אדם, יוענקו הזכויות לפי [[חלק זה]] לבני משפחתו של נפגע העבירה לפי סדר הקדימויות שלהלן:
: (1) למי שהיה בן זוגו בעת מותו;
: (2) לילדיו;
: (3) להוריו;
: (4) לאחיו;
: בהעדרם של כל אלה למי שהיה אפוטרופסו בעת מותו.

@ 513כד. הקמת יחידות סיוע בתביעה הצבאית (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) בתביעה הצבאית יוקמו יחידות סיוע, כפי שייקבע בפקודות הצבא, שתפקידן להבטיח את מימוש זכויות נפגע העבירה לפי הוראות [[חלק זה]], ובין השאר:
:: (1) להבטיח את העברת המידע מהתביעה הצבאית לנפגעי העבירה ומנפגעי העבירה לתביעה הצבאית;
:: (2) להנחות את התביעה הצבאית ולסייע למשרתים בה ביישום ההוראות לפי [[חלק זה]];
:: (3) לאסוף מידע עדכני בדבר שירותי סיוע לנפגעי עבירה, ולהפיצו בתביעה הצבאית.
: (ב) מבנה היחידות, פריסתן, תפקידיהן ודרכי פעולתן ייקבעו בפקודות הצבא.

@ 513כה. מינוי אחראים במשטרה הצבאית (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) המשטרה הצבאית תמנה אחראים לעניין חוק זה, כפי שייקבע בפקודות הצבא, שתפקידם להבטיח את מימוש זכויות נפגע העבירה לפי הוראות [[חלק זה]] ובין השאר:
:: (1) להבטיח את העברת המידע מהמשטרה הצבאית לנפגעי העבירה ומנפגעי העבירה למשטרה הצבאית;
:: (2) להנחות את המשטרה הצבאית ולסייע למשרתים בה ביישום ההוראות לפי [[חלק זה]];
:: (3) לאסוף מידע עדכני בדבר שירותי סיוע לנפגעי עבירה ולהפיצו במשטרה הצבאית.
: (ב) דרך מינוי האחראים, מספרם, תפקידיהם ואופן פעולתם ייקבעו בפקודות הצבא.

== פרק ג': הוראות שונות (תיקון: תשע&quot;ח) ==

@ 513כו. הודעות (תיקון: תשע&quot;ח)
: הודעות לפי [[חלק זה]] יישלחו לנפגע העבירה לפי פרטי ההתקשרות שמסר לשם כך, והכול בדרך שתיקבע בפקודות הצבא; הודעות שנשלחו לפי פרטי ההתקשרות שמסר נפגע העבירה כאמור או שנעשה מאמץ סביר לשלוח או למסור אותן בדרך אחרת שתיקבע בפקודות הצבא, יראו אותן כאילו נמסרו לו.

@ 513כז. שינוי התוספות (תיקון: תשע&quot;ח, תשפ&quot;ב)
: שר הביטחון, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, רשאי לשנות בצו את [[התוספות השלישית עד השמינית]], למעט את [[תוספת חמישית א']].

@ 513כח. תקנות לעניין [[חלק ח'1]] (תיקון: תשע&quot;ח)
: שר הביטחון, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצוע [[חלק זה]].

= חלק ט' - עבירות מיוחדות =

@ 514. בזיון בית דין צבאי
: (א) מי שאינו חייל שעבר אחת העבירות האלה:
:: (1) הוזמן כדין לבוא לפני בית דין צבאי ולא בא, או בא ועזבו לפני שקיבל רשות לעשות זאת, ולא הראה סיבה מספקת להעדרו;
:: (2) נדרש כדין על ידי בית דין צבאי להישבע או להצהיר בהן צדק ולא עשה זאת;
:: (3) נדרש כדין על ידי בית דין צבאי להמציא מסמך שברשותו ובמזיד לא המציא אותו;
:: (4) בהיותו עד בבית דין צבאי לא השיב על שאלה שנדרש כדין להשיב עליה, או השיב ביודעין תשובה מתחמקת;
:: (5) גרם הפרעה או הפסקה במהלך הדיונים של בית הדין,
:: דינו - מאסר שנה.
: (ב) מי שאינו חייל וביזה בית דין צבאי על ידי נקיטת לשון מעליבה או מאיימת, דינו - מאסר שנתיים.

@ 515. בזיון בית דין לגבי שופט-חוקר ואחרים
: לצורך [[סעיף 514]], &quot;בית דין&quot; -
: (1) לרבות שופט-חוקר;
: (2) לענין [[514(א)|פסקאות (1), (3) ו-(4) לסעיף קטן (א) שבו]] - לרבות ועדת חקירה;
: (3) לענין [[514(א)|פסקאות (3) ו-(4) לסעיף קטן (א) שבו]] - לרבות קצין-בודק.

@ 516. התחמקות מעדות בפני קצין-בודק
: מי שאינו חייל, והתחמק מלהיחקר על ידי קצין-בודק בהתאם [[לסעיף 256]], דינו - מאסר שנה.

@ 517. (תיקון: תשכ&quot;ד, תשל&quot;ז, תשנ&quot;ג) : (((בוטל).))

@ 518. התחזות כחייל (תיקון: תשמ&quot;א)
: אדם שאינו חייל והתחזה כחייל, על ידי שענד סימן הנראה כסימן דרגה או כסימן צבאי אחר או שלבש מדים הנראים כמדי צבא, או על ידי טענות שוא או בדרך אחרת, דינו - מאסר שלוש שנים.

@ 518א. ציון דרגה, תפקיד או שם יחידה (תיקון: תשכ&quot;ט, תשמ&quot;א, תשנ&quot;ד, תשס&quot;ה-2)
: (א) אדם רשאי לציין את דרגתו הצבאית, שהוענקה לו לפי פקודות הצבא; אופן השימוש בציון הדרגה ייעשה בתנאים שיקבע שר הבטחון באישור ועדת החוץ והבטחון של הכנסת.
:: ((פורסמו [[תקנות השיפוט הצבאי (אופן השימוש בדרגה צבאית של מי שאינו חייל), תשכ״ט–1969]].))
: (ב) מי שעשה שימוש בדרגתו הצבאית, בתפקידו הצבאי או בשם יחידתו הצבאית, באופן שיש בו משום פגיעה בשמו הטוב של הצבא או בכבודו, דינו - מאסר שישה חודשים.
: (ג) מי שעבר עבירה לפי סעיף קטן (ב) במטרה להביא לאי-ציות להוראת כל דין או לסכל את ביצועה של הוראת כל דין, דינו - מאסר שנה.

@ 518ב. לבישת מדי צבא (תיקון: תשל&quot;ד)
: מי שלבש מדים או חלקי מדים שהם רכוש הצבא או לבש ביודעין מדים או חלקי מדים שנועדו לשימוש הצבא, והוא אינו מורשה לכך, דינו - מאסר שנה אחת.

@ 519. עיכוב תעודות (תיקון: תשמ&quot;א)
: אדם שאינו חייל וקיבל ביודעין או עיכב תחת ידיו ביודעין בתורת משכון להבטחת חוב, כל חפץ או תעודה שניתנו לחייל מטעם הצבא, דינו - מאסר שנה אחת.

@ 519א. תקיפת שוטר צבאי (תיקון: תשכ&quot;ד, תשמ&quot;ז-2)
: שוטר צבאי הפועל כחוק על פי סמכויותיו לפי [[סעיף 227(1)]], דינו כדין שוטר לענין [[סעיפים 273 עד 276 לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]].

@ 520. חייל המסרב להישמע לפקודות
: חייל שעבר אחת העבירות האלה:
: (1) נדרש כדין למסור לשלטון אזרחי חייל אחר הסר למשמעתו ובמזיד לא עשה זאת;
: (2) הפריע לעצירת חייל או נמנע במזיד מסייע לעצירת חייל הסר למשמעתו על ידי אדם שאינו חייל אך הוא מוסמך לכך כדין,
: דינו - מאסר שנתיים.

@ 521. שיפוט (תיקון: תשכ&quot;ד, תשכ&quot;ט, תשל&quot;ז, תשנ&quot;ג, תשע״ו–4)
: (א) העובר אחת מאלה:
:: (1) עבירה לפי [[חלק זה]];
:: (2) עבירה לפי אחד [[הסעיפים 325]], [[326]], [[או 326ב]];
:: (2א) עבירה לפי [[סעיף 539א]];
:: (3) עבירה [[שסעיף 519]] חל עליה –
:: יישפט עליה לפני בית משפט, אולם אין בהוראה זו לגרוע מסמכותו של בית הדין הצבאי לפי [[סעיף 331]].
: (ב) חייל שעבר עבירה לפי [[סעיף 518א]] יובא עליה לדין כאילו היתה זו עבירה צבאית.

= חלק י' - הוראות שונות =

@ 522. דרגות לענין חוק זה
: חייל שיש לו דרגות מסוגים שונים או שאין לו דרגה כלל, רואים אותו, לענין חוק זה, כבעל אותה דרגה שנקבעה בהתאם לפקודות הצבא.

@ 523. החרמת מכשירי עבירה
: יצא אדם חייב בדין בבית דין צבאי, רשאי בית הדין לצוות, כי מכשיר שבו הסתייע העבריין בביצוע העבירה יוחרם, אף אם לא הוכחה בעלותו של העבריין על המכשיר.

@ 524. הוראות בית הדין על החזרת רכוש
: נתחייב אדם בבית דין צבאי על עבירה לגבי רכוש לא לו, ומצאו ברשותו את הרכוש או חלק ממנו או דבר שנרכש תמורתו, רשאי בית הדין להורות בגזר דינו כי מה שנמצא ברשות העבריין כאמור יימסר למי שנראה כבעל הרכוש.

@ 525. החזרת רכוש שלא בגזר דין
: רכוש שהגיע לידי חייל בקשר לבדיקה או חקירה בעבירה או לדיון אחר בה לפי חוק זה, ולא ניתנה על הרכוש הוראה לפי [[סעיף 524]], יכול אותו חייל או מי שטוען זכות על הרכוש לבקש מנשיאו של בית דין צבאי מחוזי שיורה כיצד לנהוג ברכוש, והנשיא יחליט על הבקשה לאחר ששמע את דעתו של תובע צבאי.

@ 526. שמירת זכויות
: אין האמור [[בסעיפים 523]], [[524]] [[ו-525]] בא לגרוע מזכותו של אדם שלא נתחייב בדין, לתבוע לעצמו מידי המדינה רכוש שהוחרם לפי [[523|סעיפים אלה]], או מידי אדם רכוש שנמסר לו לפיהם.

@ 527. הזמנת חיילים כעדים
: עד שהוא חייל, פרט למי שחוק זה חל עליו לפי [[סעיף 6]] [[או 7]], יוזמן על ידי בית הדין כפי שייקבע בפקודות הצבא, ואפשר יהיה לכפות את היענותו להזמנה בדרך שתיקבע בהן.

@ 528. הזמנת עדים אחרים
: (א) עד שאינו חייל, או עד שחוק זה חל עליו לפי [[סעיף 6]] [[או 7]], יוזמן בדרך שמזמינים עדים לבית משפט השלום, ובשינויים אלה:
:: (1) ההזמנה תהיה חתומה בידי נשיא בית הדין או בידי מי שהוסמך לכך על ידיו, או בידי אב בית הדין;
:: (2) מוסר ההזמנה יכול להיות גם חייל;
:: (3) ההזמנה תהיה על טופס שדוגמתו נקבעה בתקנות.
:: ((פורסמו [[תקנות השיפוט הצבאי (טופס הזמנת עד), תשל״א–1971]].))
: (ב) שיעורי התשלומים שישולמו לעדים כאמור בתורת דמי נסיעה, שכר בטלה ודמי לינה יהיו כשיעורים המשתלמים בבתי המשפט.

@ 529. צו להבאת עד שהוזמן ולא בא
: עד כאמור [[בסעיף 528]] שהוזמן לבוא ולא בא, והוכח לבית הדין כי הוזמן כהלכה, רשאי אב בית הדין ליתן לשוטר צו בחתימת ידו לאסור את העד ולהביאו לפני בית הדין.

@ 530. צו הבאה במקום הזמנה
: היה אב בית הדין משוכנע, על סמך עדות בשבועה, כי עד שהוא אומר להזמינו לפי [[סעיף 528]] לא ייענה להזמנה, רשאי הוא לתת צו כאמור [[בסעיף 529]] במקום ההזמנה להעיד.

@ 531. דין צו הבאה
: צו כאמור [[בסעיף 529]] דינו לגבי שוטר וכל אדם אחר, כדין צו מאסר לשם כפיית התייצבות שניתן על פי [[סעיף 113 לחוק סדר הדין הפלילי|סעיף 21 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (שפיטה על פי כתב-אישום)]].

@ 532. הזמנת עדים על ידי שופט-חוקר
: האמור [[בסעיפים 527 עד 531]] לגבי בית דין או אב בית הדין, יחול על שופט-חוקר בתיאומים לפי הענין.

@ 533. הורדה מדרגה בשל עבירה שיש עימה קלון (תיקון: תשס&quot;ד-8)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;בעל דין&quot; - הנידון וכן התובע הצבאי הראשי או תובע צבאי שהוסמך לכך על ידו;
::- &quot;נידון&quot; - מי שהועדה דנה בענין הורדתו מדרגה, כאמור בסעיף קטן (ב) או (ג);
::- &quot;רשויות אכיפת החוק&quot; - משטרת ישראל, רשויות התביעה וכל גוף אחר שקבע שר הביטחון בצו;
::- &quot;רשויות הביטחון&quot; - צבא הגנה לישראל, שירות הביטחון הכללי וכל גוף אחר שקבע שר הביטחון בצו;
::- &quot;שופט בדימוס&quot; - מי שהיה שופט כמפורט להלן ויצא לקצבה או פרש:
::: (1) שופט צבאי–משפטאי;
::: (2) שופט כמשמעותו [[בחוק בתי המשפט]];
::: (3) שופט כמשמעותו [[בחוק בית הדין לעבודה]].
: (ב) אדם שנתחייב על ידי בית משפט או בית דין אחר, למעט בית דין צבאי, בעבירה שיש עמה קלון, והוא בדרגת רב סמל ראשון לפחות, בין אם הוא משרת בצבא ובין אם לאו, רשאית ועדה, בראשות שופט בדימוס שהוא קצין בדרגת אלוף משנה לפחות, להורידו מדרגתו ולקבוע את הדרגה שאליה יורד; הרכב הועדה, המקרים שבהם תדון וסדרי הדיון בה ייקבעו בפקודות הצבא (בסעיף זה - הועדה), ובלבד שחבר הועדה לא יהיה מי שדרגתו נמוכה מדרגת הנידון ושלפחות אחד מחברי הועדה שאינו היושב ראש יהיה קצין בעל הכשרה משפטית.
: (ג) הודה אדם שהוא קצין, בין אם הוא משרת בצבא ובין אם לאו, בביצוע מעשה המהווה לכאורה עבירה שיש עמה קלון, אך לא נתחייב בדין בעבירה כאמור, לרבות בשל הסדר טיעון או הסדר אחר עם רשויות אכיפת החוק או רשויות הביטחון, יחולו עליו הוראות סעיף קטן (ב), בשינויים המחויבים, אף שלא נתחייב בדין כאמור, ובלבד שלא זוכה בדין בשל אותה עבירה.
: (ד) נידון אשר הועדה החליטה להורידו מדרגתו, וקבעה את הדרגה שאליה יורד, וכן התובע הצבאי הראשי או תובע צבאי שהוסמך לכך על ידו, רשאים לערער על החלטת הועדה לפני בית הדין הצבאי לערעורים.
:: ((פורסמו [[תקנות השיפוט הצבאי (סדרי הדין בבית הדין הצבאי לערעורים בערעור לפי סעיף 533(ד) לחוק), התשס״ו–2005]].))
: (ה) התקופה להגשת ערעור כאמור בסעיף קטן (ד) היא שלושים ימים מיום מתן החלטת הועדה; ניתנה ההחלטה שלא במעמד בעל דין, יחל מנין התקופה להגשת הערעור, לגבי בעל דין שההחלטה ניתנה שלא במעמדו, מן היום שבו נמסרה לו הודעה על החלטת הועדה; נשיא בית הדין הצבאי לערעורים רשאי, לבקשת בעל דין, להרשות הגשת ערעור לאחר שעברו התקופות האמורות.
: (ו) בערעור על החלטת הועדה כאמור בסעיף קטן (ד) ידון בית הדין הצבאי לערעורים בשופט צבאי–משפטאי אחד, ואולם רשאי נשיא בית הדין הצבאי לערעורים לקבוע כי הערעור יידון לפני מותב של שלושה שופטים, ששניים מהם לפחות יהיו שופטים צבאיים–משפטאים; בערעור כאמור לא ישב מי שדרגתו נמוכה מדרגת הנידון.

@ 533א. הורדה מדרגה בנסיבות מיוחדות (תיקון: תשס&quot;ד-8)
: הרמטכ&quot;ל רשאי, בנסיבות מיוחדות, שיפרט בהחלטתו, באישור הפרקליט הצבאי הראשי ובהתייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה, להוריד מדרגתו אדם שהוא קצין, בין אם הוא משרת בצבא ובין אם לאו, ולקבוע את הדרגה שאליה יורד.

@ 534. חיוב בתשלום נזקים שנגרמו למתקנים (תיקון: תשל&quot;ז)
: נגרם נזק למתקן בצבא, לריהוטו או לכל חפץ אחר שבו או ששייך לו, וועדת חקירה קבעה -
: (1) כי הנזק נגרם במזיד על ידי קבוצת חיילים מסויימת שחנתה או שנמצאה במתקן או בקרבתו;
: (2) את מידת הנזק שנגרם כאמור;
: (3) כי אין אפשרות להוכיח מי מאותם חיילים גרם נזק -
: רשאי קצין שהוסמך לכך על ידי הרמטכ&quot;ל לחייב את כל החיילים הנמנים עם אותה קבוצה בתשלום דמי הנזק חלק כחלק, אלא שאין לחייב חייל בסכום העולה על החלק השישי משכר יסוד חדשי של טוראי בשירות חובה כפי שהוא בעת הטלת החיוב.

@ 535. גביית סכומים שהוטלו על קבוצה
: סכום שהוטל על חייל לפי [[סעיף 534]] ייגבה בדרך הקבועה [[בסעיף 497]].

@ 536. החזרת סכומים שנגבו
: [[סעיף 534]] לא יחול על נזק שאדם פלוני הורשע בדין על גרימתו, ואם הורשע בדין כאמור לאחר שנגבו כספים מאדם אחר לפי [[אותו סעיף]], יוחזרו הכספים למי ששילמם.

@ 537. ועדות חקירה (תיקון: תשכ&quot;ד)
: שר הבטחון, וכן הרמטכ&quot;ל, רשאי למנות ועדת חקירה לשם חקירת כל ענין הנוגע לצבא, והיא מוסמכת להזמין עדים ולגבות עדויות בשבועה או ללא שבועה. ועדת חקירה יכול שתהיה מורכבת מקצין אחד.

@ 538. חומר ועדת חקירה לא ישמש ראיה במשפט (תיקון: תשנ&quot;ח)
: (א) שום דבר שהושמע במהלך חקירתה של ועדת חקירה, בין מפי עד ובין באופן אחר, ושום דין וחשבון של ועדת חקירה, לא יתקבל כראיה במשפט, אלא אם הועמד הנידון לדין על עדות שקר שמסר לאותה ועדת חקירה.
: (ב) בסעיף זה, &quot;משפט&quot; - הליך המתקיים בפני בית משפט או בפני בית דין.

@ 539. זכותו של חייל בחקירה הנוגעת לשמו הטוב (תיקון: תשט&quot;ו)
: נתמנתה ועדת חקירה לשם חקירת ענין הנוגע לשמו הטוב של חייל או נתקלה בענין כזה תוך עבודתה, תינתן לאותו חייל הזדמנות להיות נוכח בשעת החקירה לחקור עדים ולהשמיע דברו.

@ 539א. תחקיר צבאי (תיקון: תשנ״ח, תשס״ה–3, תשע״ו־4)
: (א) בסעיף זה –
::- ”תחקיר” - בירור שנערך בצבא, בהתאם לפקודות הצבא, בנוגע לאירוע שהתרחש במהלך אימון או פעילות מבצעית, או בקשר אליהם;
::- ”גוף חוקר” – קצין בודק, משטרה צבאית חוקרת או שופט חוקר;
::- ”גוף ציבורי” – משרדי הממשלה, או גוף אחר ששר הבטחון קבעו בצו;
::: ((פורסם [[צו השיפוט הצבאי (קביעת גוף ציבורי), התשנ&quot;ט-1999]] לעניין גופים ציבוריים לפי סעיף 539א לחוק.))
::- ”משפט” – כהגדרתו [[בסעיף 538(ב)]];
::- ”קצין בודק” – קצין בודק כמשמעותו [[בסעיף 252(א)(2) ו־(3)]].
: (ב) על אף האמור בכל דין, יחולו לענין תחקיר הוראות אלה:
:: (1) הדברים שהושמעו בתחקיר, פרוטוקול התחקיר, כל חומר אחר שהוכן במהלכו, וכן הסיכומים, הממצאים והמסקנות (להלן – חומר התחקיר), לא יתקבלו כראיה במשפט, למעט במשפט בשל מסירת ידיעה כוזבת או העלמת פרט חשוב בתחקיר;
:: (2) חומר התחקיר יהיה חסוי בפני כל אדם ואולם הוא יימסר, כולו או חלקו, רק לאותם גופים בצבא שהתחקיר דרוש להם לצורך מילוי תפקידם; הוראות פסקה זו לא יחולו על חומר ארכיוני שזכות העיון בו הוגבלה [[בחוק הארכיונים, התשט״ו–1955]], או לפיו, אך התקיימו כל התנאים לחשיפתו לעיון הקהל אשר נקבע לפי [[החוק האמור]] ובלבד שעברה תקופה של עשר שנים מיום הפקדתו;
:: (3) חומר התחקיר לא יימסר לגוף חוקר;
:: (4)(א) חומר התחקיר יימסר לפרקליט הצבאי הראשי או לנציגו, לפי בקשתו, בנוגע לאירוע מסוים או בנוגע לסוגי אירועים;
::: (ב) מצא הפרקליט הצבאי הראשי או סגנו כי חומר התחקיר מגלה חשד לביצוע עבירה, המצדיק בדיקה או חקירה על ידי גוף חוקר, רשאי הוא, לאחר שנועץ בקצין שדרגתו אלוף לפחות, להורות בכתב, לגוף חוקר, לפתוח בבדיקה או בחקירה;
::: (ג) הורה הפרקליט הצבאי הראשי או סגנו לפתוח בבדיקה או בחקירה, יתאר בהוראתו את נסיבות האירוע שבעקבותיו נערך התחקיר, ואת הסיבות אשר בשלן עלה החשד לביצוע העבירה; ואולם לא יצורף להוראה דבר מחומר התחקיר, והיא לא תצביע על חשד כלפי אדם שהיה מעורב באירוע;
:: (5) הרמטכ&quot;ל או מי שהוא הסמיך לכך, רשאי לאשר העברת סיכום ממצאי התחקיר או חומר התחקיר, כולו או חלקו, לגוף ציבורי שהמידע דרוש לו, לצורך מילוי תפקידו בלבד, וכן רשאי הוא לאשר העברת סיכום ממצאי התחקיר לאדם הנוגע בדבר; ואולם לא יועבר חומר או סיכום כאמור, אם קיים חשש כי העברתו תפגע בבטחון המדינה;
:: (6) על אף האמור בפסקה (5), חומר התחקיר או סיכום ממצאיו, לא יועבר למי שעורך חקירה פלילית על פי דין;
:: (7) ועדת משנה של ועדת החוץ והבטחון של הכנסת, שישיבותיה חסויות, תקבל לפי בקשתה, את חומר התחקיר.
: (ג) המפרסם שם של חייל המעורב באירוע המתברר במסגרת תחקיר, לרבות פרט אחר שיש בו כדי לזהותו, דינו – מאסר שישה חודשים; איסור פרסום לפי סעיף קטן זה לא יחול על העברת שם של חייל, לרבות כל פרט אחר שיש בו כדי לזהותו כחלק מחומר תחקיר שהועבר לפי הוראות סעיף קטן (ב).

@ 539ב. דיווח לכנסת - הטרדות מיניות בצבא והטיפול בהן (תיקון: תשפ&quot;ו-2)
: הרמטכ&quot;ל יגיש לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, עד 31 במרץ בכל שנה, דין וחשבון לגבי השנה הקלנדרית שקדמה למועד הדיווח, ובו פירוט הפעולות השונות שנקט למניעת הטרדה מינית בצבא וכן מספר הדיווחים על הטרדות מיניות שהוגשו לממונה על הטיפול בהטרדות מיניות בצבא ואופן הטיפול בהן; בדין וחשבון האמור לא ייכללו פרטי מידע שיאפשרו את זיהוי המדווח, המתלונן או הנילון ואנשים אחרים המעורבים בדיווח.

@ 540. אצילת סמכויות (תיקון: תשל&quot;ט, תשס&quot;ד-4)
: הרמטכ&quot;ל רשאי, מזמן לזמן, לאצול למפקד אחר מסמכויותיו לפי חוק זה, כולן או מקצתן, פרט לסמכויותיו לפי [[סעיף 2א]] ולפי [[הסעיפים 158]], [[177(ג)]], [[185]], [[186]], [[187]], [[192]], [[198]], [[212]], [[441(ג)(2)]], [[462]] [[ו-504]].

@ 541. תחולת [[חוק העונשין]] (תיקון: תשמ&quot;ב, תשמ&quot;ב-2, תשמ&quot;ז, תשמ&quot;ח, תשנ&quot;ד, תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-4, תשס&quot;ו)
: [[פרק ו' לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]], לא יחול על ענין שחוק זה חל עליו, אולם -
: (1) [[סעיף 63 לאותו חוק]] יחול הן לגבי עבירות צבאיות והן לגבי עבירות שאינן עבירות צבאיות, אך לא יחול על נידון שהוא חייל בשירות חובה;
: (2) [[+|סעיפים 35]], [[+|35א]], [[+|36]], [[+|40]], [[+|41]], [[+|42]], [[+|61]] [[ו-62 לאותו חוק]] יחולו לגבי עבירות שאינן עבירות צבאיות;
: (2א) [[סעיף 87 לאותו חוק]] יחול הן לגבי עבירות צבאיות והן לגבי עבירות שאינן צבאיות, והסמכויות הנתונות [[בסעיף האמור]] לבית משפט יהיו נתונות, לגבי אותן עבירות, גם לאב בית הדין הצבאי ולנשיא בית הדין הצבאי, ואולם לענין חייל כמשמעותו [[בפסקה (1) להגדרה &quot;חייל&quot; שבסעיף 1]], לא יתנו בית הדין, אב בית הדין או נשיא בית הדין, לפי הענין, את דחיית ביצוע עונשו במתן ערובה;
: (3)(א) האמור [[סימן ב1 פרק ו לחוק העונשין|בסימן ב'1 לאותו פרק]] (להלן - סימן ב'1) יחול הן לגבי עבירות צבאיות והן לגבי עבירות שאינן צבאיות בשינויים הבאים:
::: (1) עבודת שירות שבית דין צבאי יהא מוסמך לקבוע תהא עבודה ציבורית כמשמעותה [[סימן ב1 פרק ו לחוק העונשין|בסימן ב'1]] במסגרת הצבא (להלן - עבודה צבאית);
::: (2) הסמכויות הנתונות [[סימן ב1 פרק ו לחוק העונשין|בסימן ב'1]] לממונה, למפקח, למנהל הכללי של שירות התעסוקה ולנציב בית הסוהר יהיו נתונות, לגבי נידון שבית דין צבאי קבע כי ישא עונשו בעבודה צבאית (להלן - אסיר בעבודה צבאית), למי שהרמטכ&quot;ל מינה לכך באישור שר הביטחון;
::: (3) הסמכויות הנתונות [[סימן ב1 פרק ו לחוק העונשין|בסימן ב'1]] לבית המשפט יהיו נתונות לבית דין צבאי, ואולם הסמכות הנתונה לבית המשפט המחוזי [[סעיף 51ט לחוק העונשין|בסעיף 51ט(ג)]] [[-#פרק ו סימן ב1|בסימן ב'1]] תהיה נתונה לנשיאו של בית הדין הצבאי המחוזי, והסמכות הנתונה לבית המשפט בערעור על החלטות לפי [[+|סעיפים 51ט(ג)]] [[סעיף 51י לחוק העונשין|ו-51י(ב)]] [[-#פרק ו סימן ב1|בסימן ב'1]] תהיה נתונה לשופט משפטאי של בית הדין הצבאי לערעורים;
::: (4) הסמכויות הנתונות לבית דין צבאי בסעיף זה, תהיינה נתונות לו גם לגבי עונש מחבוש;
:: (ב) על אסיר בעבודה צבאית יוסיפו לחול הדינים החלים על כל חייל, בכפוף לאמור בתקנות לפי סעיף קטן (ג);
:: (ג) סמכויות שר המשטרה לפי [[סימן ב1 פרק ו לחוק העונשין|סימן ב'1]] יהיו נתונות לשר הבטחון והוא יהיה רשאי להתקין תקנות לביצוע האמור בפסקת משנה (א) לגבי אסיר בעבודה צבאית, לרבות בענין תשלומים לאסיר או תמורתם, ניכויים מהם, הפסקה בעבודה בשל מחלה או סיבה אחרת, סדרי דין בערעור ובעתירה לפי [[סעיף 51ט לחוק העונשין|סעיף 51ט(ג)]] [[-#פרק ו סימן ב1|בסימן ב'1]] ומועד שמיעתם וכן בענין זכויותיו וחובותיו של אסיר בעבודה צבאית.

@ 541א. המלצה לנשיא המדינה לעניין עבירות שעבר חייל לפני גיוסו (תיקון: תשע&quot;ז-2, תשע&quot;ט-2, תשפ&quot;א, ק&quot;ת תשפ&quot;ב)
: (א) חייל בשירות חובה שהורשע או שבית משפט קבע לגביו כי עבר עבירה, לפני התייצבותו לשירות סדיר, רשאי לבקש המלצה מאת צבא הגנה לישראל לקיצור או ביטול של תקופת התיישנות או תקופת מחיקה לגבי פרט רישום לעניין הרשעה או קביעה כאמור, והכול בהתאם להוראות שייקבעו בפקודות הצבא; המלצה כאמור תובא לנשיא המדינה בסמוך לתום תקופת השירות שהחייל חייב בה על פי [[חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ&quot;ו-1986]].
: (ב) בפקודות כאמור בסעיף קטן (א) ייקבעו גם הוראות לעניין הגשת בקשה בידי חייל כאמור באותו סעיף קטן לאחר שחרורו משירות חובה.
: (ג) צבא הגנה לישראל יביא לידיעת חייל שיש לו פרט רישום כאמור בסעיף קטן (א) את ההוראות שנקבעו בפקודות הצבא לפי סעיף זה ביום גיוסו או בסמוך לאחריו, וכן יביא את ההוראות לידיעת מיועד לשירות ביטחון כהגדרתו [[בחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ&quot;ו-1986]], שיש לו פרט רישום כאמור, טרם התייצבותו לשירות חובה.
: (ד) בסעיף זה, &quot;פרט רישום&quot;, &quot;תקופת התיישנות&quot; ו&quot;תקופת מחיקה&quot; - כמשמעותם [[בחוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע&quot;ט-2019]].

= חלק י&quot;א - בירור קבילות חיילים (תיקון: תשל&quot;ב) =

@ 542. סייג ל&quot;חייל&quot; (תיקון: תשל&quot;ב, תשנ&quot;ג)
: כל מקום שמדובר [[בחלק זה]] על חייל, אין משמעותו אלא חייל כהגדרתו [[בסעיף 1]] לרבות איש מילואים שאינו בשירות, אם הקבילה נוגעת לשירותו במילואים.

@ 543. מינוי נציב קבילות חיילים (תיקון: תשל&quot;ב, תשע&quot;ו-2)
: (א) שר הבטחון, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת החוץ והבטחון של הכנסת, ימנה נציב קבילות חיילים ([[בחלק זה]] - נציב הקבילות); נציב הקבילות יכהן תקופת כהונה אחת בלבד של שבע שנים.
: (ב) הודעה על מינויו של נציב הקבילות ועל מענו תפורסם ברשומות.

@ 543א. מועד הבחירה (תיקון: תשנ&quot;ג, תשע&quot;ו-2)
: שר הבטחון יגיש לאישור ועדת החוץ והבטחון של הכנסת את שם המועמד לתפקיד נציב הקבילות לא יאוחר מתשעים ימים לפני תום תקופת כהונתו של נציב הקבילות המכהן, והוועדה תדון בהצעתו לא יאוחר משישים ימים לפני תום תקופת כהונתו של נציב הקבילות המכהן.

@ 543ב. ממלא מקום לנציב (תיקון: תשנ&quot;ג, תשע&quot;ו-2)
: (א) נבצר מנציב הקבילות, דרך ארעי, למלא תפקידיו, ימנה שר הביטחון, בתוך 14 ימים, ממלא מקום לנציב הקבילות לתקופה שלא תעלה על שלושה חדשים, או עד שיחזור למלא את תפקידיו, לפי המוקדם; השר רשאי להאריך את המינוי לתקופות נוספות, ובלבד שסך כל תקופות כהונתו של ממלא מקום הנציב לא יעלה על ששה חדשים; הוראות סעיף קטן זה יחולו גם על ממלא מקום נציב הקבילות שמונה לפי סעיף זה.
: (ב) נבצר מנציב הקבילות למלא תפקידיו במשך תקופה העולה על ששה חדשים רצופים יראו אותו כאילו התפטר מתפקידו.
: (ג) נתפנה מקומו של נציב הקבילות לפני תום תקופת כהונתו, ימנה שר הביטחון, בתוך 14 ימים, ממלא מקום לנציב הקבילות עד לכניסתו לתפקיד של נציב קבילות חדש.
: (ד) נבצר מנציב הקבילות למלא את תפקידיו לפי סעיף קטן (ב) או התפנה מקומו לפי סעיף קטן (ג) לפני תום תקופת כהונתו, יגיש שר הביטחון לאישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת את שם המועמד לתפקיד נציב הקבילות מוקדם ככל האפשר ולא יאוחר משלושים ימים מהיום שבו נבצר ממנו למלא את תפקידיו או התפנה מקומו, לפי העניין; הוועדה תדון בהצעת שר הביטחון כאמור מוקדם ככל האפשר ולא יאוחר משלושים ימים מיום שהגיש לה את שם המועמד.
: (ה) החל הליך מינויו של נציב הקבילות כאמור [[בסעיף 543א]] וטרם הושלם ביום סיום כהונתו של נציב הקבילות המכהן, רשאי שר הביטחון להאריך את כהונתו של נציב הקבילות לתקופה אחת שלא תעלה על שלושה חודשים או עד לכניסתו לתפקיד של נציב קבילות חדש, לפי המוקדם; לא היה ניתן להאריך את כהונתו של נציב הקבילות כאמור, יחולו הוראות [[סעיף 23א לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי&quot;ט-1959]].

@ 544. קבילה של מי (תיקון: תשל&quot;ב, תשס&quot;ז)
: אלה רשאים להגיש קבילה:
: (1) אדם הרואה עצמו נפגע במעשה כאמור [[בסעיף 547]] שנעשה לגביו בזמן היותו חייל או מיועד לשירות ביטחון (להלן - החייל הנפגע);
: (2) בנו, בתו, אחיו או אחותו של החייל שנפגע אם מלאו להם 16 שנה, או הוריו או בן-זוגו של אותו חייל, ובאין אחד מאלה - מי שנתבקש מאת החייל הנפגע לעשות כך.

@ 545. דרך הגשת הקבילה (תיקון: תשל&quot;ב, תשס&quot;ז)
: (א) קבילה תוגש בכתב במישרין לנציב הקבילות, תיחתם ביד הקובל ויצויינו בה שמו, מספר הדואר הצבאי של היחידה שבה משרת החייל הנפגע, מספרו האישי ודרגתו; הגיש את הקבילה מי שחדל מלהיות חייל, מיועד לשירות ביטחון או אדם כאמור [[בסעיף 544(2)]], יצויינו בה, בנוסף לפרטים כאמור של החייל, גם שמו ומענו של הקובל.
: (ב) קבילה של אסיר או עציר תוגש במעטפה סגורה למפקד מיתקן הכליאה הצבאי שבו הוא מוחזק, והמפקד יעביר את המעטפה, בלי שיפתחנה, לנציב הקבילות.

@ 546. קבילה על מי (תיקון: תשי&quot;ח, תשל&quot;ב)
: קבילה ניתנת להגשה על מי שבזמן עשיית המעשה כאמור [[בסעיף 547]] היה חייל או עובד בשירות הצבא שחוק זה חל עליו על פי [[סעיף 8(2)]] והוא אף אם ביום הגשת הקבילה שוב אינו חייל או עובד כאמור; הקובל יפרש בקבילתו את זהותו של האדם שעליו הוא קובל, ואם אין בידו לתאר זהותו ימסור כל פרט שבידו המסייע לזיהויו.

@ 547. קבילה על מה (תיקון: תשל&quot;ב)
: (א) נושא לקבילה הוא מעשה שנתקיימו בו כל אלה:
:: (1) הוא פוגע במישרין בחייל הנפגע או מונע ממנו במישרין טובת הנאה;
:: (2) הוא נוגע לסדרי השירות, לתנאי השירות או למשמעת;
:: (3) הוא בניגוד לחיקוק או לפקודות הצבא, או ללא סמכות חוקית, או בניגוד למינהל תקין, או שיש בו משום נוקשות יתירה או אי-צדק בולט.
: (ב) לענין סעיף זה, &quot;מעשה&quot; - לרבות מחדל ופיגור בעשיה.

@ 548. קבילות שאין לברר אותן (תיקון: תשל&quot;ב, תשל&quot;ה, תשנ&quot;ג, תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-4, תשס&quot;ז)
: בקבילות אלה לא יהיה בירור:
: (1) קבילה על החלטת שר הביטחון, הרמטכ&quot;ל או ראש מחוז שיפוטי לפי הוראות [[סעיף 442]];
: (2) קבילה על החלטת הרמטכ&quot;ל לפי [[סעיפים 167]] [[או 167א]];
: (3) (((נמחקה);))
: (4) קבילה על פעולה שיפוטית של בית דין צבאי או של שופט בית דין צבאי או של בית משפט צבאי אחר או של שופט חוקר;
: (5) קבילה בענין התלוי ועומד בבית דין צבאי או בבית משפט אחר, בפני שופט חוקר או בפני קצין שיפוט, או קבילה בענין שבית דין צבאי או בית משפט אחר או שופט אחר או קצין שיפוט הכריעו בו לגופו;
: (6) קבילה על פעולה שיפוטית של ועדה שכוננה על פי חיקוק או של חבר מחבריה במילוי תפקידו כחבר הועדה;
: (7) קבילה על מעשה שהוא עבירה שעליה הוגשה תלונה לפי [[סעיף 225]] או שבקשר עמה מונה קצין בודק או שופט חוקר;
: (8) קבילה על החלטת הועדה לעיון בעונש לפי [[הפרק השני של חלק ח']];
: (9) קבילה על החלטה בנושא הערכתו, דירוגו או מיונו של מיועד לשירות ביטחון, למעט קבילה לגבי פגם שנפל בהליך ההערכה, הדירוג או המיון.

@ 549. קבילות שבירורן מצריך סיבה מיוחדת (תיקון: תשל&quot;ב)
: ואלה קבילות שלא יהיה בהן בירור אלא אם מצא נציב הקבילות שיש סיבה מיוחדת המצדיקה את בירורן:
: (1) קבילה בענין שניתנה בו החלטה שעליה אפשר, או היה אפשר, להגיש על פי דין השגה, ערר או ערעור, והוא אינו מסוג הענינים [[שסעיף 548(5)]] דן בהם;
: (2) קבילה שהוגשה לאחר שעברה שנה מיום המעשה שעליו נסבה הקבילה, ואם המעשה נודע לקובל מאוחר יותר - מהיום שבו נודע לו המעשה;
: (3) קבילה שהוגשה לאחר שעברו מאה ושמונים יום מהיום שבו חדל החייל הנפגע להיות חייל.

@ 549א. העברת קבילה לפרקליט הצבאי הראשי (תיקון: תשמ&quot;ב)
: מצא נציב הקבילות שקבילה מעוררת על פניה חשד שנעברה עבירה, רשאי הוא להעביר את הקבילה, כולה או מקצתה, לפרקליט הצבאי הראשי.

@ 550. פתיחת הבירור (תיקון: תשל&quot;ב)
: (א) משהוגשה קבילה, יפתח נציב הקבילות בבירורה, זולת אם ראה שאינה ממלאה אחרי [[סעיף 544]] או שאינה ממלאה בפרט חשוב אחרי [[סעיף 545]] או שאינה בגדר [[סעיף 546]] או בגדר [[סעיף 547]], או שאין לברר אותה מאחת הסיבות המנויות [[בסעיפים 548]] [[או 549]] או שהיא קנטרנית או טרדנית.
: (ב) במקרים האמורים בסעיף קטן (א), יודיע נציב הקבילות לקובל בכתב, שלא יטפל בקבילה, ויציין את הנימוקים לכך.

@ 551. דרכי הבירור (תיקון: תשל&quot;ב)
: (א) נציב הקבילות רשאי לברר את הקבילה בכל דרך שיראה ואינו קשור להוראות שבסדר דין או בדיני ראיות.
: (ב) נציב הקבילות יביא את הקבילה לידיעת האדם שקובלים עליו ולידיעת מפקדו ויתן להם הזדמנות נאותה להשיב עליה, והוא רשאי לדרוש מהם כי ישיבו על הקבילה תוך התקופה שיקבע בדרישתו.
: (ג) על הבירור בפני נציב הקבילות ובפני מי שהוא הסמיך לכך יחולו הוראות [[סעיפים 9 עד 11 לחוק ועדות חקירה, תשכ&quot;ט-1968]], בשינויים לפי הענין, וכן יחולו הוראות [[סעיף 27(ב) לחוק האמור]] על אדם שאינו חייל שהוזמן להתייצב בפניהם.
: (ד) ראה נציב הקבילות שאדם אחר עלול להיפגע מעצם הבירור או מתוצאותיו, יודיע לו הנציב על כך ויעמיד לרשותו, בדרך שיראה לנכון, את חומר הראיות הנוגע לאותה פגיעה.
: (ה) האמור בסעיפים קטנים (ג) ו-(ד) אינו בא לגרוע מהוראות [[פרק ג' לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל&quot;א-1971]].

@ 552. הפסקת הבירור (תיקון: תשל&quot;ב)
: נציב הקבילות יפסיק את בירור הקבילה אם נוכח שנתקיימה אחת העילות המצדיקות שלא לפתוח בבירורה, ויהיה רשאי להפסיקו כשענין הקבילה בא על תיקונו, או כשהקובל ביטל את קבילתו; במקרה זה יודיע בכתב לקובל, למי שהקבילה עליו ולמפקדו של אותו אדם, שהפסיק את הבירור, ויציין את הנימוקים לכך.

@ 553. תוצאות הבירור (תיקון: תשל&quot;ב)
: (א) מצא נציב הקבילות שהקבילה היתה מוצדקת, ימסור על כך בהודעה מנומקת לקובל, לאדם שקובלים עליו, למפקדו של אותו אדם ולקצין שהרמטכ&quot;ל הסמיכו לכך; נציב הקבילות רשאי לפרט בהודעתו את תמצית ממצאיו, ורשאי הוא להצביע על הצורך בתיקון ליקוי שהעלה הבירור, ועל הדרך לתיקונו.
: (ב) הקצין כאמור בסעיף קטן (א) יודיע לנציב הקבילות בהקדם האפשרי, אך לא יאוחר מחדשיים מיום קבלת ההודעה, על הצעדים שננקטו.
: (ג) מצא נציב הקבילות שהקבילה לא היתה מוצדקת, ימסור על כך הודעה מנומקת לקובל, לאדם שעליו קובלים ולמפקדו של אותו אדם, ורשאי הוא לפרט בה את תמצית ממצאיו.
: (ד) העלה בירור הקבילה חשד שנעברה עבירה, יודיע נציב הקבילות על כך לפרקליט הצבאי הראשי.

@ 554. סייגים להודעה (תיקון: תשל&quot;ב)
: (א) הודעה של נציב הקבילות לפי [[סעיף 553(א) או (ג)]] לא תכלול ולא תגלה חומר או ידיעה אשר לדעת ראש הממשלה או שר הבטחון הם ענין לבטחון המדינה, או אשר לדעת ראש הממשלה או שר החוץ הם ענין ליחסי החוץ או לקשרי המסחר הבין-לאומיים של המדינה.
: (ב) ראה נציב הקבילות כי הודעתו עלולה לכלול או לגלות חומר או ידיעה כאמור בסעיף קטן (א) ולא הביעו השרים את דעתם כאמור שם, יבקש נציב הקבילות את דעת ראש הממשלה, שר הבטחון או שר החוץ, לפי הענין, לפני שיתן את הודעתו.
: (ג) בהודעה על תוצאות הבירור יהיה נציב הקבילות פטור מלהודיע את ממצאיו ונימוקיו -
:: (1) כשהקבילה היתה בענין מינוי לתפקיד פלוני או בענין העלאה בדרגה, או בענין פיטורים מהשירות;
:: (2) כשגילוים עלול, לדעתו, לפגוע שלא כדין בזכותו של אדם זולת הקובל;
:: (3) כשיש לדעתו בגילוים משום גילוי סוד מקצועי או ידיעה סודית כמשמעותם לפי כל דין;
:: (4) כשיש לדעתו בגילוים כדי לפגוע בסדר הטוב של הצבא או במשמעתו.

@ 555. זכויות וסעדים (תיקון: תשל&quot;ב)
: (א) החלטותיו וממצאיו של נציב הקבילות בענין קבילה -
:: (1) אין בהם כדי להעניק לקובל או לאדם אחר זכות או סעד בדיון משמעתי או בבית דין צבאי או בבית משפט אחר שלא היו לו לפני כן;
:: (2) אין בהם כדי למנוע מהקובל או מכל אדם אחר להשתמש בזכות או לבקש סעד שהוא זכאי להם; אולם אם נקבע לכך מועד בחיקוק או בפקודות הצבא לא יוארך המועד על ידי הגשת הקבילה או בירורה.
: (ב) שום בית משפט לא ייזקק לבקשת סעד נגד החלטותיו וממצאיו של נציב הקבילות בענין קבילה.

@ 556. חובת סודיות (תיקון: תשל&quot;ב)
: נציב הקבילות וכל אדם אחר שבעזרתו מבצע נציב הקבילות את תפקידיו חייבים לשמור בסוד כל ידיעה שהגיעה אליהם לרגל תפקידם, ולא לגלותה אלא בביצוע המוטל עליהם [[בחלק זה]].

@ 557. דין וחשבון (תיקון: תשל&quot;ב)
: (א) נציב הקבילות יגיש לשר הבטחון ולועדת החוץ והבטחון של הכנסת, מדי שנה, דין וחשבון על פעולותיו, שיכיל סקירה כללית ותיאור הטיפול במבחר של קבילות.
: (ב) נציב הקבילות רשאי להגיש לשר הבטחון ולועדת החוץ והבטחון של הכנסת דין וחשבון מיוחד קודם להגשת הדין וחשבון השנתי.

@ 558. אי תלותו של הנציב (תיקון: תשל&quot;ב)
: אין על נציב הקבילות מרות בעניני מילוי תפקידו לפי [[חלק זה]] זולת מרותו של הדין.

= חלק י&quot;ב - ביצוע ותקנות (תיקון: תשל&quot;ב) =

@ 559. ביצוע ותקנות (תיקון: תשל&quot;ב)
: שר הבטחון ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו ובלבד שלא יתקין תקנות בדבר סדרי הדין בבתי הדין הצבאיים אלא בהסכמת שר המשפטים.

@ 560. ביטול (תיקון: תשל&quot;ב)
: בטלים -
: (1) תקנות-שעת-חירום (חוקת השיפוט תש&quot;ח), תש&quot;ח-1948 (להלן - החוקה);
: (2) ((הנוסח שולב [[בחוק כלי היריה, תש״ט–1949]];))
: (3) פקודת השפיטה האזרחית של חברים לחילות, 1947.

@ 561. הוראות מעבר (תיקון: תשל&quot;ב)
: (א) על אף ביטול החוקה -
:: (1) הורכב בית דין לשפוט נאשם לפי החוקה, והמשפט עודנו תלוי ועומד ביום תחילתו של חוק זה (להלן - התאריך הקובע) יימשכו כל ההליכים בו לפי אותם ההליכים ולפני אותם המוסדות של המנגנון המשפטי שנקבעו בחוקה, אולם אם הוחזר המשפט על ידי בית הדין הצבאי העליון לבית דין של ערכאה ראשונה - ידונו בו לפי חוק זה;
:: (2) פסק דין של בית דין צבאי או של מפקד מוסמך כשופט שניתן לפי החוקה והטיל עונש שעדיין לא בוצע, כולו או מקצתו, יבוצע העונש או יתרתו כאילו הוטל לפי חוק זה; לענין הוראה זו רואים עונש מעצר או עונש מעצר מחנה מלא כמחבוש שהוטל לפי חוק זה;
:: (3) בדיקה או חקירה מוקדמת שנערכה לפי החוקה לפני התאריך הקובע, רואים אותה כבדיקה או חקירה מוקדמת שנערכה לפי חוק זה;
:: (4) פקודת מעצר שעמדה בתוקף ערב התאריך הקובע, רואים אותה כאילו ניתנה לפי חוק זה, ומותר להאריך את תקפה לפיו, אף אם כבר הוארך לפי החוקה;
:: (5) מקום שנקבע לפי החוקה כחדר משמר צבאי, כמחנה מעצר או כבית סוהר צבאי, וערב התאריך הקובע היה משמש לאותה מטרה, רואים אותו כאילו נקבע על פי חוק זה.
: (ב)(1) מי שערב התאריך הקובע כיהן כנשיא בית הדין הצבאי העליון, רואים אותו כאילו נתמנה לנשיא בית הדין הצבאי לערעורים לפי חוק זה.
:: (2) מי שערב התאריך הקובע כיהן כסגן נשיא של בית הדין הצבאי העליון והוא בעל הכשרה משפטית, רואים אותו כאילו נתמנה לפי חוק זה לשופט צבאי-משפטאי של בית הדין הצבאי לערעורים.
:: (3) מי שהיה לו ערב התאריך הקובע מינוי לפי פקודות הצבא לכהן כאב בית דין צבאי מחוזי והוא בעל הכשרה משפטית, רואים אותו כאילו נתמנה לשופט צבאי-משפטאי של בית דין צבאי מיוחד או מחוזי.
:: (4) מי שערב התאריך הקובע כיהן כפרקליט צבאי ראשי, פרקליט צבאי, תובע צבאי ראשי או תובע צבאי, רואים אותו כאילו נתמנה לאותו תפקיד לפי חוק זה.
:: (5) מי שהיה לו ערב התאריך הקובע מינוי לפי פקודות הצבא לכהן כסניגור צבאי ראשי או סניגור צבאי, רואים אותו כאילו נתמנה לאותו תפקיד לפי חוק זה.

@ 562. שמירת התקנות לגבי נעדרים ועריקים (תיקון: תשל&quot;ב)
: מי שעבר עבירה על תקנות 80 או 94 לחוקה, והמעשה מהווה עבירה גם לפי חוק זה והוא לא חזר לשירות עד התאריך הקובע, יוסיפו לחול עליו התקנות האמורות, כאילו לא בוטלו לפי [[560|סעיף 543]].

@ 563. תחילת תוקף (תיקון: תשי&quot;ח, תשל&quot;ב)
: (א) על אף האמור [[בסעיף 2(ד) לחוק המעבר, תש&quot;ט-1949]], יפורסם חוק זה ברשומות תוך חודש ימים מיום קבלתו בכנסת.
: (ב) תחילתו של חוק זה היא ביום י&quot;ז בטבת תשט&quot;ז (1 בינואר 1956).
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), תחילתו של [[סעיף 189]] היא מיום ד' באייר תשי&quot;ט (12 במאי 1959); וכל מינוי לאחד התפקידים המנויים [[בסעיף 188]] שיעמוד בתקפו ערב אותו תאריך יפקע תקפו באותו יום.
: (ד) על אף האמור [[בסעיף 189]] - מי שמינויו פקע כאמור בסעיף קטן (ג) ונתמנה מחדש לאחר מכן, הרי אם -
:: (1) כיהן ערב פקיעת מינויו תקופה של שנתיים או יותר באחד התפקידים המנויים [[בסעיף 188]] - יהיה מינויו מינוי של קבע;
:: (2) כיהן ערב פקיעת מינויו תקופה פחותה משנתיים - תבוא תקופת כהונתו לפני פקיעת מינויו במנין תקופת שתי השנים האמורה [[בסעיף 189]].

== תוספת ראשונה (תיקון: תשע&quot;א-2) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיף 304]]))) ====

=== חלק א': צורת כתב-אישום (((הושמט))) ===

=== חלק ב': דוגמאות לניסוח ההאשמות (((הושמטו))) ===
@ 1. בגידה : בגידה, לפי [[43|סעיף 43(1) לחוק השיפוט הצבאי, תשט&quot;ו-1955]].
@ 2. עזרה לאויב : עזרה לאויב, לפי [[44|סעיף 44, לחוק השיפוט הצבאי, תשט&quot;ו-1955]].
@ 3. התנהגות מחפירה בקשר לפעולות צבאיות : התנהגות מחפירה בקשר לפעולות צבאיות, לפי [[45(3)|סעיף 45(3) לחוק השיפוט הצבאי, תשט&quot;ו-1955]].
@ 4. מרידה : מרידה, לפי [[46|סעיף 46 לחוק השיפוט הצבאי, תשט&quot;ו-1955]].
@ 5. מרי : מרי, לפי [[48|סעיף 48 לחוק השיפוט הצבאי, תשט&quot;ו-1955]].
@ 6. זריעת בהלה בין חיילים : זריעת בהלה בין חיילים, לפי [[51|סעיף 51 לחוק השיפוט הצבאי, תשט&quot;ו-1955]].
@ 7. זריעת בהלה : זריעת בהלה, לפי [[52|סעיף 52 לחוק השיפוט הצבאי, תשט&quot;ו-1955]].
@ 8. תעמולה המערערת את המשמעת בצבא : תעמולה המערערת את המשמעת בצבא, לפי [[53|סעיף 53 לחוק השיפוט הצבאי, תשט&quot;ו-1955]].
@ 9. תעמולה הפוגעת בסדר הטוב בצבא : תעמולה הפוגעת בסדר הטוב בצבא, לפי [[54|סעיף 54 לחוק השיפוט הצבאי, תשט&quot;ו-1955]].
@ 10. עבירות בקשר לשבי : עבירות בקשר לשבי, לפי [[56|סעיף 56 לחוק השיפוט הצבאי, תשט&quot;ו-1955]].
@ 11. גילוי סודות : גילוי סודות, לפי [[57(1)|סעיף 57(1) לחוק השיפוט הצבאי, תשט&quot;ו-1955]].
@ 12. נטישת משמרת : נטישת משמרת לפי [[58(ב)|סעיף 58(ב) לחוק השיפוט הצבאי, תשט&quot;ו-1955]].
@ 13. אלימות כלפי מפקד : אלימות כלפי מפקד, לפי [[59|סעיף 59 לחוק השיפוט הצבאי, תשט&quot;ו-1955]].
@ 14. איום ועלבונות : איום, לפי [[62|סעיף 62 לחוק השיפוט הצבאי, תשט&quot;ו-1955]].
@ 15. התנגדות לפעולה חוקית : התנגדות לפעולה חוקית, לפי [[64|סעיף 64 לחוק השיפוט הצבאי, תשט&quot;ו-1955]].
@ 16. התעללות : התעללות, לפי [[65|סעיף 65 לחוק השיפוט הצבאי, תשט&quot;ו-1955]].
@ 17. עיכוב רכוש ללא הצדקה : עיכוב רכוש ללא הצדקה, לפי [[66|סעיף 66 לחוק השיפוט הצבאי, תשט&quot;ו-1955]].
@ 18. שררה כלפי פקודים : שררה כלפי פקודים, לפי [[67|סעיף 67 לחוק השיפוט הצבאי, תשט&quot;ו-1955]].
@ 19. חריגה מסמכות : חריגה מסמכות, לפי [[68|סעיף 68 לחוק השיפוט הצבאי, תשט&quot;ו-1955]].
@ 20. ביזה : ביזה, לפי [[74|סעיף 74 לחוק השיפוט הצבאי, תשט&quot;ו-1955]].
@ 21. השמדת רכוש : השמדת רכוש, לפי [[76|סעיף 76 לחוק השיפוט הצבאי, תשט&quot;ו-1955]].
@ 22. הוצאת רכוש מרשות הצבא : הוצאת רכוש מרשות הצבא, לפי [[77|סעיף 77 לחוק השיפוט הצבאי, תשט&quot;ו-1955]].
@ 23. אי שמירתו של רכוש צבאי : אי שמירתו של רכוש צבאי, לפי [[80|סעיף 80(ב) לחוק השיפוט הצבאי, תשט&quot;ו-1955]].
@ 24. שימוש בלתי חוקי בנשק : שימוש בלתי חוקי בנשק, לפי [[85|סעיף 85 לחוק השיפוט הצבאי, תשט&quot;ו-1955]].
@ 25. טיסה אסורה : טיסה אסורה, לפי [[90|סעיף 90 לחוק השיפוט הצבאי, תשט&quot;ו-1955]].
@ 26. עריקה : עריקה, לפי [[92|סעיף 92 לחוק השיפוט הצבאי, תשט&quot;ו-1955]].
@ 27. העדר מן השירות שלא ברשות : העדר מן השירות שלא ברשות, לפי [[94|סעיף 94 לחוק השיפוט הצבאי, תשט&quot;ו-1955]].
@ 28. התחלות : התחלות, לפי [[101|סעיף 101 לחוק השיפוט הצבאי, תשט&quot;ו-1955]].
@ 29. עבירה במסמכים צבאיים : עבירה במסמכים צבאיים, לפי [[105(1)|סעיף 105(1) לחוק השיפוט הצבאי, תשט&quot;ו-1955]].
@ 30. מעצר שלא כדין : מעצר שלא כדין, לפי [[114|סעיף 114 לחוק השיפוט הצבאי, תשט&quot;ו-1955]].
@ 31. שימוש באמצעים בלתי כשרים לצורך חקירה : שימוש באמצעים בלתי כשרים לצורך חקירה, לפי [[119|סעיף 119 לחוק השיפוט הצבאי, תשט&quot;ו-1955]].
@ 32. סירוב לקיים פקודה : סירוב לקיים פקודה, לפי [[122|סעיף 122 לחוק השיפוט הצבאי, תשט&quot;ו-1955]].
@ 33. אי קיום פקודה : אי קיום פקודה, לפי [[123|סעיף 123 לחוק השיפוט הצבאי, תשט&quot;ו-1955]].
@ 34. התרשלות : התרשלות, לפי [[124|סעיף 124 לחוק השיפוט הצבאי, תשט&quot;ו-1955]].
@ 35. התנהגות מבישה : התנהגות מבישה, לפי [[129|סעיף 129 לחוק השיפוט הצבאי, תשט&quot;ו-1955]].
@ 36. התנהגות שאינה הולמת : התנהגות שאינה הולמת, לפי [[130|סעיף 130 לחוק השיפוט הצבאי, תשט&quot;ו-1955]].

== תוספת שנייה (תיקון: תשע&quot;א-2) ==
==== ((([[סעיף 404א(ה)]]))) ====
@ : עבירה לפי הוראות אלה:
@ (1) : [[סעיפים 48]], [[49]], [[53]], [[54]], [[58(א) רישה]], [[62]], [[64]], [[67(א) רישה]], [[68]], [[70]], [[71]], [[80 רישה]], [[82]], [[89]], [[90]], [[91]], [[96]], [[106]], [[109(א)]], [[116]], [[117]], [[122 רישה]], [[123 רישה]], [[124]], [[127]], [[128]], [[129]], [[130]], [[131]], [[132]], [[133]] [[או 133א]];
@ (2) : ניסיון או קשר לעבור עבירה כאמור [[פרט 1 לתוספת זו|בפסקה (1)]];
@ (3) : [[תקנות שירות ביטחון (חובות אנשי מילואים), התשט&quot;ז-1956]]: [[-|תקנה 6]] לעניין איבוד קשר; [[-|תקנה 12]] לעניין שמירת רכוש צבאי, למעט אם הרכוש הוא נשק, כלי טיס, כלי שיט או כלי תחבורה אחר.

== תוספת שלישית (תיקון: תשע&quot;ח) ==
==== ((([[סעיף 513ב]], להגדרה &quot;עבירת מין או אלימות&quot;))) ====

@ &lt;עוגן פרט א&gt; : '''עבירות [[בחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]]'''
@ 1. &lt;עוגן פרט א1&gt; : עבירה לפי [[-|סעיף 192]], [[-|בסימן ט' לפרק ח']].
@ 2. &lt;עוגן פרט א2&gt; : עבירות לפי [[-|סעיפים 203]], [[-|203ב]], [[-|203ג]] [[-|ו-214(ב1)]] [[-|בסימן י' לפרק ח']].
@ 3. (תיקון: תשפ&quot;ב) &lt;עוגן פרט א3&gt; : עבירות לפי [[-|סעיפים 300 עד 301ג]], [[-|302]], [[-|303]], [[-|304]] [[-|ו-305]] [[-|בסימן א' לפרק י']].
@ 4. &lt;עוגן פרט א4&gt; : עבירות לפי [[-|סעיפים 327]], [[-|329]], [[-|330]], [[-|332]], [[-|333]], [[-|334]], [[-|335]], [[-|336]] [[-|ו-337]], [[-|בסימן ד' לפרק י']].
@ 5. (תיקון: תשפ&quot;ה) &lt;עוגן פרט א5&gt; : עבירות לפי [[-|סעיפים 345]], [[-|346]], [[-|347א]], [[-|348]], [[-|349]] [[-|ו-351]] [[-|בסימן ה' לפרק י']].
@ 6. &lt;עוגן פרט א6&gt; : עבירות לפי [[-|סעיפים 368ב]] [[-|ו-368ג]], [[-|בסימן ו'1 לפרק י']].
@ 7. &lt;עוגן פרט א7&gt; : עבירות לפי [[-|סעיפים 369]], [[-|370]], [[-|371]], [[-|372]], [[-|373]], [[-|374]], [[-|374א]], [[-|375]], [[-|375א]], [[-|376]], [[-|376ב]], [[-|377]] [[-|ו-377א]] [[-|בסימן ז' לפרק י']].
@ 8. &lt;עוגן פרט א8&gt; : עבירות לפי [[-|סעיפים 379]], [[-|380]], [[-|381]] [[-|ו-382]] [[-|בסימן ח' לפרק י']].
@ 9. &lt;עוגן פרט א9&gt; : עבירות לפי [[-|סעיפים 402]] [[-|ו-404]], [[-|בסימן ג' לפרק י&quot;א]].
@ 10. &lt;עוגן פרט א10&gt; : עבירות לפי [[-|סעיפים 427]] [[-|ו-428]], [[-|בסימן ו' לפרק י&quot;א]].

@ &lt;עוגן פרט ב&gt; : '''עבירות [[בחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ&quot;ח-1998]]'''
@ 1. &lt;עוגן פרט ב1&gt; : עבירה לפי [[-|סעיף 3(א)(5א)]].
@ 2. &lt;עוגן פרט ב2&gt; : עבירה לפי [[-|סעיף 5]].

@ &lt;עוגן פרט ג&gt; : '''עבירות [[בפקודת התעבורה]]'''
@ 1. &lt;עוגן פרט ג1&gt; : עבירה לפי [[-|סעיפים 64]] [[-|ו-64א]].

@ &lt;עוגן פרט ד&gt; : '''עבירות בחוק זה'''
@ 1. &lt;עוגן פרט ד1&gt; : עבירה לפי [[סעיפים 59 עד 65]], [[85]], [[118]] [[ו-119]].

@ &lt;עוגן פרט ה&gt; : '''עבירות [[בחוק הגנת הפרטיות, התשמ&quot;א-1981]]'''
@ 1. &lt;עוגן פרט ה1&gt; : עבירות לפי [[-|סעיף 2]], למעט [[-#2|פסקאות (2) ו-(8) שבו]], [[-|וסעיף 5]], והכול אם העבירות נעשו בהקשר מיני או על רקע מיני.

== תוספת רביעית (תיקון: תשע&quot;ח) ==
==== ((([[סעיף 513ב]], להגדרה &quot;עבירת מין או אלימות חמורה&quot;))) ====

=== חלק א' __NOTOC__ ===
==== (((לעניין [[סעיפים 513ז(ב)]], [[513ח(ג)(2)]], [[513יז]] [[או 513יח]]))) ====

@ : '''עבירות [[בחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]], המנויות [[פרט א $|בתוספת השלישית]]'''
@ 1. &lt;עוגן פרט א1&gt; : עבירות המנויות [[פרט א2 תוספת שלישית|בפרט 2]].
@ 2. &lt;עוגן פרט א2&gt; : עבירות המנויות [[פרט א3 תוספת שלישית|בפרט 3]], למעט לפי [[-|סעיפים 303]] [[-|ו-304]].
@ 3. &lt;עוגן פרט א3&gt; : עבירות המנויות [[פרט א4 תוספת שלישית|בפרט 4]], למעט לפי [[-|סעיפים 334]] [[-|ו-337]].
@ 4. &lt;עוגן פרט א4&gt; : עבירות המנויות [[פרט א5 תוספת שלישית|בפרט 5]], למעט לפי [[-|סעיף 349]].
@ 5. &lt;עוגן פרט א5&gt; : עבירות המנויות [[פרט א6 תוספת שלישית|בפרט 6]].
@ 6. &lt;עוגן פרט א6&gt; : עבירות המנויות [[פרט א7 תוספת שלישית|בפרט 7]].
@ 7. &lt;עוגן פרט א7&gt; : עבירות המנויות [[פרט א9 תוספת שלישית|בפרט 9]].
@ 8. &lt;עוגן פרט א8&gt; : עבירות המנויות [[פרט א10 תוספת שלישית|בפרט 10]].

@ : '''עבירות בחוק זה'''
@ 1. &lt;עוגן פרט ב1&gt; : עבירה לפי [[סעיף 65(ג)]].

@ : '''עבירות [[בחוק הגנת הפרטיות, התשמ&quot;א-1981]], המנויות [[פרט ה $|בתוספת השלישית]]'''
@ 1. &lt;עוגן פרט ג1&gt; : עבירות המנויות [[פרט ה1 תוספת שלישית|בפרט 1]].

@ : '''עבירות [[בחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ&quot;ח-1998]], המנויות [[פרט ד $|בתוספת השלישית]]'''
@ 1. &lt;עוגן פרט ד1&gt; : עבירות המנויות [[פרט ב1 תוספת שלישית|בפרט 1]].

=== חלק ב' __NOTOC__ ===
==== (((לעניין [[סעיפים 513ח(ג)(2)]], [[513יז]] [[או 513יח]]))) ====

@ : '''עבירות [[בחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]], המנויות [[פרט א $|בתוספת השלישית]]'''
@ 1. &lt;עוגן פרט א1&gt; : עבירות המנויות [[פרט א1 תוספת שלישית|בפרט 1]], עבירה לפי [[-|סעיף 334]] המנויה [[פרט א4 תוספת שלישית|בפרט 4]], ועבירות המנויות [[פרט א8 תוספת שלישית|בפרט 8]], והכול כשנפגע העבירה הוא בן משפחתו של החשוד, הנאשם או הנידון; בפרט זה, &quot;בן משפחתו&quot; - כל אחד מאלה:
: (1) מי שמקיים או שקיים עם החשוד, הנאשם או הנידון מערכת יחסים זוגית;
: (2) קטין או חסר ישע, שהחשוד, הנאשם או הנידון, לפי העניין, אחראי עליו או היה אחראי עליו; לעניין פסקה זו, &quot;אחראי על קטין או חסר ישע&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 368א לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]].
@ 2. &lt;עוגן פרט א2&gt; : עבירות לפי [[-|סעיפים 303]] [[-|ו-304]] המנויות [[פרט א3 תוספת שלישית|בפרט 3]].

@ : '''עבירות [[בפקודת התעבורה]]'''
@ 1. &lt;עוגן פרט ב1&gt; : עבירות לפי [[-|סעיפים 64]] [[-|ו-64א]].

== תוספת חמישית (תיקון: תשע&quot;ח) ==
==== ((([[סעיף 513יח(ב)]]))) ====

@ : '''עבירות [[בחוק העונשין]]'''
@ 1. (תיקון: תשפ&quot;ב) : עבירות לפי [[-|סעיפים 300 עד 301ג]] [[-|ו-305]].
@ 2. : עבירה לפי [[-|סעיף 329]].
@ 3. (תיקון: תשפ&quot;ה) : עבירות לפי [[-|סעיף 345]].
@ 4. : עבירות לפי [[-|סעיפים 369]], [[-|370]], [[-|371]], [[-|372]], [[-|373]], [[-|374]] [[-|ו-374א]].
@ 5. : עבירה לפי [[-|סעיף 402]].

== תוספת חמישית א' (תיקון: תשפ&quot;ב) ==
==== ((([[סעיף 513יג1]]))) ====

@ : '''עבירות [[בחוק העונשין]]'''

@ 1.
: עבירות לפי [[-|סעיפים 203]], [[-|203ב]], [[-|203ג]], [[-|214(ב1)]] [[-|ו-214(ב2)]] [[-|בסימן י' לפרק ח']];

@ 2.
: עבירות המנויות [[-|בסימן ה' לפרק י']], למעט עבירה לפי [[-|סעיף 352]];

@ 3.
: עבירות לפי [[-|סעיפים 374א]], [[-|375א]], [[-|376ב]] [[-|ו-377א]] [[-|בסימן ז' לפרק י']];

@ 4.
: העבירות המנויות להלן, אם החשוד או הנאשם בביצוע העבירה הוא בן משפחה של הנפגע -
: א. לפי [[-|סעיפים 300 עד 301ג]], [[-|302]] [[-|ו-305]] [[-|בסימן א' לפרק י']];
: ב. לפי [[-|סעיפים 327]], [[-|329]], [[-|330]], [[-|332]], [[-|333]], [[-|335]] [[-|ו-336]] [[-|בסימן ד' לפרק י']];
: ג. לפי [[-|סעיפים 368ב]] [[-|ו-368ג]] [[-|בסימן ו'1 לפרק י']];
: ד. לפי [[-|סעיפים 369]], [[-|370]], [[-|371]], [[-|372]], [[-|373]], [[-|374]], [[-|375]], [[-|376]] [[-|ו-377]] [[-|בסימן ז' לפרק י']];
: לעניין זה, &quot;בן משפחה&quot; - לרבות מי שהיה בן משפחה בעבר, והוא אחד מאלה:
: (1) בן זוג, הורה או בן זוג של הורה, הורה של בן זוג או בן זוגו של ההורה, סב או סבתא, צאצא או צאצא של בן זוג, אח או אחות, גיס או גיסה, דוד או דודה ובנם או בתם;
: (2) אב או אם במשפחת אומנה כהגדרתה [[בחוק אומנה לילדים, התשע&quot;ו-2016]], בן זוגו של אומן, וכן הורהו של אומן, צאצאו של אומן, אחיו או אחותו של אומן ובן זוגו של כל אחד מאלה;

@ : '''עבירות [[בחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ&quot;ח-1998]]'''
@ 1. &lt;עוגן פרט א1&gt; : לפי [[-|סעיף 5]].

== תוספת שישית (תיקון: תשע&quot;ח) ==
==== ((([[סעיף 513ח(ג)(1)]]))) ====

@ (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
{|
! !! השלב בהליך הפלילי !! width=&quot;150px&quot; | הגוף מוסר המידע
|- &lt;עוגן פרט 1&gt;
| 1. || העברת תלונה לפרקליט צבאי או לתובע צבאי; || הגוף החוקר
|- &lt;עוגן פרט 1א&gt;
| 1א. || זכותו של נפגע עבירה לסיוע משפטי כאמור [[בפרט 14 לתוספת לחוק הסיוע המשפטי, התשל&quot;ב-1972]], בנוגע לעבירה שממנה נפגע, לפי הוראות פרט זה; {{ש}} (((הוראת שעה ל-4 שנים מיום 30.4.2025):)) זכותו של נפגע עבירה לסיוע משפטי כאמור [[+#תוספת פרט 1א|בפרטים 1א]], [[+#תוספת פרט 11|11]] [[ו-14 לתוספת לחוק הסיוע המשפטי, התשל&quot;ב-1972]], החל משלב החקירה הפלילית, בנוגע לעבירה שממנה נפגע, לפי הוראות פרטים אלה; || הגוף החוקר
|- &lt;עוגן פרט 2&gt;
| 2. || החלטה שלא לערוך חקירה; || הגוף החוקר
|- &lt;עוגן פרט 3&gt;
| 3. || זכות לנוכחות מלווה בחקירה (בעבירות מין או אלימות); || הגוף החוקר
|- &lt;עוגן פרט 4&gt;
| 4. || זכות לבחור את מין החוקר (בעבירות מין); || הגוף החוקר
|- &lt;עוגן פרט 5&gt;
| 5. || החלטה שלא לנקוט בהליכים מסוג כלשהו כלפי החשוד; || התובע הצבאי
|- &lt;עוגן פרט 6&gt;
| 6. || החלטה על החזקת החשוד או הנאשם במעצר פתוח, ובלבד שמי שהחליט כאמור קבע שהמעצר הפתוח נועד להגן על נפגע העבירה; יידוע על החזקה במעצר פתוח כאמור, יכלול גם אישור בכתב ובו תנאי המעצר; || התובע הצבאי
|- &lt;עוגן פרט 7&gt;
| 7. || שחרור של החשוד או הנאשם בתנאים על פי [[סעיף 243א]], לרבות פירוט התנאים, ובלבד שבית הדין קבע שתנאי השחרור, כולם או חלקם, נועדו להגן על נפגע העבירה; יידוע על שלב זה יכלול גם הודעה על כך שנפגע העבירה רשאי להעתיק את פירוט תנאי השחרור האמורים; || התובע הצבאי
|- &lt;עוגן פרט 8&gt;
| 8. || החלטה להעמיד את החשוד לדין משמעתי; תוצאות ההליך המשמעתי; || התובע הצבאי
|- &lt;עוגן פרט 9&gt;
| 9. || החלטה להעמיד את החשוד לדין פלילי; || התובע הצבאי
|- &lt;עוגן פרט 10&gt;
| 10. || החלטה בדבר ביטול כתב האישום מכוח [[סעיף 308]], או החלטה בדבר העברת בירור ההליך לפני בית משפט אחר או רשות אחרת המוסמכת לחקור או להעמיד לדין לפי חוק אחר; || התובע הצבאי; אם מדובר בהעברת תיק חקירה לידי רשות מוסמכת אחרת, טרם העברתו לידי התביעה הצבאית - הגוף החוקר
|- &lt;עוגן פרט 11&gt;
| 11. || מועדי הדיונים בבית הדין הצבאי; חלה מגבלה על פי דין על נוכחותו של נפגע העבירה בדיון מדיוני בית הדין, תימסר לו הודעה גם על כך; || התובע הצבאי
|- &lt;עוגן פרט 12&gt;
| 12. || הכרעת הדין וגזר הדין; || התובע הצבאי
|- &lt;עוגן פרט 13&gt;
| 13. || הגשת ערעור על פסק הדין; מועדי הדיונים בהליך הערעור; פסק הדין בערעור. || התובע הצבאי
|}

== תוספת שביעית (תיקון: תשע&quot;ח) ==
==== ((([[סעיף 513ח(ג)(2)]]))) ====

@ (תיקון: תשפ&quot;ב)
{|
! !! השלב בהליך הפלילי !! width=&quot;150px&quot; | הגוף מוסר המידע
|- &lt;עוגן פרט 1&gt;
| 1. || שם החוקר שמונה כאחראי על חקירת העבירה; || הגוף החוקר
|- &lt;עוגן פרט 1א&gt;
| 1א. || בקשה להסרת חיסיון על ראיה לפי [[+|סעיף 49(א)]], [[+|50(א)]], [[+|50א(א)]] [[או 50ב לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל&quot;א-1971]], הודעה על זכויות נפגע עבירה בנוגע לוויתור על החיסיון והבעת עמדה בהליכי גילוי הראיה לפי הוראות [[סעיף 513יג1]], ולגבי נפגע עבירת מין כאמור [[בפרט 11(ב) לתוספת לחוק הסיוע המשפטי, התשל&quot;ב-1972]] - גם זכותו לקבלת ייצוג, ייעוץ וסיוע משפטי לפי [[-#תוספת פרט 11|אותו פרט]]; || הגוף החוקר או התובע הצבא
|- &lt;עוגן פרט 2&gt;
| 2. || מעצרו של החשוד או הנאשם במעצר סגור או פתוח, לפי העניין, או שחרורו ממעצר; || התובע הצבאי
|- &lt;עוגן פרט 3&gt;
| 3. || כוונה לבטל את כתב האישום, מכוח [[סעיף 308]]; יידוע לגבי שלב זה יכלול גם הודעה על זכותו של הנפגע להביא את עמדתו בעניין, לפי הוראות [[סעיף 513יז]]; || התובע הצבאי
|- &lt;עוגן פרט 4&gt;
| rowspan=&quot;3&quot; | 4. || (א) הודעה על החלטה להעמיד את החשוד לדין כאמור [[בפרט 9 בתוספת השישית]]; יידוע לגבי שלב זה יכלול גם הסבר על כך שיש אפשרות שהתביעה תגיע להסדר טיעון עם הנאשם, והודעה על זכותו של נפגע העבירה להביע את עמדתו בעניין, לפי הוראות [[סעיף 513יח]]; || התובע הצבאי
|-
| (ב) פרטיו של הסדר טיעון המתגבש עם הנאשם, והודעה על זכותו של נפגע העבירה להביע את עמדתו לעניין פרטיו של הסדר הטיעון האמור לפי הוראות [[סעיף 513יח]]; || התובע הצבאי
|-
| (ג) בעבירות המנויות [[בתוספת החמישית]] - פרטיו של הסדר טיעון שהתגבש עם הנאשם, והודעה על זכותו של נפגע העבירה להביע את עמדתו לעניין הסדר הטיעון לפני פרקליט צבאי, לפי הוראות [[סעיף 513יח(ג)]]; || התובע הצבאי
|- &lt;עוגן פרט 5&gt;
| 5. || בקשה להעברת ההליך לערכאת שיפוט אזרחית, והחלטה בבקשה זו; || התובע הצבאי
|- &lt;עוגן פרט 6&gt;
| 6. || מתן צו פיקוח לפי [[סעיף 12 לחוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, התשס&quot;ו-2006]], על ידי בית דין צבאי, לרבות תנאי הפיקוח והמעקב כאמור [[בסעיף 13(4), (5), (7) ו-(9) עד (11) לאותו חוק]], וכן כל שינוי בתקופת תוקפו של הצו או בתנאי מתנאיו, כאמור [[+|בסעיפים 14]] [[ו-23 לאותו חוק]]. || התובע הצבאי
|}

== תוספת שמינית (תיקון: תשע&quot;ח) ==
==== ((([[סעיף 513י]]))) ====

@
{|
! !! השלב !! width=&quot;150px&quot; | הגוף מוסר המידע
|- &lt;עוגן פרט 1&gt;
| 1. || תחילת ריצוי מאסרו בפועל, או אשפוזו בבית חולים שבו אושפז על פי צו של בית דין צבאי לפי [[חוק טיפול בחולי נפש, התשנ&quot;א-1991]] (להלן - בית חולים), של הנאשם או הנידון לפי העניין; || מפקדת קצין משטרה צבאית ראשי (להלן - מקמצ&quot;ר)
|- &lt;עוגן פרט 2&gt;
| 2. || יציאת הנידון לחופשה ממאסר או מבית חולים והמועד הצפוי לחזרתו ממנה; || מקמצ&quot;ר
|- &lt;עוגן פרט 3&gt;
| 3. || מועד הבאת עניינו של הנידון לפני רשות מוסמכת להפחתת עונש; יידוע לגבי שלב זה יכלול גם הודעה על זכותו של הנפגע להביע את עמדתו לפני אותה רשות, לפי הוראות [[סעיף 513כ]]; || נציג הרשות המוסמכת להפחתת עונש
|- &lt;עוגן פרט 4&gt;
| 4. || בקשת הנידון להקלה בעונש לפי [[פרק שישי לחלק ה']]; יידוע לגבי שלב זה יכלול גם הודעה על זכותו של הנפגע להביע את עמדתו לפני אותה רשות, לפי הוראות [[סעיף 513כ]] || הפרקליטות הצבאית
|- &lt;עוגן פרט 5&gt;
| 5. || החלטת רשות מוסמכת להפחתת עונש אם לשחרר את הנידון שחרור מוקדם, כאמור [[בסעיף 513כ]]; || מקמצ&quot;ר
|- &lt;עוגן פרט 6&gt;
| 6. || החלטת גורם מוסמך בבקשת הנידון להקלה בעונש לפי [[פרק שישי לחלק ה']], כאמור [[בסעיף 513כ]]; || הפרקליטות הצבאית
|- &lt;עוגן פרט 7&gt;
| 7. || תנאים לשחרור הנידון ממאסר, שמטרתם להגן על הנפגע; || מקמצ&quot;ר
|- &lt;עוגן פרט 8&gt;
| 8. || בריחת הנאשם או הנידון ממאסר או מבית חולים; || מקמצ&quot;ר
|- &lt;עוגן פרט 9&gt;
| 9. || מועד שחרור הנאשם או הנידון ממאסר או מבית חולים; || מקמצ&quot;ר
|- &lt;עוגן פרט 10&gt;
| 10. || בקשת הנידון מנשיא המדינה לחנינה או להקלה בעונשו כאמור [[בסעיף 11(ב) לחוק–יסוד: נשיא המדינה]] והחלטת הנשיא בבקשה; || הפרקליטות הצבאית
|- &lt;עוגן פרט 11&gt;
| 11. || מועד הדיון בוועדה מיוחדת לפי [[סעיפים 28א עד 28ה לחוק טיפול בחולי נפש, התשנ&quot;א-1991]]; יידוע לגבי שלב זה יכלול גם הודעה על זכותו של הנפגע להביע את עמדתו בכתב לפני הוועדה המיוחדת לפי הוראות [[סעיף 28ב(ב) לחוק האמור]]. || הפרקליטות הצבאית
|}

&lt;פרסום&gt; נתקבל בכנסת ביום א' בתמוז תשט&quot;ו (21 ביוני 1955).
&lt;חתימות&gt;
* דוד בן-גוריון, ראש הממשלה
* משה שרת, שר הבטחון
* יצחק בן-צבי, נשיא המדינה

&lt;ויקי&gt;{{חוקי עונשין}}&lt;/ויקי&gt;</text>
      <sha1>aqtiygks1sbd1bh2x5reyjbwgr7jbwe</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:חוק הביטוח הלאומי</title>
    <ns>116</ns>
    <id>283836</id>
    <revision>
      <id>3018268</id>
      <parentid>3017376</parentid>
      <timestamp>2026-05-31T20:33:47Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <comment>פקיעת הוראת שעה</comment>
      <origin>3018268</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="844704" sha1="10dhub6a4ghadv7e9tnpsmvs5bce9gl" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ&quot;ה-1995

&lt;מאגר 2000198 תיקון 2215128 תקן 2002325 קוד a163Y00000DuF8wQAF&gt;

&lt;מקור&gt;
'''חוקים קודמים:''' ''חוק הביטוח הלאומי:'' &lt;!-- 2000196 --&gt; ((ס&quot;ח תשי&quot;ד, 6|חוק הביטוח הלאומי|2:208002)), ((35|ת&quot;ט|ec:2:317296)); ((תשט&quot;ו, 127|תיקון|2:208001)); ((תשט&quot;ז, 46|ת&quot;ט|ec:3:317297)), ((46|ת&quot;ט|ec:3:317744)); ((תשי&quot;ז, 88|חוק לתיקון דיני העונשין (עובדי הציבור)|3:209205)), ((90|תיקון|3:208000)), ((178|תיקון (תיקון מס' 3)|3:207999)); ((תשי&quot;ט, 160|תיקון (תיקון מס' 4)|3:211775)); ((תש&quot;ך, 36|תיקון מס' 5|4:207998)); ((תשכ&quot;ב, 40|תיקון מס' 6|5:207997)); ((תשכ&quot;ג, 110|תיקון מס' 8|5:207996)); ((תשכ&quot;ד, 8|חוק קביעת גיל|5:208169)), ((121|תיקון מס' 10|5:207995)); ((תשכ&quot;ה, 130|תיקון מס' 11|5:203791)), ((208|תיקון מס' 12|5:207994)), ((289|תיקון מס' 13|5:211699)), ((352|ת&quot;ט|ec:5:317298)); ((תשכ&quot;ז, 88|חוק שירות עבודה בשעת-חירום|6:209577)). ''פקודת הפיצויים לעובדים:'' &lt;!-- 2000913 --&gt; ((ע&quot;ר 1947, תוס' 1, 153|פקודת הפיצויים לעובדים|0:562552)); ((ע&quot;ר תש&quot;ט, תוס' א', 65|תיקון|0:312710)); ((ס&quot;ח תשי&quot;ב, 293|תיקון|2:209276)). ''חוק שירות מילואים (תגמולים):'' &lt;!-- 2001407 --&gt; ((ס&quot;ח תשי&quot;ב, 119|חוק שירות מילואים (תגמולים)|2:209574)); ((תשי&quot;ג, 28|תיקון|2:209573)); ((תשי&quot;ד, 221|תיקון|2:209572)), ((VIII|ת&quot;ט|ec:2:517966)); ((תשי&quot;ט, 100|תיקון|3:209571)). ''חוק שירות מילואים (תגמולים) [נוסח משולב]:'' &lt;!-- 2001408 --&gt; ((ס&quot;ח תשי&quot;ט, 306|חוק שירות מילואים (תגמולים) [נוסח משולב]|3:311005)), ((X|ת&quot;ט|ec:3:517979)); ((תש&quot;ך, 96|חוק אימוץ ילדים|4:210105)); ((תשכ&quot;ג, 113|תיקון מס' 2|5:209570)), ((XII|ת&quot;ט|ec:5:517986)); ((תשכ&quot;ו, 60|תיקון מס' 3|6:209569)), ((72|ת&quot;ט|ec:6:317487)), ((74|תיקון מס' 4|6:209568)); ((תשכ&quot;ז, 98|תיקון מס' 5|6:209567)); ((תש&quot;ל, 60|תיקון מס' 6|7:209566)); ((תשל&quot;ג, 110|תיקון מס' 7|7:209565)); ((תשל&quot;ד, 104|תיקון מס' 8|8:209564)); ((תשל&quot;ה, 124|ת&quot;ט|ec:8:317777)), ((194|תיקון מס' 9|8:209563)); ((תשל&quot;ו, 135|תיקון מס' 10|8:209562)), ((167|תיקון מס' 21 לחוק הביטוח הלאומי|8:207979)); ((תשל&quot;ז, 86|תיקון מס' 7 לחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה)|8:208378)), ((212|תיקון מס' 30 לחוק הביטוח הלאומי|8:207972)). ''חוק התגמולים לנפגעים בהצלת נפש:'' &lt;!-- 2000608 --&gt; ((ס&quot;ח תשכ&quot;ה, 288|חוק התגמולים לנפגעים בהצלת נפש|5:211832)); ((תשכ&quot;ט, 70|חוק בית הדין לעבודה|6:211655)); ((תשל&quot;ו, 167|תיקון מס' 21 לחוק הביטוח הלאומי|8:207979)). ''תקנות-שעת-חירום (ביטוח מתנדבים לעבודה בשעת-חירום):'' &lt;!-- 2155459 --&gt; ((ק&quot;ת תשכ&quot;ז, 2607|תקנות-שעת-חירום (ביטוח מתנדבים לעבודה בשעת-חירום)|2057)); ((ס&quot;ח תשכ&quot;ז, 132|חוק סדרי השלטון והמשפט (הוראות שעה)|6:210380)); ((תשכ&quot;ח, 24|[תיקון ו]הארכת תוקף|6:209855)); ((תשכ&quot;ט, 34|הארכת תוקף|6:209854)); ((תש&quot;ל, 106|[תיקון ו]הארכת תוקף|7:209853)); ((תשל&quot;ב, 114|[תיקון ו]הארכת תוקף|7:209852)); ((תשל&quot;ד, 92|[תיקון ו]הארכת תוקף|8:209851)); ((תשל&quot;ה, 145|הארכת תוקף|8:209850)). '''נוסח קודם:''' &lt;!-- 2000197 --&gt; ((ס&quot;ח תשכ&quot;ח, 108|חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב]|6:311007)), ((154|ת&quot;ט|ec:6:317299)), ((165|תיקון לתחילת תוקף|6:311008)); ((תשכ&quot;ט, 76|חוק בית הדין לעבודה|6:211655)), ((130|ת&quot;ט|ec:7:317300)), ((206|תיקון מס' 2|6:207993)); ((תש&quot;ל, 16|ת&quot;ט|ec:7:317301)), ((58|תיקון מס' 3|7:207992)), ((130|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|7:209760)), ((134|תיקון מס' 5|7:207991)); ((תשל&quot;א, 128|תיקון מס' 6|7:207990)); ((תשל&quot;ב, 78|תיקון מס' 7|7:203735)), ((86|תיקון מס' 8|7:203736)), ((119|תיקון מס' 9|7:207989)); ((תשל&quot;ג, 126|תיקון מס' 10|7:207988)), ((141|תיקון מס' 11|7:207987)), ((142|תיקון מס' 12|7:207986)), ((162|ת&quot;ט|ec:7:317302)), ((212, 221|תיקון מס' 13|7:207985)), ((260|תיקון מס' 4 לחוק עבודת נשים|7:209030)); ((תשל&quot;ד, 74|תיקון מס' 15|8:207984)); ((תשל&quot;ה, 102|תיקון מס' 16|8:207983)), ((152|תיקון מס' 17|8:207982)), ((238|חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים|8:209261)), ((246|תיקון מס' 18|8:207981)); ((תשל&quot;ו, 7|ת&quot;ט|ec:8:317779)), ((102|תיקון מס' 11 לחוק הגנת השכר|8:209686)), ((167|תיקון מס' 21|8:207979)), ((241|ת&quot;ט|ec:8:317783)), ((268|תיקון מס' 22|8:207980)), ((275|תיקון מס' 23|8:207978)), ((276|תיקון מס' 24|8:207977)), ((281|ת&quot;ט|ec:8:317303)), ((XVI|ת&quot;ט|i:1976)); ((תשל&quot;ז, 88|תיקון מס' 25|8:207976)), ((122|תיקון מס' 26|8:207975)), ((123|תיקון מס' 27|8:207974)), ((150|תיקון מס' 28|8:211855)), ((152|תיקון מס' 29|8:207973)), ((212|תיקון מס' 30|8:207972)); ((תשל&quot;ח, 116|תיקון מס' 31|9:207968)), ((141, 142|תיקון מס' 32|9:207971)); ((תשל&quot;ט, 44|תיקון מס' 6 לחוק העונשין|9:209186)), ((85|תיקון מס' 28 (תיקון מס' 2)|9:207969)), ((125|תיקון מס' 34|9:207967)), ((149|תיקון מס' 35|9:207966)); ((תש&quot;ם, 98|תיקון מס' 28 (תיקון מס' 3)|9:207970)), ((117|תיקון מס' 36|9:207965)), ((118|תיקון מס' 37|9:207964)), ((203|תיקון מס' 38|9:207963)); ((תשמ&quot;א, 7|תיקון מס' 39|9:207962)), ((36|חוק הבטחת הכנסה|9:208330)), ((74|תיקון מס' 41|9:207961)), ((276|תיקון מס' 42|9:207960)), ((276|תיקון מס' 43|9:207959)); ((תשמ&quot;ב, 82|תיקון מס' 44|10:207958)), ((202|תיקון מס' 45|10:207956)), ((216|תיקון מס' 46|10:207955)), ((272|תיקון מס' 7 לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|10:209756)), ((274|ניכוי מיוחד בשל אינפלציה (הוראת שעה)|10:207957)); ((תשמ&quot;ג, 59|תיקון מס' 56 לפקודת מס הכנסה|10:208794)), ((146|תיקון מס' 49|10:209746)), ((154|תיקון מס' 50|10:209737)); ((תשמ&quot;ד, 22|הכנסה מחקלאות (הוראת שעה)|10:210113)), ((44|תיקון מס' 51|10:210136)), ((48|תיקון מס' 52|10:210135)), ((56א|תיקון מס' 53|10:210158)), ((192|ת&quot;ט|ec:10:317440)); ((ק&quot;ת תשמ&quot;ד, 2380|תקנות שעת חירום (חישוב השכר הממוצע לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ&quot;ח-1968), התשמ&quot;ד-1984|4690)); ((ס&quot;ח תשמ&quot;ה, 28|הוראת שעה|11:210250)), ((109|תיקון מס' 54|11:210415)), ((209|תיקון מס' 13 לחוק בית הדין לעבודה|11:210441)), ((213|תיקון מס' 16 לחוק הגנת השכר|11:210421)); ((תשמ&quot;ו, 21|חוק הסדרים לשעת חירום במשק המדינה|11:210452)), ((60|תיקון מס' 57|11:210459)), ((64|תיקון מס' 58|11:210463)), ((68|תיקון מס' 59|11:210464)), ((126|תיקון מס' 60|11:210487)), ((146|תיקון מס' 3 לחוק הסדרים לשעת חירום במשק המדינה|11:210478)), ((154|תיקון מס' 61|11:210468)), ((170|ת&quot;ט|ec:11:317304)), ((184|ת&quot;ט|ec:11:317305)), ((194|תיקון מס' 62|11:210467)), ((208|תיקון מס' 63|11:210498)); ((תשמ&quot;ז, 5|תיקון מס' 71 לפקודת מס הכנסה|11:210522)), ((18|ת&quot;ט|ec:11:317306)), ((18|ת&quot;ט|ec:11:317828)), ((46|תיקון מס' 65|11:210552)), ((83|תיקון מס' 21 לחוק העונשין|11:210466)), ((93|תיקון מס' 72 לפקודת מס הכנסה|11:210568)), ((105|חוק יציבות המשק (הוראות שונות)|11:210573)), ((126|תיקון מס' 25 לחוק שירות המדינה (גמלאות)|11:210560)), ((159|תיקון לפקודת מס הכנסה (מס' 75 - השכרת דירה למגורים)|11:210611)); ((תשמ&quot;ח, 10|ת&quot;ט|ec:11:317356)), ((74|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|11:210660)); ((תשמ&quot;ט, 31|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה)|12:210719)); ((תש&quot;ן, 54|תיקון מס' 70|12:210717)), ((102|תיקון מס' 71|12:210675)), ((131|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה)|12:210812)), ((151|תיקון מס' 18 לחוק בית הדין לעבודה|12:210695)), ((174|תיקון מס' 9 לחוק עבודת נשים|12:210787)); ((תשנ&quot;א, 105|תיקון מס' 75|12:210829)), ((106|הוראת שעה|12:211700)), ((125|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה)|12:211727)), ((168|תיקון מס' 76|12:210854)); ((תשנ&quot;ב, 44|תיקון מס' 77|12:210912)), ((148|חוק משפחות חד-הוריות|12:211804)); ((תשנ&quot;ג, 10, 13|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|13:203792)), ((134|תיקון מס' 80|13:210947)); ((תשנ&quot;ד, 22|תיקון מס' 81|13:210957)), ((47|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|13:211692)), ((91|תיקון מס' 83|13:211130)), ((91|תיקון מס' 84|13:210991)), ((95|תיקון מס' 85|13:211029)), ((137|חוק קליטת חיילים משוחררים|13:210948)), ((147|תיקון מס' 87|13:211110)), ((174|חוק ביטוח בריאות ממלכתי|13:211132)), ((246|תיקון מס' 88|13:211660)), ((246|תיקון מס' 89|13:211347)), ((257, 258|חוק לצמצום ממדי העוני והפערים בהכנסות (תיקוני חקיקה)|13:211056)), ((273|תיקון מס' 92|13:211348)), ((274|תיקון מס' 93|13:211133)); ((תשנ&quot;ה, 2|תיקון מס' 94|13:210958)), ((43|תיקון לחוק ביטוח בריאות ממלכתי|13:211077)), ((79|חוק יישום ההסכם בדבר רצועת עזה ואזור יריחו (הסדרים כלכליים והוראות שונות) (תיקוני חקיקה)|13:211073)), ((94|תיקון מס' 96|13:211088)), ((98, 100|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה)|13:211090)), ((116|תיקון מס' 98|13:211102)), ((178|תיקון מס' 99|13:211806)), ((186|תיקון מס' 100|13:211160)), ((201|תיקון מס' 6 לחוק משכן הכנסת ורחבתו|13:211169)), ((327|חוק לצמצום ממדי העוני (תיקוני חקיקה) (צעדים משלימים)|13:211178)), ((353|תיקון מס' 105 לפקודת מס הכנסה|13:211194)), ((372|תיקון מס' 104|13:211202)), ((376|תיקון מס' 106|13:211205)), ((379|תיקון מס' 15 לחוק מס מקביל|13:211208)), ((436|תיקון מס' 108|13:211221)), ((437|חוק התגמולים לחסידי אומות העולם|13:211653)).
'''נוסח חדש:''' ((ס&quot;ח תשנ&quot;ה, 210|חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב]|13:203774)), ((327|חוק לצמצום ממדי העוני (תיקוני חקיקה) (צעדים משלימים)|13:211178)), ((353|תיקון מס' 105 לפקודת מס הכנסה|13:211194)), ((372|תיקון מס' 104|13:211202)), ((376|תיקון מס' 106|13:211205)), ((379|תיקון מס' 15 לחוק מס מקביל|13:211208)), ((436|תיקון מס' 108|13:211221)), ((438|חוק התגמולים לחסידי אומות העולם|13:211653)); ((תשנ&quot;ו, 127|תיקון מס' 7|13:211318)), ((131|תיקון מס' 8|13:211319)), ((164|תיקון מס' 9|13:211314)), ((181|חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד)|13:211736)), ((189|תיקון מס' 11|13:211307)), ((382|תיקונים בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] (פרסום בקובץ)|14:203779)), ((387|ת&quot;ט|ec:14:317847)); ((תשנ&quot;ז, 34|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 1997)|14:211373)), ((92|תיקון מס' 13|14:211392)), ((152|תיקון מס' 14|14:211406)), ((154|תיקון מס' 15|14:211407)), ((164|תיקון מס' 16|14:211411)), ((166|תיקון מס' 17|14:211412)), ((219|תיקון מס' 14 לחוק עבודת נשים (הוראת שעה)|14:211430)); ((תשנ&quot;ח, 57|חוק להגברת הצמיחה והתעסוקה ולהשגת יעדי התקציב לשנת הכספים 1998 (תיקוני חקיקה)|14:211461)), ((96|תיקון מס' 19|14:211642)), ((114|תיקון מס' 15 לחוק עבודת נשים|14:211508)), ((134|חוק דחיית מועד הגשת דין וחשבון (תיקוני חקיקה)|14:211474)), ((135|תיקון מס' 23|14:211641)), ((136|תיקון מס' 16 לחוק עבודת נשים|14:211475)), ((234|תיקון מס' 25|14:211488)), ((234|תיקון מס' 26|14:211489)), ((252|תיקון מס' 27|14:211520)), ((301|תיקון מס' 28|14:211536)), ((378|תיקון מס' 29|14:211567)); ((תשנ&quot;ט, 30|תיקון מס' 30|14:211658)), ((66|ת&quot;ט|ec:14:317307)), ((68|תיקון מס' 31|14:211602)), ((77|תיקון מס' 32|14:211612)), ((78|תיקון מס' 33|14:211613)), ((99|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 1999)|14:211661)), ((256|חוק החברות|14:300163)); ((תש&quot;ס, 64|תיקון מס' 36|15:300618)), ((66|חוק ההסדרים במשק מדינת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2000)|15:300181)), ((132|תיקון מס' 38|15:300205)), ((268|תיקון מס' 39|15:300252)), ((269|תיקון מס' 40|15:300253)); ((תשס&quot;א, 2|תיקון מס' 41 (סיוע למשפחות ברוכות ילדים)|15:300625)), ((2|ת&quot;ט|15:300625)), ((233|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2001)|15:300363)), ((396|תיקון מס' 43|15:300376)), ((428|תיקון מס' 44|15:300388)), ((516|תיקון מס' 14 לחוק עבודת נשים (הוראת שעה) (תיקון)|15:300622)), ((522|חוק שירות לאומי בהתנדבות (תכנית נסיונית לבנים) (הוראת שעה)|15:300410)); ((תשס&quot;ב, 101|תיקון מס' 46|15:300452)), ((143|תיקון מס' 47|15:300464)), ((144|ת&quot;ט|15:300464)), ((168|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2002)|15:300554)), ((428, 430, 434|חוק תכנית החירום הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2002 ו-2003)|15:300504)), ((487|תיקון מס' 50|15:300555)), ((488|תיקון מס' 51|15:300524)), ((488|תיקון מס' 52|15:300525)), ((516|תיקון מס' 53|15:300537)), ((517|תיקון מס' 54|15:300538)), ((519|תיקון מס' 55 - הוראת שעה|15:300539)), ((577|תיקון מס' 132 לפקודת מס הכנסה|15:300605)); ((תשס&quot;ג, 63|תיקון מס' 23 לחוק עבודת נשים|15:300585)), ((94|תיקון מס' 58|15:300596)), ((98|תיקון מס' 59|15:300597)), ((141|תיקון מס' 132 (תיקון) לפקודת מס הכנסה|15:300606)), ((175, 180|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003)|15:300607)), ((380|ת&quot;ט|1889)), ((458, 467, 468, 469, 492, 493|חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003 ו-2004)|16:299931)), ((538|תיקון מס' 63|16:299915)), ((576, 576|חוק הביטוח הלאומי (תיקוני חקיקה)|16:299935)); ((תשס&quot;ד, 58|חוק גיל פרישה|16:300990)), ((92, 95, 97, 107, 147|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|16:299603)), ((286|תיקון מס' 69|16:299837)), ((332|ת&quot;ט|16:299616)), ((337|תיקון מס' 70|16:299822)), ((345|תיקון מס' 25 לחוק עבודת נשים|16:299786)), ((391|תיקון מס' 72|16:299646)), ((397|תיקון מס' 11 לחוק משכן הכנסת ורחבתו|16:299741)), ((425|תיקון מס' 14 לחוק עבודת נשים (הוראת שעה) (תיקון מס' 2)|16:299840)), ((445|תיקון מס' 74|16:299652)), ((486|תיקון מס' 75|16:299624)), ((487|תיקון מס' 76|16:299671)); ((תשס&quot;ה, 95|תיקון מס' 77|16:299661)), ((189|חוק יישום תכנית ההתנתקות|16:299869)), ((346|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה)|16:301004)), ((464|תיקון מס' 28 לחוק עבודת נשים|16:299673)), ((727|תיקון מס' 81|16:299900)), ((809, 814|תיקון מס' 147 לפקודת מס הכנסה|16:299994)); ((תשס&quot;ו, 24|תיקון מס' 83 - הוראת שעה|16:299914)), ((226|חוק נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה)|16:299895)), ((262|ת&quot;ט|2053)), ((306, 307|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006)|17:300065)), ((370|תיקון מס' 86|17:300142)), ((384|תיקון מס' 87|17:300147)), ((386|חוק שירות לאומי בהתנדבות לבנים (תיקוני חקיקה)|17:300146)); ((תשס&quot;ז, 52, 54|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2007)|17:300638)), ((92|תיקון מס' 91|17:300030)), ((108|תיקון מס' 92 - הוראת שעה|17:299961)), ((112|תיקון מס' 93|17:300650)), ((306|תיקון מס' 37 לחוק עבודת נשים|17:300133)), ((317|תיקון מס' 95|17:299665)), ((360|תיקון מס' 96|17:300125)), ((361|תיקון מס' 38 לחוק עבודת נשים|17:300741)), ((396|תיקון מס' 5 לחוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|17:300773)), ((431|תיקון מס' 98|17:300765)), ((443|תיקון מס' 39 לחוק עבודת נשים|17:300029)), ((453|חוק זכויות לאנשים עם מוגבלות המועסקים כמשתקמים (הוראת שעה)|17:300067)); ((תשס&quot;ח, 23|תיקון מס' 100|17:300781)), ((82|תיקון מס' 24 לחוק הנכים (תגמולים ושיקום)|17:300040)), ((119|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2008)|17:300816)), ((134|תיקון מס' 102|17:300836)), ((136|תיקון מס' 103|17:300860)), ((252|תיקון מס' 105|17:300066)), ((390|תיקון מס' 106|17:300877)), ((513|חוק שירות המילואים|17:300745)), ((607|תיקון מס' 108|17:300901)), ((671|תיקון מס' 109|17:300789)), ((825|תיקון מס' 110|17:300678)), ((855|תיקון מס' 111|17:300148)); ((תשס&quot;ט, 85|תיקון מס' 112|17:300813)), ((95|תיקון מס' 7 (תיקון)|17:300893)), ((211, 246|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010)|18:301061)), ((290|תיקון מס' 6 לחוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|18:301090)); ((תש&quot;ע, 280|תיקון מס' 115|18:301101)), ((300|תיקון מס' 7 לחוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|18:301149)), ((308|תיקון מס' 116|18:301130)), ((327|תיקון מס' 117|18:300966)), ((328|תיקון מס' 118|18:300962)), ((407|תיקון מס' 83 - הוראת שעה (תיקון)|18:301155)), ((441|תיקון מס' 46 לחוק עבודת נשים|18:301054)), ((601|תיקון מס' 120|18:301231)), ((631|תיקון מס' 2 לחוק יישום תכנית ההתנתקות|18:301215)); ((תשע&quot;א, 16|תיקון מס' 122|18:301089)), ((83|חוק להחלפת המונח פקיד סעד (תיקוני חקיקה)|18:301220)), ((145|חוק המדיניות הכלכלית לשנים 2011 ו-2012 (תיקוני חקיקה)|18:301268)), ((199|תיקון מס' 125|18:300100)), ((355|תיקון מס' 126|18:301309)), ((363|תיקון מס' 127|18:301128)), ((966|תיקון מס' 48 לחוק עבודת נשים|18:301312)), ((1024|תיקון מס' 129|18:301354)); ((תשע&quot;ב, 39|תיקון מס' 130|18:301399)), ((47|חוק לשינוי נטל המס (תיקוני חקיקה)|18:301335)), ((92|תיקון מס' 3 לחוק גיל פרישה|18:301263)), ((110|תיקון מס' 132 - הוראת שעה|18:301407)), ((111|תיקון מס' 133|18:301373)), ((144|תיקון מס' 134|18:301432)), ((172|תיקון מס' 135|18:301375)), ((172|תיקון מס' 136|18:301431)), ((173|תיקון מס' 49 לחוק עבודת נשים|18:301129)), ((282|תיקון מס' 138|18:301408)), ((375|תיקון מס' 139|18:301207)), ((583|תיקון מס' 11 לחוק הדואר|18:301460)), ((592|תיקון לחוק זכויות לאנשים עם מוגבלות המועסקים כמשתקמים (הוראת שעה)|18:301498)), ((616|תיקון מס' 141|18:301390)), ((745|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה|18:301466)), ((755, 757|חוק לצמצום הגירעון ולשינוי נטל המס (תיקוני חקיקה)|18:301505)); ((תשע&quot;ג, 112|תיקון מס' 144|19:301528)), ((112|תיקון מס' 145 - הוראת שעה|19:301559)), ((172|חוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו-2014)|19:301574)), ((224|תיקון מס' 147 - הוראת שעה|19:301596)); ((תשע&quot;ד, 71|תיקון מס' 50 לחוק עבודת נשים|19:301537)), ((208|תיקון מס' 149|19:301618)), ((266|חוק לצמצום הגירעון ולשינוי נטל המס (תיקוני חקיקה) (תיקון)|19:301628)), ((287|תיקון מס' 150|19:301610)), ((288|תיקון מס' 151|19:301611)), ((393|חוק שירות לאומי–אזרחי|19:301593)), ((555|תיקון מס' 4 לחוק משפחות חד-הוריות|19:303802)), ((566|תיקון מס' 5 לחוק הטבות לניצולי שואה|19:303804)), ((598|תיקון מס' 155|19:303820)), ((598|תיקון מס' 156|19:303821)), ((599|תיקון מס' 157|19:303822)), ((602|חוק להחלפת המונח מעביד (תיקוני חקיקה)|19:306572)), ((659|תיקון מס' 159|19:303834)); ((תשע&quot;ה, 137|תיקון מס' 160|19:306620)), ((220|תיקון מס' 161|20:313643)); ((תשע&quot;ו, 2|תיקון מס' 162|20:314977)), ((12|תיקון מס' 120 והוראת שעה לחוק העונשין|20:315852)), ((244, 247, 249, 250, 251|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2015 ו־2016)|20:316719)), ((266|תיקון מס' 21 לחוק שירות ביטחון|20:318392)), ((577|תיקון מס' 169|20:321790)), ((612|חוק אומנה לילדים|20:323013)), ((627|תיקון מס' 3 לחוק הסדרת העיסוק בייצוג על ידי יועצי מס|20:323697)), ((635|תיקון מס' 172|20:323700)), ((635|תיקון מס' 173|20:323702)), ((646|תיקון מס' 174|20:323972)), ((647|תיקון מס' 175|20:323969)), ((647|תיקון מס' 176 והוראת שעה|20:323971)), ((658|תיקון מס' 177|20:324295)), ((926|חוק המאבק בטרור|20:343902)), ((938|תיקון מס' 179|20:344457)), ((967|תיקון מס' 180|20:346555)), ((1079|תיקון מס' 46 לחוק הבטחת הכנסה|20:347852)), ((1093|תיקון מס' 55 לחוק עבודת נשים|20:347844)); ((תשע&quot;ז, 25|תיקון מס' 183|20:364214)), ((34|תיקון מס' 2 לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2015 ו־2016)|20:364564)), ((220, 245, 287, 292, 302, 303, 318|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו־2018)|20:366872)), ((362|תיקון מס׳ 190|20:367828)), ((390|תיקון מס׳ 191|20:368985)), ((423|תיקון מס׳ 192|20:369728)), ((573, 574, 574|חוק שינויים בהסדר תקופת הלידה וההורות (תיקוני חקיקה)|20:382405)), ((666|חוק שירות אזרחי|20:382429)), ((1003|תיקון מס׳ 4 לחוק נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה)|20:387467)), ((1052|תיקון מס׳ 196|20:390350)), ((1053|תיקון מס׳ 6 לחוק גיל פרישה|20:390349)); ((תשע&quot;ח, 24|תיקון מס' 198|20:10520787)), ((70|חוק נכסים של נספי השואה והטבות לניצולי שואה נזקקים (תיקוני חקיקה)|20:456283)), ((85|תיקון מס' 199|20:457592)), ((164|תיקון מס' 200|20:489287)), ((412|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|20:491934)), ((523, 523, 524, 527, 528, 531|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2019)|20:491980)), ((681|תיקון מס' 60 לחוק עבודת נשים|20:501308)), ((708|תיקון מס' 207|20:502445)), ((823|תיקון מס' 208|20:504187)); ((בג&quot;ץ 3390/16|בג&quot;ץ 3390/16 עדאלה נ' הכנסת|16033900.O42)); ((תשע&quot;ט, 151|תיקון מס' 209|20:528246)), ((152|תיקון מס' 210|20:528249)), ((233|תיקון מס' 137 לחוק העונשין|20:528388)), ((234|תיקון מס' 212|20:528390)); ((ק&quot;ת תש&quot;ף, 934|תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש) (הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה)|8428)); ((ס&quot;ח תש&quot;ף, 20|תיקון מס' 213 והוראת שעה - נגיף הקורונה החדש (קביעת ועדה)|23:570696)); ((ק&quot;ת תש&quot;ף, 1372|תיקון לתקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש) (הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה)|8551)); ((ס&quot;ח תש&quot;ף, 86|חוק מענק לעידוד תעסוקה (הוראת שעה - נגיף הקורונה החדש)|23:573892)), ((162|חוק מענק הסתגלות מיוחד לבני 67 ומעלה (הוראת שעה - נגיף הקורונה החדש)|23:575135)), ((210|נגיף הקורונה החדש - הוראת שעה - תיקון מס' 216 (הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה)|23:575830)), ((298, 302, 323|חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה)|23:578653)); ((תשפ&quot;א, 33|תיקון לחוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה)|23:584184)), ((50|תיקון מס' 218 - הוראת שעה (מענק חד-פעמי חלף הגדלת קצבאות הנכות לשנת 2020)|23:586145)), ((89, 90|תיקון מס׳ 3 לחוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה)|23:589930)), ((260|חוק השכר הממוצע (הוראת שעה - נגיף הקורונה החדש)|23:593950)), ((262|חוק לדחיית מועדי תשלומי מסים והוראות לעניין מענקים בשל נגיף הקורונה החדש (תיקוני חקיקה)|23:593951)), ((268|תיקון מס' 222|23:594378)), ((270|תיקון מס' 223 - הוראת שעה|23:594660)), ((334|תיקון מס' 218 - הוראת שעה (מענק חד–פעמי חלף הגדלת קצבאות הנכות לשנת 2020) (תיקון)|23:598125)), ((336|תיקון מס' 224 והוראת שעה|23:598472)), ((354, 359|תיקון מס' 225 והוראת שעה|24:603272)), ((393|תיקון מס' 6 לחוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה)|24:606259)); ((תשפ&quot;ב, 68, 69, 69, 72, 72, 74|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו-2022)|24:611567)), ((253, 256|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022)|24:611801)), ((754, 754|תיקון מס' 229 (נגיף הקורונה החדש - הוראת שעה)|24:622104)), ((755|תיקון מס' 230|24:622114)), ((833|תיקון מס' 13 לחוק הדואר|24:622725)), ((858|תיקון מס' 231|24:626567)); ((תשפ&quot;ג, 167, 168, 168, 169, 170, 170, 173|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024)|25:2572039)), ((562|תיקון מס' 4 לחוק שירות לאומי–אזרחי|25:3012736)); ((תשפ&quot;ד, 86|תיקון מס' 238 - הוראת שעה – חרבות ברזל (תגמולים למשרתים במילואים)|25:3514340)), ((104|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה – חרבות ברזל)|25:3514351)), ((169|תיקון מס' 9 לחוק פסיקת ריבית והצמדה|25:3568695)), ((200, 201|תיקון מס' 41 - הוראת שעה - חרבות ברזל (מינוי רופא מוסמך) לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|25:3569808)), ((250|תיקון מס' 5 והוראת שעה - חרבות ברזל לחוק הגנה על עובדים בשעת חירום|25:3611337)), ((528|תיקון מס' 2 לחוק מימון הוצאות למשפחות שבויים, חטופים ונעדרים|25:4150240)), ((536|תיקון מס' 243|25:4165879)), ((610|תיקון מס' 244 והוראת שעה|25:4227557)), ((915, 915|תיקון מס' 19 והוראת שעה לחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה)|25:4483019)), ((952|תיקון מס' 6 לחוק שירות לאומי-אזרחי|25:4615178)), ((956|תיקון מס' 246 - הוראת שעה|25:4618943)), ((1070|תיקון מס' 247|25:4690532)), ((1182|תיקון מס' 248|25:4736918)), ((1491|תיקון מס' 13 לחוק הגנת הפרטיות|25:4810658)); ((תשפ&quot;ה, 68|תיקון מס' 250|25:5199011)), ((72|תיקון מס' 251|25:5199023)), ((176|תיקון מס׳ 252 והוראת שעה|25:5482787)), ((230|תיקון מס' 253 והוראת שעה|25:5527869)), ((250|תיקון מס' 254|25:5574055)), ((342|תיקון מס' 255|25:5865214)), ((395, 395|חוק להשגת יעדי התקציב וליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2025 (תיקוני חקיקה)|25:6133485)), ((504|תיקון מס' 257|25:6191628)), ((678|תיקון מס' 258|25:7350030)), ((690|תיקון מס' 7 לחוק שירות לאומי-אזרחי|25:7458944)), ((778|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה - חרבות ברזל)|25:8007291)); ((תשפ&quot;ו, 18|תיקון מס' 8 לחוק שירות לאומי-אזרחי|25:9833371)), ((26|תיקון מס' 283 לפקודת מס הכנסה|25:9913658)), ((214|תיקון מס' 67 לחוק עבודת נשים|25:10625792)), ((312|תיקון מס' 262 - הוראת שעה|25:11858610)), ((374|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)|25:12224370)), ((458|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה)|25:12235734)), ((470|תיקון מס' 9 לחוק שירות לאומי-אזרחי|25:12223999)), ((538|תיקון מס' 265|25:12846924)), ((562|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (סיוע לעסקים ולמוסדות ציבור)|25:12958311)), ((604|חוק סיוע לבני משפחה של נעדרים)). &lt;!-- עדכון אחרון: תשפ&quot;ו-10; ק&quot;ת תשפ&quot;ו-3 --&gt;

''שינוי לוחות:'' ((ק&quot;ת תשנ&quot;ט, 350|שינוי לוח י&quot;א|5951)); ((תשס&quot;ב, 1258|שינוי לוח י'|6102)); ((תשפ&quot;א, 1214|תיקון לוח ח'2 לחוק (הוראת שעה)|9031)); ((תשפ&quot;ה, 764|תיקון לוח ח'2 לחוק (הוראת שעה) [תשפ&quot;א] (תיקון)|11657)); ((תשפ&quot;ו, 700|תיקון לוח ח'2 לחוק (תיקון)|12183)), ((700|תיקון לוח ח'2 לחוק (הוראת שעה)|12183)), ((2052|תיקון לוח ח'2 לחוק (תיקון) (תיקון)|12381)). ''שינוי תארים:'' ((ק&quot;ת תשס&quot;ג, 708|הודעת פקידי הממשלה (שינוי תארים) (מס' 2))); ((תשס&quot;ז, 754|הודעת פקידי הממשלה (שינוי תארים))); ((תשע&quot;ח, 250|הודעת פקידי הממשלה (שינוי תארים))). ''הארכת התקופה המרבית לדמי אבטלה:'' ((ק&quot;ת תש&quot;ע, 615|הארכת התקופה המרבית לדמי אבטלה (הוראת שעה)|6854)), ((640|ת&quot;ט|6858)). ''הארכת הוראת שעה:'' ((ק&quot;ת תשפ&quot;ד, 1440|צו הביטוח הלאומי (תיקון מס' 238 - הוראת שעה - חרבות ברזל) (תגמולים למשרתים במילואים) (הארכת תקופת הוראת השעה)|11097)); ((תשפ&quot;ו, 390|הארכת תוקפו של סימן א' לפרק י&quot;ג2 לחוק|12129)).

&lt;מבוא&gt; אני מודיע כי ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, בתוקף סמכותה לפי [[סעיף 16 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש&quot;ח-1948]], קבעה ביום ג' בניסן התשנ&quot;ה (3 באפריל 1995) את חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ&quot;ה-1995.

נוסח זה בא במקום חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ&quot;ח-1968, וחוק הביטוח הלאומי [הוראת שעה], התשנ&quot;א-1991.

הועדה קבעה כי תחילתו של הנוסח האמור תהיה ביום ז' בתשרי התשנ&quot;ו (1 באוקטובר 1995), וכי הוא יפורסם עד יום ט&quot;ו באייר התשנ&quot;ה (15 במאי 1995).
----
((סמכויות השר להתקין תקנות לעניין [[בפסקה (3)(ב) להגדרה ילד בסעיף 238]] הועברו לשר החקלאות ופיתוח הכפר ולפי [[סעיף 400]] כל עוד זה נוגע לפסקה הנ&quot;ל (י&quot;פ תשע&quot;ו, 274); סמכויות השר לענייני דתות הועברו לשר לשירותי דת (י&quot;פ תשס&quot;ח, 1820); תוארו של שר העבודה והרווחה &lt;!-- סעיפים 1 הגדרה ”השר”, 342(ו)(3), 345א(ד) --&gt; שונה לשר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים (ק&quot;ת תשע&quot;ח, 250); שמו של משרד העבודה והרווחה &lt;!-- סעיפים 15(א)(2), 225(ד), 235(ב)(1), 237(ב) --&gt; או משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים &lt;!-- סעיפים 149א(א)(2)(ד) ו־(י)(2), ולוח ח׳ פסקה 7 --&gt; שונה למשרד הרווחה והביטחון החברתי &lt;!-- בלי שינוי בתואר השר --&gt; (י&quot;פ תשפ״א, 10444; תשפ״ב, 108).))

__TOC__

== פרק א': פרשנות והוראות כלליות [פרק א'] ==

@ 1. הגדרות [1, 198א] (תיקון: תשנ&quot;ז-5, תש&quot;ס-4, תשס&quot;ג-5, תשס&quot;ג-8, תשס&quot;ג-11, תשס&quot;ד, תשס&quot;ה-2, תשס&quot;ו-8, תשס&quot;ט-3, תש&quot;ע-9, תשע&quot;ב-14, תשע&quot;ג-3, תשע&quot;ד-6, תשע&quot;ד-12, תשע&quot;ו-3, תשע&quot;ו-8, תשע&quot;ז-5, תשע&quot;ז-12, תשע&quot;ז-16, תשע&quot;ז-19, תשע&quot;ח-4, תשע&quot;ח-5, תשפ&quot;ב-3, תשפ&quot;ג-8, תשפ&quot;ד-12, תשפ״ה–3, תשפ&quot;ה-11, תשפ&quot;ו, תשפ&quot;ו-7)
: בחוק זה -
:- &quot;בעל שליטה&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 32 בפקודת מס הכנסה]];
:- &quot;המוסד&quot; - המוסד לביטוח לאומי הפועל על פי חוק זה;
:- &quot;המועצה&quot; - מועצת המוסד האמורה [[בסעיף 8(ב)]];
:- &quot;המינהלה&quot; - מינהלת המוסד האמורה [[בסעיף 8(ב)]];
:- &quot;השר&quot; - שר העבודה והרווחה;
:- &quot;ועדת העבודה והרווחה&quot; - ועדת העבודה והרווחה של הכנסת;
:- &quot;בית הדין לעבודה&quot; - כמשמעותו [[בחוק בית הדין לעבודה]];
:- &quot;אשתו&quot; - לרבות הידועה בציבור כאשתו והיא גרה עמו;
:- ”גיל הפרישה” –
:: (1) לגבי גבר – הגיל הקבוע לו בהתאם לחודש לידתו [[בחלק א' בלוח א׳1]];
:: (2) לגבי אישה – הגיל הקבוע לה בהתאם לחודש לידתה לפי [[חלק א׳ בלוח א׳1]], ואם היא נולדה בשנת 1956 ואילך – הגיל הקבוע לה בהתאם [[לחוק גיל פרישה, התשס&quot;ד-2004]];
:- &quot;גמול פרישה&quot; - גמול פרישה לפי הוראות [[סעיף 55 בחוק יישום תכנית ההתנתקות]];
:- &quot;גמלה&quot; - כל טובת הנאה שהביטוח לפי חוק זה מעניק אותה, לרבות הטבה לפי הסכם שנערך לפי [[סעיף 9]], הענקה לפי [[סעיף 387]] וגמלה לפי [[פרק י&quot;ב]] או [[פרק י&quot;ג]] ולמעט גמול והחזר הוצאות המשולמים לפי [[סעיף 17א]];
:- &quot;גמלת אזרח ותיק מיוחדת&quot; - גמלת זקנה מיוחדת המשתלמת מכוח [[הסכם בדבר מתן גמלאות אזרח ותיק ושאירים מיוחדות]] או מכוח [[הסכם בדבר מתן גמלאות זקנה ושאירים מיוחדות לתושבי ישראל שחוק השבות אינו חל עליהם]];
:- &quot;דמי הסתגלות מיוחדים&quot; - דמי הסתגלות לפי הוראות [[סעיף 51 בחוק יישום תכנית ההתנתקות]];
:- &quot;הסכם בדבר מתן גמלאות אזרח ותיק ושאירים מיוחדות&quot; - [[=הסכם בדבר מתן גמלאות אזרח ותיק ושאירים מיוחדות|הסכם בדבר מתן גמלאות זקנה ושאירים מיוחדות]] שנערך לפי [[סעיף 9]];
:- &quot;חבר קיבוץ מתחדש&quot; - חבר קיבוץ מתחדש כמשמעותו [[בסעיף 54 לפקודת מס הכנסה]];
:- &quot;חברת מעטים&quot; - כמשמעותה [[בסעיף 76 בפקודת מס הכנסה]];
:- &quot;חוק ביטוח בריאות&quot; - [[=חוק ביטוח בריאות|חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ&quot;ד-1994]];
:- &quot;חוק בית הדין לעבודה&quot; - [[חוק בית הדין לעבודה, התשכ&quot;ט-1969]];
:- &quot;חוק הבטחת הכנסה&quot; - [[חוק הבטחת הכנסה, התשמ&quot;א-1980]];
:- &quot;חוק האימוץ&quot; - [[=חוק האימוץ|חוק אימוץ ילדים, התשמ&quot;א-1981]];
:- &quot;חוק הגנת השכר&quot; - [[חוק הגנת השכר, התשי&quot;ח-1958]];
:- &quot;חוק המשטרה&quot; - [[=חוק המשטרה|חוק המשטרה (נכים ונספים), התשמ&quot;א-1981]];
:- &quot;חוק הנוער&quot; - [[=חוק הנוער|חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל&quot;א-1971]];
:- &quot;חוק הנכים&quot; - [[=חוק הנכים|חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי&quot;ט-1959 [נוסח משולב]]];
:- &quot;חוק העונשין&quot; - [[חוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]];
:- &quot;חוק העמותות&quot; - [[חוק העמותות, התש&quot;ם-1980]];
:- &quot;חוק השבות&quot; - [[חוק השבות, התש&quot;י-1950]];
:- &quot;חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי&quot; - [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע&quot;ח-2018]];
:- &quot;חוק חופשה שנתית&quot; - [[חוק חופשה שנתית, התשי&quot;א-1951]];
:- &quot;חוק חיילים משוחררים&quot; - [[=חוק חיילים משוחררים|חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), התש&quot;ט-1949]];
:- &quot;חוק יישום תכנית ההתנתקות&quot; - [[חוק יישום תכנית ההתנתקות, התשס&quot;ה-2005]];
:- &quot;חוק הכניסה לישראל&quot; - [[חוק הכניסה לישראל, התשי&quot;ב-1952]];
:- &quot;חוק משפחות חיילים&quot; - [[=חוק משפחות חיילים|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש&quot;י-1950]];
:- &quot;חוק נכי המלחמה בנאצים&quot; - [[חוק נכי המלחמה בנאצים, התשי&quot;ד-1954]];
:- &quot;חוק נכי רדיפות הנאצים&quot; - [[חוק נכי רדיפות הנאצים, התשי&quot;ז-1957]];
:- &quot;חוק נפגעי פעולות איבה&quot; - [[=חוק נפגעי פעולות איבה|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש&quot;ל-1970]];
:- &quot;חוק עבודת נשים&quot; - [[חוק עבודת נשים, התשי&quot;ד-1954]];
:- &quot;חוק פיצויי פיטורים&quot; - [[חוק פיצויי פיטורים, התשכ&quot;ג-1963]];
:- &quot;חוק שירות אזרחי&quot; - [[חוק שירות אזרחי, התשע&quot;ז-2017]];
:- &quot;חוק שירות בטחון&quot; - [[חוק שירות בטחון [נוסח משולב], התשמ&quot;ו-1986]];
:- &quot;חוק שירות בתי הסוהר&quot; - [[=חוק שירות בתי הסוהר|חוק שירות בתי הסוהר (נכים ונספים), התשמ&quot;א-1981]];
:- &quot;חוק שירות המדינה&quot; - [[=חוק שירות המדינה|חוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש&quot;ל-1970]];
:- &quot;חוק שירות התעסוקה&quot; - [[חוק שירות התעסוקה, התשי&quot;ט-1959]];
:- &quot;חוק שירותי הכבאות&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;חוק שכר מינימום&quot; - [[חוק שכר מינימום, התשמ&quot;ז-1987]];
:- &quot;חוק תגמול לחייל&quot; - [[=חוק תגמול לחייל|חוק תגמול לחייל הנפגע בהצלת חיי הזולת, התשכ&quot;ה-1965]];
:- &quot;ילד&quot; - לרבות ילד חורג וילד מאומץ ולמעט נער ונערה נשואים;
:- &quot;מדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת מדי חודש הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
:- &quot;מעביד&quot;, &quot;מעסיק&quot; - מי שמעסיק אדם במסגרת יחסי עבודה;
:- &quot;משרת בשירות לאומי–אזרחי&quot; - (((הוראת שעה עד מועד הפקיעה של [[חוק שירות לאומי–אזרחי, התשע״ד–2014]], ביום 31.8.2026, חלה גם על מי שהתחיל את שירותו לפני המועד האמור גם אחרי המועד האמור עד שייסים את שירותו):)) מי שמשרת בשירות לאומי–אזרחי כהגדרתו [[בחוק שירות לאומי–אזרחי, התשע&quot;ד-2014]];
:- &quot;מתנדב בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית&quot; - מתנדב כהגדרתו [[בחוק שירות אזרחי]];
:- &quot;הסכום הבסיסי&quot; -
:: (1) לענין הגמלאות המפורטות בפסקה זו - 7,050 שקלים חדשים (((נקוב לשנת 2005; בשנת 2024, 9,930 ש״ח; בשנת 2025, 10,268 ש״ח)));
::: ואלה הגמלאות:
::: (א) מענק לידה ודמי לידה המשתלמים לפי הוראות [[סימן ב פרק ג|סימנים ב']] [[סימן ג פרק ג|ו((-))ג' בפרק ג']];
::: (ב) דמי פגיעה, קצבה לנכה עבודה, גמלאות ומענקים לתלויים, המשתלמים לפי הוראות [[סימן ד פרק ה|סימנים ד']], [[סימן ה פרק ה|ה']] [[סימן ח פרק ה|ו((-))ח' בפרק ה']];
::: (ג) דמי תאונה המשתלמים לפי הוראות [[פרק ו']];
::: (ד) קצבת נכות המשתלמת לפי הוראות [[סימן ג' בפרק ט']] (((בשנת 2024, 10,338 ש״ח; בשנת 2025, 10,979 ש״ח)));
::: (ה) מענק ליתום המשתלם לפי הוראות [[סימן ד' בפרק י&quot;א]];
::: (ו) תגמול למתנדב המשתלם לפי הוראות [[פרק י&quot;ג]];
::: (ז) מענק פטירה המשתלם לפי הוראות [[סימן ב' בפרק י&quot;ד]];
::: (ח) גמלאות המשתלמות מכוח [[ההסכם בדבר גמלת ניידות]] לפי הוראות [[סעיף 9]];
:: (2) לעניין קצבת הילדים המשתלמת לפי הוראות [[סימן ב' בפרק ד']], כמפורט להלן:
::: (א) בעד הילד הראשון והחמישי ואילך במניין ילדיו של ההורה - 150 שקלים חדשים (((נקוב לשנת 2015; בשנים 2024–2025, 169 ש״ח)));
::: (ב) בעד הילד השני, השלישי והרביעי שבמניין ילדיו של ההורה - 188 שקלים חדשים (((נקוב לשנת 2015; בשנים 2024–2025, 214 ש״ח)));
::: (ג) על אף האמור בפסקאות משנה (א) ו־(ב), לעניין גמלה לפי [[חוק הבטחת הכנסה]], או תוספת כאמור [[בסעיף 68(ג)]] - 140 שקלים חדשים (((נקוב לשנת 2015; בשנים 2024–2025, 158 ש״ח)));
:: (2א) (((נמחקה);))
:: (3) לענין כל גמלה שאינה מנויה בפסקאות (1) או (2) - 6,964 שקלים חדשים (((נקוב לשנת 2005; בשנת 2024, 9,806 ש״ח; בשנת 2025, 10,139 ש״ח)));
:: הסכום הבסיסי יעודכן כמפורט להלן:
:: (1) ביום א' בטבת התשס&quot;ו (1 בינואר 2006) - לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני היום האמור לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום כ' בטבת התשס&quot;ה (1 בינואר 2005), בתוספת -
::: (א) לענין גמלה המשתלמת לפי הוראות [[סימן ח' בפרק ה']] או לפי הוראות [[סימן ג' פרק יא|סימנים ג']] [[סימן ד פרק יא|ו((-))ד' שבפרק י&quot;א]] - שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני יום כ' בטבת התשס&quot;ה (1 בינואר 2005) לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום כ&quot;ז בטבת התשס&quot;ג (1 בינואר 2003);
::: (ב) לענין גמלה שאינה מנויה בפסקת משנה (א) - השיעור שבו עודכן השכר הממוצע או שבה עודכנה נקודת הקצבה בשנים 2004 ו-2005, לפי הענין, לפי [[+|סעיפים 37(ג)(1)]] [[ו-38(ב) בחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2002), התשס&quot;ב-2002]];
:: (2) לעניין כל גמלה למעט קצבת ילדים המשתלמת לפי הוראות [[סימן ב' בפרק ד']] - משנת 2007 ואילך - ב-1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני אותו יום לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום 1 בינואר של השנה הקודמת;
:: (3) לעניין קצבת ילדים המשתלמת לפי הוראות [[סימן ב׳ בפרק ד׳]] – משנת 2015 ואילך – ב־1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני אותו יום לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום 1 בינואר של השנה הקודמת ואולם, ב־1 בינואר של שנת 2025 לא יתעדכנו הסכומים הקבועים בפסקה (2) לרישה של הגדרה זו, והם יהיו באותה שנה כפי שהיו ביום כ׳ בטבת התשפ״ד (1 בינואר 2024);
:: (4) על אף הוראת פסקה (2), לעניין קצבת נכות המשתלמת לפי הוראות [[סימן ג' בפרק ט']] וכל קצבה ששיעורה נגזר ממנה - משנת 2023 ואילך - ב-1 בינואר של כל שנה לפי שיעור עליית השכר הממוצע, המעודכן באותו יום, לעומת השכר הממוצע המעודכן ב-1 בינואר של השנה שבה הקצבה עודכנה; ואולם, לעניין העדכון הראשון יחולו הוראות אלה:
::: (א) אם שיעור עליית השכר הממוצע, המעודכן באותו יום, לעומת השכר הממוצע לשנת 2020 עולה על 2.45% - לפי שיעור עליית השכר הממוצע, המעודכן באותו יום, לעומת השכר הממוצע המתוקן; בפסקה זו -
::::- &quot;השכר הממוצע לשנת 2020&quot; - השכר הממוצע כפי שעודכן ביום ד' בטבת התש&quot;ף (1 בינואר 2020);
::::- &quot;השכר הממוצע המתוקן&quot; - השכר הממוצע לשנת 2020 בתוספת 2.45%;
::: (ב) אם שיעור עליית השכר הממוצע, המעודכן באותו יום, לעומת השכר הממוצע לשנת 2020 אינו עולה על 2.45% - יידחה העדכון לשנה שלאחר מכן ויחול לגביו האמור בפסקת משנה (א);
:- &quot;עגונה&quot; - אשה נשואה שזה שנתיים נעלמו עקבות בן זוגה, לרבות אשה שבן זוגה נמצא, שלא בהסכמתה, תקופה כאמור בחוץ לארץ ולא נשא באותו זמן במזונותיה;
:- &quot;עובד&quot; - לרבות בן משפחה, אף אם אין בינו לבין קרובו המעסיקו יחסי עבודה, ובלבד שהוא עובד במפעל באופן סדיר ובעבודה שאילולא עשה אותה הוא, היתה נעשית בידי עובד; לענין זה, &quot;בן משפחה&quot; - אחד ההורים, ילד, נכד, אח או אחות;
:- &quot;עובד לשעה&quot; - עובד שהקשר בינו לבין מעבידו הוא לזמן פחות משבעה ימים, למעט עובד כאמור שלמעשה נמשך הקשר שבעה ימים או יותר;
:- &quot;עובד עצמאי&quot;, לענין שנת מס פלונית או חלק ממנה - מי שעסק באותה תקופה במשלח ידו שלא כעובד (להלן - משלח יד), והתקיים בו אחד מאלה:
:: (1) הוא עסק במשלח ידו, לפחות עשרים שעות בשבוע בממוצע;
:: (2) הכנסתו החודשית הממוצעת ממשלח ידו לא פחתה מסכום השווה ל-50% מהשכר הממוצע;
:: (3) הוא עסק במשלח ידו לפחות שתים עשרה שעות בשבוע בממוצע והכנסתו החודשית הממוצעת ממשלח ידו לא פחתה מסכום כאמור [[בלוח א']];
:: לענין הגדרה זו רשאי השר לקבוע שיטת חישוב של ממוצעים וכן שיעור אחר במקום השיעור הקבוע [[בלוח א']];
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (חישוב הממוצע של שעות עבודה והכנסה של עובד עצמאי), התשמ&quot;ה-1985]].))
:- &quot;פיצוי&quot; - תשלום של תוספת יוקר המשתלמת לפי המדד, תשלום של מקדמה על חשבון תוספת יוקר או תשלום פיצוי בעד התייקרות לעובדים השכירים במשק לפי הסדר בין ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של העובדים במדינה לבין ארגון מעבידים שלדעת השר הינו ארגון יציג ונוגע בדבר;
:- &quot;פקודת החברות&quot; - [[פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ&quot;ג-1983]];
:- &quot;פקודת הנזיקין&quot; - [[פקודת הנזיקין [נוסח חדש]]];
:- &quot;פקודת השותפויות&quot; - [[פקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל&quot;ה-1975]];
:- &quot;פקודת פשיטת הרגל&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;קיבוץ מתחדש&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 54 לפקודת מס הכנסה]];
:- &quot;קיבוץ שיתופי&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 54 לפקודת מס הכנסה]], לרבות מושב שיתופי או קיבוץ עירוני כהגדרתו [[בסעיף 61 לאותה פקודה]] שניתנה לגבי שומתו הוראה לפי [[-#54|אותו סעיף]];
:- &quot;קצבת התאמה&quot; - קצבת התאמה לפי הוראות [[סעיף 58א לחוק יישום תכנית ההתנתקות]];
:- &quot;שיעור הפיצוי&quot; - השיעור השווה לשיעור הגדלת שכר העבודה לעובדים השכירים במשק כתוצאה מתשלום הפיצוי;
:- &quot;שירות לאומי&quot;, &quot;התנדבות קהילתית&quot; ו&quot;שירות אזרחי&quot; - כהגדרתם [[בחוק שירות אזרחי]];
:- &quot;השכר הממוצע&quot; - הצירוף של שניים אלה:
:: (1) הממוצע החודשי של השכר הממוצע למשרת שכיר בשלושת החודשים האחרונים שלגביהם היו נתונים בידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ביום שקדם ליום העדכון (להלן בהגדרה זו - ממוצע השכר);
:: (2) תוספת לממוצע השכר בשיעור הפיצוי שניתן בתקופה שמתום שלושת החודשים ששימשו בסיס לחישוב ממוצע השכר ועד ליום העדכון;
:: לענין הגדרה זו, &quot;יום העדכון&quot; - 1 בינואר של כל שנת מס, ואם חל פיצוי לאחר מכן - 1 בחודש שבו חל הפיצוי; על כל שינוי בשכר הממוצע יפרסם השר הודעה ברשומות;
&lt;!-- :: ((לפי [[סעיף 1 לחוק השכר הממוצע (הוראת שעה - נגיף הקורונה החדש), התשפ&quot;א-2020]], השכר הממוצע בשנת הכספים 2021 ובשנת הכספים 2022 יהיה השכר הממוצע ביום ט&quot;ז בטבת התשפ&quot;א (31 בדצמבר 2020); ואולם, לעניין הקצבאות, התשלומים והמענקים המפורטים להלן, השכר הממוצע בשנת הכספים 2022 יהיה השכר הממוצע ביום ט&quot;ז בטבת התשפ&quot;א (31 בדצמבר 2020), בתוספת 2.45%: {{ש}} (1) קצבה חודשית לפי [[סעיף 4 לחוק פיצוי לנפגעי פוליו, התשס&quot;ז-2007]]; {{ש}} (2) מענק לפי [[סעיף 6 לחוק מעמד ותיקי מלחמת העולם השנייה, התש&quot;ס-2000]]; {{ש}} (3) תגמול חודשי לפי [[סעיף 2 לחוק התגמולים לחסידי אומות העולם, התשנ&quot;ה-1995]]; {{ש}} (4) תשלום מיוחד בעד יילוד שנקבע לפי הוראות [[סעיפים 62]] [[סעיף 62א|ו-62א לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ&quot;ה-1995]]; {{ש}} (5) קצבה חודשית לפי [[סעיף 3 לחוק לפיצוי נפגעי גזזת, התשנ&quot;ד-1994]]; {{ש}} (6) מענק הטבות לפי [[סעיף 17א לחוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, התשנ&quot;ב-1992]]; {{ש}} (7) קצבה חודשית שנקבעה לפי הוראות [[סעיף 7 לחוק לפיצוי נפגעי עירוי דם (נגיף האיידס), התשנ&quot;ג-1992]]; {{ש}} (8) הוצאות קבורה והוצאות אחזקה של מקום הקבורה והמצבה שנקבעו לפי הוראות [[סעיף 7ב לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש&quot;ל-1970]].)) --&gt;
:: ((השכר הממוצע לפי הגדרה זאת: בשנת 2024, 12,379 ש&quot;ח; בשנת 2025 13,153 ש״ח; בשנת 2025 לעניין פרק ט״ו, 12,379 ש״ח.))
:- &quot;שנת מס&quot; - כמשמעותה [[בפקודת מס הכנסה]];
:- &quot;תקופת אכשרה&quot; - פרק הזמן, בין שהוא רצוף ובין שאינו רצוף, שבו חייב אדם להיות מבוטח כאחד התנאים לגמלה.

@ 2. פריסת תשלומים חריגים [1א] (תיקון: תשנ&quot;ט-6)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;שכר מדוד&quot; - שכר ממוצע למשרת שכיר שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
:: ((נכון לשנת 2024, השכר הממוצע המדוד הוא 12,536 ש&quot;ח; בשנת 2025, 13,316 ש״ח; בשנת 2025 לעניין פרק ט״ו, 12,536 ש״ח.))
::- &quot;חודש שכר חריג&quot; - החודש האחרון של שנת מס וכן חודש שבו שולמו תוספות בעד ביגוד או בעד הבראה למרבית העובדים השכירים;
::- &quot;שכר מדוד מתוקן&quot; - השכר המדוד של החודש האחרון שקדם לחודש שכר חריג (להלן - החודש הקודם), בתוספת 0.5% ממנו ובתוספת פיצוי שחל בחודש השכר החריג; היה החודש הקודם חודש שכר חריג, יובא בחשבון, לענין זה, במקום השכר המדוד של החודש הקודם, השכר המדוד של החודש האחרון שקדם לחודש הקודם בתוספת 0.5% ממנו ובתוספת פיצוי שחל בחודש הקודם.
: (ב) בחישוב השכר הממוצע, לצורך גמלאות ודמי ביטוח, יחולו שינויים אלה:
:: (1) לגבי חודש שכר חריג, במקום השכר המדוד יובא בחשבון השכר המדוד המתוקן;
:: (2) השכר הממוצע יחושב בכפוף להוראות פסקה (1) ויוגדל בשיעור השווה לחלק השנים עשר של סך ההפרשים החודשיים לגבי שלושת חודשי השכר החריג האחרונים, ששכרם המדוד ידוע ביום העדכון; לענין זה, &quot;הפרש חודשי&quot; - ההפרש שבין השכר המדוד של חודש שכר חריג לבין השכר המדוד המתוקן של אותו חודש, מחולק בשכר המדוד המתוקן של החודש האמור;
:: (3) (((פקעה).))

@ 2א. מי שאינו תושב לענין החוק (תיקון: תשס&quot;ג-5, תשע&quot;ו-13, תשע&quot;ח-3)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;תקנות הכניסה&quot; - [[=תקנות הכניסה|תקנות הכניסה לישראל, התשל&quot;ד-1974]];
::- &quot;שנה&quot; - שנים עשר חודשים רצופים.
: (ב) לענין חוק זה לא יראו כתושב ישראל, בין השאר, כל אחד מאלה:
:: (1) שוהה שלא כדין, כמשמעותו [[בסעיף 13 בחוק הכניסה לישראל]];
:: (2) מי שבידו היתר כאמור [[בצו הכניסה לישראל (פטור תושבי יהודה ושומרון, רצועת עזה וצפון סיני, מרכז סיני, מרחב שלמה ורמת הגולן), התשכ&quot;ח-1968]];
:: (3) מי שבידו אשרה ורישיון לישיבת ביקור מסוג ב/1, ב/2, ב/3 או ב/4, לפי [[תקנה 5 בתקנות הכניסה]];
:: (3א) מי שבידו אשרה ורישיון לפי [[תקנה 5א לתקנות הכניסה]];
:: (4) מי שבידו אשרה ורישיון לישיבת ארעי מסוג א/1, לפי [[תקנה 6(א) בתקנות הכניסה]] - בתקופות שלהלן, לפי העניין:
::: (א) בשנה שתחילתה 183 ימים לפני יום מתן האשרה והרישיון כאמור (בסעיף זה - השנה הקובעת) - אם התגורר כדין בישראל פחות מ-183 ימים באותה שנה;
::: (ב) בתקופה שלפני יום מתן האשרה והרישיון כאמור - אם התגורר כדין בישראל בשנה הקובעת יותר מ-183 ימים;
:: (5) מי שבידו אשרה ורישיון לישיבת ארעי מסוג א/3 לפי [[תקנה 6(ג) בתקנות הכניסה]], וכן קרובו של בעל אשרה ורישיון כאמור שבידו אשרה ורישיון לישיבת ארעי מסוג א/4 לפי [[תקנה 6(ד) בתקנות הכניסה]].
: (ג) מי שאינו אזרח ישראלי ובידו אשרה ורישיון לישיבה בישראל לפי [[חוק הכניסה לישראל]] שאינם מנויים בסעיף קטן (ב)(3) עד (5), לא יראו אותו כתושב ישראל בתקופות שלהלן, לפי העניין:
:: (1) בשנה הקובעת - אם התגורר כדין בישראל פחות מ-183 ימים באותה שנה;
:: (2) בתקופה שלפני יום מתן האשרה והרישיון כאמור - אם התגורר כדין בישראל בשנה הקובעת יותר מ-183 ימים.
: (ד) על אף הוראות סעיף קטן (ב)(4), מי שבידו אשרה ורישיון לישיבת ארעי כאמור באותו סעיף קטן, ניתנה לו אשרת עולה או תעודת עולה לפי [[חוק השבות]], בתוך השנה שתחילתה ביום מתן האשרה והרישיון האמורים, רשאי המוסד לראות בו תושב ישראל מיום מתן האשרה והרישיון.

@ 3. אגודה שיתופית [2] (תיקון: תשע&quot;ז-5)
: לענין חוק זה רואים חבר אגודה שיתופית העובד במפעל האגודה או מטעמה כעובד ואת האגודה רואים כמעבידו; ואולם בחבר אגודה שיתופית שהיא קיבוץ שיתופי רואים את החבר כעובד, ואת הקיבוץ השיתופי כמעבידו, אם החבר עוסק בתפקידו במסגרת סידור העבודה ולא על פי התקשרות אישית בינו לבין מעביד אחר, אף אם אין התפקיד מבוצע במפעל האגודה או מטעמה.

@ 3א. קיבוץ מתחדש (תיקון: תשע&quot;ז-5)
: (א) לעניין חוק זה רואים חבר אגודה שיתופית שהיא קיבוץ מתחדש, העובד במפעל האגודה או מטעמה, כעובד, ואת האגודה כמעסיקו.
: (ב) לעניין חוק זה רואים חבר אגודה שיתופית שהיא קיבוץ מתחדש, שאינו עובד במפעל האגודה או מטעמה, כעובד או כעובד עצמאי או כמי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, לפי העניין.

@ 3ב. שינוי סיווגו של קיבוץ (תיקון: תשע&quot;ז-5)
: אגודה שיתופית שהיא קיבוץ שיתופי ובמהלך שנת המס דיווחה למוסד כי שונה סיווגה מקיבוץ שיתופי לקיבוץ מתחדש, או להיפך, יחול השינוי לעניין חוק זה החל משנת המס שלאחר המועד שבו שונה הסיווג.

@ 4. חבורת עובדים [3]
: בחבורת עובדים, בין שהיא תאגיד ובין שאינה תאגיד, רואים, לענין חוק זה, את כל אחד מבני החבורה כעובדו של האדם שמסר לחבורה את העבודה, אם היו רואים כך אילו היה קיים קשר ישיר בינו לבין כל אחד מבני החבורה.

@ 5. מי שחדל להיות עובד עצמאי [4]
: עובד עצמאי שהיה למבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי ייחשב כעובד עצמאי עד ליום שבו הודיע הוא למוסד, או שהמוסד הודיע לו בדואר או במסירה אישית אף שלא בדואר, על היותו למבוטח כאמור; ואולם רשאי המוסד, לפי שיקול דעתו ולבקשת העובד העצמאי או הזכאי לגמלה מכוחו, לראותו כעובד עצמאי או כמבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי למרות ההודעה האמורה או אף בהעדרה.

@ 6. סמכות לסווג מבוטחים [4א] (תיקון: תש&quot;ף)
: (א) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע בצו כי מבוטחים העוסקים בסוג עבודה פלוני או הנתונים בתנאי עבודה מיוחדים כמוגדר בצו, ייחשבו, לענין חוק זה, כעובדים או כעובדים עצמאיים או כמי שאינם עובדים ואינם עובדים עצמאיים; לענין זה, ייחשבו כסוגי עבודה גם עבודות המוגבלות בהיקפן או בזמן הדרוש לביצוען.
: (ב) בצו לפי סעיף קטן (א) הקובע מי ייחשבו כעובדים ייקבע גם מי ייחשבו כמעבידיהם.
: (ג) כוחו של צו לפי סעיף זה יפה על אף האמור בכל מקום אחר בחוק זה.
:: ((פורסם [[צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים), תשל&quot;ב-1972]].))

@ 6א. מבוטחים שהם חברים או נושאי משרה בתאגיד (תיקון: תשנ&quot;ט-7)
: (א) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע בצו כי מבוטחים שהם חברים בתאגיד או נושאי משרה בתאגיד, כמוגדר בצו, ייחשבו, לענין חוק זה, כעובדים או כעובדים עצמאיים או כמי שאינם עובדים ואינם עובדים עצמאיים.
: (ב) צו לפי סעיף קטן (א) ייקבע, בשים לב, בין השאר, להיקף העסקים של התאגיד, לזהות החברים ונושאי המשרה בו ולפעולתם בתאגיד, ולשאר נסיבות הענין.
: (ג) הוראות [[סעיף 6(ב) ו-(ג)]] יחולו על צו לפי סעיף זה.
: (ד) בסעיף זה -
:: (1) &quot;חברים בתאגיד&quot;, שהוא חברה - בעלי מניות, לרבות בעל מניה בחברה שיש בה בעל מניה אחד;
:: (2) המונחים שבו יפורשו כמשמעותם לפי [[חוק החברות, התשנ&quot;ט-1999]], או לפי הדין החל על אותו תאגיד, והכל ככל שאין להם משמעות לפי חוק זה.

@ 6ב. מבוטח שהוא בעל שליטה בחברת מעטים (תיקון: תשס&quot;ג-8)
: הוראות [[פרקים ז']] [[ו-ח']] לא יחולו על בעל שליטה בחברת מעטים.

@ 7. המדינה כמעביד [4ב]
: דין המדינה כשהיא מעבידה, לענין חוק זה, כדין כל מעביד אחר.

== פרק ב': המוסד לביטוח לאומי [פרק י'] ==

=== סימן א': הוראות כלליות ===

@ 8. יסודות [199]
: (א) המוסד לביטוח לאומי הוא תאגיד, כשר לכל חובה, זכות ופעולה משפטית.
: (ב) הרשות העליונה של המוסד היא המועצה; הרשות המנהלת והמבצעת של המוסד היא המינהלה.
: (ג) המוסד יעמוד לפיקוחו הכללי של השר, והמינהלה חייבת להגיש לשר כל דין וחשבון וכל תעודה או פנקס שידרוש.
: (ד) המוסד יעמוד לביקורתו של מבקר המדינה כאמור [[בסעיף 9(6) לחוק מבקר המדינה, התשי&quot;ח-1958 [נוסח משולב]]], ומבקר המדינה יגיש עותק של הדין וחשבון שלו על פעולות המוסד לשר ולמועצה, נוסף לאלה שיש להגיש להם דין וחשבון לפי [[סעיף 15 לחוק האמור]].

@ 9. הטבות סוציאליות [200] (תיקון: תש&quot;ף)
: (א) המוסד, לאחר התייעצות עם ועדת העבודה והרווחה ועם המועצה ועל פי הסכם בינו לבין הממשלה או לבין גוף ציבורי שקבע השר על דעת הממשלה, רשאי ליתן בשם הממשלה או הגוף הציבורי, שלא בדרך קבע, לכלל תושבי המדינה או לסוגים מהם, הטבות סוציאליות שאינן ניתנות לפי חוק זה או לפי חיקוק אחר.
: (ב) אוצר המדינה או הגוף הציבורי יחזירו למוסד כל סכום שהוציא למתן ההטבות האמורות, הכל כפי שנקבע בהסכם כאמור בסעיף קטן (א).
: ((פורסם [[הסכם משרד הביטחון בדבר תשלום דמי לידה]] (לא פורסם).))
: ((פורסם [[הסכם בדבר גימלת ניידות]] (י&quot;פ תשל&quot;ז, 1813).))
: ((פורסם [[הסכם בדבר מתן דמי אבטלה למשוחררים מצבא הקבע]] (י&quot;פ תשמ&quot;א, 1967).))
&lt;!-- ((פורסם [[הסכם בדבר מתן תגמולים מסוימים לאסירי ציון, בני משפחותיהם ובני משפחות הרוגי מלכות]] (י&quot;פ תשמ&quot;ב, 645).)) --&gt;
: ((פורסם [[הסכם בדבר מתן תגמולים למי שנפגע מפעולות איבה ערב קום המדינה]] (י&quot;פ תשמ&quot;ב, 1729).))
: ((פורסם [[הסכם בדבר תשלום תגמולי מילואים לאנשי צוות אויר משוחררי צבא הקבע]] (י&quot;פ תשמ&quot;ה, 168).))
&lt;!-- ((פורסם [[הסכם בדבר מתן תגמולים לחסידי אומות העולם]] (י&quot;פ תשמ&quot;ז, 1933).)) --&gt;
: ((פורסם [[הסכם בדבר מתן גִמלאות זִקנה ושאירים מיוחדות]] (י&quot;פ תשמ&quot;ט, 1778).))
: ((פורסם [[הסכם בדבר תשלום קיצבה לילד עולה]] (י&quot;פ תשנ&quot;ב, 299).))
: ((פורסם [[הסכם בדבר מתן גימלאות מיוחדות לעולים ומתיישבים התלויים בעזרת הזולת]] (י&quot;פ תשנ&quot;ג, 1336).))
: ((פורסם [[הסכם בדבר מימון הקמת מצבות לנפטרים גלמודים]] (י&quot;פ תשנ&quot;ד, 4536).))
: ((פורסם [[הסכם בדבר מתן מענק למי שנולדו לה בלידה אחת שלושה ילדים ויותר]] (י&quot;פ תש&quot;ס, 1932).))
: ((פורסם [[הסכם בדבר מתן הלוואות לרכישת רכב למוגבלים בניידות]] (י&quot;פ תשס&quot;ב, 3575).))
&lt;!-- ((פורסם [[הסכם בדבר תשלום עקב ייקור מחירי הלחם]] (י&quot;פ תשס&quot;ח, 1766).)) --&gt;
: ((פורסם [[הסכם בדבר תשלום תוספת לזכאים לקצבה מיוחדת ולגמלת ילד נכה הזקוקים למכונת הנשמה באופן רצוף]] (י&quot;פ תשע&quot;ה, 7092).))
: ((פורסם [[הסכם בדבר מימון העברת נפטרים לקבורה אזרחית]] (י&quot;פ תשע&quot;ז, 5003).))
: ((פורסם [[הסכם בדבר תשלום פיצוי לעצמאי בשירות מילואים]] (י&quot;פ תשע&quot;ז, 8080).))
: ((פורסם [[הסכם בדבר מתן הטבות סוציאליות למשפחות החטופים והנעדרים]] (י&quot;פ תשפ&quot;ד, 614).))
: ((פורסם [[הסכם בדבר מתן מענק אכלוס עצמאי לתושבים שהתפנו מבתיהם או שיצאו מבתיהם להתרעננות במסגרת מלחמת חרבות ברזל]] (י&quot;פ תשפ&quot;ד, 866).))
: ((פורסם [[הסכם בדבר מתן מענקי עידוד והמשך תעסוקה – מלחמת חרבות ברזל]] (י&quot;פ תשפ&quot;ד, 1528).))
: ((פורסם [[הסכם בדבר מתן מענק סיוע לתושבים בלתי מועסקים מישובים מפונים או מיישובים שתושביהם הוצאו להתרעננות במסגרת מלחמת חרבות ברזל]] (י&quot;פ תשפ&quot;ד, 5833).))
: ((פורסם [[הסכם בדבר מתן תגמול מיוחד חלף שכר לחטופים ולנעדרים – מלחמת חרבות ברזל]] (י&quot;פ תשפ&quot;ד, 6172).))
: ((פורסם [[הסכם בדבר מתן מענק חזרה ומענק חד-פעמי לתושבים שפונו או רועננו מבתיהם במסגרת מלחמת חרבות ברזל ואשר אין מניעה ביטחונית שישובו לישוביהם]] (י&quot;פ תשפ&quot;ד, 7084).))
: ((פורסם [[הסכם בדבר מתן מענק לתמרוץ תעסוקה בענף הבניין לאור מלחמת חרבות ברזל]] (י&quot;פ תשפ&quot;ד, 11094).))
: ((פורסם [[הסכם בדבר מתן מענק עידוד והמשך תעסוקה - מלחמת חרבות ברזל]] (י&quot;פ תשפ&quot;ה, 2358).))
: ((פורסם [[הסכם בדבר מתן מענק הסתגלות, מענק התארגנות ומענק חד-פעמי לתושבים שפונו או רועננו מבתיהם במסגרת מלחמת חרבות ברזל]] (י&quot;פ תשפ&quot;ה, 6022).))

@ 10. ערעור [200א] (תיקון: תשנ&quot;ח-8)
: קביעה של דרגת נכות מכוח הסכם שנערך לפי [[סעיף 9]], או מכוח [[סעיף 387]] או [[פרק י&quot;ג]], ניתנת לערעור, בשאלה משפטית בלבד, לפני בית דין אזורי לעבודה; פסק דינו של בית הדין ניתן לערעור לפני בית הדין הארצי לעבודה אם נתקבלה רשות לכך מאת נשיא בית הדין הארצי לעבודה או סגנו, או מאת שופט של בית הדין הארצי שמינה לכך הנשיא.

=== סימן ב': המועצה, הועדות הציבוריות והמינהלה ===

@ 11. הרכב המועצה וכהונתה [201]
: (א) הרכב המועצה, דרך הקמתה ותנאי הפסקת החברות בה ייקבעו לאחר התייעצות עם ועדת העבודה והרווחה.
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (מועצת המוסד), תשי&quot;ח-1958]].))
: (ב) תקופת כהונתה של המועצה תהיה ארבע שנים.

@ 12. תפקידי המועצה [202] (תיקון: תש&quot;ס-4)
: המועצה -
: (1) תפקח על פעולות המוסד והנהלתו;
: (2) תייעץ לשר בבואו להתקין תקנות, חוץ מתקנות לפי [[סעיף 11(א)]] [[וסעיף 17א]];
: (3) רשאית להמליץ לפני השר על התקנת תקנות;
: (4) תמלא כל תפקיד אחר המוטל עליה בחוק זה.

@ 13. ועדות המועצה [203]
: (א) המועצה רשאית למנות ועדות, מבין חבריה או שלא מבין חבריה, ולהעביר להן מסמכויותיה.
: (ב) המועצה תמנה, לכל ענף מענפי הביטוח הקיימים לפי חוק זה, ועדה שתייעץ למנהל של אותו ענף.

@ 14. יו&quot;ר המועצה וסגנו [204]
: השר יהיה יושב ראש המועצה; המועצה תבחר בסגן יושב ראש.

@ 15. הועדה לביטוח אבטלה [204א]
: (א)(1) השר ימנה ועדה ציבורית מיוחדת לביטוח אבטלה (להלן - הועדה לביטוח אבטלה), והשר או מי שהשר מינהו לכך ישמש יושב ראש הועדה.
:: (2) חברי הועדה לביטוח אבטלה יהיו מתוך נציגי ארגוני העובדים והמעבידים כאמור בסעיף קטן (ב), עובדי משרד העבודה והרווחה ומשרד האוצר, ונציגי שירות התעסוקה.
:: (3) נציגי ארגוני העובדים והמעבידים יהוו, במספר שווה, שני שלישים ממספר חברי הועדה לביטוח אבטלה.
: (ב) נציגי העובדים והמעבידים בועדה לביטוח אבטלה יתמנו לפי המלצת ארגוני העובדים וארגוני המעבידים שהם, לדעת השר, יציגים ונוגעים בדבר.
: (ג) תקופת כהונתה של הועדה לביטוח אבטלה תהיה ארבע שנים.
: (ד) הועדה לביטוח אבטלה מוסמכת -
:: (1) לייעץ לשר בהתוויית המדיניות של ביטוח אבטלה;
:: (2) לייעץ לשר בהתקנת תקנות הנוגעות לביטוח אבטלה;
:: (3) לאשר את תקציב ענף ביטוח האבטלה;
:: (4) לפקח על פעולות ביטוח האבטלה;
:: (5) למלא כל תפקיד אחר לפי [[פרק ז']] שיטיל עליה השר.
: (ה) סמכויות הועדה לביטוח אבטלה, בכל הענינים האמורים בסעיף קטן (ד), אינן נתונות בידי המועצה, ואולם אם במסגרת [[פרק ז']] הטיל השר על הועדה לביטוח אבטלה תפקיד הנוגע גם לענפי ביטוח אחרים, יהא דינה, בכל הנוגע לאותו תפקיד, כדין כל ועדה שמונתה לפי [[סעיף 13]].
: (ו) הועדה לביטוח אבטלה רשאית למנות ועדות משנה, מבין חבריה או שלא מבין חבריה, ולהעביר להן מסמכויותיה.

@ 16. הועדה לענין שירות מילואים [204ב]
: (א)(1) השר ימנה ועדה ציבורית מיוחדת לענין שירות מילואים (להלן - הועדה לענין שירות מילואים), והשר או מי שהשר מינהו לכך ישמש יושב ראש הועדה.
:: (2) חברי הועדה לענין שירות מילואים יהיו נציג אחד של השר, נציג אחד של שר האוצר, נציג אחד של שר הבטחון, נציגי עובדים, נציגי מעבידים ונציגי עובדים עצמאיים.
:: (3) נציגי העובדים בועדה לענין שירות מילואים יתמנו לאחר התייעצות עם ארגון העובדים הארצי המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים; נציגי המעבידים יתמנו לאחר התייעצות עם ארגונים ארציים של מעבידים שלדעת השר הם יציגים ונוגעים בדבר; נציגי העובדים העצמאיים בועדה לענין שירות מילואים יתמנו לאחר התייעצות עם ארגונים שלדעת השר הם מייצגים עובדים עצמאיים.
: (ב) השר יקבע בהודעה ברשומות את מספר חברי הועדה לענין שירות מילואים שהם נציגי עובדים, נציגי מעבידים ונציגי עובדים עצמאיים, ובלבד שמספר נציגי העובדים יהיה כמספר נציגי המעבידים.
: (ג) תקופת כהונתה של הועדה לענין שירות מילואים תהיה ארבע שנים.
: (ד) הועדה לענין שירות מילואים מוסמכת, לענין הנושאים [[שבפרק י&quot;ב]] -
:: (1) לייעץ לשר בהתוויית המדיניות;
:: (2) לייעץ לשר בהתקנת תקנות;
:: (3) לפקח על ביצוע הוראות [[פרק יב|הפרק]];
:: (4) למלא כל תפקיד אחר שיטיל עליה השר.
: (ה) סמכויות הועדה לענין שירות מילואים בכל הענינים האמורים בסעיף קטן (ד) אינן נתונות בידי המועצה, ואולם בענינים הנוגעים גם לענפי ביטוח של המוסד יהא דינה, בכל הנוגע לאותו ענין, כדין כל ועדה שמונתה לפי [[סעיף 13]].
: (ו) הועדה לענין שירות מילואים רשאית למנות ועדות משנה, מבין חבריה או שלא מבין חבריה, ולהעביר להן מסמכויותיה.

@ 17. נוהל [205]
: המועצה, ועדותיה, הועדה לביטוח אבטלה והועדה לענין שירות מילואים, יקבעו את סדרי דיוניהן ועבודתן, במידה שלא נקבעו בתקנות.

@ 17א. גמול והחזר הוצאות (תיקון: תש&quot;ס-4)
: (א) חבר המועצה או חבר ועדה שאינו עובד המדינה, עובד גוף מתוקצב או עובד בגוף שאותו הוא מייצג במועצה או בועדה, זכאי לקבל מאת המוסד גמול בעבור השתתפות בישיבת המועצה או הועדה לפי הוראות סעיף קטן (ג) ובלבד שאינו מקבל, ממקור אחר, תמורה בעבור ההשתתפות.
: (ב) חבר המועצה או חבר הועדה שאינו זכאי לגמול לפי הוראות סעיף קטן (א), זכאי לקבל מהמוסד החזר הוצאות שהוציא לצורך השתתפות בישיבות המועצה או הועדה לפי הוראות סעיף קטן (ג), ובלבד שאינו מקבל ממקור אחר החזר הוצאות.
: (ג) השר, בהסכמת שר האוצר ובהתייעצות עם ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, יקבע כללים ותנאים שלפיהם ישלם המוסד גמול והחזר הוצאות לחבר המועצה או לחבר ועדה בהתאם להוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב) ואת שיעוריהם.
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (כללים ותנאים לתשלום גמול והחזר הוצאות לחברי מועצה או לחברי ועדה), התשס&quot;ב-2001]].))
: (ד) בסעיף זה -
::- &quot;עובד המדינה&quot; ו&quot;עובד גוף מתוקצב&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 32 לחוק יסודות התקציב, התשמ&quot;ה-1985]];
::- &quot;ועדה&quot; - ועדה שמונתה לפי הוראות [[סעיף 13]] וכן ועדה ציבורית שמונתה לפי הוראות [[סעיפים 15]] [[או 16]] לרבות ועדות משנה שמונו לפי סעיפים אלה.

@ 18. המינהלה [206] (תיקון: תשס&quot;ג-5)
: (א) חברי המינהלה יהיו המנהל הכללי של המוסד (להלן - מנהל המוסד), המשנה, הסגנים והחשב.
: (ב) מנהל המוסד יהיה יושב ראש המינהלה.
: (ג) המינהלה רשאית לאצול מסמכויותיה לחבר מחבריה.

@ 19. קיום סמכויות [207]
: קיומן של המועצה, של ועדה מועדותיה, של הועדה לביטוח אבטלה, של הועדה לענין שירות מילואים או של המינהלה, ותוקף החלטותיהן, לא ייפגעו מחמת שנתפנה מקומו של חבר או שהיה ליקוי במינויו.

=== סימן ג': המנגנון ===

@ 20. המנהל, המשנה והסגנים [208]
: השר, לאחר שהתייעץ עם המועצה, ימנה את מנהל המוסד שלמרותו יהיו נתונים עובדי המוסד, ורשאי הוא, באותה דרך, למנות לו משנה וסגנים.

@ 21. מנהלים של ענפי ביטוח [209]
: השר, לאחר שהתייעץ עם מנהל המוסד, ימנה מנהל לכל אחד מענפי הביטוח שהם נושא חוק זה.

@ 22. עובדים אחרים [210]
: (א) במסגרת התקן שאישר השר תמנה המינהלה את יתר עובדי המוסד ותקבע את תפקידיהם וסמכויותיהם, להוציא את האקטואר של המוסד, שיתמנה בהתאם [[לסעיף 24]], ואת מנהלי הסניפים, שיתמנו בהתאם [[לסעיף 23]].
: (ב) מינוים של עובדי המוסד לפי סעיף זה יהיה לפי הכללים הקבועים למינוי עובדי המדינה, בשינויים שהענין מחייבם, ותנאי עבודתם של עובדי המוסד יהיו כתנאי העבודה של עובדי המדינה.

@ 23. סניפים [211]
: השר רשאי לקבוע הוראות בדבר פתיחת סניפים של המוסד ובדבר קביעת תחום פעולתם וסמכותם ומינוי מנהליהם.
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (פתיחת סניפים ומינוי מנהליהם), תשל&quot;ג-1973]].))

=== סימן ג'1: החשב (תיקון: תשס&quot;ג-5) ===

@ 23א. החשב (תיקון: תשס&quot;ג-5)
: על אף הוראות חוק זה -
: (1) חשב המוסד ימונה בידי החשב הכללי במשרד האוצר ויהיה עובד משרד האוצר; אין בהוראות פסקה זו כדי לגרוע מהוראות [[חוק שירות המדינה (מינויים), התשי&quot;ט-1959]];
: (2) הממונה על חשב המוסד יהיה החשב הכללי בלבד;
: (3) המוסד לא יתקשר בכל עסקה ולא יוציא כל הוצאה כספית, אלא באישור חשב המוסד; אין בהוראות פסקה זו כדי לגרוע מן הצורך בקבלת אישורים אחרים להוצאה או להתקשרות כאמור לפי כל דין.

=== סימן ד': האקטואר ===

@ 24. האקטואר [223] (תיקון: תשס&quot;ט-4)
: (א) השר ימנה את האקטואר של המוסד בהתייעצות עם המועצה.
: (ב) נוסף לדין וחשבון האקטוארי, שיצורף לדין וחשבון הכספי השנתי בהתאם [[לסעיף 31(א)]], יגיש האקטואר של המוסד לשר ולמועצה דין וחשבון אקטוארי מלא עם תום כל שלוש שנות כספים.
: (ב1) שר האוצר, בהסכמת השר, יורה לאקטואר של המוסד על אופן הגשת דין וחשבון אקטוארי מלא לפי סעיף זה, לרבות מתכונתו, תוכנו, מידת פירוטו וכללים לעריכתו, וכן מתכונת ההצהרות והביאורים שיש לצרף אליו, והכל בהתאם למתכונת עריכת דין וחשבון אקטוארי מלא במוסדות ביטחון סוציאלי בעולם, בשינויים המחויבים (בחוק זה - דין וחשבון אקטוארי מלא).
: (ג) בפעולתו המקצועית לא יהיה האקטואר כפוף להוראות, והמינהלה חייבת להגיש לו את כל העזרה הדרושה לביצוע חובותיו המקצועיות.

=== סימן ה': כספים ומשק ===

@ 25. הצעת תקציב [212]
: (א) המינהלה תכין, לתאריך שקבעה המועצה, הצעת תקציב שנתי למוסד ותגיש אותה למועצה, אך רשאית המינהלה, בנסיבות מיוחדות באישור המועצה, להגיש תקציב לתקופה הקצרה משנה וכן תקציב מילואים (לכל אחד מאלה ייקרא - תקציב).
: (ב) המועצה תדון בהצעת התקציב ותעביר אותה לאישורו של השר, בצירוף הערותיה והמלצותיה; העתק של הצעת התקציב ושל ההערות וההמלצות יומצא לועדת העבודה והרווחה.

@ 26. אישור התקציב [213]
: השר רשאי, לאחר בירור במינהלה, לאשר את התקציב כפי שהוצע או בשינויים שימצא לנכון; התקציב המאושר ייחתם ביד השר וביד מנהל המוסד ויפורסם בדרך שיורה השר.

@ 27. אחריות להנהלת חשבונות [214]
: המינהלה אחראית להנהלה סדירה ויעילה של חשבונות המוסד.

@ 28. חשבונות ענפי הביטוח [215] (תיקון: תשע&quot;ו-4)
: (א) כל סכום שמשלמים למוסד כדמי ביטוח ייזקף לזכות חשבונות ענפי הביטוח השונים לפי יחס שיעורי דמי הביטוח הקבועים [[בלוח י']], ואם לא שולמו דמי הביטוח במלואם יזקפו לזכות חשבונות ענפי הביטוח את הסכומים היחסיים.
: (ב) לכל ענף ביטוח יתנהל חשבון נפרד; המוסד, בהסכמת ועדת הכספים של המועצה, יהיה רשאי להעביר סעיף, זכות או חובה, מחשבון ענף ביטוח אחד לחשבון ענף ביטוח אחר.
: (ג) (((נמחק).))
: (ד) ההוצאות הכלליות והמשותפות לענפי הביטוח השונים יחולקו בין החשבונות של ענפי הביטוח לפי כללים שהמליצה עליהם המועצה לאחר קבלת חוות דעתו של האקטואר של המוסד ובאישור השר.

@ 28א. הוראה מיוחדת (תיקון: תשנ&quot;ט-6)
: על אף האמור [[בסעיף 28]], הסכום שביום י&quot;ג בטבת התשנ&quot;ט (1 בינואר 1999) היה בחשבון ענף ביטוח שירות מילואים ייזקף, ביום האמור, לחשבון ענף ביטוח אבטלה; לענין סעיף זה, &quot;ענף ביטוח שירות מילואים&quot; - כמשמעותו בפרק ו'4 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ&quot;ח-1968, כנוסחו ביום כ&quot;ח בטבת התשנ&quot;ה (31 בדצמבר 1994).

@ 28ב. הוראת שעה (תיקון: תש&quot;ס-2, תשס&quot;ב-6, תשס&quot;ח-3, תשס&quot;ט-4, תשע&quot;א-3)
: על אף הוראות [[סעיפים 28]] [[ו-33]], בתקופה שמיום כ&quot;ג בטבת התש&quot;ס (1 בינואר 2000) ועד יום ט' בטבת התשע&quot;ה (31 בדצמבר 2014), יחולו הוראות אלה לענין ענף ביטוח אבטלה -
: (1) ראה המוסד כי בחודש מסוים צפוי גירעון בענף ביטוח אבטלה, ייזקף באותו חודש הסכום החסר הצפוי מחשבון ענף ביטוח ילדים, בהתאם לאומדן הגירעון לאותו חודש;
: (2) עם פרסום מאזן המוסד לפי [[סעיף 31]], ייערך חשבון סופי של הגירעון בענף ביטוח אבטלה בשנת הכספים שלגביה פורסם המאזן, והיתרה תועבר מחשבון ענף ביטוח ילדים או תוחזר לענף זה, לפי הענין;
: (3) לענין סעיף קטן זה, &quot;אומדן הגירעון&quot; - ההפרש שבין אומדן סכום הוצאות ענף ביטוח אבטלה הצפויות בחודש מסוים, לבין אומדן סכום התקבולים הצפויים מדמי ביטוח אבטלה באותו חודש, לרבות סכום השווה לחלק היחסי מהסכומים שאוצר המדינה שילם למוסד בעד אותו חודש לפי [[סעיף 32(ג1)]], המחושב לפי אומדן התקבולים לענף ביטוח אבטלה.

@ 29. חשבון מיוחד לתשלום הענקת אבטלה [215א]
: הענקת אבטלה, לפי [[סעיף 178]], תשולם מחשבון מיוחד על פי הקצבה מיוחדת של ענף ביטוח אבטלה, שתיקבע באישור ועדת העבודה והרווחה.

@ 30. שיפוי הוצאות שירות התעסוקה [215ב]
: (א) המוסד ישפה את שירות התעסוקה על כל הוצאה שהוציא במסגרת תפקידיו לפי [[פרק ז']].
: (ב) כל הוצאה כאמור תיזקף על חשבון ענף ביטוח אבטלה.
: (ג) סכומי ההוצאה ודרכי השיפוי ייקבעו בהסכם שייערך בין המוסד לבין שירות התעסוקה.

@ 31. מאזן ודו&quot;ח כספי [216]
: (א) תוך ששה חודשים מתום שנת כספים תגיש המינהלה למועצה ולשר מאזן ודין וחשבון כספי שאליו יצורף דין וחשבון של האקטואר של המוסד.
: (ב) המאזן והדין וחשבון הכספי יפורסמו בדרך שיורה השר.
: (ג) שנת הכספים של המוסד תהיה כשנת הכספים של המדינה.

@ 32. הקצבות אוצר המדינה למוסד [217] (תיקון: תשס&quot;ב-6, תשס&quot;ב-12, תשס&quot;ה-3, תשס&quot;ז-2, תשס&quot;ח-3, תשס&quot;ח-5, תשע&quot;א-3, תשע&quot;ב-10, תשע&quot;ב-15, תשע&quot;ד-3, תשע&quot;ו-4, תשע&quot;ז-2, תשע&quot;ז-6, תשע&quot;ז-7, תשע&quot;ז-12, תשע&quot;ז-14, תשע&quot;ז-15, תשע&quot;ח-4, תשע&quot;ח-6, ק&quot;ת תש&quot;ף-2, תש&quot;ף-3, תש&quot;ף-6, תשפ&quot;א-10, תשפ&quot;א-11, תשפ&quot;א-12, תשפ&quot;ב-3, תשפ&quot;ג, תשפ&quot;ג-2, תשפ&quot;ד-2, תשפ&quot;ד-9, תשפ״ה–3, תשפ&quot;ה-7)
: (א) אוצר המדינה יקציב למוסד, לכל שנת כספים, סכום השווה לשיעור כמפורט להלן (((מינואר 2016 עד 1.12.2016, 45.1%; מיום 2.12.2016 עד 31.12.2016, 91.3%; בשנת 2017, 50.58%; &lt;s&gt;מתחילת 2018 עד 28.2.2018, 51.94%&lt;/s&gt;; &lt;s&gt;בשנת 2019, 53.57%&lt;/s&gt;; &lt;s&gt;החל מיום 1.3.2018&lt;/s&gt; &lt;s&gt;החל משנת 2018&lt;/s&gt; החל מיום 1.3.2018, כמפורט להלן))) מהתקבולים שגבה המוסד בכל ענפי הביטוח השונים כקבוע [[בלוח י']] ומתשלומי אוצר המדינה לפי סעיף קטן (ג1); השר, באישור ועדת הכספים של הכנסת ובהסכמת שר האוצר, רשאי לשנות את השיעור הקבוע בסעיף קטן זה;
:: (1) בשנת 2018 - 57.16 אחוזים;
:: (2) בשנת 2019 - 55.96 אחוזים;
:: (3) בשנת 2020 - 55.74 אחוזים;
:: (4) בשנת 2021 - 57.26 אחוזים;
:: (5) בשנת 2022 - 53.89 אחוזים;
:: (6) בשנת 2023 - 58.88 אחוזים;
:: (7) בשנת 2024 - 59.81 אחוזים;
:: (8) בשנת 2025 – 47.07 אחוזים;
:: (9) בשנת 2026 – 44.57 אחוזים;
:: (10) בשנת 2027 - 55.40 אחוזים;
:: (11) בשנת 2028 - 56.47 אחוזים;
:: (12) בשנת 2029 ואילך - 56.52 אחוזים.
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) (((בוטל).))
: (ג1)(1) נוסף על ההקצבות לפי סעיף קטן (א), יקציב אוצר המדינה למוסד, מדי חודש, סכום השווה לצירופם של שני אלה:
::: (א) סכום השווה ל־7.10% מסך כל התקבולים שגבה המוסד ממעבידים בחודש שלגביו מחושב התשלום;
::: (ב) סכום השווה ל־5.65% מסך כל התקבולים שגבה המוסד מעובדים עצמאיים בחודש שלגביו מחושב התשלום;
::: הסכומים האמורים בסעיף קטן זה ובסעיף קטן (א) יחולקו בין ענפי הביטוח השונים כאמור [[בלוח י']].
:: (2) לענין סעיף קטן זה, &quot;תקבולים&quot; - כל התקבולים שגבה המוסד לפי הוראות חוק זה.
: (ג2) אוצר המדינה ישפה את המוסד על ההוצאות שהוציא למתן מענק אשפוז לפי הוראות [[לוח ב'1]].
: (ג3) (((בוטל).))
: (ד) (((בוטל).))
: (ה) (((בוטל).))
: (ו) אופן תשלום ההקצבה ייקבע בהסכם, בין המוסד לבין השר, שיאושר על ידי שר האוצר.
: (ז)(1) אוצר המדינה ישפה את המוסד, בכל שנת כספים, בסכומים אלה:
::: (א) סכום השווה למכפלת שני אלה:
:::: (1) ההפרש בין שיעור הגידול באוכלוסיית זכאי קצבאות האזרח הוותיק והשאירים ובין שיעור הגידול באוכלוסייה הכללית בשנה הקודמת, כפי שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
:::: (2) סך קצבאות האזרח הוותיק והשאירים ששולמו בשנה הקודמת;
::: (ב) סכום השווה למכפלת שני אלה:
:::: (1) ההפרש בין שיעור הגידול באוכלוסיית זכאי קצבת סיעוד ובין שיעור הגידול באוכלוסייה הכללית בשנה הקודמת, כפי שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
:::: (2) סך קצבאות הסיעוד ששולמו בשנה הקודמת.
:: (2) סכום השיפוי לפי פסקה (1) לא יעלה על 750 מיליון שקלים חדשים בשנה (בסעיף זה - התקרה); התקרה תתעדכן ב־1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני אותו מועד לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני 1 בינואר של השנה הקודמת.
: (ח) אוצר המדינה ישפה את המוסד, בכל שנת כספים, על הסכומים שהוציא בשל [[סעיפים 74ב(ה)]] [[ו־74ג(א)]].
: (ט) (((פקע).))
: (י) (((פקע).))
: (יא) (((פקע).))

@ 33. [217א] (תיקון: תשנ&quot;ט-6, תשס&quot;ב-6, תשע&quot;ו-4) : (((בוטל).))

@ 34. השקעות [218]
: כספי המוסד שאינם מיועדים לכיסוי הוצאות והתחייבויות שוטפות תשקיע המינהלה בהשקעות קונסטרוקטיביות, בהתאם להמלצות המועצה שאישר השר, ובמסגרת ההשקעות המותרות למוסד לפי התקנות שהתקין השר בהסכמת שר האוצר, אם התקין תקנות כאלה.

@ 35. הלוואות [219]
: המינהלה רשאית, באישור השר, לקבל הלוואות בשם המוסד בשעבוד נכסים להבטחת סילוקן או בלי שעבוד כזה.

@ 36. הענקות [220] (תיקון: תשס&quot;ג-8, תשס&quot;ז, תשפ&quot;א-4, תשפ&quot;ב-3)
: (א) המינהלה רשאית על פי המלצת המועצה, ובנושא הנוגע לביטוח אבטלה - על פי המלצת הועדה לביטוח אבטלה, ובאישור השר, ליתן הענקות, במסגרת התקציב שאושר לפי [[סעיף 26]], למוסד לבטיחות וגיהות, לכל תאגיד או גוף אחר העוסקים בקידום פעולות הבטיחות בעבודה, לעריכת מחקרים בתחומי הביטוח הסוציאלי והאבטלה וכן לבדיקות נסיוניות של תכניות לשם תכנון הביטוח הסוציאלי.
: (ב) הסכום הכולל של התחייבויות המינהלה, בשנת כספים פלונית, למתן הענקות לפי סעיף קטן (א), למעט הענקות למוסד לבטיחות וגיהות ולעריכת מחקרים בתחומי הביטוח הסוציאלי והאבטלה, לא יעלה על 28 מיליון שקלים חדשים.
: (ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב) -
:: (1) המינהלה רשאית, לפי המלצה ובאישור כאמור בסעיף קטן (א), ובהסכמת שר האוצר, להתחייב לתת הענקות כאמור בסעיף קטן (ב), בסכום העולה על הסכום הקבוע בו, ובלבד שסכום ההתחייבויות הנוסף יופחת מהסכום הכולל שבו תהיה המינהלה רשאית להתחייב בשתי שנות הכספים הבאות, באופן שתקבע בהסכמת שר האוצר;
:: (2) התחייבה המינהלה, בשנת כספים מסוימת, לתת הענקות כאמור בסעיף קטן (ב) בסכום הנמוך מהסכום הקבוע בו, רשאית היא, לפי המלצה ובאישור כאמור בסעיף קטן (א), להתחייב בשנת הכספים שלאחריה בסכום הקבוע בסעיף קטן (ב), בתוספת סכום ההפרש או בתוספת 20% מהסכום הקבוע בסעיף קטן (ב), לפי הנמוך; לענין זה, &quot;סכום ההפרש&quot; - סכום השווה להפרש שבין הסכום הקבוע בסעיף קטן (ב) לבין הסכום שבו התחייבה המינהלה בשנת הכספים המסוימת;
:: (3) בוטלה התחייבות שניתנה לפי סעיף זה, בשנת הכספים שבה ניתנה ההתחייבות או באחת משתי שנות הכספים שלאחריה, רשאית המינהלה, לפי המלצה ובאישור כאמור בסעיף קטן (א), להתחייב, בשנת הכספים שבה בוטלה ההתחייבות או בשנת הכספים שלאחריה, בסכום השווה לסכום המרבי שבו היא רשאית להתחייב באותה שנת כספים לפי סעיף קטן (ב) ופסקאות (1) ו-(2), בתוספת סכום ההתחייבות שבוטלה כאמור.
: (ד) הסכום הקבוע בסעיף קטן (ב) יעודכן ב-1 בינואר של כל שנה לפי השינוי במדד ביחס ל-1 בינואר של השנה שקדמה לה; לענין זה, &quot;מדד&quot; - מדד שיקבע השר בצו בהסכמת שר האוצר.
: (ה) בסעיף זה -
::- &quot;התחייבויות&quot; - לרבות התחייבויות לגבי שנות הכספים הבאות;
::- &quot;המוסד לבטיחות וגיהות&quot; - המוסד לבטיחות וגיהות שהוקם לפי [[חוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי&quot;ד-1954]].

@ 37. נכסים [221]
: על פי החלטת המועצה שאישר השר, תרכוש המינהלה מקרקעין למוסד לצרכיו.

@ 38. פטור ממסים [222]
: לענין חובת תשלום מסים, אגרות ותשלומי חובה אחרים, דין המוסד כדין המדינה.

== פרק ג': ביטוח אימהות [פרק ד'] ==

=== סימן א': הוראות כלליות ===

@ 39. הגדרות [91] (תיקון: תשע&quot;ו-12)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;לידה&quot; - לידת ולד חי או לידה אחרי עשרים ושניים שבועות של הריון;
:- &quot;הכשרה מקצועית&quot; - הכשרה מקצועית או שיקום מקצועי, לפי מבחנים ובתנאים שנקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה.

@ 40. מבוטחת [92] (תיקון: תשנ&quot;ז, תשנ&quot;ח)
: (א) מבוטחת למענק אשפוז, למענק לידה ולקצבת לידה היא אחת מאלה:
:: (1) מבוטחת לפי [[פרק י&quot;א]] או אשת מבוטח לפי [[פרק י&quot;א]], אף אם הלידה אירעה מחוץ לישראל;
:: (2) עובדת או עובדת עצמאית המועסקת בישראל או אשת עובד או עובד עצמאי המועסק בישראל ששה חודשים רצופים לפחות בתכוף לפני הלידה, אף אם כל אלה אינם תושבי ישראל, ובלבד שהלידה אירעה בישראל; פסקה זו לא תחול על מי שמתגורר באזור ואינו תושב ישראל באזור, והכל כהגדרתם [[בסעיף 378]].
: (ב) מבוטחת לדמי לידה היא אחת מאלה:
:: (1) עובדת או עובדת עצמאית שמלאו לה 18 שנים והיא מועסקת בישראל, ואם היא ומעבידה הם תושבי ישראל וחוזה העבודה נקשר בישראל, אף אם היא עובדת מחוץ לישראל;
:: (2) אשה שמלאו לה 18 שנים והיא נמצאת בהכשרה מקצועית.

@ 41. גמלה למי שאינה מבוטחת [93]
: המוסד רשאי -
: (1) לתת גמלה לפי [[פרק זה]] אף למי שאינה מבוטחת אם היתה מבוטחת אילו מלאו לה 18 שנים;
: (2) לתת מענק לידה לתושבת ישראל אף אם אינה מבוטחת.

=== סימן ב': מענק אשפוז, מענק לידה וקצבת לידה (תיקון: תשנ&quot;ז) ===

@ 42. הזכות למענק אשפוז, למענק לידה ולקצבת לידה [94] (תיקון: תשנ&quot;ז, תשע&quot;ז-11)
: (א) מבוטחת שהזדקקה לאשפוז בקשר ללידה זכאית -
:: (1) למענק אשפוז;
:: (2) למענק לידה;
:: (3) לקצבת לידה, אם ילדה יותר משני ילדים בלידה אחת.
: (ב) אם אין המבוטחת בחיים, זכאי למענק הלידה ולקצבת הלידה בעלה או האפוטרופוס על הנולד, לפי הענין.
: (ג)(1) נוסף על הוראות סעיף קטן (א), מבוטחת שילדה זכאית למענק לידה גם אם לא הזדקקה לאשפוז בקשר ללידה, ובלבד שמיילדת או רופא אישרו, בתצהיר שנתנה המיילדת או בתעודת רופא, לפי העניין, כאמור בפסקה (2), כי הם נכחו בלידה וכי היא התקיימה בהתאם להוראות חוזרי משרד הבריאות בעניין לידות בית כפי שהם מפורסמים באתר האינטרנט של משרד הבריאות, לרבות ההוראה בדבר מסירת מידע ליולדת לגבי ביצוע בדיקות סקר יילודים לזיהוי מוקדם של מחלות.
:: (2) תנאי לקבלת מענק לידה כאמור בפסקה (1) הוא מסירת תצהיר מאת מיילדת או תעודת רופא, כאמור באותה פסקה, למשרד הבריאות, באופן שיורה המשרד; משרד הבריאות ידווח למוסד לגבי תצהיר או תעודת רופא שנמסרו לו כאמור באופן שעליו יוסכם בין המוסד למשרד הבריאות.
:: (3) המוסד רשאי לתת הוראות בדבר אופן הגשת תביעה למענק לפי סעיף קטן זה ותשלומו.

@ 43. מענק אשפוז [94א] (תיקון: תשנ&quot;ז)
: (א) השירותים שיינתנו ליולדת וליילוד במסגרת אשפוז, סכום מענק האשפוז והכללים שלפיהם יעודכן המענק, יהיו כאמור [[בלוח ב'1]].
: (ב) מענק האשפוז ישולם לבית החולים או למוסד הרפואי שבו אושפזה המבוטחת בקשר ללידה, על פי תביעה שתוגש באמצעות בית החולים או המוסד הרפואי, על גבי טופס שקבע לכך המוסד.
: (ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), אם אירעה הלידה מחוץ לישראל בבית חולים או במוסד רפואי שהתביעה למענק אשפוז אינה ניתנת להגשה באמצעותו, ישולם מענק האשפוז למבוטחת בסכום השווה להוצאות האשפוז שהיו לה בקשר ללידה, ובלבד שסכום זה לא יעלה על סכום מענק האשפוז שנקבע, לפי הענין, [[בלוח ב'1]], כפי שהיה במועד שבו ילדה המבוטחת.

@ 44. מענק לידה [94ב] (תיקון: תשנ&quot;ח-6, תשס&quot;א, תשס&quot;ג-8, תשס&quot;ג-11, תשס&quot;ד-7, תשע&quot;ד-7)
: (א) נולד ילד אחד, ישלם המוסד למבוטחת, מענק לידה -
:: (1) בשיעור של 20% מהסכום הבסיסי, אם הוא הילד הראשון שבעדו משולם מענק באותה משפחה;
:: (1א) בשיעור של 9% מהסכום הבסיסי, אם הוא הילד השני שבעדו משולם מענק באותה משפחה;
:: (2) בשיעור של 6% מהסכום הבסיסי, אם הוא הילד השלישי ואילך, שבעדו משולם מענק באותה משפחה;
:: לענין זה, &quot;משפחה&quot; - בני זוג שהם הוריו של הילד או הורה עצמאי כהגדרתו [[בחוק סיוע למשפחות שבראשן הורה עצמאי, התשנ&quot;ב-1992]].
: (ב) נולדו שני ילדים או יותר בלידה אחת, ישלם המוסד, בכפוף להוראות סעיף קטן (ג), מענק לידה בשיעורים אלה:
:: (1) בעד שני ילדים - 100% מהסכום הבסיסי;
:: (2) בעד כל ילד נוסף - 50% מהסכום הבסיסי.
: (ג) (((בוטל).))

@ 45. קצבת לידה [94ג] (תיקון: תשנ&quot;ה-4, תשנ&quot;ו-6, תשס&quot;ג-11)
: (א) נולדו, בלידה אחת, יותר משני ילדים, ישלם המוסד למבוטחת, בכפוף להוראות סעיף קטן (ג), קצבת לידה חודשית בשיעורים אלה:
:: (1) בעד שלושה ילדים - 50% מהסכום הבסיסי;
:: (2) בעד ארבעה ילדים - 75% מהסכום הבסיסי;
:: (3) בעד חמישה ילדים או יותר - 100% מהסכום הבסיסי.
: (ב) קצבת הלידה תשולם בעד התקופה המתחילה ב-1 בחודש שלאחר הלידה והמסתיימת בתום תשעה חודשים ממועד זה.
: (ג) הקצבה תשולם לפי מספר הילדים שהיו בחיים ב-1 בחודש שבעדו משתלמת הקצבה, ואולם בעד החודש הראשון שלאחר חודש הלידה תשולם הקצבה לפי מספר הילדים שהיו בחיים בתום שלושים ימים מיום הלידה.

@ 46. [94ד] (תיקון: תשס&quot;ג-11) : (((בוטל).))

@ 47. הסעת יולדת [95]
: המוסד רשאי לכרות הסכם עם מגן דוד אדום בישראל בדבר התנאים שבהם תועבר זכאית למענק לידה, במקרים מיוחדים, לבית חולים או למוסד רפואי אחר או בחזרה למעונה.

=== סימן ג': דמי לידה ===

@ 48. הגדרות [96] (תיקון: תשס&quot;ה-2)
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;היום הקובע&quot; - היום שבו הפסיקה המבוטחת לעבוד בהיותה בהריון שנסתיים בלידה שלגביה מוגשת התביעה לדמי לידה; ולענין מבוטחת שזכאית לדמי הסתגלות מיוחדים ולא עבדה בהיותה בהריון כאמור - היום האחרון שבעדו השתלמו לה דמי הסתגלות מיוחדים בהיותה בהריון;
:- &quot;יום הלידה המשוער&quot; - היום שנקבע כיום הלידה המשוער, באישור רפואי שניתן בהתאם לתקנות שהתקין השר.

@ 49. הזכות לדמי לידה [97] (תיקון: תשנ&quot;ז-7, תשס&quot;א-6, תשס&quot;ד-13, תשס&quot;ז-9, תשס&quot;ז-12, תשע&quot;ו-22, תשע&quot;ז-13, תשע&quot;ח-12)
: (א) המוסד ישלם למבוטחת דמי לידה, לפי [[סימן זה]], בעד פרק הזמן שלרגל ההריון או הלידה אין היא עובדת או עוסקת במשלח ידה.
: (ב) המוסד ישלם לזכאי לתקופת לידה והורות לפי [[+|סעיף 6(ג)]] [[או 6(ח)(1) או (1א) לחוק עבודת נשים]], וכן לעובד עצמאי שמתקיימים בו התנאים האמורים [[-#6|באותו סעיף]], דמי לידה, בעד פרק הזמן שלרגל תקופת הלידה וההורות ולצורך הטיפול בילדו הוא אינו עובד או אינו עוסק במשלח ידו, ובתנאי שמתקיימים כל אלה:
:: (1) הוא עובד או עובד עצמאי כאמור [[בסעיף 40(ב)(1)]], בשינויים המחויבים;
:: (2) שולמו בעדו דמי ביטוח משכרו כעובד או ששילם דמי ביטוח מהכנסתו כעובד עצמאי בעד 10 חודשים מתוך 14 החודשים שקדמו ליום הקובע או בעד 15 חודשים מתוך 22 החודשים שקדמו ליום הקובע; לעניין סעיף קטן זה, ”היום הקובע” - היום שבתום ששת השבועות שלאחר יום הלידה או היום שבו הפסיק לעבוד, לפי המאוחר;
:: (3) אשתו זכאית לדמי לידה לפי [[פרק זה]], בעד אותו פרק זמן, ולא שולמו לה דמי הלידה בעד פרק הזמן כאמור [[בסעיף 50(א)]] או [[בסעיף 51]], לפי העניין;
:: (4) פרק הזמן שבו הוא אינו עובד או אינו עוסק במשלח ידו כאמור לא יפחת משבעה ימים, ובלבד שלעניין תשלום לזכאי לפי [[סעיף 6(ח)(1) או (1א) ((לחוק עבודת נשים))]], פרק זמן זה הוא בסוף פרק הזמן שבעדו משולמים דמי לידה לפי [[סעיף 50(א)]] ובטרם סיומו, ובת זוגו חזרה לעבוד לפי הוראות [[סעיף 6(ח)(1)(ב) לחוק עבודת נשים]].
: (ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), לא ישולמו דמי לידה לזכאי כאמור בסעיף קטן (ב) בעד תקופות אלה:
:: (1) תקופה של ששה שבועות רצופים שתחילתם ביום הלידה, אלא אם כן התקיימו התנאים האמורים [[בסעיף 6(ג) לחוק עבודת נשים]];
:: (2) תקופה שבעדה שולמו לאשתו דמי לידה; ואולם, אם התקיימו התנאים האמורים [[בסעיף 6(ג) לחוק עבודת נשים]] - ישולמו דמי לידה לזכאי כאמור בסעיף קטן (ב) גם בעד התקופה שבעדה שולמו לאשתו דמי לידה, ובלבד שלא ישולמו לזכאי ולאשתו דמי לידה בעד פרק זמן העולה על משך תקופת הזכאות לדמי לידה לפי [[סעיפים 50]] [[ו-51]];
:: (3) תקופה הפחותה משבעה ימים רצופים.
: (ד) דמי לידה ליום לפי סעיף קטן (ב) או (ד1) הם שכר העבודה הרגיל של הזכאי לדמי הלידה, ויחולו לענין זה הוראות [[סעיפים 53]], [[54]], [[55]] [[ו־56]], בשינויים המחויבים.
: (ד1) המוסד ישלם לזכאי לתקופת לידה והורות לפי [[סעיף 6(ח)(1ב) לחוק עבודת נשים]], וכן לעובד עצמאי שמתקיימים בו התנאים האמורים [[באותו סעיף]], דמי לידה, בעד פרק הזמן שלרגל תקופת הלידה וההורות ולצורך הטיפול בילדו הוא אינו עובד או אינו עוסק במשלח ידו, ובתנאי שמתקיימים כל אלה:
:: (1) הוא עובד או עובד עצמאי כאמור [[בסעיף 40(ב)(1)]], בשינויים המחויבים;
:: (2) שולמו בעדו דמי ביטוח משכרו כעובד או ששילם דמי ביטוח מהכנסתו כעובד עצמאי בעד 10 חודשים מתוך 14 החודשים שקדמו ליום הקובע או בעד 15 חודשים מתוך 22 החודשים שקדמו ליום הקובע; לעניין סעיף קטן זה, &quot;היום הקובע&quot; - היום שבו הפסיק לעבוד לרגל תקופת הלידה וההורות;
:: (3) אשתו זכאית לדמי לידה לפי [[פרק זה]], בעד אותו פרק זמן, והיא הסכימה בכתב לוותר על דמי הלידה שהיא זכאית להם בעד השבוע האחרון של פרק הזמן שבעדו היא זכאית לדמי לידה לפי הוראות [[סעיפים 50]] [[ו-51]] ולא שולמו לה דמי לידה בעד אותו שבוע.
: (ה)(1) עובד הזכאי לתקופת לידה והורות לפי [[סעיף 6(ז1) לחוק עבודת נשים]], וכן עובד עצמאי שמתקיימים בו התנאים האמורים [[באותו סעיף]], זכאי לדמי לידה בעד פרק הזמן שלרגל תקופת הלידה וההורות ולצורך הטיפול בילדו הוא אינו עובד או אינו עוסק במשלח ידו, ובתנאי שמתקיימים כל אלה:
::: (א) הוא עובד או עובד עצמאי כאמור [[בסעיף 40(ב)(1)]], בשינויים המחויבים;
::: (ב) שולמו בעדו דמי ביטוח משכרו כעובד או ששילם דמי ביטוח מהכנסתו כעובד עצמאי בעד 10 חודשים מתוך 14 החודשים שקדמו ליום הקובע או בעד 15 חודשים מתוך 22 החודשים שקדמו ליום הקובע; לעניין סעיף קטן זה, ”היום הקובע” - יום הלידה או היום שבו הפסיק לעבוד לפי המאוחר;
::: (ג) בת זוגו זכאית לדמי לידה לפי [[פרק זה]], בעד אותו פרק זמן, ולא שולמו לה דמי לידה בעד פרק הזמן המלא כאמור [[בסעיף 50(א)]];
::: (ד) פרק הזמן שבו הוא אינו עובד או אינו עוסק במשלח ידו כאמור לא יפחת משבעה ימים, ובלבד שפרק זמן זה הוא בסוף פרק הזמן שבעדו משולמים דמי לידה לפי [[סעיף 50(א)]] ובטרם סיומו.
:: (2) על אף הוראות פסקה (1), לא ישולמו דמי לידה לזכאי כאמור באותה פסקה בעד תקופות אלה:
::: (א) תקופה שבעדה שולמו לבת זוגו דמי לידה;
::: (ב) תקופה הפחותה משבעה ימים רצופים.
:: (3) דמי לידה ליום לפי סעיף קטן זה הם שכר העבודה הרגיל של הזכאי לדמי הלידה, ויחולו לעניין זה הוראות [[סעיפים 53]], [[54]], [[55]] [[ו־56]], בשינויים המחויבים.
:: (4) דמי הלידה לפי סעיף קטן זה ישולמו לבת זוגו של הזכאי לדמי הלידה.
:: (5) רופא שהסמיך לכך המוסד (בפסקה זו - רופא מוסמך) רשאי לדרוש, בכל עת, הבהרות ופרטים נוספים, לרבות רישומים רפואיים, בכל עניין הקשור באישור הרפואי שניתן לפי [[סעיף 6(ז1)(1)(ב) לחוק עבודת נשים]], ולחוות דעתו בדבר מסוגלות בת הזוג לטפל בילדה; פקיד התביעות רשאי, בהחלטתו בתביעה לדמי לידה לפי סעיף קטן זה, להביא בחשבון את חוות דעתו של הרופא המוסמך.

@ 49א. זכאות לדמי לידה למי שטרם הלידה הייתה זכאית לדמי אבטלה - הוראת שעה - נגיף הקורונה החדש (תיקון: תשפ&quot;א-8)
: (א) על אף הוראות [[סימן זה]], מבוטחת שמתקיימים בה התנאים המפורטים להלן, תהיה זכאית לדמי לידה בהתאם להוראות [[סימן זה]], ויראו לעניין זה את היום שבו הפסיקה לעבוד לאחרונה כיום הקובע כהגדרתו [[בסעיף 48]]:
:: (1) היא ילדה בתקופה שמיום י&quot;א באב התש&quot;ף (1 באוגוסט 2020) עד תום התקופה הקובעת כהגדרתה [[בסעיף 179א]];
:: (2) היא אינה זכאית לדמי לידה לפי [[סימן זה]] משום שלא מתקיים לגביה האמור [[בהגדרה &quot;היום הקובע&quot; שבסעיף 48]];
:: (3) היא הייתה זכאית לדמי אבטלה בתכוף לפני יום הלידה.
: (ב) אוצר המדינה ישפה את המוסד על כל ההוצאות הכרוכות בתשלום דמי הלידה לפי סעיף קטן (א), לרבות ההוצאות המינהליות הכרוכות בתשלום כאמור.
: (ג) סעיף זה יעמוד בתוקפו בתקופה שמיום כ&quot;ח בטבת התשפ&quot;א (12 בינואר 2021) עד יום כ&quot;ז בטבת התשפ&quot;ב (31 בדצמבר 2021), והוא יחול על לידה שאירעה בתקופה שמיום י&quot;א באב התש&quot;ף (1 באוגוסט 2020) עד תום התקופה הקובעת כהגדרתה [[בסעיף 179א]], אולם תשלומים מכוחו לא ישולמו לפני יום כ&quot;ח באדר התשפ&quot;א (12 במרס 2021).

@ 49ב. זכאות לדמי לידה למי שטרם הלידה הייתה זכאית לדמי אבטלה - הוראת שעה (תיקון: תשפ&quot;א-11, תשפ&quot;א-13, תשפ&quot;ו-6)
: (((הוראת שעה מיום 31.3.2026 עד יום 31.3.2027):))
: על אף הוראות [[סימן זה]], מבוטחת שמתקיימים בה התנאים המפורטים להלן, תהיה זכאית לדמי לידה בהתאם להוראות סימן זה:
: (1) היא ילדה בתקופה שמיום י&quot;א באדר התשפ&quot;ו (28 בפברואר 2026) עד תום התקופה הקובעת כהגדרתה [[בסעיף 179כח]];
: (2) היא הייתה זכאית לדמי אבטלה בתקופה הקובעת לפי הוראות [[סימן ט' לפרק ז']];
: (3) היא אינה זכאית לדמי לידה לפי [[סימן זה]] בשל כך שלא מתקיים לגביה האמור [[בסעיף 50(א)(1) או (2)]], ואולם אם מצרפים את תקופת הזכאות לדמי אבטלה לפי פסקה (2) לתקופה שקדמה ליום הקובע היא הייתה זכאית לדמי לידה כאמור [[בסעיף 50(א)(1) או (2)]].

@ 50. תנאי הזכאות [98] (תיקון: תשנ&quot;ח-7, תשס&quot;ה-2, תשס&quot;ז-6, תשע&quot;ז-4, תשע&quot;ז-13)
: (א) מבוטחת ששולמו בעדה דמי ביטוח משכרה כעובדת או ששילמה דמי ביטוח מהכנסתה כעובדת עצמאית (בסעיף זה - דמי ביטוח), תהיה זכאית לדמי לידה -
:: (1) בעד פרק זמן של 15 שבועות - אם שולמו דמי ביטוח בעד 10 חודשים מתוך 14 החודשים שקדמו ליום הקובע או בעד 15 חודשים מתוך 22 החודשים שקדמו ליום הקובע;
:: (2) בעד פרק זמן של 8 שבועות - אם שולמו דמי ביטוח בעד 6 חודשים מתוך 14 החודשים שקדמו ליום הקובע.
: (ב) לענין סעיף קטן (א) יראו תקופה מהמנויות להלן, שקדמה ליום הקובע, כתקופה שבעדה שולמו דמי ביטוח:
:: (1) תקופה שבעדה שולמו לאשה דמי פגיעה, דמי לידה, דמי אבטלה, דמי הסתגלות מיוחדים, דמי תאונה, גמלה לשמירת הריון, קצבת נכות לפי [[פרק ה']] בשל נכות שדרגתה 100%, תגמול לפי [[פרק י&quot;ב]] או תגמול לפי [[פרקים י&quot;ג]] [[או י&quot;ג1]] בשל נכות שדרגתה 100%;
:: (2) תקופה שבעדה שולמו לאשה דמי מחלה או תמורת חופשה שנתית באמצעות קופת גמל כמשמעותה [[בסעיף 180]];
:: (3) שני החודשים הראשונים של חופשה ללא תשלום;
:: (4) תקופה שבה היתה האשה מבוטחת לפי [[סעיף 40(ב)(2)]], ובלבד שעבדה כעובדת או כעובדת עצמאית לפחות 30 ימים רצופים בתכוף לפני היום הקובע;
:: (5) תקופה שבה היתה האשה עובדת עצמאית, ומועד תשלום דמי הביטוח בעד אותה תקופה חל לאחר היום הקובע או בחודש שבו אירעה הלידה.
: (ג) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע נסיבות, תנאים וכללים שלפיהם ייראו התקופות האמורות בפסקאות (1) עד (3) של סעיף קטן (ב), כולן או מקצתן, תקופות שבעדן שולמו דמי ביטוח אף אם תקופות אלה חלו לאחר היום הקובע.

@ 51. דמי לידה נוספים [98א] (תיקון: תשס&quot;ג, תשס&quot;ד-10, תשס&quot;ה-4, תשס&quot;ז-6, תש&quot;ע-7, תשע&quot;ב-9, תשע&quot;ד, תשע&quot;ו-22, תשפ&quot;ו-3)
: (א) מבוטחת שהיא עובדת שזכאית להאריך את תקופת הלידה וההורות, בשל אחת או יותר מהסיבות האמורות [[בסעיפים קטנים (ב1) ו־(ד) שבסעיף 6 לחוק עבודת נשים]], והודיעה למוסד על מימוש זכותה זו, תהיה זכאית בעד תקופת ההארכה כמפורט [[-#6|באותם סעיפים קטנים]], לדמי לידה נוספים על דמי הלידה שהיא זכאית להם לפי [[סעיף 50]], ובלבד שדמי הלידה הנוספים כאמור, לא ישולמו בעד פרק הזמן העולה על -
:: (1) 20 שבועות - אם היא זכאית לדמי לידה לפי [[סעיף 50(א)(1)]];
:: (2) 12 שבועות - אם היא זכאית לדמי לידה לפי [[סעיף 50(א)(2)]].
: (א1) מבוטחת שהיא עובדת שזכאית להאריך את תקופת הלידה וההורות כאמור [[בסעיף 6(ג) לחוק עבודת נשים]], תהיה זכאית בעד תקופת ההארכה, לדמי לידה נוספים על דמי הלידה שהיא זכאית להם לפי [[סעיף 50]] ולפי סעיף קטן (א), לפי הענין, ובלבד שדמי הלידה הנוספים כאמור, לא ישולמו בעד פרק הזמן העולה על -
:: (1) 3 שבועות בעד כל ילד נוסף שילדה באותה לידה, החל מהילד השני, בצירוף התקופה שהיא זכאית לה לפי הוראות סעיף קטן (א)(1) - אם היא זכאית לדמי לידה לפי [[סעיף 50(א)(1)]];
:: (2) שבועיים בעד כל ילד נוסף שילדה באותה לידה, החל מהילד השני, בצירוף התקופה שהיא זכאית לה לפי הוראות סעיף קטן (א)(2) - אם היא זכאית לדמי לידה לפי [[סעיף 50(א)(2)]].
: (א2) (((בוטל).))
: (א3) מבוטחת שהיא עובדת שזכאית להאריך את תקופה הלידה וההורות כאמור [[בסעיף 6(ד3) לחוק עבודת נשים]], תהיה זכאית בעד תקופה ההארכה לדמי לידה נוספים על דמי הלידה שהיא זכאית להם לפי [[סעיף 50]], ובלבד שדמי הלידה הנוספים כאמור לא ישולמו בעד פרק זמן העולה על חמישה שבועות, ואם האריכה את תקופת הלידה וההורות כאמור [[בסעיף 6(ב1)(1) או (ד)(1) לחוק עבודת נשים]] - בעד פרק זמן מצטבר של 20 שבועות.
: (ב) מבוטחת שהיא עובדת שפיצלה את תקופת הלידה וההורות שלה, כאמור [[בסעיף 6(ד)(2) לחוק עבודת נשים]], ובתום שלושה שבועות מיום הלידה היא עדיין זכאית להמשך תשלום דמי לידה, יידחה תשלום יתרת דמי הלידה לפי [[סעיף 50]] עד שהילד יעזוב את בית החולים.
: (ג) מבוטחת שהיא עובדת עצמאית, שהיתה זכאית, אילו היתה עובדת, לתקופת לידה והורות מוארכת או לפיצול תקופת הלידה וההורות, בנסיבות האמורות [[בסעיף 6 לחוק עבודת נשים]], יחולו עליה הוראות סעיף זה, בשינויים המחוייבים.
: (ד) המועד לתשלום דמי לידה נוספים כאמור בסעיפים קטנים (א) ו־(א1), יהיה עם תום המועד לתשלום דמי הלידה לפי [[סעיף 50]].

@ 52. תקופת דמי לידה [99]
: (א) התקופה שבעדה ישולמו דמי לידה תיקבע כך שמחצית מפרק הזמן שבעדו זכאית מבוטחת לדמי לידה לפי [[סעיף 50]] תקדם ליום הלידה ויתרת פרק הזמן שבעדו היא זכאית לדמי לידה לפי [[סעיפים 50]] [[ו-51]] תהיה מיום הלידה; חל היום הקובע בתקופת המחצית הראשונה האמורה או ביום הלידה, תחושב התקופה שבעדה ישולמו דמי הלידה מן היום הקובע.
: (ב) הגישה המבוטחת תביעה לדמי לידה לפני יום הלידה, יראו לענין סעיף זה את יום הלידה המשוער כיום הלידה.

@ 53. שיעור דמי לידה, הצמדתם וניכויים מהם [100א, 101א, 101ב] (תיקון: תשנ&quot;ה-3, תשנ&quot;ו-6, תשס&quot;ב-7, תשס&quot;ג-8, תשס&quot;ג-11, תשס&quot;ג-12)
: (א) דמי לידה ליום הם שכר העבודה הרגיל של המבוטחת, אך לא יותר מסכום השווה לסכום הבסיסי כפול 5, כשהוא מחולק ב-30.
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) (((בוטל).))
: (ד) מדמי הלידה ומגימלה לשמירת הריון ינכה המוסד במקור מס לפי הוראות [[+|סעיפים 164]] [[ו-243 לפקודת מס הכנסה]] והתקנות לפיה וכן ינכה דמי ביטוח בשיעור הקבוע [[בטור ד' בלוח י']].

@ 54. חישוב שכר עבודה רגיל [101] (תיקון: תשס&quot;ב-7, תשס&quot;ג-12, תשס&quot;ה-2, תשע&quot;ו-16, תשע&quot;ז, תשפ&quot;א-11)
: (א) שכר העבודה הרגיל, לענין [[סעיף 53]], הוא הסכום המתקבל מחלוקת הכנסת המבוטחת, ברבע השנה שקדם ליום הקובע, בתשעים; ולעניין מבוטחת כאמור בסעיף קטן (ב)(1) ו-(3) - הסכום המתקבל מחלוקת הכנסת המבוטחת ברבע השנה שקדם ליום הקובע ב-90, או בששת החודשים שקדמו ליום הקובע ב-180, לפי הגבוה.
: (ב) לענין סעיף זה, &quot;הכנסה&quot; -
:: (1) בעובדת - ההכנסה שממנה מגיעים דמי ביטוח וכן הכנסה מדמי הסתגלות מיוחדים, למעט הכנסותיה כעובדת עצמאית אלא אם כן היתה זכאית לדמי לידה אילו היתה עובדת עצמאית בלבד;
:: (2) בעובדת עצמאית - ההכנסה ששימשה יסוד לחישוב דמי הביטוח בעד רבע השנה האמור בסעיף קטן (א) או ההכנסה ששימשה יסוד לחישוב דמי הביטוח בעד רבע שנה בשנה שקדמה לשנה שבה חל היום הקובע, לפי הגבוה מביניהן, ולעניין מי שילדה בתקופה שמיום י&quot;א באב התש&quot;ף (1 באוגוסט 2020) עד תום התקופה הקובעת כהגדרתה [[בסעיף 179א]] - הכנסה כאמור או ההכנסה ששימשה יסוד לחישוב דמי הביטוח בעד רבע שנה בשנת 2019, לפי הגבוה;
:: (3) במבוטחת לפי [[סעיף 40(ב)(2)]] - ההכנסה ששימשה יסוד לחישוב דמי הביטוח בעד רבע השנה או ששת החודשים האמורים בסעיף קטן (א), והכל לרבות אותו סכום שהיו מגיעים ממנו דמי ביטוח אילולא הסכום המרבי הקבוע לתשלום דמי ביטוח.

@ 55. תקנות [102] (תיקון: תשס&quot;ה-2, תשע&quot;ז)
: השר רשאי לקבוע -
: (1) הוראות נוספות ומשלימות בדבר חישוב שכר העבודה הרגיל לענין [[סימן זה]];
: (2) הוראות לחישוב שכר העבודה הרגיל במקרים שבהם לדעתו החישוב לפי [[סעיף 54]] לא ישקף נאמנה את שכר העבודה הרגיל של המבוטחת;
: (3) הוראות בדבר חישוב התקופות לענין [[סעיף 54]];
: (4) באישור ועדת העבודה והרווחה - הוראות מיוחדות, הן בדרך כלל והן לסוגים, בדבר תשלום דמי ביטוח אימהות, לרבות דמי ביטוח מופחתים, בעד כל אדם הנמצא בהכשרה מקצועית, בין שהוא מבוטח לפי [[סעיף 40(ב)(2)]] ובין שאינו מבוטח לפיו, וכוחן יפה על אף הוראות [[פרק י&quot;ד]];
: (5) באישור ועדת העבודה והרווחה - הוראות וכללים להגשת תביעות ודרכי הוכחתן לענין [[פרק זה]];
: (6) באישור ועדת העבודה והרווחה - לגבי מבוטחת שהיא עובדת עצמאית הזכאית לפיצוי לפי [[סימן ד' בפרק ה' לחוק יישום תכנית ההתנתקות]], כללים ותנאים, אף בשונה מהוראות [[פרק זה]], לענין קביעת היום הקובע, לענין תנאי הזכאות כאמור [[בסעיף 50]] ולענין חישוב הכנסתה כאמור [[בסעיף 54(ב)]].
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (אמהות), תשי&quot;ד-1954]].))

@ 56. שלילת הזכות [103]
: המוסד רשאי לשלול את הזכות לדמי לידה, כולם או מקצתם, אם קרה אחד מאלה:
: (1) בתוך הזמן שבעדו משתלמים דמי לידה עבדה המבוטחת שלא במשק ביתה;
: (2) בתוך ששת השבועות שלפני יום הלידה המשוער עבדה המבוטחת שלא במשק ביתה בימים שרופא, שהסמיך המוסד, אסר עליה לעבוד בהם;
: (3) המבוטחת לא מילאה אחרי הוראת המוסד בדבר פיקוח רפואי בקשר להריון וללידה.

=== סימן ד': גמלאות להורה מאמץ, להורה במשפחת אומנה ולהורה מיועד (תיקון: תשנ&quot;ו-4, תשע&quot;א-7) ===

@ 57. גמלאות להורה מאמץ [95א, 103א] (תיקון: תשנ&quot;ח-3, תשס&quot;א-6, תשס&quot;ד-13, תשס&quot;ז-9, תשע&quot;א-2)
: (א) על אף הוראות [[סעיף 42(א)]], מבוטחת לפי [[פרק י&quot;א]], או אשת מבוטח לפי [[פרק י&quot;א]], שקיבלה לאימוץ ילד עד גיל 10 וכן מבוטח לפי [[פרק י&quot;א]] שהוא לבדו אימץ ילד כאמור, יהיו זכאים למענק לידה לפי [[סימן ב']], ובלבד -
:: (1) שניתנה הודעה לעובד סוציאלי כאמור [[בסעיף 6 לחוק האימוץ]];
:: (2) שלא יינתן מענק לידה אם הילד המאומץ הוא ילדו של בן זוגו של המאמץ.
: (ב) לענין חישוב מענק הלידה כאמור [[בסעיף 46]], יראו כאילו יום הלידה של הילד המאומץ הוא היום שבו ניתנה הודעה לעובד סוציאלי כאמור בסעיף קטן (א).
: (ג) על אף הוראות [[סעיף 49(א)]], מבוטחת לדמי לידה שקיבלה לאימוץ ילד עד גיל 10 תהיה זכאית לדמי לידה לפי הוראות [[סימן ג']], בשינויים המחויבים, בעד פרק הזמן שלרגל האימוץ אין היא עובדת או עוסקת במשלח ידה, ובלבד שלענין זה יהיה &quot;היום הקובע&quot; - היום שבו ניתנה הודעה לעובד סוציאלי כאמור [[בסעיף 6 לחוק האימוץ]].
: (ד) הוראות סעיף קטן (ג) יחולו על עובד או עובד עצמאי שמתקיים בו האמור [[בסעיף 40(ב)(1)]], בשינויים המחויבים, ואולם לענין קביעת שיעור הגמלה יחולו הוראות [[סעיף 49(ד)]].
: (ה) אומץ ילד כאמור בסעיף זה על ידי מבוטחת כאמור בסעיף קטן (ג) ובן זוגה הזכאי לגמלה כאמור בסעיף קטן (ד), תשולם גמלה לפי הוראות סעיפים קטנים (ג) או (ד), לפי הענין, לאחד מבני הזוג לפי בחירתם, ובלבד שלא תשולם גמלה -
:: (1) לשני בני הזוג, בעד אותו פרק זמן בשל אותו אימוץ;
:: (2) לאחד מבני הזוג, בעד תקופה הפחותה מ-21 ימים רצופים.

@ 57א. גימלאות להורה מיועד (תיקון: תשנ&quot;ו-4, תשנ&quot;ח-8)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;חוק הסכמים לנשיאת עוברים&quot; - [[=חוק הסכמים לנשיאת עוברים|חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ&quot;ו-1996]];
::- &quot;אם מיועדת&quot; - מבוטחת לפי [[פרק י&quot;א]], או אשת מבוטח לפי [[פרק י&quot;א]], שקיבלו למשמורתם ילד כהורה מיועד לפי הוראות [[חוק הסכמים לנשיאת עוברים]].
: (ב) על אף הוראות [[סעיף 42]], יחולו הוראות [[סימן ב' לפרק זה]] על אם מיועדת בשינויים המחוייבים ובתיאומים שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת; היום שבו ילדה מבוטחת ייחשב, לגבי מבוטחת שהיא אם מיועדת, היום שבו נולד הילד.
: (ג) הוראות [[סימן ג' לפרק זה]], למעט הוראות [[סעיפים 48]] [[ו-52]], יחולו על אם מיועדת בשינויים המחוייבים ובתיאומים שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת; ואולם דמי הלידה ישולמו לאם מיועדת החל ביום שבו ניתן לה צו הורות לפי [[סעיף 11 לחוק הסכמים לנשיאת עוברים]], או לאחר תום פרק הזמן שבעדו היא זכאית לדמי לידה, לפי המוקדם, ובלבד שלא ישולמו דמי לידה אלא בעד פרק הזמן שבו הילד נמצא במשמורתה לפי [[חוק הסכמים לנשיאת עוברים]].
:: לענין סעיף זה יהיה היום הקובע - היום שבו קיבלה האם המיועדת את הילד למשמורתה, ובלבד שביום הקובע אין היא עובדת או עוסקת במשלח ידה.

@ 57ב. גמלאות להורה במשפחת אומנה (תיקון: תשע&quot;א-7, תשע&quot;ו-10)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;מבוטחת שהיא הורה במשפחת אומנה&quot; - מבוטחת לדמי לידה שהיא הורה במשפחת אומנה כהגדרתה [[בחוק אומנה לילדים, התשע&quot;ו-2016]];
::- &quot;יום קבלת ילד לביתה של מבוטחת שהיא הורה במשפחת אומנה&quot; - יום מסירת הילד למבוטחת, באמצעות הגורם שהוסמך לכך בידי שר הרווחה והשירותים החברתיים או בידי מי שהשר הסמיכו לכך, בהתאם לאישור שניתן בידי אותו גורם.
: (ב) על אף הוראות [[סעיף 49(א)]], מבוטחת שהיא הורה במשפחת אומנה שקיבלה לביתה, לתקופה העולה על שישה חודשים, ילד עד גיל 10, תהיה זכאית לדמי לידה לפי הוראות [[סימן ג']], בשינויים המחויבים, בעד פרק הזמן כמפורט להלן, לפי העניין, ובלבד שלעניין זה יהיה &quot;היום הקובע&quot; - יום קבלת הילד לביתה של המבוטחת שהיא הורה במשפחת אומנה:
:: (1) אם טרם מלאו לילד שלוש שנים - בעד פרק הזמן שלרגל קבלת הילד אין היא עובדת או עוסקת במשלח ידה;
:: (2) אם מלאו לילד שלוש שנים - בעד פרק זמן של ארבעה שבועות שבהם לרגל קבלת הילד אין היא עובדת או עוסקת במשלח ידה.
: (ג) הוראות סעיף קטן (ב) יחולו על עובד או עובד עצמאי שמתקיים בו האמור [[בסעיף 40(ב)(1)]], בשינויים המחויבים; ואולם לעניין קביעת שיעור הגמלה יחולו הוראות [[סעיף 49(ד)]].
: (ד) התקבל ילד למשפחת אומנה כאמור בסעיף זה על ידי מבוטחת שהיא הורה במשפחת אומנה ובן זוגה הזכאי לגמלה כאמור בסעיף קטן (ג), תשולם גמלה לפי הוראות סעיפים קטנים (ב) או (ג), לפי העניין, לאחד מבני הזוג, לפי בחירתם, ובלבד שלא תשולם גמלה -
:: (1) לשני בני הזוג, בעד אותו פרק זמן, בשל אותו ילד;
:: (2) לאחד מבני הזוג, בעד תקופה הפחותה מ-21 ימים רצופים.

=== סימן ד'1: תשלום ליולדת חלף דמי אבטלה (תיקון: תשפ&quot;א-8) ===

@ 57א. זכאות ליולדת חלף דמי אבטלה - הוראת שעה - נגיף הקורונה החדש &lt;עוגן 57ג&gt; (תיקון: תשפ&quot;א-8)
: (((ספרור שגוי במקור; בנוסח רשומות נרשם בטעות כי [[סימן ד'1]] וסעיף 57א יופיעו אחרי [[סעיף 57]] ולא אחרי [[סעיף 57ב]]).))
: (א) על אף הוראות [[פרק זה]], מבוטחת שילדה בתקופה שמיום ה' באדר התש&quot;ף (1 במרס 2020) עד תום התקופה הקובעת כהגדרתה [[בסעיף 179א]] והייתה זכאית לדמי אבטלה בתכוף לפני יום הלידה, תהיה זכאית, בתקופה שעד תום 15 שבועות מיום הלידה, לתשלום בשיעור השווה לדמי האבטלה שהיו משולמים לה אילולא ילדה (בסעיף זה - תשלום מיוחד ליולדת בתקופת אבטלה), ובלבד שלא תהיה זכאית לתשלום מיוחד ליולדת בתקופת אבטלה בעד פרק זמן שבו היא זכאית לדמי לידה.
: (ב) הוראות סעיף זה יחולו גם על גמלאות מכוח [[סימן ד']] לעניין הורה מאמץ, הורה מיועד והורה במשפחת אומנה.
: (ג) אוצר המדינה ישפה את המוסד על כל ההוצאות הכרוכות בתשלום לפי סעיף קטן (א), לרבות ההוצאות המינהליות הכרוכות בתשלום כאמור.
: (ד) סעיף זה יעמוד בתוקפו בתקופה שמיום כ&quot;ח בטבת התשפ&quot;א (12 בינואר 2021) עד יום כ&quot;ז בטבת התשפ&quot;ב (31 בדצמבר 2021), והוא יחול על לידה שאירעה בתקופה שמיום ה' באדר התש&quot;ף (1 במרס 2020) עד תום התקופה הקובעת כהגדרתה [[בסעיף 179א]], אולם תשלומים מכוחו לא ישולמו לפני יום כ&quot;ח באדר התשפ&quot;א (12 במרס 2021).

=== סימן ה': גמלה לשמירת הריון ===

@ 58. הגדרות [103ג] (תיקון: תשס&quot;ז-12)
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;מבוטחת&quot; - עובדת או עובדת עצמאית, המבוטחת לפי [[פרק י&quot;א]] ומתקיימות בה הוראות [[סעיף 50]], ולענין זה היום הקובע הוא היום הראשון לשמירת ההריון;
:- &quot;שמירת הריון&quot; - היעדרות מעבודה בתקופת ההריון המתחייבת בשל אחד מאלה:
:: (1) מצב רפואי הנובע מההריון והמסכן את האשה או את עוברה, הכל בהתאם לאישור רפואי בכתב;
:: (2) סוג העבודה, מקום ביצוע העבודה או אופן ביצוע העבודה מסכנים את האישה בשל היותה בהיריון, או את עוברה, לפי אישור רפואי בכתב, ולא נמצאה לה עבודה חלופית מתאימה על ידי מעבידה.

@ 59. גמלה לשמירת הריון [103ד]
: מבוטחת, שהיתה בשמירת הריון שלושים ימים רצופים לפחות, תהיה זכאית לגמלה בעד התקופה האמורה ובעד כל תקופה נוספת של 14 ימים רצופים לפחות שבהם היתה בשמירת הריון, והכל לפי אישורים רפואיים, כללים, תנאים ומבחנים שקבע השר.
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (גמלה לשמירת הריון), התשנ&quot;א-1991]].))

@ 60. שיעור הגמלה [103ה] (תיקון: תשנ&quot;ה-3, תשנ&quot;ו-6, תש&quot;ס-3, תשס&quot;ג-11)
: גמלה לשמירת הריון, לכל יום, היא בסכום השווה לשכר העבודה הרגיל של המבוטחת המחושב לפי [[סעיף 54]] ולא יותר מהסכום הבסיסי מחולק ב-30; לענין שכר העבודה הרגיל - היום הקובע הוא היום הראשון לשמירת ההריון.

@ 61. תשלומי כפל [103ו] (תיקון: תשס&quot;ז-12)
: (א) מבוטחת הזכאית לתשלום על פי כל חיקוק, הסכם קיבוצי כהגדרתו [[בסעיף 180]] או הסדר קיבוצי אחר, תקנון של קופת גמל, חוזה עבודה או תקנון של קרן ביטוח או פנסיה, בעד התקופה שבה היא נמצאת בשמירת הריון, לא תשולם לה גמלה לפי [[סימן זה]] בעד אותה תקופה.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), לא תישלל זכותה של מבוטחת לגמלה לשמירת היריון לפי [[סימן זה]] בשל זכאותה לדמי מחלה לפי [[סעיף 7(ג)(1) לחוק עבודת נשים]], ובלבד שלא ישולמו לה דמי מחלה וגמלה לשמירת היריון בעד אותה תקופה.

=== סימן ו': תשלומים מיוחדים ===

@ 62. תשלום מיוחד בעד יילוד של מבוטחת שנפטרה [103ב] (תיקון: תשע&quot;ד-9)
: אשה המבוטחת לפי [[סעיף 40]] שנפטרה בעת הלידה או תוך שנה מיום הלידה, ישולם בעד היילוד תשלום מיוחד לפי תנאים ושיעורים שיקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה.
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (תשלום מיוחד בעד יילוד), התשל&quot;ג-1973]].))

@ 62א. תשלום מיוחד בעד יילוד של מבוטחת נכה (תיקון: תשע&quot;ד-9)
: אישה המבוטחת לפי [[סעיף 40]] שנקבעה לה דרגת אי-כושר בשיעור 100% וניתן לה אישור רפואי שלפיו היא אינה מסוגלת לטפל בילדה, ישולם בעד היילוד תשלום מיוחד, לפי תנאים ושיעורים שיקבע השר, באישור ועדת העבודה והרווחה; התשלום המיוחד ישולם לבן זוגה של האישה - בגובה דמי לידה המחושבים לפי [[סעיף 49(ה)(3)]], ואם האישה היא הורה עצמאי - לאישה;
: בסעיף זה -
:- &quot;אישור רפואי&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 6(ז1)(1)(ב) לחוק עבודת נשים]];
:- &quot;הורה עצמאי&quot; - כהגדרתו [[בחוק סיוע למשפחות שבראשן עומד הורה עצמאי, התשנ&quot;ב-1992]].

@ 63. בדיקת מי-שפיר [103ב1]
: (א) לענין סעיף זה, &quot;מבוטחת&quot; - מבוטחת לפי [[פרק י&quot;א]], או אשת מבוטח לפי [[פרק י&quot;א]], שבתחילת הריונה מלאו לה 35 שנים וטרם מלאו לה 37 שנים ושאינה זכאית לבדיקה לפי [[תקנות בריאות העם (בדיקת אבחנה פולשנית בהיריון)=תקנות הבדיקה|תקנות בריאות העם (בדיקת מי שפיר), התש&quot;ם-1980]] (להלן - תקנות הבדיקה).
: (ב) נעשתה למבוטחת בדיקת מי שפיר בבית חולים כמשמעותו [[בתקנות הבדיקה]], ישלם המוסד, באמצעות משרד הבריאות, את מחיר הבדיקה כפי שייקבע בהיתר להעלאת מחירי האשפוז לשירותים אמבולטוריים, שניתן לפי [[חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים|חוק יציבות מחירים במצרכים ובשירותים (הוראת שעה), התשמ&quot;ו-1985]]; התשלומים יועברו למשרד הבריאות במועדים, לתקופות ולפי דו&quot;חות שיוסכמו בין המוסד לבין משרד הבריאות.

=== סימן ז': מימון אשפוז יולדת (((בוטל))) (תיקון: תשנ&quot;ז) ===

@ 64. [103ז] (תיקון: תשנ&quot;ז) : (((בוטל).))

== פרק ד': ביטוח ילדים [פרק ה'] ==

=== סימן א': פרשנות ===

@ 65. פרשנות [104] (תיקון: תשנ&quot;ז, תשס&quot;ט-4)
: (א) [[בפרק זה]] -
::- &quot;מבוטח&quot; -
::: (1) מבוטח לפי [[פרק י&quot;א]], למעט עקרת בית כהגדרתה [[בסעיף 238]];
::: (2) יחיד היושב בישראל, ואינו נעדר ממנה אלא העדר ארעי שהוא סביר, לדעת עובד המוסד שהוסמך לכך, ואין בו לסתור טענת אותו יחיד כי הוא יושב בישראל, ואינו מבוטח לפי [[פרק י&quot;א]], למעט עקרת בית כהגדרתה [[בסעיף 238]];
::- &quot;ילד&quot; -
::: (1) ילדו של מבוטח או של מי שהיה מבוטח;
::: (2) מי שאינו ילדו, אם הוכח, להנחת דעתו של מי שהסמיכה לכך המינהלה, כי בתקופה שנקבעה בתקנות פירנס אותו המבוטח,
::: ובלבד שהילד נמצא בישראל ולא מלאו לו 18 שנים; והמונחים &quot;אב&quot;, &quot;אם&quot; ו&quot;הורה&quot; יתפרשו בהתאם לכך.
::: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (קיצבה משפחתית), תש&quot;ך-1960]].))
: (ב) לא יראו ילד כנמצא בחוץ לארץ אם יצא מישראל לתקופה שאינה עולה על שלושה חודשים; אולם המוסד רשאי לראותו כאילו הוא בישראל גם אם יצא מישראל לתקופה העולה על שלושה חודשים.

=== סימן ב': קצבת ילדים ===

@ 66. זכות לקצבת ילדים [105] (תיקון: תשע&quot;ג-3)
: הורה מבוטח זכאי לקצבת ילדים חודשית לפי [[פרק זה]] בעד כל ילד, למעט הורה מבוטח שיש לו הכנסה החייבת במס נוסף כמשמעותה [[בסעיף 121ב לפקודת מס הכנסה]].

@ 67. מנין ילדים [106]
: (א) לא יבוא ילד, בפרק זמן אחד, במנין ילדים של יותר מהורה מבוטח אחד.
: (ב) ילד שיש לו שני הורים, יבוא במנין האב המבוטח זולת אם הוא נמצא עם האם בלבד; ילד שיש לו הורה טבעי והורה אחר והם מבוטחים, יבוא במנין ילדי אותו הורה אשר עמו הוא נמצא.

@ 68. סכום הקצבה [109] (תיקון: תשס&quot;ב-4, תשס&quot;ב-5, תשס&quot;ב-6, תשס&quot;ג-5, תשס&quot;ג-8, תשס&quot;ג-9, תשס&quot;ג-11, תשס&quot;ג-12, תשס&quot;ד-3, תשס&quot;ד-4, תשס&quot;ד-6, תשס&quot;ו-7, תשס&quot;ט-3, תשע&quot;ג-3, תשע&quot;ו-3)
: (א) קצבת הילדים לחודש בעד כל ילד שבמנין ילדיו של ההורה תהיה בסכום השווה לסכום הבסיסי הקבוע לגביו.
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), קצבת הילדים לחודש בעד ילד שנולד לפני יום א' בסיון התשס&quot;ג (1 ביוני 2003), והוא הילד הרביעי ואילך שבמנין ילדיו של ההורה, תהיה בסכום כמפורט להלן:
:: (1) (((נמחקה);))
:: (2) לגבי ילד כאמור שהוא הילד הרביעי במניין ילדיו של ההורה - סכום השווה לסכום הבסיסי הקבוע [[1|בפסקה (2)(א) שבהגדרה &quot;הסכום הבסיסי&quot;]] כשהוא מוכפל ב־2.24;
:: (3) לגבי ילד כאמור שהוא הילד החמישי ואילך במניין ילדיו של ההורה - סכום השווה לסכום הבסיסי הקבוע [[1|בפסקה (2)(א) שבהגדרה &quot;הסכום הבסיסי&quot;]] כשהוא מוכפל ב־2.36.
: (ג) הורה שמשתלמים לו בעד חודש מסוים גמלה לפי [[חוק הבטחת הכנסה]] או תשלום חודשי לפי [[חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל&quot;ב-1972]], והוא זכאי בעד אותו חודש לקצבת ילדים כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב) בעד שלושה ילדים או יותר, תיווסף לקצבת הילדים המשתלמת לו בעד הילד השלישי ובעד הילד הרביעי שבמנין ילדיו תוספת בסכום השווה ל־70% מן הסכום הבסיסי הקבוע [[1|בפסקה (2)(ג) שבהגדרה &quot;הסכום הבסיסי&quot;]].
: (ד) (((בוטל).))
: (ה) (((בוטל).))
: (ו) (((בוטל).))
: (ז) (((בוטל).))
: (ח) (((בוטל).))
: (ט) (((בוטל).))
: (י) (((בוטל).))
: (יא) (((בוטל).))

@ 69. מקבל הקצבה [110, 111]
: (א) קצבת ילדים תשולם לאם, אולם אם הילד נמצא עם האב בלבד, והאב זכאי לקצבה, תשולם הקצבה לאב.
: (ב) המוסד ישלם את הקצבה להורה, אף אם לא נתקיימו בו התנאים לפי סעיף קטן (א) אם ביקש זאת ההורה שמשתלמת לו הקצבה לפי הסעיף הקטן האמור.
: (ג) לא נתמלאו התנאים של סעיף קטן (א) לגבי שני ההורים, תשולם הקצבה בעד הילד לאפוטרופוס שנתמנה כדין, ובאין אפוטרופוס - למי שנתמנה לכך לפי [[סעיף 304(א)]].
: (ד) גם אם נתמלאו התנאים של סעיף קטן (א) רשאי המוסד, אם טובת הילד מחייבת זאת, לשלם את הקצבה להורה שני שאינו בר-הקצבה, או לאפוטרופוס או למי שנתמנה לכך לפי [[סעיף 304(א)]].

@ 69א. מנין ילדים ממספר נשים (תיקון: תשס&quot;א, תשס&quot;ט-3)
: על אף האמור בכל מקום אחר [[בסימן זה]], היו למבוטח ילדים ממספר נשים יחולו לגביו הוראות אלה:
: (1) היה לו ילד כאמור [[בסעיף 68(ב)]], יבואו הילדים במניין כל אחת מהנשים בנפרד;
: (2) לא היה לו ילד כאמור [[בסעיף 68(ב)]], יבואו הילדים במניין האב; הוכיחה האם, להנחת דעתו של המוסד, כי אינה מקיימת משק בית משותף עם האב, וכי הילד לא סמוך על שולחנו של האב - יבוא הילד במניין האם.

@ 70. הורה הנעדר מן הארץ [112]
: הורה הנעדר מן הארץ, לתקופה שאינה עולה על ששה חודשים, רשאי להורות שבתקופה זו תשולם הקצבה לאדם פלוני בישראל.

@ 71. הורה שמת או חדל להיות מבוטח [113]
: מת ההורה המבוטח או חדל להיות מבוטח, תשתלם מכוחו קצבת הילדים שהיתה משתלמת בעד הילד אילולא מת או אילולא חדל להיות מבוטח; ואולם אם היה לילד הורה שני, והוא זכאי לקצבה תשולם הקצבה מכוחו של ההורה השני.

@ 72. תקופת הקצבה [114]
: (א) נוצרה זכאות לקצבת ילדים עד 15 בחודש פלוני, תשולם הקצבה החל ב-1 באותו חודש; נוצרה הזכאות אחרי 15 בחודש פלוני, תשולם הקצבה החל ב-1 בחודש שלאחריו; תשלום הקצבה יסתיים ביום האחרון של החודש שבו נפסקה הזכאות.
: (ב) לא תשולם קצבת ילדים אלא בעד ילד שחי שבעה ימים לפחות או שיצא מבית החולים.
: (ג) נפטר ילד שבעדו שולמה קצבת ילדים, ימשיכו בתשלום הקצבה שלושה חודשים מתום החודש שבו נפטר.

@ 73. פטור הקצבה ממסים [116]
: קצבת ילדים כאמור [[בסעיף 68]] לא תיחשב כהכנסה לענין [[פקודת מס הכנסה]] או לענין קביעת תשלומי חובה או היטלים אחרים.

=== סימן ג': מענק לימודים (תיקון: תשנ&quot;ח-9) ===

@ 74. מענק לימודים [115] (תיקון: תשנ&quot;ה, תשנ&quot;ה-4, תשנ&quot;ו-6, תשנ&quot;ח-2, תשנ&quot;ח-9, תשנ&quot;ט-3, תשס&quot;ג-5, תשס&quot;ג-11, תשס&quot;ז-3, תשע&quot;ד-7, תשע&quot;ו-9, תשע&quot;ו-21, תשפ&quot;ה-10)
: (א) בסעיף זה -
::- ”הורה עצמאי” - כהגדרתו [[בחוק סיוע למשפחות שבראשן עומד הורה עצמאי, התשנ&quot;ב-1992]], אולם לעניין זה יקראו את ההגדרה האמורה כך שבפסקה (2)(א), אחרי &quot;מקשר הנישואין&quot; יבוא &quot;לרבות תובענה בעניין של סכסוך משפחתי&quot;;
::- ”שנת לימודים” - התקופה שמיום 1 בספטמבר של כל שנה עד יום 31 באוגוסט של השנה שלאחריה;
::- &quot;תובענה בעניין של סכסוך משפחתי&quot; - תובענה בין הורים, בכל אחד מהעניינים המפורטים [[בפסקאות (2) עד (4) להגדרה &quot;תובענה בעניין של סכסוך משפחתי&quot; שבסעיף 2 לחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע&quot;ה-2014]].
: (ב)(1) בכפוף להוראות סעיף קטן (ב1), לפני תחילת כל שנת לימודים או בתחילתה ישלם המוסד מענק לימודים, בשיעור המפורט בפסקה (2), לכל אחד מאלה, לפי הענין:
::: (א) הורה עצמאי, בעד כל אחד מילדיו;
::: (ב) הורה שמשתלמת לו גמלה לפי [[סעיף 5(א)(3) לחוק הבטחת הכנסה]], בעד כל אחד מילדיו;
::: (ג) מי שבמשמורתו ילד שנתייתם משני הוריו, בעד אותו ילד;
::: (ד) מי שבמשמורתו ילד הזכאי לגמלאה מיוחדת כמשמעותו לפי [[חוק הבטחת הכנסה]], בעד אותו ילד;
::: (ה) מי שמשתלמת לו, לפי הסכם הנערך לפי [[סעיף 9]], קצבה בעד ילד שעלה לישראל בלי הוריו, בעד אותו ילד.
:: (2) מענק הלימודים בעד ילד שלפני 31 בדצמבר של אותה שנת לימודים מלאו לו 6 שנים ולא מלאו לו 18 שנים יהיה בשיעור של 11.6% מהסכום הבסיסי.
: (ב1) המוסד ישלם את מענק הלימודים לפני תחילת שנת לימודים פלונית, אם התנאים המזכים במענק התקיימו בחודש יולי שבתכוף לפני אותה שנת לימודים, או בתחילת שנת הלימודים - אם התנאים המזכים במענק התקיימו בחודש אוגוסט שבתכוף לפני אותה שנה, ובלבד שלא ישולם בעד אותו ילד יותר ממענק לימודים אחד לשנת לימודים פלונית.
: (ב2) הוראות סעיף זה יחולו גם לגבי הורה שלו ארבעה ילדים לפחות ובתנאי שהוא זכאי לאחד מאלה:
:: (1) גמלה לפי [[חוק הבטחת הכנסה]];
:: (2) תשלום לפי [[חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל&quot;ב-1972]];
:: (3) קצבה חודשית לפי [[סעיף 199(1)]];
:: (4) קצבה לפי [[סימן ג פרק יא|סימנים ג׳]] [[סימן ד פרק יא|או ד׳ לפרק י&quot;א]].
: (ג) מענק לפי סעיף זה ישולם מאוצר המדינה שיעביר למוסד מדי שנה, בסמוך לפני מועד התשלום, את כל הכספים הדרושים לביצוע התשלומים לפי סעיף זה, לרבות ההוצאות המינהליות של המוסד הנובעות מכך.

=== סימן ד': מימון (תיקון: תשס&quot;ג-8) ===

@ 74א. מימון פעולות לפיתוח שירותים לילדים בסיכון (תיקון: תשס&quot;ג-8, תשס&quot;ה-3, תשס&quot;ז, תשס&quot;ח-3, תשס&quot;ט, תש&quot;ע-3, תשע&quot;ב-6, תשע&quot;ד-2, תשפ&quot;א-4, תשפ&quot;ב-3)
: (א) המוסד יממן, לפי המלצת המועצה, פעולות המיועדות לפיתוח שירותים לטובת ילדים בסיכון, ובלבד שהסכום הכולל של התחייבויות המוסד, בשנת כספים פלונית, לממן פעולות כאמור, לרבות התחייבויות לגבי שנות הכספים הבאות, לא יעלה על 30 מיליון שקלים חדשים; מימון לפי סעיף קטן זה ייעשה על פי תנאים וכללים שיקבע השר באישור שר האוצר.
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א) -
:: (1) המוסד רשאי, בהסכמת שר האוצר, להתחייב לממן פעולות לפי הוראות סעיף קטן (א), בסכום העולה על הסכום הקבוע בו, ובלבד שסכום ההתחייבויות הנוסף יופחת מהסכום הכולל שבו יהיה המוסד רשאי להתחייב בשתי שנות הכספים הבאות באופן שיקבע, בהסכמת שר האוצר;
:: (2) התחייב המוסד, בשנת כספים מסוימת, לממן פעולות כאמור בסעיף קטן (א) בסכום הנמוך מהסכום הקבוע בו, רשאי הוא, בהסכמת המועצה, להתחייב בשנת הכספים שלאחריה בסכום הקבוע בסעיף קטן (א), בתוספת סכום ההפרש או בתוספת 20% מהסכום הקבוע בסעיף קטן (א), לפי הנמוך; לענין זה, &quot;סכום ההפרש&quot; - סכום השווה להפרש שבין הסכום הקבוע בסעיף קטן (א) לבין הסכום שבו התחייב המוסד בשנת הכספים המסוימת;
:: (3) בוטלה התחייבות שניתנה לפי סעיף זה, בשנת הכספים שבה ניתנה התחייבות או באחת משתי שנות הכספים שלאחריה, רשאי המוסד, לפי המלצת המועצה, להתחייב, בשנת הכספים שבה בוטלה ההתחייבות או בשנת הכספים שלאחריה, בסכום השווה לסכום המרבי שבו הוא רשאי להתחייב באותה שנת כספים לפי סעיף קטן (א) ופסקאות (1) ו-(2), בתוספת סכום ההתחייבות שבוטלה כאמור.
: (ג) הסכום הקבוע בסעיף קטן (א) יעודכן ב-1 בינואר של כל שנה לפי השינוי במדד ביחס ל-1 בינואר של השנה שקדמה לה; לענין זה, &quot;מדד&quot; - מדד שיקבע השר בצו בהסכמת שר האוצר.
: (ד) מימון הפעולות לפי סעיף זה ייעשה מתקבולי דמי ביטוח לענף ביטוח ילדים.
: (ה) (((בוטל).))
: (ו) על אף האמור בסעיף קטן (ב)(2), סכום ההפרש בשנת 2005 יהיה הסכום הקבוע בסעיף קטן (א).

=== סימן ה': חיסכון ארוך טווח לילד (תיקון: תשע&quot;ו-3) ===
: ((ראה תחילה, תחולה והוראות מעבר עבור [[סימן זה]] [[בסעיף 29 לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2015 ו־2016), התשע״ו–2015]].))

@ 74ב. זכאות של ילד לחיסכון ארוך טווח (תיקון: תשע&quot;ו-3, תשע&quot;ז-9, תשפ&quot;ד-14)
: (א)(1) המוסד יעביר, בעד כל ילד שמשתלמת בעדו קצבת ילדים לפי [[פרק זה]] ([[בסימן זה]] - הילד הזכאי), אחת לחודש, סכום של 50 שקלים חדשים (((נכון לשנת 2017; בשנת 2024, 57 ש&quot;ח))) לחודש לטובת חיסכון ארוך טווח של הילד ([[בסימן זה]] - סכום החיסכון הבסיסי) בהתאם להוראות שיקבע שר האוצר לפי [[סעיף 74ה(א)]]; כן יעביר המוסד בעד כל ילד זכאי סכומים נוספים כמפורט להלן:
::: (א) סך של 250 שקלים חדשים (((נכון לשנת 2017; בשנת 2024, 284 ש&quot;ח))) בהגיע הילד הזכאי לגיל 3;
::: (ב) סך של 250 שקלים חדשים (((נכון לשנת 2017; בשנת 2024, 284 ש&quot;ח))) בהגיע הילד הזכאי לגיל 13, ואם מדובר בילדה - בהגיעה לגיל 12.
:: (2) הורה לילד זכאי יהיה זכאי, על פי בחירתו, להורות למוסד להעביר את סכום קצבת הילדים, כולו או חלקו ([[בסימן זה]] - סכום החיסכון הנוסף) לחיסכון ארוך הטווח; סכום החיסכון הנוסף יעודכן משנת 2017 ואילך, ב-1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני אותו יום לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום 1 בינואר של השנה הקודמת.
::: ((לפי [[צו הביטוח הלאומי (סכום החיסכון הנוסף), התשע&quot;ו-2016]], סכום החיסכון הנוסף הוא 57 שקלים חדשים.))
:: (2א) הופקד בבנק סכום החיסכון הבסיסי או סכום החיסכון הצבור הכולל, לפי העניין, יהיה זכאי הורה לילד זכאי, על פי בחירתו, להורות למוסד להפקיד את הסכום האמור כפי שבחר לפי פסקאות (1) ו-(2) או כפי שנקבע לפי סעיף קטן (ד), בקופת גמל להשקעה, מאותו מועד ואילך; בחירה כאמור תיעשה פעם אחת בלבד; סכום שנצבר ערב בחירתו של הורה זכאי לפי פסקה זו ימשיך להיות מנוהל בבנק בהתאם להוראות [[סימן זה]]; [[בסימן זה]], &quot;קופת גמל להשקעה&quot; - כהגדרתה [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס&quot;ה-2005]].
:: (3) שר האוצר יקבע, לא יאוחר מיום כ&quot;א באדר ב' התשע&quot;ו (31 במרס 2016), בצו, את הגובה של סכום החיסכון הנוסף; ואולם, הוא רשאי, באישור ועדת הכספים של הכנסת, מנימוקים שיפורטו, לקבוע שסכום החיסכון הנוסף לא יועבר כאמור.
: (ב) סכום החיסכון הבסיסי וסכום החיסכון הנוסף הם של הילד, אך ייחסכו בחשבון נאמנות לטובתו; הנאמן בחשבון הנאמנות לטובת הילד יהיה ההורה המקבל את קצבת הילדים בעד הילד הזכאי, או מי שמקבלה לפי [[סעיף 69]].
: (ג) סכום החיסכון הבסיסי וסכום החיסכון הנוסף ייחסכו בעד כל חודש לטובת הילד ועד הגיעו לגיל 18 ([[בסימן זה]] - סכום החיסכון הצבור הכולל); סכום החיסכון הצבור הכולל לא יהיה ניתן להעברה, לשעבוד או לעיקול.
: (ד)(1) סכום החיסכון הצבור הכולל יופקד או ינוהל בהתאם להוראות שיקבע שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, ורשאי הוא לקבוע הוראות כאמור גם לעניין הקמתו ואופן הפעלתו של מנגנון לניהול סכום החיסכון הצבור הכולל, לעניין סוגי הנכסים שבהם ניתן להשקיע את הכספים שנתקבלו והעמלות שישולמו בעד תפעולו של מנגנון כאמור.
:: (1א) על אף האמור בפסקה (1) ובהוראות שנקבעו לפיה, לא בחר הורה לילד זכאי קופת גמל להשקעה או בנק לפי הוראות אותה פסקה בתוך תקופה של שישה חודשים מיום לידתו של ילד זכאי, החל בתום אותה תקופה יופקד וינוהל סכום החיסכון הבסיסי או סכום החיסכון הצבור הכולל, לפי העניין, בקופת גמל להשקעה; האמור בפסקה זו יחול גם לגבי הורה לילד זכאי שלא בחר קופת גמל להשקעה או בנק כאמור והוא הורה לילד זכאי נוסף אחד או יותר שבחר שסכום החיסכון הבסיסי או שסכום החיסכון הצבור הכולל יופקד בעדם בבנק.
:: (2) על בחירת הגוף שינהל את סכום החיסכון הצבור הכולל יחולו הוראות לפי [[חוק חובת המכרזים, התשנ&quot;ב-1992]].
:: (3) ניתן פטור ממכרז לפי הוראות [[חוק חובת המכרזים, התשנ&quot;ב-1992]], ידווח על כך שר האוצר לוועדת הכספים של הכנסת ויצרף להודעתו את הנימוקים למתן הפטור ממכרז.
: (ה) המוסד יישא בעלויות הנובעות מניהולם של החשבונות לפי [[סימן זה]].
: (ו) לא יראו את סכום החיסכון הצבור הכולל כהכנסה לעניין [[פקודת מס הכנסה]], או לעניין תשלומי חובה או היטלים אחרים, לפי כל דין, וכן לעניין גמלאות לפי חוק זה ולפי [[חוק הבטחת הכנסה]].
: (ז) בכל שנה ולא יאוחר מ־1 במרס, ישלח הגוף כמשמעותו בסעיף קטן (ד)(2), דוח להורי הילד הזכאי בדבר סכום החיסכון שעומד לזכותו של הילד הזכאי.
: (ח) בכל שנה ולא יאוחר מ־31 במרס, ידווח המוסד לוועדת הכספים של הכנסת על כספי החיסכון הצבור הכולל, על סכום החיסכון הבסיסי ועל סכום החיסכון הנוסף, וימסור לוועדה נתונים על מספר הבקשות להעברת סכום הקצבה כסכום חיסכון נוסף לפי סעיף קטן (א)(2) ועל ניהול סכום החיסכון הצבור הכולל לפי סעיף קטן (ד).

@ 74ג. גיל פדיון סכום החיסכון הצבור הכולל (תיקון: תשע&quot;ו-3, תשע&quot;ז-9)
: (א) (((בוטל).))
: (ב) רק בהגיע הילד הזכאי לגיל 18 ([[בסימן זה]] - גיל הפדיון), הוא יהיה זכאי למשוך את סכום החיסכון הצבור הכולל, כולו או חלקו, ובלבד שאחד מהוריו אישר בחתימתו את עצם המשיכה; לא משך הילד את סכום החיסכון הצבור הכולל, כולו או חלקו, קודם לכן - יעביר המוסד לסכום החיסכון הצבור הכולל סכום של 500 שקלים חדשים (((נכון לשנת 2017; בשנת 2024, 568 ש&quot;ח))) בהגיע הילד הזכאי לגיל 21.
: (ג) הסכום הנקוב בסעיף קטן (ב) וכן הסכומים הנוספים המפורטים [[בסעיף 74ב(א)(1)(א) ו-(ב)]] יעודכנו, משנת 2017 ואילך, ב־1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני אותו יום לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום 1 בינואר של השנה הקודמת.

@ 74ד. משיכת סכום החיסכון הצבור הכולל בשל מצב רפואי (תיקון: תשע&quot;ו-3, תשע&quot;ז-9)
: (א) על אף האמור [[בסעיף 74ג(א)]], ניתן יהיה למשוך את סכום החיסכון הצבור הכולל בעד הילד הזכאי לפני גיל הפדיון, בשל מצב רפואי העלול להביא לפגיעה בחייו, בגופו או בנפשו, ולטובת מימון צרכיו הרפואיים בלבד, ובלבד שרופא מוסמך כמשמעותו [[בסעיף 208(ב)]] אישר זאת להורהו של הילד הזכאי או למי שמקבל בעבורו את קצבת הילדים לפי [[סעיף 69]].
: (ב) התקיימו הוראות סעיף קטן (א), יעביר המוסד לחשבון שבו מנוהל סכום החיסכון הצבור הכולל את הסכומים הנוספים המפורטים [[בסעיף 74ב(א)(1)(א) ו-(ב)]], והילד הזכאי יהיה זכאי לסכומים הנוספים כאמור בעת משיכת סכום החיסכון הצבור הכולל.

@ 74ה. תקנות - [[סימן ה']] (תיקון: תשע&quot;ו-3, תשפ״ה–3)
: שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע הוראות בעניינים אלה:
: (1) תנאים ודרכים להעברת סכום החיסכון הצבור הכולל לילד זכאי שהגיע לגיל הפדיון, לרבות לעניין אישור הורה הנדרש לפי [[סעיף 74ג(ב)]];
: (2) תנאים ודרכים להעברת סכום החיסכון הצבור הכולל במקרה של פטירת ילד זכאי, אף אם מלאו לו 18 שנים במועד פטירתו; תקנות לפי סעיף זה יכול שיקבעו הוראות שונות מההוראות לפי [[סעיפים 303(ג)]], [[308]] [[ו־309]];
: (3) סכום החיסכון הצבור הכולל שלא הוצא בגיל הפדיון והשימוש שייעשה בו;
: (4) האופן שבו יעודכן סכום החיסכון הבסיסי ואולם, ב־1 בינואר של שנת 2025 לא יתעדכן סכום החיסכון הבסיסי והוא יהיה באותה שנה כפי שהיה ביום כ׳ בטבת התשפ״ד (1 בינואר 2024).
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (חיסכון ארוך טווח לילד), התשע&quot;ז-2016]].))

@ 74ו. דיווח לכנסת - הוראת שעה (תיקון: תשע&quot;ו-3)
: לא יאוחר מתום החודשים אפריל, אוגוסט ודצמבר של שנת 2016, ידווחו שר האוצר והמוסד לוועדת הכספים של הכנסת על יישומן של הוראות [[סעיף 74ב(ד)]], ובכלל זה על פרסום ההליכים לפי [[חוק חובת המכרזים, התשנ&quot;ב-1992]], על הגוף שינהל את סכום החיסכון הצבור הכולל, על התקדמות הליכי המכרז, על אופן ניהול והחזקת כספי הפיקדון בידי הגוף, על ניהול המעקב והפיקוח על הסכומים שנצברו, על אופן הבטחת הפיקדון ועל השקעתו בידי הגוף.

== פרק ה': ביטוח נפגעי עבודה [פרק ג'] ==

=== סימן א': מבוטחים ותנאים לביטוח ===

@ 75. מבוטחים [31] (תיקון: תשס&quot;ז-12, תשע&quot;ב-13)
: (א) אלה המבוטחים לפי [[פרק זה]]:
:: (1) עובד, למעט שוטר כמשמעותו [[בחוק המשטרה]], סוהר כמשמעותו [[בחוק שירות בתי הסוהר]] ועובד שירותי הבטחון כמשמעותו [[בסעיף 63א לחוק שירות המדינה]];
:: (2) עובד עצמאי, למעט מי שנמנה עם סוג אנשים שהוצאו מכלל עובדים עצמאיים, לענין סעיף זה, בתקנות ולאחר התייעצות עם ועדת העבודה והרווחה;
:: (3) אדם המצוי בהכשרה מקצועית או בשיקום מקצועי, במקום או אצל אדם שאושר לכך בתקנות;
:: (4) אדם הנבחן לפי [[סעיף 22 לחוק החניכות, התשי&quot;ג-1953]], או לפי [[הפרק השלישי לחוק שירות התעסוקה]], והוא בשעת הבחינה בלבד;
:: (5) מי שמתאמן לפי [[חוק שירות עבודה בשעת חירום, התשכ&quot;ז-1967]];
:: (6) אסיר או עציר העובד בעבודה שאינה מן השירותים שנקבעו בתקנות כשירותים רגילים של בית סוהר או של מקום מעצר;
:: (7) חוסה במעון או במעון נעול על פי [[חוק הנוער]], העובד בעבודה שאינה מן השירותים שנקבעו כשירותים רגילים של מעון או מעון נעול כאמור;
:: (8) מי ששכרו נקבע על פי חוק.
: (ב) לגבי מבוטח לפי פסקאות (3) עד (7) של סעיף קטן (א) יראו כמעבידו את מי שהשר קבע, ולגבי מבוטח לפי פסקה (8) יראו כמעבידו את החייב בתשלום שכרו.

@ 76. עובד בחוץ לארץ [32]
: (א) העובד בחוץ לארץ מבוטח לפי [[פרק זה]] אם הוא ומעבידו הם תושבי ישראל וחוזה העבודה נקשר בישראל, או אף אם חוזה העבודה לא נקשר בישראל ובמקום העבודה אין ביטוח נפגעי עבודה חובה לפי החוק ונמסרה הודעה על קיומו של החוזה כפי שנקבע בתקנות.
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), אם שהה העובד בחוץ לארץ, תקופה העולה על חמש שנים רצופות, לא יהיה מבוטח לפי [[פרק זה]] אם לא התיר השר או מי שהשר הסמיך לכך את ביטוחו בתקופת עבודתו בחוץ לארץ שלאחר חמש השנים.

@ 77. חובת רישום לעובד עצמאי ולעובד לשעה [33]
: (א) לגבי עובד עצמאי, תנאי לגמלה לפי [[פרק זה]] הוא שהמבוטח היה בעת הפגיעה רשום במוסד כעובד עצמאי או שעשה את המוטל עליו כדי להירשם.
: (ב) לגבי עובד לשעה בעבודה שאינה לצורך עסקו או משלח ידו של מעביד, תנאי לגמלה לפי [[פרק זה]] הוא שהמבוטח היה בעת הפגיעה רשום במוסד כעובד לשעה שלא לצורך עסקו או משלח ידו של מעביד.

@ 78. הוראות מיוחדות לסוגי מבוטחים [34]
: השר רשאי לקבוע, הן בדרך כלל והן לסוגים, הוראות מיוחדות, שכוחן יפה על אף הוראות [[פרק זה]] [[ופרק ט&quot;ו]], בקשר לביטוחם של -
: (1) עובד חלקי, עובד לשעה, או עובד מזמן לזמן מרצונו הוא ואין עיקר קיומו על שכר עבודה;
: (2) עובד בכלי שיט;
: (3) עובד בכלי טיס;
: (4) מבוטח לפי הוראות [[סעיף 76]];
: (5) עובד בישראל בשירות דיפלומטי או קונסולרי של מדינת חוץ;
: (6) מבוטח לפי [[פסקאות (2) עד (8) של סעיף 75]].
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), תשי&quot;ד-1954]].))
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה של עובדים עצמאיים), תשי&quot;ז-1957]].))
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח), תשל&quot;א-1971]].))

=== סימן ב': פגיעות בעבודה ===

@ 79. הגדרות [35]
: בחוק זה, במבוטח -
:- &quot;פגיעה בעבודה&quot; - תאונת עבודה או מחלת מקצוע;
:- &quot;תאונת עבודה&quot; - תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי - תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו;
:- &quot;מחלת מקצוע&quot; - מחלה שנקבעה כמחלת מקצוע בתקנות לפי [[סעיף 85]] והוא חלה בה, בהיותה קבועה כמחלת מקצוע, עקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי - עקב עיסוקו במשלח ידו.

@ 80. חזקת תאונת עבודה [36]
: רואים תאונה כתאונת עבודה אף אם -
: (1) אירעה תוך כדי נסיעתו או הליכתו של המבוטח לעבודה ממעונו או ממקום שבו הוא לן אף אם אינו מעונו, מן העבודה למעונו או ממקום עבודה אחד למשנהו, ועקב נסיעתו או הליכתו זו;
: (2) אירעה תוך כדי עבודתו של המבוטח, במקום העבודה או בסביבתו הקרובה ביותר, בעשותו להצלת גוף או רכוש או למניעת נזק או סכנה לגוף או לרכוש;
: (3) אירעה תוך כדי עבודתו של המבוטח עקב פגיעה שאינה תוצאה מהעבודה ונגרמה בידי אדם אחר בכלי או בחפץ אחר, הנמצאים במקום העבודה או בקרבתו הקרובה ביותר לצרכי העבודה, או הנמצאים שם דרך קבע אף שלא לצרכי העבודה, והנפגע לא היה שותף לגרימת הפגיעה;
: (4) אירעה למבוטח שהוא עובד, בהפסקה שנקבעה על דעת המעביד ושאינה עולה על שלוש שעות, במקום שבו המבוטח או העובדים במקום עבודתו סועדים, והתאונה אירעה בקשר לעבודה או עקב סיכוני המקום או תוך כדי סעדו באותו מקום ועקב כך או תוך כדי נסיעתו או הליכתו למקום כאמור מהעבודה או בחזרה ממנו לעבודה ועקב נסיעתו או הליכתו זו;
: (5) אירעה למבוטח שהוא עובד, במקום שבו משתלם שכרו, או תוך כדי נסיעתו או הליכתו למקום כאמור ועקב נסיעתו או הליכתו זו ונתקיימו התנאים שנקבעו לכך בתקנות;
: (6) אירעה למבוטח שהוא עובד, תוך כדי מילוי תפקידו כחבר ועד עובדים שבמקום עבודתו ועקב מילוי תפקידו כאמור, או תוך כדי נסיעתו או הליכתו לשם מילוי תפקידו כאמור או בחזרה ממנו ועקב נסיעתו או הליכתו זו, ובלבד שלא חלה בהן הפסקה או סטיה של ממש מהדרך המקובלת, ונתקיימו התנאים שנקבעו לכך; לענין זה דין חבר ועד מושב עובדים כדין חבר ועד עובדים;
: (7) אירעה למבוטח שהוא עובד תוך כדי נסיעתו או הליכתו מהעבודה או ממעונו למקום הבחינה כאמור [[בסעיף 75(א)(4)]] או בחזרה למקום העבודה או למעונו ועקב נסיעתו או הליכתו זו.

@ 81. הפסקה וסטיה [37]
: (א) תאונה שאירעה תוך כדי נסיעה או הליכה בנסיבות האמורות [[בפסקאות (1), (4), (5) או (7) של סעיף 80]] אין רואים אותה כתאונה בעבודה אם חלה בנסיעה או בהליכה הפסקה או סטיה של ממש מהדרך המקובלת, כשההפסקה או הסטיה לא היו למטרה הכרוכה במילוי חובותיו של המבוטח כלפי מעבידו, או, לענין [[80|פסקה (1) האמורה]], בעיסוקו במשלח ידו כעובד עצמאי, או אם יש לייחס את התאונה בעיקר לרשלנותו הפושעת של המבוטח ולא נגרם על-ידיה אי-כושר עבודה לארבעה שבועות לפחות, נכות או מוות.
: (ב) בנסיבות האמורות [[בפסקה (1) של סעיף 80]] לא יראו כהפסקה או כסטיה של ממש, לענין סעיף קטן (א), אם עשה זאת המבוטח לאחת מאלה:
:: (1) כדי ללוות ילדו לגן ילדים או למעון ילדים או למקום אחר שהשר קבע כמקום שבו נמצא ילד לפי הסדר קבע או להשיבו משם;
:: (2) כדי לקיים מצוות תפילת בוקר בציבור בבית תפילה שבו הוא נוהג להתפלל.

@ 82. רשלנות [38]
: אין רואים תאונה כתאונת עבודה אם אירעה בעת שהמבוטח נהג ברשלנות שלא בהתאם להוראה חוקית ביחס לעבודתו שהובאה לידיעת העובדים במקום עבודתו, או שלא בהתאם להוראות שניתנו לו מאת מעבידו או מאת מי שנוהג להורות לו בענין עבודתו, אלא אם כן כתוצאה מאותה תאונה נפטר המבוטח או נעשה נכה עבודה או לא מסוגל לעבודתו או לעבודה מתאימה אחרת, עשרה ימים לפחות, ואלא אם כן היו רואים את התאונה כתאונת עבודה לולא נהג כאמור.

@ 83. חזקת סיבתיות [39]
: תאונה שאירעה לעובד תוך כדי עבודה רואים אותה כתאונה שאירעה גם עקב העבודה, אם לא הוכח ההיפך; ואולם תאונה שאינה תוצאה של גורמים חיצוניים הנראים לעין, בין שאירעה לעובד ובין לעובד עצמאי, אין רואים אותה כתאונת עבודה אם הוכח כי השפעת העבודה על אירוע התאונה היתה פחותה הרבה מהשפעת גורמים אחרים.

@ 84. בקע מפשעתי [40]
: אין רואים בבקע מפשעתי תוצאה מפגיעה בעבודה אלא אם כן -
: (1) הופעת הבקע באה תוך כדי העבודה כתוצאה ממאמץ לא רגיל או עקב פגיעה במישרין באזור קיר הבטן;
: (2) עקב הופעת הבקע הפסיק המבוטח את עבודתו וקיבל טיפול רפואי תוך 72 שעות מהופעת הבקע;
: (3) הודעה על התקף כאבים עקב הבקע נמסרה למוסד או למעביד תוך 72 שעות מהופעתם, להוציא ימי מנוחה שבועית, חג או שבתון שעל פי חיקוק, נוהג, חוזה עבודה או הסכם קיבוצי אין המבוטח עובד בהם; ואולם המוסד רשאי, לפי שיקול דעתו, לראות בבקע תוצאה מפגיעה בעבודה אף אם לא נמסרה הודעה כאמור.

@ 84א. ליקוי שמיעה (תיקון: תשס&quot;ה-3)
: (א) אין רואים בליקוי שמיעה שעקב חשיפה לרעש, תוצאה של פגיעה בעבודה אלא אם כן התקיימו כל אלה:
:: (1) המבוטח נחשף בעבודתו לרעש התקפי ומתמשך, העולה על המותר לפי [[סעיף 173 בפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש&quot;ל-1970]] (להלן - רעש מזיק);
:: (2) כושר השמיעה פחת, בשיעור של 20 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים;
:: (3) הוגשה למוסד תביעה להכרה בליקוי השמיעה כפגיעה בעבודה, בתוך 12 חודשים מהיום המוקדם מבין אלה:
::: (א) היום שבו תועד הליקוי לראשונה ברשומה רפואית כמשמעה [[בסעיף 17 בחוק זכויות החולה, התשנ&quot;ו-1996]] (בסעיף זה - רשומה רפואית);
::: (ב) היום שבו, לדעת הוועדה הרפואית או הוועדה הרפואית לעררים כמשמעותן [[בפרק זה]], לפי הענין, החלה הירידה בשמיעה.
: (ב) רעש תמידי באוזניים (להלן - טינטון) עקב חשיפה לרעש, לא יוכר כפגיעה בעבודה אלא אם כן התקיים האמור בסעיף קטן (א), וכן כל אלה:
:: (1) כושר השמיעה בתדירויות הגבוהות פחת בשיעור של 25 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים; לענין זה, &quot;תדירויות גבוהות&quot; - תדירויות של 3000 ו-4000 מחזורים בשניה;
:: (2) הטינטון תועד לראשונה ברשומה רפואית, לפני שהמבוטח חדל לעבוד בחשיפה לרעש מזיק;
:: (3) הפגיעה בתפקוד עקב הטינטון חייבה פניות חוזרות ונשנות לטיפול רפואי, שתועדו ברשומה רפואית.

@ 85. מחלות מקצוע [41]
: (א) השר, לאחר התייעצות עם שר הבריאות, רשאי לקבוע שמחלה פלונית היא, מיום פלוני, מחלת מקצוע, בין לגבי כל המבוטחים לפי [[פרק זה]] ובין לגבי סוג מבוטחים, אם לפי אופיה וגורמיה של אותה מחלה יש לראותה, לדעתו, כסיכון מקצועי.
: (ב) השר, לאחר התייעצות עם שר הבריאות, רשאי לקבוע נסיבות שבהן מחלה פלונית היא בחזקת מחלה שבה חלה המבוטח עקב עבודתו כל עוד לא הוכח ההיפך.
: (ג) אדם שנעשה לראשונה לא מסוגל לעבודתו עקב מחלה פלונית בטרם היותה קבועה כמחלת מקצוע, רואים אותו כמי שחלה באותה מחלה בטרם היותה קבועה כאמור.

=== סימן ג': גמלאות בעין ===

@ 86. זכות לגמלאות בעין [42] (תיקון: תשע&quot;ו-5, תשפ&quot;ד-13)
: (א) פגיעה בעבודה מזכה את המבוטח לריפוי, להחלמה, לשיקום רפואי ולשיקום מקצועי, בהתאם להוראות [[סימן זה]].
: (א1)(1) על אף האמור בסעיף קטן (א), תושב כהגדרתו [[בחוק ביטוח בריאות]], אינו זכאי לריפוי, להחלמה או לשיקום רפואי כאמור בסעיף קטן (א) לעניין שירותי הבריאות הכלולים [[בתוספת השנייה לחוק ביטוח בריאות]] או בצו לפי [[סעיף 8(ז) לחוק האמור]], ובלבד שהוא זכאי להם לפי [[אותו חוק]]; הוראת סעיף קטן זה לא תחול על נפגע פעולות איבה שזכותו לפי סעיף זה הוחלה מכוח [[חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה]].
:: (2) הזכאות לפי סעיף קטן (א), ממועד הפגיעה ואילך, לעניין שירותי בריאות שאינם כלולים [[חוק ביטוח בריאות|בתוספת השנייה]] או בצו, או לעניין שירותי בריאות החורגים מהמכסה הקבועה לשירותים הכלולים [[-|בתוספת השנייה]] או בצו, לא תיפגע בשל הוראות פסקה (1).
: (ב) לענין [[סימן זה]], &quot;ריפוי&quot; - לרבות אשפוז, רפואות ומכשירים אורתופדיים ותרפויטיים, הספקתם, תיקונם או החלפתם.

@ 87. ריפוי [43]
: (א) ריפוי יינתן במידה שהפגיעה בעבודה ותוצאותיה מחייבות לתתו; היקפו ודרכו של הריפוי ייקבעו בתקנות.
: (ב) היה אדם זכאי לגמלה לפי סעיף זה, ידאג המוסד להסיעו למקום שבו תינתן הגמלה ולהחזירו ממנו, או ישלם לו את דמי הנסיעה, והכל במידה ובאופן שנקבעו בתקנות.
: (ג) המוסד רשאי, במסגרת התקנות ובאישור השר, לתת בעניני ריפוי והסעה הוראות משלימות שיפורסמו בדרך שיורה השר.
: (ד) תקנות לפי סעיף זה יותקנו בהתייעצות עם שר הבריאות ובאישור ועדת העבודה והרווחה.

@ 88. החלמה ושיקום [44]
: החלמה, שיקום רפואי ושיקום מקצועי יינתנו במידה ובאופן שנקבעו בתקנות ובהוראות המוסד שניתנו במסגרת התקנות, אושרו בידי השר ופורסמו בדרך שהורה.
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (שיקום מקצועי), תשט&quot;ז-1956]].))
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (מתן טיפול רפואי לנפגעי עבודה), תשכ&quot;ח-1968]].))

@ 89. דרכים למתן ריפוי, החלמה ושיקום רפואי [45]
: (א) ריפוי, החלמה ושיקום רפואי יינתנו באחת הדרכים האלה או בצירופיהן:
:: (1) באמצעות שירותי הבריאות של המדינה;
:: (2) מאת המוסד באישור הממשלה;
:: (3) באמצעות גוף שהשר הסמיכו כשירות רפואי לאחר שהתייעץ עם שר הבריאות.
: (ב) השר רשאי, לאחר התייעצות עם שר הבריאות, לקבוע -
:: (1) תנאים להסמכת שירות רפואי;
:: (2) הוראות בדבר הפיקוח על שירות רפואי מוסמך.
: (ג) בהסמיכו שירות רפואי רשאי השר לקבוע סייגים להסמכה.
: (ד) השר רשאי, לאחר התייעצות עם שר הבריאות, לבטל את הסמכתו של שירות רפואי אם נוכח כי התקיים אחד מאלה:
:: (1) התנאים שנקבעו על פי סעיף קטן (ב)(1) אינם מתקיימים בו עוד;
:: (2) אין השירות ממלא אחר התקנות שהותקנו לפי חוק זה;
:: (3) השירות עובר על הסייגים שנקבעו להסמכה.

@ 90. דרכים למתן שיקום מקצועי [46]
: שיקום מקצועי יתן המוסד במישרין, באמצעות שירותי המדינה או באמצעות גוף שהשר הסמיכו לכך.

@ 91. יחסי המוסד עם נותן הגמלאות [47]
: היחסים בין המוסד ובין מי שבאמצעותו ניתנות גמלאות בעין לפי [[סימן זה]], והחובות והזכויות ההדדיות, ייקבעו בהסכם שאישר השר במידה שלא קבע אותם בתקנות.

=== סימן ד': דמי פגיעה ===

@ 92. הזכות ותחומיה [48] (תיקון: תשס&quot;ב-2)
: (א) מבוטח שפגיעה בעבודה גרמה לו שאינו מסוגל לעבודתו ואף לא לעבודה מתאימה אחרת, ישלם לו המוסד דמי פגיעה, בעד פרק הזמן שאינו מסוגל כאמור, אם לא עסק למעשה בכל עבודה והוא נזקק לטיפול רפואי, לשיקום או להחלמה.
: (ב) לא ישולמו, בקשר לפגיעה אחת, יותר מדמי פגיעה בעד שלושה עשר שבועות.

@ 93. שלושה ימים ראשונים [49] (תיקון: תשנ&quot;ז, תשנ&quot;ז-3)
: (א) בעד יום הפגיעה לא ישולמו דמי פגיעה, אולם המעביד ישלם לנפגע שכר אותו יום.
: (ב) בעד שני הימים הראשונים שלאחר יום הפגיעה, אשר בהם לא היה המבוטח מסוגל לעבודתו ואף לא לעבודה מתאימה אחרת כתוצאה מהפגיעה, לא ישולמו דמי הפגיעה אלא אם כן לא היה המבוטח מסוגל לעבודה כאמור שנים עשר ימים לפחות בנוסף על יום הפגיעה.

@ 94. תקופת הזכאות הראשונה [50] (תיקון: תשנ&quot;ו-3, תשנ&quot;ז-3, תשס&quot;ה-3)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;שכר העבודה הרגיל&quot; - כמשמעותו לפי [[סעיפים 98]] [[ו-100]];
::- &quot;מעביד&quot; - מי שבעת הפגיעה התקיימו, בינו ובין הנפגע, יחסי עובד ומעביד;
::- &quot;עובד&quot; - מבוטח כמשמעותו לפי [[סעיף 75(א)]], למעט עובד עצמאי ולמעט עובד במשק ביתו של המעביד שלא לצורך עסקו או משלח ידו של המעביד;
::- &quot;תקופת הזכאות הראשונה&quot; - שנים עשר הימים הראשונים שבעדם זכאי הנפגע לדמי פגיעה לפי [[פרק זה]].
: (ב) על אף האמור [[בסעיף 92(א)]] יחולו לגבי תקופת הזכאות הראשונה הוראות אלה:
:: (1) היה הנפגע עובד -
::: (א) המעביד יחזיר למוסד את סכום דמי הפגיעה שהמוסד שילם לנפגע בעד תקופת הזכאות הראשונה וכן כל סכום שהמוסד ניכה מדמי הפגיעה האמורים לפי כל דין (בסעיף זה - הסכום ששילם המוסד); הרשה המוסד למעביד לשלם בשמו דמי פגיעה לעובדיו - יהיה אותו מעביד חייב לשלם לעובד גם את דמי הפגיעה בעד תקופת הזכאות הראשונה, ולא יהיה זכאי להחזר הסכומים ששילם בעד תקופת הזכאות הראשונה;
::: (ב)(1) היה הנפגע עובד אצל מעבידים שונים, יחזיר כל אחד מהם למוסד, חלק יחסי מהסכום ששילם המוסד בעד תקופת הזכאות הראשונה;
:::: (2) המוסד יקבע את החלק היחסי האמור בפסקה (1), בהתאם לחלקו היחסי של סכום שכר העבודה הרגיל של העובד אצל אותו מעביד לעומת הסכום הכולל של שכר העבודה הרגיל של העובד אצל כל מעבידיו;
::: (ג) מועד תשלום ההחזר למוסד כאמור בפסקאות משנה (א) ו-(ב) יהיה היום ה-15 בחודש שחל בתכוף לאחר החודש שבו הודיע המוסד למעביד על הסכום שעליו להחזיר למוסד; ההודעה תכלול פירוט של הסכום שעל המעביד להחזיר למוסד;
::: (ד) דין סכום ההחזר לפי סעיף זה כדין דמי ביטוח, והוראות [[פרק ט&quot;ו]] והתקנות שהותקנו לפיו יחולו לענין החזר הסכום האמור, בשינויים המחויבים, כאילו היו דמי ביטוח;
::: (ה) החזיר המעביד למוסד את הסכום ששילם המוסד או חלק ממנו, יחזיר לו המוסד חלק יחסי מהפיצוי על דמי הפגיעה שקיבל המוסד לפי [[סימן ד' לפרק י&quot;ד]];
::: (ו) השר רשאי לקבוע כללים והוראות בדבר דרכי חישוב הסכום שעל מעביד להחזיר למוסד לפי סעיף זה וכן בדבר דרכי חישוב הסכום שעל המוסד להחזיר למעביד לפי סעיף קטן (ה), ובדבר המועדים לתשלום ההחזר למעביד לפי אותו סעיף קטן;
:: (2) היה הנפגע עובד עצמאי, לא ישולמו לו דמי פגיעה בעד תקופת הזכאות הראשונה.

@ 95. המקבל תמורת דמי פגיעה [51]
: מבוטח שמעבידו משלם דמי ביטוח מופחתים על פי [[סעיף 343]] לא ישולמו לו דמי פגיעה בקשר לפגיעה בעבודה, אך הוא זכאי לתמורת דמי פגיעה ממעבידו.

@ 96. אסיר ועציר [52]
: לאסיר או לעציר, או למי שנמצא במעון או במעון נעול או במעצר על פי [[חוק הנוער]], לא ישולמו דמי פגיעה.

@ 97. שיעור דמי פגיעה [53] (תיקון: תשס&quot;ב-7, תשס&quot;ג-8, תשס&quot;ג-11, תשס&quot;ג-12, תשס&quot;ח-3)
: (א) דמי פגיעה ליום הם שלושה רבעים משכר עבודתו הרגיל של המבוטח, אך לא יותר מ-75% מסכום השווה לסכום הבסיסי כפול 5, כשהוא מחולק ב-30.
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) (((בוטל).))
: (ד) מדמי הפגיעה שמשלם המוסד ומתמורת דמי פגיעה ינכו דמי ביטוח בשיעור הקבוע [[בטור ד' שבלוח י']]; הרשה המוסד למעביד פלוני לשלם דמי פגיעה לעובדיו - ינכה המעביד את דמי הביטוח כאמור.

@ 98. חישוב שכר עבודה רגיל [54] (תיקון: תשס&quot;ב-7, תשס&quot;ג-12)
: (א) שכר העבודה הרגיל, לענין [[סעיף 97]], הוא הסכום המתקבל מחלוקת הכנסת המבוטח, ברבע השנה שקדם ליום שבעדו מגיעים לראשונה דמי פגיעה, בתשעים.
: (ב) לענין סעיף זה, &quot;הכנסה&quot; -
:: (1) במבוטח לפי [[סעיף 75(א)(1)]] - ההכנסה שממנה מגיעים דמי ביטוח;
:: (2) במבוטח אחר שלפי [[סעיף 75(א)]] - ההכנסה ששימשה יסוד לחישוב דמי הביטוח בעד רבע השנה האמור בסעיף קטן (א), והכל לרבות אותו סכום שהיו מגיעים ממנו דמי ביטוח אילולא הסכום המרבי הקבוע לתשלום דמי ביטוח.

@ 99. מבוטח שהוא גם עובד וגם עובד עצמאי [55]
: (א) מבוטח שאירעה לו פגיעה בעבודה כעובד, הכנסותיו כעובד עצמאי לא יובאו בחשבון לצורך חישוב שכר עבודתו הרגיל לענין [[פרק זה]] אלא אם כן נתמלאו בו התנאים שהיו מזכים אותו לגמלה לפי [[פרק זה]] אילו נפגע בעבודתו כעובד עצמאי.
: (ב) מבוטח לפי [[סעיף 75(א)(3)]], אשר ברבע השנה שקדם ליום שבעדו מגיעים לו לראשונה דמי פגיעה היו לו גם הכנסות כעובד או כעובד עצמאי, יובאו בחשבון, לענין חישוב שכר העבודה הרגיל לפי [[סעיף 98]], הכנסותיו כעובד או כעובד עצמאי, או ההכנסה המחושבת לפי [[סעיף 98(ב)(2)]] לגביו כשהוא מבוטח לפי [[סעיף 75(א)(3)]], הכל לפי הסכום הגבוה יותר.

@ 100. תקנות [56]
: השר רשאי לקבוע -
: (1) הוראות נוספות ומשלימות בדבר חישוב שכר העבודה הרגיל לענין [[סימן זה]];
: (2) הוראות לחישוב שכר העבודה הרגיל, במקרים שבהם לדעתו החישוב לפי [[סעיף 98]] לא ישקף נאמנה את שכר העבודה הרגיל של המבוטח;
: (3) הוראות בדבר חישוב התקופה של רבע השנה לענין [[סעיף 98]].
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (חישוב שכר העבודה הרגיל), תשי&quot;ז-1956]].))

@ 101. [57] (תיקון: תשס&quot;ב-2) : (((בוטל).))

@ 102. דמי פגיעה מופחתים [58] (תיקון: תשנ&quot;ו-3, תשס&quot;ב-2)
: (א) על אף הוראות [[סעיף 92]], ישלם המוסד דמי פגיעה מופחתים לעובד או לעובד עצמאי שצמצמו את מספר שעות עבודתם, מחמת אי-כושר חלקי לעבוד, שנגרם מפגיעה בעבודה.
: (ב) דמי פגיעה מופחתים ליום יהיו שווים למכפלה של החלק השמיני מדמי הפגיעה ליום כמשמעותם לפי [[סעיף 97]], במספר שעות אי-הכושר שנקבע באישור רפואי שנתן מי שהוסמך לתת אישור כאמור לפי [[פרק זה]] (להלן - שעות אי-הכושר) ובלבד שהעובד או העובד העצמאי לא עבד למעשה בכל עבודה בשעות אי-הכושר.
: (ג) לא ישולמו דמי פגיעה מופחתים, בקשר לפגיעה אחת בעבודה, יותר מאשר בעד שלושה עשר שבועות.
: (ד) השר רשאי לקבוע הוראות נוספות ומשלימות בדבר דרכי חישוב דמי הפגיעה המופחתים.

=== סימן ה': קצבה או מענק לנכה עבודה ===

@ 103. הגדרות [59, 62, 69]
: (א) לענין חוק זה -
::- &quot;נכה עבודה&quot; - מבוטח שעקב פגיעה בעבודה נפגע כשרו לעבודה וכתוצאה מכך אינו מסוגל לעשות עבודה שבן גילו ומינו מסוגל לעשותה; בקביעת העובדה אם פלוני הוא נכה עבודה אפשר להביא בחשבון מום מכער;
::- &quot;דרגה יציבה&quot;, של נכה עבודה - דרגת נכות שאינה לזמן מוגבל ואינה זמנית;
::- &quot;דרגה שאינה יציבה&quot;, של נכה עבודה - דרגת נכות שהיא לזמן מוגבל או זמנית.
: (ב) לענין [[פרק זה]], &quot;נכות&quot; - נכות מפגיעה בעבודה, והמונחים &quot;דרגת נכות&quot; ו&quot;קצבת נכות&quot; יתפרשו לפי זה.

@ 104. זכות לקצבה או למענק [60, 62, 66(א), 69] (תיקון: תשנ&quot;ח-2, תשס&quot;ה-3)
: (א) נסתיימה תקופת דמי הפגיעה לפי [[סימן ד']] והמבוטח הגיש תביעה לגמלה לפי [[סימן זה]] ונמצא נכה עבודה כתוצאה מהפגיעה בעבודה, ישלם לו המוסד קצבה או מענק לפי [[סימן זה]].
: (ב) קצבה לפי [[סעיף 105]] או [[סעיף 106]], לפי דרגת הנכות, תשולם לנכה עבודה שדרגת נכותו היא אחת מאלה:
:: (1) דרגה יציבה של 20% ומעלה;
:: (2) דרגה שאינה יציבה של 9% ומעלה.
: (ג) מענק לפי [[סעיף 107]] ישולם לנכה עבודה שדרגת נכותו היא דרגה יציבה והיא פחותה מ-20% אך אינה פחותה מ-9%.

@ 105. חישוב קצבת נכות לנכה שדרגת נכותו 100% [67] (תיקון: תשס&quot;ב-2, תשס&quot;ג-11, תשע&quot;ו-14)
: (א) נכה עבודה שדרגת נכותו היא 100% ישלם לו המוסד קצבת נכות; הקצבה לחודש תהיה שווה לדמי הפגיעה ליום שהיו משתלמים למבוטח, כפול שלושים (בסעיף זה - הסכום החודשי).
: (ב) חלה בתקופה הקובעת העלאה, לפי [[סעיף 110]] של קצבאות נכות, יוגדל הסכום החודשי לפי שיעור העלאה זו.
: (ג) לענין סעיף זה, &quot;התקופה הקובעת&quot; - התקופה שתחילתה באחד לחודש הראשון משני החודשים שקדמו למועד שהחל ממנו מגיעים לראשונה למבוטח דמי פגיעה בשל אותה פגיעה בעבודה וסופה ביום שבו נוצרה זכאותו לקצבת נכות.

@ 106. קצבת נכות לנכה עבודה שדרגת נכותו פחותה מ-100% [68]
: נכה עבודה כאמור [[בסעיף 104(ב)]] שדרגת נכותו פחותה מ-100%, ישלם לו המוסד קצבת נכות חודשית בסכום שהיחס בינו לבין הקצבה שהיתה משתלמת אילו היתה דרגת נכותו 100%, שווה ליחס שבין אחוז דרגת נכותו לבין מאה.

@ 107. מענק לנכה עבודה שדרגת נכותו 9% או יותר אך פחות מ-20% [66] (תיקון: תשנ&quot;ח-2, תשס&quot;ג-5, תשס&quot;ג-8, תשס&quot;ה-3)
: (א) נכה עבודה כאמור [[בסעיף 104(ג)]] ישלם לו המוסד מענק בסכום המתקבל מהכפלת קצבה חודשית, בארבעים ושלוש; הוגשה תביעה לגמלה לפי [[סימן זה]] לאחר שתמו 12 חודשים מהחודש שבו נוצרו התנאים המזכים במענק, ישולם המענק, על אף האמור [[בסעיף 296(ב)]], ובלבד שסכום המענק יופחת בסכום השווה לקצבה חודשית כפול במספר החודשים שמתום 12 החודשים האמורים ועד החודש שבו הוגשה התביעה.
: (ב) נכה עבודה כאמור, שבעת הפגיעה בעבודה טרם מלאו לו 21 שנים, ישולם לו המענק בשיעור מוגדל כפי שייקבע בתקנות.
: (ג) בסעיף זה, &quot;קצבה חודשית&quot; - סכום הקצבה שהיה מגיע לנכה לפי [[סעיף 104(ב)]], בעד החודש שקדם לחודש תשלום המענק, אלמלא היתה דרגת הנכות האמורה, דרגה יציבה.

@ 108. [67א] (תיקון: תשס&quot;ג-11) : (((בוטל).))
@ 109. [68א] (תיקון: תשס&quot;ב-7, תשס&quot;ג-11, תשס&quot;ג-12) : (((בוטל).))

@ 110. הצמדה למדד [68ב] (תיקון: תשס&quot;ג-11)
: קצבת הנכות תשתנה ב-1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני המועד האמור לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני 1 בינואר של השנה הקודמת.

@ 111. [68ג] (תיקון: תשס&quot;ג-11) : (((בוטל).))

@ 112. גמלאות מיוחדות [69] (תיקון: תשס&quot;ג-11)
: (א) נכה עבודה שנקבעה לו דרגה יציבה בשיעור של 75% לפחות, זכאי, בנוסף לכל גמלה אחרת -
:: (1) לקצבה מיוחדת להחזקתו האישית או לשיקומו המקצועי עקב נכותו, בסכומים ולפי כללים שנקבעו, אולם לא יותר מרבע הקצבה המרבית המשתלמת לפי [[סעיף 105]] על בסיס דמי הפגיעה המרביים האמורים [[בסעיף 97(א)]];
:: (2) למענק לסידורים חד-פעמיים הנובעים מנכותו, בתנאים ובסכומים שנקבעו.
: (ב) נכה עבודה שנקבעה לו דרגת נכות של 75% לפחות והיא דרגה שאינה יציבה, יהיה זכאי לקצבה מיוחדת לפי סעיף קטן (א)(1), אם קבעו רופא או ועדה רפואית לפי [[סעיף 118]], או הועדה הרפואית לעררים לפי [[סעיף 122]], כי הם סבורים שהדרגה היציבה של נכה העבודה לא תפחת מ-75%; קביעה לפי סעיף קטן זה, דינה, לענין [[סעיף 124]], כדין קביעת דרגת נכות.
: (ג) השר רשאי, בהתאם לתנאים מיוחדים שקבע, להחיל את הוראות סעיף קטן (א) לגבי נכה עבודה שדרגת נכותו פחותה מ-75%, לענין תשלום קצבה מיוחדת או מענקים לסידורים חד-פעמיים, שניהם ביחד או כל אחד מהם בנפרד.
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט&quot;ז-1956]].))
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (מענק מיוחד וקיצבה מיוחדת לנכים), תשכ&quot;ה-1965]].))

@ 113. מענק במקום קצבה [70]
: (א) נכה עבודה שדרגת נכותו אינה פחותה מ-20%, ולדעת המוסד יש לו הכנסה קבועה המספיקה לפרנסתו או סיכוי מבוסס להכנסה כאמור, רשאי המוסד, בהסכמת נכה העבודה, לשלם לו מענק במקום קצבה; המענק יהיה בסכום המתקבל מהיוון קצבת אותו נכה עבודה, בהתאם להוראות שהשר קבע.
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (היוון), תשל&quot;ח-1978]].))
: (ב) הסכים המוסד לשלם לנכה עבודה מענק לפי סעיף זה בתנאי שהמענק ישמש לו להשגת מקור פרנסה, ולדעת המוסד קיים צורך בפיקוח על הוצאת הכסף, רשאי בית הדין לעבודה, לפי בקשת המוסד, למנות אדם שלידיו יינתן המענק, כולו או מקצתו, וליתן לאותו אדם הוראות בדבר השימוש במענק.

@ 114. עליה בנכות המזכה לקצבה [71]
: עלתה דרגת נכותו של נכה עבודה אחרי קבלת מענק עד כדי לזכותו לקצבה, ינוכה מהקצבה האמורה הסכום שבו עודף המענק האמור על סך כל הקצבאות שהיו משתלמות לו, מהיום שבו היה זכאי לראשונה למענק עד היום שבו היה זכאי לקצבה עקב העליה בדרגת נכותו, אילו [[סעיף 106]] היה חל על דרגת הנכות שזיכתה אותו למענק.

@ 115. הגדלת קצבה לבני 18 ו-21 [72]
: (א) קצבת הנכות המשתלמת למבוטח שבעת הפגיעה בעבודה טרם מלאו לו 18 שנים, להוציא מבוטח לפי [[סעיף 3]] שלא משתלם לו שכר בעד עבודתו, תוגדל לאחר שמלאו לו 18 שנים ותשוב ותוגדל לאחר שמלאו לו 21 שנים, הכל כפי שנקבע.
: (ב) מבוטח כאמור שנפגע בעבודה לאחר שמלאו לו 18 שנים אך טרם מלאו לו 21 שנים, תוגדל קצבת הנכות המשתלמת לו בעת הגיעו לגיל 21 שנים, כפי שנקבע.

@ 116. ניכוי הוצאות כלכלה [73]
: היה נכה העבודה, בתוקף זכותו לפי [[סעיף 86]], במקום שבו נותנים לו אכסון וכלכלה, רשאי המוסד להקטין בשיעור שנקבע את הקצבה שהוא זכאי לה בעד הזמן שבו הוא נמצא באותו מקום, ובלבד שהניכוי לא יעלה על הוצאות כלכלתו שם.

@ 117. הגדלת קצבת הנכות [73א] (תיקון: תשס&quot;ג-6)
: קצבת הנכות המשתלמת לנכה עבודה שדרגת נכותו 50% ומעלה, בשל פגיעה בעבודה שאירעה באחת השנים הנקובות [[בלוח ו']] (להלן - שנת הפגיעה), תוגדל בשיעור הנקוב [[באותו לוח]] בצידה של שנת הפגיעה, ובלבד שלא תעלה על הסכום המרבי ליום האמור [[בסעיף 97(א)]] כפול שלושים.

=== סימן ו': קביעת דרגת נכות ===

@ 118. קביעת דרגת נכות [61] (תיקון: תשנ&quot;ח-2, תש&quot;ע)
: (א) רופא או ועדה רפואית, יקבעו לפי כללים שנקבעו בתקנות -
:: (1) אם הנכות נובעת מהפגיעה בעבודה ובאיזו מידה;
:: (2) את דרגת הנכות לענין [[סימן זה]], לפי מבחנים ובהתאם לעקרונות שהשר קבע לאחר התייעצות עם שר הבריאות.
: (א1) קביעה כאמור בסעיף קטן (א) תיעשה אם המבוטח הגיש תביעה לפי [[סעיף 104(א)]] וכן אם המוסד או הנכה הגישו תביעה לקביעה מחדש של דרגת הנכות.
: (ב) אופן מינוים של רופאים ואופן הרכבת ועדות רפואיות וסדרי עבודתן ייקבעו בתקנות בכפוף להוראות אלה:
:: (1) לא ימונה רופא או חבר ועדה רפואית, אלא אם כן השתתף בתכנית הכשרה שמקיים מוסד מוכר כמשמעותו [[בסעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי&quot;ח-1958]] (בסעיף קטן זה - מוסד מוכר), וקיבל אישור, מאת המוסד המוכר, על כך שסיים את התכנית בהצלחה;
:: (2) רופא או חבר ועדה רפואית שמונה כאמור, ישתתף בתכנית המשך לתכנית ההכשרה האמורה בפסקה (1), שמקיים מוסד מוכר, בתוך עשר שנים ממועד סיומה של תכנית ההכשרה, ולאחר מכן ישתתף, אחת לחמש שנים, בתכניות המשך נוספות שמקיים מוסד כאמור; רופא או חבר ועדה רפואית שלא השתתף בתכנית המשך כאמור בפסקה זו ולא קיבל אישור מאת המוסד המוכר, על כך שסיים את תכנית ההמשך בהצלחה, יפקע מינויו;
:: (3) המנהל הכללי של משרד הבריאות יכיר בתכנית הכשרה ובתכניות המשך, לעניין פסקאות (1) ו-(2), לאחר התייעצות עם המועצה המדעית של ההסתדרות הרפואית בישראל, ולפי תנאים וכללים שקבע שר הבריאות.
: (ג) בתקנות לפי סעיף זה רשאי השר לקבוע תקופה שבעדה תשולם הגמלה, שהנכה זכאי לה בעקבות קביעת דרגת נכות מחדש, אף בשונה מהוראות [[סעיף 296]].
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט&quot;ז-1956]].))
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (הכשרת רופא המוסמך לקבוע דרגת נכות), התשע&quot;א-2011]].))

@ 119. דרגת נכות שאינה יציבה [62]
: על אף הוראות [[סעיף 118]] רשאים הרופא או הועדה הרפואית לקבוע דרגה שאינה יציבה, אף בשיעור העולה על הקבוע במבחנים, ובלבד שהשיעור לא יעלה על 100% והוא יכול להיות מלפני היום שבו נקבע, ולעתיד לא יהיה ליותר משנה אחת מהיום שבו נקבע.

@ 120. סייג לקביעת דרגת נכות [63]
: (א) בקביעת דרגת נכות לא ישימו לב לכל מום, פגם או ליקוי מלידה או כתוצאה ממחלה, מתאונה או מכל סיבה אחרת שהיו לפני הפגיעה שבקשר אתה מוערכת דרגת הנכות, וכן לכל מום, פגם או ליקוי שבאו ממחלה, מתאונה או מכל סיבה אחרת אחרי פגיעה בעבודה כאמור אם אינם תוצאה ישירה מאותה פגיעה בעבודה.
: (ב) השר רשאי לקבוע הוראות מיוחדות בדבר חישוב דרגת הנכות, לענין סעיף קטן (א), לגבי כלל הנכים או לסוגים.
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט&quot;ז-1956]].))

@ 121. התחשבות בנכות קודמת [63א]
: על אף הוראות [[סעיף 120]], רשאי השר לקבוע, באישור ועדת העבודה והרווחה, נסיבות שלפיהן תובא בחשבון לצורך הגדלת דרגת הנכות אף נכות קודמת כתוצאה מפגיעה בעבודה אשר בשלה שולמה או משתלמת גמלה לפי [[סימן ה']], אם עקב האופי המצטבר של הנכויות נפגע במידה ניכרת כושר השתכרותו של נכה העבודה.

@ 122. ערר [64] (תיקון: תש&quot;ע)
: (א) הרואה עצמו נפגע מהחלטה של רופא או של ועדה רפואית, רשאי, בתנאים שנקבעו, לערור עליה לפני הועדה הרפואית לעררים.
: (ב) אופן הרכבתה של הועדה הרפואית לעררים, סמכויותיה וסדרי עבודתה יהיו כפי שנקבע ויחולו לעניין מינוי והכשרה של חברי הוועדה האמורה, הוראות [[פסקאות (1) עד (3) של סעיף 118(ב)]], בשינויים המחויבים.
: (ג) ועדה רפואית לעררים תוכל להיעזר ביועץ שאינו רופא; השר יקבע את דרכי מינויו של יועץ כאמור.

@ 123. ערעור [64א]
: החלטת הועדה הרפואית לעררים ניתנת לערעור, בשאלה משפטית בלבד, לפני בית דין אזורי לעבודה; פסק דינו של בית הדין ניתן לערעור לפני בית הדין הארצי לעבודה אם נתקבלה רשות לכך מאת נשיא בית הדין הארצי לעבודה או סגנו, או מאת שופט של בית הדין הארצי שמינה לכך הנשיא.

@ 124. קביעת דרגה - תנאי לתובענה [65]
: קביעת דרגת הנכות, לפי [[סעיפים 118 עד 122]], היא תנאי מוקדם לכל תובענה לענין [[סימן זה]] בפני בית הדין לעבודה; הקביעה תחייב את בית הדין לעבודה.

@ 125. קביעת הוצאות מחיה ולינה [73ב]
: המתייצב בפני רופא או ועדה רפואית לעררים יהיה זכאי להוצאות מחיה ולינה וכן לתמורה בעד הפסד שכר או הכנסה בהתאם לתעריפים שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה.

=== סימן ז': סמל ותעודה לנכי עבודה ===

@ 126. סמל ותעודה לנכי עבודה [83]
: נכה עבודה שנקבעה לו דרגה יציבה של 20% או יותר, יעניק לו המוסד סמל מיוחד ותעודה המעידים על נכותו.
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (סמל מיוחד ותעודה לנכים), תשכ&quot;ז-1967]].))

@ 127. הצורה ודרכי השימוש [84]
: צורת הסמל והתעודה, דרכי הענקתם והוראות בדבר ייצורו של הסמל, המסחר בו וכל שימוש אחר בו או בדמותו לצרכי מסחר או פרסומת, ייקבעו בתקנות.

@ 128. עונשין [85]
: (א) מי שעשה אחת מאלה, דינו - מאסר ששה חודשים:
:: (1) ענד את הסמל או סמל הדומה לו עד כדי להטעות ולא היה רשאי לענדו;
:: (2) ייצר את הסמל או סמל הדומה לו עד כדי להטעות, הציעו למכירה, סחר בו או השתמש בו או בדמותו שלא בהתאם לתקנות.
: (ב) אין סעיף קטן (א) גורע מאחריותו הפלילית של אדם לפי חיקוק אחר.

@ 129. פטור [86]
: הוראות [[סעיפים 127]] [[ו-128(א)(2)]] לא יחולו על בעל סימן מסחר שנרשם בפנקס סימני המסחר לפי [[פקודת סימני המסחר [נוסח חדש], התשל&quot;ב-1972]], בתאריך קודם לתאריך קביעת צורת הסמל כאמור [[בסעיף 127]].

=== סימן ח׳: גמלאות לתלויים בנפגעי עבודה ===

@ 130. פרשנות [74] (תיקון: תשע&quot;ז-18)
: (א) אלה בגדר תלויים במבוטח לענין [[סימן זה]]:
:: (1) אשתו בשעת מותו;
:: (2) ילדו כמשמעותו [[בסעיף 238]] [[או 252(ג1)]];
:: (3) הורים שעיקר פרנסתם על המבוטח וכן הורים שאינם מסוגלים לכלכל עצמם והמוסד אישרם כתלויים תלות מלאה או חלקית, מאחר שלדעתו שורת הצדק מחייבת זאת; בפסקה זו, ”הורה” – לרבות הורה מאמץ לפי [[חוק האימוץ]], הורה המוכיח אימוץ על ידי פסק דין של בית משפט מוסמך והורה חורג;
:: (4) סב, סבה, אח או אחות הגרים בביתו של המבוטח לפחות שנים עשר חודשים לפני הפגיעה וכל פרנסתם על המבוטח ואינם מסוגלים לכלכל עצמם וכל עוד אינם מסוגלים לכלכל עצמם;
:: (5) מי שהיה בן זוגה של המבוטחת בשעת פטירתה, כל עוד יש עמו ילד או אינו מסוגל לכלכל עצמו או הכנסתו אינה עולה על האמור [[בלוח ט׳]] (להלן – אלמן); בן זוג של מבוטחת שבשעת פטירתה היה עמו ילד שמלאו לו 18 שנים אך לא נתקיימו בו התנאים האמורים [[בפסקאות (2) ו־(3) של הגדרת ”ילד” שבסעיף 238]] או התנאים [[שבסעיף 252(ג1)]], ייחשב כאלמן מהיום שבו נתקיים בילד תנאי מהתנאים האמורים [[בסעיף 238]] או שהתקיימו בו התנאים האמורים [[בסעיף 252(ג1)]]; השר רשאי לקבוע בצו, לאחר התייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, סכומים אחרים לענין הגדרה זו במקום הסכומים [[שבלוח ט׳]].
: (ב) [[בסימן זה]] להלן –
:: (1) דין אלמן כדין אלמנה;
:: (2) ”אלמנה”, ”אלמן” או ”ילד” – אלמנה, אלמן או ילד שהם בגדר תלויים במבוטח לפי סעיף קטן (א);
:: (3) ”קצבת נכות מלאה” – קצבת הנכות שהיתה משתלמת למבוטח אילו חל עליו [[סעיף 105]].

@ 131. זכות לקצבה או מענק [75]
: מבוטח שפגיעה בעבודה גרמה למותו, ישלם המוסד לתלויים בנפטר קצבה חודשית או מענק לפי [[סימן זה]].

@ 132. שיעורי קצבת תלויים [76]
: המוסד ישלם קצבה בשיעורים שיחושבו באחוזים מקצבת הנכות המלאה כמפורט להלן:
: (1) לאלמנה שהיא בת 50 שנים ומעלה – 60%;
: (2) לאלמנה שהיא בת 40 שנים ומעלה ועוד אינה בת 50 שנים – 40%;
: (3) לאלמנה שערב פטירתו של המבוטח לא היתה מסוגלת לכלכל עצמה מעבודה, כל זמן שאין היא מסוגלת כאמור, ויהא גילה אשר יהא – קצבה כאילו מלאו לה 50 שנים;
: (4) לאלמנה שהיו עמה ילדים ואינם עמה עוד – קצבה כאילו מלאו לה 50 שנים;
: (5) לאלמנה שעמה ילדים, ויהא גילה אשר יהא, כל זמן שהילדים עמה – קצבה לפי פסקה (1) ותוספת ילדים –
:: (א) לילד אחד – 20%;
:: (ב) לשני ילדים – 30%;
:: (ג) לשלושה ילדים ויותר – 40%;
: (6) לילדים שהניח אחריו המבוטח ואין אלמנה זכאית לקבל בשבילם תוספת לפי פסקה (5) –
:: (א) לילד אחד – 60%;
:: (ב) לשני ילדים – 80%;
:: (ג) לשלושה ילדים – 90%;
:: (ד) לארבעה ילדים ויותר – 100%;
: (7) לתלויים אחרים שהניח אחריו המבוטח כשלא הניח אלמנה הזכאית לקצבה או ילדים הזכאים לקצבה –
:: (א) לתלוי אחד – 50%;
:: (ב) לשני תלויים – 75%;
:: (ג) לשלושה תלויים – 90%;
:: (ד) לארבעה תלויים – 100%.

@ 133. מענק לאלמנה [77] (תיקון: תשע&quot;ז-18)
: (א) אלמנה שלא מלאו לה עדיין 40 שנים ואינה זכאית לקצבה, או אלמנה שפקעה זכותה לקצבה שלא עקב נישואיה, ישלם לה המוסד מענק בסכום השווה לקצבה לפי [[סעיף 132(1)]] כפול שלושים ושש.
: (ב) אלמנה הזכאית למענק לפי סעיף קטן (א) ואין [[סעיף 135]] חל עליה, שוב לא תהא זכאית לקצבה בזכותו של אותו מבוטח, ואולם –
:: (1) אלמנה שילדה לו ילד אחרי מותו תהיה זכאית לקצבה החל ביום פטירתו של המבוטח, והמענק ששולם לה ייזקף על חשבון הקצבה המגיעה לה;
:: (2) אלמנה, שאחד התנאים האמורים בפסקת משנה (א) או (ב) שלהלן מתקיים בילד שעמה אחרי מותו של המבוטח, תהיה זכאית לקצבה החל ביום שבו נתקיים בילד אותו תנאי, והמענק ששולם לה ייזקף על חשבון הקצבה המגיעה לה:
::: (א) תנאי מהתנאים האמורים [[בפסקאות (2) ו־(3) של הגדרת ”ילד” שבסעיף 238]];
::: (ב) התנאים [[שבסעיף 252(ג1)]].

@ 134. קצבה למפרע לבן זוג תלוי [77א]
: נפטר מבוטח ובן זוגו חדל להיות מסוגל לכלכל עצמו תוך שנה מהפטירה, יהיה זכאי בן הזוג לקצבה החל ביום הפטירה כל עוד אינו מסוגל כאמור, ואם שולם לו מענק – ייזקף המענק על חשבון הקצבה המגיעה לבן הזוג.

@ 135. אלמנה שחזרה ונישאה [78]
: (א) חזרה האלמנה ונישאה, תפקע זכותה לקצבה והמוסד ישלם לה מענק בשני שיעורים כלהלן:
:: (1) לאחר יום נישואיה מחדש – סכום השווה לקצבת תלויים המחושב על בסיס שיעור הקצבה כאמור [[בסעיף 132(1)]] (להלן – שיעור הקצבה) שהשתלמה בעד החודש שבו נישאה מחדש, כפול שמונה עשרה;
:: (2) כתום שנתיים מיום נישואיה מחדש – סכום השווה לשיעור הקצבה כפי שהיתה משתלמת לה, לולא נישאה מחדש, בעד החודש האחרון של השנתיים האמורות, כפול שמונה עשרה;
:: ואולם אם חדלה להיות נשואה לפני תום עשר שנים מהיום שבו חזרה ונישאה, או שתוך תקופה זו החלו הליכי גירושין בינה לבין בן זוגה בפני בית דין או בפני בית משפט, תהא זכאית מחדש לקצבה החל ביום שבו חדלה להיות נשואה כאמור, והמענק או שיעורו הראשון ששולם לה לפי סעיף קטן זה ייזקף על חשבון הקצבה, לפי ההוראות [[שבפסקאות (1) עד (4) של סעיף 262(א)]].
: (ב) נפטר בעלה של האלמנה מהנישואין החדשים והיא מקבלת מכוחו קצבת תלויים או קצבת שאירים, ישולם לה השיעור השני של המענק, אף אם טרם חלפו שנתיים מיום נישואיה מחדש; המענק יחושב על בסיס שיעור הקצבה שהיתה משתלמת לה בעד החודש שבו נפטר בעלה כאמור, לולא נישאה מחדש.
: (ג) על אף הוראות סעיף קטן (א) רשאי השר לקבוע סוגי מקרים ותנאים שבהם לא תפקע זכותה לקצבה של אלמנה שחזרה ונישאה.
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (קיצבת תלויים לאלמנה שנישאה), תשל&quot;ז-1976]].))

@ 136. קצבה כשיש גם תלויים אחרים [79]
: הניח אחריו המבוטח אלמנה הזכאית לקצבה או ילדים הזכאים לקצבה וגם תלויים אחרים, ישלם המוסד לתלויים האחרים קצבה השווה לסכום שלפי [[סעיף 132(5) או (6)]] היה מיתוסף לקצבה המשתלמת לאלמנה או לילדים אילו אותם תלויים היו ילדים שהניח אחריו המבוטח, ובלבד שסך כל הקצבאות לא יעלה על קצבת הנכות המלאה.

@ 137. תלויים חלקיים [80]
: תלויים שהמוסד אישרם כתלויים חלקיים לפי [[סעיף 130(א)(3)]], תופחת הקצבה המשתלמת להם לפי [[סעיפים 132(7)]] [[או 136]] באופן יחסי למידת תלותם כפי שאישר אותה המוסד.

@ 138. תקנות בדבר תשלומים וחלוקתם [81]
: השר רשאי לקבוע לידי מי ישלמו קצבה לפי [[סעיפים 132(6) או (7)]] [[או 136]], ואם אין היא משתלמת במלואה לידי אדם אחד – כיצד יחלקוה.

@ 139. גבול קצבאות [82]
: (א) בשום פנים לא יעלה סך כל הקצבאות המשתלמות לפי [[סימן זה]] על קצבת הנכות המלאה.
: (ב) היו תובעים קצבה לפי [[סימן זה]] יותר מאדם אחד ובגלל הוראות סעיף קטן (א) אי אפשר לספק את כל התביעות במלואן, יפסוק בית הדין לעבודה למי ישלמו את הקצבה או כיצד תחולק הקצבה בהתחשב במצב הכלכלי של התובעים ובמידת תלותם באדם שבזכותו משתלמת הקצבה; ואולם אם הוגש הסכם בכתב של התובעים בענין תשלום הקצבה או חלוקתה, תשולם הקצבה, או תחולק לפי ההסכם.

@ 140. הגדלת קצבת התלויים [82א] (תיקון: תשס&quot;ג-11)
: קצבת התלויים המשתלמת בשל פגיעה בעבודה שאירעה בשנים הנקובות [[בלוח ו׳]] תוגדל בשיעור הנקוב [[באותו לוח]] בצידה של שנת הפגיעה, ובלבד שלא תעלה על השיעור המרבי ליום, האמור [[בסעיף 97(א)]], כפול שלושים.

@ 141. הצמדת קצבת תלויים למדד [82ב] (תיקון: תשס&quot;ג-11)
: קצבת התלויים תשתנה ב־1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני המועד האמור לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני 1 בינואר של השנה הקודמת.

@ 142. (תיקון: תשס&quot;ג-11) : (((בוטל).))

@ 143. מענק ליתום שהגיע למצוות [82ד] (תיקון: תשס&quot;ג-11)
: (א) מבוטח שפגיעה בעבודה גרמה למותו, ומשתלמת מכוחו קצבת תלויים, ישלם המוסד לילדו בהגיעו לגיל 13 שנים, ולילדתו בהגיעה לגיל 12 שנים, מענק בשיעור שני שלישים מהסכום הבסיסי כפי שהיה ב־1 בינואר.
: (ב) (((בוטל).))

@ 144. הכשרה מקצועית ודמי מחיה לאלמנה וליתום [90, 90א] (תיקון: תשע&quot;ז-18)
: (א) השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע הוראות ותנאים בדבר –
:: (1) מתן הכשרה מקצועית לאלמנה או לאלמן, לרבות דמי מחיה והוצאות אבחון;
:: (2) תשלומי דמי מחיה והוצאות אבחון בעד יתום שעיקר זמנו מוקדש ללימודים על־יסודיים או להכשרה מקצועית או שהוא לומד במוסד חינוכי כהגדרתו [[בסעיף 252(ג1)]] ומתקיימים בו התנאים האמורים [[באותו סעיף]].
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (הכשרה מקצועית ודמי מחיה), תשל&quot;ט-1979]].))
: (ב) לענין סעיף זה, ”יתום” – יתום שהוא תלוי לפי [[סעיף 130(א)(2)]], ומשתלמת מכוח הורהו קצבת תלויים.

=== סימן ט׳: שונות ===

@ 145. הפחתת גמלה, השהייתה או שלילתה [87]
: המוסד רשאי להפחית, להשהות או לשלול גמלה לפי [[פרק זה]] אם התובע גמלה -
: (1) הפר, ללא צידוק מספיק, הוראה של רופא מוסמך לכך מטעם המוסד, שהיתה מכוונת להחיש את החלמתו, להחזיר את כושר עבודתו או להפחית את דרגת נכותו;
: (2) נהג בדרך שמן המפורסמות הוא כי היא עלולה למנוע את החלמתו או החזרת כושר עבודתו או לעכב בעדן;
: (3) הפר הוראות שניתנו על פי חוק זה בקשר לשיקומו המקצועי.

@ 146. ביקורת [88]
: (א) השר רשאי לקבוע הוראות בדבר חובת מעביד, רופא או מבוטח למסור הודעות על פגיעה בעבודה.
: (ב) מי שהסמיכו המוסד לכך רשאי להיכנס בכל עת סבירה לביתו של מבוטח התובע גמלה, או שקיבל גמלה, לפי [[פרק זה]], כדי לחקור בכל ענין הכרוך בקבלת הגמלה.

@ 147. [[פקודת הפיצויים לעובדים]] [89]
: הוראותיה של [[פקודת הפיצויים לעובדים, 1947]], יוסיפו לחול לגבי חבלת גוף בתאונה שאירעה תוך כדי עבודה ועקב עבודה (בלשון [[-|הפקודה]] - הנובעת מהעבדה ובמהלך ההעבדה) לפני יום כ&quot;ז באדר ב' התשי&quot;ד (1 באפריל 1954) וכן לגבי מחלה מהמפורטות [[-|בתוספת השלישית לפקודה]] ושלפיה הגיעו לראשונה פיצויים בגלל אותה מחלה לפני היום האמור.
: ((סעיף 25 לחוק הביטוח הלאומי, תשי&quot;ד-1953 ביטל את [[פקודת הפיצויים לעובדים, 1947]] וקבע הוראות מעבר לגבי חבלות שארעו לפני ביטול [[-|הפקודה]]. סעיף 147 בנוסח זה כולל את הוראות המעבר האמורות.))

@ 148. ארגון יציג ודמי חברות [89א] (תיקון: תשע&quot;א-4)
: (א) על אף הוראות [[סעיף 303]], רשאי המוסד לנכות מקצבה של נכה עבודה שנקבעה לו דרגת נכות יציבה, דמי חברות לטובת ארגון, שהשר הכריז עליו כארגון של נכי עבודה, ותשלומים לקרן לעזרה הדדית של אותו ארגון ודמי השתתפות בביטוח חיים הדדי שסידר הארגון; (((החל מ-90 יום מיום תחילתן של תקנות לפי [[18:300100|תיקון מס' 125]]):)) כמו כן רשאי המוסד לנכות מקצבה של נכה עבודה כאמור, דמי השתתפות בביטוח סיעודי קבוצתי שסידר הארגון ושמתקיימות בו הוראות סעיף קטן (ה), ובלבד שנכה העבודה נתן את הסכמתו לניכוי דמי ההשתתפות בביטוח הסיעודי מראש ובכתב.
: (ב) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע את הסכום המרבי שמותר לנכות כל חודש מקצבה של נכה עבודה לפי סעיף קטן (א); נקבעו כללי עיגול לפי [[סעיף 381]], יוגדל או יוקטן הסכום המרבי, לפי הענין, כמתחייב מכללי העיגול.
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ניכויים לטובת ארגון נכים), התשמ&quot;ו-1986]].))
: (ג) הודיע נכה העבודה למוסד בכתב על התנגדותו לניכוי, ייפסק הניכוי בתום חודש מיום קבלת ההודעה.
:: (((החל מ-90 יום מיום תחילתן של תקנות לפי [[18:300100|תיקון מס' 125]]):)) הודיע נכה העבודה למוסד בכתב על התנגדותו לניכוי או על ביטול הסכמתו לניכוי, לפי העניין, ייפסק הניכוי בתום חודש מיום קבלת ההודעה.
: (ד) הוראות סעיף זה בדבר ניכוי דמי חברות לטובת ארגון של נכי עבודה וניכוי תשלומים לקרן לעזרה הדדית של ארגון כאמור, יחולו גם על אלמן ואלמנה כמשמעותם [[בסעיף 130]].
:: (((החל מ-90 יום מיום תחילתן של תקנות לפי [[18:300100|תיקון מס' 125]]):)) הוראות סעיף זה בדבר ניכוי דמי חברות לטובת ארגון של נכי עבודה וניכוי תשלומים לקרן לעזרה הדדית של ארגון כאמור וכן ניכוי דמי השתתפות בביטוח חיים הדדי ובביטוח סיעודי קבוצתי, יחולו גם על אלמן ואלמנה כמשמעותם [[בסעיף 130]].
: (ה) (((החל מ-90 יום מיום תחילתן של תקנות לפי [[18:300100|תיקון מס' 125]]):)) המוסד לא ינכה דמי השתתפות בביטוח סיעודי קבוצתי אלא אם כן התקיימו תנאים אלה:
:: (1) לכל חברי ארגון נכי העבודה שהם נכי עבודה שנקבעה להם דרגת נכות יציבה או שהם אלמן או אלמנה כמשמעותם [[בסעיף 130]], ניתנה האפשרות להצטרף לביטוח האמור, למעט מי שביום ההצטרפות לביטוח, כבר התרחש לגביו מקרה הביטוח כהגדרתו בפוליסת הביטוח;
:: (2) בפוליסת הביטוח התחייב המבטח לשלם תגמולי ביטוח בקרות מקרה הביטוח, לפי שיעור מוסכם מראש, בלא תלות בהוצאות שהוציא המבוטח בשל מקרה הביטוח.
: (ו) (((החל מ-90 יום מיום תחילתן של תקנות לפי [[18:300100|תיקון מס' 125]]):)) השר רשאי לקבוע הוראות לביצוע סעיף זה.

@ 149. מימון פעולות בטיחות בעבודה [89ב] (תיקון: תשס&quot;ג-8, תשס&quot;ז, תשפ&quot;ב-3)
: (א) המוסד ישתתף, לאחר התייעצות עם המועצה, במימון פעולות המיועדות למניעת תאונות בעבודה במפעלים או במקומות עבודה אחרים, ובלבד שהסכום הכולל של התחייבויות המוסד, בשנת כספים פלונית, להשתתף במימון פעולות כאמור, לרבות התחייבויות לגבי שנות הכספים הבאות, לא יעלה על 8,743,400 שקלים חדשים; מימון לפי סעיף זה ייעשה על פי תנאים וכללים שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה.
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (השתתפות במימון פעולות בטיחות וגיהות בעבודה), התשמ&quot;ח-1988]].))
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א) -
:: (1) המוסד רשאי, לאחר התייעצות עם המועצה ובהסכמת שר האוצר, להתחייב להשתתף במימון פעולות לפי הוראות סעיף קטן (א), בסכום העולה על הסכום הקבוע בו, ובלבד שסכום ההתחייבויות הנוסף יופחת מהסכום הכולל שבו יהיה המוסד רשאי להתחייב בשתי שנות הכספים הבאות שייקבע בהסכמת שר האוצר;
:: (2) התחייב המוסד, בשנת כספים מסוימת, להשתתף במימון פעולות כאמור בסעיף קטן (א) בסכום הנמוך מהסכום הקבוע בו, רשאי הוא, לאחר התייעצות עם המועצה, להתחייב בשנת הכספים שלאחריה בסכום הקבוע בסעיף קטן (א), בתוספת סכום ההפרש או בתוספת 20% מהסכום הקבוע בסעיף קטן (א), לפי הנמוך; לענין זה, &quot;סכום ההפרש&quot; - סכום השווה להפרש שבין הסכום הקבוע בסעיף קטן (א) לבין הסכום שבו התחייב המוסד בשנת הכספים המסוימת;
:: (3) בוטלה התחייבות שניתנה לפי סעיף זה, בשנת הכספים שבה ניתנה ההתחייבות או באחת משתי שנות הכספים שלאחריה, רשאי המוסד, בהתייעצות עם המועצה, להתחייב, בשנת הכספים שבה בוטלה ההתחייבות או בשנת הכספים שלאחריה, בסכום השווה לסכום המרבי שבו הוא רשאי להתחייב באותה שנת כספים לפי סעיף קטן (א) ופסקאות (1) ו-(2), בתוספת סכום ההתחייבות שבוטלה כאמור.
: (ג) הסכום הקבוע בסעיף קטן (א) יעודכן ב-1 בינואר של כל שנה לפי השינוי במדד ביחס ל-1 בינואר של השנה שקדמה לה; לענין זה, &quot;מדד&quot; - מדד שיקבע השר בצו בהסכמת שר האוצר.

@ 149א. דיווח לכנסת לעניין תאונות עבודה - הוראת שעה (תיקון: תשע&quot;ח-11, תשפ&quot;ג-3)
: (א) בסעיף זה, &quot;תאונת עבודה&quot; - כל אחת מאלה:
:: (1) תאונת עבודה כמשמעותה [[בסעיפים 79]] [[ו-80(2) עד (6)]];
:: (2) מחלת מקצוע לרבות פגיעה בעבודה כמשמעותה [[בסעיף 84]] [[או 84א]].
: (ב) המוסד ימסור לוועדת העבודה והרווחה, בתקופות כמפורט בסעיף קטן (ג), דיווח על העניינים האלה:
:: (1) התקדמות עבודת הצוות הבין-משרדי שהוקם לפי [[dec230-2023 | החלטת הממשלה מס' 230 מיום ג' באדר התשפ&quot;ג (24 בפברואר 2023)]] לבחינת נושא צמצום תאונות עבודה (להלן - הצוות), ובכלל זה דיווח על הגורמים שהופיעו לפני הצוות ונתונים ומגמות בתחום תאונות העבודה;
:: (2) המלצות של הצוות לפעולות לצמצום תאונות העבודה, אם ניתנו, ובכלל זה הפעולות שיש לנקוט למניעה ואכיפה של תאונות העבודה, לרבות פעולות של גופים חוץ-ממשלתיים, וכן תיקוני החקיקה הנדרשים בתחום הבטיחות בעבודה;
:: (3) נתונים שבידי המוסד על תאונות עבודה בתקופת הדיווח, לרבות סיווג הפגיעה בעבודה לפי הענף שבו אירעה התאונה, הגורמים לתאונה, שיעור דמי הפגיעה ששולמו, מספר ימי אי-הכושר ששולמו, דרגת הנכות שנקבעה וסך ההוצאה על גמלאות נפגעי עבודה;
:: (4) שיעור הגבייה לענף נפגעי עבודה לפי [[לוח י']].
: (ג) דיווחים בעניינים כאמור בפסקאות בסעיף קטן (ב) יימסרו לוועדת העבודה והרווחה, אחת לשלושה חודשים, כמפורט להלן:
:: (1) דיווחים לפי פסקאות (1) ו-(2) - החל מיום תחילתו של [[חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ&quot;ג-2023]] (((ביום 1.6.2023))), ועד להגשת המלצות הצוות לשר האוצר ולשר העבודה;
:: (2) דיווחים לפי פסקאות (3) ו-(4) - החל ביום כ' בטבת התשפ&quot;ד (1 בינואר 2024) ועד ליום א' בטבת התשפ&quot;ח (31 בדצמבר 2027).

== פרק ו': ביטוח נפגעי תאונות [פרק ג'2] ==

@ 150. הגדרות [90ב] (תיקון: תשס&quot;ד)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;מבוטח&quot; - תושב ישראל שמלאו לו 18 שנים, וטרם הגיע לגיל פרישה;
:- &quot;תאונה&quot; - אירוע פתאומי שבו גורם חיצוני מביא לחבלה פיסית וכתוצאה ממנה לאבדן כושר התפקוד;
:- &quot;אבדן כושר התפקוד&quot; - לפי כללים ומבחנים שיקבע השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, לכל המבוטחים או לסוגים מהם.
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נפגעי תאונות), התשמ&quot;א-1981]], לעניין הגדרת &quot;אובדן כושר התפקוד&quot;.))

@ 151. הזכות ותחומיה [90ג]
: (א) מבוטח שאירעה לו תאונה, בין בישראל ובין בחוץ לארץ, יהיה זכאי לדמי תאונה בעד פרק הזמן שבו הוא נמצא בישראל ואבד לו כושר התפקוד, אם לא עסק למעשה בעבודה כלשהי.
: (ב) הזכות לדמי תאונה לפי סעיף זה מותנית בכך שהמבוטח נבדק בדיקה רפואית תוך 72 שעות משעת התאונה, ואם המוסד אישר שתוצאות התאונה יכול שנתגלו לראשונה לאחר 72 השעות האמורות - תוך שבועיים מיום התאונה.

@ 152. דמי תאונה [90ד]
: דמי תאונה ישולמו בעד תקופה שלא תעלה על 90 ימים רצופים החל ביום שלאחר יום התאונה, ובלבד שלא ישולמו בשנת כספים אחת בעד יותר מ-90 ימים.

@ 153. סייג [90ה]
: (א) בעד שני הימים הראשונים שלאחר יום התאונה שבהם אבד למבוטח, שהוא עובד או עובד עצמאי, כושר התפקוד כתוצאה מתאונה, לא ישולמו דמי תאונה, אלא אם כן אבד לו כושר התפקוד כאמור 12 ימים לפחות בנוסף ליום התאונה.
: (ב) בעד 14 הימים הראשונים שלאחר יום התאונה שבהם אבד למבוטח, שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, כושר התפקוד כתוצאה מהתאונה, לא ישולמו דמי תאונה.

@ 154. שיעור דמי תאונה [90ו] (תיקון: תשס&quot;ג-11)
: דמי תאונה ליום הם -
: (1) לגבי מי שהיה ביום התאונה עובד או עובד עצמאי - כשיעור דמי הפגיעה ליום שהיו משתלמים לו לפי [[פרק ה']] אילו נפגע בעבודה, אך לא פחות מהשיעור הקבוע בפסקה (2); פסקה זו לא תחול על עובד לשעה בעבודה שאינה לצורך עסקו או משלח ידו של מעביד ועל עובד עצמאי אלא אם כן בעת התאונה היו רשומים במוסד כאמור [[בסעיף 77]];
: (2) לגבי מבוטח שפסקה (1) אינה חלה עליו - סכום השווה ל-25% מהסכום הבסיסי.

@ 155. כפל גמלאות [90ז]
: מבוטח הזכאי לתשלום על פי כל חיקוק, למעט [[פקודת הנזיקין]], הסכם קיבוצי כמשמעותו [[בסעיף 180]] או הסדר קיבוצי אחר, תקנון של קופת גמל, חוזה עבודה או תקנון של קרן ביטוח או פנסיה, בעד תקופת אי-כושר לעבודה או לתפקוד מטעמי בריאות, לא יהיה זכאי לגמלה לפי [[פרק זה]] לגבי התקופה שבה הוא זכאי לתשלום כאמור.

@ 156. פרקי זמן שאין משלמים בעדם [90ח] (תיקון: תשנ&quot;ז)
: על אף הוראות [[פרק זה]], לא ישולמו דמי תאונה בעד פרק הזמן שמתקיימות במבוטח הוראות [[סעיף 92(א)]] וכן בעד פרקי זמן שבהם נמצא המבוטח -
: (1) במוסד לטיפול רפואי או סיעודי, שניתנים בו אכסון וכלכלה, שלא לצורך קבלת טיפול רפואי או סיעודי עקב התאונה;
: (2) בשירות בצבא הגנה לישראל;
: (3) במאסר.

@ 157. מועד להגשת התביעה [90ט]
: על אף הוראות [[סעיף 296]] תוגש תביעה לגמלה לפי [[פרק זה]] למוסד תוך 90 ימים מיום התאונה; ואולם המוסד יהיה רשאי, לפי שיקול דעתו, ליתן את הגמלה אם נתבעה אחרי המועד האמור בגלל סיבה שמנעה מהמבוטח הגשת התביעה במועד, ובלבד שהתביעה הוגשה תוך 90 ימים מהיום שחדלה להתקיים הסיבה האמורה.

== פרק ז': ביטוח אבטלה [פרק ו'1] ==

=== סימן א': מבוטחים ===

@ 158. הגדרות [127א] (תיקון: תשנ&quot;ח-5, תשנ&quot;ט-5, תשס&quot;ד, תשס&quot;ו-8, תשס&quot;ט-4, תשע&quot;ד-6, תשע&quot;ו-8, תשע&quot;ז-5, תשע&quot;ז-16, תשפ&quot;ב-7, תשפ&quot;ג-8, תשפ&quot;ד-12, תשפ&quot;ה-11, תשפ&quot;ו, תשפ&quot;ו-7)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;מבוטח&quot; -
:: (1) תושב ישראל או תושב ארעי שמלאו לו 18 שנים וטרם הגיע לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, [[בחלק ב' בלוח א'1]], והוא עובד הזכאי לשכר שמעבידו חייב בתשלום דמי ביטוח בעדו;
:: (2) חייל ששירת שירות סדיר על פי [[חוק שירות בטחון]], למעט שירות צבאי לפי התחייבות לשירות קבע, מיום שחרורו מהשירות ולמשך שנה מאותו יום (להלן - חייל);
:: (3) (((הנוסח הקבוע):)) מי ששירת כמתנדב בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית תקופה שאינה קצרה מתקופה שבה חייבת יוצאת צבא אשה בשירות סדיר על פי [[סעיף 16(1) לחוק שירות בטחון]], מיום תום השירות ולמשך שנה מאותו יום; ואולם בת ששירתה כמתנדבת בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית, ותקופת שירותה בפועל לא פחתה משישה חודשים, והיא נישאה בתוך 30 הימים מהיום שבו הפסיקה בפועל את השירות הלאומי או ההתנדבות הקהילתית (להלן - יום הפסקת השירות), יראוה כמי ששירתה כמתנדבת בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית תקופה שאינה קצרה מתקופה שבה חייבת יוצאת צבא בשירות סדיר כאמור, ומנין השנה האמורה יחושב מיום הפסקת השירות;
::: (((הוראת שעה עד מועד הפקיעה של [[חוק שירות לאומי–אזרחי, התשע״ד–2014]], ביום 31.8.2026, חלה גם על מי שהתחיל את שירותו לפני המועד האמור גם אחרי המועד האמור עד שייסים את שירותו):)) מי ששירת כמתנדב בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית או כמשרת בשירות לאומי–אזרחי תקופה שאינה קצרה מ-24 חודשים, מיום תום השירות ולמשך שנה מאותו יום; ואולם בת ששירתה כמתנדבת בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית, ותקופת שירותה בפועל לא פחתה משישה חודשים, והיא נישאה בתוך 30 הימים מהיום שבו הפסיקה בפועל את השירות הלאומי או ההתנדבות הקהילתית (להלן - יום הפסקת השירות), יראוה כמי ששירתה כמתנדבת בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית תקופה שאינה קצרה מ-24 החודשים האמורים, ומנין השנה האמורה יחושב מיום הפסקת השירות;
:- &quot;מבוטח מיוחד&quot; - מי שהיה זכאי לדמי אבטלה לפי הוראות [[פרק זה]], אלמלא החל לעסוק במשלח יד כעובד עצמאי, בשנה שבתכוף לאחר התאריך הקובע; לעניין זה, יראו את המועד שבו השלים המבוטח את כל אלה, כמועד שבו החל לעסוק במשלח היד כאמור ([[בפרק זה]] - מועד פתיחת העסק) -
:: (1) מסר הודעה לרשות המסים בישראל בדבר התחלת עיסוקו במשלח יד כאמור, בהתאם להוראות [[סעיף 134 לפקודת מס הכנסה]], ולפי [[סעיף 52 לחוק מס ערך מוסף, התשל&quot;ו-1975]];
:: (2) נרשם כעצמאי במוסד, לפי [[סעיף 379]];
:- &quot;לשכת שירות התעסוקה&quot; ו&quot;שירות התעסוקה&quot; - כמשמעותם [[בחוק שירות התעסוקה]];
:- &quot;דמי אבטלה&quot; - גמלה המשתלמת לזכאי לפי [[פרק זה]];
:- &quot;עובד&quot; - למעט חבר אגודה שיתופית שהיא קיבוץ שיתופי או קיבוץ מתחדש, שרואים אותו כעובד לפי הוראות [[סעיף 3]] [[או 3א(א)]];
:- &quot;תאריך קובע&quot; - ה-1 בחודש שבו התחילה תקופת האבטלה, ובלבד שחלפו 12 חודשים לפחות מה-1 בחודש שבו התחילה תקופת האבטלה הקודמת, ולגבי מבוטח מיוחד ימנו את 12 החודשים האמורים, בלי למנות בהם תקופה של 24 חודשים, לכל היותר, בין מועד פתיחת העסק לבין מועד סגירתו, ולעניין מבוטחת שנולדה ביום א' בטבת התש&quot;ך (1 בינואר 1960) או לאחריו, מלאו לה 57 שנים והיא זכאית לדמי אבטלה בעד מספר הימים כאמור [[בסעיף 171(א)(1ב) או (1ג)]], בפעם השנייה ואילך - יהיה התאריך הקובע ה-1 בחודש שבו התחילה תקופת האבטלה, ובלבד שחלפו 18 חודשים לפחות מה-1 בחודש שבו התחילה תקופת האבטלה הקודמת.

@ 159. תקנות [127ב]
: השר, לאחר התייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי להרחיב בתקנות את חוג המבוטחים לענין [[פרק זה]], בתנאים שקבע.
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח אבטלה), תשל&quot;ג-1972]].))
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (הרחבת חוג המבוטחים בביטוח אבטלה ותשלום דמי ביטוח), התשנ&quot;ח-1997]].))

=== סימן ב': תנאי הזכאות ===

@ 160. זכאי לדמי אבטלה [127ג] (תיקון: תשנ&quot;ט-5, תשס&quot;ד, תשס&quot;ו-4, תשס&quot;ו-8, תשס&quot;ט-4, תשע&quot;ד-6, תשע&quot;ו-8, תשע&quot;ז-16, תשפ&quot;ג-8, תשפ&quot;ד-12, תשפ&quot;ה-11, תשפ&quot;ו, תשפ&quot;ו-7)
: (א) דמי אבטלה ישולמו למבוטח שהוא מובטל, אשר השלים את תקופת האכשרה כמוגדר [[בסעיף 161]] ומלאו לו 20 שנים ([[בפרק זה]] - זכאי) וטרם הגיע לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, [[בחלק ב' בלוח א'1]].
: (ב) השר, בהתייעצות עם שר הבטחון ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע סוגי חיילים הזכאים לדמי אבטלה לפני שמלאו להם 20 שנים.
: (ג) מובטל שהשלים את תקופת האכשרה כאמור, יראו אותו כזכאי לענין [[פרק זה]] אף אם לא מלאו לו 20 שנים ובלבד שמלאו לו 18 שנים והוא המפרנס היחיד של משפחתו או שיש לו ילד כמשמעותו [[בסעיף 238]] ועיקר פרנסתו של הילד עליו, הכל לפי תנאים שנקבעו; לענין סעיף זה, &quot;משפחה&quot; - בן זוג, הורה, אח או אחות.
: (ד) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע נסיבות מיוחדות שלפיהן יראו במי שמלאו לו 18 שנים וטרם מלאו לו 20 שנים זכאי לענין [[פרק זה]] ובלבד שהשלים את תקופת האכשרה כאמור.
: (ה) (((הנוסח הקבוע):)) לענין סעיף קטן (ב) [[וסעיפים 161(ג)]], [[168]], [[170(ב)]] [[ו-174]] דין מי ששירת כמתנדב בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית כאמור [[158|בפסקה (3) להגדרה &quot;מבוטח&quot; שבסעיף 158]] כדין חייל, בשינויים המחוייבים.
:: (((הוראת שעה עד מועד הפקיעה של [[חוק שירות לאומי–אזרחי, התשע״ד–2014]], ביום 31.8.2026, חלה גם על מי שהתחיל את שירותו לפני המועד האמור גם אחרי המועד האמור עד שייסים את שירותו):)) לענין סעיף קטן (ב) [[וסעיפים 161(ג)]], [[168]], [[170(ב)]] [[ו-174]] דין מי ששירת כמתנדב בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית או משרת בשירות לאומי–אזרחי כאמור [[158|בפסקה (3) להגדרה &quot;מבוטח&quot; שבסעיף 158]] כדין חייל, בשינויים המחוייבים.
: (ו) מבוטח מיוחד, שלא מיצה את זכותו לדמי אבטלה בתוך 12 חודשים מהתאריך הקובע, רק מחמת עיסוקו במשלח ידו כעובד עצמאי, יהיה זכאי לדמי אבטלה לפי הוראות [[פרק זה]], אם חדל לעסוק במשלח ידו ושב והפך מובטל בתוך התקופה המיוחדת; לעניין זה, יראו את המועד שבו השלים המבוטח את כל אלה, כמועד שבו חדל לעסוק במשלח ידו כאמור (להלן - מועד סגירת העסק) -
:: (1) מסר הודעה לרשות המסים בדבר הפסקת עיסוקו במשלח ידו כאמור, בהתאם להוראות [[סעיף 134 לפקודת מס הכנסה]] ולפי [[סעיף 61 לחוק מס ערך מוסף, התשל&quot;ו-1975]];
:: (2) נרשם במוסד כמי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, לפי [[סעיף 345]];
:: בסעיף זה, &quot;התקופה המיוחדת&quot; - 12 חודשים שלאחר התאריך הקובע שבמניינם לא תובא בחשבון התקופה הקצרה מבין אלה:
:: (1) התקופה שבין מועד פתיחת העסק לבין מועד סגירתו;
:: (2) 24 חודשים.

@ 161. תקופת אכשרה [127ד] (תיקון: תשנ&quot;ח-8, תשנ&quot;ט-5, תשס&quot;ב-6, תשס&quot;ו-4, תשס&quot;ט-4, תשע&quot;ב-13, תשפ&quot;ב-7)
: (א) לעניין [[סימן זה]], תקופת האכשרה לגבי תקופת אבטלה פלונית היא 12 חודשים קלנדריים שבעדם שולמו דמי ביטוח אבטלה, בעד אחד או יותר מהימים בחודש, בתוך 18 החודשים בתכוף לתאריך הקובע.
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) בתקופת האכשרה של מובטל ייכללו, אף ללא תשלום דמי ביטוח -
:: (1) ימי אבל במשפחה שמטעמי דת או נוהג לא עבד בהם (להלן - ימי אבל);
:: (2) ימי שירות סדיר על פי [[חוק שירות ביטחון]] - עד שישה חודשי שירות כאמור, או ימי שירות מילואים בצבא הגנה לישראל;
:: (3) ימי מחלה שבעדם היה העובד זכאי לדמי מחלה כמשמעותם לפי [[חוק דמי מחלה, התשל&quot;ו-1976]].
: (ד) (((בוטל).))
: (ה) השלים מבוטח את תקופת האכשרה כנדרש בסעיף קטן (א), לא תידרש ממנו תקופת אכשרה במשך שנים עשר החודשים שלאחר התאריך הקובע שלגביו השלים את תקופת האכשרה, ולגבי מבוטח מיוחד ימנו את 12 החודשים האמורים, בלי למנות בהם תקופה של 24 חודשים, לכל היותר, בין מועד פתיחת העסק לבין מועד סגירתו, ולעניין מבוטחת שנולדה ביום א' בטבת התש&quot;ך (1 בינואר 1960) או לאחריו, ומלאו לה 57 שנים - לא תידרש ממנה תקופת אכשרה במשך 18 החודשים שלאחר התאריך הקובע שלגביו השלימה את תקופת האכשרה.
: (ו) תקופת עבודה המזכה במענק לפי הוראות [[סעיף 174א]] לא תיחשב כתקופת אכשרה.

@ 162. תקופות נוספות [127ה] (תיקון: תשס&quot;ב-6, תשס&quot;ה-2, תשע&quot;ב-13, תשע&quot;ח)
: (א) לא הושלמה תקופת האכשרה מחמת אחת או יותר מהעילות המנויות בפסקאות שלהלן (בסעיף זה - החודשים החסרים), ימנו את 18 החודשים כאמור [[בסעיף 161]], בלי למנות בהם את החודשים החסרים שאינם עולים על המספר הנקוב לצד כל עילה, ולעניין זה יראו היעדרות בחלק מחודש קלנדרי בשל אחת מהעילות כאמור, כהיעדרות בכל החודש, אלא אם כן אותו חודש נכלל בתקופת האכשרה לפי חוק זה:
:: (1) הכשרה, השתלמות או הסבה מקצועית לפי הפניה משירות התעסוקה או ממי שאישר לכך שירות התעסוקה (לכל אלה ייקרא להלן - הכשרה מקצועית) - 12 חודשים;
:: (2) מחלה או תאונה - שישה חודשים;
:: (3) היעדרות מעבודה לפי [[+|סעיפים 6]] [[ו-7 לחוק עבודת נשים]] - לפי מספר חודשי ההיעדרות;
:: (4) היעדרות אחרת של עובד מעבודתו מסיבות שאינן תלויות ברצונו - חודש אחד;
:: (5) העדרות מעבודה בתקופה שבעדה שולמו דמי הסתגלות מיוחדים - לפי תקופת הזכאות לדמי הסתגלות כאמור [[בסעיף 52 לחוק יישום תכנית ההתנתקות]].
: (ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), בחישוב תקופת האכשרה, ימנו את 18 החודשים כאמור [[בסעיף 161]] בלי למנות בהם את התקופה שתחילתה ביום שבו הפסיק המבוטח את עבודתו בפעם האחרונה לפני התאריך הקובע וסיומה בתאריך הקובע, ובלבד שהתקופה האמורה לא תעלה על שלושה חודשים.

@ 163. מובטל [127ו] (תיקון: תשס&quot;ט-4, תשע&quot;ד-6, תשע&quot;ו-8, תשע&quot;ז-16, תשפ&quot;ג-8, תשפ&quot;ד-12, תשפ&quot;ה-11, תשפ&quot;ו, תשפ&quot;ו-7)
: (א) רואים אדם כמובטל אם הוא רשום בלשכת שירות התעסוקה כמחוסר עבודה לפי תנאים שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה, והוא מוכן ומסוגל לעבודה במקצועו או בכל עבודה אחרת המתאימה לו (לשני אלה ייקרא להלן - עבודה מתאימה), ולשכת שירות התעסוקה לא הציעה לו עבודה כאמור.
: (ב) השר רשאי לקבוע דרכי מתן אישורים על היות אדם מובטל ועל מספר הימים שבהם היה מובטל.
: (ג) מובטל שחלה בתקופת האבטלה או שנכללו בה ימי אבל, יראו אותו כמובטל בימי האבל או במשך 30 ימי המחלה תוך 12 חודשים מהתאריך הקובע, ולגבי מבוטח מיוחד ימנו את 12 החודשים האמורים, בלי למנות בהם תקופה של 24 חודשים, לכל היותר, בין מועד פתיחת העסק לבין מועד סגירתו, והכל בלבד שמוסד רפואי, כמשמעותו [[בסעיף 89(א)]], אישר את מחלתו; ואולם לא ייחשב אדם כמובטל לפי סעיף קטן זה בשני הימים הראשונים בכל פעם שחלה אלא אם כן היו לו לפחות 12 ימי מחלה רצופים; לענין זה, &quot;מחלה&quot; - לרבות תאונה.
: (ד)(1) אדם שנבחן בבחינה במקצועות מעשיים בכתב לפי הוראות [[חוק לשכת עורכי הדין, התשכ&quot;א-1961]] (בסעיף קטן זה - חוק לשכת עורכי הדין), לא יראו אותו כמובטל, בתקופה שתחילתה חודשיים לפני מועד הבחינה האמורה ועד למועד הבחינה; השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע מועד של בחינה אחרת שנקבעה לפי הוראות [[חוק לשכת עורכי הדין]], כמועד שממנו תימנה תקופת החודשיים האמורה; הוראת פסקה זו תחול גם על אדם ששב ונבחן בבחינה האמורה.
:: (2) אדם שנבחן בבחינה סופית חלק ב' בנושא חשבונאות פיננסית מתקדמת הנערכת מטעם מועצת רואי חשבון לפי [[חוק רואי חשבון, התשט&quot;ו-1955]] (בסעיף זה - חוק רואי חשבון), לא יראו אותו כמובטל, בתקופה שתחילתה חודשיים לפני מועד הבחינה האמורה עד למועד הבחינה; השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע מועד של בחינה אחרת שנקבעה לפי הוראות [[חוק רואי חשבון]], כמועד שממנו תימנה תקופת החודשיים האמורה; הוראת פסקה זו תחול גם על אדם ששב ונבחן בבחינה האמורה.
:: (3) אדם שנבחן בבחינה סופית חלק ב' בנושא ביקורת חשבונות ובעיות ביקורת מיוחדות הנערכת מטעם מועצת רואי חשבון לפי [[חוק רואי חשבון]], לא יראו אותו כמובטל, בתקופה שתחילתה חודשיים לפני מועד הבחינה האמורה ועד למועד הבחינה; השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע מועד של בחינה אחרת שנקבעה לפי הוראות [[חוק רואי חשבון]], כמועד שממנו תימנה תקופת החודשיים האמורה; הוראת פסקה זו תחול גם על אדם ששב ונבחן בבחינה האמורה.
: (ה) (((הוראת שעה עד מועד הפקיעה של [[חוק שירות לאומי–אזרחי, התשע״ד–2014]], ביום 31.8.2026, חלה גם על מי שהתחיל את שירותו לפני המועד האמור גם אחרי המועד האמור עד שייסים את שירותו):)) לא יראו חייל, מתנדב בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית או משרת בשירות לאומי–אזרחי כמובטל, במהלך תקופת השירות.

@ 164. (תיקון: תשנ&quot;ט-6, תשס&quot;ג-8) : (((בוטל).))

@ 165. עבודה מתאימה [127ז] (תיקון: תשנ&quot;ט-6, תשס&quot;ג-8, תשס&quot;ז)
: (א) (((בוטל).))
: (ב) לענין [[סעיף 163]] רואים עבודה מוצעת כעבודה מתאימה לאדם פלוני אם היא תואמת את מצב בריאותו וכושרו הגופני ונתמלאו בה כל אלה:
:: (1) העבודה היא מסוג העבודה העיקרית שבה עבד תוך שלוש השנים שקדמו בתכוף לתאריך הקובע, או עבודה אחרת התואמת את הכשרתו המקצועית, או רמת השכלתו; השר, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע סוגי עבודה לפי קבוצות מיון, שייחשבו כעבודה מסוג העבודה העיקרית או כעבודה התואמת את ההכשרה המקצועית או את רמת ההשכלה כאמור;
:: (2) השכר בעבודה המוצעת שווה לפחות לדמי האבטלה שהיו מגיעים לו אילו היה זכאי להם;
:: (3) העבודה המוצעת אינה מחייבת שינוי במקום מגוריו.
: (ג) לענין [[סעיף 166(ד)]] רואים הכשרה מקצועית כעבודה מתאימה לאדם פלוני אם היא תואמת את רמת השכלתו, מצב בריאותו וכושרו הגופני, ואם אינה מחייבת שינוי במקום מגוריו.
: (ד) הוראות סעיף קטן (ב)(1) ו-(2) לא יחולו לגבי מי שבשלוש השנים שקדמו בתכוף לתאריך הקובע היה עיקר עבודתו בעבודה שהיא מטבעה עבודה עונתית, וכן לגבי כל אחד מהמנויים בפסקאות (1) עד (3) שלהלן, בתקופות המפורטות בהן, ובלבד שהשכר בעבודה המוצעת לא יפחת משכר מינימום כמשמעותו [[בחוק שכר מינימום]]:
:: (1) מי שטרם מלאו לו 25 שנים - מתום 14 ימים מהתאריך הקובע;
:: (2) מי שמלאו 25 שנים אך טרם מלאו לו 28 שנים - מתום 30 ימים מהתאריך הקובע;
:: (3) מי שמלאו לו 28 שנים אך טרם מלאו לו 35 שנים - מתום 60 ימים מהתאריך הקובע.
: (ה) לענין סעיפים קטנים (ב)(3) ו-(ג), אם הוצעה לאדם עבודה או הכשרה מקצועית במקום המרוחק לפחות 60 קילומטרים ממקום מגוריו הקבוע, תיחשב ההצעה כמחייבת שינוי במקום מגוריו, אלא אם כן קיימת תחבורה ציבורית תקינה למקום העבודה או ההכשרה המקצועית ובחזרה, או שהמעביד מספק הסעה למקום העבודה ובחזרה, ובלבד שזמן הנסיעה לעבודה ובחזרה העולה על שעה אחת נחשב כחלק מזמן העבודה.
: (ו) הוצעה לאדם עבודה או הכשרה מקצועית במקום המרוחק לפחות 60 קילומטרים ממקום מגוריו, לא תיחשב ההצעה כמחייבת שינוי במקום מגוריו, אם אין לאדם בן משפחה הגר עמו, ומובטחים לו מגורים במקום העבודה או ההכשרה המקצועית והוצאות נסיעה ממקום מגוריו הקבוע למקום העבודה או ההכשרה המקצועית ובחזרה אחת לשבועיים לפחות.
: (ז) על אף הוראות סעיפים קטנים (ה) ו-(ו), אם הוצעה עבודה או הכשרה מקצועית לאם לילד שטרם מלאו לו שבע שנים, במקום המרוחק לפחות 40 קילומטרים ממקום מגוריה הקבוע, תיחשב ההצעה כמחייבת שינוי במקום המגורים.
: (ח) לענין סעיפים קטנים (ה) עד (ז) -
:: (1) מרחקים יחושבו לפי המרחק שבין יישובים כמובא בפרסומי מרחקי דרך של מחלקת המדידות במשרד התשתיות הלאומיות;
:: (2) &quot;בן משפחה&quot; - בן זוג, ילד, הורה, אח, סב או נכד;
:: (3) מקום המגורים הקבוע של אדם ייקבע לפי הרישום בתעודת הזהות שלו.

@ 166. סייגים לזכאות [127ח] (תיקון: תשנ&quot;ט-6, תשס&quot;ג-8, תשס&quot;ד, תשפ&quot;ב-7)
: (א) (((בוטל).))
: (ב) מי שהפסיק את עבודתו מרצונו, בלי שהיתה הצדקה לכך, לא יהיה זכאי לדמי אבטלה בעד 90 הימים הראשונים מיום הפסקת העבודה; השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע מה ייחשב כהצדקה לענין סעיף קטן זה.
: (ג) (((בוטל).))
: (ד) מי שלשכת שירות התעסוקה הציעה לו עבודה מתאימה והוא סירב לקבלה, למעט סירוב כאמור [[בסעיף 37ב(ג) לחוק יישוב סכסוכי עבודה, התשי&quot;ז-1957]], לא יהיה זכאי לדמי אבטלה בעד 90 הימים הראשונים מיום הסירוב, בכל פעם שסירב כאמור; הוראות סעיף קטן זה [[וסעיף 171(א1)]] לא יחולו, בשנים 2022 עד 2026, לגבי מבוטחת שנולדה ביום א' בטבת התש&quot;ך (1 בינואר 1960) או לאחריו ומלאו לה 60 שנים.

=== סימן ג': דמי אבטלה ===

@ 167. חישוב דמי אבטלה [127י] (תיקון: תשנ&quot;ט-6, תשס&quot;ז, תשפ&quot;ב-7)
: (א) דמי האבטלה ליום יחושבו באחוזים מהשכר היומי הממוצע כפי שנקבע [[בלוח ז']] בהתאם לגילו של המבוטח, או בצירופיהם, לפי הענין.
: (ב)(1) בסעיף קטן זה -
:::- &quot;יום תשלום&quot; - יום שבעדו משתלמים למובטל דמי אבטלה לפי הוראות [[סעיפים 171]] [[ו-173]], לפי הענין;
:::- &quot;השכר היומי הממוצע במשק&quot; - השכר הממוצע מחולק ב-25;
:::- &quot;התקופה הראשונה&quot; - 125 ימי התשלום הראשונים שלאחר התאריך הקובע;
:::- &quot;התקופה השניה&quot; - יתרת ימי התשלום שלאחר תום תקופת התשלום הראשונה.
:: (2) על אף האמור בסעיף קטן (א) לא יעלה סכום דמי האבטלה ליום על -
::: (1) סכום השווה לשכר היומי הממוצע במשק בעד כל יום תשלום שבתקופה הראשונה;
::: (2) סכום השווה לשני שלישים מהשכר היומי הממוצע במשק בעד כל יום תשלום שבתקופה השניה.
: (ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), לעניין מובטלת שחל לגביה [[סעיף 171(א)(1ג)]], לא יעלה סכום דמי האבטלה ליום על סכום השווה ל-1.46% מהשכר הממוצע כמשמעותו [[בסעיף 2]], בעד ימי התשלום שמהיום ה-176 ואילך שלאחר התאריך הקובע.

@ 168. חישוב דמי אבטלה לחייל שעבד פחות מחודש [127יא]
: על אף הוראות [[סעיף 167]], דמי האבטלה ליום, לחייל כאמור [[בסעיף 170(ב)(2)]], לא יעלו על החלק ה-25 מסכום השווה ל-80% משכר המינימום כהגדרתו [[בחוק שכר מינימום]].

@ 169. [127יב] (תיקון: תשנ&quot;ח-8) : (((בוטל).))

@ 170. השכר היומי הממוצע [127יג] (תיקון: תשנ&quot;ז-5, תשס&quot;ב-7, תשס&quot;ג-11, תשס&quot;ג-12, תשס&quot;ח-3, תשע&quot;ב-13)
: (א) השכר היומי הממוצע, לגבי מובטל שאינו חייל, יחושב לפי ההכנסה שממנה מגיעים דמי ביטוח אבטלה, לרבות אותו סכום שממנו היו מגיעים דמי ביטוח אילולא השיעור המרבי הקבוע לתשלום דמי ביטוח, בתקופה של ששת החודשים הקלנדריים האחרונים שבעדם שולמו דמי ביטוח אבטלה לפני התאריך הקובע.
: (ב)(1) השכר היומי הממוצע, לגבי מובטל שהוא חייל, יחושב לפי השכר שממנו מגיעים דמי ביטוח אבטלה בתקופת השנה שקדמה לתאריך הקובע.
:: (2) על אף האמור בפסקה (1), לא יפחת השכר היומי הממוצע לגבי החייל ממחצית הסכום הבסיסי.
: (ב1) השכר היומי הממוצע לגבי מובטל שבתכוף לפני התאריך הקובע היה זכאי לדמי פגיעה כמשמעותם [[בסעיף 92]], יחושב לפי השכר שממנו מגיעים דמי ביטוח אבטלה בתקופה של ששת החודשים הקלנדריים האחרונים שקדמו לחודש שבעדו הגיעו לו לראשונה דמי הפגיעה האמורים, אם הוא גבוה מהשכר היומי הממוצע המחושב לפי סעיף קטן (א).
: (ג) מקום שלפי הוראות סעיף זה קיימות אפשרויות שונות של חישוב השכר היומי הממוצע, ייעשה החישוב לפי הנוח ביותר למובטל.
: (ד) אם בתאריך הקובע או לאחריו חל פיצוי, יוגדל השכר היומי הממוצע בשיעור הפיצוי מה-1 בחודש שבו חל הפיצוי.
: (ה) מובטלת שבתכוף לפני התאריך הקובע נעדרה מעבודתה לפי [[+|סעיפים 6]] [[או 7 לחוק עבודת נשים]], וחל פיצוי לאחר תום התקופה ששימשה בסיס לחישוב השכר היומי הממוצע, יוגדל השכר היומי הממוצע לפי שיעור התנודות של השכר הממוצע, מיום השינוי בשכר הממוצע.
: (ו) בשום מקרה לא יעלה השכר היומי הממוצע על החלק ה-25 מההכנסה המרבית הקבועה [[בלוח י&quot;א]], ולא יפחת משכר מינימום יומי כהגדרתו [[בסעיף 1 לחוק שכר מינימום]], או משכר מינימום חלקי למי שחל לגביו [[סעיף 2 לחוק האמור]].
: (ז) השר יקבע את דרכי חישוב השכר היומי הממוצע כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב). קביעת דרכי חישוב השכר היומי הממוצע כאמור בסעיף קטן (א) טעונה את הסכמת שר האוצר ואת אישור ועדת העבודה והרווחה.

@ 171. תקופה מרבית לדמי אבטלה [127יד] (תיקון: תשנ&quot;ח, תש&quot;ס-2, תשס&quot;ב-6, תשס&quot;ז, תשס&quot;ט-4, ק&quot;ת תש&quot;ע, ק&quot;ת תש&quot;ע-2, תשפ&quot;ב-7)
: (א) לא ישולמו דמי אבטלה למובטל בחודש פלוני אם קיבל דמי אבטלה בעד מספר ימים כלהלן באותו חודש ובאחד עשר החודשים שקדמו בתכוף לאותו חודש, ולגבי מבוטח מיוחד ימנו את 11 החודשים האמורים, בלי למנות בהם תקופה של 24 חודשים, לכל היותר, בין מועד פתיחת העסק לבין מועד סגירתו, ולעניין מובטלת שחלות לגביה פסקאות (1ב) או (1ג) - אם קיבלה דמי אבטלה בעד מספר הימים האמור באותן פסקאות באותו חודש וב-17 החודשים שקדמו בתכוף לאותו חודש:
:: (1) 175 - אם מלאו לו 45 שנים, או שמלאו לו 35 שנים וישנם שלושה תלויים בו כמשמעותם [[בסעיף 247]];
:: (1א) 138 - אם מלאו לו 35 שנים ולא מתקיים בו האמור בפסקה (1), או אם טרם מלאו לו 35 שנים וישנם שלושה תלויים בו כמשמעותם [[בסעיף 247]];
:: (1ב) 300 - אם היא מבוטחת שנולדה ביום א' בטבת התש&quot;ך (1 בינואר 1960) או לאחריו ומלאו לה 60 שנים;
:: (1ג) 300 - אם היא מבוטחת שנולדה ביום א' בטבת התש&quot;ך (1 בינואר 1960) או לאחריו, מלאו לה 57 שנים וטרם מלאו לה 60 שנים;
:: (2) 70 - אם הוא מבוטח כאמור [[בפסקאות (2) או (3) להגדרת ((&quot;))מבוטח((&quot;)) שבסעיף 158]] אף אם חלק מתקופת הזכאות לפי פסקה זו חל לאחר תום התקופה של שנה מתום השירות כאמור באותה הגדרה, ובלבד שתקופת הזכאות היא רצופה והחלה לפני תום השנה;
:: (2א) 67 - אם מלאו לו 25 שנים וטרם מלאו לו 28 שנים;
:: (2ב) 50 - אם טרם מלאו לו 25 שנים;
:: (3) 100 - בכל מקרה אחר.
: (א1) מספר הימים המפורט בסעיף קטן (א) בפסקאות (1), (1א), (2) ו-(3), לפי הענין, לגבי מי שסירב לקבל עבודה מתאימה, כאמור [[בסעיף 166(ד)]], יופחת ב-30 ימים או במספר הימים הנותרים מיום הסירוב שבעדם היה זכאי לדמי אבטלה אלמלא הוראות סעיף קטן זה, לפי הנמוך מביניהם.
: (ב) השר, לאחר התייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי להורות בתקנות על הארכת התקופות הנקובות בסעיף קטן (א), בעתות של אבטלה ממושכת או כללית בכל שטח המדינה או באזור מסויים, וכן לקבוע הוראות מיוחדות בדבר הזכאות לדמי אבטלה, שיעורם ותשלומם בפרק הזמן שבו הוארכו התקופות כאמור, הכל לגבי כלל המובטלים או לגבי סוגים מהם.

@ 171א. הפחתת שיעור ותקופת התשלום במקרים מיוחדים (תיקון: תש&quot;ס-2)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;יום קובע&quot; - תאריך קובע שבו התחילה תקופת אבטלה שבעדה, או בעד חלק ממנה, משתלמים למובטל דמי אבטלה;
::- &quot;תקופה קובעת&quot; - 48 חודשים רצופים שתחילתם ביום קובע;
::- &quot;תקופת תשלום מרבית&quot; - מספר הימים המרבי לתשלום דמי אבטלה החל, לפי הענין, על מובטל לפי [[סעיף 171(א)]];
::- &quot;יתרת תקופה קובעת&quot;, לענין מובטל ששולמו לו דמי אבטלה בעד תקופת תשלום מרבית אשר חלה במהלך תקופה קובעת - התקופה שמתום תקופת התשלום המרבית האמורה ועד תום התקופה הקובעת האמורה.
: (ב) כפוף להוראות סעיף קטן (ג), ביתרת תקופה קובעת -
:: (1) לא ישולמו למובטל דמי אבטלה בעד תקופה העולה על 80% מתקופת תשלום מרבית;
:: (2) לא יעלה סכום דמי האבטלה ליום על 85% מסכום דמי האבטלה ליום החל לגביו לפי [[סעיפים 167(ב)(2)]] [[או 168]], לפי הענין;
: (ג) כל תקופה קובעת, לגבי מובטל, תחל ביום הקובע הראשון החל לאחר תום התקופה הקובעת שקדמה לה.
: (ד) התקופה הקובעת, אשר תחול לראשונה על מובטל, תחל ביום הקובע לגביו החל לראשונה לאחר יום ט' בטבת התשנ&quot;ו (1 בינואר 1996).
: (ה) הוראות סעיף זה לא יחולו על מי שמלאו לו 40 שנים.

@ 172. תחילת תשלום דמי אבטלה [127טו]
: לא ישולמו דמי אבטלה בעד חמשת ימי האבטלה הראשונים מכל תקופה של ארבעה חודשים רצופים המתחילים בתאריך הקובע.

@ 173. דמי אבטלה למי שנמצא בהכשרה מקצועית [127טז] (תיקון: תש&quot;ס-2, תשס&quot;ב-6, תשס&quot;ג-6, תשס&quot;ו-4, תשס&quot;ח-11, תשפ&quot;ב-11)
: (א)(1) זכאי שנשלח להכשרה מקצועית ישולמו לו, דמי אבטלה בסכום השווה להפרש שבין התשלומים הניתנים לו בהכשרה המקצועית לבין מלוא דמי האבטלה שהיה זכאי להם אילו היה מובטל.
:: (1א) (((נמחקה).))
&lt;!-- ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (סוגי הכשרה מקצועית שבהם ישולמו דמי אבטלה בשיעור מלא), התשס&quot;ט-2009]].)) --&gt;
:: (2) (((נמחקה).))
:: (3) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע סוגים של הכשרה מקצועית שבהם לא יהא בתשלומים הניתנים בהכשרה המקצועית כדי להשפיע על הזכאות לדמי האבטלה כאמור בפסקה (1), והכל לפי מבחנים וסייגים שנקבעו.
&lt;!-- ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (תשלומים בהכשרה מקצועית לענין דמי אבטלה), התשנ&quot;ח-1998]] - התקנות פקעו.)) --&gt;
: (ב) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע תנאים לתשלום דמי אבטלה לפי סעיף זה.
: (ג) על מי שמקבל דמי אבטלה לפי סעיף זה יחולו הוראות [[סעיפים 167 עד 172]], ואולם על אף האמור [[בסעיף 171(א)]] לא ישולמו לזכאי מיוחד דמי אבטלה לתקופה העולה על 138 ימים, והוראות [[סעיף 171א]] לא יחולו לגביו; לענין זה, &quot;זכאי מיוחד&quot; - מי שהתקיימו בו כל אלה:
:: (1) ההכשרה המקצועית שאליה נשלח טרם הסתיימה והוא משתתף בה באופן סדיר;
:: (2) לפי הוראות [[סעיפים 171]] [[ו-171א]], הוא זכאי לדמי אבטלה בעד תקופה קצרה מ-138 ימים;
:: (3) הוא הוכיח להנחת דעתו של המוסד כי לא סיים 12 שנות לימוד.
: (ד) לענין סעיף זה, יראו חייל כזכאי, אף אם לא השלים את תקופת האכשרה כאמור [[בסעיף 161]].

@ 173א. (תיקון: תשס&quot;ג-5, תשס&quot;ג-8) : (((בוטל).))

@ 174. מענק למי שעבד בעבודה מועדפת [127טז1] (תיקון: תשנ&quot;ז-6, תשנ&quot;ט-5, תשס&quot;א-3, תשס&quot;ג-2, תשס&quot;ו-4, תשס&quot;ז, תשס&quot;ז-8, תשע&quot;ב-7, תשפ&quot;א-6)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;עבודה מועדפת&quot; - עבודה במקום עבודה או בסוג עבודה כמפורט [[בלוח ח']], ובלבד שלגבי אדם פלוני העבודה אינה עבודה מתאימה כאמור [[בסעיף 165(א) ו-(ב)]];
::- &quot;השיעור לחייל&quot; - שיעור דמי האבטלה שהיה משתלם לחייל לפי [[סעיף 170(ב)(2)]] אילולא הוראות [[סעיף 168]], ואולם על אף הוראות [[סעיף 167(א)]], יחושב השיעור כאמור באחוזים מהשכר כפי שנקבע [[בטור א' של לוח ז']].
: (ב) מבוטח שמתקיימים בו כל אלה זכאי למענק כאמור בסעיף קטן (ג):
:: (1) אילו התקיים בו האמור [[בסעיף 163(א)]] הוא היה זכאי לדמי אבטלה; לענין זה, יראו חייל כזכאי לדמי אבטלה, אף אם לא השלים את תקופת האכשרה כאמור [[בסעיף 161]];
:: (2) הוא עבד ששה חודשים לפחות, מתוך שנתיים מיום שחרורו משירות סדיר על פי [[חוק שירות בטחון]], למעט שירות צבאי לפי התחייבות לשירות קבע, בעבודה מועדפת והוכיח להנחת דעתו של פקיד התביעות כי עבד כאמור בעבודה מועדפת; במניין השנתיים האמורות לא יובאו בחשבון ימים שבהם שירת המבוטח בשירות מילואים כהגדרתו [[בחוק שירות המילואים, התשס&quot;ח-2008]];
:: (3) (((פקעה);))
:: (4) (((פקעה).))
: (ג) המענק יהיה בסכום השווה ל-50% מהשיעור לחייל בעד 138 ימי אבטלה, בניכוי ימי האבטלה שבעדם קיבל דמי אבטלה באחד עשר החודשים שקדמו בתכוף לתחילת העבודה המועדפת.
: (ד) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע כללים, תנאים, דרכי הוכחה וסייגים לתשלום מענק לפי סעיף זה, לרבות מענק חלקי, גם למי שעבד בעבודה מועדפת תקופה פחותה מששה חודשים; כן יקבע כאמור את המועד או המועדים לתשלום המענק, דרכי חישובו ואופן תשלומו, ובלבד שהמענק ישולם לא יאוחר מתום התקופה של שנתיים, האמורה בסעיף קטן (ב).
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (מענק למובטל שעובד בעבודה מועדפת), התשמ&quot;ג-1983]].))
: (ה) הוראות סעיף זה אינן גורעות מהוראות [[סעיף 176]].
: (ו)(1) מענק, למעט מענק חלקי, בשיעור שנקבע לפי סעיף זה, ישולם למי שמתקיימים בו התנאים שבסעיף קטן (ב), גם אם עבד בעבודה שאינה עבודה מועדפת, אם מתקיימים בו כל אלה:
::: (א) הוא עבד בעבודה נדרשת שהיא לגביו עבודה מתאימה כאמור [[בסעיף 165(א) ו-(ב)]];
::: (ב) הוא הוכיח, להנחת דעתו של פקיד התביעות, כי עבד כאמור בסעיף קטן (ב)(2) בעבודה נדרשת; לענין סעיף קטן זה, &quot;עבודה נדרשת&quot; - עבודה במקומות עבודה ובסוגי עבודה כמפורט [[בלוח ח']].
:: (2) השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לשנות או להחליף את [[לוח ח']].
: (ז) על אף האמור בסעיף קטן (ו), יינתן מענק חלקי למי שהועסק בעבודה נדרשת כאמור [[לוח ח פרט ד|בחלק (ד) בלוח ח']], והתקיימו בו כל התנאים שבסעיף הקטן האמור, אף אם עבד תקופה שפחתה משישה חודשים ובלבד שלא פחתה מארבעה חודשים.

@ 174א. מענק לחבר קיבוץ שיתופי או קיבוץ מתחדש (תיקון: תשנ&quot;ט-5, תשע&quot;ז-5)
: הוראות [[סעיף 174]] יחולו גם לגבי חייל, שהוא חבר אגודה שיתופית שהיא קיבוץ שיתופי או קיבוץ מתחדש ואשר רואים אותו כעובד לפי הוראות [[סעיף 3]] [[או 3א]].

@ 175. דמי אבטלה למקבל קצבת פרישה [127טז2] (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;ה-2, תש&quot;ע-9)
: (א) הזכאי לדמי אבטלה ובעד אותו זמן יש לו הכנסה מקצבת פרישה, מגמול פרישה או מקצבת התאמה, ינוכה מדמי האבטלה, המגיעים לו ליום לפי [[סעיף 167]], סכום השווה להכנסתו היומית שמקורה בקצבה או בגמול כאמור.
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) השר יקבע את דרכי חישוב ההכנסה היומית כאמור בסעיף קטן (א).
: (ד) בסעיף זה, &quot;קצבת פרישה&quot; - קצבה המשתלמת עקב פרישה מכל אחד מאלה:
:: (1) עבודה;
:: (2) שירות בצבא הגנה לישראל;
:: (3) שירות במשטרת ישראל;
:: (4) שירות בשירות בתי הסוהר.

@ 176. דמי אבטלה למי שיש לו הכנסה מעבודה או ממשלח יד [127טז3] (תיקון: תשס&quot;ט-4, תשפ&quot;ד-2, תשפ&quot;ה-12, תשפ&quot;ו-6)
: (א) הזכאי לדמי אבטלה, למעט אדם שנבחן בבחינות לפי הוראות [[סעיף 163(ד)]], ובעד אותו זמן יש לו הכנסה מעבודה או ממשלח יד, תנוכה ההכנסה הממוצעת היומית מהעבודה או ממשלח היד מדמי האבטלה המגיעים לו ליום.
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) (((פקע).))
: (ד) (((פקע).))
: (ה) (((הוראת שעה מיום 31.3.2026 עד יום 31.3.2027):)) הזכאי לדמי אבטלה שיש לו הכנסה כאמור בסעיף קטן (א) מעיסוקו במשלח ידו כעובד עצמאי בתקופה הקובעת כהגדרתה [[בסעיף 179כח]], תחושב הכנסתו לעניין הניכוי שלפי הסעיף הקטן האמור באותה תקופה, על אף האמור [[בסעיף 345]] או לפיו, על פי אישור של רואה חשבון או יועץ מס בדבר הכנסותיו בתקופה האמורה.

@ 176א. מענק למובטל שעובד בשכר נמוך [ה&quot;ש 3א; 127טז4] (תיקון: תשנ&quot;ט-6, תשס&quot;ג-8, תשס&quot;ט-4)
: (א) מענק, לרבות מענק חלקי, בסכום האמור בסעיף קטן (ב), ישולם לעובד העובד בעבודה בהיקף משרה של 50% לפחות, ושאינה עבודה מתאימה לגביו לפי [[סעיף 165]], וכן לעובד כאמור שהעבודה שהוצעה לו נחשבת עבודה מתאימה לגביו רק מחמת הוראות [[סעיף 165(ד)]], אם נתמלאו לגביו כל אלה:
:: (1) הוא עובד 100 ימים לפחות, ולגבי מענק חלקי - 25 ימים לפחות, בתוך שנים עשר החודשים שמהתאריך הקובע, בעבודה כאמור [[בסעיף 165(ד)]] שהציע לו שירות התעסוקה;
:: (2) השכר בעבודה האמורה בפסקה (1) נמוך מדמי האבטלה אשר להם היה זכאי אילולא הוצעה לו העבודה (להלן - עבודה בשכר נמוך).
: (ב) סכום המענק יהיה שווה להפרש שבין סכום השווה ל-50% מההכנסה הממוצעת היומית מעבודתו בשכר נמוך, ובין דמי האבטלה ליום שהיו משתלמים לו אילולא היה עובד, והכל בעד כל אחד מהימים שבהם עבד בעבודה שבשלהם היה זכאי לדמי אבטלה לפי מספר הימים החל לגביו בהתאם להוראות [[סעיף 171]], או שהיה זכאי בשלהם לדמי אבטלה, אילולא חל לגביו [[סעיף 165(ד)]]; במניין הימים כאמור לא יימנו ימים שחלו בתוך 30 הימים הראשונים שבעדם שולמו לו דמי אבטלה לפי [[סעיף 160]]; מספר הימים שבעדם ישולם המענק לא יעלה על 100.
: (ג) הפסיק העובד לעבוד בעבודה בשכר נמוך, לא יחולו לגבי הפסקה כאמור הוראות [[סעיף 166(ב)]].
: (ד) השכר היומי הממוצע לגבי מי שהיה למובטל בתוך שישה חודשים מהיום שבו הפסיק לעבוד בעבודה בשכר נמוך, יחושב לפי ההכנסה שהיתה לו לפני התאריך הקובע שקדם לאותה עבודה, ובלבד שדמי האבטלה לא יפחתו מדמי האבטלה שחושבו לפי [[סעיף 170]].
: (ה) השר יקבע תנאים, כללים, סייגים, מועדים ודרכי חישוב לתשלום המענק לפי סעיף זה.
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (מענק למובטל שעובד בשכר נמוך), התשנ&quot;ה-1994]].))
: (ו) על אף האמור בסעיף קטן (ב), לא יעלה סכום המענק ליום על ההפרש שבין השכר היומי הממוצע ששימש בסיס לחישוב דמי האבטלה שהיו משתלמים לו אילולא היה עובד, ובין ההכנסה הממוצעת היומית מהעבודה בשכר נמוך.
: (ז) על דמי האבטלה שלפיהם מחושב המענק לפי סעיף זה, יחולו הוראות [[סעיף 167(ב)(2)]].

=== סימן ד': שונות ===

@ 177. ניכוי מס הכנסה [127יז]
: מדמי האבטלה ינכה המוסד במקור מס הכנסה לפי הוראות [[+|סעיפים 164]] [[ו-243 לפקודת מס הכנסה]] והתקנות לפיה.

@ 177א. תשלום דמי אבטלה למבוטח בחופשה ללא תשלום (תיקון: תשפ&quot;א-11)
: לא ישולמו דמי אבטלה לפי [[פרק זה]] למבוטח שהעסקתו הופסקה בשל הוצאתו לחופשה ללא תשלום, אלא אם כן מתקיימים לגביו שניים אלה:
: (1) הוא הוצא לחופשה ללא תשלום ביוזמת המעסיק לתקופה של 30 ימים רצופים לפחות (בסעיף זה - תקופת החל&quot;ת);
: (2) הוא אינו זכאי לשכר בעד תקופת החל&quot;ת.

@ 177ב. אי-התחשבות בימי האבטלה לפי [[סימנים ה']] [[ו-ו']] במניין תקופות ימי האבטלה לפי סעיפים מסוימים (תיקון: תשפ&quot;א-11)
: (א) במניין תקופות ימי האבטלה המפורטות להלן לא יובאו בחשבון ימי האבטלה שבעדם שולמו דמי אבטלה למובטל לפי הוראות [[סימן ה']]:
:: (1) ימי האבטלה שקיבל מובטל בחודש פלוני ובאחד עשר החודשים שקדמו בתכוף לאותו חודש, כאמור [[בסעיף 171(א)]];
:: (2) ימי האבטלה בתקופת התשלום המרבית וביתרת התקופה הקובעת, כאמור [[בסעיף 171א]]; לעניין פסקה זו לא יובאו בחשבון גם ימי האבטלה שבעדם שולמו למובטל דמי אבטלה לפי הוראות [[סימן ו']];
:: (3) ימי האבטלה כאמור [[בסעיף 174(ג)]].
: (ב) בסעיף זה, &quot;הוראות [[סימן ה']]&quot; - הוראות [[סימן ה' לפרק זה]] כנוסחן [[23:575830|בחוק הביטוח הלאומי (נגיף הקורונה החדש - הוראת שעה - תיקון מס' 216) (הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה), התש&quot;ף-2020]], כתוקפן ביום כ' בתמוז התשפ&quot;א (30 ביוני 2021).

@ 177ג. הוראות מיוחדות לעניין מבוטחת שחל לגביה [[סעיף 171(א)(1ג)]] (תיקון: תשפ&quot;ב-7)
: (א) הוצעה למבוטחת שחל לגביה [[סעיף 171(א)(1ג)]], הכשרה מקצועית הולמת, ביום ה-176 שבעדו קיבלה דמי אבטלה לאחר התאריך הקובע (בסעיף זה - היום ה-176) ואילך, והיא סירבה להצעה סירוב שאינו סביר, תישלל זכאותה לדמי אבטלה ממועד הסירוב; בסעיף קטן זה, &quot;הכשרה מקצועית הולמת&quot; - הכשרה מקצועית מתאימה, ההולמת את השכלתה וכישוריה של המבוטחת, שמתקיימת בקרבת מקום מגוריה, במקום נגיש עבורה פיזית, ויש תחבורה ציבורית תקינה ממקום המגורים של המבוטחת אל המקום שבו ההכשרה מתקיימת.
: (ב) לעניין תשלום דמי אבטלה למבוטחת שחל לגביה [[סעיף 171(א)(1ג)]], הנמצאת בהכשרה מקצועית, יקראו בתקופה שמהיום ה-176 ואילך את [[סעיף 173(א)]], כך שבמקום &quot;70%&quot; יבוא &quot;100%&quot;, אולם דמי האבטלה ליום בעד התקופה האמורה לא יעלו על סכום השווה ל-1.46% מהשכר הממוצע.

@ 178. הענקת אבטלה [127יח(א)]
: קטין שמלאו לו 15 שנים ועוד לא מלאו לו 18 שנים המשתתף בפרנסת הוריו או שהוא ללא הורים ואין בידי לשכת שירות התעסוקה לספק לו עבודה על פי הכללים שנקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה, יהיה זכאי להענקת אבטלה; שיעור ההשתתפות בפרנסה כאמור, וכן שיעור הענקת האבטלה והתנאים לקבלתה, ייקבעו בכללים.

@ 179. תנאי להענקה [127יח(ב)]
: הענקת אבטלה לא תינתן אלא בתנאי שהקטין משתתף בתקופת האבטלה, וכל עוד הוא משתתף, בהכשרה מקצועית, בסידורי תעסוקה או בפעילות אחרת, שהשר הכיר בהם והם הוצעו לו בדרך שנקבעה, זולת אם אינו יכול להשתתף בהם מנסיבות שנקבעו.

=== סימן ה': הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה בתקופת ההתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (((פקע))) (תיקון: ק&quot;ת תש&quot;ף, תש&quot;ף-4, תש&quot;ף-5) ===

@ 179א. (תיקון: ק&quot;ת תש&quot;ף, תש&quot;ף-4, תש&quot;ף-5) : (((פקע).))
@ 179ב. (תיקון: ק&quot;ת תש&quot;ף, ק&quot;ת תש&quot;ף-2, תש&quot;ף-4, תש&quot;ף-5) : (((פקע).))
@ 179ג. (תיקון: ק&quot;ת תש&quot;ף, ק&quot;ת תש&quot;ף-2, תש&quot;ף-4, תש&quot;ף-5) : (((פקע).))
@ 179ד. (תיקון: ק&quot;ת תש&quot;ף, ק&quot;ת תש&quot;ף-2, תש&quot;ף-4, תש&quot;ף-5) : (((פקע).))
@ 179ה. (תיקון: ק&quot;ת תש&quot;ף, תש&quot;ף-4, תש&quot;ף-5) : (((פקע).))
@ 179ו. (תיקון: תש&quot;ף-4, תש&quot;ף-5) : (((פקע).))
@ 179ז. (תיקון: תש&quot;ף-5, תשפ&quot;א) : (((פקע).))
@ 179ח. (תיקון: תש&quot;ף-5) : (((פקע).))
@ 179ט. (תיקון: תש&quot;ף-5) : (((פקע).))

=== סימן ו': הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה בהמשך לתקופת ההתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (((פקע))) (תיקון: תשפ&quot;א-11) ===

@ 179י. (תיקון: תשפ&quot;א-11) : (((פקע).))
@ 179יא. (תיקון: תשפ&quot;א-11) : (((פקע).))
@ 179יב. (תיקון: תשפ&quot;א-11) : (((פקע).))
@ 179יג. (תיקון: תשפ&quot;א-11) : (((פקע).))
@ 179יד. (תיקון: תשפ&quot;א-11) : (((פקע).))
@ 179טו. (תיקון: תשפ&quot;א-11) : (((פקע).))

=== סימן ז': הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה - חרבות ברזל (((פקע))) (תיקון: תשפ&quot;ד-2) ===

@ 179טז. (תיקון: תשפ&quot;ד-2) : (((פקע).))
@ 179יז. (תיקון: תשפ&quot;ד-2) : (((פקע).))
@ 179יח. (תיקון: תשפ&quot;ד-2) : (((פקע).))
@ 179יט. (תיקון: תשפ&quot;ד-2) : (((פקע).))
@ 179כ. (תיקון: תשפ&quot;ד-2) : (((פקע).))
@ 179כא. (תיקון: תשפ&quot;ד-2) : (((פקע).))

=== סימן ח': הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה - תקופת  הלחימה - יוני 2025 - חרבות ברזל (((פקע))) (תיקון: תשפ&quot;ה-12) ===

@ 179כב. (תיקון: תשפ&quot;ה-12) : (((פקע).))
@ 179כג. (תיקון: תשפ&quot;ה-12) : (((פקע).))
@ 179כד. (תיקון: תשפ&quot;ה-12) : (((פקע).))
@ 179כה. (תיקון: תשפ&quot;ה-12) : (((פקע).))
@ 179כו. (תיקון: תשפ&quot;ה-12) : (((פקע).))
@ 179כז. (תיקון: תשפ&quot;ה-12) : (((פקע).))

=== סימן ט': הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה - תקופת הלחימה שהחלה ביום י&quot;א באדר התשפ&quot;ו (28 בפברואר 2026) (תיקון: תשפ&quot;ו-6) ===
: (((הוראת שעה מיום 31.3.2026 עד יום 31.3.2027):))

@ 179כח.  הגדרות - [[סימן ט']] (תיקון: תשפ&quot;ו-6, תשפ&quot;ו-9)
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;הפסקת העסקה&quot;, של עובד - הפסקת העסקתו של עובד, באחד מאלה:
:: (1) הודעת המעסיק על פיטורי העובד;
:: (2) הוצאת העובד לחופשה ללא תשלום, בתנאים הקבועים [[בסעיף 177א]], ואולם לעניין זה יקראו את [[פסקה (1) של הסעיף האמור]] כך שאחרי &quot;ביוזמת המעסיק&quot; יבוא &quot;או ביוזמת העובד&quot;((,)) במקום &quot;30&quot; יבוא &quot;10&quot; ואחרי &quot;רצופים לפחות&quot; יבוא &quot;שתחילתם בתקופה הקובעת או שהוא הוצא לחופשה ללא תשלום לתקופה של חמישה ימים רצופים לפחות שתחילתם ביום י&quot;א באדר התשפ&quot;ו (28 בפברואר 2026) או י&quot;ב באדר התשפ&quot;ו (1 במרץ 2026)&quot;;
:- &quot;התקופה הקובעת&quot; - התקופה שמיום י&quot;א באדר התשפ&quot;ו (28 בפברואר 2026) עד יום כ&quot;ז בניסן התשפ&quot;ו (14 באפריל 2026), או עד תום תקופת ההארכה אם נקבעה לפי [[סעיף 179לד]].

@ 179כט. הוראות מיוחדות לעניין תקופת האכשרה (תיקון: תשפ&quot;ו-6)
: (א) על אף האמור [[בפרק זה]], מבוטח שהעסקתו הופסקה במהלך התקופה הקובעת ואינו זכאי לדמי אבטלה לפי [[פרק זה]] רק בשל כך שלא השלים תקופת אכשרה בת 12 חודשים כאמור [[בסעיף 161]], אך צבר תקופת אכשרה כאמור [[באותו סעיף]] בת שישה חודשים לפחות, יהיה זכאי לדמי אבטלה לפי הוראות [[סעיף 171]].
: (ב) מבוטח כאמור בסעיף קטן (א) שהוא אדם עם מוגבלות, יהיה זכאי לדמי אבטלה לפי הוראות [[סעיף 171]], אם צבר תקופת אכשרה כאמור בסעיף קטן (א), בת שלושה חודשים לפחות; בסעיף קטן זה, &quot;אדם עם מוגבלות&quot; - מי שמתקיים בו אחד מאלה לפחות:
:: (1) הוא זכאי לקצבה המנויה בהגדרה &quot;קצבת נכה&quot; שבהסכם לפי [[חוק זה|סעיף 9 לחוק הביטוח הלאומי]] בדבר תשלום מענק חד-פעמי בעד חודש אפריל 2020 למי שמשתלמות לו קצבאות מסוימות;
:: (2) הוא זכאי לפטור ממס לפי [[#9.5|סעיף 9(5) לפקודת מס הכנסה]].
: (ג) מבוטח כאמור בסעיף קטן (א) שהוא בן זוג של משרת מילואים יהיה זכאי לדמי אבטלה לפי הוראות [[סעיף 171]], אם צבר תקופת אכשרה כאמור בסעיף קטן (א), בת שלושה חודשים לפחות; בסעיף קטן זה, &quot;משרת מילואים&quot; - מי ששירת שירות מילואים של 90 ימים לפחות ב-12 החודשים שקדמו ליום הקובע.
: (ד) מבוטח כאמור בסעיף קטן (א) שהוא פצוע יהיה זכאי לדמי אבטלה לפי הוראות [[סעיף 171]], אם צבר תקופת אכשרה כאמור בסעיף קטן (א), בת שלושה חודשים לפחות; בסעיף זה, &quot;פצוע&quot; - כל אחד מאלה:
:: (1) מי שנקבעה לו דרגת נכות על ידי ועדה רפואית מכוח [[חוק הנכים]], בשל פגימה שמקורה בתקופה שמיום כ&quot;ב בתשרי התשפ&quot;ד (7 באוקטובר 2023), וכן מי שהגיש בקשה להכרה כנכה בנסיבות אלה וקצין התגמולים אישר את בקשתו מכוח [[סעיף 31 לחוק הנכים]], אף אם טרם נקבעה לו דרגת נכות כאמור;
:: (2) מי שהוכר כנפגע פעולת איבה על ידי הרשות המאשרת בהתאם [[לסעיף 10 לחוק נפגעי פעולות איבה]] בשל פגיעת איבה שמקורה בתקופה שמיום כ&quot;ב בתשרי התשפ&quot;ד (7 באוקטובר 2023).
: (ה) מבוטח כאמור בסעיף קטן (א) שהוא בן זוג של פצוע יהיה זכאי לדמי אבטלה לפי הוראות [[סעיף 171]], אם צבר תקופת אכשרה כאמור בסעיף קטן (א), בת שלושה חודשים לפחות.
: (ו) מבוטח כאמור בסעיף קטן (א) שפונה מביתו, יהיה זכאי לדמי אבטלה לפי הוראות [[סעיף 171]], אם צבר תקופת אכשרה כאמור בסעיף קטן (א), בת שלושה חודשים לפחות; בסעיף זה, &quot;פונה מביתו&quot; - מי שפונה מביתו בשל נזק שנגרם לביתו כתוצאה מהתקפה כהגדרתה [[בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי&quot;א-1951]], ובלבד שמסר למוסד אישור מהרשות המקומית שבתחומה נמצא הבית שממנו פונה או אישור אחר שקבע שר העבודה לפי הוראות [[25:12202037|חוק הגנה על עובדים בשעת חירום (תיקון מס' 6 והוראת שעה), התשפ&quot;ו-2026]].
: (ז) לעניין מבוטח שהעסקתו הופסקה במהלך התקופה הקובעת, [[בסעיף 161(ג)(2)]], במקום &quot;שישה&quot; יקראו &quot;שלושה&quot;.

@ 179ל. הארכת תקופת התשלום המרבית לדמי אבטלה (תיקון: תשפ&quot;ו-6)
: על אף הוראות [[פרק זה]], מבוטח שהעסקתו הופסקה במהלך התקופה הקובעת ואינו זכאי לדמי אבטלה לפי [[פרק זה]] רק בשל כך שתקופת התשלום המרבית הקבועה לגביו לפי [[סעיף 171א]] הסתיימה לפני התקופה הקובעת או במהלכה, והתאריך הקובע לגביו חל בתקופה הקובעת, יהיה זכאי לדמי אבטלה בהתאם להוראות [[פרק זה]] בעד הימים שבהם לא היה מועסק במהלך התקופה הקובעת.

@ 179לא. הארכת תקופת התשלום המרבית לדמי אבטלה למבוטח שעבודתו הופסקה בתקופת הלחימה - יוני 2025 - חרבות ברזל (תיקון: תשפ&quot;ו-6) 
: על אף האמור [[בסעיפים 171]] [[ו-171א]], מבוטח שהעסקתו הופסקה במהלך התקופה הקובעת לפי [[סימן זה]] וגם במהלך התקופה הקובעת לפי [[חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה - חרבות ברזל), התשפ&quot;ה-2025]], ואינו זכאי לדמי אבטלה לפי [[פרק זה]] רק בשל כך שתקופת התשלום המרבית הקבועה לגביו לפי [[סעיף 171]] [[או 171א]], לפי העניין, הסתיימה לפני התקופה הקובעת או במהלכה, יהיה זכאי לדמי אבטלה בהתאם להוראות [[פרק זה]] בעד הימים שבהם לא היה מועסק במהלך התקופה הקובעת.

@ 179לב. תחילת תשלום דמי האבטלה (תיקון: תשפ&quot;ו-6)
: לעניין תשלום דמי אבטלה בעד התקופה הקובעת, יקראו את [[סעיף 172]] כך שבסופו יבוא &quot;למעט בתקופה הראשונה שחלה בתקופה הקובעת&quot;.

@ 179לג. סייג לתחולה (תיקון: תשפ&quot;ו-6)
: הוראות [[סעיף 320(ז)(4ב)]] לא יחולו לעניין תשלום דמי אבטלה בעד התקופה הקובעת.

@ 179לד. הארכת התקופה הקובעת (תיקון: תשפ&quot;ו-6)
: שר האוצר, בהסכמת שר העבודה ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי, בצו, להאריך את התקופה הקובעת, ובלבד שתסתיים לא יאוחר מיום כ&quot;ז באייר התשפ&quot;ו (14 במאי 2026), אם מצא כי הדבר נדרש בשל הימשכות תקופת הלחימה שהחלה ביום י&quot;א באדר התשפ&quot;ו (28 בפברואר 2026).

== פרק ח': ביטוח זכויות עובדים בהליכי חדלות פירעון [פרק ו'3] (תיקון: תשע&quot;ח-5) ==

@ 180. הגדרות [127נג] (תיקון: תשנ&quot;ט, תשע&quot;ח-5)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;עובד&quot; - מי שמבוטח או היה מבוטח כעובד לפי [[פרק ה']];
:- &quot;מעביד של עובד&quot; - לרבות מי שהיה מעבידו;
:- &quot;שכר עבודה&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 1 לחוק הגנת השכר]], לרבות סכום שלפי כל דין רואים אותו כשכר עבודה ולהוציא תגמול לפי [[פרק י&quot;ב]]; פחת שכר העבודה של עובד פלוני משכר המינימום שלו הוא זכאי לפי [[חוק שכר מינימום]], יהיה שכר העבודה שכר המינימום האמור;
:- &quot;הסכם קיבוצי&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 1 לחוק הסכמים קיבוציים, התשי&quot;ז-1957]], לרבות הסכם כאמור שלא הוגש לרישום ולרבות צו הרחבה לפי [[החוק האמור]];
:- &quot;פיצויי פיטורים&quot; - פיצויי פיטורים המגיעים מכוח [[חוק פיצויי פיטורים]] או מכוח הסכם קיבוצי;
:- &quot;קופת גמל&quot; - כל גוף שעל פי הוראות הסכם קיבוצי, חוזה עבודה או הסכם אחר שבין העובד והמעביד ולפי הסכמתו של אותו גוף, על מעביד להעביר אליו כספים, מכספי המעביד, מכספי העובד שנוכו משכרו או מכספי שניהם, לשם צבירתן או הבטחתן של זכויות העובד הקשורות בעבודתו, בהפסקת עבודתו או בפרישתו ממנה או בביטוחו הסוציאלי (לכל אלה ייקרא להלן - תשלומים סוציאליים);
:- &quot;חוב שכר עבודה&quot; - לרבות סכום שנוכה משכרו של עובד שלא על פי חיקוק על מנת להעבירו לאדם שאינו קופת גמל ולא הועבר לתעודתו;
:- &quot;חוב לקופת גמל&quot; - תשלומים סוציאליים שלא הועברו לקופת גמל ופיצויי הלנת שכר לגביהם כאמור [[בסעיף 19א(ב) לחוק הגנת השכר]].

@ 181. מבוטחים [127נד]
: המבוטחים לפי [[פרק זה]] הם עובד וקופת גמל.

@ 182. הזכות לגמלה [127נה] (תיקון: תשנ&quot;ז-5, תשע&quot;ח-5, תשפ&quot;ג-6)
: מבוטח יהיה זכאי לגמלה לפי [[פרק זה]] אם ניתן לגבי מעבידו של העובד המבוטח אחד מאלה, לפי הענין:
: (1) לגבי מעסיק שהוא יחיד - צו לפתיחת הליכים לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]], ואם נפטר המעסיק - צו לניהול העיזבון בהליך חדלות פירעון לפי [[החוק האמור]];
: (1א) לגבי מעסיק שהוא תאגיד - צו לפתיחת הליכים לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]];
: (2) לפירוק אגודה שנוסדה לפי [[החוק העותמאני על האגודות]] (להלן - אגודה עותמאנית) והוא פירוק שנעשה בידי בית המשפט או בהשגחתו;
: (3) (((נמחקה);))
: (4) צו לפירוק אגודה שיתופית לפי [[פקודת האגודות השיתופיות]];
: (5) צו לפירוק עמותה שניתן לפי [[סעיף 49(4) לחוק העמותות]];
: (6) צו פירוק חברה לתועלת הציבור כהגדרתה [[בחוק החברות, התשנ&quot;ט-1999]], שניתן לפי [[סעיף 257(4) לפקודת החברות]].

@ 183. שיעור הגמלה לעובד [127נו] (תיקון: תשנ&quot;ו, תשנ&quot;ט, תשס&quot;ג-11, תשס&quot;ט-4, תשע&quot;ח-5, תשפ&quot;ג-6)
: (א) הגמלה שתשולם לפי [[פרק זה]] לעובד תהיה סכום חוב שכר העבודה ופיצויי הפיטורים שמעבידו חייב לו, עד סכום שלא יעלה על הסכום הבסיסי כפול 13 לגבי כל עובד, בכפוף להוראות [[סעיף 189(ב)]], ובלבד שחוב שכר העבודה כאמור לא ישולם בעד תקופה שלפני 12 החודשים שקדמו בתכוף למועד שבו נותקו יחסי עובד ומעביד, או למועד מתן צו לפי הוראות [[סעיף 182]], לפי המוקדם מביניהם.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), לא הורה בית המשפט בצו לפתיחת הליכים לפי [[פרק ד' לחלק ב' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]], על פירוק התאגיד שהוא מעסיקו של העובד המבוטח -
:: (1) לא ישולם חוב שכר העבודה כאמור בסעיף קטן (א) בעד תקופה שלפני חמשת החודשים שקדמו בתכוף למועד מתן הצו;
:: (2) סכום פיצויי הפיטורים וכן כל סכום מחוב שכר העבודה שמקורו בזכויות הנובעות מסיום יחסי עבודה ישולמו לפי הוראות סעיף קטן (א) רק אם לאחר אישור התוכנית לשיקום כלכלי על ידי בית המשפט לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]] או לאחר אישור מכירת פעילותו העסקית של התאגיד לשם שיקומו הכלכלי על ידי בית המשפט לפי [[החוק האמור]], לא המשיך העובד לעבוד אצל מעסיק שמתקיים לגביו אחד מאלה:
::: (א) הוא התאגיד שלגביו אושרה התוכנית לשיקום כלכלי או אושרה מכירת פעילותו העסקית;
::: (ב) הוא התאגיד שלו נמכרה הפעילות העסקית של תאגיד כאמור בפסקת משנה (א);
::: (ג) הוא בעל שליטה באחד מהתאגידים האמורים בפסקאות משנה (א) או (ב), או שאחד מהם הוא בעל שליטה בו;
::: (ד) הוא תאגיד אשר הוא ואחד מהתאגידים שבפסקאות משנה (א) או (ב), נמצאים בשליטת אותו בעל שליטה;
:: לעניין סעיף זה, &quot;שליטה&quot; - כהגדרתה [[בחוק ניירות ערך, התשכ&quot;ח-1968]].
: (ג) אין בהוראות סעיף קטן (ב) כדי לגרוע מזכותו של העובד לקבל תמורה נוספת במסגרת התוכנית לשיקום כלכלי לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]].

@ 184. שיעור הגמלה לקופת גמל [127נז] (תיקון: תשנ&quot;ט-3, תשס&quot;ג-11)
: (א) הגמלה שתשולם לפי [[פרק זה]] לקופת גמל תהיה סכום החוב שמעבידו של עובד חייב לה, עד סכום שלא יעלה על סכום השווה לסכום הבסיסי כפול שניים לגבי כל עובד, בכפוף להוראות [[סעיף 189(ב)]].
: (ב) הגיע למספר קופות גמל חוב כאמור בסעיף קטן (א), לא יעלה סך כל הגמלה לכל קופות הגמל יחד על הסכום המרבי האמור בסעיף זה.

@ 185. גמלה לחבר קיבוץ שיתופי [127נז1] (תיקון: תשס&quot;ג-11, תשע&quot;ז-5, תשע&quot;ח-5)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;חבר אגודה שיתופית&quot; - מי שביום מתן צו כאמור [[בסעיף 182(4)]], היה שבע שנים לפחות חבר באגודה שיתופית שהיא קיבוץ שיתופי, שרואים אותו כעובד לפי [[סעיף 3]];
::- &quot;הכנסה חודשית&quot; - סכום ההכנסה החודשית של חבר אגודה שיתופית כפי שחושב לאחרונה לפי [[סעיף 344(א)(1)]] לפני מועד מתן צו כאמור [[בסעיף 182(4)]].
: (ב) על אף הוראות [[סעיפים 183]] [[ו-184]], הגמלה, שתשולם לפי [[פרק זה]] לחבר אגודה שיתופית, תהיה סכום הכנסתו החודשית כפול מספר השנים שבהם היה חבר האגודה השיתופית לאחר שמלאו לו 18 שנים, ועד הסכום המרבי של הסכום הבסיסי כפול שמונה.
: (ג) הוראות [[פרק זה]], למעט [[סעיפים 183]] [[ו-184]], יחולו על חבר אגודה שיתופית, בשינויים המחוייבים.

@ 185א. גמלה לחבר קיבוץ מתחדש (תיקון: תשע&quot;ז-5, תשע&quot;ח-5)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;הכנסה חודשית&quot; - סכום ההכנסה החודשית של חבר קיבוץ מתחדש כפי שחושב לאחרונה לפי [[סעיף 344א]] לפני מועד מתן צו כאמור [[בסעיף 182(4)]];
::- &quot;חבר קיבוץ מתחדש&quot; - מי שהיה חבר קיבוץ מתחדש ביום מתן צו כאמור [[בסעיף 182(4)]], והתקיים בו האמור [[בסעיף 3א(א)]].
: (ב) על אף הוראות [[סעיפים 183]] [[ו-184]], הגמלה שתשולם לפי [[פרק זה]] לחבר קיבוץ מתחדש, תהיה סכום הכנסתו החודשית כפול מספר השנים שבהן היה חבר, ועד הסכום המרבי של הסכום הבסיסי כפול עשר.
: (ג) הוראות [[פרק זה]], למעט [[סעיפים 183]] [[ו-184]], יחולו על חבר קיבוץ מתחדש, בשינויים המחויבים.

@ 186. פרסום הסכומים המרביים [127נח]
: השר יפרסם ברשומות הודעה בדבר השינויים בסכומים המרביים שיחולו מכוח [[סעיפים 183]] [[ו-184]].

@ 187. זקיפת חובות [127נט]
: (א) עלה חוב שכר עבודה ופיצויי פיטורים של מעביד לעובדו הזכאי לגמלה לפי [[פרק זה]] על הסכום המרבי האמור [[בסעיף 183]], תיזקף תחילה הגמלה המגיעה לו לחוב שכר העבודה, ואחריו - לחוב פיצויי פיטורים.
: (ב) עלה חובו של מעביד לקופת גמל או לקופות גמל על הסכום המרבי האמור [[בסעיף 184]], תיזקף הגמלה המגיעה להן לחובות המפורטים להלן לפי סדר העדיפות הבא:
:: (1) ביטוח פנסיה מכוח הסכם קיבוצי;
:: (2) ביטוח פנסיה מכוח הסכם אחר;
:: (3) ביטוח בריאות;
:: (4) קופת תגמולים;
:: (5) כל מטרה אחרת.
: (ג) הגיעו למספר קופות גמל חובות למטרה פלונית כאמור בסעיף קטן (ב)(1) עד (4), וסך כל החוב לאותה המטרה עלה על הסכום המרבי האמור [[בסעיף 184]] או על יתרת הגמלה שנשארה עד הסכום המרבי, לפי הענין, תתחלק הגמלה או יתרתה בין קופות הגמל לפי היחס שבין סכומי החובות המגיעים להן לאותה מטרה.
: (ד) היה החוב המגיע לפי סעיף קטן (ב)(5) מיועד למספר מטרות או למספר קופות גמל וסך כל החוב עלה על הסכום המרבי האמור [[בסעיף 184]] או על יתרת הגמלה שנשארה עד הסכום המרבי, לפי הענין, תתחלק הגמלה או יתרתה בין קופות הגמל לפי היחס שבין סכומי החובות המגיעים להן לגבי המטרות האמורות, ובין המטרות - לפי היחס שבין סכומי החובות המגיעים לאותה קופת גמל למטרות האמורות.

@ 188. הגמלה כשכר, כפיצויים או כתשלום לקופה [127ס]
: גמלה המשתלמת לפי [[פרק זה]] יראו לכל דבר, בכפוף להוראות חוק זה והתקנות לפיו, כשכר עבודה, כפיצויי פיטורים או כתשלום לקופת גמל, לפי הענין.

@ 189. הגשת תביעה לגמלה [127סא] (תיקון: תשנ&quot;ט, תשע&quot;ח-5)
: (א) הזכאי לגמלה לפי [[פרק זה]] יגיש תביעתו למוסד.
: (ב) הגמלה לפי [[פרק זה]] תשולם רק לגבי חובות בעד שכר עבודה או פיצויי פיטורים או לקופת גמל שפקיד התביעות קיבל את תביעתם לפי הדין החל עליו.
: (ג) (((בוטל).))
: (ד) השר רשאי לקבוע פרטים שיש לכלול בתביעה ואת הטפסים להגשתה.

@ 190. תשלום הגמלה [127סב] (תיקון: תשע&quot;ח-5)
: (א) המוסד ישלם לכל זכאי לגמלה את סכום הגמלה המגיע לו לאחר ניכוי הסכומים כמתחייב מהוראות [[סעיף 189(ג)]]; סכום שנוכה כאמור יעביר המוסד לאדם שאליו הוא נועד.
: (ב) המוסד ישלח הודעה על תשלום הגמלה או על דחיית הבקשה לתשלום הגמלה לנאמן בהליכי חדלות פירעון; השר רשאי לקבוע הוראות לעניין זה.

@ 191. עובד שנפטר [127סג]
: (א) על אף הוראות [[סעיף 303(ג)]], אם נפטר עובד לפני ששולמה הגמלה המגיעה לו לפי [[פרק זה]], תשולם הגמלה בהתאם להוראות [[סעיף 7 לחוק הגנת השכר]], ולשאירים כמשמעותם [[בסעיף 5 לחוק פיצויי פיטורים]], הכל לפי הענין.
: (ב) שאירים הזכאים לפיצויי פיטורים לפי [[סעיף 5 לחוק פיצויי פיטורים]], יהיו זכאים לגמלה לפי [[פרק זה]] לענין פיצויי הפיטורים המגיעים להם לפי [[-|סעיף 5 האמור]], עד לסכום המרבי הנקוב [[בסעיף 183]] ובכפוף ליתר הוראות [[פרק זה]].

@ 192. תביעות המוסד כלפי המפרק [127סה] (תיקון: תשנ&quot;ז-5, תשע&quot;ח-5, תשפ&quot;ד-3)
: (א) שילם המוסד גמלה לפי [[פרק זה]], יעברו זכויותיו של הזכאי לה למוסד לצורך גבייתה במסגרת הליכי חדלות הפירעון או פירוק התאגיד, לפי העניין, ואולם -
:: (1) זכויותיו של המוסד לביטוח לאומי לא יהיו בדין קדימה;
:: (2) (((נמחקה).))
: (ב) בסעיף זה, &quot;דין קדימה&quot; - כמשמעותו [[בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]].

@ 193. שיפוט [127סו] (תיקון: תשע&quot;ח-5)
: הסמכות לדון ולפסוק בכל תובענה לפי [[פרק זה]] תהיה למי שבידו סמכות שיפוט בהליכי חדלות הפירעון או פירוק התאגיד כאמור [[בסעיף 182]].

@ 194. תקנות [127סד] (תיקון: תשע&quot;ח-5)
: (א) השר רשאי לקבוע הוראות בדבר סדרי הגשת תביעות לגמלה לפי [[פרק זה]] הוראות בדבר העברת המסמכים מהנאמן למוסד הדרושים לשם בירור זכאות העובד לתשלום הגמלה וכן הוראות בדבר העברת סכומי הגמלאות והניכויים והמועדים לביצוע הפעולות האמורות.
: (ב) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע סדרים אחרים במקום האמורים [[בסעיפים 189]] [[ו-190]].
: (ג) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע הוראות, כללים, תנאים ומבחנים בדבר תשלום גמלה ואישור תביעה לגמלה לפי [[פרק זה]].

== פרק ט': ביטוח נכות [פרק ו'2] ==

=== סימן א': הגדרות (תיקון: תשס&quot;ח-10) ===

@ 195. הגדרות [127כא] (תיקון: תשנ&quot;ו, תשס&quot;ג-3, תשס&quot;ג-5, תשס&quot;ד, תשס&quot;ז-5, תשס&quot;ח-10, תשע&quot;ז-6, תש&quot;ף-2, תש&quot;ף-4, תש&quot;ף-5, תשפ&quot;א-11, תשפ&quot;ב-9, תשפ&quot;ב-10, תשפ&quot;ג-5)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;בעל ליקוי חמור&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;הכנסה&quot; - הכנסה שהשר קבע באישור ועדת העבודה והרווחה ומתאריך שקבע, וכל זמן שלא קבע כאמור - &quot;הכנסה&quot; כמשמעותה [[בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה]], הכל למעט קצבת ילדים לפי [[פרק ד']], ולמעט הענקות מכוח [[סעיף 40(ב1)(2) לחוק חיילים משוחררים]];
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (הגדרת הכנסת נכה), תשל&quot;ו-1975]], לעניין הגדרת &quot;הכנסה&quot;.))
:- &quot;הכנסה מעבודה או ממשלח יד&quot; - הכנסה חודשית, בפועל, לפי [[+#2.1|סעיף 2(1)]], [[+#2.2|(2)]] [[#2.8|או (8) לפקודת מס הכנסה]], ולעניין [[סעיפים 200]], [[201]] [[ו-202]] - גם הכנסה מדמי אבטלה כהגדרתם [[בסעיף 158]];
:- &quot;זכאי במשך תקופה ממושכת&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;ליקוי&quot; - ליקוי גופני, שכלי או נפשי הנובע ממחלה, מתאונה או ממום מלידה;
:- &quot;מבוטח&quot; - תושב ישראל שמלאו לו 18 שנים וטרם הגיע לגיל הפרישה;
:- &quot;נכה&quot; - מבוטח, למעט עקרת בית, שכתוצאה מליקוי מתקיימים בו כל אלה:
:: (1) (((נמחקה);))
:: (2) אין לו כושר להשתכר מעבודה או ממשלח יד, או שכושרו להשתכר כאמור צומצם עקב הליקוי, בין בבת אחת ובין בהדרגה, ב-50% או יותר (לאי-כושר או להפחתת הכושר כאמור ייקרא בחוק זה - אי-כושר להשתכר); לעניין [[פרק זה]] יראו כנכה גם מי שהיה עובד קטין בתכוף לפני שנגרם לו אי-הכושר להשתכר;
:: (3) אין לו הכנסה בפועל מעבודה או ממשלח יד או שהכנסתו כאמור אינה עולה על 60% מהשכר הממוצע לתקופה של 90 ימים רצופים לפחות מהתאריך הקובע;
:: השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע כללים ומבחנים לעניין הגדרת נכה כאמור;
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (צמצום בהשתכרות), התשמ&quot;ד-1984]].))
:- &quot;עובד קטין&quot; - עובד תושב ישראל שמלאו לו 16 שנים אך לא 18 שנים והוא זכאי לשכר שבעדו חייב מעבידו בתשלום דמי ביטוח לפי [[פרק ה']], ובלבד שמתקיימים בו התנאים שהיו מזכים אותו להענקת אבטלה לפי [[סעיף 178(א)]];
:- &quot;עקרת בית&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 238]], למעט אם מתקיים בה אחד מאלה:
:: (1) היא עבדה כעובדת או כעובדת עצמאית תקופה של 12 חודשים רצופים, או 24 חודשים אף אם אינם רצופים, מתוך 48 החודשים שקדמו להגשת התביעה למוסד;
:: (2) היא חיה בנפרד מבן זוגה ולא גרה עמו תקופה של 24 חודשים לפחות בתכוף לפני הגשת התביעה למוסד;
:: (3) היא היתה זכאית, בתכוף לפני נישואיה, לקצבה חודשית לפי [[סעיף 199(1)]];
:- &quot;עקרת בית נכה&quot; - מבוטחת שהיא עקרת בית ושכתוצאה מליקוי אין לה כושר לבצע פעולות שמקובל לבצע במשק בית רגיל, או שכושרה כאמור צומצם עקב הליקוי, בין בבת אחת ובין בהדרגה, ב-50% או יותר (לאי-כושר כאמור ייקרא להלן - אי-כושר לתפקד);
:- &quot;התאריך הקובע&quot; - התאריך שבו, עקב הליקוי, נגרם למבוטח אי-כושר להשתכר לתקופה של 90 ימים רצופים לפחות, ובלבד שלא ייקבע תאריך קובע הקודם לתקופה של 15 החודשים שבתכוף לפני יום הגשת התביעה למוסד, ולא יובא בחשבון אי-כושר להשתכר אלא בתקופה של 15 החודשים האמורים.

=== סימן ב': תנאי הזכאות ===

@ 196. הזכאות לגמלת נכות [127כב(א), (ד)] (תיקון: תשס&quot;ב-11, תשע&quot;ו-14, תשע&quot;ז-6, תשע&quot;ח-4, תשפ&quot;ב-3)
: (א) נכה זכאי לגמלה לפי [[פרק זה]] אם אי-הכושר להשתכר נגרם לו בהיותו תושב ישראל או בהיותו תושב ארץ-ישראל לפני יום ו' באייר התש&quot;ח (15 במאי 1948), או אם בהגיעו לגיל 18 היה תושב ישראל ונכה, אף אם הליקוי נגרם לפני היותו תושב ישראל או אם הליקוי שבשלו נגרם אי הכושר להשתכר, נגרם בישראל בהיותו קטין תושב ישראל.
: (ב) הזכות לגמלה לפי [[פרק זה]] תתחיל בתום 90 ימים מהתאריך הקובע.
: (ג)(1) על אף האמור בסעיף קטן (ב), נכה שמתקיימים בו כל התנאים המפורטים להלן והוא אינו זכאי לגמלה לפי [[פרק זה]] רק בשל כך שטרם חלפו 90 ימים מהתאריך הקובע, תשולם לו בעד פרק הזמן שבין היום ה-31 לבין היום ה-90 מהתאריך הקובע קצבה חודשית מלאה כמשמעותה [[בסעיף 200]]:
::: (א) (((נמחקה);))
::: (ב) נקבעה לו דרגת אי-כושר להשתכר של 100% למשך תקופה של שישה חודשים רצופים לפחות;
::: (ג) (((נמחקה).))
:: (2) על אף האמור בפסקה (1) ובסעיף קטן (ב), לנכה שזכאי לקצבה חודשית מלאה כמשמעותה בפסקה (1) ונוסף על כך זכאי לגמלה לפי [[תקנה 5(ד) לתקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה), התש&quot;ע-2010]] (בפסקה זו - גמלת ילד נכה) או לקצבת שירותים מיוחדים לפי [[סעיף 206]] (בפסקה זו - קצבה מיוחדת), ישולם בעד פרק הזמן שבין היום ה-31 לבין היום ה-90 מהתאריך הקובע, הגבוה מאלה:
::: (א) גמלת ילד נכה;
::: (ב) הסכום המתקבל מחיבור סכום התשלום לפי פסקה (1) וסכום הקצבה המיוחדת, ואם אינו זכאי לקצבה מיוחדת - סכום התשלום לפי פסקה (1).

@ 197. הוראות מיוחדות לענין עולים [127כב1(א), (ב)] (תיקון: תשנ&quot;ח-11, תשנ&quot;ט-2, תשס&quot;ו-4)
: (א) על אף הוראות [[סעיף 196(א)]], עולה שאי-כושרו להשתכר נגרם לפני היותו תושב ישראל, יהיה זכאי לגמלה לפי [[פרק זה]].
: (ב) הוראות [[פרק זה]] יחולו על כל עולה בשינויים אלה:
:: (1) לא ידון המוסד בתביעה לגמלה לפי [[פרק זה]] של עולה אלא אחרי תום 9 חודשים מהיום שבו נעשה עולה; הוראה זו באה להוסיף, לגבי עולה שאי-כושרו להשתכר נגרם בהיותו תושב ישראל, על הוראות [[סעיף 207(א)]], ולא לגרוע מהן;
:: (2) הזכות לגמלה לפי [[פרק זה]] של עולה תתחיל בתום 12 חודשים מהיום שבו נעשה עולה; הוראה זו באה להוסיף, לגבי עולה שאי-כושרו להשתכר נגרם בהיותו תושב ישראל, על הוראות [[סעיף 196(ב)]], ולא לגרוע מהן;
:: (3) לשם הקביעה שצמצום בכושר השתכרות של עולה חל לאחר שהיה תושב ישראל, לענין הגדרת נכה [[שבסעיף 195]], לא תובא בחשבון הכנסה שהיתה לו בהיותו מחוץ לישראל.
: (ג) בסעיף זה, &quot;עולה&quot; - תושב ישראל שמתקיים בו אחד מאלה:
:: (1) בידו אשרת עולה או תעודת עולה לפי [[חוק השבות]];
:: (2) בידו אשרה ורישיון לישיבת קבע או אשרה ורישיון לישיבת ארעי מסוג א/5, לפי [[חוק הכניסה לישראל]], וניתן לו סל קליטה מהמשרד לקליטת העליה.

@ 198. הוראות מיוחדות לענין עקרת בית [127כג]
: השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע כללים, מבחנים ותנאים לזכויותיה של עקרת בית נכה לגמלה לפי [[פרק זה]], לרבות כללים ותנאים לבדיקת אי-כושרה לתפקד.
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (הוראות מיוחדות לענין עקרת בית), התשמ&quot;ד-1984]].))

=== סימן ג': גמלאות ===

@ 199. סוגי גמלאות נכות [127כה(א)(1)-(3)] (תיקון: תשס&quot;ב-11)
: נכה זכאי לגמלאות אלו:
: (1) קצבה חודשית - לפי [[סעיפים 200 עד 202]];
: (2) שיקום מקצועי - לפי [[סעיפים 203 עד 205]];
: (3) השתתפות המוסד במתן שירותים מיוחדים - לפי [[סעיף 206]];
: (4) גמלה לנכה הלוקה במוגבלות קשה - לפי [[סעיף 206א]].

@ 200. קצבה מלאה ושיעורה [127לו, 127לז] (תיקון: תשנ&quot;ה, תשנ&quot;ה-4, תשנ&quot;ו, תשס&quot;ג-5, תשס&quot;ג-11, תשס&quot;ח-10, תשע&quot;ז-6, תשע&quot;ח-4, תש&quot;ף-7, תשפ&quot;ב-3)
: (א) נכה יחיד שהכנסתו מעבודה או ממשלח יד אינה עולה על 50.23% מהשכר הממוצע, ושנקבעה לו דרגת אי-כושר להשתכר של 100% זכאי לקצבה ששיעורה הוא צירוף השיעורים האלה מקצבת יחיד מלאה כמשמעותה בסעיף קטן (ב) (להלן - קצבה חודשית מלאה):
:: (1) 107%;
:: (2) 20.6%, למעט לעניין מי שהוראות [[סעיף 307]] חלות לגביו;
:: (3) 21.40%;
:: (4)(א) 17%, למעט לעניין מי שהוראות [[סעיף 307]] חלות לגביו;
::: (ב) 4.62%, לעניין מי שהוראות [[סעיף 307]] חלות לגביו.
: (ב) שיעור הקצבה המלאה ליחיד יהיה 25% מהסכום הבסיסי (להלן - קצבת יחיד מלאה).
: (ג) היו לנכה תלויים שהם תושבי ישראל, תשולם לו בעדם, נוסף על קצבה חודשית מלאה, תוספת תלויים כדלהלן:
:: (1) בעד בן זוג שהכנסתו אינה עולה על הסכום הנקוב [[בפרט 1 שבלוח ט']] - 12.5% מהסכום הבסיסי;
:: (2) בעד כל אחד משני ילדיו הראשונים - 10% מהסכום הבסיסי; לענין זה, &quot;ילד&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 238]].
: (ד) תוספת התלויים המשתלמת לפי סעיף קטן (ג) תוגדל ב-7%.

@ 200א. (תיקון: תשס&quot;ב-11, תשס&quot;ח-10, תשע&quot;ד-4, תשע&quot;ז-6, תשע&quot;ח-4) : (((בוטל).))

@ 201. קצבה חלקית [127לח] (תיקון: תשנ&quot;ה, תשנ&quot;ה-4, תשנ&quot;ו-6, תשס&quot;ג-5, תשס&quot;ח-10, תשע&quot;ח-4, תשפ&quot;ב-3)
: (א) נכה, שנקבעה לו דרגת אי-כושר להשתכר שאינה עולה על 74%, זכאי לקצבה חודשית חלקית בעדו ובעד התלויים בו שהם תושבי ישראל, בסכום שיחסו לקצבה כאמור [[בסעיף 200(א)(1) ו-(4)(א), (ג) ו-(ד)]], לפי הענין, הוא כיחס שבין אחוז דרגת אי-כושרו להשתכר לבין מאה, וכן לקצבה כאמור [[בסעיף 200(א)(3)]].
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), לגבי נכה כאמור באותו סעיף קטן שיש לו הכנסה מעבודה או ממשלח יד בשיעור העולה על 21% מהשכר הממוצע, תהא הקצבה החודשית בעד התלויים בו שהם תושבי ישראל, בסכום השווה לסכום תוספת התלויים כאמור [[בסעיף 200(ג) ו-(ד)]].

@ 202. ניכוי הכנסות מקצבה [127לט, 127כב1(ג)] (תיקון: תשנ&quot;ה, תשנ&quot;ה-4, תשנ&quot;ו-6, תשס&quot;ב, תשס&quot;ב-11, תשס&quot;ג-5, תשס&quot;ח-10, תשע&quot;ז-6, תשע&quot;ח-4, תשפ&quot;ב-4, תשפ&quot;ג-5)
: (א) (((בוטל).))
: (ב) נכה שהיתה לו הכנסה -
:: (1) (((נמחקה);))
:: (2) היתה לו הכנסה מעבודה או ממשלח יד ינוכה מקצבת הנכות המשתלמת בעדו לפי [[סעיף 200(א)]] הסכום המתקבל מסך המכפלות של חלקי הכנסתו של המבוטח, הנקובים לגביו [[בטור א' של לוח ח'1]], בשיעורים הנקובים לצדם [[לוח ח1|בטור ב']]; נותרה יתרה לניכוי לאחר שבוצע הניכוי האמור, תנוכה היתרה מתוספת התלויים החלה לגביו; נקבעה לנכה דרגת אי-כושר בשיעור נמוך מ-100%, תשולם קצבתו בסכום הנמוך מבין אלה:
::: (א) הסכום המתקבל מניכוי של סך המכפלות של חלקי הכנסתו של המבוטח, הנקובים לגביו [[בטור א' של לוח ח'1]], בשיעורים הנקובים לצדם [[לוח ח1|בטור ב']], מקצבה חודשית מלאה; נותרה יתרה לניכוי לאחר שבוצע הניכוי האמור, תנוכה היתרה מתוספת התלויים החלה לגביו;
::: (ב) הסכום המחושב בעדו לפי [[סעיף 201(א) ו-(ב)]], ולגבי מי שהכנסתו מעבודה או ממשלח יד אינה עולה על 21% מהשכר הממוצע - הסכום המחושב בעדו לפי [[סעיף 201(א)]] בלבד;
::: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), לא תשולם קצבה לפי [[סעיפים 200]] [[ו-201]] למבוטח אם שיעורה נמוך מ-2.68% מהסכום הבסיסי; לעניין זה, תחושב הקצבה שמבוטח זכאי לה, בצירוף תוספת התלויים החלה לגביו, בהתאם להכנסותיו ובהתאם להוראות [[סעיפים 200]], [[201]] וסעיף זה;
:: (3) היתה לו הכנסה חודשית שלא מעבודה או ממשלח יד, תנוכה הכנסה זו מההפרש שבין הקצבה המשולמת לו ובין הקצבה החודשית המלאה, ובלבד שלא יובא בחשבון לעניין הכנסתו האמורה סכום השווה ל-11.37% מהשכר הממוצע.

@ 203. שיקום מקצועי - תנאים [127מ] (תיקון: תשס&quot;ח-10)
: מבוטח שאירע לו ליקוי בהיותו תושב ישראל או בהיותו תושב ארץ-ישראל לפני ו' באייר התש&quot;ח (15 במאי 1948), או מבוטח שבהגיעו לגיל 18 היה תושב ישראל ונכה או שנגרם לו ליקוי בהיותו עובד קטין, זכאי לשיקום מקצועי אם נתמלאו בו אלה:
: (1) נקבעו לו עקב הליקוי לפחות 20% נכות בהתאם למבחני נכות מכוח [[סעיף 118]];
: (2) אין הוא מסוגל עוד, עקב ליקויו, לעסוק בעבודתו הקודמת או בעבודה מתאימה אחרת;
: (3) הוא זקוק להכשרה מקצועית שתאפשר לו לחזור לעבודתו הקודמת או להשתלב בעבודה התואמת את כישוריו לאחר אירוע הליקוי;
: (4) הוא ניתן לשיקום מקצועי; כללים ומבחנים לענין זה יקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה.

@ 204. שיקום מקצועי - כללים [127מא]
: שיקום מקצועי יינתן לפי אותם העקרונות והכללים ובאותן הדרכים החלים לגבי נפגע לפי [[פרק ה']]; התקנות וההוראות בדבר שיקום מקצועי מכוח [[פרק ה']] יחולו לגבי מבוטח כאמור [[בסעיף 203]], בשינויים המחוייבים, זולת אם קבע השר הוראה אחרת.

@ 205. שיקום מקצועי למי שהגיע לגיל פרישה [127מב] (תיקון: תשס&quot;ד, תשע&quot;ז-12)
: מי שזכאי לשיקום מקצועי לפי [[פרק זה]] והגיע בעת מתן השיקום לגיל הפרישה, רשאי להשלים את השיקום המקצועי גם מעבר לגיל האמור.

@ 206. שירותים מיוחדים [127כה] (תיקון: תשנ&quot;ח-2, תשס&quot;ד)
: (א) שירותים מיוחדים הניתנים לאדם לפי [[פרק זה]] הם שירותים לטיפול אישי בו ולעזרת בית לשירותו האישי ולמשק ביתו.
: (ב) השתתפות המוסד במתן שירותים מיוחדים לנכה תהיה לפי כללים, מבחנים ובשיעורים שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה לכלל הנכים או לסוגיהם.
: (ג) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע כללים, מבחנים ושיעורים להשתתפות המוסד במתן שירותים מיוחדים למבוטח, אף אם אינו נכה, ובלבד שנקבע לו אחוז נכות לפי [[סעיף 208]] בשיעור של 75% לפחות.
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (מתן שירותים מיוחדים), התשל&quot;ט-1978]].))
: (ג1) בתקנות לפי סעיף זה רשאי השר לקבוע תקופה שבעדה תשולם הגמלה, שהנכה זכאי לה, אף בשונה מהוראות [[סעיף 296]].
: (ד) מי שזכאי לשירותים מיוחדים והגיע לגיל הפרישה, לא תפקע מסיבה זו זכותו למתן שירותים מיוחדים גם מעבר לגיל האמור.

@ 206א. גמלה מיוחדת למי שסובל ממוגבלות קשה (תיקון: תשס&quot;ב-11, תשס&quot;ד, תשע&quot;ח-4, תשפ&quot;ב-3)
: (א) בסעיף זה, &quot;גמלה בסיסית&quot; - גמלה לפי הוראות [[סעיף 206]] או לגמלת שירותים מיוחדים לעולה המשתלמת לפי [[הסכם בדבר מתן גמלאות מיוחדות לעולים התלויים בעזרת הזולת]] שנערך לפי [[סעיף 9]].
: (ב) מי שזכאי לגמלה בסיסית זכאי גם לגמלה שתחושב באחוזים מקצבת היחיד המלאה, כמפורט להלן:
:: (1) 86.58%, לזכאי לגמלה בסיסית בשיעור של 235% מקצבת יחיד מלאה;
:: (1א) 65.05%, לזכאי לגמלה בסיסית בשיעור של 188% מקצבת יחיד מלאה;
:: (2) 37.61%, לזכאי לגמלה בסיסית בשיעור של 111.9% מקצבת יחיד מלאה;
:: (3) 14%, לזכאי לגמלה בסיסית בשיעור של 50% מקצבת יחיד מלאה.
: (ג) מי שזכאי לגמלה בסיסית כאמור בסעיף קטן (ב) והגיע לגיל הפרישה, לא תפקע מסיבה זו זכותו לגמלה לפי סעיף זה גם מעבר לגיל האמור.

=== סימן ד': קביעת נכות ואי-כושר ===

@ 207. תחילת הבירור [127כב(ב), (ג)] (תיקון: תשע&quot;ז-6)
: (א) לא ידון המוסד בתביעה לגמלה לפי [[פרק זה]] אלא בתום 90 ימים מהיום שלפי טענת התובע אין לו הכנסה בפועל מעבודה או ממשלח יד או שהכנסתו כאמור אינה עולה על 60% מהשכר הממוצע.
: (ב) לענין הקביעה אם הכנסתו כאמור בסעיף קטן (א) אינה עולה על 60% מהשכר הממוצע, לא יובאו בחשבון דמי מחלה המשתלמים למבוטח מאת מעבידו.

@ 208. אחוזי נכות רפואית [127כז] (תיקון: תשס&quot;ד-3)
: (א) תנאי לקביעת אי-כושר להשתכר הוא שנקבעה למבוטח נכות רפואית, לפי מבחנים, תנאים וכללים שקבע השר (בסעיף זה - המבחנים), בשיעור של 60% לפחות, ואולם אם נקבעה למבוטח לפי המבחנים נכות רפואית בשל ליקוי יחיד בשיעור של 25% לפחות, יהיה התנאי לקביעת אי כושר להשתכר - קביעת נכות רפואית, לפי המבחנים, בשיעור של 40% לפחות.
: (ב) רופא שהוא עובד המוסד או רופא אחר, שהמוסד הסמיכם לכך (להלן - רופא מוסמך), יקבע את אחוזי הנכות כאמור בסעיף קטן (א).
: (ג) קבע רופא מוסמך שאחוזי הנכות פחותים מ-60%, ולענין מי שנקבעה לו נכות בשל ליקוי יחיד בשיעור של 25% לפחות - שאחוזי הנכות פחותים מ-40%, חייב הוא לנמק קביעתו.
: (ד) השר רשאי להפחית, בתקנות, את אחוזי הנכות מהאמור בסעיף זה, לכלל הנכים או לסוגים מהם.
: (ה) בסעיף זה, &quot;ליקוי יחיד&quot; - כל ליקוי או פגימה שברשימת הליקויים כמשמעותה [[בתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (קביעת אחוזי נכות רפואית, מינוי ועדות לעררים והוראות שונות), התשמ&quot;ד-1984]], שבצדם נקוב אחוז נכות.

@ 209. דרגת אי-כושר להשתכר [127כח] (תיקון: תשס&quot;ח-10, תשע&quot;ז-6)
: (א) פקיד תביעות כאמור [[בסעיף 298]] יחליט אם התובע הינו נכה ויקבע את דרגת אי-כושרו להשתכר.
: (א1) דרגת אי כושר תיקבע באחד משיעורים אלה: 60%, 65%, 74% או 100%, ובלבד שאם דרגת אי-הכושר להשתכר עלתה על 74% תיקבע לנכה דרגת אי-כושר להשתכר בשיעור של 100%.
: (ב) בהחלטתו יביא פקיד התביעות בחשבון גם את השפעת ליקויו של התובע על יכולתו לחזור לעבודתו במלואה או בחלקה, ועל יכולתו לבצע עבודה אחרת או לרכוש מקצוע חדש מסוג העבודות או המקצועות שהתובע מסוגל לעסוק בהם והתואמים את כושרו הגופני ומצב בריאותו, וזאת לאחר שרופא מוסמך ופקיד שיקום שהמוסד הסמיכו לכך חיוו דעתם בכתב לענין זה; פקיד התביעות לא יביא בחשבון אם הוצעה לתובע עבודה או אם לא השתלב בעבודה כאמור.
: (ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), רשאי פקיד תביעות לקבוע לתובע דרגת אי-כושר להשתכר, שאינה פחותה מ-75%, אף ללא קבלת חוות דעת של פקיד שיקום.
: (ד)(1) תובע שחדלה להשתלם לו קצבה לפי הוראות [[סעיפים 200]] [[ו-201]] בשל כך בלבד שהיתה לו הכנסה מעבודה או ממשלח יד (בסעיף קטן זה - הכנסה שוללת), והכנסתו כאמור פחתה מ-60% מהשכר הממוצע, יקבע פקיד תביעות את דרגת אי-כושרו להשתכר, מחדש, בשיעור שלא יפחת משיעור דרגת אי-הכושר היציבה להשתכר שנקבע לגביו לאחרונה לפני שהחלה להשתלם לו ההכנסה השוללת.
:: (2) קביעה מחדש של דרגת אי-כושר להשתכר, לפי פסקה (1), תיעשה בלא קבלת חוות דעת של רופא מומחה או פקיד שיקום.

@ 210. דרגה זמנית של אי-כושר להשתכר [127לב]
: פקיד תביעות רשאי לקבוע דרגת אי-כושר להשתכר לתקופה מוגבלת, כל עוד המצב הרפואי או התפקוד של הנכה אינם יציבים, או לתקופה הדרושה למתן שיקום מקצועי, או בנסיבות אחרות כפי שנקבע; תוקפה של כל קביעה זמנית תהיה לתקופה שאינה עולה על שנתיים.

@ 211. ערר על החלטת רופא מוסמך או פקיד תביעות [127כט, 127ל]
: (א) הרואה עצמו נפגע מהחלטת רופא מוסמך, בכך שקבע לו אחוזי נכות רפואית שאינם מזכים בגמלה לפי [[פרק זה]], רשאי לערור עליה לפני ועדה רפואית לעררים.
: (ב) הרואה עצמו נפגע מהחלטת פקיד תביעות בענין אי-כושרו להשתכר, למעט קביעתו בענין השתכרותו בפועל, רשאי לערור עליה לפני ועדה לעררים.
: (ג) הרואה עצמו נפגע מהחלטת פקיד תביעות בענין זכאותו לשירותים מיוחדים רשאי לערור עליה לפני ועדה לעררים לשירותים מיוחדים.

@ 212. מינוי הועדות, סמכויותיהן וסדרי עבודתן [127לא] (תיקון: תש&quot;ע)
: (א) השר יקבע את אופן מינוין, הרכבן וסדרי עבודתן של ועדה רפואית לעררים, ועדה לעררים וועדה לעררים לשירותים מיוחדים; כן יקבע, באישור ועדת העבודה והרווחה, את סמכויותיהן של הועדות האמורות ואת העקרונות והכללים שינחו אותן.
: (א1) הוראות [[פסקאות (1) עד (3) של סעיף 118(ב)]] יחולו לעניין מינוי והכשרה של רופא שהוא חבר בוועדה מהוועדות המנויות בסעיף קטן (א), בשינויים המחויבים.
: (ב) השר רשאי לקבוע את המועדים והדרכים להגשת עררים לפי [[סעיף 211]].
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (סמכויות ועדה רפואית לעררים וועדה לעררים), התשמ&quot;ד-1984]].))
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (קביעת אחוזי נכות רפואית, מינוי ועדות לעררים והוראות שונות), התשמ&quot;ד-1984]].))
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (ועדות עררים לשירותים מיוחדים ולילד נכה), התשנ&quot;ה-1995]].))

@ 213. ערעור [127לד]
: החלטות של ועדה רפואית לעררים, ועדה לעררים וועדה לעררים לשירותים מיוחדים, ניתנות לערעור, בשאלה משפטית בלבד, לפני בית דין אזורי לעבודה; פסק דינו של בית הדין ניתן לערעור לפני בית הדין הארצי לעבודה אם נתקבלה רשות לכך מאת נשיא בית הדין הארצי לעבודה או סגנו, או מאת שופט של בית הדין הארצי שמינה לכך הנשיא.

@ 214. בדיקה מחדש של דרגת אי-כושר להשתכר [127לה] (תיקון: תשנ&quot;ח-2, תשס&quot;ב-11, תשס&quot;ג-5, תשס&quot;ד-3, תשס&quot;ח-10, תשע&quot;ז-6)
: (א) המוסד רשאי לבדוק מחדש את דרגת אי-הכושר של נכה להשתכר או את שיעור נכותו הרפואית, וכן רשאי הנכה לתבוע בדיקה מחדש כאמור, הכל תוך פרקי זמן ובתנאים שנקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה.
: (ב) החליט המוסד לבדוק מחדש את דרגת אי-הכושר להשתכר או את שיעור הנכות הרפואית, חייב הנכה לעמוד לבדיקה לענין [[סעיפים 208]] [[ו-209]]; לא עשה כן במועד שנדרש לכך, רשאי המוסד להשהות את מתן הגמלה עד שיתייצב הנכה לבדיקה, זולת אם נתן הנכה הצדק סביר לאי-התייצבותו.
: (ג) בתקנות לפי סעיף זה רשאי השר לקבוע תקופה שבעדה תשולם הגמלה שהנכה זכאי לה בעקבות בדיקה מחדש, אף בשונה מהוראות [[סעיף 296]] ובלבד שלא תשולם גמלה כאמור לתקופה העולה על 12 החודשים שבתכוף לפני הגשת הבקשה לבדיקה מחדש.
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (בדיקה מחדש ותביעה חדשה), התשס&quot;א-2000]].))

=== סימן ה': שונות ===

@ 215. הכשרה מקצועית לבן זוג של נכה [127מז(א)(1)] (תיקון: תשס&quot;ד)
: השר, לאחר התייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע הוראות, תנאים ושיעורי סכומים בדבר מתן הכשרה מקצועית, דמי מחיה והוצאות אבחון לבן זוגו של נכה שאינו ניתן לשיקום מקצועי, ובלבד שבן הזוג טרם הגיע לגיל הפרישה.
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (הכשרה מקצועית ודמי מחיה), תשל&quot;ט-1979]].))

@ 216. [127מז(ב)] (תיקון: תשס&quot;א-5) : (((בוטל).))

@ 217. הפחתת גמלה, השהייתה או שלילתה [127כד]
: המוסד רשאי להפחית, להשהות או לשלול גמלה למבוטח התובע גמלה לפי [[פרק זה]] או לזכאי לה, שסירב ללא צידוק מספיק למלא אחר הוראות שניתנו לו בקשר להכשרה מקצועית, הסבת מקצוע או השמה בעבודה, התואמות את כושרו הגופני ומצב בריאותו, או למי שסירב לעמוד לבדיקות רפואיות או שיקומיות.

@ 218. הפרת הוראות רפואיות ושיקומיות [127נב]
: סמכויות המוסד לפי [[סעיף 145]] יהיו לו גם לענין גמלה לפי [[פרק זה]].

@ 219. חובת אדם למסור מידע [127נ]
: השר, בהתייעצות עם שר הבריאות, רשאי לקבוע הוראות בדבר חובתו של כל אדם, לרבות רופא, למסור למוסד, לענין [[פרק זה]], כל מידע המצוי ברשותו הנוגע לנכותו של אדם.

@ 220. מימון פעולות לפיתוח שירותים לנכים [127נב1] (תיקון: תשס&quot;ג-8, תשס&quot;ז, תשפ&quot;ב-3)
: (א) בהתייעצות עם המועצה יממן המוסד פעולות המיועדות לפיתוח שירותים לטובת הנכים, ובלבד שהסכום הכולל של התחייבויות המוסד, בשנת כספים פלונית, למימון פעולות כאמור, לרבות התחייבויות לגבי שנות הכספים הבאות, לא יעלה על 170 מיליון שקלים חדשים.
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א) -
:: (1) המוסד רשאי, בהתייעצות עם המועצה ובהסכמת שר האוצר, להתחייב לממן פעולות לפי הוראות סעיף קטן (א), בסכום העולה על הסכום הקבוע בו, ובלבד שסכום ההתחייבויות הנוסף יופחת מהסכום הכולל שבו יהיה המוסד רשאי להתחייב בשתי שנות הכספים הבאות, באופן שיקבע בהסכמת שר האוצר;
:: (2) התחייב המוסד, בשנת כספים מסוימת, לממן פעולות כאמור בסעיף קטן (א) בסכום הנמוך מהסכום הקבוע בו, רשאי הוא, בהתייעצות עם המועצה, להתחייב בשנת הכספים שלאחריה בסכום הקבוע בסעיף קטן (א), בתוספת סכום ההפרש או בתוספת 20% מהסכום הקבוע בסעיף קטן (א), לפי הנמוך; לענין זה, &quot;סכום ההפרש&quot; - סכום השווה להפרש שבין הסכום הקבוע בסעיף קטן (א) לבין הסכום שבו התחייב המוסד בשנת הכספים המסוימת;
:: (3) בוטלה התחייבות שניתנה לפי סעיף זה, בשנת הכספים שבה ניתנה ההתחייבות או באחת משתי שנות הכספים שלאחריה, רשאי המוסד, בהתייעצות עם המועצה, להתחייב, בשנת הכספים שבה בוטלה ההתחייבות או בשנת הכספים שלאחריה, בסכום השווה לסכום המרבי שבו הוא רשאי להתחייב באותה שנת כספים לפי סעיף קטן (א) ופסקאות (1) ו-(2), בתוספת סכום ההתחייבות שבוטלה כאמור.
: (ג) הסכום הקבוע בסעיף קטן (א) יעודכן ב-1 בינואר של כל שנה לפי השינוי במדד ביחס ל-1 בינואר של השנה שקדמה לה; לענין זה, &quot;מדד&quot; - מדד שיקבע השר בצו בהסכמת שר האוצר.

@ 220א. שמירת הזכאות להטבות לפי כל דין (תיקון: תשס&quot;ח-10, תשע&quot;ז-6)
: (א) נכה שנקבעה לגביו דרגת אי-כושר להשתכר, והיה זכאי בשל דרגת אי-הכושר כאמור לפטור מתשלום דמי ביטוח לפי [[סעיף 351]] או להטבה לפי כל דין אחר (בסעיף זה - זכאי להטבה) ואשר חדלה להשתלם לו קצבה חודשית כאמור [[בסעיף 199(1)]], תוסיף להינתן לו ההטבה כאמור במשך תקופה של 36 חודשים נוספים, אלא אם כן חדלה הזכאות להטבה כאמור לפי הוראות הדין שמכוחו ניתנה (בסעיף זה - תקופת הזכאות המיוחדת).
: (ב) (((בוטל).))

@ 220ב. הגדלת שיעור הקצבאות (תיקון: תשע&quot;ח-4)
: (א) השר ושר האוצר יבחנו את הגדלת שיעור קצבאות הנכות לפי [[פרק ט']] ולפי [[סעיף 251]], באופן מדורג בשנת 2020 ובשנת 2021, נוסף על הגדלת הקצבאות לפי [[20:489287|תיקון מס' 200]], ובכלל זה את המקורות התקציביים הנדרשים לכך, ויגישו את המלצותיהם בעניין לאישור הממשלה, כך שסך העלות בשנת 2021 של העלאת קצבאות הנכות יהיה 4.341 מיליארד שקלים חדשים, ובלבד שהקצבה החודשית המלאה לפי [[סעיף 200(א)]] לא תפחת מ-3,700 שקלים חדשים.
: (ב) המלצות השרים כאמור בסעיף קטן (א) יוגשו לממשלה עד תום שנת 2019 והם יהיו רשאים, באישור הממשלה ובאישור ועדת העבודה והרווחה, להתקין תקנות לשם יישום הוראות סעיף קטן (א).
: (ג) בסעיף זה -
::- &quot;העלאת קצבאות הנכות&quot; - ההפרש שבין סך התשלומים שהמוסד צפוי לשלם לאחר [[20:489287|תיקון מס' 200]] וכתוצאה מיישום תקנות כאמור בסעיף קטן (ב), לעומת סך התשלומים ששילם המוסד בשנת 2017 לפי [[פרק זה]] [[וסעיף 251]]; לעניין זה לא יובאו בחשבון העלאת שיעורי הקצבאות לפי ההגדרה &quot;הסכום הבסיסי&quot; ותיקוני חקיקה נוספים לאחר תחילתו של [[20:489287|תיקון מס' 200]];
::- &quot;תיקון מס' 200&quot; - [[20:489287|חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 200), התשע&quot;ח-2018]].

=== סימן ו': ילד נכה ===

@ 221. הגדרת ילד נכה [127מט]
: לענין [[סימן זה]], &quot;ילד נכה&quot; - ילד שהיה לנכה בהיותו בין בישראל ובין בחוץ לארץ, הכל לפי מבחנים ותנאים שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה.
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה), התש&quot;ע-2010]].))

@ 222. גמלאות בשל ילד נכה [127מז(א)(2), (3), 127מח, 127מט1, 127מט2] (תיקון: תשנ&quot;ה-2, תשנ&quot;ו-6, תשנ&quot;ח-2)
: (א) השר, לאחר התייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע הוראות, תנאים ושיעורי סכומים בדבר -
:: (1) תשלום דמי מחיה בעד ילדו הנכה של מבוטח או של מי שהיה מבוטח ונפטר כתושב ישראל, אם עיקר זמנו של הילד מוקדש ללימודים או להכשרה מקצועית;
:: (2) עזרה הדרושה ללימודיו של ילד כאמור בפסקה (1) שעקב נכותו דרושה לו עזרה מיוחדת ללימודיו או שאין ביכולתו לבקר, עקב נכותו, בבית ספר רגיל אך מסוגל הוא ללמוד.
: (ב) השר, לאחר התייעצות עם שר האוצר, רשאי לקבוע את התנאים והשיעורים להשתתפות המוסד בהוצאות המבוטח לסידורים מיוחדים לילד כאמור בסעיף קטן (א)(1), ההכרחיים לקיום אורח חיים רגיל.
: (ג) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע הוראות מיוחדות, תנאים ומבחנים בדבר תשלום קצבה בעד ילד נכה הסובל מליקויים מיוחדים שנקבעו בהן.
: (ג1) בתקנות לפי סעיף זה רשאי השר לקבוע תקופה שבעדה תשולם הגמלה, אף בשונה מהוראות [[סעיף 296]].
: (ד) הרואה עצמו נפגע מהחלטת פקיד תביעות שנתקבלה לפי סעיף זה רשאי לערור עליה לפני ועדה לעררים לילד נכה; הוראות [[סעיפים 212]] [[ו-213]] יחולו על ועדה לעררים לילד נכה, בשינויים המחוייבים.
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה), התש&quot;ע-2010]].))
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (ועדות עררים לשירותים מיוחדים ולילד נכה), התשנ&quot;ה-1995]].))

@ 222א. מועד תשלום גמלאות בשל ילד נכה (תיקון: תשנ&quot;ז-4, תשס&quot;ד-3)
: השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע הוראות ומבחנים בדבר תשלום גמלה בשל ילד נכה לפי [[סעיף 222]], לתקופה שקדמה להגשת התביעה לגמלה, ובלבד שלא תשולם גמלה לפי [[הסעיף האמור]] לתקופה העולה על 12 החודשים שבתכוף לפני הגשת התביעה לגמלה, ואם הוגשה בקשה לבדיקה מחדש בהתאם להוראות שנקבעו לפי [[סעיף 222]] - לתקופה העולה על 12 החודשים שבתכוף לפני הגשת הבקשה כאמור; השר רשאי באישור ועדת העבודה והרווחה לקבוע תקופות קודמות שונות, בהתחשב בסוג הליקוי שממנו סובל הילד הנכה ובסוג הגמלה המגיעה בעדו.

@ 222ב. גמלה מוגדלת למשפחות ילדים נכים (תיקון: תש&quot;ס-5, תשע&quot;ו-10, תשפ&quot;ב-3, תשפ&quot;ד-8)
: (א) היו למבוטח שני ילדים או יותר שבעדם משתלמת גמלה לפי [[סימן זה]], תשולם הגמלה בעד כל ילד כאמור בשיעור העולה בחמישים אחוזים על השיעור הקבוע לפי [[סעיף 222]].
: (ב) היה למבוטח ילד אחד שבעדו משתלמת גמלה לפי [[סימן זה]], תשולם הגמלה בשיעור האמור בסעיף קטן (א) אם התקיים אחד מאלה:
:: (1) למבוטח ילד נכה נוסף שלא משתלמת למבוטח בעדו גמלה לפי [[סימן זה]], רק בשל כך שהוא מוחזק בידי משפחת אומנה כהגדרתה [[בחוק אומנה לילדים, התשע&quot;ו-2016]];
:: (2) למבוטח בן או בת נוספים שמלאו להם 18 שנים ואשר רק בשל גילם לא משתלמת בעדם גמלה לפי [[סימן זה]].

@ 222ב1. הכשרה מקצועית ודמי מחיה למבוטח שילדו הנכה נפטר (תיקון: תשע&quot;ח-14)
: מבוטח שילדו הנכה נפטר והשתלמה בעדו, ערב פטירתו, גמלה לפי [[סעיף 222]], זכאי להכשרה מקצועית, לרבות דמי מחיה והוצאות אבחון הניתנים לפי [[סעיף 265(א)(1)]], בשינויים המחויבים.

=== סימן ז': קצבת עידוד השתלבות בשוק העבודה (((בוטל))) (תיקון: תשס&quot;ח-10, תשע&quot;ז-6) ===

@ 222ג. (תיקון: תשס&quot;ח-10, תשע&quot;ז-6) : (((בוטל).))

=== סימן ח': מענק חד-פעמי חלף הגדלת קצבאות הנכות לשנת 2020 (((פקע))) (תיקון: תשפ&quot;א-2, תשפ&quot;א-9, תשפ&quot;ב-5) ===

@ 222ד. (תיקון: תשפ&quot;א-2, תשפ&quot;א-9, תשפ&quot;ב-5) : (((פקע).))

== פרק י': ביטוח סיעוד [פרק ו'5] ==

=== סימן א': הגדרות ===

@ 223. הגדרות [127פג] (תיקון: תשנ&quot;ו, תשס&quot;ו-4, תשס&quot;ט-4, תשע&quot;ו-19, תשע&quot;ז-12, תשע&quot;ח-8, תשע&quot;ט-2)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;בדיקת תלות&quot; - בדיקה להערכת מידת התלות של המבוטח בעזרת הזולת בביצוע פעולות היום-יום או בשל הצורך בהשגחה;
:- &quot;גמלת סיעוד&quot; - גמלה חודשית להשתתפות בתשלום בעד שירותי סיעוד, המשולמת לפי [[פרק זה]];
:- &quot;השגחה&quot; - השגחה ופיקוח על המבוטח למניעת נזק או סכנה לעצמו או לאחרים;
:- &quot;ועדה מקומית מקצועית&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;יחידות שירות&quot; - מתן שירותי סיעוד כאמור [[בטור א' ללוח ח'2]], בהיקף כאמור [[בלוח ח'2]];
:- &quot;ימי מנוחה&quot; - ימי מנוחה ושבתון, לפי לוח שיפרסם המוסד באתר האינטרנט שלו;
:- &quot;ליקוי&quot; - ליקוי גופני, שכלי או נפשי הנובע ממחלה, מתאונה או ממום מלידה;
:- &quot;מבוטח&quot; - אחד מאלה:
:: (1) מבוטח לפי [[פרק י&quot;א]];
:: (2) (((נמחקה);))
:: (3) (((נמחקה);))
:: (4) תושב ישראל שעלה לפי [[חוק השבות]], או תושב ישראל שבידו אשרה ורישיון לישיבת קבע או אשרה ורישיון לישיבת ארעי מסוג א/5, לפי [[חוק הכניסה לישראל]], שניתן לו סל קליטה מהמשרד לקליטת העליה, והכל אם אינם מבוטחים בביטוח אזרחים ותיקים וביטוח שאירים;
:- &quot;מוסד סיעודי&quot; - מוסד סיעודי או מחלקה סיעודית שבהם מוחזקים ומטופלים אנשים הזקוקים לסיעוד, תשושי נפש או תשושים;
:- &quot;פעולות יום-יום&quot; - לבישה, אכילה, שליטה בהפרשות, רחצה, ניידות עצמית בבית;
:- &quot;קצבת יחיד מלאה&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;שווי בכסף של יחידת שירות&quot;, לעניין חודש קלנדרי מסוים - התעריף שמשלם המוסד בעד אותו חודש קלנדרי, לנותן שירותים שאינו מוסד ללא כוונת רווח, בעד שעת טיפול אישי במבוטח בביתו, שלא בשעות לילה או בימי מנוחה, ושניתנת על ידי עובד שגילו עד 70 שנים ושאינו עובד זר, ואם משלם המוסד תעריפים שונים לנותני שירותים כאמור בגין שעת טיפול כאמור - ממוצע התעריפים בעבור שעת טיפול כאמור לנותני שירותים כאמור בעד אותו חודש קלנדרי, שאינו משוקלל;
:- &quot;שירותי סיעוד&quot; - שירותים או מוצרים המיועדים לסייע בביצוע פעולות יום-יום או בהשגחה או בניהול משק בית כמפורט [[בטור א' ללוח ח'2]];
:- &quot;שעות לילה&quot; - השעות שבין 22:00 עד 06:00 למחרת, למעט בימי מנוחה.

=== סימן ב': גמלאות ===

@ 223א. הגדרות (תיקון: תשס&quot;ט-4, תשע&quot;ח-8)
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;היתר&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;הממונה&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;היתר שהותלה&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;חוק עובדים זרים&quot; - [[חוק עובדים זרים, התשנ&quot;א-1991]].

@ 224. גמלת סיעוד [127פד] (תיקון: תשס&quot;ג-6, תשס&quot;ז, תשס&quot;ח-6, תשס&quot;ט-4, תשע&quot;א-8, תשע&quot;ד-8, תשע&quot;ו-19, תשע&quot;ח-8, תשע&quot;ט)
: (א) בכפוף להוראות סעיף קטן (ג) [[וסעיף 225]], מבוטח שכתוצאה מליקוי מתקיים בו האמור באחת מהפסקאות שלהלן על פי בדיקת תלות הנמדדת בנקודות, זכאי לגמלת סיעוד חודשית, בהיקף כמפורט באותן פסקאות:
:: (1) מבוטח שנקבעו לגביו בבדיקת התלות 2.5 עד 3 נקודות - זכאי לאחת מאלו, לפי בחירתו והוא רשאי לשנותה:
::: (א) 9 יחידות שירות לשבוע שניתן לממשן לקבלת שירותי הסיעוד האמורים [[בפרטים (2) עד (6) בלוח ח'2]], בלבד;
::: (ב) 5.5 יחידות שירות לשבוע, שניתן לממשן, כולן או חלקן, בעין, לקבלת כל שירות סיעוד, או לקבל את שווין בכסף, לפי בחירת המבוטח; בחר המבוטח לקבל כגמלה בכסף את שווין בכסף של יחידות השירות, כולן או חלקן, יקבל את מלוא השווי בכסף של יחידות השירות שבחר, ללא הפחתה של 20% משווין; הוראות [[סעיפים 224(ב)]], [[225א(ב)]] [[ו-225ב(ב)]] לעניין תשלום 80% מהגמלה או לעניין הפחתת 20% מהגמלה, לא יחולו לגבי גמלה המשולמת בכסף לזכאי לפי פסקת משנה זו;
:: (2) מבוטח שנקבעו לגביו בבדיקת התלות 3.5 עד 4.5 נקודות - 10 יחידות שירות לשבוע;
:: (3) מבוטח שנקבעו לגביו בבדיקת התלות 5 עד 6 נקודות - 17 יחידות שירות לשבוע; ואם הוא מעסיק עובד זר בענף הסיעוד - 14 יחידות שירות לשבוע; ואולם בחודשים נובמבר ודצמבר 2018 ובשנים 2019 ו-2020 - יהיה זכאי מבוטח כאמור ל-15 יחידות שירות לשבוע, ואם הוא מעסיק עובד זר בענף הסיעוד - ל-12 יחידות שירות לשבוע;
:: (4) מבוטח שנקבעו לגביו בבדיקת התלות 6.5 עד 7.5 נקודות - 21 יחידות שירות לשבוע; ואם הוא מעסיק עובד זר בענף הסיעוד - 18 יחידות שירות לשבוע; ואולם בחודשים נובמבר ודצמבר 2018 ובשנת 2019 - יהיה זכאי מבוטח כאמור ל-19 יחידות שירות לשבוע, ואם הוא מעסיק עובד זר בענף הסיעוד - ל-16 יחידות שירות לשבוע, ובשנת 2020 יהיה זכאי מבוטח כאמור ל-20 יחידות שירות לשבוע, ואם הוא מעסיק עובד זר בענף הסיעוד - ל-17 יחידות שירות לשבוע;
:: (5) מבוטח שנקבעו לגביו בבדיקת התלות 8 עד 9 נקודות - 26 יחידות שירות לשבוע; ואם הוא מעסיק עובד זר בענף הסיעוד - 22 יחידות שירות לשבוע; ואולם בחודשים נובמבר ודצמבר 2018 ובשנת 2019 - יהיה זכאי מבוטח כאמור ל-23 יחידות שירות לשבוע, ואם הוא מעסיק עובד זר בענף הסיעוד - ל-19 יחידות שירות לשבוע, ובשנת 2020 יהיה זכאי מבוטח כאמור ל-25 יחידות שירות לשבוע, ואם הוא מעסיק עובד זר בענף הסיעוד - ל-21 יחידות שירות לשבוע;
:: (6) מבוטח שנקבעו לגביו בבדיקת התלות 9.5 עד 10.5 נקודות - 30 יחידות שירות לשבוע; ואם הוא מעסיק עובד זר בענף הסיעוד - 26 יחידות שירות לשבוע; ואולם בחודשים נובמבר ודצמבר 2018 ובשנת 2019 - יהיה זכאי מבוטח כאמור ל-28 יחידות שירות לשבוע, ואם הוא מעסיק עובד זר בענף הסיעוד - ל-24 יחידות שירות לשבוע.
: (ב) גמלת סיעוד המשולמת כאמור [[בסעיף 225(ג)]] [[או 225א]] תהיה בשיעור של 80% משווין בכסף של יחידות השירות כאמור בסעיף קטן (א)(1) עד (6), לפי העניין, במכפלה של 4.3.
: (ג)(1) את בדיקת מידת התלות בעזרת הזולת יעשה המוסד על פי הסדרים שייקבעו בין המוסד לבין שירותי הבריאות ושירותי הרווחה; השר רשאי לקבוע טופס שימלא מי שהמוסד התקשר עמו לשם ביצוע בדיקת התלות של מבוטחים.
:: (2) על אף האמור בפסקה (1), בדיקת מידת התלות בעזרת הזולת לגבי מבוטח שמלאו לו 90 שנים יכול שתיערך, לפי בחירת המבוטח, בידי רופא מומחה במסגרת עבודתו במוסד רפואי, ובלבד שהמבוטח לא נדרש לשלם תשלום כלשהו בעבור הבדיקה, לרופא המומחה או למוסד הרפואי שבו הוא מועסק, במישרין או בעקיפין, למעט השתתפות עצמית כמשמעותה [[בסעיף 8 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ&quot;ד-1994]]; בחר המבוטח להיבדק בידי רופא מומחה, יודיע על כך למוסד במועד הגשת התביעה או במועד הגשת הבקשה לבדיקה מחדש, לפי העניין.
:: (3) השר יקבע תנאים וכללים לעניין פסקה (2), לרבות לעניין מבחנים, לבדיקת מידת התלות בעזרת הזולת, שייערכו בידי רופא מומחה, ורשאי הוא לקבוע טופס שימלא רופא מומחה לשם קביעת מידת התלות של המבוטח בעזרת הזולת.
:: (4) בסעיף קטן זה -
:::- &quot;רופא מומחה&quot; - רופא מומחה בגריאטריה לפי [[פקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל&quot;ז-1976]];
:::- &quot;מוסד רפואי&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 328]].
: (ד)(1) הזכות לגמלת סיעוד ושיעורה מותנים במבחני הכנסה שיקבע השר בתקנות, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה; בתקנות אלה ייקבעו שיעורי הגמלה בהתאם למבחני ההכנסה וכללים לחישוב ההכנסה, לרבות מבחנים וכללים לסוגי מבוטחים;
::: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח סיעוד) (מבחני הכנסה לקביעת הזכות לגימלת סיעוד ושיעורה), התשמ&quot;ח-1988]].))
:: (2) (((נמחקה);))
:: (3) לעניין הזכאות לגמלת סיעוד ושיעורה לא תובא בחשבון הכנסה שמקורה בקצבה חודשית המשולמת לפי [[חוק נכי רדיפות הנאצים]] או מכוח [[=חוק ההטבות|סעיף 3 לחוק הטבות לניצולי שואה, התשס&quot;ז-2007]] (בפסקה זו - חוק ההטבות) או המשולמת על ידי מדינת חוץ בקשר עם רדיפות הנאצים ועוזריהם כגון -
::: (א) קצבה כאמור [[#1|בפסקאות (1) ו-(3) להגדרה &quot;קצבה בשל רדיפות הנאצים&quot; שבחוק ההטבות]];
::: (ב) קצבה המשתלמת לפי הוראות החוק בדבר תשלום רנטות בשל עבודה בגטו, כאמור בתיקון הספר השישי לחוק הסוציאלי, אשר התקבל בגרמניה ביום 20 ביוני 2002;
::: (ג) קצבה המשולמת לפי ההסכם עם גרמניה כהגדרתו [[בחוק ההטבות]].
: (ה) המוסד יפרסם באתר האינטרנט שלו את השווי בכסף של יחידת שירות, את העלות של השירותים והמוצרים המנויים [[בלוח ח'2]], ואת השירותים שעל נותן שירותים המעניק שירותי סיעוד לתת לזכאים וכן יישום להצגה ולחישוב של מגוון האפשרויות העומדות לרשות זכאים לגמלת סיעוד למימוש יחידות השירות, תוך הצגת החלופות האפשריות, לרבות בחירה בגמלה בעין או בכסף, או שילוב ביניהן, ולרבות בחירה בשירותי הסיעוד השונים כאמור [[בלוח ח'2]], בהיקפים שונים; המידע כאמור בסעיף קטן זה יוצג בשפות שונות.
: (ו) השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי, בצו, לשנות את [[לוח ח'2]].

@ 224א. ביצוע בדיקת תלות במסגרת תכנית ניסיונית - הוראת שעה (תיקון: תשע&quot;ב-4, תשע&quot;ג-2)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;בדיקת תלות&quot; - בדיקת מידת התלות בעזרת הזולת;
::- &quot;תכנית ניסיונית&quot; - תכנית המלווה בבקרה ובבחינה של הממצאים שעורך המוסד לפי סעיף זה, לבחינת השלכותיה של התכנית;
::- &quot;תקופת הניסיון&quot; - תקופה של שנה שתחילתה ב-1 בחודש שלאחר יום פרסומו של [[19:301559|חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 145 - הוראת שעה), התשע&quot;ג-2013]] (((מיום 1.9.2013 עד יום 31.8.2014))).
: (ב) על אף הוראות [[סעיף 224(ג)]], בתקופת הניסיון יהיה ניתן לבצע בדיקת תלות בידי רופא מומחה כהגדרתו [[בסעיף האמור]], במסגרת עבודתו במוסד רפואי בהתאם להוראות [[אותו סעיף]], לגבי מבוטח שמלאו לו 80 שנים וטרם מלאו לו 90 שנים, במסגרת תכנית ניסיונית ובהתקיים כל אלה:
:: (1) המבוטח מתגורר באזור שקבע השר בצו; מספר האזורים שייקבעו כאמור לא יפחת משישה;
::: ((פורסם [[צו הביטוח הלאומי (אזורי ניסוי לעניין סעיף 224א לחוק) (הוראת שעה), התשע&quot;ד-2013]].))
:: (2) המבוטח בחר בכך שבדיקת התלות תיערך בידי רופא מומחה כאמור;
:: (3) הבדיקה תיערך בביתו של המבוטח.
: (ג) על אף הוראות [[סעיף 230]], בתקופת הניסיון יקראו את [[פסקה (2) שבסעיף האמור]] בלא הסיפה החל במילים &quot;ובלבד שלעניין&quot;.

@ 225. תשלום גמלת סיעוד [127פה] (תיקון: תשס&quot;ד, תשע&quot;ח-8, תשע&quot;ט, תשע&quot;ט-2)
: (א) זכאי לגמלה לפי [[פרק זה]] יהיה מי שביום הגשת התביעה לגמלת סיעוד הגיע לגיל הפרישה.
: (א1) קבע המוסד שמבוטח זכאי לגמלת סיעוד לפי [[סעיף 224]], יקבע את שירותי הסיעוד שיש לספק לו ואת נותן השירותים, וכן ידאג למתן אותם שירותים, והכול בהתחשב בבחירתו של הזכאי לפי סעיף זה או [[סעיף 225א]]; המוסד רשאי להגביל את קביעותיו לפי סעיף קטן זה בזמן.
: (ב) על אף הוראות [[סעיפים 303]], [[304]], [[ו-306]], תשולם גמלת הסיעוד, כולה או מקצתה, לידי מי שנותן את שירותי הסיעוד, כפי שקבע המוסד לפי סעיף קטן (א1), ולא לידי הזכאי.
: (ג) גמלת הסיעוד תשולם לזכאי רק אם המוסד קבע שאין שירותי סיעוד זמינים שניתן לספק לו או שלא סופקו לו שירותי סיעוד החל במועד שבו נוצרה זכאות לגמלת סיעוד לפי [[סעיף 229]]; הגמלה תשולם בעד התקופה שבה טרם סופקו לו שירותי סיעוד, החל במועד האמור ואילך; היו שירותי סיעוד זמינים אך הזכאי סירב לקבלם ללא סיבה סבירה, יראו כאילו שירותי הסיעוד סופקו לו.
: (ד) זכאי לגמלת סיעוד, שאינו גר עם בן משפחה או גר עם בן משפחה שאינו מטפל בו, והמוסד קבע שאין שירותי סיעוד זמינים שניתן לספק לו, או שלא סופקו לו שירותי סיעוד תוך 30 ימים מהיום שבו נוצרה זכאות לגמלת סיעוד, יהיה זכאי להתקבל, לפי הכללים המקובלים, למוסד סיעודי של המדינה או שהמדינה משתתפת בהחזקת המטופלים בו, ובלבד שהמימון להחזקתו יהיה במסגרת התקציב המיועד לכך מכספי ביטוח סיעוד כאמור [[בסעיף 237(ב)]] ובמסגרת התקציבים המאושרים של משרד הבריאות ומשרד העבודה והרווחה.
: (ה)(1) על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו-(ג), ובלי לגרוע מהוראות [[סעיף 225א]], מבוטח שזכאי לגמלת סיעוד כאמור [[בסעיף 224(א)(2) עד (6)]] רשאי לבחור לקבל לידיו כגמלה בכסף את שווין בכסף של עד שליש מיחידות השירות שהוא זכאי להן, ובלבד שגורם מקצועי ביקר בביתו של המבוטח והעריך כי מתן הגמלה בכסף יאפשר מתן שירותי סיעוד בהיקף וברמה שהולמים את צורכי המבוטח; המבוטח רשאי לשנות את בחירתו; חלק של יחידת שירות יעוגל לעניין סעיף קטן זה כלפי מעלה.
:: (2) כל עוד לא ביקר גורם מקצועי בביתו של מבוטח כאמור בפסקה (1), רשאי המבוטח לבחור לקבל לידיו כגמלה בכסף את שווין בכסף של עד ארבע יחידות שירות מכלל יחידות השירות שהוא זכאי להן.
:: (3) הוראות [[סעיף 225ב(ב)]] יחולו על מבוטח שקיבל גמלה בכסף וכן שירותי סיעוד לפי סעיף קטן זה, בשינויים המחויבים.
: (ו) גורם מקצועי יבקר בביתו של מבוטח שמשולמת לו גמלת סיעוד בכסף לפי הוראות [[סעיף 224(א)(1)]] או לפי הוראות סעיף קטן (ה), אחת לשנה, ויבדוק אם שירותי הסיעוד שניתנים לו בפועל ורמתם עונים על צרכיו.
: (ז) קבע המוסד לגבי מבוטח שמשולמת לו גמלת סיעוד בכסף לפי הוראות [[סעיף 224(א)(1)]] או לפי הוראות סעיף קטן (ה), כי שירותי הסיעוד הניתנים לו אינם עונים על צרכיו, רשאי המוסד שלא לשלם לו את הגמלה בכסף, ולקבוע כי יסופקו לו שירותי סיעוד בעין או להפעיל את סמכותו לפי [[סעיף 304]].
: (ח) בסעיף זה, &quot;גורם מקצועי&quot; - עובד סוציאלי מטעם המוסד או מתאם טיפול כמשמעותו [[בסעיף 225ה]].

@ 225א. תשלום גמלת סיעוד בכסף לידי זכאי (תיקון: תשס&quot;ז-4, תשס&quot;ח, תשס&quot;ט-4, תש&quot;ע-5, תשע&quot;א-5, תשע&quot;ג-4, תשע&quot;ו, תשע&quot;ו-19, תשע&quot;ט-2)
: (א) על אף הוראות [[סעיף 225(ב) ו־(ג)]], גמלת סיעוד תשולם בכסף לידי זכאי שמתקיימים בו תנאים אלה:
:: (1) הוא זכאי לגמלת סיעוד כאמור [[בסעיף 224]];
:: (2) ניתנים לו או לבן משפחתו המתגורר עמו שירותי סיעוד בידי מטפל, ברוב שעות היממה, שישה ימים בשבוע לפחות;
:: (3) הוא, המבקש להתמנות למקבל גמלה לפי [[סעיף 304]] או מי שמונה למקבל גמלה כאמור, בחר לקבל את הגמלה לידיו כאמור בסעיף זה, והגיש בקשה לקבלת גמלה לפי הוראות סעיף זה, בטופס שעליו הורה המוסד.
: (ב) גמלת סיעוד המשולמת לזכאי לפי הוראות סעיף זה תהיה בשיעור כאמור [[בסעיף 224(ב)]].
: (ג) מי שבחר לקבל גמלה לפי סעיף זה, רשאי לשנות את בחירתו.
: (ד) המוסד רשאי לקבוע, לגבי מי שמשולמת לו גמלת סיעוד בכסף לפי הוראות סעיף זה, אם המטפל כשיר ומתאים לטפל בזכאי לגמלה, בהתחשב בצרכיו, וכן אם היקף שירותי הסיעוד הניתנים לזכאי בפועל בידי המטפל ורמתם עונים על צורכי הזכאי; קבע המוסד כי המטפל אינו כשיר או אינו מתאים לטפל בזכאי או כי שירותי הסיעוד הניתנים לזכאי אינם עונים על צרכיו, רשאי המוסד שלא לשלם לזכאי את הגמלה לפי הוראות סעיף זה, ולקבוע כי יסופקו לו שירותי סיעוד או להפעיל את סמכותו לפי [[סעיף 304]].
: (ה) בסעיף זה [[ובסעיפים 225ב]] [[ו־225ג]] -
::- &quot;בן משפחה&quot; - הורה, בן זוג, ילד, אח או אחות, וכן בן זוגו וילדו של כל אחד מהם;
::- &quot;מטפל&quot; - מי שנותן שירותי סיעוד בעצמו, תמורת שכר, ומתקיימים בו שני אלה:
::: (1) הוא אינו בן משפחה של הזכאי לגמלת סיעוד;
::: (2) הוא אינו שוהה שלא כדין בישראל, כמשמעותו [[בסעיף 324ב]];
::- &quot;עובד זר&quot; - כהגדרתו [[בחוק עובדים זרים, התשנ&quot;א-1991]].
: (ו) (((בוטל).))

@ 225ב. קבלת שירותי סיעוד על ידי מי שמקבל גמלה בכסף (תיקון: תשע&quot;ג-4, תשע&quot;ו, תשע&quot;ו-19, תשע&quot;ט-2)
: (א) אין בהוראות [[סעיף 225א]] כדי למנוע מזכאי המקבל גמלה לפי [[הסעיף האמור]] לקבל גם שירותי סיעוד כאמור [[בסעיף 225(ב)]], כפי שקבע המוסד בהתאם להוראות [[סעיף 225(א1)]], למעט שירותי סיעוד הניתנים בידי עובד זר.
: (ב) מי שקיבל גמלה בכסף כאמור [[בסעיף 225א]] וכן שירותי סיעוד, כאמור בסעיף זה, תחושב גמלתו כך שמגמלתו המלאה ינוכה השווי בכסף של יחידות השירות שקיבל, ומהיתרה שתתקבל לאחר הניכוי יופחתו 20%; לעניין זה -
::- &quot;גמלה מלאה&quot; - שווי הגמלה שהיתה ניתנת לזכאי אילו היה מקבל את הגמלה בעין לפי [[סעיף 224]];
::- &quot;התוספות&quot; - (((נמחקה).))
: (ג) (((בוטל).))

@ 225ג. ניכוי הפרשות סוציאליות מגמלת סיעוד (תיקון: תשע&quot;ג-4, תשע&quot;ו, תשע&quot;ח-8, תשע&quot;ח-9)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;חשבון בנק&quot;, &quot;פיקדון&quot; - חשבון הבנק או הפיקדון כמשמעותם [[בסעיף 1יא לחוק עובדים זרים]];
::- &quot;שיעור ההפרשה לפי צו הרחבה או הסכם קיבוצי&quot; - השיעור הגבוה מבין אלה:
::: (1) 12%;
::: (2) האחוז משכר העבודה שחובה על מעביד בענף הסיעוד, לפי הסכם קיבוצי או צו הרחבה, לשלם לקופת גמל לקצבה בעד עובדו בעבור מרכיב הפיצויים ובעבור מרכיב התגמולים בגין חלקו של המעביד;
::- &quot;שיעור ההפרשה&quot; - שיעור ההפרשה לפי צו הרחבה או הסכם קיבוצי, או, בהתקיים כל התנאים המפורטים להלן, השיעור האמור כשממנו מופחת אחד חלקי 12:
::: (1) המעביד הוא זכאי לגמלת סיעוד שמקבל את גמלת הסיעוד לידיו לפי הוראת [[סעיף 225א]];
::: (2) המעביד התחיל להעביר, באמצעות המוסד, את הפיקדון החל בחודש הראשון שלאחר תחילת העסקת העובד, לחשבון הבנק, והעברת הפיקדון לחשבון הבנק לא הופסקה לבקשתו של המעביד לפי הוראות סעיף קטן (ב);
::: (3) טרם חלפו 72 חודשים מהיום שבו ניתנה לראשונה לעובד הזר אשרת עבודה מסוג ב/1 לפי [[תקנה 5 לתקנות הכניסה לישראל, התשל&quot;ד-1974]];
::- &quot;קופת גמל לקצבה&quot; - כהגדרתה [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס&quot;ה-2005]].
: (ב) זכאי לגמלת סיעוד בכסף לפי [[סעיף 225א]], המעסיק עובד זר, רשאי לבקש מהמוסד לנכות סכום השווה לשיעור ההפרשה כשהוא מוכפל בשכר המינימום, לחודש, כמשמעותו [[בחוק שכר מינימום]], והמוסד יעבירו בשם הזכאי לחשבון הבנק; זכאי כאמור רשאי לבקש מהמוסד להפסיק את הניכוי.
: (ג) קבלת שירותי סיעוד לפי [[סעיף 225ב]] קודמת לניכוי סכומים כאמור בסעיף זה.
: (ד) בוצע ניכוי כאמור בסעיף זה יראו את הזכאי, בתקופה שבעדה בוצע הניכוי, כאילו מילא את חובתו לפי הסכם קיבוצי או צו הרחבה לתשלום לקופת גמל לקצבה; היה הפרש בין השכר המחושב לפי הוראות [[סעיף 13 לחוק פיצויי פיטורים]] שנקבע במפורש בחוזה העבודה שבין הזכאי לבין המטפל, לבין שכר המינימום, יהיה הזכאי חייב בתשלום שיעור ההפרשה לפי צו הרחבה או הסכם קיבוצי, לגבי חלק מההכנסה השווה להפרש.
: (ה) העביר המוסד ניכוי כאמור בסעיף זה לחשבון הבנק, יראו את הסכומים שנוכו כסכומים שהופקדו לטובת פיקדון, ויחולו לגביהם הוראות [[סעיף 1יא(א) עד (ה) ו-(ז) עד (ט) לחוק עובדים זרים]], והתקנות שהותקנו מכוחן, לרבות לעניין ניכויים מהפיקדון.
: (ה1) בוצע ניכוי כאמור בסעיף זה, יעביר המוסד לזכאי לגמלת סיעוד, אחת לשנה, וכן לפי בקשתו, אישור לגבי הסכומים שנוכו מגמלתו לפי סעיף זה, התקופה שבעדה בוצע הניכוי, פרטים מזהים של העובד שלטובתו בוצע הניכוי ושיעור ההפרשה שלפיו חושב סכום הניכוי; באישור כאמור יצוינו גם עיקרי הוראות סעיף קטן (ד).
: (ו) אין בהוראות סעיף קטן (ד) כדי לפטור זכאי מהוראות [[חוק פיצויי פיטורים]], אם התקיימו התנאים הקבועים בו לתשלום פיצויי פיטורים, והכל לגבי השלמת תשלום פיצויי הפיטורים העולה על הסכום של מרכיב הפיצויים שעל המעביד להפריש לקופת גמל לקצבה לפי צו הרחבה או הסכם קיבוצי.
: (ז) (((בוטל).))

@ 225ד. הוראות לעניין גמלת סיעוד בכסף (תיקון: תשע&quot;ג-4, תשע&quot;ו, תשע&quot;ח-8)
: (א) שר הרווחה והשירותים החברתיים, באישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע הוראות לביצוע [[סעיפים 225א עד 225ג]].
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח סיעוד) (כללי ביצוע והסדרים בעניין בחירת הזכאי בגמלה בכסף), התשע״ד–2014]].))
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) גמלת סיעוד המשולמת בכסף לא תיחשב הכנסה של הזכאי לכל דבר ועניין.
: (ד) המוסד יערוך מעקב אחר ההשפעה של יישום הוראות [[סעיפים 224(א)(1)]] [[ו-225(ה)]] על מקבלי גמלת סיעוד, לרבות האפשרות לקבל גמלה בכסף ולרבות שירותי הסיעוד שניתנו בפועל שלא מכוח חוק זה למי שקיבל גמלה בכסף, ויגיש דיווח על הממצאים לוועדת העבודה והרווחה אחת לשנה, ב-1 בינואר בשנים 2020 עד 2023.

@ 225ה. מתאם טיפול (תיקון: תשע&quot;ח-9)
: (א) מתאם טיפול יקשר בין גופים הנותנים שירות בתחומי הסיעוד, הבריאות והרווחה ובין מבוטח ויסייע לו לממש את זכויותיו בתחומים אלו, וכן ימלא תפקידים שהוטלו עליו לפי חוק זה, והכול כפי שייקבע בתקנות לפי סעיף קטן (ב).
: (ב) השר, בהסכמת שר האוצר ושר הבריאות ובאישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע הוראות לעניין מתאם טיפול, ובכלל זה הוראות בעניינים אלו:
:: (1) תנאי הכשירות של מתאם טיפול;
:: (2) הגדרת תפקידו וסמכויותיו של מתאם טיפול, כך שיינתן מענה מיטבי לצרכיהם של המבוטחים, בהתאם למצבם התפקודי והבריאותי;
:: (3) אוכלוסיות נוספות שיהיו זכאיות לסיוע מאת מתאם טיפול;
:: (4) אופן מתן הסיוע על ידי מתאם טיפול;
:: (5) הממשקים בין מתאם טיפול לבין הגופים כאמור בסעיף קטן (א);
:: (6) דרכי הבקרה והפיקוח על מתאמי טיפול;
:: (7) הוראות לעניין סיוע במימוש זכאות לגמלת סיעוד.
: (ג) השר ידווח לוועדת העבודה והרווחה אחת לשלושה חודשים על יישום הוראות סעיף זה.

@ 226. תקופת אכשרה [127פו]
: תקופת האכשרה המזכה לגמלת סיעוד היא 12 חודשים רצופים בתכוף לפני הגשת התביעה לגמלה.

@ 227. סייג לזכאות [127פז] (תיקון: תש&quot;ע-4, תשע&quot;ז-10)
: (א) מבוטח הנמצא במוסד סיעודי או שמתקיים בו האמור [[בסעיף 307(א)]] לא יהיה זכאי לגמלת סיעוד.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), מבוטח שאושפז בבית חולים, יהיה זכאי לגמלת סיעוד לתקופה שאינה עולה על 30 ימים ממועד אשפוזו; בסעיף זה, &quot;בית חולים&quot; - בית חולים כמשמעותו [[בסעיף 24 לפקודת בריאות העם, 1940]], למעט בית חולים המיועד לפי תעודת הרישום שלו לאשפוז חולים סיעודיים, סיעודיים מורכבים, תשושי נפש או שיקומיים בלבד.
: (ג) מבוטח שחדלה להשתלם לו גמלת סיעוד בשל כך שאושפז בבית חולים, ובתוך תקופה של 90 ימים שוחרר מבית החולים, יהיה זכאי לגמלת סיעוד ממועד שחרורו, בשיעור שנקבע לגביו טרם אשפוזו; המוסד רשאי לקבוע תקופה ארוכה מ-90 ימים.

@ 228. מניעת כפל תשלומים [127פח] (תיקון: תשס&quot;ב-11)
: (א) הזכאי לגמלת סיעוד וכן לקצבה מיוחדת לפי [[סעיף 112]] או לקצבה לשירותים מיוחדים לפי [[סעיפים 206]] [[ו-206א]], הברירה בידו לבחור באחת מהן.
: (ב) הזכאי לגמלת סיעוד לפי [[פרק זה]] וכן לשירותי סיעוד בכסף או בעין מאוצר המדינה, על פי חוקים וסוגי תשלומים שיקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה, הברירה בידו לבחור באחד מהם.
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח סיעוד) (מניעת כפל תשלומים), התשמ&quot;ח-1988]].))

@ 229. תחילת הזכאות [127פט] (תיקון: תשע&quot;ו-15)
: על אף הוראות [[סעיף 296]], הזכאות לגמלת סיעוד תתחיל בתום שבעה ימים מהיום שבו הוגשה התביעה לגמלה.

@ 230. בדיקה [127צ] (תיקון: תש&quot;ס-2, תשס&quot;ח-6, תשע&quot;ב-4, תשע&quot;ג-2, תשע&quot;ח-8)
: (א) המוסד רשאי לבדוק -
:: (1) אם הזכאי מטופל בידי בן משפחה או אם הוא מקבל את שירותי הסיעוד בהיקף וברמה שנקבעו לו, לפי הענין;
:: (2) את מידת תלותו של הזכאי בעזרת הזולת לביצוע פעולות יום-יום ואת הצורך שלו בהשגחה (להלן - התפקוד), לרבות בדיקה מחדש לפי בקשתו של הזכאי, הכל לפי כללים שיקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה ובלבד שלעניין הוראות [[סעיף 224(ג)]] בדיקה מחדש, בטרם חלפו שישה חודשים ממועד בדיקה קודמת, תיערך באותו האופן שבו נערכה הבדיקה הקודמת.
::: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח סיעוד) (בדיקה מחדש של מידת התלות בעזרת הזולת של זכאי לגימלת סיעוד), התשמ&quot;ח-1988]].))
: (ב) המוסד יערוך פיקוח ובקרה על מתן שירותי סיעוד בפועל לזכאים בהיקף שנקבע להם וברמה הולמת ועל קבלת שירותי סיעוד על ידי זכאים שמקבלים גמלה בכסף בלבד.

@ 230א. הגבלת תקופת הזכאות (תיקון: תש&quot;ס-2)
: (א) פקיד תביעות רשאי לקבוע כי הגמלה תשולם לתקופה מוגבלת שקבע, כאשר מצבו התפקודי של הזכאי אינו יציב.
: (ב) מי שזכאי לגמלת סיעוד לראשונה, והוא לוקה בליקוי שהוא זמני לפי טיבו, לא תשולם לו הגמלה לתקופה העולה על 60 ימים; השר יקבע כללים, תנאים והוראות שבהתקיימם יוכר ליקוי כליקוי זמני.
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח סיעוד) (ליקוי זמני), התש&quot;ס-2000]].))
: (ג) הוראות [[סעיף 229]] לא יחולו על מי שמתקיים בו האמור בסעיף קטן (ב), ובלבד שלא תינתן גמלת סיעוד בעד תקופה שקדמה ליום שבו הוגשה התביעה לגמלה.

@ 230ב. (תיקון: תשס&quot;ו, תש&quot;ע-6) : (((פקע).))
@ 231. [127צא] (תיקון: תשע&quot;ט-2) : (((בוטל).))
@ 232. [127צב] (תיקון: תשע&quot;ג-4, תשע&quot;ו, תשע&quot;ט-2) : (((בוטל).))

@ 233. השגה על קביעת שירותי סיעוד [127צג] (תיקון: תשע&quot;ט-2)
: על קביעת המוסד לפי [[סעיפים 225(א1) עד (ד) ו-(ז)]] [[או 225א(ד)]] ניתן להשיג לפני מנהל תחום הגמלאות במוסד, שיחליט בהשגה שהוגשה לו בתוך 21 ימים.

@ 234. הרחבת סוגי זכאים וגמלאות [127צד] (תיקון: תשס&quot;ד)
: השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי -
: (1) להחיל את הזכאות לגמלת סיעוד גם על מי שטרם הגיע לגיל הפרישה;
: (2) לקבוע סוגים נוספים של גמלאות שיינתנו למוגבלים בתפקוד, וכללים, תנאים, מבחנים, שיעורים ומועדים לתשלומן.

=== סימן ג': ועדה ארצית ===

@ 235. ועדה ארצית לעניני סיעוד [127צה]
: (א) השר ימנה ועדה ארצית מייעצת לעניני סיעוד (להלן - הועדה הארצית), וכן ימנה את יושב ראש הועדה מבין החברים שימונו לפי סעיף קטן (ב)(9) או (10).
: (ב) ואלה חברי הועדה הארצית:
:: (1) שני נציגים של משרד העבודה והרווחה;
:: (2) שני נציגים של משרד הבריאות;
:: (3) נציג של משרד האוצר;
:: (4) נציג של משרד הפנים;
:: (5) שני נציגים של מרכז השלטון המקומי;
:: (6) שני נציגים של המוסד;
:: (7) שני נציגים של קופת חולים של ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ-ישראל;
:: (8) נציג של כל קופות החולים האלה:
::: (א) קופת חולים מכבי;
::: (ב) קופת חולים לעובדים לאומיים;
::: (ג) קופת חולים מאוחדת;
:: (9) שלושה מומחים בתחום הטיפול הממושך של חולים סיעודיים, שימונו בהתייעצות עם שר הבריאות;
:: (10) מומחה מבין מנהלי המחלקות הגריאטריות או מבין מומחים במוסדות סיעוד, שימונה בהתייעצות עם שר הבריאות;
:: (11) נציג של &quot;אש&quot;ל&quot; - האגודה לתכנון ולפיתוח שירותים למען הזקן בישראל;
:: (12) נציג של &quot;משען&quot; - מרכז משען של ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ-ישראל;
:: (13) שני נציגים של הסתדרות הגמלאים בישראל.
: (ג) תקופת כהונתה של הועדה הארצית תהיה ארבע שנים.
: (ד) המוסד יספק לועדה הארצית שירותי מינהל שיידרשו לעבודתה התקינה.
: (ה) השר רשאי לקבוע את סדרי עבודת הועדה, וככל שלא נקבעו כאמור רשאית היא לקבוע את סדרי עבודתה.

@ 236. תפקידי הועדה הארצית [127צו]
: הועדה הארצית תייעץ למוסד בענין מימון פעולות לפי [[סעיף 237(א)]] (להלן - פעולות פיתוח) ולצורך זה -
: (1) תבדוק תכניות לפעולות פיתוח שיגישו לה גופים ציבוריים ותחווה דעתה עליהן;
: (2) תמליץ על סדרי עדיפות כלל-ארציים לפעולות פיתוח;
: (3) תמליץ על הקצאת כספים למימון פעולות פיתוח.

=== סימן ד': מימון ===

@ 237. פיתוח והחזקה שוטפת של שירותים [127צז] (תיקון: תשנ&quot;ו-3, תשנ&quot;ח-8, תש&quot;ס, תשס&quot;ג-7, תשס&quot;ג-8, תשס&quot;ז, תשפ&quot;ב-3)
: (א)(1) בהתייעצות עם המועצה ולפי המלצה של הועדה הארצית יממן המוסד, באישור השר ובהסכמת שר האוצר, פעולות המיועדות לפיתוח שירותים קהילתיים למוגבלים בתפקודם הזקוקים לטיפול ממושך וכן לפיתוח שירותים הניתנים במוסדות סיעודיים ולשיפור איכותם, ובלבד שהסכום הכולל של התחייבויות המוסד, בשנת כספים פלונית, למימון פעולות כאמור, לרבות התחייבויות לגבי שנות הכספים הבאות, לא יעלה על 57 מליון שקלים חדשים.
:: (2) על אף הוראות פסקה (1) -
::: (א) המוסד רשאי, באופן כאמור בפסקה (1), להתחייב לממן פעולות לפי הוראות אותה פסקה, בסכום העולה על הסכום הקבוע בה, ובלבד שסכום ההתחייבויות הנוסף יופחת מהסכום הכולל שבו יהיה המוסד רשאי להתחייב בשתי שנות הכספים הבאות, באופן שיקבע בהסכמת שר האוצר;
::: (ב) התחייב המוסד, בשנת כספים מסוימת, לממן פעולות כאמור בפסקה (1) בסכום הנמוך מהסכום הקבוע בה, רשאי הוא, באופן כאמור באותה פסקה, להתחייב בשנת הכספים שלאחריה בסכום הקבוע בה, בתוספת סכום ההפרש או בתוספת 20% מהסכום הקבוע בה, לפי הנמוך; לענין זה, &quot;סכום ההפרש&quot; - סכום השווה להפרש שבין הסכום הקבוע בפסקה (1) לבין הסכום שבו התחייב המוסד בשנת הכספים המסוימת;
::: (ג) בוטלה התחייבות שניתנה לפי סעיף קטן זה, בשנת הכספים שבה ניתנה ההתחייבות או באחת משתי שנות הכספים שלאחריה, רשאי המוסד, באופן כאמור בפסקה (1), להתחייב, בשנת הכספים שבה בוטלה ההתחייבות או בשנת הכספים שלאחריה, בסכום השווה לסכום המרבי שבו הוא רשאי להתחייב באותה שנת כספים לפי פסקה (1) ופסקאות משנה (א) ו-(ב), בתוספת סכום ההתחייבות שבוטלה כאמור.
:: (3) הסכום הקבוע בפסקה (1) יעודכן ב-1 בינואר של כל שנה לפי השינוי במדד ביחס ל-1 בינואר של השנה שקדמה לה; לענין זה, &quot;מדד&quot; - מדד שיקבע השר בצו בהסכמת שר האוצר.
: (ב) הגדיל משרד העבודה והרווחה או משרד הבריאות בשנת כספים פלונית את מספר האנשים המטופלים במוסדות סיעודיים, לעומת מספר האנשים שטופלו במוסדות סיעודיים בשנת 1985, יממן המוסד את ההחזקה השוטפת של מספר האנשים שנוספו במוסדות האמורים באותה שנת כספים, ובלבד שסך ההקצאה לשנה פלונית, לכל אחד מהמשרדים, לא יעלה על 15% מאמדן הגביה השנתית של דמי ביטוח סיעוד לאותה שנה; המימון ייעשה בסכומים, במועדים ובדרכים שיוסכמו בין המוסד לבין המשרדים, ובלבד שישולמו הסכומים, בעד שנה פלונית, לאחר שנתקבל דיווח על ניצול הכספים שהוקצו לפי סעיף קטן זה בשנה הקודמת.
: (ג)(1) (((נמחקה).))
:: (2) אומדן הגביה האמור בסעיף קטן (ב) יחושב בהתאם לשיעור דמי ביטוח סיעוד כפי שהיה בתוקף ביום ג' בתמוז התשנ&quot;ה (1 ביולי 1995).

== פרק י&quot;א: ביטוח אזרחים ותיקים וביטוח שאירים [פרק ב'] (תיקון: תשע&quot;ז-12) ==

=== סימן א': הוראות כלליות ===

@ 238. הגדרות [5] (תיקון: תשנ&quot;ו, תשנ&quot;ו-2, תשס&quot;א-7, תשס&quot;ו-8, תש&quot;ע-8, תשע&quot;ד-6, תשע&quot;ו-8, תשע&quot;ז-5, תשע&quot;ז-16, תש&quot;ף-2, תש&quot;ף-4, תש&quot;ף-5, תשפ&quot;א-11, תשפ&quot;ב-9, תשפ&quot;ב-10, תשפ&quot;ג-5, תשפ&quot;ג-8, תשפ&quot;ד-12, תשפ&quot;ה-11, תשפ&quot;ו, תשפ&quot;ו-7)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;אלמנה&quot; - מי שהיתה אשתו של המבוטח בשעת פטירתו, להוציא -
:: (1) מי שהיתה אשתו פחות משנה, ואם היא בת 55 שנים ומעלה - פחות מחצי שנה, ולא ילדה לו ילד;
:: (2) מי שבחמש השנים האחרונות שלפני פטירת המבוטח היתה נפרדת ממנו שלוש שנים לפחות ובכללן 12 חודשים שלפני פטירת המבוטח ולא היתה זכאית למזונות ממנו על פי פסק דין של בית משפט או בית דין מוסמך או על פי הסכם בכתב, או שהמבוטח לא נשא למעשה במזונותיה תוך 12 החודשים שלפני פטירתו; פסקה זו לא תחול על אשה שבעת פטירתו של המבוטח שולמה בעדה תוספת תלויים לפי [[סעיפים 200]] [[או 244]];
:- &quot;אלמן&quot; - מי שהיה בן זוגה של המבוטחת בשעת פטירתה, כל עוד יש עמו ילד או הכנסתו אינה עולה על הסכום המתקבל לפי [[פרט 1 של לוח ט']], להוציא -
:: (1) מי שהיה בן זוגה פחות משנה, ואם הוא בן 55 שנים ומעלה - פחות מחצי שנה;
:: (2) מי שבחמש השנים האחרונות שלפני פטירת המבוטחת היה נפרד ממנה שלוש שנים לפחות ובכללן 12 חודשים שלפני פטירת המבוטחת;
:: בן זוג של מבוטחת שבשעת פטירתה היה עמו ילד שמלאו לו 18 שנים אך לא נתקיימו בו התנאים האמורים בפסקאות (2) ו-(3) של הגדרת &quot;ילד&quot;, ייחשב כאלמן מהיום שבו נתקיים בילד תנאי מהתנאים האמורים;
:- &quot;ילד&quot; - ילד של המבוטח לרבות נכד שכל פרנסתו על המבוטח, ובלבד שנתקיים בהם אחד מאלה:
:: (1) לא מלאו להם 18 שנים;
:: (2) לא מלאו להם 20 שנים, ובלבד שעיקר זמנם מוקדש לסיום לימודים במוסד חינוכי על-יסודי או שהם שוחרים במסגרת קדם-צבאית של צבא הגנה לישראל;
:: (3) לא מלאו להם 24 שנים והם אחד מאלה:
::: (א) בשירות סדיר כמשמעותו [[בחוק שירות בטחון]], למעט שירות צבאי לפי התחייבות לשירות קבע, ואולם לא יובא בחשבון, לענין פסקה זו, שירות סדיר העולה על 36 חודשים;
::: (ב)(1) מתנדב בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית;
::::: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (בנות בשירות לאומי בהתנדבות), התשס&quot;ב-2002]].))
:::: (2) בן המשרת בהתנדבות בשירות לאומי שאישר השר לפי פסקת משנה (1) ובתנאים שקבע לפי הפסקה האמורה, בשינויים המחויבים, ובלבד שמתקיימים לגביו שניים אלה:
::::: (א) הוא יוצא צבא כהגדרתו [[בחוק שירות ביטחון]], שקיבל פטור מחובת שירות ביטחון או שלא נקרא לשירות סדיר, לפי [[החוק האמור]];
::::: (ב) (((נמחקה);))
:::: (3) (((הוראת שעה עד מועד הפקיעה של [[חוק שירות לאומי–אזרחי, התשע״ד–2014]], ביום 31.8.2026, חלה גם על מי שהתחיל את שירותו לפני המועד האמור גם אחרי המועד האמור עד שייסים את שירותו):)) משרת בשירות לאומי–אזרחי;
::: (ג) לומדים באחד ממסלולי העתודה שהוכרו בפקודות הצבא כהגדרתן [[בחוק השיפוט הצבאי, התשט&quot;ו-1955]], ושירותם הסדיר לפי [[חוק שירות בטחון]] נדחה עקב לימודיהם כאמור;
:: (4) לא מלאו להם 21 שנים והם משרתים בהתנדבות בשירות למטרה ציבורית או לאומית שאישר השר ובתנאים שקבע באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, תקופה שאינה עולה על 12 חודשים ושירותם הסדיר לפי [[חוק שירות בטחון]] נדחה עקב שירותם בהתנדבות כאמור;
::: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ילד המשרת בהתנדבות בשירות למטרה ציבורית או לאומית), התשנ&quot;ז-1997]].))
:: (5) (((נמחקה);))
:: והמונח הורה יתפרש בהתאם לכך; לענין [[סימן ד' לפרק זה]] [[וסימן ח' לפרק ה']] ייחשב כילד מי שנתקיימו בו התנאים האמורים בפסקאות (2) ו-(3) להגדרה זו, אף אם בשעת פטירת המבוטח לא היה בגדר ילד;
:- &quot;הכנסה&quot; - כפי שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה ויראו הכנסה מדמי אבטלה, כהגדרתם [[בסעיף 158]], כהכנסה מעבודה או ממשלח יד;
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (קביעת הכנסה בביטוח זיקנה ושאירים), תשל&quot;ז-1976]].))
:- &quot;עקרת בית&quot; - אשה נשואה, למעט עגונה, שבן זוגה מבוטח לפי [[פרק זה]], שאינה עובדת ואינה עובדת עצמאית, ובכלל זה אישה כאמור שהיא חברת קיבוץ מתחדש;
:- &quot;אלמנה בת קצבה&quot; - אלמנה שאינה עובדת ואינה עובדת עצמאית הזכאית לקצבה לפי [[סעיף 132(1) עד (5)]] או לפי [[סעיף 252]];
:- &quot;עובד מבוטח&quot;, &quot;עובדת מבוטחת&quot; - מבוטח לפי [[פרק זה]], למעט עקרת בית ואלמנה בת קצבה ולרבות עקרת בית ואלמנה שמשתלמת לה גמלה לפי [[פרק ט']].

@ 239. תחילת תקופת התשלום [6] (תיקון: תשע&quot;ז-12)
: (א) נוצרה זכות לקצבה או לתוספת לקצבה לפי [[פרק זה]] עד 15 בחודש פלוני, תשולם הקצבה או התוספת החל ב-1 באותו חודש; נוצרה הזכות אחרי 15 בחודש פלוני, תשולם הקצבה או התוספת החל ב-1 בחודש שלאחריו.
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), אם היה הזכאי לקצבה זכאי גם לגמלה לפי [[חוק הבטחת הכנסה]] בעד החודש שבו נוצרה הזכות לקצבה, תשולם הקצבה החל ב-1 בחודש שבו נוצרה הזכות כאמור, ובלבד שלא תשולם קצבת שאירים בעד חודש שבעדו שולמה קצבת אזרח ותיק לפי [[פרק זה]] או קצבת נכות לפי [[פרק ט']] למבוטח שמכוחו משולמת קצבת השאירים.

=== סימן ב': מבוטחים ===

@ 240. מבוטח [7] (תיקון: תשנ&quot;ו, תשס&quot;ד, תשע&quot;ז-12, תשפ&quot;ב-7)
: (א) בכפוף להוראות סעיף קטן (ב), תושב ישראל שמלאו לו 18 שנים מבוטח לפי [[פרק זה]], להוציא מי שביום שבו נעשה לראשונה תושב ישראל כבר הגיע לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, [[בחלק ג' בלוח א'1]], ולגבי אישה - אם ביום שבו נעשתה לראשונה תושבת ישראל כבר הגיעה לגיל הפרישה.
: (ב) מבוטחת שאינה פטורה מתקופת אכשרה לפי [[סעיף 246(ב)]], ואשר לא נתמלאה לגביה כעובדת מבוטחת תקופת אכשרה המזכה לקצבת אזרח ותיק לפי [[סעיף 246(א)]], תהיה מבוטחת לענין [[פרק זה]] לפי [[סימן ג']] בלבד.

@ 241. [8] (תיקון: תשנ&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 242. [9] (תיקון: תשנ&quot;ו) : (((בוטל).))

@ 243. סוגים מיוחדים [10]
: השר רשאי לקבוע סוגי בני אדם שעל אף הוראות [[סעיף 240]] לא יהיו מבוטחים לפי [[פרק זה]]; ואולם המוסד רשאי, אם נתבקש לעשות כן, לבטח אדם מאלה או להפסיק ביטוחו לפי תנאים שנקבעו.
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח ברשות), תשל&quot;ט-1979]].))

=== סימן ג': ביטוח אזרחים ותיקים (תיקון: תשע&quot;ז-12) ===

@ 244. קצבת אזרח ותיק [11] (תיקון: תשנ&quot;ו, תשס&quot;ג-11, תשס&quot;ו-6, תשס&quot;ח-7, תשס&quot;ט-4, תשע&quot;ז-12)
: (א) מבוטח שהגיע לגיל המזכה בקצבת אזרח ותיק, ישלם לו המוסד, בכפוף להוראות [[סימן זה]], קצבה חודשית בשיעור של 17.7% מהסכום הבסיסי.
: (ב) היו למבוטח האמור בסעיף קטן (א) תלויים - תשולם לו בעדם, בנוסף לקצבה שלו, תוספת תלויים כדלהלן:
:: (1) בעד בן הזוג לפי [[סעיף 247(1) או (3)]] - 8.7% מהסכום הבסיסי;
:: (2) בעד כל אחד משני ילדיו הראשונים - 5.6% מהסכום הבסיסי.
: (ג) לענין הזכויות לפי [[סעיף 238]], סעיף זה [[וסעיפים 245]], [[247]], [[249]] [[ו-250]], רואים כמבוטח גם תושב ישראל שהשלים תקופת אכשרה לפי [[סעיף 246]] אף אם לא היה מבוטח לפי [[סימן ב']] ערב הגיעו לגיל המזכה אותו בקצבת אזרח ותיק.
: (ג1) הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו לגבי מי שמבוטח לפי [[סימן זה]] בלבד.
: (ד) השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי להגדיל את השיעורים הנקובים בסעיפים קטנים (א) ו-(ב).
: (ה) בכפוף להוראות [[סעיף 324]] יוסיף המוסד לשלם את הקצבה למי שחדל להיות תושב ישראל.

@ 245. גיל קצבת אזרח ותיק וקצבת אזרח ותיק יחסית [12] (תיקון: תשנ&quot;ו, תשנ&quot;ו-7, תשנ&quot;ח-10, תשס&quot;ד, תשע&quot;ז-12, תשפ&quot;ב-7)
: (א) הגיל לקצבת אזרח ותיק הוא -
:: (1) בגבר - שבעים שנים ואם הכנסתו בשנת מס אינה עולה על ההכנסה המרבית - גיל הפרישה;
:: (2) באשה - הגיל הקבוע לגביה, בהתאם לחודש לידתה, [[בחלק ד' בלוח א'1]], ואם נתקיים בה אחד מאלה - גיל הפרישה;
::: (א) נתמלאה לגביה כעובדת מבוטחת תקופת אכשרה המזכה בקצבת אזרח ותיק לפי [[סעיף 246(א)]] והכנסתה בשנת מס אינה עולה על ההכנסה המרבית;
::: (ב) היא פטורה מתקופת אכשרה לפי [[סעיף 246(ב)]] והכנסתה בשנת מס אינה עולה על ההכנסה המרבית;
::: (ג) קיבלה קצבת נכות לפי [[פרק ט']], שנים עשר חודשים רצופים לפחות בתכוף לפני שהגיעה לגיל הפרישה.
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), אם עלתה הכנסתו של המבוטח על ההכנסה המרבית, תשולם לו קצבת אזרח ותיק לפי [[סעיף 244(א) ו-(ב)]] בניכוי 60% מהסכום העולה על ההכנסה המרבית, לפי דרכי חישוב וכללי עיגול שקבע השר, ובלבד שסכום הקצבה לאחר הניכוי לא יפחת מסכום השווה ל-10% מסכום הקצבה לפי [[סעיף 244(א)]]; ואולם רשאי המבוטח לוותר על קצבה זו לתקופה שביקש.
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (קיצבת זיקנה יחסית), תשל&quot;א-1971]].))
: (ב1) לענין סעיף קטן (ב), לא תובא בחשבון הכנסה של מי שהיה זכאי לקצבה לפי [[פרק ט']] בתכוף לפני הגיעו לגיל הפרישה.
: (ב2) (((בוטל).))
: (ג) לענין סעיף זה -
::- &quot;הכנסה&quot; - הכנסה למעט הכנסה שמקורה בקצבה המשתלמת מכוח חיקוק, דיני חוץ או הסכם קיבוצי או חוזה עבודה, בין שנערכו בישראל ובין שנערכו בחוץ לארץ;
::- &quot;הכנסה מרבית&quot; - צירוף ההכנסות החודשיות המחושבות לפי האמור [[בלוח ט'1]] בשנת מס, ואם עוד לא חלפה שנת המס - צירופם של שניים אלה:
::: (1) ההכנסות החודשיות שחושבו לפי [[לוח ט'1]] באותה שנת מס;
::: (2) ההכנסה החודשית האחרונה שחושבה לפי [[לוח ט'1]] כפול מספר החודשים שנותרו עד תום אותה שנת מס.

@ 246. תקופת אכשרה [15] (תיקון: תשנ&quot;ו, תשס&quot;ב-11, תשס&quot;ד, תשע&quot;ז-12, תשפ&quot;ב-7)
: (א) תקופת האכשרה המזכה בקצבת אזרח ותיק היא אחת מאלה:
:: (1) 60 חודשים, בין שהם רצופים ובין שאינם רצופים, שבהם היה אדם מבוטח תוך עשר השנים האחרונות שקדמו לגיל המזכה אותו בקצבת אזרח ותיק;
:: (2) 144 חודשים שבהם היה אדם מבוטח, בין שתקופה זו רצופה ובין שאינה רצופה;
:: (3) לא פחות מ-60 חודשים, אף אם אינם רצופים, שבהם היה אדם עובד מבוטח או עובדת מבוטחת, ובלבד שמספר חודשים אלה אינו פחות ממספר החודשים שבהם התקיימו ההוראות שלהלן:
::: (א) הוא לא היה מבוטח מחמת שחדל להיות תושב ישראל;
::: (ב) הוא לא היה עובד מבוטח או עובדת מבוטחת.
: (ב) אשה מבוטחת לא תזדקק לתקופת אכשרה לפי סעיף קטן (א) אם נתקיים אחד מאלה:
:: (1) היא גרושה, אלמנה או עגונה;
:: (2) היא לא נשואה, ונעשתה תושבת ישראל מכוח כניסתה לישראל, ובאותו זמן כבר הגיעה לגיל הקבוע לגביה, בהתאם לחודש לידתה, [[בחלק ה' בלוח א'1]];
:: (3) בן זוגה אינו מבוטח;
:: (4) שולמה לה קצבת נכות לפי [[פרק ט']] בעד החודש שקדם בתכוף ליום שבו הגיעה לגיל הפרישה.
: (ג) (((בוטל).))

@ 247. תלויים [17] (תיקון: תשס&quot;ג-5, תשס&quot;ד)
: לענין [[סימן זה]], תלוי במבוטח הוא אחד מהמפורטים להלן שהוא תושב ישראל:
: (1) אשתו שנתמלאו בה כל אלה:
:: (א) ילדה לו ילד או שהיא אשתו שנה אחת לפחות;
:: (ב) היא בת 45 שנים ומעלה או שיש עמה ילד שלו;
:: (ג) אם לא הגיעה לגיל הקבוע לגביה, בהתאם לחודש לידתה, [[בחלק ב' בלוח א'1]] - הכנסתה אינה עולה על הסכום המתקבל לפי [[פרט 1 של לוח ט']];
: (2) ילדו;
: (3) מי שהוא בן זוגה של מבוטחת שנה אחת לפחות ונתקיים בו אחד מאלה:
:: (א) מלאו לו 70 שנים;
:: (ב) מלאו לו 50 שנים והכנסתו אינה עולה על הסכום הנקוב [[בפרט 1 ללוח ט']] או על כל סכום אחר שהשר קבע בצו לאחר התייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה.

@ 247א. תוספת לקצבה למי שהגיע לגיל 80 (תיקון: תשס&quot;ח-7, תשס&quot;ט-4)
: מבוטח שהגיע לגיל 80, תשולם לו, נוסף על קצבתו, תוספת בשיעור ההפרש שבין 18.7% לבין השיעור האמור [[בסעיף 244(א)]].

@ 248. תוספת ותק [18] (תיקון: תשנ&quot;ו, תשס&quot;ח-7, תשע&quot;ז-6, תשע&quot;ז-12, תשע&quot;ח-7)
: מי שהיה מבוטח כעובד מבוטח או כעובדת מבוטחת (((עד שנת 2016, יותר מעשר שנים; בשנת 2017, יותר מתשע שנים; בשנת 2018, יותר מארבע שנים; בשנת 2019 ואילך, [ללא התנאי]))) לפני היום שבו הגיעה לו לראשונה קצבת אזרח ותיק, יוגדלו הקצבה, והתוספת כאמור [[בסעיף 247א]], ב-2% לכל שנת ביטוח (((עד שנת 2016, שלמעלה מעשר שנות הביטוח הראשונות; בשנת 2017, שלמעלה מתשע שנות הביטוח הראשונות; בשנת 2018, שלמעלה מארבע שנות הביטוח הראשונות; בשנת 2019 ואילך, [ללא התנאי]))) שבעדה שולמו דמי הביטוח, אך לא תוגדל מכוח סעיף זה ביותר מ-50%.

@ 249. תוספת דחיית קצבה [19] (תיקון: תשס&quot;ד, תשע&quot;ז-12)
: (א) מבוטח שהגיע לגיל שבו היה זכאי לקצבת אזרח ותיק אילולא היתה לו הכנסה העולה על ההכנסה המזכה אותו לפי [[סעיף 245]] לקצבה כאמור, והכנסה זו מקורה במשלח יד, תוגדל הקצבה שהוא זכאי לה לפי הסעיפים הקודמים ב-5% לכל שנה שבה היתה לו הכנסה כאמור.
: (ב) מבוטח שהיתה לו הכנסה כאמור במשך תשעה חודשים לפחות מתוך שנה פלונית יראוהו, לענין סעיף זה, כאילו היתה לו הכנסתו זו במשך כל השנה.
: (ג) על אף הוראות סעיף קטן (א) יחולו הוראות סעיף זה אף לגבי מי שוויתר על הקצבה לפי [[סעיף 245]].

@ 250. מבוטח שחדל להיות זכאי [20]
: היה המבוטח זכאי לקצבה וחדלו להתקיים בו תנאי הזכאות לקצבה בהתאם [[לסעיף 245]], יופסק תשלום הקצבה; חזר המבוטח ונעשה זכאי לקצבה, יחודש תשלום הקצבה; שנות העבודה שבהן הופסק תשלום הקצבה כאמור יבואו במנין השנים לענין הגדלת הקצבה לפי [[סעיף 249]].

@ 251. קצבת אזרח ותיק לנכה [20א] (תיקון: תשס&quot;ב-11, תשע&quot;ז-12, תשע&quot;ח-4, תשפ&quot;ב-3)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;קצבת נכות&quot; - קצבה חודשית כמשמעותה [[בסעיף 199(1)]] וכן גמלה מיוחדת לעולה המשתלמת לפי הסכם מכוח [[סעיף 9]];
::- &quot;סכום קצבת אזרח ותיק&quot; - סכום השווה לקצבה המשתלמת לפי הוראות [[סעיפים 244(א) ו-(ב)]] [[ו-248]], וכן גמלת אזרח ותיק מיוחדת לעולה;
::- &quot;גמלה נוספת לנכה&quot; - סכום השווה להפרש שבין קצבת נכות וסכום קצבת אזרח ותיק;
::- &quot;תיקון מס' 200&quot; - [[20:489287|חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 200), התשע&quot;ח-2018]].
: (ב) מבוטח ששולמה לו קצבת נכות בתכוף לפני שנעשה זכאי לקצבת אזרח ותיק, וסכום קצבת האזרח הוותיק שהוא זכאי לו נמוך מסכום קצבת הנכות האמורה, זכאי לקצבת האזרח הוותיק בצירוף גמלה נוספת לנכה (בסעיף זה - קצבת אזרח ותיק לנכה), ואולם תוספת התלויים תחושב בעד כל חודש בהתאם למספר התלויים בנכה באותו חודש כמשמעותם [[בסעיף 200(ג)]]; קצבת האזרח הוותיק לנכה תעודכן בשיעורים ובמועדים שבהם מתעדכנת קצבת הנכות.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), לעניין חישוב הגמלה הנוספת לנכה, מבוטח ששולמה לו קצבת נכות ונעשה זכאי לתשלום קצבת אזרח ותיק ביום תחילתו של [[20:489287|תיקון מס' 200]] או לפניו, יהיה זכאי לתוספת לקצבת הנכות בשיעור של 10.70% מקצבת יחיד מלאה כמשמעותה [[בסעיף 200(ב)]], החל ביום תחילתו של [[20:489287|תיקון מס' 200]]; ואם לא חלות לגביו הוראות [[סעיף 307]] - יהיה זכאי גם לתוספת לקצבת הנכות בשיעורים המפורטים להלן מקצבת יחיד מלאה:
:: (1) 8.52% - בעד התקופה שמיום כ&quot;א בתמוז התשפ&quot;א (1 ביולי 2021) ועד ליום כ&quot;ז בטבת התשפ&quot;ב (31 בדצמבר 2021);
:: (2) 12.74% - בעד התקופה שמיום כ&quot;ח בטבת התשפ&quot;ב (1 בינואר 2022) ואילך.
: (ד) על אף האמור בסעיף קטן (ב), לעניין חישוב הגמלה הנוספת לנכה, מבוטח ששולמה לו קצבת נכות והוראות [[סעיף 307]] אינן חלות לגביו, יהיה זכאי לתוספת לקצבת הנכות בשיעורים המפורטים להלן מקצבת יחיד מלאה כמשמעותה [[בסעיף 200(ב)]], לפי העניין:
:: (1) אם נעשה זכאי לתשלום קצבת אזרח ותיק בתקופה שמיום תחילתו של [[20:489287|תיקון מס' 200]] ועד יום ט&quot;ז בטבת התשפ&quot;א (31 בדצמבר 2020) -
::: (א) 8.52% - בעד התקופה שמיום כ&quot;א בתמוז התשפ&quot;א (1 ביולי 2021) ועד יום כ&quot;ז בטבת התשפ&quot;ב (31 בדצמבר 2021);
::: (ב) 12.74% - בעד התקופה שמיום כ&quot;ח בטבת התשפ&quot;ב (1 בינואר 2022) ואילך;
:: (2) אם נעשה זכאי לתשלום קצבת אזרח ותיק בתקופה שמיום י&quot;ז בטבת התשפ&quot;א (1 בינואר 2021) ועד יום כ&quot;א בתמוז התשפ&quot;א (1 ביולי 2021) - 17%, בעד התקופה שמיום כ&quot;א בתמוז התשפ&quot;א (1 ביולי 2021) ואילך, ואם היה זכאי לקצבה לפי [[סעיף 201]] לפני שנעשה זכאי לתשלום קצבת אזרח ותיק - כיחס שבין אחוז דרגת אי-כושרו להשתכר ובין מאה, במכפלת 17%.

@ 251א. שמירת הזכאות להטבות שנלוות לגמלת הבטחת הכנסה (תיקון: תשע&quot;ח-4, תשפ&quot;ב-3)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;גוף ציבורי&quot; - הממשלה, הסוכנות היהודית לארץ ישראל וכן גוף נתמך או גוף מתוקצב כהגדרתם [[בסעיף 32 לחוק יסודות התקציב, התשמ&quot;ה-1985]];
::- &quot;גמלת הבטחת הכנסה&quot; - גמלה חודשית המשתלמת לפי [[חוק הבטחת הכנסה]];
::- &quot;תיקון מס' 200&quot; - [[20:489287|חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 200), התשע&quot;ח-2018]].
: (ב) מבוטח שהשתלמה לו גמלת הבטחת הכנסה, ערב תחילתו של [[20:489287|תיקון מס' 200]] או ערב תחילת הזכאות להגדלה בהתאם להוראות [[סעיף 251]] כנוסחו [[בחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ&quot;ב-2021]], ובשל השינוי שחל בשיעור קצבת אזרח ותיק לנכה המשתלמת לו בהתאם להוראות [[סעיף 251(ב) עד (ד)]], חדלה להשתלם לו גמלת הבטחת הכנסה, יוסיף להיות זכאי להטבות הניתנות לפי כל דין וכן להטבות הניתנות על ידי גוף ציבורי לפי הסכם או נוהג למי שמשתלמת לו גמלת הבטחת הכנסה.

=== סימן ד׳: ביטוח שאירים ===

@ 252. גמלת שאירים [21] (תיקון: תשס&quot;ג-11, תשס&quot;ו-6, תשס&quot;ח-7, תשס&quot;ט-4, תשע&quot;ד-10, תשע&quot;ז-18)
: (א) נפטר מבוטח, ישלם המוסד מענק לפי הוראות [[סעיף 255]] או קצבת שאירים חודשית באחד משיעורים אלה:
:: (1) 17.7% מהסכום הבסיסי –
::: (א) לאלמנה שעמה ילדים;
::: (ב) לאלמן שעמו ילדים, כל זמן שהילדים עמו;
::: (ג) לאלמנה או לאלמן שהם בני 50 שנים ומעלה;
:: (2) 13.3% מהסכום הבסיסי – לאלמנה או לאלמן שהם בני 40 שנים ומעלה ועדיין אינם בני 50 שנים ולא נתקיים בהם אחד התנאים שבפסקה (1)(א) ו־(ב).
: (ב) אלמנה או אלמן שעמם ילדים, ישלם להם המוסד, כל זמן שהילדים עמם, תוספת בעד כל אחד מילדיהם – 8.3% מהסכום הבסיסי.
: (ג) ילדים שהניח אחריו המבוטח ואין אלמנה או אלמן הזכאים לקבל בעדם תוספת, יהיו שיעורי הקצבה כך:
:: (1) בכפוף להוראות פסקה (2), אם לילדים הורה – תשולם הקצבה בשיעור של 11% מהסכום הבסיסי כשישנו ילד אחד בלבד, ובשיעור של 8.3% מהסכום הבסיסי בעד כל ילד;
:: (2) אם אין לילדים הורה, או שההורה גר דרך קבע בחוץ לארץ, תשולם הקצבה בעד כל ילד מהילדים בשיעור של 11% מהסכום הבסיסי.
: (ג1) לעניין [[סימן זה]], יראו כילד גם מי שלא מלאו לו 20 שנים, ובלבד שהוא לומד במוסד חינוכי בתכנית לימודים בהיקף שלא יפחת מ־20 שעות לימוד שבועיות; לעניין סעיף קטן זה, ”מוסד חינוכי” – אחד מאלה:
:: (1) מוסד שקיבל הכרה לפי [[סעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי&quot;ח-1958]] (בסעיף זה – חוק המועצה להשכלה גבוהה);
:: (2) מוסד שקיבל היתר או אישור לפי [[סעיף 21א לחוק המועצה להשכלה גבוהה]];
:: (3) מוסד שהתואר שהוא מעניק הוכר לפי [[סעיף 28א לחוק המועצה להשכלה גבוהה]];
:: (4) מוסד שקיבל רישיון לפי [[+|סעיפים 25ג]] [[ו־25ד לחוק המועצה להשכלה גבוהה]] או רישיון זמני לפי [[סעיף 25ט לחוק המועצה להשכלה גבוהה]];
:: (5) מוסד על־תיכוני להכשרה או להשכלה מקצועית, טכנית, תורנית או דתית, לרבות מסלול להכשרה או להשכלה כאמור במוסד על־תיכוני, המכשיר את תלמידיו לבחינות ממשלתיות או המעניק השכלה המוכרת על ידי משרד ממשלתי או לפי כל דין;
:: (6) ישיבת הסדר, ישיבה גבוהה ציונית או ישיבה, כהגדרתן [[+|בסעיפים 22א]], [[+|22ב]] [[או 26ב לחוק שירות ביטחון]];
:: (7) מוסד ללימודים תורניים לבנות שמקבל תמיכה לפי [[סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ&quot;ה-1985]];
:: (8) מכינה קדם־אקדמית או קדם־הנדסית של מוסד כאמור בפסקאות (1) עד (5) או מכינה קדם־צבאית מוכרת כהגדרתה [[בחוק המכינות הקדם־צבאיות, התשס&quot;ח-2008]].
: (ג2) לעניין [[סימן זה]], יראו כאלמן גם מי שהילד שעמו הוא ילד כאמור בסעיף קטן (ג1).
: (ד) לענין הזכויות לפי [[סעיף 238]], סעיף זה [[וסעיפים 253]], [[258]], [[260]] [[ו־267]], רואים כמבוטח גם תושב ישראל שהשלים את תקופת האכשרה לפי [[סעיף 253]] אף אם לא היה מבוטח בעת שנפטר.
: (ה) השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי להגדיל את השיעורים הנקובים בסעיפים קטנים (א), (ב) ו־(ג).

@ 252א. גמלת שאירים לילדיה של עקרת בית (תיקון: תשנ&quot;ט-4, תש&quot;ס-4)
: (א) מבוטחת לענין [[פרק זה]] לפי [[סימן ג']] בלבד לפי [[סעיף 240(ב)]], אשר אינה פטורה מתקופת אכשרה לפי [[סעיף 253(ב)]] ואשר לא נתמלאה לגביה כעובדת מבוטחת תקופת אכשרה המזכה בגמלת שאירים לפי [[סעיף 253(א)]], יהיו הילדים שהניחה אחריה זכאים לקצבת שאירים לפי הוראות [[סעיף 252(ג)]].
: (ב) האמור בסעיף קטן (א) יחול גם על ילדים שהניחה אחריה מי שלא היתה מבוטחת כמשמעותה בסעיף קטן (א), מחמת אחד מאלה בלבד:
:: (1) היא נפטרה לפני יום ט' בטבת התשנ&quot;ו (1 בינואר 1996) (להלן - היום הקובע);
:: (2) מלאו לה 65 לפני היום הקובע.

@ 253. תקופת אכשרה [22] (תיקון: תשנ&quot;ו)
: (א) תקופת האכשרה המזכה לגמלת שאירים לפי [[סעיף 252]] היא תקופה שבה היה אדם מבוטח כעובד מבוטח או כעובדת מבוטחת באחת מתקופות אלה:
:: (1) 12 החודשים האחרונים לפני תאריך הפטירה;
:: (2) 24 חודשים, בין שהם רצופים ובין שאינם רצופים, בחמש השנים האחרונות לפני תאריך הפטירה;
:: (3) תקופת האכשרה לפי [[סעיף 246]];
:: (4) 60 חודשים, בין שהם רצופים ובין שאינם רצופים, בעשר השנים האחרונות לפני תאריך הפטירה.
: (ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על עובד מבוטח או עובדת מבוטחת שנפטרו והיו אחד מאלה:
:: (1) מבוטח שעדיין לא מלאה שנה מהיום שנעשה תושב ישראל;
:: (2) מבוטח שעדיין לא מלאו לו 19 שנים;
:: (3) גרושה או אלמנה שנפטרה תוך שנה מיום שנתגרשה או שנתאלמנה;
:: (4) מבוטח שעיקר פרנסת בן זוגו או ילדיו היתה עליו;
:: (5) מבוטח שהניח אחריו ילד - לגבי אותו ילד.

@ 254. מענק ליתום שהגיע למצוות [22א] (תיקון: תשס&quot;ג-11)
: (א) נפטר מבוטח ומשתלמת מכוחו קצבת שאירים, ישלם המוסד לילדו בהגיעו לגיל 13 שנים, ולילדתו בהגיעה לגיל 12 שנים, מענק בשיעור שני שלישים מהסכום הבסיסי.
: (ב) (((בוטל).))

@ 255. תשלום מענק [23]
: (א) אלמנה שלא מלאו לה עדיין 40 שנים ואינה זכאית לקצבה, או אלמנה שפקעה זכותה לקצבה שלא עקב נישואיה, ישלם לה המוסד מענק בסכום השווה לקצבת שאירים לפי שיעור הקצבה כאמור [[בסעיף 252(א)(1)]] כפול שלושים ושש.
: (ב) חזרה ונישאה אלמנה הזכאית לקצבת שאירים, תפקע זכותה לקצבת שאירים והמוסד ישלם לה מענק בשני שיעורים כלהלן:
:: (1) לאחר יום נישואיה מחדש - סכום השווה לקצבת שאירים המחושב על בסיס שיעור הקצבה כאמור [[בסעיף 252(א)(1)]] (להלן - שיעור הקצבה), שהשתלמה בעד החודש שבו נישאה מחדש, כפול שמונה עשרה;
:: (2) כתום שנתיים מיום נישואיה מחדש - סכום השווה לשיעור הקצבה, בעד החודש האחרון של השנתיים האמורות, כפול שמונה עשרה.
: (ג) אלמנה שחזרה ונישאה ונפטר בעלה מהנישואין החדשים והיא מקבלת מכוחו קצבת שאירים או קצבת תלויים, ישולם לה השיעור השני של המענק, אף אם טרם חלפו שנתיים מיום נישואיה מחדש; המענק יחושב על בסיס שיעור הקצבה בעד החודש שבו נפטר בעלה כאמור.
: (ד) דין אלמן לענין סעיף זה כדין אלמנה.

@ 256. אלמנה שהיה עמה ילד [23א]
: אלמנה הזכאית לקצבת שאירים, שהיה עמה ילד ואינו עמה עוד, תשולם לה קצבה כאילו היא בת 50 שנים.

@ 256א. תוספת לקצבה למי שהגיע לגיל 80 (תיקון: תשס&quot;ח-7, תשס&quot;ט-4)
: אלמן או אלמנה שהגיעו לגיל 80, תשולם להם, נוסף על קצבתם, תוספת בשיעור ההפרש שבין 18.7% לבין השיעור האמור [[בסעיף 252(א)]].

@ 257. תוספת ותק [24] (תיקון: תשנ&quot;ו, תשס&quot;ח-7, תשע&quot;ז-6, תשע&quot;ח-7)
: היה אדם שבזכותו משתלמת הגמלה עובד מבוטח או עובדת מבוטחת (((עד שנת 2016, יותר מעשר שנים; בשנת 2017, יותר מתשע שנים; בשנת 2018, יותר מארבע שנים; בשנת 2019 ואילך, [ללא התנאי]))) ושולמו כל דמי הביטוח, יוגדלו הגמלאות המשתלמות לפי [[סעיפים 252]] [[ו-256א]] או לפי [[סעיף 255]] ב-2% לכל שנת ביטוח (((עד שנת 2016, שלמעלה מעשר שנות הביטוח הראשונות; בשנת 2017, שלמעלה מתשע שנות הביטוח הראשונות; בשנת 2018, שלמעלה מארבע שנות הביטוח הראשונות; בשנת 2019 ואילך, [ללא התנאי]))) שבעדה שולמו דמי הביטוח, אך לא תוגדל גמלה מכוח סעיף זה ביותר מ-50%.

@ 258. גמלה ליותר מאלמנה אחת [25]
: מבוטח שהניח אחריו יותר מאלמנה אחת, תהיה כל אחת מהן זכאית לגמלת שאירים לפי [[סימן זה]] כאילו היא אלמנה יחידה.

@ 259. קצבה לילדים מנישואין קודמים [25א]
: מבוטח שהניח אחריו ילדים מנישואין קודמים שאינם נמצאים עם האלמנה, יהיו שני הילדים הראשונים מכל נישואין כאמור זכאים לקצבה לפי [[סעיף 252(ג)]].

@ 260. חידוש זכות לקצבה [26] (תיקון: תשע&quot;ז-18)
: אלמנה או אלמן הזכאים למענק לפי [[סימן זה]] שלא עקב נישואיהם, שוב לא יהיו זכאים לקצבה בזכותו של אותו מבוטח, ואולם –
: (1) אלמנה שילדה לו ילד אחרי מותו תהיה זכאית לקצבה החל ביום פטירתו של המבוטח, והמענק ששולם לה ייזקף על חשבון הקצבה המגיעה לה;
: (2) אלמנה או אלמן, שאחד התנאים האמורים בפסקת משנה (א) או (ב) שלהלן מתקיים בילד שעמם אחרי מותו של המבוטח, יהיו זכאים לקצבה החל ביום שבו נתקיים בילד אותו תנאי, והמענק ששולם להם ייזקף על חשבון הקצבה המגיעה להם:
:: (א) תנאי מהתנאים האמורים [[בפסקאות (2) ו־(3) של הגדרת ”ילד” שבסעיף 238]];
:: (ב) התנאים [[שבסעיף 252(ג1)]].

@ 261. זכאי לקצבת שאירים בגיל קצבת אזרח ותיק [26ב, לוח ד'1] (תיקון: תשנ&quot;ו, תשע&quot;ז-12)
: (א) זכאי לקצבת שאירים שנעשה זכאי לקצבת אזרח ותיק או זכאי לקצבת אזרח ותיק שנעשה זכאי לקצבת שאירים, ישולם לו, בנוסף לקצבת האזרח הוותיק, 50% מקצבת השאירים, ובלבד שהשלים תקופת אכשרה לפי [[סעיף 246(א)]] כעובד מבוטח או כעובדת מבוטחת.
: (ב) זכאית לקצבת שאירים שנעשתה זכאית לקצבת אזרח ותיק כמבוטחת לפי [[סימן ג' לפרק זה]] בלבד, או זכאית לקצבת אזרח ותיק כמבוטחת לפי [[הסימן האמור]] בלבד, שנעשתה זכאית לקצבת שאירים - הבחירה בידיהן לקבל אחת מהן.
: (ג) קצבת אזרח ותיק לפי סעיף זה תשולם במלואה, על אף הוראות [[סעיף 366]].

@ 262. אלמנה או אלמן שחזרו ונישאו [27]
: (א) אלמנה הזכאית למענק לפי [[סימן זה]] עקב נישואיה, זכותה לקצבה תפקע, ואולם אם חדלה להיות נשואה לפני תום עשר שנים מהיום שבו חזרה ונישאה, או שתוך תקופה זו החלו הליכי גירושין בינה לבין בן זוגה בפני בית דין או בית משפט, תהא זכאית מחדש לקצבה החל ביום שבו חדלה להיות נשואה כאמור, והמענק או שיעורו הראשון ששולם לה ייזקף על חשבון הקצבה, בכפוף להוראות אלה:
:: (1) חזרה האלמנה להיות זכאית לקצבה תוך 18 חודשים מהיום שבו פקעה זכותה לקצבה עקב נישואיה, ייזקף על חשבון הקצבה החלק השמונה עשר מהשיעור הראשון של המענק כפול במספר החודשים שבעדם מגיעה לה קצבה בתקופת 18 החודשים האמורים;
:: (2) חזרה האלמנה להיות זכאית לקצבה אחרי תום 18 חודשים ולפני תום שנתיים מהיום שבו פקעה זכותה לקצבה עקב נישואיה, לא ייזקף השיעור הראשון של המענק על חשבון הקצבה;
:: (3) חזרה האלמנה להיות זכאית לקצבה לאחר תום שנתיים ולפני תום שלוש שנים מהיום שבו פקעה זכותה לקצבה עקב נישואיה, ייזקף על חשבון הקצבה החלק השמונה עשר מהשיעור השני של המענק כפול במספר החודשים שבעדם מגיעה לה קצבה בתקופת 18 החודשים האחרונים מתוך שלוש השנים האמורות;
:: (4) חזרה האלמנה להיות זכאית לקצבה לאחר תום שלוש שנים מהיום שבו פקעה זכותה לקצבה עקב נישואיה - לא ייזקף המענק על חשבון הקצבה.
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א) רשאי השר לקבוע סוגי מקרים ותנאים שבהם לא תפקע זכותה לקצבה של האלמנה שחזרה ונישאה.
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (קיצבת שאירים לאלמנה שנישאה), תשל&quot;ז-1976]].))
: (ג) הוראות סעיף זה יחולו גם על אלמן, בתיאומים לפי הענין.

@ 263. תשלום הקצבה לילדים [28]
: השר רשאי לקבוע לידי מי ישלמו את הקצבה לילדים לפי [[סעיף 252(ב) ו-(ג)]], ואם אין היא משתלמת במלואה לידי אדם אחד - כיצד יחלקוה.
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (תשלום קיצבאות בעד ילדים וחלוקתן), תשי&quot;ט-1959]].))

@ 264. סייג לתחולה [30]
: הוראות [[סעיפים 252 עד 263]] לא יחולו לגבי מי שנפטר כתוצאה ישירה מפעולות מלחמה.

@ 265. הכשרה מקצועית ודמי מחיה לאלמנה וליתום [90, 90א] (תיקון: תשע&quot;ז-18)
: (א) השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע הוראות ותנאים בדבר –
:: (1) מתן הכשרה מקצועית לאלמנה או לאלמן, לרבות דמי מחיה והוצאות אבחון;
::: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (הכשרה מקצועית ודמי מחיה), תשל&quot;ט-1979]].))
:: (2) תשלומי דמי מחיה והוצאות אבחון בעד יתום שעיקר זמנו מוקדש ללימודים על־יסודיים או להכשרה מקצועית או שהוא לומד במוסד חינוכי כהגדרתו [[בסעיף 252(ג1)]] ומתקיימים בו התנאים האמורים [[באותו סעיף]].
: (ב) לענין סעיף זה, ”יתום” – יתום שהוא ילד, ומשתלמת מכוח הורהו קצבת שאירים.

=== סימן ה': דמי קבורה ===

@ 266. דמי קבורה בארץ [29(א)] (תיקון: תשס&quot;ג-11)
: הובא לקבורה בישראל אדם שנפטר בישראל או תושב ישראל שנפטר בחוץ לארץ, ישלם המוסד לחברה קדישא, לרשות מקומית, למוסד ציבורי אחר או לכל אדם המורשה כדין לעסוק בקבורת נפטרים, שטיפלו בקבורת המת, דמי קבורה בסכומים ולפי תנאים ומבחנים שקבע השר בהתייעצות עם השר לעניני דתות ובאישור ועדת העבודה והרווחה; הסכומים שנקבעו כאמור יעודכנו מדי שנה משנת 2006 ואילך, ב-1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני אותו יום לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני 1 בינואר של השנה הקודמת.
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (דמי קבורה), תשל&quot;ו-1976]].))

@ 267. דמי קבורה בחוץ לארץ [29(ב)]
: נפטר מבוטח, בן זוגו או ילדו, והובא לקבורה בחוץ לארץ, ישולמו דמי הקבורה למי שנקבע, ובלבד שהסכום לא יעלה על דמי הקבורה שהיו משתלמים אילו הובא הנפטר לקבורה בישראל.

@ 268. סייג לאגרות קבורה [29(ג)]
: כל גוף המורשה לפי [[=חוק שירותי הדת|סעיף 13 לחוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל&quot;א-1971]], והתקנות שהותקנו לפיו (להלן - חוק שירותי הדת), לעסוק בקבורת נפטרים, לא יגבה בקשר לקבורה כל תשלום, לרבות אגרות שירותים לפי [[חוק שירותי הדת]], בנוסף לדמי קבורה לפי [[סימן זה]], זולת אם הותר התשלום לפי התנאים והמבחנים שנקבעו לפי [[סעיף 266]].

@ 269. סייג לתחולה [30]
: הוראות [[סימן זה]] לא יחולו על מי שנפטר כתוצאה ישירה מפעולות מלחמה.

=== סימן ו': מענק מעבר בשל העלאת גיל הפרישה (תיקון: תשפ&quot;ב-7) ===

@ 269א. מענק מעבר בשל העלאת גיל הפרישה (תיקון: תשפ&quot;ב-7)
: (א) מבוטחת תהיה זכאית למענק מעבר בשל העלאת גיל הפרישה, בעד ארבעת החודשים העוקבים מיום שמלאו לה 62 שנים (בסעיף זה [[ובסעיף 269ב]] - מענק מעבר); המענק ישולם בשיעורים האמורים בסעיף קטן (ב), בהתאם לשנת לידתה כאמור באותו סעיף קטן, בעד כל חודש מהחודשים האמורים שבו התקיימו בה כל התנאים המפורטים להלן:
:: (1) אין לה הכנסה מעבודה או ממשלח יד והיא אינה נמצאת בחופשה ללא תשלום מיוזמתה;
:: (2) נתמלאה לגביה כעובדת מבוטחת תקופת אכשרה המזכה בקצבת אזרח ותיק לפי [[סעיף 246(א)]] או שהיא פטורה מתקופת אכשרה לפי [[סעיף 246(ב)]];
:: (3) הכנסתה שמקורה בקצבה המשולמת מכוח חיקוק, דיני חוץ, הסכם קיבוצי או חוזה עבודה אינה עולה על 73.5% מהשכר הממוצע (בסעיף זה - הסכום הקובע);
:: (4) היא נולדה בין השנים 1960 ו-1966;
:: (5) לא שולמו לה דמי אבטלה לפי [[סעיף 171(א)(1ב)]] והיא אינה זכאית לדמי אבטלה בעד אותו חודש לפי [[הסעיף האמור]];
:: (6) היא אינה זכאית לקצבת נכות, גמלת הבטחת הכנסה לפי [[חוק הבטחת הכנסה]] או תשלום מזונות לפי [[חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל&quot;ב-1972]];
:: (7) היא הצהירה כי הכנסתה ממקורות נוספים על אלו המפורטים בפסקה (3), למעט הכנסה מעבודה וממשלח יד, בשנת המס שקדמה למועד הזכאות, לא עלתה על 60,000 שקלים חדשים, והסכימה להעברת ההצהרה מהמוסד לרשות המסים לשם בדיקתה; לעניין זה תובא בחשבון רק מחצית מההכנסה המשותפת של בני זוג במשק בית משותף.
: (ב) שיעור מענק המעבר לכל חודש יהיה לגבי כל מבוטחת הסכום כמפורט להלן לצידה או ההפרש שבין הסכום הקובע להכנסתה כמשמעותה בסעיף קטן (א)(3), לפי הנמוך:
:: (1) מבוטחת שנולדה בין השנים 1960 ל-1962 - 4,000 שקלים חדשים;
:: (2) מבוטחת שנולדה בשנת 1963 - 3,750 שקלים חדשים;
:: (3) מבוטחת שנולדה בשנת 1964 - 3,500 שקלים חדשים;
:: (4) מבוטחת שנולדה בשנת 1965 - 3,250 שקלים חדשים;
:: (5) מבוטחת שנולדה בשנת 1966 - 3,000 שקלים חדשים.
: (ג) מענק מעבר לא ייחשב כהכנסה לעניין כל דין.
: (ד) הייתה המבוטחת זכאית למענק מעבר ולקצבת שאירים לפי [[סימן ד']] או לקצבת תלויים לפי [[סעיף 131]], בעד אותו החודש, ישולם לה חלף המענק סכום השווה להפרש שבין המענק לקצבה כאמור שהיא זכאית לה, לפי העניין, ואם סכום הקצבה גבוה מהמענק - לא ישולם לה מענק.
: (ה) על אף האמור [[בסעיף 296(ב)(1) סיפה]], מענק מעבר ישולם אף אם חלפו 18 חודשים מהחודש שבו נוצרו התנאים המזכים במענק, ובלבד שטרם חלפו 24 חודשים מהחודש האמור.

@ 269ב. פנייה יזומה לבחינת זכאות למענק מעבר (תיקון: תשפ&quot;ב-7)
: (א) המוסד יפנה באופן יזום, ככל שיש ברשותו את הנתונים הנדרשים לכך, ויש ביכולתו להשתמש בהם לשם כך, למי שעשויות להיות זכאיות למענק מעבר, כדי ליידע אותן בדבר זכאותן האפשרית לפי [[סימן זה]]; הפנייה תכלול, ככל האפשר, פרטים בדבר כל האמצעים שניתן להגיש באמצעותם את טופס התביעה למענק או קישור לטופס תביעה מקוון.
: (ב) אין בהוראות סעיף זה כדי להעניק זכאות למענק מעבר בשל העלאת גיל הפרישה לפי [[סעיף 269א]], למי שאינה זכאית לו לפי [[אותו סעיף]].

@ 269ג. שיפוי (תיקון: תשפ&quot;ב-7)
: אוצר המדינה ישפה את המוסד על ההוצאות שהוציא לביצוע [[סעיף 269א]].

== פרק י&quot;ב: תגמולים למשרתים במילואים [פרק ו'4] ==

@ 270. הגדרות [127סז] (תיקון: תשנ&quot;ט, תשנ&quot;ט-3, תשס&quot;ב-7, תשס&quot;ג-11, תשס&quot;ג-12, תשס&quot;ג-13, תשס&quot;ד-9, תשס&quot;ח-8, תשפ&quot;ד, תשפ&quot;ד-5, ק&quot;ת תשפ&quot;ד, תשפ&quot;ה-4, תשפ&quot;ו-2)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;מילואים&quot; - שירות מילואים כהגדרתו [[בחוק שירות המילואים, התשס&quot;ח-2008]];
:- &quot;שירות חצי-יומי&quot; - שירות מילואים שתחילתו לאחר השעה 16:00 ושמשכו, לרבות זמני הנסיעה אל מקום השירות וממנו, אינו עולה על שש שעות באותו היום, בהתייצבות אחת, בהתאם לכללים ולהוראות שייקבעו בפקודות הצבא, כהגדרתן [[בחוק השיפוט הצבאי, התשט&quot;ו-1955]];
:- &quot;שכר מינימום&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;שירות חד-יומי&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;התגמול המרבי&quot; - סכום השווה לסכום הבסיסי כפול 5, כשהוא מחולק בשלושים;
:- &quot;התגמול המזערי&quot; - 95% מהסכום הבסיסי לחודש מחולק בשלושים;
:- &quot;הכנסה&quot; - ההכנסה שממנה מגיעים דמי ביטוח, לרבות הסכום שממנו היו מגיעים דמי ביטוח אילולא השיעור המרבי הקבוע לתשלום דמי ביטוח.

@ 271. הזכות לתגמול [127סח] (תיקון: תשס&quot;א-4, תשס&quot;ג-13, תשס&quot;ח-8)
: (א) מי שמשרת כחוק במילואים, ישולם לו תגמול בשיעור האמור [[בסעיף 272]] בעד ימי שירותו במילואים כמפורט להלן, לפי העניין, אף אם הכנסתו לא פחתה מחמת שירותו כאמור:
:: (1) לגבי שירות רצוף של שבעה ימי מילואים, לרבות כמה תקופות בנות שבעה ימים כל אחת - בעד כל יום מילואים;
:: (2) היתה יתרת ימי השירות במילואים לאחר חישוב התגמול כאמור בפסקה (1), שישה ימים - בעד שבעה ימים; פחתה היתרה כאמור משישה ימים - בעד סך ימי המילואים הנותרים כשהוא מוכפל ב-1.4.
: (ב) שיעור התגמול למי ששירת שירות חצי-יומי, יהיה מחצית השיעור האמור [[בסעיף 272]].
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (תגמול בעד שירות חד־יומי), התשמ״ז–1986]].))

@ 272. שיעור התגמול [127ע]
: (א) שיעור התגמול ליום יהיה, למי שבתכוף לפני שירותו במילואים היה -
:: (1) עובד - שכר העבודה הרגיל;
:: (2) עובד עצמאי - הכנסתו הממוצעת;
:: (3) לא עובד ולא עובד עצמאי - התגמול המזערי.
: (ב) לא יפחת שיעור התגמול ליום מהתגמול המזערי ולא יעלה על התגמול המרבי.
: (ג) מי שבתכוף לפני שירותו במילואים היה מובטל הזכאי לדמי אבטלה לפי [[פרק ז']] (בסעיף זה - מובטל), לא יפחת שיעור תגמולו מדמי האבטלה ליום שהיה זכאי להם אילו היה מובטל בתקופת שירותו במילואים.

@ 273. שכר עבודה רגיל והכנסה ממוצעת [127עא] (תיקון: תשס&quot;ד-9, תשס&quot;ח-8)
: (א)(1) שכר העבודה הרגיל של עובד וההכנסה הממוצעת של עובד עצמאי, לענין [[סעיף 272]], הם סכום ההכנסה בעד רבע השנה שקדם ל-1 בחודש שבו החל שירות המילואים (בסעיף זה - רבע השנה); חל פיצוי לאחר חודש שבתקופת רבע השנה, תוגדל ההכנסה בעד אותו חודש בשיעור הפיצוי שחל לאחריו ועד סיום תקופת השירות; סכום ההכנסה המתקבל כאמור יחולק ב-90.
:: (2) סכום ההכנסה לחודש לגבי כל חודש ברבעון, המחושב לענין פסקה (1), לא יפחת מ-68% מהסכום הבסיסי, אף אם לא עבד באותו חודש.
: (ב) לענין [[סעיף 272]], מי שברבע השנה עבד פחות מ-60 ימים, יהיה שכר עבודתו הרגיל או הכנסתו הממוצעת, לפי הענין, סכום ההכנסה בעד שלושת החודשים שבחר לעצמו, מתוך ששת החודשים שקדמו ל-1 בחודש שבו החל שירות המילואים, והוראות סעיף קטן (א)(2) יחולו לגבי כל חודש שבחר לעצמו כאמור; חל פיצוי לאחר חודש שבחר, יוגדלו שכר העבודה הרגיל וההכנסה הממוצעת בעד אותו חודש בשיעור הפיצוי שחל לאחריו ועד סיום תקופת השירות; סכום ההכנסה המתקבל כאמור יחולק ב-90.
: (ג) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע נסיבות מיוחדות שבהן יחושב התגמול לפי ההכנסה שהיתה לעובד בחודש שבו שירת במילואים אילו לא שירת ואילו עבד ודרכי חישוב התגמול.

@ 274. חישוב התגמול במקרים מיוחדים [127עב]
: (א) לענין חישוב שכר העבודה הרגיל או ההכנסה הממוצעת יראו אדם שבתכוף לפני שירותו במילואים לא היה עובד או עובד עצמאי, אך ההפסקה בעיסוקו לא עלתה על התקופה שנקבעה לכך, כאילו החל את שירותו במילואים ביום שחדל להיות עובד או עובד עצמאי, לפי הענין.
: (ב) עובד הזכאי לתגמול גם כעובד עצמאי, לא יעלה סכום התגמול ליום, שישולם לו, על התגמול המרבי לעובד עצמאי.

@ 274א. חישוב התגמול למקבל דמי פגיעה (תיקון: תשס&quot;ח-3)
: מי שבתכוף לפני שירותו במילואים היה זכאי לדמי פגיעה כמשמעותם [[בסעיף 92]], יהיה שכר העבודה הרגיל או ההכנסה הממוצעת שלו לעניין [[סעיף 272]], סכום ההכנסה בעד רבע השנה שקדם ליום שבעדו הגיעו לו לראשונה דמי הפגיעה האמורים, אם הסכום האמור גבוה משכר העבודה הרגיל או ההכנסה הממוצעת, המחושבים לפי [[סעיף 274]]; סכום ההכנסה המתקבל כאמור יחולק ב-90.

@ 274ב. חישוב התגמול בעד שירות מילואים נוסף בתקופת חירום (תיקון: תשפ&quot;ה-4)
: (א) בסעיף זה, &quot;תקופת חירום&quot; - תקופה שתחילתה ב-1 בחודש שלאחר 30 ימים מהיום שבו נקראו חיילי מילואים לפי [[סעיף 8 לחוק שירות המילואים, התשס&quot;ח-2008]], וסיומה ביום האחרון של החודש שבו הפסיקו להיקרא חיילי מילואים כאמור.
: (ב)(1) על אף האמור [[בסעיף 273]], עובד שנקרא לשירות מילואים בתקופת חירום, וה-1 בחודש שבו החל שירות המילואים חל פחות מ-90 ימים רצופים לאחר סיום שירות מילואים קודם שלו בתקופת החירום (בסעיף קטן זה - שירות מילואים נוסף בתקופת החירום), יהיה שכר עבודתו הרגיל, לעניין [[סעיף 272]], סכום ההכנסה בעד רבע השנה שקדם ל-1 בחודש שבו החל שירות המילואים הראשון שלו בתקופת החירום, ושכל שירות מילואים בתקופה שמתום שירות מילואים זה ועד שירות המילואים שבעדו ניתן התגמול, הוא שירות מילואים נוסף בתקופת החירום.
:: (2) על אף האמור [[בסעיף 273]], עובד שנקרא לשירות מילואים נוסף בתקופת החירום ועבד פחות מ-60 ימים ברבע השנה כאמור בפסקה (1), יהיה שכר עבודתו הרגיל, לעניין [[סעיף 272]], סכום ההכנסה בעד שלושת החודשים שבחר לעצמו מתוך ששת החודשים שקדמו ל-1 בחודש שבו החל שירות המילואים הראשון שלו כאמור בפסקה (1).
:: (3) חל פיצוי לאחר חודש שבתקופת רבע השנה כאמור בפסקה (1) או חודש שבחר העובד כאמור בפסקה (2), לפי העניין, תוגדל ההכנסה בעד אותו חודש בשיעור הפיצוי שחל לאחריו ועד סיום תקופת שירות המילואים.
:: (4) סכום ההכנסה המתקבל לפי פסקאות (1) עד (3), יחולק ב-90.
: (ג) עלה סכום ההכנסה המחושב לפי הוראות [[סעיף 273(א) או (ב)]], על סכום ההכנסה המחושב בעד רבע השנה או בעד שלושת החודשים, כאמור בסעיף קטן (ב), לפי העניין, יחולו לעניין ההפרש שבין הסכומים (בסעיף זה - עלייה בהכנסה) הוראות אלה:
:: (1) עלייה בהכנסה בשיעור של עד 20% תובא בחשבון בחישוב התגמול;
:: (2) עלייה בהכנסה בשיעור העולה על 20% תובא בחשבון בחישוב התגמול, ובלבד שהיא חלה במשך שלושה חודשים רצופים לפחות מהמועד שבו עלתה ההכנסה לראשונה והוכח, להנחת דעתו של המוסד, כי העלייה נובעת מהכנסה מעבודה ולא מתגמול בעד שירות מילואים.
: (ד) סכום ההכנסה לחודש לגבי כל חודש ברבע השנה או בשלושת החודשים כאמור בסעיף קטן (ב), המחושב לפי סעיפים קטנים (ב) ו-(ג), לא יפחת מ-68% מהסכום הבסיסי, אף אם העובד לא עבד באותו חודש.
: (ה) שר העבודה, בהסכמת שר האוצר ושר הביטחון ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע, בצו, כי הוראות סעיף זה לא יחולו בתקופת חירום, כולה או חלקה; נקבע צו כאמור, יחולו לעניין [[סעיף 279]], בתקופת תוקפו של הצו, הוראות סעיף קטן (א) שבו, בלבד.
: (ו) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מתקנות לפי [[סעיף 273(ג)]] לעניין חישוב התגמול בעת עלייה בשכר העובד כאמור באותן תקנות; התקיימו התנאים למתן תגמול לפי סעיף זה ולפי התקנות האמורות, יחושב התגמול לפי הגבוה מביניהם, ולא תחול ההוראה שבתקנות האמורות לעניין תשלום התגמול במישרין לעובד.

@ 274ג. תגמול למשוחרר משירות קבע (תיקון: תשפ&quot;ה-6)
: אדם שלפני שירותו במילואים שוחרר משירות קבע, יחולו עליו ההוראות לפי [[פרק זה]] לעניין חישוב התגמול כאילו היה עובד בעת שירותו בשירות הקבע, אף שלא התקיימו לגביו יחסי עבודה, זולת אם לטובתו הוא שחישוב התגמול ייעשה ללא התייחסות לשירות הקבע; לעניין זה, &quot;שחרור משירות קבע&quot; - סיום שירות צבאי לפי התחייבות לשירות קבע, מכל סיבה שהיא, ובכלל זה פרישה משירות כהגדרתה [[בחוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) [נוסח משולב], התשמ&quot;ה-1985]].

@ 275. תקנות נוספות ומשלימות [127עג]
: השר רשאי לקבוע הוראות נוספות ומשלימות בדבר חישוב שכר העבודה הרגיל, חישוב ההכנסה הממוצעת, חישוב ההכנסה של מי שהיה עובד עצמאי בחלק משנת המס וחישוב התקופה של רבע השנה לענין [[סעיף 273]].
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (תגמולים למשרתים במילואים), תשל&quot;ח-1977]].))

@ 276. תשלום תגמול או תשלום על חשבון תגמול [127עד] (תיקון: תשע&quot;א-6)
: (א)(1) מי שבתכוף לפני שירותו במילואים היה עובד וברבע השנה שקדם לשירותו עבד לפחות 75 ימים אצל מעביד אחד או במקום עבודה אחד, או מי ששכרו משתלם על בסיס של חודש או יותר, ישלם לו מעבידו תשלום על חשבון התגמול, בסכום השכר שהיה משולם לעובד אילולא שירת במילואים והוסיף לעבוד.
:: (2) התשלום כאמור בפסקה (1) ישולם לכל המאוחר ביום שבו היה משתלם שכרו אילולא שירת במילואים והוסיף לעבוד.
:: (3) דין התשלום המגיע לעובד לפי סעיף קטן זה כדין שכר עבודה.
: (ב) מי שבתכוף לפני שירותו במילואים לא היה עובד כאמור בסעיף קטן (א), ישלם לו המוסד את התגמול.
: (ג) בכלל 75 הימים, האמורים בסעיף קטן (א)(1), יובאו במנין גם ימים אלה:
:: (1) יום המנוחה השבועית או חג שאין עובדים בהם, אם על פי חוק ואם על פי הסכם או נוהג;
:: (2) ימי היעדרות מהעבודה בשל חופשה שניתנה לעובד מאת מעבידו, בין בשכר ובין שלא בשכר;
:: (3) ימי היעדרות מהעבודה בשל תאונה או מחלה;
:: (4) ימי אבל במשפחה שמטעמי דת או נוהג לא עבד בהם העובד;
:: (5) ימים אחרים שקבע השר.
: (ד) השר רשאי לקבוע סוגי מקרים, שבהם ישולם התגמול לעובד במישרין מאת המוסד, על אף הוראות סעיף קטן (א).

@ 277. קביעת תנאים ונסיבות לשיעור מוגדל של התגמול [127עה]
: (א) על אף הוראות [[פרק זה]] רשאי השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, לקבוע נסיבות ותנאים שבהם ישולם התגמול בשיעור מוגדל לכלל המשרתים במילואים או לסוגים מהם, ללא הגבלה של זמן או לתקופה מוגבלת, וכן לקבוע את גובה השיעור המוגדל, מקורות מימונו וסדרי תשלומו.
: (ב) הורה שר הבטחון, לפי [[סעיף 278]], כי שירות מילואים יהיה שירות חירום, תהא הסמכות להתקין תקנות לענין סעיף קטן (א) בידי שר הבטחון בהתייעצות עם השר ושר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה.

@ 278. תשלום מקדמה ע&quot;י צה&quot;ל [127עו]
: (א) הורה שר הבטחון כי שירות מילואים יהיה שירות חירום לענין [[פרק זה]] -
:: (1) ישלם אוצר המדינה על ידי צבא הגנה לישראל, לכל משרת במילואים או למי שהוא הורה, מקדמה בשיעור השווה לתגמול המזערי לכל יום שירות, על חשבון התגמול המגיע לו לפי [[פרק זה]]; המקדמה תשולם במועד שהורה עליו שר הבטחון;
:: (2) שר הבטחון רשאי, בהתייעצות עם השר ושר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, להורות על הגדלת שיעור התגמול המזערי לכלל המשרתים במילואים או לסוגים מהם.
: (ב) הוראות לפי סעיף קטן (א) אינן טעונות פרסום ברשומות.
: (ג) המעביד או המוסד, לפי הענין, ינכה את סכום המקדמה ששולם לפי סעיף קטן (א) מסכום התגמול המגיע למשרת במילואים לפי [[פרק זה]].
: ((שר הביטחון הורה כי שירות מילואים, לפי [[חוק שירות המילואים, התשס&quot;ח-2008]], אשר בוצע מיום כ&quot;ב בתשרי התשפ&quot;ד (7 באוקטובר 2023) עד יום י&quot;א בטבת התשפ&quot;ו (31 בדצמבר 2025), יהיה שירות חירום לעניין [[פרק זה]] (י&quot;פ תשפ&quot;ד, 7220 [12299]; תשפ&quot;ה, 3078 [13132]).))

@ 279. תגמול בשירות נוסף במילואים [127עז] (תיקון: תשפ&quot;ה-4)
: (א) אדם שהחל לשרת במילואים תוך תקופה שנקבעה לכך מסיום שירותו הקודם במילואים שבעדו קיבל תגמול לפי [[פרק זה]], יראוהו, לענין חישוב התגמול בעד תקופת שירותו הנוסף, כממשיך בשירותו הקודם, זולת אם לטובתו הוא שחישוב התגמול ייעשה ללא התייחסות לשירותו הקודם.
: (ב)(1) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על שירות נוסף כמשמעותו באותו סעיף קטן שהחל בתקופת חירום כהגדרתה [[בסעיף 274ב]] (בסעיף קטן זה - תקופת החירום).
:: (2) על אף האמור בפסקה (1), מי ששירותו הראשון במילואים בתקופת החירום החל בתוך התקופה שנקבעה לפי סעיף קטן (א) מסיום שירותו הקודם במילואים, יחולו לגביו הוראות סעיף קטן (א); ואולם לעניין שירות נוסף כאמור בפסקה (1) שהחל בתקופת החירום, אם עלתה הכנסתו המחושבת לפי [[סעיף 273(א) או (ב)]] על ההכנסה שהובאה בחשבון בחישוב התגמול שלו היה זכאי בשירות המילואים הראשון בתקופת החירום, יחולו לעניין חישוב התגמול הוראות [[סעיף 274ב]].

@ 280. העברת תגמול באמצעות מעביד [127עח] (תיקון: תשע&quot;א-6)
: (א) המוסד יעביר למעביד של עובד כאמור [[בסעיף 276(א)]], את סכום התגמול המגיע לעובד.
: (ב) המעביד יעביר לעובד את יתרת התגמול; בסעיף זה, &quot;יתרת התגמול&quot; - ההפרש שבין התגמול שהועבר למעביד לפי סעיף קטן (א) ובין התשלום ששילם מעביד לעובד על חשבון התגמול לפי [[סעיף 276(א)]], למעט סכום ששילם לעובד עקב עבודתו או סכום שהיה משלם לו בין שהוסיף לעבוד ובין שנעדר מעבודתו.
: (ג) דין יתרת התגמול כדין שכר עבודה, והמעביד יעבירו לעובד לכל המאוחר ביום שבו היה משתלם שכרו של העובד בעד החודש שבו הועבר התגמול למעביד כאמור בסעיף קטן (א).

@ 281. ניכוי חוב [127עט]
: המוסד רשאי לנכות, מכל סכום שהוא צריך להחזיר למעביד לפי [[סעיף 280]], חוב של דמי ביטוח המגיע ממנו למוסד.

@ 282. הענקות [127פ]
: (א) המוסד רשאי, לאחר התייעצות עם הועדה לענין שירות מילואים האמורה [[בסעיף 16]] ובאישור השר, ליתן הענקות -
:: (1) לנערים עובדים עד גיל 18 שנים שנעדרו מעבודתם עקב השתתפותם בחינוך קדם-צבאי, הכל לפי כללים שיקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה;
:: (2) לפיתוח שירותי רווחה למשרתים במילואים ובני משפחותיהם, לרבות ביצוע מחקרים ופעולות נסיוניות בקשר לכך.
:: ((פורסמו [[תקנות שירות מילואים (תגמולים) (הענקות לנערים עובדים המשתתפים בחינוך קדם-צבאי), תשל&quot;ז-1976]].))
: (ב) סך כל ההענקות לשנה לפי סעיף קטן (א)(2) לא יעלה על 0.25% מאמדן הסכום השנתי הכולל של התגמולים שישולמו לפי [[פרק זה]]; שר הבטחון, בהתייעצות עם השר ושר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי להגדיל את השיעור האמור עד 0.5%.
:: ((פורסם צו הביטוח הלאומי (הגדלת שיעור הענקות), התשע&quot;ב-2011 (ק&quot;ת תשע&quot;ב, 394), לפיו סך כל ההענקות לפי סעיף קטן (א)(2), יגדל ויעמוד על שיעור מרבי של 0.5%.))

@ 283. המשך תשלומים לקופות ולקרנות [127פא] (תיקון: תשפ&quot;ו-8)
: מעביד ועובדיו, או מעביד בלבד, שנהגו לשלם תשלומים לקופת תגמולים או לקופת פנסיה או לקופה או לקרן כיוצא באלה, יהיו המעביד והעובד הזכאי לתגמול לפי [[פרק זה]], או המעביד בלבד, הכל לפי הענין, חייבים להמשיך לשלם תשלומים לאותה קופה או לאותה קרן בעד פרק הזמן שהעובד שירת במילואים, כאילו העובד לא שירת במילואים והוסיף לעבוד.

@ 283. המשך תשלומים לקופות ולקרנות ושיפוי מעבידים על תשלומים [127פא] (תיקון: תשפ&quot;ו-8)
: (((החל מיום פרסומו של חוק התקציב לשנת הכספים 2026):))
: (א) מעביד ועובדיו, או מעביד בלבד, שנהגו לשלם תשלומים לקופת תגמולים או לקופת פנסיה או לקופה או לקרן כיוצא באלה, יהיו המעביד והעובד הזכאי לתגמול לפי [[פרק זה]], או המעביד בלבד, הכל לפי הענין, חייבים להמשיך לשלם תשלומים לאותה קופה או לאותה קרן בעד פרק הזמן שהעובד שירת במילואים, כאילו העובד לא שירת במילואים והוסיף לעבוד.
: (ב) המוסד ישפה מעביד של עובד בשיעור של 20% מסכום ההכנסה ליום של העובד, כשהוא מוכפל במספר ימי המילואים ששירת עובדו (להלן - סכום השיפוי), על תשלומים ששילם המעביד לקופת תגמולים או לקופת פנסיה או לקופה או לקרן כיוצא באלה, ועל דמי ביטוח ששילם, בעד פרק הזמן שהעובד שירת במילואים, ובלבד שהמעביד לא היה זכאי, בשל תשלומים כאמור ששילם בעד אותו פרק זמן, לשיפוי בהתאם להוראות לפי [[סעיף 376]]; בסעיף קטן זה -
::- &quot;מספר ימי המילואים&quot; - סך הימים שעובד שירת במילואים, אשר שימש בסיס לחישוב מספר הימים שבעדם משולם התגמול לפי [[סעיף 271]];
::- &quot;סכום ההכנסה ליום&quot; - סכום כמפורט להלן, לפי העניין, ובלבד שלא יעלה על התגמול המרבי, כהגדרתו [[בסעיף 270]]:
::: (1) לעניין עובד שעבד אצל מעביד ברבע השנה שקדם ל-1 בחודש שבו החל שירות המילואים (בהגדרה זו - רבע השנה) - סכום הכנסתו מעבודה אצל אותו מעביד ברבע השנה, כשהוא מחולק ב-90;
::: (2) לעניין עובד שעבד אצל מעביד במשך חודש או חודשיים ברבע השנה - סכום הכנסתו מעבודה אצל אותו מעביד בחודש או בחודשיים האמורים, כשהוא מחולק ב-30 או ב-60, לפי העניין;
::: (3) לעניין עובד שעבד אצל מעביד במשך פחות מחודש ברבע השנה, או שהחל לעבוד אצל מעביד בחודש השירות - סכום הכנסתו מעבודה אצל אותו מעביד בחודש השירות, כשהוא מחולק ב-30; בפסקה זו, &quot;חודש השירות&quot; - חודש, או חלק ממנו, שבו שירת העובד במילואים;
::: לעניין הגדרה זו, &quot;הכנסה מעבודה&quot;, של עובד - שכר העבודה וכן תשלום ששילם המעביד לעובד על חשבון התגמול בסכום השכר שהיה משולם לעובד אילולא שירת במילואים והוסיף לעבוד;
::- &quot;עובד&quot; - עובד ששירת במילואים, למעט עובד כאמור של מעביד ציבורי; לעניין זה, &quot;מעביד ציבורי&quot; - כל אחד מאלה:
::: (1) המדינה;
::: (2) גוף מתוקצב או תאגיד בריאות, כהגדרתם [[בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, התשמ&quot;ה-1985]];
::: (3) קופת חולים.
: (ג) אוצר המדינה, במסגרת תקציב הביטחון, ישפה את המוסד על כל ההוצאות הכרוכות בתשלום סכום השיפוי למעביד לפי סעיף קטן (ב).

@ 284. מימון [127פא1]
: (א) תגמולים והענקות לפי [[פרק זה]], לרבות החזרים לפי [[סעיף 280]] (להלן - התגמולים וההענקות), ישולמו, לזכאים, מאוצר המדינה במסגרת תקציב הבטחון, בהתאם להוראה שיעביר המוסד לתשלום מחשבון בנק שהממשלה הועידה לצורך זה.
: (ב) אוצר המדינה ישפה את המוסד על ההוצאות המינהליות שלו הנובעות מביצוע [[פרק זה]].

@ 285. דיווח [127פא2]
: (א) המוסד ידווח למשרד הבטחון על מספר ימי המילואים וסכום התגמולים וההענקות בשל כל תקופה, החל במועד ולפי כללים שייקבעו בהסכם בין הממשלה למוסד; עד למועד שייקבע בהסכם האמור לדיווח ימסור המוסד למשרד הבטחון נתונים על תשלום תגמולי מילואים, לפי כללים שייקבעו בהסכם האמור.
: (ב) הכללים לפי סעיף קטן (א) יובאו לידיעת ועדת הכספים של הכנסת.

@ 286. שוטר, סוהר ואיש משמר הכנסת [127פב] (תיקון: תשס&quot;ד-12)
: (א) [[פרק זה]] לא יחול לגבי -
:: (1) שוטר כמשמעותו [[בחוק המשטרה]];
:: (2) סוהר כמשמעותו [[בחוק שירות בתי הסוהר]];
:: (3) איש משמר הכנסת כמשמעותו [[בחוק משכן הכנסת, רחבתו ומשמר הכנסת, התשכ&quot;ח-1968]].
: (ב) שוטר, סוהר ואיש משמר הכנסת, המשרתים במילואים, יהיו זכאים לקבל מאוצר המדינה, בעד כל יום שירותם במילואים, תשלום שלא יפחת מהתגמול שהיה מגיע להם אילו היו זכאים לתגמול לפי [[סעיף 271]].

@ 286א. (תיקון: תשפ&quot;ד-11) : (((פקע).))

== פרק י&quot;ג: תגמולים למתנדבים [פרק ט'2] ==

@ 287. מתנדב [198ה] (תיקון: תשס&quot;ד-5, תשס&quot;ז-10, תשס&quot;ז-11, תשס&quot;ט-5, תש&quot;ע-2, תשע&quot;ב-14, תשע&quot;ד-6, תשע&quot;ו-8, תשע&quot;ז-16, תשפ&quot;ג-8, תשפ&quot;ד-12, תשפ&quot;ה-11, תשפ&quot;ו, תשפ&quot;ו-7)
: לענין [[פרק זה]], &quot;מתנדב&quot; - אחד מאלה:
: (1) מי שפעל בהתנדבות, שלא בשכר, למען זולתו, על פי הפניה מאת משרד ממשלתי, המוסד, רשות מקומית, ההסתדרות הציונית העולמית או הסוכנות היהודית לארץ-ישראל או מאת גוף ציבורי אחר שאישר השר לפי כללים, מבחנים, תנאים וסייגים שנקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה, ובלבד שהתנדבות מחוץ לישראל תוכר רק בסוגי מקרים שאישר השר בצו; לענין זה, &quot;הפניה&quot; - הפניה מוקדמת שנעשתה למטרות שיש בהן תועלת לאומית או ציבורית ונקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה, ובתנאים ובסייגים שנקבעו כאמור;
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (מתנדבים), תשל&quot;ח-1978]].))
:: ((פורסם [[צו הביטוח הלאומי (סוגי מקרים של התנדבות מחוץ לישראל), התשמ&quot;ז-1987]].))
:: ((רשימת הגופים המאושרים לפי סעיף 287(1) [[https://www.btl.gov.il/benefits/Volunteer_Rights/Pages/גופים%20הרשאים%20להפנות%20מתנדבים%20לפעולות%20התנדבות.aspx | מפורסמת באתר הביטוח הלאומי]].))
: (2) מי שממלא, ללא שכר, חובת אבטחה לפי חיקוק, לרבות אימונים, סריקות, שמירה וכל פעולה אחרת הדרושה לביצוע האבטחה, שלא אגב שירותו לפי [[חוק שירות בטחון]];
: (3) מי שהושיט עזרה לזולתו לפי חובתו על פי דין;
: (4) מי שעושה עבודה ציבורית או שירות לציבור לפי [[+#סימן ב1 פרק ו|סימנים ב'1]] [[#פרק ו סימן ד1|או ד'1 לפרק ו' של חוק העונשין]];
: (5) מי שעשה בהתנדבות, שלא בשכר, פעולה להצלת חייו או רכושו של הזולת, לפי כללים שנקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה, והמוסד הכיר בפעולתו לאחר מעשה;
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (פעולת התנדבות להצלת חייו או רכושו של הזולת), התשנ&quot;א-1991]] (ק&quot;ת תשנ&quot;א, 784);))
: (6) חבר מתנדב, שלא בשכר, של מגן דוד אדום בישראל;
: (7) חבר מתנדב, שלא בשכר, של ארגון לעזרה ראשונה, למניעת נזקים לגוף או לרכוש או לטיפול בחולים או באנשים שאינם מסוגלים לטפל בעצמם, או חבר מתנדב, שלא בשכר, בארגון המטפל בקבורה, ובלבד שהשר אישר את הארגון בהודעה שפורסמה ברשומות;
:: ((לפי [[8:207979|סעיף 37(א) לחוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 21), תשל&quot;ו-1976]], ארגון שאושר לענין סעיף 31(א)(5) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ&quot;ח-1968 ייחשב כמאושר לפי פסקה (6) להגדרת מתנדב שבסעיף 198ה לחוק. פורסמו הודעות &lt;!-- לפי סעיף 16(א)(3) לחוק הביטוח הלאומי, תשי&quot;ד-1953 ולפי סעיף 31(א)(5) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ&quot;ח-1968, --&gt; בדבר אישור הארגונים הבאים: &lt;!-- &lt;s&gt;מרכז אגודת מכבי אש מתנדבים בישראל, על סניפיו&lt;/s&gt; (י&quot;פ תשי&quot;ד, 1342; תשכ&quot;ז, 1504); --&gt; כל אירגון נשים מתנדבות, שחברותיו פועלות בבית חולים במשמעותו [[בסעיף 24 לפקודת בריאות העם, 1940]] (י&quot;פ תשכ&quot;ז, 725); &lt;!-- כל רשות כבאות כמשמעותה [[בחוק שירותי הכבאות, תשי&quot;ט-1959]] (י&quot;פ תשכ&quot;ז, 1504); --&gt; &quot;מיחא&quot; - חיפה, שיקום ילדים חרשים (י&quot;פ תש&quot;ל, 1705); אגודת תחנה לעזרה ראשונה נפשית בירושלים ע&quot;ש ד&quot;ר א' זסלני ז&quot;ל (י&quot;פ תשל&quot;א, 2647); האגודה למען העוור ולמניעת העוורון (י&quot;פ תשל&quot;ו, 506).))
:: ((רשימת הגופים המאושרים לפי סעיף 287(7) [[https://www.btl.gov.il/benefits/Volunteer_Rights/Pages/גופים%20הרשאים%20להפנות%20מתנדבים%20לפעולות%20התנדבות.aspx | מפורסמת באתר הביטוח הלאומי]].))
: (8) מתנדב כהגדרתו [[#2|בחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע&quot;ב-2012]], או מי שגויס לפי [[סעיף 24 לחוק האמור]];
: (9) (((פקעה);))
: (10) מי שמשרת בשירות אזרחי כהגדרתו [[בסעיף 6(א) לחוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, התשס&quot;ב-2002]];
: (11) (((הוראת שעה עד מועד הפקיעה של [[חוק שירות לאומי–אזרחי, התשע&quot;ד–2014]], ביום 31.8.2026, חלה גם על מי שהתחיל את שירותו לפני המועד האמור גם אחרי המועד האמור עד שייסים את שירותו):)) משרת בשירות לאומי–אזרחי;
: (12) מתנדב בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית.

@ 288. הגדרות [198ה]
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;תלויים&quot; - כמשמעותם [[בסעיף 130]];
:- &quot;שכר&quot; - שכר בעד עבודה שממנו מגיעים דמי ביטוח.

@ 289. הזכאות לגמלאות [198ו]
: מתנדב שנפגע תוך כדי פעולת ההתנדבות ועקב פעולה זו, יחולו עליו ועל התלויים בו, לפי הענין, הוראות [[פרק ה']] בשינויים המחוייבים; לענין זה יראו גם פגיעה שאירעה למתנדב בדרך למקום שבו מבוצעת פעולת ההתנדבות או בחזרה ממנו, אף שלא ממעונו או למעונו, כפגיעה לפי [[הפרק האמור]], ובלבד שהתקיימו שאר התנאים כאמור [[בסעיף 81]].

@ 290. דרכי חישוב הגמלאות [198ז] (תיקון: תשס&quot;ג-11)
: (א) היה המתנדב עובד או עובד עצמאי ערב הפגיעה, יחושבו הגמלאות שישולמו לו או לתלויים בו לפי ההכנסה המשמשת בסיס לחישוב הגמלה לפי [[פרק ה']], אך לא פחות ממחצית הסכום הבסיסי כפול שלוש (בסעיף זה - הכנסת המינימום); לא היה המתנדב עובד או עובד עצמאי ערב הפגיעה - יחושבו הגמלאות כאמור כאילו הכנסתו ברבע השנה שקדמה לפגיעה היתה הכנסת המינימום.
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), לא יינתנו גמלאות בכסף בעד פרק הזמן שלפני הגיע המתנדב לגיל 14, ואילו לגבי פרק הזמן שבין גיל 14 לבין גיל 18 תחושב הגמלה בכסף לפי ההכנסה מעבודה או ממשלח יד או על פי הניתן לאדם המצוי בהכשרה מקצועית כאמור [[בסעיף 75(א)(3)]], הכל לפי הסכום הגבוה יותר.
: (ג) נפטר המתנדב כתוצאה מהפגיעה, לא יהיו התלויים בו זכאים לגמלאות לפני המועד שבו היה מגיע הנפטר לגיל 14 אילו נשאר בחיים.

@ 290א. גמלאות נוספות למתנדב שפעל שלא בשכר להצלת חיי הזולת (תיקון: תשפ&quot;א-7)
: בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 289]] -
: (א)(1) בן משפחתו של מתנדב שנפטר עקב הושטת עזרה לאדם אחר שנמצא לנגד עיניו בסכנה חמורה ומיידית לחייו, לשלמות גופו או לבריאותו עקב אירוע פתאומי זכאי למענקים, לתגמולים או להטבות כפי שיקבע השר, אף אם אינו זכאי לגמלאות אחרות לפי [[פרק זה]], והשר רשאי לקבוע תנאים לזכאות;
:: (2) השר רשאי לקבוע כללים לזכאות למענקים, לתגמולים או להטבות למתנדב שנפגע עקב הושטת עזרה כאמור בפסקה (1);
: (ב) בתקנות לפי סעיף קטן (א) רשאי השר לקבוע כי על אף האמור בכל דין, תשלומים שייקבעו מכוחן לא ייחשבו הכנסה לעניינים שיקבע ולא יחולו על התשלומים הוראות [[סעיפים 320]] [[ו-321]], כולן או חלקן, ורשאי הוא לקבוע הוראות שונות לגבי תשלומים שונים ולגבי בני משפחה שונים;
: (ג) תקנות לפי סעיף זה ייקבעו בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה;
: (ד) בסעיף זה -
::- &quot;בן משפחה&quot; - הורה, וכן קרובי משפחה נוספים שיקבע השר בתקנות;
::- &quot;מתנדב&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 287(5)]].

@ 291. מימון [198ח]
: אוצר המדינה ישפה את המוסד, על פי דרישתו, בשל כל הוצאה שהוציא למתן גמלאות לפי [[פרק זה]] ובשל החלק היחסי מההוצאות המינהליות של המוסד הנובעות מביצוע הוראות [[פרק זה]].

@ 292. העברת כספים, לאוצר המדינה [198ט]
: זכה המוסד בפיצויים לפי הוראות [[סימן ד' לפרק י&quot;ד]] כשהנפגע היה מתנדב, יועבר סכום הפיצויים לאוצר המדינה.

@ 293. ארגונים מאושרים [תשל&quot;ו 37(א)]
: הארגונים המנויים [[בלוח י&quot;ד]] ייחשבו כארגונים מאושרים לפי [[סעיף 287(7)]].

@ 294. זכאים ישנים [תשל&quot;ו 37(ב)]
: הוראות [[פרק זה]] יחולו גם על מי שערב ביטול החיקוקים המנויים [[בלוח ט&quot;ו]] היו זכאים לפיהם ולולא בוטלו היו ממשיכים להיות זכאים לפיהם.

@ 295. פיצויים בשל פגיעת מתנדב [תשל&quot;ו 38]
: שר האוצר, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, יתקין תקנות בענין תשלום פיצויים מאת אוצר המדינה למי שנפגע או שניזוק, או לתלויים בו, מעוולה שנעשתה בידי מתנדב תוך כדי פעולת ההתנדבות ועקב פעולה זו ואין לו זכות לפיצויים מאדם אחר זולת המתנדב; בסעיף זה, &quot;עוולה&quot; ו&quot;תלויים&quot; - כמשמעותם [[בפקודת הנזיקין]].
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (תשלום פיצויים בשל עוולה של מתנדב), התשמ&quot;א-1980]].))

== פרק י&quot;ג1: תגמולים לנפגעי כוחות הביטחון (תיקון: תשע&quot;ז-4) ==

@ 295א. הזכאות לגמלאות (תיקון: תשע&quot;ז-4)
: (א) [[בפרק זה]] -
::- &quot;חבלת שירות&quot;, &quot;חייל בשירות קבע&quot;, &quot;מחלה&quot; ו&quot;מחלת שירות&quot; - כהגדרתם בחוקי השיקום, לפי העניין;
::- &quot;חוקי השיקום&quot; - [[חוק הנכים]] [[וחוק משפחות חיילים]], לפי העניין;
::- &quot;פגיעה מזכה לפי חוקי השיקום&quot; - חבלה, מחלה או החמרת מחלה, כמשמעותן בחוקי השיקום, שבשלהן מוכר חייל בשירות קבע כנכה או כנספה לפי חוקי השיקום.
: (ב) על אף האמור [[בסעיף 75]], הוראות [[פרק ה']] וכן הוראות [[סעיפים 296 עד 298]], [[301 עד 304]], [[306]], [[308 עד 312]], [[315 עד 318]], [[320 עד 322]], [[324]], [[325 עד 333]], [[383א]], [[385]] [[ו-386]] יחולו, בשינויים המחויבים, על שוטר כהגדרתו [[בחוק המשטרה]], סוהר כהגדרתו [[בחוק שירות בתי הסוהר]] ועובד שירותי הביטחון כהגדרתו [[בסעיף 63א לחוק שירות המדינה]], וכן על חייל בשירות קבע ([[בפרק זה]] - משרת כוחות הביטחון), אם הפגיעה שאירעה להם, תוך כדי השירות ועקב השירות, אינה פגיעה מזכה לפי חוקי השיקום ואינה החמרה של פגיעה כאמור שהוכרה, וכן על התלויים בכל אחד מאלה, שנפטר; ואולם לא ישולמו גמלאות בעין כמשמעותן [[בסימן ג' לפרק ה']] ודמי פגיעה כמשמעותם [[בסימן ד' לאותו פרק]] לחייל בשירות קבע כל עוד הוא בשירות כאמור.
: (ג) על אף הוראות כל דין, לצורך קביעת זכאות לגמלה לפי [[פרק זה]], יראו במשרת כוחות הביטחון כמבוטח שהוא עובד כאמור [[בסעיף 75(1)]], ולעניין חייל בשירות קבע - אף שאין מתקיימים לגביו יחסי עבודה, ויראו את השירות כאמור כעבודה.
: (ד) לצורך חישוב זכאות לגמלה לפי [[פרק זה]] למשרת כוחות הביטחון, שכר העבודה הרגיל לא יפחת מגובה התגמול המזערי כהגדרתו [[בסעיף 270]].
: (ה) סבר המוסד כי משרת כוחות הביטחון או התלוי בו, שהגיש תביעה לפי [[פרק זה]], עשוי להיות זכאי בשל אותה פגיעה להכרה לפי חוקי השיקום, יערוך המוסד בירור עם קצין תגמולים שמונה לפי חוקי השיקום ([[בפרק זה]] - קצין תגמולים) וישהה את החלטתו עד לסיום הבירור.
: (ו) הוגשה תביעה למוסד לפי [[פרק זה]], והוגשה גם תביעה בשל אותה פגיעה לפי חוקי השיקום, לא יבחן המוסד את התביעה עד לקבלת החלטה חלוטה של קצין תגמולים בתביעה לפי חוקי השיקום, ואם הוגש ערעור על החלטת קצין התגמולים, עד לקבלת החלטה חלוטה בערעור; לעניין זה, &quot;החלטה חלוטה&quot; - החלטה, לרבות פסק דין, שאין עליהם ערעור עוד.
: (ז) הוגשה תביעה למוסד לפי [[פרק זה]], לאחר שניתנה החלטה של קצין תגמולים בתביעה בשל אותה פגיעה שהוגשה לפי חוקי השיקום או לאחר שניתנה החלטה בערעור על החלטת קצין התגמולים בתביעה כאמור, יחולו הוראות אלה:
:: (1) נדחו התביעה או הערעור מהטעם שהחבלה אינה חבלת שירות או שהמחלה אינה מחלת שירות, לא תימנה לעניין [[סעיף 296]] התקופה שממועד הגשת התביעה לקצין התגמולים עד מועד מתן החלטת קצין התגמולים או מועד ההחלטה בערעור, לפי העניין;
:: (2) אושרה התביעה או נדחתה התביעה מכל טעם אחר, לא תקום עילה לתביעה לפי [[פרק זה]]; הוראת פסקה זו לא תחול על תביעה שנדחתה מחמת התיישנות לפי [[סעיף 26 לחוק משפחות חיילים]], או שנדחתה מחמת התיישנות לפי [[סעיף 32 לחוק הנכים]] על אף קיומה של חבלה רשומה כמשמעותה [[בסעיף 32א לאותו חוק]].
: (ח) בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (ה) עד (ז), אושרה תביעה לפי [[פרק זה]], לא תקום עילה לתביעה לפי חוקי השיקום.

@ 295ב. מסירת מידע לשם החלטה בתביעה (תיקון: תשע&quot;ז-4, תשפ&quot;ד-16)
: (א) גוף שאליו משתייך משרת כוחות הביטחון שהוא או התלוי בו הגישו תביעה לפי [[פרק זה]] ימסור לעובד המוסד שהמינהלה הסמיכה לכך (בסעיף זה - עובד מוסמך), לפי בקשתו, כל מידע הנדרש לשם החלטה בתביעה לפי [[פרק זה]], לרבות תיקו הרפואי של אותו משרת כוחות הביטחון, והכול במידה הנדרשת לשם כך.
: (ב) משרד הביטחון ימסור לעובד מוסמך, לפי בקשתו, מידע בדבר תביעה באותו עניין, לגבי משרת כוחות הביטחון כאמור בסעיף קטן (א), שהוגשה לקצין תגמולים, וכן את חומרי הבדיקה שנאספו לעניין אותה תביעה וההחלטות שניתנו בה.
: (ג) מידע כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) יימסר למוסד בתוך 21 ימי עבודה מהמועד שבו ביקש העובד המוסמך את המידע, ויכול שיימסר כמסר אלקטרוני, כהגדרתו [[בחוק חתימה אלקטרונית, התשס&quot;א-2001]].
: (ד) המוסד לא יעשה כל שימוש במידע שנמסר לפי סעיף זה אלא לשם החלטה בתביעה לפי [[פרק זה]], ולא יעבירו לאחר.
: (ה) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע הוראות לעניין אופן מסירת המידע ואבטחתו בעת המסירה; לא נקבעו הוראות כאמור, יחולו לעניין זה, בשינויים המחויבים, הוראות שנקבעו לפי [[סעיף 23ז לחוק הגנת הפרטיות, התשמ&quot;א-1981]], לעניין אבטחת מידע, נוהל מסירה וטיפול במידע אישי עודף.
: (ו) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות [[סעיף 384]] או מהוראות כל דין אחר.

@ 295ג. מימון (תיקון: תשע&quot;ז-4)
: (א) אוצר המדינה, במסגרת תקציב הגוף שאליו משתייך משרת כוחות הביטחון, ישפה את המוסד בשל כל הוצאה שהוציא לתשלום גמלאות לפי [[פרק זה]] ובשל החלק היחסי מההוצאות המינהליות של המוסד הנובעות מביצוע הוראות [[פרק זה]].
: (ב) סכומי השיפוי כאמור בסעיף קטן (א) ויתרת זכות או חובה בשל יישום הוראות [[פרק זה]], ינוהלו בחשבון נפרד, והוראת [[סעיף 28(ב)]] לא תחול לגביהם.

== פרק י&quot;ג2: תשלומים ותגמולים בעבור חטוף או נעדר - הוראת שעה (תיקון: תשפ&quot;ד-6, תשפ&quot;ד-15) ==
=== סימן א': תשלומים לקופת גמל לקצבה בעבור חטוף או נעדר (תיקון: תשפ&quot;ד-15) ===

@ 295ד. הגדרות - [[סימן א']] (תיקון: תשפ&quot;ד-6, תשפ&quot;ד-15)
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;הכנסה&quot; - כמשמעותה [[בסעיף 345]];
:- &quot;ההכרזה על מצב מיוחד בעורף&quot; - ההכרזה על מצב מיוחד בעורף כהגדרתו [[בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי&quot;א-1951]], מיום כ&quot;ב בתשרי התשפ&quot;ד (7 באוקטובר 2023);
:- &quot;חטוף או נעדר&quot; - מי שנקבע לפי [[סעיף 3 לחוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה, התשפ&quot;ד-2023]], כי הוא חטוף או נעדר כתוצאה מפעולות האיבה או פעולות המלחמה, וכל עוד הוא לא שוחרר או אותר ולא נפטר;
:- &quot;פעולות האיבה או פעולות המלחמה&quot; - פעולות האיבה או פעולות המלחמה, שאירעו בתקופה שמיום ההכרזה על מצב מיוחד בעורף עד תום תקופת תוקפה של ההכרזה האמורה או עד תום הפעולות הצבאיות המשמעותיות, לפי המאוחר;
:- &quot;הפעולות הצבאיות המשמעותיות&quot; - הפעולות הצבאיות המשמעותיות שעליהן החליטה ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי לפי [[סעיף 40 לחוק-יסוד: הממשלה]], והודיעה לגביהן לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת ביום כ&quot;ג בתשרי התשפ&quot;ד (8 באוקטובר 2023);
:- &quot;קופת גמל לקצבה&quot; - כהגדרתה [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס&quot;ה-2005]], לרבות ביטוחים שבהם מבוטחים עמיתים בקופת הגמל לקצבה כאמור [[בסעיף 16(ד)(6) לחוק האמור]], לפי תוכנית ביטוח שהתיר הממונה כהגדרתו [[באותו חוק]], הכלולה בקופת הגמל לקצבה או הנמכרת אגב מכירתה;
:- &quot;שכר העבודה&quot; - הגבוה מבין אלה:
:: (1) ממוצע השכר שבעדו המעסיק ביצע הפקדות לקופת הגמל לקצבה ב-12 החודשים הרצופים האחרונים שקדמו למועד החטיפה, למועד תחילת ההיעדרות או למועד סיום ההעסקה כאמור [[בסעיף 295ו]], לפי המוקדם, ואם העובד הועסק אצל אותו מעסיק פחות מ-12 חודשים רצופים, יהיה שכר העבודה ממוצע השכר כאמור בתקופת העסקתו;
:: (2) ממוצע השכר שבעדו המעסיק ביצע הפקדות לקופת הגמל לקצבה בשלושת החודשים הרצופים האחרונים שקדמו למועד החטיפה, למועד תחילת ההיעדרות או למועד סיום ההעסקה כאמור [[בסעיף 295ו]], לפי המוקדם, ואם העובד הועסק אצל אותו מעסיק פחות משלושה חודשים רצופים, יהיה שכר העבודה ממוצע השכר כאמור בתקופת העסקתו.

@ 295ה. המשך תשלומים לקופת גמל לקצבה בעבור חטוף או נעדר שהוא עובד (תיקון: תשפ&quot;ד-6)
: (א) מעסיק של עובד חטוף או נעדר, שהוא בלבד או שהוא והעובד נהגו לשלם תשלומים לקופת גמל לקצבה, ישלם את התשלומים שעליו לשלם וכן את התשלומים שעל העובד לשלם לאותה קופת גמל לקצבה בעד התקופה שבה העובד חטוף או נעדר, לשם הבטחת זכויות העובד בקופת הגמל לקצבה, והכול בשיעורים ולפי שכר העבודה שהיה משולם לו אילו הוסיף לעבוד באותה תקופה.
: (ב) המעסיק ידווח למוסד על התשלומים שביצע, באופן שעליו יורה המוסד ויפורסם באתר המוסד.
: (ג) אוצר המדינה, באמצעות המוסד, יעביר למעסיק שיפוי על התשלומים ששילם לפי סעיף זה, ובלבד שלא ניתן מימון לתשלומים אלה ממקור אחר, אולם המעסיק לא יהיה זכאי לשיפוי על תשלומים ששילם כאמור כפיצוי הלנת שכר לפי [[סעיף 19א לחוק הגנת השכר]].

@ 295ו. תשלומים לקופת גמל לקצבה לשם שמירת זכויות של חטוף או נעדר שהיה עובד והעסקתו הסתיימה (תיקון: תשפ&quot;ד-6)
: חטוף או נעדר שהעסקתו כעובד הסתיימה בחמשת החודשים שקדמו למועד החטיפה או למועד תחילת ההיעדרות או שהעסקתו הסתיימה אחרי מועד כאמור, יעביר אוצר המדינה, באמצעות המוסד, את התשלומים שהמעסיק או המעסיק והעובד נהגו לשלם לקופת גמל לקצבה, לאותה קופת גמל לקצבה, בעד התקופה שבה היה חטוף או נעדר, לשם הבטחת זכויותיו בקופת הגמל לקצבה, והכול בשיעורים ולפי שכר העבודה ששולם לו לאחרונה לפני מועד סיום העסקתו, ושהיה משולם לו אילו הוסיף לעבוד באותה תקופה.

@ 295ז. המשך תשלומים לקופת גמל לקצבה בעבור חטוף או נעדר שהוא עצמאי (תיקון: תשפ&quot;ד-6)
: בעד עצמאי שהפקיד תשלומים לקופת גמל לקצבה בשנה שקדמה למועד שבו היה לחטוף או לנעדר, יעביר אוצר המדינה, באמצעות המוסד, תשלומים לאותה קופת גמל לקצבה, בעד התקופה שבה היה העצמאי חטוף או נעדר, לשם הבטחת זכויותיו בקופת הגמל לקצבה, והכול לפי הכנסתו שבעדה שולמו דמי ביטוח ברבעון שקדם למועד החטיפה או למועד תחילת ההיעדרות; בסעיף זה, &quot;עצמאי&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 2 לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו-2018), התשע&quot;ז-2016]].

@ 295ח. השבת תשלומים (תיקון: תשפ&quot;ד-6)
: שילם מעסיק או המוסד תשלום לקופת גמל לקצבה לפי [[סעיף 295ה]], [[295ו]] [[או 295ז]], והתברר לאחר מכן כי חל מקרה ביטוח לפני המועד שבו היה עליו לבצע את אותו תשלום, תשיב קופת הגמל למוסד את סכום התשלום כאמור ששולם לה, בערכו הנקוב כפי שהיה במועד ששולם.

@ 295ט. סייג לתחולה (תיקון: תשפ&quot;ד-6)
: הוראות [[סעיפים 295ה]] [[ו-295ו]] לא יחולו על עובד שחל לגביו, בזמן שהיה חטוף או נעדר, הסדר אחר, מיטיב, לפי דין או הסכם להבטחת המשך הזכויות הפנסיוניות שהיו מגיעות לו אילו הוסיף לעבוד באותה תקופה.

@ 295י. הוראות שונות - [[סימן א']] (תיקון: תשפ&quot;ד-6, תשפ&quot;ד-15)
: (א) חברה מנהלת של קופת גמל לקצבה תדווח למוסד את הנתונים הדרושים לו לשם ביצוע התשלומים כאמור [[בסעיפים 295ו]] [[ו-295ז]], באופן שעליו יורה המוסד ויפורסם באתר המוסד.
: (ב) לעניין [[פקודת מס הכנסה]], במועד ההפקדה לקופת הגמל לקצבה לא יראו תשלומים ששולמו לפי [[סעיף 295ה]], [[295ו]] [[או 295ז]], לקופת הגמל לקצבה על שם החטוף או הנעדר, כהכנסה בידו, ועל תשלומים לפי [[סעיף 295ה]] לא יחולו הוראות [[#סעיף 3.ה3|סעיף 3(ה3)(1) ו-(1א) לפקודת מס הכנסה]].

=== סימן ב': תגמול מיוחד חלף שכר לחטופים ולנעדרים (תיקון: תשפ&quot;ד-15) ===

@ 295י1. הגדרות - [[סימן ב']] (תיקון: תשפ&quot;ד-15)
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;הכנסה&quot; - ההכנסה שממנה מגיעים דמי ביטוח בהתאם להוראות [[סימן ב' בפרק ט&quot;ו]];
:- &quot;חטוף או נעדר&quot; - כהגדרתו [[בסימן א']], ובלבד שביום ח' באדר ב' התשפ&quot;ד (18 במרץ 2024) היה חטוף או נעדר;
:- &quot;התגמול המזערי&quot; - סך של 7,328 שקלים חדשים, ולגבי חטוף או נעדר שהוא הורה לילד - סך של 9,503 שקלים חדשים, והכול כשהוא מחולק ב-30; הסכומים יעודכנו לפי [[סעיף 295י6]];
:- &quot;התגמול המרבי&quot; - סכום השווה לסכום הבסיסי כאמור [[בפסקה (3) להגדרה &quot;הסכום הבסיסי&quot; שבסעיף 1]], כפול 5, כשהוא מחולק ב-30;
:- &quot;תקופת הזכאות&quot; - התקופה שמיום כ&quot;ב בתשרי התשפ&quot;ד (7 באוקטובר 2023) עד יום כ&quot;ה בתשרי התשפ&quot;ז (6 באוקטובר 2026), או מועד מאוחר יותר כפי שנקבע בצו לפי [[סעיף 295יב(ב)]], אם נקבע.

@ 295י2. הזכאות לתגמול מיוחד חלף שכר לחטוף או לנעדר (תיקון: תשפ&quot;ד-15)
: (א) בעד חטוף או נעדר שביום כ&quot;ב בתשרי התשפ&quot;ד (7 באוקטובר 2023) מלאו לו 18 שנים, ישולם תגמול מיוחד חלף שכר ([[בסימן זה]] - תגמול מיוחד), בתקופת הזכאות.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), הזכאות לתגמול מיוחד לפי סעיף קטן (א) לגבי מי שנספה ביום כ&quot;ב בתשרי התשפ&quot;ד (7 באוקטובר 2023) וגופתו נחטפה או לגבי חטוף שנספה בהיותו חטוף, תהיה עד למועד שבו נקבע לגביו כי הוא נספה לעניין [[חוק נפגעי פעולות איבה]].

@ 295י3. סכום התגמול המיוחד (תיקון: תשפ&quot;ד-15)
: (א) סכום התגמול המיוחד ליום לחטוף או לנעדר, יהיה למי שבתכוף למועד שקדם לחטיפה או להיעדרות היה אחד מהמפורטים להלן, לפי העניין, כמפורט לצידו:
:: (1) עובד שעבד 60 ימים או יותר בחודשים יולי, אוגוסט וספטמבר 2023 - סכום ההכנסה בעד החודשים האמורים כשהוא מחולק ב-90;
:: (2) עובד שעבד פחות מ-60 ימים בחודשים יולי, אוגוסט וספטמבר 2023 - סכום ההכנסה בעד שלושה חודשים מתוך החודשים אפריל עד ספטמבר 2023, שבהם הכנסתו הייתה הגבוהה ביותר, כשהוא מחולק ב-90;
:: (3) עובד עצמאי - סכום ההכנסה בעד חודשים יולי, אוגוסט וספטמבר 2023 או ברבע שנה בשנת 2022, לפי הגבוה, כשהוא מחולק ב-90;
:: (4) הן עובד והן עובד עצמאי - בהתאם להוראות פסקאות (1) עד (3), לפי העניין, לגבי ההכנסה הנוגעת לאותה פסקה;
:: (5) לא עובד ולא עצמאי - התגמול המזערי.
: (ב) סכום התגמול המיוחד ליום לא יפחת מהתגמול המזערי ולא יעלה על התגמול המרבי.
: (ג) חישוב סכום ההכנסה כאמור בסעיף קטן (א) ייעשה בהסתמך על נתונים שבמאגרי המידע של המוסד.

@ 295י4. סייג לתחולה (תיקון: תשפ&quot;ד-15)
: הוראות [[סימן זה]] לא יחולו על חטוף או על נעדר שהוא חייל כהגדרתו [[בחוק השיפוט הצבאי, התשט&quot;ו-1955]], או מכוחות הביטחון כהגדרתם [[בחוק מימון הוצאות למשפחות שבויים, חטופים ונעדרים, התשס&quot;ח-2008]].

@ 295י5. הוראות מיוחדות (תיקון: תשפ&quot;ד-15)
: (א) התגמול המיוחד יועבר אחת לחודש בתקופת הזכאות לחשבון הבנק שפקיד תביעות סבר כי הוא חשבון בנק פעיל של החטוף או הנעדר, בשים לב, בין השאר, לאלה:
:: (1) חשבון הבנק הוא החשבון שאליו שולמו גמלאות על ידי המוסד בתקופה של 12 החודשים שקדמו למועד החטיפה או למועד תחילת ההיעדרות;
:: (2) לפי מידע שקיבל המוסד מתאגיד בנקאי או מבנק הדואר, חשבון הבנק הוא החשבון שאליו שולמה המשכורת של החטוף או הנעדר, או שממנו נגבות ההוצאות השוטפות שלו; לעניין זה -
:::- &quot;בנק הדואר&quot; - החברה כהגדרתה [[בחוק הדואר, התשמ&quot;ו-1986]], בנותנה את השירותים הכספיים כהגדרתם [[באותו חוק]] מטעם החברה הבת כמשמעותה [[בסעיף 88יא לחוק האמור]];
:::- &quot;תאגיד בנקאי&quot; - תאגיד בנקאי שהוא בעל רישיון בהתאם [[לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]].
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), לעניין חטוף או נעדר שאינו תושב ישראל ואין לו חשבון בנק כאמור בסעיף קטן (א), יועבר התגמול המיוחד לחשבון בנק כמפורט להלן:
:: (1) אם הוא אינו עובד זר - לחשבון הבנק של מי שהוא בן זוגו, ובאין בן זוג - לילדיו בחלקים שווים, ובאין ילדים - להוריו בחלקים שווים; בסעיף קטן זה, &quot;עובד זר&quot; - כהגדרתו [[בחוק עובדים זרים, התשנ&quot;א-1991]];
:: (2) אם הוא עובד זר - לחשבון הבנק שאליו העביר לו מעסיקו את המשכורת בתכוף לפני חטיפתו או לפני מועד תחילת היעדרותו, ובאין חשבון כאמור - לחשבון כאמור בפסקה (1).
: (ג) לעניין כל דין, יראו את התגמול המיוחד כאילו הוא תגמול הניתן לנפגע לפי [[חוק נפגעי פעולות איבה]], ולא יראו אותו כהכנסה.

@ 295י6. עדכון התגמול המזערי (תיקון: תשפ&quot;ד-15)
: הסכומים האמורים [[סעיף 295י1|בהגדרה &quot;התגמול המזערי&quot;]] יעודכנו לפי הוראות [[סעיף 49 לחוק הנכים]].

=== סימן ג': הוראות שונות (תיקון: תשפ&quot;ד-15) ===

@ 295יא. שיפוי המוסד (תיקון: תשפ&quot;ד-6, תשפ&quot;ד-15)
: אוצר המדינה ישפה את המוסד, על פי דרישתו, על כל הוצאה שהוציא לביצוע התשלומים והתגמולים לפי [[פרק זה]] ועל החלק היחסי מההוצאות המינהליות של המוסד הנובע מביצוע [[פרק זה]].

@ 295יב. תוקף - [[פרק י&quot;ג2]] (תיקון: תשפ&quot;ד-6, תשפ&quot;ד-15)
: (א) [[סימן א']] יעמוד בתוקפו שנתיים מיום כ&quot;ב בתשרי התשפ&quot;ד (7 באוקטובר 2023); השר, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, רשאי, בצו, להאריך את תוקפו של [[סימן א']] בתקופות נוספות שלא יעלו במצטבר על 12 חודשים.
:: ((התקופה הוארכה עד יום 13.10.2025 (ק&quot;ת תשפ&quot;ו, 390).))
: (ב) [[סימן ב']] יעמוד בתוקפו שלוש שנים מיום כ&quot;ב בתשרי התשפ&quot;ד (7 באוקטובר 2023); השר, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, רשאי, בצו, להאריך את תוקפו של [[סימן ב']] ושל תקופת הזכאות כהגדרתה [[בסעיף 295י1]] בתקופות נוספות שלא יעלו על שנה כל אחת.

== פרק י&quot;ד: גמלאות - הוראות כלליות [פרק ז'] ==

=== סימן א': תביעות ===

@ 296. מועד לתביעת גמלת כסף והתקופה שבעדה תשולם [128] (תיקון: תשנ&quot;ח-2, תשס&quot;ג-5, תשס&quot;ז-3, תשע&quot;ב-5, תשע&quot;ז-12, תשע&quot;ח-13)
: (א) כל תביעה לגמלת כסף, תוגש למוסד תוך שנים עשר חודשים מהיום שבו נוצרה עילת התביעה.
: (ב)(1) הוגשה התביעה אחרי המועד האמור בסעיף קטן (א), וקבע המוסד כי התובע זכאי לגמלה בעד תקופה שקדמה להגשת התביעה, תשולם לו הגמלה שהוא זכאי לה, ובלבד שלא תשולם גמלה בעד תקופה העולה על 12 חודשים שקדמו בתכוף לפני החודש שבו הוגשה התביעה כאמור; היתה התביעה שהוגשה כאמור, למענק או לגמלה אחרת שאינה משתלמת בעד תקופה מסוימת, ישולמו המענק או הגמלה האמורים, בתנאי שבחודש שבו הוגשה התביעה למוסד, טרם חלפו 18 חודשים מהחודש שבו נוצרו התנאים המזכים בגמלה.
:: (2) על אף האמור בפסקה (1), לעניין קצבת אזרח ותיק - לא תשולם גמלה בעד תקופה העולה על 48 חודשים שקדמו בתכוף לפני החודש שבו הוגשה התביעה, ומתוך אותה תקופה לא תשולם קצבת אזרח ותיק שהזכאות לה מותנית בהכנסת המבוטח לפי הוראות [[סעיף 245]], ככל שהוא זכאי לה, בעד תקופה העולה על 12 חודשים.
: (ב1) (((בוטל).))
: (ג) לענין סעיף זה, יראו את המועד הנקוב לצד כל אחת מהגמלאות המפורטות להלן, כמועד שבו הוגשה התביעה לאותה גמלה:
:: (1) (((נמחקה);))
:: (2) במענק לאלמנה ולאלמן לפי [[סעיף 133(א)]] [[או 255(א)]] - ה-1 בחודש שלאחר הפסקת תשלום הקצבה;
:: (3) במענק לאלמנה ולאלמן לפי [[סעיפים 135(א) ו-(ב)]] [[ו-255(ב) ו-(ג)]] - ה-1 בחודש שלאחר החודש שבו חזרו ונישאו, או ה-1 בחודש שבתכוף לאחר תום שנתיים מיום הנישואין מחדש, לפי הענין;
:: (4) במענק ליתום לפי [[סעיפים 143]] [[או 254]] - ה-1 בחודש שבו הגיע הילד - לגיל 13 לבן, ולגיל 12 לבת;
:: (5) במענק פטירה לפי [[סעיף 310]] - ה-1 בחודש שבו אירעה הפטירה;
:: (6) בתגמול לפי [[פרק י&quot;ב]] - ה-1 בחודש שלאחר החודש שבו חל שירות המילואים.

@ 297. הגשת תביעות [129]
: השר יקבע הוראות בדבר הגשת תביעה לגמלה ודרכי הוכחתה.
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (הגשת תביעה לגמלה ואופן תשלומה), התשנ&quot;ח-1998]].))

@ 297א. גמלה בתוספת הפרשי הצמדה (תיקון: תשנ&quot;ח-2)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;חודש לתשלום&quot; - אחד מאלה, לפי הענין:
::: (1) בגמלה המשתלמת בעד תקופה מסוימת - החודש שבעדו או שבעד חלק ממנו משולמת הגמלה;
::: (2) במענק או בגמלה אחרת שאינה משולמת בעד תקופה מסוימת - החודש שבו נוצרו התנאים המזכים בגמלה;
::: (3) בגמלה המשולמת לפי [[פרק ח']] - החודש שבו הוגשה התביעה למוסד;
::- &quot;מועד תשלום&quot; - החודש שבו משולמת הגמלה.
: (ב) גמלה, המשולמת במועד תשלום שחל לאחר שחלף חודש קלנדרי מלא מהחודש לתשלום, תעודכן בשיעור שבו עלה המדד שפורסם לאחרונה לפני מועד התשלום, לעומת המדד שפורסם בחודש לתשלום.
: (ג) [[חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ&quot;א-1961]], לא יחול על גמלה המשולמת לפי חוק זה.

@ 297ב. ניכוי מקדמה או תשלום אחר (תיקון: תשנ&quot;ח-2, תשס&quot;ד-14)
: משולמת גמלה, ולפני תשלומה שולמו על חשבון אותה גמלה מקדמה או תשלום אחר שיש לנכות מהגמלה (בסעיף זה - מקדמה), תנוכה המקדמה, אם חלף חודש קלנדרי מלא מהחודש שבו שולמה המקדמה, כשהיא מעודכנת בשיעור שבו עלה המדד שפורסם לאחרונה לפני החודש שבו מבוצע הניכוי לעומת המדד שפורסם לאחרונה בחודש שבו שולמה המקדמה, ולגבי ניכוי לפי [[סעיף 114]] - לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני החודש שבו נעשה הנכה זכאי לקצבה.

@ 298. החלטת המוסד בתביעות [130] (תיקון: תשס&quot;ב-9)
: (א) כל תביעה לגמלה שהוגשה למוסד תתברר בידי עובד המוסד שהסמיכה לכך המינהלה (להלן - פקיד תביעות), והוא יחליט אם תינתן הגמלה ובאיזו מידה תינתן.
: (א1) השר יקבע, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, כללים והוראות לענין משך הזמן המרבי שבו על פקיד תביעות להחליט, בתביעה לדמי פגיעה כמשמעותם [[בסעיף 92]].
: (ב) המוסד יקבע בהוראות לעובדיו באילו ענינים יחליט פקיד תביעות על דעת עצמו ובאילו יזדקק לאישור הממונים עליו.

@ 299. ועדת תביעות [131]
: ליד כל סניף של המוסד תוקם ועדת תביעות אשר לחוות דעתה רשאי פקיד תביעות להביא כל תביעה, וחייב הוא להביא כל תביעה שהחליט בה אם דרש זאת התובע.

@ 300. הרכב ועדת התביעות [133]
: (א) המועצה תמנה את חברי ועדת התביעות.
: (ב) ועדת התביעות תפעל בשלושה, אולם אם נעדר אחד מהם לא תיפגע מכך כשרות פעולותיה.
: (ג) מנהל סניף המוסד שלידו הוקמה ועדת תביעות יקבע את התור שלפיו יכהנו חברי ועדת התביעות.

@ 301. בדיקות רפואיות [134]
: (א) השר רשאי לקבוע הוראות בדבר בדיקות רפואיות של אדם התובע גמלה, או של אדם שמכוחו או בקשר אליו נתבעת או משתלמת גמלה, וכן בדבר דינו של מי שלא קיים חובה שהוטלה עליו לפי סעיף זה.
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (בדיקות רפואיות), תשכ&quot;ה-1965]].))
: (ב) הוצאות בדיקה רפואית לפי סעיף זה יחולו על המוסד.

@ 302. תשלום מקדמות [134א] (תיקון: תשס&quot;ב-9)
: (א) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע הוראות, לרבות מבחנים וכללים, בדבר תשלום מקדמות -
:: (1) לתובע גמלה, אם לכאורה הוא זכאי לה, אך טרם הושלמו כל הליכי הטיפול בתביעתו;
:: (2) לזכאי לגמלה;
:: (3) לתובע גמלה לפי [[פרק ה']], אם הוכח להנחת דעתו של פקיד התביעות כי אירעה לו פגיעה בעבודה.
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (תשלום מקדמות של גימלה), תשל&quot;ט-1979]].))
: (ב) המקבל תשלום לפי הוראות סעיף קטן (א), בין שלא היתה קיימת זכאות לגמלה, כולה או חלקה, בעת התשלום ובין שהזכאות לגמלה פקעה לאחר מכן, חייב להחזיר למוסד, לפי דרישתו, את התשלום שאינו זכאי לו, ורשאי המוסד לקזז תשלום זה כנגד גמלה המגיעה לו.

=== סימן ב': ייעוד הגמלה ===

@ 303. מניעת העברת זכות לגמלה [135] (תיקון: תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב-12, תשפ&quot;ב-12)
: (א) זכות לגמלת כסף אינה ניתנת להעברה, לערבות או לעיקול בכל דרך שהיא אלא לשם תשלום מזונות המגיעים מהזכאי לגמלה לפי פסק דין של בית משפט או של בית דין מוסמך.
: (ב) הוראת סעיף קטן (א) תחול גם על גמלת כסף ששולמה באמצעות בנק או החברה, כהגדרתה [[בחוק הדואר, התשמ&quot;ו-1986]], בנותנה שירותים לפי [[סעיף 88א לאותו חוק]] (בסעיף זה - חברת הדואר), במשך שלושים ימים מיום ששולמה; ואולם רשאי הבנק או חברת הדואר, לפי הענין, לנכות מהגמלה כל סכום שנתנו לזכאי לגמלה על חשבון הגמלה.
:: (((החל מהיום הקובע לתחילתו של [[18:301460|חוק הדואר (תיקון מס' 11), התשע&quot;ב-2012]], ביום 31.12.2026):)) הוראת סעיף קטן (א) תחול גם על גמלת כסף ששולמה באמצעות בנק או החברה הבת, כהגדרתה [[בחוק הדואר, התשמ&quot;ו-1986]], (בסעיף זה - חברת הבת), במשך שלושים ימים מיום ששולמה; ואולם רשאי הבנק או חברת הבת, לפי הענין, לנכות מהגמלה כל סכום שנתנו לזכאי לגמלה על חשבון הגמלה.
: (ג) זכות לגמלת כסף לפי חוק זה אינה עוברת בירושה.

@ 304. מינוי מקבל גמלה [136]
: (א) נוכח המוסד כי הזכאי לגמלה או האדם שלידיו צריכה הגמלה להינתן אינו יכול לגבותה, או כי מתן הגמלה לידי כל אחד מאלה אינו לטובת הזכאי או לטובת האדם שבשבילו היא ניתנת, רשאי המוסד למנות את מי שבהחזקתו או שבהשגחתו נמצא הזכאי או אדם אחר, בתנאים שקבע המוסד, כמקבל הגמלה, ולשלם לו את הגמלה, כולה או חלקה, והכל בתנאים שייראו למוסד; החלטה לגבי מינוי מקבל גמלה שאינו הורה או ילד של הזכאי טעונה התייעצות עם פקיד שיקום שהמוסד הסמיכו לכך.
: (ב) לא ימונה אדם כמקבל גמלה לפי סעיף קטן (א) אלא אם כן -
:: (1) נמסרה הודעה על כך 15 ימים מראש לזכאי לגמלה, ואם הגמלה שולמה כבר לאדם אחר שמונה לפני כן כמקבל גמלה - גם לאותו אדם, ולאדם שבדעת המוסד למנותו כמקבל הגמלה;
:: (2) האדם שבדעת המוסד למנותו הודיע למוסד כי הוא מסכים למינוי.
: (ג) שולמה גמלה למי שמונה לפי סעיף זה כמקבל הגמלה, יראו את התשלום כתשלום לזכאי.

@ 305. תשלום לבן זוג [136א]
: זכאי אדם לתוספת תלויים בעד בן זוגו, רשאי המוסד לשלם את התוספת במישרין לבן הזוג, אם בן הזוג ביקש זאת ולתקופה שביקש.

@ 306. תשלום לקיבוץ שיתופי או לקיבוץ מתחדש [136ב] (תיקון: תשע&quot;ז-5)
: (א) היה הזכאי לגמלה, או האדם שבעדו היא משתלמת, חבר קיבוץ שיתופי או קיבוץ מתחדש תשולם הגמלה, לפי בקשתו, לידי מזכירות הקיבוץ השיתופי או הקיבוץ המתחדש, לפי הענין.
: (ב) הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם לגבי הורה או ילד של חבר שנפטר, אם ההורה או הילד מתגוררים בקיבוץ השיתופי או בקיבוץ המתחדש, או אם כל החזקתם היא על חשבון הקיבוץ השיתופי או הקיבוץ המתחדש, אף אם אינם מתגוררים שם.

@ 306א. תשלום לאומן (תיקון: תשפ&quot;ד-8)
: (א) השתלמה גמלת ילד נכה לפי [[סימן ו' לפרק ט']], בעד ילד נכה שהושם באומנה, בסמוך לפני השמתו באומנה, יודיע המפקח הארצי על האומנה או מי מטעמו למוסד על השמתו של הילד באומנה, והגמלה לפי [[אותו סימן]] תשולם לאומן של הילד החל ב-1 בחודש שלאחר קבלת ההודעה כאמור על ידי המוסד, בעד התקופה שבה הילד הושם אצלו באומנה.
: (ב)(1) לא השתלמה גמלת ילד נכה לפי [[סימן ו' לפרק ט']] בעד ילד נכה, בסמוך לפני השמתו באומנה, רשאי האומן שהילד הושם אצלו באומנה להגיש, בהתאם להוראות [[חוק אומנה לילדים, התשע&quot;ו-2016]], תביעה לגמלת ילד נכה.
:: (2) הגיש אומן תביעה כאמור בפסקה (1), תשולם לו הגמלה בעד התקופה שבה הילד הושם אצלו באומנה, שתחילתה ב-1 בחודש שבו הילד הושם אצלו כאמור, ובלבד שבמועד הגשת התביעה לגמלה חלף חודש לפחות מהמועד שבו הילד הושם אצלו באומנה.
: (ג) תשלום גמלת ילד נכה לאומן לפי הוראות סעיף זה יסתיים ב-1 בחודש שלאחר המועד שבו הסתיימה האומנה לילד שהושם אצל האומן.
: (ד) היו במשפחת אומנה שני ילדים נכים או יותר שמשתלמת בעדם גמלת ילד נכה לפי [[סימן ו' לפרק ט']], תשולם לאומן בעד כל ילד כאמור גמלה בשיעור העולה בחמישים אחוזים על השיעור הקבוע לפי [[סעיף 222]].
: (ה) בסעיף זה -
::- &quot;אומן&quot;, &quot;המפקח הארצי על האומנה&quot; ו&quot;משפחת אומנה&quot; - כהגדרתם [[בחוק אומנה לילדים, התשע&quot;ו-2016]];
::- &quot;ילד נכה&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 221]].

@ 307. חלוקת קצבה של זכאי הנמצא במוסד [137] (תיקון: תשס&quot;ג-5, תשע&quot;ח-4, תשפ&quot;ב-3)
: (א) נמצא זכאי לקצבה במוסד, וגוף ציבורי שהשר קבע בצו נושא ביותר ממחצית הוצאות החזקתו בו, תשולם הקצבה בחלקה לזכאי ובחלקה לגוף הציבורי; היו לזכאי תלויים שהם תושבי ישראל, ישולם להם חלק מהקצבה.
:: ((פורסם [[צו הביטוח הלאומי (קביעת גוף ציבורי), התשמ&quot;ד-1984]].))
: (ב) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע כללים ותנאים לחלוקת הקצבאות, לרבות שיעורי חלוקת הקצבאות לסוגיהן, ובלבד שלזכאי לקצבה ישולם חלק ממנה שאינו נמוך מסכום השווה ל-20% מקצבת יחיד מלאה כמשמעותה [[בסעיף 200]].
: (ג) השר רשאי להחיל בתקנות את ההוראות בדבר חלוקת הקצבאות שקבע לפי סעיף קטן (ב), כולן או חלקן, בשינויים ובתנאים שקבע, גם על זכאי לקצבה הנמצא במוסד על פי הפניה של משרד ממשלתי.
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (חלוקת קיצבה), התשמ&quot;ד-1984]].))
: (ד) הוראות סעיף זה לא יחולו על הקצבה המשתלמת לפי [[סעיף 200(א)(3) ו-(4)(ב)]].

@ 308. חוב של גמלה [137א]
: הזכאי לגמלה בכסף, שנפטר בלי שגבה את מלוא הגמלה המגיעה לו, ישולם חוב הגמלה לשאיריו כמשמעותם [[בפרק י&quot;א]], על אף הוראות [[סעיף 303(ג)]].

@ 309. תשלום למי שסיפק מצרכים חיוניים [137ב]
: זכאי לקצבה לפי [[פרקים ה']], [[ט']] [[או י&quot;א]], שנפטר בלי שגבה את מלוא הקצבה המגיעה לו ובלי שהשאיר אחריו שאירים או תלויים, ישולם למי שיוכיח, להנחת דעתו של המוסד, שסיפק לזכאי בשנה האחרונה לפני הפטירה מצרכים או שירותים שהיו חיוניים לו ולא שולם בעדם, סכום שלא יעלה על סכום הקצבה בעד ששת החודשים האחרונים לפני הפטירה.

@ 310. מענק במקרה פטירה [137ג] (תיקון: תשס&quot;א-5, תשס&quot;ג-5, תשס&quot;ג-11, תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-15, תשס&quot;ח-10, תשע&quot;ו-17, תשע&quot;ז-4, תשע&quot;ז-6, תשע&quot;ז-12, תשפ&quot;ד-8)
: (א)(1) נפטר אדם שהיתה משתלמת לו קצבת אזרח ותיק, קצבת שאירים, קצבה [[פרקים ה']], [[י&quot;ג]] [[או י&quot;ג1]] בשל נכות שדרגתה 50% לפחות, קצבת תלויים לפי [[פרקים ה']], [[י&quot;ג]] [[או י&quot;ג1]] או קצבת נכות לפי [[פרק ט']], או הענקה לפי [[פרק י&quot;ז]] הניתנת במקום הקצבאות האמורות (בסעיף קטן זה - המנוח), ישולם למי שהיה בן זוגו בשעת מותו, ובאין בן זוג - לילדו כהגדרתו [[בסעיף 238]], מענק בסכום השווה לסכום הבסיסי.
:: (2) מענק לפי הוראות פסקה (1) ישולם ליחיד שנשא בעיקר ההוצאות להקמת המצבה של המנוח, בהתקיים שניים אלה:
::: (א) בן זוגו של המנוח נפטר בטרם חלפו 100 ימים ממועד פטירת המנוח, ולא שולם לו מענק לפי הוראות פסקה (1);
::: (ב) למנוח אין ילד כהגדרתו [[בסעיף 238]].
: (א1) נפטר ילד נכה כהגדרתו [[בסעיף 221]], שהיתה משתלמת בעדו למבוטח או לאומן לפי הוראות [[סעיף 306א]], גמלה לפי [[סימן ו' לפרק ט']], ישולם למבוטח האמור מענק בסכום השווה לסכום הבסיסי.
: (ב) נפטר מקבל קצבה לפי [[פרקים ה']], [[י&quot;ג]] [[או י&quot;ג1]] לאחר שהגיע לגיל הפרישה, ישולם המענק לפי הוראות סעיף קטן (א).
: (ג) נפטר מבוטח שהיתה משתלמת לו קצבת נכות לפי [[פרקים ה']], [[י&quot;ג]] [[או י&quot;ג1]], ומתקיימים התנאים המפורטים להלן, ישולם למי שהיה בן זוגו בשעת מותו, שהוא תלוי במבוטח לפי הוראות [[סעיף 130]], ובאין בן זוג כאמור - לילדו כהגדרתו [[בסעיף 238]], מענק כאמור בסעיף קטן (ד) או מענק כאמור בסעיף קטן (א), לפי הגבוה מביניהם:
:: (1) בן זוגו או ילדו של המבוטח, לפי הענין, אינם זכאים לקצבת תלויים בשל כך שפטירת המבוטח לא נגרמה בשל הפגיעה בעבודה;
:: (2) הנפטר היה זכאי לקצבת נכות שדרגתה 50% לפחות, בעד 36 החודשים שקדמו בתכוף לפטירה;
:: (3) הכנסתו הממוצעת של בן הזוג מהמקורות המפורטים [[בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה]], בשנה שקדמה לפטירה, אינה עולה על סכום השווה לכפל השכר הממוצע.
: (ד) המענק האמור בסעיף קטן (ג) יהיה בסכום השווה ל-60% מקצבת הנכות המלאה כהגדרתה [[בסעיף 130(ב)(3)]], כפול 36, והוא ישולם בשני שיעורים שווים במועדים שלהלן:
:: (1) עם פקיעת הזכות לקצבת הנכות מחמת הפטירה;
:: (2) בתום שנה מהמועד האמור בפסקה (1).
: (ה) הזכאי למענק פטירה לפי סעיף זה וכן למענק פטירה לפי [[סעיף 15 בחוק הבטחת הכנסה]], בידו הברירה לקבל אחד מהם.

@ 311. פושט רגל [138] (תיקון: תשע&quot;ח-5)
: זכותו של אדם לגמלה לא תוקנה לנאמן בהליכי חדלות פירעון לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]].

@ 312. קיזוז [139] (תיקון: תשנ&quot;ז-2, תשנ&quot;ז-5, תשס&quot;ח-8, תשע&quot;ו-3)
: (א) בסעיף זה, &quot;דמי ביטוח&quot; -
:: (1) לרבות דמי ביטוח שנערך לגביהם הסכם כאמור [[בסעיף 368]] אף אם עדיין לא הגיע זמן פרעונם לפי ההסכם, ודמי הביטוח שבתשלומם חייב בן זוגה של אשה שאינה מבוטחת לפי [[סעיף 241]] כשהיא זכאית למענק לידה;
:: (2) למעט דמי ביטוח שמעבידו של המבוטח חייב בתשלומם.
: (ב) המוסד רשאי לקזז -
:: (1) כנגד גמלאות כסף או תשלום אחר לפי חוק זה או לפי כל דין אחר, המגיעים מהמוסד לזכאי או לאדם אחר מכוח הזכאי, סכומים אלה בלבד:
::: (א) דמי ביטוח;
::: (ב) מקדמות שקיבל הזכאי על חשבון הגמלה או התשלום האחר;
::: (ג) סכומים ששילם המוסד לזכאי בטעות או שלא כדין, בצירוף תוספת לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני יום קיזוז התשלום לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני המועד שבו שולם הסכום בטעות או שלא כדין;
:: (2) (((נמחקה).))
: (ג) המוסד לא יקזז כנגד קצבה, אם הזכאי לה אינו מבוטח, דמי ביטוח בסכום העולה על מחציתה, זולת אם היא קצבת ילדים.
: (ד) (((בוטל).))
: (ה) על אף האמור בסעיף זה [[ובסעיף 281]], המוסד לא יקזז כנגד התגמול לפי [[פרק י&quot;ב]] סכום כמפורט בפסקאות משנה (א) עד (ג) שבסעיף קטן (ב)(1), אלא אם כן הסכים לכך הזכאי לתגמול.
: (ו) המוסד לא יקזז כנגד סכום החיסכון הצבור הכולל לפי [[סימן ה' לפרק ד']].

@ 313. עיכוב תשלום קצבת ילדים [139א]
: לא הגיש הזכאי לקצבה דין וחשבון לפי חוק זה על הכנסתו למוסד או לפי [[פקודת מס הכנסה]] לפקיד השומה, רשאי המוסד, לפי כללים שיקבע השר בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, לעכב את תשלום קצבת הילדים, כולה או חלקה; הוגש הדין וחשבון כאמור, ישלם המוסד את הסכומים שעוכבו.

@ 314. ערעור [139ב] (תיקון: תשנ&quot;ז-2)
: על אף הוראות [[סעיף 391]], הרואה עצמו נפגע מעיכוב תשלום קצבת ילדים לפי [[סעיף 313]] בשל אי-הגשת דין וחשבון לפקיד השומה, רשאי לערער על כך רק לפני בית המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו פעל פקיד השומה, ופקיד השומה יהיה המשיב בערעור; על ערעור כאמור יחולו הוראות [[סעיפים 153 עד 158 לפקודת מס הכנסה]], בשינויים המחוייבים.

@ 315. החזרת גמלאות [140]
: שילם המוסד, בטעות או שלא כדין, גמלת כסף או תשלום אחר לפי חוק זה או לפי כל דין אחר, יחולו הוראות אלה:
: (1) המוסד רשאי לנכות את הסכומים ששילם כאמור מכל תשלום שיגיע ממנו, בין בבת אחת ובין בשיעורים, כפי שייראה למוסד, בהתחשב במצבו של מקבל התשלום ובנסיבות הענין;
: (2) המוסד רשאי לתבוע החזרת כל סכום ששילם, בטעות או שלא כדין, אם מקבל התשלום נהג בקבלת התשלום שלא בתום לב;
: (3) המוסד רשאי לנכות או לתבוע את הסכומים ששילם כאמור, בצירוף תוספת לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני יום החזר התשלום בפועל לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני המועד שבו שולם הסכום בטעות או שלא כדין;
: (4) סכום שנוכה או שנתקבל לפי סעיף זה שלא לטובת המוסד, יעבירו המוסד למי שנושא במימון התשלום.

=== סימן ב'1: הגבלת תשלום בעד טיפול בתביעה (תיקון: תשע&quot;ה-2) ===

@ 315א. הגדרות - [[סימן ב'1]] (תיקון: תשע&quot;ה-2, תשע&quot;ז-4, תשפ&quot;ב-3)
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;גמלה&quot; - גמלה לפי [[פרקים ה']], [[ט']], [[י&quot;ג]] [[או י&quot;ג1]], לפי [[הסכם בדבר גמלת ניידות]] או [[הסכם בדבר מתן הלוואות לרכישת רכב למוגבלים בניידות]], שנערך לפי [[סעיף 9]] ([[בסימן זה]] - הסכם הניידות), לפי [[הסכם בדבר תשלום תוספת לקצבה מיוחדת ולגמלת ילד נכה הזקוקים למכונת הנשמה באופן רצוף]] שנערך לפי [[סעיף 9]], לפי [[חוק לפיצוי נפגעי גזזת]] או לפי [[חוק פיצוי לנפגעי פוליו]];
:- &quot;גמלה בסכום נמוך&quot; - כל אחת מאלה:
:: (1) קצבה שסכומה אינו עולה על 1,200 שקלים חדשים (((נקוב לאוגוסט 2015, בשנת 2025, 1,406 ש&quot;ח)));
:: (2) קצבה לפי [[סעיף 199(1)]] שמכפלת סכומה ביחס שבין מספר החודשים שנותרו לתובע ממועד תחילת הזכאות לקצבה עד הגיעו לגיל פרישה ובין 60 חודשים, אינה עולה על הסכום האמור בפסקה (1);
:: (3) קצבה כאמור [[בסעיף 315ד(א)(2)(ב)]] שמכפלת סכומה ביחס שבין מספר חודשי הזכאות לה לפי החלטת הזכאות ובין 60 חודשים אינה עולה על הסכום האמור בפסקה (1), וכל קצבה שתשולם אחריה מכוח אותה תביעה;
:- &quot;דמי פתיחת תיק&quot; - סכום שאינו עולה על הסכום היסודי, שמי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה רשאי לגבות בעד הגשת התביעה;
:- &quot;החלטת הזכאות&quot; - ההחלטה בתביעה שבה ניתן הטיפול ומכוחה משולמת הגמלה;
:- &quot;ועדת עררים&quot; - כל אחת מאלה:
:: (1) ועדה רפואית לעררים לפי [[פרק ה']];
:: (2) ועדה רפואית לעררים, ועדה לעררים, ועדה לעררים לשירותים מיוחדים או ועדה לעררים לילד נכה, לפי [[פרק ט']];
:: (3) ועדה רפואית לעררים לפי [[הסכם הניידות]];
:: (4) ועדה רפואית לעררים לפי [[סעיף 9 לחוק לפיצוי נפגעי גזזת]];
:: (5) ועדה רפואית לעררים לפי [[סעיף 7 לחוק פיצוי לנפגעי פוליו]];
:- &quot;ועדה רפואית&quot; - כל אחד מאלה:
:: (1) רופא או ועדה רפואית לפי [[פרק ה']], או הרשות לעניין [[+|תקנות 15]], [[+|17]] [[ו־18א לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט&quot;ז-1956]];
:: (2) רופא מוסמך כמשמעותו [[בסעיף 208]], או פקיד תביעות לעניין קביעת דרגת אי־כושר להשתכר לפי [[סעיפים 209]] [[ו־210]];
:: (3) ועדה רפואית לפי [[הסכם הניידות]];
:: (4) ועדה רפואית לפי [[סעיף 9 לחוק לפיצוי נפגעי גזזת]];
:: (5) רופא מוסמך לפי [[סעיף 7 לחוק פיצוי לנפגעי פוליו]];
:- &quot;חוות דעת מקצועית&quot; - כל אחת מהמפורטות להלן, שניתנו בעניין שבתחום המקצוע וההתמחות ובאופן המקובל באותו מקצוע:
:: (1) חוות דעת מומחה שניתנה בידי רופא מומחה לפי [[פקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל&quot;ז-1976]], בתחום התמחותו, או תעודת רופא שניתנה בידי רופא כאמור; לעניין זה, &quot;חוות דעת מומחה&quot; ו&quot;תעודת רופא&quot; - כמשמעותן [[בפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל&quot;א-1971]];
:: (2) חוות דעת של רואה חשבון, יועץ מס, פסיכולוג מומחה בפסיכולוגיה קלינית או בעל מקצוע אחר שקבע השר;
:- &quot;חוק לפיצוי נפגעי גזזת&quot; - [[חוק לפיצוי נפגעי גזזת, התשנ&quot;ד-1994]];
:- &quot;חוק פיצוי לנפגעי פוליו&quot; - [[חוק פיצוי לנפגעי פוליו, התשס&quot;ז-2007]];
:- &quot;הסכום היסודי&quot; - סך של 800 שקלים חדשים (((נקוב לאוגוסט 2015, בשנת 2025, 938 ש&quot;ח))), מעודכן לפי הוראות [[סעיף 315ט(ב)]];
:- &quot;תביעה&quot; - תביעה לגמלה.

@ 315ב. הגבלת תשלום בעד טיפול בתביעה (תיקון: תשע&quot;ה-2, תשע&quot;ז-4)
: (א) על אף האמור בכל דין או הסכם, לא יידרש אדם לשלם בעד טיפול בתביעה תשלום העולה על סכום המחושב בהתאם לסוג הטיפול כמפורט בטור א' שלהלן, וכן בהתאם לאחת האפשרויות בטור ב', כפי שהסכימו הצדדים בעת ההתקשרות, ולעניין גמלה בסכום נמוך - בהתאם לאחת האפשרויות בטור ג', כפי שהסכימו הצדדים בעת ההתקשרות, והכול בכפוף להוראות [[סעיפים 315ה עד 315ז]]:
{|
! colspan=&quot;2&quot; | {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} סוג הטיפול !! colspan=&quot;2&quot; width=&quot;30%&quot; | {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} סכום מרבי לתשלום !! colspan=&quot;2&quot; width=&quot;30%&quot; | {{מוקטן|טור ג'}} {{ש}} סכום מרבי לתשלום לעניין גמלה בסכום נמוך
|-
| rowspan=&quot;3&quot; | (1) || טיפול בתביעה שאינו טיפול כאמור בפסקאות (2) עד (4) - || colspan=&quot;4&quot; |
|-
| (א) לעניין גמלה, למעט גמלה לפי [[פרקים ה']], [[י&quot;ג]] [[או י&quot;ג1]] || 11.25 אחוזים מחלק הגמלה בתוספת דמי פתיחת תיק || 12.25 אחוזים מחלק הגמלה || 10.25 אחוזים מחלק הגמלה בתוספת דמי פתיחת תיק ובתוספת הסכום היסודי || 12.25 אחוזים מחלק הגמלה
|-
| (ב) לעניין גמלה לפי [[פרקים ה']], [[י&quot;ג]] [[או י&quot;ג1]] || 11.25 אחוזים מחלק הגמלה, ואם חלק הגמלה הוא מענק לפי [[סעיף 107]] - 13 אחוזים, והכול בתוספת דמי פתיחת תיק || 12.25 אחוזים מחלק הגמלה, ואם חלק הגמלה הוא מענק לפי [[סעיף 107]] - 14 אחוזים || 10.25 אחוזים מחלק הגמלה בתוספת דמי פתיחת תיק ובתוספת הסכום היסודי || 12.25 אחוזים מחלק הגמלה
|-
| rowspan=&quot;3&quot; | (2) || טיפול של עורך דין בתביעה הכולל ייצוג בוועדה רפואית או בוועדת עררים והופעה בהן, שאינו טיפול כאמור בפסקה (3) או (4) - || colspan=&quot;4&quot; |
|-
| (א) לעניין גמלה שאינה גמלה לפי [[פרקים ה']], [[י&quot;ג]] [[או י&quot;ג1]] ||13.75 אחוזים מחלק הגמלה בתוספת דמי פתיחת תיק || 15 אחוזים מחלק הגמלה || 12.75 אחוזים מחלק הגמלה בתוספת דמי פתיחת תיק ובתוספת הסכום היסודי || 15 אחוזים מחלק הגמלה
|-
| (ב) לעניין גמלה לפי [[פרקים ה']], [[י&quot;ג]] [[או י&quot;ג1]] || 15.75 אחוזים מחלק הגמלה, ואם חלק הגמלה הוא מענק לפי [[סעיף 107]] - 16 אחוזים, והכול בתוספת דמי פתיחת תיק || 17 אחוזים מחלק הגמלה, ואם חלק הגמלה הוא מענק לפי [[סעיף 107]] - 17 אחוזים || 14.75 אחוזים מחלק הגמלה בתוספת דמי פתיחת תיק ובתוספת הסכום היסודי || 17 אחוזים מחלק הגמלה
|-
| (3) || טיפול של עורך דין בתביעה שהוא ייצוג לפני בית הדין לעבודה בהליכים לפי [[סעיפים 10]], [[213]], [[או 123]] לרבות כפי שהוחל מכוח [[סעיף 7 לחוק פיצוי לנפגעי פוליו]], או לפי [[סעיף 14(ב) לחוק לפיצוי נפגעי גזזת]], אם עורך הדין טיפל בתביעה כאמור בפסקה (1) או (2) || 24 אחוזים מחלק הגמלה בתוספת דמי פתיחת תיק || 25.5 אחוזים מחלק הגמלה || 23 אחוזים מחלק הגמלה בתוספת דמי פתיחת תיק ובתוספת הסכום היסודי || 25.5 אחוזים מחלק הגמלה
|-
| (4) || טיפול כאמור בפסקה (3), אם עורך הדין לא טיפל בתביעה כאמור בפסקאות (1) או (2) || 12 אחוזים מחלק הגמלה בתוספת דמי פתיחת תיק || 13.5 אחוזים מחלק הגמלה || 11 אחוזים מחלק הגמלה בתוספת דמי פתיחת תיק ובתוספת הסכום היסודי || 13.5 אחוזים מחלק הגמלה
|}
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) -
:: (1) התשלום בעד טיפול בתביעה אך ורק למתן גמלה בעין לפי [[סימן ג' לפרק ה']] או לפי [[סעיף 203]] [[או 205]], לא יעלה על דמי פתיחת תיק בתוספת הסכום היסודי;
:: (2) התשלום בעד טיפול בתביעה שלפי נוהלי המוסד לצורך החלטה בה לא נדרש לזמן את התובע להתייצב לפני ועדה רפואית מפאת חומרת נכותו, לא יעלה על דמי פתיחת תיק בתוספת הסכום היסודי;
:: (3) התשלום בעד טיפול בבדיקה מחדש ביוזמת המוסד לפי [[סעיף 214]] או ביוזמת רופא מוסמך לפי [[תקנה 37 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט&quot;ז-1956]], בערר שהגיש המוסד על החלטת ועדה רפואית או בערעור המוסד על החלטת ועדת עררים ([[בסימן זה]] - בדיקה מחדש), אם המייצג בתביעה או המסייע באופן אחר בהגשתה ייצג או סייע באופן אחר בטיפול בתביעה בשלביה הקודמים או שהוא בעל זיקה כהגדרתו [[בסעיף 315ג(ד)]] למייצג או למסייע כאמור, לא יעלה על דמי פתיחת תיק בתוספת שלוש פעמים הסכום היסודי;
:: (4) התשלום בעד טיפול בתביעה אך ורק להכרה בפגיעה בעבודה בלא תביעה לתשלום גמלה לא יעלה על דמי פתיחת תיק בתוספת הסכום היסודי, וסכום זה יהיה על חשבון התשלום בעד טיפול של מי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה, בתביעה עתידית לגמלה בהסתמך על ההכרה;
:: (5) התשלום בעד טיפול בתביעה אך ורק להלוואה והחזר הוצאות לפי [[הסכם הניידות]] לא יעלה על דמי פתיחת תיק;
:: (6) התשלום בעד טיפול בתביעה לגמלה של מי ששולמה לו לפני הגשת התביעה גמלת הבטחת הכנסה לפי [[חוק הבטחת הכנסה]], לא יעלה על התשלומים המגיעים כאמור בסעיף קטן (א), בתוספת הסכום היסודי;
:: (7) התשלום בעד טיפול בתביעה אך ורק להיוון לפי [[סעיף 113]] או [[סעיף 333]], של גמלה שהמייצג בתביעה או המסייע באופן אחר בהגשתה לא ייצג או סייע באופן אחר בשלביה הקודמים ואינו בעל זיקה כהגדרתו [[בסעיף 315ג(ד)]] למייצג או למסייע כאמור יהיה דמי פתיחת תיק.
: (ג) שילם אדם בעד טיפול בתביעה סכום העולה על האמור בסעיף קטן (א) או (ב), רשאי הוא לתבוע את החזרת הסכום העודף.

@ 315ג. מהו טיפול בתביעה (תיקון: תשע&quot;ה-2)
: (א) לעניין [[סימן זה]] טיפול בתביעה הוא אחד מאלה:
:: (1) ייצוג אדם לפני המוסד לפי [[סעיף 386]], לפני ועדה רפואית או ועדת עררים, או לפני בית הדין לעבודה בהליכים לפי [[סעיפים 10]], [[213]] [[או 123]] לרבות כפי שהוחל מכוח [[סעיף 7 לחוק פיצוי לנפגעי פוליו]], או לפי [[סעיף 14(ב) לחוק לפיצוי נפגעי גזזת]];
:: (2) סיוע אחר בהגשת תביעה והקשור בה או הנובע ממנה.
: (ב) מתן חוות דעת מקצועית ייחשב טיפול בתביעה לעניין [[סימן זה]], ובלבד שמתקיים אחד מאלה:
:: (1) התשלום בעד חוות הדעת, כולו או חלקו, משולם לפי תוצאות התביעה;
:: (2) נותן חוות הדעת הוא מייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה מעבר למתן חוות הדעת;
:: (3) נותן חוות הדעת הוא בעל זיקה למי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה, ובכלל זה בעל זיקה לחבר בני אדם שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה.
: (ג) מתן חוות דעת שאינה חוות דעת מקצועית, ייחשב טיפול בתביעה לעניין [[סימן זה]], אלא אם כן מתקיימים שני אלה:
:: (1) הטיפול בתביעה הוא בידי עורך דין או רואה חשבון או שהתובע אינו מקבל ייצוג בתביעה או סיוע אחר בהגשתה, מעבר לחוות הדעת;
:: (2) לא מתקיימים התנאים שבסעיף קטן (ב)(1) עד (3).
: (ד) בסעיף זה -
::- &quot;בן משפחה&quot; - בן זוג, אח, הורה, הורה הורה, צאצא או צאצא של בן הזוג, או בן זוגו של כל אחד מאלה;
::- &quot;בעל זיקה&quot; - לרבות אלה:
::: (1)(א) בן משפחה של מי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה;
:::: (ב) שותף או עובד של מי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה;
:::: (ג) בעל תפקיד או נושא משרה אצל מי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה או אצל בן משפחתו, שותפו או עובדו;
:::: (ד) מי שפועל מטעמו של מי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה;
:::: (ה) חבר בני אדם שנשלט על ידי מי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה;
::: (2) מי שנותן שירות או נכס, לרבות זכות במקרקעין למי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה או לאדם המנוי בפסקה (1), או מי שמקבל שירות או נכס, לרבות זכות במקרקעין מאדם כאמור;
::: (3) מי שבאופן תדיר נותן שירות לפי הפנייה של מי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה והוא בעל קשרים עסקיים עמו;
::: (4) לעניין חבר בני אדם שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה, גם כל אחד מאלה:
:::: (א) בעל זכות שהיא אחת מאלה בחבר בני האדם:
::::: (1) בעלות במניה, החזקה בה או זכות להורות על מכירתה;
::::: (2) זכות להצביע באסיפה הכללית של חבר בני האדם, או זכות להורות כיצד להצביע באסיפה כללית;
::::: (3) זכות למנות דירקטור, או זכות למנות בעל תפקיד דומה; לעניין זה יראו את מי שמינה דירקטור או בעל תפקיד דומה כבעל הזכות למנותו;
::::: (4) זכות למנות מנהל כללי;
::::: (5) זכות להשתתף ברווחי חבר בני האדם;
::::: (6) זכות לחלוק ביתרת נכסי חבר בני האדם לאחר סילוק חובותיו בעת פירוקו;
:::: (ב) חבר בני אדם שהרכב בעלי מניותיו או שותפיו, לפי העניין, דומה במהותו להרכב כאמור של מי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה, ותחומי פעילותו של חבר בני האדם דומים במהותם לתחומי פעילותו של המייצג או המסייע לפי העניין;
:::: (ג) מי שאחראי מטעם מי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה למתן חוות דעת בתביעות;
:::: (ד) אם מי שמייצג בתביעה או המסייע באופן אחר בהגשתה הוא חבר בני אדם שנשלט שליטה מהותית - חבר בני אדם אחר, שנשלט שליטה מהותית בידי מי ששולט במייצג או במסייע כאמור;
::- &quot;שליטה&quot; ו&quot;שליטה מהותית&quot; - כהגדרתן [[בסעיף 2ב לחוק עסקאות גופים ציבוריים, התשל&quot;ו-1976]].

@ 315ד. חלק הגמלה לעניין הגבלת התשלום (תיקון: תשע&quot;ה-2, תשע&quot;ח-4, תשפ&quot;ב-3)
: (א)(1) חלק הגמלה לעניין גמלה שהיא קצבה חודשית יהיה סכום הקצבה שמשולמת לפי החלטת הזכאות לתובע, כל עוד החלטת הזכאות לא שונתה, ולגבי קצבה שהוונה - סכום הקצבה החודשית שעל בסיסה חושב ההיוון, והכול לתקופה שבעדה התובע זכאי לתשלום הגמלה לפי החלטת הזכאות, אך לא יותר מ־60 חודשים.
:: (2) במניין התקופות האמורות בפסקה (1) יובאו בחשבון גם -
::: (א) תקופה שבעדה שולמה הגמלה, הקודמת להגשת התביעה או הקודמת לאישור התביעה;
::: (ב) תקופות שבהן משולמת לתובע קצבה מכוח קביעת דרגת נכות לא יציבה לפי [[סעיף 119]], קביעה זמנית של נכות רפואית לפי [[סעיף 208]] או של דרגת אי־כושר לפי [[סעיף 210]], קביעה זמנית לפי [[סעיף 7(ה) לחוק פיצוי לנפגעי פוליו]], קביעה לפי [[סעיף 9(א)(2) לחוק לפיצוי נפגעי גזזת]] או החלטה לזמן מוגבל לפי [[תקנה 6 לתקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה), התש&quot;ע-2010]];
::: (ג) לעניין קצבה שהוונה לאחר שהוחל בתשלומה - התקופה שבה שולמה הקצבה לפני שהוונה.
:: (3) על אף האמור בפסקה (1), בחלק הגמלה לעניין קצבה חודשית לפי [[סעיפים 200]] [[ו-201]] לא יובאו בחשבון כל אלה:
::: (א) לגבי הסכם התקשרות שנכרת ערב תחילתו של [[20:489287|חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 200), התשע&quot;ח-2018]] (בסעיף זה - תיקון מס' 200) - כל סכום שנוסף על הקצבה בשל הוראות [[20:489287|תיקון מס' 200]];
::: (ב) לגבי הסכם התקשרות שנכרת מיום תחילתו של [[20:489287|תיקון מס' 200]] ואילך - סכום של 300 שקלים חדשים, ולגבי מי שזכאי להגדלה של קצבה כאמור לפי תקנות לפי [[סעיף 220ב]], אם נקבעה - גם סכום השווה ל-40% מהגדלה כאמור.
:: (4) על אף האמור בפסקה (1), בחלק הגמלה לעניין קצבה חודשית לפי הסעיפים המפורטים בפסקאות המשנה שלהלן לא יובאו בחשבון כל אלה:
::: (א) לגבי הסכם התקשרות שנכרת עד יום פרסומו של [[חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ&quot;ב-2021]] - כל סכום שנוסף על הקצבה בשל הוראות [[סעיפים 196(ג)]], [[200(א)]], [[201(א)]], [[206א]] [[ו-251(א)]], כנוסחם [[בחוק האמור]], ובשל תקנות לפי [[סעיפים 206]] [[ו-222]] והסכמים לפי [[סעיף 9]], כפי שתוקן נוסחם בתקופה שמיום פרסומו של [[החוק האמור]] ועד יום כ&quot;ח בטבת התשפ&quot;ב (1 בינואר 2022);
::: (ב) לגבי הסכם התקשרות שנכרת ביום פרסומו של [[חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ&quot;ב-2021]], או לאחריו - סכום של 300 שקלים חדשים מהסכום שנוסף על קצבה כאמור בשל הוראות [[סעיפים 196(ג)]], [[200(א)]], [[201(א)]], [[206א]] [[ו-251(א)]], כנוסחם [[בחוק האמור]], ולגבי מי שזכאי להגדלה של הקצבה בשל תקנות לפי [[סעיפים 206]] [[ו-222]] והסכמים לפי [[סעיף 9]], כפי שתוקן נוסחם בתקופה שמיום פרסומו של [[החוק האמור]] ועד יום כ&quot;ח בטבת התשפ&quot;ב (1 בינואר 2022) - גם סכום השווה ל-40% מהסכום שנוסף בשל ההגדלה כאמור.
: (ב)(1) חלק הגמלה לעניין מענק לפי [[סעיף 107]] או מענק לפי [[סעיף 4(ג) לחוק פיצוי לנפגעי פוליו]] יהיה סכום המענק; שולמה לפני קבלת המענק קצבה חודשית לפי קביעה זמנית ומספר החודשים שבעדם שולמה קצבה כאמור בצירוף התקופה שלפיה חושב המענק עולה על 60 חודשים, יובא בחשבון לעניין חלק הגמלה לפי פסקה זו רק חלק מהמענק שבצירוף מספר החודשים שבעדם שולמה הקצבה יהיה שווה ל־60 חודשים.
:: (2) חלק הגמלה לעניין מענק לפי [[סעיפים 133]] [[ו־135]] או לפי [[+|סעיפים 4]] [[ו־10 לחוק לפיצוי נפגעי גזזת]] יהיה סכום המענק.
: (ג) לעניין חישוב חלק הגמלה לפי סעיפים קטנים (א) ו־(ב) יחולו הוראות אלה:
:: (1) על אף האמור בסעיף קטן (א)(1), התקיים אחד מאלה, יהיה חלק הגמלה ההפרש שבין הסכום המשולם בשל התביעה לסכום הגמלה או הקצבה ששולמה קודם לכן:
::: (א) שולמה לפני אישור התביעה גמלה אחרת לפי חוק זה או קצבה אחרת לפי כל דין המשתלמת בידי המוסד, והגמלה או הקצבה כאמור הפסיקה להשתלם עקב אישור התביעה, לרבות לפי [[סעיף 321]] או לפי בחירת התובע לפי [[סעיף 320(ד)]];
::: (ב) שולמה לפני אישור התביעה גמלה בשיעור נמוך מהשיעור ששולם בשל התביעה, לרבות עקב החלטה בערר או בערעור;
:: (2) חלק הגמלה יהיה כאמור בסעיף זה, אף אם קוזז או נוכה כנגד הגמלה חוב לפי [[סעיפים 312]] [[או 315]] או לפי [[סעיף 18(ב) לחוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל&quot;ב-1972]];
:: (3) היו משולמים קצבה חודשית או מענק לפי [[חוק פיצוי לנפגעי פוליו]] או קצבה חודשית לפי [[חוק לפיצוי נפגעי גזזת]], לא יובא בחשבון לעניין חלק הגמלה פיצוי חד־פעמי ששולם לפי החוקים האמורים;
:: (4) הלוואה והחזר הוצאות לפי [[הסכם הניידות]] לא יובאו בחשבון לעניין חלק הגמלה;
:: (5) שולמו דמי פגיעה לפי [[סעיף 92]] והתקבלו קצבה חודשית או מענק בקשר לאותה פגיעה בעבודה, תובא בחשבון התקופה שבעדה שולמו דמי הפגיעה במניין החודשים לפי סעיף קטן (א)(1) או (ב)(1), לפי העניין, כאילו היו דמי הפגיעה קצבה חודשית.

@ 315ה. הגבלה על מועדי גביית התשלומים (תיקון: תשע&quot;ה-2)
: (א) התשלומים האמורים [[בסעיף 315ב(א)]] ייגבו במועדים שבהם משולם חלק הגמלה שכנגדו הם משולמים.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), הצדדים רשאים להסכים בכתב, בעת ההתקשרות, על הקדמת גביית התשלומים בכפוף לסייגים אלה:
:: (1) עד המועד שבו התקבלו לראשונה תשלומים מהמוסד לא ייגבה סכום כלשהו למעט דמי פתיחת תיק, שאותם מותר לגבות ממועד ההתקשרות ואילך;
:: (2) שילם המוסד סכום בעד תקופה שקדמה לאישור התביעה, לא ייגבה על חשבון הסכום המגיע כאמור [[בסעיף 315ב(א)]] תשלום העולה על סכום בשווי 60% מהסכום ששולם כאמור, והתשלום כאמור ייזקף על חשבון הסכומים המגיעים לפי [[סעיף 315ב]]; התשלום שמותר לגבות כאמור לא ישתנה אף אם יחול שינוי בסכום הקצבה לאחר מועד התשלום שהוקדם;
:: (3) יתרת התשלום המגיעה לפי [[סעיף 315ב(א)]] בעד טיפול בתביעה לקצבה חודשית, ככל שנותרה, תיגבה בתשלומים חודשיים שכל אחד מהם לא יעלה על סכום השווה ל־25% מהקצבה המשולמת באותו חודש; התשלום שמותר לגבות כאמור לא ישתנה אף אם יחול שינוי בסכום הקצבה לאחר מועד התשלום שהוקדם.
: (ג) בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (ב), לאחר החלטת הזכאות רשאים הצדדים להסכים בכתב על הקדמת מועד גביית התשלומים.
: (ד) על אף האמור בסעיף קטן (ב)(2) ו־(3), מועד התשלום בעד טיפול בתביעה לגמלה שהיא היוון של קצבה או מענק, יהיה מועד תשלום הסכום המהוון או המענק, לפי העניין.
: (ה) דמי פתיחת תיק כאמור [[בסעיף 315ב(ב)]] ייגבו במועד כאמור בסעיף קטן (ב)(1), ויתרת התשלומים האמורים [[באותו סעיף]] תיגבה במועד קבלת החלטה על זכאות לגמלה, למעט תשלומים לפי [[סעיף 315ב(ב)(6)]] שייגבו בהתאם להוראות סעיף קטן (ב).
: (ו)(1) חדלה הזכאות לתשלום הגמלה מחמת פטירה, לא ייגבו תשלומים נוספים ממועד פקיעת הזכות לגמלה לפי [[סעיף 316]], למעט תשלומים שהגיעו בעד התקופה שקדמה למועד האמור ותשלומים שנגבו בעד התקופה שלאחר המועד האמור - יוחזרו.
:: (2) על אף האמור בפסקה (1), נפטר תובע בתוך שנה מיום שהחל לקבל קצבה חודשית לפי [[פרק ה']] ונותר חייב בתשלום לפי [[סימן זה]] למי שייצגו בתביעה לאותה קצבה או למי שסייע באופן אחר בהגשתה, תיגבה יתרת התשלומים מהאלמנה או האלמן הזכאים לקצבת התלויים, ובלבד שנתנו את הסכמתם לכך בעת חתימת הסכם ההתקשרות.
: (ז) אין בהוראות [[סימן זה]] כדי לגרוע מהוראות [[סעיף 303]].

@ 315ו. מהי תביעה אחת (תיקון: תשע&quot;ה-2)
: (א) לעניין תשלום בעד טיפול בתביעה כאמור [[בסימן זה]] -
:: (1) יראו תביעות שהוגשו לגמלאות שונות עקב מאורע אחד, בין מכוח אותו ענף ביטוח ובין מכוח ענפי ביטוח שונים, בין מכוח חוק זה ובין מכוח דין אחר, כתביעה אחת;
:: (2) יראו תביעה להכרה בדרגת אי־כושר שאינה קבועה או דרגת נכות לא יציבה, ותביעה להכרה בדרגה כאמור שהיא קבועה או יציבה, לפי העניין, כתביעה אחת;
:: (3) לא יראו תביעה בשל החמרת מצב רפואי או תפקודי כחלק מהתביעה שקדמה לה, ולעניין החמרת המצב יחולו הוראות [[סעיף 315ד(ג)(1)]];
:: (4) יראו תביעה להכרה בפגיעה בעבודה או תביעה לתשלום דמי פגיעה כחלק מהתביעה לגמלה שתוגש בשל אותה פגיעה;
:: (5) יראו ערר על החלטת ועדה רפואית או על החלטת הרשות לעניין [[+|תקנות 15]], [[+|17]] [[ו־18א לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט&quot;ז-1956]], וערעור על החלטה בערר כחלק מהתביעה שלגביה הוגשו;
:: (6) יראו תביעה להיוון גמלה, לרבות לפי [[סעיף 113]] או [[סעיף 333]], כחלק מהתביעה לקבלת אותה גמלה;
:: (7) לא יראו תביעה לגמלה לפי [[סעיף 199(1)]] של תובע שבעדו שולמה גמלה לפי [[סימן ו' לפרק ט']] כחלק מהתביעה לפי [[הסימן האמור]].
: (ב) על אף האמור בפסקאות (1) או (2) של סעיף קטן (א), השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע נסיבות שבהן לא יראו תביעות כאמור באותן פסקאות כתביעה אחת, בתנאים שיקבע, ולקבוע שיעור מרבי מתוך התשלום כאמור [[בסעיף 315ב(א)]] או סכום מרבי, שניתן יהיה לגבות בעד טיפול בהן.

@ 315ז. התקשרות לעניין טיפול בתביעה (תיקון: תשע&quot;ה-2)
: (א) כל התקשרות לעניין טיפול בתביעה בעד תשלום תהיה בהסכם בכתב, שיפורטו בו בין השאר כל אלה והעתקו החתום יימסר לתובע:
:: (1) פירוט הגמלאות שלגביהן תוגש התביעה, מהות הטיפול ושלביו הצפויים;
:: (2) התשלום בעד הטיפול לפי כל שלב כאמור בפסקה (1), אופן חישוב התשלום, תנאיו ומועדיו, לרבות אם הוקדמו לפי [[סעיף 315ה(ב)]].
: (ב) בטרם ההתקשרות יימסר למי שמבקש טיפול בתביעה דף מידע כללי, בכתב ובלשון פשוטה, ובו עיקרי [[סימן זה]], ובכלל זה פרטים לעניין חיוב בתשלום גם במקרה של קיזוז הגמלה או ניכוי ממנה כנגד חוב, וכן מידע בדבר האפשרות לפנות למוסד באופן ישיר ולקבל סיוע מטעם המוסד בהגשת התביעה ובדבר הזכאות לסיוע משפטי לפי הוראות [[סעיף 397]]; נוסח דף המידע יפורסם באתר המוסד.
: (ג) המבקש טיפול בתביעה יאשר בחתימתו על גבי העתק דף המידע הכללי כאמור בסעיף קטן (ב) כי קיבלו, והעתק הדף בחתימתו יצורף כנספח להסכם ההתקשרות.
: (ד) המבקש טיפול בתביעה רשאי לחזור בו מההתקשרות בהסכם, בתוך שבעה ימי עבודה מהמועד שבו נמסר לו ההסכם בכתב, למעט אם עד המועד האמור הוגשה תביעה שבשל הגבלת מועדים לפי דין לא היה ניתן להגישה במועד מאוחר יותר; חזר בו המבקש מההתקשרות, לא יחויב בתשלום בשל כך, וסכום ששילם - יוחזר לו.
: (ה) לא קוימו הוראות סעיף קטן (ב), לא יידרש בעד טיפול בתביעה סכום העולה על 85 אחוזים מהתשלום שהיה ניתן לדרוש בעד טיפול כאמור לפי הוראות [[סעיף 315ב]].
: (ו) אין בהוראות [[סימן זה]] כדי למנוע את הפסקת ההתקשרות בידי צד מהצדדים לפי כל דין; תניה בהסכם ההתקשרות המגבילה את הזכות להפסקת ההתקשרות לפי כל דין - אין לה תוקף.
: (ז) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות החלות על מי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה או על ההתקשרות לפי כל דין אחר אלא להוסיף עליהן.
: (ח) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע הוראות לעניין הסכם ההתקשרות ודף המידע הכללי לפי סעיף זה, ובין השאר הוראות לעניין פרטים שייכללו בהסכם ובדף המידע, צורתם, השפות שבהן ייערכו ודרכי מסירתם.

@ 315ח. סייג להגבלת תשלום בעד טיפול בהליכים מסוימים (תיקון: תשע&quot;ה-2)
: (א) הוראות [[סעיפים 315ב(א) ו־(ג)]], [[315ד]], [[315ה]] [[ו־315ו(א)(1)]] לא יחולו על טיפול בתביעה בידי עורך דין שנדרש לנקוט בשלה אחד מההליכים האלה:
:: (1) תובענה שהגיש עורך הדין לבית הדין לעבודה בשל החלטה של פקיד תביעות לדחות תביעה או לא להכיר בפגיעה בעבודה, למעט החלטה לעניין דרגת אי־כושר או החלטה בשל נסיבות טכניות לרבות אי־השלמת פרטי תביעה, אי־מסירת מסמך או מידע הנוגעים בדבר, אי־התייצבות לדיון בוועדה רפואית או בוועדת עררים או איחור במתן החלטה בידי המוסד (בסעיף זה - נסיבות טכניות);
:: (2) ערעור שהגיש עורך הדין על החלטת ועדת מומחים לפי [[חוק לפיצוי נפגעי גזזת]], שלא נובעת מנסיבות טכניות;
:: (3) ערעור שהגיש עורך הדין בשל אי־הכרה בתקופה שקדמה לתקופה שבשלה ניתן להגיש תביעה לפי [[סעיף 296]].
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), שר המשפטים, בהתייעצות עם השר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע סכומים מרביים לתשלום בעד תביעה כאמור באותו סעיף קטן או הגבלות על אופן התשלום או מועדי גביית התשלומים.
: (ג) הוראות [[סעיפים 315ב(א) ו־(ג)]], [[315ד]], [[315ה]] [[ו־315ו(א)(1)]] לא יחולו על טיפול בבדיקה מחדש כאמור [[בסעיף 315ב(ב)(3)]], אם המייצג בתביעה או המסייע באופן אחר בהגשתה לא ייצג בתביעה או סייע באופן אחר בטיפול בתביעה בשלביה הקודמים ואינו בעל זיקה כהגדרתו [[בסעיף 315ג(ד)]] למייצג או למסייע כאמור.

@ 315ט. מס ערך מוסף ושינוי סכומים ועדכונם (תיקון: תשע&quot;ה-2)
: (א) על הסכומים כאמור [[בסעיף 315ב]] ייווסף מס ערך מוסף
: (ב) הסכומים הנקובים בהגדרות &quot;גמלה בסכום נמוך&quot; ו&quot;הסכום היסודי&quot; יעודכנו ב־1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני אותו יום לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום 1 בינואר של השנה הקודמת, ולעניין מועד העדכון הראשון - לעומת המדד שפורסם לאחרונה ביום ט&quot;ז באב התשע&quot;ה (1 באוגוסט 2015).
: (ג) שר המשפטים, בהסכמת השר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לשנות, בצו, את הסכומים הנקובים בהגדרה &quot;גמלה בסכום נמוך&quot; ובהגדרה &quot;הסכום היסודי&quot;, ואת השיעורים הנקובים [[בסעיף 315ב(א)]].
: (ד) הודעה בדבר הסכומים והשיעורים המעודכנים לפי סעיף זה תפורסם באתר המוסד.

@ 315י. דיווח לכנסת - הוראת שעה (תיקון: תשע&quot;ה-2)
: (א) מי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה יציין את עובדת הייצוג או הסיוע, לפי העניין במסמכים המוגשים למוסד במסגרת הטיפול בתביעה, למטרת מחקר ודיווח.
: (ב) המוסד ימסור לוועדת העבודה והרווחה, מדי שנה, בחמש השנים החל מיולי 2017, נתונים בדבר מספר הזכאים לגמלה, סכומי הגמלה ששולמו ואחוזי הנכות ודרגת אי־כושר שנקבעו, לפי סוגי הגמלאות, תוך הבחנה בין מי שתביעתם טופלה בידי מי שמייצג בתביעה, מי שתביעתם טופלה בידי מסייע באופן אחר בהגשתה, מי שתביעתם טופלה בידי גורם הפועל מטעם המוסד, ומי שתביעתם הוגשה בלא טיפול כאמור.

=== סימן ג': תשלומי גמלה ===

@ 316. אי הפחתת קצבה ופקיעת זכות לקצבה [141] (תיקון: תשנ&quot;ו, תשס&quot;א-5, תשס&quot;ג-11)
: (א) (((בוטל).))
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) פקעה מחמת פטירה זכותו של מי ששולמה לו קצבה או תוספת קצבה המשולמות לפי [[פרקים ה']], [[ט']] [[או י&quot;א]], ישולמו הקצבה או תוספת הקצבה עד תום החודש שבו פקעה הזכות; ואולם אם קיימת בעד אותו חודש, מכוחו של הנפטר, גם זכות לקצבת תלויים לפי [[פרק ה']] או לקצבת שאירים לפי [[פרק י&quot;א]], תשולם לזכאי לקצבת התלויים או לקצבת השאירים כאמור, הגמלה הגבוהה מבין אלה:
:: (1) קצבת התלויים או קצבת השאירים האמורות, לפי הענין;
:: (2) הקצבה או תוספת הקצבה שיש לשלמן עד תום החודש שבו פקעה הזכות, לפי סעיף קטן זה.

@ 317. אופן תשלומן של גמלאות [142] (תיקון: תשע&quot;ט-4)
: (א) השר רשאי לקבוע, בין לגבי כל הזכאים ובין לגבי סוגים מהם -
:: (1) הוראות בדבר אופן תשלומן של גמלאות ומועדי תשלומן;
:: (2) פריסת הכנסה, שהיא בנוסף לשכר החודשי הרגיל, לענין חישוב גמלאות.
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (הגשת תביעה לגמלה ואופן תשלומה), התשנ&quot;ח-1998]].))
: (ב) המוסד יפרסם באתר האינטרנט שלו, בתחילת כל שנה קלנדרית, את החגים שלפניהם יוקדם תשלום הגמלה לזכאים, את הגמלאות שתשלומן יוקדם ואת המועדים שבהם ישולמו הגמלאות לפני החג, והוא רשאי לשנות את הפרטים האמורים.

@ 318. תחילת זכות [142א]
: מקום שנקבע בחוק זה כי זכות לגמלה תהיה לפי תנאים, כללים, מבחנים או כיוצא באלה, שייקבעו או שנקבעו, תהיה תחילתה של הזכות ביום תחילתן של התקנות שקבעו אותם.

@ 319. שמירת זכויות [142ב]
: מקום שנקבע בחוק זה כי זכות לגמלה או לתוספת גמלה, למעט זכות לגמלה לפי [[פרקים ג']] [[ו-ז']], מותנית בתשלום דמי ביטוח, יראו תקופה שבה היה מבוטח פטור מתשלום דמי ביטוח לפי [[סעיף 351(יא)]], כתקופה שבעדה שולמו דמי ביטוח.

@ 320. גמלאות כפל [143, 127כ] (תיקון: תשנ&quot;ה-6, תשנ&quot;ו-6, תשנ&quot;ח-8, תשס&quot;ה-2, תש&quot;ע-8, תשע&quot;ו-3, תשע&quot;ז-12, תש&quot;ף-2, תש&quot;ף-4, תש&quot;ף-5, תשפ&quot;א-11, תשפ&quot;ב-9, תשפ&quot;ב-10, תשפ&quot;ג-5)
: (א) לא תשולם תוספת קצבה -
:: (1) בזכותו של אדם המקבל קצבה;
:: (2) לשני בני אדם או יותר בזכותו של אדם אחד.
: (ב) גמלת סיעוד לא תיחשב כקצבה לענין סעיף קטן (א)(1).
: (ב1) נמצא אדם זכאי לקצבה בעד תקופה שבעדה שולמה בזכותו תוספת קצבה (בסעיף קטן זה - הזכאי), יופחת מסכום הקצבה שהוא זכאי לה סכום תוספת הקצבה ששולמה בזכותו כאמור, ובלבד שבתקופה שבעדה שולמה בזכותו תוספת הקצבה, התגורר הזכאי עם האדם שלו שולמה התוספת, ואותו אדם נפטר בטרם התבררה זכאותו של הזכאי לקצבה; על סכום תוספת הקצבה שיופחת כאמור, יחולו הוראות [[סעיף 315]], בשינויים המחויבים.
: (ג) לא יינתנו לאדם, אם אין כוונה אחרת משתמעת -
:: (1) קצבאות שונות לפי חוק זה בעד פרק זמן אחד;
:: (2) גמלאות שונות עקב מאורע אחד מכוח ענפי ביטוח שונים לפי חוק זה.
: (ד) היה אדם זכאי, לולא הוראות סעיף זה, ליותר מגמלה אחת, הברירה בידו לקבל אחת מהן; בחר בקצבת נכות לפי [[פרק ה']] או בקצבת תלויים לפי [[הפרק האמור]] במקום בקצבת אזרח ותיק או בקצבת שאירים, לפי הענין, לא תפחת קצבת הנכות או קצבת התלויים כאמור משיעור קצבת האזרח הוותיק או קצבת השאירים כל עוד הוא זכאי לכך כאמור.
: (ה) על אף הוראות סעיף קטן (ג)(1), זכאי לקיצבת תלויים שנעשה זכאי לקצבת אזרח ותיק, או זכאי לקצבת אזרח ותיק שנעשה זכאי לקיצבת תלויים, יקבל קיצבת תלויים ומחצית מקצבת האזרח הוותיק שהיתה משתלמת לו, ובלבד שקיצבה זו לא תפחת משיעור הקיצבה הכוללת שהיתה משתלמת לו אילו שולמה לו קצבת האזרח הוותיק במלואה ובנוסף לה מחצית הקיצבה הגבוהה מבין אלה: קיצבת תלויים או קיצבת שאירים.
: (ו) הוראות סעיף קטן (ג) לא יחולו לגבי -
:: (1) קצבת ילדים;
:: (2) דמי קבורה;
:: (3) מבוטח המקבל קצבת נכות לפי [[פרק ה']] והזכאי לקבל קצבת נכות כאמור בקשר לפגיעה אחרת, ובלבד שסך כל הקצבאות לא יעלה על הקצבה שהיתה ניתנת לו אילו היתה דרגת נכותו לפי פרק ה' 100%;
:: (4) קצבת לידה;
:: (5) תשלום מיוחד לפי [[סעיף 62]];
:: (6) גמלת סיעוד;
:: (7) חיסכון ארוך טווח לילד לפי [[סימן ה' לפרק ד']].
: (ז) לא יהיה אדם זכאי לדמי אבטלה בעד התקופה שבה הוא זכאי לאחד מאלה:
:: (1) דמי לידה המשתלמים לפי [[פרק ג']];
:: (2) דמי פגיעה המשתלמים לפי [[פרק ה']];
:: (3) תגמול לפי [[פרק י&quot;ב]];
:: (4) דמי חופשה לפי [[חוק חופשה שנתית]] או לפי הסכם קיבוצי או חוזה עבודה, בין ששולמו ובין שלא שולמו;
:: (4א) דמי הסתגלות מיוחדים;
:: (4ב) לגבי מבוטח בחופשה ללא תשלום - ימי חופשה צבורים שהמבוטח זכאי להם, בין ששולם בעדם שכר ובין שלא שולם;
:: (5) כל תשלום אחר שהשר, באישור ועדת העבודה והרווחה, קבע בצו כתשלום הבא כפיצוי על הפסד שכר ולפי התנאים שקבע בצו.
::: ((פורסם [[צו הביטוח הלאומי (ביטוח אבטלה) (תשלום הבא כפיצוי על הפסד שכר), התשמ&quot;א-1981]], לפיו תשלום הניתן לעובד בשל אי-מתן הודעה מוקדמת על פיטוריו, ייחשב כפיצוי על הפסד שכר לתקופה שבעדה ניתן התשלום.))
: (ח) מבוטחת הזכאית לדמי הסתגלות מיוחדים בעד ימים החלים בחודש שבעדו היא זכאית גם לקצבת אזרח ותיק, תשולם לה בעד אותו חודש הגמלה הגבוהה מביניהן.
: (ט) קיבל זכאי לקצבת נכות לפי [[פרק ט']] מענק לפי [[סעיף 107]] או לפי [[סעיף 113]], יהיה המוסד רשאי לנכות מקצבת הנכות את המענק או חלק ממנו, הכל לפי כללים, מבחנים ודרכי חישוב שנקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה.
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ניכוי מענק לפי פרק ה' לחוק מקיצבת נכות לפי פרק ט'), התשמ&quot;ד-1984]].))

@ 321. ניכוי מקצבה [143ב] (תיקון: תשע&quot;ז-4)
: (א) נעשה אדם זכאי לקצבה לפי [[פרקים ה']], [[ט']], [[י&quot;א]], [[י&quot;ג]] [[או י&quot;ג1]] והיא מגיעה לו למפרע בעד תקופה שבה שולמה לו גמלה לפי [[חוק הבטחת הכנסה]], רשאי המוסד לנכות מסכום הקצבה את סכום הגמלה ששולמה בעד אותה תקופה, כולה או מקצתה, ובלבד שלא ינוכה יותר מסכום הקצבה שהיתה מגיעה לו בעד אותה תקופה.
: (ב) הסכום שנוכה כאמור בסעיף קטן (א) יועבר לאוצר המדינה, בהתאם להסדרים שנקבעו.
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (העברת ניכויי קיצבה לאוצר המדינה), תשל&quot;ז-1976]].))

@ 322. סכום מרבי לתביעות תלויים ושאירים [144]
: (א) היתה קצבה נתבעת על ידי בני אדם שונים בגלל פטירתו של מבוטח אחד כשהאחד תובע לפי [[פרק ה']] והאחד לפי [[פרק י&quot;א]], לא יעלה סך כל הקצבאות שישתלמו בזכותו של אותו מבוטח על הסכום המרבי שנקבע לסך כל הקצבאות המגיעות בזכות אותו מבוטח לפי אחד הפרקים האמורים, הכל לפי הסכום הגדול יותר.
: (ב) מקום שבגלל הוראות סעיף קטן (א) אי אפשר לספק את התביעות של כל התובעים במלואן, יפסוק בית הדין לעבודה כיצד יחולק סך כל הקצבאות העומד לחלוקה בין כל התובעים בהתחשב במצב הכלכלי של התובעים ובמידת תלותם באדם שבזכותו משתלמות הקצבאות; ואולם אם הוגש הסכם בכתב של התובעים בענין תשלום סך כל הקצבאות או חלוקתו, ישולם סך כל הקצבאות, או יחולק, לפי ההסכם.

@ 323. גמלאות בחירה [145] (תיקון: תשס&quot;ח-2)
: (א)(1) הזכאי עקב מאורע אחד לגמלה לפי [[פרקים ה']], [[י&quot;א]] [[או י&quot;ג]] ולתגמול או למענק או להענקה לפי [[חוק הנכים]], [[חוק משפחות חיילים]], [[חוק תגמול לחייל]], [[חוק המשטרה]], [[חוק שירות בתי הסוהר]] או [[+|סעיפים 63ז]] [[ו-63ח לחוק שירות המדינה]], הברירה בידו לבחור באחד מהם.
:: (2) תגמול המשולם לפי [[סעיף 20א(א) לחוק הנכים]] לא ייחשב כתגמול לענין סעיף קטן זה.
: (ב) הזכאי בעד פרק זמן אחד לדמי פגיעה ולתגמול לפי [[פרק י&quot;ב]], הברירה בידו לבחור באחד מהם.
: (ג) הזכאי עקב מאורע אחד לגמלה לפי [[פרק ט']] ולתגמול או לקצבה לפי אחד החוקים המפורטים להלן, הברירה בידו לבחור באחד מהם:
:: (1) [[חוק הנכים]];
:: (2) [[חוק המשטרה]];
:: (3) [[חוק שירות בתי הסוהר]];
:: (4) [[+|סעיפים 63ז]] [[ו-63ח לחוק שירות המדינה]];
:: (5) [[חוק נכי המלחמה בנאצים]];
:: (6) [[חוק נכי רדיפות הנאצים]];
:: (7) [[חוק נפגעי פעולות איבה]];
:: (8) [[חוק תגמול לחייל]].
: (ד) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע בצו כל חוק אחר כחוק שקיימת לגביו הברירה לענין סעיף קטן (ג).
: (ה) הבחירה לפי פסקאות (2) עד (8) של סעיף קטן (ג) תיעשה עד תום ששה חודשים מהיום שבו נקבעה לראשונה דרגת נכותו היציבה של הנכה לפי [[פרק ט']].
: (ו) הבחירה לפי פסקה (1) של סעיף קטן (ג) תיעשה עד תום שישים ימים מהיום שבו נקבעו דרגת נכותו היציבה לפי [[פרק ט']] ודרגת נכותו הקבועה לפי [[חוק הנכים]], לפי המאוחר מביניהם; כל עוד לא נקבעו דרגות נכות כאמור, יהיה הנכה זכאי לבחור אם לקבל תגמולים לפי חוק זה או לפי [[חוק הנכים]], כל אימת שחל שינוי בגובהם של הגמלה או של התגמול החודשי, לפי העניין, ובלבד שלא ישנה את בחירתו יותר מפעמיים.

@ 324. הנמצא בחוץ לארץ [146] (תיקון: תשנ&quot;ה-7, תשנ&quot;ז-3, תשס&quot;ג-5, תשס&quot;ט-4)
: (א) הנמצא בחוץ לארץ למעלה משלושה חודשים, לא תשולם לו קצבה בעד הזמן שלמעלה משלושת החודשים הראשונים, אלא בהסכמת המוסד; ואולם רשאי המוסד לשלם את הקצבה, כולה או מקצתה, לתלויים בו.
: (ב) נמצא זכאי לקצבה בישראל, לא תשולם לו תוספת לקצבה בעד תלוי כמשמעותו [[בסעיפים 200]], [[201]] [[ו-247]] ובעד ילד כמשמעותו [[בסעיף 252(ב)]], הנמצאים בחוץ לארץ למעלה מעשרים וארבעה חודשים רצופים, בעד פרק הזמן שמתום עשרים וארבעה החודשים האמורים, אלא בהסכמת המוסד.

@ 324א. תנאי לתשלום גמלה למי ששהה מחוץ לישראל (תיקון: תשס&quot;ג-5)
: (א) שהה אדם מחוץ לישראל 183 ימים לפחות במהלך שנה והוא זכאי לגמלה בתנאי שהוא מתגורר בישראל, לא תשולם לו או בעדו גמלה כאמור, כל עוד לא תמה שנה שבמהלכה התגורר בישראל 183 ימים לפחות, אלא אם כן הודיע למוסד במועד, בתנאים ובאופן שקבע השר על יציאתו מישראל, על תקופת היעדרותו המשוערת ממנה ועל חזרתו אליה.
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (הודעה בדבר יציאה את ישראל), התשס&quot;ה-2004]].))
: (ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו לגבי -
:: (1) גמלה המשתלמת לפי [[פרק ג']] למבוטח כמשמעותו לפי הוראות [[סעיף 40(א)(2) ו-(ב)(1)]];
:: (2) גמלה המשתלמת לפי [[פרקים ה']], [[ח']] [[ו-י&quot;ג]];
:: (3) מי ששהה מחוץ לישראל לצורך קבלת טיפול רפואי הניתן לפי הוראות [[סעיף 11 בחוק ביטוח בריאות]].
: (ג) בסעיף זה, &quot;שנה&quot; - שנים עשר חודשים רצופים.

@ 324א1. נעדר (תיקון: תשפ&quot;ו-10)
: לא תשולם גמלה לנעדר או בעדו, בעד התקופה שלאחר שישה חודשים מהמועד שבו נקבע כי הוא נעדר, וכל עוד לא אותר; בסעיף זה, &quot;נעדר&quot; - כהגדרתו [[בחוק סיוע לבני משפחה של נעדרים, התשפ&quot;ו-2026]].

@ 324ב. שלילת גמלה משוהה שלא כדין (תיקון: תשס&quot;ג-5)
: (א) לא תשולם גמלה לשוהה שלא כדין, כמשמעותו [[בסעיף 13 בחוק הכניסה לישראל]] (בסעיף זה - שוהה שלא כדין) בעד תקופת שהותו כאמור.
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), מי שמשתלמת לו גמלה ונעשה שוהה שלא כדין, יופסק לו תשלום הגמלה בעד תקופת שהותו שלא כדין לפי הוראות הסעיף הקטן האמור, החל בתום 30 ימים מיום שנעשה שוהה שלא כדין.

@ 325. אסיר [147] (תיקון: תשע&quot;ו-2, בג&quot;ץ 3390/16, תשפ&quot;ה-2)
: (א) הנמצא במאסר על פי פסק דין של בית משפט שדן אותו למאסר של שלושה חודשים או יותר, לא תשולם לו כל גמלה בעד הזמן שהוא במאסר.
: (ב)(1) ילד כהגדרתו [[בסעיף 238]] שהורשע בעבירת ביטחון כהגדרתה [[בסעיף 326(ג)]], ונגזר עליו עונש מאסר, לא ישולמו להוריו במשך הזמן שהוא במאסר -
::: (א) גמלה המשולמת בעדו לפי [[פרק ד']];
::: (ב) תוספת לגמלה המשולמת בעדו לפי [[סעיפים 132(5)]], [[200(ג)(2)]], [[244(ב)(2)]] [[ו-252(ב)]], וכן לפי [[חוק הבטחת הכנסה]] [[וחוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל&quot;ב-1972]].
:: (2) במשך תקופת המאסר כאמור בפסקה (1), לא יבוא הילד במניין הילדים לעניין הסעיפים המנויים בפסקה (1)(ב), לעניין [[סעיף 68]] ולעניין [[חוק הבטחת הכנסה]] [[וחוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל&quot;ב-1972]].

@ 326. שלילת גמלה בגלל פשע [148] (תיקון: תשס&quot;ב-8, תשס&quot;ז-7, תש&quot;ע-3, תשע&quot;ב-11, תשע&quot;ד-11, תשע&quot;ו-2, תשע&quot;ו-18, תשע&quot;ט-3, תשפ&quot;ה-2, תשפ&quot;ה-9)
: (א) חל המקרה המזכה לגמלה, אגב ביצוע או אגב נסיון לבצע פשע בידי הזכאי לאותה גמלה, או כתוצאה מביצוע או נסיון כאמור או בקשר עמם, לא תינתן הגמלה - ואם בוצע הפשע מתוך מניע לאומני או בזיקה לפעילות טרור בידי מי שמכוחו ניתנת גמלה לפי [[סעיף 62]], לפי [[סימן ד פרק יא|סימנים ד']] [[סימן ה פרק יא|או ה' בפרק י&quot;א]], או לפי [[סעיף 310]] או בידי מי שבעד ילדו ניתנת גמלה לפי [[סעיף 74(ב)(1)(א) או (ב)]], לא תינתן הגמלה לפי אותם סעיפים.
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), הורשע אדם באחת מאלה: עבירת טרור חמורה כהגדרתה [[בחוק המאבק בטרור]], עבירת בגידה או ריגול חמור או עבירת טרור ביטחונית בבית משפט צבאי ([[בסימן זה]] - עבירת ביטחון), ונגזרו עליו עשר שנות מאסר לפחות, או נדון אדם למאסר בשל עבירת רצח או ניסיון לרצח בנסיבות טרור, הוא לא ייחשב מבוטח לעניין [[פרק ג']], [[פרק ד סימן א|סימנים א']] [[פרק ד סימן ג|ו-ג' עד ה' לפרק ד']], [[פרק ה סימן א|סימנים א' עד ז']] [[פרק ה סימן ט|ו-ט' לפרק ה']], [[פרקים ו' עד ח']], [[פרק ט סימן א|סימנים א' עד ה' לפרק ט']], [[פרק י']] [[פרק יא סימן א|וסימנים א' עד ג']] [[פרק יא סימן ה|ו-ה' עד ו' לפרק י&quot;א]], ולעניין מי שנדון למאסר בשל עבירת רצח או ניסיון לרצח בנסיבות טרור - גם לעניין [[סימן ח' לפרק ה']] [[וסימן ד' לפרק י&quot;א]], ויחולו הוראות אלו:
:: (1) לא תשולם ולא תינתן לו כל גמלה לפי חוק זה;
:: (2) לא תשולם תוספת לקצבה בעד תלויים בו לעניין גמלה כאמור בפסקה (1), ובכלל זה לפי [[סעיפים 132(5)]], [[200(ג) ו-(ד)]], [[201]], [[244(ב)]], [[251(ב)]] [[או 252(ב)]];
:: (3) לא ישולמו ולא יינתנו בשל מותו גמלאות לפי [[סימן ה' לפרק י&quot;א]], לפי [[סעיף 310]] או לפי הסכם מכוח [[סעיף 9]], ולעניין מי שנדון למאסר בשל עבירת רצח או ניסיון לרצח בנסיבות טרור - גם גמלאות לפי [[סימן ח' לפרק ה']] [[וסימן ד' לפרק י&quot;א]];
:: (4) לא ישולמו לו גמלאות בעד ילדיו, אולם על גמלה לפי [[סימן ב' לפרק ד']] או לפי [[סעיפים 222 עד 222ב]] שאין זכאי אחר לתשלומה בעד הילד, יחולו הוראות [[סעיף 304]].
: (ד) (((בוטל).))
: (ה) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ג), כל עוד פסק הדין שניתן כאמור באותו סעיף קטן אינו פסק דין סופי, יעוכב תשלום הגמלאות האמורות באותו סעיף קטן או תעוכב נתינתן.
: (ו)(1) שירות בתי הסוהר ימסור למוסד, אחת לחודש, מידע על מי שנמצא במאסר בשל עבירת טרור חמורה כהגדרתה [[בחוק המאבק בטרור]], עבירת בגידה או ריגול חמור או עבירת טרור ביטחונית, ונגזרו עליו עשר שנות מאסר לפחות או בשל עבירת רצח או ניסיון לרצח בנסיבות טרור.
:: (2) שירות בתי הסוהר ימסור למוסד, לגבי מי שהורשע בעבירות כאמור בפסקה (1) ושוחרר ממאסר במסגרת שחרור שבויים ישראליים או משא ומתן מדיני, בתוך חודש ממועד שחרורו, מידע על מועד שחרורו כאמור, על תקופת המאסר שנגזרה עליו, ועל המועד שהיה צפוי להשתחרר בו אילולא שוחרר בנסיבות האמורות.
:: (3) חובת מסירת המידע כאמור בסעיף קטן זה לא תחול לעניין עבירה המנויה בפסקאות (3)(ב) ו-(4)(ב) להגדרה &quot;עבירת רצח או ניסיון לרצח בנסיבות טרור&quot;.
: (ז) הוראות [[סעיף 326א(ד)]] יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין אי-תשלום גמלה או עיכובה לפי הוראות סעיף זה בשל מאסר שנגזר בבית משפט צבאי על מי שהורשע בעבירת טרור ביטחונית, ובכלל זה בעבירה של גרימת מוות בכוונה לפי [[סעיף 209 לצו בדבר הוראות ביטחון]] או בעבירה של ניסיון לפי [[סעיף 198 לאותו צו]], לביצוע עבירה כאמור.
: (ח) בסעיף זה -
::- &quot;בית משפט צבאי&quot;, &quot;חוק המאבק בטרור&quot;, &quot;עבירת טרור ביטחונית&quot; ו&quot;צו בדבר הוראות ביטחון&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 326א(ז)]];
::- &quot;עבירת בגידה או ריגול חמור&quot; - עבירה לפי [[+|סעיפים 97 עד 99]] או עבירה לפי [[סעיף 113(ב), לחוק העונשין]];
::- &quot;עבירת רצח או ניסיון לרצח בנסיבות טרור&quot; - עבירה לפי אחד מאלה:
::: (1) [[סעיף 301א(א)(10) לחוק העונשין]];
::: (2) [[סעיף 301א(א)(11) לחוק העונשין]] לעניין ארגון טרור;
::: (3) [[סעיף 305 לחוק העונשין]] - אם התקיים אחד מאלה:
:::: (א) בית המשפט קבע כי העבירה היא מעשה טרור לפי [[סעיף 37 לחוק המאבק בטרור]];
:::: (ב) העבירה נעברה לפני תחילתו של [[חוק המאבק בטרור]] והיא מעשה טרור על סמך העובדות שנקבעו בפסק הדין;
::: (4) [[סעיף 300 לחוק העונשין]] כנוסחו ערב תחילתו של [[20:528388|חוק העונשין (תיקון מס' 137), התשע&quot;ט-2019]] - אם התקיים אחד מאלה:
:::: (א) בית המשפט קבע כי העבירה היא מעשה טרור לפי [[סעיף 37 לחוק המאבק בטרור]];
:::: (ב) העבירה נעברה לפני תחילתו של [[חוק המאבק בטרור]] והיא מעשה טרור על סמך העובדות שנקבעו בפסק הדין;
::: (5) עבירה של גרימת מוות בכוונה לפי [[סעיף 209 לצו בדבר הוראות ביטחון]] או ניסיון לפי [[סעיף 198 לאותו צו]], לביצוע עבירה כאמור.

@ 326א. שלילת גמלה ממי שאינו תושב ישראל בגלל טרור (תיקון: תשפ&quot;ה)
: (א) בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 326]], הורשע מי שאינו תושב ישראל בביצוע עבירה כמפורט להלן, ואותו אדם זכאי לתשלום גמלה מחוץ לישראל, מכוח עצמו או מכוח בן משפחתו, לא תשולם לו הגמלה מיום שפסק הדין בעניינו היה לסופי, וכל עוד לא ניתן פסק דין סופי, יעוכב תשלום הגמלה כאמור:
:: (1) עבירת טרור חמורה או עבירה שבית המשפט קבע כי היא מעשה טרור לפי [[סעיף 37(ד) לחוק המאבק בטרור]];
:: (2) עבירת טרור ביטחונית - בבית משפט צבאי.
: (ב) נעצר במעצר עד תום ההליכים מי שאינו תושב ישראל, בשל אישום בביצוע עבירת טרור חמורה, עבירה שהיא מעשה טרור לפי [[סעיף 37(א) לחוק המאבק בטרור]] או עבירת טרור ביטחונית, והוא זכאי לגמלה כאמור בסעיף קטן (א), יעוכב תשלום הגמלה עד הכרעת הדין בעניינו.
: (ג) הכריז שר הביטחון על אדם זר כפעיל טרור לפי [[פרק ב' לחוק המאבק בטרור]], ואותו אדם זכאי לתשלום גמלה מחוץ לישראל, מכוח עצמו או מכוח בן משפחתו, לא תשולם לו הגמלה כל עוד ההכרזה עומדת בתוקפה.
: (ד) טען אדם שלא שולמה לו גמלה או עוכב תשלומה בשל הוראות סעיפים קטנים (א) או (ב), לפני המוסד, כי עבירת הטרור הביטחונית שעבר נעברה בנסיבות שאין בהן כדי ליצור חשש לפגיעה בביטחון המדינה ושלא בזיקה לפעילות טרור (בסעיף קטן זה - נסיבות שאינן טרור), ושוכנע המוסד, על יסוד פסק הדין וכתב האישום, כי העבירה התקיימה בנסיבות שאינן טרור, לא יחולו הוראות אותם סעיפים קטנים; המוסד רשאי לבקש מהתובע המוסמך לעניין עבירה כאמור מידע לבחינת הטענות.
: (ה) הגורמים שלהלן ימסרו למוסד, אחת לחודש, מידע בעניינים אלה:
:: (1) שירות בתי הסוהר - מידע על מעצר עד תום ההליכים בשירות בתי הסוהר של מי שאינו תושב ישראל, שהואשם בביצוע עבירת טרור חמורה, עבירה שהיא מעשה טרור לפי [[סעיף 37(א) לחוק המאבק בטרור]] או עבירת טרור ביטחונית;
:: (2) משרד הביטחון - מידע על הכרזות בתוקף על פעילי טרור לפי [[פרק ב' לחוק המאבק בטרור]].
: (ו) המוסד ידווח לוועדת העבודה והרווחה, אחת לשנה, במשך חמש שנים, על מספר האנשים שלא שולמה להם גמלה או שעוכב תשלומה לפי הוראות סעיף זה, ועל סוגי הגמלאות וסכומן, בתקופה שקדמה למועד הדיווח.
: (ז) בסעיף זה -
::- &quot;אזור&quot; ו&quot;בית משפט צבאי&quot; - כהגדרתם [[בתקנות שעת חירום (יהודה והשומרון וחבל עזה - שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ&quot;ז-1967]], כפי שהוארך תוקפן ותוקן נוסחן בחוק, מעת לעת;
::- &quot;חוק המאבק בטרור&quot; - [[חוק המאבק בטרור, התשע&quot;ו-2016]];
::- &quot;עבירת טרור ביטחונית&quot; - עבירה כלהלן:
::: (1) עבירה לפי [[+|סעיפים 237א]], [[+|237ב]] [[ו-246(א)(1) לצו בדבר הוראות ביטחון]];
::: (2) עבירה לפי [[+|סעיפים 242א]], [[+|242ב]] [[ו-249א לצו בדבר הוראות ביטחון]] לגבי העבירות המנויות [[בתוספת הראשונה לאותו צו]] למעט עבירות לפי הוראות אלה: [[+|סעיפים 90]], [[+|212א]], [[+|215(ג) ו-(ד)]], [[+|218]], [[+|220]], [[+|223]], [[+|231]], [[+|234]], [[+|244]], [[+|245]], [[+|248]], [[+|253]], [[+|254(א)]], [[+|257]], [[300(א) ו-(ב) לצו בדבר הוראות ביטחון]] [[+|ותקנות 139]], [[+|140]], [[+|141]] [[ו-143א לתקנות ההגנה]];
::: (3) עבירה המנויה [[בתוספת השלישית לצו בדבר הוראות ביטחון]], למעט עבירה לפי [[+|סעיפים 211]], [[+|212א]], [[+|215(ג) ו-(ד)]], [[+|218]], [[+|220]], [[+|222]], [[+|223]], [[+|231]], [[+|232]], [[+|233(ג)]], [[+|234]], [[+|245]], [[+|248]], [[+|251]], [[+|254]], [[+|259]], [[+|261]], [[+|300(א) ו-(ב)]], [[+|317]], [[+|318]] [[ו-319(ב)(2) לצו בדבר הוראות ביטחון]], עבירה לפי [[צו בדבר איסור פעולות הסתה ותעמולה עוינת (יהודה והשומרון) (מס' 101), התשכ&quot;ז-1967]], ועבירה לפי [[+|תקנות 59(ד) ו-(ה)]], [[+|63]], [[+|64]], [[+|66]], [[+|129(2)]], [[+|140]] [[ו-143א לתקנות ההגנה]];
::- &quot;עבירת טרור חמורה&quot; - עבירה המנויה [[#2|בפסקה (1) להגדרה &quot;עבירת טרור חמורה&quot; בחוק המאבק בטרור]];
::- &quot;צו בדבר הוראות ביטחון&quot; - [[=צו בדבר הוראות ביטחון|צו בדבר הורא((ו))ת ביטחון [נוסח משולב] (יהודה והשומרון) (מס' 1651), התש&quot;ע-2009]], כתוקפו מעת לעת;
::- &quot;תקנות ההגנה&quot; - [[=תקנות ההגנה|תקנות ההגנה (שעת חירום), 1945]], כתוקפן באזור.

@ 327. מסירת מידע מטעה [149] (תיקון: תשס&quot;ה-3)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;מידע מטעה&quot; - ידיעה כוזבת, בין בעל פה ובין בכתב, או מסמך מזויף;
::- &quot;מסמך&quot; ו&quot;זיוף&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 414 לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]].
: (ב) הוכח להנחת דעתו של המוסד כי תובע גמלה או מקבל גמלה מסר למוסד מידע מטעה, ביודעין, או נמנע מלמסור מידע ביודעו שיש בכך כדי להשפיע על זכותו לגמלה, והמוסד החליט לדחות בשל כך את התביעה לגמלה, כולה או חלקה, או להפסיק בשל כך את תשלום הגמלה, כולה או חלקה, לפי הענין (בסעיף זה - החלטת המוסד), יחולו הוראות אלה:
:: (1) נדחתה התביעה לגמלה במלואה או הופסק תשלום הגמלה במלואה -
::: (א) לא תוגש תביעה חוזרת לגמלה זהה (בסעיף זה - תביעה חוזרת) בעד תקופה של 90 ימים מהיום שבו הודע לתובע הגמלה או למקבל הגמלה על החלטת המוסד, אלא אם כן שילם למוסד דמי טיפול בסך 400 שקלים חדשים;
::: (ב) הוגשה תביעה חוזרת בטרם חלפו 24 חודשים קלנדריים מהחודש שבו הודע לתובע הגמלה או למקבל הגמלה על החלטת המוסד, תופחת הגמלה המשתלמת בעד התקופה הקובעת בשיעור של 25%; היתה התביעה החוזרת לגמלה שאינה משתלמת בעד תקופה מסוימת, תופחת אותה גמלה בשיעור האמור; לענין זה, &quot;התקופה הקובעת&quot; - שלושת החודשים הראשונים שלאחר הגשת התביעה החוזרת שבעדם זכאי התובע לגמלה;
:: (2) נדחתה התביעה לגמלה בחלקה או הופסק תשלום הגמלה בחלקו - יחולו הוראות פסקת משנה (א) של פסקה (1), וכן תופחת הגמלה המשתלמת בעד שלושת החודשים הראשונים שלאחר החלטת המוסד בשיעור של 25%, ולענין גמלה שאינה משתלמת בעד תקופה מסוימת - תופחת אותה גמלה בשיעור האמור.
: (ג) לענין סעיף זה יראו כתביעה חוזרת גם תביעה לגמלה זהה, שאינה בעד התקופה, שלגביה הוגשה התביעה שנדחתה בהחלטת המוסד או שבעדה שולמה הגמלה שתשלומה הופסק בהחלטת המוסד, לפי הענין.
: (ד) החלטת המוסד תתקבל לאחר שניתנה לתובע הגמלה או למקבל הגמלה, לפי הענין, הזדמנות לטעון את טענותיו.
: (ה) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מאחריותו הפלילית של תובע הגמלה או מקבל הגמלה.
: (ו) הסכום האמור בסעיף קטן (ב)(1)(א) יעודכן ב-1 בינואר של כל שנה בהתאם לשיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני מועד העדכון לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני 1 בינואר של השנה שקדמה לה, ויעוגל לשקל החדש הקרוב.

=== סימן ד': תביעות נגד צד שלישי ===

@ 328. זכות לתביעה [150] (תיקון: תשנ&quot;ז-3, תשס&quot;א-5, תשס&quot;ה-3, תשס&quot;ח-4, תשע&quot;ג-3, תשע&quot;ו-7, תשפ&quot;ב-2)
: (א) היה המקרה שחייב את המוסד לשלם גמלה לפי חוק זה משמש עילה גם לחייב צד שלישי לשלם פיצויים לאותו זכאי לפי [[פקודת הנזיקין]], או לפי [[חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל&quot;ה-1975]], רשאי המוסד או מעביד שאושר לכך לפי [[סעיף 343]] לתבוע מאותו צד שלישי פיצוי על הגמלה ששילמו או שהם עתידים לשלמה; החזיר מעביד למוסד את הסכום ששילם המוסד לפי הוראות [[סעיף 94]], או שילם מעביד לעובד דמי פגיעה בעד תקופת הזכאות הראשונה לפי הוראות [[אותו סעיף]] רשאי המוסד או המעביד, לתבוע מאותו צד שלישי פיצוי בעד הסכום שהוחזר למוסד או ששולם לעובד בידי המעביד כאמור.
: (א1)(1) מבטח ידווח למוסד על כך שהוא או צד שלישי שהוא מבוטח שלו ניכו או רשאים היו לנכות סכום כלשהו מהפיצויים שהוא או צד שלישי שהוא מבוטח שלו חייבים לשלם לזכאי, בין לפי הסכם ביניהם ובין לפי פסק דין, בשל גמלה ששילם או שעתיד לשלם המוסד לפי חוק זה, ואשר המוסד רשאי היה לתבוע מהמבטח או מהצד השלישי לפי סעיף קטן (א); בסעיף זה, &quot;מבטח&quot; - כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ&quot;א-1981]].
:: (2) דיווח כאמור בפסקה (1) יועבר באופן מקוון על גבי טופס שעליו הורה המוסד ופרסם באתר האינטרנט שלו, בתוך שישים ימים מיום כריתת ההסכם, מיום מתן פסק הדין או מיום ביצוע הניכוי, לפי המוקדם, ובו יפרט המבטח את שם הזכאי ומספר הזהות שלו, את הסכום ששילם או שהוא עתיד לשלם לפי ההסכם או לפי פסק הדין, את מועד כריתת ההסכם, מתן פסק הדין או ביצוע הניכוי, ולפי איזה חיקוק מאלה המנויים בסעיף קטן (א) חלה חובת הפיצוי, ואם נוהל הליך משפטי, יציין את מספרו; השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע דרכים נוספות למסירת הדיווח ומסמכים או פרטים נוספים שיצורפו לדיווח, ולהאריך את התקופה למסירתו.
:: (3) על אף האמור בכל דין, תקופת ההתיישנות של תביעת המוסד לפי סעיף קטן (א) נגד המבטח או צד שלישי שהוא מבוטח שלו תחל ביום קבלת הדיווח או ביום שבו נודע למוסד על ההליכים בין הזכאי למבטח או לצד השלישי, לפי המוקדם, ובלבד שלא תוגש תביעה כאמור אם חלפו 15 שנים מיום המקרה שחייב את המוסד לשלם את הגמלה.
:: (4) על אף הוראות [[סעיף 398(ב)]], אי-מסירת דיווח לפי סעיף קטן זה לא יהיה עבירה פלילית.
: (א2)(1) היתה למוסד זכות תביעה כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא להעביר למבטח של הצד השלישי דרישה לתשלום סכום הפיצוי על הגמלה, או סכום פיצוי מופחת אם נקבע סכום כאמור בהסכם בין המוסד לבין המבטח; דרישת תשלום לפי סעיף קטן זה לא תועבר למבטח אם הוגשה תובענה על הסכום האמור.
:: (2) העביר המוסד דרישת תשלום כאמור בפסקה (1), ישלם המבטח למוסד את הסכום שאינו שנוי במחלוקת מהסכום הנקוב בדרישה, בתוך 60 ימים מיום קבלת דרישת התשלום.
:: (3) המבטח יפרט את הסתייגויותיו בנוגע ליתרת התשלום שנותרה שנויה במחלוקת מהסכום הנקוב בדרישת התשלום, בתוך התקופה האמורה בפסקה (2); פירט המבטח את הסתייגויותיו כאמור, רשאי המוסד לתקן את דרישת התשלום, ולהעבירה למבטח בתוך 30 ימים; המבטח ישיב לדרישת התשלום המתוקנת, בתוך 30 ימים מיום קבלתה.
:: (4) הוראות פסקאות (2) ו־(3) לא יחולו, ככל שנקבע אחרת בהסכם בין המוסד למבטח.
: (ב) הזכאי לגמלה לפי חוק זה חייב להושיט כל עזרה ולנקוט כל פעולה סבירה כדי לסייע למוסד במימוש זכותו לפי [[סימן זה]], ולא יעשה כל פעולה העלולה לפגוע בזכויות המוסד לפי [[סימן זה]] או למנוע בעד מימושה; עבר הזכאי לגמלה על איסור לפי [[סימן זה]], או לא עשה את המוטל עליו לפיו, רשאי המוסד לשלול ממנו את הזכות לגמלה, כולה או מקצתה.
: (ג)(1) לא תוגש תובענה לפי סעיף זה נגד המדינה, או נגד עובד שלה בשל מעשה שעשה תוך כדי עבודתו כעובד המדינה.
:: (2) לא תוגש תובענה לפי סעיף זה נגד מוסד רפואי או נגד קופת חולים, או נגד עובד שלהם, שעילתה היא טיפול רפואי במסגרת המוסד הרפואי או במסגרת קופת החולים.
:: (3) על אף האמור בפסקאות (1) ו-(2), חייב בית משפט את המדינה, מוסד רפואי, קופת חולים או עובד שלהם לשלם פיצויים לזכאי לגמלה, במסגרת תביעה לפי [[פקודת הנזיקין]], שהגיש אותו זכאי בשל מקרה כאמור בסעיף קטן (א), יופחת סכום הגמלה שחייב המוסד לשלם בשל המקרה האמור מסכום הפיצויים.
:: (4) בסעיף קטן זה -
:::- &quot;טיפול רפואי&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 2 לחוק זכויות החולה, התשנ&quot;ו-1996]];
:::- &quot;מוסד רפואי&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 24 לפקודת בריאות העם, 1940]], שבבעלות הממשלה, קופת חולים או רשות מקומית, או מוסד רפואי שהוא תאגיד שהוא מוסד ציבורי כמשמעותו [[בסעיף 9 לפקודת מס הכנסה]];
:::- &quot;עובד המדינה&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 7 לפקודת הנזיקין]];
:::- &quot;קופת חולים&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 2 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ&quot;ד-1994]];
:::- &quot;תאונת דרכים&quot; - (((נמחקה).))
: (ד) משרד האוצר יעביר למוסד, מדי שנה, את הסכום הקבוע לגבי אותה שנה בתוספת [[שבלוח ט&quot;ז]], לפיצוי בשל מקרים כאמור בסעיף קטן (א), שחלות עליהם הוראות סעיף קטן (ג)(1) או (2); הסכומים הנקובים [[בלוח ט&quot;ז]] יעודכנו ב-1 בינואר מדי שנה, החל ביום 1 בינואר 2009 ואילך, לפי שיעור השינוי במדד שפורסם לאחרונה לפני היום האמור לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום 1 בינואר של השנה הקודמת; השר ושר האוצר, רשאים לשנות, בצו, את הסכומים הנקובים [[בלוח ט&quot;ז]].

@ 328א. העברת סכום שנתי ממבטח למוסד בעד תאונות דרכים (תיקון: תשע&quot;ח-10, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ד-16)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;דמי ביטוח&quot; - סך כל התשלומים הנגבים ממבוטח בענף ביטוח רכב מנועי כמשמעותו [[בפקודת ביטוח רכב מנועי]], לרבות עודפי התקציב של הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, ולמעט עלות מימון הקרן ועלות אספקת השירותים;
::- &quot;חוק הפיצויים&quot; - [[=חוק הפיצויים|חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל&quot;ה-1975]];
::- &quot;מבטח&quot; - כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ&quot;א-1981]], לרבות הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים;
::- &quot;עודפי התקציב של הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים&quot; - הסכום העודף שהועבר למבוטחים לפי [[סעיף 15(ד) לחוק הפיצויים]];
::- &quot;עלות אספקת השירותים&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 12ד לחוק הפיצויים]];
::- &quot;עלות מימון הקרן&quot; - עלות מימון הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים לפי [[סעיף 15(א) עד (ג) לחוק הפיצויים]];
::- &quot;פקודת ביטוח רכב מנועי&quot; - [[פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש&quot;ל-1970]];
::- &quot;הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים&quot; - כמשמעותה [[בחוק הפיצויים]];
::- &quot;תאונת דרכים&quot; - כהגדרתה [[בחוק הפיצויים]].
: (ב) היה המקרה שחייב את המוסד לשלם גמלה לפי חוק זה משמש גם עילה לחייב מבטח לשלם פיצויים לפי [[חוק הפיצויים]] ורשאי המוסד לתבוע פיצוי על גמלה ששילם או שהוא עתיד לשלמה לפי [[סעיף 328(א)]], יחולו הוראות אלה:
:: (1) המוסד לא יגיש תובענה כאמור [[בסעיף 328(א)]] או דרישה לתשלום כאמור [[בסעיף 328(א2)]] נגד מבטח, ולא תחול על מבטח חובת דיווח לפי [[סעיף 328(א1)]];
:: (2) על אף האמור בפסקה (1), חייב בית משפט מבטח לשלם פיצויים לזכאי לגמלה, במסגרת תביעה לפי [[חוק הפיצויים]], שהגיש אותו זכאי בשל מקרה כאמור בסעיף קטן זה, יופחת סכום הגמלה שחייב המוסד לשלם בשל המקרה האמור מסכום הפיצויים;
:: (3) (((נמחקה);))
:: (4) (((נמחקה);))
:: (5) (((נמחקה).))
: (ג) מבטח, למעט הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, יעביר לקרן עד היום העשירי בכל חודש (בסעיף זה - מועד התשלום), לטובת פיצוי בשל מקרה כאמור בסעיף קטן (ב), תשלום בשיעור המפורט להלן מדמי הביטוח שנגבו על ידו בחודש הקודם:
:: (1) בעד התקופה שמיום ח' בטבת התשפ&quot;ג (1 בינואר 2023) עד יום ל' בכסלו התשפ&quot;ה (31 בדצמבר 2024) - 10%;
:: (2) בעד התקופה שמיום א' בטבת התשפ&quot;ה (1 בינואר 2025) ואילך - 10.95%.
: (ד) סכומים ששולמו במועד מאוחר ממועד התשלום (בסעיף קטן זה - מועד התשלום בפועל) יעודכנו בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום מועד התשלום בפועל לעומת המדד הידוע ביום מועד התשלום, ותיווסף להם ריבית קבועה בשיעור של 3% לשנה, בעד התקופה שבין מועד התשלום למועד התשלום בפועל.
: (ה) הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים תעביר למוסד את הסכומים שקיבלה לפי סעיפים קטנים (ג) ו-(ד), בניכוי עלויות הפעלת חשבון הבנק שייפתח לשם כך בקרן, מייד לאחר קבלתם.
: (ו) מבטח ימציא לקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים ולמוסד עד סוף חודש מרס של כל שנה אישור של רואה חשבון על העברת מלוא הסכומים לפי סעיפים קטנים (ג) ו-(ד), בשל השנה שקדמה לה.
: (ז) הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים רשאית לדרוש מכל מבטח להעמיד לרשותה ולביקורתה, במועד שתקבע, כל מידע הדרוש לדעתה לשם בדיקת הסכומים שהיה על המבטח להעביר לקרן לפי סעיפים קטנים (ג) ו-(ד); לעניין סעיף זה, &quot;מידע&quot; - למעט מידע אישי כהגדרתו [[בחוק הגנת הפרטיות, התשמ&quot;א-1981]].

@ 329. זקיפת פיצויים לחשבון הגמלה [151]
: זכאי לגמלה שקיבל מצד שלישי תשלום על חשבון פיצויים כאמור, רשאי המוסד לזקוף סכום השווה ללא יותר מ-75% מאותו תשלום על חשבון הגמלה המגיעה ממנו; הוראות סעיף זה לא יחולו על פיצויים ששולמו לזכאי לגמלה מכוח [[סעיף 330]].

@ 330. חלוקת פיצויים מצד שלישי [152]
: (א) הגיש הזכאי לגמלה תביעה לפיצויים נגד צד שלישי ותביעה זו התבררה יחד עם תביעת המוסד לפי [[סעיף 328(א)]], לא יהיה המוסד זכאי לסכום העולה על 75% מסך כל הפיצויים המגיעים מהצד השלישי למוסד ולזכאי לגמלה כאחד (בסעיף זה - סך כל הפיצויים), והזכאי לגמלה יהיה זכאי ליתרה.
: (ב) הוגשה תביעת המוסד לפי [[סעיף 328(א)]] ובאותה שעה לא הוגשה תביעת הזכאי לגמלה לפיצויים נגד הצד השלישי, יודיע המוסד לזכאי לגמלה על הגשת תביעתו כאמור; לא עשה כן והתבררה התביעה בלי שהזכאי לגמלה היה בעל דין בה, והמוסד גבה בעקבות פסק דין שניתן בתביעה סכום העודף על 75% מסך כל הפיצויים, ישלם המוסד לזכאי לגמלה את הסכום העודף.
: (ג) הגיש הזכאי לגמלה תביעה לפיצויים נגד הצד השלישי, ובאותה שעה לא הוגשה תביעת המוסד לפי [[סעיף 328(א)]], והזכאי לגמלה הודיע למוסד על הגשת תביעתו, יהא הזכאי לגמלה זכאי לפחות ל-25% מסך כל הפיצויים שנפסקו באותה תביעה.
: (ד) הודעה כאמור בסעיפים קטנים (ב) ו-(ג) תישלח בדואר רשום, תוך זמן סביר שיאפשר דיון מאוחד בתביעות המוסד והזכאי לגמלה.

@ 331. אין המעביד חב לצד שלישי [153]
: היה המקרה שחייב את המוסד לשלם גמלה לפי חוק זה משמש גם עילה לחייב את המעביד, נוסף לצד שלישי, לשלם פיצויים לזכאי לגמלה לפי [[פקודת הנזיקין]], לא יהיה הצד השלישי זכאי לתבוע מהמעביד להשתתף בתשלום הפיצויים שהצד השלישי חייב בו לפי [[סעיף 328(א)]], על אף הוראות [[סעיף 84 לפקודה האמורה]], וסכום הפיצויים האמור יוקטן בסך שבו היה המעביד חייב כהשתתפות בתשלום הפיצויים אילולא הוראות סעיף זה.

@ 332. גמלה לענין פיצויי נזיקין [154]
: לענין [[סעיף 86 לפקודת הנזיקין]] רואים גמלה כזכות הנובעת מחוזה.

@ 333. היוון [155]
: לענין [[סימן זה]] רשאי השר לקבוע הוראות בדבר היוון קצבאות.
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (היוון), תשל&quot;ח-1978]].))

== פרק ט&quot;ו: דמי ביטוח [פרק ח'] ==

=== סימן א': הוראות כלליות ===

@ 334. פרשנות [156] (תיקון: תשפ&quot;ה-7)
: (א) [[בפרק זה]] -
::- &quot;תקופת תשלום&quot; - פרק זמן שלפיו משתלמים דמי ביטוח;
::- &quot;מועד תשלום&quot; - מועד לתשלום דמי ביטוח;
::- &quot;מדרגת גבייה מופחתת&quot; - סכום של 7,522 שקלים חדשים, כשהוא מעודכן ב-1 בינואר של כל שנה כלהלן:
::: (1) בשנים 2026 עד 2028 - לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני 1 בינואר, לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני 1 בינואר של השנה הקודמת;
::: (2) משנת 2029 ואילך - לפי שיעור עליית השכר הממוצע, המעודכן ב-1 בינואר, לעומת השכר הממוצע ב-1 בינואר של השנה הקודמת.
: (ב) לענין [[פרק זה]] רואים כעובד גם את מי ששכרו נקבע בחוק או בהחלטת הכנסת או על פיה, ואת החייב בתשלום השכר רואים כמעבידו.

@ 335. הוראות יסוד [157] (תיקון: תשנ&quot;ו, תשס&quot;ג-8, תשע&quot;ז-12, תשע&quot;ח-5)
: (א) עובד או עובד עצמאי שאינו תושב ישראל ישתלמו בעדו דמי ביטוח אימהות.
: (ב) מבוטח כהגדרתו [[בסעיף 65(א)(1)]] ישתלמו בעדו דמי ביטוח ילדים.
: (ג) מבוטח לפי [[פרק ה']] ישתלמו בעדו דמי ביטוח נפגעי עבודה.
: (ד) מבוטח לפי [[פרק ו']] ישולמו בעדו דמי ביטוח נפגעי תאונות.
: (ה) מבוטח לפי [[פסקה (1) להגדרת ((&quot;))מבוטח((&quot;)) שבסעיף 158]] למעט בעל שליטה בחברת מעטים ישתלמו בעדו דמי ביטוח אבטלה.
: (ו) עובד המבוטח לפי [[פרק ח']] למעט בעל שליטה בחברת מעטים ישתלמו בעדו דמי ביטוח זכויות עובדים בהליכי חדלות פירעון.
: (ז) מבוטח לפי [[פרק ט']] ישתלמו בעדו דמי ביטוח נכות.
: (ח) מבוטח ביטוח סיעוד ישתלמו בעדו דמי ביטוח סיעוד.
: (ט) מבוטח לפי [[פרק י&quot;א]] למעט עקרת בית ואלמנה בת קצבה כהגדרתן [[בסעיף 238]] ישתלמו בעדו דמי ביטוח אזרחים ותיקים ושאירים ודמי ביטוח אימהות, בין שהוא מבוטח גם לפי [[פרק ג']] ובין שאינו מבוטח לפיו.
: (י) אין הוראות סעיף זה גורעות זו מזו.

@ 336. תחומה של תקופת תשלום [158]
: כל תקופת תשלום תסתיים בסופו של כל חודש, אם לא קבע השר תחומים אחרים לתקופת תשלום, בין לכל המבוטחים ובין לסוג מבוטחים.

@ 337. שיעור דמי ביטוח [159] (תיקון: תשנ&quot;ח-7, תש&quot;ס-2, תשס&quot;ב-6, תשס&quot;ב-7, תשס&quot;ג-8, תשס&quot;ג-12, תשע&quot;ח-5)
: (א)(1) שיעורי דמי הביטוח החודשיים לפי [[סעיף 335]] לענין עובד הם אחוזים כאמור [[בלוח י']], מהכנסתו החודשית.
:: (2) שיעורי דמי הביטוח השנתיים לפי [[סעיף 335]] לענין מבוטח אחר הם אחוזים כאמור [[בלוח י']], מהכנסתו השנתית כשהיא מחולקת לתקופות שנקבעו לצורך תשלום מקדמות.
: (ב) השר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לשנות בצו את שיעורי דמי הביטוח האמורים [[בלוח י']], ואולם שינוי שיעורי דמי הביטוח לענין זכויות עובדים בהליכי חדלות פירעון ייעשה לאחר התייעצות עם שר האוצר, ולענין ביטוח סיעוד - בהסכמת שר האוצר.
: (ג) שונה שיעור דמי הביטוח מכוח סעיף קטן (ב), ישונה, באותה דרך ובאופן יחסי, שיעור דמי הביטוח שמעביד ינכה משכרו של עובד לפי [[סעיף 342(ג)]].

@ 338. [159א] (תיקון: תשס&quot;ב-6) : (((בוטל).))
@ 339. [159ב] (תיקון: תשנ&quot;ה-5, תשנ&quot;ו-6, תשנ&quot;ז, תשס&quot;ב-6) : (((בוטל).))

@ 340. דמי ביטוח נפגעי עבודה ואימהות [160] (תיקון: תשנ&quot;ח, תש&quot;ס-2, תשס&quot;ה-6, תשפ״ה–3)
: (א) שיעורי דמי ביטוח בענף ביטוח נפגעי עבודה הם -
:: (1) לגבי מבוטח שהוא עובד או עובד עצמאי - כאמור [[בפרט 4 בלוח י']] [[ובסעיף 337]];
:: (2) לגבי מבוטח אחר - שיעורי דמי ביטוח שקבע השר, ובלבד שלא יעלו על השיעור האמור [[בפרט 4 בלוח י']] [[ובסעיף 337]].
: (ב) השר רשאי לקבוע הוראות משלימות בדבר חישוב ההכנסה לענין סעיף זה.
: (ג) שיעורי דמי ביטוח בענף ביטוח אימהות לגבי מי שמתגורר באזור ואינו תושב ישראל באזור, והכל כהגדרתם [[בסעיף 378]], יהיו בשיעור של 70% מהשיעור האמור [[בפרט 1 בלוח י']] [[ובסעיף 337]].
: (ד) על אף הוראות סעיף קטן (א)(2), לגבי מי שנמצא בהכשרה מקצועית או בשיקום מקצועי כאמור [[בסעיף 75(א)(3)]], ישולמו דמי ביטוח נפגעי עבודה בשיעור 0.4% (((בשנים 2025–2026: 0.53%))) ממחצית השכר הממוצע, על ידי מי שרואים אותו כמעסיקו של אותו אדם לפי [[סעיף 75(ב)]].
: (ה) לגבי מי שמלאו לו 18 שנים ונמצא בהכשרה מקצועית כהגדרתה [[בסעיף 39]], ישולמו דמי ביטוח אימהות בשיעור 0.1% (((בשנים 2025–2026: 0.13%))) ממחצית השכר הממוצע, על ידי מי שרואים אותו כמעסיקו של אותו אדם לפי [[סעיף 55]].

@ 340א. דמי ביטוח לעובד במשק בית (תיקון: תשפ״ה–3)
: (א)(1) על אף האמור [[בסעיפים 337]] [[ו־340]], דמי הביטוח שישלם מעסיק בעד עובד במשק בית המבוטח לפי [[פרק י״א]], לתקופה של רבעון כהגדרתו [[בלוח י״א]], יהיו בשיעור של 6.25% (((בשנים 2025–2026: 7.85%))) מהשכר שילם לו המעסיק באותה תקופת תשלום.
:: (2) מעסיק יהיה רשאי לנכות משכרו של עובד כאמור בפסקה (1), 1% (((בשנים 2025–2026: 1.8%))) מהשכר שבעדו הוא משלם לו דמי ביטוח לפי אותה פסקה.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), דמי הביטוח שישלם מעסיק לתקופת התשלום כאמור באותו סעיף קטן, בעד עובד במשק בית שאינו מבוטח לפי [[פרק י״א]] או שמתקיימות בו הוראות [[סעיף 351(ב) או (ד)]], יהיו 2% (((בשנים 2025–2026: 3.6%))) מהשכר ששילם לו המעסיק בעד אותה תקופת תשלום.
: (ג) לעניין סעיף זה –
:- ”עובד במשק בית” – מי שמועסק אצל יחיד שלא למטרת עסק או משלח יד;
:- ”שכר” – הכנסה מהמקורות המפורטים [[#2.2|בסעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה]].

@ 341. שיעורים מופחתים [160א] (תיקון: תשנ&quot;ח-7, תשס&quot;ה-6, תשפ&quot;ה-7)
: על אף הוראות [[סעיפים 337]] [[ו-340]] רשאי השר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע בצו שיעורים מופחתים של דמי ביטוח לגבי חלק מהכנסתו של מבוטח שהוא עובד עצמאי או שהוא עובד או של מבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, או להחיל שיעורים מופחתים על הכנסה של מבוטח כאמור שלא תעלה על סכום שיקבע בצו; הוראות לפי סעיף זה, שהיו בתוקף לפני יום א' בטבת התשס&quot;ו (1 בינואר 2006) לענין קביעת סכום השכר או ההכנסה שאינם עולים על מחצית השכר הממוצע, יחולו לענין קביעת סכום השכר או ההכנסה שאינם עולים על מדרגת הגבייה המופחתת.
: ((פורסם [[צו הביטוח הלאומי (שיעורים מופחתים של דמי ביטוח), התשנ״ט–1999]].))

@ 342. החייבים בתשלום דמי ביטוח [161] (תיקון: תשנ&quot;ז, תשנ&quot;ח, תש&quot;ס-2, תשס&quot;ד, תשס&quot;ה-6, תשע&quot;ז-5, תשע&quot;ז-12, תשפ&quot;ה-7)
: (א) מבוטח שהוא עובד עצמאי, ומבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, חייבים בתשלום דמי ביטוח בעד עצמם; ואולם מבוטחת לפי [[פרק ג']] בלבד מכוח היותה אשת מבוטח אינה חייבת בתשלום דמי הביטוח.
: (ב) המעביד חייב בתשלום דמי ביטוח בעד עובדו; היה המבוטח עובד אצל מעבידים שונים ישלם כל אחד מהם את דמי הביטוח כאילו הוא בלבד היה מעבידו, ועל המבוטח יחולו הוראות סעיפים קטנים (ד) ו-(ה).
: (ג)(1) היו דמי ביטוח משתלמים בעד עובד לפי [[סעיף 335(א), (ד), (ה), (ז), (ח) או (ט)]], ינכה המעביד משכרו של העובד אחוזים מההכנסה שלפיה משתלמים דמי הביטוח כאמור [[בלוח י']] [[ובסעיף 337]].
:: (2) המעביד לא ינכה משכר עובדו את האחוזים האמורים בעד הזמן שבעדו מגיעה למבוטח קצבת אזרח ותיק ובעד הזמן שלאחר הגיע המבוטח לגיל 70 שנים בגבר, ובאשה - לגיל הקבוע לגביה, בהתאם לחודש לידתה, [[בחלק ד' בלוח א'1]], בכפוף להוראות [[סעיף 245(ב2)]], אף אם לא מגיעה למבוטח קצבת אזרח ותיק, ואם העובד הוא שוטר כמשמעותו [[בחוק המשטרה]] או סוהר כמשמעותו [[בחוק שירות בתי הסוהר]], לא ינוכה משכרם הניכוי כאמור [[בפרט 6 ללוח י']]; ואולם המעביד רשאי להפחית מדמי הביטוח שהוא חייב בהם את הסכומים שהיה מנכה משכרו של העובד אילולא הוראה זו בחוק; בפסקה זו, &quot;קצבת אזרח ותיק&quot; - לרבות גמלת אזרח ותיק מיוחדת.
: (ד) היה המבוטח עובד אצל מעבידים שונים, יחולו לגביו הוראות אלה:
:: (1) היה הסכום שנוכה מהכנסתו החודשית הכוללת של המבוטח מכל מעבידיו (בסעיף זה - הניכוי בפועל), נמוך מהסכום שהיה על כל מעבידיו לנכות מהכנסתו החודשית הכוללת, אילו שולמה לו על ידי מעביד אחד (בסעיף זה - דמי ביטוח מתואמים), יהיה העובד חייב בתשלום ההפרש שבין הניכוי בפועל לבין דמי הביטוח המתואמים;
:: (2) היה סכום הניכוי בפועל גבוה מסכום דמי הביטוח המתואמים - יהיה העובד זכאי להחזר ההפרש שבין סכום הניכוי בפועל, לבין דמי הביטוח המתואמים.
: (ה) השר רשאי לקבוע תנאים, כללים ומועדים בדבר -
:: (1) חובת עובד לדווח למעבידו ולמוסד על היותו עובד אצל מעביד נוסף;
:: (2) תשלום או החזר של ההפרש שבין סכום הניכוי בפועל, לבין סכום דמי הביטוח המתואמים;
:: (3) חובת מעביד לנכות דמי ביטוח בשיעור החל, לפי [[טור ה' בלוח י']], על הכנסת עובד העולה על מדרגת הגבייה המופחתת, גם מהכנסת העובד שאינה עולה על מדרגת הגבייה המופחתת, אם העובד מועסק אצל מעביד נוסף;
:: (4) אישור המוסד בדבר ניכוי דמי ביטוח בשיעורים הנקובים [[בטור ה' בלוח י']], לפי הענין, בשונה מההוראות שנקבעו לפי פסקה (3), וכן בדבר חובת מעביד לנכות מהכנסת עובד המועסק על ידי מעבידים שונים, דמי ביטוח בהתאם לאישור המוסד.
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (תשלום וניכוי דמי ביטוח משכר מבוטח העובד אצל מעבידים שונים), התשנ&quot;ז-1997]].))
: (ה1) חבר קיבוץ מתחדש שמתקיים בו האמור [[בסעיף 3א(א)]], ונוסף על כך הוא עובד כאמור [[בסעיף 3א(ב)]], יחולו על הקיבוץ המתחדש הוראות לפי סעיף קטן (ה)(3), בשינויים המחויבים, והקיבוץ המתחדש ישלם בעד החבר דמי ביטוח בסכום השווה להפרש שבין דמי הביטוח המתואמים ובין הסכום הכולל של דמי הביטוח שנוכו בעד שכרו של החבר המשתלם בידי מעסיקו האחר בעד אותו חודש.
: (ו)(1) עובד שהוא גם עובד עצמאי, לא יחולו לגבי הכנסתו, מהמקורות המפורטים [[+#2.1|בסעיף 2(1)]] [[#2.8|ו-(8) לפקודת מס הכנסה]], שיעורי דמי הביטוח החלים לפי [[לוח י']] על חלק ההכנסה של עובד עצמאי שאינה עולה על מדרגת הגבייה המופחתת (בסעיף זה - שיעור מופחת).
:: (2) היתה ההכנסה של עובד כאמור, בחודש פלוני, מהמקורות המפורטים [[#2.2|בסעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה]], נמוכה ממדרגת הגבייה המופחתת יחול השיעור המופחת, על סכום הכנסתו מהמקורות המפורטים [[+#2.1|בסעיף 2(1)]] [[#2.8|ו-(8) לפקודה האמורה]], השווה לסכום ההפרש שבין הכנסתו מהמקורות המפורטים [[-#2.2|בסעיף 2(2) לפקודה]], לבין מדרגת הגבייה המופחתת.
:: (3) שר העבודה והרווחה רשאי להתקין תקנות לביצוע סעיף קטן זה.

@ 343. דמי ביטוח מופחתים [162]
: השר רשאי לקבוע כי מעביד שאישר לכך ישלם דמי ביטוח מופחתים לענין [[סעיף 340]] כפי שיקבע, ובלבד שנתמלאו בו תנאים אלה:
: (1) הוא מעביד לפחות חמש מאות עובדים;
: (2) הוא חייב, בתוקף חוק, הסכם קיבוצי או חוזה עבודה, לשלם לעובדים שכר בעד הזמן שבעדו משתלמים דמי פגיעה בעבודה לפי [[סעיף 92]], וסך כל השכר אינו קטן מדמי הפגיעה (להלן - תמורת דמי פגיעה).

=== סימן ב': הכנסה לענין דמי ביטוח ===

@ 344. חישוב הכנסתו החודשית של עובד [163] (תיקון: תשע&quot;ז-5)
: (א) יראו כהכנסתו החודשית של עובד את הכנסתו בעד החודש שקדם ל-1 בחודש שבו חל מועד התשלום, מהמקורות המפורטים [[#2.2|בסעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה]]; ואולם -
:: (1) אם הוא חבר קיבוץ שיתופי כאמור [[בסעיף 3]], יראו כהכנסתו החודשית את צירופם של כל אלה:
::: (א) שווי השירותים שנותן קיבוץ שיתופי מכוח החברות בו לחבריו ולמי שהחברים היו זכאים בעדם בשנה השוטפת לנקודת זיכוי לפי [[סעיף 37 לפקודת מס הכנסה]] או לנקודות קצבה לפי [[סעיף 40 לאותה פקודה]], כשהוא מחולק במספר כלל החברים בקיבוץ השיתופי בסוף אותה שנה; בפסקה זו -
::::- &quot;טובת הנאה&quot; - לרבות בריכה, חדר אוכל, ארוחות, מכבסה, גן ילדים, לימודים, חוגים, רכב, ארנונה, טלפון נייח ונייד;
::::- &quot;שווי דיור&quot; - שווי של 7.5% אחוזים מהסכום כאמור בפסקה (3) להגדרה הסכום הבסיסי, בכל אחד מחודשי השנה בעד כל חבר בקיבוץ השיתופי, כפול מספר חברי הקיבוץ השיתופי בסוף אותה שנה;
::::- &quot;שווי שירותים&quot; - שווי הדיור, ועלותן לקיבוץ של אספקת המחיה וטובות הנאה אחרות, שהקיבוץ סיפק אותן או שילם בעדן, לחבריו, אף אם מקורן בסכומים פטורים ממס לפי הוראות [[פקודת מס הכנסה]] או בסכומים פטורים מדמי ביטוח;
::: (ב) פחת ציוד צרכני מחולק במספר כלל החברים בקיבוץ השיתופי בסוף אותה שנה; בפסקה זו, &quot;פחת ציוד צרכני&quot; - 90% מהוצאות הפחת על נכסי הקיבוץ השיתופי, הנמצאים, במישרין או בעקיפין, בבעלותו של הקיבוץ השיתופי, או בבעלות משותפת של חבריו, ואשר לא משמשים לצורכי ייצור הכנסה, ואם נעשה בהם שימוש מעורב - הוצאות הפחת על החלק שאינו משמש לייצור הכנסה, והכול למעט נכסים כאמור שייעודם למגורים בלבד;
::: (ג) סכום שאילו חבר הקיבוץ השיתופי היה עובד אצל מעסיק, המעסיק היה מנכה בשנה השוטפת מהכנסת העבודה שלו לזכות קופת גמל כמשמעותה [[בסעיף 180]], ולעניין זה תהיה הכנסת העבודה הסכום המתקבל לפי פסקת משנה (א) בתוספת סכום הניכוי כאמור;
::: (ד) סכום שאילו חבר הקיבוץ השיתופי היה עובד אצל מעסיק, המעסיק היה מנכה בשנה השוטפת מהכנסת העבודה שלו לפי דיני מס הכנסה, ולעניין זה תהיה הכנסת העבודה הסכום המתקבל מצירוף הסכומים לפי פסקאות משנה (א) עד (ג), בתוספת סכום הניכוי כאמור;
:: (2) אם הוא בן משפחה העובד במפעל של קרוב כאמור [[בסעיף 1]], יראו כהכנסתו את הסכום שהיו רואים כהכנסתו של אדם שאת מקומו הוא ממלא.
: (ב) השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע סוגים נוספים של תשלומים, טובות הנאה או קצובות שנתן מעסיק במישרין או בעקיפין לעובד, המהווים הכנסה החייבת במס לפי [[פקודת מס הכנסה]], שייחשבו כהכנסה לענין סעיף זה.
: (ג) השר רשאי לקבוע הוראות משלימות בדבר חישוב ההכנסה לענין סעיף זה.
: (ד) השר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות נוספות לעניין הכנסתו של חבר קיבוץ שיתופי ואופן חישובה.

@ 344א. חישוב הכנסתו של חבר קיבוץ מתחדש (תיקון: תשע&quot;ז-5)
: (א) חבר קיבוץ מתחדש שמתקיים בו האמור [[בסעיף 3א(א)]] יראו את תקציב החבר המגולם שלו כהכנסתו החודשית של עובד ויחולו לגביה ההוראות החלות על הכנסת עובד, ואולם לא יראו כהכנסה כאמור סכומים שקיבל החבר מתוך יתרת רווחי הקיבוץ, ולגבי סכומים אלה יחולו הוראות סעיף קטן (ד); שיעור דמי הביטוח של חבר קיבוץ מתחדש כאמור יהיה כאמור [[בסעיף 337(א)(1)]], למעט השיעור הנקוב [[בפרט 6 בלוח י']].
: (ב) חבר קיבוץ מתחדש שמתקיים בו האמור [[בסעיף 3א(ב)]] יראו כהכנסתו לעניין דמי ביטוח את ההכנסה שהתקבלה מהמקורות המפורטים [[בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה]], בהתאם למעמדו כעובד, כעובד עצמאי או כמי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, לפי העניין.
: (ג) חבר קיבוץ מתחדש שמשולם לו תשלום מכוח [[+|תקנה 2]] [[או 3 לתקנות האגודות השיתופיות (ערבות הדדית בקיבוץ מתחדש), התשס&quot;ו-2005]], יראו תשלום כאמור כהכנסה מהמקורות הקבועים [[#2.5|בסעיף 2(5) לפקודת מס הכנסה]]; שיעורי דמי הביטוח יהיו כקבוע [[בטור ד' שבלוח י']] לעניין ניכוי משכר עובד, למעט השיעור הנקוב [[לוח י' פרט 6|בפרט 6 בטור האמור]].
: (ד) נוסף על הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג), לחבר קיבוץ מתחדש שחלות לגביו הוראות אותם סעיפים קטנים, כולן או מקצתן, והוא עובד או עובד עצמאי או שחלות עליו הוראות [[סעיף 3א(א)]], תיוחס הכנסה שנתית בסכום חלקו ביתרת רווחי הקיבוץ המשולמת, ויראו אותה כהכנסה מהמקורות המנויים [[#2.1|בסעיף 2(1) לפקודת מס הכנסה]], ויחולו על הכנסה זו הוראות [[סעיף 345]].
: (ה) נוסף על הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג), לחבר קיבוץ מתחדש שחלות לגביו הוראות אותם סעיפים קטנים, כולן או מקצתן, הוא אינו עובד ואינו עובד עצמאי, ולא חלות עליו הוראות [[סעיף 3א(א)]], תיוחס הכנסה שנתית בסכום חלקו ביתרת רווחי הקיבוץ המשולמת, ויראו אותה כהכנסה מהמקורות המפורטים [[בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה]], שאינה הכנסה מעבודה כעובד או כעובד עצמאי.
: (ו) נוסף על הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ה), לחבר קיבוץ מתחדש שחלות לגביו הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג), כולן או מקצתן, תיוחס הכנסה שנתית בסכום השווה ליתרת רווחי הקיבוץ שלא שולמה, כשהיא מחולקת במספר חברי הקיבוץ המתחדש, ויראו אותה כהכנסה מהמקורות המפורטים [[בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה]], שאינה הכנסה מעבודה כעובד או כעובד עצמאי; הכנסה לפי סעיף קטן זה, לא תובא בחשבון לעניין מבחני הכנסה לפי [[פרקים ה']], [[ז']], [[ט']], [[י']] [[ו-י&quot;א]], לפי [[סעיפים 310(ג)]] [[ו-387]], ולפי הסכם שנערך לפי הוראות [[סעיף 9]].
: (ז) על חבר קיבוץ מתחדש שאינו עובד ואינו עובד עצמאי יחולו הוראות [[סעיף 348]].
: (ח) בסעיף זה -
::- &quot;טובת הנאה&quot; - לרבות בכסף, בשווה כסף, במוצר או בשירות;
::- &quot;יתרת רווחי הקיבוץ&quot; - ההכנסה החייבת של קיבוץ מתחדש, כהגדרתה [[בסעיף 60א(א) לפקודת מס הכנסה]], בשנת מס, בניכוי סך הכנסות חברי הקיבוץ המתחדש ששולמו בגינן דמי ביטוח, ובניכוי ההכנסות הפטורות מתשלום דמי ביטוח לפי הוראות חוק זה;
::- &quot;יתרת רווחי הקיבוץ המשולמת&quot; - הסכום מתוך יתרת רווחי הקיבוץ ששולם בפועל לחברי הקיבוץ בשנת המס;
::- &quot;יתרת רווחי הקיבוץ שלא שולמה&quot; - יתרת רווחי הקיבוץ בניכוי יתרת רווחי הקיבוץ המשולמת;
::- &quot;תקציב חבר&quot; - סכומים שקיבל חבר קיבוץ מתחדש או שקיבל קרובו שאינו חבר בשל היותו קרובו, בחודש, בעד עבודתו, ולרבות כל טובת הנאה החייבת במס על פי דין, שניתנה לו על ידי הקיבוץ, למעט טובת הנאה הניתנת על ידי הקיבוץ לכלל חבריו;
::- &quot;תקציב חבר מגולם&quot; - תקציב חבר בתוספת דמי ביטוח ודמי ביטוח בריאות כמשמעותם [[בחוק ביטוח בריאות]], שהיתה חובה לשלמם בעד החבר בשל תקציב החבר ובתוספת סכום המס שהיה עליו לשלם כדי שייוותר לו תקציב חבר, אילו היתה זו הכנסתו היחידה; חישוב תוספת סכום המס, דמי הביטוח ודמי ביטוח בריאות כאמור ייעשה בהתאם להכנסה שהופקה או נצמחה בידי אותו חבר, ושיעורי המס החלים לגביה.

@ 345. חישוב הכנסתו השנתית של מבוטח אחר [164] (תיקון: תשפ&quot;ג-7)
: (א) עובד עצמאי יראו כהכנסתו השנתית את הכנסתו מהמקורות המפורטים [[+#2.1|בפסקאות (1)]] [[#2.8|ו-(8) של סעיף 2 לפקודת מס הכנסה]], ומי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי יראו כהכנסתו השנתית את הכנסתו מהמקורות המפורטים [[-|בסעיף 2 האמור]], והכל - בשנת המס שבעדה משתלמים דמי הביטוח (להלן - השנה השוטפת), ולאחר שנוכו ההוצאות הקשורות במישרין בהשגת ההכנסה.
: (ב)(1) ההכנסה בשנה השוטפת תיקבע על פי השומה הסופית של ההכנסה כאמור לאותה שנה לפני כל פטור, ניכויים וזיכויים לפי [[פקודת מס הכנסה]] (להלן - ההכנסה בשומה), בהפחתת סכומים אלה:
::: (א) סכומי דמי ביטוח ומס מקביל המותרים בניכוי מההכנסה בשומה לפי [[סעיף 47א לפקודת מס הכנסה]], ובלבד שלא חלות עליו ההוראות לעניין סכום הניכוי לבעל עסק זעיר כהגדרתו [[בסעיף 87ב לפקודת מס הכנסה]];
::: (ב) סכום שהותר בניכוי לפי [[סעיף 47(ב)(1) לפקודת מס הכנסה]]; ואולם כל עוד לא נערכה שומה סופית כאמור ישולמו מקדמות על חשבון דמי הביטוח בהתאם להוראות שנקבעו בתקנות, ודין המקדמות לענין חוק זה כדין דמי ביטוח; בתקנות כאמור ייקבעו גם התנאים והכללים שלפיהם תקודם הכנסה של שנות כספים קודמות, כפי שנקבעה בתקנות, לצורך תשלום המקדמות בשנה השוטפת.
:: (2) לגבי מבוטח שלא נערכה לו שומה כאמור והוא חייב על פי התקנות להגיש דין וחשבון על הכנסתו, תיקבע ההכנסה לפי הדין וחשבון של המבוטח בכפוף להוראות [[סעיפים 347]] [[ו-357 עד 359]], ואולם אם נערכה השומה למבוטח לאחר מכן, תיקבע הכנסתו על פיה ויראו את התשלומים ששילם על פי הדין וחשבון או על פי קביעה מכוח [[סעיפים 357]] [[או 358]] כמקדמות.
:: (3) השר יקבע -
::: (א) תנאים וכללים שלפיהם שומה עצמית כמשמעותה [[בסעיף 145(א) לפקודת מס הכנסה]] (להלן - שומה עצמית), תיחשב כשומה סופית;
::: (ב) נסיבות שבהן תיחשב ההכנסה בשנה השוטפת, שלפיה שולמו מקדמות כאמור בפסקאות (1) או (2), כהכנסה לפי שומה סופית.
: (ג)(1) נקבעה ההכנסה לשנת מס פלונית על פי השומה הסופית כאמור, והתברר כי שולמו מקדמות בסכום קטן מסכום דמי הביטוח שהמבוטח היה חייב בתשלומם לפי אותה שומה, יהיה המבוטח חייב לשלם את הפרש דמי הביטוח, לאחר ניכוי הפרש המגיע בשל גמלה שחושבה מחדש על בסיס השומה הסופית כאמור, לרבות הפרשי הצמדה עליהם, ודינם יהיה כדין דמי ביטוח.
:: (2) השר יקבע כללים לחישוב הפרש דמי הביטוח, הפרש המגיע בשל גמלה שחושבה מחדש על בסיס השומה הסופית והפרשי ההצמדה עליהם, בשים לב לדרך תשלום המקדמות במהלך אותה שנת מס, וכן מועדים והוראות לתשלומם; בכללים כאמור רשאי השר לקבוע תנאים לפטור מתשלום הפרש דמי ביטוח.
:: (3) לא שילם המבוטח את הסכום שנדרש לשלם לפי פסקה (1) במועד שנקבע לתשלומו לפי פסקה (2), יחולו על סכום זה הוראות [[סעיף 364]].
: (ד) הוראות סעיף קטן (ג) [[וסעיף 362(א)(3)]] יחולו גם על הכנסה שנקבעה לשנת מס פלונית על פי שומה עצמית.
: (ה) מבוטח שלא נערכה לו שומה כאמור ולא הגיש דין וחשבון על הכנסתו ואף לא נקבע הסכום המגיע כדמי ביטוח בהתאם [[לסעיף 357]], ישלם מקדמה כאילו הכנסתו היתה הסכום המזערי האמור לגביו [[בלוח י&quot;א]] או ההכנסה האחרונה שעל פיה חושבו לאחרונה המקדמות שהוא חייב בהן, כשהיא מקודמת כאמור בסעיף קטן (ב)(1), לפי הגבוהה ביניהן.
: (ו) בתקנות לפי סעיף זה רשאי השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, לקבוע הוראות מיוחדות לגבי -
:: (1) מבוטח הרשאי לנהל במטבע חוץ פנקסי חשבונות כאמור [[בסעיף 130א לפקודת מס הכנסה]], והכנסה שנקבעה לפי פנקסי חשבונות כאמור;
:: (2) מבוטח שהוראות פטור לפי [[סעיף 351(יא)]] חלות עליו או עשויות לחול עליו;
:: תקנות כאמור יכול שייקבעו לגבי כלל המבוטחים כאמור בפסקאות (1) או (2) או לגבי חלק מהם, ויכול שייקבעו הוראות שונות לגבי סוגים מהם.
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (מקדמות), התשמ&quot;ד-1984]].))
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (חישוב הפרשי דמי ביטוח וגימלאות בשל שומה סופית), התשמ&quot;ו-1986]].))

@ 345א. הקצאת מניות (תיקון: תשס&quot;ב-13, תשס&quot;ג-4)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;הכנסה&quot; - הכנסה, שלפי [[סעיף 102 לפקודת מס הכנסה]] רואים אותה כהכנסה לפי [[+#2.1|פסקאות (1)]] [[#2.2|או (2) בסעיף 2 לפקודה האמורה]];
::- &quot;חייב בתשלום בעד עצמו&quot; - מי שחייב בתשלומי דמי ביטוח לפי הוראות [[סעיף 342(א)]];
::- &quot;מועד חיוב&quot; - המועד שנקבע לחיוב במס לפי הוראות [[סעיף 102 לפקודת מס הכנסה]].
: (ב) הכנסה של עובד או של חייב בתשלום בעד עצמו, יראו אותה כהכנסתו של העובד או כהכנסתו של החייב בתשלום בעד עצמו, לפי הענין, במועד החיוב במס שנקבע לפי הוראות [[סעיף 102 לפקודת מס הכנסה]], ולענין הוראות [[סעיף 342(א)]] יהיה מעבידו של העובד מי שהיה מעבידו בעת ההקצאה כמשמעותה [[בסעיף 102 לפקודת מס הכנסה]].
: (ג) לענין הוראות [[סעיף 344(א)]], הכנסה שלפי הוראות סעיף קטן (ב) יש לראותה כהכנסתו של העובד, תיווסף להכנסתו החודשית, ולענין זה יחולו ההוראות שנקבעו לפי [[סעיפים 352]] [[ו-353]].
: (ד) שר העבודה והרווחה רשאי לקבוע תנאים, מועדים, כללים והוראות לענין תשלום דמי ביטוח לפי סעיף זה.
: (ה) (((פקע).))

@ 345ב. הכנסה מפנסיה מוקדמת (תיקון: תשס&quot;ד-3, תשס&quot;ה-6, תשפ&quot;ה-7)
: (א) בסעיף זה, &quot;פנסיה מוקדמת&quot; - קצבה המשתלמת מכוח חיקוק או הסכם עבודה לעובד או למי שהיה עובד, בטרם הגיעו לגיל הפרישה, לאחר שפרש מעבודתו פרישה מוחלטת או חלקית, לרבות קצבה המשתלמת כאמור בשל נכות או אבדן כושר עבודה, מלא או חלקי.
: (ב) מבוטח לפי [[פרק י&quot;א]] (בסעיף זה - מבוטח) שמשתלמת לו פנסיה מוקדמת, חייב בתשלום דמי ביטוח ממלוא סכום הפנסיה המוקדמת המשתלמת לו, בכפוף להוראות סעיף קטן (ג); שיעור דמי הביטוח מסכום הפנסיה המוקדמת יהיה, על אף הוראות [[סעיף 337(א)(2)]], כקבוע [[בטור ד' שבלוח י']] לענין ניכוי משכר עובד, למעט השיעור הנקוב [[לוח י פרט 6|בפרט 6 בטור האמור]].
: (ג)(1) עלה סכום הפנסיה המוקדמת שמשתלמת למבוטח על ההפרש שבין ההכנסה המרבית הקבועה לגביו [[בלוח י&quot;א]] לבין שאר הכנסותיו החייבות בתשלום דמי ביטוח, יובא בחשבון, לענין תשלום דמי הביטוח לפי הוראות סעיף זה, סכום הפנסיה המוקדמת שאינו עולה על ההפרש האמור.
:: (2) פחת סכום הפנסיה המוקדמת שמשתלמת למבוטח מההכנסה המזערית הקבועה [[בפרט 3 בלוח י&quot;א]], ישתלמו דמי הביטוח לפי הוראות סעיף זה מסכום השווה להכנסה המזערית האמורה, ובלבד שאין למבוטח הכנסה אחרת שבעדה משתלמים דמי ביטוח.
: (ד) מי שמשלם פנסיה מוקדמת ינכה את דמי הביטוח לפי סעיף זה מהפנסיה המוקדמת, במקור, ויעבירם למוסד במועד התשלום החל לגבי עובד לפי הוראות [[סעיף 353]].
: (ה)(1) מבוטח שמשתלמת לו פנסיה מוקדמת שהוא גם עובד או עובד עצמאי, לא יחולו לגבי הכנסתו מפנסיה מוקדמת שיעורי דמי הביטוח החלים לפי [[לוח י']] על חלק ההכנסה של עובד שאינו עולה על מדרגת הגבייה המופחתת (בסעיף קטן זה - שיעור מופחת).
:: (2) היתה ההכנסה של מבוטח כאמור בפסקה (1) בחודש פלוני, מהמקורות המפורטים [[+#2.1|בסעיף 2(1)]], [[+#2.2|(2)]] [[#2.8|ו-(8) בפקודת מס הכנסה]], נמוכה ממדרגת הגבייה המופחתת, יחול השיעור המופחת על סכום הכנסתו מפנסיה מוקדמת, השווה לסכום ההפרש שבין הכנסתו מהמקורות האמורים לבין מדרגת הגבייה המופחתת.
: (ו) השר רשאי, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, לקבוע כללים, תנאים ומועדים שיחולו לענין תשלום דמי הביטוח לפי סעיף זה וחישובם, לרבות חובת דיווח וניכוי דמי ביטוח מפנסיה מוקדמת, ורשאי השר לקבוע כאמור הוראות השונות מהוראות סעיף זה.

@ 346. חישוב הכנסתו של מבוטח ברשות [165]
: על אף הוראות [[סעיף 345]], מי שהמוסד ביטח אותו על פי בקשתו, יראו כהכנסתו השנתית את ההכנסה כפי שנקבעה בתקנות.

@ 347. סמכות קביעה [166]
: מבוטח שהיה עובד או עובד עצמאי או שלא היה עובד ולא עובד עצמאי, ועבר מאחד הסוגים למשנהו, רשאי פקיד גביה ראשי שהמוסד מינהו לכך לקבוע את הסכום המגיע כדמי ביטוח על בסיס מקור הכנסתו בתקופת התשלום ולחייב בתשלומם או בתשלום מקדמות.

@ 348. סכום מרבי, סכום מזערי וסכום שלא יובא בחשבון [167, 167ב] (תיקון: תשס&quot;ב-7, תשס&quot;ג-12, תשס&quot;ו-8, תשס&quot;ז-11, תשס&quot;ח-5, תשע&quot;ד-6, תשע&quot;ו-8, תשע&quot;ז-16, תשפ&quot;ג-8, תשפ&quot;ד-12, תשפ&quot;ה-11, תשפ&quot;ו, תשפ&quot;ו-7)
: (א) לענין דמי ביטוח המשתלמים לפי הוראה מהוראות [[סעיף 335]] לא יבוא בחשבון סכום ההכנסה של המבוטח העולה על הסכום המרבי המתקבל לפי האמור [[בלוח י&quot;א]].
: (א1) לעניין דמי ביטוח המשתלמים לפי הוראות [[סעיף 335]], לא תובא בחשבון ההכנסה של מבוטח מהמקורות המפורטים [[בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה]], שאינה הכנסה מעבודתו כעובד או כעובד עצמאי, אשר אינה פטורה מתשלום דמי ביטוח לפי [[סעיף 350]] ואינה עולה על סכום השווה ל-25% מהשכר הממוצע.
: (ב) מבוטח שאין לו הכנסה או שהכנסתו אינה מגיעה לסכום המזערי האמור לגביו [[בלוח י&quot;א]], ישתלמו בעדו דמי הביטוח כאילו הכנסתו היתה הסכום המזערי האמור.
: (ג) השר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לשנות בצו את הסכומים המזעריים האמורים [[בלוח י&quot;א]].
: (ד) מבוטח שקיבל דמי אבטלה לחודש מלא לפי [[פרק ז']], ישלם דמי ביטוח כאילו היתה הכנסתו הסכום המזערי הקבוע [[בפרט 3 שבלוח י&quot;א]].
: (ה) (((הנוסח הקבוע):)) מתנדב בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית, תלמיד במוסד תורני או בישיבה או מי שמשרת בשירות אזרחי כהגדרתו [[בסעיף 6(א) לחוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, התשס&quot;ב-2002]], שאין לו הכנסה או שהכנסתו אינה מגיעה לסכום המזערי האמור [[בפרט 3 בלוח י&quot;א]], יראו כאילו הכנסתם היתה הסכום המזערי האמור.
:: (((הוראת שעה עד מועד הפקיעה של [[חוק שירות לאומי-אזרחי, התשע&quot;ד-2014]], ביום 31.8.2026, חלה גם על מי שהתחיל את שירותו לפני המועד האמור גם אחרי המועד האמור עד שייסים את שירותו):)) מתנדב בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית, משרת בשירות לאומי–אזרחי, תלמיד במוסד תורני או בישיבה או מי שמשרת בשירות אזרחי כהגדרתו [[בסעיף 6(א) לחוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, התשס&quot;ב-2002]], שאין לו הכנסה או שהכנסתו אינה מגיעה לסכום המזערי האמור [[בפרט 3 בלוח י&quot;א]], יראו כאילו הכנסתם היתה הסכום המזערי האמור.

@ 349. שינוי [[לוח י&quot;א]] [167א] (תיקון: תשס&quot;ב-7, תשס&quot;ג-8, תשס&quot;ג-12)
: השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לשנות או להחליף את [[לוח י&quot;א]].

@ 350. הכנסות פטורות מדמי ביטוח [168] (תיקון: תשנ&quot;ה-3, תשנ&quot;ה-7, תשנ&quot;ו-6, תשנ&quot;ז-3, תשס&quot;ג-4, תשס&quot;ג-8, תשס&quot;ד-16, תשס&quot;ה, תשס&quot;ו-2, תשס&quot;ז-12, תשס&quot;ח-5, תשע&quot;ב-13, תשע&quot;ז-17, תשע&quot;ח-2)
: (א) לענין תשלום דמי ביטוח לא יראו כהכנסה -
:: (1) גמלה לפי חוק זה, למעט דמי לידה וגמלה לשמירת הריון המשתלמים לפי [[פרק ג׳]] למעט דמי פגיעה לפי [[פרק ה׳]] ולמעט גמלה לפי [[פרק ח׳]] או [[פרק י&quot;ב]];
:: (2) גמלה לפי [[חוק הבטחת הכנסה]];
:: (3) תגמול נכות או שאירים המשתלם למבוטח מכוח חוק של מדינת חוץ שאישר השר לענין זה כחוק תגמולים;
::: ((פורסם [[צו הביטוח הלאומי (קביעת חוק הפיצויים של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה כחוק תגמולים לענין פטור מתשלום דמי ביטוח), תשכ&quot;ב-1962]] לפיו החוק הפדרלי לפיצוי קרבנות הרדיפה הנציונלסוציאליסטית (חוק הפיצויים הפדרלי), שניתן ברפובליקה הפדרלית של גרמניה, אושר כחוק תגמולים.))
::: ((פורסם [[צו הביטוח הלאומי (קביעת חוק הפיצויים של ממלכת הולנד כחוק תגמולים לעניין פטור מתשלום דמי ביטוח), תשל&quot;ח-1978]] לפיו החוק הממלכתי לפיצוי קרבנות הרדיפות 1940–1945, שניתן בממלכת הולנד, אושר כחוק תגמולים.))
:: (4) תגמולים לפי חוקי תגמולים אלה:
::: (א) [[חוק הנכים]];
::: (ב) [[חוק משפחות חיילים]];
::: (ג) [[חוק המשטרה]];
::: (ד) [[חוק נכי המלחמה בנאצים]];
::: (ה) [[חוק נכי רדיפות הנאצים]];
::: (ו) [[חוק נפגעי פעולות איבה]];
::: (ז) [[חוק התגמולים לחסידי אומות העולם, התשנ&quot;ה-1995]];
::: (ח) [[חוק התגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, התשנ&quot;ב-1992]];
::: (ט) [[חוק לפיצוי נפגעי גזזת, התשנ&quot;ד-1994]];
:: (5) תגמולים לפי [[+|סעיפים 63ז]] [[ו־63ח לחוק שירות המדינה]];
:: (6) הכנסה החייבת במס לפי הוראות [[סעיף 125ב לפקודת מס הכנסה]], שאינה הכנסה לפי [[סעיף 373א]], וכן הכנסה החייבת במס לפי הוראות [[סעיף 125ג(ב) או (ג) לפקודת מס הכנסה]];
:: (7) הכנסה מדמי שכירות שחלות עליה הוראות [[סעיף 122 לפקודת מס הכנסה]], הכנסה מדמי שכירות מחוץ לישראל שחלות עליה הוראות [[סעיף 122א לפקודת מס הכנסה]] והכנסה שאינה הכנסה מעבודה כעובד או בעובד עצמאי, הפטורה ממס לפי כל דין, למעט הכנסה מפנסיה מוקדמת כהגדרתה [[בסעיף 345ב(א)]], ולמעט הכנסה שיקבע שר האוצר, בהסכמת שר הרווחה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת;
:: (8) סיוע הניתן לניצול השואה לפי [[הרישה של סעיף 4(א)(4) לחוק נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה), התשס&quot;ו-2006]];
:: (9) (((פקעה).))
: (ב) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע בצו כל חוק אחר כחוק תגמולים לענין סעיף זה.
:: ((פורסם [[צו הביטוח הלאומי (קביעת פקודת הפיצויים לעובדים כחוק תגמולים לענין פטור מתשלום דמי ביטוח), תש&quot;ך-1960]] לפיו [[פקודת הפיצויים לעובדים, 1947]] נקבעה כחוק תגמולים.))
:: ((פורסם [[צו הביטוח הלאומי (קביעת חוק שירות בתי הסוהר כחוק תגמולים לענין פטור מתשלום דמי ביטוח), תשכ&quot;ג-1963]] לפיו [[חוק שירות בתי הסוהר (נכים ונספים), תש&quot;ך-1960]] נקבע כחוק תגמולים.))
:: ((פורסם [[צו הביטוח הלאומי (קביעת חוקי תגמולים הפטורים מתשלום דמי ביטוח), התשנ&quot;א-1991]] לפיו תשלומים לפי [[חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל&quot;ב-1972]] לא ייראו כהכנסה לענין תשלום דמי ביטוח.))

@ 350א. פטור מתשלום דמי ביטוח לעולה חדש (תיקון: תשפ&quot;ו-4)
: (((הוראת שעה מיום 1.1.2026 עד יום 31.12.2035):))
: (א) תושב ישראל שהוא עולה חדש יהיה פטור מתשלום דמי ביטוח בעד הכנסה לפי [[+#2.1|סעיף 2(1)]] [[#2.2|או (2) לפקודת מס הכנסה]], שהוא משלם בעדה דמי ביטוח סוציאלי במדינה שממנה עלה, בהתאם לדין החל בה; בסעיף זה, &quot;עולה חדש&quot; - מי שעלה ממדינה המנויה [[בלוח ט&quot;ז1]] וטרם חלפו חמש שנים מיום שניתנה לו אשרת עולה או תעודת עולה לפי [[חוק השבות, התש&quot;י-1950]], או תעודה שמנפיק משרד העלייה והקליטה למי שנמצא זכאי לסיוע כעולה לפי נוהלי המשרד.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), נקבע לפי חוק זה כי זכות לגמלה או לתוספת לגמלה מותנית בתשלום דמי ביטוח, יראו לעניין אותה גמלה או תוספת לגמלה כאילו ההכנסה בעד תקופה שבה היה תושב ישראל פטור מתשלום דמי ביטוח כאמור בסעיף קטן (א) היא הכנסה ששולמו בעדה דמי ביטוח.
: (ג) הוראות [[סעיף 348(ב)]] לא יחולו לגבי תושב ישראל כאמור בסעיף קטן (א) שאין לו הכנסה אחרת מלבד ההכנסה שהוא פטור לגביה לפי אותו סעיף קטן או שיש לו הכנסה אחרת כאמור שאינה מגיעה לסכום המזערי האמור לגביו [[בלוח י&quot;א]].
: (ד) שר העבודה, בהסכמת שר האוצר, בהתייעצות עם שר העלייה והקליטה ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לשנות את [[לוח ט&quot;ז1]], אולם, לא יוסיף מדינה ללוח אלא אם כן שוכנע כי הדבר יסייע לעידוד עלייה ממנה ולאחר שהביא בחשבון את גובה דמי הביטוח הסוציאלי באותה מדינה ואם יש אמנת ביטחון סוציאלי בין ממשלת ישראל ובין אותה מדינה.
: (ה) המוסד ידווח לוועדת העבודה והרווחה, ב-1 ביולי של כל שנה לגבי שנת הכספים שקדמה לה, על יישום הוראות סעיף זה, ובכלל זה על מספר האנשים שקיבלו פטור מתשלום דמי ביטוח ועל סכום דמי הביטוח שניתן לגביהם פטור וכן על סך ההכנסה החייבת במס הכנסה לפי [[+#2.1|סעיף 2(1)]] [[#2.2|או (2) לפקודת מס הכנסה]] של מי שפטור מתשלום דמי ביטוח לפי הוראות סעיף קטן (א), לפי נתונים שיקבל המוסד מרשות המיסים בישראל.

@ 351. פטור מתשלום דמי ביטוח [169] (תיקון: תשנ&quot;ו, תשנ&quot;ו-3, תשנ&quot;ח, תשס&quot;ב-10, תשס&quot;ג-8, תשס&quot;ד, תשס&quot;ו-4, תשס&quot;ח-3, תשע&quot;ב, תשע&quot;ה, תשע&quot;ז-12, תשע&quot;ז-16, תשפ&quot;ו-10)
: (א) בכפוף להוראות [[סעיפים 53(ד)]] [[ו-97(ד)]], לא ישולמו דמי ביטוח בעד עובד בעד הזמן שבעדו מגיעים לו דמי פגיעה, תמורת דמי פגיעה, דמי לידה או תשלומים בקשר לשיקום מקצועי הניתן לפי [[סעיף 88]] אלא מהסכום העולה על הסכום שהשתלם לו כדמי פגיעה, דמי לידה, תשלום בקשר לשיקום מקצועי או על הסכום שהיה משתלם לו כדמי פגיעה אילו לא קיבל תמורת דמי פגיעה, לפי העניין.
: (ב) לא ישולמו דמי ביטוח לפי [[סעיף 335(ב), (ה), (ז), (ח) ו-(ט)]] בעד הזמן שבעדו מגיעה למבוטח קצבת אזרח ותיק ובעד הזמן שלאחר הגיע המבוטח לגיל 70 בגבר, ובאשה - לגיל הקבוע לגביה, בהתאם לחודש לידתה, [[בחלק ד' בלוח א'1]], בכפוף להוראות [[סעיף 245(ב2)]], אף אם לא מגיעה לו קצבת זקנה.
: (ג) מבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי החייב בתשלום דמי ביטוח בעד עצמו שהגיע לגיל הפרישה וטרם מגיעה לו קצבת אזרח ותיק, לא יהיה חייב בתשלום דמי ביטוח לפי [[סעיף 335(ב), (ה), (ז), (ח) ו-(ט)]].
: (ד) לא ישולמו דמי ביטוח בעד הזמן שבעדו מגיעה למבוטח קצבת נכות לפי [[פרק ה']] או לפי [[פרק ט']] אם אין לו כל הכנסה אחרת, ולא ישולמו דמי ביטוח לפי [[סעיף 335(א), (ב), (ד), (ה), (ז), (ח) ו-(ט)]] בעד הזמן שבעדו מגיעה למבוטח לפי [[סעיף 105]] או לפי [[סעיף 200]] קצבה בשל דרגת נכות יציבה או לפי [[סעיף 200]] קצבה בשל דרגת נכות בלתי יציבה, שנקבעה לתקופה רצופה של שנה לפחות, והכל, אף אם יש לו הכנסה אחרת.
: (ה) (((בוטל).))
: (ו) לא ישולמו דמי ביטוח בעד הזמן שהמבוטח אינו עובד ואינו עובד עצמאי והוא אחד מאלה:
:: (1) תלוי לפי [[סעיף 130]] שאינו מסוגל לכלכל עצמו ומשתלמת בעדו קצבת תלויים;
:: (2) תלוי לפי [[סעיף 247(3)]] שמשתלמת בעדו קצבת שאירים או תוספת לקצבת אזרח ותיק.
: (ז) לא ישולמו דמי ביטוח בעד הזמן שבעדו מגיעה לאדם גמלה לפי [[חוק הבטחת הכנסה]], אם אין לו הכנסה אחרת באותה תקופה.
: (ז1) לא ישולמו דמי ביטוח בעד הזמן שבו נקבע כי אדם הוא נעדר כהגדרתו [[בחוק סיוע לבני משפחה של נעדרים, התשפ&quot;ו-2026]], אם אין לנעדר הכנסה אחרת באותה תקופה, וכל עוד לא אותר.
: (ח) מבוטחת לפי [[פרק ו']] שהיא עקרת בית או אלמנה בת קצבה, כהגדרתן [[בסעיף 238]], לא תשלם דמי ביטוח לפי [[סעיף 335(ד)]].
: (ט) מבוטחת לפי [[פרק ט']] שהיא עקרת בית או אלמנה בת קצבה, כהגדרתן [[בסעיף 238]], לא תשלם דמי ביטוח לפי [[סעיף 335(ז)]].
: (י) מבוטחת לפי [[פרק י']] שהיא עקרת בית או אלמנה בת קצבה, כהגדרתן [[בסעיף 238]], לא תשלם דמי ביטוח לפי [[סעיף 335(ח)]].
: (יא) מבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, והכנסתו בשנת המס, או באותו חלק ממנה שבו היה מבוטח כאמור, אינה עולה על ההכנסה המזערית האמורה [[בפרט 3 בלוח י&quot;א]] לגבי אותה תקופה, לא ישלם דמי ביטוח אם הוא -
:: (1) מקבל גמלה או תגמול האמורים [[בסעיף 350]], למעט דמי אבטלה בעד חודש מלא - בעד התקופה שבה קיבל גמלה או תגמול כאמור, ואם הוא נכה הזכאי לקצבת נכות לפי [[פרק ט']] - בעד תקופה שתחילתה בתאריך הקובע כמשמעותו [[בסעיף 195]];
:: (2) תושב ישראל שעלה לפי [[חוק השבות]], או תושב ישראל שבידו אשרה ורישיון לישיבת קבע או אשרה ורישיון לישיבת ארעי מסוג א/5, לפי [[חוק הכניסה לישראל]], שניתן לו סל קליטה מהמשרד לקליטת העליה - בעד תקופה שעד 12 חודשים מיום שעלה או מיום שנכנס לישראל על פי אשרה כאמור, לפי הענין;
:: (2א) תלמיד במוסד חינוכי על יסודי או מי שמצוי בהכשרה מקצועית (בפסקה זו - תלמיד), חניך במכינה קדם-צבאית או מתנדב בשנת שירות, מיום שמלאו לו 18 שנים וכל עוד לא מלאו לו 21 שנים - בעד התקופה שבה הוא תלמיד, חניך או מתנדב, לפי העניין, ובלבד שהחל לשרת בשירות סדיר לפי [[חוק שירות ביטחון]] או בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית לפני שמלאו לו 21 שנים; לעניין זה -
:::- &quot;הכשרה מקצועית&quot; - מסגרת לימודית מקצועית שהוכרה על ידי השר או מי שהוא הסמיכו לכך;
:::- &quot;מכינה קדם-צבאית&quot; - כהגדרתה [[בחוק המכינות הקדם-צבאיות, התשס&quot;ח-2008]];
:::- &quot;מתנדב בשנת שירות&quot; - מי שמשרת בהתנדבות בשירות למטרה ציבורית או לאומית שאישר השר לפי [[פסקה (4) להגדרה &quot;ילד&quot; שבסעיף 238]], ושירותו הסדיר לפי [[חוק שירות ביטחון]] נדחה עקב שירותו בהתנדבות כאמור;
:::- &quot;שירות לאומי בהתנדבות&quot; - (((נמחקה);))
:: (2ב) מבוטח לפי [[פרק י&quot;א]] - בעד תקופה שלא תעלה על שנים עשר חודשים, ובלבד שהחל לשרת בשירות סדיר לפי [[חוק שירות ביטחון]], או בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית, לפני שמלאו לו 21 שנים (בפסקה זו - מתגייס);
:: (2ג)(א) מי שסיים שירות סדיר לפי [[חוק שירות ביטחון]], למעט שירות צבאי לפי התחייבות לשירות קבע, אף אם שוחרר כדין לפני תום התקופה שהוא חייב בה לפי [[החוק האמור]], ובלבד ששירת שני שלישים לפחות מהתקופה האמורה ולא שוחרר בגלל אי-התאמה שיש עמה התנהגות רעה חמורה כפי שנקבע בפקודות הצבא, כהגדרתן [[בחוק השיפוט הצבאי, התשט&quot;ו-1955]], וכן מי ששוחרר מטעמי בריאות או מחמת נכות כמשמעותה [[בחוק הנכים]] - בעד שני החודשים הראשונים שלאחר סיום השירות;
::: (ב) מי שסיים שירות כמשרת בשירות לאומי–אזרחי או כמתנדב בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית, ובלבד ששירת שנתיים לפחות או ששירותו נפסק בשל פגיעה תוך כדי השירות ועקב השירות שבשלה הוא זכאי לגמלאות לפי [[פרק י&quot;ג]] - בעד שני החודשים הראשונים שלאחר סיום השירות;
::: (ג) משרד הביטחון והמשרד כהגדרתו [[בחוק שירות אזרחי]] ימסרו למוסד רשימה של מסיימי שירות כאמור בפסקאות משנה (א) ו-(ב);
:: (3) פטור מתשלום דמי ביטוח, לפי כללים ומבחנים שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה - בעד תקופה שקבעו כאמור.

@ 352. תקנות בדבר הכנסות מסויימות [170]
: השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע -
: (1) הוראות מיוחדות בדבר תשלום או פטור מתשלום של דמי ביטוח, כולם או מקצתם, מהכנסה שמקורה בבונוסים, מהכנסה המשתלמת שלא בכסף או שלא במישרין בידי מעביד לעובדו ומתשלום שהוא נוסף לשכר החודשי הרגיל כפי שהוגדר בתקנות;
: (2) הוראות וכללים דרך כלל או לסוגים של מבוטחים, שלפיהם, על אף הוראות [[סעיף 344]], לענין דמי ביטוח, הכנסה פלונית לא תובא בחשבון, או תובא בחשבון לענין דמי ביטוח אף שאינה חייבת במס לפי [[פקודת מס הכנסה]].
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (תשלום ופטור מתשלום דמי ביטוח), התשנ&quot;ה-1995]].))

=== סימן ג': תשלומים ודוחו&quot;ת ===

@ 353. מועד התשלום [171] (תיקון: תשנ&quot;ח-4, ק&quot;ת תש&quot;ף)
: (א) מועד התשלום של דמי הביטוח יהיה, לגבי עובד - היום ה-15 בחודש שאחרי תקופת התשלום, ולגבי כל מבוטח אחר - היום ה-15 בחודש של תקופת התשלום; השר רשאי לקבוע מועדים אחרים במקום המועדים שבסעיף זה, לכלל המבוטחים או לחלק מהם, ולכל דמי הביטוח או לחלק מהם.
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (גביית דמי ביטוח), תשי&quot;ד-1954]].))
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (תשלום ופטור מתשלום דמי ביטוח), התשנ&quot;ה-1995]].))
: (ב) מועד תשלום שנקבע לפי סעיף קטן (א) יידחה, אם בחמשת הימים שקדמו למועד האמור היו לפחות שלושה ימי מנוחה, והוא יהיה ביום החול הרביעי שמתום ימי המנוחה הבאים ברצף; לענין זה, &quot;ימי מנוחה&quot; - ימי המנוחה הקבועים במדינת ישראל כמשמעותם [[בסעיף 18א(א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש&quot;ח-1948]], וכן חול המועד.
: (ג) (((פקע).))

@ 354. זקיפת תשלומים [172] (תיקון: תשנ&quot;ו-5)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;חוב דמי ביטוח&quot; - סכום חוב דמי ביטוח של החייב לרבות הפרש דמי הביטוח ותוספת החלים לפי [[סעיף 345(ג)]];
::- &quot;קנס&quot; - סכום הקנס שחושב לפי [[סעיף 364(א)(1)]] החל על חוב דמי הביטוח;
::- &quot;תוספת&quot; - סכום התוספת שחושב לפי [[סעיף 364(א)(2)]], החל על חוב דמי הביטוח;
::- &quot;חוב כולל&quot; - סכום השווה לצירוף של חוב דמי ביטוח וכן הקנס והתוספת החלים עליו.
: (ב)(1) כל תשלום ששולם על חשבון דמי ביטוח ייזקף כנגד חוב כולל שמועד תשלומו הוא המוקדם ביותר מבין החובות הכוללים של החייב - השווה לסכומו של כל תשלום כאמור (להלן - החוב הכולל המוקדם ביותר);
:: (2) שולם תשלום על חשבון דמי ביטוח בסכום נמוך מסכום החוב הכולל המוקדם ביותר, ייזקף סכום התשלום כנגד חוב דמי הביטוח, הקנס והתוספת שבחוב הכולל המוקדם ביותר כמפורט להלן:
::: (א) לחוב דמי הביטוח - החלק שיחסו לתשלום כיחס של חוב דמי הביטוח לחוב הכולל המוקדם ביותר;
::: (ב) לקנס - החלק שיחסו לתשלום כיחס של הקנס לחוב הכולל המוקדם ביותר;
::: (ג) לתוספת - החלק שיחסו לתשלום כיחס של התוספת לחוב הכולל המוקדם ביותר.

@ 355. חובת דיווח וייחוס תשלומים [173] (תיקון: תשנ&quot;ו-5, תשנ&quot;ח-4, תשס&quot;ד-3, תשע&quot;ו-6, תשפ&quot;א-3)
: (א) השר רשאי להתקין תקנות בדבר -
:: (1) דין וחשבון שאדם חייב להגיש על הכנסתו;
:: (2) דין וחשבון שאדם חייב להגיש על שכר עבודה או פנסיה מוקדמת כהגדרתה [[בסעיף 345ב(א)]] ששילם למי שבעדו הוא חייב בתשלום דמי ביטוח;
:: (3) חובת קבלן להודיע על ביצוע עבודה באמצעות קבלן משנה ודינו של קבלן שלא קיים חובה כאמור;
:: (4) התנאים שבהתקיימם יהיה המוסד רשאי לייחס תשלום ששילם המבוטח על חשבון דמי ביטוח, לחוב כולל שמועד תשלומו אינו המוקדם ביותר מבין חובותיו הכוללים, ורשאי הוא לענין זה לקבוע תנאים והוראות שונים לענין חוב כולל החל על הכנסה כאמור בכל אחד מסעיפים אלה: [[344]], [[345(ב)]], [[345(ג)]].
:: תנאים והוראות כאמור ייקבעו, בין היתר, בשים לב לסכום כל החובות הכוללים שהמבוטח חייב בתשלומם ולמועדים שנקבעו לפי חוק זה לתשלום הסכום האמור או כל חלק ממנו, ובלבד שלא יותר בתנאים והוראות כאמור לייחס תשלום לתקופות תשלום דמי ביטוח הנקובות [[בסעיף 50(א)(1) ו-(2)]], ואם יוחס תשלום לתקופה כאמור - יבוטל הייחוס ויחולו הוראות [[סעיף 354]]; לענין פסקה זו, &quot;חוב כולל&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 354]].
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (דינים וחשבונות של קבלנים), תשי&quot;ח-1957]].))
: (א1)(1) מעסיק או מי שמשלם פנסיה מוקדמת יגיש למוסד באופן מקוון, כפי שיורה המוסד, דין וחשבון על שכר עבודה או על פנסיה מוקדמת כהגדרתה [[בסעיף 345ב(א)]] ששילם למי שבעדו הוא חייב או היה חייב בתשלום דמי ביטוח לפי [[סעיף 342(ב)]], במועדים אלה:
::: (א) עד יום 18 ביולי בכל שנה - לגבי החודשים ינואר עד יוני של אותה שנה;
::: (ב) עד יום 18 בינואר בכל שנה - לגבי החודשים ינואר עד דצמבר של השנה שקדמה לה;
::: (ג) עד יום 30 באפריל בכל שנה - לגבי שנת המס שקדמה לה; ניתנה לכלל המעסיקים ארכה להגשת דוח לפי [[סעיף 166 לפקודת מס הכנסה]], יוארך המועד להגשת דין וחשבון לפי פסקת משנה זו בהתאם.
:: (1א) נוסף על האמור בפסקה (1), מעסיק או מי שמשלם פנסיה מוקדמת יגיש למוסד גם דיווחים כמפורט להלן:
::: (א) דיווח חודשי מקוון כפי שיורה המוסד, במועד התשלום כאמור [[בסעיף 353]], לגבי אלה:
:::: (1) סך שכר העבודה או הפנסיה המוקדמת ששילם לכלל עובדיו או לכלל מקבלי הפנסיה המוקדמת, וכן סך דמי הביטוח שעליו לשלם בעדם, לפי העניין;
:::: (2) לעניין מעסיק, לגבי כל אחד מעובדיו - שכר העבודה ונתוני שכר הדרושים לחישוב דמי הביטוח שעליו לשלם בעד כל עובד, היקף משרתו וסיווג העובד לעניין חובת תשלום דמי הביטוח;
:::: (3) לעניין מי שמשלם פנסיה מוקדמת, לגבי כל מי שמשתלמת לו פנסיה מוקדמת - סכום הפנסיה המוקדמת שמשתלמת לו וסיווגו לעניין חובת תשלום דמי הביטוח;
::: (ב) דיווח מקוון כפי שיורה המוסד, על פי דרישת המוסד ולגבי פרק הזמן שהורה בדרישתו, לגבי מידע כמפורט להלן:
:::: (1) מידע הדרוש למוסד לבירור תביעה של עובד או של מי שמשתלמת לו פנסיה מוקדמת, ובלבד שהמוסד יידע את העובד או את מי שמשתלמת לו פנסיה מוקדמת, לפי העניין, בעת הגשת התביעה, במישרין או באמצעות מעסיקו או מי שמשלם לו את הפנסיה המוקדמת, כי לשם בירור התביעה יפנה המוסד למעסיקו או למשלם הפנסיה המוקדמת, לפי העניין, לקבלת מידע כאמור, והעובד או מקבל הפנסיה המוקדמת לא התנגד לכך בעת הגשת התביעה;
:::: (2) מידע הדרוש למוסד לחישוב דמי ביטוח המשתלמים בעד עובד או מי שמשתלמת לו פנסיה מוקדמת, ובלבד שהמידע המבוקש הוא מידע שהמעסיק או מי שמשלם פנסיה מוקדמת, לפי העניין, וכן העובד או מי שמשתלמת לו פנסיה מוקדמת, לפי העניין, חייבים על פי דין למוסרו למוסד, או שהמוסד רשאי על פי דין לדרוש מכל אלה.
:: (2) פקיד גבייה שהמוסד מינהו לכך רשאי לדחות את המועדים הקבועים בפסקה (1) אם הוכח להנחת דעתו כי קיימת סיבה מספקת לכך.
:: (3) לעניין סעיף קטן זה, יקראו את [[סעיף 342(ב)]] כאילו &quot;עובד&quot; הוא מבוטח כמשמעותו לפי [[סעיף 75(א)]], למעט עובד במשק ביתו של המעסיק שלא לצורך עסקו או משלח ידו של המעסיק.
:: (4) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע סוגי מעסיקים או משלמי פנסיה מוקדמת שיגישו דין וחשבון כאמור בסעיף קטן זה באופן שאינו מקוון, בהתאם להוראות שיקבע.
: (ב) הוראות [[סעיף 353(ב)]] יחולו לגבי מועד שנקבע לפי סעיף קטן (א) או (א1) להגשת דין וחשבון.

@ 355א. חובת דיווח וייחוס תשלומים בקיבוץ מתחדש (תיקון: תשע&quot;ז-5)
: (א) קיבוץ מתחדש יגיש, במועד תשלום דמי הביטוח בעד חבריו, דין וחשבון באופן מקוון כפי שיורה המוסד, בדבר ההכנסה של כל אחד מחבריו בתקופת התשלום שלגביה מוגש הדין וחשבון.
: (ב) הוראות [[סעיפים 355(א1) ו-(ב)]] יחולו על קיבוץ מתחדש, בשינויים המחויבים.

@ 355ב. חובת דיווח לגבי עיסוקו של עובד ויישוב עבודתו העיקרי (תיקון: תשפ&quot;ו-5)
: (((החל מיום 1.1.2030):))
: (א) נוסף על האמור [[בסעיף 355(א1)(1א)(א)]], מעסיק יגיש למוסד דיווח חודשי מקוון, כפי שיורה המוסד, במועד התשלום כאמור [[בסעיף 353]], לגבי כל אחד מעובדיו, כמפורט להלן, והוראות [[סעיף 355(א1)(3) ו-(4) ו-(ב)]], יחולו בשינויים המחויבים:
:: (1) עיסוק העובד לפי הסיווג האחיד של העיסוקים בישראל שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כפי שהוא מתעדכן מזמן לזמן;
:: (2) יישוב עבודתו העיקרי של העובד, לפי סמל היישוב בקובץ היישובים שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כפי שהוא מתעדכן מזמן לזמן, וכפי שיורה המוסד.
: (ב) על אף האמור [[בסעיף 398(ב)]], אי-מסירת דיווח לפי סעיף זה לא תהיה עבירה פלילית.

@ 356. קנס על אי-הגשת דו&quot;ח [173א] (תיקון: תשנ&quot;ח-4, תשע&quot;ו-6, תשפ&quot;ו-5)
: (א) החייב להגיש דין וחשבון או למסור הודעה לפי [[סעיף 355(א)]] ולא הגישם במועד שנקבע - יחוייב בקנס.
:: (((החל מיום 1.1.2030):)) החייב להגיש דין וחשבון או למסור הודעה לפי [[סעיף 355(א)]] [[או 355ב]] ולא הגישם במועד שנקבע - יחוייב בקנס.
: (ב) השר יקבע הוראות בדבר שיעור הקנס, התקופות שבעדן יוטל והמועדים לתשלומו, ובלבד -
:: (1) שלגבי אדם החייב בהגשת דין וחשבון כאמור [[בסעיף 355(א)(1) ו-(ב)]], לא יוטל קנס העולה על 36% מדמי הביטוח שהיה עליו לשלם באותה שנה שוטפת;
::: (((החל מיום 1.1.2030):)) שלגבי אדם החייב בהגשת דין וחשבון כאמור [[בסעיף 355(א)(1) ו-(ב)]] [[או 355ב]], לא יוטל קנס העולה על 36% מדמי הביטוח שהיה עליו לשלם באותה שנה שוטפת;
:: (2) שלגבי אדם החייב בהגשת דין וחשבון כאמור [[בסעיף 355(א)(2) ו-(ב)]], ייקבע הקנס בשים לב למספר בני האדם שלגביהם היה חייב להגיש את הדין וחשבון ובשים לב לסכום דמי הביטוח שהיה חייב בתשלומו.
::: (((החל מיום 1.1.2030):)) שלגבי אדם החייב בהגשת דין וחשבון כאמור [[בסעיף 355(א)(2) ו-(ב)]] [[או 355ב]], ייקבע הקנס בשים לב למספר בני האדם שלגביהם היה חייב להגיש את הדין וחשבון ובשים לב לסכום דמי הביטוח שהיה חייב בתשלומו.
: (ג) לענין [[סעיפים 28(א)]], [[312]], [[362]], [[363]], [[364]], [[367]] [[ו-397(א)]], דין קנס כאמור בסעיף קטן (א) כדין דמי ביטוח.
: (ד) (((החל מיום 1.1.2030):)) תקנות לפי סעיף זה לעניין דיווח לפי [[סעיף 355ב]], ייקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה.

@ 357. קביעת דמי ביטוח בהעדר דו&quot;ח [174] (תיקון: תשנ&quot;ז, תשנ&quot;ח-4, תשע&quot;ו-6, תשע&quot;ז-5)
: היה אדם חייב, להגיש דין וחשבון כאמור [[בסעיפים 342]], [[355(א)(1), (א)(2) או (א1) ו-(ב)]] [[ו-355א]] ולא הגישו, רשאי פקיד גביה ראשי שהמוסד מינהו לכך לקבוע את הסכום המגיע כדמי ביטוח שיש לשלמם, ורואים כאילו חל פרעון הסכום במועד התשלום של תקופת התשלום שאליה מתייחס הסכום.

@ 358. קביעת דמי ביטוח בניגוד לדו&quot;ח [175]
: היה פקיד גביה ראשי משוכנע שהכנסתו של המבוטח או שכר העבודה של עובדי מעביד פלוני עולים על הסכומים הנקובים בדין וחשבון שהמעביד או שהמבוטח הגיש לפי התקנות, רשאי הוא לקבוע את הסכום המגיע כדמי ביטוח שיש לשלמם, ורואים כאילו חל פרעון הסכום במועד התשלום של תקופת התשלום שאליה מתייחס הסכום.

@ 359. השגה על קביעת דמי ביטוח [176] (תיקון: תשע&quot;ז-6)
: (א) קבע פקיד גבייה ראשי את דמי הביטוח כאמור [[בסעיפים 347]], [[357]] [[או 358]], תימסר לחייב בתשלום הודעה על כך בדואר רשום.
: (ב) השתמש פקיד גבייה ראשי בסמכותו לפי [[סעיפים 347]], [[357]] [[או 358]], חייב הוא לנמק את החלטתו, בהודעה לפי סעיף קטן (א).
: (ג) החייב בתשלום דמי ביטוח בהתאם לקביעה כאמור בסעיף קטן (א), רשאי להגיש השגה בכתב על הקביעה לפני פקיד גבייה ראשי שמינה המוסד לשם כך בהתאם להוראות סעיף קטן (ד) (בסעיף זה - פקיד השגות).
: (ד) המוסד ימנה פקיד השגות שהוא עובד המוסד המשמש כפקיד גבייה ראשי, והוא בעל ניסיון כמפורט להלן בקביעת הסכום המגיע כדמי ביטוח שיש לשלמם או בעריכת ביקורת אצל מעסיק בכל הנוגע לתשלום דמי ביטוח:
:: (1) לעניין מי שהוא רואה חשבון - ניסיון של חמש שנים לפחות;
:: (2) לעניין מי שאינו רואה חשבון - ניסיון של עשר שנים לפחות.
: (ה) השגה כאמור בסעיף קטן (ג) תוגש בתוך 30 ימים מהיום שבו נמסרה לחייב בתשלום הודעה לפי סעיף קטן (א); בהשגה כאמור יפורטו הנימוקים להשגה.
: (ו) פקיד השגות רשאי להאריך את המועד להגשת ההשגה.
: (ז) פקיד השגות לא ידון בהשגה על קביעת דמי ביטוח שנקבעה על ידו לפי סעיף קטן (א) או בהשגה על קביעה שנקבעה על ידי הממונה עליו.
: (ח) פקיד השגות יודיע למשיג על החלטתו בתוך שלושה חודשים מהיום שבו הוגשה ההשגה או מהיום שבו מסר לו מגיש ההשגה את כל המסמכים והפרטים הנדרשים לצורך ההחלטה בהשגה, לפי המאוחר; פקיד השגות רשאי, מטעמים מיוחדים, להאריך את התקופה האמורה בשלושה חודשים נוספים.
: (ט) התקבלה ההשגה, תתוקן קביעת דמי הביטוח בהתאם ותומצא למשיג הודעה על דמי הביטוח שעליו לשלם.
: (י) נדחתה ההשגה או התקבלה באופן חלקי, יקבע פקיד השגות את דמי הביטוח שעל המשיג לשלם ותומצא על כך הודעה למשיג בדואר רשום.
: (יא) המשיג רשאי להגיש תובענה על קביעה כאמור בסעיף קטן (י) לפני בית הדין האזורי לעבודה.

@ 360. שיטת גביה [177]
: השר רשאי לקבוע, לגבי כלל המבוטחים או לגבי סוגים מהם, הוראות בדבר שיטת הגביה של דמי הביטוח.

@ 361. סמכות למתן הנחה [177א]
: השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע הנחות שיינתנו לעובד עצמאי ולמי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, ששילמו דמי ביטוח לפני המועד שנקבע לתשלומם או באמצעות גביה מרוכזת, והכל בשיעורים ובתנאים שקבע, דרך כלל או לסוגים של מבוטחים.

@ 362. החזרת תשלומי יתר [178] (תיקון: תשע&quot;ב-8)
: (א) שולמו למוסד דמי ביטוח לפי חוק זה או כספים לפי חוק אחר ביתר (להלן - תשלום יתר), יחולו הוראות אלה:
:: (1) תשלום היתר יוחזר בתוך 12 חודשים מיום שהומצאו למוסד כל הנתונים הנדרשים לצורך ביצוע ההחזר, בצירוף תוספת לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני היום שבו הוחזר תשלום היתר לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני היום שבו שולם תשלום היתר;
:: (2) לא הוחזר תשלום היתר לאחר שחלפו 12 חודשים מהיום שבו הומצאו למוסד כל הנתונים כאמור בפסקה (1), יוחזר תשלום היתר בצירוף תוספת הצמדה כאמור בפסקה (1), ובעד החודש ה-13 ואילך - גם בתוספת ריבית בשיעור של 1% לשנה;
:: (3) שולמו מקדמות בעד שנת מס פלונית, בסכום העולה על סכום דמי הביטוח המגיע בעד אותה שנה על פי שומה סופית, יוחזר תשלום היתר בניכוי הפרש המגיע למוסד בשל גמלה שחושבה מחדש על בסיס השומה הסופית, בתוספת הפרשי הצמדה; השר יקבע כללים לחישוב תשלום היתר, הפרש הגמלה והפרשי ההצמדה, בשים לב לדרך תשלום המקדמות במהלך אותה שנת מס, וכן מועדים והוראות לתשלומם; בכללים כאמור רשאי השר לקבוע גם תנאים שבהם לא יוחזר תשלום היתר.
::: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (תשלום ריבית), תשכ&quot;ו-1966]].))
::: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (דמי ביטוח - קנסות והפרשי הצמדה), התשמ&quot;ד-1984]].))
::: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (חישוב הפרשי דמי ביטוח וגימלאות בשל שומה סופית), התשמ&quot;ו-1986]].))
: (ב) המוסד יקזז, מהתשלומים המגיעים לזכאי להחזר לפי סעיף זה, כל סכום שהזכאי חייב למוסד על פי כל דין.
: (ג) לענין סעיף זה יראו כיום החזרת תשלום היתר לזכאי את היום שבו נשלח שיק למען שמסר, זוכה חשבונו בבנק, קוזז חובו למוסד או הועמד סכום כסף לרשותו בדרך אחרת; השר רשאי לקבוע הוראות משלימות לענין זה.
: (ד) המוסד יודיע למי ששילם תשלום יתר על זכאותו להחזר על פי סעיף זה; השר רשאי לקבוע הוראות בדבר מתן ההודעה וכן מקרים ונסיבות שבהם התוספת לתשלום יתר מוחזר תחושב בדרך שונה מהדרך שנקבעה בסעיף קטן (א).
: (ה) תוספת ששולמה לפי סעיף זה לא תיחשב כהכנסה לענין [[פקודת מס הכנסה]] ולענין קביעת תשלומי חובה או היטלים אחרים.

@ 363. מחיקת חוב דמי ביטוח [178א] (תיקון: תשע&quot;ד-5)
: (א) מבוטח שנפטר בלי שקיימת מכוחו זכאות לגמלת שאירים או תלויים, לא יהיה המוסד זכאי לגבות כל חוב של דמי ביטוח שהמבוטח שנפטר היה חייב בהם בעד עצמו.
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), עובד המוסד שהמינהלה הסמיכה לכך רשאי להחליט כי המוסד לא יגבה חוב של דמי ביטוח, כולו או חלקו, לגבי מבוטח שנפטר, גם אם קיימת מכוחו זכאות לגמלת שאירים או תלויים, מטעמים מיוחדים שיירשמו, המצדיקים זאת בנסיבות המקרה.

@ 363א. דרישה לתשלום חוב דמי ביטוח בתוך שבע שנים (תיקון: תשע&quot;ד-13)
: (א) בתוך שבע שנים, לכל היותר, מהמועד לתשלום דמי ביטוח כהגדרתם [[בסעיף 364(ב)]], ישלח המוסד לחייב בתשלומם דרישה לתשלום חוב באמצעות הדואר; לא נשלחה דרישה לתשלום החוב בתקופה כאמור, ואם נשלחה - לא ננקטו הליכי גבייה לפי [[פקודת המסים (גבייה)]], או לא בוצע קיזוז בתוך שבע שנים ממועד הדרישה, לא ייגבו דמי הביטוח וכל חוב הנצמח מהם מהחייב בתשלומם, לרבות בדרך של קיזוז, ואי-תשלומם לא יפגע בזכויות לקצבה או לגמלה, על אף הוראות כל דין אחר.
: (ב) חלה חובת דיווח לפי [[סעיף 355]] או חובת רישום לפי [[סעיף 379]] שלא קוימה במועדה לגבי התקופה שבעדה נדרשים דמי הביטוח, למעט בנסיבות כאמור [[בסעיף 380(ב)]], תתחיל התקופה האמורה בסעיף קטן (א) -
:: (1) מהמועד שבו קוימה החובה או ממועד קבלת מידע לעניין החבות בדמי הביטוח לפי [[סעיף 384א]], לפי המוקדם;
:: (2) לעניין מי שחלות לגביו הוראות בדבר שומה סופית של הכנסה וקביעת השומה הסופית חלה במועד מאוחר מהמועדים האמורים בפסקה (1) - ממועד קביעת השומה.

=== סימן ד': פיגורים ===

@ 364. תשלומי פיגורים [179] (תיקון: תשע&quot;ז-6)
: (א) לא שולמו דמי ביטוח במועד התשלום, ישלם החייב בתשלום דמי ביטוח, בנוסף על דמי הביטוח -
:: (1) קנס בשיעור של 1.5% מסכום דמי הביטוח שבפיגור לכל שבוע של פיגור או חלק ממנו; עלה הפיגור על 90 ימים - יהיה הקנס, החל ביום ה-91, 3% מסכום דמי הביטוח שבפיגור לכל שבוע של פיגור או חלק ממנו; השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לשנות בצו את התקופות ואת שיעורי הקנס האמורים;
::: ((פורסם [[צו הביטוח הלאומי (שינוי תקופות ושיעורי קנס), התשמ״ו–1985]], לפיו בתקופה שממועד התשלום ועד ה-1 בחודש שלאחר מועד התשלום, ישולם קנס יומי בשיעור 0.07% מדמי הביטוח שבפיגור בעד כל יום שבפיגור, ובתקופה שמיום ה-1 בחודש שלאחר מועד התשלום ועד למועד תשלום דמי הביטוח, ישולם על דמי הביטוח שבפיגור קנס לכל שבוע של פיגור או לחלק ממנו, בשיעור 0.2%.))
:: (2) החל ב-1 בחודש שלאחר מועד התשלום - תוספת לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני יום תשלום הסכום בפועל לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני מועד התשלום.
: (ב) לענין סעיף קטן (א), &quot;דמי ביטוח&quot; - לרבות תשלומים שהמוסד גובה לפי חיקוק אחר.
: (ג) דין קנס ותוספת לפי סעיף קטן (א) כדין דמי ביטוח לענין [[סעיפים 28(א)]], [[312]], [[362]], [[363]], [[367 עד 367ג]] [[ו-397(א)]].

@ 365. שמירת זכות לגמלה [180]
: היה אדם חייב לפי חוק זה לשלם דמי ביטוח בעד הזולת ולא שילמם, יראו, לענין הזכות לגמלה, כאילו שולמו.

@ 366. הפחתת גמלה ושלילתה מחמת פיגור [181]
: (א) קרה מקרה המזכה לגמלה וקיים אותה שעה חוב של דמי ביטוח והפיגור בתשלומו הוא בעד תקופה העולה על 12 חודשים, ינהגו כך:
:: (1) בפיגור שאינו עולה על 18 חודשים - תשולם הגמלה פחות רבע;
:: (2) בפיגור העולה על 18 חודשים ואינו עולה על 36 חודשים - תשולם הגמלה פחות חצי;
:: (3) בפיגור העולה על 36 חודשים - לא תינתן גמלה לא בכסף ולא בעין.
: (ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על -
:: (1) הטבות לפי [[סעיף 9]];
:: (2) גמלאות לפי [[סעיפים 42]], [[49]], [[57]], [[62]], [[66]], [[143]], [[144]], [[254]], [[265]], [[266]] [[ו-267]];
:: (3) על גמלאות לפי [[פרק ה']] כשחובת תשלום דמי ביטוח נפגעי עבודה אינה חלה על המבוטח בעת קרות המקרה המזכה לגמלה;
:: (4) גמלאות לפי [[פרקים י']], [[י&quot;ב]] [[ו-י&quot;ג]];
:: (5) הענקות לפי [[סעיף 387]].
: (ג) היה אדם מבוטח תקופה העולה על עשר שנים, יוארכו התקופות האמורות בסעיף קטן (א) בחודשיים לכל שנה שמעל עשר השנים האמורות ובלבד שלא יעלו על 60 חודשים.
: (ד) פיגור בתשלום דמי ביטוח, שמועד תשלומם חל תוך 90 הימים שלפני קרות המקרה המזכה לגמלה, לא ייחשב כפיגור לענין סעיף קטן (א).
: (ה) פיגור בתשלום סכום דמי ביטוח שאינו עולה על 15% מהשכר הממוצע, כפי שהוא ביום קרות המקרה המזכה לגמלה, לא ייחשב כפיגור לענין סעיף קטן (א).

@ 367. הקלות בגביית דמי ביטוח [183] (תיקון: תשע&quot;ח-5)
: (א) [[פקודת המסים (גביה)]], להוציא [[-|סעיף 12 שבה]], תחול על דמי ביטוח כאילו היו מס כמשמעותו [[בפקודה האמורה]].
: (ב) השר רשאי למנות אדם שיהיו לו הסמכויות של פקיד גביה או ממונה על הגביה לענין [[הפקודה האמורה]], והוא ימלא לצורך סעיף זה את התפקידים המוטלים על פקיד גביה או ממונה על הגביה לפי [[הפקודה האמורה]].
: (ג) (((בוטל).))

@ 367א. (תיקון: תשע&quot;ז-6) : (((פקע).))

@ 367ב. עיקול רכב (תיקון: תשע&quot;ז-6)
: לשם אכיפת תשלום דמי ביטוח לפי הוראות [[סעיף 367(א)]], רשאי פקיד גבייה ראשי לעקל, בהתאם להוראות [[סעיף 5(1) לפקודת המסים (גבייה)]], גם רכב של חייב בתשלום דמי ביטוח (בסעיף זה - החייב) החונה ברשות הרבים, ובלבד שמתקיים אחד מאלה, לפי העניין:
: (1) הרכב חונה סמוך לחצריו של החייב;
: (2) אם הרכב אינו חונה סמוך לחצריו של החייב - מתקיימים תנאים אלה:
:: (א) לעיקול קדם עיקול ברישום של הרכב במשרד הרישוי והומצאה לחייב הודעה על כך; לעניין המצאה כאמור יחולו הוראות [[סעיף 12ב לפקודת המסים (גבייה)]];
:: (ב) פקיד הגבייה עשה מאמץ ממשי, סמוך לפני העיקול, להודיע לחייב, ואם הוא חבר בני אדם כהגדרתו [[בסעיף 1 לפקודת מס הכנסה]] - למי שנוהג דרך קבע ברכב, לבא כוחו של החייב או למשרד הרשום של חבר בני האדם, על הכוונה לעקל את הרכב;
:: (ג) הרכב אינו רשום כרכב של נכה על פי הרישום במשרד הרישוי.

@ 367ג. (תיקון: תשע&quot;ז-6) : (((פקע).))

@ 368. הסכם תשלומים [184]
: (א) המוסד רשאי לערוך עם מעביד או מבוטח או עם באי כוחם הסכם בכתב, לפי טופס שנקבע, בדבר תשלום לשיעורים של חוב דמי ביטוח, כולו או מקצתו; נערך הסכם כאמור - יראו לגבי הזכות לגמלה שנוצרה לאחר שנערך ההסכם ובכפוף [[לסעיף 312(ב)]] ולתנאי ההסכם, כאילו שולמו דמי הביטוח שלגביהם נערך ההסכם, כל עוד החייב בתשלומם מקיים את הוראות ההסכם.
: (ב) כל תשלום שישולם לפי הסכם כאמור ישא ריבית בשיעור שנקבע בצו לפי [[חוק הריבית (שינוי שיעורים), התשל&quot;ג-1972]], ממועד ההסכם ועד מועד התשלום.
:: ((פורסם צו הריבית (שינוי שיעורים), תשס&quot;ב-2002 (ק&quot;ת תשס&quot;ב, 1168), הקובע כי שיעור הריבית השנתי יהיה שיעור הריבית שמפרסם החשב הכללי במשרד האוצר, מזמן לזמן, בתוספת שתי נקודות האחוז.))
: (ג) לא פרע אדם במועד שני תשלומים, בין רצופים ובין שאינם רצופים, על פי ההסכם שנערך עמו, רשאי המוסד לבטל את ההסכם; בוטל ההסכם, רואים כאילו לא נערך ההסכם, והוראות [[סעיף 364]] יחולו על דמי הביטוח שבפיגור.

@ 369. אי-רישום ואי-תשלום דמי ביטוח - אחריות המעביד [185] (תיקון: תשע&quot;ז-6, תשפ&quot;ד-3)
: (א) לא נרשם מעסיק בהתאם לתקנות על פי [[סעיף 379]] או לא שילם במועד התשלום את דמי הביטוח בעד עובד פלוני, ולפני הרישום או אחרי מועד התשלום ולפני סילוק הפיגורים קרה לעובד מקרה המזכה לגמלה, רשאי פקיד גבייה ראשי, בכיר, שהמינהלה הסמיכה לעניין סעיף זה (בסעיף זה - פקיד גבייה ראשי) לחייב את המעסיק בסכום השווה לגמלאות בכסף ששילם המוסד, או שהוא עתיד לשלמן, ואת השווי הכספי של הגמלאות בעין שניתנו לזכאי לגמלה, בקשר לאותו מקרה; הסכום המרבי שרשאי פקיד גבייה ראשי לחייב בו את המעסיק לפי סעיף זה, יהיה כמפורט [[בטור ב' ללוח י&quot;א1]] בהתאם לתקופה שחלפה מהמועד שנקבע לתשלום דמי הביטוח לפי [[סעיף 353]] או מהמועד שהיה עליו להירשם לפי [[סעיף 379]], לפי העניין, כמפורט [[בטור א' ללוח האמור]].
: (א1) היה המקרה המזכה לגמלה מקרה שלגביו היתה למוסד זכות תביעה כאמור [[בסעיף 328]], לא יחולו הוראות סעיף זה אלא לגבי החלק מהסכום שלא נגבה לפי [[סעיף 328]] לאחר שהמוסד מיצה את זכותו לתביעה לפי [[הסעיף האמור]], והמוסד יהיה רשאי לנקוט בפעולה לפי סעיף זה ממועד ההחלטה בהליך שנקט לפי [[סעיף 328]].
: (א2) היה בכוונת פקיד גבייה ראשי לחייב מעסיק לפי סעיף קטן (א), ישלח לו בדואר רשום הודעה על כוונת חיוב, ויפרט בה את תקופת אי-הרישום או אי-התשלום, את סכום החיוב והמועד לתשלומו, ואת זכות המעסיק לטעון את טענותיו בכתב לפני פקיד גבייה ראשי.
: (ב) השר רשאי לקבוע הוראות בדבר היוון קצבאות ובדבר חישוב ערכן הכספי של גמלאות בעין, לענין סעיף זה.
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (היוון), תשל&quot;ח-1978]].))
: (ג) קיבל מעסיק הודעה על כוונת חיוב רשאי הוא לטעון את טענותיו בכתב לפני פקיד גבייה ראשי, לעניין הכוונה לחייבו ולעניין סכומו, בתוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה.
: (ג1) פקיד גבייה ראשי יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי סעיף קטן (ג), אם לחייב את המעסיק לפי סעיף זה ולקבוע את סכום החיוב, ואם מצא כי היה לעובד בתקופה שעל פיה מחושבת הגמלה או נקבעת הזכאות לה, יותר ממעסיק אחד שלא נרשם או פיגר בתשלום דמי הביטוח בעדו יחולק סכום החיוב ביניהם בהתאם למשך הפיגור.
: (ג2) החליט פקיד גבייה ראשי לחייב את המעסיק לפי סעיף זה ימסור לו דרישת תשלום שבה יציין את סכום החיוב ואת המועד לתשלומו ויפרט את נימוקי החלטתו; החליט פקיד גבייה ראשי שלא לחייב מעסיק כאמור, ימסור לו על כך הודעה בכתב.
: (ג3) לא טען המעסיק את טענותיו לפי הוראות סעיף קטן (ג) בתוך 45 ימים ממועד שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב, יראו הודעה זו כדרישת תשלום שנמסרה למעסיק במועד האמור.
: (ג4) מעסיק ישלם את סכום החיוב בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לו דרישת תשלום כאמור בסעיף קטן (ג2) או (ג3), לפי העניין; לא שולם החיוב במועד, ייווספו עליו לתקופת הפיגור ריבית שקלית ודמי פיגורים כהגדרתם [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ&quot;א-1961]], עד לתשלומו, ויחולו הוראות [[החוק האמור]], בשינויים המחויבים.
: (ד) הוראות סעיף קטן (ג) לא יחולו אם חויב מעסיק בשל פגיעה בעבודה שאירעה לעובד או אם הפיגור בתשלום דמי ביטוח חל בתקופה שקדמה לחמש שנים שלפני יום המקרה המזכה לגמלה.
: (ה) על גביית חיוב לפי סעיף זה יחולו הוראות [[פקודת המסים (גבייה)]].

@ 370. ויתור [185א] (תיקון: תשס&quot;ח-9)
: (א) עובד המוסד שהמינהלה הסמיכה לכך רשאי, על פי בקשה מנומקת ומטעמים מיוחדים המצדיקים זאת בנסיבות המקרה שיירשמו, לוותר על הפרש דמי ביטוח לפי [[סעיף 345]], על קנס לפי [[סעיף 356]], על קנס ותוספת לפי [[סעיף 364]] ועל ריבית לפי [[סעיף 368(ב)]], כולם או חלקם.
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי עובד המוסד שהמינהלה הסמיכה לכך, לוותר מיוזמתו, על הפרש, קנס, תוספת או ריבית, כאמור באותו סעיף קטן, כולם או חלקם, גם אם לא הוגשה בקשה לפי הסעיף הקטן האמור, בהתקיים אחד מאלה:
:: (1) החייב בתשלום נפטר;
:: (2) עובד המוסד שוכנע, על יסוד אישור רפואי, כי מחמת מצב בריאותו של החייב בתשלום, נבצר ממנו להגיש בקשה כאמור;
:: (3) החייב מטפל בבן משפחה חולה הזקוק להשגחה מתמדת; בפסקה זו, &quot;בן משפחה&quot; - בן-זוג, הורה או ילד;
:: (4) החייב מטופל במוסד, נמצא בתהליך גמילה מסם או אינו ניתן להשמה בעבודה כלשהי בגלל שימושו בסמים; בפסקה זו, &quot;מוסד&quot; ו&quot;סם&quot; - כהגדרתם [[בחוק הפיקוח על מוסדות לטיפול במשתמשים בסמים, התשנ&quot;ג-1993]];
:: (5) אם הוויתור הוא על קנס, תוספת או ריבית - הסכום הכולל שעליו מוותרים אינו עולה על 10% מהשכר הממוצע, והחוב שבשלהם הוטלו הקנס, התוספת או הריבית שולם במלואו;
:: (6) מי שהשר קבע, בצו, לעניין זה.

=== סימן ה': הוראות מיוחדות ===

@ 371. הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח [186] (תיקון: תשס&quot;ב-7, תשס&quot;ג-12, תשס&quot;ד-3, תשס&quot;ח-5, תשפ&quot;ב-13)
: (א) השר רשאי לקבוע, הן בדרך כלל והן לסוגים, הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח של המבוטחים המנויים להלן, וכוחן יפה על אף הוראות [[פרק זה]], למעט הוראות [[סעיף 345ב]], ובלבד שלא יחוייבו בתקנות לשלם דמי ביטוח מסכום העולה על ההכנסה המרבית שלפיה משתלמים דמי ביטוח; ואלה הם המבוטחים:
:: (1)(א) עובד חלקי;
::: (ב) עובד לשעה;
::: (ג) עובד אצל מעבידים שונים;
::: (ד) עובד מזמן לזמן לפי רצונו הוא;
::: (ה) עובד שתוך פרק זמן הנקוב בתקנות עבד מספר ימים פחות מהנקוב בהן;
::: (ו) עובד בחופשה, ללא תשלום, חודש תמים;
::: (ז) עובד שמעבידו אינו תושב ישראל;
::: (ח) עובד בשירות דיפלומטי או קונסולרי של מדינת חוץ;
::: (ט) עובד שאין אדם אחר חייב לפי חוק זה בתשלום דמי ביטוח בעדו;
::: (י) עובד ששכר עבודתו, כולו או מקצתו, אינו משתלם על ידי מעבידו או מטעמו;
::: (יא) עובד במשק בית;
::: (יב) עובד שאינו עובד עצמאי ואין עיקר הכנסתו מעבודה שכירה;
:: (2) מבוטח שהוא גם עובד וגם עובד עצמאי;
:: (3) עובד עצמאי שאין עיקר הכנסתו ממשלח ידו;
:: (4) מבוטח שהוא מתיישב בישוב חקלאי שהוקם אחרי המועד הנקוב בתקנות;
:: (5)(א) מבוטח ששירותי סעד תומכים בו;
::: (ב) מבוטח בתקופת היותו אסיר או עציר;
::: (ג) מבוטח השוהה בחוץ לארץ;
::: (ד) מבוטח שעבר מסוג אחד של מבוטחים למשנהו - בתקופת מעבר שנקבעה;
::: (ה) מבוטח שהוא תלמיד במוסד להשכלה, לרבות מוסד להשכלה בחוץ לארץ;
::: (ו) מבוטח המצוי בהכשרה מקצועית או בשיקום מקצועי כמשמעותם [[בסעיף 75(א)(3)]];
::: (ז) מבוטח לפי [[פרק ה']] בלבד;
::: (ח) מבוטחים בני זוג העובדים במפעל או בעסק של שניהם או של אחד מהם;
::: (ט) מבוטח שאינו עובד בשנה הראשונה לביטוחו;
::: (י) מבוטח שסווג לפי [[סעיף 6]];
::: (יא) מבוטח שלפי [[פקודת מס הכנסה]] יש לגבות מהכנסותיו מס הכנסה במקור, למעט הכנסות מהמקורות המפורטים [[#2.2|בסעיף 2(2) לפקודה האמורה]].
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח), תשל&quot;א-1971]].))
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) ובהוראות שנקבעו לפיו, מבוטח שהוא עובד, עובד עצמאי או עובד ועובד עצמאי, שיש לו גם הכנסה מהמקורות המפורטים [[בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה]] אשר אינה הכנסה מעבודתו כעובד ואינה הכנסה מעבודתו כעובד עצמאי (בסעיף זה - הכנסה אחרת), ישלם דמי ביטוח גם בעד הכנסתו האחרת, בשיעור החל על הכנסה אחרת של מי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, וזאת אף אם הכנסתו האחרת פחותה ממחצית סך הכנסותיו.

@ 371א. תשלום דמי ביטוח בעד עובד בחופשה ללא תשלום (תיקון: תשפ&quot;א-10)
: על אף האמור [[בסעיף 371(א)]] ובהוראות שנקבעו לפיו, היה עובד בחופשה ללא תשלום בהסכמת המעסיק, ומעסיקו היה חייב בתשלום דמי ביטוח בעדו בהתאם להוראות שנקבעו לפי [[סעיף 371(א)]], יחושבו דמי הביטוח שמעסיקו חייב בעדו עבור התקופה שבה העובד היה בחופשה ללא תשלום לפי הכנסת העובד בחודש שקדם לחודש שבו הוצא לחופשה ללא תשלום, אם הכנסתו האמורה פחתה מההכנסה המזערית שלפי [[פרט 1 של לוח י&quot;א]].

@ 371ב. (תיקון: תשפ&quot;א-10) : (((פקע).))
@ 371ג. (תיקון: תשפ&quot;ד-2, תשפ&quot;ד-4) : (((פקע).))
@ 372. [187] (תיקון: תשע&quot;ז-6) : (((בוטל).))

@ 373. ניכוי מתשלומים אחרים [188(א)]
: סכום קצבת הילדים לפי [[פרק ד']] אשר ישולם לאדם בזכות ילדו, ינוכה מתשלומים לאותו אדם בזכות אותו ילד על פי הסכם קיבוצי או חוזה.

@ 373א. מועד חיוב מיוחד בדמי ביטוח (תיקון: תשס&quot;ח-5)
: הפיקה חברה מהחברות המנויות [[בסעיפים 64 עד 64א1 לפקודת מס הכנסה]], לפי העניין, הכנסה חייבת כהגדרתה [[בסעיף 1 לפקודת מס הכנסה]], בשנת מס פלונית, יראו את ההכנסה האמורה כאילו חולקה בסוף אותה שנת מס לחברי החברה או לבעלי המניות בה, לפי העניין, והכל בהתאם לזכאותם היחסית ברווחי החברה במועד האמור.

== פרק ט&quot;ז: שונות [פרק ט'] ==

@ 374. ביצוע אמנות [190]
: (א) נכרת הסכם, בין ממשלת ישראל לבין מדינת חוץ או רשות שאינה מדינה, הקובע יחסי גומלין בענין ענפי ביטוח לאומי שחוק זה דן בהם, או המחיל זכויות או חובות לפי חוק זה על תושבי המדינה או הרשות שעמן נכרת ההסכם, רשאי השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, להתקין תקנות לביצוע ההסכם אף בסטיה מהוראות חוק זה, ובהסכמתו של השר הממונה על ביצוע חיקוק אחר - אף בסטיה מהוראות אותו חיקוק.
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ביצוע האמנה בדבר ביטוח לאומי בין ממשלת ישראל לבין ממשלת הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד הצפונית), תשכ&quot;ג–1963]].))
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ביצוע הסכם בין ממשלת ישראל לבין ממשלת הולנד), תשכ&quot;ה–1965]].))
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ביצוע ההסכם בדבר ביטוח סוציאלי בין ממשלת ישראל לבין ממשלת הרפובליקה האיטלקית), התשנ&quot;א-1991]].))
: (ב) אמנה רב-צדדית הנוגעת לביטוח לאומי שמדינת ישראל הצטרפה אליה יראו כהסכם בין המדינה לבין כל אחת מהמדינות החברות לאותה אמנה, ובלבד שאותה מדינה אינה מפלה לרעה אזרחים ישראליים בענפי ביטוח שחוק זה דן בהם.

@ 375. הדדיות בביטוח אזרחי חוץ [191]
: השר רשאי לקבוע הוראות מיוחדות בדבר ביטוחו של אזרח מדינה שחוקיה מפלים לרעה אזרחים ישראליים בענפי ביטוח שחוק זה דן בהם.

@ 376. הוראות מיוחדות לשעת חירום [191א] (תיקון: תשפ&quot;ו-8)
: הורה שר הבטחון לפי [[סעיף 278]] כי שירות מילואים יהיה שירות חירום, רשאים השר ושר האוצר, בנסיבות מיוחדות, לקבוע באישור ועדת העבודה והרווחה, לגבי תקופת אותו שירות, הוראות בדבר שיפוי מלא או חלקי של מעביד על תשלומים כאמור [[בסעיף 283]] ועל תשלום דמי ביטוח בעד עובדיו; בתקנות לפי סעיף זה ייקבעו המקורות למימון השיפוי ושיעורו, ומותר לקבוע בהן כי השיפוי יחול לגבי חלק מהתקופה, סוגי המעבידים שיהיו זכאים לשיפוי ותנאים למתן השיפוי.
: (((החל מיום פרסומו של חוק התקציב לשנת הכספים 2026):)) על אף הוראות [[סעיף 283(ב)]], הורה שר הבטחון לפי [[סעיף 278]] כי שירות מילואים יהיה שירות חירום, רשאים השר ושר האוצר, בנסיבות מיוחדות, לקבוע באישור ועדת העבודה והרווחה, לגבי תקופת אותו שירות, הוראות בדבר שיפוי מלא או חלקי של מעביד על תשלומים כאמור [[בסעיף 283(א)]] ועל תשלום דמי ביטוח בעד עובדיו; בתקנות לפי סעיף זה ייקבעו המקורות למימון השיפוי ושיעורו, ומותר לקבוע בהן כי השיפוי יחול לגבי חלק מהתקופה, סוגי המעבידים שיהיו זכאים לשיפוי ותנאים למתן השיפוי.

: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (שיפוי מעסיקים לגבי תקופת שירות מילואים שהוא שירות חירום) (הוראת שעה - חרבות ברזל), התשפ&quot;ד-2024]].))

@ 377. ביטוח חיילים [192]
: השר רשאי לקבוע הוראות מיוחדות בדבר ביטוחם של אנשים המשרתים בצבא הגנה לישראל, להוציא אנשים בשירות מילואים, ושל התלויים בהם.
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (דמי ביטוח בעד חייל בשירות קבע), תשכ&quot;ה-1965]].))

@ 377א. הודעה לחייל משוחרר (תיקון: תשע&quot;ג)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;חוק קליטת חיילים משוחררים&quot; - [[חוק קליטת חיילים משוחררים, התשנ&quot;ד-1994]];
::- &quot;חייל משוחרר&quot; - מי שסיים את שירותו הסדיר אף אם שוחרר לפני תום התקופה שהוא חייב בה;
::- &quot;שירות סדיר&quot; - כהגדרתו [[בחוק קליטת חיילים משוחררים]].
: (ב) המוסד יודיע לחייל משוחרר, בסמוך למועד שחרורו הצפוי, על הזכויות שיהיה זכאי להן ועל החובות שיחולו עליו, לפי חוק זה, עם שחרורו משירות סדיר; אגף כוח אדם בצבא הגנה לישראל או המשרד הממונה על שטח הפעולה &quot;השירות האזרחי–לאומי&quot;, לפי העניין, ימסרו למוסד הודעה על תום תקופת השירות הסדיר של חייל משוחרר.
: (ג) השר, בהסכמת שר הביטחון או השר הממונה על המשרד כאמור בסעיף קטן (ב), לפי העניין, ובאישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע הוראות לביצוע סעיף זה.

@ 378. סוגים מיוחדים של מבוטחים [192א] (תיקון: תשנ&quot;ח, תשנ&quot;ט-6, תשס&quot;ג-5, תשס&quot;ו-3)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;אזור&quot; - יהודה והשומרון וחבל עזה;
::- &quot;ההסכם&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 1 לחוק יישום הסכם הביניים בדבר הגדה המערבית ורצועת עזה (סמכויות שיפוט והוראות אחרות) (תיקוני חקיקה), התשנ&quot;ו-1996]];
::- &quot;היישובים&quot; - כהגדרתם בסעיף XII להסכם;
::- &quot;האתרים הצבאיים&quot; - כמשמעותם בהסכם, לרבות אזור המיתקנים הצבאיים כמשמעותו בסעיף XVII להסכם;
::- &quot;תושב ישראל באזור&quot; - מי שאילו מקום מגוריו היה בישראל היה בגדר תושב ישראל והוא אזרח ישראלי, מי שזכאי לעלות לישראל לפי [[חוק השבות]], או מי שבידו אשרה ורישיון לישיבת קבע או אשרה ורישיון לישיבת ארעי מסוג א/5, לפי [[חוק הכניסה לישראל]], שניתן לו סל קליטה מהמשרד לקליטת העליה, והכל אם מתקיים בו אחד מאלה:
::: (1) הוא מתגורר ביישובים או באתרים הצבאיים;
::: (2) הוא מתגורר באזור ומועסק בישראל;
::- &quot;יום התחילה&quot; - י&quot;ח בטבת התשנ&quot;ה (21 בדצמבר 1994).
: (ב) השר, לאחר התייעצות עם המועצה ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע זכויות וחובות לפי חוק זה, כולן או מקצתן, בשטח שיקבע, לגבי אלה:
:: (1) מי שאינו תושב ישראל;
:: (2) תושב ישראל באזור;
:: (3) תושב ישראל המועסק מחוץ לישראל;
:: (4) תושב ישראל הגר מחוץ לישראל;
:: (5) תושב ישראל ותושב ישראל באזור המעסיק עובדים מחוץ לישראל;
:: (6) מעביד שהוא חבר-בני-אדם הרשום בישראל או חבר-בני-אדם אשר 50% או יותר מהבעלות בו הם בבעלות ישירה או עקיפה של תושב ישראל או של תושב ישראל באזור;
:: (7) תושב ישראל שהוא עובד עצמאי העוסק במשלח יד באזור;
:: (8) תושב ישראל שהכנסתו נצמחה, הופקה או נתקבלה באזור.
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (תחולה לגבי סוגי עובדים שאינם תושבי ישראל), תשל&quot;ב-1972]].))
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מתנדבים באזור מוחזק), תשל&quot;ד-1974]].))
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (זכויות וחובות לפי חוק הביטוח הלאומי לשאינם תושבי ישראל), התשמ&quot;ז-1987]].))
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (תחולה לגבי סוגים מיוחדים של מבוטחים), התשמ&quot;ז-1987]].))
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (תשלומים לתושבי ירושלים שהעתיקו את מקום מגוריהם ליהודה, שומרון וחבל עזה), התשנ&quot;ג-1993]].))
: (ג) תקנות שהותקנו לפני יום התחילה, לפי סעיף 192א לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ&quot;ח-1968, כנוסחו לפני יום התחילה -
:: (1) לענין מי שאינו תושב ישראל באזור - בטלות, למעט תקנות שהותקנו לענין [[פרק ה']], ואולם לא יראו כתאונת עבודה תאונה שאירעה לאחר יום התחילה בדרך לעבודה וממנה, אם אירעה מחוץ לישראל;
:: (2) ימשיכו לעמוד בתוקפן לגבי המנויים בפסקאות (2) עד (8) בסעיף קטן (ב).

@ 378א. ביטוח עובד זר המועסק באזור (תיקון: תשס&quot;ה-5)
: (א) הוראות [[פרקים ג']], [[ה']] [[ו-ח']] יחולו על עובד זר המועסק ביישובים או באתרים הצבאיים, (בסעיף זה - עובד זר באזור) בידי מעסיק שהוא תושב ישראל או תושב ישראל באזור.
: (ב) בעד עובד זר באזור ישתלמו דמי ביטוח לפי הוראות [[סעיפים קטנים (א), (ג) ו-(ו) של סעיף 335]] והוראות [[סעיף 340(ג)]].
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א) -
:: (1) עובדת זרה באזור או אשת עובד זר באזור לא תהיה מבוטחת לפי סעיף קטן זה למענק אשפוז, למענק לידה ולקצבת לידה אם אינה מתגוררת באחד מהיישובים או האתרים הצבאיים כאמור;
:: (2) הוראות [[סעיף 80(1)]] לא יחולו אלא אם העובד הזר מתגורר בישראל או באחד מהיישובים או האתרים הצבאיים ומתקיים אחד מאלה:
::: (א) תאונת העבודה כאמור [[בסעיף 80(1)]] אירעה בתוך אחד היישובים או האתרים הצבאיים;
::: (ב) תאונת העבודה כאמור אירעה מחוץ ליישובים או לאתרים הצבאיים ובתנאי שהיא אירעה באזור כמשמעותו [[סעיף 1 לתקנות שעת חירום (יהודה והשומרון וחבל עזה - שיפוט בעבירות ועזרה משפטית)|בסעיף 1 לתוספת לחוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון וחבל עזה - שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ&quot;ח-1967]]; אירעה התאונה אגב השימוש ברכב מנועי - הרכב המנועי היה בבעלות תושב ישראל, תושב ישראל באזור או תאגיד הרשום בישראל והיה נהוג בידי תושב ישראל או תושב ישראל באזור.
: (ד) בסעיף זה -
::- &quot;עובד זר&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 1 לחוק עובדים זרים, התשנ&quot;א-1991]];
::- &quot;רכב מנועי&quot; - כהגדרתו [[בפקודת התעבורה [נוסח חדש]]];
::- &quot;יישובים&quot;, &quot;אתרים צבאיים&quot; ו-&quot;תושב ישראל באזור&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 378]].

@ 379. רישום [193]
: השר רשאי לקבוע הוראות בדבר רישום המבוטחים והמעבידים במוסד ובדבר שינוי בפרטי הרישום.
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (רישום), תשכ&quot;ג-1963]].))

@ 380. מבוטח שלא נרשם [194]
: (א) לא נרשם מבוטח על פי ההוראות בדבר רישום החלות עליו, לא תיחשב לגביו כל תקופת אכשרה לענין [[סעיפים 246]] [[ו-253]], אלא מיום שנרשם.
: (ב) סעיף זה לא יחול אם הוכיח המבוטח כי אי-הרישום נגרם על ידי מעשה שלא היה תלוי ברצונו של החייב ברישום.

@ 381. עיגול סכומים [195]
: השר יקבע את שיטות העיגול של הסכומים שהמוסד מחשב, גובה או משלם לפי חוק זה, וכן לפי כל דין אחר, אם אין בו הוראה אחרת לאותו ענין; נקבע כי סכום כאמור יחולק, יהיה השר רשאי לקבוע גם את שיטות העיגול של המנה המתקבלת לאחר החלוקה.
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (כללים לעיגול סכומים), התשמ&quot;ו-1985]].))

@ 382. זקיפת תשלומים בחיובים אחדים [195א]
: (א) סכום שגבה המוסד מן החייב לחיובים אחדים, בין לפי חוק זה ובין לפי כל דין אחר, ייזקף חלק יחסי ממנו לחשבונו של כל חיוב כיחס חלקו של אותו חיוב לסך החיובים; הוראה זו לא תחול על סכומים שהמוסד גובה לפי [[סעיפים 192]], [[328]], [[329]], [[330]] [[ו-369]].
: (ב) הזקיפה בחשבונו של כל חיוב תיעשה לפי הסדר האמור [[בסעיף 354]].

@ 383. פיקוח [196]
: (א) מי שהסמיכו לכך המוסד רשאי להיכנס, בכל עת סבירה, לכל מקום שיש לו יסוד להניח שעובד בו אדם כעובד עצמאי או שמועבד בו עובד, או לשם חקירה בקשר לתביעה או לתשלום גמלה, ובלבד שלא יהא רשאי להיכנס בכוח למקום מגורים לשם חקירה כאמור אלא על פי צו מאת שופט בית משפט השלום.
: (ב) מי שהוסמך כאמור בסעיף קטן (א) רשאי לדרוש כי יוצג בפניו כל פנקס או מסמך אחר בדבר האנשים העובדים באותו מקום, הן כעובדים והן כעובדים עצמאיים, לחקור כל אדם בכל ענין הנוגע לחוק זה, ובלבד שלא יידרש אדם לתת תשובה או עדות העלולות להפלילו.
: (ג) הוראות סעיף זה אינן באות לגרוע מהוראות [[סעיף 146]].

@ 383א. חובת עדכון פרטים (תיקון: תשע&quot;א)
: זכאי לגמלה יודיע למוסד בכתב על כל שינוי שחל במצבו המשפחתי, בהכנסותיו או בעניין אחר, שלגביהם מסר בעבר מידע למוסד או בעניין שלגביו הודיע לו המוסד כי הוא דרוש לצורך קבלת גמלה, בתוך שישים ימים ממועד השינוי, והכל אם השינוי עשוי להשפיע על זכאותו לגמלה או על שיעורה; מונה לזכאי מקבל גמלה לפי [[סעיף 304]], יודיע מקבל הגמלה על כל שינוי כאמור בסעיף זה שחל במצבו של הזכאי לגמלה.

@ 384. סמכות לדרוש ידיעות רשמיות [196א] (תיקון: תשס&quot;ד-2)
: (א) על אף הוראות כל דין אחר, רשאי עובד המוסד שהמינהלה הסמיכה אותו לכך לדרוש מכל עובד של גוף ציבורי שיספק כל פרט הנדרש לענין חוק זה והוא בידיעתו או ברשותו של אותו עובד, אך אין לחייב מכוח סעיף זה עובד כאמור לגלות פרטים שעליהם הוא חייב בשמירת סודיות לפי [[פקודת הסטטיסטיקה [נוסח חדש], התשל&quot;ב-1972]], לפי [[חוק הדואר, התשמ&quot;ו-1986]], או לפי [[חוק בנק ישראל, התשי&quot;ד-1954]].
: (ב) לענין סעיף זה, &quot;גוף ציבורי&quot; - המדינה, רשות מקומית, חברה שהממשלה משתתפת בהנהלתה וכל גוף אחר העומד לביקורתו של מבקר המדינה, וכן קופת גמל כמשמעותה [[בסעיף 180]] וקרן חופשה לפי [[חוק חופשה שנתית]].

@ 384א. קבלת מידע מרשות המסים בישראל (תיקון: תשס&quot;ג-6, תשס&quot;ט-4, תשע&quot;ז-5)
: (א) בלי לפגוע בהוראות [[סעיף 384]] ועל אף האמור בכל דין, רשאי עובד המוסד שהמינהלה הסמיכה לכך, לקבל מאת מנהל רשות המסים בישראל או מי שהוא הסמיך לעניין זה, מידע כאמור [[בלוח י&quot;ז]] ובהתאם לסוג המידע המפורט [[בטור ג' באותו לוח]], לצורך קביעת זכאותו של אדם לגמלה מהגמלאות המפורטות [[בטור א' בלוח האמור]], וכן מידע כמפורט בפסקאות (1) עד (3), לצורך קביעת חיובו של אדם בדמי ביטוח:
:: (1) הכנסותיו של נישום כפי שדווחו לרשות המסים בישראל על ידו או על ידי מעסיקו, לפי העניין, למעט הכנסה מרווחי הון כמשמעותם [[בסעיף 88 לפקודת מס הכנסה]];
:: (2) מידע בדבר החזקת מניות בחברת בית ובחברה משפחתית; לעניין זה, &quot;חברת בית&quot; ו&quot;חברה משפחתית&quot; - כמשמעותן [[+|בסעיפים 64]] [[ו-64א לפקודת מס הכנסה]];
:: (3) מידע בדבר שומות ניכויים שנערכו למעסיק בידי רשות המסים בישראל.
: (א1) המוסד יבקש מידע כאמור בסעיף קטן (א) או (ד), רק אם נדרש לצורך התכליות האמורות באותו סעיף קטן, ובמידה שנדרש.
: (ב) שר הרווחה, בהסכמה עם שר המשפטים ושר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע מידע נוסף שעובד המוסד, שהמינהלה הסמיכה לכך, יהא רשאי לקבל; מידע שנקבע לפי הוראות סעיף קטן זה, יימסר רק אם הוא נדרש ובמידה שנדרש, לצורך קביעת חיובו של אדם בדמי ביטוח או לצורך קביעת זכאותו של אדם לגמלה שמשלם המוסד לפי כל דין, ושהזכאות לה, שיעורה או אופן חישובה תלויים בהכנסת המבוטח.
: (ג) מידע כאמור בסעיף קטן (א) ו-(ד) ומידע שנקבע לפי הוראות סעיף קטן (ב), יימסר למוסד כמסר אלקטרוני, כהגדרתו [[בחוק חתימה אלקטרונית, התשס&quot;א-2001]], ואולם רשאי מנהל רשות המסים בישראל להורות כי פרטי מידע מסוימים יימסרו למוסד בדרך אחרת, אם מצא כי קיימת מניעה להעבירם כמסר אלקטרוני כאמור.
: (ד) בלי לפגוע בהוראות [[סעיף 384]] ועל אף האמור בכל דין, רשות המסים בישראל תעביר לעובד המוסד שהמינהלה הסמיכה לכך, מידע כמפורט להלן, לצורך קביעת חיובו של אדם בדמי ביטוח או לצורך קביעת זכאותו של אדם לגמלה שמשלם המוסד, שהזכאות לה, שיעורה או אופן חישובה תלויים בהכנסתו:
:: (1) הכנסותיו של חבר קיבוץ מתחדש כפי שדווחו לרשות המסים בישראל על ידו או על ידי מעסיקו, לרבות על ידי הקיבוץ המתחדש, לפי העניין;
:: (2) מידע בדבר שומות שנערכו לקיבוץ המתחדש בידי רשות המסים בישראל.

@ 384ב. (תיקון: תשס&quot;ט-3, תשע&quot;ג-3) : (((בוטל).))

@ 385. חישובי מועדים [197]
: (א) לא הוכח יום לידתו של אדם, חזקה עליו, לענין חוק זה, שנולד בחמישה עשר לחודש לידתו, ואם לא הוכח החודש - חזקה כאמור שנולד באחד באפריל של שנת לידתו.
: (ב) לא נקבע גילו של אדם אך נקבע לו מתח גילים, יהיה גילו, לענין חוק זה, הגיל שבתחום אותו מתח שהמבוטח או הזכאי לגמלה, לפי הענין, הצהיר עליו כעל גילו.

@ 386. ייצוג בפני המוסד [198] (תיקון: תשע&quot;ו-11)
: לא ייוצג אדם בפני המוסד אלא על ידי עורך דין, רואה חשבון, יועץ מס מייצג, ידיד קרוב, נציג ארגון עובדים או מעבידים, נציג ארגון של ישובים חקלאיים או אדם אחר שנתקיימו בו התנאים שנקבעו לכך.
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ייצוג בפני המוסד), תש&quot;ל-1970]].))

@ 386א. הקצאת שוטרים בתשלום (תיקון: תשע&quot;ו-20)
: בלי לגרוע מהאמור [[סעיף 102ז לחוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים והוראות שונות)|בסעיף 102ז לחוק המשטרה, התשס&quot;ו-2006]] (בסעיף זה - חוק המשטרה), קצין מוסמך, כהגדרתו [[בסעיף 102א לחוק האמור]], רשאי להקצות שוטרים בתשלום גם לשם שמירה על הסדר הציבורי ועל שלום הציבור בסניפים של המוסד ולעניין זה יחולו הוראות [[-|סעיף 102ו לחוק המשטרה]].

== פרק י&quot;ז: הענקות [פרק ט'1] ==

@ 387. מתן הענקה [198אא]
: המוסד רשאי, לפי שיקול דעתו מטעמי צדק, לתת הענקות לאדם בכסף ובעין על פי מבחנים וכללים ובשיעורים שנקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה, כשתביעתו של האדם לגמלה במסגרת ענפי הביטוח אינה מזכה אותו בגלל אחת מאלה:
: (1) אי-הזדקקות לאשפוז לפי [[סעיף 42]];
: (2) פיגור בתשלום דמי ביטוח לפי [[סעיפים 50]] [[או 366]];
: (3) אי-מילוי חובת רישום לפי [[סעיף 77]];
: (4) אי-השלמת תקופת אכשרה לפי [[סעיפים 246]] [[או 253]].
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (הענקות מטעמי צדק), תשל&quot;ה-1975]].))

@ 388. מימון [198ב]
: ההענקות לפי [[סעיף 387]] ימומנו מחשבון נפרד שייווצר על ידי הפרשה שנתית של 1‰ מתקבולי המוסד וממקורות אחרים שהסכימו עליהם המוסד והממשלה (להלן - שיעור ההפרשה).

@ 389. שינוי שיעור ההפרשה [198ג]
: השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לשנות בצו את שיעור ההפרשה.

@ 390. התחשבות בתקנות בשיעור ההפרשה [198ד]
: השר, בהתקינו תקנות לפי [[סעיף 387]], יביא בחשבון את מקורות המימון לתשלום ההענקות, לאחר שהמוסד ימציא לו הערכה של שיעורי ההפרשה; המוסד ימציא את ההערכה כאמור לקראת יום 1 באפריל בכל שנה.

== פרק י&quot;ח: בית הדין לעבודה [פרק י&quot;א] ==

@ 391. סמכות בית דין אזורי [230] (תיקון: תשנ&quot;ז, תשנ&quot;ז-3, תשע&quot;ה-2, תשע&quot;ז-6)
: (א) לבית דין אזורי כמשמעותו [[בחוק בית הדין לעבודה]], תהיה סמכות ייחודית לדון ולפסוק בכל תובענה למעט בתובענה לפי [[פרק ח']] -
:: (1) של הזכאי לגמלה, או של האדם אשר לידיו ניתנה הגמלה, הטוענים שקופחו בזכותם או שלא הוחלט תוך הזמן הקבוע בתקנות בתביעה שהגישו בהתאם [[לסימן א' של פרק י&quot;ד]];
:: (2)(א) של המוסד נגד מבוטח, נגד מי שהיה מבוטח, או נגד כל אדם שנתבע לשלם דמי ביטוח;
::: (ב) של המוסד נגד התובע גמלה או מי שקיבל גמלה או תשלום אחר, לרבות גמלה או תשלום אחר ששולמו בטעות או שלא כדין;
:: (3) של מבוטח או של מי שהיה מבוטח, של הנתבע לשלם דמי ביטוח או של הטוען שהוא מבוטח, נגד המוסד בכל ענין הנוגע לביטוח לפי חוק זה;
:: (4) של מבוטח נגד מעביד לתשלום תמורת דמי פגיעה וכן של המוסד ושל מעביד בכל ענין הנובע מהוראות [[סעיף 94]];
:: (5) שבין המוסד ובין שירות רפואי מוסמך בכל ענין הנובע מההסכם ביניהם או מתקנות לפי [[סעיף 91]];
:: (6) של אדם הטוען שלא שולמו דמי קבורה ונגרמה לו הוצאה כספית בשל כך;
:: (7) של אדם הרואה עצמו נפגע עקב החלטת המוסד לפי [[סעיף 304]];
:: (8) של אדם לעניין גביית תשלום בעד טיפול בתביעה לפי [[סימן ב'1 לפרק י&quot;ד]];
:: (9) של אדם הרואה את עצמו נפגע עקב החלטה של פקיד גבייה ראשי לפי [[סעיף 369]].
: (ב) לא תהיה לבית הדין סמכות לקבוע את גילו של אדם אלא לצורך [[סעיף 385]] בתחום מתח גילים שנקבע לפי [[חוק קביעת גיל, התשכ&quot;ד-1963]].

@ 392. בעלי הדין [231] (תיקון: תשס&quot;ט-3)
: (א) בעלי הדין לפני בית הדין לעבודה יכולים להיות -
:: (1) הזכאי לגמלה או האדם אשר לידיו ניתנת הגמלה;
:: (2) המוסד;
:: (3) מבוטח, מי שהיה מבוטח, האדם הנתבע לשלם דמי ביטוח, או הטוען שהוא מבוטח;
:: (4) מעביד;
:: (5) שירות רפואי מוסמך;
:: (6) אדם כאמור [[בסעיף 391(א)(6) או (7)]];
:: (7) שירות התעסוקה.
: (ב) כל נתבע בדין רשאי לבקש שיצרפו כבעל דין כל אדם הנמנה עם המפורטים בסעיף קטן (א).
: (ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), בעלי הדין בערעור לפי הוראות [[סעיף 68(י)]] יהיו הורה הילד או מי שמקבל קצבת ילדים בעדו והמדינה.

@ 393. תובענה של מעביד בהעדר תובענה של עובד [231א]
: עובד או התלויים בו, שהמוסד דחה את תביעתם לגמלה לפי [[פרק ה']] ולא הגישו תובענה לבית הדין לעבודה תוך המועד שנקבע בתקנות, הזכות בידי המעביד להגיש לבית הדין לעבודה, בשמם, תובענה נגד המוסד תוך תקופה שקבע שר המשפטים בהתייעצות עם השר.

@ 394. מניעת טיעון [231ב]
: לא תישמע בכל בית משפט או בית דין טענה הסותרת פסק דין סופי של בית הדין לעבודה בשאלה אם מגיעה גמלה לפי [[פרק ה']] או לא.

@ 395. השתתפות בתקציב בית הדין לעבודה [232]
: המוסד לביטוח לאומי ישתתף בתקציב בית הדין לעבודה על ידי ניכוי מהקצבת האוצר האמורה [[בסעיף 32]] בשיעור שיקבעו שרי האוצר והמשפטים והשר, לאחר התייעצות עם המוסד.

@ 396. קביעת מועדים [233]
: שר המשפטים, בהתייעצות עם השר, רשאי לקבוע הוראות בדבר מועדים להגשת תובענות וערעורים לענין חוק זה לפני בית הדין לעבודה.
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (מועדים להגשת תובענות), תש&quot;ל-1969]].))
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (מועד להגשת ערעור על החלטות מסוימות), התשל&quot;ז-1977]].))

@ 397. סיוע משפטי [234] (תיקון: תשע&quot;ה-2, תשע&quot;ז-6)
: (א) השר, בהסכמת שר המשפטים, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, יתקין תקנות בדבר מתן סיוע משפטי לכל מבקש, שאינו חבר-בני-אדם, בהליכים בבית הדין לעבודה שהמוסד הוא צד בהם, בענינים הנובעים מחוק זה או מכל חיקוק אחר שהמוסד משלם תשלומים על פיו, למעט הליכים שענינם תביעה לתשלום דמי ביטוח או תביעה לפי [[סעיף 369]].
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (סיוע משפטי), תשל&quot;ח-1978]].))
: (א1) הוראות לפי סעיף קטן (א) בדבר מתן סיוע משפטי לכל מבקש שאינו חבר בני אדם, יחולו גם על סיוע משפטי לתובע גמלה כהגדרתה [[בסעיף 315א]] בעניין תובענה או הליך הוצאה לפועל שהוגשו נגדו לתשלום שאינו בהתאם להוראות [[סימן ב'1 לפרק י&quot;ד]], בעד טיפול בתביעה לגמלה כאמור.
: (ב) הסיוע המשפטי לפי סעיף זה יינתן באמצעות לשכות הסיוע המשפטי הפועלות לפי [[חוק הסיוע המשפטי, התשל&quot;ב-1972]], ולפי הוראותיו, הכל בשינויים שנקבעו בתקנות לפי סעיף קטן (א), ובלבד שההגבלות בדבר יכולתו של המבקש לשאת בהוצאות השירות המשפטי כאמור [[+|בסעיפים 2]] [[ו-3 לחוק האמור]] לא יחולו.
: (ג) המוסד ישא בכל ההוצאות הקשורות במתן סיוע משפטי לפי סעיף זה, לפי הסדר בינו לבין המדינה.
: (ד) בהחלטות המוסד הניתנות לערעור לפני בית הדין לעבודה או שניתן להגיש בשלן תובענה לבית הדין לעבודה יצוין, בלשון פשוטה, מידע בדבר הזכאות לסיוע משפטי לפי סעיף זה לכל מבקש שאינו חבר בני אדם, בלא הגבלות בדבר יכולת לשאת בהוצאות השירות המשפטי.

== פרק י&quot;ט: עונשין וביצוע [פרק י&quot;ב] ==

@ 398. עונשין [239] (תיקון: תשע&quot;א, תשע&quot;ו-6, תשפ&quot;א-3)
: (א) מי שעשה אחת מאלה, דינו - מאסר שנה אחת:
:: (1) גרם במרמה או על ידי העלמת עובדה למתן גמלה לפי חוק זה או להגדלתה, בין שהגמלה הגיעה לידיו ובין שהגיעה לידי זולתו;
:: (2) מסר הצהרה כוזבת בקשר לדמי ביטוח או העלים עובדה שיש לה חשיבות לענין זה;
:: (3) קשר קשר עם אדם אחר כדי להביא להקטנת דמי ביטוח או להגדלת גמלה.
: (א1) תובע שמסר הצהרה כוזבת לגבי מידע הדרוש למוסד, לצורך קביעת זכאותו לגמלה, שיעורה או עדכונה או שהעלים מידע כאמור, דינו - קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין]].
: (א2)(1) קיבל זכאי לגמלה או מקבל גמלה (בסעיף קטן זה - זכאי לגמלה), הודעה מהמוסד בדואר רשום בדבר הפרטים האמורים [[בלוח י&quot;ח]] והמשפיעים על הזכאות לגמלה או על שיעורה, שעליהם הוא נדרש לדווח, וחל שינוי באחד או יותר מהפרטים האמורים בתקופה של ארבע שנים ממועד משלוח ההודעה, והזכאי לגמלה לא דיווח בכתב למוסד על השינוי בתוך שישים ימים ממועד השינוי, בניגוד להוראות [[סעיף 383א]], דינו - קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין]].
:: (2) ההודעה כאמור בפסקה (1) תכלול אזהרה בנוסח האמור [[בחלק ג' שבלוח י&quot;ח]], ותהיה בשפות עברית, ערבית, רוסית ואמהרית; ערכם של השיעורים מהסכום הבסיסי כאמור [[בלוח י&quot;ח]] המצוינים בהודעה, יוצג גם בשקלים חדשים; להודעה יצורף טופס לעדכון הפרטים בשפה העברית.
:: (3) נשלחה לזכאי לגמלה הודעה לפי סעיף קטן זה בדואר רשום לכתובת שעליה הודיע למוסד לאחרונה ולכתובתו המופיעה במרשם האוכלוסין, יראו אותה כאילו הומצאה כדין גם בלא חתימה על אישור המסירה בתום 15 ימים מיום שנשלחה, זולת אם הוכיח הנמען שלא קיבל את ההודעה מסיבות שאינן תלויות בו ולא עקב הימנעותו מלקבלן.
:: (4) הוכיח זכאי לגמלה כי לא קיבל את ההודעה בדואר רשום מסיבות שאינן תלויות בו ולא עקב הימנעותו מלקבלן, יחולו לגביו הוראות פסקה (1), ובלבד שקיבל את ההודעה כאמור מידי פקיד תביעות.
:: (5) הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על מי שנקבעה לגביו נכות רפואית לפי [[+#תוספת חלק א פרט 33|פרט 33]], [[+#תוספת חלק א פרט 34|34]] [[פרט 91 לחלק א לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)|או 91 שברשימת הליקויים]], כמשמעותה [[בסעיף 208]], ועל מי שנקבע לגביו כי הוא זקוק להשגחה מתמדת, כמשמעותה [[בסעיף 224(א)(2)]].
: (ב) מי שלא מילא חובה המוטלת עליו בחוק זה או על פיו, דינו - קנס בשל כל אדם שלגביו נעברה העבירה; לענין זה, &quot;חובה&quot; - למעט חובת תשלום למוסד.
: (ג) מי שלא שילם דמי ביטוח בעד עובדו כאמור בחוק זה, דינו - מאסר שנה או קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]], ואם הוא תאגיד, דינו - כפל הקנס האמור.
: (ד) מי שלא שילם ביודעין דמי ביטוח בעד עצמו כאמור בחוק זה, דינו - קנס.
: (ד1) מי שלא הגיש דין וחשבון כאמור [[בפסקה (1) או (1א)(א) שבסעיף 355(א1)]] בתוך 60 ימים מהמועדים הנקובים בו, דינו - קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין]].
: (ה) נעברה עבירה לפי סעיף זה בידי חבר-בני-אדם מואגד או בלתי מואגד, יאשם בה גם כל אדם אשר בשעת ביצוע העבירה היה בו חבר מינהלה, מנהל, שותף, למעט שותף מוגבל, או עובד האחראי למעשה נושא העבירה, אלא אם כן הוכיח שניים אלה:
:: (1) שהעבירה נעברה שלא בידיעתו;
:: (2) שהוא נקט את כל האמצעים הסבירים למנוע את ביצוע העבירה.
: (ו) אין סעיף זה גורע מאחריותו הפלילית של אדם לפי כל חוק אחר.

@ 399. בית המשפט המוסמך [241]
: בית משפט שלום הוא המוסמך לדון בכל תביעה לפי [[סעיף 398]].

@ 400. ביצוע [242]
: השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו.

@ 401. העברת סמכויות [243]
: השר רשאי להעביר מסמכויותיו לפי חוק זה, להוציא את הסמכות להתקין תקנות ואת הסמכויות לפי [[סעיפים 20]], [[24]], [[25(ב)]] [[ו-26]].

@ 402. תחילה [244]
: תחילתו של נוסח משולב זה היא ביום ז' בתשרי התשנ&quot;ו (1 באוקטובר 1995).

@ 403. הוראות מעבר [תיקון 83, תיקון 99, תיקון 86, תיקון 91] (תיקון: תשס&quot;ד, תשע&quot;ז-12)
: (א) לענין דמי לידה, יולדת שלגביה היום הקובע, כהגדרתו [[בסעיף 48]], חל לפני יום כ&quot;ז בחשון התשנ&quot;ה (1 בנובמבר 1994), ייקראו לגביה -
:: (1) [[סעיף 53]] -
::: (א) כאילו בסעיף קטן (א) במקום &quot;שכר העבודה הרגיל&quot; נאמר &quot;שלושה רבעים משכר העבודה הרגיל&quot;;
::: (ב) כאילו סעיף קטן (ד) לא קיים;
:: (2) [[סעיף 350(א)(1)]] כאילו המלים &quot;למעט דמי לידה המשתלמים לפי [[פרק ג']]&quot; לא קיימות;
:: (3) [[סעיף 351(א)]] כאילו המלים &quot;בכפוף להוראות [[סעיף 53(ד)]]&quot; לא קיימות.
: (ב) [[הסיפה של סעיף 170(ו)]] המתחילה במלים &quot;ולא יפחת&quot; לא תחול על תביעה לדמי אבטלה שהוגשה לפני ג' בסיון התשנ&quot;ה (1 ביוני 1995).
: (ג) הוראות [[סעיפים 171(א)(2)]] [[ו-173(א)(2)]] לא יחולו לגבי חייל ומתנדבת בשירות לאומי שסיימו את שירותם לפני ב' בניסן התשנ&quot;ד (1 באפריל 1994).
: (ד) לענין חישוב גמלה לפי [[פרק ה']] בשל פגיעה בעבודה שאירעה לפני יום כ&quot;ט בטבת התשנ&quot;ה (1 בינואר 1995) יחולו הוראות סעיף 170 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ&quot;ח-1968, והתקנות לפיו, ופרט 1 בלוח י&quot;א, כנוסחם לפני היום האמור.
: (ה) מי שבשנת 2004 מלאו לו 60 באישה ו-65 בגבר (להלן - גיל הזכאות הקודם), וביום שבו הגיע לגיל הזכאות הקודם נצברה לזכותו תקופת אכשרה המזכה לפי הוראות [[סעיף 246]] בקצבת אזרח ותיק, יראו אותו כאילו צבר תקופת אכשרה כאמור גם ביום הגיעו לגיל הקבוע לגביו, לפי חודש לידתו, [[בחלק א' של לוח א'1]].

@ 404. הוראות מתמצות [73א(ב), 188(ב)-(ד)]
: (א) הוראות [[סעיף 117]] לא יחולו על מבוטח שהקצבה שלו גדלה לפי [[סעיף 115]].
: (ב) היו סכומים משתלמים לקופת תגמולים, לקרן פנסיה או לגוף כיוצא באלה, מכוח הסכם שנעשה לפני ג' באב התשכ&quot;ה (1 באוגוסט 1965), והם מיועדים לביטוח תוספת משפחתית, רשאי המעביד להפחית את תשלומיו באחוזים מהכנסת העובד שלפיה נעשה התשלום כאמור, כנקוב [[בלוח י&quot;ב]].
: (ג) היו סכומים משתלמים לקופת תגמולים או לקופת פנסיה מכוח הסכם שנעשה לפני כ&quot;ז באדר ב' התשי&quot;ד (1 באפריל 1954), רשאי המעביד להפחית את תשלומיו לקופה באחוזים מההכנסה שלפיה משתלמים דמי ביטוח בעד עובד פלוני, ורשאי העובד להפחית את תשלומיו לקופה באחוזים מההכנסה שלפיה משתלמים בעדו דמי ביטוח, הכל כנקוב [[בלוח י&quot;ב]].
: (ד) שונה שיעור דמי הביטוח מכוח [[סעיף 337(ב)]], ישונו באותה דרך ובאופן יחסי שיעורי ההפחתה הנקובים [[בלוח י&quot;ב]].

@ 405. הוראה מיוחדת לגבי תושב קבע (תיקון: תשס&quot;ג-5)
: על אף הוראות כל דין, ניתנו לאדם אשרה ורישיון לישיבת קבע בישראל לפי [[חוק הכניסה לישראל]], לא תשולם לו גמלה לפי חוק זה בעד התקופה שקדמה ליום שבו המציא למשרד הפנים את הראיות שמכוחן ניתנו לו האשרה והרישיון האמורים, אף אם התקופה כאמור היתה לפני יום כ&quot;ז בטבת התשס&quot;ג (1 בינואר 2003).

@ 406. הוראות מיוחדות לענין הסכמים לפי [[סעיף 9]] (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ו-4, תשע&quot;ז-12, תשע&quot;ז-19, תש&quot;ף, תשפ&quot;א-2, תשפ&quot;א-9, תשפ&quot;ב-5, תשפ&quot;ד-2, תשפ&quot;ד-7, תשפ&quot;ד-10, תשפ&quot;ה, תשפ&quot;ה-5)
: (א) על אף האמור בכל הסכם שנערך לפי הוראות [[סעיף 9]] עד ליום ו' בטבת התשס&quot;ד (31 בדצמבר 2003) (בסעיף זה - הסכם):
:: (1) נקבע בהסכם כי אישה זכאית לגמלה, או שחדלה להיות זכאית לגמלה, בשל הגיעה לגיל 60, יחל תשלום הגמלה או יופסק תשלום הגמלה, לפי הענין, בהגיעה לגיל הפרישה הקבוע לגביה;
:: (2) נקבע בהסכם כי אדם זכאי לגמלה, או שחדל להיות זכאי לגמלה, בשל הגיעו לגיל 65, יחל תשלום הגמלה או יופסק תשלום הגמלה, לפי הענין, בהגיעו לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, [[בחלק ב' בלוח א'1]];
:: (3) המשך זכאות להטבות שלפי [[ההסכם בדבר גמלת הניידות]], למי שהגיע לגיל זקנה כמשמעו [[בפרק ה' באותו הסכם]], יחול לגבי מי שהגיע לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, [[בחלק ב' בלוח א'1]];
:: (4) לעניין [[ההסכם בדבר מתן גמלאות אזרח ותיק ושאירים מיוחדות]] -
::: (א) הוראות [[-|ההסכם]] המתייחסות להכנסתה של מי שמלאו לה 65, יחולו על מי שהגיעה לגיל הקבוע לגביה, בהתאם לחודש לידתה, [[בחלק ד' בלוח א'1]];
::: (ב) הוראות [[-|ההסכם]] המתייחסות לגבר שנעשה תושב ישראל, שלא לראשונה, לאחר הגיעו לגיל 60, יחולו על גבר שנעשה תושב ישראל, שלא לראשונה, לאחר הגיעו לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, [[בחלק ג' בלוח א'1]];
:: (5) נקבע בהסכם כי מי שעלה לישראל לפי [[חוק השבות]] זכאי לגמלה, יחולו הוראות ההסכם גם לגבי תושב ישראל שבידו אשרה ורישיון לישיבת קבע או אשרה ורישיון לישיבת ארעי מסוג א/5, לפי [[חוק הכניסה לישראל]], שניתן לו סל קליטה מהמשרד לקליטת העליה.
: (ב) מענקים שישולמו לפי [[הסכם בדבר תשלום מענק חד-פעמי בעד חודש אפריל 2020 למי שמשתלמות לו קצבאות מסוימות|ההסכם בדבר תשלום מענק חד-פעמי בעד חודש אפריל 2020]] למי שמשתלמים לו קצבה, גמלה או תגמול המנויים [[באותו הסכם]], לא ייחשבו הכנסה לעניין כל דין.
: (ג) (((פקע).))
: (ד) (((פקע).))
: (ה) תשלומים לפי הסכמים שנערכו עד יום י&quot;א בטבת התשפ&quot;ו (31 בדצמבר 2025) לפי הוראות [[סעיף 9]] בשל המצב הביטחוני המיוחד, לא ייחשבו הכנסה לעניין כל דין, אלא אם כן נקבע אחרת בהסכם כאמור; לעניין זה, &quot;המצב הביטחוני המיוחד&quot; - המצב הביטחוני השורר במדינה שבשלו הוכרז מצב מיוחד בעורף כהגדרתו [[בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי&quot;א-1951]], ביום כ&quot;ב בתשרי התשפ&quot;ד (7 באוקטובר 2023).
: (ו) על אף האמור [[בסעיף 9(א)]], המוסד רשאי, בכפוף לתנאים הקבועים [[בסעיף האמור]], לתת הטבות סוציאליות מכוח הסכם המאמץ את המלצות הוועדה הציבורית למתן סיוע לנפגעים מהאירועים שהתרחשו ביום כ&quot;ב בתשרי התשפ&quot;ד (7 באוקטובר 2023), גם למי שאינו תושב, ומתקיים בו האמור [[#1|בפסקה (2) להגדרה &quot;נפגע&quot; בחוק נפגעי פעולות איבה]].

@ 407. דמי הסתגלות מיוחדים וגמול פרישה - הוראות מיוחדות (תיקון: תשס&quot;ה-2, תש&quot;ע-9)
: (א) לצורך חישוב הכנסה לפי חוק זה, לרבות לענין דמי ביטוח המשתלמים מהם -
:: (1) יראו דמי הסתגלות מיוחדים כדמי אבטלה;
:: (2) יראו גמול פרישה וקצבת התאמה כפנסיה מוקדמת כהגדרתה [[בסעיף 345ב]].
: (ב) לענין הוראות [[סעיפים 248]] [[ו-257]] יראו את התקופה שבעדה שולמו לאדם דמי הסתגלות מיוחדים כתקופה שבה שולמו בעדו דמי ביטוח כעובד.
: (ג) המינהלה כהגדרתה [[בחוק יישום תכנית ההתנתקות]] תנכה את דמי הביטוח מדמי ההסתגלות המיוחדים, מגמול הפרישה ומקצבת ההתאמה, ותעבירם למוסד.

== לוח א' [לוח א'] __NOTOC__ ==
==== ((([[סעיף 1, הגדרת &quot;עובד עצמאי&quot;]]))) ====
==== הכנסה מזערית חודשית ממוצעת לעובד עצמאי ====

: לגבי כל אחד מהחודשים שברבעון - סכום השווה ל-15% מהשכר הממוצע, כפי שהוא ב-1 בחודש שבתחילת כל רבעון; לענין זה, &quot;רבעון&quot; - תקופה רצופה של שלושה חודשים שתחילתה ב-1 בינואר, ב-1 באפריל, ב-1 ביולי או ב-1 באוקטובר של כל שנת מס.

== לוח א'1 (תיקון: תשס&quot;ד) __NOTOC__ ==
==== ((([[סעיפים 1 (ההגדרה &quot;גיל הפרישה&quot;)]], [[158]], [[160]], [[240(א)]], [[245(א)]], [[246(ב)(2)]], [[247(1)(ג)]], [[342(ג)]], [[351(ב)]], [[403(ה)]] [[ו-406(א)]]))) (תיקון: תש&quot;ף) ====

=== חלק א' &lt;עוגן לוח א1 חלק א&gt; ===
==== ((([[סעיפים 1 (ההגדרה &quot;גיל הפרישה&quot;)]], [[403(ה)]] [[ו-406(א)(1)]]))) (תיקון: תש&quot;ף) ====
==== גיל הפרישה לגבר ====
: {|
! width=&quot;200px&quot; | חודש הלידה !! width=&quot;200px&quot; | גיל הזכאות (בשנים)
|-
| עד יוני 1939 || 65
|-
| יולי ואוגוסט 1939 || 65 ו-4 חודשים
|-
| ספטמבר 1939 עד אפריל 1940 || 65 ו-8 חודשים
|-
| מאי עד דצמבר 1940 || 66
|-
| ינואר עד אוגוסט 1941 || 66 ו-4 חודשים
|-
| ספטמבר 1941 עד אפריל 1942 || 66 ו-8 חודשים
|-
| מאי 1942 ואילך || 67
|}

==== גיל הפרישה לאישה ====
@ (תיקון: תשס&quot;ד-8, תשע&quot;ב-3, תשע&quot;ז-8, תשע&quot;ז-19)
: {|
! width=&quot;200px&quot; | חודש הלידה !! width=&quot;200px&quot; | גיל הזכאות (בשנים)
|-
| עד יוני 1944 || 60
|-
| יולי ואוגוסט 1944 || 60 ו-4 חודשים
|-
| ספטמבר 1944 עד אפריל 1945 || 60 ו-8 חודשים
|-
| מאי עד דצמבר 1945 || 61
|-
| ינואר עד אוגוסט 1946 || 61 ו-4 חודשים
|-
| ספטמבר 1946 עד אפריל 1947 || 61 ו-8 חודשים
|-
| מאי 1947 עד דצמבר 1955 || 62
|}

=== חלק ב' &lt;עוגן לוח א1 חלק ב&gt; ===
==== ((([[סעיפים 158 (ההגדרה &quot;מבוטח&quot;)]], [[106]], [[247(1)(ג)]] [[ו-406(א)(2) ו-(3)]]))) (תיקון: תש&quot;ף) ====
==== הגיל המרבי לביטוח אבטלה ולתשלום דמי אבטלה ====
: {|
! width=&quot;200px&quot; | חודש הלידה !! width=&quot;200px&quot; | גיל הזכאות (בשנים)
|-
| עד יוני 1939 || 65
|-
| יולי ואוגוסט 1939 || 65 ו-4 חודשים
|-
| ספטמבר 1939 עד אפריל 1940 || 65 ו-8 חודשים
|-
| מאי עד דצמבר 1940 || 66
|-
| ינואר עד אוגוסט 1941 || 66 ו-4 חודשים
|-
| ספטמבר 1941 עד אפריל 1942 || 66 ו-8 חודשים
|-
| מאי 1942 ואילך || 67
|}

=== חלק ג' &lt;עוגן לוח א1 חלק ג&gt; ===
==== ((([[סעיפים 240(א)]] [[ו-406(א)(4)(ב)]]))) (תיקון: תש&quot;ף) ====
==== מי שאינו מבוטח לפי [[פרק י&quot;א]], מחמת גילו ====
: {|
! width=&quot;200px&quot; | חודש הלידה !! width=&quot;200px&quot; | גיל הזכאות (בשנים)
|-
| עד יוני 1944 || 60
|-
| יולי ואוגוסט 1944 || 60 ו-4 חודשים
|-
| ספטמבר 1944 עד אפריל 1945 || 60 ו-8 חודשים
|-
| מאי עד דצמבר 1945 || 61
|-
| ינואר עד אוגוסט 1946 || 61 ו-4 חודשים
|-
| ספטמבר 1946 עד אפריל 1947 || 61 ו-8 חודשים
|-
| מאי 1947 ואילך || 62
|}

=== חלק ד' &lt;עוגן לוח א1 חלק ד&gt; ===
==== ((([[סעיפים 245(א)]], [[342(ג)]], [[351(ב)]] [[ו-406(א)(4)(א)]]))) (תיקון: תש&quot;ף) ====
==== גיל הזכאות לקצבת אזרח ותיק לנשים לפי חודש לידתן (תיקון: תשע&quot;ז-12) ====
: {|
! width=&quot;200px&quot; | חודש הלידה !! width=&quot;200px&quot; | גיל הזכאות (בשנים)
|-
| עד יוני 1939 || 65
|-
| יולי ואוגוסט 1939 || 65 ו-4 חודשים
|-
| ספטמבר 1939 עד אפריל 1940 || 65 ו-8 חודשים
|-
| מאי עד דצמבר 1940 || 66
|-
| ינואר עד אוגוסט 1941 || 66 ו-4 חודשים
|-
| ספטמבר 1941 עד אפריל 1942 || 66 ו-8 חודשים
|-
| מאי 1942 עד דצמבר 1944 || 67
|-
| ינואר עד אוגוסט 1945 || 67 ו-4 חודשים
|-
| ספטמבר 1945 עד אפריל 1946 || 67 ו-8 חודשים
|-
| מאי עד דצמבר 1946 || 68
|-
| ינואר עד אוגוסט 1947 || 68 ו-4 חודשים
|-
| ספטמבר 1947 עד אפריל 1948 || 68 ו-8 חודשים
|-
| מאי עד דצמבר 1948 || 69
|-
| ינואר עד אוגוסט 1949 || 69 ו-4 חודשים
|-
| ספטמבר 1949 עד אפריל 1950 || 69 ו-8 חודשים
|-
| מאי 1950 ואילך || 70
|}

=== חלק ה'&lt;עוגן לוח א1 חלק ה&gt; ===
==== ((([[סעיף 246(ב)(2)]]))) ====
==== אישה הפטורה מתקופת אכשרה לענין [[פרק י&quot;א]], מחמת גילה ====
@ (תיקון: תשע&quot;ז-8)
: {|
! width=&quot;200px&quot; | חודש הלידה !! width=&quot;200px&quot; | גיל הזכאות (בשנים)
|-
| עד יוני 1949 || 55
|-
| יולי ואוגוסט 1949 || 55 ו-4 חודשים
|-
| ספטמבר 1949 עד אפריל 1950 || 55 ו-8 חודשים
|-
| מאי עד דצמבר 1950 || 56
|-
| ינואר עד אוגוסט 1951 || 56 ו-4 חודשים
|-
| ספטמבר 1951 עד אפריל 1952 || 56 ו-8 חודשים
|-
| מאי 1952 עד יולי 1955 || 57
|-
| אוגוסט 1955 עד מרס 1956 || 57 ו-4 חודשים
|-
| אפריל 1956 עד נובמבר 1956 || 57 ו-8 חודשים
|-
| דצמבר 1956 עד יולי 1957 || 58
|-
| אוגוסט 1957 עד מרס 1958 || 58 ו-4 חודשים
|-
| אפריל 1958 עד נובמבר 1958 || 58 ו-8 חודשים
|-
| דצמבר 1958 ואילך || 59
|}

== לוח ב' [לוח י&quot;ד] (((בוטל))) (תיקון: תשע&quot;ו-4) __NOTOC__ ==

== לוח ב'1 (תיקון: תשנ&quot;ז) __NOTOC__ ==
==== ((([[סעיף 43]]))) ====
@ : (([[לוח זה]] פורסם במקור בתקנות הביטוח הלאומי (מענק אשפוז ליולדת ולילוד), התשנ&quot;ד-1993.))

@ (1) (תיקון: תשס&quot;ה-3, תשס&quot;ז-2, תשס&quot;ט-4, תשע&quot;ב-2, תשע&quot;ב-10) : [[בלוח זה]] -
:- &quot;פג&quot; - יילוד שמשקלו בעת הלידה לא עלה על 1,750 גרם, שהיה בחיים 4 ימים לפחות ואושפז ביחידה לטיפול מיוחד ביילודים;
:- &quot;שיעור עדכון&quot; - שיעור עליית מחיר יום אשפוז, כפי שנקבע בהיתר להעלאת מחירי אשפוז לשירותים אמבולטוריים שניתן לפי [[חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ&quot;ו-1996]], לגבי, אשפוז יולדות ואשפוז על ידי קופות החולים או משרד הבטחון בבתי חולים כלליים;
:- &quot;מענק בסיסי&quot; - סכום של 13,884 שקלים חדשים (((נכון לשנת 2014))) כשהוא מעודכן לפי [[פרט 4|סעיף (4) בלוח זה]];
:- &quot;סכום שנתי בסיסי&quot; - מכפלת סך מספר הלידות בשנה פלונית של מבוטחות הזכאיות למענק אשפוז לפי חוק זה, במענק הבסיסי.

@ (2) (תיקון: תשס&quot;ה-3, תשס&quot;ז-2, תשס&quot;ט-4, תשע&quot;ב-10) : (א) סכום מענק האשפוז ליולדת, בשל לידת יילוד אחד או יותר, הוא 11,015 שקלים חדשים (((נכון לשנת 2014; החל מאוגוסט 2025, 17,762 ש&quot;ח))) בתוספת 174,754 שקלים חדשים (((נכון לשנת 2014; החל מאוגוסט 2025, 281,860 ש&quot;ח))) בעד כל פג שנולד באותה לידה.
: (ב) הסכום הכולל של מענקי האשפוז שישלם המוסד בשנה פלונית לא יעלה על הסכום השנתי הבסיסי לאותה שנה ולא יפחת ממנו.

@ (3) : מבלי לגרוע מהאמור [[פרט 4|בסעיף ((())4(()))]], בכל שנה (להלן - השנה השוטפת), ייקבע מחדש, בצו, סכום מענק האשפוז שיחושב לפי הנוסחה הבאה והוא יהיה בתוקף מה-1 בינואר של אותה שנה:
: &lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;M&lt;sub&gt;1&lt;/sub&gt; = M&lt;sub&gt;0&lt;/sub&gt; (1 + ST)&lt;/span&gt;
: כאשר -
:- &quot;M&lt;sub&gt;1&lt;/sub&gt;&quot; - סכום מענק האשפוז החדש לשנה השוטפת;
:- &quot;M&lt;sub&gt;0&lt;/sub&gt;&quot; - סכום מענק האשפוז כפי שהיה בתוקף בתום השנה שקדמה לשנה השוטפת;
:- &quot;ST&quot; - ההפרש שבין הסכום השנתי הבסיסי לשנה שקדמה לשנה השוטפת לבין סכום כל המענקים ששולמו בפועל באותה שנה, מחולק בסכום כל המענקים ששולמו בפועל כאמור (להלן - שיעור התיקון).

@ (4) (תיקון: תשס&quot;ה-3) : המענק הבסיסי, מענק האשפוז ליולדת ותוספת בעד פג יעודכנו, מעת לעת, בשיעור העדכון שנקבע בהיתר ומהמועד הנקוב בו; השר יפרסם ברשומות הודעה על המענק הבסיסי, מענק האשפוז ליולדת ותוספת בעד הפג המעודכנים.

@ (5) (תיקון: תשס&quot;ט-4) : בתמורה למענק האשפוז יינתנו ליולדת וליילוד שירותים אלה:
: (1) כל השירותים והטיפולים הרפואיים הקשורים בלידה לרבות בדיקות מעבדה, הדמיה ובדיקות אחרות מכל סוג שהוא, ניתוח או ניתוחים על כל הקשור והנובע מהם;
: (2) אשפוז היולדת במחלקת יולדות לפרק זמן שהלידה ותוצאותיה מחייבות זאת וכן אשפוזה של היולדת תוך 3 ימים שקדמו ליום הלידה;
: (3) אשפוז היילוד עד לצאת היולדת מבית החולים;
: (4) אשפוז היילוד לאחר צאת היולדת מבית החולים, לפרק זמן כפי שהמצב הרפואי מחייב עקב צהבת, דלקת ריאות, כתוצאה משתיית מי שפיר או כתוצאה מכל מחלה זיהומית אחרת;
: (5) אשפוז פגים ביחידה רפואית מתאימה;
: (6) זריקות אימונוגלובולין אנטי D במקרה של RH שלילי וכל זריקה או טיפול אחר הדרושים ליולדת וליילוד על פי החלטת הרופא;
: (7) בדיקות סינון שמיעה ליילוד.

== לוח ג' [לוח ז'] (תיקון: תשס&quot;ג-11) (((בוטל))) __NOTOC__ ==

== לוח ד' (((בוטל))) (תיקון: תשס&quot;ג-8, תשס&quot;ג-11, תשס&quot;ו-7) __NOTOC__ ==

== לוח ה' [לוח ה'] (((בוטל))) (תיקון: תשס&quot;ג-6, תשס&quot;ג-11) __NOTOC__ ==

== לוח ו' [לוח ה'1] __NOTOC__ ==
==== ((([[סעיפים 117]] [[ו-140]]))) ====
=== הגדלת קצבת נכות או קצבת תלויים לפי [[פרק ה']] ===
: {| style=&quot;width: 400px; table-layout: fixed;&quot;
! שנת פגיעה {{ש}} (שנת כספים) !! שיעור ההגדלה !! שנת פגיעה {{ש}} (שנת כספים) !! שיעור ההגדלה
|-
| 1954/55 || 48% || 1960/61 || 24%
|-
| 1955/56 || 44% || 1961/62 || 20%
|-
| 1956/57 || 40% || 1962/63 || 16%
|-
| 1957/58 || 36% || 1963/64 || 12%
|-
| 1958/59 || 32% || 1964/65 || 8%
|-
| 1959/60 || 28% || 1965/66 || 4%
|}

== לוח ז' [לוח ט'1] __NOTOC__ ==
==== ((([[סעיף 167]]))) ====
=== חישוב דמי אבטלה ===
@ (תיקון: תשס&quot;ב-7, תשס&quot;ג-11, תשס&quot;ג-12) : [[בלוח זה]] -
:- &quot;הסכום היומי הבסיסי&quot; - הסכום הבסיסי מחולק ב-25;
:- &quot;השכר&quot; - השכר היומי הממוצע לפי [[סעיף 170]];
:- &quot;הסכום המרבי&quot; - החלק ה-25 מההכנסה המרבית הקבועה [[בלוח י&quot;א]];
:- &quot;אחוזים&quot; - אחוזים מהשכר שלפיהם או לפי צירופיהם יחושבו דמי אבטלה.

@ (תיקון: תשנ&quot;ט-6, תשס&quot;ג-8, תשס&quot;ג-11, תשס&quot;ז)
: {| width=&quot;100%&quot;
! width=50%&quot; | !! width=&quot;25%&quot; | {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} מי שמלאו לו 28 שנים (באחוזים) !! width=&quot;25%&quot; | {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} מי שטרם מלאו לו 28 שנים (באחוזים)
|- &lt;עוגן פרט 1&gt;
| : 1. בכפוף להוראות [[סעיף 164]] - על חלק מהשכר שעד למחצית הסכום היומי הבסיסי || 80 || 60
|- &lt;עוגן פרט 2&gt;
| : 2. על חלק השכר שמעל למחצית ועד שלושת רבעי הסכום היומי הבסיסי || 50 || 40
|- &lt;עוגן פרט 3&gt;
| : 3. על חלק השכר שמעל לשלושת רבעי השכר היומי הממוצע במשק ועד לסכום היומי הבסיסי במלואו || 45 || 35
|- &lt;עוגן פרט 4&gt;
| : 4. על חלק השכר שמעל לסכום היומי הבסיסי ועד לסכום המרבי || 30 || 25
|}

== לוח ח' [לוח ט'2] (תיקון: תשס&quot;א-3) __NOTOC__ ==
==== ((([[סעיף 174(א) ו-(ו)]]))) ====
=== עבודה מועדפת ועבודה נדרשת ===

@ (א) (תיקון: תשס&quot;ג-2, תשס&quot;ג-5) : עבודה בלתי מקצועית בתחנות דלק;
@ (ב) : בבנין: כל עבודה באתר בניה, למעט עבודה פקידותית;
@ (ג) : בבתי מלון:
: (1) מלצרות;
: (2) טבחות;
: (3) חדרנות;
: (4) עבודה בלתי מקצועית, לרבות שטיפת כלים ועבודת ניקיון ולמעט עבודה פקידותית;
@ (ד) : באתרי גידולים חקלאיים ובתי אריזה: עבודה בלתי מקצועית, לרבות עבודת ניקיון ולמעט עבודה פקידותית;
@ (ה) (תיקון: תשס&quot;ב-12, תשס&quot;ג-6, תשס&quot;ג-14, תשס&quot;ג-15, תשס&quot;ד-11) : (((פקע);))
@ (ו) (תיקון: תשס&quot;ג-2) : במפעלי תעשיה ובבתי מלאכה:
: (1) עבודות מתכת -
:: (א) מסגרות וריתוך;
:: (ב) חרטות וכרסום;
:: (ג) חשמלאות;
:: (ד) מכונאות;
:: (ה) מכשירנות;
:: (ו) משחיזנות;
: (2) הלבשה -
:: (א) חייטות ותפירה;
:: (ב) גזרנות;
:: (ג) תפירת עור;
: (3) עבודות בלתי מקצועיות - עבודה בלתי מקצועית בתעשיות הבניה, המזון והטקסטיל ובתעשיות אחרות, לרבות הפעלת מכונות ועבודת ניקיון, ולמעט עבודה פקידותית;
@ (ז) (תיקון: תשס&quot;ח-12) : (1) טיפול וסיוע אישי לאדם עם מוגבלות, שלא בידי בן משפחה, שבידו היתר להעסקת עובד זר כמשמעותו [[בפרק ד'1 לחוק עובדים זרים, התשנ&quot;א-1991]]; לעניין זה, &quot;אדם עם מוגבלות&quot; - כל אחד מאלה:
:: (א) מבוטח הזכאי לגמלת שירותים מיוחדים לפי [[פרק ט']];
:: (ב) ילד נכה הזכאי לגמלה לפי [[סימן ו' בפרק ט']];
:: (ג) מבוטח הזכאי לגמלת סיעוד לפי [[פרק י']];
:: (ד) נכה הזכאי לתגמול לפי [[חוק הנכים]] שרופא מוסמך ראשי שנתמנה לפי [[תקנה 2(א) לתקנות הנכים (טיפול רפואי), התשי&quot;ד-1954]], קבע כי הוא זכאי לליווי לאנשים עם מוגבלות קשה, לפי אמות מידה שיורה שר הביטחון;
: (2) טיפול וסיוע אישי שלא בידי בן משפחה למי ששוהה בכל אחד מאלה:
:: (א) בית חולים כמשמעותו [[בסעיף 24 לפקודת בריאות העם, 1940]], המיועד לפי תעודת הרישום שלו לאשפוז חולים סיעודיים, סיעודיים מורכבים, תשושי נפש או שיקומיים בלבד;
:: (ב) מעון או חלק ממעון המיועד לאנשים עם מוגבלות פיזית או שכלית, שקיבל רישיון לפי [[חוק הפיקוח על מעונות, התשכ&quot;ה-1965]];
:: (ג) מעון יום שיקומי שקיבל רישיון לפי [[חוק מעונות יום שיקומיים, התש&quot;ס-2000]];
:: (ד) מוסד לטיפול סוציאלי, מוסד לטיפול רפואי או מוסד לטיפול משולב, כמשמעותם [[בחוק הפיקוח על מוסדות לטיפול במשתמשים בסמים, התשנ&quot;ג-1993]], שקיבלו רישיון לפי [[אותו חוק]];
:: (ה) מעון המופעל על ידי משרד הביטחון, המיועד לאנשים עם מוגבלות נפשית הזכאים לתגמול לפי [[חוק הנכים]];
: בפרט זה -
:- &quot;טיפול וסיוע אישי&quot; - שירותים המיועדים לסייע בביצוע פעולות יום-יום כהגדרתן [[בסעיף 223]] או בהשגחה, למעט עבודות משק בית;
:- &quot;בן משפחה&quot; - אח, אחות, בן, בת, נכד, נכדה, דוד, דודה ובני זוגם של כל אחד מאלה.

== לוח ח'1 (תיקון: תשס&quot;ח-10, תשע&quot;ז-6) __NOTOC__ ==
==== ((([[סעיף 202]]))) ====
=== שיעורי הניכוי מקצבה חודשית מלאה ===
@ (תיקון: תשע&quot;ח-4, תש&quot;ף-7, תשפ&quot;ב-3)
: {|
! width=&quot;300px&quot; | {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} חלקי ההכנסה !! width=&quot;100px&quot; | {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} שיעור הניכוי מהקצבה באחוזים
|-
| חלק ההכנסה שעד 50.23% מהשכר הממוצע || 0
|-
| חלק ההכנסה שמעל 50.23% ועד 68% מהשכר הממוצע || 30
|-
| חלק ההכנסה שמעל 68% ועד 93% מהשכר הממוצע || 40
|-
| חלק ההכנסה שמעל 93% מהשכר הממוצע || 60
|}

== לוח ח'1א (((פקע))) (תיקון: תשפ&quot;א-2, תשפ&quot;א-9, תשפ&quot;ב-5) __NOTOC__ ==

== לוח ח'2 (תיקון: תשע&quot;ו-19) __NOTOC__ ==
==== ((([[סעיף 223]]))) ====
@ (תיקון: תשע&quot;ח-8, ק&quot;ת תשפ&quot;א, ק&quot;ת תשפ&quot;ה, ק&quot;ת תשפ&quot;ו, ק&quot;ת תשפ&quot;ו-2, ק&quot;ת תשפ&quot;ו-3)
: {| style=&quot;width: 100%; table-layout: fixed;&quot;
! {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} שירותי הסיעוד !! {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} שווי ביחידות שירות
|- &lt;עוגן פרט 1&gt;
| : (1) שעה אחת של טיפול אישי במבוטח בביתו, עזרה בניהול משק ביתו או השגחה עליו;
| : (א) בשעות שאינן שעות לילה - יחידה אחת;
: (ב) בשעות הלילה - יחידה וחצי;
: (ג) בימי מנוחה - 2 יחידות;
|- &lt;עוגן פרט 2&gt;
| : (2) 6 שעות טיפול אישי במבוטח במרכז יום;
| : (א) לעניין מבוטח הזכאי לגמלה לפי [[סעיף 224(א)(1) עד (3)]] - 2 יחידות;
: (ב) לעניין מבוטח הזכאי לגמלה לפי [[סעיף 224(א)(4) עד (6)]] - 2.75 יחידות;
|- &lt;עוגן פרט 3&gt;
| : (3) מוצרי ספיגה;
| : מספר יחידות לשבוע המתקבל מחלוקת הסכום שבפסקה (א) בסכום שבפסקה (ב) שלהלן ובעיגול לרבע היחידה הקרוב:
: (א) עלותם של כל מוצרי הספיגה שמקבל המבוטח בחודש;
: (ב) שווי בכסף של יחידת שירות, במכפלה של 4.3;
|- &lt;עוגן פרט 4&gt;
| : (4) מנוי חודשי לשירות השגחה באמצעות משדר מצוקה;
| : (א) לעניין מבוטח שלא מקבל מוצרי ספיגה באותו חודש - 0.25 יחידות בשבוע;
: (ב) לעניין מבוטח שמקבל מוצרי ספיגה באותו חודש - בחישוב השווי של יחידות השירות שקיבל המבוטח עבור מוצרי ספיגה תתווסף עלות המנוי לעלות מוצרי הספיגה שקיבל כאמור [[בפרט (3)(א)]];
|- &lt;עוגן פרט 4א&gt;
| : (4א) (((הוראת שעה בשנים 2026 עד 2029):))
:: שירותי קהילה תומכת למבוטח שאינו זכאי לסבסוד של שירותים אלה - כל השירותים כמפורט להלן, הניתנים באמצעות גורם מפעיל שמחזיק באישור מפעיל קהילה תומכת בתוקף מאת משרד הרווחה והביטחון החברתי (בפרט זה - גורם מפעיל):
:: (א) ביקורי בית של אב קהילה בבית המבוטח אחת לחודשיים וביקורים תכופים יותר במידת הצורך;
:: (ב)  תחזוקה ביתית קלה, לביצוע תיקונים בסיסיים וקלים בבית המבוטח שאינם בתחום מומחיותו של בעל מקצוע, וכן ליווי ותיאום עם בעל מקצוע במקרים הדורשים מומחיות;
:: (ג) לעניין מבוטח המרותק לביתו - פעילות פנאי מותאמת בבית המבוטח, אחת לחודש;
:: (ד) שני שירותים נוספים על האמורים בפסקאות משנה (א) עד (ג), שניתנים במסגרת תוכנית קהילה תומכת בידי גורם מפעיל ברשות המקומית שבה מתגורר המבוטח או ברשות מקומית סמוכה שהסכימה לתת למבוטח את השירותים, או מטעמה;
| 0.5 יחידות בשבוע
|- &lt;עוגן פרט 5&gt;
| : (5) מנוי חודשי לשירות השגחה מורחב;
| : (א) לעניין מבוטח שלא מקבל מוצרי ספיגה באותו חודש - 0.5 יחידה לשבוע;
: (ב) לעניין מבוטח שמקבל מוצרי ספיגה באותו חודש - בחישוב השווי של יחידות השירות שקיבל המבוטח בעבור מוצרי ספיגה תיווסף עלות המנוי לעלות מוצרי הספיגה שקיבל כאמור [[בפרט (3)(א)]];
|- &lt;עוגן פרט 6&gt;
| : (6) (((יבוטל ביום 31.12.2026):)) שירות כביסה של עד 5 ק&quot;ג; || יחידה אחת;
|- &lt;עוגן פרט 7&gt;
| : (7) (((פקע).))
| 
|}

== לוח ט' [לוח ב'] __NOTOC__ ==
==== ((([[סעיפים 130(א)(5)]], [[200(ג)(1)]], [[238]], [[247(1)(ג) ו-(3)(ב)]]))) (תיקון: תשס&quot;ד, תשפ&quot;ב-7) ====
=== הכנסה מרבית לעניין תלויים ושאירים (תיקון: תשע&quot;ז-12, תשפ&quot;ב-7) ===
: {|
! width=&quot;50px&quot; | פרט !! width=&quot;200px&quot; | מספר התלויים !! width=&quot;200px&quot; | הכנסה חודשית
|- &lt;עוגן פרט 1&gt;
| 1. || ללא תלויים || סכום השווה ל-57% מהשכר הממוצע
|- &lt;עוגן פרט 2&gt;
| 2. || 1 || סכום השווה ל-76% מהשכר הממוצע
|- &lt;עוגן פרט 3&gt;
| 3. || בעד כל תלוי נוסף || סכום השווה ל-7% מהשכר הממוצע
|}

== לוח ט'1 (תיקון: תשפ&quot;ב-7) __NOTOC__ ==
==== ((([[סעיף 245(ג)]]))) ====
=== הכנסה מרבית לעניין אזרח ותיק ===
@ (תיקון: תשפ&quot;ב-8)
: {|
! width=&quot;50px&quot; | פרט !! width=&quot;200px&quot; | מספר תלויים !! width=&quot;200px&quot; | הכנסה חודשית
|-
| 1 || ללא תלויים || סכום השווה ל-73.45% מהשכר הממוצע
|-
| 2 || 1 || סכום השווה ל-97.93% מהשכר הממוצע
|-
| 3 || בעד כל תלוי נוסף || סכום השווה ל-7% מהשכר הממוצע
|}

== לוח י' [לוח י'] (תיקון: תשנ&quot;ז, תשס&quot;ב-6, תשס&quot;ג-3, תשס&quot;ג-10, תשס&quot;ה-3, תשס&quot;ה-6, תשס&quot;ה-7, תשס&quot;ו-5) __NOTOC__ ==
==== ((([[סעיפים 28]], [[32]] [[ו-337 עד 342]]))) ====
=== שיעור דמי ביטוח בעד אפריל שנת 2011 ואילך (תיקון: תשס&quot;ט-4) ===
@ (תיקון: תשס&quot;ט-4, תשע&quot;א-3, תשע&quot;ב-15, תשע&quot;ד-3, תשע&quot;ז-3, תשע&quot;ז-12, תשע&quot;ח-5, תשפ&quot;ג-4, תשפ״ה–3, תשפ&quot;ה-7, תשפ&quot;ה-8)
: (((הוראת שעה לשנים 2025–2026):))
: {| style=&quot;width: 100%; table-layout: fixed;&quot;
! width=&quot;50px&quot; | {{מוקטן|טור א'}} !! {{מוקטן|טור ב'}} !! colspan=&quot;6&quot; | {{מוקטן|טור ג'}} !! colspan=&quot;2&quot; | {{מוקטן|טור ד'}} !! {{מוקטן|טור ה'}}
|-
! rowspan=&quot;3&quot; | פרט !! rowspan=&quot;3&quot; | ענף ביטוח !! colspan=&quot;6&quot; | אחוזים מההכנסה או מהשכר לפי [[סעיפים 337(א)]] [[ו-340(א)]] !! colspan=&quot;2&quot; | הניכוי משכר העובד לענין [[סעיף 342(ג)]] באחוזים !! rowspan=&quot;3&quot; | הקצבת אוצר המדינה לפי [[סעיף 32(ג1)]]
|-
! colspan=&quot;3&quot; | על חלק העולה על מדרגת הגבייה המופחתת כהגדרתה [[בסעיף 334(א)]] !! colspan=&quot;3&quot; | על החלק שאינו עולה על מדרגת הגבייה המופחתת כהגדרתה [[בסעיף 334(א)]] !! rowspan=&quot;2&quot; | על חלק השכר העולה על 60% מהשכר הממוצע !! rowspan=&quot;2&quot; | על חלק השכר שאינו עולה על מדרגת הגבייה המופחתת כהגדרתה [[בסעיף 334(א)]]
|-
! לעובד !! לעובד עצמאי !! למבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי !! לעובד !! לעובד עצמאי !! למבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי
|- &lt;עוגן פרט 1&gt;
| 1. || אימהות || 1.40 || 0.94 || - || 0.24 || 0.37 || - || 0.87 || 0.10 || 0.09
|- &lt;עוגן פרט 2&gt;
| 2. || אימהות - מבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי || - || - || 0.16 || - || - || 0.16 || - || - || -
|- &lt;עוגן פרט 3&gt;
| 3. || ילדים || 2.08 || 2.74 || 1.67 || 1.68 || 0.92 || 1.65 || - || - || 0.08
|- &lt;עוגן פרט 4&gt;
| 4. || נפגעי עבודה || 1.96 (((הוראת שעה בשנים 2024 עד 2027: 2.06))) || 0.78 || - || 0.60 || 0.26 || - || - || - || 0.03
|- &lt;עוגן פרט 5&gt;
| 5. || נפגעי תאונות || 0.13 || 0.09 || 0.07 || 0.04 || 0.05 || 0.06 || 0.07 || 0.03 || 0.02
|- &lt;עוגן פרט 6&gt;
| 6. || אבטלה || 0.33 || - || - || 0.06 || - || - || 0.21 || 0.02 || 0.06
|- &lt;עוגן פרט 7&gt;
| 7. || זכויות עובדים בהליכי חדלות פירעון || 0.04 || - || - || 0.01 || - || - || - || - || 0.02
|- &lt;עוגן פרט 8&gt;
| 8. || נכות || 2.28 || 2.12 || 1.31 || 0.62 || 0.73 || 1.31 || 1.86 || 0.29 || 0.10
|- &lt;עוגן פרט 9&gt;
| 9. || סיעוד || 0.28 || 0.21 || 0.14 || 0.08 || 0.08 || 0.14 || 0.14 || 0.03 || 0.02
|- &lt;עוגן פרט 10&gt;
| 10. || אזרחים ותיקים ושאירים || 5.89 || 5.95 || 3.65 || 2.22 || 2.06 || 3.60 || 1.52 || 0.57 || 0.25
|-
! !! סך הכל !! 14.50 (((הוראת שעה בשנים 2024 עד 2027: 14.60))) !! 12.83 !! 7.00 !! 5.55 !! 4.47 !! 6.92 !! 7.00 !! 1.04 !! 0.67
|}
: (((הנוסח הקבוע):))
: {| style=&quot;width: 100%; table-layout: fixed;&quot;
! width=&quot;50px&quot; | {{מוקטן|טור א'}} !! {{מוקטן|טור ב'}} !! colspan=&quot;6&quot; | {{מוקטן|טור ג'}} !! colspan=&quot;2&quot; | {{מוקטן|טור ד'}} !! {{מוקטן|טור ה'}}
|-
! rowspan=&quot;3&quot; | פרט !! rowspan=&quot;3&quot; | ענף ביטוח !! colspan=&quot;6&quot; | אחוזים מההכנסה או מהשכר לפי [[סעיפים 337(א)]] [[ו-340(א)]] !! colspan=&quot;2&quot; | הניכוי משכר העובד לענין [[סעיף 342(ג)]] באחוזים !! rowspan=&quot;3&quot; | הקצבת אוצר המדינה לפי [[סעיף 32(ג1)]]
|-
! colspan=&quot;3&quot; | על חלק העולה על מדרגת הגבייה המופחתת כהגדרתה [[בסעיף 334(א)]] !! colspan=&quot;3&quot; | על החלק שאינו עולה על מדרגת הגבייה המופחתת כהגדרתה [[בסעיף 334(א)]] !! rowspan=&quot;2&quot; | על חלק השכר העולה על מדרגת הגבייה המופחתת כהגדרתה [[בסעיף 334(א)]] !! rowspan=&quot;2&quot; | על חלק השכר שאינו עולה על מדרגת הגבייה המופחתת כהגדרתה [[בסעיף 334(א)]]
|-
! לעובד !! לעובד עצמאי !! למבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי !! לעובד !! לעובד עצמאי !! למבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי
|- &lt;עוגן פרט 1&gt;
| 1. || אימהות || 1.40 || 0.94 || - || 0.16 || 0.24 || - || 0.87 || 0.04 || 0.09
|- &lt;עוגן פרט 2&gt;
| 2. || אימהות - מבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי || - || - || 0.16 || - || - || 0.11 || - || - || -
|- &lt;עוגן פרט 3&gt;
| 3. || ילדים || 2.08 || 2.74 || 1.67 || 1.47 || 0.59 || 1.10 || - || - || 0.08
|- &lt;עוגן פרט 4&gt;
| 4. || נפגעי עבודה || 1.96 (((הוראת שעה בשנים 2024 עד 2027: 2.06))) || 0.78 || - || 0.37 (((הוראת שעה בשנים 2024 עד 2027: 0.47))) || 0.17 || - || - || - || 0.03
|- &lt;עוגן פרט 5&gt;
| 5. || נפגעי תאונות || 0.13 || 0.09 || 0.07 || 0.02 || 0.03 || 0.04 || 0.07 || 0.01 || 0.02
|- &lt;עוגן פרט 6&gt;
| 6. || אבטלה || 0.33 || - || - || 0.04 || - || - || 0.21 || 0.01 || 0.06
|- &lt;עוגן פרט 7&gt;
| 7. || זכויות עובדים בהליכי חדלות פירעון || 0.04 || - || - || 0.01 || - || - || - || - || 0.02
|- &lt;עוגן פרט 8&gt;
| 8. || נכות || 2.28 || 2.12 || 1.31 || 0.37 || 0.47 || 0.87 || 1.86 || 0.11 || 0.10
|- &lt;עוגן פרט 9&gt;
| 9. || סיעוד || 0.28 || 0.21 || 0.14 || 0.05 || 0.05 || 0.09 || 0.14 || 0.01 || 0.02
|- &lt;עוגן פרט 10&gt;
| 10. || אזרחים ותיקים ושאירים || 5.89 || 5.95 || 3.65 || 1.67 || 1.32 || 2.40 || 1.52 || 0.22 || 0.25
|-
! !! סך הכל !! 14.50 (((הוראת שעה בשנים 2024 עד 2027: 14.60))) !! 12.83 !! 7.00 !! 3.85 (((הוראת שעה בשנים 2024 עד 2027: 3.95))) !! 2.87 !! 4.61 !! 7.00 !! 0.40 !! 0.67
|}

== לוח י״א [לוח י״א] __NOTOC__ ==
==== ((([[סעיפים 345(ה)]], [[348]], [[ו־349]]))) ====
=== הכנסה מרבית ומזערית לענין דמי ביטוח (תיקון: תשס&quot;ב-7, תשס&quot;ג-12) ===
@ (תיקון: תשנ״ט, ק״ת תשנ״ט, תש&quot;ס–2, תשס״ב–7, תשס&quot;ג-12, תשס״ד–6, תשס״ט–4, תשע״א–3, תשע״ב–2)
: {|
! פרט !! בעד !! width=&quot;40%&quot; | הכנסה מרבית !! width=&quot;40%&quot; | הכנסה מזערית
|- &lt;עוגן פרט 1&gt;
| rowspan=&quot;3&quot; | 1. || rowspan=&quot;3&quot; | עובד || לחודש – הסכום הבסיסי, כפול 5; || לחודש – סכום השווה לשכר מינימום של החודש הראשון ברבעון;
|-
| לרבעון – סכום השווה להכנסה המרבית לחודש, כפול 3; || לרבעון – סכום השווה להכנסה המזערית לחודש, כפול 3;
|-
| לשנה – סכום השווה לסך ההכנסות המרביות בכל רבעון שבאותה שנת מס. || לשנה – סכום השווה לסך ההכנסות המזעריות שבכל רבעון שבאותה שנת מס.
|- &lt;עוגן פרט 2&gt;
| rowspan=&quot;2&quot; | 2. || rowspan=&quot;2&quot; | עובד עצמאי || לרבעון – סכום השווה לחמש פעמים הסכום הבסיסי, כפול 3; || לרבעון – סכום השווה ל־25% מהשכר הממוצע של החודש הראשון ברבעון, כפול 3;
|-
| לשנה – סכום השווה לסך ההכנסות המרביות לכל רבעון שבאותה שנת מס. || לשנה – סכום השווה לסך ההכנסות המזעריות בכל רבעון שבאותה שנת מס.
|- &lt;עוגן פרט 3&gt;
| rowspan=&quot;2&quot; | 3. || rowspan=&quot;2&quot; | מבוטח כאמור [[בסעיף 348(ד) ו־(ה)]] || rowspan=&quot;2&quot; | לרבעון או לשנה – סכום השווה להכנסה המרבית לרבעון או לשנה, כאמור [[בפרט 1]], לפי הענין. || לרבעון שתחילתו ב־1 בינואר, ב־1 באפריל וב־1 ביולי של שנת מס – סכום השווה ל־5% מהשכר הממוצע של החודש הראשון ברבעון שתחילתו ב־1 בינואר, כפול 3, ולרבעון שתחילתו ב־1 באוקטובר של שנת מס – סכום השווה ל־5% מהשכר הממוצע של החודש הראשון שבאותו רבעון, כפול 3;
|-
| לשנה – סכום השווה לסך ההכנסות המזעריות שבכל רבעון שבאותה שנת מס.
|- &lt;עוגן פרט 4&gt;
| rowspan=&quot;2&quot; | 4. || rowspan=&quot;2&quot; | מבוטח אחר || rowspan=&quot;2&quot; | לרבעון או לשנה – סכום השווה להכנסה המרבית לרבעון או לשנה, כאמור [[בפרט 2]], לפי הענין. || לרבעון שתחילתו ב־1 בינואר, ב־1 באפריל וב־1 ביולי של שנת מס – סכום השווה ל־15% מהשכר הממוצע של החודש הראשון ברבעון שתחילתו ב־1 בינואר, כפול 3, ולרבעון שתחילתו ב־1 באוקטובר של שנת מס – סכום השווה ל־15% מהשכר הממוצע של החודש הראשון שבאותו רבעון, כפול 3;
|-
| לשנה – סכום השווה לסך ההכנסות המזעריות שבכל רבעון שבאותה שנת מס.
|}
@ (תיקון: תשנ״ט)
: [[בלוח זה]],
:- ”רבעון” – תקופה של שלושה חודשים רצופים המתחילה ב־1 בינואר, ב־1 באפריל, ב־1 ביולי או ב־1 באוקטובר של כל שנת מס;
:- ”שכר מינימום” – שכר מינימום, שכר מינימום חלקי, שכר מינימום יומי, או שכר מינימום לשעה החל, לפי הענין, לפי הוראות [[חוק שכר מינימום]] לגבי עובד פלוני;
:- ”הסכום הבסיסי” – כהגדרתו [[1|בפסקה (3) שבהגדרה ((&quot;ה))סכום ((ה))בסיסי((&quot;)) שבסעיף 1]].

== לוח י&quot;א1 (תיקון: תשע&quot;ז-6) __NOTOC__ ==
==== ((([[סעיף 369]]))) ====
: {| style=&quot;table-layou: fixed; width: 100%;&quot;
! width=&quot;50px&quot; | פרט !! {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} תקופת ההפרה !! {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} הסכום המרבי לחיוב
|-
| 1. || אי-רישום או אי-תשלום לתקופה שעולה על 30 ימים ואינה עולה על 6 חודשים || עד חמש פעמים השכר הממוצע כמשמעותו [[בסעיף 2(ב)]], ולא יותר מסכום השווה לגמלאות בכסף ששילם המוסד לעובד או שהוא עתיד לשלמן
|-
| 2. || אי-רישום או אי-תשלום לתקופה שעולה על 6 חודשים ואינה עולה על 12 חודשים || עד עשר פעמים השכר הממוצע כמשמעותו [[בסעיף 2(ב)]], ולא יותר מסכום השווה לגמלאות בכסף ששילם המוסד לעובד או שהוא עתיד לשלמן
|-
| 3. || אי-רישום או אי-תשלום לתקופה שעולה על 12 חודשים || עד עשרים פעמים השכר הממוצע כמשמעותו [[בסעיף 2(ב)]], ולא יותר מסכום השווה לגמלאות בכסף ששילם המוסד לעובד או שהוא עתיד לשלמן
|}

== לוח י&quot;ב [לוח י&quot;ב] __NOTOC__ ==
==== ((([[סעיף 404]]))) ====
=== הפחתות מתשלומים לקופת תגמולים ===
: {|
! width=&quot;50px&quot; | פרט !! width=&quot;200px&quot; | הפחתה !! width=&quot;200px&quot; | שיעור
|-
| 1. || מתשלומי המעביד לפי [[404|סעיף קטן (ב)]] || 1.8%
|-
| 2. || מתשלומי המעביד לפי [[404|סעיף קטן (ג)]] || 1.5%
|-
| 3. || מתשלומי העובד לפי [[404|סעיף קטן (ג)]] || 1.0%
|}

== לוח י&quot;ג (((בוטל))) (תיקון: תשס&quot;ג-8) __NOTOC__ ==

== לוח י&quot;ד __NOTOC__ ==
==== ((([[סעיף 293]]))) ====
=== ארגונים מאושרים ===
@ 1. : כל ארגון נשים מתנדבות שחברותיו פועלות בבית חולים כמשמעותו [[בסעיף 24 לפקודת בריאות העם, 1940]].
@ 2. (תיקון: תשע&quot;ב-14) : (((נמחק).))
@ 3. : &quot;מיחא&quot; - חיפה, שיקום ילדים חרשים.
@ 4. : אגודת תחנה לעזרה ראשונה נפשית בירושלים ע&quot;ש ד&quot;ר ע. זסלני ז&quot;ל.
@ 5. : האגודה למען העיוור ולמניעת העיוורון.

== לוח ט&quot;ו __NOTOC__ ==
==== ((([[סעיף 294]]))) ====
=== חיקוקים מבוטלים שהזכאים לפיהם זכאים לפי [[פרק י&quot;ג]] ===
@ 1. : חוק התגמולים לנפגעים בהצלת נפש, התשכ&quot;ה-1965.
@ 2. (תיקון: תשע&quot;ב-14) : [[סעיפים 26 עד 32 לחוק שירותי הכבאות, התשי&quot;ט-1959]].
@ 3. : [[תקנה 11(ב) לתקנות שעת חירום (אבטחת מוסדות חינוך), התשל&quot;ד-1974]].

== לוח ט&quot;ז (תיקון: תשס&quot;ח-4) __NOTOC__ ==
==== ((([[סעיף 328(ד)]]))) ====
=== הסכום שיעביר משרד האוצר למוסד לפי שנים (במיליוני שקלים חדשים) ===
@ (תיקון: תשפ&quot;ב-2)
: {| style=&quot;width: 400px; table-layout: fixed;&quot;
| 2008 || 110
|-
| 2009 || 130
|-
| 2010 || 150
|-
| 2011 || 155
|-
| 2012 עד 2021 || 165
|-
| 2022 ואילך - || 174
|}

== לוח ט&quot;ז1 (תיקון: תשפ&quot;ו-4) __NOTOC__ ==
==== ((([[סעיף 350א]]))) ====
: (((הוראת שעה מיום 1.1.2026 עד יום 31.12.2035):))
: ארצות הברית.

== לוח י&quot;ז (תיקון: תשס&quot;ט-4) __NOTOC__ ==
==== ((([[סעיף 384א]]))) ====
@ : [[בלוח זה]] -
:- &quot;מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד&quot; - מידע על הכנסה לפי [[+#2.1|סעיף 2(1)]], [[+#2.2|(2)]] [[#2.8|או (8) לפקודת מס הכנסה]], ומידע כאמור [[בפסקאות (2) ו-(3) של סעיף 384א(א)]];
:- &quot;מידע על כל הכנסה&quot; - מידע כאמור [[בפסקאות (1) עד (3) של סעיף 384א(א)]], מידע על הכנסה מרווחי הון כמשמעותם [[בסעיף 88 לפקודת מס הכנסה]], וכן מידע על בעלות של מבוטח או נישום בנכסי דלא ניידי;
:- &quot;מידע על הכנסה לפי [[פקודת מס הכנסה|סעיף 2 לפקודה]]&quot; - מידע על הכנסה לפי [[סעיף 2 לפקודת מס הכנסה]];
:- &quot;מידע על הכנסות עבודה&quot; - מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד לפי [[+#2.2|סעיף 2(2)]] [[#2.8|או (8) לפקודת מס הכנסה]].
@ (תיקון: תשע&quot;ז-12, תשע&quot;ח-5)
: {| style=&quot;width: 100%; tabl-layout: fixed;&quot;
! {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} סוג הגמלה !! {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} מקור חוקי !! {{מוקטן|טור ג'}} {{ש}} סוגי המידע
|-
| : 1. מענק אשפוז || [[סעיף 43 לחוק]] || -
|-
| : 2. מענק לידה || [[סעיף 44 לחוק]] || -
|-
| : 3. קצבת לידה || [[סעיף 45 לחוק]] || -
|-
| : 4. דמי לידה || [[סעיף 49 לחוק]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד
|-
| : 5. דמי לידה נוספים || [[סעיף 51 לחוק]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד
|-
| : 6. דמי לידה לגבר || [[סעיף 49 לחוק]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד
|-
| : 7. גמלה להורה מאמץ || [[סעיף 57 לחוק]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד
|-
| : 8. גמלה לשמירת הריון || [[סעיף 59 לחוק]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד
|-
| : 9. תשלום מיוחד ליתומים || [[סעיף 62 לחוק]] || -
|-
| : 10. קצבת ילדים רגילה || [[סעיף 66 לחוק]] || -
|-
| : 11. תוספת לקצבת הילדים || [[סעיף 68(ג) לחוק]] || -
|-
| : 12. מענק לימודים || [[סעיף 74 לחוק]] || -
|-
| : 13. דמי פגיעה || [[סעיף 92 לחוק]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד
|-
| : 14. גמלה לנכה עבודה || [[סעיף 104 לחוק]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד
|-
| : 15. ריפוי החלמה ושיקום לנפגע בעבודה || [[סעיף 86 לחוק]] || -
|-
| : 16. גמלאות מיוחדות לנפגע בעבודה || [[סעיף 112 לחוק]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד
|-
| : 17. צירוף נכויות לצורך גמלה לנפגע בעבודה || [[=תקנות נפגעי עבודה|תקנה 12 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגע((י)) עבודה), התשט&quot;ז-1956]] (להלן - תקנות נפגע((י)) עבודה) || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד
|-
| : 18. סטיות לצורך גמלה לנפגע בעבודה || [[תקנה 15 לתקנות נפגעי עבודה]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד
|-
| : 19. גמלה לנכה נזקק || [[תקנה 18א לתקנות נפגעי עבודה]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד
|-
| : 20. הגדלת קצבה לנפגע עבודה שטרם מלאו לו 18 || [[סעיף 115 לחוק]] || -
|-
| : 21. גמלת תלויים לאלמנה המסוגלת לכלכל את עצמה || [[סעיף 131 לחוק]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד
|-
| : 22. גמלת תלויים לאלמנה שאינה מסוגלת לכלכל את עצמה || [[סעיף 131 לחוק]] || מידע על כל הכנסה
|-
| : 23. גמלת תלויים לאלמן שאין עמו ילדים || [[סעיף 131 לחוק]] || מידע על הכנסה לפי [[סעיף 2 לפקודת מס הכנסה]]
|-
| : 24. גמלת תלויים לילדים || [[סעיף 131 לחוק]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד
|-
| : 25. גמלת תלויים להורים || [[סעיף 131 לחוק]] || מידע על כל הכנסה
|-
| : 26. מענק מצוות ליתום של נפגע בעבודה || [[סעיף 143 לחוק]] || -
|-
| : 27. הכשרה מקצועית לאלמנה או לאלמן של נפגע בעבודה || [[סעיף 144 לחוק]] || מידע על הכנסה לפי [[סעיף 2 לפקודת מס הכנסה]]
|-
| : 28. דמי מחיה והוצאות אבחון ליתום של נפגע בעבודה || [[סעיף 144 לחוק]] || מידע על הכנסה לפי [[סעיף 2 לפקודת מס הכנסה]]
|-
| : 29. דמי תאונה לעובד או לעובד עצמאי || [[סעיף 151 לחוק]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד
|-
| : 30. דמי תאונה למי שאינו עובד או עובד עצמאי || [[סעיף 151 לחוק]] || -
|-
| : 31. דמי אבטלה || [[סעיף 160 לחוק]] || 1. מידע על הכנסה מעבודה או ממשלח יד&lt;br&gt;2. מידע על הכנסה מפנסיה לפי [[#2.5|סעיף 2(5) לפקודת מס הכנסה]]
|-
| : 32. מענק למי שעבד בעבודה מועדפת || [[סעיף 174 לחוק]] || מידע על הכנסה מעבודה
|-
| : 33. דמי אבטלה למקבל קצבת פרישה || [[סעיף 175 לחוק]] || מידע על הכנסה לפי [[#2.5|סעיף 2(5) לפקודת מס הכנסה]] לעניין קצבת פרישה או גמול פרישה מעבודה, משירות בצה&quot;ל, משירות במשטרת ישראל או משירות בשירות בתי הסוהר
|-
| : 34. דמי אבטלה למי שיש לו הכנסה מעבודה או ממשלח יד || [[סעיף 176 לחוק]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד
|-
| : 35. מענק אבטלה למועסק בשכר נמוך || [[סעיף 176א לחוק]] || מידע על הכנסות מעבודה
|-
| : 36. הענקת אבטלה לקטין || [[סעיף 178 לחוק]] || מידע על הכנסות מעבודה
|-
| : 37. גמלה לעובד בהליכי חדלות פירעון; חוב שכר עבודה; חוב פיצויי פיטורין; חוב לקופת גמל || [[סעיף 182 לחוק]] || 1. מידע על הכנסות מעבודה&lt;br&gt;2. הפרשות לקופת גמל כהגדרתה [[בסעיף 180 לחוק]]
|-
| : 38. קצבה חודשית לנכה כללי || [[סעיף 199(1) לחוק]] || מידע על הכנסה לפי [[פקודת מס הכנסה|סעיף 2 לפקודה]]
|-
| : 39. קצבה חודשית מיוחדת לנכה כללי הלוקה במוגבלות קשה || [[סעיף 199(1) לחוק]] || מידע על הכנסה לפי [[פקודת מס הכנסה|סעיף 2 לפקודה]]
|-
| : 40. שיקום מקצועי לנכה כללי || [[סעיף 199(2) לחוק]] || מידע על הכנסה לפי [[פקודת מס הכנסה|סעיף 2 לפקודה]]
|-
| : 41. השתתפות במתן שירותים מיוחדים לנכה כללי || [[סעיף 199(3) לחוק]] || -
|-
| : 42. גמלה מיוחדת לנכה כללי הלוקה במוגבלות קשה || [[סעיף 199(4) לחוק]] || -
|-
| : 43. השתתפות במתן שירותים מיוחדים למי שאינו נכה || [[סעיף 199(3) לחוק]] [[ותקנה 10א לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (מתן שירותים מיוחדים), התשל&quot;ט-1978]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד
|-
| : 44. גמלה מיוחדת למבוטח הלוקה במוגבלות קשה שאינו נכה || [[סעיף 199(4) לחוק]] [[ותקנה 10א לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (מתן שירותים מיוחדים), התשל&quot;ט-1978]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד
|-
| : 45. גמלת ילד נכה || [[סעיף 222 לחוק]] || -
|-
| : 46. גמלת סיעוד || [[סעיף 224 לחוק]] [[ותקנה 3 לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח סיעוד) (מבחני הכנסה לקביעת הזכות לגמלת סיעוד ושיעורה), התשמ&quot;ח-1988]] || מידע על הכנסה לפי [[פקודת מס הכנסה|סעיף 2 לפקודה]]
|-
| : 47. קצבת אזרח ותיק יחסית בין גיל הפרישה לגיל המזכה בקצבת אזרח ותיק || [[סעיף 245 לחוק]] [[ותקנה 1 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת הכנסה בביטוח זקנה ושאירים), התשל&quot;ז-1976]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד
|-
| : 48. תוספת לקצבת אזרח ותיק בעבור בת זוג || [[סעיף 247(1) לחוק]] [[ותקנה 1 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת הכנסה בביטוח זקנה ושאירים), התשל&quot;ז-1976]] || מידע על הכנסה לפי [[פקודת מס הכנסה|סעיף 2 לפקודה]]
|-
| : 49. תוספת לקצבת אזרח ותיק בעבור ילד || [[סעיף 247(2) לחוק]] || -
|-
| : 50. תוספת לקצבת אזרח ותיק || [[סעיף 247(3) לחוק]] [[ותקנה 1 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת הכנסה בביטוח זקנה ושאירים), התשל&quot;ז-1976]] || מידע על הכנסה לפי [[פקודת מס הכנסה|סעיף 2 לפקודה]]
|-
| : 51. קצבת אזרח ותיק לנכה שהגיע לגיל פרישה לאחר 2002 || [[סעיף 251 לחוק]] || -
|-
| : 52. קצבת אזרח ותיק לנכה שהגיע לגיל פרישה לפני 2002 || [[סעיף 251 לחוק]] || מידע על הכנסה לפי [[פקודת מס הכנסה|סעיף 2 לפקודה]]
|-
| : 53. קצבת שאירים לאלמנה || [[סעיף 252 לחוק]] || -
|-
| : 54. קצבת שאירים לאלמן שאין עמו ילד || [[סעיף 252 לחוק]] || מידע על הכנסה לפי [[פקודת מס הכנסה|סעיף 2 לפקודה]]
|-
| : 55. קצבת שאירים לאלמן שיש עמו ילד || [[סעיף 252 לחוק]] || -
|-
| : 56. גמלת שאירים ליתום שאין עמו הורה || [[סעיף 252 לחוק]] || -
|-
| : 57. מענק ליתום שהגיע למצוות || [[סעיף 254 לחוק]] || -
|-
| : 58. הכשרה מקצועית לאלמנה הזכאית לקצבת שאירים || [[סעיף 265 לחוק]] || מידע על הכנסה לפי [[פקודת מס הכנסה|סעיף 2 לפקודה]]
|-
| : 59. דמי מחיה והוצאות אבחון ליתום המקבל קצבת שאירים || [[סעיף 265 לחוק]] || מידע על הכנסה לפי [[פקודת מס הכנסה|סעיף 2 לפקודה]]
|-
| : 60. דמי קבורה || [[סעיף 266 לחוק]] || -
|-
| : 61. תגמול למשרתים במילואים || [[סעיף 271 לחוק]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד
|-
| : 62. הענקות לנערים בחינוך קדם-צבאי || [[סעיף 282 לחוק]] [[ותקנות שירות מילואים (תגמולים) (הענקות לנערים עובדים המשתתפים בחינוך קדם-צבאי), התשל&quot;ז-1976]] || מידע על הכנסות מעבודה
|-
| : 63. דמי פגיעה למתנדב || [[סעיף 289 לחוק]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד
|-
| : 64. גמלה לנכה עבודה מתנדב || [[סעיף 289 לחוק]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד
|-
| : 65. גמלה לתלויים במתנדב || [[סעיף 289 לחוק]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד
|-
| : 66. גמלה להבטחת הכנסה ||[[סעיף 2 לחוק הבטחת הכנסה]] || מידע על כל הכנסה
|-
| : 67. דמי מזונות || [[תקנה 6 לתקנות המזונות (הבטחת תשלום), התשל&quot;ג-1973]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד
|-
| : 68. תגמול לילד שנתייתם עקב מעשה אלימות במשפחה || [[חוק התגמולים (ילד שנתייתם עקב מעשה אלימות במשפחה), התשנ&quot;ה-1995]] || -
|-
| : 69. תגמול לחסיד אומות עולם || [[חוק התגמולים לחסידי אומות העולם, התשנ&quot;ה-1995]] || -
|-
| : 70. ריפוי, החלמה ושיקום לנפגע איבה || [[סעיף 3 לחוק נפגעי פעולות איבה]] || -
|-
| : 71. תגמול טיפול רפואי לנפגע איבה || [[סעיף 4 לחוק נפגעי פעולות איבה]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד
|-
| : 72. גמלה לנכה איבה || [[סעיף 4 לחוק נפגעי פעולות איבה]] || -
|-
| : 73. גמלה לנכה איבה נצרך || [[סעיף 4 לחוק נפגעי פעולות איבה]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד
|-
| : 74. תגמול לנכה איבה מחוסר פרנסה || [[תקנה 2 לתקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (כללים להוכחת חוסר פרנסה), התשל&quot;א-1971]] || מידע על כל הכנסה
|-
| : 75. תגמול לבני משפחה של נפגע איבה || [[סעיף 7 לחוק נפגעי פעולות איבה]] || -
|-
| : 76. מניעת כפל בין גמלאות נפגעי איבה ובין גמלאות מאוצר המדינה || [[סעיף 17 לחוק נפגעי פעולות איבה]] || מידע על כל תגמול מאוצר המדינה שהוא הכנסה לפי [[#2.5|סעיף 2(5) לפקודת מס הכנסה]]
|-
| : 77. מניעת כפל בין גמלאות נפגעי איבה ובין פיצויים לפי [[פקודת הנזיקין]] או לפי [[חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים]] || [[סעיף 17 לחוק נפגעי פעולות איבה]] || מידע על פיצויים לפי [[חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים]] או לפי [[פקודת הנזיקין]]
|-
| : 78. פיצוי נפגעי גזזת || [[חוק לפיצוי נפגעי גזזת, התשנ&quot;ד-1994]] || -
|-
| : 79. פיצוי חולי איידס || [[חוק לפיצוי נפגעי עירוי דם (נגיף האיידס), התשנ&quot;ג-1992]], [[ותקנה 2 לתקנות לפיצוי נפגעי עירוי דם (נגיף האיידס) (קצבה חודשית), התשנ&quot;ג-1993]] || מידע על הכנסה לפי [[פקודת מס הכנסה|סעיף 2 לפקודה]]
|-
| : 80. נכה פוליו || [[חוק פיצוי לנפגעי פוליו, התשס&quot;ז-2007]] || -
|-
| : 81. אסיר ציון - תגמול שלא לפי הכנסה || [[סעיף 10 לחוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, התשנ&quot;ב-1992]] || -
|-
| : 82. אסיר ציון - תגמול לפי הכנסה || [[סעיף 11 לחוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, התשנ&quot;ב-1992]] || מידע על הכנסה לפי [[פקודת מס הכנסה|סעיף 2 לפקודה]]
|-
| : 83. תגמול לתלוי בהרוג מלכות || [[סעיף 15 לחוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, התשנ&quot;ב-1992]] || -
|-
| : 84. תגמול לבן משפחה של אסיר ציון במאסר || [[סעיף 14 לחוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, התשנ&quot;ב-1992]] || מידע על הכנסה לפי [[פקודת מס הכנסה|סעיף 2 לפקודה]]
|-
| : 85. מענק לתלויים של אסיר ציון שנפטר לפני 1 בינואר 1999 || [[סעיף 17ו לחוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, התשנ&quot;ב-1992]] || מידע על הכנסה לפי [[פקודת מס הכנסה|סעיף 2 לפקודה]]
|-
| : 86. קצבת ניידות || [[סעיף 3 להסכם בדבר גמלת ניידות|סעיף 3 להסכם בדבר גמלת ניידות מיום 1 ביוני 1977]] (להלן - הסכם הניידות) || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד
|-
| : 87. הלוואה עומדת || [[הסכם בדבר גמלת ניידות=|סעיף 5 להסכם הניידות]] || -
|-
| : 88. סיוע מיוחד לרכישת מיתקן הרמה || [[סעיף 21א להסכם הניידות]] || -
|-
| : 89. הלוואה מיוחדת לרכישה ולהתקנה של אבזרים מיוחדים || [[סעיף 21ה להסכם הניידות]] || -
|-
| : 90. החזר הוצאות רכישה והתקנה של אבזרים ברכב פרטי || [[סעיף 21ח להסכם הניידות]] ||-
|-
| : 91. גמלת אזרח ותיק מיוחדת || [[סעיף 3 להסכם בדבר מתן גמלאות אזרח ותיק ושאירים מיוחדות]] || מידע על הכנסה לפי [[+#2.1|סעיף 2(1)]] [[#2.2|ו-(2) לפקודת מס הכנסה]]
|-
| : 92. גמלת שאירים מיוחדת || [[סעיף 4 להסכם בדבר מתן גמלאות אזרח ותיק ושאירים מיוחדות]] || מידע על הכנסה לפי [[+#2.1|סעיף 2(1)]] [[#2.2|ו-(2) לפקודת מס הכנסה]]
|-
| : 93. השלמת הכנסה למקבלי גמלאות אזרח ותיק ושאירים מיוחדות || [[סעיף 9 להסכם בדבר מתן גמלאות אזרח ותיק ושאירים מיוחדות]] || מידע על כל הכנסה
|-
| : 94. מימון הובלת נפטר || [[הסכם בדבר מימון העברת נפטרים לקבורה אזרחית|הסכם בדבר מימון הובלת נפטרים]] || -
|-
| : 95. מימון מצבה לנפטר גלמוד || [[הסכם בדבר מימון הקמת מצבה לנפטר גלמוד]] || -
|-
| : 96. תגמולי מילואים לאנשי צוות אוויר || [[הסכם בדבר תגמולי מילואים לאנשי צוות אוויר משוחררי צבא קבע]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד
|-
| : 97. מימון איסוף קרבנות אסון || [[הסכם בדבר מימון איסוף קרבנות אסון]] || -
|-
| : 98. תגמול אבטלה למשוחררי צבא קבע || [[הסכם בדבר מתן דמי אבטלה למשוחררים מצבא הקבע|הסכם בדבר תגמול אבטלה למשוחררי צבא קבע]] || מידע על הכנסה לפי [[#2.1|סעיף 2(1) לפקודת מס הכנסה]]
|-
| : 99. תגמול אבטלה למשוחררי צבא קבע || [[הסכם משרד הביטחון בדבר תשלום דמי לידה|הסכם בדבר תגמול דמי לידה למשוחררות צבא קבע]] || מידע על הכנסה לפי [[#2.1|סעיף 2(1) לפקודת מס הכנסה]]
|}

== לוח י&quot;ח (תיקון: תשע&quot;א) __NOTOC__ ==
==== ((([[סעיף 398(א2)]]))) ====
=== חלק א': פרטים המשפיעים על זכאות לגמלה או על שיעורה לעניין [[סעיף 398(א2)]] &lt;עוגן לוח יח חלק א&gt; ===

@ : [[בלוח זה]],
:- &quot;הסכום הבסיסי&quot; - כאמור [[סעיף 1|בפסקה (3) להגדרה &quot;הסכום הבסיסי&quot;]].
@ 1. : קיומה או אי-קיומה של יתרת חשבון של הזכאי לגמלה במוסד פיננסי, כהגדרתו [[בחוק הסכמים בנכסים פיננסיים, התשס&quot;ו-2006]], בין בבעלותו ובין בבעלות משותפת עם אחר, או שינוי שחל בה, אם השינוי כאמור עולה על 9% מהסכום הבסיסי לגבי יחיד, או 13% מהסכום הבסיסי לגבי מי שיש עמו ילד או בן זוג.
@ 2. : קיומה או אי-קיומה של זכות בנכס מקרקעין, של הזכאי לגמלה או שינוי שחל בזכות כאמור.
@ 3. : גובה ההכנסה מעבודה שהזכאי לגמלה עובד בה, או שינוי שחל אם השינוי כאמור עולה על 9% מהסכום הבסיסי לגבי יחיד, או 13% מהסכום הבסיסי לגבי מי שיש עמו ילד או בן זוג.
@ 4. : הכנסה ממקורות אחרים של הזכאי לגמלה או שינוי שחל בה, אם השינוי כאמור עולה על 9% מהסכום הבסיסי לגבי יחיד, או 13% מהסכום הבסיסי לגבי מי שיש עמו ילד או בן זוג.
@ 5. : כתובת המגורים של הזכאי לגמלה בישראל או שינוי בכתובת כאמור או מעבר לכתובת מגורים אחרת מחוץ לישראל.
@ 6. : היות הזכאי לגמלה בעל אזרחות זרה או שינוי לעניין אזרחות כאמור.
@ 7. : מועדי כניסה לישראל ויציאה ממנה של הזכאי לגמלה, ותקופת שהותו מחוץ לישראל.
@ 8. : מגורים תחת קורת גג אחת, תחילתם או הפסקתם של מגורים כאמור עם אחד מאלה:
: (1) מי שנישא לזכאי לגמלה, לרבות מי שנישא על פי הדין במדינת חוץ;
: (2) מי שהוא הורה של אחד מילדי הזכאי לגמלה;
: (3) מי שיש לזכאי לגמלה חשבון בנק משותף עמו או שיש לזכאי לגמלה זכות משותפת עמו בנכס מקרקעין או ברכב;
: (4) מי שיש לזכאי לגמלה הסכם ממון או הסכם אחר בדבר שיתוף בהכנסות או בהוצאות עמו.
@ 9. : קבלת כספים על ידי הזכאי לגמלה ישירות מהחייב או ממי מטעמו לעניין [[סעיף 12 לחוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל&quot;ב-1972]], או אי-קבלת כספים כאמור.
@ 10. : קיומו או אי-קיומו של פסק דין מזונות לטובת הזכאי לגמלה המאוחר לפסק דין שמסר למוסד.

=== חלק ב': הפרטים הנדרשים לגבי סוגי הגמלאות &lt;עוגן לוח יח חלק ב&gt; ===
@ (תיקון: תשע&quot;ז-12)
: {|
! rowspan=&quot;2&quot; | סוג הגמלה !! colspan=&quot;10&quot; | מספר הפרט [[לוח יח חלק א|בחלק א']]
|-
! [[לוח זה $|פרט 1]] !! [[לוח זה $|פרט 2]] !! [[לוח זה $|פרט 3]] !! [[לוח זה $|פרט 4]] !! [[לוח זה חלק א $|פרט 5]] !! [[לוח זה $|פרט 6]] !! [[לוח זה $|פרט 7]] !! [[לוח זה $|פרט 8]] !! [[לוח זה $|פרט 9]] !! [[לוח זה $|פרט 10]]
|-
| אמהות || לא נדרש || לא נדרש || נדרש || לא נדרש || נדרש || נדרש || נדרש || לא נדרש || לא נדרש || לא נדרש
|-
| ילדים || לא נדרש || לא נדרש || לא נדרש || לא נדרש || נדרש || נדרש || נדרש || לא נדרש || לא נדרש || לא נדרש
|-
| rowspan=&quot;2&quot; | נפגעי עבודה ומתנדבים* || לא נדרש || לא נדרש || לא נדרש || לא נדרש || לא נדרש || לא נדרש || לא נדרש || נדרש || לא נדרש || לא נדרש
|-
| colspan=&quot;10&quot; | {{מוקטן|* [[לוח זה $|פרט 8]] יידרש רק לעניין זכאות לקצבת תלויים שמשתלמת לבן/בת זוג}}
|-
| אבטלה || לא נדרש || לא נדרש || נדרש || לא נדרש || נדרש || נדרש || נדרש || לא נדרש || לא נדרש || לא נדרש
|-
| נכות כללית || לא נדרש || לא נדרש || נדרש || נדרש || נדרש || נדרש || נדרש || נדרש || לא נדרש || לא נדרש
|-
| סיעוד || נדרש || לא נדרש || נדרש || נדרש || נדרש || נדרש || נדרש || נדרש || לא נדרש || לא נדרש
|-
| rowspan=&quot;2&quot; | אזרח ותיק ושאירים** *** || נדרש || נדרש || נדרש || נדרש || נדרש || נדרש || נדרש || נדרש || לא נדרש || לא נדרש
|-
| colspan=&quot;10&quot; | {{מוקטן|** [[לוח זה $|פרטים 1 עד 4]] יידרשו רק לגבי מי שמשתלמת לו קצבת אזרח ותיק המותנית במבחן הכנסות}} {{ש}} {{מוקטן|*** [[לוח זה $|פרט 8]] יידרש רק לעניין קצבת שאירים שמשתלמת לבן/בת זוג}}
|-
| [[הסכם הניידות]] || לא נדרש || לא נדרש || נדרש || לא נדרש || נדרש || נדרש || נדרש || לא נדרש || לא נדרש || לא נדרש
|-
| [[הסכם בדבר מתן גמלאות אזרח ותיק ושאירים מיוחדות]] || נדרש || נדרש || נדרש || נדרש || נדרש || נדרש || נדרש || נדרש || נדרש || נדרש
|}

=== חלק ג': אזהרה &lt;עוגן לוח יח חלק ג&gt; ===
: הרינו להביא לידיעתך כי אם לא תעדכן את המוסד לביטוח לאומי על כל שינוי שיחול באחד או יותר מהפרטים המפורטים בהודעה זו בתוך שישים ימים ממועד השינוי, במהלך ארבע שנים ממועד משלוח הודעה זו, הנך צפוי לעונשים הקבועים לפי החוק, לרבות קנס; ככל שחל שינוי בפרטים האמורים לגביך, אנא עדכן את המוסד לביטוח לאומי בטופס המצורף.

== לוחות השוואה &lt;עוגן לוח השוואה&gt; __NOTOC__ ==
@ : חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ&quot;ח-1968:
&lt;לוח_השוואה&gt;
פרק א' | [[פרק א']]
פרק ב' | [[פרק י&quot;א]]
פרק ג' | [[פרק ה']]
פרק ג'1 | [[144]], [[265]]
פרק ג'2 | [[פרק ו']]
פרק ד' | [[פרק ג']]
פרק ה' | [[פרק ד']]
פרק ו'1 | [[פרק ז']]
פרק ו'2 | [[פרק ט']]
פרק ו'3 | [[פרק ח']]
פרק ו'4 | [[פרק י&quot;ב]]
פרק ו'5 | [[פרק י']]
פרק ז' | [[פרק י&quot;ד]]
פרק ח' | [[פרק ט&quot;ו]]
פרק ט' | [[פרק ט&quot;ז]]
פרק ט'1 | [[פרק י&quot;ז]]
פרק ט'2 | [[פרק י&quot;ג]]
פרק י' | [[פרק ב']]
פרק י&quot;א | [[פרק י&quot;ח]]
פרק י&quot;ב | [[פרק י&quot;ט]]
&lt;/&gt;
&lt;לוח_השוואה&gt;
1 | [[1]]
1א | [[2]]
2 | [[3]]
3 | [[4]]
4 | [[5]]
4א | [[6]]
4ב | [[7]]
5 | [[238]]
6 | [[239]]
7 | [[240]]
8 | [[241]]
9 | [[242]]
10 | [[243]]
11 | [[244]]
12 | [[245]]
15 | [[246]]
17 | [[247]]
18 | [[248]]
19 | [[249]]
20 | [[250]]
20א | [[251]]
21 | [[252]]
22 | [[253]]
22א | [[254]]
23 | [[255]]
23א | [[256]]
24 | [[257]]
25 | [[258]]
25א | [[259]]
26 | [[260]]
26ב | [[261]]
27(א-ב,ד) | [[262]]
27(ג) | הושמט
28 | [[263]]
29(א) | [[266]]
29(ב) | [[267]]
29(ג) | [[268]]
30 | [[269]], [[264]]
31 | [[75]]
32 | [[76]]
33 | [[77]]
34 | [[78]]
35 | [[79]]
36 | [[80]]
37 | [[81]]
38 | [[82]]
39 | [[83]]
40 | [[84]]
41 | [[85]]
42 | [[86]]
43 | [[87]]
44 | [[88]]
45 | [[89]]
46 | [[90]]
47 | [[91]]
48 | [[92]]
49 | [[93]]
50 | 94
51 | [[95]]
52 | [[96]]
53 | [[97]]
54 | [[98]]
55 | [[99]]
56 | [[100]]
57 | [[101]]
58 | [[102]]
59 | [[103]]
60 | [[104]]
61 | [[118]]
62 | [[103]], [[104]], [[119]]
63 | [[120]]
63א | [[121]]
64 | [[122]]
64א | [[123]]
65 | [[124]]
66 | [[104(ג)]], [[107]]
67 | [[104(ב)]], [[105]]
67א | [[108]]
68 | [[104(ב)]], [[106]]
68א | [[109]]
68ב | [[110]]
68ג | [[111]]
69 | [[103]], [[104]], [[112]]
70 | [[113]]
71 | [[114]]
72 | [[115]]
73 | [[116]]
73א(א) | [[117]]
73א(ב) | [[404(א)]]
73ב | [[125]]
74 | [[130]]
75 | [[131]]
76 | [[132]]
77 | [[133]]
77א | [[134]]
78(א-ב) | [[135]]
78(ג) | הושמט
79 | [[136]]
80 | [[137]]
81 | [[138]]
82 | [[139]]
82א | [[140]]
82ב | [[141]]
82ג | [[142]]
82ד | [[143]]
83 | [[126]]
84 | [[127]]
85 | [[128]]
86 | [[129]]
87 | [[145]]
88 | [[146]]
89 | [[147]]
89א | [[148]]
89ב | [[149]]
90 | [[144(ב)]], [[265(ב)]]
90א | [[144(א)]], [[265(א)]]
90ב | [[150]]
90ג | [[151]]
90ד | [[152]]
90ה | [[153]]
90ו | [[154]]
90ז | [[155]]
90ח | [[156]]
90ט | [[157]]
91 | [[39]]
92 | [[40]]
93 | [[41]]
94 | [[42]]
94א | [[43]]
94ב | [[44]]
94ג | [[45]]
94ד | [[46]]
95 | [[47]]
95א | [[57(א-ב)]]
96 | [[48]]
97 | [[49]]
98 | [[50]]
98א | [[51]]
99 | [[52]]
100 | [[53(א-ב)]]
101 | [[54]]
101א | [[53(ג)]]
101ב | [[53(ד)]]
102 | [[55]]
103 | [[56]]
103א | [[57(ג)]]
103ב | [[62]]
103ב1 | [[63]]
103ג | [[58]]
103ד | [[59]]
103ה | [[60]]
103ו | [[61]]
103ז | [[64]]
104 | [[65]]
105 | [[66]]
106 | [[67]]
109 | [[68]], [[לוח ד']]
110(א) | [[69(א)]]
110(ב) | הושמט
111 | [[69(ב-ד)]]
112 | [[70]]
113 | [[71]]
114 | [[72]]
115 | [[74]]
116 | [[73]]
127א | [[158]]
127ב | [[159]]
127ג | [[160]]
127ד | [[161]]
127ה | [[162]]
127ו | [[163]]
127ז | [[165]]
127ח | [[166]]
127י | [[167]]
127יא | [[168]]
127יב | [[169]]
127יג | [[170]]
127יד | [[171]]
127טו | [[172]]
127טז | [[173]]
127טז1 | [[174]]
127טז2 | [[175]]
127טז3 | [[176]]
127יז | [[177]]
127יח(א) | [[178]]
127יח(ב) | [[179]]
127כ | לפי הענין
127כא | [[195]]
127כב(א,ד) | [[196]]
127כב(ב-ג) | [[207]]
127כב1(א-ב) | [[197]]
127כב1(ג) | [[202(ב)]]
127כג | [[198]]
127כד | [[217]]
127כה(א)(1–3) | [[199]]
127כה(א)(3) | [[206(א-ב)]]
127כה(ב-ג) | [[206(ג-ד)]]
127כז | [[208]]
127כח | [[209]]
127כט | [[211(א)]]
127ל | [[211(ב-ג)]]
127לא | [[212]]
127לב | [[210]]
127לד | [[213]]
127לה | [[214]]
127לו | [[200(א)]]
127לז | [[200(ב-ג)]]
127לח | [[201]]
127לט | [[202(א)]]
127מ | [[203]]
127מא | [[204]]
127מב | [[205]]
127מז(א)(1) | [[215]]
127מז(א)(2–3) | [[222(א)]]
127מז(ב) | [[216]]
127מח | [[222(ב)]]
127מט | [[221]]
127מט1 | [[222(ג)]]
127מט2 | [[222(ד)]]
127נ | [[219]]
127נב | [[218]]
127נב1 | [[220]]
127נג | [[180]]
127נד | [[181]]
127נה | [[182]]
127נו | [[183]]
127נז | [[184]]
127נז1 | [[185]]
127נח | [[186]]
127נט | [[187]]
127ס | [[188]]
127סא | [[189]]
127סב | [[190]]
127סג | [[191]]
127סד | [[194]]
127סה | [[192]]
127סו | [[193]]
127סז | [[270]]
127סח | [[271]]
127ע | [[272]]
127עא | [[273]]
127עב | [[274]]
127עג | [[275]]
127עד | [[276]]
127עה | [[277]]
127עו | [[278]]
127עז | [[279]]
127עח | [[280]]
127עט | [[281]]
127פ | [[282]]
127פא | [[283]]
127פא1 | [[284]]
127פא2 | [[285]]
127פב | [[286]]
127פג | [[223]]
127פד | [[224]]
127פה | [[225]]
127פו | [[226]]
127פז | [[227]]
127פח | [[228]]
127פט | [[229]]
127צ | [[230]]
127צא | [[231]]
127צב | [[232]]
127צג | [[233]]
127צד | [[234]]
127צה | [[235]]
127צו | [[236]]
127צז | [[237]]
127צח | הושמט
128 | [[296]]
129 | [[297]]
130 | [[298]]
131 | [[299]]
133 | [[300]]
134 | [[301]]
134א | [[302]]
135 | [[303]]
136 | [[304]]
136א | [[305]]
136ב | [[306]]
137 | [[307]]
137א | [[308]]
137ב | [[309]]
137ג | [[310]]
138 | [[311]]
139 | [[312]]
139א | [[313]]
139ב | [[314]]
140 | [[315]]
141 | [[316]]
142 | [[317]]
142א | [[318]]
142ב | [[319]]
143 | [[320]]
143ב | [[321]]
144 | [[322]]
145 | [[323]]
146 | [[324]]
147 | [[325]]
148 | [[326]]
149 | [[327]]
150 | [[328]]
151 | [[329]]
152 | [[330]]
153 | [[331]]
154 | [[332]]
155 | [[333]]
156 | [[334]]
157 | [[335]]
158 | [[336]]
159 | [[337]]
159א | [[338]]
159ב | [[339]]
160 | [[340]]
160א | [[341]]
161 | [[342]]
162 | [[343]]
163 | [[344]]
164 | [[345]]
165 | [[346]]
166 | [[347]]
167 | [[348]]
167א | [[349]]
167ב | [[348(א)]]
168 | [[350]]
168א(5) | הושמט
169 | [[351]]
170 | [[352]]
171 | [[353]]
172 | [[354]]
173 | [[355]]
173א | [[356]]
174 | [[357]]
175 | [[358]]
176 | [[359]]
177 | [[360]]
177א | [[361]]
178 | [[362]]
178א | [[363]]
179 | [[364]]
180 | [[365]]
181 | [[366]]
183 | [[367]]
184 | [[368]]
185 | [[369]]
185א | [[370]]
186 | [[371]]
187 | [[372]]
188(א) | [[373]]
188(ב-ד) | [[404(ב-ד)]]
190 | [[374]]
191 | [[375]]
191א | [[376]]
192 | [[377]]
192א | [[378]]
193 | [[379]]
194 | [[380]]
195 | [[381]]
195א | [[382]]
196 | [[383]]
196א | [[384]]
197 | [[385]]
198 | [[386]]
198א | [[1]] השכר הממוצע
198אא | [[387]]
198ב | [[388]]
198ג | [[389]]
198ד | [[390]]
198ה | [[287]], [[288]]
198ו | [[289]]
198ז | [[290]]
198ח | [[291]]
198ט | [[292]]
199 | [[8]]
200 | [[9]]
200א | [[10]]
201 | [[11]]
202 | [[12]]
203 | [[13]]
204 | [[14]]
204א | [[15]]
204ב | [[16]]
205 | [[17]]
206 | [[18]]
207 | [[19]]
208 | [[20]]
209 | [[21]]
210 | [[22]]
211 | [[23]]
212 | [[25]]
213 | [[26]]
214 | [[27]]
215 | [[28]]
215א | [[29]]
215ב | [[30]]
216 | [[31]]
217 | [[32]]
217א | [[33]]
218 | [[34]]
219 | [[35]]
220 | [[36]]
221 | [[37]]
222 | [[38]]
223 | [[24]]
230 | [[391]]
231 | [[392]]
231א | [[393]]
231ב | [[394]]
232 | [[395]]
233 | [[396]]
234 | [[397]]
239 | [[398]]
241 | [[399]]
242 | [[400]]
243 | [[401]]
244 | [[402]]
&lt;/&gt;
&lt;לוח_השוואה&gt;
לוח א' | [[לוח א']]
לוח ב' | [[לוח ט']]
לוח ד'1 | [[261(א)]]
לוח ה' | [[לוח ה']]
לוח ה'1 | [[לוח ו']]
לוח ז' | [[לוח ג']]
לוח ט'1 | [[לוח ז']]
לוח ט'2 | [[לוח ח']]
לוח י' | [[לוח י']]
לוח י&quot;א | [[לוח י&quot;א]]
לוח י&quot;ב | [[לוח י&quot;ב]]
לוח י&quot;ד | [[לוח ב']]
&lt;/&gt;

@ : [[8:207979|חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 21), התשל&quot;ו-1976]]:
&lt;לוח_השוואה&gt;
[[8:207979|37(א)]] | [[293]], [[לוח י&quot;ד]]
[[8:207979|37(ב)]] | [[294]], [[לוח ט&quot;ו]]
[[8:207979|38]] | [[295]]
&lt;/&gt;

@ : חוק הביטוח הלאומי (הוראת שעה), התשנ&quot;א-1991:
&lt;לוח_השוואה&gt;
1 | [[164]]
2 | [[לוח יג|לוח י&quot;ג 1]]
3 | [[לוח יג|לוח י&quot;ג 2]]
3א | [[לוח יג|לוח י&quot;ג 3]]
4 | [[לוח י&quot;ג]] ([[165(א)(1)]])
5 | [[לוח יג|לוח יג 4]]
&lt;/&gt;

@ : [[13:211130|חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 83), התשנ&quot;ד-1994]]:
&lt;לוח_השוואה&gt;
[[13:211130|5]] | [[403(א)]]
&lt;/&gt;

@ : [[חוק קליטת חיילים משוחררים, התשנ&quot;ד-1994]]:
&lt;לוח_השוואה&gt;
[[חוק קליטת חיילים משוחררים|24(ב)]] | [[403(ג)]]
&lt;/&gt;

@ : [[13:211056|חוק לצמצום ממדי העוני והפערים בהכנסות (תיקוני חקיקה), התשנ&quot;ד-1994]]:
&lt;לוח_השוואה&gt;
[[13:211056|7(ג)]] | [[403(ד)]]
&lt;/&gt;

@ : [[13:211806|חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 99), התשנ&quot;ה-1995]]:
&lt;לוח_השוואה&gt;
[[13:211806|2]] | [[403(ב)]]
&lt;/&gt;

&lt;פרסום&gt; נוסח משולב נקבע בועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת ביום ג' בניסן התשנ&quot;ה (3 באפריל 1995).
&lt;חתימות&gt; דוד ליבאי, שר המשפטים

&lt;ויקי&gt;{{חוקי ביטחון סוציאלי|כנסת=2000198}}&lt;/ויקי&gt;</text>
      <sha1>10dhub6a4ghadv7e9tnpsmvs5bce9gl</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:חוק בתי משפט לענינים מינהליים</title>
    <ns>116</ns>
    <id>284622</id>
    <revision>
      <id>3018326</id>
      <parentid>3016725</parentid>
      <timestamp>2026-06-01T11:24:22Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3018326</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="91599" sha1="dsh06aocwla0ymr0qfzd2gj929pvv1z" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש&quot;ס-2000

&lt;מאגר 2000141 תיקון 2204149 תקן 169660 קוד a163Y00000DuGfBQAV&gt;

&lt;מקור&gt; ((ס&quot;ח תש&quot;ס, 190|חוק בתי משפט לענינים מינהליים|15:300273)); ((תשס&quot;א, 42|חוק זכויות התלמיד|15:300380)), ((401|ת&quot;ט|1792)), ((422|חוק שחרור על-תנאי ממאסר|15:300385)); ((תשס&quot;ב, 17|תיקון מס' 12 לחוק המפלגות|15:300427)), ((85|חוק משק הגז הטבעי|15:300442)), ((116|חוק שירות נתוני אשראי|15:300453)), ((395|תיקון לחוק איסור הלבנת הון|15:300507)); ((תשס&quot;ג, 223|חוק להסדרת הפיקוח על כלבים|15:300617)); ((תשס&quot;ד, 338|תיקון לחוק להסדרת הפיקוח על כלבים|16:299643)); ((תשס&quot;ה, 65|חוק משק הדלק (איסור מכירת דלק לתחנות תדלוק מסוימות)|16:299723)), ((124|חוק הסדרת העיסוק בייצוג על-ידי יועצי מס|16:299750)), ((212|תיקון מס' 2 לחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים|16:300980)), ((332|תיקון מס' 2 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|16:299916)), ((477|חוק להסדרת תוצרת אורגנית|16:299720)), ((515|תיקון מס' 2 לחוק מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים|16:299801)), ((689|תיקון מס' 3 לחוק היטלי סחר|16:299890)), ((738|תיקון מס' 15|16:299627)), ((935|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (עיסוק בייעוץ פנסיוני ובשיווק פנסיוני)|16:299985)), ((963|חוק שידורי טלוויזיה (כתוביות ושפת סימנים)|16:303797)), ((980|חוק תשלומים לפדויי שבי|16:299979)), ((992|חוק הספנות (כלי שיט זר בשליטה של גורם ישראלי)|16:299883)); ((תשס&quot;ו, 15|חוק ספנות חופית (היתר לכלי שיט זר)|16:299891)), ((124|חוק הנהיגה הספורטיבית|16:299729)), ((167|חוק הקרינה הבלתי מייננת|16:299993)), ((185|חוק התאגידים הבטחוניים (הגנה על אינטרסים ביטחוניים)|16:299877)), ((257|ת&quot;ט|2052)), ((280|חוק תובענות ייצוגיות|16:299748)), ((330|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006)|17:300065)); ((תשס&quot;ז, 28|ת&quot;ט|2073)), ((64|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2007)|17:300638)), ((101|חוק לסילוק ולמיחזור צמיגים|17:299799)), ((312|תיקון מס' 33 לחוק ניירות ערך|17:299976)), ((384|תיקון מס' 45 לחוק בתי המשפט|17:300746)), ((388|ת&quot;ט|2103)), ((411|חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני|17:300679)); ((תשס&quot;ח, 95|חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מס הכנסה שלילי)|17:300854)), ((129|חוק משק הגז (קידום התחרות בגז לצריכה ביתית) (תיקוני חקיקה)|17:300815)), ((134|תיקון מס' 2 לחוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים והוראות שונות)|17:300755)), ((148|תיקון לחוק להסדרת תוצרת אורגנית|17:300670)), ((405|חוק השתלת אברים|17:299614)), ((438|חוק זכויות תלמידים עם לקות למידה במוסדות על-תיכוניים|17:300103)), ((447|חוק איסור השקעה בתאגידים המקיימים קשר עסקי עם איראן|17:300719)), ((639, 639|תיקון מס' 84 והוראת שעה לחוק התכנון והבניה|17:300885)), ((670|תיקון מס' 52 לחוק בתי המשפט|17:300810)), ((730|חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות|17:300058)), ((749|חוק מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים|17:300758)), ((785|חוק אוויר נקי|17:299971)), ((810|תיקון מס' 24 לחוק החברות הממשלתיות|17:300834)), ((873|חוק הגנת הסביבה (המזהם משלם) (תיקוני חקיקה)|17:300127)); ((תשס&quot;ט, 164, 236|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010)|18:301061)); ((תש&quot;ע, 366|תיקון מס' 3 לפקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור)|18:300106)), ((379|תיקון מס' 13 לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות|18:300926)), ((382|חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (הליכים לעניין החלטות הנוגעות לחיילים בשירות קבע)|18:301114)), ((502|תיקון מס' 12 לחוק עובדים זרים|18:301042)), ((617|תיקון מס' 59 לחוק בתי המשפט|18:301175)); ((תשע&quot;א, 12|חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (חיילות בשירות קבע)|18:301116)), ((40|תיקון מס' 27 לחוק רישוי עסקים|18:301067)), ((200|ת&quot;ט|2272)), ((299|חוק להסדרת הטיפול באריזות|18:301233)), ((380|תיקון מס' 3 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (עיסוק בייעוץ פנסיוני ובשיווק פנסיוני)|18:301283)), ((665|חוק לפינוי שדות מוקשים|18:301214)), ((685|תיקון מס' 8 לפקודת האגודות השיתופיות|18:499139)), ((687|תיקון מס' 40 לחוק יסודות התקציב|18:301085)), ((726|חוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק|18:301125)), ((774|חוק תכנון משק החלב|18:300923)), ((908|חוק הטיס|18:301172)), ((948|חוק דין משמעתי במשטרת ישראל ובשירות בתי הסוהר (תיקוני חקיקה)|18:301347)), ((999|חוק המועצה הארצית לביטחון תזונתי|18:301183)), ((1033|תיקון מס' 7 לחוק הספורט|18:301317)), ((1047|חוק הליכי תכנון ובנייה להאצת הבנייה למגורים (הוראת שעה)|18:301380)), ((1067|תיקון מס' 20 לחוק שמירת הניקיון|18:301287)), ((1074|תיקון מס' 22 לחוק הכניסה לישראל|18:301295)), ((1080|חוק לפיקוח על ייצור הצמח ושיווקו|18:301228)), ((1170|תיקון מס' 3 לחוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין|18:301156)), ((1202|תיקון מס' 6 לפקודת מסילות הברזל|18:301316)); ((תשע&quot;ב, 118|תיקון מס' 6 לחוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם|18:301419)), ((124|תיקון מס' 3 והוראת שעה לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט)|18:301346)), ((134|תיקון מס' 5 לפקודת היערות|18:301343)), ((219|תיקון מס' 18 והוראת שעה לחוק שירות ביטחון|18:301153)), ((220|תיקון מס' 7 לחוק שירותי הסעד|18:301260)), ((248|חוק הגנת הסביבה (פליטות והעברות לסביבה - חובות דיווח ומרשם)|18:301394)), ((262|ת&quot;ט|18:301394)), ((442|חוק הדיור המוגן|18:301255)), ((559|חוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות|18:301464)), ((627|תיקון מס' 55 לחוק התקשורת (בזק ושידורים)|18:301463)), ((649|חוק המאבק בתכנית הגרעין של איראן|18:301490)), ((745|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה|18:301466)); ((תשע&quot;ג, 18|חוק ההנדסאים והטכנאים המוסמכים|18:301169)), ((193|חוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו-2014)|19:301574)), ((220|חוק להגנת הספרות והסופרים בישראל (הוראת שעה)|19:301501)); ((תשע&quot;ד, 23|תיקון מס' 10 לחוק התקנים|19:301598)), ((36|תיקון מס' 6 לפקודת מחלות בעלי חיים|19:301576)), ((153|חוק הרשויות המקומיות (השעיית ראש רשות מקומית בשל הגשת כתב אישום) (תיקוני חקיקה)|19:301622)), ((204|תיקון מס' 35 לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)|19:301489)), ((321|חוק הפיקוח על מזון לבעלי חיים|19:301502)), ((393|חוק שירות לאומי–אזרחי|19:301593)), ((454|חוק קידום התחרות בענף המזון|19:301575)), ((760|חוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים לדיור (הוראת שעה)|19:303854)), ((773|תיקון מס' 34 (תיקון)|19:306573)); ((תשע&quot;ה, 16|תיקון מס' 8 לפקודת מסילות הברזל|19:306573)), ((284|תיקון מס' 7 לחוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשייה|20:313651)); ((תשע&quot;ו, 82|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2015 ו-2016)|20:316718)), ((193|חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון)|20:316718)), ((266|תיקון מס' 21 לחוק שירות ביטחון|20:318392)), ((533|תיקון מס' 5 והוראת שעה לחוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור|20:321423)), ((567|חוק הסדרת העיסוק בהדברה תברואית|20:321784)), ((706|חוק לצמצום השימוש בשקיות נשיאה חד-פעמיות|20:338811)), ((868|חוק נתוני אשראי|20:340802)), ((880|חוק למניעת הטרדות של מוקדי חירום|20:340804)), ((927|חוק המאבק בטרור|20:343902)), ((1047|חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב|20:347945)), ((1130|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|20:348251)), ((1249|חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית|20:348685)), ((1263|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (תיקוני חקיקה)|20:348687)); ((תשע&quot;ז, 79, 123, 154|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו־2018)|20:366409)), ((271|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו־2018)|20:366872)), ((462|תיקון מס' 13 לחוק האזרחות|20:381759)), ((611|תיקון מס' 9 לפקודת מסילות הברזל|20:382423)), ((667|חוק שירות אזרחי|20:382429)), ((923|תיקון מס' 116 לחוק התכנון והבנייה|20:382860)), ((949|תיקון מס' 8 לחוק השידור הציבורי הישראלי|20:385248)), ((1116|תיקון מס' 39 לחוק לשכת עורכי הדין|20:390422)), ((1171|תיקון מס' 4 לחוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים לדיור (הוראת שעה)|20:390432)); ((תשע&quot;ח, 7|תיקון מס' 4 (תיקון) לחוק הרשות לפיתוח הנגב|20:395572)), ((292|תיקון מס' 3 לחוק המאבק בטרור|20:491925)), ((489|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2019)|20:491979)), ((910|תיקון מס' 8 (תיקון) לחוק השידור הציבורי הישראלי|20:504229)), ((912|תיקון מס' 117|20:504268)), ((951|תיקון לחוק מוקדי חירום|20:504283)), ((957|תיקון מס' 6 לחוק פינוי ובינוי (פיצויים)|20:504284)); ((תשע&quot;ט, 34|חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות|20:518940)), ((116|תיקון - הוראת שעה לחוק לפינוי שדות מוקשים|20:528235)), ((252|תיקון מס' 21 לחוק ההגבלים העסקיים|20:528392)); ((תש&quot;ף, 86|חוק מענק לעידוד תעסוקה (הוראת שעה - נגיף הקורונה החדש)|23:573892)), ((287|חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)|23:577860)), ((320|חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה)|23:578653)), ((393|תיקון לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)|23:580718)); ((תשפ&quot;א, 175|חוק הגז הפחמימני המעובה|23:592903)), ((305|תיקון מס' 6 לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)|23:596699)), ((340|תיקון מס' 7 לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)|23:598474)), ((362|תיקון מס' 8 לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)|24:603271)); ((תשפ&quot;ב, 286|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022)|24:611801)), ((462|תיקון מס' 10 לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)|24:612736)), ((670|תיקון - הוראת שעה (תיקון) לחוק לפינוי שדות מוקשים|24:616003)), ((714|תיקון מס' 11 לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)|24:618378)), ((811|חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה)|24:622751)), ((928|חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות|24:635944)), ((981|חוק מענק סיוע לעסקים בשל ההשפעה הכלכלית של התפשטות זן אומיקרון של נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)|24:644747)), ((1111|תיקון מס' 151 לפקודת העיריות|24:650390)); ((תשפ&quot;ג, 39|תיקון מס' 2 לחוק לפינוי שדות מוקשים ושטחי נפלים|25:1804010)), ((50|תיקון מס' 12 לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)|25:1811036)), ((123|חוק סמכויות לאיסוף ואבחון של נתוני נוסעים הנכנסים לישראל או היוצאים ממנה|25:2168823)), ((284|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו־2024)|25:2620741)), ((556|תיקון מס' 12 לפקודת האגודות השיתופיות|25:3005124)), ((617|תיקון מס' 32 לחוק הנכים (תגמולים ושיקום)|25:3020007)), ((642|חוק למניעת העסקה במוסדות מסוימים של מי שהורשע באלימות כלפי ילדים וחסרי ישע|25:3026666)); ((תשפ&quot;ד, 67|חוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה|25:3506207)), ((104|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה – חרבות ברזל)|25:3514351)); ((ק&quot;ת תשפ&quot;ד, 463|תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (משמורת והרחקה של שוהים שלא כדין שהם תושבי רצועת עזה)|10886)); ((ס&quot;ח תשפ&quot;ד, 216|חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה - חרבות ברזל) (סדרי מינהל, תקופות כהונה ותאגידים)|25:3594903)); ((ק&quot;ת תשפ&quot;ד, 618|תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (התמודדות עם תקיפות סייבר חמורות במגזר השירותים הדיגיטליים ושירותי האחסון)|10921)); ((ס&quot;ח תשפ&quot;ד, 413, 413|חוק התמודדות עם תקיפות סייבר חמורות במגזר השירותים הדיגיטליים ושירותי האחסון (הוראת שעה - חרבות ברזל)|25:3815292)); ((ק&quot;ת תשפ&quot;ד, 1342|תיקון לתקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (משמורת והרחקה של שוהים שלא כדין שהם תושבי רצועת עזה)|11072)); ((ס&quot;ח תשפ&quot;ד, 883|חוק הגנת הסביבה (ייעול הליכי רישוי סביבתי) (תיקוני חקיקה)|25:4328606)), ((936|תיקון מס' 6 לחוק תשלומים לפדויי שבי|25:4546317)), ((986|תיקון מס' 17 לחוק הספורט|25:4618954)), ((1037|תיקון מס' 8 והוראת שעה לחוק קידום התחרות בענף המזון|25:4642909)), ((1098|תיקון לחוק התמודדות עם תקיפות סייבר חמורות במגזר השירותים הדיגיטליים ושירותי האחסון (הוראת שעה – חרבות ברזל)|25:4712389)), ((1322|תיקון מס' 4 לחוק רכבת תחתית (מטרו)|25:4758425)), ((1350|חוק הפרות תעבורה מינהליות|25:4765655)), ((1491|תיקון מס' 13 לחוק הגנת הפרטיות|25:4810658)); ((תשפ&quot;ה, 198|חוק הסדרת העיסוק בעבודה במערכת קירור או מיזוג אוויר|25:5482863)), ((332|חוק להסדרה של הצבת כוורות, האבקה וייצור דבש|25:5752364)), ((423|חוק להשגת יעדי התקציב וליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2025 (תיקוני חקיקה)|25:6133485)), ((426|תיקון מס' 2 לחוק התמודדות עם תקיפות סייבר חמורות במגזר השירותים הדיגיטליים ושירותי האחסון (הוראת שעה - חרבות ברזל)|25:6165262)), ((501|תיקון מס' 31 לחוק המים|25:6191613)), ((778|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה - חרבות ברזל)|25:8007291)), ((801|תיקון מס' 3 לחוק התמודדות עם תקיפות סייבר חמורות במגזר השירותים הדיגיטליים ושירותי האחסון (הוראת שעה – חרבות ברזל)|25:8529139)); ((תשפ&quot;ו, 79|חוק מס חברות מזערי בקבוצה רב־לאומית|25:10503660)), ((264|תיקון מס' 4 לחוק התמודדות עם תקיפות סייבר חמורות במגזר השירותים הדיגיטליים ושירותי האחסון (הוראת שעה)|25:11074261)), ((370|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)|25:12224370)), ((523|חוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית|25:12433004)), ((532|חוק חובת דיווח על מלאי מזון לבעלי חיים ומלאי חיטה לשם היערכות למחסור משמעותי|25:12846918)), ((562|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (סיוע לעסקים ולמוסדות ציבור)|25:12958311)). &lt;!-- תיקון אחרון: תשפ&quot;ו-6 --&gt;
''שינוי התוספות:'' ((ק&quot;ת תשס&quot;ב, 146|שינוי התוספות לחוק|6136)); ((תשס&quot;ח, 171|שינוי התוספת הראשונה לחוק|6626)); ((תשע&quot;א, 125|שינוי התוספת הראשונה לחוק|6938)), ((281|שינוי התוספת הראשונה לחוק (מס' 2)|6953)); ((תשע&quot;ו, 842|שינוי התוספת הראשונה לחוק|7631)); ((תשע&quot;ח, 1796|שינוי התוספות הראשונה והשנייה לחוק|7985)). ''דחיית תחילה:'' ((ק&quot;ת תשס&quot;ד, 242|צו שירות נתוני אשראי (דחיית תחילתו של החוק)|6292)); ((תשע&quot;ו, 1184|צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (תחילת החוק)|7665)); ((תשע&quot;ח, 2068|צו הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (דחיית יום התחילה המאוחר)|8011)); ((תשע&quot;ט, 54|צו נתוני אשראי (דחיית יום התחילה של החוק)|8074)).

@ 1. מטרה (תיקון: תשס&quot;ה-8)
: חוק זה מטרתו להסמיך באופן הדרגתי את בית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לענינים מינהליים לדון בענינים מינהליים הנדונים בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק או בבתי משפט אחרים, על ידי שופטים של בית המשפט המחוזי שייקבעו לצורך זה, ולפי סדרי דין מיוחדים שייקבעו.

@ 2. הגדרות
: בחוק זה -
:- &quot;ענינים מינהליים&quot; - ענינים הנוגעים לסכסוכים שבין אדם לרשות;
:- &quot;רשות&quot; - רשות מרשויות המדינה, רשות מקומית, וכן גופים ואנשים אחרים הממלאים תפקידים ציבוריים על פי דין;
:- &quot;החלטה של רשות&quot; - החלטה של רשות במילוי תפקיד ציבורי על פי דין, לרבות העדר החלטה וכן מעשה או מחדל.

@ 3. בית משפט לענינים מינהליים (תיקון: תשס&quot;ז-4)
: (א) בית משפט מחוזי ישב כבית משפט לענינים מינהליים בהתאם להוראות חוק זה (להלן - בית משפט לענינים מינהליים).
: (ב) שופטי בית משפט לענינים מינהליים יהיו נשיא בית המשפט המחוזי ושופטים אחרים של בית המשפט המחוזי, שיקבע נשיא בית המשפט המחוזי, על פי הנחיות שקבע נשיא בית המשפט העליון לענין זה; תקופת הכהונה של שופט בית משפט לענינים מינהליים תהא ארבע שנים וניתן להאריכה לתקופות כהונה נוספות של ארבע שנים כל אחת; ואולם ניתן לקבוע תקופת כהונה קצרה יותר בהתאם לצורכי בית המשפט.
: (ג) מקרב השופטים שנקבעו כאמור בסעיף קטן (ב) ימונה סגן נשיא לענינים מינהליים (להלן - סגן הנשיא); על מינוי של סגן הנשיא ועל כהונתו יחולו הוראות [[סעיף 9 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ&quot;ד-1984]], ואולם כהונתו של סגן הנשיא תיפסק אם חדל לכהן כשופט של בית משפט לענינים מינהליים.

@ 4. הרכב
: (א) בית משפט לענינים מינהליים ידון בשופט אחד, ואולם רשאי נשיא בית המשפט המחוזי או סגן הנשיא לקבוע כי ענין מסוים יידון בשלושה.
: (ב) נשיא בית המשפט העליון רשאי לקבוע סוגי ענינים שיידונו בשלושה; הודעה על סוגי ענינים שנקבעו לפי סעיף קטן זה תפורסם ברשומות.

@ 5. סמכות בית המשפט (תיקון: תשס&quot;א-3, תשס&quot;ה-8)
: בית משפט לענינים מינהליים ידון באלה -
: (1) עתירה נגד החלטה של רשות או של גוף המנוי [[בתוספת הראשונה]] בענין המנוי [[בתוספת הראשונה]] ולמעט עתירה שהסעד העיקרי המבוקש בה ענינו התקנת תקנות, לרבות ביטול תקנות, הכרזה על בטלותן או מתן צו להתקין תקנות (להלן - עתירה מינהלית);
: (2) ערעור המנוי [[בתוספת השניה]] (להלן - ערעור מינהלי);
: (3) תובענה המנויה [[בתוספת השלישית]] (להלן - תובענה מינהלית);
: (4) ענין מינהלי או ענין אחר שנקבע בחוק אחר כי בית משפט לענינים מינהליים ידון בו, ובכפוף להוראות אותו חוק.

@ 5א. סמכות בית משפט לעניינים מינהליים בירושלים לדון בענייני האזור (תיקון: תשע&quot;ח-5)
: (א) בית משפט לעניינים מינהליים בירושלים ידון, נוסף על סמכותו לפי [[סעיף 5]], גם באלה:
:: (1) עתירה נגד החלטה של רשות או של גוף המנוי [[בתוספת הרביעית]], הפועלים ביהודה והשומרון (להלן - האזור), בעניין המנוי [[בתוספת הרביעית]], ולמעט עתירה שהסעד העיקרי המבוקש בה עניינו התקנת תחיקת הביטחון לרבות ביטולה, הכרזה על בטלותה או מתן צו להתקנתה (להלן - עתירה מינהלית בענייני האזור);
:: (2) ערעור המנוי [[בתוספת החמישית]] (להלן - ערעור מינהלי בענייני האזור).
: (ב)(1) עתירה מינהלית בענייני האזור תידון לפי הוראות חוק זה כאילו היא עתירה מינהלית לפי [[סעיף 5(1)]].
:: (2) ערעור מינהלי בענייני האזור יידון לפי הוראות חוק זה כאילו הוא ערעור מינהלי לפי [[סעיף 5(2)]].
: (ג) בסעיף זה -
::- &quot;מפקד צבאי&quot; - כמשמעותו [[בצו בדבר הוראות ביטחון [נוסח משולב] (יהודה והשומרון) (מס' 1651), התש&quot;ע-2009]];
::- &quot;תחיקת הביטחון&quot; - כל אחד מאלה:
::: (1) מנשר, צו, תקנה, אכרזה, הודעה, מודעה, או מסמך אחר, שנתנו מפקד כוחות צבא הגנה לישראל באזור, מפקד צבאי או רשות אחרת הפועלת מכוחם, מטעמם או באישורם;
::: (2) הדין החל באזור כתוקפו מזמן לזמן;
::: (3) הוראה שניתנה מכוח דבר חקיקה כאמור בפסקה (1) או הדין כאמור בפסקה (2), והיא בת-פועל תחיקתי.

@ 6. העברת דיון בעתירה מינהלית
: מצא בית משפט לענינים מינהליים, לבקשת בעל דין, היועץ המשפטי לממשלה, או מיוזמתו, כי עתירה מינהלית שבפניו מעלה ענין בעל חשיבות, רגישות או דחיפות מיוחדת, רשאי הוא, לאחר שקיבל את תגובת בעלי הדין, להורות על העברת הדיון בעתירה לבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק.

@ 7. שינוי התוספות
: שר המשפטים, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את התוספות לחוק זה, ובכלל זה להרחיבן או לגרוע מהן.

@ 8. עילות, סמכויות וסעדים
: בית משפט לענינים מינהליים ידון בעתירה מינהלית ובערעור מינהלי בהתאם לעילות, לסמכויות ולסעדים שלפיהם דן בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, בשינויים המחויבים לגבי עתירה מינהלית ולגבי ערעור מינהלי.

@ 9. צו ביניים
: בית משפט לענינים מינהליים רשאי, בכל שלב של הדיון, ליתן צו ביניים בתנאים שיקבע.

@ 10. רשם
: (א) רשם של בית משפט מחוזי יכהן גם כרשם של בית משפט לענינים מינהליים (להלן - הרשם).
: (ב) פסק דין של הרשם דינו, לענין ערעור, כדין פסק דין של בית משפט לענינים מינהליים.
: (ג) ערעור על החלטה של הרשם יידון לפני שופט בית משפט לענינים מינהליים.

@ 11. ערעור
: פסק דין של בית משפט לענינים מינהליים, בעתירה מינהלית ובתובענה מינהלית, ניתן לערעור בפני בית המשפט העליון.

@ 12. בקשת רשות ערעור (תיקון: תשס&quot;ה-8, תשס&quot;ח-10, תש&quot;ע-5)
: (א) פסק דין של בית משפט לענינים מינהליים בערעור מינהלי ובערעור על החלטת הרשם, והחלטה אחרת של בית משפט לענינים מינהליים יהיו נתונים לערעור לפני בית המשפט העליון אם ניתנה רשות לכך מאת שופט של בית המשפט העליון שנשיא בית המשפט העליון קבע לכך.
: (ב) לענין סעיף זה, &quot;החלטה אחרת&quot; -
:: (1) החלטה בבקשה למתן צו ביניים בעתירה מינהלית;
:: (1א) החלטה בבקשה למתן סעד זמני בערעור מינהלי ובתובענה מינהלית;
:: (2) החלטה שניתנה לאחר פסק הדין ואינה נבלעת בו;
:: (3) החלטה בענין חיסיון;
:: (3א) החלטה בענין סמכות ענינית או סמכות שיפוט בין-לאומית, למעט החלטה בשאלה אם עניין מסוים הוא עניין כלכלי–מינהלי, אם לאו, כאמור [[בסעיף 41(ג)(2) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ&quot;ד-1984]];
:: (3ב) החלטה בעניין התיישנות בתובענה מינהלית;
:: (3ג) החלטה בעניין אגרה, עירבון או ערובה;
:: (3ד) החלטה בעניין מינוי או פסילת מומחה בתובענה מינהלית;
:: (3ה) החלטה בעניין בקשה לצירוף בעל דין או החלטה בעניין בקשה להגיש הודעת צד שלישי;
:: (3ו) אישור תובענה ייצוגית לפי [[חוק תובענות ייצוגיות, התשס&quot;ו-2006]], לרבות החלטה ולפיה רשות לא הוכיחה כי חדלה מגביה לפי [[סעיף 9(ב) לחוק האמור]];
:: (3ז) דחיית בקשה להארכת מועד שמשמעותה שלילת האפשרות לפתוח בהליך;
:: (3ח) דחיית בקשה לדחות תובענה מינהלית על הסף מחמת מעשה בית דין;
:: (3ט) דחיית בקשה לעיכוב הליכים בשל הסכם בוררות, תניית שיפוט, פורום לא נאות או הליכים המתקיימים בערכאה אחרת;
:: (3י) החלטה בעניין תיקון כתב טענות בתובענה מינהלית;
:: (4) ענינים נוספים שקבע שר המשפטים בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.

@ 13. ביצוע ותקנות
: שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו, ובכלל זה תקנות בדבר -
: (1) קביעת אגרות באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת;
: (2) סדרי הדין בעתירה מינהלית, בערעור מינהלי ובתובענה מינהלית, לרבות לענין המועד להגשת עתירה, מועדים אחרים, צו ביניים וקביעת ערובה למתן צו ביניים; סדרי הדין בעתירה מינהלית יהיו במתכונת דומה לסדרי הדין הנהוגים בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, בשינויים שיקבע שר המשפטים, באופן שיבטיחו סעד מהיר ויעיל תוך אפשרות לקיום בירור עובדתי ככל שהדבר דרוש;
: (3) הוצאה לפועל של פסקי דין והחלטות לפי חוק זה.
: ((פורסמו [[תקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין), התשס״א–2000]].))

@ 14. תחולת [[חוק בתי המשפט]]
: הוראות [[חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ&quot;ד-1984]], יחולו על הליך לפי חוק זה אם אין בחוק זה הוראה אחרת לענין הנדון ואם אין בענין הנדון או בהקשרו דבר שאינו מתיישב עם הוראות חוק זה.

@ 15. : ((הנוסח שולב [[בפקודת האגודות השיתופיות]].))
@ 16. : ((הנוסח שולב [[בפקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פטורין), 1938]].))
@ 17. : ((הנוסח שולב [[בפקודת התעבורה]].))
@ 18. : ((הנוסח שולב [[בחוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה), התשכ&quot;א-1961]].))
@ 19. : ((הנוסח שולב [[בחוק הרשויות המקומיות (ביוב), התשכ&quot;ב-1962]].))
@ 20. : ((הנוסח שולב [[בחוק התכנון והבניה, התשכ&quot;ה-1965]].))
@ 21. : ((הנוסח שולב [[בחוק רישוי עסקים, התשכ&quot;ח-1968]].))
@ 22. : ((הנוסח שולב [[בחוק פיקוח על בתי ספר, התשכ&quot;ט-1969]].))
@ 23. : ((הנוסח שולב [[בחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), התשל&quot;ו-1976]].))
@ 24. : ((הנוסח שולב [[בחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]].))
@ 25. : ((הנוסח שולב [[בחוק העתיקות, התשל&quot;ח-1978]].))
@ 26. : ((הנושח שולב [[בחוק העמותות, התש&quot;ם-1980]].))
@ 27. : ((הנוסח שולב [[בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ&quot;ד-1984]].))
@ 28. : ((הנוסח שולב [[בחוק חופש המידע, התשנ&quot;ח-1998]].))
@ 29. : ((הנוסח שולב [[בחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ&quot;ח-1998]].))

@ 30. תחילה
: תחילתו של חוק זה ביום שקבע שר המשפטים בצו או בתום שישה חודשים מיום פרסומו, לפי המוקדם.

@ 31. הוראות מעבר
: הוראות חוק זה לא יחולו על עתירה נגד החלטה של רשות בענין המנוי [[בתוספת הראשונה]], ערעור המנוי [[בתוספת השניה]] ותובענה המנויה [[בתוספת השלישית]], שהוגשו קודם לתחילתו.

== תוספת ראשונה ==
==== ((([[סעיף 5(1)]]))) ====

@ 1. (תיקון: ק&quot;ת תשס&quot;ב, תשס&quot;ה-8, ק&quot;ת תשע&quot;ו)
: '''ארנונות''' -
: (א) עניני ארנונה לפי כל דין, למעט החלטות שר הפנים, שר האוצר או שניהם יחד.
: (ב) על אף הסייג האמור בפרט משנה (א), לרבות החלטה של שר הפנים לפי [[פקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פטורין), 1938]], והחלטה של שר האוצר לפי [[סעיף 5(ד) לפקודה האמורה]]; ולמעט -
:: (1) החלטה של שר הפנים לפי [[+|סעיפים 3]] [[ו-5א לפקודה האמורה]];
:: (2) החלטה בעלת תחולה ארצית הקובעת הנחיות לפי [[הפקודה האמורה]].

@ 2. (תיקון: תשס&quot;ה-8)
: '''חופש המידע''' - החלטה של רשות לפי [[חוק חופש המידע, התשנ&quot;ח-1998]].

@ 3. (תיקון: תשס&quot;א, תשס&quot;א-2, תשס&quot;ה-8, ק&quot;ת תשע&quot;ח)
: '''חינוך''' - החלטה של רשות בעניני חינוך, למעט החלטת ממשלה והחלטת שר, ולמעט:
: (1) החלטה בעלת תחולה ארצית או מגזרית הקובעת כללים או הנחיות בענינים האלה:
:: (א) תקצוב;
:: (ב) תכניות לימודים;
:: (ג) הכשרת עובדי הוראה;
: (2) (((נמחקה);))
: (3) החלטה בעניני השכלה גבוהה.

@ 4. (תיקון: ק&quot;ת תשס&quot;ב, ק&quot;ת תשע&quot;ו)
: '''מועצות דתיות''' -
: (א) החלטה של מועצה דתית או של נושא משרה או תפקיד בה, למעט רב מקומי, ולמעט החלטה כאמור הטעונה אישור הממשלה או אישור שר; לענין זה, &quot;אישור&quot; - בכל דרך ולרבות החלטה שלא לאשר.
: (ב) עניני כשירות לכהונה ופסלות לכהונה במועצה דתית לפי [[חוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל&quot;א-1971]], לרבות ענייני כשירות לכהונה ופסלות לכהונה של ממונים שמונו לפי [[סעיף 6(ב2) לחוק האמור]], ולרבות כהונה בועדה ממונה לפי [[סעיף 10ב לחוק האמור]].
: (ג) החלטה של השר לשירותי דת לפי [[+|סעיפים 2]] [[ו-6(א) לחוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל&quot;א-1971]], וכן החלטה של רשות לפי [[+|סעיפים 3]] [[ו-4 לחוק האמור]].

@ 5. (תיקון: תשס&quot;ה-8)
: '''מכרזים''' - עניני מכרזים של גוף או רשות המנויים [[בסעיף 2 לחוק חובת המכרזים, התשנ&quot;ב-1992]], ועניני מכרזים של רשות מקומית, שענינם התקשרות בחוזה לביצוע עסקה בטובין או במקרקעין, לביצוע עבודה או לרכישת שירותים, וכן מכרזים שענינם מתן רישיון או זיכיון לפי דין.

@ 6. (תיקון: תשס&quot;ה-8, תש&quot;ע-5)
: '''עמותות וחברות לתועלת הציבור''' -
: (1) החלטה של רשות לפי [[חוק העמותות, התש&quot;ם-1980]], למעט לפי [[פרק ז' לחוק האמור]];
: (2) החלטה של רשם החברות או רשם ההקדשות לפי [[חוק החברות, התשנ&quot;ט-1999]], הנוגעת לחברה לתועלת הציבור, למעט החלטה של רשם ההקדשות להגיש לבית המשפט בקשות לפי [[החוק האמור]] כדי שיכריע בעניין ושיידונו בבית המשפט, לרבות לעניין פירוק, וכן החלטה לעניין אישור עסקאות לפי [[סעיף 345יב לחוק האמור]] ולעניין התראות לפירוק לפי [[סעיף 345יט לחוק האמור]].

@ 7. (תיקון: תשע&quot;א-2, ק&quot;ת תשע&quot;ח, תשפ&quot;ג-4)
: '''רישוי עסקים''' -
: (1) עניני מתן רשיון או ביטול רשיון, היתר זמני, היתר מזורז או אישור לעסק טעון רישוי, לרבות קביעת תנאים לפי [[חוק רישוי עסקים, התשכ&quot;ח-1968]].
: (2) החלטת ועדת השגות לפי [[סימן ב' לפרק ז' לחוק לקידום תשתיות לאומיות, התשפ&quot;ג-2023]].

@ 7א. (תיקון: תשע&quot;ב-7, תשע&quot;ט)
: '''הסדרת הפעלת עסק''' - החלטה של רשות לפי הוראות החיקוקים המפורטים בזה:
: (1) [[חוק הדיור המוגן, התשע&quot;ב-2012]];
: (2) החלטה של רשות לפי [[חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות, התשע&quot;ט-2018]].

@ 8. (תיקון: ק&quot;ת תשס&quot;ב, תשע&quot;ד-3, ק&quot;ת תשע&quot;ו)
: '''רשויות מקומיות''' -
: (א) החלטה של רשות מקומית או של נושא משרה או תפקיד בה, למעט החלטה הטעונה אישור של שר הפנים לפי דין, שעניינה העיקרי של העתירה הוא החלטת שר הפנים.
: (ב) עניני כשירות לכהונה ופסלות לכהונה של ראש רשות מקומית ושל חבר מועצת רשות מקומית לפי כל דין למעט החלטה לפי [[סעיף 19א לחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), התשל&quot;ה-1975]], והחלטה לפי [[הסעיף האמור]] כפי שהוא מוחל [[בסעיף 6א1 לחוק המועצות האזוריות (בחירת ראש המועצה), התשמ&quot;ח-1988]]; לענין זה &quot;מועצת רשות מקומית&quot; - לרבות מועצה ממונה או ועדה ממונה.

@ 8א. (תיקון: תשפ&quot;ב-8)
: '''חברות גבייה ועובדיהן''' - החלטה של ועדת אישורים לפי [[פקודת העיריות]].

@ 9. : '''תיירות''' - עניני שירותי תיירות לפי [[חוק שירותי תיירות, התשל&quot;ו-1976]].

@ 10. (תיקון: ק&quot;ת תשס&quot;ב, תשס&quot;ה-8, תשס&quot;ח-13, תשע&quot;א-15, תשע&quot;ד-8, ק&quot;ת תשע&quot;ו, תשע&quot;ו-12, תשע&quot;ז-8, תשע&quot;ז-11, תשע&quot;ח-7, תשפ&quot;ו-4)
: '''תכנון ובניה''' -
: (א) עניני תכנון ובניה לפי [[חוק התכנון והבניה, התשכ&quot;ה-1965]], למעט לפי [[-#פרק י|פרק י': פיקוח, אכיפה ועונשין]] ולפי [[חוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים לדיור (הוראת שעה), התשע&quot;ד-2014]], ולמעט החלטות שענינן תכנית מיתאר ארצית או מחוזית והחלטות שר הפנים או שר האוצר.
: (א1) ענייני תכנון לפי [[חוק הליכי תכנון ובנייה להאצת הבנייה למגורים (הוראת שעה), התשע&quot;א-2011]], למעט החלטות שר הפנים.
: (ב) החלטה של רשות בעניני תכנון ובניה אחרים, למעט החלטות שר, לפי הוראות החיקוקים המפורטים בזה:
:: (1) [[סעיף 5 לחוק רישום שיכונים ציבוריים (הוראת שעה), התשכ&quot;ד-1964]];
:: (2) [[פרק ג' לחוק בינוי ופינוי של אזורי שיקום, התשכ&quot;ה-1965]];
:: (3) [[חוק הדרכים (שילוט), התשכ&quot;ו-1966]];
:: (4) [[סעיף 21א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ&quot;ב-1982]];
:: (5) [[חוק הליכי תכנון ובניה (הוראת שעה), התש&quot;ן-1990]];
:: (6) [[סימן ה' בפרק ז' לחוק אזורים חופשיים לייצור בישראל, התשנ&quot;ד-1994]];
:: (7) [[חוק זיכיון ים המלח (תכנון ובניה) (הוראות שעה לעבודות מסוימות), התשנ&quot;ד-1994]];
:: (8) [[סעיף 23 לחוק אוויר נקי, התשס&quot;ח-2008]].
: (ג) החלטה של רשות לפי [[חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, התשע&quot;ו-2016]], למעט החלטה של הממשלה או של שר.
: (ד) החלטה של מנהל הרשות להתחדשות עירונית לפי [[סעיף 2א לחוק פינוי ובינוי (עידוד מיזמי פינוי ובינוי), התשס&quot;ו-2006]], וכן החלטה של שר המשפטים לפי [[סעיף 2ב לחוק האמור]].
: (ה) החלטה של רשות לפי [[חוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית, התשפ&quot;ו-2026]], למעט החלטות הממשלה כהגדרתה [[בחוק האמור]].

@ 11. (תיקון: ק&quot;ת תשס&quot;ב, תשע&quot;ו-4, ק&quot;ת תשע&quot;ו)
: '''ביטחון הציבור''' -
: (א) החלטה של רשות לפי [[חוק כלי היריה, התש&quot;ט-1949]], למעט החלטות של הממשלה או של שר.
: (ב) הכרזה לפי [[סעיף 6ב לחוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור, התשס&quot;ה-2005]], בתקופת תוקפו של [[אותו סעיף]].
: (ג) החלטה של רשות לפי [[+|סעיפים 7]] [[ו-8 לחוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור, התשס&quot;ה-2005]].

@ 12. (תיקון: ק&quot;ת תשס&quot;ב, תשס&quot;ה-8, ק&quot;ת תשס&quot;ח, תש&quot;ע-4, תשע&quot;א-17, תשע&quot;ב-2, תשע&quot;ז-5, ק&quot;ת תשע&quot;ח, תשפ&quot;ב-5)
: '''מינהל אוכלוסין, עובדים זרים ומסתננים''' - החלטה של רשות לפי חוקים אלה, למעט החלטות הממשלה ולמעט החלטות הנתונות לערר לפני בית הדין לעררים לפי [[פרק רביעי1 לחוק הכניסה לישראל, התשי&quot;ב-1952]]:
: (1) [[חוק הכניסה לישראל, התשי&quot;ב-1952]];
: (2) [[חוק האזרחות, התשי&quot;ב-1952]];
: (3) [[חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס&quot;ג-2003]];
: (3א) (((הוראת שעה בתקופת תוקפו של [[חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשפ&quot;ב-2022]], עד יום 14.3.2027):)) [[חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשפ&quot;ב-2022]];
: (4) [[חוק עובדים זרים, התשנ&quot;א-1991]], למעט החלטה לפי [[+|פרקים ד'3]] [[או ה' בחוק האמור]];
: (5) [[חוק הדרכונים, התשי&quot;ב-1952]];
: (6) [[חוק עדכון כתובת, התשס&quot;ה-2005]];
: (7) [[חוק השמות, התשט&quot;ז-1956]];
: (8) [[חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי&quot;ד-1954]];
: (9) [[חוק השבות, התש&quot;י-1950]];
: (10) [[חוק מרשם האוכלוסין, התשכ&quot;ה-1965]].

@ 13. (תיקון: ק&quot;ת תשס&quot;ב)
: '''דיור ציבורי''' - החלטה של רשות בענין דיור ציבורי לפי [[חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה), התשנ&quot;ט-1998]], למעט [[-|סעיף 12]], ולפי [[חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי, התשנ&quot;ח-1998]], וכן עניני דיור ציבורי לפי כל נוהל.

@ 14. (תיקון: ק&quot;ת תשס&quot;ב, תשס&quot;ה-12, תשס&quot;ו, תשע&quot;א-11, תשע&quot;א-20, תשע&quot;ה, ק&quot;ת תשע&quot;ו, תשע&quot;ו-10, תשע&quot;ז-6)
: '''תעבורה''' -
: (א) החלטה של רשות לפי [[פקודת התעבורה]], לרבות החלטה בעניני רישוי ובטיחות של נהגים, רכב, שירותי אוטובוסים, שירותי מוניות והוראת נהיגה, למעט החלטות שר, ולמעט כל ענין שבסמכות בית משפט לתעבורה.
: (ב) החלטה של הממונה על הרישום לפי [[סעיף 5 בחוק הספנות (כלי שיט זר בשליטה של גורם ישראלי), התשס&quot;ה-2005]].
: (ג) החלטה של המנהל לפי [[+|סעיפים 2]] [[ו-6 עד 9 לחוק ספנות חופית (היתר לכלי שיט זר), התשס&quot;ו-2005]].
: (ד) החלטה של רשות לפי [[חוק הטיס, התשע&quot;א-2011]].
: (ד1) החלטה של רשות לפי [[חוק רשות שדות התעופה, התשל&quot;ז-1977]], למעט החלטות הממשלה והחלטות הטעונות אישור של הממשלה.
: (ד2) החלטה של רשות לפי [[חוק רישוי שירותי התעופה, התשכ&quot;ג-1963]].
: (ד3) החלטה של רשות לפי [[חוק רשות התעופה האזרחית, התשס&quot;ה-2005]], למעט החלטה לפי [[סעיף 6 לחוק האמור]].
: (ה) החלטה של רשות לפי [[סימן ב' לפרק ב' לפקודת מסילות הברזל [נוסח חדש], התשל&quot;ב-1972]], וכן החלטה של רשות לעניין מסילת ברזל לפי [[הפקודה האמורה]].
: (ו) החלטה של רשות בעניין מתן תג נכה לפי [[סעיף 1 לחוק חניה לנכים, התשנ&quot;ד-1993]].
: (ז) החלטה של רשות לפי [[חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע&quot;ו-2016]].

@ 15. (תיקון: ק&quot;ת תשס&quot;ב)
: '''שיפוץ בתים ואחזקתם''' - החלטה של רשות לפי [[חוק שיפוץ בתים ואחזקתם, התש&quot;ם-1980]].

@ 16. (תיקון: תשס&quot;ב)
: '''מפלגות''' - שינוי שם של מפלגה לפי הוראות [[סעיף 8(ב) לחוק המפלגות, התשנ&quot;ב-1992]].

@ 17. (תיקון: תשס&quot;ב-3, ק&quot;ת תשס&quot;ד, תשס&quot;ה-8, תשע&quot;ו-7, ק&quot;ת תשע&quot;ט)
: '''שירות נתוני אשראי''' - החלטה של רשות לפי [[חוק נתוני אשראי, התשע&quot;ו-2016]].

@ 18. (תיקון: תשס&quot;ב-4, תשע&quot;ו-11, ק&quot;ת תשע&quot;ח-2) : (((בוטל).))

@ 19. (תיקון: תשס&quot;ג, תשס&quot;ד, תשס&quot;ה-8, תשע&quot;ד-2)
: '''בעלי חיים''' -
: (1) החלטה של המנהל לפי [[סעיף 16 בחוק להסדרת הפיקוח על כלבים, התשס&quot;ג-2002]];
: (2) החלטה של רשות לפי [[פקודת מחלות בעלי חיים [נוסח חדש], התשמ&quot;ה-1985]].

@ 20. (תיקון: תשס&quot;ה)
: '''משק הדלק''' - החלטה של המנהל בבקשה לפי [[סעיף 3(ג) לחוק משק הדלק (איסור מכירת דלק לתחנות תדלוק מסוימות), התשס&quot;ה-2005]].

@ 21. (תיקון: תשס&quot;ה-2, תשס&quot;ה-5, תשס&quot;ה-8, תשס&quot;ה-9, תשס&quot;ו-5, תשס&quot;ז, תשס&quot;ז-6, תשס&quot;ח-2, תשס&quot;ח-4, תשס&quot;ח-6, תשס&quot;ח-11, תש&quot;ע-5, תשע&quot;א-5, תשע&quot;א-10, תשע&quot;ג, תשע&quot;ו-5, תשע&quot;ו-11, תשע&quot;ו-13, תשע&quot;ז-3, תשע&quot;ז-10, ק&quot;ת תשע&quot;ח, תשפ&quot;א, תשפ&quot;ה)
: '''הסדרת עיסוק''' - החלטה של רשות לפי הוראות החיקוקים המפורטים בזה:
: (1) החלטה של המועצה לפי [[+|סעיפים 7]], [[+|10]], [[+|11]], [[+|29(ב)]] [[או 37(ג) לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ על ידי יועצי מס, התשס&quot;ה-2005]];
: (2) (((נמחקה);))
: (2א) (((נמחקה);))
: (2ב) [[פקודת המיילדות]];
: (3) [[חוק רואי חשבון, התשט&quot;ו-1955]];
: (4) [[חוק המהנדסים והאדריכלים, התשי&quot;ח-1958]];
: (5) [[חוק לשכת עורכי הדין, התשכ&quot;א-1961]], למעט החלטות שר המשפטים לפי [[החוק האמור]];
: (6) [[חוק סוכני המכס, התשכ&quot;ה-1964]];
: (7) [[חוק הפטנטים, התשכ&quot;ז-1967]] - [[-|פרק ט']];
: (8) החלטות ועדת האישורים ומינהל בתי המשפט לפי [[סעיפים 5א עד 5ז לחוק ההוצאה לפועל, התשכ&quot;ז-1967]];
: (9) [[חוק הנוטריונים, התשל&quot;ו-1976]];
: (10) [[פקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל&quot;ז-1976]];
: (11) [[חוק הפסיכולוגים, התשל&quot;ז-1977]];
: (12) [[פקודת רופאי השיניים [נוסח חדש], התשל&quot;ט-1979]];
: (13) [[חוק הצלילה הספורטיבית, התשל&quot;ט-1979]];
: (14) [[פקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ&quot;א-1981]], למעט החלטה לפי [[-|סעיפים 44]], [[-|47א עד 47ג]] [[-|ו-63 לפקודה]];
: (15) [[חוק השימוש בהיפנוזה, התשמ&quot;ד-1984]];
: (16) [[חוק הרופאים הווטרינרים, התשנ&quot;א-1991]];
: (17) [[חוק העיסוק באופטומטריה, התשנ&quot;א-1991]];
: (18) (((נמחקה);))
: (19) [[חוק המתווכים במקרקעין, התשנ&quot;ו-1996]];
: (20) [[חוק העובדים הסוציאליים, התשנ&quot;ו-1996]];
: (21) [[חוק שירותי הובלה, התשנ&quot;ז-1997]];
: (22) [[חוק שמאי מקרקעין, התשס&quot;א-2001]];
: (23) [[חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני, התשס&quot;ז-2007]];
: (24) החלטת המנהל או הממונה לפי [[חוק הגז (בטיחות ורישוי), התשמ&quot;ט-1989]];
: (25) החלטה לפי [[+|סעיפים 7]], [[+|8]] [[ו-16 לחוק זכויות תלמידים עם לקות למידה במוסדות על-תיכוניים, התשס&quot;ח-2008]];
: (26) החלטה של המנהל לפי [[חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס&quot;ח-2008]];
: (27) החלטה של רשות לפי [[חוק ההנדסאים והטכנאים המוסמכים, התשע&quot;ג-2012]];
: (28) [[חוק הסדרת העיסוק בהדברה תברואית, התשע&quot;ו-2016]];
: (29) [[חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע&quot;ו-2016]], למעט החלטה של המפקח הקובעת כללים או הנחיות לפי [[החוק האמור]];
: (30) [[חוק הגז הפחמימני המעובה, התשפ&quot;א-2020]];
: (31) [[חוק הסדרת העיסוק בעבודה במערכת קירור או מיזוג אוויר, התשפ&quot;ה-2025]].

@ 22. (תיקון: תשס&quot;ה-4)
: '''שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות''' -
: (1) החלטה של מהנדס רשות מקומית ומתכנן מחוז לפי [[+|סעיף 19לט(ז) או (ח)]], החלטה של הנציב לפי [[+|סעיף 19יג]], [[+|19יג1]], [[+|19יד1]], [[+|19כט1]], [[+|ו-19מג]] והחלטה של הרשם לפי [[סימן י&quot;א ((לפרק ה'1)) לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ&quot;ח-1998]];
: (2) החלטה של גוף מפקח לפי [[סעיף 10(א) לחוק שידורי טלוויזיה (כתוביות ושפת סימנים), התשס&quot;ה-2005]].

@ 23. (תיקון: תשס&quot;ה-6, תשס&quot;ו, תשס&quot;ז-2, תשס&quot;ח-13, תשס&quot;ט, תשע&quot;א-3, תשע&quot;א-4, תשע&quot;א-9, תשע&quot;א-16, תשע&quot;ב-6, תשע&quot;ב-8, ק&quot;ת תשע&quot;ו, תשע&quot;ו-6, ק&quot;ת תשע&quot;ח, תשפ&quot;ד-6)
: '''הגנת הסביבה''' -
: (1) החלטה של רשות לפי [[סעיף 3א לחוק למניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים, התשמ&quot;ח-1988]];
: (2) החלטת ממונה לפי [[פרק ג' לחוק הקרינה הבלתי מייננת, התשס&quot;ו-2005]];
: (3) החלטת ממונה לפי [[חוק לסילוק ולמיחזור צמיגים, התשס&quot;ז-2007]];
: (4) החלטה של רשות לפי [[חוק אוויר נקי, התשס&quot;ח-2008]], למעט החלטות לפי [[+|סעיף 6(ה)]] [[וסימן ג' בפרק ח' לחוק האמור]];
: (5) (((נמחקה);))
: (6) החלטת הממונה והחלטת המפקח לפי [[חלק י&quot;ד לפקודת המכרות]], למעט לפי [[-#חלק יד פרק ד|פרק ד' לחלק האמור]];
: (7) החלטת המנהל לפי [[חוק להסדרת הטיפול באריזות, התשע&quot;א-2011]];
: (8) החלטות המנהל או הממונה לפי [[חוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק, התשע&quot;א-2011]];
: (9) החלטת חשב המשרד להגנת הסביבה לפי [[סעיף 11ח לחוק שמירת הניקיון, התשמ&quot;ד-1984]];
: (10) החלטה של רשות לפי [[חוק הגנת הסביבה (פליטות והעברות לסביבה - חובות דיווח ומרשם), התשע&quot;ב-2012]];
: (11) החלטה של רשות לפי [[חוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות, התשע&quot;ב-2012]];
: (12) החלטה של רשות לפי [[חוק החומרים המסוכנים, התשנ&quot;ג-1993]], למעט החלטה בעניין עיצום כספי;
: (13) החלטה של רשות לפי [[חוק לצמצום השימוש בשקיות נשיאה חד-פעמיות, התשע&quot;ו-2016]];
: (14) החלטה של רשות לפי [[חוק להגנת חיית הבר, התשט&quot;ו-1955]];
: (15) החלטה של הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים, או של נושא תפקיד בה, לפי [[חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ&quot;ח-1998]].

@ 24. (תיקון: תשס&quot;ה-7, ק&quot;ת תשע&quot;ח)
: '''ייבוא וייצוא''' -
: (א) החלטה של רשות לפי [[חוק היטלי סחר ואמצעי הגנה, התשנ&quot;א-1991]];
: (ב) החלטה פרטנית של רשות שעניינה ייבוא לפי כל דין ובכלל זה החלטה פרטנית של רשות שעניינה רישיון ייבוא לפי כל דין.

@ 25. (תיקון: תשס&quot;ה-11, תשפ&quot;ד, תשפ&quot;ד-7)
: '''פדויי שבי, שבויים, חטופים ונעדרים''' - 
: (1) החלטה של הוועדה להכרה באדם כפדוי שבי, לפי [[סעיף 2 לחוק תשלומים לפדויי שבי ולחטופים ששוחררו, התשס&quot;ה-2005]];
: (2) החלטה של ועדה לפי [[סעיף 2 לחוק מימון הוצאות למשפחות שבויים, חטופים ונעדרים, התשס&quot;ח-2008]].

@ 26. (תיקון: תשס&quot;ה-8, תשע&quot;ד-4, תשפ&quot;ג-6)
: '''הטבות וסיוע לנכים ולמשפחות חיילים שנספו במערכה''' -
: (1) החלטה של רשות בעניני הטבות וסיוע הניתנים מכוח נוהלי אגף שיקום נכים במשרד הביטחון;
: (2) החלטה של רשות לפי החיקוקים המפורטים בזה:
:: (1) החלטה של רופא מוסמך ראשי לפי [[תקנות הנכים (טיפול רפואי), התשי&quot;ד-1954]];
:: (2) [[תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (חינוך יתומים לשם רכישת מקצוע או השכלה כללית או מקצועית), התשי&quot;ט-1959]];
:: (3) [[תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (הקלות ליתומים להשתלמות במוסדות להשכלה על-תיכונית), התשי&quot;ט-1959]];
:: (4) [[תקנות משפחות החיילים שנספו במערכה (הקלות לאלמנות לרכישת השכלה מקצועית או השכלה גבוהה), התשכ&quot;ד-1964]];
:: (5) [[תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (לימודים לרכישת מקצוע), התשמ&quot;ח-1987]];
: (3) החלטה של רשות לפי [[חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש&quot;י-1950]], כמפורט להלן:
:: (1) החלטה של העובד הסוציאלי הראשי לפי [[-|סעיף 15ז]];
:: (2) החלטה של ועדת חריגים להטבות לפי [[-|סעיף 15ט]];
:: (3) החלטה של הוועדה למתן סיוע לפנים משורת הדין לפי [[-|סעיף 35א]];
:: (4) החלטה של רשות לפי [[פרק שני1 לחוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי&quot;ט-1959 [נוסח משולב]]].

@ 27. (תיקון: תשס&quot;ה-8)
: '''חתימה אלקטרונית''' - החלטה של הרשם לפי [[חוק חתימה אלקטרונית, התשס&quot;א-2001]].

@ 28. (תיקון: תשס&quot;ה-8, תשפ&quot;ב-8, תשפ&quot;ג-3, תשפ&quot;ד-13)
: '''מאגרי מידע''' -
: (1) החלטה של ראש הרשות להגנת הפרטיות לפי [[חוק הגנת הפרטיות, התשמ&quot;א-1981]], ולפי [[סעיף 330יג(א)(3) לפקודת העיריות]]; בפסקה זו, &quot;ראש הרשות להגנת הפרטיות&quot; - ראש הרשות כהגדרתו [[בחוק הגנת הפרטיות, התשמ&quot;א-1981]];
: (2) החלטה של הממונה על פניות הציבור כמשמעותו [[בסעיף 19(ה) לחוק סמכויות לאיסוף ואבחון של נתוני נוסעים הנכנסים לישראל או היוצאים ממנה, התשפ&quot;ג–2023]].

@ 29. (תיקון: תשס&quot;ה-8, תשע&quot;ו)
: '''גז''' -
: (1) החלטה של רשות לפי [[+|סעיפים 18(ב)]], [[+|21]], [[+|30(ג)]] [[ו-74 לחוק משק הגז הטבעי, התשס&quot;ב-2002]];
: (2) החלטה סופית של הוועדה לתיאום תשתיות לפי [[סימן ד' בפרק ה' לחוק משק הגז הטבעי, התשס&quot;ב-2002]];
: (3) החלטת גוף בודק לפי [[פרק ב'1 לחוק הגז (בטיחות ורישוי), התשמ&quot;ט-1989]].

@ 30. (תיקון: תשס&quot;ו-2, ק&quot;ת תשע&quot;ח, תשפ&quot;ד-8)
: '''ספורט''' -
: (א) החלטה של הרשות המוסמכת לפי [[חוק הנהיגה הספורטיבית, התשס&quot;ו-2005]], וכן החלטה של שר החינוך התרבות והספורט לפי הוראות [[סעיף 4(א) לחוק האמור]];
: (ב) החלטה של רשות שעניינה מתן מעמד ספורטאי בצבא לפי פקודות הצבא כהגדרתן [[בחוק השיפוט הצבאי, התשט&quot;ו-1955]];
: (ג) (((החל מיום 2.7.2026):)) החלטה של רשות לפי [[חוק הספורט, התשמ&quot;ח-1988]], למעט החלטה לפי [[-#פרק ב סימן ז|סימנים ז']] [[-#פרק ב סימן ח|ו-ח' לפרק ב']] ולפי [[פרק ג' לחוק האמור]].

@ 31. (תיקון: תשס&quot;ו-3, תשס&quot;ז)
: '''תאגידים ביטחוניים''' - החלטות לפי [[חוק התאגידים הביטחוניים (הגנה על אינטרסים ביטחוניים), התשס&quot;ו-2005]].

@ 32. (תיקון: תשס&quot;ז, תשס&quot;ז-2, תשס&quot;ז-6, תשס&quot;ח, תשס&quot;ח-2, תשס&quot;ח-13, תשס&quot;ח-15, תשס&quot;ט, תשס&quot;ט-2, תש&quot;ע-5, תשע&quot;ב-9, תשע&quot;ז, תשע&quot;ז-2, תשפ&quot;ד-6, תשפ&quot;ו)
: '''עיצומים כספיים וקנסות אזרחיים''' -
: (1) החלטה של רשות לפי [[פרק ז'1 לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ&quot;ב-1982]];
: (1א) החלטת הממונה לפי [[פרק ד'1 לחוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, התשע&quot;ב-2012]];
: (2) החלטת ממונה לפי [[סעיף 12 לחוק לסילוק ולמיחזור צמיגים, התשס&quot;ז-2007]];
: (3) (((נמחקה);))
: (4) החלטה של הרשות המוסמכת לפי [[פרק ט' לחוק הפיקוח על יצוא ביטחוני, התשס&quot;ז-2007]];
: (5) החלטה של המנהל לפי [[סימן ו' בפרק שני ((לחלק י')) לפקודת מס הכנסה]];
: (6) החלטה של המנהל לפי [[סעיף 18א לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה), התשמ&quot;ט-1989]] ולפי [[סעיף 3א לחוק המקרקעין (החלפת ספק גז המספק גז באמצעות מערכת גז מרכזית), התשנ&quot;א-1991]];
: (7) החלטת המנהל לפי [[סימן ג' בפרק ח' לחוק אוויר נקי, התשס&quot;ח-2008]];
: (8) החלטת ממונה לפי [[חוק למניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים, התשמ&quot;ח-1988]];
: (9) החלטת מנהל לפי [[חוק החומרים המסוכנים, התשנ&quot;ג-1993]];
: (10) החלטת מנהל רשות המים לפי [[סעיף 96 לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010), התשס&quot;ט-2009]];
: (11) החלטת הממונה לפי [[פרק ד' בחלק י&quot;ד לפקודת המכרות]];
: (12) החלטה של המנהל לפי [[פרק ו' לחוק מס חברות מזערי בקבוצה רב-לאומית, התשפ&quot;ו-2025]].

@ 33. (תיקון: תשס&quot;ח-5, תשע&quot;ו-2, ק&quot;ת תשע&quot;ו, ק&quot;ת תשע&quot;ו-2)
: '''בריאות''' -
: (1)(א) החלטת ועדת הערכה או החלטת המנהל לפי [[פרק ד' לחוק השתלת אברים, התשס&quot;ח-2008]];
:: (ב) החלטה של רשות לפי [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (מדדי איכות ומסירת מידע), התשע&quot;ב-2012]];
: (2) (((פרט משנה (2) נוסף [[בסעיף 305 לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע&quot;ו-2015]], אך הפרט כולו הוחלף בסעיף 8 לצו בתי המשפט לעניינים מינהליים (שינוי התוספת הראשונה לחוק), התשע&quot;ו-2016 (ק&quot;ת תשע&quot;ו, 843), שפורסם מאוחר יותר. כוונת המחוקק לא הייתה לבטל את תחולת חוק בתי משפט לענינים מינהליים על החלטות לפי [[חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע&quot;ו-2015]], עם כניסת [[החוק האמור]] לתוקף):))
:: החלטה של רשות לפי [[חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע&quot;ו-2015]].

@ 34. (תיקון: תשס&quot;ח-7, תשע&quot;ב-10) : (((נמחק).))

@ 35. (תיקון: תש&quot;ע)
: '''רכישה לצורכי ציבור''' - החלטה של רשות לפי [[סעיף 9א לפקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור), 1943]].

@ 36. (תיקון: תש&quot;ע-3, תשע&quot;א)
: '''חיילים בשירות קבע''' -
: (א) החלטה של רשות, בהתאם לפקודות הצבא כהגדרתן [[בחוק השיפוט הצבאי, התשט&quot;ו-1955]], בעניין מהעניינים המפורטים להלן, למעט החלטת ממשלה והחלטת שר; לעניין זה, &quot;חייל בשירות קבע&quot; - כהגדרתו [[חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (הליכים לעניין החלטות הנוגעות לחיילים בשירות קבע)=חוק שירות הקבע|בחוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (הליכים לעניין החלטות הנוגעות לשירות קבע), התש&quot;ע-2010]] (להלן - חוק שירות הקבע):
:: (1) סיום שירות הקבע בשל כל אחד מאלה:
::: (א) התנהגות החורגת מאמות המידה הנדרשות מחייל בשירות קבע בדרגתו או במעמדו;
::: (ב) הרשעה בבית דין צבאי או בבית משפט בביצוע עבירה פלילית;
:: (2) הדחה או השעיה של חייל בשירות קבע;
:: (3) אי-קידומו בדרגה של חייל בשירות קבע;
:: (4) אי-מינויו של חייל בשירות קבע לתפקיד או הפסקת מינויו כאמור;
: (ב) החלטה של שר הביטחון לפי [[סעיף 2 לחוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (חיילות בשירות קבע), התשע&quot;א-2010]].

@ 37. (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;א, ק&quot;ת תשע&quot;א-2, ק&quot;ת תשע&quot;ו)
: '''שוטרים וסוהרים''' -
: (1) החלטה בעניין המנוי [[בסעיף 93א לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל&quot;א-1971]] למעט כל החלטה הנוגעת למינוי המפקח הכללי של המשטרה;
: (2) החלטה בעניין המנוי [[בסעיף 129 לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל&quot;ב-1971]] למעט כל החלטה הנוגעת למינוי נציב בתי הסוהר;
: (3) החלטה לפי [[+|סעיפים 73]] [[ו-81 לחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש&quot;ל-1970]].

@ 38. (תיקון: תשע&quot;א-6, תשע&quot;ט-2, תשפ&quot;ב-3, תשפ&quot;ג)
: החלטה של רשות לפי [[חוק לפינוי שדות מוקשים ושטחי נפלים, התשע&quot;א-2011]], למעט החלטה לפי [[+|סעיפים 4(א)(1)]], [[+|18(ג)]], [[+|19]] [[ו-27 עד 30 לחוק האמור]].

@ 39. (תיקון: תשע&quot;א-7, ק&quot;ת תשע&quot;ח, תשפ&quot;ג-5)
: '''אגודות שיתופיות''' -
: (א) החלטה של ועדת השגות לפי [[סעיף 6ב לפקודת האגודות השיתופיות]];
: (ב) החלטה של רשות לפי [[+|סעיפים 6(1) ו-(2)]], [[+|7]], [[+|9]] [[ו-12 עד 14 לפקודת האגודות השיתופיות]], וכן החלטה של רשות לפי [[תקנות האגודות השיתופיות (ייסוד), התשל&quot;ו-1976]];
: (ג) החלטה של הוועדה ליישובים קהילתיים לפי [[סעיף 6ו לפקודת האגודות השיתופיות]].

@ 40. (תיקון: תשע&quot;א-8)
: '''תמיכות''' -
: (א) החלטה פרטנית של רשות שעניינה מתן תמיכה למוסד ציבור לפי [[סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ&quot;ה-1985]], למעט החלטה לפי [[סעיפים קטנים (ה) ו-(ו) של סעיף 3א לחוק האמור]];
: (ב) החלטה פרטנית של רשות שעניינה מתן תמיכה לגוף אחר לפי הוראות החשב הכללי למעט החלטה שעניינה קביעת מבחן תמיכה לפי הוראות אלה; בפרט זה, &quot;גוף אחר&quot; - כהגדרתו בהוראות החשב הכללי שעניינן תמיכות מתקציב המדינה בגופים אחרים;
: (ג) החלטה של שר האוצר לפי [[סעיף 3ב לחוק יסודות התקציב, התשמ&quot;ה-1985]].

@ 41. (תיקון: תשע&quot;א-10, תשע&quot;א-18, תשע&quot;ב-4, תשע&quot;ד-5, ק&quot;ת תשע&quot;ח, תשפ&quot;ו-5)
: '''חקלאות''' -
: (1) החלטה של המנהל לפי [[חוק להסדרת תוצרת אורגנית, התשס&quot;ה-2005]];
: (2) החלטה של רשות לפי [[חוק תכנון משק החלב, התשע&quot;א-2011]];
: (3) החלטה של רשות לפי [[חוק לפיקוח על ייצור הצמח ושיווקו, התשע&quot;א-2011]];
: (4) החלטה של רשות לפי [[פקודת היערות]];
: (5) החלטה של רשות לפי [[חוק הפיקוח על מזון לבעלי חיים, התשע&quot;ד-2014]];
: (6) החלטה של רשות לפי [[+|סעיפים 2]], [[+|3]] [[ו-10 לחוק ההתיישבות החקלאית (סייגים לשימוש בקרקע חקלאית ובמים), התשכ&quot;ז-1967]];
: (7) החלטה של רשות לפי [[פקודת הדיג]];
: (8) (((החל מיום תחילתו של [[חוק חובת דיווח על מלאי מזון לבעלי חיים ומלאי חיטה לשם היערכות למחסור משמעותי, התשפ&quot;ו-2026]], ביום 29.8.2026):)) החלטה של רשות לפי [[חוק חובת דיווח על מלאי מזון לבעלי חיים ומלאי חיטה לשם היערכות למחסור משמעותי, התשפ&quot;ו-2026]].

@ 42. (תיקון: תשע&quot;א-14, תשפ&quot;ד-8)
: (((ימחק ביום 2.7.2026):)) '''בדיקת מינויים''' - החלטה של רשות לפי הוראות החיקוקים המפורטים בזה:
: (1) [[+|סעיפים 10ב]] [[ו-11(ב) עד (ד) לחוק הספורט, התשמ&quot;ח-1988]].

@ 43. (תיקון: תשע&quot;א-13)
: החלטה של רשות לפי [[חוק המועצה הארצית לביטחון תזונתי, התשע&quot;א-2011]], למעט החלטות לפי [[סעיף 3 לחוק האמור]] ובין השאר החלטות הממשלה לפי [[אותו סעיף]].

@ 44. (תיקון: תשע&quot;א-19, תשפ&quot;ג-7)
: '''הגנה על הציבור''' - 
: (1) החלטה של רשות לפי [[חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, התשס&quot;ו-2006]], למעט החלטת ראש ענף טיפול ושיקום בבתי הסוהר לפי [[סעיף 20ז(ה) לחוק האמור]];
: (2) החלטה של רשות לפי [[סעיף 4 לחוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסדות מסוימים, התשס&quot;א-2001]], או לפי [[סעיף 5 לחוק למניעת העסקה במוסדות מסוימים של מי שהורשע באלימות כלפי ילדים וחסרי ישע, התשפ&quot;ג-2023]].

@ 45. (תיקון: תשע&quot;ב-11)
: '''כבאות והצלה''' - החלטה של רשות לפי [[חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע&quot;ב-2012]], למעט:
: (1) החלטות ממשלה והחלטות היועץ המשפטי לממשלה לפי [[החוק האמור]];
: (2) החלטה בעניין מינוי נציב כבאות והצלה, הפסקת כהונתו של הנציב או השעייתו;
: (3) החלטת שר לפי [[סעיף 34 לחוק האמור]];
: (4) החלטה בעניין צו הפסקה מינהלי לפי [[סעיף 51 לחוק האמור]].

@ 46. (תיקון: תשע&quot;ג-2, תשפ&quot;ה-5)
: '''מים וביוב''' -
: (1) החלטה של רשות לפי [[סעיף 6ט(ד) לחוק תאגידי מים וביוב, התשס&quot;א-2001]];
: (2) החלטה של מנהל הרשות הממשלתית לפי [[סעיף 48(ה) לחוק המים, התשי&quot;ט-1959]].

@ 47. (תיקון: תשע&quot;ג-3) : (((פקע).))

@ 48. (תיקון: תשע&quot;ד)
: '''תקינה''' -
: (1) החלטה של רשות לפי [[חוק התקנים, התשי&quot;ג-1953]], ולמעט החלטה לפי [[+|סעיף 6 עד 8(א)]], [[+|9(ב)]], [[+|9(ג)]], [[+|11(א)]], [[+|12א]] [[או 16 לחוק האמור]];
: (2) החלטה של רשות לפי [[סעיף 2א(ו) לפקודת הייבוא והייצוא [נוסח חדש], התשל&quot;ט-1979]].

@ 49. (תיקון: תשע&quot;ד-6, תשע&quot;ו-3, תשע&quot;ז-7)
: '''שירות אזרחי''' - החלטה של רשות לפי [[חוק שירות לאומי–אזרחי, התשע&quot;ד-2014]], או לפי [[חוק שירות אזרחי, התשע&quot;ז-2017]], למעט החלטה של הממשלה לפי החוקים האמורים.

@ 50. (תיקון: תשע&quot;ד-7, תשע&quot;ט-3, תשפ&quot;ד-9)
: '''קידום התחרות בענפי המזון והפארם''' - החלטת הממונה על התחרות לפי [[+|סעיפים 7(ב)]] [[ו-16(ד) לחוק קידום התחרות בענפי המזון והפארם, התשע&quot;ד-2014]].

@ 51. (תיקון: תשע&quot;ה-2)
: '''מחקר ופיתוח''' - החלטה של רשות לפי [[חוק לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות טכנולוגית בתעשייה, התשמ&quot;ד-1984]], למעט החלטה של המועצה לפי [[החוק האמור]].

@ 52. (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ו)
: '''קליטת עלייה''' - החלטה של רשות לפי [[חוק סל הקליטה, התשנ&quot;ה-1994]], למעט החלטת שר לפי [[סעיף 3(ב) לחוק האמור]], וכן החלטה של רשות בענייני הטבות וסיוע הניתנים מכוח החלטות הממשלה שעניינן קליטת עלייה או מכוח נוהלי משרד העלייה והקליטה.

@ 53. (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ו)
: '''סמים מסוכנים''' - החלטה של רשות לפי [[פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל&quot;ג-1973]].

@ 54. (תיקון: תשע&quot;ו-8, תשע&quot;ח-6)
: '''מוקדי חירום''' - החלטה של גוף לפי [[חוק מוקדי חירום, התשע&quot;ו-2016]].

@ 55. (תיקון: תשע&quot;ו-9, תשע״ח-2)
: '''מאבק בטרור''' -
: (1) החלטה של רשות בעניין צו תפיסה מינהלי וצו חילוט לפי [[פרק ה' לחוק המאבק בטרור, התשע&quot;ו-2016]] (להלן - חוק המאבק בטרור);
: (2) החלטה של רשות בעניין צו למניעת פעילות או צו להגבלת שימוש במקום, לפי [[פרק ו' לחוק המאבק בטרור]];
: (3) החלטה של רשות לפי [[סעיף 70א(ה) או (ו) לחוק המאבק בטרור]].

@ 56. (תיקון: תשע&quot;ו-13)
: '''פיקוח על שירותים פיננסיים''' - החלטה של רשות לפי החוקים שלהלן, למעט החלטה של הממונה הקובעת כללים או הנחיות שהם בני פועל תחיקתי לפי אותם חוקים:
: (1) [[חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ&quot;א-1981]], למעט החלטה לפי [[סעיף 2(א) לחוק האמור]];
: (2) [[חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס&quot;ה-2005]];
: (3) [[חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים), התשס&quot;ה-2005]].

@ 57. (תיקון: תשע&quot;ז-4, ק&quot;ת תשע&quot;ח)
: '''השקעות הון''' -
: (1) החלטה של ועדת השגה לפי [[סעיף 24א לחוק לעידוד השקעות הון, התשי&quot;ט-1959]];
: (2) (((נמחקה);))
: (3) החלטה של רשות לפי [[סעיף 86 לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו-2018), התשע&quot;ז-2016]].

@ 58. (תיקון: תשע&quot;ז-9, תשע&quot;ח-3, תשע&quot;ח-4)
: '''תקשורת''' -
: (1) (((בוטלה);))
: (2) (((בוטלה);))
: (3) החלטה של רשות לפי [[פקודת הטלגרף האלחוטי [נוסח חדש], התשל&quot;ב-1972]], למעט החלטה שעניינה הועדת תדרים או הקצאת תדרים.

@ 59. (תיקון: תשע&quot;ח, ק&quot;ת תשע&quot;ח)
: '''רשות מקרקעי ישראל''' -
: (1) החלטה של רשות מקרקעי ישראל שעניינה הקצאה ראשונית של מקרקעין לפי כל דין או לפי החלטת הממשלה;
: (2)(א) החלטה של רשות לפי [[סעיף 6(8) לחוק הרשות לפיתוח הנגב, התשנ&quot;ב-1991]];
:: (ב) החלטת שר לפי [[20:395572|סעיף 5(ב) לחוק הרשות לפיתוח הנגב (תיקון מס' 4), התש&quot;ע-2010]];
:: (ג) החלטה של רשות מקרקעי ישראל לפי [[20:395572|סעיפים 5(ה) ו-(ו) לחוק הרשות לפיתוח הנגב (תיקון מס' 4), התש&quot;ע-2010]];
: (3) החלטה של ועדת ההשגות הפועלת לפי החלטות מועצת מקרקעי ישראל שעניינה השגה על שומת מקרקעין שנערכה במסגרת עסקה עם רשות מקרקעי ישראל.

@ 60. (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח)
: החלטה של רשות לפי [[סעיף 78 לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל&quot;א-1971]].

@ 61. (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח)
: '''התגוננות אזרחית''' - החלטה של רשות לפי [[פרקים שלישי עד שביעי לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי&quot;א-1951]], למעט החלטה כאמור שניתנה בזמן מצב מיוחד בעורף או בשעת התקפה, כהגדרתם [[בחוק האמור]], ולמעט החלטה של הממשלה, החלטת שר או החלטה של ראש המטה הכללי של הצבא לפי [[החוק האמור]].

@ 62. (תיקון: תש&quot;ף-2, תש&quot;ף-4, תשפ&quot;א-2, תשפ&quot;א-3, תשפ&quot;א-4, תשפ&quot;ב-2, תשפ&quot;ב-4, תשפ&quot;ג-2) : (((פקע).))

@ 63. (תיקון: תשפ&quot;ב)
: החלטת הממונה לפי [[חוק איסור הונאה בכשרות, התשמ&quot;ג-1983]], למעט החלטה שלא לתת רישיון בשל התנגדות מועצת הרבנות הראשית לפי [[סעיף 2יז(א)(6) לחוק ((האמור))]].

@ 64. (תיקון: ק&quot;ת תשפ&quot;ד, ק&quot;ת תשפ&quot;ד-3) : (((פקע).))

@ 65. (תיקון: ק&quot;ת תשפ&quot;ד-2, תשפ&quot;ד-4, תשפ&quot;ד-5, תשפ&quot;ד-10, תשפ&quot;ה-4, תשפ&quot;ה-7, תשפ&quot;ו-2)
: (((הוראת שעה מיום 26.12.2023 עד יום 31.1.2027):)) החלטה של רשות לפי [[חוק התמודדות עם תקיפות סייבר חמורות במגזר השירותים הדיגיטליים ושירותי האחסון (הוראת שעה), התשפ&quot;ד-2023]].

@ 66. (תיקון: תשפ&quot;ד-11)
: החלטות המועצה המאסדרת לפי [[+|סעיפים 8ז(ו)]] [[ו-78(ד) לחוק רכבת תחתית (מטרו), התשפ&quot;ב-2021]].

@ (67) (תיקון: תשפ&quot;ד-12) : מרשם התעבורה המינהלי - החלטה של רשות לפי [[פרק ז' לחוק הפרות תעבורה מינהליות, התשפ&quot;ד-2024]].

@ 68. (תיקון: תשפ&quot;ה-3) : הפחתת שכר בשירות הציבורי - החלטה של רשות לפי [[=חוק להפחתת שכר בשירות הציבורי|סעיפים 10 עד 12 לחוק להשתתפותם של העובדים ובעלי תפקיד בשירות הציבורי, בצעדים לייצוב המצב הפיסקלי במדינה במהלך השנים 2025 ו-2026 (הוראת שעה), התשפ&quot;ה-2025]] (בפרט זה - חוק להפחתת שכר בשירות הציבורי), ובכלל זה החלטה כאמור לפי סעיפים [[מחוק יסודות התקציב, התשמ&quot;ה-1985]], כפי שהוחלו [[בסעיף 12 לחוק להפחתת שכר בשירות הציבורי]], למעט [[+|סעיפים 29א]] [[ו-29ב לחוק יסודות התקציב, התשמ&quot;ה-1985]].

== תוספת שניה ==
==== ((([[סעיף 5(2)]]))) ====
@ 1. (תיקון: תשפ&quot;ד-3) : ערעור על החלטת רשם האגודות השיתופיות לפי [[פקודת האגודות השיתופיות]] למעט בעניני פירוק אגודות שיתופיות, בוררות בסכסוכים ועיקול זמני על נכסים, או לפי [[סעיף 15(ד) לחוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה - חרבות ברזל) (סדרי מינהל, תקופות כהונה ותאגידים), התשפ&quot;ד-2023]].
@ 2. (תיקון: ק&quot;ת תשס&quot;ב, תשס&quot;ה-8) : ערעור לפי [[+|סעיף 14ו]] וערעור לפי [[סעיף 55(א1) לפקודת התעבורה]].
@ 2א. (תיקון: תשס&quot;ה-8) : ערעור לפי [[סעיף 64(ג1) לפקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ&quot;א-1981]].
@ 2ב. (תיקון: תשס&quot;ה-8) : ערעור לפי [[סעיף 8 לחוק החשמל, התשי&quot;ד-1954]].
@ 3. : ערעור לפי [[סעיף 14א לחוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה), התשכ&quot;א-1961]].
@ 4. : ערעור לפי [[סעיף 31 לחוק הרשויות המקומיות (ביוב), התשכ&quot;ב-1962]].
@ 5. (תיקון: תשס&quot;ה-8, תשס&quot;ח-8, תשס&quot;ח-9) : ערעור לפי [[+|סעיפים 198(ז)]], [[+|14(ד) לתוספת השלישית]] [[+|ו-16(ג) לתוספת הרביעית]] [[בחוק התכנון והבניה, התשכ&quot;ה-1965]].
@ (5א) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח) : ערעור על החלטת ועדת המשנה של המועצה הארצית שלפי [[סעיף 6(ג) לחוק התכנון והבנייה, התשכ&quot;ה-1965]] (בפרט זה - ועדת המשנה), או על החלטת יושב ראש ועדת המשנה, לפי [[סעיפים 198(ז) לחוק האמור]] [[ו-14(ד) לתוספת השלישית לחוק האמור]].
@ 6. : ערעור לפי [[סעיף 14א לחוק פיקוח על בתי ספר, התשכ&quot;ט-1969]].
@ 6א. (תיקון: תשס&quot;ה-8) : ערעור לפי [[סעיף 11(ג) לחוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, התשכ&quot;ט-1969]].
@ 7. : ערעור לפי [[סעיף 6 לחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), התשל&quot;ו-1976]].
@ 8. : ערעור לפי [[סעיף 36א לחוק העתיקות, התשל&quot;ח-1978]].
@ 9. (תיקון: תשס&quot;ה-3) : ערעור לפי [[סעיף 8(ו) לחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ&quot;ח-1998]].
@ 10. (תיקון: ק&quot;ת תשס&quot;ב, תשס&quot;ה-8, תשע&quot;א-17) : ערעור לפי [[+|סעיפים 13כא]], [[+|13לא]] [[ו-13לב בחוק הכניסה לישראל, התשי&quot;ב-1952]].
@ 10א. (תיקון: תשע&quot;ב-2) : ערעור לפי [[סעיף 30ו לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי&quot;ד-1954]].
@ 11. (תיקון: תשס&quot;ב-2) : ערעור לפי [[סעיף 28(ב)(7) לחוק משק הגז הטבעי, התשס&quot;ב-2002]].
@ 12. (תיקון: תשס&quot;ה-5, תשס&quot;ח-4) : ערעור לפי [[סעיף 10 בחוק להסדרת תוצרת אורגנית, התשס&quot;ה-2005]].
@ 13. (תיקון: תשס&quot;ח-3, תשע&quot;א-12) : ערעור לפי [[סעיף 102ה(ד) לחוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים והוראות שונות), התשס&quot;ו-2006]].
@ 14. (תיקון: תשס&quot;ח-12) : ערעור לפי [[+|סעיפים 3(ו)]], [[+|4]] [[ו-17(ו) לחוק מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים, התשס&quot;ח-2008]].
@ 15. (תיקון: תשס&quot;ח-14) : ערעור על הכרעה סופית של הוועדה ליישוב סכסוכים לפי [[סעיף 59לא לחוק החברות הממשלתיות, התשל&quot;ה-1975]].
@ 16. (תיקון: תש&quot;ע-3) : ערעור לפי [[סעיף 28(ד) לחוק בתי דין מינהליים]] כפי שהוא מוחל [[בסעיף 12 לחוק שירות הקבע]], וכן ערעור לפי [[סעיף 13 לחוק שירות הקבע]].
@ 17. (תיקון: תש&quot;ע-3, תשע&quot;ב-4) : ערעור על החלטת ועדה רפואית עליונה לפי [[סעיף 5ב(א) לחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ&quot;ו-1986]].
@ 18. (תיקון: תשע&quot;א-10) : ערעור לפי [[סעיף 11(ד) לחוק תכנון משק החלב, התשע&quot;א-2011]].
@ 19. (תיקון: תשע&quot;א-11) : ערעור לפי [[+|סעיפים 7(ה)]] [[ו-39(ה) לחוק הטיס, התשע&quot;א-2011]].
@ 20. (תיקון: תשע&quot;א-18) : ערעור לפי [[סעיף 16(ד) לחוק לפיקוח על ייצור הצמח ושיווקו, התשע&quot;א-2011]].
@ 21. (תיקון: תשע&quot;ב) : ערעור לפי [[סעיף 4א לחוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, התשנ&quot;ב-1992]].
@ 22. (תיקון: תשע&quot;ב-5, תשפ&quot;ב-6) : ערעור לפי [[סעיף 2(ט) לחוק שירותי הסעד, התשי&quot;ח-1958]], וכן החלטה של ועדת הערר שלפי [[החוק האמור]], בערר לפי [[סעיף 20 לחוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות, התשפ&quot;ב-2022]].
@ 23. (תיקון: תשע&quot;ב-11) : ערעור לפי [[+|סעיפים 38(ו)]] [[ו-110(ג)(5) לחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע&quot;ב-2012]].
@ 24. (תיקון: תשע&quot;ה) : ערעור על החלטת ועדת ההשגות לפי [[סעיף 46טז6(ג) לפקודת מסילות הברזל [נוסח חדש], התשל&quot;ב-1972]].
@ 25. (תיקון: תשע&quot;ה) : (((פקע).))
@ 26. (תיקון: תשע&quot;ט) : ערעור לפי [[סעיף 56(ב)(2) לחוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות, התשע&quot;ט-2018]].
@ 27. (תיקון: תש&quot;ף) : ערעור לפי [[סעיף 12(ג)(2) לחוק מענק לעידוד תעסוקה (הוראת שעה - נגיף הקורונה החדש), התש&quot;ף-2020]].
@ 28. (תיקון: תש&quot;ף-3, תשפ&quot;ב-7, תשפ&quot;ד-2, תשפ&quot;ה-6, תשפ&quot;ו-6) : ערעור לפי [[סעיף 21(ה)(2) לחוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה), התש&quot;ף-2020]], לרבות ערעור לפי [[הסעיף האמור]] כפי שהוחל [[בסעיף 15(ב) לחוק מענק סיוע לעסקים בשל ההשפעה הכלכלית של התפשטות זן אומיקרון של נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התשפ&quot;ב-2022]].
: (((הוראת שעה מיום 4.5.2026 עד יום 31.12.2027):)) ערעור לפי [[סעיף 21(ה)(2) לחוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה), התש&quot;ף-2020]], לרבות ערעור לפי [[הסעיף האמור]] כפי שהוחל [[בסעיף 15(ב) לחוק מענק סיוע לעסקים בשל ההשפעה הכלכלית של התפשטות זן אומיקרון של נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התשפ&quot;ב-2022]] [[ובסעיף 38ל לחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ&quot;א-1961]] [[ובסעיף 38מח לחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ&quot;א-1961]].
: (((הוראת שעה מיום 1.1.2028 עד יום 31.12.2032):))) ערעור לפי [[סעיף 21(ה)(2) לחוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה), התש&quot;ף-2020]], לרבות ערעור לפי [[הסעיף האמור]] כפי שהוחל [[בסעיף 15(ב) לחוק מענק סיוע לעסקים בשל ההשפעה הכלכלית של התפשטות זן אומיקרון של נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התשפ&quot;ב-2022]] [[ובסעיף 38מח לחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ&quot;א-1961]].
@ 29. (תיקון: תשפ&quot;ד-11, תשפ&quot;ו-3) : ערעור לפי [[+|סעיף 69(ג)]] [[או 98(ה) לחוק רכבת תחתית (מטרו), התשפ&quot;ב-2021]].
@ 30. (תיקון: תשפ&quot;ה-2) : (((החל מיום 1.7.2026):)) ערעור לפי [[סעיף 30(ה) לחוק להסדרה של הצבת כוורות, האבקה וייצור דבש, התשפ&quot;ה-2025]].

== תוספת שלישית ==
==== ((([[סעיף 5(3)]]))) ====
@ 1. : תובענה לפיצויים שעילתה במכרז, כאמור [[פרט 5 תוספת ראשונה|בפסקה 5 לתוספת הראשונה]].
@ 2. (תיקון: תשס&quot;ו-5) : תביעה כאמור [[בסעיף 5(ב)(2) לחוק תובענות ייצוגיות, התשס&quot;ו-2006]].

== תוספת רביעית (תיקון: תשע&quot;ח-5) ==
==== ((([[סעיף 5א(א)(1)]]))) ====
=== עתירה מינהלית בענייני האזור ===
@ 1. : חופש המידע – החלטה של רשות בבקשה לקבלת מידע המופנית כלפיה.

@ 2. : תכנון ובנייה - החלטה של רשות לפי [[=חוק תכנון ערים|חוק תכנון ערים, כפרים ובניינים, מס' 79 לשנת 1966]] (בפרט זה - חוק תכנון ערים), לפי [[=צו תכנון ערים|צו בדבר חוק תכנון ערים, כפרים ובניינים (יהודה והשומרון) (מס' 418), התשל&quot;א-1971]] (בפרט זה - צו תכנון ערים), או לפי [[צו בדבר מתן היתרים לעבודות בשטחים תפוסים לצרכים צבאיים (יהודה והשומרון) (מס' 997), התשמ&quot;ב-1982]], ולמעט -
: (1) החלטה שעניינה עבירות ועונשין, ובכלל זה החלטה לפי [[סעיף 37ב לחוק תכנון ערים]];
: (2) החלטה שעניינה תכנית תכנון אזורית או תכנית תכנון מתארית כמשמעותן [[בפרק שלישי לחוק תכנון ערים]];
: (3) החלטה של מפקד כוחות צבא הגנה לישראל באזור, למעט החלטה לפי [[סעיף 38 לחוק תכנון ערים]];
: (4) החלטה של ראש המִינהל האזרחי לפי [[תקנה 3 לתקנות אישור, הקמה ופטור מהיתר לדרכים זמניות לאתרי בנייה בעלי חשיבות אזורית (הוראת שעה) (יהודה והשומרון), התשע&quot;א-2011]];
: (5) החלטה של מועצת התכנון העליונה לפי [[סעיף 7(4) לצו תכנון ערים]]; לעניין זה, &quot;מועצת התכנון העליונה&quot; - המועצה כהגדרתה [[בסעיף 2 לחוק תכנון ערים]].

@ 3. : כניסה ויציאה -
: (א) החלטה של ראש המינהל האזרחי לפי [[סעיף 1ד לצו בדבר שטחים סגורים (אזור הגדה המערבית) (מס' 34), התשכ&quot;ז-1967]], לעניין אדם מסוים;
: (ב) החלטה של מפקד צבאי לפי [[היתר כניסה כללי (תושבים ישראליים ותושבי חוץ) (יהודה והשומרון)|סעיף 3 להיתר כניסה כללי (מס' 5) (תושבים ישראליים ותושבי חוץ) (יהודה והשומרון), התש&quot;ל-1970]];
: (ג) החלטה פרטנית של רשות שעניינה כניסת זר לאזור או שהייה בו, לפי נוהלי מתאם פעולות הממשלה בשטחים או לפי נוהלי המינהל האזרחי, למעט החלטה כאמור שעניינה בקשת הרשות הפלסטינית לאישור רישיון ביקור זר שנתנה; לעניין זה, &quot;הרשות הפלסטינית&quot; - המועצה כהגדרתה [[בתקנות שעת חירום (יהודה והשומרון - שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ&quot;ח-1967]], כפי שהוארך תוקפן ותוקן נוסחן בחוק;
: (ד) החלטה פרטנית של רשות שעניינה כניסה לצורך תעסוקה ליישוב ישראלי באזור, הניתנת לפי [[ההכרזה בדבר סגירת שטח (יישובים ישראליים) (יהודה והשומרון), התשס&quot;ב-2002]], ולפי [[הצו בדבר העסקת עובדים במקומות מסוימים (יהודה והשומרון) (מס' 967), התשמ&quot;ב-1982]];
: (ה) החלטה פרטנית של רשות שעניינה היתר כניסה לשטח שהוא מרחב תפר; בפרט משנה זה, &quot;מרחב תפר&quot; - שטח שהוכרז כמרחב תפר בתחיקת הביטחון כהגדרתה [[בסעיף 5א]];
: (ו) החלטה פרטנית של רשות שעניינה יציאת תושב אזור מהאזור לפי נוהלי המִינהל האזרחי.

== תוספת חמישית (תיקון: תשע&quot;ח-5) ==
==== ((([[סעיף 5א(א)(2)]]))) ====
=== ערעור מינהלי בענייני האזור ===
@ 1. : ערעור על החלטת ועדת ערעורים לפי [[+|סעיפים 296]] [[או 297 לצו בדבר הוראות ביטחון [נוסח משולב] (יהודה והשומרון) (מס' 1651), התש&quot;ע-2009]].

&lt;פרסום&gt; נתקבל בכנסת ביום כ&quot;ה באייר התש&quot;ס (30 במאי 2000).
&lt;חתימות&gt;
* אהוד ברק, ראש הממשלה
* יוסף ביילין, שר המשפטים
* עזר ויצמן, נשיא המדינה
* אברהם בורג, יושב ראש הכנסת</text>
      <sha1>dsh06aocwla0ymr0qfzd2gj929pvv1z</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חוק התכנון והבניה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>285191</id>
    <revision>
      <id>3018283</id>
      <parentid>3005294</parentid>
      <timestamp>2026-05-31T21:05:23Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3018255] פקיעת הוראת שעה</comment>
      <origin>3018283</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1376344" sha1="t6j3pb3ntxvvejzf730o9xoyzuahw8o" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק התכנון והבניה, תשכ״ה–1965}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2000613}} '''חוק קודם:''' {{ח:תיבה|חא״י כרך ב׳ פרק קמ״ב, עמ׳ 1411|פקודת בנין ערים, 1921|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_563627.pdf}}. '''חוק קודם:''' {{ח:תיבה|ע״ר 1936, תוס׳ 1, 153|פקודת בנין ערים, 1936|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_563896.pdf}}, {{ח:תיבה|227|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_563971.pdf}}; {{ח:תיבה|1938, תוס׳ 1, 13|תקון|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_561260.pdf}}; {{ח:תיבה|1939, תוס׳ 1, 7|תקון|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_561370.pdf}}; {{ח:תיבה|1941, תוס׳ 1, 83|תקון|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_561761.pdf}}; {{ח:תיבה|ס״ח תשי״ב, 16|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_203719.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״ד, 232|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_208087.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״ז, 135|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_208086.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״ט, 93|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_208085.pdf}}, {{ח:תיבה|X|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_ec_517976.pdf}}.

'''חוק חדש:''' {{ח:תיבה|ס״ח תשכ״ה, 307|חוק התכנון והבניה|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_209758.pdf}}, {{ח:תיבה|XIV|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_ec_517768.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ו, 2|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_ec_317377.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ז, 10|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_209778.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ט, 172|תיקון מס׳ 2 לחוק ההתגוננות האזרחית|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_208297.pdf}}, {{ח:תיבה|223|תיקון מס׳ 3|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_209777.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ל, 31|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_ec_317378.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ג, 228|תיקון מס׳ 4|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209776.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ו, 12|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_ec_317379.pdf}}, {{ח:תיבה|233|חוק שירותי תיירות|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209699.pdf}}, {{ח:תיבה|253|תיקון מס׳ 6|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209775.pdf}}, {{ח:תיבה|253|תיקון מס׳ 7|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209774.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ז, 21|הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209773.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ח, 15|תיקון מס׳ 8|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209772.pdf}}, {{ח:תיבה|180|תיקון מס׳ 9|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209771.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ט, 14|תיקון מס׳ 10|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209768.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ם, 42|תיקון מס׳ 11|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209770.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״א, 14|תיקון מס׳ 12|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209769.pdf}}, {{ח:תיבה|46|תיקון מס׳ 13|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_210235.pdf}}, {{ח:תיבה|107|הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209766.pdf}}, {{ח:תיבה|108|תיקון מס׳ 14|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209767.pdf}}, {{ח:תיבה|109|תיקון מס׳ 15|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209765.pdf}}, {{ח:תיבה|111|תיקון מס׳ 16|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209764.pdf}}, {{ח:תיבה|166|תיקון מס׳ 17|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209763.pdf}}, {{ח:תיבה|184|תיקון מס׳ 18|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_211680.pdf}}, {{ח:תיבה|278|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_ec_317380.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ב, 229|חוק הבזק|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_208164.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ג, 25, 29|תיקון מס׳ 20|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_209762.pdf}}, {{ח:תיבה|40|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_ec_317381.pdf}}, {{ח:תיבה|63|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_ec_317493.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ד, 146, 146|תיקון מס׳ 21|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_210223.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ו, 129|תיקון מס׳ 22|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210431.pdf}}, {{ח:תיבה|130|תיקון מס׳ 23|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210486.pdf}}, {{ח:תיבה|150|תיקון מס׳ 24|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210492.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ח, 20|תיקון מס׳ 25|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210559.pdf}}, {{ח:תיבה|144|תיקון מס׳ 26|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210685.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ט, 7, 7|תיקון מס׳ 27|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210703.pdf}}, {{ח:תיבה|56|תיקון מס׳ 26 (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210743.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ן, 123|תיקון לחוק רשות הדואר|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_211618.pdf}}, {{ח:תיבה|168|חוק הליכי תכנון ובנייה (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_211688.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״א, 164|תיקון מס׳ 31 (תכנית לשימור אתרים)|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_211770.pdf}}, {{ח:תיבה|213|תיקון מס׳ 32|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210716.pdf}}, {{ח:תיבה|220|תיקון מס׳ 33|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_211677.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ב, 7|חוק הרשויות המקומיות (מהנדס הרשות המקומית)|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210749.pdf}}, {{ח:תיבה|159|תיקון מס׳ 2 לחוק הליכי תכנון ובנייה (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_211690.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ג, 21|תיקון מס׳ 36|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_210971.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 98|תיקון מס׳ 37|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211365.pdf}}, {{ח:תיבה|123|תיקון מס׳ 38|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211013.pdf}}, {{ח:תיבה|242|תיקון מס׳ 39|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_210999.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 55|תיקון מס׳ 40|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211052.pdf}}, {{ח:תיבה|128|חוק זכיון ים המלח (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211098.pdf}}, {{ח:תיבה|338|תיקון מס׳ 42|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211184.pdf}}, {{ח:תיבה|450|תיקון מס׳ 43|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211768.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 110|תיקון מס׳ 44|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211247.pdf}}, {{ח:תיבה|387|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_ec_317851.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 167|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_ec_317859.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ח, 91|חוק להגברת הצמיחה והתעסוקה ולהשגת יעדי התקציב לשנת הכספים 1998 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211461.pdf}}, {{ח:תיבה|217|חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211511.pdf}}, {{ח:תיבה|290|תיקון לחוק משק הדלק (קידום התחרות)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211532.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 93|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 1999)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211661.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ס, 72|חוק ההסדרים במשק מדינת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2000)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300181.pdf}}, {{ח:תיבה|192|חוק בתי משפט לענינים מינהליים|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300273.pdf}}, {{ח:תיבה|219|תיקון מס׳ 23 לחוק הבזק|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300604.pdf}}, {{ח:תיבה|277|תיקון מס׳ 2 לחוק הפיקדון על מיכלי משקה|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300256.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״א, 44|תיקון מס׳ 53|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300281.pdf}}, {{ח:תיבה|208|הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300352.pdf}}, {{ח:תיבה|238|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 2001) (תיקון, ביטול והתליה של חקיקה שמקורה בהצעות חוק פרטיות)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300364.pdf}}, {{ח:תיבה|489|חוק תאגידי מים וביוב|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300397.pdf}}, {{ח:תיבה|519|חוק התקנת מעליות שבת בבנינים ציבוריים ובבניני מגורים (הוראות ותיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300408.pdf}}, {{ח:תיבה|560|תיקון מס׳ 25 לחוק הבזק|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300411.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 83|חוק משק הגז הטבעי|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300442.pdf}}, {{ח:תיבה|132|תיקון מס׳ 59|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300459.pdf}}, {{ח:תיבה|157, 167|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2002)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300554.pdf}}, {{ח:תיבה|206|תיקון מס׳ 61|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300474.pdf}}, {{ח:תיבה|427|תיקון מס׳ 62|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300501.pdf}}, {{ח:תיבה|490|חוק לפיתוח הנגב והגליל (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300527.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 56|תיקון מס׳ 63|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300578.pdf}}, {{ח:תיבה|118|חוק ייצוג גופים ציבוריים שעניינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300615.pdf}}, {{ח:תיבה|192|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300607.pdf}}, {{ח:תיבה|208|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300614.pdf}}, {{ח:תיבה|497|חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003 ו־2004)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299931.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ד, 70|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299603.pdf}}, {{ח:תיבה|503|תיקון מס׳ 68|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299814.pdf}}, {{ח:תיבה|546|חוק שמירת הסביבה החופית|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_300986.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ה, 105|תיקון מס׳ 70|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299926.pdf}}, {{ח:תיבה|276|תיקון מס׳ 72|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299657.pdf}}, {{ח:תיבה|323|תיקון מס׳ 2 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299916.pdf}}, {{ח:תיבה|660|תיקון מס׳ 73|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299630.pdf}}, {{ח:תיבה|747|תיקון מס׳ 15 לחוק בתי משפט לענינים מינהליים|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299627.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 166|חוק הקרינה הבלתי מייננת|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299993.pdf}}, {{ח:תיבה|325, 330, 359|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300065.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ז, 82|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2007)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300638.pdf}}, {{ח:תיבה|155|תיקון מס׳ 78|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_299973.pdf}}, {{ח:תיבה|412|תיקון מס׳ 79|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300655.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 8|תיקון מס׳ 80|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300088.pdf}}, {{ח:תיבה|17|תיקון לחוק שמירת הסביבה החופית|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300111.pdf}}, {{ח:תיבה|62|עידוד חיזוק מבנים מפני רעידות אדמה (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300786.pdf}}, {{ח:תיבה|196|תיקון מס׳ 29 לחוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300839.pdf}}, {{ח:תיבה|411|חוק לקידום יישובם של מפוני גוש קטיף, חבל עזה וצפון השומרון|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300778.pdf}}, {{ח:תיבה|462|חוק הסדרת הטיפול בחופי הכנרת|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300830.pdf}}, {{ח:תיבה|632, 639|תיקון מס׳ 84 והוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300885.pdf}}, {{ח:תיבה|784|חוק אוויר נקי|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_299971.pdf}}, {{ח:תיבה|798|תיקון מס׳ 86|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300770.pdf}}, {{ח:תיבה|840|תיקון מס׳ 87|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300896.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 82|תיקון מס׳ 88|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300134.pdf}}, {{ח:תיבה|82|תיקון מס׳ 89|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300837.pdf}}, {{ח:תיבה|216|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו־2010)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301061.pdf}}, {{ח:תיבה|330, 331|תיקון מס׳ 7 לחוק מינהל מקרקעי ישראל|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301074.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 232|תיקון מס׳ 3 לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301077.pdf}}, {{ח:תיבה|366|תיקון מס׳ 3 לפקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_300106.pdf}}, {{ח:תיבה|415|תיקון מס׳ 6 לחוק רישום שיכונים ציבוריים (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301075.pdf}}, {{ח:תיבה|450|תיקון מס׳ 94|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_300970.pdf}}, {{ח:תיבה|555|תיקון מס׳ 95|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_300944.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 186|חוק המדיניות הכלכלית לשנים 2011 ו־2012 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301268.pdf}}, {{ח:תיבה|669|תיקון מס׳ 96|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_306566.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 19|ת״ט|https://olaw.org.il/laws/law-2320.pdf}}, {{ח:תיבה|458|תיקון מס׳ 2 לחוק המקרקעין (חיזוק בתים משותפים מפני רעידות אדמה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301325.pdf}}, {{ח:תיבה|511|תיקון מס׳ 98|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301229.pdf}}, {{ח:תיבה|741|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301466.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 207|תיקון מס׳ 100|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301578.pdf}}, {{ח:תיבה|474|תיקון מס׳ 101|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301600.pdf}}, {{ח:תיבה|667|תיקון מס׳ 102|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_303842.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 212, 214|תיקון מס׳ 103 והוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_313585.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 42, 45, 45, 81|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2015 ו־2016)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_316718.pdf}}, {{ח:תיבה|328|הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_319029.pdf}}, {{ח:תיבה|691|תיקון מס׳ 106|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_338721.pdf}}, {{ח:תיבה|1146|תיקון מס׳ 107 והוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_348516.pdf}}, {{ח:תיבה|1149|תיקון מס׳ 108 – הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_348517.pdf}}, {{ח:תיבה|1244|חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_348685.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 80, 127, 156, 160, 160|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו־2018)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_366409.pdf}}, {{ח:תיבה|328|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_ls_fr_369869.pdf}}, {{ח:תיבה|489|חוק תשתיות להולכה ולאחסון של נפט על ידי גורם מפעיל|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_381800.pdf}}, {{ח:תיבה|584|תיקון מס׳ 115|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_382410.pdf}}, {{ח:תיבה|884|תיקון מס׳ 116|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_382860.pdf}}, {{ח:תיבה|1152|תיקון מס׳ 117 – הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_390430.pdf}}, {{ח:תיבה|1170|תיקון מס׳ 4 לחוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים לדיור (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_390432.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 74, 77|תיקון מס׳ 119|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_456379.pdf}}, {{ח:תיבה|142|תיקון מס׳ 120|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_489235.pdf}}, {{ח:תיבה|193|תיקון מס׳ 82 לחוק סדר הדין הפלילי|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491147.pdf}}, {{ח:תיבה|244, 246|תיקון מס׳ 122|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491908.pdf}}, {{ח:תיבה|494, 497, 497|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2019)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491979.pdf}}, {{ח:תיבה|749, 749|תיקון מס׳ 125|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_504040.pdf}}, {{ח:תיבה|754|תיקון מס׳ 126|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_504076.pdf}}, {{ח:תיבה|831|תיקון מס׳ 107 והוראת שעה (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_504197.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 81|תיקון מס׳ 33 לחוק המקרקעין|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_527182.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 12|חוק הבחירות לכנסת העשרים ושלוש (הוראות מיוחדות)|https://fs.knesset.gov.il/22/law/22_lsr_566892.pdf}}, {{ח:תיבה|106|תיקון מס׳ 101 (תיקון מס׳ 5)|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_573950.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 126|תיקון מס׳ 2 לחוק מקורות אנרגיה|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_591405.pdf}}, {{ח:תיבה|248|תיקון מס׳ 34 לחוק המקרקעין|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_593721.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 150, 165, 170, 171, 188, 192, 197, 224, 234, 240|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו־2022)|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_611801.pdf}}, {{ח:תיבה|674|תיקון מס׳ 136|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_616234.pdf}}, {{ח:תיבה|692|תיקון מס׳ 137 והוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_616359.pdf}}, {{ח:תיבה|963|תיקון מס׳ 76 לחוק התקשורת (בזק ושידורים)|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_644019.pdf}}, {{ח:תיבה|1062|תיקון מס׳ 139|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_648304.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 159|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו־2024)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_2572039.pdf}}, {{ח:תיבה|192, 197, 208, 284|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו־2024)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_2620741.pdf}}, {{ח:תיבה|538|תיקון מס׳ 145|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_2900638.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 60|תיקון מס׳ 146|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3506179.pdf}}, {{ח:תיבה|137|חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (תכנון ובנייה ומקרקעי ציבור)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3547072.pdf}}, {{ח:תיבה|155|תיקון מס׳ 9 לחוק פסיקת ריבית והצמדה|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3568695.pdf}}, {{ח:תיבה|256|תיקון מס׳ 149 והוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3626730.pdf}}, {{ח:תיבה|270|תיקון מס׳ 150 והוראת שעה – חרבות ברזל|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3674214.pdf}}, {{ח:תיבה|624|תיקון מס׳ 151|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4236080.pdf}}, {{ח:תיבה|626|תיקון מס׳ 152|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4236080.pdf}}, {{ח:תיבה|1090|תיקון מס׳ 2 לחוק שיקום נכי נפש בקהילה|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4693413.pdf}}, {{ח:תיבה|1322|תיקון מס׳ 4 לחוק רכבת תחתית (מטרו)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4758425.pdf}}, {{ח:תיבה|1368|תיקון מס׳ 155|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4768580.pdf}}, {{ח:תיבה|1380|תיקון מס׳ 156 – הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4769219.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 24|תיקון מס׳ 157|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_5143098.pdf}}, {{ח:תיבה|38|תיקון מס׳ 158|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_5154786.pdf}}, {{ח:תיבה|110|תיקון מס׳ 159|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_5253077.pdf}}, {{ח:תיבה|532, 539|תיקון מס׳ 160 והוראות שעה|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_6235571.pdf}}, {{ח:תיבה|652|תיקון מס׳ 161|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_6956680.pdf}}, {{ח:תיבה|720|תיקון מס׳ 162 – הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_7597621.pdf}}, {{ח:תיבה|750|תיקון מס׳ 163|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_7816298.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 350, 352, 358, 370|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_12224370.pdf}}, {{ח:תיבה|523|חוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_12433004.pdf}}.

''דחיית תחילה:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשע״ו, 351|צו התכנון והבנייה (תיקון מס׳ 101) (דחיית יום התחילה המאוחר של החוק)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7587.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 50|צו התכנון והבנייה (תיקון מס׳ 101) (דחיית יום התחילה המאוחר של החוק)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7723.pdf}}, {{ח:תיבה|1183|צו התכנון והבנייה (תיקון מס׳ 101) (דחיית יום התחילה המאוחר של החוק (מס׳ 2))|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7723.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 732|צו התכנון והבנייה (תיקון מס׳ 101) (דחיית יום התחילה המאוחר של החוק)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7917.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 288|צו התכנון והבנייה (תיקון מס׳ 101) (דחיית יום התחילה המאוחר של החוק)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8311.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 1038|צו התכנון והבנייה (תיקון מס׳ 101) (דחיית יום התחילה הנדחה של החוק)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11018.pdf}}. ''הארכת הוראת שעה:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ו, 496|צו התכנון והבנייה (תיקון מס׳ 156 – הוראת שעה) (הארכת התקופה האמורה בסעיף 1 לחוק)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1380.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: פרשנות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: מוסדות תכנון}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן א|סימן א׳: המועצה הארצית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן א1|סימן א׳1: ועדה לתכנון ובניה של תשתיות לאומיות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן ב|סימן ב׳: ועדה מחוזית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן ב1|סימן ב׳1: ועדת ערר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן ב2|סימן ב׳2: ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן ג|סימן ג׳: ועדה מקומית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן ד|סימן ד׳: ועדה מיוחדת}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן ה|סימן ה׳: ועדה משותפת}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן ו|סימן ו׳: הוראות כלליות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: תכניות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן א|סימן א׳: תכנית מיתאר ארצית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|סימן ב׳: תכנית מיתאר מחוזית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן ג׳: תכנית מיתאר מקומית ותכנית מפורטת}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ד|סימן ד׳: תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ה|סימן ה׳: תכנית מיוחדת}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ה1|סימן ה׳1: תכנית לשימור אתרים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ה2|סימן ה׳2: תכנית לתשתית לאומית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ה3|סימן ה׳3: תכנית למיתקן טעון היתר פליטה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ו|סימן ו׳: הוראות כלליות לתכניות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ו1|סימן ו׳1: תכנון דרכים ומסילות ברזל}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ו2|סימן ו׳2: מיתקני גז טבעי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ז|סימן ז׳: חלוקה חדשה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ח|סימן ח׳: סולם העדיפויות של תכניות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ט|סימן ט׳: ביטול תכניות, שינוין והתלייתן}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: חלוקה ואיחוד של קרקעות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: רישוי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה1|פרק ה׳1: סידורים מיוחדים לנכים בבנינים ציבוריים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה1א|פרק ה׳1א{{ח:הערה|׳}}: נגישות לאנשים עם מוגבלות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה2|פרק ה׳2: רישוי בדרך מקוצרת {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה3|פרק ה׳3: מכוני בקרה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה3 סימן א|סימן א׳: הקמת מכון בקרה ותפקידיו}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה3 סימן ב|סימן ב׳: בקרים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה3 סימן ג|סימן ג׳: בקרים מורשים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה3 סימן ד|סימן ד׳: דרכי העבודה של מכון בקרה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה3 סימן ה|סימן ה׳: דיווח, פיקוח וביקורת}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה3 סימן ו|סימן ו׳: עיצום כספי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה4|פרק ה׳4: רישוי באמצעות מורשה להיתר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה5|פרק ה׳5: מוסד רישוי ארצי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳: מיתקנים בטחוניים ומכשולי טיסה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳: שימוש חורג}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳: הפקעות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח1|פרק ח׳1: היטל השבחה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳: פיצויים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ט1|פרק ט׳1: רשימת שמאים מכריעים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק י|פרק י׳: פיקוח, אכיפה ועונשין}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק י סימן א|סימן א׳: הגדרות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק י סימן ב|סימן ב׳: סמכויות פיקוח ואכיפה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק י סימן ג|סימן ג׳: סמכויות פיקוח ואכיפה כלפי מערכת הביטחון}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק י סימן ד|סימן ד׳: אכיפה מינהלית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק י סימן ה|סימן ה׳: צווים שיפוטיים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק י סימן ו|סימן ו׳: עונשין}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק י סימן ז|סימן ז׳: אמצעי אכיפה נוספים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק י סימן ח|סימן ח׳: עיכוב ביצוע צווים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק י סימן ט|סימן ט׳: חיוב בתשלום אגרות ותשלומי חובה אחרים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק י סימן י|סימן י׳: רישום בפנקסי המקרקעין}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק י סימן יא|סימן י״א: רשות מקומית המוסמכת לאכיפה ונטילת סמכויות פיקוח ואכיפה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק י סימן יב|סימן י״ב: דיווח על פעולות אכיפה וסקר בנייה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק י סימן יג|סימן י״ג: סדרי דין והוראות שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק י1|פרק י׳1: עתירות בעניני תכנון ובניה {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק י2|פרק י׳2: החלת הוראות חוק זה על מפעלי ים המלח בע״מ}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק י3|פרק י׳3: הוראות לעניין נכסי פעילות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א: שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יב|פרק י״ב: ביטולים והוראות מעבר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 1|התוספת הראשונה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת שניה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 3|תוספת שלישית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 4|תוספת רביעית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 5|התוספת החמישית: {{מוקטן|סוגי הדיור}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 6|תוספת שישית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 7|תוספת שביעית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 8|תוספת שמינית}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: פרשנות}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשמ״א־8, תשמ״ח־2, תשמ״ט־2, תשנ״א־3, תשנ״ד, תשנ״ה־4, תשס״ב־3, תשס״ד־3, תשס״ה־3, תשס״ז־3, תשס״ח־2, תשס״ח־4, תשס״ח־6, תשס״ח־7, תשס״ט־3, תשע״ד־2, תשע״ה, תשע״ה־2, תשע״ו, תשע״ו־7, תשע״ו־9, תשע״ז־4, תשע״ז־7, תשע״ח, תשע״ח־7, תשע״ט, תשפ״ב, תשפ״ב־3, תשפ״ב־7, תשפ״ב־8, תשפ״ב־14, תשפ״ג־5, תשפ״ד־3}}
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אדריכל רשוי“ ו”מהנדס רשוי“ – כמשמעותם לפי {{ח:חיצוני|חוק המהנדסים והאדריכלים|חוק המהנדסים והאדריכלים}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בית חולים ציבורי“ – בית חולים שמתקיימים בו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} בית חולים ממשלתי כללי, לרבות תאגיד בריאות הפועל במסגרתו;
{{ח:תתתת|(ב)}} בית חולים כללי שבבעלות קופת חולים;
{{ח:תתתת|(ג)}} בית חולים כללי שבבעלות רשות מקומית;
{{ח:תתתת|(ד)}} בית חולים כללי שהוא תאגיד, שהוא מוסד ציבורי כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 9|בסעיף 9 לפקודת מס הכנסה}};
{{ח:תתת|(2)}} לעניין בית חולים חדש – הוא יכלול לפחות 300 מיטות אשפוז, ולעניין הרחבה של בית חולים קיים – בית החולים הקיים כולל לפחות 300 מיטות אשפוז, והשטח הכולל המותר לבנייה בהרחבה המוצעת לא יפחת מ־3,000 מ״ר שלפחות 80% מתוכם נועדו לשמש לטיפול רפואי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק זכויות החולה|בחוק זכויות החולה, התשנ״ו–1996}};
{{ח:תתת|(3)}} שר הבריאות, לאחר שהתייעץ עם שר הפנים, הכריז שבית החולים הוא תשתית לאומית, אולם לא ייכללו בהכרזה שטחים הנמצאים בסביבה החופית, אלא אם כן הם בתחום רשות עירונית או שטח המוקף מכל עבריו בקרקע המיועדת בתוכנית מיתאר מחוזית לסוג של שטחים פתוחים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בטיחות הטיסה“ – לרבות מניעת מפגעים הנגרמים עקב הטיסה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בית סוהר“ – בית סוהר כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת בתי הסוהר|בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל״ב–1971}}, למעט בית סוהר ארעי כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת בתי הסוהר|בפקודה האמורה}} ותאי מעצר בתחנות משטרה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בנין“ – כל מבנה, בין שהוא בנוי אבן ובין שהוא בנוי ביטון, טיט, ברזל, עץ או כל חומר אחר, לרבות –
{{ח:תתת|(1)}} כל חלק של מבנה כאמור וכל דבר המחובר לו חיבור של קבע;
{{ח:תתת|(2)}} קיר, סוללת עפר, גדר וכיוצא באלה הגודרים או תוחמים, או מיועדים לגדור, או לתחום, שטח קרקע או חלל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בנין חורג“ – בנין שלא נתקיימה בו הוראה מהוראותיה של תכנית או של תקנה אחרת לפי חוק זה החלות עליו, בין שניתנו לסוג מיוחד של בנינים ובין שהן חלות עליו בהיותו נמצא באזור או בשטח מיוחד, או שלא נתקיימה בו הוראה של היתר שניתן לבנייתו על־פי כל חוק הדן בתכנון ובבניה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל“ – לרבות חוכר לדורות כאמור {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין|בחוק המקרקעין, התשכ״ט–1969}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בקר“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|פרק ה3 סימן ב|בסימן ב׳ לפרק ה׳3}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בקר מורשה“ – בקר שקיבל הרשאה להיות בקר מורשה לעניין חיקוק מסוים לפי {{ח:פנימי|סעיף 158כב|סעיף 158כב}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בקרת ביצוע“ – בדיקה מדגמית ובקרה תהליכית בדבר ביצוע עבודות בהתאם להיתר ובהתאם לתכן הבנייה, תוך ביצוע הערכת סיכונים, לרבות בקרה בידי בקר מורשה לפי {{ח:פנימי|סעיף 158כג|סעיף 158כג(ז)}}, והכול בנושאים ובעניינים שקבע שר הפנים ולפי הוראות שקבע;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בקרת תכן“ – בדיקה מדגמית ובקרה תהליכית בדבר התאמתה של בקשה להיתר לתכן הבנייה, תוך ביצוע הערכת סיכונים, לרבות בקרה בידי בקר מורשה לפי {{ח:פנימי|סעיף 158כג|סעיף 158כג(ז)}}, והכול בנושאים ובעניינים שקבע שר הפנים ולפי הוראות שקבע;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גורם מאשר“ – מי שאישורו או ההתייעצות עמו הם תנאי למתן היתר או לביצוע עבודות לפי היתר, לפי חוק זה או לפי חוק אחר, ושאינו מוסד תכנון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דמי פיגורים“ ו”ריבית שקלית“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דרך“ – תוואי למעבר רכב, הולכי רגל או בעלי חיים, לרבות מסילת ברזל, מבני דרך, אי תנועה, קיר תומך, קיר או סוללה למניעת רעש וכן תעלה, חפיר ומעביר מים בצד הדרך או מתחת לה, ולרבות מיתקני דרך;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”היתר“ – לרבות הרשאה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הנדסאי“ – הנדסאי רשום כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ההנדסאים והטכנאים המוסמכים|בחוק ההנדסאים והטכנאים}}, הרשום כהנדסאי בנין או כהנדסאי אדריכלות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הקלה“ – הרשאה לבצע עבודה שהיא טעונה היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 145|סעיף 145}} בסטיה מהוראות תכנית או תקנה אחרת החלות במקום הנדון ושאין בה משום שימוש חורג;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדה מקומית עצמאית“ – ועדה מקומית שהוסמכה לוועדה מקומית עצמאית לפי {{ח:פנימי|סעיף 31א|סעיף 31א}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדה מקומית עצמאית מיוחדת“ – ועדה מקומית עצמאית שהוסמכה לוועדה מקומית עצמאית מיוחדת לפי {{ח:פנימי|סעיף 31א|סעיף 31א}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברה ממשלתית“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות|בחוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975}}, לרבות חברת בת ממשלתית כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות|בחוק האמור}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק גנים לאומיים“ – {{ח:חיצוני|חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה|חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ״ח–1998}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק ההנדסאים והטכנאים“ – {{ח:חיצוני|חוק ההנדסאים והטכנאים המוסמכים|חוק ההנדסאים והטכנאים המוסמכים, התשע״ג–2012}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק חופש המידע“ – {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע|חוק חופש המידע, התשנ״ח–1998}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק המהנדסים והאדריכלים“ – {{ח:חיצוני|חוק המהנדסים והאדריכלים|חוק המהנדסים והאדריכלים, התשי״ח–1958}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק משק הגז הטבעי“ – {{ח:חיצוני|חוק משק הגז הטבעי|חוק משק הגז הטבעי, התשס״ב–2002}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק פסיקת ריבית והצמדה“ – {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק לקידום תשתיות לאומיות“ – {{ח:חיצוני|חוק לקידום תשתיות לאומיות|חוק לקידום תשתיות לאומיות, התשפ״ג–2023}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית“ – {{ח:חיצוני|חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית|חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, התשע״ו–2016}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות“ – {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק שמאי מקרקעין“ – {{ח:חיצוני|חוק שמאי מקרקעין|חוק שמאי מקרקעין, התשס״א–2001}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק התקשורת“ – {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב–1982}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יושב ראש מועצת שמאי המקרקעין“ – מי שמונה לפי {{ח:חיצוני|חוק שמאי מקרקעין#סעיף 2|סעיף 2(ג) לחוק שמאי מקרקעין}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יחידת דיור“ – חדר או תא, או מערכת חדרים או תאים, המיועדים לשמש יחידה שלמה ונפרדת למגורים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יועץ סביבתי“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ימי עבודה“ – למעט שבת ומועד ממועדי ישראל המפורטים {{ח:חיצוני|פקודת סדרי השלטון והמשפט#סעיף 18א|בסעיף 18א(א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש״ח–1948}}, וערביהם, ולמעט ימי חול המועד וימי שבתון שנקבעו בחיקוק; שר הפנים רשאי לקבוע ימים נוספים שלא ייחשבו ימי עבודה לעניין זה, בין דרך כלל ובין לעניין סוגים של מוסדות תכנון או מוסד תכנון מסוים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יישוב מיעוטים“ – יישוב ש־80% לפחות מתושביו אינם יהודים, על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבנה דרך“ – מחלף, גשר או מנהרה לרבות חפיר או סוללה המצויים בתחילתו או בסופו של אחד מאלה, וכן תחנה לתחבורה ציבורית, וכל בניין אחר הדרוש במישרין לצורך הקמתה של דרך או השימוש בה שקבע שר הפנים לאחר התייעצות עם שר התחבורה והבטיחות בדרכים (בחוק זה – שר התחבורה);
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (בניין הדרוש במישרין לצורך הקמתה של דרך או שימוש בה)|תקנות התכנון והבניה (בניין הדרוש במישרין לצורך הקמתה של דרך או שימוש בה), התשע״ו–2016}}.}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבנה נלווה לקו תשתית תת־קרקעי“ – מבנה שאינו ממוקם בים, ושהקמתו נדרשת במישרין לצורך הקמת קו תשתית תת־קרקעי או מיתקן נלווה לו או לצורך שימוש בקו או במיתקן כאמור, ובלבד שהוא נלווה לקו התשתית והוא אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מבנה הנדסי הכולל מכשור וציוד הנדסי, חשמלי ואלקטרוני לצורך ייצור, השנאת או אגירת אנרגיה הנדרשים לתפעול קו תשתית תת־קרקעי;
{{ח:תתת|(2)}} מבנה לניהול מי נגר;
{{ח:תתת|(3)}} בניין אחר שקבע שר הפנים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מגרש“ – יחידת קרקע שנקבעה בתכנית כתוצאה מפעולת חלוקה או איחוד או איחוד וחלוקה, או בתשריט חלוקה או איחוד, אף אם טרם נרשמה כחלקה בפנקסי רישום המקרקעין, בין אם מותרת בה בניה ובין אם לאו, לרבות מגרש תלת־ממדי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מגרש תלת־ממדי“ – יחידה נפחית המצויה בעומק שמתחת לקרקע או בחלל הרום שמעליה, שגבולותיה נקבעו באופן תלת־ממדי בתכנית כתוצאה מפעולת חלוקה או איחוד או איחוד וחלוקה, או בתשריט חלוקה או איחוד, אף אם טרם נרשמה כחלקה בפנקסי המקרקעין, בין אם מותרת בה בנייה ובין אם לאו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מהנדס הועדה“ – מהנדס הועדה המקומית לתכנון ולבניה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מורשה להיתר“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המהנדסים והאדריכלים#סעיף 13א|בסעיף 13א לחוק המהנדסים והאדריכלים}}, שניתנה לו תעודת מורשה להיתר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה“ ו”מורשה לנגישות השירות“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוסד תכנון“ – כל רשות שיש לה סמכות בענין תכניות או היתרים, למעט מכון בקרה או מורשה להיתר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מינהל התכנון“ – {{ח:הערה|(פקעה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסילת ברזל“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|פקודת מסילות הברזל#סעיף 2|בסעיף 2 רישה ופסקאות (1) ו־(2) לפקודת מסילות הברזל [נוסח חדש], התשל״ב–1972}}, וכן מיתקנים לצורך מסילת ברזל או בקשר אליה המהווים חלק בלתי נפרד ממנה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן לאגירת אנרגיה“ – מיתקן המאפשר להמיר אנרגיה חשמלית לאנרגיה הניתנת לאחסון, וכן לאחסן את האנרגיה ולהמירה בחזרה לאנרגיה חשמלית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן אגרו־וולטאי“ – מיתקן פוטו־וולטאי המוקם בקרקע שייעודה חקלאי, באופן שמתקיים בה במקביל שימוש חקלאי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן פוטו־וולטאי“ – מערכת לייצור חשמל הממירה ישירות אנרגיית שמש לאנרגיה חשמלית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקני דרך“ – כל אחד ממיתקנים אלה שבתוואי הדרך: אבן שפה, גדר, מחסום, מעקה, עמוד תאורה, רמזור, תחנה לאיסוף נוסעים ולהורדתם, תחנת המתנה לרכב, ספסל רחוב, מיתקן איסוף אשפה, עמדת קריאה לעזרה, תמרור, חניה במפלס הקרקע, מיתקני איתות, בקרה, ניטור ומדידה הנדרשים להפעלת הדרך, מיתקן טעינה לרכב חשמלי, מיתקני חשמול וטעינה בחשמל לרכבת, וכן כל מיתקן הנדרש במישרין לצורך הפעלה של דרך והמהווה חלק בלתי נפרד ממנה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקני תקשורת“ – תחנת שידור, כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו|בחוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו, התש״ן–1990}}, המשמשת או המיועדת לשמש לצורכי שידורי טלוויזיה בשיטה הספרתית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקני תשתית“ – קווי תשתית ומיתקני חיבור כהגדרתם {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 274ב|בסעיף 274ב(ג) לפקודת העיריות}}, וכן כבלי תקשורת, מיתקנים להולכת גז וצינורות להולכת חומרים מסוכנים כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק החומרים המסוכנים|בחוק החומרים המסוכנים, התשנ״ג–1993}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מכון בקרה“ – גוף שניתן לו רישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 158טו|סעיף 158טו}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקרקעי ישראל“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: מקרקעי ישראל|בחוק־יסוד: מקרקעי ישראל}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרחב מוגן“ – מקלט כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית#סעיף 11|בסעיף 11 לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951}}, במתכונת מרחב הבנוי בתוך מעטפת המבנה, המיועד להגן על החוסים בו מפני התקפה והמתוכנן בהתאם להוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|החוק האמור}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מתחם פינוי ובינוי“, ”הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית“ ו”תכנית לפינוי ובינוי“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית|בחוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סביבה חופית“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק שמירת הסביבה החופית|בחוק שמירת הסביבה החופית, התשס״ד–2004}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קרוב“, לאדם פלוני –
{{ח:תתת|(1)}} בן זוג;
{{ח:תתת|(2)}} הורה, הורי הורה, צאצא, צאצאי בן זוג ובני זוגם של כל אחד מאלה, או אדם אחר הסמוך על שולחנו של אותו אדם פלוני;
{{ח:תתת|(3)}} אח או אחות ובני זוגם;
{{ח:תתת|(4)}} תאגיד שהוא מנהלו או נושא משרה בו, או שחלקו בהון המניות, בזכות לקבל רווחים, בזכות למנות מנהל או בזכות ההצבעה, עולה על 5%;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשות מקומית“ – עיריה או מועצה מקומית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשות עירונית“ – רשות מקומית למעט מועצה אזורית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שטח כולל המותר לבניה“ – סך כל השטח המותר לבניה, הכולל הן שטחים למטרות עיקריות והן שטחים למטרות שירות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שימוש חורג“, בקרקע או בבנין – השימוש בהם למטרה שלא הותר להשתמש בהם, הן במיוחד והן מהיותם באזור או בשטח מיוחד, לפי כל תכנית או תקנה אחרת שלפי חוק זה החלות על הקרקע או הבנין או לפי היתר על־פי כל חוק הדן בתכנון ובבניה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תחנה לאיסוף נוסעים והורדתם“ – תחנה המיועדת רק לאיסוף נוסעים או להורדתם מרכב או מרכבת, ובכלל זה ספסל, מצללה, עמדת בידוק, עמדת כרטוס וכל מיתקן אחר הנדרש במישרין להפעלת תחנה כאמור שקבע שר הפנים לאחר התייעצות עם שר התחבורה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תחנה לתחבורה ציבורית“ – תחנה לנוסעים בתחבורה ציבורית שאינה מיועדת רק לאיסוף נוסעים או להורדתם מרכב או מרכבת, לרבות מיתקנים המיועדים למתן שירותים נלווים הנדרשים במישרין להפעלת התחנה ולמתן שירותים בסיסיים לרווחת הנוסעים בה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תכן הבנייה“ – הוראות לפי חיקוק שעניינן יציבות ובטיחות הבניין ובטיחות המשתמש וכן תנאים לפי חיקוק אשר צריכים להתקיים בבניין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תכנית“ – תכנית מהתכניות שלפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}}, לרבות שינוי תכנית, התלייתה או ביטולה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תכנית דרך“ – תכנית לדרך הכלולה בתכנית מיתאר ארצית לדרכים או בתכנית מיתאר ארצית למסילות ברזל, או שהיא תכנית הנגזרת מתכנית מיתאר ארצית לדרכים, או שהיא תכנית לדרך המהווה עורק תחבורה ראשי שהועדה המקומית הנוגעת בדבר, בהסכמת הועדה המחוזית, החליטה כי יראו אותה כתכנית דרך לענין חוק זה, או ששר התחבורה החליט, לאחר התייעצות עם שר הפנים ועם הועדה המקומית הנוגעת בדבר, כי יראו אותה כתכנית דרך לענין חוק זה; לעניין הגדרה זו, ”דרך“ – לרבות מתחם תפעולי הנדרש לטיפול במסילת ברזל ובציוד הנדרש להפעלתה של רכבת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תכנית החיזוק (תמ״א 38)“ – תכנית מיתאר ארצית לחיזוק מבנים קיימים מפני רעידות אדמה (תמ״א 38);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תכנית בסמכות ועדה מקומית“ – תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 62א|בסעיף 62א}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תכנית בסמכות ועדה מחוזית“ – תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת שאינה תכנית בסמכות ועדה מקומית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תסקיר השפעה על הסביבה“ או ”תסקיר“ – מסמך הסוקר את הקשר שבין תכנית מוצעת לבין הסביבה שבה היא מיועדת להתבצע, לרבות הערכות לגבי השפעות צפויות או חזויות של התכנית על אותה סביבה ופירוט האמצעים הדרושים למניעה או לצמצום השפעות שליליות, כפי שייקבע בתקנות;
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (תסקירי השפעה על הסביבה)|תקנות התכנון והבניה (תסקירי השפעה על הסביבה), התשס״ג–2003}}.}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תשתיות לאומיות“ – מיתקני תשתית, שדה תעופה, נמל, מעגן, מיתקן להתפלת מים, מיתקני מים וביוב לרבות מאגרים, אתרי סילוק וטיפול בפסולת, מיתקני תקשורת, מיתקני שידור לתקשורת בשיטה התאית, כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 202ב|בסעיף 202ב}}, תחנת כוח, מיתקן לאגירת אנרגיה, מיתקן מיתוג לחשמל, מיתקן השנאה לחשמל, מיתקן אחסון נפט, גז ודלק, דרך, מיתקני גז ומיתקני גט״ן כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק משק הגז הטבעי#סעיף 2|בסעיף 2 לחוק משק הגז הטבעי}}, אתרי כרייה וחציבה, חניון לעידוד השימוש בתחבורה הציבורית, תשתית תיירות, בית חולים ציבורי ובית סוהר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תשתית תיירות“ – מיזם ששר התיירות הכריז עליו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 76ב1|סעיף 76ב1}}.

{{ח:סעיף|1א|פרסום בעתון|תיקון: תשמ״ח־2, תשמ״ט־2, תשנ״ה־4, תשס״ח־10, תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} ”פרסום בעתון“ לעניין חוק זה,
{{ח:תתת|(1)}} פרסום בשני עתונים יומיים בשפה העברית, שלפחות אחד מהם הוא עתון נפוץ כאמור בסעיף קטן (ב), ובמקום שבו מופיע עתון מקומי לפחות אחת לשבוע – פרסום נוסף בעתון המקומי;
{{ח:תתת|(2)}} במרחב תכנון מקומי שבו האוכלוסיה הדוברת ערבית מהווה לפחות עשרה אחוזים מכלל האוכלוסיה, פרסום אחד בעתון המתפרסם בשפה הערבית, אחד בעתון נפוץ בעברית ואחד בעתון מקומי כאמור;
{{ח:תתת|(3)}} במרחב תכנון מקומי שבו, לדעת יושב ראש הועדה המחוזית, קיים שיעור ניכר של ציבור שאינו קורא אף אחד משלושת העתונים הנפוצים כמשמעותם בסעיף קטן (ב), פרסום אחד בעתון מתוך רשימה שיקבע שר הפנים לאותו מרחב תכנון מקומי, אחד בעתון נפוץ בעברית ואחד בעתון מקומי כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} לעניין זה יפרסם שר הפנים ברשומות, מדי שנה, לאחר התייעצות עם האיגוד המייצג את רוב המפרסמים במדינה, רשימה של שלושת העתונים היומיים הנפוצים ביותר במדינה בשפה העברית; פרסום באחד מהם ייחשב כפרסום בעתון נפוץ.
{{ח:תת|(ג)}} הפרסום ייעשה במדור מיוחד בעתון, שיובלט במסגרת מתאימה, וישא את הכותרת ”הודעות בענייני תכנון ובניה“.
{{ח:תת|(ד)}} בכל פרסום בעיתון תצוין הפניה לאתרי אינטרנט כאמור {{ח:פנימי|סעיף 1ב|בסעיף 1ב}} הכוללת את שמות המתחם של האתרים.

{{ח:סעיף|1ב|חובת פרסום הודעות באינטרנט|תיקון: תשס״ח־10, תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} נקבעה חובת פרסום בעיתון לפי חוק זה, תחול חובת הפרסום גם באתר אינטרנט במדור מיוחד, שיישא את הכותרת ”הודעות בענייני תכנון ובניה“, כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} הודעות מטעם ועדה מקומית או רשות רישוי מקומית – באתר האינטרנט של הוועדה המקומית או באתר האינטרנט של רשות מקומית הנוגעת בדבר;
{{ח:תתת|(2)}} הודעות מטעם מוסד תכנון אחר – באתר האינטרנט של משרד הפנים.
{{ח:תת|(ב)}} פורסמה הודעה כאמור בסעיף קטן (א)(1), למעט הודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 149|סעיף 149}}, תועבר על ידי הוועדה המקומית למשרד הפנים; הועברה הודעה כאמור יפרסמה משרד הפנים גם באתר האינטרנט שלו; לעניין זה יראו הפניה באתר האינטרנט של משרד הפנים להודעה כפי שפורסמה באתר האינטרנט כאמור בסעיף קטן (א)(1), כפרסום באתר האינטרנט של משרד הפנים לפי סעיף קטן זה.
{{ח:תת|(ג)}} לעניין שפת הפרסום לפי סעיפים קטנים (א) ו־(ב), יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 1א|סעיף 1א(א)}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|1ג|אתר אינטרנט|תיקון: תשס״ח־10, תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} אתר אינטרנט שבו יש לפרסם תכניות, הודעות או מסמכים אחרים לפי חוק זה יהיה נגיש לכלל הציבור בלא תשלום והפרסום בו ייעשה באופן שיבטיח את זמינותו, שמירתו, יכולת אחזור המידע באתר והפקת פלט ממנו.
{{ח:תת|(ב)}} המועד לפרסומם באתר אינטרנט של תכנית, הודעה או מסמך שיש לפרסמם לפי חוק זה יהיה עם מועד פרסומם הראשון בעיתון או עם הפרסום הראשון לגביהם לפי חוק זה, לפי העניין, והם לא יוסרו מהאתר, ואולם הודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 149|סעיף 149}} לעניין שימוש חורג ניתן להסיר בתום תקופת תוקפו של השימוש החורג נושא ההודעה; מועד הפרסום באתר האינטרנט לא ישפיע על מניינן של תקופות לפי חוק זה הנמנות ממועד הפרסום.
{{ח:תת|(ג)}} שר הפנים, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות בעניינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מבנה ומאפיינים אחרים של אתר אינטרנט, לרבות אמצעים טכנולוגיים שישמשו בהפעלתו ואבטחת המידע בו;
{{ח:תתת|(2)}} צורת תכניות, הודעות או מסמכים המתפרסמים באתר אינטרנט ופרטים נוספים הנוגעים לאופן פרסומם;
{{ח:תתת|(3)}} מסמכים נוספים שיש לפרסמם באתר אינטרנט;
{{ח:תתת|(4)}} תכניות, הודעות או מסמכים, או חלקים מהם, שאין חובה לפרסמם באתר אינטרנט לצמיתות או שאין חובה לפרסמם כלל, לרבות בשל חשש לפגיעה בפרטיותו של אדם או בזכויות אחרות;
{{ח:תתת|(5)}} פטור לוועדה מקומית מסוימת או לסוגים של ועדות מקומיות מחובת הפרסום באתר אינטרנט, לפרק זמן שלא יעלה על שנה.

{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: מוסדות תכנון}}
{{ח:קטע3|פרק ב סימן א|סימן א׳: המועצה הארצית}}

{{ח:סעיף|2|מועצה ארצית|תיקון: תשכ״ה, תשל״ו־4, תשנ״ה־4, תשנ״ח, תשנ״ח־2, תשס״ב־7, תשס״ו־2, תשע״ה, תשע״ח, תשפ״ב־12, תשפ״ד־6}}
{{ח:תת|(א)}} תקום מועצה ארצית לתכנון ולבניה (להלן – המועצה הארצית) לייעץ לממשלה בכל הנוגע לקו הכללי בביצוע חוק זה, לרבות עניני חקיקה, ולמלא את יתר התפקידים המוטלים עליה בחוק זה ובכל דין אחר.
{{ח:תת|(ב)}} וזה הרכב המועצה הארצית:
{{ח:תתת|(1)}} שר הפנים או נציגו, והוא יהיה יושב ראש;
{{ח:תתת|(2)}} 12 חברי הממשלה, שתחליט עליהם הממשלה מזמן לזמן, או נציגיהם;
{{ח:תתת|(3)}} מנהל מינהל התכנון במשרד הפנים או נציגו מבין עובדי מינהל התכנון, והוא יהיה ממלא מקום היושב ראש;
{{ח:תתת|(4)}} בעל הכשרה מקצועית בעניני שיכון ובניה שימנהו שר השיכון;
{{ח:תתת|(5)}} מנהל הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים או נציגו;
{{ח:תתת|(6)}} ראשי העיריות ירושלים, תל־אביב־יפו וחיפה;
{{ח:תתת|(7)}} ראשי שתי עיריות אחרות, ראשי שלוש מועצות מקומיות שאינן מועצות אזוריות וראשי שתי מועצות אזוריות; שר הפנים יקבע לענין זה את העיריות, המועצות המקומיות והמועצות האזוריות, ובלבד שאחת מהן בגליל ואחת בנגב; בפסקה זו, ”הגליל“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הרשות לפיתוח הגליל|בחוק הרשות לפיתוח הגליל, התשנ״ג–1993}}, ו”הנגב“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הרשות לפיתוח הנגב|בחוק הרשות לפיתוח הנגב, התשנ״ב–1991}};
{{ח:תתת|(8)}} חבר אחד שימנה שר הפנים מתוך הרשומים בפנקס המהנדסים והאדריכלים לפי {{ח:חיצוני|חוק המהנדסים והאדריכלים|חוק המהנדסים והאדריכלים, תשי״ח–1958}}, וממלא מקומו יהיה נציג הארגון המייצג את המספר הגדול ביותר של קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות בישראל שימנה שר הפנים; לעניין זה, ”קבלן לעבודות הנדסה בנאיות“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות|בחוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, התשכ״ט–1969}};
{{ח:תתת|(9)}} נציגה אחת של ארגון נשים, והיא תתמנה על ידי שר הפנים בהמלצת ארגון ארצי של ארגוני נשים שהוא לדעת השר יציג ונוגע בדבר;
{{ח:תתת|(10)}} נציג המוסדות להשכלה גבוהה, בעל מומחיות בענייני תכנון ובנייה שימנה שר הפנים מתוך רשימה שימליצו עליה דיקני הפקולטות המקיימות תוכניות לימודים לתארים מתקדמים לתכנון ערים, הנדסה או אדריכלות;
{{ח:תתת|(11)}} נציג המוסדות המיישבים שימנהו שר הפנים לפי המלצת הסוכנות היהודית לארץ־ישראל;
{{ח:תתת|(12)}} בעל הכשרה מקצועית בסוציולוגיה שיתמנה על ידי שר הפנים;
{{ח:תתת|(13)}} נציג ארגון הגג של הגופים הציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה, שימנהו שר הפנים מתוך רשימת מועמדים שהארגון האמור יגיש לו;
{{ח:תתת|(13א)}} {{ח:הערה|(פקעה);}}
{{ח:תתת|(14)}} נציג הדור הצעיר, שימנהו שר הפנים בהתייעצות עם הגופים שלדעתו נוגעים בדבר;
{{ח:תתת|(15)}} שני חברים שימנה שר הפנים הבקיאים בענייני תכנון ובנייה, האחד בן האוכלוסייה החרדית והשני בן האוכלוסייה הערבית, לרבות הדרוזית והצ׳רקסית.
{{ח:תת|(ג)}} במקומו של ראש רשות מקומית כחבר המועצה הארצית יכול לבוא אחד מסגניו או מהנדס הרשות המקומית שימנה לכך.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} תקופת כהונתו של חבר המועצה הארצית תהיה חמש שנים, ניתן לשוב ולמנותו לשתי תקופות כהונה נוספות מכוח אותה פסקה בסעיף קטן (ב) שלפיה מונה, וכן לתקופות כהונה נוספות כאמור – אם מונה מכוח פסקה אחרת באותו סעיף קטן; ואולם חבר המועצה שתקופת כהונתו תמה יוסיף לכהן עד למינוי חבר אחר במקומו או עד למינויו מחדש, ובלבד שלא חלפו יותר משישה חודשים מעת שתמה תקופת כהונתו.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), תקופת כהונתם כחברי המועצה הארצית של מנהל מינהל התכנון של מנהל הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים, של חברי הממשלה ושל ראשי העיריות המנויים בסעיף קטן (ב)(6) תהיה עד תום תקופת הכהונה בתפקיד שמכוחו הם חברי המועצה הארצית.
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|3|פרסום ברשומות}}
{{ח:ת}} מינוי חבר המועצה הארצית יפורסם ברשומות.

{{ח:סעיף|4|מילוי מקומו של חבר מועצה שנעדר}}
{{ח:ת}} חבר המועצה שנבצר ממנו למלא את תפקידו תקופה מסויימת משום שהוא נעדר או נטול יכולת לפעול מחמת מחלה או מחמת סיבה אחרת, רשאי מי שמינה אותו למנות במקומו אדם אחר לאותה תקופה, ובלבד שממלא המקום יתמנה בדרך ובתנאים שנתמנה חבר המועצה שקדם לו.

{{ח:סעיף|5|מזכיר המועצה הארצית ויועציה|תיקון: תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} שר הפנים ימנה מזכיר למועצה הארצית.
{{ח:תת|(ב)}} המועצה הארצית רשאית למנות לה יועצים מקצועיים.

{{ח:סעיף|6|ועדות משנה|תיקון: תשע״ד־2, תשע״ז־5, תשפ״ב־6}}
{{ח:תת|(א)}} המועצה הארצית רשאית –
{{ח:תתת|(1)}} למנות מבין חבריה ועדות קבועות וועדות לענינים מסויימים ולקבוע להן את סמכויותיהן ותפקידיהן (בסעיף זה – ועדות משנה);
{{ח:תתת|(2)}} למנות לועדות כאמור יועצים מקצועיים;
{{ח:תתת|(3)}} לאצול לועדות כאמור מסמכויותיה, למעט כל סמכות בדבר תכנית מיתאר ארצית ובדבר הייעוץ בעניני החקיקה בשטח התכנון והבניה.
{{ח:תת|(ב)}} היה חבר ועדה שנאצלה לה סמכות לפי סעיף זה חולק על החלטת הועדה, תעביר הועדה את ההחלטה, על־פי דרישתו, להכרעתה הסופית של המועצה.
{{ח:תת|(ג)}} המועצה הארצית תבחר, מבין חבריה, ועדת משנה אחת לפחות, שתדון ותחליט בערר על החלטת ועדה מחוזית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 12|בסעיף 12(ה)}}; דין החלטת ועדת משנה שהוקמה לפי סעיף קטן זה כדין החלטת המועצה הארצית, והוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} המועצה הארצית תבחר, מבין חבריה, ועדת משנה אחת לפחות, שתדון ותחליט בתכניות שהועברו לה לפי {{ח:פנימי|סעיף 109א|סעיף 109א(ב)(2)}} או בבקשות שהועברו לה לפי {{ח:פנימי|סעיף 145|סעיף 145(ג1)}}; ועדת משנה כאמור תהיה בת תשעה חברים, ובהם –
{{ח:תתתת|(א)}} שני חברים לפחות מבין החברים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 2|בפסקאות (6) ו־(7) של סעיף 2(ב)}};
{{ח:תתתת|(ב)}} חבר אחד לפחות מבין החברים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 2|בפסקאות (8) עד (14) של סעיף 2(ב)}}.
{{ח:תתת|(2)}} בדיון בתכנית הנוגעת לשטחים שהוראות {{ח:פנימי|סעיף 62א|סעיף 62א(ו)}} חלות עליהם, תכלול ועדת המשנה את נציג שר הביטחון במועצה הארצית.
{{ח:תתת|(2א)}} בדיון בבקשה הנוגעת לתנאים לעניין מיתקני מים וביוב, תכלול ועדת המשנה את שר הבריאות או נציגו במועצה הארצית.
{{ח:תתת|(2ב)}} לדיון בבקשה, בנושא המצוי בתחום אחריותו של משרד ממשלתי, יוזמן נציג השר הנוגע לעניין במועצה הארצית, שתהיה לו דעה מייעצת, וזאת אם השר האמור או נציגו אינם חברי ועדת המשנה.
{{ח:תתת|(3)}} דין החלטת ועדת משנה שהוקמה לפי סעיף קטן זה כדין החלטת המועצה הארצית, והוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו.
{{ח:תת|(ה)|(1)}} המועצה הארצית תבחר מבין חבריה ועדת משנה לעניין תכניות מפורטות שעיקרן שינוי ייעוד מתעסוקה למגורים או הוספת שימוש מגורים במגרשים המיועדים לתעסוקה, שתהיה בת אחד עשר חברים, ובהם:
{{ח:תתתת|(א)}} יושב ראש המועצה הארצית או חבר אחר מבין חברי המועצה הארצית שהוא ימנה, והוא יהיה היושב ראש;
{{ח:תתתת|(ב)}} נציג ראש הממשלה במועצה הארצית שמונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|פסקה (2) של סעיף 2(ב)}}, אם מונה;
{{ח:תתתת|(ג)}} נציג שר האוצר במועצה הארצית שמונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|פסקה (2) של סעיף 2(ב)}}, אם מונה;
{{ח:תתתת|(ד)}} נציג שר הבינוי והשיכון במועצה הארצית שמונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|פסקה (2) של סעיף 2(ב)}}, אם מונה;
{{ח:תתתת|(ה)}} נציג השר להגנת הסביבה שמונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|פסקה (2) של סעיף 2(ב)}}, אם מונה;
{{ח:תתתת|(ו)}} מנהל מינהל התכנון או נציגו;
{{ח:תתתת|(ז)}} שלושה חברים מבין החברים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 2|בפסקאות (6) ו־(7) של סעיף 2(ב)}};
{{ח:תתתת|(ח)}} שני חברים מבין החברים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 2|בפסקאות (8) עד (14) של סעיף 2(ב)}}.
{{ח:תתת|(2)}} ראש הרשות המקומית שבתחומה נכלל רוב שטח התכנית הנדונה יוזמן להשתתף כמשקיף בוועדת המשנה.
{{ח:תתת|(3)}} נציג שר הכלכלה והתעשייה יוזמן להשתתף כמשקיף בוועדת המשנה.
{{ח:תתת|(4)}} מינה יושב ראש המועצה הארצית את אחד מחברי ועדת המשנה ליושב ראש ועדת המשנה, לפי פסקת משנה (1)(א), תבחר המועצה הארצית מבין חבריה חבר נוסף במקומו.
{{ח:תתת|(5)}} לוועדת המשנה שהוקמה לפי סעיף קטן זה יהיו כל הסמכויות הנתונות לוועדה מחוזית, לעניין תכניות מפורטות שעיקרן שינוי ייעוד מתעסוקה למגורים או הוספת שימוש מגורים במגרשים המיועדים לתעסוקה, ויחולו לגביה הוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}} בשינויים המחויבים.
{{ח:תתת|(6)}} הוראות סעיף קטן זה יחולו לגבי תכניות שהוגשו לוועדת המשנה עד יום כ״א בטבת התשפ״ז (31 בדצמבר 2026).

{{ח:קטע3|פרק ב סימן א1|סימן א׳1: ועדה לתכנון ובניה של תשתיות לאומיות|תיקון: תשס״ב־3}}

{{ח:סעיף|6א|ועדה ארצית לתכנון ולבניה של תשתיות לאומיות|תיקון: תשס״ב־3, תשס״ט־4, תשע״ד־2, תשע״ה, תשע״ו־7, תשע״ח, תשפ״ג־5, תשפ״ד־6, תשפ״ד־9, תשפ״ה}}
{{ח:תת|(א)}} תקום ועדה ארצית לתכנון ולבניה של תשתיות לאומיות (להלן – הועדה לתשתיות), וזה הרכבה:
{{ח:תתת|(1)}} נציג שר הפנים, והוא יהיה היושב ראש;
{{ח:תתת|(2)}} נציג ראש הממשלה;
{{ח:תתת|(3)}} נציג שר המשפטים;
{{ח:תתת|(4)}} נציג השר לתשתיות לאומיות;
{{ח:תתת|(5)}} נציג שר התחבורה;
{{ח:תתת|(6)}} נציג שר האוצר;
{{ח:תתת|(7)}} נציג שר הבינוי והשיכון;
{{ח:תתת|(8)}} נציג השר לאיכות הסביבה;
{{ח:תתת|(9)}} נציג שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי;
{{ח:תתת|(9א)}} נציג שר החקלאות ופיתוח הכפר;
{{ח:תתת|(10)}} נציג רשות מקרקעי ישראל;
{{ח:תתת|(11)}} נציג שר הביטחון;
{{ח:תתת|(11א)}} {{ח:הערה|(פקעה);}}
{{ח:תתת|(12)}} בעל הכשרה מקצועית בעניני תכנון ובניה שימנה שר הפנים – והוא יהיה מתכנן הועדה;
{{ח:תתת|(13)}} נציג ציבור שתמנה הממשלה;
{{ח:תתת|(14)}} נציג ארגון הגג של הגופים הציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה, שימנהו שר הפנים מתוך רשימת מועמדים שהארגון יגיש לו;
{{ח:תתת|(14א)}} נציג ארגון העוסק בנושאי חברה ורווחה שימנה שר הרווחה והביטחון החברתי;
{{ח:תתת|(15)}} נציג השלטון המקומי שימנה שר הפנים.
{{ח:תת|(א1)}} בדיון בתכנית לתשתית תיירות, יבוא נציג שר התיירות במקומו של נציג שר התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים.
{{ח:תת|(א2)}} בדיון בתוכנית לתשתית לאומית החלה בסביבה החופית, יכלול הרכב הוועדה לתשתיות שני נציגים נוספים שמונו לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3|סעיף 3(א)(13) לתוספת השנייה}} או נציגים שימונו בהתאם להוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3|אותו סעיף}} לעניין סעיף קטן זה.
{{ח:תת|(א3)}} בדיון בתוכנית לפי {{ח:פנימי|סעיף 76ב|סעיף 76ב(ב1)}}, יהיה חבר בוועדה לתשתיות גם ראש הרשות המקומית שבתחומה נמצא השטח הגדול ביותר בתחום התוכנית.
{{ח:תת|(א4)}} נציג הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים שימנה מנהל הרשות יוזמן להשתתף בדיוני הוועדה לתשתיות כמשקיף.
{{ח:תת|(ב)}} הועדה לתשתיות תפעל ליד המועצה הארצית, וחבר במועצה הארצית יוכל להתמנות גם לחבר בועדה לתשתיות.
{{ח:תת|(ג)}} תקופת כהונתו של חבר הועדה לתשתיות תהא חמש שנים; ניתן לשוב ולמנותו לשתי תקופות כהונה נוספות מכוח אותה פסקה בסעיף קטן (א) שלפיה מונה, וכן לתקופות כהונה נוספות כאמור – אם מונה מכוח פסקה אחרת באותו סעיף קטן; ואולם חבר הוועדה שתקופת כהונתו תמה יוסיף לכהן עד למינוי חבר אחר במקומו או עד למינויו מחדש, ובלבד שלא חלפו יותר משישה חודשים מעת שתמה תקופת כהונתו.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ה)}} מי שמינה נציג לועדה לתשתיות רשאי בכל עת להחליף את נציגו בועדה.
{{ח:תת|(ו)}} כל אימת שהועדה דנה בתכנית, ששטחה, כולו או חלקו, בתחום ועדה מקומית, תזמין את מהנדס הועדה המקומית או את נציגו ותיתן לו הזדמנות להשמיע את דברו לפני שתחליט בענין.

{{ח:סעיף|6ב|תפקידי הועדה לתשתיות וסמכויותיה|תיקון: תשס״ב־3, תשע״ד־2, תשע״ז־3, תשע״ח־9, תשפ״ב, תשפ״ג־5, תשפ״ד־9, תשפ״ה־4}}
{{ח:תת|(א)}} בעניני תכנון ובניה של תשתיות לאומיות יהיו לועדה לתשתיות כל הסמכויות והתפקידים של המועצה הארצית.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} על אף האמור {{ח:פנימי|פרק ה|בפרק ה׳}}, לעניין מתן היתר לפי {{ח:פנימי|פרק ה|אותו פרק}} לגבי סוגי היתרים כאמור בפסקה (2) יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} רשות הרישוי תהיה יושב ראש הוועדה לתשתיות ומתכנן הוועדה, ולעניין מתן היתר המנוי בפסקה (2)(ב) עד (ח) או בסעיף קטן (ב1) או לעניין היתר לייעודים או שימושים נוספים על פי תוכנית לתשתית לאומית בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 76ב|לסעיף 76ב(ב1)}}, תהיה רשות הרישוי נוסף על אלה – גם מהנדס הוועדה המקומית שבתחומה נמצא השטח הגדול ביותר בתחום הבקשה להיתר;
{{ח:תתתת|(ב)}} הוועדה המקומית תהיה הוועדה לתשתיות; ואולם הוראות {{ח:פנימי|סעיף 152|סעיף 152(א)}} לא יחולו;
{{ח:תתתת|(ג)}} מהנדס הוועדה יהיה מתכנן הוועדה לתשתיות.
{{ח:תתת|(2)}} הוראות פסקה (1) יחולו על סוגי היתרים והרשאות כמפורט להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} היתר על פי תוכנית לתשתית לאומית;
{{ח:תתתת|(ב)}} היתר לתשתית לאומית על פי תוכנית מיתאר ארצית מפורטת לתשתיות לאומיות, למעט תוכנית כאמור לפי {{ח:פנימי|סעיף 145|סעיף 145(ח)(3)}};
{{ח:תתתת|(ג)}} הרשאה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 145|בסעיף 145(ו)(1א)}};
{{ח:תתתת|(ד)}} היתר על פי תמ״א 70/א כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק רכבת תחתית (מטרו)|בחוק רכבת תחתית (מטרו), התשפ״ב–2021}};
{{ח:תתתת|(ה)}} היתר למיזם תשתית חיוני כהגדרתו בחוק לקידום תשתיות לאומיות על פי תוכנית מפורטת לתשתיות לאומיות שאישרה ועדה מחוזית, ומצורף לה תשריט של השטח שעליו היא חלה;
{{ח:תתתת|(ו)}} היתר לתשתית לאומית על פי תוכנית מועדפת לדיור כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים (הוראת שעה)|בחוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים (הוראת שעה), התשע״ד–2014}};
{{ח:תתתת|(ז)|(1)}} היתר לתשתית לאומית על פי תוכנית תשתית בלא תשריט, ובלבד שהיא בתחום שטח המיועד לתשתית לאומית בתוכנית לפי פסקאות משנה (א) עד (ו), והוגשה בקשה להיתר לגבי התשתית הלאומית האמורה לפי אותן פסקאות משנה שטרם ניתנה החלטה לגביה (בפסקת משנה זו – התשתית המוצעת);
{{ח:תתתתת|(2)}} לא תיתן רשות הרישוי היתר לפי פסקת משנה זו, אלא אם כן קבעה בהיתר לתשתית הלאומית על פי תוכנית תשתית בלא תשריט, כי תנאי למימוש ההיתר על פי תוכנית התשתית בלא תשריט יהיה מימוש התשתית המוצעת;
{{ח:תתתת|(ח)}} היתר לביצוע והקמה של קווי תשתית תת־קרקעיים של מים או ביוב שעוברים ביותר ממרחב תכנון אחד – אם מנהל הרשות הממשלתית למים ולביוב שמונה לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 124יט|סעיף 124יט לחוק המים, התשי״ט–1959}}, אישר כי הם נדרשים לשם עמידה בתוכניות פיתוח למשק המים והביוב, אולם לא יוגשו לרשות הרישוי לפי פסקת משנה זו יותר משמונה בקשות להיתר בשנה קלנדרית אחת.
{{ח:תתת|(3)}} בסעיף זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”תוכנית מיתאר ארצית מפורטת לתשתיות לאומיות“ – כל אחת מאלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} תוכנית מיתאר ארצית להקמת תשתית לאומית, הכוללת הוראות המאפשרות מתן היתר לתשתית לאומית, בלא צורך באישור תוכנית נוספת טרם מתן ההיתר או ביצוע העבודה ומצורף לה תשריט של השטח שעליו היא חלה;
{{ח:תתתתת|(2)}} תוכנית מיתאר ארצית לתקשורת שעניינה מיתקני שידור קטנים וזעירים הכוללת הוראות המאפשרות מתן היתר מכוחה למיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית בלא צורך באישור תוכנית נוספת טרם מתן ההיתר או ביצוע העבודה;
{{ח:תתתתת|(3)}} תוכנית מיתאר ארצית לפי {{ח:פנימי|סעיף 145|סעיף 145(ח)(3)}};
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”תוכנית מפורטת לתשתיות לאומיות שאישרה ועדה מחוזית“ – תוכנית להקמת תשתית לאומית, הכוללת הוראות המאפשרות מתן היתר לתשתית לאומית בלא צורך באישור תוכנית נוספת טרם מתן ההיתר או ביצוע העבודה, שאישרה ועדה מחוזית;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”תוכנית תשתית בלא תשריט“ – תוכנית מיתאר ארצית להקמת תשתית לאומית, הכוללת הוראות המאפשרות מתן היתר לתשתית לאומית, בלא צורך באישור תוכנית נוספת טרם מתן ההיתר או ביצוע העבודה שלא מצורף לה תשריט.
{{ח:תת|(ב1)}} הוראות סעיף קטן (ב)(1) יחולו גם לעניין מתן היתר לתשתית לאומית על פי תוכנית תשתית בלא תשריט, שאינו היתר כאמור בסעיף קטן (ב)(2)(ז) או לעניין מתן היתר לקווי תשתית כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק לקידום תשתיות לאומיות|בחוק לקידום תשתיות לאומיות}} על פי תוכנית מפורטת לתשתיות לאומיות שאישרה ועדה מחוזית, ובלבד שמתקיימים כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} חלפו שישה חודשים מהמועד שבו הוגשה בקשה להיתר לרשות הרישוי המקומית, או תשעה חודשים – אם הבקשה טעונה אישור מוסד תכנון שאינו רשות רישוי טרם מתן ההיתר, או שלושה חודשים מהמועד שבו הוגשה בקשה להרשאה לגורם המוסמך שקבע שר הפנים לפי {{ח:פנימי|סעיף 145|סעיף 145(ו)(1)}}, וטרם ניתנה החלטה על מתן היתר או הרשאה או טרם ניתנה החלטה שעניינה סירוב לבקשה;
{{ח:תתת|(2)}} מגיש הבקשה להיתר או להרשאה ביקש להעבירה לרשות הרישוי כאמור בסעיף קטן (ב)(1);
{{ח:תתת|(3)}} רשות הרישוי כאמור בסעיף קטן (ב)(1) קיימה דיון מקדמי שאליו הוזמנו מגיש הבקשה, מהנדס הוועדה המקומית הנוגעת בדבר או נציגו, ובהרשאה – הגורם המוסמך לפי {{ח:פנימי|סעיף 145|סעיף 145(ו)(1)}}; מצאה רשות הרישוי כאמור בסעיף קטן (ב)(1), בדיון המקדמי, שההחלטה בבקשה להיתר או להרשאה לא ניתנה מסיבות שאינן בשליטת רשות הרישוי המקומית או הגורם המוסמך כאמור, תורה על החזרת הבקשה להיתר או להרשאה לרשות הרישוי המקומית או לגורם המוסמך, ורשאית היא להחליט כאמור גם אם מצאה כי הייתה הצדקה אחרת לעיכוב במתן החלטה בבקשה; החליטה רשות הרישוי כאמור בסעיף קטן (ב)(1) שלא להחזיר את הבקשה לרשות הרישוי המקומית או לגורם המוסמך, תמשיך לדון בה מהשלב שאליו הגיעו רשות הרישוי המקומית או הגורם המוסמך, לפי העניין.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), ניתן להגיש בקשה להיתר לפי תכנית כאמור באותו סעיף קטן לוועדה המקומית שבמרחב התכנון שלה חלה התכנית האמורה או לרשות הרישוי שלה, לפי העניין, ומשהוגשה בקשה להיתר כאמור יהיו כל הסמכויות לעניין מתן ההיתר נתונות לוועדה המקומית האמורה ולרשות הרישוי שלה, לפי העניין; ואולם היתה התכנית תכנית לתשתית לאומית רשאי רק מגיש התכנית או מי שהוא הסמיך לעניין זה להגיש בקשה להיתר לוועדה המקומית או לרשות הרישוי שלה כאמור; לעניין זה, ”בקשה להיתר“ – למעט בקשה להרשאה לפי {{ח:פנימי|סעיף 261|סעיף 261(ה) או (ה1)}}.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 261|בסעיף 261(ה) ו־(ה1)}}, לעניין הרשאה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 261|באותו סעיף}} לפי תכנית כאמור בסעיף קטן (ב), יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 261|הסעיף האמור}} בשינויים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בפסקה (2), במקום ”למתכנן המחוז“ יקראו ”למתכנן הוועדה לתשתיות“;
{{ח:תתת|(2)}} בפסקה (3), במקום ”יבדקו מתכנן המחוז ומהנדס הועדה המקומית“ יקראו ”יבדקו יושב ראש הוועדה לתשתיות ומתכנן הוועדה לתשתיות“, אחרי ”ויאשרו אותה“ יבוא ”לאחר התייעצות עם מהנדס הוועדה המקומית, שימסור את חוות דעתו בתוך שמונה עשר ימים מיום שהוגש לו העתק הבקשה,“ ובמקום קבעו המתכנן והמהנדס&quot; יקראו ”קבעו יושב ראש הוועדה תשתיות ומתכנן הוועדה לתשתיות“;
{{ח:תתת|(3)}} בפסקה (4), במקום ”לא החליטו מתכנן המחוז ומהנדס הועדה המקומית“ יקראו ”לא החליטו יושב ראש הוועדה לתשתיות ומתכנן הוועדה לתשתיות“;
{{ח:תתת|(4)}} פסקאות (5) ו־(7) – לא ייקראו;
{{ח:תתת|(5)}} בפסקה (6), במקום ”יושב ראש הועדה המחוזית“ יקראו ”יושב ראש הוועדה לתשתיות“.
{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בכל דין, ובכלל זה {{ח:פנימי|סעיף 145|בסעיף 145(א3) ו־(ג2)}}, ראתה רשות הרישוי כאמור בסעיף קטן (ב)(1), כי בעל תשתית לא השיב לפנייה לעניין בקשה להיתר בתוך המועד שבו היה עליו להשיב לפי דין או שהשיב לפנייה כאמור וכלל בתשובתו הגבלות או תנאים שיש בהם כדי לסכל את מתן ההיתר או להקשות על מתן ההיתר או על ביצועו באופן בלתי סביר, רשאית רשות הרישוי, בכפוף להוראות סעיף קטן (ו), לתת היתר אף בלא שהשיב בעל התשתית לפנייה או שלא בהתאם לתנאים או להגבלות שכלל בעל התשתית בעמדתו, לפי העניין, ובלבד שהתקיימו שני אלה:
{{ח:תתת|(1)}} התוכנית שעל פיה מבוקש ההיתר היא תוכנית לתשתית לאומית ולא נקבע בה כי אישורו של בעל התשתית הוא תנאי למתן היתר;
{{ח:תתת|(2)}} רשות הרישוי נתנה לבעל התשתית הזדמנות להשמיע את טענותיו לפניה, לפני שקיבלה את החלטתה.
{{ח:תת|(ו)}} רשות הרישוי לא תיתן היתר לפי סעיף קטן (ה) אם סברה כי יש במתן היתר כאמור כדי לגרום סיכון ממשי לציבור או לבריאותו או כדי לגרום למפגע סביבתי חמור.
{{ח:תת|(ז)}} הוראות סעיפים קטנים (ה) ו־(ו) יחולו לעניין קליטת בקשה להיתר, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: בכל מקום, במקום ”רשות הרישוי“ יקראו ”מתכנן הוועדה לתשתיות“.
{{ח:תת|(ח)}} בסעיף זה, ”בעל תשתית“ – גוף שאישורו, תיאום עימו, התייעצות עימו או התייחסותו, נדרשים, בין השאר, לפי דין, לצורך קליטת בקשה להיתר או למתן היתר, והוא בעלים, חוכר, מחזיק או מפעיל של תשתית, בעל זיכיון או רישיון בנוגע לתשתית, או חברה ממשלתית שעיקר עיסוקה בפיתוח תשתיות.

{{ח:סעיף|6ג|ועדות משנה ותוקף החלטותיהן|תיקון: תשס״ב־3}}
{{ח:תת|(א)}} הועדה לתשתיות רשאית למנות מבין חבריה ועדות קבועות וועדות לענינים מסוימים, לקבוע להן את סמכויותיהן ותפקידיהן, ולאצול להן מסמכויותיה (בסעיף זה – ועדות משנה).
{{ח:תת|(ב)}} שני חברים לפחות של הועדה לתשתיות רשאים, בתוך שלושה ימים מיום שנמסרה להם החלטת ועדת משנה, לדרוש בכתב שיתקיים במליאת הועדה לתשתיות דיון בענין שלגביו התקבלה ההחלטה; התקבלה דרישה כאמור, תקיים הועדה לתשתיות דיון ותקבל החלטה בענין בתוך שבעה ימים מיום שהוגשה לה הדרישה כאמור.

{{ח:סעיף|6ד|ועדת משנה להשגות|תיקון: תשס״ב־3}}
{{ח:ת}} הועדה לתשתיות תבחר, מבין חבריה, ועדת משנה בת חמישה חברים, לשמיעת השגות לתכנית לתשתית לאומית, וזה הרכבה –
{{ח:תת|(1)}} יושב ראש הועדה לתשתיות או ממלא מקומו, והוא יהיה יושב ראש ועדת המשנה להתנגדויות;
{{ח:תת|(2)}} נציג שר המשפטים;
{{ח:תת|(3)}} מתכנן הועדה;
{{ח:תת|(4)}} חבר הועדה לתשתיות שהוא נציג הציבור;
{{ח:תת|(5)}} חבר מבין חברי הועדה לתשתיות.

{{ח:סעיף|6ה|יועץ סביבתי, מזכיר ויועצים אחרים|תיקון: תשס״ב־3, תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} יושב ראש הועדה לתשתיות ונציג השר לאיכות הסביבה בועדה לתשתיות ימנו לועדה, מתוך רשימה שיקבע שר הפנים בהסכמת השר לאיכות הסביבה, יועץ סביבתי, אחד או יותר, שאינו עובד המדינה.
{{ח:תת|(ב)}} שר הפנים ימנה מזכיר לועדה לתשתיות.
{{ח:תת|(ג)}} הועדה לתשתיות רשאית למנות לה ולועדות המשנה שלה יועצים מקצועיים.
{{ח:תת|(ד)}} הועדה לתשתיות ומתכנן הועדה רשאים לקבל חוות דעת מכל גורם מקצועי כפי שימצאו לנכון.

{{ח:סעיף|6ו|מסירת החלטות הועדה לתשתיות|תיקון: תשס״ב־3}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 48ב|בסעיף 48ב}}, החלטות הועדה לתשתיות יימסרו למשתתפים בדיון, לרבות לחברי ועדה שלא נכחו בדיון, מיד בתום הדיון בועדה.

{{ח:קטע3|פרק ב סימן ב|סימן ב׳: ועדה מחוזית}}

{{ח:סעיף|7|ועדה מחוזית|תיקון: תשנ״ב־2, תשנ״ה־4, תשס״ג־2, תשס״ג־4, תשס״ט־4, תשע״ה, תשע״ו־7, תשפ״ד־6, תשפ״ד־7}}
{{ח:תת|(א)}} לכל מחוז תהיה ועדה מחוזית לתכנון ולבניה (להלן – ועדה מחוזית), וזה הרכבה:
{{ח:תתת|(1)}} נציג שר הפנים, והוא יהיה היושב ראש;
{{ח:תתת|(2)}} נציג השר לאיכות הסביבה;
{{ח:תתת|(3)}} נציג שר הבטחון;
{{ח:תתת|(4)}} נציג שר הבינוי והשיכון;
{{ח:תתת|(5)}} נציג שר הבריאות;
{{ח:תתת|(6)}} נציג שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי;
{{ח:תתת|(6א)}} נציג שר החקלאות ופיתוח הכפר;
{{ח:תתת|(7)}} נציג שר המשפטים;
{{ח:תתת|(8)}} נציג שר התחבורה;
{{ח:תתת|(9)}} נציג שר התיירות וממלא מקומו יהיה נציג שר התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים;
{{ח:תתת|(9א)}} {{ח:הערה|(פקעה);}}
{{ח:תתת|(10)}} נציג רשות מקרקעי ישראל;
{{ח:תתת|(11)}} מתכנן המחוז כאמור {{ח:פנימי|סעיף 8|בסעיף 8(א)}};
{{ח:תתת|(12)}} חמישה חברים שימנה שר הפנים על פי המלצות של הרשויות המקומיות שבאותו מחוז (להלן – נציגי הרשויות המקומיות);
{{ח:תתת|(13)}} חבר אחד שימנה שר הפנים והוא – אדריכל או מהנדס הרשומים בפנקס המהנדסים והאדריכלים כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המהנדסים והאדריכלים|בחוק המהנדסים והאדריכלים}} או בעל תואר אקדמי בתחום תכנון ערים ואזורים, ובלבד שיתקיימו בכל אחד מהם שניים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הוא בקי בענייני תכנון ובניה;
{{ח:תתתת|(ב)}} הוא אינו עובד המדינה או עובד ועדה מקומית או רשות מקומית שבאותו מחוז;
{{ח:תתת}} חבר כאמור ימונה על פי המלצת הארגון המייצג את מרב בעלי הכישורים האמורים, כפי שיקבע שר הפנים בהודעה ברשומות;
{{ח:תתת|(14)}} נציג של הגופים הציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה, שימנה שר הפנים בהתייעצות עם השר לאיכות הסביבה, מתוך רשימת מועמדים שיגישו לו גופים אלה; לענין זה, ”הגופים הציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה“ – הגופים המפורטים {{ח:חיצוני|חוק ייצוג גופים ציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה)#תוספת|בתוספת לחוק ייצוג גופים ציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה), התשס״ג–2002}};
{{ח:תתת|(15)}} נציג ארגון העוסק בנושאי חברה ורווחה שימנה שר הרווחה והביטחון החברתי.
{{ח:תת|(א1)}} נוסף על האמור בסעיף קטן (א), הרכב הוועדות המחוזיות במחוז הצפון והדרום יכלול את נציג שר ההתיישבות והמשימות הלאומיות וכן חבר שימנה שר הפנים על פי המלצות של הרשויות המקומיות שבאותו מחוז ולעניין זה יחולו הוראות סעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ב)}} הרשויות המקומיות שבמחוז יגישו, תוך שלושים ימים מיום שנדרשו לכך על ידי שר הפנים או מי מטעמו, את המלצותיהן כאמור בסעיף קטן (א)(12); לא עשו כן, רשאי השר למנות את חמשת החברים ללא המלצה.
{{ח:תת|(ג)}} חברותם של נציגי השרים כאמור בפסקאות (2), (4), (5) ו־(8) של סעיף קטן (א) בועדה המחוזית, או של ממלאי מקומם (להלן – הנציגים הקבועים), תהיה עיסוקם הבלעדי, זולת אם אישר שר הפנים לשר הממנה, להטיל עליהם תפקיד נוסף.

{{ח:סעיף|8|מתכנן מחוז, מזכיר ועדה מחוזית ויועצים|תיקון: תשמ״ח־2, תשמ״ט־2, תשנ״ה־4, תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} שר הפנים ימנה לכל ועדה מחוזית מתכנן מחוז ומזכיר; מתכנן המחוז יכול שימונה מקרב עובדי המדינה או שלא מקרב עובדי המדינה.
{{ח:תתת|(2)}} מינוי מתכנן מחוז שלא מקרב עובדי המדינה, יהיה לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק חובת המכרזים|חוק חובת המכרזים, התשנ״ב–1992}}, ומשמונה יחולו עליו הדינים החלים על עובד ציבור.
{{ח:תת|(ב)}} ועדה מחוזית רשאית להתייעץ בענין מסוים עם יועץ מקצועי שתקבע וכן רשאית היא למנות לה יועץ מקצועי של קבע לרבות יועץ משפטי.

{{ח:סעיף|9|תקופת כהונה|תיקון: תשנ״ה־4, תשע״ח, תשפ״ד־6}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} תקופת כהונתו של חבר הוועדה המחוזית תהיה חמש שנים, ניתן לשוב ולמנותו לשתי תקופות כהונה נוספות מכוח אותה פסקה {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7(א)}} שלפיה מונה, וכן לתקופות כהונה נוספות כאמור – אם מונה מכוח פסקה אחרת {{ח:פנימי|סעיף 7|באותו סעיף קטן}}; ואולם חבר הוועדה שתקופת כהונתו תמה יוסיף לכהן עד למינוי חבר אחר במקומו או עד למינויו מחדש, ובלבד שלא חלפו יותר משישה חודשים מעת שתמה תקופת כהונתו.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), תקופת כהונתם של מתכנן המחוז ושל נציגי הרשויות המקומיות המנויים {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7(א)(11) ו־(12)}} כחברי הוועדה המחוזית תהיה עד תום תקופת הכהונה בתפקיד שמכוחו או שבשלו הם חברי הוועדה המחוזית.
{{ח:תת|(ב)}} שר רשאי בכל עת להחליף את נציגו בועדה המחוזית.
{{ח:תת|(ג)}} חבר ועדה מחוזית – שאינו נציג שר – שנבצר ממנו למלא את תפקידו תקופה מסויימת משום שהוא נעדר או נטול יכולת לפעול מחמת מחלה או מחמת סיבה אחרת, רשאי מי שמינה אותו למנות במקומו אדם אחר לאותה תקופה, ובלבד שממלא המקום יתמנה בדרך ובתנאים שנתמנה חבר הועדה שקדם לו.

{{ח:סעיף|10|מהנדס מקומי בועדה מחוזית|תיקון: תשס״ב־3}}
{{ח:ת}} כל אימת שהועדה לתשתיות או שועדה מחוזית דנה בתכנית שבתחום רשות מקומית, תזמין את מהנדס הרשות המקומית – אם ישנו – ואת נציגה לבוא לפניה, ואם באו – תתן להם הזדמנות להשמיע את דברם לפני שתחליט בענין.

{{ח:סעיף|10א||תיקון: תשמ״ח־2, תשמ״ט־2, תשנ״ה־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|11|ועדת משנה להתנגדויות|תיקון: תשל״ג, תשמ״ח־2, תשמ״ט־2, תשנ״ה־4}}
{{ח:תת|(א)}} ועדה מחוזית תבחר, מבין חבריה, ועדת משנה אחת לפחות, בת חמישה חברים, לשמיעת התנגדויות לתכניות לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן ו|פרק ג׳ סימן ו׳}} (להלן – ועדת משנה להתנגדויות), וזה הרכבה:
{{ח:תתת|(1)}} יושב ראש הועדה המחוזית או ממלא מקומו או מי שהיושב ראש מינה מקרב חברי הועדה המחוזית, שיהיה יושב ראש ועדת המשנה להתנגדויות;
{{ח:תתת|(2)}} נציג שר המשפטים;
{{ח:תתת|(3)}} חבר מבין הנציגים הקבועים;
{{ח:תתת|(4)}} חבר מבין נציגי הרשויות המקומיות;
{{ח:תתת|(5)}} חבר שתבחר הועדה המחוזית.
{{ח:תת|(ב)}} דנה ועדת המשנה להתנגדויות בהתנגדות לתכנית הנוגעת לרשות מקומית או לועדה מקומית מסוימת, ונציג הרשויות המקומיות בועדת המשנה הוא חבר או עובד הרשות המקומית או הועדה המקומית שבתכנית הנוגעת לה, דנים, או שהוא הומלץ, לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(ב)}}, על ידי רשות מקומית כאמור, ימנה היושב ראש לדיון האמור חבר אחר מבין נציגי הרשויות המקומיות.

{{ח:סעיף|11א|ועדת משנה לעררים|תיקון: תשנ״ה־4}}
{{ח:תת|(א)}} ועדה מחוזית תבחר, מבין חבריה, ועדת משנה אחת לפחות, בת חמישה חברים, לשמיעת עררים לפי {{ח:פנימי|סעיף 111|סעיף 111}} (להלן – ועדת משנה לעררים), וזה הרכבה:
{{ח:תתת|(1)}} יושב ראש הועדה המחוזית או ממלא מקומו או מי שהיושב ראש מינה מקרב חברי הועדה המחוזית שיהיה יושב ראש ועדת המשנה לעררים;
{{ח:תתת|(2)}} נציג השר לאיכות הסביבה;
{{ח:תתת|(3)}} נציג שר המשפטים;
{{ח:תתת|(4)}} מתכנן המחוז;
{{ח:תתת|(5)}} חבר מבין נציגי הרשויות המקומיות.
{{ח:תת|(ב)}} דנה ועדת המשנה לעררים, בערר לגבי תכנית הנוגעת לרשות מקומית או לועדה מקומית מסוימת, ונציג הרשויות המקומיות בועדת המשנה הוא חבר או עובד הרשות המקומית או הועדה המקומית שבתכנית הנוגעת לה דנים או שהוא הומלץ, לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(ב)}}, על ידי רשות מקומית כאמור, ימנה היושב ראש, לגבי אותו ערר, חבר אחר מבין נציגי הרשויות המקומיות.

{{ח:סעיף|11א1|ועדת משנה לרישום שיכונים ציבוריים|תיקון: תש״ע־3, תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שיכון ציבורי“ – מקרקעין שאושרו כשיכון ציבורי בידי שר הבינוי והשיכון בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק רישום שיכונים ציבוריים (הוראת שעה)#סעיף 1א|סעיף 1א לחוק רישום שיכונים ציבוריים (הוראת שעה), התשכ״ד–1964}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תכנית לשיכון ציבורי“ – תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת החלה על תחומו של שיכון ציבורי אחד או יותר ברשות מקומית אחת, למעט תכנית כאמור החלה בתחומו של יישוב שיתופי כהגדרתו לפי {{ח:חיצוני|פקודת המועצות המקומיות|פקודת המועצות המקומיות}}, והכוללת הוראות של תכנית מפורטת, הדרושות כדי לאפשר רישום בפנקסי המקרקעין של חלוקה למגרשים או חלוקה חדשה של הקרקע שנבנה עליה שיכון ציבורי או המיועדת להקמת שיכון כאמור, ואת אלה בלבד.
{{ח:תת|(ב)}} בכל מחוז תוקם, מבין חברי הוועדה המחוזית, ועדת משנה לעניין תכניות לשיכונים ציבוריים (בסעיף זה – ועדה משנה לרישום שיכונים ציבוריים), וזה הרכבה:
{{ח:תתת|(1)}} יושב ראש הוועדה המחוזית והוא יהיה היושב ראש;
{{ח:תתת|(2)}} נציג שר המשפטים;
{{ח:תתת|(3)}} נציג שר הבינוי והשיכון;
{{ח:תתת|(4)}} נציג השר להגנת הסביבה;
{{ח:תתת|(4א)}} {{ח:הערה|(פקעה);}}
{{ח:תתת|(5)}} חבר מבין נציגי הרשויות המקומיות, שימנה שר הפנים;
{{ח:תתת|(6)}} מתכנן המחוז;
{{ח:תתת|(7)}} נציג רשות מקרקעי ישראל.
{{ח:תת|(ג)}} הודעה על הקמת ועדה כאמור בסעיף קטן (ב) תפורסם ברשומות.
{{ח:תת|(ד)}} לדיוני ועדת משנה לרישום שיכונים ציבוריים יוזמן דרך קבע מנהל המרכז למיפוי ישראל או נציגו מקרב עובדי המרכז למיפוי ישראל.
{{ח:תת|(ה)}} לוועדת משנה לרישום שיכונים ציבוריים יהיו נתונות כל הסמכויות של ועדה מחוזית ושל ועדת מקומית הדרושות לשם אישור תכניות שיכונים ציבוריים או אישור תשריטי חלוקה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳}}, וליושב ראש ועדת משנה לרישום שיכונים ציבוריים יהיו נתונות הסמכויות של יושב ראש ועדה מקומית לפי {{ח:פנימי|סעיף 125|סעיפים 125}} {{ח:פנימי|סעיף 141|ו־141}}.
{{ח:תת|(ו)}} דין החלטת ועדת משנה לרישום שיכונים ציבוריים כדין החלטת ועדה מחוזית, והוראות {{ח:פנימי|סעיף 11ד|סעיפים 11ד}} {{ח:פנימי|סעיף 11ה|ו־11ה}} לא יחולו על ההחלטה.
{{ח:תת|(ז)}} בכפוף להוראות סעיף קטן (ח), אין בסמכויות הנתונות לוועדת משנה לרישום שיכונים ציבוריים בסעיף זה, כדי לגרוע מהסמכויות הנתונות לוועדה מקומית, לאשר כל תכנית או תשריט לפי כל דין.
{{ח:תת|(ח)|(1)}} החליטה ועדת משנה לרישום שיכונים ציבוריים על הפקדת תכנית לשיכון ציבורי, לא תחליט ועדה מקומית, בתוך חמש שנים ממועד ההחלטה האמורה, על הפקדת תכנית אחרת החלה, כולה או חלקה, בתחום התכנית לשיכון ציבורי, שיש בה כדי לסתור את התכנית לשיכון ציבורי, עד שתאושר התכנית לשיכון ציבורי או עד שתתקבל החלטה שלא לאשרה.
{{ח:תתת|(2)}} החליטה ועדה מקומית או ועדה מחוזית על הפקדת תכנית (בפסקה זו – התכנית הראשונה), לא תחליט ועדת משנה לרישום שיכונים ציבוריים, בתוך חמש שנים ממועד ההחלטה האמורה, על הפקדת תכנית לשיכון ציבורי החלה, כולה או חלקה, בתחום התכנית הראשונה, שיש בה כדי לסתור את התכנית הראשונה, עד שתאושר התכנית הראשונה או עד שתתקבל החלטה שלא לאשרה.

{{ח:סעיף|11א2|ועדת משנה לתכניות מסוימות ביישובי מיעוטים|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תכנית להסדרת רישום ביישוב מיעוטים“ – תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת החלה בתחומו של יישוב מיעוטים, הכוללת הוראות של תכנית מפורטת הדרושות כדי לאפשר רישום בפנקסי המקרקעין של חלוקה למגרשים או של חלוקה חדשה של הקרקע, ואת אלה בלבד;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תכנית מסוימת ביישוב מיעוטים“ – תכנית להסדרת רישום ביישוב מיעוטים ותכנית נקודתית ביישוב מיעוטים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תכנית נקודתית ביישוב מיעוטים“ – תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת, החלה בתחומו של יישוב מיעוטים, הכוללת הוראות של תכנית מפורטת והמייעדת קרקע למגורים ולשימושים הנלווים למגורים, ובלבד שמספר יחידות הדיור הכלולות בה אינו עולה על 50.
{{ח:תת|(ב)}} במחוז הצפון, במחוז חיפה ובמחוז המרכז תוקם, מבין חברי הוועדה המחוזית, ועדת משנה לעניין תכניות מסוימות ביישובי מיעוטים (בסעיף זה – ועדת משנה ליישובי מיעוטים), וזה הרכבה:
{{ח:תתת|(1)}} יושב ראש הוועדה המחוזית או ממלא מקומו או מי שהיושב ראש מינה מקרב חברי הוועדה המחוזית, והוא יהיה היושב ראש;
{{ח:תתת|(2)}} נציג שר המשפטים;
{{ח:תתת|(3)}} נציג שר הבינוי והשיכון;
{{ח:תתת|(4)}} נציג השר להגנת הסביבה;
{{ח:תתת|(5)}} נציג שר הפנים;
{{ח:תתת|(6)}} שני חברים מבין נציגי הרשויות המקומיות, שתבחר הוועדה המחוזית;
{{ח:תתת|(7)}} מתכנן המחוז.
{{ח:תת|(ג)}} נציג רשות מקרקעי ישראל יהיה ממלא מקום נציג שר הבינוי והשיכון בוועדת המשנה.
{{ח:תת|(ד)}} הודעה על הקמת ועדת משנה ליישובי מיעוטים תפורסם ברשומות.
{{ח:תת|(ה)}} לדיוני ועדת משנה ליישובי מיעוטים יוזמן דרך קבע מנהל המרכז למיפוי ישראל או נציגו מקרב עובדי המרכז למיפוי ישראל.
{{ח:תת|(ו)}} לדיוני ועדת משנה ליישובי מיעוטים יוזמן ראש הרשות המקומית שתכנית מסוימת ביישוב מיעוטים חלה במרחב התכנון שלה.
{{ח:תת|(ז)}} דין החלטה של ועדת משנה ליישובי מיעוטים כדין החלטת ועדה מחוזית, והוראות {{ח:פנימי|סעיף 11ד|סעיפים 11ד}} {{ח:פנימי|סעיף 11ה|ו־11ה}} לא יחולו על ההחלטה.
{{ח:תת|(ח)}} ועדת משנה ליישובי מיעוטים רשאית לאשר תכנית מסוימת ביישוב מיעוטים לאחר שהתקיימו שני אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוגשה למנהל המרכז למיפוי ישראל תכנית לצורכי רישום התואמת את התכנית המסוימת;
{{ח:תתת|(2)}} מנהל המרכז למיפוי ישראל הודיע כי המרכז למיפוי ישראל יאשר את התכנית לצורכי רישום שהוגשה לו התואמת את התכנית המסוימת, ככשרה לרישום בהתאם {{ח:חיצוני|פקודת המדידות|לפקודת המדידות}} {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין|ולחוק המקרקעין, התשכ״ט–1969}}, עם אישור התכנית המסוימת בוועדת המשנה ליישובי מיעוטים ובהתאם לה.
{{ח:תת|(ט)}} לוועדת משנה ליישובי מיעוטים יהיו נתונות כל הסמכויות של ועדה מחוזית ושל ועדה מקומית הדרושות לשם אישור תכנית מסוימת ביישוב מיעוטים או אישור תשריטי חלוקה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳}}, וליושב ראש ועדת המשנה ליישובי מיעוטים יהיו נתונות הסמכויות של יושב ראש ועדה מקומית לפי {{ח:פנימי|סעיף 125|סעיפים 125}} {{ח:פנימי|סעיף 141|ו־141}}.
{{ח:תת|(י)}} בכפוף להוראות סעיף קטן (יא), אין בסמכויות הנתונות לוועדת משנה ליישובי מיעוטים בסעיף זה, כדי לגרוע מהסמכויות הנתונות לוועדה מקומית לאשר כל תכנית או תשריט לפי כל דין.
{{ח:תת|(יא)}} החליטה ועדת משנה ליישובי מיעוטים על הפקדת תכנית מסוימת ביישוב מיעוטים, לא תחליט ועדה מקומית, בתוך חמש שנים ממועד ההחלטה האמורה, על הפקדת תכנית אחרת החלה, כולה או חלקה, בתחום התכנית המסוימת, שיש בה כדי לסתור את התכנית המסוימת, עד שתאושר התכנית האמורה או עד שיוחלט שלא לאשרה.
{{ח:תת|(יב)}} החליטה ועדה מקומית או ועדה מחוזית על הפקדת תכנית (בסעיף קטן זה – התכנית הראשונה), לא תחליט ועדת משנה ליישובי מיעוטים, בתוך חמש שנים ממועד ההחלטה האמורה, על הפקדת תכנית מסוימת ביישוב מיעוטים החלה, כולה או חלקה, בתחום התכנית הראשונה, שיש בה כדי לסתור את התכנית הראשונה, עד שתאושר התכנית הראשונה או עד שיוחלט שלא לאשרה.

{{ח:סעיף|11א3||תיקון: תשע״ו־7, תשע״ח־13}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|11א4|ועדת משנה להתחדשות עירונית|תיקון: תשע״ו־9, תשפ״ב־7}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תכנית להתחדשות עירונית“ – כל אחת מאלה, ובלבד שמספר יחידות הדיור החדשות הכלולות בה הוא 70 לפחות:
{{ח:תתתת|(1)}} תכנית לפינוי ובינוי החלה על קרקע שעיקרה למגורים ושיש בה יחידות דיור בנויות;
{{ח:תתתת|(2)}} תכנית שמטרתה חיזוק מבנים מפני רעידות אדמה לפי הוראות תכנית החיזוק (תמ״א 38) הכוללת הוראות של תכנית מפורטת והמייעדת קרקע למגורים, לרבות לשימושים הנלווים למגורים.
{{ח:תת|(ב)}} תוקם, מבין חברי הוועדה המחוזית, ועדת משנה לעניין תכניות להתחדשות עירונית (בסעיף זה – ועדת משנה להתחדשות עירונית), וזה הרכבה:
{{ח:תתת|(1)}} יושב ראש הוועדה המחוזית והוא יהיה היושב ראש;
{{ח:תתת|(2)}} נציג שר הבינוי והשיכון;
{{ח:תתת|(3)}} נציג שר המשפטים;
{{ח:תתת|(4)}} נציג השר להגנת הסביבה;
{{ח:תתת|(5)}} נציג שר הפנים;
{{ח:תתת|(6)}} נציג רשות מקרקעי ישראל;
{{ח:תתת|(7)}} שני חברים מבין נציגי הרשויות המקומיות, שתבחר הוועדה המחוזית, ובלבד שלעניין תכנית החלה בתחומה של רשות מקומית שנציגה הוא חבר בוועדה המחוזית, ייבחר אותו חבר כאחד משני הנציגים האמורים;
{{ח:תתת|(8)}} מתכנן המחוז;
{{ח:תתת|(9)}} נציג כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7(13)}}.
{{ח:תת|(ג)}} נציג שר הבינוי והשיכון יהיה ממלא מקום יושב ראש ועדת המשנה.
{{ח:תת|(ד)}} הודעה על הקמת ועדת משנה להתחדשות עירונית תפורסם ברשומות.
{{ח:תת|(ה)}} לדיוני ועדת משנה להתחדשות עירונית יוזמן דרך קבע מנהל הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית או נציגו מקרב עובדי הרשות האמורה.
{{ח:תת|(ו)}} לדיוני ועדת משנה להתחדשות עירונית יוזמן ראש הרשות המקומית שתכנית להתחדשות עירונית חלה במרחב התכנון שלה.
{{ח:תת|(ז)}} דין החלטה של ועדת משנה להתחדשות עירונית כדין החלטת ועדה מחוזית, והוראות {{ח:פנימי|סעיף 11ד|סעיפים 11ד}} {{ח:פנימי|סעיף 11ה|ו־11ה}} לא יחולו על ההחלטה.
{{ח:תת|(ח)}} לוועדת משנה להתחדשות עירונית יהיו נתונות כל הסמכויות של ועדה מחוזית הדרושות לשם אישור תכנית להתחדשות עירונית, למעט סמכויות המוקנות לוועדה המחוזית לפי {{ח:פנימי|סעיף 62א|סעיף 62א(ו)}}.

{{ח:סעיף|11א5|ועדת משנה של הוועדה המחוזית לעניין שמיעת טענות|תיקון: תשפ״ג־5}}
{{ח:תת|(א)}} תוקם, מקרב חברי הוועדה המחוזית, ועדת משנה לשמיעת טענות לעניין בקשה להרשאה על פי תוכנית מיתאר ארצית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 145|בסעיף 145(ח)(3)}} (בסעיף זה – ועדת משנה לשמיעת טענות), וזה הרכבה:
{{ח:תתת|(1)}} יושב ראש הוועדה המחוזית, והוא יהיה היושב ראש;
{{ח:תתת|(2)}} מתכנן המחוז;
{{ח:תתת|(3)}} נציג שר האנרגיה והתשתיות;
{{ח:תתת|(4)}} נציג השר להגנת הסביבה;
{{ח:תתת|(5)}} חבר שתבחר הוועדה המחוזית מקרב חברי הוועדה המנויים {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7(א)(12)}}.
{{ח:תת|(ב)}} דין החלטת ועדת משנה לשמיעת טענות כדין החלטת ועדה מחוזית, והוראות {{ח:פנימי|סעיף 11ד|סעיפים 11ד}} {{ח:פנימי|סעיף 11ה|ו־11ה}} לא יחולו על ההחלטה.

{{ח:סעיף|11ב|ועדות משנה אחרות|תיקון: תשנ״ה־4}}
{{ח:ת}} ועדה מחוזית רשאית לבחור, מבין חבריה, ועדות משנה נוספות, בנות חמישה חברים כל אחת, ובהן לפחות חבר אחד שהוא מבין נציגי הרשויות המקומיות; הועדה תמנה יושב ראש לכל ועדת משנה שבחרה כאמור, מקרב חברי הועדה המחוזית, והיא רשאית לאצול לה מסמכויותיה.

{{ח:סעיף|11ג|משלוח ההחלטות של ועדות המשנה|תיקון: תשנ״ה־4}}
{{ח:ת}} החלטות ועדות המשנה יישלחו לכל חברי הועדה המחוזית, תוך עשרה ימים מקבלתן.

{{ח:סעיף|11ד|החלטה פגומה – דיון במליאת הועדה|תיקון: תשנ״ה־4}}
{{ח:ת}} שני חברים לפחות של הועדה המחוזית רשאים, תוך שבעה ימים מיום קבלת החלטתה של ועדת המשנה לידיהם, לדרוש בכתב שיתקיים במליאת הועדה המחוזית דיון בענין שלגביו התקבלה בועדת המשנה החלטה, בנימוק שהחלטתה של ועדת המשנה פגומה מבחינה משפטית או תכנונית; הדרישה תכלול את פרטי הנימוקים; נתקבלה דרישה כאמור, תקיים הועדה המחוזית דיון בענין והחלטתה תהיה סופית.

{{ח:סעיף|11ה|דין החלטת ועדת משנה|תיקון: תשנ״ה־4}}
{{ח:ת}} בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 11ד|סעיף 11ד}}, דין החלטת ועדת משנה כדין החלטת הועדה המחוזית.

{{ח:סעיף|12|מרחב תכנון מחוזי|תיקון: תשמ״ח־2, תשמ״ט־2, תשנ״ה־4, תשע״ד־2, תשע״ה, תשפ״ה־4}}
{{ח:תת|(א)}} כל שטח במחוז שאיננו מרחב תכנון מקומי לפי {{ח:פנימי|פרק ב סימן ג|סימן ג׳}} או מרחב תכנון מיוחד לפי {{ח:פנימי|פרק ב סימן ד|סימן ד׳}}, יהיה אף הוא מרחב תכנון מקומי, ולועדה המחוזית של המחוז יהיו באותו שטח, בנוסף על סמכויותיה האחרות לפי חוק זה, כל הסמכויות שהיו לועדה המקומית אילו הוכרז השטח מרחב תכנון מקומי, למעט הסמכויות לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}}, שיחולו לגביהם הוראות סעיף קטן (ג) (בסעיף זה – מרחב תכנון מחוזי).
{{ח:תת|(ב)}} שטח כאמור שביום תחילתו של חוק זה או בכל מועד שלאחר מכן נכלל בתחומה של רשות מקומית, לא יחולו עוד עליו הוראות סעיף קטן (א) בתום תקופה של חמש שנים מיום תחילתו של חוק זה או מהיום שבו נכלל השטח בתחום רשות מקומית כאמור, הכל לפי המאוחר. שר הפנים רשאי, לגבי שטח פלוני, להאריך את התקופה האמורה בחמש שנים נוספות.
{{ח:תת|(ג)}} לעניין הסמכויות לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}} לגבי מרחב תכנון מחוזי, יראו את רשות הרישוי הארצית, את ועדת המשנה ואת מהנדס מוסד הרישוי הארצי כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 158ס|בסעיף 158ס}}, כרשות רישוי מקומית, ועדה מקומית או מהנדס הוועדה, בהתאמה ולפי העניין.
{{ח:תת|(ד)}} תכנית בסמכות ועדה מקומית במרחב תכנון מחוזי, יראו אותה לעניין חוק זה כתכנית בסמכות ועדה מחוזית.
{{ח:תת|(ה)}} בכל מקום שקיימת לפי חוק זה זכות ערר על החלטה של ועדה מקומית, למעט ערר על החלטה בעניין תכנית כאמור בסעיף קטן (ד), וההחלטה ניתנה על ידי הוועדה המחוזית מכוח סמכותה לפי סעיף זה, יוגש הערר לוועדת המשנה של המועצה הארצית שהוקמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6(ג)}}.

{{ח:קטע3|פרק ב סימן ב1|סימן ב׳1: ועדת ערר|תיקון: תשנ״ה־4}}

{{ח:סעיף|12א|ועדת ערר|תיקון: תשנ״ה־4, תשס״ו־2, תשע״ד־2, תשע״ה, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} לכל מחוז תהיה ועדת ערר (בחוק זה – ועדת הערר) וזה הרכבה:
{{ח:תתת|(1)}} עורך דין, בעל ותק של חמש שנים לפחות, ובלבד שהוא מצוי בעניני תכנון ובניה, שימנו שר הפנים ושר המשפטים כאחד והוא יהיה היושב ראש; לא ימונה עורך דין כאמור אם לדעת השרים קיים ניגוד ענינים בין תפקידו כיושב ראש לבין עיסוקיו האחרים;
{{ח:תתת|(2)}} נציג מתכנן המחוז הבקי בעניני תכנון ובניה;
{{ח:תתת|(3)}} חבר אחד שימנה שר הפנים, והוא אדריכל או מהנדס הרשומים בפנקס המהנדסים והאדריכלים כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המהנדסים והאדריכלים|בחוק המהנדסים והאדריכלים}} או בעל תואר אקדמי בתחום תכנון ערים ואזורים, ובלבד שיתקיימו בכל אחד מהם שניים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הוא בקי בעניני תכנון ובניה;
{{ח:תתתת|(ב)}} הוא אינו עובד המדינה או עובד ועדה מקומית או רשות מקומית שבאותו מחוז;
{{ח:תתת}} חבר כאמור ימונה על פי המלצת הארגון המייצג את מרב בעלי הכישורים האמורים, כפי שיקבע שר הפנים בהודעה ברשומות;
{{ח:תתת|(4)|(א)}} שני נציגי ציבור שימנה שר הפנים לאחר התייעצות עם יושב ראש הארגון המייצג את המספר הגדול ביותר של רשויות מקומיות;
{{ח:תתתת|(ב)}} לא נמסרה עמדת יושב ראש הארגון כאמור בפסקת משנה (א) בתוך 45 ימים מיום שפנה אליו השר בעניין, יראו בתום אותה תקופה, כאילו קוימה חובת ההתייעצות לפי סעיף קטן זה;
{{ח:תתתת|(ג)}} לא ימנה שר הפנים נציג ציבור שהוא חבר במועצה של רשות מקומית, בועדה מקומית, בועדה מיוחדת או בועדה משותפת או שהוא עובד אחד הגופים האמורים.
{{ח:תת|(ב)}} בדיון בערר לפי {{ח:פנימי|סעיף 12ב|סעיף 12ב(א)(3)}} על החלטת ועדה מקומית עצמאית או ועדה מקומית עצמאית מיוחדת, לעניין תכנית שבסמכותה לפי {{ח:פנימי|סעיף 62א|סעיף 62א}}, יצורפו להרכב ועדת הערר חברים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} נציג השר להגנת הסביבה בוועדה המחוזית או נציג אחר שימנה השר להגנת הסביבה;
{{ח:תתת|(2)}} נציג שר הבינוי והשיכון בוועדה המחוזית או נציג אחר שימנה שר הבינוי והשיכון;
{{ח:תתת|(3)}} נציג שר התחבורה בוועדה המחוזית או נציג אחר שימנה שר התחבורה.
{{ח:תת|(ב1)}} חבר ועדת הערר ימונה לתקופת כהונה אחת של שבע שנים; ואולם חבר ועדת הערר, למעט יושב ראש ועדת ערר, שתקופת כהונתו תמה יוסיף לכהן עד למינוי חבר אחר במקומו.
{{ח:תת|(ג)}} שר הפנים ימנה מזכיר לוועדת ערר, ויכול שימונה מקרב עובדי המדינה או שלא מקרב עובדי המדינה.

{{ח:סעיף|12ב|סמכויות ועדת הערר|תיקון: תשנ״ה־4, תשס״ב, תשס״ו־2, תשע״ד־2, תשע״ה, תשפ״ב־7, תשפ״ב־8}}
{{ח:תת|(א)}} ואלה התפקידים והסמכויות של ועדת הערר:
{{ח:תתת|(1)}} לדון ולהחליט בערר על החלטה של ועדה מקומית, של רשות רישוי מקומית או של ועדה משותפת למספר ועדות מקומיות שבמחוז אחד, בכל ענין שבו ניתנת בחוק זה זכות ערר על החלטותיהן, למעט בענינים שבתחום סמכותה של ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה שמונתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 12ו|סעיף 12ו}};
{{ח:תתת|(2)}} לדון ולהחליט בערר על החלטה של ועדה מקומית או של רשות רישוי כאמור בפסקה (1) שענינה חלוקה ואיחוד של קרקעות לפי {{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳}}, או היתר לפי חוק זה, לרבות הקלה או היתר לשימוש חורג;
{{ח:תתת|(2א)}} לדון ולהחליט בערר על היתר שנתן מורשה להיתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 158נז|סעיף 158נז}};
{{ח:תתת|(3)}} לדון ולהחליט בערר על החלטת ועדה מקומית בענין תכנית שבסמכותה לפי {{ח:פנימי|סעיף 62א|סעיף 62א}} ולהחליט אם לאשר תכנית כאמור, עם או בלי שינויים, או בתנאים שתקבע או לדחותה;
{{ח:תתת|(3א)}} לדון ולהחליט בערר שעניינו הנחיות מרחביות לפי {{ח:פנימי|סעיף 145ד|סעיף 145ד(ז)}};
{{ח:תתת|(3ב)}} לדון ולהחליט בהשגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 152|סעיף 152(א2)}};
{{ח:תתת|(3ג)}} לדון ולהחליט בערר בשל אי־מתן היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 152|סעיף 152(א3)}};
{{ח:תתת|(4)}} לדון ולהחליט בכל ערר אחר שחוק זה מסמיך אותה לדון ולהחליט בו;
{{ח:תתת|(5)}} לדון ולהחליט בערר לפי {{ח:חיצוני|חוק משק הגז הטבעי#סעיף 26|סעיף 26(ג) לחוק משק הגז הטבעי}}.
{{ח:תת|(ב)}} ועדת הערר רשאית לקבל חוות דעת של מומחה בכל ענין הנדון בפניה, בין ביוזמתה ובין ביוזמת הצדדים הנוגעים לענין; שר הפנים רשאי להתקין תקנות לעניין סעיף קטן זה.
{{ח:תת|(ב1)}} בדיון בערר לפי סעיף קטן (א)(1) עד (3) על החלטת ועדה מקומית לעניין מתן היתר לפי תכנית החיזוק (תמ״א 38) או על החלטה של ועדה מקומית עצמאית מיוחדת לעניין תכנית להתחדשות עירונית, ישמש עובד הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית שימנה מנהל הרשות האמורה כיועץ לוועדת הערר, ובלבד שהרשות לא יזמה או הגישה את התכנית שעליה הוגש הערר או שמכוחה הוגש ההיתר; בסעיף זה, ”תכנית להתחדשות עירונית“ – תכנית לפינוי ובינוי לפי {{ח:פנימי|סעיף 62א|סעיף 62א(א2)}} או תכנית כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 11א4|בפסקה (2) להגדרה ”תכנית להתחדשות עירונית“ שבסעיף 11א4(א)}}.
{{ח:תת|(ג)}} החלטת ועדת הערר תישלח בדואר רשום לצדדים וליושב ראש הועדה המקומית, תוך שבעה ימים מיום קבלתה.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} החלטת ועדת ערר לפי סעיף קטן (א)(1) ו־(2) תהיה סופית.
{{ח:תתת|(2)}} על החלטת ועדת ערר לפי סעיף קטן (א)(3) ניתן לערור לועדה המחוזית לפי {{ח:פנימי|סעיף 111|סעיף 111}}.
{{ח:תת|(ה)}} שר הפנים, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ותנאים שבהם יהיה יושב ראש ועדת הערר מוסמך לדון ולהחליט לבדו בערר, או בהשגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 152|סעיף 152(א2)}}, על החלטה של ועדה מקומית או של רשות רישוי מקומית שעניינה היתר, לרבות הקלה או היתר לשימוש חורג.

{{ח:סעיף|12ג|הקמת ועדות ערר נוספות|תיקון: תשנ״ה־4, תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} שר הפנים, לאחר התייעצות עם הועדות המקומיות הנוגעות בדבר, רשאי להקים ועדות ערר נוספות לפי {{ח:פנימי|פרק ב סימן ב1|סימן זה}}, למרחב תכנון מקומי אחד או יותר, שבמחוז מסוים, אם נוכח כי יש צורך לעשות כן.
{{ח:תת|(ב)}} הודעה על הקמת ועדת הערר, הרכבה, ותחום סמכותה, תפורסם ברשומות והעתקה יישלח ליושב ראש הועדה המחוזית שבתחומה הוקמה ועדת הערר; יושב ראש הועדה המחוזית ישלח העתק מההודעה לועדות המקומיות שבמחוז, והועדות המקומיות ימסרו את ההודעה לכל דורש.

{{ח:סעיף|12ד|סדרי דין|תיקון: תשנ״ה־4, תשע״ה}}
{{ח:ת}} שר המשפטים, בהסכמת שר הפנים, יקבע את סדרי הדין בועדות הערר.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (סדרי הדין בועדות ערר)|תקנות התכנון והבניה (סדרי הדין בועדות ערר), התשנ״ו–1996}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (סדרי הדין בועדות ערר בעררים לפי סעיף 198 לחוק)|תקנות התכנון והבניה (סדרי הדין בועדות ערר בעררים לפי סעיף 198 לחוק), התשנ״ח–1997}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (סדרי הדין בוועדות ערר בעררים לפי סעיף 14 לתוספת השלישית לחוק)|תקנות התכנון והבנייה (סדרי הדין בוועדות ערר בעררים לפי סעיף 14 לתוספת השלישית לחוק), התשע״א–2010}}.}}

{{ח:סעיף|12ה|הוצאות ועדת ערר|תיקון: תשנ״ה־4, תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} הוצאותיה של ועדת הערר, לרבות שכרם של חברי הועדה, ייכללו בתקציב משרד הפנים.
{{ח:תת|(ב)}} הוקמה במחוז יותר מועדת ערר אחת, רשאי שר הפנים לקבוע את שיעור השתתפותן של הרשויות המקומיות בהוצאותיהן של הועדות הנוספות שהוקמו, בהתחשב באגרות הערר שיגבו באותו מחוז.
{{ח:תת|(ג)}} קבע שר הפנים את סכום שיעור השתתפותה של רשות מקומית לפי סעיף קטן (ב), יהיה סכום זה חוב המגיע ממנה לאוצר המדינה, מיום שהומצאה לה הודעה על כך משר הפנים; מותר לאוצר המדינה לנכות חוב כאמור מתוך הסכומים המגיעים מאוצר המדינה לרשות המקומית על פי דין או הסכם, או בדרך אחרת, על פי דרישת שר הפנים, וזאת על אף כל משכון, שעבוד, עיקול או איסור העברה אחר, המוטלים על הסכום האמור, ורואים את התשלום לועדת הערר כתשלום לרשות המקומית.

{{ח:קטע3|פרק ב סימן ב2|סימן ב׳2: ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה|תיקון: תשס״ו־2}}

{{ח:סעיף|12ו|ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה|תיקון: תשס״ו־2, תשס״ח־7, תשע״ה}}
{{ח:ת}} לכל מחוז תהיה ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה (בחוק זה – ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה), וזה הרכבה:
{{ח:תת|(1)}} עורך דין, בעל ותק של חמש שנים לפחות, המצוי בעניני תכנון ובניה, שימנו שר הפנים ושר המשפטים כאחד, והוא יהיה היושב ראש; לא ימונה עורך דין כאמור אם לדעת השרים קיים ניגוד ענינים בין תפקידו כיושב ראש לבין עיסוקיו האחרים;
{{ח:תת|(2)}} נציג מתכנן המחוז, הבקיא בעניני תכנון ובניה;
{{ח:תת|(3)}} בעל תואר אקדמי בתחום הכלכלה, מינהל עסקים, ראיית חשבון או ההנדסה, או השכלה מתאימה אחרת, שימנה שר הפנים, ובלבד שאינו עובד המדינה או עובד ועדה מקומית או רשות מקומית, שבאותו מחוז; לא ימונה אדם כאמור אם לדעת שר הפנים קיים ניגוד ענינים בין תפקידו כחבר בוועדה לבין עיסוקיו האחרים.

{{ח:סעיף|12ז|סמכויות ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה|תיקון: תשס״ו־2, תשע״ד־2, תשע״ז־7, תשפ״ב־2, תשפ״ג־2}}
{{ח:ת}} ואלה התפקידים והסמכויות של ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה:
{{ח:תת|(1)}} לדון ולהחליט בערר על החלטה הנוגעת להיטל השבחה לפי {{ח:פנימי|פרק ח1|פרק ח׳1}};
{{ח:תת|(2)}} לדון ולהחליט בערר על החלטה הנוגעת לתביעת פיצויים לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳}};
{{ח:תת|(3)}} לדון ולהחליט בערר לפי {{ח:חיצוני|חוק משק הגז הטבעי#סעיף 28|סעיף 28(ה)(3) לחוק משק הגז הטבעי}}, ובדרישה לפיצויים לפי {{ח:חיצוני|חוק משק הגז הטבעי#סעיף 28|סעיפים 28(ב), (ג), (ד) ו־(ד1)}}, {{ח:חיצוני|חוק משק הגז הטבעי#סעיף 28א|28א}}, {{ח:חיצוני|חוק משק הגז הטבעי#סעיף 45|45}} {{ח:חיצוני|חוק משק הגז הטבעי#סעיף 53|ו־53 לחוק האמור}};
{{ח:תת|(4)}} לדון ולהחליט בדרישה לפיצויים לפי {{ח:חיצוני|חוק תשתיות להולכה ולאחסון של נפט על ידי גורם מפעיל#סעיף 16|סעיף 16(ג) לחוק תשתיות להולכה ולאחסון של נפט על ידי גורם מפעיל, התשע״ז–2017}}.

{{ח:סעיף|12ח|תחולת הוראות על ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה|תיקון: תשס״ו־2, תשע״ח}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 12א|סעיפים 12א(ב1)}}, {{ח:פנימי|סעיף 12ב|12ב(ב), (ג) ו־(ד)(1)}}, {{ח:פנימי|סעיף 12ד|12ד}} {{ח:פנימי|סעיף 12ה|ו־12ה(א)}} יחולו על ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה, בשינויים המחויבים.

{{ח:קטע3|פרק ב סימן ג|סימן ג׳: ועדה מקומית}}

{{ח:סעיף|13|מרחב תכנון מקומי|תיקון: תשנ״ה־4, תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} שר הפנים, לאחר התייעצות עם המועצה הארצית, הועדה המחוזית והרשות המקומית הנוגעת בדבר, רשאי להכריז בצו על שטח כעל מרחב תכנון מקומי (להלן – צו תכנון).
{{ח:תת|(ב)}} צו תכנון לגבי מרחב תכנון מקומי הכולל את השטח של מועצה אזורית לא יכלול גם שטחים של מועצה מקומית שאיננה מועצה אזורית או של עיריה, אלא אם כן שוכנע שר הפנים, לאחר התייעצות עם שר החקלאות, כי לא יהיה בקביעת מרחב התכנון המקומי משום פגיעה באופיה המיוחד של המועצה האזורית הנוגעת בדבר.

{{ח:סעיף|14|תכנו ופרסומו של צו תכנון}}
{{ח:ת}} צו תכנון יפרט את גבולותיו או את תחומו של המרחב; הוא יפורסם ברשומות על לוחות המודעות של כל רשות מקומית הנמצאת בתחומו של המרחב ובמשרדה של כל רשות מקומית כאמור.

{{ח:סעיף|15|תחילתו של צו תכנון}}
{{ח:ת}} צו תכנון – תחילתו במועד שנקבע בו, ואם לא נקבע – ביום החמישה־עשר מיום פרסומו ברשומות.

{{ח:סעיף|16|שינוי מרחב תכנון|תיקון: תשע״ה, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} שר הפנים רשאי לשנות את תחומו או את גבולותיו של מרחב תכנון מקומי באותם התנאים ובאותה דרך שבהם הוא רשאי להכריז עליו.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), שונה תחומה של רשות מקומית לפי דין, רשאי שר האוצר להכריז בצו על התאמת מרחב התכנון המקומי לשינויים כאמור, ולא תחול על השינוי חובת התייעצות לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}}.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|סמכות שר האוצר הועברה לשר הפנים (י״פ תש״ף, 6344).}}

{{ח:סעיף|17|ועדה מקומית}}
{{ח:ת}} לכל מרחב תכנון מקומי תהיה ועדה מקומית לתכנון ולבניה (להלן – ועדה מקומית).

{{ח:סעיף|18|ועדה ברשות מקומית אחת|תיקון: תשכ״ט־2, תשל״ג, תשמ״ח־2, תשמ״ט־2, תשנ״ה־4, תשס״ט־4, תשע״ב־4, תשע״ד־2, תשע״ה, תשפ״ג־6, תשפ״ד־2, תשפ״ד־6}}
{{ח:תת|(א)}} במרחב תכנון מקומי הכולל תחום רשות מקומית אחת בלבד, תהיה מועצת הרשות המקומית – הועדה המקומית.
{{ח:תת|(ב)}} לדיוני הועדה המקומית ולדיוני ועדת המשנה יוזמנו, דרך קבע, נציגי המשרדים והגופים הבאים, שתהא להם דעה מייעצת (בחוק זה – נציגים בעלי דעה מייעצת):
{{ח:תתת|(1)}} נציגי שר הפנים, השר לאיכות הסביבה, שר הבינוי והשיכון, שר הבריאות, שר המשטרה ושר התחבורה;
{{ח:תתת|(2)}} נציג רשות מקרקעי ישראל;
{{ח:תתת|(3)}} נציג שימנה שר הפנים והוא אדריכל או מהנדס הרשומים בפנקס המהנדסים והאדריכלים כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המהנדסים והאדריכלים|בחוק המהנדסים והאדריכלים}}, או בעל תואר אקדמי בתחום תכנון ערים ואזורים, ובלבד שיתקיימו בכל אחד מהם שניים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הוא בקי בעניני תכנון ובניה;
{{ח:תתתת|(ב)}} הוא אינו עובד המדינה או עובד ועדה מקומית או רשות מקומית שבאותו מחוז;
{{ח:תתת}} נציג לפי פסקה זו ימונה על פי המלצת הארגון המייצג את מרב בעלי הכישורים האמורים, כפי שיקבע שר הפנים בהודעה ברשומות;
{{ח:תתת|(3א)}} שני נציגים שימנה שר הפנים שמתקיים בהם האמור בפסקאות משנה (א) ו־(ב) של פסקה (3), ובלבד שכל אחד מהם הוא בעל תואר אקדמי בתחום האדריכלות, ההנדסה או תכנון ערים ואזורים או בתחום מדעי החברה והסביבה הנוגעים לעניין או שהוא הנדסאי;
{{ח:תתת|(4)}} נציג שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי – בוועדה מקומית, שבמרחבה מצויה מועצה אזורית;
{{ח:תתת|(4א)}} נציג שר החקלאות ופיתוח הכפר – בוועדה מקומית, שבמרחבה מצויה מועצה אזורית;
{{ח:תתת|(5)}} נציג הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים שימנה מנהל הרשות – בוועדה מקומית שבמרחבה מצויה מועצה אזורית.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (היוועצות בחבר ועדה וקבלת חוות דעת מקצועית ביחס לתכנית)|תקנות התכנון והבניה (היוועצות בחבר ועדה וקבלת חוות דעת מקצועית ביחס לתכנית), התשס״ג–2003}}.}}
{{ח:תת|(ג)}} לפי המלצת נציג שר הפנים, יזמין יושב ראש הועדה את נציגו של שר, שאינו מנוי בסעיף קטן (ב), אשר יש לו ענין בדבר הנדון בועדה; לנציג כאמור תהא דעה מייעצת בלבד.
{{ח:תת|(ג1)}} נציג בעל דעה מייעצת לפי סעיף קטן (ב)(3) או (3א) יהיה זכאי לגמול בעבור השתתפותו בישיבות הוועדה המקומית או ועדות המשנה; הגמול ישולם מקופת הוועדה המקומית, בסכום שיקבע שר הפנים ולפי תנאים שיקבע; משרד הפנים ישפה את הוועדה המקומית בעלות תשלום הגמול לפי סעיף קטן זה; שר הפנים יקבע, לאחר התייעצות עם שר האוצר, הוראות לעניין שיפוי לפי סעיף קטן זה, ורשאי הוא בתקנות כאמור לקבוע כי ועדות מקומיות או סוגי ועדות מקומיות שיקבע לא יהיו זכאיות לשיפוי, כולו או חלקו, בהתחשב באמות מידה שיקבע לעניין זה ובין השאר במצבן הכלכלי.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (כללים בדבר גמול והוצאות לנציג בעל דעה מייעצת)|תקנות התכנון והבנייה (כללים בדבר גמול והוצאות לנציג בעל דעה מייעצת), התשע״ו–2015}}.}}
{{ח:תת|(ג2)}} לנציג בעל דעה מייעצת תינתן הזדמנות לחוות את דעתו בכל עניין העולה לדיון בוועדה המקומית או בוועדת המשנה; הגיש נציג כאמור חוות דעת בכתב לפני הדיון, תוצג חוות דעתו בדיון.
{{ח:תת|(ד)}} כל שניים, מבין הנציגים בעלי הדעה המייעצת, רשאים לערור כאחד על כל החלטה של הועדה המקומית או של ועדת המשנה לפני ועדת הערר, והיא רשאית לאשר את החלטת הועדה המקומית, לשנותה או לבטלה.
{{ח:תת|(ה)}} ועדה מקומית תקים ועדת משנה לתכנון ולבניה (בסעיף זה – ועדת המשנה), וזה הרכבה:
{{ח:תתת|(1)}} ראש הרשות המקומית או אחד מסגניו שהמועצה מינתה לכך;
{{ח:תתת|(2)}} במועצת רשות מקומית שמספר חבריה פחות מעשרים ואחד – לא יותר מששה חברי מועצה, ובמועצה שמספר חבריה עשרים ואחד או יותר – לא יותר מעשרה חברי מועצה; ואולם, אם קיימת במועצה ועדת הנהלה שלא כל הסיעות מיוצגות בה, יהיה ייצוגן הכולל של הסיעות כאמור בועדת המשנה יחסי לייצוגן במועצה, אך לא פחות מנציג אחד;
{{ח:תתת|(3)}} נציג הרשות הארצית לכבאות והצלה, בעל הכשרה בתחום בטיחות אש והצלה, יוזמן, דרך קבע, לדיוני ועדת המשנה, ותהיה לו דעה מייעצת בעניינים הנוגעים לבטיחות אש והצלה.
{{ח:תת|(ו)}} כל התפקידים והסמכויות של ועדה מקומית יהיו מוקנים לועדת המשנה ודין החלטתה, בכפוף להוראות סעיף קטן (ז), כדין החלטת הועדה המקומית.
{{ח:תת|(ז)|(1)}} כל החלטה של ועדת המשנה תישלח לכל חברי הועדה המקומית ולנציגים בעלי הדעה המייעצת, תוך עשרה ימים מיום קבלתה.
{{ח:תתת|(2)}} שניים מחברי הוועדה המקומית כאחד או נציג בעל דעה מייעצת רשאים לדרוש בכתב, בתוך שבעה ימים מיום קבלת ההחלטה לידיהם, שיתקיים במליאת הוועדה המקומית דיון בעניין; הדרישה תכלול את פרטי הנימוקים.
{{ח:תתת|(3)}} הוגשה דרישה כאמור, יידון הענין בישיבה הקרובה של הועדה המקומית; לא הוגשה דרישה כאמור, רואים את החלטתה של ועדת המשנה כהחלטת הועדה המקומית, לכל דבר.

{{ח:סעיף|19|ועדה במספר רשויות מקומיות|תיקון: תשכ״ט־2, תשל״ג, תשנ״ה־4, תשנ״ו, תשנ״ו־2, תשע״ב־4, תשע״ד־2, תשע״ה, תשע״ח, תשע״ח־5, תשפ״ג־6}}
{{ח:תת|(א)}} במרחב תכנון מקומי שבתחומו נמצאות יותר מרשות מקומית אחת (להלן – הרשויות המרחביות), יהיה הרכבה של הועדה המקומית כזה:
{{ח:תתת|(1)}} יושב ראש שימנה שר הפנים, מקרב עובדי המדינה או שלא מקרב עובדי המדינה; ואולם אם מרחב התכנון המקומי כולל לכל היותר שתי רשויות מרחביות והתקיימו כל התנאים המפורטים להלן, יהיה ראש הרשות המרחבית שמספר תושביה הוא הגדול ביותר (בסעיף קטן זה – הרשות המובילה) או אחד מסגניו שמועצתה מינתה לכך, יושב ראש הוועדה המקומית:
{{ח:תתתת|(א)}} מספר התושבים ברשות הגדולה הוא 18,000 או יותר;
{{ח:תתתת|(ב)}} מספר התושבים ברשות הגדולה הוא 80% לפחות ממספר כלל התושבים במרחב התכנון המקומי;
{{ח:תתת|(2)}} שבעה חברים, ובמרחב תכנון מקומי שבו מספר הרשויות המרחביות עולה על חמש – מספר חברים כמספר הרשויות המרחביות בתוספת שני חברים, שימנה שר הפנים מתוך רשימת אנשים שהמליצו עליהם הרשויות המרחביות, בשים לב ככל האפשר למספר התושבים של כל אחת מהן, ובלבד שלכל רשות מרחבית יהיה נציג אחד לפחות, שלא יתמנה עובד הרשויות הללו ושלפחות שנים מהממונים לא יהיו חברי המועצות של הרשויות המרחביות;
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(5)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(6)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(7)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת}} ובלבד שלנציגי השרים תהא דעה מייעצת בלבד.
{{ח:תת|(א1)|(1)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), במרחב תכנון מקומי, שברשות מרחבית אחת לפחות המצויה בתחומו, מספר התושבים הוא שלושים וחמישה אלף או יותר, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הועדה המקומית תהיה בת 17 חברים ותורכב מנציגי הרשויות המרחביות;
{{ח:תתתת|(ב)}} שר הפנים יקבע את מספר הנציגים של כל רשות מרחבית בועדה המקומית, לפי היחס שבין מספר התושבים של כל אחת מהרשויות המרחביות למספר התושבים הכולל של הרשויות המרחביות שבאותו מרחב תכנון, אך לא פחות מנציג אחד לכל רשות מרחבית;
{{ח:תתתת|(ג)}} כל רשות מרחבית תבחר, ככל שניתן, את נציגיה לועדה המקומית בהתאם להרכב היחסי של הסיעות; ואולם, אם מספר הנציגים של רשות מרחבית אחת בועדה המקומית הוא ארבעה לפחות, וקיימת באותה רשות מרחבית ועדת הנהלה שלא כל הסיעות מיוצגות בה, תבחר הרשות המרחבית, לועדה המקומית, נציג אחד לפחות מסיעה שאינה מיוצגת בועדת ההנהלה;
{{ח:תתתת|(ד)}} הועדה המקומית תבחר מבין חבריה יושב ראש; ואולם אם מרחב התכנון המקומי כולל לכל היותר שתי רשויות מרחביות ומספר התושבים ברשות המרחבית שמספר תושביה הוא הגדול ביותר הוא 80% לפחות ממספר כלל התושבים במרחב התכנון המקומי, יהיה ראש הרשות המרחבית שמספר תושביה הוא הגדול ביותר או אחד מסגניו שמועצתה מינתה לכך, יושב ראש הוועדה המקומית.
{{ח:תתת|(2)|(א)}} הועדה המקומית שהוקמה לפי פסקה (1) תבחר, מבין חבריה, ועדת משנה לתכנון ולבניה (להלן – ועדת משנה) בת שבעה חברים.
{{ח:תתתת|(ב)}} כל התפקידים והסמכויות של ועדה מקומית יהיו נתונים לועדת משנה ודין החלטתה, בכפוף להוראות פסקת משנה (ג), כדין החלטת הועדה המקומית.
{{ח:תתתת|(ג)}} על החלטות ועדת המשנה לפי סעיף זה יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18(ז)}}, ונוסף על המנויים {{ח:פנימי|סעיף 18|בסעיף 18(ז)(2)}}, גם חבר הוועדה המקומית שהוא נציג יחיד בה של רשות מרחבית רשאי לדרוש בכתב, בתקופה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 18|באותו סעיף}}, שיתקיים במליאת הוועדה המקומית דיון בעניין; הדרישה תכלול את פרטי הנימוקים.
{{ח:תת|(א2)}} לדיוני הועדה המקומית יוזמנו, דרך קבע, הנציגים בעלי הדעה המייעצת ויחולו בעניינם הוראות {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18(ג1) עד (ד)}}.
{{ח:תת|(ב)}} נציג הרשות הארצית לכבאות והצלה, בעל הכשרה בתחום בטיחות אש והצלה, יוזמן דרך קבע לדיוני הוועדה, ותהיה לו דעה מייעצת בעניינים הנוגעים לבטיחות אש והצלה.

{{ח:סעיף|20|מהנדס ומזכיר הועדה המקומית|תיקון: תשמ״ח־2, תשמ״ט־2, תשנ״ב, תשע״ד־2, תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} בועדה מקומית לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18}}, מהנדס הרשות המקומית יהיה מהנדס הועדה.
{{ח:תת|(ב)}} במרחב תכנון {{ח:פנימי|סעיף 19|שסעיף 19}} חל עליו, תמנה הועדה המקומית את מהנדס הועדה מבין הכשירים להיות מהנדס ברשות מקומית שמספר תושביה הוא 10,000 לפחות, לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (מהנדס רשות מקומית)|חוק הרשויות המקומיות (מהנדס רשות מקומית), התשנ״ב–1991}}, והוא יהיה עובד הוועדה; הוראות {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (מהנדס רשות מקומית)#סעיף 5א|סעיפים 5א}}, {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (מהנדס רשות מקומית)#סעיף 6|6}} {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (מהנדס רשות מקומית)#סעיף 6א|ו־6א לחוק האמור}} יחולו על מהנדס שמונה לפי סעיף קטן זה, בשינויים המחויבים, ושר הפנים יקבע הוראות בנוגע לדרכי מינויו והעברתו מכהונה.
{{ח:תת|(ג)}} מהנדס הועדה המקומית ישמש גם כמזכיר הועדה, ואולם הוועדה המקומית רשאית למנות מזכיר לוועדה והוא יהיה עובד הרשות המקומית אם היא ועדה מקומית לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18}}, או עובד הוועדה – אם היא ועדה מקומית לפי {{ח:פנימי|סעיף 19|סעיף 19}}.

{{ח:סעיף|20א|מבקר הוועדה המקומית|תיקון: תש״ע־4, תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} בוועדה מקומית לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18}}, מבקר הרשות המקומית יהיה מבקר הוועדה המקומית.
{{ח:תת|(ב)}} במרחב תכנון {{ח:פנימי|סעיף 19|שסעיף 19}} חל עליו, יהיה מבקר הוועדה המקומית מבקר הרשות המרחבית שמספר תושביה הוא הגדול ביותר.
{{ח:תת|(ג)}} על פעולתו של מבקר הוועדה המקומית לפי סעיפים קטנים (א) ו־(ב) יחולו הוראות החלות על מבקר עיריה לפי הוראות {{ח:חיצוני|פקודת העיריות|פקודת העיריות}}, בשינויים המחויבים, אלא אם כן קבע השר אחרת בעניין זה.

{{ח:סעיף|20ב|יועץ משפטי של ועדה מקומית|תיקון: תשע״ד־2, תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} לוועדה מקומית יהיה יועץ משפטי.
{{ח:תת|(ב)}} בוועדה מקומית לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18}}, היועץ המשפטי של הרשות המקומית שמונה לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (ייעוץ משפטי)|חוק הרשויות המקומיות (ייעוץ משפטי), התשל״ו–1975}}, יהיה היועץ המשפטי של הוועדה המקומית.
{{ח:תת|(ג)}} במרחב תכנון {{ח:פנימי|סעיף 19|שסעיף 19}} חל עליו, מינויו של היועץ המשפטי של הוועדה המקומית טעון אישור של הוועדה במליאתה; שר הפנים, לאחר התייעצות עם שר המשפטים, יקבע את תנאי הכשירות לכהונה של יועץ משפטי כאמור, וכן הוראות בנוגע לדרכי מינויו ולהעברתו מכהונה.

{{ח:סעיף|21|תקופת כהונתו של חבר הועדה המקומית|תיקון: תשנ״ה־4, תשע״ה}}
{{ח:ת}} כהונתו של חבר הועדה המקומית שבתחומה נמצאת יותר מרשות מקומית אחת, למעט נציגו של שר, תחדל בתום חמש שנים למינויו, אך לא לפני שימונה חבר אחר במקומו או לפני שהוא עצמו ימונה שנית; חבר ועדה מקומית שנתמנה על פי המלצת מועצת רשות מקומית, רשאית המועצה הבאה אחריה להמליץ על מינוי חבר אחר שימונה במקומו.

{{ח:סעיף|22|פרסום ברשומות}}
{{ח:ת}} הודעה על מינוי חבר ועדה מקומית {{ח:פנימי|סעיף 21|שסעיף 21}} דן בו, תפורסם ברשומות.

{{ח:סעיף|23||תיקון: תשל״ו־3, תשנ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|24|תקציב|תיקון: תש״ע־4, תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} בועדה מקומית שמרחב התכנון שלה כולל תחום של רשות מקומית אחת בלבד, ייכלל אומדן הכנסותיה והוצאותיה בתקציב אותה רשות מקומית.
{{ח:תת|(ב)}} היה מרחב התכנון כולל תחום של כמה רשויות מקומיות תערוך הועדה המקומית בכל שנה הצעת תקציב המראה את אומדן הכנסותיה והוצאותיה, והועדה המקומית רשאית בתקציב כאמור להטיל על הרשויות המקומיות שבתחומה תשלומי כסף למימון התקציב, לפי מכסות שתקבע.
{{ח:תת|(ג)}} בתקנות מותר לקבוע מועד לעריכת התקציב.
{{ח:תת|(ד)}} התקציב יוגש לאישור שר הפנים ולא ישולם סכום מכספי הועדה המקומית אלא על־פי תקציב מאושר כאמור ולא תתחייב הועדה המקומית בשום התחייבות אלא לפיו או לפי החלטה שאושרה כאמור.
{{ח:תת|(ה)}} תמצית התקציב המאושר כאמור בסעיף קטן (ד), תפורסם ברשומות וכן באתרי האינטרנט של הרשות המקומית או של הרשויות המרחביות, לפי העניין, ובאתר האינטרנט של הוועדה המקומית, אם יש כזה.

{{ח:סעיף|25|גביית האגרות|תיקון: תשנ״ה־4}}
{{ח:ת}} אגרות המשתלמות על־פי תקנות לפי חוק זה לועדה המקומית בקשר לקרקעות או בנינים שבתחום רשות מקומית פלונית, ישולמו לקופת אותה רשות מקומית ויהיו חלק מהכנסותיה; אגרות כאמור בקשר לקרקעות ובנינים במקומות אחרים ישולמו לקופת הועדה המקומית ויהיו חלק מהכנסותיה.

{{ח:סעיף|26|הקניית מקרקעין}}
{{ח:תת|(א)}} מקרקעין שהופקעו על־ידי הועדה המקומית או שיש להקנותם לה בדרך אחרת מכוח חוק זה או על פיו יירשמו בפנקסי המקרקעין על שם הרשות המקומית שבתחומה נמצאים המקרקעין, או על שם המדינה אם נקבע הדבר במפורש בתכנית או אם אין רשות מקומית כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} מי שמקרקעין מוקנים כאמור רשומים על־שמו יבצע כל עסקה בהם על־פי הוראות הועדה המקומית שניתנו בהתאם לחוק זה, ולא יבצע בהם כל עסקה אלא על פי הוראות כאמור.

{{ח:סעיף|27|ביצוע החוק על־&lt;wbr&gt;ידי הועדה המקומית}}
{{ח:תת|(א)}} מתפקידה של הועדה המקומית ושל כל רשות מקומית במרחב תכנון הכולל תחום של יותר מרשות מקומית אחת להבטיח את קיומן של הוראות חוק זה וכל תקנה על פיו.
{{ח:תת|(ב)}} מקום שקיימת ועדת משנה לתכנון ולבניה חייבים בביצוע כאמור גם הועדה המקומית וגם ועדת המשנה.

{{ח:סעיף|28|כפיית ביצוע על־&lt;wbr&gt;ידי הועדה המחוזית|תיקון: תשמ״ח־2, תשמ״ט־2, תשנ״ה־4}}
{{ח:תת|(א)}} הועדה המחוזית רשאית להורות בכתב לועדה מקומית לעשות את כל הדרוש למילוי התפקידים המוטלים על הועדה המקומית בחוק זה או על־פיו, הן בדרך כלל והן בקשר למקום מסויים.
{{ח:תת|(ב)}} לא קיימה הועדה המקומית הוראה או דרישה של הועדה המחוזית מכוח חוק זה, לרבות הוראה בדבר עריכת תכניות והפקעת קרקעות או בנינים, תוך הזמן שקבעה הועדה המחוזית, רשאית הועדה המחוזית לעשות בעצמה את כל הדרוש לביצוע ההוראה או הדרישה על־חשבון הועדה המקומית ובמקומה ולגבות את ההוצאות ממנה; לענין זה יהיו לה כל הסמכויות של הועדה המקומית, ומה שתעשה יראו כאילו נעשה על־ידי הועדה המקומית.
{{ח:תת|(ג)}} לענין סעיף זה, דין ועדת המשנה לתכנון ולבניה או רשות הרישוי המקומית כדין הועדה המקומית.

{{ח:סעיף|28א|ועדה ממונה|תיקון: תשס״ד, תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} בכל אחד מהמקרים המנויים להלן, רשאי שר הפנים למנות ועדה ממונה למילוי תפקידי הועדה המקומית לפי {{ח:פנימי|סעיף 19|סעיף 19}}:
{{ח:תתת|(1)}} הועדה אינה ממלאת עוד, לדעת השר, את התפקידים שהוטלו עליה לפי חוק זה;
{{ח:תתת|(2)}} הועדה אינה עשויה למלא את התפקידים שהוטלו עליה לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} לא יפעיל שר הפנים את סמכותו לפי סעיף קטן (א), אלא לאחר שעיין בדין וחשבון של ועדת חקירה שמינה לענין זה, והתייעץ עם הועדה המחוזית הנוגעת בדבר.
{{ח:תת|(ג)}} לועדה ממונה וליושב ראש שלה יהיו כל הסמכויות והחובות המוקנות לועדה מקומית וליושב ראש שלה לפי חוק זה או לפי כל דין אחר.
{{ח:תת|(ד)}} הועדה הממונה תכהן לתקופה שיקבע שר הפנים.

{{ח:סעיף|28ב|העברת סמכויות מוועדה מקומית לוועדה מחוזית|תיקון: תשע״ד־2, תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} שר הפנים רשאי להורות על העברת סמכויותיה של ועדה מקומית, כולן או חלקן, לדון ולהחליט על הפקדתן או אישורן של תכניות שבסמכותה לפי {{ח:פנימי|סעיף 62א|סעיף 62א}}, לוועדה המחוזית, אם מצא כי הוועדה המקומית אינה ממלאת דרך קבע את תפקידיה לפי חוק זה לעניין תכניות כאמור או שהיא ממלאת אותם שלא בהתאם להוראות הדין או שהיא פועלת לגביהן בחריגה מסדרי מינהל תקין או מעקרונות של טוהר המידות.
{{ח:תת|(ב)}} שר הפנים ייתן את דעתו בדבר חשד לעבירות שעניינן טוהר המידות בפעולתה של הוועדה המקומית, עובדיה וחבריה, לשם הפעלת סמכותו לפי סעיף קטן (א), אם הוגשה לו חוות דעת לעניין זה מאת היועץ המשפטי לממשלה או מי שהוא הסמיך לכך; חוות דעת כאמור תוגש בתוך 21 ימים ממועד פניית שר הפנים לקבלתה.
{{ח:תת|(ג)}} לא יפעיל שר הפנים את סמכותו לפי סעיף קטן (א), אלא לאחר שעיין בדין וחשבון של ועדת חקירה שמינה לעניין זה, ולאחר שהתייעץ עם הוועדה המחוזית הנוגעת בדבר.
{{ח:תת|(ד)}} העברת הסמכויות לפי סעיף זה תהיה לתקופה שיורה שר הפנים; הועברו סמכויותיה של ועדה מקומית לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18}} והתקיימו בחירות למועצת הרשות המקומית, רשאית המועצה שכוננה לאחר בחירות כאמור לבקש משר הפנים לבחון מחדש את העברת הסמכויות; שר הפנים ידון ויחליט אם מוצדק לבטל את העברת הסמכויות, בתוך שישים ימים מיום שהוגשה לו בקשה כאמור.
{{ח:תת|(ה)}} תכנית בסמכות ועדה מקומית שהסמכות לגביה הועברה לוועדה המחוזית לפי סעיף זה, יראו אותה כתכנית בסמכות ועדה מחוזית.
{{ח:תת|(ו)}} הודעה על העברת סמכויות לפי סעיף זה ותקופתה ועל ביטול העברת הסמכויות תפורסם ברשומות ובאתרי האינטרנט של משרד הפנים ושל הוועדה המקומית הנוגעת בדבר.

{{ח:סעיף|29||תיקון: תשכ״ט־2, תשנ״ה־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|29א|אצילת סמכויות בועדה מקומית של רשות מרחבית|תיקון: תשל״ג, תשע״ה}}
{{ח:ת}} ועדה מקומית לפי {{ח:פנימי|סעיף 19|סעיף 19}} רשאית, במידה שקבע שר הפנים בתקנות, לאצול מסמכויותיה לועדת משנה שתבחר מבין חבריה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (אצילת סמכויות לועדת משנה מאת רשות מרחבית)|תקנות התכנון והבניה (אצילת סמכויות לועדת משנה מאת רשות מרחבית), התשנ״ט–1999}}.}}

{{ח:סעיף|30|רשות רישוי|תיקון: תשל״ג, תשמ״ח־2, תשמ״ט־2}}
{{ח:ת}} יושב ראש הועדה המקומית או יושב ראש ועדת המשנה של הועדה המקומית ומהנדס הועדה המקומית, יחדיו, יהיו רשות רישוי מקומית לענין מתן היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 145|סעיף 145}}.

{{ח:סעיף|31|המצאת מידע על ידי ועדה מקומית או מהנדס הוועדה|תיקון: תשס״ב־3, תשע״ד־2, תשע״ה}}
{{ח:ת}} ועדה מקומית או מהנדס הוועדה ימציאו מזמן לזמן לשר הפנים, לוועדה המחוזית או לוועדה לתשתיות, לפי דרישתם, באופן ובמועד שנקבעו בדרישה, את הידיעות הדרושות לדעתם, כדי לברר –
{{ח:תת|(1)}} את צרכי מרחב התכנון לענין התווייתם והרחבתם של דרכים ושטחים פתוחים;
{{ח:תת|(2)}} את צרכי מרחב התכנון בכל דבר אחר שבסמכות הועדה המקומית;
{{ח:תת|(3)}} את כיוונו ואופיו המשוערים של פיתוח המרחב;
{{ח:תת|(3א)}} את השטחים המיועדים לבינוי במרחב התכנון, לרבות מלאי יחידות הדיור וגודלן, בין שהם בנויים ובין שהם מתוכננים לבנייה;
{{ח:תת|(3ב)}} את נוכחותם של הנציגים בעלי הדעה המייעצת בדיוני הוועדה המקומית וועדת המשנה שלה;
{{ח:תת|(4)}} כל דבר הדרוש לשר הפנים, לוועדה המחוזית או לוועדה לתשתיות לשם מילוי תפקידם או הפעלת סמכויותיהם לפי חוק זה.

{{ח:סעיף|31א|הסמכת ועדה מקומית כוועדה מקומית עצמאית או כוועדה מקומית עצמאית מיוחדת|תיקון: תשע״ד־2, תשע״ה, תשע״ו־9, תשפ״ב־7, תשפ״ג־4}}
{{ח:תת|(א)}} שר הפנים רשאי להסמיך ועדה מקומית כוועדה מקומית עצמאית שיהיו נתונות לה הסמכויות לדון ולהחליט על הפקדה ועל אישור של תכניות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 62א|בסעיף 62א(א1) או (ג)}}, אם נוכח כי היא מקיימת באופן מקצועי ויעיל מערכת תכנון ורישוי לפי חוק זה, לרבות בעניין שיעור היתרים שנתנה מכוח תכניות התחדשות עירונית כהגדרתן {{ח:פנימי|סעיף 11א4|בסעיף 11א4(א)}}, מתוך כלל ההיתרים שהוגשו לה מכוח תכניות כאמור.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} לא יסמיך שר הפנים ועדה מקומית כוועדה מקומית עצמאית, אלא אם כן מכהן בוועדה המקומית נציג בעל דעה מייעצת, אחד לפחות, מבין הנציגים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 18|בסעיף 18(ב)(3) או (3א)}}, ואולם שר הפנים רשאי להסמיך ועדה מקומית כאמור גם אם לא מכהן בה נציג בעל דעה מייעצת כאמור, ובלבד שימונה בתוך שנה מיום הסמכת הוועדה.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), שר הפנים רשאי, מטעמים מיוחדים, להסמיך ועדה מקומית כוועדה מקומית עצמאית גם אם לא מכהן בה נציג בעל דעה מייעצת כאמור באותה פסקה, ובלבד ששוכנע כי התקיימו כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} בוצעו כל הפעולות הדרושות למינוי נציג כאמור והנציג לא מונה מטעמים שאינם תלויים בשר הפנים או בוועדה המקומית;
{{ח:תתתת|(ב)}} נקבע בחוות דעתה של יחידת הבקרה כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 31ג|בסעיף 31ג}}, שהוגשה לפי סעיף קטן (ד), כי נציג בעל דעה מייעצת אחד לפחות, מבין נציגי השרים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 18|בסעיף 18(ב)(1)}}, משתתף דרך כלל בישיבות הוועדה המקומית או ועדת המשנה שלה.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} לא יסמיך שר הפנים ועדה מקומית כוועדה מקומית עצמאית, אלא לאחר שנתן את דעתו בדבר חשד לעבירות שעניינן טוהר המידות בפעולתה של הוועדה המקומית, עובדיה וחבריה, לפי חוות דעת לעניין זה מאת היועץ המשפטי לממשלה או מי שהוא הסמיך לכך.
{{ח:תתת|(2)}} טרם הסמכת ועדה מקומית כוועדה מקומית עצמאית יפנה שר הפנים ליועץ המשפטי לממשלה בבקשה לקבלת חוות דעת כאמור בפסקה (1); חוות הדעת תוגש בתוך 21 ימים ממועד פניית שר הפנים לקבלתה; לא הוגשה חוות הדעת כאמור, לא יחולו הוראות פסקה (1).
{{ח:תת|(ג1)}} לא יסמיך שר הפנים ועדה מקומית כוועדה מקומית עצמאית אלא בהתקיים שני אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא נוכח כי מכהנים בה מהנדס ועדה, תובע כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 203|בסעיף 203}} ומנהל פיקוח כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק העבירות המינהליות#סעיף 35א|בסעיף 35א(2)(ב) לחוק העבירות המינהליות, התשמ״ו–1985}};
{{ח:תתת|(2)}} הוא מצא כי היא עדכנה את סקר עבירות הבנייה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 254טז|סעיף 254טז}} וכי יש בכוונתה לבצע אכיפה בהתאם למדיניות אכיפה שתקבע.
{{ח:תת|(ד)}} החלטה לעניין הסמכה כאמור בסעיף קטן (א) תינתן לאחר קבלת המלצת מנהל מינהל התכנון במשרד הפנים ויושב ראש הוועדה המחוזית הנוגעת בדבר, ולאחר קבלת חוות דעת מאת יחידת הבקרה כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 31ג|בסעיף 31ג}}; המלצות וחוות דעת כאמור יוגשו לשר הפנים בתוך 21 ימים ממועד פניית שר הפנים לקבלתן.
{{ח:תת|(ה)}} שר הפנים רשאי להסמיך ועדה מקומית עצמאית כוועדה מקומית עצמאית מיוחדת, לרבות בעניין שיעור היתרים שנתנה מכוח תכניות התחדשות עירונית כהגדרתן {{ח:פנימי|סעיף 11א4|בסעיף 11א4(א)}}, מתוך כלל הבקשות להיתרים שהוגשו לה מכוח תכניות כאמור, שיהיו נתונות לה הסמכויות לדון ולהחליט על הפקדה ועל אישור של תכניות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 62א|בסעיף 62א(א2)}}, אם נוכח כי היא מקיימת באופן מקצועי ויעיל מערכת תכנון, רישוי ואכיפה של ההוראות לפי חוק זה ברמה הנדרשת לשם הפעלת סמכויותיה של ועדה מקומית עצמאית מיוחדת; לעניין הסמכה כאמור יחולו הוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ד).
{{ח:תת|(ו)}} הסמכה לפי סעיף זה של ועדה מקומית עצמאית או של ועדה מקומית עצמאית מיוחדת תהיה לתקופה שיורה שר הפנים שלא תפחת משלוש שנים ושלא תעלה על חמש שנים; שר הפנים רשאי להאריך הסמכה כאמור לתקופות נוספות שלא יעלו על חמש שנים כל אחת לאחר שמצא, לעניין ועדה מקומית עצמאית, גם כי מיום הסמכתה היא מקיימת באופן מקצועי ויעיל מערכת אכיפה של ההוראות לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ו1)}} בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (ה) ו־(ו), הוארכה הסמכה של ועדה מקומית עצמאית שחלפו חמש שנים ממועד הסמכתה כאמור לראשונה, יהיו נתונות לה הסמכויות של ועדה מקומית עצמאית מיוחדת, אלא אם כן מצא שר האוצר כי היא לא מקיימת באופן מקצועי ויעיל מערכת תכנון, רישוי ואכיפה של ההוראות לפי חוק זה ברמה הנדרשת לשם הפעלת סמכויותיה של ועדה מקומית עצמאית מיוחדת.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|סמכות שר האוצר הועברה לשר הפנים (י״פ תש״ף, 6344).}}
{{ח:תת|(ז)}} מצא שר הפנים כי ועדה מקומית עצמאית או ועדה מקומית עצמאית מיוחדת אינה מקיימת עוד את התנאים הנדרשים להסמכתה או להארכת הסמכתה לפי סעיפים קטנים (א) עד (ו), רשאי הוא לבטל את הסמכתה, לאחר שניתנה ליושב ראש הוועדה המקומית, ואם היא ועדה מקומית במרחב תכנון {{ח:פנימי|סעיף 19|שסעיף 19}} חל עליו – גם לראשי הרשויות המרחביות הנכללות בתחום מרחב התכנון האמור, הזדמנות לטעון את טענותיהם בדרך שהורה שר הפנים, ויחולו לעניין ההחלטה הוראות סעיף קטן (ד).
{{ח:תת|(ח)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (ו) ו־(ז), החליט שר הפנים לבטל את הסמכתה של ועדה מקומית עצמאית או ועדה מקומית עצמאית מיוחדת או לא לחדש את הסמכתה, רשאי הוא להורות לגבי תכניות או סוגי תכניות שוועדה מקומית כאמור החליטה להפקידן, כי תמשיך ותהיה נתונה לוועדה האמורה, לגבי אותן תכניות, הסמכות לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 62א|סעיף 62א(א1), (א2) או (ג)}}, לפי העניין.
{{ח:תת|(ט)}} הודעה על הסמכה של ועדה מקומית עצמאית או של ועדה מקומית עצמאית מיוחדת ותקופתה, על ביטול הסמכה כאמור ועל החלטה לפי סעיף קטן (ח) תפורסם ברשומות ובאתרי האינטרנט של משרד הפנים ושל הוועדה המקומית הנוגעת בדבר.

{{ח:סעיף|31ב|מינוי מלווה מקצועי לוועדה מקומית|תיקון: תשע״ד־2, תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} ראה שר הפנים, מטעמים שיירשמו, כי יש צורך במינוי מלווה מקצועי לוועדה מקומית כדי להבטיח את התנהלותה התקינה והמקצועית או לשם הסמכתה כוועדה מקומית עצמאית, ימנה לוועדה המקומית מלווה מקצועי לתקופה שיורה ושלא תעלה על שנתיים (בסעיף זה – מלווה מקצועי); שר הפנים רשאי להאריך את תקופת כהונתו של המלווה המקצועי לתקופות נוספות שלא יעלו על שנתיים כל אחת.
{{ח:תת|(ב)}} החלטה לעניין מינוי מלווה מקצועי לפי סעיף קטן (א) תינתן לאחר קבלת המלצת מנהל מינהל התכנון במשרד הפנים ויושב ראש הוועדה המחוזית הנוגעת בדבר, ולאחר שניתנה ליושב ראש הוועדה המקומית, ואם היא ועדה מקומית במרחב תכנון {{ח:פנימי|סעיף 19|שסעיף 19}} חל עליו – גם לראשי הרשויות המרחביות הנכללות בתחום מרחב התכנון האמור, הזדמנות לטעון את טענותיהם.
{{ח:תת|(ג)}} מלווה מקצועי יהיה בעל הכשירות הנדרשת ממהנדס ועדה מקומית במרחב תכנון {{ח:פנימי|סעיף 19|שסעיף 19}} חל עליו, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 20|בסעיף 20(ב)}}.
{{ח:תת|(ד)}} מונה לוועדה מקומית מלווה מקצועי, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} לא יפעיל מהנדס הוועדה סמכות מסמכויותיו בתחומי הפעילות שקבע שר הפנים בכתב המינוי של המלווה מקצועי, אלא אם כן התקבל לכך אישור בכתב של המלווה המקצועי;
{{ח:תתת|(2)}} המלווה המקצועי יוזמן לכל דיוני הוועדה המקומית, ועדת המשנה שלה ורשות הרישוי המקומית, וכן לכל דיון של מוסד תכנון שאליו נדרשת הזמנת מהנדס הוועדה, והוא יהיה רשאי להגיש חוות דעת בכתב, מטעמו, לגבי כל עניין הנדון בדיון כאמור ולהציג את עמדתו במהלך הדיון;
{{ח:תתת|(3)}} המלווה המקצועי יהיה רשאי לדרוש כל מידע ומסמך הדרושים לו לשם מילוי תפקידו מהוועדה המקומית, מכל חבר, ממלא תפקיד, עובד או יועץ בה, מהרשות המקומית או מהרשויות המרחביות שבתחום מרחב התכנון שלה, וכן לדרוש כל מידע ומסמך כאמור הנמצאים ברשות גורם אחר ואשר בסמכות הגורמים המנויים בפסקה זו לדרוש אותם מאותו גורם; מידע או מסמך שדרש מלווה מקצועי כאמור, יימסרו לו באופן ובמועד שנקבעו בדרישה;
{{ח:תתת|(4)}} לשם מילוי תפקידו תהיה למלווה המקצועי גישה לכל מאגר מידע רגיל או ממוחשב, לכל בסיס נתונים ולכל תוכנת עיבוד נתונים אוטומטי (בפסקה זו – מאגר מידע) של הוועדה המקומית, וכן לכל מאגר מידע שגורם אחר מחזיק בו ולוועדה המקומית גישה אליו, לפי דין או הסכם;
{{ח:תתת|(5)}} מלווה מקצועי שאינו עובד המדינה יפעיל את סמכויותיו לפי פסקאות (3) ו־(4) בהתאם להוראות שקבע שר הפנים.
{{ח:תת|(ה)}} שכרו של מלווה מקצועי ישולם מתקציב משרד הפנים.
{{ח:תת|(ו)}} מלווה מקצועי יגיש לשר הפנים דוח על תפקודה של הוועדה המקומית בתחומי תפקידיו; דוח כאמור יוגש בתום כל שנה ובכל מועד אחר שבו ידרוש זאת שר הפנים או מי שהוא הסמיך לכך.
{{ח:תת|(ז)}} הודעה על מינוי מלווה מקצועי ועל תקופת כהונתו תפורסם ברשומות ובאתרי האינטרנט של משרד הפנים ושל הוועדה המקומית הנוגעת בדבר.

{{ח:סעיף|31ג|יחידת בקרה על ועדות מקומיות|תיקון: תשע״ד־2, תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} במשרד הפנים תוקם יחידת בקרה על ועדות מקומיות שתערוך בקרה על אופן פעילותן לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} יחידת הבקרה תגיש לשר הפנים דוח שנתי לעניין פעולותיה וממצאי הביקורת שערכה באותה שנה; הדוח השנתי יפורסם באתר האינטרנט של משרד הפנים.
{{ח:תת|(ג)}} מנהל יחידת הבקרה או מי שהוא הסמיך לכך רשאי לדרוש כל מידע או מסמך הדרושים ליחידת הבקרה לשם מילוי תפקידיה, לגבי ועדה מקומית מסוימת – מהוועדה המקומית, מכל חבר, ממלא תפקיד, עובד או יועץ בה, מהרשות המקומית או מהרשויות המרחביות שבתחום מרחב התכנון שלה, מהוועדה המחוזית שבתחומה נמצאת הוועדה המקומית, ממשרדי הממשלה, מרשות שהוקמה לפי חוק ומגוף ציבורי אחר שקבע שר הפנים לעניין זה; מידע או מסמך שדרשה יחידת הבקרה כאמור, יימסרו לה באופן ובמועד שנקבעו בדרישה; מנהל יחידת הבקרה רשאי להסתייע, לשם מילוי תפקידו, באדם שאינו עובד המדינה, שהוסמך לכך בכתב, והכול בהתאם להוראות שקבע שר הפנים.

{{ח:סעיף|31ד|הדרכה, הכוונה וסיוע לוועדות מקומיות|תיקון: תשע״ד־2, תשע״ה}}
{{ח:ת}} שר הפנים יפעל ככל הניתן להדרכתן ולהכוונתן של הוועדות המקומיות כדי שיהיה ניתן לקדם את הסמכתן כוועדות מקומיות עצמאיות, וככל שנקבעו לכך סכומים בתקציב המדינה השנתי – יקצה שר הפנים לוועדות המקומיות סיוע כספי, לפי אמות מידה שיקבע, בהתחשב בין השאר במצבן הכלכלי.

{{ח:קטע3|פרק ב סימן ד|סימן ד׳: ועדה מיוחדת}}

{{ח:סעיף|32|מרחב תכנון מיוחד|תיקון: תשל״ג, תשנ״ה־4, תשע״ה, תשפ״ב־14}}
{{ח:תת|(א)}} שר הפנים, על־פי המלצת שר הבינוי והשיכון, רשאי להכריז בצו כי שטח שבתחום מחוז אחד יהווה מרחב תכנון מיוחד, אם נתמלא אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} בשטח הנדון עוד אין ישוב והוא נועד להקמת ישוב חדש;
{{ח:תתת|(2)}} ביום תחילתו של חוק זה וערב פרסום הצו היו באותו שטח 75% לפחות מיחידות הדיור הקיימות והנמצאות בתהליך של בניה גם יחד, יחידות דיור שהוקמו או שהן מוקמות על ידי המדינה או מטעמה, וקויימה התייעצות בדבר מתן הצו עם הרשות המקומית שבתחומה נמצא השטח.
{{ח:תת|(ב)}} שר הפנים, על פי המלצת שר הבינוי והשיכון ובהסכמת הרשות המקומית הנוגעת בדבר, ואם סירבה רשות מקומית או לא הסכימה להמלצת שר הבינוי והשיכון תוך 90 יום מיום שנמסרה לה – באישור המועצה הארצית על פי הצעת שר הבינוי והשיכון, רשאי להכריז בצו כי שטח שבתחום אותה רשות מקומית יהיה מרחב תכנון מיוחד, אם המדינה הכינה תכנית להקים בו שכונה חדשה שעל פיה 75% לפחות של כלל יחידות הדיור באותו שטח יוקמו על ידי המדינה או מטעמה.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיפים 14 עד 16}} יחולו על תכנו של הצו, פרסומו, תחילתו ושינויו, בשינויים המחוייבים לפי הענין, ושאר הוראות חוק זה יחולו במרחב תכנון מיוחד, ככל שאין {{ח:פנימי|פרק ב סימן ד|בסימן זה}} או {{ח:פנימי|פרק ג סימן ה|בסימן ה׳ לפרק ג׳}} הוראה מפורשת אחרת לאותו ענין.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|33|תקפו של צו המכריז על מרחב תכנון מיוחד|תיקון: תשנ״ה־4, תשע״ה, תשע״ח־10, תשפ״ב־12}}
{{ח:תת|(א)}} תקפו של צו המכריז על מרחב תכנון מיוחד יהיה לתקופה שנקבעה בו, אך לא יותר מחמש שנים מיום תחילתו.
{{ח:תת|(ב)}} רשאי שר הפנים, בדרך האמורה {{ח:פנימי|סעיף 32|בסעיף 32}}, להאריך תקפו של צו כאמור לתקופה נוספת שלא תעלה על חמש שנים, וכן רשאי הוא לשוב ולהאריך את תקפו של צו כאמור, בדרך האמורה, בתקופה נוספת שנייה שלא תעלה על שלוש שנים, וכן רשאי שר הפנים, בהמלצת שר הבינוי והשיכון, לבטל צו כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|33א||תיקון: תשס״ב־3, תשס״ז, תשס״ח־11, תשס״ט־4, תשע״ד־3, תשע״ה, תשע״ו־9}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|34|ועדה מיוחדת והרכבה|תיקון: תשל״ג, תשנ״ה־4, תשע״ה, תשע״ח־10, תשפ״ב־12}}
{{ח:תת|(א)}} לכל מרחב תכנון מיוחד תהיה ועדה מיוחדת לתכנון ולבניה (להלן – ועדה מיוחדת), וזה הרכבה:
{{ח:תתת|(1)}} שני נציגים של שר הפנים שאחד מהם יהיה יושב ראש ואחד מהם יהיה בעל הכשרה מקצועית בעניני תכנון ובניה;
{{ח:תתת|(2)}} שני נציגים של שר הבינוי והשיכון, שאחד מהם יהיה בעל הכשרה מקצועית בעניני שיכון ובניה;
{{ח:תתת|(3)}} נציג אחד של שר הבריאות;
{{ח:תתת|(4)}} נציג אחד של שר המשפטים;
{{ח:תתת|(5)}} נציג אחד של השר לאיכות הסביבה;
{{ח:תתת|(6)}} נציג אחד של שר התחבורה;
{{ח:תתת|(7)}} נציג אחד של שר הבטחון;
{{ח:תתת|(7א)}} {{ח:הערה|(פקעה);}}
{{ח:תתת|(8)}} ארבעה נציגים של הרשות המקומית שבתחומה נמצא השטח שאליו מתייחס הדיון;
{{ח:תתת|(9)}} נציג הגופים הציבוריים שעניינם בשמירת איכות הסביבה המפורטים {{ח:חיצוני|חוק ייצוג גופים ציבוריים שעניינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה)#תוספת|בתוספת לחוק ייצוג גופים ציבוריים שעניינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה), התשס״ג–2002}}, שימנה שר הפנים בהתייעצות עם השר להגנת הסביבה, מתוך רשימת מועמדים שיגישו לו גופים אלה.
{{ח:תת|(ב)}} נוסף על הנציגים המנויים בסעיף קטן (א), בתקופה הנוספת השנייה כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 33|בסעיף 33}} יהיה חבר בוועדה המיוחדת גם נציג רשות מקומית הגובלת בתחום מרחב התכנון המיוחד, שימנה שר הפנים.
{{ח:תת|(ג)}} לדיוני הוועדה המיוחדת בתקופה הנוספת השנייה כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 33|בסעיף 33}} יוזמנו דרך קבע שני נציגי רשויות מקומיות הסמוכות למרחב התכנון המיוחד שימנה שר האוצר.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(פקע).}}
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(פקע).}}
{{ח:תת|(ו)}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|35|מזכיר הועדה|תיקון: תשל״ג, תשנ״ה־4}}
{{ח:ת}} מזכיר הועדה המיוחדת יהיה מהנדס הרשות המקומית הנוגעת בדבר; באין רשות מקומית או מהנדס רשות מקומית כאמור ימנה שר הבינוי והשיכון את המזכיר.

{{ח:סעיף|36|הסמכויות והתפקידים|תיקון: תשמ״ח־2, תשמ״ט־2, תשפ״ב־12}}
{{ח:תת|(א)}} בתחום מרחב תכנון מיוחד יהיו כל הסמכויות והתפקידים אשר לועדה מחוזית בידי הועדה המיוחדת בלבד כאילו היה מרחב התכנון המיוחד מחוז, וכן יהיו לועדה המיוחדת באותו תחום כל הסמכויות אשר לועדה מקומית כאילו היה מרחב תכנון מקומי {{ח:פנימי|סעיף 13|שסעיף 13}} חל עליו; כל הוראה בחוק זה או על פיו המחייבת אישור הועדה המחוזית לדבר שנעשה על ידי הועדה המקומית לא תחול במרחב תכנון מיוחד.
{{ח:תת|(ב)}} במרחב תכנון מיוחד תהיה רשות רישוי מיוחדת. רשות רישוי כאמור תהיה מורכבת מיושב ראש הועדה המיוחדת וממזכיר הועדה.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:קטע3|פרק ב סימן ה|סימן ה׳: ועדה משותפת}}

{{ח:סעיף|37|הקמת ועדות משותפות|תיקון: תשע״ה}}
{{ח:ת}} שר הפנים, לאחר התייעצות עם המועצה הארצית ומוסדות התכנון הנוגעים בדבר, רשאי, בצו, להקים ועדה משותפת לתכנון ולבניה ליותר ממחוז אחד או ליותר ממרחב תכנון אחד (להלן – ועדה משותפת).

{{ח:סעיף|38|הרכבן של ועדות משותפות|תיקון: תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} שר הפנים יקבע את הרכבה של הועדה המשותפת וימנה את חבריה לפי המלצת מוסדות התכנון הנוגעים בדבר.
{{ח:תת|(ב)}} לא המליצו מוסדות התכנון על הרכב אחיד או על חברים מוסכמים או שלא המליצו כלל תוך המועד שהורה שר הפנים, רשאי השר לקבוע את ההרכב ולמנות את החברים.
{{ח:תת|(ג)}} שר הפנים רשאי למנות לועדה משותפת חברים נוספים שמספרם לא יעלה על חמישית מכל חבריה.

{{ח:סעיף|39|סמכויות הועדה המשותפת|תיקון: תשמ״ח־2, תשמ״ט־2, תשע״ה}}
{{ח:ת}} לועדה המשותפת יהיו בתחום שנקבע לה הסמכויות והתפקידים של ועדה מחוזית, של ועדה מקומית, של רשות רישוי מחוזית או של רשות רישוי מקומית, הכל לפי הענין, שיוחדו לה בצו של שר הפנים, ורשאי שר הפנים בצו לאסור או להגביל את השימוש באותם סמכויות ותפקידים על ידי מוסדות התכנון הנוגעים בדבר.

{{ח:סעיף|40|פרסום ברשומות}}
{{ח:ת}} כל צו לפי {{ח:פנימי|פרק ב סימן ה|סימן זה}} יפורסם ברשומות.

{{ח:קטע3|פרק ב סימן ו|סימן ו׳: הוראות כלליות}}

{{ח:סעיף|41|מקום פנוי במוסד}}
{{ח:ת}} שום פעולה של מוסד תכנון לא תיפסל מחמת זה בלבד שבזמן עשייתה היה מקומו של חבר במוסד פנוי מכל סיבה שהיא.

{{ח:סעיף|41א|מינוי נציגים מסוימים למוסד תכנון|תיקון: תשע״ד־2, תשע״ה}}
{{ח:ת}} לא המליץ הארגון המייצג כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7(א)(13)}} {{ח:פנימי|סעיף 18|או 18(ב)(3)}}, לפי העניין, על מועמד לכהונה כחבר בוועדה מחוזית או כנציג בעל דעה מייעצת בוועדה מקומית, בתוך תשעים ימים ממועד פניית שר הפנים לארגון כאמור, רשאי שר הפנים למנות לאותו תפקיד אדם שמתקיימת בו הכשירות הנדרשת.

{{ח:סעיף|42|מנין חוקי|תיקון: תשל״ג, תשמ״ח־2, תשמ״ט־2, תשנ״ה־4}}
{{ח:תת|(א)}} המנין החוקי בישיבות של מוסדות התכנון הוא מחצית החברים; אם לא היה מנין חוקי בפתיחת הישיבה, ידחה היושב ראש את פתיחת הישיבה לחמש עשרה דקות; לאחר עבור זמן זה תהא הישיבה כדין גם אם השתתפו בה שליש ממספר החברים והיושב ראש בכללם, ובלבד שמספרם לא יפחת משנים בנוסף ליושב ראש.
{{ח:תת|(ב)}} משנפתחה הישיבה כדין לפי סעיף קטן (א), יהא המשך הישיבה כדין רק כל עוד נכחו במהלכה שני חברים בנוסף ליושב ראש.
{{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב), המנין החוקי בישיבות מוסד תכנון, שמספר החברים בו הוא פחות מארבעה, הוא שניים לפחות.

{{ח:סעיף|43|דעות שקולות בהצבעה|תיקון: תשנ״ה־4}}
{{ח:ת}} היתה הצבעה בישיבת מוסד תכנון והיו הדעות שקולות בה, יהא ליושב ראש קול נוסף באותו ענין.

{{ח:סעיף|44|סדרי הדיון והעבודה|תיקון: תשמ״ח־2, תשמ״ט־2, תשע״ד־2, תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} ישיבות מוסדות התכנון ינוהלו על ידי היושב ראש שלהם, ובהיעדרו – על ידי מי שהמוסד יבחר מבין חבריו, והוא כשאין הוראה אחרת בחוק זה; שאר סדרי העבודה והדיונים של מוסד תכנון, לרבות העבודה והדיון בועדת משנה שלו, ייקבעו על ידי המוסד עצמו במידה שלא נקבעו בחוק זה או בתקנות לפיו.
{{ח:תת|(ב)}} מזכיר מוסד התכנון ישלח את סדר היום של ישיבותיו, שבעה ימים לפחות לפני מועד הישיבה, לחברי מוסד התכנון, ובוועדה מקומית – גם לנציגים בעלי הדעה המייעצת, וכן למתכנן המחוז, לכל גורם אחר שהזמנתו לדיון נדרשת לפי חוק זה וכן לכל גורם אחר שקבע שר הפנים; ואולם יושב ראש מוסד התכנון רשאי להורות, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, כי סדר היום או שינויים בו יישלחו במועד קצר יותר בשל דחיפות העניין; מתכנן המחוז יעביר בהקדם האפשרי את סדר היום של ישיבות הוועדה המקומית שנשלח אליו, לנציגי השרים בוועדה המחוזית.
{{ח:תת|(ג)}} מזכיר מוסד התכנון יצרף לסדר היום ששלח, את המסמכים הנדרשים לדיון או הודעה על העמדתם לעיון מקבלי ההודעה; שר הפנים רשאי לקבוע הוראות לעניין זה.
{{ח:תת|(ד)}} סדר היום יפורסם באתר האינטרנט של מוסד התכנון זמן סביר לפני הדיון.

{{ח:סעיף|44א|היעדרות חבר מישיבות מוסד תכנון|תיקון: תשנ״ה־4, תשע״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} חבר מוסד תכנון שנעדר משלוש ישיבות רצופות של מוסד התכנון או של ישיבות ועדת המשנה של מוסד התכנון, או שנעדר למעלה משליש מהישיבות בתקופה של שנה אחת, ואיש לא מילא את מקומו, יחדל להיות חבר במוסד התכנון; תקופת השנה תימנה מיום מינויו של החבר למוסד התכנון.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} נעדר חבר מוסד תכנון משתי ישיבות רצופות, וגם ממלא מקומו לא השתתף בהן, ישלח יושב ראש מוסד התכנון, מיד לאחר הישיבה השניה הרצופה של מוסד התכנון שממנה נעדר חבר המוסד, הודעה לחבר המוסד וכן למי שמינה את החבר ולמי שהמליץ על חברותו במוסד התכנון, ואם היה החבר נציג שר – ישלח העתק גם למזכירות הממשלה; ההודעה תציין את מועדי ישיבות מוסד התכנון שמהן נעדר אותו חבר ואת הנוסח המלא של סעיף זה; ההודעה תישלח במכתב רשום ותציין כי אם לא ישתתף החבר בישיבה הקרובה של מוסד התכנון, יחדל להיות חבר במוסד התכנון ומינויו יפקע.
{{ח:תתת|(2)}} יושב ראש מוסד תכנון ישלח ב־31 בדצמבר של כל שנה, הודעה לכל חבר המוסד, ובה פירוט הישיבות שבהן נכח ושמהן נעדר במשך אותה תקופה; נעדר החבר משליש או יותר ממספר הישיבות שהתקיימו, ישלח יושב ראש מוסד התכנון הודעה כאמור גם לגורמים המנויים בפסקה (1).
{{ח:תת|(ג)}} נעדר חבר מוסד תכנון כאמור בסעיף קטן (א) ונשלחה אליו הודעה כאמור בסעיף קטן (ב), יודיע יושב ראש מוסד התכנון לחבר ולגורמים המנויים בסעיף קטן (ב) על פקיעת חברותו של החבר במוסד התכנון.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} פקעה חברותו של חבר מוסד תכנון, לא יחזור וימונה אותו חבר, כחבר באותו מוסד תכנון, במשך שנה מיום פקיעת חברותו.
{{ח:תתת|(2)}} פקעה חברותו של חבר במוסד תכנון שאינו ועדת משנה תפקע חברותו גם בכל ועדות המשנה של אותו מוסד תכנון.
{{ח:תת|(ד1)}} מונה לחבר מוסד תכנון ממלא מקום קבוע לפי {{ח:פנימי|סעיף 48א|סעיף 48א}}, לא יחולו הוראות סעיף זה על חבר מוסד התכנון, והן יחולו על ממלא המקום הקבוע לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 48א|הסעיף האמור}}.
{{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה, ”מוסד תכנון“ – למעט ועדה מקומית וועדת משנה של הועדה המקומית.

{{ח:סעיף|44ב|חבר מוסד תכנון מקומי שהורשע או שהוגש נגדו כתב אישום|תיקון: תשע״ד־2, תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הוועדה לבחינת השעיה“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)#סעיף 19א|בסעיף 19א לחוק הבחירה הישירה}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חבר מוסד תכנון מקומי“ – חבר ועדה מקומית או ועדת משנה שלה, למעט חבר כאמור הממונה בידי שר, ולמעט ראש רשות מקומית שהוגשה לגביו בקשה להשעיה לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)#סעיף 19א|סעיף 19א לחוק הבחירה הישירה}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק הבחירה הישירה“ – {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)|חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), התשל״ה–1975}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא יחל אדם לכהן כחבר מוסד תכנון מקומי ולא יכהן כחבר מוסד תכנון מקומי אם הורשע בעבירה שבית המשפט קבע שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר מוסד תכנון, בין שהעבירה נעברה בזמן שכיהן כחבר מוסד תכנון, ובין לפני שהחל לכהן כחבר מוסד תכנון, ובלבד שטרם חלפו שבע שנים מיום הרשעתו כאמור; לא קבע בית המשפט כאמור בפסק הדין המרשיע, רשאי היועץ המשפטי לממשלה לפנות לבית המשפט בבקשה מתאימה לעניין זה, שתוגש לבית המשפט שנתן את גזר הדין, ואם הוגש ערעור – לבית המשפט שלערעור.
{{ח:תת|(ג)}} הוגש כתב אישום נגד חבר מוסד תכנון מקומי במהלך כהונתו או תלוי ועומד נגד חבר מוסד תכנון מקומי כתב אישום שהוגש לפני תחילת כהונתו, בין שהעבירה נעברה בזמן שכיהן כחבר מוסד תכנון ובין לפני שהחל לכהן כחבר מוסד תכנון, רשאית הוועדה לבחינת השעיה, לבקשת היועץ המשפטי לממשלה, ולאחר שנתנה לחבר מוסד התכנון המקומי הזדמנות להשמיע את טענותיו, להשעות את חבר מוסד התכנון המקומי מכהונתו במוסד התכנון המקומי, אם סברה כי מפאת חומרת האישומים המיוחסים לו בכתב האישום, אין הוא ראוי לכהן כחבר מוסד תכנון.
{{ח:תת|(ד)}} החלטת הוועדה לבחינת השעיה לפי סעיף קטן (ג) תתקבל בתוך 45 ימים מיום שהוגשה לה בקשת היועץ המשפטי לממשלה או בתוך מועד אחר שקבע שר הפנים, והוראות {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)#סעיף 19א|סעיף 19א(א) עד (ד), (ו) עד (ח), (י), (יב) ו־(יג) לחוק הבחירה הישירה}} יחולו לעניין זה, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ה)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות כל דין או הוראת מינהל לעניין חבר מוסד תכנון שהורשע בעבירה או שהוגש נגדו כתב אישום.

{{ח:סעיף|44ג|חבר מוסד תכנון שקיים לגביו ניגוד עניינים תדיר|תיקון: תשע״ד־2, תשע״ה}}
{{ח:ת}} לא יחל אדם לכהן כחבר מוסד תכנון ולא יכהן כחבר מוסד תכנון אם הוא עלול להימצא, במישרין או בעקיפין, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים בין חברותו במוסד התכנון לבין עניין אישי או תפקיד אחר, שלו או של קרובו ({{ח:פנימי|פרק ב|בפרק זה}} – ניגוד עניינים תדיר); שר הפנים, בהסכמת שר המשפטים, רשאי לקבוע נסיבות שיש בהן כדי להעמיד חבר מוסד תכנון במצב של ניגוד עניינים תדיר.

{{ח:סעיף|44ד|בדיקת ניגוד עניינים של חבר מוסד תכנון מקומי ותוצאותיה|תיקון: תשע״ד־2, תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חבר מוסד תכנון מקומי“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 44ב|בסעיף 44ב}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”היועץ המשפטי“ – היועץ המשפטי של הוועדה המקומית;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המידע הדרוש לשם בדיקת ניגוד עניינים“ – מידע בדבר עיסוקיו, תפקידיו וענייניו האישיים של מי שעומד להתחיל לכהן או מכהן כחבר מוסד תכנון מקומי, שלו או של קרובו, העלולים לגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים.
{{ח:תת|(ב)}} מי שעומד להתחיל לכהן כחבר מוסד תכנון מקומי ימסור ליועץ המשפטי את המידע הדרוש לשם בדיקת ניגוד עניינים, לפני תחילת כהונתו.
{{ח:תת|(ג)}} חבר מוסד תכנון מקומי ידווח ליועץ המשפטי על כל שינוי שחל במידע הדרוש לשם בדיקת ניגוד עניינים, שמסר לפי הוראות סעיף קטן (ב), מידע כשנודע לו על השינוי כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} בתוך 21 ימים ממועד קבלת המידע הדרוש לשם בדיקת ניגוד עניינים, יקבע היועץ המשפטי אם מתקיים ניגוד עניינים במי שעומד להתחיל לכהן כחבר מוסד תכנון מקומי או בחבר מוסד תכנון מקומי, לפי העניין; היועץ המשפטי ימסור את חוות דעתו בלא דיחוי למי שחוות הדעת ניתנה לגביו וכן ליושב ראש מוסד התכנון הנוגע בדבר.
{{ח:תת|(ה)|(1)}} קבע היועץ המשפטי כי מתקיים באדם ניגוד עניינים תדיר, לא יחל לכהן כחבר מוסד תכנון מקומי או יחדל מכהונתו, לפי העניין.
{{ח:תתת|(2)}} אדם שניתנה לגביו החלטה לפי פסקה (1) הרואה את עצמו נפגע מהחלטת היועץ המשפטי, רשאי לפנות ליועץ המשפטי לממשלה או למי שהוא הסמיך לכך, בבקשה לבחון את החלטת היועץ המשפטי; היועץ המשפטי לממשלה או מי שהסמיך לכך רשאי, בתוך שלושים ימים מיום הפנייה אליו, לאשר את ההחלטה, לבטלה או לשנותה.
{{ח:תת|(ו)}} קבע היועץ המשפטי כי מי שעומד להתחיל לכהן כחבר מוסד תכנון מקומי או חבר מוסד תכנון מקומי, עלול להימצא במצב של ניגוד עניינים שאינו ניגוד עניינים תדיר, יקבע הסדר למניעת ניגוד עניינים שלפיו יפעל אותו אדם, או יורה על עריכת שינויים בהסדר למניעת ניגוד עניינים שנקבע בעבר; הודיע מי שנקבע לגביו הסדר למניעת ניגוד עניינים על הסכמתו להסדר, רשאי הוא להתחיל לכהן כחבר מוסד התכנון, ואם הוא מכהן כחבר מוסד התכנון – ימשיך בכהונתו, והכול בכפוף לתחולת ההסדר; לא הודיע אותו אדם על הסכמתו להסדר – לא יתחיל לכהן, ואם הוא מכהן – יחדל מכהונתו.
{{ח:תת|(ז)}} המגבלות שהוטלו על חבר מוסד תכנון מקומי לפי הסדר למניעת ניגוד עניינים, אם הוטלו, וכל שינוי בהן, יועמדו לעיון הציבור בדרך שקבע שר הפנים, ובלבד שלא יועמדו לעיון הציבור פרטים שאין למסרם לפי {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע|חוק חופש המידע}}.
{{ח:תת|(ח)}} שר הפנים, בהסכמת שר המשפטים, רשאי לקבוע הוראות לעניין פרטי המידע הדרוש לשם בדיקת ניגוד עניינים ואופן מסירתו לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ט)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות כל דין או הוראת מינהל החלים על חבר מוסד תכנון שסעיף זה אינו חל עליו לעניין ניגוד עניינים כאמור בסעיף זה.

{{ח:סעיף|45|התפטרות חבר|תיקון: תשע״ה}}
{{ח:ת}} חברים של מוסד תכנון המכהנים מכוח מינוי – למעט נציגו של שר וחבר ועדה משותפת לפי {{ח:פנימי|פרק ב סימן ה|סימן ה׳}} שאיננו חבר ועדה מחוזית – רשאים להתפטר מכהונתם בהודעת התפטרות בכתב שימסרו ליושב ראש מוסד התכנון שבו הם מכהנים; תקפה של ההתפטרות הוא עם מסירת ההודעה.

{{ח:סעיף|46|שמירת סוד|תיקון: תשע״ד־2}}
{{ח:ת}} חבר מוסד תכנון, נציג בעל דעה מייעצת, ממלא תפקיד, עובד או יועץ של מוסד תכנון, שהגיע לידיעתו במהלך דיוני המוסד או ועדת משנה שלו דבר שהמוסד או ועדת המשנה החליטו לשמור אותו בסוד – לא יגלנו למי שאינו חייב לגלות לו את הדבר לפי כל דין.

{{ח:סעיף|47|ניגוד עניינים אישי בקשר לעניין מסוים|תיקון: תשל״ח־2, תשנ״ה־4, תשס״ח־7, תשע״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} חבר במוסד תכנון שיש לו, במישרין או בעקיפין, בעצמו או על ידי קרובו, סוכנו או שותפו או על ידי קרוביהם, כל חלק או טובת הנאה בכל ענין העומד לדיון במוסד או בועדה מועדותיו –
{{ח:תתת|(1)}} יודיע על כך ליושב ראש בכתב או בעל פה מיד לאחר שנודע לו כי הענין האמור עומד לדיון; נמסרה ההודעה בעל־פה, תירשם בפרוטוקול הישיבה הקרובה של המוסד או הועדה;
{{ח:תתת|(2)}} לא יהיה נוכח בדיוני המוסד או הועדה באותו ענין ולא יצביע בהחלטה על כל שאלה בקשר אליו.
{{ח:תת|(ב)}} עובד במוסד תכנון, נציג בעל דעה מייעצת, ממלא תפקיד, או יועץ למוסד תכנון, שיש לו, במישרין או בעקיפין, בעצמו או על ידי קרובו, סוכנו, שותפו או קרוביהם, כל חלק או טובת הנאה בענין העומד לטיפול או לדיון במוסד או בועדה מועדותיו, יודיע על כך בכתב ליושב ראש מוסד התכנון הנוגע בדבר, מיד לאחר שנודע לו כי הענין האמור הובא לטיפול או לדיון באותו מוסד או בועדה מועדותיו, ולא יטפל באותו ענין ולא יהיה נוכח בדיוני המוסד או הועדה הדנים בו.
{{ח:תת|(ג)}} העובר על הוראות סעיף זה, דינו – מאסר שנה אחת; הוראה זו אינה גורעת מאחריותו הפלילית או האזרחית של אדם על פי כל דין אחר.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|47א|הימנעות מהשתתפות בדיון בשל קשר ליזם או נטילת חלק בהחלטה העולה לדיון|תיקון: תשנ״ה־4, תשע״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} חבר מוסד תכנון לא ישתתף בדיון ובהצבעה בקשר להתנגדות או לערר, לפי העניין, למעט בהליך לפי {{ח:פנימי|סעיף 62|סעיף 62(ד)}}, אם נתקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא נציג של גוף אשר יזם את התכנית המובאת לדיון, או של גוף אשר הגיש התנגדות או ערר לאותה תכנית;
{{ח:תתת|(2)}} הוא נטל, כחבר, חלק בהחלטת אותו מוסד התכנון שעל החלטתו הוגש ערר.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על דיוני הועדה המקומית לתכנון ולבניה וועדות המשנה שלה ועל דיוני הועדה למתקנים בטחוניים או ועדת הערר למתקנים בטחוניים לפי {{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳}}.
{{ח:תת|(ג)}} חבר מוסד תכנון שנודעו לו עובדות המונעות ממנו מלהשתתף בהצבעה ובדיון לפי סעיף זה, יודיע על כך מיד בכתב ליושב ראש מוסד התכנון או בהודעה לפרוטוקול.
{{ח:תת|(ד)}} היה מוסד התכנון ועדת משנה, יקבע יושב ראש מליאת הועדה מי מחברי מוסד התכנון ימלא את מקומו של החבר שנתקימו בו הוראות סעיפים קטנים (א) או (ג).
{{ח:תת|(ה)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), לא יראו חבר מוסד תכנון או ממלא מקומו כמצוי במצב של ניגוד עניינים בשל כך בלבד שהוא מביא בחשבון גם את ענייני הגוף שהוא מייצג או של האוכלוסייה שהוא נציגה במוסד התכנון, ככל שהם קשורים לחוק זה, והכול ככל שלא נקבעה הוראה מפורשת אחרת בחוק זה.

{{ח:סעיף|48||תיקון: תשל״ח־2, תשנ״ה־4, תשע״ז־9}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|48א|ממלא מקום לחבר מוסד תכנון|תיקון: תשל״ג, תש״ן־2, תשע״ד־2, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} מי שממנה חבר במוסד תכנון, רשאי למנות לו, בדרך ולתקופה שבה מתמנה אותו חבר, ממלא מקום אחד או יותר, ואולם בישיבת מוסד תכנון ייצג אותו ממלא מקום אחד בלבד.
{{ח:תת|(ב)}} הכשירות הנדרשת מחבר נדרשת גם מממלא מקומו.
{{ח:תת|(ג)}} נעדר חבר מישיבה פלונית של מוסד תכנון, יהא לממלא מקומו מעמד של חבר לאותה ישיבה.
{{ח:תת|(ג1)|(1)}} חבר מוסד תכנון שמונה לו ממלא מקום רשאי להטיל עליו למלא, דרך קבע, את מקומו באותו מוסד תכנון, דרך כלל או בוועדה מוועדותיו ({{ח:פנימי|פרק ב סימן ו|בסימן זה}} – ממלא מקום קבוע); הטיל חבר מוסד התכנון על ממלא מקומו להיות ממלא מקומו הקבוע כאמור, יודיע על כך ליושב ראש מוסד התכנון.
{{ח:תתת|(2)}} ממלא מקום קבוע שמונה לפי פסקה (1), יראו אותו, לכל דבר ועניין, כאילו היה חבר מוסד התכנון או חבר הוועדה כאמור באותה פסקה, לפי העניין, ובלבד שחבר מוסד התכנון לא הפעיל את סמכויותיו באותו עניין.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:פנימי|סעיף 45|סעיף 45}} יחול אף על ממלא מקום.

{{ח:סעיף|48ב|אופן משלוח ההחלטות של מוסד התכנון והודעות מטעמו|תיקון: תשנ״ה־4, תשע״ד־2, תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} החלטות מוסד התכנון והודעות לפי {{ח:פנימי|סעיף 61ב|סעיף 61ב}}, יישלחו, למי שאינו חבר המוסד ואינו נציג בעל דעה מייעצת, בדואר רשום.
{{ח:תת|(ב)}} החלטות מוסד התכנון והודעות לפי {{ח:פנימי|סעיף 61ב|סעיף 61ב}} יישלחו לחברי מוסד התכנון, ובוועדה מקומית – גם לנציגים בעלי דעה מייעצת, בדואר או בדרך מקוונת לכתובת לקבלת מסרים שמסרו; נשלחו ההחלטות בדואר – יראו אותן כאילו נמסרו בתום שלושה ימים מיום שנמסרו לדואר למשלוח; נשלחו ההחלטות בדרך מקוונת – יראו אותן כאילו נמסרו ביום העבודה הראשון שלאחר שליחתן.
{{ח:תת|(ג)}} שר הפנים רשאי לקבוע הוראות לעניין משלוח החלטות והודעות לפי {{ח:פנימי|סעיף 61ב|סעיף 61ב}} בדרך מקוונת על ידי מוסד התכנון, ורשאי הוא לקבוע, על אף הוראות סעיף קטן (א), כי החלטות והודעות מסוגים שיקבע יישלחו למנויים באותו סעיף קטן בדרך מקוונת אם מסרו כתובת לקבלת מסרים בדרך מקוונת, ובלבד שלא יקבע הוראות כאמור לגבי החלטות של מוסד תכנון למיתקנים ביטחוניים כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 48ג|בסעיף 48ג}}, אלא בהסכמת שר הביטחון.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (משלוח הודעות והחלטות בדרך מקוונת)|תקנות התכנון והבנייה (משלוח הודעות והחלטות בדרך מקוונת), התשע״ז–2016}}.}}

{{ח:סעיף|48ג|זכות עיון במסמכי מוסד תכנון|תיקון: תשס״ח, תשע״ד־2, תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה {{ח:פנימי|סעיף 48ד|ובסעיף 48ד}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק חופש המידע“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מוסד תכנון למיתקנים ביטחוניים“ – הוועדה למיתקנים ביטחוניים וועדת הערר למיתקנים ביטחוניים כמשמעותן {{ח:פנימי|פרק ו|בפרק ו׳}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ממונה ביטחון“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים|בחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ״ח–1998}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מסמך“ – לרבות פרוטוקול, וכן מידע מוקלט, מוסרט, מצולם או ממוחשב.
{{ח:תת|(ב)}} חבר מוסד תכנון, ובוועדה מקומית – גם נציג בעל דעה מייעצת ונציג שר בוועדה המחוזית, זכאי לעיין בכל מסמך של אותו מוסד תכנון, הדרוש לו לשם מילוי תפקידו, בתוך שלושה ימי עבודה מיום שביקש זאת, וכן זכאי הוא לקבל העתק מהמסמך, ובלבד שאין בהכנת ההעתק הקצאת משאבים בלתי סבירה מצד מוסד התכנון; חבר מוסד תכנון למיתקנים ביטחוניים שקיבל העתק ממסמך כאמור, ינהג בו לפי הנחיות ממונה ביטחון במשרד הפנים בנוגע לאבטחת מידע (להלן – הנחיות אבטחת מידע).
{{ח:תת|(ג)|(1)}} חבר מועצה ברשות מרחבית הנמצאת בתחומו של מרחב תכנון מקומי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 19|בסעיף 19}}, שאינו חבר בה, זכאי לעיין במסמכי מוסד התכנון של אותו מרחב הנוגעים לרשות המרחבית שבה הוא מכהן ולקבל העתק מהם, ויחולו לעניין זה הוראות סעיף קטן (ב), אלא אם כן קבע יושב ראש מוסד התכנון כי אין לאפשר עיון במסמך או מסירת העתקו בשל אחת או יותר מהעילות המנויות {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 9|בסעיף 9(א) לחוק חופש המידע}}.
{{ח:תתת|(2)}} על חבר מועצה כאמור בפסקה (1) שעיין במסמך לפי הוראות סעיף קטן זה או קיבל העתק ממנו, יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 46|סעיף 46}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ד)}} בכל דיון של מוסד תכנון יובאו לפני חברי המוסד, ובוועדה מקומית – גם לפני הנציגים בעלי הדעה המייעצת, כל המסמכים הנוגעים לדיון; לא הובא מסמך כאמור לפני חברי המוסד או הנציגים בעלי הדעה המייעצת, ינמק יושב ראש המוסד את הטעמים לכך.
{{ח:תת|(ה)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על מסמך שיושב ראש מוסד התכנון קבע שהוא כולל מידע בדבר דיונים פנימיים או תרשומות של התייעצויות פנימיות בין עובדי מוסדות תכנון, חבריהם או יועציהם, למעט התייעצויות הקבועות בדין ולמעט פרוטוקולים מישיבות של מוסד התכנון.
{{ח:תת|(ו)}} האמור בסעיף זה בא להוסיף על זכויות ועל חובות אחרות לעניין מסירת מידע וקבלתו ולא לגרוע מהן.

{{ח:סעיף|48ד|חובת ניהול פרוטוקול ופרסומו|תיקון: תשס״ח, תשע״ד־2, תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} בכל ישיבה של מוסד תכנון יירשם ויוקלט פרוטוקול, ואולם חובת הקלטה לא תחול על ישיבות של רשות רישוי; יושב ראש מוסד התכנון יהיה אחראי לניהולם התקין של הפרוטוקול וההקלטה ורשאי הוא, מטעמים שיירשמו בפרוטוקול, להפסיק את הקלטת הישיבה לצורך התייעצות.
{{ח:תת|(ב)}} הפרוטוקול ישקף נאמנה את פרטי הדיון ויצוינו בו, בין השאר –
{{ח:תתת|(1)}} מועד הישיבה ומקום קיומה;
{{ח:תתת|(2)}} סדר היום ושינויים שנערכו בו;
{{ח:תתת|(3)}} שמות חברי מוסד התכנון הנוכחים בישיבה ותפקידיהם, ובוועדה מקומית – גם שמות הנציגים בעלי הדעה המייעצת, בציון אלה שנכחו בפתיחת הישיבה, וכן שמות החברים והנציגים כאמור שנעדרו מהישיבה ותפקידיהם;
{{ח:תתת|(4)}} קיומו של מניין חוקי לפי {{ח:פנימי|סעיף 42|סעיף 42}};
{{ח:תתת|(5)}} שמות מוזמנים שאינם חברי מוסד התכנון ואינם הנציגים בעלי הדעה המייעצת שנכחו בישיבה ותפקידיהם;
{{ח:תתת|(6)}} מהלך הדיון, לרבות עמדות הנציגים בעלי הדעה המייעצת בוועדה מקומית, הפסקות בהקלטת הישיבה לצורך התייעצות והטעמים להפסקות;
{{ח:תתת|(7)}} החלטות שקיבל מוסד התכנון בישיבה ותוצאות הצבעות שהתקיימו, וכן פירוט המשתתפים בכל הצבעה, ואם דרשו זאת לפחות שליש מחברי מוסד התכנון – אופן הצבעתו של כל אחד ממשתתפי ההצבעה;
{{ח:תתת|(8)}} הודעות שחובה למסרן למוסד התכנון לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} פרוטוקול ישיבה יובא לאישור מוסד התכנון כסעיף ראשון בסדר היום של הישיבה הראשונה הבאה שמקיים מוסד התכנון; לא היה סיפק בידי יושב ראש מוסד התכנון להכין פרוטוקול ולהביאו לאישור כאמור, יובא הפרוטוקול לאישור מוסד התכנון בישיבה הראשונה לאחר המועד שבו הועבר לחברי מוסד התכנון כאמור בפסקה (2).
{{ח:תתת|(2)}} פרוטוקול ישיבה יועבר לחברי מוסד התכנון, ובוועדה מקומית – גם לנציגים בעלי הדעה המייעצת, זמן סביר לפני הישיבה שבה יאושר הפרוטוקול, ובכל מקרה, לא יאוחר משלושים ימים ממועד הישיבה; חבר מוסד התכנון או נציג בעל דעה מייעצת שנכח בישיבה שלגביה נערך הפרוטוקול, רשאי לבקש את תיקון הפרוטוקול, עד למועד אישורו על ידי מוסד התכנון.
{{ח:תתת|(3)}} אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 48ה|סעיף 48ה}}.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} חבר מוסד תכנון, ובוועדה מקומית – גם נציג בעל דעה מייעצת, רשאי, לפי בקשה מנומקת בכתב שיגיש ליושב ראש מוסד התכנון, לקבל תמליל הקלטה של ישיבה, אם שוכנע יושב ראש המוסד כי יש בבקשה טעם ענייני; חבר מוסד תכנון למיתקנים ביטחוניים שקיבל תמליל כאמור ינהג בו לפי הנחיות אבטחת מידע.
{{ח:תתת|(2)}} דרשו לפחות שליש מחברי מוסד התכנון, ובוועדה מקומית – שליש מחבריה או שלושה נציגים בעלי דעה מייעצת, לפחות, לקבל תמליל הקלטה של ישיבה או חלק ממנה, יורה יושב ראש מוסד התכנון על הכנה ומסירה של תמליל כאמור לחברי מוסד התכנון או לנציגים בעלי הדעה המייעצת שדרשו זאת.
{{ח:תת|(ה)|(1)}} פרוטוקול ישיבה של מוסד תכנון שאושר יהיה פתוח לעיון הציבור והקלטת ישיבה תהיה פתוחה לציבור לצורך האזנה; עיון והאזנה כאמור יהיו בלא תשלום.
{{ח:תתת|(2)}} פרוטוקול ישיבה של מוסד תכנון יפורסם באתר האינטרנט של מוסד התכנון או באתר האינטרנט של רשות מקומית שתחומה הוא במרחב התכנון של מוסד התכנון; לא היה למוסד תכנון או לרשות מקומית כאמור אתר אינטרנט, יפורסם הפרוטוקול באתר האינטרנט של משרד הפנים.
{{ח:תת|(ו)}} על אף האמור בסעיף קטן (ה) –
{{ח:תתת|(1)}} לא יתיר יושב ראש מוסד תכנון עיון, האזנה או פרסום כאמור באותו סעיף קטן, אם קבע שהתקיימו אחת או יותר מהעילות המנויות {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 9|בסעיף 9(א) לחוק חופש המידע}} או אם סבר כי העיון, ההאזנה או הפרסום מהווים מסירת מידע על אודות מדיניות הנמצאת בשלבי עיצוב; החלטת יושב ראש מוסד התכנון לפי פסקה זו תהא מנומקת והיא טעונה הסכמת היועץ המשפטי של מוסד התכנון שניתנה בחוות דעת מנומקת בכתב;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין מוסד תכנון למיתקנים ביטחוניים, יועמדו לעיון הציבור ויפורסמו כאמור באותו סעיף קטן רק החלטות שקיבל המוסד.
{{ח:תת|(ז)}} מנהל מינהל התכנון במשרד הפנים יפרסם הנחיות בדבר האופן והמועדים –
{{ח:תתת|(1)}} להגשת בקשות לתיקון פרוטוקול;
{{ח:תתת|(2)}} לעיון בפרוטוקולים ולהאזנה להקלטות של ישיבות.

{{ח:סעיף|48ה|תחילת תוקפה של החלטת מוסד תכנון ופרסומה|תיקון: תשע״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} החלטה שקיבל מוסד תכנון תיכנס לתוקפה במועד קבלתה.
{{ח:תת|(ב)}} החלטה שקיבל מוסד תכנון תפורסם באתר האינטרנט של מוסד התכנון, בתוך שלושה ימים ממועד קבלתה.
{{ח:תת|(ג)}} נקבעו בהחלטה מועדים לשם נקיטת פעולות, יימנו המועדים מיום פרסום ההחלטה לפי סעיף קטן (ב), אלא אם כן קיימת הוראה אחרת לפי חוק זה.

{{ח:סעיף|48ו|דוח שנתי על פעולות מוסד תכנון|תיקון: תשע״ד־2, תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} יושב ראש מוסד תכנון יגיש לשר הפנים ויפרסם באתר האינטרנט של מוסד התכנון, בתוך שישה חודשים מתום כל שנה, דוח שנתי על פעולות מוסד התכנון לפי חוק זה, ובכלל זה על היקף פעילותו ועמידתו במועדים שנקבעו לפעילותו לפי חוק זה, והכול בהתאם להוראות שקבע שר הפנים.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), יושב ראש ועדה מקומית יגיש למי שרשאי למנות נציגים בעלי דעה מייעצת ויפרסם באתר האינטרנט של הוועדה המקומית, בתוך שישה חודשים מתום כל שנה, דוח שנתי המפרט את מועדי הדיונים שקיימה הוועדה בשנה החולפת, בציון מועדי הדיונים בתכניות שבסמכותה לפי {{ח:פנימי|סעיף 62א|סעיף 62א}}, ומועדי הדיונים שמהם נעדרו הנציגים בעלי הדעה המייעצת, כולם או חלקם.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א) –
{{ח:תתת|(1)}} דוח שנתי של ועדה למיתקנים ביטחוניים כמשמעותה {{ח:פנימי|פרק ו|בפרק ו׳}} יוגש לשר הפנים ולא יפורסם;
{{ח:תתת|(2)}} יושב ראש ועדת הערר למיתקנים ביטחוניים כמשמעותה {{ח:פנימי|פרק ו|בפרק ו׳}} יפרסם דוח שנתי כאמור באותו סעיף קטן לגבי פעולות כלל הוועדות למיתקנים ביטחוניים ואין הוא חייב לכלול בו פירוט לגבי כל ועדה בנפרד;
{{ח:תתת|(3)}} לא יפורסם מידע הנכלל בדוח השנתי כאמור בפסקה (2) אם יושב ראש ועדת הערר למיתקנים ביטחוניים, לאחר התייעצות עם שר הביטחון או מי שהוא הסמיך לכך, קבע שהתקיימו אחת או יותר מהעילות המנויות {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 9|בסעיף 9(א) לחוק חופש המידע}}.

{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: תכניות}}
{{ח:קטע3|פרק ג סימן א|סימן א׳: תכנית מיתאר ארצית}}

{{ח:סעיף|49|הוראות תכנית מיתאר ארצית|תיקון: תשמ״ב}}
{{ח:ת}} תכנית המיתאר הארצית תקבע את התכנון של שטח המדינה כולה, ובין השאר –
{{ח:תת|(1)}} ייעוד הקרקע ושימושה, תוך שמירה על ייעוד חקלאי של קרקעות המתאימות לכך;
{{ח:תת|(2)}} אזורי תעשיה ושטחי הפקת מחצבים;
{{ח:תת|(3)}} התוויית רשת הדרכים הראשיות, קווי מסילות הברזל, קווי הספקה ארציים, נמלים, עורקי הספקת המים הארצית, סכרים, אגמי אגירה, תחנות כוח, רשת החשמל, הבזק, ושדות תעופה ודרכי הגישה האווירית אליהם, לרבות תחימת השטחים שבהם יחולו הגבלות למען בטיחות הטיסה; אולם היא לא תקבע שדה תעופה אלא באישור שר התחבורה או שר הבטחון;
{{ח:תת|(4)}} הוראות בעניני שטחי נופש, ייעור ושימור קרקע;
{{ח:תת|(5)}} הוראות בדבר שמירה על עתיקות, מקומות קדושים, ערכי נוף ושטחים שישארו בטבעם;
{{ח:תת|(6)}} מקומות למפעלים ולמטרות ציבוריים שיש להם חשיבות ארצית;
{{ח:תת|(7)}} תחזית התמורות בחלוקת האוכלוסיה במדינה ושלבי פיתוחה ועיתוים הרצוי, גדלם החזוי של ישובים, מיקומם וגדלם של ישובים חדשים ומקומם של ישובים, סוגיהם וגדלם;
{{ח:ת}} ומותר שתקבע בה הוראות בענינים שיכולים להיות נושא לתכנית מיתאר מחוזית.

{{ח:סעיף|50|תכנית חלקית}}
{{ח:ת}} המועצה הארצית רשאית להורות על עריכת תכנית המיתאר הארצית חלקים חלקים לפי שטחים שונים של המדינה או לפי הענינים שהם נושא התכנית, ודין כל חלק כאמור כדין תכנית המיתאר הארצית.

{{ח:סעיף|51|עריכת התכנית|תיקון: תשע״ה}}
{{ח:ת}} המועצה הארצית תפרסם בדרך הנראית לה את נושא התכנית שעומדים לערוך וכן תתן את ההוראות לעריכתה, והוראות אלה יבוצעו על ידי מי ששר הפנים מינה לכך או על ידי מי שזכה לכך במכרז שפירסם.

{{ח:סעיף|51א||תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|52|מסירת העתק לועדות המחוזיות|תיקון: תשנ״ה־4, תשס״ח־10}}
{{ח:תת|(א)}} נערכה תכנית מיתאר ארצית, תמסור המועצה הארצית העתק ממנה לועדות מחוזיות, וכל ועדה מחוזית רשאית להגיש למועצה הארצית את הערותיה לתכנית תוך התקופה שתקבע המועצה.
{{ח:תת|(ב)}} ועדה מחוזית שקיבלה תכנית כאמור בסעיף קטן (א), תודיע לועדות המקומיות, שלדעתה יש להן ענין בתכנית, על קבלת התכנית והוראותיה, ותאפשר להן לעיין בה במשרדי הועדה המחוזית.
{{ח:תת|(ג)}} תכנית כאמור בסעיף קטן (א) תפורסם באתר האינטרנט של משרד הפנים, החל מיום מסירתה לוועדות המחוזיות.

{{ח:סעיף|53|אישור תכנית|תיקון: תשע״ז־5}}
{{ח:תת|(א)}} המועצה הארצית תגיש לממשלה את התכנית שנערכה לפי הוראותיה יחד עם הערות הועדות המחוזיות, והממשלה רשאית לאשרה ללא שינוי או, לאחר דיון חוזר במועצה, לאשרה בשינוי או לדחותה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), הגישה המועצה הארצית לממשלה תכנית, כאמור באותו סעיף קטן, ומתקיימים בתכנית כל אלה, יראו את התכנית כמאושרת בידי הממשלה בתום ארבעה עשר ימים מהמועד שהוגשה לה, אלא אם כן ביקש חבר הממשלה, במהלך התקופה האמורה, להביא את התכנית לדיון בממשלה:
{{ח:תתת|(1)}} היא כוללת הוראות המאפשרות מתן היתר בנייה או ביצוע עבודה לפיהן, בלא צורך באישור תכנית נוספת טרם מתן ההיתר או ביצוע העבודה;
{{ח:תתת|(2)}} היא כוללת הוראות הדרושות לביצוע תשתית, שמיקומה נקבע בתכנית מתאר ארצית שאושרה;
{{ח:תתת|(3)}} היא אינה סותרת תכנית מתאר ארצית שאושרה; לעניין זה, לא יראו תכנית המשנה שינוי לא מהותי את תכנית המתאר הארצית שהיא מבצעת, כתכנית הסותרת תכנית מתאר ארצית כאמור, ובלבד שהמועצה הארצית קבעה כי מדובר בשינוי לא מהותי כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), כללה תכנית שמתקיימים בה התנאים שבאותו סעיף קטן שינוי לא מהותי כאמור בפסקה (3) שלו, תגיש המועצה הארצית את התכנית לממשלה, כאמור בסעיף קטן (א), בצירוף מסמך המפרט את השינוי, ויראו את התכנית כמאושרת בידי הממשלה בתום עשרים ואחד ימים מהמועד שהוגשה לה, אלא אם כן ביקש חבר הממשלה, במהלך התקופה האמורה, להביא את התכנית לדיון בממשלה.
{{ח:תת|(ד)}} ביקש חבר הממשלה להביא תכנית לדיון בממשלה לפי הוראות סעיף קטן (ב) או (ג), רשאית הממשלה לאשרה בלא שינוי או, לאחר דיון חוזר במועצה, לאשרה בשינוי או לדחותה.

{{ח:סעיף|53א|אישור תוכנית מיתאר ארצית מפורטת לתשתיות לאומיות|תיקון: תשפ״ג־5}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 53|בסעיף 53}}, החליטה המועצה הארצית להגיש לאישור הממשלה תוכנית מיתאר ארצית מפורטת לתשתיות לאומיות כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 6ב|בסעיף 6ב(ב)}}, ישלח מזכיר המועצה הארצית למזכיר הממשלה, בתוך חמישה ימים מיום שקיבל לידיו את התוכנית, עותק דיגיטלי של התוכנית או עותקים של התוכנית כמספר חברי הממשלה; מזכיר הממשלה ישלח לחברי הממשלה את התוכנית – בתוך שבעה ימים מיום שקיבל אותה לידיו בעותק דיגיטלי, ובתוך 14 ימים אם קיבל אותה בעותקים כמספר חברי הממשלה; יראו את התוכנית כמאושרת על ידי הממשלה בתום 21 ימים ממועד שבו נשלחה התוכנית לחברי הממשלה כאמור, אלא אם כן ביקש חבר הממשלה, בתקופה האמורה, להביא את התוכנית לדיון בממשלה.
{{ח:תת|(ב)}} ביקש חבר הממשלה להביא תוכנית לדיון בממשלה לפי הוראות סעיף קטן (א), יתקיים הדיון בתוך14 ימים מהיום שבו ביקש זאת חבר הממשלה, והממשלה תכריע בדיון כאמור אם לאשר את התוכנית בלא שינוי או, לאחר דיון חוזר במועצה, לאשרה בשינוי או לדחותה.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), כללה התוכנית מיזם תשתית חיוני מועדף כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק לקידום תשתיות לאומיות#סעיף 2|בסעיף 2 לחוק לקידום תשתיות לאומיות}}, וב־21 הימים כאמור בסעיף קטן (א) ביקש חבר הממשלה כי היא תובא לדיון בממשלה, יתקיים הדיון בוועדת השרים לענייני תשתיות חיוניות, כאמור בפסקה (2), בתוך 14 ימים מהיום שבו ביקש זאת חבר הממשלה ויראו את החלטת הוועדה כהחלטת הממשלה; חבר הממשלה שביקש כי יתקיים דיון כאמור יוזמן להציג את עמדתו לגבי התוכנית לפני הוועדה; הוועדה תכריע בדיון כאמור אם לאשר את התוכנית בלא שינוי או, לאחר דיון חוזר במועצה, לאשרה בשינוי או לדחותה.
{{ח:תתת|(2)}} לעניין סעיף זה, תוקם ועדת שרים לענייני תשתיות חיוניות, ואלה חבריה:
{{ח:תתתת|(א)}} ראש הממשלה, והוא יהיה יושב ראש הוועדה;
{{ח:תתתת|(ב)}} שר האוצר, והוא יהיה ממלא מקום יושב ראש הוועדה;
{{ח:תתתת|(ג)}} שר הפנים;
{{ח:תתתת|(ד)}} השר הממונה על מיזם התשתית החיוני אשר בעניינו התכנסה הוועדה;
{{ח:תתתת|(ה)}} השר להגנת הסביבה.

{{ח:סעיף|54|פרסום|תיקון: תשס״ח־10, תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} אישרה הממשלה את התכנית, תודיע על כך ברשומות; התכנית תפורסם בדרך ובמידה שתורה המועצה הארצית.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (א), תכנית מתאר ארצית תפורסם באתר האינטרנט של משרד הפנים עם אישורה על ידי הממשלה.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ב|סימן ב׳: תכנית מיתאר מחוזית}}

{{ח:סעיף|55|מטרות התכנית}}
{{ח:ת}} המטרות של תכנית מיתאר מחוזית הן לקבוע את הפרטים הדרושים לביצוע תכנית המיתאר הארצית במחוז וכל דבר שיש לו חשיבות כללית למחוז והעשוי לשמש מטרה לתכנית מיתאר מקומית, ובכלל זה תנאים נאותים למחוז מבחינת הבטחון והתעסוקה.

{{ח:סעיף|56|עריכת התכנית|תיקון: תשע״ה}}
{{ח:ת}} כל ועדה מחוזית תכין ותגיש לאישור המועצה הארצית תוך חמש שנים מיום תחילתו של חוק זה תכנית מיתאר מחוזית, כפי שתפרט המועצה הארצית בהוראה; לא עשתה כן, רשאית המועצה הארצית להורות למי ששר הפנים ימנה לכך שיכין את התכנית.

{{ח:סעיף|57|הוראות התכנית|תיקון: תשמ״ב}}
{{ח:ת}} הועדה המחוזית רשאית, לאחר התייעצות בועדות המקומיות שבמחוז, לקבוע בתכנית מיתאר מחוזית הוראות בכל ענין שיכול להיות נושא לתכנית מיתאר מקומית, ובין השאר –
{{ח:תת|(1)}} שטחים וגבולות לפיתוח עירוני וכפרי;
{{ח:תת|(2)}} שטחים חקלאיים;
{{ח:תת|(3)}} אזורי תעשיה, לסוגיה השונים;
{{ח:תת|(4)}} שטחי ייעור ועתיקות;
{{ח:תת|(5)}} רשת מחוזית לבזק, לתחבורה ולדרכים;
{{ח:תת|(6)}} בתי קברות שישמשו יותר ממקום ישוב אחד;
{{ח:תת|(7)}} שטחים מוקפאים שלא ייקבע להם ייעוד כל שהוא;
{{ח:תת|(8)}} הוראות בדבר שמירה על חוף הים;
{{ח:תת|(9)}} התנאים למתן הקלות מהוראות התכנית.

{{ח:סעיף|58|הוראות המועצה הארצית|תיקון: תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} המועצה הארצית רשאית לחייב את הועדה המחוזית לקבוע בתכנית מיתאר מחוזית הוראות שהועדה המחוזית רשאית לקבען בתכנית לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|סימן זה}}, וכן הוראות בענינים שהמועצה הארצית מוסמכת להם לענין תכנית המיתאר הארצית.
{{ח:תת|(ב)}} לא קיימה הועדה המחוזית הוראה מהוראות המועצה הארצית לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|סימן זה}}, תוך הזמן שקבעה לה, רשאית המועצה הארצית להורות על ביצועה על ידי אדם ששר הפנים ימנה לכך.

{{ח:סעיף|59|סמכויות של ממונה לביצוע|תיקון: תשע״ה}}
{{ח:ת}} מי שמונה על ידי שר הפנים על פי {{ח:פנימי|סעיף 56|סעיפים 56}} {{ח:פנימי|סעיף 58|או 58}} יהיו לו לענין המוטל עליו במינוי כל הסמכויות של הועדה המחוזית ומה שעשה יראו כאילו נעשה על ידי הועדה המחוזית.

{{ח:סעיף|60||תיקון: תשנ״ה־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ג|סימן ג׳: תכנית מיתאר מקומית ותכנית מפורטת|תיקון: תשפ״ב־14}}

{{ח:סעיף|61|מטרות התכנית|תיקון: תשס״ב־6, תשס״ט}}
{{ח:ת}} מטרות תכנית מיתאר מקומית הן:
{{ח:תת|(1)}} פיקוח על פיתוח הקרקע במרחב התכנון המקומי, תוך שמירה על ייעוד חקלאי של קרקעות המתאימות לכך;
{{ח:תת|(2)}} הבטחת תנאים נאותים מבחינת הבריאות, התברואה, הנקיון, הבטיחות, הבטחון, התחבורה והנוחות ומניעת מפגעים על ידי תכנון הקרקע ושימוש בה, ובכלל זה ייחוד אזורים למגורים, לתעשיה, למסחר ולמבני ציבור לרבות מבני דת; לענין סעיף זה, ”מבני דת“ – לרבות מקוואות טהרה;
{{ח:תת|(3)}} שמירה על כל בנין ודבר שיש להם חשיבות אדריכלית, היסטורית, ארכיאולוגית וכיוצא באלה;
{{ח:תת|(4)}} שמירה ופיתוח של מקומות חשובים מבחינת הטבע או היופי, תוך הימנעות, ככל האפשר, מפגיעה בצמחיה, בערכי טבע, בנוף ובמורשת;
{{ח:תת|(5)}} ייחוד שטחים ציבוריים פתוחים, לרבות לפארקים, לגנים ולגינות, הנותנים מענה לצורכי האוכלוסיה החזויה במרחב התכנון המקומי באופן הולם.

{{ח:סעיף|61א|תכנית בסמכות ועדה מקומית או בסמכות ועדה מחוזית|תיקון: תשנ״ה־4, תשנ״ח־3, תשס״ו־2, תשע״ד־2, תשע״ה, תשע״ז־7, תשע״ז־11, תשע״ח, תשפ״ב־14, תשפ״ג־4}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ב)}} משרד ממשלתי, רשות שהוקמה לפי חוק, חברה ממשלתית שעיקר עיסוקה הוא בפיתוח מבנים ותשתיות, ועדה מקומית או רשות מקומית, כל אחת בתחום מרחבה, וכן בעל קרקע או מי שיש לו ענין בקרקע (להלן – מגיש התכנית), רשאים להכין תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת ולהגישה לועדה המקומית; היתה התכנית בסמכות הועדה המחוזית, יעביר מגיש התכנית עותק לועדה המחוזית.
{{ח:תת|(ב1)}} לעניין סעיף קטן (ב), יראו כמי שיש לו עניין בקרקע גם אחד מאלה, ובלבד שהיועץ המשפטי של מוסד התכנון חיווה את דעתו בכתב כי מתקיימים לגביו התנאים המנויים בפסקאות (1) או (2), לפי העניין, ורשאי שר המשפטים לקבוע הוראות לעניין הוכחת התקיימות התנאים כאמור:
{{ח:תתת|(1)}} מי שיש לו זכות בחלק מסוים מהקרקע הנכללת בתכנית בשיעור של 66% או יותר ואין בתכנית שהוא מבקש להגיש פגיעה בחלק מסוים אחר של הקרקע הנכללת בתכנית, שהוא אינו בעל זכות בה (בפסקה זו – קרקע של בעל זכות אחר); לעניין פסקה זו, ”פגיעה“ – אם על פני הדברים לפי התכנית המוצעת מתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} פגיעה כמשמעותה {{ח:פנימי|פרק ט|בפרק ט׳}} בקרקע של בעל זכות אחר, או שהקרקע של בעל הזכות האחר מיועדת להפקעה לצורכי ציבור לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳}};
{{ח:תתתת|(ב)}} העלייה בשוויה של הקרקע של בעל הזכות האחר היא בשיעור נמוך באופן משמעותי מהעלייה בשווייה של הקרקע של מי שמבקש להגיש את התכנית, והכול באופן יחסי לשווי זכותם בקרקע לפי מצבה בעת הבקשה להגשת התכנית;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין בית משותף כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#סעיף 52|בסעיף 52 לחוק המקרקעין}} או בית {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#פרק ו1|שפרק ו׳1 לחוק האמור}} חל עליו, הנכלל בתכנית – מי שמתקיימים בו תנאים שקבע שר המשפטים לאחר התייעצות עם שר הפנים, ובלבד שאין בתכנית שהוא מבקש להגיש פגיעה, כפי שתיקבע בתקנות כאמור, במקרקעין של בעל זכות אחר כפי שנקבע בתקנות כאמור.
{{ח:תת|(ב2)|(1)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ב), מי שיש לו רישיון לפי חוק לעניין תשתית המאפשר את הקמת התשתית או תכנונה או מי שהממשלה הסמיכה אותו לעניין הקמת תשתית או תכנונה, לרבות גורם מפעיל כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 255יד|בסעיף 255יד}}, רשאי להגיש תכנית מתאר מקומית או תכנית מפורטת לעניין התשתית האמורה בלבד, לרבות לעניין השימושים הדרושים לצורך הקמתה והשימושים הנלווים לאותה תשתית הדרושים לצורך הפעלתה והשימוש בה.
{{ח:תתת|(2)}} תכנית כאמור בפסקה (1) תחול רק על שטח הנדרש לקיומה של התשתית או על שטח שלגביו נקבעו הוראות הנדרשות מחמת קיומה של אותה תשתית, ויכול שתחול גם על שטח הנדרש לשימושים נלווים לתפעול אותה תשתית ועל שטח המיועד להקמת התשתית לתקופת ההקמה כפי שתיקבע.
{{ח:תתת|(3)}} לעניין סעיף קטן זה, ”תשתית“ – מיתקני תשתית, שדה תעופה, נמל, מעגן, מיתקן להתפלת מים, מיתקני מים וביוב לרבות מאגרים, אתרי סילוק וטיפול בפסולת, מיתקני תקשורת, תחנת כוח, מיתקני השנאה או מיתוג לחשמל, מיתקן אחסון נפט, גז ודלק, דרך, מיתקני גז ומיתקני גט״ן כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק משק הגז הטבעי#סעיף 2|בסעיף 2 לחוק משק הגז הטבעי}}, אתרי כרייה וחציבה וחניון לעידוד השימוש בתחבורה הציבורית.
{{ח:תת|(ב3)}} ועדה מחוזית רשאית להכין תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת, שהן בסמכות ועדה מחוזית, אם התקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} התכנית חלה על כל שטח היישוב שהתכנית חלה בתחומו או על רוב שטחו של היישוב כאמור, או שהיא תכנית כוללנית;
{{ח:תתת|(2)}} התכנית חלה על יותר ממרחב תכנון מקומי אחד;
{{ח:תתת|(3)}} התכנית חלה על חלק ממרחב תכנון מקומי אחד ומתקיים לגביה אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הוועדה המקומית של אותו מרחב תכנון נתנה את הסכמתה להכנת התכנית על ידי הוועדה המחוזית;
{{ח:תתתת|(ב)}} הוועדה המחוזית הודיעה לוועדה המקומית על כוונתה להגיש תכנית, ככל שלא תוגש על ידה תכנית בשטח האמור בתוך פרק הזמן שנקבע לכך בהחלטת הוועדה המחוזית, והוועדה המקומית לא הגישה תכנית כאמור בתוך אותו פרק הזמן.
{{ח:תת|(ג)}} תכנית בסמכות ועדה מקומית תדון בה הועדה המקומית, ורשאית היא להחליט על הפקדתה ועל אישורה של התכנית, עם או בלי שינויים, ואולם תכנית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 62א|בסעיף 62א(א1)}} – תדון ותחליט בה רק ועדה מקומית עצמאית, תכנית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 62א|בסעיף 62א(א2)}} – תדון ותחליט בה רק ועדה מקומית עצמאית מיוחדת, ותכנית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 62א|בסעיף 62א(ג)}} – תדון ותחליט בה רק ועדה מקומית עצמאית או ועדה מקומית עצמאית מיוחדת, והכול ובלבד –
{{ח:תתת|(1)}} שלא תקבל הועדה המקומית החלטה על הפקדת תכנית, אלא אם כן הונחו לפניה חוות דעת בכתב של מהנדס הועדה המקומית ושל היועץ המשפטי שלה, ולפיהן התכנית המוצעת היא תכנית בסמכות הועדה המקומית, ובכלל זה אינה סותרת הוראות של תכנית כוללנית בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 62א|סעיף 62א(ד)}}, לא מתקיים לגביה האמור {{ח:פנימי|סעיף 62א|בסעיף 62א(ו) עד (ח)}}, ואישור התכנית לא יהיה בניגוד להוראות תכנית שכוחה יפה ממנה לפי חוק זה;
{{ח:תתת|(2)}} שאם החליטה הועדה המקומית על הפקדת תכנית הכוללת הגדלת שטחים, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 62א|בסעיף 62א(א)(3)}}, תשלח הודעה, במידת האפשר, לכל בעל רשום שאותם שטחים, או חלק מהם, הם במקרקעין שבבעלותו;
{{ח:תתת|(2א)}} שאם החליטה הוועדה המקומית על הפקדת תכנית לרישוי מהיר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 145א1|בסעיף 145א1}}, תשלח הודעה, במידת האפשר, לכל בעל זכות במקרקעין בתחום התכנית, הרשאי להגיש בקשה להיתר; ההודעה תימסר במסירה אישית או בדואר רשום עם אישור מסירה למענו של בעל הזכות במקרקעין;
{{ח:תתת|(3)}} שלא תופקד ולא תאושר תכנית בסמכות הוועדה המקומית אלא אם כן מוסדות הציבור, השטחים הפתוחים והתשתיות הכלולים בשטח התכנית ובסביבתו נותנים מענה לצרכים הנובעים מהתכנית; לא תאשר הועדה המקומית תכנית, אלא אם כן חוות הדעת שהגיש מהנדס הוועדה המקומית לפי פסקה (4)(ה) קבעה כי מוסדות הציבור, השטחים הפתוחים והתשתיות כאמור נותנים מענה לצרכים הנובעים מהתכנית;
{{ח:תתת|(4)}} שלא תקבל הוועדה המקומית החלטה על הפקדת תכנית או על אישורה, אלא אם כן הונחה לפניה חוות דעת בכתב של מהנדס הוועדה, המתייחסת, בין השאר, לאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} עיקרי התכנית ומטרותיה;
{{ח:תתתת|(ב)}} עיקרי השינויים המבוקשים בתכנית לעומת המצב התכנוני הקיים;
{{ח:תתתת|(ג)}} היותה של התכנית ערוכה בהתאם להוראות לפי חוק זה ולדרישות מוסד התכנון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 85|בסעיף 85}};
{{ח:תתתת|(ד)}} מידת התאמתה של התכנית לתכניות גבוהות ממנה בסולם העדיפויות של תכניות כאמור {{ח:פנימי|פרק ג סימן ח|בסימן ח׳}}, החלות בתחום התכנית, לתכנית כוללנית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 62א|בסעיף 62א(ד)}}, ולהוראות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 62א|בסעיף 62א(ו) עד (ח)}}, לתכניות כאמור שהועברו להערות הוועדות המחוזיות או להשגות הציבור או שהופקדו, לפי העניין וכן למגבלות אחרות, אם ישנן, החלות על אישור התכנית לפי כל דין;
{{ח:תתתת|(ה)}} קיומם של שטחים המיועדים לצורכי ציבור, ובכלל זה שטחים המיועדים למוסדות ציבור, של שטחים פתוחים ושל תשתיות בשטח התכנית ובסביבתו, ואם הם נותנים מענה ראוי לצרכים הנובעים מהתכנית, כאמור בפסקה (3);
{{ח:תתתת|(ו)}} אם התכנית כוללת אתר הכלול ברשימת האתרים לפי {{ח:פנימי|תוספת 4 פרט 12|סעיף 12 לתוספת הרביעית}} – גם פרטים בדבר השפעת התכנית על אתר כאמור;
{{ח:תתתת|(ז)}} כל עניין אחר הדרוש, לדעת מהנדס הוועדה, לצורך בחינת התכנית והחלטה בה;
{{ח:תתתת|(ח)}} המלצות מהנדס הוועדה לגבי התכנית המוצעת, לרבות השינויים הנדרשים בה לדעתו, ובכלל זה השינויים הנדרשים לצורך התאמתה לתכניות ולמגבלות כאמור בפסקת משנה (ד).
{{ח:תת|(ד)}} תכנית בסמכות הועדה המחוזית, ידונו בה הועדה המקומית והועדה המחוזית בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 62|סעיף 62}}, ורשאית הועדה המחוזית להחליט על הפקדתה ועל אישורה של התכנית, עם או בלי שינויים.

{{ח:סעיף|61ב|הודעה על הגשת תכנית בסמכות ועדה מקומית והגשת חוות דעת|תיקון: תשע״ד־2, תשע״ה, תשפ״ב־6}}
{{ח:תת|(א)}} הוגשה לוועדה מקומית תכנית בסמכות ועדה מקומית, תשלח הוועדה הודעה על כך לחברי מוסד התכנון, לנציגים בעלי דעה מייעצת בוועדה המקומית, למתכנן המחוז וכן לגורמים אחרים שקבע שר הפנים; מתכנן המחוז יעביר את ההודעה לנציגי השרים בוועדה המחוזית; בהודעה יצוינו תחום התכנית ומטרותיה.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18(ג2)}}, כל אחד מנציגי השרים בוועדה המחוזית וכל אחד מהגורמים הנוספים שקבע שר הפנים לפי סעיף קטן (א), רשאים להגיש חוות דעת בכתב לוועדה המקומית; הוגשה חוות דעת כאמור, יוזמן מגיש חוות הדעת לדיון על הפקדת התכנית בוועדה המקומית או בוועדת משנה שלה ותינתן לו הזדמנות להשמיע את דעתו לפני קבלת החלטה.
{{ח:תת|(ג)}} הוגשה לוועדה מקומית תכנית בסמכות ועדה מקומית החלה בתחום אחד מאלה, תשלח הוועדה הודעה על כך לרשות מקרקעי ישראל ולמינהל הדיור הממשלתי; בהודעה יצוינו תחום התכנית שהוגשה ומטרותיה:
{{ח:תתת|(1)}} מקרקעין המיועדים בתכנית לצורכי ציבור כאמור {{ח:פנימי|סעיף 188|בפסקה (2) להגדרה ”צורכי ציבור“ שבסעיף 188(ב)}};
{{ח:תתת|(2)}} מקרקעין המיועדים בתכנית לצורכי ציבור כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 188|בסעיף 188(ב)}} שנקבע בתכנית כי יירשמו על שם המדינה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 26|בסעיף 26(א)}};
{{ח:תתת|(3)}} מקרקעין המיועדים בתכנית לצורכי ציבור כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 188|בסעיף 188(ב)}} שהם מקרקעי ישראל שנרשמה לגביהם במרשם המקרקעין הערה בדבר ניהולם על ידי מינהל הדיור הממשלתי.

{{ח:סעיף|62|תכנית בסמכות ועדה מחוזית|תיקון: תשנ״ה־4, תשס״ח־5}}
{{ח:תת|(א)}} הוגשה לועדה מקומית תכנית בסמכות ועדה מחוזית, תדון בה הועדה המקומית, ותעביר המלצותיה לועדה המחוזית, תוך ששים ימים מהיום שהתכנית הוגשה לה; המלצות הועדה המקומית יכול שיהיו להפקיד את התכנית הנדונה, עם או בלי שינויים, או לדחותה; הועדה המקומית תשלח העתק ההמלצה למגיש התכנית, תוך שבעה ימים מיום קבלת ההמלצה.
{{ח:תת|(ב)}} הועדה המחוזית תדון בתכנית שהועברה אליה לפי סעיף קטן (א) לאחר שעברה בדיקה מוקדמת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 62ב|בסעיף 62ב}}; לא העבירה הועדה המקומית את המלצתה בתוך ששים הימים האמורים, תדון הועדה המחוזית בתכנית, אף ללא המלצת הועדה המקומית.
{{ח:תת|(ג)}} מגיש התכנית רשאי להשיג בפני הועדה המחוזית על המלצה של הועדה המקומית, לדחות את התכנית או להפקידה בשינויים לפי סעיף זה, בתוך חמישה עשר ימים מיום שנמסרה לו המלצת הועדה המקומית.
{{ח:תת|(ד)}} הועדה המחוזית תדון בהשגה שהוגשה ובתכנית והיא רשאית לקבל את ההשגה או לדחותה ולהפקיד את התכנית, בתנאים או בשינויים, או לדחות את התכנית.

{{ח:סעיף|62א|תכנית בסמכות ועדה מקומית|תיקון: תשנ״ה־4, תשנ״ח־3, תשס״ו־2, תשע״ד־2, תשע״ה, תשע״ו, תשע״ו־5, תשע״ו־7, תשע״ו־9, תשע״ז־5, תשע״ז־6, תשע״ח, תשע״ח־3, תשע״ח־9, תשע״ח־13, תשפ״ב־7, תשפ״ב־10, תשפ״ב־14, תשפ״ג־4, תשפ״ה־4, תשפ״ה־7}}
{{ח:תת|(א)}} תכנית מפורטת או תכנית מיתאר מקומית, הכוללת אך ורק אחד או יותר מהנושאים המפורטים להלן, היא תכנית בסמכות הועדה המקומית:
{{ח:תתת|(1)}} איחוד וחלוקה של מגרשים, כמשמעותם {{ח:פנימי|פרק ג סימן ז|בסימן ז׳}} וכן תכנית שהמגרשים הנכללים בה הם בבעלות אדם אחד והיא כוללת הוראות לחלוקתם, באופן שלו היו בבעלות של יותר מאדם אחד, היה ניתן לראות בה תכנית איחוד וחלוקה כמשמעותה {{ח:פנימי|פרק ג סימן ז|בסימן ז׳}}, והכול ובלבד שאין בתכנית שינוי בשטח הכולל של כל יעוד קרקע, למעט האמור בפסקאות (2) ו־(3);
{{ח:תתת|(2)}} הרחבת דרך בתוואי המאושר בתכנית בת תוקף, למעט דרך שאושרה בתכנית מיתאר ארצית (בפסקה זו – דרך בתוואי מאושר), וכן הארכת דרך בתוואי מאושר לצורך גישה למגרש סמוך או לצורך גישה לדרך סמוכה שאינה דרך שאושרה בתכנית מיתאר ארצית או בתכנית מיתאר מחוזית;
{{ח:תתת|(3)}} הגדלת שטחים שנקבעו בתכנית בת־תוקף לצורכי ציבור; בסעיף זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”צורכי ציבור“ – כל אחד מאלה: גנים, שטחי נופש וספורט, עתיקות, שטחי חניה, תחנות אוטובוס ורכבת שאינן תחנות קצה, שווקים, בתי קברות, מבנים לצורכי חינוך, רווחה, דת ותרבות, מוסדות קהילתיים, בתי חולים, מרפאות, מקלטים, מחסני חירום, תחנות משטרה ותחנות שירות לכיבוי אש, מיתקני תשתית מקומיים; שר הפנים רשאי לקבוע, בצו, צורכי ציבור נוספים כצורכי ציבור לעניין סעיף זה או לעניין סעיף קטן זה, ובלבד שאישר צרכים אלה כמטרה ציבורית לעניין {{ח:פנימי|סעיף 188|סעיף 188}};
{{ח:תתתת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו התכנון והבנייה (צורכי ציבור נוספים)|צו התכנון והבנייה (צורכי ציבור נוספים), התשע״ו–2016}}.}}
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”מיתקני תשתית מקומיים“ – מיתקנים לייצור, להפקה, לאספקה, לאגירה, לטיפול ולהולכה של דלק, גז, נפט, חשמל, מים, ביוב או פסולת, למעט תחנת תדלוק, וכן מיתקני תקשורת, והכול אם הם מיועדים לשרת בעיקר את מרחב התכנון המקומי;
{{ח:תתת|(4)}} קביעת קו בניין או שינוי בקו בנין הקבוע בתכנית;
{{ח:תתת|(4א)}} קביעת גובהם של בניינים ומספר הקומות שמותר להקים בבניין, או שינוי הוראות בדבר גובהם של בניינים ומספר הקומות כאמור הקבועות בתכנית, והכול בלי לשנות את היקף השטח הכולל המותר לבנייה לפי תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת שאישרה הוועדה המחוזית (בסעיף זה – תכנית שאישרה הוועדה המחוזית);
{{ח:תתת|(5)}} שינוי של הוראות לפי תכנית בדבר בינוי או עיצוב אדריכליים;
{{ח:תתת|(6)}} שינוי חלוקת שטחי הבניה המותרים בתכנית אחת שהיא תכנית שאישרה הוועדה המחוזית, מבלי לשנות את סך כל השטח הכולל המותר לבנייה לפי התכנית האמורה ובתנאי שהשטח הכולל המותר לבניה, בכל יעוד קרקע, לא יגדל ביותר מ־50%;
{{ח:תתת|(7)}} קביעת גודל שטח מגרש שמותר להקים עליו בניין או שינוי הוראות בדבר גודל שטח מגרש כאמור הקבועות בתכנית, והכול בלי לשנות את היקף השטח הכולל המותר לבנייה לפי התכנית שאישרה הוועדה המחוזית;
{{ח:תתת|(8)}} הגדלת מספר יחידות הדיור, ללא הגדלת סך כל השטחים למטרות עיקריות;
{{ח:תתת|(9)|(א)}} כל ענין שניתן לבקשו כהקלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 147|סעיף 147}}, בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 151|סעיף 151}} או כל עניין ששר הפנים קבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 145|סעיף 145(ב)(2)}} שניתן לקבל לגביו היתר בלא צורך בהליך של מתן הקלה, אף אם העבודה שבעדה מבוקש ההיתר היא בסטייה מהוראות תוכנית;
{{ח:תתתת|(ב)}} אין בהוראות פסקה זו כדי לפגוע בסמכות הועדה המקומית לתת הקלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 147|סעיף 147}} או בסמכות רשות רישוי מקומית לתת היתר לעבודה בסטייה מהוראות תוכנית לפי {{ח:פנימי|סעיף 145|סעיף 145(ב)(2)}}, ואולם לא יאושרו הקלה או היתר לעבודה בסטייה כאמור, אלא בכפוף להפחתה של הזכויות שנקבעו בתכנית שאושרה לפי פסקה זו;
{{ח:תתתת|(ג)}} לעניין פסקת משנה (א), {{ח:פנימי|סעיף 147|בסעיף 147(ב)}}, הסיפה החל במילים ”לגבי בניין קיים שבנייתו הושלמה שמונה שנים או יותר ממועד הגשת הבקשה להקלה“ ופסקאות (1) ו־(2) – לא ייקראו;
{{ח:תתתת|(ד)}} שר הפנים יקבע את דרכי הפרסום של הפקדת תכנית לפי פסקה זו;
{{ח:תתתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (דרכי פרסום הפקדת תכנית לפי סעיף 62א(א)(9))|תקנות התכנון והבניה (דרכי פרסום הפקדת תכנית לפי סעיף 62א(א)(9)), התשנ״ז–1997}}.}}
{{ח:תתת|(10)}} שינוי ייעודה של קרקע מקרקע המיועדת לתעשייה, למסחר, לחקלאות, למשרדים, לאחסנה או לחניה, לקרקע המיועדת לתחנת תדלוק, ובלבד שאין בתכנית הגדלה של השטח הכולל המותר לבנייה באותה קרקע; תכנית לפי פסקה זו לא תתיר אלא את הקמתם של המיתקנים והבניינים הדרושים במישרין לצורכי הפעלת תחנת התדלוק, ולשימושים מסחריים ומתן שירותי רכב המיועדים לשרת את משתמשי התחנה, ובלבד שהשטח הכולל המותר לבנייה לשימושים מסחריים ולשירותי רכב כאמור לא יעלה על 80 מ״ר; בפסקה זו, ”תחנת תדלוק“ – לרבות תחנה המיועדת לאספקת גז, חשמל וכל מקור אנרגיה אחר לצורך הנעת כלי רכב;
{{ח:תתת|(11)}} הוספת שימושים, במגרש המיועד בתכנית למגורים וששטחו אינו עולה על 2,500 מ״ר, למטרת משרדים או מלונאות, או למטרת מסחר בחזית בנין המיועד למגורים, והכל בלי לשנות את השטח הכולל המותר לבניה במגרש על פי התכנית, ובלבד שהשטח הכולל המותר לבניה לצורך השימושים הנוספים לא יעלה על 25% מסך השטח הכולל המותר לבניה במגרש ושהוא נמצא ברשות עירונית שמספר תושביה עולה על 5,000 לפי נתונים שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
{{ח:תתת|(11א)}} שינוי הייעוד של קרקע בתחום רשות עירונית, המיועדת בתכנית למסחר, למשרדים, לאחסנה או למלאכה, לקרקע המיועדת למלונאות או הוספת שימושים למטרת מלונאות בקרקע כאמור, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} השטח הכולל המותר לבנייה באותה קרקע על פי התכנית לא ישונה;
{{ח:תתתת|(ב)}} הקביעה כאמור היא לעניין בניין שבנייתו הושלמה;
{{ח:תתת|(12)}} הרחבת שטחה של יחידת דיור שבנייתה הושלמה עשר שנים לפחות לפני תחילת התכנית, באופן שהשטח הכולל המותר לבניה באותה יחידת דיור לא יעלה על 140 מ״ר, ובלבד שתוספת השטח לא תשמש אלא להרחבת יחידת הדיור האמורה;
{{ח:תתת|(13)}} קביעת ייעוד או שינוי ייעוד של קרקע לאתר כהגדרתו {{ח:פנימי|תוספת 4 פרט 1|בסעיף 1 לתוספת הרביעית}} (בסעיף זה – אתר לשימור) וקביעה או שינוי של הוראות לשימוש, למעט קביעה או שינוי של ייעוד או הוראות כאמור בתכנית שאישרה הוועדה המחוזית המייעדת קרקע לאתר לשימור;
{{ח:תתת|(13א)}} בכפוף להוראות סעיף קטן (ו1), שינוי ייעוד של קרקע בתחום רשות עירונית המיועדת לתעסוקה או מסחר לייעוד מגורים, ובלבד שאין כל מגבלה, ובכלל זה מגבלה סביבתית שמונעת בכל דרך את שינוי הייעוד, וכן אין ולא תוטל כל מגבלה כאמור שמונעת את מימוש הייעודים החלים על מגרשים גובלים בשל אישורה של תוכנית לפי פסקה זו; בפסקה זו, ”תעסוקה“ – כהגדרתה בסעיף קטן (א1)(3), למעט תעשייה כבדה;
{{ח:תתת|(13ב)|(א)}} בכפוף להוראות סעיף קטן (ו1), הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה למגורים במגרש המיועד למגורים בתוכנית שאישרה הוועדה המחוזית, או במגרש שייעודו שונה למגורים לפי פסקה (13א), בתחום רשות עירונית, ובלבד שחלפו חמש שנים לפחות מיום תחילתה של תוכנית שחלה על המגרש, שאישרה הוועדה המחוזית, ואם חלה על המגרש תוכנית להתחדשות עירונית – עשר שנים לפחות מיום תחילתה של תוכנית שאישרה הוועדה המחוזית במגרש, בשיעורים המפורטים להלן:
{{ח:תתתתת|(1)}} נקבע בתוכנית לפי פסקה זו כי יהיה ניתן לממשה רק בכפוף להריסת הבניין כולו ובנייתו מחדש – כל אחד מאלה:
{{ח:תתתתתת|(א)}} הגדלה מעל פני הקרקע – בשיעור שלא יעלה על 100% משטח הבנייה הכולל הקיים של הבניין מעל פני הקרקע או 100% מהשטח הכולל המותר לבנייה במגרש לפי התוכנית שאישרה הוועדה המחוזית, ובלבד שההגדלה לפי פסקת משנה זו לא תעלה על השטח המרבי; שטח הבנייה לשם בניית מרחב מוגן ייכלל במסגרת ההגדלה של השטח הכולל המותר לבנייה;
{{ח:תתתתתת|(ב)}} הוספת שטחי שירות לשטחים למטרות עיקריות המותרים לבנייה לפי תוכנית, ובלבד ששטחי השירות נועדו לשרת את השטחים למטרות עיקריות לפי התוכנית והם יהיו בקומות תת־קרקעיות וכן שסך שטחי השירות אחרי ההוספה לפי פסקת משנה זו לא יעלה על פי שלושה משטח המגרש;
{{ח:תתתתת|(2)}} נמצא במגרש בניין שאינו מבנה הטעון חיזוק כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 70א|בסעיף 70א}}, ולא נקבע בתוכנית לפי פסקה זו כי יהיה ניתן לממשה רק בכפוף להריסת הבניין כולו ובנייתו מחדש – הגדלה בשיעור שלא יעלה על 50% מהשטח הכולל המותר לבנייה במגרש לפי התוכנית שאישרה הוועדה המחוזית או בשיעור שלא יעלה על השטח המרבי, לפי הקטן; שטח הבנייה לשם בניית מרחב מוגן ייכלל במסגרת ההגדלה של השטח הכולל המותר לבנייה;
{{ח:תתתתת|(3)}} במגרש שבו טרם התחילה הקמתו של בניין – כל אחד מאלה:
{{ח:תתתתתת|(א)}} הגדלה מעל פני הקרקע – בשיעור שלא יעלה על 80% מהשטח הכולל המותר לבנייה לפי תוכנית שאישרה הוועדה המחוזית או בשיעור שלא יעלה על השטח המרבי, לפי הקטן; שטח הבנייה לשם בניית מרחב מוגן ייכלל במסגרת ההגדלה של השטח הכולל המותר לבנייה;
{{ח:תתתתתת|(ב)}} הוספת שטחי שירות לשטחים למטרות עיקריות המותרים לבנייה לפי תוכנית כאמור בפסקת משנה (1)(ב);
{{ח:תתתת|(ב)}} בפסקה זו –
{{ח:תתתת|סוג=הגדרה}} ”שטח מרבי“ –
{{ח:תתתתתת|(1)}} לעניין רשות מקומית שמספר תושביה אינו עולה על 50,000 – 1,000 מ״ר;
{{ח:תתתתתת|(2)}} לעניין רשות מקומית שמספר תושביה עולה על 50,000 אך אינו עולה על 100,000 – 2,000 מ״ר, אולם אם שונה ייעודו של המגרש לפי פסקה (13א) – 1,200 מ״ר;
{{ח:תתתתתת|(3)}} לעניין רשות מקומית שמספר תושביה עולה על 100,000 – 3,500 מ״ר, אולם אם שונה ייעודו של המגרש לפי פסקה (13א) – 1,200 מ״ר;
{{ח:תתתת|סוג=הגדרה}} ”תוכנית להתחדשות עירונית“ – תוכנית לפינוי ובינוי החלה על קרקע שעיקרה למגורים ושיש בה יחידות דיור בנויות, הכוללת הוראות של תוכנית מפורטת והמייעדת קרקע למגורים, לרבות לשימושים הנלווים למגורים;
{{ח:תתתת|(ג)}} אושרה תוכנית לפי פסקה זו, לא תאושר לפי סעיף קטן זה, באותה תוכנית או בתוכנית אחרת, הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה למגורים במגרש, מעבר לאמור בפסקה זו, למעט הגדלה לפי פסקאות (13ג) ו־(14); על אף האמור, לעניין פסקת משנה (א)(2) ניתן לאשר הגדלה אף לפי פסקה (15);
{{ח:תתתת|(ד)}} הוראות פסקה זו לא יחולו על מגרש שנכלל כאתר המיועד לשימור בתוכנית מאושרת או מופקדת, שנכלל ברשימת אתרים לשימור מאושרת לפי {{ח:פנימי|תוספת 4|התוספת הרביעית}} או שהוא מיועד לשימור כאמור בהודעה על הכנת תוכנית שפורסמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 77|סעיף 77}} או בתנאים שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 78|סעיף 78}};
{{ח:תתת|(13ג)|(א)}} בכפוף להוראות סעיף קטן (ו1), הוספת שימושים לצורכי ציבור במגרש המיועד למגורים לפי תוכנית שאישרה הוועדה המחוזית או שייעודו שונה למגורים לפי פסקה (13א) וכן הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה לשם השימושים הנוספים כאמור –
{{ח:תתתתת|(1)}} במגרש שבו טרם התחילה הקמתו של בניין או במגרש שנמצא בו בניין, ונקבע בתוכנית כי יהיה ניתן לממשה רק בכפוף להריסת הבניין כולו ובנייתו מחדש – הוספת שימושים לצורכי ציבור כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 70ב|בסעיף 70ב(א)(3)}}, ובלבד שהשטח הכולל המותר לבנייה לשם השימושים הנוספים כאמור לא יעלה על 10% מסך השטח הכולל המותר לבנייה במגרש, מעל פני הקרקע לאחר הגדלתו לפי פסקה (13ב);
{{ח:תתתתת|(2)}} במגרש שנמצא בו בניין שאינו מבנה הטעון חיזוק כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 70א|בסעיף 70א}} ולא נקבע בתוכנית כי יהיה ניתן לממשה רק בכפוף להריסת הבניין כולו ובנייתו מחדש – הוספת שימושים לצורכי ציבור כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 70ד|בסעיף 70ד(א)(2)}}, ובלבד שהשטח הכולל המותר לבנייה לשם השימושים הנוספים כאמור לא יעלה על 14% מסך כל השטח שנוסף לשטח הכולל המותר לבנייה לפי פסקה (13ב)(א)(2);
{{ח:תתתת|(ב)}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 61א|סעיף 61א(ג)}}, לא תקבל הוועדה המקומית החלטה על הפקדת תוכנית לפי פסקה זו או על אישורה, אלא אם כן הונחה לפני הוועדה המקומית חוות דעת בכתב מאת מהנדס הוועדה, המתייחסת לסוג הצורך הציבורי הנדרש, לנחיצותו בשטח התוכנית ובסביבתו ולהשתלבותו במבנה לרבות האפשרות לכניסה נפרדת לשימושים הציבוריים;
{{ח:תתת|(14)}} הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה במגרש המיועד למגורים בתכנית שאישרה הוועדה המחוזית, בשיעור שלא יעלה על 50% מהשטח הכולל המותר לבנייה לפי התכנית שאישרה הוועדה המחוזית, והוספת שימוש למסחר ובלבד שהשטח הכולל המותר לבנייה לצורך השימוש למסחר לא יעלה על 25% מסך השטח הכולל המותר לבנייה לפי התכנית שאישרה הוועדה המחוזית לאחר הגדלתו לפי פסקה זו, וכן קביעת הוראות לעניין חניה אף בסטייה מהוראות לפי חוק זה או מתכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת לעניין חניה; בתכנית לפי פסקה זו ייקבע כי הוראות {{ח:פנימי|תוספת 6|התוספת השישית}} יחולו עליה;
{{ח:תתת|(15)}} הוספת שטחי שירות לשטחים למטרות עיקריות המותקים לבנייה במגרש לפי תכנית, ובלבד ששטחי השירות נועדו לשרת את השטחים למטרות עיקריות לפי התכנית והם יהיו בקומות תת־קרקעיות ובשטח שלא יעלה על שטח המגרש או על כפל שטח התכסית המותרת לבנייה במגרש על פי התכנית, לפי הגדול;
{{ח:תתת|(16)|(א)}} הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה, בתחום רשות עירונית –
{{ח:תתתתת|(1)}} במגרש המיועד לפי תכנית שאישרה הוועדה המחוזית לבנייה שאינה למגורים – בשיעור שלא יעלה על 20% משטח המגרש או בשטח שלא יעלה על 500 מ״ר, לפי הקטן;
{{ח:תתתתת|(2)}} במגרש שלא נמצא בו מבנה הטעון חיזוק כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 70א|בסעיף 70א}}, ושלא ניתן להגדיל את השטח הכולל המותר לבנייה בו לפי פסקה (13ב), המיועד לפי תוכנית שאישרה הוועדה המחוזית –
{{ח:תתתתתת|(א)}} למגורים בבנייה רוויה – בשיעור שלא יעלה על 25% משטח המגרש או בשטח שלא יעלה על 750 מ״ר, לפי הקטן;
{{ח:תתתתתת|(ב)}} למגורים בבנייה שאינה בנייה רוויה – בשיעור שלא יעלה על 7% משטח המגרש כאמור או בשטח שלא יעלה על 50 מ״ר, לפי הגדול, ובכל מקרה בשטח שלא יעלה על 175 מ״ר; בפסקת משנה זו, ”בנייה רוויה“ – בנייה של ארבע יחידות דיור או יותר במבנה אחד בשתי קומות לפחות;
{{ח:תתתת|(ב)}} על אף הוראות פסקת משנה (א), הופקדה התכנית שאישרה הוועדה המחוזית לפני יום כ״ט בתמוז התשמ״ט (1 באוגוסט 1989), וניתנה הקלה המאפשרת תוספת לשטח הכולל המותר לבנייה במגרש, יופחת משטח ההגדלה המותר לפי פסקת משנה (א) שטח התוספת שאפשרה את ההקלה כאמור;
{{ח:תתת|(17)|(א)}} הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה, בתחום מועצה אזורית במחוז הצפון או במחוז הדרום, במגרש המיועד למגורים בתכנית שאישרה הוועדה המחוזית, בשיעור שלא יעלה על 7% משטח המגרש או בשטח שלא יעלה על 50 מ״ר, לפי הגדול, ובכל מקרה בשטח שלא יעלה על 175 מ״ר;
{{ח:תתתת|(ב)}} הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה, בתחום מועצה אזורית שאינה במחוז הצפון או במחוז הדרום, במגרש המיועד למגורים לפי תכנית שאישרה הוועדה המחוזית, בשיעור שלא יעלה על 7% משטח המגרש או בשטח שלא יעלה על 50 מ״ר, לפי הקטן, ובלבד שהשטח האמור ישמש אך ורק לצורך יחידות הדיור שמותר לבנות במגרש לפי תכנית שאישרה הוועדה המחוזית;
{{ח:תתתת|(ג)}} שר הפנים רשאי לקבוע, בצו, מועצות אזוריות שאינן במחוז הצפון או במחוז הדרום, שיחולו עליהן הוראות פסקת משנה (א), לפי אמות מידה שיקבע לעניין זה; אמות המידה ייקבעו באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת ויתייחסו, בין השאר, למצבן החברתי–כלכלי של מועצות אזוריות ולמידת הפגיעה שעלולה להיגרם לרשויות עירוניות סמוכות בשל החלת ההוראות כאמור; הוחלו הוראות פסקת משנה (א) על מועצה אזורית כאמור, לא תחול עליה הוראת פסקת משנה (ב);
{{ח:תתתת|(ד)}} על אף הוראות פסקאות משנה (א) עד (ג), הופקדה התכנית שאישרה הוועדה המחוזית לפני המועד האמור {{ח:פנימי|סעיף 151|בסעיף 151(ב)}}, וניתנה הקלה המאפשרת תוספת לשטח הכולל המותר לבנייה במגרש, או ניתנה הקלה המאפשרת תוספת לשטח הכולל המותר לבנייה במגרש כאמור {{ח:פנימי|סעיף 151|בסעיף 151(ב2)}}, יופחתו משטח ההגדלה המותר לפי פסקאות משנה (א) עד (ג) שטחי התוספות שאפשרו ההקלות כאמור;
{{ח:תתת|(18)|(א)}} הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה שנקבע בתכנית, במגרש המיועד לפי התכנית לצורכי ציבור כהגדרתם בפסקה (3), אך ורק לצורך הקמת צורכי הציבור האמורים;
{{ח:תתתת|(ב)}} בכפוף להוראות סעיף קטן (ו1), הוספת שימושים למבני ציבור במגרש המיועד לצורכי ציבור שהם מבני ציבור, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} לא ייקבעו בתוכנית לפי פסקה זו הוראות שיש בהן כדי לסכל את מימוש השימושים של מבני הציבור שנקבעו בתוכנית שאישרה הוועדה המחוזית במגרש או להכביד הכבדה של ממש על מימושם;
{{ח:תתתתת|(2)}} המגרש אינו נמצא במתחם שנקבע בתוכנית כמתחם להתחדשות עירונית;
{{ח:תתת}} בפסקה זו, ”מבני ציבור“ – מבנים לצורכי חינוך, רווחה, דת, תרבות או מוסדות קהילתיים;
{{ח:תתת|(19)}} קביעת הוראות לעניין הריסת בניינים, לעניין זכות מעבר או זכות להעברה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 63|בסעיף 63(8)}} ולעניין הפקעת קרקע הנדרשת לצורכי ציבור, והכול אם הדבר דרוש למימוש תכנית ולבנייה לפיה;
{{ח:תתת|(20)}} שינוי הייעוד של קרקע המיועדת לתעסוקה כהגדרתה בסעיף קטן (א1) (בפסקה זו – תעסוקה) לפי תכנית שאישרה הוועדה המחוזית לקרקע המיועדת לצורכי ציבור, או הוספת שימוש במגרש המיועד לתעסוקה בתכנית שאישרה הוועדה המחוזית לצורכי ציבור, ובלבד שלאחר שינוי הייעוד או הוספת השימוש כאמור, השטח הכולל המותר לבנייה שנותר בייעוד תעסוקה במגרש לא יפחת מ־70% מהשטח הכולל המותר לבנייה במגרש שיועד לתעסוקה לפי התכנית שאישרה הוועדה המחוזית; בפסקה זו, ”צורכי ציבור“ – כהגדרתם בפסקה (3), אך במתחם שמותרים בו שימושי קרקע לתעשייה, תעשייה עתירת ידע או מלאכה (בפסקה זו – תעשייה) – למעט מבנים לצורכי חינוך, רווחה, דת ותרבות, מוסדות קהילתיים, בתי חולים מרפאות שטחי נופש וספורט; ואולם אם לפי התכנית שאישרה הוועדה המחוזית מותרים במגרש שימושים נוספים על שימושי קרקע לתעשייה ניתן לשנות ייעוד או להוסיף שימוש כאמור בפסקה זו, לכל צורכי הציבור כהגדרתם בפסקה (3), לאחר שנשקלו, בין השאר, המפגעים והסיכונים הסביבתיים והבריאותיים הנגרמים עקב שימושי קרקע לתעשייה והשפעת שינוי הייעוד או הוספת השימוש על אפשרויות הניצול של המתחם וסביבתו לשימושי התעשייה המותרים במתחם;
{{ח:תתת|(21)}} קביעת הוראות בתכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול הריסה ובנייה מחדש, כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 70א|בסעיף 70א}}, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 70ב|סעיף 70ב}} ובכפוף לתנאים הקבועים {{ח:פנימי|פרק ג סימן ד|בסימן ד׳}};
{{ח:תתת|(22)}} קביעת הוראות בתכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול הריסה והוספת שטחי בנייה במגרש אחר, כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 70א|בסעיף 70א}}, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 70ג|סעיף 70ג}}, ובכפוף לתנאים הקבועים {{ח:פנימי|פרק ג סימן ד|בסימן ד׳}};
{{ח:תתת|(23)}} קביעת הוראות בתכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול חיזוק, כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 70א|בסעיף 70א}}, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 70ד|סעיף 70ד}} ובכפוף לתנאים הקבועים {{ח:פנימי|פרק ג סימן ד|בסימן ד׳}};
{{ח:תתת|(24)}} קביעת הוראות בתכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול חיזוק והוספת שטחי בנייה במגרש אחר, כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 70א|בסעיף 70א}}, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 70ה|סעיף 70ה}}, ובכפוף לתנאים הקבועים {{ח:פנימי|פרק ג סימן ד|בסימן ד׳}};
{{ח:תתת|(25)}} חלוקת מגרש המיועד לאזור מגורים בנחלה, לשלושה מגרשים לכל היותר ושינוי ייעוד של שניים מהם לכל היותר למגורים, ובלבד שהתקיימו שני אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} שטח כל מגרש שייעודו שונה למגורים לא יעלה על 500 מ״ר או על שליש משטח המגרש כפי שהיה טרם החלוקה, לפי הנמוך;
{{ח:תתתת|(ב)}} סך יחידות הדיור במגרשים לאחר החלוקה לא יעלה על מספר יחידות הדיור שמותר להקים במגרש כפי שהיה טרם החלוקה;
{{ח:תתת|(26)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה ל־5 שנים מיום 7.7.2025):}}
{{ח:תתת}} שינוי ייעודה של קרקע בתחום יישוב קיים הנמצאת בתחומה של מועצה אזורית במחוז הצפון או במחוז הדרום, לקרקע המיועדת למגורים ולשימושים הנדרשים בעיקר ובמישרין לתוספת יחידות הדיור ובכלל זה לצורכי ציבור (בפסקה זו – שימושים נלווים למגורים), ותוספת שטח כולל המותר לבנייה למגורים או לשימושים נלווים למגורים במגרשים המיועדים למגורים או שייעודם שונה לפי פסקה זו (בפסקה זו – שטח כולל), ובלבד שהתקיימו כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} על שטח התוכנית חלה תוכנית כוללנית, אולם בתקופה של 30 חודשים מיום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_7597621.pdf|חוק התכנון והבנייה (תיקון מס׳ 162 – הוראת שעה), התשפ״ה–2025}} {{ח:הערה|(ביום 7.7.2025)}}, יקראו את פסקת משנה זו כך שבסופה יבוא ”או שהתקבלה חוות דעתו של מתכנן המחוז התומכת בקידום התוכנית המוצעת טרם הפקדתה, ואם התקבלה החלטה לשינוי התוכנית המוצעת לאחר קיום הליך לפי {{ח:פנימי|סעיף 106|סעיף 106(ב)}} – גם טרם אישור התוכנית; לא הועברה חוות דעת מנומקת של מתכנן המחוז בתוך 60 ימים ממועד פניית הוועדה המקומית לקבלה, יראו כאילו התקבלה חוות דעתו התומכת בקידום התוכנית;“;
{{ח:תתתת|(ב)}} התוכנית חלה בתחום שטח המיועד לפיתוח בתוכנית מיתאר מחוזית, אם נקבע כזה;
{{ח:תתתת|(ג)}} שטח הקרקע שייעודה ישונה לפי פסקה זו לא יעלה על 20 דונם בכל יישוב;
{{ח:תתתת|(ד)}} השטח הכולל שיתווסף לפי פסקה זו לא יעלה על 5,000 מ״ר בכל יישוב;
{{ח:תתתת|(ה)|(1)}} מספר יחידות הדיור שיתווספו לפי פסקה זו לא יעלה על 40 יחידות דיור חדשות בכל יישוב, ובתוכנית ייקבע כי לפחות 30% מהן יהיו דירות קטנות ששטח הבנייה הכולל שלהן לא יעלה על 80 מ״ר;
{{ח:תתתתת|(2)}} על אף האמור בפסקת משנה (1), הוועדה המקומית רשאית, בהחלטה מנומקת, לאשר תוכנית אף אם שיעור הדירות הקטנות הכלולות בה קטן מ־30%, אם נוכח מאפייני היישוב שבתחומו נכלל שטח התוכנית או קיומו של מלאי מספיק של דירות קטנות אין צורך או הצדקה לייעד קרקע לדירות קטנות כאמור;
{{ח:תתתתת|(3)}} על אף האמור בפסקאות משנה (1) ו־(2), קבעה תוכנית מיתאר ארצית הוראות שונות לעניין דירות קטנות בתחום יישוב שבמועצה אזורית, יחולו הוראות תוכנית המיתאר הארצית.
{{ח:תת|(א1)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), תכנית בסמכות ועדה מקומית, לעניין ועדה מקומית עצמאית, יכול שתהיה גם תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת הכוללת אחד או יותר מהנושאים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} שינוי ייעוד והגדלת השטח הכולל המותר לבנייה בהתאם להוראות פסקאות (13א) עד (13ג) שבסעיף קטן (א) ובכפוף להוראות סעיף קטן (ו1), בשינוי זה: במקום ההגדרה ”שטח מרבי“ שבפסקה (13ב)(ב) יקראו:
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ””שטח מרבי“ – שטח שאינו עולה על 5,000 מ״ר;“;
{{ח:תתת|(2)|(א)}} הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה למגורים במגרש המיועד למגורים בתכנית שאישרה הוועדה המחוזית, וכן קביעת הוראות לעניין חניה אף בסטייה מהוראות לפי חוק זה או מתכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת לעניין חניה, בתחום רשות עירונית, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} השטח הכולל המותר לבנייה למגורים לא יוגדל ביותר מ־200% מהשטח הכולל המותר לבנייה במגרש לפי התכנית שאישרה הוועדה המחוזית (בפסקת משנה זו – תוספת השטח);
{{ח:תתתתת|(2)}} נקבע בתכנית כי הוראות {{ח:פנימי|תוספת 6|התוספת השישית}} יחולו על תוספת השטח;
{{ח:תתתתת|(3)}} מתקיימות הוראות {{ח:פנימי|סעיף 63ג|סעיף 63ג}};
{{ח:תתתת|(ב)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(3)}} הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה לתעסוקה או למלונאות במגרש שיועד לתעסוקה או למלונאות, בהתאמה, בתכנית שאישרה הוועדה המחוזית, בתחום רשות עירונית, ובלבד שחלפו חמש שנים לפחות מיום תחילת התכנית האמורה ומתקיים המפורט להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} השטח הכולל המותר לבנייה לתעסוקה או למלונאות, לפי העניין, באותו מגרש לא יגדל ביותר מ־40% מהשטח הכולל המותר לבנייה לתעסוקה או למלונאות במגרש לפי התכנית שאישרה הוועדה המחוזית;
{{ח:תתתת|(ב)}} לעניין מגרש המיועד לתעסוקה – נוסף על הוראות פסקת משנה (א) – השטח הכולל המותר לבנייה במגרש, לאחר הגדלתו, לא יעלה על 350% משטח המגרש;
{{ח:תתת}} בסעיף קטן זה, ”תעסוקה“ – אחד משימושי קרקע אלה: תעשייה, תעשייה עתירת ידע, מלאכה, משרדים או מרפאות;
{{ח:תתת|(4)}} הוספת שטחי שירות לשטחים למטרות עיקריות המותרים לבנייה במגרש, לפי תכנית שאישרה הוועדה המחוזית, בהיקף שלא יעלה על 30% מהשטח הכולל המותר לבנייה במגרש לפי התכנית האמורה, ובלבד ששטחי השירות כאמור נועדו לשרת את השטחים למטרות עיקריות לפי התכנית; הוראות פסקה זו לא יחולו לעניין מגרש שהשטח הכולל המותר לבנייה בו הוגדל לפי פסקאות (1) או (3);
{{ח:תתת|(5)}} הגדלת שטחים שנקבעו בתכנית לצורכי ציבור, גם אם יש בכך כדי להקטין שטחים אחרים לצורכי ציבור; לעניין פסקה זו, יקראו את הוראת סעיף קטן (א)(1) כך שאחרי ”ו־(3)“ יבוא ”או בסעיף קטן (א1)(5)“;
{{ח:תתת|(6)}} הוספת שימושים לצורכי ציבור במגרש המיועד לצורכי ציבור וכן הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה לצורכי ציבור במגרש המיועד לצורכי ציבור;
{{ח:תתת|(7)}} הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה לחניון ציבורי במגרש המיועד לחניון ציבורי;
{{ח:תתת|(8)}} הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה לצורך בנייה בקומות תת־קרקעיות, בתחום רשות עירונית;
{{ח:תתת|(9)}} שינוי הייעוד של קרקע המיועדת לאחד מהשימושים המנויים בהגדרה ”תעסוקה“ שבפסקה (3) (בפסקה זו – שימושי תעסוקה) בתכנית שאישרה הוועדה המחוזית, לשימוש אחר משימושי התעסוקה או למלונאות וכן הוספת שימושי תעסוקה בקרקע כאמור, ובלבד שלגבי קרקע כאמור בתחום מועצה אזורית יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} לא ישונה ייעוד של קרקע למשרדים ולא ייווסף שימוש כאמור, אלא אם כן הדבר נדרש לצורך מתן שירותים לשימושי התעסוקה האחרים הקבועים בתכנית;
{{ח:תתתת|(ב)}} לא ישונה ייעוד של קרקע לתעשייה עתירה ידע ולא ייווסף שימוש כאמור;
{{ח:תתת|(10)}} הוספת שימוש במגרש המיועד לתעסוקה בתכנית שאישרה הוועדה המחוזית, בתחום רשות עירונית, למסחר הנלווה לתעסוקה, ובלבד שהשטח הכולל המותר לבנייה לצורך השימוש האמור לא יעלה על 10% מהשטח הכולל המותר לבנייה באותו מגרש;
{{ח:תתת|(11)}} הוספת שימושים שאינם לצורכי ציבור והגדלת השטח הכולל המותר לבנייה לצורך השימושים הנוספים כאמור (בפסקה זו – השימושים הנוספים), במגרש המיועד למבני ציבור, שהוא מקרקעי ישראל או שהוא בבעלות רשות מקומית, בכפוף להוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הוספת השימושים והגדלת השטח כאמור יהיו מותנות במימוש בניית מבני הציבור שטרם נבנו באותו מגרש בעת אישור התכנית לפי פסקה זו;
{{ח:תתתת|(ב)}} הוספת השימושים במסגרת השטח הכולל המותר לבנייה למבני הציבור במגרש, או הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה לצורך השימושים הנוספים לא יעלו על 20% מסך השטח הכולל המותר לבנייה למבני הציבור במגרש;
{{ח:תתתת|(ג)}} לא יהיה ניתן לממש בנייה או הוספת שימושים כאמור בשטח העולה על 20% משטח מבני הציבור שבנייתם מומשה במגרש לאחר אישור התכנית לפי פסקה זו;
{{ח:תתתת|(ד)}} היה המגרש בתחום מועצה אזורית יחולו לגביו הוראות פסקה זו רק אם שטחו אינו עולה על 3,000 מ״ר;
{{ח:תתת|(12)}} הוספת שימושים והגדלת השטח הכולל המותר לבנייה, במגרש שאינו מיועד למבני ציבור בתכנית, בכפוף להוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הוספת השימושים והגדלת השטח כאמור יהיו מותנות במימוש יעדים ציבוריים בתחום המגרש או במגרש גובל; בפסקה זו, ”יעדים ציבוריים“ – חיזוק בניין קיים מפני רעידות אדמה, או מיגונו לצורכי ביטחון, שימור אתר לשימור, פיתוח שטח פרטי פתוח בתחום המגרש תוך קביעה בתכנית של זכות הנאה לציבור לשימוש בו, וכל יעד ציבורי אחר שאישר שר הפנים לעניין זה;
{{ח:תתתת|(ב)}} הוספת השימושים במסגרת הגדלת השטח המותר לבנייה או הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה לא יעלו על 15% מסך השטח הכולל המותר לבנייה במגרש ובלבד שהיקף ההגדלה או השימושים הנוספים כאמור, יהיה ביחס סביר להיקף היעדים הציבוריים;
{{ח:תתתת|(ג)}} לא יהיה ניתן לממש בנייה או תוספת שימושים כאמור, אלא בכפוף למימוש היעדים הציבוריים;
{{ח:תתתת|(ד)}} היה המגרש בתחום מועצה אזורית יחולו לגביו הוראות פסקה זו רק אם שטחו אינו עולה על 3,000 מ״ר;
{{ח:תתתת|(ה)}} אושרה בתכנית קודמת הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה או הוספת שימושים לפי פסקה זו, יופחת משטח ההגדלה או משטח השימושים הנוספים המותרים לפי פסקה זו שטח ההגדלה שהוסיפה התכנית הקודמת או השטח שאושר לשימושים נוספים לפי התכנית הקודמת.
{{ח:תתת|(13)}} הוספת שימוש לגן ילדים, לרבות מעון יום לגיל הרך, במגרש המיועד למגורים לפי תכנית שאישרה הוועדה המחוזית;
{{ח:תתת|(14)}} הוספת שימוש במגרש המיועד לתעסוקה או למסחר, למעט במתחם שמותרים בו שימושי קרקע לתעשייה, תעשייה עתירת ידע או מלאכה (בפסקה זו – תעשייה), כמפורט להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} בתכנית שאישרה הוועדה המחוזית, בתחום רשות עירונית – לכל אחד מהשימושים המפורטים בפסקאות משנה (1) עד (3) שלהלן, ובלבד שהשטח הכולל המותר לבנייה לשימושים המפורטים בפסקאות משנה (1) ו־(3), במצטבר, לא יעלה על 30%, ולשימוש המפורט בפסקת משנה (2), בנפרד או במצטבר עם השימושים האחרים כאמור, לא יעלה על 100% מהשטח הכולל המותר לבנייה לתעסוקה או למסחר במגרש לפי התכנית שאישרה הוועדה המחוזית, וכן הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה במגרש כאמור לשימוש המפורט בפסקת משנה (2) ובלבד שהשטח הכולל המותר לבנייה כאמור לא יעלה על 100% מהשטח הכולל המותר לבנייה לתעסוקה או למסחר במגרש לפי התכנית שאישרה הוועדה המחוזית כאמור; ואולם אם לפי התכנית שאישרה הוועדה המחוזית מותרים במגרש שימושים נוספים על שימושי קרקע לתעשייה, ניתן להוסיף שימוש כאמור בפסקת משנה זו, לאחר שנשקלו, בין השאר, המפגעים והסיכונים הסביבתיים והבריאותיים הנגרמים עקב שימושי קרקע לתעשייה והשפעת הוספת השימוש על אפשרויות הניצול של המתחם וסביבתו לשימושי התעשייה המותרים במתחם:
{{ח:תתתתת|(1)}} בית דיור מוגן כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הדיור המוגן|בחוק הדיור המוגן, התשע״ב–2012}};
{{ח:תתתתת|(2)}} דיור בהישג יד כהגדרתו {{ח:פנימי|תוספת 6|בתוספת השישית}} שנקבע בתכנית כי יחולו עליו הוראות {{ח:פנימי|תוספת 6|התוספת השישית}} והתקיימו לגביו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 63ג|סעיף 63ג}};
{{ח:תתתתת|(3)}} מעונות לתלמידים הלומדים במוסד מוכר להשכלה גבוהה כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המועצה להשכלה גבוהה|בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958}}, שנקבע בתכנית כי הן יושכרו רק לתלמידים כאמור שנבחרו על ידי מוסד הלימודים שבו הם לומדים לפי אמות מידה שפורסמו ברבים;
{{ח:תתתת|(ב)}} בכל תכנית – הוספת שימוש לגן ילדים, לרבות מעון יום לגיל הרך, ואולם אם לפי התכנית כאמור מותרים במגרש שימושים נוספים על שימושי קרקע לתעשייה, ניתן להוסיף שימוש כאמור לאחר שנשקלו, בין השאר, השיקולים המפורטים בפסקת משנה (א);
{{ח:תתת|(15)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה ל־5 שנים מיום 7.7.2025):}} שינוי ייעוד ותוספת שטח כולל מותר לבנייה בהתאם להוראות פסקה (26) שבסעיף קטן (א), למעט פסקת משנה (א) שבה.
{{ח:תת|(א2)}} בלי לגרוע מסעיפים קטנים (א) ו־(א1), תכנית בסמכות ועדה מקומית לעניין ועדה מקומית עצמאית מיוחדת יכול שתהיה גם תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת שהיא אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} תכנית לפינוי ובינוי במתחם פינוי ובינוי או מתחם שמנהל הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית נתן לגביו אישור מקדמי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית#סעיף 14|בסעיף 14(ג) לחוק האמור {{ח:הערה|[צ״ל: לחוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית]}}}};
{{ח:תתת|(2)}} תכנית במתחם להתחדשות עירונית; בפסקה זו, ”מתחם להתחדשות עירונית“ – אזור בשטח המיועד לבינוי לפי תכנית, שקבעה הוועדה המחוזית לעניין זה.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), אישרה הוועדה המחוזית תכנית מיתאר מקומית ומתקיים בה המפורט להלן (בחוק זה – תכנית כוללנית), יראו כתכנית בסמכות ועדה מקומית, לעניין ועדה מקומית עצמאית או ועדה מקומית עצמאית מיוחדת, תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת החלה בשטח שעליו חלה התכנית הכוללנית, שמתקיים בה האמור בסעיף קטן (ד), ולא יחולו לעניין אותה ועדה מקומית הוראות סעיפים קטנים (א1) ו־(א2) למעט סעיף קטן (א1)(2), ובלבד שאם התכנית הכוללנית אושרה לפני יום י״ט בסיוון התשס״ו (15 ביוני 2006), ביום ההחלטה של הוועדה המקומית על הפקדת התכנית האמורה טרם חלפו עשרים שנים מיום אישורה של התכנית הכוללנית:
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(2)}} התכנית שאישרה הוועדה המחוזית חלה על אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} כל שטח מרחב התכנון המקומי;
{{ח:תתתת|(ב)}} כל שטח היישוב שהתכנית חלה בתחומו;
{{ח:תתתת|(ג)}} חלק משמעותי ממרחב התכנון או משטח היישוב כאמור בפסקת משנה (א) או (ב); לענין זה, ”חלק משמעותי“ – כפי שתחליט הועדה המחוזית;
{{ח:תתתת|(ד)}} כל שטחו של מתחם פינוי ובינוי שהוכרז בצו לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית#סעיף 14|סעיף 14 לחוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית}} או מתחם שמנהל הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית נתן לגביו אישור מקדמי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית#סעיף 14|בסעיף האמור}};
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(4)}} התכנית שאישרה הוועדה המחוזית כוללת, לפחות, את כל הענינים כמפורט להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} ייעודי הקרקע בתחומה ושימושי הקרקע המותרים בכל אחד מהייעודים;
{{ח:תתתת|(ב)}} קביעת שטחי קרקע המיועדים לשטחים פתוחים ולצורכי ציבור, או קביעת הנחיות בדבר שטחים שיש לייעד לצרכים אלה, ביחס לייעודי הקרקע השונים שנקבעו בה; לעניין פסקה זו, ”צורכי ציבור“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 188|בסעיף 188(ב)}};
{{ח:תתתת|(ג)}} קביעת השטח הכולל המותר לבניה בכל ייעוד או בכלל הייעודים, גם בלא קביעת זכויות בניה בכל מגרש או במגרש כלשהו;
{{ח:תתתת|(ד)}} הנחיות בדבר שטחי קרקע שיש ליעד לתחבורה, לחניה, לביוב ולתשתיות, ביחס לייעודי הקרקע השונים שנקבעו בה, לרבות התוויית הדרכים העיקריות בתחומה;
{{ח:תתתת|(ה)}} הנחיות לענין גובה הבנינים;
{{ח:תתת|(5)}} בתכנית שאישרה הוועדה המחוזית לא נקבעו הוראות בעניינים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 145|בסעיף 145(ז)}} לגבי מגרשים מסוימים, אלא אם כן ביקשה הוועדה המקומית שייקבעו בתכנית הוראות בעניינים כאמור לגבי מגרשים המיועדים לצורכי ציבור כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 188|בסעיף 188(ב)}} או למיתקני תשתית מקומיים.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} תכנית בסמכות ועדה מקומית החלה בשטח שחלה עליו תכנית כוללנית לא תסתור את התכנית הכוללנית, ואולם ועדה מקומית תהיה מוסמכת לכלול בתכנית כאמור, על אף האמור בתכנית הכוללנית, עניינים המפורטים בסעיף קטן (א) למעט פסקאות (4א), (6), (8), (13א), (13ב), (13ג), (16), (17) ו־(18)(ב) שבו.
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה ל־5 שנים מיום 7.7.2025):}} תכנית בסמכות ועדה מקומית החלה בשטח שחלה עליו תכנית כוללנית לא תסתור את התכנית הכוללנית, ואולם ועדה מקומית תהיה מוסמכת לכלול בתכנית כאמור, על אף האמור בתכנית הכוללנית, עניינים המפורטים בסעיף קטן (א) למעט פסקאות (4א), (6), (8), (13א), (13ב), (13ג), (16), (17), (18)(ב) ו־(26) שבו.
{{ח:תתת|(1א)|(א)}} תכנית לפי סעיף קטן (א)(21) עד (24) החלה בשטח שחלה עליו תכנית כוללנית לא תסתור את התכנית הכוללנית בעניינים הנוגעים לשטח הכולל המותר לבנייה, מספר יחידות הדיור, גובה הבניין ומספר הקומות; ואולם לגבי עניינים שנקבעו בתכנית לפי פסקאות אחרות שבסעיף קטן (א) יחולו הוראות פסקה (1).
{{ח:תתתת|(ב)}} על אף האמור בפסקת משנה (א), תכנית לפי סעיף קטן (א)(21) עד (24) יכול שתסתור תכנית כוללנית אם התקיים אחד או יותר מהעניינים האלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} היקף שטחי הבנייה במגרש לא חורג ביותר מ־30% מסך שטחי הבנייה שניתן לאשר במגרש בהתאם לקבוע בתכנית הכוללנית;
{{ח:תתתתת|(2)}} מספר יחידות הדיור במגרש לא חורג ביותר מ־30% ממספר יחידות הדיור שניתן לאשר במגרש בהתאם לקבוע בתכנית הכוללנית;
{{ח:תתתתת|(3)}} גובה הבניין ומספר הקומות במגרש לא חורג ביותר משלוש קומות ממספר הקומות שניתן לאשר במגרש בהתאם לקבוע בתכנית הכוללנית.
{{ח:תתתת|(ג)}} הוראות פסקאות משנה (א) ו־(ב) לא יחולו לעניין מגרש שחלה עליו תכנית כוללת להתחדשות עירונית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 64|בסעיף 64(ב)}}.
{{ח:תתתת|(ד)}} בפסקה זו, ”מגרש“ – מגרש שבו נמצא מבנה הטעון חיזוק כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 70א|בסעיף 70א}} או מגרש אחר כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 70ג|בסעיף 70ג}} {{ח:פנימי|סעיף 70ה|או 70ה}}.
{{ח:תתת|(2)}} תכנית לפי סעיף קטן (א1)(2) החלה בשטח שחלה עליו תכנית כוללנית, לא תסתור את התכנית הכוללנית, אלא אם כן מתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} היקף שטחי הבנייה במגרש לא חורג ביותר מ־60% מסך שטחי הבנייה שניתן לאשר במגרש בהתאם לקבוע בתכנית הכוללנית;
{{ח:תתתת|(ב)}} התקבל אישור הוועדה המחוזית לתכנית, ובלבד שהיקף שטחי הבנייה במגרש לא חורג ביותר מ־120% מסך שטחי הבנייה שניתן לאשר במגרש בהתאם לקבוע בתכנית הכוללנית.
{{ח:תת|(ה)|(1)}} לא הוגשה לוועדה המחוזית תכנית כוללנית החלה על מרבית שטח מרחב התכנון של ועדה מקומית עד תום חמש שנים מיום שהוסמכה לפי {{ח:פנימי|סעיף 31א|סעיף 31א}} (בסעיף קטן זה – המועד הקובע), לא יחולו הוראות סעיפים קטנים (א1) ו־(א2), לעניין הוועדה האמורה מהמועד הקובע עד להגשת תכנית כוללנית כאמור.
{{ח:תתת|(2)}} הפקידה הוועדה המקומית כאמור בפסקה (1), לפני המועד הקובע, תכנית בסמכות ועדה מקומית עצמאית או תכנית בסמכות ועדה מקומית עצמאית מיוחדת לפי הוראות סעיפים קטנים (א1) או (א2), תמשיך לחול הסמכות האמורה לעניין אותה תכנית.
{{ח:תתת|(3)}} שר הפנים רשאי לדחות את המועד הקובע לתקופות שלא יעלו יחד על שנתיים אם מצא כי הדחייה נדרשת לשם השלמת הפעולות להגשת התכנית הכוללנית; החליט שר הפנים כאמור, תפורסם הודעה על כך ברשומות ובאתר האינטרנט של משרד הפנים.
{{ח:תתת|(4)}} לעניין סעיף קטן זה, הוגשה תכנית כוללנית ונדחתה על ידי הוועדה המחוזית, יראו אותה ממועד הדחייה כאילו לא הוגשה.
{{ח:תתת|(5)}} על אף הוראות פסקה (1), לא הוגשה לוועדה המחוזית תכנית כוללנית החלה על מרבית שטחו של מרחב תכנון {{ח:פנימי|סעיף 19|שסעיף 19}} חל עליו עד המועד הקובע, אך הוגשה תכנית כאמור עד המועד הקובע החלה על רוב שטחה של רשות מרחבית באותו מרחב תכנון שהתכנית חלה בתחומה, לא יפקעו הסמכויות של הוועדה המקומית לפי סעיפים קטנים (א1) ו־(א2), לגבי תחומה של אותה רשות מרחבית.
{{ח:תתת|(6)}} פקעו הסמכויות של ועדה מקומית לפי סעיף קטן זה, כולן או חלקן, תפורסם הודעה על כך באתר האינטרנט של משרד הפנים.
{{ח:תת|(ה1)|(1)}} אישרה הוועדה המחוזית תכנית כוללת להתחדשות עירונית כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 64|בסעיף 64(ב)}}, יראו תכנית מפורטת החלה בשטח שעליו חלה התכנית הכוללת להתחדשות עירונית כתכנית בסמכות ועדה מקומית, ובלבד שמתקיימים בה התנאים האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} התכנית המפורטת חלה במגרש שבו נמצא מבנה הטעון חיזוק כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 70א|בסעיף 70א}};
{{ח:תתתת|(ב)}} התכנית המפורטת אינה סותרת את התכנית הכוללת להתחדשות עירונית; ואולם ועדה מקומית תהיה מוסמכת לכלול בתכנית כאמור, על אף הוראות התכנית הכוללת להתחדשות עירונית, עניינים המפורטים בסעיף קטן (א), למעט פסקאות (4א), (6), (8), (16) ו־(17) שבו.
{{ח:תתת|(2)}} על ועדה מקומית המוסמכת לדון בתכנית מפורטת כאמור בפסקה (1) לא יחולו הוראות סעיף קטן (א)(21) עד (24), וכן הוראות סעיפים קטנים (א1) ו־(א2) לגבי מגרשים שנקבעו בעניינם הוראות לעניין התחדשות עירונית בתכנית כוללת להתחדשות עירונית והוראות {{ח:פנימי|פרק ג סימן ד|סימן ד׳}}.
{{ח:תת|(ו)}} על אף הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ה1), תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת שמתקיים לגביה אחד מאלה במועד שהוגשה, לא יראו אותה כתכנית בסמכות ועדה מקומית:
{{ח:תתת|(1)}} היא תכנית למיתקן ביטחוני כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 159|בסעיף 159}}, או שבתחומה נכלל מיתקן ביטחוני כאמור, אלא אם כן התכנית חלה על כל שטח מרחב התכנון המקומי, על כל תחומה של רשות מקומית או כל שטחו של יישוב, ונקבע בה כי הוראותיה אינן חלות על המיתקן הביטחוני;
{{ח:תתת|(2)}} בתחום התכנית נכלל שטח שנסגר בצו שהוצא לפי {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 125|תקנה 125 לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945}}; שר הביטחון או נציגו יודיע למוסדות התכנון הנוגעים בדבר על הוצאת צו כאמור בצירוף תשריט השטח שעליו הוא חל, אלא אם כן טעמים של ביטחון המדינה מצדיקים אי־מתן ההודעה כאמור;
{{ח:תתת|(3)}} בתחום התכנית נכלל שטח שהוועדה למיתקנים ביטחוניים החליטה להטיל בו מגבלות לפי {{ח:פנימי|סעיף 160|סעיף 160(3א)}}, אלא אם כן התכנית תואמת את המגבלות שהוטלו כאמור או שהוועדה למיתקנים ביטחוניים נתנה את הסכמתה להוראות התכנית החורגות מהמגבלות האמורות;
{{ח:תתת|(4)}} בתחום התכנית נכלל שטח ששר הביטחון הודיע, בתעודה בחתימת ידו, לוועדה למיתקנים ביטחוניים, לאחר התייעצות עמה, כי הוא שטח שיש לגביו אינטרס ביטחוני והתכנית אינה תואמת את ההוראות שקבע לעניין שטח זה, אלא אם כן הוועדה למיתקנים ביטחוניים נתנה את הסכמתה להוראות התכנית; שר הביטחון או נציגו יודיע למוסדות התכנון הנוגעים בדבר על החלטות כאמור, אלא אם כן טעמים של ביטחון המדינה מצדיקים אי־מתן הודעה כאמור.
{{ח:תת|(ו1)|(1)}} תוכנית לפי פסקאות (13א), (13ב), (13ג), (16) או (18)(ב) שבסעיף קטן (א) לא תסתור תוכנית כוללת להתחדשות עירונית כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 64|בסעיף 64(ב)}}.
{{ח:תתת|(2)}} תוכנית לפי פסקאות (13א), (13ב)(א)(2) או (13ג) שבסעיף קטן (א) לא תכלול הסדרה של בנייה שלא כדין שהתקיים בה אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הבנייה הסתיימה אחרי יום י״ד בטבת התשע״ח (1 בינואר 2018);
{{ח:תתתת|(ב)}} שיעור החלק שנבנה שלא כדין במגרש עולה על 20% מהשטח הכולל המותר לבנייה לפי התוכנית שחלה על המגרש בעת הבנייה שלא כדין.
{{ח:תתת|(3)|(א)}} לא הופקדה תוכנית כוללת להתחדשות עירונית או תוכנית כוללנית החלה על מרבית שטח מרחב התכנון של ועדה מקומית עד תום חמש שנים מיום י״ב בסיוון התשפ״ג (1 ביוני 2023) (בפסקה זו – המועד הקובע), לא יחולו הוראות פסקאות (13א) עד (13ג) ו־(18)(ב) שבסעיף קטן (א) לעניין הוועדה האמורה מהמועד הקובע עד להפקדת תוכנית כוללת או תוכנית כוללנית כאמור.
{{ח:תתתת|(ב)}} הוגשה לוועדה המקומית תוכנית לפי ההוראות האמורות בפסקת משנה (א), לפני המועד הקובע, תמשיך לחול הסמכות האמורה לגבי אותה תוכנית.
{{ח:תתתת|(ג)}} שר הפנים רשאי לדחות את המועד הקובע, לעניין ועדה מקומית מסוימת, לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים אם מצא כי הדחייה נדרשת לשם השלמת הפעולות להגשת התוכנית הכוללת או התוכנית הכוללנית; החליט שר הפנים כאמור, תפורסם הודעה על כך ברשומות, באתר האינטרנט של משרד הפנים ובאתר האינטרנט של הוועדה המקומית.
{{ח:תתתת|(ד)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 119א1|בסעיף 119א1}}, הוגשה לוועדה המחוזית, לפני יום י״ב בסיוון התשפ״ג (1 ביוני 2023), תוכנית שעניינה כאמור בפסקאות (13א), (13ב), (13ג) ו־(25) שבסעיף קטן (א) ובפסקה (1) שבסעיף קטן (א1), תהיה הסמכות לדון בתוכנית ולאשרה נתונה לוועדה המחוזית.
{{ח:תתת|(4)}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 61א|סעיף 61א(ג)}}, לא תקבל הוועדה המקומית החלטה על הפקדת תוכנית לפי פסקה (13א) או (13ב) או על אישורה, אלא אם כן הונחה לפני הוועדה המקומית חוות דעת בכתב מאת מהנדס הוועדה, המתייחסת להיתכנות סבירה לתכנון מתחמי ולהשפעתה של התוכנית המוצעת על אפשרות סבירה לתכנון מתחמי עתידי; לעניין זה, ”תכנון מתחמי“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 70ז|בסעיף 70ז(1)(א)}}.
{{ח:תת|(ז)}} על אף האמור בסעיף זה, תכנית שהיא אחת מהתכניות המפורטות להלן, רשאים משרד ממשלתי, רשות שהוקמה לפי חוק, חברה ממשלתית שעיקר עיסוקה בפיתוח מבנים ותשתיות או מגיש תכנית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 61א|בסעיף 61א(ב2)}} להגישה לוועדה המחוזית ולא יראו אותה, אם הוגשה כאמור, כתכנית בסמכות ועדה מקומית:
{{ח:תתת|(1)}} תכנית המייעדת שטח לצורכי ציבור כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 188|בסעיף 188(ב)}}, לדרך או לתשתית כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 61א|בסעיף 61א(ב2)}}, לרבות תכנית דרך;
{{ח:תתת|(2)}} תכנית המייעדת שטח למגורים ולשימושים נלווים למגורים, ובלבד שמתוכננות בו 400 יחידות דיור חדשות לפחות;
{{ח:תתת|(3)}} תכנית לשיכון ציבורי כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 11א1|בסעיף 11א1}};
{{ח:תתת|(4)}} תכנית לפינוי ובינוי במתחם פינוי ובינוי או מתחם שמנהל הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית נתן לגביו אישור מקדמי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית#סעיף 14|בסעיף 14(ג) לחוק האמור {{ח:הערה|[צ״ל: לחוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית]}}}};
{{ח:תתת|(5)}} תכנית המייעדת קרקע לאתר לשימור;
{{ח:תתת|(6)}} תכנית ששר הפנים אישר לגביה כי היא בעלת חשיבות לאומית או מחוזית שפורסמה הודעה על הכנתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 77|סעיף 77}}, או שהיא מסוג התכניות ששר הפנים קבע כי הן בעלות חשיבות כאמור.
{{ח:תת|(ח)}} לא תדון ולא תאשר ועדה מקומית תכנית שבסמכותה אם היא אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} היא חלה בתחומה של תכנית כאמור בסעיף קטן (ז), שאינה תכנית נושאית ואשר הוועדה המחוזית פרסמה הודעה על הכנתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 77|סעיף 77}}, או הפקידה אותה, וההליכים לגביה טרם הסתיימו, אלא אם כן קבעה הוועדה המחוזית אחרת או בתנאים שקבעה; לעניין פסקה זו, ”תכנית נושאית“ – תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת החלה על כל שטח מרחב התכנון המקומי, או על כל שטח הרשות המקומית או היישוב או על חלק משמעותי מהם, והמאפשרת להוסיף, בלי צורך באישורה של תכנית נוספת, שטח כולל מותר לבנייה או להוסיף שימוש על השימושים המותרים בתכנית, והכול בלי שהיא קובעת את מיקומם בתשריט התכנית;
{{ח:תתת|(2)}} היא משנה תכנית שאישרה הוועדה המחוזית כאמור בסעיף קטן (ז)(1), המייעדת קרקע לצורכי ציבור, לדרך או לתשתית כמשמעותם באותו סעיף קטן, אלא אם כן מתקיימים כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} אין בה שינוי של ייעוד הקרקע מצורכי הציבור, מהדרך או מהתשתית לייעוד אחר או צמצום השטח שיועד כאמור;
{{ח:תתתת|(ב)}} אין בה הקטנה של השטח הכולל המותר לבנייה או צמצום מגבלות הנובעות מקיומה של הדרך או של התשתית כאמור;
{{ח:תתתת|(ג)}} היא אינה קובעת תנאים נוספים להיתר או לשימוש שיש בהם משום הכבדה של ממש על הבנייה על פי התכנית האמורה;
{{ח:תתת|(3)}} היא משנה תכנית שאישרה הוועדה המחוזית כאמור בסעיף קטן (ז)(2), אלא אם כן אין בה הקטנה של מספר יחידות הדיור שנקבעו בתכנית כאמור או קביעת תנאים נוספים להיתר או לשימוש שיש בהם משום הכבדה של ממש על הבנייה על פי התכנית האמורה;
{{ח:תתת|(4)}} היא משנה תכנית כאמור בסעיף קטן (ז)(3) או (6) שאישרה הוועדה המחוזית ושנקבע בה כי אין לשנותה בתכנית בסמכות ועדה מקומית.
{{ח:תת|(ט)}} הוראות סעיף זה אינן גורעות מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 129|סעיפים 129 עד 131}} {{ח:פנימי|סעיף 147|וסעיף 147}}.

{{ח:סעיף|62א1|תכנית כוללנית – מעקב אחר יישום ודיווח|תיקון: תשס״ו־2, תשע״ד־2}}
{{ח:ת}} ועדה מקומית עצמאית או ועדה מקומית עצמאית מיוחדת שבמרחב התכנון שבתחומה אושרה תכנית כוללנית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 62א|בסעיף 62א(ג)}}, תעקוב אחר יישום התכניות שאושרו על ידיה לפי {{ח:פנימי|סעיף 62א|סעיף 62א}}, ותדווח לועדה המחוזית, לפי דרישתה ולפחות אחת לשנה, על תוצאות המעקב כאמור, ובין השאר על אלה:
{{ח:תת|(1)}} אופן מימושה של התכנית הכוללנית, כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 62א|בסעיף 62א(ג)}}, באמצעות תכניות שבסמכותה של הועדה המקומית לפי {{ח:פנימי|סעיף 62א|הסעיף האמור}};
{{ח:תת|(2)}} מימוש התחזיות ששימשו להכנת התכנית הכוללנית האמורה בפסקה (1).

{{ח:סעיף|62א2|תכנית בסמכות ועדה מחוזית שהוראות {{ח:פנימי|תוספת 6|התוספת השישית}} חלות עליה|תיקון: תשע״ח־3}}
{{ח:תת|(א)}} ועדה מחוזית רשאית לקבוע בתכנית שבסמכותה שטח כולל המותר לבנייה, שיחולו עליו הוראות {{ח:פנימי|תוספת 6|התוספת השישית}} (בסעיף זה – שטח מוגדל), ובלבד שהתקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} השטח המוגדל הוא מעבר לשטח הכולל המותר לבנייה למגורים שהוועדה המחוזית היתה מאשרת בתכנית אילו לא חלו על שטח כאמור הוראות {{ח:פנימי|תוספת 6|התוספת השישית}}; הוועדה המחוזית תנמק בהחלטה על הפקדת תכנית ובהחלטה על אישורה את קביעתה בדבר השטח הכולל המותר לבנייה למגורים שהיתה מאשרת אילו לא היה נקבע שטח מוגדל באותה תכנית;
{{ח:תתת|(2)}} התכנית תקבע את שיעור השטח המוגדל מתוך השטח הכולל המותר לבנייה למגורים בתחום התכנית;
{{ח:תתת|(3)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 63ג|סעיף 63ג}}.
{{ח:תת|(ב)}} הוועדה המחוזית לא תחליט על הפקדת תכנית לפי סעיף זה אלא לאחר שהיועץ המקצועי לוועדה שהוסמך לפי הוראות סעיף קטן (ד) הגיש לה חוות דעת לעניין הוראות תכנית לפי סעיף זה, לרבות שיעור יחידות הדיור שנקבע בתכנית שהן יחידות לדיור בהישג יד, ישימות התכנית ואמצעים שיבטיחו את יעילותה, ובכלל זה לעניין מיקום יחידות הדיור שהן לדיור בהישג יד באגפים או בניינים שונים; ואולם הוועדה המחוזית רשאית להחליט על הפקדת התכנית אף בלא חוות הדעת אם היועץ המקצועי לוועדה לא הגיש את חוות הדעת שבעה ימים לפחות לפני הדיון בהפקדת התכנית.
{{ח:תת|(ג)}} עם הגשת תכנית הכוללת הוראות לפי סעיף זה, תבקש הוועדה המחוזית מהיועץ המקצועי לוועדה חוות דעת כאמור בסעיף קטן (ב); הוגשה תכנית שלא כוללת הוראות כאמור, רשאים מתכנן המחוז או הוועדה המחוזית לבקש מהיועץ המקצועי לוועדה חוות דעת כאמור, ובלבד שהפנייה ליועץ תיעשה 30 ימים לפחות לפני הדיון בהפקדת התכנית.
{{ח:תת|(ד)}} שר האוצר יסמיך מקרב עובדי משרדו או מקרב עובדי חברה ממשלתית העוסקת בתחום הדיור להשכרה יועץ מקצועי לוועדה לעניין תכניות לפי סעיף זה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|סמכות שר האוצר הועברה לשר הפנים (י״פ תש״ף, 6344).}}
{{ח:תת|(ה)}} הוועדה המחוזית לא תחליט על הפקדת תכנית לפי סעיף זה אלא לאחר שנתנה הזדמנות לרשות המקומית שהתכנית בתחומה להביא לפני הוועדה את עמדתה ושקלה את העמדה האמורה.

{{ח:סעיף|62ב|בדיקה תכנונית מוקדמת|תיקון: תשנ״ה־4, תשס״ח־5}}
{{ח:תת|(א)}} הועדה המחוזית תדון בתכנית שבסמכותה לאחר שנבדקה בדיקה תכנונית מוקדמת בידי מתכנן המחוז או מי שהוא הסמיך לכך; מתכנן המחוז יסיים את בדיקת התכנית וימסור בכתב את הערותיו בתוך שלושים ימים מיום שהתכנית הועברה לועדה המחוזית לפי {{ח:פנימי|סעיף 62|סעיף 62(ב) או (ג)}}.
{{ח:תת|(ב)}} מצא מתכנן המחוז כי התכנית שהוגשה אינה ערוכה בהתאם להוראות החוק והתקנות או לדרישות מוסד התכנון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 85|בסעיף 85}}, יחזירה למגיש התכנית, בצירוף הערותיו, על מנת שיתקנה, ויודיע על כך למהנדס הועדה המקומית; הוחזרה תכנית יערוך מתכנן המחוז בדיקה תכנונית מוקדמת נוספת תוך שלושים ימים ממועד הגשת התכנית המתוקנת.
{{ח:תת|(ג)}} מתכנן המחוז רשאי להיוועץ עם נציגי השרים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7}}, ועם יתר חברי הועדה המחוזית; התכנית תהיה פתוחה לעיון כל חברי הועדה; חברי הועדה יהיו רשאים להגיש הערותיהם לגבי התכנית תוך הזמן שקבע מתכנן המחוז, בהודעה לחברי הועדה.
{{ח:תת|(ד)}} מתכנן המחוז רשאי לקבל חוות דעת מכל גורם מקצועי כפי שימצא לנכון; קיבל חוות דעת כאמור יצרפה להמלצתו; שוכנע יושב ראש הועדה המחוזית כי עקב הכנת חוות דעת לא יסיים מתכנן המחוז את בדיקתו בתוך שלושים הימים, כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא להאריך את המועד להגשת הערות מתכנן המחוז בשלושים ימים נוספים; הארכת מועד לפי סעיף קטן זה אינה באה להוסיף על המועדים המצויינים {{ח:פנימי|סעיף 85|בסעיף 85(ב)(1)}}.
{{ח:תת|(ה)}} הוראות סעיף זה יחולו, בשינויים המחויבים, גם על בדיקה תכנונית מוקדמת של תכנית שבסמכות הועדה המקומית לפי {{ח:פנימי|סעיף 62א|סעיף 62א}}, על ידי מהנדס הועדה המקומית.

{{ח:סעיף|63|הוראות בתכנית מיתאר מקומית|תיקון: תשמ״ב, תשנ״ה־4, תשע״ז־7}}
{{ח:ת}} מגיש התכנית רשאי לקבוע בתכנית מיתאר מקומית, תוך שמירה על הייעוד החקלאי של קרקעות המתאימות לכך, הוראה בכל ענין שיכול להיות נושא לתכנית מפורטת וכן בענינים אלה:
{{ח:תת|(1)}} תחימת שטחים ותנאי שימוש בקרקע ובבנינים בתוך כל שטח, ובכלל זה קביעת –
{{ח:תתת|[א]}} שטחי קרקע או בנינים שאין להשתמש בהם למטרה פלונית או שאין להשתמש בהם אלא למטרה פלונית;
{{ח:תתת|[ב]}} מקומות למזבלות ולהרחקת אשפה, זבל ופסולת ולניצולם;
{{ח:תתת|[ג]}} רשת ומיתקנים לאספקת מים, חשמל, שירות בזק ושירותים אחרים כיוצא באלה;
{{ח:תתת|[ד]}} קרקע לשטחים פתוחים – בין ברשות הרבים ובין ברשות היחיד – וקרקעות המיועדות להשתמר כטבען;
{{ח:תתת|[ה]}} קרקע בשביל שדות תעופה, נמלים, תחנות רכבת, תחנות אוטובוסים, שווקים, בתי מטבחיים או שירותים ציבוריים אחרים;
{{ח:תתת|[ו]}} קרקע לבתי קברות, לרבות הפסקת השימוש בבתי קברות קיימים;
{{ח:תתת|[ז]}} קרקע שמותר בה לחצוב אבנים או לכרות עפר או חול או לייצר חצץ, התנאים שבהם יבוצעו פעולות אלה, וכן קרקע שבה אסור לבצע פעולות אלה;
{{ח:תתת|[ח]}} איסורים, הגבלות או תנאים לפרסומת בקרקעות או בבנינים;
{{ח:תת|(2)}} התווייתן של דרכים חדשות, וכן הטייתן, הרחבתן, שינוין וביטולן של דרכים קיימות;
{{ח:תת|(3)}} מירווחים וקווים, בדרכים, שמעבר להם לא יבלוט בנין;
{{ח:תת|(4)}} תנאים או הגבלות בדבר גודל השטח שמותר להקים עליו בנין, בדבר המירווח מסביב לכל בנין ובדבר גבהו, בטיחותו או לטיבו של בנין בכל אזור או מקום מסויים;
{{ח:תת|(5)}} צפיפות הבניה המותרת;
{{ח:תת|(6)}} תנאים או דרכים לביצוע תכנית שיכון;
{{ח:תת|(7)}} תנאים למתן הקלות מהוראות התכנית בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 147|סעיפים 147 עד 153}};
{{ח:תת|(8)}} חיוב בעלי קרקע או בנין, או בעלי זכות בהם, להעניק לציבור, או לבעלי קרקע או בנין גובלים, או לבעלי זכות בהם, או לרשות מקומית, או לרשות הפועלת על פי דין, זכות מעבר או את הזכות להעביר בקרקע או בבנין מי ניקוז או ביוב, צינורות להספקת מים או תעלות מים עליונים, רשת ומיתקנים להספקת חשמל, נפט, דלק, גז, ותקשורת ולהתקין בקרקע עוגני קרקע זמניים, וקביעת התנאים להענקת זכות כאמור;
{{ח:תת|(9)}} הדרכים או השטחים הציבוריים שיש להקנותם למדינה או לרשות מקומית ושיירשמו על שמם, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 26|בסעיף 26}};
{{ח:תת|(10)}} השלבים שבהם יבוצעו הוראות שונות שבתכנית.

{{ח:סעיף|63א|מעונות לחוסים|תיקון: תשנ״ה־3, תשס״ב־5, תשע״ה, תשפ״ד־8, תשפ״ה־2}}
{{ח:תת|(א)}} יועדה בתכנית מיתאר או בתכנית מפורטת קרקע למטרת מגורים, יראו ייעוד כאמור כאילו הוא כולל גם היתר למגורי חוסים שמשרד העבודה והרווחה אישר להם לגור במעון, למגורי מתמודדי נפש שמשרד הבריאות אישר להם לגור במסגרת מגורים עצמאית או מוגנת, או לבית מאזן, ובלבד שבבנין מגורים מאוכלס לא יגורו יותר מששה חוסים; הגבלה זו לא תחול לגבי בנין מגורים שאינו מאוכלס; אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכותה של ועדה מקומית לכלול בתכנית מיתאר או בתכנית מפורטת, קרקע שיועדה בתכניות כאמור למטרת מוסדות, מעונות או טיפול בנזקקים, בכל מספר שהוא.
{{ח:תת|(א1)}} שר הפנים רשאי, באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 5|התוספת החמישית}} בהתאם לרשימת סוגי הדיור הכלולים {{ח:חיצוני|חוק שיקום מתמודדי נפש בקהילה#תוספת פרט ב|בסעיף {{ח:הערה|(}}1{{ח:הערה|)}} לחלק ב׳: תחום הדיור, שבתוספת לחוק שיקום מתמודדי נפש בקהילה}}.
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בית מאזן“ – מסגרת טיפולית למתמודדי נפש בקהילה הפועלת לפי אישור משרד הבריאות לעניין מסגרות מסוג זה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מעון“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מעונות|בחוק הפיקוח על מעונות, התשכ״ה–1965}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוסים“ – כמשמעותם בהגדרת מעון;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק שיקום מתמודדי נפש בקהילה“ – {{ח:חיצוני|חוק שיקום מתמודדי נפש בקהילה|חוק שיקום מתמודדי נפש בקהילה, התש״ס–2000}} {{ח:הערה|(במקור ההגדרה נכתבה הפוך)}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מסגרת מגורים עצמאית או מוגנת של סוגי דיור“ – סוגי דיור כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 5|בתוספת החמישית}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מתמודד נפש“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שיקום מתמודדי נפש בקהילה|בחוק שיקום מתמודדי נפש בקהילה}}.

{{ח:סעיף|63ב|הכללת דירות קטנות בתכנית למגורים|תיקון: תשע״ד־2, תשע״ה, תשע״ו־9, תשפ״ה־8}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”דירות קטנות“ – דירות ששטח הבנייה הכולל שלהן לא עולה על 80 מ״ר.
{{ח:תת|(ב)}} יועדה קרקע בתכנית למגורים, ומתקיימים בה כל אלה, תקבע התכנית כי לפחות 20% מיחידות הדיור הכלולות בה יהיו דירות קטנות:
{{ח:תתת|(1)}} התכנית כוללת 100 יחידות דיור חדשות לפחות או שהיא תכנית להתחדשות עירונית;
{{ח:תתת|(2)}} צפיפות הבנייה בתכנית היא שבע יחידות דיור לדונם לפחות.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), מוסד תכנון רשאי, בהחלטה מנומקת, לאשר תכנית אף אם מספר יחידות הדיור הקטנות הכלולות בה קטן מ־20%, אם נוכח שמתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מאפייני הבינוי בתחום התכנית או מאפייניה המיוחדים האחרים, מצדיקים שלא לכלול בה מספר דירות קטנות כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} נוכח מאפייני היישוב שבתחומו נכלל שטח התכנית, לרבות מאפייני האוכלוסייה או קיומו של מלאי מספיק של דירות קטנות, אין צורך או הצדקה לייעד קרקע לדירות קטנות.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות שנקבעו בתכנית לפי סעיף קטן (ב) לא ישונו, בין בתכנית ובין בדרך של הקלה, אלא אם כן חלפו שבע שנים מיום תחילתה של התכנית שבה נקבעו או אם התקיימו התנאים שבסעיף קטן (ג) במהלך התקופה האמורה.

{{ח:סעיף|63ג|דיור בהישג יד|תיקון: תשע״ח־3, תשע״ח־9}}
{{ח:תת|(א)}} נקבע בתכנית לפי {{ח:פנימי|סעיף 62א|סעיף 62א(א)(14)}}, {{ח:פנימי|סעיף 62א|62א(א1)(2) או (14)(א)(2)}} {{ח:פנימי|סעיף 62א2|או 62א2}}, כי יחידות דיור בתחומה יהיו לדיור בהישג יד וכי יחולו עליהן הוראות {{ח:פנימי|תוספת 6|התוספת השישית}} יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} התכנית תקבע כי לכל הפחות 25% מסך יחידות הדיור האמורות יהיו יחידות דיור להשכרה במחיר מופחת וכי השטח הכולל המותר לבנייה של יחידות הדיור להשכרה במחיר מופחת לא יפחת מ־20% מהשטח הכולל המותר לבנייה של יחידות הדיור לדיור בהישג יד;
{{ח:תתת|(2)}} התכנית תקבע כי הוראות התכנית לגבי יחידות הדיור שהוספו בה, שהוחלו עליהן הוראות {{ח:פנימי|תוספת 6|התוספת השישית}} ושבנייתן לא מומשה, יפקעו בתום חמש שנים מיום אישור התכנית; מוסד התכנון המוסמך לאשר את התכנית רשאי להאריך את התקופה האמורה בתקופה אחת נוספת שלא תעלה על חמש שנים; לעניין זה, ”מימוש“ – הגשת בקשה להיתר;
{{ח:תתת|(3)}} מומשה הבנייה של חלק מיחידות הדיור לדיור בהישג יד, יהיו שיעור יחידות הדיור להשכרה במחיר מופחת מתוך סך יחידות הדיור לדיור בהישג יד שבנייתן מומשה ושיעור השטח הכולל המותר לבנייה של יחידות דיור להשכרה במחיר מופחת מתוך השטח הכולל המותר לבנייה של יחידות לדיור בהישג יד שבנייתן מומשה, בהתאם לשיעורים שנקבעו בתכנית לפי הוראות סעיף זה;
{{ח:תתת|(4)}} לא ייכללו בתכנית הוראות המתנות את מימושם של כל עבודה או שימוש המותרים לפיה, במימוש יחידות הדיור לדיור בהישג יד שהוספו בתכנית, כולן או חלקן; ואולם ניתן לקבוע בה כי מימוש הוראות שהן נדרשות בשל אותן יחידות דיור יהיה תנאי למימושן.
{{ח:תת|(ב)}} קבע מוסד התכנון בתכנית שיעורים גבוהים מהשיעורים האמורים בסעיף קטן (א)(1), ינמק את החלטתו.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א)(1), מוסד התכנון רשאי, בהחלטה מנומקת, לאשר תכנית הכוללת יחידות דיור לדיור בהישג יד להשכרה במחיר מופחת בשיעורים נמוכים מהשיעורים האמורים באותו סעיף קטן, אם נוכח, לפי חוות דעתו של מי ששר האוצר הסמיך מקרב עובדי משרדו או מקרב עובדי חברה ממשלתית העוסקת בתחום הדיור להשכרה, כי מתקיים אחד מאלה:
{{ח:תת}} {{ח:הערה|סמכות שר האוצר הועברה לשר הפנים (י״פ תש״ף, 6344).}}
{{ח:תתת|(1)}} נוכח מאפייני היישוב או היצע יחידות הדיור לדיור בהישג יד ברשות המקומית שבתחומה נכלל שטח התכנית אין הצדקה לקביעת שיעורים כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} קביעת השיעורים כאמור בסעיף קטן (א)(1) תביא לכך שאי־אפשר יהיה ליישם את התכנית.
{{ח:תת|(ד)}} חוות דעת כאמור בסעיף קטן (ג) תוגש למוסד התכנון בתוך 14 ימים מיום שהתבקשה על ידי מוסד התכנון; לא הוגשה חוות הדעת במועד האמור, רשאי מוסד התכנון לאשר תכנית כאמור בסעיף קטן (ג) אף בלא חוות הדעת.
{{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה, ”דיור בהישג יד“ ו”השכרה במחיר מופחת“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|תוספת 6|בתוספת השישית}}.

{{ח:סעיף|64|חיוב להכין תכנית ולבצע תכניות שאושרו|תיקון: תשנ״ה־4, תשע״ו־9, תשפ״ב־14}}
{{ח:תת|(א)}} מצאה ועדה מחוזית כי יש צורך להכין תכנית בתחום מרחב תכנון מקומי, תורה לועדה המקומית להכין תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת לפי הענין, ולהגישה תוך המועד שתקבע; הועדה המחוזית רשאית להורות לועדה המקומית אלו נושאים יש לכלול בתכנית וכן להורות לה לבצע תכנית שאושרה; הוראה זו באה להוסיף על סמכות הועדה המחוזית לפי {{ח:פנימי|סעיף 28|סעיף 28}}.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} ועדה מקומית תכין תכנית כוללת להתחדשות עירונית כמשמעותה בפסקה (2) בתחום מרחב התכנון שלה ותגישה לוועדה המחוזית, ביוזמתה או אם מצאה הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית כי יש צורך להכין תכנית כאמור בתחום אותו מרחב תכנון; מצאה הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית כאמור, תודיע על כך לוועדה המקומית; הוועדה המקומית תכין תכנית כאמור, ותגישה לוועדה המחוזית בתוך 18 חודשים מיום ההודעה כאמור.
{{ח:תתת|(2)}} תכנית כוללת להתחדשות עירונית תהיה תכנית מיתאר מקומית החלה על כל שטח מרחב התכנון המקומי או על כל שטח היישוב שהתכנית חלה בתחומו, הכוללת הוראות לעניין מתחמים ואזורים להתחדשות עירונית והוראות לעניין חיזוק מבנים מפני רעידות אדמה, ובכלל זה כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} דרכים למימוש התחדשות עירונית באזורים ובמתחמים שונים, לרבות קביעת אזורים לתכנון מתחמי לפינוי ובינוי וכן קביעת אזורים להתחדשות עירונית בדרך של חיזוק, חיזוק ועיבוי או הריסה ובנייה מחדש, ויכול שייקבעו לגבי אזור או מתחם כמה דרכים להתחדשות עירונית; לעניין זה, ”תכנון מתחמי“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 70ז|בסעיף 70ז}};
{{ח:תתתת|(ב)}} לגבי אזורים שבהם נקבעה התחדשות עירונית כאמור בפסקת משנה (א) –
{{ח:תתתתת|(1)}} קביעת הוראות ותנאים למימוש התחדשות עירונית, ובכלל זה קביעת הנחיות בדבר שטחי קרקע מזעריים שיש לייעד לתחבורה, לחניה, לביוב ולתשתיות, לרבות התוויית הדרכים העיקריות בתחומה;
{{ח:תתתתת|(2)}} קביעת שטחי קרקע המיועדים לשטחים פתוחים ולצורכי ציבור או קביעת הנחיות בדבר שטחים שיש לייעד לצרכים אלה, לגבי ייעודי הקרקע השונים שנקבעו בה; לעניין פסקת משנה זו, ”צורכי ציבור“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 188|בסעיף 188(ב)}};
{{ח:תתתתת|(3)}} קביעת ייעודי הקרקע והשימושים המותרים בכל אחד מהייעודים, קביעת השטח הכולל המותר לבנייה מעל הקרקע בכל ייעוד או בכלל הייעודים לרבות גובה המבנים, מספר הקומות ומספר יחידות הדיור.
{{ח:תתת|(3)}} תכנית כוללת להתחדשות עירונית כאמור בסעיף קטן זה יכול שתאפשר הוצאת היתר מכוחה בלא צורך באישור תכנית נוספת טרם מתן ההיתר ובלבד שנקבעו הוראות בעניינים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 145|בסעיף 145(ז)}} בתכנית אחרת; בתכנית כוללת להתחדשות עירונית לא ייקבעו הוראות בעניינים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 145|בסעיף האמור}} לגבי מגרשים מסוימים.
{{ח:תתת|(4)}} שר הפנים, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות בעניינים נוספים שיש או אין לכלול במסגרת תכנית כוללת להתחדשות עירונית כאמור בסעיף קטן זה.

{{ח:סעיף|65||תיקון: תשנ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3||{{ח:הערה|(כותרת נמחקה)}}|תיקון: תשפ״ב־14}}

{{ח:סעיף|66||תיקון: תשנ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|67||תיקון: תשל״ג, תשנ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|68||תיקון: תשנ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|69|הוראות תכנית מפורטת|תיקון: תשכ״ה, תשמ״ב, תש״ן, תשע״ט, תשפ״ב־8}}
{{ח:תת|(א)}} כל עוד אין הוראות מתאימות בתכנית מיתאר, מותר לקבוע בתכנית מפורטת הוראות לכל ענין שיכול להיות נושא לתכנית מיתאר מקומית לפי {{ח:פנימי|סעיף 63|סעיף 63}}, וכן מותר לקבוע בה הוראות בענינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} חלוקת קרקעות למגרשים או לאתרי־בניה, צורתם ואורך חזיתם;
{{ח:תתת|(1א)}} הוראות בדבר מגרש תלת־ממדי, ובלבד שמתקיימים כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} אין מניעה לרשום את המגרש כחלקה תלת־ממדית לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#סעיף 14ז|סעיף 14ז לחוק המקרקעין, התשכ״ט–1969}};
{{ח:תתתת|(ב)}} גבולות המגרש התלת־ממדי ייקבעו בתכנית בהתאם להוראות שיקבע השר בתקנות;
{{ח:תתתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (רישום מגרש תלת-ממדי)|תקנות התכנון והבנייה (רישום מגרש תלת־ממדי), התש״ף–2020}}.}}
{{ח:תתתת|(ג)}} אם התכנית בתחום המגרש התלת־ממדי כוללת שימושים שאינם שימושים לצורכי ציבור, התכנית לא תהיה בסמכות ועדה מקומית; שר המשפטים, בהסכמת השר ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע בצו כי תכנית הכוללת שימושים שאינם שימושים לצורכי ציבור תהיה בסמכות ועדה מקומית, ועדה מקומית עצמאית או ועדה מקומית עצמאית מיוחדת; לעניין זה, ”צורכי ציבור“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 188|בסעיף 188(ב)}};
{{ח:תתתת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו התכנון והבנייה (תוכניות ותשריטים של מגרש תלת-ממדי)|צו התכנון והבנייה (תוכניות ותשריטים של מגרש תלת־ממדי), התשפ״ד–2024}}.}}
{{ח:תתת|(2)}} ייעוד קרקעות לדרכים, שטחים פתוחים, גנים, בתי־ספר, מרכזת טלפונים, מיתקן לחלוקת דברי דואר, מקומות לצרכי דת, סעד, בריאות, תרבות, מיקהל, נופש, ספורט ושטחי חניה, מקלטים ומחסנים {{ח:הערה|[צ״ל: ומחסים]}} ציבוריים או לצרכי ציבור אחרים;
{{ח:תתת|(3)}} מקומות חניה באתרים שלידם מתרכזים כלי רכב ממונעים;
{{ח:תתת|(4)}} מיקום בנינים הנועדים לצרכים מיוחדים ותחימת שטחים שבהם יחולו הגבלות מיוחדות;
{{ח:תתת|(5)}} שמירה על מקומות, מבנים ודברים אחרים שיש להם חשיבות לאומית, דתית, היסטורית, ארכיאולוגית, מדעית או אסתיטית;
{{ח:תתת|(6)}} הריסתם ושיקומם של בנינים רעועים המהווים סכנה לנפש או שאינם ראויים לדיור מטעמי בריאות;
{{ח:תתת|(7)}} שיקומם של בנינים בשטחים מאוכלסים ביתר או בנויים בצפיפות יתר ושל שטחים שכל בניה נוספת בהם עלולה, לדעת הועדה המקומית, להביא לידי צפיפות יתירה של האוכלוסיה או של הבנינים, וקביעת תנאים מיוחדים להיתרי בניה בשטחים אלה;
{{ח:תתת|(8)}} הקצאת קרקע לבעל קרקע או לבעל זכות בקרקע שזכויותיו נפגעו אגב ביצועה של התכנית;
{{ח:תתת|(9)}} מיקומם של בנינים, נפחם, גבהם, צורתם ומראם החיצוני;
{{ח:תתת|(10)}} נטיעת עצים והתקנת ספסלים ואבזרים כיוצא בהם בדרכים ובשטחים פתוחים;
{{ח:תתת|(11)}} מספר הבנינים שמותר להקים על מגרש, מספר הדירות בכל בנין ומספר החדרים בבנין או בדירה;
{{ח:תתת|(12)}} הוצאות התכנית לרבות הוצאות עריכתה וביצועה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), שר הפנים, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת –
{{ח:תתת|(1)}} יקבע בתקנות עניינים שלגביהם לא ייקבעו הוראות בתכנית מפורטת אשר ניתן להוציא מכוחה היתר בנייה בלא צורך באישורו של מוסד תכנון שאינו רשות רישוי;
{{ח:תתת|(2)}} רשאי לקבוע הוראות ולפיהן לא ייכללו בתכנית כאמור בסעיף קטן (א), מסמכים שאינם מחייבים.

{{ח:סעיף|70|התאמת מגרשים}}
{{ח:תת|(א)}} היו בתחום תכנית מפורטת קרקעות שאינן תואמות את תנאי התכנית בדבר השטח או הצורה של מגרשים, מותר לקבוע בתכנית מפורטת הוראות –
{{ח:תתת|(1)}} המאפשרות להקנות לבעל קרקע כאמור, לפי דרישתו, קרקע הגובלת עם הקרקע שלו (להלן – קרקע משלימה), בתנאי שהדבר דרוש כדי שהקרקע שלו יחד עם הקרקע המשלימה תתאם את תנאי התכנית בדבר שטחם וצורתם של מגרשים וכן בתנאי שיתרת הקרקע הגובלת תתאם תנאים אלה;
{{ח:תתת|(2)}} המסדירות את דרכי ההקניה של הקרקע המשלימה ואת רישום ההקניה בפנקס המקרקעין, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ג סימן ז|סימן ז׳}}, בשינויים המחוייבים, ובהתאם לתקנות.
{{ח:תת|(ב)}} מקבל הקרקע המשלימה ישלם לבעלה הקודם את שוויה של הקרקע המשלימה וכן יפצה אותו על כל נזק שנגרם ליתרת הקרקע הגובלת כתוצאה מההפרדה.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”בעל“ – למעט שוכר.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ד|סימן ד׳: תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה|תיקון: תשפ״ב־14}}

{{ח:סעיף|70א|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק ג סימן ד|סימן ד׳}}|תיקון: תשפ״ב־14}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ג סימן ד|בפרק {{ח:הערה|[צ״ל: בסימן]}} זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבנה הטעון חיזוק“ – בניין הנמצא במגרש המיועד לפי תכנית גם למגורים, ש־70% לפחות משטח הבנייה הכולל הקיים שלו משמש כדין למגורים, ובכלל זה לשטחי שירות למגורים, ושמתקיימים בו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מתקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} ניתן היתר לבנייתו לפני יום י״ב בטבת התש״ם (1 בינואר 1980);
{{ח:תתתת|(ב)}} ניתן היתר לבנייתו בין יום י״ב בטבת התש״ם (1 בינואר 1980) ליום ז׳ בטבת התשמ״ה (31 בדצמבר 1984), וניתנה חוות דעת מהנדס מבנים כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 266ג1|בסעיף 266ג1}} כי לא נבנה בהתאם לתקן לעמידות מבנים ברעידות אדמה כנוסחו במועד מתן ההיתר;
{{ח:תתת|(2)}} לא בוצעו בו, לפי היתר, עבודות לחיזוק המבנה לפי תקן לעמידות מבנים ברעידות אדמה כנוסחו במועד מתן ההיתר;
{{ח:תתת|(3)}} הוא בן שתי קומות מעל פני הקרקע לפחות, ויש בו ארבע יחידות דיור שנבנו לפי היתר לפחות; לעניין זה, תובא בחשבון קומת עמודים, אך לא תובא בחשבון קומה עליונה ששטחה פחות ממחצית שטחה של הקומה שמתחתיה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה“ – תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה באחד המסלולים האלה: הריסה ובנייה מחדש, הריסה והוספת שטחי בנייה במגרש אחר, חיזוק או חיזוק והוספת שטחי בנייה במגרש אחר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול הריסה ובנייה מחדש“ – תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת, החלה על מגרש שבו נמצא מבנה הטעון חיזוק, שנקבע בה כי יהיה ניתן לממשה רק בכפוף להריסת המבנה כולו ובנייתו מחדש;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול הריסה והוספת שטחי בנייה במגרש אחר“ – תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת, החלה על מגרש שבו נמצא מבנה הטעון חיזוק וכן על מגרש אחר שלא נמצא בו מבנה הטעון חיזוק, שנקבע בה כי יהיה ניתן לממשה במגרש האחר רק בכפוף להריסת המבנה כולו ובנייתו מחדש;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול חיזוק“ – תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת, החלה על מגרש שבו נמצא מבנה הטעון חיזוק, שנקבע בה כי יהיה ניתן לממשה רק בכפוף לחיזוק המבנה כולו לפי תקן לעמידות מבנים ברעידות אדמה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול חיזוק והוספת שטחי בנייה במגרש אחר“ – תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת, החלה על מגרש שבו נמצא מבנה הטעון חיזוק וכן על מגרש אחר שלא נמצא בו מבנה הטעון חיזוק, שנקבע בה כי יהיה ניתן לממשה, במגרש האחר, רק בכפוף לחיזוק המבנה כולו, לפי תקן לעמידות מבנים ברעידות אדמה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעודת גמר“ – אישור שנתנה הרשות המאשרת לפי {{ח:פנימי|סעיף 157א|סעיף 157א}} לאחר ששוכנעה כי מתקיים האמור {{ח:פנימי|סעיף 157א|בסעיף קטן (ה1) של אותו סעיף}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקן לעמידות מבנים ברעידות אדמה“ – ת״י 413 – תכן עמידות מבנים ברעידות אדמה, כנוסחו מעת לעת; הוראות התקן יפורסמו באתר האינטרנט של מינהל התכנון.

{{ח:סעיף|70ב|תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול הריסה ובנייה מחדש|תיקון: תשפ״ב־14}}
{{ח:תת|(א)}} בתכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול הריסה ובנייה מחדש רשאית הוועדה המקומית לכלול אחד או יותר מהנושאים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה במגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק (בסעיף זה – המגרש), מעל פני הקרקע, ובלבד שהשטח הכולל המותר לבנייה במגרש אחרי הגדלתו לפי פסקה זו ולפי כל תכנית, מעל פני הקרקע, לא יעלה על 400% משטח הבנייה הכולל הקיים של המבנה הטעון חיזוק, מעל פני הקרקע (בסעיף זה – שיעור הגדלת השטח הכולל); לעניין פסקה זו –
{{ח:תתתת|(א)}} שטח הבנייה לשם בניית מרחב מוגן ייכלל במסגרת ההגדלה של השטח הכולל המותר לבנייה;
{{ח:תתתת|(ב)}} בחישוב שטח הבנייה הכולל הקיים של המבנה הטעון חיזוק לא תובא בחשבון תוספת בנייה למבנה שניתן היתר לבנייתה אחרי יום ט׳ באייר התשס״ה (18 במאי 2005);
{{ח:תתת|(2)}} הוספת שטחי שירות לשטחים למטרות עיקריות המותרים לבנייה במגרש לפי תכנית, ובלבד שמתקיימים כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} שטחי השירות נועדו לשרת את השטחים למטרות עיקריות לפי התכנית והם יהיו בקומות תת־קרקעיות;
{{ח:תתתת|(ב)}} סך שטחי השירות אחרי ההוספה לפי פסקה זו ולפי כל תכנית, לא יעלה על פי שלושה משטח המגרש;
{{ח:תתת|(3)}} הוספת שימושים נוספים לצורכי ציבור במגרש וכן הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה לשם השימושים הנוספים כאמור, נוסף על ההגדלה לפי פסקאות (1) ו־(2), ובלבד שהשטח הכולל המותר לבנייה לשם השימושים הנוספים כאמור לא יעלה על 10% מסך השטח הכולל המותר לבנייה במגרש, מעל פני הקרקע, לאחר הגדלתו לפי הפסקאות האמורות; בפסקה זו, ”צורכי ציבור“ – גן ילדים לרבות מעון יום לגיל הרך, בית תפילה, מרפאה ומרכז קהילתי שכונתי וכן שימושים לצורכי חינוך, רווחה, דת ותרבות ומוסדות קהילתיים כפי שיקבע, בצו, שר הפנים; בצו כאמור רשאי שר הפנים לקבוע שימושים שונים למגרש אחד או לכמה מגרשים כמשמעותם בסעיף קטן (ג)(1);
{{ח:תתת|(4)}} קביעת הוראות לעניין חניה, אף בסטייה מהוראות לפי חוק זה, מתכנית מיתאר מקומית או מתכנית מפורטת לעניין חניה.
{{ח:תת|(ב)}} אושרה תכנית כאמור בסעיף קטן (א) –
{{ח:תתת|(1)}} לא תאושר לפי {{ח:פנימי|סעיף 62א|סעיף 62א(א) או (א1)}}, באותה תכנית או בתכנית אחרת, הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה במגרש, מעל פני הקרקע, מעבר לאמור בסעיף קטן (א)(1);
{{ח:תתת|(2)}} לא תאושר לפי {{ח:פנימי|סעיף 62א|סעיף 62א(א)}}, באותה תכנית או בתכנית אחרת, הוספת שטחי שירות מעבר לאמור בסעיף קטן (א)(2).
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א)(1) –
{{ח:תתת|(1)}} בתכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול הריסה ובנייה מחדש הכוללת לפחות שלושה מגרשים גובלים, שבכל אחד מהם נמצא מבנה הטעון חיזוק, ונקבע בה כי יהיה ניתן לממשה רק בדרך של הריסת כל המבנים האמורים ובנייתם מחדש והיא כוללת הוראות איחוד וחלוקה לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן ז|סימן ז׳}} לגבי אותם מגרשים לפחות, רשאית הוועדה המקומית לקבוע אחד או יותר מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} שיעור הגדלת השטח הכולל בכל המגרשים יהיה עד 500% משטח הבנייה הכולל הקיים, מעל פני הקרקע, של המבנים הטעונים חיזוק בכל המגרשים כאמור;
{{ח:תתתת|(ב)}} בשטח המגרשים כאמור – שינוי ייעוד לשטח ציבורי פתוח;
{{ח:תתת|(2)}} שר הפנים, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע בצו, בהתחשב בין השאר בערכי הקרקע במרחב התכנון ובמידת הסיכון להתרחשות רעידות אדמה, כי לעניין מרחב תכנון מקומי, כולו או חלקו, יחול אחד או יותר מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} שיעור הגדלת השטח הכולל במגרש יהיה עד 450%, 500% או 550%;
{{ח:תתתת|(ב)}} שטח הבנייה לשם בניית מרחב מוגן לא ייכלל במסגרת ההגדלה של השטח הכולל המותר לבנייה.

{{ח:סעיף|70ג|תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול הריסה והוספת שטחי בנייה במגרש אחר|תיקון: תשפ״ב־14}}
{{ח:תת|(א)}} בתכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול הריסה והוספת שטחי בנייה במגרש אחר רשאית הוועדה המקומית לכלול אחד או יותר מהנושאים האלה:
{{ח:תתת|(1)|(א)}} הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה במגרש שלא נמצא בו המבנה הטעון חיזוק (בסעיף זה – המגרש האחר), מעל פני הקרקע, ובלבד ששיעור ההגדלה במגרש האחר לא יעלה על 300% משטח הבנייה הכולל הקיים של המבנה הטעון חיזוק, מעל פני הקרקע, ויהיה ביחס סביר לעלויות לביצוע העבודות במבנה הטעון חיזוק כפי שיפורטו בתכנית; לעניין פסקת משנה זו יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 70ב|פסקאות משנה (א) ו־(ב) של סעיף 70ב(א)(1)}}; כללה התכנית כמה מגרשים שבהם מבנים הטעונים חיזוק או כמה מגרשים אחרים, לא יעלה שיעור הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה לפי פסקת משנה זו, בכל המגרשים האחרים יחד, על 300% משטח הבנייה הכולל הקיים, מעל פני הקרקע, של כל המבנים הטעונים חיזוק כאמור;
{{ח:תתתת|(ב)}} הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה במגרש האחר וכן הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה במגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק, ובלבד שמתקיימים כל אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} סך ההגדלה בשני המגרשים לא יעלה על השיעור האמור בפסקת משנה (א) ויחולו לעניין זה {{ח:פנימי|סעיף 70ב|פסקאות משנה (א) ו־(ב) של סעיף 70ב(א)(1)}};
{{ח:תתתתת|(2)}} במגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק שיעור השטח הכולל המותר לבנייה לאחר הגדלתו לפי פסקת משנה זו ולפי כל תכנית אחרת, מעל פני הקרקע, לא יעלה על 400% משטח הבנייה הכולל הקיים של המבנה הטעון חיזוק, מעל פני הקרקע, בניכוי השטח שהוגדל לפי פסקת משנה זו במגרש האחר;
{{ח:תתת|(2)}} הוספת שטחי שירות לשטחים למטרות עיקריות המותרים לבנייה, במגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק, לפי תכנית, ובלבד שמתקיימים כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} שטחי השירות נועדו לשרת את השטחים למטרות עיקריות לפי התכנית, והם יהיו בקומות תת־קרקעיות;
{{ח:תתתת|(ב)}} סך כל שטחי השירות אחרי ההוספה לפי פסקה זו ולפי כל תכנית, לא יעלה על פי שלושה משטח המגרש;
{{ח:תתת|(3)|(א)}} הוספת שימושים נוספים לצורכי ציבור במגרש האחר וכן הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה באותו מגרש לשם השימושים הנוספים כאמור, נוסף על ההגדלה לפי פסקה (1), ובלבד שהשטח הכולל המותר לבנייה לשם השימושים הנוספים כאמור, במגרש האחר, לא יעלה על 10% מסך השטח שנוסף לשטח הכולל המותר לבנייה לפי הפסקה האמורה באותו מגרש, מעל פני הקרקע; בפסקת משנה זו, ”צורכי ציבור“ – במגרש אחר שאין בו מבנה קיים – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 70ב|בסעיף 70ב(א)(3)}}, ובמגרש שיש בו מבנה קיים – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 70ד|בסעיף 70ד(א)(2)}};
{{ח:תתתת|(ב)}} הוספת שימושים לצורכי ציבור במגרש האחר ובמגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק וכן הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה באותם מגרשים לשם השימושים הנוספים כאמור, ובלבד ששיעור ההגדלה בשני המגרשים לא יעלה על השיעור האמור בפסקת משנה (א); בפסקת משנה זו, ”צורכי ציבור“ – במגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 70ב|בסעיף 70ב(א)(3)}}, ובמגרש אחר – כהגדרתם בפסקת משנה (א);
{{ח:תתת|(4)}} קביעת הוראות לעניין חניה במגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק אף בסטייה מהוראות לפי חוק זה, תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת לעניין חניה.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} אושרה לגבי המגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק, תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול הריסה ובנייה לפי {{ח:פנימי|סעיף 70ב|סעיף 70ב}}, לא תאושר תכנית לפי סעיף זה באותו מגרש, אלא אם כן התכנית שאושרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 70ב|אותו סעיף}} תבוטל או שייקבע בתכנית שתאושר לפי סעיף זה כי לא ניתן לממשה יחד עם התכנית שאושרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 70ב|סעיף 70ב}}.
{{ח:תתת|(2)}} אושרה לגבי המגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק תכנית לפי סעיף זה, לא תאושר תכנית לפי {{ח:פנימי|סעיף 70ב|סעיף 70ב}} לגבי אותו מגרש, אלא אם כן התכנית שאושרה תבוטל לפי סעיף זה או שייקבע בתכנית שתאושר לפי {{ח:פנימי|סעיף 70ב|אותו סעיף}} כי לא ניתן לממשה יחד עם התכנית שאושרה לפי סעיף זה.
{{ח:תתת|(3)}} אושרה תכנית כאמור בסעיף קטן (א), לא תאושר לפי {{ח:פנימי|סעיף 62א|סעיף 62א(א) או (א1)}}, באותה תכנית או בתכנית אחרת, הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה במגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק, מעל פני הקרקע, מעבר לאמור בסעיף קטן (א)(1)(ב)(2).
{{ח:תתת|(4)}} אושרה תכנית כאמור בסעיף קטן (א), לא תאושר לפי {{ח:פנימי|סעיף 62א|סעיף 62א(א)}} באותה תכנית או בתכנית אחרת, הוספת שטחי שירות במגרש שבו נמצא מבנה הטעון חיזוק מעבר לאמור בסעיף קטן (א)(2).
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א)(1), שר הפנים, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע בצו, בהתחשב בין השאר בערכי הקרקע, במרחב התכנון ובמידת הסיכון להתרחשות רעידות אדמה, כי לעניין מרחב תכנון מקומי, כולו או חלקו, יחול אחד או יותר מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} שיעור הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה כמשמעותו בסעיף קטן (א)(1) יהיה עד 350%, 400% או 450%;
{{ח:תתת|(2)}} שטח הבנייה לשם בניית מרחב מוגן לא ייכלל במסגרת ההגדלה של השטח הכולל המותר לבנייה.

{{ח:סעיף|70ד|תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול חיזוק|תיקון: תשפ״ב־14}}
{{ח:תת|(א)}} בתכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול חיזוק רשאית הוועדה המקומית לכלול אחד או יותר מהנושאים האלה, בכפוף להוראות סעיף קטן (ב):
{{ח:תתת|(1)}} הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה במגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק (בסעיף זה – המגרש), מעל פני הקרקע, ובלבד שהשטח הכולל המותר לבנייה במגרש אחרי הגדלתו לפי פסקה זו ולפי כל תכנית, מעל פני הקרקע, לא יעלה על 200% משטח הבנייה הכולל הקיים של המבנה הטעון חיזוק, מעל פני הקרקע; לעניין פסקה זו יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 70ב|פסקאות משנה (א) ו־(ב) של סעיף 70ב(א)(1)}} והוראות {{ח:פנימי|סעיף 70ב|סעיף 70ב(ג)(2)(ב)}};
{{ח:תתת|(2)}} הוספת שימושים נוספים לצורכי ציבור במגרש וכן הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה לשם השימושים הנוספים כאמור, נוסף על ההגדלה לפי פסקה (1), ובלבד שהשטח הכולל המותר לבנייה לשם השימושים הנוספים כאמור לא יעלה על 14% מסך כל השטח שנוסף לשטח הכולל המותר לבנייה לפי הפסקה האמורה; בפסקה זו, ”צורכי ציבור“ – גן ילדים לרבות מעון יום לגיל הרך;
{{ח:תתת|(3)}} קביעת הוראות לעניין חניה אף בסטייה מהוראות לפי חוק זה, מתכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת לעניין חניה.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} מגיש התכנית יגיש לוועדה המקומית, יחד עם התכנית, חוות דעת מאת מהנדס הוועדה המקומית שניתנה בתוך שלוש השנים שקדמו להגשת התכנית, ולפיה אף על פי שדרך כלל יש עדיפות לפעול לגבי המבנה הטעון חיזוק על פי תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול הריסה ובנייה מחדש או במסלול הריסה והוספת שטחי בנייה במגרש אחר, בנסיבות העניין יש הצדקה לפעול במסלול חיזוק, בהתחשב, בין השאר, במצבו של המבנה ובתקופה שחלפה ממועד הקמתו וכן במאפייני המבנה, המגרש וסביבתו, ובכלל זה בחשיבותם האדריכלית או ההיסטורית; חוות דעת המהנדס לפי פסקה זו תינתן בתוך שישים ימים ממועד פנייתו של מגיש התכנית למהנדס בבקשה לקבלת חוות דעת כאמור.
{{ח:תתת|(2)}} מגיש התכנית יגיש למהנדס הוועדה, יחד עם התכנית, תוצאות סקר הנדסי שערך מהנדס מבנים כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 266ג1|בסעיף 266ג1}}, הכולל חישוב הנדסי לגבי המבנה הטעון חיזוק לעניין עומסים אופקיים לפי תקן לעמידות מבנים ברעידות אדמה ולעניין עומסים אופקיים ואנכיים לפי הכללים המקובלים בענף הנדסת מבנים.
{{ח:תתת|(3)}} נקבע בתכנית מרחב מוגן דירתי כמשמעותו לפי {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|חוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951}}, לכל יחידת דיור, בשטח שלא יפחת מהשטח שקבע שר הביטחון לפי {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|החוק האמור}} או מרחב מוגן קומתי כמשמעותו לפי {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|אותו חוק}}, אלא אם כן ניתן פטור לעניין זה לפי {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|אותו חוק}}.
{{ח:תתת|(4)}} בתכנית ייקבע כי לא יינתן היתר מכוחה לביצוע עבודות שאינן טעונות בקרת תוכן במכון בקרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 145|סעיף 145(ב3)}} או בקרת ביצוע במכון בקרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 157ג|סעיף 157ג}}, אלא אם כן מהנדס הוועדה אישר בכתב כי התנאים בהיתר עומדים בדרישות התקן לעמידות מבנים ברעידות אדמה; לשם מתן אישור כאמור, מהנדס הוועדה רשאי להסתייע בחוות דעת מהנדס מבנים כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 266ג1|בסעיף 266ג1}}, שאינה מטעם מגיש הבקשה להיתר או מי מטעמו.
{{ח:תתת|(5)}} שר הפנים יקבע הוראות לעניין חובת פיקוח נוסף מטעם מגיש הבקשה להיתר או מי מטעמו, על ביצוע עבודות שאינן טעונות בקרת ביצוע במכון בקרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 157ג|סעיף 157ג}}, בהתאם להיתר שניתן מכוח תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול חיזוק, כדי להבטיח כי עם השלמת ביצוע העבודות לפי ההיתר המבנה יהיה עמיד מפני רעידת אדמה בהתאם לתקן לעמידות מבנים ברעידות אדמה.
{{ח:תת|(ג)}} אושרה תכנית לפי סעיף זה, לא תאושר לפי {{ח:פנימי|סעיף 62א|סעיף 62א(א) או (א1)}}, באותה תכנית או בתכנית אחרת, הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה במגרש, מעל פני הקרקע, מעבר לאמור בסעיף קטן (א)(1).

{{ח:סעיף|70ה|תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול חיזוק והוספת שטחי בנייה במגרש אחר|תיקון: תשפ״ב־14}}
{{ח:תת|(א)}} בתכנית לעמידות מפני רעידת אדמה במסלול חיזוק והוספת שטחי בנייה במגרש אחר רשאית הוועדה המקומית לכלול אחד או יותר מהנושאים האלה, בכפוף להוראות סעיף קטן (ב):
{{ח:תתת|(1)|(א)}} הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה במגרש שלא נמצא בו המבנה הטעון חיזוק (בסעיף זה – המגרש האחר), מעל פני הקרקע, ובלבד שהיקף ההגדלה במגרש האחר לא יעלה על 100% משטח הבנייה הכולל הקיים של המבנה הטעון חיזוק, מעל פני הקרקע, ויהיה ביחס סביר להיקף העלויות לביצוע העבודות במבנה הטעון חיזוק כפי שיפורטו בתכנית; לעניין פסקה זו יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 70ב|פסקאות משנה (א) ו־(ב) של סעיף 70ב(א)(1)}}; כללה התכנית כמה מגרשים שבהם מבנים הטעונים חיזוק או כמה מגרשים אחרים, לא יעלה ההיקף של הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה, לפי פסקה זו, בכל המגרשים האחרים יחד, על 100% מסך שטח הבנייה הכולל הקיים, מעל פני הקרקע, של כל המבנים הטעונים חיזוק כאמור.
{{ח:תתתת|(ב)}} הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה במגרש האחר וכן הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה במגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק, ובלבד שמתקיימים כל אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} סך ההגדלה בשני המגרשים לא יעלה על השיעור האמור בפסקת משנה (א) ויחולו לעניין זה {{ח:פנימי|סעיף 70ב|פסקאות משנה (א) ו־(ב) של סעיף 70ב(א)(1)}};
{{ח:תתתתת|(2)}} במגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק השטח הכולל המותר לבנייה לאחר הגדלתו לפי פסקת משנה זו ולפי כל תכנית אחרת, מעל פני הקרקע, לא יעלה על 200% משטח הבנייה הכולל הקיים של המבנה הטעון חיזוק, מעל פני הקרקע, בניכוי השטח שהוגדל לפי פסקת משנה זו במגרש האחר;
{{ח:תתת|(2)|(א)}} הוספת שימושים נוספים לצורכי ציבור במגרש האחר וכן הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה באותו מגרש לשם השימושים הנוספים כאמור, נוסף על ההגדלה לפי פסקה (1), ובלבד שהשטח הכולל המותר לבנייה לשם השימושים הנוספים כאמור, במגרש האחר, לא יעלה על 14% מסך כל השטח שנוסף לשטח הכולל המותר לבנייה לפי הפסקה האמורה באותו מגרש, מעל פני הקרקע; בפסקת משנה זו, ”צורכי ציבור“ – במגרש אחר שאין בו מבנה קיים – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 70ב|בסעיף 70ב(א)(3)}}, ובמגרש שיש בו מבנה קיים – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 70ד|בסעיף 70ד(א)(2)}};
{{ח:תתתת|(ב)}} הוספת שימושים לצורכי ציבור במגרש האחר ובמגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק, ובלבד שסך ההגדלה בשני המגרשים לא יעלה על השיעור האמור בפסקת משנה (א); בפסקת משנה זו, ”צורכי ציבור“ – במגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 70ד|בסעיף 70ד(א)(2)}}, ובמגרש האחר – כהגדרתם בפסקת משנה (א);
{{ח:תתת|(3)}} בתכנית שנקבעו בה הוראות לפי פסקה (1)(ב) – קביעת הוראות לעניין חניה במגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק אף בסטייה מהוראות לפי חוק, תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת לעניין חניה.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} לעניין תכנית הכוללת הוראות כאמור בסעיף קטן (א)(1)(ב) יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 70ד|סעיף 70ד(ב)(1), (2) ו־(5)}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תתת|(2)}} נקבעו בתכנית הוראות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 70ד|בסעיף 70ד(ב)(3) ו־(4)}}.
{{ח:תתת|(3)}} נקבעה בתכנית הוראה שלפיה יהיה ניתן לממש את הבנייה או תוספת השימושים במגרש האחר, בהתאם להוראות סעיף קטן (א), רק לאחר קבלת תעודת גמר לעניין ביצוע העבודות שנקבעו בתכנית במבנה הטעון חיזוק.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} אושרה לגבי המגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק, תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול חיזוק לפי {{ח:פנימי|סעיף 70ד|סעיף 70ד}}, לא תאושר תכנית לפי סעיף זה באותו מגרש, אלא אם כן התכנית שאושרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 70ד|אותו סעיף}} תבוטל או שייקבע בתכנית שתאושר לפי סעיף זה כי לא ניתן לממשה יחד עם התכנית שאושרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 70ד|סעיף 70ד}}.
{{ח:תתת|(2)}} אושרה לגבי המגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק תכנית לפי סעיף זה, לא תאושר תכנית לפי {{ח:פנימי|סעיף 70ד|סעיף 70ד}} לגבי אותו מגרש, אלא אם כן התכנית שאושרה לפי סעיף זה תבוטל או שייקבע בתכנית שתאושר לפי {{ח:פנימי|סעיף 70ד|סעיף 70ד}} כי לא ניתן לממשה יחד עם התכנית שאושרה לפי סעיף זה.
{{ח:תתת|(3)}} אושרה תכנית לפי סעיף קטן (א), לא תאושר לפי {{ח:פנימי|סעיף 62א|סעיף 62א(א) או (א1)}}, באותה תכנית או בתכנית אחרת, הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה במגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק, מעל פני הקרקע, מעבר לאמור בסעיף קטן (א).

{{ח:סעיף|70ו|קביעת הוראות מפורטות לשם מתן היתר|תיקון: תשפ״ב־14}}
{{ח:תת|(א)}} תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה תכלול את כל ההוראות המאפשרות מתן היתר מכוחה בלא צורך באישור תכנית נוספת טרם מתן ההיתר.
{{ח:תת|(ב)}} תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול הריסה ובנייה מחדש ובמסלול חיזוק, יכול שתהיה תכנית לרישוי מהיר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 145א1|בסעיף 145א1}}.

{{ח:סעיף|70ז|תנאים להפקדה|תיקון: תשפ״ב־14}}
{{ח:ת}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 61א|סעיף 61א(ג)}}, לא תקבל הוועדה המקומית החלטה על הפקדת תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה או על אישורה, אלא אם כן מתקיים המפורט להלן, לפי העניין:
{{ח:תת|(1)}} הונחה לפני הוועדה המקומית חוות דעת בכתב מאת מהנדס הוועדה המתייחסת לכל אלה:
{{ח:תתת|(א)}} היתכנות סבירה לתכנון מתחמי ולהשפעתה של התכנית המוצעת על אפשרות סבירה לתכנון מתחמי עתידי; לעניין זה, ”תכנון מתחמי“ – תכנון הכולל מספר מגרשים גובלים או סמוכים למגרשים שלגביהם הוגשה התכנית, שיתוכננו כחטיבה תכנונית אחת;
{{ח:תתת|(ב)}} עיקרי השינויים המבוקשים בתכנית לעומת המצב הבנוי;
{{ח:תת|(2)}} חוות הדעת שהגיש מהנדס הוועדה המקומית לפי {{ח:פנימי|סעיף 61א|סעיף 61א(ג)(4)(ה)}} קבעה כי מוסדות הציבור, השטחים הפתוחים והתשתיות נותנים מענה לצרכים הנובעים מהתכנית;
{{ח:תת|(3)}} לעניין תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה הכוללת הוספת שימושים לצורכי ציבור לפי {{ח:פנימי|סעיף 70ב|סעיפים 70ב(א)(3)}}, {{ח:פנימי|סעיף 70ג|70ג(א)(3)}}, {{ח:פנימי|סעיף 70ד|70ד(א)(2)}} {{ח:פנימי|סעיף 70ה|או 70ה(א)(2)}}, או לעניין תכנית לפי {{ח:פנימי|סעיף 70ב|סעיף 70ב(ג)(1)}} הכוללת שלושה מגרשים רצופים לפחות והוראות לעניין שינוי ייעוד לשטח ציבורי פתוח – הונחה לפני הוועדה המקומית חוות דעת בכתב מאת מהנדס הוועדה, המתייחסת לסוג הצורך הציבורי הנדרש, לנחיצותו בשטח התכנית ובסביבתו ולהשתלבותו במבנה לרבות האפשרות לכניסה נפרדת לשימושים הציבוריים;
{{ח:תת|(4)}} לעניין תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול חיזוק ובמסלול חיזוק והוספת שטחי בנייה במגרש אחר לפי {{ח:פנימי|סעיף 70ה|סעיף 70ה(א)(1)(ב)}} – הוועדה המקומית שוכנעה, על סמך חוות הדעת של מהנדס הוועדה שהוגשה לפי {{ח:פנימי|סעיף 70ד|סעיף 70ד(ב)(1)}}, כי אף על פי שדרך כלל יש עדיפות לפעול לגבי המבנה הטעון חיזוק על פי תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול הריסה ובנייה מחדש או במסלול הריסה והוספת שטחי בנייה במגרש אחר, בנסיבות העניין יש הצדקה לפעול לגבי המבנה הטעון חיזוק על פי תכנית במסלול חיזוק או במסלול חיזוק והוספת שטחי בנייה במגרש אחר לפי {{ח:פנימי|סעיף 70ה|סעיף 70ה(א)(1)(ב)}}.

{{ח:סעיף|70ח|סייג לתחולה|תיקון: תשפ״ב־14}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ג סימן ד|סימן זה}} לא יחולו אם במועד הגשת התכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה, כאמור {{ח:פנימי|פרק ג סימן ד|בסימן זה}}, מתקיים אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} על המגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק חלה תכנית מפורטת שהוכנה על פי הוראות תכנית החיזוק (תמ״א 38) שהוחלט להפקידה לפני תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_648304.pdf|חוק התכנון והבנייה (תיקון מס׳ 139), התשפ״ב–2022}};
{{ח:תת|(2)}} המבנה הטעון חיזוק נכלל כאתר המיועד לשימור בתכנית מאושרת או מופקדת, נכלל ברשימת אתרים לשימור מאושרת לפי {{ח:פנימי|תוספת 4|התוספת הרביעית}} או שהוא מיועד לשימור כאמור בהודעה על הכנת תכנית שפורסמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 77|סעיף 77}} או בתנאים שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 78|סעיף 78}}; הוראות פסקה זו לא יחולו על תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול חיזוק והוספת שטחי בנייה במגרש אחר, שאינה כוללת את הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה במגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק, ובלבד שבתכנית כאמור לא ייקבעו לגבי המבנה הטעון חיזוק הוראות הסותרות את התכנית שבה נכלל המגרש כאתר לשימור או פרטים שנקבעו לגביו ברשימת אתרים לשימור כאמור {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת הרביעית}} או תנאים בהודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 77|סעיף 77}} או {{ח:פנימי|סעיף 78|סעיף 78}}.

{{ח:סעיף|70ט|דחיית תכנית|תיקון: תשפ״ב־14}}
{{ח:תת|(א)}} אין בהוראות {{ח:פנימי|פרק ג סימן ד|סימן זה}} כדי לגרוע מסמכותה של הוועדה המקומית לדחות תכנית לעמידות מבנים מפני רעידות אדמה, אם מצאה משיקולים תכנוניים, אדריכליים, נופיים או כלכליים או בשל היעדר מענה ראוי של תשתיות וצורכי ציבור לצרכים הנובעים מהתכנית, כי יש לדחות את התכנית או אם מצאה כי יש להעדיף תכנון מתחמי, כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 70ז|בסעיף 70ז}}; הוועדה המקומית תפרט בכתב את הנימוקים לדחייה כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), הוועדה המקומית רשאית לדחות תכנית לעמידות מבנים מפני רעידות אדמה שאינה תואמת תכנית מפורטת שהוכנה על פי הוראות תכנית החיזוק (תמ״א 38) או תכנית כוללנית, ומטעם זה בלבד.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ה|סימן ה׳: תכנית מיוחדת}}

{{ח:סעיף|71|תכנית מיוחדת}}
{{ח:ת}} ועדה מיוחדת רשאית להכין בכל עת, למרחב התכנון המיוחד כולו או לכל חלק ממנו, תכנית מיתאר או תכנית מפורטת, הכל כפי שתמצא לנכון; אולם כל תכנית שהיתה בת תוקף בתחומי מרחב התכנון המיוחד ערב תחילתו של הצו המכריז על מרחב התכנון המיוחד, תעמוד בתקפה אלא אם תשונה או תבוטל על ידי הועדה המיוחדת כפי שנקבע בחוק זה.

{{ח:סעיף|72|אישור תכנית מיתאר מיוחדת|תיקון: תשנ״ה־4, תשע״ה}}
{{ח:ת}} תכנית מיתאר שהוכנה על ידי ועדה מיוחדת טעונה אישור שר הפנים, בהמלצת שר הבינוי והשיכון, ולענין זה יהיו לשר הפנים כל הסמכויות לפי {{ח:פנימי|סעיף 109|סעיף 109}}; תכנית מיתאר כאמור לישוב חדש או שהוגשה עליה התנגדות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 100|בסעיף 100}}, לא תאושר אלא לאחר התייעצות עם המועצה הארצית.

{{ח:סעיף|73|התנגדות וערר לתכנית של ועדה מיוחדת|תיקון: תשנ״ה־4}}
{{ח:ת}} התנגדות לתכנית של ועדה מיוחדת תוגש לועדה המיוחדת והיא תדון ותכריע בה; על החלטת הועדה בדבר דחיית ההתנגדות, קבלתה, אישור תכנית או דחייתה ניתן לערור למועצה הארצית ויהיו לה, לענין זה, הסמכויות של מוסד תכנון לפי {{ח:פנימי|סעיף 116|סעיף 116}}.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (ערר על החלטה בדבר תכנית מפורטת של ועדה מיוחדת בפני המועצה הארצית)|תקנות התכנון והבניה (ערר על החלטה בדבר תכנית מפורטת של ועדה מיוחדת בפני המועצה הארצית), תש״ל–1970}}.}}

{{ח:סעיף|74|ערר על החלטות אחרות|תיקון: תשנ״ה־4, תשע״ה}}
{{ח:ת}} בכל מקום שקיימת לפי חוק זה זכות ערר על החלטה של ועדה מקומית או של ועדה מחוזית {{ח:פנימי|סעיף 72|שסעיפים 72}} {{ח:פנימי|סעיף 73|ו־73}} אינם חלים עליה, וההחלטה ניתנה על ידי ועדה מיוחדת, יוגש הערר לפני שר הפנים ושר הבינוי והשיכון כאחד, וכל אחד מהשרים רשאי לאצול מסמכותו לפי סעיף זה, הן בדרך כלל והן למקרה מסויים והן לסוג מסויים של מקרים, ובלבד שחבר הועדה המיוחדת לא ידון ולא יכריע בערר כאמור.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (ערר על החלטת ועדה מיוחדת בפני שרים)|תקנות התכנון והבניה (ערר על החלטת ועדה מיוחדת בפני שרים), תש״ל–1970}}.}}

{{ח:סעיף|75|דין תכנית מיוחדת|תיקון: תשנ״ה־4}}
{{ח:ת}} בכפוף לאמור {{ח:פנימי|פרק ג סימן ה|בסימן זה}} יחולו על תכנית של ועדה מיוחדת ההוראות החלות על תכנית שבסמכות ועדה מחוזית.

{{ח:סעיף|76|תקנות|תיקון: תשנ״ה־4, תשע״ה}}
{{ח:ת}} שר הפנים, בהתייעצות עם שר הבינוי והשיכון, רשאי להתקין תקנות בענין הפעלת סמכויותיה של ועדה מיוחדת במידה שלא נקבעו הוראות לכך בחוק זה.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ה1|סימן ה׳1: תכנית לשימור אתרים|תיקון: תשנ״א}}

{{ח:סעיף|76א|תכנית לשימור אתרים|תיקון: תשנ״א}}
{{ח:ת}} על תכנית לשימור אתרים יחולו הוראות {{ח:פנימי|תוספת 4|התוספת הרביעית}}.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ה2|סימן ה׳2: תכנית לתשתית לאומית|תיקון: תשס״ב־3}}

{{ח:סעיף|76ב|תכנית לתשתית לאומית|תיקון: תשס״ב־3, תשע״ד־2, תשע״ו־7, תשע״ז־7, תשפ״ב־3, תשפ״ג־5, תשפ״ד־9, תשפ״ה}}
{{ח:תת|(א)}} תכנית לתשתית לאומית תהיה תכנית מיתאר ארצית, הכוללת הוראות של תכנית מפורטת כאמור בסעיף קטן (ב), ותקבע את התכנון של תשתיות לאומיות בשטח המדינה כולה או בחלק משטחה.
{{ח:תת|(ב)}} תכנית לתשתית לאומית תכלול את כל ההוראות המאפשרות מתן היתר בניה או ביצוע עבודה לפיה, בלא צורך באישור תכנית נוספת טרם מתן ההיתר או ביצוע העבודה, ואולם הוועדה לתשתיות רשאית לקבוע לגבי חלק מתחום התכנית שאינו משמעותי וביצועו אינו נדרש באופן מיידי לאותה תשתית נושא התכנית, כי ביצוע העבודות על פיה יהיה טעון תכנית נוספת טרם מתן ההיתר או ביצוע העבודה.
{{ח:תת|(ב1)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ב), בתוכנית לתשתית לאומית ניתן לכלול הוראות לעניין בנייה למגורים, לשטחי ציבור, לתעסוקה, למסחר ולמלונאות –
{{ח:תתת|(1)}} בכל אחד מהמפורטים להלן, ובלבד שהוראות כאמור מתייחסות למקרקעי ישראל בלבד, ואין בו סטייה מהוראות תוכנית מיתאר ארצית משולבת לבנייה, לפיתוח ולשימור (תמ״א 35):
{{ח:תתתת|(א)}} תחנה לתחבורה ציבורית, למעט אם בניית התחנה הושלמה;
{{ח:תתתת|(ב)}} חניון לעידוד השימוש בתחבורה ציבורית, למעט אם בניית החניון הושלמה;
{{ח:תתתת|(ג)}} מתחם תפעולי הנדרש לטיפול במסילת ברזל ובציוד הדרוש להפעלה של רכבת;
{{ח:תתת|(2)}} במקרקעין מיועדים.
{{ח:תת|(ב2)}} הוראות כאמור בסעיף קטן (ב1) ייקבעו רק לעניין אותו מגרש שבו נקבעה התשתית הלאומית כאמור בפסקאות (1) ו־(2) של אותו סעיף קטן, ולאחר שניתנה חוות דעת של מתכנן הוועדה כי יש הצדקה לתכנן בנייה כאמור בסעיף קטן (ב1) רישה כחלק בלתי נפרד מתכנון התשתית הלאומית.
{{ח:תת|(ב3)}} על תוכנית לתשתית לאומית שהיא תוכנית משביחה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק רכבת תחתית (מטרו)|בחוק רכבת תחתית (מטרו), התשפ״ב–2021}}, יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים (הוראת שעה)#סעיף 4א|סעיף 4א(ו) עד (י) לחוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים (הוראת שעה), התשע״ד–2014}}, כנוסחו במועד תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4758425.pdf|תיקון מס׳ 4}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ג)}} משרד ממשלתי, ועדה מחוזית – בתחום מרחבה, רשות שהוקמה לפי דין, חברה ממשלתית שעיקר עיסוקה בפיתוח מבנים ותשתיות, מי שיש לו רישיון לפי חוק לעניין תשתית לאומית המאפשר תכנון או הקמה של התשתית הלאומית, גורם מפעיל כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 255יד|בסעיף 255יד}}, אלא אם כן קבע שר האוצר אחרת, בצו, בעל קרקע או בעל עניין בקרקע שהוסמך בידי שר התיירות לעניין תכנית לתשתית תיירות לפי {{ח:פנימי|סעיף 76ב1|סעיף 76ב1(ד)}} או כל גוף אחר שהוסמך לכך לפי החלטת ממשלה, רשאים להכין תכנית לתשתית לאומית ולהגישה לועדה לתשתיות ({{ח:פנימי|פרק ג סימן ה2|בסימן זה}} – מגיש תכנית).
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף קטן (ג), במהלך שנה קלנדרית לא יוגשו לוועדה לתשתיות יותר מעשר תכניות למיתקני השנאה לחשמל; אין באמור כדי למנוע הכללת מיתקני השנאה לחשמל בתכניות אחרות המוגשות לוועדה לתשתיות.
{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בסעיף קטן (ג), לא יוגשו לוועדה לתשתיות יותר מחמש תוכניות לבית חולים ציבורי בשנה קלנדרית אחת.
{{ח:תת|(ה1)|(1)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב1)(2), בתקופה של שלוש שנים מיום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4758425.pdf|תיקון מס׳ 4}} או מיום אישור תוכנית מטרו הנוגעת לעניין, לפי המאוחר, לא תוגש לוועדה לתשתיות תוכנית לפי סעיף קטן (ב1)(2), אלא בהסכמת הרשות המקומית הנוגעת בדבר; הוראות פסקה זו לא יחולו על תוכנית במתחם תפעולי הנדרש לטיפול במסילת ברזל ובציוד הנדרש להפעלתה של רכבת, במרכז תחבורה משולב, ובתת־הקרקע של תחנה למערכת תחבורה עתירת נוסעים שנקבעה בתוכנית המטרו.
{{ח:תתת|(2)}} בחלוף התקופה האמורה בפסקה (1), לא תוגש לוועדה לתשתיות תוכנית שהוראות אותה פסקה חלות עליה אלא לאחר התייעצות עם הרשות המקומית הנוגעת בדבר.
{{ח:תת|(ו)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מערכת תחבורה עתירת נוסעים“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים לדיור (הוראת שעה)|בחוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים לדיור (הוראת שעה), התשע״ד–2014}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מקרקעין מיועדים“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק רכבת תחתית (מטרו)#סעיף 58|בסעיף 58 לחוק רכבת תחתית (מטרו), התשפ״ב–2021}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מרכז תחבורה משולב“ ו”תוכנית מטרו“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק רכבת תחתית (מטרו)|בחוק רכבת תחתית (מטרו), התשפ״ב–2021}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תיקון מס׳ 4“ – {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4758425.pdf|חוק רכבת תחתית (מטרו) (תיקון מס׳ 4), התשפ״ד–2024}}.

{{ח:סעיף|76ב1|הוראות לעניין תשתית תיירות|תיקון: תשע״ו־7}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן אכסון מלונאי“ – מבנה אחד או כמה מבנים במתחם אחד, הכולל 25 יחידות אירוח לפחות, שכולו בבעלות אדם אחד ומנוהל בידי אדם אחד, המיועד לספק בכל עת לציבור הרחב, בתשלום, לפרקי זמן קצרים וקצובים, שירותי לינה ואירוח וכן שירותים נלווים לרבות שירותי הסעדה ובילוי, למטרות פנאי ונופש;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יחידת אירוח“ – יחידה שנועדה לשמש ללינה, לאירוח ולנופש הכוללת חדר אחד או שניים המיועדים ללינה וכן חדר רחצה ושירותים, ויכול שתכלול נוסף על האמור רק מטבחון אחד, פינת אוכל אחת וחדר רחצה נוסף אחד;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תכנית לתשתית תיירות“ – תכנית לתשתית לאומית לעניין תשתית תיירות.
{{ח:תת|(ב)}} שר התיירות לאחר התייעצות עם המנהל הכללי של משרד התיירות, רשאי להכריז על אחד מאלה כתשתית תיירות:
{{ח:תתת|(1)}} מיזם להקמת מיתקן אכסון מלונאי אחד לפחות, הכולל 400 יחידות אירוח לפחות, המוקם במתחם אחד;
{{ח:תתת|(2)}} מיזם להקמת שני מיתקני אכסון מלונאיים לפחות, הכוללים יחד 300 יחידות אירוח לפחות, המוקם במתחם בפריסה אזורית או ארצית;
{{ח:תתת|(3)}} מיזם להקמת ארבעה מיתקני אכסון מלונאיים לפחות, המוקם במתחם בפריסה אזורית או ארצית;
{{ח:תתת|(4)}} תשתית תחבורה שיש בה כדי לשמש גורם משיכה תיירותי ולתרום תרומה של ממש לתיירות באזור.
{{ח:תת|(ג)}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 76ב|סעיף 76ב(ב)}}, בתכנית לתשתית תיירות הכוללת הוראות המאפשרות הקמת מיתקני אכסון מלונאיים כאמור בסעיף קטן (ב)(1), (2) או (3), לפי העניין, בהתאם להכרזתה של אותה תשתית תיירות לפי אותו סעיף קטן, ניתן לכלול הוראות להקמה של אתר, תשתית או בניין נלווים למיתקן אכסון מלונאי בסמיכות גאוגרפית אליו שיש בהם כדי לשמש גורם משיכה תיירותי ולתרום תרומה של ממש לתיירות באזור, והכול ובלבד שהאתר, התשתית או הבניין כאמור נכללו בהכרזה לפי סעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ד)}} שר התיירות רשאי, בהכרזה לפי סעיף קטן (ב), להסמיך בעל קרקע או בעל עניין בקרקע כאמור {{ח:פנימי|סעיף 61א|בסעיף 61א(ב) ו־(ב1)}}, להכין תכנית לתשתית תיירות ולהגישה לוועדה לתשתיות בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 76ב|סעיף 76ב(ג)}}.
{{ח:תת|(ה)}} לא ייכללו בהכרזה לפי סעיף קטן (ב) שטחים הנמצאים בסביבה החופית, אלא אם כן הם בתחום רשות עירונית.
{{ח:תת|(ו)}} לא ייכלל בהכרזה לפי סעיף קטן (ב) שטח המוקף מכל עבריו בקרקע המיועדת בתכנית מיתאר מחוזית לסוג של שטחים פתוחים.
{{ח:תת|(ז)}} שר האוצר ידווח לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, בחודש מרס מדי שנה, על יישומן של הוראות {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_348516.pdf|חוק התכנון והבנייה (תיקון מס׳ 107 והוראת שעה), התשע״ו–2016}}, לגבי השנה שקדמה למועד הדיווח.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|סמכות שר האוצר הועברה לשר הפנים (י״פ תש״ף, 6344).}}

{{ח:סעיף|76ג|הוראות מיוחדות לתכנית לתשתית לאומית|תיקון: תשס״ב־3, תשע״ד־2, תשע״ה, תשפ״ג־5}}
{{ח:ת}} בהליכים לאישור תכנית לתשתית לאומית שהגיש מגיש תכנית ינהגו לפי הוראות חוק זה שענינן תכנית מיתאר ארצית, בשינויים המפורטים להלן:
{{ח:תת|(1)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 77|סעיפים 77}} {{ח:פנימי|סעיף 78|ו־78}} יחולו בשינויים המחויבים, ואולם –
{{ח:תתת|(א)}} פרסום בעיתון של הודעה על הכנת תכנית לבניית תשתיות יהיה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 1א|בסעיף 1א}}, אך יראו כאילו במקום ”בשני עיתונים“ נאמר ”בחמישה עיתונים“, ובמקום ”שלפחות אחד מהם הוא עיתון נפוץ“ נאמר ”שלפחות שניים מהם הם עיתונים נפוצים“;
{{ח:תתת|(ב)}} יראו את המועד המאוחר מבין הפרסומים בעיתון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 1א|בסעיף 1א}} כמועד הקובע לצורך קביעת תנאים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 78|בסעיף 78}};
{{ח:תת|(2)}} נכללו בתכנית לתשתית לאומית שינויים של תכנית מיתאר ארצית אחרת או תכנית מיתאר מחוזית, יצוינו בתכנית לתשתית לאומית השינויים גם לתכניות כאמור;
{{ח:תת|(3)|(א)}} הועדה לתשתיות תדון בתכנית לתשתית לאומית לאחר שנבדקה בדיקה מוקדמת בידי מתכנן שאינו עובד המדינה, אשר מינה יושב ראש הועדה מתוך רשימת מתכננים שיקבע שר הפנים (להלן בסעיף זה – המתכנן); המתכנן יסיים את בדיקת התכנית וימסור לועדה בכתב את הערותיו בתוך שבעה ימים מיום שהועברה התכנית לועדה;
{{ח:תתת|(ב)}} מצא המתכנן כי התכנית שהועברה אינה ערוכה בהתאם להוראות החוק והתקנות או לדרישות הועדה לתשתיות, יחזירה למגיש התכנית, בצירוף הערותיו, כדי שיתקנה; תוקנה התכנית והוחזרה לועדה, יערוך המתכנן בדיקה מוקדמת נוספת וימסור לועדה בכתב את הערותיו בתוך שבעה ימים ממועד הגשתה לועדה או מהמועד שהוחזרה לועדה;
{{ח:תת|(4)|(א)|(1)}} תכנית לתשתית לאומית שהוגשה לועדה לתשתיות תועבר, באותו יום שהוגשה לה, ליועץ הסביבתי של הועדה;
{{ח:תתתת|(2)}} היועץ הסביבתי ימציא למגיש התכנית, בתוך שבעה ימים מיום שנמסרה לו התכנית, הנחיות להכנת תסקיר השפעה על הסביבה; העתק מההנחיות יומצא למתכנן הועדה לתשתיות;
{{ח:תתת|(ב)}} חלק מגיש התכנית על ההנחיות שניתנו לו להכנת התסקיר, רשאי הוא לערור לפני הועדה לתשתיות על ההנחיות או על דרישה להשלמת התסקיר כאמור בסעיף קטן (ד); הועדה תדון ותכריע בערר לאחר שתשמע את העורר ואת היועץ הסביבתי, ותחליט בו בתוך 14 ימים מיום הגשתו;
{{ח:תתת|(ג)}} התסקיר יוגש לועדה לתשתיות וליועץ הסביבתי שלה בהתאם להנחיות כאמור בפסקת משנה (א)(2);
{{ח:תתת|(ד)}} בתוך שבעה ימים מיום קבלת התסקיר, רשאי היועץ הסביבתי לדרוש ממגיש התכנית להשלים את התסקיר; העתק הדרישה יישלח לועדה לתשתיות; לא נדרשה השלמה כאמור, יראו את התסקיר כאילו הוא שלם;
{{ח:תתת|(ה)}} היועץ הסביבתי ימציא את חוות דעתו לועדה לתשתיות ולמגיש התכנית בתוך ארבעה עשר ימים ממועד קבלת התסקיר השלם;
{{ח:תת|(5)}} הועדה לתשתיות רשאית לפטור את מגיש התכנית מהגשת תסקיר השפעה על הסביבה או לחייבו להגיש חוות דעת סביבתית במקום התסקיר; {{ח:פנימי|פרק ג סימן ה2|בסימן זה}}, חוות דעת סביבתית – חוות דעת הבוחנת סוג מסוים של השפעה על הסביבה על ידי תכנית;
{{ח:תת|(6)|(א)}} הועדה לתשתיות תדון בתכנית לתשתית לאומית, תחליט להעבירה להערות הועדות המחוזיות, לדחותה או להתנות תנאים להעברתה, ותפרסם את החלטתה, בתוך עשרים ואחד ימים מיום שהוגשה לה התכנית, התכנית המתוקנת או חוות דעת היועץ הסביבתי, לפי הענין ולפי המאוחר מביניהם;
{{ח:תתת|(ב)}} החליטה הועדה לתשתיות להעביר תכנית כאמור בפסקת משנה (א) –
{{ח:תתתת|(1)}} תפרסם הודעה על העברת התכנית בעיתון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 1א|בסעיף 1א}}, אך יראו כאילו במקום ”בשני עיתונים“ נאמר ”בחמישה עיתונים“, ובמקום ”שלפחות אחד מהם הוא עיתון נפוץ“ נאמר ”שלפחות שניים מהם הם עיתונים נפוצים“;
{{ח:תתתת|(2)}} תמסור הודעות על העברת התכנית לכל משרד ממשרדי הממשלה, לועדה המקומית של מרחב תכנון ששטח התכנית, כולו או חלקו, בתחומו או גובל בתחומו, וכן לתאגידים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 119ב|בסעיף 119ב(9)(א)}};
{{ח:תתת|(ג)}} תכנית לתשתית לאומית תהיה פתוחה לעיון הציבור במשרד המועצה הארצית, במשרד הועדה המחוזית הנוגעת בדבר ובמשרד הועדה המקומית הנוגעת בדבר;
{{ח:תת|(7)}} החליטה הועדה לתשתיות להעביר תכנית לתשתית לאומית כאמור בפסקה (6)(א), ימנה יושב ראש הועדה, באותו יום, חוקר, כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 107א|בסעיף 107א(א)}}, לשמיעת ההערות וההשגות שיוגשו לה;
{{ח:תת|(8)}} כל מי שרשאי, לפי {{ח:פנימי|סעיף 100|סעיף 100}}, להגיש התנגדות לתכנית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 100|באותו סעיף}}, רשאי להגיש השגה על תכנית לתשתית לאומית שהועברה כאמור בפסקה (6), בתוך שישים ימים מיום הפרסום בדבר ההעברה כאמור בפסקה (6)(ב)(1);
{{ח:תת|(9)|(א)}} ועדת המשנה לשמיעת השגות של הועדה לתשתיות תדון ותכריע בהשגות, בתוך עשרים ואחד ימים מהיום האחרון להגשת ההשגות;
{{ח:תתת|(ב)}} מיד לאחר תום שמיעת ההשגות וההכרעה בהן תחליט הועדה לתשתיות בדבר דחיית התכנית לתשתית לאומית, התנאתה בתנאים, או בדבר הגשתה לאישור הממשלה, עם שינויים או בלא שינויים, לפי הענין;
{{ח:תת|(10)}} הועברה תכנית כאמור בפסקה (6) ולא הוגשו לה השגות בתוך התקופה שנקבעה לכך תוגש התכנית לממשלה בתום שלושה ימים מתום המועד להגשת ההשגות, זולת אם החליטה הועדה לתשתיות אחרת בתוך שלושת הימים כאמור;
{{ח:תת|(10א)}} הגשת תוכנית לממשלה לפי פסקה (9)(ב) או (10) והכרעת הממשלה או ועדת השרים לענייני תשתיות חיוניות, לפי העניין, לגבי התוכנית, יהיו בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 53א|סעיף 53א}}, ולעניין זה יקראו את {{ח:פנימי|סעיף 53א|הסעיף האמור}} כך שבמקום ”מזכיר המועצה הארצית“ יבוא ”מזכיר הוועדה לתשתיות“ ובמקום ”במועצה“ יבוא ”בוועדה לתשתיות“;
{{ח:תת|(11)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 156|בסעיף 156}}, לא יחולו {{ח:פנימי|תוספת 1|התוספת הראשונה}} {{ח:פנימי|תוספת 2|והתוספת השנייה}} על תכנית לתשתית לאומית.

{{ח:סעיף|76ג1|הוראות מיוחדות לעניין שינוי תוכנית לתשתית לאומית|תיקון: תשפ״ג־5, תשפ״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תא שטח“ – יחידת קרקע שנקבעה בתוכנית מאושרת לשם קביעת הוראות לאותה יחידה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תא שטח שהתווסף“ – תא שטח שהתווסף לתוכנית המאושרת לפי סעיף קטן (ב)(2)(ד) או (ה);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תוכנית מאושרת“ – תוכנית לתשתית לאומית שאישרה הממשלה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תוכנית שינוי“ – תוכנית לשינוי של תוכנית מאושרת.
{{ח:תת|(ב)}} הוועדה לתשתיות רשאית לדון בתוכנית שינוי ולהחליט לדחותה, להתנותה בתנאים או להגישה לאישור הממשלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 76ג|סעיף 76ג(10א)}} עם שינויים או בלא שינויים, והכול אם מתקיימים בה כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} תוכנית השינוי הוגשה על ידי מי שהגיש את התוכנית המאושרת או מי מטעמו;
{{ח:תתת|(2)}} השינוי הכלול בתוכנית השינוי הוא אחד או יותר מאלה, בלבד:
{{ח:תתתת|(א)}} שינוי מיקום של מבנה דרך או מבנה נלווה לקו תשתית תת־קרקעי למיקום אחר בשטח התוכנית המאושרת או בתא שטח שהתווסף;
{{ח:תתתת|(ב)}} תוספת שטח כולל המותר לבנייה למבנה דרך או למבנה נלווה לקו תשתית תת־קרקעי שאושרו בתוכנית המאושרת, ובלבד שלא תעלה על 70% מהשטח הכולל המותר לבנייה כאמור לפי התוכנית המאושרת, או על 300 מ״ר – לעניין מבנה דרך, ולעניין מבנה נלווה לקו תשתית תת־קרקעי – על 100 מ״ר, והכול לפי הנמוך;
{{ח:תתתת|(ג)}} תוספת גובה למבנה דרך או למבנה נלווה לקו תשתית תת־קרקעי שאושרו בתוכנית המאושרת, ובלבד שלא תעלה על 3 מטרים מהגובה המותר של אותו מבנה מעל פני הקרקע לפי התוכנית המאושרת;
{{ח:תתתת|(ד)}} שינוי גבול התוכנית באופן המרחיב את שטחה, ובלבד שהשטח המוגדל לא יעלה על 5% משטח התוכנית המאושרת או על 1,000 מ״ר, לפי הנמוך, ושייעודי ההגדלה יהיו ייעודי שטח התוכנית המאושרת; על אף האמור בפסקת משנה זו, היקף השטח המוגדל שאינו מקרקעי ישראל או קרקע בבעלות רשות מקומית לא יעלה על 300 מ״ר;
{{ח:תתתת|(ה)}} על אף האמור בפסקת משנה (ד), לעניין תוכנית מאושרת הקובעת תוואי של תשתית לאומית מסוג קו תשתית או דרך – הרחבת התוואי שאושר בתוכנית המאושרת, ובלבד שההרחבה לא תעלה על 10% מרוחב התוואי שאושר בתוכנית המאושרת וטרם חלפו חמש שנים מיום תחילת התוכנית המאושרת;
{{ח:תתתת|(ו)}} הוספה, בשטח התוכנית המאושרת או בתא שטח שהתווסף, של מבנה דרך או מבנה נלווה לקו תשתית תת־קרקעי, ובלבד שהשטח הכולל המותר לבנייה של אותו מבנה לא יעלה על 100 מ״ר ושגובהו לא יעלה על 5 מטרים;
{{ח:תתתת|(ז)}} לעניין תוכנית מאושרת שהיא תוכנית למיזם תשתית חיוני כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק לקידום תשתיות לאומיות|בחוק לקידום תשתיות לאומיות}} –
{{ח:תתתתת|(1)}} שינוי בחלוקת שטחי הבנייה המותרים בין תאי שטח סמוכים בהיקף שלא יעלה על 5% מהשטח הכולל המותר לבנייה לפי התוכנית המאושרת או על 3,000 מ״ר, לפי הנמוך, ובלבד שסך כל השטח הכולל המותר לבנייה לפי התוכנית המאושרת וייעודי תאי השטח לפי התוכנית המאושרת לא ישונו;
{{ח:תתתתת|(2)}} שינוי בחלוקת שטחי הבנייה המותרים בין תא שטח בתוכנית המאושרת לבין תא שטח שהתווסף הצמוד לו, בהיקף שלא יעלה על 5% מהשטח הכולל המותר לבנייה לפי התוכנית המאושרת או על 1,500 מ״ר, לפי הנמוך, ובלבד שייעוד תא השטח שהתווסף יהיה זהה לייעודו של תא השטח הצמוד לו בתוכנית המאושרת;
{{ח:תתת|(2א)}} על אף האמור בפסקה (2), כללה תוכנית השינוי תא שטח שהתווסף, סך השטח הכולל המותר לבנייה שיאושר בתא שטח זה לא יעלה על 1,500 מ״ר;
{{ח:תתת|(3)}} הוועדה לתשתיות לא דנה בשינוי הכלול בתוכנית השינוי בדיון להעברת התוכנית המאושרת להערות לפי {{ח:פנימי|סעיף 76ג|סעיף 76ג(6)}} או בדיון להחלטה על הגשה של התוכנית המאושרת לאישור הממשלה, או שהיא דנה בשינוי כאמור, אולם היא סבורה כי עקב שינוי נסיבות או גילוי מידע חדש יש לדון בשינוי.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} סברה הוועדה לתשתיות כי תוכנית השינוי עלולה לפגוע באדם אשר לו הייתה תוכנית השינוי מועברת להערות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 76ג|בסעיף 76ג(6)}}, היה רשאי להגיש השגה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 76ג|סעיף 76ג(8)}}, לא תחליט בעניינה של תוכנית השינוי לאישור הממשלה לפני שנתנה לאותו אדם במהלך תקופה של 60 ימים הזדמנות להשמיע את טענותיו.
{{ח:תתת|(2)}} סברה הוועדה לתשתיות כי תוכנית השינוי עלולה להשפיע על שטחים פתוחים או כי שינוי המוצע בה במבנה דרך פוגע במעבר בעלי חיים, לא תחליט בעניינה של תוכנית השינוי לפני שהתוכנית פורסמה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 76ג|סעיף 76ג(6)}}, וניתנה תקופה של 60 ימים מיום הפרסום להגשת השגות.
{{ח:תת|(ד)}} הוגשו טענות או השגות כאמור בסעיף קטן (ג), תחליט הוועדה אם לדחות את תוכנית השינוי, להתנותה בתנאים או להגישה לאישור הממשלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 76ג|סעיף 76ג(10א)}} עם שינויים או בלא שינויים, לפי העניין, בתוך 21 ימים מתום התקופה שבאותו סעיף קטן; הודעה על הכרעה בדבר הטענות או ההשגות ועל נימוקיה תינתן בכתב לאדם שהשמיע את הטענות או ההשגות.
{{ח:תת|(ה)}} לא הוגשו טענות או השגות כאמור בסעיף קטן (ג), תוגש תוכנית השינוי לאישור הממשלה בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 76ג|לסעיף 76ג(10א)}} בתום 14 ימים מתום התקופה האמורה בסעיף קטן (ג), אלא אם כן הוועדה החליטה אחרת באותם 14 ימים.
{{ח:תת|(ו)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 76ג|פסקאות (2) עד (5) ו־(11) של סעיף 76ג}} יחולו על תוכנית השינוי.

{{ח:סעיף|76ג2|תחולה על תוכנית מפורטת לתשתיות לאומיות|תיקון: תשפ״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 76ג1|סעיף 76ג1}} יחולו, בשינויים המחויבים ובשינוי המפורט בסעיף קטן (ב), גם על שני אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המועצה הארצית – לעניין תוכנית שינוי של תוכנית מיתאר ארצית מפורטת לתשתיות לאומיות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 6ב|בפסקה (1) להגדרה ”תוכנית מיתאר ארצית מפורטת לתשתיות לאומיות“ שבסעיף 6ב(ב)(3)}};
{{ח:תתת|(2)}} הוועדה המחוזית – לעניין תוכנית שינוי של תוכנית מפורטת לתשתיות לאומיות שאישרה ועדה מחוזית, כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 6ב|בסעיף 6ב(ב)(3)}}.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 76ג1|בסעיף 76ג1}}, במקום סעיף קטן (ו) יקראו:
{{ח:תתת|”(ו)}} לא נקבעה הוראה אחרת לעניין הליכי התכנון שבסעיף זה, יחולו על תוכנית השינוי הליכי התכנון לפי חוק זה.“.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ה3|סימן ה׳3: תכנית למיתקן טעון היתר פליטה|תיקון: תשס״ח־9}}

{{ח:סעיף|76ד|הוראות מיוחדות לתכנית למיתקן טעון היתר|תיקון: תשס״ח־9}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”תכנית למיתקן טעון היתר“, ”הליך משותף“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק אוויר נקי#סעיף 23|בסעיף 23 לחוק אוויר נקי, התשס״ח–2008}} (בחוק זה – חוק אוויר נקי).
{{ח:תת|(ב)}} בהליכים לאישור תכנית למיתקן טעון היתר ינהגו לפי הוראות חוק זה בכפוף להוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק אוויר נקי#סעיף 23|סעיף 23 לחוק אוויר נקי}}.
{{ח:תת|(ג)}} לא יינתן היתר לפי חוק זה להקמתו או להפעלתו של מקור פליטה טעון היתר כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק אוויר נקי|בחוק אוויר נקי}}, אלא אם כן נקבע במפורש בתכנית החלה על הקרקע שלגביה מתבקש ההיתר לפי חוק זה כי היא מיועדת למקור פליטה כאמור.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ו|סימן ו׳: הוראות כלליות לתכניות}}

{{ח:סעיף|77|הודעה על הכנת תכנית|תיקון: תשמ״ח־2, תשמ״ט־2, תשנ״ה־4}}
{{ח:ת}} מי שרשאי להגיש תכנית למוסד תכנון, רשאי לפנות למוסד התכנון המוסמך להפקיד את התכנית, בבקשה לפרסם הודעה בדבר הכנת התכנית; מצא מוסד התכנון לאחר ששקל בענין כי מן הנכון לעשות כן, יפרסם את ההודעה ברשומות, בעתון ובמשרדי הרשויות המקומיות הנוגעות בדבר; ההודעה תפרט את תחום התכנית והשינויים המוצעים; הפרסום בעיתון יהיה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 1א|בסעיף 1א}}; הוצאות הפרסום יחולו על המבקש; אין בהוראות סעיף זה כדי לפגוע בסמכות מוסד תכנון לפרסם הודעה על הכנת תכנית מיוזמתו.

{{ח:סעיף|78|היתרים וחלוקת קרקע בתקופת ביניים|תיקון: תשנ״ה־4, תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} פורסמה ברשומות הודעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 77|בסעיף 77}}, רשאי מוסד התכנון המוסמך להפקיד את התכנית, לקבוע תנאים שלפיהם יינתנו היתרי בניה, היתרים לשימוש בקרקע או אישור תשריט של חלוקת קרקע בתחום התכנית המוצעת; תוקפם של תנאים אלה יהיה עד להפקדת התכנית, דחייתה או עד שיבוטלו התנאים או שישונו על ידי מי שקבעם, או לפרק זמן שלא יעלה על שלוש שנים, הכל לפי המועד המוקדם יותר; מוסד התכנון רשאי להאריך את תוקפם של התנאים או לשנותם לפרק זמן נוסף שלא יעלה על שלוש שנים מנימוקים מיוחדים שיירשמו; ראה יושב ראש מוסד התכנון כי יש צורך בהארכה נוספת מעבר לשלוש שנים, רשאי הוא לעשות כן, באישור שר הפנים.
{{ח:תת|(ב)}} הרואה עצמו נפגע מהחלטת מוסד תכנון לפי סעיף זה רשאי לערור –
{{ח:תתת|(1)}} כאשר ההחלטה היא של ועדה מחוזית – למועצה הארצית;
{{ח:תתת|(2)}} כאשר ההחלטה היא של ועדה מקומית – לועדת הערר.

{{ח:סעיף|79|פטור מתשלומי חובה|תיקון: תשנ״ה־4}}
{{ח:ת}} הוגבלו זכויותיו של פלוני בקרקע מכוח {{ח:פנימי|סעיף 78|סעיף 78}}, רשאי שר האוצר לפטרו, פטור מלא או חלקי, מתשלום כל מס המגיע לאוצר המדינה בקשר לאותה קרקע, או לדחות את מועדי תשלומו, ורשאית רשות מקומית לתת פטור מלא או חלקי מתשלום כל ארנונה, מס או תשלום חובה אחר המגיעים לה מפלוני או לדחות את מועד תשלומם, הכל במידה שהדבר נוגע לתקופה שבה הוגבלו הזכויות ובשים לב לקיפוח ההנאה בקרקע מכוח ההגבלות האמורות.

{{ח:סעיף|80|תפקידים מיוחדים בקשר לבטיחות הטיסה}}
{{ח:ת}} המועצה הארצית תורה לועדות המחוזיות לקבוע בתכניות המיתאר הוראות הדרושות, לדעת שר הבטחון או שר התחבורה, למען בטיחות הטיסה.

{{ח:סעיף|81|ייזום תכניות לבטיחות הטיסה}}
{{ח:ת}} מי שהוסמך על ידי שר הבטחון או שר התחבורה רשאי להציע לכל מוסד תכנון תכנית, שינוי תכנית, התלייתה או ביטולה, אם הדבר דרוש, לדעתו, למען בטיחות הטיסה; סמכות זו אינה גורעת מסמכות אחרת לפי חוק זה.

{{ח:סעיף|82|ערר על דחיית תכנית בדבר בטיחות הטיסה}}
{{ח:תת|(א)}} נדחתה הצעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 81|סעיף 81}}, רשאי המציע לערור על הדחיה בפני ועדה המורכבת משר הפנים, שר האוצר, שר הבטחון ושר התחבורה, והחלטת הועדה תבוא במקום החלטת מוסד התכנון שדחה את ההצעה.
{{ח:תת|(ב)}} הגשת הערר תובא, בדרך המניחה את דעתה של ועדת השרים, לידיעתם של בעלי הזכויות במקרקעין ושל מחזיקיהם העלולים להיפגע על ידי קבלת הערר, ותינתן להם הזדמנות נאותה להגיש את טענותיהם בכתב בפני הועדה או להשמיען בעל־פה בפני נציגי השרים שמהם מורכבת הועדה.

{{ח:סעיף|83|תשריט|תיקון: תשמ״ח־2, תשמ״ט־2, תשנ״ה־4}}
{{ח:תת|(א)}} לכל תכנית יצורף תשריט של השטח שעליו היא חלה (להלן – תחום התכנית); אולם אין חובה לצרף תשריט להחלטה על ביטול, שינוי או התליית תכנית שאינם מחייבים שינוי של תשריט התכנית המקורית אלא אם כן מוסד התכנון המוסמך לאשר את התכנית החליט אחרת.
{{ח:תת|(ב)}} תחום התכנית יחול על שטח המצוי במחוז אחד.

{{ח:סעיף|83א|מסמכי לוואי לתכנית|תיקון: תשנ״ה־4}}
{{ח:תת|(א)}} מגיש תכנית יגיש למוסד תכנון יחד עם התכנית, מסמכים הדרושים להסברתה וכל מידע או מסמך אחר שידרוש יושב ראש מוסד התכנון; מוסד התכנון רשאי לדרוש כי המסמכים יתיחסו גם לשטח שהוא מחוץ לתחום התכנית כדי לבחון את ההשפעות ההדדיות של התכנית והשטח זה על זה.
{{ח:תת|(ב)}} דרש יושב ראש מוסד התכנון מסמכים כאמור, יקבע גם את המועד להגשתם, ורשאי הוא לקבוע כי התכנית לא תופקד או לא תאושר, בטרם הוגשו המסמכים.

{{ח:סעיף|83א1|מועד הגשת תכנית|תיקון: תשע״ד־2, תשע״ה}}
{{ח:ת}} שר הפנים יקבע תנאים להגשת תכנית שבהתקיימם יראו את התכנית כתכנית שהוגשה לעניין חוק זה, לרבות מועדים לבדיקת התנאים האמורים ותוצאות אי־עמידה במועדים; על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 83א|בסעיפים 83א}} {{ח:פנימי|סעיף 85|ו־85(א)}}, מוסד תכנון או יושב ראש מוסד התכנון לא יהיו רשאים להוסיף תנאים לעניין זה נוסף על התנאים שנקבעו בתקנות כאמור.

{{ח:סעיף|83ב|עריכת תסקיר השפעה על הסביבה|תיקון: תשס״ב־2, תשס״ח־9}}
{{ח:תת|(א)}} נדרש מגיש תכנית להגיש תסקיר השפעה על הסביבה, ייערך התסקיר וייחתם בידי בעל מקצוע.
{{ח:תת|(א1)}} על תסקיר לתכנית למיתקן טעון היתר כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 76ד|בסעיף 76ד}}, יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק אוויר נקי#סעיף 23|סעיף 23 לחוק אוויר נקי}}.
{{ח:תת|(ב)}} השר לאיכות הסביבה יקבע, לסוגי תכניות, את המקצועות, ההשכלה וההכשרה המקצועית, הכישורים והניסיון המקצועי הנדרשים מבעל מקצוע, כאמור בסעיף קטן (א).

{{ח:סעיף|83ג|שמירה על עצים בוגרים|תיקון: תשס״ט־2, תשע״ד־2, תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עץ בוגר“ – עץ שגובהו 2 מטרים לפחות מעל פני הקרקע וקוטר גזעו, הנמדד בגובה 130 סנטימטרים מעל פני הקרקע, הוא 10 סנטימטרים לפחות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תכנית“ – תכנית או חלק מתכנית שניתן להוציא מכוחה היתרים, לרבות תכנית דרך, למעט תכנית שלא ניתן לקבוע במדויק היכן תמומש בפועל ותכנית שלא חלה לגביה חובת הגשת תשריט לפי {{ח:פנימי|סעיף 83|סעיף 83}}.
{{ח:תת|(ב)}} בתשריט תכנית יסומנו העצים הבוגרים המצויים בתחומה באופן שיקבע שר הפנים.
{{ח:תת|(ג)}} היו בתחום התכנית עצים בוגרים, לא יאשר מוסד התכנון את התכנית אלא לאחר שבחן את הצורך בשמירה עליהם במסגרת מכלול השיקולים התכנוניים; שר הפנים לאחר התייעצות עם שר החקלאות ופיתוח הכפר, יקבע סוגי תכניות שלגביהן יידרש מוסד התכנון להתייעץ עם פקיד היערות, כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת היערות|בפקודת היערות}}, טרם קבלת החלטתו לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ד)}} אין בסעיף זה כדי לגרוע מסמכותו של מוסד תכנון להתנות מתן היתר בתנאים הנוגעים לנטיעת עצים לפי כל דין.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (תכנית הטעונה התייעצות עם פקיד היערות)|תקנות התכנון והבנייה (תכנית הטעונה התייעצות עם פקיד היערות), התשע״ה–2015}}.}}

{{ח:סעיף|84|שלבי ביצוע}}
{{ח:ת}} כל תכנית תציין את התאריך המשוער לביצועה, ואם יש צורך תקבע שלבים לביצוע והתאריכים לביצוע כל שלב.

{{ח:סעיף|85|הפקדה|תיקון: תשנ״ה־4, תשע״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} תכנית – למעט תכנית מיתאר ארצית – שהוגשה למוסד תכנון המוסמך לאשרה, תופקד על ידי מוסד התכנון בדרך הקבועה {{ח:פנימי|פרק ג סימן ו|בסימן זה}}, אולם תכנית שלא הוגשה לפי דרישת מוסד התכנון או שאינה מתאימה לדרישות אלה, רשאי הוא לדחותה בלי שתופקד.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} מוסד תכנון המוסמך לאשר תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת ידון בתכנית ויחליט, בתוך ששים ימים מיום שהוגשה לו, להפקיד את התכנית, לדחותה או להתנות תנאים להפקדתה; יושב ראש מוסד התכנון, רשאי להאריך את תקופת ששים הימים בשלושים ימים נוספים, ולגבי תכנית החלה על כל שטח מרחב התכנון המקומי או על חלק משמעותי ממנו – בתשעים ימים נוספים.
{{ח:תתת|(2)}} דרש יושב ראש מוסד התכנון להגיש מסמכי לוואי לפי {{ח:פנימי|סעיף 83א|סעיף 83א}} כתנאי להפקדת התכנית, או הוחזרה התכנית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 62ב|בסעיף 62ב(ב)}}, יחושבו המועדים הקבועים בסעיף זה ממועד הגשת המסמכים או הגשת התכנית המתוקנת.
{{ח:תת|(ג)}} החליט מוסד תכנון על הפקדת תכנית, יירשם הדבר בפרוטוקול אשר ייחתם בידי היושב ראש ומזכיר מוסד התכנון; ההחלטה תישלח לחברי המוסד ולמגיש התכנית בתוך חמישה עשר ימים מקבלתה.

{{ח:סעיף|86|שינויים לפני ההפקדה|תיקון: תשנ״ה־4, תשע״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} לפני שמוסד התכנון יפקיד תכנית רשאי הוא לדרוש ממגיש התכנית שיכניס בה שינויים או שימלא תנאים, הכל כפי שיורה מוסד התכנון.
{{ח:תת|(ב)}} החליט מוסד התכנון להפקיד תכנית בתנאי שיוכנסו בה שינויים או ימולאו תנאים, והשינויים לא הוכנסו או שהתנאים לא מולאו, בתוך ששה חודשים מהמועד שנמסרה למגיש התכנית הודעה על החלטת מוסד התכנון, ואם מוסד התכנון הוא ועדה מקומית – בתוך שלושה חודשים מהמועד האמור, רשאי מוסד התכנון, בתוך שלושים ימים מתום התקופה האמורה, לפי העניין, להחליט לבצע את הדרוש להפקדת התכנית במקומו ועל חשבונו של מגיש התכנית.
{{ח:תת|(ג)}} ביצוע השינויים או מילוי התנאים לפי סעיף קטן (ב) על ידי מוסד התכנון ייעשה בתוך שלושים ימים מיום קבלת ההחלטה על ידי מוסד התכנון.
{{ח:תת|(ד)}} לא החליט מוסד התכנון לבצע את הדרוש להפקדת התכנית כאמור בסעיף קטן (ב) יראו את החלטת מוסד התכנון על ההפקדה, בתום 30 הימים האמורים בסעיף קטן (ב), כבטלה.
{{ח:תת|(ה)}} יושב ראש מוסד התכנון רשאי להאריך כל אחד מהמועדים הקבועים בסעיף זה, אם ראה כי יש הצדקה לכך, ובלבד ששוכנע כי לא יהיה בהארכת המועד כדי להביא לחריגה מהמועדים שנקבעו לאישור התכנית לפי {{ח:פנימי|סעיף 109א|סעיף 109א}}.

{{ח:סעיף|86א|הפקדת תכנית מצומצמת|תיקון: תשע״ד־2, תשפ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} על תכנית בסמכות ועדה מקומית לפי {{ח:פנימי|סעיף 62א|סעיף 62א(א)(4), (5), (7), (9), (12) או (15)}}, החלה על מגרש אחד או על מגרשים צמודים, ושטח המגרש או השטח הכולל של המגרשים הצמודים, לפי העניין, אינו עולה על 5,000 מ״ר (בסעיף זה – תכנית מצומצמת), יחולו הוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}}, בשינויים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הסמכות של הוועדה המקומית לעניין הפקדת התכנית, תהיה נתונה ליושב ראש הוועדה המקומית;
{{ח:תתת|(2)}} הבדיקה התכנונית המוקדמת בידי מהנדס הוועדה לפי {{ח:פנימי|סעיף 62ב|סעיף 62ב(ה)}} תבוצע בתוך פרק זמן שלא יעלה על שלושים ימים מיום שהוגשה התכנית לוועדה המקומית; חוות הדעת לפי {{ח:פנימי|סעיף 61א|סעיף 61א(ג)(1)}}, יוגשו עד תום המועד לביצוע הבדיקה התכנונית המוקדמת לפי פסקה זו;
{{ח:תתת|(3)}} יושב ראש הוועדה המקומית לא יחליט על הפקדת התכנית אלא אם כן מהנדס הוועדה המקומית המליץ בחוות דעתו לפי {{ח:פנימי|סעיף 61א|סעיף 61א(ג)(4)}}, להפקיד את התכנית; חוות הדעת האמורה תוגש עד תום המועד לביצוע הבדיקה התכנונית המוקדמת לפי פסקה (2);
{{ח:תתת|(4)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 85|בסעיף 85(ב)(1)}}, יושב ראש הוועדה המקומית ידון בתכנית ויחליט אם להפקידה, לדחותה או להתנות תנאים להפקדתה, בתוך 45 ימים מיום שהוגשה לו;
{{ח:תתת|(5)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 86|בסעיף 86}}, יושב ראש הוועדה המקומית רשאי, לפני שהוא מפקיד תכנית, לדרוש ממגיש התכנית שיכניס בה שינויים או שימלא תנאים, הכול כפי שיורה; דרש יושב ראש הוועדה המקומית כאמור, ימלא מגיש התכנית אחר הדרישה בתוך שלושים ימים ממועד קבלתה; לא עשה כן בתוך התקופה האמורה, יראו את החלטת יושב ראש הוועדה המקומית על ההפקדה, בתום התקופה האמורה, כבטלה;
{{ח:תתת|(6)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 78|סעיפים 78}}, {{ח:פנימי|סעיף 89א|89א(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 97|97}}, {{ח:פנימי|סעיף 97א|97א}}, {{ח:פנימי|סעיף 98|98}}, {{ח:פנימי|סעיף 108|108(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 201|ו־201}} לא יחולו על תכנית מצומצמת.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} החלטת יושב ראש ועדה מקומית על הפקדת תכנית מצומצמת תישלח לכל חברי ועדת המשנה, כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 18|בסעיף 18(ה)}}, ולנציגים בעלי הדעה המייעצת בתוך שלושה ימים מיום קבלתה.
{{ח:תתת|(2)}} כל שניים מבין חברי ועדת המשנה או הנציגים בעלי הדעה המייעצת רשאים לדרוש בכתב, בתוך שבעה ימים מיום קבלת ההחלטה לידיהם, שיתקיים דיון בעניין בוועדת המשנה; הדרישה תכלול את פרטי הנימוקים.
{{ח:תתת|(3)}} הוגשה דרישה כאמור בפסקה (2), יידון העניין בישיבה הקרובה של ועדת המשנה, ולא יאוחר מ־15 ימים מיום שהוגשה הדרישה; לא הוגשה דרישה כאמור, רואים את החלטת יושב ראש הוועדה המקומית כהחלטה סופית; התקיים בוועדת המשנה דיון בהתאם לדרישה כאמור, יראו את החלטת ועדת המשנה כהחלטה סופית, ולא יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18(ז)}}.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על תכנית שמגיש התכנית הודיע בעת הגשתה כי הוא מבקש שלא להחליט על הפקדתה בדרך הקבועה בסעיף זה.

{{ח:סעיף|87||תיקון: תשנ״ה־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|88|מקום ההפקדה|תיקון: תשנ״ה־4, תשס״ח־10, תשע״ד־2, תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} תכנית מיתאר מחוזית תופקד במשרד הועדה המחוזית והעתקה יועבר למינהל התכנון במשרד הפנים בירושלים; תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת, תופקד במשרד הועדה המחוזית ובמשרד הועדה המקומית הנוגעת בדבר.
{{ח:תת|(ב)}} תכנית שהופקדה כאמור בסעיף קטן (א), תפורסם באתרי אינטרנט כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} תכנית בסמכות ועדה מקומית – באתר האינטרנט של הוועדה המקומית או באתר האינטרנט של רשות מקומית הנוגעת בדבר;
{{ח:תתת|(2)}} תכנית אחרת – באתר האינטרנט של משרד הפנים.
{{ח:תת|(ג)}} על תכנית שפורסמה כאמור בסעיף קטן (ב)(1) יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 1ב|סעיף 1ב(ב)}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|89|הודעה על הפקדת תכנית|תיקון: תשל״ג, תשמ״ח־2, תשמ״ט־2, תשנ״ה־4}}
{{ח:תת|(א)}} הודעה על הפקדת כל תכנית תפורסם ברשומות ובעתון; הפרסום בעתון יהיה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 1א|בסעיף 1א}}, וייעשה על ידי מוסד התכנון שהחליט על ההפקדה תוך חמישה עשר ימים מיום ההחלטה על הפקדת התכנית או מיום מילוי תנאי ההפקדה, הכל לפי המאוחר.
{{ח:תת|(ב)}} הודעה כאמור בסעיף קטן (א) תפורסם גם במשרדי הרשויות המקומיות שתחום שיפוטן או חלק ממנו כלול בתחום התכנית, ובאין רשות מקומית כאמור – במקום שנוהגים לפרסם בו הודעות פומביות בתחום התכנית; כן תפורסם ההודעה על לוחות המודעות בשכונות הנוגעות בדבר.

{{ח:סעיף|89א|פרסום ומסירה של הודעת הפקדה|תיקון: תשס״ג, תשס״ה־4, תשע״ה, תשפ״ד־4}}
{{ח:תת|(א)}} הודעה על הפקדת תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת תפורסם על חשבון מגיש התכנית, על גבי שלט במקום בולט בתחום התכנית, למשך התקופה שנקבעה להגשת התנגדויות; ההודעה תכלול פרטים בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 92|סעיף 92}} וכן פירוט עיקרי ההבדלים בין המצב התכנוני הקיים לבין התכנית המופקדת.
{{ח:תת|(ב)}} כיתוב על שלט כאמור בסעיף קטן (א) יהיה בשפה העברית ואולם במרחב תכנון מקומי שבו האוכלוסיה הדוברת ערבית מהווה לפחות עשרה אחוזים מכלל האוכלוסיה, יהיה הכיתוב גם בשפה הערבית.
{{ח:תת|(ב1)}} יושב ראש מוסד התכנון המוסמך להחליט על הפקדת תוכנית כאמור בסעיף קטן (א) רשאי להורות על דרכי פרסום נוספות על האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), אם מצא כי הפרסום לפי הוראות אותם סעיפים קטנים אינו יעיל, בשל נוכחות מעטה של תושבים בשטח שהתוכנית חלה עליו, עקב מצב מיוחד בעורף שהוכרז לפי {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|חוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951}}, או עקב אירוע חירום אזרחי כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה#סעיף 90א|בסעיף 90א לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל״א–1971}}.
{{ח:תת|(ג)}} יושב ראש מוסד התכנון המוסמך להחליט על הפקדת תכנית כאמור בסעיף קטן (א), רשאי מטעמים שיירשמו ובכפוף לתקנות שיתקין שר הפנים, להורות כי על תכנית מסוימת או על סוגי תכניות לא יחולו הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב), כולן או מקצתן, ורשאי הוא לקבוע דרכי פרסום חלופיות לתכנית שפטר כאמור; שר הפנים יקבע באילו מקרים ונסיבות יכול יושב ראש מוסד התכנון לפטור מהוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב).
{{ח:תת|(ג1)}} החלטת יושב ראש מוסד תכנון לפי סעיף קטן (ב1) או (ג), תועבר למינהל התכנון ותפורסם באתרי האינטרנט של מינהל התכנון ושל מוסד התכנון.
{{ח:תת|(ד)}} נוסף על הוראות סעיף זה, הודעה על הפקדת תכנית כאמור בסעיף קטן (א), החלה על שטח שאינו עולה על 3,000 מ״ר, תפורסם או תימסר לבעלים ולמחזיקים במגרשים הגובלים בתחום התכנית, על חשבון מגיש התכנית, בדרך שיקבע שר הפנים באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (פרסום הודעה על הפקדת תכנית על גבי שלט לפי סעיף 89א לחוק)|תקנות התכנון והבניה (פרסום הודעה על הפקדת תכנית על גבי שלט לפי סעיף 89א לחוק), התשס״ד–2004}}.}}

{{ח:סעיף|90|הודעה על הפקדת תכנית מיתאר מחוזית}}
{{ח:ת}} הודעה על הפקדת תכנית מיתאר מחוזית תפורסם כאמור {{ח:פנימי|סעיף 89|בסעיף 89}} ונוסף על כך במשרד הועדה המחוזית ובמשרד כל ועדה מקומית שבמחוז.

{{ח:סעיף|91|הודעה למוסדות תכנון ומשרדי ממשלה|תיקון: תשל״ג}}
{{ח:תת|(א)}} הודעה על הפקדת תכנית מיתאר מחוזית תימסר –
{{ח:תתת|(1)}} לועדה המחוזית של כל מחוז הגובל מרחב תכנון מקומי הכלול, כולו או מקצתו, בתחום התכנית;
{{ח:תתת|(2)}} לועדה המקומית של כל מרחב תכנון מקומי הגובל מרחב תכנון הכלול, כולו או מקצתו, בתחום התכנית;
{{ח:תתת|(3)}} לכל משרד ממשרדי הממשלה.
{{ח:תת|(ב)}} הודעה על הפקדת תכנית מיתאר מקומית תימסר לועדה המקומית של כל מרחב תכנון מקומי הגובל מרחב התכנון שעליו חלה התכנית וכן לכל משרד ממשרדי הממשלה.
{{ח:תת|(ג)}} הודעה על הפקדת תכנית מפורטת תימסר לועדה המקומית של כל מרחב תכנון מקומי הגובל קרקע שבתחום התכנית.

{{ח:סעיף|92|תוכן הודעת ההפקדה|תיקון: תשל״ג, תשס״ח־10}}
{{ח:תת|(א)}} הודעה על הפקדה תכלול ככל האפשר את מספרי הגוש והחלקה, את שם השכונה ואת הרחוב ומספרי הבתים שהתכנית נוגעת להם; כן תכלול ההודעה את עיקרי הוראות התכנית המופקדת, ואת המען והמועד והגשת התנגדויות לתכנית.
{{ח:תת|(ב)}} לא צוינו בהודעה כאמור בסעיף קטן (א) מספרי הגוש והחלקה, הרחוב ומספרי הבתים שהתכנית נוגעת להם, כולם או חלקם, תכלול ההודעה תיאור כללי של הסביבה שבה נמצא תחום התכנית, באופן המאפשר לזהותה.

{{ח:סעיף|93|הודעות על הפקדה מיוחדת|תיקון: תשנ״ה־4}}
{{ח:ת}} שר הפנים רשאי לקבוע את דרכי מסירת הודעה על הפקדתה של תכנית לגופים ציבוריים המטפלים בשמירת טבע ונוף, בעתיקות ובערכים היסטוריים, אסתטיים וארכיטקטוניים וכמו כן למוסדות דת, חינוך ותרבות.

{{ח:סעיף|94|הודעה על תכניות הנוגעות לטיסה}}
{{ח:ת}} הודעה על הפקדת תכנית שיש בה כדי להשפיע על הטיסה האזרחית או הצבאית תימסר גם למי שהוסמך לכך על ידי שר התחבורה או שר הבטחון, הכל לפי הענין.

{{ח:סעיף|95|מניעת טענות}}
{{ח:ת}} טענה כי הודעת הפקדה לפי {{ח:פנימי|סעיף 91|סעיפים 91}} {{ח:פנימי|סעיף 93|או 93}} לא נמסרה למי שזכאי לכך, לא תישמע אלא מאותו זכאי עצמו.

{{ח:סעיף|96|עיון בתכנית}}
{{ח:ת}} כל מעונין בתכנית שהופקדה, רשאי לעיין בה במקום ההפקדה ללא תשלום.

{{ח:סעיף|96א|זכות עיון במסמכי מוסד תכנון וחובת פרסום באינטרנט|תיקון: תשע״ד־2, תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} מסמכי תכנית וכל מסמך אחר שהוגש לפי חוק למוסד תכנון הדן בתכנית על ידי מגיש התכנית או מי מטעמו, וכן חוות דעת שהגיש נציג בעל דעה מייעצת לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18(ג2)}}, חוות דעת היועץ המשפטי ומהנדס הוועדה המקומית שהוגשו לפי {{ח:פנימי|סעיף 61א|סעיף 61א(ג)(1)}}, חוות דעת מהנדס הוועדה המקומית שהוגשה לפי {{ח:פנימי|סעיף 61א|סעיף 61א(ג)(4)}}, וחוות דעת נציג שר בוועדה המחוזית או גורם אחר שקבע שר הפנים שהוגשה לפי {{ח:פנימי|סעיף 61ב|סעיף 61ב(ב)}}, יועמדו לעיון הציבור ממועד הגשתם למוסד התכנון.
{{ח:תת|(ב)}} מזכיר מוסד תכנון יפרסם מסמכים כאמור בסעיף קטן (א) באתר האינטרנט של מוסד התכנון ויעמידם לעיון הציבור, ורשאי שר הפנים לקבוע הוראות לעניין זה.
{{ח:תת|(ג)}} שר הפנים, לאחר התייעצות עם שר הביטחון ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע סוגי מסמכים, למעט הוראות ותשריט של תכנית, שהוראות סעיף זה לא יחולו עליהם, אם מצא שבפרסומם יש חשש ממשי לפגיעה בביטחון המדינה.

{{ח:סעיף|97|הוראות לגבי מתן היתר שלא על פי תכנית מופקדת|תיקון: תשנ״ה־4}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} הפקידה הועדה המקומית תכנית שבסמכותה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 61א|בסעיף 61א}}, ועוד לא ניתן לה תוקף, לא יינתן כל היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 145|סעיף 145}} לגבי המקרקעין שבתחום התכנית שלא בהתאם לתכנית המופקדת, אלא באישור הועדה המקומית; לא תדון הועדה המקומית לפי פסקה זו אלא אם כן פורסמה, על חשבון המבקש, הודעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 149|בסעיף 149}} וניתנה, למי שעלול להיפגע מההחלטה, הזדמנות לטעון טענותיו; החלטת הועדה תישלח לצדדים.
{{ח:תתת|(2)}} הרואה עצמו נפגע מהחלטת הועדה המקומית, בדבר מתן היתר על פי סעיף זה, רשאי לערור לועדת הערר.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} הפקידה הועדה המחוזית תכנית שבסמכותה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 61א|בסעיף 61א}} ועוד לא ניתן לה תוקף, לא יינתן כל היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 145|סעיף 145}} לגבי המקרקעין שבתחום התכנית שלא בהתאם לתכנית המופקדת אלא באישור ועדת המשנה להתנגדויות של הועדה המחוזית; לא תדון הועדה המחוזית לפי פסקה זו אלא אם כן פורסמה על חשבון המבקש הודעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 149|בסעיף 149}} וניתנה למי שעלול להיפגע מהחלטתה הזדמנות לטעון טענותיו; החלטת הועדה תישלח לצדדים.
{{ח:תתת|(2)}} הרואה עצמו נפגע מהחלטת ועדת המשנה להתנגדויות של הועדה המחוזית בדבר מתן היתר לפי סעיף זה, רשאי לערור לועדה המחוזית.

{{ח:סעיף|97א|היתר על־&lt;wbr&gt;פי תכנית שהופקדה|תיקון: תשמ״א־2, תשמ״ג, תשנ״ה־4}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 97|בסעיפים 97}} {{ח:פנימי|סעיף 145|ו־145(ב)}}, רשאי מוסד תכנון שהפקיד תכנית, לאשר מתן היתר על פי תכנית שהפקיד אף אם אינו בהתאם לתכנית בת תוקף, אם נתקיימו שניים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} התכנית שבתוקף אושרה לפני י״ב בטבת התש״י (1 ינואר 1950);
{{ח:תתת|(2)}} לא הוגשה התנגדות לתכנית שהופקדה עד תום תקופת ההפקדה, או שבמתן ההיתר אין כדי להשפיע על החלטה בדבר קבלת התנגדות שהוגשה.
{{ח:תת|(ב)}} לענין {{ח:פנימי|פרק ח|פרקים ח׳}}, {{ח:פנימי|פרק ח1|ח׳1}} {{ח:פנימי|פרק ט|ו־ט׳}}, יראו את יום מתן ההיתר לפי סעיף זה כיום תחילת תכנית לגבי המקרקעין שעליהם חל ההיתר.

{{ח:סעיף|98|הגבלת פעולות אחרי הפקדת תכנית|תיקון: תשנ״ה־4}}
{{ח:תת|(א)}} מוסד תכנון שהפקיד תכנית, רשאי, אחרי הפקדת התכנית, ועד למתן תוקף לה, לאסור מתן כל היתר לבניה ולשימוש לגבי מקרקעין שבתחום התכנית או לקבוע תנאים למתן היתר כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} הרואה עצמו נפגע מהחלטת ועדה מקומית לפי סעיף זה, רשאי לערור בפני ועדת הערר.
{{ח:תת|(ג)}} הרואה עצמו נפגע מהחלטת ועדה מחוזית לפי סעיף זה, רשאי לערור בפני המועצה הארצית.

{{ח:סעיף|99|מקומות קדושים והיסטוריים ובתי־&lt;wbr&gt;קברות}}
{{ח:ת}} הוראה בתכנית מיתאר מחוזית או מקומית בדבר שמירת מקום קדוש או בדבר בתי קברות תיערך בהתייעצות עם שר הדתות; הוראה כאמור בדבר שמירה על בנינים או אתרים שיש להם חשיבות היסטורית או ארכיאולוגית תיערך בהתייעצות עם שר החינוך והתרבות.

{{ח:סעיף|100|התנגדות|תיקון: תשל״ג, תשנ״ה־4, תשע״ד־2, תשע״ה}}
{{ח:ת}} כל מעונין בקרקע, בבנין או בכל פרט תכנוני אחר הרואה את עצמו נפגע על ידי תכנית מיתאר מחוזית או מקומית או תכנית מפורטת שהופקדו, רשאי להגיש התנגדות להן, וכן רשאים להגיש התנגדות להן –
{{ח:תת|(1)}} ועדה מקומית, או מהנדס ועדה מקומית, שמרחב התכנון שלה כלול בתחום התכנית או גובל אותו;
{{ח:תת|(2)}} רשות מקומית, לרבות ועד מקומי כאמור {{ח:חיצוני|פקודת המועצות המקומיות#סעיף 3|בסעיף 3 לפקודת המועצות המקומיות}}, שאזור שיפוטה כלול בתחום התכנית או גובל אותו;
{{ח:תת|(3)}} גוף ציבורי או מקצועי שאושר לכך בדרך כלל על ידי שר הפנים בצו ברשומות ושיש לו ענין ציבורי בתכנית;
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו צווים הקובעים את גופים ציבוריים ומקצועיים הבאים להגשת התנגדות לתכנית מיתאר מחוזית, מקומית או מפורטת שהופקדה ושיש להם ענין ציבורי בה: המחלקה להתיישבות של הסוכנות היהודית לישראל, מינהל הפיתוח של קרן קיימת לישראל, מועצת גנים לאומיים ושמורות טבע, הרשות לגנים לאומיים, הרשות לשמורות טבע, החברה להגנת הטבע, המועצה לארץ ישראל יפה, אגודת אדריכלי הנוף, המועצה הציבורית למניעת רעש וזיהום אויר בישראל (מלר״ז), אגודת האינג׳ינרים והארכיטקטים בישראל (ק״ת תשל״ד, 535); אגודת האדריכלים בישראל, אגודת הארכיטקטים העצמאית בישראל (ק״ת תשל״ט, 228, 1018); האגודה הגיאוגרפית הישראלית (ק״ת תשמ״ט, 738); אדם טבע ודין – אגודה ישראלית להגנת הסביבה, אתרא קדישא (ק״ת תשנ״ג, 431); התאחדות הקבלנים והבונים (ק״ת תשס״א, 486); התאחדות התעשיינים בישראל (ק״ת תשס״ב, 600); המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי (ק״ת תשס״ד, 247); עמותה לקידום התכנון, הבניה והסביבה בישראל (ק״ת תשס״ה, 7); עמותת במקום, מתכננים למען זכויות תכנון (ק״ת תשע״ה, 1887); {{מוקטן|ה}}מועצה לשימור אתרי מורשת ישראל (ק״ת תשע״ז, 606).}}
{{ח:תת|(4)}} כל משרד ממשרדי הממשלה;
{{ח:תת|(5)}} מתכנן המחוז – לתכנית שבסמכות הועדה המקומית.

{{ח:סעיף|101|התנגדות מטעמי בטיחות הטיסה}}
{{ח:תת|(א)}} מי שהוסמך לכך על ידי שר התחבורה או שר הבטחון רשאי להגיש התנגדות לתכנית שהופקדה אם מצא שיש בה השפעה על הטיסה האזרחית או הצבאית והגשת ההתנגדות דרושה למען בטיחות הטיסה.
{{ח:תת|(ב)}} נדחתה התנגדות לפי סעיף זה, רשאי המתנגד, תוך חמישה־עשר יום מהיום שנמסרה לו הודעה על הדחיה, לערור על הדחיה בפני ועדת השרים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 82|בסעיף 82}}, והוראות {{ח:פנימי|סעיף 82|אותו סעיף}} יחולו בשינויים המחוייבים לפי הענין.

{{ח:סעיף|102|המועד להגשת התנגדות|תיקון: תשל״ג, תשנ״ה־4, תשס״ח־5}}
{{ח:ת}} התנגדות לתכנית תוגש תוך חודשיים מהיום שפורסמה הודעה על הפקדתה; ואולם רשאי מוסד התכנון אשר הפקיד את התכנית, לקבוע להגשת התנגדויות תקופה ארוכה יותר, שלא תעלה על שלושה חודשים, הן למקרה מסוים והן לסוג של תכניות; מועד פרסום ההודעה יהיה המועד המאוחר שבין הפרסומים בעתון.

{{ח:סעיף|103|מקום הגשת התנגדות|תיקון: תשמ״ח־2, תשמ״ט־2, תשנ״ה־4}}
{{ח:ת}} התנגדות תוגש על ידי המתנגד –
{{ח:תת|(1)}} לתכנית מיתאר מחוזית – למועצה הארצית ועותק לועדה המחוזית הנוגעת בדבר;
{{ח:תת|(2)}} לתכנית בסמכות הועדה המחוזית – לועדה המחוזית, ועותק לועדה המקומית הנוגעת בדבר;
{{ח:תת|(3)}} לתכנית בסמכות הועדה המקומית – לועדה המקומית, ועותק לועדה המחוזית.

{{ח:סעיף|103א|הנמקת התנגדות|תיקון: תשמ״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} התנגדות לתכנית לא תתקבל ולא תידון אלא אם כן הוגשה בכתב בפירוט הנמקות ובליווי תצהיר המאמת את העובדות שעליהן היא מסתמכת.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), בנושא ציבורי שענינו שמירת אתרים, טבע, נוף, ואיכות חיים וסביבה, יכול שמתנגד המייצג קבוצת מתנגדים יגיש התנגדות מנומקת, המלווה בתצהיר שלו, ומתנגדים אחרים שהתנגדותם דומה במהותה רשאים להסתמך על התצהיר שהגיש אותו מתנגד.

{{ח:סעיף|104|עיון בהתנגדויות|תיקון: תשע״ה}}
{{ח:ת}} רשאי לעיין בהתנגדויות כל מי שעלול להיפגע על ידי קבלתן; אולם שר הפנים, בהתייעצות עם שר הבטחון, רשאי לקבוע בתקנות אם ובאיזו מידה תהא התנגדות לפי {{ח:פנימי|סעיף 101|סעיף 101}} פתוחה לעיון.

{{ח:סעיף|105|המחליטים בהתנגדות|תיקון: תשנ״ה־4, תשע״ד־2}}
{{ח:ת}} המועצה הארצית תדון ותכריע בהתנגדויות לתכנית מיתאר מחוזית; הועדה המחוזית תדון ותכריע בהתנגדויות לתכנית שהופקדה על ידיה; הועדה המקומית תדון ותכריע בהתנגדויות לתכנית שבסמכותה.

{{ח:סעיף|106|דיון והכרעה בהתנגדות|תיקון: תשמ״ח־2, תשמ״ט־2, תשנ״ה־4, תש״ס־2, תשס״ה־5, תשע״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} הוגשה התנגדות –
{{ח:תתת|(1)}} לתכנית מיתאר מחוזית – רשאית הועדה המחוזית הנוגעת בדבר להגיש את חוות דעתה בקשר להתנגדות למועצה הארצית, תוך ארבעים וחמישה ימים מתום המועד להגשת ההתנגדות לפי {{ח:פנימי|סעיף 102|סעיף 102}}, אלא אם כן קבעה המועצה הארצית מועד אחר;
{{ח:תתת|(2)}} לתכנית שהפקידה הועדה המחוזית – רשאית הועדה המקומית הנוגעת בדבר להגיש את חוות דעתה בקשר להתנגדות לועדה המחוזית תוך עשרים ואחד ימים מתום המועד להגשת התנגדויות לפי {{ח:פנימי|סעיף 102|סעיף 102}};
{{ח:תתת|(3)}} לתכנית בסמכות הועדה המקומית – רשאי מתכנן המחוז או מי שהוא הסמיך לכך להגיש חוות דעת לועדה המקומית בקשר להתנגדות, תוך 21 ימים מתום המועד להגשת התנגדויות.
{{ח:תת|(ב)}} מוסד תכנון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 105|בסעיף 105}}, שאליו הוגשה התנגדות, רשאי לדחותה או לקבלה, כולה או מקצתה, או לשנות את התכנית, ככל המתחייב מקבלת ההתנגדות; היתה קבלת ההתנגדות עלולה, לדעת מוסד התכנון, לפגוע באדם שאף הוא רשאי להגיש התנגדות לתכנית, לא יכריע המוסד בהתנגדות לפני שיתן לאותו אדם הזדמנות להשמיע טענותיו.
{{ח:תת|(ג)}} מוסד תכנון שהוגשו אליו התנגדויות זהות במהותן, רשאי להזמין ולשמוע רק מספר מתנגדים מבין מגישי ההתנגדויות, אם לדעתו מייצגים אותם מתנגדים ענין או מקום זהים; כן רשאי מוסד התכנון להחליט כי יימנע משמיעת התנגדות שיש בה חזרה על התנגדות ששמע קודם לכן, שהיא בלתי מנומקת או שהיא נראית על פניה טורדנית או קנטרנית.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} מצא מוסד תכנון כי התנגדות לתכנית או התנגדות להקלה או לשימוש חורג הוגשה שלא בתום לב והיא טורדנית וקנטרנית, רשאי הוא לחייב את מי שהתנגד, לשלם ליזם התכנית את הוצאות ההליך במוסד התכנון.
{{ח:תתת|(2)}} מצא מוסד התכנון כי ההתנגדות היתה מוצדקת, רשאי הוא לחייב את היזם בתשלום הוצאות ההליך למתנגד.
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}

{{ח:סעיף|107|שמיעת התנגדויות בפומבי|תיקון: תשמ״ח־2, תשמ״ט־2, תשנ״ה־4}}
{{ח:ת}} לדיון בהתנגדויות יוזמנו המתנגד ומגיש התכנית; בתכנית מיתאר מחוזית יוזמן גם מתכנן המחוז ובתכנית שבסמכות הועדה המחוזית גם מהנדס הועדה המקומית, והם יהיו רשאים להשמיע דבריהם לפני המוסד המכריע; שמיעת ההתנגדות תהיה בפומבי.

{{ח:סעיף|107א|מינוי חוקר|תיקון: תשמ״ח־2, תשמ״ט־2, תשנ״ה־4, תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”חוקר“ – מי ששר הפנים מינהו, ברשימת חוקרים שפורסמה ברשומות, לשמוע התנגדויות לתכניות, והוא אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} עורך דין בעל ותק של חמש שנים;
{{ח:תתת|(2)}} מהנדס רשוי או אדריכל רשוי לפי {{ח:חיצוני|חוק המהנדסים והאדריכלים|חוק המהנדסים והאדריכלים, התשי״ח–1958}}, והוא בעל נסיון בתחום התכנון והבניה;
{{ח:תתת|(3)}} מי שהיה יושב־ראש מוסד תכנון במשך חמש שנים לפחות;
{{ח:תתת|(4)}} בעל הכשרה מקצועית בעניני תכנון ובניה.
{{ח:תת|(ב)}} מוסד תכנון הדן בהתנגדויות לתכנית, רשאי למנות חוקר לשמיעת ההתנגדויות שהוגשו לו, אם הוא סבור כי עקב מספר המתנגדים או מהות ההתנגדויות מן הראוי לעשות כן, ואולם לא תמנה הועדה למתקנים בטחוניים חוקר, אלא לאחר שהתייעצה עם שר הבטחון; נתמנה חוקר לאחר שמוסד התכנון החל בשמיעת ההתנגדויות, רשאי החוקר לחזור ולשמוע התנגדויות שכבר נשמעו בפני מוסד התכנון.
{{ח:תת|(ג)}} לא מינה מוסד התכנון חוקר לגבי תכנית פלונית, והיה שר הפנים סבור כי מן הראוי לעשות כן, רשאי השר למנות חוקר לאחר ששמע את דעתו של יושב ראש מוסד התכנון בענין.
{{ח:תת|(ד)}} על שמיעת ההתנגדויות לפני חוקר יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 106|סעיפים 106(ב) ו־(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 107|ו־107}} בשינויים המחוייבים; החוקר יגיש למוסד התכנון תמצית ההתנגדויות והמלצותיו לגביהן והוא יוזמן לכל דיון במוסד התכנון בענין התכנית והתנגדות לה.
{{ח:תת|(ה)}} שר הפנים רשאי בתקנות לקבוע את סמכויותיו וסדרי עבודתו של חוקר, ובהתייעצות עם שר האוצר – את שכרו.
{{ח:תת|(ו)}} המועצה הארצית רשאית לפעול בהתאם להוראותיו של סעיף זה, בשינויים המחוייבים, כשהיא דנה בהערות ובתגובות לתכנית מיתאר ארצית, אם ראתה כי מן הנכון לעשות כן.

{{ח:סעיף|108|הכרעה בהתנגדות ואישור תכנית בהעדר התנגדות|תיקון: תשמ״ח־2, תשמ״ט־2, תשנ״ה־4, תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} מוסד תכנון יחליט לאשר או לדחות תכנית הטעונה אישורו רק לאחר עיון בחוות הדעת שהוגשו לפי {{ח:פנימי|סעיף 106|סעיף 106(א)}} והמלצות החוקר לפי {{ח:פנימי|סעיף 107א|סעיף 107א(ד)}}, אם הוגשו, ולאחר סיום שמיעת ההתנגדויות והכרעה בהן; אישור כאמור, יכול שיהיה מותנה בשינוי התכנית או במילוי תנאים, כפי שיקבע מוסד התכנון.
{{ח:תת|(ב)}} הודעה על הכרעה בדבר התנגדויות ועל נימוקיה תינתן בכתב למתנגד ולמי שהשמיע טענות לפי {{ח:פנימי|סעיף 106|סעיף 106}}.
{{ח:תת|(ג)}} הופקדה תכנית ולא הוגשה התנגדות בתוך התקופה הקבועה {{ח:פנימי|סעיף 102|בסעיף 102}}, יראו את התכנית כמאושרת על ידי מוסד התכנון המוסמך לאשרה, בתום שלושים ימים מתום המועד להגשת התנגדויות, זולת אם החליט המוסד אחרת תוך אותם שלושים הימים; ואולם אם התכנית טעונה אישור שר הפנים, לפי {{ח:פנימי|סעיף 109|סעיף 109}}, לא יראו אותה כמאושרת אלא לאחר קבלת אישור השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 109|אותו סעיף}}.
{{ח:תת|(ד)}} החליט מוסד תכנון לאשר תכנית או לדחותה, או אישר מוסד תכנון תכנית לפי סעיף קטן (ג), יירשם הדבר בפרוטוקול שייחתם בידי היושב ראש והמזכיר של מוסד התכנון; ההחלטה תישלח לחברי המוסד ולמגיש התכנית בתוך חמישה עשר ימים מיום ההחלטה כאמור; בתכנית מיתאר מחוזית תישלח ההודעה האמורה גם לועדה המחוזית, בתכנית שבסמכות הועדה המחוזית – גם לועדה המקומית, ובתכנית שבסמכות הועדה המקומית גם לועדה המחוזית.

{{ח:סעיף|109|סמכויות השר|תיקון: תשמ״ח־2, תשמ״ט־2, תשנ״ה־4, תשס״ח־5, תשע״ד־2, תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} החליט מוסד תכנון להפקיד תכנית, יעביר את התכנית לעיונו של שר הפנים מיד לאחר החלטתו; השר רשאי להורות, תוך 60 ימים מהיום שהועברה אליו התכנית, כי התכנית טעונה אישורו; החליט השר כאמור, יודיע על כך למוסד התכנון הנוגע בדבר תוך עשרה ימים מיום החלטתו.
{{ח:תת|(ב)}} החליט השר כי התכנית טעונה אישורו, לא יינתן תוקף לתכנית אלא באישור השר; החלטת השר תינתן תוך 30 ימים מהיום שהתכנית הוגשה לאישורו; לא נתן החלטה תוך תקופה זו, יראו את התכנית כמאושרת על ידי השר.
{{ח:תת|(ג)}} שר הפנים רשאי לקבוע סוגי תכניות בסמכות ועדה מחוזית, שהוראות סעיף זה לא יחולו עליהן.

{{ח:סעיף|109א|מועדים לסיום הטיפול בתכנית|תיקון: תשמ״ח־2, תשמ״ט־2, תשנ״ה־4, תשע״ד־2, תשע״ה, תשפ״ג־4}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} הוועדה המקומית תחליט לאשר תכנית שבסמכותה או לאשרה בשינויים, לקבוע תנאים לאישורה או לדחותה, בתוך 12 חודשים ממועד הגשתה, ולעניין תכנית מצומצמת שחלות לגביה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 86א|סעיף 86א}} – בתוך שמונה חודשים ממועד הגשתה; יושב ראש הוועדה המחוזית רשאי, לבקשת הוועדה המקומית, להאריך את התקופות האמורות, מטעמים מיוחדים שיירשמו.
{{ח:תתת|(2)}} לא החליטה הוועדה המקומית בתכנית שבסמכותה בתוך התקופה האמורה בפסקה (1), יעביר מזכיר הוועדה המקומית, לבקשת מגיש התכנית, את התכנית לוועדה המחוזית; משהועברה התכנית לוועדה המחוזית יועברו סמכויותיה של הוועדה המקומית לגבי אותה תכנית לוועדה המחוזית, לרבות שמיעת ההתנגדויות וההכרעה בהן; הוועדה המחוזית רשאית להמשיך בהליכים מהשלב שאליו הגיעה הוועדה המקומית; הוועדה המחוזית תחליט אם לאשר את התכנית או לאשרה בשינויים, לקבוע תנאים לאישורה או לדחותה (בסעיף זה – תחליט בתכנית), בתוך עשרה חודשים מהמועד שבו התכנית הועברה אליה.
{{ח:תתת|(3)}} הדיון בתכנית שהועברה לוועדה המחוזית לפי פסקה (2) יתקיים בוועדת משנה שמינתה הוועדה המחוזית לעניין זה לפי {{ח:פנימי|סעיף 11ב|סעיף 11ב}}; על החלטת ועדת משנה כאמור לא יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 11ד|סעיף 11ד}}; על החלטה כאמור למעט על החלטה על תכנית מצומצמת כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 86א|בסעיף 86א}} יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 110|סעיף 110}}.
{{ח:תתת|(4)}} על אף הוראות פסקאות (1) עד (3), לא אושרה תכנית מצומצמת כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 86א|בסעיף 86א}} בתוך עשרה חודשים מיום שהוחלט על הפקדתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 86א|סעיף 86א}}, יראו את התכנית כבטלה.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} הוועדה המחוזית תחליט בתכנית שבסמכותה, בתוך 18 חודשים ממועד הגשתה, ורשאי שר הפנים לקבוע תקופה ארוכה יותר לגבי סוגי תכניות שיקבע; יושב ראש המועצה הארצית רשאי, לבקשת הוועדה המחוזית, להאריך את התקופות האמורות, מטעמים שיירשמו.
{{ח:תתת|(2)}} לא החליטה הוועדה המחוזית בתכנית שבסמכותה בתוך התקופה האמורה בפסקה (1), יעביר מזכיר הוועדה המחוזית, לבקשת מגיש התכנית, את התכנית למועצה הארצית, ואולם, אם התוכנית היא תוכנית למגורים הכוללת למעלה מ־500 יחידות דיור, יעביר מזכיר הוועדה את התוכנית למועצה הארצית בתוך שבעה ימים מתום התקופה האמורה בפסקה (1), אף אם מגיש התוכנית לא ביקש זאת; משהועברה התכנית למועצה הארצית, יועברו סמכויותיה של הוועדה המחוזית לגבי אותה תכנית למועצה הארצית, לרבות שמיעת ההתנגדויות וההכרעה בהן; המועצה הארצית רשאית להמשיך בהליכים מהשלב שאליו הגיעה הוועדה המחוזית; המועצה הארצית תחליט בתכנית בתוך עשרה חודשים מהמועד שבו התכנית הועברה אליה.
{{ח:תתת|(3)}} הדיון בתכנית שהועברה למועצה הארצית לפי פסקה (2) יתקיים בוועדת המשנה שמינתה לעניין זה לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6(ד)}}.
{{ח:תתת|(4)}} בסעיף קטן זה, ”תוכנית למגורים“ – תוכנית שניתן להוציא מכוחה היתר לבניית יחידות דיור בלא צורך באישור תוכנית נוספת, למעט תוכנית נוספת שהיא תוכנית איחוד או חלוקה כמשמעה {{ח:פנימי|פרק ג סימן ז|בסימן ז׳}}.
{{ח:תת|(ג)}} המועצה הארצית תדון ותחליט בתכנית מיתאר ארצית בתוך 12 חודשים מיום שהחליטה על העברת התכנית להערות לפי {{ח:פנימי|סעיף 52|סעיף 52}}, ולגבי תכנית מיתאר מחוזית – בתוך 12 חודשים מיום שהוועדה המחוזית הגישה לה אותה.
{{ח:תת|(ד)}} החליט יושב ראש מוסד תכנון על הארכת מועדים כאמור בסעיפים קטנים (א)(1) או (ב)(1), לפי העניין, יודיע על כך לשר הפנים, בצירוף הנימוקים להחלטתו.

{{ח:סעיף|110|ערר בפני המועצה הארצית|תיקון: תשל״ג, תשנ״ה־4, תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} על החלטת ועדה מחוזית בדבר אישור תכנית או דחייתה רשאים לערור בפני המועצה הארצית כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} בזכות –
{{ח:תתתת|(א)}} שלושה חברי הועדה המחוזית כאחד;
{{ח:תתתת|(ב)}} ועדה מקומית או רשות מקומית הנוגעת בדבר;
{{ח:תתת|(2)}} ברשות יושב ראש הועדה המחוזית –
{{ח:תתתת|(א)}} מגיש התכנית;
{{ח:תתתת|(ב)}} מי שהתנגדותו לתכנית נדחתה;
{{ח:תתתת|(ג)}} מי שהשמיע טענות לפי {{ח:פנימי|סעיף 106|סעיף 106(ב)}}.
{{ח:תת|(ב)}} בקשת רשות לערור תוגש ליושב ראש הועדה המחוזית, תוך חמישה עשר ימים מיום שהומצאה לעורר החלטת הועדה המחוזית והוא יתן החלטתו בתוך חמישה עשר ימים.
{{ח:תת|(ג)}} יושב ראש הועדה המחוזית רשאי לאצול את סמכותו לפי סעיף זה לממלא מקומו.
{{ח:תת|(ד)}} הערר יוגש בתוך שלושים ימים מהיום שבו הומצאה לעורר החלטת הועדה המחוזית, או הרשות לערור, לפי הענין.
{{ח:תת|(ה)}} המועצה הארצית תיתן החלטתה תוך תשעים ימים מתום הגשת תשובות המשיבים או מתום המועד להגשת התשובות, כפי שייקבע, הכל לפי המוקדם.
{{ח:תת|(ו)}} לבקשת מוסד תכנון רשאי שר הפנים, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך את המועד למתן ההחלטה.
{{ח:תת|(ז)}} הודעה על ההחלטה בערר תינתן לצדדים תוך שבעה ימים מיום מתן ההחלטה.

{{ח:סעיף|111|ערר על החלטת ועדת הערר בפני הועדה המחוזית|תיקון: תשכ״ז, תשמ״ח־2, תשמ״ט־2, תשנ״ה־4}}
{{ח:תת|(א)}} על החלטת ועדת ערר לפי {{ח:פנימי|סעיף 112|סעיף 112}} רשאים לערור בפני הועדה המחוזית ברשות יושב ראש ועדת הערר:
{{ח:תתת|(1)}} מי שהיה צד להליך בפני ועדת הערר;
{{ח:תתת|(2)}} מגיש התכנית;
{{ח:תתת|(3)}} מגיש התנגדות;
{{ח:תתת|(4)}} מי שהשמיע את טענותיו לפי {{ח:פנימי|סעיף 106|סעיף 106(ב)}};
{{ח:תתת|(5)}} חבר ועדת הערר;
{{ח:תתת|(6)}} נציג בעל דעה מייעצת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 18|בסעיף 18(ב)}};
{{ח:תתת|(7)}} יושב ראש הועדה המקומית או ועדת המשנה שלה לתכנון ולבניה;
{{ח:תתת|(8)}} מהנדס הועדה המקומית;
{{ח:תתת|(9)}} מהנדס הרשות המקומית.
{{ח:תת|(ב)}} בקשת רשות לערור תוגש ליושב ראש ועדת הערר, תוך שבעה ימים מהיום שבו הומצאה לצדדים בערר החלטה של ועדת הערר, והוא יתן החלטתו תוך חמישה עשר ימים מיום קבלתה.
{{ח:תת|(ג)}} התקבלה רשות כאמור, יוגש הערר לועדה המחוזית, תוך שבעה ימים מיום קבלת הרשות; הועדה המחוזית תיתן החלטתה בערר תוך שלושים ימים מהיום שהוגש הערר והחלטתה תהיה סופית.
{{ח:תת|(ד)}} הודעה על ההחלטה בערר תינתן לצדדים תוך שבעה ימים מיום מתן ההחלטה.

{{ח:סעיף|112|ערר בפני ועדת הערר|תיקון: תשמ״ח־2, תשמ״ט־2, תשנ״ה־4, תשפ״ג־4}}
{{ח:תת|(א)}} על החלטת הועדה המקומית בדבר אישור תכנית שבסמכותה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 62א|בסעיף 62א}} או דחייתה, רשאים לערור בפני ועדת הערר:
{{ח:תתת|(1)}} שניים כאחד מבין חברי הועדה המקומית;
{{ח:תתת|(2)}} שניים כאחד מבין הנציגים בעלי הדעה המייעצת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 18|בסעיף 18(ב)}};
{{ח:תתת|(3)}} שניים כאחד מבין חברי הועדה המחוזית;
{{ח:תתת|(4)}} מתכנן המחוז;
{{ח:תתת|(5)}} מגיש התכנית;
{{ח:תתת|(6)}} מי שהתנגדותו לתכנית נדחתה;
{{ח:תתת|(7)}} מי שהשמיע טענות לפי {{ח:פנימי|סעיף 106|סעיף 106(ב)}}.
{{ח:תת|(א1)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), הייתה הוועדה המקומית כאמור בסעיף קטן (א) ועדה מקומית עצמאית או ועדה מקומית עצמאית מיוחדת, יחולו לגבי מי שמנוי בפסקאות (5) עד (7) שבאותו סעיף קטן (בסעיף קטן זה – מגיש ערר מוחרג) הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מגיש ערר מוחרג רשאי לערור ברשות יושב ראש ועדת הערר; בקשת רשות לערור תוגש ליושב ראש ועדת הערר בתוך התקופה שנקבעה בסעיף קטן (ב);
{{ח:תתת|(2)}} יושב ראש ועדת הערר ייתן החלטתו בבקשת רשות לערור בתוך 15 ימים מיום שהוגשה לו; בהחלטתו יביא בחשבון יושב ראש הוועדה, בין היתר, שיקולים אלה: הבקשה מגלה עילה או שהיא מעוררת שאלה בעלת חשיבות או השלכה רחבה והיא אינה קנטרנית או טורדנית;
{{ח:תתת|(3)}} ניתנה רשות לערור, יוגש הערר לוועדת הערר בתוך 15 ימים מיום שניתנה הרשות כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} הערר יוגש בתוך חמישה עשר ימים מיום שהומצאה לעורר החלטת הועדה המקומית.
{{ח:תת|(ג)}} ועדת הערר תיתן החלטתה בתוך שישים ימים מיום הגשת הערר.
{{ח:תת|(ד)}} הודעה על ההחלטה בערר תינתן בתוך שבעה ימים מיום מתן ההחלטה.

{{ח:סעיף|113||תיקון: תשמ״ח־2, תשמ״ט־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|114||תיקון: תשנ״ה־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|115||תיקון: תשנ״ה־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|116|סמכויות מוסד תכנון בערר|תיקון: תשנ״ה־4}}
{{ח:תת|(א)}} מוסד תכנון המוסמך להכריע בערר, רשאי לקבלו, כולו או מקצתו, או לדחותו ולאשר את התכנית, עם או בלי שינויים, או לדחותה.
{{ח:תת|(ב)}} מוסד התכנון רשאי להחזיר את התכנית לדיון למוסד התכנון שעל החלטתו הוגש הערר, עם הוראות או בלעדיהן.

{{ח:סעיף|117|פרסום אישור תכנית ודחייתה}}
{{ח:ת}} הודעה על אישור תכנית לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן ו|סימן זה}} ועל דחייתה תינתן ותפורסם בדרך שנותנים ומפרסמים הודעה על הפקדת אותה תכנית, והיא תינתן למי שזכאי לקבל הודעה על הפקדה כאמור.

{{ח:סעיף|118|שמירת תכנית שאושרה ופרסומה|תיקון: תשנ״ה־4, תשס״ח־10, תשע״ד־2, תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} תכנית, לאחר שאושרה לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן ו|סימן זה}}, תימצא –
{{ח:תתת|(1)}} בתכנית מיתאר מחוזית – במשרד הפנים ובמשרד הועדה המחוזית;
{{ח:תתת|(2)}} בתכנית מיתאר מקומית או בתכנית מפורטת – במשרד הפנים בירושלים, במשרד הועדה המחוזית ובמשרד הועדה המקומית.
{{ח:תת|(ב)}} תכנית, לאחר שאושרה לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן ו|סימן זה}}, תפורסם באתר האינטרנט כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} תכנית בסמכות ועדה מקומית – באתר האינטרנט של הוועדה המקומית או באתר האינטרנט של רשות מקומית הנוגעת בדבר;
{{ח:תתת|(2)}} תכנית אחרת – באתר האינטרנט של משרד הפנים.
{{ח:תת|(ג)}} על תכנית שפורסמה כאמור בסעיף קטן (ב)(1) יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 1ב|סעיף 1ב(ב)}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|119|תחילתה של תכנית|תיקון: תשל״ט, תשנ״ה־4, תשס״ח־10}}
{{ח:תת|(א)}} תחילתה של תכנית, שאושרה לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן ו|סימן זה}}, היא בתום חמישה עשר ימים מיום פרסום הודעה ברשומות או בעתון על דבר אישורה, לפי המועד שבו פורסמה ההודעה האחרונה מבין ההודעות ברשומות או בעיתון.
{{ח:תת|(ב)}} מועד פרסום ההודעה ברשומות יהיה המועד הקובע לענין תביעת פיצויים לפי {{ח:פנימי|סעיף 197|סעיף 197}}.
{{ח:תת|(ג)}} אין חובה לפרסם את מסמכי התכנית והוראותיה ברשומות.

{{ח:סעיף|119א|חובת מסירת מידע|תיקון: תשמ״ח־2, תשמ״ט־2}}
{{ח:ת}} ועדה מקומית תמסור, בכתב, לכל מעונין בקרקע, לפי בקשתו, תוך שלושים ימים, מידע בדבר התכניות הנוגעות לקרקע, בין שהן תקפות, מופקדות או שפורסמה הודעה על הכנתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 77|סעיף 77}} וכן תנאים לפי {{ח:פנימי|סעיף 78|סעיף 78}} החלים על הקרקע, אם נקבעו תנאים כאמור; הועדה תמסור גם מידע בדבר חבות בתשלום היטל השבחה.

{{ח:סעיף|119א1|העברת הדיון למוסד תכנון אחר|תיקון: תשע״ח, תשפ״ב־14}}
{{ח:ת}} החל מוסד תכנון לדון בתכנית, ובטרם השלים את הדיון בה עברה הסמכות לגבי אותה תכנית לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 31א|סעיפים 31א}} {{ח:פנימי|סעיף 62א|או 62א(א1)(1) או (3), (ג), (ד)(1א)(ג) או (ה1)}}, למוסד תכנון אחר, יעביר מוסד התכנון את הדיון למוסד התכנון האחר, ואולם אם החליט מוסד התכנון על הפקדת התכנית לפני שעברה הסמכות למוסד התכנון האחר, תהיה נתונה לו הסמכות להמשיך ולדון בתכנית בכפוף להוראות לפי חוק זה.

{{ח:סעיף|119א2||תיקון: תשפ״ו־5}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ו1|סימן ו׳1: תכנון דרכים ומסילות ברזל|תיקון: תשנ״ד}}

{{ח:סעיף|119ב|הוראות מיוחדות לדרכים|תיקון: תשנ״ד}}
{{ח:ת}} בהליכים לאישור תכנית דרך ינהגו לפי הוראות חוק זה, זולת ההוראות המיוחדות והשינויים המפורטים להלן:
{{ח:תת|(1)}} המדינה, רשות מקומית, ועדה מקומית, רשות שהוקמה לפי דין או גוף הפועל מטעם המדינה לאחר שהוסמך לכך לפי החלטת הממשלה, רשאים להגיש תכנית דרך לועדה המחוזית הנוגעת בדבר, בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 119ג|סעיף 119ג}};
{{ח:תת|(2)}} לענין הוראות {{ח:פנימי|סעיף 77|סעיפים 77}} {{ח:פנימי|סעיף 78|ו־78}} –
{{ח:תתת|(א)}} פרסום בעתון של הודעה על הכנת תכנית דרך יהיה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 1א|בסעיף 1א}}, אך במקום ”בשני עתונים“ יבוא ”בשלושה עתונים“ ובמקום ”שלפחות אחד מהם הוא עתון נפוץ“ יבוא ”שלפחות שניים מהם הם עתונים נפוצים“;
{{ח:תתת|(ב)}} יראו את מועד פרסום ההודעה בעתונות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 1א|בסעיף 1א}} כמועד הקובע לצורך קביעת תנאים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 78|בסעיף 78}};
{{ח:תת|(3)}} נכללו בתכנית דרך שינוי לתכנית אחרת או הוראות המחייבות שינוי מיתקני תשתית, יצוינו בתכנית הדרך גם השינויים שיידרשו בתכנית ובמיתקנים כאמור; תכנית דרך תהווה כשלעצמה שינוי לתכנית אחרת וניתן יהיה לשנות על פיה מיתקני תשתית, רק אם נקבעו בה במפורש השינויים האמורים.
{{ח:תת|(4)}} נכללו מבני דרך בתכנית דרך, יצוינו מבנים אלה בתשריט התכנית;
{{ח:תת|(5)}} על אופן הכנתה של תכנית דרך יחולו גם ההוראות שנקבעו לענין זה בתכנית המיתאר הארצית לדרכים;
{{ח:תת|(6)}} הוגשה לועדה המחוזית תכנית דרך, לאחר שהתמלאו התנאים {{ח:פנימי|סעיף 119ג|שבסעיף 119ג}}, ימציא מגיש התכנית העתק ממנה לועדה המקומית, וזו תדון בתכנית ותחווה דעתה עליה תוך 30 ימים מיום שהומצא לה העתק התכנית; לא דנה הועדה המקומית בתכנית או לא חיוותה דעתה עליה תוך 30 הימים האמורים, רואים את הועדה המקומית כאילו לא התנגדה להפקדתה;
{{ח:תת|(7)}} ועדה מחוזית תדון בתכנית דרך שהוגשה לה לפי פסקה (1), לאחר שהוגשה לה חוות דעת הועדה המקומית או בתום המועד האמור בפסקה (6), לפי המוקדם, ותחליט תוך 30 ימים אם להפקיד את התכנית או לדחותה;
{{ח:תת|(8)}} ועדה מחוזית הדנה בתכנית דרך שהוגשה לה, תזמין לדיון את מהנדס הועדה המקומית שבתחומה מצויה התכנית, וכן את מהנדס הועדה המקומית של מרחב התכנון המקומי הגובל, אם לדעת הועדה המחוזית יש לתכנית השפעה על תחום מרחב זה, לשמיעת הערותיהם המקצועיות לתכניות והערות הועדות המקומיות שבהן הם משמשים מהנדסים.
{{ח:תת|(9)}} החליטה ועדה מחוזית להפקיד תכנית דרך יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(א)}} הועדה תמסור הודעה על ההפקדה בנוסף למנויים {{ח:פנימי|סעיף 91|בסעיף 91}}, גם לתאגידים הפועלים על פי דין והממונים על שירותי רכבת, בזק, חשמל, מים וביוב, וכן לבעלים של מיתקני תשתית שבתחום התכנית; סברה הועדה המחוזית כי שירותים כאמור ומיתקני תשתית המצויים מחוץ לתחום התכנית, עלולים להיפגע על ידי התכנית, תמסור הודעה על הפקדת התכנית גם לממונים על השירותים ולבעלי המיתקנים האמורים;
{{ח:תתת|(ב)}} התנגדות לתכנית החלה בשטח בנוי תוגש תוך 60 ימים מהיום שפורסמה בעתונות ההודעה על הפקדת התכנית הנדונה; התנגדות לתכנית החלה בשטח אחר, תוגש תוך 30 ימים מיום שפורסמה הודעה כאמור; לענין זה, ”שטח בנוי“ – שטח שנועד בתכנית או שתכנית מתירה בו מגורים, משרדים, מסחר, תעשיה, מלונאות, מוסדות ציבור ובנייני ציבור במרחק שאינו עולה על 100 מטרים מגבול תוואי הדרך המתוכננת;
{{ח:תתת|(ג)}} הועדה או ועדת משנה שלה, תדון בהתנגדויות ותחליט בהן תוך 30 ימים מתום המועד להגשת ההתנגדויות, ורשאית היא להיעזר לשם כך בחוקר; לא דנה או לא החליטה הועדה בהתנגדויות במועד זה, ימנה שר הפנים, לבקשת מגיש התכנית, תוך 20 ימים ממועד קבלת הבקשה, חוקר לשמיעת התנגדויות והכרעה בהן; במנותו את החוקר יקצוב השר לחוקר את התקופה לשמיעת התנגדויות ולמתן המלצה בהן, ובלבד שלא תפחת מ־30 ימים; הועדה המחוזית תחליט בדבר אישור התכנית או דחייתה מיד לאחר תום שמיעת ההתנגדויות וההכרעה בהן;
{{ח:תתת|(ד)}} לא הוגשו התנגדויות לתכנית, יראו את התכנית כמאושרת בידי הועדה, כעבור 20 ימים מתום המועד להגשת התנגדויות, זולת אם החליטה הועדה אחרת בתוך המועד האמור, לפי דרישה של חבר מחבריה אשר הוגשה בתוך 10 ימים מתום המועד להגשת ההתנגדויות;
{{ח:תתת|(ה)}} החלטת הועדה על הפקדת תכנית או על אישורה, תירשם בפרוטוקול אשר ייחתם בידי יושב ראש הועדה ומזכיר הועדה, ויישלח לחברי הועדה ולמגיש התכנית בתוך 14 ימים מיום ההחלטה כאמור;
{{ח:תתת|(ו)}} המועדים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 109|בסעיף 109(א) ו־(ב)}} יהיו 30 ימים; ואולם אם הוגשו התנגדויות לתכנית, יהיה המועד האמור {{ח:פנימי|סעיף 109|בסעיף 109(ב)}} 60 ימים;
{{ח:תת|(10)}} תחילתה של תכנית דרך שאושרה, למעט לענין {{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳}}, בתום 15 ימים מיום פרסום הודעה בעתון על אישורה.

{{ח:סעיף|119ג|תסקיר השפעה על הסביבה|תיקון: תשנ״ד, תשנ״ה־4, תשע״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} בטרם תוגש תכנית דרך לועדה מחוזית, יכין מגיש התכנית תשריט דרך, בהתאם להנחיות מתכנן המחוז, ויגישו לנציג השר לאיכות הסביבה בועדה המחוזית ({{ח:פנימי|פרק ג סימן ו1|בסימן זה}} – יועץ סביבתי), למתכנן המחוז ולמהנדס הועדה המקומית הנוגעת בדבר; יועץ סביבתי שקיבל תשריט כאמור, יחזירו למגיש התכנית תוך 15 ימים מיום שקיבל את התשריט, ורשאי הוא לדרוש ממגיש התכנית, בתוך 15 הימים האמורים, להכין תסקיר השפעה על הסביבה; דרש היועץ הסביבתי הכנת תסקיר כאמור, ינחה את מגיש התכנית בדבר הכנתו; העתק מההנחיות יומצא למתכנן המחוז ולמהנדס הועדה המקומית.
{{ח:תת|(ב)}} הנחיות להכנת תסקיר כאמור בסעיף קטן (א), יהיו בהתאמה לרמת התכנית, סוגה ומקומה.
{{ח:תת|(ג)}} סבר מגיש תכנית הדרך כי לא נדרש תסקיר או חלק על ההנחיות שניתנו לו להכנתו, רשאי הוא לערור בפני הועדה המחוזית על הדרישה או ההנחיות או על דרישה להשלמת התסקיר כאמור בסעיף קטן (ה); הועדה תדון בערר, לאחר שתשמע את העורר ואת היועץ הסביבתי, ותחליט בו תוך 15 ימים מיום הגשתו; מגיש תכנית הדרך לא יוכל לערור על הדרישה להכנת תסקיר במקרים שהכנתו נדרשת לפי הוראות תכנית בת־תוקף.
{{ח:תת|(ד)}} התסקיר יוגש ליועץ הסביבתי, לועדה המחוזית ולועדה המקומית.
{{ח:תת|(ה)}} תוך 15 ימים מיום קבלת התסקיר, ואם בשטח התכנית נכלל מתחם תפעולי הנדרש לצורכי הטיפול במסילת ברזל ובציוד הדרוש להפעלתה של רכבת (בסעיף קטן זה – תכנית הכוללת מתחם תפעולי) – בתוך 30 ימים מהיום האמור, רשאי היועץ הסביבתי לדרוש ממגיש התכנית להשלים את התסקיר; העתק הדרישה יישלח לועדה המחוזית ולועדה המקומית; לא נדרשה השלמה כאמור, יראו את התסקיר כאילו הושלם; היועץ הסביבתי ימציא את חוות דעתו למגיש התכנית ולוועדות המחוזית והמקומית תוך 30 ימים ממועד קבלת התסקיר המושלם, ובתכנית הכוללת מתחם תפעולי – בתוך 90 ימים מהמועד האמור.
{{ח:תת|(ו)}} התסקיר וחוות הדעת האמורה, במלואה או בחלקה, ייכללו במסמכי תכנית הדרך עם הפקדתה ובעת אישורה, ככל שתחליט על כך הועדה המחוזית.
{{ח:תת|(ז)}} לא הציג היועץ הסביבתי דרישה להכנת תסקיר או לא נתן הנחיות להכנתו כאמור בסעיף קטן (א), רשאי מתכנן המחוז להציג דרישה וליתן הנחיות כאמור, תוך 30 ימים מתום 15 הימים האמורים בסעיף קטן (א), לאחר שהתייעץ עם גורם מקצועי כפי שיראה לנכון; עשה כך מתכנן המחוז, יבוא הוא במקום היועץ הסביבתי לכל דבר וענין האמורים בסעיפים קטנים (ג) עד (ה).
{{ח:תת|(ח)}} לא הגישו היועץ הסביבתי או מתכנן המחוז את חוות דעתם בתוך המועדים האמורים בסעיפים קטנים (ה) ו־(ז), תדון הועדה בתכנית הדרך ותחליט בה.

{{ח:סעיף|119ד|פיצויים|תיקון: תשנ״ד, תשע״ז־8}}
{{ח:תת|(א)}} הוגשה תכנית דרך בידי המדינה או מטעמה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 119ב|בסעיף 119ב(1)}} או בידי רשות שהוקמה לפי דין שאינה רשות מקומית או ועדה מקומית, וחויבה ועדה מקומית בתשלום פיצויים לפי {{ח:פנימי|סעיף 197|סעיף 197}} עקב אישור התכנית, ישפה מגיש התכנית כאמור את הועדה המקומית, ב־70 אחוזים מסכום הפיצויים; אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מכל הסכמה אחרת בין הנושאים בתשלום הפיצויים או השיפוי ובין הזכאים להם.
{{ח:תת|(א1)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), חויבה ועדה מקומית שבתחומה מועצה אזורית בפיצויים כאמור באותו סעיף קטן, לראשונה לעניין תכנית דרך מסוימת, ואין עוד זכות להגיש על החיוב האמור ערר או ערעור, רשאית היא לפנות לוועדת השיפוי שהוקמה לפי סעיף קטן (א2) (בסעיף זה – ועדת השיפוי), בבקשה להעלאת שיעור השיפוי הקבוע בסעיף קטן (א) לגבי כלל הפיצויים שחויבה או שתחויב בהם עקב אישור התכנית כאמור.
{{ח:תת|(א2)|(1)}} תוקם ועדת שיפוי לטיפול בבקשות לפי סעיף קטן (א1), שחבריה הם:
{{ח:תתתת|(א)}} הממונה על התקציבים במשרד האוצר או נציגו, והוא יהיה היושב ראש;
{{ח:תתתת|(ב)}} נציג שר התחבורה והבטיחות בדרכים;
{{ח:תתתת|(ג)}} נציג שר הפנים;
{{ח:תתתת|(ד)}} נציג הארגון המייצג את המספר הגדול ביותר של מועצות אזוריות;
{{ח:תתתת|(ה)}} יושב ראש ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה שאינה במחוז שבו אושרה תכנית הדרך נשוא הבקשה, שימנה שר האוצר.
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|סמכות שר האוצר הועברה לשר הפנים (י״פ תש״ף, 6344).}}
{{ח:תתת|(2)}} שני חברי ועדת השיפוי, ובהם היושב ראש, יהיו מניין חוקי בישיבותיה.
{{ח:תת|(א3)}} ועדת השיפוי תחליט בבקשה כאמור בסעיף קטן (א1) בהתחשב בתועלת הכלכלית לוועדה המקומית ולמועצה האזורית שבתחומן חלה תכנית הדרך, הנובעת מהשבחה עתידית צפויה במקרקעין שבתחומן עקב ביצוע התכנית, במישרין או בעקיפין, ובהתקיים תועלת כלכלית כאמור – בהתחשב גם בחוסנן הכלכלי של הוועדה המקומית והמועצה האזורית האמורות.
{{ח:תת|(א4)}} ועדת השיפוי תחליט בבקשה כאמור בסעיף קטן (א1) בתוך 60 ימים מיום שהוגשה לה, ורשאית היא להאריך את המועד האמור ב־60 ימים נוספים; היו הקולות בוועדת השיפוי שקולים, תועבר הבקשה לשר האוצר ושר הפנים, והם יחליטו בבקשה בתוך 60 ימים מיום העברתה אליהם.
{{ח:תת|(א5)}} לא החליטה ועדת השיפוי או לא החליטו השרים בבקשה כאמור בסעיף קטן (א1) במועדים האמורים בסעיף קטן (א4), לפי העניין, ישפה מגיש התכנית את הוועדה המקומית במלוא סכום הפיצויים שחויבה או שתחויב בהם בשל אותה תכנית דרך.
{{ח:תת|(ב)}} לענין חיוב מגיש תכנית דרך בשיפוי על תשלום פיצויים כאמור בסעיף קטן (א), יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 198|סעיפים 198}} {{ח:פנימי|סעיף 199|ו־199}} בשינויים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מגיש תכנית הדרך יצורף ויהיה צד בכל שלבי הדיונים וההתדיינויות במוסד תכנון, בבית משפט או בהליך בוררות בקשר לפיצויים לפי {{ח:פנימי|סעיף 197|סעיף 197}} וכן יהיה, לפי דרישתו, צד לכל הסכם בקשר לכך;
{{ח:תתת|(2)}} החלטות הועדה המקומית והועדה המחוזית בדבר גובה הפיצויים יינתנו בהסכמת מגיש התכנית; לא היתה הסכמה בין אחת מהועדות האמורות לבין מגיש התכנית, יכריעו במחלוקת שר האוצר ושר הפנים.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף זה יחולו רק על תכנית דרך שאושרה אחרי יום כ׳ באייר התשנ״ד (1 במאי 1994).

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ו2|סימן ו׳2: מיתקני גז טבעי|תיקון: תשס״ב}}

{{ח:סעיף|119ה|מיתקן גז בלחץ נמוך מאוד|תיקון: תשס״ב, תשע״ד־2}}
{{ח:ת}} לענין מיתקן גז כאמור {{ח:חיצוני|חוק משק הגז הטבעי#סעיף 26|בסעיף 26 לחוק משק הגז הטבעי}}, יחולו, גם ההוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק משק הגז הטבעי#סעיף 26|הסעיף האמור}}.

{{ח:סעיף|119ו|רישוי מיתקני גז|תיקון: תשס״ב, תשע״ה, תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} היתר להקמת מיתקן גז כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק משק הגז הטבעי|בחוק משק הגז הטבעי}} (בסעיף זה – מיתקן גז), למעט מיתקני גז {{ח:פנימי|סעיף 119ה|שסעיף 119ה}} חל עליהם, יינתן בידי רשות הרישוי למיתקני גז טבעי שתורכב מיושב ראש הועדה המחוזית לתכנון ולבניה והוא יהיה היושב ראש, מתכנן המחוז ומהנדס הועדה המקומית שבתחומה נמצא מיתקן הגז; מי שמוסמך לפי דין למנות את חברי רשות הרישוי למיתקני גז טבעי, למעט מהנדס הוועדה המקומית, רשאי למנות להם ממלא מקום, אחד או יותר; חבר רשות הרישוי שהוא מהנדס הוועדה המקומית רשאי למנות לו ממלא מקום, אחד או יותר, ובלבד שמתקיימים בו התנאים כאמור {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (מהנדס רשות מקומית)#סעיף 6|בסעיף 6 לחוק הרשויות המקומיות (מהנדס רשות מקומית), התשנ״ב–1992}};
{{ח:תת|(ב)}} שר הפנים, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יתקין תקנות בדבר דרכי הרישוי של מיתקני גז, הליכי הרישוי של מיתקנים כאמור והמועדים שיחולו לענין הליכים אלה, ובלבד שאם הוגשה בקשה להיתר בהתאם לתקנות כאמור, ורשות הרישוי למיתקני גז טבעי לא נתנה את החלטתה בתוך 60 ימים מיום הגשת הבקשה, יראו כאילו ניתן היתר להקמת מיתקן הגז בהתאם לבקשה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (רישוי מיתקני גז טבעי)|תקנות התכנון והבניה (רישוי מיתקני גז טבעי), התשס״ג–2003}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (הקמת מיתקן גז בלחץ נמוך מאוד)|תקנות התכנון והבניה (הקמת מיתקן גז בלחץ נמוך מאוד), התשס״ז–2006}}.}}

{{ח:סעיף|119ז|ועדת המשנה לתכניות עבודה|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} תקום ועדת משנה של המועצה הארצית לתכניות עבודה, שתדון בתכניות עבודה בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק משק הגז הטבעי#סעיף 25א|סעיף 25א לחוק משק הגז הטבעי}} (בסעיף זה – הוועדה).
{{ח:תת|(ב)}} בוועדה יכהנו חברים אלה מבין חברי המועצה הארצית:
{{ח:תתת|(1)}} מנהל מינהל התכנון או נציגו, והוא יהיה היושב ראש;
{{ח:תתת|(2)}} שר התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים או נציגו;
{{ח:תתת|(3)}} ראש רשות מקומית שתמנה המועצה הארצית מבין חבריה המנויים {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2(ב)(6) ו־(7)}}.
{{ח:תת|(ג)}} שר האוצר ימנה מזכיר לוועדה, ויכול שימנה אותו מקרב עובדי המדינה או שלא מקרב עובדי המדינה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|סמכות שר האוצר הועברה לשר הפנים (י״פ תש״ף, 6344).}}
{{ח:תת|(ד)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6(ב)}} לא יחולו על הוועדה.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ז|סימן ז׳: חלוקה חדשה}}

{{ח:סעיף|120|הגדרה}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ג סימן ז|בסימן זה}}, ”מגרש“ – לרבות דרך.

{{ח:סעיף|121|איחוד וחלוקה בהסכמה ושלא בהסכמה|תיקון: תשנ״ה־4, תשע״ט, תשפ״ב־8}}
{{ח:ת}} בתכנית מיתאר מקומית ובתכנית מפורטת מותר לקבוע גם הוראות –
{{ח:תת|(1)}} בדבר איחוד מגרשים, הן בהסכמת בעליהם והן שלא בהסכמתם;
{{ח:תת|(2)}} בדבר חלוקתם של מגרשים בין בעליהם, הן למגרשים בבעלות משותפת והן למגרשים בבעלות נפרדת, הן בהסכמת הבעלים והן שלא בהסכמתם (להלן – חלוקה חדשה).
{{ח:תת|(3)}} בדבר איחוד או חלוקה כאמור בפסקאות (1) ו־(2), הכוללים מגרש תלת־ממדי, ובלבד שמתקיימות הוראות {{ח:פנימי|סעיף 69|סעיף 69(א)(1א)}}.

{{ח:סעיף|122|חלוקה שלא בהסכמה|תיקון: תשמ״ח־2, תשמ״ט־2, תשנ״ה־4}}
{{ח:ת}} חלוקה שלא הושגה עליה הסכמתם של כל הבעלים הנוגעים בדבר, יחולו עליה הוראות מיוחדות אלה:
{{ח:תת|(1)}} כל מגרש שיוקצה יהיה קרוב, ככל האפשר, למקום בו היה קודם מגרשו של מקבל ההקצאה;
{{ח:תת|(2)}} שוויו של המגרש שיוקצב כאמור ביחס לשוויים של סך כל המגרשים החדשים שנוצרו על ידי החלוקה, יהיה, ככל האפשר, כשוויו של המגרש הקודם של מקבל ההקצאה ביחס לשוויים של סך כל המגרשים הקודמים;
{{ח:תת|(3)}} לא היתה אפשרות לשמור על מלוא היחסיות כאמור, יהיה מקבל ההקצאה, ששווי מגרשו החדש נמוך ביחס משוויו של מגרשו הקודם, זכאי לקבל מהועדה המקומית תשלום ההפרש, ומקבל ההקצאה ששווי מגרשו החדש גבוה ביחס משוויו של מגרשו הקודם, חייב לשלם לועדה המקומית את ההפרש;
{{ח:תת|(4)}} מוסד התכנון המוסמך לאשר את התכנית יחליט אם ובאיזו מידה אפשר לשמור על היחסיות בשווי המגרש החדש שהוקצה, או על קרבת מקומו למגרש הקודם, אולם רשאי מוסד התכנון לקבוע כי החלטה בדבר זכויות בעלי המגרשים הכלולים בתכנית שהוכנה לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן ז|סימן זה}}, תועבר לבורר שהסכימו עליו בעלי המגרש והועדה המקומית; לא הסכימו בעלי המגרש והועדה המקומית על בורר מוסכם, ימנה אותו יושב ראש ועדת הערר בהתייעצות עם יושב ראש הועדה המחוזית; הבורר שמונה, בין בהסכמה ובין שלא בהסכמה, יקבע את שכרו ואת החייבים בתשלומו; הוא ינמק את החלטתו לגבי הזכאות כאמור אם דרש זאת מוסד התכנון או אחד הצדדים; על הבוררות יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק הבוררות|חוק הבוררות, התשכ״ח–1968}}, בכפוף להוראות סעיף זה;
{{ח:תת|(5)}} שום דבר בסעיף זה לא יתפרש כאילו מותר בתכנית לחלוקה חדשה לסטות מהוראות תכנית מיתאר המחייבת במקום.

{{ח:סעיף|123|רישום הערה בפנקסי המקרקעין|תיקון: תשנ״ה־4}}
{{ח:ת}} הופקדה תכנית לחלוקה חדשה, יעביר יושב ראש מוסד התכנון שהפקיד את התכנית העתק ממנה ללשכת רישום המקרקעין הנוגעת בדבר, ורשם המקרקעין ירשום הערה על יד כל חלקה רשומה העשויה להיפגע על ידי התכנית.

{{ח:סעיף|124|תחילה|תיקון: תשנ״ה־4}}
{{ח:ת}} תחילת תקפה של חלוקה חדשה היא ביום תחילת תקפה של התכנית שבה נכללה החלוקה.

{{ח:סעיף|125|רישום חלוקה בפנקסי המקרקעין על פי תכנית|תיקון: תשמ״ח־2, תשמ״ט־2, תשנ״ה־4, תשנ״ט}}
{{ח:תת|(א)}} בתוך שמונה חודשים מיום תחילת תוקפה של החלוקה החדשה, יגיש יושב ראש הועדה המקומית, שבתחומה אושרה תכנית החלוקה החדשה, למנהל כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת המדידות|בפקודת המדידות}} (בסעיף זה – המנהל), תכנית לצורכי רישום התואמת את התכנית של החלוקה החדשה שאושרה; בתוך חודשיים מהיום שהועברה התכנית למנהל, יאשרה ככשרה לרישום בהתאם {{ח:חיצוני|פקודת המדידות|לפקודת המדידות}} {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין|וחוק המקרקעין, התשכ״ט–1969}}, אם מצא כי התכנית ראויה לרישום כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} בתוך שמונה חודשים מהיום שאושרה תכנית ככשרה לרישום לפי סעיף קטן (א), יעביר יושב ראש הועדה המקומית ללשכת רישום המקרקעין הנוגעת בדבר את התכנית, וכן את העתק התכנית לחלוקה החדשה שאושרה על תשריטיה, כשהוא חתום על ידיו, ורשם המקרקעין ירשום את החלוקה בהתאם לתכנית בתוך חודשיים מהיום שהועברו אליו התכנית והעתק התכנית כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} אי שמירת המועדים האמורים בסעיף זה לא תפגע בתוקפה של החלוקה החדשה ובזכויות שנרכשו מכוח {{ח:פנימי|סעיף 124|סעיף 124}}.

{{ח:סעיף|126|השפעת חלוקה חדשה על שעבודים|תיקון: תשכ״ז}}
{{ח:תת|(א)}} שעבוד, שהיה ערב תחילת תקפה של חלוקה חדשה על אחת החלקות שבחלוקה, הולך אחרי בעלה הקודם, ויהיה על החלקה או על החלקות שהוקצו לו בחלוקה החדשה.
{{ח:תת|(ב)}} היה השעבוד זכות מעבר, זכות שאיבת מים או זכות אחרת כיוצא באלה שאינן נתונות להעברה לחלקה שבמקום האחר, תישאר הקרקע כפופה לשעבוד גם אחרי החלוקה; אולם מותר לקבוע בתכנית הוראות בדבר הפקעת זכויות אלה או שינוין, והוראות חוק זה בדבר הפקעת בעלות או פגיעה אחרת בה יחולו על הפקעה או שינוי כאמור, בשינויים המחוייבים לפי הענין.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”שעבוד“ – משכנתה וכל זכות חפצית שיש בה כדי להגביל את הבעלות בקרקעות, וכן שכירות, איסור העברה, עיקול או הערה בפנקסי המקרקעין.

{{ח:סעיף|127|איחוד מגרשים שלא בהסכמת הבעלים|תיקון: תשנ״ה־4}}
{{ח:תת|(א)}} אוחדו מגרשים על פי תכנית, שלא בהסכמת כל הבעלים, ולא חולקו שנית למגרשים נפרדים בין בעליהם, או חולקו כולם או מקצתם, למגרשים משותפים, זכאי בעל מגרש שלא הסכים לאיחוד לתבוע מהועדה המקומית שתרכוש את חלקו במגרשים המאוחדים או המשותפים.
{{ח:תת|(ב)}} בעל מגרש שלא הסכים לאיחוד, רשאית הועדה המקומית, בהודעה, לקבוע לו מועד של ששה חדשים לפחות שבו עליו להגיש לה תביעה כאמור בסעיף קטן (א); לא הוגשה התביעה תוך המועד שנקבע, לא יהיה בעל המגרש רשאי עוד להגישה.
{{ח:תת|(ג)}} על רישום איחוד מגרשים ללא הסכמת כל הבעלים יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 125|סעיף 125}}, בשינויים המחוייבים לפי הענין.
{{ח:תת|(ד)}} איחוד מגרשים על פי תכנית לא ישפיע על זכויותיו של מי שהיתה לו לפני האיחוד זכות על פי שכירות באחד המגרשים המאוחדים, או זכות מעבר, זכות שאיבת מים או זכות אחרת כיוצא באלה; אולם מותר לקבוע בתכנית הוראות בדבר הפקעת זכויות אלה או שינוין, והוראות חוק זה בדבר הפקעת בעלות או פגיעה אחרת בה יחולו על הפקעה או שינוי כאמור, בשינויים המחוייבים לפי הענין.

{{ח:סעיף|128|הבטחת הזכויות של בעל משכנתה}}
{{ח:ת}} הגיע לבעל מגרש תשלום מהועדה המקומית מכוח {{ח:פנימי|סעיף 122|סעיף 122}} או מכוח {{ח:פנימי|סעיף 127|סעיף 127}} והיה המגרש ממושכן במשכנתה, תפקיד הועדה המקומית את הסכום המגיע ממנה בבית המשפט המחוזי שבתחום שיפוטו נמצא המגרש, ובית המשפט יחליט למי ישולם הסכום בשים לב לזכויותיהם של בעל המגרש ושל בעל המשכנתה.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ח|סימן ח׳: סולם העדיפויות של תכניות}}

{{ח:סעיף|129|תכנית מיתאר מקומית}}
{{ח:ת}} תכנית מיתאר מקומית – כוחה יפה מתכנית מפורטת, אם לא נאמר אחרת בתכנית המיתאר.

{{ח:סעיף|130|תכנית מיתאר מחוזית}}
{{ח:ת}} תכנית מיתאר מחוזית – כוחה יפה מתכנית מיתאר מקומית ומתכנית מפורטת אם לא נאמר אחרת בתכנית המיתאר המחוזית.

{{ח:סעיף|131|תכנית המיתאר הארצית}}
{{ח:ת}} תכנית המיתאר הארצית – כוחה יפה מכל תכנית אחרת, אם לא נאמר אחרת בתכנית המיתאר הארצית.

{{ח:סעיף|132|תקנות לפי החוק}}
{{ח:ת}} תקנות לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}} – כוחן יפה מכוחה של תכנית, אם לא נאמר אחרת בתקנות; אולם אין בכוחן כדי לפגוע בתכנית שאושרה כדין לפני התקנתן.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ט|סימן ט׳: ביטול תכניות, שינוין והתלייתן}}

{{ח:סעיף|133|סמכות מוסד תכנון|תיקון: תשנ״ה־4}}
{{ח:ת}} מוסד תכנון שבסמכותו לאשר תכנית, מוסמך, באותה הדרך, לשנותה, לבטלה או להתלותה ובלבד שלמגיש התכנית תינתן, ככל האפשר, הזדמנות להשמיע דעתו.

{{ח:סעיף|134|סמכות הועדה המחוזית|תיקון: תשמ״ח־2, תשמ״ט־2, תשנ״ה־4, תשע״ד־2}}
{{ח:ת}} הועדה המחוזית רשאית, לאחר שנתנה לועדה המקומית הזדמנות להשמיע דעתה, או על פי בקשת הועדה המקומית, לבטל, להתלות או לשנות כל תכנית שבסמכות הועדה המקומית.

{{ח:סעיף|135||תיקון: תשנ״ה־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|136||תיקון: תשכ״ז, תשמ״ח־2, תשמ״ט־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: חלוקה ואיחוד של קרקעות}}

{{ח:סעיף|137|תשריט חלוקת קרקע}}
{{ח:ת}} בעל קרקע שחלה עליה תכנית שאושרה ושאיננה כוללת חלוקת קרקע, רשאי להגיש לאישור הועדה המקומית תשריט לחלוקת אותה קרקע; לא יינתן היתר לבניה על הקרקע כאמור אלא בהתאם לתשריט חלוקת קרקע (להלן {{ח:פנימי|פרק ד|בסימן זה {{ח:הערה|[צ״ל: בפרק זה]}}}} – תשריט) שאושר או, באין תשריט כאמור, בהסכמת הועדה המחוזית.

{{ח:סעיף|138|פרטי התשריט}}
{{ח:ת}} תשריט יפרט באופן ברור את גבולות הקרקע, את גבולותיהן של החלקות המוצעות, את דרכי הגישה לכל חלקה, כפי שהן בתכנית שאושרה, וכל פרט שתדרוש הועדה המקומית כדי לאפשר לה לבדוק את התאמת החלוקה לתכנית שאושרה.

{{ח:סעיף|138א|תשריט הכולל מגרש תלת־&lt;wbr&gt;ממדי|תיקון: תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} ועדה מקומית לא תאשר תשריט הכולל מגרש תלת־ממדי, אלא אם כן מתקיימים כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} אין מניעה לרשום את המגרש כחלקה תלת־ממדית לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#סעיף 14ז|סעיף 14ז לחוק המקרקעין, התשכ״ט–1969}};
{{ח:תתת|(2)}} גבולות המגרש התלת־ממדי נקבעו בתכנית או סומנו בהתאם להליך שיקבע השר בתקנות.
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (רישום מגרש תלת-ממדי)|תקנות התכנון והבנייה (רישום מגרש תלת־ממדי), התש״ף–2020}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} הוגשה בקשה לאישור תשריט לפי {{ח:פנימי|פרק ד|פרק זה}} לעניין מגרש תלת־ממדי המיועד לשימושים שאינם שימושים לצורכי ציבור כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 188|בסעיף 188(ב)}}, ובתכנית החלה על השטח שבו נמצא המגרש אין הוראות לעניין מגרש תלת־ממדי, יהיה התשריט טעון הסכמה של הוועדה המחוזית; שר המשפטים, בהסכמת השר ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע בצו כי תשריט כאמור אינו טעון הסכמה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|צו התכנון והבנייה (תוכניות ותשריטים של מגרש תלת-ממדי)|צו התכנון והבנייה (תוכניות ותשריטים של מגרש תלת־ממדי), התשפ״ד–2024}}.}}

{{ח:סעיף|139||תיקון: תשנ״ה־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|140|ערר על תשריט חלוקה|תיקון: תשנ״ה־4}}
{{ח:תת|(א)}} סירבה ועדה מקומית לאשר תשריט, רשאי בעל הקרקע, לא יאוחר משלושים ימים מהיום שבו נמסרה לו הודעה על הסירוב, לערור לפני ועדת הערר.
{{ח:תת|(ב)}} אישרה ועדה מקומית תשריט שיש בו משום סטיה מתכנית שאושרה, רשאי הרואה עצמו נפגע, לערור על כך בפני ועדת הערר, בתוך שלושים ימים מיום קבלת החלטת הועדה המקומית; החלטתה של ועדת הערר תהיה סופית.

{{ח:סעיף|141|רישום חלוקה בפנקסי המקרקעין|תיקון: תשכ״ז, תשמ״ח־2, תשנ״ה־4}}
{{ח:ת}} רשם המקרקעין ירשום בפנקסי המקרקעין, על פי בקשת בעל הקרקע ולאחר תשלום האגרות שנקבעו לכך על פי כל דין, תשריט הכשר לרישום על פי {{ח:חיצוני|פקודת המודדים|פקודת המודדים}} {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין|וחוק המקרקעין, התשכ״ט–1969}}, התואם, תשריט הנושא עליו אישור יושב ראש הועדה המקומית שאישרה את התשריט, המעיד כי אין בתשריט סטיות מתכנית שאושרה, וכי הועדה המקומית אישרה את התשריט.

{{ח:סעיף|142|שינוי, ביטול או התלייה של תשריט חלוקת קרקע|תיקון: תשנ״ה־4}}
{{ח:ת}} כל עוד לא נרשם תשריט, רשאית הועדה המקומית לבטלו, להתלותו או לשנותו, ובלבד שנתנה לבעל הקרקע או למי שעלול להיפגע, הזדמנות להשמיע את טענותיו; על החלטת ועדה מקומית לפי סעיף זה, רשאי בעל הקרקע או מי שעלול להיפגע כאמור, לערור בפני ועדת הערר תוך שלושים ימים מיום קבלת ההחלטה.

{{ח:סעיף|143|הגבלה על חלוקת קרקע}}
{{ח:ת}} לא תירשם חלוקת קרקע בפנקסי המקרקעין אלא על פי תשריט שאושר על פי {{ח:פנימי|פרק ד|פרק זה}} או על פי {{ח:פנימי|פרק ג סימן ז|סימן ז׳ לפרק ג׳}}; לא יינתן פסק־דין לחלוקת קרקע בין בעליה המשותפים אלא על פי תשריט ואישור כאמור, ולא יהא תוקף לכל רישום שנעשה בניגוד לסעיף זה לאחר תחילת חוק זה.

{{ח:סעיף|144|איחוד}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ד|פרק זה}} יחולו על איחוד חלקות ורישומו בפנקסי המקרקעין, בשינויים המחוייבים לפי הענין.

{{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: רישוי}}

{{ח:סעיף|145|עבודות טעונות היתר|תיקון: תשל״ח־2, תשמ״א־7, תשמ״ח־2, תשמ״ט־2, תשנ״א־3, תשנ״ג, תשנ״ה־4, תשע״ד, תשע״ד־2, תשע״ה, תשע״ה־2, ק״ת תשע״ו, ק״ת תשע״ז, תשע״ז־5, תשע״ז־9, תשע״ח־7, ק״ת תש״ף, תשפ״ב־3, תשפ״ב־6, תשפ״ב־8, תשפ״ב־9, תשפ״ג־5, ק״ת תשפ״ד, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} לא יעשה אדם אחד מאלה ולא יתחיל לעשותו אלא לאחר שנתנה לו רשות הרישוי המקומית היתר לכך ולא יעשה אותו אלא בהתאם לתנאי ההיתר:
{{ח:תתת|(1)}} התווייתה של דרך, סלילתה וסגירתה;
{{ח:תתת|(2)}} הקמתו של בנין, הריסתו והקמתו שנית, כולו או מקצתו, הוספה לבנין קיים וכל תיקון בו, למעט שינוי פנימי בדירה;
{{ח:תתת}} בפסקה זו –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”שינוי פנימי“ – שינוי שאינו נוגע לצד החיצוני של הבנין, אינו פוגע בחזיתו או במראהו או בשלד של הבנין או ברכוש משותף או בצנרת או ציוד אחר המשרתים גם דירות אחרות, אינו פוגע בזולת ואינו משנה את שטחה של הדירה, למעט תוספת של שטח מרפסת שנסגרה כדין, או את מספרן של יחידות הדיור;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”דירה“ – חדר או תא, או מערכת חדרים או תאים, שנועדו לשמש יחידה שלמה ונפרדת למגורים, לעסק או לכל צורך אחר;
{{ח:תתת|(3)}} כל עבודה אחרת בקרקע ובבנין וכל שימוש בהם שנקבעו בתקנות כעבודה או כשימוש הטעונים היתר כדי להבטיח ביצוע כל תכנית.
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (עבודה ושימוש הטעונים היתר)|תקנות התכנון והבניה (עבודה ושימוש הטעונים היתר), תשכ״ז–1967}}.}}
{{ח:תת|(א1)}} הרוצה להגיש בקשה להיתר לעבודה או לשימוש, ימציא למהנדס הועדה בקשה לקבלת מידע שפרטיו דרושים לענין ההיתר; שר הפנים רשאי לקבוע הוראות לעניין –
{{ח:תתת|(1)}} אופן הגשת בקשה לקבלת מידע, פרטיה ונספחיה;
{{ח:תתת|(2)}} מידע להיתר והמועדים למסירתו; בסעיף זה, ”מידע להיתר“ – סוגי המידע שימסור מהנדס הוועדה במענה לבקשה לקבלת מידע, לרבות התנאים המוקדמים לקליטת בקשה להיתר, וכן מידע והנחיות מטעם גורמים מאשרים וגופים נוספים;
{{ח:תתת|(3)}} מסירת מידע למהנדס הוועדה מאת גורמים מאשרים וגופים נוספים שיש בידם מידע לעניין תשתיות, מגבלות ותנאים הנוגעים למקרקעין שלגביהם המידע מבוקש, לשם מענה לבקשה לקבלת מידע, והמועדים למסירת המידע מאת גורמים וגופים כאמור;
{{ח:תתת|(4)}} תקופת תוקפו של המידע להיתר שנמסר למבקש במסגרת מענה לבקשה לקבלת מידע;
{{ח:תתת|(5)}} סוגי בקשות להיתר שלגביהן לא יהיה המבקש חייב להגיש בקשה לקבלת מידע.
{{ח:תת|(א2)}} לא נמסר מידע להיתר, כולו או חלקו, במועדים שקבע שר הפנים, או שהבקשה להיתר היא מסוג שנקבע שאין חובה להגיש בקשה לקבלת מידע לגביה, רשאי מבקש הבקשה להיתר להגישה אף בלא המידע להיתר.
{{ח:תת|(א3)|(1)}} בקשה להיתר תוגש לרשות הרישוי המקומית.
{{ח:תתת|(2)}} שר הפנים יקבע תנאים מוקדמים לקליטת בקשה להיתר, ורשאי הוא לקבוע כי אם נדרשים אישורו של מי שאינו מוסד תכנון, או תיאום או התייעצות עמו, כתנאי למתן היתר, יהיו האישור, התיאום או ההתייעצות תנאי מהתנאים המוקדמים לקליטת בקשה להיתר; כללה בקשה להיתר עבודות או שימושים שלגביהם נדרש אישור או היתר לפי {{ח:חיצוני|חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה|חוק גנים לאומיים}} או לפי {{ח:חיצוני|חוק העתיקות|חוק העתיקות, התשל״ח–1978}}, יהיה אישור או היתר כאמור תנאי מהתנאים המוקדמים לקליטת בקשה להיתר.
{{ח:תתת|(3)}} מהנדס הוועדה יבדוק אם בקשה להיתר שהוגשה עומדת בתנאים המוקדמים לקליטתה, יודיע על החלטתו בדבר עמידת הבקשה להיתר בתנאים מוקדמים אלה למבקש ההיתר, ואם מצא שהיא עומדת בהם – יקלוט את הבקשה.
{{ח:תתת|(4)}} לא הודיע מהנדס הוועדה למבקש על החלטתו בעניין עמידת הבקשה בתנאים המוקדמים כאמור בפסקה (2) בתוך תקופה שקבע שר הפנים, יראו את הבקשה להיתר כבקשה שנקלטה בתום אותה תקופה.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} לא יינתן היתר אלא אם כן העבודה או השימוש שבעדם מבוקש ההיתר מתאימים לתכניות, להנחיות המרחביות שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 145ד|סעיף 145ד}} (בחוק זה – ההנחיות המרחביות) ולהוראות אחרות לפי חוק זה, החלות על הקרקע או הבניין הנדונים.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), שר הפנים יקבע נושאים אשר השפעתם מעטה וזניחה, שלגביהם רשות רישוי מקומית תהיה רשאית לתת היתר, אף אם העבודה שבעדה מבוקש ההיתר היא בסטייה מהוראות תכנית, בלא צורך בהליך של מתן הקלה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 149|סעיף 149}}, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} השפעתה של הסטייה המבוקשת מהתכנית כפי שהתבקשה בהיתר על חזות הבניין, על הסביבה או על אופיין ומאפייניהן, מעטה וזניחה, לפי חוות דעת בכתב מאת מהנדס הוועדה המקומית;
{{ח:תתתת|(ב)}} אין בהם כדי ליצור סיכון, הפרעה, מטרד או מפגע סביבתי, של ממש;
{{ח:תתתת|(ג)}} אין בהם כדי לפגוע בשלד הבניין וביציבותו או במערכות הבניין ובתפקודיו;
{{ח:תתתת|(ד)}} לא נקבעה בתכנית הוראה ולפיה הסטייה מהתכנית היא סטייה ניכרת או הוראה ולפיה לא ניתן לאשר לפי סעיף קטן זה בקשה להיתר שאיננה תואמת להוראות התכנית.
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (הקלה, שימוש חורג וסטייה מתוכנית)|תקנות התכנון והבנייה (הקלה, שימוש חורג וסטייה מתוכנית), התשפ״ג–2023}}.}}
{{ח:תת|(ב1)}} רשות הרישוי המקומית תבדוק את התאמת הבקשה לתכניות ולהנחיות המרחביות ותיתן את החלטתה בעניין בתוך 45 ימי עבודה ממועד קליטת הבקשה כאמור בסעיף קטן (א3) (להלן – מועד קליטת הבקשה), אלא אם כן קבע שר הפנים מועדים אחרים לעניין סוגים שונים של בקשות להיתר.
{{ח:תת|(ב2)}} הוגשה בקשה להיתר ונדרשת החלטתה של הוועדה המקומית או של מוסד תכנון אחר לפי חוק זה או לפי תכנית, לרבות החלטה לפי {{ח:פנימי|סעיף 146|סעיפים 146 עד 149}}, יחל מניין 45 ימי עבודה לפי סעיף קטן (ב1) ממועד ההחלטה או מהמועד שבו הוגשה בקשה מתוקנת על פי השינויים או התנאים שנקבעו בהחלטה כאמור, לפי העניין.
{{ח:תת|(ב3)}} החליטה רשות הרישוי כי הבקשה להיתר עומדת בתנאים האמורים בסעיף קטן (ב1), לא יינתן היתר אלא אם כן אישר מכון בקרה כי ביצע בקרת תכן לבקשה להיתר וכי תוצאות הבקרה תקינות; שר הפנים רשאי לקבוע כי הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על בקשות להיתר לגבי סוגי בניינים, עבודות או שימושים שבשל מהותם, אופיים או היקפם לא נדרשת לגביהם בקרה של מכון בקרה, ובלבד שאינן טעונות בקרה של בקר מורשה לפי {{ח:פנימי|פרק ה3 סימן ג|סימן ג׳ בפרק ה׳3}}; {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2027):}} שינוי בתקנות שנקבעו לפי סעיף קטן זה הפוטר סוגי בניינים, עבודות או שימושים מתחולתו טעון אישור של ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת.
{{ח:תת|(ב4)}} שר הפנים יקבע הוראות לעניין האופן והמועד להעברת בקשה להיתר לבדיקת מכון בקרה ולעניין העברת תוצאות הבקרה לרשות הרישוי המקומית, לרבות לעניין בקשה להיתר שמכון הבקרה לא עמד במועד הקבוע בחוק זה לביצוע בקרת התכן שלה.
{{ח:תת|(ג)}} נקבעו בתכנית, החלה על קרקע או על בנין, שלבי ביצוע שונים, לא תיתן רשות הרישוי המקומית היתר לעבודה או לשימוש, אם העבודה או השימוש אינם תואמים את השלב שאליו הגיעו, אלא באישור מוסד התכנון המוסמך לאשר את התכנית.
{{ח:תת|(ג1)|(1)}} נקבעו בתכנית החלה על קרקע או על בניין תנאים למתן היתר הנוגעים לביצועה לעניין התניית ביצועה בסלילת דרכים או בהקמת תשתיות או נקבעו בתכנית למגורים החלה על קרקע או על בניין תנאים כאמור או תנאים אחרים למתן היתר הנוגעים לביצועה, לא תיתן רשות רישוי מקומית היתר לעבודה או לשימוש אם לא מולאו התנאים האמורים, אלא אם כן אישר זאת מוסד התכנון המוסמך לבקשת מי שרשאי להגיש את התכנית לגבי הקרקע או הבניין הנוגעים בדבר, ובלבד ששוכנע כי ניתן להשיג את המטרות שבשלהן נקבעו התנאים האמורים גם בלא מילוי אותם תנאים, ולעניין תנאים הנוגעים לסלילת דרכים או הקמת תשתיות – גם אם שוכנע כי השירות התשתיתי הנדרש יינתן באופן סביר, גם בלא מילוי אותם תנאים, והכול בשים לב לזמן שחלף ממועד אישור התכנית ולשינוי הנסיבות; מוסד התכנון המוסמך ייתן החלטה בבקשה לפי סעיף קטן זה בתוך 60 ימים מיום שהוגשה לו הבקשה.
{{ח:תתת|(2)}} בקשה שהוגשה לפי סעיף קטן זה תפורסם על חשבון המבקש, לתקופה של 15 ימים להערות הציבור; מוסד התכנון המוסמך יחליט על דרך פרסום הבקשה והליך שמיעת ההערות.
{{ח:תתת|(3)}} לא החליט מוסד התכנון המוסמך בבקשה לפי סעיף קטן זה, בתוך התקופה האמורה בפסקה (1), יעביר מזכיר מוסד התכנון, לבקשת מגיש הבקשה, את הבקשה לוועדת המשנה שהוקמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6(ד)}}; ועדת המשנה תדון ותחליט בבקשה בתוך 30 ימים מהיום שבו הועברה אליה, והיא רשאית להמשיך בהליכים מהשלב שאליו הגיע מוסד התכנון המוסמך.
{{ח:תתת|(3א)}} הרואה את עצמו נפגע מהחלטה של מוסד התכנון המוסמך לדחות בקשה שהוגשה לפי סעיף קטן זה או הערה שהוגשה לבקשה כאמור רשאי לערור לוועדת המשנה שהוקמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6(ד)}} בתוך 30 ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה; ועדת המשנה תחליט בערר בתוך 30 ימים מיום הגשתו והחלטת ועדת המשנה תבוא במקום החלטת מוסד התכנון המוסמך.
{{ח:תתת|(4)}} אושרה בקשה לפי סעיף קטן זה, תפורסם ההחלטה ברשומות.
{{ח:תתת|(5)}} בסעיף קטן זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”מוסד התכנון המוסמך“ – מוסד התכנון שאישר את התכנית, למעט ועדה מקומית;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”תכנית למגורים“ – תכנית שניתן להוציא מכוחה היתר לבניית יחידות דיור בלא צורך באישורה של תכנית נוספת וכן תכנית המייעדת שטח לתשתית הנדרשת במישרין לצורך בניית יחידות דיור.
{{ח:תת|(ג2)}} רשות רישוי מקומית לא תתנה תנאים למתן היתר אלא אם כן התקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} התנאי פורט במידע להיתר;
{{ח:תתת|(2)}} התנאי נדרש במפורש לפי חוק זה, לפי חיקוק אחר או לפי תכנית;
{{ח:תתת|(3)}} התנאי נדרש, במקרים חריגים, למניעת סיכון ממשי לציבור או לבריאותו, או למניעת מפגע סביבתי חמור, ובלבד שלא היה ניתן לדעת על הסיכון או המפגע האמור בעת מסירת המידע להיתר.
{{ח:תת|(ג3)}} אין בהוראות סעיף קטן (ג2) כדי לגרוע מסמכותה של רשות רישוי מקומית להתנות תנאים בהיתר לפי הוראות כל דין.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} החליטה רשות רישוי מקומית כי הבקשה להיתר עומדת בתנאים האמורים בסעיף קטן (ב1), וניתן אישור מאת מכון בקרה כאמור בסעיף קטן (ב3), אם הוא נדרש, תיתן רשות הרישוי את ההיתר בתוך 15 ימי עבודה מיום קבלת אישור מכון הבקרה, או מיום ההחלטה כאמור, לפי העניין, ובלבד שהתמלאו לגבי הבקשה להיתר כל הדרישות לפי חוק זה, ושולמו האגרות, ההיטלים והתשלומים האחרים, למעט ארנונה, שיש לשלמם על פי כל חיקוק בשל הנכס נושא ההיתר (בסעיף קטן זה – החיובים), או ניתנו הערבויות המתאימות להבטחת תשלום החיובים, בכפוף להוראות כל דין; רשות הרישוי המקומית תשלח למבקש ההיתר את פירוט החיובים לא יאוחר מעשרה ימי עבודה מיום קבלת אישור מכון הבקרה, או מיום ההחלטה כאמור, לפי העניין.
{{ח:תתת|(2)}} לא שלחה רשות הרישוי המקומית למבקש ההיתר את פירוט החיובים, כולם או חלקם, עד למועד האמור בפסקה (1), תיתן רשות הרישוי את ההיתר אף שלא שולמו החיובים; ניתן היתר בלי ששולמו החיובים, כולם או חלקם, אין בכך כדי לגרוע מחבותו של החייב בתשלום החיובים; תשלום כאמור ייגבה על ידי הרשות המקומית או הוועדה המקומית, לפי העניין, לפי כל חוק.
{{ח:תת|(ה)|(1)}} מהנדס ועדה מקומית רשאי להתיר שינויים בהיתר לצרכי התאמה ככל הנדרש במהלך ביצוע עבודה על פי היתר, כפי שיקבע שר הפנים בתקנות.
{{ח:תתת|(2)}} בלי לגרוע מהוראות פסקה (1), מורשה להיתר רשאי להתיר שינויים בהיתר שניתן על ידי רשות הרישוי המקומית לצרכי התאמה, ככל הנדרש במהלך ביצוע עבודות, על פי היתר, כפי שיקבע שר הפנים בתקנות לעניין זה ובנושאים שיקבע, ובלבד שלא יתיר השר שינויים כאמור אם יש בהם שינוי של ממש לעומת ההיתר שנתנה רשות הרישוי המקומית.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (התרת שינויים בהיתר על ידי מהנדס ועדה מקומית)|תקנות התכנון והבניה (התרת שינויים בהיתר על ידי מהנדס ועדה מקומית), התשנ״ב–1992}}.}}
{{ח:תת|(ו)|(1)}} שר הפנים יקבע בתקנות, בהתייעצות עם שר האנרגיה והתשתית ועם השר לאיכות הסביבה, סוגים של עבודות ומתקנים הדרושים להולכה, לחלוקה או להספקה של חשמל; נקבעו סוגים כאמור, תהיה הרשאת הקמתם בדרך שיקבע שר הפנים באותן תקנות; הרשאה כאמור תבוא במקום היתר לפי סעיף זה.
{{ח:תתת|(1א)}} על אף האמור בתקנות לפי פסקה (1) {{ח:פנימי|סעיף 6ב|ובסעיף 6ב(ב1)}}, ניתן להגיש בקשה להרשאה לביצוע והקמה של עבודות ומיתקנים הדרושים להולכה של חשמל, לרשות הרישוי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 6ב|בסעיף 6ב(ב)(1)}}, אם יושב ראש רשות החשמל אישר כי העבודות והמיתקנים שלגביהם הוגשה הבקשה להרשאה נדרשים לשם עמידה בתוכנית פיתוח כאמור {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל#סעיף 19|בסעיף 19 לחוק משק החשמל, התשנ״ו–1996}}, אולם לא יוגשו לרשות הרישוי כאמור בשנה קלנדרית אחת יותר מעשר בקשות להרשאה כאמור.
{{ח:תתת|(1ב)}} על אף האמור בפסקה (1א), בקשה להרשאה שהועברה לרשות הרישוי לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6ב|סעיף 6ב(ב1)}}, לא תימנה במניין הבקשות לפי אותה פסקה.
{{ח:תתת|(2)}} לענין {{ח:פנימי|פרק י|פרק י׳}}, עבודה שבוצעה או מתקן שהוקם כאמור בפסקה (1) ללא הרשאה על פי חוק זה או שלא בהתאם להרשאה כזו, יראו אותם כבניה ללא היתר או בניגוד לתנאי היתר, לפי הענין.
{{ח:תתת|(3)}} עבודות שבוצעו או מתקנים שהוקמו כאמור בפסקה (1) על פי הרשאה לפי חוק זה, יראו אותם כאילו בוצעו או הוקמו בהתאם לתכנית, ובלבד שאין בהם סתירה להוראות תכנית מאושרת; שר הפנים רשאי בתקנות כאמור בפסקה (1), לקבוע הוראות לענין סטיה של הרשאה כאמור מתכנית מופקדת.
{{ח:תת|(ו1)|(1)}} הקמה של רשת כבלים אופטיים על גבי רשת חשמל עילית של בעל רישיון ספק שירות חיוני, המבוצעת בידי בעל רישיון כאמור, פטורה מהיתר לפי סעיף זה.
{{ח:תתת|(2)}} הוסרה או הוטמנה רשת החשמל העילית, תוטמן או תוסר גם רשת הכבלים האופטיים שהוקמה על גביה.
{{ח:תתת|(3)}} בסעיף קטן זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”רישיון ספק שירות חיוני“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל|בחוק משק החשמל, התשנ״ו–1996}};
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”רשת חשמל עילית“ – מיתקנים עיליים להולכה, חלוקה והספקה של חשמל, לרבות עמודים למתח נמוך, גבוה, עליון ועל־עליון, וכן הציוד והאבזרים המותקנים עליהם והמחוברים אליהם לצורכי רשת החשמל, תחנות השנאה זעירות, ארגזי חלוקת חשמל לסוגיהם וכן החיבורים אליהם, למעט חיבורים עיליים לבתים;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”רשת כבלים אופטיים“ – רשת כבלים אופטיים או כל חלק ממנה, לרבות תיבות חיבורים או ארונות תקשורת, שגודלם אינו עולה על 80 × 40 × 50 סנטימטרים, המשמשת או המיועדת לשמש להספקת שירותי בזק; לעניין זה, ”שירות בזק“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|בחוק התקשורת}}.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (הסדרת הולכה, חלוקה והספקה של חשמל)|תקנות התכנון והבניה (הסדרת הולכה, חלוקה והספקה של חשמל), התשנ״ח–1998}}.}}
{{ח:תת|(ז)}} מוסד תכנון לא יתן היתר, מכוח תכנית שהופקדה אחרי ט׳ בטבת התשנ״ו (1 בינואר 1996) אלא אם כן אושרה למקרקעין, שלגביהם מבוקש ההיתר, תכנית הקובעת הוראות בכל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} פירוט יעודי הקרקע;
{{ח:תתת|(2)}} חלוקה למגרשים או לחלקות וגבולותיהם, אם אלו לא נקבעו בתשריט חלוקת קרקע;
{{ח:תתת|(3)}} קווי הבנין, מספר הקומות או גובה הבנינים;
{{ח:תתת|(4)}} שטחי הבניה המותרים.
{{ח:תת|(ח)}} על אף הוראות סעיף קטן (ז) –
{{ח:תתת|(1)}} מוסד התכנון המוסמך רשאי לתת היתר לגבי עבודה או שימוש בקרקע שלדעת מוסד התכנון אופיים אינו דורש את קיום כל ההוראות שבסעיף קטן (ז), אף אם התכנית לא כללה את ההוראות שבפסקאות (1) עד (4) של הסעיף הקטן האמור;
{{ח:תתת|(2)}} הוועדה המקומית רשאית להחליט על מתן היתר למיתקן שידור אלחוטי, קו או מיתקן ביוב, קו או מיתקן מים, מיתקן מדידה או ניטור, מיתקן לאגירת אנרגיה, מיתקן אגרו־וולטאי או מיתקן תשתית מסוג אחר שקבע שר הפנים, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, שנקבעו בתכנית מיתאר ארצית, או בתכנית מיתאר מחוזית החלה על כל שטח המחוז שאושרה לאחר יום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301578.pdf|חוק התכנון והבנייה (תיקון מס׳ 100), התשע״ד–2013}}, אף אם התכנית לא כללה את ההוראות שבפסקאות (1) עד (4) של סעיף קטן (ז), ובלבד שההיתר כאמור תואם את הייעוד שנקבע בתכנית ואת השטח הכולל המותר לבנייה לפיה, ובתכנית כאמור מתקיימים כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} עניינה תשתיות כלל־ארציות המחייבות פריסה רחבה של מיתקני תשתית ושנדרשת בשלהן גמישות לגבי מיקומו של כל מיתקן תשתית;
{{ח:תתתת|(ב)}} היא קובעת כי ניתן להוציא מכוחה היתר;
{{ח:תתתת|(ג)}} נקבעו בה הוראות בדבר פרסום הבקשות להיתרים ולהליך השמעת הטענות בעניין לפני הוועדה המקומית;
{{ח:תתתת|(ד)}} נקבעו בה שטחי בנייה והיקפי בנייה מותרים לכל מיתקן תשתית;
{{ח:תתת|(3)}} הגורם המוסמך שקבע שר הפנים לפי סעיף קטן (ו)(1) או רשות הרישוי של הוועדה לתשתיות רשאים להחליט על מתן הרשאה לשינוי בנוגע לקווי חשמל במתח עליון (בפסקה זו – קווי 161) קיימים, וכן בנוגע למבנים ומיתקנים הנלווים לקווים כאמור לרבות לעניין הקמתם, וכן להחליט על מתן הרשאה להקמת קווי 161 תת־קרקעיים ולהקמת המבנים והמיתקנים הנלווים להם, על פי תוכנית מיתאר ארצית, אף אם התוכנית לא כללה את ההוראות שבפסקאות (1) עד (4) של סעיף קטן (ז), ובלבד שהרשאה כאמור תואמת את הוראות התוכנית ובכלל זה את השטח הכולל המותר לבנייה על פיה, ובתוכנית כאמור מתקיימים כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} האמור בפסקאות משנה (א) עד (ד) של סעיף קטן (ח)(2), בשינוי זה: בפסקת משנה (ג), במקום ”הוועדה המקומית“ יקראו ”הוועדה לתשתיות, אם הבקשה להרשאה הוגשה לרשות הרישוי של הוועדה לתשתיות, או ועדת המשנה לשמיעת טענות שהוקמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 11א5|סעיף 11א5}}, אם הבקשה להרשאה הוגשה לגורם המוסמך שקבע שר הפנים לפי סעיף קטן (ו)(1)“;
{{ח:תתתת|(ב)}} לעניין הסטה של קווי 161 קיימים או שינוי משמעותי במגבלות הנובעות מקו חשמל כאמור – נקבע בה כי יוגש לגורם המוסמך או לרשות הרישוי כאמור של הוועדה לתשתיות מסמך סביבתי, כפי שיוגדר בתוכנית, המתייחס להשפעות הסביבתיות של הסטת הקו וכן נקבעו בה הוראות בדבר פרסום הבקשות להרשאה לתקופה שלא תפחת מ־45 ימים ולהליך השמעת הטענות בעניין; לעניין הסטה כאמור לשטח בנוי, ההוראות בה ייקבעו בשים לב לצורך בצמצום המגבלות בשטח בנוי הנובעות מקו החשמל;
{{ח:תתתת|(ג)}} לעניין הקמת קווי 161 תת־קרקעיים – נכללו בה הוראות לעניין הקמת הקווים כך שקווים שניתן להקים מכוחה יהיו קווים שהמגבלות החלות עליהם מצומצמות;
{{ח:תתת|(4)}} רשות הרישוי המקומית רשאית לתת היתר להקמת מיגונית, לפי הוראות תוכנית מיתאר ארצית, אף אם התוכנית אינה כוללת את ההוראות שבפסקאות (1) עד (4) של סעיף קטן (ז), ובלבד שההיתר תואם את הייעוד שנקבע בתוכנית כאמור ונקבע בה כי יהיה ניתן לתת היתר מכוחה; בסעיף זה, ”מיגונית“ – מבנה יביל לצורכי מיגון אוכלוסייה, הבנוי מבטון מזוין או מחומר בעל תכונות דומות, העשוי מקשה אחת ורתום בכל חלקיו, ששטח הבנייה הכולל שלו אינו עולה על 15 מ״ר, וגובהו אינו עולה על 3.5 מטרים, ובלבד שהוצב על ידי המדינה או על ידי רשות מקומית.
{{ח:תת|(ט)}} על אף האמור בסעיף קטן (ז), מוסד התכנון המוסמך רשאי לתת היתר למפעל מים בהתאם לתכנית למפעל מים לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#פרק 3|פרק שלישי לחוק המים, התשי״ט–1959}}, שאושרה לפני יום י״ט באב התשס״ט (9 באוגוסט 2009) אף אם התכנית כאמור לא קבעה את ההוראות שבפסקאות (1) עד (4) של אותו סעיף קטן.

{{ח:סעיף|145א|הסכמת רשות מקרקעי ישראל לבקשה להיתר|תיקון: תשע״ד־2, תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} היו המקרקעין שלגביהם מוגשת בקשה להיתר מקרקעי ישראל, וקבע שר הפנים לפי חוק זה כי נדרשת הסכמת רשות מקרקעי ישראל לבקשה להיתר, תינתן תגובתה לבקשה להיתר בתוך 90 ימים מיום שהוגשה לה בקשה לתת את הסכמתה; ואולם היו המקרקעין מיועדים להקצאה למבקש ההיתר בפטור ממכרז, תינתן תגובת רשות מקרקעי ישראל לאחר שהתמלאו התנאים לביצוע הקצאה כאמור לפי כל דין.
{{ח:תת|(ב)}} שר הפנים יקבע מקרים שבהם יראו את רשות מקרקעי ישראל כאילו הודיעה שאינה מתנגדת לבקשה להיתר אם חלף המועד למתן תגובתה בלי שניתנה.

{{ח:סעיף|145א1|היתר תואם תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה שהיא תכנית לרישוי מהיר|תיקון: תשפ״ב־14, תשפ״ה־4}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”תכנית לרישוי מהיר“ – תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול הריסה ובנייה מחדש כאמור {{ח:פנימי|סעיף 70ב|בסעיף 70ב}}, תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול חיזוק כאמור {{ח:פנימי|סעיף 70ד|בסעיף 70ד}}, תוכנית לפי {{ח:פנימי|סעיף 62א|סעיף 62א(א) (13ב)(א)(1)}} לעניין בניין שהוא מבנה הטעון חיזוק או תכנית מפורטת שאינה סותרת את התכנית הכוללת להתחדשות עירונית שהוגשה לוועדה המקומית לפי {{ח:פנימי|סעיף 62א|סעיף 62א(ה1)}}, ומתקיימים בה התנאים שקבע שר הפנים לפי סעיף קטן (ה).
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 145|בסעיף 145}}, הוגשה לוועדה המקומית תכנית לרישוי מהיר, ניתן להגיש לוועדה המקומית, לאחר ההחלטה על הפקדת התכנית ולפני הפקדתה, בקשה להיתר התואם את התכנית, ובלבד שמגיש התכנית ביקש להגיש את הבקשה להיתר בעת שהגיש את התכנית לרישוי מהיר.
{{ח:תת|(ג)}} הוגשה בקשה להיתר כאמור בסעיף קטן (ב), תדון בה הוועדה המקומית במסגרת הדיון בתכנית ותחליט, במסגרת ההחלטה על אישור התכנית ובמקום רשות הרישוי המקומית, אם הבקשה להיתר עומדת בתנאים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 145|בסעיף 145(ב1)}} וכן תחליט על התנאים למתן ההיתר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 145|בסעיף 145(ג2)}} (בסעיף זה – החלטה לעניין מתן ההיתר), והכול בהתאם להוראות שקבע שר הפנים לפי סעיף קטן (ה); על אף האמור, שר הפנים רשאי לקבוע בתקנות כאמור מקרים ותנאים שבהתקיימם רשות הרישוי המקומית היא שתדון בבקשה להיתר שהוגשה לפי סעיף זה ואת המועד לכך.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיף זה יחולו על תכנית כאמור בסעיף קטן (א) החלה על מגרש אחד או שני מגרשים רצופים, שערך מי שרשאי לערוך בקשה להיתר למימוש התכנית לרישוי מהיר; שר הפנים רשאי לקבוע בתקנות כאמור בסעיף קטן (ה), הוראות אחרות לעניין שטח התכנית או מספר המגרשים הכלולים בה.
{{ח:תת|(ה)}} שר הפנים יקבע בתקנות הוראות לעניין תכנית לרישוי מהיר ולעניין מתן היתר מכוחה, ובכלל זה הוראות בעניינים כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} תנאים מקדמיים להגשת תכנית לרישוי מהיר, ובכלל זה לעניין בקשה למידע להגשת תכנית לרישוי מהיר ולהיתר לפיה, פרטיה ונספחיה; מסירת מידע למהנדס הוועדה מאת גורמים מאשרים וגופים נוספים שיש בידם מידע לעניין תשתיות, מגבלות ותנאים הנוגעים למקרקעין שלגביהם המידע מבוקש, לשם מענה לבקשה לקבלת מידע, מסירת המידע מאת מהנדס הוועדה למגיש הבקשה והמועדים למסירת המידע מאת גורמים וגופים כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} תקופת תוקפו של המידע להגשת תכנית לרישוי מהיר ולהיתר לפיה;
{{ח:תתת|(3)}} תנאים מקדמיים שעל התכנית לרישוי מהיר לעמוד בהם; בתקנות לפי פסקה זו רשאי השר לקבוע הוראות לעניין שימושים מסוימים שאם ייקבעו בתכנית לא יחולו עליה הוראות סעיף זה, וכן לעניין החובה לקבוע בתכנית הוראות בדבר פקיעת תוקפה;
{{ח:תתת|(4)}} מסמכים שיש להגישם עם הגשת התכנית לרישוי מהיר או אחרי הגשתה, לשם החלטה לעניין מתן ההיתר;
{{ח:תתת|(5)}} הוראות לעניין ההליכים לפי סעיף זה ומועדיהם, ובכלל זה בעניינים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 145|בסעיף 145(א3)}} ובעניין הדיון בהתנגדויות לתכנית ולבקשה להיתר;
{{ח:תתת|(6)}} הוראות לעניין תקופת תוקפה של החלטה לעניין מתן היתר.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (תוכנית לרישוי מהיר)|תקנות התכנון והבנייה (תוכנית לרישוי מהיר), התשפ״ד–2023}}.}}
{{ח:תת|(ו)}} נוסף על התנאים שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 83א1|סעיף 83א1}}, יראו את התנאים שנקבעו לפי סעיף קטן (ה)(1), (3) ו־(4) לעניין מסמכים שיש להגישם עם הגשת התכנית לרישוי מהיר, כתנאים להגשת התכנית לרישוי מהיר.
{{ח:תת|(ז)}} החליטה הוועדה המקומית על מתן היתר כאמור בסעיף קטן (ג), יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 145|סעיף 145(ב3) עד (ג1) ו־(ג3) עד (ה)}}, אולם רשות הרישוי לא תיתן את ההיתר לפי ההוראות האמורות אלא לאחר תחילתה של התכנית לרישוי מהיר שאושרה כאמור בסעיף קטן (ג) ושמכוחה ניתן ההיתר.
{{ח:תת|(ח)}} הוראות סעיף זה יחולו לעניין תוכנית לרישוי מהיר, בין שההיתר הוא לעבודה או לשימוש בהתאם להוראות שנקבעו בתכנית לפי {{ח:פנימי|סעיף 70ב|סעיפים 70ב}} {{ח:פנימי|סעיף 70ד|או 70ד}}, לפי העניין, ובין שההיתר הוא לעבודה או לשימוש מכוח הוראות נוספות הנכללות בתכנית לפי {{ח:פנימי|סעיף 62א|סעיף 62א}}.

{{ח:סעיף|145ב|רישוי בדרך מקוצרת|תיקון: תשע״ד־2, תשע״ה־2, תשפ״ד־4, תשפ״ה־8}}
{{ח:תת|(א)}} בקשה להיתר לגבי סוגי בניינים, עבודות ושימושים שקבע שר הפנים, שמתקיימים בהם כל אלה, תידון בהליך רישוי בדרך מקוצרת בהתאם להוראות סעיף זה:
{{ח:תתת|(1)}} הם לא עשויים ליצור סיכון או הפרעה של ממש;
{{ח:תתת|(2)}} הם לא עשויים ליצור השפעה מהותית על חזות הבניין, על הסביבה ועל אופיין ומאפייניהן; אולם לעניין בקשה להיתר להקמת מרחב מוגן במבנה קיים בשטח שלא יעלה על השטח שנקבע לפי {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|חוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951}} וכן שטח נוסף כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 151|בסעיף 151(ג)(2)}} – הם לא עשויים ליצור השפעה מהותית על הסביבה.
{{ח:תת|(ב)}} על בקשה להיתר בהליך רישוי בדרך מקוצרת יחולו הוראות חוק זה החלות על בקשה להיתר, בשינויים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:פנימי|סעיף 145|בסעיף 145(ב1) ו־(ב2)}}, בכל מקום, במקום ”45 ימי עבודה“ יקראו ”25 ימי עבודה“;
{{ח:תתת|(2)}} לא החליטה רשות הרישוי המקומית במועד האמור בפסקה (1), יראו זאת כהחלטה שהבקשה תואמת לתכניות ולהנחיות המרחביות;
{{ח:תתת|(3)}} רשות הרישוי המקומית תשלח למבקש הודעה על פירוט החיובים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 145|בסעיף 145(ד)(1)}} בתוך 40 ימי עבודה ממועד קליטת הבקשה להיתר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 145|בסעיף 145(א3)}};
{{ח:תתת|(4)}} החליטה רשות הרישוי המקומית כי בקשה להיתר תואמת את התכניות ואת ההנחיות המרחביות, ושלחה הודעה על פירוט החיובים במועד האמור בפסקה (3), תיתן את ההיתר בתוך חמישה ימי עבודה מיום שהתמלאו כל אלה, ובלבד שהתמלאו לגבי הבקשה להיתר כל הדרישות לפי חוק זה:
{{ח:תתתת|(א)}} אם הבקשה להיתר טעונה אישור של מכון בקרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 145|בסעיף 145(ב3)}} – מכון הבקרה אישר כי בוצעה בקרת תכן לבקשה להיתר וכי תוצאות הבקרה תקינות;
{{ח:תתתת|(ב)}} המבקש הגיש לרשות הרישוי בתוך עשרה ימי עבודה מהמועד שבו קיבל את ההודעה על פירוט החיובים, כאמור בפסקה (3), אישור על תשלום החיובים;
{{ח:תתת|(5)}} החליטה רשות הרישוי המקומית כי בקשה להיתר תואמת את התכניות ואת ההנחיות המרחביות, ולא שלחה הודעה על פירוט החיובים במועד האמור בפסקה (3), תיתן את ההיתר בתוך חמישה ימי עבודה מיום שהתמלאו התנאים בפסקה (4)(א), ויחולו לעניין זה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 145|סעיף 145(ד)(2)}}, בשינויים המחויבים;
{{ח:תתת|(6)}} לא נתנה רשות הרישוי המקומית את ההיתר למבקש אף שהתקיימו התנאים המנויים בפסקה (4) או (5), לפי העניין, יראו את הבקשה להיתר כהיתר;
{{ח:תתת|(7)}} התקיים האמור בפסקה (2) וכן התמלאו התנאים בפסקה (4) או (5), לפי העניין, תיתן רשות הרישוי את ההיתר, ובלבד שמגיש הבקשה הגיש לה הצהרה מאת עורך הבקשה לפי חוק זה במתכונת שקבע שר הפנים על כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} אם הבקשה להיתר נקלטה בהתאם להוראת {{ח:פנימי|סעיף 145|סעיף 145(א2)(4)}} – על כך שהבקשה להיתר עומדת בתנאים המוקדמים לקליטת בקשה להיתר שקבע שר הפנים לפי {{ח:פנימי|סעיף 145|סעיף 145(א3)(4)}};
{{ח:תתתת|(ב)}} אם לא צורף לבקשה אישור מכון בקרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 145|בסעיף 145(ב3)}} – על כך שלא נדרש אישור כאמור;
{{ח:תתתת|(ג)}} על כך שהעבודה או השימוש שבעדם מבוקש ההיתר מתאימים לתכניות, להנחיות המרחביות ולהוראות אחרות לפי חוק זה החלות על הקרקע או הבניין הנדונים;
{{ח:תתת|(8)}} לא נתנה רשות הרישוי המקומית את ההיתר למבקש אף שהתקיימו התנאים המנויים בפסקה (7), יראו את הבקשה להיתר כהיתר;
{{ח:תתת|(9)}} על אף הוראות פסקה (7), הוגשה השגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 152|סעיף 152(א2)}}, לא תיתן רשות הרישוי את ההיתר ולא יראו את הבקשה להיתר כהיתר כאמור בפסקה (8), אלא אם כן ההשגה נדחתה והתקיימו כל התנאים האמורים בפסקה (7).
{{ח:תת|(ג)}} שר הפנים רשאי לקבוע סייגים, תנאים והוראות נוספות לעניין הליך רישוי בדרך מקוצרת, לרבות לעניין תוקף החלטה לפי סעיף זה, טפסים, סדרי נוהל והמועדים הנוגעים להליך כאמור.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (הליך רישוי בדרך מקוצרת)|תקנות התכנון והבנייה (הליך רישוי בדרך מקוצרת), התשע״ז–2017}}.}}

{{ח:סעיף|145ב1|הוראות מיוחדות לעניין הקמת מרחב מוגן בהליך רישוי בדרך מקוצרת|תיקון: תשפ״ד־4, תשפ״ה־8}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור בכל דין, על בקשה להיתר להקמת מרחב מוגן במבנה קיים בשטח שלא יעלה על השטח שנקבע לפי {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|חוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951}}, בהליך רישוי בדרך מקוצרת (בסעיף זה – בקשה להיתר להקמת מרחב מוגן), יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} גורם מאשר או גורם נוסף ישיב לפנייה שהגיש מבקש ההיתר או מי מטעמו לקבלת מידע, לאישורו, או להתייעצות או לתיאום עימו, הנוגעת לבקשה להיתר להקמת מרחב מוגן, בתוך 15 ימים מיום הפנייה אליו; לא השיב הגורם המאשר או הגורם הנוסף, לפי העניין, עד תום התקופה האמורה, יראו, בתום התקופה, כאילו נתן את הסכמתו לביצוע הבקשה להיתר להקמת מרחב מוגן, ואם הבקשה הייתה למידע – כאילו אין בידו מידע שיש בו כדי להשפיע על הבקשה להיתר כאמור; בסעיף זה, ”גורם נוסף“ – גוף ציבורי או גוף תשתית כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק לקידום תשתיות לאומיות|בחוק לקידום תשתיות לאומיות, התשפ״ג–2023}}, שאישורו, או התייעצות או תיאום עימו נדרשים על פי תוכנית או חיקוק, או שיש בידו מידע לעניין מגבלות ותנאים הנוגעים למקרקעין שלגביהם המידע מבוקש, ובכלל זה מידע בדבר מיתקנים וקווי תשתית קיימים ומתוכננים, מעל פני הקרקע ומתחת לפני הקרקע, ומגבלות הקשורות לתשתיות אלה;
{{ח:תתת|(2)}} גורם מאשר וגורם נוסף יפרסמו באתרי האינטרנט שלהם נוהל פנייה אליהם לעניין הוראות פסקה (1), בכפוף לתקנות לפי סעיף קטן (ב), שבו יצוינו כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} פרטי המידע, המסמכים והאישורים הנדרשים לפי דין לשם פנייה לקבלת פרטים לעניין הקמת מרחב מוגן;
{{ח:תתתת|(ב)}} מנגנון ההשגה או הערר שנקבעו בדין על החלטות הגורם המאשר או הגורם הנוסף, אם נקבעו.
{{ח:תת|(ב)}} שר הפנים יקבע בתקנות הוראות לעניין אופן הגשת בקשה לגורם מאשר ולגורם נוסף ומתן מענה לפי סעיף זה, ובכלל זה רשאי הוא לקבוע הוראות בעניינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} חובתו של גורם מאשר או של גורם נוסף לקבל פניות בדרך מקוונת;
{{ח:תתת|(2)}} המועדים שבהם יראו פנייה כאילו התקבלה, ומענה והיעדר מענה לפנייה של גורם מאשר או גורם נוסף כתשובה;
{{ח:תתת|(3)}} מסמכים ופרטים שצריכים להיכלל בפנייה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|ראו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (הליך רישוי בדרך מקוצרת)#חלק ב סימן ט|סימן ט׳ לחלק ב׳ לתקנות התכנון והבנייה (הליך רישוי בדרך מקוצרת), התשע״ז–2017}}.}}
{{ח:תת|(ג)}} לעניין בקשה להיתר להקמת מרחב מוגן רשאי שר הפנים לקבוע בתקנות את התנאים שרשות רישוי או מהנדס הוועדה רשאים לקבוע כתנאי למתן ההיתר או כתנאי בהיתר ואת התנאים כאמור שאינם רשאים לקבוע; נקבעו תקנות כאמור – יהיה כוחן יפה מכוחה של תוכנית, לרבות תוכנית שאושרה כדין לפני התקנתן.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בכל דין, לעניין בקשה להיתר להקמת מרחב מוגן שהוא מרחב מוגן דירתי או מרחב מוגן קומתי לדירות מגורים, כמשמעותם לפי {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|חוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951}}, או שהוא מרחב מוגן במבנה המשמש לצורכי ציבור, כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 70ב|בסעיף 70ב(א)(3)}}, במקרקעי ישראל, לא תידרש הסכמת רשות מקרקעי ישראל להקמת המרחב המוגן ורשות מקרקעי ישראל לא תגבה כל תשלום בשל הקמתו.
{{ח:תת|(ה)}} הוראות סעיף זה יחולו גם על הוספת שטח נוסף כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 151|בסעיף 151(ג)(2)}}.

{{ח:סעיף|145ג|פטור מהיתר|תיקון: תשע״ד־2, תשע״ה, תשפ״ד־4, תשפ״ה־8}}
{{ח:תת|(א)}} שר הפנים יקבע פטור מהיתר להקמתם של סוגי בניינים, לביצועם של סוגי עבודות ולסוגי שימושים שיקבע, ובלבד שמתקיימים בהם כל אלה, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} הם פשוטים מבחינה הנדסית;
{{ח:תתת|(2)}} אין בהם כדי ליצור סיכון, הפרעה, מטרד או מפגע סביבתי של ממש;
{{ח:תתת|(3)}} השפעתם על חזות הבניין, על הסביבה ועל אופיין ומאפייניהן, מעטה; אולם לעניין עבודות שמבצעת המדינה או רשות מקומית, לצורך הקמת מרחב מוגן במבנה ציבור קיים במגרש המשמש לצורכי ציבור, בשטח שלא יעלה על השטח שנקבע לפי {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|חוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951}} – השפעתם על הסביבה מעטה;
{{ח:תתת|(4)}} הם לא פוגעים בשלד הבניין וביציבותו או במערכות הבניין ובתפקודיו.
{{ח:תת|(ב)}} קבע שר הפנים פטור כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא לקבוע הוראות לעניין עבודות ושימושים הפטורים מהיתר, לרבות סייגים ותנאים לתחולת הפטור, ובכלל זה הוראות בעניינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} חובת מסירת הודעה לרשות הרישוי המקומית על הקמת הבניינים, או על ביצוע העבודות או השימושים הפטורים מהיתר, אופן מסירתה, פרטיה והמועדים למסירתה;
{{ח:תתת|(2)}} מפרטים ותנאים שיבטיחו כי הקמת הבניינים, ביצוע העבודות או השימושים, הפטורים מהיתר, ייעשו באופן מקצועי ובטיחותי ותוך השתלבות בסביבה.
{{ח:תת|(ג)}} לא ייקבע פטור מהיתר לעבודות התקנה לראשונה של מיתקני אכסון ואגירה של גז, נפט, דלק או חומרים מסוכנים אחרים.
{{ח:תת|(ד)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לאפשר הקמת בניין, ביצוע עבודה או שימוש שלא בהתאם לתכנית, להנחיות מרחביות או להוראות לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ה)}} הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו בשטח כאמור {{ח:פנימי|סעיף 62א|בסעיף 62א(ו)(1) עד (3)}}.

{{ח:סעיף|145ג1|הוראות מיוחדות לעניין עבודות להקמת מרחב מוגן|תיקון: תשפ״ד־4}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 145ב1|סעיף 145ב1}} יחולו, בשינויים המחויבים, גם על עבודות להקמת מרחב מוגן בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 145ג|סעיף 145ג}}.

{{ח:סעיף|145ד|הנחיות מרחביות|תיקון: תשע״ד־2, תשע״ה־2, ק״ת תשע״ו, תשפ״ד־4}}
{{ח:תת|(א)}} ועדה מקומית רשאית לקבוע הנחיות מרחביות למרחב התכנון שלה בעניינים המפורטים בסעיף קטן (ב), ובלבד שאין בהן סתירה להוראות תכנית או להוראות לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} הנחיות מרחביות יכול שיתייחסו לחזותו ולמראהו החיצוני של בניין, למפלסי הכניסה לבניין, להשתלבות הבניין בסביבתו, לחיבור תשתיות ולעניינים נוספים כפי שקבע שר הפנים; ואולם, שר הפנים רשאי לקבוע תנאים וסייגים לעניין קביעת הנחיות מרחביות, לרבות הנחיות מרחביות שנקבעו כדין לפני התקנת תקנות לפי סעיף קטן זה.
{{ח:תת|(ג)}} הנחיות מרחביות יכול שייקבעו לכל מרחב התכנון או לחלק ממנו, לסוגי מגרשים או למגרש מסוים, לסוגי בניינים או לבניין מסוים.
{{ח:תת|(ד)}} ועדה מקומית רשאית לקבוע במסגרת ההנחיות המרחביות כי בשל מאפייניהם המיוחדים של מגרשים מסוימים או של סוגי מגרשים, ובכלל זה מיקומם, צורתם, גודלם או ייעודם, ייקבעו לגבי כל מגרש כאמור הנחיות מרחביות פרטניות בידי רשות הרישוי המקומית בשלב מסירת המידע להיתר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 145|בסעיף 145(א1)}}; הנחיות מרחביות פרטניות יעמדו בתוקפן עד תום תקופת תוקפו של המידע להיתר.
{{ח:תת|(ה)}} לא תקבע ועדה מקומית הנחיה מרחבית הכוללת חובת אישור, תיאום או התייעצות.
{{ח:תת|(ו)}} הנחיות מרחביות שקבעה ועדה מקומית יפורסמו באתר האינטרנט שלה והודעה על קביעתן תפורסם בעיתון; הנחיות מרחביות כאמור ייכנסו לתוקף בתום שלושים ימים ממועד הפרסום האחרון בעיתון לפי {{ח:פנימי|סעיף 1א|סעיף 1א}} או במועד מאוחר יותר שקבעה הוועדה המקומית.
{{ח:תת|(ז)}} הרואה את עצמו נפגע על ידי הנחיות מרחביות שקבעה ועדה מקומית, רשאי לערור לוועדת הערר בתוך שלושים ימים מיום פרסומן.
{{ח:תת|(ח)}} על בקשה להיתר יחולו ההנחיות המרחביות שבתוקף במועד מסירת המידע להיתר, ואם לא נמסר מידע להיתר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 145|בסעיף 145(א1)}} – ההנחיות המרחביות שבתוקף במועד הגשת הבקשה.
{{ח:תת|(ט)}} רשות הרישוי המקומית לא תהיה רשאית לתת הנחיות או לקבוע תנאים למתן היתר בעניינים האמורים בסעיף קטן (ב), אלא אם כן נקבעו בהנחיות המרחביות, ובהתאם לקבוע בהן.

{{ח:סעיף|145ה|אישור לשינוי שימוש שנקבע בהיתר|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור בחוק זה רשות הרישוי המקומית תיתן אישור לשינוי מטרת השימוש שנקבעה בהיתר לשימוש למטרת עסק (בסעיף זה – אישור לשינוי שימוש), אם התקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} השימוש המבוקש למטרת עסק הותר בתכנית החלה על המגרש והוא תואם אותה ואת ההנחיות המרחביות החלות על המגרש;
{{ח:תתת|(2)}} התכנית שלפיה מבוקש האישור לשינוי שימוש אושרה לאחר יום תחילתו של חוק זה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 279|בסעיף 279}};
{{ח:תתת|(3)}} הבקשה אינה כוללת עבודות הטעונות היתר;
{{ח:תתת|(4)}} הבקשה אינה למטרת מפעל לייצור תעשייתי;
{{ח:תתת|(5)}} השימוש המבוקש למטרת עסק אין בו כדי לפגוע בסביבה, בבריאות הציבור או בבטיחותו, או לשנות משמעותית את אופי הסביבה.
{{ח:תת|(ב)}} ניתן אישור לשינוי שימוש, לא יידרש כל אישור נוסף של מכון בקרה ולא יהיה צורך בקבלת היתר נוסף על ההיתר הקיים.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} רשות הרישוי תחליט בבקשה לפי סעיף זה, לאחר שדנה בהערות שהוגשו לה לפי התקנות האמורות בסעיף קטן (ה), ככל שהוגשו, בתוך 30 ימי עבודה מיום שנקלטה.
{{ח:תתת|(2)}} לא החליטה רשות הרישוי המקומית בתוך התקופה האמורה בפסקה (1), יראו זאת כסירוב לתת אישור ורשאי המבקש להגיש את בקשתו לוועדת הערר בתוך 15 ימים מתום התקופה האמורה; ועדת הערר תחליט בבקשה בתוך 30 ימים מהיום שהוגשה לה.
{{ח:תת|(ד)}} הרואה את עצמו נפגע מהחלטת רשות הרישוי המקומית לסרב לבקשה לפי סעיף זה או לדחות הערה שהוגשה לפי סעיף זה רשאי לערור לפני ועדת הערר בתוך 15 ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה; ועדת הערר תחליט בערר בתוך 30 ימים מיום הגשתו.
{{ח:תת|(ה)}} שר האוצר יקבע בתקנות הוראות בדבר אופן הגשת בקשה לאישור לשינוי שימוש ותנאים מוקדמים להגשתה, ובכלל זה הגשתה בדרך מקוונת, פרטי הבקשה, הסכמתם הנדרשת של בעלי הזכויות במקרקעין לגביהם הוגשה הבקשה, משלוח הודעות ושמיעת הערות בעלי זכויות כאמור שלא נתנו את הסכמתם לבקשה, וכן תקופת תוקפו המזערית של אישור לשינוי שימוש.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|סמכות שר האוצר הועברה לשר הפנים (י״פ תש״ף, 6344).}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (שינוי שימוש למטרת עסק)|תקנות התכנון והבנייה (שינוי שימוש למטרת עסק), התשפ״ה–2025}}.}}
{{ח:תת|(ו)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}}, על אישור לשינוי שימוש לפי סעיף זה, יחולו הוראות סעיף זה בלבד ולא יראו בשינוי שימוש כאמור שימוש חורג.

{{ח:סעיף|146|שימוש חורג|תיקון: תשמ״ח־2, תשנ״ה־4}}
{{ח:תת|(א)}} הועדה המקומית רשאית להתיר שימוש חורג.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|147|הקלות|תיקון: תשל״ג, תשמ״ח־2, תשמ״ט־2, תשנ״ה־4, תשע״א, תשע״ב, תשע״ה, תשע״ו־8, תשע״ז־10, תשפ״ב־8, תשפ״ב־14, תשפ״ה־4}}
{{ח:תת|(א)}} הוועדה המקומית רשאית לתת הקלה למבקש היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 145|סעיף 145}}, בנושאים שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 151|סעיף 151(ב)(1)}}, אולם לא תאשר ועדה מקומית הקלה מתוכנית שאושרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 62א|סעיף 62א}}, שלא ניתן לאשרה בתוכנית בסמכות הוועדה לפי {{ח:פנימי|סעיף 62א|אותו סעיף}}, למעט {{ח:פנימי|סעיף 62א|פסקה (9) שבסעיף 62א(א)}}.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), הוועדה המקומית רשאית לתת הקלה למבקש היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 145|סעיף 145}}, בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 151|סעיף 151(ב)(2)}}, לגבי בניין קיים שבנייתו הושלמה שמונה שנים או יותר ממועד הגשת הבקשה להקלה ושאינה כרוכה בהריסת הבניין כולו ובנייתו מחדש, אולם לא תאשר ועדה מקומית הקלה שהיא אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הקלה מתוכנית שאושרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 62א|סעיף 62א}} שלא ניתן לאשרה בתוכנית בסמכות הוועדה לפי {{ח:פנימי|סעיף 62א|אותו סעיף}}, למעט {{ח:פנימי|סעיף 62א|פסקה (9) שבסעיף 62א(א)}};
{{ח:תתת|(2)}} הקלה מתוכנית חדשה אשר נקבעו בה, לגבי אותו בניין, הוראות המאפשרות להרחיב את ניצול המקרקעין לעומת התוכנית שלפיה נבנה, באותו נושא שבו מתבקשת ההקלה, למעט תוכנית נושאית כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 62א|בסעיף 62א(ח)}}; לעניין זה, ”תוכנית חדשה“ – תוכנית שאושרה אחרי יום ג׳ בניסן התשפ״ה (1 באפריל 2025).

{{ח:סעיף|147א|היתר להגדלת שימוש למגורים או לתוספת שימושים אחרים למגורים – הוראת שעה|תיקון: תשפ״ב־6}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בית דיור מוגן“ ו”מעונות לתלמידים“ – כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 62א|בסעיף 62א(א1)(14)(א)}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”השטח הכולל“ – השטח הכולל המותר לבנייה, למעט שטחי בנייה לתעסוקה שנוספו בתכנית לפי {{ח:פנימי|סעיף 62א|סעיף קטן (א)(16) או (א1)(3) שבסעיף 62א}}, שאושרה לאחר יום י׳ בכסלו התשפ״ב (14 בנובמבר 2021);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”השכרה לטווח ארוך“ – כהגדרתה {{ח:פנימי|תוספת 6|בתוספת השישית}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שימוש ציבורי“ – מרפאה, גן ילדים לרבות מעון יום לגיל הרך, או מרכז קהילתי הנועד לשמש את המעונות לתלמידים או את בית הדיור המוגן;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שימושים אחרים למגורים“ – דיור להשכרה לטווח ארוך, מעונות לתלמידים או בית דיור מוגן;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תכנית מפורטת“ – למעט תכנית שאושרה לאחר יום י׳ בכסלו התשפ״ב (14 בנובמבר 2021), הקובעת בתחומה שימוש למגורים או שטחי בנייה למגורים נוסף על שימוש התעסוקה שהותר בתחומה ערב אישורה ושניתן להוציא מכוחה היתר לבנייה למגורים בלא צורך באישורה של תכנית נוספת;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תעסוקה“ – כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 62א|בסעיף 62א(א1)}}.
{{ח:תת|(ב)}} התירה התכנית המפורטת החלה במגרש שימוש לתעסוקה ולמגורים והשטח הכולל המותר לבנייה למגורים במגרש נמוך מ־30 אחוזים מסך השטח הכולל המותר לבנייה במגרש, תיתן הוועדה המקומית היתר להגדלת השימוש למגורים ולתוספת יחידות דיור מתוך שטחי הבנייה שהותרו לתעסוקה (בסעיף קטן זה – הגדלת שימוש למגורים), בכפוף להוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} השטח הכולל המותר לבנייה למגורים לאחר הגדלתו, לא יעלה על 30 אחוזים מסך השטח הכולל;
{{ח:תתת|(2)}} תוספת יחידות דיור תהיה בהתאם להוראות שנקבעו בתכנית לעניין גודל או מאפייני הדירה, ככל שנקבעו.
{{ח:תת|(ג)}} התירה התכנית המפורטת החלה במגרש בתחום רשות עירונית שימוש לתעסוקה ולא התירה בו שימוש למגורים, תיתן הוועדה המקומית היתר לתוספת שימושים אחרים למגורים מתוך שטחי הבנייה שהותרו לתעסוקה (בסעיף קטן זה – תוספת שימוש), בכפוף להוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} השטח הכולל המותר לבנייה לתוספת השימוש לא יעלה על 30 אחוזים מסך השטח הכולל;
{{ח:תתת|(2)}} לא מותרים במגרש שימושי תעשייה או מלאכה;
{{ח:תתת|(3)}} לעניין דיור להשכרה לטווח ארוך יחולו גם הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הוראות {{ח:פנימי|תוספת 6|התוספת השישית}};
{{ח:תתתת|(ב)}} השטח הכולל המותר לבנייה של דירת מגורים לא יעלה על 50 מ״ר, לרבות שטחו של מרחב מוגן; לעניין זה, ”דירת מגורים“ – מערכת חדרים או תאים שנועדה לשמש יחידה שלמה ונפרדת למגורים בלבד.
{{ח:תת|(ד)}} בהיתר לפי סעיף זה רשאית ועדה מקומית, לאשר תוספת שימוש ציבורי שנועד לשרת את הגדלת השימוש למגורים או את תוספת השימושים האחרים למגורים, נוסף על הגדלת השימוש למגורים או לתוספת השימושים האחרים למגורים לפי סעיפים קטנים (ב) ו־(ג), ורשאית היא להתנות את מתן ההיתר בתוספת כאמור; תוספת לשימוש ציבורי כאמור לא תעלה על 10 אחוזים מהשטח הכולל, ובלבד שעל כל 20 מ״ר שהותרו למגורים או לשימושים אחרים למגורים לפי סעיף זה, יותר עד 1 מ״ר בנוי לשימוש ציבורי.
{{ח:תת|(ה)}} הוועדה המקומית רשאית לקבוע בהיתר לפי סעיף זה הוראות לעניין חניה אף בסטייה מהוראות לפי חוק זה, מתכנית מיתאר מקומית או מתכנית מפורטת לעניין חניה.
{{ח:תת|(ו)}} היתר לפי סעיף זה יכלול 40 יחידות דיור לפחות.
{{ח:תת|(ז)}} לא יינתן היתר לפי סעיף זה, אלא אם כן מתקיימים כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוועדה המקומית מצאה, לפי חוות דעת בכתב של מהנדס הוועדה, כי ניתן מענה נאות לצורכי ציבור; לעניין זה, ”צורכי ציבור“ – מוסדות הציבור, השטחים הפתוחים, התשתיות ושטחי החניה בכל אזור במרחב התכנון;
{{ח:תתת|(2)}} טרם התחילה הקמת הבניין שלגביו מתבקש ההיתר;
{{ח:תתת|(3)}} אין כל מגבלה, ובכלל זה מגבלה סביבתית, שמונעת בכל דרך את הגדלת השימוש או את תוספת השימושים האחרים למגורים למגרש וכן אין ולא תוטל כל מגבלה כאמור שמונעת את מימוש הייעודים החלים על מגרשים גובלים;
{{ח:תתת|(4)}} התמלאו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 149|סעיף 149(א)}}, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: כל מעוניין בקרקע, בבניין או בכל פרט תכנוני אחר, הרואה את עצמו נפגע על ידי תוספת השימוש לדיור להשכרה לטווח ארוך רשאי להגיש התנגדות לעניין תוספת שימוש לדיור להשכרה לטווח ארוך, בתוך 30 ימים ממועד פרסום הבקשה להיתר.
{{ח:תת|(ח)}} היתר לפי סעיף זה יכול שיינתן אף אם נקבע בתכנית כי סטייה מהוראות התכנית לעניין זה תהיה סטייה ניכרת; ואולם לא יינתן היתר כאמור אם התכנית שקבעה כי סטייה מהוראותיה כאמור לעניין זה תהיה סטייה ניכרת אושרה אחרי יום ג׳ בטבת התשע״ז (1 בינואר 2017).
{{ח:תת|(ט)}} ניתן היתר לפי סעיף זה, לא ניתן יהיה לממש הגדלת שימוש למגורים, תוספת שימושים אחרים למגורים או הוספת שימוש ציבורי לפי היתר כאמור (בסעיף קטן זה – מימוש התוספת) בשיעור העולה על השיעורים שנקבעו בסעיפים קטנים (ב) עד (ד), לפי העניין, מהשטח הכולל, שבנייתו מומשה לפני מימוש התוספת או יחד עימה.
{{ח:תת|(י)}} ניתן היתר לפי סעיף זה וכתוצאה מכך נפגעו מקרקעין שלגביהם ניתן ההיתר או מקרקעין הגובלים עימם, יהיה זכאי מי שהיה בעל הזכויות במקרקעין ביום מתן ההיתר לפיצוי מהוועדה המקומית; הוראות {{ח:פנימי|סעיף 197|סעיפים 197 עד 200}} יחולו לעניין זה, בשינויים המחויבים, ויראו את המועד שבו ניתן ההיתר כמועד אישור תכנית.
{{ח:תת|(יא)}} לעניין {{ח:פנימי|תוספת 3|התוספת השלישית}}, יראו את החלטת הוועדה המקומית לאשר היתר לפי סעיף זה כהחלטה למתן הקלה.
{{ח:תת|(יב)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}}, על היתר לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיף זה בלבד ולא יראו היתר כאמור כהיתר לשימוש חורג.
{{ח:תת|(יג)}} הוראות סעיף זה יחולו לגבי בקשה להיתר להגדלת שימוש למגורים או לתוספת שימושים אחרים למגורים, שהוגשה לוועדה המקומית עד יום כ״א בטבת התשפ״ז (31 בדצמבר 2026).

{{ח:סעיף|147ב|הקלה לפיצול דירות|תיקון: תשפ״ד־10}}
{{ח:תת|(א)}} ועדה מקומית תיתן הקלה של תוספת יחידת דיור אחת לכל יחידת דיור צמודת קרקע הקיימת במגרש (בסעיף זה – יחידת דיור נוספת), מעבר למספר המרבי של יחידות דיור המותר לבנייה במגרש על פי הוראות התוכנית החלה על המגרש (בסעיף זה – התוכנית), וכן רשאית היא לתת הקלה של תוספת שטחי בנייה מעבר לשטח הכולל המותר לבנייה על פי הוראות התוכנית לצורך יחידת דיור נוספת, בדרך של פיצול יחידת דיור קיימת או הוספת יחידת דיור נוספת, או שילוב של שניהם, אף אם נקבע בתוכנית כי סטייה מהוראותיה לעניין זה תהיה סטייה ניכרת, ובלבד שמתקיימים התנאים כאמור בסעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ב)}} אלה התנאים לעניין מתן הקלה לפי סעיף קטן (א):
{{ח:תתת|(1)}} שטחה הכולל של יחידת הדיור הקיימת הוא 120 מ״ר לפחות – אם ההקלה היא בדרך של פיצול יחידת הדיור הקיימת, ובלא תוספת שטח כולל המותר לבנייה לצורך יחידת הדיור הנוספת;
{{ח:תתת|(2)}} תוספת השטח הכולל המותר לבנייה לצורך יחידת דיור נוספת לא תעלה על 45 מ״ר (בסעיף זה – תוספת השטח); שטח הבנייה לשם בניית מרחב מוגן ייכלל בתוספת השטח;
{{ח:תתת|(3)|(א)}} שטח יחידת הדיור הנוספת או יחידת הדיור הקיימת לאחר הפיצול, למעט שטח מדרגות גישה למפלס, לא יפחת מ־45 מ״ר, והיא תכלול מטבח, שירותים וכניסה נפרדים;
{{ח:תתתת|(ב)}} כללה הבקשה להקלה לפי סעיף זה תוספת שטח שגודלו אינו פחות מהשטח המזערי למרחב מוגן שנקבע לפי {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|חוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951}}, יותנה מתן ההקלה בהקמת מרחב מוגן ביחידת הדיור הנוספת, אלא אם כן ניתן פטור לעניין זה לפי {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|אותו חוק}};
{{ח:תתתת|(ג)}} לא כללה הבקשה להקלה לפי סעיף זה תוספת שטח בגודל האמור בפסקת משנה (ב), רשאית הרשות המוסמכת להורות כי מתן ההקלה יותנה בשיפורי מיגון ביחידת הדיור הנוספת;
{{ח:תתת|(4)}} התוכנית נכנסה לתוקף לפני יום ט״ו באב התשע״ז (7 באוגוסט 2017);
{{ח:תתת|(5)}} במועד הגשתה, הבקשה להקלה אינה חורגת מהמגבלה שנקבעה בהחלטת הוועדה המקומית כאמור בסעיף קטן (ג), אם נקבעה; לא החליטה הוועדה המקומית כאמור, יחולו הוראות סעיף קטן (ד);
{{ח:תתת|(6)}} המגרש, כולו או חלקו, אינו נמצא במתחם השפעה או במתחמי ההשפעה הזמניים, כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק רכבת תחתית (מטרו)|בחוק רכבת תחתית (מטרו), התשפ״ב–2021}}.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} ועדה מקומית רשאית לקבוע, לאחר שהוצגה לפניה חוות דעת בכתב של מהנדס הוועדה, את מספר יחידות הדיור המרבי שהיא תתיר להוסיף לפי הוראות סעיף זה בתחום מרחב התכנון שלה, כולו או חלקו, בהתחשב במוסדות הציבור, השטחים הפתוחים, התשתיות ושטחי החניה הקיימים בכל אזור במרחב התכנון, ובלבד שהמספר האמור לא יפחת מ־20% ממספר יחידות הדיור צמודות הקרקע הקיימות בתחומה.
{{ח:תתת|(2)}} החלטת הוועדה המקומית לפי פסקה (1) תפורסם באתר האינטרנט שלה והודעה על כך תפורסם בעיתון.
{{ח:תתת|(3)}} הרואה את עצמו נפגע על ידי החלטת הוועדה המקומית לפי פסקה (1), רשאי לערור לוועדת הערר בתוך שלושים ימים מיום פרסום ההחלטה.
{{ח:תת|(ד)}} לא החליטה הוועדה המקומית כאמור בסעיף קטן (ג), יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין בקשה להקלה שאינה כוללת תוספת שטח – ההקלה תינתן אם התקיימו כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} לא הוכח להנחת דעתה של הוועדה המקומית, לפי חוות דעת מהנדס הוועדה שהוצגה לפניה בכתב, אם הוצגה, כי מוסדות הציבור, השטחים הפתוחים, התשתיות ושטחי החניה אינם נותנים מענה לצרכים הנובעים מהגדלת מספר יחידות הדיור;
{{ח:תתתת|(ב)}} אם הוגשה התנגדות לפי {{ח:פנימי|סעיף 149|סעיף 149}} לבקשה להקלה – הוכח להנחת דעתה של הוועדה המקומית כי אין במתן ההקלה כדי לגרום לפגיעה בלתי סבירה במי שהגיש את ההתנגדות;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין בקשה להקלה הכוללת תוספת שטח – הוועדה המקומית רשאית לתת את ההקלה, אלא אם כן מצאה לפי חוות דעת מהנדס הוועדה שהוצגה לפניה בכתב, אם הוצגה, כי מוסדות הציבור, השטחים הפתוחים, התשתיות ושטחי החניה אינם נותנים מענה לצרכים הנובעים מהגדלת מספר יחידות הדיור.
{{ח:תת|(ה)}} נקבעה בתוכנית מיתאר ארצית משולבת לבנייה (תמ״א 35) הגבלה לעניין מספר יחידות הדיור ביישוב מסוים (בסעיף קטן זה – מגבלת כמות), יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוראות סעיף קטן (ג) לעניין מספר יחידות הדיור המזערי שהוועדה המקומית תתיר להוסיף לפי הוראות סעיף זה – לא יחולו;
{{ח:תתת|(2)}} לגבי יישוב במחוז הצפון או במחוז הדרום, במגבלת הכמות לא יובא בחשבון מספר יחידות הדיור שניתנה לגביהן הקלה לפי סעיף זה, בשיעור של עד 20% ממספר יחידות הדיור שנקבעה במגבלת הכמות; הוראות אלה יחולו בהתייחס למגבלת הכמות שנקבעה בתוכנית מיתאר ארצית כאמור ברישה, כנוסחה ערב פרסומו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4768580.pdf|חוק התכנון והבנייה (תיקון מס׳ 155), התשפ״ד–2024}}.
{{ח:תת|(ו)|(1)}} ניתנה הקלה לתוספת יחידות דיור מעבר למספר המרבי של יחידות דיור המותר לבנייה במגרש לפי {{ח:פנימי|סעיף 147|סעיף 147}}, תופחת תוספת זו משיעור תוספת יחידות הדיור שניתן לתת לפי סעיף זה.
{{ח:תתת|(2)}} תוספת יחידות דיור שניתנה בהקלה לפי סעיף זה תופחת משיעור תוספת יחידות הדיור המרבי שאפשר לתת לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 147|סעיף 147}}.
{{ח:תת|(ז)}} יחידת דיור שנוספה לפי הוראות סעיף זה תשמש להשכרה בלבד או למגורי קרוב, והבעלות או זכויות החכירה בה לא יועברו בנפרד מיחידת הדיור הקיימת, ולא יינתן לגביה היתר לשימוש חורג לשימוש שאינו למגורים; החליטה הוועדה המקומית על מתן ההקלה, לא יינתן היתר אלא אם כן נרשמה הערה, לבקשת יושב ראש הוועדה המקומית, שלפיה שימוש יחידת הדיור נושא ההקלה הוא להשכרה או למגורי קרוב, בלבד; לעניין זה, ”קרוב“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}}.
{{ח:תת|(ח)}} הייתה בקשת ההקלה לפי סעיף זה לתוספת יחידת דיור ששטחה אינו עולה על 60 מ״ר, לא תתנה הוועדה המקומית את מתן ההקלה בהתקנת מקומות חניה נוספים במספר הנדרש לפי דין בתחום המגרש נושא ההקלה, כולם או חלקם, אולם הוועדה המקומית רשאית לחייב את מבקש ההקלה להשתתף בהתקנתו של מקום חניה אחד בחניון ציבורי באזור המגרש נושא ההקלה, בסכום שיקבע שמאי מטעם הוועדה המקומית.
{{ח:תת|(ט)}} על אף האמור בהוראות לפי חוק זה או בתוכנית החלה על המגרש, בהקלה לפי סעיף זה הניתנת בדרך של פיצול ובלא תוספת שטח, תתיר הוועדה המקומית את שינוי השימוש בשטח יחידת הדיור שנועד לשמש כשטח שירות למרתף או למחסן על פי תוכנית, או שהוסף כשטח שירות כאמור לפי הוראות חוק זה, לשימוש כשטח למטרה עיקרית של מגורים, ובלבד שסך השטח ששינוי כאמור יותּרַ בו לא יעלה על 60 מ״ר, ומתוכו שטח המחסן ששינוי השימוש בו יותּרַ לא יעלה על 7.5 מ״ר, והכול בכפוף להוראות כל דין לעניין גובה מזערי של חדרים ושל דירות למטרת מגורים.
{{ח:תת|(י)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 145|בסעיף 145}}, ביטול של פיצול שלא כלל תוספת שטח ואושר מכוח סעיף זה והחזרת המצב לקדמותו פטורים מהיתר, אם מתקיים בהם האמור {{ח:פנימי|סעיף 145ג|בפסקאות (1) עד (4) שבסעיף 145ג(א)}}, ויחולו לעניין זה הוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 145ג|סעיף 145ג(ב)}}.
{{ח:תת|(יא)}} על אף האמור {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}}, על השבחה במקרקעין בשל מתן הקלה לפי סעיף זה, למעט השבחה בשל התרת שינוי השימוש בשטח מרתף או מחסן כאמור בסעיף קטן (ט) או השבחה בשל תוספת שטח, תחול חובת תשלום היטל השבחה בשיעור של 34% מההשבחה (בסעיף קטן זה – היטל מופחת); מחצית ההיטל המופחת תשולם בעת קבלת ההיתר שלא היה ניתן לתיתו אלמלא מתן ההקלה, ויתרת ההיטל המופחת תשולם בעת מימוש זכויות במקרקעין כמשמעותו בפסקה (3) להגדרה ”מימוש זכויות“ {{ח:פנימי|תוספת 3|שבתוספת השלישית}}, לאחר מתן ההקלה.
{{ח:תת|(יב)}} לא היה ביחידת הדיור הקיימת ערב מתן ההקלה מרחב מוגן, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} לא כללה הבקשה להקלה לפי סעיף זה תוספת שטח – יותנה מתן ההקלה בשיפורי מיגון באחד מחדרי יחידת הדיור הקיימת, אם הרשות המוסמכת הורתה כך;
{{ח:תתת|(2)}} כללה הבקשה להקלה לפי סעיף זה תוספת שטח – יותנה מתן ההקלה בהקמת מרחב מוגן או שיפורי מיגון ליחידת הדיור הקיימת, והכול בהתאם להוראות הרשות המוסמכת.
{{ח:תת|(יג)}} על אף האמור בכל דין, הייתה יחידת הדיור שלגביה מתבקשת ההקלה לפי סעיף זה במקרקעי ישראל שבתחום רשות עירונית, לא תידרש הסכמת רשות מקרקעי ישראל למתן ההקלה, ולא ייגבה על ידי רשות מקרקעי ישראל כל תשלום בשל מתן ההקלה כאמור.
{{ח:תת|(יד)}} הוראות סעיף זה יחולו לגבי בקשה להקלה ליחידת דיור נוספת שהוגשה לוועדה המקומית לפני יום ה׳ בסיוון התשפ״ה (1 ביוני 2025) או עד המועד שנקבע לפי {{ח:חיצוני|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022)#סעיף 60|סעיף 60(ג) לחוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו־2022), התשפ״ב–2021}}, אם נקבע, לפי המאוחר.
{{ח:תת|(טו)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יחידת דיור צמודת קרקע“ – יחידת דיור על מגרש שלפי ייעודו מיועד לבניית ארבע יחידות דיור לדונם לכל היותר, ואשר מעליה או מתחתיה אין יחידת דיור נוספת;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הרשות המוסמכת“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית#סעיף 11|בסעיף 11 לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שטח יחידת דיור“ – השטח הכולל המותר לבנייה של יחידת דיור, לרבות שטחו של מרחב מוגן.

{{ח:סעיף|148|שימוש חורג והקלה בתנאים|תיקון: תשנ״ה־4}}
{{ח:ת}} היתר לשימוש חורג מתכנית יינתן לתקופה מוגבלת מראש; היתר לשימוש חורג מהיתר או הקלה יכולים להינתן לתקופה מוגבלת מראש.

{{ח:סעיף|149|תנאים מוקדמים למתן היתר לשימוש חורג או למתן הקלות|תיקון: תשמ״ח־2, תשמ״ט־2, תשנ״ה־4, תש״ע־5, תשע״ד־2, תשע״ה, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} הועדה המקומית לא תתיר שימוש חורג ולא תיתן הקלה ולא תאשר בתשריט חלוקת קרקע סטיה מתכנית אלא לאחר שנתמלאו אלה:
{{ח:תתת|(1)}} פורסמה, על חשבון המבקש, בעתון הודעה המפרטת את מהות הבקשה להקלה או להתרת שימוש חורג או לאישור תשריט חלוקת קרקע בסטיה מתכנית והקובעת כי התנגדויות לבקשה כאמור יוגשו בתוך 15 ימים ממועד הפרסום לפי פסקה זו, ולעניין מי שנמסרה לו הודעה לפי פסקאות (2א) ו־(2ב) – ממועד מסירת ההודעה;
{{ח:תתת|(2)}} הודעה המפרטת את מהות הבקשה כאמור בפסקה (1) הוצגה במקום בולט בחזית הקרקע או הבנין שעליהם חלה הבקשה במשך התקופה להגשת ההתנגדויות ובדרך שתיקבע על ידי הועדה המקומית או מי שמינתה לכך בדרך כלל;
{{ח:תתת|(2א)}} הועדה המקומית מסרה על חשבון המבקש הודעה המפרטת את מהות הבקשה כאמור בפסקה (1) ועל המועד להגשת התנגדויות לועדה המקומית –
{{ח:תתתת|(א)}} לכל הבעלים והמחזיקים בקרקע או בבנין שלגביהם הוגשה הבקשה;
{{ח:תתתת|(ב)}} לכל הבעלים והמחזיקים בקרקע או בבנין הגובלים בקרקע או בבנין שלגביהם הוגשה הבקשה;
{{ח:תתתת|(ג)}} לכל הבעלים והמחזיקים בקרקע או בבנין, אשר לדעת הועדה ייפגעו או עלולים להיפגע מאישור הבקשה.
{{ח:תתת}} הודעה כאמור תימסר או תישלח לפי מענם הידוע של הבעלים והמחזיקים;
{{ח:תתת|(2ב)}} בבקשה הנוגעת לאתר שנכלל בתכנית מאושרת או מופקדת כאתר המיועד לשימור – מסרה הועדה הודעה כאמור בפסקה (2א) לגופים הציבוריים והמקצועיים שאושרו לפי {{ח:פנימי|סעיף 100|סעיף 100(3)}}.
{{ח:תתת|(3)}} הועדה החליטה בהתנגדות של בעל קרקע או בנין או מחזיק בהם והודיעה על כך למתנגדים במכתב רשום;
{{ח:תתת|(4)}} בהקלה או בשימוש חורג מתכנית המיתאר הארצית או מתכנית מיתאר מחוזית – נתקבל אישור המועצה הארצית; ואולם הוועדה המקומית רשאית להתיר שימוש חורג או לתת הקלה, אף אם לא התקבל אישור המועצה הארצית, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} ניתן להוציא מכוח התכנית היתר או לבצע עבודות בלא צורך באישור תכנית נוספת טרם מתן ההיתר או ביצוע העבודה;
{{ח:תתתת|(ב)}} לתכנית מצורף תשריט של השטח שעליו היא חלה והשטח שבו מתקיימות הוראות פסקת משנה (א);
{{ח:תתתת|(ג)}} התכנית אינה חלה על כל שטח מרחב תכנון מקומי או על כל שטחה של רשות מקומית;
{{ח:תתתת|(ד)}} נקבע בתכנית כי השימוש החורג או ההקלה אינם טעונים אישור של המועצה הארצית.
{{ח:תת|(ב)}} יושב ראש הועדה המחוזית רשאי, בכפוף לתקנות שיתקין שר הפנים, לקבוע כי על בקשה מסויימת או על סוגים מסויימים של בקשות לא יחולו הוראות סעיף זה, כולן או מקצתן; הורה יושב ראש הועדה המחוזית כאמור, יקבע את ההוראות שיחולו על התכנית.
{{ח:תת|(ג)}} שר הפנים יקבע באילו מקרים ונסיבות יכול יושב ראש הועדה המחוזית לפטור מהוראות סעיף זה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (פטור סוגי בקשות מתחולת סעיף 149 לחוק)|תקנות התכנון והבניה (פטור סוגי בקשות מתחולת סעיף 149 לחוק), התשנ״ו–1996}}.}}
{{ח:תת|(ד)|(1)}} בסעיף קטן זה, ”התאמת נגישות“ ו”אדם עם מוגבלות“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 158ו1|בסעיף 158ו1}}.
{{ח:תתת|(2)}} בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (ב) ו־(ג) ומהוראות {{ח:פנימי|סעיף 151|סעיף 151(ב1) ו־(ג)}}, רשאי יושב ראש ועדת מחוזית לקבוע כי על בקשה שעניינה יצירת דרך גישה שהיא התאמת נגישות שהוגשה על ידי בעל זכות בנכס נושא הבקשה, שהוא או בן משפחתו המתגורר עמו הוא אדם עם מוגבלות, לא יחולו הוראות סעיף זה, כולן או חלקן, ובלבד שלא מתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} התאמת הנגישות תמנע מאחר שימוש סביר בקרקע או בבניין שלגביהם הוגשה הבקשה, או בקרקע או בבניין גובלים;
{{ח:תתתת|(ב)}} התאמת הנגישות תפגע באופיו המיוחד של המקום, בשל ערכי היסטוריה, ארכיאולוגיה, אדריכלות או טבע;
{{ח:תתתת|(ג)}} התאמת הנגישות תחייב שינוי מהותי בבניין.
{{ח:תתת|(3)}} החלטת יושב ראש הוועדה המחוזית כאמור בפסקה (2) תינתן בתוך שישים ימים מיום שהתבקש לכך; מנהל מינהל התכנון יפרסם הנחיות בדבר אופן הגשת בקשה לפי סעיף קטן זה והמסמכים שיש לצרף לה ובדבר האופן והמועד לקבלת החלטה כאמור ולמסירת הודעה למגיש הבקשה, כדי להבטיח מתן החלטה בתוך התקופה האמורה.

{{ח:סעיף|150||תיקון: תשנ״ה־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|151|סטיה ניכרת|תיקון: תשל״ג, תשמ״ח־2, תשמ״ט, תשמ״ט־2, תשנ״ה־4, תשס״ה־3, תשס״ז־3, תשס״ט־2, תשע״ד־2, תשע״ה, תשע״ו, תשע״ו־5, תשע״ז־9, תשע״ח־3, תשפ״ב־8, תשפ״ג־4, תשפ״ג־5, תשפ״ד־4, תשפ״ד־5, תשפ״ה־4, תשפ״ה־8, תשפ״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} לא יינתן היתר לשימוש חורג אם יש בכך סטיה ניכרת מתכנית החלה על הקרקע או הבנין; שר הפנים, בהתייעצות עם המועצה הארצית, רשאי לקבוע בתקנות מה ייחשב סטייה ניכרת לעניין זה.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} לא תינתן הקלה אלא בנושאים ששר הפנים, בהתייעצות עם המועצה הארצית, יקבע בתקנות ואין בהם סטייה ניכרת מתכנית; ואולם, נושאים כאמור לא יכללו הוספת שטחי בנייה, הוספת יחידות דיור או הוספת קומות.
{{ח:תתת|(2)}} לעניין הקלה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 147|בסעיף 147(ב)}}, לא תינתן הקלה אם יש בכך סטייה ניכרת מתוכנית החלה על הקרקע או הבניין; תוספת לשטח הכולל המותר לבנייה על פי הקבוע בתוכנית שהופקדה לאחר כ״ט בתמוז התשמ״ט (1 באוגוסט 1989), היא סטייה ניכרת לעניין פסקה זו; שר הפנים, בהתייעצות עם המועצה הארצית, רשאי לקבוע, בתקנות, מה עוד ייחשב סטייה ניכרת לעניין פסקה זו.
{{ח:תת|(ב1)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), תוספת שטחי שירות של עד 5% משטח המגרש או 5% מהשטח הכולל המותר לבניה במגרש, הנמוך מביניהם, הנדרשים בשל ביצוע התאמות נגישות, לרבות בניית מעלית, אשר אינן מתחייבות לפי הוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#פרק ה1|פרק ה׳1 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות}}, או לפי הוראות לפי {{ח:פנימי|פרק ה1א|פרק ה׳1א לחוק זה}} – לא תיחשב כסטיה מתכנית.
{{ח:תת|(ב2)|(1)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), ביישוב מיעוטים, תוספת לשטח הכולל המותר לבנייה בתחום מגרש המיועד למגורים בתכנית שאישרה ועדה מחוזית, בהיקף של עד 30% מהשטח הכולל המותר לבנייה במגרש, לפי תכנית שאישרה הוועדה המחוזית (להלן – התוספת) לא תיחשב כסטייה ניכרת, ובלבד שהתקיימו תנאים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} בניית התוספת הושלמה לפני יום כ״ט בטבת התשע״ד (1 בינואר 2014);
{{ח:תתתת|(ב)}} הוכח להנחת דעתה של הוועדה המקומית, לפי חוות דעת מהנדס הוועדה שהוצגה לפניה, כי התוספת לא תפגע בשלד הבניין וביציבותו או במערכות הבניין ובתפקודיו;
{{ח:תתתת|(ג)}} הוכח להנחת דעתה של הוועדה המקומית, לפי חוות דעת מהנדס הוועדה שהוצגה לפניה, כי מוסדות הציבור, השטחים הפתוחים, התשתיות ושטחי החניה הכלולים בשטח התכנית ובסביבתו תואמים את הצרכים הנובעים מהתוספת;
{{ח:תתתת|(ד)}} לא קיים צו שיפוטי סופי שניתן לפי {{ח:פנימי|פרק י|פרק י׳}}, להריסת התוספת או למניעת השימוש בה שטרם בוצע.
{{ח:תתת|(2)}} כללה התכנית שאישרה הוועדה המחוזית הוראות המאפשרות תוספת שטחי בנייה לשטחים המותרים מכוחה, בכפוף לאישור מוסד תכנון שאינו רשות רישוי, בלי צורך באישור תכנית נוספת, יופחתו שטחים אלה מהשיעור הקבוע בפסקה (1).
{{ח:תתת|(3)}} הוספה של קומות תת־קרקעיות או הוספה של שטח לצורכי חניה בקומות תת־קרקעיות, לא תיחשב כסטייה ניכרת לעניין בניית התוספת.
{{ח:תתת|(4)|(א)}} ועדה מקומית רשאית לתת הקלה בנוגע למגבלה שנקבעה בהוראות תכנית לגבי מספר יחידות הדיור בבניין, מספר הקומות בו, גובהו, תכסית הבניין או קווי הבניין, אף אם נקבע בתכנית כי סטייה מהוראות התכנית כאמור תהיה סטייה ניכרת, ובלבד שמתקיימים תנאים אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} הסטייה כאמור נדרשת, לדעת הוועדה המקומית, לצורך התוספת;
{{ח:תתתתת|(2)}} התכנית כאמור נכנסה לתוקף לפני יום כ״ט בטבת התשע״ד (1 בינואר 2014).
{{ח:תתתת|(ב)}} ניתנה הקלה בהתאם להוראות פסקת משנה (א), לגבי סטייה ניכרת הקבועה לפי הוראת תכנית, וכתוצאה מכך נפגעו מקרקעין שלגביהם ניתנה ההקלה כאמור או מקרקעין הגובלים עמם, יהיה זכאי מי שהיה בעל הזכויות במקרקעין ביום מתן ההקלה לפיצוי מהוועדה המקומית, ויחולו לעניין זה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 197|סעיפים 197 עד 200}}, בשינויים המחויבים, ויראו את המועד שבו ניתנה ההקלה כמועד אישור תכנית פוגעת.
{{ח:תתת|(5)}} הוראות סעיף קטן זה לא יחולו אם התבקש היתר לפי הוראות תכנית המיתאר הארצית לחיזוק מבנים קיימים מפני רעידות אדמה (תמ״א 38).
{{ח:תתת|(6)}} הוראות סעיף קטן זה יחולו לגבי בקשה להקלה שהוגשה לוועדה המקומית לפני יום ד׳ בטבת התש״ף (1 בינואר 2020).
{{ח:תת|(ב3)}} {{ח:הערה|(פקע).}}
{{ח:תת|(ב4)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), מוסד תכנון רשאי לתת הקלה מתוכנית לתשתית לאומית או מתוכנית מיתאר ארצית מפורטת לתשתיות לאומיות כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 6ב|בסעיף 6ב(ב)}},
{{ח:תתת|(1)}} לתוספת שטח כולל מותר לבנייה שלא יעלה על 75 מ״ר, לשם הקמת מיתקן השנאה לחשמל שנדרש למיתקן פוטו־וולטאי שהוקם לפי תוכנית, או לשם הקמת מבנה נלווה לקו תשתית תת־קרקעי שאושר בתוכנית, והכול אם סבר מוסד התכנון כי בלא התוספת כאמור לא ניתן לממש את התוכנית;
{{ח:תתת|(2)}} לתוספת שטח כולל מותר לבנייה שלא יעלה על 150 מ״ר, לשם הקמת מבנה דרך שאושר בתוכנית, ואם המבנה האמור תת־קרקעי – לתוספת שטח כאמור שלא יעלה על 500 מ״ר, והכול אם סבר מוסד התכנון כי בלא התוספת כאמור לא ניתן לממש את התוכנית;
{{ח:תתת|(3)}} לתוספת שטח כולל מותר לבנייה, בכל היקף, לשם הקמת מבנה דרך שאושר בתוכנית בחלל כלוא בגשר, ובלבד שאין בכך כדי לצמצם את מפתח הגשר; בפסקה זו, ”חלל כלוא בגשר“ – חלל סגור אשר נמצא מתחת לגשר ואינו משמש למעבר.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} תוספת שטחי שירות המתחייבת משינוי הוראת חוק או תקנות לאחר אישור התכנית, או תוספת שטחי שירות לשם בניית מרחב מוגן, בשטח שלא יעלה על השטח שנקבע לפי {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|חוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951}} או תוספת שטחי שירות לשם בניית חדר עם שיפורי מיגון בשטח כאמור, בהתאם להוראות הרשות המוסמכת כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|בחוק האמור}}, אם לא ניתן לבנות מרחב מוגן באותו מבנה – לא ייחשבו כסטיה מתכנית.
{{ח:תתת|(2)}} נוסף על האמור בפסקה (1), לעניין תוספת שטחי שירות לשם הוספת מרחב מוגן דירתי כאמור בפסקה (1), תוספת של עד 3 מ״ר של שטח רצפה שישמש חדר שירותים או חדר רחצה או תוספת של עד 3 מ״ר של שטח רצפה, ובלבד שהוא נוסף לשטח רצפה שישמש חדר שירותים או חדר רחצה, והכול למרחב מוגן דירתי שאינו מרחב מוגן ליחידת דיור קיימת בבניין רב־קומות (בסעיף זה – שטח נוסף), באישור הרשות המוסמכת – לא תיחשב כסטייה מתוכנית, ואולם, לעניין דירה קטנה בבניין שטרם החלה הקמתו, המילים ”תוספת של עד 3 מ״ר של שטח רצפה שלא ישמש חדר שירותים או חדר רחצה, ובלבד שהוא נוסף לשטח רצפה שישמש חדר שירותים או חדר רחצה, והכול“ – לא ייקראו; בפסקה זו –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”אזור עימות“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”בניין רב־קומות“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 158טו1|בסעיף 158טו1}};
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”דירה קטנה“ – דירה ששטחה הכולל המותר לבנייה לפני הוספת שטח נוסף לא עולה על 80 מ״ר, ובכלל זה שטח הבנייה לשם בניית מרחב מוגן דירתי שנקבע כאמור בפסקה (1);
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”מרחב מוגן דירתי“ – כמשמעותו לפי {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|חוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951}};
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”הרשות המוסמכת“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951}}.
{{ח:תתת|(3)}} הוראות פסקה (2) לא יחולו לעניין שטח נוסף במרחב מוגן בדירה שנבנתה או שמבוקש לבנותה מכוח תוכנית שהופקדה אחרי יום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_7816298.pdf|חוק התכנון והבנייה (תיקון מס׳ 163), התשפ״ה–2025}} {{ח:הערה|(ביום 22.7.2025)}}.
{{ח:תת|(ג1)}} בהיתר הניתן מכוחה של תכנית שהופקדה לפני יום י׳ בכסלו התשס״ז (1 בדצמבר 2006), תוספת שטחי שירות המתחייבת לצורך התאמות נגישות הנדרשות לפי הוראות שלפי {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#פרק ה1|פרק ה׳1 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות}} או לפי הוראות שלפי {{ח:פנימי|פרק ה1א|פרק ה׳1א לחוק זה}} – לא תיחשב כסטיה מתכנית.
{{ח:תת|(ד)}} תוספת קומות תת קרקעיות לשטחי שירות, המתחייבת מתוספת שטחי שירות כאמור בסעיף קטן (ג) – לא תיחשב כסטיה מתכנית.
{{ח:תת|(ה)}} שינוי מהוראות שנקבעו בתכנית לעניין עצים בוגרים כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 83ג|בסעיף 83ג}} או לעניין נטיעת עצים – ייחשב כסטייה ניכרת לעניין סעיף זה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (סטיה ניכרת מתכנית)|תקנות התכנון והבניה (סטיה ניכרת מתכנית), התשס״ב–2002}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (הקלה, שימוש חורג וסטייה מתוכנית)|תקנות התכנון והבנייה (הקלה, שימוש חורג וסטייה מתוכנית), התשפ״ג–2023}}.}}

{{ח:סעיף|151א||תיקון: תשע״ו־3, תשע״ז, תשע״ח, תשע״ח־11}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|151ב|היתר להפעלת מעון יום לפעוטות בדירת מגורים|תיקון: תשפ״ב־5}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”היתר להפעלת מעון“ – היתר לשימוש במבנה מגורים לשם הפעלת מעון יום לפעוטות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק הפיקוח“ – {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות|חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות, התשע״ט–2018}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”היום הקובע“ – כ״ח בטבת התשפ״ב (1 בינואר 2022);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מבנה מגורים“ – מבנה הנמצא במגרש המיועד למגורים, שיש בו דירת מגורים אחת או יותר;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מבקש ההיתר“ – מבקש הבקשה לקבלת היתר להפעלת מעון שהוא בעל המקרקעין של מבנה המגורים או הבעלים, המנהל או המפעיל של מעון היום לפעוטות, ולעניין מבקש בקשה שהוא תאגיד – גם בעל השליטה בתאגיד או מנהלו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מעון יום לפעוטות“ – מקום שהייה יומי לחינוך וטיפול בפעוטות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פעוט“, ”רישיון“, ”רישיון זמני“ ו”שליטה“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות|בחוק הפיקוח}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אף ההוראות לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}}, על מעון יום לפעוטות שפועל בתוך דירה במבנה מגורים, שלפי התכנית החלה עליה או ההיתר לבנייתה לא הותר בה שימוש לשם הפעלת מעון יום, יחולו הוראות אלה, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} אם שוהים באותה דירה עד 6 פעוטות – המעון יהיה פטור מקבלת היתר לשימוש חורג או היתר להפעלת מעון לפי סעיף זה, ויראו את ייעוד הקרקע למטרת מגורים כאילו הוא מתיר שימוש להפעלת מעון יום לפעוטות;
{{ח:תתת|(2)}} אם שוהים באותה דירה בין 7 ל־36 פעוטות – המעון יהיה פטור מקבלת היתר לשימוש חורג, ובלבד שקיבל היתר להפעלת מעון לפי סעיף זה והוא בעל רישיון או רישיון זמני להפעלת מעון יום כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} הוועדה המקומית תיתן היתר להפעלת מעון, בהתאם להוראות סעיפים קטנים (ה) עד (ח), ובלבד שהתקיימו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מבקש ההיתר הגיש לוועדה המקומית בקשה לקבלת היתר להפעלת מעון, ואם הוא לא בעל המקרקעין – צירף לבקשה מסמך המעיד על הסכמת בעל המקרקעין להפעלת המעון;
{{ח:תתת|(2)}} הבקשה לקבלת היתר להפעלת מעון תכלול את אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} כתובת הדירה;
{{ח:תתתת|(ב)}} המספר המרבי של פעוטות שישהו במעון היום;
{{ח:תתתת|(ג)}} הצהרה של מבקש ההיתר על ביצוע הפרסום כאמור בפסקה (3);
{{ח:תתתת|(ד)}} רישיון או רישיון זמני או התחייבות של מבקש ההיתר להגיש בקשה לרישיון כאמור בתוך 60 ימים ממועד הגשת הבקשה להיתר;
{{ח:תתת|(3)}} בתוך 60 ימים ממועד הגשת הבקשה להיתר;
{{ח:תתתת|(א)}} הודעה המפרטת את מהות הבקשה להיתר ואת המועד להגשת התנגדויות לוועדה המקומית הוצגה על גבי שלט, ערוך לפי הוראות שנקבעו לגבי פרסום שלט לפי {{ח:פנימי|סעיף 89א|סעיף 89א}}, בעניין צורת השלט, מידותיו, פרטי מציב השלט, גודל הכתב ושפת הפרסום בלבד, במקום בולט בחזית מבנה המגורים שלגביו הוגשה הבקשה וכן במבנים הגובלים עימו, בכל התקופה להגשת ההתנגדויות;
{{ח:תתתת|(ב)}} התקיימו לגבי הבקשה להיתר הוראות {{ח:פנימי|סעיף 149|סעיף 149(א)(2א)(א) ו־(ב)}}, או מסרה הוועדה המקומית הודעה מקוונת כאמור בסעיף זה, ובלבד שלא יושתו על מבקש ההיתר הוצאות בשל מסירת הודעות לפי סעיף קטן זה בסכום העולה על 500 שקלים חדשים; נשלחה הודעה מקוונת, יראו אותה כאילו נמסרה ביום העבודה הראשון שלאחר שליחתה; בפסקת משנה זו, ”הודעה מקוונת“ – מסרון או דואר אלקטרוני הנשלחים לכתובת או למספר הטלפון הנייד שמסר הנמען לרשות המקומית לקבלת מסרים.
{{ח:תת|(ד)}} התנגדות לבקשה לקבלת היתר להפעלת מעון יכול שתוגש על ידי בעל דירה או מחזיק דירה במבנה המגורים שבו יפעל מעון היום או במבנים הגובלים עימו, בלבד, בתוך 15 ימים ממועד פרסום ההודעה לפי סעיף קטן (ג)(3).
{{ח:תת|(ה)|(1)}} הוועדה המקומית תיתן את החלטתה בעניין הבקשה להיתר בתוך 45 ימים מיום שהוגשה הבקשה, בכפוף להוראות סעיפים קטנים (ו) ו־(ז); לא ניתנה החלטה, יראו את הבקשה כמאושרת בתום המועד האמור.
{{ח:תתת|(2)}} הוועדה רשאית שלא לאשר את הבקשה במועד האמור בפסקה (1), אם בעל דירה או מחזיק דירה במבנה המגורים שבו יפעל מעון היום או בבניינים הגובלים עימו הגיש התנגדות שממנה עולה כי מתן ההיתר יגרום פגיעה מרחבית משמעותית שאינה ניתנת לתיקון, ולאחר שפעלה בהתאם לאמור בסעיפים קטנים (ו) ו־(ז).
{{ח:תת|(ו)}} הוגשה התנגדות לפי סעיף קטן (ד) שממנה עולה כי מתן ההיתר יגרום פגיעה מרחבית משמעותית, תודיע הוועדה המקומית למבקש ההיתר על כך בתוך התקופה האמורה בסעיף קטן (ה), ותיתן לו הזדמנות להציע דרך לתיקון הפגיעה בתוך 30 ימים מיום קבלת ההודעה; סברה הוועדה כי הפגיעה המתוארת בהתנגדות אינה ניתנת לתיקון, תיתן הוועדה למבקש ההיתר הזדמנות להשמיע את טענותיו בתוך 30 ימים מיום קבלת ההודעה.
{{ח:תת|(ז)}} התקבלה תגובת מבקש ההיתר להתנגדות, תיתן הוועדה המקומית את החלטתה בתוך 30 ימים מיום קבלת התגובה; לא ניתנה החלטה במועד האמור – יראו את הבקשה כאילו אושרה בתום המועד האמור; לא התקבלה תגובה ממבקש ההיתר בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לו ההודעה, תחליט הוועדה בבקשה בתוך 30 ימים נוספים.
{{ח:תת|(ח)}} החליטה הוועדה לאשר בקשה להיתר להפעלת מעון או שלא ניתנה החלטה במועד האמור בסעיפים קטנים (ה) או (ז) לפי העניין, תיתן רשות הרישוי המקומית למבקש ההיתר היתר להפעלת מעון; בהיתר יצוין כי אין בו משום אישור או רישיון להפעלת מעון יום לפעוטות לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות|חוק הפיקוח}}; אין בקבלת היתר להפעלת מעון לפי סעיף זה כדי לגרוע מהאיסור להפעיל מעון יום ללא רישיון כאמור {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות#סעיף 4|בסעיף 4 לחוק הפיקוח}}.
{{ח:תת|(ט)}} הרואה את עצמו נפגע מהחלטת הוועדה המקומית לסרב לבקשתו לפי סעיף זה או לדחות התנגדות שהגיש לפי סעיף זה, רשאי לערור בפני ועדת הערר בתוך 15 ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה בדבר הסירוב או הדחייה; ועדת הערר תחליט בערר בתוך 30 ימים מיום הגשתו; קיבלה ועדת הערר את הערר, רשאית היא לקבוע בהחלטתה כי תיתן את ההיתר; קבעה כאמור, תיתן את ההיתר למבקש במקום רשות הרישוי המקומית בכפוף להוראות סעיף קטן (ח).
{{ח:תת|(י)}} קבלת היתר להפעלת מעון לא תיחשב השבחה, כהגדרתה {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}}.
{{ח:תת|(יא)}} על אף האמור בכל דין, הייתה הדירה שלגביה הוגשה בקשה להיתר להפעלת מעון במקרקעי ישראל, לא תידרש הסכמת רשות מקרקעי ישראל למתן ההיתר לפי סעיף זה ולא ייגבה על ידי רשות מקרקעי ישראל כל תשלום בשל מתן ההיתר כאמור.
{{ח:תת|(יב)}} שר הפנים, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע מספר פעוטות מרבי שונה במעון יום שפועל בדירה צמודת קרקע כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 147|בסעיף 147{{ח:הערה|(}}י{{ח:הערה|)}}(13)}}, שניתן לבקש לגביו היתר להפעלת מעון או הליך אחר לקבלת היתר כאמור, בהתחשב, בין השאר, בהשפעה מרחבית ובהתנגדות בעלי דירות או מחזיקי דירות במבנה המגורים שבו יפעל המעון או במבנים הגובלים עימו.
{{ח:תת|(יג)}} על מעון יום לפעוטות שהחל לפעול במבנה מגורים ערב היום הקובע ושוהים בו בין 7 פעוטות ל־36 פעוטות (בסעיף קטן זה – מעון קיים), יחולו הוראות סעיף זה בשינויים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מבקש ההיתר להפעלת מעון קיים יהיה רשאי להגיש לוועדה המקומית בקשה לקבלת היתר להפעלת המעון בתוך 90 ימים מהיום הקובע; הוגשה בקשה כאמור, יהיה מפעיל המעון רשאי להמשיך ולהפעיל את המעון גם לאחר היום הקובע עד למתן החלטת הוועדה המקומית בבקשה כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} החליטה הוועדה המקומית שלא לאשר את הבקשה למתן היתר להפעלת מעון למעון קיים, תופסק פעילות המעון הקיים רק בתום שנת הלימודים שבה התקבלה החלטת הוועדה המקומית.
{{ח:תת|(יד)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}}, על אישור להפעלת מעון יום לפעוטות לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיף זה בלבד, ולא יראו שימוש כאמור כשימוש חורג.

{{ח:סעיף|152|ערר והשגה|תיקון: תשמ״ח־2, תשמ״ט־2, תשמ״ט־3, תשנ״ה־4, תשס״ב־3, תשע״ד־2, תשע״ה־2, תשע״ח־9, תשפ״ב־14, תשפ״ג־4, תשפ״ה־4}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} הרואה עצמו נפגע מהחלטה של ועדה מקומית או של רשות רישוי מקומית לסרב לתת היתר לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}} או לדחות התנגדות שהוגשה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 149|סעיף 149(א)}} רשאי לערור בפני ועדת הערר תוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה בדבר הסירוב או הדחיה, ואולם אין לערור על החלטה של רשות רישוי מקומית לסרב לתת היתר בשל כך שמכון הבקרה שביצע בקרת תכן לבקשה להיתר קבע כי תוצאות הבקרה אינן תקינות.
{{ח:תתת|(2)}} שני חברי הועדה המקומית כאחד או שני נציגים בעלי הדעה המייעצת בועדה המקומית כאחד, החולקים על החלטת הועדה המקומית או רשות הרישוי המקומית, לתת היתר לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}} או שלא לתתו, רשאים לערור לועדת הערר תוך חמישה עשר ימים מיום מתן ההחלטה של הועדה המקומית.
{{ח:תתת|(3)}} הוגש ערר על החלטת רשות רישוי מקומית לסרב לתת היתר, וקבלה ועדת הערר את הערר, תיתן רשות הרישוי המקומית את ההיתר במועד שנקבע לכך לפי חוק זה; לא נתנה רשות הרישוי המקומית את ההיתר במועד האמור רשאי מבקש ההיתר לפנות לרשות הרישוי הארצית כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 158ס|בסעיף 158ס}} לשם הוצאת ההיתר ויהיו נתונות לרשות הרישוי הארצית כל הסמכויות הנתונות לרשות הרישוי המקומית לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}}, ובכלל זה הסמכות לשלוח למבקש ההיתר את פירוט החיובים כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 145|בסעיף 145(ד)(1)}} ולגבותם; גבתה רשות הרישוי הארצית את החיובים כאמור תעבירם במלואם למי שנקבע לפי כל דין; ואולם לעניין האגרה למתן ההיתר, תעביר רשות הרישוי הארצית לרשות הרישוי המקומית 40% משיעור האגרה שנקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 265|סעיף 265(17)}} בלבד.
{{ח:תת|(א1)|(1)}} הרואה עצמו נפגע מהחלטת רשות הרישוי, כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 6ב|בסעיף 6ב(ב)}}, לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}} רשאי לערור לפני הועדה לתשתיות בתוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה; ואולם אם החלטת רשות הרישוי היא לעניין הקלה מתכנית מיתאר ארצית מפורטת לתשתיות לאומיות או מתמ״א 70/א כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק רכבת תחתית (מטרו)|בחוק רכבת תחתית (מטרו), התשפ״ב–2021}} או מתכנית מועדפת לדיור כהגדרתן {{ח:פנימי|סעיף 6ב|באותו סעיף}} או לעניין מתן היתר לשימוש חורג מתכנית כאמור, רשאי הוא לערור לפני המועצה הארצית בתוך אותה תקופה.
{{ח:תתת|(2)}} חבר הועדה לתשתיות או מהנדס ועדה מקומית שהוא חבר רשות הרישוי כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 6ב|בסעיף 6ב(ב)}} רשאי לערור לפני הועדה לתשתיות על החלטת רשות הרישוי, כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 6ב|באותו סעיף}}, לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}} בתוך חמישה עשר ימים מיום מתן ההחלטה; ואולם אם החלטת רשות הרישוי כאמור היא לעניין הקלה מתכנית מיתאר ארצית מפורטת לתשתיות לאומיות או מתמ״א 70/א כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק רכבת תחתית (מטרו)|בחוק רכבת תחתית (מטרו), התשפ״ב–2021}} או מתכנית מועדפת לדיור כהגדרתן {{ח:פנימי|סעיף 6ב|באותו סעיף}} או לעניין מתן היתר לשימוש חורג מתכנית כאמור, רשאי הוא לערור לפני המועצה הארצית בתוך אותה תקופה.
{{ח:תתת|(3)}} חבר הוועדה לתשתיות רשאי לערור לפני ועדת הערר על החלטת הוועדה המקומית או רשות רישוי מקומית לפי {{ח:פנימי|סעיף 6ב|סעיף 6ב(ג)}}, בתוך 15 ימים מיום מתן ההחלטה.
{{ח:תת|(א2)}} הוגשה בקשה להיתר בדרך מקוצרת, רשאי שר הפנים לקבוע מקרים, נסיבות ותנאים, שבהתקיים האמור {{ח:פנימי|סעיף 145ב|בסעיף 145ב(ב)(2)}} רשאי בעל זכות במקרקעין שלגביהם הוגשה הבקשה להיתר כאמור, להגיש השגה לוועדת הערר, והכול במועדים ובעניינים שיקבע.
{{ח:תת|(א3)}} לא נתנה רשות הרישוי המקומית היתר בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 145|סעיף 145(ד)(2)}}, רשאי מבקש ההיתר לערור על כך לפני ועדת הערר בתוך 15 ימים מהמועד שנקבע למשלוח פירוט החיובים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 145|בסעיף 145(ד)(1)}}; קיבלה ועדת הערר את הערר, רשאית היא לקבוע בהחלטתה כי ההיתר יינתן על ידיה; קבעה כאמור, תיתן את ההיתר למבקש במקום רשות הרישוי המקומית.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} משהוגש ערר כאמור, לא יינתן היתר עד למתן החלטה בועדת הערר.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), ועדת הערר רשאית להחליט, מטעמים שיירשמו, כי בנסיבות העניין אין הצדקה לעכב את מתן ההיתר, כולו או חלקו, בשים לב להיקף ההשפעה של נושא הערר על ההיתר ולאפשרות השבת המצב לקדמותו ככל שיתקבל הערר; לעניין פסקה זו, ”היתר“ – למעט היתר שנתן מורשה להיתר.
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ג)}} ועדת הערר תחליט בערר תוך שלושים ימים מיום הגשתו.
{{ח:תת|(ד)}} החלטת ועדת הערר תבוא במקום החלטת הועדה המקומית או רשות הרישוי, לפי הענין.

{{ח:סעיף|153|סדרי הערר|תיקון: תשמ״ח־2, תשמ״ט־2, תשנ״ה־4}}
{{ח:ת}} לדיון בערר לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}}, יוזמנו מבקש ההיתר, המתנגד, ונציגי רשות הרישוי המקומית או נציג הועדה המקומית, לפי הענין, ומשהתייצבו יתקיים הדיון בפניהם ורשאים הם להשמיע בפני ועדת הערר את טענותיהם.

{{ח:סעיף|154||תיקון: תשנ״ה־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|155|זכויות לפי דינים אחרים}}
{{ח:ת}} זכות ערר לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}} אינה גורעת מכל זכות של בעל זכות ערר לפי דין אחר.

{{ח:סעיף|156|הגבלות בקרקע חקלאית ובתחום הסביבה החופית|תיקון: תשס״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} לא ישתמש אדם בקרקע חקלאית אלא בהתאם לאמור {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא יעשה אדם בתחום הסביבה החופית דבר הטעון היתר לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}} אלא בהתאם לאמור {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השניה}}.

{{ח:סעיף|157|מועד להכרעה בבקשות|תיקון: תשל״ג, תשמ״ח־2, תשמ״ט־2, תשנ״ה־4, תשס״ה־3, תשס״ח־5, תשע״ד־2, תשע״ה, תשפ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} לא החליטה רשות רישוי מקומית בבקשה לתת היתר בתוך התקופה האמורה {{ח:פנימי|סעיף 145|בסעיף 145(ב1)}}, יראו זאת כסירוב לתת היתר ורשאי המבקש להגיש את בקשתו לועדת הערר; ועדת הערר תחליט בבקשתו בתוך שלושים ימים מהיום שהוגשה לה; שר הפנים יקבע הוראות מיוחדות בדבר הנוהל בבקשות להיתרים ובמתן ההיתרים, לביצוע התאמות נגישות כאמור, במוסדות חינוך.
{{ח:תת|(ב)}} לא החליטה ועדה מקומית בבקשה להקלה או בבקשה להיתר לשימוש חורג, בתוך תשעים ימים ממועד קליטתה, יראו זאת כסירוב לבקשה, והמבקש רשאי להגיש את בקשתו לוועדת הערר.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(פקע).}}
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(פקע).}}
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(פקע).}}
{{ח:תת|(ו)}} {{ח:הערה|(פקע).}}
{{ח:תת|(ז)}} {{ח:הערה|(פקע).}}
{{ח:תת|(ח)}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|157א|הגבלת הספקת חשמל, מים וטלפון|תיקון: תשמ״א־6, תשמ״ו, תשנ״א־3, תשנ״ה־4, תשס״א־4, תשע״ד־2, תשע״ה, תשפ״ב־9, תשפ״ב־11, תשפ״ה־6, תשפ״ו־3}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”החברה“ – חברת החשמל לישראל בע״מ או חברת החשמל למחוז ירושלים בע״מ, לפי הענין;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המנהל“ – מי שהוסמך כדין לתת שירותי טלפון;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הרשות המאשרת“ – יושב ראש ועדה מקומית יחד עם מהנדס הועדה, או יושב ראש ועדת משנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18}} יחד עם מהנדס הועדה המקומית;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ספק“ – רשות מקומית או כל מי שהוסמך לספק מים לפי {{ח:חיצוני|חוק המים|חוק המים, התשי״ט–1959}}, או חברה כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב|בחוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001}} (להלן – חוק תאגידי מים וביוב), לפי הענין;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הגדלת חיבור“ – הוספת יכולת הספקה לחיבור חשמל קיים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הספקת חשמל“ – חיבור בניין לראשונה לרשת החשמל.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} לא תתחיל החברה בעבודה להספקת חשמל לבנין ולא תספק חשמל לצורך עבודות בניה, אלא לאחר שמבקש החשמל המציא לה אישור מאת הרשות המאשרת או היתר בניה.
{{ח:תתת|(2)}} לא תספק החברה חשמל לבנין אלא לאחר שמבקש החשמל המציא לה אישור מאת הרשות המאשרת.
{{ח:תתת|(3)}} לא תבצע החברה הגדלת חיבור לחיבור חשמל שגודלו עולה על 3×63 אמפר, אלא לאחר שקיבלה ממבקש החשמל הצהרה שלו כי המבנה נושא הבקשה נבנה בהתאם להיתר הבנייה או שהמציא לה אישור מאת הרשות המאשרת.
{{ח:תתת|(4)}} החברה תדווח לרשות המאשרת, בתוך שבעה ימי עבודה לאחר תומו של כל רבעון קלנדרי, על הבקשות להגדלת חיבור שגודלן עולה על 3×40 אמפר שקיבלה באותו רבעון.
{{ח:תתת|(5)}} מצאה הרשות המאשרת כי מבנה נושא בקשה להגדלת חיבור נבנה בסטייה מהיתר, רשאית היא להורות לחברה שלא לבצע את הגדלת החיבור או להפעיל את סמכותה לפי סעיף קטן (ו).
{{ח:תתת|(6)}} שר הפנים, לאחר התייעצות עם שר האנרגיה והתשתיות, רשאי לקבוע, בצו, כי הוראות פסקאות (3) או (4) יחולו רק על חיבור בגודל העולה על האמור בפסקאות (3) או (4), כפי שינקוב בצו כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} לא יתקין המנהל טלפון בבנין חדש אלא לאחר שמבקש החיבור המציא לו אישור מאת הרשות המאשרת.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} לא יספק ספק מים למקרקעין לצורך ביצוע עבודה הטעונה היתר, אלא לאחר שהמבקש המציא לו אישור מאת הרשות המאשרת;
{{ח:תתת|(2)}} לא יספק ספק מים לבנין – שלא לצורך ביצוע עבודה כאמור בפסקה (1) – אלא לאחר שהמבקש המציא לו אישור מאת הרשות המאשרת.
{{ח:תת|(ה)|(1)}} הרשות המאשרת תיתן אישור כאמור בסעיפים קטנים (ב), (ג) ו־(ד) אם ניתן היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 145|סעיף 145}} לעבודות שלגביהן מבוקש חיבור החשמל, המים או הטלפון, או שבהן נבנה הבנין שלגביו מבוקש החיבור, לפי הענין.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), רשאית הרשות המאשרת, מטעם מיוחד, ליתן אישור לפי סעיפים קטנים (ב)(1) ו־(ד)(1), בתנאים שיראו לה, גם אם היתר הבניה שהחליטה הועדה המקומית ליתן טרם ניתן.
{{ח:תתת|(3)}} על אף האמור בפסקה (1), הרשות המאשרת לא תיתן אישור לפי סעיפים קטנים (ב)(2), (ג) ו־(ד)(2) לבנין חדש שנבנה בתחומה של חברה כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב|בחוק תאגידי מים וביוב}}, אלא לאחר שהחברה האמורה אישרה כי הבנין מחובר למערכת המים ולמערכת הביוב, או כי קיים פתרון אחר לשפכים, בהתאם לשימוש בבנין ולמטרותיו, ועל פי כל דין.
{{ח:תת|(ה1)}} רשות מאשרת רשאית לתת אישור לפי סעיף זה, אם שוכנעה כי המבנה נושא הבקשה נבנה בהתאם להיתר הבניה, למעט פרטים הטעונים השלמה אשר לא הושלמו במועד הגשת הבקשה מטעמים שפורטו על ידי מבקש הבקשה, אך הוא ראוי לשימוש גם לפני השלמתם של אותם פרטים; שר הפנים יקבע בתקנות את נוסח הבקשה לפי פסקה זו, יגדיר מהו מבנה הראוי לשימוש לענין סעיף זה, ויקבע את התנאים או הערבויות שיידרש מבקש אישור למלא או ליתן כדי להבטיח השלמת המבנה בהתאם להיתר הבניה, אם קיבל אישור לפני שהבניה הושלמה בהתאם להיתר.
{{ח:תת|(ה2)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ה3)}} ניתן היתר לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}} בלי ששולמו החיובים כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 145|בסעיף 145(ד)(1)}} ובלי שניתנו הערבויות המתאימות להבטחת תשלומם בכפוף להוראות כל דין, לא תיתן הרשות המאשרת אישור לפי סעיפים קטנים (ב)(2) ו־(ד)(2), אלא אם כן שולמו החיובים האמורים או שניתנו ערבויות כאמור, ובלבד שפירוט החיובים האמורים נמסר למבקש האישור לא יאוחר מ־15 ימי עבודה ממועד הגשת הבקשה לאישור לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ה4)}} נקבעה חובת בקרת ביצוע לעבודות לפי ההיתר, לא תיתן הרשות המאשרת אישור לפי סעיפים קטנים (ב)(2) ו־(ד)(2), אלא אם כן אישר מכון בקרה כי תוצאות בקרת הביצוע תקינות.
{{ח:תת|(ו)}} ראתה הרשות המאשרת כי בנייתה של יחידת דיור, מסחר, שירותים או תעשיה היוותה סטיה מהיתר, רשאית היא להורות לחברה, למנהל או לספק, למנוע או להפסיק מתן חשמל, שירותי טלפון או מים, לפי הענין, לאותה יחידה.
{{ח:תת|(ז)}} הרואה עצמו נפגע על ידי סירוב לתת אישור לפי סעיף זה או על ידי הוראה שניתנה לפי סעיף קטן (ב), (ו) או (ח)(2), רשאי לערור על כך בפני ועדת הערר תוך חמישה עשר ימים מהיום שבו הודע לו על הסירוב או על ההוראה; ועדת הערר תיתן החלטתה בערר בתוך שלושים ימים מיום שהוגש לה, ולאחר שנתנה הזדמנות לרשות המאשרת להשמיע עמדתה בפניה.
{{ח:תת|(ח)|(1)}} שר הפנים רשאי לקבוע, בצו, לאחר התייעצות עם הוועדה המחוזית הנוגעת בדבר, כי הוראות סעיף זה לעניין חיבור לחשמל, למים או לטלפון לא יחולו בשטח פלוני לגבי מבנה המשמש למגורים הנמצא באותו השטח שבנייתו הסתיימה עד יום י״ד בטבת התשע״ח (1 בינואר 2018), לא נוספה לו תוספת בנייה מאותו מועד (בסעיף קטן זה – מבנה) והתמלאו לגביו התנאים המנויים בפסקה (1ב); שר הפנים יהיה רשאי לקבוע צו כאמור אם התקיימו כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הוגשה למוסד התכנון המוסמך תכנית מפורטת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 83א1|בסעיף 83א1}} המאפשרת מגורים בשטח האמור (בסעיף קטן זה – תכנית מוצעת);
{{ח:תתתת|(ב)}} התקיים אחד מאלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} מי שהגיש את התכנית המוצעת הוא משרד ממשלתי או רשות שהוקמה לפי חוק;
{{ח:תתתתת|(2)}} מי שהגיש את התכנית המוצעת הוא הוועדה המקומית, הרשות המקומית, בעל קרקע או מי שיש לו עניין בקרקע וניתנה חוות דעת מתכנן המחוז ולפיה התכנית האמורה תואמת את הוראותיה של תכנית כוללנית שאושרה לגבי השטח או של תכנית מיתאר מקומית החלה על כל שטח מרחב התכנון המקומי או על כל שטח היישוב שאושרה כאמור; חוות הדעת תינתן בתוך 30 ימים מיום ששר הפנים, מוסד התכנון או הרשות המקומית הנוגעים בדבר או מגיש התכנית ביקשו זאת ממתכנן המחוז;
{{ח:תתתתת|(3)}} מוסד התכנון המוסמך החליט על הפקדת התכנית המוצעת.
{{ח:תתת|(1א)}} שר הפנים רשאי לתת צו כאמור בפסקה (1) ביוזמתו או לפי בקשת מוסד תכנון או רשות מקומית הנוגעים בדבר; בקשה כאמור תוגש לשר הפנים עם העתק לוועדה המחוזית הנוגעת בדבר ובצירוף חוות דעת מתכנן המחוז אם התבקשה לפי פסקה (1)(ב)(2); הוועדה המחוזית תעביר לשר הפנים את חוות דעתה לעניין הבקשה בתוך 45 ימים מיום שנמסרה לה; לא העבירה הוועדה המחוזית את חוות דעתה עד תום התקופה האמורה, יהיה רשאי שר הפנים להחליט בבקשה בלי לקבל את חוות דעתה; שר הפנים יחליט בבקשה שהוגשה לו כאמור בתוך 60 ימים מיום שקיבל את חוות הדעת של הוועדה המחוזית או מתום המועד לקבלת חוות הדעת, לפי המוקדם.
{{ח:תתת|(1ב)}} ניתן צו כאמור בפסקה (1) לגבי שטח פלוני, לא יחולו הוראות סעיף זה על חיבור לחשמל, למים או לטלפון של מבנה הנמצא באותו שטח אם התקיימו כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} מבקש החיבור הגיש בקשה לחיבור המבנה לחשמל, למים או לטלפון, לרשות המאשרת הנוגעת בדבר, שהתקיימו בה כל אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} מי שהגיש את הבקשה הוא מי שרשאי להגיש בקשה להיתר לגבי המבנה;
{{ח:תתתתת|(2)}} המבקש התחייב כי יגיש בקשה להיתר לגבי המבנה בתוך ארבעה חודשים מיום אישור התכנית המוצעת, יפעל להוצאת היתר כאמור בתוך שישה חודשים מיום הגשת הבקשה להיתר, ככל שהדבר בשליטתו, וישקיע את מרב המאמצים ואת המשאבים הנדרשים לשם כך;
{{ח:תתתתת|(3)|(א)}} המבקש צירף לבקשתו ערבות בנקאית או ערבות מנותן ערבות אחר לטובת הוועדה המקומית והרשות המקומית הנוגעות בדבר, להבטחת תשלום החיובים כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 145|בסעיף 145(ד)(1)}}, שהיה חב בהם לפי התכנית המוצעת אילו הייתה מוגשת בקשה להיתר למבנה שלגביו מבוקש החיבור, בסכום החיובים שיעריכו שמאי הוועדה המקומית וגזבר הרשות המקומית, לפי העניין, או שהמבקש הפקיד בקופת הוועדה המקומית סכום בגובה החיובים כאמור; המבקש רשאי להפקיד סכום חלקי מהחיובים ולצרף לבקשתו ערבות בנקאית בגובה ההפרש שבין מלוא סכום החיובים לחלק שהופקד;
{{ח:תתתתתת|(ב)}} לעניין סכום החיובים כאמור בפסקת משנה (א), בחישוב החיוב הנוגע להיטל ההשבחה יראו את התכנית המוצעת ואת תאריך הגשתה כתכנית שאושרה במועד האמור;
{{ח:תתתתתת|(ג)}} ערבות בנקאית או ערבות מנותן ערבות אחר כאמור בפסקת משנה (א) תוצמד למדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
{{ח:תתתתתת|(ד)}} הערבות הבנקאית או הערבות מנותן הערבות האחר תחולט אם המבקש לא יגיש בקשה להיתר למבנה כאמור בפסקת משנה (2) או לא ישלם את מלוא החיובים לפי דרישה שתומצא לו בקשר עם מתן ההיתר למבנה בתוך ארבעה חודשים ממועד הוצאתה;
{{ח:תתתת|(ב)}} ניתן אישור הרשות המאשרת לביצוע החיבור, ובו חיוותה דעתה כי המבנה תואם את התכנית המוצעת או שהוחלט להפקידה, לפי העניין;
{{ח:תתתת|(ג)}} בפסקה זו –
{{ח:תתתת|סוג=הגדרה}} ”נותן ערבות אחר“ – בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו –
{{ח:תתתתת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי“ – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 36ט|בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}};
{{ח:תתתתת|סוג=הגדרה}} ”מבטח“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981}};
{{ח:תתתתת|סוג=הגדרה}} ”רישיון למתן אשראי“ ו”רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע״ו–2016}}.
{{ח:תתת|(1ג)}} ניתן אישור הרשות המאשרת לחיבור המבנה כאמור בפסקה (1ב)(ב), רשאים החברה, הספק או המנהל, לפי העניין, לחברו לחשמל, למים או לטלפון, לפי העניין, סמוך לאחר מתן האישור, ולא יותנה חיבור כאמור בהפקדתה או באישורה של התכנית המוצעת או במתן ההיתר למבנה.
{{ח:תתת|(2)}} ראתה הרשות המאשרת כי בבניית המבנה, שלגביו ניתן אישור מכוח צו שר הפנים כאמור בפסקה (1), היתה סטייה מהוראות התכנית המוצעת, רשאית היא להורות לחברה, למנהל או לספק, למנוע או להפסיק מתן חשמל, שירותי טלפון או מים, לפי הענין, לאותו מבנה; הוראות סעיף קטן (ז) יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על הוראה לפי פסקה זו.

{{ח:סעיף|157ב|אישור תחילת עבודה|תיקון: תשע״ד־2, ק״ת תשע״ו, ק״ת תשע״ז, תשע״ז־3, ק״ת תשע״ז־2, ק״ת תשע״ח, תשע״ח־6, ק״ת תש״ף, תשפ״ב־8, תשפ״ב־9, תשפ״ג־4, תשפ״ג־5, ק״ת תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} לא תבוצע עבודה לפי היתר אלא אם כן מהנדס הוועדה המקומית נתן לבעל ההיתר אישור כי ניתן להתחיל בביצוע העבודות (בחוק זה – אישור תחילת עבודה); לא יתנה מהנדס הוועדה המקומית אישור תחילת עבודה אלא בתנאים שנקבעו בחיקוק, במידע להיתר שנמסר לפי {{ח:פנימי|סעיף 145|סעיף 145(א1)}} מאת גורם מאשר או בהיתר.
{{ח:תת|(ב)}} נקבעה חובת בקרת ביצוע כאמור {{ח:פנימי|סעיף 157ג|בסעיף 157ג}} לעבודות לפי ההיתר, לא ייתן מהנדס הוועדה המקומית אישור תחילת עבודה אלא אם כן מסר לו בעל ההיתר הודעה על מכון הבקרה המיועד לבצע את בקרת הביצוע.
{{ח:תת|(ג)}} מהנדס הוועדה המקומית יחליט בבקשה לאישור תחילת עבודה בתוך חמישה ימי עבודה מיום שהוגשה לה הבקשה, ובלבד שנמסרה לו הודעה כאמור בסעיף קטן (ב); לא החליט מהנדס הוועדה המקומית בתוך התקופה האמורה, יראו את הבקשה בתום חמישה ימי עבודה נוספים מתום התקופה כאישור תחילת עבודה, ובלבד שהתמלאו התנאים הנדרשים שנקבעו בחיקוק, במידע להיתר שנמסר לפי {{ח:פנימי|סעיף 145|סעיף 145(א1)}} מאת גורם מאשר או בהיתר.
{{ח:תת|(ג1)}} על אף האמור בסעיף זה, לעניין היתר שניתן לפי {{ח:פנימי|פרק ה4|פרק ה׳4}}, הסמכות לתת אישור תחילת עבודה לפי סעיף זה תהיה נתונה למורשה להיתר, והוא ייתן אישור כאמור למי שהוא בעל היתר בתוקף שניתן על ידי מורשה להיתר אם מצא כי בעל ההיתר התקשר עם מכון בקרה המיועד לבצע את בקרת הביצוע, למעט לעניין בקשה להיתר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 158מח|בסעיף 158מח(2)(ב)}}, וכן אם מצא כי התקיימו שאר התנאים שנקבעו לעניין זה בחיקוק, בהיתר, בתכנית ובמידע למורשה להיתר, כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 158מז|בסעיף 158מז}}, ובלבד שהמורשה להיתר הודיע למהנדס הוועדה המקומית על כוונתו ליתן אישור כאמור שבעה ימי עבודה לפחות לפני מתן האישור; מהנדס הוועדה המקומית רשאי לתת הנחיות לתיאום תחילת העבודות כאמור במהלך התקופה האמורה.
{{ח:תת|(ג2)}} המורשה להיתר יעביר את האישור שנתן לפי סעיף קטן (ג1) לרשות הרישוי המקומית בצירוף הודעה בדבר מכון הבקרה המיועד לבצע את בקרת הביצוע, אולם לבקשה להיתר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 158מח|בסעיף 158מח(2)(ב)}} לא תצורף הודעה כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף זה, ביצוע עבודה למבנה דרך אשר ניתנה לגביו הרשאה לפי {{ח:פנימי|סעיף 261|סעיף 261(ה)}} או למבנה נלווה לקו תשתית תת־קרקעי אשר ניתנה לגביו הרשאה לפי {{ח:פנימי|סעיף 261|סעיף 261(ה1)}} לא יהיה טעון אישור תחילת עבודה, ואולם בעל ההרשאה כאמור ימסור הודעה על תחילת העבודה למי שהוקנתה לו הסמכות לתת הרשאה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 261|הסעיף האמור}} ולמהנדס הרשות המקומית הנוגעת בדבר, חמישה עשר ימים לפני תחילת העבודה.
{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בסעיף זה, שר הפנים רשאי לקבוע סוגי עבודות לפי היתר שלא יהיו טעונים אישור תחילת עבודה לפי סעיף זה.

{{ח:סעיף|157ג|בקרת ביצוע על ידי מכון בקרה|תיקון: תשע״ד־2, תשע״ה־2, תשפ״ו}}
{{ח:ת}} שר הפנים רשאי לקבוע חובת בקרת ביצוע על ידי מכון בקרה, לרבות חובת דיווח של מכון בקרה על ביצוע עבודות שלא בהתאם להיתר במועדים ובעניינים שיקבע; {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2027):}} שינוי בתקנות שנקבעו לפי סעיף זה הפוטר סוגי בניינים, עבודות או שימושים מחובת בקרת ביצוע שנקבעה בתקנות כאמור, טעון אישור של ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה)|תקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה), התשע״ו–2016}}.}}

{{ח:סעיף|158||תיקון: תשנ״ח, תשנ״ח־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|158א|חובת התקנת מעליות וגנרטורים|תיקון: תשמ״א־4, תשס״א־5, תשס״ה־3, תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} בכל בנין גבוה תותקן מעלית לנשיאת בני אדם ולא יינתן היתר לבניית בנין גבוה שאין בו תנאי המחייב התקנת מעלית כאמור, ובכל בנין מגורים תותקן מעלית או יבוצעו התאמות נגישות לאנשים עם מוגבלות כאמור בסעיף קטן (ו).
{{ח:תת|(א1)|(1)}} בכל בנין מגורים, ובכל בנין ציבורי כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 158ב|בסעיף 158ב}}, שבהם מותקנת יותר ממעלית אחת יותקן באחת המעליות מנגנון פיקוד שבת; שר הפנים, באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, רשאי לפטור סוגי בנינים או מקומות מהוראות סעיף זה.
{{ח:תתת|(2)}} לא יינתן היתר לבניית בנין שבו מתוכננת יותר ממעלית אחת שאין בו תנאי המחייב התקנת מנגנון פיקוד שבת.
{{ח:תתת|(3)}} בסעיף זה, ”מנגנון פיקוד שבת“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק התקנת מעליות שבת בבנינים ציבוריים ובבניני מגורים (הוראות ותיקוני חקיקה)|בחוק התקנת מעליות שבת בבנינים ציבוריים ובבניני מגורים (הוראות ותיקוני חקיקה), התשס״א–2001}}.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (פטור מחובת התקנת מנגנון פיקוד שבת במעלית)|תקנות התכנון והבניה (פטור מחובת התקנת מנגנון פיקוד שבת במעלית), התשס״ד–2004}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} בכל בנין רב־קומות יותקן גנרטור להספקת זרם חשמל בשעת הפסקת זרם החשמל ממקור האספקה הראשי, לחלקי הבנין ולמיתקניו שקבע שר הפנים בתקנות בהתייעצות עם המועצה הארצית; לא יינתן היתר לבניית בנין רב־קומות שאין בו תנאי המחייב התקנת גנרטור כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} שר הפנים יקבע בתקנות, בהתייעצות עם המועצה הארצית ובאישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, מהו בנין גבוה ובנין רב־קומות לענין סעיף זה.
{{ח:תת|(ד)}} אין בסעיף זה כדי לגרוע מסמכותו של מוסד תכנון להתנות מתן היתר בניה בהתקנת מעלית או גנרטור בבנין שאינו בנין גבוה, בנין נגיש או רב־קומות אם לדעתו ייעוד הבנין והשימוש בו מחייבים זאת.
{{ח:תת|(ה)}} לענין סעיף זה רשאי שר הפנים לקבוע בתקנות מיתקן אחר להספקת זרם חשמל שניתן להתקינו במקום גנרטור.
{{ח:תת|(ו)|(1)}} בכל בנין נגיש תותקן מעלית נגישה לנשיאת בני אדם (בסעיף זה – מעלית) ולא יינתן היתר לבניית בנין נגיש שאין בו תנאי המחייב התקנת מעלית כאמור.
{{ח:תתת|(2)}} בכל אגף שאינו בנין נגיש יותקן או ייבנה, לפי הענין, אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} מעלית נגישה;
{{ח:תתתת|(ב)}} התאמת נגישות כחלופה למעלית, שאישר מהנדס הוועדה, לאחר שנועץ במורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה;
{{ח:תתתת|(ג)}} פיר למעלית.
{{ח:תתת|(3)}} האמור בפסקה (2) לא יחול על אגף שאינו בנין נגיש, שמהנדס הועדה אישר, לאחר שנועץ במורשה נגישות למבנים, תשתיות וסביבה כי שתים מיחידות הדיור שבו נגישות לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ה1א|פרק ה׳1א}}, וכי שאר יחידות הדיור בבנין תוכננו כך שניתן יהיה לבצע בהן התאמות נגישות בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ה1א|פרק ה׳1א}}.
{{ח:תתת|(4)}} בסעיף זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”אגף“ – חלק מבנין שיש בו 6 יחידות דיור או יותר, שלהן כניסה משותפת או חדר מדרגות משותף;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”בנין נגיש“ – אגף שבו הפרש הגובה בין מפלס הכניסה הקובעת לאגף לבין מפלס הכניסה לדירה השוכנת בקומה הגבוהה ביותר באגף (להלן – הפרש גובה), עולה על 10 מטרים; השר, בהתייעצות עם המועצה הארצית, רשאי לקבוע בתקנות גובה נמוך מהקבוע בסעיף זה, ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת רשאי לקבוע גובה העולה על הקבוע בסעיף זה אם הדבר נדרש מטעמים הנדסיים או טכניים.
{{ח:תתת|(5)}} על אף האמור בפסקאות (1) עד (4), השר, לאחר התייעצות עם שר הבינוי והשיכון, רשאי לקבוע בצו כי במתחם, בשכונה או בחלק מיישוב שמתוכננים להיבנות בו בנינים שבהם הפרש הגובה אינו עולה על 13 מטרים, יהיו הבנינים, כולם או חלקם, פטורים מחובת התקנת מעלית, אם שוכנע השר כי הדבר דרוש מטעמים כלכליים או חברתיים הנוגעים לאוכלוסיה המתוכננת לאכלס את הבנינים.

{{ח:סעיף|158א1|הצמדת מקומות חניה|תיקון: תשנ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”דירה“ – כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 145|בסעיף 145(א)(2)}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מקום חניה“ – שטח המיועד לחניית כלי רכב, הכולל את שטח החניה ואת שטח התימרון לכניסה וליציאה של כלי רכב.
{{ח:תת|(ב)}} לא יוצמדו לדירה אחת יותר משני מקומות חניה אלא בהתאם להוראות שנקבעו בתקנות או באישור רשות הרישוי המקומית, ולא תאשר רשות הרישוי המקומית הצמדה כאמור אלא אם כן שוכנעה שהשימוש המיועד לדירה מחייב שיוצמדו לה יותר משני מקומות חניה.
{{ח:תת|(ג)}} המצמיד מקומות חניה לדירה בניגוד להוראות סעיף זה, הצמדתו בטלה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (הצמדת מקומות חניה)|תקנות התכנון והבניה (הצמדת מקומות חניה), התשנ״ו–1996}}.}}

{{ח:סעיף|158א2|בתי שימוש המיועדים לנשים|תיקון: תשנ״ה, תשנ״ז, תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”בית שימוש ציבורי“ – בית שימוש בבנין ציבורי כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 158ב|בסעיף 158ב}}.
{{ח:תת|(ב)}} בבית שימוש ציבורי יהיה המדור המיועד לנשים גדול בשטחו ובמספר הקבועות שבו מן המדור המיועד לגברים באותו מקום, הכל כפי שיקבע שר הפנים בתקנות בהתייעצות עם המועצה הארצית ועם שר הבריאות.
{{ח:תת|(ג)}} שר הפנים באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת רשאי לפטור סוגי בנינים או מקומות מהוראות סעיף זה.

{{ח:סעיף|158א3||תיקון: תשע״ב־2, תשפ״ב־14}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע2|פרק ה1|פרק ה׳1: סידורים מיוחדים לנכים בבנינים ציבוריים|תיקון: תשמ״א־5}}

{{ח:סעיף|158ב|הגדרות|תיקון: תשמ״א־5, תשע״ה}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ה1|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בנין ציבורי“ – בנין הנמנה עם סוג בנינים המשמשים למטרה ציבורית, כפי שיקבע שר הפנים בתקנות באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת;
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (בנינים ציבוריים)|תקנות התכנון והבניה (בנינים ציבוריים), התשמ״א–1981}}.}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”היתר“ – היתר לבניה לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}}.

{{ח:סעיף|158ב1|תחולת {{ח:פנימי|פרק ה1|הפרק}}|תיקון: תשס״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ה1|פרק זה}} והתקנות ולפיו יחולו לגבי בנין ציבורי שההיתר לבנייתו או לשימוש בו ניתן לפני כניסתן לתוקף של תקנות שיתקין השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 158ו1|סעיף 158ו1}} ולגבי בנין ציבורי שהוא מוסד חינוך או גן ילדים כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#פרק ה1 סימן ז משנה ב|ב{{ח:הערה|חלק ב׳ ל}}סימן ז׳ {{ח:הערה|לפרק ה׳1}} לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות}} אף אם ההיתר לגביו ניתן לאחר המועד האמור.

{{ח:סעיף|158ג|סידורים מיוחדים לנכים בבנין ציבורי קיים|תיקון: תשמ״א־5, תשנ״ה־4, תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} בנין ציבורי קיים אשר נבנה לפי היתר שהוצא עד ליום ט״ז בניסן התשל״ב (31 במרס 1972), או שנבנה לאחר מכן וניתן לו פטור כדין מהתקנת סידורים מיוחדים לנכים כפי שנקבע בתקנות לפי חוק זה, רשאי שר הפנים, על אף האמור בכל דין, להורות לבעלו או למחזיקו או לשניהם, באופן וביחס שיקבע השר, להתקין בו סידורים מיוחדים לנכים כנדרש בתקנות לפי חוק זה, או חלק מהן, בתוך תקופת זמן שיקבע.
{{ח:תת|(ב)}} בנין ציבורי שנבנה לפי היתר שהוצא מיום י״ז בניסן התשל״ב (1 באפריל 1972) ואילך ולא הותקנו בו סידורים מיוחדים לנכים כפי שנקבע בתקנות לפי חוק זה ולא ניתן לגביו פטור ממילוי התקנות, תורה הועדה המקומית, על אף האמור בכל דין, לבעל או למחזיק או לשניהם, באופן וביחס שתקבע הועדה, להתקין בו סידורים מיוחדים כאמור תוך תקופת זמן שתקבע בהוראתה ושלא תעלה על שלוש שנים.
{{ח:תת|(ג)}} ניתנה לגבי בנין ציבורי הוראה כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), ומי שהוטלה עליו החובה לבצעה מנוע מבחינה הנדסית לבצע את ההוראה במלואה, רשאי הוא, בתוך תשעים ימים מיום שקיבל את ההוראה, לבקש הקלה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 147|בסעיף 147}} מאת הועדה המקומית; הועדה המקומית תעביר למתכנן המחוז הודעה על מתן הקלה כאמור, וזה יהיה רשאי, תוך חמישה עשר ימים מיום קבלת ההודעה, לערור עליה בפני ועדת הערר והיא תינתן רק אם לא יהיה בה כדי למנוע מנכים את השימוש בבנין הציבורי.
{{ח:תת|(ד)}} הוראה לפי סעיף זה לגבי בנין שעיקר שימושו הוא לעסק טעון רישוי לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים, התשכ״ח–1968}} (להלן {{ח:פנימי|פרק ה1|בפרק זה}} – עסק טעון רישוי), תכלול התראה בדבר ביטול הרשיון, לפי {{ח:פנימי|סעיף 158ה|סעיף 158ה}}, אם ההוראה לא תקויים.
{{ח:תת|(ה)}} מי שלא מילא אחר הוראה של שר הפנים לפי סעיף קטן (א) או הוראה של ועדה מקומית לפי סעיף קטן (ב) ולא אושרה לו הקלה כאמור בסעיף קטן (ג), רואים אותו כמי שהפר תנאי היתר.

{{ח:סעיף|158ד|ערעור|תיקון: תשמ״א־5, תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} מי שקיבל הוראה משר הפנים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 158ג|בסעיף 158ג(א)}} או שקיבל הוראה מועדה מקומית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 158ג|בסעיף 158ג(ב)}}, והוא סבור כי את הוצאות ביצוע ההוראה שהוטלה עליו יש להטיל במלואן או בחלקן על זולתו, הבעל או המחזיק, לפי הענין, רשאי הוא לערער, לענין הוצאות ביצוע ההוראה בלבד, לבית משפט השלום.
{{ח:תת|(ב)}} אין בהגשת ערעור כדי לפגוע בעצם החיוב לבצע את ההוראה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 158ג|בסעיף 158ג}} בידי מי שחוייב לבצעה על פי ההוראה ובמועד שצויין בה.
{{ח:תת|(ג)}} לדיון בערעור יוזמן גם מי שהמערער טוען כי עליו לשאת בהוצאות ביצוע ההוראה.
{{ח:תת|(ד)}} הטלת ההוצאות וחלוקתן בין הבעל והמחזיק, או שיפוי בשל הוצאתן, בעקבות הערעור, יהיו כפי שבית המשפט ימצא צודק בנסיבות הענין.

{{ח:סעיף|158ה|ביטול רשיון עסק|תיקון: תשמ״א־5, תש״ס־2, תשס״ה־5, תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} היה עסק טעון רישוי עיקר שימושו של בנין ציבורי שלא קויימה לגביו הוראה לפי {{ח:פנימי|סעיף 158ג|סעיף 158ג}} תוך התקופה שקבע השר או הועדה המקומית כאמור בו, יורו השר או הועדה המקומית, לפי הענין, לרשות הרישוי לבטל את רשיון העסק.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|158ו|מתן היתר לבנין ציבורי|תיקון: תשמ״א־5}}
{{ח:ת}} הועדה המקומית לא תיתן היתר לבנין ציבורי אלא אם נכללו בו הוראות בדבר סידורים מיוחדים לנכים כפי שנקבע בתקנות לפי חוק זה; אין בהוצאה {{ח:הערה|[צ״ל: בהוראה]}} זו כדי לגרוע מחובתה של הועדה המקומית לפי {{ח:פנימי|סעיף 145|סעיף 145(ב)}} או לפי כל הוראה אחרת המחייבת אותה.

{{ח:קטע2|פרק ה1א|פרק ה׳1א{{ח:הערה|׳}}: נגישות לאנשים עם מוגבלות|תיקון: תשס״ה־3}}

{{ח:סעיף|158ו1|נגישות מקום ציבורי חדש|תיקון: תשס״ה־3}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|פרק ה1א|בפרק זה}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אדם עם מוגבלות“, ”אנשים עם מוגבלות“, ”גוף ציבורי“, ”נגישות“, ”התאמות נגישות“, ”מוסד חינוך“, ”נציבות“, ”נציב“, ”נטל כבד מדי“, ”רשות ציבורית“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מקום ציבורי“ – מקום מהמקומות המפורטים {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#תוספת 1|בתוספת הראשונה לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות}} המיועד לשימוש כלל הציבור או חלק בלתי מסוים ממנו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מקום ציבורי חדש“ – מקום ציבורי, שההיתר לבנייתו או לשימוש בו ניתן לאחר כניסתן לתוקף של התקנות שהתקין שר הפנים לפי סעיף קטן (ד), לרבות חלק כאמור ממקום ציבורי;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקן ישראלי“ – תקן ישראלי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק התקנים|בחוק התקנים, התשי״ג–1953}}.
{{ח:תת|(ב)}} לכל מונח {{ח:פנימי|פרק ה1א|בפרק זה}} שאין לו הגדרה בחוק זה, תהא המשמעות {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|שבחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות}}, והוא כשאין כוונה אחרת משתמעת.
{{ח:תת|(ג)}} מקום ציבורי חדש יהיה נגיש לאנשים עם מוגבלות ויבוצעו בו התאמות נגישות, והכל בהתאם להוראות שיקבע שר הפנים לפי {{ח:פנימי|פרק ה1א|פרק זה}}, וברוח עקרונות היסוד ומטרותיו של {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות}}.
{{ח:תת|(ד)}} שר הפנים, בהתייעצות עם המועצה הארצית, הנציבות, ארגונים הפועלים לקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת –
{{ח:תתת|(1)}} יקבע בהתאם לעקרונות היסוד ומטרותיו של {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות}}, את התאמות הנגישות הנדרשות במקום ציבורי חדש, כדי לאפשר לאדם עם מוגבלות נגישות, באופן סביר, בהתחשב בתקן ישראלי; תקנות לפי פסקה זו יכללו, בין השאר, הוראות בדבר –
{{ח:תתתת|(א)}} הנגשת צמתים, מדרכות, גשרים, מנהרות ומעברים אחרים בשטח המקום הציבורי החדש ולרבות הנגשת מעברים ממקומות החניה כאמור בסעיף קטן (ב);
{{ח:תתתת|(ב)}} הקצאת מקומות חניה לאנשים עם מוגבלות, מכלל מקומות החניה הקיימים או המתוכננים, לפי הענין, במקום הציבורי החדש;
{{ח:תתת|(2)}} רשאי לקבוע פטור מלא או חלקי לענין פסקה (1), ובכלל זה דרישות מופחתות, לגבי סוג של מקום ציבורי חדש, כולו או חלקו לענין מעלית, או התאמת נגישות אחרת, שעלותה גבוהה, שקבע השר (בסעיף זה – התאמת נגישות שעלותה גבוהה) – אם ביצוע התאמת הנגישות יטיל נטל כבד מדי בהתחשב, בין השאר, בגודל המקום הציבורי החדש, בהיקף השירות המיועד להינתן בו ובייעודו, וכן היות המקום הציבורי חלק ממקום ציבורי קיים או תוספת לבנין קיים.
{{ח:תת|(ה)|(1)}} מי שחייב בהתקנת התאמת נגישות, במקום ציבורי חדש, יהיה פטור מביצוע אותה התאמת הנגישות אם נקבע כי מתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} ההתאמה אינה ניתנת לביצוע מסיבות הנדסיות ומומחה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה אישר זאת;
{{ח:תתתת|(ב)}} הפטור מתחייב כדי למנוע פגיעה מהותית באופיו המיוחד של המקום, עקב ייחודו בשל ערכי היסטוריה, ארכיאולוגיה, אדריכלות או טבע;
{{ח:תתתת|(ג)}} לענין מעלית או התאמה שעלותה גבוהה, שקבע השר – עלותה תטיל נטל כבד מדי בהתחשב, בין השאר, בסוג המקום, בהיקף הפעילות העתידה להינתן במקום לרבות היקף האוכלוסיה שתידרש למקום, בטיב התאמת הנגישות ובעלות התאמת הנגישות, בקיומם של מקורות מימון חיצוניים וממלכתיים לביצוע התאמת הנגישות, בהיקף מחזור ההכנסות או בשיעור הרווח הצפוי של מי שאחראי לביצוע התאמת הנגישות;
{{ח:תתתת|(ד)}} לענין היתר לתוספת או לשינוי בבנין קיים – היא מחייבת שינוי יסודי במהותו של המקום או השירות הניתן בו.
{{ח:תתת|(2)}} נקבע פטור כאמור בפסקה (1), רשאי מהנדס הוועדה או הנציב, להורות על ביצוע התאמות נגישות חליפיות שהן סבירות בנסיבות הענין.
{{ח:תתת|(3)}} בקשה לפטור בצירוף הבקשה להיתר ואישור מומחה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה תוגש למהנדס הוועדה, ומהנדס הוועדה יעביר העתק מהבקשה לנציב.
{{ח:תתת|(4)}} מהנדס הוועדה והנציב רשאים לדרוש מהמבקש כל מסמך הדרוש לבדיקת הבקשה לפטור.
{{ח:תתת|(5)}} קבע הנציב שלא מתקיימת אחת מעילות הפטור שבסעיף קטן זה, יודיע על כך למהנדס הוועדה, ומהנדס הוועדה לא ייתן פטור בבקשה. אישר הנציב מתן פטור, רשאי מהנדס הוועדה המקומית ליתן פטור.
{{ח:תתת|(6)}} החלטת הנציב לפי סעיף זה תימסר למהנדס הוועדה בתוך 45 ימים ממועד המצאת הבקשה לידיו; לא נמסרה החלטת הנציב למהנדס הוועדה בתוך התקופה האמורה, יכריע בבקשה מהנדס הוועדה.
{{ח:תתת|(7)}} על החלטה בדבר דחיית הבקשה לפטור ועל החלטה בדבר מתן פטור בתנאים, רשאי מגיש הבקשה לערור לפני ועדת הערר, מהנדס הוועדה והנציב יהיו משיבים בערר; על ערר לפי סעיף זה יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 152|סעיפים 152 עד 155}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ו)}} הוראות לפי סעיף קטן (ד)(2), וסעיף קטן (ה)(1)(ג) לא יחולו לגבי –
{{ח:תתת|(1)}} מקום ציבורי חדש שעתיד ליהות מופעל בידי רשות ציבורית;
{{ח:תתת|(2)}} חובה שחלה לפי חוק זה, ערב כניסתן לתוקף של תקנות לפי סעיף זה;
{{ח:תתת|(3)}} מקום ציבורי שעתיד להינתן בו שירות בריאות ממלכתי לפי {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#פרק ה1 סימן ו|סימן ו׳ {{ח:הערה|לפרק ה׳1}} בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות}};
{{ח:תתת|(4)}} מוסד חינוך חדש כמשמעותו בסעיף קטן (ז).
{{ח:תת|(ז)|(1)}} במקום המיועד להיות מוסד חינוך או גן ילדים שהוא מוסד חינוך רשמי, שהיתר לבנייתו או לשימוש בו ניתן לאחר כניסתן לתוקף של התקנות שהתקין שר הפנים לפי סעיף קטן זה (בסעיף זה – מוסד חינוך חדש) יבוצעו התאמות נגישות בהתאם להוראות שיקבע שר הפנים לפי {{ח:פנימי|פרק ה1א|פרק זה}}.
{{ח:תתת|(2)}} בלי לגרוע מהוראות לפי {{ח:פנימי|פרק ה1|פרק ה׳1}}, שר הפנים, בהתייעצות עם המועצה הארצית, הנציבות, ארגונים הפועלים לקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, ובאישור ועדת הרווחה והבריאות של הכנסת, יקבע הוראות בדבר התאמות נגישות אלה בלבד:
{{ח:תתתת|(א)}} התקנת פיר למעלית בבנין המרכזי;
{{ח:תתתת|(ב)}} התקנת תא שירותים נגיש לאדם עם מוגבלות, אחד לנשים ואחד לגברים;
{{ח:תתתת|(ג)}} הנגשת הכניסה למוסד החינוך ודרכי הגישה מהכניסה למבנה המרכזי, בין המבנה המרכזי למבנים הסמוכים, ודרכי הגישה לאולם הספורט ולחצר ולרבות כבישים בדרכי הגישה;
{{ח:תתתת|(ד)}} כל התאמה נוספת, שקבע שר הפנים.
{{ח:תת|(ח)}} הוראות סעיף זה, למעט הוראות סעיף קטן (ז), לענין מקום ציבורי חדש יחולו גם לענין –
{{ח:תתת|(1)}} מקום המיועד להיות מקום עבודה, למעט שטחי עבודה אישיים ושטחים שאינם מיועדים לשהיית אדם, ולרבות הגישה לשטחים האישיים, המסדרונות, והכניסה לחדרי עבודה;
{{ח:תתת|(2)}} כל מקום נוסף שקבע שר הפנים בצו.
{{ח:תת|(ט)}} תקנות לפי סעיף זה יותקנו בהסכמת שר האוצר, ואולם לא נתן שר האוצר את הסכמתו, יועבר הענין להכרעת הממשלה.
{{ח:תת|(י)}} תקנות ראשונות לפי סעיפים קטנים (ד)(1) ו־(ז)(2) יוגשו לאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת לא יאוחר מיום ג׳ באייר התשס״ו (1 במאי 2006).
{{ח:ת}} {{ח:הערה|ראו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות)#תוספת 2 חלק ח1|חלק ח׳1 בתוספת השנייה לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), תש״ל–1970}}.}}

{{ח:סעיף|158ו2|שטח משותף בבנין מגורים חדש|תיקון: תשס״ה־3, תשע״ה, תשפ״ב־14}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בנין מגורים חדש“ – בנין או חלק מבנין, שיש בו לפחות 6 יחידות דיור שלהן כניסה משותפת או חדר מדרגות משותף, שהיתר לבנייתו או לשימוש בו ניתן לאחר י׳ בחשון התשס״ז (1 בנובמבר 2006);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יחידת דיור“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שטח משותף בבנין מגורים“ – שטח המיועד לשמש את כלל דיירי בנין המגורים.
{{ח:תת|(ב)}} בניה או שימוש בשטח המשותף שבבנין מגורים חדש ייעשו בכפוף לביצוע התאמות נגישות באופן, בכמות ובדרך שייקבעו בתקנות בהתאם להוראות סעיף זה.
{{ח:תת|(ג)}} שר הפנים, בהתייעצות עם המועצה הארצית, הנציבות, ארגונים הפועלים לקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, יקבע בהתאם לעקרונות היסוד, מטרותיו והוראותיו של {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות}} ובהתחשב בתקן הישראלי, את הסידורים הנדרשים כדי לאפשר לאדם עם מוגבלות נגישות, באופן סביר, בשטח המשותף שבבנין מגורים חדש; תקנות לפי פסקה זו יכללו, בין השאר, הוראות בדבר הנגשת –
{{ח:תתת|(1)}} דרך הגישה לבנין, הכניסה לבנין והמבואה;
{{ח:תתת|(2)}} מעלית, ככל שהותקנה;
{{ח:תתת|(3)}} פתחי הגישה לדירות המגורים;
{{ח:תתת|(4)}} אמצעי בטיחות, התרעה ואזהרה;
{{ח:תתת|(5)}} חלק ממקומות החניה, שהתקנתם נדרשת לפי כל דין והדרך מהחניות לבנין;
{{ח:תתת|(6)}} שטח משותף אחר בבנין, לרבות חצר, בריכה, חדר כושר וגג, ככל שהגג נועד לשימוש הדיירים ולמעט שימוש שהוא תיקון, התקנה או תחזוקה של מיתקנים.
{{ח:תת|(ד)}} בתקנות לפי סעיף זה ניתן גם לקבוע פטור מלא או חלקי, ובכלל זה דרישות מופחתות, לענין התאמת נגישות בבנין מגורים חדש אם נתקיימו בהתאמה אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} היא מטילה נטל גבוה מאוד, העולה על 0.5% מעלות הקמת הבנין או הפרויקט, לפי הענין;
{{ח:תתת|(2)}} היא אינה ניתנת לביצוע מסיבות הנדסיות;
{{ח:תתת|(3)}} היא פוגעת באופן מהותי באופיו המיוחד של המקום, בשל ערכי הסטוריה, ארכיאולוגיה, אדריכלות או טבע.
{{ח:תת|(ה)|(1)}} מי שחייב בהתקנת התאמת נגישות לפי סעיף זה, יהיה פטור מביצוע אותה התאמת נגישות אם נקבע, לאחר התייעצות במורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה, כי מתקיים בהתאמת הנגישות אחד התנאים הקבועים בסעיף קטן (ד).
{{ח:תתת|(2)}} נקבע פטור כאמור בפסקה (1), רשאי מהנדס הוועדה המקומית או הנציב, להורות על ביצוע התאמות נגישות חליפיות שהן סבירות בנסיבות הענין.
{{ח:תתת|(3)}} בקשה לפטור בצירוף הבקשה להיתר ואישור מומחה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה, תוגש למהנדס הוועדה המקומית, ומהנדס הוועדה המקומית יעביר העתק מהבקשה לנציב.
{{ח:תתת|(4)}} מהנדס הוועדה המקומית והנציב רשאים לדרוש מהמבקש כל מסמך הדרוש לבדיקת הבקשה לפטור.
{{ח:תתת|(5)}} קבע הנציב שאין ליתן פטור, יודיע על כך למהנדס הוועדה, ומהנדס הוועדה לא ייתן פטור; אישר הנציב מתן פטור, רשאי מהנדס הוועדה המקומית ליתן פטור.
{{ח:תתת|(6)}} החלטת הנציב לפי סעיף זה תימסר למהנדס הוועדה בתוך 45 ימים ממועד המצאת הבקשה לידיו; לא נמסרה החלטת הנציב למהנדס הוועדה בתוך התקופה האמורה, יכריע בבקשה מהנדס הוועדה.
{{ח:תתת|(7)}} על החלטה בדבר דחיית הבקשה לפטור ועל החלטה בדבר מתן פטור, רשאי מגיש הבקשה לערור לפני ועדת הערר, והנציב ומהנדס הוועדה יהיו משיבים בערר; על ערר לפי סעיף זה יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 152|סעיפים 152 עד 155}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ו)}} תקנות לפי סעיף זה יותקנו בהסכמת שר האוצר, ואולם לא נתן שר האוצר את הסכמתו, יועבר הענין להכרעת הממשלה.
{{ח:תת|(ז)}} תקנות לפי סעיף זה, יוגשו לאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, לא יאוחר מיום ג׳ באייר התשס״ו (1 במאי 2006).
{{ח:ת}} {{ח:הערה|ראו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות)#תוספת 2 חלק ח1 פרק ב|פרק ב׳ לחלק ח׳1 בתוספת השנייה לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), תש״ל–1970}}.}}

{{ח:סעיף|158ו3|אישור מורשה נגישות|תיקון: תשס״ה־3, תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} לא יינתן היתר, אישור או תעודת גמר, לפי הענין, לבנין שהוא מקום ציבורי חדש, למוסד חינוך חדש כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 158ו1|בסעיף 158ו1(ז)}} או לבנין מגורים חדש כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 158ו2|בסעיף 158ו2}}, או לחלק ממנו, אלא אם כן התקבלה חוות דעתו של מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה, לאחר התייעצות עם מורשה לנגישות השירות, כי מתקיימות הוראות לפי כל אחד מאלה לפי הענין:
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:פנימי|פרק ה1א|פרק זה}};
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:פנימי|סעיף 158א|סעיף 158א}};
{{ח:תתת|(3)}} לענין מוסד חינוך חדש – גם {{ח:פנימי|פרק ה1|פרק ה׳1}};
{{ח:תת}} השר רשאי לקבוע פטור מחובת התייעצות עם מומחה לנגישות השירות לסוגי בניני מגורים שיקבע.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א) –
{{ח:תתת|(1)}} יכול שיינתן היתר, אישור או תעודת גמר בסטיה קלה מחוות דעתו של מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה, אם מהנדס הוועדה אישר סטיה כאמור בנימוקים שיפורטו, ואישר כי אין בסטיה משום הפרה של ההוראת שלפי {{ח:פנימי|פרק ה1א|פרק זה}};
{{ח:תתת|(2)}} יכול שיינתן היתר, אישור או תעודת גמר בסטיה מחוות דעתו של מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה הרשום בפנקס מיוחד כמשמעותו {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299916.pdf|בסעיף 21 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון מס׳ 2), התשס״ה–2005}}, שאינו אדריכל רשוי או מהנדס רשוי כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק המהנדסים והאדריכלים|בחוק המהנדסים והאדריכלים}}, אם קבע מהנדס הוועדה כי הסטיה מתחייבת מטעמי בטיחות, ואישר כי אין בסטיה כאמור משום הפרה של ההוראות לפי {{ח:פנימי|פרק ה1א|פרק זה}}.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”היתר“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 145|בסעיף 145}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אישור“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 157א|בסעיף 157א}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תעודת גמר“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה)#פרק ט|בתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש״ל–1970}}.

{{ח:סעיף|158ו4|תוקף היתר – מוסד חינוך|תיקון: תשס״ה־3}}
{{ח:ת}} החלטת מוסד תכנון ליתן היתר לביצוע התאמות נגישות לאנשים עם מוגבלות לפי {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#פרק ה1|פרק ה׳1 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות}}, למוסדות חינוך, תהיה תקפה למשך עשר שנים מקבלתה, ובלבד שלא קבע מהנדס הוועדה כי חלו שינויים בדין, בתכניות, בתקנים או בהנחיות הוועדה, המחייבים שינוי בהחלטה; מהנדס הוועדה ייתן את החלטתו בענין בתוך עשרה ימים ממועד הגשת בקשתו של בעל ההיתר לבצע את העבודה בהתאם להיתר.

{{ח:קטע2|פרק ה2|פרק ה׳2: רישוי בדרך מקוצרת {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשמ״ח־2, תשמ״ט־2, תשע״ד־2}}

{{ח:סעיף|158ז||תיקון: תשמ״ח־2, תשמ״ט־2, תשס״ז־3, תשע״ד־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|158ח||תיקון: תשמ״ח־2, תשמ״ט־2, תשע״ד־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|158ט||תיקון: תשמ״ח־2, תשמ״ט־2, תשנ״ה־4, תשע״ד־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|158י||תיקון: תשמ״ח־2, תשמ״ט־2, תשנ״ה־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|158יא||תיקון: תשמ״ח־2, תשמ״ט־2, תשנ״ה־4, תשע״ד־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|158יב||תיקון: תשמ״ח־2, תשמ״ט־2, תש״ס־2, תשס״ה־5, תשע״ד־2, תשע״ה}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע2|פרק ה3|פרק ה׳3: מכוני בקרה|תיקון: תשנ״א־3, תשס״ה־2, תשע״ד־2}}
{{ח:קטע3|פרק ה3 סימן א|סימן א׳: הקמת מכון בקרה ותפקידיו|תיקון: תשע״ד־2}}

{{ח:סעיף|158יג|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק ה3|פרק ה׳3}}|תיקון: תשע״ד־2}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ה3|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל מכון“ – בעל שליטה או בעל עניין במכון בקרה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל עניין“ ו”שליטה“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות“ – {{ח:חיצוני|חוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות|חוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות, התשנ״ז–1997}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הרשות להסמכת מעבדות“ – הרשות הלאומית להסמכת מעבדות שהוקמה לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות|חוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות}}.

{{ח:סעיף|158יד|הקמת מכון בקרה ותפקידיו|תיקון: תשע״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל אדם מכון בקרה אלא אם כן ניתן לו רישיון לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ה3|פרק זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} מכון בקרה יוקם ויופעל לפי הוראות חוק זה, ואלה יהיו תפקידיו:
{{ח:תתת|(1)}} לבצע בקרת תכן;
{{ח:תתת|(2)}} לבצע בקרת ביצוע;
{{ח:תתת|(3)}} להפעיל בקרים ובקרים מורשים, לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ה3|פרק זה}};
{{ח:תתת|(4)}} למלא כל תפקיד אחר שהוטל עליו לפי חוק זה.

{{ח:סעיף|158טו|תנאים למתן רישיון להפעלת מכון בקרה ולפעילותו|תיקון: תשע״ד־2, תשע״ה־2, תשע״ח, תשע״ח־5, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} שר הפנים רשאי לתת לגוף רישיון להפעיל ולשמש מכון בקרה ({{ח:פנימי|פרק ה3|בפרק זה}} – רישיון), אם התקיימו בו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} פועלים בשירותו כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} מנהל בקרת תכן שהוא אדריכל רשוי או מהנדס רשוי באחד ממקצועות הבנייה, ובעל ניסיון של עשר שנים לפחות בעיסוק בתחום הבנייה ובתכן הבנייה, והוא רשום כבקר כאמור {{ח:פנימי|פרק ה3 סימן ב|בסימן ב׳}};
{{ח:תתתת|(ב)}} מנהל בקרת ביצוע שהוא אדריכל רשוי או מהנדס רשוי באחד ממקצועות הבנייה, ובעל ניסיון של עשר שנים לפחות בעיסוק בתחום הבנייה ובקרת ביצוע הבנייה, והוא רשום כבקר כאמור {{ח:פנימי|פרק ה3 סימן ב|בסימן ב׳}};
{{ח:תתתת|(ג)}} בקרים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 158יח|בסעיף 158יח}};
{{ח:תתתת|(ד)}} בקרים מורשים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 158כא|בסעיף 158כא}};
{{ח:תתת|(2)}} הוא חברה שהתאגדה בישראל וכל עיסוקה הוא הפעלה של מכון בקרה, או שהוא משרד ממשלתי, רשות שהוקמה לפי חוק, חברה ממשלתית, רשות מקומית או תאגיד בבעלות מלאה של רשות מקומית אחת או יותר (בסעיף זה – תאגיד עירוני);
{{ח:תתת|(3)}} בעל המכון, מנהלו, מי שפועל בשירותו כאמור בפסקה (1), וכל בעל תפקיד אחר בו שקבע שר הפנים, לא הורשעו בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הם ראויים להיות בעל מכון או בעלי תפקידים כאמור, ולא הוגש נגד מי מהם כתב אישום בעבירה כאמור שטרם ניתן לגביו פסק דין סופי; לעניין זה, ”הורשע“ – לרבות מי שבית המשפט קבע כי ביצע את העבירה;
{{ח:תתת|(4)}} מכון בקרה, בעל המכון, מנהלו, מי שפועל בשירותו כאמור בפסקה (1), וכל בעל תפקיד אחר בו שקבע שר הפנים, אינם עלולים להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב תדיר של ניגוד עניינים בין פעולת מכון הבקרה או תפקידם במכון הבקרה, לבין עניין אישי או תפקיד אחר שלהם או של קרובם;
{{ח:תתת|(5)}} הוא הוסמך על ידי הרשות להסמכת מעבדות לבצע בקרת תכן ובקרת ביצוע לפי חוק זה; על הסמכה כאמור יחולו ההוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות|חוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות}}, בשינויים המחויבים; הרשות להסמכת מעבדות תקבע כללים לעניין הסמכה של מכוני בקרה לסוגיהם;
{{ח:תתת|(6)}} הוא עומד בתנאים נוספים שקבע שר הפנים, {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2027):}} באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת.
{{ח:תת|(ב)}} לא ייתן שר הפנים למשרד ממשלתי, לרשות שהוקמה לפי חוק או לחברה ממשלתית רישיון אלא לאחר שהתייעץ עם השר הממונה על המשרד, הרשות או החברה, לפי העניין.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} מכון בקרה שהוא רשות שהוקמה לפי חוק או חברה ממשלתית יפעיל את סמכותו כמכון בקרה רק לגבי בקשות להיתר שהוגשו על ידי אותה רשות או אותה חברה לפי העניין.
{{ח:תתת|(2)}} מכון בקרה שהוא רשות מקומית או תאגיד עירוני יפעיל את סמכותו כמכון בקרה רק לגבי בקשות להיתר שהוגשו בתחום הרשות המקומית או הרשויות המקומיות שהן בעליו של התאגיד העירוני, לפי העניין.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} על אף האמור בסעיף קטן (ג)(1), מכון בקרה שהוא חברה ממשלתית שכל עיסוקה הוא הפעלת מכון בקרה, ואינה בשליטת חברה ממשלתית אחרת, או שחברה ממשלתית אחרת אינה בעלת עניין בה, יפעיל את סמכותו כמכון בקרה רק לעניין בקשות להיתר שהגיש מבקש היתר שעיסוקו בתחום אחריותו של השר שנקבע לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות|חוק החברות הממשלתיות}} כשר האחראי לענייני החברה, ובתחומי פעילותו של אותו מבקש היתר.
{{ח:תתת|(2)}} הממשלה רשאית לקבוע כי מכון בקרה כאמור בפסקה (1) יפעיל את סמכותו גם לעניין בקשות להיתר שהגיש מבקש היתר שעיסוקו בתחום אחריותו של שר אחר.
{{ח:תתת|(3)}} על אף האמור בסעיף קטן (א)(2) ו־(ג)(1), הוקם מכון בקרה כאמור בפסקה (1) לא תהיה חברה ממשלתית שתחום פעילותה הוא בתחום סמכותו של מכון הבקרה, רשאית להפעיל מכון בקרה.

{{ח:סעיף|158טו1|תנאים למתן רישיון להפעלת מכון בקרה לעניין הקמת בניין מגורים חדש – הוראת שעה|תיקון: תשע״ח־5, תשפ״ב־8}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בנייה רוויה“ – בנייה של שש יחידות דיור או יותר במבנה אחד בשתי קומות לפחות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בניין רב־קומות“ – בניין שבו הפרש הגובה בין מפלס הכניסה הקובעת לבניין ובין מפלס הכניסה לקומה הגבוהה ביותר המיועדת לאכלוס שהכניסה אליה היא דרך חדר מדרגות משותף, עולה על 29 מטרים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הקמת בניין מגורים חדש“ – הקמת בניין חדש שאינו בניין רב־קומות, המיועד למגורים בלבד, בבנייה רוויה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”כניסה קובעת לבניין“ – כהגדרתה לפי חוק זה לעניין בקשה להיתר;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מידע להיתר“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 145|בסעיף 145(א1)(2)}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 158טו|בסעיפים 158טו(א)(1)(ד)}} {{ח:פנימי|סעיף 158כא|ו־158כא(א)}}, בתקופה שמיום פרסומו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491908.pdf|חוק התכנון והבנייה (תיקון מס׳ 122), התשע״ח–2018}} (בסעיף קטן זה – יום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491908.pdf|תיקון מס׳ 122}}), עד יום י״ט בטבת התשפ״ד (31 בדצמבר 2023), יחולו הוראות אלה:
{{ח:תת}} {{ח:הערה|התקופה הוארכה עד יום 30.6.2024 (ק״ת תשפ״ד, 1038).}}
{{ח:תתת|(1)}} שר האוצר רשאי לתת לגוף רישיון להפעיל ולשמש מכון בקרה לעניין בקשות להיתרים שעניינן הקמת בנין מגורים חדש, אף אם לא פועלים בשירותו כל הבקרים המורשים לעניין גורם מאשר המנויים {{ח:פנימי|סעיף 158כא|בסעיף 158כא}};
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|סמכות שר האוצר הועברה לשר הפנים (י״פ תש״ף, 6344).}}
{{ח:תתת|(2)}} ניתן רישיון לגוף כאמור בפסקה (1), והוגשה לרשות הרישוי בקשה להיתר כאמור באותה פסקה שלגביה נדרש אישורו של גורם מאשר המנוי {{ח:פנימי|סעיף 158כא|בסעיף 158כא}}, ואין במכון בקרה בקר מורשה לעניין אותו גורם מאשר, רשאי מגיש הבקשה להיתר, לבחור, בהודעה שימסור לרשות הרישוי בתוך שבועיים מיום הגשת הבקשה, כי על הבקשה לא תחול חובת בקרת מכון בקרה, לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 145|סעיפים 145(ב3)}}, {{ח:פנימי|סעיף 157ב|157ב(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 158יח|158יח(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 158כג|158כג(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 261|או 261(ה)(3א)}}, לפי העניין, ככל שהם בתוקף;
{{ח:תתת|(3)}} הומצאה למהנדס הוועדה בקשה לקבלת מידע שפרטיו דרושים לעניין בקשה להיתר כאמור בפסקה (2), יכלול המידע להיתר לעניין אותה בקשה הודעה בכתב על חובתו של הרוצה להגיש את הבקשה (בפסקה זו – המבקש) לפנות למכון בקרה וכן על כך שהוא רשאי לבחור, בדרך האמורה באותה פסקה, כי על הבקשה לא תחול חובת בקרת מכון בקרה כאמור באותה פסקה; לא נמסר המידע להיתר או נמסר המידע להיתר לעניין בקשה להיתר כאמור לפני יום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491908.pdf|תיקון מס׳ 122}}, יודיע מהנדס הוועדה למבקש, בכתב, במועד הגשת הבקשה להיתר, על חובתו לפנות למכון בקרה ועל אפשרותו לבחור כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} שר הפנים רשאי להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (ב) בתקופה או בתקופות נוספות שלא יעלו על שנה כל אחת, ובלבד שסך כל תקופות ההארכה לא יעלו על שנתיים.

{{ח:סעיף|158טו1א||תיקון: תשפ״ד־11, ק״ת תשפ״ו, תשפ״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|158טז|רישיון, תנאיו והארכת תוקפו|תיקון: תשע״ד־2, תשע״ה־2}}
{{ח:תת|(א)}} רישיון יעמוד בתוקפו חמש שנים, אלא אם כן קבע שר הפנים תקופה קצרה יותר; לבקשת מכון בקרה יאריך שר הפנים את תוקף הרישיון לתקופות נוספות של חמש שנים כל אחת, לאחר שביצע ביקורת ופיקוח על פעילות מכון הבקרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 158לא|סעיף 158לא}}, ולאחר שנוכח שמתקיימים במכון כל התנאים לפי {{ח:פנימי|סעיף 158טו|סעיף 158טו}}, אלא אם כן ראה שיש הצדקה להאריך את הרישיון לתקופה קצרה יותר או שלא להאריכו כלל.
{{ח:תת|(ב)}} רישיון יכול שיותנה בתנאים, ובכלל זה יכול שיורשה מכון בקרה לפעול בשטח המדינה כולה או בחלק ממנו או לעסוק בכל סוגי ההיתרים או בסוגי היתרים מסוימים.
{{ח:תת|(ג)}} ניתן רישיון לפי {{ח:פנימי|פרק ה3|פרק זה}}, יפורסם דבר מתן הרישיון באתר האינטרנט של משרד הפנים.
{{ח:תת|(ד)}} מכון בקרה יפרסם באתר האינטרנט שלו את הרישיון שניתן לו ותנאיו, ויעמידו לעיון הציבור במשרדיו.
{{ח:תת|(ה)}} רישיון לפי {{ח:פנימי|פרק ה3|פרק זה}} אינו ניתן להעברה אלא בהתאם להוראות ותנאים שקבע שר הפנים.

{{ח:סעיף|158יז|ביטול רישיון, התלייתו, הגבלתו או שינוי תנאיו|תיקון: תשע״ד־2, תשע״ה־2}}
{{ח:תת|(א)}} שר הפנים יבטל רישיון אם נוכח שהתקיים אחד מאלה, ובלבד שנתן למכון הבקרה הזדמנות לטעון את טענותיו:
{{ח:תתת|(1)}} הרישיון ניתן על יסוד מידע כוזב או שגוי או שניתן שלא כדין מטעם אחר;
{{ח:תתת|(2)}} חדל להתקיים במכון הבקרה תנאי מהתנאים למתן הרישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 158טו|סעיף 158טו}};
{{ח:תתת|(3)}} חדל להתקיים או הופר תנאי מהותי מהתנאים שקבע שר הפנים ברישיון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 158טז|בסעיף 158טז(ב)}}.
{{ח:תת|(ב)}} שר הפנים רשאי לבטל רישיון, להתלותו, להגבילו או לשנות את תנאיו, לרבות לעניין החלק משטח המדינה שבו מוסמך מכון הבקרה לפעול וסוגי ההיתרים שמכון הבקרה מוסמך לעסוק בהם, לאחר שנתן למכון הבקרה הזדמנות לטעון את טענותיו, אם התקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מכון הבקרה אינו ממלא את תפקידיו לפי חוק זה כראוי ובמועדים שקבע שר הפנים, ובכלל זה אינו מבצע בקרת תכן ובקרת ביצוע במועדים שנקבעו לפי חוק זה;
{{ח:תתת|(2)}} מכון הבקרה או מי מטעמו הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה החלה על פעילות מכון הבקרה או תנאי מתנאי הרישיון להפעלת מכון הבקרה.
{{ח:תת|(ג)}} הודעה בדבר ביטול רישיון, התלייתו, הגבלתו או שינוי תנאיו תישלח למכון הבקרה ותפורסם באתרי האינטרנט של משרד הפנים ושל מכון הבקרה.
{{ח:תת|(ד)}} ביטל שר הפנים רישיון, התלה אותו, הגבילו או שינה את תנאיו, ייתן הוראות לעניין בקשות להיתר ועבודות לפי היתר שמכון הבקרה החל לטפל בהן לפני החלטתו, ורשאי הוא להורות על העברתן לטיפול מכון בקרה אחר.

{{ח:קטע3|פרק ה3 סימן ב|סימן ב׳: בקרים|תיקון: תשע״ד־2}}

{{ח:סעיף|158יח|בקרים במכון בקרה|תיקון: תשע״ד־2, תשע״ה־2, ק״ת תשע״ו, ק״ת תשע״ז, ק״ת תשע״ז־2, ק״ת תשע״ח, תשע״ח־6, ק״ת תש״ף, תשפ״ב־9, ק״ת תשפ״ד, תשפ״ד־11, ק״ת תשפ״ו, תשפ״ו, תשפ״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} מכון בקרה יעסיק בקרים לעניין סוגי פעולות ובמספר שיקבע שר הפנים.
{{ח:תת|(ב)}} לבקר יהיו נתונות הסמכויות של רשות הרישוי לביצוע בקרת תכן ובקרת ביצוע לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ב1)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ב2)}} נקבע בחיקוק כי אישור בקשה להיתר או ביצוע עבודה לפי היתר מותנה באישור השר להגנת הסביבה או עובד מעובדי משרדו, בתיאום או בהתייעצות עימם, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} קבע השר להגנת הסביבה או עובד מעובדי משרדו, במסגרת המידע להיתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 145|סעיף 145(א1)}}, תנאים או הנחיות בעניינים שיש לבצע לגביהם בקרת תכן או בקרת ביצוע, ויש לקיימם לצורך אותם אישור, תיאום או התייעצות (בסעיף קטן זה – תנאים או הנחיות), יבדוק הבקר את התקיימותם; קבע הבקר כי התקיימו התנאים או ההנחיות, יראו כאילו ניתן האישור או קוימו התיאום או ההתייעצות לעניין זה;
{{ח:תתת|(2)}} בתנאים או הנחיות, לא יקבע השר להגנת הסביבה או עובד מעובדי משרדו הוראות המחייבות אישור, תיאום או התייעצות נוספים עם מי מהם בטרם יינתן ההיתר;
{{ח:תתת|(3)}} נדרשו אישור השר להגנת הסביבה או עובד מעובדי משרדו, או תיאום או התייעצות עימם, לפי תוכנית, בעניינים כאמור בפסקה (1) ולא נמסרו תנאים או הנחיות לעניין זה במסגרת המידע להיתר כאמור באותה פסקה, יראו כאילו ניתן האישור או קוימו התיאום או ההתייעצות.
{{ח:תת|(ג)}} שר המשפטים, לאחר התייעצות עם שר הפנים, רשאי לקבוע כי סמכות מהסמכויות לפי סעיף קטן (ב), שעלול להיות בהפעלתה משום חשש לפגיעה ממשית בזכויות, לא תינתן לבקר או שהפעלתה על ידי הבקר תותנה בתנאים שיקבע; קבע שר המשפטים כאמור, לא יפעיל בקר את הסמכות האמורה או שיפעילה בהתאם לתנאים שנקבעו, לפי העניין.

{{ח:סעיף|158יט|רישום בקרים|תיקון: תשע״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} הרשמים כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק המהנדסים והאדריכלים|בחוק המהנדסים והאדריכלים}} {{ח:חיצוני|חוק ההנדסאים והטכנאים המוסמכים|ובחוק ההנדסאים והטכנאים}} ינהלו, בנפרד, פנקסי בקרים.
{{ח:תת|(ב)}} בקר הוא מי שמתקיימות בו ההוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 158כ|סעיף 158כ}}, והוא רשום באחד מהפנקסים כאמור בסעיף קטן (א) בהתאם לכשירותו.
{{ח:תת|(ג)}} על בקר יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק המהנדסים והאדריכלים|חוק המהנדסים והאדריכלים}} לעניין האתיקה ועונשין או הוראות {{ח:חיצוני|חוק ההנדסאים והטכנאים המוסמכים#פרק ז|פרק ז׳ לחוק ההנדסאים והטכנאים}}, בשינויים המחויבים, ולפי העניין.

{{ח:סעיף|158כ|תנאי כשירות לבקר ותחומי פעולתו|תיקון: תשע״ד־2, תשע״ה־2, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} כשיר להירשם כבקר בפנקס בקרים מי שמתקיימים בו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא אדריכל רשום, מהנדס רשום או הנדסאי רשום;
{{ח:תתת|(2)}} הוא מקיים דרישות שקבע שר הפנים, לאחר התייעצות עם שר הכלכלה, לעניין הכשרה לרבות הכשרה מעשית, השתלמות ובחינות הסמכה בכל הקשור לתכן הבנייה ולפי חוק זה, ובלבד שההכשרה כאמור התקיימה במוסד שהוכר לעניין זה בהתאם להוראות סעיף קטן (ב1); דרישות לפי פסקה זו יכול שייקבעו לסוגי בעלי מקצוע כאמור בפסקה (1) וכן לעניין היקף שעות ההכשרה וההשתלמות, תוכנן, וסוג הבחינות.
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (רישום בקרים)|תקנות התכנון והבנייה (רישום בקרים), התשפ״ד–2024}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} לשם קיום הוראות לפי {{ח:פנימי|פרק ה3|פרק זה}} לעניין סמכויות בקר, הסמכות של הנדסאי רשום, של אדריכל רשום שאינו אדריכל רשוי, של מהנדס רשום או של מהנדס רשוי, תהיה תקפה רק לעניין אותו סוג פעולות שהוא מוסמך לגביהן לפי {{ח:חיצוני|חוק המהנדסים והאדריכלים|חוק המהנדסים והאדריכלים}}.
{{ח:תת|(ב1)}} שר הפנים, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות הוראות לעניין הכרה בגוף ככשיר לקיים קורס להכשרת בקרים, ובכלל זה הוראות לעניין אופן הגשת בקשה של גוף להכרה כאמור, התנאים למתן ההכרה, להתלייתה או לביטולה, דרכי הפיקוח על גוף ההכשרה ואופן הפרסום בדבר הכרה בגוף כאמור או בדבר התליית ההכרה או ביטולה.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אדריכל רשום“ ו”מהנדס רשום“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק המהנדסים והאדריכלים|בחוק המהנדסים והאדריכלים}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הנדסאי רשום“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ההנדסאים והטכנאים המוסמכים|בחוק ההנדסאים והטכנאים}}.

{{ח:קטע3|פרק ה3 סימן ג|סימן ג׳: בקרים מורשים|תיקון: תשע״ד־2}}

{{ח:סעיף|158כא|העסקת בקר מורשה במכון בקרה|תיקון: תשע״ד־2, תשע״ה־2, תשע״ח, תשע״ח־5, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} מכון בקרה יעסיק בקר מורשה לעניין גורמים מאשרים אלה, והוא יהיה עובד מכון הבקרה:
{{ח:תתת|(1)}} שר הבריאות או עובד מעובדי משרדו;
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(3)}} הרשות הארצית לכבאות והצלה או ממלא תפקיד בה;
{{ח:תתת|(4)}} הרשות המוסמכת כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951}}.
{{ח:תת|(ב)}} שר הפנים רשאי לקבוע כי תידרש העסקת בקר מורשה לעניין גורמים מאשרים נוספים; לא יקבע שר הפנים כאמור אלא לאחר שהתייעץ עם השר הממונה על אותו גורם מאשר.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), לא יקבע שר הפנים כי נדרשת העסקת בקר מורשה לעניין {{ח:חיצוני|חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה|חוק גנים לאומיים}} ולעניין {{ח:חיצוני|חוק העתיקות|חוק העתיקות, התשל״ח–1978}}.

{{ח:סעיף|158כב|כשירות בקרים מורשים והסמכתם|תיקון: תשע״ד־2, תשע״ה־2, תשע״ח־5, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} נקבע בחיקוק כי אישור בקשה להיתר או ביצוע עבודה לפי היתר מותנה באישור של גורם מאשר שנקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 158כא|סעיף 158כא}} או בהתייעצות עמו, יקבע השר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 158כא|בפסקה (1) של סעיף 158כא(א)}}, {{ח:הערה|&lt;s&gt;לפי העניין&lt;/s&gt;,}} או השר הממונה על גורם מאשר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 158כא|בפסקה (3) או (4) של אותו סעיף}}, לפי העניין ({{ח:פנימי|פרק ה3 סימן ג|בסימן זה}} – השר הממונה), {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2027): באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת,}} את תנאי הכשירות הנוספים הנדרשים מבקר, וכן רשאי הוא לקבוע תנאי הכשרה לרבות הכשרה מעשית, השתלמות ובחינות הסמכה לשם הרשאתו כבקר מורשה לעניין אותו חיקוק (בסעיף זה – תנאי הכשירות).
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (תנאי הכשירות וההכשרה של בקר הגא לעניין הרשות המוסמכת)|תקנות התכנון והבנייה (תנאי הכשירות וההכשרה של בקר הגא לעניין הרשות המוסמכת), התשע״ח–2018}}; פורסמו {{ח:חיצוני|https://www.oref.org.il/sip_storage/files/4/5654.pdf|תנאי כשירות בקר מורשה מטעם פיקוד העורף}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (מכוני בקרה, תנאי כשירות נוספים והכשרה של בקר מורשה בטיחות אש)|תקנות התכנון והבנייה (מכוני בקרה, תנאי כשירות נוספים והכשרה של בקר מורשה בטיחות אש), התשע״ח–2018}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (כשירות בקר מורשה בריאות)|תקנות התכנון והבנייה (כשירות בקר מורשה בריאות), התשע״ח–2018}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} תנאי הכשירות יפורסמו באתרי האינטרנט של הגורם המאשר ושל משרד הפנים.
{{ח:תת|(ג)}} מי שמבקש להיות בקר מורשה יגיש לרשות להסמכת מעבדות בקשה בצירוף כל המסמכים הנדרשים בהתאם להנחיותיה; הוגשה בקשה כאמור תבדוק הרשות להסמכת מעבדות את עמידתו של המבקש בתנאי הכשירות, בתוך 45 ימים מיום שהוגשה לה הבקשה; קבעה הרשות להסמכת מעבדות שמתקיימים במבקש תנאי הכשירות, תודיע על כך לשר הממונה.
{{ח:תת|(ד)}} קיבל השר הממונה הודעה כאמור בסעיף קטן (ג) (בסעיף קטן זה – ההודעה), יחליט בה בתוך 21 ימים, ויחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הודיע השר הממונה לרשות להסמכת מעבדות על הסכמתו להרשאה – תודיע הרשות למבקש על אישור בקשתו;
{{ח:תתת|(2)}} השר הממונה רשאי להודיע לרשות להסמכת מעבדות כי הוא דוחה את הבקשה, לרבות בשל אי־עמידתו של המבקש בתנאי הכשירות או מאחר שמתקיים לגביו האמור בסעיף קטן (ה)(2) או (3), ובלבד שינמק את סירובו; השר הממונה רשאי להודיע לרשות להסמכת מעבדות כי הוא דוחה את מועד מתן החלטתו לפי פסקה זו בתקופה נוספת שלא תעלה על 14 ימים, לשם קבלת החלטתו;
{{ח:תתת|(3)}} הודיע השר הממונה לרשות להסמכת מעבדות על דחיית בקשה כאמור בפסקה (2), תודיע הרשות למבקש על דחיית בקשתו;
{{ח:תתת|(4)}} לא הודיע השר הממונה לרשות להסמכת מעבדות על דחיית בקשה בתוך 21 ימים מיום קבלת ההודעה או בתוך התקופה הנוספת כאמור בפסקה (2), תודיע הרשות למבקש על אישור בקשתו וכן תודיע לשר הפנים על אישור הבקשה לפי פסקה זו.
{{ח:תת|(ה)}} שר הפנים או השר הממונה רשאי לבטל הרשאה, להתלותה או להתנותה בתנאים, לאחר שנתן לבקר המורשה הזדמנות לטעון את טענותיו, אם התקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הרשאתו ניתנה על יסוד מידע כוזב או שגוי או שההרשאה אינה כדין מטעם אחר;
{{ח:תתת|(2)}} הוא הורשע או שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 158טו|בסעיף 158טו(א)(3)}};
{{ח:תתת|(3)}} הוא עלול להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב תדיר של ניגוד עניינים בין תפקידו כבקר מורשה לבין עניין אישי או תפקיד אחר שלו או של קרובו;
{{ח:תתת|(4)}} חדל להתקיים בו תנאי מתנאי הכשירות;
{{ח:תתת|(5)}} הוא פעל שלא בהתאם להנחיות או להוראות שניתנו להפעלת סמכותו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 158כג|בסעיף 158כג}};
{{ח:תתת|(6)}} הוא אינו ממלא את הסמכויות והתפקידים שניתנו לו לפי חוק זה כראוי ובמועדים שנקבעו לכך;
{{ח:תתת|(7)}} הוא נהג בדרך שאינה הולמת.
{{ח:תת|(ו)}} הודעה בדבר ביטול הרשאתו של בקר מורשה, התלייתה או שינוי תנאיה, תישלח לבקר המורשה ולמכון הבקרה שבו הוא מועסק, וכן לשר הפנים ולשר הממונה, לפי העניין.

{{ח:סעיף|158כג|סמכויות בקרים מורשים|תיקון: תשע״ד־2, תשע״ה־2, ק״ת תשע״ו, ק״ת תשע״ז, ק״ת תשע״ז־2, ק״ת תשע״ח, תשע״ח־5, תשע״ח־6, ק״ת תש״ף, תשפ״ב־9, ק״ת תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור בכל דין, לבקר מורשה יהיו נתונות הסמכויות של גורם מאשר לפי החיקוק שלגביו הוא מורשה, למתן אישור, לתיאום או להתייעצות בעניין בקשה להיתר ועבודה לפי היתר לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), שר הפנים, לאחר התייעצות עם השר הממונה, רשאי לקבוע כי סמכות מהסמכויות של גורם מאשר לפי חיקוק מסוים לגבי סוגי בניינים או עבודות שיקבע, לא יהיו נתונות לבקר מורשה.
{{ח:תת|(ג)}} קבע שר הפנים כאמור בסעיף קטן (ב), לא תוגש בקשה להיתר אלא אם כן הגורם המאשר לפי אותו חיקוק נתן את אישורו או את חוות דעתו לגבי העניינים שבסמכותו באותה בקשה להיתר; ואולם שר הפנים רשאי לקבוע כי יהיה מותר להגיש לרשות הרישוי המקומית את האישור או את חוות הדעת של גורמים מאשרים מסוימים לאחר הגשת הבקשה להיתר.
{{ח:תת|(ד)}} שר המשפטים, לאחר התייעצות עם שר הפנים, רשאי לקבוע כי סמכות מהסמכויות לפי חיקוק כאמור בסעיף קטן (א), שעלול להיות בהפעלתה משום חשש לפגיעה ממשית בזכויות, לא תינתן לבקר מורשה או שהפעלתה על ידי הבקר המורשה תותנה בתנאים שיקבע; קבע שר המשפטים כאמור, לא יפעיל בקר מורשה את הסמכות האמורה לעניין אותו חיקוק או שיפעילה בהתאם לתנאים שנקבעו, לפי העניין.
{{ח:תת|(ה)}} השר הממונה או עובד בכיר מעובדי משרדו האחראי על התחום הנוגע בדבר ייתן הנחיות והוראות שלפיהן בקרים מורשים יפעילו את סמכותם ({{ח:פנימי|פרק ה3|בפרק זה}} – הנחיות והוראות הגורם המאשר); הנחיות והוראות הגורם המאשר יפורסמו באתרי האינטרנט של הגורם המאשר ושל משרד הפנים.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|https://www.oref.org.il/sip_storage/files/3/5653.pdf|הנחיות לפיהן בקר מורשה בתחום המיגון יפעיל את סמכותו}}.}}
{{ח:תת|(ו)}} שר הפנים, לאחר התייעצות עם השר הממונה, רשאי לקבוע סוגי בניינים או עבודות שלגביהם נדרש בקר מורשה לבקש את התייחסות הגורם המאשר ולפעול לפי הנחייתו; קבע שר הפנים כאמור, יקבע את המועד למתן התייחסות הגורם המאשר; לא נתן הגורם המאשר את התייחסותו במועד שנקבע כאמור, יבקר הבקר המורשה את הבקשה להיתר לפי הנחיות והוראות הגורם המאשר לפי סעיף קטן (ה) ולפי המידע שמסר הגורם המאשר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 145|בסעיף 145(א1)}}.
{{ח:תת|(ז)}} בקר מורשה יבצע בקרת תכן ובקרת ביצוע על פי הוראות החיקוק שלגביו קיבל הרשאה, והכול בהתאם להנחיות והוראות הגורם המאשר ולפי המידע שמסר הגורם המאשר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 145|בסעיף 145(א1)}} או לפי הנחיית הגורם המאשר שהועברה לפי סעיף קטן (ו).
{{ח:תת|(ח)}} לא יקבע בקר מורשה כי נדרשים תיקונים בבקשה להיתר או שינויים בביצוע עבודות לפי היתר, אלא לפי הוראות החיקוק שלגביו קיבל הרשאה או כדי להתאים את הבקשה להיתר או את ביצוע העבודות להנחיות והוראות הגורם המאשר ולמידע שמסר הגורם המאשר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 145|בסעיף 145(א1)}} או בהתאם להנחיית הגורם המאשר שהועברה לפי סעיף קטן (ו).
{{ח:תת|(ט)}} על אף האמור בסעיף קטן (ח), בקר מורשה רשאי לקבוע שנדרשים תיקונים בבקשה להיתר או שינויים בביצוע העבודות לפי היתר, אף אם לא מתקיים האמור באותו סעיף קטן, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} התקבלה לעניין זה הנחיית הגורם המאשר; שר הפנים רשאי לקבוע את המועדים לקבלת הנחיית הגורם המאשר לעניין זה;
{{ח:תתת|(2)}} לא יהיה בתיקונים או בשינויים כאמור משום הקלה מהנחיות ומהוראות הגורם המאשר;
{{ח:תתת|(3)}} אם מצא כי אם לא תתוקן הבקשה להיתר או שלא יבוצעו השינויים הנדרשים בעבודות לפי ההיתר, יש חשש ממשי לשלום הציבור, לבריאותו, לביטחונו או לבטיחותו או שיש סכנה לפגיעה מהותית באיכות הסביבה או להפרעה בלתי סבירה לאדם מסוים או לציבור.

{{ח:קטע3|פרק ה3 סימן ד|סימן ד׳: דרכי העבודה של מכון בקרה|תיקון: תשע״ד־2}}

{{ח:סעיף|158כד|הגשת מסמכים למכון בקרה ולבקר מורשה|תיקון: תשע״ד־2, תשע״ה־2, תשע״ח־5}}
{{ח:תת|(א)}} שר הפנים יקבע בתקנות הוראות לעניין המסמכים שיש להגיש למכון בקרה ואופן הגשתם; הוראות לעניין סוגי המסמכים שיש להגיש לבדיקת בקר מורשה לצורך חיקוק מסוים ייקבעו לאחר התייעצות עם השר הממונה כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 158כב|בסעיף 158כב(א)}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא נמסרה עמדת השר הממונה כאמור בסעיף קטן (א) בתוך 21 ימים, יראו, בתום אותה תקופה, כאילו קוימה חובת ההתייעצות לפי אותו סעיף קטן.

{{ח:סעיף|158כה|פעילותו של מכון בקרה|תיקון: תשע״ד־2, תשע״ה־2}}
{{ח:תת|(א)}} מכון בקרה יודיע לרשות הרישוי המקומית ולמגיש הבקשה להיתר על תוצאות בקרת התכן שביצע בתוך שלושים ימי עבודה מהיום שנקלטה אצלו, ולגבי בקשה להיתר בהליך רישוי בדרך מקוצרת – בתוך 15 ימי עבודה; שר הפנים רשאי לקבוע מועדים אחרים לגבי סוגים מסוימים של בקשות להיתר.
{{ח:תת|(ב)}} מכון בקרה יפעל בכפוף לכללים ולנהלים שקבעה הרשות להסמכת מעבדות ופרסמה באתר האינטרנט שלה.
{{ח:תת|(ג)}} למכון בקרה יהיה אתר אינטרנט שבו יפרסם את פרטיו ופרטים נוספים שהוא נדרש לפרסמם לפי חוק זה.

{{ח:סעיף|158כו|אגרות ואיסור תמורה אחרת למכון בקרה|תיקון: תשע״ד־2, תשע״ה־2}}
{{ח:תת|(א)}} שר הפנים, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, יקבע אגרות שמבקש היתר ישלם למכון הבקרה; בתקנות כאמור ייקבע כי מכון בקרה שלא עמד במועדים לפי חוק זה, ישיב למבקש את האגרה ששילם או חלק ממנה.
{{ח:תת|(ב)}} לא יקבל מכון בקרה כל תשלום, עמלה, הטבה או תמורה אחרת למעט האגרה שנקבעה לפי סעיף זה.

{{ח:סעיף|158כז|החלת דינים על עובדי מכון בקרה|תיקון: תשע״ד־2}}
{{ח:ת}} דין עובדי מכון בקרה והפועלים בשירותו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 158טו|בסעיף 158טו(א)(1)}} כדין עובדי הציבור לעניין חוקים אלה:
{{ח:תת|(1)}} {{ח:חיצוני|חוק שירות הציבור (מתנות)|חוק שירות הציבור (מתנות), התש״ם–1979}};
{{ח:תת|(2)}} {{ח:חיצוני|חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה)|חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ״ט–1969}};
{{ח:תת|(3)}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין|חוק העונשין, התשל״ז–1977}} – לעניין העבירות הנוגעות לעובדי הציבור.

{{ח:סעיף|158כח|מניעת ניגוד עניינים בעבודת מכון בקרה|תיקון: תשע״ד־2, תשע״ה־2}}
{{ח:תת|(א)}} בעל מכון ומי שפועל בשירותו של מכון בקרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 158טו|סעיף 158טו(א)(1)}}, לא יטפלו בבקשה לבצע בקרת תכן או בקרת ביצוע אם הטיפול בה עלול לגרום להם להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין החזקותיהם במכון הבקרה או תפקידם במכון הבקרה, לפי העניין, לבין עניין אישי או תפקיד אחר שלהם או של קרובם, ואם נודע למי מהם על חשש לניגוד עניינים כאמור, יפסיק לטפל בבקשה ויודיע על כך למנהל בקרת התכן או למנהל בקרת הביצוע במכון הבקרה, כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 158טו|בסעיף 158טו(א)(1)}}, לפי העניין.
{{ח:תת|(ב)}} שר המשפטים, בהסכמת שר הפנים, רשאי לקבוע כללים לעניין ניגודי עניינים של מכון בקרה, בעל מכון בקרה, עובדים ובעלי תפקידים במכון בקרה, ומי שפועלים בשירותו.

{{ח:סעיף|158כט|קביעת הוראות לעניין מכוני בקרה|תיקון: תשע״ד־2, תשע״ה־2, תשפ״ו}}
{{ח:ת}} שר הפנים רשאי לקבוע הוראות לעניין רישוי מכון בקרה ולעניין הסדרת פעילותו, ובכלל זה הוראות לעניין –
{{ח:תת|(1)}} התאגדותו ומבנהו, בכפוף להוראות כל דין; {{ח:הערה|החל מיום 1.1.2027):}} תקנות לפי פסקה זו טעונות אישור של ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת;
{{ח:תת|(2)}} דרכי פעולתו ונוהלי עבודתו ועבודת הבקרים והבקרים המורשים, לרבות שיטות העבודה במכון הבקרה, הכשרה מקצועית שוטפת, ביטוח מקצועי, מערכת תיעוד של עבודת המכון, והוראות נוספות לשם הבטחת עבודתו המקצועית ואיכות פעולתו, לרבות לעניין מתן ערבויות והדרכים למימושן;
{{ח:תת|(3)}} אופן הטיפול בבקשה לבצע בקרת תכן או בקרת ביצוע, שעובד במכון בקרה, בעל תפקיד בו או מי שפועל בשירותו מצא כי הטיפול בה עלול לגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים, וכן הוראות בדבר העברת בקשה כאמור לטיפול מכון בקרה אחר והעברת התשלום שהתקבל לצורך הטיפול בבקשה האמורה לאותו מכון;
{{ח:תת|(4)}} דרכי התשלום למכון בקרה בעד שירותיו, לרבות בעד התייעצות מוקדמת עם מכון הבקרה.

{{ח:קטע3|פרק ה3 סימן ה|סימן ה׳: דיווח, פיקוח וביקורת|תיקון: תשע״ד־2}}

{{ח:סעיף|158ל|חובת דיווח של מכון בקרה|תיקון: תשע״ד־2, תשע״ה־2}}
{{ח:תת|(א)}} מכון בקרה ידווח לשר הפנים באופן מיידי על כל שינוי שחל במידע שמסר בעת שהוגשה הבקשה לקבלת רישיון, או אם שונה או חדל להתקיים בו תנאי מהתנאים למתן רישיון.
{{ח:תת|(ב)}} מכון בקרה ידווח לשר הפנים על פעילותו, לרבות עמידתו בתנאים למתן רישיון ותנאים ברישיון, וכן על כל מידע אחר שיבקש השר, בהתאם להוראות שקבע השר; שר הפנים רשאי לקבוע הוראות לעניין פרסום מידע ודיווחים שיוגשו לפי סעיף זה.

{{ח:סעיף|158לא|ביקורת ופיקוח על מכוני בקרה ובקרים מורשים|תיקון: תשע״ד־2, תשע״ה־2}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} שר הפנים יבצע ביקורת ופיקוח על התקיימות התנאים למתן רישיון למכון בקרה והתנאים למתן הרשאה לבקר מורשה ועל פעילות מכון הבקרה והבקר המורשה, ורשאי הוא לקבוע הוראות לעניין זה;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין ביקורת ופיקוח כאמור בסעיף קטן (א), רשאי שר הפנים להסתמך על ממצאי ביקורת ופיקוח של הרשות להסמכת מעבדות בעניין עמידת מכון הבקרה בתנאי ההסמכה ועמידת הבקר המורשה בתנאי הכשירות, ולשם כך רשאי הוא לדרוש מהרשות להסמכת מעבדות ממצאים כאמור וכל מידע שיש בידיה לעניין זה.
{{ח:תת|(ב)}} לשם ביקורת ופיקוח על ביצוע הוראות {{ח:פנימי|פרק ה3|פרק זה}}, רשאי שר הפנים להסמיך, מבין עובדי משרדו, מפקחים שיהיו נתונות להם סמכויות לפי סעיף קטן (ג); לא יוסמך מפקח לפי סעיף זה, אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה יש בה, לדעת שר הפנים, כדי למנוע את הסמכתו;
{{ח:תתת|(2)}} הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי סעיף זה, כפי שהורה שר הפנים;
{{ח:תתת|(3)}} הוא עומד בתנאי כשירות נוספים כפי שהורה שר הפנים.
{{ח:תת|(ג)}} לשם ביצוע תפקידו רשאי מפקח שהוסמך לפי סעיף קטן (ב) –
{{ח:תתת|(1)}} לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
{{ח:תתת|(2)}} לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו מידע ומסמכים בנוגע לפעולותיו של מכון בקרה, ובכלל זה בנוגע לפעולותיו של בקר מורשה המועסק במכון הבקרה; בפסקה זו, ”מסמך“ – לרבות פלט כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המחשבים|בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995}};
{{ח:תתת|(3)}} להיכנס למכון בקרה ולכל אתר שמתבצעת בו בקרת ביצוע על ידי מכון בקרה, כדי לבדוק את עבודת מכון הבקרה, מנהליו, עובדיו ומי שפועל בשירותו, לרבות עבודת הבקרים המורשים המועסקים במכון הבקרה, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא לפי צו של בית משפט.
{{ח:תת|(ד)}} מפקח לפי סעיף זה לא יעשה שימוש בסמכות הנתונה לו, אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שני אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;
{{ח:תתת|(2)}} יש בידו תעודה החתומה בידי שר הפנים המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו של מפקח לפי סעיף זה, שאותה יציג לפי דרישה.
{{ח:תת|(ה)}} לשם ביקורת ופיקוח על עבודת בקר מורשה תהיה הסמכות להסמיך מפקחים כאמור בסעיף קטן (ב) נתונה לשר הממונה על הגורם המאשר לעניין אותו בקר מורשה, והוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ד) יחולו לעניין מפקחים כאמור, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|158לא1|האחראי על מכוני הבקרה – מינויו וסמכויותיו|תיקון: תשע״ח־5}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(סמכויות שר האוצר הועברו לשר הפנים י״פ תש״ף, 6344).}}
{{ח:תת|(א)}} שר האוצר ימנה אחראי על מכוני הבקרה (בסעיף זה – האחראי); האחראי יהיה עובד מינהל התכנון.
{{ח:תת|(ב)}} האחראי יפקח על פעולתם של מכוני הבקרה ושל הבקרים ויבקר אותן.
{{ח:תת|(ג)}} האחראי יקבע את תוכנם וצורתם של טפסים ומסמכים הנוגעים לעבודת מכון הבקרה, ככל שלא נקבעו בתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 158כד|סעיף 158כד(א)}} או ככל שנקבע בתקנות כאמור כי הוא רשאי לשנות את תוכנם וצורתם של מסמכים כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} האחראי רשאי לתת הנחיות והוראות למכוני הבקרה, לרבות לעניין קביעת מפרטי בקרה, לגבי נושאים שיקבע שר האוצר בתקנות, ולמעט הנחיות והוראות שלפיהן בקרים מורשים יפעילו את סמכותם כאמור {{ח:פנימי|סעיף 158כג|בסעיף 158כג(ה)}} (בסעיף זה – הוראות האחראי); הוראות האחראי יכול שיינתנו לכלל מכוני הבקרה או למכון מסוים.
{{ח:תת|(ה)|(1)}} אין חובה לפרסם את הוראות האחראי ברשומות, ואולם האחראי יפרסם ברשומות הודעה על מתן הוראות כאמור ועל מועד תחילתן.
{{ח:תתת|(2)}} הוראות האחראי וכל שינוי בהן, יפורסמו באתר האינטרנט של מינהל התכנון, ורשאי שר האוצר לקבוע דרכים נוספות לפרסומן.

{{ח:קטע3|פרק ה3 סימן ו|סימן ו׳: עיצום כספי|תיקון: תשע״ד־2}}

{{ח:סעיף|158לב|עיצום כספי|תיקון: תשע״ד־2, תשע״ה־2}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|פרק ה3 סימן ו|בסימן זה}}, ”הממונה“ – מנהל מינהל התכנון במשרד הפנים.
{{ח:תת|(ב)}} הפר מכון בקרה הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ה3 סימן ו|סימן זה}}, בסכום של 30,000 שקלים חדשים:
{{ח:תתת|(1)}} הפעיל את סמכויותיו אף שחדל להתקיים בו תנאי מהתנאים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 158טו|בסעיף 158טו(א)(1)}};
{{ח:תתת|(2)}} הפעיל את סמכויותיו בניגוד לתנאי הרישיון שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 158טז|סעיף 158טז(ב)}}, והמנויים {{ח:פנימי|תוספת 7|בתוספת השביעית}};
{{ח:תתת|(3)}} פעל שלא בהתאם לכללים ולנהלים שקבעה הרשות להסמכת מעבדות, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 158כה|סעיף 158כה(ב)}};
{{ח:תתת|(4)}} קיבל תשלום, עמלה, הטבה או תמורה אחרת, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 158כו|סעיף 158כו(ב)}};
{{ח:תתת|(5)}} הפר חובות דיווח לפי {{ח:פנימי|סעיף 158ל|סעיף 158ל(א)}};
{{ח:תתת|(6)}} הפר חובות דיווח שקבע שר הפנים לפי {{ח:פנימי|סעיף 158ל|סעיף 158ל(ב)}}, המנויות {{ח:פנימי|תוספת 7|בתוספת השביעית}}.

{{ח:סעיף|158לג|הודעה על כוונת חיוב|תיקון: תשע״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} היה לממונה יסוד סביר להניח כי מכון בקרה הפר הוראה מהוראות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 158לב|בסעיף 158לב(ב)}} ({{ח:פנימי|פרק ה3 סימן ו|בסימן זה}} – המפר), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|סעיף 158לב|אותו סעיף}}, ימסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ({{ח:פנימי|פרק ה3 סימן ו|בסימן זה}} – הודעה על כוונת חיוב).
{{ח:תת|(ב)}} בהודעה על כוונת חיוב יציין הממונה, בין השאר, את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המעשה או המחדל ({{ח:פנימי|פרק ה3|בפרק זה}} – המעשה) המהווה את ההפרה;
{{ח:תתת|(2)}} סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו;
{{ח:תתת|(3)}} זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני הממונה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 158לד|סעיף 158לד}};
{{ח:תתת|(4)}} הסמכות להוסיף על סכום העיצום הכספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 158לו|סעיף 158לו}}, והמועד שממנו יראו הפרה כהפרה נמשכת לעניין {{ח:פנימי|סעיף 158לו|הסעיף האמור}}.

{{ח:סעיף|158לד|זכות טיעון|תיקון: תשע״ד־2}}
{{ח:ת}} מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 158לג|סעיף 158לג}} רשאי לטעון את טענותיו, בכתב, לפני הממונה, או מי שהוא הסמיך לכך, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה, ורשאי הממונה להאריך את התקופה האמורה בתקופה נוספת שלא תעלה על 30 ימים.

{{ח:סעיף|158לה|החלטת הממונה על דרישת תשלום|תיקון: תשע״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי {{ח:פנימי|סעיף 158לד|סעיף 158לד}}, אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 158לז|סעיף 158לז}}.
{{ח:תת|(ב)}} החליט הממונה לפי הוראות סעיף קטן (א) –
{{ח:תתת|(1)}} להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו דרישה, בכתב, לשלם את העיצום הכספי ({{ח:פנימי|פרק ה3|בפרק זה}} – דרישת תשלום), שבה יציין, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן ואת התקופה לתשלומו;
{{ח:תתת|(2)}} שלא להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו הודעה על כך, בכתב.
{{ח:תת|(ג)}} בדרישת תשלום או בהודעה, לפי סעיף קטן (ב), יפרט הממונה את נימוקי החלטתו.
{{ח:תת|(ד)}} לא טען המפר את טענותיו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 158לד|סעיף 158לד}}, בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לו ההודעה על כוונת חיוב, יראו הודעה זו, בתום 30 הימים האמורים, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.

{{ח:סעיף|158לו|הפרה נמשכת והפרה חוזרת|תיקון: תשע״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה החלק החמישים שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה.
{{ח:תת|(ב)}} בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, סכום השווה לעיצום הכספי כאמור; לעניין זה, ”הפרה חוזרת“ – הפרת הוראה מההוראות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 158לב|בסעיף 158לב(ב)}} בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה, שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע.

{{ח:סעיף|158לז|סכומים מופחתים|תיקון: תשע״ד־2, תשע״ה־2}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים {{ח:פנימי|פרק ה3 סימן ו|בסימן זה}}, אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ב)}} שר הפנים, בהסכמת שר המשפטים, ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם יהיה ניתן להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים {{ח:פנימי|פרק ה3 סימן ו|בסימן זה}}, ובשיעורים שיקבע.

{{ח:סעיף|158לח|סכום מעודכן של העיצום הכספי|תיקון: תשע״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו לפני הממונה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 158לד|בסעיף 158לד}} – ביום מסירת ההודעה על כוונת החיוב; הוגש ערעור לבית משפט לפי {{ח:פנימי|סעיף 158מד|סעיף 158מד}}, ועוכב תשלומו של העיצום הכספי לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 158מד|אותו סעיף}}, יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערעור.
{{ח:תת|(ב)}} סכום העיצום הכספי יתעדכן ב־1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור עליית המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ב־1 בינואר של השנה הקודמת; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; בסעיף זה, ”המדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
{{ח:תת|(ג)}} הממונה יפרסם ברשומות הודעה על סכום העיצום הכספי המעודכן לפי סעיף קטן (ב).

{{ח:סעיף|158לט|המועד לתשלום העיצום הכספי|תיקון: תשע״ד־2}}
{{ח:ת}} העיצום הכספי ישולם בתוך 30 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 158לה|בסעיף 158לה}}.

{{ח:סעיף|158מ|ריבית שקלית ודמי פיגורים|תיקון: תשע״ד־2, תשפ״ד־3}}
{{ח:ת}} לא שולם עיצום כספי במועד, ייווספו עליו לתקופת הפיגור ריבית שקלית ודמי פיגורים, עד לתשלומו, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|158מא|גבייה|תיקון: תשע״ד־2}}
{{ח:ת}} עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו תחול {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)|פקודת המסים (גבייה)}}.

{{ח:סעיף|158מב|עיצום כספי על הפרה של חוק זה או חוק אחר|תיקון: תשע״ד־2}}
{{ח:ת}} על מעשה אחד המהווה הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה המנויות {{ח:פנימי|סעיף 158לב|בסעיף 158לב(ב)}} ושל הוראה מההוראות לפי חוק אחר, לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד.

{{ח:סעיף|158מג|שמירת אחריות פלילית|תיקון: תשע״ד־2, תשפ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} תשלום עיצום כספי, לפי {{ח:פנימי|פרק ה3|פרק זה}}, לא יגרע מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה, המהווה עבירה.
{{ח:תת|(ב)}} שלח הממונה למפר הודעה על כוונת חיוב בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותה הפרה, אלא אם כן התגלו עובדות חדשות, המצדיקות זאת.
{{ח:תת|(ג)}} הוגש נגד אדם כתב אישום בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא ינקוט נגדו הממונה הליכים לפי {{ח:פנימי|פרק ה3|פרק זה}} בשל אותה הפרה, ואם הוגש כתב האישום בנסיבות האמורות בסעיף קטן (ב) לאחר שהמפר שילם עיצום כספי, יוחזר לו הסכום ששולם, בתוספת ריבית שקלית מיום תשלום הסכום, עד יום החזרתו, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}} לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|158מד|ערעור על דרישת תשלום|תיקון: תשע״ד־2, תשפ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} על דרישת תשלום לפי {{ח:פנימי|פרק ה3|פרק זה}} ניתן לערער לבית משפט שלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום; ערעור כאמור יוגש בתוך 30 ימים מיום שנמסרה למפר הודעה על דרישת התשלום.
{{ח:תת|(ב)}} אין בהגשת ערעור כאמור בסעיף קטן (א) כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא אם כן הסכים לכך הממונה או שבית המשפט הורה על כך.
{{ח:תת|(ג)}} החליט בית המשפט, לאחר ששולם העיצום הכספי, לקבל ערעור שהוגש לפי סעיף קטן (א) והורה על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם, יוחזר הסכום ששולם, בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}} לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|158מה|פרסום|תיקון: תשע״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} הטיל הממונה עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|פרק ה3 סימן ו|סימן זה}}, יפרסם באתר האינטרנט של משרד הפנים את הפרטים שלהלן, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת ההחלטה להטיל עיצום כספי:
{{ח:תתת|(1)}} דבר הטלת העיצום הכספי;
{{ח:תתת|(2)}} מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ונסיבות ההפרה;
{{ח:תתת|(3)}} סכום העיצום הכספי שהוטל;
{{ח:תתת|(4)}} אם הופחת העיצום הכספי – הנסיבות שבשלהן הופחת סכום העיצום ושיעורי ההפחתה;
{{ח:תתת|(5)}} פרטים על אודות המפר, הנוגעים לעניין;
{{ח:תתת|(6)}} שמו של המפר – אם הוא תאגיד.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א)(6), הממונה רשאי לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד, אם סבר שהדבר נחוץ לצורך אזהרת הציבור.
{{ח:תת|(ג)}} הוגש ערעור לפי {{ח:פנימי|סעיף 158מד|סעיף 158מד}}, יפרסם הממונה את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם הממונה פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 9|סעיף 9(א) לחוק חופש המידע}} וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה, שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 9|סעיף 9(ב) לחוק האמור}}.

{{ח:סעיף|158מו|שינוי {{ח:פנימי|תוספת 7|התוספת השביעית}}|תיקון: תשע״ד־2, תשע״ה־2, תשע״ח־3}}
{{ח:ת}} שר הפנים, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 7|התוספת השביעית}} ולקבוע בה הוראות שעל הפרתן ניתן להטיל עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|סעיף 158לב|סעיף 158לב(ב)(2) ו־(6)}} או לפי {{ח:פנימי|תוספת 6 פרט 14|סעיף 14(א1)(3) לתוספת השישית}}.

{{ח:קטע2|פרק ה4|פרק ה׳4: רישוי באמצעות מורשה להיתר|תיקון: תשפ״ב־8}}

{{ח:סעיף|158מז|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק ה4|פרק ה׳4}}|תיקון: תשפ״ב־8}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ה4|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בקשה להיתר“ – בקשה למתן היתר שהגיש מורשה להיתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 158נ|סעיף 158נ(א)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”היטל השבחה“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”החיובים“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 145|בסעיף 145(ד)(1)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השבחה“ ו”שמאי מקרקעין“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מידע למורשה להיתר“ – פירוט כל התנאים וההוראות שבהתקיימם ניתן לתת היתר, תנאים שיש לקבוע בהיתר וכן עניינים נוספים שיקבע שר הפנים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעודת גמר“ – תעודה המעידה כי העבודה נושא ההיתר הושלמה בהתאם להיתר ולפי כל חיקוק.

{{ח:סעיף|158מח|תנאי סף להיתר באמצעות מורשה להיתר|תיקון: תשפ״ב־8, תשפ״ג־4}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 145|בסעיף 145(א)}}, בהתקיים כל התנאים המפורטים להלן מורשה להיתר יהיה רשאי לתת היתר במקומה של רשות הרישוי המקומית:
{{ח:תת|(1)}} בעל זכות במקרקעין או מי שקיבל הסכמה לכך מבעל זכות במקרקעין (בסעיף זה – מבקש ההיתר) ביקש ממורשה להיתר לתת היתר לפי סעיף זה לגבי המקרקעין;
{{ח:תת|(2)}} ההיתר הוא לאחד מאלה, ובלבד שאינו כולל הקלה או שימוש חורג:
{{ח:תתת|(א)}} להקמת בניין המיועד בעיקרו למגורים או הוספה לבניין כאמור המיועדת בעיקרה למגורים, שניתן להגישו לאישור בקרת תכן ובקרת ביצוע במכון בקרה; לעניין זה, ”מיועד בעיקרו למגורים“ – אם לפחות 80% משטחי הבנייה המבוקשים בהיתר, להקמה או להוספה, מיועדים למגורים, ובכלל זה שטחי שירות המשרתים את המגורים;
{{ח:תתת|(ב)}} להקמת בניין המיועד למגורים שמספר הקומות שבו לא עולה על שתיים, ומספר יחידות הדיור שבו לא עולה על חמש או הוספה לבניין, ובלבד שמספר הקומות שבו ומספר יחידות הדיור שבו לא יעלו בשל ההוספה על האמור בפסקת משנה זו;
{{ח:תתת|(ג)}} להקמת מבנה ציבור או הוספה למבנה ציבור שתשמש כמבנה ציבור, שניתן להגישו לאישור בקרת תכן ובקרת ביצוע במכון בקרה; בסעיף זה, ”מבנה ציבור“ – מבנה לשימושים ציבוריים לצורכי חינוך, תרבות, דת, רווחה ושירותים חברתיים, בריאות, ספורט, מקלט ומחסה ציבורי ותחנה לתחבורה ציבורית, ושימושים ציבוריים נוספים כפי שקבע שר הפנים;
{{ח:תתת|(ד)}} להקמת מבנה ציבור שהוא מבנה ציבור שהמורכבות של תכן הבנייה לגביו נמוכה, כפי שקבע שר הפנים בתקנות לעניין זה, או הוספה למבנה ציבור כאמור;
{{ח:תת|(3)}} ניתנה הסכמה של כל בעלי הזכויות במקרקעין שלגביהם מבוקש היתר לפי סעיף זה בהתאם להוראות שיקבע השר;
{{ח:תת|(4)}} היו המקרקעין שלגביהם מבוקש היתר לפי סעיף זה מקרקעי ישראל, ניתנה הסכמת רשות מקרקעי ישראל, ככל שהיא נדרשת;
{{ח:תת|(5)}} הבניין או הקרקע שלגביהם מבוקש ההיתר אינו אחד מאלה:
{{ח:תתת|(א)}} אתר כהגדרתו {{ח:פנימי|תוספת 4 פרט 1|בסעיף 1 לתוספת הרביעית}}, המיועד לשימור לפי תכנית;
{{ח:תתת|(ב)}} אתר הנכלל ברשימת אתרים לשימור כמשמעותה {{ח:פנימי|תוספת 4 פרט 12|בסעיף 12 לתוספת הרביעית}};
{{ח:תתת|(ג)}} בניין המיועד לשימור בתכנית מופקדת;
{{ח:תתת|(ד)}} בניין המיועד לשימור כאמור בהודעה על הכנת תכנית שפורסמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 77|סעיף 77}} או בתנאים שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 78|סעיף 78}};
{{ח:תת|(6)}} ההיתר אינו טעון שיקול דעת של מוסד תכנון שאינו רשות הרישוי המקומית.

{{ח:סעיף|158מט|הגשת בקשה לקבלת מידע למורשה להיתר|תיקון: תשפ״ב־8, תשפ״ג־4}}
{{ח:תת|(א)}} מורשה להיתר יגיש לרשות הרישוי בקשה לקבלת מידע למורשה להיתר, בהתאם להוראות שיקבע שר הפנים לעניין זה, ובכלל זה הוראות לעניין פרטי הבקשה והמסמכים שיש לצרף אליה.
{{ח:תת|(ב)}} נמסר מידע כאמור בסעיף קטן (א), רשאי מבקש הבקשה למידע להגיש למהנדס הוועדה המקומית בקשה לקבלת הבהרות לגבי המידע שנמסר.
{{ח:תת|(ג)}} נמסר מידע כאמור בסעיף קטן (א), רשאי המורשה להיתר להפעיל סמכות הנתונה לפי חוק זה או בהוראות תוכנית לוועדה המקומית, לרשות הרישוי המקומית או למהנדס הוועדה המקומית, ואשר נדרשת לו לשם הגשת הבקשה להיתר, ובלבד שהתקיימו שני אלה:
{{ח:תתת|(1)}} שר הפנים קבע בתקנות כי המורשה להיתר רשאי להפעיל את אותה סמכות;
{{ח:תתת|(2)}} מבקש הבקשה למידע הגיש בקשה לקבלת הבהרות כאמור בסעיף קטן (ב), הכוללת בקשה להפעלת הסמכות בידי הוועדה המקומית, רשות הרישוי המקומית או מהנדס הוועדה המקומית, לפי העניין, בהתאם להוראות שקבע שר הפנים לעניין זה, ולא קיבל מענה בתוך פרק הזמן הקבוע בתקנות.

{{ח:סעיף|158נ|הגשת בקשה להיתר וקליטתה|תיקון: תשפ״ב־8}}
{{ח:תת|(א)}} מורשה להיתר יעביר לרשות הרישוי את הבקשה להיתר ואת כל הפרטים והמסמכים הנדרשים בהתאם להוראות שיקבע השר לעניין זה, אם מצא שמתקיימים כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} כל התנאים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 158מח|בסעיף 158מח}};
{{ח:תתת|(2)}} ההוראות והתנאים במידע למורשה להיתר;
{{ח:תתת|(3)}} העבודה או השימוש שבעדם מבוקש ההיתר מתאימים לתכניות ולהנחיות המרחביות שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 145ד|סעיף 145ד}}, החלות על הקרקע או על הבניין שלגביהם הוגשה הבקשה, וכן עומדים בתנאים שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 78|סעיף 78}} {{ח:פנימי|סעיף 98|או 98}} ובהוראות {{ח:פנימי|סעיף 97|סעיף 97}}.
{{ח:תת|(ב)}} מורשה להיתר יצרף לבקשה להיתר שהוא מעביר לרשות הרישוי כאמור בסעיף קטן (א) את התצהירים הבאים:
{{ח:תתת|(1)}} תצהיר שלו כי ההיתר עומד בכל התנאים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 158מח|בסעיפים 158מח}} ו־158נ(א) ובהוראות כל דין, וכי הוא אינו נמצא בניגוד עניינים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 158נה|בסעיף 158נה}}; המורשה להיתר רשאי לציין בתצהירו כי בכל הנוגע לעניין שאינו בתחום מומחיותו, תצהירו ניתן בהתאם לחוות דעת או תכנית שקיבל ממומחה, ובלבד שצירף לבקשה להיתר תצהיר החתום בידי אותו מומחה;
{{ח:תתת|(2)}} תצהיר מטעם המהנדס האחראי לתכנון שלד הבניין כי הוא תכנן את שלד הבניין וערך את החישובים הסטטיים לפי הכללים והרמה המקצועית הנהוגים בעת הגשת הבקשה, והתקיימו לגביהם הוראות כל דין הנוגע לעניין.
{{ח:תת|(ג)}} מועד קליטת המסמכים בידי רשות הרישוי המקומית כמפורט בסעיפים קטנים (א) ו־(ב) ייחשב כמועד קליטת הבקשה להיתר לעניין כל דין.
{{ח:תת|(ד)}} המורשה להיתר יבצע כל תיאום או התייעצות המוטלים על רשות הרישוי בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 145|לסעיף 145(א3)}} ולהוראות מכוחו.

{{ח:סעיף|158נא|תשלום חיובים למתן היתר|תיקון: תשפ״ב־8, תשפ״ג־4, תשפ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} מבקש ההיתר מחויב בתשלום החיובים בטרם מתן ההיתר; על החיובים בשל הנכס נושא ההיתר ועל התשלום בעדם יחולו הוראות כל דין, בכפוף להוראות סעיף זה.
{{ח:תת|(ב)}} מורשה להיתר יפנה לרשות הרישוי המקומית לקבלת פירוט החיובים כאמור בסעיף קטן (א), בצירוף כל המסמכים בדבר שטחי הבנייה הקיימים והמבוקשים בנכס שלגביו מבוקש ההיתר הנדרשים לשם חישוב החיובים כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} רשות הרישוי המקומית תמסור למורשה להיתר את פירוט החיובים בתוך 45 ימי עבודה ממועד פניית המורשה להיתר כאמור בסעיף קטן (ב) (בסעיף זה – המועד האחרון).
{{ח:תת|(ד)}} לא מסרה רשות הרישוי המקומית למורשה להיתר את פירוט החיובים, כולם או חלקם, עד למועד האחרון, רשאי המורשה להיתר לתת את ההיתר אף שלא שולמו החיובים.
{{ח:תת|(ה)}} מורשה להיתר ימסור לרשות הרישוי את כל האישורים בדבר תשלום החיובים.
{{ח:תת|(ו)}} ניתן היתר בלי ששולמו החיובים, כולם או חלקם, אין בכך כדי לגרוע מחבותו של החייב בתשלום החיובים.
{{ח:תת|(ז)}} על אף האמור בסעיף קטן (ד), לעניין היטל השבחה שיש לשלמו בשל קבלת ההיתר המבוקש (בסעיף זה – היטל ההשבחה בשל ההיתר) יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} לא מסרה רשות הרישוי המקומית למורשה להיתר את פירוט החיוב בעד היטל ההשבחה בשל ההיתר עד המועד האחרון, יפנה המורשה להיתר לשמאי מקרקעין לשם עריכת שומה בדבר ההשבחה לעניין ההיטל האמור (בסעיף זה – שומת המורשה להיתר);
{{ח:תתת|(2)}} המורשה להיתר יעביר עותק משומת המורשה להיתר לרשות הרישוי המקומית בתוך שבעה ימי עבודה מיום ביצוע התשלום (בסעיף זה – מועד הדיווח);
{{ח:תתת|(3)}} הוועדה המקומית רשאית, בתוך שישה חודשים ממועד הדיווח, למסור למורשה להיתר שומת השבחה מטעמה וחיוב בעד היטל ההשבחה בשל ההיתר (בסעיף זה – שומת הוועדה המקומית); לא מסרה הוועדה המקומית שומה בחיוב כאמור עד למועד האמור, יראו את הוועדה המקומית כאילו היא אישרה את שומת המורשה להיתר;
{{ח:תתת|(4)}} מסרה רשות הרישוי המקומית למורשה להיתר את שומת הוועדה המקומית ונוצר הפרש חיובי בין היטל ההשבחה לפי שומת הוועדה המקומית להיטל ההשבחה לפי שומת המורשה להיתר (בסעיף זה – ההפרש לתשלום), ישלם החייב את ההפרש לתשלום בתוך 30 ימי עבודה מהמועד שבו נמסרה לו שומת הוועדה המקומית או ייתן ערבות מתאימה בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|תוספת 3|התוספת השלישית}}, להבטחת תשלום ההפרש לתשלום, בתוך 30 ימי עבודה מהמועד שבו נמסרה לו שומת הוועדה המקומית;
{{ח:תתת|(5)}} כל עוד לא שולם ההפרש לתשלום או לא נמסרה ערבות מתאימה להבטחת תשלומו, לא ייתן המורשה להיתר תעודת גמר;
{{ח:תתת|(6)}} על ההפרש לתשלום תתווסף ריבית שקלית כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961}}, לתקופה שבין מועד תשלום שומת המורשה להיתר למועד תשלום שומת הוועדה המקומית, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}} לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים;
{{ח:תתת|(7)}} על תשלום שלא שולם עד למועד האחרון לתשלום יחולו {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 15|סעיפים 15}} {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 16|ו־16 לתוספת השלישית}};
{{ח:תתת|(8)}} הוראות {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 13א|סעיפים 13א}} {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 14|ו־14 לתוספת השלישית}} יחולו על שומת הוועדה המקומית.
{{ח:תת|(ח)}} חובת תשלום אגרת היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 265|סעיף 265(17)}} לא תחול על היתר לפי סעיף זה.

{{ח:סעיף|158נב|מתן היתר|תיקון: תשפ״ב־8, תשפ״ג־4}}
{{ח:תת|(א)}} מורשה להיתר רשאי לתת היתר בבקשה להיתר לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ה4|פרק זה}} אם התקיימו לגביה כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} כל התנאים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 158מח|בסעיף 158מח}};
{{ח:תתת|(2)}} כל ההוראות והתנאים במידע למורשה להיתר;
{{ח:תתת|(3)}} העבודה או השימוש שבעדם מבוקש ההיתר מתאימים לתכניות ולהנחיות המרחביות שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 145ד|סעיף 145ד}}, החלות על הקרקע או על הבניין שלגביהם הוגשה הבקשה, וכן עומדים בתנאים שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 78|סעיף 78}} {{ח:פנימי|סעיף 98|או 98}} ובהוראות {{ח:פנימי|סעיף 97|סעיף 97}};
{{ח:תתת|(4)}} שולמו כל החיובים שפורטו בפירוט החיובים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 158נא|בסעיף 158נא(ג)}}, בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 158נא|סעיף 158נא(ד)}}, וכן היטל ההשבחה בשל ההיתר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 158נא|בסעיף 158נא(ז)}};
{{ח:תתת|(5)}} התקבל אישור של כל גורם מאשר שנדרש על פי המידע למורשה להיתר וכן אישור של מכון בקרה כי ביצע בקרת תכן לבקשה וכי תוצאות הבקרה תקינות, אולם לבקשה להיתר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 158מח|בסעיף 158מח(2)(ב) ו־(ד)}} לא יידרש אישור של מכון בקרה כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} מורשה להיתר ימסור לרשות הרישוי המקומית עותק של ההיתר שנתן לפי סעיף קטן (א), ובכלל זה את כל המסמכים שצורפו לו.
{{ח:תת|(ג)}} מורשה להיתר רשאי להתיר שינויים בהיתר שנתן לצורכי התאמה ככל הנדרש במהלך ביצוע עבודה על פי היתר, בכפוף להוראות שנקבעו מכוח {{ח:פנימי|סעיף 145|סעיף 145(ה)(2)}} או הוראות אחרות שיקבע השר לעניין זה, ובלבד שיודיע המורשה להיתר לרשות הרישוי המקומית על השינויים בהיתר 15 ימי עבודה לפני ביצוע השינויים; רשות הרישוי המקומית רשאית לתת הוראות לעניין זה במהלך תקופה זו.

{{ח:סעיף|158נג|תעודת גמר|תיקון: תשפ״ב־8, תשפ״ג־4}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 157א|בסעיף 157א}}, הסמכות לתת תעודת גמר לפי {{ח:פנימי|פרק ה4|פרק זה}} תהיה נתונה למורשה להיתר לעניין היתר שניתן לפי {{ח:פנימי|פרק ה4|פרק זה}}, והוא רשאי לתת תעודת גמר למי שהוא בעל היתר בתוקף, שניתן על ידו או על ידי מורשה להיתר אחר, אם מצא כי התקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} העבודה נושא ההיתר הושלמה בהתאם להיתר ולפי כל חיקוק;
{{ח:תתת|(2)}} כל התנאים שנקבעו בחיקוק, בתכנית, בהיתר או במידע למורשה להיתר למתן תעודת גמר;
{{ח:תתת|(3)}} התקבל אישור של מכון בקרה כי המכון ביצע בקרת ביצוע לעבודה נושא ההיתר וכי תוצאות הבקרה תקינות, למעט לעניין בקשה להיתר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 158מח|בסעיף 158מח(2)(ב) ו־(ד)}}.
{{ח:תת|(ב)}} מורשה להיתר יעביר עותק מתעודת גמר כאמור בסעיף קטן (א) לרשות הרישוי המקומית בהתאם להוראות שיקבע השר.

{{ח:סעיף|158נד|חובות אמון, פיקוח ודיווח|תיקון: תשפ״ב־8}}
{{ח:תת|(א)}} מורשה להיתר, מתכנן שלד הבניין ושמאי העורך את שומת המורשה להיתר כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 158נא|בסעיף 158נא(ז)(1)}}, יפעלו כלפי מוסדות התכנון בשקידה, במיומנות, במסירות ובתום לב, ולא יעדיפו את ענייניהם האישיים או את ענייניו של אחר על פני אלה של מוסדות התכנון ושל הציבור.
{{ח:תת|(ב)}} נוכח מורשה להיתר, וכן מי שחלה עליו חובה לקיים פיקוח עליון על בנייה בהתאם להוראות לפי חוק זה, כי בבניין נושא ההיתר נעשים עבודה או שימוש בניגוד להיתר, לתכנית או לחוק, יורה לבעל ההיתר לפעול לתיקון הליקויים וידווח לרשות הרישוי על הליקויים לא יאוחר משלושה ימי עבודה מיום שנודע לו על עבודה או על שימוש כאמור.

{{ח:סעיף|158נה|ניגוד עניינים|תיקון: תשפ״ב־8}}
{{ח:תת|(א)}} מורשה להיתר לא יטפל בבקשה להיתר לפי {{ח:פנימי|פרק ה4|פרק זה}} אם הטיפול בה עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כמורשה להיתר ובין עניין אישי או תפקיד אחר שלו או של קרובו, ואם נודע לו על חשש לניגוד עניינים כאמור, יפסיק לטפל בבקשה ויודיע על כך לרשות הרישוי המקומית.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), יראו כניגוד עניינים לעניין מורשה להיתר כאמור באותו סעיף קטן אם סך הכנסותיו של המורשה להיתר ממבקש ההיתר בחמש השנים האחרונות עולה על מחצית מכלל הכנסותיו בתקופה זו.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף זה, רשאי מורשה להיתר לתת היתר בבקשה להיתר שהוא מבין עורכיה או אחראי לביקורת על ביצועה, ולא יראו אותו כמצוי בניגוד עניינים בשל כך בלבד.

{{ח:סעיף|158נו|פרסום היתרים|תיקון: תשפ״ב־8, תשפ״ג־4}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ד)}} ועדה מקומית תפרסם באתר האינטרנט שלה את כל ההיתרים שניתנו לפי {{ח:פנימי|פרק ה4|פרק זה}} בתחום מרחב התכנון שלה, וכן תפרסם אחת לשנה את מספר החיובים ששולמו לפי שומת המורשה להיתר.

{{ח:סעיף|158נז|ערר על היתר|תיקון: תשפ״ב־8}}
{{ח:תת|(א)}} מסר מורשה להיתר לרשות הרישוי המקומית העתק של ההיתר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 158נב|בסעיף 158נב(ב)}}, רשאית רשות הרישוי, אם מצאה שלא מתקיימים בהיתר הוראות {{ח:פנימי|פרק ה4|פרק זה}}, להגיש ערר לוועדת הערר בתוך 6 חודשים מיום שנמסר לה ההיתר כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), רשות הרישוי רשאית להגיש ערר כאמור בסעיף קטן (א) עד למתן תעודת הגמר אם התקיים בהיתר אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} חריגה משטחי הבנייה המותרים לפי כל דין;
{{ח:תתת|(2)}} חריגה ממספר יחידות הדיור המותרות לפי כל דין;
{{ח:תתת|(3)}} חריגה מגובה המבנה המותר לפי כל דין;
{{ח:תתת|(4)}} חריגה מקווי בניין המותרים לפי כל דין;
{{ח:תתת|(5)}} חריגה משימושים המותרים לפי כל דין.
{{ח:תת|(ג)}} הוגש ערר בנושאים המפורטים בסעיף קטן (ב), יותלה תוקפו של ההיתר עד להחלטה אחרת של ועדת הערר, ואם הוגש בנושאים אחרים – לא יותלה תוקפו של ההיתר אלא אם כן החליטה ועדת הערר לעשות כן.
{{ח:תת|(ד)}} ועדת הערר תיתן החלטה בדבר התליית ההיתר כאמור בסעיף קטן (ג), בתוך 14 ימי עבודה מיום שהוגש הערר.
{{ח:תת|(ה)}} שר הפנים רשאי לקבוע עניינים נוספים על העניינים המפורטים בסעיף קטן (ב) שעליהם יחולו הוראות סעיפים קטנים (ב) ו־(ג).

{{ח:סעיף|158נח|החלפת מורשה להיתר|תיקון: תשפ״ב־8}}
{{ח:ת}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 158נג|סעיף 158נג(א)}}, נבצר ממורשה להיתר להמשיך למלא את תפקידו כמורשה להיתר לפי {{ח:פנימי|פרק ה4|פרק זה}}, רשאי מבקש ההיתר לפנות למורשה להיתר אחר לשם המשך הטיפול בהליכים לפי {{ח:פנימי|פרק ה4|פרק זה}}.

{{ח:סעיף|158נט|תקנות לפי {{ח:פנימי|פרק ה4|פרק זה}}|תיקון: תשפ״ב־8}}
{{ח:ת}} שר הפנים יקבע תקנות לעניין יישום הוראות {{ח:פנימי|פרק ה4|פרק זה}}, ובכלל זה הוראות לעניין מידע למורשה להיתר, הגשת בקשה להיתר, מתן היתר, מתן אישור תחילת עבודה לפי {{ח:פנימי|סעיף 157ב|סעיף 157ב(ג1)}} ומתן תעודת גמר, לפי {{ח:פנימי|פרק ה4|פרק זה}}.

{{ח:סעיף|158נט1|דיווח לכנסת – הוראת שעה|תיקון: תשפ״ג־4}}
{{ח:ת}} שר הפנים ידווח לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, עד 31 במרץ מדי שנה, על יישום הוראות {{ח:פנימי|פרק ה4|פרק זה}}, ובכלל זה על מספר המורשים להיתר ומספר ההיתרים שניתנו לפי {{ח:פנימי|פרק ה4|פרק זה}} בכלל מרחבי התכנון, לגבי השנה שקדמה למועד הדיווח; דיווח כאמור יימסר בשנים 2024 עד 2026.

{{ח:קטע2|פרק ה5|פרק ה׳5: מוסד רישוי ארצי|תיקון: תשפ״ג־4}}

{{ח:סעיף|158ס|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק ה5|פרק ה׳5}}|תיקון: תשפ״ג־4, תשפ״ה־4}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ה5|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדת המשנה“ – כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 6|בסעיף 6(ה)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מהנדס מוסד רישוי ארצי“ – אדם בעל הכשרה מקצועית בענייני תכנון ובנייה שמינה מנהל מינהל התכנון לעניין {{ח:פנימי|פרק ה5|פרק זה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוסד רישוי ארצי“ – רשות רישוי ארצית או ועדת המשנה, לפי העניין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוסד רישוי מקומי“ – רשות רישוי מקומית או ועדה מקומית, לפי העניין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשות רישוי ארצית“ – כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 158סא|בסעיף 158סא}}.

{{ח:סעיף|158סא|רשות רישוי ארצית ומוסד רישוי ארצי – מינוי, סמכויות והגשת בקשות|תיקון: תשפ״ג־4, תשפ״ה־4, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} יושב ראש ועדת המשנה ומהנדס מוסד רישוי ארצי, יחדיו, יהיו רשות רישוי ארצית.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:פנימי|פרק ה|בפרק ה׳}}, מבקש רשאי להגיש או לבקש להעביר, לפי העניין, בקשה להיתר הכוללת בנייה של 80 יחידות דיור לפחות למוסד רישוי ארצי, ולעניין מתן היתר יראו את רשות הרישוי הארצית, את ועדת המשנה ואת מהנדס מוסד הרישוי הארצי כרשות רישוי מקומית, ועדה מקומית או מהנדס הוועדה המקומית, בהתאמה ולפי העניין; ואולם, לא תוגש בקשה לפי סעיף קטן זה למוסד רישוי ארצי אלא אם כן התקיים האמור בפסקה (1) או (2), לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)|(א)}} חלפו שישה חודשים מהמועד שבו הוגשה הבקשה לרשות הרישוי המקומית, או תשעה חודשים – אם הבקשה טעונה אישור מוסד תכנון שאינו רשות רישוי לפני מתן ההיתר וטרם ניתנה החלטה על מתן היתר או החלטה שעניינה סירוב לבקשה להיתר;
{{ח:תתתת|(ב)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 157|בסעיף 157}}, אם לא החליט מוסד רישוי מקומי בבקשה לתת היתר בתוך התקופה האמורה {{ח:פנימי|סעיף 157|באותו סעיף}}, לא יראו זאת, לעניין פסקה זו, כסירוב לבקשה להיתר, כל עוד לא הגיש המבקש ערר בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 157|סעיף 157}};
{{ח:תתת|(2)}} שר הפנים הורה בצו על הסמכת מוסד הרישוי הארצי לפעול בתחום מרחב התכנון של רשות הרישוי המקומית, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 158סג|בסעיף 158סג}}.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} הועברה בקשה להיתר כאמור בסעיף קטן (ב)(1), יקיים מוסד הרישוי הארצי דיון מקדמי עם מגיש הבקשה ומהנדס הוועדה המקומית הנוגעת בדבר או נציגו.
{{ח:תתת|(2)}} מצא מוסד הרישוי הארצי בדיון המקדמי שההחלטה בבקשה להיתר טרם ניתנה מסיבות שאינן בשליטת מוסד הרישוי המקומי, יורה על החזרת הבקשה להיתר למוסד הרישוי המקומי, ורשאי הוא להחליט על החזרת הבקשה למוסד הרישוי המקומי אם מצא כי הייתה הצדקה אחרת לעיכוב במתן החלטה בבקשה.
{{ח:תתת|(3)}} החליט מוסד הרישוי הארצי שלא להחזיר את הבקשה למוסד הרישוי המקומי, ימשיך לדון בה מהשלב שאליו הגיע מוסד הרישוי המקומי.
{{ח:תתת|(4)}} הועברה הבקשה להיתר למוסד רישוי ארצי, לא יהיה רשאי מבקש ההיתר להגישה לוועדת הערר בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 157|סעיף 157}}.
{{ח:תת|(ד)}} הועברה בקשה להיתר לפי סעיף קטן (ג) או הוגשה למוסד הרישוי הארצי לפי הוראות סעיף קטן (ב)(2), לא ידון בה מוסד הרישוי המקומי ולא יקבל כל החלטה בעניינה, אלא אם כן מוסד הרישוי הארצי החליט להחזיר את הטיפול בבקשה למוסד הרישוי המקומי כאמור בסעיף קטן (ג)(2).
{{ח:תת|(ה)}} מוסד רישוי ארצי יזמין לכל דיון בעניין בקשה להיתר את מהנדס הוועדה המקומית שבתחומה נמצא השטח שבבקשה להיתר או את נציגו וייתן לו הזדמנות להשמיע את דברו לפני שיחליט בעניין הבקשה.
{{ח:תת|(ו)}} רשות רישוי ארצית תיתן את החלטתה בעניין הבקשה להיתר שהועברה אליה או שהוגשה לה, לפי העניין, בתוך 45 ימי עבודה ממועד העברת הבקשה או הגשתה, לפי העניין, וועדת המשנה תיתן את החלטתה כאמור בתוך 90 ימי עבודה ממועד העברת הבקשה או הגשתה, לפי העניין.
{{ח:תת|(ז)}} הרואה את עצמו נפגע מהחלטה של רשות רישוי ארצית בעניין היתר לפי {{ח:פנימי|פרק ה5|פרק זה}} רשאי לערור לפני ועדת המשנה בתוך 30 ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה; ועדת המשנה תחליט בערר בתוך 30 ימים מיום הגשתו; החלטת ועדת המשנה תבוא במקום החלטת רשות הרישוי הארצית.

{{ח:סעיף|158סב|תשלום חיובים למתן היתר|תיקון: תשפ״ג־4, תשפ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} הועברה בקשה להיתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 158סא|סעיף 158סא(ג)}}, או הוגשה למוסד הרישוי הארצי לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 158סא|סעיף 158סא(ב)(2)}}, מבקש ההיתר מחויב בתשלום החיובים כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 145|בסעיף 145(ד)(1)}} בטרם מתן ההיתר; על החיובים בשל הנכס נושא ההיתר ועל התשלום בעדם יחולו הוראות כל דין, בכפוף להוראות סעיף זה.
{{ח:תת|(ב)}} מוסד הרישוי הארצי יפנה למוסד הרישוי המקומי לקבלת פירוט החיובים כאמור בסעיף קטן (א), למעט אגרות בנייה, בצירוף כל המסמכים בדבר שטחי הבנייה הקיימים והמבוקשים בנכס שלגביו מבוקש ההיתר הנדרשים לשם חישוב החיובים כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} מוסד הרישוי המקומי ימסור למוסד הרישוי הארצי את פירוט החיובים כאמור בסעיף קטן (ב) בתוך 45 ימי עבודה ממועד פניית מוסד הרישוי הארצי כאמור בסעיף קטן (ב) (בסעיף זה – המועד האחרון).
{{ח:תת|(ד)}} לא מסר מוסד הרישוי המקומי למוסד הרישוי הארצי את פירוט החיובים כאמור בסעיף קטן (ב), כולם או חלקם, עד למועד האחרון, רשאי מוסד הרישוי הארצי לתת את ההיתר אף אם לא שולמו החיובים כאמור.
{{ח:תת|(ה)}} מוסד הרישוי הארצי ימסור למוסד הרישוי המקומי את כל האישורים בדבר תשלום החיובים כאמור בסעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ו)}} ניתן היתר בלי ששולמו החיובים, כולם או חלקם, אין בכך כדי לגרוע מחבותו של החייב בתשלום החיובים.
{{ח:תת|(ז)}} על אף האמור בסעיף קטן (ד), לעניין היטל השבחה, כמשמעותו {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}}, שיש לשלמו בשל קבלת ההיתר המבוקש (בסעיף זה – היטל ההשבחה בשל ההיתר), יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} לא מסר מוסד הרישוי המקומי למוסד הרישוי הארצי את פירוט החיוב בעד היטל ההשבחה בשל ההיתר עד המועד האחרון, יפנה מבקש ההיתר לשמאי מקרקעין כהגדרתו {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}} לשם עריכת שומה בדבר ההשבחה לעניין ההיטל האמור (בסעיף זה – שומת מבקש ההיתר);
{{ח:תתת|(2)}} מבקש ההיתר יעביר עותק של השומה האמורה בפסקה (1) למוסד הרישוי המקומי בתוך שבעה ימי עבודה מיום ביצוע התשלום (בסעיף זה – מועד הדיווח);
{{ח:תתת|(3)}} הוועדה המקומית רשאית, בתוך שישה חודשים ממועד הדיווח, למסור למבקש ההיתר שומת השבחה מטעמה וחיוב בעד היטל ההשבחה בשל ההיתר (בסעיף זה – שומת הוועדה המקומית); לא מסרה הוועדה המקומית שומה בחיוב כאמור עד למועד האמור, יראו את הוועדה המקומית כאילו אישרה את שומת מבקש ההיתר;
{{ח:תתת|(4)}} מסרה רשות הרישוי המקומית למבקש ההיתר את שומת הוועדה המקומית ונוצר הפרש חיובי בין היטל ההשבחה לפי שומת הוועדה המקומית להיטל ההשבחה לפי שומת מבקש ההיתר (בסעיף זה – ההפרש לתשלום), ישלם החייב את ההפרש לתשלום בתוך 30 ימי עבודה מהמועד שבו נמסרה לו שומת הוועדה המקומית או ייתן ערבות מתאימה בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|תוספת 3|התוספת השלישית}}, להבטחת תשלום ההפרש לתשלום, בתוך 30 ימי עבודה מהמועד שבו נמסרה לו שומת הוועדה המקומית;
{{ח:תתת|(5)}} כל עוד לא שולם ההפרש לתשלום או לא נמסרה ערבות מתאימה להבטחת תשלומו, לא תינתן תעודת גמר כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 158מז|בסעיף 158מז}};
{{ח:תתת|(6)}} על ההפרש לתשלום תתווסף ריבית שקלית כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961}}, לתקופה שבין מועד תשלום שומת מבקש ההיתר למועד תשלום שומת הוועדה המקומית, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}} לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים;
{{ח:תתת|(7)}} על תשלום שלא שולם עד למועד האחרון לתשלום יחולו {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 15|סעיפים 15}} {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 16|ו־16 לתוספת השלישית}};
{{ח:תתת|(8)}} הוראות {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 13א|סעיפים 13א}} {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 14|ו־14 לתוספת השלישית}} יחולו על שומת הוועדה המקומית.

{{ח:סעיף|158סג|הוראת שר הפנים בדבר הסמכת מוסד הרישוי הארצי לפעול בתחום מרחב התכנון של רשות רישוי מקומית|תיקון: תשפ״ג־4}}
{{ח:תת|(א)}} נוכח שר הפנים, לפי המלצת המנהלים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 158סד|בסעיף 158סד}}, כי רשות רישוי מקומית אינה ממלאת את תפקידה באופן חריג במתן היתרים, רשאי הוא להורות בצו על הסמכת מוסד הרישוי הארצי לפעול בתחום מרחב התכנון שלה ({{ח:פנימי|פרק ה5|בפרק זה}} – הכרזת שר הפנים).
{{ח:תת|(ב)}} הכרזת שר הפנים תהיה לתקופה שיורה בצו, ושלא תעלה על 24 חודשים, ורשאי הוא לשוב ולהכריז כאמור לפי הוראות סעיף קטן (א).

{{ח:סעיף|158סד|המלצת המנהלים לעניין הכרזת שר הפנים|תיקון: תשפ״ג־4}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} עד ליום כ״ו בתמוז התשפ״ד (1 באוגוסט 2024) ועד תום כל שנתיים לאחר מכן, יערוך מנהל מינהל התכנון בדיקה של כלל מוסדות הרישוי המקומיים במילוי תפקידם במתן היתרים, לשם גיבוש המלצה לשר הפנים לעניין הפעלת סמכותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 158סג|סעיף 158סג}}.
{{ח:תתת|(2)}} מנהל מינהל התכנון יערוך בדיקה כאמור בפסקה (1) בעניין מוסד רישוי מקומי מסוים גם לבקשת המנהלים; {{ח:פנימי|פרק ה5|בפרק זה}}, ”המנהלים“ – יושב ראש המועצה הארצית, המנהל הכללי של משרד האוצר והמנהל הכללי של משרד הבינוי והשיכון.
{{ח:תתת|(3)}} מצא מנהל מינהל התכנון בבדיקה שערך כאמור בפסקה (1) כי יש מקום להמליץ לשר הפנים להפעיל את סמכותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 158סג|סעיף 158סג}}, יודיע על כך למנהלים ולרשות הרישוי המקומית הנוגעת בדבר.
{{ח:תת|(ב)}} המנהלים רשאים, לאחר שנתנו לרשות הרישוי המקומית הנוגעת בדבר הזדמנות לטעון את טענותיה, להמליץ לשר הפנים כי יפעיל את סמכותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 158סג|סעיף 158סג}} בעניינה של רשות רישוי מקומית.
{{ח:תת|(ג)}} המלצת המנהלים כאמור בסעיף קטן (ב) תתבסס, בין השאר, על נתונים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הימשכות הליכי הרישוי במוסד הרישוי המקומי, בשים לב לעיכובים שאינם בשליטת מוסד הרישוי המקומי או הרשות המקומית הנוגעת בדבר;
{{ח:תתת|(2)}} ממצאי הבדיקה שערך מנהל מינהל התכנון כאמור בסעיף קטן (א);
{{ח:תתת|(3)}} שיעור ההחלטות של מוסד הרישוי המקומי שעניינן דחיית בקשה להיתר, שעליהן הוגשו עררים, מספר העררים שהוגשו ושיעור העררים שהתקבלו על ידי ועדת הערר;
{{ח:תתת|(4)}} בעניינו של מוסד רישוי מקומי שבמרחב התכנון שלו נמצאת רשות מקומית אשר בינה ובין משרד הבינוי והשיכון או רשות מקרקעי ישראל נחתם הסכם בדבר שיווק נרחב של קרקעות לבנייה למגורים – נתונים בעניין קיום מחויבויותיה של הרשות המקומית אשר נקבעו בהסכם כאמור;
{{ח:תתת|(5)}} שיעור המקרים של אי־מסירת מידע לפי {{ח:פנימי|סעיף 158מט|סעיף 158מט}} למורשה להיתר במועד שנקבע.
{{ח:תת|(ד)}} החליטו המנהלים להמליץ כאמור בסעיף קטן (ב), יעבירו את המלצתם לשר הפנים בתוך 45 ימים מתום התקופה לביצוע הבדיקה כאמור בסעיף קטן (א).

{{ח:קטע2|פרק ו|פרק ו׳: מיתקנים בטחוניים ומכשולי טיסה}}

{{ח:סעיף|159|הגדרות|תיקון: תשכ״ז, תשנ״ה־4}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ו|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדה מחוזית“ או ”ועדה מקומית“ – לרבות ועדה מיוחדת או ועדה משותפת, בכל מקום שניתנו להם לפי חוק זה הסמכויות של הועדה המחוזית או של הועדה המקומית, הכל לפי הענין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן בטחוני“ – בנין, מחנה או דרך המוחזק או נועד להיות מוחזק בידי צבא־הגנה לישראל או בידי שלוחה אחרת של מערכת הבטחון שאושרה לצורך {{ח:פנימי|פרק ו|פרק זה}} על ידי שר הבטחון, למעט בנין, מחנה או דרך שאינו משמש למטרה בטחונית או שלא נועד לכך או ששר הבטחון או מי שהוסמך על ידיו הורה עליו שהוא פתוח לציבור; לענין הגדרה זו, ”שלוחה אחרת של מערכת הבטחון“ – לרבות חברה ממשלתית, שהשר האחראי עליה הוא שר הבטחון.

{{ח:סעיף|160|סדרי הגשת בקשה להיתר ותוכן הבקשה|תיקון: תשנ״ה־4, תשע״ד־2, תשע״ה}}
{{ח:ת}} על בקשה להיתר לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}} במיתקן בטחוני יחולו, על אף האמור בחוק זה או בתקנות על פיו, הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} הסמכות לתת את ההיתר תהיה בידי ועדת משנה של הועדה המחוזית, בהרכב של שלושה מחברי הועדה המחוזית (להלן – ועדה למיתקנים בטחוניים);
{{ח:תת|(2)}} שני חברים בועדה למיתקנים בטחוניים ימונו על ידי שר הפנים בהתייעצות עם שר הבטחון, ונציג שר הבטחון בועדה המחוזית יהיה החבר השלישי; שר הפנים בהתייעצות עם שר הבטחון ימנה את יושב ראש הועדה;
{{ח:תת|(3)}} הבקשה למתן ההיתר תכלול רק פרטים על איתורו של מקום המיתקן הבטחוני ופירוט המיגבלות שעומדים להטילן עקב הקמת המיתקן על אדם אחר, ויצורף לה תשריט המקום;
{{ח:תת|(3א)}} שר הבטחון או נציגו יודיעו למוסדות התכנון הנוגעים בדבר על החלטות הועדות למתקנים בטחוניים להטיל מגבלות בשל מתקן בטחוני ועל כל שינוי שיחול במגבלות, אלא אם כן טעמים של בטחון המדינה מצדיקים אי מתן ההודעה כאמור;
{{ח:תת|(3ב)}} הועברה הודעה כאמור בפסקה (3א), לא יפקיד ולא יאשר מוסד תכנון תכנית בניגוד למגבלות שהוטלו בשל מתקן בטחוני, אלא לאחר ששמע מוסד התכנון את עמדת נציג שר הבטחון בענין המגבלות האמורות, אין בהוראות פסקה זו כדי לגרוע מסמכות שר הבטחון להגיש התנגדות לתכנית בשל מתקן בטחוני, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 177|בסעיף 177}};
{{ח:תת|(4)}} לפי דרישת הועדה תימסר לה הודעה על סוג הייעוד הכללי של המיתקן הבטחוני; סוגי הייעוד הכללי ייקבעו על ידי מי שהוסמך לכך מטעם שר הבטחון;
{{ח:תת|(5)}} {{ח:פנימי|סעיף 149|סעיפים 149 עד 154}} לא יחולו;
{{ח:תת|(6)}} לא תידרש בקרת תכן על ידי מכון בקרה.

{{ח:סעיף|161|התחשבות בהנחיות ארכיטקטוניות וסביבתיות|תיקון: תשנ״ה־4}}
{{ח:ת}} המבקש היתר למיתקן בטחוני והועדה למיתקנים בטחוניים יתחשבו, ככל האפשר, בהנחיות התכנוניות והסביבתיות שתיתן הועדה המחוזית לענין זה.

{{ח:סעיף|162|המנין החוקי}}
{{ח:ת}} המנין החוקי בישיבת הועדה למיתקנים בטחוניים הוא שני חברים לפחות, שנציג שר הבטחון יהיה אחד מהם.

{{ח:סעיף|163|עניני טיסה אזרחית}}
{{ח:ת}} בענינים הנוגעים לטיסה האזרחית תזמין הועדה למיתקנים בטחוניים לפני החלטתה את מי שהוסמך לכך על ידי שר התחבורה בהתייעצות עם שר הבטחון.

{{ח:סעיף|164|קרקעות חקלאיות}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 1|התוספת הראשונה לחוק זה}} לא תחול לגבי מיתקנים בטחוניים; אולם בענינים הנוגעים לקרקע חקלאית תזמין הועדה למיתקנים בטחוניים לפני החלטתה את יושב ראש הועדה לשמירה על קרקע חקלאית.

{{ח:סעיף|165|תחולת {{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳}}}}
{{ח:ת}} שימוש בסמכויות לפי {{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳}} לגבי מיתקן בטחוני טעון אישור הועדה למיתקנים בטחוניים.

{{ח:סעיף|166|ועדת ערר|תיקון: תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} דחתה הועדה למיתקנים בטחוניים בקשה לפי {{ח:פנימי|סעיף 160|סעיף 160}}, רשאי מי שהגיש אותה לערור, תוך חמישה עשר יום מהיום שהודעה לו הדחיה, על החלטת הועדה לפני ועדת משנה של המועצה הארצית, בהרכב של חמישה חברי המועצה הארצית (להלן – ועדת ערר למיתקנים בטחוניים).
{{ח:תת|(ב)}} שר הפנים בהתייעצות עם שר הבטחון ימנה את חברי ועדת הערר למיתקנים בטחוניים.
{{ח:תת|(ג)}} ועדת ערר למיתקנים בטחוניים רשאית לקבל את הערר או לאשר את ההחלטה שעוררים עליה, עם או בלי שינויים; לא קיבלה את הערר, כולו או מקצתו, רשאית היא לפי דרישת שר הבטחון לחזור ולדון בו.

{{ח:סעיף|167|דיון בערר בהרכב של שלושה}}
{{ח:ת}} יושב ראש ועדת הערר למיתקנים בטחוניים רשאי להורות שבערר מסויים תהיה הועדה מורכבת משלושה חברים בלבד שיקבע.

{{ח:סעיף|168|היושב ראש}}
{{ח:ת}} יושב ראש ועדת הערר למיתקנים בטחוניים ייבחר על ידי הועדה.

{{ח:סעיף|169||תיקון: תשנ״ה־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|170|סודיות הדיונים|תיקון: תשנ״ה־4}}
{{ח:ת}} חבר הועדה למיתקנים בטחוניים וחבר ועדת הערר למיתקנים בטחוניים לא ימסרו, כל ידיעה שהגיעה אליהם במהלך דיוני הועדה למי שאינו מוסמך לקבלה.

{{ח:סעיף|171|סדרי הדיון}}
{{ח:ת}} הועדה למיתקנים בטחוניים וועדת הערר למיתקנים בטחוניים יקבעו בעצמם את סדרי הדיון ואת סדרי עבודתם במידה שלא נקבעו בחוק זה או בתקנות על פיו.

{{ח:סעיף|172|פטור}}
{{ח:ת}} מערכת הבטחון לא תזדקק להיתר של הועדה למיתקנים בטחוניים או של כל מוסד תכנון אחר לגבי –
{{ח:תת|(1)}} מיתקן בטחוני שאיתורו אושר מטעם אגף התכנון של משרד הפנים לפני תחילתו של חוק זה;
{{ח:תת|(2)}} מיתקן בטחוני נוסף בתחום מיתקן בטחוני קיים, ובלבד שמחמת הקמת המיתקן הבטחוני הנוסף כאמור לא יוטלו מגבלות על אדם אחר, ולא יחולו שינויים במגבלות כאמור שהן קיימות, וייעודו הכללי של המיתקן הבטחוני הנוסף לא יהיה מסוג השונה מסוגו של המיתקן הבטחוני הקיים.

{{ח:סעיף|173|תקנות|תיקון: תשע״ה}}
{{ח:ת}} שר הפנים, בהסכמת שר הבטחון, רשאי בתקנות לקבוע לגבי מיתקן בטחוני הוראות מיוחדות בכל הענינים שהוא רשאי להתקין להם תקנות על פי {{ח:פנימי|סעיף 265|סעיף 265}} וכן הוראות בדבר התנאים למתן הקלה או היתר לשימוש חורג לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}}.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (הוראות מיוחדות בדבר היתר במיתקן בטחוני)|תקנות התכנון והבניה (הוראות מיוחדות בדבר היתר במיתקן בטחוני), תשכ״ז–1966}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (הנוהל בועדה למיתקנים בטחוניים)|תקנות התכנון והבניה (הנוהל בועדה למיתקנים בטחוניים), תשכ״ז–1966}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (הנוהל בועדת ערר למיתקנים בטחוניים)|תקנות התכנון והבניה (הנוהל בועדת ערר למיתקנים בטחוניים), תשכ״ז–1966}}.}}

{{ח:סעיף|174|מניעת מכשולי טיסה|תיקון: תשכ״ה}}
{{ח:תת|(א)}} מי שהוסמך על ידי שר הבטחון או שר התחבורה, הכל לפי הענין, רשאי להיכנס בכל עת סבירה לכל מקרקעין ולבצע בהם פעולה או לעשות בהם או מעליהם סידורים, לרבות תאורה, צביעה או סימון, הכל לשם מניעת מכשולי טיסה; אך לא ייכנס לבנין המשמש למעשה בית מגורים ללא הסכמת תופשו אלא בשעות היום ולאחר שמסר לו הודעה בכתב שלושה ימים מראש.
{{ח:תת|(ב)}} המונע את מי שפועל מכוח סעיף קטן (א) מלמלא את תפקידו או להשתמש בסמכותו, דינו – מאסר ששה חדשים או קנס 2500 לירות; הוראה זו אינה גורעת מאחריות פלילית לפי חוק אחר.
{{ח:תת|(ג)}} מי שהוסמך כאמור בסעיף קטן (א) רשאי להורות לבעל הקרקע או הבנין או למחזיק בהם לבצע את הפעולה או לעשות את הסידורים, הכל כאמור בסעיף קטן (א) ובמועד ובתנאים שיקבע.
{{ח:תת|(ד)}} מי שניתנה לו הוראה לבצע פעולה או לעשות סידורים כאמור בסעיף קטן (ג) חייב בקיומה; קיים אותה, זכאי הוא לתשלום הוצאותיו מאוצר המדינה; הוראה זו אינה גורעת מאחריות לאי קיום החובה לפי כל חוק אחר.
{{ח:תת|(ה)}} הוראות סעיף זה אינן גורעות מכל חובה שהוטלה או שתוטל על בעל קרקע או בנין בהתאם לתנאי כל היתר לפי כל חיקוק הדן בתכנון ובניה.
{{ח:תת|(ו)}} ”מקרקעין“, בסעיף זה – לרבות עגורן ומנוף שגבהם מעל ארבעה מטרים, אף אם אינם מחוברים לקרקע.

{{ח:סעיף|175|הוראת שינוי|תיקון: תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} הועדה למיתקנים בטחוניים רשאית, על פי דרישת שר הבטחון או סגנו, להורות לועדה המקומית, לועדה המחוזית או לועדה למימי חופין להכניס לתכנית הוראת שינוי, אם היא הכרחית לשם הבטחת פעולתו התקינה של מיתקן בטחוני, השימוש התקין בו, מניעת פגיעה בסודיותו או מניעת נזקי גוף או רכוש הצפויים מפעולתו או מהשימוש בו.
{{ח:תת|(ב)}} היתה הוראת השינוי לפי סעיף קטן (א) איסור התקנתו של מיתקן חשמלי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק החשמל|בחוק החשמל, תשי״ד–1954}}, של מיתקן אלקטרוני או של מיתקן אחר שייקבע בצו על ידי שר הדואר, הפסקת פעולתם או קביעת תנאים לשימוש בהם – יכול שתוגש הדרישה גם על ידי שר הדואר.
{{ח:תת|(ג)}} היתה הוראת השינוי איסור השימוש בבנין מגורים או הגבלתו של השימוש בו, וכתוצאה מהוראת השינוי כאמור עשוי להיפסק השימוש בבנין או עשויה לחול הגבלה ניכרת ומוחשית בשימוש בו, לא תבוצע מכוח הוראות סעיף זה בלבד הפסקת השימוש בבנין או ההגבלה בשימוש בו כאמור לגבי מי שמחזיק בבנין בזכות חוקית או בזכות שביושר, אלא לאחר שהועמד לרשותו של אותו מחזיק שיכון חלוף סביר או, אם רצה בכך, לאחר ששולמו לו או לזכותו פיצויים כדי השגת שיכון חלוף סביר.
{{ח:תת|(ד)}} החלו בהליכים משפטיים לשם הכרעה אם אמנם הועמד לרשות המחזיק בבנין כאמור בסעיף קטן (ג) דיור חלוף סביר או סכום הפיצויים הנאות תמורתו, אין בכך כדי לעכב את ביצוע הוראות השינוי לגבי אותו מחזיק.
{{ח:תת|(ה)}} הועדה למיתקנים בטחוניים תביא את הדרישה להוראת השינוי לידיעתם של בעלי הקרקעות והבנינים ושל בעלי זכות בהם אשר, לדעת הועדה, הם עלולים להיפגע על ידי הוראת השינוי, ובעל זכות כאמור רשאי, תוך עשרה ימים מהיום שהגיעה הוראת השינוי לידיעתו, להגיש התנגדות להוראה בפני הועדה בדרך שקבע שר הבטחון בהסכמת שר הפנים בתקנות.
{{ח:תת|(ו)}} הועדה למיתקנים בטחוניים רשאית לדחות את ההתנגדות או לקבלה, כולה או מקצתה, ולתת את הוראת השינוי, כפי שמחייבת, לדעתה, קבלת ההתנגדות; דחתה הועדה את ההתנגדות, כולה או מקצתה, תעביר אותה לדיון ולהכרעה סופית בפני ועדת הערר למיתקנים בטחוניים.
{{ח:תת|(ז)}} בדיון בהתנגדות תונחה הועדה למיתקנים בטחוניים וועדת הערר למיתקנים בטחוניים על ידי השיקולים המפורטים בסעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ח)}} על פי דרישת חבר הועדה למיתקנים בטחוניים החולק על החלטתה בדבר הוראות שינוי, תעביר הועדה את ההכרעה באותו ענין לועדת הערר למיתקנים בטחוניים; הדרישה תוגש תוך חמישה עשר יום מיום מתן ההחלטה של הועדה למיתקנים בטחוניים, וההחלטה של ועדת הערר תבוא במקום ההחלטה של הועדה למיתקנים בטחוניים ותהא סופית.
{{ח:תת|(ט)}} עברו כל התקופות להגשת ההתנגדויות או להגשת דרישות להכרעה על ידי ועדת הערר למיתקנים בטחוניים או הוכרע בהן סופית, רואים את התכנית כאילו שונתה כדין על ידי הוראת השינוי והשינוי יקבל תוקף במועד שנקבע על ידי הועדה למיתקנים בטחוניים.
{{ח:תת|(י)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ג סימן ט|סימן ט׳ לפרק ג׳}} לא יחולו על תכנית ששונתה בדרך הוראת שינוי.
{{ח:תת|(יא)}} כל מקום שהוראת שינוי סותרת היתר לפי חוק זה, הוראת השינוי עדיפה וההיתר יתוקן, ישונה או יבוטל בהתאם.
{{ח:תת|(יב)}} ”הוראת שינוי“, בסעיף זה – לרבות הוראה בדבר –
{{ח:תתת|(1)}} איסור הבניה או הגבלתה או קביעת תנאים לבניה;
{{ח:תתת|(2)}} איסור השימוש בקרקע או בבנין או בחלק מהם או הגבלתו או קביעת תנאים לו.

{{ח:סעיף|176|פיצויים}}
{{ח:ת}} מי שנפגע על ידי הוראה על פי {{ח:פנימי|סעיף 174|סעיף 174}} או על ידי הוראת שינוי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 175|בסעיף 175}}, יהיה זכאי לפיצויים מאוצר המדינה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳}} בשינויים המחוייבים לפי הענין; לענין זה יראו הוראה שניתנה על פי {{ח:פנימי|סעיף 174|הסעיפים האמורים}} כאילו נכללה בהוראות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 200|בסעיף 200}}.

{{ח:סעיף|177|התנגדות לתכנית בשל מיתקן בטחוני|תיקון: תשנ״ה־4}}
{{ח:ת}} הוגשה מטעם שר הבטחון התנגדות לתכנית בשל מיתקן בטחוני שהוא קיים, או שהקמתו אושרה והוא עלול להיפגע על־ידי התכנית, יחולו על ההתנגדות הוראות חוק זה בשינויים אלה:
{{ח:תת|(1)}} ההתנגדות תוגש לועדה למיתקנים בטחוניים;
{{ח:תת|(2)}} בהתנגדות לתכנית מיתאר מחוזית ובערר על קבלת התנגדות או על דחייתה תדון ותכריע ועדת הערר למיתקנים בטחוניים; בהתנגדות אחרת תדון ותכריע הועדה למיתקנים בטחוניים;
{{ח:תת|(3)}} ההתנגדות לא תהיה נתונה לעיון על פי {{ח:פנימי|סעיף 104|סעיף 104}};
{{ח:תת|(4)}} הועדה למיתקנים בטחוניים תודיע לועדה המחוזית ולועדה המקומית על הגשת ההתנגדות וההכרעה בה.

{{ח:סעיף|177א|הוראות לעניין מיתקן שרואים אותו כמיתקן ביטחוני בתקופת המעבר|תיקון: תשע״ו־6}}
{{ח:תת|(א)}} מיתקן שהוחזק בידי חברה ממשלתית שהופרטה, באחד מהשטחים המצוינים {{ח:פנימי|תוספת 8|בתוספת השמינית}} (בסעיף זה – מיתקן קיים), ימשיכו לראות אותו כמיתקן ביטחוני לעניין {{ח:פנימי|פרק ו|פרק זה}} עד אישור תכנית למיתקן (בסעיף זה – תקופת המעבר), ובלבד שבתוך שנה ממועד ההפרטה הוועדה למיתקנים ביטחוניים אישרה לגביו מפרט המתאר את המצב הקיים (בסעיף זה – מפרט מצב קיים למיתקן).
{{ח:תת|(ב)}} מפרט מצב קיים למיתקן יכלול מפת מדידה הכוללת את סימון גבולות המיתקן, תיאור המבנים הקיימים במיתקן (AS MADE), ייעודי הקרקע העיקריים המותרים בו והשטח הכולל הבנוי בתחום המיתקן הביטחוני במועד ההפרטה, והוא לא יהווה תכנית פוגעת לעניין {{ח:פנימי|סעיף 197|סעיף 197}}.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), היה המיתקן הקיים בשטחים המצוינים {{ח:פנימי|תוספת 8 פרט 3|בפרטים (3)}} {{ח:פנימי|תוספת 8 פרט 4|או (4) לתוספת השמינית}}, תימשך תקופת המעבר לגביו עד תום ארבע שנים מהמועד שבו אושרה תכנית למיתקן לגבי השטח המנוי {{ח:פנימי|תוספת 8 פרט 4|בפרט (4) לתוספת השמינית}}.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ג) –
{{ח:תתת|(1)}} לא הופקדה תכנית למיתקן עד תום שבע שנים ממועד ההפרטה, יראו את המיתקן הקיים כמיתקן ביטחוני עד תום שבע שנים ממועד ההפרטה, ואולם שר האוצר ושר הביטחון רשאים להאריך את התקופה האמורה בשתי תקופות נוספות של שנתיים כל אחת, בהודעה שתפורסם ברשומות;
{{ח:תתת|(2)}} לא אושרה תכנית למיתקן עד תום ארבע שנים ממועד הפקדתה, ימשיכו לראות את המיתקן הקיים כמיתקן ביטחוני רק עד תום ארבע שנים ממועד ההפקדה.
{{ח:תת|(ה)}} אושרה תכנית למיתקן קיים, יראו את המבנים התואמים את התכנית ואת המפרט שאושר לפי סעיף קטן (א) וכן מבנים שנבנו בהתאם לסעיפים קטנים (ו) ו־(ז) כאילו הוצא להם היתר כדין גם לאחר תום תקופת המעבר.
{{ח:תת|(ו)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 172|סעיף 172(2)}} יחולו לגבי בנייה נוספת בתחום מיתקן שרואים אותו לפי הוראות סעיף זה כמיתקן ביטחוני, רק אם התקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} שטח הבנייה אינו עולה על 50 מ״ר;
{{ח:תתת|(2)}} אגף ההנדסה והבינוי במשרד הביטחון אישר את הבנייה בדרך שבה היה מאשר בנייה במיתקן ביטחוני בידי מערכת הביטחון;
{{ח:תתת|(3)}} הבנייה בוצעה בתוך שבע שנים ממועד ההפרטה; שר הביטחון רשאי להאריך את התקופה האמורה בשלוש שנים נוספות, ורשאי הוא לשוב ולהאריכה בתקופה אחת של שנתיים נוספות.
{{ח:תת|(ז)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 172|בסעיף 172}}, הוועדה למיתקנים ביטחוניים רשאית לתת היתר לבניית מיתקן ביטחוני נוסף בתחום מיתקן קיים שרואים אותו לפי הוראות סעיף זה כמיתקן ביטחוני, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} השטח הכולל של הבנייה הנוספת לא יעלה במצטבר על 15% מהשטח הכולל הבנוי במיתקן הקיים במועד ההפרטה, ולגבי מיתקנים המצויים בשטח המצוין {{ח:פנימי|תוספת 8 פרט 3|בפרט (3) לתוספת השמינית}} – על 5% מהשטח הכולל הבנוי במיתקן הקיים במועד ההפרטה; מהשטח המצטבר המותר לבנייה כאמור ינוכה סך שטחי הבנייה שבנייתם אושרה לפי סעיף קטן (ו);
{{ח:תתת|(2)}} אגף ההנדסה והבינוי במשרד הביטחון אישר את המיתקן הנוסף בדרך שבה היה מאשר בניית מיתקן ביטחוני בידי מערכת הביטחון;
{{ח:תתת|(3)}} הבנייה בוצעה בתוך שבע שנים ממועד ההפרטה; שר הביטחון רשאי להאריך את התקופה האמורה בשלוש שנים נוספות, ורשאי הוא לשוב ולהאריכה בתקופה אחת של שנתיים נוספות.
{{ח:תת|(ח)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מועד ההפרטה“ – המועד שבו חדלה חברה המחזיקה במיתקן קיים להיות חברה ממשלתית;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תכנית למיתקן“ – תכנית מפורטת שמכוחה ניתן להוציא היתרים, כפי שאישרה הוועדה המחוזית בשטח המיתקן.

{{ח:קטע2|פרק ז|פרק ז׳: שימוש חורג}}

{{ח:סעיף|178|תקופת מקסימום לחריגה|תיקון: תשנ״ה־4}}
{{ח:ת}} מיום תחילת תקפה של תכנית רשאית הועדה המקומית, באישור הועדה המחוזית, וחייבת היא לפי דרישת הועדה המחוזית –
{{ח:תת|(1)}} לערוך רשימת בנינים בתחום התכנית שהם בנינים חורגים לפי התכנית או שיש בהם לפיה שימוש חורג, וכן רשימת הקרקעות בתחום התכנית שיש בהן לפיה שימוש חורג;
{{ח:תת|(2)}} להמליץ על התקופה שבה מותר עוד להמשיך ולהשתמש בבנינים או בקרקעות כאמור שימוש חורג או שבה מותר לקיים בנינים כאמור כבנינים חורגים (להלן – תקופת מקסימום לחריגה).

{{ח:סעיף|179|פרסום הרשימה ואישורה|תיקון: תשנ״ה־4}}
{{ח:ת}} נערכה רשימת בנינים וקרקעות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 178|בסעיף 178}}, ינהגו בה, בשינויים המחוייבים לפי הענין, לענין הפקדתה, התנגדות לה, אישורה ותחילת תקפה ולענין כל דבר אחר, כבתכנית אשר הרשימה כאמור חורגת מהוראותיה; ובכל הודעה על הפקדת הרשימה ייאמר כי הועדה המקומית מבקשת לקבוע את תקופת המקסימום לשימוש החורג בבנינים או בקרקעות שברשימה ולקיום בנין שברשימה כבנין חורג.

{{ח:סעיף|180|מבחנים לקביעת תקופת המקסימום לחריגה בבנינים|תיקון: תשנ״ה־4}}
{{ח:ת}} לכל בנין חורג לפי {{ח:פנימי|סעיף 178|סעיף 178}} תקבע תקופת המקסימום, בשים לב לכל הנסיבות ובין השאר –
{{ח:תת|(1)}} התקופה המשוערת להמשך קיומו של הבנין, למעשה, בשים לב לשנות קיומו שחלפו ולמצבו אותה שעה;
{{ח:תת|(2)}} התקופה המשוערת להמשך קיומו היעיל של הבנין מבחינה כלכלית וכמקור הכנסה;
{{ח:תת|(3)}} מידתה ואפיה של החריגה;
{{ח:תת|(4)}} אפיו הציבורי של הבנין.

{{ח:סעיף|181|התקופה המרבית לחריגה|תיקון: תשנ״ה־4}}
{{ח:ת}} התקופה המרבית לחריגה לכל קרקע שבה קיים שימוש חורג, תיקבע בשים לב לכל הנסיבות, ובין השאר, מידתה ואופיה של החריגה.

{{ח:סעיף|182|אישור התקופה המרבית|תיקון: תשנ״ה־4}}
{{ח:ת}} הציעה הועדה המקומית, מכוח {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}}, לקבוע את התקופה המרבית לחריגה של כל בנין או קרקע, ינהגו בקביעה זו, לענין הפקדתה, התנגדות לה, אישורה ותחולת תוקפה, ולענין כל דבר אחר, כבתכנית אשר החריגה היא מהוראותיה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 179|בסעיף 179}}, בשינויים המחוייבים לפי הענין.

{{ח:סעיף|183|הפסקת החריגה בתום התקופה המרבית|תיקון: תשנ״ה־4}}
{{ח:ת}} לא יאוחר מתום התקופה המרבית ייפסק השימוש החורג בבנין, או ישונה הבנין עד שלא יהיה עוד חורג או ייהרס או יסולק; לא נעשה כן, רשאי בית משפט השלום, לפי בקשת הועדה המקומית או היועץ המשפטי לממשלה או נציגו, לצוות על המשתמש בבנין או על בעל זכות בו לבצע את הדבר, הכל לפי הענין וכפי שנראה לבית המשפט צודק בנסיבותיו.

{{ח:סעיף|184|הפסקת החריגה לפני תום התקופה המרבית|תיקון: תשנ״ה־4}}
{{ח:תת|(א)}} הועדה המקומית רשאית, אם נראה לה הדבר דרוש לצרכי התכנון, וחייבת היא לפי דרישת הועדה המחוזית, להורות בכתב למשתמש בבנין או לבעל זכות בו להפסיק את השימוש החורג לפני תום התקופה המרבית לחריגה של אותו בנין, או לשנות, להרוס או לסלק את הבנין החורג, הכל לפי הענין, לפני תום אותה תקופה.
{{ח:תת|(ב)}} הרואה את עצמו נפגע על ידי הוראת הועדה המקומית רשאי לערור עליה לפני ועדת הערר, תוך שלושים ימים מיום המצאת החלטת הועדה המקומית לידיו; ועדת הערר רשאית לקבל את הערר או לאשר את הוראת הועדה המקומית, עם או בלי שינויים; ועדת הערר תיתן החלטתה תוך ששים ימים מיום הגשת הערר; לא ניתן לערור על החלטת ועדת הערר.
{{ח:תת|(ג)}} בוצעה ההוראה, זכאי בעל הזכות בבנין לפיצויים מהועדה המקומית; אולם בחישוב הפיצויים יביאו בחשבון כי בתום התקופה המרבית היה נפסק השימוש החורג בבנין או שהבנין היה טעון הריסה, סילוק או שינוי בלי תשלום פיצויים.

{{ח:סעיף|185|אי־&lt;wbr&gt;ביצוע ההפסקה לפני המועד|תיקון: תשנ״ה־4}}
{{ח:ת}} לא קיים המשתמש בבנין או בעל הזכות בו את הוראת הועדה המקומית שניתנה לו לפי {{ח:פנימי|סעיף 184|סעיף 184}}, לאחר שתמה תקופת הערר עליה או לאחר שאושרה ההוראה על ידי ועדת הערר, רשאי בית משפט השלום, על פי בקשת הועדה המקומית או היועץ המשפטי לממשלה או נציגו, לצוות עליו לקיים את ההוראה.

{{ח:סעיף|186|ביצוע על ידי הועדה המקומית}}
{{ח:ת}} לא קויים צו של בית המשפט לפי {{ח:פנימי|סעיף 183|סעיפים 183}} {{ח:פנימי|סעיף 185|או 185}} ואין עוד ערעור עליו, רשאי בית המשפט, כשהנסיבות מחייבות זאת, להטיל את ביצועו על הועדה המקומית, וכן רשאי בית המשפט להרשות את הועדה המקומית לגבות את הוצאות הביצוע ממי שחייב בקיום הצו, בדרך שגובים חוב אזרחי; סעיף זה אינו גורע מסמכות בית המשפט לפי {{ח:חיצוני|פקודת בזיון בית המשפט|פקודת בזיון בית המשפט}}, ומכל זכות לפיצויים לפי חוק זה.

{{ח:סעיף|187|שיכון חלוף}}
{{ח:ת}} היה הבנין החורג בית מגורים או שהשימוש החורג היה בבנין מגורים, לא ייפסק השימוש שבזכות חוקית או שבזכות שביושר מכוח הוראות {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}} בלבד, אלא לאחר שהועמד לבעלי הזכות שיכון חלוף סביר, או, אם רצו בכך, לאחר ששולמו להם או לזכותם פיצויים כדי השגת שיכון חלוף סביר.

{{ח:קטע2|פרק ח|פרק ח׳: הפקעות}}

{{ח:סעיף|188|מטרת ההפקעה|תיקון: תשע״ד־2, תשע״ה, תשפ״ב־6, תשפ״ג־4}}
{{ח:תת|(א)}} מותר לועדה המקומית, בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 189|סעיף 189}}, להפקיע על פי חוק זה מקרקעין שנועדו בתכנית לצרכי ציבור.
{{ח:תת|(ב)}} ”צרכי ציבור“, בסעיף זה – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} דרכים, גנים, שטחי נופש או ספורט, עתיקות, שטחי חניה, נמלים, מזחים, תחנות רכבת, תחנות אוטובוסים, שווקים, בתי מטבחיים, בתי קברות, מבנים לצרכי חינוך, דת ותרבות, מוסדות קהילתיים, בתי חולים, מרפאות, מקלטים ומחסים ציבוריים, מיתקני ביוב, מזבלות, מיתקנים להספקת מים, מיתקנים לאגירת אנרגיה, מיתקני השנאה לחשמל, ובכלל זה חדרי שנאים ותחנות משנה, וכל מטרה ציבורית אחרת שאישר שר הפנים לעניין פסקה זו;
{{ח:תתת|(2)}} תחנות משטרה, תחנות שירות לכיבוי אש, משרדי הממשלה, תחנות לתחבורה ציבורית, תחנות רכבת ארצית, בתי משפט, בתי סוהר, שדות תעופה, שמורות טבע, גנים לאומיים, מיתקנים או אתרים המשמשים לצורך צבאי או ביטחוני, מיתקנים להתפלת מים ומיתקני מים לרבות מאגרים, וכל צורך ציבורי אחר שאישר שר הפנים באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת לעניין פסקה זו.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו הודעות על אישור מטרות ציבוריות אלו: מחסן חירום של רשות מקומית (י״פ תשל״ט, 191), תחנות מוניות (י״פ תשל״ט, 1098), בתי אבות, מוסדות הכוללים יחידות סיעודיות לקשישים ומעונות דיור מוגן לקשישים (י״פ תשמ״ב, 2631), תחנות משטרה ותחנות לכיבוי אש (י״פ תשמ״ג, 2597), שכונות מגורים לצורך קליטת עליה (י״פ תשנ״א, 2247), מיתקני תקשורת של בזק (י״פ תשנ״ג, 2), בתי משפט ומשרדים ראשיים של רשויות מקומיות (י״פ תשנ״ו, 3869), מגרשים לקיום השתלמות מעשית בנהיגה (י״פ תשס״ג, 2864), מעונות לסטודנטים (י״פ תשס״ד, 3349), מעון למגורי אנשים עם מוגבלות (י״פ תשס״ד, 3465), מיתקנים לתחזוקה ותפעול של רכבת קלה (י״פ תשס״ה, 954).}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (אישור מטרה ציבורית)|תקנות התכנון והבנייה (אישור מטרה ציבורית), התשע״ה–2014}}.}}

{{ח:סעיף|189|סמכות הועדה המקומית|תיקון: תשפ״ב־6}}
{{ח:תת|(א)}} הועדה המקומית רשאית, בכל עת לאחר תחילת תקפה של תכנית מיתאר מקומית או של תכנית מפורטת, להפקיע מקרקעין בתחום התכנית, כשהפקעתם דרושה, לדעת הועדה המחוזית, למטרה ציבורית שלה נועדו בתכנית האמורה, והיא חייבת לעשות כן אם הועדה המחוזית, לאחר התייעצות אתה, דרשה זאת ממנה; אם בתכנית כאמור נועדו המקרקעין להפקעה, אין ההפקעה טעונה הסכמת הועדה המחוזית.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א) –
{{ח:תתת|(1)}} הוועדה המקומית לא תפקיע מקרקעין המיועדים בתכנית רק לצורכי ציבור כאמור {{ח:פנימי|סעיף 188|בפסקה (2) להגדרה ”צורכי ציבור“ שבסעיף 188(ב)}}, אלא אם כן התקיים אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} ניתנה הסכמת שר האוצר, נוסף על האמור בכל דין;
{{ח:תתתת|(ב)}} שונה ייעודם של המקרקעין לייעוד לצורכי ציבור כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 188|בפסקה (1) להגדרה ”צורכי ציבור“ בסעיף 188(ב)}} ולא נקבע בתכנית ששינתה את הייעוד כאמור כי המקרקעין יירשמו על שם המדינה;
{{ח:תתת|(2)}} הוועדה המקומית לא תפקיע מקרקעין המיועדים בתכנית לצורכי ציבור כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 188|בסעיף 188(ב)}} שנקבע בתכנית כי יירשמו על שם המדינה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 26|בסעיף 26(א)}} או שהם מקרקעי ישראל שנרשמה לגביהם במרשם המקרקעין הערה בדבר ניהולם על ידי מינהל הדיור הממשלתי, אלא אם כן מתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} ניתנה הסכמת שר האוצר, נוסף על האמור בכל דין;
{{ח:תתתת|(ב)}} שונה ייעודם של המקרקעין לייעוד לצורכי ציבור כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 188|בפסקה (1) להגדרה ”צורכי ציבור“ בסעיף 188(ב)}} ולא נקבע בתכנית ששינתה את הייעוד כאמור כי המקרקעין יירשמו על שם המדינה.

{{ח:סעיף|190|ביצוע ההפקעה|תיקון: תש״ע־2, תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} במידה שלא נקבעו הוראות מיוחדות בחוק זה, תבוצע ההפקעה על פי {{ח:חיצוני|פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור)|פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943}}, כאילו הורשתה הועדה המקומית בהודעה ברשומות להשתמש בסמכויות ולמלא את התפקידים של שר האוצר או של היועץ המשפטי לממשלה לפי {{ח:חיצוני|פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור)|הפקודה האמורה}}, לענין המקרקעין העומדים להפקעה, הכל בשינויים ובתיאומים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:חיצוני|פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור)#סעיף 20|סעיף 20 לפקודה האמורה}} יחול גם על הפקעת מקרקעין לצרכי גנים, שטחי נופש וספורט וכן לבניני חינוך, תרבות, דת ובריאות, ובכל מקום שמדובר {{ח:חיצוני|פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור)#סעיף 20|באותו סעיף}} על ”רבע“ יבוא ”ארבע עשיריות“; אולם לא יופקע חלק ממגרש, בתשלום או ללא תשלום, אם כתוצאה מכך יפחת שוויה של יתרת המגרש;
{{ח:תתת|(2)}} שר הפנים רשאי להורות לועדה המקומית לשלם פיצויים בנסיבות שבהן היא רשאית לשלמם לפי {{ח:חיצוני|פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור)#סעיף 20|סעיף 20(2)(ג) לפקודה האמורה}};
{{ח:תתת|(3)}} לא תחול חובת תשלום פיצויים על הפקעת כל מבנה, גידול, עץ או דבר אחר המחובר לקרקע אם הוקמו, ניטעו או חוברו תוך הפרת חוק זה; אך רשאית הועדה המקומית לשלם פיצויים לתובע אם ראתה כי הוא פעל בתום לב וכי קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות תשלום פיצויים;
{{ח:תתת|(4)}} לענין {{ח:חיצוני|פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור)#סעיף 12|סעיף 12 לפקודה האמורה}} יבוא במקום מועד הפרסום של ההודעה על הכוונה לרכוש את המקרקעין – היום הששים לאחר המועד האמור;
{{ח:תתת|(5)}} הועדה המקומית תשלם מיד אותו חלק מהפיצויים שאינו שנוי במחלוקת;
{{ח:תתת|(6)}} {{ח:חיצוני|פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור)#סעיף 5א|סעיפים 5א}}, {{ח:חיצוני|פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור)#סעיף 7ב|7ב}}, {{ח:חיצוני|פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור)#סעיף 14|14(1א) ו־(1ב)}}, {{ח:חיצוני|פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור)#סעיף 14א|14א עד 14ד}} {{ח:חיצוני|פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור)#סעיף 21|ו־21 לפקודה האמורה}} לא יחולו;
{{ח:תתת|(7)}} {{ח:חיצוני|פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור)#סעיף 9א|סעיף 9א לפקודה האמורה}} יחול, ואולם לא ייושב סכסוך בעניין סכום הפיצויים בהפקעות לפי חוק זה, אלא על ידי שמאי מכריע.
{{ח:תת|(ב)}} הועדה המקומית רשאית להיכנס לאותו חלק של מקרקעין שמותר לה להפקיע ללא תשלום פיצויים ולקנות חזקה בו, לאחר שנתנה לבעל המקרקעין הודעה בכתב שלושים יום מראש; ההודעה תינתן בדרך שתיראה לועדה המקומית, לרבות פרסום בעתון יומי, ורואים אותה כאילו נתקבלה ביום נתינתה או ביום הפרסום; זכות הכניסה וקבלת החזקה אינה מותנית בצו של בית המשפט.

{{ח:סעיף|191|חילופי קרקע}}
{{ח:ת}} הועדה המקומית, בהסכמת הועדה המחוזית, רשאית לבוא לידי הסכם עם בעל מקרקעין שהופקעו על ידיה, כי במקום תשלום כסף תמורתם יועברו לו מקרקעין אחרים, בתחום התכנית או מחוצה לו, לסילוק מלא או חלקי של תביעותיו הנובעות מההפקעה.

{{ח:סעיף|192|הסכם אינו היתר לחריגה}}
{{ח:ת}} שום דבר שבהסכם בדבר חילופי מקרקעין לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}} לא יתפרש כאילו בא להתיר שימוש במקרקעין שלא בהתאם לתכנית.

{{ח:סעיף|193|דין רכוש שהופקע}}
{{ח:ת}} מקרקעין שהופקעו לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}} ינהגו בהם כאמור בתכנית החלה עליהם.

{{ח:סעיף|194|שיכון חלוף}}
{{ח:ת}} בהליכי הפקעה מכוח {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}} לא יפונה בית מגורים שנועד בתכנית להריסה אלא לאחר שהועמד שיכון חלוף סביר למי שהיה דר בבית מכוח זכות שבדין או זכות שביושר במועד פרסום ההודעה על הכוונה לרכוש את המקרקעין, או, אם רצה הדייר בכך, לאחר ששולמו לו או לזכותו פיצויים כדי השגת שיכון חלוף סביר.

{{ח:סעיף|195|דין מקרקעין שנרכשו בתמורה|תיקון: תשע״ה}}
{{ח:ת}} מקרקעין שנרכשו בביצוע תכנית על פי הסכם או שהופקעו כך תמורת תשלום פיצויים, יחולו עליהם הוראות מיוחדות אלה:
{{ח:תת|(1)}} כל עוד לא שונה ייעודם על־פי הוראות חוק זה, מותר להשכירם לגוף ציבורי או לאדם אחר, למטרה שלה נועדו בתכנית, ובלבד ששר הפנים, בהתייעצות עם הועדה המחוזית, נתן אישור על כך;
{{ח:תת|(2)}} שונה ייעודם על־פי הוראות חוק זה, מותר באישור ובהתייעצות כאמור למכרם, להשכירם או לעשות בהם העברה אחרת, ובלבד שניתנה למי שרכשו ממנו את המקרקעין או לחליפו הודעה שהוא רשאי, תוך שלושים יום, לקנותם במחיר שלא יעלה על הסכום שבו נרכשו ממנו, בצירוף שוויה של כל השבחה בהם הנובעת מהתכנית; הודיע מקבל ההודעה תוך המועד האמור שהוא מוכן לקנות את המקרקעין, יועברו אליו כאמור.

{{ח:סעיף|196|שינוי ייעוד של רכוש מופקע ללא תשלום}}
{{ח:תת|(א)}} מקרקעין שהופקעו לפי חוק זה ללא תשלום פיצויים וייעודם שונה לייעוד שלמענו אין להפקיע מקרקעין לפי חוק זה ללא תשלום פיצויים, תשלם הועדה המקומית פיצויים למי שהיה זכאי להם בשעת ההפקעה אילו היתה ההפקעה מחייבת תשלום פיצויים באותה שעה, או אם רצה בכך, תחזיר את המקרקעין למי שהופקעו ממנו.
{{ח:תת|(ב)}} בפעולה לפי סעיף זה – לענין {{ח:חיצוני|פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור)#סעיף 12|סעיף 12 לפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943}}, יבוא במקום מועד הפרסום של ההודעה על הכוונה לרכוש מקרקעין – המועד של שינוי הייעוד, ושווי המקרקעין ייקבע בשים לב לייעודם מחדש.

{{ח:קטע2|פרק ח1|פרק ח׳1: היטל השבחה|תיקון: תשמ״א־8}}

{{ח:סעיף|196א|היטל השבחה|תיקון: תשמ״א־8}}
{{ח:ת}} ועדה מקומית תגבה היטל השבחה בשיעור, בתנאים ובדרכים שנקבעו {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}} ועל פיה.

{{ח:קטע2|פרק ט|פרק ט׳: פיצויים}}

{{ח:סעיף|197|תביעת פיצויים|תיקון: תשמ״ג, תשנ״ה־4, תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} נפגעו על ידי תכנית, שלא בדרך הפקעה, מקרקעין הנמצאים בתחום התכנית או גובלים עמו, מי שביום תחילתה של התכנית היה בעל המקרקעין או בעל זכות בהם זכאי לפיצויים מהועדה המקומית, בכפוף לאמור {{ח:פנימי|סעיף 200|בסעיף 200}}.
{{ח:תת|(ב)}} התביעה לפיצויים תוגש למשרדי הועדה המקומית תוך שלוש שנים מיום תחילת תקפה של התכנית; שר הפנים רשאי להאריך את התקופה האמורה, מטעמים מיוחדים שיירשמו, אף אם כבר עברה התקופה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (הגשת תביעה לפיצויים והדיון בה)|תקנות התכנון והבניה (הגשת תביעה לפיצויים והדיון בה), תשל״א–1971}}.}}

{{ח:סעיף|197א|התניית הליכי תכנון בכתב שיפוי|תיקון: תשע״ז־8}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} מוסד תכנון הדן בתכנית רשאי להתנות את הפקדת התכנית, או את אישורה, בהפקדת כתב שיפוי מלא או חלקי מפני תביעות לפי {{ח:פנימי|סעיף 197|סעיף 197}}, בשים לב, בין השאר, למהות התכנית והיקפה, למידת תרומתה לצורכי ציבור ולזהות הנהנים ממנה.
{{ח:תתת|(2)}} מוסד תכנון רשאי להתנות מתן היתר בהפקדת כתב שיפוי כאמור בפסקה (1) אם נקבעה הוראה המתירה זאת בתכנית שאושרה לפני יום ט״ו בכסלו התשע״ז (15 בדצמבר 2016) (בסעיף זה – המועד הקובע).
{{ח:תת|(ב)}} הסמכות לדרוש הפקדת כתב שיפוי כאמור בסעיף קטן (א) תהיה נתונה גם לוועדה מקומית הדנה בבקשה למתן היתר מכוח תכנית שבה נדרש אישור מוסד תכנון שאינו רשות רישוי, לפי שיקול דעתו, כתנאי למתן ההיתר, ובלבד שנקבעה בתכנית הוראה המתירה זאת, והכול לגבי אותו חלק של הבקשה שנדרש לאישור כאמור; ואולם לעניין תכנית כאמור שאושרה לפני המועד הקובע, תהיה רשאית הוועדה המקומית לדרוש כתב שיפוי כאמור בסעיף קטן זה, אף אם לא נקבעה באותה תכנית הוראה המתירה זאת.
{{ח:תת|(ג)}} שר האוצר, בהסכמת שר המשפטים, יקבע נוסח אחיד לכתב שיפוי כאמור בסעיף זה, ויכול שיקבע נוסחים שונים לעניין סוגים שונים של תכניות.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|סמכות שר האוצר הועברה לשר הפנים (י״פ תש״ף, 6344).}}

{{ח:סעיף|198|תביעה לפיצויים|תיקון: תשנ״ה־4, תש״ס־2, תשס״ג־3, תשס״ה, תשס״ה־5, תשס״ו־2, תשס״ח־7, תשס״ח־8, תש״ע, תשע״ה, תשפ״ב־8}}
{{ח:תת|(א)}} הוגשה תביעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 197|סעיף 197}}, תודיע הועדה המקומית לכל מי שעלול לשאת בתשלום הפיצויים נושא התביעה, כולם או חלקם, בין על פי דין ובין על פי הסכם עם הוועדה המקומית או עם המדינה ({{ח:פנימי|פרק ט|בפרק זה}} – המשיב) על הגשתה ותתן לו הזדמנות להשמיע טענותיו.
{{ח:תת|(ב)}} הועדה המקומית תדון בתביעה ותחליט, בתוך תשעים ימים מיום הגשת התביעה, אם לקבלה או לדחותה, ואם החליטה לקבלה – מהו הסכום המוצע כפיצויים.
{{ח:תת|(ג)}} הועדה המקומית תודיע לתובע ולמשיב, את החלטתה, ואם החליטה לקבל את התביעה – את הסכום המוצע כפיצויים והנימוקים לכך; הסתמכה הוועדה המקומית בהחלטתה על שומה, תצרף להודעתה גם את אותה שומה.
{{ח:תת|(ד)}} החליטה הועדה המקומית לדחות את התביעה, כולה או חלקה, או החליטה כי בנסיבות הענין אין זה מן הצדק לשלם פיצויים עקב הוראות {{ח:פנימי|סעיף 200|סעיף 200}}, רשאי התובע או המשיב, לערור בפני ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה תוך 45 ימים מיום המצאת החלטת הועדה המקומית כאמור בסעיף קטן (ב); יושב ראש ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה רשאי להאריך את התקופה האמורה מטעמים מיוחדים שיירשמו.
{{ח:תת|(ה)|(1)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ד), החליטה הוועדה המקומית כי התובע זכאי לפיצוי בסכום שונה מהסכום הנתבע, רשאים הוועדה המקומית, התובע והמשיב לפנות, בהסכמה, בתוך 45 ימים, ליושב ראש מועצת שמאי המקרקעין בבקשה שימנה שמאי מכריע מתוך רשימת השמאים המכריעים, לצורך הכרעה במחלוקת על סכום הפיצוי; יושב ראש מועצת שמאי המקרקעין רשאי להאריך את התקופה האמורה מטעמים מיוחדים שיירשמו.
{{ח:תתת|(2)}} יושב ראש מועצת שמאי המקרקעין יודיע לכל אחד מהפונים לפי פסקה (1), בתוך 15 ימים ממועד קבלת הפנייה, על זהותו של השמאי המכריע שמינה.
{{ח:תתת|(3)}} השמאי המכריע שמונה כאמור בפסקה (2) ידון ויכריע במחלוקת על סכום הפיצוי; החלטות השמאי המכריע יפורסמו בהתאם לכללים שקבע שר המשפטים.
{{ח:תתת|(4)|(א)}} על החלטתו של השמאי המכריע כאמור בפסקה (3) יכולים הוועדה המקומית, התובע או המשיב לערור לפני ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה בתוך 45 ימים מיום המצאת ההחלטה של השמאי המכריע; יושב ראש ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה רשאי להאריך את התקופה האמורה מטעמים מיוחדים שיירשמו.
{{ח:תתתת|(ב)}} פסקה זו תעמוד בתוקפה עד תום חמש שנים מיום תחילתו של סעיף זה, כנוסחו {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300885.pdf|בחוק התכנון והבניה (תיקון מס׳ 84 והוראת שעה), התשס״ח–2008}}.
{{ח:תת|(ה1)|(1)}} המגיש ערר לוועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה לפי סעיף זה, ישלם לאוצר המדינה, במועד הגשתו, אגרה בסכום כמפורט להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} כשסכום הערר אינו עולה על 500,000 שקלים חדשים – 837 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2005, החל משנת 2020, 1,040.49 ש״ח)}};
{{ח:תתתת|(ב)}} כשסכום הערר עולה על 500,000 שקלים חדשים – 1,675 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2005, החל משנת 2020, 2,082.22 ש״ח)}};
{{ח:תתת}} שר הפנים, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, יקבע נסיבות שבהן יינתן פטור מאגרה לפי סעיף קטן זה.
{{ח:תתת|(2)}} ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה לא תקבל ערר ולא תדון בו, אלא אם כן שולמה בעת הגשתו אגרה או שניתן פטור מתשלום האגרה לפי הוראות סעיף קטן זה.
{{ח:תתת|(3)}} הסכומים האמורים בפסקה (1) יעודכנו ב־1 בינואר בכל שנה, בהתאם לשיעור העליה במדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
{{ח:תתת|(4)}} החליטה ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה לקבל ערר, כולו או חלקו, רשאית היא להטיל על המשיב לשלם למגיש הערר הוצאות בגובה סכום האגרה, כולה או חלקה, כפי ששילם בעת הגשת הערר; היו מספר משיבים בערר – רשאית ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה לקבוע את חלוקת ההוצאות כאמור בין המשיבים.
{{ח:תתת|(5)}} בלי לגרוע מהאמור בפסקה (4), ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה רשאית להטיל על צד לערר לשלם לצד השני את הוצאותיו בערר, כולן או חלקן.
{{ח:תתת|(6)}} החלטת ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה להטיל הוצאות לפי פסקאות (4) או (5) תיחשב כפסק דין לעניין הוצאה לפועל.
{{ח:תת|(ו)|(1)}} דנה ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה בערר לפי סעיפים קטנים (ד) או (ה), רשאית היא, בהחלטה מנומקת, לקבל את הערר או לדחותו, במלואו או בחלקו.
{{ח:תתת|(2)}} היה הערר לפי סעיף קטן (ד) בלבד, רשאית ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה לפנות ליושב ראש מועצת שמאי המקרקעין בבקשה שימנה שמאי, מתוך רשימת השמאים המכריעים, אשר יגיש לוועדת הערר חוות דעת בכתב בעניין הנוגע לערר (בחוק זה – שמאי מייעץ).
{{ח:תתת|(3)}} מונה שמאי מייעץ, תינתן החלטה בערר לאחר הגשת חוות דעתו, ובלבד שניתנה לצדדים הזדמנות לטעון את טענותיהם לפני ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה לעניין חוות הדעת.
{{ח:תתת|(4)}} הוראות לפי {{ח:פנימי|פרק ט1|פרק ט׳1}} יחולו על שמאי מייעץ, לרבות לעניין סדרי הדין בפניו, מינויו ושכרו.
{{ח:תת|(ז)}} על החלטת יושב ראש ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה לפי סעיפים קטנים (ד) או (ה)(4), ועל החלטת ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה לפי סעיף קטן (ו)(1) או (3), ניתן לערער לבית משפט לעניינים מינהליים.
{{ח:תת|(ח)}} שמאי מקרקעין שהתבקש להכין שומה בהליכים לפי סעיף זה, וכן שמאי מכריע ושמאי מייעץ שמונו לפי סעיף זה, רשאים לקבל מידע בהתאם להוראות {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 14א|סעיף 14א(א) לתוספת השלישית}}, והוראות {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 14א|סעיפים קטנים (ב) ו־(ג) של אותו סעיף}} יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין מידע כאמור.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (סדרי הדין בועדות ערר בעררים לפי סעיף 198 לחוק)|תקנות התכנון והבניה (סדרי הדין בועדות ערר בעררים לפי סעיף 198 לחוק), התשנ״ח–1997}}.}}

{{ח:סעיף|199||תיקון: תשנ״ה־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|200|פטור מתשלום פיצויים|תיקון: תשפ״ד־4, תשפ״ה־8}}
{{ח:תת|(א)}} לא יראו קרקע כנפגעת אם נפגעה על ידי הוראה שבתכנית הנמנית עם אחת ההוראות המפורטות להלן ובלבד שהפגיעה אינה עוברת את תחום הסביר בנסיבות הענין ואין זה מן הצדק לשלם לנפגע פיצויים:
{{ח:תתת|(1)}} שינוי בתחום אזורים ובתנאי השימוש בקרקע שבהם;
{{ח:תתת|(2)}} קביעת המירווח מסביב לבנינים וביניהם;
{{ח:תתת|(3)}} הגבלת מספר הבנינים בשטח מסויים;
{{ח:תתת|(4)}} הסדרת אתריהם של בנינים, גדלם, גבהם, תכנון צורתם או מראם החיצוני;
{{ח:תתת|(5)}} איסור הבניה או הגבלתה, לצמיתות או לשעה, במקום שהקמת בנינים על הקרקע עלולה, בגלל מקומה או טיבה, להביא לידי סכנת שטפון, סחף קרקע, סכנה לבריאות או סכנת נפשות או לידי הוצאה יתירה של כספי ציבור להתקנת דרכים או ביבים, להספקת מים או לשירותים ציבוריים אחרים;
{{ח:תתת|(6)}} איסור השימוש בקרקע או הגבלתו שלא בדרך איסור בניה או הגבלתה, כשהשימוש עלול להביא לידי סכנה לבריאות, סכנת נפשות או פגיעה רצינית אחרת לרעת הסביבה;
{{ח:תתת|(7)}} הגבלת דרכי השימוש בבנינים;
{{ח:תתת|(8)}} קביעת קו במקביל לדרך, שמעבר לו לא יבלוט שום בנין;
{{ח:תתת|(9)}} חיוב להתקין על יד בנין המיועד לעסק, למלאכה או לתעשיה מקום לטעינת כלי רכב, פריקתם וציודם בדלק, הכל כדי למנוע חסימת דרך לתעבורה;
{{ח:תתת|(10)}} חיוב להתקין בבנין המיועד לעסק, למלאכה או לתעשיה, למגורים, לבית לינה או לשימוש על ידי הציבור, או על יד בנין כאמור, מקום לחניית כלי רכב, למקלט או למחסה בפני התקפה אווירית;
{{ח:תתת|(11)}} הוראה בתכנית שחל עליה {{ח:פנימי|סעיף 81|סעיף 81}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא יראו קרקע כנפגעת אם נפגעה על ידי תוכנית שמטרתה היחידה היא קביעת הוראות לבניית אחד או יותר מאלה: מרחב מוגן או חדר עם שיפורי מיגון, במבנה קיים, בשטח שלא יעלה על השטח שנקבע לפי {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|חוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951}}, או שטח נוסף כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 151|בסעיף 151(ג)(2)}}.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו לעניין תוכנית כאמור באותו סעיף קטן, אם אותה תוכנית משנה הוראות בתוכנית קודמת וקובעת תנאים שיש בהם כדי להכביד הכבדה של ממש על האפשרות להקים מרחב מוגן או על אופן בנייתו, ובכלל זה הוראות לעניין קווי בניין, גובה בניין ותכסית המגרש, אלא אם כן התוכנית הקודמת היא תוכנית מיתאר ארצית למיגון שמטרתה היחידה היא כאמור באותו סעיף קטן, שאושרה ביום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3626730.pdf|חוק התכנון והבנייה (תיקון מס׳ 149 והוראת שעה), התשפ״ד–2023}}, או לאחריו (בסעיף זה – תוכנית מיתאר ארצית למיגון), ומתקיימים שני אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} התוכנית המשנה אושרה בתוך שלושים חודשים מיום תחילתה של תוכנית מיתאר ארצית למיגון;
{{ח:תתתת|(ב)}} התוכנית המשנה קובעת הוראות לעניין שטח נוסף כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 151|בסעיף 151(ג)(2)}} שאינו באזור עימות, והיא אושרה בתוך שלושים חודשים מיום תחילתה של תוכנית מיתאר ארצית למיגון הקובעת הוראות כאמור או – אם לא אושרה תוכנית המתקנת את תוכנית המיתאר הארצית למיגון, עד יום י״ב בטבת התשפ״ו (1 בינואר 2026) – מיום י״ב בטבת התשפ״ו (1 בינואר 2026);
{{ח:תתת|(2)}} מתכנן המחוז של השטח שבו חלה התוכנית המשנה, לאחר התייעצות עם יושב ראש הוועדה המחוזית, נתן לה אישור אם מצא כי יש הצדקה של ממש להוראות שנקבעו בה; בהחלטתו ישקול מתכנן המחוז, בין השאר, את הכדאיות הכלכלית בהקמת מרחב מוגן על פי הוראותיה של התוכנית המשנה ואת ההשפעה הצפויה על מימוש האפשרות להקים מרחב מוגן, בשים לב לצורך בעידוד הקמתם של מרחבים מוגנים.

{{ח:סעיף|201|אין פיצויים למעשים שאחרי הפקדת תכנית}}
{{ח:ת}} לא ישולמו פיצויים לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}} בקשר לכל בנין שהוקם, לכל דרך שנסללה ולכל דבר אחר שנעשה בתחום תכנית לאחר שההודעה בדבר הפקדתה פורסמה ברשומות לפי {{ח:פנימי|סעיף 89|סעיף 89}}.

{{ח:סעיף|202|פיצויים על הפסקת חריגה}}
{{ח:ת}} מי שבתום תקופת המקסימום שנקבעה לשימוש חורג או לבנין חורג לפי {{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳}} הינו בעל זכות במקרקעין שלגביהם נקבעה התקופה, לא יהיה זכאי לפיצויים בעד הנזק שנגרם לו על ידי הפסקת השימוש או על ידי שינויו, הריסתו או סילוקו של הבנין, הכל לפי הענין, אלא אם קיימות נסיבות מיוחדות ומן הצדק שישולמו פיצויים כאמור.

{{ח:סעיף|202א|פיצויים בשל תכנית הכוללת ייעוד מקרקעין למיתקן גז|תיקון: תשס״ב, תשע״ד־2}}
{{ח:ת}} נפגעו על ידי תכנית שמטרתה העיקרית ייעוד מקרקעין למיתקן גז, או על ידי כל אחת מן התכניות למערכת ההולכה, או על ידי תכנית הכוללת גם ייעוד מקרקעין למיתקן גז, שלא בדרך הפקעה, מקרקעין הנמצאים בתחומה או הגובלים עמה, יחולו לענין הפיצויים, לפי הענין, הוראות {{ח:חיצוני|חוק משק הגז הטבעי#סעיף 28|סעיף 28 לחוק משק הגז הטבעי}}; בסעיף זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן גז“ ו”התכניות למערכת ההולכה“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק משק הגז הטבעי|בחוק משק הגז הטבעי}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תכנית“ – לרבות תכנית עבודה שאושרה לפי {{ח:חיצוני|חוק משק הגז הטבעי#סעיף 25|סעיף 25(ד) לחוק משק הגז הטבעי}}.

{{ח:סעיף|202ב|כתב שיפוי כתנאי למתן היתר להקמת מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית|תיקון: תשס״ו, תשע״ח־7, תשפ״ב־13}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית“ – מיתקן המוקם על ידי בעל רישיון או מטעמו, המשמש או המיועד לשמש למתן שירותי רדיו טלפון נייד, לרבות אנטנה, משדר, תורן או כל מכשיר עזר אחר, הנועד לתמוך בתפעול המיתקן;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון“ – בעל רישיון בזק לאספקת שירותי בזק באמצעות מערכת רדיו טלפון נייד בהתאם {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#סעיף 2|לסעיף 2(ב)(1) לחוק התקשורת}}.
{{ח:תת|(ב)}} מוסד התכנון ידרוש, כתנאי למתן היתר להקמת מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית, כתב שיפוי מפני תביעה לפיצויים לפי {{ח:פנימי|סעיף 197|סעיף 197}} ובלבד שדרישה כאמור תהיה בהתאם להנחיות המועצה הארצית; הנחיות המועצה הארצית כאמור יעמדו בתוקפן עד שייקבעו הוראות לענין זה בתכנית מיתאר ארצית.

{{ח:קטע2|פרק ט1|פרק ט׳1: רשימת שמאים מכריעים|תיקון: תשס״ח־7}}

{{ח:סעיף|202ג|רשימת שמאים מכריעים|תיקון: תשס״ח־7}}
{{ח:תת|(א)}} שר המשפטים יקבע, על פי המלצת הוועדה המייעצת שהוקמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 202ד|סעיף 202ד}}, רשימה של שמאי מקרקעין הכשירים לכהן כשמאים מכריעים (בחוק זה – רשימת השמאים המכריעים).
{{ח:תת|(ב)}} שמאי מכריע ייכלל ברשימת השמאים המכריעים לתקופה של עשר שנים או עד הגיעו לגיל 70, לפי המוקדם.
{{ח:תת|(ג)}} רשימת השמאים המכריעים תפורסם ברשומות.

{{ח:סעיף|202ד|הוועדה המייעצת|תיקון: תשס״ח־7, תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} תוקם ועדה מייעצת שתמליץ לשר המשפטים לעניין קביעת רשימת השמאים המכריעים ({{ח:פנימי|פרק ט1|בפרק זה}} – הוועדה המייעצת), וזה הרכבה:
{{ח:תתת|(1)}} יושב ראש מועצת שמאי המקרקעין, והוא יהיה היושב ראש;
{{ח:תתת|(2)}} השמאי הממשלתי הראשי או נציגו;
{{ח:תתת|(3)}} מנהל מינהל התכנון במשרד הפנים או נציגו;
{{ח:תתת|(4)}} שני שמאי מקרקעין שיקבע יושב ראש הוועדה, מתוך רשימה של ארבעה שמאי מקרקעין שימנה שר המשפטים על פי המלצת הארגון המייצג את המספר הגדול ביותר של שמאי מקרקעין בישראל, ואם לא ניתנה המלצה כאמור – שימנה שר המשפטים לפי בחירתו;
{{ח:תתת|(5)}} היועץ המשפטי של עיריית ירושלים, תל אביב–יפו או חיפה, שימנה שר הפנים;
{{ח:תתת|(6)}} שני נציגי ציבור שימנה שר המשפטים;
{{ח:תתת|(7)}} נציג הארגון המייצג את המספר הגדול ביותר של קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות בישראל; לעניין זה, ”קבלן לעבודות הנדסה בנאיות“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות|בחוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, התשכ״ט–1969}}.
{{ח:תת|(ב)}} הודעה בדבר מינוי הוועדה המייעצת תפורסם ברשומות.

{{ח:סעיף|202ה|כשירות לכהונה כשמאי מכריע|תיקון: תשס״ח־7}}
{{ח:ת}} מי שנתקיימו בו כל אלה, כשיר לכהן כשמאי מכריע:
{{ח:תת|(1)}} הוא אזרח ישראלי או תושב קבע בישראל;
{{ח:תת|(2)}} הוא שמאי הרשום בפנקס שמאי המקרקעין במשך שבע השנים האחרונות לפחות ועסק בפועל, ברציפות או לסירוגין, במשך חמש שנים לפחות בשמאות מקרקעין בנושאים כאמור {{ח:פנימי|פרק ח|בפרקים ח׳}}, {{ח:פנימי|פרק ח1|ח׳1}} {{ח:פנימי|פרק ט|או ט׳}};
{{ח:תת|(3)}} הוא לא הורשע בעבירה, אשר מפאת חומרתה, מהותה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כשמאי מכריע ובית משפט לא קבע לגביו כי עבר עבירה כאמור, אף שלא הרשיעו בה;
{{ח:תת|(4)}} רישומו בפנקס שמאי המקרקעין לא הותלה בחמש השנים האחרונות, ואם הותלה, חלפו חמש שנים לפחות ממועד סיום ההתליה ועד למועד המינוי;
{{ח:תת|(5)}} הוא אינו פסול דין, מי שהוכרז פושט רגל או מי שמונה לו אפוטרופוס;
{{ח:תת|(6)}} הוא לא עלול להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב תדיר של ניגוד עניינים בין כהונתו כשמאי מכריע, לבין עניין אישי או תפקיד אחר שלו; {{ח:פנימי|פרק ט1|בפרק זה}}, ”עניין אישי או תפקיד אחר“ – לרבות עניין אישי או תפקיד אחר של קרובו.

{{ח:סעיף|202ו|פעולות לשם מניעת ניגוד עניינים|תיקון: תשס״ח־7}}
{{ח:תת|(א)}} סברה הוועדה המייעצת כי מי שמבקש לכהן או מי שמכהן כשמאי מכריע נדרש לבצע פעולות לשם מניעת ניגוד עניינים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 202ה|בסעיף 202ה(6)}}, תמליץ על הפעולות שעליו לבצע, והתקופה לביצוען.
{{ח:תת|(ב)}} המליצה הוועדה על פעולות כאמור בסעיף קטן (א), לגבי מי שמבקש לכהן כשמאי מכריע, לא ייכלל האדם שלגביו ניתנה ההמלצה כאמור ברשימת השמאים המכריעים, אלא לאחר שהוועדה המייעצת אישרה כי בוצעו הפעולות שהיה עליו לבצע כאמור; היה אדם כלול ברשימה וניתנה לגביו המלצה כאמור בסעיף קטן (א), יתלה שר המשפטים את רישומו, לאחר שניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו בעניין, עד לאישור הוועדה המייעצת כאמור בסעיף קטן זה.
{{ח:תת|(ג)}} שמאי מכריע לא יעסיק אדם שעלול להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים, בין תפקידו של אותו אדם או תפקיד השמאי המכריע, לבין תפקיד אחר שלו; התעורר חשש לניגוד עניינים כאמור, ידווח על כך המועסק לשמאי המכריע בלא דיחוי.
{{ח:תת|(ד)}} מי שמבקש לכהן כשמאי מכריע יודיע לוועדה המייעצת, עובר למינוי, אם הוא עלול להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב תדיר של ניגוד עניינים בין כהונתו כשמאי מכריע לבין עניין אישי או תפקיד אחר שלו; מי שמכהן כשמאי מכריע יודיע כאמור מיד לאחר שנודע לו כי הוא עלול להימצא במצב כאמור.

{{ח:סעיף|202ז|איסור ניגוד עניינים|תיקון: תשס״ח־7}}
{{ח:תת|(א)}} שמאי מכריע לא יטפל בעניין שהועבר להכרעתו אם הוא עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כשמאי מכריע באותו עניין, לבין עניין אישי או תפקיד אחר שלו.
{{ח:תת|(ב)}} התברר לשמאי מכריע כי עניין שהועבר להכרעתו עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים כאמור בסעיף קטן (א), יודיע על כך בכתב ליושב ראש מועצת שמאי המקרקעין ויימנע מלטפל באותו עניין עד לקבלת הנחיות מיושב ראש מועצת שמאי המקרקעין.
{{ח:תת|(ג)}} נוכח יושב ראש מועצת שמאי המקרקעין, לפי הודעת שמאי מכריע כאמור בסעיף קטן (ב) או בדרך אחרת, כי עניין שהועבר לטיפולו של שמאי מכריע עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים, יורה לשמאי המכריע על הפסקת הטיפול באותו עניין.

{{ח:סעיף|202ח|ייחוד פעולת שמאי מכריע|תיקון: תשס״ח־7}}
{{ח:תת|(א)}} שמאי מכריע לא יבצע, במישרין או בעקיפין, פעולה שיוחדה לשמאי מקרקעין לפי {{ח:חיצוני|חוק שמאי מקרקעין#פרק 5|הפרק החמישי לחוק שמאי מקרקעין}}, למעט פעולה שהוא רשאי לבצעה לפי חוק זה או שהוטלה עליו לפי חיקוק אחר, ולא יעסוק בכל עיסוק אחר פרט לעיסוק לפי חוק זה, אלא אם כן אין העיסוק האחר עלול לגרום לניגוד עניינים עם פעולתו לפי חוק זה, והתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} העיסוק הוטל עליו לפי חיקוק אחר;
{{ח:תתת|(2)}} העיסוק מותר על פי כללים שקבע שר המשפטים בעניין זה לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת;
{{ח:תתת|(3)}} שר המשפטים, לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת, קבע כי הוא רשאי לעסוק בעיסוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף זה יחולו, בשינוים המחויבים, גם על שמאי מקרקעין, ועל מתמחה בשמאות מקרקעין, המועסקים בידי שמאי מכריע לצורך ביצוע תפקידו.

{{ח:סעיף|202ט|מחיקה או התליה מרשימת השמאים המכריעים|תיקון: תשס״ח־7}}
{{ח:תת|(א)}} שר המשפטים ימחק מרשימת השמאים המכריעים את רישומו של אדם שחדל להתקיים בו תנאי מהתנאים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 202ה|בסעיף 202ה(1) עד (5)}}, לאחר שניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו בעניין; הוראות סעיף קטן זה יחולו גם לגבי מי שחדל להתקיים בו התנאי האמור {{ח:פנימי|סעיף 202ה|בסעיף 202ה(6)}}, זולת אם אישרה הוועדה המייעצת כי בוצעו הפעולות שהיה עליו לבצע כאמור {{ח:פנימי|סעיף 202ו|בסעיף 202ו}}.
{{ח:תת|(ב)}} שר המשפטים, לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת, רשאי להתלות את רישומו של אדם ברשימת השמאים המכריעים, לאחר שניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו בעניין, בשל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} אם מתנהלת נגדו חקירה פלילית בשל חשד לביצוע עבירה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 202ה|בסעיף 202ה(3)}};
{{ח:תתת|(2)}} אם הוגשה נגדו קובלנה על עבירת משמעת לפי {{ח:חיצוני|חוק שמאי מקרקעין#פרק 6|הפרק השישי לחוק שמאי מקרקעין}}.
{{ח:תת|(ג)}} שר המשפטים, לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת, רשאי למחוק את רישומו של אדם מרשימת השמאים המכריעים, לאחר שניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו בעניין, אם סבר כי קיימות נסיבות שבשלהן אין הוא ראוי לכהן כשמאי מכריע או כי לא מילא את תפקידיו כשמאי מכריע כראוי.

{{ח:סעיף|202י|העברת הטיפול לשמאי מכריע אחר|תיקון: תשס״ח־7}}
{{ח:תת|(א)}} נמחק או הותלה רישומו של שמאי מכריע מרשימת השמאים המכריעים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 202ו|בסעיפים 202ו(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 202ט|או 202ט}}, או הורה לו יושב ראש מועצת שמאי המקרקעין להפסיק את הטיפול בעניין שלפניו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 202ז|בסעיף 202ז}}, יורה יושב ראש מועצת שמאי המקרקעין על העברת העניין שלפני אותו שמאי מכריע לשמאי מכריע אחר מתוך רשימת השמאים המכריעים (להלן – השמאי המכריע הנעבר).
{{ח:תת|(ב)}} השמאי המכריע הנעבר רשאי להורות, אם מצא כי לא ייגרם עיוות דין, שהדיון בפניו יימשך מהשלב שאליו הגיע השמאי המכריע שטיפולו בעניין הופסק; החליט השמאי המכריע הנעבר כי הדיון יימשך כאמור, יראו בחומר שהובא בהליך, כאילו הובא לפני השמאי המכריע הנעבר.

{{ח:סעיף|202יא|עונשין|תיקון: תשס״ח־7}}
{{ח:ת}} שמאי מכריע המטפל בעניין שעלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 202ז|סעיף 202ז}}, דינו – מאסר שלוש שנים.

{{ח:סעיף|202יב|החלת הוראות על שמאי מכריע|תיקון: תשס״ח־7}}
{{ח:תת|(א)}} דין שמאי מכריע כדין עובד הציבור לעניין {{ח:חיצוני|חוק העונשין|חוק העונשין, התשל״ז–1977}}.
{{ח:תת|(ב)}} בתום תקופת כהונתו יחולו על שמאי מכריע הוראות {{ח:חיצוני|חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה)|חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ״ט–1969}}; ואולם סמכויות הוועדה, כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה)#סעיף 11|בסעיף 11 לחוק האמור}}, כפי שנקבעו {{ח:חיצוני|חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה)|בחוק האמור}}, יהיו נתונות לוועדה המייעצת.

{{ח:סעיף|202יג|תקנות לעניין שמאי מכריע|תיקון: תשס״ח־7, תשפ״ב־8}}
{{ח:תת|(א)}} שר המשפטים רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצוע {{ח:פנימי|פרק ט1|פרק זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} שר המשפטים יתקין תקנות בעניינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת ובהתייעצות עם שר הפנים – שכרו של שמאי מכריע ותשלום אגרה בעד הגשת בקשה למינוי שמאי מכריע;
{{ח:תתת|(2)}} סדרי הדין בבקשות להכרעה לפני שמאי מכריע, לרבות בבקשה למינויו ובכלל זה לרבות לעניין מועדים, דרך הגשת הבקשות וערר על החלטות שנתקבלו בהן.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (סדרי דין בבקשה להכרעה לפני שמאי מכריע או שמאי מייעץ)|תקנות התכנון והבניה (סדרי דין בבקשה להכרעה לפני שמאי מכריע או שמאי מייעץ), התשס״ט–2008}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (שכרו של שמאי מכריע ושמאי מייעץ)|תקנות התכנון והבניה (שכרו של שמאי מכריע ושמאי מייעץ), התשס״ט–2009}}.}}

{{ח:קטע2|פרק י|פרק י׳: פיקוח, אכיפה ועונשין|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:קטע3|פרק י סימן א|סימן א׳: הגדרות|תיקון: תשע״ז־9}}

{{ח:סעיף|203|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק י|פרק י׳}}|תיקון: תשע״ז־9, תשפ״ב־8}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק י|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גן לאומי“ ו”שמורת טבע“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה|בחוק גנים לאומיים}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הריסה“ – לרבות פירוק עבודה שנעשתה או סילוקה, וכן כל פעולה הדרושה לשם השבת המקרקעין למצבם לפני תחילת ביצוע עבודה בהם, והכול כפי שנקבע בצו הריסה לפי {{ח:פנימי|פרק י|פרק זה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדה מרחבית“ – ועדה מקומית לפי {{ח:פנימי|סעיף 19|סעיף 19}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יושב ראש ועדה מקומית“ – לרבות ראש רשות מקומית המוסמכת לאכיפה, ולעניין מרחב תכנון מקומי כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 12|בסעיף 12}} – יושב ראש הוועדה המחוזית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”היחידה הארצית לאכיפה“ – הרשות לאכיפה במקרקעין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מהנדס הוועדה“ – לרבות מהנדס רשות מקומית המוסמכת לאכיפה, ולעניין מרחב תכנון מקומי כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 12|בסעיף 12}} – מתכנן המחוז;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין“ – המחלקה להנחיית תובעים מוסמכי היועץ המשפטי לממשלה בפרקליטות המדינה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל היחידה הארצית לאכיפה“ – מנהל היחידה שמונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 204|סעיף 204}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל רשות הטבע והגנים“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה|בחוק גנים לאומיים}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפקח“ – מי שהוסמך למפקח לפי {{ח:פנימי|סעיף 205|סעיף 205}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפקח מיוחד“ – מפקח ביחידה הארצית לאכיפה, שהוסמך למפקח מיוחד לפי {{ח:פנימי|סעיף 205|סעיף 205}}, לאחר שעבר הכשרה מיוחדת לעניין הסמכויות הנתונות לו לפי כל דין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עבודה אסורה“ – בנייה או עבודה הטעונה היתר שנעשתה בלא היתר או בניגוד לתנאי היתר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צו מינהלי“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} צו מינהלי להפסקת עבודה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 216|בסעיף 216}};
{{ח:תתת|(2)}} צו להריסת תוספת בנייה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 217|בסעיף 217}};
{{ח:תתת|(3)}} צו מינהלי להפסקת שימוש כאמור {{ח:פנימי|סעיף 219|בסעיף 219}};
{{ח:תתת|(4)}} צו לסגירת בניין או מקום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 220|בסעיף 220}};
{{ח:תתת|(5)}} צו הריסה מינהלי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 221|בסעיף 221}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צו שיפוטי“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} צו שיפוטי למניעת פעולות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 234|בסעיף 234}};
{{ח:תתת|(2)}} צו הפסקה שיפוטי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 236|בסעיף 236}};
{{ח:תתת|(3)}} צו הריסה בלא הליך פלילי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 239|בסעיף 239}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשות אוכפת“ – כל אחת מאלה, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} היחידה הארצית לאכיפה;
{{ח:תתת|(2)}} ועדה מקומית – לעניין עבירה שבוצעה במרחב התכנון שלה;
{{ח:תתת|(3)}} רשות מקומית המוסמכת לאכיפה – לעניין עבירה שבוצעה בתחומה של אותה רשות מקומית;
{{ח:תתת|(4)}} רשות הטבע והגנים – לעניין עבירה שבוצעה בתחום גן לאומי או שמורת טבע או בתחום שטח שיועד בתכנית לגן לאומי או לשמורת טבע כאמור {{ח:פנימי|סעיף 233|בסעיף 233}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשות הטבע והגנים“ – הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה|בחוק גנים לאומיים}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשות מקומית המוסמכת לאכיפה“ – רשות מרחבית שהוסמכה לפי {{ח:פנימי|סעיף 254יב|סעיף 254יב}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שימוש אסור“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} שימוש במקרקעין הטעון היתר שנעשה בלא היתר, או בניגוד לתנאי היתר או שימוש במקרקעין בניגוד לתכנית;
{{ח:תתת|(2)}} שימוש בעבודה אסורה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תובע“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 12|בסעיף 12 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982}}.

{{ח:קטע3|פרק י סימן ב|סימן ב׳: סמכויות פיקוח ואכיפה|תיקון: תשע״ז־9}}

{{ח:סעיף|204|מנהל היחידה הארצית לאכיפה|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:תת|(א)}} שר האוצר ימנה עובד בכיר בשירות המדינה למנהל היחידה הארצית לאכיפה.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל היחידה הארצית לאכיפה יעמוד בראש היחידה הארצית לאכיפה ויהיה אחראי למילוי תפקידיה לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ג)}} למנהל היחידה הארצית לאכיפה יהיו הסמכויות הנתונות למפקח ולמפקח מיוחד לפי הוראות חוק זה.
{{ח:תת|(ד)}} מנהל היחידה הארצית לאכיפה יקבע הנחיות מקצועיות שלפיהן יפעילו מפקחים את סמכויותיהם לפי חוק זה; הנחיות כאמור יפורסמו באתר האינטרנט של היחידה הארצית לאכיפה.

{{ח:סעיף|205|הסמכת מפקחים|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:תת|(א)}} שר האוצר יסמיך, מבין עובדי משרדו, מפקחים לעניין חוק זה, אשר יוסמכו בסמכויות לפי {{ח:פנימי|פרק י סימן ב|סימן זה}}, כולן או חלקן, וכן רשאי הוא להסמיך מפקחים בסמכויות כאמור מבין אלה:
{{ח:תתת|(1)}} עובד מעובדי המדינה – בהסכמת השר הממונה על משרדו של העובד;
{{ח:תתת|(2)}} עובד מעובדי רשות מקומית שהיא ועדה מקומית לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18}} או עובדי רשות מקומית מוסמכת לאכיפה – בהסכמת ראש הרשות המקומית שהוא עובד בה;
{{ח:תתת|(3)}} עובד מעובדי ועדה מרחבית – בהסכמת יושב ראש הוועדה המרחבית שהוא עובד בה.
{{ח:תת|(ב)}} סמכויות מפקחים מבין עובדי המדינה יהיו בשטח המדינה כולה או חלקה, כפי שיקבע שר האוצר בעת הסמכתם; סמכויותיהם של מפקחים מבין עובדי ועדה מקומית יהיו בתחום מרחב התכנון שלה וסמכויותיהם של מפקחים מבין עובדי רשות מקומית יהיו בתחומה של אותה רשות מקומית.
{{ח:תת|(ג)}} לא יוסמך מפקח כאמור בסעיף קטן (א) אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} משטרת ישראל הודיעה, לא יאוחר משלושה חודשים מיום קבלת פרטי העובד, כי היא אינה מתנגדת למינויו מטעמים של ביטחון הציבור, לרבות בשל עברו הפלילי;
{{ח:תתת|(2)}} הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי חוק זה, כפי שהורה שר האוצר, בהסכמת השר לביטחון הפנים;
{{ח:תתת|(3)}} הוא עומד בתנאי כשירות נוספים כפי שהורה שר האוצר, לאחר התייעצות עם השר לביטחון הפנים.
{{ח:תת|(ד)}} הודעה על הסמכת מפקח תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של היחידה הארצית לאכיפה, הוועדה המקומית או הרשות המקומית, לפי העניין.
{{ח:תת|(ה)}} מצא מנהל היחידה הארצית לאכיפה כי מפקח אינו ממלא אחר ההנחיות המקצועיות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 204|בסעיף 204(ד)}}, רשאי הוא, לאחר שנתן למפקח הזדמנות לטעון את טענותיו לפניו, לבקש משר האוצר לבטל את הסמכתו של המפקח או להגביל את סמכויותיו לתקופה.

{{ח:סעיף|206|סמכויות מפקחים|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:תת|(א)}} לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה, רשאי מפקח –
{{ח:תתת|(1)}} לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
{{ח:תתת|(2)}} לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך הדרושים לו לצורך ביצוע תפקידו; בפסקה זו, ”מסמך“ – לרבות פלט כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המחשבים|בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995}};
{{ח:תתת|(3)}} לערוך בדיקות או מדידות או ליטול דוגמאות לשם בדיקה וכן להורות על מסירת דוגמאות לבדיקת מעבדה או על שמירתן לתקופה שיורה, או לנהוג בהן בדרך אחרת;
{{ח:תתת|(4)}} להיכנס בכל עת לכל מקרקעין, ואולם לא ייכנס מפקח למקום המשמש למגורים, אלא באחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} בעת סבירה ולאחר שקיבל את הסכמת המחזיק, ובלבד שהמחזיק הוא בגיר ושהמפקח הודיע למחזיק כי הוא רשאי לסרב לכניסתו;
{{ח:תתתת|(ב)}} ניתן צו של בית משפט המתיר לו להיכנס למקום.
{{ח:תת|(ב)}} התעורר חשד לביצוע עבירה לפי חוק זה, רשאי מפקח –
{{ח:תתת|(1)}} לחקור כל אדם הקשור לעבירה כאמור או שעשויות להיות לו ידיעות הנוגעות לעבירה כאמור; על חקירה לפי פסקה זו יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)#סעיף 2|סעיפים {{ח:הערה|&lt;s&gt;(&lt;/s&gt;}}2{{ח:הערה|&lt;s&gt;)&lt;/s&gt;}}}} {{ח:חיצוני|פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)#סעיף 3|ו־{{ח:הערה|&lt;s&gt;(&lt;/s&gt;}}3{{ח:הערה|&lt;s&gt;)&lt;/s&gt;}} לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)}}, בשינויים המחויבים;
{{ח:תתת|(2)}} לתפוס כל חפץ הקשור לעבירה; על תפיסה לפי פסקה זו יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#פרק 4|הפרק הרביעי לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ״ט–1969}} (בסעיף זה – פקודת מעצר וחיפוש), בשינויים המחויבים;
{{ח:תתת|(3)}} לבקש מבית המשפט צו חיפוש לפי {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 23|סעיף 23 לפקודת מעצר וחיפוש}} ולבצעו; על חיפוש לפי פסקה זו יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 24|סעיפים 24(א)(1)}}, {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 26|26 עד 28}} {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 45|ו־45 לפקודת מעצר וחיפוש}}, בשינויים המחויבים;
{{ח:תתת|(4)}} להיכנס בכל עת סבירה למקרקעין, ורשאי המפקח לעשות שימוש בכוח סביר כלפי רכוש לשם כך, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא לפי צו של בית משפט.
{{ח:תת|(ג)}} סירב אדם להיענות לדרישת מפקח, על פי סמכותו בהתאם להוראות סעיף זה, והיה חשש שיימלט או שזהותו אינה ידועה, רשאי המפקח לעכבו, ויחולו על עיכוב כאמור הוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#סעיף 75|סעיף 75(ב) ו־(ג) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו–1996}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ד)}} אין בסמכויות מפקח לפי {{ח:פנימי|פרק י|פרק זה}} כדי לגרוע מסמכויות פיקוח שנתונות לו לפי כל דין אחר.

{{ח:סעיף|207|חובת הזדהות|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:תת|(א)}} מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי חוק זה, אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו ולובש מדי מפקח בצבע ובצורה שהורה שר האוצר לעניין זה, ובלבד שהמדים כאמור אינם נחזים להיות מדי משטרה;
{{ח:תתת|(2)}} יש בידו תעודה החתומה בידי שר האוצר, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יראה על פי דרישה.
{{ח:תת|(ב)}} חובת הזדהות לפי סעיף קטן (א) לא תחול אם קיומה עלול לגרום לאחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} סיכול ביצוע הסמכות בידי המפקח;
{{ח:תתת|(2)}} פגיעה בביטחון המפקח או בביטחון אדם אחר.
{{ח:תת|(ג)}} חלפה הנסיבה שבשלה לא קיים המפקח את חובת ההזדהות כאמור בסעיף קטן (ב), יקיים המפקח את חובתו כאמור, מוקדם ככל האפשר.

{{ח:קטע3|פרק י סימן ג|סימן ג׳: סמכויות פיקוח ואכיפה כלפי מערכת הביטחון|תיקון: תשע״ז־9}}

{{ח:סעיף|208|הסדרת הפיקוח והאכיפה כלפי מערכת הביטחון|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק י סימן ג|סימן זה}} נועדו להסדיר את הפיקוח והאכיפה של הוראות חוק זה כלפי מערכת הביטחון באופן שיאזן בין קיום מטרותיו של חוק זה לבין השמירה על ביטחון המדינה ושלום הציבור.

{{ח:סעיף|209|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק י סימן ג|סימן ג׳}}|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק י סימן ג|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גוף ביטחוני“ – אחד הגופים המנויים בהגדרה ”מערכת הביטחון“;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”התאמה ביטחונית“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק שירות הביטחון הכללי#סעיף 15|בסעיף 15 לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס״ב–2002}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק להסדרת הביטחון“ – {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ״ח–1998}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערכת הביטחון“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} משרד הביטחון ויחידות הסמך של משרד הביטחון;
{{ח:תתת|(2)}} צבא הגנה לישראל;
{{ח:תתת|(3)}} יחידות ויחידות סמך של משרד ראש הממשלה, שעיקר פעילותן בתחום ביטחון המדינה;
{{ח:תתת|(4)}} מפעלי מערכת הביטחון כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים#סעיף 20|בסעיף 20 לחוק להסדרת הביטחון}}, שאינם יחידות כאמור בפסקה (3), ואשר שר הביטחון הודיע עליהם לשר האוצר;
{{ח:תתת|(5)}} משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר והרשות להגנה על עדים;
{{ח:תתת|(6)}} שלוחה אחרת של מערכת הביטחון כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 159|בסעיף 159}} שאושרה על ידי שר הביטחון לעניין {{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳}} כאמור {{ח:פנימי|סעיף 159|באותו סעיף}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפקח“ – מי שהוסמך למפקח ביחידה הארצית לאכיפה לפי {{ח:פנימי|סעיף 205|סעיף 205}}, ולעניין מיתקן ביטחוני שחלות עליו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 213|סעיף 213}} {{ח:פנימי|סעיף 214|או 214}} – מי שהוסמך למפקח לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 213|אותם סעיפים}}, לפי העניין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נוהל עבודה“ – נוהל שנקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 212|סעיף 212}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קצין בכיר“ – קצין שדרגתו סגן אלוף, סגן ניצב או סגן גונדר, לפחות, לפי העניין, או מי שדרגתו מקבילה לדרגה כאמור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קצין מוסמך“ –
{{ח:תתת|(1)}} לעניין הגופים המנויים בפסקאות (1), (3), (4) ו־(6) להגדרה ”מערכת הביטחון“, למעט שירות הביטחון הכללי והמוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים#סעיף 21|בסעיף 21 לחוק להסדרת הביטחון}};
{{ח:תתת|(2)}} לעניין צבא הגנה לישראל – ראש מחלקת ביטחון מידע בצבא הגנה לישראל או קצין בכיר שהסמיך לעניין זה;
{{ח:תתת|(3)}} לעניין שירות הביטחון הכללי – ראש שירות הביטחון הכללי או עובד בכיר בשירות שהסמיך לעניין זה;
{{ח:תתת|(4)}} לעניין המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים – קצין מוסמך כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים#סעיף 21א|בסעיף 21א לחוק להסדרת הביטחון}};
{{ח:תתת|(5)}} לעניין משטרת ישראל – קצין בכיר שהסמיך המפקח הכללי של משטרת ישראל לעניין זה;
{{ח:תתת|(6)}} לעניין שירות בתי הסוהר – קצין בכיר שהסמיך נציב בתי הסוהר לעניין זה;
{{ח:תתת|(7)}} לעניין הרשות להגנה על עדים – מנהל הרשות או עובד בכיר ברשות שהסמיך לעניין זה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השר הממונה“ –
{{ח:תתת|(1)}} לעניין הגופים המנויים בפסקאות (1), (2), (4) ו־(6) להגדרה ”מערכת הביטחון“ – שר הביטחון;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין הגופים המנויים בפסקה (3) להגדרה ”מערכת הביטחון“ – ראש הממשלה;
{{ח:תתת|(3)}} לעניין הגופים המנויים בפסקה (5) להגדרה ”מערכת הביטחון“ – השר לביטחון הפנים.

{{ח:סעיף|210|הפעלת סמכויות כלפי מערכת הביטחון|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:ת}} מפקח יפעיל את סמכויותיו לפי חוק זה כלפי מערכת הביטחון, בכפוף לסייגים {{ח:פנימי|פרק י סימן ג|שבסימן זה}}.

{{ח:סעיף|211|סמכויות פיקוח ואכיפה כלפי מערכת הביטחון – הוראות מיוחדות|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל מפקח את סמכויותיו כלפי מערכת הביטחון, אלא אם כן נקבעה לו התאמה ביטחונית מתאימה לכך ובהתאם לכללי אבטחת המידע של גוף ביטחוני.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 206|בסעיף 206(א)(4)}} קצין בכיר או קצין מוסמך רשאי לעכב את כניסתו המיידית של המפקח למיתקן המוחזק בידי מערכת הביטחון, אם מצא כי התקיים אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} כניסתו באותה העת תשבש פעילות מבצעית או מודיעינית, חקירה פלילית, או תרגיל או אימון רחבי היקף או שנעשה בהם שימוש באמצעי לחימה;
{{ח:תתתת|(ב)}} מתרחשת במקום פעילות עוינת;
{{ח:תתתת|(ג)}} מתקיימת במיתקן פעילות או יש בו ציוד או מיתקנים שהמפקח אינו רשאי להיחשף להם מטעמים ביטחוניים, מטעמים של יחסי החוץ של מדינת ישראל או מטעמים של הגנה על שלום הציבור וביטחונו.
{{ח:תתת|(2)}} קבע קצין מוסמך או קצין בכיר כאמור בפסקה (1), יודיע על כך למפקח בכתב, ויקבע מועד חדש לכניסתו של המפקח, מוקדם ככל האפשר לאחר שחלפה העילה שמנעה את כניסתו.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 206|בסעיף 206(א)(1)}}, דרש מפקח מאדם להזדהות לפניו, לשם הפעלת סמכויותיו במיתקן המוחזק בידי גוף ביטחוני, וכללי אבטחת המידע של הגוף הביטחוני אוסרים על אותו אדם להזדהות אלא לפני מי שמוסמך לכך על פיהם, רשאי אותו אדם להימנע מהצגת תעודה מזהה ולהציג את עצמו בדרך שתיקבע בנוהל עבודה, באופן שיאפשר את זימונו לחקירה ככל שיידרש.
{{ח:תת|(ד)}} לשם הפעלת סמכויותיו, רשאי מפקח להשתמש באמצעים שונים לתיעוד ממצאיו; הכנסת אמצעים כאמור והשימוש בהם יהיו באופן שיאפשר את התיעוד הנדרש, ובלבד שיהיו בהתאם לכללי אבטחת המידע של הגוף הביטחוני.
{{ח:תת|(ה)|(1)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 206|בסעיף 206(א)(2)}}, מסירת ידיעה או מסמך, כולם או חלקם, למפקח, תהיה בהתאם להתאמתו הביטחונית ובהתאם לכללי אבטחת המידע של הגוף הביטחוני, ואולם –
{{ח:תתתת|(א)}} קצין מוסמך רשאי להורות כי ידיעה או מסמך מסוימים בעלי רגישות ביטחונית גבוהה לא יועברו למפקח, אף אם התאמתו הביטחונית מתאימה, אלא לגורם אחר ביחידה הארצית לאכיפה כפי שייקבע בנוהל עבודה, ככל שניתן מבחינה ביטחונית לקבוע גורם כאמור;
{{ח:תתתת|(ב)}} קצין מוסמך רשאי להורות כי מפקח לא יוציא ממיתקן ביטחוני מסמך מסוים שקבע לגביו כי הוא בעל רגישות ביטחונית גבוהה; מסמך כאמור יישמר במקום שייועד לשם כך במיתקן, ויהיה נגיש למפקח או לגורם האחר שנקבע כאמור בפסקת משנה (א), לפי העניין, בהתאם לכללי אבטחת המידע של הגוף הביטחוני.
{{ח:תתת|(2)}} קצין מוסמך רשאי להורות כי מידע מסווג שאינו קשור לחומר החקירה ואינו קשור במישרין לעילת הפיקוח, לא ייכלל בידיעה או במסמך הנמסרים למפקח או לגורם האחר שנקבע כאמור בפסקה (1)(א), לפי העניין, ובלבד שימסור למפקח או לגורם האחר הודעה בכתב על כך שהשמיט מידע.
{{ח:תת|(ו)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 206|בסעיף 206(א)(3)}}, מדידות ודגימות שהן או תוצאותיהן עשויות להיות מסווגות, יבוצעו ויישמרו במעבדות מסווגות, כפי שייקבע בנוהל עבודה, ובלבד שלא יהיה בכך כדי למנוע עריכת מדידה או נטילת דגימה.
{{ח:תת|(ז)|(1)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 206|בסעיף 206(ב)(2)}} לא יתפוס מפקח חפץ אם יש חשש כי בשל הוצאתו מידי מערכת הביטחון יינזקו משמעותית כשירותו של גוף ביטחוני, רמת הכוננות שלו ויכולתו להגן על ביטחון המדינה או על שלום הציבור.
{{ח:תתת|(2)}} קצין מוסמך רשאי להורות כי מפקח לא יוציא ממיתקן ביטחוני חפץ מסוים שקבע לגביו כי הוא בעל רגישות ביטחונית גבוהה; חפץ כאמור יישמר במקום שייועד לשם כך במיתקן בהתאם לכללי אבטחת המידע של הגוף הביטחוני ויהיה נגיש למפקח.

{{ח:סעיף|212|נוהל עבודה|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:תת|(א)}} שר האוצר, בהסכמת השר הממונה, יורה בנוהל עבודה על אופן יישום הוראות {{ח:פנימי|פרק י סימן ג|סימן זה}} בגוף ביטחוני, ורשאי שר האוצר לקבוע בדרך האמורה נהלים שונים בעבור כל אחד מן הגופים הביטחוניים המנויים בהגדרה ”מערכת הביטחון“.
{{ח:תת|(ב)}} קיבל שר האוצר את הסכמתו של השר הממונה לקבוע נוהל עבודה כאמור בסעיף קטן (א) או לתקן נוהל עבודה קיים, יובא הנוהל או תיקונו, לפי העניין, לידיעת ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת.

{{ח:סעיף|213|פיקוח ואכיפה לגבי מיתקן ביטחוני סודי|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:תת|(א)}} השר הממונה רשאי לקבוע לעניין {{ח:פנימי|פרק י סימן ג|סימן זה}}, כי מיתקן ביטחוני כהגדרתו {{ח:פנימי|פרק ו|בפרק ו׳}}, שמתקיים לגביו אחד מאלה, הוא מיתקן ביטחוני סודי:
{{ח:תתת|(1)}} מתקיימת בו פעילות סודית;
{{ח:תתת|(2)}} קיים צורך דחוף בהקמתו;
{{ח:תתת|(3)}} הוא נועד לפעילות מבצעית.
{{ח:תת|(ב)}} קבע השר הממונה כי מיתקן מסוים הוא מיתקן ביטחוני סודי, יופעלו סמכויות הפיקוח והאכיפה לפי {{ח:פנימי|פרק י סימן ב|סימן ב׳}}, בכפוף לסייגים {{ח:פנימי|פרק י סימן ג|שבסימן זה}}, לעניין אותו מיתקן, על ידי מפקח שהוא עובד משרדו של השר הממונה על אותו מיתקן או שהוא משרת בגוף הביטחוני האחראי על אותו מיתקן, שהוסמך לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 205|סעיף 205}}.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} השר הממונה, בהסכמת שר האוצר, יורה בנוהל על אופן הפיקוח והאכיפה על יישום ההוראות לפי חוק זה במיתקן ביטחוני סודי, ובכלל זה על אופן הפעלת הסמכויות לפי {{ח:פנימי|פרק י סימן ג|סימן זה}} במיתקן כאמור, ורשאי השר הממונה לקבוע בדרך האמורה נהלים שונים בעבור כל אחד מן הגופים הביטחוניים.
{{ח:תתת|(2)}} קיבל השר הממונה את הסכמת שר האוצר לקבוע נוהל כאמור בפסקה (1) או לתקן נוהל קיים, יובא הנוהל או תיקונו, לפי העניין, לידיעת ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת.
{{ח:תת|(ד)}} מפקח כאמור בסעיף זה ידווח למנהל היחידה הארצית לאכיפה ולמנהל המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין, אחת לשישה חודשים, בהתאם לכללי אבטחת המידע של הגוף הביטחוני שבו ביצע פעולות פיקוח ואכיפה, על פעולות הפיקוח והאכיפה שביצע במיתקנים ביטחוניים סודיים של אותו גוף ביטחוני.

{{ח:סעיף|214|פיקוח ואכיפה לגבי מיתקן ביטחוני סודי מיוחד|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:תת|(א)}} השר הממונה רשאי לקבוע לעניין {{ח:פנימי|פרק י סימן ג|סימן זה}}, כי מיתקן ביטחוני סודי כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 213|בסעיף 213}}, שמתקיימים בו טעמים של סודיות מיוחדת המונעים מסירת דיווח כאמור {{ח:פנימי|סעיף 213|בסעיף קטן (ד) של אותו סעיף}}, הוא מיתקן ביטחוני סודי מיוחד (בסעיף זה – מיתקן ביטחוני סודי מיוחד); קבע השר הממונה כאמור, לא יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 213|סעיף 213}} על אותו מיתקן, ויחולו עליו הוראות סעיף זה.
{{ח:תת|(ב)}} סמכויות הפיקוח והאכיפה לפי {{ח:פנימי|פרק י סימן ב|סימן ב׳}} יופעלו, בכפוף לסייגים {{ח:פנימי|פרק י סימן ג|שבסימן זה}}, לעניין מיתקן ביטחוני סודי מיוחד, על ידי מפקח שהוא עובד משרדו של השר הממונה על אותו מיתקן או שהוא משרת בגוף הביטחוני האחראי על אותו מיתקן, שהוסמך בידי השר הממונה לעניין זה.
{{ח:תת|(ג)}} מנהל המיתקן הביטחוני הסודי המיוחד או ראש הגוף הביטחוני האחראי על המיתקן, יורה בנוהל על אופן הפיקוח והאכיפה על יישום ההוראות לפי חוק זה באותו מיתקן, בהתבסס על נוהל העבודה.

{{ח:סעיף|215|נהלים ראשונים|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:תת|(א)}} נהלים ראשונים לפי {{ח:פנימי|פרק י סימן ג|סימן זה}} ייקבעו בתוך שמונה חודשים מיום פרסומו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_382860.pdf|חוק התכנון והבנייה (תיקון מס׳ 116), התשע״ז–2017}}.
{{ח:תת|(ב)}} בהעדר הסכמה בין שר האוצר והשר הממונה – יכריע במחלוקת היועץ המשפטי לממשלה, והשרים כאמור יקבעו נהלים ראשונים בהתאם להכרעתו, והכול בתוך שלושה חודשים מתום התקופה האמורה בסעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)}} לא הכריע היועץ המשפטי לממשלה במחלוקת כאמור בסעיף קטן (ב), יכריע בדבר ראש הממשלה, שיקבע נהלים ראשונים לפי {{ח:פנימי|פרק י סימן ג|סימן זה}} בתוך 30 ימים לאחר תום התקופה כאמור בסעיף קטן (ב).

{{ח:קטע3|פרק י סימן ד|סימן ד׳: אכיפה מינהלית|תיקון: תשע״ז־9}}

{{ח:סעיף|216|צו מינהלי להפסקת עבודה|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:תת|(א)}} ראה מנהל היחידה הארצית לאכיפה, יושב ראש ועדה מקומית או מהנדס הוועדה, על יסוד ביקור במקום או על יסוד דין וחשבון בכתב שהגיש לו מפקח, כי יש יסוד סביר להניח כי מתבצעת עבודה אסורה, רשאי הוא לצוות בכתב על הגורמים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 243|בסעיף 243(ג)}} ועל כל מי שמועסק בשירותם, להפסיק באופן מיידי את העבודה ({{ח:פנימי|פרק י|בפרק זה}} – צו מינהלי להפסקת עבודה), ובלבד שלא הוגשו לבית המשפט כתב אישום או בקשה לצו הפסקה שיפוטי לפי {{ח:פנימי|סעיף 236|סעיף 236}} בעניין אותה עבודה.
{{ח:תת|(ב)}} צו מינהלי להפסקת עבודה יכלול את כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} פרטים בדבר מיקום המקרקעין שבהם חל הצו;
{{ח:תתת|(2)}} תיאור העובדות שעל פיהן הוחלט לתת את הצו;
{{ח:תתת|(3)}} אישור בדבר קיום חובת ההיוועצות לפי {{ח:פנימי|סעיף 225|סעיף 225}};
{{ח:תתת|(4)}} פרטים בדבר הזכות לבקש את ביטול הצו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 228|סעיף 228}};
{{ח:תתת|(5)}} פרטים בדבר אופן ההתקשרות עם נותן הצו.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), היה למי שהוסמך לתת צו כאמור בסעיף קטן (א) יסוד סביר להניח כי עבודה המתבצעת לנגד עיניו היא עבודה אסורה, או שמפקח הודיע לו כי יש לו יסוד סביר להניח שעבודה המתבצעת לנגד עיניו היא עבודה אסורה, רשאי מי שהוסמך לתת צו מינהלי להפסקת עבודה לתת צו מינהלי ארעי להפסקת אותה עבודה ({{ח:פנימי|פרק י סימן ד|בסימן זה}} – צו ארעי להפסקת עבודה), אף אם טרם הוגש לו דין וחשבון כאמור בסעיף קטן (א) או טרם קוימה חובת ההיוועצות לפי {{ח:פנימי|סעיף 225|סעיף 225}}, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} קיים צורך דחוף להפסיק את העבודה, בין השאר בשל סכנה לשלום הציבור או לשלומו של אדם;
{{ח:תתת|(2)}} החובה להגיש דין וחשבון כאמור בסעיף קטן (א) ולקיים היוועצות לפי {{ח:פנימי|סעיף 225|סעיף 225}} יושלמו בהקדם האפשרי.
{{ח:תת|(ד)}} תוקפו של צו ארעי להפסקת עבודה לא יעלה על חמישה ימים; ניתן צו ארעי כאמור ומולאו כל התנאים למתן צו מינהלי להפסקת עבודה, רשאי נותן הצו הארעי להפסקת עבודה להודיע למי שניתן לו הצו כי הצו ייחשב צו מינהלי להפסקת עבודה לכל דבר ועניין.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|לפי {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (המצאת צווים לפי סעיפים 224 ו-231 לחוק)|תקנות התכנון והבניה (המצאת צווים לפי סעיפים 224 ו־231 לחוק), התשמ״ה–1985}}, על מסירת צו לפי סעיף זה יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 237|סעיף 237 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982}}.}}

{{ח:סעיף|217|צו להריסת תוספת בנייה לאחר שהופר צו מינהלי להפסקת עבודה|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:תת|(א)}} נמשכה העבודה שלגביה ניתן צו מינהלי להפסקת עבודה, לאחר שהומצא הצו ובניגוד להוראותיו, רשאי מי שנתן את הצו לצוות על מי שניתן לו הצו, למעט על מי שעובדים בשירותם של הגורמים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 243|בסעיף 243(ג)}}, להרוס את העבודה שבוצעה לאחר שהומצא הצו המינהלי להפסקת עבודה ({{ח:פנימי|פרק י|בפרק זה}} – צו להריסת תוספת בנייה), ובלבד שלא חלפה שנה מיום מתן הצו המינהלי להפסקת עבודה.
{{ח:תת|(ב)}} לא יינתן צו להריסת תוספת בנייה כאמור אלא אם כן מפקח הגיש, למי שמוסמך לתת את הצו, דין וחשבון בכתב שבו ציין כי לפי בדיקתו נמשכה העבודה בניגוד להוראות הצו המינהלי להפסקת העבודה, את פרטי העבודה שנמשכה כאמור, וכי לא חלפה שנה ממועד מתן הצו המינהלי להפסקת העבודה.
{{ח:תת|(ג)}} צו להריסת תוספת בנייה יכלול את הפרטים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 216|בסעיף 216(ב)}} ואת פרטי הצו המינהלי להפסקת עבודה שניתן.
{{ח:תת|(ד)}} מי שניתן לו צו להריסת תוספת בנייה יבצע את הצו בתוך 21 ימים מיום שהומצא לו.
{{ח:תת|(ה)}} לא בוצע צו להריסת תוספת בנייה בתוך התקופה האמורה בסעיף קטן (ד), רשאית היחידה הארצית לאכיפה, הוועדה המקומית או הרשות המקומית המוסמכת לאכיפה, לפי העניין, לבצע את הצו.

{{ח:סעיף|218|איסור מינהלי על שימוש ברכב או ציוד מכני הנדסי|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:תת|(א)}} היה למפקח מיוחד יסוד סביר להניח כי מתבצעת לנגד עיניו עבירה של עבודה אסורה בלא היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 243|סעיף 243(א) או (ב)}} באמצעות רכב או ציוד מכני הנדסי, רשאי הוא למסור לנוהג ברכב או למפעיל הציוד המכני ההנדסי הודעה האוסרת את השימוש ברכב או בציוד כאמור לתקופה שלא תעלה על שלושים ימים וכן רשאי הוא ליטול את רישיון הרכב לתקופה האמורה; בהודעה תצוין הסיבה לאיסור השימוש ברכב או בציוד המכני ההנדסי ולנטילת הרישיון.
{{ח:תת|(ב)}} על איסור מינהלי על שימוש ברכב או ציוד מכני הנדסי יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 57א|סעיפים 57א(ב) עד (ו)}}, {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 57ב|57ב}} {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 57ד|ו־57ד עד 57ז לפקודת התעבורה}}, בשינויים המחויבים ובשינויים המפורטים להלן, ובעניינים האמורים באותן הוראות לא יחולו הוראות {{ח:פנימי|פרק י|פרק זה}}:
{{ח:תתת|(1)}} בכל מקום –
{{ח:תתתת|(א)}} אחרי ”רכב“ יקראו ”או ציוד מכני הנדסי“;
{{ח:תתתת|(ב)}} אחרי ”ברכב“ יקראו ”או בציוד המכני ההנדסי“;
{{ח:תתתת|(ג)}} אחרי ”הרכב“ יקראו ”או הציוד המכני ההנדסי“;
{{ח:תתתת|(ד)}} אחרי ”שהרכב“ יקראו ”או שהציוד המכני ההנדסי“;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין מסירת הודעות לרשות הרישוי לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 57א|אותם סעיפים}}, הודעה לעניין ציוד מכני הנדסי שהוא רכב תימסר גם לרשם הציוד ההנדסי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק רישום ציוד הנדסי|בחוק רישום ציוד הנדסי, התשי״ז–1957}}, ולעניין ציוד מכני הנדסי שאינו רכב – לרשם האמור בלבד;
{{ח:תתת|(3)}} הסמכות הנתונה {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 57א|באותם סעיפים}} לבית המשפט המוסמך לדון בעבירות תעבורה תהיה נתונה לבית משפט השלום, הסמכויות הנתונות לשוטר יהיו נתונות למפקח מיוחד והסמכויות הנתונות לקצין משטרה יהיו נתונות למנהל היחידה הארצית לאכיפה;
{{ח:תתת|(4)}} תקנות לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 57א|סעיפים 57א(ב)(2)}} {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 57ו|ו־57ו(א)}} יחולו, ואולם שר האוצר בהסכמת שר התחבורה והבטיחות בדרכים ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות נוספות או הוראות אחרות באותם עניינים.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ציוד מכני הנדסי“ – ציוד כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק רישום ציוד הנדסי|בחוק רישום ציוד הנדסי, התשי״ז–1957}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רכב“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|בפקודת התעבורה}}.

{{ח:סעיף|219|צו מינהלי להפסקת שימוש|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:תת|(א)}} ראה מנהל היחידה הארצית לאכיפה, יושב ראש ועדה מקומית, או מהנדס הוועדה, על יסוד תצהיר שהגיש לו מפקח כאמור בסעיף קטן (ג), כי יש יסוד סביר להניח כי מתבצע שימוש אסור, רשאי הוא לצוות בכתב על הגורמים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 243|בסעיף 243(ו)}}, ועל כל מי שמועסק בשירותם, להפסיק את השימוש האסור בתוך חמישה עשר ימים מיום מתן הצו ({{ח:פנימי|פרק י|בפרק זה}} – צו מינהלי להפסקת שימוש); ואולם נותן הצו רשאי לצוות על הפסקת השימוש האסור באופן מיידי אם ראה כי יש בשימוש האסור סכנה לשלום הציבור או לבטיחותו.
{{ח:תת|(ב)}} לא יינתן צו מינהלי להפסקת שימוש אלא אם כן התקיימו שני אלה:
{{ח:תתת|(1)}} לא הוגשו לבית המשפט כתב אישום או בקשה לצו הפסקה שיפוטי לפי {{ח:פנימי|סעיף 236|סעיף 236}} בעניין אותו שימוש אסור;
{{ח:תתת|(2)}} במועד הגשת התצהיר לפי סעיף קטן (ג) לא חלפו יותר משישה חודשים מיום שהחל השימוש האסור באותו מקום, ולעניין שימוש אסור בבית מגורים – לא חלפו יותר מ־30 ימים מהיום שבו החל השימוש האסור.
{{ח:תת|(ג)}} לא יינתן צו מינהלי להפסקת שימוש אלא אם כן מפקח הגיש, למי שמוסמך לתת את הצו, תצהיר חתום בידו שבו ציין את פרטי השימוש האסור שנעשה במקום וכן כי לפי בדיקתו במועד הגשת התצהיר לא חלפו יותר משישה חודשים מיום שהחל השימוש האסור באותו מקום, ולעניין שימוש אסור בבית מגורים – לא חלפו יותר מ־30 ימים מהיום שבו החל השימוש האסור.
{{ח:תת|(ד)}} צו מינהלי להפסקת שימוש יכלול את כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} פרטים בדבר מיקום המקרקעין שבהם חל הצו;
{{ח:תתת|(2)}} תיאור העובדות שעל פיהן הוחלט לתת את הצו;
{{ח:תתת|(3)}} אישור בדבר קיום חובת ההיוועצות לפי {{ח:פנימי|סעיף 225|סעיף 225}};
{{ח:תתת|(4)}} פרטים בדבר הזכות לבקש את ביטול הצו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 228|סעיף 228}};
{{ח:תתת|(5)}} פרטים בדבר אופן ההתקשרות עם נותן הצו.

{{ח:סעיף|220|צו לסגירת בניין או מקום לאחר שהופר צו מינהלי להפסקת שימוש|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:תת|(א)}} נמשך השימוש שלגביו ניתן צו מינהלי להפסקת שימוש, בניגוד להוראות הצו, רשאי מי שנתן את הצו לצוות על מי שניתן לו הצו, למעט על מי שעובדים בשירותם של הגורמים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 243|בסעיף 243(ו)}}, על סגירת הבניין או המקום ({{ח:פנימי|פרק י|בפרק זה}} – צו לסגירת בניין או מקום), לתקופה שלא תעלה על 60 ימים, ובלבד שלא חלפה שנה מיום מתן הצו המינהלי להפסקת שימוש.
{{ח:תת|(ב)}} לא יינתן צו לסגירת בניין או מקום אלא אם כן מפקח הגיש, למי שמוסמך לתת את הצו, דין וחשבון בכתב שבו ציין כי לפי בדיקתו נמשך השימוש האסור בניגוד להוראות הצו המינהלי להפסקת השימוש, את פרטי השימוש האסור שנמשך כאמור, וכי לא חלפה שנה ממועד מתן הצו המינהלי להפסקת השימוש.
{{ח:תת|(ג)}} צו לסגירת בניין או מקום יכלול את הפרטים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 219|בסעיף 219(ד)}}, את פרטי הצו המינהלי להפסקת שימוש שניתן ואת פרטי הבניין או המקום שיש לסגור.
{{ח:תת|(ד)}} מי שניתן לו צו לסגירת בניין או מקום יבצע את הצו בתוך 21 ימים מיום שהומצא לו.
{{ח:תת|(ה)}} לא בוצע צו לסגירת בניין או מקום בתוך התקופה האמורה בסעיף קטן (ד), רשאית היחידה הארצית לאכיפה, הוועדה המקומית או הרשות המקומית המוסמכת לאכיפה, לפי העניין, לבצע את הצו; סגירת הבניין או המקום תיעשה לתקופה שנקבעה בצו, בניכוי הימים שחלפו מתום התקופה כאמור בסעיף קטן (ד) ועד למועד שבו החלה הסגירה בפועל.

{{ח:סעיף|221|צו הריסה מינהלי|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:תת|(א)}} ראה מנהל היחידה הארצית לאכיפה, יושב ראש ועדה מקומית או מהנדס הוועדה, על יסוד תצהיר שהגיש לו מפקח כאמור בסעיף קטן (ב), כי בוצעה עבודה אסורה, רשאי הוא לצוות בכתב על הריסת העבודה האסורה ({{ח:פנימי|פרק י|בפרק זה}} – צו הריסה מינהלי), ובלבד שבמועד הגשת התצהיר לא הסתיימה העבודה האסורה או שלא חלפו יותר משישה חודשים מיום שהסתיימה, ולעניין עבודה אסורה לגבי בית מגורים – בית המגורים לא אוכלס או שלא חלפו יותר מ־30 ימים מהיום שאוכלס; צו הריסה מינהלי יכול שיכלול גם הוראות בדבר הפסקת שימוש אסור.
{{ח:תת|(ב)}} לא יינתן צו הריסה מינהלי אלא אם כן מפקח הגיש, למי שמוסמך לתת את הצו, תצהיר חתום בידו שבו ציין את פרטי העבודה האסורה, ואם הצו כולל הוראות בדבר הפסקת שימוש אסור – גם את פרטי השימוש האסור, וכן כי לפי בדיקתו במועד הגשת התצהיר לא חלפו המועדים כאמור בסעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)}} צו הריסה מינהלי יכלול את כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} פרטים בדבר מיקום המקרקעין שבהם חל הצו;
{{ח:תתת|(2)}} תיאור העובדות שעל פיהן הוחלט לתת את הצו;
{{ח:תתת|(3)}} אישור בדבר קיום חובת ההיוועצות לפי {{ח:פנימי|סעיף 225|סעיף 225}};
{{ח:תתת|(4)}} פרטים בדבר הבנייה שהצו מורה על הריסתה;
{{ח:תתת|(5)}} פרטים בדבר המועד המוקדם ביותר האפשרי לביצוע הצו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 222|בסעיף 222(ג)}} ובדבר תחולת צו הריסה מינהלי על עבודה אסורה נוספת באותם מקרקעין כאמור {{ח:פנימי|סעיף 223|בסעיף 223}};
{{ח:תתת|(6)}} פרטים בדבר הזכות לבקש את ביטול הצו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 228|סעיף 228}};
{{ח:תתת|(7)}} פרטים בדבר אופן ההתקשרות עם נותן הצו.
{{ח:תת|(ד)}} צו הריסה מינהלי יכול שיחול גם על חלק מבניין שנבנה כדין, אם על פי חוות דעתו של מהנדס בניין ביצוע הצו רק לגבי החלק שנבנה שלא כדין יסכן את שלום הציבור או את בטיחותו.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|לפי {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (המצאת צווים לפי סעיפים 224 ו-231 לחוק)|תקנות התכנון והבניה (המצאת צווים לפי סעיפים 224 ו־231 לחוק), התשמ״ה–1985}}, על מסירת צו לפי סעיף זה יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 237|סעיף 237 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982}}.}}

{{ח:סעיף|222|ביצוע צו הריסה מינהלי|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:תת|(א)}} צו הריסה מינהלי יבוצע בידי היחידה הארצית לאכיפה, הוועדה המקומית או הרשות המקומית המוסמכת לאכיפה, לפי העניין.
{{ח:תת|(ב)}} צו הריסה מינהלי יבוצע בתוך 60 ימים מיום הגשת תצהיר לפי {{ח:פנימי|סעיף 221|סעיף 221(ב)}}, ואולם –
{{ח:תתת|(1)}} הוגשה בקשה לביטול צו ההריסה המינהלי לפי {{ח:פנימי|סעיף 228|סעיף 228}} ועוכב ביצועו לפי {{ח:פנימי|סעיף 254ח|סעיף 254ח}}, ונדחתה הבקשה לביטול בידי בית המשפט, יבוצע צו ההריסה המינהלי בתוך 60 ימים ממועד החלטת בית המשפט בדבר דחיית הבקשה;
{{ח:תתת|(2)}} הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע צו ההריסה המינהלי לפי {{ח:פנימי|סעיף 254ט|סעיף 254ט}}, יחולו הוראות אלה, לפי העניין:
{{ח:תתתת|(א)}} קיבל בית המשפט את הבקשה – יבוצע צו ההריסה המינהלי בתוך 60 ימים מתום תקופת עיכוב הביצוע שקבע בית המשפט;
{{ח:תתתת|(ב)}} דחה בית המשפט את הבקשה – יבוצע צו ההריסה המינהלי בתוך 60 ימים ממועד החלטת בית המשפט בדבר דחיית הבקשה.
{{ח:תת|(ג)}} לא יבוצע צו הריסה מינהלי שניתן לגבי עבודה אסורה שטרם הסתיימה אלא אם כן חלפו ארבעה ימים מיום המצאתו, ולגבי עבודה אסורה שהסתיימה – אלא אם כן חלפו שבעה ימים מיום המצאתו.

{{ח:סעיף|223|תחולת צו הריסה מינהלי על עבודה אסורה נוספת באותם מקרקעין|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:תת|(א)}} ראה נותן צו הריסה מינהלי, על יסוד דין וחשבון בכתב שהגיש לו מפקח כאמור בסעיף קטן (ב), כי בוצעה עבודה אסורה, לאחר שניתן צו ההריסה המינהלי או לאחר שבוצע הצו, באותם מקרקעין שהצו חל עליהם (להלן – עבודה אסורה נוספת), יחול צו ההריסה המינהלי גם על העבודה האסורה הנוספת, בלא צורך בהוצאת צו נוסף, אם הורה על כך נותן הצו, ובלבד שאם בוצע צו ההריסה המינהלי – במועד מתן ההוראה לא חלפו יותר משישה חודשים מיום ביצוע ההריסה, ולעניין הריסה בבית מגורים – בית המגורים לא אוכלס או שלא חלפו יותר מ־30 ימים מהיום שאוכלס.
{{ח:תת|(ב)}} לא יורה נותן צו ההריסה המינהלי כאמור בסעיף קטן (א), אלא אם כן מפקח הגיש לו דין וחשבון בכתב שבו ציין כי לפי בדיקתו בוצעה עבודה אסורה נוספת, את פרטי העבודה האסורה הנוספת, וכי לא חלפו המועדים כאמור באותו סעיף קטן.
{{ח:תת|(ג)}} הוראה לפי סעיף קטן (א) לעניין עבודה אסורה נוספת שבוצעה לאחר שבוצע צו ההריסה המינהלי תבוצע בתוך 60 ימים מיום שניתנה, ויחולו לעניין זה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 222|סעיף 222(ב)}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|224|בקשה למתן ארכה לביצוע צו הריסה מינהלי|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:תת|(א)}} ניתן צו הריסה מינהלי, ובכלל זה ניתנה הוראה לעניין עבודה אסורה נוספת לפי {{ח:פנימי|סעיף 223|סעיף 223}}, רשאית הרשות שמוסמכת לבצע את הצו לבקש מבית המשפט ארכה לביצוע הצו או ההוראה.
{{ח:תת|(ב)}} בית המשפט רשאי לתת ארכה לביצוע הצו או ההוראה כאמור בסעיף קטן (א), מנימוקים שיירשמו, ובלבד שסך כל תקופות הארכה לא יעלה על שישה חודשים.

{{ח:סעיף|225|חובת היוועצות כתנאי למתן צו מינהלי|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:תת|(א)}} לא יינתן צו מינהלי אלא לאחר שנותן הצו התייעץ –
{{ח:תתת|(1)}} לעניין צו שנותן מנהל היחידה הארצית לאכיפה – עם היועץ המשפטי של היחידה הארצית לאכיפה ועם מתכנן המחוז שבתחומו יינתן הצו;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין צו שנותן יושב ראש ועדה מחוזית או מתכנן מחוז במרחב תכנון כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 12|בסעיף 12}} – עם תובע המפוקח בידי המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין;
{{ח:תתת|(3)}} לעניין צו שנותן יושב ראש ועדה מקומית, מהנדס ועדה מקומית או מהנדס רשות מקומית המוסמכת לאכיפה – עם תובע מטעם הוועדה המקומית או הרשות המקומית המוסמכת לאכיפה, לפי העניין.
{{ח:תת|(ב)}} היוועצות כאמור בסעיף קטן (א) תתועד בכתב.

{{ח:סעיף|226|המצאת צו מינהלי|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:תת|(א)}} צו מינהלי יומצא למי שהצו ניתן כלפיו בדרך שבה מומצא כתב בית דין בהליך אזרחי.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), צו הריסה מינהלי יומצא בדרך של הדבקה על קיר חיצוני או על דלת של הבניין שבו בוצעו העבודה האסורה או השימוש האסור או במקום אחר בולט לעין במקרקעין שבהם בוצעו העבודה האסורה או השימוש האסור; בעת ההמצאה ירשום ממציא הצו בגוף הצו את יום ההמצאה ויתעד את ההמצאה; שר המשפטים רשאי לקבוע הוראות נוספות לעניין אופן ההמצאה ותיעודה לפי סעיף זה.

{{ח:סעיף|227|הודעה על מתן צו מינהלי|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:ת}} ניתן צו מינהלי לפי {{ח:פנימי|פרק י סימן ד|סימן זה}}, יודיע נותן הצו לראש הרשות המקומית שבתחומה ניתן הצו, על מתן הצו, מיד לאחר שניתן.

{{ח:סעיף|228|בקשה לביטול צו מינהלי|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:תת|(א)}} הרואה את עצמו נפגע מצו מינהלי רשאי להגיש בקשה לביטול הצו לבית המשפט המוסמך כאמור בסעיף קטן (ב) בתוך 15 ימים מיום המצאת הצו לפי {{ח:פנימי|סעיף 226|סעיף 226}}.
{{ח:תת|(ב)}} בית המשפט המוסמך לפי סעיף זה –
{{ח:תתת|(1)}} לעניין צו שניתן על ידי מנהל היחידה הארצית לאכיפה, יושב ראש ועדה מחוזית או מתכנן מחוז – בית משפט השלום שבתחום שיפוטו נמצאים המקרקעין, שהוא הקרוב למקרקעין;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין צו שניתן על ידי יושב ראש ועדה מקומית, מהנדס ועדה מקומית או מהנדס רשות מקומית המוסמכת לאכיפה – בית המשפט לעניינים מקומיים שבתחום שיפוטו נמצאים המקרקעין, ובאין בית משפט לעניינים מקומיים כאמור – בית משפט השלום שבתחום שיפוטו נמצאים המקרקעין שהוא הקרוב למקרקעין.
{{ח:תת|(ג)}} הוגשה בקשה לביטול הצו, לא יהיה בהגשת הבקשה כשלעצמה כדי לעכב את ביצוע הצו.
{{ח:תת|(ד)}} אין בהוראות סעיף זה כדי למנוע ממי שרואה את עצמו נפגע מצו מינהלי לפנות לנותן הצו ולהביא לפניו את טענותיו.

{{ח:סעיף|229|תנאים לביטול צו מינהלי|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:ת}} לא יבטל בית המשפט צו מינהלי אלא אם כן הוכח לו שהעבודה או השימוש בוצעו כדין או שלא התקיימו הדרישות למתן הצו כאמור {{ח:פנימי|פרק י סימן ד|בסימן זה}}, או אם שוכנע כי נפל בצו פגם חמור שבשלו יש לבטל את הצו.

{{ח:סעיף|230|שמירת אחריות פלילית|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:ת}} אין בביצוע צו מינהלי כדי לפטור אדם מאחריות פלילית בשל ביצוע עבירה לפי {{ח:פנימי|פרק י|פרק זה}}.

{{ח:סעיף|231|פיצויים|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:ת}} צו מינהלי שבוטל ושבית המשפט קבע כי לא היה מקום לנתינתו מלכתחילה – מי שנגרם לו נזק על ידיו זכאי לתשלום פיצויים, כמפורט להלן, ואולם לא ישולמו פיצויים מחמת זה בלבד שהיה פגם במינויו או בהסמכתו של האדם שנתן את הצו, אם התקיימו בצו שאר התנאים לנתינתו:
{{ח:תת|(1)}} מאת הוועדה המקומית – אם הצו ניתן על ידי יושב ראש הוועדה המקומית או מהנדס הוועדה המקומית;
{{ח:תת|(2)}} מאת רשות מקומית המוסמכת לאכיפה – אם הצו ניתן על ידי ראש הרשות או מהנדס הרשות המקומית האמורה;
{{ח:תת|(3)}} מאוצר המדינה – אם צו כאמור ניתן על ידי היחידה הארצית לאכיפה, יושב ראש ועדה מחוזית או מתכנן מחוז.

{{ח:סעיף|232|אצילת סמכות מנהל היחידה הארצית לאכיפה|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל היחידה הארצית לאכיפה רשאי לאצול למשנה למנהל היחידה או למפקח מיוחד את הסמכויות הנתונות לו לפי {{ח:פנימי|פרק י סימן ד|סימן זה}}, ואולם הסמכות הנוגעת לצו מינהלי להפסקת שימוש לפי {{ח:פנימי|סעיף 219|סעיף 219}} ולצו לסגירת בניין או מקום לפי {{ח:פנימי|סעיף 220|סעיף 220}} לא תואצל אלא למשנה למנהל היחידה.
{{ח:תת|(ב)}} אצילת סמכות לפי סעיף קטן (א) למפקח מיוחד טעונה את אישורו של היועץ המשפטי ליחידה הארצית לאכיפה.

{{ח:סעיף|233|סמכות האכיפה של הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”תכנית“ – תכנית הכוללת את כל ההוראות המאפשרות להוציא מכוחה היתר לבנייה או לשימוש בלא צורך באישורה של תכנית נוספת.
{{ח:תת|(ב)}} לרשות הטבע והגנים ולמנהל רשות הטבע והגנים יהיו כל הסמכויות הנתונות לפי {{ח:פנימי|פרק י סימן ד|סימן זה}} ליחידה הארצית לאכיפה ולמנהל היחידה הארצית לאכיפה, בהתאמה, בתחום גנים לאומיים ושמורות טבע ובמקרקעין המיועדים בתכנית לגנים לאומיים ושמורות טבע, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין חובת ההיוועצות לפי {{ח:פנימי|סעיף 225|סעיף 225}}, יתייעץ מנהל רשות הטבע והגנים עם תובע מטעם רשות הטבע והגנים;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין הגשת דין וחשבון או תצהיר בידי מפקח כאמור {{ח:פנימי|פרק י סימן ד|בסימן זה}} – יוגש הדין וחשבון או התצהיר בידי פקח של רשות הטבע והגנים.
{{ח:תת|(ג)}} הזכאות לתשלום פיצויים לפי {{ח:פנימי|סעיף 231|סעיף 231}} לגבי צו מינהלי שנתן מנהל רשות הטבע והגנים תהיה מאת רשות הטבע והגנים, ובלבד שהתקיימו התנאים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 231|באותו סעיף}}.

{{ח:קטע3|פרק י סימן ה|סימן ה׳: צווים שיפוטיים|תיקון: תשע״ז־9}}

{{ח:סעיף|234|צו שיפוטי למניעת פעולות|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:תת|(א)}} נעשו פעולות הכנה לעבודה אסורה או לשימוש אסור, רשאי בית המשפט המוסמך, לבקשת תובע, לצוות על הגורמים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 243|בסעיף 243(ג) או (ו)}}, לפי העניין, להימנע מפעולה במקרקעין הקשורה לעבודה האסורה או לשימוש האסור, ובכלל זה לאסור על שימוש במקרקעין או להורות על סגירת בניין או מקום ({{ח:פנימי|פרק י סימן ה|בסימן זה}} – צו שיפוטי למניעת פעולות); ואולם צו שיפוטי למניעת פעולות לעניין איסור שימוש במקרקעין או לעניין סגירת בניין או מקום יינתן לתקופה שלא תעלה על 90 ימים, ורשאי בית המשפט המוסמך לחזור ולצוות כאמור מזמן לזמן.
{{ח:תת|(ב)}} בית המשפט המוסמך לא ייתן צו שיפוטי למניעת פעולות אלא אם כן נוכח שיש בידי מבקש הצו ראיות לכאורה לביצוע פעולות הכנה לעבודה אסורה או לשימוש אסור, לפי העניין.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”בית המשפט המוסמך“ – כל אחד מאלה, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} אם הבקשה הוגשה בהליך פלילי על עבירה לפי {{ח:פנימי|פרק י|פרק זה}} – בית המשפט הדן בהליך הפלילי;
{{ח:תתת|(2)}} אם הבקשה לא הוגשה בהליך פלילי כאמור בפסקה (1) – בית המשפט המוסמך כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 228|בסעיף 228(ב)}}, בהתאם לגורם שמטעמו הגיש התובע את הבקשה.

{{ח:סעיף|235|צו להריסת עבודה או הפסקת שימוש בניגוד לצו שיפוטי למניעת פעולות|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:תת|(א)}} ראה מנהל היחידה הארצית לאכיפה או מהנדס הוועדה, על יסוד דין וחשבון בכתב שהגיש לו מפקח כאמור בסעיף קטן (ב), כי בוצעה עבודה או שנעשה שימוש בניגוד לצו שיפוטי למניעת פעולות, רשאי הוא לצוות על מי שניתן לו צו מניעת הפעולות להרוס את העבודה שבוצעה בניגוד לצו או להפסיק את השימוש שנעשה בניגוד לצו, ובלבד שאם חלפה יותר משנה מיום שניתן הצו לא יורה כן אלא באישור בית המשפט המוסמך כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 234|בסעיף 234(ג)}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא יינתן צו כאמור בסעיף קטן (א) אלא אם כן מפקח הגיש, למי שמוסמך לתת את הצו כאמור באותו סעיף קטן, דין וחשבון בכתב שבו ציין כי לפי בדיקתו בוצעה העבודה או נעשה השימוש בניגוד לצו מניעת הפעולות, את פרטי העבודה או השימוש שנעשו בניגוד לצו מניעת הפעולות, וכי לא חלפה שנה ממועד מתן צו מניעת הפעולות.
{{ח:תת|(ג)}} צו כאמור בסעיף קטן (א) יכלול את כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} פרטים בדבר מיקום המקרקעין שבהם חל הצו;
{{ח:תתת|(2)}} תיאור העובדות שעל פיהן הוחלט לתת את הצו;
{{ח:תתת|(3)}} פרטי הצו השיפוטי למניעת פעולות שניתן;
{{ח:תתת|(4)}} פרטי העבודה שיש להרוס או השימוש שיש להפסיק, לפי העניין;
{{ח:תתת|(5)}} פרטים בדבר הזכות לבקש את ביטול הצו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 238|סעיף 238}}.
{{ח:תת|(ד)}} מי שניתן לו צו כאמור בסעיף קטן (א) יבצע את הצו בתוך 21 ימים מיום שהומצא לו.
{{ח:תת|(ה)}} לא בוצע צו שניתן לפי סעיף קטן (א) בתוך התקופה האמורה בסעיף קטן (ד), רשאית היחידה הארצית לאכיפה, הוועדה המקומית או הרשות המקומית המוסמכת לאכיפה, לפי העניין, להרוס את העבודה שבוצעה בניגוד לצו מניעת הפעולות או לנקוט אמצעים סבירים להפסקת השימוש שנעשה בניגוד לאותו צו, לרבות באמצעות סגירת הבניין או המקום; סגירת הבניין או המקום תיעשה לתקופה שנקבעה בצו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 234|בסעיף 234(א)}}, בניכוי הימים שחלפו מתום התקופה כאמור בסעיף קטן (ד) ועד למועד שבו החלה הסגירה בפועל.
{{ח:תת|(ו)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 226|סעיפים 226(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 232|ו־232}} יחולו על צו כאמור בסעיף קטן (א), בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|236|צו הפסקה שיפוטי|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:תת|(א)}} בוצעה עבודה אסורה או שנעשה שימוש אסור, רשאי בית המשפט המוסמך כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 234|בסעיף 234(ג)}}, לבקשת תובע, לצוות על הגורמים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 243|בסעיף 243(ג) או (ו)}}, לפי העניין, על הפסקת העבודה האסורה או השימוש האסור, או לתת צו לסגירת הבניין או המקום ({{ח:פנימי|פרק י סימן ה|בסימן זה}} – צו הפסקה שיפוטי).
{{ח:תת|(ב)}} בית המשפט המוסמך כאמור בסעיף קטן (א) לא ייתן צו הפסקה שיפוטי אלא אם כן נוכח שיש בידי מבקש הצו ראיות לכאורה לביצוע עבודה אסורה או שימוש אסור, לפי העניין.
{{ח:תת|(ג)}} מתן צו הפסקה שיפוטי אינו מותנה בנקיטת הליכים נוספים לפי {{ח:פנימי|פרק י|פרק זה}}.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|לפי {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (המצאת צו לפי סעיף 239 לחוק)|תקנות התכנון והבניה (המצאת צו לפי סעיף 239 לחוק), תשל״ח–1978}}, על מסירת צו לפי סעיף זה יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 237|סעיף 209 לחוק סדר הדין הפלילי, תשכ״ה–1965 (כיום, סעיף 237 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982)}}.}}

{{ח:סעיף|237|צו להריסת עבודה או הפסקת שימוש בניגוד לצו הפסקה שיפוטי|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:תת|(א)}} ראה מנהל היחידה הארצית לאכיפה או מהנדס הוועדה, על יסוד דין וחשבון בכתב שהגיש לו מפקח כאמור בסעיף קטן (ב), כי בוצעה עבודה או נעשה שימוש בניגוד לצו הפסקה שיפוטי, רשאי הוא לצוות על מי שניתן לו צו ההפסקה השיפוטי להרוס את העבודה שבוצעה בניגוד לצו או להפסיק את השימוש שנעשה בניגוד לצו, ובלבד שאם חלפה יותר משנה מיום שניתן הצו לא יורה כן אלא באישור בית המשפט המוסמך כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 234|בסעיף 234(ג)}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא יינתן צו כאמור בסעיף קטן (א) אלא אם כן מפקח הגיש, למי שמוסמך לתת את הצו כאמור באותו סעיף קטן, דין וחשבון בכתב שבו ציין כי לפי בדיקתו בוצעה העבודה או נעשה השימוש בניגוד לצו ההפסקה השיפוטי, את פרטי העבודה או השימוש שנעשו בניגוד לצו ההפסקה השיפוטי וכי לא חלפה שנה ממועד מתן צו ההפסקה השיפוטי.
{{ח:תת|(ג)}} צו כאמור בסעיף קטן (א) יכלול את כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} פרטים בדבר מיקום המקרקעין שבהם חל הצו;
{{ח:תתת|(2)}} תיאור העובדות שעל פיהן הוחלט לתת את הצו;
{{ח:תתת|(3)}} פרטי צו ההפסקה השיפוטי שניתן;
{{ח:תתת|(4)}} פרטי העבודה שיש להרוס או השימוש שיש להפסיק, לפי העניין;
{{ח:תתת|(5)}} פרטים בדבר הזכות לבקש את ביטול הצו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 238|סעיף 238}}.
{{ח:תת|(ד)}} מי שניתן לו צו כאמור בסעיף קטן (א) יבצע את הצו בתוך 21 ימים מיום שהומצא לו.
{{ח:תת|(ה)}} לא בוצע צו שניתן לפי סעיף קטן (א) בתוך התקופה האמורה בסעיף קטן (ד), רשאית היחידה הארצית לאכיפה, הוועדה המקומית או הרשות המקומית המוסמכת לאכיפה, לפי העניין, להרוס את העבודה שבוצעה בניגוד לצו ההפסקה השיפוטי או לנקוט אמצעים סבירים להפסקת השימוש שנעשה בניגוד לאותו צו, לרבות באמצעות סגירת הבניין או המקום; סגירת הבניין או המקום תיעשה לתקופה שנקבעה בצו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 236|בסעיף 236(א)}}, ככל שנקבעה, בניכוי הימים שחלפו מתום התקופה כאמור בסעיף קטן (ד) ועד למועד שבו החלה הסגירה בפועל.
{{ח:תת|(ו)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 226|סעיפים 226(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 232|ו־232}} יחולו על צו כאמור בסעיף קטן (א), בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|238|בקשה לביטול צו שניתן לאחר הפרת צו שיפוטי למניעת פעולות או צו הפסקה שיפוטי|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:ת}} ניתן צו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 235|בסעיף 235(א)}} או {{ח:פנימי|סעיף 237|בסעיף 237(א)}} (בסעיף זה – הצו הנוסף), בתוך שנה מיום מתן צו שיפוטי למניעת פעולות או צו הפסקה שיפוטי, לפי העניין, רשאי מי שניתן לו הצו הנוסף להגיש בקשה לביטול הצו הנוסף, לבית המשפט המוסמך כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 234|בסעיף 234(ג)}}, שהוא בית המשפט האחרון שדן בצו מניעת הפעולות או בצו ההפסקה השיפוטי, לפי העניין, בתוך 24 שעות ממועד המצאת הצו, ויחולו על בקשה כאמור הוראות {{ח:פנימי|סעיף 229|סעיף 229}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|239|צו הריסה בלא הליך פלילי|תיקון: תשע״ז־9, תשע״ח־4}}
{{ח:תת|(א)}} בית המשפט המוסמך כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 234|בסעיף 234(ג)}} רשאי, לבקשת תובע, לצוות על הריסת עבודה אסורה אף אם לא הוגש כתב אישום בשלה, ובלבד שיש עניין ציבורי מיוחד במתן הצו ומתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} לא ניתן למצוא את האדם שביצע את העבודה האסורה, בשקידה סבירה;
{{ח:תתת|(2)}} לא ניתן או שאין זה מעשי למסור לאדם הזמנה לדין, בשקידה סבירה;
{{ח:תתת|(3)}} לא ניתן להוכיח מי ביצע את העבודה האסורה;
{{ח:תתת|(4)}} מי שביצע את העבודה האסורה נפטר או שאינו בר־עונשין, לרבות בשל התיישנות שחלה על עבירת העבודה האסורה;
{{ח:תתת|(5)}} התובע החליט כי נסיבות המקרה בכללותן אינן מתאימות להמשך חקירה או להעמדה לדין פלילי לפי {{ח:פנימי|פרק י סימן ו|סימן ו׳}}.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 226|סעיף 226(ב)}} יחולו לגבי המצאת צו הריסה לפי סעיף קטן (א), בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ג)}} צו הריסה לפי סעיף קטן (א) יבוצע בידי היחידה הארצית לאכיפה, הוועדה המקומית או רשות מקומית המוסמכת לאכיפה, ובלבד שחלפו 21 ימים לפחות ממועד המצאת הצו.

{{ח:סעיף|240|בקשה לביטול צו הריסה בלא הליך פלילי|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:ת}} הרואה את עצמו נפגע מצו הריסה לפי {{ח:פנימי|סעיף 239|סעיף 239(א)}}, אשר לא היה צד לבקשה למתן צו כאמור, רשאי להגיש בקשה לביטולו לבית המשפט המוסמך כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 234|בסעיף 234(ג)}}, בתוך 21 ימים מיום המצאת הצו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 226|בסעיף 226(ב)}} כפי שהוחל {{ח:פנימי|סעיף 239|בסעיף 239(ב)}}.

{{ח:סעיף|241|שמירת אחריות פלילית|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:ת}} אין בביצוע צו שיפוטי כאמור {{ח:פנימי|פרק י סימן ה|בסימן זה}} כדי לפטור אדם מאחריות פלילית בשל ביצוע עבירה לפי {{ח:פנימי|פרק י|פרק זה}}.

{{ח:קטע3|פרק י סימן ו|סימן ו׳: עונשין|תיקון: תשע״ז־9}}

{{ח:סעיף|242|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק י סימן ו|סימן ו׳}}|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק י סימן ו|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל שליטה במקרקעין“ – מי שנוהג מנהג בעלים במקרקעין, בין ברשות הבעלים ובין שלא ברשות הבעלים, ובכלל זה מי שמנהל את המקרקעין, מי שמפיק או זכאי להפיק הכנסה מהמקרקעין או מי שזכאי ליהנות מפירותיהם של המקרקעין כבעלים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק העונשין“ – {{ח:חיצוני|חוק העונשין|חוק העונשין, התשל״ז–1977}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קנס נוסף על עבירה נמשכת“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין שימוש אסור שהוא שימוש שאינו למגורים – כפל הקנס האמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(ג) לחוק העונשין}};
{{ח:תתת|(2)}} לעניין שימוש אסור שהוא שימוש למגורים – מחצית הקנס האמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(ג) לחוק העונשין}}.

{{ח:סעיף|243|עבודה אסורה ושימוש אסור|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:תת|(א)}} המבצע עבודה אסורה במקרקעין המפורטים להלן, דינו – מאסר שנתיים או כפל הקנס האמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}, וכן קנס לפי {{ח:פנימי|סעיף 245|סעיף 245}}:
{{ח:תתת|(1)}} מקרקעין המיועדים בתכנית לאחת מהתכליות המפורטות בהגדרה ”תשתיות לאומיות“;
{{ח:תתת|(2)}} מקרקעין המצויים בסביבה החופית;
{{ח:תתת|(3)}} מקרקעין שהוכרזו כקרקע חקלאית על פי {{ח:פנימי|תוספת 1|התוספת הראשונה}};
{{ח:תתת|(4)}} מקרקעין שהם גן לאומי או שמורת טבע, או מקרקעין המיועדים בתכנית לגן לאומי, לשמורת טבע או ליער;
{{ח:תתת|(5)}} מקרקעין המיועדים בתכנית לשטחים ציבוריים פתוחים.
{{ח:תת|(ב)}} המבצע עבודה אסורה במקרקעין שאינם מפורטים בסעיף קטן (א), דינו – מאסר שנתיים או קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}, וכן קנס לפי {{ח:פנימי|סעיף 245|סעיף 245}}.
{{ח:תת|(ג)}} בוצעה עבודה אסורה לפי סעיפים קטנים (א) או (ב), ניתן להאשים בה אחד או יותר מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} בעל ההיתר לביצוע העבודה או מי שמוטלת עליו החובה לקבל היתר כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} בעל המקרקעין בשעת ביצוע העבירה, למעט מחכיר לדורות; היו המקרקעין בבעלות משותפת, ייחשב כבעלים לעניין פסקה זו רק מי מהבעלים שהיה בעל שליטה במקרקעין בשעת ביצוע העבירה, אם ניתן לאתרו בשקידה סבירה, ואם לא ניתן לאתרו כאמור – ייחשב כבעלים מי שרשום בפנקסי המקרקעין כבעל המקרקעין;
{{ח:תתת|(3)}} בעל שליטה במקרקעין בשעת ביצוע העבירה;
{{ח:תתת|(4)}} מי שמחזיק בפועל במקרקעין בשעת ביצוע העבירה;
{{ח:תתת|(5)}} מי שביצע בפועל את העבודה האסורה, למעט עובדים המועסקים על ידו;
{{ח:תתת|(6)}} האדריכל, המהנדס, או ההנדסאי, האחראים לתכנון העבודה או לפיקוח עליה לפי הוראות חוק זה, או מי שתכנן בפועל את העבודה;
{{ח:תתת|(7)}} הקבלן הראשי, למעט עובדים המועסקים על ידו.
{{ח:תת|(ד)}} העושה שימוש אסור במקרקעין המפורטים בסעיף קטן (א), דינו – מאסר שנתיים או כפל הקנס האמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}, וכן קנס נוסף על עבירה נמשכת לכל יום שבו נמשכת העבירה מיום שהומצאה לנאשם התראה בכתב על ביצוע אותה עבירה, מיום שהומצא לו צו לפי {{ח:פנימי|פרק י|פרק זה}} או מיום הגשת כתב האישום, לפי המוקדם, וקנס לפי {{ח:פנימי|סעיף 245|סעיף 245}}.
{{ח:תת|(ה)}} העושה שימוש אסור במקרקעין שאינם מפורטים בסעיף קטן (א), דינו – מאסר שנתיים או קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}} וכן קנס נוסף על עבירה נמשכת לכל יום שבו נמשכת העבירה מיום שהומצאה לנאשם התראה בכתב על ביצוע אותה עבירה, מיום שהומצא לו צו לפי {{ח:פנימי|פרק י|פרק זה}} או מיום הגשת כתב האישום, לפי המוקדם, וקנס לפי {{ח:פנימי|סעיף 245|סעיף 245}}.
{{ח:תת|(ו)}} נעשה שימוש אסור, ניתן להאשים בו אחד או יותר מאלה, ואולם לא יואשם לפי סעיף זה מי ששוכר את המקרקעין למטרת מגוריו בהם:
{{ח:תתת|(1)}} בעל ההיתר לביצוע העבודה או לשימוש או מי שמוטלת עליו החובה לקבל היתר לשימוש;
{{ח:תתת|(2)}} מי שהוא בעל המקרקעין בשעת ביצוע העבירה, למעט מחכיר לדורות; היו המקרקעין בבעלות משותפת, ייחשב כבעלים לעניין פסקה זו רק מי מהבעלים שהיה בעל שליטה במקרקעין בשעת ביצוע העבירה, אם ניתן לאתרו בשקידה סבירה, ואם לא ניתן לאתרו כאמור – ייחשב כבעלים מי שרשום בפנקסי המקרקעין כבעל המקרקעין;
{{ח:תתת|(3)}} בעל השליטה במקרקעין בשעת ביצוע העבירה;
{{ח:תתת|(4)}} מי שמחזיק בפועל במקרקעין בשעת ביצוע העבירה;
{{ח:תתת|(5)}} מי שביצע בפועל את השימוש, למעט עובדים המועסקים על ידו.
{{ח:תת|(ז)}} עבירה לפי סעיף זה היא מסוג העבירות של אחריות קפידה.

{{ח:סעיף|244|עבודה ושימוש על פי היתר שאינו תואם תכנית|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:תת|(א)}} המבצע עבודה אסורה על פי היתר שאינו תואם תכנית, דינו – מאסר שנתיים או קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}} וכן קנס לפי {{ח:פנימי|סעיף 245|סעיף 245}}.
{{ח:תת|(ב)}} העושה שימוש אסור על פי היתר שאינו תואם תכנית, דינו – מאסר שנתיים או קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}, וכן קנס נוסף על עבירה נמשכת לכל יום שבו נמשכה העבירה מיום שהומצאה לנאשם התראה בכתב על ביצוע אותה עבירה, מיום שהומצא לו צו לפי {{ח:פנימי|פרק י|פרק זה}} או מיום הגשת כתב האישום, לפי המוקדם, וקנס לפי {{ח:פנימי|סעיף 245|סעיף 245}}.

{{ח:סעיף|245|קנסות נוספים|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:ת}} הורשע אדם בעבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 243|סעיף 243}} {{ח:פנימי|סעיף 244|או 244}}, רשאי בית המשפט, נוסף על כל עונש או תשלום אחר, להטיל עליו קנסות אלה:
{{ח:תת|(1)}} קנס בגובה שיעור האגרות ותשלומי החובה שהוטלו עליו לפי {{ח:פנימי|סעיף 254י|סעיף 254י}}, אף אם שילם את האגרות ותשלומי החובה האמורים;
{{ח:תת|(2)}} בעבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 243|סעיפים 243(א) או (ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 244|ו־244(א)}} – קנס בגובה כפל השווי שהיה לעבודת הבנייה ולמקרקעין שעליהם היא בנויה אילו היתה העבודה האסורה מותרת; בקביעת גובה הקנס לפי פסקה זו רשאי בית המשפט להתחשב בכך שהמורשע הרס את העבודה האסורה לפני מתן גזר הדין והשיב את המצב לקדמותו;
{{ח:תת|(3)}} בעבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 243|סעיפים 243(ד) או (ה)}} {{ח:פנימי|סעיף 244|ו־244(ב)}} – קנס בגובה כפל ההפרש שבין השווי שהיה למקרקעין שבהם נעשה השימוש האסור אילו היה אותו שימוש מותר, לבין שווי אותם מקרקעין לפי התכניות או ההיתרים החלים עליהם.

{{ח:סעיף|246|אי־&lt;wbr&gt;קיום צו|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:ת}} מי שאינו מקיים צו שהוטל עליו לפי {{ח:פנימי|פרק י|פרק זה}}, במועד שנקבע לכך לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק י|הפרק האמור}} או בהחלטת בית המשפט, דינו – מאסר שנתיים או קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}} וכן קנס נוסף כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(ג) לחוק העונשין}} לכל יום שבו נמשכה העבירה לאחר המועד האמור.

{{ח:סעיף|247|עבירה לפי {{ח:פנימי|פרק ה1|פרק ה׳1}}|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:ת}} מי שאינו מקיים הוראה שניתנה לו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 158ג|בסעיף 158ג}} בתוך המועד שנקבע בהוראה, דינו – מאסר שנה, וכן קנס נוסף כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(ג) לחוק העונשין}} לכל יום שבו נמשכה העבירה לאחר המועד האמור.

{{ח:סעיף|248|הפרעה במילוי תפקיד|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:ת}} המפריע למפקח או למי שפועל בשם מוסד תכנון מלמלא את תפקידו או מלהשתמש בסמכות הנתונה לו לפי חוק זה, דינו – מאסר שנה.

{{ח:סעיף|249|מסירת ידיעה כוזבת או מטעה|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:תת|(א)}} המוסר ידיעה למוסד תכנון, למכון בקרה או לממלא תפקיד לפי חוק זה, שהיא ידיעה כוזבת או מטעה, דינו – מאסר שנתיים; לעניין סעיף זה, ”ממלא תפקיד לפי חוק זה“ – לרבות חבר מוסד תכנון, נושא משרה, יועץ משפטי, עובד או נציג בעל דעה מייעצת במוסד תכנון, יועץ למוסד תכנון, חוקר, שמאי מכריע, עובד מכון בקרה או מפקח.
{{ח:תת|(ב)}} הורשע אדם בעבירה לפי סעיף קטן (א), רשאי בית המשפט לבטל את האישור או ההיתר שהושג על ידי מסירת הידיעה הכוזבת או המטעה שבשלה הורשע, ולקבוע כי יראו את התכנית או ההוראה שאושרו או העבודה או השימוש שלגביהם ניתן ההיתר, כאילו בוצעו בלא אישור או בלא היתר, לפי העניין.

{{ח:סעיף|250|בטלות היתר שניתן בהליך רישוי בדרך מקוצרת על פי מידע שאינו נכון|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:תת|(א)}} ניתן היתר או ראו בקשה להיתר כהיתר, לפי {{ח:פנימי|סעיף 145ב|סעיף 145ב(ב)(7) או (8)}}, על יסוד הצהרה שהגיש מבקש ההיתר לפי אותן פסקאות שפרט מהפרטים, מידע או נתון שנכללו בה לא היה נכון, ואילו היתה אותה הצהרה נכונה לא היה ניתן ההיתר – בטל ההיתר, ובלבד שלא חלפו חמש שנים מהיום שניתן או מהיום שראו בו היתר, לפי העניין.
{{ח:תת|(ב)}} ראתה רשות הרישוי שמתקיימים, לכאורה, התנאים המנויים בסעיף קטן (א), תודיע לבעל ההיתר על בטלותו, ובלבד שנתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפניה.
{{ח:תת|(ג)}} לעניין {{ח:פנימי|פרק י|פרק זה}} יראו את העבודה או השימוש שלגביהם ניתן היתר או שלגביהם ראו בבקשה להיתר כהיתר כאמור בסעיף זה, כאילו בוצעו בלא היתר.

{{ח:סעיף|251|מתן אישור או היתר שלא כדין|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:ת}} העושה אחד מאלה, דינו – מאסר שלוש שנים:
{{ח:תת|(1)}} חבר מוסד תכנון שהצביע בעד החלטה לאשר תכנית או הקלה או להמליץ על אישורה או שהצביע בעד החלטה לתת אישור אחר או היתר או להמליץ עליהם, בניגוד להוראות לפי חוק זה, או שהיה שותף להחלטות כאמור שלא דרך הצבעה, והכל אם ההחלטה אושרה במוסד התכנון;
{{ח:תת|(2)}} עובד מוסד תכנון או יועץ של מוסד תכנון שקבע בכתב או בעל פה כי ניתן לאשר תכנית או הקלה או להמליץ על אישורה או שניתן לתת אישור אחר או היתר או להמליץ עליהם, בניגוד להוראות לפי חוק זה, ועל יסוד קביעתו אושרה התכנית או ההקלה או ניתן האישור או ההיתר או הומלץ עליהם;
{{ח:תת|(3)}} בעל תפקיד במוסד תכנון שחתם על היתר או על אישור אחר לפי חוק זה, בניגוד להוראות לפי חוק זה.

{{ח:סעיף|251א|עבירות של מורשה להיתר|תיקון: תשפ״ב־8}}
{{ח:תת|(א)}} מורשה להיתר העושה אחד מאלה, דינו – הקנס האמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}:
{{ח:תתת|(1)}} נותן היתר בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 158מח|סעיף 158מח(2), (3), (4), (5) או (6)}} או {{ח:פנימי|סעיף 158נב|סעיף 158נב(א)(2), (3), (4) או (5)}};
{{ח:תתת|(2)}} נותן אישור תחילת עבודה שלא על פי היתר בתוקף, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 157ב|סעיף 157ב(ג1)}};
{{ח:תתת|(3)}} נותן תעודת גמר בעניין עבודות שבוצעו שלא על פי היתר בתוקף, או שבוצעו בטרם התקבל אישור של מכון בקרה על בקרת ביצוע, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 158נג|סעיף 158נג(א)}}.
{{ח:תת|(ב)}} עבירות לפי {{ח:פנימי|סעיף 251א|סעיף 251א(א)}} הן מסוג העבירות של אחריות קפידה.

{{ח:סעיף|252|הפעלת מכון בקרה בלא רישיון או בניגוד לתנאיו|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:ת}} מי שעשה פעולה הטעונה רישוי לפי {{ח:פנימי|פרק ה3|פרק ה׳3}} בלא רישיון, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 158יד|סעיף 158יד(א)}}, או בעל רישיון לפי {{ח:פנימי|פרק ה3|הפרק האמור}} שהפר תנאי מהתנאים למתן רישיון או תנאי מתנאי הרישיון, דינו – מאסר שנה או קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}, ואם היתה העבירה עבירה נמשכת – קנס נוסף כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(ג) לחוק העונשין}} לכל יום שבו נמשכה העבירה לאחר המועד שבו הומצאה לו התראה בכתב על ביצוע אותה עבירה.

{{ח:סעיף|253|ביצוע עבירות על ידי תאגיד|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:ת}} נעברה עבירה לפי חוק זה על ידי תאגיד, רשאי בית המשפט להטיל על התאגיד קנס בשיעור פי שלושה מהקנס הקבוע לעבירה.

{{ח:סעיף|254|אחריות נושא משרה בתאגיד|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:תת|(א)}} נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירות לפי חוק זה בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו – קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין}}; לעניין סעיף זה, ”נושא משרה“ – מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל או פקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה.
{{ח:תת|(ב)}} נעברה עבירה לפי חוק זה בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.

{{ח:סעיף|254א|תשלום קנסות|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:ת}} קנס שהוטל בפסק דין לפי {{ח:פנימי|פרק י|פרק זה}} ישולם כמפורט להלן, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת מטעמים מיוחדים שיירשמו:
{{ח:תת|(1)}} לוועדה המקומית – אם כתב האישום הוגש על ידי תובע מטעמה;
{{ח:תת|(2)}} לרשות המקומית המוסמכת לאכיפה – אם כתב האישום הוגש על ידי תובע מטעמה;
{{ח:תת|(3)}} לאוצר המדינה – אם כתב האישום הוגש על ידי תובע אחר מהתובעים המנויים בפסקאות (1) ו־(2).

{{ח:קטע3|פרק י סימן ז|סימן ז׳: אמצעי אכיפה נוספים|תיקון: תשע״ז־9}}

{{ח:סעיף|254ב|צווים במסגרת גזר דין|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:תת|(א)}} גזר בית המשפט את עונשו של אדם בעבירה לפי {{ח:פנימי|פרק י סימן ו|סימן ו׳}}, יצווה במסגרת גזר הדין על אחד או יותר מאלה, לפי העניין, אלא אם כן קיימים טעמים מיוחדים שיירשמו שלא לעשות כן:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין עבודה אסורה –
{{ח:תתתת|(א)}} על הפסקת ביצוע העבודה האסורה, על הריסת העבודה האסורה, או על כך שלא ייעשה בה כל שימוש;
{{ח:תתתת|(ב)}} על הריסה של חלק מבניין שנבנה כדין, אם ביצוע הצו לפי פסקת משנה (א) רק לגבי החלק שנבנה שלא כדין יסכן את שלום הציבור או את בטיחותו;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין שימוש אסור – על הפסקת השימוש האסור, ואם השימוש כאמור נעשה בעבודה אסורה – לצוות על הריסת העבודה האסורה, כולה או חלקה.
{{ח:תת|(ב)}} בית המשפט רשאי לתת כל הוראה אחרת שתיראה לו בקשר לעבודה האסורה או לשימוש האסור, ובכלל זה לתת צו שיפוטי למניעת פעולות, צו לסגירת בניין או מקום, צו להתאמת העבודה או השימוש להיתר או לתכנית או צו להשבת המצב לקדמותו.
{{ח:תת|(ג)}} בית המשפט רשאי לצוות כאמור בסעיף זה גם אם קבע שהנאשם ביצע עבירה לפי {{ח:פנימי|פרק י סימן ו|סימן ו׳}} ולא הרשיעו בה.

{{ח:סעיף|254ג|ביצוע צו|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:תת|(א)}} צו שנתן בית משפט לפי {{ח:פנימי|סעיף 254ב|סעיף 254ב}} יבוצע בידי מי שהורשע בביצוע העבירה או מי שבית המשפט קבע שביצע את העבירה ({{ח:פנימי|פרק י|בפרק זה}} – מורשע), ואם היה יותר ממורשע אחד – בידי כולם יחדיו או בידי מי שבית המשפט קבע.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), הרשות האוכפת רשאית לבצע צו שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 254ב|סעיף 254ב}} בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} המורשע לא קיים את הצו וחלף המועד לביצוע הצו לפי {{ח:פנימי|סעיף 254ד|סעיף 254ד}}, ובלבד שהתובע הודיע למורשע, בכתב, 21 ימים מראש לפחות, על כוונת הרשות האוכפת לבצע את הצו;
{{ח:תתת|(2)}} בית המשפט הטיל את ביצוע הצו על הרשות האוכפת, ובלבד שהתובע ביקש זאת טרם מתן הצו.

{{ח:סעיף|254ד|מועד ביצוע צו|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:תת|(א)}} צו שנתן בית המשפט לפי {{ח:פנימי|סעיף 254ב|סעיף 254ב}} יבוצע על ידי המורשע בתוך 30 ימים מיום שניתן הצו, ואולם רשאי בית המשפט, אם נוכח כי העבודה האסורה או השימוש האסור שלגביהם חל הצו אינם מסכנים את שלום הציבור או את בטיחותו, לדחות את מועד ביצוע הצו, מטעמים מיוחדים שיירשמו, ובלבד שמועד ביצוע הצו לא יידחה ביותר משנה מיום שניתן.
{{ח:תת|(ב)}} בית המשפט יתנה את דחיית המועד לביצוע הצו כאמור בסעיף קטן (א) בתנאים שייראו לו, ובכלל זה התנאים המנויים להלן, אלא אם כן קיימים טעמים מיוחדים שלא לקבוע תנאים כאמור:
{{ח:תתת|(1)}} תנאים שיבטיחו את קיום הצו, לרבות הפקדת ערובה;
{{ח:תתת|(2)}} תשלום ההוצאות שנגרמו או שייגרמו לרשות האוכפת בשל דחיית מועד ביצוע הצו;
{{ח:תתת|(3)}} תשלום האגרות ותשלומי החובה האחרים לפי {{ח:פנימי|סעיף 254י|סעיף 254י}}.

{{ח:סעיף|254ה|סמכויות ביצוע צו|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:תת|(א)}} ניתן צו לפי {{ח:פנימי|פרק י|פרק זה}}, רשאי מפקח מטעם הרשות האוכפת להיכנס למקום שהצו חל עליו לשם ביצוע הצו, להרחיק ממנו כל אדם וחפץ ולנקוט את כל האמצעים, לרבות שימוש בכוח סביר כלפי רכוש, כדי להבטיח את ביצוע הצו, ובלבד שהזדהה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 207|בסעיף 207}}, ורשאי שוטר לסייע למפקח כאמור בביצוע הצו, לרבות באמצעות שימוש בכוח סביר כלפי רכוש וכלפי אדם.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} נמצאו במקרקעין בשעת ביצוע הפעולה כאמור בסעיף קטן (א) מיטלטלין שהמורשע לא הוציאם, תשמור אותם הרשות האוכפת לתקופה סבירה; לא נדרשו המיטלטלין לאחר שהודע לנאשם על הימצאם בידי הרשות, רשאית היא למכרם לאחר תקופה סבירה, ובלבד שנתנה למורשע הודעה על המכירה, אם ניתן לאתרו; היו המיטלטלין פסידים – תמכור אותם הרשות האוכפת מיד.
{{ח:תתת|(2)}} הוצאות השמירה והמכירה של המיטלטלין כאמור בפסקה (1) יחולו על המורשע, ואם נמכרו המיטלטלין זכאי הוא לדמי המכר בניכוי ההוצאות האמורות וההוצאות לפי {{ח:פנימי|סעיף 254ו|סעיף 254ו}}.

{{ח:סעיף|254ו|תשלום הוצאות ביצוע צו|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:תת|(א)}} בוצע צו בידי הרשות האוכפת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 254ג|בסעיף 254ג(ב)}}, ישלם המורשע את הוצאות הביצוע לקופת הרשות האוכפת.
{{ח:תת|(ב)}} שר האוצר, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, יקבע, בצו, את סכום ההוצאות לביצוע צווים המוטלים על מורשע, ורשאי הוא לקבוע סכומים שונים בהתחשב, בין השאר, במיקום המקרקעין שאליהם מתייחס הצו, בהיקף העבודה האסורה או השימוש האסור שלגביהם חל הצו ובמורכבות ביצוע הצו.

{{ח:סעיף|254ז|תחולת הוראות לעניין ביצוע צווים אחרים|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 254ג|סעיפים 254ג(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 254ה|254ה}} {{ח:פנימי|סעיף 254ו|ו־254ו}} לעניין ביצוע צווים בידי הרשות האוכפת, הוצאות ביצועם, סמכויות מפקח בביצוע צו, השמירה והמכירה של מיטלטלין וההוצאות בשלהן, יחולו, בשינויים המחויבים, גם על צווים אחרים שניתנו לפי {{ח:פנימי|פרק י|פרק זה}}, ככל שלא נקבע אחרת בחוק זה.

{{ח:קטע3|פרק י סימן ח|סימן ח׳: עיכוב ביצוע צווים|תיקון: תשע״ז־9}}

{{ח:סעיף|254ח|עיכוב ביצוע זמני של צו עד להכרעה בבקשה לביטול הצו או בערעור|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:תת|(א)}} הוגשה בקשה לביטול צו לפי {{ח:פנימי|סעיף 228|סעיף 228}}, {{ח:פנימי|סעיף 238|238}} {{ח:פנימי|סעיף 240|או 240}}, או הוגש ערעור על החלטת בית משפט בבקשת ביטול כאמור או על החלטה לעניין צו שיפוטי לפי {{ח:פנימי|פרק י|פרק זה}}, לרבות צו שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 254ב|סעיף 254ב}}, לא יעכב בית המשפט הדן בבקשה לביטול הצו או בית משפט שלערעור את ביצוע הצו אלא אם כן ראה כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין ונוכח כי העבודה האסורה או השימוש האסור שלגביהם חל הצו אינם מסכנים את שלום הציבור או את בטיחותו; בית המשפט רשאי לעכב את ביצוע הצו כאמור עד למועד ההכרעה בבקשת ביטול הצו או בערעור, לפי העניין.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} בית המשפט יחליט בבקשה לעיכוב ביצוע צו לפי סעיף קטן (א) על יסוד הבקשה ותגובת הרשות האוכפת בלבד, אולם רשאי הוא להחליט בבקשה לאחר שקיים דיון במעמד הצדדים, אם ראה צורך בכך; בית המשפט יחליט בבקשה בהקדם האפשרי לאחר קבלת תגובת הרשות האוכפת או קיום הדיון, לפי העניין.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), בית המשפט רשאי להורות על עיכוב ביצוע זמני של צו כאמור בסעיף קטן (א) במעמד צד אחד, ובלבד שמבקש העיכוב הצהיר לפני בית המשפט כי הוא הודיע לרשות האוכפת על הגשת הבקשה; הוראה כאמור תהיה בתוקף למשך שבעה ימים או עד לקיום דיון בבקשה לעיכוב ביצוע הצו במעמד הצדדים, לפי המוקדם.
{{ח:תת|(ג)}} בית המשפט רשאי להתנות עיכוב ביצוע זמני של צו כאמור בסעיף קטן (א) בתנאים שיבטיחו את קיומו של הצו נושא בקשת הביטול או הערעור, ובכלל זה בהפקדת ערובה או בחיוב המבקש בתשלום ההוצאות שנגרמו או ייגרמו בשל עיכוב ביצוע הצו האמור, וכן בתשלום האגרות ותשלומי החובה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 254י|בסעיף 254י}}, כולם או חלקם.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), לא יעכב בית המשפט את ביצועו של צו הריסה שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 217|סעיפים 217}}, {{ח:פנימי|סעיף 221|221}}, {{ח:פנימי|סעיף 235|235}}, {{ח:פנימי|סעיף 237|237}} {{ח:פנימי|סעיף 239|או 239}} ולא יורה על דחיית מועד ביצועו של צו הריסה שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 254ב|סעיף 254ב}}, אם מצא כי העבודה האסורה שלגביה ניתן הצו נמשכה לאחר שהומצא הצו.
{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (א) עד (ד), הוגשה בקשה לביטולו של צו מינהלי להפסקת עבודה, או הוגש ערעור על החלטת בית משפט בבקשת ביטול כאמור, על החלטה לעניין צו שיפוטי למניעת פעולות או על החלטה לעניין צו הפסקה שיפוטי לפי {{ח:פנימי|סעיף 236|סעיף 236}} לגבי עבודה אסורה – לא יעכב בית המשפט את ביצועו של הצו נושא הבקשה או הערעור, והוא יחליט בבקשה לביטול הצו או בערעור, לפי העניין, בתוך 30 ימים מיום הגשתה, לאחר שקיים דיון במעמד הצדדים.

{{ח:סעיף|254ט|בקשת בעל זכות לגבי מקרקעין לעיכוב ביצוע של צו סופי|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:תת|(א)}} בעל זכות לגבי מקרקעין שניתן לגביהם צו מינהלי, צו לפי {{ח:פנימי|סעיף 235|סעיף 235}} {{ח:פנימי|סעיף 237|או 237}}, או צו שיפוטי לפי {{ח:פנימי|פרק י|פרק זה}}, לרבות צו שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 254ב|סעיף 254ב}}, או מי שהיה צד להליך לפי {{ח:פנימי|סעיף 254ח|סעיף 254ח}}, הרואה את עצמו נפגע מצו כאמור, ולא חלות לגבי אותו צו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 254ח|סעיף 254ח}}, רשאי לבקש מבית המשפט כאמור בפסקאות (1) או (2) שלהלן לעכב את ביצוע הצו האמור:
{{ח:תתת|(1)}} אם הבקשה לעיכוב הביצוע היא בעניין צו שניתן לגביו פסק דין סופי – רשאי רק מי שהיה צד להליך להגיש את הבקשה והבקשה תוגש לבית המשפט האחרון שדן בעניין;
{{ח:תתת|(2)}} אם לא חלות על הבקשה לעיכוב ביצוע הוראות פסקה (1), תוגש הבקשה לבית המשפט המוסמך כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 228|בסעיף 228(ב)}}.
{{ח:תת|(ב)}} בקשה לעיכוב ביצוע לפי סעיף קטן (א) ניתן להגיש פעם אחת בלבד.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} בית המשפט יחליט בבקשה לעיכוב ביצוע צו לפי סעיף קטן (א) על יסוד הבקשה ותגובת הרשות האוכפת בלבד, ואולם רשאי הוא להחליט בבקשה לאחר שקיים דיון במעמד הצדדים, אם ראה צורך בכך; בית המשפט יחליט בבקשה בהקדם האפשרי לאחר קבלת תגובת הרשות האוכפת או קיום הדיון, לפי העניין.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), בית המשפט רשאי להורות על עיכוב ביצוע זמני של צו כאמור בסעיף קטן (א) במעמד צד אחד, ובלבד שמבקש העיכוב הצהיר לפני בית המשפט כי הוא הודיע לרשות האוכפת על הגשת הבקשה; הוראה כאמור תהיה בתוקף למשך שבעה ימים או עד לקיום דיון בבקשה לעיכוב ביצוע הצו במעמד הצדדים, לפי המוקדם.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} בית המשפט לא יעכב ביצוע צו בבקשה שהוגשה לפי סעיף זה אלא מטעמים מיוחדים שיירשמו, ואם נוכח כי העבודה האסורה או השימוש האסור שלגביהם חל הצו אינם מסכנים את שלום הציבור או את בטיחותו.
{{ח:תתת|(2)}} נוסף על האמור בפסקה (1), בית המשפט לא יעכב את ביצועו של צו הריסה שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 217|סעיפים 217}}, {{ח:פנימי|סעיף 221|221}}, {{ח:פנימי|סעיף 235|235}}, {{ח:פנימי|סעיף 237|237}}, {{ח:פנימי|סעיף 239|239}} {{ח:פנימי|סעיף 254ב|או 254ב}} אם העבודה האסורה אינה תואמת את התכנית החלה על המקרקעין או אם מצא כי העבודה שלגביה ניתן הצו נמשכה, לאחר שהומצא הצו; לעניין זה, ”תכנית“ – תכנית שניתן להוציא מכוחה היתר בנייה בלא צורך באישורה של תכנית נוספת.
{{ח:תת|(ה)}} תקופת עיכוב הביצוע בהחלטה לפי סעיף קטן (ד) לא תעלה על שישה חודשים.
{{ח:תת|(ו)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו־(ה), הורה בית המשפט על עיכוב ביצוע הצו לתקופה פחותה משישה חודשים, רשאי הוא, לבקשת מגיש הבקשה לעיכוב ביצוע, להאריך את תקופת עיכוב הביצוע לתקופות נוספות, ובלבד שהתקיימו התנאים המנויים בסעיף קטן (ד) ושתקופת עיכוב הביצוע לפי סעיף קטן (ד) ולפי סעיף קטן זה לא תעלה על שישה חודשים במצטבר.
{{ח:תת|(ז)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (ה) ו־(ו), רשאי בית המשפט בנסיבות חריגות ויוצאות דופן ומטעמים מיוחדים שיירשמו, לעכב ביצוע צו, כאמור בסעיף קטן זה, לתקופה אחת נוספת שלא תעלה על שישה חודשים.
{{ח:תת|(ח)}} בית המשפט רשאי להתנות עיכוב ביצוע כאמור בסעיף זה בתנאים שיבטיחו את קיומו של הצו נושא הבקשה, ובכלל זה בהפקדת ערובה או בחיוב המבקש בתשלום ההוצאות שנגרמו או ייגרמו בשל עיכוב ביצוע הצו האמור, וכן בתשלום האגרות ותשלומי החובה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 254י|בסעיף 254י}}, כולם או חלקם.
{{ח:תת|(ט)}} החלטת בית המשפט בבקשה לעיכוב ביצוע לפי סעיף זה דינה כדין החלטה אחרת של בית משפט והיא ניתנת לערעור לפני בית משפט שלערעור אם ניתנה לכך רשות מאת שופט של בית המשפט שלערעור.

{{ח:קטע3|פרק י סימן ט|סימן ט׳: חיוב בתשלום אגרות ותשלומי חובה אחרים|תיקון: תשע״ז־9}}

{{ח:סעיף|254י|חיוב בתשלום אגרות ותשלומי חובה אחרים|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:תת|(א)}} בית המשפט רשאי לצוות על מורשע בעבירות לפי {{ח:פנימי|סעיף 243|סעיפים 243}}, {{ח:פנימי|סעיף 244|244}} {{ח:פנימי|סעיף 246|או 246}} לשלם כל אגרה או תשלום חובה אחר, לרבות היטל השבחה, שהיה חייב בתשלומם לפי חוק זה אילו היה ניתן היתר לבנייה או לשימוש שבשלהם הורשע, ככל שלא שילם אותם קודם לכן; תשלומי חובה כאמור, למעט אגרות, יחושבו בהתחשב בתקופה שבה לא נהרסה העבודה האסורה או שבה נעשה השימוש האסור.
{{ח:תת|(ב)}} הגיש מורשע בקשה למתן היתר לבנייה או לשימוש שבשלהם הורשע כאמור בסעיף קטן (א) ושילם את התשלומים שהוטלו עליו כאמור באותו סעיף קטן, לא יידרש לשלמם שוב לגבי ההיתר נושא הבקשה שהגיש.
{{ח:תת|(ג)}} בית המשפט רשאי לבקש מיושב ראש מועצת שמאי המקרקעין שימנה שמאי מכריע מרשימת השמאים המכריעים לפי {{ח:פנימי|סעיף 202ג|סעיף 202ג}}, שייתן את חוות דעתו בדבר שיעור היטל ההשבחה לעניין סעיף זה; הצדדים יישאו בעלויות שכר טרחתו של השמאי המכריע בחלקים שווים; על פעולתו ושכר טרחתו של שמאי מכריע לפי סעיף זה יחולו ההוראות החלות על פעולתו ושכר טרחתו של שמאי מכריע לפי {{ח:פנימי|סעיף 202יג|סעיף 202יג}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ד)}} לא שילם מורשע את חלקו בשכר הטרחה של השמאי המכריע כאמור בסעיף קטן (ג), תשלם הרשות האוכפת את חלקו במקומו; שולם תשלום על ידי הרשות האוכפת כאמור, ייווסף התשלום לתשלומים שעל המורשע לשלם לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ה)}} סכום שהצטווה אדם לשלם לפי סעיף זה ייגבה בדרך שגובים קנס שהוטל על ידי בית משפט.
{{ח:תת|(ו)}} שר האוצר רשאי להתקין תקנות לשם ביצועו של סעיף זה.

{{ח:קטע3|פרק י סימן י|סימן י׳: רישום בפנקסי המקרקעין|תיקון: תשע״ז־9}}

{{ח:סעיף|254יא|רישום הערות בפנקסי המקרקעין|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:תת|(א)}} הוגש לבית המשפט כתב אישום בעבירה לפי {{ח:פנימי|פרק י סימן ו|סימן ו׳}}, שההרשעה בה עלולה לגרור אחריה מתן צו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 254ב|בסעיף 254ב}}, ירשום רשם המקרקעין, בפנקסי המקרקעין, הערה בדבר הגשת כתב האישום, אם ביקשה זאת הרשות האוכפת; חלפה העילה לרישום הערה כאמור, בין בשל כך שהנאשם זוכה, שכתב האישום בוטל או מסיבה אחרת, ימחק רשם המקרקעין את ההערה לפי בקשה שתגיש לו הרשות האוכפת שמטעמה הוגש כתב האישום.
{{ח:תת|(ב)}} נתן בית המשפט צו לפי {{ח:פנימי|סעיף 239|סעיף 239}} {{ח:פנימי|סעיף 254ב|או 254ב}}, יורה על רישום הערה בדבר מתן הצו האמור בפנקסי המקרקעין; הערה שנרשמה כאמור, תימחק על פי צו של בית משפט.
{{ח:תת|(ג)}} ניתן צו הריסה מינהלי לפי {{ח:פנימי|סעיף 221|סעיף 221}}, ירשום רשם המקרקעין, בפנקסי המקרקעין, הערה בדבר מתן הצו, אם ביקשה זאת הרשות האוכפת; חלפה העילה לרישום הערה כאמור, בין בשל כך שהצו בוטל, שהצו בוצע או מסיבה אחרת, ימחק רשם המקרקעין את ההערה לפי בקשה שתגיש לו הרשות האוכפת שמטעמה ניתן הצו.
{{ח:תת|(ד)}} נרשמה הערה לפי סעיף זה, תצרף הרשות האוכפת את העתק ההערה וכן את כתב האישום או את הצו שבשלו נרשמה, לתיק הבניין המתנהל בוועדה המקומית לגבי המקרקעין שעליהם נרשמה ההערה.
{{ח:תת|(ה)}} בקשה לרישום או למחיקה של הערות לפי {{ח:פנימי|פרק י סימן י|סימן זה}}, למעט לפי סעיף קטן (ב), תוגש לפי טופס שיקבע שר המשפטים.

{{ח:קטע3|פרק י סימן יא|סימן י״א: רשות מקומית המוסמכת לאכיפה ונטילת סמכויות פיקוח ואכיפה|תיקון: תשע״ז־9}}

{{ח:סעיף|254יב|הסמכת רשות מרחבית לרשות מקומית המוסמכת לאכיפה|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:תת|(א)}} שר האוצר רשאי, לבקשת רשות מרחבית, להסמיך אותה, בצו, לרשות מקומית מוסמכת לאכיפה בעלת סמכויות אכיפה לפי {{ח:פנימי|פרק י|פרק זה}}; הוסמכה רשות מרחבית כאמור –
{{ח:תתת|(1)}} יראו אותה, לעניין הוראות {{ח:פנימי|פרק י|פרק זה}}, כוועדה מקומית לגבי תחומה הכלול במרחב התכנון של הוועדה המרחבית שאליה היא שייכת, ויראו, לעניין הוראות {{ח:פנימי|פרק י|פרק זה}}, את התחום האמור כמרחב התכנון המקומי שלה;
{{ח:תתת|(2)}} יהיו נתונים לה, לעניין מרחב התכנון המקומי שלה, כל התפקידים והסמכויות הנתונים לפי {{ח:פנימי|פרק י|פרק זה}} לוועדה המרחבית שאליה היא שייכת.
{{ח:תת|(ב)}} בצו כאמור בסעיף קטן (א) ייקבעו הוראות לעניין הליכים לפי {{ח:פנימי|פרק י|פרק זה}} שהחלו בהם טרם כניסת הצו לתוקף, במרחב התכנון המקומי של הרשות המקומית המוסמכת לאכיפה.
{{ח:תת|(ג)}} לא יסמיך שר האוצר רשות מרחבית לרשות מקומית המוסמכת לאכיפה, אלא אם כן התקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} ליושב ראש הוועדה המרחבית שהרשות המרחבית שייכת אליה ניתנה הזדמנות לטעון את טענותיו בדרך שהורה שר האוצר לפי {{ח:פנימי|סעיף 31א|סעיף 31א(ז)}};
{{ח:תתת|(2)}} שר האוצר נוכח, לאחר שהוגשה לו המלצת הוועדה המייעצת, כי הרשות המרחבית יכולה לנהל באופן יעיל ומקצועי מערכת אכיפה לפי הוראות חוק זה וכי ניתן מענה הולם לעניין המשאבים הדרושים לרשות המרחבית לשם כך; לעניין סעיף זה, ”הוועדה המייעצת“ – ועדה המורכבת מנציג שר הפנים, מנציג היחידה הארצית לאכיפה שימנה מנהל היחידה, מנציג המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין שימנה מנהל המחלקה, ומנציג מינהל התכנון שימנה מנהל מינהל התכנון;
{{ח:תתת|(3)}} שר האוצר נתן את דעתו בדבר חשד לעבירות שעניינן טוהר המידות בפעולות בעלי תפקידים ועובדים של הרשות המרחבית, לפי חוות דעת שקיבל מהיועץ המשפטי לממשלה או מי שהוא הסמיך לכך.
{{ח:תת|(ד)}} צו כאמור בסעיף קטן (א) יינתן לתקופה שלא תעלה על שנתיים, ואולם ניתן לשוב ולתת צו כאמור בהתאם להוראות סעיף זה לתקופות נוספות שלא יעלו על חמש שנים כל אחת.
{{ח:תת|(ה)}} שר האוצר רשאי, בצו, לבטל הסמכה של רשות מרחבית לרשות מקומית המוסמכת לאכיפה, בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הרשות המקומית המוסמכת לאכיפה ביקשה זאת;
{{ח:תתת|(2)}} הוא מצא שהרשות המקומית המוסמכת לאכיפה אינה מקיימת עוד את התנאים הנדרשים להסמכתה לפי סעיף זה, לאחר שהוגשה לו המלצת הוועדה המייעצת בעניין ולאחר שניתנה לראש הרשות המקומית המוסמכת לאכיפה הזדמנות לטעון את טענותיו בדרך שהורה שר האוצר לפי {{ח:פנימי|סעיף 31א|סעיף 31א(ז)}}.
{{ח:תת|(ו)}} לא יבטל שר האוצר הסמכה של רשות מקומית המוסמכת לאכיפה, אלא לאחר שניתנה ליושב ראש הוועדה המרחבית שהרשות המקומית המוסמכת לאכיפה שייכת אליה ולשאר ראשי הרשויות המרחביות הנכללות בתחום אותה ועדה מרחבית, הזדמנות לטעון את טענותיהם בדרך שהורה שר האוצר לפי {{ח:פנימי|סעיף 31א|סעיף 31א(ז)}}.
{{ח:תת|(ז)}} הורה שר האוצר על ביטול הסמכה כאמור בסעיף קטן (ה), רשאי הוא לקבוע בצו כאמור באותו סעיף קטן הוראות לעניין הליכים תלויים ועומדים שנקטה הרשות המקומית המוסמכת לאכיפה לפני ביטול הסמכתה.
{{ח:תת|(ח)}} הודעה על הסמכה של רשות מרחבית לרשות מקומית מוסמכת לאכיפה ועל ביטול הסמכה כאמור תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של הוועדה המרחבית הנוגעת בדבר.

{{ח:סעיף|254יג|העברת הטיפול בהליך אכיפה מסוים|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל היחידה הארצית לאכיפה או מנהל המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין רשאי להורות כי לא ייפתח הליך אכיפה לפי {{ח:פנימי|פרק י|פרק זה}} לגבי עניין מסוים על ידי ועדה מקומית או רשות מקומית המוסמכת לאכיפה, ואם החל הליך כאמור רשאי הוא להורות על הפסקתו והעברתו לידי גורם אחר שעליו יורה, המוסמך לנהל את אותו הליך לפי {{ח:פנימי|פרק י|פרק זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין רשאי להורות על העברת הטיפול בכתב אישום שהגיש תובע מטעם ועדה מקומית או מטעם רשות מקומית המוסמכת לאכיפה, לתובע אחר.

{{ח:סעיף|254יד|נטילת סמכויות אכיפה מוועדה מקומית|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:תת|(א)}} מצאו מנהל היחידה הארצית לאכיפה ומנהל המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין כי ועדה מקומית אינה ממלאת את התפקידים המוטלים עליה לפי {{ח:פנימי|פרק י|פרק זה}}, בין בכל מרחב התכנון המקומי שלה ובין באזור מסוים בו, רשאים הם לפנות בכתב לוועדה המקומית ולדרוש ממנה למלא את התפקידים המוטלים עליה כאמור בתוך תקופה שנקבעה בדרישה, שאם לא כן יפעלו לנטילת סמכויותיה בהתאם להוראות סעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ב)}} לא קיימה הוועדה המקומית דרישה כאמור בסעיף קטן (א) בתוך התקופה שנקבעה לכך, רשאים מנהל היחידה הארצית לאכיפה ומנהל המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין ליטול ממנה את הסמכויות הנתונות לה לפי {{ח:פנימי|פרק י|פרק זה}}, כולן או חלקן, בכל מרחב התכנון המקומי או באזור מסוים בו, לתקופה ובתנאים שיקבעו, ובכלל זה לעניין ביצוע פעולות אכיפה על ידי עובדי הוועדה המקומית.
{{ח:תת|(ג)}} לא יחליטו מנהל היחידה הארצית לאכיפה ומנהל המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין ליטול סמכות מוועדה מקומית כאמור בסעיף קטן (ב), אלא אם כן התקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוגשה להם המלצה של הוועדה המייעצת, לאחר שבחנה אם יש צורך בנטילת הסמכות והתייעצה בעניין עם מנהל חטיבת השמירה על הקרקע ברשות מקרקעי ישראל; לעניין סעיף זה, ”הוועדה המייעצת“ – ועדה המורכבת מנציג שר הפנים, מנציג מינהל התכנון שימנה מנהל מינהל התכנון, ומיושב ראש הוועדה המחוזית שבתחומה נמצאת הוועדה המקומית;
{{ח:תתת|(2)}} ניתנה ליושב ראש הוועדה המקומית הזדמנות לטעון את טענותיו בשם הוועדה המקומית לפני הוועדה המייעצת, בדרך שהורה שר האוצר לפי {{ח:פנימי|סעיף 31א|סעיף 31א(ז)}};
{{ח:תתת|(3)}} היועץ המשפטי לממשלה או מי שהוא הסמיך לכך אישר זאת.
{{ח:תת|(ד)}} ניטלה סמכות מוועדה מקומית כאמור בסעיף קטן (ב), יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוועדה המקומית ובעלי תפקידים בה לא יפעילו סמכות מהסמכויות שניטלו ממנה כאמור, אלא באישור מראש בכתב של מנהל היחידה הארצית לאכיפה או מנהל המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין; פעולה שנעשתה תוך הפעלת סמכות שניטלה בלי קבלת אישור מראש כאמור – בטלה;
{{ח:תתת|(2)}} היחידה הארצית לאכיפה או המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין, לפי העניין, יהיו רשאיות להפעיל בעצמן את הסמכויות שניטלו מהוועדה המקומית לפי {{ח:פנימי|פרק י סימן יא|סימן זה}}, במקום הוועדה המקומית, ולגבות את ההוצאות מהוועדה המקומית; פעולות שייעשו על ידי היחידה הארצית לאכיפה או המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין לפי פסקה זו יראו אותן כאילו נעשו על ידי הוועדה המקומית;
{{ח:תתת|(3)}} מנהל היחידה הארצית לאכיפה, מנהל המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין או מי שהם הסמיכו לכך מקרב עובדי היחידה או המחלקה האמורות, יהיו רשאים לדרוש כל מידע או מסמך הדרושים להם לשם מילוי תפקידם –
{{ח:תתתת|(א)}} מהוועדה המקומית ומכל חבר, ממלא תפקיד, עובד או יועץ בה;
{{ח:תתתת|(ב)}} מרשות מקומית או מרשויות מרחביות שבתחום מרחב התכנון המקומי;
{{ח:תתתת|(ג)}} מגורם אחר שהמידע או המסמך נמצאים ברשותו ואשר בסמכות הגורמים המנויים בפסקאות משנה (א) ו־(ב) לדרוש אותם ממנו;
{{ח:תתת|(4)}} מידע או מסמך שנדרשו כאמור בפסקה (3), יימסרו באופן ובמועד שנקבעו בדרישה;
{{ח:תתת|(5)}} למנהל היחידה הארצית לאכיפה, למנהל המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין ולמי שהם הסמיכו לכך מקרב עובדי היחידה או המחלקה האמורות, תהיה גישה לכל מאגר מידע של הוועדה המקומית, וכן לכל מאגר מידע שגורם אחר מחזיק בו, שלוועדה המקומית יש גישה אליו לפי דין או הסכם; לעניין זה, ”מאגר מידע“ – מאגר מידע הנדרש לשם ביצוע הוראות לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ה)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכותה של המדינה לבצע פעולות אכיפה לפי כל דין.

{{ח:קטע3|פרק י סימן יב|סימן י״ב: דיווח על פעולות אכיפה וסקר בנייה|תיקון: תשע״ז־9}}

{{ח:סעיף|254טו|דיווח על פעולות אכיפה|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} יושבי הראש של הוועדות המקומיות, ראשי הרשויות המקומיות המוסמכות לאכיפה, מנהל רשות הטבע והגנים והעומד בראש כל גורם אחר שהוסמך לבצע פעולות פיקוח ואכיפה לפי חוק זה, יעבירו למנהל היחידה הארצית לאכיפה, מדי שלושה חודשים, דיווח על פעולות האכיפה לפי חוק זה שנקטו כל אחד מאותם גורמים, לפי העניין, ובכלל זה על עבודה אסורה ועל שימוש אסור שאותרו בתחום הנתון לפיקוחם; דיווח כאמור יכול שיתבצע באופן מקוון.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), יושבי ראש ועדות מקומיות עצמאיות יעבירו דיווח כאמור באותה פסקה רק אחת לשישה חודשים.
{{ח:תתת|(3)}} מנהל היחידה הארצית לאכיפה יפרסם באתר האינטרנט של היחידה הארצית לאכיפה טופס דיווח אחיד והנחיות מפורטות לדיווח כאמור בסעיף קטן זה.
{{ח:תת|(ב)}} שר האוצר ידווח לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, מדי שנה, לא יאוחר מ־30 באפריל, על פעולות האכיפה שביצעה היחידה הארצית לאכיפה וכל אחד מהגורמים כאמור בסעיף קטן (א)(1) בשנה שקדמה למועד הדיווח.

{{ח:סעיף|254טז|סקר עבירות בנייה|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:תת|(א)}} ועדה מקומית ורשות מקומית המוסמכת לאכיפה יבצעו בתחומן סקר עבירות בנייה בתוך 18 חודשים מיום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_382860.pdf|חוק התכנון והבנייה (תיקון מס׳ 116), התשע״ז–2017}}, ויעדכנו את הסקר מדי חמש שנים; סקר ועדכון סקר שנערכו כאמור יוגשו למנהל היחידה הארצית לאכיפה ולמנהל המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין.
{{ח:תת|(ב)}} סקר עבירות בנייה ייערך לפי הוראות שיפרסם מנהל היחידה הארצית לאכיפה באתר האינטרנט של היחידה ויכלול, בין השאר, ריכוז של העבירות המשמעותיות, בתחומי התכנון והבנייה, כפי שהוגדרו באותן הוראות, שבוצעו בתחום כאמור בסעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)}} לא ביצעה ועדה מקומית או רשות מקומית המוסמכת לאכיפה סקר עבירות בנייה או עדכון שלו לפי סעיף קטן (א), רשאי מנהל היחידה הארצית לאכיפה או מי שהוא הסמיך לכך, לבצע את הסקר או את העדכון כאמור ולהטיל על הוועדה המקומית או על הרשות המקומית המוסמכת לאכיפה, לפי העניין, לשאת בתשלום בסך כפל ההוצאות שהוצאו לעריכת הסקר או עדכונו.
{{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה, ”סקר עבירות בנייה“ – סקר לעניין עבירות של ביצוע עבודה אסורה או שימוש אסור.

{{ח:קטע3|פרק י סימן יג|סימן י״ג: סדרי דין והוראות שונות|תיקון: תשע״ז־9}}

{{ח:סעיף|254יז|סמכות לדרוש מידע או מסמכים|תיקון: תשע״ז־9, תשפ״ב־8}}
{{ח:תת|(א)}} לשם ביצוע תפקידיהם לפי חוק זה, ובכלל זה עריכת ביקורת, יהיו נתונות למנהל היחידה הארצית לאכיפה, למנהל המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין ולמי שהם הסמיכו לכך, הסמכויות הנתונות למנהל יחידת הבקרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 31ג|בסעיף 31ג(ג)}}.
{{ח:תת|(ב)}} לשם ביצוע תפקידיו לפי חוק זה לעניין היתר שנתן מורשה להיתר או פעולות שנקט לשם נתינתו של היתר, מנהל היחידה הארצית לאכיפה או מי שהסמיך לכך, רשאי לדרוש מידע ומסמכים כאמור בסעיף קטן (א) גם מהמורשה להיתר, וכן לקבל מידע לגבי מורשה להיתר מהמורשה להיתר, ממשרדי הממשלה, מרשות שהוקמה לפי חוק ומגוף ציבורי אחר.
{{ח:תת|(ג)}} היחידה הארצית לאכיפה וועדה מקומית עצמאית יודיעו לוועדת האתיקה כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק המהנדסים והאדריכלים|בחוק המהנדסים והאדריכלים}}, בדבר כל מקרה של הטלת קנס מינהלי, העברת חומר לתביעה או הגשת כתבי אישום על מורשה להיתר, ותצרף להודעתה את המידע הרלוונטי לעניין.

{{ח:סעיף|254יח|ניהול הליכים בידי תובע|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:ת}} רשות אוכפת תיוצג בבית המשפט בהליך לפי {{ח:פנימי|פרק י|פרק זה}} בידי תובע.

{{ח:סעיף|255|סדרי דין|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:ת}} כל עוד לא נקבעו, בחוק זה או בתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 268|סעיף 268}}, סדרי דין להליכים לפי {{ח:פנימי|פרק י|פרק זה}}, יידונו ההליכים האמורים בדרך ובמועדים שבהם נדונים הליכים פליליים מאותו סוג, בשינויים המחויבים.

{{ח:קטע2|פרק י1|פרק י׳1: עתירות בעניני תכנון ובניה {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשנ״ה־4, תש״ס־2}}

{{ח:סעיף|255א||תיקון: תשנ״ה־4, תש״ס־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|255ב||תיקון: תשנ״ה־4, תש״ס־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|255ג||תיקון: תשנ״ה־4, תש״ס־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|255ד||תיקון: תשנ״ה־4, תש״ס־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|255ה||תיקון: תשנ״ה־4, תשנ״ז, תש״ס־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|255ו||תיקון: תשנ״ה־4, תש״ס־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע2|פרק י2|פרק י׳2: החלת הוראות חוק זה על מפעלי ים המלח בע״מ|תיקון: תשנ״ה־2, תשנ״ה־4, תשנ״ז}}

{{ח:סעיף|255ז|הגדרות|תיקון: תשנ״ה־2, תשנ״ה־4, תשנ״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק י2|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הזכיון“ – {{ח:חיצוני|חוק זכיון ים המלח|חוק זכיון ים המלח, התשכ״א–1961}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שטר הזכיון“ – שטר הזכיון {{ח:חיצוני|חוק זכיון ים המלח#תוספת|שבתוספת לחוק הזכיון}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל הזכיון“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק זכיון ים המלח#תוספת|בשטר הזכיון}} ולרבות בעל זכיון משנה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל זכיון משנה“ – מי שהוענק לו זכיון משנה על פי {{ח:חיצוני|חוק זכיון ים המלח#תוספת פרט 5|סעיף 5 לשטר הזכיון}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ים המלח“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק זכיון ים המלח#תוספת|בשטר הזכיון}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קרקעות חכורות“ ו”קרקעות שמורות“ – כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק זכיון ים המלח#תוספת|בשטר הזכיון}} ועל פי גבולותיהן ביום התחילה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הוראות השעה“ – {{ח:חיצוני|חוק זכיון ים המלח (תכנון ובניה) (הוראות שעה לעבודות מסויימות)|חוק זכיון ים המלח (תכנון ובניה) (הוראות שעה לעבודות מסויימות), התשנ״ד–1994}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שטח הזכיון“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק זכיון ים המלח (תכנון ובניה) (הוראות שעה לעבודות מסויימות)|בחוק הוראות השעה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יום התחילה“ – ט״ו באדר א׳ התשנ״ה (15 בפברואר 1995).

{{ח:סעיף|255ח|סייג להחלת הוראות|תיקון: תשנ״ה־2, תשנ״ה־4, תשנ״ז}}
{{ח:ת}} הוראות חוק זה והתקנות לפיו יחולו על בעל הזכיון בשטח הזכיון, בכפוף {{ח:חיצוני|חוק זכיון ים המלח (תכנון ובניה) (הוראות שעה לעבודות מסויימות)|לחוק הוראות השעה}} ולהוראות {{ח:פנימי|פרק י2|פרק זה}}.

{{ח:סעיף|255ט|סמכות מוסד תכנון לענין ים המלח והקרקעות החכורות|תיקון: תשנ״ה־2, תשנ״ה־4, תשנ״ז}}
{{ח:תת|(א)}} מוסד התכנון ידון ויחליט בתכנית או בבקשה להיתר שענינה הקרקעות החכורות או ים המלח ויאפשר לבעל הזכיון לפעול על פי הוראות {{ח:חיצוני|חוק זכיון ים המלח|חוק הזכיון}} {{ח:חיצוני|חוק זכיון ים המלח#תוספת|ושטר הזכיון}} ולממש זכויות על פיהם; החלטת מוסד התכנון תונחה על פי שיקולים תכנוניים הנובעים מהוראות החוק והתקנות והוא רשאי להתנות תנאים סבירים, בנסיבות הענין, כדי למנוע פגיעה בסביבה ומפגעים בריאותיים.
{{ח:תת|(ב)}} מוסד תכנון רשאי לסרב לאשר תכנית או בקשה להיתר רק כאשר אין בהתנאת תנאים כאמור כדי למנוע פגיעה מהותית בסביבה או יצירת מפגעים בריאותיים חמורים; ואולם מוסד התכנון לא יסרב לאשר תכנית או בקשה להיתר כאמור אם סירוב ימנע מבעל הזכיון אפשרות סבירה לממש את הוראות {{ח:חיצוני|חוק זכיון ים המלח|חוק הזכיון}} {{ח:חיצוני|חוק זכיון ים המלח#תוספת|ושטר הזכיון}}.

{{ח:סעיף|255י|מיזמים תיירותיים בשטח ים המלח|תיקון: תשנ״ה־2, תשנ״ה־4, תשנ״ז}}
{{ח:ת}} לענין שטח ים המלח, צפונית לקו רוחב 063, ישקול מוסד תכנון גם את צורכיהם של מיזמים תיירותיים.

{{ח:סעיף|255יא|סמכות מוסד תכנון לענין הקרקעות השמורות|תיקון: תשנ״ה־2, תשנ״ה־4, תשנ״ז}}
{{ח:ת}} מוסד תכנון ידון ויחליט בתכנית או בבקשה להיתר, שענינן הקרקעות השמורות, במגמה לאפשר לבעל הזכיון לפעול על פי הוראות {{ח:חיצוני|חוק זכיון ים המלח|חוק הזכיון}} {{ח:חיצוני|חוק זכיון ים המלח#תוספת|ושטר הזכיון}} ולממש זכויות על פיהם; החלטת מוסד התכנון תונחה על פי שיקולים תכנוניים הנובעים מהוראות החוק והתקנות תוך שמירה על איכות נאותה של הסביבה ומניעת מפגעים בריאותיים וסביבתיים.

{{ח:סעיף|255יב|אי תחולת {{ח:פנימי|פרק ח1|פרקים ח{{ח:הערה|׳}}1}} {{ח:פנימי|פרק ט|ו־&lt;wbr&gt;ט{{ח:הערה|׳}}}}|תיקון: תשנ״ה־2, תשנ״ה־4, תשנ״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ח1|פרקים ח{{ח:הערה|׳}}1}} {{ח:פנימי|פרק ט|ו־ט{{ח:הערה|׳}}}} לא יחולו על בעל הזכיון בשטח הזכיון.

{{ח:סעיף|255יג|הוראות לענין קבלת היתר|תיקון: תשנ״ה־2, תשנ״ה־4, תשנ״ז, תשע״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} ביקש בעל הזכיון מהרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים היתר לפי {{ח:חיצוני|חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה|חוק גנים לאומיים}}, לביצוע עבודה בקרקעות שמורות שיועדו או שהוכרזו כגן לאומי או כשמורת טבע, וזו סירבה לבקשתו, רשאי בעל הזכיון לערור על ההחלטה לפני ועדת משנה של המועצה הארצית שהרכבה – יושב ראש המועצה הארצית ונציגי שר התעשיה והמסחר והשר לאיכות הסביבה במועצה הארצית; החלטת הוועדה תינתן תוך 30 ימים וכל אחד מהצדדים רשאי לערור עליה לפני הממשלה תוך 30 ימים מיום ההחלטה.
{{ח:תת|(ב)}} ועדת המשנה והממשלה ינחו עצמן בהחלטותיהן בדבר האיזון הראוי בין מטרות הזכיון לבין האפשרות של פגיעה מהותית בערכי טבע ונוף.

{{ח:קטע2|פרק י3|פרק י׳3: הוראות לעניין נכסי פעילות|תיקון: תשע״ז־7}}

{{ח:סעיף|255יד|הגדרות|תיקון: תשע״ז־7}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק י3|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הגורם המפעיל“, ”יום התחילה“, ”נכסי הפעילות“, ”פעילות“, של גורם מפעיל, ”שטר הזיכיון“ ו”תקופת הזיכיון“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק תשתיות להולכה ולאחסון של נפט על ידי גורם מפעיל|בחוק תשתיות להולכה ולאחסון של נפט על ידי גורם מפעיל}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק תשתיות להולכה ולאחסון של נפט על ידי גורם מפעיל“ – {{ח:חיצוני|חוק תשתיות להולכה ולאחסון של נפט על ידי גורם מפעיל|חוק תשתיות להולכה ולאחסון של נפט על ידי גורם מפעיל, התשע״ז–2017}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נפט“ – נפט ותוצרי תהליך זיקוק נפט, לרבות דלק וגז פחמימני מעובה (גפ״מ);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רצועת הקרקע“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק זיכיון צינור הנפט#תוספת א פרט 6|בסעיף 6(א) ו־(ב) לשטר הזיכיון}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשות הרישוי“ – כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 255כג|בסעיף 255כג}}.

{{ח:סעיף|255טו|הוראות מעבר לעניין תוקפם של אישורים ובקשות תלויות ועומדות|תיקון: תשע״ז־7}}
{{ח:תת|(א)}} אישור שנתן שר האוצר לפי {{ח:חיצוני|חוק זיכיון צינור הנפט#תוספת א פרט 5|סעיף 5 לשטר הזיכיון}} או לפי {{ח:חיצוני|חוק זיכיון צינורות הנפט#תוספת א פרט 5|סעיף 5 לשטר שבתוספת א׳ לחוק זיכיון צינורות הנפט, התשי״ט–1959}}, עד יום התחילה ({{ח:פנימי|פרק י3|בפרק זה}} – אישור שר האוצר), ימשיך לעמוד בתוקפו גם לאחר המועד האמור ויראו אותו לעניין חוק זה, ובכלל זה לעניין {{ח:פנימי|סעיף 261|סעיף 261(ד)}}, כהיתר שניתן וכתכנית מפורטת שאושרה, לגבי העניינים שנכללו באישור כאמור, לרבות לעניין הסטת קו תשתית המשמש להולכת נפט שמיקומו נקבע באישור שר האוצר, למיקום שונה בתחום רצועת הקרקע שאושרה בידי השר, והכול ובלבד שהגורם המפעיל הגיש תשריט לרשות הרישוי לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 255טז|סעיף 255טז(א)}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בהוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 265|סעיף 265(1)}} לעניין תוקפם של היתרים, אישור כאמור בסעיף קטן (א) אשר טרם בוצעו העבודות לפיו, יעמוד בתוקף ויהיה ניתן לבצע את העבודות לפיו, בכל עת; הגורם המפעיל יודיע על ביצוע העבודות לרשות המקומית שבתחומה צפויות להתבצע העבודות, 15 ימים לפחות לפני תחילת ביצוען.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק זיכיון צינור הנפט#תוספת א פרט 5|סעיף 5 לשטר הזיכיון}} ימשיכו לחול גם לאחר יום התחילה על בקשה לקבלת אישור שר האוצר לפי {{ח:חיצוני|חוק זיכיון צינור הנפט#תוספת א פרט 5|אותו סעיף}} שהוגשה לשר עד המועד האמור, ולעניין בקשה כאמור להקמת מיתקן אחסון נפט – עד יום כ״ז באב התשע״ו (31 באוגוסט 2016), ושביום התחילה טרם ניתנה בה החלטת השר; השר ייתן החלטה בבקשה כאמור בתוך ארבע שנים מיום התחילה; לעניין סעיף קטן זה, יראו בקשה שהוגשה למתכנן המחוז כאילו הוגשה לשר; הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב) יחולו על בקשה שאושרה לפי סעיף קטן זה.

{{ח:סעיף|255טז|אישור תשריט|תיקון: תשע״ז־7}}
{{ח:תת|(א)}} הגורם המפעיל יגיש לרשות הרישוי, בתוך שלוש שנים מיום התחילה, תשריט המציין את גבולות נכסי הפעילות, השטח הבנוי או שטח שאושרה בו בנייה וטרם בוצעה, ייעודי הקרקע והוראות נלוות לרבות מגבלות על שימושי הקרקע והנחיות בענייני סביבה, ולעניין נכס מנכסי הפעילות שהוא קו תשתית להולכת נפט – גם תחום רצועת הקרקע שבה הונח קו התשתית, והכול בהתאם למצב הקיים ובהתאם לאישור שר האוצר, לרבות אישור שנתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 255טו|סעיף 255טו(ג)}}.
{{ח:תת|(ב)}} רשות הרישוי תאשר את התשריט עד תום חמש שנים מיום התחילה, ויחולו לעניין אישורו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} רשות הרישוי רשאית, אם ראתה שגבולות נכסי הפעילות שהוקמו שונים מגבולותיהם לפי אישור שר האוצר, לקבוע בתשריט את גבולות נכסי הפעילות כפי שהוקמו בפועל, אם נוכחה שאין בשינוי הגבולות כאמור כדי להשפיע השפעה של ממש על הסביבה;
{{ח:תתת|(2)}} רשות הרישוי רשאית לאשר את התשריט אף אם אינו תואם תכנית מתאר מקומית, מחוזית או ארצית.
{{ח:תת|(ג)}} נתן שר האוצר אישור לפי {{ח:פנימי|סעיף 255טו|סעיף 255טו(ג)}}, ולא התייחס התשריט שהוגש לרשות הרישוי לפי סעיף קטן (א) לאישור האמור, בשל מועד מתן האישור, תתאים רשות הרישוי, בחלוף 30 ימים מתום התקופה האמורה {{ח:פנימי|סעיף 255טו|באותו סעיף}}, את התשריט גם לאותו אישור; הגורם המפעיל יידע את רשות הרישוי על מתן אישור כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} תשריט שאושר לפי הוראות סעיף זה, לרבות כל התאמה שנערכה בו לפי סעיף קטן (ג), יראו אותו לעניין חוק זה, ובכלל זה לעניין {{ח:פנימי|סעיף 261|סעיף 261(ד)}}, כהיתר שניתן וכתכנית מפורטת שאושרה, לגבי העניינים שנכללו בו.
{{ח:תת|(ה)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 117|סעיפים 117}} {{ח:פנימי|סעיף 118|ו־118}} יחולו לעניין הודעה על אישור תשריט כאמור בסעיף קטן (ד), שמירתו ופרסומו, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|255יז|הגשת תכנית ראשונה|תיקון: תשע״ז־7}}
{{ח:ת}} הגורם המפעיל יגיש, בתוך שנתיים מיום התחילה, תכנית לעניין נכסי הפעילות למוסד תכנון מוסמך.

{{ח:סעיף|255יח|בנייה נוספת לפני אישור תכנית ראשונה|תיקון: תשע״ז־7}}
{{ח:תת|(א)}} רשות הרישוי רשאית לתת לגורם המפעיל, עד לאישור תכנית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 255יז|בסעיף 255יז}}, היתר, הקלה או היתר לשימוש חורג (בסעיף זה – היתר), לבנייה נוספת שמתקיים לגביה אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} היקפה אינו עולה על 10% מסך שטחי הבנייה הכלולים באישורי שר האוצר; לעניין אישור בנייה נוספת לפי פסקה זו במתחם אילת או במתחם אשקלון, יחושב שיעור שטח הבנייה הנוספת שניתן לאשר כאמור לגבי כל מתחם, בנפרד; לעניין זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”מתחם אילת“ – השטח הכולל של נכסי הפעילות המצויים בתחום עיריית אילת;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”מתחם אשקלון“ – השטח הכולל של נכסי הפעילות המצויים בתחום עיריית אשקלון או המועצה האזורית חוף אשקלון;
{{ח:תתת|(2)}} היא תואמת את אישור שר האוצר, לרבות אישור שנתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 255טו|סעיף 255טו(ג)}}, ואם אושר תשריט לפי {{ח:פנימי|סעיף 255טז|סעיף 255טז}} – את התשריט;
{{ח:תתת|(3)}} לא מתקיים לגביה האמור בפסקה (2), ואולם אין במתן היתר סטייה ניכרת מאישור או מתשריט כאמור באותה פסקה.
{{ח:תת|(ב)}} ההוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 149|סעיף 149}} יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין בקשה להיתר לבנייה נוספת לפי סעיף קטן (א)(1) או (3).
{{ח:תת|(ג)}} הגיש גורם מפעיל בקשה להיתר כאמור בסעיף קטן (א) לרשות הרישוי, תעביר רשות הרישוי את הבקשה למשרד להגנת הסביבה ולמשרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים, ולעניין רשות הרישוי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 255כג|בסעיף 255כג(ב)}} – ליועץ הסביבתי של הוועדה לתשתיות לאומיות ולמשרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים; גורם כאמור שהועברה אליו בקשה לפי סעיף קטן זה רשאי להעביר לרשות הרישוי, בתוך חודש מיום שהועברה אליו הבקשה, את עמדתו לגביה; בתום התקופה כאמור, רשאית רשות הרישוי לתת החלטה בבקשה.
{{ח:תת|(ד)}} רשות הרישוי רשאית להתנות מתן היתר לפי סעיף זה בהכנת מסמך סביבתי, רק אם הבקשה שהוגשה לה כאמור היא בקשה לבנייה נוספת של מיתקן לאחסון נפט.
{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בסעיף קטן (א)(1), לא אושרה תכנית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 255יז|בסעיף 255יז}} עד תום חמש שנים מיום התחילה, ייווספו לשיעור הבנייה הנוספת המרבי שרשאית רשות הרישוי להתיר לפי אותו סעיף קטן, 5% מסך שטחי הבנייה הכלולים באישורי שר האוצר.
{{ח:תת|(ו)}} היתר שנתנה רשות הרישוי לפי סעיף זה יראו אותו כתכנית מפורטת שאושרה וכהיתר שניתן.

{{ח:סעיף|255יט|היתר למימוש תכנית שאושרה|תיקון: תשע״ז־7}}
{{ח:ת}} אושרה תכנית שהגיש גורם מפעיל למוסד התכנון המוסמך לאשרה, ונדרשה הוצאת היתר מכוחה, רשאי הגורם המפעיל להגיש את הבקשה להיתר, לרבות בקשה למתן הקלה או היתר לשימוש חורג, לרשות הרישוי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 255כג|בסעיף 255כג(א)}}, ולעניין תכנית כאמור שהיא תכנית לתשתית לאומית – גם לרשות הרישוי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 255כג|בסעיף 255כג(ב)}}, לפי בחירתו.

{{ח:סעיף|255כ|ערר|תיקון: תשע״ז־7}}
{{ח:תת|(א)}} על החלטת רשות הרישוי בבקשות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 255טז|בסעיפים 255טז}}{{ח:הערה|,}} {{ח:פנימי|סעיף 255יח|255יח}} {{ח:פנימי|סעיף 255יט|ו־255יט}} ניתן להגיש ערר לוועדת ערר.
{{ח:תת|(ב)}} ועדת הערר לעניין סעיף קטן (א) תהיה אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} אם ההחלטה ניתנה בידי רשות הרישוי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 255כג|בסעיף 255כג(א)}} – ועדת המשנה לתכניות עבודה שהוקמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 119ז|סעיף 119ז}};
{{ח:תתת|(2)}} אם ההחלטה ניתנה בידי רשות הרישוי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 255כג|בסעיף 255כג(ב)}} – הוועדה לתשתיות.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 152|סעיף 152(א)}} יחולו לעניין הגשת ערר לוועדת ערר כאמור בסעיף קטן (ב)(1) והוראות {{ח:פנימי|סעיף 152|סעיף 152(א1)(1) ו־(2)}} יחולו לעניין הגשת ערר לוועדת ערר כאמור בסעיף קטן (ב)(2).

{{ח:סעיף|255כא|פיצויים והיטל השבחה|תיקון: תשע״ז־7}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 255טו|בסעיפים 255טו(א) ו־(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 255טז|ו־255טז}}, לא יראו את אישור שר האוצר או תשריט שאושר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 255טו|באותם סעיפים}}, כתכנית פוגעת לעניין {{ח:פנימי|סעיף 197|סעיף 197}} או כתכנית שבשל אישורה חלה השבחה במקרקעין, לעניין {{ח:פנימי|תוספת 3|התוספת השלישית}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אישור שנתן שר האוצר לפי {{ח:פנימי|סעיף 255טו|סעיף 255טו(ג)}} ועל היתר לבנייה נוספת שנתנה רשות הרישוי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 255יח|בסעיף 255יח}}, יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 197|סעיף 197}} {{ח:פנימי|תוספת 3|והתוספת השלישית}} החלות לעניין תכנית.

{{ח:סעיף|255כב|רציפות|תיקון: תשע״ז־7}}
{{ח:תת|(א)}} כל היתר או אישור בנושא תכנון ובנייה שניתן או שיינתן לבעל זיכיון המשנה יראו אותו כאילו ניתן לגורם המפעיל.
{{ח:תת|(ב)}} הוענקה זכות בנכסי הפעילות לגורם מפעיל (בסעיף זה – גורם מפעיל קודם) והוענקה לאחר מכן לגורם מפעיל אחר (בסעיף זה – גורם מפעיל חדש) –
{{ח:תתת|(1)}} יראו כל בקשה או ערר שהגיש הגורם המפעיל הקודם או בעל זיכיון המשנה לפי חוק זה, ובכלל זה המסמכים שצורפו לבקשה או ערר כאמור, כאילו הוגשו בידי הגורם המפעיל החדש;
{{ח:תתת|(2)}} יראו כל היתר או אישור שניתן לגורם מפעיל קודם כאילו ניתן לגורם המפעיל החדש.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב)(1), רשאי יושב ראש מוסד התכנון הדן בבקשה או בערר כאמור באותו סעיף קטן, לדרוש מהגורם המפעיל החדש לצרף לבקשה או לערר כאמור מסמך מעודכן מטעמו, אם סבר שהדבר נחוץ לשם שמירה על הבטיחות.

{{ח:סעיף|255כג|רשות הרישוי|תיקון: תשע״ז־7}}
{{ח:תת|(א)}} רשות הרישוי לעניין {{ח:פנימי|פרק י3|פרק זה}} תהיה רשות הרישוי שהוקמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 119ו|סעיף 119ו}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), לעניין אישור תשריט או בקשה לבנייה נוספת הכוללים שטח של שני מחוזות לפחות, תהיה רשות הרישוי, רשות הרישוי שלפי {{ח:פנימי|סעיף 6ב|סעיף 6ב(ב)(1)}}.

{{ח:קטע2|פרק יא|פרק י״א: שונות}}

{{ח:סעיף|256|בוררות}}
{{ח:ת}} מקום שנתגלעו סכסוכי ממון עקב ביצוע חוק זה, מותר לצדדים גם להסכים להכרעת הסכסוך בדרך של בוררות, {{ח:חיצוני|חוק הבוררות|ופקודת הבוררות}} תחול.

{{ח:סעיף|256א|אגרה השנויה במחלוקת|תיקון: תשמ״ח־2}}
{{ח:ת}} נתגלעו חילוקי דעות בדבר תשלום אגרה לפי חוק זה או התקנות על פיו ודרך חישובה, ישלם החייב בתשלום את שנדרש לשלם, והוא רשאי לפנות לבית המשפט המוסמך אשר יכריע במחלוקת.

{{ח:סעיף|257|כניסה למקרקעין לשם עריכת סקירה, בדיקה או מדידה|תיקון: תשע״ז־9, תשפ״ד־9}}
{{ח:ת}} לשם עריכתה של תכנית או ביצועה או לשם קבלת החלטה בבקשה להיתר, רשאי מי שהורשה לכך על ידי הוועדה המקומית, הוועדה המחוזית או הוועדה לתשתיות להיכנס בכל עת סבירה בשעות היום לכל מקרקעין, לאחר שמסר הודעה על כך לבעל המקרקעין שבעה ימים לפחות מראש, כדי לסקור, לבדוק או למדוד אותם, ובלבד שלא ייכנס לבית מגורים אלא בהסכמת המחזיק בבית, שהוא בגיר, ולא ייכנס למקרקעין שבהחזקת צבא ההגנה לישראל או שלוחה אחרת של מערכת הביטחון שאושרה על ידי שר הביטחון אלא באישור של מי שהוסמך לכך על ידי שר הביטחון.

{{ח:סעיף|257א||תיקון: תשנ״ה־4, תשע״ה, תשע״ז־9}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|258|ייצוג ועדה מקומית לפני בית המשפט|תיקון: תשנ״א־2, תשע״ז־9}}
{{ח:ת}} ועדה מקומית רשאית לפתוח בהליכים ולהתייצב לפני בית משפט בכל הליך באמצעות עובד שהרשתה לכך, ומסירת הזמנה, הודעה, צו או מסמך אחר בהליכים כאמור לידי אותו עובד תהא מסירה כדין לועדה המקומית; ההרשאה יכולה להיות כללית או לענין מיוחד ואולם בהליכים לפי {{ח:פנימי|פרק י|פרק י׳}} יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 254יח|סעיף 254יח}}.

{{ח:סעיף|259|תחולה על המדינה בדרך כלל|תיקון: תשמ״א־8, תשמ״א־9, תשמ״ג, תשס״ט־4, תשע״ז־9}}
{{ח:תת|(א)}} חוק זה מחייב גם את המדינה, אולם לא יחולו עליה הוראות {{ח:פנימי|פרק י סימן ו|סימן ו׳ בפרק י׳}}; הוראה זו אינה גורעת מאחריותו הפלילית של אדם אחר.
{{ח:תת|(ב)}} המדינה פטורה מתשלום אגרה לגבי בניה לצרכי שירות ציבורי.
{{ח:תת|(ב1)}} הליך אכיפה כלפי המדינה לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק י סימן ד|סימן ד׳ בפרק י׳}} ינוהל בידי היחידה הארצית לאכיפה או בידי המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 203|בסעיף 203}}, בלבד.
{{ח:תת|(ג)}} בית המשפט לא יתן צו נגד המדינה לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק י|פרק י׳}} אלא לאחר שנתן ליועץ המשפטי לממשלה או לנציגו הזדמנות להשמיע את טענותיו.
{{ח:תת|(ד)}} לגבי מקרקעין המנוהלים לפי {{ח:חיצוני|חוק רשות מקרקעי ישראל|חוק רשות מקרקעי ישראל, התש״ך–1960}} –
{{ח:תתת|(1)}} ”חכירה לדורות“ – לרבות עסקת חכירה לדורות שלא נגמרה ברישום;
{{ח:תתת|(2)}} ההוראות {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 2|שבסעיף 2(ב) לתוספת השלישית}} לא יחולו אלא אם ההחזקה במקרקעין שהחכירה רשות מקרקעי ישראל הוחזרה אליה, או אם זכות החכירה במקרקעין הועברה בהסכמתה;
{{ח:תתת|(3)}} ההוראות {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 2|שבסעיף 2(ג) לתוספת השלישית}} לא יחולו.

{{ח:סעיף|260|עדיפות בדיון בבקשות המדינה}}
{{ח:ת}} מוסד תכנון ידון ויכריע בבקשות של המדינה ושל כל רשות שהוקמה בחוק לפני שידון ויכריע בבקשות אחרות.

{{ח:סעיף|261|דרכים ותשתיות|תיקון: תשנ״ד, תשנ״ה־4, תשע״ד־2, תשע״ה, תשע״ה־2, תשע״ו־4, ק״ת תשע״ו, ק״ת תשע״ז, תשע״ז־2, תשע״ז־7, תשע״ז־9, ק״ת תשע״ז־2, ק״ת תשע״ח, תשע״ח־6, תשע״ח־7, ק״ת תש״ף, תשפ״ב־9, תשפ״ב־13, תשפ״ג־2, תשפ״ג־5, ק״ת תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} תכנית שאין בה אלא הוראות בדבר התוויות דרכים או תיקון התוואי של דרכים והנוגעת ליותר ממרחב תכנון מקומי אחד, רשאי שר הבינוי והשיכון או שר התחבורה, להגישה לועדה המחוזית, עשה כן – יודיע עליה לכל ועדה מקומית שבמרחבה עובר התוואי.
{{ח:תת|(ב)}} הועדה המחוזית תנהג בתכנית כאמור בסעיף קטן (א), בדרך שבה היא נוהגת בתכניות שבסמכותה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 62|בסעיף 62}}, ובלבד שהועדות המקומיות שבהן עובר תוואי הדרך רשאיות להגיש את הערותיהן לתכנית בתוך שלושים ימים מהיום שבו ניתנה להם הודעה כאמור בסעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)}} סירבה הועדה המחוזית לאשר תכנית כאמור בסעיף קטן (א), כפי שהוגשה לה בידי שר הבינוי והשיכון או בידי שר התחבורה, רשאי, כל אחד מהם, להגיש ערר על כך בפני המועצה הארצית, {{ח:פנימי|סעיף 110|וסעיף 110}} יחול בשינויים המחויבים לפי הענין.
{{ח:תת|(ד)}} התוויית דרך, סלילתה או סגירתה, וכן הקמתו של קו תשתית תת־קרקעי ומיתקן נלווה הנדרש במישרין להפעלתו בעל מאפיינים שקבע שר הפנים, למעט מערכת הולכה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק משק הגז הטבעי|בחוק משק הגז הטבעי}}, שהגז המובל בה דורש עיבוד בטרם ניתן להזרימו לרשת החלוקה, או מערכת הולכה הפועלת בלחץ שמעל 80 בר (bar), אינן טעונות היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 145|סעיף 145}}, אם מתקיימים לגביהן כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הן מבוצעות בידי אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} המדינה;
{{ח:תתתת|(ב)}} רשות שהוקמה לפי דין;
{{ח:תתתת|(ג)}} גוף הפועל מטעם המדינה לפי דין;
{{ח:תתתת|(ד)}} גוף הפועל מטעם המדינה לאחר שהוסמך לכך לפי החלטת הממשלה;
{{ח:תתתת|(ה)}} חברה ממשלתית שעיקר עיסוקה בפיתוח מבנים ותשתיות;
{{ח:תתתת|(ו)}} רשות מקומית;
{{ח:תתתת|(ז)}} תאגיד בבעלות מלאה של רשות מקומית אחת או יותר שעיקר עיסוקו בפיתוח מבנים ותשתיות;
{{ח:תתתת|(ח)}} לעניין הקמת רשת חלוקה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק משק הגז הטבעי|בחוק משק הגז הטבעי}} – בעל רישיון חלוקה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק משק הגז הטבעי|בחוק האמור}};
{{ח:תתתת|(ט)}} לעניין הקמת רשת כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#סעיף 17א|בסעיף 17א לחוק התקשורת}}, למעט הקמת רשת בבית משותף לפי {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#סעיף 21ב|סעיף 21ב(ב1) לחוק האמור}} – ספק מורשה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#סעיף 17א|בסעיף 17א לחוק האמור}};
{{ח:תתתת|(י)}} גורם מפעיל כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 255יד|בסעיף 255יד}}, אלא אם כן קבע שר האוצר אחרת, בצו;
{{ח:תתת|(2)}} הן נעשות בהתאם לאחת מאלה: תכנית מפורטת מאושרת מאושרת, תכנית מיתאר מקומית מאושרת הכוללת הוראות של תכנית מפורטת, תוכנית עבודה שאושרה לפי {{ח:חיצוני|חוק משק הגז הטבעי#סעיף 25|סעיפים 25}} {{ח:חיצוני|חוק משק הגז הטבעי#סעיף 25א|או 25א לחוק משק הגז הטבעי}} או אישור בהליך מהיר כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק משק הגז הטבעי#סעיף 2|בחוק האמור}}; לעניין זה לא יראו תכניות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 145|בסעיף 145(ח)}}, כתכניות שהוראות סעיף קטן זה חלות עליהן;
{{ח:תתת|(3)}} ניתנה הודעה על כך 15 ימים לפני תחילת ביצוען של העבודות לרשות המקומית ולוועדה המקומית הנוגעות בדבר;
{{ח:תתת|(4)}} עם סיום ביצוע העבודות יגיש הגורם המבצע כאמור בפסקה (1) לרשות הרישוי מסמכים המעידים על הקמת העבודות בפועל בהתאם לתכנית כאמור בפסקה (2), והכול במתכונת שיקבע שר הפנים.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (מיתקנים נלווים לקו תשתית תת-קרקעי)|תקנות התכנון והבנייה (מיתקנים נלווים לקו תשתית תת־קרקעי), התשע״ה–2015}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (דיווח על ביצוע עבודות לפי סעיף 261(ד) לחוק)|תקנות התכנון והבנייה (דיווח על ביצוע עבודות לפי סעיף 261(ד) לחוק), התשע״ו–2016}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות משק הגז הטבעי (תכנית עבודה לרשת חלוקה)|תקנות משק הגז הטבעי (תכנית עבודה לרשת חלוקה), התשע״ז–2016}}.}}
{{ח:תת|(ה)|(1)}} על אף האמור בסעיף קטן (ד) {{ח:פנימי|סעיף 145|ובסעיף 145}}, הקמת מבנה דרך בידי אחד הגופים האמורים בסעיף קטן (ד), תהיה טעונה הרשאה בהתאם להוראות סעיף קטן זה ואולם, הקמת מתחם תפעולי הנדרש לצורכי הטיפול במסילת ברזל ובציוד הדרוש להפעלתה של רכבת, או הקמת מבנה הנדסי או כל מבנה אחר הדרוש במישרין לשם הקמה או הפעלה של מיזם המטרו כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק רכבת תחתית (מטרו)|בחוק רכבת תחתית (מטרו), התשפ״ב–2021}}, תהיה טעונה הרשאה בהתאם להוראות סעיף קטן זה, למעט אם נקבע בחוק זה או בכל דין אחר כי אינם טעונים היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 145|סעיף 145 לחוק זה}}.
{{ח:תתת|(2)}} בקשה להרשאה להקמת מבנה דרך תוגש למתכנן המחוז והעתק ממנה יוגש למהנדס הועדה המקומית; הבקשה תכלול את הפרטים שלפיהם ניתן יהיה לקבוע אם הקמת מבנה הדרך תואמת הוראות תכנית כאמור בסעיף קטן (ד), כן תכלול הבקשה את פרטי האדריכל או המהנדס האחראים לתכנון המבנה ופרטים נוספים שיקבע שר הפנים בתקנות, בהתייעצות עם שר הבינוי והשיכון והשר לאיכות הסביבה ובאישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת.
{{ח:תתת|(3)}} תוך 30 ימים מיום הגשת הבקשה להרשאה יבדקו מתכנן המחוז ומהנדס הועדה המקומית את הבקשה ויאשרו אותה אם היא תואמת את הוראות התכנית והוראת כל דין אחר הנוגעת לענין, שלא ניתנה לגביה הוראה אחרת בתקנות שהותקנו לפי פסקה (2); קבעו המתכנן והמהנדס כאחד כי הבקשה אינה תואמת הוראה מההוראות האמורות, ימסרו הודעה מנומקת בכתב על כך, למגיש הבקשה, בתוך התקופה האמורה.
{{ח:תתת|(3א)}} לא תינתן הרשאה לפי סעיף קטן זה אלא אם כן אישר מכון בקרה כי ביצע בקרת תכן לבקשה להרשאה וכי תוצאות הבקרה תקינות; שר הפנים רשאי לקבוע כי הוראות פסקה זו לא יחולו על בקשות להרשאה שבשל מהותן, אופיין או היקפן לא נדרשת לגביהן בקרה של מכון בקרה, ובלבד שאינן טעונות בקרה של בקר מורשה לפי {{ח:פנימי|פרק ה3 סימן ג|סימן ג׳ בפרק ה׳3}}; שר הפנים יקבע הוראות לעניין העברת בקשה להרשאה לבדיקת מכון בקרה וקבלת תוצאות הבדיקה ממכון הבקרה, לרבות קביעת מועדים לביצוע הפעולות האמורות.
{{ח:תתת|(4)}} לא החליטו מתכנן המחוז ומהנדס הועדה המקומית בבקשה להרשאה בתוך התקופה האמורה בפסקה (3), יראו את הבקשה כמאושרת וכאילו ניתנה הרשאה לפיה, ובלבד שמכון בקרה אישר, ככל שאישורו נדרש, כי ביצע בקרת תכן לבקשה להרשאה וכי תוצאות הבקרה תקינות.
{{ח:תתת|(5)}} נתגלעו חילוקי דעות בין מתכנן המחוז ובין מהנדס הועדה המקומית בקבלת החלטה לפי פסקה (3), ימסרו את פרטי המחלוקת בהודעה בכתב, ליושב ראש הועדה המחוזית, והוא יכריע במחלוקת תוך 21 ימים מיום קבלת ההודעה, לאחר שיתייעץ עם יושב ראש הועדה המקומית ועם מומחה מקצועי לענין השנוי במחלוקת.
{{ח:תתת|(6)}} קבע יושב ראש הועדה המחוזית כי מתבצעות עבודות להקמת מבנה דרך ללא הרשאה או בניגוד לתנאי הרשאה, יחולו הוראות {{ח:פנימי|פרק י|פרק י׳}} ככל שהן חלות על המדינה.
{{ח:תתת|(7)}} על אף האמור בפסקאות (2) עד (5), בקשה להרשאה המוגשת על ידי רשות מקומית או תאגיד בבעלות מלאה של רשות מקומית אחת, תוגש למהנדס הוועדה המקומית והוא יהיה המוסמך להכריע בבקשה להרשאה.
{{ח:תתת|(8)}} שר הפנים רשאי לקבוע חובת בקרת ביצוע על ידי מכון בקרה על עבודה לפי סעיף זה הטעונה בקרת תכן; בעל ההרשאה ימסור הודעה לרשות המקומית לפני תחילת העבודות על מכון הבקרה המיועד לבצע את בקרת הביצוע בהתאם להוראות שיקבע שר הפנים.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (בקשה להרשאה להקמת מבנה דרך)|תקנות התכנון והבניה (בקשה להרשאה להקמת מבנה דרך), התשס״ה–2004}}.}}
{{ח:תת|(ה1)}} על אף האמור בסעיף קטן (ד) {{ח:פנימי|סעיף 145|ובסעיף 145}}, הקמת מבנה נלווה לקו תשתית תת־קרקעי בידי אחד הגופים האמורים בסעיף קטן (ד), תהיה טעונה הרשאה, והוראות סעיף קטן (ה) יחולו לעניין הרשאה כאמור בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ו)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ז)}} שר הפנים, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע סוגי תשתית נוספים וסוגי בניינים או עבודות הנדרשים במישרין להקמת תשתית או בשל קיומה, שהקמתם או ביצועם ייעשו שלא על פי היתר אלא על פי הרשאה כאמור בסעיף קטן (ה).

{{ח:סעיף|262|ביטול ושינוי תחומי מרחב תכנון ומחוז}}
{{ח:ת}} ביטול של מחוז או של מרחב תכנון מקומי ושינוי גבולותיהם לא יפגעו בתקפן של תכניות ושל תקנות אחרות שהותקנו לאותו מחוז או מרחב תכנון או לחלק ממנו, והן ישארו בתקפן באותו תחום שבו חלו לפני כן, בשינויים המחוייבים לפי הענין, עד שיבוטלו או ישונו על ידי תכניות או תקנות אחרות, מכוח חוק זה.

{{ח:סעיף|263|עסקאות ועובדים בועדה מקומית לפי {{ח:פנימי|סעיף 19|סעיף 19}}|תיקון: תשל״ח, תשע״ד־2, תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} ועדה מקומית שמרחב התכנון שלה כולל יותר מרשות מקומית אחת רשאית, באישור שר הפנים, לרכוש נכסים לצורך מילוי תפקידיה ולמכרם, וכן רשאית היא באישור השר להעסיק עובדים; תנאי העסקת העובדים יהיו כתנאי העסקת עובדים במועצה מקומית.
{{ח:תת|(ב)}} נשתנה תחומו של מרחב התכנון, רשאי שר הפנים לקבוע בצו מה ייעשה בנכסים שרכשה הועדה המקומית לפי סעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)}} ועדה מקומית כאמור בסעיף קטן (א) רשאית, באישור הועדה המחוזית, לבוא לידי הסכם עם המדינה או עם רשות מקומית שבתחומה נמצא מרחב התכנון, שלפיו ישרתו עובדים של הרשות המקומית או של המדינה גם את הועדה המקומית, ויועמדו נכסים של המדינה או של הרשות המקומית לרשות הועדה המקומית למילוי תפקידיה, הכל בתמורה ולפי תנאים שייקבעו בהסכם; בביצוע תפקידיה של הועדה המקומית יהיו עובדים כאמור כפופים להוראותיה בלבד.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (משמעת)|חוק הרשויות המקומיות (משמעת), התשל״ח–1978}}, יחול, בשינויים המחויבים, על עובדי ועדה מקומית כאמור בסעיף קטן (א).

{{ח:סעיף|264|סמכויות הממשלה}}
{{ח:ת}} על אף האמור בכל חוק לא יינתנו סמכויות הממשלה לפי חוק זה לאצילה אלא לועדה של שרים בלבד.

{{ח:סעיף|265|ביצוע ותקנות|תיקון: תשכ״ו, תשמ״א־8, תשמ״ח־2, תשנ״ה־4, תשס״ג, תשס״ו, תשס״ז־2, תשס״ט־2, תשע״ד־2, תשע״ה, תשפ״ב־8, תשפ״ג־4}}
{{ח:ת}} שר הפנים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות, לאחר התייעצות עם המועצה הארצית, ואם התקנות מתייחסות למחוז או למרחב תכנון מקומי מסויים – גם עם הועדה המחוזית או הועדה המקומית הנוגעת בדבר, הכל לפי הענין – בכל הנוגע לביצוע חוק זה, ובין השאר בענינים אלה:
{{ח:תת|(1)}} הנוהל בבקשות להיתרים ובמתן ההיתרים וכן תקופת תקפם של היתרים, חידושם וביטולם, לרבות בנוגע להגשת בקשה להיתר בדרך מקוונת;
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות)|תקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), תש״ל–1970}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה)|תקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה), התשע״ו–2016}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (שינוי שימוש למטרת עסק)|תקנות התכנון והבנייה (שינוי שימוש למטרת עסק), התשפ״ה–2025}}.}}
{{ח:תת|(2)}} קביעת תנאים להיתרים הבאים להבטיח ביצוע יעיל של חוק זה, לרבות לעניין ביצוע הבנייה והעבודות לפי היתר;
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (הצללה בגן שעשועים)|תקנות התכנון והבנייה (הצללה בגן שעשועים), התשע״ט–2019}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (תכן הבנייה) (אצירת אשפה)|תקנות התכנון והבנייה (תכן הבנייה) (אצירת אשפה), התש״ף–2019}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (תכן הבנייה) (בטיחות המשתמש)|תקנות התכנון והבנייה (תכן הבנייה) (בטיחות המשתמש), התש״ף–2019}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (תכן הבנייה) (בנייה בת-קיימה)|תקנות התכנון והבנייה (תכן הבנייה) (בנייה בת־קיימה), התש״ף–2020}}.}}
{{ח:תת|(3)}} הפקדת תשריטים, חתכים, שרטוטים וחישובים סטטיים ומתן כל ידיעה אחרת הדרושים לועדה המקומית בקשר לעבודה או לשימוש הטעונים היתר לפי חוק זה;
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (העתקים צילומיים צבעוניים של תשריטים)|תקנות התכנון והבניה (העתקים צילומיים צבעוניים של תשריטים), התשנ״א–1990}}.}}
{{ח:תת|(4)}} הקמת מבנים ארעיים, השימוש בהם ומועד פירוקם;
{{ח:תת|(5)}} רחבן של דרכים, התווייתן וסלילתן;
{{ח:תת|(6)}} גבהם, גדלם ונפחם המינימלי של חדרים ושל דירות, ובדרך כלל – דרכי בנייתם של בנינים, תיקונם ושינוים;
{{ח:תת|(7)}} מראם החיצוני של בנינים, יציבותם, שמירתם מפני אש או חדירת רעש, איוורורם, ניקוזם וביובם, מיתקני התברואה שלהם, תאורתם, הספקת המים בהם וצינורות לקווי טלפון;
{{ח:תת|(8)}} הסדרת דרכי החימום והספקת הגז, במקום שמתקינים אותם;
{{ח:תת|(9)}} דרכי הביצוע של צווים שניתנו על פי {{ח:פנימי|פרק י|פרק י׳}} להריסת מבנים או חלק מהם;
{{ח:תת}} {{ח:הערה|סמכות שר הפנים לפי פסקה (9) הועברה לשר האוצר (י״פ תשע״ה, 7720; תש״ף, 6344).}}
{{ח:תת|(10)}} בנינים המשמשים דרך קבע לאסיפות;
{{ח:תת|(11)}} התקנתם של מקומות חניה ואיכסון לכלי רכב בקרבתם של בנינים, הגישה למקומות אלה והיציאה מהם;
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (התקנת מקומות חניה)|תקנות התכנון והבניה (התקנת מקומות חניה), התשמ״ג–1983}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (הצמדת מקומות חניה)|תקנות התכנון והבניה (הצמדת מקומות חניה), התשנ״ו–1996}}.}}
{{ח:תת|(12)}} בטיחותם של תופשי בנינים ושל המשתמשים בהם או המזדמנים אליהם; ובכלל זה, לשם הפחתת הסיכון לכוויות, הוראות לענין הגבלת טמפרטורת המים החמים בבניני מגורים ובבנינים המשמשים אוכלוסיות רגישות, כפי שקבע שר הפנים, ולענין התקנתם של אמצעי בטיחות לצורך זה; תקנות לפי פסקה זו לענין שינוי טמפרטורת המים החמים כאמור, יותקנו לאחר התייעצות עם שר הבריאות ועם שר התעשיה המסחר והתעסוקה ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת;
{{ח:תת|(13)}} בטיחות הציבור והעובדים בעת ביצוע עבודה הטעונה היתר לפי חוק זה;
{{ח:תת|(14)}} ערימת חמרים ופסולת בדרכים ובקרקעות ופינוים מאלה;
{{ח:תת|(15)}} הזמנים והדרכים שבהם יש לבצע עבודה הטעונה היתר לפי חוק זה או שבהם מותר שימוש חורג לפי חוק זה, הכל כדי למנוע מיטרד, מהשכנים ומהציבור;
{{ח:תת|(16)}} כללים שלפיהם תקבע ועדה מקומית תקופת מקסימום כאמור {{ח:פנימי|פרק ז|בפרק ז׳}};
{{ח:תת|(17)}} שיעורן של אגרות למתן היתרים, מידע, אישורים ותעודות לפי חוק זה וכיוצא באלה, הנסיבות שבהן משתלם פקדון על חשבון האגרות ומתן פטור מתשלומן, וכן הוראות בדבר הפחתה משיעור אגרות למתן היתרים, או השבת האגרה ששולמה כאמור, בשל איחור משמעותי מהמועדים הקבועים לפי חוק זה למתן ההיתר;
{{ח:תת|(17א)}} שיעורן של אגרות להגשת תכניות וטיפול בהן, ולהגשת עררים והשגות, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת;
{{ח:תת}} {{ח:הערה|סמכות שר האוצר הועברה לשר הפנים (י״פ תש״ף, 6344).}}
{{ח:תת|(17ב)}} שיעורן של אגרות ערר לועדת ערר לפי {{ח:פנימי|פרק ב סימן ב1|פרק ב׳ סימן ב׳1}}, באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת;
{{ח:תת|(17ג)}} סדרי העיון בתכנית שהופקדה וקביעת נהלים ואגרות לקבלת העתקי תכנית ואישורה;
{{ח:תת|(18)}} דרכי עריכתן של תכניות מיתאר ושל תכניות מפורטות בכל שלביהן והמסמכים, התעודות האחרות והידיעות שיש להמציא עם תכנית;
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (כינוי תכניות)|תקנות התכנון והבניה (כינוי תכניות), התשמ״ו–1985}}.}}
{{ח:תת|(19)}} דרכי הביצוע של תכניות;
{{ח:תת|(20)}} שיטת החישוב, לענין תכניות מיתאר, של יכולת קליטת האוכלוסיה בשטחים הנכללים בתכניות כאמור;
{{ח:תת|(21)}} דרכי ההקניה של קרקע משלימה לפי {{ח:פנימי|סעיף 70|סעיף 70}} ודרכי רישום ההקניה בפנקסי המקרקעין;
{{ח:תת|(22)}} הטפסים וסדרי הנוהל בכל הליך לפי חוק זה למעט הליך בבית משפט או בבוררות;
{{ח:תת|(22א)}} טופסי הודעה על הליכי תכנון והפקדת תכנית ואישורה;
{{ח:תת|(22ב)}} הוראות לענין צורת הפרסום של הודעות על הליכי תכנון והפקדת תכנית ואישורה, ובין השאר הוראות לענין פרסום הודעה על גבי שלט לפי {{ח:פנימי|סעיף 89א|סעיף 89א}} לרבות צורת השלט, הכיתוב עליו, מידותיו, אופן הצבתו, דרכי הסרתו וכן הוראות לענין דרכי פרסום חלופיות לפי {{ח:פנימי|סעיף 89א|הסעיף האמור}};
{{ח:תת|(23)}} מניעת הביצוע של עבודה או שימוש במקרקעין, ללא היתר או שלא בהתאם להיתר;
{{ח:תת|(24)}} בדיקת חמרים המשמשים או שנועדו לשמש לבנין, בין שנקבע להם תקן רשמי ובין שלא נקבע, וכן בדיקת הקרקע לביסוס המבנים;
{{ח:תת|(25)}} הסדרת זכויותיהם וחובותיהם של בעלים, שוכרים ותופשים בני־מצרא במקרקעין, בדבר התקנתם של קירות משותפים, קירות חיצוניים ויסודותיהם של קירות אלה, תיקונם, החזקתם וניקוים, וכן קביעת דרכי הבירור של חילוקי דעות בדבר זכויות וחובות אלה;
{{ח:תת|(26)}} דרכי מסירתם של הודעות, מסמכים ותעודות אחרות לפי חוק זה או התקנות על פיו, לרבות באופן מקוון, בדואר אלקטרוני או באמצעים אלקטרוניים אחרים, למעט הודעות ומסמכים בהליכים משפטיים;
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (משלוח הודעות והחלטות בדרך מקוונת)|תקנות התכנון והבנייה (משלוח הודעות והחלטות בדרך מקוונת), התשע״ז–2016}}.}}
{{ח:תת|(27)}} הריסתם וסילוקם של בנינים שהם רעי מראה ושאין להם תובעים זולת המדינה;
{{ח:תת|(28)}} הסדרת הקשר בין הועדה המחוזית והועדה המקומית להבטחת קיום הוראות הועדה המחוזית לפי חוק זה;
{{ח:תת|(29)}} גביית ההוצאות של כל עבודה שהתקנות על פי חוק זה מחייבות או מתירות את עשייתה;
{{ח:תת|(30)}} הוראות בדבר ביצוע {{ח:פנימי|תוספת 3|התוספת השלישית}}, לרבות מתן הודעות לפיה, נוהל שומה חוזרת ומימון הוצאות שמאות, ככל שלא נקבעו {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}};
{{ח:תת|(31)}} כללים לחישוב שטחים של מגרשים לבניה לצורכי רישוי ותכנון, לרבות השטח הכולל המותר לבניה ואפשרות חלוקתו לשטחים למטרות עיקריות, ושטחים למטרות שירות, גובה הבנינים, ומספר קומות;
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (חישוב שטחים ואחוזי בניה בתכניות ובהיתרים)|תקנות התכנון והבניה (חישוב שטחים ואחוזי בניה בתכניות ובהיתרים), התשנ״ב–1992}}.}}
{{ח:תת|(31א)}} תנאים והוראות לעניין שינוי כללי חישוב השטח הכולל המותר לבנייה בתוכניות מאושרות שקבעו את שטח הבנייה כאמור בחלוקה לשטח למטרות עיקריות ולמטרות שירות, ובלבד שההשפעה התכנונית של שינוי כללי החישוב תהיה מועטה; שר הפנים יביא את נוסחן הסופי של התקנות לפי פסקה זו לידיעת ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת 30 ימים לפחות לפני התקנתן;
{{ח:תת|(32)}} כללים בדבר פיקוח וביקורת במקום הבניה ודיווח על ביצוע עבודה;
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (דיווח על בניה שלא כדין)|תקנות התכנון והבניה (דיווח על בניה שלא כדין), התשמ״ח–1987}}.}}
{{ח:תת|(33)}} הנוהל בבקשות להיתרים להקמת מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית, כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 202ב|בסעיף 202ב(א)}}, לרבות הדרכים ליידוע הציבור ולשמיעתו או להגשת התנגדויות, בהתחשב, בין השאר בהוראות {{ח:פנימי|סעיף 149|סעיף 149}} לענין פרסום ומסירה של הודעות ובסוג המיתקן, במיקומו, בגודלו או ברמת הקרינה הנוצרת במהלך הפעלתו; תקנות לפי פסקה זו יותקנו גם לאחר התייעצות עם השר לאיכות הסביבה ועם שר התקשורת ובאישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת;
{{ח:תת|(34)}} הנוהל בבקשות להיתרים הכרוכים בשמירה, בהעברה או בכריתה של עצים בוגרים כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 83ג|בסעיף 83ג}}, וכן תקופת תוקפם של היתרים כאמור, חידושם, ביטולם או הנוהל בקביעת תנאים בהם, לרבות תנאים שנדרשו לפי {{ח:חיצוני|פקודת היערות|פקודת היערות}}; תקנות לפי פסקה זו טעונות את אישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת;
{{ח:תת|(35)}} הוראות לעניין סדרי עבודה ודיון של מוסד תכנון, לרבות נושאי משרה במוסד תכנון שניתנה להם סמכות לפי חוק זה לעניין תכניות או היתרים, ולרבות קביעת מועדים לביצוע פעולות על ידם, אם לא נקבעו בחוק זה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (ערר על החלטת ועדה מיוחדת בפני שרים)|תקנות התכנון והבניה (ערר על החלטת ועדה מיוחדת בפני שרים), תש״ל–1970}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (ערר בפני המועצה הארצית)|תקנות התכנון והבניה (ערר בפני המועצה הארצית), תשל״ב–1972}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (סדרי הדין בועדות ערר)|תקנות התכנון והבניה (סדרי הדין בועדות ערר), התשנ״ו–1996}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (היוועצות בחבר ועדה וקבלת חוות דעת מקצועית ביחס לתכנית)|תקנות התכנון והבניה (היוועצות בחבר ועדה וקבלת חוות דעת מקצועית ביחס לתכנית), התשס״ג–2003}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (סדרי הדיון בקיום דיון חוזר במוסד תכנון)|תקנות התכנון והבניה (סדרי הדיון בקיום דיון חוזר במוסד תכנון), התשס״ג–2003}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (תדירות דיוני מוסד תכנון)|תקנות התכנון והבניה (תדירות דיוני מוסד תכנון), התשס״ג–2003}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (תכנית הטעונה התייעצות עם פקיד היערות)|תקנות התכנון והבנייה (תכנית הטעונה התייעצות עם פקיד היערות), התשע״ה–2015}}.}}

{{ח:סעיף|265א|הצמדת תשלומים מסויימים|תיקון: תשמ״ח־2, תשפ״ב־8}}
{{ח:ת}} על תשלומים לפי {{ח:פנימי|סעיף 69|סעיפים 69(א)(12)}} {{ח:פנימי|סעיף 122|ו־122(3) לחוק}} יחול {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלום חובה)|חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלום חובה), התש״ם–1980}}, ויראו לענין זה ועדה מקומית לתכנון ולבניה כאילו היתה רשות מקומית ואת התשלומים האמורים כאילו היו תשלומי חובה, הכל כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלום חובה)|באותו חוק}}.

{{ח:סעיף|266|פטור באזורים כפריים|תיקון: תשע״ה}}
{{ח:ת}} שר הפנים, בהתייעצות עם המועצה הארצית, רשאי לקבוע בתקנות, עבודה או שימוש שיהיו באזורים כפריים כפי שיוגדרו באותן התקנות, פטורים מהיתר לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}}; הפטור יכול להיות ללא תנאי או בכפוף לתנאים שייקבעו בתקנות כאמור.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (פטור מהיתר לעבודה לצורכי מרעה בקרקע חקלאית באזורים כפריים ותנאיו)|תקנות התכנון והבניה (פטור מהיתר לעבודה לצורכי מרעה בקרקע חקלאית באזורים כפריים ותנאיו), התשס״א–2001}}.}}

{{ח:סעיף|266א||תיקון: תש״ס־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|266ב||תיקון: תש״ס־3, תש״ס־4, תשע״ד־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|266ג|פטור למיתקן גישה אלחוטית|תיקון: תשס״א־6, תשע״ה, תשע״ח־7, תשפ״ב־13}}
{{ח:תת|(א)}} התקנת מיתקן גישה אלחוטית והתקנת מיתקן העגינה הנושא אותו, על גג בנין, הנעשית בידי ספק מורשה, אינם טעונים היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 145|סעיף 145}}; שר הפנים, בהתייעצות עם שר התקשורת ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע תנאים נוספים לענין תחולת הפטור מחובת היתר כאמור ולענין דרכי התקנה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (התקנת מיתקן גישה אלחוטית לתקשורת בשיטה התאית)|תקנות התכנון והבנייה (התקנת מיתקן גישה אלחוטית לתקשורת בשיטה התאית), התשע״ט–2018}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה, ”ספק מורשה“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#סעיף 17א|בסעיף 17א לחוק התקשורת}}, ו”מיתקן גישה אלחוטית“, ”מיתקן עגינה“ ו”גג בנין“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#סעיף 27א|בסעיף 27א לחוק התקשורת}}.

{{ח:סעיף|266ג1|פטור להחלפה של מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית – הוראת שעה|תיקון: תשע״ח־7}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מהנדס מבנים“ – מהנדס רשוי הרשום במדור להנדסת מבנים בפנקס המהנדסים והאדריכלים כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המהנדסים והאדריכלים|בחוק המהנדסים והאדריכלים}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית“ ו”בעל רישיון“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 202ב|בסעיף 202ב(א)}}.
{{ח:תת|(ב)}} עבודה שהיא החלפת מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית שהוקם בהתאם להיתר כדין לפי חוק זה (בסעיף זה – מיתקן), לרבות החלפת מיתקן הכוללת חיזוק תורן (בסעיף זה – העבודה), פטורה מהיתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 145|סעיף 145}}, אם מתקיימים לגביה כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} העבודה מבוצעת בידי בעל רישיון, לאחר שקיבל, ממי שהוסמך לכך לפי {{ח:חיצוני|פקודת הטלגרף האלחוטי|פקודת הטלגרף האלחוטי [נוסח חדש], התשל״ב–1972}}, הוראה בדבר עריכת שינוי בתדרים שהוקצו לו לפי {{ח:חיצוני|פקודת הטלגרף האלחוטי|אותה פקודה}};
{{ח:תתת|(2)}} ניתן אישור הממונה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הקרינה הבלתי מייננת|בחוק הקרינה הבלתי מייננת, התשס״ו–2006}}, כי לא נדרש היתר הקמה והיתר הפעלה לפי {{ח:חיצוני|חוק הקרינה הבלתי מייננת#סעיף 6|סעיפים 6}} {{ח:חיצוני|חוק הקרינה הבלתי מייננת#סעיף 7|ו־7 לחוק האמור}} וכי העבודה לא יוצרת עלייה בהספק המיתקן ובטווח הבטיחות לבריאות הציבור שקבע הממונה למיתקן הקיים; אישור הממונה כאמור יינתן לפי הנוסח שיפורסם באתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה;
{{ח:תתת|(3)}} בעל הרישיון הציב, בטרם תחילת ביצוע העבודה, שלט במקום בולט במקום ביצוע העבודה המודיע על ביצועה ועל כך שמתקיימות לגביה הוראות סעיף זה; שלט כאמור יהיה לפי הוראות לעניין מידות השלט, תוכנו, צורתו ואופן הצבתו שיפרסם שר האוצר באתר האינטרנט של מינהל התכנון;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|סמכות שר האוצר הועברה לשר הפנים (י״פ תש״ף, 6344).}}
{{ח:תתת|(4)}} שטחו והיקפו של המיתקן לאחר ביצוע העבודה לא יעלה על שטח והיקף המיתקן שנקבעו בהיתר; לעניין זה, שטחם של רכיבים שחוברו לתורן המיתקן לשם חיזוקו בלבד לא יובא בחשבון בחישוב שטח והיקף המיתקן;
{{ח:תתת|(5)}} גובהו של מיתקן שחוזק לא יעלה על הגובה שנקבע למיתקן בהיתר שלפיו הוקם המיתקן;
{{ח:תתת|(6)}} גובהו של תורן המיתקן שהוחלף לא יעלה על הגובה שנקבע לתורן בהיתר שלפיו הוקם המיתקן ובכל מקרה לא יעלה על 18 מטרים;
{{ח:תתת|(7)}} חוזק תורן המיתקן באמצעות מוטות אלכסוניים המחברים את התורן לגג הבניין שעליו הוא מוצב או לקרקע – לא יעלה גובה נקודת החיבור של האלכסון עם התורן על שליש מגובהו של התורן או על שישה מטרים מבסיס התורן, לפי הנמוך;
{{ח:תתת|(8)}} חוזק תורן המיתקן באמצעות יציקת בטון – לא תחרוג היציקה משטח המיתקן שנקבע בהיתר שלפיו הוקם המיתקן, וגובהה לא יעלה על 150 סנטימטרים מפני הקרקע, ובמיתקן המוצב על גג בניין – 50 סנטימטרים מבסיס התורן;
{{ח:תתת|(9)}} בכפוף להוראות פסקאות (4), (7) ו־(8), הוראות ותנאים שנקבעו בהיתר שלפיו הוקם המיתקן יחולו גם לגבי ביצוע העבודה.
{{ח:תת|(ג)}} 15 ימים לפחות לפני תחילת ביצועה של העבודה תימסר לרשות המקומית ולוועדה המקומית שבתחומן מצוי המיתקן הודעה על הכוונה לבצעה, בצירוף אישור הממונה כאמור בסעיף קטן (ב)(2).
{{ח:תת|(ד)}} בתוך 45 ימים מתום ביצועה של העבודה תימסר לוועדה המקומית שבתחומה מצוי המיתקן הודעה על סיום ביצועה; הוחלף או חוזק תורן מיתקן שגובהו עולה על 3 מטרים – יצורף להודעה אישור מהנדס מבנים שתכנן את העבודה האמורה, בדבר עיגון המיתקן כאמור בסעיף קטן (ב) ויציבותו, ואם גובהו של התורן עולה על 9 מטרים – יצורף גם אישור של מהנדס מבנים בעל ניסיון של חמש שנים לפחות בתכנון וביצוע של עבודת בנייה, על כך שביצע בקרת תכן ובקרת ביצוע לעבודה.
{{ח:תת|(ה)}} הודעות כאמור בסעיפים קטנים (ג) ו־(ד) ואישורים של מהנדסי מבנים כאמור בסעיף קטן (ד) יימסרו לפי הנוסחים שיפורסמו באתר האינטרנט של מינהל התכנון.
{{ח:תת|(ו)}} הוראות סעיף זה יעמדו בתוקפן שלוש שנים מיום פרסומו של {{ח:חיצוני|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2019)|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2019), התשע״ח–2018}} {{ח:הערה|(החוק פורסם ביום 22.3.2018)}}.

{{ח:סעיף|266ג2|הגדרות – {{ח:פנימי|סעיף 266ג3|סעיפים 266ג3 עד 266ג7}}|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:ת}} בסעיף זה {{ח:פנימי|סעיף 266ג3|ובסעיפים 266ג3 עד 266ג7}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אנטנה“ – התקן המיועד לשדר ולקלוט גלים אלקטרומגנטיים בתדרי רדיו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 202ב|בסעיף 202ב}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גג בניין“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#סעיף 27א|בסעיף 27א לחוק התקשורת}}, לרבות גג בניין המשמש מרפסת גג בקומה העליונה של הבניין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הקרינה“ – {{ח:חיצוני|חוק הקרינה הבלתי מייננת|חוק הקרינה הבלתי מייננת, התשס״ו–2006}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מהנדס מבנים“ – מהנדס רשוי הרשום במדור להנדסת מבנים בפנקס המהנדסים והאדריכלים כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המהנדסים והאדריכלים|בחוק המהנדסים והאדריכלים}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 202ב|בסעיף 202ב}}, לרבות התקן המשמש לחיבור המיתקן אל בניין או אל עצם קיים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הממונה על הקרינה“ – ממונה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הקרינה הבלתי מייננת|בחוק הקרינה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נכס גובל“ – מגרש גובל או מבנה אחר שהוא בית מורכב כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#סעיף 59|בסעיף 59 לחוק המקרקעין, התשכ״ט–1969}}, באותו מגרש שבו ממוקם מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ציוד נלווה“ – ציוד או מכשור נלווה הנדרש להפעלתו של מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עצם קיים“ – עמוד תשתית, ובכלל זה רמזור, עמוד תאורה, עמוד חשמל או תמרור, וכן שלט חוצות, מבנה דרך, קיר אקוסטי, קיר תמך או עצם קיים דומה שקבע שר הפנים.

{{ח:סעיף|266ג3|ביצוע עבודה בהתאם להוראות תכנית מתירה|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:ת}} עבודות להקמת מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית, החלפתו או הוספת אנטנה למיתקן כאמור, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 266ג4|סעיפים 266ג4}}, {{ח:פנימי|סעיף 266ג5|266ג5}} {{ח:פנימי|סעיף 266ג6|או 266ג6}}, לפי העניין, יבוצעו בהתאם להוראות תכנית מיתאר ארצית לתקשורת שעניינה מיתקני שידור קטנים וזעירים הכוללת הוראות המאפשרות מתן היתר מכוחה למיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית, בלא צורך באישור תכנית נוספת טרם מתן ההיתר או ביצוע העבודה.

{{ח:סעיף|266ג4|פטור להקמת מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} עבודה שהיא הקמת מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית, לרבות התקנת הציוד הנלווה הנדרש להפעלתו (בסעיף זה – מיתקן ועבודה בהתאמה), אינה טעונה היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 145|סעיף 145}}, ובלבד שמתקיימים לגביה כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} העבודה תבוצע בידי בעל רישיון;
{{ח:תתת|(2)}} המיתקן יוקם על גג בניין או בצמוד לקיר החיצוני של בניין או על עצם קיים;
{{ח:תתת|(3)}} התקבלה הסכמה בכתב של בעלי הזכויות בגג הבניין, בקיר הבניין או בעצם הקיים, לפי העניין, לפי כל דין, לביצועה של העבודה;
{{ח:תתת|(4)}} לעניין מידותיו של המיתקן יתקיימו כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} אורך המיתקן המוקם על גג בניין אינו עולה על הנמוך מבין אלה: 6 מטרים מרצפת גג הבניין שעליו הוקם או 66 אחוזים מגובה הבניין שעליו הוקם, הנמדד ממפלס הכניסה הקובעת לבניין כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 158טו1|בסעיף 158טו1(א)}};
{{ח:תתתת|(ב)}} הותקן המיתקן על עצם קיים, או על הקיר החיצוני של בניין, לא יעלו מידותיו של המיתקן על 65 אלף סנטימטרים מעוקבים, ובלבד שלא תותר חריגה של יותר ממטר אחד מגובה העצם הקיים ושהמיתקן יותקן בגובה של 2.5 מטרים לפחות מפני הקרקע, והכול למעט אם הוא מיתקן שהותקן במלואו בחלל הפנימי של העצם הקיים;
{{ח:תתתת|(ג)}} שר הפנים רשאי לקבוע מידות נפח גדולות יותר מהאמור בפסקת משנה (ב), ובלבד שיתקיימו במיתקן, לאחר הגדלתו, התנאים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 145ג|בסעיף 145ג(א)}};
{{ח:תתת|(5)}} הממונה על הקרינה נתן למיתקן היתר בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק הקרינה הבלתי מייננת#סעיף 6|סעיף 6 לחוק הקרינה}}, והמיתקן עומד בתנאי ההיתר;
{{ח:תתת|(6)}} טווח הבטיחות לבריאות הציבור שקבע הממונה על הקרינה אינו חודר לנכס גובל, למעט חדירה למגרש שייעודו דרך או שטח ציבורי פתוח, ובלבד שהטווח אינו חורג מעבר לתחום זכות הדרך או השטח הציבורי הפתוח;
{{ח:תתת|(7)}} ניתנו למיתקן האישורים הנדרשים לפי התכנית המתירה שמכוחה מוקם המיתקן, אולם לא יידרש אישור של הוועדה המקומית, רשות הרישוי או מהנדס הוועדה לעבודה או לפרט מפרטיה, אף אם אישורם נדרש לפי אותה תכנית;
{{ח:תתת|(8)}} המיתקן אינו מוקם על בניין שמתקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הוא נכלל בתכנית מאושרת או מופקדת כאתר המיועד לשימור, ברשימת אתרים לשימור מאושרת לפי {{ח:פנימי|תוספת 4|התוספת הרביעית}} או הוא מיועד לשימור כאמור בהודעה על הכנת תכנית שפורסמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 77|סעיף 77}} או בתנאים שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 78|סעיף 78}};
{{ח:תתתת|(ב)}} הוא בניין או עצם קיים במקרקעין המיועדים לגן לאומי, לשמורת טבע, לאתר הנצחה או ליער, בתכנית מאושרת או מופקדת, בהודעה על הכנת תכנית שפורסמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 77|סעיף 77}} או בתנאים שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 78|סעיף 78}};
{{ח:תתתת|(ג)}} הוא בניין או עצם קיים בתחום חוף הים כהגדרתו {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}}, למעט בניין באזור שהוחלו עליו הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 4|סעיף 4(ה) לתוספת השנייה}};
{{ח:תתתת|(ד)}} הוא בתחום אתר עתיקות מוכרז לפי {{ח:חיצוני|חוק העתיקות|חוק העתיקות, התשל״ח–1978}};
{{ח:תתת|(9)}} עיצוב המיתקן והשתלבותו על הבניין או על עצם קיים יהיו בהתאם להנחיות מרחביות שנקבעו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 145ד|סעיף 145ד}} לגבי מיתקן, אם נקבעו, כפי שיהיו בתוקף במועד ביצוע העבודה;
{{ח:תתת|(10)}} התקיימו לעניין הציוד הנלווה הוראות אלה, לפי העניין:
{{ח:תתתת|(א)}} אם המיתקן מוקם על גג בניין או בצמוד לקיר חיצוני של בניין –
{{ח:תתתתת|(1)}} הציוד הנלווה יותקן בחלל פנימי בתוך הבניין או בשטח הבנוי של הבניין; לא ניתן להתקין את הציוד הנלווה כאמור, לרבות בשל צורך בקבלת היתר לשימוש חורג לגבי הציוד הנלווה, יותקן הציוד הנלווה על גג הבניין, אף אם גובהו עולה על הגובה המרבי המותר לפי התכנית המאושרת במגרש;
{{ח:תתתתת|(2)}} גובהו של הציוד הנלווה לא יעלה על 2.3 מטרים ושטחו לא יעלה על 2.5 מטרים רבועים לכל בעל רישיון; הותקן ציוד נלווה על ידי כמה בעלי רישיון – השטח הכולל של הציוד הנלווה לא יעלה על 6 מטרים רבועים;
{{ח:תתתתת|(3)}} לא יותקן ציוד נלווה על קיר חיצוני של בניין;
{{ח:תתתת|(ב)}} אם המיתקן הוקם על עצם קיים – הציוד הנלווה יותקן בחלל הפנימי של העצם הקיים או בתוך המיתקן עצמו; לא ניתן להתקין את הציוד הנלווה כאמור, לא תעלה חריגה ממעטפת מיתקן השידור או ממעטפת העצם הקיים, לפי העניין, על נפח של 27 אלף סנטימטרים מעוקבים, ובלבד שהציוד הנלווה החורג יותקן בגובה של 2.5 מטרים לפחות מפני הקרקע.
{{ח:תת|(ב)}} בעל הרישיון ימסור לרשות הרישוי המקומית הודעה על סיום ביצוע הקמת המיתקן, בתוך 45 ימים מסיום הביצוע (בסעיף זה – ההודעה) ויצרף אליה את כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הצהרת בעל הרישיון –
{{ח:תתתת|(א)}} כי המיתקן עומד בתנאים המפורטים בסעיף קטן (א);
{{ח:תתתת|(ב)}} כי הקמת המיתקן בוצעה לפי כל דין החל על הקמתו, לרבות הוראות התכנית המתירה את ביצוע העבודה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 266ג3|בסעיף 266ג3}};
{{ח:תתת|(2)}} אישורים כאמור בפסקאות (5) ו־(7) שבסעיף קטן (א);
{{ח:תתת|(3)}} אישור מהנדס מבנים שתכנן את הקמת המיתקן בדבר עיגון המיתקן ויציבותו, כי לא יתרחש כשל מבני במיתקן בנקודת העיגון למבנה וכי כשל מבני במיתקן לא יגרום לכשל מבני במבנה או בנקודת העיגון למבנה;
{{ח:תתת|(4)}} מפה ערוכה, בקנה מידה של 1:250 או קנה מידה אחר שיפרסם מנהל מינהל התכנון באתר האינטרנט של מינהל התכנון לפי סעיף קטן (ג), המראה את התכסית, התבליט והתשתית הגאודטית בשטח קרקע בגבולות אותה מפה, שמיקום המיתקן שהוקם וטווח הבטיחות לבריאות הציבור מסומנים עליה;
{{ח:תתת|(5)}} כתב שיפוי מפני תביעה לפיצויים בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 202ב|סעיף 202ב}}.
{{ח:תת|(ג)}} מנהל מינהל התכנון רשאי לפרסם באתר האינטרנט של מינהל התכנון את נוסח ההצהרה לפי סעיף קטן (ב)(1) וכן את אופן הגשת המפה והפרטים שיש לכלול בה לפי סעיף קטן (ב)(4).
{{ח:תת|(ד)}} בעל הרישיון ישמור על תחזוקת המיתקן ותקינותו, למניעת מטרדים סביבתיים ובטיחותיים מהמיתקן.
{{ח:תת|(ה)}} הופסק השימוש במיתקן, יסלקו בעל הרישיון בתוך 30 ימים לאחר הפסקת השימוש בו וישיב את המצב לקדמותו; בעל הרישיון ישלח לוועדה המקומית הודעה על הפסקת השימוש במיתקן ועל סילוקו בלא דיחוי ולא יאוחר משבעה ימים מיום הפסקת השימוש או מסילוק המיתקן כאמור; לעניין זה, הפסקה לתקופה הנדרשת לשם תחזוקה ותפעול שוטף של המיתקן לא תיחשב הפסקת שימוש.

{{ח:סעיף|266ג5|פטור להחלפת מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} עבודה שהיא החלפת מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית שהוקם לפי הוראות חוק זה (בסעיף זה – עבודה ומיתקן בהתאמה) פטורה מהיתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 145|סעיף 145}}, אם מתקיימים לגביה כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} העבודה תבוצע בידי בעל רישיון;
{{ח:תתת|(2)}} הממונה על הקרינה נתן למיתקן המחליף היתר בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק הקרינה הבלתי מייננת#סעיף 6|סעיף 6 לחוק הקרינה}} והמיתקן עומד בתנאי ההיתר או אישר כי לא נדרש היתר כאמור; אישור הממונה על הקרינה כאמור יינתן לפי הנוסח שיפורסם באתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה;
{{ח:תתת|(3)}} לגבי טווח הבטיחות לבריאות הציבור מתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} העבודה לא יוצרת עלייה בטווח הבטיחות לבריאות הציבור שקבע הממונה על הקרינה למיתקן הקיים;
{{ח:תתתת|(ב)}} העבודה יוצרת עלייה בטווח הבטיחות לבריאות הציבור שקבע הממונה על הקרינה למיתקן הקיים, ובלבד שטווח הבטיחות לאחר העלייה לא חודר לנכס גובל, למעט למגרש שייעודו דרך או שטח ציבורי פתוח, ובלבד שאינו חורג מעבר לתחום זכות הדרך או השטח הציבורי הפתוח;
{{ח:תתת|(4)}} שטחו, גובהו והיקפו של המיתקן לאחר ביצוע העבודה לא יעלו על הקבוע בהיתר; ואולם, לעניין מיתקן שהוקם בפטור מהיתר, תותר הגבהתו ב־20 סנטימטרים לכל היותר לעומת המיתקן המקורי, ובכל מקרה אורכו של המיתקן לאחר החלפתו לא יעלה על 6 מטרים;
{{ח:תתת|(5)}} עיצוב המיתקן והשתלבותו על הבניין או על עצם קיים יהיו בהתאם להנחיות מרחביות שנקבעו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 145ד|סעיף 145ד}} לגבי החלפת מיתקן, אם נקבעו, כפי שיהיו בתוקף במועד ביצוע העבודה;
{{ח:תתת|(6)}} לעניין מיתקן שהוקם בהיתר, בכפוף להוראות פסקה (4), מתקיימים התנאים שנקבעו בהיתר שהמיתקן הוקם לפיו.
{{ח:תת|(ב)}} פטור לפי סעיף זה לא יחול על החלפה של תורן המיתקן או חיזוקו.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} בעל הרישיון ימסור לוועדה המקומית הודעה על סיום ביצוע החלפת המיתקן, בתוך 45 ימים מסיום הביצוע.
{{ח:תתת|(2)}} להודעה יצורפו הצהרת בעל הרישיון כי התקיימו התנאים שבסעיף קטן (א) וכן הצהרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 266ג4|בסעיף 266ג4(ב)(1)(ב)}}, היתר או אישור הממונה על הקרינה בהתאם להוראות סעיף קטן (א)(2) ואישור מהנדס מבנים שתכנן את החלפת המיתקן כאמור {{ח:פנימי|סעיף 266ג4|בסעיף 266ג4(ב)(3)}}.
{{ח:תתת|(3)}} הייתה עלייה בטווח הבטיחות לבריאות הציבור לפי סעיף קטן (א)(3) או הוגבה המיתקן לפי הוראות סעיף קטן (א)(4), תצורף להודעה מפה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 266ג4|בסעיף 266ג4(ב)(4)}}.
{{ח:תת|(ד)}} מנהל מינהל התכנון רשאי לפרסם באתר האינטרנט של מינהל התכנון את נוסח ההודעה וההצהרה ואת אופן הגשת המפה, לפי סעיף קטן (ג).

{{ח:סעיף|266ג6|פטור להוספת אנטנה למיתקן שידור קיים לתקשורת בשיטה התאית|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} עבודה שהיא הוספת אנטנה למיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית שהוקם לפי הוראות חוק זה, לרבות התקנת הציוד הנלווה הנדרש להפעלתו, פטורה מהיתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 145|סעיף 145}}, אם מתקיימים בה כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} ההוספה תבוצע בידי בעל רישיון;
{{ח:תתת|(2)}} הממונה על הקרינה נתן למיתקן הכולל את האנטנה הנוספת היתר בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק הקרינה הבלתי מייננת#סעיף 6|סעיף 6 לחוק הקרינה}} או אישר כי לא נדרש היתר חדש כאמור והמיתקן עומד בתנאי ההיתר שניתן; אישור הממונה על הקרינה כאמור יינתן לפי הנוסח שיפורסם באתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה;
{{ח:תתת|(3)}} עיצוב המיתקן והשתלבותו על הבניין או על עצם קיים יהיו בהתאם להנחיות מרחביות שנקבעו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 145ד|סעיף 145ד}} לגבי הוספת האנטנה, אם נקבעו, כפי שיהיו בתוקף במועד ביצוע העבודה;
{{ח:תתת|(4)}} מיתקן השידור הקיים לא הוקם בפטור מהיתר על עצם קיים;
{{ח:תתת|(5)}} לגבי טווח הבטיחות לבריאות הציבור מתקיימות הוראות {{ח:פנימי|סעיף 266ג5|סעיף 266ג5(א)(3)}};
{{ח:תתת|(6)}} שטחו וגובהו של המיתקן לאחר ביצוע ההוספה לא יעלו על הקבוע בהיתר, ולעניין מיתקן שהוקם בפטור מהיתר – לא יעלו על הקבוע בהתאם לתנאי הפטור כאמור;
{{ח:תתת|(7)}} תותר התקנת ציוד נלווה לעניין אנטנה שנוספה על מיתקן שידור שהוקם על גג בניין, ויחולו לעניין הציוד הנלווה הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הציוד הנלווה יותקן בחלל פנימי בתוך הבניין או בחלל קיים שבו הותקן ציוד נלווה לפי היתר; לא ניתן להתקין את הציוד הנלווה במיקום כאמור, לרבות בשל צורך בקבלת היתר לשימוש חורג לגבי הציוד הנלווה, יותקן הציוד הנלווה על גג הבניין, אף אם גובהו עולה על הגובה המרבי המותר לפי התכנית המאושרת במגרש;
{{ח:תתתת|(ב)}} גובהו של הציוד הנלווה לא יעלה על 2.3 מטרים ושטחו לא יעלה על 2.5 מטרים רבועים לכל בעל רישיון, ובלבד שסך השטח של הציוד הנלווה על גג הבניין לא יעלה על 6 מטרים רבועים.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} בעל הרישיון ימסור לרשות הרישוי המקומית הודעה בדבר סיום ביצוע הוספת אנטנה, בתוך 45 ימים מסיום הביצוע.
{{ח:תתת|(2)}} להודעה יצורפו הצהרת בעל הרישיון כי התקיימו התנאים לפי סעיף קטן (א) וכן הצהרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 266ג4|בסעיף 266ג4(ב)(1)(ב)}}, היתר או אישור הממונה על הקרינה כאמור בסעיף קטן (א)(2) ואישור מהנדס מבנים שתכנן את הוספת האנטנה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 266ג4|בסעיף 266ג4(ב)(3)}}.
{{ח:תתת|(3)}} הייתה עלייה בטווח הבטיחות לבריאות הציבור לפי סעיף קטן (א)(4), תצורף להודעה מפה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 266ג4|בסעיף 266ג4(ב)(4)}}.
{{ח:תת|(ג)}} על הודעה, הצהרה וצירוף מפה כאמור יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 266ג4|סעיף 266ג4(ג)}}.

{{ח:סעיף|266ג7|פטור להחלפת תורן וחיזוקו – הוראת שעה|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} עבודה שהיא החלפה או חיזוק של תורן שהוא חלק ממיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית שהוקם בהתאם להיתר כדין לפי חוק זה (בסעיף זה – מיתקן ועבודה בהתאמה), פטורה מהיתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 145|סעיף 145}}, אם מתקיימים לגביה כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} העבודה תבוצע בידי בעל רישיון, לאחר שקיבל הוראה בדבר עריכת שינוי בתדרים שהוקצו לו לפי {{ח:חיצוני|פקודת הטלגרף האלחוטי|פקודת הטלגרף האלחוטי [נוסח חדש], התשל״ב–1972}}, ממי שהוסמך לכך לפי {{ח:חיצוני|פקודת הטלגרף האלחוטי|אותה פקודה}};
{{ח:תתת|(2)}} ניתן אישור הממונה על הקרינה כי לא נדרש היתר הקמה והיתר הפעלה לפי {{ח:חיצוני|חוק הקרינה הבלתי מייננת#סעיף 6|סעיפים 6}} {{ח:חיצוני|חוק הקרינה הבלתי מייננת#סעיף 7|ו־7 לחוק הקרינה}} וכי העבודה לא יוצרת עלייה בהספק המיתקן ובטווח הבטיחות לבריאות הציבור שקבע הממונה על הקרינה למיתקן הקיים; אישור הממונה על הקרינה כאמור יינתן לפי הנוסח שיפורסם באתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה;
{{ח:תתת|(3)}} בעל הרישיון הציב שלט במקום בולט במקום ביצוע העבודה, בטרם תחילת ביצוע העבודה, המודיע על ביצועה ועל כך שמתקיימות לגביה הוראות סעיף זה; שלט כאמור יהיה לפי הוראות לעניין מידות השלט, תוכנו, צורתו ואופן הצבתו שיפרסם שר הפנים באתר האינטרנט של מינהל התכנון;
{{ח:תתת|(4)}} שטחו והיקפו של המיתקן לאחר ביצוע העבודה לא יעלה על הקבוע בהיתר; לעניין זה, שטחם של רכיבים שחוברו לתורן המיתקן לשם חיזוקו בלבד לא יובא בחשבון בחישוב שטח והיקף המיתקן;
{{ח:תתת|(5)}} גובהו של מיתקן שחוזק לא יעלה על הגובה שנקבע למיתקן בהיתר שהמיתקן הוקם לפיו;
{{ח:תתת|(6)}} גובהו של תורן המיתקן שהוחלף לא יעלה על הגובה שנקבע לתורן בהיתר שהמיתקן הוקם לפיו, ובכל מקרה לא יעלה על 18 מטרים;
{{ח:תתת|(7)}} חוזק תורן המיתקן באמצעות מוטות אלכסוניים המחברים את התורן לגג הבניין שעליו הוא מוצב או לקרקע – לא יעלה גובה נקודת החיבור של האלכסון עם התורן על שליש מגובהו של התורן או על שישה מטרים מבסיס התורן, לפי הנמוך;
{{ח:תתת|(8)}} חוזק תורן המיתקן באמצעות יציקת בטון – לא תחרוג היציקה משטח המיתקן שנקבע בהיתר שלפיו הוקם המיתקן, וגובהה לא יעלה על 1.5 מטרים מפני הקרקע, ובמיתקן המוצב על גג בניין – 0.5 מטר מבסיס התורן;
{{ח:תתת|(9)}} בכפוף להוראות פסקאות (4), (7) ו־(8), הוראות ותנאים שנקבעו בהיתר שהמיתקן הוקם לפיו יחולו גם לגבי ביצוע העבודה.
{{ח:תת|(ב)}} 15 ימים לפחות לפני תחילת ביצועה של העבודה תימסר לרשות המקומית ולוועדה המקומית שבתחומן נמצא המיתקן הודעה על הכוונה לבצעה, בצירוף אישור הממונה על הקרינה כאמור בסעיף קטן (א)(2).
{{ח:תת|(ג)}} בעל הרישיון ימסור לוועדה המקומית הודעה בדבר סיום ביצוע החלפת תורן המיתקן או חיזוקו, בתוך 45 ימים מסיום הביצוע; הוחלף או חוזק תורן מיתקן שגובהו עולה על 3 מטרים – יצורף להודעה אישור מהנדס מבנים שתכנן את העבודה האמורה, בדבר עיגון המיתקן כאמור בסעיף קטן (א) ויציבותו, ואם גובהו של התורן עולה על 9 מטרים – יצורף גם אישור של מהנדס מבנים, על כך שביצע בקרת תכן ובקרת ביצוע לעבודה.
{{ח:תת|(ד)}} הודעות כאמור בסעיפים קטנים (ב) ו־(ג) ואישורים של מהנדסי מבנים כאמור בסעיף קטן (ג), יימסרו לפי הנוסחים שיפורסמו באתר האינטרנט של מינהל התכנון.
{{ח:תת|(ה)}} סעיף זה יעמוד בתוקפו עד תום שלוש שנים מיום פרסומו של {{ח:חיצוני|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022)|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו־2022), התשפ״ב–2021}} {{ח:הערה|(החוק פורסם ביום 18.11.2021)}}.

{{ח:סעיף|266ד|אגרה מופחתת – חיזוק מבנים מפני רעידות אדמה והתחדשות עירונית|תיקון: תשס״ח־3, תשע״א־2, תשע״ה, תשע״ו־9}}
{{ח:תת|(א)}} שר הפנים רשאי, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, לקבוע יישובים או אזורים, לפי אמות מידה שיקבע, שבהם שיעור האגרה לעניין מתן היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 145|סעיף 145}}, שחל לגביו פטור מהיטל השבחה לפי {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 19|סעיף 19(ב)(10) לתוספת השלישית}}, יהיה מחצית שיעור האגרה שנקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 265|סעיף 265(17)}}.
{{ח:תת|(ב)}} שר הפנים רשאי, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, לקבוע יישובים או אזורים, לפי אמות מידה שיקבע, שבהם שיעור האגרה לעניין מתן היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 145|סעיף 145}}, לגבי תכנית לפינוי ובינוי, כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית|בחוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית}}, או לגבי תכנית במתחם להתחדשות עירונית, כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 62א|בסעיף 62א(א2)}} יהיה מחצית שיעור האגרה שנקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 265|סעיף 265(17)}}; שיעור אגרה כאמור יחול ברשות מקומית מסוימת לאחר שנתנה את הסכמתה לכך.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|סמכות שר האוצר הועברה לשר הפנים (י״פ תש״ף, 6344).}}

{{ח:סעיף|266ה|פטור לעבודות זמניות לשם ביצוע מיזם בעל חשיבות לאומית או מיזם בעל חשיבות לכלל המחוז|תיקון: תשע״ד־2, תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} נוכח שר הפנים כי קיים מיזם בעל חשיבות לאומית או מיזם בעל חשיבות לכלל מחוז מסוים, ויש לגביו תכנית מאושרת, רשאי הוא, לאחר התייעצות עם המועצה הארצית, לקבוע בצו פטור מהיתר לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}} או מתכנית לעבודות או לשימושים הנדרשים לביצוע אותו מיזם, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} העבודות והשימושים יהיו זמניים ולתקופה שלא תעלה על התקופה הנדרשת להקמת המיזם;
{{ח:תתת|(2)}} העבודות והשימושים ייעשו בידי המדינה, בידי גוף הפועל מטעמה לאחר שהוסמך לכך לפי החלטת הממשלה או בידי רשות מקומית בלבד;
{{ח:תתת|(3)}} השר קבע תנאים לביצוע העבודות והשימושים, ובכלל זה לעניין מקום ביצועם ולעניין הבטחת זמניותם ולעניין החזרת המצב לקדמותו ככל הניתן;
{{ח:תתת|(4)}} ביצוע העבודות והשימושים לא יסכל לאחר תום התקופה כאמור בפסקה (1) את ביצועה של תכנית שאושרה או תכנית שהוחלט להפקידה.
{{ח:תת|(ב)}} נוכח שר הפנים, במקרים חריגים, כי קיים מיזם בעל חשיבות ודחיפות לאומית שלשם הקמתו נדרשים עבודות או שימושים זמניים שאם ביצועם יותנה באישורה של תכנית או קיומו של היתר, לפי העניין, לא יהיה ניתן לממש את המיזם במועד הדרוש, רשאי הוא, לאחר התייעצות עם המועצה הארצית, לקבוע בצו פטור מהיתר לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}} או מתכנית לעבודות או לשימושים הנדרשים לביצוע אותו מיזם אף שאין תכנית מאושרת או שלא הופקדה תכנית לעניין אותו מיזם, ובלבד שיתקיימו התנאים המפורטים בסעיף קטן (א), בשינויים המחויבים.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר להקמת מיתקני מערכת ההתרעה הארצית מפני רעידות אדמה) (הוראת שעה)|צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר להקמת מיתקני מערכת ההתרעה הארצית מפני רעידות אדמה) (הוראת שעה), התשע״ו–2016}}, {{ח:חיצוני|צו התכנון והבנייה (פטור מתכנית והיתר להצבת תחנת משנה ניידת)|צו התכנון והבנייה (פטור מתכנית והיתר להצבת תחנת משנה ניידת), התשע״ו–2016}}, {{ח:חיצוני|צו התכנון והבנייה (פטור מתכנית ומהיתר להצבת מיגונית ולשימוש בה) (הוראת שעה)|צו התכנון והבנייה (פטור מתכנית ומהיתר להצבת מיגונית ולשימוש בה) (הוראת שעה), התשע״ט–2019}}, {{ח:חיצוני|צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר ומתכנית לצורך סלילת דרך גישה והקמת חניון תחנת הרכבת בסגולה) (הוראת שעה)|צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר ומתכנית לצורך סלילת דרך גישה והקמת חניון תחנת הרכבת בסגולה) (הוראת שעה), התש״ף–2020}}, {{ח:חיצוני|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מבנים יבילים בעבור מנוחת נהגי תחבורה ציבורית) (הוראת שעה)|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מבנים יבילים בעבור מנוחת נהגי תחבורה ציבורית ובעבור הקמת מבני השנאה ניידים לטעינת אוטובוסים) (הוראת שעה), התשפ״ב–2022}}, {{ח:חיצוני|צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר ומתוכנית להקמת מעקף זמני ברחוב ביאליק בקריית אתא) (הוראת שעה)|צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר ומתוכנית להקמת מעקף זמני ברחוב ביאליק בקריית אתא לצורך ביצוע מחלף אתא צפון וסלילת הרכבת הקלה חיפה–נצרת) (הוראת שעה), התשפ״ב–2022}}, {{ח:חיצוני|צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר ומתוכנית לצורך הצבת מבנים יבילים זמניים להרחבת בית חולים מזור) (הוראת שעה)|צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר ומתוכנית לצורך הצבת מבנים יבילים זמניים להרחבת בית חולים מזור) (הוראת שעה), התשפ״ג–2022}}, {{ח:חיצוני|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית והיתר להצבת תחנת משנה ניידת)|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית והיתר להצבת תחנת משנה ניידת), התשפ״ג–2022}}, {{ח:חיצוני|צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר להקמת מבנים במוסדות רפואיים) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)|צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר להקמת מבנים במוסדות רפואיים) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ״ד–2023}}, {{ח:חיצוני|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר לצורך מיגון מבנה תשתית חיוני) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר לצורך מיגון מבנה תשתית חיוני) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ״ד–2023}}, {{ח:חיצוני|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר לצורך מיגון מבנה תשתית חיוני) (חרבות ברזל) (הוראת שעה) (מס' 2)|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר לצורך מיגון מבנה תשתית חיוני) (חרבות ברזל) (הוראת שעה) (מס׳ 2), התשפ״ד–2023}}, {{ח:חיצוני|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר לצורך מיגון מבנה תשתית חיוני) (חרבות ברזל) (הוראת שעה) (מס' 3)|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר לצורך מיגון מבנה תשתית חיוני) (חרבות ברזל) (הוראת שעה) (מס׳ 3), התשפ״ד–2023}}, {{ח:חיצוני|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מיתקני אגירת אנרגיה במיתקני קליטה מקומיים ובמרכזי הפעלה) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מיתקני אגירת אנרגיה במיתקני קליטה מקומיים ובמרכזי הפעלה) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ״ד–2023}}, {{ח:חיצוני|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מבנים יבילים זמניים לצורכי חינוך והסבה של מבנים קיימים לצורכי חינוך באופן זמני) (חרבות ברזל)|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מבנים יבילים זמניים לצורכי חינוך והסבה של מבנים קיימים לצורכי חינוך באופן זמני) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ״ד–2023}}, {{ח:חיצוני|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מבנים יבילים זמניים לצורכי בריאות הנפש) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מבנים יבילים זמניים לצורכי בריאות הנפש) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ״ד–2023}}, {{ח:חיצוני|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת צנרת דלק זמנית לתחנת כוח דליה) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת צנרת דלק זמנית לתחנת כוח דליה) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ״ד–2023}}, {{ח:חיצוני|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מבנים יבילים זמניים ולשימוש במבנים קיימים לצורכי מגורים זמניים) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מבנים יבילים זמניים ולשימוש במבנים קיימים לצורכי מגורים זמניים) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ״ד–2023}}, {{ח:חיצוני|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מבנים יבילים זמניים ותשתיות ציבוריות זמניות) (חרבות ברזל – חצרים) (הוראת שעה)|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מבנים יבילים זמניים למגורים ולצורכי ציבור ותשתיות ציבוריות זמניות) (חרבות ברזל – חצרים) (הוראת שעה), התשפ״ד–2024}}, {{ח:חיצוני|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר לצורך הקמת גדר ביטחון ודרך ביטחון לקיבוץ ארז) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר לצורך הקמת גדר ביטחון ודרך ביטחון לקיבוץ ארז) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ״ד–2024}}, {{ח:חיצוני|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מבנים יבילים זמניים לצורכי מגורים זמניים) (חרבות ברזל) (עומר) (הוראת שעה)|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מבנים יבילים זמניים לצורכי מגורים זמניים) (חרבות ברזל) (עומר) (הוראת שעה), התשפ״ד–2024}}, {{ח:חיצוני|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר לצורך סלילת דרך גישה לקיבוץ נחל עוז) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר לצורך סלילת דרך גישה לקיבוץ נחל עוז) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ״ד–2024}}, {{ח:חיצוני|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר לצורך הקמת מבנים יבילים זמניים במרכז הלאומי לרפואה משפטית) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר לצורך הקמת מבנים יבילים זמניים במרכז הלאומי לרפואה משפטית) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ״ד–2024}}, {{ח:חיצוני|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר לצורך הקמת מרכיבי ביטחון) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר לצורך הקמת מרכיבי ביטחון) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ״ד–2024}}, {{ח:חיצוני|צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר להקמת מבנים נלווים למיתקן בידוק ביטחוני) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)|צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר להקמת מבנים נלווים למיתקן בידוק ביטחוני) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ״ה–2025}}, {{ח:חיצוני|צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר לעבודות הנדרשות לשיקום נזקים במתחם בית הזיקוק במפרץ חיפה) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)|צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר לעבודות הנדרשות לשיקום נזקים במתחם בית הזיקוק במפרץ חיפה) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ״ה–2025}}, {{ח:חיצוני|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר לצורך סלילת דרך גישה זמנית לרכבי חירום למרכז הרפואי מעייני הישועה) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר לצורך סלילת דרך גישה זמנית לרכבי חירום למרכז הרפואי מעייני הישועה) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ״ה–2025}}, {{ח:חיצוני|צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר להקמת תחנת מדידה והפחתת לחץ בעבור חיבור תחנות כוח) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)|צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר להקמת תחנת מדידה והפחתת לחץ בעבור חיבור תחנות הכוח ”דליה אנרגיה“, ”אי–פי–אם באר טוביה“ ו”או–פי–סי מישור רותם“) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ״ה–2025}}, {{ח:חיצוני|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מיצג לזיכרון אירועי ה-7 באוקטובר) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מיצג לזיכרון אירועי ה־7 באוקטובר) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ״ו–2025}}, {{ח:חיצוני|צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר להקמת סכר עפר זמני ועבודות נוספות לצורך שאיבת מי כינרת) (הוראת שעה)|צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר להקמת סכר עפר זמני ועבודות נוספות לצורך שאיבת מי כינרת) (הוראת שעה), התשפ״ו–2025}} ו{{ח:חיצוני|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להחלפת צנרת המוליכה דלק לתשתיות חיוניות) (מלחמת התקומה) (הוראת שעה)|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להחלפת צנרת המוליכה דלק לתשתיות חיוניות) (מלחמת התקומה) (הוראת שעה), התשפ״ו–2025}}.}}
{{ח:תת|(ג)}} לדיון במועצה הארצית לפי סעיפים קטנים (א) או (ב) יוזמן ראש הרשות המקומית שבתחומה אמורות להתבצע העבודות כאמור באותם סעיפים קטנים, ותינתן לו הזדמנות להשמיע את עמדתו בעניין.
{{ח:תת|(ד)}} צו כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב) יפורסם באתר האינטרנט של משרד הפנים לפחות 15 ימים לפני תחילת ביצוע העבודות או השימושים; שר הפנים רשאי להורות, במקרים חריגים על קיצור המועד האמור לפרסום לפני תחילת העבודות או השימושים; הודעה על מתן צו כאמור תישלח למי שנדרש לפי חוק אישורו לביצוע העבודות או השימושים האמורים, לגורמים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 119ב|בסעיף 119ב(9)(א)}}, ולרשות המקומית הנוגעת בדבר, 15 ימים לפני תחילת ביצוע העבודות או השימושים.
{{ח:תת|(ה)}} ביצוע העבודות או השימושים לפי סעיף זה יהיה כפוף להוראות לפי חוק שעניינן תכן הבנייה.

{{ח:סעיף|266ו|פטור לעניין עבודות או שימושים לצורך הקמת מתחם מגורים בעבור מי שפונו מביתם – הוראת שעה – חרבות ברזל|תיקון: תשפ״ד־5, תשפ״ה־3}}
{{ח:תת|(א)}} נוכח שר הפנים כי יש צורך בביצוע עבודות או שימושים לשם הקמת מתחם שישמש למגורים של מי שהתגוררו ביישוב באזור התחולה ופונו מביתם לפי החלטת הממשלה בדבר פינוי בשל המצב הביטחוני המיוחד (בסעיף זה – מתחם), רשאי הוא, לאחר התייעצות עם המועצה הארצית, לקבוע, בצו, בתקופה הקובעת, פטור מהיתר לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}} או פטור מתוכנית, לעבודות או לשימושים הנדרשים להקמת המתחם כאמור, והכול בכפוף להוראות כמפורט להלן וליתר הוראות סעיף זה:
{{ח:תתת|(1)}} שטח המתחם לא יעלה על 500 דונם ומספר יחידות הדיור במתחם לא יעלה על 500;
{{ח:תתת|(2)}} העבודות והשימושים יהיו למטרות מגורים, או לשימושים נלווים למגורים כפי שיפורטו בצו, ובכלל זה לצורכי ציבור, והכול ובלבד שהם ישמשו בעיקר ובמישרין את יחידות הדיור במתחם המגורים, ולמטרות אלה בלבד;
{{ח:תתת|(3)}} העבודות ייעשו בידי המדינה, בידי גוף הפועל מטעמה לאחר שהוסמך לכך לפי החלטת הממשלה או בידי רשות מקומית, בלבד, והכול כפי שייקבע בצו, ולעניין עבודות להקמת מיתקני תשתית מקומיים – גם בידי ספק מורשה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|בחוק התקשורת}} או בידי בעל רישיון לפי כל דין להקמה או לאספקה של אותה תשתית;
{{ח:תתת|(4)}} בצו ייקבעו תנאים לביצוע העבודות או השימושים, ובכלל זה לעניין מקום ביצועם ותקופת ביצוע העבודות, וכן תיקבע תקופת תוקפו של הצו, ובלבד שתקופת תוקפו של צו הקובע פטור מתוכנית תיקבע בכפוף להוראות סעיף זה;
{{ח:תתת|(5)}} השטח שלגביו יינתן הצו הוא מקרקעי ישראל או מקרקעין בבעלות רשות מקומית או שניתנה הסכמת בעל הזכויות בהם לביצוע העבודות והשימושים.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים) (חרבות ברזל) (משמר העמק) (הוראת שעה)|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים) (חרבות ברזל) (משמר העמק) (הוראת שעה), התשפ״ד–2024}}, {{ח:חיצוני|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים) (חרבות ברזל) (רוחמה) (הוראת שעה)|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים) (חרבות ברזל) (רוחמה) (הוראת שעה), התשפ״ד–2024}}, {{ח:חיצוני|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (רביבים) (הוראת שעה)|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (רביבים) (הוראת שעה), התשפ״ד–2024}}, {{ח:חיצוני|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים) (חרבות ברזל) (בארי) (הוראת שעה)|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים) (חרבות ברזל) (בארי) (הוראת שעה), התשפ״ד–2024}}, {{ח:חיצוני|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (כפר עזה) (הוראת שעה)|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (כפר עזה) (הוראת שעה), התשפ״ה–2025}}, {{ח:חיצוני|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (חולית) (הוראת שעה)|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (חולית) (הוראת שעה), התשפ״ה–2025}}, {{ח:חיצוני|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (כיסופים) (הוראת שעה)|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (כיסופים) (הוראת שעה), התשפ״ה–2025}}, {{ח:חיצוני|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (נחל עוז) (הוראת שעה)|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (נחל עוז) (הוראת שעה), התשפ״ה–2025}}, {{ח:חיצוני|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (בארי) (הוראת שעה)|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (בארי) (הוראת שעה), התשפ״ה–2025}} ו{{ח:חיצוני|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (מלחמת התקומה) (ניר עוז) (הוראת שעה)|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (מלחמת התקומה) (ניר עוז) (הוראת שעה), התשפ״ו–2025}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} לעניין צו כאמור בסעיף קטן (א) שנקבע בו פטור מתוכנית נוסף על הוראות סעיף קטן (א), יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} התקבלה חוות דעת בכתב מאת מתכנן המחוז, ולפיה יש, על פני הדברים, אפשרות סבירה להסדרת העבודות כפי שייקבעו בצו כאמור, בתוכנית; חוות דעת מתכנן המחוז תכלול התייחסות גם למידת התאמתה של תוכנית כאמור לתוכניות מיתאר ארציות, ובכלל זה לתוכניות לתשתיות לאומיות ולתוכניות מיתאר מחוזיות, ואם יש סטייה מתוכניות כאמור – את ההצדקה לכך; חוות דעת כאמור תתייחס, בין השאר, לשיקולים סביבתיים, חקלאיים, תחבורתיים וחברתיים שיש בהקמת המתחם; הוראות אלה לא יחולו לעניין צו החל בשטח תוכנית או בשטח תוכנית שהוחלט על הפקדתה (בפסקת משנה זו – תוכנית מקורית), ובלבד שהייעוד העיקרי בשטח הצו החופף לתוכנית המקורית הוא למגורים ושטח הצו חורג לכל היותר ב־20% משטח התוכנית המקורית החופף לצו (בפסקה זו – צו התואם בעיקרו הוראות תוכנית מקורית);
{{ח:תתת|(2)}} לא יוקם במתחם יישוב חדש;
{{ח:תתת|(3)}} הצו יחול בשטח המיועד לבינוי בתחום יישוב או בשטח צמוד ליישוב, ולעניין עבודות או שימושים לצורכי ציבור – יכול שיחול גם בצמוד למבנה קיים לצורכי ציבור או בצמוד למגרש שבו נמצא מבנה לצורכי ציבור אף אם המבנה כאמור לא נמצא בשטח יישוב או בשטח צמוד ליישוב; הוראות אלה לא יחולו לעניין צו התואם בעיקרו הוראות תוכנית מקורית;
{{ח:תתת|(4)}} הצו לא יחול בתחום הסביבה החופית, בתחום המיועד בתוכנית לגן לאומי או לשמורת טבע, בתחום אתר לאומי או אתר הנצחה, כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה|בחוק גנים לאומיים}}, או בתחום המיועד ליער בתוכנית מיתאר ארצית (בסעיף זה – תחום המיועד ליער); ואולם ניתן לקבוע בצו כאמור כי המתחם יכלול תחום המיועד ליער בשיעור שלא יעלה על 20% מהשטח הכולל של המתחם או 15% מסך השטח המיועד ליער, בתחום יער שנקבע בתוכנית מיתאר ארצית, לפי הקטן; המועצה הארצית רשאית לאשר כי בצו ייכלל תחום המיועד ליער ששיעורו גדול מהשיעורים האמורים;
{{ח:תתת|(5)}} בצו יפורטו ההוראות כאמור בסעיפים קטנים (ו) עד (ח).
{{ח:תת|(ג)}} ראש הרשות המקומית שבתחומה מוצע הצו רשאי להציג את עמדתו לעניין צו כאמור, בכתב, בתוך שבעה ימים מפרסום סדר היום של המועצה הארצית שבו נכלל נושא הצו המוצע; הוצגה עמדת ראש הרשות המקומית, יצרפה יושב ראש המועצה הארצית לחוות דעתה של המועצה המוגשת לשר הפנים.
{{ח:תתת|(1)}} התקבלה חוות דעת בכתב מאת מתכנן המחוז, ולפיה יש, על פני הדברים, אפשרות סבירה להסדרת העבודות כפי שייקבעו בצו כאמור, בתוכנית; חוות דעת מתכנן המחוז תכלול התייחסות גם למידת התאמתה של תוכנית כאמור לתוכניות מיתאר ארציות, ובכלל זה לתוכניות לתשתיות לאומיות ולתוכניות מיתאר מחוזיות, ואם יש סטייה מתוכניות כאמור – את ההצדקה לכך; חוות דעת כאמור תתייחס, בין השאר, לשיקולים סביבתיים, חקלאיים, תחבורתיים וחברתיים שיש בהקמת המתחם; הוראות אלה לא יחולו לעניין צו החל בשטח תוכנית או בשטח תוכנית שהוחלט על הפקדתה (בפסקת משנה זו – תוכנית מקורית), ובלבד שהייעוד העיקרי בשטח הצו החופף לתוכנית המקורית הוא למגורים ושטח הצו חורג לכל היותר ב־20% משטח התוכנית המקורית החופף לצו (בפסקה זו – צו התואם בעיקרו הוראות תוכנית מקורית);
{{ח:תתת|(2)}} לא יוקם במתחם יישוב חדש;
{{ח:תתת|(3)}} הצו יחול בשטח המיועד לבינוי בתחום יישוב או בשטח צמוד ליישוב, ולעניין עבודות או שימושים לצורכי ציבור – יכול שיחול גם בצמוד למבנה קיים לצורכי ציבור או בצמוד למגרש שבו נמצא מבנה לצורכי ציבור אף אם המבנה כאמור לא נמצא בשטח יישוב או בשטח צמוד ליישוב; הוראות אלה לא יחולו לעניין צו התואם בעיקרו הוראות תוכנית מקורית;
{{ח:תתת|(4)}} הצו לא יחול בתחום הסביבה החופית, בתחום המיועד בתוכנית לגן לאומי או לשמורת טבע, בתחום אתר לאומי או אתר הנצחה, כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה|בחוק גנים לאומיים}}, או בתחום המיועד ליער בתוכנית מיתאר ארצית (בסעיף זה – תחום המיועד ליער); ואולם ניתן לקבוע בצו כאמור כי המתחם יכלול תחום המיועד ליער בשיעור שלא יעלה על 20% מהשטח הכולל של המתחם או 15% מסך השטח המיועד ליער, בתחום יער שנקבע בתוכנית מיתאר ארצית, לפי הקטן; המועצה הארצית רשאית לאשר כי בצו ייכלל תחום המיועד ליער ששיעורו גדול מהשיעורים האמורים;
{{ח:תתת|(5)}} בצו יפורטו ההוראות כאמור בסעיפים קטנים (ו) עד (ח).
{{ח:תת|(ג)}} ראש הרשות המקומית שבתחומה מוצע הצו רשאי להציג את עמדתו לעניין צו כאמור, בכתב, בתוך שבעה ימים מפרסום סדר היום של המועצה הארצית שבו נכלל נושא הצו המוצע; הוצגה עמדת ראש הרשות המקומית, יצרפה יושב ראש המועצה הארצית לחוות דעתה של המועצה המוגשת לשר הפנים.
{{ח:תת|(ד)}} על צו לפי סעיף זה יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 266ה|סעיף 266ה(ג) עד (ה)}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ה)|(1)}} ביצוען של עבודות לפי צו לפי סעיף זה יחל עד תום התקופה שנקבעה בצו, שלא תעלה על שישה חודשים מיום מתן הצו; שר הפנים רשאי לדחות את המועד האמור בחודשיים לכל היותר.
{{ח:תתת|(2)}} לעניין סעיף קטן זה יראו ביצוע בפועל של חלק משמעותי מעבודות התשתית בשטח המתחם כתחילת ביצוע העבודות; לא הוחל בביצוע העבודות בתוך התקופה האמורה, לרבות תקופת ההארכה, לא יפקע תוקפו של הצו, אולם הצו יובא לדיון חוזר במועצה הארצית.
{{ח:תת|(ו)}} נקבע בצו כאמור בסעיף קטן (א) פטור מתוכנית, יפקע תוקפו של הצו לעניין פטור כאמור בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} לא הוגשה תוכנית הכוללת הוראות להסדרת העבודות כפי שנקבעו בצו (בסעיף קטן זה – התוכנית), למוסד התכנון המוסמך לאשרה, בתוך שנתיים ממועד תחילתו של הצו; לעניין זה, הוגשה תוכנית ונדחתה על ידי מוסד התכנון המוסמך לאשרה, יראו אותה ממועד הדחייה כאילו לא הוגשה;
{{ח:תתת|(2)}} לא התקבלה החלטה על אישור התוכנית, בתוך שלוש שנים וחצי ממועד תחילתו של הצו; שר הפנים רשאי, בהחלטה מנומקת בכתב, להאריך את התקופה האמורה בתקופה מצטברת שלא תעלה על שנה;
{{ח:תתת|(3)}} התוכנית לא נכנסה לתוקף בתוך חמש שנים ממועד תחילתו של הצו; שר הפנים רשאי, בהחלטה מנומקת בכתב, להאריך את התקופה האמורה בפסקה זו בתקופה מצטברת שלא תעלה על שנה;
{{ח:תתת|(4)}} התוכנית נכנסה לתוקף.
{{ח:תת|(ז)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ו), התקבלה החלטה על אישור תוכנית המסדירה חלק מהעבודות והשימושים שנקבעו בצו, יפקע תוקפו של הצו לעניין החלק שהתוכנית לא הסדירה.
{{ח:תת|(ח)}} פקע תוקפו של הצו לפי סעיף קטן (ו)(1) עד (3) או לפי סעיף קטן (ז), לפי העניין, יהיה אחראי מי שביצע את העבודות לפי הצו, להשיב את המצב לקדמותו, ככל האפשר, ורשאי שר הפנים לקבוע בצו גורם אחר שיהיה אחראי להשבת המצב לקדמותו כאמור.
{{ח:תת|(ט)}} מספר הצווים להקמת מתחם שלגביהם שטח המתחם אינו תואם תוכנית שאושרה או תוכנית שהוחלט על הפקדתה, לא יעלה על 12; שר הפנים, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי להגדיל את מספר הצווים כאמור; צווים להקמת מתחם ביישוב שתושביו פונו לא יבואו במניין לפי סעיף קטן זה.
{{ח:תת|(י)}} שר הפנים, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע כי הוראות סעיף זה יחולו גם לגבי אזור נוסף שאינו אזור התחולה אם התקיימו לגבי אותו אזור התנאים למתן צו הקבועים ברישה של סעיף קטן (א).
{{ח:תת|(יא)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אזור התחולה“ – מקום, או יישוב שנמצא כולו או חלקו, בטווח של 7 קילומטרים מגדר המערכת המקיפה את רצועת עזה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן תשתית מקומי“ – אחד או יותר מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} מיתקן להספקה, לאגירה, לחלוקה ולהשנאה של חשמל;
{{ח:תתתת|(2)}} מיתקן פוטו־וולטאי ומיתקן לאגירת אנרגיה;
{{ח:תתתת|(3)}} מיתקן להספקה, לחלוקה או לאגירה של מים, ביוב, פסולת או גז, או לטיפול בהם;
{{ח:תתתת|(4)}} מיתקן המשמש או מיועד לשמש להספקת שירות בזק כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|בחוק התקשורת}} או להספקת שידורים כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#סעיף 13ב|בסעיף 13ב לחוק האמור}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המצב הביטחוני המיוחד“ – המצב הביטחוני השורר במדינה, שבשלו הוכרז מצב מיוחד בעורף כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951}}, ביום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”צורכי ציבור“ – שטח ציבורי פתוח, דרך, מבנה לצורכי חינוך, רווחה או דת ותרבות, מוסד קהילתי, מיתקן תשתית מקומי, מרפאה או צורך ציבורי אחר הנדרש למתחם המגורים בלבד;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שטח המיועד לבינוי“ – שטח שניתן להקים בו מבנים לפי תוכנית מיתאר מקומית או תוכנית מפורטת וכן שטח המיועד בתוכנית כאמור לשטח ציבורי פתוח, שטח פרטי פתוח ושטחי נופש ופנאי המהווים חלק מיישוב;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שטח צמוד ליישוב“ – שטח הנמצא בהמשך ישיר לשטח המיועד לבינוי, למעט שטח הנמצא בהמשך ישיר לשטח המיועד למבנה בודד או למבנים בודדים שלא נמצאים בהמשך רציף לשטח המיועד לבינוי;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”התקופה הקובעת“ – תקופה של שנתיים מיום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3674214.pdf|חוק התכנון והבנייה (תיקון מס׳ 150 והוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ״ד–2023}} {{ח:הערה|(ביום 10.12.2023)}}.

{{ח:סעיף|267|בניה לפי מיפרטים|תיקון: תשע״ה}}
{{ח:ת}} שר הפנים, בהתייעצות עם המועצה הארצית, רשאי לקבוע בתקנות, למדינה כולה או לכל חלק ממנה, מיפרטים לסוגים של בנינים; נקבעו המיפרטים, מי שמבקש היתר בניה לפי המיפרט יהיה פטור מלמסור לועדה המקומית פרטים על הבניה במידה שהם נקבעו במיפרט ואין סתירה ביניהם לבין כל תכנית החלה על המקום.

{{ח:סעיף|268|תקנות סדרי דין}}
{{ח:ת}} שר המשפטים רשאי להתקין תקנות סדרי דין להליכים לפי חוק זה ובין השאר גם הוראות בדבר מתן צווים על פי המבקש בלבד; הוראה זו אינה גורעת מסמכותו של שר המשפטים לפי חיקוק אחר.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (סדרי דין בפני ועדת ערר לענין קרקע חקלאית)|תקנות התכנון והבניה (סדרי דין בפני ועדת ערר לענין קרקע חקלאית), תשכ״ט–1968}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (סדרי דין בפני ועדת הערר למימי חופין)|תקנות התכנון והבניה (סדרי דין בפני ועדת הערר למימי חופין), תש״ל–1969}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (סדרי דין בערעור)|תקנות התכנון והבניה (סדרי דין בערעור), תשל״ז–1976}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (המצאת צו לפי סעיף 239 לחוק)|תקנות התכנון והבניה (המצאת צו לפי סעיף 239 לחוק), תשל״ח–1978}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (סדרי הדין בערעור על שומת השבחה)|תקנות התכנון והבניה (סדרי הדין בערעור על שומת השבחה), התשמ״א–1981}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (סדרי הדין בהליכים למתן צווים על פי המבקש בלבד)|תקנות התכנון והבניה (סדרי הדין בהליכים למתן צווים על פי המבקש בלבד), התשמ״ג–1982}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (המצאת צווים לפי סעיפים 224 ו-231 לחוק)|תקנות התכנון והבניה (המצאת צווים לפי סעיפים 224 ו־231 לחוק), התשמ״ה–1985}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (סדרי דין בבקשה לפי סעיף 207 לחוק)|תקנות התכנון והבניה (סדרי דין בבקשה לפי סעיף 207 לחוק), התשס״ט–2008}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (סדרי דין בבקשות לעניין צו הריסה מינהלי)|תקנות התכנון והבניה (סדרי דין בבקשות לעניין צו הריסה מינהלי), התש״ע–2010}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (סדרי הדין בוועדות ערר בעררים לפי סעיף 14 לתוספת השלישית לחוק)|תקנות התכנון והבנייה (סדרי הדין בוועדות ערר בעררים לפי סעיף 14 לתוספת השלישית לחוק), התשע״א–2010}}.}}

{{ח:סעיף|269|אצילת סמכויות|תיקון: תשע״ה}}
{{ח:ת}} שר הפנים רשאי לאצול לאחר מסמכויותיו לפי חוק זה, למעט הסמכות להתקין תקנות בנות פועל תחיקתי, אולם מי שרואה את עצמו נפגע על ידי פעולה שנעשתה לגביו בלבד, מכוח אצילת סמכות כאמור, רשאי לערור לפני שר הפנים.

{{ח:קטע2|פרק יב|פרק י״ב: ביטולים והוראות מעבר}}

{{ח:סעיף|269א|הגדרות|תיקון: תשכ״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק יב|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תכנית ממלכתית“ – תכנית שאושרה על ידי אגף התכנון של משרד הפנים, או על ידי ועדת תיאום של אגפי התכנון של משרדי הפנים והשיכון, לפני תחילתו של חוק זה, והודעה על הפקדתה במשרדים האמורים פורסמה ברשומות על ידי שר הפנים ושר השיכון תוך חדשיים מיום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_209778.pdf|חוק התכנון והבניה (תיקון), תשכ״ז–1966}}.

{{ח:סעיף|270|ביטול|תיקון: תשמ״א־8}}
{{ח:ת}} פקודת בנין ערים, 1936 {{ח:הערה|(להלן – ”הפקודה“)}} – בטלה.

{{ח:סעיף|271|שטח תכנון במרחב תכנון}}
{{ח:ת}} שטח תכנון עיר שהוכרז עליו לפי סעיף 10 לפקודה ושהיה קיים ערב תחילתו של חוק זה, רואים אותו מיום תחילתו של חוק זה כמרחב תכנון מקומי שהוכרז עליו לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיפים 13}} {{ח:פנימי|סעיף 14|ו־14 לחוק זה}}; שטח תכנון גלילי שהוכרז כאמור – רואים אותו כמרחב תכנון מקומי {{ח:פנימי|סעיף 12|שסעיף 12 לחוק זה}} חל עליו.

{{ח:סעיף|272|ענינים תלויים ועומדים}}
{{ח:ת}} ענין שערב תחילתו של חוק זה היה תלוי ועומד לפני ועדה מקומית או ועדה מחוזית לפי הפקודה, רואים אותו מיום תחילתו של חוק זה כתלוי ועומד לפני הועדה המקומית או הועדה המחוזית לפי חוק זה, הכל לפי הענין.

{{ח:סעיף|273|אישור תקנות ותכניות קיימות|תיקון: תשל״ו}}
{{ח:ת}} רואים כתקנות, כתכנית מיתאר מקומית או כתכנית מפורטת שהותקנו או שאושרו לפי חוק זה, הכל לפי הענין, חוקי עזר, תקנות, תכניות מיתאר ותכניות בנין ערים מפורטות, שהיו בתוקף ערב תחילתו של חוק זה מכוח הפקודה, ואין נפקא מינה אם המדובר בתקנות בנות פועל תחיקתי או באחרות.

{{ח:סעיף|274|אישרור}}
{{ח:ת}} תכניות מיתאר ותכניות מפורטות שנקבעו בהן הוראות שאי אפשר היה לקבוע לפי הפקודה, אך אפשר היה לקבוע אותן אילו בשעה שנקבעו היה חוק זה בתקפו – רואים אותן כאילו נקבעו ביום תחילת חוק זה, ויעמדו בתקפן במשך שלוש שנים מתחילת חוק זה, אם לא יבוטלו או ישונו לפני כן מכוח חוק זה.

{{ח:סעיף|275|המשך בהליכים}}
{{ח:תת|(א)}} כל הליך שהיה ערב תחילתו של חוק זה תלוי ועומד בפני מוסד תכנון, ימשיכו לטפל בו מיום תחילת חוק זה לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} שר הפנים רשאי לקבוע בתקנות הוראות בכל ענין אחר הנוגע לשינויים הנובעים מביטול הפקודה וכן הוראות משלימות כדי להבטיח רציפות התכנון והפיקוח על הבניה, והוראות אלה יעמדו בתקפן עד שיבוטלו או ישונו על ידי מוסד תכנון מכוח סמכותו באותו ענין לפי חוק זה.

{{ח:סעיף|276|ביטול ושינוי תחומי מחוז ושטחי תכנון עיר לפני תחילת החוק}}
{{ח:ת}} במידה שביטול מחוז או שטח תכנון עיר כאמור בפקודה, או שינוי גבולותיהם, לפני תחילתו של חוק זה, לא פגעו בתקפם של תכניות בנין ערים, תקנות, חוקי עזר וצווים, שהותקנו לפי הפקודה לאותו מחוז או שטח בנין ערים והם נשארו בתקפם באותו תחום, בשינויים המחוייבים לפי הענין, עד לביטולם או שינוים על ידי חוק עזר, תקנה, צו או תכנית בנין ערים מכוח הפקודה – הם יוסיפו לעמוד בתקפם עד שיבוטלו או ישונו מכוח הסמכויות לפי חוק זה.

{{ח:סעיף|277|הפסקת שימוש חורג}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק י|פרק י׳}} יחולו, מיום תחילתו של חוק זה, גם לגבי תכנית בנין ערים לפי הפקודה שנשארה בתקפה מכוח חוק זה; אולם שימוש חורג שהיה קיים ביום 24.3.1938 ושהמשיכו בו, מכוח התנאי המגביל לסעיף 11(ג) לפקודה, עד יום תחילתו של חוק זה, מותר להמשיך בו גם לאחר מכן, עד שיחול שינוי בבעלות או בהחזקה של הקרקע או הבנין.

{{ח:סעיף|277א|התנגדות לתכנית ממלכתית|תיקון: תשכ״ז}}
{{ח:ת}} ועדה מקומית שמרחב תכנונה כלול, כולו או מקצתו, בתחומה של תכנית ממלכתית או גובל תחום של תכנית כאמור, רשאית, תוך חדשיים מהמועד שבו פורסמה ברשומות הודעה על הפקדתה של התכנית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 269א|בסעיף 269א}}, להגיש לשרי הפנים והשיכון התנגדות לה; אך אין בהגשת התנגדות כדי לעכב את ביצוען של פעולות מטעם המדינה הטעונות היתר לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}}.

{{ח:סעיף|277ב|זכות עיון|תיקון: תשכ״ז}}
{{ח:ת}} תכנית ממלכתית שהופקדה במשרדי הפנים והשיכון תהא פתוחה לעיון לכל מעונין במקום הפקדתה וללא תשלום.

{{ח:סעיף|277ג|סמכויות השרים|תיקון: תשכ״ז}}
{{ח:ת}} שרי הפנים והשיכון, בבואם להכריע בהתנגדות לפי {{ח:פנימי|סעיף 277א|סעיף 277א}}, רשאים לאשר את התכנית, עם שינויים או בלי שינויים, או לבטל את התכנית.

{{ח:סעיף|277ד|עריכה מחדש של תכנית ממלכתית|תיקון: תשכ״ז}}
{{ח:ת}} תכנית ממלכתית שהופקדה במשרדי הפנים והשיכון תיערך בהתאם לתקנות לפי חוק זה בדבר עריכתן של תכניות, ושר הפנים יורה על עריכתה כתכנית מפורטת, או כתכנית מתאר, לפי הענין; אך לא יעשה כן כל עוד לא עברה התקופה להגשת התנגדות לפי {{ח:פנימי|סעיף 277א|סעיף 277א}}, או כל עוד לא הוכרע בהתנגדות שהוגשה.

{{ח:סעיף|277ה|אישור התכנית|תיקון: תשכ״ז}}
{{ח:ת}} תכנית ששר הפנים, או מי שהסמיך לכך, אישר שנערכה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 277ד|בסעיף 277ד}}, יראו אותה כתכנית שאושרה לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}}; אולם לא יהא עוד ערר עליה לפי {{ח:פנימי|פרק ג|אותו פרק}}.

{{ח:סעיף|277ו|פטור מהיתר|תיקון: תשכ״ז}}
{{ח:ת}} על אף האמור בחוק זה, כל עבודה או שימוש מטעם המדינה בקרקע או בבנין על פי תכנית ממלכתית, שהוחל בביצועה לפני תום שנתיים מיום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_209778.pdf|חוק התכנון והבניה (תיקון), תשכ״ז–1966}} – פטורים מהיתר לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}} החל מיום תחילתו של חוק זה.

{{ח:סעיף|277ז|דרכים|תיקון: תשכ״ז}}
{{ח:ת}} התווייתה, סלילתה או סגירתה של דרך {{ח:חיצוני|פקודת הדרכים ומסילות הברזל (הגנה ופיתוח)|שפקודת הדרכים ומסילות הברזל (הגנה ופיתוח), 1943}}, הוחלה עליה לפני תחילתו של חוק זה, מכוח צו לפי {{ח:חיצוני|פקודת הדרכים ומסילות הברזל (הגנה ופיתוח)#סעיף 3|סעיף 3 לאותה פקודה}}, לא יהיו טעונות היתר על אף האמור בחוק זה; הוראות צו כאמור שאושרו על ידי שר הפנים ושר העבודה יראו אותן כתכנית מתאר מחוזית שאושרה על פי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}}.

{{ח:סעיף|278|פרשנות}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק יב|פרק זה}} באות להוסיף על {{ח:חיצוני|חוק הפרשנות|פקודת הפרשנות}} ולא לגרוע ממנה.

{{ח:סעיף|279|תחילה}}
{{ח:ת}} תחילתו של חוק זה היא בתום ששה חדשים מיום פרסומו ברשומות.

{{ח:סעיף|280|פרסום}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק המעבר#סעיף 2|בסעיף 2(ד) לחוק המעבר, תש״ט–1949}}, יפורסם חוק זה ברשומות תוך חודש מיום קבלתו בכנסת.

{{ח:קטע2|תוספת 1|התוספת הראשונה}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 156|סעיף 156(א)}})}}}}

{{ח:סעיף*|1|הועדה|תיקון: תשנ״ה־4|עוגן=תוספת 1 פרט 1}}
{{ח:ת}} תוקם ליד המועצה הארצית ועדה לשמירה על קרקע חקלאית ושטחים פתוחים ({{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת זו}} – הועדה).

{{ח:סעיף*|2|הרכב הועדה|תיקון: תשנ״ה־4, תשס״ג־2, תשס״ט־4, תשע״ה, תשפ״ד־6|עוגן=תוספת 1 פרט 2}}
{{ח:תת|(א)}} ואלה יהיו חברי הועדה:
{{ח:תתת|(1)}} שני נציגים של שר הפנים;
{{ח:תתת|(2)}} שני נציגים של שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי;
{{ח:תתת|(2א)}} שני נציגים של שר החקלאות ופיתוח הכפר;
{{ח:תתת|(3)}} נציג שר השיכון;
{{ח:תתת|(4)}} נציג שר הבטחון;
{{ח:תתת|(5)}} נציג המוסדות המיישבים שימנה שר הפנים לפי המלצת הסוכנות היהודית לארץ ישראל;
{{ח:תתת|(6)}} נציג המועצה הארצית שימנה שר הפנים לפי המלצתה;
{{ח:תתת|(7)}} שני נציגי הרשויות המקומיות שימנה שר הפנים;
{{ח:תתת|(8)}} שני נציגי החקלאים שימנה שר הפנים;
{{ח:תתת|(9)}} נציג רשות מקרקעי ישראל;
{{ח:תתת|(10)}} נציג השר לאיכות הסביבה;
{{ח:תתת|(11)}} חבר אחד שימנה שר הפנים והוא – אדריכל או מהנדס הרשומים בפנקס המהנדסים והאדריכלים כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המהנדסים והאדריכלים|בחוק המהנדסים והאדריכלים}} או בעל תואר אקדמי בתחום תכנון ערים ואזורים, ובלבד שיתקיימו בכל אחד מהם שניים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הוא בקי בעניני תכנון ובניה;
{{ח:תתתת|(ב)}} הוא אינו עובד המדינה או עובד ועדה מקומית או רשות מקומית שבאותו מחוז;
{{ח:תתת}} חבר כאמור ימונה על פי המלצת הארגון המייצג את מרב בעלי הכישורים האמורים, כפי שיקבע שר הפנים בהודעה ברשומות;
{{ח:תתת|(12)}} נציג של הגופים הציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה, שימנה שר הפנים בהתייעצות עם השר לאיכות הסביבה, מתוך רשימת מועמדים שיגישו לו גופים אלה; לענין זה, ”הגופים הציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה“ – הגופים המפורטים {{ח:חיצוני|חוק ייצוג גופים ציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה)#תוספת|בתוספת לחוק ייצוג גופים ציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה), התשס״ג–2002}};
{{ח:תתת|(13)}} נציג המוסדות להשכלה גבוהה, בעל מומחיות בענייני תכנון ובנייה שימנה שר הפנים מתוך רשימה שימליצו עליה דיקני הפקולטות המקיימות תוכניות לימודים לתארים מתקדמים לתכנון ערים, הנדסה או אדריכלות.
{{ח:תת|(ב)}} תקופת כהונתו של חבר הוועדה תהיה חמש שנים, ניתן לשוב ולמנותו לשתי תקופות כהונה נוספות מכוח אותה פסקה בסעיף קטן (א) שלפיה מונה, וכן לתקופות כהונה נוספות כאמור – אם מונה מכוח פסקה אחרת באותו סעיף קטן; ואולם חבר הוועדה שתקופת כהונתו תמה יוסיף לכהן עד למינוי חבר אחר במקומו או עד למינויו מחדש, ובלבד שלא חלפו יותר משישה חודשים מעת שתמה תקופת כהונתו.

{{ח:סעיף*|3|יושב ראש הועדה|תיקון: תשע״ה|עוגן=תוספת 1 פרט 3}}
{{ח:ת}} שר הפנים ימנה אחד מנציגיו בועדה להיות יושב ראש בה.

{{ח:סעיף*|4|הנוהל|עוגן=תוספת 1 פרט 4}}
{{ח:ת}} הועדה תקבע בעצמה את סדרי עבודתה ודיוניה, לרבות המנין החוקי שלה, במידה שלא נקבעו בחוק זה או בהחלטת המועצה הארצית.

{{ח:סעיף*|5|הכרזה על קרקע חקלאית|תיקון: תשע״ד־2|עוגן=תוספת 1 פרט 5}}
{{ח:ת}} המועצה הארצית רשאית, לאחר שהתייעצה עם הוועדה, להכריז ברשומות כי קרקע פלונית תהא קרקע חקלאית לענין חוק זה (להלן – קרקע חקלאית).

{{ח:סעיף*|6|הגבלת אישור תכנית|תיקון: תשנ״ה־4, תשס״ו־2, תשע״ד־2, תשפ״ג־5|עוגן=תוספת 1 פרט 6}}
{{ח:תת|(א)}} בכפוף להוראות {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 9|סעיף 9}}, לא תאושר תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת, החלה על קרקע חקלאית המיועדת בתכנית מיתאר מחוזית למטרה חקלאית או לסוג של שטחים פתוחים, אלא אם כן מתקיים בה אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} התכנית אושרה על ידי הועדה או שהיא מקיימת את כל הוראותיה של תכנית מיתאר שאושרה על ידי הועדה;
{{ח:תתת|(1א)}} התכנית חלה על שטח שהוועדה, או המועצה הארצית או ועדת משנה שלה בהתאם להוראות פסקה (2), אישרה לגביו תכנית המייעדת אותו למטרה אחרת שאינה מטרה חקלאית או שטחים פתוחים;
{{ח:תתת|(2)}} התכנית אושרה על ידי המועצה הארצית או ועדת משנה שלה, ובלבד שאישור התכנית כאמור נדרש לפי הוראות תכנית מיתאר ארצית או מחוזית, וצוין במפורש בהחלטת המועצה או ועדת המשנה שלה, לפי הענין, כי האישור ניתן גם לצורך {{ח:פנימי|תוספת 1|תוספת זו}};
{{ח:תתת|(3)}} התוכנית היא למיתקן אגרו־וולטאי והיא כוללת הוראות לשמירת הקרקע החקלאית והשימוש החקלאי בה, אלא אם כן נקבע בתוכנית מיתאר ארצית למיתקנים אגרו־וולטאיים כי סוגי תוכניות שיאושרו לפיה יהיו טעונים את אישור הוועדה.
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה, ”תכנית מיתאר מחוזית“ – לרבות תכנית מיתאר מחוזית שהופקדה וטרם אושרה.

{{ח:סעיף*|7|הגבלות בשימוש בקרקע לא חקלאית|תיקון: תשנ״ה־4, תשע״ד־2|עוגן=תוספת 1 פרט 7}}
{{ח:תת|(א)}} לא יינתן על ידי מוסד תכנון היתר לבניה או לשימוש בקרקע חקלאית למטרה לא חקלאית אלא בהתאם לתכנית שנתמלאו בה הדרישות של {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 6|סעיף 6}} או אם הסכימה לכך הועדה.
{{ח:תת|(ב)}} ”מטרה לא חקלאית“, בסעיף זה – בניה או שימוש בקרקע שאינם דרושים במישרין לייצור חקלאי, לעיבוד חקלאי של האדמה או לגידול בעלי חיים.
{{ח:תת|(ג)}} שימוש חורג בקרקע חקלאית טעון אישור הועדה המחוזית ובקרקע המיועדת בתכנית מיתאר מחוזית למטרה חקלאית או לסוג של שטחים פתוחים – גם אישור הוועדה.

{{ח:סעיף*|8|הגבלות על קביעת מפעלים|עוגן=תוספת 1 פרט 8}}
{{ח:ת}} היתה קביעת מקומם של מפעלים, מוסדות או מיתקנים באזור שנקבע בתכנית כאזור חקלאי, או בכל מקום אחר שתכנית אינה חלה בו, טעונה היתר או הסכמה לפי חוק זה, לא יינתן ההיתר או ההסכמה אלא בהסכמת הועדה; הוראה זו אינה חלה על מיתקני מים, ביוב, ניקוז וחשמל.

{{ח:סעיף*|9|תכנית הטעונה אישור הועדה|תיקון: תשנ״ה־4, תשס״ו־2, תשפ״ד־6|עוגן=תוספת 1 פרט 9}}
{{ח:תת|(א)}} החליט מוסד תכנון להפקיד תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת, החלה על קרקע חקלאית המיועדת בתכנית מיתאר מחוזית, כהגדרתה {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 6|בסעיף 6(ב)}}, למטרה חקלאית או לסוג של שטחים פתוחים, ולא מתקיים בתכנית אף תנאי מהתנאים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 6|בסעיף 6(א)}}, יעבירה מוסד התכנון לועדה.
{{ח:תת|(ב)}} ועדת משנה בת שישה חברים ובהם יושב ראש הועדה, נציג שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי, נציג שר החקלאות ופיתוח הכפר ונציג השר לאיכות הסביבה תחליט, תוך שלושים ימים מיום קבלת התכנית, אם התכנית טעונה אישור הועדה, ותודיע על כך למוסד התכנון.
{{ח:תת|(ג)}} לא החליטה ועדת המשנה תוך המועד האמור, לא תהיה התכנית טעונה אישור הועדה.
{{ח:תת|(ד)}} החליטה ועדת המשנה כי התכנית טעונה אישור הועדה, תחליט הועדה תוך ששים ימים מיום שהתקבלה ההחלטה כאמור בסעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ה)}} מבלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (א), מוסד התכנון או מגיש התכנית רשאים לבקש את החלטת הועדה לפני שתופקד התכנית.
{{ח:תת|(ו)}} הוראות סעיף זה יחולו גם על בקשות להיתר או להסכמה לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 7|סעיפים 7(א)}} {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 8|ו־8}}.
{{ח:תת|(ז)}} הועדה תודיע למוסד התכנון על אישור או הסכמה לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 6|סעיפים 6}}, {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 7|7}} {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 8|או 8}}, או על סירובה לתת אותם.

{{ח:סעיף*|9|מתן הודעה לועדה המחוזית|עוגן=תוספת 1 פרט 9}}
{{ח:ת}} הועדה תודיע לועדה המחוזית תוך שלושה חדשים על אישור או הסכמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיפים 6}}, {{ח:פנימי|סעיף 7|7}} {{ח:פנימי|סעיף 8|או 8}} או על סירובה לתת אותם.

{{ח:סעיף*|10|בדיקת תכניות קיימות|עוגן=תוספת 1 פרט 10}}
{{ח:ת}} הועדה תבדוק את התכניות החלות על קרקע חקלאית שאושרו לפני שהוכרזה כקרקע חקלאית, במידה שלא נעשו באותה קרקע, אגב ביצוע התכנית, עבודות בניה או עבודות אחרות שניתן עליהן היתר לפי החוק, ורשאית היא ליזום התליית תכנית כאמור, שינויה או ביטולה.

{{ח:סעיף*|11|הגבלת השימוש בסמכויות הועדה|תיקון: תשנ״ה־4|עוגן=תוספת 1 פרט 11}}
{{ח:ת}} לא תשתמש הועדה בסמכות לפי חוק זה, אלא במידה שהדבר דרוש לשם שמירה על הייעוד של הקרקע החקלאית וניצולה החקלאי ושמירה על שטחים פתוחים.

{{ח:סעיף*|11א|תכנית לדרכים|תיקון: תשמ״ח־2, תשמ״ט־2, תשנ״ה־4|עוגן=תוספת 1 פרט 11א}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 6|בסעיף 6}}, לא תימנע הועדה מלאשר תכניות לדרכים שנקבעו בתכנית מיתאר ארצית לדרכים או בתכנית מתאר אחרת או בתכנית מפורטת הנגזרות ממנה, אך רשאית היא, תוך ששים ימים מיום שהוגשה לה תכנית לאישור, להתנות את אישורה בשינוי התוואי עד כדי 750 מטרים לכל צד מציר הדרך בתכנית, אם הדבר נחוץ לשמירה על הקרקע החקלאית, ובלבד שאין בכך שינוי מהותי בתכנית; לא עשתה כן תוך ששים ימים כאמור – יראו את התכנית שהוגשה כמאושרת על־ידי הועדה.

{{ח:סעיף*|12|ועדת ערר|תיקון: תשמ״ח־2, תשמ״ט־2, תשנ״ה־4|עוגן=תוספת 1 פרט 12}}
{{ח:תת|(א)}} המועצה הארצית תמנה מבין חבריה ועדת ערר של חמישה לענין {{ח:פנימי|תוספת 1|תוספת זו}}.
{{ח:תת|(ב)}} הרואה את עצמו נפגע על־ידי סירוב הועדה לתת אישור לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 6|סעיפים 6}}, {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 9|9}}, {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 11א|11א}} {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 16|או 16}} או לתת את הסכמתה לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 7|סעיפים 7}} {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 8|או 8}}, רשאי לערור על הסירוב לפני ועדת הערר לפי סעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)}} לא החליטה הועדה כאמור {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 9|בסעיף 9(ד)}}, רשאי מי שרואה את עצמו נפגע על ידי כך להביא את הענין במישרין בפני ועדת הערר, לפי סעיף קטן (א), אשר תיתן החלטתה תוך ששים ימים מיום שהוגש הערר.
{{ח:תת|(ד)}} לועדת הערר לפי סעיף קטן (א), יהיו לענין סעיף זה כל הסמכויות של הועדה לפי {{ח:פנימי|תוספת 1|התוספת הזאת}}.
{{ח:תת|(ה)}} אין אחרי החלטה ועדת הערר לפי סעיף קטן (א) ולא כלום.

{{ח:סעיף*|13|סדרי הדין בועדת ערר|תיקון: תשנ״ה־4, תשע״ה|עוגן=תוספת 1 פרט 13}}
{{ח:ת}} שר הפנים, לאחר התייעצות עם המועצה הארצית, רשאי לקבוע בתקנות את סדרי הדין של ועדת הערר לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 12|סעיף 12(א)}}.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (סדרי דין בפני ועדת ערר לענין קרקע חקלאית)|תקנות התכנון והבניה (סדרי דין בפני ועדת ערר לענין קרקע חקלאית), תשכ״ט–1968}}.}}

{{ח:סעיף*|14|דין המדינה|תיקון: תשמ״ח־2, תשמ״ט־2, תשנ״ה־4|עוגן=תוספת 1 פרט 14}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 7|סעיף 7}} יחול גם על המדינה, אולם בכפוף להוראות סעיף קטן (ב), בערר לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 12|סעיף 12}} כשהעורר הוא אחד ממוסדות המדינה, תכריע הממשלה, אחרי התייעצות עם המועצה הארצית, במקום ועדת הערר, לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 12|סעיף 12(א)}}.
{{ח:תת|(ב)}} בערר על החלטת הועדה לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 11א|סעיף 11א}}, כאשר העורר הוא אחד ממוסדות המדינה, יידון הערר בפני ועדת הערר לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 12|סעיף 12(א)}} ויחולו הוראות {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 12|סעיף 12}}.

{{ח:סעיף*|15|שמירת דינים וסמכויות אחרות|עוגן=תוספת 1 פרט 15}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|תוספת 1|תוספת זו}} אינן גורעות מהגבלות על הבניה או על השימוש בקרקע שבחוק זה ושבכל דין אחר, ולא יהיה במתן אישור על־ידי הועדה משום חיוב לתת אישור על פי החוק.

{{ח:סעיף*|16|הוראות מעבר|עוגן=תוספת 1 פרט 16}}
{{ח:ת}} תוך תקופה של שנתיים מיום תחילת חוק זה לא ייקבע ייעודה של קרקע שטרם נקבע לה ייעוד, ולא ישונה ייעודה החקלאי של קרקע שנקבע בתכנית מאושרת, אלא באישור הועדה.

{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שניה|תיקון: תשס״ד־3}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 156|סעיף 156(ב)}})}}}}

{{ח:סעיף*|1|הגדרות|תיקון: תשס״ח־2, תשס״ח־6|עוגן=תוספת 2 פרט 1}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת זו}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המועד הקובע“ –
{{ח:תתת|(1)}} לעניין הים התיכון – יום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_300986.pdf|תיקון 69}};
{{ח:תתת|(2)}} לעניין ים סוף – יום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300111.pdf|חוק שמירת הסביבה החופית (תיקון), התשס״ח–2007}};
{{ח:תתת|(3)}} לעניין ים כנרת – יום פרסומו של {{ח:חיצוני|חוק הסדרת הטיפול בחופי הכנרת|חוק הסדרת הטיפול בחופי הכנרת, התשס״ח–2008}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קו החוף“ ו”תחום חוף הים“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק שמירת הסביבה החופית|בחוק שמירת הסביבה החופית, התשס״ד–2004}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תיקון 69“ – חוק זה כנוסחו לפי {{ח:חיצוני|חוק שמירת הסביבה החופית#סעיף 21|סעיף 21 לחוק שמירת הסביבה החופית, התשס״ד–2004}}.

{{ח:סעיף*|2|הועדה לשמירת הסביבה החופית|עוגן=תוספת 2 פרט 2}}
{{ח:ת}} תוקם ליד המועצה הארצית ועדה לשמירת הסביבה החופית (להלן {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת זו}} – הועדה).

{{ח:סעיף*|3|הרכב הועדה|תיקון: תשס״ט־4, תשע״ה, תשע״ח, תשפ״ד־6|עוגן=תוספת 2 פרט 3}}
{{ח:תת|(א)}} ואלה יהיו חברי הועדה:
{{ח:תתת|(1)}} נציג שימנה שר הפנים, בעל הכשרה מקצועית בעניני תכנון ובניה מבין עובדי משרדו, והוא יהיה היושב ראש;
{{ח:תתת|(2)}} שני נציגים שימנה השר לאיכות הסביבה, מבין עובדי משרדו, בעלי הכשרה בעניני תכנון או תכנון ימי;
{{ח:תתת|(3)}} נציג שימנה שר התחבורה, בעל הכשרה בענינים ימיים;
{{ח:תתת|(4)}} נציג שימנה שר הביטחון;
{{ח:תתת|(5)}} נציג שימנה שר התיירות;
{{ח:תתת|(6)}} נציג שימנה שר התשתיות הלאומיות;
{{ח:תתת|(7)}} נציג שימנה שר הבינוי והשיכון;
{{ח:תתת|(8)}} נציג שימנה שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי;
{{ח:תתת|(8א)}} נציג שימנה שר החקלאות ופיתוח הכפר;
{{ח:תתת|(9)}} נציג בעל הכשרה מקצועית בעניני שמירת טבע, שתמנה רשות הגנים הלאומיים ושמורות הטבע כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה|בחוק גנים לאומיים}};
{{ח:תתת|(10)}} נציג שהוא אדריכל שאינו עובד המדינה והרשום בפנקס המהנדסים והאדריכלים כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המהנדסים והאדריכלים|בחוק המהנדסים והאדריכלים}}, שימנה שר הפנים בהסכמת השר לאיכות הסביבה;
{{ח:תתת|(11)}} שלושה נציגי רשויות מקומיות שימנה שר הפנים;
{{ח:תתת|(12)}} נציג הגופים הציבוריים שענינם שמירת איכות הסביבה, המפורטים {{ח:חיצוני|חוק ייצוג גופים ציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה)#תוספת|בתוספת לחוק ייצוג גופים ציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה), התשס״ג–2002}}, שימנה שר הפנים על פי המלצה שיגישו לו גופים אלה;
{{ח:תתת|(13)}} שני נציגים שימנה שר הפנים בהסכמת השר לאיכות הסביבה, שהם בעלי מומחיות בתחום השמירה על הסביבה החופית;
{{ח:תתת|(14)}} נציג שימנה שר הפנים בהתייעצות עם שר התחבורה שהוא בעל מומחיות בתחום התחבורה הימית.
{{ח:תת|(ב)}} תקופת כהונתו של חבר הוועדה תהיה חמש שנים, ניתן לשוב ולמנותו לשתי תקופות כהונה נוספות מכוח אותה פסקה קטנה בסעיף קטן (ב) שלפיה מונה, וכן לתקופות כהונה נוספות כאמור – אם מונה מכוח פסקה אחרת באותו סעיף קטן; ואולם חבר הוועדה שתקופת כהונתו תמה יוסיף לכהן עד למינוי חבר אחר במקומו או עד למינויו מחדש, ובלבד שלא חלפו יותר משישה חודשים מעת שתמה תקופת כהונתו.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ד)}} לדיוני הועדה יוזמן, דרך קבע, נציג רשות מקרקעי ישראל ותהיה לו דעה מייעצת.

{{ח:סעיף*|4|סייג לאישור תכנית, היתר לשימוש חורג והקלה|תיקון: תשס״ח־2, תשס״ח־6, תשע״ו־7, תשע״ח־13|עוגן=תוספת 2 פרט 4}}
{{ח:תת|(א)}} לא תופקד ולא תאושר תכנית החלה בתחום הסביבה החופית או חלק ממנה, אלא לאחר קבלת אישור הועדה, או אם היא תכנית מפורטת המקיימת את כל ההוראות של תכנית מיתאר מקומית שואשרה בידי הועדה.
{{ח:תת|(ב)}} לא יינתן היתר לשימוש חורג בתחום הסביבה החופית, אלא באישור הועדה.
{{ח:תת|(ג)}} לא יינתן היתר להקלה בתחום חוף הים, ולא יינתן היתר להקלה מגובה בנין בתחום הסביבה החופית שאינו כלול בתחום חוף הים מתכנית שאושרה לאחר המועד הקובע, אלא באישור הועדה.
{{ח:תת|(ד)}} לא יינתן היתר להקלה מגובה בנין בתחום הסביבה החופית לרבות תחום חוף הים מתכנית שאושרה לפני המועד הקובע, אלא באישור הועדה.
{{ח:תת|(ה)}} הועדה רשאית לקבוע כי הצורך בקבלת אישור כאמור לא יחול על תכנית מסוימת או סוגי תכניות או היתרים בתחום הסביבה החופית או על חלק מתחומי תכניות אלה, שאין בביצועם כדי להוות שינוי מהותי של המצב התכנוני המאושר או לגרום להשפעה ניכרת על הסביבה החופית; קביעה כאמור, יכול שתחול על סוגי תכניות או על אזורים מסוימים, ויכול שתהיה מותנית בהגבלות כפי שתקבע הועדה.
{{ח:תת|(ו)}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף*|5|סייג למתן היתרים|עוגן=תוספת 2 פרט 5}}
{{ח:ת}} מוסד תכנון לא ייתן היתר לבניה, לשימוש או לפעולה אחרת הטעונה היתר לפי חוק זה לגבי תחום הסביבה החופית, אלא בהתאם לתכנית או להיתר שהתמלאו בהם דרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 4|סעיף 4}}, או בהתאם לתכנית שעומדת בהוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 11|סעיף 11}}.

{{ח:סעיף*|6|תכנית הטעונה אישור הועדה|תיקון: תשע״ה, תשפ״ו|עוגן=תוספת 2 פרט 6}}
{{ח:תת|(א)}} ועדת משנה בת חמישה חברים מבין חברי הועדה (להלן – ועדת המשנה), תחליט, בתוך שלושים ימים מיום קבלת התכנית מאת מוסד התכנון שהגישה לועדה, אם התכנית טעונה אישורה של הועדה ותודיע על כך לכל חברי הועדה ולמוסד התכנון שהגיש את התכנית לועדה.
{{ח:תת|(ב)}} הרכב ועדת המשנה:
{{ח:תתת|(1)}} אחד מנציגי שר הפנים והוא יהיה היושב ראש;
{{ח:תתת|(2)}} נציג השר לאיכות הסביבה;
{{ח:תתת|(3)}} אחד מנציגי הרשויות המקומיות כפי שיקבע שר הפנים;
{{ח:תתת|(4)}} נציג הגופים הציבוריים שענינם שמירת איכות הסביבה;
{{ח:תתת|(5)}} נציג לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3|סעיף 3(א)(10) לתוספת זו}}.
{{ח:תת|(ב1)|(1)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), יושב ראש הוועדה לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3|סעיף 3(א)(1)}} רשאי להחליט, בתוך שבעה ימים מיום קבלת התוכנית מאת מוסד התכנון שהגיש אותה לוועדה, כי תוכנית טעונה אישור של הוועדה, בשים לב לאופייה של התוכנית, מורכבותה ומידת השפעתה על הסביבה החופית; החליט יושב ראש הוועדה כאמור, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} יושב ראש הוועדה יודיע על כך לכל חברי הוועדה ולמוסד התכנון שהגיש את התוכנית לוועדה, 14 ימים לפחות לפני מועד הישיבה של הוועדה;
{{ח:תתתת|(ב)}} ועדת המשנה לא תדון ולא תחליט בעניינה של התוכנית האמורה.
{{ח:תתת|(2)}} החליט יושב ראש הוועדה להעביר את התוכנית לוועדת המשנה או שלא החליט יושב ראש הוועדה כאמור בפסקה (1) בתוך התקופה האמורה באותה פסקה תועבר התוכנית לוועדת המשנה.
{{ח:תת|(ג)}} לא החליטה ועדת המשנה בתוך 30 ימים מיום החלטת יושב ראש הוועדה לפי סעיף קטן (ב1)(2), ואם לא קיבל החלטה כאמור – מתום התקופה האמורה בסעיף קטן (ב1)(2), יראו את התכנית כטעונה אישורה של הועדה.
{{ח:תת|(ד)}} החליטה ועדת המשנה לפי סעיף קטן (א) או החליט יושב ראש הוועדה לפי סעיף קטן (ב1)(1) כי התכנית טעונה אישור הועדה, תדון הועדה בנוגע לתכנית, בתוך 90 ימים מקבלת ההחלטה.
{{ח:תת|(ה)}} לא דנה הועדה בתכנית בתוך 90 הימים, כאמור בסעיף קטן (ד), תועבר התכנית להכרעת המועצה הארצית, והיא תקבל החלטה בענין בתוך 120 ימים מיום שהועברה התכנית להכרעתה.
{{ח:תת|(ו)}} חלק חבר הועדה על החלטת ועדת המשנה, רשאי הוא בתוך 15 ימים לאחר שהחלטת ועדת המשנה הומצאה לו, לבקש כי הנושא יועבר להכרעתה הסופית של הועדה; הוגשה בקשה כאמור, תועבר ההחלטה להכרעתה הסופית של הועדה.
{{ח:תת|(ז)}} הוראות סעיף זה יחולו גם על בקשות להיתר לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 4|סעיף 4}}.

{{ח:סעיף*|7|סמכויות הועדה|תיקון: תשפ״ו|עוגן=תוספת 2 פרט 7}}
{{ח:תת|(א)}} הועדה תפעיל את סמכויותיה תוך שתיתן את דעתה לצורך בשמירה על הסביבה החופית לתועלת הציבור ולהנאתו ולשמירה על ערכי הטבע, הנוף והמורשת שבה, במסגרת מכלול השיקולים התכנוניים, לרבות שיקולי תשתית.
{{ח:תת|(ב)}} לא תאשר הועדה לשמירת הסביבה החופית, תכנית או היתר הטעונים אישורה בתחום חוף הים, אלא לאחר שבחנה את ההצדקה באישורם אל מול ההכרה בערך של השמירה וצמצום הפגיעה בסביבה החופית לתועלת הציבור ולהנאתו ובערך של שמירת ערכי הטבע, הנוף והמורשת, ובאופן שלא יהיה בו כדי לגרום לפגיעה במידה העולה על הנדרש בזכות הציבור למעבר חופשי לאורך תחום חוף הים ותקבע, ככל הנדרש וככל האפשר, את האמצעים הנדרשים כדי לצמצם את הפגיעה בסביבה חופית וכדי לשקם את הפגיעה בסביבה החופית, אם תיגרם פגיעה כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} הועדה תפעיל את שיקול דעתה בהתאם לסעיפים קטנים (א) ו־(ב) תוך אבחנה בין שטחים בנויים לשטחים פתוחים ומתוך דגש על שמירת השטחים הפתוחים בתחום הסביבה החופית.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג) יחולו גם על ועדת המשנה בהתאם {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 6|לסעיף 6}}.

{{ח:סעיף*|8|ערר|עוגן=תוספת 2 פרט 8}}
{{ח:ת}} הרואה את עצמו נפגע על ידי החלטת הועדה לשמירת הסביבה החופית לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 4|סעיפים 4}} {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 5|או 5}}, או חבר הועדה, רשאים לערור עליה לפני המועצה הארצית לתכנון ולבניה, בתוך שלושים ימים מהיום שבו נמסרה להם הודעה על ההחלטה.

{{ח:סעיף*|9|סמכויות המועצה הארצית בערר|עוגן=תוספת 2 פרט 9}}
{{ח:תת|(א)}} המועצה הארצית רשאית לקבל את הערר, כולו או חלקו או לדחות את הערר או להחזיר את הענין לועדה לדיון מחדש.
{{ח:תת|(ב)}} המועצה הארצית תדון בערר בהתאם לסמכות הועדה כפי הקבוע {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 7|בסעיף 7 לתוספת}}.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (סדרי דין בפני ועדת הערר למימי חופין)|תקנות התכנון והבניה (סדרי דין בפני ועדת הערר למימי חופין), תש״ל–1969}}.}}

{{ח:סעיף*|10|שמירת דינים וסמכויות|עוגן=תוספת 2 פרט 10}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת זו}} אינן גורעות מהגבלות על בניה או שימוש בקרקע על פי חוק זה ועל פי כל דין אחר, ולא יהיה במתן אישור בידי הועדה משום חיוב לתת אישור על פי חוק התכנון והבניה.

{{ח:סעיף*|11|הוראת מעבר|תיקון: תשס״ח־2, תשס״ח־6|עוגן=תוספת 2 פרט 11}}
{{ח:ת}} אין בהוראות {{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת זו}} כדי לפגוע בתכנית שהיא בת תוקף ערב המועד הקובע, וכל עוד התכנית בת תוקף או בתכנית מפורטת המקיימת את כל הוראותיה של תכנית מיתאר מקומית שהיא בת תוקף כאמור.

{{ח:סעיף*|12|סייג לתחולה|תיקון: תשס״ח־6|עוגן=תוספת 2 פרט 12}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת זו}} לא יחולו על תחומם של אתרים כמפורט להלן בסביבה החופית של ים כנרת שבהם נמצאים מיתקנים להפקת מים, אגירתם, הובלתם, הטייתם, החדרתם לתת־הקרקע, הספקתם, מדידתם, ויסותם וניטורם:
{{ח:תתת|(1)}} אתר ספיר;
{{ח:תתת|(2)}} אתר פוליה;
{{ח:תתת|(3)}} מכון טבריה;
{{ח:תתת|(4)}} מוצא הכנרת – סכר דגניה;
{{ח:תתת|(5)}} כניסת הירמוך;
{{ח:תתת|(6)}} תחנת עמק הירדן.
{{ח:תת|(ב)}} שר התשתיות הלאומיות יקבע בתקנות את גבולות תחומיהם של האתרים המפורטים בסעיף קטן (א), ובלבד שתחומי האתרים כאמור לא יעלה על התחום המזערי החיוני הנחוץ להפעלתם.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (הכרזה על גבולות תחומיהם של אתרים בסביבה החופית של ים כנרת)|תקנות התכנון והבנייה (הכרזה על גבולות תחומיהם של אתרים בסביבה החופית של ים כנרת), התשע״ג–2013}}.}}

{{ח:סעיף*|13|אי־&lt;wbr&gt;תחולה על תוכנית מיתאר ארצית מפורטת לתשתיות לאומיות|תיקון: תשפ״ג־5|עוגן=תוספת 2 פרט 13}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת זו}} לא יחולו על תוכנית מיתאר ארצית מפורטת לתשתיות לאומיות כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 6ב|בסעיף 6ב(ב)}}, ובלבד שבהחלטת המועצה הארצית כאשר היא דנה בהערות לתוכנית מיתאר ארצית מפורטת החלה בתחום הסביבה החופית צוין במפורש כי החלטתה ניתנה גם לעניין {{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת זו}}.

{{ח:קטע2|תוספת 3|תוספת שלישית|תיקון: תשמ״א־8}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 196א|סעיף 196א}})}}}}

{{ח:סעיף*|1|פרשנות|תיקון: תשמ״ג, תשמ״ח־2, תשס״ה־5, תשס״ח־7, תשס״ח־8, תשע״ז, תשע״ח־12, תשפ״ב־14, תשפ״ד|עוגן=תוספת 3 פרט 1}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת זו}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”השבחה“ – עליית שוויים של מקרקעין עקב אישור תכנית, מתן הקלה או התרת שימוש חורג;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חכירה לדורות“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין|בחוק המקרקעין, התשכ״ט–1969}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מימוש זכויות“, במקרקעין – אחת מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} קבלת היתר לפי חוק זה לבניה או לשימוש בהם שלא ניתן היה לתיתו אלמלא אישור תכנית, מתן הקלה או התרת שימוש חורג שבעקבותיהם חל היטל השבחה;
{{ח:תתתת|(2)}} התחלת השימוש בהם בפועל כפי שהותר לראשונה עקב אישור התכנית שבעקבותיו חל היטל השבחה ואולם לא יראו בהתחלת שימוש מכוח אישור לשינוי שימוש לפי {{ח:פנימי|סעיף 145ה|סעיף 145ה}} כמימוש זכויות;
{{ח:תתתת|(3)}} העברתם או העברת החכירה לדורות בהם, בשלמות או חלקית, או הענקת זכויות בהם הטעונה רישום בפנקסי המקרקעין, בתמורה או ללא תמורה, אך למעט העברה מכוח דין והעברה ללא תמורה מאדם לקרובו או העברה על פי פסק דין שנקבעה בו, בין השאר, העברה של זכויות במקרקעין בין בני זוג אגב פירוד, בין שהיא בין בני הזוג ובין שהיא מהם לילדיהם; ואולם לא יראו כמימוש זכויות רישום בפנקסי המקרקעין של זכויות במקרקעין אשר המחזיק בהם בפועל לפני יום כ״ט בסיון התשמ״א (1 ביולי 1981), היה בעלם כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מס רכוש וקרן פיצויים|בחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ״א–1961}}; בפסקה זו, ”פירוד“ – כל אחת מאלה:
{{ח:תתתתת|(א)}} התרת נישואין כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק יחסי ממון בין בני זוג#סעיף 2|בסעיף 2(ד) לחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל״ג–1973}};
{{ח:תתתתת|(ב)}} קביעת הסדר איזון משאבים בידי בית המשפט או בית הדין על פי בקשה לפי {{ח:חיצוני|חוק יחסי ממון בין בני זוג#סעיף 5א|סעיף 5א לחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל״ג–1973}}, או קביעת הסדר אחר בידי בית המשפט או בית הדין לחלוקת רכוש בין בני זוג שנפרדו, ובכלל זה להעברת זכויות במקרקעין ביניהם;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קרוב“ – בן זוג, הורה, הורה הורה, צאצא או צאצא של בן זוג, אח ובני זוגם;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שומה סופית“ – שומה שאין עוד זכות לשומה חוזרת או לערעור עליה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שמאי מקרקעין“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק שמאי מקרקעין|בחוק שמאי מקרקעין}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תכנית“ – תכנית מתאר מקומית או תכנית מפורטת ולמעט תכנית כוללנית או תכנית כוללת להתחדשות עירונית כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 64|בסעיף 64(ב)}} לעניין מגרשים שלגביהם היא לא מאפשרת מתן היתר בנייה או ביצוע עבודות לפיה ללא אישור תכנית נוספת טרם מתן ההיתר או ביצוע העבודה.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|2|חבות בהיטל השבחה|תיקון: תשמ״ג, תשמ״ג־4|עוגן=תוספת 3 פרט 2}}
{{ח:תת|(א)}} חלה השבחה במקרקעין, בין מחמת הרחבתן של זכויות הניצול בהם ובין בדרך אחרת, ישלם בעלם היטל השבחה לפי האמור {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת זו}} (להלן – היטל); היו המקרקעין מוחכרים לדורות, ישלם החוכר את ההיטל; היטל בעקבות אישור תכנית יחול על מקרקעין הנמצאים בתחום התכנית או הגובלים עמו בלבד.
{{ח:תת|(ב)}} שילם חוכר לדורות את ההיטל, יהיה זכאי כלפי בעל המקרקעין לשיפוי בסכום ההפרש בין מה ששילם לבין הסכום שהיה עליו לשלם אילו היה ההיטל חל על השבחת החכירה לדורות בלבד; בקביעת סכום השיפוי תבוא בחשבון הזכות של החוכר לדורות להארכת החכירה, ואולם אם החכירה לא הוארכה מסיבה כלשהי, זכאי החוכר לדורות כלפי בעל המקרקעין לקבל את הסכום שנוכה לו מהשיפוי עקב הזכות להארכת החכירה, כשהוא צמוד למדד יוקר המחיה ממועד תשלומו ועד למועד השיפוי בפועל.
{{ח:תת|(ג)}} היה המחכיר זכאי, לפי הסכם, לתבוע מן החוכר תשלום עבור ניצול ההשבחה, יהיה החוכר זכאי לנכות את סכום ההיטל מכל תשלום שעליו לשלם למחכיר כאמור.

{{ח:סעיף*|3|שיעור ההיטל|עוגן=תוספת 3 פרט 3}}
{{ח:ת}} שיעור ההיטל הוא מחצית ההשבחה.

{{ח:סעיף*|3א|שיעור ההיטל בתכנית פינוי ובינוי|תיקון: תשפ״ב־7|עוגן=תוספת 3 פרט 3א}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 3|בסעיף 3}}, החל מהמועד הקובע, שיעור ההיטל שיחול במקרקעין למגורים בשל אישורה של תכנית פינוי ובינוי (בסעיף זה – היטל בתכנית פינוי ובינוי) הוא רבע ההשבחה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א) –
{{ח:תתת|(1)}} רשות מקומית רשאית, עד למועד הקובע, לחלק את כל השטח שבתחומה לאזורים שגבולותיהם ייקבעו בהחלטה, ולקבוע כי תחול באזור מסוים חובת תשלום היטל בתכנית פינוי ובינוי ששיעורו מחצית או רבע ההשבחה או שלא תחול בו חובת תשלום היטל כאמור, והכול בהתחשב, בין היתר, בשיקולים הנוגעים לערכי הקרקע, לצפיפות יחידות הדיור הקיימת והצפויה ולצורכי הפיתוח באותו אזור וכן שיקולים נוספים שיפורטו בהחלטה; קבעה רשות מקומית כאמור, תחול קביעתה לגבי כל תכנית פינוי ובינוי שהוגשה למוסד תכנון החל במועד קביעתה ועד תום חמש שנים מהמועד הקובע;
{{ח:תתת|(2)}} בתום כל חמש שנים מהמועד הקובע (בסעיף זה – מועד הקביעה מחדש) רשאית רשות מקומית לחלק את כל השטח שבתחומה לאזורים ולקבוע שיעורי היטל כאמור בפסקה (1); קבעה רשות מקומית כאמור, תחול קביעתה לגבי כל תכנית פינוי ובינוי שהוגשה למוסד תכנון החל במועד הקביעה מחדש ועד תום חמש שנים ממועד זה.
{{ח:תת|(ג)}} רשות מקומית תפרסם הודעה על כוונתה לקבל החלטה לפי סעיף קטן (ב) 30 ימים לפחות לפני קבלת החלטה כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} הודעה על החלטת רשות מקומית לפי סעיף קטן (ב) וכן הודעה לפי סעיף קטן (ג), יפורסמו ברשומות ובעיתון.
{{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אזור“ – שטח שגודלו לא יפחת מ־30 דונם;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המועד הקובע“ – יום ל׳ בניסן התשפ״ב (1 במאי 2022);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תכנית פינוי ובינוי“ – תכנית לפינוי ובינוי במתחם פינוי ובינוי או תכנית במתחם להתחדשות עירונית, כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 62א|בסעיף 62א(א2)}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תכנית שהוגשה“ – לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 83א1|סעיף 83א1}}.

{{ח:סעיף*|4|שומת ההשבחה|תיקון: תשמ״ח־2, תשע״ח־12, תשפ״ב־7, תשפ״ב־14, תשפ״ד־3, תשפ״ד־9|עוגן=תוספת 3 פרט 4}}
{{ח:ת}} על שומת ההשבחה יחולו הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} ההשבחה תיקבע בידי שמאי מקרקעין בסמוך לאחר אישור התכנית, התרת השימוש החורג או מתן ההקלה; אולם רשאית הועדה המקומית לדחות את עריכת שומת ההשבחה עקב אישור תכנית עד למימוש הזכויות במקרקעין שבהם חלה ההשבחה (להלן – דחיית השומה עד למימוש הזכויות);
{{ח:תת|(2)}} החליטה הועדה המקומית על דחיית שומה עד למימוש הזכויות, לגבי מקרקעין שאינם כלולים בתכנית, תודיע הועדה לבעל המקרקעין, תוך חצי שנה מיום תחילת התכנית, על חבותו בהיטל, והוראות {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 6|סעיף 6(ג)}} יחולו גם על הודעה לפי פסקה זו;
{{ח:תת|(3)}} {{ח:הערה|(בוטלה);}}
{{ח:תת|(4)|(א)}} החליטה הועדה המקומית על דחיית עריכת השומה עד למימוש הזכויות, רשאי כל בעל מקרקעין לדרוש מהועדה המקומית בכל עת, לערוך את שומת ההשבחה בעבור אותם מקרקעין; משנתקבלה דרישה כזו, תיערך שומת ההשבחה לגבי מקרקעין אלה תוך 90 ימים מיום קבלת הדרישה;
{{ח:תתת|(ב)}} שר הפנים, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע אגרה בעד עריכת שומת השבחה כאמור בפסקת משנה (א), שתשולם לוועדה המקומית, בהתחשב, בין השאר, בעלות עריכת השומה;
{{ח:תתת|(ג)}} שולמה אגרה לפי הוראות פסקת משנה (ב), ינוכה סכום האגרה ששולם מסכום ההיטל שחלה החובה לשלמו לפי שומת ההשבחה בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו ועד יום ניכויו, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}} לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים;
{{ח:תתת|(ד)}} נערכה שומת השבחה כאמור בפסקת משנה (א), וניתן פטור מתשלום ההיטל לפי {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 19|סעיף 19}}, בעת מימוש הזכויות, למי שדרש את עריכת השומה, או לא חלה חובת תשלום היטל לגבי אותם מקרקעין, תחזיר הוועדה המקומית למי שדרש את עריכת השומה את סכום האגרה ששולם; לעניין זה, ”פטור מתשלום ההיטל לפי {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 19|סעיף 19}}“ – למעט לפי הוראות {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 19|סעיפים קטנים (א), (ב)(4) עד (6) או (ג) של אותו סעיף}};
{{ח:תת|(5)}} במקרקעין שבהם אושרו מספר תכניות בזו אחר זו, בלי ששולם היטל עקב אף אחד מאישורים אלה, תהא ההשבחה ההפרש בין שוויים של המקרקעין בסמוך לפני אישורה של התכנית הראשונה לבין שווים מיד לאחר אישורה של התכנית האחרונה;
{{ח:תת|(5א)}} במקרקעין שבהם אושרה תכנית לאחר אישורה של תמ״א 70, כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק רכבת תחתית (מטרו)|בחוק רכבת תחתית (מטרו), התשפ״ב–2021}} (בסעיף זה – תמ״א 70), תכנית כוללנית או תכנית כוללת להתחדשות עירונית כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 64|בסעיף 64(ב)}} לעניין מגרשים שלגביהם היא לא מאפשרת מתן היתר בנייה או ביצוע עבודות לפיה ללא אישור תכנית נוספת טרם מתן ההיתר או ביצוע העבודה, תיווסף לשומת ההשבחה, השבחה בשל תמ״א 70, התכנית הכוללנית או תכנית כוללת להתחדשות עירונית כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 64|בסעיף 64(ב)}} לעניין מגרשים שלגביהם היא לא מאפשרת מתן היתר בנייה או ביצוע עבודות לפיה ללא אישור תכנית נוספת טרם מתן ההיתר או ביצוע העבודה, אם היתה;
{{ח:תת|(6)}} הפקעת מקרקעין ללא תשלום פיצויים לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳ לחוק זה}}, לא תובא בחשבון בעת עריכת שומת ההשבחה של אותם מקרקעין;
{{ח:תת|(7)}} השומה תיערך ליום תחילת התכנית, או ליום אישור ההקלה או השימוש החורג, לפי הענין, בהתחשב בעליית ערך המקרקעין וכאילו נמכרו בשוק חפשי;
{{ח:תת|(8)}} שר המשפטים, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, יקבע בתקנות כללים לחישוב ההשבחה במקרקעין בשל אישורה של תכנית לפינוי ובינוי.

{{ח:סעיף*|5|לוח שומה|עוגן=תוספת 3 פרט 5}}
{{ח:ת}} אושרה תכנית ולא החליטה הועדה המקומית על דחיית השומה עד למימוש הזכויות, תערוך הועדה המקומית, על פי חוות דעת של שמאי מקרקעין, לוח שומה לכל התכנית שאושרה, ובו יפורטו המקרקעין שהושבחו עקב אישור התכנית ושיעור השבחתם.

{{ח:סעיף*|6|הצגת הלוח והודעת שומה|תיקון: תשמ״ג, תשס״ה־5, תשס״ח־7, תשס״ח־8, תשע״ה, תשפ״ה|עוגן=תוספת 3 פרט 6}}
{{ח:תת|(א)}} לוח שומה שנערך לפי {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 5|סעיף 5}} יוצג במשרדי הועדה המקומית ובמשרדי הועדה המחוזית תוך חצי שנה מיום אישור התכנית.
{{ח:תת|(ב)}} הועדה המקומית תביא לידיעת כל חייב בהיטל, עם הצגת לוח שומה או עקב מימוש זכויות, את שיעור ההשבחה שבעדו הוא חייב בהיטל ואת זכותו לערער על החיוב בהיטל לפי האמור {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 14|בסעיף 14}} או להגיש שומה מטעמו כאמור {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 14|בסעיף 14(ב1)}}.
{{ח:תת|(ג)}} שר הפנים, בהסכמת שר המשפטים, יקבע בתקנות את דרכי מתן ההודעה ורשאי הוא לקבוע גם דרכים לתחליף מסירה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (הודעות על חבות בהיטל השבחה ותחליף מסירה)|תקנות התכנון והבניה (הודעות על חבות בהיטל השבחה ותחליף מסירה), התשמ״א–1981}}.}}
{{ח:תת|(ד)}} הוצג לוח שומה, רשאית הועדה המקומית להורות על רישום הערות אזהרה בפנקסי המקרקעין לגבי חובת בעלי מקרקעין הכלולים בלוח לשלם את ההיטל.
{{ח:תת|(ה)}} לא הוצג לוח שומה תוך חצי שנה מיום אישור התכנית, ייחשב הדבר כהחלטת הועדה המקומית על דחיית השומה עד למימוש הזכויות.

{{ח:סעיף*|7|מועד תשלום ההיטל|תיקון: תשמ״ג|עוגן=תוספת 3 פרט 7}}
{{ח:תת|(א)}} ההיטל ישולם לא יאוחר מהמועד שהחייב בו מימש זכות במקרקעין שלגביהם חל ההיטל, ורשאי החייב לשלם מקדמות על חשבונו עוד לפני קביעת שומת ההשבחה.
{{ח:תת|(ב)}} מימש החייב בהיטל חלק מן הזכויות במקרקעין ישלם היטל בשיעור יחסי לפי מידת המימוש החייבת בהיטל.

{{ח:סעיף*|8|ערובות להבטחת תשלום|תיקון: תשע״ה|עוגן=תוספת 3 פרט 8}}
{{ח:תת|(א)}} שר הפנים, באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות הוראות בדבר מתן ערובות להבטחת תשלום ההיטל כתנאי למימוש זכויות במקרקעין אחרי אישור תכנית ולפני שנקבעה שומת ההשבחה לגבי אותם מקרקעין.
{{ח:תת|(ב)}} שר הפנים, באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות הוראות בדבר דחיית חלק מתשלום ההיטל למועדים שלאחר מימוש זכויות במקרקעין; בתקנות כאמור ניתן לקבוע הוראות בדבר ההסדרים והתנאים להבטחת תשלום החלקים הנדחים, כולם או מקצתם, והסדרים לגבי דחיית מועד תשלום ההיטל לגבי שותף במקרקעין שטרם מימש זכויותיו כאמור.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (ערובות להבטחת תשלום היטל השבחה ודחיית תשלומים)|תקנות התכנון והבניה (ערובות להבטחת תשלום היטל השבחה ודחיית תשלומים), התשמ״א–1981}}.}}

{{ח:סעיף*|9|הצמדה|תיקון: תשמ״ג|עוגן=תוספת 3 פרט 9}}
{{ח:ת}} עלה מדד המחירים לצרכן או מדד תשומות הבניה שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בסמוך לפני המועד לתשלום ההיטל או כל חלק ממנו, לעומת מדד כאמור שפורסם בסמוך לפני תחילת התכנית, או אישור ההקלה, או השימוש החורג, שבעקבותיהם חל ההיטל, יוגדל הסכום שהחייב בהיטל חייב בו, לפי שיעור העליה הנמוך ביותר של שני המדדים האמורים.

{{ח:סעיף*|10|הבטחת אכיפה של תשלום ההיטל|תיקון: תשע״ה, תשע״ז, תשפ״ג־3|עוגן=תוספת 3 פרט 10}}
{{ח:תת|(א)}} לא תירשם בפנקסי המקרקעין פעולה שהיא בבחינת מימוש זכויות במקרקעין, אלא לאחר שהוצגה בפני הרשם תעודה החתומה ביד יושב ראש הועדה המקומית או ביד מי שהסמיכו לכך, המעידה כי שולמו כל הסכומים המגיעים אותה שעה כהיטל החל על המקרקעין על פי {{ח:פנימי|תוספת 3|תוספת זו}}, או ניתנה ערובה לתשלומו, כולו או מקצתו, הכל כנדרש על פי {{ח:פנימי|תוספת 3|תוספת זו}}.
{{ח:תת|(א1)}} רישום משכנתה על מקרקעין, אינו טעון הצגת תעודה כאמור בסעיף קטן (א); לעניין זה, ”משכנתה“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#סעיף 4|בסעיף 4 לחוק המקרקעין, התשכ״ט–1969}}.
{{ח:תת|(ב)}} שר הפנים רשאי בתקנות לקבוע הוראות בדבר שילוב תעודה כאמור בסעיף קטן (א) בתעודה הניתנת מאת רשות מקומית והדרושה על פי דין אחר כתנאי לרישום עסקה במקרקעין בפנקסי המקרקעין.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (תעודה בדבר תשלום היטל)|תקנות התכנון והבניה (תעודה בדבר תשלום היטל), התשמ״א–1981}}.}}
{{ח:תת|(ג)}} לא יוצא היתר לבניה במקרקעין ולא תינתן הקלה ולא יותר שימוש חורג כל עוד לא שולם ההיטל או אותו חלק ממנו המגיע אותה שעה על פי {{ח:פנימי|תוספת 3|תוספת זו}} בשל אותם מקרקעין, או שניתנה ערובה לתשלום או לחלק ממנו, הכל כנדרש על פי {{ח:פנימי|תוספת 3|תוספת זו}}.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף קטן (ג), מתן היתר לשימוש החורג מהיתר, למטרת עסק, לא יותנה בתשלום של יותר מ־25% מההיטל או אותו חלק ממנו המגיע באותה שעה על פי {{ח:פנימי|תוספת 3|תוספת זו}} בשל אותם מקרקעין, או במתן ערובה לתשלום ההיטל כולו או חלק ממנו העולה על 25%.
{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בסעיף קטן (ג), מתן היתר לשימוש החורג מתכנית, למטרת עסק, לא יותנה בתשלום של יותר מ־40% מההיטל או אותו חלק ממנו המגיע באותה שעה על פי {{ח:פנימי|תוספת 3|תוספת זו}} בשל אותם מקרקעין או במתן ערובה לתשלום ההיטל כולו או חלק ממנו העולה על 40%.

{{ח:סעיף*|11|שותפים במקרקעין|תיקון: תשע״ח־12|עוגן=תוספת 3 פרט 11}}
{{ח:תת|(א)}} שותפים במקרקעין או בחכירה לדורות בהם, ישלמו היטל כל אחד מהם באופן יחסי לחלקו במקרקעין המשותפים.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), חלה חובת תשלום היטל השבחה לגבי מקרקעין שהם רכוש משותף בבית משותף, ושלפי טיבו של הרכוש המשותף ניתן להצמידו לדירה פלונית, כגון חדר יציאה לגג או הרחבה, תחול חובת תשלומו על בעל הדירה שאליה אפשר להצמיד את הרכוש המשותף בלבד; לעניין זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בית משותף“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#סעיף 52|בסעיף 52 לחוק המקרקעין}} או בית {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#פרק ו1|שפרק ו׳1 לחוק האמור}} חל עליו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל דירה“, ”דירה“ ו”רכוש משותף“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#סעיף 52|בסעיף 52 לחוק המקרקעין}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הרחבה“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#סעיף 71א|בסעיף 71א לחוק המקרקעין}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק המקרקעין“ – {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין|חוק המקרקעין, התשכ״ט–1969}}.

{{ח:סעיף*|12|חלוקת ההיטל|תיקון: תשמ״ג|עוגן=תוספת 3 פרט 12}}
{{ח:ת}} במרחב תכנון מקומי שבתחומו נמצאות יותר מרשות מקומית אחת, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 19|בסעיף 19 לחוק זה}}, יועברו לרשות המקומית או לישוב הנמצא בתחום מרחב התכנון האמור ואינו רשות מקומית, הסכומים שייגבו כהיטל בשל מקרקעין שבתחומם, לאחר ניכוי המגיע מהם לועדה המקומית לפי {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיף 24 לחוק זה}}, לצורך המטרות המפורטות {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 13|בסעיף 13}}.

{{ח:סעיף*|12א||תיקון: תשמ״ג, תש״ס|עוגן=תוספת 3 פרט 12א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|13|יעוד ההיטל|תיקון: תשמ״א־9, תשנ״א, תשע״ב־3, תשע״ה|עוגן=תוספת 3 פרט 13}}
{{ח:תת|(א)}} סכומים שנגבו כהיטל מיועדים, אחרי ניכוי הוצאות הגביה לרבות הוצאות של ערעור לפי {{ח:פנימי|תוספת 3|תוספת זו}}, לכיסוי ההוצאות של הועדה המקומית או של רשות מקומית אשר הועברו לה לפי {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 12|סעיף 12}} להכנת תכניות במרחב התכנון או בתחום הרשות המקומית, לפי הענין, ולביצוען, לרבות הוצאות פיתוח ורכישת מקרקעין לצרכי ציבור, כפי שהוגדרו {{ח:פנימי|סעיף 188|בסעיף 188 לחוק זה}}, ולרבות הוצאות שימור אתר או הפקעתו לפי {{ח:פנימי|תוספת 4|התוספת הרביעית}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), הרשות המקומית רשאית, מדי שנת כספים, להשתמש בכספים מתוך יתרת ההכנסות לטובת השקעה בחינוך, לפי החלטת המועצה ברוב חבריה, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הסכום לא יעלה על 10% מיתרת ההכנסות או על מכפלה של 75 שקלים חדשים במספר התלמידים הלומדים במוסדות החינוך ברשות המקומית, לפי הנמוך;
{{ח:תתת|(2)}} הכספים יוחזקו בחשבון בנק נפרד של הרשות המקומית שייועד אך ורק למטרה זו, והם לא ישמשו אלא להשקעה בחינוך כאמור בסעיף קטן זה;
{{ח:תתת|(3)}} מתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} היחס שבין יתרת האשראי שקיבלה הרשות המקומית ובין הכנסותיה בתקציב השוטף, למעט הכנסות כאמור לכיסוי הגירעון המצטבר, והכל כפי שהופיעו בדוח המבוקר השנתי האחרון שהוגש, אינו עולה על 42.5% ושיעור הגירעון המצטבר של הרשות המקומית אינו עולה על 17.5%, ולעניין רשות מקומית ששיעור הגירעון המצטבר שלה עולה על השיעור האמור – אם בחמש השנים שקדמו לשנת הכספים לא צברה גירעון שוטף וצמצמה את גירעונה המצטבר באותה תקופה ב־20% לפחות;
{{ח:תתתת|(ב)}} היחס כאמור בפסקת משנה (א) אינו עולה על 50%, ושיעור הגירעון המצטבר כאמור באותה פסקת משנה אינו עולה על 12.5%;
{{ח:תתת|(4)}} הרשות המקומית אינה זכאית למענק סיוע ממשרד הפנים ובשלוש השנים שקדמו לשנת הכספים לא צברה גירעון שוטף;
{{ח:תתת|(5)}} היחס שבין סך כל התקבולים מארנונה שגבתה הרשות המקומית בשנת הכספים האחרונה שלגביה הוגש דוח מבוקר ובין סכומים המגיעים לרשות המקומית בעד ארנונה, באותה שנת כספים, על סמך הודעות תשלום שהמציאה לחייבים, הוא 80% לפחות;
{{ח:תתת|(6)}} היחס שבין הוצאות השכר של הרשות המקומית ובין כלל הכנסותיה, הכל כפי שהופיעו בדוח המבוקר השנתי האחרון שהוגש, אינו עולה על 30%;
{{ח:תתת|(7)}} ראש הרשות המקומית הגיש לשר אישורים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} אישור בכתב מאת גזבר הרשות המקומית כי אין גירעון בתקציב בלתי רגיל כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 213א|בסעיף 213א לפקודת העיריות}}, המנוהל ברשות המקומית באותה שנת כספים, וכי בשימוש בכספים מתוך יתרת ההכנסות לא יהיה כדי להביא לידי גירעון כאמור;
{{ח:תתתת|(ב)}} אישור בכתב מאת גזבר הרשות המקומית ומהנדס הרשות המקומית כי אין בשימוש בכספים מתוך יתרת ההכנסות משום פגיעה ביכולתה של הרשות לממן, בשנה שבה ניתן האישור ובחמש השנים שלאחר מכן, את כל ההוצאות כאמור בסעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)}} החלטה כאמור בסעיף קטן (ב) טעונה את אישור השר, ואולם רשאי הוא שלא ליתן אישור כאמור, אף בהתקיים כל התנאים האמורים בסעיף קטן (ב), אם נוכח כי מתקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת.
{{ח:תת|(ד)}} השר, בהתייעצות עם שר החינוך ועם שר האוצר ובאישור ועדת החינוך התרבות והספורט של הכנסת, רשאי להתקין תקנות לעניין סעיף זה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|סמכות שר האוצר הועברה לשר הפנים (י״פ תש״ף, 6344).}}
{{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אשראי“, ”גירעון מצטבר“, ”גירעון שוטף“ ו”הדוח המבוקר“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 44|בסעיף 44 לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”השקעה בחינוך“ – הוצאות למימון תכניות השלמה, תכניות נוספות ותכניות העשרה או תגבור, במוסדות חינוך שבשטח שיפוטה של הרשות המקומית, ובלבד שלא ייכללו בהוצאות כאמור הוצאות שאינן נדרשות במיוחד למימון תכניות אלה, ובכלל זה הוצאות תפעול והוצאות שכר שוטפות של הרשות המקומית;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יתרת ההכנסות“ – סך ההכנסות שנגבו כהיטל השבחה בשנת הכספים הקודמת, בניכוי סך ההוצאות כאמור בסעיף קטן (א) שהוצאו בשנת הכספים הקודמת וסך ההתחייבויות להוצאות כאמור בשנת הכספים הקודמת;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מוסד חינוך“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק לימוד חובה|בחוק לימוד חובה, התש״ט–1949}}, וכן בית ספר מקצועי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק החניכות#סעיף 1|בסעיף 1 לחוק החניכות, התשי״ג–1953}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שנת כספים“ – השנה המתחילה ב־1 בינואר של כל שנה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תכנית השלמה“ ו”תכנית נוספת“ – כמשמעותן {{ח:חיצוני|חוק חינוך ממלכתי|בחוק חינוך ממלכתי, התשי״ג–1953}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תלמיד“ – מי שחל עליו לימוד חובה לפי {{ח:חיצוני|חוק לימוד חובה|חוק לימוד חובה, התש״ט–1949}}.

{{ח:סעיף*|13א|שיעור החיוב בהיטל|תיקון: תשס״ח־7, תשפ״ה|עוגן=תוספת 3 פרט 13א}}
{{ח:ת}} חיוב בהיטל השבחה יהיה בשיעור הקבוע בשומת ההשבחה שנערכה לפי הוראות {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 4|סעיף 4}} או בשיעור הקבוע בלוח שומה כאמור {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 5|בסעיף 5}}, או בהתאם לשומה מוסכמת כאמור {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 14|בסעיף 14(ב1)}} או בהתאם להחלטת השמאי המכריע, ועדת הערר או בית המשפט, לפי העניין.

{{ח:סעיף*|13ב|ייעוד היטל לתחזוקה ארוכת טווח|תיקון: תשפ״ה־4|עוגן=תוספת 3 פרט 13ב}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 13|בסעיף 13(א)}}, רשות מקומית רשאית לנהל קרן תחזוקה ארוכת טווח, לשם תחזוקה ארוכת טווח בנכסים ציבוריים שבבעלות הרשות המקומית (בסעיף זה – הקרן).
{{ח:תת|(ב)}} הרשות המקומית רשאית להעביר לקרן, בכל שנת כספים, סכום שלא יעלה על 5% מתוך יתרת היטלי ההשבחה או על 12 מיליון שקלים חדשים, לפי הנמוך, לפי החלטת המועצה ברוב חבריה, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} גזבר הרשות המקומית הגיש אישור בכתב למועצת הרשות המקומית כי אין גירעון בתקציב בלתי רגיל, המנוהל ברשות המקומית באותה שנת כספים, וכי בשימוש בכספים מתוך יתרת היטלי ההשבחה לא יהיה כדי להביא לידי גירעון כאמור; לא הגיש הגזבר אישור כאמור או חוות דעת כי לא מתקיימים התנאים האמורים, בתוך 30 ימים מיום שראש הרשות המקומית פנה אליו לקבלת אישור כאמור, יראו כאילו אישר כי אין גירעון כאמור וכי אין בשימוש בכספים כדי להביא לגירעון כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} כספי הקרן יוחזקו בחשבון בנק נפרד של הרשות המקומית שייועד אך ורק למטרה זו, והם לא ישמשו אלא להשקעה בתחזוקה ארוכת טווח של נכסים כאמור; הקרן כאמור תנוהל באופן שיאפשר מעקב אחר תקבוליה ואחר ההוצאות שהוצאו בשל תחזוקה ארוכת טווח בנכסים השונים;
{{ח:תתת|(3)}} התקבלה החלטת המועצה ברוב חבריה לעניין הסכום שיוקצה לכל נכס בכל שנה.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף זה יחולו לעניין נכס ציבורי שהחלטת מועצת הרשות המקומית לאשר את מימון בנייתו בתקציב בלתי רגיל של הרשות, התקבלה בשנת 2024 ואילך, או לגבי נכס שתקציב כאמור הוקצה למימון בנייתו עשר שנים או פחות מיום החלטת הרשות המקומית לפי סעיף קטן (ב), ובלבד שאותו תקציב הוקצה לראשונה באותה שנה ואילך.
{{ח:תת|(ד)}} הסכום האמור בסעיף קטן (ב) יעודכן ב־1 בינואר של כל שנה (בסעיף זה – יום העדכון) בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ב־1 בינואר של השנה הקודמת, ויעוגל לשקל החדש השלם הקרוב; המנהל הכללי של משרד המשפטים יפרסם ברשומות הודעה על הסכום המעודכן כאמור.
{{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יתרת היטלי ההשבחה“ – סך ההכנסות שנגבו כהיטל השבחה בשנת הכספים הקודמת לאחר ניכוי הוצאות הגבייה לרבות הוצאות בשל ערעור לפי {{ח:פנימי|תוספת 3|תוספת זו}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נכס ציבורי“ – נכס המיועד לצורכי ציבור כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 188|בסעיף 188(ב)}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תחזוקה ארוכת טווח“ – תחזוקת מנע או תחזוקת שבר, ולמעט תחזוקה שוטפת;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תחזוקת מנע“ – פעולות מתוכננות, לרבות פעולות להחלפתם ולתחזוקתם של מיתקנים או תשתיות מרכזיים או חלק מהם או מרכיבים בהם, לצורך מניעת בלאי, שבר או כל הידרדרות של מצב הנכס, לרבות כל מיתקניו ולרבות שמירה מראש על מצבו התקין של הנכס ומיתקניו, והכול כדי לאפשר את תפקודם של הנכס וכל מיתקניו לאורך זמן;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תחזוקת שבר“ – פעולות הנדרשות עקב תקלה או שבר שאירעו באחד או יותר ממיתקנים או תשתיות של הנכס, לרבות פעולות הנדרשות באופן מיידי עקב תקלה או שבר כאמור;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תחזוקה שוטפת“ – פעולות הנדרשות לתפעול שגרתי של הנכס, כגון ניקיון, גינון, צביעה, תקלות קלות כולן או חלקן, והכול בשים לב למאפייניו של הנכס;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקציב בלתי רגיל“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 213א|בסעיף 213א לפקודת העיריות}}.

{{ח:סעיף*|14|שומה מוסכמת, שמאי מכריע, ערר וערעור|תיקון: תשמ״ג, תשס״ה־5, תשס״ח־7, תשפ״ה|עוגן=תוספת 3 פרט 14}}
{{ח:תת|(א)}} על שומה לפי {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 4|סעיף 4}} ניתן לערור לפני ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה, בתוך 45 ימים מיום שבו הובאה השומה לידיעת החייב; על לוח שומה לפי {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 5|סעיף 5}} ניתן לערור לפני ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה בתוך שנה ממועד הצגת לוח השומה; יושב ראש ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה רשאי להאריך את התקופות האמורות מטעמים מיוחדים שיירשמו.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), החייב בהיטל רשאי, אם אין הוא חולק על החיוב כשלעצמו, לפנות, בתוך התקופות האמורות בסעיף קטן (א), לפי העניין, ליושב ראש מועצת שמאי המקרקעין בבקשה שימנה שמאי מכריע לצורך הכרעה בעניין גובה החיוב; יושב ראש מועצת שמאי המקרקעין רשאי להאריך את התקופות האמורות מטעמים מיוחדים שיירשמו.
{{ח:תתת|(2)}} יושב ראש מועצת שמאי המקרקעין יודיע לחייב בהיטל ולוועדה המקומית, בתוך 15 ימים ממועד קבלת הפנייה כאמור בפסקה (1), על זהותו של השמאי המכריע שמינה כאמור.
{{ח:תתת|(3)}} השמאי המכריע שמונה כאמור בפסקה (2), ידון ויכריע לגבי גובה החיוב; החלטות השמאי המכריע יפורסמו בהתאם לכללים שקבע שר המשפטים.
{{ח:תתת|(4)}} על החלטתו של השמאי המכריע כאמור בפסקה (3), יכולים החייב בהיטל או הוועדה המקומית לערור לפני ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה בתוך 45 ימים מיום המצאת ההחלטה של השמאי המכריע; יושב ראש ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה רשאי להאריך את התקופה האמורה מטעמים מיוחדים שיירשמו.
{{ח:תת|(ב1)|(1)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), (ב) או (ו), חייב בהיטל החולק על גובה החיוב בשומה לפי {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 4|סעיף 4}} או בלוח שומה לפי {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 5|סעיף 5}}, וגובה החיוב המעודכן למועד עריכת השומה או לוח השומה, לפי העניין, אינו עולה על 90,000 שקלים חדשים (בסעיף קטן זה – השומה המקורית), רשאי, אם אין הוא חולק על החיוב כשלעצמו, לפנות לוועדה המקומית בבקשה לשוב ולבחון את סכום החיוב; פנייה כאמור תיעשה בתוך המועדים הקבועים בסעיף קטן (א), ותצורף אליה שומה שנערכה על ידי שמאי מקרקעין.
{{ח:תתת|(2)|(א)}} פנייה כאמור בפסקה (1) תובא לבחינת שמאי מקרקעין מטעם הוועדה המקומית, והוא יחליט בה בתוך 14 ימים מהמועד שבו הועברה אליו (בפסקה זו – המועד להחלטה).
{{ח:תתתת|(ב)}} לא יחליט השמאי בפנייה כאמור בפסקת משנה (א) אחרי המועד להחלטה, אם הוגש ערר לפי סעיף קטן (א), אם נעשתה פנייה בבקשה למינוי שמאי מכריע לפי סעיף קטן (ב), או אם חלפו 30 ימים מתום המועד להחלטה.
{{ח:תתתת|(ג)}} החליט השמאי להפחית את גובה החיוב, יעביר לחייב בהיטל, בתוך התקופה האמורה בפסקת משנה (א) או (ב), לפי העניין, שומה שנערכה בין השאר בהתחשב במאפייני הנכס ובנסיבותיו ושמתייחסת לשינויים מהשומה המקורית; החייב יודיע לשמאי כאמור, בתוך 21 ימים מהמועד שהועברה לו השומה, אם הוא מסכים לה.
{{ח:תתתת|(ד)}} הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב) יחולו בהתקיים אחד מהמקרים המפורטים להלן, אולם במקום התקופות המנויות בסעיף קטן (א), ימנו 30 ימים מהמועד להחלטה:
{{ח:תתתתת|(1)}} השמאי לא החליט בפנייה במועד להחלטה;
{{ח:תתתתת|(2)}} השמאי שהועברה לו בקשה כאמור בפסקה (1), החליט שלא להפחית את גובה החיוב או שהחליט להפחית את גובה החיוב כאמור בפסקת משנה (ג) והחייב חולק על החלטתו.
{{ח:תתת|(3)}} הסכים החייב לשומה כאמור, תעביר הוועדה המקומית את השומה המוסכמת לבדיקה של השמאי הממשלתי הראשי.
{{ח:תתת|(4)}} השמאי הממשלתי הראשי רשאי להודיע, בתוך 21 ימים מיום שקיבל לבדיקתו את השומה המוסכמת, כי הוא אינו מאשר את השומה המוסכמת, והוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב) יחולו, אולם במקום התקופות המנויות בסעיף קטן (א) ימנו 30 ימים מיום שהודיע השמאי הממשלתי הראשי כאמור; לא הודיע השמאי הממשלתי הראשי על החלטתו בתוך התקופה האמורה, יראו את השומה המוסכמת כמאושרת על ידו.
{{ח:תתת|(5)}} הוועדה המקומית תפרסם את השומות המוסכמות באתר האינטרנט שלה.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} דנה ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה בערר לפי סעיף קטן (א) או (ב)(4) רשאית היא, בהחלטה מנומקת, לקבל את הערר או לדחותו, במלואו או בחלקו.
{{ח:תתת|(2)}} היה הערר לפי סעיף קטן (א) בלבד, רשאית ועדת הערר לפנות ליושב ראש מועצת שמאי המקרקעין בבקשה שימנה שמאי מייעץ אשר יגיש לוועדת הערר חוות דעת בכתב בעניין הנוגע לערר.
{{ח:תתת|(3)}} מונה שמאי מייעץ, תינתן החלטה בערר לאחר הגשת חוות דעתו, ובלבד שניתנה לצדדים הזדמנות לטעון את טענותיהם לפני ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה לעניין חוות הדעת.
{{ח:תתת|(4)}} הוראות לפי {{ח:פנימי|פרק ט1|פרק ט׳1}} יחולו על שמאי מייעץ, לרבות לעניין סדרי הדין לפניו, מינויו ושכרו.
{{ח:תת|(ד)}} על החלטת יושב ראש ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה לפי סעיפים קטנים (א) או (ב)(4) ועל החלטת ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה לפי סעיפים קטנים (ג)(1) או (3), ניתן לערער לבית המשפט לעניינים מינהליים.
{{ח:תת|(ה)}} הגשת ערר או ערעור לפי סעיף זה לא תעכב את מימוש הזכויות במקרקעין, אם החייב בהיטל שילם את ההיטל; ואולם לגבי מי שמבקש היתר בניה לצורכי מגוריו או מגורי קרובו והגיש ערר או ערעור כאמור, לא תעכב ההגשה את מתן ההיתר, אם נתן ערובה לתשלום סכום ההיטל השנוי במחלוקת; תקנות על פי {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 8|סעיף 8(ב)}} יחולו גם על מתן ערובה כאמור.
{{ח:תת|(ו)}} הוועדה המקומית רשאית לשנות את השומה רק מנימוקים שעניינם טעות בפרטי המקרקעין, הנתונים הפיזיים של המקרקעין, התכניות החלות על המקרקעין או הזכויות שיש לחייב במקרקעין.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (סדרי הדין בערעור על שומת השבחה)|תקנות התכנון והבניה (סדרי הדין בערעור על שומת השבחה), התשמ״א–1981}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (סדרי הדין בוועדות ערר בעררים לפי סעיף 14 לתוספת השלישית לחוק)|תקנות התכנון והבנייה (סדרי הדין בוועדות ערר בעררים לפי סעיף 14 לתוספת השלישית לחוק), התשע״א–2010}}.}}

{{ח:סעיף*|14א|מסירת מידע|תיקון: תשמ״ג, תשמ״ו־3, תשס״ח־7, תשס״ח־8|עוגן=תוספת 3 פרט 14א}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מס שבח מקרקעין|בחוק מס שבח מקרקעין, התשכ״ג–1963}}, או מי שהוא הסמיכו לכך, ימסור לשמאי מקרקעין, לשמאי מכריע או לשמאי מייעץ, לפי בקשתם, פרטים שברשותו בדבר המחירים שהוסכמו במספר עסקות של מכירת זכויות במקרקעין, כפי שיהיה דרוש לשמאי לצורך מילוי תפקידו לפי {{ח:פנימי|תוספת 3|תוספת זו}}, ובלבד שלא יימסרו פרטי זיהוי של בעלי הנכס.
{{ח:תת|(ב)}} לא יגלה שמאי מקרקעין, שמאי מכריע או שמאי מייעץ, כל ידיעה שהגיעה אליו מכוח סעיף זה, אלא לצורך ביצוע {{ח:פנימי|תוספת 3|תוספת זו}}; העובר על הוראה זו, דינו – מאסר 6 חדשים.
{{ח:תת|(ג)}} האופן, התנאים והאגרה למימושה של זכות לקבלת פרטים כאמור בסעיף זה, ייקבעו בתקנות שיתקין שר המשפטים בהתייעצות עם שר האוצר.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (מסירת מידע לשמאי מקרקעין)|תקנות התכנון והבניה (מסירת מידע לשמאי מקרקעין), התשמ״ה–1985}}.}}

{{ח:סעיף*|15|הצמדה|עוגן=תוספת 3 פרט 15}}
{{ח:ת}} על תשלום ההיטל יחול {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה)|חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה), התש״ם–1980}} (להלן – חוק ההצמדה), ויראו לענין זה ועדה מקומית כאילו היתה רשות מקומית כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה)|בחוק ההצמדה}} ואת ההיטל כאילו היה כלול {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה)#תוספת|בתוספת לחוק האמור}}.

{{ח:סעיף*|16|הפחתת תשלומי פיגורים|תיקון: תשס״ח־7|עוגן=תוספת 3 פרט 16}}
{{ח:ת}} בית משפט לעניינים מינהליים או ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה הדנים בערעור או בערר בעניין היטל השבחה, או שמאי מכריע בהחלטתו בעניין כאמור, רשאים להפחית את תשלומי הפיגורים שבעל המקרקעין חייב בהם לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה)|חוק ההצמדה}}, בשל התקופה שבה התנהל ההליך לפניהם; וכן רשאים הם, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, להפחית תשלומי פיגורים שבעל המקרקעין חייב בהם לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה)|חוק ההצמדה}}, כולם או חלקם, בשל תקופה נוספת.

{{ח:סעיף*|17|החזר היטל|עוגן=תוספת 3 פרט 17}}
{{ח:ת}} הוחלט בהליכים לפי {{ח:פנימי|תוספת 3|תוספת זו}} על הפחתת החיוב בהיטל או על ביטולו, יוחזרו הסכומים ששולמו מעבר למגיע, בתוספת תשלומי פיגורים כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה)|בחוק ההצמדה}}, {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה)#סעיף 6|וסעיף 6 לחוק ההצמדה}} לא יחול.

{{ח:סעיף*|18|גביה|תיקון: תשע״ז|עוגן=תוספת 3 פרט 18}}
{{ח:ת}} היטל המגיע על פי שומה סופית לגבי מקרקעין הנמצאים בתחום של רשות מקומית, רשאית הרשות המקומית לגבותו בשם הועדה המקומית ובהסכמתה, בדרך שגובים את הארנונה הכללית של אותה רשות מקומית, ולעניין היטל המגיע כתוצאה ממתן היתר לשימוש למטרת עסק, החורג מהיתר או מתכנית, תחול על גבייתו {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)|פקודת המסים (גבייה)}}, כפי שהוחלה על גביית ארנונה כללית; הוראה זו אינה גורעת מזכותה של הועדה המקומית לגבות את ההיטל על פי כל דין, לרבות בדרך שגובים חוב אזרחי.

{{ח:סעיף*|19|פטור מהיטל|תיקון: תשמ״ג, תשמ״ג־4, תשמ״ד, תשמ״ח־2, תשס״א, תשס״א־3, תשס״ה־3, תשס״ו־2, תשס״ו־5, תשס״ז־3, תשס״ח־3, תשע״א־2, תשע״ד־2, תשע״ה, תשע״ו־9, תשע״ז, תשע״ז־8, תשע״ח־8, תשפ״א, תשפ״א־2, תשפ״ב־4, תשפ״ב־7, תשפ״ב־14, תשפ״ג, תשפ״ד, תשפ״ד־4, תשפ״ה־4, תשפ״ה־5, תשפ״ה־8|עוגן=תוספת 3 פרט 19}}
{{ח:תת|(א)}} חל היטל על בעל מקרקעין עקב מתן הקלה או התרת שימוש חורג, רשאית הועדה המקומית לפטור את בעל המקרקעין מחובת תשלום ההיטל, כולו או חלקו, בגלל מצבו החמרי.
{{ח:תת|(ב)}} לא תחול חובת תשלום היטל בשל השבחה שהיא אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} השבחה במקרקעין למגורים המצויים בישוב או בחלק ממנו שהממשלה הכריזה עליו כעל שכונת שיקום, כל עוד ההכרזה בתוקף;
{{ח:תתת|(2)}} השבחה במקרקעין למגורים המצויים בישוב או בחלק ממנו ששר הבינוי והשיכון ושר הפנים הכריזו בצו, בהסכמת הרשות המקומית הנוגעת בדבר, כי לא תחול לגביהם חובת תשלום היטל השבחה;
{{ח:תתת|(3)}} השבחה במקרקעין למגורים הנכללים באזור שיקום כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק בינוי ופינוי של אזורי שיקום|בחוק בינוי ופינוי של אזורי שיקום, התשכ״ה–1965}};
{{ח:תתת|(4)}} השבחה במקרקעין של מוסד לחינוך, לתרבות, למדע, לדת, לצדקה, לסעד, לבריאות או לספורט או במקרקעין של הקדש ציבורי, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הנאמנות|בחוק הנאמנות, התשל״ט–1979}}, שאין עיסוקו לשם קבלת רווחים, אם אותם מקרקעין או התמורה בעדם, משמשים או מיועדים לשמש למטרות האמורות;
{{ח:תתת|(5)}} השבחה במקרקעין המשמשים לבעליהם לבניה של דירת מגורים או להרחבתה והוא זכאי לסיוע באחת מתכניות הסיוע של משרד הבינוי והשיכון, ובלבד שהסיוע מיועד לבניה של אותה דירת מגורים, או להרחבתה, והשטח הכולל של אותה דירה תואם את הוראות תכנית הסיוע לה הוא זכאי; עם כל בניה או הרחבה נוספת מעל השטח האמור ישולם היטל בשיעור יחסי לגודל הבניה או ההרחבה הנוספת; פטור לפי פסקה זו יחול רק לענין קבלת היתר לבניית הדירה האמורה או להרחבתה; אולם מקבל הפטור רשאי להעביר את הבעלות או את החזקה בדירה גם ללא תשלום היטל על אותה דירה או חלק ממנה שלגביהם קיבל את הפטור;
{{ח:תתת|(6)}} השבחה במקרקעין שבעליהם החזיקו בהם ערב ההשבחה עשר שנים לפחות, והם משמשים לבניה או להרחבה של דירת מגורים עבור בעליהם או קרובו וההשבחה נובעת מתכנית שאושרה, והתכנית שקדמה לה קיבלה תוקף לפני י״ב בטבת התש״י (1 בינואר 1950); פטור לפי פסקה זו יחול רק לגבי השטח המשמש לבניה או להרחבת הדירה האמורה; לענין משך ההחזקה, דין מי שהועברו לו זכויות במקרקעין מכוח הדין, כדין המעביר;
{{ח:תתת|(7)}} השבחה במקרקעין בשל תוספת שטחי שירות, הנדרשים לצורך ביצוע התאמות נגישות, לרבות בניית מעלית, שבנייתה אינה נדרשת לפי חוק זה או לפי כל דין לרבות תוספת שטחי שירות של עד 5% משטח המגרש כאמור {{ח:פנימי|סעיף 151|בסעיף 151(ב1)}};
{{ח:תתת|(8)}} השבחה במקרקעין המשמשים או המיועדים לשמש לדרך ציבורית, בין אם היא ממוקמת מעל פני הקרקע ובין מתחת לפני הקרקע, לרבות תחנה, מכל סוג שהוא, לאיסוף נוסעים ולהורדתם, למעט שטח במקרקעין כאמור המשמש או המיועד לשמש לצרכים מסחריים; לענין זה, ”דרך ציבורית“ – דרך בבעלות המדינה או בבעלות רשות מקומית, לרבות דרך המופעלת בידי גורם שהוסמך על ידי מי מהן לשם כך, לפי הענין, והכל בין אם נגבה תשלום בעבור השימוש בדרך ובין אם לאו;
{{ח:תתת|(9)|(א)}} השבחה במקרקעין בשל בניית מרחב מוגן בשטח שלא יעלה על השטח שנקבע לפי {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|חוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951}} או השבחה במקרקעין בשל בניית חדר עם שיפורי מיגון בשטח כאמור, בהתאם להוראות הרשות המוסמכת כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|בחוק האמור}}, אם לא ניתן לבנות מרחב מוגן באותו מבנה;
{{ח:תתתת|(ב)}} השבחה במקרקעין בשל תוכנית שמטרתה העיקרית היא קביעת הוראות לבניית מרחב מוגן או שיפורי מיגון כאמור בפסקת משנה (א); פטור לפי פסקת משנה זו יחול רק לגבי החלק מההשבחה שמקורו בהוראות לבניית מרחב מוגן או שיפורי מיגון;
{{ח:תתתת|(ג)}} פסקאות משנה (א) ו־(ב) יחולו גם לעניין שטח נוסף כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 151|בסעיף 151(ג)(2)}}, וכן על בניית שטח נוסף כאמור בדירה שנבנתה או שמבוקש לבנותה מכוח תוכנית שהופקדה אחרי יום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_7816298.pdf|חוק התכנון והבנייה (תיקון מס׳ 163), התשפ״ה–2025}};
{{ח:תתת|(10)}} השבחה במקרקעין בשל קבלת היתר לבנייה או להרחבה של דירת מגורים, שניתן מכוח תכנית כמפורט להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} תכנית המתאר הארצית לחיזוק מבנים קיימים מפני רעידות אדמה (תמ״א 38); ואולם על החלק מההשבחה שמקורו בתוספת שטחי בנייה בשיעור שטחה של קומה טיפוסית מורחבת או חלקה, מעבר ל־2.5 קומות טיפוסיות מורחבות, כאמור בסעיף 14א(א)(2) לתכנית האמורה, יחול היטל השבחה ששיעורו רבע ההשבחה, בכפוף להוראות סעיף קטן (ב2);
{{ח:תתתת|(ב)}} תכנית מפורטת שהוכנה על פי הוראות תכנית המתאר הארצית האמורה בפסקת משנה (א) ושבין מטרותיה חיזוק מבנים קיימים מפני רעידות אדמה; פטור לפי פסקת משנה זו יחול רק לגבי חלק מההשבחה שהיה פטור מתשלום היטל השבחה לו ניתן היתר לפי תכנית המתאר הארצית האמורה בפסקת משנה (א); הוראות פסקה זו יחולו אף אם פקעה תכנית החיזוק (תמ״א 38) ובלבד שהוחלט על הפקדת התכנית המפורטת כאמור לפני תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_648304.pdf|חוק התכנון והבנייה (תיקון מס׳ 139), התשפ״ב–2022}};
{{ח:תתתת|(ג)}} תכנית אחרת המאפשרת בניית חדר מגורים על גג המבנה; פטור לפי פסקת משנה זו יחול רק לגבי חדר מגורים כאמור הצמוד לדירה שתיווסף לפי התכניות האמורות בפסקאות משנה (א) או (ב) ונכלל בהיתר שניתן לצורך חיזוק מבנים קיימים מפני רעידות אדמה על פי הוראות תכניות אלה; שר הפנים רשאי, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, לקבוע יישובים או אזורים, לפי אמות מידה שיקבע, שבהם לא יחולו הוראות פסקת משנה זו;
{{ח:תתת|(10א)|(א)}} על השבחה במקרקעין בשל קבלת היתר לבנייה או להרחבה של דירת מגורים, שניתן מכוח תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה כאמור {{ח:פנימי|פרק ג סימן ד|בסימן ד׳ לפרק ג׳}}, יחול היטל בשיעור רבע ההשבחה; שיעור ההיטל כאמור יחול לגבי כלל ההשבחה הנובעת מתכנית כאמור גם אם היא נובעת מעניינים נוספים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 62א|בסעיף 62א(א) או (א1)}}, שנכללו במסגרת אותה תכנית;
{{ח:תתתת|(ב)}} על אף האמור בפסקת משנה (א), במגרש אחר כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 70ג|בסעיף 70ג(א)(1)}} או {{ח:פנימי|סעיף 70ה|בסעיף 70ה(א)(1)}}, לפי העניין, היטל בשיעור רבע ההשבחה יחול רק על חלק ההשבחה ששיעורו שווה ליחס שבין שטחי הבנייה שנוספו למגרש האחר לפי סעיפים אלה ובין כלל השטח הכולל המותר לבנייה שנוסף למגרש האחר מכוח אותה תכנית, ועל יתרת ההשבחה יחול היטל בשיעור מחצית ההשבחה;
{{ח:תתתת|(ג)}} על השבחה במקרקעין בשל קבלת היתר לבנייה או להרחבה של דירת מגורים, במגרש שבו נמצא מבנה הטעון חיזוק כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 70א|בסעיף 70א}}, מכוח תכנית שנקבע בה כי יהיה ניתן לממשה רק בכפוף לחיזוק המבנה הטעון חיזוק כאמור, בין בדרך של חיזוק או חיזוק ועיבוי ובין בדרך הריסת הבניין כולו ובנייתו מחדש, תחול חובת תשלום היטל השבחה בשיעור רבע ההשבחה; ואולם שיעור ההיטל לפי פסקת משנה זו יחול רק לגבי חלק מההשבחה שהיה חל עליו שיעור ההיטל האמור בפסקת משנה (א) אילו ניתן היתר לפי תכנית כאמור בפסקת משנה (א), ועל יתרת ההשבחה ישולם היטל בשיעור מחצית ההשבחה;
{{ח:תתתת|(ד)}} על אף האמור בפסקת משנה (ג), על תכנית מפורטת כאמור בפסקה (10)(ב) שהוחלט להפקידה לפני תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_648304.pdf|חוק התכנון והבנייה (תיקון מס׳ 139), התשפ״ב–2022}}, יחולו הוראות אותה פסקה;
{{ח:תתתת|(ה)}} הוראות פסקה זו לא יחולו על תכנית במתחם פינוי ובינוי;
{{ח:תתת|(11)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 3.4.2025 עד יום 31.12.2030):}} השבחה במקרקעין בשל הקמת מיתקן פוטו־וולטאי לבדו או שהוא משולב עם מיתקן אגירה קטן שמתקיימים בה כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} המיתקן הפוטו־וולטאי מותקן על גג בניין;
{{ח:תתתת|(ב)}} החשמל המיוצר במיתקן הפוטו־וולטאי והאנרגיה המאוכסנת במיתקן האגירה הקטן מיועדים לשימוש עצמי של המשתמשים בבניין;
{{ח:תתתת|(ג)}} מיתקן האגירה מחובר לאותו חיבור חשמל שאליו מחובר המיתקן הפוטו־וולטאי;
{{ח:תתתת|(ד)}} תכולת האנרגיה של מיתקן האגירה הקטן היא לכל היותר פי 6 מההספק המותקן של המיתקן הפוטו־וולטאי;
{{ח:תתת}} בפסקה זו –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן אגירה קטן“ – מיתקן לאגירת אנרגיה בעל תכולת אנרגיה מרבית של 600 קילוואט־שעה ושגודלו אינו עולה על 5 מ״ר;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”שימוש עצמי“ – לרבות הזרמת עודפים של כמות חשמל שלא נצרכה, לרשת החשמל כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל|בחוק משק החשמל, התשנ״ו–1996}}, בתמורה להפחתת מחירה של אותה כמות ממחיר כמות החשמל המסופקת לבניין, לפי התקשרות עם מי שעוסק כדין בחלוקה, הספקה או הולכה של חשמל, והכול בהתאם לאמות המידה והתעריפים הנקבעים על ידי רשות החשמל לפי {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל|החוק האמור}};
{{ח:תתת|(11א)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 3.4.2025 עד יום 31.12.2030):}} השבחה במקרקעין בשל הקמת מיתקן לאגירת אנרגיה שגודלו 400 מ״ר או פחות, אם החליטה על כך הרשות המקומית שבתחומה הוקם המיתקן כאמור בסעיף קטן (ב4), והכול בשיעורים ובתנאים שקבעה לפי אותו סעיף קטן;
{{ח:תתת|(12)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 3.4.2025 עד יום 31.12.2028):}} השבחה במקרקעין בשל הקמת מיתקן פוטו־וולטאי, על גבי מאגר מים, מאגר קולחין או בריכת דגים או על הדפנות החיצוניות של המאגר או הבריכה כאמור;
{{ח:תתת|(13)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 3.4.2025 עד יום 31.12.2028):}} השבחה במקרקעין בשל הקמת מיתקן פוטו־וולטאי שמתקיים לגביו אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הוא מותקן בייעוד של דרך או פיתוח נופי של דרך בתחום כלוא של מחלף או על צדדיו החיצוניים בחלקים שבהם נמצאים כבשים (רמפות) או סוללות עד למפגש הדרכים;
{{ח:תתתת|(ב)}} הוא מותקן בייעוד של דרך או פיתוח נופי של דרך על גבי מיגון אקוסטי או קיר תמך;
{{ח:תתתת|(ג)}} הוא משמש לקירוי קומת גג במבנה המיועד לחניה או לקירוי מגרש המיועד לחניה פתוחה;
{{ח:תתת|(14)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 3.4.2025 עד יום 31.12.2028):}} השבחה במקרקעין בשל הקמת מיתקן פוטו־וולטאי שמתקיים בה כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} המיתקן הפוטו־וולטאי מותקן על גג בניין;
{{ח:תתתת|(ב)}} הבניין שעליו מותקן המיתקן הפוטו־וולטאי אינו מיועד לייצור אנרגיה, ושטח המיתקן אינו עולה על 7,000 מ״ר.
{{ח:תת|(ב1)}} {{ח:הערה|(פקע).}}
{{ח:תת|(ב2)|(1)}} על אף האמור בפסקה (10א)(א), (ב) ו־(ג) של סעיף קטן (ב), רשות מקומית רשאית לקבוע, לעניין היתרים הניתנים בתחומה, כי לא תחול חובת תשלום היטל על החלק מההשבחה החייב בהיטל ששיעורו רבע ההשבחה כאמור בסיפה של אותה פסקה, או שתחול עליו חובת תשלום היטל ששיעורו שמינית ההשבחה, ורשאית היא לקבוע לגבי החלק מההשבחה החייב בהיטל ששיעורו מחצית ההשבחה לפי פסקה (10א)(ג), כי לא תחול עליו חובת תשלום היטל או שתחול עליו חובת תשלום היטל ששיעורו רבע ההשבחה או שמינית ההשבחה.
{{ח:תתת|(2)}} החלטה כאמור בפסקה (1) תתקבל על ידי מועצת הרשות המקומית, לפי הצעת ראש הרשות המקומית, והיא תחול על כל תחום הרשות המקומית או חלק ממנו, כפי שנקבע בהחלטה.
{{ח:תתת|(3)}} התקבלה החלטה כאמור בפסקה (1), לא ניתן לשנותה עד תום שלוש שנים ממועד קבלתה, אלא אם כן אישרו שר האוצר ושר הפנים שינוי של החלטה כאמור במועד מוקדם יותר, לבקשת הרשות המקומית.
{{ח:תת|(ב3)}} מכירת זכויות על ידי קשיש כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)#סעיף 49לג1|בסעיף 49לג1(ו1) לחוק מיסוי מקרקעין}}, שמתקיימים בה כל התנאים האמורים {{ח:חיצוני|חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)#סעיף 49לג1|באותו סעיף}}, שנעשתה עד מועד קבלת היתר כאמור בפסקאות (10) או (10א) שבסעיף קטן (ב), לא יראו אותה כמימוש זכויות לעניין השבחה לפי אותן פסקאות; נמכרו זכויות כאמור, יראו לעניין {{ח:פנימי|תוספת 3|תוספת זו}} ולעניין השבחה כאמור את מי שנמכרו לו אותן הזכויות כאילו רכש את הזכויות האמורות במועד שבו רכש אותן הקשיש; בסעיף קטן זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק מיסוי מקרקעין“ – {{ח:חיצוני|חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)|חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ״ג–1963}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קשיש“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)#סעיף 49יט|בסעיף 49יט לחוק מיסוי מקרקעין}}.
{{ח:תת|(ב4)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 3.4.2025 עד יום 31.12.2030):}}
{{ח:תתת|(1)}} רשות מקומית רשאית לקבוע, לא יאוחר מיום כ״ה בטבת התש״ץ (31 בדצמבר 2029), לפי החלטת מועצת הרשות המקומית כאמור בפסקה (2), כי תחול חובת תשלום היטל בשיעור רבע מההשבחה או שלא תחול חובת תשלום היטל, בשל הקמת מיתקן לאגירת אנרגיה בתחומה, ורשאית היא לקבוע כאמור לגבי מיתקנים לאגירת אנרגיה בגודל או הספק מסוים.
{{ח:תתת|(2)}} החלטה כאמור בפסקה (1) תתקבל על ידי מועצת הרשות המקומית ברוב חבריה, לפי הצעת ראש הרשות המקומית, לאחר שהונחה לפניה חוות דעתו של גזבר הרשות המקומית לעניין ההחלטה; ואולם, לא הגיש גזבר הרשות המקומית את חוות דעתו בתוך 30 ימים מיום שהתבקש, רשאית הרשות להחליט כאמור בלא חוות דעתו של הגזבר.
{{ח:תתת|(3)}} הודעה על החלטת רשות מקומית לפי סעיף קטן זה תפורסם ברשומות ובעיתון.
{{ח:תתת|(4)}} התקבלה החלטה כאמור בפסקה (1), היא תחול על כל תחום הרשות המקומית ולא ניתן לשנותה אלא בחלוף שלוש שנים ממועד קבלתה.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} בניה או הרחבה של דירת מגורים לא ייראו כמימוש זכויות, אם המחזיק במקרקעין או קרובו הגיש בקשה להיתר בניה על אותם מקרקעין שישמשו למגוריו או למגורי קרובו, ובלבד שהשטח הכולל של דירת המגורים האמורה לאחר בנייתה או הרחבתה אינו עולה על 140 מ״ר; עם כל בניה או הרחבה נוספת מעל השטח האמור ישולם היטל, בשיעור יחסי לגודל הבניה או ההרחבה הנוספת.
{{ח:תתת|(2)}} העברת הבעלות או החזקה בדירה שנבנתה או שהורחבה כאמור בפסקה (1) או שניתן להרחיבה לפי תכנית, לא יראו כמימוש זכויות ולא תחול בגינה חובת תשלום ההיטל, אם המחזיק במקרקעין או קרובו השתמשו בדירה למגוריהם או למגורי בני משפחתם הקרובים מגמר הבניה ועד מכירתה משך זמן שאינו פחות מארבע שנים; לענין זה, ”גמר הבניה“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק מס רכוש וקרן פיצויים|בחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ״א–1961}}.
{{ח:תת|(ג1)}} לענין סעיף זה, ”מקרקעין למגורים“ ו”דירת מגורים“ – לרבות מחסן אחד לכל יחידת דיור, ששטחו אינו עולה על 20 מ״ר.
{{ח:תת|(ד)}} שר הפנים, באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות –
{{ח:תתת|(1)}} הוראות בדבר פטור, מלא או חלקי, מחובת תשלום היטל לסוגים של תכניות לבניה בשטח התיישבות חדשה, או בשטח פיתוח כפי שהוגדרו לצורך {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 11|סעיף 11 לפקודת מס הכנסה}};
{{ח:תתת|(2)}} סוגים של מבנים לצרכים חקלאיים שבנייתם לא תחשב כמימוש זכויות לענין תשלום היטל;
{{ח:תתת|(3)}} הוראות בדבר מתן פטור, מלא או חלקי, מחובת תשלום היטל על השבחה במקרקעין הכלולים בתכנית שבתחומה הותרה בפועל בעבר בניה על פי תכנית אחרת שלא הגיעה לכדי אישור כדין או על־פי אישור מאת מוסד תכנון.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (תשלום היטל השבחה על הקלה בדירת מגורים)|תקנות התכנון והבניה (תשלום היטל השבחה על הקלה בדירת מגורים), התשמ״א–1981}}.}}

{{ח:סעיף*|20|הארכת מועדים|תיקון: תשס״ה־5, תשס״ח־7, תשס״ח־8, תשע״ה|עוגן=תוספת 3 פרט 20}}
{{ח:ת}} מועד שנקבע {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת זו}}, רשאי שר הפנים, על פי בקשה, להאריכו, אלא אם כן קיימת הוראה אחרת באותו עניין בחוק זה או לפיו.

{{ח:סעיף*|21|הסכם מיוחד לגבי מקרקעי ישראל|תיקון: תשמ״ו־3, תשנ״ט|עוגן=תוספת 3 פרט 21}}
{{ח:ת}} לגבי מקרקעי ישראל, כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק יסוד: מקרקעי ישראל|בחוק יסוד: מקרקעי ישראל}}, שלא הוחכרו בחכירה לדורות או שהוחכרו בחכירה לדורות לשימוש חקלאי ושונה ייעודם לייעוד אחר, והחוכר לדורות שלו הוחכרה הקרקע לשימוש חקלאי בלבד אינו זכאי לנצל את הקרקע על פי ייעודה החדש, אלא אם כן יתוקן חוזה החכירה המקורי או ייחתם חוזה חכירה חדש, יחול, על אף האמור {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת זו}} במקום היטל השבחה, ההסכם בדבר התשלומים מאת מינהל מקרקעי ישראל לרשויות המקומיות, שהיה קיים לפני תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_211680.pdf|חוק התכנון והבניה (תיקון מס׳ 18), התשמ״א–1981}}.

{{ח:קטע2|תוספת 4|תוספת רביעית|תיקון: תשנ״א}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 76א|סעיף 76א}})}}}}

{{ח:סעיף*|1|הגדרות|עוגן=תוספת 4 פרט 1}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת זו}}, ”אתר“ – בנין או קבוצת בנינים או חלק מהם, לרבות סביבתם הקרובה, שלדעת מוסד תכנון הם בעלי חשיבות היסטורית, לאומית, אדריכלית או ארכיאולוגית.

{{ח:סעיף*|2|תכנית לשימור|עוגן=תוספת 4 פרט 2}}
{{ח:תת|(א)}} דין תכנית לשימור אתרים, כדין תכנית מיתאר מקומית (להלן – תכנית לשימור).
{{ח:תת|(ב)}} תכנית לשימור יכול שתוכן על ידי הועדה המקומית ויכול שתוכן על ידי מעונינים בכפוף {{ח:פנימי|תוספת 4 פרט 3|לסעיף 3}}.

{{ח:סעיף*|3|תכנית לשימור שהוצעה על ידי מעונינים|תיקון: תשע״ה|עוגן=תוספת 4 פרט 3}}
{{ח:תת|(א)}} ועדה מקומית רשאית לקבל, בשינויים או ללא שינויים, תכנית לשימור שהציע לה בעל קרקע או רשות מקומית שבתחומה מצוי אתר, או כל גוף ששר הפנים אישר לכך בדרך כלל או באופן מיוחד (בסעיף זה – תכנית לשימור על ידי מעונינים).
{{ח:תת|(ב)}} הועדה המקומית תחליט בדבר קבלת תכנית לשימור על ידי מעונינים תוך ששה חדשים מיום שהוצעה; לא החליטה הועדה בתוך אותו מועד, רשאי המציע להגיש את התכנית לועדה המחוזית.
{{ח:תת|(ג)}} הרואה עצמו נפגע על ידי דחיית תכנית לשימור על ידי מעונינים או על ידי הכנסת שינויים בה רשאי לערור לפני הועדה המחוזית תוך שלושים ימים מיום שהודעה לו הדחיה.

{{ח:סעיף*|4|הוראות בשלב הביניים|עוגן=תוספת 4 פרט 4}}
{{ח:ת}} הוגשה לועדה מקומית תכנית לשימור או החליטה הועדה כי תוכן תכנית כזו, רשאית הועדה לקבוע הוראות בדבר איסורים והגבלות על פעולות, באתר הכלול או שייכלל בתכנית, העשויות לפגוע במטרת השימור, כל עוד נמצאת התכנית בדיון במוסדות התכנון (להלן – אתר שיועד לשימור); הוראות {{ח:פנימי|סעיף 77|סעיפים 77}}, {{ח:פנימי|סעיף 78|78}} {{ח:פנימי|סעיף 79|ו־79}} לענין פרסום הודעה על החלטה להכין תכנית לשימור, איסורים והגבלות בתקופת ההכנה ופטור מתשלומי חובה, יחולו, בשינויים המחוייבים, על החלטה לפי סעיף זה, ואולם האיסורים וההגבלות לא יוטלו למשך תקופת זמן העולה על שנה ממועד פרסום ההודעה; הועדה המקומית, באישור הועדה המחוזית, רשאית להאריך את התקופה האמורה לתקופה נוספת שלא תעלה על שנה.
{{ח:ת}} לענין זה, ”תקופת הכנה“ – מיום פרסום הודעה על החלטה להכין תכנית לשימור עד הפקדתה או עד פקיעתם של האיסורים וההגבלות לפי סעיף זה.

{{ח:סעיף*|5|הודעה|עוגן=תוספת 4 פרט 5}}
{{ח:ת}} החליטה ועדה מחוזית להפקיד תכנית לשימור, תמסור על כך הודעה לבעלים ולמחזיקים בנכס הנמצא בתחום התכנית; הודעה כאמור תימסר או תישלח בדואר רשום לפי מענם הידוע של הבעלים והמחזיקים.

{{ח:סעיף*|6|שינויים על פי תכנית|עוגן=תוספת 4 פרט 6}}
{{ח:ת}} בתכנית לשימור מותר לקבוע הוראות בדבר השימושים המותרים באתר, לרבות תוספות בניה שניתן להוסיף לו, וכן לקבוע כללים בדבר היחס בין הוראות אלה לבין הוראות התכניות החלות על האתר.

{{ח:סעיף*|7|שינוי או שימוש באתר שנועד לשימור|עוגן=תוספת 4 פרט 7}}
{{ח:תת|(א)}} בעל או מחזיק של אתר שיועד לשימור, הרוצה לעשות שינוי או שימוש באתר, רשאי לעשות כן רק בהתאם להוראות התכנית לשימור.
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה, ”שינוי“ – כל פעולה הטעונה היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 145|סעיף 145 לחוק}}, לרבות ”שינוי פנימי“ – אם נקבע כך במפורש בתכנית לשימור.

{{ח:סעיף*|8|העדר מקור כספי למימון לפיצויים|עוגן=תוספת 4 פרט 8}}
{{ח:תת|(א)}} נתבעה ועדה מקומית לשלם פיצויים עבור נכס הכלול בתכנית לשימור לפי {{ח:פנימי|סעיף 197|סעיפים 197}} {{ח:פנימי|סעיף 198|ו־198}}, והועדה המקומית ראתה כי אין לה מקור כספי למימון תביעה כאמור, רשאית הועדה המקומית ביוזמתה או לבקשת הרשות המקומית שבתחומה מצוי הנכס, בכל שלב משלבי בירור התביעה, וגם לאחר פסק דין סופי בה, ליזום תכנית לשינוי או לביטול התכנית לשימור.
{{ח:תת|(ב)}} לא שולמו פיצויים כאמור בסעיף קטן (א), והוחזר הנכס לייעוד שנקבע לו בתכנית שקדמה לתכנית לשימור, לא תחול חובת תשלום היטל השבחה עקב השינוי או הביטול של התכנית לשימור, על מי שהיה בעל זכות בנכס בעת אישור התכנית לשימור ובעת ביטולה או שינויה של התכנית לשימור.

{{ח:סעיף*|9|פטור ממסים|תיקון: תשפ״ד־4|עוגן=תוספת 4 פרט 9}}
{{ח:תת|(א)}} נפגעו מקרקעין שבתחום תכנית לשימור כאמור {{ח:פנימי|סעיף 197|בסעיף 197}}, ולפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 200|סעיף 200(א)}} לא שולמו לנפגע פיצויים, יחולו על מקרקעין אלה הוראות {{ח:חיצוני|פקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פטורין)#סעיף 5|סעיף 5 לפקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פטורין), 1938}} (להלן – הפקודה), בכפוף לאמור בסעיפים קטנים (ב) ו־(ג); זכאי לפטור לפי {{ח:חיצוני|פקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פטורין)|הפקודה}} הוא מי שנפגע כאמור וכל עוד הוא נפגע.
{{ח:תת|(ב)}} היה הנכס מהווה מקור הכנסה עקב שימוש מסחרי בו, רשאי מי ששר הפנים הסמיכו לכך, לקבוע, בהתחשב במידת הפגיעה בנכס ובמקור ההכנסה, את שיעור הפטור ואת משך תחולתו.
{{ח:תת|(ג)}} מי ששר הפנים הסמיכו לכך רשאי, לבקשת הרשות המקומית הנוגעת בדבר, להפחית את שיעור הפטור בהתחשב במידת הפגיעה בנכס ובמשך תקופת הפטור.

{{ח:סעיף*|10|ועדה לשימור|עוגן=תוספת 4 פרט 10}}
{{ח:ת}} כל רשות מקומית תקים ועדה לשימור אתרים, וזה הרכבה:
{{ח:תת|(1)}} ברשות מקומית שהיא ועדה מקומית, לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18 לחוק}} – ראש הרשות או יושב־ראש ועדת המשנה לתכנון ולבניה, וברשות מקומית הנמצאת במרחב תכנון לפי {{ח:פנימי|סעיף 19|סעיף 19 לחוק}} – ראש הרשות המקומית או אחד מסגניו, והוא יהיה היושב־ראש;
{{ח:תת|(2)}} שלשה חברים של מועצת הרשות שתבחר הרשות;
{{ח:תת|(3)}} עובד הרשות הבקי בענייני תכנון ובניה שמינה ראש הרשות;
{{ח:תת|(4)}} מי שמצוי בנושא שימור מבנים ואתרי התיישבות, אשר ייקבע בידי מועצת הרשות, והוא יהיה בעל דעה מייעצת.

{{ח:סעיף*|11|הזמנת משתתפים|עוגן=תוספת 4 פרט 11}}
{{ח:ת}} לכל דיון בועדה לשימור אתרים יוזמנו מהנדס הרשות המקומית ומתכנן המחוז שבתחומו פועלת הועדה או נציגיהם.

{{ח:סעיף*|12|רשימת אתרים לשימור|עוגן=תוספת 4 פרט 12}}
{{ח:תת|(א)}} ועדה לשימור אתרים, תכין, תוך תקופה של שנתיים מיום הקמתה, רשימה של אתרים הנמצאים בתחומה, שלדעתה ראוי לשמרם (להלן – רשימת אתרים).
{{ח:תת|(ב)}} ברשימת אתרים יפורטו הטעמים לכך שהאתר ראוי לשימור, באיזו מידה ניתן לפתח את האתר, פרטי הבעלים של האתר ובעלי זכויות אחרים בו, ופרטים אחרים ככל שתמצא הועדה לשימור אתרים לנכון.
{{ח:תת|(ג)}} רשימת האתרים תשמש את הועדה לשימור אתרים ואת מוסדות התכנון.
{{ח:תת|(ד)}} הועדה לשימור אתרים רשאית בכל עת לשנות את רשימת האתרים.
{{ח:תת|(ה)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ב סימן ו|סימן ו׳ בפרק ב׳ לחוק}} יחולו על הועדה לשימור אתרים כאילו היתה מוסד תכנון, בשינויים המחוייבים.

{{ח:סעיף*|13|תפקידי ועדה לשימור|עוגן=תוספת 4 פרט 13}}
{{ח:ת}} בנוסף לתפקידיה וסמכויותיה לפי {{ח:פנימי|תוספת 4 פרט 12|סעיפים 12}}, {{ח:פנימי|תוספת 4 פרט 14|14}} {{ח:פנימי|תוספת 4 פרט 15|ו־15}}, תייעץ הועדה לשימור אתרים למועצת הרשות המקומית ולועדה המקומית שמרחב תכנונה כולל את תחום הרשות המקומית, בכל ענין הנוגע לשימורם של אתרים, וכן רשאית היא לייעץ לועדה המחוזית, אם נתבקשה על ידה לעשות כן.

{{ח:סעיף*|14|עבודות אחזקה|עוגן=תוספת 4 פרט 14}}
{{ח:תת|(א)}} סברה הועדה לשימור אתרים, על־פי חוות דעתו של מהנדס הרשות המקומית, כי לאתר המיועד לשימור נשקפת סכנה ממשית של הרס, או ששימורו של האתר ייפגם בצורה העלולה לפגוע במטרת השימור, רשאית הועדה לשימור אתרים באמצעות מהנדס הרשות המקומית, לדרוש מן הבעלים לבצע עבודות אחזקה באתר תוך תקופה שתקבע; נשקפה לאתר המיועד סכנה ממשית של הרס ולא ביצעו הבעלים את העבודות, רשאית הרשות המקומית לבצע את העבודות החיוניות למניעת הריסתו של האתר, והבעלים יחוייבו בהחזר ההוצאות האמורות, אם לא החליטה הרשות המקומית לשאת בהוצאות אלה, כולן או חלקן.
{{ח:תת|(ב)}} היה אתר כאמור בסעיף קטן (א) נכס המוחזק בידי דייר מוגן לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הדייר|חוק הגנת הדייר, התשל״ב–1972}} (להלן – דייר מוגן), רשאית הועדה לשימור, באמצעות מהנדס הרשות המקומית, לדרוש מן הדייר המוגן לבצע עבודות אחזקה באתר תוך תקופה שתקבע, ועל העבודות האמורות יחולו, בשינויים המחוייבים, הוראות {{ח:חיצוני|חוק הגנת הדייר#סעיף 70|סעיף 70 לחוק האמור}}.
{{ח:תת|(ג)}} בדרישה כאמור, תפורט חלוקת ההוצאות לביצוע העבודות בין בעל הנכס לבין הדייר המוגן, על פי קביעה של ראש הרשות המקומית, שתינתן לאחר שעיין בחוות דעת בכתב של מהנדס הרשות המקומית ושל היועץ המשפטי שלה, המתייחסות לנכס נשוא העבודות וליתר נסיבות הענין.
{{ח:תת|(ד)}} לא בוצעו העבודות ונשקפה לאתר המיועד סכנה ממשית של הרס, רשאית הרשות המקומית לבצע את העבודות החיוניות למניעת הריסתו של האתר והוצאות העבודה יחולו בהתאם לחלוקה שנקבעה על פי סעיפים קטנים (א), (ב) ו־(ג).
{{ח:תת|(ה)}} לשם בדיקת האתר והערכת הצורך בעבודות אחזקה, רשאי אדם שמינתה הועדה לשימור אתרים, להיכנס לאתר ולערוך את הבדיקות הנדרשות, ויהיו לו לענין זה, הסמכויות הקבועות {{ח:פנימי|סעיף 257|בסעיף 257 לחוק}}.

{{ח:סעיף*|15|הפקעה ופיצויים|תיקון: תש״ע־2|עוגן=תוספת 4 פרט 15}}
{{ח:תת|(א)}} לא בוצעו עבודות אחזקה באתר על ידי מי שנדרש לכך בתוך הזמן שהקציבה הועדה לשימור אתרים כאמור {{ח:פנימי|תוספת 4 פרט 14|בסעיף 14}}, וסברה הועדה על־פי חוות דעת של מהנדס הרשות המקומית, כי קיים חשש שהאתר ייפגע בצורה העלולה לסכל את מטרת השימור, רשאית הרשות המקומית שבתחומה מצוי האתר, להפקיע את האתר או חלק ממנו.
{{ח:תת|(ב)}} לא יופקע אתר כאמור בסעיף קטן (א) אלא אם כן נתנה הועדה המחוזית אישור לכך לאחר שנתנה לבעל הנכס הזדמנות להביא טענותיו בפני הועדה לשימור אתרים ובפני הועדה המחוזית.
{{ח:תת|(ג)}} לצרכי פיצויים בתמורה להפקעה, כאמור בסעיף קטן (א), לא תובא בחשבון אפשרות הפיתוח של הקרקע אילולא נועד האתר לשימור.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} הופקע אתר לפי סעיף זה, רשאית הרשות המקומית למכרו או להחכירו, בכפוף לאמור בפסקה (2), ובלבד שבתנאי המכירה או החכירה יובטח שימור האתר;
{{ח:תתת|(2)}} הועמד האתר למכירה או לחכירה, כאמור בפסקה (1), לתקופת זמן העולה על חמש שנים, תוך חמש שנים מיום ההפקעה יהיה מי שהאתר הופקע ממנו זכאי לרכשו או לחכרו, לפי הענין, בזכות ראשונה, תוך 60 ימים מיום שהודיעה לו הרשות המקומית על כוונתה למכור או להחכיר את האתר כאמור, ובלבד שמחיר המכירה או החכירה לא יפחת ממחיר שקבע השמאי הממשלתי הראשי או מי שהוא הסמיך לכך;
{{ח:תתת|(3)}} מכירה או חכירה לפי סעיף זה טעונה אישור שר הפנים או מי שהוא הסמיך לכך.
{{ח:תת|(ה)}} לא נקבעו הוראות מיוחדות {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת זו}}, תבוצע ההפקעה על פי {{ח:חיצוני|פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור)|פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943}}, כאילו הורשתה הרשות המקומית שבתחומה מצוי האתר, בהודעה ברשומות, להשתמש בסמכויות ולמלא את התפקידים של שר האוצר או של היועץ המשפטי לממשלה לפי {{ח:חיצוני|פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור)|הפקודה האמורה}}, לענין המקרקעין העומדים להפקעה.

{{ח:סעיף*|16|ערר|תיקון: תש״ס־2|עוגן=תוספת 4 פרט 16}}
{{ח:תת|(א)}} הרואה עצמו נפגע על־ידי החלטות שנתקבלו לפי {{ח:פנימי|תוספת 4 פרט 9|סעיפים 9}}, {{ח:פנימי|תוספת 4 פרט 14|14}} {{ח:פנימי|תוספת 4 פרט 15|או 15(א)}}, רשאי לערור עליהן בפני ועדת ערר בת שלושה חברים שימנה לענין זה שר המשפטים; יושב ראש הועדה יהיה עורך דין בעל ותק של שלוש שנים לפחות.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} ועדת ערר הדנה בערר לענין {{ח:פנימי|תוספת 4 פרט 9|סעיף 9}}, רשאית לבטל פטור שניתן או לשנות את שיעור הפטור ואת משך תחולתו;
{{ח:תתת|(2)}} ועדת ערר הדנה בערר לענין {{ח:פנימי|תוספת 4 פרט 14|סעיף 14}}, רשאית לבטל את דרישת הועדה לשימור אתרים, לשנותה, להורות על מי תחול חובת ביצוע העבודות האמורות {{ח:פנימי|תוספת 4 פרט 14|בסעיף}}, וכן להורות על חלוקה שונה של ההוצאות בין בעל הנכס, הדייר המוגן והרשות המקומית, הכל לפי הענין;
{{ח:תתת|(3)}} ועדת ערר הדנה בערר לענין {{ח:פנימי|תוספת 4 פרט 15|סעיף 15(א)}}, רשאית לבטל החלטה בדבר הפקעת אתר או חלק ממנו.
{{ח:תת|(ג)}} הרואה עצמו נפגע מהחלטת ועדת הערר רשאי לערער עליה לפני בית משפט לענינים מינהליים.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|17|שמירת דינים|עוגן=תוספת 4 פרט 17}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|תוספת 4|תוספת זו}} באות להוסיף על הוראות כל דין ולא לגרוע מהן.

{{ח:קטע2|תוספת 5|התוספת החמישית|תיקון: תשס״ב־5}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 63א|סעיף 63א}})}}}}
{{ח:קטע3||סוגי הדיור}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} מסגרת מגורים עצמאית או מוגנת של סוגי דיור אלה:

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 5 פרט 1}}
{{ח:ת}} דיור עצמאי;

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 5 פרט 2}}
{{ח:ת}} דיור לוויין;

{{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 5 פרט 3}}
{{ח:ת}} דיור מוגן;

{{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת 5 פרט 4}}
{{ח:ת}} דיור מוגן מתוגבר;

{{ח:סעיף*|5||עוגן=תוספת 5 פרט 5}}
{{ח:ת}} הוסטל;

{{ח:סעיף*|6||עוגן=תוספת 5 פרט 6}}
{{ח:ת}} הוסטל לצעירים;

{{ח:סעיף*|7||עוגן=תוספת 5 פרט 7}}
{{ח:ת}} הוסטל מתוגבר;

{{ח:סעיף*|8||עוגן=תוספת 5 פרט 8}}
{{ח:ת}} הוסטל כוללני.

{{ח:קטע2|תוספת 6|תוספת שישית|תיקון: תשע״ד־2}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 62א|סעיף 62א}})}}}}
{{ח:קטע3||דיור בהישג יד}}
{{ח:קטע3|תוספת 6 פרק א|פרק א׳: הגדרות ופרשנות}}

{{ח:סעיף*|1|הגדרות|תיקון: תשע״ח־3, תשפ״ב־10|עוגן=תוספת 6 פרט 1}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 6|בתוספת זו}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעלים“, של יחידת דיור – בעל כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 1|בסעיף 1 לחוק זה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל שליטה“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בן המקום“ – מי שמלאו לו 18 שנים, ומענו הרשום במרשם האוכלוסין המתנהל לפי {{ח:חיצוני|חוק מרשם האוכלוסין|חוק מרשם האוכלוסין, התשכ״ה–1965}}, במשך שלוש השנים האחרונות לפחות או במשך ארבע שנים לפחות מתוך עשר השנים האחרונות, הוא בתחומה של הרשות המקומית שבתחומה חלה תכנית הכוללת דיור בהישג יד להשכרה במחיר מופחת או בתחום היישוב שהתכנית חלה בו, לפי העניין, ובלבד שהומצא לכך אישור ממרשם האוכלוסין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בן משפחה“ – בן זוג, לרבות ידוע בציבור כבן זוג, ילד, הורה, הורי הורה או אח, וכן בן זוג של כל אחד מאלה ומי שסמוך על שולחנו של אותו אדם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גוף מוסדי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דיור בהישג יד“ – אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} השכרה במחיר מופחת;
{{ח:תתת|(2)}} השכרה לטווח ארוך;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הסכם שכירות“ – הסכם להשכרת יחידת דיור בין הבעלים של יחידת דיור ובין שוכר בדיור בהישג יד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השכרה במחיר מופחת“ – השכרה לזכאים של יחידת דיור למגורים במחיר מופחת לתקופה כוללת שלא תפחת מעשרים שנה מהיום שבו המנהל קיבל הודעה על כך שיחידת הדיור כאמור הושכרה, והסכם השכירות החל עליה יהיה בכתב ויכלול לפחות שני תנאים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} יחידת הדיור תשמש להשכרה לאותו אדם יחיד ובני משפחתו לתקופת השכירות, ובלבד שתינתן לאותו אדם זכות ברירה לשכור את יחידת הדיור למגורים לתקופות שכירות נוספות של חמש שנים במצטבר, אלא אם כן נותרה תקופה קצרה יותר עד תום תקופת ההעמדה לשכירות או שחלפו שלוש שנים מיום שאותו אדם שכר את יחידת הדיור והוא חדל להיות זכאי;
{{ח:תתת|(2)}} דמי השכירות, כולם או חלקם, אינם ניתנים להיוון, והם משולמים בתשלומים עתיים לתקופות קצובות שכל אחת מהן אינה עולה על שישה חודשים, בתנאים שייקבעו בהסכם, ככל שלא נקבע אחרת לפי חוק זה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השכרה לטווח ארוך“ – השכרה של יחידת דיור למגורים לתקופה כוללת שלא תפחת מעשרים שנה מהיום שבו המנהל קיבל הודעה על כך שיחידת הדיור כאמור הושכרה, ואשר הסכם השכירות החל עליה יהיה בכתב ויכלול ארבעה תנאים אלה לפחות:
{{ח:תתת|(1)}} יחידת הדיור תשמש להשכרה לאותו אדם יחיד ובני משפחתו לתקופה שלא תפחת מחמש שנים, ובלבד שתינתן לאותו אדם זכות ברירה לשכור את יחידת הדיור למגורים לתקופות שכירות נוספות שיחד עם תקופת השכירות הראשונה כאמור לא יפחתו מעשר שנים במצטבר, והכול, אלא אם כן נותרה תקופה קצרה יותר עד תום תקופת ההעמדה לשכירות;
{{ח:תתת|(2)}} דמי השכירות, כולם או חלקם, אינם ניתנים להיוון, והם משולמים בתשלומים עיתיים לתקופות קצובות שכל אחת מהן אינה עולה על שישה חודשים, בתנאים שייקבעו בהסכם, ככל שלא נקבע אחרת לפי חוק זה;
{{ח:תתת|(3)}} דמי השכירות ומנגנון לעדכון דמי השכירות, לכל תקופת השכירות, לרבות תקופת השכירות הנוספת כאמור בפסקה (1); התנאים שייקבעו בהסכם לעניין זה יהיו בהתאם להוראות {{ח:פנימי|תוספת 6 פרט 5|סעיף 5(א)(1), (2) ו־(3)}};
{{ח:תתת|(4)}} השוכר יהיה רשאי לסיים את תקופת השכירות בתום כל שנה ממועד תחילת השכירות, ובלבד שמסר הודעה על כך לבעלים של יחידת הדיור, באופן שנקבע בהסכם, 90 ימים לפני תום שנת השכירות האמורה לפחות, או פרק זמן קצר יותר אם נקבע בהסכם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זכאי“ – מי שמתקיימים בו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא עומד בתנאי הסף שנקבעו לפי {{ח:חיצוני|http://www.pmo.gov.il/Secretary/GovDecisions/2015/Pages/dec203.aspx|החלטת הממשלה מספר 203 (דר/13) שעניינה הרחבת התכנית לדיור במחיר מופחת, מיום כ״ב בתמוז התשע״ה (9 ביולי 2015)}}, כפי שתעודכן מעת לעת, ולעניין יחיד כמשמעותו בהחלטה האמורה – יראו אותו כמי שעומד בתנאי הסף הנוגע לגיל גם אם מלאו לו 26 שנים;
{{ח:תתת|(2)}} הוא עומד בתנאים נוספים שקבע השר בתקנות לפי {{ח:פנימי|תוספת 6 פרט 15|סעיף 15(ב)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זכות“, בדיור בהישג יד או במגרש שתיבנה בו יחידת דיור בהישג יד – בעלות, שכירות, ובכלל זה חכירה לדורות או זכות לקבל אחת מהזכויות האמורות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מועד רכישת זכות בדיור בהישג יד“ –
{{ח:תתת|(1)}} לעניין זכות בעלות או חכירה לדורות – מועד עריכת ההסכם לרכישת הזכות כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין זכות שכירות שאינה חכירה לדורות – מועד עריכת הסכם השכירות או מועד קבלת החזקה בדיור בהישג יד, לפי המוקדם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המנהל“ – מי שהשר מינה לפי {{ח:פנימי|תוספת 6 פרט 9|סעיף 9}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחיר מופחת“ – דמי שכירות שנקבעו לפי הוראות {{ח:פנימי|תוספת 6 פרט 5|סעיף 5(א)(1א) או (1ב)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכוש משותף“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין|בחוק המקרקעין}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שוכר“ – מי ששוכר יחידת דיור על פי הסכם שכירות לדיור בהישג יד ולמעט מי שהוא קרובו של בעלים של יחידת דיור שהיא לדיור בהישג יד או בעל שליטה בתאגיד שהוא בעלים של יחידת דיור כאמור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תכנית“ – תכנית הכוללת הוראות מפורטות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקופת העמדה לשכירות“ – תקופה כוללת שלא תפחת מעשרים שנה מהיום שבו המנהל קיבל הודעה על כך שיחידת הדיור הושכרה בהשכרה לטווח ארוך או בהשכרה במחיר מופחת, לפי העניין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקופת השכירות“ – תקופה של שנה אחת לפחות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקרת דמי השכירות המופחתים“ – המחיר הממוצע הארצי של שכר דירה חופשי לדירה בגודל של 4.5 עד 5 חדרים לפי פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ברבעון שקדם למועד קביעת דמי השכירות המופחתים לפי {{ח:פנימי|תוספת 6 פרט 5|סעיף 5(א)(1א)}}, כשהוא מוכפל ב־1.1;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השר“ – שר האוצר.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|סמכות שר האוצר הועברה לשר הבינוי והשיכון (י״פ תש״ף, 6344).}}

{{ח:קטע3|תוספת 6 פרק ב|פרק ב׳: דיור בהישג יד}}

{{ח:סעיף*|2|שימוש בדיור בהישג יד|תיקון: תשע״ח־3, תשע״ח־9|עוגן=תוספת 6 פרט 2}}
{{ח:תת|(א)}} לא יעשה אדם שימוש ולא ירשה לאחר לעשות שימוש ביחידת דיור להשכרה לטווח ארוך, אלא למגוריו של שוכר ובני משפחתו, על פי הסכם שכירות להשכרה לטווח ארוך.
{{ח:תת|(ב)}} לא יעשה אדם שימוש ולא ירשה לאחר לעשות שימוש ביחידת דיור להשכרה במחיר מופחת אלא למגוריו של שוכר שהוא זכאי שעלה בגורל בהגרלה לפי סעיף קטן (ג) ובני משפחתו, על פי הסכם שכירות להשכרה במחיר מופחת.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} יחידות הדיור להשכרה במחיר מופחת שאושרו בתחום תכנית יושכרו רק לזכאים שעלו בגורל בהגרלה שערכה הרשות המקומית ששטח התכנית נכלל בתחומה לפי תקנות שיקבע השר, בהסכמת שר הפנים, לעניין הגרלה לפי סעיף זה.
{{ח:תתת|(2)}} בתקנות לפי פסקה (1) ייקבעו, בין השאר, הוראות לעניין מועד עריכתה של ההגרלה, אופן השתתפותם של זכאים בהגרלה, דרכי פרסום לזכאים בדבר עריכת ההגרלה, תקופת תוקפן של תוצאות ההגרלה, דרכי עריכת ההגרלה והפיקוח עליה והוראות בדבר מניעת ניגוד עניינים של עורך ההגרלה.
{{ח:תתת|(3)}} יחידות הדיור להשכרה במחיר מופחת, יוצעו לזכאים לפי סדר עלייתם בגורל, בדרך שיקבע השר בתקנות.
{{ח:תתת|(4)|(א)}} מי שבבעלותו יחידת דיור להשכרה במחיר מופחת, ישכירה לזכאי הראשון שהוצע לו לשכור את אותה יחידה כאמור בפסקה (3) ואשר הסכים לשכור אותה, ואולם הבעלים רשאי לפנות למנהל, בבקשה מנומקת, שלא להשכירה לאותו זכאי, אם סבר כי יש טעמים מיוחדים המצדיקים זאת.
{{ח:תתתת|(ב)}} הוגשה בקשה כאמור בפסקת משנה (א) וראה המנהל כי יש טעמים מיוחדים המצדיקים זאת, ובכלל זה כי יש חשש סביר שהזכאי לא יעמוד בתנאי הסכם השכירות, רשאי הוא לקבוע כי יחידת הדיור לא תושכר לזכאי שעלה בגורל לגביה; קבע המנהל כאמור, תוצע יחידת הדיור להשכרה לזכאי הבא אחריו ברשימת הזכאים לפי סדר העלייה בגורל כאמור בפסקה (3).
{{ח:תתת|(5)}} השר רשאי לקבוע כי אם מספר הזכאים שביקשו להשתתף בהגרלה לעניין תכנית מסוימת קטן ממספר יחידות הדיור במחיר מופחת העומדות להשכרה, יהיה ניתן להציע את יחידות הדיור כאמור למועמדים נוספים שיעמדו בתנאים שיקבע בתקנות וייבחרו בהגרלה נוספת שתיערך בהתאם להוראות סעיף זה.
{{ח:תתת|(6)}} על אף האמור בפסקה (1), מועצת רשות מקומית רשאית להודיע לשר כי לא תערוך הגרלות כאמור באותה פסקה; הודיעה המועצה כאמור, יערוך את ההגרלה מי שבבעלותו יחידת הדיור להשכרה במחיר מופחת, בפיקוח גורם שייקבע בתקנות לפי פסקה (1) ובהתאם להוראות אותן תקנות.
{{ח:תתת|(7)}} לא הותקנו תקנות לפי פסקה (1), לא יינתן היתר מכוח תכנית לפי {{ח:פנימי|סעיף 62א|סעיף 62א(א)(14)}}, {{ח:פנימי|סעיף 62א|62א(א1)(2) או (14)(א)(2)}} {{ח:פנימי|סעיף 62א2|או 62א2}} או לפי {{ח:חיצוני|חוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים לדיור (הוראת שעה)#סעיף 4|סעיף 4(ב)(1א) או (1ב) לחוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים לדיור (הוראת שעה), התשע״ד–2014}}.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (דרכי עריכת הגרלה ופיקוח)|תקנות התכנון והבנייה (דרכי עריכת הגרלה ופיקוח), התשפ״ה–2024}}.}}
{{ח:תת|(ד)}} מועצת רשות מקומית רשאית לקבוע כי 25% מקרב הזכאים שיעלו בגורל בהגרלה שתיערך לפי סעיף קטן (ג), ולעניין יישוב באזור עדיפות לאומית – 30%, יהיו בני המקום ותינתן להם עדיפות בהשכרת יחידות דיור במחיר מופחת לפי הוראות שנקבעו לפי סעיף קטן (ג); לעניין זה, ”אזור עדיפות לאומית“ – אזור עדיפות לאומית שהממשלה החליטה עליו לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010)#פרק כו|פרק כ״ו לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו־2010), התשס״ט–2009}}.

{{ח:סעיף*|3|הגבלה על בעלות|תיקון: תשע״ח־3|עוגן=תוספת 6 פרט 3}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בכל דין, כל יחידות הדיור במתחם מקרקעין רצוף שישמשו לדיור בהישג יד בתחום התכנית יהיו בבעלות אדם אחד.
{{ח:תת|(ג)}} לא תועבר בעלות ביחידת דיור כאמור בסעיף קטן (ב), אלא אם כן הועברה, באותו מועד ולאותו אדם, הבעלות בכל יחידות הדיור במתחם מקרקעין רצוף שישמשו לדיור בהישג יד בתחום אותה תכנית.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיף קטן (ג) יחולו, בשינויים המחויבים, גם על התחייבות להעברת בעלות כאמור באותו סעיף קטן.

{{ח:סעיף*|4|חובת ניהול ואחזקה תקינה|תיקון: תשע״ח־3|עוגן=תוספת 6 פרט 4}}
{{ח:תת|(א)}} בעלים של יחידות דיור בבניין שהן דיור בהישג יד חייב בניהולו ובאחזקתו התקינה של הרכוש המשותף של אותו בניין, לפי החלק ברכוש המשותף הצמוד ליחידות הדיור שבבעלותו, והוא אינו רשאי להמחות חיוב זה לשוכר.
{{ח:תת|(ב)}} השר, לאחר התייעצות עם שר המשפטים, יקבע הוראות לעניין מאפייני הניהול והאחזקה התקינה; השר, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, יקבע הוראות לעניין דמי ניהול ואחזקה שישלם השוכר.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות שנקבעו לפי סעיף זה, יראו אותן כתנאים שנקבעו בהסכם שכירות, ואין להתנות עליהן אלא לטובת השוכר.
{{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה, ”אחזקה תקינה“ – שמירה על מצבו של הרכוש המשותף כפי שהיה בעת גמר הבנייה, לרבות שיפורים שבוצעו בו לאחר מכן על ידי הבעלים של יחידות הדיור או בהסכמתו.

{{ח:סעיף*|5|דמי השכירות|תיקון: תשע״ח־3|עוגן=תוספת 6 פרט 5}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} דמי השכירות ביחידת דיור להשכרה לטווח ארוך לא יעלו, בתקופת השכירות הראשונה, על דמי השכירות המשתלמים משוכר מרצון למשכיר מרצון בעד שכירות של יחידת דיור דומה בגודלה ובמיקומה באותו אזור (בסעיף זה – מחיר השוק).
{{ח:תתת|(1א)}} דמי השכירות ביחידת דיור להשכרה במחיר מופחת, בתקופת השכירות הראשונה, יהיו בשיעור נמוך ב־20% ממחיר השוק שקבע השמאי הממשלתי הראשי או שמאי מטעמו לפני כניסתו של השוכר הראשון או שוכר חדש ליחידת דיור להשכרה במחיר מופחת, והם לא יעלו על תקרת דמי השכירות המופחתים.
{{ח:תתת|(1ב)|(א)}} על אף האמור בפסקה (1א), רשות מקומית רשאית לקבוע, בהחלטה כאמור בפסקת משנה (ב), לגבי יחידות דיור להשכרה במחיר מופחת בתחומה, שיעור הפחתה של דמי השכירות ממחיר השוק השונה מהשיעור האמור באותה פסקה, ורשאית היא לקבוע שיעורי הפחתה שונים לאזורים שונים בתחומה, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} הקרקע שבה נמצאות יחידות הדיור אינה מקרקעי ישראל;
{{ח:תתתתת|(2)}} דמי השכירות לא יעלו על תקרת דמי השכירות המופחתים;
{{ח:תתתתת|(3)}} לעניין רשות מקומית במחוז הצפון ובמחוז הדרום שיעור ההפחתה של דמי השכירות ממחיר השוק לא יפחת מ־10% ולא יעלה על 30%, ולעניין רשות מקומית במחוז אחר – לא יפחת מ־20% ולא יעלה על 40%.
{{ח:תתתת|(ב)}} החלטה כאמור בפסקת משנה (א) תתקבל על ידי מועצת הרשות המקומית, לפי הצעת ראש הרשות המקומית, היא תהיה מנומקת, לא יהיה ניתן לשנותה עד תום שלוש שנים ממועד קבלתה והיא תחול על תכניות שהוגשו באותה תקופה.
{{ח:תתתת|(ג)}} על אף האמור בפסקה (1א), מועצת מקרקעי ישראל רשאית לקבוע, לגבי יחידות דיור להשכרה במחיר מופחת במקרקעי ישראל, שיעור הפחתה של דמי השכירות ממחיר השוק הגבוה מהשיעור האמור באותה פסקה, ובלבד שדמי השכירות לא יעלו על תקרת דמי השכירות המופחתים.
{{ח:תתת|(2)}} בעלים של יחידת דיור שהיא דיור בהישג יד לא יעלה את דמי השכירות בתום תקופת השכירות הראשונה לאותו שוכר, אלא לפי שיעור עליית המדד ובתוספת בשיעור שיקבע השר, ובלבד שדמי השכירות לא יועלו לפי פסקה זו יותר מפעם אחת בשנה.
{{ח:תתת|(3)}} על אף האמור בפסקה (2), חלפו חמש שנים מהמועד שבו הושכרה לראשונה יחידת דיור לאותו שוכר, יחולו הוראות פסקה (1), פסקה (1א) או פסקה (1ב), לפי העניין, בשינויים המחויבים, ולעניין יחידות דיור להשכרה במחיר מופחת, יחולו שיעורי ההפחתה ממחיר השוק, כאמור באותן פסקאות, שנקבעו בתקופת השכירות הראשונה.
{{ח:תת|(ב)}} לא ידרוש בעלים של יחידת דיור שהיא דיור בהישג יד משוכר אלא דמי שכירות שנקבעו לפי סעיף קטן (א), והשתתפות בדמי ניהול ואחזקה תקינה כפי שנקבעו לפי {{ח:פנימי|תוספת 6 פרט 4|סעיף 4(ב)}}, ואלה בלבד; ואולם הוא רשאי לדרוש ערובה להבטחת תנאי הסכם השכירות, לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק השכירות והשאילה#סעיף 25י|סעיף 25י לחוק השכירות והשאילה, התשל״א–1971}}.
{{ח:תת|(ג)}} השר רשאי לקבוע דמי שכירות מרביים ליחידת דיור שהיא דיור בהישג יד.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות שנקבעו לפי סעיף זה, יראו אותן כתנאים שנקבעו בהסכם השכירות, ואין להתנות עליהן אלא לטובת השוכר.

{{ח:סעיף*|5א|פקיעת חוזה השכירות בהשכרה במחיר מופחת|תיקון: תשע״ח־3|עוגן=תוספת 6 פרט 5א}}
{{ח:תת|(א)}} התקשר שוכר שהושכרה לו יחידת דיור בהשכרה במחיר מופחת בהסכם לרכישת יחידת דיור חדשה שעתידה להיבנות, יפקע הסכם השכירות עמו להשכרה במחיר מופחת במועד הכניסה ליחידת הדיור החדשה לפי חוזה הרכישה, ואם נדחתה הכניסה ליחידת הדיור מעבר לתאריך שנקבע בחוזה הרכישה – במועד הכניסה הדחויה, בכפוף לכך שהשוכר המציא אישור על הדחייה מהמוכר.
{{ח:תת|(ב)}} התקשר שוכר שהושכרה לו יחידת דיור בהשכרה במחיר מופחת בהסכם לרכישת יחידת דיור שאינה חדשה, יפקע הסכם השכירות עמו להשכרה במחיר מופחת במועד הכניסה ליחידת הדיור שרכש או בתום שישה חודשים ממועד הרכישה, לפי המוקדם.

{{ח:קטע3|תוספת 6 פרק ג|פרק ג׳: העברת זכויות ורישום בפנקסי המקרקעין}}

{{ח:סעיף*|6|רישום הערה בפנקסי המקרקעין ורישום העברת זכויות|תיקון: תשע״ח־3|עוגן=תוספת 6 פרט 6}}
{{ח:תת|(א)}} היתה זכות הבעלות או החכירה לדורות בחלקה, שעל כולה או על חלק ממנה חלות הוראות {{ח:פנימי|תוספת 6|תוספת זו}}, רשומה בפנקסי המקרקעין, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוגשה בקשה להיתר הכוללת יחידות דיור לדיור בהישג יד, לא יינתן היתר לבנייה באותה חלקה, אלא אם כן נרשמה הערה בפנקסי המקרקעין בדבר דיור בהישג יד; הערה בפנקסי המקרקעין כאמור תירשם על פי בקשה של בעל הזכות בחלקה ולפי אישור של מהנדס הוועדה המקומית שבמרחב התכנון שלה נמצאת החלקה כאמור ({{ח:פנימי|תוספת 6|בתוספת זו}} – המהנדס); אישור המהנדס יהיה לפי טופס שקבע שר המשפטים;
{{ח:תתת|(2)}} נרשמה הערה כאמור בפסקה (1), לא תירשם בפנקסי המקרקעין עסקה במקרקעין שבחלקה אלא אם כן התקבל אישור המנהל; לא ייתן המנהל אישור אלא אם כן ראה כי העסקה אינה סותרת את הוראות חוק זה לעניין דיור בהישג יד;
{{ח:תתת|(3)}} מי שמגיש למפקח על רישום מקרקעין בקשה לרישום בית משותף, יציין בבקשה כי בבית יש יחידות דיור לדיור בהישג יד; לבקשה כאמור יצורף אישור המהנדס, לגבי יחידות הדיור שהן דיור בהישג יד; החליט המפקח על רישום מקרקעין על מתן צו לרישום הבית כבית משותף, יורה בצו כי במועד רישום הבית בפנקס הבתים המשותפים תירשם לגבי כל אחת מיחידות הדיור בבית המשותף, שצוין באישור המהנדס כאמור כי היא יחידת דיור לדיור בהישג יד הערה בדבר היותה דיור בהישג יד; נרשמה הערה כאמור, תימחק הערה שנרשמה לפי פסקה (1);
{{ח:תתת|(4)}} נרשמה הערה כאמור בפסקה (3), לא תירשם בפנקסי המקרקעין כל עסקה בזכויות ביחידת דיור בבית המשותף שהיא יחידת דיור לדיור בהישג יד, אלא אם כן נתקבל אישור המנהל; לא ייתן המנהל אישור אלא אם כן ראה כי העסקה אינה סותרת את הוראות חוק זה לעניין דיור בהישג יד.
{{ח:תת|(ב)}} נרשמה הערה כאמור בסעיף קטן (א)(1) או (3), לא תירשם הערה לפי {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#סעיף 126|סעיף 126 לחוק המקרקעין}}, אלא באישור המנהל; לא ייתן המנהל אישור אלא אם כן ראה כי ההתחייבות נושא ההערה אינה סותרת את הוראות חוק זה לעניין דיור בהישג יד.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”עסקה“ – למעט משכנתה לטובת גוף מוסדי והעברת שכירות רשומה.

{{ח:סעיף*|7|רישום והעברה של זכויות שאינן רשומות|תיקון: תשע״ח־3|עוגן=תוספת 6 פרט 7}}
{{ח:תת|(א)}} לא היו זכויות חכירה לדורות בקרקע שהיא מקרקעי ישראל {{ח:פנימי|תוספת 6|שתוספת זו}} חלה עליה, רשומות בפנקסי המקרקעין, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוגשה בקשה להיתר הכוללת יחידות דיור בהישג יד, לא יינתן היתר לבנייה במגרש, אלא אם כן מבקש ההיתר מסר הודעה לרשות מקרקעי ישראל, בצירוף אישור המהנדס לפי טופס שקבע שר המשפטים, בדבר דיור בהישג יד, ורשות מקרקעין ישראל אישרה את קבלת ההודעה;
{{ח:תתת|(2)}} נמסרה הודעה כאמור בפסקה (1), לא תאשר רשות מקרקעי ישראל העברת זכויות במגרש או בחלק ממנו או ביחידת דיור לדיור בהישג יד, אלא אם כן התקבל אישור המנהל; לא ייתן המנהל אישור אלא אם כן ראה כי העברת הזכויות כאמור אינה סותרת את הוראות חוק זה לעניין דיור בהישג יד;
{{ח:תתת|(3)}} הושלמה הקמתו של בניין במגרש שניתנה לגביו הודעה כאמור בפסקה (1), ימסור בעל הזכויות במגרש הודעה לרשות מקרקעי ישראל, בצירוף אישור המהנדס לפי טופס שקבע שר המשפטים, ובה יפרט את יחידות הדיור לדיור בהישג יד בבניין; לא תיתן רשות מקרקעי ישראל את הסכמתה לעסקה ביחידות הדיור לדיור בהישג יד כאמור אלא אם כן התקבל אישור המנהל; לא ייתן המנהל אישור אלא אם כן ראה שהעסקה אינה סותרת את הוראות חוק זה לעניין דיור בהישג יד; לא התקבלה הודעה כאמור, לא תאשר רשות מקרקעי ישראל העברת זכויות במגרש או בחלק ממנו;
{{ח:תתת|(4)}} התקבלה הודעה כאמור בפסקה (1) או (3), לא תאשר רשות מקרקעי ישראל רישום זכויות בפנקסי המקרקעין, אלא אם כן התקבל אישור המנהל; לא ייתן המנהל אישור אלא אם כן ראה שהרישום אינו סותר את הוראות חוק זה לעניין דיור בהישג יד.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף זה יחולו אף אם נודע לרשות מקרקעי ישראל על היותם של מגרש, בניין או יחידת דיור לדיור בהישג יד בדרך אחרת ממסירת הודעות כאמור בפסקאות (1) או (3) בסעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”העברת זכויות“ – למעט משכון או שעבוד אחר לטובת גוף מוסדי.

{{ח:סעיף*|8|מחיקת הערות וביטול הצורך באישור|תיקון: תשע״ח־3|עוגן=תוספת 6 פרט 8}}
{{ח:תת|(א)}} לבקשת בעל זכות בחלקה כאמור {{ח:פנימי|תוספת 6 פרט 6|בסעיף 6}}, רשם המקרקעין ימחק את ההערה שנרשמה לגבי יחידת דיור לפי {{ח:פנימי|תוספת 6 פרט 6|סעיף 6(א)}}, ובלבד שבעל הזכות המציא לרשם המקרקעין אישור מאת המנהל לכך שתמה תקופת ההעמדה לשכירות לגבי אותה יחידת דיור.
{{ח:תת|(ב)}} לבקשת בעל זכות במגרש כאמור {{ח:פנימי|תוספת 6 פרט 7|בסעיף 7}}, רשות מקרקעי ישראל תאשר כי לא נדרשים עוד אישורים כאמור {{ח:פנימי|תוספת 6 פרט 7|בסעיף קטן (א)(3) או (4) של אותו סעיף}}, ובלבד שבעל הזכות המציא לרשות מקרקעי ישראל אישור מאת המנהל לכך שתמה תקופת ההעמדה לשכירות לגבי יחידת הדיור לדיור בהישג יד כאמור {{ח:פנימי|תוספת 6 פרט 7|בסעיף 7}}.

{{ח:קטע3|תוספת 6 פרק ד|פרק ד׳: פיקוח על דיור בהישג יד|תיקון: תשע״ח־3}}

{{ח:סעיף*|9|מינוי המנהל|תיקון: תשע״ח־3, תשפ״ב־10|עוגן=תוספת 6 פרט 9}}
{{ח:תת|(א)}} השר ימנה מבין עובדי משרדו, מנהל לעניין דיור בהישג יד; לא מונה מנהל כאמור, ישמש המנהל הכללי של משרד הבינוי והשיכון כמנהל.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל ייתן אישורים לפי {{ח:פנימי|תוספת 6|תוספת זו}}, וימלא כל תפקיד אחר שהוטל עליו לפי {{ח:פנימי|תוספת 6|תוספת זו}}.

{{ח:סעיף*|10|חובת דיווח|תיקון: תשע״ח־3, תשע״ח־9|עוגן=תוספת 6 פרט 10}}
{{ח:תת|(א)}} קיבל אדם היתר לבניין הכולל יחידות דיור לדיור בהישג יד, ידווח על כך למנהל, באופן ובמועדים שקבע השר.
{{ח:תת|(ב)}} העביר אדם בעלות ביחידת דיור שהיא לדיור בהישג יד, ידווח על כך למנהל, באופן ובמועדים שקבע השר.
{{ח:תת|(ג)}} מוסד תכנון שאישר תכנית לפי {{ח:פנימי|סעיף 62א|סעיף 62א(א)(14)}}, {{ח:פנימי|סעיף 62א|62א(א1)(2) או (14)(א)(2)}} {{ח:פנימי|סעיף 62א2|או 62א2}}, לפי העניין, ידווח למנהל על התכנית, ובכלל זה על מספר יחידות הדיור שנקבעו לפיה שהן לדיור בהישג יד.

{{ח:סעיף*|11||תיקון: תשע״ח־3|עוגן=תוספת 6 פרט 11}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|12|ניהול רישום|תיקון: תשע״ח־3, תשפ״ב־10|עוגן=תוספת 6 פרט 12}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל ינהל רישום שייכללו בו לפחות כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} רישום של פרטי יחידות הדיור שהן לדיור בהישג יד;
{{ח:תתת|(2)}} רישום של בעלים של יחידות דיור שהן לדיור בהישג יד.
{{ח:תת|(ב)}} הרישום כאמור בסעיף קטן (א) יהיה פתוח לעיון הציבור, ויפורסם באתר האינטרנט של משרד הבינוי והשיכון.

{{ח:סעיף*|13|בירור פניות ציבור|תיקון: תשע״ח־3, תשפ״ב־10|עוגן=תוספת 6 פרט 13}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל יברר פניות ציבור לעניין {{ח:פנימי|תוספת 6|תוספת זו}}, לרבות לעניין הפרת הוראותיה על ידי בעלים של דיור בהישג יד; המנהל רשאי לברר את הפנייה בכל דרך שיראה לנכון, והוא אינו קשור להוראה שבסדר דין או בדיני ראיות.
{{ח:תת|(א1)}} המנהל ייתן את החלטתו בפנייה בתוך 90 ימים ממועד הגשתה, ורשאי הוא, מטעמים שיירשמו, להאריך את התקופה האמורה בתקופה או בתקופות נוספות, שלא יעלו על 90 ימים, במצטבר.
{{ח:תת|(ב)}} מצא המנהל שפניית ציבור היא מוצדקת, יודיע על כך לפונה, לבעל זכות ביחידת דיור בהישג יד ולכל מי שהפנייה נוגעת אליו.
{{ח:תת|(ג)}} קבע המנהל כי פניית ציבור היא מוצדקת בשל הפרת הוראותיה של {{ח:פנימי|תוספת 6|תוספת זו}} או הוראות שנקבעו לפיה, תהיה קביעתו ראיה לכאורה לנקבע בה בכל הליך משפטי.
{{ח:תת|(ד)}} החלטות המנהל יפורסמו לציבור באתר האינטרנט של משרד הבינוי והשיכון; השר, בהתייעצות עם שר המשפטים, יקבע הוראות לעניין פרסום ההחלטות, בהתחשב, בין השאר, בצורך להגן על פרטיות ולמנוע פגיעה בשם הטוב של הנוגעים בדבר.

{{ח:קטע3|תוספת 6 פרק ה|פרק ה׳: עיצום כספי}}

{{ח:סעיף*|14|הטלת עיצום כספי על בעלים של דיור בהישג יד|תיקון: תשע״ה, תשע״ח־3|עוגן=תוספת 6 פרט 14}}
{{ח:תת|(א)}} הפר בעלים של יחידות דיור שהן לדיור בהישג יד הוראה מהוראות המפורטות להלן, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות סעיף זה, בסכום של 15,000 שקלים חדשים, ואם הוא תאגיד – בסכום של 30,000 שקלים חדשים:
{{ח:תתת|(1)}} עשה שימוש או הרשה לאחר לעשות שימוש ביחידת דיור שהיא לדיור בהישג יד, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|תוספת 6 פרט 2|סעיף 2}}, או העביר בעלות ביחידת דיור, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|תוספת 6 פרט 3|סעיף 3(ג)}};
{{ח:תתת|(2)}} העלה את דמי השכירות ביחידת דיור להשכרה לטווח ארוך, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|תוספת 6 פרט 5|סעיף 5(א)(2)}};
{{ח:תתת|(2א)}} דרש משוכר ביחידת דיור להשכרה לטווח ארוך תשלומים בניגוד להוראות {{ח:פנימי|תוספת 6 פרט 5|סעיף 5(ב)}};
{{ח:תתת|(3)}} לא דיווח למנהל, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|תוספת 6 פרט 10|סעיף 10(א) או (ב)}}.
{{ח:תת|(א1)}} הפר בעלים של יחידות דיור שהן לדיור בהישג יד הוראה מההוראות המפורטות להלן, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות סעיף זה, בסכום של 30,000 שקלים חדשים, ואם הוא תאגיד – בסכום של 60,000 שקלים חדשים:
{{ח:תתת|(1)}} גבה דמי שכירות גבוהים מדמי השכירות שנקבעו לפי {{ח:פנימי|תוספת 6 פרט 5|סעיף 5(א)(1א) או (1ב)}} ביחידת דיור להשכרה במחיר מופחת, בניגוד לאמור {{ח:פנימי|תוספת 6 פרט 5|באותו סעיף}}, או העלה את דמי השכירות ביחידת דיור להשכרה במחיר מופחת בניגוד להוראות {{ח:פנימי|תוספת 6 פרט 5|סעיף 5(א)(2)}};
{{ח:תתת|(2)}} דרש משוכר ביחידת דיור להשכרה במחיר מופחת תשלומים בניגוד להוראות {{ח:פנימי|תוספת 6 פרט 5|סעיף 5(ב)}};
{{ח:תתת|(3)}} ערך הגרלה שלא בהתאם להוראות שנקבעו לפי {{ח:פנימי|תוספת 6 פרט 2|סעיף 2(ג)}}, המנויות {{ח:פנימי|תוספת 7|בתוספת השביעית}}.
{{ח:תת|(ב)}} על עיצום כספי לפי סעיפים קטנים (א) ו־(א1) יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 158לג|סעיפים 158לג עד 158מו לחוק זה}} בשינויים המחויבים ובשינויים אלה: במקום ”לממונה“ יבוא ”למנהל“ ובכל מקום, במקום ”הממונה“ יבוא ”המנהל“.

{{ח:קטע3|תוספת 6 פרק ו|פרק ו׳: הוראות שונות|תיקון: תשע״ח־3}}

{{ח:סעיף*|15|ביצוע ותקנות|תיקון: תשע״ח־3, תשפ״ב־10|עוגן=תוספת 6 פרט 15}}
{{ח:תת|(א)}} השר ממונה על ביצוע {{ח:פנימי|תוספת 6|תוספת זו}}, והוא רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועה, ובכלל זה הוראות בעניין הפרטים שיש לפרסם לפי {{ח:פנימי|תוספת 6|תוספת זו}}, ואופן פרסומם, לרבות הפרסום באינטרנט.
{{ח:תת|(ב)}} השר, לאחר התייעצות עם שר הבינוי והשיכון ועם הארגון המייצג את המספר הגדול ביותר של רשויות מקומיות ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, יקבע תנאים נוספים לזכאות לשכירת יחידת דיור במחיר מופחת שיכללו מבחני הכנסה.

{{ח:סעיף*|15א|עונשין|תיקון: תשע״ח־3|עוגן=תוספת 6 פרט 15א}}
{{ח:ת}} בעלים של יחידת דיור להשכרה במחיר מופחת העורך הגרלה לפי {{ח:פנימי|תוספת 6 פרט 2|סעיף 2(ג)}}, בניגוד לתקנות לפי {{ח:פנימי|תוספת 6 פרט 2|אותו סעיף}}, דינו – מאסר שנה.

{{ח:סעיף*|15ב|סעדים על הפרת הוראות|תיקון: תשע״ח־3|עוגן=תוספת 6 פרט 15ב}}
{{ח:ת}} נוסף על האמור בכל דין, הופרו הוראות לפי {{ח:פנימי|תוספת 6|תוספת זו}}, יראו את מי שחייב בקיום אותן הוראות, כנאמן, ואת הפרת ההוראות האמורות כהפרה של חובת נאמנות כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק הנאמנות|בחוק הנאמנות, התשל״ט–1979}}, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק הנאמנות#סעיף 39|סעיף 39 לחוק האמור}}.

{{ח:סעיף*|16||תיקון: תשע״ז־11, תשע״ח־3|עוגן=תוספת 6 פרט 16}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע2|תוספת 7|תוספת שביעית|תיקון: תשע״ד־2, תשע״ח־3}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 158לב|סעיף 158לב(ב)}} או {{ח:פנימי|תוספת 6 פרט 14|סעיף 14(א1)(3) לתוספת השישית}} {{ח:פנימי|סעיף 158מו|וסעיף 158מו}})}}|תיקון: תשע״ח־3}}
{{ח:קטע3|תוספת 7 חלק א|חלק א׳: הפרת הוראות לפי {{ח:פנימי|פרק ה3|פרק ה׳3}} שיחול עליהן עיצום כספי|תיקון: תשע״ח־3}}
{{ח:קטע3|תוספת 7 חלק ב|חלק ב׳: הפרת הוראות לפי {{ח:פנימי|תוספת 6|התוספת השישית}} שיחול עליהן עיצום כספי|תיקון: תשע״ח־3}}
{{ח:קטע2|תוספת 8|תוספת שמינית|תיקון: תשע״ו־6}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 177א|סעיף 177א}})}}}}

{{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 8 פרט 1}}
{{ח:ת}} כ־650 דונם של מתחם מפעל התחמושת הקלה בנצרת עילית כפי שמסומנים במפה המצורפת בנספח א1 להסכם הרשאה לשימוש במתחם האמור בין רשות מקרקעי ישראל לחברת תעש מערכות בע״מ, חתומה בידי שר האוצר, ומופקדת במינהל התכנון במשרד האוצר.

{{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת 8 פרט 2}}
{{ח:ת}} כ־240 דונם של מתחם מפעל המתכת בטירת הכרמל כפי שמסומנים במפה המצורפת בנספח א1 להסכם הרשאה לשימוש במתחם האמור בין רשות מקרקעי ישראל לחברת תעש מערכות בע״מ, חתומה בידי שר האוצר, ומופקדת במינהל התכנון במשרד האוצר.

{{ח:סעיף*|(3)||עוגן=תוספת 8 פרט 3}}
{{ח:ת}} כ־5,600 דונם מתוך מתחם רמת השרון המופיע במפה המצורפת בנספח ג׳ להסכם הרשאה לשימוש במתחם האמור בין רשות מקרקעי ישראל לחברת תעש מערכות בע״מ, כפי שמסומנים בתשריט 1 שבנספח ב׳ להסכם ההרשאה האמור, חתומה בידי שר האוצר, ומופקדת במינהל התכנון במשרד האוצר.

{{ח:סעיף*|(4)||עוגן=תוספת 8 פרט 4}}
{{ח:ת}} כ־52,000 דונם של מתחם רמת בקע כפי שמסומנים במפה המצורפת בנספח א1 להסכם הרשאה לשימוש במתחם האמור בין רשות מקרקעי ישראל לחברת תעש מערכות בע״מ, חתומה בידי שר האוצר, ומופקדת במינהל התכנון במשרד האוצר.

{{ח:חתימות|נתקבל בכנסת ביום י״ד בתמוז תשכ״ח (14 ביולי 1965).}}
* '''לוי אשכול'''&lt;br&gt;ראש הממשלה
* '''משה חיים שפירא'''&lt;br&gt;שר הפנים
* '''שניאור זלמן שזר'''&lt;br&gt;נשיא המדינה
{{ח:סוגר}}

{{ח:סוף}}
{{חוקי מקרקעין}}

[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>t6j3pb3ntxvvejzf730o9xoyzuahw8o</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ויקיטקסט:ספר החוקים הפתוח/עדכונים אחרונים</title>
    <ns>4</ns>
    <id>290855</id>
    <revision>
      <id>3018212</id>
      <parentid>3018022</parentid>
      <timestamp>2026-05-31T13:00:46Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>עדכונים אחרונים</comment>
      <origin>3018212</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1734" sha1="nu1vtrwni8zy3uirs0iehl9xil2kv81" xml:space="preserve">&lt;div style=&quot;height: 300px; overflow: auto;&quot;&gt;
* [[תקנות הטיס (מערכת ניהול בטיחות)|תקנות הטיס {{מוקטן|(מערכת ניהול בטיחות)}}]]
* [[תקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית)|תקנות הדיור המוגן {{מוקטן|(יציבות כלכלית)}}]]
* [[תקנות הדיינים (סדרי דין בבתי הדין הרבניים בעת מצב חירום מיוחד) (הוראת שעה)|תקנות הדיינים {{מוקטן|(סדרי דין בבתי הדין הרבניים בעת מצב חירום מיוחד) (הוראת שעה)}}]]
* [[חוק התרבות והאמנות]]
* [[חוק זכות יוצרים]]
* [[חוק זכויות מבצעים ומשדרים]]
* [[תקנות למניעת מפגעים (מיזם תשתית חיוני מועדף)|תקנות למניעת מפגעים {{מוקטן|(מיזם תשתית חיוני מועדף)}}]]
* [[תקנות משק החשמל (תנאים ונהלים למתן רשיון וחובות בעל רשיון)|תקנות משק החשמל {{מוקטן|(תנאים ונהלים למתן רשיון וחובות בעל רשיון)}}]]
* [[כללי החברות הממשלתיות (מינוי רואי חשבון ושכרם)|כללי החברות הממשלתיות {{מוקטן|(מינוי רואי חשבון ושכרם)}}]]
* [[חוק המים]]
* [[חוק סיוע לבני משפחה של נעדרים]]
* [[חוק ביטוח בריאות ממלכתי]]
* [[חוק הביטוח הלאומי]]
* [[חוק הסיוע המשפטי]]
* [[תקנות מערכי אכיפה מקומיים (טיפול בתלונות)|תקנות מערכי אכיפה מקומיים {{מוקטן|(טיפול בתלונות)}}]]
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>nu1vtrwni8zy3uirs0iehl9xil2kv81</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018221</id>
      <parentid>3018212</parentid>
      <timestamp>2026-05-31T15:02:09Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>עדכונים אחרונים</comment>
      <origin>3018221</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1956" sha1="iujy0ukdreecmxzeum9j8dtyj6mtoja" xml:space="preserve">&lt;div style=&quot;height: 300px; overflow: auto;&quot;&gt;
* [[תקנות רכבת תחתית (מטרו) (אמות מידה לסיוע כספי לעסקים הנמצאים בסמיכות לעבודות להקמה של תחנות המטרו)|תקנות רכבת תחתית {{מוקטן|(מטרו) (אמות מידה לסיוע כספי לעסקים הנמצאים בסמיכות לעבודות להקמה של תחנות המטרו)}}]]
* [[חוק ארגון הפיקוח על העבודה]]
* [[תקנות הטיס (מערכת ניהול בטיחות)|תקנות הטיס {{מוקטן|(מערכת ניהול בטיחות)}}]]
* [[תקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית)|תקנות הדיור המוגן {{מוקטן|(יציבות כלכלית)}}]]
* [[תקנות הדיינים (סדרי דין בבתי הדין הרבניים בעת מצב חירום מיוחד) (הוראת שעה)|תקנות הדיינים {{מוקטן|(סדרי דין בבתי הדין הרבניים בעת מצב חירום מיוחד) (הוראת שעה)}}]]
* [[חוק התרבות והאמנות]]
* [[חוק זכות יוצרים]]
* [[חוק זכויות מבצעים ומשדרים]]
* [[תקנות למניעת מפגעים (מיזם תשתית חיוני מועדף)|תקנות למניעת מפגעים {{מוקטן|(מיזם תשתית חיוני מועדף)}}]]
* [[תקנות משק החשמל (תנאים ונהלים למתן רשיון וחובות בעל רשיון)|תקנות משק החשמל {{מוקטן|(תנאים ונהלים למתן רשיון וחובות בעל רשיון)}}]]
* [[כללי החברות הממשלתיות (מינוי רואי חשבון ושכרם)|כללי החברות הממשלתיות {{מוקטן|(מינוי רואי חשבון ושכרם)}}]]
* [[חוק המים]]
* [[חוק סיוע לבני משפחה של נעדרים]]
* [[חוק ביטוח בריאות ממלכתי]]
* [[חוק הביטוח הלאומי]]
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>iujy0ukdreecmxzeum9j8dtyj6mtoja</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018285</id>
      <parentid>3018221</parentid>
      <timestamp>2026-05-31T21:05:50Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>עדכונים אחרונים</comment>
      <origin>3018285</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2312" sha1="se2xgo0fruts1iyega4ugmi3g6w6ri7" xml:space="preserve">&lt;div style=&quot;height: 300px; overflow: auto;&quot;&gt;
* [[חוק הביטוח הלאומי]]
* [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי) (הוראת שעה)|צו העונשין {{מוקטן|(הכרזה על עניין סודי) (הוראת שעה)}}]]
* [[כללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני)|כללי משק החשמל {{מוקטן|(אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני)}}]]
* [[תקנות רכבת תחתית (מטרו) (אמות מידה לסיוע כספי לעסקים הנמצאים בסמיכות לעבודות להקמה של תחנות המטרו)|תקנות רכבת תחתית {{מוקטן|(מטרו) (אמות מידה לסיוע כספי לעסקים הנמצאים בסמיכות לעבודות להקמה של תחנות המטרו)}}]]
* [[חוק ארגון הפיקוח על העבודה]]
* [[תקנות הטיס (מערכת ניהול בטיחות)|תקנות הטיס {{מוקטן|(מערכת ניהול בטיחות)}}]]
* [[תקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית)|תקנות הדיור המוגן {{מוקטן|(יציבות כלכלית)}}]]
* [[תקנות הדיינים (סדרי דין בבתי הדין הרבניים בעת מצב חירום מיוחד) (הוראת שעה)|תקנות הדיינים {{מוקטן|(סדרי דין בבתי הדין הרבניים בעת מצב חירום מיוחד) (הוראת שעה)}}]]
* [[חוק התרבות והאמנות]]
* [[חוק זכות יוצרים]]
* [[חוק זכויות מבצעים ומשדרים]]
* [[תקנות למניעת מפגעים (מיזם תשתית חיוני מועדף)|תקנות למניעת מפגעים {{מוקטן|(מיזם תשתית חיוני מועדף)}}]]
* [[תקנות משק החשמל (תנאים ונהלים למתן רשיון וחובות בעל רשיון)|תקנות משק החשמל {{מוקטן|(תנאים ונהלים למתן רשיון וחובות בעל רשיון)}}]]
* [[כללי החברות הממשלתיות (מינוי רואי חשבון ושכרם)|כללי החברות הממשלתיות {{מוקטן|(מינוי רואי חשבון ושכרם)}}]]
* [[חוק המים]]
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>se2xgo0fruts1iyega4ugmi3g6w6ri7</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018320</id>
      <parentid>3018285</parentid>
      <timestamp>2026-06-01T09:00:52Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>עדכונים אחרונים</comment>
      <origin>3018320</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2485" sha1="e6q1ljui5qeosb6mbwk0q0w07zf1enj" xml:space="preserve">&lt;div style=&quot;height: 300px; overflow: auto;&quot;&gt;
* [[תקנות מערכי אכיפה מקומיים (משקלן היחסי של אמות המידה)|תקנות מערכי אכיפה מקומיים {{מוקטן|(משקלן היחסי של אמות המידה)}}]]
* [[כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסדרי הלוואות משותפות) (הוראת שעה)|כללי התחרות הכלכלית {{מוקטן|(פטור סוג להסדרי הלוואות משותפות) (הוראת שעה)}}]]
* [[תקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה)|תקנות התכנון והבנייה {{מוקטן|(רישוי בנייה)}}]]
* [[חוק הביטוח הלאומי]]
* [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי) (הוראת שעה)|צו העונשין {{מוקטן|(הכרזה על עניין סודי) (הוראת שעה)}}]]
* [[כללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני)|כללי משק החשמל {{מוקטן|(אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני)}}]]
* [[תקנות רכבת תחתית (מטרו) (אמות מידה לסיוע כספי לעסקים הנמצאים בסמיכות לעבודות להקמה של תחנות המטרו)|תקנות רכבת תחתית {{מוקטן|(מטרו) (אמות מידה לסיוע כספי לעסקים הנמצאים בסמיכות לעבודות להקמה של תחנות המטרו)}}]]
* [[חוק ארגון הפיקוח על העבודה]]
* [[תקנות הטיס (מערכת ניהול בטיחות)|תקנות הטיס {{מוקטן|(מערכת ניהול בטיחות)}}]]
* [[תקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית)|תקנות הדיור המוגן {{מוקטן|(יציבות כלכלית)}}]]
* [[תקנות הדיינים (סדרי דין בבתי הדין הרבניים בעת מצב חירום מיוחד) (הוראת שעה)|תקנות הדיינים {{מוקטן|(סדרי דין בבתי הדין הרבניים בעת מצב חירום מיוחד) (הוראת שעה)}}]]
* [[חוק התרבות והאמנות]]
* [[חוק זכות יוצרים]]
* [[חוק זכויות מבצעים ומשדרים]]
* [[תקנות למניעת מפגעים (מיזם תשתית חיוני מועדף)|תקנות למניעת מפגעים {{מוקטן|(מיזם תשתית חיוני מועדף)}}]]
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>e6q1ljui5qeosb6mbwk0q0w07zf1enj</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:OpenLawBot/הוספה</title>
    <ns>2</ns>
    <id>293285</id>
    <revision>
      <id>3018218</id>
      <parentid>3018198</parentid>
      <timestamp>2026-05-31T15:01:32Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>תודה</comment>
      <origin>3018218</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="22917" sha1="8zbz85mv65khvcd8wil1x50dqcg4829" xml:space="preserve">__INDEX__
רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו בעבר נשמרים [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}}
* {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (יום הזכרון לשואה ולגבורה)]]
* {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (יום הזכרון לחללי מערכות ישראל)]]
* {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (זיהום אויר)]]
* {{v}} נוצר [[צו סדר הדין הפלילי (סעיף 196 לחוק העונשין – עבירת קנס)]]
* {{v}} נוצר [[צו בתי הסוהר (קביעת קנס ופיצויים לענין עבירת בית סוהר)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מס הכנסה (דיבידנדים ששולם מס בשל חלוקתם)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בית המשפט לימאות (סדרי דין מיוחדים בבקשה להחרמת ספינה) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[The Palestine Act]]
* {{v}} נוצר [[כללי הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום (הודעה של גופים פטורים לרשות ניירות ערך)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות סמכויות לאיסוף ואבחון של נתוני נוסעים הנכנסים לישראל או היוצאים ממנה (הפחתה של סכומי עיצום כספי)]]
* {{v}} נוצר [[חוק השפוט בארצות נכר]]
* {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל לבין עיריית מגדל העמק)]]
* {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל לבין המועצה המקומית זרזיר)]]
* {{v}} נוצר [[The Termination of Jurisdiction in Palestine (Transitional Provisions) Order in Council]]
* {{v}} נוצר [[דבר המלך במועצה עפ&quot;י חוק בתי-משפט לשלל מלחמה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בתי המשפט לעניני שלל מלחמה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בית המשפט לימאות (אגרות וסדרי הדין בערעורים)]]
* {{v}} נוצר [[צו התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים (בריאות הנפש) (סכום תוספת התשלום שתחולק בהתאם לציוני המדד לשיפור השירות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות לימוד חובה (כללי דיווח של מנהל מוסד חינוך)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מיצג לזיכרון אירועי ה-7 באוקטובר) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים ואסירים בעת מבצע שחרור אסירים)]]
* {{v}} נוצר [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (תרופות בסל שירותי הבריאות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בתי המשפט, בתי הדין לעבודה ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין בתקופת שביתה או השבתה של עובדים)]]
* {{v}} נוצר [[דבר המלך על ארץ-ישראל בדבר שיפוט בעניני אדמיראליות]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור הפעילות בתחום הנוירולוגיה בבית החולים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (הודעה על החלטה להטיל קנס)]]
* {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל ובין עיריית מגדל העמק והמועצות המקומיות רמת ישי וזרזיר)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מסילות הברזל (מסירת מידע על שירות הסעה ברכבת במרכז המידע הארצי לתחבורה ציבורית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטע דרך כנתיב מהיר) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטעי דרך כנתיבים מהירים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שלל המלחמה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שיקים ללא כיסוי (סייגים לתחולת החוק) (מלחמת התקומה) (הוראת שעה)‎]]
* {{v}} נוצר [[תקנות פינוי ובינוי (פיצויים) (מינוי שמאי פינוי ובינוי וסדרי דין בבקשות שיוגשו לשמאי פינוי ובינוי)]]
* {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1925/2006)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות פינוי בינוי (פיצויים) (כללים לקביעת שכרו של שמאי פינוי בינוי)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (ניר עוז) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר להקמת סכר עפר זמני ועבודות נוספות לצורך שאיבת מי כינרת) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת) (מאגר נתוני זיהוי תקשורת)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להחלפת צנרת המוליכה דלק לתשתיות חיוניות) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת מנהל בתי המשפט בדבר הגשת ראיות במדיה אלקטרונית או דיגיטלית]]
* {{v}} נוצר [[החלטה בדבר שכר היועץ המשפטי לכנסת]]
* {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בהוראות האיחוד האירופי) (תקנה 10/2011 – חומרים ומוצרים פלסטיים המיועדים לבוא במגע עם מזון)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מס הכנסה (קביעת סוגי עסקאות, הכנסות או מכירות שיוספו או יוחרגו ממחזור העסקאות של בעל עסק זעיר)]]
* {{v}} נוצר [[חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות העבירות המינהליות (סדר דין לדיון בבקשות לפי סעיפים 19 ו-20)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור מיומנויות רופאים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (העסקת עמיתי רופא שהגיעו מחוץ לישראל)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הרחבת שירותי אשפוז בית בשנת 2025)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הפעלת שדות קליניים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – עירית תל-אביב-יפו)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 2023/915 – מזהמים מסוימים במזון)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 432/2012 – רשימת מסרים בריאותיים מותרים למזון)]]
* {{v}} נוצר [[חוק מס חברות מזערי בקבוצה רב-לאומית]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (סדרי הדין והמינהל בבית דין לתעבורה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפים למי קולחים לחקלאות המסופקים ממיתקן טיפול בשפכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הקמת ממשקי דיווח להעברת מידע קליני ומינהלי חיוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (הפחתה של סכומי עיצום כספי ופריסת תשלומים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (הגשת דין וחשבון)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת העסקה במוסדות מסוימים של מי שהורשע באלימות כלפי ילדים וחסרי ישע (אישור המשטרה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (דיווח על לידת תינוקות עם מומים)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת מס הכנסה (רשימת יישובים מוטבים לשנת 2026)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (הוראות מס)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (פטור ממסים, מאגרות ומתשלומי חובה אחרים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השתופיות]]
* {{v}} נוצר [[חוק יום הוקרה ממלכתי לפצועי מערכות ישראל ונפגעי פעולות איבה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (אכיפת תשלומים) (סומך – בית העמק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (סכומי דמי הגבייה) (סומך – בית העמק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטעי דרך כנתיב מהיר) (הוראת שעה) (כביש 5)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (הסדר מפורט לאזור קיצוב)]]
* {{v}} נוצר [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי/תיקון 9]]
* {{v}} נוצר [[אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (יישום האמנה להגנה על הים התיכון מפני זיהום מים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות תרומת ביציות (מרשם יילודים)]]
* {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הוראות לספקי גפ&quot;מ) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן)]]
* {{v}} נוצר [[חוק קיום דיונים בהיוועדות חוזותית בעת הכרזה על הגבלה (עצורים, אסירים וכלואים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הוראות לספקי מוצרי דלק) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח&quot;ר ודירוג העיתונאים בשירות הציבורי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (פסיכולוגים בדירוג המח&quot;ר)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הסניגורים הציבוריים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדיינים (סדרי דין בבתי הדין הרבניים בעת מצב חירום מיוחד) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג עובדי המעבדה, הביוכימאים והמיקרוביולוגים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוגים שונים בתחום הפארה-רפואי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המפקחים הימיים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המקצ&quot;ט)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מעברי הגבול ודירוג הקלדניות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הכבאים והדירוג האחיד ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח&quot;ר ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג העובדים הסוציאליים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג העובדים הסוציאליים במשרד הבריאות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג עובדי ההוראה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג שירות החוץ)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפרקליטים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח&quot;ר ודירוג המח&quot;ר המועדף)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הרוקחים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפיזיותרפיסטים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הקצינים הטכניים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג צבא הגנה לישראל ייחודי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מחקר ופיתוח צבאי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הספריות הציבוריות (תשלומים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שחרור על-תנאי ממאסר (הוראות מיוחדות במצב שבו השתבשו סדרי החיים התקינים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הספריות הציבוריות (שעות פתיחה)]]
* {{v}} נוצר [[נוהל לתמיכות מתקציב המדינה במוסדות ציבור]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (שימוש ברשת בזק ציבורית של מפ&quot;א)]]
* {{v}} נוצר [[הוראות תעריף המכס והפטור (סיווג טובין)]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על סוגים של עובדי מדינה שעליהם יחולו האיסורים המנויים בחוק]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על עובדי בנק ישראל שעליהם יחולו האיסורים המנויים בחוק]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על מוסד ממלכתי]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסניגוריה הציבורית (שכר טרחה לסניגורים ציבוריים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגז (בטיחות ורישוי) (רישוי עוסקים בעבודות גז טבעי וכללים לביצוען)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (שמאות רכב – חשש לניגוד עניינים, כללי אתיקה מקצועית ואגרות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (רישוי עיסוק בשמאות רכב – הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות)]]
* {{v}} נוצר [[חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק עידוד יישוב עירוני מעורב (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2026 עד 2030 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים)]]
* {{v}} נוצר [[חוק לעידוד ולתמרוץ מחקר ופיתוח]]
* {{v}} נוצר [[חוק לקידום התחרות בשוק הבנקאות (תיקוני חקיקה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק עידוד עלייה לישראל וחזרה אליה (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)]]
* {{v}} נוצר [[חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2026)]]
* {{v}} נוצר [[חוק להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[דבר המלך במועצה על ארץ-ישראל (1948)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית]]
* {{v}} נוצר [[חוק עונש מוות למחבלים]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ההוצאה לפועל (סדרי דין בלשכות ההוצאה לפועל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הפרטיות (התראה מינהלית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הטיס (הוראות בדבר הכשרה מתאימה לחוקרים בתחום סמכויות בחקירה בטיחותית)]]
* {{v}} נוצר [[אישור כללי בדבר תשלומי מעבידים לקרן פנסיה ולקופת ביטוח במקום פיצויי פיטורים]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על ביטול אישורים ועל שמירת תוקף אישורים]]
* {{v}} נוצר [[צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים למניעת הלבנת הון ומימון טרור של מוסדות לגמילות חסדים)]]
* {{v}} נוצר [[חוק חובת דיווח על מלאי מזון לבעלי חיים ומלאי חיטה לשם היערכות למחסור משמעותי]]
* {{v}} נוצר [[חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (סיוע לעסקים ולמוסדות ציבור)]]
* {{v}} נוצר [[חוק העמדה לדין בשל אירועי טבח 7 באוקטובר 2023 (טבח שמיני עצרת)]]
* {{v}} נוצר [[צו להסדרת מגורים בשטחי מרעה (הכרזה על אזור שמירה צמודה) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גמלאות) (גמלאות לעובדי ביטחון חדשים של המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים שאינם מזכים בקצבת גישור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גמלאות) (קצבת גישור לעובדי ביטחון חדשים של שירות הביטחון הכללי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות בשירות הביטחון הכללי שאינם מזכים בקצבת גישור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מערכי אכיפה מקומיים (טיפול בתלונות)]]
* {{v}} נוצר [[חוק סיוע לבני משפחה של נעדרים]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעים (מיזם תשתית חיוני מועדף)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רכבת תחתית (מטרו) (אמות מידה לסיוע כספי לעסקים הנמצאים בסמיכות לעבודות להקמה של תחנות המטרו)]]</text>
      <sha1>8zbz85mv65khvcd8wil1x50dqcg4829</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018300</id>
      <parentid>3018218</parentid>
      <timestamp>2026-06-01T07:09:22Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <origin>3018300</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="23038" sha1="9dppzdyjqbwwblz4sdjo9cgc23ogd2w" xml:space="preserve">__INDEX__
רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו בעבר נשמרים [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}}
* {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (יום הזכרון לשואה ולגבורה)]]
* {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (יום הזכרון לחללי מערכות ישראל)]]
* {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (זיהום אויר)]]
* {{v}} נוצר [[צו סדר הדין הפלילי (סעיף 196 לחוק העונשין – עבירת קנס)]]
* {{v}} נוצר [[צו בתי הסוהר (קביעת קנס ופיצויים לענין עבירת בית סוהר)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מס הכנסה (דיבידנדים ששולם מס בשל חלוקתם)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בית המשפט לימאות (סדרי דין מיוחדים בבקשה להחרמת ספינה) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[The Palestine Act]]
* {{v}} נוצר [[כללי הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום (הודעה של גופים פטורים לרשות ניירות ערך)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות סמכויות לאיסוף ואבחון של נתוני נוסעים הנכנסים לישראל או היוצאים ממנה (הפחתה של סכומי עיצום כספי)]]
* {{v}} נוצר [[חוק השפוט בארצות נכר]]
* {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל לבין עיריית מגדל העמק)]]
* {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל לבין המועצה המקומית זרזיר)]]
* {{v}} נוצר [[The Termination of Jurisdiction in Palestine (Transitional Provisions) Order in Council]]
* {{v}} נוצר [[דבר המלך במועצה עפ&quot;י חוק בתי-משפט לשלל מלחמה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בתי המשפט לעניני שלל מלחמה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בית המשפט לימאות (אגרות וסדרי הדין בערעורים)]]
* {{v}} נוצר [[צו התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים (בריאות הנפש) (סכום תוספת התשלום שתחולק בהתאם לציוני המדד לשיפור השירות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות לימוד חובה (כללי דיווח של מנהל מוסד חינוך)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מיצג לזיכרון אירועי ה-7 באוקטובר) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים ואסירים בעת מבצע שחרור אסירים)]]
* {{v}} נוצר [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (תרופות בסל שירותי הבריאות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בתי המשפט, בתי הדין לעבודה ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין בתקופת שביתה או השבתה של עובדים)]]
* {{v}} נוצר [[דבר המלך על ארץ-ישראל בדבר שיפוט בעניני אדמיראליות]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור הפעילות בתחום הנוירולוגיה בבית החולים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (הודעה על החלטה להטיל קנס)]]
* {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל ובין עיריית מגדל העמק והמועצות המקומיות רמת ישי וזרזיר)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מסילות הברזל (מסירת מידע על שירות הסעה ברכבת במרכז המידע הארצי לתחבורה ציבורית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטע דרך כנתיב מהיר) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטעי דרך כנתיבים מהירים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שלל המלחמה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שיקים ללא כיסוי (סייגים לתחולת החוק) (מלחמת התקומה) (הוראת שעה)‎]]
* {{v}} נוצר [[תקנות פינוי ובינוי (פיצויים) (מינוי שמאי פינוי ובינוי וסדרי דין בבקשות שיוגשו לשמאי פינוי ובינוי)]]
* {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1925/2006)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות פינוי בינוי (פיצויים) (כללים לקביעת שכרו של שמאי פינוי בינוי)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (ניר עוז) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר להקמת סכר עפר זמני ועבודות נוספות לצורך שאיבת מי כינרת) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת) (מאגר נתוני זיהוי תקשורת)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להחלפת צנרת המוליכה דלק לתשתיות חיוניות) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת מנהל בתי המשפט בדבר הגשת ראיות במדיה אלקטרונית או דיגיטלית]]
* {{v}} נוצר [[החלטה בדבר שכר היועץ המשפטי לכנסת]]
* {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בהוראות האיחוד האירופי) (תקנה 10/2011 – חומרים ומוצרים פלסטיים המיועדים לבוא במגע עם מזון)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מס הכנסה (קביעת סוגי עסקאות, הכנסות או מכירות שיוספו או יוחרגו ממחזור העסקאות של בעל עסק זעיר)]]
* {{v}} נוצר [[חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות העבירות המינהליות (סדר דין לדיון בבקשות לפי סעיפים 19 ו-20)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור מיומנויות רופאים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (העסקת עמיתי רופא שהגיעו מחוץ לישראל)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הרחבת שירותי אשפוז בית בשנת 2025)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הפעלת שדות קליניים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – עירית תל-אביב-יפו)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 2023/915 – מזהמים מסוימים במזון)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 432/2012 – רשימת מסרים בריאותיים מותרים למזון)]]
* {{v}} נוצר [[חוק מס חברות מזערי בקבוצה רב-לאומית]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (סדרי הדין והמינהל בבית דין לתעבורה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפים למי קולחים לחקלאות המסופקים ממיתקן טיפול בשפכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הקמת ממשקי דיווח להעברת מידע קליני ומינהלי חיוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (הפחתה של סכומי עיצום כספי ופריסת תשלומים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (הגשת דין וחשבון)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת העסקה במוסדות מסוימים של מי שהורשע באלימות כלפי ילדים וחסרי ישע (אישור המשטרה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (דיווח על לידת תינוקות עם מומים)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת מס הכנסה (רשימת יישובים מוטבים לשנת 2026)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (הוראות מס)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (פטור ממסים, מאגרות ומתשלומי חובה אחרים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השתופיות]]
* {{v}} נוצר [[חוק יום הוקרה ממלכתי לפצועי מערכות ישראל ונפגעי פעולות איבה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (אכיפת תשלומים) (סומך – בית העמק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (סכומי דמי הגבייה) (סומך – בית העמק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטעי דרך כנתיב מהיר) (הוראת שעה) (כביש 5)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (הסדר מפורט לאזור קיצוב)]]
* {{v}} נוצר [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי/תיקון 9]]
* {{v}} נוצר [[אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (יישום האמנה להגנה על הים התיכון מפני זיהום מים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות תרומת ביציות (מרשם יילודים)]]
* {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הוראות לספקי גפ&quot;מ) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן)]]
* {{v}} נוצר [[חוק קיום דיונים בהיוועדות חוזותית בעת הכרזה על הגבלה (עצורים, אסירים וכלואים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הוראות לספקי מוצרי דלק) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח&quot;ר ודירוג העיתונאים בשירות הציבורי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (פסיכולוגים בדירוג המח&quot;ר)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הסניגורים הציבוריים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדיינים (סדרי דין בבתי הדין הרבניים בעת מצב חירום מיוחד) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג עובדי המעבדה, הביוכימאים והמיקרוביולוגים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוגים שונים בתחום הפארה-רפואי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המפקחים הימיים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המקצ&quot;ט)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מעברי הגבול ודירוג הקלדניות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הכבאים והדירוג האחיד ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח&quot;ר ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג העובדים הסוציאליים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג העובדים הסוציאליים במשרד הבריאות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג עובדי ההוראה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג שירות החוץ)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפרקליטים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח&quot;ר ודירוג המח&quot;ר המועדף)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הרוקחים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפיזיותרפיסטים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הקצינים הטכניים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג צבא הגנה לישראל ייחודי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מחקר ופיתוח צבאי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הספריות הציבוריות (תשלומים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שחרור על-תנאי ממאסר (הוראות מיוחדות במצב שבו השתבשו סדרי החיים התקינים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הספריות הציבוריות (שעות פתיחה)]]
* {{v}} נוצר [[נוהל לתמיכות מתקציב המדינה במוסדות ציבור]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (שימוש ברשת בזק ציבורית של מפ&quot;א)]]
* {{v}} נוצר [[הוראות תעריף המכס והפטור (סיווג טובין)]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על סוגים של עובדי מדינה שעליהם יחולו האיסורים המנויים בחוק]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על עובדי בנק ישראל שעליהם יחולו האיסורים המנויים בחוק]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על מוסד ממלכתי]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסניגוריה הציבורית (שכר טרחה לסניגורים ציבוריים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגז (בטיחות ורישוי) (רישוי עוסקים בעבודות גז טבעי וכללים לביצוען)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (שמאות רכב – חשש לניגוד עניינים, כללי אתיקה מקצועית ואגרות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (רישוי עיסוק בשמאות רכב – הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות)]]
* {{v}} נוצר [[חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק עידוד יישוב עירוני מעורב (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2026 עד 2030 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים)]]
* {{v}} נוצר [[חוק לעידוד ולתמרוץ מחקר ופיתוח]]
* {{v}} נוצר [[חוק לקידום התחרות בשוק הבנקאות (תיקוני חקיקה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק עידוד עלייה לישראל וחזרה אליה (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)]]
* {{v}} נוצר [[חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2026)]]
* {{v}} נוצר [[חוק להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[דבר המלך במועצה על ארץ-ישראל (1948)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית]]
* {{v}} נוצר [[חוק עונש מוות למחבלים]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ההוצאה לפועל (סדרי דין בלשכות ההוצאה לפועל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הפרטיות (התראה מינהלית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הטיס (הוראות בדבר הכשרה מתאימה לחוקרים בתחום סמכויות בחקירה בטיחותית)]]
* {{v}} נוצר [[אישור כללי בדבר תשלומי מעבידים לקרן פנסיה ולקופת ביטוח במקום פיצויי פיטורים]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על ביטול אישורים ועל שמירת תוקף אישורים]]
* {{v}} נוצר [[צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים למניעת הלבנת הון ומימון טרור של מוסדות לגמילות חסדים)]]
* {{v}} נוצר [[חוק חובת דיווח על מלאי מזון לבעלי חיים ומלאי חיטה לשם היערכות למחסור משמעותי]]
* {{v}} נוצר [[חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (סיוע לעסקים ולמוסדות ציבור)]]
* {{v}} נוצר [[חוק העמדה לדין בשל אירועי טבח 7 באוקטובר 2023 (טבח שמיני עצרת)]]
* {{v}} נוצר [[צו להסדרת מגורים בשטחי מרעה (הכרזה על אזור שמירה צמודה) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גמלאות) (גמלאות לעובדי ביטחון חדשים של המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים שאינם מזכים בקצבת גישור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גמלאות) (קצבת גישור לעובדי ביטחון חדשים של שירות הביטחון הכללי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות בשירות הביטחון הכללי שאינם מזכים בקצבת גישור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מערכי אכיפה מקומיים (טיפול בתלונות)]]
* {{v}} נוצר [[חוק סיוע לבני משפחה של נעדרים]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעים (מיזם תשתית חיוני מועדף)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רכבת תחתית (מטרו) (אמות מידה לסיוע כספי לעסקים הנמצאים בסמיכות לעבודות להקמה של תחנות המטרו)]]
* [[תקנות מערכי אכיפה מקומיים (משקלן היחסי של אמות המידה), התשפ&quot;ו-2026]]</text>
      <sha1>9dppzdyjqbwwblz4sdjo9cgc23ogd2w</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018314</id>
      <parentid>3018300</parentid>
      <timestamp>2026-06-01T09:00:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>תודה</comment>
      <origin>3018314</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="23035" sha1="ndnjecvk6l63n1178z8l3ghw559x780" xml:space="preserve">__INDEX__
רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו בעבר נשמרים [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}}
* {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (יום הזכרון לשואה ולגבורה)]]
* {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (יום הזכרון לחללי מערכות ישראל)]]
* {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (זיהום אויר)]]
* {{v}} נוצר [[צו סדר הדין הפלילי (סעיף 196 לחוק העונשין – עבירת קנס)]]
* {{v}} נוצר [[צו בתי הסוהר (קביעת קנס ופיצויים לענין עבירת בית סוהר)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מס הכנסה (דיבידנדים ששולם מס בשל חלוקתם)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בית המשפט לימאות (סדרי דין מיוחדים בבקשה להחרמת ספינה) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[The Palestine Act]]
* {{v}} נוצר [[כללי הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום (הודעה של גופים פטורים לרשות ניירות ערך)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות סמכויות לאיסוף ואבחון של נתוני נוסעים הנכנסים לישראל או היוצאים ממנה (הפחתה של סכומי עיצום כספי)]]
* {{v}} נוצר [[חוק השפוט בארצות נכר]]
* {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל לבין עיריית מגדל העמק)]]
* {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל לבין המועצה המקומית זרזיר)]]
* {{v}} נוצר [[The Termination of Jurisdiction in Palestine (Transitional Provisions) Order in Council]]
* {{v}} נוצר [[דבר המלך במועצה עפ&quot;י חוק בתי-משפט לשלל מלחמה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בתי המשפט לעניני שלל מלחמה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בית המשפט לימאות (אגרות וסדרי הדין בערעורים)]]
* {{v}} נוצר [[צו התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים (בריאות הנפש) (סכום תוספת התשלום שתחולק בהתאם לציוני המדד לשיפור השירות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות לימוד חובה (כללי דיווח של מנהל מוסד חינוך)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מיצג לזיכרון אירועי ה-7 באוקטובר) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים ואסירים בעת מבצע שחרור אסירים)]]
* {{v}} נוצר [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (תרופות בסל שירותי הבריאות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בתי המשפט, בתי הדין לעבודה ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין בתקופת שביתה או השבתה של עובדים)]]
* {{v}} נוצר [[דבר המלך על ארץ-ישראל בדבר שיפוט בעניני אדמיראליות]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור הפעילות בתחום הנוירולוגיה בבית החולים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (הודעה על החלטה להטיל קנס)]]
* {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל ובין עיריית מגדל העמק והמועצות המקומיות רמת ישי וזרזיר)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מסילות הברזל (מסירת מידע על שירות הסעה ברכבת במרכז המידע הארצי לתחבורה ציבורית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטע דרך כנתיב מהיר) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטעי דרך כנתיבים מהירים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שלל המלחמה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שיקים ללא כיסוי (סייגים לתחולת החוק) (מלחמת התקומה) (הוראת שעה)‎]]
* {{v}} נוצר [[תקנות פינוי ובינוי (פיצויים) (מינוי שמאי פינוי ובינוי וסדרי דין בבקשות שיוגשו לשמאי פינוי ובינוי)]]
* {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1925/2006)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות פינוי בינוי (פיצויים) (כללים לקביעת שכרו של שמאי פינוי בינוי)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (ניר עוז) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר להקמת סכר עפר זמני ועבודות נוספות לצורך שאיבת מי כינרת) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת) (מאגר נתוני זיהוי תקשורת)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להחלפת צנרת המוליכה דלק לתשתיות חיוניות) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת מנהל בתי המשפט בדבר הגשת ראיות במדיה אלקטרונית או דיגיטלית]]
* {{v}} נוצר [[החלטה בדבר שכר היועץ המשפטי לכנסת]]
* {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בהוראות האיחוד האירופי) (תקנה 10/2011 – חומרים ומוצרים פלסטיים המיועדים לבוא במגע עם מזון)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מס הכנסה (קביעת סוגי עסקאות, הכנסות או מכירות שיוספו או יוחרגו ממחזור העסקאות של בעל עסק זעיר)]]
* {{v}} נוצר [[חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות העבירות המינהליות (סדר דין לדיון בבקשות לפי סעיפים 19 ו-20)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור מיומנויות רופאים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (העסקת עמיתי רופא שהגיעו מחוץ לישראל)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הרחבת שירותי אשפוז בית בשנת 2025)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הפעלת שדות קליניים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – עירית תל-אביב-יפו)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 2023/915 – מזהמים מסוימים במזון)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 432/2012 – רשימת מסרים בריאותיים מותרים למזון)]]
* {{v}} נוצר [[חוק מס חברות מזערי בקבוצה רב-לאומית]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (סדרי הדין והמינהל בבית דין לתעבורה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפים למי קולחים לחקלאות המסופקים ממיתקן טיפול בשפכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הקמת ממשקי דיווח להעברת מידע קליני ומינהלי חיוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (הפחתה של סכומי עיצום כספי ופריסת תשלומים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (הגשת דין וחשבון)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת העסקה במוסדות מסוימים של מי שהורשע באלימות כלפי ילדים וחסרי ישע (אישור המשטרה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (דיווח על לידת תינוקות עם מומים)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת מס הכנסה (רשימת יישובים מוטבים לשנת 2026)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (הוראות מס)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (פטור ממסים, מאגרות ומתשלומי חובה אחרים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השתופיות]]
* {{v}} נוצר [[חוק יום הוקרה ממלכתי לפצועי מערכות ישראל ונפגעי פעולות איבה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (אכיפת תשלומים) (סומך – בית העמק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (סכומי דמי הגבייה) (סומך – בית העמק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטעי דרך כנתיב מהיר) (הוראת שעה) (כביש 5)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (הסדר מפורט לאזור קיצוב)]]
* {{v}} נוצר [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי/תיקון 9]]
* {{v}} נוצר [[אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (יישום האמנה להגנה על הים התיכון מפני זיהום מים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות תרומת ביציות (מרשם יילודים)]]
* {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הוראות לספקי גפ&quot;מ) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן)]]
* {{v}} נוצר [[חוק קיום דיונים בהיוועדות חוזותית בעת הכרזה על הגבלה (עצורים, אסירים וכלואים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הוראות לספקי מוצרי דלק) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח&quot;ר ודירוג העיתונאים בשירות הציבורי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (פסיכולוגים בדירוג המח&quot;ר)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הסניגורים הציבוריים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדיינים (סדרי דין בבתי הדין הרבניים בעת מצב חירום מיוחד) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג עובדי המעבדה, הביוכימאים והמיקרוביולוגים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוגים שונים בתחום הפארה-רפואי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המפקחים הימיים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המקצ&quot;ט)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מעברי הגבול ודירוג הקלדניות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הכבאים והדירוג האחיד ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח&quot;ר ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג העובדים הסוציאליים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג העובדים הסוציאליים במשרד הבריאות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג עובדי ההוראה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג שירות החוץ)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפרקליטים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח&quot;ר ודירוג המח&quot;ר המועדף)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הרוקחים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפיזיותרפיסטים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הקצינים הטכניים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג צבא הגנה לישראל ייחודי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מחקר ופיתוח צבאי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הספריות הציבוריות (תשלומים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שחרור על-תנאי ממאסר (הוראות מיוחדות במצב שבו השתבשו סדרי החיים התקינים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הספריות הציבוריות (שעות פתיחה)]]
* {{v}} נוצר [[נוהל לתמיכות מתקציב המדינה במוסדות ציבור]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (שימוש ברשת בזק ציבורית של מפ&quot;א)]]
* {{v}} נוצר [[הוראות תעריף המכס והפטור (סיווג טובין)]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על סוגים של עובדי מדינה שעליהם יחולו האיסורים המנויים בחוק]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על עובדי בנק ישראל שעליהם יחולו האיסורים המנויים בחוק]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על מוסד ממלכתי]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסניגוריה הציבורית (שכר טרחה לסניגורים ציבוריים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגז (בטיחות ורישוי) (רישוי עוסקים בעבודות גז טבעי וכללים לביצוען)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (שמאות רכב – חשש לניגוד עניינים, כללי אתיקה מקצועית ואגרות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (רישוי עיסוק בשמאות רכב – הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות)]]
* {{v}} נוצר [[חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק עידוד יישוב עירוני מעורב (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2026 עד 2030 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים)]]
* {{v}} נוצר [[חוק לעידוד ולתמרוץ מחקר ופיתוח]]
* {{v}} נוצר [[חוק לקידום התחרות בשוק הבנקאות (תיקוני חקיקה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק עידוד עלייה לישראל וחזרה אליה (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)]]
* {{v}} נוצר [[חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2026)]]
* {{v}} נוצר [[חוק להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[דבר המלך במועצה על ארץ-ישראל (1948)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית]]
* {{v}} נוצר [[חוק עונש מוות למחבלים]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ההוצאה לפועל (סדרי דין בלשכות ההוצאה לפועל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הפרטיות (התראה מינהלית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הטיס (הוראות בדבר הכשרה מתאימה לחוקרים בתחום סמכויות בחקירה בטיחותית)]]
* {{v}} נוצר [[אישור כללי בדבר תשלומי מעבידים לקרן פנסיה ולקופת ביטוח במקום פיצויי פיטורים]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על ביטול אישורים ועל שמירת תוקף אישורים]]
* {{v}} נוצר [[צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים למניעת הלבנת הון ומימון טרור של מוסדות לגמילות חסדים)]]
* {{v}} נוצר [[חוק חובת דיווח על מלאי מזון לבעלי חיים ומלאי חיטה לשם היערכות למחסור משמעותי]]
* {{v}} נוצר [[חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (סיוע לעסקים ולמוסדות ציבור)]]
* {{v}} נוצר [[חוק העמדה לדין בשל אירועי טבח 7 באוקטובר 2023 (טבח שמיני עצרת)]]
* {{v}} נוצר [[צו להסדרת מגורים בשטחי מרעה (הכרזה על אזור שמירה צמודה) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גמלאות) (גמלאות לעובדי ביטחון חדשים של המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים שאינם מזכים בקצבת גישור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גמלאות) (קצבת גישור לעובדי ביטחון חדשים של שירות הביטחון הכללי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות בשירות הביטחון הכללי שאינם מזכים בקצבת גישור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מערכי אכיפה מקומיים (טיפול בתלונות)]]
* {{v}} נוצר [[חוק סיוע לבני משפחה של נעדרים]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעים (מיזם תשתית חיוני מועדף)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רכבת תחתית (מטרו) (אמות מידה לסיוע כספי לעסקים הנמצאים בסמיכות לעבודות להקמה של תחנות המטרו)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מערכי אכיפה מקומיים (משקלן היחסי של אמות המידה)]]</text>
      <sha1>ndnjecvk6l63n1178z8l3ghw559x780</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:חוק ארגון הפיקוח על העבודה</title>
    <ns>116</ns>
    <id>293722</id>
    <revision>
      <id>3018213</id>
      <parentid>3018131</parentid>
      <timestamp>2026-05-31T14:32:22Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-32510-48</username>
        <id>45691</id>
      </contributor>
      <comment>לסדר את הפקיעה של הפרק</comment>
      <origin>3018213</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="51094" sha1="6y0fqdwcsvvqof1jyvwzem2vz6szo21" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק ארגון הפיקוח על העבודה, תשי&quot;ד–1954

&lt;מאגר 2000104 תיקון 2204663 תקן 148170 קוד a163Y00000DuD2sQAF&gt;

&lt;מקור&gt; ((ס&quot;ח תשי&quot;ד, 202|חוק ארגון הפיקוח על העבודה|2:209135)); ((תשכ&quot;ט, 78|חוק בית הדין לעבודה|6:211655)); ((תשמ&quot;ב, 162|תיקון מס' 2 לחוק ארגון הפיקוח על עבודה|10:209134)), ((205|ת&quot;ט|ec:10:317275)); ((תשמ&quot;ו, 36|חוק העבירות המינהליות|11:210460)); ((תש&quot;ן, 113|חוק הגז (בטיחות ורישוי)|12:210757)); ((תשנ&quot;ז, 44|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 1997)|14:211373)); ((תשנ&quot;ח, 92|חוק להגברת הצמיחה והתעסוקה ולהשגת יעדי התקציב לשנת הכספים 1998 (תיקוני חקיקה)|14:211461)); ((תשס&quot;ה, 692|תיקון מס' 6 לפקודת הבטיחות בעבודה|16:299815)); ((תשע&quot;ד, 603|חוק להחלפת המונח מעביד (תיקוני חקיקה)|19:306572)); ((תשע״ו, 357|תיקון מס׳ 9 לפקודת הבטיחות בעבודה|20:320774)), ((1189|תיקון מס׳ 10|20:348535)); ((תשע״ט, 70|תיקון מס׳ 11 – הוראת שעה|20:525591)); ((תשפ&quot;ד, 204|תיקון מס' 12|25:3574146)).

__TOC__

== פרק ראשון: שירות הפיקוח ==

@ 1. הקמת שירות הפיקוח ותפקידיו (תיקון: תשע״ד)
: יוקם שירות פיקוח על העבודה (להלן – השירות), שמתפקידו –
: (1) לפקח על קיום כל חיקוק שביצועו בידי שר העבודה והשר הטיל על השירות, בהודעה שפורסמה ברשומות, את הפיקוח על קיומו;
: (2) לפקח על הבטיחות בעבודה (להלן – בטיחות), על הגיהות המקצועית (להלן – גיהות) ועל הרווחה במקומות שבהם עובדים בני אדם לצרכי עסק או משלח יד, או במקומות המיועדים לכך, ולהדריך באלה את העובדים ואת המעסיקים;
: (3) למלא כל תפקיד אחר שיטיל עליו שר העבודה בשטח הבטיחות, הגיהות, הרווחה וסידורי העבודה.
:: ((פורסמו הודעות המטילות על ארגון הפיקוח על העבודה את הפיקוח על קיומם של החוקים הבאים: [[חוק המהנדסים והאדריכלים, התשי&quot;ח-1958]] (י&quot;פ תשנ&quot;ב, 36); [[חוק שכר מינימום, התשמ&quot;ז-1987]] (י&quot;פ תשנ&quot;ב, 4053; י&quot;פ תשנ&quot;ד, 2960); [[חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי&quot;א-1951]] (י&quot;פ תשנ&quot;ד, 2960); [[חוק עבודת הנוער, התשי&quot;ג-1953]] (י&quot;פ תשנ&quot;ד, 2960).))

@ 2. מנגנון השירות (תיקון: תשמ״ב)
: (א) מנגנון השירות יהיה מורכב ממפקחי עבודה שימונו על ידי שר העבודה, דרך כלל או לענפי פעולה מסויימים או לתפקידים מסויימים.
: (ב) שר העבודה ימנה מבין מפקחי העבודה מפקח עבודה ראשי (להלן – מפקח עבודה ראשי), סגן מפקח עבודה ראשי ומפקחי עבודה אזוריים (להלן – מפקח עבודה אזורי); מפקח עבודה ראשי רשאי לאצול מסמכויותיו על־פי כל דין לסגן מפקח עבודה ראשי או למפקח עבודה אזורי.
: (ג) הודעה על כל מינוי לפי סעיף קטן (א) ו־(ב) ועל מענם של מפקחי עבודה אזוריים תפורסם ברשומות; ורשאי השר לקבוע בהודעה את המרחב שיראוהו כתחום פעולתו של מפקח עבודה אזורי.

@ 3. סמכויות מפקח עבודה (תיקון: תשמ״ב, תשע״ד)
: בנוסף לכל סמכות הנתונה למפקח עבודה בכל חיקוק, נתונות לו לשם מילוי תפקידיו סמכויות אלה:
: (1) להיכנס בכל עת לכל מקום שיש לו יסוד להניח כי מועסקים בו בני אדם, או שהם עומדים להיות מועסקים בו, או נעשית בו עבודה לצרכי עסק או משלח יד (להלן – [[בפרק זה]] – מקום עבודה);
: (2) לבדוק במקום עבודה את סדרי העבודה ואת סידורי הבטיחות, הגיהות והרווחה, ובין השאר גם את המיתקנים, המכונות, הציוד ותהליכי העבודה;
: (3) לברר את הסיבות והנסיבות של תאונות עבודה;
: (4) לחקור – בין לבדו ובין בפני אדם אחר – בכל ענין שהוא מתפקידי השירות, כל אדם הנמצא במקום עבודה, וכל אדם שיש למפקח יסוד להניח שהוא עובד או עבד במקום עבודה, אך לא יידרש אדם לתשובה או לעדות העלולות להפלילו; מפקח עבודה רשאי לרשום בפרוטוקול את תשובותיו והודעותיו של הנחקר, ודין הפרוטוקול כדין הודעה שנרשמה לפי [[סעיף 2 לפקודת הפרוצידורה הפלילית (עדות)]], [[+|והסעיפים 3]] [[ו־4 לאותה פקודה]] חלים עליו;
: (5) לבדוק כל פנקס, תעודה, דין וחשבון או מסמך אחר, שניהולם, קיומם או הגשתם היא חובה על פי חיקוק שביצועו בידי שר העבודה, ולהעתיק מהם;
: (6) ליטול דוגמה של מוצר, מוצר ביניים או חומר גלמי, לאחר שהודיע על כך למחזיק במקום העבודה, וכן לצלם כל חומר, מיתקן, מכונה, מבנה או תהליך עבודה;
: (7) באישור מפקח עבודה אזורי, להורות למחזיק במקום העבודה לערוך בדיקה שיורה עליה, של מוצר, מוצר ביניים או חומר גלמי, ולמסור לו את תוצאות הבדיקה תוך תקופה שיקבע המפקח;
: (8) להיות מלווה על ידי שוטר, אם יש לו יסוד לחשוש להפרעה בביצוע תפקידו.

@ 4. העתק דינים וחשבונות
: לא ימסור מפקח עבודה העתק של דין וחשבון שערך, או קטעים ממנו, אלא על דעת מפקח העבודה הראשי.

@ 5. עזרת מומחים
: היה מפקח עבודה סבור, כי שלומם או בריאותם של בני אדם העובדים במקום עבודה נתון בסכנה מחמת העבודה או תהליכה, מחמת מצב המכונות או המתקנים או הציוד, או מחמת דרך השימוש בהם, או מכל סיבה אחרת, רשאי הוא להביא מומחה מקצועי לאותו מקום על מנת שיעשה בפניו את הבדיקות שהוא עצמו רשאי לעשותן.

@ 6. צווי בטיחות (תיקון: תשמ״ב, תשמ״ב–2, תשע״ו–2)
: (א) שוכנע מפקח עבודה אזורי, בין מפעולות עצמו ובין על סמך דין וחשבון של מפקח עבודה, כי טיבם, מבנם או מקומם של מכונה, ציוד, מתקן או חומר המשמשים או העומדים לשמש במקום עבודה יש בהם סכנה לשלומו או לבריאותו של אדם, או כי תהליך או מעשה פלוני או מחדל פלוני במקום עבודה מסכנים שלום אדם או בריאותו, רשאי הוא לעשות, בצו, אחד מאלה:
:: (1) להורות על הפסקת העבודה במקום העבודה, לאסור את השימוש במכונה, במתקן, בציוד או בחומר או בחלק מאלה כמפורש בצו, או לאסור את השימוש עד שהורחק גורם הסכנה וניתן על כך אישור מאת מפקח עבודה;
:: (2) לחייב את המחזיק במקום העבודה לנקוט, תוך הזמן הנקוב בצו, אמצעים כמפורש בצו לשם הרחקת הסכנה.
: (ב) מקום שאין הסכנה תכופה לא יתן מפקח עבודה אזורי צו לפי סעיף זה, אלא אם נתן למחזיק במקום העבודה הזדמנות נאותה להשמיע טענותיו.
: (ג) צו לפי סעיף זה ייחתם על ידי מפקח עבודה אזורי ויישלח בדואר רשום, או יימסר לידי המחזיק במקום העבודה או יודבק באופן הנראה לעין במקום העבודה. טעות בנקיבת שמו של המחזיק לא תפגע בחוקיות של צו שנמסר או שהודבק כאמור.
: (ד) מפקח עבודה ראשי רשאי להסמיך בכתב מפקח עבודה פלוני בסמכויות הנתונות למפקח עבודה אזורי לפי סעיף זה.

@ 6א. צווים להפסקת עבודה באתרי בנייה (תיקון: תשע״ו–2)
: (א) בסעיף זה –
::- ”אתר בנייה שאינו מוסדר” – אתר בנייה שלא הוצג בו שלט כנדרש [[בתקנה 7 לתקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בנייה), התשמ״ח–1988]];
::- ”מחזיק במקום העבודה” – כהגדרתו [[בסעיף 172א לפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש״ל–1970]];
::- ”פעילות באתר” – למעט עבודה שנעשתה בהתאם להיתר שנתן המפקח לפי סעיף קטן (ה);
::- ”צו הפסקת עבודה” – צו שניתן לפי סעיף קטן (ב);
::- ”שכר רגיל” – כהגדרתו [[בחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס״א–2001]].
: (ב) נודע למפקח עבודה על אירוע באתר בנייה שגרם למוות או לפציעה קשה של אדם שבשלה הוא בסכנת חיים ממשית וזקוק לטיפול רפואי דחוף כדי להציל את חייו, יורה המפקח בצו הפסקת עבודה על סגירת אתר הבנייה ויאסור את המשך הפעילות באתר לשני ימי עבודה ממועד התאונה; צו הפסקת עבודה יימסר למחזיק במקום העבודה.
: (ג) נודע למחזיק במקום העבודה באתר בנייה שאינו מוסדר על אירוע באתר בנייה שגרם למוות, יפסיק המחזיק במקום העבודה את הפעילות באתר לשני ימי עבודה ממועד התאונה.
: (ד) ניתן צו הפסקת עבודה, יבדוק מפקח עבודה בתקופת תוקפו של הצו את הבטיחות במקום העבודה, ורשאי הוא להאריך את תוקפו של הצו בשלושה ימים נוספים, וכן לתת צו לפי [[סעיף 6]] [[או 8א]] לשם הבטחת הבטיחות.
: (ה)(1) על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו־(ד), ניתן צו הפסקת עבודה, רשאי מפקח עבודה לתת היתר לבצע עבודות לתיקון ליקויי בטיחות באתר הבנייה בתקופת תוקפו של הצו, בתנאים שיורה.
:: (2) על אף האמור בסעיף קטן (ג), הופסקה העבודה באתר בנייה שאינו מוסדר, רשאי מפקח עבודה לתת היתר כאמור בימי הפסקת הפעילות באתר, בתנאים שיורה.
: (ו) המחזיק במקום עבודה שלגביו ניתן צו הפסקת עבודה או הוארך תוקפו רשאי לטעון את טענותיו כלפי הצו בהזדמנות הראשונה לאחר הוצאתו; הוכיח המחזיק במקום העבודה כי עמד בכל הוראות הבטיחות המחייבות – יבוטל הצו; המחזיק במקום העבודה רשאי לערער על החלטה שלא לבטל את הצו לפני בית דין האזורי לעבודה שבתחומו נמצא מקום העבודה.
: (ז) עובד באתר בנייה שנסגר בצו הפסקת עבודה, שנעדר מהעבודה בשל סגירת האתר, ישלם לו מעסיקו שכר רגיל בעד התקופה שבה אתר הבנייה היה סגור מכוח הצו.
: (ח) הודעה על מתן צו הפסקת עבודה תפורסם במקום בולט במקום העבודה וכן באתר האינטרנט של משרד הכלכלה והתעשייה, אולם אין באי־פרסום הודעה כאמור כדי לפגוע בתוקפו של הצו.
: (ט) נודע למפקח עבודה ראשי על אירוע שגרם למות אדם או לפציעתו הקשה באתר בנייה, יודיע על כך לרשם הקבלנים במשרד הבינוי והשיכון.
: (י) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהסמכויות הנתונות לפי [[סעיפים 6]] [[ו־8א]].

@ 7. תוקף צו בטיחות (תיקון: תשכ״ט, תשמ״ב)
: (א) צו לפי [[סעיף 6]] יעמוד בתקפו כל עוד לא בוטל על ידי מפקח עבודה אזורי, או על ידי מפקח העבודה הראשי, או על ידי בית דין אזורי כמשמעותו [[בחוק בית הדין לעבודה, תשכ״ט–1969]] (להלן – בית דין אזורי לעבודה), על פי בקשה שהוגשה על ידי המחזיק במקום העבודה.
: (ב) נאסר בצו לפי [[סעיף 6]] שימוש במכונה, במתקן ובציוד או בחומר עד שהורחק גורם הסכנה והודיע המחזיק במקום העבודה כי הורחק גורם הסכנה, יבחון מפקח עבודה את המצב תוך שני ימים מאז נתקבלה ההודעה על ידי מפקח עבודה אזורי או על ידי מפקח העבודה שנתן את הצו לאחר שהוסמך לפי [[סעיף 6(ד)]].

@ 8. ביצוע צו בטיחות (תיקון: תשע״ו–2)
: (א) ניתן צו לפי [[סעיף 6]] [[או 6א]], רשאי מפקח עבודה, בעזרת המשטרה, להשתמש בכוח במידה הדרושה לביצוע הצו.
: (ב) לא קויים צו שניתן לפי [[סעיף 6]], דין המחזיק במקום העבודה שניתן עליו הצו – מאסר שנה אחת או קנס 2000 לירות או שני הענשים כאחד, וכן קנס נוסף של 50 לירות, לכל יום שבו נמשכת העבירה.
: (ב1)(1) לא קוים צו שניתן לפי [[סעיף 6א(ב)]] או לא הפסיק המחזיק במקום העבודה את העבודה באתר בנייה שאינו מוסדר בניגוד להוראות [[סעיף 6א(ג)]], דין המחזיק במקום העבודה – מאסר שנתיים או הקנס הקבוע [[בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל״ז–1977]], או שני העונשים כאחד, וכן הקנס הקבוע [[בסעיף 61(ג) לחוק האמור]] לכל יום שבו נמשכת העבירה.
:: (2) עבירה לפי סעיף זה היא עבירה מסוג העבירות של אחריות קפידה.
: (ג) מתן צו לפי [[סעיף 6]] [[או 6א]] וביצועו אין בהם כדי לפטור מאחריות פלילית או אזרחית לפי כל דין אחר.

@ 8א. צו שיפור (תיקון: תשמ״ב)
: (א) נוכח מפקח עבודה אזורי, או מפקח עבודה שהוא הסמיך לענין סעיף זה, כי במקום עבודה פלוני לא מקויימת הוראת חיקוק שעניינה בטיחותם, בריאותם, גיהותם או רווחתם של בני אדם העובדים בו או הנמצאים בו לצורך עיסוקם או משלח ידם, רשאי הוא בצו (להלן – צו שיפור), לחייב את המחזיק במקום העבודה לנקוט בצעדים שיפרט בצו לשם קיומה של אותה הוראת חיקוק תוך תקופה שיקבע בצו ושלא תפחת מארבעה עשר ימים; הוראות [[סעיף 6(ג)]] יחולו גם על צו שיפור; היה ביצועו של החיקוק בידי כל שר למעט שר העבודה והרווחה, ימציא המפקח העתק מצו השיפור לאותו שר או למי שהשר מינה לכך.
: (ב) המחזיק במקום העבודה יודיע בכתב למפקח העבודה האזורי על ביצוע צו השיפור תוך שבעה ימים לאחר תום התקופה שנקבעה בצו לביצועו.

@ 8ב. ערעור (תיקון: תשמ״ב)
: המחזיק במקום העבודה רשאי לערער על צו שיפור לפני בית הדין האזורי לעבודה שבתחומו נמצא מקום העבודה תוך שבעה ימים מיום שנמסר לו הצו באחת הדרכים המנויות [[בסעיף 6(ג)]], ומשערער כך רשאי הוא לבקש מבית הדין שיורה על דחיית ביצוע הצו, כולו או חלקו.

@ 8ג. עונשין וקנס מינהלי (תיקון: תשמ&quot;ב, תשמ&quot;ו)
: (א) מי שחייב לקיים צו שיפור, ולא עשה כן, דינו –
:: (1) מאסר ששה חדשים או קנס 50,000 שקלים;
:: (2) קנס נוסף 5,000 שקלים, לכל יום שבו לא קויים צו השיפור.
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) (((בוטל).))
: (ד) (((בוטל).))
: (ה) (((בוטל).))
: (ו) (((בוטל).))
: (ז) (((בוטל).))
: (ח) הוראות סעיף זה אינן גורעות מאחריותו הפלילית של המחזיק במקום עבודה, לפי יתר הוראות חוק זה ולפי כל דין אחר.

@ 8ד. תכנית בטיחות (תיקון: תשמ״ב, תשמ״ט)
: (א) המחזיק במקום עבודה מסוג שקבע שר העבודה והרווחה בתקנות, יכין תכנית בטיחות של מקום העבודה, תוך תקופה שקבע השר בתקנות, ויעדכנה כל אימת שהדבר יידרש עקב שינויים במקום העבודה.
: (ב) תכנית בטיחות תכלול הוראות בנושאים אלה ובנושאי בטיחות נוספים שייקבעו בתקנות:
:: (1) נוהלי הבטיחות, הגיהות והבריאות התעסוקתית במקום העבודה, ונושאי התפקידים בו בתחומים אלה;
:: (2) נוהלי חירום למצבי סיכון מיוחדים ולמקרי תאונות עבודה.
: (ג) שר העבודה והרווחה רשאי לקבוע בתקנות הוראות לענין הכנת תכנית בטיחות, פרטיה, עדכון התכנית והבאתה לידיעת העובדים במקום העבודה; הוראות כאמור לגבי גיהות או בריאות תעסוקתית טעונות התייעצות עם שר הבריאות.
: (ד) המחזיק במקום עבודה ימסור למפקח עבודה אזורי, על פי דרישתו בכתב, העתק של תכנית הבטיחות המעודכנת, במועד שנקבע בדרישה.
: (ה) מצא מפקח עבודה אזורי ליקוי בתכנית בטיחות, רשאי הוא לדרוש הכנת תכנית בטיחות מתוקנת או חדשה, והוראות סעיף זה יחולו בשינויים המחוייבים.
: (ו) מי שלא קיים דרישה לפי סעיף קטן (ד) או (ה), דינו כדין מי שלא קיים צו שיפור, והוראות [[סעיף 8ג]] יחולו בשינויים המחוייבים.
: (ז) תקנות על פי סעיף זה יותקנו לאחר התייעצות בארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה ובארגון מעבידים שלדעת השר הוא ארגון יציג ונוגע בדבר, ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת.
: (ח) הוראות סעיף זה לא יחולו לגבי מקום עבודה שעיקר עיסוקו ייצור, מילוי, החסנה, הולכה, הובלה או שיווק של גז (להלן – מפעל גז).
: ((פורסמו [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (תכנית לניהול הבטיחות), התשע״ג–2013]].))

@ 8ה. מידע והכשרה בטיחותית (תיקון: תשמ״ב)
: שר העבודה והרווחה, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, יקבע בתקנות הוראות בדבר חובת המחזיק במקום עבודה לספק לעובדים בו מידע והכשרה הדרושים למניעת תאונות עבודה או מחלות מקצוע; תקנות כאמור יכול שיהיו כלליות או לפי סוגי מקומות עבודה, ענפי עבודה, מקצועות או אזורים.

@ 8ו. תחולה על מעליות או דרגנועים שאינם במפעל (תיקון: תשמ״ב, תשס״ה)
: לענין [[סעיפים 3]], [[4]] [[ו־6 עד 8ג]], רואים חצרים שאינם חלק ממפעל ומשתמשים בהם במעלית או בדרגנוע, כאילו היו מקום עבודה, וכאילו היה האדם המשתמש בחצרים או תופש אותם למעשה, המחזיק במקום העבודה.

== פרק שני: נאמנים, ועדות וממונים על בטיחות ==

@ 9. הגדרות (תיקון: תשמ&quot;ב, תשע&quot;ד)
: לענין [[פרק זה]] –
:- „מפעל” – מקום שחלה עליו [[פקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש״ל–1970]] כולה או חלקה;
:- „המעסיק” – המחזיק במפעל;
:- „נאמן בטיחות” – מי שנאמן לעניני בטיחות או גיהות מכוח [[הסעיפים 19]] [[או 20]].

@ 10. הקמת ועדות בטיחות (תיקון: תשמ״ב, תשע״ד)
: (א) מפעל שמעסיקים בו 25 עובדים לפחות תהיה בו ועדת בטיחות המורכבת מנציגי העובדים ומנציגי המעסיק שווה בשווה; מפעל שמספר העובדים בו פחות מ־25 רשאים העובדים והמעסיק להקים ועדת בטיחות לפי הסכם; ואולם רשאי שר העבודה והרווחה, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, לקבוע בתקנות הוראות בדבר החובה להקים ועדת בטיחות אף במפעל שמספר העובדים בו פחות מ־25, ובלבד שמספר חברי ועדת הבטיחות במפעל כאמור, לא יעלה על ארבעה; תקנות כאמור יכול שיהיו לפי סוגי מפעלים, ענפי עבודה, מקצועות או אזורים.
: (ב) לא קבעו שני הצדדים את אחד מהם את נציגיהם לועדת הבטיחות או את מקצתם, רשאי מפקח עבודה אזורי לדרוש בכתב מהצד הנוגע בדבר לקבוע את הנציגים תוך המועד שקבע לכך, ומשעשה כן, ישלח העתק מדרישתו לארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה או לארגון מעבידים שלדעת השר הוא נוגע בדבר, הכל לפי הענין; לא קויימה הדרישה, רשאי המפקח למנות חברים בועדת הבטיחות לפי ראות עיניו, הן מבין עובדי המפעל והן שלא מבין עובדי המפעל, אשר יכהנו עד שייקבעו הנציגים במקומם; שר העבודה והרווחה רשאי לקבוע בתקנות שיעורי שכר בטלה והוצאות שישלם המעסיק למי שאינו עובד המפעל ומונה כאמור כחבר בועדת הבטיחות.
: (ג) לא קבע אחד הצדדים את נציגיו לועדת הבטיחות או את מקצתם, לא יהא בכך כדי לפגוע בכשרה של הועדה לפעול ובתוקף החלטותיה.

@ 11. הרכבת ועדת בטיחות (תיקון: תשע&quot;ד)
: (א) נציגי העובדים בועדת בטיחות יהיו מעובדי המפעל שייבחרו או יתמנו על ידי העובדים בו או על ידי ועד העובדים, הכל כפי שייקבע בתקנות.
: (ב) נציגי המעסיק בועדת בטיחות יתמנו על ידי המעסיק, וככל האפשר יהיו ביניהם מנהלי עבודה ואחראים מטעם המעסיק לעניני הבטיחות.
: (ג) תקופת כהונתם של חברי ועדת בטיחות והסגולות שיש להתחשב בהן בבחירתם או במינויים ייקבעו בתקנות.
: ((פורסמו [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ועדות בטיחות ונאמני בטיחות), תשכ״א–1960]].))

@ 12. הודעה על ועדת בטיחות
: (א) הוקמה ועדת בטיחות, ישלח מזכיר הועדה, בהקדם האפשרי ובמכתב רשום, הודעה על כך למפקח עבודה אזורי ויפרש בה שמות חברי הועדה, היושב ראש והמזכיר; באותה דרך יודיע המזכיר למפקח עבודה אזורי על כל שינוי שחל בפרטים שנמסרו בהודעה על הקמת הועדה.
: (ב) העתקי הודעות לפי סעיף זה ישלח מזכיר ועדת הבטיחות למוסד המוקם לפי [[סעיף 26]].

@ 13. סדרי עבודה של ועדת בטיחות (תיקון: תשמ״ב, תשע״ד)
: (א) ועדת בטיחות תבחר מבין חבריה ברוב קולות יושב ראש הועדה. באין רוב כאמור יהיו לועדת בטיחות שני יושבי ראש, אחד מנציגי המעסיק בועדה שנתמנה על ידיו לכך, והשני מנציגי העובדים בועדה שייבחר על ידי הנציגים; יושבי ראש הועדה ינהלו את ישיבותיה בתורנות שתקבענה הועדה, וכל אחד מהם רשאי לכנסה. ועדת הבטיחות תמנה את מזכיר הועדה.
: (ב) בכל הצבעה בועדת בטיחות יהיו לנציגי כל צד, בהצביעם פה אחד, מספר קולות שקול נגד קולות נציגי הצד השני.
: (ג) מפקח עבודה ונציג המוסד לבטיחות ולגיהות כאמור [[בפרק השלישי]] רשאים להשתתף בישיבות ועדת בטיחות ללא זכות הצבעה, בין מיזמתם ובין לפי הזמנת הועדה או חבר בה.
: (ד) הועדה תקבע את סדרי דיוניה ועבודתה במידה שלא נקבעו בחוק זה או בתקנות.

@ 14. חובות וסמכויות של ועדת בטיחות (תיקון: תשמ״ב, תשע״ד)
: (א) אלה חובותיה וסמכויותיה של ועדת בטיחות:
:: (1) לברר סיבותיהן ונסיבותיהן של תאונות העבודה במפעל ולהמליץ על אמצעים למניעתן;
:: (2) לעמוד על תנאי הבטיחות והגיהות, להמליץ על שיפורים ולייעץ בקביעת כללי בטיחות;
:: (3) לקבל דין וחשבון מנאמני הבטיחות, לבקר ולתאם את פעולותיהם;
:: (4) להילוות למפקח עבודה בביקוריו במפעל.
: (ב) לא קיים מעסיק את המלצותיה של ועדת בטיחות כאמור בפסקאות (1) או (2) לסעיף קטן (א), רשאי מפקח עבודה אזורי להורות לו בצו לעשות כן, לאחר שנתן לו הזדמנות להשמיע את דבריו; צו כאמור יעמוד בתקפו כל עוד לא ביטלו מפקח העבודה האזורי, מפקח העבודה הראשי, או בית דין אזורי לעבודה על פי בקשה שהגיש המעסיק.
: (ג) מי שלא קיים צו לפי סעיף קטן (ב), דינו כדין מי שלא קיים צו שיפור, והוראות [[סעיף 8ג]] יחולו בשינויים המחוייבים.

@ 15. קשר בין ועדת הבטיחות לבין מפקח עבודה (תיקון: תשע״ד)
: (א) מפקח עבודה ישלח לועדת הבטיחות ולועד העובדים במפעל העתק של כל כתב ששלח למעסיק בעניני בטיחות וגיהות העלול לסייע לועדה במילוי תפקידיה.
: (ב) מזכיר ועדת הבטיחות ישלח למפקח עבודה אזורי פרוטוקול מישיבות הועדה או תמצית ממנו.

@ 16. פגיעה בכללי בטיחות (תיקון: תשע״ד)
: (א) ועדת בטיחות רשאית להמליץ לפני המעסיק על אמצעים משמעתיים נגד עובד שאינו מקיים כללי בטיחות, מפורשים או מקובלים, ומעסיק רשאי לנקוט באמצעים שהומלץ עליהם ובכללם אמצעים אלה:
:: (1) ניכוי משכרו – אך לא יותר משכר שבוע;
:: (2) הפסקת עבודתו עד שבועיים ימים;
:: (3) במקרים מיוחדים המצדיקים זאת – העברה לתפקיד מתאים אחר שמידת הסיכון בו קטנה יותר, ובאין אפשרות של העברה – פיטורין.
: (ב) סכום שניכה מעסיק משכרו של עובד לפי סעיף קטן (א) יעמידו המעסיק לרשות ועדת הבטיחות, על מנת שתשתמש בו לקידום תנאי הבטיחות או לשיפור הגיהות או הרווחה במפעל, שאין המעסיק חייב בהם על פי חיקוק.

@ 17. חובות המעסיק כלפי ועדת בטיחות (תיקון: תשמ״ב, תשע״ד)
: (א) המעסיק –
:: (1) יקל על ועדת בטיחות במילוי תפקידה;
:: (2) לא יפגע בתנאי עבודתו ובמעמדו בעבודה של חבר ועדת בטיחות בשל פעולותיו כחבר הועדה, ולא יפטרו בשל כך; התעוררו חילוקי דעות בין חבר הועדה ובין מעסיק בקשר למעשה של המעסיק כאמור, רשאי חבר הועדה לפנות לשר העבודה והוא יחליט בענין לאחר שנתן הזדמנות לצדדים להשמיע טענותיהם, והחלטתו תהיה סופית; לא ייזקק שר העבודה לפנִיָה של חבר ועדת בטיחות שפוטר כאמור שנעשתה כתום שלושים יום מיום הפיטורין.
: (ב) שר העבודה והרווחה רשאי, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, לקבוע בתקנות הוראות בדבר דרכי סיוע של המעסיק לועדת בטיחות במילוי תפקידיה; תקנות כאמור יכול שיהיו כלליות או לפי סוגי מפעלים, ענפי עבודה, מקצועות או אזורים.

@ 18. העברת סמכויות (תיקון: תשמ״ב)
: שר העבודה רשאי להעביר מסמכויותיו לפי [[סעיף 17(א)]], והודעה על כך תפורסם ברשומות.

@ 19. נאמני בטיחות במפעל שקיימת בו ועדת בטיחות
: מפעל שקיימת בו ועדת בטיחות, יהיו נציגי העובדים בועדה, וכן עובדים אחרים שמינתה הועדה, הנאמנים לעניני בטיחות וגיהות באותו מפעל.

@ 20. נאמני בטיחות במפעל שאין בו ועדת בטיחות
: (א) מפעל שאין בו ועדת בטיחות רשאים העובדים לבחור מביניהם או למנות נאמנים לעניני בטיחות וגיהות במספר שיאושר על ידי מפקח עבודה אזורי.
: (ב) דרך בחירתם או מינוים של נאמנים לפי סעיף קטן (א), תקופת כהונתם והסגולות שיש להתחשב בהן בבחירתם או במינוים, ייקבעו בתקנות.
: ((פורסמו [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ועדות בטיחות ונאמני בטיחות), תשכ״א–1960]].))

@ 21. הודעה על נאמן בטיחות ותחילת כהונתו (תיקון: תשע״ד)
: מי שנבחר או נתמנה נאמן בטיחות וקיבל על עצמו את התפקיד יודיע על כך בכתב למעסיקו, ואם יש ועד עובדים במקום, יאשר הועד את ההודעה; העתק ההודעה יישלח על ידי המעסיק בדואר רשום למפקח עבודה אזורי ותחילת כהונתו של הנאמן תהיה מתאריך מתן ההודעה למעסיק.

@ 22. חובות וסמכויות של נאמן בטיחות (תיקון: תשע״ד)
: ואלה חובותיו וסמכויותיו של נאמן בטיחות:
: (1) לעמוד על תנאי הבטיחות והגיהות ולפעול למען שיפורם;
: (2) להדריך את העובדים ולייעץ להם בכל הנוגע לשיפור הבטיחות והגיהות;
: (3) להודיע בכתב למעסיק או לבא כוחו על ליקויים בשטח הבטיחות והגיהות; העתק מכתב ההודעה יימסר ביד או בדואר רשום למפקח עבודה אזורי;
: (4) לעיין בכל פנקס, תעודה, דין וחשבון או כל מסמך אחר הנוגעים לבטיחות ולגיהות שחובה לנהלו, לקיימו או להגישו לפי חיקוק שביצועו ביד שר העבודה;
: (5) להילוות למפקח עבודה בביקוריו במפעל.

@ 23. חובות המעסיק (תיקון: תשע״ד)
: המעסיק –
: (1) יתן לנאמן הבטיחות את ההקלות הנאותות למילוי תפקידו ויעודד אותו בפעולותיו;
: (2) ינקוט באמצעים מתאימים לתיקון ליקויים שעליהם נמסרה לו הודעה כדין על ידי נאמן בטיחות, ואם לא עשה כן ימסור לנאמן הבטיחות, תוך זמן מתקבל על הדעת, הודעה מנומקת בכתב וישלח העתק הודעתו במכתב רשום למפקח עבודה אזורי.

@ 24. הגנה על נאמן בטיחות (תיקון: תשמ״ב, תשע״ד)
: לא יפגע המעסיק בתנאי עבודתו של נאמן בטיחות ובמעמדו בעבודה ולא יפטרו בשל פעולותיו כנאמן בטיחות; הוראות [[סעיף 17(א)(2)]] יחולו, בשינויים המחוייבים לפי הענין, על חילוקי דעות בין נאמן בטיחות לבין מעסיק בקשר למעשי המעסיק כאמור.

@ 25. ממונה על בטיחות (תיקון: תשמ״ט, תשע״ד)
: (א) שר העבודה רשאי, בין דרך כלל בתקנות ובין בהודעה מיוחדת בכתב, להורות למעסיק על מינוי אדם מאומן כראוי להיות הממונה על הבטיחות במפעל על מנת שעיקר תפקידו יהיה בכך; הוראה כאמור לגבי מפעל גז כמשמעותו [[בסעיף 8ד(ח)]] תינתן לאחר התייעצות עם שר האנרגיה והתשתית.
: (ב) לא יתן שר העבודה הודעה מיוחדת על פי סעיף קטן (א), אלא אם ראה שהיקף המפעל ותהליך העבודה ומידת הסיכון מצדיקים זאת, ולאחר שהתייעץ במועצת המוסד המוקם לפי [[סעיף 26]].
: (ג) שר העבודה רשאי לקבוע, בתקנות, הוראות בדבר מינוי ממונה על בטיחות ופסילתו, בדבר חובותיו כלפי מפקח עבודה וועדת בטיחות ובדבר העונש שיהיה צפוי לו באי־מילוי חובותיו.
:: ((פורסמו [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ממונים על הבטיחות), התשנ״ו–1996]].))

== פרק שני1: עוזרי בטיחות - הוראת שעה (((פקע))) (תיקון: תשע״ט, תשפ&quot;ד) ==

@ 25א. הגדרות – [[פרק שני1]] (תיקון: תשע״ט)
: (((פקע).))

@ 25ב. מינוי עוזר בטיחות, תפקידיו וסמכויותיו (תיקון: תשע״ט, תשפ&quot;ד)
: (((פקע).))

@ 25ג. תנאים למינוי (תיקון: תשע״ט, תשפ&quot;ד)
: (((פקע).))

@ 25ד. העסקת עוזר בטיחות באתר בנייה (תיקון: תשע״ט)
: (((פקע).))

@ 25ה. חובות דיווח ותיקון הפרות של הוראות הבטיחות (תיקון: תשע״ט)
: (((פקע).))

@ 25ו. הגנה על עוזר בטיחות (תיקון: תשע״ט)
: (((פקע).))

@ 25ו1. מרשם (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (((פקע).))

@ 25ז. שמירת דינים ואחריות (תיקון: תשע״ט)
: (((פקע).))

@ 25ח. שינוי [[התוספת]] (תיקון: תשע״ט)
: (((פקע).))

@ 25ט. תוקף (תיקון: תשע״ט, תשפ&quot;ד)
: (((פקע).))

== פרק שלישי: המוסד לבטיחות ולגיהות ==

@ 26. המוסד לבטיחות ולגיהות
: (א) מוקם בזה מוסד לבטיחות ולגיהות (להלן – המוסד), שמטרתו לקדם את תנאי הבטיחות בעבודה והגיהות המקצועית.
: (ב) המוסד הוא גוף מואגד ורשאי להתקשר בחוזים, לרכוש, להחזיק ולהעביר נכסים ולהיות צד בכל משא ומתן, בין משפטי ובין אחר.

@ 27. פעולות המוסד
: המוסד –
: (1) ינהל פעולות הסברה;
: (2) יערוך ויפרסם מחקרים;
: (3) יסייע לבחירת נאמני בטיחות ולהקמתן של ועדות בטיחות, ידריכם ויעודדם בפעולתם, ולפי בקשת ועדת בטיחות או חלק מחבריה ישלח, במידת האפשר, נציג לישיבות הועדה;
: (4) יסייע לשירות הפיקוח בפעולותיו;
: (5) ייעץ לשר העבודה בענינים כלליים הנוגעים לבטיחות ולגיהות;
: (6) יהא רשאי להעניק תעודת הצטיינות למצטיינים בשטח הדאגה לבטיחות ולגיהות במפעל.

@ 28. מועצת המוסד (תיקון: תשע״ד)
: (א) הרשות העליונה של המוסד היא מועצת המוסד (להלן – המועצה), שחבריה יהיו נציגי העובדים והמעסיקים שווה בשווה, נציגי הממשלה ונציגי מוסדות, שהם, לדעת שר העבודה, נוגעים בדבר.
:: ((פורסמה הודעה לפי על המוסדות הנוגעים בדבר (י&quot;פ תשס&quot;א, 869).))
: (ב) חברי המועצה יתמנו על ידי שר העבודה, ובלבד שנציגי העובדים במועצה יתמנו לאחר התיעצות בארגון העובדים הארצי המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה ונציגי המעסיקים יתמנו לאחר התיעצות בארגונים ארציים של מעבידים, שלדעת השר, הם רפרזנטטיביים ונוגעים בדבר.
: (ג) שר העבודה יקבע, בתקנות, הוראות בדבר תקופת כהונתה של המועצה והתנאים להפסקת החברות בה.
:: ((פורסמו [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מועצת המוסד לבטיחות וגיהות), תשכ״ג–1963]].))
: (ד) הודעה על הרכב מועצת המוסד תפורסם ברשומות.

@ 29. ועדות
: המועצה רשאית למנות, מבין חבריה או שלא מבין חבריה, ועדות קבועות או זמניות, ולקבוע את תפקידיהן ולהעביר להן מסמכויותיה.

@ 30. יושב ראש המועצה
: שר העבודה, ובהעדרו – מי שנתמנה לכך על ידיו – יהיה יושב ראש המועצה.

@ 31. נוהל
: המועצה תקבע את סדרי דיוניה ועבודתה במידה שלא נקבעו בתקנות.
: ((פורסמו [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מועצת המוסד לבטיחות וגיהות), תשכ״ג–1963]].))

@ 32. מינהלת המוסד (תיקון: תשע&quot;ד)
: (א) המוסד יתנהל על ידי מינהלה שחבריה יהיו נציגי הממשלה במועצה, שיתמנו למנהלה על ידי שר העבודה, ונציגי עובדים ומעסיקים במועצה שווה בשווה, שמספרם ייקבע על ידי המועצה ושייבחרו למינהלה על ידי נציגי העובדים במועצה ועל ידי נציגי המעסיקים במועצה, כל סוג לחוד ובהצבעה נפרדת.
: (ב) לנציגי הממשלה במינהלה הנוכחים בישיבה ומצביעים פה אחד יהיה מספר קולות שקול כנגד קולות יתר חברי המינהלה הנוכחים בישיבה ומצביעים.
: (ג) המינהלה תקבע את סדרי דיוניה ועבודתה במידה שלא נקבעו בתקנות.

@ 33. תקציב המוסד
: (א) המינהלה תכין הצעת תקציב שנתי למוסד ותגישו למועצה בתאריך שתקבע המועצה.
: (ב) המועצה תדון בהצעת התקציב ותעבירה, בצירוף הערותיה והמלצותיה, לאישור שר העבודה.
: (ג) שר העבודה רשאי לאשר את התקציב כפי שהוצע או בשינויים שימצא לנכון, לאחר בירור עם המינהלה.

@ 34. הכנסות המוסד
: תקציבו של המוסד יכוסה מהקצבת אוצר המדינה, ומהקצבת ארגוני עובדים ומעבידים שיש להם נציגים במועצה. כן רשאי המוסד לקבל תרומות והכנסות מארגון שוחריו ומפרסומים ומפעולות אחרות.

@ 34א. משלוח מסמכים למוסד (תיקון: תשמ״ב)
: לפי דרישת המוסד, מי שחייב לשלוח למפקח עבודה אזורי מסמך לפי [[סעיפים 15(ב)]], [[21]] [[או 23]], ישלח העתק ממנו גם למוסד.

== פרק שלישי 1: פעולה מונעת ומחקר בבריאות ובבטיחות בעבודה (תיקון: תשנ״ז) ==

@ 34ב. פעולה מונעת ומחקר בתחום הבריאות והבטיחות בעבודה (תיקון: תשנ״ז)
: (א) משרד העבודה והרווחה יבצע, באמצעות קופת חולים כמשמעותה [[בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994]], או באמצעות גוף אחר, פעולה מונעת ומחקר בתחום הבריאות והבטיחות בעבודה (להלן – פעולות), הכל מסוגים, במקומות, במועדים, בדרכים ובהיקף שיקבע שר העבודה והרווחה, ובלבד שסך כל ההוצאה הכספית למימון הפעולות לא יעלה בשנת כספים פלונית, על סך של 32 מיליון שקלים חדשים שיוקצו בתקציב משרד העבודה והרווחה.
:: ((פורסמו [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (פעולה מונעת), התשס&quot;א-2001]].))
: (ב) הסכום האמור בסעיף קטן (א) יעודכן בכל שנה לפי מדד השכר הממוצע, המשמש לעדכון תקציב המדינה לענין תחום ביטוח לאומי, ותיווסף לו תוספת בסכום שיוקצה למטרה זו מדי שנה בתקציב משרד העבודה והרווחה.

== פרק רביעי: שונות ==

@ 35. שמירת סוד
: לא יגלה מומחה הפועל מכוח [[סעיף 5]] או עובד המוסד כל דבר שהגיע לידיעתם בתוקף תפקיד לפי חוק זה, אלא תוך כדי מילוי חובה המוטלת עליהם לפי דין.

@ 36. עונשין (תיקון: תשמ״ב, תשע״ד)
: (א) מי שעשה אחד מאלה:
:: (1) הפריע למפקח עבודה מהשתמש בסמכויותיו; או
:: (2) סירב להשיב למפקח עבודה על שאלה שהוא חייב להשיב עליה; או
:: (3) עבר על הוראות [[סעיף 35]];
:: דינו – מאסר ששה חדשים או קנס 500 לירות, או שני הענשים כאחד.
: (ב) מעסיק שעבר על הוראות [[הסעיפים 16(ב)]] [[או 23(2)]] או שמסר ללא יסוד מספיק הודעה, לפי [[סעיף 7(ב)]], למפקח לעבודה אזורי על הרחקת גורם סכנה, או שלא מילא אחרי הוראה על פי [[סעיף 25(א)]], דינו – קנס 500 לירות.
: (ג) מי שלא שלח למפקח עבודה אזורי או למוסד הודעה או מסמך, או העתק מאלה, והוא חייב לעשות זאת לפי חוק זה, דינו – קנס 50 לירות.
: (ד) מי שלא קיים הוראה של מפקח עבודה שניתנה לפי [[סעיף 3(7)]] או שעבר על הוראות [[סעיף 8ד(א)]], דינו – מאסר ששה חדשים או קנס 50,000 שקלים.
: (ה) נעברה עבירה לפי חוק זה או תקנות לפיו בידי חבר־בני־אדם, מואגד או בלתי מואגד, יאשם בה גם כל מי שבעת ביצועה היה מנהל פעיל, בא־כוח או שותף פעיל בחבר, זולת אם הוכיח שהעבירה נעברה שלא בידיעתו ושנקט כל האמצעים הנאותים כדי להבטיח קיום הוראות החוק והתקנות לפיו.

@ 37. העברה מכהונה (תיקון: תשע״ד)
: נאמן בטיחות או חבר ועדת בטיחות שלא מילא את החובות המוטלות עליו על פי חוק זה או שהשתמש לרעה בסמכויותיו או שהתרשל במילוי חובותיו, רשאי מפקח העבודה הראשי להעבירו מכהונתו; אולם לגבי נאמן בטיחות לא יעשה כן מפקח העבודה הראשי אלא לאחר שהתייעץ בועד העובדים במפעל, אם ישנו, ולגבי חבר ועדת בטיחות שהוא נציג המעסיק לא יעשה כן, אלא לאחר שהתייעץ במעסיק.

@ 38. משלוח חינם בדואר
: כל הודעה או מסמך לפי חוק זה, או העתק מאלה, מותר לשלוח למפקח עבודה אזורי במשלוח חינם בדואר רשום, במעטפה שרשום עליה „פיקוח על עבודה”.

@ 39. קיום מינויים
: (א) מי שנתמנה להיות מפקח לפי [[פקודת מחלקת העבודה, 1943]], רואים אותו כאילו נתמנה להיות מפקח עבודה לפי חוק זה.
: (ב) מי שנתמנה להיות מפקח עבודה לפי חוק זה, או שרואים אותו כאילו נתמנה לכך, ייחשב לענין כל חיקוק שביצועו בידי שר העבודה כאילו נתמנה להיות מפקח או מפקח עבודה לענין אותו חיקוק. הוראות סעיף קטן זה חלות בשינויים המחוייבים לפי הענין, לגבי מפקח ראשי.

@ 40. הגבלת תחולה
: בהתיעצות עם שר הבטחון רשאי שר העבודה לקבוע בתקנות סייגים לתחולת חוק זה לגבי מפעלי משרד הבטחון.

@ 41. ביטול
: בטלים –
: (1) ((הנוסח שולב [[בפקודת מחלקת העבודה, 1943]];))
: (2) ((הנוסח שולב [[בפקודת בתי חרושת, 1946]].))

@ 42. שמירת דינים וחובות (תיקון: תשמ״ב)
: (א) חוק זה בא להוסיף על האמור בכל חיקוק אחר ולא לגרוע ממנו; קיום חובה לפי חוק זה והתקנות לפיו, אינו פוטר מקיום חובה לפי חיקוק אחר.
: (ב) הורשע אדם על עבירה לפי חוק זה או שילם קנס מינהלי, אין בכך כדי לפטרו מחובותיו על פי חוק זה והתקנות לפיו.

@ 43. תקנות
: שר העבודה ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, בהתייעצות עם מועצת המוסד, להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו.

@ 43א. אגרות (תיקון: תשע״ו)
: (א) שר, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע –
:: (1) אגרה בעד הגשת בקשה לקבלת הרשאה ולחידושה;
:: (2) אגרה בעד השתתפות בבחינות לשם קבלת ההרשאה;
:: (3) אגרה שעל בעל הרשאה לשלם בעד פיקוח על מילוי תנאי ההרשאה בידי השירות.
: (ב) בסעיף זה, ”הרשאה” – הסמכה, אישור, היתר, רישיון או הרשאה אחרת מאת שר הכלכלה והתעשייה, מפקח עבודה ראשי או גורם שהוסמך לתת הרשאה מכוח תקנות לפי חוק זה, הנדרשים לפי חוק זה לשם ביצוע עבודה, ביצוע תפקיד הכולל סמכויות בדיקה ובקרה הנדרשות בהוראות לפי חוק זה, או מתן הכשרה מקצועית.

@ 44. הוראות מעבר (תיקון: תשנ״ז, תשנ״ח)
: (א) [[פרק ג׳ בתקנות מס מקביל (שירותי בריאות בעבודה), התשל״ג–1973]] (להלן – התקנות), כנוסחו ביום כ״א בטבת התשנ״ז (31 בדצמבר 1996), יראו אותו כאילו הותקן, בשינויים המחויבים, לפי [[סעיף 34ב]], בכל הנוגע לתקופה המתחילה ביום כ״ב בטבת התשנ״ז (1 בינואר 1997).
: (ב) בתקופה שמיום כ״ב בטבת התשנ״ז (1 בינואר 1997), ועד יום כ״ה בסיון התשנ״ז (30 ביוני 1997), ימשיך המוסד לביטוח לאומי לשלם עבור הפעולות מתוך הכספים שיעביר אליו לצורך כך משרד העבודה והרווחה בהתאם לאמור [[-|בתקנות]].
: (ג) על אף האמור [[בסעיף 34ב]] ימומנו הפעולות בשנת הכספים 1997 גם מיתרת הסכום השווה ל־1% מסכום התקבולים שגבה המוסד לפי [[חוק מס מקביל, התשל״ג–1973]], בשנת הכספים 1996, ואשר לא נוצלה למימון הפעולות בתקופה שמיום ט׳ בטבת התשנ״ו (1 בינואר 1996) ועד יום ב׳ בטבת התשנ״ח (31 בדצמבר 1997).
: (ד) המוסד לביטוח לאומי יעביר למשרד העבודה והרווחה את הסכום האמור בסעיף קטן (ג) מתוך התקבולים שגבה כאמור, למימון הפעולות עד יום ה׳ בשבט התשנ״ח (1 בפברואר 1998).

== תוספת (((פקע))) (תיקון: תשע״ט) ==

&lt;פרסום&gt; נתקבל בכנסת ביום כ״ו באב תשי״ד (25 באוגוסט 1954).
&lt;חתימות&gt;
* משה שרת, ראש הממשלה
* גולדה מאירסון, שרת העבודה
* יצחק בן־צבי, נשיא המדינה</text>
      <sha1>6y0fqdwcsvvqof1jyvwzem2vz6szo21</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018254</id>
      <parentid>3018213</parentid>
      <timestamp>2026-05-31T19:57:06Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3018254</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="63307" sha1="rkzoy5pi403th4nwej9hkgvnclmfnpi" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק ארגון הפיקוח על העבודה, תשי&quot;ד–1954

&lt;מאגר 2000104 תיקון 2204663 תקן 148170 קוד a163Y00000DuD2sQAF&gt;

&lt;מקור&gt; ((ס&quot;ח תשי&quot;ד, 202|חוק ארגון הפיקוח על העבודה|2:209135)); ((תשכ&quot;ט, 78|חוק בית הדין לעבודה|6:211655)); ((תשמ&quot;ב, 162|תיקון מס' 2 לחוק ארגון הפיקוח על עבודה|10:209134)), ((205|ת&quot;ט|ec:10:317275)); ((תשמ&quot;ו, 36|חוק העבירות המינהליות|11:210460)); ((תש&quot;ן, 113|חוק הגז (בטיחות ורישוי)|12:210757)); ((תשנ&quot;ז, 44|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 1997)|14:211373)); ((תשנ&quot;ח, 92|חוק להגברת הצמיחה והתעסוקה ולהשגת יעדי התקציב לשנת הכספים 1998 (תיקוני חקיקה)|14:211461)); ((תשס&quot;ה, 692|תיקון מס' 6 לפקודת הבטיחות בעבודה|16:299815)); ((תשע&quot;ד, 603|חוק להחלפת המונח מעביד (תיקוני חקיקה)|19:306572)); ((תשע״ו, 357|תיקון מס׳ 9 לפקודת הבטיחות בעבודה|20:320774)), ((1189|תיקון מס׳ 10|20:348535)); ((תשע״ט, 70|תיקון מס׳ 11 – הוראת שעה|20:525591)); ((תשפ&quot;ד, 204|תיקון מס' 12|25:3574146)).

__TOC__

== פרק ראשון: שירות הפיקוח ==

@ 1. הקמת שירות הפיקוח ותפקידיו (תיקון: תשע״ד)
: יוקם שירות פיקוח על העבודה (להלן – השירות), שמתפקידו –
: (1) לפקח על קיום כל חיקוק שביצועו בידי שר העבודה והשר הטיל על השירות, בהודעה שפורסמה ברשומות, את הפיקוח על קיומו;
: (2) לפקח על הבטיחות בעבודה (להלן – בטיחות), על הגיהות המקצועית (להלן – גיהות) ועל הרווחה במקומות שבהם עובדים בני אדם לצרכי עסק או משלח יד, או במקומות המיועדים לכך, ולהדריך באלה את העובדים ואת המעסיקים;
: (3) למלא כל תפקיד אחר שיטיל עליו שר העבודה בשטח הבטיחות, הגיהות, הרווחה וסידורי העבודה.
:: ((פורסמו הודעות המטילות על ארגון הפיקוח על העבודה את הפיקוח על קיומם של החוקים הבאים: [[חוק המהנדסים והאדריכלים, התשי&quot;ח-1958]] (י&quot;פ תשנ&quot;ב, 36); [[חוק שכר מינימום, התשמ&quot;ז-1987]] (י&quot;פ תשנ&quot;ב, 4053; י&quot;פ תשנ&quot;ד, 2960); [[חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי&quot;א-1951]] (י&quot;פ תשנ&quot;ד, 2960); [[חוק עבודת הנוער, התשי&quot;ג-1953]] (י&quot;פ תשנ&quot;ד, 2960).))

@ 2. מנגנון השירות (תיקון: תשמ״ב)
: (א) מנגנון השירות יהיה מורכב ממפקחי עבודה שימונו על ידי שר העבודה, דרך כלל או לענפי פעולה מסויימים או לתפקידים מסויימים.
: (ב) שר העבודה ימנה מבין מפקחי העבודה מפקח עבודה ראשי (להלן – מפקח עבודה ראשי), סגן מפקח עבודה ראשי ומפקחי עבודה אזוריים (להלן – מפקח עבודה אזורי); מפקח עבודה ראשי רשאי לאצול מסמכויותיו על־פי כל דין לסגן מפקח עבודה ראשי או למפקח עבודה אזורי.
: (ג) הודעה על כל מינוי לפי סעיף קטן (א) ו־(ב) ועל מענם של מפקחי עבודה אזוריים תפורסם ברשומות; ורשאי השר לקבוע בהודעה את המרחב שיראוהו כתחום פעולתו של מפקח עבודה אזורי.

@ 3. סמכויות מפקח עבודה (תיקון: תשמ״ב, תשע״ד)
: בנוסף לכל סמכות הנתונה למפקח עבודה בכל חיקוק, נתונות לו לשם מילוי תפקידיו סמכויות אלה:
: (1) להיכנס בכל עת לכל מקום שיש לו יסוד להניח כי מועסקים בו בני אדם, או שהם עומדים להיות מועסקים בו, או נעשית בו עבודה לצרכי עסק או משלח יד (להלן – [[בפרק זה]] – מקום עבודה);
: (2) לבדוק במקום עבודה את סדרי העבודה ואת סידורי הבטיחות, הגיהות והרווחה, ובין השאר גם את המיתקנים, המכונות, הציוד ותהליכי העבודה;
: (3) לברר את הסיבות והנסיבות של תאונות עבודה;
: (4) לחקור – בין לבדו ובין בפני אדם אחר – בכל ענין שהוא מתפקידי השירות, כל אדם הנמצא במקום עבודה, וכל אדם שיש למפקח יסוד להניח שהוא עובד או עבד במקום עבודה, אך לא יידרש אדם לתשובה או לעדות העלולות להפלילו; מפקח עבודה רשאי לרשום בפרוטוקול את תשובותיו והודעותיו של הנחקר, ודין הפרוטוקול כדין הודעה שנרשמה לפי [[סעיף 2 לפקודת הפרוצידורה הפלילית (עדות)]], [[+|והסעיפים 3]] [[ו־4 לאותה פקודה]] חלים עליו;
: (5) לבדוק כל פנקס, תעודה, דין וחשבון או מסמך אחר, שניהולם, קיומם או הגשתם היא חובה על פי חיקוק שביצועו בידי שר העבודה, ולהעתיק מהם;
: (6) ליטול דוגמה של מוצר, מוצר ביניים או חומר גלמי, לאחר שהודיע על כך למחזיק במקום העבודה, וכן לצלם כל חומר, מיתקן, מכונה, מבנה או תהליך עבודה;
: (7) באישור מפקח עבודה אזורי, להורות למחזיק במקום העבודה לערוך בדיקה שיורה עליה, של מוצר, מוצר ביניים או חומר גלמי, ולמסור לו את תוצאות הבדיקה תוך תקופה שיקבע המפקח;
: (8) להיות מלווה על ידי שוטר, אם יש לו יסוד לחשוש להפרעה בביצוע תפקידו.

@ 4. העתק דינים וחשבונות
: לא ימסור מפקח עבודה העתק של דין וחשבון שערך, או קטעים ממנו, אלא על דעת מפקח העבודה הראשי.

@ 5. עזרת מומחים
: היה מפקח עבודה סבור, כי שלומם או בריאותם של בני אדם העובדים במקום עבודה נתון בסכנה מחמת העבודה או תהליכה, מחמת מצב המכונות או המתקנים או הציוד, או מחמת דרך השימוש בהם, או מכל סיבה אחרת, רשאי הוא להביא מומחה מקצועי לאותו מקום על מנת שיעשה בפניו את הבדיקות שהוא עצמו רשאי לעשותן.

@ 6. צווי בטיחות (תיקון: תשמ״ב, תשמ״ב–2, תשע״ו–2)
: (א) שוכנע מפקח עבודה אזורי, בין מפעולות עצמו ובין על סמך דין וחשבון של מפקח עבודה, כי טיבם, מבנם או מקומם של מכונה, ציוד, מתקן או חומר המשמשים או העומדים לשמש במקום עבודה יש בהם סכנה לשלומו או לבריאותו של אדם, או כי תהליך או מעשה פלוני או מחדל פלוני במקום עבודה מסכנים שלום אדם או בריאותו, רשאי הוא לעשות, בצו, אחד מאלה:
:: (1) להורות על הפסקת העבודה במקום העבודה, לאסור את השימוש במכונה, במתקן, בציוד או בחומר או בחלק מאלה כמפורש בצו, או לאסור את השימוש עד שהורחק גורם הסכנה וניתן על כך אישור מאת מפקח עבודה;
:: (2) לחייב את המחזיק במקום העבודה לנקוט, תוך הזמן הנקוב בצו, אמצעים כמפורש בצו לשם הרחקת הסכנה.
: (ב) מקום שאין הסכנה תכופה לא יתן מפקח עבודה אזורי צו לפי סעיף זה, אלא אם נתן למחזיק במקום העבודה הזדמנות נאותה להשמיע טענותיו.
: (ג) צו לפי סעיף זה ייחתם על ידי מפקח עבודה אזורי ויישלח בדואר רשום, או יימסר לידי המחזיק במקום העבודה או יודבק באופן הנראה לעין במקום העבודה. טעות בנקיבת שמו של המחזיק לא תפגע בחוקיות של צו שנמסר או שהודבק כאמור.
: (ד) מפקח עבודה ראשי רשאי להסמיך בכתב מפקח עבודה פלוני בסמכויות הנתונות למפקח עבודה אזורי לפי סעיף זה.

@ 6א. צווים להפסקת עבודה באתרי בנייה (תיקון: תשע״ו–2)
: (א) בסעיף זה –
::- ”אתר בנייה שאינו מוסדר” – אתר בנייה שלא הוצג בו שלט כנדרש [[בתקנה 7 לתקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בנייה), התשמ״ח–1988]];
::- ”מחזיק במקום העבודה” – כהגדרתו [[בסעיף 172א לפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש״ל–1970]];
::- ”פעילות באתר” – למעט עבודה שנעשתה בהתאם להיתר שנתן המפקח לפי סעיף קטן (ה);
::- ”צו הפסקת עבודה” – צו שניתן לפי סעיף קטן (ב);
::- ”שכר רגיל” – כהגדרתו [[בחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס״א–2001]].
: (ב) נודע למפקח עבודה על אירוע באתר בנייה שגרם למוות או לפציעה קשה של אדם שבשלה הוא בסכנת חיים ממשית וזקוק לטיפול רפואי דחוף כדי להציל את חייו, יורה המפקח בצו הפסקת עבודה על סגירת אתר הבנייה ויאסור את המשך הפעילות באתר לשני ימי עבודה ממועד התאונה; צו הפסקת עבודה יימסר למחזיק במקום העבודה.
: (ג) נודע למחזיק במקום העבודה באתר בנייה שאינו מוסדר על אירוע באתר בנייה שגרם למוות, יפסיק המחזיק במקום העבודה את הפעילות באתר לשני ימי עבודה ממועד התאונה.
: (ד) ניתן צו הפסקת עבודה, יבדוק מפקח עבודה בתקופת תוקפו של הצו את הבטיחות במקום העבודה, ורשאי הוא להאריך את תוקפו של הצו בשלושה ימים נוספים, וכן לתת צו לפי [[סעיף 6]] [[או 8א]] לשם הבטחת הבטיחות.
: (ה)(1) על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו־(ד), ניתן צו הפסקת עבודה, רשאי מפקח עבודה לתת היתר לבצע עבודות לתיקון ליקויי בטיחות באתר הבנייה בתקופת תוקפו של הצו, בתנאים שיורה.
:: (2) על אף האמור בסעיף קטן (ג), הופסקה העבודה באתר בנייה שאינו מוסדר, רשאי מפקח עבודה לתת היתר כאמור בימי הפסקת הפעילות באתר, בתנאים שיורה.
: (ו) המחזיק במקום עבודה שלגביו ניתן צו הפסקת עבודה או הוארך תוקפו רשאי לטעון את טענותיו כלפי הצו בהזדמנות הראשונה לאחר הוצאתו; הוכיח המחזיק במקום העבודה כי עמד בכל הוראות הבטיחות המחייבות – יבוטל הצו; המחזיק במקום העבודה רשאי לערער על החלטה שלא לבטל את הצו לפני בית דין האזורי לעבודה שבתחומו נמצא מקום העבודה.
: (ז) עובד באתר בנייה שנסגר בצו הפסקת עבודה, שנעדר מהעבודה בשל סגירת האתר, ישלם לו מעסיקו שכר רגיל בעד התקופה שבה אתר הבנייה היה סגור מכוח הצו.
: (ח) הודעה על מתן צו הפסקת עבודה תפורסם במקום בולט במקום העבודה וכן באתר האינטרנט של משרד הכלכלה והתעשייה, אולם אין באי־פרסום הודעה כאמור כדי לפגוע בתוקפו של הצו.
: (ט) נודע למפקח עבודה ראשי על אירוע שגרם למות אדם או לפציעתו הקשה באתר בנייה, יודיע על כך לרשם הקבלנים במשרד הבינוי והשיכון.
: (י) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהסמכויות הנתונות לפי [[סעיפים 6]] [[ו־8א]].

@ 7. תוקף צו בטיחות (תיקון: תשכ״ט, תשמ״ב)
: (א) צו לפי [[סעיף 6]] יעמוד בתקפו כל עוד לא בוטל על ידי מפקח עבודה אזורי, או על ידי מפקח העבודה הראשי, או על ידי בית דין אזורי כמשמעותו [[בחוק בית הדין לעבודה, תשכ״ט–1969]] (להלן – בית דין אזורי לעבודה), על פי בקשה שהוגשה על ידי המחזיק במקום העבודה.
: (ב) נאסר בצו לפי [[סעיף 6]] שימוש במכונה, במתקן ובציוד או בחומר עד שהורחק גורם הסכנה והודיע המחזיק במקום העבודה כי הורחק גורם הסכנה, יבחון מפקח עבודה את המצב תוך שני ימים מאז נתקבלה ההודעה על ידי מפקח עבודה אזורי או על ידי מפקח העבודה שנתן את הצו לאחר שהוסמך לפי [[סעיף 6(ד)]].

@ 8. ביצוע צו בטיחות (תיקון: תשע״ו–2)
: (א) ניתן צו לפי [[סעיף 6]] [[או 6א]], רשאי מפקח עבודה, בעזרת המשטרה, להשתמש בכוח במידה הדרושה לביצוע הצו.
: (ב) לא קויים צו שניתן לפי [[סעיף 6]], דין המחזיק במקום העבודה שניתן עליו הצו – מאסר שנה אחת או קנס 2000 לירות או שני הענשים כאחד, וכן קנס נוסף של 50 לירות, לכל יום שבו נמשכת העבירה.
: (ב1)(1) לא קוים צו שניתן לפי [[סעיף 6א(ב)]] או לא הפסיק המחזיק במקום העבודה את העבודה באתר בנייה שאינו מוסדר בניגוד להוראות [[סעיף 6א(ג)]], דין המחזיק במקום העבודה – מאסר שנתיים או הקנס הקבוע [[בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל״ז–1977]], או שני העונשים כאחד, וכן הקנס הקבוע [[בסעיף 61(ג) לחוק האמור]] לכל יום שבו נמשכת העבירה.
:: (2) עבירה לפי סעיף זה היא עבירה מסוג העבירות של אחריות קפידה.
: (ג) מתן צו לפי [[סעיף 6]] [[או 6א]] וביצועו אין בהם כדי לפטור מאחריות פלילית או אזרחית לפי כל דין אחר.

@ 8א. צו שיפור (תיקון: תשמ״ב)
: (א) נוכח מפקח עבודה אזורי, או מפקח עבודה שהוא הסמיך לענין סעיף זה, כי במקום עבודה פלוני לא מקויימת הוראת חיקוק שעניינה בטיחותם, בריאותם, גיהותם או רווחתם של בני אדם העובדים בו או הנמצאים בו לצורך עיסוקם או משלח ידם, רשאי הוא בצו (להלן – צו שיפור), לחייב את המחזיק במקום העבודה לנקוט בצעדים שיפרט בצו לשם קיומה של אותה הוראת חיקוק תוך תקופה שיקבע בצו ושלא תפחת מארבעה עשר ימים; הוראות [[סעיף 6(ג)]] יחולו גם על צו שיפור; היה ביצועו של החיקוק בידי כל שר למעט שר העבודה והרווחה, ימציא המפקח העתק מצו השיפור לאותו שר או למי שהשר מינה לכך.
: (ב) המחזיק במקום העבודה יודיע בכתב למפקח העבודה האזורי על ביצוע צו השיפור תוך שבעה ימים לאחר תום התקופה שנקבעה בצו לביצועו.

@ 8ב. ערעור (תיקון: תשמ״ב)
: המחזיק במקום העבודה רשאי לערער על צו שיפור לפני בית הדין האזורי לעבודה שבתחומו נמצא מקום העבודה תוך שבעה ימים מיום שנמסר לו הצו באחת הדרכים המנויות [[בסעיף 6(ג)]], ומשערער כך רשאי הוא לבקש מבית הדין שיורה על דחיית ביצוע הצו, כולו או חלקו.

@ 8ג. עונשין וקנס מינהלי (תיקון: תשמ&quot;ב, תשמ&quot;ו)
: (א) מי שחייב לקיים צו שיפור, ולא עשה כן, דינו –
:: (1) מאסר ששה חדשים או קנס 50,000 שקלים;
:: (2) קנס נוסף 5,000 שקלים, לכל יום שבו לא קויים צו השיפור.
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) (((בוטל).))
: (ד) (((בוטל).))
: (ה) (((בוטל).))
: (ו) (((בוטל).))
: (ז) (((בוטל).))
: (ח) הוראות סעיף זה אינן גורעות מאחריותו הפלילית של המחזיק במקום עבודה, לפי יתר הוראות חוק זה ולפי כל דין אחר.

@ 8ד. תכנית בטיחות (תיקון: תשמ״ב, תשמ״ט)
: (א) המחזיק במקום עבודה מסוג שקבע שר העבודה והרווחה בתקנות, יכין תכנית בטיחות של מקום העבודה, תוך תקופה שקבע השר בתקנות, ויעדכנה כל אימת שהדבר יידרש עקב שינויים במקום העבודה.
: (ב) תכנית בטיחות תכלול הוראות בנושאים אלה ובנושאי בטיחות נוספים שייקבעו בתקנות:
:: (1) נוהלי הבטיחות, הגיהות והבריאות התעסוקתית במקום העבודה, ונושאי התפקידים בו בתחומים אלה;
:: (2) נוהלי חירום למצבי סיכון מיוחדים ולמקרי תאונות עבודה.
: (ג) שר העבודה והרווחה רשאי לקבוע בתקנות הוראות לענין הכנת תכנית בטיחות, פרטיה, עדכון התכנית והבאתה לידיעת העובדים במקום העבודה; הוראות כאמור לגבי גיהות או בריאות תעסוקתית טעונות התייעצות עם שר הבריאות.
: (ד) המחזיק במקום עבודה ימסור למפקח עבודה אזורי, על פי דרישתו בכתב, העתק של תכנית הבטיחות המעודכנת, במועד שנקבע בדרישה.
: (ה) מצא מפקח עבודה אזורי ליקוי בתכנית בטיחות, רשאי הוא לדרוש הכנת תכנית בטיחות מתוקנת או חדשה, והוראות סעיף זה יחולו בשינויים המחוייבים.
: (ו) מי שלא קיים דרישה לפי סעיף קטן (ד) או (ה), דינו כדין מי שלא קיים צו שיפור, והוראות [[סעיף 8ג]] יחולו בשינויים המחוייבים.
: (ז) תקנות על פי סעיף זה יותקנו לאחר התייעצות בארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה ובארגון מעבידים שלדעת השר הוא ארגון יציג ונוגע בדבר, ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת.
: (ח) הוראות סעיף זה לא יחולו לגבי מקום עבודה שעיקר עיסוקו ייצור, מילוי, החסנה, הולכה, הובלה או שיווק של גז (להלן – מפעל גז).
: ((פורסמו [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (תכנית לניהול הבטיחות), התשע״ג–2013]].))

@ 8ה. מידע והכשרה בטיחותית (תיקון: תשמ״ב)
: שר העבודה והרווחה, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, יקבע בתקנות הוראות בדבר חובת המחזיק במקום עבודה לספק לעובדים בו מידע והכשרה הדרושים למניעת תאונות עבודה או מחלות מקצוע; תקנות כאמור יכול שיהיו כלליות או לפי סוגי מקומות עבודה, ענפי עבודה, מקצועות או אזורים.

@ 8ו. תחולה על מעליות או דרגנועים שאינם במפעל (תיקון: תשמ״ב, תשס״ה)
: לענין [[סעיפים 3]], [[4]] [[ו־6 עד 8ג]], רואים חצרים שאינם חלק ממפעל ומשתמשים בהם במעלית או בדרגנוע, כאילו היו מקום עבודה, וכאילו היה האדם המשתמש בחצרים או תופש אותם למעשה, המחזיק במקום העבודה.

== פרק שני: נאמנים, ועדות וממונים על בטיחות ==

@ 9. הגדרות (תיקון: תשמ&quot;ב, תשע&quot;ד)
: לענין [[פרק זה]] –
:- „מפעל” – מקום שחלה עליו [[פקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש״ל–1970]] כולה או חלקה;
:- „המעסיק” – המחזיק במפעל;
:- „נאמן בטיחות” – מי שנאמן לעניני בטיחות או גיהות מכוח [[הסעיפים 19]] [[או 20]].

@ 10. הקמת ועדות בטיחות (תיקון: תשמ״ב, תשע״ד)
: (א) מפעל שמעסיקים בו 25 עובדים לפחות תהיה בו ועדת בטיחות המורכבת מנציגי העובדים ומנציגי המעסיק שווה בשווה; מפעל שמספר העובדים בו פחות מ־25 רשאים העובדים והמעסיק להקים ועדת בטיחות לפי הסכם; ואולם רשאי שר העבודה והרווחה, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, לקבוע בתקנות הוראות בדבר החובה להקים ועדת בטיחות אף במפעל שמספר העובדים בו פחות מ־25, ובלבד שמספר חברי ועדת הבטיחות במפעל כאמור, לא יעלה על ארבעה; תקנות כאמור יכול שיהיו לפי סוגי מפעלים, ענפי עבודה, מקצועות או אזורים.
: (ב) לא קבעו שני הצדדים את אחד מהם את נציגיהם לועדת הבטיחות או את מקצתם, רשאי מפקח עבודה אזורי לדרוש בכתב מהצד הנוגע בדבר לקבוע את הנציגים תוך המועד שקבע לכך, ומשעשה כן, ישלח העתק מדרישתו לארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה או לארגון מעבידים שלדעת השר הוא נוגע בדבר, הכל לפי הענין; לא קויימה הדרישה, רשאי המפקח למנות חברים בועדת הבטיחות לפי ראות עיניו, הן מבין עובדי המפעל והן שלא מבין עובדי המפעל, אשר יכהנו עד שייקבעו הנציגים במקומם; שר העבודה והרווחה רשאי לקבוע בתקנות שיעורי שכר בטלה והוצאות שישלם המעסיק למי שאינו עובד המפעל ומונה כאמור כחבר בועדת הבטיחות.
: (ג) לא קבע אחד הצדדים את נציגיו לועדת הבטיחות או את מקצתם, לא יהא בכך כדי לפגוע בכשרה של הועדה לפעול ובתוקף החלטותיה.

@ 11. הרכבת ועדת בטיחות (תיקון: תשע&quot;ד)
: (א) נציגי העובדים בועדת בטיחות יהיו מעובדי המפעל שייבחרו או יתמנו על ידי העובדים בו או על ידי ועד העובדים, הכל כפי שייקבע בתקנות.
: (ב) נציגי המעסיק בועדת בטיחות יתמנו על ידי המעסיק, וככל האפשר יהיו ביניהם מנהלי עבודה ואחראים מטעם המעסיק לעניני הבטיחות.
: (ג) תקופת כהונתם של חברי ועדת בטיחות והסגולות שיש להתחשב בהן בבחירתם או במינויים ייקבעו בתקנות.
: ((פורסמו [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ועדות בטיחות ונאמני בטיחות), תשכ״א–1960]].))

@ 12. הודעה על ועדת בטיחות
: (א) הוקמה ועדת בטיחות, ישלח מזכיר הועדה, בהקדם האפשרי ובמכתב רשום, הודעה על כך למפקח עבודה אזורי ויפרש בה שמות חברי הועדה, היושב ראש והמזכיר; באותה דרך יודיע המזכיר למפקח עבודה אזורי על כל שינוי שחל בפרטים שנמסרו בהודעה על הקמת הועדה.
: (ב) העתקי הודעות לפי סעיף זה ישלח מזכיר ועדת הבטיחות למוסד המוקם לפי [[סעיף 26]].

@ 13. סדרי עבודה של ועדת בטיחות (תיקון: תשמ״ב, תשע״ד)
: (א) ועדת בטיחות תבחר מבין חבריה ברוב קולות יושב ראש הועדה. באין רוב כאמור יהיו לועדת בטיחות שני יושבי ראש, אחד מנציגי המעסיק בועדה שנתמנה על ידיו לכך, והשני מנציגי העובדים בועדה שייבחר על ידי הנציגים; יושבי ראש הועדה ינהלו את ישיבותיה בתורנות שתקבענה הועדה, וכל אחד מהם רשאי לכנסה. ועדת הבטיחות תמנה את מזכיר הועדה.
: (ב) בכל הצבעה בועדת בטיחות יהיו לנציגי כל צד, בהצביעם פה אחד, מספר קולות שקול נגד קולות נציגי הצד השני.
: (ג) מפקח עבודה ונציג המוסד לבטיחות ולגיהות כאמור [[בפרק השלישי]] רשאים להשתתף בישיבות ועדת בטיחות ללא זכות הצבעה, בין מיזמתם ובין לפי הזמנת הועדה או חבר בה.
: (ד) הועדה תקבע את סדרי דיוניה ועבודתה במידה שלא נקבעו בחוק זה או בתקנות.

@ 14. חובות וסמכויות של ועדת בטיחות (תיקון: תשמ״ב, תשע״ד)
: (א) אלה חובותיה וסמכויותיה של ועדת בטיחות:
:: (1) לברר סיבותיהן ונסיבותיהן של תאונות העבודה במפעל ולהמליץ על אמצעים למניעתן;
:: (2) לעמוד על תנאי הבטיחות והגיהות, להמליץ על שיפורים ולייעץ בקביעת כללי בטיחות;
:: (3) לקבל דין וחשבון מנאמני הבטיחות, לבקר ולתאם את פעולותיהם;
:: (4) להילוות למפקח עבודה בביקוריו במפעל.
: (ב) לא קיים מעסיק את המלצותיה של ועדת בטיחות כאמור בפסקאות (1) או (2) לסעיף קטן (א), רשאי מפקח עבודה אזורי להורות לו בצו לעשות כן, לאחר שנתן לו הזדמנות להשמיע את דבריו; צו כאמור יעמוד בתקפו כל עוד לא ביטלו מפקח העבודה האזורי, מפקח העבודה הראשי, או בית דין אזורי לעבודה על פי בקשה שהגיש המעסיק.
: (ג) מי שלא קיים צו לפי סעיף קטן (ב), דינו כדין מי שלא קיים צו שיפור, והוראות [[סעיף 8ג]] יחולו בשינויים המחוייבים.

@ 15. קשר בין ועדת הבטיחות לבין מפקח עבודה (תיקון: תשע״ד)
: (א) מפקח עבודה ישלח לועדת הבטיחות ולועד העובדים במפעל העתק של כל כתב ששלח למעסיק בעניני בטיחות וגיהות העלול לסייע לועדה במילוי תפקידיה.
: (ב) מזכיר ועדת הבטיחות ישלח למפקח עבודה אזורי פרוטוקול מישיבות הועדה או תמצית ממנו.

@ 16. פגיעה בכללי בטיחות (תיקון: תשע״ד)
: (א) ועדת בטיחות רשאית להמליץ לפני המעסיק על אמצעים משמעתיים נגד עובד שאינו מקיים כללי בטיחות, מפורשים או מקובלים, ומעסיק רשאי לנקוט באמצעים שהומלץ עליהם ובכללם אמצעים אלה:
:: (1) ניכוי משכרו – אך לא יותר משכר שבוע;
:: (2) הפסקת עבודתו עד שבועיים ימים;
:: (3) במקרים מיוחדים המצדיקים זאת – העברה לתפקיד מתאים אחר שמידת הסיכון בו קטנה יותר, ובאין אפשרות של העברה – פיטורין.
: (ב) סכום שניכה מעסיק משכרו של עובד לפי סעיף קטן (א) יעמידו המעסיק לרשות ועדת הבטיחות, על מנת שתשתמש בו לקידום תנאי הבטיחות או לשיפור הגיהות או הרווחה במפעל, שאין המעסיק חייב בהם על פי חיקוק.

@ 17. חובות המעסיק כלפי ועדת בטיחות (תיקון: תשמ״ב, תשע״ד)
: (א) המעסיק –
:: (1) יקל על ועדת בטיחות במילוי תפקידה;
:: (2) לא יפגע בתנאי עבודתו ובמעמדו בעבודה של חבר ועדת בטיחות בשל פעולותיו כחבר הועדה, ולא יפטרו בשל כך; התעוררו חילוקי דעות בין חבר הועדה ובין מעסיק בקשר למעשה של המעסיק כאמור, רשאי חבר הועדה לפנות לשר העבודה והוא יחליט בענין לאחר שנתן הזדמנות לצדדים להשמיע טענותיהם, והחלטתו תהיה סופית; לא ייזקק שר העבודה לפנִיָה של חבר ועדת בטיחות שפוטר כאמור שנעשתה כתום שלושים יום מיום הפיטורין.
: (ב) שר העבודה והרווחה רשאי, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, לקבוע בתקנות הוראות בדבר דרכי סיוע של המעסיק לועדת בטיחות במילוי תפקידיה; תקנות כאמור יכול שיהיו כלליות או לפי סוגי מפעלים, ענפי עבודה, מקצועות או אזורים.

@ 18. העברת סמכויות (תיקון: תשמ״ב)
: שר העבודה רשאי להעביר מסמכויותיו לפי [[סעיף 17(א)]], והודעה על כך תפורסם ברשומות.

@ 19. נאמני בטיחות במפעל שקיימת בו ועדת בטיחות
: מפעל שקיימת בו ועדת בטיחות, יהיו נציגי העובדים בועדה, וכן עובדים אחרים שמינתה הועדה, הנאמנים לעניני בטיחות וגיהות באותו מפעל.

@ 20. נאמני בטיחות במפעל שאין בו ועדת בטיחות
: (א) מפעל שאין בו ועדת בטיחות רשאים העובדים לבחור מביניהם או למנות נאמנים לעניני בטיחות וגיהות במספר שיאושר על ידי מפקח עבודה אזורי.
: (ב) דרך בחירתם או מינוים של נאמנים לפי סעיף קטן (א), תקופת כהונתם והסגולות שיש להתחשב בהן בבחירתם או במינוים, ייקבעו בתקנות.
: ((פורסמו [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ועדות בטיחות ונאמני בטיחות), תשכ״א–1960]].))

@ 21. הודעה על נאמן בטיחות ותחילת כהונתו (תיקון: תשע״ד)
: מי שנבחר או נתמנה נאמן בטיחות וקיבל על עצמו את התפקיד יודיע על כך בכתב למעסיקו, ואם יש ועד עובדים במקום, יאשר הועד את ההודעה; העתק ההודעה יישלח על ידי המעסיק בדואר רשום למפקח עבודה אזורי ותחילת כהונתו של הנאמן תהיה מתאריך מתן ההודעה למעסיק.

@ 22. חובות וסמכויות של נאמן בטיחות (תיקון: תשע״ד)
: ואלה חובותיו וסמכויותיו של נאמן בטיחות:
: (1) לעמוד על תנאי הבטיחות והגיהות ולפעול למען שיפורם;
: (2) להדריך את העובדים ולייעץ להם בכל הנוגע לשיפור הבטיחות והגיהות;
: (3) להודיע בכתב למעסיק או לבא כוחו על ליקויים בשטח הבטיחות והגיהות; העתק מכתב ההודעה יימסר ביד או בדואר רשום למפקח עבודה אזורי;
: (4) לעיין בכל פנקס, תעודה, דין וחשבון או כל מסמך אחר הנוגעים לבטיחות ולגיהות שחובה לנהלו, לקיימו או להגישו לפי חיקוק שביצועו ביד שר העבודה;
: (5) להילוות למפקח עבודה בביקוריו במפעל.

@ 23. חובות המעסיק (תיקון: תשע״ד)
: המעסיק –
: (1) יתן לנאמן הבטיחות את ההקלות הנאותות למילוי תפקידו ויעודד אותו בפעולותיו;
: (2) ינקוט באמצעים מתאימים לתיקון ליקויים שעליהם נמסרה לו הודעה כדין על ידי נאמן בטיחות, ואם לא עשה כן ימסור לנאמן הבטיחות, תוך זמן מתקבל על הדעת, הודעה מנומקת בכתב וישלח העתק הודעתו במכתב רשום למפקח עבודה אזורי.

@ 24. הגנה על נאמן בטיחות (תיקון: תשמ״ב, תשע״ד)
: לא יפגע המעסיק בתנאי עבודתו של נאמן בטיחות ובמעמדו בעבודה ולא יפטרו בשל פעולותיו כנאמן בטיחות; הוראות [[סעיף 17(א)(2)]] יחולו, בשינויים המחוייבים לפי הענין, על חילוקי דעות בין נאמן בטיחות לבין מעסיק בקשר למעשי המעסיק כאמור.

@ 25. ממונה על בטיחות (תיקון: תשמ״ט, תשע״ד)
: (א) שר העבודה רשאי, בין דרך כלל בתקנות ובין בהודעה מיוחדת בכתב, להורות למעסיק על מינוי אדם מאומן כראוי להיות הממונה על הבטיחות במפעל על מנת שעיקר תפקידו יהיה בכך; הוראה כאמור לגבי מפעל גז כמשמעותו [[בסעיף 8ד(ח)]] תינתן לאחר התייעצות עם שר האנרגיה והתשתית.
: (ב) לא יתן שר העבודה הודעה מיוחדת על פי סעיף קטן (א), אלא אם ראה שהיקף המפעל ותהליך העבודה ומידת הסיכון מצדיקים זאת, ולאחר שהתייעץ במועצת המוסד המוקם לפי [[סעיף 26]].
: (ג) שר העבודה רשאי לקבוע, בתקנות, הוראות בדבר מינוי ממונה על בטיחות ופסילתו, בדבר חובותיו כלפי מפקח עבודה וועדת בטיחות ובדבר העונש שיהיה צפוי לו באי־מילוי חובותיו.
:: ((פורסמו [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ממונים על הבטיחות), התשנ״ו–1996]].))

== פרק שני1: עוזרי בטיחות - הוראת שעה (((פקע))) (תיקון: תשע״ט, תשפ&quot;ד) ==

@ 25א. (תיקון: תשע״ט) : (((פקע).))
@ 25ב. (תיקון: תשע״ט, תשפ&quot;ד) : (((פקע).))
@ 25ג. (תיקון: תשע״ט, תשפ&quot;ד) : (((פקע).))
@ 25ד. (תיקון: תשע״ט) : (((פקע).))
@ 25ה. (תיקון: תשע״ט) : (((פקע).))
@ 25ו. (תיקון: תשע״ט) : (((פקע).))
@ 25ו1. (תיקון: תשפ&quot;ד) : (((פקע).))
@ 25ז. (תיקון: תשע״ט) : (((פקע).))
@ 25ח. (תיקון: תשע״ט) : (((פקע).))
@ 25ט. (תיקון: תשע״ט, תשפ&quot;ד) : (((פקע).))

&lt;!-- [פורמלית, הפרק נוסף לחוק שלא כהוראת השעה – הוראת השעה קובעת רק את תוקף הפרק; זאת להבדיל מהוראת תיקון לפיה בתקופת הוראת השעה יתווסף פרק שני1.] 

@ 25א. הגדרות – [[פרק שני1]] (תיקון: תשע״ט)
: [[בפרק זה]] –
:- ”אתר בנייה” – כל אחד מאלה:
:: (1) אתר שמתבצעות בו עבודות בנייה, ובלבד שמדובר בבנייה של מבנה שגובהו מעל 7 מטרים ושטחו מעל 1,000 מטרים רבועים;
:: (2) אתר שמתבצעות בו עבודות בנייה הנדסית ומפקח עבודה אזורי קבע כי הוא אתר בנייה לעניין [[פרק זה]];
:- ”בנייה” ו”בנייה הנדסית” – כהגדרתן [[בפקודת הבטיחות בעבודה]];
:- ”הוראות הבטיחות” – הוראות הדין המפורטות [[בתוספת]];
:- ”מבצע בנייה” – כמשמעותו [[+|בתקנות 1]] [[ו־6 לתקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בנייה), התשמ״ח–1988]];
:- ”מנהל עבודה” – מי שמבצע הבנייה מינה אותו כמנהל עבודה לפי [[תקנה 2 לתקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בנייה), התשמ״ח–1988]];
:- ”עוזר בטיחות” – כמשמעותו [[בסעיף 25ב]];
:- ”פנקס המפעל” – כמשמעותו [[בסעיף 198 לפקודת הבטיחות בעבודה]];
:- ”פקודת הבטיחות בעבודה” – [[פקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש״ל–1970]].

@ 25ב. מינוי עוזר בטיחות, תפקידיו וסמכויותיו (תיקון: תשע״ט, תשפ&quot;ד)
: (א) חלה חובה למנות מנהל עבודה באתר בנייה, ימנה מבצע הבנייה עוזר בטיחות שיסייע למנהל העבודה באתר הבנייה, ויבצע לשם כך תפקידים אלה:
:: (1) בדיקה באתר הבנייה של התקיימות הוראות הבטיחות, לפי רשימת תיוג;
:: (2) דיווח למנהל העבודה בעל פה ובכתב על הפרה של הוראות הבטיחות באתר הבנייה, בסמוך ככל הניתן למועד גילויה של ההפרה;
:: (3) הודעה לעובד באתר הבנייה כי הוא מפר הוראת בטיחות או מופרת לגביו הוראת בטיחות, בסמוך ככל הניתן למועד גילויה של ההפרה;
:: (4) סיוע למנהל העבודה במעקב אחר תיקון הפרה של הוראת בטיחות שהחובה לקיימה מוטלת על מנהל העבודה.
: (ב) עוזר בטיחות רשאי לדווח למנהל העבודה על הפרות של חיקוקים אחרים בענייני בטיחות נוסף על הוראות הבטיחות.
: (ג) מינויו של עוזר בטיחות יירשם באופן מיידי בפנקס המפעל, וכל עוד לא נרשם – המינוי לא ייכנס לתוקף; לעניין עוזר בטיחות שמונה לפי [[סעיף 25ג(א)(1)]], יכלול רישום המינוי כאמור גם את תיעוד ההדרכה שקיבל ממבצע הבנייה, כאמור [[באותו סעיף]].
: (ד) לשם מילוי תפקידו, רשאי עוזר בטיחות לעיין בכל פנקס, תעודה, דין וחשבון או כל מסמך אחר הנוגעים להוראות הבטיחות שחובה לנהלם, לקיימם או להגישם, לפי העניין, לפי חיקוק ששר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים ממונה על ביצועו.
: (ה) מפקח עבודה ראשי יפרסם רשימת תיוג לעניין תפקיד עוזר הבטיחות לפי סעיף קטן (א)(1), ורשאי הוא לפרסם רשימות תיוג שונות לסוגים שונים של מבנים ([[בפרק זה]] – רשימת תיוג).
:: ((פורסמו [[הוראות ארגון הפיקוח על העבודה (קביעת רשימת תיוג לעניין עוזר בטיחות), התשע״ט–2019]].))

@ 25ג. תנאים למינוי (תיקון: תשע״ט, תשפ&quot;ד)
: (א) לעוזר בטיחות ימונה אחד מאלה:
:: (1) מי שמתקיים בו אחד מאלה, ובלבד שקיבל ממבצע הבנייה הדרכה בדבר תפקידיו של עוזר בטיחות וסמכויותיו, כאמור [[בסעיף 25ב]]:
::: (א) הוא מהנדס רשום בענף הנדסה אזרחית או הנדסאי רשום בענף הנדסה אזרחית;
::: (ב) הוא בעל הכישורים להתמנות למנהל עבודה לפי [[תקנה 3(א)(1) או (2) לתקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בנייה), התשמ&quot;ח-1988]], ובלבד שלא נמסרה למפקח עבודה אזורי הודעה על מינויו למנהל עבודה באותו אתר בנייה;
::: (ג) הוא בעל כשירות לפי [[תקנה 3 לתקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ממונים על הבטיחות), התשנ&quot;ו-1996]], ובלבד שלא נמסרה למפקח עבודה אזורי בקשה לאשר את מינויו לממונה על הבטיחות באותו אתר בנייה;
:: (2) מי שמתקיימים לגביו כל אלה:
::: (א) הוא בגיר;
::: (ב) בידו תעודה המעידה על כך שסיים בהצלחה הכשרה ייעודית לעוזרי בטיחות בנושא בדיקת התקיימותן של הוראות הבטיחות באתר הבנייה בהתאם לרשימת התיוג, לפי תוכנית שקבע מפקח עבודה ראשי; ההכשרה תבוצע על ידי משרד העבודה או על ידי מוסד לימודים שמפקח עבודה ראשי הכיר בו לביצוע תוכנית ההכשרה, לאחר שהמוסד הוכיח, להנחת דעתו של מפקח עבודה ראשי, את יכולתו לבצע את ההכשרה ברמה נאותה; ההכשרה תהיה בהיקף שבין 100 ל-150 שעות כפי שיורה מפקח עבודה ראשי, ולעניין בעל ניסיון מוכח של שנתיים לפחות בביצוע עבודות בנייה או עבודות בנייה הנדסית - בהיקף שבין 45 ל-100 שעות.
: (ב) מבצע הבנייה יתעד את ההדרכה שניתנה למי מהמנויים בסעיף קטן (א)(1), יחתימו על תיעוד כאמור וישמור את התיעוד בפנקס המפעל.
: (ג) שר העבודה, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את היקפי השעות האמורים בסעיף קטן (א)(2)(ב).
: (ד) בסעיף זה -
::- &quot;הנדסאי רשום בענף הנדסה אזרחית&quot; - הנדסאי רשום כהגדרתו [[בחוק ההנדסאים והטכנאים המוסמכים, התשע&quot;ג-2012]], בענף הנדסה אזרחית;
::- &quot;מהנדס רשום בענף הנדסה אזרחית&quot; - מהנדס רשום כמשמעותו [[בחוק המהנדסים והאדריכלים, התשי&quot;ח-1958]], בענף הנדסה אזרחית.

@ 25ד. העסקת עוזר בטיחות באתר בנייה (תיקון: תשע״ט)
: (א) מבצע בנייה אחראי לכך שבכל עת שבה מתבצעות עבודות בנייה או עבודות בנייה הנדסית באתר בנייה יהיה נוכח באתר עוזר בטיחות.
: (ב) עוזר הבטיחות יועסק באתר הבנייה רק בתפקידים המנויים [[בסעיף 25ב(א) ו־(ב)]].
: (ג) מבצע בנייה יציג במקום בולט לעין באתר הבנייה שלט שבו יצוין שמו של עוזר הבטיחות שמונה ותפקידו.

@ 25ה. חובות דיווח ותיקון הפרות של הוראות הבטיחות (תיקון: תשע״ט)
: (א) מנהל עבודה ינקוט אמצעים מתאימים העומדים לרשותו לתיקון הפרות של הוראות הבטיחות שעוזר הבטיחות דיווח לו עליהן, ככל שהחובה לקיים את הוראת הבטיחות מוטלת עליו לפי כל דין.
: (ב) מנהל עבודה ידווח למבצע הבנייה, אחת לשבוע, על הפרות של הוראות הבטיחות שעוזר הבטיחות דיווח לו עליהן והן לא תוקנו ועל האמצעים הנדרשים לדעתו לתיקונן; ואולם, דיווח עוזר הבטיחות למנהל העבודה על הפרות כאמור שעלולות לדעת מנהל העבודה לסכן חיי אדם והן לא תוקנו, יודיע על כך מנהל העבודה למבצע הבנייה, בכתב ובעל פה, מיידית.
: (ג) מבצע בנייה ידאג לתיקון ההפרות של הוראות הבטיחות שמנהל העבודה דיווח לו עליהן כאמור בסעיף קטן (ב).

@ 25ו. הגנה על עוזר בטיחות (תיקון: תשע״ט)
: מבצע בנייה, מנהל עבודה או מעסיק לא יפגע בתנאי עבודתו של עוזר בטיחות ובמעמדו בעבודה, לא יפטרו או יגרום לפיטוריו בשל מילוי תפקידו כיאות בהתאם להוראות [[פרק זה]], יעמיד לרשותו את האמצעים הנדרשים למילוי תפקידו ויאפשר לו לבצע את עבודתו.

@ 25ו1. מרשם (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) מוסד לימודים שקיים הכשרה ייעודית לעוזרי בטיחות, כאמור [[בסעיף 25ג(א)(2)(ב)]], יעביר למפקח העבודה הראשי את השם ומספר הזהות של כל מי שקיבל ממוסד הלימודים תעודה המעידה על כך שהוא סיים בהצלחה את תוכנית ההכשרה, ואת המועד שבו סיים את תוכנית ההכשרה.
: (ב) מפקח העבודה הראשי ינהל מרשם שיכלול את הפרטים לגבי עוזרי הבטיחות, שהועברו אליו לפי סעיף קטן (א).
: (ג) המרשם יהיה פתוח לעיון הציבור בדרך של שאילתה שבה יצוינו פרטים מזהים של האדם שלגביו מתבקש המידע.

@ 25ז. שמירת דינים ואחריות (תיקון: תשע״ט)
: אין בהוראות [[פרק זה]] כדי לגרוע מהוראות כל דין או לגרוע מחובה או מאחריות המוטלת על מבצע בנייה או מנהל עבודה, בעניין הנוגע לבטיחות באתר הבנייה.

@ 25ח. שינוי [[התוספת]] (תיקון: תשע״ט)
: שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, באישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את [[התוספת]].

@ 25ט. תוקף (תיקון: תשע״ט, תשפ&quot;ד)
: הוראות [[פרק זה]] [[והתוספת]] יעמדו בתוקפן שבע שנים מיום תחילתו של [[20:525591|חוק ארגון הפיקוח על העבודה (תיקון מס' 11 - הוראת שעה), התשע&quot;ט-2018]] (((תחילתו של התיקון ביום 28.5.2019 ותוקפו עד ליום 27.5.2026))).
--&gt;

== פרק שלישי: המוסד לבטיחות ולגיהות ==

@ 26. המוסד לבטיחות ולגיהות
: (א) מוקם בזה מוסד לבטיחות ולגיהות (להלן – המוסד), שמטרתו לקדם את תנאי הבטיחות בעבודה והגיהות המקצועית.
: (ב) המוסד הוא גוף מואגד ורשאי להתקשר בחוזים, לרכוש, להחזיק ולהעביר נכסים ולהיות צד בכל משא ומתן, בין משפטי ובין אחר.

@ 27. פעולות המוסד
: המוסד –
: (1) ינהל פעולות הסברה;
: (2) יערוך ויפרסם מחקרים;
: (3) יסייע לבחירת נאמני בטיחות ולהקמתן של ועדות בטיחות, ידריכם ויעודדם בפעולתם, ולפי בקשת ועדת בטיחות או חלק מחבריה ישלח, במידת האפשר, נציג לישיבות הועדה;
: (4) יסייע לשירות הפיקוח בפעולותיו;
: (5) ייעץ לשר העבודה בענינים כלליים הנוגעים לבטיחות ולגיהות;
: (6) יהא רשאי להעניק תעודת הצטיינות למצטיינים בשטח הדאגה לבטיחות ולגיהות במפעל.

@ 28. מועצת המוסד (תיקון: תשע״ד)
: (א) הרשות העליונה של המוסד היא מועצת המוסד (להלן – המועצה), שחבריה יהיו נציגי העובדים והמעסיקים שווה בשווה, נציגי הממשלה ונציגי מוסדות, שהם, לדעת שר העבודה, נוגעים בדבר.
:: ((פורסמה הודעה לפי על המוסדות הנוגעים בדבר (י&quot;פ תשס&quot;א, 869).))
: (ב) חברי המועצה יתמנו על ידי שר העבודה, ובלבד שנציגי העובדים במועצה יתמנו לאחר התיעצות בארגון העובדים הארצי המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה ונציגי המעסיקים יתמנו לאחר התיעצות בארגונים ארציים של מעבידים, שלדעת השר, הם רפרזנטטיביים ונוגעים בדבר.
: (ג) שר העבודה יקבע, בתקנות, הוראות בדבר תקופת כהונתה של המועצה והתנאים להפסקת החברות בה.
:: ((פורסמו [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מועצת המוסד לבטיחות וגיהות), תשכ״ג–1963]].))
: (ד) הודעה על הרכב מועצת המוסד תפורסם ברשומות.

@ 29. ועדות
: המועצה רשאית למנות, מבין חבריה או שלא מבין חבריה, ועדות קבועות או זמניות, ולקבוע את תפקידיהן ולהעביר להן מסמכויותיה.

@ 30. יושב ראש המועצה
: שר העבודה, ובהעדרו – מי שנתמנה לכך על ידיו – יהיה יושב ראש המועצה.

@ 31. נוהל
: המועצה תקבע את סדרי דיוניה ועבודתה במידה שלא נקבעו בתקנות.
: ((פורסמו [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מועצת המוסד לבטיחות וגיהות), תשכ״ג–1963]].))

@ 32. מינהלת המוסד (תיקון: תשע&quot;ד)
: (א) המוסד יתנהל על ידי מינהלה שחבריה יהיו נציגי הממשלה במועצה, שיתמנו למנהלה על ידי שר העבודה, ונציגי עובדים ומעסיקים במועצה שווה בשווה, שמספרם ייקבע על ידי המועצה ושייבחרו למינהלה על ידי נציגי העובדים במועצה ועל ידי נציגי המעסיקים במועצה, כל סוג לחוד ובהצבעה נפרדת.
: (ב) לנציגי הממשלה במינהלה הנוכחים בישיבה ומצביעים פה אחד יהיה מספר קולות שקול כנגד קולות יתר חברי המינהלה הנוכחים בישיבה ומצביעים.
: (ג) המינהלה תקבע את סדרי דיוניה ועבודתה במידה שלא נקבעו בתקנות.

@ 33. תקציב המוסד
: (א) המינהלה תכין הצעת תקציב שנתי למוסד ותגישו למועצה בתאריך שתקבע המועצה.
: (ב) המועצה תדון בהצעת התקציב ותעבירה, בצירוף הערותיה והמלצותיה, לאישור שר העבודה.
: (ג) שר העבודה רשאי לאשר את התקציב כפי שהוצע או בשינויים שימצא לנכון, לאחר בירור עם המינהלה.

@ 34. הכנסות המוסד
: תקציבו של המוסד יכוסה מהקצבת אוצר המדינה, ומהקצבת ארגוני עובדים ומעבידים שיש להם נציגים במועצה. כן רשאי המוסד לקבל תרומות והכנסות מארגון שוחריו ומפרסומים ומפעולות אחרות.

@ 34א. משלוח מסמכים למוסד (תיקון: תשמ״ב)
: לפי דרישת המוסד, מי שחייב לשלוח למפקח עבודה אזורי מסמך לפי [[סעיפים 15(ב)]], [[21]] [[או 23]], ישלח העתק ממנו גם למוסד.

== פרק שלישי 1: פעולה מונעת ומחקר בבריאות ובבטיחות בעבודה (תיקון: תשנ״ז) ==

@ 34ב. פעולה מונעת ומחקר בתחום הבריאות והבטיחות בעבודה (תיקון: תשנ״ז)
: (א) משרד העבודה והרווחה יבצע, באמצעות קופת חולים כמשמעותה [[בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994]], או באמצעות גוף אחר, פעולה מונעת ומחקר בתחום הבריאות והבטיחות בעבודה (להלן – פעולות), הכל מסוגים, במקומות, במועדים, בדרכים ובהיקף שיקבע שר העבודה והרווחה, ובלבד שסך כל ההוצאה הכספית למימון הפעולות לא יעלה בשנת כספים פלונית, על סך של 32 מיליון שקלים חדשים שיוקצו בתקציב משרד העבודה והרווחה.
:: ((פורסמו [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (פעולה מונעת), התשס&quot;א-2001]].))
: (ב) הסכום האמור בסעיף קטן (א) יעודכן בכל שנה לפי מדד השכר הממוצע, המשמש לעדכון תקציב המדינה לענין תחום ביטוח לאומי, ותיווסף לו תוספת בסכום שיוקצה למטרה זו מדי שנה בתקציב משרד העבודה והרווחה.

== פרק רביעי: שונות ==

@ 35. שמירת סוד
: לא יגלה מומחה הפועל מכוח [[סעיף 5]] או עובד המוסד כל דבר שהגיע לידיעתם בתוקף תפקיד לפי חוק זה, אלא תוך כדי מילוי חובה המוטלת עליהם לפי דין.

@ 36. עונשין (תיקון: תשמ״ב, תשע״ד)
: (א) מי שעשה אחד מאלה:
:: (1) הפריע למפקח עבודה מהשתמש בסמכויותיו; או
:: (2) סירב להשיב למפקח עבודה על שאלה שהוא חייב להשיב עליה; או
:: (3) עבר על הוראות [[סעיף 35]];
:: דינו – מאסר ששה חדשים או קנס 500 לירות, או שני הענשים כאחד.
: (ב) מעסיק שעבר על הוראות [[הסעיפים 16(ב)]] [[או 23(2)]] או שמסר ללא יסוד מספיק הודעה, לפי [[סעיף 7(ב)]], למפקח לעבודה אזורי על הרחקת גורם סכנה, או שלא מילא אחרי הוראה על פי [[סעיף 25(א)]], דינו – קנס 500 לירות.
: (ג) מי שלא שלח למפקח עבודה אזורי או למוסד הודעה או מסמך, או העתק מאלה, והוא חייב לעשות זאת לפי חוק זה, דינו – קנס 50 לירות.
: (ד) מי שלא קיים הוראה של מפקח עבודה שניתנה לפי [[סעיף 3(7)]] או שעבר על הוראות [[סעיף 8ד(א)]], דינו – מאסר ששה חדשים או קנס 50,000 שקלים.
: (ה) נעברה עבירה לפי חוק זה או תקנות לפיו בידי חבר־בני־אדם, מואגד או בלתי מואגד, יאשם בה גם כל מי שבעת ביצועה היה מנהל פעיל, בא־כוח או שותף פעיל בחבר, זולת אם הוכיח שהעבירה נעברה שלא בידיעתו ושנקט כל האמצעים הנאותים כדי להבטיח קיום הוראות החוק והתקנות לפיו.

@ 37. העברה מכהונה (תיקון: תשע״ד)
: נאמן בטיחות או חבר ועדת בטיחות שלא מילא את החובות המוטלות עליו על פי חוק זה או שהשתמש לרעה בסמכויותיו או שהתרשל במילוי חובותיו, רשאי מפקח העבודה הראשי להעבירו מכהונתו; אולם לגבי נאמן בטיחות לא יעשה כן מפקח העבודה הראשי אלא לאחר שהתייעץ בועד העובדים במפעל, אם ישנו, ולגבי חבר ועדת בטיחות שהוא נציג המעסיק לא יעשה כן, אלא לאחר שהתייעץ במעסיק.

@ 38. משלוח חינם בדואר
: כל הודעה או מסמך לפי חוק זה, או העתק מאלה, מותר לשלוח למפקח עבודה אזורי במשלוח חינם בדואר רשום, במעטפה שרשום עליה „פיקוח על עבודה”.

@ 39. קיום מינויים
: (א) מי שנתמנה להיות מפקח לפי [[פקודת מחלקת העבודה, 1943]], רואים אותו כאילו נתמנה להיות מפקח עבודה לפי חוק זה.
: (ב) מי שנתמנה להיות מפקח עבודה לפי חוק זה, או שרואים אותו כאילו נתמנה לכך, ייחשב לענין כל חיקוק שביצועו בידי שר העבודה כאילו נתמנה להיות מפקח או מפקח עבודה לענין אותו חיקוק. הוראות סעיף קטן זה חלות בשינויים המחוייבים לפי הענין, לגבי מפקח ראשי.

@ 40. הגבלת תחולה
: בהתיעצות עם שר הבטחון רשאי שר העבודה לקבוע בתקנות סייגים לתחולת חוק זה לגבי מפעלי משרד הבטחון.

@ 41. ביטול
: בטלים –
: (1) ((הנוסח שולב [[בפקודת מחלקת העבודה, 1943]];))
: (2) ((הנוסח שולב [[בפקודת בתי חרושת, 1946]].))

@ 42. שמירת דינים וחובות (תיקון: תשמ״ב)
: (א) חוק זה בא להוסיף על האמור בכל חיקוק אחר ולא לגרוע ממנו; קיום חובה לפי חוק זה והתקנות לפיו, אינו פוטר מקיום חובה לפי חיקוק אחר.
: (ב) הורשע אדם על עבירה לפי חוק זה או שילם קנס מינהלי, אין בכך כדי לפטרו מחובותיו על פי חוק זה והתקנות לפיו.

@ 43. תקנות
: שר העבודה ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, בהתייעצות עם מועצת המוסד, להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו.

@ 43א. אגרות (תיקון: תשע״ו)
: (א) שר, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע –
:: (1) אגרה בעד הגשת בקשה לקבלת הרשאה ולחידושה;
:: (2) אגרה בעד השתתפות בבחינות לשם קבלת ההרשאה;
:: (3) אגרה שעל בעל הרשאה לשלם בעד פיקוח על מילוי תנאי ההרשאה בידי השירות.
: (ב) בסעיף זה, ”הרשאה” – הסמכה, אישור, היתר, רישיון או הרשאה אחרת מאת שר הכלכלה והתעשייה, מפקח עבודה ראשי או גורם שהוסמך לתת הרשאה מכוח תקנות לפי חוק זה, הנדרשים לפי חוק זה לשם ביצוע עבודה, ביצוע תפקיד הכולל סמכויות בדיקה ובקרה הנדרשות בהוראות לפי חוק זה, או מתן הכשרה מקצועית.

@ 44. הוראות מעבר (תיקון: תשנ״ז, תשנ״ח)
: (א) [[פרק ג׳ בתקנות מס מקביל (שירותי בריאות בעבודה), התשל״ג–1973]] (להלן – התקנות), כנוסחו ביום כ״א בטבת התשנ״ז (31 בדצמבר 1996), יראו אותו כאילו הותקן, בשינויים המחויבים, לפי [[סעיף 34ב]], בכל הנוגע לתקופה המתחילה ביום כ״ב בטבת התשנ״ז (1 בינואר 1997).
: (ב) בתקופה שמיום כ״ב בטבת התשנ״ז (1 בינואר 1997), ועד יום כ״ה בסיון התשנ״ז (30 ביוני 1997), ימשיך המוסד לביטוח לאומי לשלם עבור הפעולות מתוך הכספים שיעביר אליו לצורך כך משרד העבודה והרווחה בהתאם לאמור [[-|בתקנות]].
: (ג) על אף האמור [[בסעיף 34ב]] ימומנו הפעולות בשנת הכספים 1997 גם מיתרת הסכום השווה ל־1% מסכום התקבולים שגבה המוסד לפי [[חוק מס מקביל, התשל״ג–1973]], בשנת הכספים 1996, ואשר לא נוצלה למימון הפעולות בתקופה שמיום ט׳ בטבת התשנ״ו (1 בינואר 1996) ועד יום ב׳ בטבת התשנ״ח (31 בדצמבר 1997).
: (ד) המוסד לביטוח לאומי יעביר למשרד העבודה והרווחה את הסכום האמור בסעיף קטן (ג) מתוך התקבולים שגבה כאמור, למימון הפעולות עד יום ה׳ בשבט התשנ״ח (1 בפברואר 1998).

== תוספת (((פקעה))) (תיקון: תשע״ט) ==
&lt;!--
==== ((([[סעיף 25א]]))) ====
=== הוראות הבטיחות ===
: (((הוראת שעה מיום 28.5.2019 ועד יום 27.5.2026):))
@ 1. : [[סעיף 204 לפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש״ל–1970]].
@ 2. : [[+|תקנות 2]], [[+|3]], [[+|6]] [[ו־7 לתקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מסירת מידע והדרכת עובדים), התשנ״ט–1999]].
@ 3. : [[תקנה 1 לתקנות עבודת הנוער (עבודות אסורות ועבודות מוגבלות), התשנ״ו–1995]], לגבי [[פרט 15 בחלק הראשון לתוספת לתקנות האמורות]].
@ 4. : [[+|תקנות 79]], [[+|80]] [[ו־164(א) עד (ג) לתקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בנייה), התשמ״ח–1988]], וכן [[-|תקנות 9 עד 11]] [[-|ו־81]], ככל שקיומן נדרש לשם מילוי הוראות [[-|תקנות 79]] [[ו־80 לתקנות האמורות]].
@ 5. : [[תקנה 2(א) לתקנות הבטיחות בעבודה (עגורנאים, מפעילי מכונות הרמה אחרות ואתתים), התשנ״ג–1992]].
@ 6. : [[תקנה 5(1) ו־(2) לתקנות הבטיחות בעבודה (עבודה בגובה), התשס״ז–2007]].
--&gt;

&lt;פרסום&gt; נתקבל בכנסת ביום כ״ו באב תשי״ד (25 באוגוסט 1954).
&lt;חתימות&gt;
* משה שרת, ראש הממשלה
* גולדה מאירסון, שרת העבודה
* יצחק בן־צבי, נשיא המדינה</text>
      <sha1>rkzoy5pi403th4nwej9hkgvnclmfnpi</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:חוק קידום התחרות בענפי המזון והפארם</title>
    <ns>116</ns>
    <id>293994</id>
    <revision>
      <id>3018258</id>
      <parentid>2998417</parentid>
      <timestamp>2026-05-31T20:05:38Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <comment>פקיעת הוראת שעה</comment>
      <origin>3018258</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="92238" sha1="st6d29n6g00dp9fo7ipjclex8xumz7h" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק קידום התחרות בענפי המזון והפארם, התשע&quot;ד-2014 (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
&lt;שם קודם&gt; חוק קידום התחרות בענף המזון, התשע&quot;ד-2014

&lt;מאגר 2001381 תיקון 2203821 תקן 484925 קוד a163Y00000DuK1TQAV&gt;

&lt;מקור&gt; ((ס&quot;ח תשע&quot;ד, 438|חוק קידום התחרות בענף המזון|19:301575)); ((תשע&quot;ה, 296|ת&quot;ט|fr:19:369860)); ((תשע&quot;ז, 210|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018)|20:366409)); ((תשע&quot;ט, 254|תיקון מס' 21 לחוק ההגבלים העסקיים|20:528392)); ((תשפ&quot;ג, 225, 225, 225, 227|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו־2024)|25:2620741)); ((תשפ&quot;ד, 184|תיקון מס' 9 לחוק פסיקת ריבית והצמדה|25:3568695)), ((1032|תיקון מס' 8 והוראת שעה|25:4642909)); ((תשפ&quot;ו, 70|תיקון מס' 9|25:10502958)).
''עדכון סכומים:'' י&quot;פ תשע&quot;ו, 3643; תשע&quot;ז, 2660, 2660, 3904; תשע&quot;ח, 4194, 4667; תשע&quot;ט, 6065, 6848; תש&quot;ף, 2887, 3266; תשפ&quot;א, 2879, 3588; תשפ&quot;ב, 3281, 3281; ((תשפ&quot;ג, 3048|הודעה בדבר עדכון סכומים|11050)), ((4247|הודעה בדבר עדכון סכומים|11159)); ((תשפ&quot;ד, 3270|הודעה בדבר עדכון סכומים|12023)), ((3271|הודעה בדבר עדכון סכומים|12023)); ((תשפ&quot;ה, 3151|הודעה בדבר עדכון סכומים|13141)), ((3151|הודעה בדבר עדכון סכומים|13141)), ((8528|הודעה על עדכון סכום עיצום כספי|13667)); ((תשפ&quot;ו, 2526|הודעה על עדכון סכום עיצום כספי|14121)), ((4677|הודעה בדבר עדכון סכומים|14354)).

''הארכת הוראת שעה:'' ((ק&quot;ת תשפ&quot;ו, 532|צו התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו–2024) (הארכת תקופת הוראת השעה לעניין הנחה אסורה שבסעיף 35 לחוק)|12161)).

__TOC__

== פרק א': מטרה והגדרות ==

@ 1. מטרה
: מטרת חוק זה היא הגברת התחרותיות בענף המזון ובתחום מוצרי הצריכה, לשם הפחתת המחירים לצרכן.

@ 2. הגדרות (תיקון: תשע&quot;ט, תשפ&quot;ד, תשפ&quot;ד-2, [י&quot;פ הודעות])
: בחוק זה -
:- &quot;אדם קשור&quot;, לתאגיד - כל אחד מאלה:
:: (1) אדם השולט בתאגיד;
:: (2) תאגיד הנשלט בידי אדם כאמור בפסקה (1);
:: (3) תאגיד הנשלט בידי מי מהאמורים בפסקאות (1) ו־(2);
:- &quot;אתר האינטרנט&quot; - [[http://www.antitrust.gov.il|אתר האינטרנט של רשות התחרות]];
:- &quot;בית הדין&quot; ו&quot;הסדר&quot; - כהגדרתם [[בחוק התחרות הכלכלית]];
:- &quot;במישרין או בעקיפין&quot; - לרבות בכל אחד מאלה:
:: (1) באמצעות שלוח או נאמן;
:: (2) יחד עם אחר בשיתוף פעולה לפי הסכם;
:: (3) באמצעות זכויות המוקנות לפי הסכם;
:: (4) באמצעות החזקה או רכישה בידי קרוב, חברת נאמנות או חברת רישומים;
:- &quot;דמי פיגורים&quot; ו&quot;ריבית שקלית&quot; - כהגדרתם [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה]];
:- &quot;החזקה&quot; - במישרין או בעקיפין, ויראו אדם כמי שמחזיק בעצמו, במישרין, בכל החזקותיו של אדם הקשור לו;
:- &quot;הממונה&quot; - כהגדרתו [[בחוק התחרות הכלכלית]], ולעניין [[פרק ג']] - כהגדרתו [[בחוק הגנת הצרכן]];
:- &quot;הסכם&quot; - לרבות הסדר;
:- &quot;חוק הגנת הצרכן&quot; - [[חוק הגנת הצרכן, התשמ&quot;א-1981]];
:- &quot;חוק התחרות הכלכלית&quot; - [[חוק התחרות הכלכלית, התשמ&quot;ח-1988]];
:- &quot;חוק פסיקת ריבית והצמדה&quot; - [[חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ&quot;א-1961]];
:- &quot;זכות בתאגיד&quot; - כל אחת מאלה:
:: (1) בעלות במניה, החזקה בה או זכות להורות על מכירתה;
:: (2) זכות להצביע באסיפה הכללית של חברה או באורגן מקביל לאסיפה כללית של תאגיד אחר, או זכות להורות כיצד להצביע באסיפה כללית או באורגן כאמור;
:: (3) זכות למנות דירקטור, ובתאגיד שאינו חברה - זכות למנות בעל תפקיד דומה; לעניין זה יראו את מי שמינה דירקטור או בעל תפקיד דומה כבעל הזכות למנותו;
:: (4) זכות למנות מנהל כללי;
:: (5) זכות להשתתף ברווחי התאגיד;
:: (6) זכות לחלוק ביתרת נכסי התאגיד לאחר סילוק חובותיו בעת פירוקו;
:: (7) כל זכות שתוכנה כתוכן זכות כאמור בפסקאות (1) עד (6), אף אם תוארה שונה;
:- &quot;חנות&quot; - מקום לממכר קמעונאי של מזון ומוצרי צריכה, לרבות חנות מקוונת, ובלבד שמתקיימים לגביו כל התנאים המפורטים להלן, ויראו לעניין זה כמה נקודות מכירה כחנות אחת אם קמעונאי אחד מחזיק בהן במתחם אחד:
:: (1) כל אלה נמכרים בו דרך קבע: ירקות ופירות טריים, חלב ומוצריו, ומוצרי ניקיון;
:: (2) יותר ממחצית ממחזור המכירות בו הוא ממכירת מזון;
:- &quot;חנות גדולה&quot; - חנות ששטח המכירה שלה הוא לפחות 250 מ&quot;ר, למעט חנות מקוונת;
:- &quot;מחזור מכירות&quot; - ערך מכירות לפי דוחות כספיים מבוקרים, בלא מס ערך מוסף ובלא מס קנייה, ולעניין חברה שיש לה חברות-אם או חברות-בת - לפי הדוחות הכספיים המאוחדים; לעניין זה -
::- &quot;חברה-אם&quot; - חברה השולטת בחברה אחרת;
::- &quot;חברה-בת&quot; - חברה שחברה אחרת שולטת בה;
:- &quot;מצרך&quot; - מזון וכל מוצר אחר הנמכר בחנות, למעט מוצרי חשמל, מוצרי טקסטיל, ציוד משרדי, כלי בית, ספרים ועיתונים;
:- &quot;מצרך חדש&quot; - מצרך שלא סופק בישראל במשך השנה שקדמה לתחילת אספקתו (בהגדרה זו - השנה הקודמת), וכל עוד לא עברה שנה מתחילת האספקה; לעניין זה, לא יראו כמצרך חדש מצרך שאינו שונה מהותית ממצרך אחר שנמכר לצרכנים בשנה הקודמת, ובכלל זה שינוי באריזה, לרבות בגודלה, בצורתה או בחזותה או שינוי לא מהותי בהרכב המצרך;
:- &quot;מצרך מותג פרטי&quot; - מצרך הנושא שם מסחרי, סימן מסחר, סמל, כיתוב מיוחד, עיצוב גרפי או סימנים ייחודיים אחרים שניתן לזהותו עם קמעונאי גדול או קמעונאים גדולים;
:- &quot;מצרכים תחליפיים&quot; - הקבוצה המצומצמת של מצרכים שהם תחליפים ישירים ומשמעותיים בעיני הצרכן למצרך אחר;
:- &quot;ספק&quot; - מי שמספק לקמעונאי, או באמצעות קמעונאי, במישרין או באמצעות מפיץ, מצרכים, ובכלל זה מצרכי מותג פרטי, לרבות מפיץ של מצרכים כאמור, וכן כל אדם קשור לאלה;
:- &quot;ספק גדול&quot; - ספק שמחזור המכירות שלו לקמעונאים, או באמצעות קמעונאים, בישראל, בשנת הכספים הקודמת, עלה על 300 מיליון שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2014; בשנת 2026, 353,121,684.91 ש&quot;ח))), או ספק שהוא בעל מונופולין כמשמעותו [[בסעיף 26 לחוק התחרות הכלכלית]], לגבי מצרך מסוים שבשלו הוכרז מונופולין;
:- &quot;פקודת הרוקחים&quot; - [[פקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ&quot;א-1981]];
:- &quot;קמעונאי&quot; - אדם המחזיק בחנות, וכן כל אדם קשור אליו;
:- &quot;קמעונאי גדול&quot; - כל אחד מאלה:
:: (1) קמעונאי המחזיק בשלוש חנויות לפחות שמחזור המכירות הכולל של חנויותיו, בשנת הכספים הקודמת, עולה על 250 מיליון שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2014; בשנת 2026, 294,268,070.77 ש&quot;ח))); לעניין זה, &quot;מחזור מכירות&quot; - לרבות מחזור המכירות של מצרכים שספק מכר בחנות של הקמעונאי;
:: (2) קמעונאי המחזיק בחנות מקוונת שמחזור המכירות הכולל שלו בישראל מהחנות המקוונת, ואם הוא מחזיק גם בחנות שאינה מקוונת, אחת או יותר - יחד עם הכנסותיו ממנה וממצרכים שספק מכר בחנות של הקמעונאי, בשנת הכספים הקודמת, עולה על 250 מיליון שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2014; בשנת 2026, 294,268,070.77 ש&quot;ח)));
:- &quot;קרוב&quot; - בן זוג וכן אח, הורה, הורה הורה, צאצא או צאצא של בן הזוג, או בן זוגו של כל אחד מאלה;
:- &quot;שליטה&quot; - היכולת לכוון, במישרין או בעקיפין, פעילותו של תאגיד; בלי לגרוע מכלליות האמור, חזקה על אדם שהוא בעל שליטה בתאגיד -
:: (1) אם הוא מחזיק ביותר ממחצית הזכות להצביע באסיפה הכללית של חברה או באורגן מקביל לאסיפה כללית של תאגיד אחר, או מהזכות למנות דירקטורים בחברה או מהזכות למנות בעלי תפקידים דומים בתאגיד שאינו חברה;
:: (2) אם הוא מחזיק בזכות למנות בתאגיד מנהל כללי;
:: (3) אם הוא מחזיק ביותר משלושים אחוזים מזכות בתאגיד, ואין אדם אחר המחזיק יותר ממחצית מאותה זכות;
:: (4) אם הוא מחזיק ביכולת למנוע קבלת החלטה עסקית מהותית בתאגיד, זולת אם יכולת זו נובעת מהסכם בדבר הלוואה שנתן תאגיד בנקאי במהלך עסקיו הרגילים, או אם היא ניתנה לצורך הגנת מיעוט מקובלת בתאגיד; וכן חזקה על אדם הנהנה בנאמנות שהוא בעל שליטה בנכסיה, למעט אם הוא מחזיק ביחידה בקרן נאמנות שחל עליה [[חוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ&quot;ד-1994]];
:- &quot;תכשיר&quot; - כהגדרתו [[בפקודת הרוקחים]];
:- &quot;תמרוק&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 55א לפקודת הרוקחים]];
:- &quot;השר&quot; - שר הכלכלה.

@ 3. עדכון סכומים (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) השר, בהתייעצות עם הממונה ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לשנות את הסכום הנקוב בהגדרה &quot;ספק גדול&quot;, ורשאי הוא לקבוע סכומים שונים לסוגי ספקים גדולים שונים.
: (ב) הסכומים הקבועים בהגדרות &quot;ספק גדול&quot; ו&quot;קמעונאי גדול&quot; ובהגדרה &quot;קמעונאי פארם גדול&quot; [[שבסעיף 21א]] יעודכנו ב־16 בינואר של כל שנה (בסעיף קטן זה - יום העדכון) בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ביום העדכון בשנה שקדמה לו; הממונה יפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט הודעה על הסכומים המעודכנים לפי סעיף זה; בסעיף זה, &quot;מדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

== פרק ב': הסדרת פעילות ספקים וקמעונאים ==

=== סימן א': פעולות אסורות ===

@ 4. רשימת ספקים גדולים וקמעונאים גדולים
: (א) [[בסימן זה]], &quot;רשימה&quot; - רשימה של הספקים הגדולים ושל הקמעונאים הגדולים שהממונה מצא שהתקיימו בהם התנאים כאמור בהגדרות &quot;ספק גדול&quot; ו&quot;קמעונאי גדול&quot;, לפי העניין, בשנת הכספים שקדמה למועד הפרסום, ושל מי שהצהיר כי הוא ספק גדול בהתאם להוראות [[סעיף 12(א)]].
: (ב) הממונה יפרסם באתר האינטרנט, עד ל־31 במאי של כל שנה, את הרשימה.

@ 5. איסור התערבות של ספק
: ספק לא יכתיב או ימליץ לקמעונאי ולא יתערב בדרך אחרת אצל קמעונאי בעניין המחיר לצרכן שגובה הקמעונאי בעבור מצרך שספק אחר מספק או בעניין התנאים שבהם הקמעונאי מוכר לצרכן מצרך שספק אחר מספק.

@ 6. איסור התערבות של קמעונאי
: קמעונאי לא יכתיב או ימליץ לספק ולא יתערב בדרך אחרת אצל ספק בעניין המחיר לצרכן שקמעונאי אחר גובה בעבור מצרך, או בעניין התנאים שבהם קמעונאי אחר מוכר מצרך לצרכן.

@ 7. איסורים נוספים לגבי ספקים גדולים וקמעונאים גדולים
: (א) בלי לגרוע מהוראות [[סעיפים 5]] [[ו־6]] -
:: (1)(א) ספק גדול לא יעסוק בסידור מצרכים בחנות של קמעונאי גדול הנכלל ברשימה ולא יכתיב, ימליץ או יתערב בדרך אחרת בעניין סידור מצרכים;
::: (ב) אין באמור בפסקת משנה (א) כדי למנוע מספק גדול לתת הנחיות בדבר הטיפול הנדרש למצרכים שהוא מספק לקמעונאי הגדול, לשם שמירה על תקינותם, איכותם ובטיחותם, או למנוע ממנו לעסוק בסידור מצרכים הדורשים קירור בחנות של קמעונאי גדול שהשטח הכולל של החנות, הכולל את שטח המכירה ואת המחסנים, אינו עולה על 250 מ&quot;ר;
:: (2) קמעונאי גדול לא יהיה צד להסדר עם ספק גדול הנכלל ברשימה הנוגע לסידור מצרכים בחנותו, למעט הסדר הנוגע לסידור מצרכים כאמור בפסקה (1)(ב);
:: (3) ספק גדול לא יכתיב או ימליץ לקמעונאי ולא יתערב בדרך אחרת אצל קמעונאי, בעניינים אלה:
::: (א) המחיר לצרכן שגובה הקמעונאי בעבור מצרך שהספק מספק;
::: (ב) הקצאת שטח מכירה בשיעור כלשהו למצרך שהספק מספק;
::: (ג) רכישת מצרך שהספק מספק בהיקף כלשהו מסך רכישות הקמעונאי של המצרך ושל מצרכים תחליפיים;
::: (ד) רכישה או מכירה של מצרכים שספק אחר מספק לקמעונאי, לרבות כמויות ויעדי רכישה, שטח המכירה המוקצה להם בחנות וכל תנאי מסחרי אחר;
:: (4) קמעונאי גדול לא יהיה צד להסדר עם ספק גדול הנכלל ברשימה הנוגע לעניינים המנויים בפסקה (3).
: (ב) הממונה רשאי, לבקשת ספק גדול או קמעונאי גדול, לפטור אותו מתחולת הוראות סעיף קטן (א), למעט סעיף קטן (א)(3)(ד), כולן או חלקן, לפי העניין, אם שוכנע כי אין בביצוע הפעולות נושא הפטור כדי ליצור חשש לפגיעה בתחרות; החלטות הממונה לפי סעיף קטן זה יפורסמו באתר האינטרנט.
: (ג) הממונה רשאי לקבוע כללים ביחס לסוגי הסדרים או פעולות שלגביהם יהיו ספק גדול או קמעונאי גדול פטורים מתחולת הוראות סעיף קטן (א), למעט סעיף קטן (א)(3)(ד), אם שוכנע כי אין בסוגי הסדרים או פעולות אלה כדי ליצור חשש לפגיעה בתחרות.
:: ((פורסמו [[כללי קידום התחרות בענף המזון (פטור לפעולות ולהסדרים שעניינם מחיר לצרכן) (הוראת שעה), התשע״ה–2014]].))
:: ((פורסמו [[כללי קידום התחרות בענף המזון (פטור לפעולות ולהסדרים שעניינם סידור מצרכים בחנות של קמעונאי גדול) (הוראת שעה), התשפ״ד–2024]].))
:: ((פורסמו [[כללי קידום התחרות בענף המזון (פטור לפעולות ולהסדרים שעניינם סידור מצרכים בחנות של קמעונאי גדול) (הוראת שעה) (מס׳ 2), התשפ״ד–2024]].))
: (ד) הוראות סעיף קטן (א), למעט סעיף קטן (א)(3)(ד), לא יחולו לגבי מצרך חדש של הספק הגדול.

@ 8. תמחור אסור וקשירה אסורה (תיקון: תשפ&quot;ג-2, ק&quot;ת תשפ&quot;ו)
: (א) קמעונאי גדול לא יהיה צד להסדר עם ספק גדול הנכלל ברשימה, וספק גדול לא יהיה צד להסדר עם קמעונאי גדול הנכלל ברשימה או עם מפיץ, שתוצאתו היא תמחור אסור; לעניין זה, &quot;תמחור אסור&quot; -
:: (1) מכירת חלק מיחידות המצרך, או מכירת חלק מיחידות המצרכים בסל מצרכים, במחיר נמוך מהעלות השולית של אספקת המצרך לקמעונאי הגדול;
:: (2) מכירת מצרכים, לרבות סל מצרכים, שסך כל מחירם נמוך או שווה לסך כל המחיר שהספק הגדול מציע לקמעונאי הגדול בעד רכישת מספר קטן יותר של יחידות אותו מצרך או בעד אותו סל מצרכים בהרכב מצומצם יותר.
: (ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו לגבי הסדרים בנוגע למצרך חדש בלבד של הספק הגדול.
: (ג) ספק גדול לא יתנה מכירת מצרך ממצרכיו לקמעונאי ברכישת מצרך אחר של אותו ספק גדול.
: (ג1) (((הוראת שעה בשנים 2024 עד 2028):)) ספק גדול לא יתנה מתן הנחה לקמעונאי גדול הנכלל ברשימה, בעבור מצרך ממצרכיו, במישרין או בעקיפין, בכסף או בשווה כסף, ברכישת מצרך אחר של אותו ספק גדול (בסעיף זה - הנחה אסורה).
: (ג2) (((הוראת שעה בשנים 2024 עד 2028):)) קמעונאי גדול לא יהיה צד להסדר עם ספק גדול הנכלל ברשימה, שתוצאתו היא הנחה אסורה.
: (ד) ספק לא יעביר תשלומים לקמעונאי גדול הנכלל ברשימה, בכסף או בשווה כסף, וקמעונאי גדול לא יקבל תשלומים כאמור; אין באמור כדי לאסור על ספק להוזיל, בכפוף להוראות חוק זה, מחיר יחידת מצרך שהוא מספק לקמעונאי הגדול; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על כל אחד מאלה:
:: (1) תשלומים מספק לקמעונאי גדול כנגד החזר מצרכים שסיפק לקמעונאי הגדול;
:: (2) תשלומים שאינם חלק מהתנאים המסחריים ביחס לרכישת מוצרי הספק על ידי הקמעונאי הגדול, ובכלל זה פיצויים לפי כל דין;
:: (3) תשלומים על פי הסדר שלפיו הספק מוכר את מצרכיו ישירות לצרכן, באמצעות הקמעונאי הגדול, בתמורה לתשלום לקמעונאי הגדול.
: (ה) בסעיף זה -
::- &quot;סל מצרכים&quot; - מצרכים שמחירם מושפע ממכירתם יחד או שמוצעים למכירה במחיר כולל;
::- &quot;עלות שולית של אספקת מצרך&quot; - השינוי בעלות הכוללת של ייצור או של רכישת מצרך, שיווקו והפצתו על ידי הספק, כתוצאה מאספקת יחידה נוספת של המצרך על ידי הספק.

@ 8א. (תיקון: תשפ&quot;ג-3) : (((פקע).))
@ 8ב. (תיקון: תשפ&quot;ג-3) : (((פקע).))

@ 9. סמכות למתן הוראות לקמעונאי גדול המוכר מצרכים של ספק גדול (תיקון: תשע&quot;ט)
: (א) הממונה רשאי לתת לקמעונאי גדול, המוכר מצרך של ספק גדול, הוראות בדבר הצעדים שעליו לנקוט בקשר לאותו מצרך או בקשר למצרכים תחליפיים לאותו מצרך, ובכלל זה הוראות בדבר השטחים בחנות המוקצים למכירה (בחוק זה - שטחי מדף), בחנות של הקמעונאי הגדול למצרך או למצרכים תחליפיים, ורשאי הוא להתנות את הוראותיו בתנאים, ובכלל זה תנאים שעניינם תשלומים, והכול כדי למנוע פגיעה או חשש לפגיעה משמעותית בתחרות או בציבור, או כדי להגביר באופן משמעותי את התחרות.
: (ב) הממונה ימסור הודעה על כוונתו לתת הוראה לקמעונאי הגדול או לספק הגדול הנוגעים לאותה הוראה וכן יפרסם באתר האינטרנט את דבר כוונתו לתת הוראה לפי סעיף זה, לפחות 14 ימים לפני מתן ההוראה, ויעמיד לעיון הציבור את נוסח ההוראה.
: (ג) הממונה ימסור את ההוראה לקמעונאי הגדול, יודיע על כך לספק הגדול שמספק את המצרך נושא ההוראה ויפרסם את נוסח ההוראה באתר האינטרנט.
: (ד) קמעונאי גדול שניתנה לו הוראה לפי סעיף קטן (א), וכל ספק גדול שבקשר עם מצרך שלו ניתנה ההוראה, רשאי לערור עליה לפני בית הדין בתוך שלושים ימים ממועד פרסום ההוראה כאמור בסעיף קטן (ג).
: (ה) בית הדין רשאי לאשר את הוראת הממונה, לבטלה או לשנותה.
: (ו) הוראת הממונה תיכנס לתוקף בתוך שלושים ימים ממועד הפרסום האמור בסעיף קטן (ג) או במועד מאוחר יותר שקבע הממונה.
: (ז) על דיוני בית הדין בערר לפי סעיף זה ועל ערעור על החלטתו יחולו הוראות לפי [[סעיפים 33 עד 40 לחוק התחרות הכלכלית]], בשינויים המחויבים.

@ 10. הוראות לעניין הקצאת שטחי מדף לספקים גדולים מאוד - הוראת שעה
: (א) הממונה יפרסם באתר האינטרנט רשימה של ספקים גדולים מאוד שקמעונאי גדול לא יהיה רשאי להקצות למצרכים שהם מספקים לו שטח מדף בשיעור העולה על 50% משטחי המדף בכל אחת מחנויותיו הגדולות; בסעיף זה, &quot;ספק גדול מאוד&quot; - ספק שמחזור המכירות שלו לקמעונאים, או באמצעות קמעונאים, בישראל, בשנת הכספים הקודמת, עלה על מיליארד שקלים חדשים.
: (ב) הוראות סעיף קטן (א) יעמדו בתוקפן שנה מיום תחילתו של [[סימן זה]]; השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי להאריך את התקופה בשנה אחת נוספת בכל פעם, ובלבד שהתקופה הכוללת לתוקף הוראות אותו סעיף קטן לא תעלה על ארבע שנים.
: (ג) בתוך חודשיים מיום תחילתו של חוק זה ידווחו הקמעונאים הגדולים לממונה על השיעור משטחי המדף בחנויותיהם הגדולות המוקצה למצרכים של ספקים גדולים מאוד; הממונה רשאי לדחות את מועד הדיווח לפי סעיף קטן זה בחודש נוסף.
: (ד) הממונה ידווח לוועדת הכלכלה של הכנסת על ממצאיו בעניין הקצאת שטחי מדף בחנויותיהם הגדולות של קמעונאים גדולים, ורשאי הוא, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לקבוע שיעור אחר מהשיעור הקבוע בסעיף קטן (א) להקצאת שטחי מדף לספקים גדולים מאוד; דיווח כאמור יימסר בתוך חודש מתום התקופה כאמור בסעיף קטן (ג).

@ 11. סמכות לתת הוראות לקמעונאי המוכר מצרכי מותג פרטי (תיקון: תשע&quot;ט)
: (א) ראה הממונה כי כתוצאה מהתנהגותו של קמעונאי גדול לגבי מצרכי מותג פרטי שהוא מוכר, קיים חשש לפגיעה משמעותית בציבור או בתחרות, רשאי הוא לתת לקמעונאי הגדול הוראות בדבר הצעדים שעליו לנקוט כדי למנוע את הפגיעה; הוראה שניתנה לקמעונאי גדול תפורסם באתר האינטרנט.
: (ב) ניתנה לקמעונאי גדול הוראה לפי סעיף קטן (א), רשאי הוא לערור עליה לפני בית הדין בתוך שלושים ימים מקבלת ההוראה.
: (ג) בית הדין רשאי לאשר את הוראת הממונה, לבטלה או לשנותה.
: (ד) על דיוני בית הדין בערר לפי סעיף זה ועל ערעור על החלטתו יחולו הוראות לפי [[סעיפים 33 עד 40 לחוק התחרות הכלכלית]], בשינויים המחויבים.

@ 12. חובות דיווח - ספק גדול וקמעונאי גדול
: (א) ספק גדול ידווח לממונה, אחת לשנה, על מחזור המכירות השנתי שלו לקמעונאים בישראל ובאמצעותם; על אף האמור, ספק גדול רשאי למסור לממונה הצהרה כי מתקיימים בו התנאים בהגדרה &quot;ספק גדול&quot;, ולא תחול עליו חובת הדיווח לפי סעיף קטן זה.
: (ב) קמעונאי גדול ידווח לממונה, אחת לשנה, על החנויות שהוא מחזיק בהן, ומחזור המכירות השנתי של כל חנות.
: (ג) השר יקבע הוראות לעניין פרטי הדיווח וההצהרה לפי סעיף זה, והמועדים למסירתם.
: ((פורסמו [[תקנות קידום התחרות בענפי המזון והפארם (דיווח של ספקים גדולים, קמעונאים גדולים וקמעונאי פארם גדולים), התשע״ד–2014]].))

@ 13. חוות דעת מקדמיות (תיקון: תשע&quot;ט)
: הוראות [[סעיף 43א לחוק התחרות הכלכלית]] יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין [[סימן זה]].

=== סימן ב': תחרות גאוגרפית של קמעונאים ===

@ 14. הגדרות
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;אזור ביקוש&quot;, של חנות גדולה של קמעונאי גדול - האזור שהגדיר לה הממונה לפי [[סעיף 15(א)]];
:- &quot;אזורים סטטיסטיים&quot; - אזורי המיפקד ואזורי המשנה שנקבעו בצו לפי [[סעיף 6 לפקודת הסטטיסטיקה [נוסח חדש], התשל&quot;ב-1972]];
:- &quot;בקשה&quot; - בקשה לפתיחת חנות גדולה, שהוגשה לפי [[סעיף 17(ב)]];
:- &quot;השיעור המחושב&quot;, של חנות גדולה של קמעונאי גדול - השיעור שחישב לה הממונה לפי [[סעיף 16(א)]];
:- &quot;קבוצת תחרות&quot;, של חנות גדולה של קמעונאי גדול - קבוצת החנויות שהגדיר הממונה לגבי אותה חנות גדולה לפי [[סעיף 15(ב)]];
:- &quot;קמעונאי גדול&quot; - כל אחד מאלה:
:: (1) קמעונאי גדול כהגדרתו [[בסעיף 2]];
:: (2) קמעונאי המחזיק בחנות גדולה אחת לפחות שמחזור המכירות שלה, בשנת הכספים הקודמת, עלה על 100 מיליון שקלים חדשים וכל אדם קשור אליו; לעניין זה, &quot;מחזור מכירות&quot; - לרבות מחזור המכירות של מצרכים שספק מכר בחנות גדולה של קמעונאי כאמור.

@ 15. הגדרת אזור ביקוש וקבוצת תחרות לחנות גדולה של קמעונאי גדול
: (א) הממונה יגדיר לגבי כל חנות גדולה של קמעונאי גדול את האזור הגאוגרפי, המבוסס על האזור הסטטיסטי שבו נמצאת החנות ועל אזורים סטטיסטיים הסובבים אזור זה, שייחשב כאזור הביקוש של אותה חנות לשם הוראות [[סימן זה]]; לעניין זה ישקול הממונה, בין השאר, את השיקולים האלה:
:: (1) מרחקי נסיעה של צרכנים אל החנות;
:: (2) גודל החנות;
:: (3) מיקום החנות בסביבה עירונית או אחרת.
: (ב) הממונה יגדיר, לגבי כל חנות גדולה של קמעונאי גדול, את קבוצת החנויות של קמעונאים גדולים שיש חפיפה בין האוכלוסייה שבאזורי הביקוש שלהן ובין האוכלוסייה שבאזור הביקוש של החנות הגדולה בשיעור העולה על השיעור הקובע, שתיחשב כקבוצת התחרות של אותה חנות גדולה לשם הוראות [[סימן זה]]; לעניין זה, &quot;השיעור הקובע&quot; - השיעור שעליו החליט הממונה ושפורסם באתר האינטרנט.

@ 16. השיעור המחושב לחנות גדולה של קמעונאי גדול
: (א) הממונה יחשב, לגבי כל חנות גדולה של קמעונאי גדול, את השיעור המתקבל מהיחס שבין מחזור המכירות של הקמעונאי הגדול בחנויותיו הגדולות בקבוצת התחרות של החנות הנבחנת, לרבות אותה החנות, ובין מחזור המכירות של כלל החנויות הגדולות השייכות לקבוצת התחרות; בסעיף זה, &quot;מחזור מכירות&quot; - מחזור מכירות של חנות גדולה בחלק המיוחס לאזור הביקוש של אותה חנות בלבד, לרבות ממכירת מצרכים של ספק גדול באמצעות הקמעונאי הגדול באותה חנות.
: (ב) הממונה ימסור לכל קמעונאי גדול, אחת לשנתיים, לכל הפחות, הודעה בכתב בדבר אזורי הביקוש של חנויותיו הגדולות שהשיעור המחושב שלהן עולה על 30% ובדבר אזורי הביקוש של חנויותיו הגדולות שהשיעור המחושב שלהן עולה על 50% ([[בפרק זה]] - הודעה בדבר אזורי ביקוש).
: (ג) קמעונאי גדול שקיבל הודעה בדבר אזורי ביקוש, רשאי להשיג עליה לפני הממונה; השגה כאמור ניתן להגיש בתוך השנתיים שלאחר קבלת ההודעה, לרבות בשל שינוי נסיבות.
: (ד) מצא הממונה כי הקמעונאי הגדול הניח בסיס עובדתי סביר להשגתו, יבחן את ההשגה וימסור לקמעונאי את החלטתו.

@ 17. פתיחת חנות נוספת באזור ביקוש (תיקון: תשפ&quot;ג-4)
: (א) לא יפתח קמעונאי גדול חנות גדולה נוספת באזור ביקוש הנכלל בהודעה בדבר אזורי ביקוש, אלא באישור הממונה בכתב ומראש, ובהתאם לתנאי האישור.
: (ב) קמעונאי גדול המבקש לפתוח חנות גדולה נוספת באזור ביקוש הנכלל בהודעה בדבר אזורי ביקוש, יגיש לממונה בקשה מנומקת ([[בסימן זה]] - בקשה).
: (ב1) (((פקע).))
: (ב2) (((פקע).))
: (ג) הממונה לא יאשר בקשה לגבי אזור ביקוש שהשיעור המחושב בו כאמור בהודעה בדבר אזורי ביקוש עולה על 30% אך נמוך מ-50%, אלא אם כן מצא שאין חשש סביר שפתיחת החנות תגרום לפגיעה בתחרות.
: (ד) הממונה לא יאשר בקשה לגבי אזור ביקוש שהשיעור המחושב בו כאמור בהודעה בדבר אזורי ביקוש עולה על 50%, אלא אם כן מצא כי קיימת ודאות קרובה לכך שפתיחת החנות לא תגרום לפגיעה בתחרות.
: (ה) הממונה ייתן את החלטתו בדבר אישור הבקשה, בתנאים או בלא תנאים, או בדבר התנגדותו לבקשה, בתוך 90 ימים מיום הגשת הבקשה; במניין הימים האמורים לא יובא בחשבון הזמן שחלף מהמועד שבו דרש הממונה פרטים נוספים הדרושים לו לבדיקת הבקשה, ועד לקבלתם.
: (ו) החלטות הממונה בבקשות לפי סעיף זה יפורסמו באתר האינטרנט.

@ 18. ערר על החלטת הממונה בבקשה לפתיחת חנות גדולה (תיקון: תשע&quot;ט)
: (א) התנגד הממונה לבקשה, או התנה את אישורו בתנאים, רשאי המבקש לערור על החלטת הממונה לפני בית הדין בתוך שלושים ימים מיום קבלתה.
: (ב) אישר הממונה בקשה, בין בתנאים ובין בלא תנאים, רשאי אדם העלול להיפגע מהחלטת הממונה, איגוד עסקי וכן ארגון צרכנים, לערור על ההחלטה לפני בית הדין בתוך שלושים ימים מיום שההחלטה פורסמה באתר האינטרנט, ובלבד שההחלטה עלולה לגרום לאותו אדם, לחברי האיגוד או לצרכנים, פגיעה בניגוד למטרות חוק זה.
: (ג) בית הדין רשאי לאשר את החלטת הממונה, לבטלה או לשנותה.
: (ד) על דיוני בית הדין בערר לפי סעיף זה ועל ערעור על החלטתו יחולו הוראות לפי [[סעיפים 33 עד 40 לחוק התחרות הכלכלית]], בשינויים המחויבים.

@ 19. צו מכירה - הוראת שעה (תיקון: תשע&quot;ט)
: (א) ראה בית הדין, על פי פנייה של הממונה, כי הדבר דרוש לשם הגברת התחרות האזורית בקמעונאות המזון, רשאי הוא לצוות על קמעונאי גדול, שהממונה מסר לו הודעה בדבר אזורי ביקוש, על אזור ביקוש של חנות גדולה שהשיעור המחושב שלה עולה על 50%, ויש לו באותו אזור ביקוש שלוש חנויות גדולות לפחות, לעשות אחת או יותר מהפעולות האלה, בהתאם לתנאים שיקבע בית הדין:
:: (1) הפסקת פעילות הקמעונאי הגדול בחנות גדולה אחת או יותר באותו אזור ביקוש;
:: (2) העברת זכויות הקמעונאי הגדול בחנות גדולה אחת או יותר באותו אזור ביקוש, כולן או חלקן, לאדם אחר לתקופה מוגבלת;
:: (3) מכירת זכויות הקמעונאי הגדול בחנות גדולה אחת או יותר, באותו אזור ביקוש, כולן או חלקן, לאדם אחר;
:: (4) כל פעולה אחרת שתיראה לבית הדין כמתאימה בנסיבות העניין.
: (ב) על דיוני בית הדין בערר לפי סעיף זה ועל ערעור על החלטתו יחולו הוראות לפי [[סעיפים 33 עד 40 לחוק התחרות הכלכלית]], בשינויים המחויבים.
: (ג) סעיף זה יעמוד בתוקפו שש שנים מיום פרסומו של חוק זה (בסעיף זה - תקופת הוראת השעה); על אף האמור, פנה הממונה לבית הדין בבקשה למתן צו מכירה כאמור בסעיף קטן (א) בתקופת הוראת השעה, תעמוד סמכות בית הדין בתוקפה עד למתן פסק דין סופי בבקשה, ואם נתן צו - יהיה על הקמעונאי הגדול לבצעו גם אם תקופת הביצוע היא לאחר תום תקופת הוראת השעה.

@ 20. איסור על הסדר במקרקעין
: קמעונאי גדול שקיבל מהממונה הודעה בדבר אזורי ביקוש, לא יתקשר בהסדר שעניינו, מטרתו או תוצאתו הגבלת קמעונאים אחרים מלהתקשר בחוזה לעשיית עסקה במקרקעין או לגבי מקרקעין, לרבות רכישה, מכירה, החכרה או השכרה של מקרקעין, או להקמת חנות גדולה או לכל פעילות מתחרה בענף המזון, באזור הביקוש של החנות שאליה מתייחסת אותה קבוצת תחרות, ולא יאריך הסדר כאמור.

@ 21. חובת דיווח של קמעונאי גדול על חנות גדולה ועל חנות פארם (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: קמעונאי גדול ידווח לממונה, אחת לשנה, על החנויות הגדולות שהוא מחזיק בהן ועל חנויות הפארם כהגדרתן [[בסעיף 21א]], שהוא מחזיק בהן, מיקומן, שטח המכירה בכל אחת מהן, המועד שבו החלה כל חנות לפעול ומחזור המכירות השנתי של כל חנות; השר יקבע הוראות לעניין פרטי הדיווח והמועדים למסירתו.
: ((פורסמו [[תקנות קידום התחרות בענפי המזון והפארם (דיווח של ספקים גדולים, קמעונאים גדולים וקמעונאי פארם גדולים), התשע״ד–2014]].))

=== סימן ב'1: החלת [[פרק ב']] על ענף הפארם ===

@ 21א. הגדרות - [[סימן ב'1]] (תיקון: תשפ&quot;ד-2, תשפ&quot;ו, [י&quot;פ הודעות])
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;חנות פארם&quot; - מקום לממכר קמעונאי של תכשירים, תמרוקים ומוצרי צריכה, לרבות חנות מקוונת, ובלבד שמתקיימים לגביו כל התנאים המפורטים להלן, ויראו לעניין זה כמה נקודות מכירה כחנות אחת אם קמעונאי אחד מחזיק בהן במתחם אחד:
:: (1) כל אלה נמכרים בו דרך קבע: מוצרי קוסמטיקה ותמרוקים, מוצרי טואלטיקה, מוצרי ניקיון ומוצרי היגיינה;
:: (2) יותר מרבע ממחזור המכירות בו הוא ממכירת כל המפורטים בפסקה (1);
:- &quot;מצרך פארם&quot; - מוצר הנמכר בחנות פארם, למעט בשמים, מוצרי איפור וטיפוח פנים וצוואר, מוצרי חשמל, מוצרי טקסטיל, ציוד משרדי, כלי בית, ספרים ועיתונים, תכשירים ומוצרי אופטיקה;
:- &quot;קמעונאי פארם&quot; - אדם המחזיק בחנות פארם וכן כל אדם קשור אליו;
:- &quot;קמעונאי פארם גדול&quot; - קמעונאי פארם שמחזור המכירות הכולל שלו בחנויות הפארם שלו, בשנת הכספים הקודמת, עולה על 450 מיליון שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2025; בשנת 2026, 461,899,261.99 ש&quot;ח))) והוא מחזיק ב-12 חנויות פארם לפחות.

@ 21ב. החלת הוראות [[סימן א']] על ענף הפארם (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: (א) הוראות [[סימן א']] יחולו, בשינויים המחויבים, גם על חנות פארם, על מצרך פארם, על קמעונאי פארם גדול ועל ספק גדול בעת התקשרות עם קמעונאי כאמור.
: (ב) השר, בהתייעצות עם הממונה ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את שיעור מחזור המכירות האמור [[21א|בפסקה (2) להגדרה &quot;חנות פארם&quot;]] ואת מחזור המכירות כאמור בהגדרה &quot;קמעונאי פארם גדול&quot;.

@ 21ג. פתיחת חנות פארם נוספת במרכז מסחרי על ידי קמעונאי פארם גדול (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;חוזה&quot; - חוזה שמטרתו או תוצאתו עשיית עסקה במקרקעין לשם הקמת חנות פארם, לרבות רכישה, מכירה, החכרה או השכרה של המקרקעין;
::- &quot;מרכז מסחרי&quot; - מקום מתוחם המשמש למסחר, שסך שטחי המסחר שבו עולה על 3,000 מ&quot;ר ובכלל זה קניון;
::- &quot;רשות מקומית גדולה&quot; - רשות מקומית שמספר תושביה הרשומים במרשם האוכלוסין עולה על 200,000;
::- &quot;רשות מקומית קטנה&quot; - רשות מקומית שאינה רשות מקומית גדולה.
: (ב) (((הנוסח הקבוע):)) קמעונאי פארם גדול לא יפתח חנות פארם במרכז מסחרי ברשות מקומית כמפורט להלן, אם קיים חשש סביר כי פתיחת החנות תגרום לפגיעה בתחרות:
:: (1) לעניין רשות מקומית גדולה - אם יש לו חנות פארם נוספת במרחק של עד קילומטר מהמרכז המסחרי שבו הוא מבקש לפתוח חנות פארם;
:: (2) לעניין רשות מקומית קטנה - אם יש לו חנות פארם נוספת במרחק של עד שני קילומטרים מהמרכז המסחרי שבו הוא מבקש לפתוח חנות פארם.
:: (((הוראת שעה ל-5 שנים מיום 4.7.2024):)) קמעונאי פארם גדול המבקש לפתוח חנות פארם במרכז מסחרי ברשות מקומית כמפורט להלן, יגיש לממונה בקשה לפתיחת חנות פארם:
:: (1) לעניין רשות מקומית גדולה - אם יש לו חנות פארם נוספת במרחק של עד קילומטר מהמרכז המסחרי שבו הוא מבקש לפתוח חנות פארם;
:: (2) לעניין רשות מקומית קטנה - אם יש לו חנות פארם נוספת במרחק של עד שני קילומטרים מהמרכז המסחרי שבו הוא מבקש לפתוח חנות פארם.
: (ב1) (((הוראת שעה ל-5 שנים מיום 4.7.2024):)) הממונה יתנגד לבקשה לפתיחת חנות פארם כאמור בסעיף קטן (ב), או יתנה אותה בתנאים, אם לדעתו קיים חשש סביר כי פתיחת החנות תגרום לפגיעה בתחרות.
: (ב2) (((הוראת שעה ל-5 שנים מיום 4.7.2024):)) על בקשה לפתיחת חנות פארם לפי סעיף קטן (ב) יחולו הוראות לפי [[סעיפים 17(ה) ו-(ו)]] [[ו-18]], בשינויים המחויבים.
: (ג) הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו על מרכז מסחרי שסך שטחי המסחר בו עולה על 35,000 מ&quot;ר, אולם אם במרכז מסחרי כאמור פועלת חנות פארם של אותו קמעונאי פארם גדול המבקש לפתוח בו חנות פארם נוספת, יידרש הקמעונאי לעמוד בהוראות סעיף קטן (ב).
: (ד) הוראות סעיף זה לא יחולו על פתיחה של חנות פארם במקרקעין שהחוזה לגביהם נחתם לפני יום ח' באדר ב' התשפ&quot;ד (18 במרץ 2024).
: (ה) הממונה יפרסם באתר האינטרנט גילוי דעת ליישום הוראות סעיף קטן (ב), לכל המאוחר בתום ארבע שנים וחצי מיום תחילתו של [[25:4642909|חוק קידום התחרות בענף המזון (תיקון מס' 8 והוראת שעה), התשפ&quot;ד-2024]] (((ביום 4.7.2024))).
: (ו) (((לא יקרא כהוראת שעה ל-5 שנים מיום 4.7.2024):)) השר רשאי, לאחר שקיבל את המלצת הממונה ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, להקטין את המרחקים הנקובים בסעיף קטן (ב), או להגדיל אותם כמפורט להלן:
:: (1) את המרחק הנקוב בסעיף קטן (ב)(1) - עד לשני קילומטרים;
:: (2) את המרחק הנקוב בסעיף קטן (ב)(2) - עד לשלושה קילומטרים.

@ 21ד. איסור על הסדר במקרקעין - קמעונאי פארם גדול (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: קמעונאי פארם גדול לא יתקשר בהסדר שעניינו, מטרתו או תוצאתו הגבלה של קמעונאי פארם אחרים מלהתקשר בחוזה לעשיית עסקה במקרקעין או לגבי מקרקעין, לרבות רכישה, מכירה, החכרה או השכרה של מקרקעין, או להקמת חנות פארם או לכל פעילות מתחרה בענף הפארם, ולא יאריך הסדר כאמור.

@ 21ה. חובת דיווח של קמעונאי פארם גדול על חנות פארם (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: קמעונאי פארם גדול ידווח לממונה, אחת לשנה, על חנויות הפארם שהוא מחזיק בהן, מיקומן, שטח המכירה בכל אחת מהן, המועד שבו החלה כל חנות לפעול ומחזור המכירות השנתי של כל חנות; השר יקבע הוראות לעניין פרטי הדיווח והמועדים למסירתו.

=== סימן ג': אכיפה, עונשין ועיצומים כספיים ===

@ 22. חיפוש, תפיסות, חקירות ומסירת מידע (תיקון: תשע&quot;ט)
: למי שהוסמכו לפי [[+|סעיפים 45]] [[ו־45א לחוק התחרות הכלכלית]] ונתונות להם הסמכויות לפי [[+|סעיפים 45]] [[ו־46 לחוק האמור]], יהיו נתונות, לעניין הוראות [[פרק ב']], הסמכויות הקבועות בהוראות הסעיפים האמורים, בשינויים המחויבים.

@ 23. עונשין - [[פרק ב']] (תיקון: תשפ&quot;ג-2, תשפ&quot;ג-3, תשפ&quot;ד-2, ק&quot;ת תשפ&quot;ו)
: (א) העושה אחת מאלה, דינו - מאסר שלוש שנים, או קנס שהוא פי עשרה מהקנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]] (להלן - חוק העונשין):
:: (1) ספק שהכתיב או המליץ לקמעונאי או לקמעונאי פארם גדול הנכלל ברשימה או התערב בדרך אחרת אצל קמעונאי או קמעונאי פארם גדול הנכלל ברשימה בעניין מהעניינים האמורים [[בסעיף 5]], בניגוד להוראות [[אותו סעיף]];
:: (2) קמעונאי או קמעונאי פארם גדול שהכתיב או המליץ לספק או התערב בדרך אחרת אצל ספק בעניין מהעניינים האמורים [[בסעיף 6]], בניגוד להוראות [[אותו סעיף]];
:: (3) ספק גדול שעסק בסידור מצרכים בחנות של קמעונאי גדול הנכלל ברשימה, או בסידור מצרכי פארם בחנות פארם של קמעונאי פארם גדול הנכלל ברשימה, או הכתיב, המליץ או התערב בדרך אחרת בעניין סידור מצרכים או סידור מצרכי פארם, לפי העניין, בניגוד להוראות [[סעיף 7(א)(1)]];
:: (4) קמעונאי גדול או קמעונאי פארם גדול שהיה צד להסדר עם ספק גדול הנכלל ברשימה הנוגע לסידור מצרכים בחנותו או לסידור מצרכי פארם בחנות הפארם שלו, לפי העניין, בניגוד להוראת [[סעיף 7(א)(2)]];
:: (5) ספק גדול שהכתיב או המליץ לקמעונאי או לקמעונאי פארם גדול הנכלל ברשימה או התערב בדרך אחרת אצל קמעונאי &quot;או קמעונאי פארם גדול הנכלל ברשימה בעניין מהעניינים האמורים [[בסעיף 7(א)(3)]] בניגוד להוראות [[אותו סעיף]];
:: (6) קמעונאי גדול או קמעונאי פארם גדול שהיה צד להסדר עם ספק גדול הנכלל ברשימה הנוגע לעניינים האמורים [[בסעיף 7(א)(3)]], בניגוד להוראת [[סעיף 7(א)(4)]];
:: (7) קמעונאי גדול או קמעונאי פארם גדול שהיה צד להסדר עם ספק גדול הנכלל ברשימה או ספק גדול שהיה צד להסדר עם קמעונאי גדול הנכלל ברשימה או קמעונאי פארם גדול הנכלל ברשימה או עם מפיץ, שתוצאתו היא תמחור אסור, בניגוד להוראות [[סעיף 8(א)]];
:: (8) ספק גדול שהתנה מכירת מצרך ממצרכיו לקמעונאי ברכישת מצרך אחר של אותו ספק גדול או שהתנה מכירת מצרך פארם ממצרכיו לקמעונאי פארם גדול הנכלל ברשימה ברכישת מצרך פארם אחר של אותו ספק גדול, בניגוד להוראות [[סעיף 8(ג)]];
:: (8א) (((הוראת שעה בשנים 2024 עד 2028):)) ספק גדול שהתנה מתן הנחה, בניגוד להוראות [[סעיף 8(ג1)]];
:: (8ב) (((הוראת שעה בשנים 2024 עד 2028):)) קמעונאי גדול או קמעונאי פארם גדול שהיה צד להסדר עם ספק גדול שנכלל ברשימה, שתוצאתו היא הנחה אסורה, בניגוד להוראות [[סעיף 8(ג2)]];
:: (9) ספק שהעביר תשלומים לקמעונאי גדול הנכלל ברשימה, בניגוד להוראות [[סעיף 8(ד)]];
:: (10) קמעונאי גדול או קמעונאי פארם גדול שקיבל תשלומים מספק, בניגוד להוראות [[סעיף 8(ד)]];
:: (10א) (((פקעה);))
:: (11) קמעונאי גדול או קמעונאי פארם גדול שקיבל תשלומים מספק, בניגוד להוראות [[סעיף 8(ד)]];
:: (12) קמעונאי גדול שהקצה שטח מדף בשיעור העולה על 50% משטחי המדף, או בשיעור אחר שקבע הממונה לפי [[סעיף 10]], למצרכים שמספק לו ספק גדול מאוד, בניגוד להוראות [[אותו סעיף]];
:: (13) קמעונאי גדול או קמעונאי פארם גדול שלא מילא אחר הוראות שנתן לו הממונה, לפי הוראות [[סעיף 11]];
:: (14) קמעונאי גדול שפתח חנות גדולה נוספת באזור ביקוש הנכלל בהודעה בדבר אזורי ביקוש בלא קבלת אישור או שלא בהתאם לתנאי האישור, בניגוד להוראות [[סעיף 17(א)]];
:: (15) קמעונאי גדול שקיבל מהממונה הודעה בדבר אזורי ביקוש, והיה צד להסדר שעניינו, מטרתו או תוצאתו הגבלת קמעונאים אחרים בעניינים המנויים [[בסעיף 20]], בניגוד להוראות [[אותו סעיף]];
:: (16) (((הנוסח הקבוע):)) קמעונאי פארם גדול שפתח חנות פארם בניגוד להוראות [[סעיף 21ג]];
::: (((הוראת שעה ל-5 שנים מיום 4.7.2024):)) קמעונאי פארם גדול שפתח חנות פארם בלא קבלת אישור או שלא בהתאם לתנאי האישור, בניגוד להוראות [[סעיף 21ג]];
:: (17) קמעונאי פארם גדול שהיה צד להסדר שעניינו, מטרתו או תוצאתו הגבלה של קמעונאי פארם אחרים בעניינים המנויים [[בסעיף 21ד]], בניגוד להוראות [[אותו סעיף]].
: (ב) היתה עבירה כאמור בסעיף קטן (א) עבירה נמשכת, רשאי בית המשפט להטיל קנס נוסף שהוא פי עשרה מהקנס האמור [[בסעיף 61(ג) לחוק העונשין]] (להלן - קנס נוסף) לכל יום שבו נמשכת העבירה.
: (ג) נעברה העבירה בידי תאגיד, דינו - כפל הקנס הקבוע בסעיף קטן (א) או הקנס הנוסף, לפי העניין.

@ 24. עונשין לעניין אי־מסירת מידע (תיקון: תשע&quot;ט)
: מי שלא מסר ידיעה, מסמך, פנקס או תעודה אחרת, בהתאם לדרישת הממונה או דרישת מי שהממונה הסמיך לכך, לפי [[סעיף 46(ב) לחוק התחרות הכלכלית]] מכוח הוראת [[סעיף 22]], דינו - מאסר שנה או קנס שהוא פי עשרה מהקנס האמור [[בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין]], וקנס נוסף לכל יום שבו נמשכת העבירה; אם הוא תאגיד - כפל הקנס או הקנס הנוסף, לפי העניין.

@ 25. אחריות נושאי משרה
: (א) נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירות לפי [[סעיף 23]] בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; נעברה עבירה כאמור בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו האמורה בסעיף זה, אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו; בסעיף זה, &quot;נושא משרה&quot; - דירקטור, מנהל פעיל בתאגיד, שותף, למעט שותף מוגבל, או בעל תפקיד אחר האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה.
: (ב) המפר הוראה זו, דינו - שישה חודשי מאסר או קנס שהוא פי חמישה מן הקנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]].

@ 26. הגנה לעובדים ולמורשים
: תהיה זו הגנה טובה לעובד או למורשה הנאשם בעבירה לפי [[פרק זה]], אם יוכיח שפעל בשם מעבידו או בשם מרשו ובהתאם להוראותיו, וכי האמין בתום לב שאין במעשהו משום עבירה על חוק זה.

@ 27. עיצומים כספיים - [[פרק ב']] (תיקון: תשע&quot;ט, תשפ&quot;ג, תשפ&quot;ג-2, תשפ&quot;ג-3, תשפ&quot;ד-2, [י&quot;פ הודעות], ק&quot;ת תשפ&quot;ו)
: (א) הפר ספק או קמעונאי הוראה מההוראות המפורטות להלן, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי בסכום של עד מיליון שקלים חדשים (((מתואם למרס 2014; בשנת 2026, 1,182,850 ש&quot;ח))); היה המפר תאגיד והיה לו, בשנה שקדמה לשנת הכספים שבה בוצעה ההפרה, מחזור מכירות בסכום העולה על 10 מיליון שקלים חדשים, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי בשיעור של עד 8% ממחזור המכירות כאמור, ובלבד שסכום העיצום הכספי לא יעלה על 40 מיליון שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2023; בשנת 2026, 47,314,140 ש&quot;ח))):
:: (1) ספק שהכתיב או המליץ לקמעונאי או לקמעונאי פארם גדול הנכלל ברשימה או התערב בדרך אחרת אצל קמעונאי או קמעונאי פארם גדול הנכלל ברשימה בעניין מהעניינים האמורים [[בסעיף 5]], בניגוד להוראות [[אותו סעיף]];
:: (2) קמעונאי או קמעונאי פארם גדול שהכתיב או המליץ לספק או התערב בדרך אחרת אצל ספק בעניין מהעניינים האמורים [[בסעיף 6]], בניגוד להוראות [[אותו סעיף]];
:: (3) ספק גדול שעסק בסידור מצרכים בחנות של קמעונאי גדול הנכלל ברשימה, או בסידור מצרכי פארם בחנות פארם של קמעונאי פארם גדול הנכלל ברשימה, או הכתיב, המליץ או התערב בדרך אחרת בעניין סידור מצרכים או סידור מצרכי פארם, לפי העניין, בניגוד להוראות [[סעיף 7(א)(1)]];
:: (4) קמעונאי גדול או קמעונאי פארם גדול שהיה צד להסדר עם ספק גדול הנכלל ברשימה הנוגע לסידור מצרכים בחנותו, או לסידור מצרכי פארם בחנות הפארם שלו, לפי העניין, בניגוד להוראות [[סעיף 7(א)(2)]];
:: (5) ספק גדול שהכתיב או המליץ לקמעונאי או לקמעונאי פארם גדול הנכלל ברשימה או התערב בדרך אחרת אצל קמעונאי או קמעונאי פארם גדול הנכלל ברשימה בעניין מהעניינים האמורים [[בסעיף 7(א)(3)]], בניגוד להוראות [[אותו סעיף]];
:: (6) קמעונאי גדול או קמעונאי פארם גדול שהיה צד להסדר עם ספק גדול הנכלל ברשימה הנוגע לעניינים האמורים [[בסעיף 7(א)(3)]], בניגוד להוראות [[סעיף 7(א)(4)]];
:: (7) קמעונאי גדול או קמעונאי פארם גדול שהיה צד להסדר עם ספק גדול הנכלל ברשימה או ספק גדול שהיה צד להסדר עם קמעונאי גדול הנכלל ברשימה או קמעונאי פארם גדול הנכלל ברשימה או עם מפיץ, שתוצאתו היא תמחור אסור, בניגוד להוראות [[סעיף 8(א)]];
:: (8) ספק גדול שהתנה מכירת מצרך ממצרכיו לקמעונאי ברכישת מצרך אחר של אותו ספק גדול או שהתנה מכירת מצרך פארם ממצרכיו לקמעונאי פארם גדול הנכלל ברשימה ברכישת מצרך פארם אחר של אותו ספק גדול, בניגוד להוראות [[סעיף 8(ג)]];
:: (8א) (((הוראת שעה בשנים 2024 עד 2028):)) ספק גדול שהתנה מתן הנחה, בניגוד להוראות [[סעיף 8(ג1)]];
:: (8ב) (((הוראת שעה בשנים 2024 עד 2028):)) קמעונאי גדול או קמעונאי פארם גדול שהיה צד להסדר עם ספק גדול שנכלל ברשימה, שתוצאתו היא הנחה אסורה, בניגוד להוראות [[סעיף 8(ג2)]];
:: (9) ספק שהעביר תשלומים לקמעונאי גדול הנכלל ברשימה או לקמעונאי פארם גדול הנכלל ברשימה בניגוד להוראות [[סעיף 8(ד)]];
:: (10) קמעונאי גדול שקיבל תשלומים מספק בניגוד להוראות [[סעיף 8(ד)]];
:: (10א) (((פקעה);))
:: (11) קמעונאי גדול או קמעונאי פארם גדול שלא מילא אחר הוראות שנתן לו הממונה, לפי הוראות [[סעיף 9]]; 
:: (12) קמעונאי גדול שהקצה שטח מדף בשיעור העולה על 50% משטחי המדף או בשיעור אחר שקבע הממונה לפי [[סעיף 10]], למצרכים שמספק לו ספק גדול מאוד, בניגוד להוראות [[אותו סעיף]];
:: (13) קמעונאי גדול או קמעונאי פארם גדול שלא מילא אחר הוראות שנתן לו הממונה, לפי הוראות [[סעיף 11]];
:: (14) קמעונאי גדול שפתח חנות גדולה נוספת באזור ביקוש הנכלל בהודעה בדבר אזורי ביקוש בלא קבלת אישור או שלא בהתאם לתנאי האישור, בניגוד להוראות [[17(א)]];
:: (15) קמעונאי גדול שקיבל מהממונה הודעה בדבר אזורי ביקוש, והיה צד להסדר שעניינו, מטרתו או תוצאתו הגבלת קמעונאים אחרים בעניינים המנויים [[בסעיף 20]], בניגוד להוראות [[אותו סעיף]];
:: (16) (((הנוסח הקבוע):)) קמעונאי פארם גדול שפתח חנות פארם בניגוד להוראות [[סעיף 21ג]];
::: (((הוראת שעה ל-5 שנים מיום 4.7.2024):)) קמעונאי פארם גדול שפתח חנות פארם בלא קבלת אישור או שלא בהתאם לתנאי האישור, בניגוד להוראות [[סעיף 21ג]];
:: (17) קמעונאי פארם גדול שהיה צד להסדר שעניינו, מטרתו או תוצאתו הגבלה של קמעונאי פארם אחרים בעניינים המנויים [[בסעיף 21ד]], בניגוד להוראות [[אותו סעיף]].
: (ב) הפר אדם דרישה למסור ידיעות, מסמכים, פנקסים או שאר תעודות, שניתנה לפי [[סעיף 46(ב) לחוק התחרות הכלכלית]] מכוח הוראת [[סעיף 22 לחוק זה]], או את חובת הדיווח הקבועה [[בסעיף 12]], [[21]] [[או 21ה]] רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי בסכום של עד 300,000 שקלים חדשים (((מתואם למרס 2014; בשנת 2026, 354,860 ש&quot;ח))); היה המפר תאגיד והיה לו, בשנה שקדמה לשנת הכספים שבה בוצעה ההפרה, מחזור מכירות בסכום העולה על 10 מיליון שקלים חדשים, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי בשיעור של עד 3% ממחזור המכירות כאמור, ובלבד שסכום העיצום לא יעלה על 8 מיליון שקלים חדשים (((מתואם למרס 2014; בשנת 2026, 9,462,830 ש&quot;ח))).

@ 28. דרך הטלת העיצום הכספי (תיקון: תשע&quot;ט)
: על הטלת עיצום כספי לפי [[סעיף 27]] יחולו הוראות [[סעיפים 50ה עד 50טז לחוק התחרות הכלכלית]], בשינויים המחויבים.

== פרק ג': שקיפות מחירים ==

=== סימן א': פרסום לציבור ===

@ 29. הגדרות - [[פרק ג']] (תיקון: תשע״ז, תשפ&quot;ד-2, תשפ&quot;ו)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;חנות&quot; - אחד מאלה:
:: (1) לעניין קמעונאי גדול כהגדרתו [[בסעיף 2]] - חנות כהגדרתה [[בסעיף האמור]];
:: (2) לעניין קמעונאי פארם גדול - חנות פארם כהגדרתה [[בסעיף 21א]]
:- &quot;המחיר הכולל&quot; - מחיר הכולל את סך כל התשלומים בעבור המצרך ואת סך כל המסים החלים עליו או על מכירתו והנגבים על ידי הקמעונאי הגדול, לרבות -
:: (1) מס ערך מוסף, אגרות או תשלומי חובה;
:: (2) כל תשלום אחר הנלווה לרכישת המצרך, שלא ניתנת לצרכן אפשרות מעשית לוותר עליו;
:- &quot;מצרך&quot; - מזון וכל מוצר אחר הנמכר בחנות, למעט מוצרי חשמל, מוצרי טקסטיל, מוצרי הלבשה והנעלה, מוצרי אופטיקה, תכשיטים, ארנקים, תיקים, צעצועים, ציוד משרדי, כלי בית, ספרים, עיתונים, בשמים, מוצרי איפור ותכשירים;
:- &quot;קמעונאי גדול&quot; - קמעונאי גדול כהגדרתו [[בסעיף 2]], ובלבד שאם הוא מחזיק חנויות שאינן מקוונות - שטח המכירה הממוצע שלהן עולה על 120 מ&quot;ר, וכן קמעונאי פארם גדול כהגדרתו [[בסעיף 21א]];
:- &quot;תכשיר&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;תמרוק&quot; - (((נמחקה).))

@ 30. פרסום של מחירי מצרכים באמצעים אלקטרוניים
: (א) קמעונאי גדול יפרסם לציבור, באינטרנט, בנפרד לגבי כל אחת מחנויותיו, את המחיר הכולל העדכני במועד הפרסום של כל מצרך שהוא מוכר בחנויותיו, כך שעדכון המחיר בפרסום יבוצע לא יאוחר משעה ממועד העדכון בקופות החנות או מהמועד שנקבע לפי סעיף קטן (ו) (בסעיף זה - מחיר כולל עדכני).
: (ב) הפרסום ייעשה בקובץ בשפה קריאת מחשב כהגדרתה [[בחוק המחשבים, התשנ&quot;ה-1995]], ובאופן שתתאפשר, בין השאר, השוואה עדכנית שוטפת של מחירי מצרכים וסלי מצרכים בחנויותיו ובחנויותיהם של קמעונאים גדולים אחרים; קמעונאי גדול יעביר לממונה את כתובת אתר האינטרנט שבה מפורסם הקובץ, והממונה יפרסם באתר האינטרנט של הרשות להגנת הצרכן והסחר ההוגן הפניות לכל אתרי האינטרנט שבהם מפורסמים קבצים כאמור.
: (ג) הממונה רשאי לפטור קמעונאי גדול מהחובה לפרסם מחירים כאמור בסעיף קטן (א) לגבי חנות מחנויותיו, לתקופה מסוימת ובתנאים שיקבע, אם מצא שאין באפשרותו לפרסם את המחירים לגבי אותה חנות בהתאם להוראות אותו סעיף קטן.
: (ד) בלי לגרוע מהוראות [[חוק הגנת הצרכן]], פרסום לפי סעיף זה יכלול, בין השאר, מידע בעניינים המפורטים להלן, וכן כל מידע נוסף הנדרש לשם ביצוע השוואת המחירים, והכול כפי שיקבע השר באישור שר האוצר:
:: (1) רשימת המצרכים הנמכרים בחנות בדרך כלל או בתקופה קבועה בשנה, והיו במלאי החנות סמוך לזמן הפרסום;
:: (2) מחירי המצרכים, לרבות המחירים לסוגי צרכנים שונים;
:: (3) כל מכירה מיוחדת כהגדרתה [[בסעיף 8 לחוק הגנת הצרכן]], לרבות מבצעים והנחות ובכלל זה תנאיהם ומועדי פקיעתם.
: (ה) כל אדם רשאי לגשת לפרסום, למידע ולנתונים הכלולים בו לפי סעיפים קטנים (א) ו־(ד), ולהשתמש בהם, באופן חופשי ובלא תמורה, לצרכים פרטיים או מסחריים; השר, באישור שר האוצר, רשאי לקבוע הוראות להבטחת ביצוען של הוראות סעיף קטן זה.
: (ו) השר, באישור שר האוצר, יקבע הוראות בדבר אופן הפרסום, הנתונים שיפורסמו, תדירות עדכון הפרסום, גישה אליו וכן כל הוראה אחרת הנדרשת לביצוען של הוראות סעיף זה.
: ((פורסמו [[תקנות קידום התחרות בענף המזון (שקיפות מחירים), התשע״ה–2014]].))

@ 30א. חובת דיווח - קמעונאי גדול (תיקון: תשע״ז)
: (א) קמעונאי גדול ידווח לממונה, אחת לשנה, על החנויות שהוא מחזיק בהן, מחזור המכירות השנתי של כל חנות ומחזור המכירות השנתי של סך המצרכים המפורטים [[בפסקה (1) להגדרה &quot;חנות&quot; שבסעיף 29]].
: (ב) חובת הדיווח לפי סעיף קטן (א) לא תחול על קמעונאי גדול שחלה עליו חובת דיווח לפי [[סעיף 12]].
: (ג) השר יקבע הוראות לעניין פרטי הדיווח לפי סעיף זה והמועדים למסירתם.
: ((פורסמו [[תקנות קידום התחרות בענף המזון (חובת דיווח), התשע״ז–2017]].))

@ 31. עונשין - [[פרק ג']]
: קמעונאי גדול שעשה אחד מאלה, דינו - מאסר שלושה חודשים או קנס פי שבעה מהקנס כאמור [[בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין]]:
: (1) לא פרסם את המחיר הכולל העדכני של מצרך שהוא מוכר, באופן האמור [[בסעיף 30(א), (ב) ו־(ו)]] או לא פרסם מידע בעניין שיש לפרסמו לפי [[סעיף 30(ד)]], בניגוד להוראות לפי [[30|הסעיפים האמורים]];
: (2) פרסם מידע שיש בו כדי להטעות לקוח, לרבות פרסום מצרך ברשימת המצרכים הנמכרים בחנות בדרך כלל או בתקופה קבועה בשנה, אשר לא היה במלאי החנות סמוך לזמן הפרסום, בניגוד להוראות [[סעיף 30(ד)(1)]].

@ 32. סמכויות הממונה על הגנת הצרכן והסחר ההוגן
: בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 31]], יראו עבירה לפי [[פרק זה]] גם כעבירה לפי [[חוק הגנת הצרכן]], ולממונה יהיו נתונות, לעניין עבירות לפי [[פרק זה]], כל הסמכויות שיש לו לפי [[+|פרקים ה']] [[#פרק ו|ו־ו' לחוק הגנת הצרכן]].

=== סימן ב': עיצום כספי ===

@ 33. עיצום כספי - [[פרק ג']] (תיקון: תשע&quot;ה, [י&quot;פ הודעות])
: הפר קמעונאי גדול הוראה מההוראות המפורטות להלן, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]] בסכום של 45,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2014; בשנת 2026, 53,030 ש&quot;ח))):
: (1) לא פרסם את המחיר הכולל העדכני של מצרך שהוא מוכר, באופן האמור [[בסעיף 30(א), (ב) ו־(ו)]] או לא פרסם מידע בעניין שיש לפרסמו לפי [[סעיף 30(ד)]], בניגוד להוראות לפי [[30|הסעיפים האמורים]];
: (2) פרסם מידע שיש בו כדי להטעות לקוח, לרבות פרסום מצרך ברשימת המצרכים הנמכרים בחנות בדרך כלל או בתקופה קבועה בשנה, אשר לא היה במלאי החנות סמוך לזמן הפרסום בניגוד להוראות [[סעיף 30(ד)(1)]].

@ 34. הפרה בנסיבות מחמירות
: (א) היה לממונה יסוד סביר להניח כי קמעונאי גדול הפר הוראה מההוראות המפורטות [[בסעיף 33]], בנסיבות מחמירות, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], שסכומו פי אחד וחצי מסכום העיצום הכספי שניתן להטיל בשל אותה הפרה לפי [[סעיף 33]].
: (ב) בסעיף זה, &quot;נסיבות מחמירות&quot; - הפרה הנוגעת למספר רב במיוחד של צרכנים; לעניין זה, חזקה כי הפרה שנעשתה על ידי קמעונאי גדול לגבי שתי חנויות לפחות המוכרות כחנויות של אותו קמעונאי גדול היא הפרה הנוגעת למספר רב במיוחד של צרכנים.

@ 35. הודעה על כוונת חיוב
: (א) היה לממונה יסוד סביר להניח כי קמעונאי גדול הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה המפורטות [[בסעיף 33]] ([[בפרק זה]] - המפר), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי [[אותו סעיף]], או לפי [[סעיף 34]], ימסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ([[בפרק זה]] - הודעה על כוונת חיוב).
: (ב) בהודעה על כוונת חיוב יציין הממונה, בין השאר, את אלה:
:: (1) המעשה או המחדל ([[בפרק זה]] - המעשה), המהווה את ההפרה;
:: (2) סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו, בהתאם להוראות [[סעיפים 37]] [[ו־39]];
:: (3) זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני הממונה לפי הוראות [[סעיף 36]];
:: (4) שיעור התוספת על העיצום הכספי בהפרה נמשכת או בהפרה חוזרת לפי הוראות [[סעיף 40]].

@ 36. זכות טיעון
: (א) מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות [[סעיף 35]], רשאי לטעון את טענותיו לפני הממונה, בכתב או בעל פה, כפי שיורה הממונה, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה.
: (ב) הממונה רשאי, לבקשת המפר, להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (א) בתקופה שלא תעלה על 45 ימים.

@ 37. החלטת הממונה
: (א) טען המפר את טענותיו לפני הממונה לפי הוראות [[סעיף 36]], יחליט הממונה, לאחר ששקל את הטענות שנטענו, אם להטיל על המפר עיצום כספי, והוא רשאי להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות [[סעיף 38]].
: (ב) החליט הממונה לפי הוראות סעיף קטן (א) להטיל על המפר עיצום כספי, ימסור לו דרישה לשלם את העיצום הכספי ([[בפרק זה]] - דרישת תשלום); בדרישת התשלום יציין הממונה, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן כאמור [[בסעיף 39]] ואת התקופה לתשלומו כאמור [[בסעיף 41]].
: (ג) החליט הממונה לפי הוראות סעיף קטן (א) שלא להטיל על המפר עיצום כספי, ימסור לו הודעה על כך.
: (ד) בדרישת התשלום או בהודעה לפי סעיף קטן (ב) או (ג) יפרט הממונה את נימוקי החלטתו.
: (ה) לא ביקש המפר לטעון את טענותיו לפי הוראות [[סעיף 36(א)]], בתוך 45 ימים מיום שנמסרה לו ההודעה על כוונת חיוב או בתוך תקופה ארוכה יותר שנקבעה לפי [[סעיף 36(ב)]], ככל שנקבעה, יראו הודעה זו, בתום התקופה האמורה, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.

@ 38. סכומים מופחתים
: (א) הממונה אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים [[בסימן זה]], אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).
: (ב) השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם יהיה ניתן להפחית את סכומי העיצום הכספי הקבועים [[בסימן זה]], בשיעורים שיקבע.
: ((פורסמו [[תקנות קידום התחרות בענף המזון (הפחתה של סכום העיצום הכספי בשל אי־הצגת שקיפות מחירים), התשע״ו–2016]].))

@ 39. סכום מעודכן של העיצום הכספי
: (א) העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו לפני הממונה כאמור [[בסעיף 36]] - ביום מסירת ההודעה על כוונת החיוב; הוגש ערעור על דרישת תשלום לפי [[סעיף 39(א)]] ועוכב תשלומו של העיצום הכספי לפי [[סעיף 46(ב)]], יהיה סכום העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום שבו הממונה הסכים לעיכוב התשלום או ביום שבו בית המשפט הורה על עיכוב התשלום, כאמור [[בסעיף 46(ב)]].
: (ב) סכומי העיצום הכספי כאמור [[בסעיף 33]] יעודכנו ב־1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה - יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ביום העדכון בשנה שקדמה לו; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, &quot;מדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
: (ג) הממונה יפרסם ברשומות הודעה על סכומי העיצום הכספי המעודכנים לפי סעיף קטן (ב).

@ 40. הפרה נמשכת והפרה חוזרת
: (א) בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, החלק החמישים שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה; לעניין זה, &quot;הפרה נמשכת&quot; - הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה המפורטות [[בסעיף 33]], לאחר שנמסרה למפר דרישת תשלום בשל הפרת אותה הוראה או לאחר שנמסרה למפר התראה מינהלית כמשמעותה [[בסעיף 43]], בשל הפרת אותה הוראה וההתראה לא בוטלה כאמור [[בסעיף 44]].
: (ב) בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי שהיה ניתן להטיל בשלה אילו היתה הפרה ראשונה, מחצית סכום השווה לעיצום הכספי כאמור; לעניין זה, &quot;הפרה חוזרת&quot; - הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה המפורטות [[בסעיף 33]], בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע.

@ 41. המועד לתשלום העיצום הכספי
: העיצום הכספי ישולם בתוך 45 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור [[בסעיף 32]].

@ 42. ריבית שקלית ודמי פיגורים (תיקון: תשפ&quot;ד)
: לא שולם עיצום כספי במועד, ייווספו עליו לתקופת הפיגור, ריבית שקלית ודמי פיגורים, עד לתשלומו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

=== סימן ג': התראה מינהלית ===

@ 43. התראה מינהלית
: (א) היה לממונה יסוד סביר להניח כי קמעונאי גדול הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה המפורטות [[בסעיף 33]], והתקיימו נסיבות המנויות בנהלים שהורה עליהם הממונה, רשאי הממונה להמציא למפר, במקום הודעה על כוונת חיוב, התראה מינהלית לפי הוראות סעיף זה.
: (ב) בהתראה מינהלית יציין הממונה מהו המעשה המהווה את ההפרה, יודיע למפר כי עליו להפסיק את ההפרה וכי אם ימשיך בהפרה או יחזור עליה יהיה צפוי לעיצום כספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת, לפי העניין, כאמור [[בסעיף 40]], וכן יציין את זכותו של המפר לבקש את ביטול ההתראה לפי הוראות [[סעיף 44]].
: (ג) נוהלי הממונה לפי סעיף קטן (א) טעונים את אישור היועץ המשפטי לממשלה או משנה ליועץ המשפטי לממשלה שהוא הסמיך לכך, והם יפורסמו באתר האינטרנט של הרשות להגנת הצרכן והסחר ההוגן.

@ 44. בקשה לביטול התראה מינהלית
: (א) נמסרה למפר התראה מינהלית כאמור [[בסעיף 43]], רשאי הוא לפנות לממונה, בכתב, בתוך 45 ימים, בבקשה לבטל את ההתראה בשל אחד מטעמים אלה:
:: (1) הוא לא ביצע את ההפרה;
:: (2) המעשה שביצע, המפורט בהתראה, אינו מהווה הפרה.
: (ב) קיבל הממונה בקשה לביטול התראה מינהלית, לפי הוראות סעיף קטן (א), רשאי הוא לבטל את ההתראה או לדחות את הבקשה ולהותיר את ההתראה על כנה; החלטת הממונה תינתן בכתב ותימסר למפר בצירוף נימוקי ההחלטה.

@ 45. הפרה נמשכת והפרה חוזרת לאחר התראה
: (א) נמסרה למפר התראה מינהלית לפי הוראות [[סימן זה]] והמפר המשיך להפר את ההוראה שבשלה נשלחה לו ההתראה, ימסור לו הממונה דרישת תשלום בשל הפרה נמשכת כאמור [[בסעיף 40(א)]]; מפר שנמסרה לו דרישת תשלום כאמור רשאי לטעון את טענותיו לפני הממונה, לעניין הימשכות ההפרה וסכום העיצום הכספי, ויחולו הוראות [[סעיפים 36]] [[ו־37]], בשינויים המחויבים.
: (ב) נמסרה למפר התראה מינהלית לפי הוראות [[סימן זה]] והמפר חזר והפר את ההוראה שבשלה נשלחה לו ההתראה, בתוך שנתיים מיום מסירת ההתראה, יראו את ההפרה הנוספת כאמור כהפרה חוזרת לעניין [[סעיף 40(ב)]], והממונה ימסור למפר הודעה על כוונת חיוב בשל ההפרה החוזרת; מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב כאמור, רשאי לטעון את טענותיו לפני הממונה ויחולו הוראות [[סעיפים 36]] [[ו־37]], בשינויים המחויבים.

=== סימן ד': הוראות כלליות ===

@ 46. ערעור (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) על דרישת תשלום ועל התראה מינהלית ניתן לערער לבית משפט השלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום; ערעור כאמור יוגש בתוך 45 ימים מיום שנמסרה דרישת התשלום או מיום שנמסרה החלטת הממונה בבקשה לביטול ההתראה המינהלית.
: (ב) אין בהגשת ערעור על דרישת תשלום כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי אלא אם כן הסכים לכך הממונה או שבית המשפט הורה על כך.
: (ג) החליט בית המשפט, לאחר ששולם העיצום הכספי, לקבל ערעור שהוגש לפי סעיף קטן (א), והורה על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם או על הפחתת העיצום הכספי, יוחזר הסכום ששולם או כל חלק ממנו שהופחת, לפי העניין, בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

@ 47. פרסום
: (א) הטיל הממונה עיצום כספי לפי [[פרק זה]], יפרסם הממונה באתר האינטרנט של הרשות להגנת הצרכן והסחר ההוגן, וכן בדרך נוספת אם החליט כך, את הפרטים שלהלן, באופן שיבטיח שקיפות של הפעלת שיקול הדעת בקבלת ההחלטה להטיל עיצום כספי:
:: (1) דבר הטלת העיצום הכספי;
:: (2) מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ונסיבות ההפרה;
:: (3) סכום העיצום הכספי שהוטל;
:: (4) אם הופחת העיצום הכספי - הנסיבות שבשלהן הופחת סכום העיצום ואחוזי ההפחתה;
:: (5) פרטים על אודות המפר;
:: (6) שמו של המפר - אם המפר הוא תאגיד.
: (ב) הוגש ערעור על דרישת תשלום לפי [[סעיף 46]], יפרסם הממונה את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו בדרך שבה פרסם את דבר הטלת העיצום הכספי.
: (ג) על אף הוראות סעיף קטן (א)(6), רשאי הממונה לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד, לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו בעניין זה, אם סבר שהדבר נחוץ לצורך אזהרת הציבור.
: (ד) על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם הממונה פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי [[סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ&quot;ח-1998]], וכן הוא רשאי שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה, שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי [[סעיף 9(ב) לחוק האמור]].
: (ה) פרסום כאמור בסעיף קטן (א) בנוגע לעיצום כספי שהוטל על תאגיד יהיה לתקופה של ארבע שנים, ופרסום כאמור בסעיף קטן (ג) בנוגע לעיצום כספי שהוטל על יחיד - שנתיים.
: (ו) שר המשפטים, בהתייעצות עם השר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יקבע הוראות לעניין אופן הפרסום לפי סעיף זה, כדי למנוע, ככל הניתן, את אפשרות העיון בפרטים שפורסמו לפי סעיפים קטנים (א) או (ג), לפי העניין, בתום תקופת הפרסום כאמור בסעיף קטן (ה); לא הותקנו תקנות כאמור, יפרסם הממונה באינטרנט את הפרטים המנויים בסעיפים קטנים (א) או (ג), לפי העניין, באופן שימנע ככל הניתן את זיהויו של המפר.

@ 48. שמירת אחריות פלילית (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) תשלום עיצום כספי, או המצאת התראה מינהלית, לפי [[פרק זה]], לא יגרעו מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה מההוראות המפורטות [[בסעיף 31]], שהיא עבירה על חוק זה.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), שילם המפר עיצום כספי או נמסרה למפר התראה מינהלית בשל הפרה כאמור באותו סעיף קטן, לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותו מעשה, אלא אם כן התגלו עובדות או ראיות חדשות, המצדיקות זאת.
: (ג) שילם המפר עיצום כספי והוגש נגדו כתב אישום בנסיבות האמורות בסעיף קטן (ב), יוחזר לו הסכום ששילם בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו ועד יום החזרתו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.
: (ד) הוגש נגד קמעונאי גדול כתב אישום בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא ינקוט נגדו הממונה הליכים לפי [[פרק זה]] בשל אותה הפרה.

== פרק ד': תיקונים עקיפים והוראות שונות ==

@ 49. : ((הנוסח שולב [[בחוק הגנת הצרכן, התשמ&quot;א-1981]].))

@ 50. : ((הנוסח שולב [[בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש&quot;ס-2000]].))

@ 51. שמירת דינים (תיקון: תשע&quot;ט)
: אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מהוראות לפי [[חוק התחרות הכלכלית]] [[וחוק הגנת הצרכן]] או מהוראות כל דין אחר.

@ 52. ביצוע ותקנות
: השר ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו.

@ 53. תחילה ותקנות ראשונות
: (א) תחילתו של חוק זה ביום פרסומו (להלן - יום התחילה).
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) -
:: (1) תחילתו של [[סימן א' בפרק ב']], למעט [[סעיפים 4]], [[12]] [[13|ו־13 שבו]], ביום כ&quot;ד בטבת התשע&quot;ה (15 בינואר 2015);
:: (2) תחילתו של [[סעיף 30]] שישה חודשים מיום תחילתן של תקנות לפי [[סעיפים קטנים (ד) ו־(ו) של אותו סעיף]]; תקנות ראשונות לפי [[סעיף 30(ו)]] יותקנו בתוך שישה חודשים מיום התחילה.
: (3) תחילתו של [[סימן ב' בפרק ג']] ביום התחילה, ובלבד שעד אותו מועד הותקנו תקנות לפי [[סעיף 38(ב)]]; לא הותקנו תקנות כאמור עד אותו מועד, ידחה השר, בצו, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, את מועד תחילתו של [[הסימן האמור]] בתקופה שלא תעלה על שישה חודשים בכל פעם.

@ 54. תקנות ראשונות לפי [[חוק הגנת הצרכן]]
: תקנות ראשונות לפי [[סעיף 4ד לחוק הגנת הצרכן, התשמ&quot;א-1981]], כנוסחו [[בסעיף 49 לחוק זה]], יובאו לאישור ועדת הכלכלה של הכנסת בתוך שלושה חודשים מיום הפרסום.

@ 55. סייג לתחולה והוראות מעבר לעניין אזורי ביקוש
: (א) הוראות [[סעיף 17]] לא יחולו על פתיחת חנות במקרקעין שהחוזה לגביהם נחתם לפני יום ב' באדר ב' התשע&quot;ד (4 במרס 2014); בסעיף זה, &quot;חוזה&quot; - חוזה שמטרתו או תוצאתו עשיית עסקה במקרקעין לשם הקמת חנות גדולה, לרבות רכישה, מכירה, החכרה או השכרה של המקרקעין.
: (ב) הממונה ימסור לכל קמעונאי גדול הודעה בדבר אזורי הביקוש לפי [[סעיף 16(ב)]], בתוך שישה חודשים מיום התחילה.
: (ג) עד למסירת הודעה בדבר אזורי ביקוש בהתאם לסעיף קטן (ב), לא יפתח קמעונאי גדול חנות גדולה נוספת, אלא באישור הממונה בכתב ומראש, ובהתאם לתנאי האישור; הממונה יאשר בקשה כאמור בתוך שלושים ימים מיום הגשתה לאישורו, ובלבד שמצא שאין חשש סביר שפתיחת החנות הגדולה תגרום לפגיעה בתחרות; קמעונאי גדול שפתח חנות גדולה נוספת, בניגוד להוראות סעיף קטן זה -
:: (1) דינו - מאסר שלוש שנים, או קנס שהוא פי עשרה מהקנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]];
:: (2) רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי בסכום הקבוע [[בסעיף 27]], לפי הוראות [[סעיף 28]].

@ 56. דיווח לכנסת
: שר הכלכלה ידווח לוועדת הכלכלה של הכנסת, אחת לשנה, על יישום הוראות חוק זה, ובכלל זה על השפעתו על הגברת התחרותיות בענף המזון ובתחום מוצרי הצריכה ועל השינויים במחירי המצרכים, וכן על מספר היישומים הפעילים לשם השוואה עדכנית שוטפת של מחירי מצרכים וסלי מצרכים בהתאם [[לסעיף 30]]; דיווח ראשון לפי סעיף זה יהיה בתום שישה חודשים מיום התחילה.

&lt;פרסום&gt; התקבל בכנסת ביום י&quot;ז באדר ב' התשע&quot;ד (19 במרס 2014).
&lt;חתימות&gt;
* בנימין נתניהו, ראש הממשלה
* נפתלי בנט, שר הכלכלה
* שמעון פרס, נשיא המדינה
* יולי יואל אדלשטיין, יושב ראש הכנסת</text>
      <sha1>st6d29n6g00dp9fo7ipjclex8xumz7h</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חוק קידום התחרות בענפי המזון והפארם</title>
    <ns>0</ns>
    <id>293996</id>
    <revision>
      <id>3018281</id>
      <parentid>2998423</parentid>
      <timestamp>2026-05-31T21:04:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3018258] פקיעת הוראת שעה</comment>
      <origin>3018281</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="110029" sha1="i0pdlh7mnporlfxrmw37fxw07hcv2z8" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק קידום התחרות בענפי המזון והפארם, התשע״ד–2014}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2001381}} {{ח:תיבה|ס״ח תשע״ד, 438|חוק קידום התחרות בענף המזון|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301575.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 296|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_ls_fr_369860.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 210|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו־2018)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_366409.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 254|תיקון מס׳ 21 לחוק ההגבלים העסקיים|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528392.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 225, 225, 225, 227|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו־2024)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_2620741.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 184|תיקון מס׳ 9 לחוק פסיקת ריבית והצמדה|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3568695.pdf}}, {{ח:תיבה|1032|תיקון מס׳ 8 והוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4642909.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 70|תיקון מס׳ 9|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_10502958.pdf}}.

''עדכון סכומים:'' י״פ תשע״ו, 3643; תשע״ז, 2660, 2660, 3904; תשע״ח, 4194, 4667; תשע״ט, 6065, 6848; תש״ף, 2887, 3266; תשפ״א, 2879, 3588; תשפ״ב, 3281, 3281; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 3048|הודעה בדבר עדכון סכומים|https://olaw.org.il/laws/law-11050.pdf}}, {{ח:תיבה|4247|הודעה בדבר עדכון סכומים|https://olaw.org.il/laws/law-11159.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 3270|הודעה בדבר עדכון סכומים|https://olaw.org.il/laws/law-12023.pdf}}, {{ח:תיבה|3271|הודעה בדבר עדכון סכומים|https://olaw.org.il/laws/law-12023.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 3151|הודעה בדבר עדכון סכומים|https://olaw.org.il/laws/law-13141.pdf}}, {{ח:תיבה|3151|הודעה בדבר עדכון סכומים|https://olaw.org.il/laws/law-13141.pdf}}, {{ח:תיבה|8528|הודעה על עדכון סכום עיצום כספי|https://olaw.org.il/laws/law-13667.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 2526|הודעה על עדכון סכום עיצום כספי|https://olaw.org.il/laws/law-14121.pdf}}, {{ח:תיבה|4677|הודעה בדבר עדכון סכומים|https://olaw.org.il/laws/law-14354.pdf}}.

''הארכת הוראת שעה:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ו, 532|צו התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו–2024) (הארכת תקופת הוראת השעה לעניין הנחה אסורה שבסעיף 35 לחוק)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12161.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: מטרה והגדרות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: הסדרת פעילות ספקים וקמעונאים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן א|סימן א׳: פעולות אסורות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן ב|סימן ב׳: תחרות גאוגרפית של קמעונאים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן ב1|סימן ב׳1: החלת פרק ב׳ על ענף הפארם}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן ג|סימן ג׳: אכיפה, עונשין ועיצומים כספיים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: שקיפות מחירים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן א|סימן א׳: פרסום לציבור}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|סימן ב׳: עיצום כספי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן ג׳: התראה מינהלית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ד|סימן ד׳: הוראות כלליות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: תיקונים עקיפים והוראות שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: מטרה והגדרות}}

{{ח:סעיף|1|מטרה}}
{{ח:ת}} מטרת חוק זה היא הגברת התחרותיות בענף המזון ובתחום מוצרי הצריכה, לשם הפחתת המחירים לצרכן.

{{ח:סעיף|2|הגדרות|תיקון: תשע״ט, תשפ״ד, תשפ״ד־2, [י״פ הודעות]}}
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אדם קשור“, לתאגיד – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} אדם השולט בתאגיד;
{{ח:תתת|(2)}} תאגיד הנשלט בידי אדם כאמור בפסקה (1);
{{ח:תתת|(3)}} תאגיד הנשלט בידי מי מהאמורים בפסקאות (1) ו־(2);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אתר האינטרנט“ – {{ח:חיצוני|http://www.antitrust.gov.il|אתר האינטרנט של רשות התחרות}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בית הדין“ ו”הסדר“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק התחרות הכלכלית|בחוק התחרות הכלכלית}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”במישרין או בעקיפין“ – לרבות בכל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} באמצעות שלוח או נאמן;
{{ח:תתת|(2)}} יחד עם אחר בשיתוף פעולה לפי הסכם;
{{ח:תתת|(3)}} באמצעות זכויות המוקנות לפי הסכם;
{{ח:תתת|(4)}} באמצעות החזקה או רכישה בידי קרוב, חברת נאמנות או חברת רישומים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דמי פיגורים“ ו”ריבית שקלית“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|בחוק פסיקת ריבית והצמדה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”החזקה“ – במישרין או בעקיפין, ויראו אדם כמי שמחזיק בעצמו, במישרין, בכל החזקותיו של אדם הקשור לו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הממונה“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק התחרות הכלכלית|בחוק התחרות הכלכלית}}, ולעניין {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}} – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן|בחוק הגנת הצרכן}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הסכם“ – לרבות הסדר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הגנת הצרכן“ – {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן|חוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק התחרות הכלכלית“ – {{ח:חיצוני|חוק התחרות הכלכלית|חוק התחרות הכלכלית, התשמ״ח–1988}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק פסיקת ריבית והצמדה“ – {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זכות בתאגיד“ – כל אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} בעלות במניה, החזקה בה או זכות להורות על מכירתה;
{{ח:תתת|(2)}} זכות להצביע באסיפה הכללית של חברה או באורגן מקביל לאסיפה כללית של תאגיד אחר, או זכות להורות כיצד להצביע באסיפה כללית או באורגן כאמור;
{{ח:תתת|(3)}} זכות למנות דירקטור, ובתאגיד שאינו חברה – זכות למנות בעל תפקיד דומה; לעניין זה יראו את מי שמינה דירקטור או בעל תפקיד דומה כבעל הזכות למנותו;
{{ח:תתת|(4)}} זכות למנות מנהל כללי;
{{ח:תתת|(5)}} זכות להשתתף ברווחי התאגיד;
{{ח:תתת|(6)}} זכות לחלוק ביתרת נכסי התאגיד לאחר סילוק חובותיו בעת פירוקו;
{{ח:תתת|(7)}} כל זכות שתוכנה כתוכן זכות כאמור בפסקאות (1) עד (6), אף אם תוארה שונה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חנות“ – מקום לממכר קמעונאי של מזון ומוצרי צריכה, לרבות חנות מקוונת, ובלבד שמתקיימים לגביו כל התנאים המפורטים להלן, ויראו לעניין זה כמה נקודות מכירה כחנות אחת אם קמעונאי אחד מחזיק בהן במתחם אחד:
{{ח:תתת|(1)}} כל אלה נמכרים בו דרך קבע: ירקות ופירות טריים, חלב ומוצריו, ומוצרי ניקיון;
{{ח:תתת|(2)}} יותר ממחצית ממחזור המכירות בו הוא ממכירת מזון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חנות גדולה“ – חנות ששטח המכירה שלה הוא לפחות 250 מ״ר, למעט חנות מקוונת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחזור מכירות“ – ערך מכירות לפי דוחות כספיים מבוקרים, בלא מס ערך מוסף ובלא מס קנייה, ולעניין חברה שיש לה חברות־אם או חברות־בת – לפי הדוחות הכספיים המאוחדים; לעניין זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חברה־אם“ – חברה השולטת בחברה אחרת;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חברה־בת“ – חברה שחברה אחרת שולטת בה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מצרך“ – מזון וכל מוצר אחר הנמכר בחנות, למעט מוצרי חשמל, מוצרי טקסטיל, ציוד משרדי, כלי בית, ספרים ועיתונים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מצרך חדש“ – מצרך שלא סופק בישראל במשך השנה שקדמה לתחילת אספקתו (בהגדרה זו – השנה הקודמת), וכל עוד לא עברה שנה מתחילת האספקה; לעניין זה, לא יראו כמצרך חדש מצרך שאינו שונה מהותית ממצרך אחר שנמכר לצרכנים בשנה הקודמת, ובכלל זה שינוי באריזה, לרבות בגודלה, בצורתה או בחזותה או שינוי לא מהותי בהרכב המצרך;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מצרך מותג פרטי“ – מצרך הנושא שם מסחרי, סימן מסחר, סמל, כיתוב מיוחד, עיצוב גרפי או סימנים ייחודיים אחרים שניתן לזהותו עם קמעונאי גדול או קמעונאים גדולים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מצרכים תחליפיים“ – הקבוצה המצומצמת של מצרכים שהם תחליפים ישירים ומשמעותיים בעיני הצרכן למצרך אחר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספק“ – מי שמספק לקמעונאי, או באמצעות קמעונאי, במישרין או באמצעות מפיץ, מצרכים, ובכלל זה מצרכי מותג פרטי, לרבות מפיץ של מצרכים כאמור, וכן כל אדם קשור לאלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספק גדול“ – ספק שמחזור המכירות שלו לקמעונאים, או באמצעות קמעונאים, בישראל, בשנת הכספים הקודמת, עלה על 300 מיליון שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2014; בשנת 2026, 353,121,684.91 ש״ח)}}, או ספק שהוא בעל מונופולין כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק התחרות הכלכלית#סעיף 26|בסעיף 26 לחוק התחרות הכלכלית}}, לגבי מצרך מסוים שבשלו הוכרז מונופולין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקודת הרוקחים“ – {{ח:חיצוני|פקודת הרוקחים|פקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ״א–1981}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קמעונאי“ – אדם המחזיק בחנות, וכן כל אדם קשור אליו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קמעונאי גדול“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} קמעונאי המחזיק בשלוש חנויות לפחות שמחזור המכירות הכולל של חנויותיו, בשנת הכספים הקודמת, עולה על 250 מיליון שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2014; בשנת 2026, 294,268,070.77 ש״ח)}}; לעניין זה, ”מחזור מכירות“ – לרבות מחזור המכירות של מצרכים שספק מכר בחנות של הקמעונאי;
{{ח:תתת|(2)}} קמעונאי המחזיק בחנות מקוונת שמחזור המכירות הכולל שלו בישראל מהחנות המקוונת, ואם הוא מחזיק גם בחנות שאינה מקוונת, אחת או יותר – יחד עם הכנסותיו ממנה וממצרכים שספק מכר בחנות של הקמעונאי, בשנת הכספים הקודמת, עולה על 250 מיליון שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2014; בשנת 2026, 294,268,070.77 ש״ח)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קרוב“ – בן זוג וכן אח, הורה, הורה הורה, צאצא או צאצא של בן הזוג, או בן זוגו של כל אחד מאלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שליטה“ – היכולת לכוון, במישרין או בעקיפין, פעילותו של תאגיד; בלי לגרוע מכלליות האמור, חזקה על אדם שהוא בעל שליטה בתאגיד –
{{ח:תתת|(1)}} אם הוא מחזיק ביותר ממחצית הזכות להצביע באסיפה הכללית של חברה או באורגן מקביל לאסיפה כללית של תאגיד אחר, או מהזכות למנות דירקטורים בחברה או מהזכות למנות בעלי תפקידים דומים בתאגיד שאינו חברה;
{{ח:תתת|(2)}} אם הוא מחזיק בזכות למנות בתאגיד מנהל כללי;
{{ח:תתת|(3)}} אם הוא מחזיק ביותר משלושים אחוזים מזכות בתאגיד, ואין אדם אחר המחזיק יותר ממחצית מאותה זכות;
{{ח:תתת|(4)}} אם הוא מחזיק ביכולת למנוע קבלת החלטה עסקית מהותית בתאגיד, זולת אם יכולת זו נובעת מהסכם בדבר הלוואה שנתן תאגיד בנקאי במהלך עסקיו הרגילים, או אם היא ניתנה לצורך הגנת מיעוט מקובלת בתאגיד; וכן חזקה על אדם הנהנה בנאמנות שהוא בעל שליטה בנכסיה, למעט אם הוא מחזיק ביחידה בקרן נאמנות שחל עליה {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות|חוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ״ד–1994}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תכשיר“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת הרוקחים|בפקודת הרוקחים}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תמרוק“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת הרוקחים#סעיף 55א|בסעיף 55א לפקודת הרוקחים}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השר“ – שר הכלכלה.

{{ח:סעיף|3|עדכון סכומים|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} השר, בהתייעצות עם הממונה ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לשנות את הסכום הנקוב בהגדרה ”ספק גדול“, ורשאי הוא לקבוע סכומים שונים לסוגי ספקים גדולים שונים.
{{ח:תת|(ב)}} הסכומים הקבועים בהגדרות ”ספק גדול“ ו”קמעונאי גדול“ ובהגדרה ”קמעונאי פארם גדול“ {{ח:פנימי|סעיף 21א|שבסעיף 21א}} יעודכנו ב־16 בינואר של כל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון) בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ביום העדכון בשנה שקדמה לו; הממונה יפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט הודעה על הסכומים המעודכנים לפי סעיף זה; בסעיף זה, ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: הסדרת פעילות ספקים וקמעונאים}}
{{ח:קטע3|פרק ב סימן א|סימן א׳: פעולות אסורות}}

{{ח:סעיף|4|רשימת ספקים גדולים וקמעונאים גדולים}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|פרק ב סימן א|בסימן זה}}, ”רשימה“ – רשימה של הספקים הגדולים ושל הקמעונאים הגדולים שהממונה מצא שהתקיימו בהם התנאים כאמור בהגדרות ”ספק גדול“ ו”קמעונאי גדול“, לפי העניין, בשנת הכספים שקדמה למועד הפרסום, ושל מי שהצהיר כי הוא ספק גדול בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12(א)}}.
{{ח:תת|(ב)}} הממונה יפרסם באתר האינטרנט, עד ל־31 במאי של כל שנה, את הרשימה.

{{ח:סעיף|5|איסור התערבות של ספק}}
{{ח:ת}} ספק לא יכתיב או ימליץ לקמעונאי ולא יתערב בדרך אחרת אצל קמעונאי בעניין המחיר לצרכן שגובה הקמעונאי בעבור מצרך שספק אחר מספק או בעניין התנאים שבהם הקמעונאי מוכר לצרכן מצרך שספק אחר מספק.

{{ח:סעיף|6|איסור התערבות של קמעונאי}}
{{ח:ת}} קמעונאי לא יכתיב או ימליץ לספק ולא יתערב בדרך אחרת אצל ספק בעניין המחיר לצרכן שקמעונאי אחר גובה בעבור מצרך, או בעניין התנאים שבהם קמעונאי אחר מוכר מצרך לצרכן.

{{ח:סעיף|7|איסורים נוספים לגבי ספקים גדולים וקמעונאים גדולים}}
{{ח:תת|(א)}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיפים 5}} {{ח:פנימי|סעיף 6|ו־6}} –
{{ח:תתת|(1)|(א)}} ספק גדול לא יעסוק בסידור מצרכים בחנות של קמעונאי גדול הנכלל ברשימה ולא יכתיב, ימליץ או יתערב בדרך אחרת בעניין סידור מצרכים;
{{ח:תתתת|(ב)}} אין באמור בפסקת משנה (א) כדי למנוע מספק גדול לתת הנחיות בדבר הטיפול הנדרש למצרכים שהוא מספק לקמעונאי הגדול, לשם שמירה על תקינותם, איכותם ובטיחותם, או למנוע ממנו לעסוק בסידור מצרכים הדורשים קירור בחנות של קמעונאי גדול שהשטח הכולל של החנות, הכולל את שטח המכירה ואת המחסנים, אינו עולה על 250 מ״ר;
{{ח:תתת|(2)}} קמעונאי גדול לא יהיה צד להסדר עם ספק גדול הנכלל ברשימה הנוגע לסידור מצרכים בחנותו, למעט הסדר הנוגע לסידור מצרכים כאמור בפסקה (1)(ב);
{{ח:תתת|(3)}} ספק גדול לא יכתיב או ימליץ לקמעונאי ולא יתערב בדרך אחרת אצל קמעונאי, בעניינים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} המחיר לצרכן שגובה הקמעונאי בעבור מצרך שהספק מספק;
{{ח:תתתת|(ב)}} הקצאת שטח מכירה בשיעור כלשהו למצרך שהספק מספק;
{{ח:תתתת|(ג)}} רכישת מצרך שהספק מספק בהיקף כלשהו מסך רכישות הקמעונאי של המצרך ושל מצרכים תחליפיים;
{{ח:תתתת|(ד)}} רכישה או מכירה של מצרכים שספק אחר מספק לקמעונאי, לרבות כמויות ויעדי רכישה, שטח המכירה המוקצה להם בחנות וכל תנאי מסחרי אחר;
{{ח:תתת|(4)}} קמעונאי גדול לא יהיה צד להסדר עם ספק גדול הנכלל ברשימה הנוגע לעניינים המנויים בפסקה (3).
{{ח:תת|(ב)}} הממונה רשאי, לבקשת ספק גדול או קמעונאי גדול, לפטור אותו מתחולת הוראות סעיף קטן (א), למעט סעיף קטן (א)(3)(ד), כולן או חלקן, לפי העניין, אם שוכנע כי אין בביצוע הפעולות נושא הפטור כדי ליצור חשש לפגיעה בתחרות; החלטות הממונה לפי סעיף קטן זה יפורסמו באתר האינטרנט.
{{ח:תת|(ג)}} הממונה רשאי לקבוע כללים ביחס לסוגי הסדרים או פעולות שלגביהם יהיו ספק גדול או קמעונאי גדול פטורים מתחולת הוראות סעיף קטן (א), למעט סעיף קטן (א)(3)(ד), אם שוכנע כי אין בסוגי הסדרים או פעולות אלה כדי ליצור חשש לפגיעה בתחרות.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי קידום התחרות בענף המזון (פטור לפעולות ולהסדרים שעניינם מחיר לצרכן) (הוראת שעה)|כללי קידום התחרות בענף המזון (פטור לפעולות ולהסדרים שעניינם מחיר לצרכן) (הוראת שעה), התשע״ה–2014}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי קידום התחרות בענף המזון (פטור לפעולות ולהסדרים שעניינם סידור מצרכים בחנות של קמעונאי גדול) (הוראת שעה)|כללי קידום התחרות בענף המזון (פטור לפעולות ולהסדרים שעניינם סידור מצרכים בחנות של קמעונאי גדול) (הוראת שעה), התשפ״ד–2024}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי קידום התחרות בענף המזון (פטור לפעולות ולהסדרים שעניינם סידור מצרכים בחנות של קמעונאי גדול) (הוראת שעה) (מס' 2)|כללי קידום התחרות בענף המזון (פטור לפעולות ולהסדרים שעניינם סידור מצרכים בחנות של קמעונאי גדול) (הוראת שעה) (מס׳ 2), התשפ״ד–2024}}.}}
{{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיף קטן (א), למעט סעיף קטן (א)(3)(ד), לא יחולו לגבי מצרך חדש של הספק הגדול.

{{ח:סעיף|8|תמחור אסור וקשירה אסורה|תיקון: תשפ״ג־2, ק״ת תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} קמעונאי גדול לא יהיה צד להסדר עם ספק גדול הנכלל ברשימה, וספק גדול לא יהיה צד להסדר עם קמעונאי גדול הנכלל ברשימה או עם מפיץ, שתוצאתו היא תמחור אסור; לעניין זה, ”תמחור אסור“ –
{{ח:תתת|(1)}} מכירת חלק מיחידות המצרך, או מכירת חלק מיחידות המצרכים בסל מצרכים, במחיר נמוך מהעלות השולית של אספקת המצרך לקמעונאי הגדול;
{{ח:תתת|(2)}} מכירת מצרכים, לרבות סל מצרכים, שסך כל מחירם נמוך או שווה לסך כל המחיר שהספק הגדול מציע לקמעונאי הגדול בעד רכישת מספר קטן יותר של יחידות אותו מצרך או בעד אותו סל מצרכים בהרכב מצומצם יותר.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו לגבי הסדרים בנוגע למצרך חדש בלבד של הספק הגדול.
{{ח:תת|(ג)}} ספק גדול לא יתנה מכירת מצרך ממצרכיו לקמעונאי ברכישת מצרך אחר של אותו ספק גדול.
{{ח:תת|(ג1)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה בשנים 2024 עד 2028):}} ספק גדול לא יתנה מתן הנחה לקמעונאי גדול הנכלל ברשימה, בעבור מצרך ממצרכיו, במישרין או בעקיפין, בכסף או בשווה כסף, ברכישת מצרך אחר של אותו ספק גדול (בסעיף זה – הנחה אסורה).
{{ח:תת|(ג2)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה בשנים 2024 עד 2028):}} קמעונאי גדול לא יהיה צד להסדר עם ספק גדול הנכלל ברשימה, שתוצאתו היא הנחה אסורה.
{{ח:תת|(ד)}} ספק לא יעביר תשלומים לקמעונאי גדול הנכלל ברשימה, בכסף או בשווה כסף, וקמעונאי גדול לא יקבל תשלומים כאמור; אין באמור כדי לאסור על ספק להוזיל, בכפוף להוראות חוק זה, מחיר יחידת מצרך שהוא מספק לקמעונאי הגדול; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} תשלומים מספק לקמעונאי גדול כנגד החזר מצרכים שסיפק לקמעונאי הגדול;
{{ח:תתת|(2)}} תשלומים שאינם חלק מהתנאים המסחריים ביחס לרכישת מוצרי הספק על ידי הקמעונאי הגדול, ובכלל זה פיצויים לפי כל דין;
{{ח:תתת|(3)}} תשלומים על פי הסדר שלפיו הספק מוכר את מצרכיו ישירות לצרכן, באמצעות הקמעונאי הגדול, בתמורה לתשלום לקמעונאי הגדול.
{{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”סל מצרכים“ – מצרכים שמחירם מושפע ממכירתם יחד או שמוצעים למכירה במחיר כולל;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עלות שולית של אספקת מצרך“ – השינוי בעלות הכוללת של ייצור או של רכישת מצרך, שיווקו והפצתו על ידי הספק, כתוצאה מאספקת יחידה נוספת של המצרך על ידי הספק.

{{ח:סעיף|8א||תיקון: תשפ״ג־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|8ב||תיקון: תשפ״ג־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|9|סמכות למתן הוראות לקמעונאי גדול המוכר מצרכים של ספק גדול|תיקון: תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה רשאי לתת לקמעונאי גדול, המוכר מצרך של ספק גדול, הוראות בדבר הצעדים שעליו לנקוט בקשר לאותו מצרך או בקשר למצרכים תחליפיים לאותו מצרך, ובכלל זה הוראות בדבר השטחים בחנות המוקצים למכירה (בחוק זה – שטחי מדף), בחנות של הקמעונאי הגדול למצרך או למצרכים תחליפיים, ורשאי הוא להתנות את הוראותיו בתנאים, ובכלל זה תנאים שעניינם תשלומים, והכול כדי למנוע פגיעה או חשש לפגיעה משמעותית בתחרות או בציבור, או כדי להגביר באופן משמעותי את התחרות.
{{ח:תת|(ב)}} הממונה ימסור הודעה על כוונתו לתת הוראה לקמעונאי הגדול או לספק הגדול הנוגעים לאותה הוראה וכן יפרסם באתר האינטרנט את דבר כוונתו לתת הוראה לפי סעיף זה, לפחות 14 ימים לפני מתן ההוראה, ויעמיד לעיון הציבור את נוסח ההוראה.
{{ח:תת|(ג)}} הממונה ימסור את ההוראה לקמעונאי הגדול, יודיע על כך לספק הגדול שמספק את המצרך נושא ההוראה ויפרסם את נוסח ההוראה באתר האינטרנט.
{{ח:תת|(ד)}} קמעונאי גדול שניתנה לו הוראה לפי סעיף קטן (א), וכל ספק גדול שבקשר עם מצרך שלו ניתנה ההוראה, רשאי לערור עליה לפני בית הדין בתוך שלושים ימים ממועד פרסום ההוראה כאמור בסעיף קטן (ג).
{{ח:תת|(ה)}} בית הדין רשאי לאשר את הוראת הממונה, לבטלה או לשנותה.
{{ח:תת|(ו)}} הוראת הממונה תיכנס לתוקף בתוך שלושים ימים ממועד הפרסום האמור בסעיף קטן (ג) או במועד מאוחר יותר שקבע הממונה.
{{ח:תת|(ז)}} על דיוני בית הדין בערר לפי סעיף זה ועל ערעור על החלטתו יחולו הוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק התחרות הכלכלית#סעיף 33|סעיפים 33 עד 40 לחוק התחרות הכלכלית}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|10|הוראות לעניין הקצאת שטחי מדף לספקים גדולים מאוד – הוראת שעה}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה יפרסם באתר האינטרנט רשימה של ספקים גדולים מאוד שקמעונאי גדול לא יהיה רשאי להקצות למצרכים שהם מספקים לו שטח מדף בשיעור העולה על 50% משטחי המדף בכל אחת מחנויותיו הגדולות; בסעיף זה, ”ספק גדול מאוד“ – ספק שמחזור המכירות שלו לקמעונאים, או באמצעות קמעונאים, בישראל, בשנת הכספים הקודמת, עלה על מיליארד שקלים חדשים.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) יעמדו בתוקפן שנה מיום תחילתו של {{ח:פנימי|פרק ב סימן א|סימן זה}}; השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי להאריך את התקופה בשנה אחת נוספת בכל פעם, ובלבד שהתקופה הכוללת לתוקף הוראות אותו סעיף קטן לא תעלה על ארבע שנים.
{{ח:תת|(ג)}} בתוך חודשיים מיום תחילתו של חוק זה ידווחו הקמעונאים הגדולים לממונה על השיעור משטחי המדף בחנויותיהם הגדולות המוקצה למצרכים של ספקים גדולים מאוד; הממונה רשאי לדחות את מועד הדיווח לפי סעיף קטן זה בחודש נוסף.
{{ח:תת|(ד)}} הממונה ידווח לוועדת הכלכלה של הכנסת על ממצאיו בעניין הקצאת שטחי מדף בחנויותיהם הגדולות של קמעונאים גדולים, ורשאי הוא, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לקבוע שיעור אחר מהשיעור הקבוע בסעיף קטן (א) להקצאת שטחי מדף לספקים גדולים מאוד; דיווח כאמור יימסר בתוך חודש מתום התקופה כאמור בסעיף קטן (ג).

{{ח:סעיף|11|סמכות לתת הוראות לקמעונאי המוכר מצרכי מותג פרטי|תיקון: תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} ראה הממונה כי כתוצאה מהתנהגותו של קמעונאי גדול לגבי מצרכי מותג פרטי שהוא מוכר, קיים חשש לפגיעה משמעותית בציבור או בתחרות, רשאי הוא לתת לקמעונאי הגדול הוראות בדבר הצעדים שעליו לנקוט כדי למנוע את הפגיעה; הוראה שניתנה לקמעונאי גדול תפורסם באתר האינטרנט.
{{ח:תת|(ב)}} ניתנה לקמעונאי גדול הוראה לפי סעיף קטן (א), רשאי הוא לערור עליה לפני בית הדין בתוך שלושים ימים מקבלת ההוראה.
{{ח:תת|(ג)}} בית הדין רשאי לאשר את הוראת הממונה, לבטלה או לשנותה.
{{ח:תת|(ד)}} על דיוני בית הדין בערר לפי סעיף זה ועל ערעור על החלטתו יחולו הוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק התחרות הכלכלית#סעיף 33|סעיפים 33 עד 40 לחוק התחרות הכלכלית}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|12|חובות דיווח – ספק גדול וקמעונאי גדול}}
{{ח:תת|(א)}} ספק גדול ידווח לממונה, אחת לשנה, על מחזור המכירות השנתי שלו לקמעונאים בישראל ובאמצעותם; על אף האמור, ספק גדול רשאי למסור לממונה הצהרה כי מתקיימים בו התנאים בהגדרה ”ספק גדול“, ולא תחול עליו חובת הדיווח לפי סעיף קטן זה.
{{ח:תת|(ב)}} קמעונאי גדול ידווח לממונה, אחת לשנה, על החנויות שהוא מחזיק בהן, ומחזור המכירות השנתי של כל חנות.
{{ח:תת|(ג)}} השר יקבע הוראות לעניין פרטי הדיווח וההצהרה לפי סעיף זה, והמועדים למסירתם.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות קידום התחרות בענפי המזון והפארם (דיווח של ספקים גדולים, קמעונאים גדולים וקמעונאי פארם גדולים)|תקנות קידום התחרות בענפי המזון והפארם (דיווח של ספקים גדולים, קמעונאים גדולים וקמעונאי פארם גדולים), התשע״ד–2014}}.}}

{{ח:סעיף|13|חוות דעת מקדמיות|תיקון: תשע״ט}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק התחרות הכלכלית#סעיף 43א|סעיף 43א לחוק התחרות הכלכלית}} יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין {{ח:פנימי|פרק ב סימן א|סימן זה}}.

{{ח:קטע3|פרק ב סימן ב|סימן ב׳: תחרות גאוגרפית של קמעונאים}}

{{ח:סעיף|14|הגדרות}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ב סימן ב|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור ביקוש“, של חנות גדולה של קמעונאי גדול – האזור שהגדיר לה הממונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15(א)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזורים סטטיסטיים“ – אזורי המיפקד ואזורי המשנה שנקבעו בצו לפי {{ח:חיצוני|פקודת הסטטיסטיקה#סעיף 6|סעיף 6 לפקודת הסטטיסטיקה [נוסח חדש], התשל״ב–1972}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בקשה“ – בקשה לפתיחת חנות גדולה, שהוגשה לפי {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17(ב)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השיעור המחושב“, של חנות גדולה של קמעונאי גדול – השיעור שחישב לה הממונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 16|סעיף 16(א)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קבוצת תחרות“, של חנות גדולה של קמעונאי גדול – קבוצת החנויות שהגדיר הממונה לגבי אותה חנות גדולה לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15(ב)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קמעונאי גדול“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} קמעונאי גדול כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}};
{{ח:תתת|(2)}} קמעונאי המחזיק בחנות גדולה אחת לפחות שמחזור המכירות שלה, בשנת הכספים הקודמת, עלה על 100 מיליון שקלים חדשים וכל אדם קשור אליו; לעניין זה, ”מחזור מכירות“ – לרבות מחזור המכירות של מצרכים שספק מכר בחנות גדולה של קמעונאי כאמור.

{{ח:סעיף|15|הגדרת אזור ביקוש וקבוצת תחרות לחנות גדולה של קמעונאי גדול}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה יגדיר לגבי כל חנות גדולה של קמעונאי גדול את האזור הגאוגרפי, המבוסס על האזור הסטטיסטי שבו נמצאת החנות ועל אזורים סטטיסטיים הסובבים אזור זה, שייחשב כאזור הביקוש של אותה חנות לשם הוראות {{ח:פנימי|פרק ב סימן ב|סימן זה}}; לעניין זה ישקול הממונה, בין השאר, את השיקולים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} מרחקי נסיעה של צרכנים אל החנות;
{{ח:תתת|(2)}} גודל החנות;
{{ח:תתת|(3)}} מיקום החנות בסביבה עירונית או אחרת.
{{ח:תת|(ב)}} הממונה יגדיר, לגבי כל חנות גדולה של קמעונאי גדול, את קבוצת החנויות של קמעונאים גדולים שיש חפיפה בין האוכלוסייה שבאזורי הביקוש שלהן ובין האוכלוסייה שבאזור הביקוש של החנות הגדולה בשיעור העולה על השיעור הקובע, שתיחשב כקבוצת התחרות של אותה חנות גדולה לשם הוראות {{ח:פנימי|פרק ב סימן ב|סימן זה}}; לעניין זה, ”השיעור הקובע“ – השיעור שעליו החליט הממונה ושפורסם באתר האינטרנט.

{{ח:סעיף|16|השיעור המחושב לחנות גדולה של קמעונאי גדול}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה יחשב, לגבי כל חנות גדולה של קמעונאי גדול, את השיעור המתקבל מהיחס שבין מחזור המכירות של הקמעונאי הגדול בחנויותיו הגדולות בקבוצת התחרות של החנות הנבחנת, לרבות אותה החנות, ובין מחזור המכירות של כלל החנויות הגדולות השייכות לקבוצת התחרות; בסעיף זה, ”מחזור מכירות“ – מחזור מכירות של חנות גדולה בחלק המיוחס לאזור הביקוש של אותה חנות בלבד, לרבות ממכירת מצרכים של ספק גדול באמצעות הקמעונאי הגדול באותה חנות.
{{ח:תת|(ב)}} הממונה ימסור לכל קמעונאי גדול, אחת לשנתיים, לכל הפחות, הודעה בכתב בדבר אזורי הביקוש של חנויותיו הגדולות שהשיעור המחושב שלהן עולה על 30% ובדבר אזורי הביקוש של חנויותיו הגדולות שהשיעור המחושב שלהן עולה על 50% ({{ח:פנימי|פרק ב|בפרק זה}} – הודעה בדבר אזורי ביקוש).
{{ח:תת|(ג)}} קמעונאי גדול שקיבל הודעה בדבר אזורי ביקוש, רשאי להשיג עליה לפני הממונה; השגה כאמור ניתן להגיש בתוך השנתיים שלאחר קבלת ההודעה, לרבות בשל שינוי נסיבות.
{{ח:תת|(ד)}} מצא הממונה כי הקמעונאי הגדול הניח בסיס עובדתי סביר להשגתו, יבחן את ההשגה וימסור לקמעונאי את החלטתו.

{{ח:סעיף|17|פתיחת חנות נוספת באזור ביקוש|תיקון: תשפ״ג־4}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפתח קמעונאי גדול חנות גדולה נוספת באזור ביקוש הנכלל בהודעה בדבר אזורי ביקוש, אלא באישור הממונה בכתב ומראש, ובהתאם לתנאי האישור.
{{ח:תת|(ב)}} קמעונאי גדול המבקש לפתוח חנות גדולה נוספת באזור ביקוש הנכלל בהודעה בדבר אזורי ביקוש, יגיש לממונה בקשה מנומקת ({{ח:פנימי|פרק ב סימן ב|בסימן זה}} – בקשה).
{{ח:תת|(ב1)}} {{ח:הערה|(פקע).}}
{{ח:תת|(ב2)}} {{ח:הערה|(פקע).}}
{{ח:תת|(ג)}} הממונה לא יאשר בקשה לגבי אזור ביקוש שהשיעור המחושב בו כאמור בהודעה בדבר אזורי ביקוש עולה על 30% אך נמוך מ־50%, אלא אם כן מצא שאין חשש סביר שפתיחת החנות תגרום לפגיעה בתחרות.
{{ח:תת|(ד)}} הממונה לא יאשר בקשה לגבי אזור ביקוש שהשיעור המחושב בו כאמור בהודעה בדבר אזורי ביקוש עולה על 50%, אלא אם כן מצא כי קיימת ודאות קרובה לכך שפתיחת החנות לא תגרום לפגיעה בתחרות.
{{ח:תת|(ה)}} הממונה ייתן את החלטתו בדבר אישור הבקשה, בתנאים או בלא תנאים, או בדבר התנגדותו לבקשה, בתוך 90 ימים מיום הגשת הבקשה; במניין הימים האמורים לא יובא בחשבון הזמן שחלף מהמועד שבו דרש הממונה פרטים נוספים הדרושים לו לבדיקת הבקשה, ועד לקבלתם.
{{ח:תת|(ו)}} החלטות הממונה בבקשות לפי סעיף זה יפורסמו באתר האינטרנט.

{{ח:סעיף|18|ערר על החלטת הממונה בבקשה לפתיחת חנות גדולה|תיקון: תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} התנגד הממונה לבקשה, או התנה את אישורו בתנאים, רשאי המבקש לערור על החלטת הממונה לפני בית הדין בתוך שלושים ימים מיום קבלתה.
{{ח:תת|(ב)}} אישר הממונה בקשה, בין בתנאים ובין בלא תנאים, רשאי אדם העלול להיפגע מהחלטת הממונה, איגוד עסקי וכן ארגון צרכנים, לערור על ההחלטה לפני בית הדין בתוך שלושים ימים מיום שההחלטה פורסמה באתר האינטרנט, ובלבד שההחלטה עלולה לגרום לאותו אדם, לחברי האיגוד או לצרכנים, פגיעה בניגוד למטרות חוק זה.
{{ח:תת|(ג)}} בית הדין רשאי לאשר את החלטת הממונה, לבטלה או לשנותה.
{{ח:תת|(ד)}} על דיוני בית הדין בערר לפי סעיף זה ועל ערעור על החלטתו יחולו הוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק התחרות הכלכלית#סעיף 33|סעיפים 33 עד 40 לחוק התחרות הכלכלית}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|19|צו מכירה – הוראת שעה|תיקון: תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} ראה בית הדין, על פי פנייה של הממונה, כי הדבר דרוש לשם הגברת התחרות האזורית בקמעונאות המזון, רשאי הוא לצוות על קמעונאי גדול, שהממונה מסר לו הודעה בדבר אזורי ביקוש, על אזור ביקוש של חנות גדולה שהשיעור המחושב שלה עולה על 50%, ויש לו באותו אזור ביקוש שלוש חנויות גדולות לפחות, לעשות אחת או יותר מהפעולות האלה, בהתאם לתנאים שיקבע בית הדין:
{{ח:תתת|(1)}} הפסקת פעילות הקמעונאי הגדול בחנות גדולה אחת או יותר באותו אזור ביקוש;
{{ח:תתת|(2)}} העברת זכויות הקמעונאי הגדול בחנות גדולה אחת או יותר באותו אזור ביקוש, כולן או חלקן, לאדם אחר לתקופה מוגבלת;
{{ח:תתת|(3)}} מכירת זכויות הקמעונאי הגדול בחנות גדולה אחת או יותר, באותו אזור ביקוש, כולן או חלקן, לאדם אחר;
{{ח:תתת|(4)}} כל פעולה אחרת שתיראה לבית הדין כמתאימה בנסיבות העניין.
{{ח:תת|(ב)}} על דיוני בית הדין בערר לפי סעיף זה ועל ערעור על החלטתו יחולו הוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק התחרות הכלכלית#סעיף 33|סעיפים 33 עד 40 לחוק התחרות הכלכלית}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ג)}} סעיף זה יעמוד בתוקפו שש שנים מיום פרסומו של חוק זה (בסעיף זה – תקופת הוראת השעה); על אף האמור, פנה הממונה לבית הדין בבקשה למתן צו מכירה כאמור בסעיף קטן (א) בתקופת הוראת השעה, תעמוד סמכות בית הדין בתוקפה עד למתן פסק דין סופי בבקשה, ואם נתן צו – יהיה על הקמעונאי הגדול לבצעו גם אם תקופת הביצוע היא לאחר תום תקופת הוראת השעה.

{{ח:סעיף|20|איסור על הסדר במקרקעין}}
{{ח:ת}} קמעונאי גדול שקיבל מהממונה הודעה בדבר אזורי ביקוש, לא יתקשר בהסדר שעניינו, מטרתו או תוצאתו הגבלת קמעונאים אחרים מלהתקשר בחוזה לעשיית עסקה במקרקעין או לגבי מקרקעין, לרבות רכישה, מכירה, החכרה או השכרה של מקרקעין, או להקמת חנות גדולה או לכל פעילות מתחרה בענף המזון, באזור הביקוש של החנות שאליה מתייחסת אותה קבוצת תחרות, ולא יאריך הסדר כאמור.

{{ח:סעיף|21|חובת דיווח של קמעונאי גדול על חנות גדולה ועל חנות פארם|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:ת}} קמעונאי גדול ידווח לממונה, אחת לשנה, על החנויות הגדולות שהוא מחזיק בהן ועל חנויות הפארם כהגדרתן {{ח:פנימי|סעיף 21א|בסעיף 21א}}, שהוא מחזיק בהן, מיקומן, שטח המכירה בכל אחת מהן, המועד שבו החלה כל חנות לפעול ומחזור המכירות השנתי של כל חנות; השר יקבע הוראות לעניין פרטי הדיווח והמועדים למסירתו.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות קידום התחרות בענפי המזון והפארם (דיווח של ספקים גדולים, קמעונאים גדולים וקמעונאי פארם גדולים)|תקנות קידום התחרות בענפי המזון והפארם (דיווח של ספקים גדולים, קמעונאים גדולים וקמעונאי פארם גדולים), התשע״ד–2014}}.}}

{{ח:קטע3|פרק ב סימן ב1|סימן ב׳1: החלת {{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳}} על ענף הפארם}}

{{ח:סעיף|21א|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק ב סימן ב1|סימן ב׳1}}|תיקון: תשפ״ד־2, תשפ״ו, [י״פ הודעות]}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ב סימן ב1|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חנות פארם“ – מקום לממכר קמעונאי של תכשירים, תמרוקים ומוצרי צריכה, לרבות חנות מקוונת, ובלבד שמתקיימים לגביו כל התנאים המפורטים להלן, ויראו לעניין זה כמה נקודות מכירה כחנות אחת אם קמעונאי אחד מחזיק בהן במתחם אחד:
{{ח:תתת|(1)}} כל אלה נמכרים בו דרך קבע: מוצרי קוסמטיקה ותמרוקים, מוצרי טואלטיקה, מוצרי ניקיון ומוצרי היגיינה;
{{ח:תתת|(2)}} יותר מרבע ממחזור המכירות בו הוא ממכירת כל המפורטים בפסקה (1);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מצרך פארם“ – מוצר הנמכר בחנות פארם, למעט בשמים, מוצרי איפור וטיפוח פנים וצוואר, מוצרי חשמל, מוצרי טקסטיל, ציוד משרדי, כלי בית, ספרים ועיתונים, תכשירים ומוצרי אופטיקה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קמעונאי פארם“ – אדם המחזיק בחנות פארם וכן כל אדם קשור אליו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קמעונאי פארם גדול“ – קמעונאי פארם שמחזור המכירות הכולל שלו בחנויות הפארם שלו, בשנת הכספים הקודמת, עולה על 450 מיליון שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2025; בשנת 2026, 461,899,261.99 ש״ח)}} והוא מחזיק ב־12 חנויות פארם לפחות.

{{ח:סעיף|21ב|החלת הוראות {{ח:פנימי|פרק ב סימן א|סימן א׳}} על ענף הפארם|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ב סימן א|סימן א׳}} יחולו, בשינויים המחויבים, גם על חנות פארם, על מצרך פארם, על קמעונאי פארם גדול ועל ספק גדול בעת התקשרות עם קמעונאי כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} השר, בהתייעצות עם הממונה ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את שיעור מחזור המכירות האמור {{ח:פנימי|סעיף 21א|בפסקה (2) להגדרה ”חנות פארם“}} ואת מחזור המכירות כאמור בהגדרה ”קמעונאי פארם גדול“.

{{ח:סעיף|21ג|פתיחת חנות פארם נוספת במרכז מסחרי על ידי קמעונאי פארם גדול|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוזה“ – חוזה שמטרתו או תוצאתו עשיית עסקה במקרקעין לשם הקמת חנות פארם, לרבות רכישה, מכירה, החכרה או השכרה של המקרקעין;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מרכז מסחרי“ – מקום מתוחם המשמש למסחר, שסך שטחי המסחר שבו עולה על 3,000 מ״ר ובכלל זה קניון;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רשות מקומית גדולה“ – רשות מקומית שמספר תושביה הרשומים במרשם האוכלוסין עולה על 200,000;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רשות מקומית קטנה“ – רשות מקומית שאינה רשות מקומית גדולה.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(הנוסח הקבוע):}} קמעונאי פארם גדול לא יפתח חנות פארם במרכז מסחרי ברשות מקומית כמפורט להלן, אם קיים חשש סביר כי פתיחת החנות תגרום לפגיעה בתחרות:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין רשות מקומית גדולה – אם יש לו חנות פארם נוספת במרחק של עד קילומטר מהמרכז המסחרי שבו הוא מבקש לפתוח חנות פארם;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין רשות מקומית קטנה – אם יש לו חנות פארם נוספת במרחק של עד שני קילומטרים מהמרכז המסחרי שבו הוא מבקש לפתוח חנות פארם.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה ל־5 שנים מיום 4.7.2024):}} קמעונאי פארם גדול המבקש לפתוח חנות פארם במרכז מסחרי ברשות מקומית כמפורט להלן, יגיש לממונה בקשה לפתיחת חנות פארם:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין רשות מקומית גדולה – אם יש לו חנות פארם נוספת במרחק של עד קילומטר מהמרכז המסחרי שבו הוא מבקש לפתוח חנות פארם;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין רשות מקומית קטנה – אם יש לו חנות פארם נוספת במרחק של עד שני קילומטרים מהמרכז המסחרי שבו הוא מבקש לפתוח חנות פארם.
{{ח:תת|(ב1)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה ל־5 שנים מיום 4.7.2024):}} הממונה יתנגד לבקשה לפתיחת חנות פארם כאמור בסעיף קטן (ב), או יתנה אותה בתנאים, אם לדעתו קיים חשש סביר כי פתיחת החנות תגרום לפגיעה בתחרות.
{{ח:תת|(ב2)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה ל־5 שנים מיום 4.7.2024):}} על בקשה לפתיחת חנות פארם לפי סעיף קטן (ב) יחולו הוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיפים 17(ה) ו־(ו)}} {{ח:פנימי|סעיף 18|ו־18}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו על מרכז מסחרי שסך שטחי המסחר בו עולה על 35,000 מ״ר, אולם אם במרכז מסחרי כאמור פועלת חנות פארם של אותו קמעונאי פארם גדול המבקש לפתוח בו חנות פארם נוספת, יידרש הקמעונאי לעמוד בהוראות סעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על פתיחה של חנות פארם במקרקעין שהחוזה לגביהם נחתם לפני יום ח׳ באדר ב׳ התשפ״ד (18 במרץ 2024).
{{ח:תת|(ה)}} הממונה יפרסם באתר האינטרנט גילוי דעת ליישום הוראות סעיף קטן (ב), לכל המאוחר בתום ארבע שנים וחצי מיום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4642909.pdf|חוק קידום התחרות בענף המזון (תיקון מס׳ 8 והוראת שעה), התשפ״ד–2024}} {{ח:הערה|(ביום 4.7.2024)}}.
{{ח:תת|(ו)}} {{ח:הערה|(לא יקרא כהוראת שעה ל־5 שנים מיום 4.7.2024):}} השר רשאי, לאחר שקיבל את המלצת הממונה ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, להקטין את המרחקים הנקובים בסעיף קטן (ב), או להגדיל אותם כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} את המרחק הנקוב בסעיף קטן (ב)(1) – עד לשני קילומטרים;
{{ח:תתת|(2)}} את המרחק הנקוב בסעיף קטן (ב)(2) – עד לשלושה קילומטרים.

{{ח:סעיף|21ד|איסור על הסדר במקרקעין – קמעונאי פארם גדול|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:ת}} קמעונאי פארם גדול לא יתקשר בהסדר שעניינו, מטרתו או תוצאתו הגבלה של קמעונאי פארם אחרים מלהתקשר בחוזה לעשיית עסקה במקרקעין או לגבי מקרקעין, לרבות רכישה, מכירה, החכרה או השכרה של מקרקעין, או להקמת חנות פארם או לכל פעילות מתחרה בענף הפארם, ולא יאריך הסדר כאמור.

{{ח:סעיף|21ה|חובת דיווח של קמעונאי פארם גדול על חנות פארם|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:ת}} קמעונאי פארם גדול ידווח לממונה, אחת לשנה, על חנויות הפארם שהוא מחזיק בהן, מיקומן, שטח המכירה בכל אחת מהן, המועד שבו החלה כל חנות לפעול ומחזור המכירות השנתי של כל חנות; השר יקבע הוראות לעניין פרטי הדיווח והמועדים למסירתו.

{{ח:קטע3|פרק ב סימן ג|סימן ג׳: אכיפה, עונשין ועיצומים כספיים}}

{{ח:סעיף|22|חיפוש, תפיסות, חקירות ומסירת מידע|תיקון: תשע״ט}}
{{ח:ת}} למי שהוסמכו לפי {{ח:חיצוני|חוק התחרות הכלכלית#סעיף 45|סעיפים 45}} {{ח:חיצוני|חוק התחרות הכלכלית#סעיף 45א|ו־45א לחוק התחרות הכלכלית}} ונתונות להם הסמכויות לפי {{ח:חיצוני|חוק התחרות הכלכלית#סעיף 45|סעיפים 45}} {{ח:חיצוני|חוק התחרות הכלכלית#סעיף 46|ו־46 לחוק האמור}}, יהיו נתונות, לעניין הוראות {{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳}}, הסמכויות הקבועות בהוראות הסעיפים האמורים, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|23|עונשין – {{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳}}|תיקון: תשפ״ג־2, תשפ״ג־3, תשפ״ד־2, ק״ת תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} העושה אחת מאלה, דינו – מאסר שלוש שנים, או קנס שהוא פי עשרה מהקנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל״ז–1977}} (להלן – חוק העונשין):
{{ח:תתת|(1)}} ספק שהכתיב או המליץ לקמעונאי או לקמעונאי פארם גדול הנכלל ברשימה או התערב בדרך אחרת אצל קמעונאי או קמעונאי פארם גדול הנכלל ברשימה בעניין מהעניינים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 5|בסעיף 5}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|אותו סעיף}};
{{ח:תתת|(2)}} קמעונאי או קמעונאי פארם גדול שהכתיב או המליץ לספק או התערב בדרך אחרת אצל ספק בעניין מהעניינים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 6|בסעיף 6}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 6|אותו סעיף}};
{{ח:תתת|(3)}} ספק גדול שעסק בסידור מצרכים בחנות של קמעונאי גדול הנכלל ברשימה, או בסידור מצרכי פארם בחנות פארם של קמעונאי פארם גדול הנכלל ברשימה, או הכתיב, המליץ או התערב בדרך אחרת בעניין סידור מצרכים או סידור מצרכי פארם, לפי העניין, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(א)(1)}};
{{ח:תתת|(4)}} קמעונאי גדול או קמעונאי פארם גדול שהיה צד להסדר עם ספק גדול הנכלל ברשימה הנוגע לסידור מצרכים בחנותו או לסידור מצרכי פארם בחנות הפארם שלו, לפי העניין, בניגוד להוראת {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(א)(2)}};
{{ח:תתת|(5)}} ספק גדול שהכתיב או המליץ לקמעונאי או לקמעונאי פארם גדול הנכלל ברשימה או התערב בדרך אחרת אצל קמעונאי &quot;או קמעונאי פארם גדול הנכלל ברשימה בעניין מהעניינים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7(א)(3)}} בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 7|אותו סעיף}};
{{ח:תתת|(6)}} קמעונאי גדול או קמעונאי פארם גדול שהיה צד להסדר עם ספק גדול הנכלל ברשימה הנוגע לעניינים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7(א)(3)}}, בניגוד להוראת {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(א)(4)}};
{{ח:תתת|(7)}} קמעונאי גדול או קמעונאי פארם גדול שהיה צד להסדר עם ספק גדול הנכלל ברשימה או ספק גדול שהיה צד להסדר עם קמעונאי גדול הנכלל ברשימה או קמעונאי פארם גדול הנכלל ברשימה או עם מפיץ, שתוצאתו היא תמחור אסור, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8(א)}};
{{ח:תתת|(8)}} ספק גדול שהתנה מכירת מצרך ממצרכיו לקמעונאי ברכישת מצרך אחר של אותו ספק גדול או שהתנה מכירת מצרך פארם ממצרכיו לקמעונאי פארם גדול הנכלל ברשימה ברכישת מצרך פארם אחר של אותו ספק גדול, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8(ג)}};
{{ח:תתת|(8א)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה בשנים 2024 עד 2028):}} ספק גדול שהתנה מתן הנחה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8(ג1)}};
{{ח:תתת|(8ב)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה בשנים 2024 עד 2028):}} קמעונאי גדול או קמעונאי פארם גדול שהיה צד להסדר עם ספק גדול שנכלל ברשימה, שתוצאתו היא הנחה אסורה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8(ג2)}};
{{ח:תתת|(9)}} ספק שהעביר תשלומים לקמעונאי גדול הנכלל ברשימה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8(ד)}};
{{ח:תתת|(10)}} קמעונאי גדול או קמעונאי פארם גדול שקיבל תשלומים מספק, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8(ד)}};
{{ח:תתת|(10א)}} {{ח:הערה|(פקעה);}}
{{ח:תתת|(11)}} קמעונאי גדול או קמעונאי פארם גדול שקיבל תשלומים מספק, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8(ד)}};
{{ח:תתת|(12)}} קמעונאי גדול שהקצה שטח מדף בשיעור העולה על 50% משטחי המדף, או בשיעור אחר שקבע הממונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10}}, למצרכים שמספק לו ספק גדול מאוד, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 10|אותו סעיף}};
{{ח:תתת|(13)}} קמעונאי גדול או קמעונאי פארם גדול שלא מילא אחר הוראות שנתן לו הממונה, לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11}};
{{ח:תתת|(14)}} קמעונאי גדול שפתח חנות גדולה נוספת באזור ביקוש הנכלל בהודעה בדבר אזורי ביקוש בלא קבלת אישור או שלא בהתאם לתנאי האישור, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17(א)}};
{{ח:תתת|(15)}} קמעונאי גדול שקיבל מהממונה הודעה בדבר אזורי ביקוש, והיה צד להסדר שעניינו, מטרתו או תוצאתו הגבלת קמעונאים אחרים בעניינים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 20|בסעיף 20}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 20|אותו סעיף}};
{{ח:תתת|(16)}} {{ח:הערה|(הנוסח הקבוע):}} קמעונאי פארם גדול שפתח חנות פארם בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 21ג|סעיף 21ג}};
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה ל־5 שנים מיום 4.7.2024):}} קמעונאי פארם גדול שפתח חנות פארם בלא קבלת אישור או שלא בהתאם לתנאי האישור, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 21ג|סעיף 21ג}};
{{ח:תתת|(17)}} קמעונאי פארם גדול שהיה צד להסדר שעניינו, מטרתו או תוצאתו הגבלה של קמעונאי פארם אחרים בעניינים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 21ד|בסעיף 21ד}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 21ד|אותו סעיף}}.
{{ח:תת|(ב)}} היתה עבירה כאמור בסעיף קטן (א) עבירה נמשכת, רשאי בית המשפט להטיל קנס נוסף שהוא פי עשרה מהקנס האמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(ג) לחוק העונשין}} (להלן – קנס נוסף) לכל יום שבו נמשכת העבירה.
{{ח:תת|(ג)}} נעברה העבירה בידי תאגיד, דינו – כפל הקנס הקבוע בסעיף קטן (א) או הקנס הנוסף, לפי העניין.

{{ח:סעיף|24|עונשין לעניין אי־&lt;wbr&gt;מסירת מידע|תיקון: תשע״ט}}
{{ח:ת}} מי שלא מסר ידיעה, מסמך, פנקס או תעודה אחרת, בהתאם לדרישת הממונה או דרישת מי שהממונה הסמיך לכך, לפי {{ח:חיצוני|חוק התחרות הכלכלית#סעיף 46|סעיף 46(ב) לחוק התחרות הכלכלית}} מכוח הוראת {{ח:פנימי|סעיף 22|סעיף 22}}, דינו – מאסר שנה או קנס שהוא פי עשרה מהקנס האמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין}}, וקנס נוסף לכל יום שבו נמשכת העבירה; אם הוא תאגיד – כפל הקנס או הקנס הנוסף, לפי העניין.

{{ח:סעיף|25|אחריות נושאי משרה}}
{{ח:תת|(א)}} נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירות לפי {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23}} בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; נעברה עבירה כאמור בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו האמורה בסעיף זה, אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו; בסעיף זה, ”נושא משרה“ – דירקטור, מנהל פעיל בתאגיד, שותף, למעט שותף מוגבל, או בעל תפקיד אחר האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה.
{{ח:תת|(ב)}} המפר הוראה זו, דינו – שישה חודשי מאסר או קנס שהוא פי חמישה מן הקנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}.

{{ח:סעיף|26|הגנה לעובדים ולמורשים}}
{{ח:ת}} תהיה זו הגנה טובה לעובד או למורשה הנאשם בעבירה לפי {{ח:פנימי|פרק ב|פרק זה}}, אם יוכיח שפעל בשם מעבידו או בשם מרשו ובהתאם להוראותיו, וכי האמין בתום לב שאין במעשהו משום עבירה על חוק זה.

{{ח:סעיף|27|עיצומים כספיים – {{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳}}|תיקון: תשע״ט, תשפ״ג, תשפ״ג־2, תשפ״ג־3, תשפ״ד־2, [י״פ הודעות], ק״ת תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} הפר ספק או קמעונאי הוראה מההוראות המפורטות להלן, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי בסכום של עד מיליון שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם למרס 2014; בשנת 2026, 1,182,850 ש״ח)}}; היה המפר תאגיד והיה לו, בשנה שקדמה לשנת הכספים שבה בוצעה ההפרה, מחזור מכירות בסכום העולה על 10 מיליון שקלים חדשים, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי בשיעור של עד 8% ממחזור המכירות כאמור, ובלבד שסכום העיצום הכספי לא יעלה על 40 מיליון שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2023; בשנת 2026, 47,314,140 ש״ח)}}:
{{ח:תתת|(1)}} ספק שהכתיב או המליץ לקמעונאי או לקמעונאי פארם גדול הנכלל ברשימה או התערב בדרך אחרת אצל קמעונאי או קמעונאי פארם גדול הנכלל ברשימה בעניין מהעניינים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 5|בסעיף 5}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|אותו סעיף}};
{{ח:תתת|(2)}} קמעונאי או קמעונאי פארם גדול שהכתיב או המליץ לספק או התערב בדרך אחרת אצל ספק בעניין מהעניינים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 6|בסעיף 6}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 6|אותו סעיף}};
{{ח:תתת|(3)}} ספק גדול שעסק בסידור מצרכים בחנות של קמעונאי גדול הנכלל ברשימה, או בסידור מצרכי פארם בחנות פארם של קמעונאי פארם גדול הנכלל ברשימה, או הכתיב, המליץ או התערב בדרך אחרת בעניין סידור מצרכים או סידור מצרכי פארם, לפי העניין, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(א)(1)}};
{{ח:תתת|(4)}} קמעונאי גדול או קמעונאי פארם גדול שהיה צד להסדר עם ספק גדול הנכלל ברשימה הנוגע לסידור מצרכים בחנותו, או לסידור מצרכי פארם בחנות הפארם שלו, לפי העניין, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(א)(2)}};
{{ח:תתת|(5)}} ספק גדול שהכתיב או המליץ לקמעונאי או לקמעונאי פארם גדול הנכלל ברשימה או התערב בדרך אחרת אצל קמעונאי או קמעונאי פארם גדול הנכלל ברשימה בעניין מהעניינים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7(א)(3)}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 7|אותו סעיף}};
{{ח:תתת|(6)}} קמעונאי גדול או קמעונאי פארם גדול שהיה צד להסדר עם ספק גדול הנכלל ברשימה הנוגע לעניינים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7(א)(3)}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(א)(4)}};
{{ח:תתת|(7)}} קמעונאי גדול או קמעונאי פארם גדול שהיה צד להסדר עם ספק גדול הנכלל ברשימה או ספק גדול שהיה צד להסדר עם קמעונאי גדול הנכלל ברשימה או קמעונאי פארם גדול הנכלל ברשימה או עם מפיץ, שתוצאתו היא תמחור אסור, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8(א)}};
{{ח:תתת|(8)}} ספק גדול שהתנה מכירת מצרך ממצרכיו לקמעונאי ברכישת מצרך אחר של אותו ספק גדול או שהתנה מכירת מצרך פארם ממצרכיו לקמעונאי פארם גדול הנכלל ברשימה ברכישת מצרך פארם אחר של אותו ספק גדול, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8(ג)}};
{{ח:תתת|(8א)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה בשנים 2024 עד 2028):}} ספק גדול שהתנה מתן הנחה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8(ג1)}};
{{ח:תתת|(8ב)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה בשנים 2024 עד 2028):}} קמעונאי גדול או קמעונאי פארם גדול שהיה צד להסדר עם ספק גדול שנכלל ברשימה, שתוצאתו היא הנחה אסורה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8(ג2)}};
{{ח:תתת|(9)}} ספק שהעביר תשלומים לקמעונאי גדול הנכלל ברשימה או לקמעונאי פארם גדול הנכלל ברשימה בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8(ד)}};
{{ח:תתת|(10)}} קמעונאי גדול שקיבל תשלומים מספק בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8(ד)}};
{{ח:תתת|(10א)}} {{ח:הערה|(פקעה);}}
{{ח:תתת|(11)}} קמעונאי גדול או קמעונאי פארם גדול שלא מילא אחר הוראות שנתן לו הממונה, לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}};
{{ח:תתת|(12)}} קמעונאי גדול שהקצה שטח מדף בשיעור העולה על 50% משטחי המדף או בשיעור אחר שקבע הממונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10}}, למצרכים שמספק לו ספק גדול מאוד, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 10|אותו סעיף}};
{{ח:תתת|(13)}} קמעונאי גדול או קמעונאי פארם גדול שלא מילא אחר הוראות שנתן לו הממונה, לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11}};
{{ח:תתת|(14)}} קמעונאי גדול שפתח חנות גדולה נוספת באזור ביקוש הנכלל בהודעה בדבר אזורי ביקוש בלא קבלת אישור או שלא בהתאם לתנאי האישור, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 17|17(א)}};
{{ח:תתת|(15)}} קמעונאי גדול שקיבל מהממונה הודעה בדבר אזורי ביקוש, והיה צד להסדר שעניינו, מטרתו או תוצאתו הגבלת קמעונאים אחרים בעניינים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 20|בסעיף 20}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 20|אותו סעיף}};
{{ח:תתת|(16)}} {{ח:הערה|(הנוסח הקבוע):}} קמעונאי פארם גדול שפתח חנות פארם בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 21ג|סעיף 21ג}};
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה ל־5 שנים מיום 4.7.2024):}} קמעונאי פארם גדול שפתח חנות פארם בלא קבלת אישור או שלא בהתאם לתנאי האישור, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 21ג|סעיף 21ג}};
{{ח:תתת|(17)}} קמעונאי פארם גדול שהיה צד להסדר שעניינו, מטרתו או תוצאתו הגבלה של קמעונאי פארם אחרים בעניינים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 21ד|בסעיף 21ד}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 21ד|אותו סעיף}}.
{{ח:תת|(ב)}} הפר אדם דרישה למסור ידיעות, מסמכים, פנקסים או שאר תעודות, שניתנה לפי {{ח:חיצוני|חוק התחרות הכלכלית#סעיף 46|סעיף 46(ב) לחוק התחרות הכלכלית}} מכוח הוראת {{ח:פנימי|סעיף 22|סעיף 22 לחוק זה}}, או את חובת הדיווח הקבועה {{ח:פנימי|סעיף 12|בסעיף 12}}, {{ח:פנימי|סעיף 21|21}} {{ח:פנימי|סעיף 21ה|או 21ה}} רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי בסכום של עד 300,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם למרס 2014; בשנת 2026, 354,860 ש״ח)}}; היה המפר תאגיד והיה לו, בשנה שקדמה לשנת הכספים שבה בוצעה ההפרה, מחזור מכירות בסכום העולה על 10 מיליון שקלים חדשים, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי בשיעור של עד 3% ממחזור המכירות כאמור, ובלבד שסכום העיצום לא יעלה על 8 מיליון שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם למרס 2014; בשנת 2026, 9,462,830 ש״ח)}}.

{{ח:סעיף|28|דרך הטלת העיצום הכספי|תיקון: תשע״ט}}
{{ח:ת}} על הטלת עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|סעיף 27|סעיף 27}} יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק התחרות הכלכלית#סעיף 50ה|סעיפים 50ה עד 50טז לחוק התחרות הכלכלית}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: שקיפות מחירים}}
{{ח:קטע3|פרק ג סימן א|סימן א׳: פרסום לציבור}}

{{ח:סעיף|29|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}}|תיקון: תשע״ז, תשפ״ד־2, תשפ״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ג|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חנות“ – אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין קמעונאי גדול כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}} – חנות כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף האמור}};
{{ח:תתת|(2)}} לעניין קמעונאי פארם גדול – חנות פארם כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 21א|בסעיף 21א}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המחיר הכולל“ – מחיר הכולל את סך כל התשלומים בעבור המצרך ואת סך כל המסים החלים עליו או על מכירתו והנגבים על ידי הקמעונאי הגדול, לרבות –
{{ח:תתת|(1)}} מס ערך מוסף, אגרות או תשלומי חובה;
{{ח:תתת|(2)}} כל תשלום אחר הנלווה לרכישת המצרך, שלא ניתנת לצרכן אפשרות מעשית לוותר עליו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מצרך“ – מזון וכל מוצר אחר הנמכר בחנות, למעט מוצרי חשמל, מוצרי טקסטיל, מוצרי הלבשה והנעלה, מוצרי אופטיקה, תכשיטים, ארנקים, תיקים, צעצועים, ציוד משרדי, כלי בית, ספרים, עיתונים, בשמים, מוצרי איפור ותכשירים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קמעונאי גדול“ – קמעונאי גדול כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}}, ובלבד שאם הוא מחזיק חנויות שאינן מקוונות – שטח המכירה הממוצע שלהן עולה על 120 מ״ר, וכן קמעונאי פארם גדול כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 21א|בסעיף 21א}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תכשיר“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תמרוק“ – {{ח:הערה|(נמחקה).}}

{{ח:סעיף|30|פרסום של מחירי מצרכים באמצעים אלקטרוניים}}
{{ח:תת|(א)}} קמעונאי גדול יפרסם לציבור, באינטרנט, בנפרד לגבי כל אחת מחנויותיו, את המחיר הכולל העדכני במועד הפרסום של כל מצרך שהוא מוכר בחנויותיו, כך שעדכון המחיר בפרסום יבוצע לא יאוחר משעה ממועד העדכון בקופות החנות או מהמועד שנקבע לפי סעיף קטן (ו) (בסעיף זה – מחיר כולל עדכני).
{{ח:תת|(ב)}} הפרסום ייעשה בקובץ בשפה קריאת מחשב כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק המחשבים|בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995}}, ובאופן שתתאפשר, בין השאר, השוואה עדכנית שוטפת של מחירי מצרכים וסלי מצרכים בחנויותיו ובחנויותיהם של קמעונאים גדולים אחרים; קמעונאי גדול יעביר לממונה את כתובת אתר האינטרנט שבה מפורסם הקובץ, והממונה יפרסם באתר האינטרנט של הרשות להגנת הצרכן והסחר ההוגן הפניות לכל אתרי האינטרנט שבהם מפורסמים קבצים כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} הממונה רשאי לפטור קמעונאי גדול מהחובה לפרסם מחירים כאמור בסעיף קטן (א) לגבי חנות מחנויותיו, לתקופה מסוימת ובתנאים שיקבע, אם מצא שאין באפשרותו לפרסם את המחירים לגבי אותה חנות בהתאם להוראות אותו סעיף קטן.
{{ח:תת|(ד)}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן|חוק הגנת הצרכן}}, פרסום לפי סעיף זה יכלול, בין השאר, מידע בעניינים המפורטים להלן, וכן כל מידע נוסף הנדרש לשם ביצוע השוואת המחירים, והכול כפי שיקבע השר באישור שר האוצר:
{{ח:תתת|(1)}} רשימת המצרכים הנמכרים בחנות בדרך כלל או בתקופה קבועה בשנה, והיו במלאי החנות סמוך לזמן הפרסום;
{{ח:תתת|(2)}} מחירי המצרכים, לרבות המחירים לסוגי צרכנים שונים;
{{ח:תתת|(3)}} כל מכירה מיוחדת כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן#סעיף 8|בסעיף 8 לחוק הגנת הצרכן}}, לרבות מבצעים והנחות ובכלל זה תנאיהם ומועדי פקיעתם.
{{ח:תת|(ה)}} כל אדם רשאי לגשת לפרסום, למידע ולנתונים הכלולים בו לפי סעיפים קטנים (א) ו־(ד), ולהשתמש בהם, באופן חופשי ובלא תמורה, לצרכים פרטיים או מסחריים; השר, באישור שר האוצר, רשאי לקבוע הוראות להבטחת ביצוען של הוראות סעיף קטן זה.
{{ח:תת|(ו)}} השר, באישור שר האוצר, יקבע הוראות בדבר אופן הפרסום, הנתונים שיפורסמו, תדירות עדכון הפרסום, גישה אליו וכן כל הוראה אחרת הנדרשת לביצוען של הוראות סעיף זה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות קידום התחרות בענף המזון (שקיפות מחירים)|תקנות קידום התחרות בענף המזון (שקיפות מחירים), התשע״ה–2014}}.}}

{{ח:סעיף|30א|חובת דיווח – קמעונאי גדול|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} קמעונאי גדול ידווח לממונה, אחת לשנה, על החנויות שהוא מחזיק בהן, מחזור המכירות השנתי של כל חנות ומחזור המכירות השנתי של סך המצרכים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 29|בפסקה (1) להגדרה ”חנות“ שבסעיף 29}}.
{{ח:תת|(ב)}} חובת הדיווח לפי סעיף קטן (א) לא תחול על קמעונאי גדול שחלה עליו חובת דיווח לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12}}.
{{ח:תת|(ג)}} השר יקבע הוראות לעניין פרטי הדיווח לפי סעיף זה והמועדים למסירתם.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות קידום התחרות בענף המזון (חובת דיווח)|תקנות קידום התחרות בענף המזון (חובת דיווח), התשע״ז–2017}}.}}

{{ח:סעיף|31|עונשין – {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}}}}
{{ח:ת}} קמעונאי גדול שעשה אחד מאלה, דינו – מאסר שלושה חודשים או קנס פי שבעה מהקנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין}}:
{{ח:תת|(1)}} לא פרסם את המחיר הכולל העדכני של מצרך שהוא מוכר, באופן האמור {{ח:פנימי|סעיף 30|בסעיף 30(א), (ב) ו־(ו)}} או לא פרסם מידע בעניין שיש לפרסמו לפי {{ח:פנימי|סעיף 30|סעיף 30(ד)}}, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 30|הסעיפים האמורים}};
{{ח:תת|(2)}} פרסם מידע שיש בו כדי להטעות לקוח, לרבות פרסום מצרך ברשימת המצרכים הנמכרים בחנות בדרך כלל או בתקופה קבועה בשנה, אשר לא היה במלאי החנות סמוך לזמן הפרסום, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 30|סעיף 30(ד)(1)}}.

{{ח:סעיף|32|סמכויות הממונה על הגנת הצרכן והסחר ההוגן}}
{{ח:ת}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 31|סעיף 31}}, יראו עבירה לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}} גם כעבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן|חוק הגנת הצרכן}}, ולממונה יהיו נתונות, לעניין עבירות לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}}, כל הסמכויות שיש לו לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן#פרק ה|פרקים ה׳}} {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן#פרק ו|ו־ו׳ לחוק הגנת הצרכן}}.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ב|סימן ב׳: עיצום כספי}}

{{ח:סעיף|33|עיצום כספי – {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}}|תיקון: תשע״ה, [י״פ הודעות]}}
{{ח:ת}} הפר קמעונאי גדול הוראה מההוראות המפורטות להלן, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}} בסכום של 45,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2014; בשנת 2026, 53,030 ש״ח)}}:
{{ח:תת|(1)}} לא פרסם את המחיר הכולל העדכני של מצרך שהוא מוכר, באופן האמור {{ח:פנימי|סעיף 30|בסעיף 30(א), (ב) ו־(ו)}} או לא פרסם מידע בעניין שיש לפרסמו לפי {{ח:פנימי|סעיף 30|סעיף 30(ד)}}, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 30|הסעיפים האמורים}};
{{ח:תת|(2)}} פרסם מידע שיש בו כדי להטעות לקוח, לרבות פרסום מצרך ברשימת המצרכים הנמכרים בחנות בדרך כלל או בתקופה קבועה בשנה, אשר לא היה במלאי החנות סמוך לזמן הפרסום בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 30|סעיף 30(ד)(1)}}.

{{ח:סעיף|34|הפרה בנסיבות מחמירות}}
{{ח:תת|(א)}} היה לממונה יסוד סביר להניח כי קמעונאי גדול הפר הוראה מההוראות המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 33|בסעיף 33}}, בנסיבות מחמירות, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}}, שסכומו פי אחד וחצי מסכום העיצום הכספי שניתן להטיל בשל אותה הפרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 33|סעיף 33}}.
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה, ”נסיבות מחמירות“ – הפרה הנוגעת למספר רב במיוחד של צרכנים; לעניין זה, חזקה כי הפרה שנעשתה על ידי קמעונאי גדול לגבי שתי חנויות לפחות המוכרות כחנויות של אותו קמעונאי גדול היא הפרה הנוגעת למספר רב במיוחד של צרכנים.

{{ח:סעיף|35|הודעה על כוונת חיוב}}
{{ח:תת|(א)}} היה לממונה יסוד סביר להניח כי קמעונאי גדול הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 33|בסעיף 33}} ({{ח:פנימי|פרק ג|בפרק זה}} – המפר), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|סעיף 33|אותו סעיף}}, או לפי {{ח:פנימי|סעיף 34|סעיף 34}}, ימסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ({{ח:פנימי|פרק ג|בפרק זה}} – הודעה על כוונת חיוב).
{{ח:תת|(ב)}} בהודעה על כוונת חיוב יציין הממונה, בין השאר, את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המעשה או המחדל ({{ח:פנימי|פרק ג|בפרק זה}} – המעשה), המהווה את ההפרה;
{{ח:תתת|(2)}} סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 37|סעיפים 37}} {{ח:פנימי|סעיף 39|ו־39}};
{{ח:תתת|(3)}} זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני הממונה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 36|סעיף 36}};
{{ח:תתת|(4)}} שיעור התוספת על העיצום הכספי בהפרה נמשכת או בהפרה חוזרת לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40}}.

{{ח:סעיף|36|זכות טיעון}}
{{ח:תת|(א)}} מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 35|סעיף 35}}, רשאי לטעון את טענותיו לפני הממונה, בכתב או בעל פה, כפי שיורה הממונה, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה.
{{ח:תת|(ב)}} הממונה רשאי, לבקשת המפר, להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (א) בתקופה שלא תעלה על 45 ימים.

{{ח:סעיף|37|החלטת הממונה}}
{{ח:תת|(א)}} טען המפר את טענותיו לפני הממונה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 36|סעיף 36}}, יחליט הממונה, לאחר ששקל את הטענות שנטענו, אם להטיל על המפר עיצום כספי, והוא רשאי להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 38|סעיף 38}}.
{{ח:תת|(ב)}} החליט הממונה לפי הוראות סעיף קטן (א) להטיל על המפר עיצום כספי, ימסור לו דרישה לשלם את העיצום הכספי ({{ח:פנימי|פרק ג|בפרק זה}} – דרישת תשלום); בדרישת התשלום יציין הממונה, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן כאמור {{ח:פנימי|סעיף 39|בסעיף 39}} ואת התקופה לתשלומו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 41|בסעיף 41}}.
{{ח:תת|(ג)}} החליט הממונה לפי הוראות סעיף קטן (א) שלא להטיל על המפר עיצום כספי, ימסור לו הודעה על כך.
{{ח:תת|(ד)}} בדרישת התשלום או בהודעה לפי סעיף קטן (ב) או (ג) יפרט הממונה את נימוקי החלטתו.
{{ח:תת|(ה)}} לא ביקש המפר לטעון את טענותיו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 36|סעיף 36(א)}}, בתוך 45 ימים מיום שנמסרה לו ההודעה על כוונת חיוב או בתוך תקופה ארוכה יותר שנקבעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 36|סעיף 36(ב)}}, ככל שנקבעה, יראו הודעה זו, בתום התקופה האמורה, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.

{{ח:סעיף|38|סכומים מופחתים}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים {{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|בסימן זה}}, אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ב)}} השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם יהיה ניתן להפחית את סכומי העיצום הכספי הקבועים {{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|בסימן זה}}, בשיעורים שיקבע.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות קידום התחרות בענף המזון (הפחתה של סכום העיצום הכספי בשל אי-הצגת שקיפות מחירים)|תקנות קידום התחרות בענף המזון (הפחתה של סכום העיצום הכספי בשל אי־הצגת שקיפות מחירים), התשע״ו–2016}}.}}

{{ח:סעיף|39|סכום מעודכן של העיצום הכספי}}
{{ח:תת|(א)}} העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו לפני הממונה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 36|בסעיף 36}} – ביום מסירת ההודעה על כוונת החיוב; הוגש ערעור על דרישת תשלום לפי {{ח:פנימי|סעיף 39|סעיף 39(א)}} ועוכב תשלומו של העיצום הכספי לפי {{ח:פנימי|סעיף 46|סעיף 46(ב)}}, יהיה סכום העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום שבו הממונה הסכים לעיכוב התשלום או ביום שבו בית המשפט הורה על עיכוב התשלום, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 46|בסעיף 46(ב)}}.
{{ח:תת|(ב)}} סכומי העיצום הכספי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 33|בסעיף 33}} יעודכנו ב־1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ביום העדכון בשנה שקדמה לו; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
{{ח:תת|(ג)}} הממונה יפרסם ברשומות הודעה על סכומי העיצום הכספי המעודכנים לפי סעיף קטן (ב).

{{ח:סעיף|40|הפרה נמשכת והפרה חוזרת}}
{{ח:תת|(א)}} בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, החלק החמישים שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה; לעניין זה, ”הפרה נמשכת“ – הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 33|בסעיף 33}}, לאחר שנמסרה למפר דרישת תשלום בשל הפרת אותה הוראה או לאחר שנמסרה למפר התראה מינהלית כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 43|בסעיף 43}}, בשל הפרת אותה הוראה וההתראה לא בוטלה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 44|בסעיף 44}}.
{{ח:תת|(ב)}} בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי שהיה ניתן להטיל בשלה אילו היתה הפרה ראשונה, מחצית סכום השווה לעיצום הכספי כאמור; לעניין זה, ”הפרה חוזרת“ – הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 33|בסעיף 33}}, בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע.

{{ח:סעיף|41|המועד לתשלום העיצום הכספי}}
{{ח:ת}} העיצום הכספי ישולם בתוך 45 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 32|בסעיף 32}}.

{{ח:סעיף|42|ריבית שקלית ודמי פיגורים|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:ת}} לא שולם עיצום כספי במועד, ייווספו עליו לתקופת הפיגור, ריבית שקלית ודמי פיגורים, עד לתשלומו, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}} לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ג|סימן ג׳: התראה מינהלית}}

{{ח:סעיף|43|התראה מינהלית}}
{{ח:תת|(א)}} היה לממונה יסוד סביר להניח כי קמעונאי גדול הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 33|בסעיף 33}}, והתקיימו נסיבות המנויות בנהלים שהורה עליהם הממונה, רשאי הממונה להמציא למפר, במקום הודעה על כוונת חיוב, התראה מינהלית לפי הוראות סעיף זה.
{{ח:תת|(ב)}} בהתראה מינהלית יציין הממונה מהו המעשה המהווה את ההפרה, יודיע למפר כי עליו להפסיק את ההפרה וכי אם ימשיך בהפרה או יחזור עליה יהיה צפוי לעיצום כספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת, לפי העניין, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 40|בסעיף 40}}, וכן יציין את זכותו של המפר לבקש את ביטול ההתראה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 44|סעיף 44}}.
{{ח:תת|(ג)}} נוהלי הממונה לפי סעיף קטן (א) טעונים את אישור היועץ המשפטי לממשלה או משנה ליועץ המשפטי לממשלה שהוא הסמיך לכך, והם יפורסמו באתר האינטרנט של הרשות להגנת הצרכן והסחר ההוגן.

{{ח:סעיף|44|בקשה לביטול התראה מינהלית}}
{{ח:תת|(א)}} נמסרה למפר התראה מינהלית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 43|בסעיף 43}}, רשאי הוא לפנות לממונה, בכתב, בתוך 45 ימים, בבקשה לבטל את ההתראה בשל אחד מטעמים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא לא ביצע את ההפרה;
{{ח:תתת|(2)}} המעשה שביצע, המפורט בהתראה, אינו מהווה הפרה.
{{ח:תת|(ב)}} קיבל הממונה בקשה לביטול התראה מינהלית, לפי הוראות סעיף קטן (א), רשאי הוא לבטל את ההתראה או לדחות את הבקשה ולהותיר את ההתראה על כנה; החלטת הממונה תינתן בכתב ותימסר למפר בצירוף נימוקי ההחלטה.

{{ח:סעיף|45|הפרה נמשכת והפרה חוזרת לאחר התראה}}
{{ח:תת|(א)}} נמסרה למפר התראה מינהלית לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן זה}} והמפר המשיך להפר את ההוראה שבשלה נשלחה לו ההתראה, ימסור לו הממונה דרישת תשלום בשל הפרה נמשכת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 40|בסעיף 40(א)}}; מפר שנמסרה לו דרישת תשלום כאמור רשאי לטעון את טענותיו לפני הממונה, לעניין הימשכות ההפרה וסכום העיצום הכספי, ויחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 36|סעיפים 36}} {{ח:פנימי|סעיף 37|ו־37}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ב)}} נמסרה למפר התראה מינהלית לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן זה}} והמפר חזר והפר את ההוראה שבשלה נשלחה לו ההתראה, בתוך שנתיים מיום מסירת ההתראה, יראו את ההפרה הנוספת כאמור כהפרה חוזרת לעניין {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40(ב)}}, והממונה ימסור למפר הודעה על כוונת חיוב בשל ההפרה החוזרת; מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב כאמור, רשאי לטעון את טענותיו לפני הממונה ויחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 36|סעיפים 36}} {{ח:פנימי|סעיף 37|ו־37}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ד|סימן ד׳: הוראות כלליות}}

{{ח:סעיף|46|ערעור|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} על דרישת תשלום ועל התראה מינהלית ניתן לערער לבית משפט השלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום; ערעור כאמור יוגש בתוך 45 ימים מיום שנמסרה דרישת התשלום או מיום שנמסרה החלטת הממונה בבקשה לביטול ההתראה המינהלית.
{{ח:תת|(ב)}} אין בהגשת ערעור על דרישת תשלום כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי אלא אם כן הסכים לכך הממונה או שבית המשפט הורה על כך.
{{ח:תת|(ג)}} החליט בית המשפט, לאחר ששולם העיצום הכספי, לקבל ערעור שהוגש לפי סעיף קטן (א), והורה על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם או על הפחתת העיצום הכספי, יוחזר הסכום ששולם או כל חלק ממנו שהופחת, לפי העניין, בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}} לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|47|פרסום}}
{{ח:תת|(א)}} הטיל הממונה עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}}, יפרסם הממונה באתר האינטרנט של הרשות להגנת הצרכן והסחר ההוגן, וכן בדרך נוספת אם החליט כך, את הפרטים שלהלן, באופן שיבטיח שקיפות של הפעלת שיקול הדעת בקבלת ההחלטה להטיל עיצום כספי:
{{ח:תתת|(1)}} דבר הטלת העיצום הכספי;
{{ח:תתת|(2)}} מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ונסיבות ההפרה;
{{ח:תתת|(3)}} סכום העיצום הכספי שהוטל;
{{ח:תתת|(4)}} אם הופחת העיצום הכספי – הנסיבות שבשלהן הופחת סכום העיצום ואחוזי ההפחתה;
{{ח:תתת|(5)}} פרטים על אודות המפר;
{{ח:תתת|(6)}} שמו של המפר – אם המפר הוא תאגיד.
{{ח:תת|(ב)}} הוגש ערעור על דרישת תשלום לפי {{ח:פנימי|סעיף 46|סעיף 46}}, יפרסם הממונה את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו בדרך שבה פרסם את דבר הטלת העיצום הכספי.
{{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות סעיף קטן (א)(6), רשאי הממונה לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד, לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו בעניין זה, אם סבר שהדבר נחוץ לצורך אזהרת הציבור.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם הממונה פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 9|סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ״ח–1998}}, וכן הוא רשאי שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה, שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 9|סעיף 9(ב) לחוק האמור}}.
{{ח:תת|(ה)}} פרסום כאמור בסעיף קטן (א) בנוגע לעיצום כספי שהוטל על תאגיד יהיה לתקופה של ארבע שנים, ופרסום כאמור בסעיף קטן (ג) בנוגע לעיצום כספי שהוטל על יחיד – שנתיים.
{{ח:תת|(ו)}} שר המשפטים, בהתייעצות עם השר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יקבע הוראות לעניין אופן הפרסום לפי סעיף זה, כדי למנוע, ככל הניתן, את אפשרות העיון בפרטים שפורסמו לפי סעיפים קטנים (א) או (ג), לפי העניין, בתום תקופת הפרסום כאמור בסעיף קטן (ה); לא הותקנו תקנות כאמור, יפרסם הממונה באינטרנט את הפרטים המנויים בסעיפים קטנים (א) או (ג), לפי העניין, באופן שימנע ככל הניתן את זיהויו של המפר.

{{ח:סעיף|48|שמירת אחריות פלילית|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} תשלום עיצום כספי, או המצאת התראה מינהלית, לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}}, לא יגרעו מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה מההוראות המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 31|בסעיף 31}}, שהיא עבירה על חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), שילם המפר עיצום כספי או נמסרה למפר התראה מינהלית בשל הפרה כאמור באותו סעיף קטן, לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותו מעשה, אלא אם כן התגלו עובדות או ראיות חדשות, המצדיקות זאת.
{{ח:תת|(ג)}} שילם המפר עיצום כספי והוגש נגדו כתב אישום בנסיבות האמורות בסעיף קטן (ב), יוחזר לו הסכום ששילם בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו ועד יום החזרתו, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}} לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ד)}} הוגש נגד קמעונאי גדול כתב אישום בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא ינקוט נגדו הממונה הליכים לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}} בשל אותה הפרה.

{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: תיקונים עקיפים והוראות שונות}}

{{ח:סעיף|49|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן|בחוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981}}.}}

{{ח:סעיף|50|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק בתי משפט לעניינים מינהליים|בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש״ס–2000}}.}}

{{ח:סעיף|51|שמירת דינים|תיקון: תשע״ט}}
{{ח:ת}} אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מהוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק התחרות הכלכלית|חוק התחרות הכלכלית}} {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן|וחוק הגנת הצרכן}} או מהוראות כל דין אחר.

{{ח:סעיף|52|ביצוע ותקנות}}
{{ח:ת}} השר ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו.

{{ח:סעיף|53|תחילה ותקנות ראשונות}}
{{ח:תת|(א)}} תחילתו של חוק זה ביום פרסומו (להלן – יום התחילה).
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א) –
{{ח:תתת|(1)}} תחילתו של {{ח:פנימי|פרק ב סימן א|סימן א׳ בפרק ב׳}}, למעט {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיפים 4}}, {{ח:פנימי|סעיף 12|12}} {{ח:פנימי|סעיף 13|ו־13 שבו}}, ביום כ״ד בטבת התשע״ה (15 בינואר 2015);
{{ח:תתת|(2)}} תחילתו של {{ח:פנימי|סעיף 30|סעיף 30}} שישה חודשים מיום תחילתן של תקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 30|סעיפים קטנים (ד) ו־(ו) של אותו סעיף}}; תקנות ראשונות לפי {{ח:פנימי|סעיף 30|סעיף 30(ו)}} יותקנו בתוך שישה חודשים מיום התחילה.
{{ח:תת|(3)}} תחילתו של {{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|סימן ב׳ בפרק ג׳}} ביום התחילה, ובלבד שעד אותו מועד הותקנו תקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 38|סעיף 38(ב)}}; לא הותקנו תקנות כאמור עד אותו מועד, ידחה השר, בצו, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, את מועד תחילתו של {{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|הסימן האמור}} בתקופה שלא תעלה על שישה חודשים בכל פעם.

{{ח:סעיף|54|תקנות ראשונות לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן|חוק הגנת הצרכן}}}}
{{ח:ת}} תקנות ראשונות לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן#סעיף 4ד|סעיף 4ד לחוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981}}, כנוסחו {{ח:פנימי|סעיף 49|בסעיף 49 לחוק זה}}, יובאו לאישור ועדת הכלכלה של הכנסת בתוך שלושה חודשים מיום הפרסום.

{{ח:סעיף|55|סייג לתחולה והוראות מעבר לעניין אזורי ביקוש}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17}} לא יחולו על פתיחת חנות במקרקעין שהחוזה לגביהם נחתם לפני יום ב׳ באדר ב׳ התשע״ד (4 במרס 2014); בסעיף זה, ”חוזה“ – חוזה שמטרתו או תוצאתו עשיית עסקה במקרקעין לשם הקמת חנות גדולה, לרבות רכישה, מכירה, החכרה או השכרה של המקרקעין.
{{ח:תת|(ב)}} הממונה ימסור לכל קמעונאי גדול הודעה בדבר אזורי הביקוש לפי {{ח:פנימי|סעיף 16|סעיף 16(ב)}}, בתוך שישה חודשים מיום התחילה.
{{ח:תת|(ג)}} עד למסירת הודעה בדבר אזורי ביקוש בהתאם לסעיף קטן (ב), לא יפתח קמעונאי גדול חנות גדולה נוספת, אלא באישור הממונה בכתב ומראש, ובהתאם לתנאי האישור; הממונה יאשר בקשה כאמור בתוך שלושים ימים מיום הגשתה לאישורו, ובלבד שמצא שאין חשש סביר שפתיחת החנות הגדולה תגרום לפגיעה בתחרות; קמעונאי גדול שפתח חנות גדולה נוספת, בניגוד להוראות סעיף קטן זה –
{{ח:תתת|(1)}} דינו – מאסר שלוש שנים, או קנס שהוא פי עשרה מהקנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}};
{{ח:תתת|(2)}} רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי בסכום הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 27|בסעיף 27}}, לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 28|סעיף 28}}.

{{ח:סעיף|56|דיווח לכנסת}}
{{ח:ת}} שר הכלכלה ידווח לוועדת הכלכלה של הכנסת, אחת לשנה, על יישום הוראות חוק זה, ובכלל זה על השפעתו על הגברת התחרותיות בענף המזון ובתחום מוצרי הצריכה ועל השינויים במחירי המצרכים, וכן על מספר היישומים הפעילים לשם השוואה עדכנית שוטפת של מחירי מצרכים וסלי מצרכים בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 30|לסעיף 30}}; דיווח ראשון לפי סעיף זה יהיה בתום שישה חודשים מיום התחילה.

{{ח:חתימות|התקבל בכנסת ביום י״ז באדר ב׳ התשע״ד (19 במרס 2014).}}
* '''בנימין נתניהו'''&lt;br&gt;ראש הממשלה
* '''נפתלי בנט'''&lt;br&gt;שר הכלכלה
* '''שמעון פרס'''&lt;br&gt;נשיא המדינה
* '''יולי יואל אדלשטיין'''&lt;br&gt;יושב ראש הכנסת
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>i0pdlh7mnporlfxrmw37fxw07hcv2z8</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חוק ארגון הפיקוח על העבודה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>294649</id>
    <revision>
      <id>3018219</id>
      <parentid>3018132</parentid>
      <timestamp>2026-05-31T15:01:38Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3018213] לסדר את הפקיעה של הפרק</comment>
      <origin>3018219</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="59457" sha1="oic14dvhaq4489i73bo25ruaac9f65c" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק ארגון הפיקוח על העבודה, תשי״ד–1954}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2000104}} {{ח:תיבה|ס״ח תשי״ד, 202|חוק ארגון הפיקוח על העבודה|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_209135.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ט, 78|חוק בית הדין לעבודה|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_211655.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ב, 162|תיקון מס׳ 2 לחוק ארגון הפיקוח על עבודה|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_209134.pdf}}, {{ח:תיבה|205|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_ec_317275.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ו, 36|חוק העבירות המינהליות|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210460.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ן, 113|חוק הגז (בטיחות ורישוי)|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210757.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 44|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 1997)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211373.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ח, 92|חוק להגברת הצמיחה והתעסוקה ולהשגת יעדי התקציב לשנת הכספים 1998 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211461.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ה, 692|תיקון מס׳ 6 לפקודת הבטיחות בעבודה|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299815.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 603|חוק להחלפת המונח מעביד (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_306572.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 357|תיקון מס׳ 9 לפקודת הבטיחות בעבודה|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_320774.pdf}}, {{ח:תיבה|1189|תיקון מס׳ 10|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_348535.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 70|תיקון מס׳ 11 – הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_525591.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 204|תיקון מס׳ 12|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3574146.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 1|פרק ראשון: שירות הפיקוח}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 2|פרק שני: נאמנים, ועדות וממונים על בטיחות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 2-1|פרק שני1: עוזרי בטיחות – הוראת שעה {{ח:הערה|(פקע)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 3|פרק שלישי: המוסד לבטיחות ולגיהות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 3-1|פרק שלישי 1: פעולה מונעת ומחקר בבריאות ובבטיחות בעבודה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 4|פרק רביעי: שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת|תוספת {{ח:הערה|(פקע)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק 1|פרק ראשון: שירות הפיקוח}}

{{ח:סעיף|1|הקמת שירות הפיקוח ותפקידיו|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} יוקם שירות פיקוח על העבודה (להלן – השירות), שמתפקידו –
{{ח:תת|(1)}} לפקח על קיום כל חיקוק שביצועו בידי שר העבודה והשר הטיל על השירות, בהודעה שפורסמה ברשומות, את הפיקוח על קיומו;
{{ח:תת|(2)}} לפקח על הבטיחות בעבודה (להלן – בטיחות), על הגיהות המקצועית (להלן – גיהות) ועל הרווחה במקומות שבהם עובדים בני אדם לצרכי עסק או משלח יד, או במקומות המיועדים לכך, ולהדריך באלה את העובדים ואת המעסיקים;
{{ח:תת|(3)}} למלא כל תפקיד אחר שיטיל עליו שר העבודה בשטח הבטיחות, הגיהות, הרווחה וסידורי העבודה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו הודעות המטילות על ארגון הפיקוח על העבודה את הפיקוח על קיומם של החוקים הבאים: {{ח:חיצוני|חוק המהנדסים והאדריכלים|חוק המהנדסים והאדריכלים, התשי״ח–1958}} (י״פ תשנ״ב, 36); {{ח:חיצוני|חוק שכר מינימום|חוק שכר מינימום, התשמ״ז–1987}} (י״פ תשנ״ב, 4053; י״פ תשנ״ד, 2960); {{ח:חיצוני|חוק שעות עבודה ומנוחה|חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי״א–1951}} (י״פ תשנ״ד, 2960); {{ח:חיצוני|חוק עבודת הנוער|חוק עבודת הנוער, התשי״ג–1953}} (י״פ תשנ״ד, 2960).}}

{{ח:סעיף|2|מנגנון השירות|תיקון: תשמ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} מנגנון השירות יהיה מורכב ממפקחי עבודה שימונו על ידי שר העבודה, דרך כלל או לענפי פעולה מסויימים או לתפקידים מסויימים.
{{ח:תת|(ב)}} שר העבודה ימנה מבין מפקחי העבודה מפקח עבודה ראשי (להלן – מפקח עבודה ראשי), סגן מפקח עבודה ראשי ומפקחי עבודה אזוריים (להלן – מפקח עבודה אזורי); מפקח עבודה ראשי רשאי לאצול מסמכויותיו על־פי כל דין לסגן מפקח עבודה ראשי או למפקח עבודה אזורי.
{{ח:תת|(ג)}} הודעה על כל מינוי לפי סעיף קטן (א) ו־(ב) ועל מענם של מפקחי עבודה אזוריים תפורסם ברשומות; ורשאי השר לקבוע בהודעה את המרחב שיראוהו כתחום פעולתו של מפקח עבודה אזורי.

{{ח:סעיף|3|סמכויות מפקח עבודה|תיקון: תשמ״ב, תשע״ד}}
{{ח:ת}} בנוסף לכל סמכות הנתונה למפקח עבודה בכל חיקוק, נתונות לו לשם מילוי תפקידיו סמכויות אלה:
{{ח:תת|(1)}} להיכנס בכל עת לכל מקום שיש לו יסוד להניח כי מועסקים בו בני אדם, או שהם עומדים להיות מועסקים בו, או נעשית בו עבודה לצרכי עסק או משלח יד (להלן – {{ח:פנימי|פרק 1|בפרק זה}} – מקום עבודה);
{{ח:תת|(2)}} לבדוק במקום עבודה את סדרי העבודה ואת סידורי הבטיחות, הגיהות והרווחה, ובין השאר גם את המיתקנים, המכונות, הציוד ותהליכי העבודה;
{{ח:תת|(3)}} לברר את הסיבות והנסיבות של תאונות עבודה;
{{ח:תת|(4)}} לחקור – בין לבדו ובין בפני אדם אחר – בכל ענין שהוא מתפקידי השירות, כל אדם הנמצא במקום עבודה, וכל אדם שיש למפקח יסוד להניח שהוא עובד או עבד במקום עבודה, אך לא יידרש אדם לתשובה או לעדות העלולות להפלילו; מפקח עבודה רשאי לרשום בפרוטוקול את תשובותיו והודעותיו של הנחקר, ודין הפרוטוקול כדין הודעה שנרשמה לפי {{ח:חיצוני|פקודת הפרוצידורה הפלילית (עדות)#סעיף 2|סעיף 2 לפקודת הפרוצידורה הפלילית (עדות)}}, {{ח:חיצוני|פקודת הפרוצידורה הפלילית (עדות)#סעיף 3|והסעיפים 3}} {{ח:חיצוני|פקודת הפרוצידורה הפלילית (עדות)#סעיף 4|ו־4 לאותה פקודה}} חלים עליו;
{{ח:תת|(5)}} לבדוק כל פנקס, תעודה, דין וחשבון או מסמך אחר, שניהולם, קיומם או הגשתם היא חובה על פי חיקוק שביצועו בידי שר העבודה, ולהעתיק מהם;
{{ח:תת|(6)}} ליטול דוגמה של מוצר, מוצר ביניים או חומר גלמי, לאחר שהודיע על כך למחזיק במקום העבודה, וכן לצלם כל חומר, מיתקן, מכונה, מבנה או תהליך עבודה;
{{ח:תת|(7)}} באישור מפקח עבודה אזורי, להורות למחזיק במקום העבודה לערוך בדיקה שיורה עליה, של מוצר, מוצר ביניים או חומר גלמי, ולמסור לו את תוצאות הבדיקה תוך תקופה שיקבע המפקח;
{{ח:תת|(8)}} להיות מלווה על ידי שוטר, אם יש לו יסוד לחשוש להפרעה בביצוע תפקידו.

{{ח:סעיף|4|העתק דינים וחשבונות}}
{{ח:ת}} לא ימסור מפקח עבודה העתק של דין וחשבון שערך, או קטעים ממנו, אלא על דעת מפקח העבודה הראשי.

{{ח:סעיף|5|עזרת מומחים}}
{{ח:ת}} היה מפקח עבודה סבור, כי שלומם או בריאותם של בני אדם העובדים במקום עבודה נתון בסכנה מחמת העבודה או תהליכה, מחמת מצב המכונות או המתקנים או הציוד, או מחמת דרך השימוש בהם, או מכל סיבה אחרת, רשאי הוא להביא מומחה מקצועי לאותו מקום על מנת שיעשה בפניו את הבדיקות שהוא עצמו רשאי לעשותן.

{{ח:סעיף|6|צווי בטיחות|תיקון: תשמ״ב, תשמ״ב־2, תשע״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} שוכנע מפקח עבודה אזורי, בין מפעולות עצמו ובין על סמך דין וחשבון של מפקח עבודה, כי טיבם, מבנם או מקומם של מכונה, ציוד, מתקן או חומר המשמשים או העומדים לשמש במקום עבודה יש בהם סכנה לשלומו או לבריאותו של אדם, או כי תהליך או מעשה פלוני או מחדל פלוני במקום עבודה מסכנים שלום אדם או בריאותו, רשאי הוא לעשות, בצו, אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} להורות על הפסקת העבודה במקום העבודה, לאסור את השימוש במכונה, במתקן, בציוד או בחומר או בחלק מאלה כמפורש בצו, או לאסור את השימוש עד שהורחק גורם הסכנה וניתן על כך אישור מאת מפקח עבודה;
{{ח:תתת|(2)}} לחייב את המחזיק במקום העבודה לנקוט, תוך הזמן הנקוב בצו, אמצעים כמפורש בצו לשם הרחקת הסכנה.
{{ח:תת|(ב)}} מקום שאין הסכנה תכופה לא יתן מפקח עבודה אזורי צו לפי סעיף זה, אלא אם נתן למחזיק במקום העבודה הזדמנות נאותה להשמיע טענותיו.
{{ח:תת|(ג)}} צו לפי סעיף זה ייחתם על ידי מפקח עבודה אזורי ויישלח בדואר רשום, או יימסר לידי המחזיק במקום העבודה או יודבק באופן הנראה לעין במקום העבודה. טעות בנקיבת שמו של המחזיק לא תפגע בחוקיות של צו שנמסר או שהודבק כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} מפקח עבודה ראשי רשאי להסמיך בכתב מפקח עבודה פלוני בסמכויות הנתונות למפקח עבודה אזורי לפי סעיף זה.

{{ח:סעיף|6א|צווים להפסקת עבודה באתרי בנייה|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אתר בנייה שאינו מוסדר“ – אתר בנייה שלא הוצג בו שלט כנדרש {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בנייה)#סעיף 7|בתקנה 7 לתקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בנייה), התשמ״ח–1988}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מחזיק במקום העבודה“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת הבטיחות בעבודה#סעיף 172א|בסעיף 172א לפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש״ל–1970}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פעילות באתר“ – למעט עבודה שנעשתה בהתאם להיתר שנתן המפקח לפי סעיף קטן (ה);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”צו הפסקת עבודה“ – צו שניתן לפי סעיף קטן (ב);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שכר רגיל“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות|בחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס״א–2001}}.
{{ח:תת|(ב)}} נודע למפקח עבודה על אירוע באתר בנייה שגרם למוות או לפציעה קשה של אדם שבשלה הוא בסכנת חיים ממשית וזקוק לטיפול רפואי דחוף כדי להציל את חייו, יורה המפקח בצו הפסקת עבודה על סגירת אתר הבנייה ויאסור את המשך הפעילות באתר לשני ימי עבודה ממועד התאונה; צו הפסקת עבודה יימסר למחזיק במקום העבודה.
{{ח:תת|(ג)}} נודע למחזיק במקום העבודה באתר בנייה שאינו מוסדר על אירוע באתר בנייה שגרם למוות, יפסיק המחזיק במקום העבודה את הפעילות באתר לשני ימי עבודה ממועד התאונה.
{{ח:תת|(ד)}} ניתן צו הפסקת עבודה, יבדוק מפקח עבודה בתקופת תוקפו של הצו את הבטיחות במקום העבודה, ורשאי הוא להאריך את תוקפו של הצו בשלושה ימים נוספים, וכן לתת צו לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}} {{ח:פנימי|סעיף 8א|או 8א}} לשם הבטחת הבטיחות.
{{ח:תת|(ה)|(1)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו־(ד), ניתן צו הפסקת עבודה, רשאי מפקח עבודה לתת היתר לבצע עבודות לתיקון ליקויי בטיחות באתר הבנייה בתקופת תוקפו של הצו, בתנאים שיורה.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בסעיף קטן (ג), הופסקה העבודה באתר בנייה שאינו מוסדר, רשאי מפקח עבודה לתת היתר כאמור בימי הפסקת הפעילות באתר, בתנאים שיורה.
{{ח:תת|(ו)}} המחזיק במקום עבודה שלגביו ניתן צו הפסקת עבודה או הוארך תוקפו רשאי לטעון את טענותיו כלפי הצו בהזדמנות הראשונה לאחר הוצאתו; הוכיח המחזיק במקום העבודה כי עמד בכל הוראות הבטיחות המחייבות – יבוטל הצו; המחזיק במקום העבודה רשאי לערער על החלטה שלא לבטל את הצו לפני בית דין האזורי לעבודה שבתחומו נמצא מקום העבודה.
{{ח:תת|(ז)}} עובד באתר בנייה שנסגר בצו הפסקת עבודה, שנעדר מהעבודה בשל סגירת האתר, ישלם לו מעסיקו שכר רגיל בעד התקופה שבה אתר הבנייה היה סגור מכוח הצו.
{{ח:תת|(ח)}} הודעה על מתן צו הפסקת עבודה תפורסם במקום בולט במקום העבודה וכן באתר האינטרנט של משרד הכלכלה והתעשייה, אולם אין באי־פרסום הודעה כאמור כדי לפגוע בתוקפו של הצו.
{{ח:תת|(ט)}} נודע למפקח עבודה ראשי על אירוע שגרם למות אדם או לפציעתו הקשה באתר בנייה, יודיע על כך לרשם הקבלנים במשרד הבינוי והשיכון.
{{ח:תת|(י)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהסמכויות הנתונות לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיפים 6}} {{ח:פנימי|סעיף 8א|ו־8א}}.

{{ח:סעיף|7|תוקף צו בטיחות|תיקון: תשכ״ט, תשמ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} צו לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}} יעמוד בתקפו כל עוד לא בוטל על ידי מפקח עבודה אזורי, או על ידי מפקח העבודה הראשי, או על ידי בית דין אזורי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק בית הדין לעבודה|בחוק בית הדין לעבודה, תשכ״ט–1969}} (להלן – בית דין אזורי לעבודה), על פי בקשה שהוגשה על ידי המחזיק במקום העבודה.
{{ח:תת|(ב)}} נאסר בצו לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}} שימוש במכונה, במתקן ובציוד או בחומר עד שהורחק גורם הסכנה והודיע המחזיק במקום העבודה כי הורחק גורם הסכנה, יבחון מפקח עבודה את המצב תוך שני ימים מאז נתקבלה ההודעה על ידי מפקח עבודה אזורי או על ידי מפקח העבודה שנתן את הצו לאחר שהוסמך לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6(ד)}}.

{{ח:סעיף|8|ביצוע צו בטיחות|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} ניתן צו לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}} {{ח:פנימי|סעיף 6א|או 6א}}, רשאי מפקח עבודה, בעזרת המשטרה, להשתמש בכוח במידה הדרושה לביצוע הצו.
{{ח:תת|(ב)}} לא קויים צו שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}}, דין המחזיק במקום העבודה שניתן עליו הצו – מאסר שנה אחת או קנס 2000 לירות או שני הענשים כאחד, וכן קנס נוסף של 50 לירות, לכל יום שבו נמשכת העבירה.
{{ח:תת|(ב1)|(1)}} לא קוים צו שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 6א|סעיף 6א(ב)}} או לא הפסיק המחזיק במקום העבודה את העבודה באתר בנייה שאינו מוסדר בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 6א|סעיף 6א(ג)}}, דין המחזיק במקום העבודה – מאסר שנתיים או הקנס הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}, או שני העונשים כאחד, וכן הקנס הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(ג) לחוק האמור}} לכל יום שבו נמשכת העבירה.
{{ח:תתת|(2)}} עבירה לפי סעיף זה היא עבירה מסוג העבירות של אחריות קפידה.
{{ח:תת|(ג)}} מתן צו לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}} {{ח:פנימי|סעיף 6א|או 6א}} וביצועו אין בהם כדי לפטור מאחריות פלילית או אזרחית לפי כל דין אחר.

{{ח:סעיף|8א|צו שיפור|תיקון: תשמ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} נוכח מפקח עבודה אזורי, או מפקח עבודה שהוא הסמיך לענין סעיף זה, כי במקום עבודה פלוני לא מקויימת הוראת חיקוק שעניינה בטיחותם, בריאותם, גיהותם או רווחתם של בני אדם העובדים בו או הנמצאים בו לצורך עיסוקם או משלח ידם, רשאי הוא בצו (להלן – צו שיפור), לחייב את המחזיק במקום העבודה לנקוט בצעדים שיפרט בצו לשם קיומה של אותה הוראת חיקוק תוך תקופה שיקבע בצו ושלא תפחת מארבעה עשר ימים; הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6(ג)}} יחולו גם על צו שיפור; היה ביצועו של החיקוק בידי כל שר למעט שר העבודה והרווחה, ימציא המפקח העתק מצו השיפור לאותו שר או למי שהשר מינה לכך.
{{ח:תת|(ב)}} המחזיק במקום העבודה יודיע בכתב למפקח העבודה האזורי על ביצוע צו השיפור תוך שבעה ימים לאחר תום התקופה שנקבעה בצו לביצועו.

{{ח:סעיף|8ב|ערעור|תיקון: תשמ״ב}}
{{ח:ת}} המחזיק במקום העבודה רשאי לערער על צו שיפור לפני בית הדין האזורי לעבודה שבתחומו נמצא מקום העבודה תוך שבעה ימים מיום שנמסר לו הצו באחת הדרכים המנויות {{ח:פנימי|סעיף 6|בסעיף 6(ג)}}, ומשערער כך רשאי הוא לבקש מבית הדין שיורה על דחיית ביצוע הצו, כולו או חלקו.

{{ח:סעיף|8ג|עונשין וקנס מינהלי|תיקון: תשמ״ב, תשמ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} מי שחייב לקיים צו שיפור, ולא עשה כן, דינו –
{{ח:תתת|(1)}} מאסר ששה חדשים או קנס 50,000 שקלים;
{{ח:תתת|(2)}} קנס נוסף 5,000 שקלים, לכל יום שבו לא קויים צו השיפור.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ו)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ז)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ח)}} הוראות סעיף זה אינן גורעות מאחריותו הפלילית של המחזיק במקום עבודה, לפי יתר הוראות חוק זה ולפי כל דין אחר.

{{ח:סעיף|8ד|תכנית בטיחות|תיקון: תשמ״ב, תשמ״ט}}
{{ח:תת|(א)}} המחזיק במקום עבודה מסוג שקבע שר העבודה והרווחה בתקנות, יכין תכנית בטיחות של מקום העבודה, תוך תקופה שקבע השר בתקנות, ויעדכנה כל אימת שהדבר יידרש עקב שינויים במקום העבודה.
{{ח:תת|(ב)}} תכנית בטיחות תכלול הוראות בנושאים אלה ובנושאי בטיחות נוספים שייקבעו בתקנות:
{{ח:תתת|(1)}} נוהלי הבטיחות, הגיהות והבריאות התעסוקתית במקום העבודה, ונושאי התפקידים בו בתחומים אלה;
{{ח:תתת|(2)}} נוהלי חירום למצבי סיכון מיוחדים ולמקרי תאונות עבודה.
{{ח:תת|(ג)}} שר העבודה והרווחה רשאי לקבוע בתקנות הוראות לענין הכנת תכנית בטיחות, פרטיה, עדכון התכנית והבאתה לידיעת העובדים במקום העבודה; הוראות כאמור לגבי גיהות או בריאות תעסוקתית טעונות התייעצות עם שר הבריאות.
{{ח:תת|(ד)}} המחזיק במקום עבודה ימסור למפקח עבודה אזורי, על פי דרישתו בכתב, העתק של תכנית הבטיחות המעודכנת, במועד שנקבע בדרישה.
{{ח:תת|(ה)}} מצא מפקח עבודה אזורי ליקוי בתכנית בטיחות, רשאי הוא לדרוש הכנת תכנית בטיחות מתוקנת או חדשה, והוראות סעיף זה יחולו בשינויים המחוייבים.
{{ח:תת|(ו)}} מי שלא קיים דרישה לפי סעיף קטן (ד) או (ה), דינו כדין מי שלא קיים צו שיפור, והוראות {{ח:פנימי|סעיף 8ג|סעיף 8ג}} יחולו בשינויים המחוייבים.
{{ח:תת|(ז)}} תקנות על פי סעיף זה יותקנו לאחר התייעצות בארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה ובארגון מעבידים שלדעת השר הוא ארגון יציג ונוגע בדבר, ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת.
{{ח:תת|(ח)}} הוראות סעיף זה לא יחולו לגבי מקום עבודה שעיקר עיסוקו ייצור, מילוי, החסנה, הולכה, הובלה או שיווק של גז (להלן – מפעל גז).
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (תכנית לניהול הבטיחות)|תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (תכנית לניהול הבטיחות), התשע״ג–2013}}.}}

{{ח:סעיף|8ה|מידע והכשרה בטיחותית|תיקון: תשמ״ב}}
{{ח:ת}} שר העבודה והרווחה, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, יקבע בתקנות הוראות בדבר חובת המחזיק במקום עבודה לספק לעובדים בו מידע והכשרה הדרושים למניעת תאונות עבודה או מחלות מקצוע; תקנות כאמור יכול שיהיו כלליות או לפי סוגי מקומות עבודה, ענפי עבודה, מקצועות או אזורים.

{{ח:סעיף|8ו|תחולה על מעליות או דרגנועים שאינם במפעל|תיקון: תשמ״ב, תשס״ה}}
{{ח:ת}} לענין {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיפים 3}}, {{ח:פנימי|סעיף 4|4}} {{ח:פנימי|סעיף 6|ו־6 עד 8ג}}, רואים חצרים שאינם חלק ממפעל ומשתמשים בהם במעלית או בדרגנוע, כאילו היו מקום עבודה, וכאילו היה האדם המשתמש בחצרים או תופש אותם למעשה, המחזיק במקום העבודה.

{{ח:קטע2|פרק 2|פרק שני: נאמנים, ועדות וממונים על בטיחות}}

{{ח:סעיף|9|הגדרות|תיקון: תשמ״ב, תשע״ד}}
{{ח:ת}} לענין {{ח:פנימי|פרק 2|פרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפעל“ – מקום שחלה עליו {{ח:חיצוני|פקודת הבטיחות בעבודה|פקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש״ל–1970}} כולה או חלקה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המעסיק“ – המחזיק במפעל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נאמן בטיחות“ – מי שנאמן לעניני בטיחות או גיהות מכוח {{ח:פנימי|סעיף 19|הסעיפים 19}} {{ח:פנימי|סעיף 20|או 20}}.

{{ח:סעיף|10|הקמת ועדות בטיחות|תיקון: תשמ״ב, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} מפעל שמעסיקים בו 25 עובדים לפחות תהיה בו ועדת בטיחות המורכבת מנציגי העובדים ומנציגי המעסיק שווה בשווה; מפעל שמספר העובדים בו פחות מ־25 רשאים העובדים והמעסיק להקים ועדת בטיחות לפי הסכם; ואולם רשאי שר העבודה והרווחה, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, לקבוע בתקנות הוראות בדבר החובה להקים ועדת בטיחות אף במפעל שמספר העובדים בו פחות מ־25, ובלבד שמספר חברי ועדת הבטיחות במפעל כאמור, לא יעלה על ארבעה; תקנות כאמור יכול שיהיו לפי סוגי מפעלים, ענפי עבודה, מקצועות או אזורים.
{{ח:תת|(ב)}} לא קבעו שני הצדדים את אחד מהם את נציגיהם לועדת הבטיחות או את מקצתם, רשאי מפקח עבודה אזורי לדרוש בכתב מהצד הנוגע בדבר לקבוע את הנציגים תוך המועד שקבע לכך, ומשעשה כן, ישלח העתק מדרישתו לארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה או לארגון מעבידים שלדעת השר הוא נוגע בדבר, הכל לפי הענין; לא קויימה הדרישה, רשאי המפקח למנות חברים בועדת הבטיחות לפי ראות עיניו, הן מבין עובדי המפעל והן שלא מבין עובדי המפעל, אשר יכהנו עד שייקבעו הנציגים במקומם; שר העבודה והרווחה רשאי לקבוע בתקנות שיעורי שכר בטלה והוצאות שישלם המעסיק למי שאינו עובד המפעל ומונה כאמור כחבר בועדת הבטיחות.
{{ח:תת|(ג)}} לא קבע אחד הצדדים את נציגיו לועדת הבטיחות או את מקצתם, לא יהא בכך כדי לפגוע בכשרה של הועדה לפעול ובתוקף החלטותיה.

{{ח:סעיף|11|הרכבת ועדת בטיחות|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} נציגי העובדים בועדת בטיחות יהיו מעובדי המפעל שייבחרו או יתמנו על ידי העובדים בו או על ידי ועד העובדים, הכל כפי שייקבע בתקנות.
{{ח:תת|(ב)}} נציגי המעסיק בועדת בטיחות יתמנו על ידי המעסיק, וככל האפשר יהיו ביניהם מנהלי עבודה ואחראים מטעם המעסיק לעניני הבטיחות.
{{ח:תת|(ג)}} תקופת כהונתם של חברי ועדת בטיחות והסגולות שיש להתחשב בהן בבחירתם או במינויים ייקבעו בתקנות.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ועדות בטיחות ונאמני בטיחות)|תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ועדות בטיחות ונאמני בטיחות), תשכ״א–1960}}.}}

{{ח:סעיף|12|הודעה על ועדת בטיחות}}
{{ח:תת|(א)}} הוקמה ועדת בטיחות, ישלח מזכיר הועדה, בהקדם האפשרי ובמכתב רשום, הודעה על כך למפקח עבודה אזורי ויפרש בה שמות חברי הועדה, היושב ראש והמזכיר; באותה דרך יודיע המזכיר למפקח עבודה אזורי על כל שינוי שחל בפרטים שנמסרו בהודעה על הקמת הועדה.
{{ח:תת|(ב)}} העתקי הודעות לפי סעיף זה ישלח מזכיר ועדת הבטיחות למוסד המוקם לפי {{ח:פנימי|סעיף 26|סעיף 26}}.

{{ח:סעיף|13|סדרי עבודה של ועדת בטיחות|תיקון: תשמ״ב, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} ועדת בטיחות תבחר מבין חבריה ברוב קולות יושב ראש הועדה. באין רוב כאמור יהיו לועדת בטיחות שני יושבי ראש, אחד מנציגי המעסיק בועדה שנתמנה על ידיו לכך, והשני מנציגי העובדים בועדה שייבחר על ידי הנציגים; יושבי ראש הועדה ינהלו את ישיבותיה בתורנות שתקבענה הועדה, וכל אחד מהם רשאי לכנסה. ועדת הבטיחות תמנה את מזכיר הועדה.
{{ח:תת|(ב)}} בכל הצבעה בועדת בטיחות יהיו לנציגי כל צד, בהצביעם פה אחד, מספר קולות שקול נגד קולות נציגי הצד השני.
{{ח:תת|(ג)}} מפקח עבודה ונציג המוסד לבטיחות ולגיהות כאמור {{ח:פנימי|פרק 3|בפרק השלישי}} רשאים להשתתף בישיבות ועדת בטיחות ללא זכות הצבעה, בין מיזמתם ובין לפי הזמנת הועדה או חבר בה.
{{ח:תת|(ד)}} הועדה תקבע את סדרי דיוניה ועבודתה במידה שלא נקבעו בחוק זה או בתקנות.

{{ח:סעיף|14|חובות וסמכויות של ועדת בטיחות|תיקון: תשמ״ב, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} אלה חובותיה וסמכויותיה של ועדת בטיחות:
{{ח:תתת|(1)}} לברר סיבותיהן ונסיבותיהן של תאונות העבודה במפעל ולהמליץ על אמצעים למניעתן;
{{ח:תתת|(2)}} לעמוד על תנאי הבטיחות והגיהות, להמליץ על שיפורים ולייעץ בקביעת כללי בטיחות;
{{ח:תתת|(3)}} לקבל דין וחשבון מנאמני הבטיחות, לבקר ולתאם את פעולותיהם;
{{ח:תתת|(4)}} להילוות למפקח עבודה בביקוריו במפעל.
{{ח:תת|(ב)}} לא קיים מעסיק את המלצותיה של ועדת בטיחות כאמור בפסקאות (1) או (2) לסעיף קטן (א), רשאי מפקח עבודה אזורי להורות לו בצו לעשות כן, לאחר שנתן לו הזדמנות להשמיע את דבריו; צו כאמור יעמוד בתקפו כל עוד לא ביטלו מפקח העבודה האזורי, מפקח העבודה הראשי, או בית דין אזורי לעבודה על פי בקשה שהגיש המעסיק.
{{ח:תת|(ג)}} מי שלא קיים צו לפי סעיף קטן (ב), דינו כדין מי שלא קיים צו שיפור, והוראות {{ח:פנימי|סעיף 8ג|סעיף 8ג}} יחולו בשינויים המחוייבים.

{{ח:סעיף|15|קשר בין ועדת הבטיחות לבין מפקח עבודה|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} מפקח עבודה ישלח לועדת הבטיחות ולועד העובדים במפעל העתק של כל כתב ששלח למעסיק בעניני בטיחות וגיהות העלול לסייע לועדה במילוי תפקידיה.
{{ח:תת|(ב)}} מזכיר ועדת הבטיחות ישלח למפקח עבודה אזורי פרוטוקול מישיבות הועדה או תמצית ממנו.

{{ח:סעיף|16|פגיעה בכללי בטיחות|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} ועדת בטיחות רשאית להמליץ לפני המעסיק על אמצעים משמעתיים נגד עובד שאינו מקיים כללי בטיחות, מפורשים או מקובלים, ומעסיק רשאי לנקוט באמצעים שהומלץ עליהם ובכללם אמצעים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} ניכוי משכרו – אך לא יותר משכר שבוע;
{{ח:תתת|(2)}} הפסקת עבודתו עד שבועיים ימים;
{{ח:תתת|(3)}} במקרים מיוחדים המצדיקים זאת – העברה לתפקיד מתאים אחר שמידת הסיכון בו קטנה יותר, ובאין אפשרות של העברה – פיטורין.
{{ח:תת|(ב)}} סכום שניכה מעסיק משכרו של עובד לפי סעיף קטן (א) יעמידו המעסיק לרשות ועדת הבטיחות, על מנת שתשתמש בו לקידום תנאי הבטיחות או לשיפור הגיהות או הרווחה במפעל, שאין המעסיק חייב בהם על פי חיקוק.

{{ח:סעיף|17|חובות המעסיק כלפי ועדת בטיחות|תיקון: תשמ״ב, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} המעסיק –
{{ח:תתת|(1)}} יקל על ועדת בטיחות במילוי תפקידה;
{{ח:תתת|(2)}} לא יפגע בתנאי עבודתו ובמעמדו בעבודה של חבר ועדת בטיחות בשל פעולותיו כחבר הועדה, ולא יפטרו בשל כך; התעוררו חילוקי דעות בין חבר הועדה ובין מעסיק בקשר למעשה של המעסיק כאמור, רשאי חבר הועדה לפנות לשר העבודה והוא יחליט בענין לאחר שנתן הזדמנות לצדדים להשמיע טענותיהם, והחלטתו תהיה סופית; לא ייזקק שר העבודה לפנִיָה של חבר ועדת בטיחות שפוטר כאמור שנעשתה כתום שלושים יום מיום הפיטורין.
{{ח:תת|(ב)}} שר העבודה והרווחה רשאי, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, לקבוע בתקנות הוראות בדבר דרכי סיוע של המעסיק לועדת בטיחות במילוי תפקידיה; תקנות כאמור יכול שיהיו כלליות או לפי סוגי מפעלים, ענפי עבודה, מקצועות או אזורים.

{{ח:סעיף|18|העברת סמכויות|תיקון: תשמ״ב}}
{{ח:ת}} שר העבודה רשאי להעביר מסמכויותיו לפי {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17(א)}}, והודעה על כך תפורסם ברשומות.

{{ח:סעיף|19|נאמני בטיחות במפעל שקיימת בו ועדת בטיחות}}
{{ח:ת}} מפעל שקיימת בו ועדת בטיחות, יהיו נציגי העובדים בועדה, וכן עובדים אחרים שמינתה הועדה, הנאמנים לעניני בטיחות וגיהות באותו מפעל.

{{ח:סעיף|20|נאמני בטיחות במפעל שאין בו ועדת בטיחות}}
{{ח:תת|(א)}} מפעל שאין בו ועדת בטיחות רשאים העובדים לבחור מביניהם או למנות נאמנים לעניני בטיחות וגיהות במספר שיאושר על ידי מפקח עבודה אזורי.
{{ח:תת|(ב)}} דרך בחירתם או מינוים של נאמנים לפי סעיף קטן (א), תקופת כהונתם והסגולות שיש להתחשב בהן בבחירתם או במינוים, ייקבעו בתקנות.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ועדות בטיחות ונאמני בטיחות)|תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ועדות בטיחות ונאמני בטיחות), תשכ״א–1960}}.}}

{{ח:סעיף|21|הודעה על נאמן בטיחות ותחילת כהונתו|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} מי שנבחר או נתמנה נאמן בטיחות וקיבל על עצמו את התפקיד יודיע על כך בכתב למעסיקו, ואם יש ועד עובדים במקום, יאשר הועד את ההודעה; העתק ההודעה יישלח על ידי המעסיק בדואר רשום למפקח עבודה אזורי ותחילת כהונתו של הנאמן תהיה מתאריך מתן ההודעה למעסיק.

{{ח:סעיף|22|חובות וסמכויות של נאמן בטיחות|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} ואלה חובותיו וסמכויותיו של נאמן בטיחות:
{{ח:תת|(1)}} לעמוד על תנאי הבטיחות והגיהות ולפעול למען שיפורם;
{{ח:תת|(2)}} להדריך את העובדים ולייעץ להם בכל הנוגע לשיפור הבטיחות והגיהות;
{{ח:תת|(3)}} להודיע בכתב למעסיק או לבא כוחו על ליקויים בשטח הבטיחות והגיהות; העתק מכתב ההודעה יימסר ביד או בדואר רשום למפקח עבודה אזורי;
{{ח:תת|(4)}} לעיין בכל פנקס, תעודה, דין וחשבון או כל מסמך אחר הנוגעים לבטיחות ולגיהות שחובה לנהלו, לקיימו או להגישו לפי חיקוק שביצועו ביד שר העבודה;
{{ח:תת|(5)}} להילוות למפקח עבודה בביקוריו במפעל.

{{ח:סעיף|23|חובות המעסיק|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} המעסיק –
{{ח:תת|(1)}} יתן לנאמן הבטיחות את ההקלות הנאותות למילוי תפקידו ויעודד אותו בפעולותיו;
{{ח:תת|(2)}} ינקוט באמצעים מתאימים לתיקון ליקויים שעליהם נמסרה לו הודעה כדין על ידי נאמן בטיחות, ואם לא עשה כן ימסור לנאמן הבטיחות, תוך זמן מתקבל על הדעת, הודעה מנומקת בכתב וישלח העתק הודעתו במכתב רשום למפקח עבודה אזורי.

{{ח:סעיף|24|הגנה על נאמן בטיחות|תיקון: תשמ״ב, תשע״ד}}
{{ח:ת}} לא יפגע המעסיק בתנאי עבודתו של נאמן בטיחות ובמעמדו בעבודה ולא יפטרו בשל פעולותיו כנאמן בטיחות; הוראות {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17(א)(2)}} יחולו, בשינויים המחוייבים לפי הענין, על חילוקי דעות בין נאמן בטיחות לבין מעסיק בקשר למעשי המעסיק כאמור.

{{ח:סעיף|25|ממונה על בטיחות|תיקון: תשמ״ט, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} שר העבודה רשאי, בין דרך כלל בתקנות ובין בהודעה מיוחדת בכתב, להורות למעסיק על מינוי אדם מאומן כראוי להיות הממונה על הבטיחות במפעל על מנת שעיקר תפקידו יהיה בכך; הוראה כאמור לגבי מפעל גז כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 8ד|בסעיף 8ד(ח)}} תינתן לאחר התייעצות עם שר האנרגיה והתשתית.
{{ח:תת|(ב)}} לא יתן שר העבודה הודעה מיוחדת על פי סעיף קטן (א), אלא אם ראה שהיקף המפעל ותהליך העבודה ומידת הסיכון מצדיקים זאת, ולאחר שהתייעץ במועצת המוסד המוקם לפי {{ח:פנימי|סעיף 26|סעיף 26}}.
{{ח:תת|(ג)}} שר העבודה רשאי לקבוע, בתקנות, הוראות בדבר מינוי ממונה על בטיחות ופסילתו, בדבר חובותיו כלפי מפקח עבודה וועדת בטיחות ובדבר העונש שיהיה צפוי לו באי־מילוי חובותיו.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ממונים על הבטיחות)|תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ממונים על הבטיחות), התשנ״ו–1996}}.}}

{{ח:קטע2|פרק 2-1|פרק שני1: עוזרי בטיחות – הוראת שעה {{ח:הערה|(פקע)}}|תיקון: תשע״ט, תשפ״ד}}

{{ח:סעיף|25א|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק 2-1|פרק שני1}}|תיקון: תשע״ט}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|25ב|מינוי עוזר בטיחות, תפקידיו וסמכויותיו|תיקון: תשע״ט, תשפ״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|25ג|תנאים למינוי|תיקון: תשע״ט, תשפ״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|25ד|העסקת עוזר בטיחות באתר בנייה|תיקון: תשע״ט}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|25ה|חובות דיווח ותיקון הפרות של הוראות הבטיחות|תיקון: תשע״ט}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|25ו|הגנה על עוזר בטיחות|תיקון: תשע״ט}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|25ו1|מרשם|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|25ז|שמירת דינים ואחריות|תיקון: תשע״ט}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|25ח|שינוי {{ח:פנימי|תוספת|התוספת}}|תיקון: תשע״ט}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|25ט|תוקף|תיקון: תשע״ט, תשפ״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:קטע2|פרק 3|פרק שלישי: המוסד לבטיחות ולגיהות}}

{{ח:סעיף|26|המוסד לבטיחות ולגיהות}}
{{ח:תת|(א)}} מוקם בזה מוסד לבטיחות ולגיהות (להלן – המוסד), שמטרתו לקדם את תנאי הבטיחות בעבודה והגיהות המקצועית.
{{ח:תת|(ב)}} המוסד הוא גוף מואגד ורשאי להתקשר בחוזים, לרכוש, להחזיק ולהעביר נכסים ולהיות צד בכל משא ומתן, בין משפטי ובין אחר.

{{ח:סעיף|27|פעולות המוסד}}
{{ח:ת}} המוסד –
{{ח:תת|(1)}} ינהל פעולות הסברה;
{{ח:תת|(2)}} יערוך ויפרסם מחקרים;
{{ח:תת|(3)}} יסייע לבחירת נאמני בטיחות ולהקמתן של ועדות בטיחות, ידריכם ויעודדם בפעולתם, ולפי בקשת ועדת בטיחות או חלק מחבריה ישלח, במידת האפשר, נציג לישיבות הועדה;
{{ח:תת|(4)}} יסייע לשירות הפיקוח בפעולותיו;
{{ח:תת|(5)}} ייעץ לשר העבודה בענינים כלליים הנוגעים לבטיחות ולגיהות;
{{ח:תת|(6)}} יהא רשאי להעניק תעודת הצטיינות למצטיינים בשטח הדאגה לבטיחות ולגיהות במפעל.

{{ח:סעיף|28|מועצת המוסד|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} הרשות העליונה של המוסד היא מועצת המוסד (להלן – המועצה), שחבריה יהיו נציגי העובדים והמעסיקים שווה בשווה, נציגי הממשלה ונציגי מוסדות, שהם, לדעת שר העבודה, נוגעים בדבר.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמה הודעה לפי על המוסדות הנוגעים בדבר (י״פ תשס״א, 869).}}
{{ח:תת|(ב)}} חברי המועצה יתמנו על ידי שר העבודה, ובלבד שנציגי העובדים במועצה יתמנו לאחר התיעצות בארגון העובדים הארצי המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה ונציגי המעסיקים יתמנו לאחר התיעצות בארגונים ארציים של מעבידים, שלדעת השר, הם רפרזנטטיביים ונוגעים בדבר.
{{ח:תת|(ג)}} שר העבודה יקבע, בתקנות, הוראות בדבר תקופת כהונתה של המועצה והתנאים להפסקת החברות בה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מועצת המוסד לבטיחות וגיהות)|תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מועצת המוסד לבטיחות וגיהות), תשכ״ג–1963}}.}}
{{ח:תת|(ד)}} הודעה על הרכב מועצת המוסד תפורסם ברשומות.

{{ח:סעיף|29|ועדות}}
{{ח:ת}} המועצה רשאית למנות, מבין חבריה או שלא מבין חבריה, ועדות קבועות או זמניות, ולקבוע את תפקידיהן ולהעביר להן מסמכויותיה.

{{ח:סעיף|30|יושב ראש המועצה}}
{{ח:ת}} שר העבודה, ובהעדרו – מי שנתמנה לכך על ידיו – יהיה יושב ראש המועצה.

{{ח:סעיף|31|נוהל}}
{{ח:ת}} המועצה תקבע את סדרי דיוניה ועבודתה במידה שלא נקבעו בתקנות.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מועצת המוסד לבטיחות וגיהות)|תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מועצת המוסד לבטיחות וגיהות), תשכ״ג–1963}}.}}

{{ח:סעיף|32|מינהלת המוסד|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} המוסד יתנהל על ידי מינהלה שחבריה יהיו נציגי הממשלה במועצה, שיתמנו למנהלה על ידי שר העבודה, ונציגי עובדים ומעסיקים במועצה שווה בשווה, שמספרם ייקבע על ידי המועצה ושייבחרו למינהלה על ידי נציגי העובדים במועצה ועל ידי נציגי המעסיקים במועצה, כל סוג לחוד ובהצבעה נפרדת.
{{ח:תת|(ב)}} לנציגי הממשלה במינהלה הנוכחים בישיבה ומצביעים פה אחד יהיה מספר קולות שקול כנגד קולות יתר חברי המינהלה הנוכחים בישיבה ומצביעים.
{{ח:תת|(ג)}} המינהלה תקבע את סדרי דיוניה ועבודתה במידה שלא נקבעו בתקנות.

{{ח:סעיף|33|תקציב המוסד}}
{{ח:תת|(א)}} המינהלה תכין הצעת תקציב שנתי למוסד ותגישו למועצה בתאריך שתקבע המועצה.
{{ח:תת|(ב)}} המועצה תדון בהצעת התקציב ותעבירה, בצירוף הערותיה והמלצותיה, לאישור שר העבודה.
{{ח:תת|(ג)}} שר העבודה רשאי לאשר את התקציב כפי שהוצע או בשינויים שימצא לנכון, לאחר בירור עם המינהלה.

{{ח:סעיף|34|הכנסות המוסד}}
{{ח:ת}} תקציבו של המוסד יכוסה מהקצבת אוצר המדינה, ומהקצבת ארגוני עובדים ומעבידים שיש להם נציגים במועצה. כן רשאי המוסד לקבל תרומות והכנסות מארגון שוחריו ומפרסומים ומפעולות אחרות.

{{ח:סעיף|34א|משלוח מסמכים למוסד|תיקון: תשמ״ב}}
{{ח:ת}} לפי דרישת המוסד, מי שחייב לשלוח למפקח עבודה אזורי מסמך לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיפים 15(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 21|21}} {{ח:פנימי|סעיף 23|או 23}}, ישלח העתק ממנו גם למוסד.

{{ח:קטע2|פרק 3-1|פרק שלישי 1: פעולה מונעת ומחקר בבריאות ובבטיחות בעבודה|תיקון: תשנ״ז}}

{{ח:סעיף|34ב|פעולה מונעת ומחקר בתחום הבריאות והבטיחות בעבודה|תיקון: תשנ״ז}}
{{ח:תת|(א)}} משרד העבודה והרווחה יבצע, באמצעות קופת חולים כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי|בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994}}, או באמצעות גוף אחר, פעולה מונעת ומחקר בתחום הבריאות והבטיחות בעבודה (להלן – פעולות), הכל מסוגים, במקומות, במועדים, בדרכים ובהיקף שיקבע שר העבודה והרווחה, ובלבד שסך כל ההוצאה הכספית למימון הפעולות לא יעלה בשנת כספים פלונית, על סך של 32 מיליון שקלים חדשים שיוקצו בתקציב משרד העבודה והרווחה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (פעולה מונעת)|תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (פעולה מונעת), התשס״א–2001}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} הסכום האמור בסעיף קטן (א) יעודכן בכל שנה לפי מדד השכר הממוצע, המשמש לעדכון תקציב המדינה לענין תחום ביטוח לאומי, ותיווסף לו תוספת בסכום שיוקצה למטרה זו מדי שנה בתקציב משרד העבודה והרווחה.

{{ח:קטע2|פרק 4|פרק רביעי: שונות}}

{{ח:סעיף|35|שמירת סוד}}
{{ח:ת}} לא יגלה מומחה הפועל מכוח {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}} או עובד המוסד כל דבר שהגיע לידיעתם בתוקף תפקיד לפי חוק זה, אלא תוך כדי מילוי חובה המוטלת עליהם לפי דין.

{{ח:סעיף|36|עונשין|תיקון: תשמ״ב, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} מי שעשה אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הפריע למפקח עבודה מהשתמש בסמכויותיו; או
{{ח:תתת|(2)}} סירב להשיב למפקח עבודה על שאלה שהוא חייב להשיב עליה; או
{{ח:תתת|(3)}} עבר על הוראות {{ח:פנימי|סעיף 35|סעיף 35}};
{{ח:תת}} דינו – מאסר ששה חדשים או קנס 500 לירות, או שני הענשים כאחד.
{{ח:תת|(ב)}} מעסיק שעבר על הוראות {{ח:פנימי|סעיף 16|הסעיפים 16(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 23|או 23(2)}} או שמסר ללא יסוד מספיק הודעה, לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(ב)}}, למפקח לעבודה אזורי על הרחקת גורם סכנה, או שלא מילא אחרי הוראה על פי {{ח:פנימי|סעיף 25|סעיף 25(א)}}, דינו – קנס 500 לירות.
{{ח:תת|(ג)}} מי שלא שלח למפקח עבודה אזורי או למוסד הודעה או מסמך, או העתק מאלה, והוא חייב לעשות זאת לפי חוק זה, דינו – קנס 50 לירות.
{{ח:תת|(ד)}} מי שלא קיים הוראה של מפקח עבודה שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3(7)}} או שעבר על הוראות {{ח:פנימי|סעיף 8ד|סעיף 8ד(א)}}, דינו – מאסר ששה חדשים או קנס 50,000 שקלים.
{{ח:תת|(ה)}} נעברה עבירה לפי חוק זה או תקנות לפיו בידי חבר־בני־אדם, מואגד או בלתי מואגד, יאשם בה גם כל מי שבעת ביצועה היה מנהל פעיל, בא־כוח או שותף פעיל בחבר, זולת אם הוכיח שהעבירה נעברה שלא בידיעתו ושנקט כל האמצעים הנאותים כדי להבטיח קיום הוראות החוק והתקנות לפיו.

{{ח:סעיף|37|העברה מכהונה|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} נאמן בטיחות או חבר ועדת בטיחות שלא מילא את החובות המוטלות עליו על פי חוק זה או שהשתמש לרעה בסמכויותיו או שהתרשל במילוי חובותיו, רשאי מפקח העבודה הראשי להעבירו מכהונתו; אולם לגבי נאמן בטיחות לא יעשה כן מפקח העבודה הראשי אלא לאחר שהתייעץ בועד העובדים במפעל, אם ישנו, ולגבי חבר ועדת בטיחות שהוא נציג המעסיק לא יעשה כן, אלא לאחר שהתייעץ במעסיק.

{{ח:סעיף|38|משלוח חינם בדואר}}
{{ח:ת}} כל הודעה או מסמך לפי חוק זה, או העתק מאלה, מותר לשלוח למפקח עבודה אזורי במשלוח חינם בדואר רשום, במעטפה שרשום עליה ”פיקוח על עבודה“.

{{ח:סעיף|39|קיום מינויים}}
{{ח:תת|(א)}} מי שנתמנה להיות מפקח לפי {{ח:חיצוני|פקודת מחלקת העבודה|פקודת מחלקת העבודה, 1943}}, רואים אותו כאילו נתמנה להיות מפקח עבודה לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} מי שנתמנה להיות מפקח עבודה לפי חוק זה, או שרואים אותו כאילו נתמנה לכך, ייחשב לענין כל חיקוק שביצועו בידי שר העבודה כאילו נתמנה להיות מפקח או מפקח עבודה לענין אותו חיקוק. הוראות סעיף קטן זה חלות בשינויים המחוייבים לפי הענין, לגבי מפקח ראשי.

{{ח:סעיף|40|הגבלת תחולה}}
{{ח:ת}} בהתיעצות עם שר הבטחון רשאי שר העבודה לקבוע בתקנות סייגים לתחולת חוק זה לגבי מפעלי משרד הבטחון.

{{ח:סעיף|41|ביטול}}
{{ח:ת}} בטלים –
{{ח:תת|(1)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת מחלקת העבודה|בפקודת מחלקת העבודה, 1943}};}}
{{ח:תת|(2)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת בתי חרושת|בפקודת בתי חרושת, 1946}}.}}

{{ח:סעיף|42|שמירת דינים וחובות|תיקון: תשמ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} חוק זה בא להוסיף על האמור בכל חיקוק אחר ולא לגרוע ממנו; קיום חובה לפי חוק זה והתקנות לפיו, אינו פוטר מקיום חובה לפי חיקוק אחר.
{{ח:תת|(ב)}} הורשע אדם על עבירה לפי חוק זה או שילם קנס מינהלי, אין בכך כדי לפטרו מחובותיו על פי חוק זה והתקנות לפיו.

{{ח:סעיף|43|תקנות}}
{{ח:ת}} שר העבודה ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, בהתייעצות עם מועצת המוסד, להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו.

{{ח:סעיף|43א|אגרות|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} שר, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע –
{{ח:תתת|(1)}} אגרה בעד הגשת בקשה לקבלת הרשאה ולחידושה;
{{ח:תתת|(2)}} אגרה בעד השתתפות בבחינות לשם קבלת ההרשאה;
{{ח:תתת|(3)}} אגרה שעל בעל הרשאה לשלם בעד פיקוח על מילוי תנאי ההרשאה בידי השירות.
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה, ”הרשאה“ – הסמכה, אישור, היתר, רישיון או הרשאה אחרת מאת שר הכלכלה והתעשייה, מפקח עבודה ראשי או גורם שהוסמך לתת הרשאה מכוח תקנות לפי חוק זה, הנדרשים לפי חוק זה לשם ביצוע עבודה, ביצוע תפקיד הכולל סמכויות בדיקה ובקרה הנדרשות בהוראות לפי חוק זה, או מתן הכשרה מקצועית.

{{ח:סעיף|44|הוראות מעבר|תיקון: תשנ״ז, תשנ״ח}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:חיצוני|תקנות מס מקביל (שירותי בריאות בעבודה)#פרק ג|פרק ג׳ בתקנות מס מקביל (שירותי בריאות בעבודה), התשל״ג–1973}} (להלן – התקנות), כנוסחו ביום כ״א בטבת התשנ״ז (31 בדצמבר 1996), יראו אותו כאילו הותקן, בשינויים המחויבים, לפי {{ח:פנימי|סעיף 34ב|סעיף 34ב}}, בכל הנוגע לתקופה המתחילה ביום כ״ב בטבת התשנ״ז (1 בינואר 1997).
{{ח:תת|(ב)}} בתקופה שמיום כ״ב בטבת התשנ״ז (1 בינואר 1997), ועד יום כ״ה בסיון התשנ״ז (30 ביוני 1997), ימשיך המוסד לביטוח לאומי לשלם עבור הפעולות מתוך הכספים שיעביר אליו לצורך כך משרד העבודה והרווחה בהתאם לאמור {{ח:חיצוני|תקנות מס מקביל (שירותי בריאות בעבודה)|בתקנות}}.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 34ב|בסעיף 34ב}} ימומנו הפעולות בשנת הכספים 1997 גם מיתרת הסכום השווה ל־1% מסכום התקבולים שגבה המוסד לפי {{ח:חיצוני|חוק מס מקביל|חוק מס מקביל, התשל״ג–1973}}, בשנת הכספים 1996, ואשר לא נוצלה למימון הפעולות בתקופה שמיום ט׳ בטבת התשנ״ו (1 בינואר 1996) ועד יום ב׳ בטבת התשנ״ח (31 בדצמבר 1997).
{{ח:תת|(ד)}} המוסד לביטוח לאומי יעביר למשרד העבודה והרווחה את הסכום האמור בסעיף קטן (ג) מתוך התקבולים שגבה כאמור, למימון הפעולות עד יום ה׳ בשבט התשנ״ח (1 בפברואר 1998).

{{ח:קטע2|תוספת|תוספת {{ח:הערה|(פקע)}}|תיקון: תשע״ט}}

{{ח:חתימות|נתקבל בכנסת ביום כ״ו באב תשי״ד (25 באוגוסט 1954).}}
* '''משה שרת'''&lt;br&gt;ראש הממשלה
* '''גולדה מאירסון'''&lt;br&gt;שרת העבודה
* '''יצחק בן־צבי'''&lt;br&gt;נשיא המדינה
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>oic14dvhaq4489i73bo25ruaac9f65c</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018284</id>
      <parentid>3018219</parentid>
      <timestamp>2026-05-31T21:05:34Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[3018254]</comment>
      <origin>3018284</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="59040" sha1="0wmynokzfn9i4f0sw7knciv1ll3fgxa" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק ארגון הפיקוח על העבודה, תשי״ד–1954}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2000104}} {{ח:תיבה|ס״ח תשי״ד, 202|חוק ארגון הפיקוח על העבודה|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_209135.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ט, 78|חוק בית הדין לעבודה|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_211655.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ב, 162|תיקון מס׳ 2 לחוק ארגון הפיקוח על עבודה|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_209134.pdf}}, {{ח:תיבה|205|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_ec_317275.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ו, 36|חוק העבירות המינהליות|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210460.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ן, 113|חוק הגז (בטיחות ורישוי)|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210757.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 44|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 1997)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211373.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ח, 92|חוק להגברת הצמיחה והתעסוקה ולהשגת יעדי התקציב לשנת הכספים 1998 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211461.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ה, 692|תיקון מס׳ 6 לפקודת הבטיחות בעבודה|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299815.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 603|חוק להחלפת המונח מעביד (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_306572.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 357|תיקון מס׳ 9 לפקודת הבטיחות בעבודה|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_320774.pdf}}, {{ח:תיבה|1189|תיקון מס׳ 10|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_348535.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 70|תיקון מס׳ 11 – הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_525591.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 204|תיקון מס׳ 12|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3574146.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 1|פרק ראשון: שירות הפיקוח}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 2|פרק שני: נאמנים, ועדות וממונים על בטיחות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 2-1|פרק שני1: עוזרי בטיחות – הוראת שעה {{ח:הערה|(פקע)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 3|פרק שלישי: המוסד לבטיחות ולגיהות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 3-1|פרק שלישי 1: פעולה מונעת ומחקר בבריאות ובבטיחות בעבודה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 4|פרק רביעי: שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת|תוספת {{ח:הערה|(פקעה)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק 1|פרק ראשון: שירות הפיקוח}}

{{ח:סעיף|1|הקמת שירות הפיקוח ותפקידיו|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} יוקם שירות פיקוח על העבודה (להלן – השירות), שמתפקידו –
{{ח:תת|(1)}} לפקח על קיום כל חיקוק שביצועו בידי שר העבודה והשר הטיל על השירות, בהודעה שפורסמה ברשומות, את הפיקוח על קיומו;
{{ח:תת|(2)}} לפקח על הבטיחות בעבודה (להלן – בטיחות), על הגיהות המקצועית (להלן – גיהות) ועל הרווחה במקומות שבהם עובדים בני אדם לצרכי עסק או משלח יד, או במקומות המיועדים לכך, ולהדריך באלה את העובדים ואת המעסיקים;
{{ח:תת|(3)}} למלא כל תפקיד אחר שיטיל עליו שר העבודה בשטח הבטיחות, הגיהות, הרווחה וסידורי העבודה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו הודעות המטילות על ארגון הפיקוח על העבודה את הפיקוח על קיומם של החוקים הבאים: {{ח:חיצוני|חוק המהנדסים והאדריכלים|חוק המהנדסים והאדריכלים, התשי״ח–1958}} (י״פ תשנ״ב, 36); {{ח:חיצוני|חוק שכר מינימום|חוק שכר מינימום, התשמ״ז–1987}} (י״פ תשנ״ב, 4053; י״פ תשנ״ד, 2960); {{ח:חיצוני|חוק שעות עבודה ומנוחה|חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי״א–1951}} (י״פ תשנ״ד, 2960); {{ח:חיצוני|חוק עבודת הנוער|חוק עבודת הנוער, התשי״ג–1953}} (י״פ תשנ״ד, 2960).}}

{{ח:סעיף|2|מנגנון השירות|תיקון: תשמ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} מנגנון השירות יהיה מורכב ממפקחי עבודה שימונו על ידי שר העבודה, דרך כלל או לענפי פעולה מסויימים או לתפקידים מסויימים.
{{ח:תת|(ב)}} שר העבודה ימנה מבין מפקחי העבודה מפקח עבודה ראשי (להלן – מפקח עבודה ראשי), סגן מפקח עבודה ראשי ומפקחי עבודה אזוריים (להלן – מפקח עבודה אזורי); מפקח עבודה ראשי רשאי לאצול מסמכויותיו על־פי כל דין לסגן מפקח עבודה ראשי או למפקח עבודה אזורי.
{{ח:תת|(ג)}} הודעה על כל מינוי לפי סעיף קטן (א) ו־(ב) ועל מענם של מפקחי עבודה אזוריים תפורסם ברשומות; ורשאי השר לקבוע בהודעה את המרחב שיראוהו כתחום פעולתו של מפקח עבודה אזורי.

{{ח:סעיף|3|סמכויות מפקח עבודה|תיקון: תשמ״ב, תשע״ד}}
{{ח:ת}} בנוסף לכל סמכות הנתונה למפקח עבודה בכל חיקוק, נתונות לו לשם מילוי תפקידיו סמכויות אלה:
{{ח:תת|(1)}} להיכנס בכל עת לכל מקום שיש לו יסוד להניח כי מועסקים בו בני אדם, או שהם עומדים להיות מועסקים בו, או נעשית בו עבודה לצרכי עסק או משלח יד (להלן – {{ח:פנימי|פרק 1|בפרק זה}} – מקום עבודה);
{{ח:תת|(2)}} לבדוק במקום עבודה את סדרי העבודה ואת סידורי הבטיחות, הגיהות והרווחה, ובין השאר גם את המיתקנים, המכונות, הציוד ותהליכי העבודה;
{{ח:תת|(3)}} לברר את הסיבות והנסיבות של תאונות עבודה;
{{ח:תת|(4)}} לחקור – בין לבדו ובין בפני אדם אחר – בכל ענין שהוא מתפקידי השירות, כל אדם הנמצא במקום עבודה, וכל אדם שיש למפקח יסוד להניח שהוא עובד או עבד במקום עבודה, אך לא יידרש אדם לתשובה או לעדות העלולות להפלילו; מפקח עבודה רשאי לרשום בפרוטוקול את תשובותיו והודעותיו של הנחקר, ודין הפרוטוקול כדין הודעה שנרשמה לפי {{ח:חיצוני|פקודת הפרוצידורה הפלילית (עדות)#סעיף 2|סעיף 2 לפקודת הפרוצידורה הפלילית (עדות)}}, {{ח:חיצוני|פקודת הפרוצידורה הפלילית (עדות)#סעיף 3|והסעיפים 3}} {{ח:חיצוני|פקודת הפרוצידורה הפלילית (עדות)#סעיף 4|ו־4 לאותה פקודה}} חלים עליו;
{{ח:תת|(5)}} לבדוק כל פנקס, תעודה, דין וחשבון או מסמך אחר, שניהולם, קיומם או הגשתם היא חובה על פי חיקוק שביצועו בידי שר העבודה, ולהעתיק מהם;
{{ח:תת|(6)}} ליטול דוגמה של מוצר, מוצר ביניים או חומר גלמי, לאחר שהודיע על כך למחזיק במקום העבודה, וכן לצלם כל חומר, מיתקן, מכונה, מבנה או תהליך עבודה;
{{ח:תת|(7)}} באישור מפקח עבודה אזורי, להורות למחזיק במקום העבודה לערוך בדיקה שיורה עליה, של מוצר, מוצר ביניים או חומר גלמי, ולמסור לו את תוצאות הבדיקה תוך תקופה שיקבע המפקח;
{{ח:תת|(8)}} להיות מלווה על ידי שוטר, אם יש לו יסוד לחשוש להפרעה בביצוע תפקידו.

{{ח:סעיף|4|העתק דינים וחשבונות}}
{{ח:ת}} לא ימסור מפקח עבודה העתק של דין וחשבון שערך, או קטעים ממנו, אלא על דעת מפקח העבודה הראשי.

{{ח:סעיף|5|עזרת מומחים}}
{{ח:ת}} היה מפקח עבודה סבור, כי שלומם או בריאותם של בני אדם העובדים במקום עבודה נתון בסכנה מחמת העבודה או תהליכה, מחמת מצב המכונות או המתקנים או הציוד, או מחמת דרך השימוש בהם, או מכל סיבה אחרת, רשאי הוא להביא מומחה מקצועי לאותו מקום על מנת שיעשה בפניו את הבדיקות שהוא עצמו רשאי לעשותן.

{{ח:סעיף|6|צווי בטיחות|תיקון: תשמ״ב, תשמ״ב־2, תשע״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} שוכנע מפקח עבודה אזורי, בין מפעולות עצמו ובין על סמך דין וחשבון של מפקח עבודה, כי טיבם, מבנם או מקומם של מכונה, ציוד, מתקן או חומר המשמשים או העומדים לשמש במקום עבודה יש בהם סכנה לשלומו או לבריאותו של אדם, או כי תהליך או מעשה פלוני או מחדל פלוני במקום עבודה מסכנים שלום אדם או בריאותו, רשאי הוא לעשות, בצו, אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} להורות על הפסקת העבודה במקום העבודה, לאסור את השימוש במכונה, במתקן, בציוד או בחומר או בחלק מאלה כמפורש בצו, או לאסור את השימוש עד שהורחק גורם הסכנה וניתן על כך אישור מאת מפקח עבודה;
{{ח:תתת|(2)}} לחייב את המחזיק במקום העבודה לנקוט, תוך הזמן הנקוב בצו, אמצעים כמפורש בצו לשם הרחקת הסכנה.
{{ח:תת|(ב)}} מקום שאין הסכנה תכופה לא יתן מפקח עבודה אזורי צו לפי סעיף זה, אלא אם נתן למחזיק במקום העבודה הזדמנות נאותה להשמיע טענותיו.
{{ח:תת|(ג)}} צו לפי סעיף זה ייחתם על ידי מפקח עבודה אזורי ויישלח בדואר רשום, או יימסר לידי המחזיק במקום העבודה או יודבק באופן הנראה לעין במקום העבודה. טעות בנקיבת שמו של המחזיק לא תפגע בחוקיות של צו שנמסר או שהודבק כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} מפקח עבודה ראשי רשאי להסמיך בכתב מפקח עבודה פלוני בסמכויות הנתונות למפקח עבודה אזורי לפי סעיף זה.

{{ח:סעיף|6א|צווים להפסקת עבודה באתרי בנייה|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אתר בנייה שאינו מוסדר“ – אתר בנייה שלא הוצג בו שלט כנדרש {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בנייה)#סעיף 7|בתקנה 7 לתקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בנייה), התשמ״ח–1988}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מחזיק במקום העבודה“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת הבטיחות בעבודה#סעיף 172א|בסעיף 172א לפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש״ל–1970}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פעילות באתר“ – למעט עבודה שנעשתה בהתאם להיתר שנתן המפקח לפי סעיף קטן (ה);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”צו הפסקת עבודה“ – צו שניתן לפי סעיף קטן (ב);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שכר רגיל“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות|בחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס״א–2001}}.
{{ח:תת|(ב)}} נודע למפקח עבודה על אירוע באתר בנייה שגרם למוות או לפציעה קשה של אדם שבשלה הוא בסכנת חיים ממשית וזקוק לטיפול רפואי דחוף כדי להציל את חייו, יורה המפקח בצו הפסקת עבודה על סגירת אתר הבנייה ויאסור את המשך הפעילות באתר לשני ימי עבודה ממועד התאונה; צו הפסקת עבודה יימסר למחזיק במקום העבודה.
{{ח:תת|(ג)}} נודע למחזיק במקום העבודה באתר בנייה שאינו מוסדר על אירוע באתר בנייה שגרם למוות, יפסיק המחזיק במקום העבודה את הפעילות באתר לשני ימי עבודה ממועד התאונה.
{{ח:תת|(ד)}} ניתן צו הפסקת עבודה, יבדוק מפקח עבודה בתקופת תוקפו של הצו את הבטיחות במקום העבודה, ורשאי הוא להאריך את תוקפו של הצו בשלושה ימים נוספים, וכן לתת צו לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}} {{ח:פנימי|סעיף 8א|או 8א}} לשם הבטחת הבטיחות.
{{ח:תת|(ה)|(1)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו־(ד), ניתן צו הפסקת עבודה, רשאי מפקח עבודה לתת היתר לבצע עבודות לתיקון ליקויי בטיחות באתר הבנייה בתקופת תוקפו של הצו, בתנאים שיורה.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בסעיף קטן (ג), הופסקה העבודה באתר בנייה שאינו מוסדר, רשאי מפקח עבודה לתת היתר כאמור בימי הפסקת הפעילות באתר, בתנאים שיורה.
{{ח:תת|(ו)}} המחזיק במקום עבודה שלגביו ניתן צו הפסקת עבודה או הוארך תוקפו רשאי לטעון את טענותיו כלפי הצו בהזדמנות הראשונה לאחר הוצאתו; הוכיח המחזיק במקום העבודה כי עמד בכל הוראות הבטיחות המחייבות – יבוטל הצו; המחזיק במקום העבודה רשאי לערער על החלטה שלא לבטל את הצו לפני בית דין האזורי לעבודה שבתחומו נמצא מקום העבודה.
{{ח:תת|(ז)}} עובד באתר בנייה שנסגר בצו הפסקת עבודה, שנעדר מהעבודה בשל סגירת האתר, ישלם לו מעסיקו שכר רגיל בעד התקופה שבה אתר הבנייה היה סגור מכוח הצו.
{{ח:תת|(ח)}} הודעה על מתן צו הפסקת עבודה תפורסם במקום בולט במקום העבודה וכן באתר האינטרנט של משרד הכלכלה והתעשייה, אולם אין באי־פרסום הודעה כאמור כדי לפגוע בתוקפו של הצו.
{{ח:תת|(ט)}} נודע למפקח עבודה ראשי על אירוע שגרם למות אדם או לפציעתו הקשה באתר בנייה, יודיע על כך לרשם הקבלנים במשרד הבינוי והשיכון.
{{ח:תת|(י)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהסמכויות הנתונות לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיפים 6}} {{ח:פנימי|סעיף 8א|ו־8א}}.

{{ח:סעיף|7|תוקף צו בטיחות|תיקון: תשכ״ט, תשמ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} צו לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}} יעמוד בתקפו כל עוד לא בוטל על ידי מפקח עבודה אזורי, או על ידי מפקח העבודה הראשי, או על ידי בית דין אזורי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק בית הדין לעבודה|בחוק בית הדין לעבודה, תשכ״ט–1969}} (להלן – בית דין אזורי לעבודה), על פי בקשה שהוגשה על ידי המחזיק במקום העבודה.
{{ח:תת|(ב)}} נאסר בצו לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}} שימוש במכונה, במתקן ובציוד או בחומר עד שהורחק גורם הסכנה והודיע המחזיק במקום העבודה כי הורחק גורם הסכנה, יבחון מפקח עבודה את המצב תוך שני ימים מאז נתקבלה ההודעה על ידי מפקח עבודה אזורי או על ידי מפקח העבודה שנתן את הצו לאחר שהוסמך לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6(ד)}}.

{{ח:סעיף|8|ביצוע צו בטיחות|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} ניתן צו לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}} {{ח:פנימי|סעיף 6א|או 6א}}, רשאי מפקח עבודה, בעזרת המשטרה, להשתמש בכוח במידה הדרושה לביצוע הצו.
{{ח:תת|(ב)}} לא קויים צו שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}}, דין המחזיק במקום העבודה שניתן עליו הצו – מאסר שנה אחת או קנס 2000 לירות או שני הענשים כאחד, וכן קנס נוסף של 50 לירות, לכל יום שבו נמשכת העבירה.
{{ח:תת|(ב1)|(1)}} לא קוים צו שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 6א|סעיף 6א(ב)}} או לא הפסיק המחזיק במקום העבודה את העבודה באתר בנייה שאינו מוסדר בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 6א|סעיף 6א(ג)}}, דין המחזיק במקום העבודה – מאסר שנתיים או הקנס הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}, או שני העונשים כאחד, וכן הקנס הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(ג) לחוק האמור}} לכל יום שבו נמשכת העבירה.
{{ח:תתת|(2)}} עבירה לפי סעיף זה היא עבירה מסוג העבירות של אחריות קפידה.
{{ח:תת|(ג)}} מתן צו לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}} {{ח:פנימי|סעיף 6א|או 6א}} וביצועו אין בהם כדי לפטור מאחריות פלילית או אזרחית לפי כל דין אחר.

{{ח:סעיף|8א|צו שיפור|תיקון: תשמ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} נוכח מפקח עבודה אזורי, או מפקח עבודה שהוא הסמיך לענין סעיף זה, כי במקום עבודה פלוני לא מקויימת הוראת חיקוק שעניינה בטיחותם, בריאותם, גיהותם או רווחתם של בני אדם העובדים בו או הנמצאים בו לצורך עיסוקם או משלח ידם, רשאי הוא בצו (להלן – צו שיפור), לחייב את המחזיק במקום העבודה לנקוט בצעדים שיפרט בצו לשם קיומה של אותה הוראת חיקוק תוך תקופה שיקבע בצו ושלא תפחת מארבעה עשר ימים; הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6(ג)}} יחולו גם על צו שיפור; היה ביצועו של החיקוק בידי כל שר למעט שר העבודה והרווחה, ימציא המפקח העתק מצו השיפור לאותו שר או למי שהשר מינה לכך.
{{ח:תת|(ב)}} המחזיק במקום העבודה יודיע בכתב למפקח העבודה האזורי על ביצוע צו השיפור תוך שבעה ימים לאחר תום התקופה שנקבעה בצו לביצועו.

{{ח:סעיף|8ב|ערעור|תיקון: תשמ״ב}}
{{ח:ת}} המחזיק במקום העבודה רשאי לערער על צו שיפור לפני בית הדין האזורי לעבודה שבתחומו נמצא מקום העבודה תוך שבעה ימים מיום שנמסר לו הצו באחת הדרכים המנויות {{ח:פנימי|סעיף 6|בסעיף 6(ג)}}, ומשערער כך רשאי הוא לבקש מבית הדין שיורה על דחיית ביצוע הצו, כולו או חלקו.

{{ח:סעיף|8ג|עונשין וקנס מינהלי|תיקון: תשמ״ב, תשמ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} מי שחייב לקיים צו שיפור, ולא עשה כן, דינו –
{{ח:תתת|(1)}} מאסר ששה חדשים או קנס 50,000 שקלים;
{{ח:תתת|(2)}} קנס נוסף 5,000 שקלים, לכל יום שבו לא קויים צו השיפור.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ו)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ז)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ח)}} הוראות סעיף זה אינן גורעות מאחריותו הפלילית של המחזיק במקום עבודה, לפי יתר הוראות חוק זה ולפי כל דין אחר.

{{ח:סעיף|8ד|תכנית בטיחות|תיקון: תשמ״ב, תשמ״ט}}
{{ח:תת|(א)}} המחזיק במקום עבודה מסוג שקבע שר העבודה והרווחה בתקנות, יכין תכנית בטיחות של מקום העבודה, תוך תקופה שקבע השר בתקנות, ויעדכנה כל אימת שהדבר יידרש עקב שינויים במקום העבודה.
{{ח:תת|(ב)}} תכנית בטיחות תכלול הוראות בנושאים אלה ובנושאי בטיחות נוספים שייקבעו בתקנות:
{{ח:תתת|(1)}} נוהלי הבטיחות, הגיהות והבריאות התעסוקתית במקום העבודה, ונושאי התפקידים בו בתחומים אלה;
{{ח:תתת|(2)}} נוהלי חירום למצבי סיכון מיוחדים ולמקרי תאונות עבודה.
{{ח:תת|(ג)}} שר העבודה והרווחה רשאי לקבוע בתקנות הוראות לענין הכנת תכנית בטיחות, פרטיה, עדכון התכנית והבאתה לידיעת העובדים במקום העבודה; הוראות כאמור לגבי גיהות או בריאות תעסוקתית טעונות התייעצות עם שר הבריאות.
{{ח:תת|(ד)}} המחזיק במקום עבודה ימסור למפקח עבודה אזורי, על פי דרישתו בכתב, העתק של תכנית הבטיחות המעודכנת, במועד שנקבע בדרישה.
{{ח:תת|(ה)}} מצא מפקח עבודה אזורי ליקוי בתכנית בטיחות, רשאי הוא לדרוש הכנת תכנית בטיחות מתוקנת או חדשה, והוראות סעיף זה יחולו בשינויים המחוייבים.
{{ח:תת|(ו)}} מי שלא קיים דרישה לפי סעיף קטן (ד) או (ה), דינו כדין מי שלא קיים צו שיפור, והוראות {{ח:פנימי|סעיף 8ג|סעיף 8ג}} יחולו בשינויים המחוייבים.
{{ח:תת|(ז)}} תקנות על פי סעיף זה יותקנו לאחר התייעצות בארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה ובארגון מעבידים שלדעת השר הוא ארגון יציג ונוגע בדבר, ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת.
{{ח:תת|(ח)}} הוראות סעיף זה לא יחולו לגבי מקום עבודה שעיקר עיסוקו ייצור, מילוי, החסנה, הולכה, הובלה או שיווק של גז (להלן – מפעל גז).
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (תכנית לניהול הבטיחות)|תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (תכנית לניהול הבטיחות), התשע״ג–2013}}.}}

{{ח:סעיף|8ה|מידע והכשרה בטיחותית|תיקון: תשמ״ב}}
{{ח:ת}} שר העבודה והרווחה, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, יקבע בתקנות הוראות בדבר חובת המחזיק במקום עבודה לספק לעובדים בו מידע והכשרה הדרושים למניעת תאונות עבודה או מחלות מקצוע; תקנות כאמור יכול שיהיו כלליות או לפי סוגי מקומות עבודה, ענפי עבודה, מקצועות או אזורים.

{{ח:סעיף|8ו|תחולה על מעליות או דרגנועים שאינם במפעל|תיקון: תשמ״ב, תשס״ה}}
{{ח:ת}} לענין {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיפים 3}}, {{ח:פנימי|סעיף 4|4}} {{ח:פנימי|סעיף 6|ו־6 עד 8ג}}, רואים חצרים שאינם חלק ממפעל ומשתמשים בהם במעלית או בדרגנוע, כאילו היו מקום עבודה, וכאילו היה האדם המשתמש בחצרים או תופש אותם למעשה, המחזיק במקום העבודה.

{{ח:קטע2|פרק 2|פרק שני: נאמנים, ועדות וממונים על בטיחות}}

{{ח:סעיף|9|הגדרות|תיקון: תשמ״ב, תשע״ד}}
{{ח:ת}} לענין {{ח:פנימי|פרק 2|פרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפעל“ – מקום שחלה עליו {{ח:חיצוני|פקודת הבטיחות בעבודה|פקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש״ל–1970}} כולה או חלקה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המעסיק“ – המחזיק במפעל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נאמן בטיחות“ – מי שנאמן לעניני בטיחות או גיהות מכוח {{ח:פנימי|סעיף 19|הסעיפים 19}} {{ח:פנימי|סעיף 20|או 20}}.

{{ח:סעיף|10|הקמת ועדות בטיחות|תיקון: תשמ״ב, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} מפעל שמעסיקים בו 25 עובדים לפחות תהיה בו ועדת בטיחות המורכבת מנציגי העובדים ומנציגי המעסיק שווה בשווה; מפעל שמספר העובדים בו פחות מ־25 רשאים העובדים והמעסיק להקים ועדת בטיחות לפי הסכם; ואולם רשאי שר העבודה והרווחה, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, לקבוע בתקנות הוראות בדבר החובה להקים ועדת בטיחות אף במפעל שמספר העובדים בו פחות מ־25, ובלבד שמספר חברי ועדת הבטיחות במפעל כאמור, לא יעלה על ארבעה; תקנות כאמור יכול שיהיו לפי סוגי מפעלים, ענפי עבודה, מקצועות או אזורים.
{{ח:תת|(ב)}} לא קבעו שני הצדדים את אחד מהם את נציגיהם לועדת הבטיחות או את מקצתם, רשאי מפקח עבודה אזורי לדרוש בכתב מהצד הנוגע בדבר לקבוע את הנציגים תוך המועד שקבע לכך, ומשעשה כן, ישלח העתק מדרישתו לארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה או לארגון מעבידים שלדעת השר הוא נוגע בדבר, הכל לפי הענין; לא קויימה הדרישה, רשאי המפקח למנות חברים בועדת הבטיחות לפי ראות עיניו, הן מבין עובדי המפעל והן שלא מבין עובדי המפעל, אשר יכהנו עד שייקבעו הנציגים במקומם; שר העבודה והרווחה רשאי לקבוע בתקנות שיעורי שכר בטלה והוצאות שישלם המעסיק למי שאינו עובד המפעל ומונה כאמור כחבר בועדת הבטיחות.
{{ח:תת|(ג)}} לא קבע אחד הצדדים את נציגיו לועדת הבטיחות או את מקצתם, לא יהא בכך כדי לפגוע בכשרה של הועדה לפעול ובתוקף החלטותיה.

{{ח:סעיף|11|הרכבת ועדת בטיחות|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} נציגי העובדים בועדת בטיחות יהיו מעובדי המפעל שייבחרו או יתמנו על ידי העובדים בו או על ידי ועד העובדים, הכל כפי שייקבע בתקנות.
{{ח:תת|(ב)}} נציגי המעסיק בועדת בטיחות יתמנו על ידי המעסיק, וככל האפשר יהיו ביניהם מנהלי עבודה ואחראים מטעם המעסיק לעניני הבטיחות.
{{ח:תת|(ג)}} תקופת כהונתם של חברי ועדת בטיחות והסגולות שיש להתחשב בהן בבחירתם או במינויים ייקבעו בתקנות.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ועדות בטיחות ונאמני בטיחות)|תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ועדות בטיחות ונאמני בטיחות), תשכ״א–1960}}.}}

{{ח:סעיף|12|הודעה על ועדת בטיחות}}
{{ח:תת|(א)}} הוקמה ועדת בטיחות, ישלח מזכיר הועדה, בהקדם האפשרי ובמכתב רשום, הודעה על כך למפקח עבודה אזורי ויפרש בה שמות חברי הועדה, היושב ראש והמזכיר; באותה דרך יודיע המזכיר למפקח עבודה אזורי על כל שינוי שחל בפרטים שנמסרו בהודעה על הקמת הועדה.
{{ח:תת|(ב)}} העתקי הודעות לפי סעיף זה ישלח מזכיר ועדת הבטיחות למוסד המוקם לפי {{ח:פנימי|סעיף 26|סעיף 26}}.

{{ח:סעיף|13|סדרי עבודה של ועדת בטיחות|תיקון: תשמ״ב, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} ועדת בטיחות תבחר מבין חבריה ברוב קולות יושב ראש הועדה. באין רוב כאמור יהיו לועדת בטיחות שני יושבי ראש, אחד מנציגי המעסיק בועדה שנתמנה על ידיו לכך, והשני מנציגי העובדים בועדה שייבחר על ידי הנציגים; יושבי ראש הועדה ינהלו את ישיבותיה בתורנות שתקבענה הועדה, וכל אחד מהם רשאי לכנסה. ועדת הבטיחות תמנה את מזכיר הועדה.
{{ח:תת|(ב)}} בכל הצבעה בועדת בטיחות יהיו לנציגי כל צד, בהצביעם פה אחד, מספר קולות שקול נגד קולות נציגי הצד השני.
{{ח:תת|(ג)}} מפקח עבודה ונציג המוסד לבטיחות ולגיהות כאמור {{ח:פנימי|פרק 3|בפרק השלישי}} רשאים להשתתף בישיבות ועדת בטיחות ללא זכות הצבעה, בין מיזמתם ובין לפי הזמנת הועדה או חבר בה.
{{ח:תת|(ד)}} הועדה תקבע את סדרי דיוניה ועבודתה במידה שלא נקבעו בחוק זה או בתקנות.

{{ח:סעיף|14|חובות וסמכויות של ועדת בטיחות|תיקון: תשמ״ב, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} אלה חובותיה וסמכויותיה של ועדת בטיחות:
{{ח:תתת|(1)}} לברר סיבותיהן ונסיבותיהן של תאונות העבודה במפעל ולהמליץ על אמצעים למניעתן;
{{ח:תתת|(2)}} לעמוד על תנאי הבטיחות והגיהות, להמליץ על שיפורים ולייעץ בקביעת כללי בטיחות;
{{ח:תתת|(3)}} לקבל דין וחשבון מנאמני הבטיחות, לבקר ולתאם את פעולותיהם;
{{ח:תתת|(4)}} להילוות למפקח עבודה בביקוריו במפעל.
{{ח:תת|(ב)}} לא קיים מעסיק את המלצותיה של ועדת בטיחות כאמור בפסקאות (1) או (2) לסעיף קטן (א), רשאי מפקח עבודה אזורי להורות לו בצו לעשות כן, לאחר שנתן לו הזדמנות להשמיע את דבריו; צו כאמור יעמוד בתקפו כל עוד לא ביטלו מפקח העבודה האזורי, מפקח העבודה הראשי, או בית דין אזורי לעבודה על פי בקשה שהגיש המעסיק.
{{ח:תת|(ג)}} מי שלא קיים צו לפי סעיף קטן (ב), דינו כדין מי שלא קיים צו שיפור, והוראות {{ח:פנימי|סעיף 8ג|סעיף 8ג}} יחולו בשינויים המחוייבים.

{{ח:סעיף|15|קשר בין ועדת הבטיחות לבין מפקח עבודה|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} מפקח עבודה ישלח לועדת הבטיחות ולועד העובדים במפעל העתק של כל כתב ששלח למעסיק בעניני בטיחות וגיהות העלול לסייע לועדה במילוי תפקידיה.
{{ח:תת|(ב)}} מזכיר ועדת הבטיחות ישלח למפקח עבודה אזורי פרוטוקול מישיבות הועדה או תמצית ממנו.

{{ח:סעיף|16|פגיעה בכללי בטיחות|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} ועדת בטיחות רשאית להמליץ לפני המעסיק על אמצעים משמעתיים נגד עובד שאינו מקיים כללי בטיחות, מפורשים או מקובלים, ומעסיק רשאי לנקוט באמצעים שהומלץ עליהם ובכללם אמצעים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} ניכוי משכרו – אך לא יותר משכר שבוע;
{{ח:תתת|(2)}} הפסקת עבודתו עד שבועיים ימים;
{{ח:תתת|(3)}} במקרים מיוחדים המצדיקים זאת – העברה לתפקיד מתאים אחר שמידת הסיכון בו קטנה יותר, ובאין אפשרות של העברה – פיטורין.
{{ח:תת|(ב)}} סכום שניכה מעסיק משכרו של עובד לפי סעיף קטן (א) יעמידו המעסיק לרשות ועדת הבטיחות, על מנת שתשתמש בו לקידום תנאי הבטיחות או לשיפור הגיהות או הרווחה במפעל, שאין המעסיק חייב בהם על פי חיקוק.

{{ח:סעיף|17|חובות המעסיק כלפי ועדת בטיחות|תיקון: תשמ״ב, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} המעסיק –
{{ח:תתת|(1)}} יקל על ועדת בטיחות במילוי תפקידה;
{{ח:תתת|(2)}} לא יפגע בתנאי עבודתו ובמעמדו בעבודה של חבר ועדת בטיחות בשל פעולותיו כחבר הועדה, ולא יפטרו בשל כך; התעוררו חילוקי דעות בין חבר הועדה ובין מעסיק בקשר למעשה של המעסיק כאמור, רשאי חבר הועדה לפנות לשר העבודה והוא יחליט בענין לאחר שנתן הזדמנות לצדדים להשמיע טענותיהם, והחלטתו תהיה סופית; לא ייזקק שר העבודה לפנִיָה של חבר ועדת בטיחות שפוטר כאמור שנעשתה כתום שלושים יום מיום הפיטורין.
{{ח:תת|(ב)}} שר העבודה והרווחה רשאי, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, לקבוע בתקנות הוראות בדבר דרכי סיוע של המעסיק לועדת בטיחות במילוי תפקידיה; תקנות כאמור יכול שיהיו כלליות או לפי סוגי מפעלים, ענפי עבודה, מקצועות או אזורים.

{{ח:סעיף|18|העברת סמכויות|תיקון: תשמ״ב}}
{{ח:ת}} שר העבודה רשאי להעביר מסמכויותיו לפי {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17(א)}}, והודעה על כך תפורסם ברשומות.

{{ח:סעיף|19|נאמני בטיחות במפעל שקיימת בו ועדת בטיחות}}
{{ח:ת}} מפעל שקיימת בו ועדת בטיחות, יהיו נציגי העובדים בועדה, וכן עובדים אחרים שמינתה הועדה, הנאמנים לעניני בטיחות וגיהות באותו מפעל.

{{ח:סעיף|20|נאמני בטיחות במפעל שאין בו ועדת בטיחות}}
{{ח:תת|(א)}} מפעל שאין בו ועדת בטיחות רשאים העובדים לבחור מביניהם או למנות נאמנים לעניני בטיחות וגיהות במספר שיאושר על ידי מפקח עבודה אזורי.
{{ח:תת|(ב)}} דרך בחירתם או מינוים של נאמנים לפי סעיף קטן (א), תקופת כהונתם והסגולות שיש להתחשב בהן בבחירתם או במינוים, ייקבעו בתקנות.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ועדות בטיחות ונאמני בטיחות)|תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ועדות בטיחות ונאמני בטיחות), תשכ״א–1960}}.}}

{{ח:סעיף|21|הודעה על נאמן בטיחות ותחילת כהונתו|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} מי שנבחר או נתמנה נאמן בטיחות וקיבל על עצמו את התפקיד יודיע על כך בכתב למעסיקו, ואם יש ועד עובדים במקום, יאשר הועד את ההודעה; העתק ההודעה יישלח על ידי המעסיק בדואר רשום למפקח עבודה אזורי ותחילת כהונתו של הנאמן תהיה מתאריך מתן ההודעה למעסיק.

{{ח:סעיף|22|חובות וסמכויות של נאמן בטיחות|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} ואלה חובותיו וסמכויותיו של נאמן בטיחות:
{{ח:תת|(1)}} לעמוד על תנאי הבטיחות והגיהות ולפעול למען שיפורם;
{{ח:תת|(2)}} להדריך את העובדים ולייעץ להם בכל הנוגע לשיפור הבטיחות והגיהות;
{{ח:תת|(3)}} להודיע בכתב למעסיק או לבא כוחו על ליקויים בשטח הבטיחות והגיהות; העתק מכתב ההודעה יימסר ביד או בדואר רשום למפקח עבודה אזורי;
{{ח:תת|(4)}} לעיין בכל פנקס, תעודה, דין וחשבון או כל מסמך אחר הנוגעים לבטיחות ולגיהות שחובה לנהלו, לקיימו או להגישו לפי חיקוק שביצועו ביד שר העבודה;
{{ח:תת|(5)}} להילוות למפקח עבודה בביקוריו במפעל.

{{ח:סעיף|23|חובות המעסיק|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} המעסיק –
{{ח:תת|(1)}} יתן לנאמן הבטיחות את ההקלות הנאותות למילוי תפקידו ויעודד אותו בפעולותיו;
{{ח:תת|(2)}} ינקוט באמצעים מתאימים לתיקון ליקויים שעליהם נמסרה לו הודעה כדין על ידי נאמן בטיחות, ואם לא עשה כן ימסור לנאמן הבטיחות, תוך זמן מתקבל על הדעת, הודעה מנומקת בכתב וישלח העתק הודעתו במכתב רשום למפקח עבודה אזורי.

{{ח:סעיף|24|הגנה על נאמן בטיחות|תיקון: תשמ״ב, תשע״ד}}
{{ח:ת}} לא יפגע המעסיק בתנאי עבודתו של נאמן בטיחות ובמעמדו בעבודה ולא יפטרו בשל פעולותיו כנאמן בטיחות; הוראות {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17(א)(2)}} יחולו, בשינויים המחוייבים לפי הענין, על חילוקי דעות בין נאמן בטיחות לבין מעסיק בקשר למעשי המעסיק כאמור.

{{ח:סעיף|25|ממונה על בטיחות|תיקון: תשמ״ט, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} שר העבודה רשאי, בין דרך כלל בתקנות ובין בהודעה מיוחדת בכתב, להורות למעסיק על מינוי אדם מאומן כראוי להיות הממונה על הבטיחות במפעל על מנת שעיקר תפקידו יהיה בכך; הוראה כאמור לגבי מפעל גז כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 8ד|בסעיף 8ד(ח)}} תינתן לאחר התייעצות עם שר האנרגיה והתשתית.
{{ח:תת|(ב)}} לא יתן שר העבודה הודעה מיוחדת על פי סעיף קטן (א), אלא אם ראה שהיקף המפעל ותהליך העבודה ומידת הסיכון מצדיקים זאת, ולאחר שהתייעץ במועצת המוסד המוקם לפי {{ח:פנימי|סעיף 26|סעיף 26}}.
{{ח:תת|(ג)}} שר העבודה רשאי לקבוע, בתקנות, הוראות בדבר מינוי ממונה על בטיחות ופסילתו, בדבר חובותיו כלפי מפקח עבודה וועדת בטיחות ובדבר העונש שיהיה צפוי לו באי־מילוי חובותיו.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ממונים על הבטיחות)|תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ממונים על הבטיחות), התשנ״ו–1996}}.}}

{{ח:קטע2|פרק 2-1|פרק שני1: עוזרי בטיחות – הוראת שעה {{ח:הערה|(פקע)}}|תיקון: תשע״ט, תשפ״ד}}

{{ח:סעיף|25א||תיקון: תשע״ט}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|25ב||תיקון: תשע״ט, תשפ״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|25ג||תיקון: תשע״ט, תשפ״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|25ד||תיקון: תשע״ט}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|25ה||תיקון: תשע״ט}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|25ו||תיקון: תשע״ט}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|25ו1||תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|25ז||תיקון: תשע״ט}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|25ח||תיקון: תשע״ט}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|25ט||תיקון: תשע״ט, תשפ״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:קטע2|פרק 3|פרק שלישי: המוסד לבטיחות ולגיהות}}

{{ח:סעיף|26|המוסד לבטיחות ולגיהות}}
{{ח:תת|(א)}} מוקם בזה מוסד לבטיחות ולגיהות (להלן – המוסד), שמטרתו לקדם את תנאי הבטיחות בעבודה והגיהות המקצועית.
{{ח:תת|(ב)}} המוסד הוא גוף מואגד ורשאי להתקשר בחוזים, לרכוש, להחזיק ולהעביר נכסים ולהיות צד בכל משא ומתן, בין משפטי ובין אחר.

{{ח:סעיף|27|פעולות המוסד}}
{{ח:ת}} המוסד –
{{ח:תת|(1)}} ינהל פעולות הסברה;
{{ח:תת|(2)}} יערוך ויפרסם מחקרים;
{{ח:תת|(3)}} יסייע לבחירת נאמני בטיחות ולהקמתן של ועדות בטיחות, ידריכם ויעודדם בפעולתם, ולפי בקשת ועדת בטיחות או חלק מחבריה ישלח, במידת האפשר, נציג לישיבות הועדה;
{{ח:תת|(4)}} יסייע לשירות הפיקוח בפעולותיו;
{{ח:תת|(5)}} ייעץ לשר העבודה בענינים כלליים הנוגעים לבטיחות ולגיהות;
{{ח:תת|(6)}} יהא רשאי להעניק תעודת הצטיינות למצטיינים בשטח הדאגה לבטיחות ולגיהות במפעל.

{{ח:סעיף|28|מועצת המוסד|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} הרשות העליונה של המוסד היא מועצת המוסד (להלן – המועצה), שחבריה יהיו נציגי העובדים והמעסיקים שווה בשווה, נציגי הממשלה ונציגי מוסדות, שהם, לדעת שר העבודה, נוגעים בדבר.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמה הודעה לפי על המוסדות הנוגעים בדבר (י״פ תשס״א, 869).}}
{{ח:תת|(ב)}} חברי המועצה יתמנו על ידי שר העבודה, ובלבד שנציגי העובדים במועצה יתמנו לאחר התיעצות בארגון העובדים הארצי המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה ונציגי המעסיקים יתמנו לאחר התיעצות בארגונים ארציים של מעבידים, שלדעת השר, הם רפרזנטטיביים ונוגעים בדבר.
{{ח:תת|(ג)}} שר העבודה יקבע, בתקנות, הוראות בדבר תקופת כהונתה של המועצה והתנאים להפסקת החברות בה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מועצת המוסד לבטיחות וגיהות)|תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מועצת המוסד לבטיחות וגיהות), תשכ״ג–1963}}.}}
{{ח:תת|(ד)}} הודעה על הרכב מועצת המוסד תפורסם ברשומות.

{{ח:סעיף|29|ועדות}}
{{ח:ת}} המועצה רשאית למנות, מבין חבריה או שלא מבין חבריה, ועדות קבועות או זמניות, ולקבוע את תפקידיהן ולהעביר להן מסמכויותיה.

{{ח:סעיף|30|יושב ראש המועצה}}
{{ח:ת}} שר העבודה, ובהעדרו – מי שנתמנה לכך על ידיו – יהיה יושב ראש המועצה.

{{ח:סעיף|31|נוהל}}
{{ח:ת}} המועצה תקבע את סדרי דיוניה ועבודתה במידה שלא נקבעו בתקנות.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מועצת המוסד לבטיחות וגיהות)|תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מועצת המוסד לבטיחות וגיהות), תשכ״ג–1963}}.}}

{{ח:סעיף|32|מינהלת המוסד|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} המוסד יתנהל על ידי מינהלה שחבריה יהיו נציגי הממשלה במועצה, שיתמנו למנהלה על ידי שר העבודה, ונציגי עובדים ומעסיקים במועצה שווה בשווה, שמספרם ייקבע על ידי המועצה ושייבחרו למינהלה על ידי נציגי העובדים במועצה ועל ידי נציגי המעסיקים במועצה, כל סוג לחוד ובהצבעה נפרדת.
{{ח:תת|(ב)}} לנציגי הממשלה במינהלה הנוכחים בישיבה ומצביעים פה אחד יהיה מספר קולות שקול כנגד קולות יתר חברי המינהלה הנוכחים בישיבה ומצביעים.
{{ח:תת|(ג)}} המינהלה תקבע את סדרי דיוניה ועבודתה במידה שלא נקבעו בתקנות.

{{ח:סעיף|33|תקציב המוסד}}
{{ח:תת|(א)}} המינהלה תכין הצעת תקציב שנתי למוסד ותגישו למועצה בתאריך שתקבע המועצה.
{{ח:תת|(ב)}} המועצה תדון בהצעת התקציב ותעבירה, בצירוף הערותיה והמלצותיה, לאישור שר העבודה.
{{ח:תת|(ג)}} שר העבודה רשאי לאשר את התקציב כפי שהוצע או בשינויים שימצא לנכון, לאחר בירור עם המינהלה.

{{ח:סעיף|34|הכנסות המוסד}}
{{ח:ת}} תקציבו של המוסד יכוסה מהקצבת אוצר המדינה, ומהקצבת ארגוני עובדים ומעבידים שיש להם נציגים במועצה. כן רשאי המוסד לקבל תרומות והכנסות מארגון שוחריו ומפרסומים ומפעולות אחרות.

{{ח:סעיף|34א|משלוח מסמכים למוסד|תיקון: תשמ״ב}}
{{ח:ת}} לפי דרישת המוסד, מי שחייב לשלוח למפקח עבודה אזורי מסמך לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיפים 15(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 21|21}} {{ח:פנימי|סעיף 23|או 23}}, ישלח העתק ממנו גם למוסד.

{{ח:קטע2|פרק 3-1|פרק שלישי 1: פעולה מונעת ומחקר בבריאות ובבטיחות בעבודה|תיקון: תשנ״ז}}

{{ח:סעיף|34ב|פעולה מונעת ומחקר בתחום הבריאות והבטיחות בעבודה|תיקון: תשנ״ז}}
{{ח:תת|(א)}} משרד העבודה והרווחה יבצע, באמצעות קופת חולים כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי|בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994}}, או באמצעות גוף אחר, פעולה מונעת ומחקר בתחום הבריאות והבטיחות בעבודה (להלן – פעולות), הכל מסוגים, במקומות, במועדים, בדרכים ובהיקף שיקבע שר העבודה והרווחה, ובלבד שסך כל ההוצאה הכספית למימון הפעולות לא יעלה בשנת כספים פלונית, על סך של 32 מיליון שקלים חדשים שיוקצו בתקציב משרד העבודה והרווחה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (פעולה מונעת)|תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (פעולה מונעת), התשס״א–2001}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} הסכום האמור בסעיף קטן (א) יעודכן בכל שנה לפי מדד השכר הממוצע, המשמש לעדכון תקציב המדינה לענין תחום ביטוח לאומי, ותיווסף לו תוספת בסכום שיוקצה למטרה זו מדי שנה בתקציב משרד העבודה והרווחה.

{{ח:קטע2|פרק 4|פרק רביעי: שונות}}

{{ח:סעיף|35|שמירת סוד}}
{{ח:ת}} לא יגלה מומחה הפועל מכוח {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}} או עובד המוסד כל דבר שהגיע לידיעתם בתוקף תפקיד לפי חוק זה, אלא תוך כדי מילוי חובה המוטלת עליהם לפי דין.

{{ח:סעיף|36|עונשין|תיקון: תשמ״ב, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} מי שעשה אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הפריע למפקח עבודה מהשתמש בסמכויותיו; או
{{ח:תתת|(2)}} סירב להשיב למפקח עבודה על שאלה שהוא חייב להשיב עליה; או
{{ח:תתת|(3)}} עבר על הוראות {{ח:פנימי|סעיף 35|סעיף 35}};
{{ח:תת}} דינו – מאסר ששה חדשים או קנס 500 לירות, או שני הענשים כאחד.
{{ח:תת|(ב)}} מעסיק שעבר על הוראות {{ח:פנימי|סעיף 16|הסעיפים 16(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 23|או 23(2)}} או שמסר ללא יסוד מספיק הודעה, לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(ב)}}, למפקח לעבודה אזורי על הרחקת גורם סכנה, או שלא מילא אחרי הוראה על פי {{ח:פנימי|סעיף 25|סעיף 25(א)}}, דינו – קנס 500 לירות.
{{ח:תת|(ג)}} מי שלא שלח למפקח עבודה אזורי או למוסד הודעה או מסמך, או העתק מאלה, והוא חייב לעשות זאת לפי חוק זה, דינו – קנס 50 לירות.
{{ח:תת|(ד)}} מי שלא קיים הוראה של מפקח עבודה שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3(7)}} או שעבר על הוראות {{ח:פנימי|סעיף 8ד|סעיף 8ד(א)}}, דינו – מאסר ששה חדשים או קנס 50,000 שקלים.
{{ח:תת|(ה)}} נעברה עבירה לפי חוק זה או תקנות לפיו בידי חבר־בני־אדם, מואגד או בלתי מואגד, יאשם בה גם כל מי שבעת ביצועה היה מנהל פעיל, בא־כוח או שותף פעיל בחבר, זולת אם הוכיח שהעבירה נעברה שלא בידיעתו ושנקט כל האמצעים הנאותים כדי להבטיח קיום הוראות החוק והתקנות לפיו.

{{ח:סעיף|37|העברה מכהונה|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} נאמן בטיחות או חבר ועדת בטיחות שלא מילא את החובות המוטלות עליו על פי חוק זה או שהשתמש לרעה בסמכויותיו או שהתרשל במילוי חובותיו, רשאי מפקח העבודה הראשי להעבירו מכהונתו; אולם לגבי נאמן בטיחות לא יעשה כן מפקח העבודה הראשי אלא לאחר שהתייעץ בועד העובדים במפעל, אם ישנו, ולגבי חבר ועדת בטיחות שהוא נציג המעסיק לא יעשה כן, אלא לאחר שהתייעץ במעסיק.

{{ח:סעיף|38|משלוח חינם בדואר}}
{{ח:ת}} כל הודעה או מסמך לפי חוק זה, או העתק מאלה, מותר לשלוח למפקח עבודה אזורי במשלוח חינם בדואר רשום, במעטפה שרשום עליה ”פיקוח על עבודה“.

{{ח:סעיף|39|קיום מינויים}}
{{ח:תת|(א)}} מי שנתמנה להיות מפקח לפי {{ח:חיצוני|פקודת מחלקת העבודה|פקודת מחלקת העבודה, 1943}}, רואים אותו כאילו נתמנה להיות מפקח עבודה לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} מי שנתמנה להיות מפקח עבודה לפי חוק זה, או שרואים אותו כאילו נתמנה לכך, ייחשב לענין כל חיקוק שביצועו בידי שר העבודה כאילו נתמנה להיות מפקח או מפקח עבודה לענין אותו חיקוק. הוראות סעיף קטן זה חלות בשינויים המחוייבים לפי הענין, לגבי מפקח ראשי.

{{ח:סעיף|40|הגבלת תחולה}}
{{ח:ת}} בהתיעצות עם שר הבטחון רשאי שר העבודה לקבוע בתקנות סייגים לתחולת חוק זה לגבי מפעלי משרד הבטחון.

{{ח:סעיף|41|ביטול}}
{{ח:ת}} בטלים –
{{ח:תת|(1)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת מחלקת העבודה|בפקודת מחלקת העבודה, 1943}};}}
{{ח:תת|(2)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת בתי חרושת|בפקודת בתי חרושת, 1946}}.}}

{{ח:סעיף|42|שמירת דינים וחובות|תיקון: תשמ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} חוק זה בא להוסיף על האמור בכל חיקוק אחר ולא לגרוע ממנו; קיום חובה לפי חוק זה והתקנות לפיו, אינו פוטר מקיום חובה לפי חיקוק אחר.
{{ח:תת|(ב)}} הורשע אדם על עבירה לפי חוק זה או שילם קנס מינהלי, אין בכך כדי לפטרו מחובותיו על פי חוק זה והתקנות לפיו.

{{ח:סעיף|43|תקנות}}
{{ח:ת}} שר העבודה ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, בהתייעצות עם מועצת המוסד, להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו.

{{ח:סעיף|43א|אגרות|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} שר, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע –
{{ח:תתת|(1)}} אגרה בעד הגשת בקשה לקבלת הרשאה ולחידושה;
{{ח:תתת|(2)}} אגרה בעד השתתפות בבחינות לשם קבלת ההרשאה;
{{ח:תתת|(3)}} אגרה שעל בעל הרשאה לשלם בעד פיקוח על מילוי תנאי ההרשאה בידי השירות.
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה, ”הרשאה“ – הסמכה, אישור, היתר, רישיון או הרשאה אחרת מאת שר הכלכלה והתעשייה, מפקח עבודה ראשי או גורם שהוסמך לתת הרשאה מכוח תקנות לפי חוק זה, הנדרשים לפי חוק זה לשם ביצוע עבודה, ביצוע תפקיד הכולל סמכויות בדיקה ובקרה הנדרשות בהוראות לפי חוק זה, או מתן הכשרה מקצועית.

{{ח:סעיף|44|הוראות מעבר|תיקון: תשנ״ז, תשנ״ח}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:חיצוני|תקנות מס מקביל (שירותי בריאות בעבודה)#פרק ג|פרק ג׳ בתקנות מס מקביל (שירותי בריאות בעבודה), התשל״ג–1973}} (להלן – התקנות), כנוסחו ביום כ״א בטבת התשנ״ז (31 בדצמבר 1996), יראו אותו כאילו הותקן, בשינויים המחויבים, לפי {{ח:פנימי|סעיף 34ב|סעיף 34ב}}, בכל הנוגע לתקופה המתחילה ביום כ״ב בטבת התשנ״ז (1 בינואר 1997).
{{ח:תת|(ב)}} בתקופה שמיום כ״ב בטבת התשנ״ז (1 בינואר 1997), ועד יום כ״ה בסיון התשנ״ז (30 ביוני 1997), ימשיך המוסד לביטוח לאומי לשלם עבור הפעולות מתוך הכספים שיעביר אליו לצורך כך משרד העבודה והרווחה בהתאם לאמור {{ח:חיצוני|תקנות מס מקביל (שירותי בריאות בעבודה)|בתקנות}}.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 34ב|בסעיף 34ב}} ימומנו הפעולות בשנת הכספים 1997 גם מיתרת הסכום השווה ל־1% מסכום התקבולים שגבה המוסד לפי {{ח:חיצוני|חוק מס מקביל|חוק מס מקביל, התשל״ג–1973}}, בשנת הכספים 1996, ואשר לא נוצלה למימון הפעולות בתקופה שמיום ט׳ בטבת התשנ״ו (1 בינואר 1996) ועד יום ב׳ בטבת התשנ״ח (31 בדצמבר 1997).
{{ח:תת|(ד)}} המוסד לביטוח לאומי יעביר למשרד העבודה והרווחה את הסכום האמור בסעיף קטן (ג) מתוך התקבולים שגבה כאמור, למימון הפעולות עד יום ה׳ בשבט התשנ״ח (1 בפברואר 1998).

{{ח:קטע2|תוספת|תוספת {{ח:הערה|(פקעה)}}|תיקון: תשע״ט}}

{{ח:חתימות|נתקבל בכנסת ביום כ״ו באב תשי״ד (25 באוגוסט 1954).}}
* '''משה שרת'''&lt;br&gt;ראש הממשלה
* '''גולדה מאירסון'''&lt;br&gt;שרת העבודה
* '''יצחק בן־צבי'''&lt;br&gt;נשיא המדינה
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>0wmynokzfn9i4f0sw7knciv1ll3fgxa</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:חוק עבודת נשים</title>
    <ns>116</ns>
    <id>294914</id>
    <revision>
      <id>3018260</id>
      <parentid>3016722</parentid>
      <timestamp>2026-05-31T20:07:34Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <comment>כניסה לתוקף ופקיעת הוראת שעה</comment>
      <origin>3018260</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="107561" sha1="sul0p4qxnwn3r284a31wybz34cjzhon" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק עבודת נשים, תשי&quot;ד-1954

&lt;מאגר 2001135 תיקון 2211110 תקן 148069 קוד a163Y00000DuD1GQAV&gt;

&lt;מקור&gt; ((ס&quot;ח תשי&quot;ד, 154|חוק עבודת נשים|2:209034)); ((תשכ&quot;ג, 133|תיקון|5:209033)); ((תשכ&quot;ד, 166|תיקון מס' 2|5:209032)); ((תשל&quot;ב, 119|תיקון מס' 3|7:209031)); ((תשל&quot;ג, 260|תיקון מס' 4|7:209030)); ((תשל&quot;ד, 78|ת&quot;ט|ec:8:317773)), ((80|ת&quot;ט|ec:8:317774)); ((תשל&quot;ו, 254|תיקון מס' 5|8:209029)); ((תשמ&quot;ו, 67|תיקון מס' 58 לחוק הביטוח הלאומי|11:210463)), ((141|תיקון מס' 7|11:210482)); ((תשמ&quot;ח, 42|חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה|11:210538)); ((תש&quot;ן, 173|תיקון מס' 9|12:210787)), ((178|תיקון מס' 10|12:210754)), ((188|תיקון מס' 11|12:210788)); ((תשנ&quot;א, 20|ת&quot;ט|ec:12:317470)); ((תשנ&quot;ב, 116|תיקון מס' 12|12:210885)); ((תשנ&quot;ו, 181|חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד)|13:211736)); ((תשנ&quot;ז, 219|תיקון מס' 14 (הוראת שעה)|14:211430)); ((תשנ&quot;ח, 114|תיקון מס' 15|14:211508)), ((136|תיקון מס' 16|14:211475)), ((235|תיקון מס' 17|14:211490)); ((תשנ&quot;ט, 79|תיקון מס' 18|14:211614)); ((תש&quot;ס, 246|תיקון מס' 19|15:300239)), ((290|תיקון מס' 20|15:300266)); ((תשס&quot;א, 219|תיקון מס' 21|15:300356)), ((516|תיקון מס' 14 (הוראת שעה) (תיקון)|15:300622)); ((תשס&quot;ב, 30|תיקון מס' 22|15:300431)); ((תשס&quot;ג, 63|תיקון מס' 23|15:300585)); ((תשס&quot;ד, 344|תיקון מס' 24|16:299821)), ((345|תיקון מס' 25|16:299786)), ((380|תיקון מס' 26|16:299834)), ((425|תיקון מס' 14 (הוראת שעה) (תיקון מס' 2)|16:299840)); ((תשס&quot;ה, 265|תיקון מס' 27|16:299906)), ((464|תיקון מס' 28|16:299673)), ((913|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|16:299984)); ((תשס&quot;ו, 53|תיקון מס' 30|16:299965)), ((231|תיקון מס' 31|16:299907)), ((290|ת&quot;ט|2054)); ((תשס&quot;ז, 26|תיקון מס' 32|17:299818)), ((124|תיקון מס' 33|17:300130)), ((140|תיקון מס' 34|17:300075)), ((140|תיקון מס' 35|17:300129)), ((154|תיקון מס' 36|17:300079)), ((306|תיקון מס' 37|17:300133)), ((360|תיקון מס' 38|17:300741)), ((436|תיקון מס' 39|17:300029)), ((445|תיקון מס' 40|17:299817)); ((תשס&quot;ח, 4|תיקון מס' 41|17:300714)), ((172|תיקון מס' 42|17:300043)), ((206|תיקון מס' 43|17:300793)), ((386|תיקון מס' 44|17:300737)); ((תש&quot;ע, 326|תיקון מס' 45|18:300946)), ((440|תיקון מס' 46|18:301054)); ((תשע&quot;א, 74|חוק להחלפת המונח פקיד סעד (תיקוני חקיקה)|18:301220)), ((960|תיקון מס' 48|18:301312)); ((תשע&quot;ב, 173|תיקון מס' 49|18:301129)); ((תשע&quot;ד, 71|תיקון מס' 50|19:301537)), ((330|תיקון מס' 51|19:301584)), ((603|חוק להחלפת המונח מעביד (תיקוני חקיקה)|19:306572)); ((תשע&quot;ו, 610|חוק אומנה לילדים|20:323013)), ((950|תיקון מס' 54|20:344829)), ((1090|תיקון מס' 55|20:347844)); ((תשע&quot;ז, 533|תיקון מס' 56|20:382391)), ((572|חוק שינויים בהסדר תקופת הלידה וההורות (תיקוני חקיקה)|20:382405)), ((1008|תיקון מס' 58|20:389356)); ((תשע&quot;ח, 114|תיקון מס' 8 לחוק שירותי הסעד|20:489215)), ((680|תיקון מס' 60|20:501308)); ((תשע&quot;ט, 142|תיקון מס' 61|20:528244)), ((330|ת&quot;ט|2783)); ((ק&quot;ת תש&quot;ף, 1038|תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש) (עבודת נשים)|8461)), ((1140|תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש) (עבודת נשים) (ביטול)|8493)); ((ס&quot;ח תשפ&quot;א, 236|תיקון מס' 62|23:593575)), ((358|תיקון מס' 225 והוראת שעה לחוק הביטוח הלאומי|24:603272)); ((תשפ&quot;ב, 758|תיקון מס' 63|24:622710)); ((תשפ&quot;ד, 106|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה – חרבות ברזל)|25:3514351)); ((תשפ&quot;ה, 212|תיקון מס' 65|25:5526355)), ((781|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה - חרבות ברזל)|25:8007291)); ((תשפ&quot;ו, 214|תיקון מס' 67|25:10625792)), ((461|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה)|25:12235734)), ((563|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (סיוע לעסקים ולמוסדות ציבור)|25:12958311)).

@ 1. עבודות אסורות ועבודות מוגבלות (תיקון: תשע&quot;ד-3)
: שר העבודה רשאי, בתקנות, לאסור או להגביל העסקת עובדת בעבודה פלונית, בתהליך ייצור פלוני או במקום עבודה פלוני שהעבודה בהם עלולה, לדעתו, לפגוע במיוחד בבריאות האשה.
: ((פורסמו [[תקנות עבודת נשים (עבודות אסורות, עבודות מוגבלות ועבודות מסוכנות), התשס&quot;א-2001]].))

@ 2. תנאים לעבודת לילה (תיקון: תשכ&quot;ג, תשל&quot;ג, תשמ&quot;ו-2, תשע&quot;ד-3)
: (א) שר העבודה והרווחה רשאי לקבוע בתקנות, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, תנאים להעסקת עובדת בלילה, הדרושים לדעתו לענין בריאותה או בטיחותה; תקנות כאמור יכול שיהיו דרך כלל או לגבי סוגים של עבודות או תפקידים, וכן ניתן לקבוע בהן חובה על מעסיק למסור הודעה על העסקת עובדת בלילה.
:: ((פורסמו [[תקנות עבודת נשים (תנאים לעבודת לילה), התשמ&quot;ו-1986]].))
: (ב) &quot;לילה&quot; - פרק זמן של אחת עשרה שעות ובהן השעות שבין 24:00 ובין 06:00, ובחקלאות שעות שבין 24:00 ובין 05:00.
: (ג) לא יסרב מעסיק לקבל אישה לעבודה בשל כך בלבד שהיא הודיעה עם קבלתה לעבודה שאינה מסכימה מטעמים משפחתיים לעבוד בלילה; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על סוגי מקומות עבודה שקבע שר העבודה והרווחה בתקנות וכן על שירותים, מקומות, עבודות ותפקידים המפורטים להלן:
:: (1) בשירותי המדינה שפירט שר העבודה בתקנות, לאחר שנוכח, כי עבודת לילה של עובדת בשירותים אלה היא חיונית למדינה ואינה עלולה לפגוע במיוחד בבריאות האשה;
::: ((פורסמו [[תקנות עבודת נשים (עבודת לילה בשירותי המדינה), תשט״ז–1955]].))
:: (2) במקום שמטפלים בחולים או בנכים, במוסדות החלמה ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים;
:: (3) בעתונות, להוציא הדפסת עתונים;
:: (4) בבתי אוכל, בבתי מלון, בבתי קפה ובתי עינוג כמשמעות שעשועים ציבוריים [[סעיף 3 לחוק רישוי עסקים|בפקודת השעשועים הציבוריים, 1935]];
:: (5) בעבודה הקשורה במישרין לטיפול בבעלי חיים;
:: (6) בתפקידי הנהלה, או בתפקיד הדורש מידה מיוחדת של אמון אישי, כשאין העבודה עבודת כפיים;
:: (7) כשתנאי העבודה ונסיבותיה אינם מאפשרים למעסיקה כל פיקוח על הזמן שבו נעשית העבודה;
:: (8) בשירותי תעופה וים;
:: (9) בסוכנויות נסיעות או תיירות שבנמלי תעופה וים או בועידות בין־לאומיות.
: (ד) (((נמחק).))

@ 3. סמכות בית הדין לעבודה (תיקון: תשמ&quot;ו-2)
: (א) לבית דין אזורי לעבודה תהיה סמכות יחודית לדון בתובענות שעילתן בהוראות [[סעיף 2(ג)]].
: (ב) לא יזדקק בית דין אזורי לעבודה לתובענה כאמור סעיף קטן (א), שהוגשה לאחר שחלפו שלושה חדשים מיום היווצר העילה.

@ 4. סירוב לעבוד בלילה (תיקון: תשכ&quot;ד, תשמ&quot;ו-2, תשע&quot;ד-3)
: עובדת במקום עבודה שבו לא עבדו קודם לכן בלילה, שנדרשה לעבוד בלילה, רשאית להודיע למעסיקה בכתב, לא יאוחר משלושה ימים מיום הדרישה, כי אין היא מסכימה לעבוד בלילה.

@ 4א. תחולה על הורה עצמאי (תיקון: תשפ&quot;ב)
: הוראות [[סעיפים 2(ג)]], [[3]] [[ו-4]] החלות על אישה לגבי עבודה בלילה, יחולו, בשינויים המחויבים, גם על עובדת, עובד, מועמדת לעבודה או מועמד לעבודה, לפי העניין, שהם הורה עצמאי, לגבי עבודה בשעות שבין 24.00 ובין 07.30; בסעיף זה, &quot;הורה עצמאי&quot; - כהגדרתו [[בחוק סיוע למשפחות שבראשן הורה עצמאי, התשנ&quot;ב-1992]], ובלבד שלילד שבהחזקתו הנמצא עימו טרם מלאו 12 שנים.

@ 5. (תיקון: תשמ&quot;ו-2) : (((בוטל).))

@ 6. תקופת לידה והורות (תיקון: תשל&quot;ג, תשל&quot;ד, תשל&quot;ד-2, תשמ&quot;ו, תש&quot;ן, תש&quot;ן-3, תשנ&quot;א, תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ז, תשנ&quot;ח-2, תשנ&quot;ט, תשס&quot;א-2, תשס&quot;ב, תשס&quot;ג, תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשס&quot;ד-4, תשס&quot;ה-2, תשס&quot;ז-3, תשס&quot;ז-6, תשס&quot;ז-7, תשס&quot;ז-8, תש&quot;ע-2, תשע&quot;ב, תשע&quot;ד, תשע&quot;ד-3, תשע&quot;ו-3, תשע&quot;ז-2, תשע&quot;ח-2, תשפ&quot;ו)
: (א) עובדת שקרובה ללדת יתן לה מעסיקה תקופת לידה והורות ולא יעסיקנה בתוך תקופת הלידה וההורות.
: (ב)(1) תקופת הלידה וההורות היא עשרים ושישה שבועות, מהם שבעה שבועות או פחות מזה, כרצון העובדת, לפני יום הלידה המשוער, והשאר אחרי יום הלידה.
:: (2) עובדת רשאית לקצר את תקופת הלידה וההורות, ובלבד שתקופת הלידה וההורות לא תפחת מחמישה עשר שבועות, או מתקופה כאמור בתוספת הארכות של תקופת הלידה וההורות, אם מימשה את זכותה להאריכה לפי סעיפים קטנים (ב1), (ג) ו־(ד) (להלן - הארכות).
:: (3) עובדת שהודיעה על רצונה לקצר את תקופת הלידה וההורות כאמור בפסקה (2), לא יוכל המעסיק לדחות את החזרתה לעבודה למשך יותר משלושה שבועות מיום שהודיעה כאמור.
:: (4) שר התעשייה המסחר והתעסוקה רשאי לקבוע הוראות לעניין מתן הודעה על קיצור תקופת הלידה וההורות כאמור בסעיף קטן זה, ורשאי הוא לקבוע הוראות שונות להודעה למי שהעובדת עבדה אצלו לפני תקופת הלידה וההורות, ולמעסיק אחר.
:: (5) הוראות פסקאות (1) עד (4) לא יחולו על עובדת שעבדה לפני יציאתה לתקופת לידה והורות פחות משנים עשר חודשים אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה; תקופת הלידה וההורות של עובדת כאמור היא חמישה עשר שבועות, מהם שבעה שבועות או פחות מזה, כרצון העובדת, לפני יום הלידה המשוער והשאר אחרי יום הלידה.
: (ב1) עובדת שחלתה ואושפזה בבית חולים תוך תקופת הלידה וההורות כאמור בסעיפים קטנים (ב) ו־(ג), לתקופה העולה על שבועיים, זכאית לאלה:
:: (1) להאריך את תקופת הלידה וההורות לתקופה שלא תעלה על תקופת האשפוז אך לא יותר מארבעה שבועות; הוראות פסקה זו יחולו גם לגבי עובדת שתקופת אשפוזה, כאמור ברישה של סעיף קטן זה, אינה רצופה; בסעיף זה, &quot;אשפוז&quot; - שהות של אדם בבית חולים במשך 12 שעות לפחות לשם קבלת טיפול רפואי;
:: (2) לפצל את תקופת הלידה וההורות כך ששלושה שבועות או יותר יהיו תכוף לאחר הלידה ויתרת החופשה תחל במהלך תקופת האשפוז או עם סיומה;
:: לא יהיה תוקף לזכאות לפי סעיף קטן זה אלא אם כן הודיעה העובדת על מימושה בדרך, ובמועד ולמי שקבע שר העבודה והרווחה בתקנות.
:: ((פורסמו [[תקנות עבודת נשים (הודעה על הארכת חופשת לידה או פיצולה בשל אשפוז היולדת או ילדה), התשנ״ט–1999]].))
: (ג)(1) עובדת שילדה בלידה אחת יותר מילד אחד זכאית להאריך את תקופת הלידה וההורות בשלושה שבועות נוספים בעד כל ילד נוסף שילדה באותה לידה, החל בילד השני;
:: (2) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ח) [[וסעיף 7(ג3)]] ומהוראות כל דין, עובד שבת זוגו ילדה בלידה אחת יותר מילד אחד יהיה רשאי לממש, בתוך תקופת הלידה וההורות של בת זוגו, החל מיום הלידה ואילך, תקופה אחת רצופה של לפחות שבעה ימים ולכל היותר שבועיים - מתוך שלושת השבועות האמורים בפסקה (1), בעד כל ילד נוסף שנולד באותה לידה, לצורך טיפול בילדו במקום בת זוגו ובהסכמתה.
: (ד) עובדת שהילד אשר ילדה חייב להישאר בבית החולים או לחזור לבית החולים לאישפוז, תוך תקופת הלידה וההורות כאמור בסעיפים קטנים (ב), (ב1) או (ג), לתקופה העולה על שבועיים, זכאית לאלה:
:: (1) להאריך את תקופת הלידה וההורות לתקופה שלא תעלה על תקופת האשפוז, אך לא ביותר מעשרים שבועות; הוראות פסקה זו יחולו גם לגבי עובדת שתקופת אשפוזו של הילד אשר ילדה, כאמור ברישה של סעיף קטן זה, אינה רצופה;
:: (2) לפצל את תקופת הלידה וההורות כך ששלושה שבועות או יותר יהיו תכוף לאחר הלידה ויתרת החופשה תחל במהלך תקופת האשפוז או עם סיומה;
:: לא יהיה תוקף לזכאות לפי סעיף קטן זה אלא אם כן העובדת הודיעה על מימושה בדרך, ובמועד ולמי שקבע שר העבודה והרווחה בתקנות.
:: ((פורסמו [[תקנות עבודת נשים (הודעה על הארכת חופשת לידה או פיצולה בשל אשפוז היולדת או ילדה), התשנ״ט–1999]].))
: (ד1) (((בוטל).))
: (ד2) הזכאות להארכת תקופת הלידה וההורות לפי סעיפים קטנים (ב1) עד (ד) ו-(ד3) היא מצטברת, ובלבד שכל ההארכות לפי סעיפים קטנים (ב1)(1), (ד)(1) ו-(ד3) לא יעלו יחד על עשרים שבועות.
: (ד3) עובדת שהילד אשר ילדה הוא פעוט עם מוגבלות מורכבת שהוכר ככזה בתוך תקופת הלידה וההורות, זכאית להאריך את תקופת הלידה וההורות בחמישה שבועות נוספים; בסעיף קטן זה, &quot;פעוט עם מוגבלות מורכבת&quot; - פעוט שזכאי לגמלת ילד נכה לפי [[תקנה 2(2)(ב), (2א), (3) או (3א) לתקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה), התש&quot;ע-2010]].
: (ה) על אף האמור בסעיף קטן (ב) מותר לקצר את תקופת הלידה וההורות, בהסכמת העובדת ובאישור שבכתב מאת רופא, אם הנולד איננו בחיים או שהעובדת הסכימה שילדה יאומץ לפי [[חוק אימוץ ילדים, התשמ&quot;א-1981]], או שהיא אם נושאת כמשמעותה [[בחוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ&quot;ו-1996]] (להלן - אם נושאת), ובלבד שהתקופה תכלול לפחות שלושה שבועות שאחרי הלידה ואולם לגבי עובדת שהסכימה שילדה יאומץ או לגבי עובדת שהיא אם נושאת, לא יהיה תוקף לזכאותה לפי סעיף קטן זה אלא אם כן הודיעה על הסכמתה לקצר את תקופת הלידה וההורות בדרך, במועד ולמי שקבע שר התעשיה המסחר והתעסוקה, בהתייעצות עם שר הרווחה והשירותים החברתיים.
:: ((פורסמו [[תקנות עבודת נשים (הודעה על הסכמה לקיצור תקופת חופשת הלידה), התשע״ד–2014]].))
: (ו) שר העבודה רשאי לנקוב בתקנות עבודות מסויימות שבהן תהא תקופת הלידה וההורות שלפני יום הלידה המשוער פרק זמן שקבע בתקנות ושלא יעלה על שבעה שבועות.
: (ז) (((בוטל).))
: (ז1)(1) עובד שבת זוגו ילדה, ומתקיימים לגביו כל התנאים המפורטים להלן, ייתן לו מעסיקו תקופת לידה והורות בהתאם להוראות פסקה (2):
::: (א) הילד נמצא עמו ובהחזקתו;
::: (ב) הילד נמצא בטיפולו הבלעדי של העובד מחמת נכות או מחלה של בת הזוג ורופא אישר בכתב כי בשל הנכות או המחלה כאמור בת הזוג אינה מסוגלת לטפל בילד.
:: (2) על זכאותו של עובד לתקופת לידה והורות לפי סעיף קטן זה יחולו הוראות סעיפים קטנים (ב), (ג) ו־(ד), ואולם תקופת הלידה וההורות של העובד תחל ביום שבו החלו להתקיים לגביו התנאים האמורים בפסקה (1), ותקופתה תהיה למשך יתרת תקופת הלידה וההורות של בת הזוג שלא נוצלה על ידה עד ליום האמור, וכל עוד מתקיימים לגבי העובד התנאים האמורים, ולעניין עובד שבת זוגו אינה זכאית לתקופת לידה והורות לפי סעיף זה - למשך יתרת התקופה שהיתה בת זוגו בתקופת לידה והורות אילו היתה זכאית לה לפי סעיף זה.
:: (3) יצא עובד לתקופת לידה והורות לפי סעיף קטן זה, אין בכך כדי לדחות, להאריך או לקצר את תקופת הלידה וההורות של בת זוגו.
:: (4) שר התעשיה המסחר והתעסוקה, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע כללים לביצוע הוראות פסקה (1), ובין השאר, כללים בדבר חובת מסירת הודעה למעסיק על ידי העובד.
: (ח)(1) עובד שאשתו ילדה, ייתן לו מעסיקו תקופת לידה והורות חלקית, בתקופת הלידה וההורות שנותרה מתום ששת השבועות הראשונים שלאחר יום הלידה, אם התקיימו כל אלה:
::: (א) אשתו זכאית לתקופת לידה והורות והיא הסכימה בכתב לוותר על חלק מתקופת הלידה וההורות המגיעה לה בתקופה שנותרה מתום ששת השבועות הראשונים שלאחר יום הלידה, וזאת על אף הוראות סעיף קטן (ב)(2); ולעניין אישה שהיא עובדת עצמאית - היא זכאית לדמי לידה לפי [[חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ&quot;ה-1995]], והסכימה בכתב לחזור לעסוק במשלח ידה בתקופה שנותרה כאמור, שהיתה מגיעה לה אילו היתה זכאית לתקופת לידה והורות;
::: (ב) אשתו עבדה או עסקה במשלח ידה בתקופה האמורה בפסקת משנה (א).
:: (1א) תקופת הלידה וההורות החלקית של עובד שהתקיימו לגביו הוראות פסקה (1), לא תעלה על חמישה עשר שבועות, בתוספת הארכות, אם התקיימו לגביו גם על אלה:
::: (א) הוא עבד אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה פחות משנים עשר חודשים עד יציאתו לתקופת לידה והורות;
::: (ב) אשתו עבדה שנים עשר חודשים לפחות אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה לפני יציאתה לתקופת לידה והורות; ולעניין אישה שהיא עובדת עצמאית - עסקה במשלח ידה שנים עשר חודשים לפחות לפני המועד שבו היתה יוצאת לתקופת לידה והורות, אילו היתה זכאית לתקופת לידה והורות.
:: (1ב)(א) עובד שאשתו ילדה ייתן לו מעסיקו תקופת לידה והורות של שבעה ימים במהלך תקופת הלידה וההורות של אשתו, ובלבד שהיא הסכימה בכתב לוותר על דמי הלידה שהיא זכאית להם בעד השבוע האחרון של פרק הזמן שבעדו היא זכאית לדמי לידה לפי הוראות [[+|סעיפים 50]] [[ו-51 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ&quot;ה-1995]].
::: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (ב)(2), יצא עובד לתקופת לידה והורות כאמור בפסקת משנה (א) זכאית אשתו לחזור לעבודתה בשבוע האחרון כאמור בפסקת המשנה האמורה, למעט אם היא זכאית לדמי לידה לפי [[סעיף 50(א)(2) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ&quot;ה-1995]].
::: (ג) אין בתקופת לידה והורות לפי פסקה זו כדי לשנות את אורך תקופת הלידה וההורות שנקבעה בסעיף קטן (ב)(1).
::: (ד) אין בהוראות פסקה זו כדי לגרוע מהוראות פסקאות (1) ו-(1א) ומהוראות סעיף קטן (ז1), [[סעיף 7(ג3)]] [[וחוק דמי מחלה (היעדרות עקב היריון ולידה של בת זוג), התש&quot;ס-2000]].
:: (2) שר התעשיה המסחר והתעסוקה יקבע כללים לביצוע הוראות פסקה (1), ובין השאר, כללים בדבר חובת מסירת הודעה למעסיק על ידי שני בני הזוג.
:: (3) שר התעשיה המסחר והתעסוקה יקבע, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, נסיבות מיוחדות שבהתקיימן יהיה עובד זכאי לתקופת לידה והורות לפי הוראות סעיף קטן זה, אף אם לא התקיים האמור בפסקה (1)(ב).
:: ((פורסמו [[תקנות עבודת נשים (חופשת לידה חלקית לעובד שאשתו ילדה), התשנ״ט–1999]].))
: (ט) היעדרות מעבודה לרגל תקופת לידה והורות לפי הוראות סעיף זה לא תפגע בזכויות התלויות בוותק אצל המעסיק.

@ 6א. (תיקון: תשל&quot;ב, תשנ&quot;ח, תשס&quot;ד, תשס&quot;ז, תשע&quot;א, תשע&quot;א-2) : (((בוטל).))
@ 6ב. (תיקון: תשנ&quot;ו, תשס&quot;ד, תשס&quot;ז, תשס&quot;ז-8, תשע&quot;א-2) : (((בוטל).))

@ 7. זכות להיעדר מהעבודה (תיקון: תשכ&quot;ד, תשל&quot;ו, תשמ&quot;ח, תש&quot;ן, תש&quot;ן-2, תשנ&quot;ח-3, תש&quot;ס, תשס&quot;ז-8, תשס&quot;ח-4, תש&quot;ע-2, תשע&quot;ד-3, תשע&quot;ו-2, תשע&quot;ו-3, תשע&quot;ז, תשע&quot;ז-2, תשע”ז-3, תשע״ח, תשע&quot;ט, תשפ&quot;ה)
: (א) עובדת שהפילה רשאית להיעדר מעבודתה שבוע לאחר ההפלה, ואם אישר רופא כי מצב בריאותה מחמת ההפלה מחייב שתיעדר זמן רב יותר - הזמן שקבע הרופא, אך לא יותר מששה שבועות.
: (ב) דין העדר מכוח סעיף קטן (א) כדין העדר מפאת מחלה.
: (ג) עובדת רשאית להיעדר מעבודתה:
:: (1) בחדשי ההריון, אם אישר רופא בכתב כי מצבה הרפואי לרגל ההריון מחייב זאת ובמידה שאישר; דין היעדרות לפי פסקה זו כדין היעדרות מפאת מחלה, אלא אם כן העובדת זכאית לגמלה לשמירת הריון לפי [[סעיף 59 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ&quot;ה-1995]], בעבור תקופה זו, או שהיא זכאית לתשלום בשל ההיעדרות מכוח דין אחר, הסכם קיבוצי או חוזה עבודה; היעדרות מכוח פסקה זו לא תפגע בזכויות התלויות בוותק של העובדת אצל מעסיקה;
:: (1א) בחודשי ההיריון, אם אישר רופא בכתב, על גבי טופס שנקבע בתקנות, כי סוג העבודה, מקום ביצוע העבודה או אופן ביצוע העבודה מסכנים את העובדת בשל היותה בהיריון, או את עוברה; דין היעדרות לפי פסקה זו כדין חופשה ללא תשלום, ואולם היעדרות לפי פסקה זו לא תפגע בזכויות התלויות בוותק של העובדת אצל מעסיקה; הוראות פסקה זו לא יחולו עם מעסיקה של העובדת מצא לה עבודה חלופית מתאימה;
:: (1ב) בחודשי ההיריון, אם אישר רופא בכתב, על גבי טופס שנקבע בתקנות, כי בשל סוג העבודה, מקום ביצוע העבודה או אופן ביצוע העבודה, נבצר מהעובדת לבצע את עבודתה בשל היותה בהיריון; דין היעדררות לפי פסקה זו כדין חופשה ללא תשלום, ואולם היעדרות לפי פסקה זו לא תפגע בזכויות התלויות בוותק של העובדת אצל מעסיקה; הוראות פסקה זו לא יחולו אם מעסיקה של העובדת מצא לה עבודה חלופית מתאימה;
:: (1ג) מתום תקופת הלידה וההורות, ועד תום שישה חודשים מיום הלידה, בתקופה שבה היא מניקה, בהתקיים כל אלה:
::: (1) העובדת הודיעה למעסיקה שהיא מניקה;
::: (2) העסקתה נאסרה בתקופה שבה היא מניקה בשל ההנקה, לפי הוראות [[סעיף 1]];
::: (3) מעסיקה של העובדת לא מצא לה עבודה חלופית מתאימה;
::: (4) העובדת אינה רשאית להיעדר מעבודתה לפי סעיף קטן (ד);
::: היעדרה של עובדת מעבודתה לפי פסקה זו דינו כדין חופשה ללא תשלום, וזמן היעדרה לא יבוא במניין לגבי זכויות התלויות בוותק;
:: (2) מתום תקופת הלידה וההורות עד תום ששה חדשים מאותו יום, אם אישר רופא כי מצבה עקב הלידה מחייב זאת ובמידה שאישר; דין היעדרות לפי פסקה זו כדין היעדרות מפאת מחלה.
:: (3) מתום תקופת הלידה וההורות עד תום ארבעה חדשים מאותו יום - שעה אחת ביום, שתיקרא שעת הורות, בתנאי שהיא מועסקת במשרה מלאה כנהוג במקום העבודה של העובדת או שהיא מועסקת במשרה שהיקפה 174 שעות בחודש לפחות, לפי הנמוך; ההיעדרות המותרת על פי פסקה זו היא בנוסף להפסקות על־פי [[חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי&quot;א-1951]], ואין מנכים אותה משכר עבודתה. לעניין סעיף זה, עובד שמועסק במשרה מלאה כאמור או שמועסק במשרה שהיקפה 174 שעות בחודש לפחות, לפי הנמוך, יהיה רשאי לממש את הזכות לשעת ההורות לבדו או לסירוגין עם בת זוגו, בהתקיים התנאים המפורטים [[בסעיף 7ב]].
:: (4)(א) בתקופה, שבה היא עוברת טיפולי פוריות לרבות טיפולי הפריה חוץ־גופית, אם אישר הרופא המטפל בכתב כי הטיפול מחייב זאת ובמידה שאישר, ובלבד שהודיעה על כך למעסיקה מראש; דין היעדרות לפי פסקה זו כדין היעדרות מפאת מחלה. שר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות הוראות לעניין תקופת ההיעדרות כאמור.
::: (ב) בזקיפת ימי היעדרות לפי פסקת משנה (א) זכאית עובדת להביא בחשבון, לפי בחירתה, גם חלקי ימים שבהם נעדרה כאמור.
::: (ג) היעדרות של חלקי ימים לפי פסקה זו לא תעלה על 40 שעות בשנה לעובדת המועסקת במשרה מלאה כנהוג במקום העבודה או על החלק היחסי מ-40 שעות כאמור, בהתאם לשיעור חלקיות המשרה; שיעור חלקיות המשרה יחושב כיחס שבין שעות העבודה של העובדת בחודש ובין מספר שעות העבודה בחודש במשרה מלאה כנהוג במקום העבודה, או 182 שעות, לפי הנמוך.
::: (ד) על אף האמור [[בסעיף 2(א) לחוק דמי מחלה, התשל&quot;ו-1976]], עובדת זכאית לתשלום דמי מחלה בשל היעדרות הנכללת במכסת השעות האמורה בפסקת משנה (ג) ביום הראשון להיעדרה; התשלום בעד חלקי ימי היעדרות לעניין זה יחושב לפי היחס שבין שעות ההיעדרות ובין שעות העבודה של העובדת באותו יום אילולא נעדרה.
::: ((פורסמו [[תקנות עבודת נשים (היעדרות בשל טיפולי הפריה ופריון), התשנ״א–1990]].))
:: (5) בתקופה שבה היא שוהה במקלט לנשים מוכות באישור המחלקה לשירותים חברתיים או משרד העבודה והרווחה, ובלבד שהתקופה לא תעלה על שישה חודשים בתקופת שנים עשר החודשים שלאחר תחילת שהייתה במקלט כאמור; העדרה של עובדת מעבודתה לפי פסקה זו דינה כדין חופשה בלא תשלום, וזמן העדרה לא יבוא במנין לגבי זכויות התלויות בוותק; הוראות פסקה זו יחולו על עובדת שעבדה אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה תקופה של שישה חודשים רצופים או יותר; לענין פסקה זו –
:::- ”אישור” – הפניה מראש או אישור בדיעבד;
:::- ”מחלקה לשירותים חברתיים” – כמשמעותה [[בחוק שירותי הסעד, התשי״ח–1958]];
:::- ”מקלט לנשים מוכות” – מקום שבו שוהה אישה מוכה מחשש לחייה או לחיי ילדה, לרבות מקום כאמור שאינו נתמך בידי המדינה או רשות מקומית;
::: לא יהיה תוקף לזכאות לפי פסקה זו אלא אם כן הודיעה העובדת על מימושה למעסיק בדרך ובמועד שקבע שר העבודה והרווחה.
::: ((פורסמו [[תקנות עבודת נשים (הודעה על שהייה במקלט לנשים מוכות), התשס&quot;א-2000]].))
:: (6)(א) בתקופה שבה בן זוגה שוהה בשירות מילואים, כהגדרתו [[בחוק שירות המילואים, התשס&quot;ח-2008]] - שעה אחת ביום, החל ביום הראשון לשירות המילואים, ובלבד שמתקיימים התנאים המפורטים להלן:
:::: (1) תקופת המילואים של בן הזוג לא תפחת מחמישה ימים רצופים;
:::: (2) לעובדת ילד שטרם מלאו לו 13 שנים הנמצא עמה;
:::: (3) העובדת מועסקת במשרה מלאה לפי הנהוג במקום עבודתה;
:::: (4) העובדת הודיעה למעסיקה על מימוש הזכות לפי פסקה זו והציגה לפניו אישור המעיד על שירות המילואים של בן זוגה; שר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים רשאי לקבוע הוראות נוספות לעניין הודעה כאמור.
::: (ב) עובדת אינה זכאית להיעדר מעבודתה לפי פסקה זו בימים שבהם היא נעדרת מעבודה בשל מימוש הזכות לשעת הורות לפי הוראות פסקה (3) או לפי הנהוג במקום עבודתה בעניין שעת הורות כאמור, או לפי הנהוג במקום עבודתה בעניין קיצור שעות עבודתה בשל הורות; היתה העובדת זכאית להיעדר מעבודתה כאמור פחות משעה אחת ביום, תהיה זכאית להיעדר מעבודתה לפי פסקה זו ביתרת הזמן שבין ההסדר הנהוג במקום עבודתה כאמור ובין שעה אחת.
::: (ג) הוראות פסקה זו יחולו גם על עובד שבת זוגו שוהה בשירות מילואים, בשינויים המחויבים.
::: (ד) על אף האמור בפסקה זו, רשאי ראש רשות ביטחון, בהחלטה מנומקת בכתב, לקבוע כי הוראות פסקה זו לא יחולו על חלק מעובדי אותה הרשות, בשל צורך מבצעי חיוני; החלטה כאמור תעמוד בתוקפה לתקופה שלא תעלה על שבעה ימים ויהיה ניתן להאריכה בתקופות נוספות שלא יעלו על שבעה ימים כל אחת; לעניין זה, &quot;רשות ביטחון&quot; - שירות הביטחון הכללי, המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר או הרשות הארצית לכבאות והצלה.
::: (ה) ההיעדרות המותרת בהתאם להוראות פסקה זו היא נוסף על הפסקות על פי [[חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי&quot;א-1951]], ואין מנכים אותה משכר עבודה.
: (ג1) הוראות סעיף קטן (ג)(4) תחול גם על עובד העובר טיפולי פוריות.
:: ((פורסמו [[תקנות עבודת נשים (היעדרות בשל טיפולי הפריה ופריון), התשנ״א–1990]].))
: (ג2)(1) עובד רשאי להיעדר מעבודתו בהתקיים האמור בפסקה מפסקאות משנה (א) או (ב), ולתקופה כמפורט בהן:
::: (א) בת זוגו של העובד החליטה לפצל את תקופת הלידה וההורות לפי הוראות [[סעיף 6(ב1)(2)]] - למשך התקופה שבה היא מאושפזת ושבה פוצלה תקופת הלידה וההורות כאמור אך לא יותר מארבעה שבועות;
::: (ב) לעובד נולד ילד והילד נמצא עמו ובהחזקתו הבלעדית (בפסקת משנה זו - החזקה בלעדית) - מהיום שבו הילד נמצא בהחזקתו הבלעדית וכל עוד הוא נמצא בהחזקה כאמור, למשך יתרת תקופת הלידה וההורות של היולדת שלא נוצלה על ידה עד ליום האמור, ולעניין יולדת שאינה זכאית לתקופת לידה והורות לפי [[סעיף 6]] - למשך יתרת תקופת הלידה וההורות שלה היתה זכאית אילו חלו לגביה הוראות [[הסעיף האמור]].
:: (2) לא יהיה תוקף לזכאות לפי סעיף קטן זה אלא אם כן הודיע העובד על מימושה למעסיקו בדרך ובמועד שקבע שר התעשיה המסחר והתעסוקה.
:: (3) היעדרות של עובד מעבודתו לפי פסקה (1) דינה כדין חופשה ללא תשלום, ואולם היעדרות כאמור לא תפגע בזכויות התלויות בוותק של העובד אצל מעסיקו.
:: (4) עובד שנעדר מעבודתו לפי פסקה (1) והתייצב לעבודה לפני תום תקופת הלידה וההורות שלו, או הביע את רצונו לחזור לעבודה כאמור, לא יוכל המעסיק לדחות את החזרתו לעבודה יותר משבועיים מיום שהתייצב או הביע את רצונו לחזור.
:: (ג3) עובד רשאי להיעדר מעבודתו עד חמישה ימים מהיום שלאחר יום הלידה של בת זוגו; דין היעדרות לפי פסקה זו כמפורט להלן:
::: (1) לעניין שלושת ימי ההיעדרות הראשונים – כדין חופשה שנתית, ואם אין לעובד ימי חופשה המגיעים לו – כדין חופשה ללא תשלום;
::: (2) לעניין שני ימי ההיעדרות הנותרים – כדין היעדרות מפאת מחלה; לעניין עובד הזכאי לדמי מחלה לפי [[חוק דמי מחלה, התשל&quot;ו–1976]], יראו את ימי העדרו לפי פסקת משנה זו כיום השני והשלישי למחלתו לפי [[סעיף 2 לחוק האמור]]; ימי ההיעדרות לפי פסקת משנה זו יבואו בחשבון במניין ימי ההיעדרות שהעובד זכאי להם לפי [[חוק דמי מחלה (היעדרות עקב היריון ולידה של בת זוג), התש&quot;ס–2000]].
: (ג4)(1) עובד שעבד אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה שנה לפחות והילד שבת זוגו ילדה אושפז בבית החולים לאחר הלידה לתקופה העולה על שבועיים, רשאי להיעדר עד 20 ימי היעדרות, אף אם אינם רצופים, במהלך תקופת האשפוז של הילד ובתוך תקופת הלידה וההורות של בת הזוג לפי [[סעיף 6]], על חשבון תקופת המחלה הצבורה שלו או על חשבון ימי החופשה המגיעים לו, לפי בחירתו.
:: (2) ימי ההיעדרות של עובד כאמור בפסקה (1), שזקף ימי היעדרות לפי הוראות אותה פסקה ולפי הוראות סעיף קטן (ג3) על חשבון תקופת המחלה הצבורה שלו, יימנו לעניין הוראות [[סעיף 2(א) לחוק דמי מחלה, התשל&quot;ו-1976]], ברצף מהיום הראשון שבו נעדר על חשבון תקופת המחלה הצבורה שלו, אף אם ההיעדרויות לא היו רצופות.
:: (3) בזקיפת ימי היעדרות לפי הוראות פסקה (1) זכאי עובד להביא בחשבון, לפי בחירתו, גם חלקי ימים שבהם נעדר לפי הוראות סעיף קטן זה; חלקי ימים לעניין זה יחושבו לפי היחס שבין שעות ההיעדרות ובין שעות העבודה של העובד באותו יום אילולא נעדר.
:: (4) ימי ההיעדרות לפי סעיף קטן זה לא יובאו בחשבון במניין ימי ההיעדרות שהעובד זכאי להם לפי סעיף קטן (ג3) ולפי [[חוק דמי מחלה (היעדרות עקב היריון ולידה של בת זוג), התש&quot;ס-2000]].
:: (5) היעדרות לפי סעיף קטן זה תתאפשר אם העובד מסר למעסיקו אישור רפואי בדבר אשפוז הילד וכן חתם על הצהרה כי בימי ההיעדרות שהה עם הילד שאושפז או עם ילדיו האחרים.
: (ד)(1) עובדת רשאית להיעדר מהעבודה, מתום תקופת הלידה וההורות, מספר חדשים כרבע מספר החדשים שבהם עבדה אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה, אך לא יותר משנים עשר חדשים מיום הלידה וחלק של חודש לא יבוא במנין ואולם ממספר החודשים שתהיה העובדת רשאית להיעדר בהתאם לפסקה זו, יופחתו מספר השבועות שבהם עלתה תקופת הלידה וההורות שנוצלה על ידי העובדת לפי [[סעיף 6(ב)(1)]], על חמישה עשר שבועות, או על תקופה של חמישה עשר שבועות, בתוספת הארכות.
:: (2) העדרה של העובדת מעבודתה מכוח פסקה (1) דינה כדין חופשה ללא תשלום, וזמן העדרה לא יבוא במנין לגבי זכויות התלויות בותק.
:: (3) עובדת שנעדרה מעבודתה מכוח פסקה (1) והתייצבה לעבודה לפני תום תקופת הלידה וההורות שלה, או הביעה רצונה לחזור לעבודה כאמור, לא יוכל המעסיק לדחות את חזרתה לעבודה יותר מארבעה שבועות מיום שהתייצבה או הביעה רצונה לחזור.
: (ד1) הוראות סעיף קטן (ד) יחולו, בשינויים המחוייבים, על עובד, ובלבד שנתקיים בו אחד מאלה:
:: (1) בת זוגו הועסקה כעובדת במשך ששה חדשים רצופים לפחות בסמוך לפני תחילת העדרותו מהעבודה בהתאם להוראות סעיף קטן (ד).
:: (2) הילד נמצא בהחזקתו הבלעדית, או בטיפולו הבלעדי מחמת נכות או מחלה של בת זוגו.
: (ד2) נעדר אחד מבני־הזוג מן העבודה כאמור בסעיף קטן (ד) או (ד1), לפי הענין, לא יחולו הוראות אותם סעיפים קטנים על בן־הזוג השני; אולם, אם נעדר אחד מבני הזוג תקופה קצרה מהאמור בסעיפים קטנים (ד) או (ד1) לפי הענין, רשאי בן זוגו להעדר מהעבודה על פי הוראות אותם סעיפים קטנים למשך יתרת התקופה האמורה.
: (ד3) לענין חישוב תקופת העבודה הרצופה כאמור בסעיף קטן (ד1), יראו כעבודה גם תקופת הפסקה בעבודה שבה נמשכים יחסי עבודה.
: (ד4) שר העבודה והרווחה רשאי לקבוע בתקנות, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, הוראות בדבר חובת מסירת הודעות למעסיק לענין סעיף זה, מאת בני־הזוג או אחד מהם ותוצאות אי מסירת הודעות כאמור.
:: ((פורסמו [[תקנות עבודת נשים (חובת מסירת הודעות למעביד), התשמ״ט–1988]].))
: (ה)(1) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ג)(1), רשאית עובדת להיעדר מעבודתה, ללא ניכוי משכר עבודתה, לשם פיקוח רפואי במשך חדשי ההריון ובדיקות רפואיות שגרתיות הקשורות בהריון הנעשים על ידי רופא נשים או הנעשים בתחנה לבריאות האם והילד שאישר משרד הבריאות (להלן - התחנה), לרבות בדיקות שגרתיות כאמור הנערכות מחוץ לתחנה על פי הפניית התחנה; בפסקה זו, &quot;רופא נשים&quot; - רופא מורשה בעל תואר מומחה ביילוד ובגינקולוגיה שניתן לו על פי [[=הפקודה|פקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל&quot;ז-1976]] (להלן - הפקודה), או רופא מורשה המתמחה לקראת קבלת התואר האמור, במוסד מוכר לפי [[הפקודה]], בפיקוחו של רופא בעל התואר האמור.
:: (2) תקופת ההיעדרות מהעבודה כאמור בפסקה (1) לא תעלה על 40 שעות במשך חודשי הריונה, לעובדת המועסקת במשרה מלאה כנהוג במקום העבודה או על החלק היחסי מ-40 שעות כאמור, בהתאם לשיעור חלקיות המשרה; שיעור חלקיות המשרה יחושב כיחס שבין שעות העבודה של העובדת בחודש ובין מספר שעות עבודה בחודש במשרה מלאה כנהוג במקום העבודה, או 182 שעות, לפי הנמוך.
:: (3) שר העבודה רשאי, באישור ועדת העבודה של הכנסת, לקבוע בתקנות -
::: (א) הוראות לביצוע פסקאות (1) ו־(2);
::: (ב) לגבי סוגי עובדות ובאזורים שיקבע - מספר שעות אחר להיעדרות עובדת מעבודתה כאמור ובלבד שלא יפחת מהאמור בפסקה (2);
::: (ג) הוראות משלימות בדבר זכותה של אשה העובדת אצל יותר ממעסיק אחד להיעדר מעבודתה כאמור בפסקה (1) כאילו היתה עובדת אצל מעסיק אחד לענין האמור בפסקה (2).

@ 7א. הפרשות לקופת גמל בתקופת לידה והורות ובשמירת הריון (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ה-3, תשס&quot;ז-8, תשע&quot;ד-3, תשע&quot;ו-3)
: (א) עובד או עובדת הזכאים לדמי לידה לפי [[חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ&quot;ה-1995]] (בסעיף זה - דמי לידה), או עובדת הזכאית לגמלת שמירת הריון לפי [[החוק האמור]] (בסעיף זה - גמלת שמירת הריון), והם ומעסיקם או המעסיק בלבד, נהגו לשלם תשלומים לקופת גמל, ימשיך המעסיק לשלם תשלומים כאמור בעד התקופה שבעדה שולמו דמי הלידה או גמלת שמירת ההריון, לפי הענין, ובלבד שהעובדת או העובד שילמו בעד התקופה האמורה את התשלומים החלים עליהם, אם חלים, להבטחת הזכויות האמורות, והכל בשיעורים ולפי שכר העבודה כאילו הוסיפו העובדת או העובד לעבוד בתקופה האמורה; בסעיף קטן זה, &quot;קופת גמל&quot; - כהגדרתה [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס&quot;ה-2005]].
: (ב) האמור בסעיף קטן (א) יחול על המעסיק שהעובדת או העובד עבדו אצלו שישה חודשים לפחות בתכוף לפני תחילת ההריון של העובדת או של בת זוגו של העובד, לפי העניין, ולענין תשלומים בתקופת הזכאות לדמי לידה - אם נוסף על כך התקיימו יחסי עבודה ביניהם בכל תקופת ההריון.
: (ג) השר, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, יקבע מועדים וכללים לתשלום הסכומים האמורים בסעיף קטן (א); בתקנות כאמור רשאי השר לקבוע כללים שונים למעסיק ולעובדת או לעובד.
:: ((פורסמו [[תקנות עבודת נשים (מועדים וכללים לתשלומים לקופת גמל), התשס״ח–2008]].))

@ 7ב. התנאים למימוש הזכות לשעת הורות על ידי בן זוג (תיקון: תשע&quot;ו-3)
: (א) עובד רשאי לממש את הזכות לשעת הורות לבדו או לסירוגין עם בת זוגו, כאמור [[בסעיף 7(ג)(3)]], בהתקיים התנאים המפורטים להלן:
:: (1) בת הזוג נתנה את הסכמתה למימוש הזכות לשעת ההורות לסירוגין עם בן זוגה או על ידי בן זוגה;
:: (2) כל אחד מבני הזוג מסר למעסיקו, לא יאוחר מ-21 ימים לפני תום תקופת הלידה וההורות, הצהרה חתומה לפי [[תוספת ראשונה|הטופס שבתוספת הראשונה]] שבה הודיע על הבחירה לממש את הזכות לשעת הורות עם בן הזוג (בסעיף זה - הצהרה); מסרו בני הזוג הצהרה במועד מאוחר יותר - יהיה העובד רשאי לממש את זכותו 21 ימים לאחר מסירת ההצהרה;
:: (3) בהצהרה יפרט כל אחד מבני הזוג את מספר הימים ואת הימים המסוימים בשבוע העבודה שבהם יממש את שעת ההורות;
:: (4)(א) מימוש הזכות לשעת הורות ייעשה על פי ההצהרה, ואולם העובדת ומעסיקה ובן זוגה ומעסיקו רשאים, לפי העניין, להסכים ביניהם, לפי הצורך ובאופן חד-פעמי, על מימוש הזכות לשעת ההורות באופן שונה מזה שמסרו עליו בהצהרה.
::: (ב) שינוי קבוע במימוש הזכות לשעת ההורות שמסרו העובדת ובן זוגה בהצהרה, לאחר שנמסרה הצהרה כאמור בסעיף זה, ייעשה בהצהרה נוספת שתימסר למעסיק בהתאם להוראות סעיף זה, בשינויים המחויבים, 21 ימים מראש, ולעניין בני זוג שלפחות אחד מהם עובד במשמרות - חודש מראש;
:: (5) מכסת שעות ההורות ששני בני הזוג זכאים לממש לפי הוראות סעיף זה לא תעלה על מכסת שעות ההורות שהעובדת היתה זכאית לממש לבדה.
: (ב)(1) על אף האמור בסעיף קטן (א), עובדת ובן זוגה שאחד מהם עובד בעבודה במשמרות בענף מהענפים המנויים [[בתוספת השנייה]] רשאים לממש את הזכות לשעת הורות לסירוגין כך שכל אחד מבני הזוג יממש את הזכות לפרקי זמן שלא יפחתו משלושה שבועות כל אחד; העובד שעובד במשמרות ומעסיקו רשאים להסכים ביניהם על חלוקה אחרת לסירוגין לפרקי זמן קצרים יותר.
:: (2) שר הכלכלה והתעשייה, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את [[התוספת השנייה]].
:: (3) בסעיף קטן זה, &quot;עבודה במשמרות&quot; - עבודה שמכסת העבודה היומית המלאה בה היא 20 שעות לפחות שנחלקות לשתי משמרות לפחות.
: (ג) שר הכלכלה והתעשייה, לאחר התייעצות עם ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה ועם ארגוני מעסיקים שהם לדעת השר יציגים ונוגעים בדבר ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות הנוגעות בין השאר לעניין -
:: (1) חלוקה אחרת של מימוש הזכות לשעת ההורות בין בני הזוג, ובכלל זה לעניין אופן שינוי החלוקה;
:: (2) חלוקת מימוש הזכות לשעת ההורות לפי סוגי עובדים וסוגי מקומות עבודה;
:: (3) אופן הדיווח ודרך הדיווח למעסיק על ידי בני הזוג.

@ 8. איסור העסקה בתקופת לידה והורות (תיקון: תשס&quot;ז-8, תשע&quot;ד-3, תשע&quot;ו-3)
: לא יעסיק מעסיק עובדת או עובד בידעו שהם בתקופת לידה והורות.

@ 9. הגבלת פיטורים (תיקון: תשכ&quot;ד, תש&quot;ן, תשנ&quot;ח, תש&quot;ס, תש&quot;ס-2, תשס&quot;א, תשס&quot;ו, תשס&quot;ז-2, תשס&quot;ז-5, תשס&quot;ז-8, תשס&quot;ז-9, תשס&quot;ח, תשס&quot;ח-3, תש&quot;ע, תשע&quot;ד-2, תשע&quot;ד-3, תשע&quot;ו-3, תשפ&quot;א, תשפ&quot;א-2, תשפ&quot;ד, תשפ&quot;ה-2, תשפ&quot;ו-2, תשפ&quot;ו-3)
: (א) לא יפטר מעסיק עובדת שהיא בהריון וטרם יצאה לתקופת לידה והורות אלא בהיתר מאת שר העבודה והרווחה, ולא יתיר השר פיטורים כאמור אם הפיטורים הם, לדעתו, בקשר להריון; הוראות סעיף קטן זה יחולו הן על עובדת קבועה והן על עובדת ארעית או זמנית ובלבד שהעובדת עבדה אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה ששה חדשים לפחות.
: (ב) היה המעסיק קבלן כוח אדם והעובדת הועסקה אצלו בפועל במשך שישה חודשים לפחות יראו, לענין סעיף קטן (א), גם הפסקה זמנית של העסקתה כפיטורים; בסעיף זה, &quot;קבלן כוח אדם&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 1 לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ&quot;ו-1996]].
: (ב1)(1) לעניין עובדת של קבלן כוח אדם המועסקת אצל מעסיק בפועל במשך שישה חודשים לפחות, יחולו הוראות אלה:
::: (א) לא יגרום מעסיק בפועל לכך שקבלן כוח אדם יפטר עובדת בהיריון בניגוד להוראות סעיף זה;
::: (ב) פוטרה עובדת בהיריון בניגוד להוראות סעיף זה, חזקה היא שהמעסיק בפועל הוא שגרם לפיטורים, אלא אם כן הוכיח אחרת;
::: (ג) בקשה להיתר לפי סעיף קטן (א) תוגש הן בידי המעסיק בפועל והן בידי קבלן כוח האדם.
:: (2) הוראות סעיף קטן זה באות להוסיף על החובות והאיסורים החלים על קבלן כוח אדם כמעסיק לפי כל דין.
:: (3) בסעיף קטן זה, &quot;מעסיק בפועל&quot; ו&quot;קבלן כוח אדם&quot; - כהגדרתם [[בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ&quot;ו-1996]].
: (ג)(1) לא יפטר מעסיק עובדת או עובד בתקופת לידה והורות או בימי היעדרם מעבודה לפי [[סעיף 7(ג)(2) או (ג2)]], ולא ייתן הודעת פיטורים למועד החל בתקופות האמורות.
:: (1א) לא יפטר מעסיק עובדת או עובד בתקופה של 60 ימים לאחר תום תקופת הלידה וההורות או לאחר תום ימי ההיעדרות, כאמור בפסקה (1), לפי העניין, ולא ייתן הודעת פיטורים למועד החל בתקופה האמורה, אלא בהיתר מאת שר התעשיה המסחר והתעסוקה; השר לא יתיר פיטורים לפי פסקה זו אלא אם כן שוכנע כי מתקיימים כל אלה:
::: (א) הפיטורים אינם בקשר ללידה, לתקופת הלידה וההורות או להיעדרות כאמור;
::: (ב) עסקו של המעסיק חדל לפעול או שהמעסיק הוכרז כפושט רגל לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש&quot;ם-1980]], ואם הוא תאגיד - ניתן צו פירוק לפי [[חלק 8א לחוק החברות|פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ&quot;ג-1983]]; לעניין זה, &quot;חדל לפעול&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 9ב]].
:: (2) לא יפטר מעסיק עובד או עובדת, בימי העדרם מהעבודה לפי [[סעיף 7(ג)(1ג), (ד)(1) או (ד1)]] או במשך תקופה של שישים ימים לאחר תום ההיעדרות כאמור, ולא יתן הודעת פיטורים למועד החל בתקופות האמורות, אלא בהיתר מאת שר התעשיה המסחר והתעסוקה, ולא יתיר השר פיטורים לפי פסקה זו אם הם לדעתו בקשר ללידה או להיעדרות כאמור.
:: (2א) (((פקעה).)) 
:: (2ב) (((פקעה).))
:: (2ג) (((הוראת שעה מיום 31.3.2026 עד יום 31.3.2027):))
::: (א) הוציא מעסיק עובד או עובדת לחופשה ללא תשלום במהלך התקופה הקובעת, לתקופה של 10 ימים רצופים לפחות או שהיא הוצאה לחופשה ללא תשלום לתקופה של חמישה ימים רצופים לפחות שתחילתם ביום י&quot;א באדר התשפ&quot;ו (28 בפברואר 2026) או י&quot;ב באדר התשפ&quot;ו (1 במרץ 2026), שחלה, כולה או חלקה, ב-60 הימים כאמור בפסקה (1א) או (2), לא תובא תקופת החופשה ללא תשלום במניין 60 הימים; בפסקה זו, &quot;התקופה הקובעת&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 179כח לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ&quot;ה-1995]], כנוסחו [[בחוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה), התשפ&quot;ו-2026]].
::: (ב) על אף האמור בפסקאות (1א) ו-(2), השר רשאי להתיר פיטורים של עובד או עובדת שהוצאו לחופשה ללא תשלום כאמור בפסקת משנה (א), אם שוכנע כי הפיטורים אינם בקשר ללידה, לתקופת הלידה וההורות או להיעדרות כאמור בפסקה (1א) או (2), ובלבד שחלפו 60 ימים מתום תקופת הלידה וההורות או ההיעדרות.
:: (3) במניין ימי הודעה מוקדמת לפיטורים לא יבואו התקופות האמורות בפסקאות (1), (1א) ו־(2).
: (ד) לא יפטר מעסיק עובדת השוהה במקלט לנשים מוכות בימי העדרה מעבודתה לפי [[סעיף 7(ג)(5)]] או במשך תקופה של 150 ימים לאחר תום ימי ההיעדרות כאמור, ולא ייתן הודעת פיטורים למועד החל בתקופות האמורות, אלא בהיתר מאת שר העבודה והרווחה, ולא יתיר השר פיטורים כאמור אם הפיטורים הם, לדעתו, בקשר לשהייה במקלט; במנין ימי הודעה מוקדמת לפיטורים, לא יבואו התקופות האמורות בסעיף קטן זה.
: (ה)(1) לא יפטר מעסיק עובדת העוברת טיפולי הפריה חוץ גופית או עובד או עובדת העוברים טיפולי פוריות, בימי העדרם מעבודה לפי [[סעיף 7(ג)(4) או (ג1)]], לפי העניין, או במשך תקופה של 150 ימים לאחר תום ימי ההיעדרות כאמור, אלא בהיתר מאת שר התעשייה המסחר והתעסוקה, ולא יתיר השר פיטורים כאמור אם הפיטורים הם, לדעתו, בקשר עם היעדרות כאמור או עם טיפולים כאמור; הוראת סעיף קטן זה תחול לגבי עובד או עובדת העוברים טיפולים כאמור בפסקה זו לקראת שתי לידות לכל היותר, בתקופת העסקתם אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה, ואם עברו טיפולים כאמור לקראת הולדת ילדים מבני זוג קודמים - גם לקראת שתי לידות עם בן הזוג הנוכחי;
:: (2) הוראת פסקה (1) לא תחול על מעסיק, לגבי עובד או עובדת כאמור, שחלפו שנתיים מהיום הראשון להיעדרותם מעבודה אצלו או באותו מקום עבודה, לפי הפסקה האמורה.
:: (3) הוראות פסקה (1) יחולו גם על עובדת או עובד שלא נעדרו מעבודה, בתקופת הטיפולים כאמור באותה פסקה, או במשך תקופה של 150 ימים לאחר מועד תחילת טיפולי הפוריות או טיפולי ההפריה החוץ־גופית, לפי המאוחר, כפי שאישר הרופא המטפל בכתב, ובלבד שהעובדת או העובד, לפי העניין, הודיעו למעסיק על הטיפולים לא יאוחר משלושה ימי עבודה ממועד מתן ההודעה המוקדמת לפיטורים, ואם לא ניתנה הודעה מוקדמת לפיטורים - ממועד הפיטורים, ומסרו למעסיק אישור רופא כאמור בתוך 14 ימים מאותו מועד, לפי העניין; הוראות פסקה זו יחולו הן על עובדת או עובד קבועים והן על עובדת או עובד ארעיים או זמניים, ובלבד שעבדו אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה שישה חודשים לפחות; שר התעשייה המסחר והתעסוקה רשאי, בהתייעצות עם שר הבריאות ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, לקבוע סוגים של טיפולי פוריות שהוראות פסקה זו לא יחולו עליהם.
: (ו) לא יפטר מעסיק עובדת בימי היעדרה מעבודה לפי [[סעיף 7(א)]] ולא ייתן הודעת פיטורים למועד החל בתקופה האמורה; במניין ימי הודעה מוקדמת לפיטורים לא תבוא התקופה האמורה בסעיף קטן זה.
: (ז) בסעיף זה, &quot;פיטורים&quot; - לרבות אי־חידוש חוזה עבודה לתקופה קצובה שהוא אחד מאלה:
:: (1) חוזה עבודה לתקופה קצובה של שנים עשר חודשים או יותר;
:: (2) חוזה עבודה לתקופה קצובה הפחותה משנים עשר חודשים, שהאריך או שחידש העסקה קודמת שהיתה סמוך לפני תחילת תוקפו של החוזה.

@ 9א. איסור פגיעה בהיקף משרה או בהכנסה (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;ז-8, תשע&quot;ד-3, ק&quot;ת תש&quot;ף, ק&quot;ת תש&quot;ף-2, תשפ&quot;ה-2, תשפ&quot;ו-2)
: (א) לא יפגע מעסיק בהיקף המשרה או בהכנסה של עובדת או עובד שחלה הגבלה על פיטוריהם לפי [[סעיף 9]], בתקופה שבה חלה ההגבלה כאמור, אלא בהיתר מאת שר התעשיה המסחר והתעסוקה, ולא יתיר השר פגיעה כאמור אם היא לדעתו בקשר לעילה שבשלה חלה אותה הגבלה.
: (א1) (((פקע).))
: (א2) (((הוראת שעה מיום 31.3.2026 עד יום 31.3.2027):)) לעניין סעיף זה לא יראו היעדרות של עובד או עובדת בתקופה הקובעת כהגדרתה [[בסעיף 9(ג)(2ג)(א)]], מחמת הוראה מההוראות כאמור [[בסעיף 2(א) או (ב)(1) לחוק הגנה על עובדים בשעת חירום, התשס&quot;ו-2006]], שבשלה חל איסור לפטר את העובד או העובדת בהתאם להוראות [[אותו סעיף]], כפגיעה בהיקף המשרה או בהכנסה של העובד או העובדת.
: (ב) בסעיף זה -
::- &quot;פגיעה&quot;, בהיקף המשרה - למעט שינוי זמני בהיקף המשרה לפי בקשה שיזמו העובדת או העובד בשל מצבם הרפואי לפי אישור בכתב מאת רופא;
::- &quot;פגיעה&quot;, בהכנסה, למעט -
:: (1) פגיעה בהכנסה החלה במקום העבודה מכוח דין או הסכם קיבוצי;
:: (2) פגיעה ברכיב השכר המשולם לעובדת או לעובד בהתאם לתפוקת עבודתם ובלבד שהפגיעה בתפוקתם של העובדת או העובד לא נגרמה מסיבות התלויות במעסיק;
:: (3) (((בוטלה).))

@ 9ב. היתר לגבי עובדת בהריון - תחילת תוקף (תיקון: תשס&quot;ד-3, תשס&quot;ז-8, תשע&quot;ד-3)
: החליט שר התעשיה המסחר והתעסוקה לתת היתר לפי [[סעיף 9(א)]] או [[סעיף 9א]] לגבי עובדת בהיריון, לא יינתן ההיתר לגבי התקופה שקדמה ליום מתן ההחלטה בבקשה להיתר, ואולם רשאי הוא לתת את ההיתר למועד הקודם ליום מתן ההחלטה, אם התקיים האמור באחת מהפסקאות (1) עד (5) וכאמור בהן, לפי הענין:
: (1) המעסיק הוכיח כי לא ידע ולא היה עליו לדעת ביום הפיטורים או ביום הפגיעה בהיקף המשרה או בהכנסה, לפי הענין, שהעובדת בהריון, ולדעת השר לא יהיה זה צודק לתת את ההיתר רק מיום מתן ההחלטה בבקשה להיתר; לענין פסקה זו, &quot;יום הפיטורים&quot;, &quot;יום הפגיעה בהיקף המשרה או בהכנסה&quot; - היום שבו היו אמורים הפיטורים או הפגיעה בהיקף המשרה או בהכנסה, לפי ענין, להיכנס לתוקפם אלמלא הוראות [[סעיף 9(א)]] [[או 9א]];
: (2) המעסיק הוכיח כי התקיימו נסיבות חמורות, ולדעת השר לא יהיה זה צודק לתת את ההיתר רק מיום מתן ההחלטה בבקשה להיתר, ובלבד שההיתר לא יינתן לגבי תקופה שקדמה ליום הגשת הבקשה להיתר;
: (3) המעסיק הוכיח כי הוא הוכרז פושט רגל לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש&quot;ם-1980]], ואם הוא תאגיד - כי ניתן צו פירוק לפי [[חלק 8א לחוק החברות|פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ&quot;ג-1983]], ובלבד שההיתר לא יינתן לגבי תקופה שקדמה ליום הגשת הבקשה להיתר, או ליום ההכרזה או מתן צו הפירוק, לפי הענין, המוקדם מביניהם;
: (4) המעסיק הוכיח כי עסקו חדל לפעול, ובלבד שההיתר לא יינתן לגבי תקופה שקדמה ליום שבו חדל העסק לפעול או ליום הגשת הבקשה להיתר, המאוחר מביניהם;
: (5) המעסיק הוכיח כי עסקו חדל לפעול בשל נסיבות לא צפויות שכתוצאה מהן לא היתה לו אפשרות לבקש היתר לפני שהעסק חדל לפעול, ובלבד שלא יינתן היתר לגבי תקופה שקדמה ליום שבו חדל העסק לפעול;
: לענין פסקאות משנה (4) ו־(5), &quot;חדל לפעול&quot; - הפסקת פעילות שאינה זמנית.

@ 9ג. תחולת הוראות על הורה מאמץ, הורה מיועד והורה במשפחת אומנה (תיקון: תשע&quot;א-2, תשע&quot;ב, תשע&quot;ו-3)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;אם נושאת&quot; ו&quot;הורה מיועד&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 9ה(א)]];
::- &quot;הורה במשפחת אומנה&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 9ו(א)]];
::- &quot;הורה מאמץ&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 9ד(א)]].
: (ב) ההוראות לפי [[סעיפים 6(א), (ב), (ג), (ד) ו־(ט)]], [[7(ג)(3) ו־(ד)]], [[7א]], [[8]], [[9(א) עד (ג) ו־(ז)]], [[9א]] [[ו־9ב]], יחולו על הורה מאמץ, על הורה מיועד ועל הורה במשפחת אומנה, והכל בשינויים המחויבים וכן בשינויים ובהתאמות המפורטים [[בסעיפים 9ד עד 9ו]], וכל עוד לא הופסק הליך האימוץ או האומנה או היריונה של האם הנושאת, לפי העניין.
: (ג)(1) היו שני בני הזוג הורים מאמצים, הורים מיועדים או הורים במשפחת אומנה, יחולו הוראות הסעיפים המנויים בסעיף קטן (ב) רק על אחד משני בני הזוג, לפי בחירתם; ואולם לעניין תקופת לידה והורות לפי [[סעיף 6]], והזכות להיעדרות לפי [[סעיף 7(ג)(3) ו־(ד)]], אם נעדר אחד מבני הזוג למשך תקופה קצרה מהאמור באותם סעיפים, לפי העניין, רשאי בן זוגו להיעדר מהעבודה, על פי הוראות אותם סעיפים, למשך יתרת התקופה האמורה.
:: (2) היה בן זוגו של הורה מאמץ, הורה מיועד או הורה במשפחת אומנה עובד עצמאי, יחולו הוראות הסעיפים המנויים בסעיף קטן (ב) על ההורה המאמץ, על ההורה המיועד או על ההורה במשפחת אומנה, בתקופה שבה בן זוגו שהוא עובד עצמאי לא נעדר מעבודתו בשל הליך האימוץ או האומנה או בשל היריונה של האם הנושאת, או לצורך הטיפול בילד, לפי העניין.

@ 9ד. שינויים והתאמות בתחולת ההוראות על הורה מאמץ (תיקון: תשע&quot;א-2, תשע&quot;ד-3, תשע&quot;ו-3)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;הודעה על כוונה לאמץ&quot; - הודעת עובדת או עובד, על כך שקיבלו הודעה מאת עובד סוציאלי לפי [[חוק האימוץ]] ולפיה הם עתידים לקבל לביתם ילד למטרת אימוץ במועד שנקבע באותה הודעה, ולעניין אימוץ בין־ארצי לפי הוראות [[=חוק האימוץ|חוק אימוץ ילדים]] (בחוק זה - אימוץ בין־ארצי) - על כך שקיבלו הודעה מאת עמותה מוכרת ולפיה נמצא במדינת חוץ ילד המתאים לאימוץ בידם;
::- &quot;הורה מאמץ&quot; - עובד או עובדת המקבלים לביתם ילד שגילו אינו עולה על עשר, למטרת אימוץ לפי הוראות [[חוק אימוץ ילדים]];
::- &quot;חוק אימוץ ילדים&quot; - [[חוק אימוץ ילדים, התשמ&quot;א-1981]];
::- &quot;יום קבלת ילד לביתו של הורה מאמץ&quot; - יום מסירת הילד להורה המאמץ, באמצעות עובד סוציאלי לפי [[חוק האימוץ]] בהתאם להוראות [[סעיף 12 לחוק אימוץ ילדים]] או באמצעות עמותה מוכרת בהתאם להוראות [[סעיף 28טז לחוק האמור]];
::- &quot;עובד סוציאלי לפי [[חוק האימוץ]]&quot; ו&quot;עמותה מוכרת&quot; - כמשמעותם [[בחוק אימוץ ילדים]].
: (ב) ההוראות לפי הסעיפים המנויים [[בסעיף 9ג(ב)]] יחולו על הורה מאמץ, בשינויים המחויבים וכן בשינויים ובהתאמות אלה:
:: (1) יום הלידה ייחשב כיום קבלת הילד לביתו של ההורה המאמץ;
:: (2) על אף הוראות [[סעיף 6(ב)(1) סיפה ו־(5) סיפה]], מועד תחילתה של תקופת הלידה וההורות הוא ביום קבלת הילד לביתו של ההורה המאמץ;
:: (3)(א) הורה מאמץ רשאי להיעדר מעבודתו לצורך נסיעות למדינת חוץ למטרת אימוץ בין־ארצי, ובלבד שעמותה מוכרת אישרה בכתב, לגבי כל אחת מהנסיעות כאמור, כי היא דרושה למטרת האימוץ הבין־ארצי;
::: (ב) תקופות ההיעדרות מהעבודה לפי פסקת משנה (א) יהיו בהתאם לאמור בכל אחד מהאישורים האמורים באותה פסקת משנה, ובלבד שתקופת ההיעדרות המצטברת לא תעלה על 45 ימים לאותו הליך אימוץ;
::: (ג) לא יהיה תוקף לזכאות לפי פסקה זו, אלא אם כן העובדת או העובד הודיעו על מימושה בדרך, במועד ולמי שקבע שר התעשייה המסחר והתעסוקה בהתייעצות עם שר הרווחה והשירותים החברתיים;
:::: ((פורסמו [[תקנות עבודת נשים (הודעה בדבר היעדרות מעבודה לצורך נסיעה לחו״ל למטרת אימוץ בין־ארצי), התשע״ד–2014]].))
::: (ד) היעדרו של הורה מאמץ מעבודתו לפי פסקה זו דינו כדין חופשה בלא תשלום, וזמן היעדרו לא יבוא במניין לגבי הזכויות התלויות בוותק;
::: (ה) על אף הוראות [[סעיף 9ג(ג)]], נעשה הליך האימוץ הבין־ארצי בידי שני בני זוג, יהיו שניהם זכאים להיעדרות מעבודה לפי פסקה זו, ובתקופת ההיעדרות לפי פסקה זו יחולו על שניהם הוראות [[סעיפים 9(א) עד (ב1)]], [[9א]] [[ו־9ב]] החלות על עובדת שהיא בהיריון;
:: (4) על אף הוראות [[סעיף 7א(ב)]], חובת המעסיק לשלם תשלומים לקופת גמל בעד התקופה שבעדה שולמו דמי לידה, כאמור [[בסעיף 7א(א)]], תחול לעניין הורה מאמץ הזכאי לדמי לידה לפי [[חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ&quot;ה-1995]], אם התקיימו בינו לבין מעסיקו יחסי עבודה במשך חמישה עשר חודשים לפחות לפני יום קבלת הילד לביתו של ההורה המאמץ;
:: (5)(א) הוראות [[סעיפים 9(א) עד (ב1)]], [[9א]] [[ו־9ב]] החלות על עובדת שהיא בהיריון, יחולו על עובדת או עובד שמסרו הודעה על כוונה לאמץ ממועד מסירת ההודעה כאמור עד יום קבלת הילד לביתם או עד תום תשעה חודשים מהמועד שבו קיבלו הודעה מאת עובד סוציאלי לפי [[חוק האימוץ]] או מאת עמותה מוכרת כאמור בהגדרה &quot;הודעה על כוונה לאמץ&quot;, לפי המוקדם;
::: (ב) על אף הוראות פסקת משנה (א), אישרה הרשות המרכזית כהגדרתה [[בסעיף 28ב לחוק אימוץ ילדים]] כי על פי הנתונים שהובאו לפניה, העובדת או העובד שמסרו הודעה על כוונה לאמץ נמצאים בשלבים מתקדמים של הליך אימוץ בין־ארצי של ילד מסוים אשר נמצא בעבורם במדינת חוץ וכי השלמת ההליכים מתעכבת בשל גורמים שאינם תלויים בעובדת או בעובד או בעמותה המוכרת שבאמצעותה מתבצע הליך האימוץ, יחולו הוראות הסעיפים המנויים בפסקת המשנה האמורה על העובדת או העובד, עד יום קבלת הילד לביתם; לא יהיה תוקף לזכאות לפי פסקת משנה זו, אלא אם כן העובדת או העובד הודיעו על מימושה בדרך, במועד ולמי שקבע שר התעשייה המסחר והתעסוקה בהתייעצות עם שר הרווחה והשירותים החברתיים;
:::: ((פורסמו [[תקנות עבודת נשים (הודעה על הארכת התקופה המוגנת בשל עיכוב הליך אימוץ בין־ארצי), התשע״ד–2014]].))
:: (6) [[בסעיף 9(ג)]] -
::: (א) בפסקה (1), המילים &quot;או בימי היעדרם מעבודה לפי [[סעיף 7(ג)(2) או (ג2)]]&quot; - לא ייקראו;
::: (ב) בפסקה (1א), המילים &quot;או לאחר תום ימי ההיעדרות כאמור [[9|בפסקה (1)]], לפי העניין,&quot; - לא ייקראו;
::: (ג) בפסקה (2), במקום &quot;לפי [[סעיף 7(ג)(1ג), (ד)(1) או (ד1)]]&quot; יקראו &quot;לפי [[סעיף 7(ד)(1)]]&quot;.

@ 9ה. שינויים והתאמות בתחולת ההוראות על הורה מיועד (תיקון: תשע&quot;א-2, תשע&quot;ד-3, תשע&quot;ו-3)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;אם נושאת&quot; - כהגדרתה [[חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד)=חוק הסכמים לנשיאת עוברים|בחוק הסכמים לנשיאת עוברים]];
::- &quot;הודעה על היריונה של אם נושאת&quot; - הודעת עובדת או עובד על כך שהאם הנושאת שעמה חתמו על הסכם לנשיאת עוברים, היא בהיריון;
::- &quot;הורה מיועד&quot; - עובדת או עובד המקבלים למשמורתם ילד, כהורים מיועדים, לפי הוראות [[סעיף 10 לחוק הסכמים לנשיאת עוברים]];
::- &quot;הסכם לנשיאת עוברים&quot; - הסכם שאושר לפי [[סעיף 5 לחוק הסכמים לנשיאת עוברים]];
::- &quot;חוק הסכמים לנשיאת עוברים&quot; - [[חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ&quot;ו-1996]];
::- &quot;יום קבלת ילד למשמורת ההורה המיועד&quot; - יום מסירת הילד, על ידי האם הנושאת, למשמורת ההורה המיועד, בהתאם להוראות [[סעיף 10(ג) לחוק הסכמים לנשיאת עוברים]].
: (ב) ההוראות לפי הסעיפים המנויים [[בסעיף 9ג(ב)]] יחולו על הורה מיועד, בשינויים המחויבים וכן בשינויים ובהתאמות אלה:
:: (1) יום הלידה ייחשב כיום שבו נולד הילד;
:: (2) על אף הוראות [[סעיף 6(ב)(1) סיפה ו־(5) סיפה]], מועד תחילתה של תקופת הלידה וההורות הוא ביום קבלת הילד למשמורת ההורה המיועד;
:: (3) על אף הוראות [[סעיף 7א(ב)]], חובת המעסיק לשלם תשלומים לקופת גמל בעד התקופה שבעדה שולמו דמי לידה, כאמור [[בסעיף 7א(א)]], תחול לעניין הורה מיועד הזכאי לדמי לידה לפי [[חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ&quot;ה-1995]], אם ההורה המיועד עבד אצל המעסיק שישה חודשים לפחות בתכוף לפני תחילת היריונה של האם הנושאת והתקיימו בין ההורה המיועד לבין מעסיקו יחסי עבודה במשך כל תקופת היריונה של האם הנושאת;
:: (4) הוראות [[סעיפים 9(א) עד (ב1)]], [[9א]] [[ו־9ב]] החלות על עובדת שהיא בהיריון, יחולו על עובדת או עובד שמסרו הודעה על היריונה של האם הנושאת ממועד מסירת ההודעה כאמור עד יום קבלת הילד למשמורת ההורה המיועד;
:: (5) [[בסעיף 9(ג)]] -
::: (א) בפסקה (1), המילים &quot;או בימי העדרם מעבודה לפי [[סעיף 7(ג)(2) או (ג2)]] - לא ייקראו;
::: (ב) בפסקה (1א), המילים &quot;או לאחר תום ימי ההיעדרות כאמור [[9|בפסקה (1)]], לפי העניין&quot; - לא ייקראו;
::: (ג) בפסקה (2), במקום &quot;לפי [[סעיף 7(ג)(1ג), (ד)(1) או (ד1)]]&quot; יקראו &quot;לפי [[סעיף 7(ד)(1)]]&quot;.

@ 9ו. שינויים והתאמות בתחולת ההוראות על הורה במשפחת אומנה (תיקון: תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו, תשע&quot;ו-3)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;הודעה על כוונה לשמש הורה במשפחת אומנה&quot; - הודעת עובדת או עובד, על כך שקיבלו הודעה מאת מי ששר הרווחה והשירותים החברתיים הסמיכו לכך ולפיה העובדת או העובד עתידים לקבל לביתם ילד, למטרת אומנה, לתקופה העולה על שישה חודשים, במועד שנקבע באותה הודעה;
::- &quot;הורה במשפחת אומנה&quot; - עובדת או עובד שהם הורים במשפחת אומנה כהגדרתה [[בחוק אומנה לילדים, התשע&quot;ו-2016]], המקבלים לביתם ילד שגילו אינו עולה על עשר, למטרת אומנה, לתקופה העולה על שישה חודשים;
::- &quot;יום קבלת ילד לביתו של הורה במשפחת אומנה&quot; - יום מסירת הילד להורה במשפחת אומנה, באמצעות הגורם שהוסמך לכך בידי שר הרווחה והשירותים החברתיים או בידי מי ששר הרווחה והשירותים החברתיים הסמיכו לכך.
: (ב) ההוראות לפי הסעיפים המנויים [[בסעיף 9ג(ב)]] יחולו על הורה במשפחת אומנה, בשינויים המחויבים וכן בשינויים ובהתאמות המפורטים להלן, ובלבד שחלפה שנה לפחות מתום תקופת לידה והורות קודמת או מתום תקופת היעדרות קודמת מעבודה לפי [[סעיף 7(ד)]], לפי המאוחר, של ההורה במשפחת אומנה או של בן זוגו שהוא הורה באותה משפחת אומנה:
:: (1) יום הלידה ייחשב כיום קבלת הילד לביתו של ההורה במשפחת אומנה;
:: (2) על אף הוראות [[סעיף 6(ב)(1) ו־(5) סיפה]] -
::: (א) מועד תחילתה של תקופת הלידה וההורות הוא ביום קבלת הילד לביתו של ההורה במשפחת אומנה;
::: (ב) תקופת הלידה וההורות של הורה במשפחת אומנה אשר קיבל לביתו ילד שמלאו לו שלוש שנים לפחות היא ארבעה שבועות מיום קבלת הילד לביתו של ההורה במשפחת אומנה;
:: (3) על אף הוראות [[סעיף 7א(ב)]], חובת המעסיק לשלם תשלומים לקופת גמל בעד התקופה שבעדה שולמו דמי לידה, כאמור [[בסעיף 7א(א)]], תחול לעניין הורה במשפחת אומנה הזכאי לדמי לידה לפי [[חוק הביטוח הלאומי, [נוסח משולב], התשנ&quot;ה-1995]], אם התקיימו בינו לבין מעסיקו יחסי עבודה במשך חמישה עשר חודשים לפחות לפני יום קבלת הילד לביתו של ההורה במשפחת אומנה;
:: (4) הוראות [[סעיפים 9(א) עד (ב1)]], [[9א]] [[ו־9ב]] החלות על עובדת שהיא בהיריון, יחולו על עובדת או עובד שמסרו הודעה על כוונה לשמש הורה במשפחת אומנה ממועד מסירת ההודעה כאמור עד יום קבלת הילד לביתם או עד תום תשעה חודשים מהמועד שבו קיבלו הודעה מאת מי ששר הרווחה והשירותים החברתיים הסמיכו לכך כאמור בהגדרה &quot;הודעה על כוונה לשמש הורה במשפחת אומנה&quot;, לפי המוקדם.

@ 9ז. הודעה על הפסקת הליך אימוץ או אומנה או על הפסקת היריון של אם נושאת (תיקון: תשע&quot;א-2, תשע&quot;ד-3)
: עובדת או עובד יודיעו למעסיקם על כל אחד מאלה, לפי העניין, סמוך למועד התרחשותו:
: (1) הפסקת הליך אימוץ שלגביו מסרו העובדת או העובד למעסיק הודעה על כוונה לאמץ כהגדרתה [[בסעיף 9ד(א)]], ולעניין אימוץ בין־ארצי - הפסקת הליך אימוץ באמצעות העמותה המוכרת שממנה קיבלו העובדת או העובד הודעה כאמור בסיפה של ההגדרה האמורה;
: (2) הפסקת היריונה של אם נושאת שלגביו מסרו העובדת או העובד למעסיק הודעה על היריונה של אם נושאת כהגדרתה [[בסעיף 9ה(א)]];
: (3) הפסקת אומנה שלגביה מסרו העובדת או העובד למעסיק הודעה על כוונה לשמש הורה במשפחת אומנה כהגדרתה [[בסעיף 9ו(א)]].

@ 10. עבודה בשעות נוספות ובמנוחה השבועית ועבודת לילה (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשנ&quot;ח, תשס&quot;ז-8, תשס&quot;ח-2, תשע&quot;ד-3, תשע&quot;ו-3)
: (א) עובדת שהיא בחודש החמישי להריונה תודיע על כך למעסיקה, ומשעשתה כן, או משנודע על כך למעסיק בדרך אחרת, לא יעסיקנה בשעות נוספות ובמנוחה השבועית מהחודש החמישי להריון ואילך, אף אם היה רשאי או הותר לעשות זאת על פי [[חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי&quot;א-1951]]; הוא הדין לגבי עבודת לילה, אם העובדת הודיעה למעסיקה בכתב, כי אין היא מסכימה לעבוד עבודת לילה.
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי מעסיק להעסיק עובדת בהריון, בשעות נוספות או במנוחה השבועית, אם העובדת הסכימה לכך בכתב ומסרה למעסיקה אישור רפואי של רופא מומחה ביילוד ובגינקולוגיה, כי אין מניעה להעסיקה בשעות נוספות או במנוחה השבועית, ובכפוף לתנאי האישור.
: (ג) מעסיק לא יעסיק עובדת שילדה בעבודת לילה, או במנוחה השבועית אף אם היה רשאי או הותר לו לעשות זאת על פי [[חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי&quot;א-1951]], במשך ארבעה חודשים מתום תקופת הלידה וההורות, אלא אם כן הסכימה העובדת לכך בכתב; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על סוגי מקומות עבודה שנקבעו בתקנות ועל שירותים, על מקומות, על עבודות ועל תפקידים, הכל לפי [[סעיף 2(ג)]].
: (ד) בסעיף זה, &quot;עבודת לילה&quot; - עבודה ששתי שעות ממנה, לפחות, הן בתחום השעות שבין 22:00 ובין 06:00.

@ 11. פנקס העובדות (תיקון: תשע&quot;ד-3, תשע&quot;ו-3)
: (א) מעסיק חייב לנהל פנקס שבו יירשמו ביחס לכל עובדת פרטים אלה:
:: (1) השם ושם המשפחה;
:: (2) הכתובת;
:: (3) תיאור עבודתה;
:: (4) תאריך תחילת העבודה;
:: (5) תקופת הלידה וההורות;
:: (6) תקופת העדרה מהעבודה לפי [[סעיף 7]];
:: (7) כל פרט אחר שנקבע בתקנות.
: (ב) שר העבודה יקבע, בהודעה שתפורסם ברשומות, את סוגי המעסיקים שעליהם יחול סעיף זה, ורשאי הוא לקבוע כאמור שהפנקס יהיה חלק מפנקס אחר שהמעסיק חייב לנהלו על פי חוק ששר העבודה ממונה על ביצועו.
:: ((פורסמה [[הודעה בדבר סוגי המעבידים החייבים לנהל פנקס לרישום עובדות]] (י&quot;פ תשי&quot;ח, 1052).))

@ 12. פרסום הוראות החוק (תיקון: תשע&quot;ד-3)
: מעסיק [[שסעיף 11]] חל עליו יביא לידיעת הנשים המועסקות אצלו את הוראות חוק זה, כולן או מקצתן, הכל כפי שנקבע בתקנות.
: ((פורסמו [[תקנות עבודת נשים (הצגת תמצית החוק), תשי״ח–1958]].))

@ 13. סמכויות פיקוח (תיקון: תשס&quot;ז-8, תשע&quot;ד-3)
: (א) שר התעשיה המסחר והתעסוקה ימנה מפקחים, מבין עובדי משרדו, לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה.
: (ב) לא יתמנה מפקח כאמור בסעיף קטן (א) אלא אם כן קיבל הכשרה מתאימה כפי שהורה שר התעשיה המסחר והתעסוקה, בהתייעצות עם השר לביטחון פנים.
: (ג) לשם מילוי תפקידיו רשאי מפקח שמונה לפי הוראות סעיף קטן (א) (להלן - מפקח) -
:: (1) לדרוש ממעסיק או ממעסיק בפועל, מעובד שלהם או מאדם שפעל מטעמם או בעבורם, מידע ומסמכים בכל עניין הנוגע לחוק זה;
:: (2) להיכנס בכל עת סבירה, למקום שיש לו יסוד להניח כי מועסקים בו בני אדם, או כי בו מתנהל עסקו של המעסיק או של המעסיק בפועל, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא לפי צו של שופט.
: (ד) התעורר חשד לביצוע עבירה לפי הוראות חוק זה, רשאי מפקח לחקור אדם שלדעתו קשור לביצוע עבירה כאמור, או עשוי להיות לו מידע לגביה, וכן לתפוס כל חפץ, לרבות מסמך, הקשור לביצוע עבירה כאמור; על חקירה לפי סעיף קטן זה יחולו הוראות [[+|סעיפים 2]] [[ו־3 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)]], ועל דבר שנתפס לפי סעיף קטן זה יחולו הוראות [[הפרק הרביעי לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ&quot;ט-1969]].
: (ה) בסעיף זה, &quot;מעסיק בפועל&quot; - כהגדרתו [[בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ&quot;ו-1996]].

@ 13א. סמכות שיפוט ותרופות (תיקון: תשס&quot;ו-2, תשע&quot;ד-3)
: (א) לבית הדין האזורי לעבודה תהא סמכות ייחודית לדון בהליך אזרחי בשל הפרת הוראות לפי חוק זה, והוא רשאי -
:: (1) לפסוק פיצויים אף אם לא נגרם נזק של ממון, בשיעור שייראה לו בנסיבות הענין;
:: (2) ליתן צו מניעה או צו עשה, אם ראה שהענקת פיצויים בלבד לא תהא צודקת; בבואו להוציא צו כאמור יביא בית הדין בחשבון, בין השאר, את השפעת הצו על יחסי העבודה במקום העבודה ואת האפשרות שעובד אחר ייפגע, ולגבי פיטורים הנובעים מצמצומים בעבודה גם את הוראותיו של הסכם קיבוצי החל על הצדדים; הוראות פסקה זו כוחן יפה על אף האמור [[בסעיף 3(2) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל&quot;א-1970]].
: (ב)(1) מצא בית הדין האזורי לעבודה כי העובד או העובדת שהגישו תובענה, פוטרו בניגוד להוראות [[סעיף 9]], יפסוק פיצויים שסכומם לא יפחת מ־150% מהשכר שהיה מגיע להם במהלך התקופה המזכה; ואולם רשאי בית הדין, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לפסוק פיצויים בסכום אחר שיקבע; לענין חישוב השכר לפי סעיף קטן זה, יחולו הוראות [[סעיף 13ב לחוק פיצויי פיטורים, התשכ&quot;ג-1963]], ותקנות לפי [[סעיף 13 לחוק האמור]].
:: (2) לענין סעיף קטן זה, &quot;התקופה המזכה&quot; - תקופה שתחילתה ביום הפיטורים או ביום שבו המעסיק ידע או שהיה עליו לדעת על קיומה של העילה להגבלת הפיטורים, לפי המאוחר, וסיומה במועד המוקדם מבין אלה:
::: (א) תום התקופה שבה חלה הגבלת הפיטורים כאמור;
::: (ב) אם ניתן היתר פיטורים לפי [[סעיף 9]] - יום תחילת תוקפו של ההיתר;
::: (ג) אם העובד או העובדת הוחזרו לעבודה - יום החזרה לעבודה.

@ 13ב. זכות תביעה (תיקון: תשס&quot;ו-2)
: תובענות בשל הפרת הוראות לפי חוק זה יכול שיוגשו בידי -
: (1) העובד או העובדת;
: (2) ארגון העובדים היציג באותו מקום עבודה, ובאין ארגון עובדים כאמור - ארגון העובדים שהעובד או העובדת חברים בו;
: (3) ארגון העוסק בקידום זכויותיהם של מי שחוק זה בא להגן עליהם, ובלבד שהעובד או העובדת הסכימו לכך בכתב.

@ 13ג. זכות התערבות בתובענות (תיקון: תשס&quot;ו-2)
: בתובענות בשל הפרת הוראות חוק זה רשאי בית הדין לעבודה לתת לארגון כאמור [[בסעיף 13ב(2) או (3)]] להשמיע את דברו, בדרך שיורה.

@ 13ד. ערעור (תיקון: תשס&quot;ז-8)
: הרואה עצמו נפגע מהחלטת שר התעשיה המסחר והתעסוקה לעניין מתן היתר לפי הוראות חוק זה, רשאי לערער עליה לפני בית דין אזורי לעבודה, בתוך 45 ימים מהיום שבו הגיעה ההחלטה לידיעתו.

@ 14. עונשין (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשס&quot;ה, תשס&quot;ו-2, תשס&quot;ז-4, תשס&quot;ז-8, תשס&quot;ז-9, תשס&quot;ח-2, תש&quot;ע, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ד-2, תשע&quot;ד-3, תשע&quot;ו-3, תשפ&quot;א)
: (א) מי שעשה אחד מאלה, דינו - מאסר שישה חודשים או כפל הקנס האמור [[בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]] (בחוק זה - חוק העונשין):
:: (1) העסיק עובדת בעבודה, בתהליך ייצור או במקום עבודה, שנאסרו או שהוגבלו לפי [[סעיף 1]];
:: (2) העסיק עובדת בעבודת לילה בלא לספק לה את התנאים הנדרשים לפי [[סעיף 2(א)]];
:: (3) סירב לקבל לעבודה בשל כך שהודיעה עם קבלתה לעבודה כי אינה מסכימה, מטעמים משפחתיים, לעבוד בלילה, בניגוד להוראות [[סעיף 2(ג)]];
:: (4) העסיק עובדת או עובד בתקופת הלידה וההורות, בניגוד להוראות [[סעיף 6]], או העסיק הורה מאמץ, הורה מיועד או הורה במשפחת אומנה בתקופת הלידה וההורות, בניגוד להוראות [[הסעיף האמור]] כפי שהוחלו [[בסעיפים 9ג עד 9ו]];
:: (5) העסיק עובדת או עובד בידעו שהם בתקופת לידה והורות, בניגוד להוראות [[סעיף 8]], או העסיק הורה מאמץ, הורה מיועד או הורה במשפחת אומנה בידעו שהם בתקופת לידה והורות, בניגוד להוראות [[הסעיף האמור]] כפי שהוחלו [[בסעיפים 9ג עד 9ו]];
:: (6) פיטר, בלא היתר, עובדת שהיא בהריון וטרם יצאה לתקופת לידה והורות, בניגוד להוראות [[סעיף 9(א)]], או פיטר, בלא היתר, הורה מאמץ, הורה מיועד או הורה במשפחת אומנה, בניגוד להוראות [[הסעיף האמור]] כפי שהוחלו [[בסעיפים 9ג עד 9ו]];
:: (6א) גרם לפיטורי עובדת של קבלן כוח אדם בהיותה בהיריון, בניגוד להוראות [[סעיף 9(ב1)]], או גרם לפיטורי הורה מאמץ, הורה מיועד או הורה במשפחת אומנה שהוא עובד של קבלן כוח אדם, בניגוד להוראות [[הסעיף האמור]] כפי שהוחלו [[בסעיפים 9ג עד 9ו]];
:: (7) פיטר עובדת או עובד בתקופת לידה והורות או בימי היעדרם מעבודה לפי [[סעיף 7(ג)(2) או (ג2)]], בניגוד להוראות [[סעיף 9(ג)(1)]], או פיטר הורה מאמץ, הורה מיועד או הורה במשפחת אומנה בתקופת לידה והורות, בניגוד להוראות [[סעיף 9(ג)(1)]] כפי שהוחלו [[בסעיפים 9ג עד 9ו]];
:: (8) פיטר, בלא היתר, עובדת או עובד בתקופה של 60 ימים לאחר תום תקופת הלידה וההורות או לאחר תום ימי ההיעדרות לפי [[סעיף 7(ג)(2) או (ג2)]], בניגוד להוראות [[סעיף 9(ג)(1א)]], או פיטר, בלא היתר, הורה מאמץ, הורה מיועד או הורה במשפחת אומנה בתקופה של 60 ימים לאחר תום תקופת הלידה וההורות, בניגוד להוראות [[סעיף 9(ג)(1א)]] כפי שהוחלו [[בסעיפים 9ג עד 9ו]];
:: (9) פיטר, בלא היתר, עובדת או עובד בימי היעדרם מעבודה לפי [[סעיף 7(ג)(1ג), (ד)(1) או (ד1)]] או במשך תקופה של 60 ימים שלאחר תום ימי ההיעדרות כאמור, בניגוד להוראות [[סעיף 9(ג)(2)]], או פיטר, בלא היתר, הורה מאמץ, הורה מיועד או הורה במשפחת אומנה בימי היעדרם מהעבודה לפי [[סעיף 7(ד)(1)]] או במשך תקופה של שישים ימים שלאחר תום ימי ההיעדרות כאמור, בניגוד להוראות [[סעיף 9(ג)(2)]] כפי שהוחלו [[בסעיפים 9ג עד 9ו]];
:: (10) פיטר, בלא היתר, עובדת ששהתה במקלט לנשים מוכות, בימי היעדרה מעבודתה לפי [[סעיף 7(ג)(5)]], או במשך תקופה של 150 ימים לאחר תום ימי ההיעדרות כאמור, בניגוד להוראות [[סעיף 9(ד)]];
:: (11) פיטר, בלא היתר, עובדת או עובד שעברו טיפולי פוריות או טיפולי הפריה חוץ־גופית, לפי העניין, לקראת שתי הלידות, בימי היעדרם מעבודה לפי [[סעיף 7(ג)(4) או (ג1)]], או במשך תקופה של 150 ימים שלאחר תום ימי ההיעדרות כאמור, בניגוד להוראות [[סעיף 9(ה)(1)]], או עובדים כאמור שחלה הגבלה על פיטוריהם בתקופת הטיפולים או במשך תקופה של 150 ימים לאחרר מועד תחילת הטיפולים, בניגוד להוראות [[סעיף 9(ה)(3)]];
:: (12) פיטר עובדת בימי היעדרה מעבודה לפי [[סעיף 7(א)]], בניגוד להוראות [[סעיף 9(ו)]];
:: (13) פגע, בלא היתר, בהיקף המשרה או בהכנסה של עובדת או עובד שחלה הגבלה על פיטוריהם לפי [[סעיף 9]], בתקופה שבה חלה אותה הגבלה, בניגוד להוראות [[סעיף 9א]], או פגע, בלא היתר, בהיקף המשרה או בהכנסה של הורה מאמץ, הורה מיועד או הורה במשפחת אומנה שחלה הגבלה על פיטוריהם לפי [[סעיף 9]], בתקופה שבה חלה אותה הגבלה, בניגוד להוראות [[סעיף 9א]] כפי שהוחלו [[בסעיפים 9ג עד 9ו]];
:: (14) העסיק עובדת שהיא בחודש החמישי להיריונה ואילך, בשעות נוספות, במנוחה השבועית, או בעבודת לילה, בניגוד להוראות [[סעיף 10(א)]].
:: (15) העסיק עובדת שילדה בעבודת לילה או במנוחה השבועית, בלא הסכמתה, בניגוד להוראות [[סעיף 10(ג)]].
: (ב) המפריע למפקח במילוי תפקידיו לפי חוק זה, דינו - מאסר שישה חודשים.
: (ג) עבירות לפי סעיף קטן (א)(1) ו־(2) הן מסוג העבירות של אחריות קפידה.

@ 15. אחריות נושא משרה (תיקון: תשס&quot;ז-8)
: (א) נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה לפי חוק זה בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו - הקנס האמור [[בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין]]; בסעיף זה, &quot;נושא משרה&quot; - מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, ופקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה.
: (ב) נעברה עבירה לפי חוק זה בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח שעשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.

@ 16. ראיות (תיקון: תשע&quot;ד-3)
: אשה הנמצאת במקום בזמן שנעשית בו עבודה או פועלות בו מכונות - להוציא זמן הפסקות לסעודה - רואים אותה כמועסקת באותו מקום באותו תהליך ייצור ובאותה שעה, אם לא הוכח ההיפך.

@ 17. (תיקון: תשל&quot;ג) : (((בוטל).))

@ 18. דין אגודה שיתופית (תיקון: תשס&quot;ד, תשע&quot;ד-3)
: לענין [[הסעיפים 1]], [[6]], [[7]] [[ו־7א]] רואים אגודה שיתופית כמעסיקה של חבריה.

@ 19. המדינה כמעסיק (תיקון: תשע&quot;ד-3)
: לענין חוק זה דין עובד המדינה כדין כל עובד אחר.

@ 20. ביצוע ותקנות
: שר העבודה ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו.
: ((פורסמו [[תקנות עבודת נשים (עבודות בקרינה מייננת), תשל״ט–1979]].))
: ((פורסמו [[תקנות עבודת נשים (תנאים לעבודת לילה), התשמ&quot;ו-1986]].))
: ((פורסמו [[תקנות עבודת נשים (עבודות אסורות, עבודות מוגבלות ועבודות מסוכנות), התשס&quot;א-2001]].))

@ 21. חובת התייעצות (תיקון: תשמ&quot;ו-2)
: שר העבודה לא יתקין תקנות על פי [[הסעיפים 1]] [[ו־2]] ולא יפרסם הודעה על פי [[סעיף 11(ב)]], אלא לאחר התייעצות עם ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה וכן עם ארגוני המעבידים הרפרזנטטיביים במדינה שלדעת השר הם נוגעים בדבר.

@ 22. העברת סמכויות
: (א) שר העבודה רשאי להעביר לאחר את הסמכויות הנתונות לו על פי חוק זה, חוץ מן הסמכות להתקין תקנות, ליתן היתר כללי ולפרסם הודעה על פי [[סעיף 11(ב)]].
: (ב) הודעה על העברת סמכויות על פי סעיף קטן (א) תפורסם ברשומות.

@ 22א. פרסום מידע על זכויות לפי חוק זה (תיקון: תשס&quot;ז-8)
: (א) שר התעשיה המסחר והתעסוקה יפרסם מידע על זכויות לפי חוק זה בדרכים אלה, כולן או חלקן:
:: (1) פרסום באמצעי התקשורת;
:: (2) הפצת עלוני מידע;
:: (3) הפעלת מוקד מידע שבו ינתן מענה טלפוני לפניות הציבור בנושא זכויות לפי חוק זה;
:: (4) פרסום מידע באתר האינטרנט של משרד המתעשיה המסחר והתעסוקה.
: (ב) שר התעשיה המסחר והתעסוקה ידווח לוועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, ב־1 בינואר של כל שנה, על ביצוע הוראות סעיף זה בשנה שקדמה לה.

@ 23. שמירת זכויות
: חוק זה אינו בא למעט מכל זכות הנתונה לעובד לפי חוק, הסכם קולקטיבי, חוזה עבודה או נוהג.

@ 24. הוראות מעבר (תיקון: תשע&quot;ד-3)
: (א) לענין [[#סעיף 50|סעיף 4(2) שבתוספת השביעית לחוק הביטוח הלאומי, תשי&quot;ד-1953]], רואים גם את מי שטרם מלאו לה 18 שנה כעובדת שפקודת העבדתן של נשים, 1945, חלה עליה.
: (ב) כל עוד לא הותקנו תקנות לפי [[סעיף 1]], לא תועסק עובדת בעבודות, בתהליכי ייצור או במקומות עבודה במפורט בחלק 1 שבתוספת לפקודת העבדתן של נשים, 1945.

@ 25. ביטול
: פקודת העבדתן של נשים, 1945 - בטלה.

== תוספת ראשונה (תיקון: תשע&quot;ו-3) ==
==== ((([[סעיף 7ב]]))) ====
@ : {{ממורכז|'''הצהרה על מימוש הזכות לשעת הורות לעניין [[חוק זה|סעיף 7ב לחוק עבודת נשים, התשי&quot;ד-1954]]'''}}

@ : אני הח&quot;מ
:: {{טורים שווים|{{טקסט תחתי|.........................|שם פרטי ומשפחה}}|{{טקסט תחתי|.......................|מס' זהות}}|{{טקסט תחתי|......................................|מען}}}}
: שעובד/ת במקום עבודה {{טקסט תחתי|...............................................................|(שם המעסיק/העסק)}}
: מצהיר/ה כי אממש את הזכות לשעת הורות יחד עם בן/בת זוגי, בימים ............ בשבוע (סה&quot;כ ........... ימים בשבוע)*.
: {{מוקטן|* לגבי מקומות עבודה שבהם החלוקה היא שונה, לפי פרקי הזמן הקבועים לעניין אותו מקום}}
: אני מצהיר/ה כי לא איעדר מהעבודה, מכוח זכאותי לשעת הורות, בימים שלהלן, שבהם ייעדר בן זוגי מהעבודה מכוח זכאותו לפי [[סעיף 7ב לחוק]]; הצהרתי זו אמת ואני מתחייב/ת לנהוג לפיה.
@ : {{מוקטן|למילוי על ידי בן הזוג השני:}}
: אני הח&quot;מ
:: {{טורים שווים|{{טקסט תחתי|.........................|שם פרטי ומשפחה}}|{{טקסט תחתי|.......................|מס' זהות}}|{{טקסט תחתי|......................................|מען}}}}
: שעובד/ת במקום עבודה {{טקסט תחתי|...............................................................|(שם המעסיק/העסק)}}
: מצהיר/ה כי אממש את הזכות לשעת הורות יחד עם בן/בת זוגי, בימים .............. בשבוע (סה&quot;כ ................ ימים בשבוע)*.
: {{מוקטן|* לגבי מקומות עבודה שבהם החלוקה היא שונה, לפי פרקי הזמן הקבועים לעניין אותו מקום}}
: אני מצהיר/ה כי לא איעדר מהעבודה, מכוח זכאותי לשעת הורות, בימים שלהלן, שבהם ייעדר בן זוגי מהעבודה מכוח זכאותו לפי [[סעיף 7ב לחוק]]; הצהרתי זו אמת ואני מתחייב/ת לנהוג לפיה.

@ : {{טורים שווים ממורכז | {{טקסט תחתי|...........................|תאריך}} | {{טקסט תחתי|...........................|חתימת הורה 1}} | {{טקסט תחתי|...........................|חתימת הורה 2}}}}

== תוספת שנייה (תיקון: תשע&quot;ו-3) ==
==== ((([[סעיף 7ב]]))) ====
@ 1. : ענף התעשייה.
@ 2. : ענף המלונאות.

&lt;פרסום&gt; נתקבל בכנסת ביום ג' באב תשי&quot;ד (2 באוגוסט 1954).
&lt;חתימות&gt;
* משה שרת, ראש הממשלה
* גולדה מאירסון, שרת העבודה
* יצחק בן־צבי, נשיא המדינה
&lt;ויקי&gt;{{חוקי ביטחון סוציאלי|כנסת=2001135}}&lt;/ויקי&gt;</text>
      <sha1>sul0p4qxnwn3r284a31wybz34cjzhon</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חוק עבודת נשים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>294915</id>
    <revision>
      <id>3018280</id>
      <parentid>3016751</parentid>
      <timestamp>2026-05-31T21:04:08Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3018260] כניסה לתוקף ופקיעת הוראת שעה</comment>
      <origin>3018280</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="129351" sha1="q1l3elkxga50e1ww5gbr4xb695kiv9t" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק עבודת נשים, תשי״ד–1954}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2001135}} {{ח:תיבה|ס״ח תשי״ד, 154|חוק עבודת נשים|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_209034.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ג, 133|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_209033.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ד, 166|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_209032.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ב, 119|תיקון מס׳ 3|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209031.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ג, 260|תיקון מס׳ 4|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209030.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ד, 78|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_ec_317773.pdf}}, {{ח:תיבה|80|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_ec_317774.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ו, 254|תיקון מס׳ 5|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209029.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ו, 67|תיקון מס׳ 58 לחוק הביטוח הלאומי|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210463.pdf}}, {{ח:תיבה|141|תיקון מס׳ 7|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210482.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ח, 42|חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210538.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ן, 173|תיקון מס׳ 9|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210787.pdf}}, {{ח:תיבה|178|תיקון מס׳ 10|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210754.pdf}}, {{ח:תיבה|188|תיקון מס׳ 11|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210788.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״א, 20|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_ec_317470.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ב, 116|תיקון מס׳ 12|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210885.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 181|חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211736.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 219|תיקון מס׳ 14 (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211430.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ח, 114|תיקון מס׳ 15|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211508.pdf}}, {{ח:תיבה|136|תיקון מס׳ 16|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211475.pdf}}, {{ח:תיבה|235|תיקון מס׳ 17|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211490.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 79|תיקון מס׳ 18|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211614.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ס, 246|תיקון מס׳ 19|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300239.pdf}}, {{ח:תיבה|290|תיקון מס׳ 20|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300266.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״א, 219|תיקון מס׳ 21|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300356.pdf}}, {{ח:תיבה|516|תיקון מס׳ 14 (הוראת שעה) (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300622.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 30|תיקון מס׳ 22|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300431.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 63|תיקון מס׳ 23|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300585.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ד, 344|תיקון מס׳ 24|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299821.pdf}}, {{ח:תיבה|345|תיקון מס׳ 25|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299786.pdf}}, {{ח:תיבה|380|תיקון מס׳ 26|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299834.pdf}}, {{ח:תיבה|425|תיקון מס׳ 14 (הוראת שעה) (תיקון מס׳ 2)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299840.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ה, 265|תיקון מס׳ 27|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299906.pdf}}, {{ח:תיבה|464|תיקון מס׳ 28|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299673.pdf}}, {{ח:תיבה|913|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299984.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 53|תיקון מס׳ 30|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299965.pdf}}, {{ח:תיבה|231|תיקון מס׳ 31|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299907.pdf}}, {{ח:תיבה|290|ת״ט|https://olaw.org.il/laws/law-2054.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ז, 26|תיקון מס׳ 32|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_299818.pdf}}, {{ח:תיבה|124|תיקון מס׳ 33|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300130.pdf}}, {{ח:תיבה|140|תיקון מס׳ 34|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300075.pdf}}, {{ח:תיבה|140|תיקון מס׳ 35|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300129.pdf}}, {{ח:תיבה|154|תיקון מס׳ 36|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300079.pdf}}, {{ח:תיבה|306|תיקון מס׳ 37|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300133.pdf}}, {{ח:תיבה|360|תיקון מס׳ 38|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300741.pdf}}, {{ח:תיבה|436|תיקון מס׳ 39|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300029.pdf}}, {{ח:תיבה|445|תיקון מס׳ 40|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_299817.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 4|תיקון מס׳ 41|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300714.pdf}}, {{ח:תיבה|172|תיקון מס׳ 42|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300043.pdf}}, {{ח:תיבה|206|תיקון מס׳ 43|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300793.pdf}}, {{ח:תיבה|386|תיקון מס׳ 44|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300737.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 326|תיקון מס׳ 45|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_300946.pdf}}, {{ח:תיבה|440|תיקון מס׳ 46|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301054.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 74|חוק להחלפת המונח פקיד סעד (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301220.pdf}}, {{ח:תיבה|960|תיקון מס׳ 48|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301312.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 173|תיקון מס׳ 49|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301129.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 71|תיקון מס׳ 50|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301537.pdf}}, {{ח:תיבה|330|תיקון מס׳ 51|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301584.pdf}}, {{ח:תיבה|603|חוק להחלפת המונח מעביד (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_306572.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 610|חוק אומנה לילדים|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_323013.pdf}}, {{ח:תיבה|950|תיקון מס׳ 54|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_344829.pdf}}, {{ח:תיבה|1090|תיקון מס׳ 55|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_347844.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 533|תיקון מס׳ 56|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_382391.pdf}}, {{ח:תיבה|572|חוק שינויים בהסדר תקופת הלידה וההורות (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_382405.pdf}}, {{ח:תיבה|1008|תיקון מס׳ 58|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_389356.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 114|תיקון מס׳ 8 לחוק שירותי הסעד|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_489215.pdf}}, {{ח:תיבה|680|תיקון מס׳ 60|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_501308.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 142|תיקון מס׳ 61|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528244.pdf}}, {{ח:תיבה|330|ת״ט|https://olaw.org.il/laws/law-2783.pdf}}; {{ח:תיבה|ק״ת תש״ף, 1038|תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש) (עבודת נשים)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8461.pdf}}, {{ח:תיבה|1140|תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש) (עבודת נשים) (ביטול)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8493.pdf}}; {{ח:תיבה|ס״ח תשפ״א, 236|תיקון מס׳ 62|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_593575.pdf}}, {{ח:תיבה|358|תיקון מס׳ 225 והוראת שעה לחוק הביטוח הלאומי|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_603272.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 758|תיקון מס׳ 63|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_622710.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 106|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה – חרבות ברזל)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3514351.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 212|תיקון מס׳ 65|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_5526355.pdf}}, {{ח:תיבה|781|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה – חרבות ברזל)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_8007291.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 214|תיקון מס׳ 67|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_10625792.pdf}}, {{ח:תיבה|461|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_12235734.pdf}}, {{ח:תיבה|563|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (סיוע לעסקים ולמוסדות ציבור)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_12958311.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|עבודות אסורות ועבודות מוגבלות|תיקון: תשע״ד־3}}
{{ח:ת}} שר העבודה רשאי, בתקנות, לאסור או להגביל העסקת עובדת בעבודה פלונית, בתהליך ייצור פלוני או במקום עבודה פלוני שהעבודה בהם עלולה, לדעתו, לפגוע במיוחד בבריאות האשה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות עבודת נשים (עבודות אסורות, עבודות מוגבלות ועבודות מסוכנות)|תקנות עבודת נשים (עבודות אסורות, עבודות מוגבלות ועבודות מסוכנות), התשס״א–2001}}.}}

{{ח:סעיף|2|תנאים לעבודת לילה|תיקון: תשכ״ג, תשל״ג, תשמ״ו־2, תשע״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} שר העבודה והרווחה רשאי לקבוע בתקנות, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, תנאים להעסקת עובדת בלילה, הדרושים לדעתו לענין בריאותה או בטיחותה; תקנות כאמור יכול שיהיו דרך כלל או לגבי סוגים של עבודות או תפקידים, וכן ניתן לקבוע בהן חובה על מעסיק למסור הודעה על העסקת עובדת בלילה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות עבודת נשים (תנאים לעבודת לילה)|תקנות עבודת נשים (תנאים לעבודת לילה), התשמ״ו–1986}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} ”לילה“ – פרק זמן של אחת עשרה שעות ובהן השעות שבין 24:00 ובין 06:00, ובחקלאות שעות שבין 24:00 ובין 05:00.
{{ח:תת|(ג)}} לא יסרב מעסיק לקבל אישה לעבודה בשל כך בלבד שהיא הודיעה עם קבלתה לעבודה שאינה מסכימה מטעמים משפחתיים לעבוד בלילה; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על סוגי מקומות עבודה שקבע שר העבודה והרווחה בתקנות וכן על שירותים, מקומות, עבודות ותפקידים המפורטים להלן:
{{ח:תתת|(1)}} בשירותי המדינה שפירט שר העבודה בתקנות, לאחר שנוכח, כי עבודת לילה של עובדת בשירותים אלה היא חיונית למדינה ואינה עלולה לפגוע במיוחד בבריאות האשה;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות עבודת נשים (עבודת לילה בשירותי המדינה)|תקנות עבודת נשים (עבודת לילה בשירותי המדינה), תשט״ז–1955}}.}}
{{ח:תתת|(2)}} במקום שמטפלים בחולים או בנכים, במוסדות החלמה ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים;
{{ח:תתת|(3)}} בעתונות, להוציא הדפסת עתונים;
{{ח:תתת|(4)}} בבתי אוכל, בבתי מלון, בבתי קפה ובתי עינוג כמשמעות שעשועים ציבוריים {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים#סעיף 3|בפקודת השעשועים הציבוריים, 1935}};
{{ח:תתת|(5)}} בעבודה הקשורה במישרין לטיפול בבעלי חיים;
{{ח:תתת|(6)}} בתפקידי הנהלה, או בתפקיד הדורש מידה מיוחדת של אמון אישי, כשאין העבודה עבודת כפיים;
{{ח:תתת|(7)}} כשתנאי העבודה ונסיבותיה אינם מאפשרים למעסיקה כל פיקוח על הזמן שבו נעשית העבודה;
{{ח:תתת|(8)}} בשירותי תעופה וים;
{{ח:תתת|(9)}} בסוכנויות נסיעות או תיירות שבנמלי תעופה וים או בועידות בין־לאומיות.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(נמחק).}}

{{ח:סעיף|3|סמכות בית הדין לעבודה|תיקון: תשמ״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} לבית דין אזורי לעבודה תהיה סמכות יחודית לדון בתובענות שעילתן בהוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(ג)}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא יזדקק בית דין אזורי לעבודה לתובענה כאמור סעיף קטן (א), שהוגשה לאחר שחלפו שלושה חדשים מיום היווצר העילה.

{{ח:סעיף|4|סירוב לעבוד בלילה|תיקון: תשכ״ד, תשמ״ו־2, תשע״ד־3}}
{{ח:ת}} עובדת במקום עבודה שבו לא עבדו קודם לכן בלילה, שנדרשה לעבוד בלילה, רשאית להודיע למעסיקה בכתב, לא יאוחר משלושה ימים מיום הדרישה, כי אין היא מסכימה לעבוד בלילה.

{{ח:סעיף|4א|תחולה על הורה עצמאי|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיפים 2(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 3|3}} {{ח:פנימי|סעיף 4|ו־4}} החלות על אישה לגבי עבודה בלילה, יחולו, בשינויים המחויבים, גם על עובדת, עובד, מועמדת לעבודה או מועמד לעבודה, לפי העניין, שהם הורה עצמאי, לגבי עבודה בשעות שבין 24.00 ובין 07.30; בסעיף זה, ”הורה עצמאי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק סיוע למשפחות שבראשן הורה עצמאי|בחוק סיוע למשפחות שבראשן הורה עצמאי, התשנ״ב–1992}}, ובלבד שלילד שבהחזקתו הנמצא עימו טרם מלאו 12 שנים.

{{ח:סעיף|5||תיקון: תשמ״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|6|תקופת לידה והורות|תיקון: תשל״ג, תשל״ד, תשל״ד־2, תשמ״ו, תש״ן, תש״ן־3, תשנ״א, תשנ״ב, תשנ״ז, תשנ״ח־2, תשנ״ט, תשס״א־2, תשס״ב, תשס״ג, תשס״ד, תשס״ד־2, תשס״ד־4, תשס״ה־2, תשס״ז־3, תשס״ז־6, תשס״ז־7, תשס״ז־8, תש״ע־2, תשע״ב, תשע״ד, תשע״ד־3, תשע״ו־3, תשע״ז־2, תשע״ח־2, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} עובדת שקרובה ללדת יתן לה מעסיקה תקופת לידה והורות ולא יעסיקנה בתוך תקופת הלידה וההורות.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} תקופת הלידה וההורות היא עשרים ושישה שבועות, מהם שבעה שבועות או פחות מזה, כרצון העובדת, לפני יום הלידה המשוער, והשאר אחרי יום הלידה.
{{ח:תתת|(2)}} עובדת רשאית לקצר את תקופת הלידה וההורות, ובלבד שתקופת הלידה וההורות לא תפחת מחמישה עשר שבועות, או מתקופה כאמור בתוספת הארכות של תקופת הלידה וההורות, אם מימשה את זכותה להאריכה לפי סעיפים קטנים (ב1), (ג) ו־(ד) (להלן – הארכות).
{{ח:תתת|(3)}} עובדת שהודיעה על רצונה לקצר את תקופת הלידה וההורות כאמור בפסקה (2), לא יוכל המעסיק לדחות את החזרתה לעבודה למשך יותר משלושה שבועות מיום שהודיעה כאמור.
{{ח:תתת|(4)}} שר התעשייה המסחר והתעסוקה רשאי לקבוע הוראות לעניין מתן הודעה על קיצור תקופת הלידה וההורות כאמור בסעיף קטן זה, ורשאי הוא לקבוע הוראות שונות להודעה למי שהעובדת עבדה אצלו לפני תקופת הלידה וההורות, ולמעסיק אחר.
{{ח:תתת|(5)}} הוראות פסקאות (1) עד (4) לא יחולו על עובדת שעבדה לפני יציאתה לתקופת לידה והורות פחות משנים עשר חודשים אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה; תקופת הלידה וההורות של עובדת כאמור היא חמישה עשר שבועות, מהם שבעה שבועות או פחות מזה, כרצון העובדת, לפני יום הלידה המשוער והשאר אחרי יום הלידה.
{{ח:תת|(ב1)}} עובדת שחלתה ואושפזה בבית חולים תוך תקופת הלידה וההורות כאמור בסעיפים קטנים (ב) ו־(ג), לתקופה העולה על שבועיים, זכאית לאלה:
{{ח:תתת|(1)}} להאריך את תקופת הלידה וההורות לתקופה שלא תעלה על תקופת האשפוז אך לא יותר מארבעה שבועות; הוראות פסקה זו יחולו גם לגבי עובדת שתקופת אשפוזה, כאמור ברישה של סעיף קטן זה, אינה רצופה; בסעיף זה, ”אשפוז“ – שהות של אדם בבית חולים במשך 12 שעות לפחות לשם קבלת טיפול רפואי;
{{ח:תתת|(2)}} לפצל את תקופת הלידה וההורות כך ששלושה שבועות או יותר יהיו תכוף לאחר הלידה ויתרת החופשה תחל במהלך תקופת האשפוז או עם סיומה;
{{ח:תת}} לא יהיה תוקף לזכאות לפי סעיף קטן זה אלא אם כן הודיעה העובדת על מימושה בדרך, ובמועד ולמי שקבע שר העבודה והרווחה בתקנות.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות עבודת נשים (הודעה על הארכת חופשת לידה או פיצולה בשל אשפוז היולדת או ילדה)|תקנות עבודת נשים (הודעה על הארכת חופשת לידה או פיצולה בשל אשפוז היולדת או ילדה), התשנ״ט–1999}}.}}
{{ח:תת|(ג)|(1)}} עובדת שילדה בלידה אחת יותר מילד אחד זכאית להאריך את תקופת הלידה וההורות בשלושה שבועות נוספים בעד כל ילד נוסף שילדה באותה לידה, החל בילד השני;
{{ח:תתת|(2)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ח) {{ח:פנימי|סעיף 7|וסעיף 7(ג3)}} ומהוראות כל דין, עובד שבת זוגו ילדה בלידה אחת יותר מילד אחד יהיה רשאי לממש, בתוך תקופת הלידה וההורות של בת זוגו, החל מיום הלידה ואילך, תקופה אחת רצופה של לפחות שבעה ימים ולכל היותר שבועיים – מתוך שלושת השבועות האמורים בפסקה (1), בעד כל ילד נוסף שנולד באותה לידה, לצורך טיפול בילדו במקום בת זוגו ובהסכמתה.
{{ח:תת|(ד)}} עובדת שהילד אשר ילדה חייב להישאר בבית החולים או לחזור לבית החולים לאישפוז, תוך תקופת הלידה וההורות כאמור בסעיפים קטנים (ב), (ב1) או (ג), לתקופה העולה על שבועיים, זכאית לאלה:
{{ח:תתת|(1)}} להאריך את תקופת הלידה וההורות לתקופה שלא תעלה על תקופת האשפוז, אך לא ביותר מעשרים שבועות; הוראות פסקה זו יחולו גם לגבי עובדת שתקופת אשפוזו של הילד אשר ילדה, כאמור ברישה של סעיף קטן זה, אינה רצופה;
{{ח:תתת|(2)}} לפצל את תקופת הלידה וההורות כך ששלושה שבועות או יותר יהיו תכוף לאחר הלידה ויתרת החופשה תחל במהלך תקופת האשפוז או עם סיומה;
{{ח:תת}} לא יהיה תוקף לזכאות לפי סעיף קטן זה אלא אם כן העובדת הודיעה על מימושה בדרך, ובמועד ולמי שקבע שר העבודה והרווחה בתקנות.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות עבודת נשים (הודעה על הארכת חופשת לידה או פיצולה בשל אשפוז היולדת או ילדה)|תקנות עבודת נשים (הודעה על הארכת חופשת לידה או פיצולה בשל אשפוז היולדת או ילדה), התשנ״ט–1999}}.}}
{{ח:תת|(ד1)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ד2)}} הזכאות להארכת תקופת הלידה וההורות לפי סעיפים קטנים (ב1) עד (ד) ו־(ד3) היא מצטברת, ובלבד שכל ההארכות לפי סעיפים קטנים (ב1)(1), (ד)(1) ו־(ד3) לא יעלו יחד על עשרים שבועות.
{{ח:תת|(ד3)}} עובדת שהילד אשר ילדה הוא פעוט עם מוגבלות מורכבת שהוכר ככזה בתוך תקופת הלידה וההורות, זכאית להאריך את תקופת הלידה וההורות בחמישה שבועות נוספים; בסעיף קטן זה, ”פעוט עם מוגבלות מורכבת“ – פעוט שזכאי לגמלת ילד נכה לפי {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה)#סעיף 2|תקנה 2(2)(ב), (2א), (3) או (3א) לתקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה), התש״ע–2010}}.
{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב) מותר לקצר את תקופת הלידה וההורות, בהסכמת העובדת ובאישור שבכתב מאת רופא, אם הנולד איננו בחיים או שהעובדת הסכימה שילדה יאומץ לפי {{ח:חיצוני|חוק אימוץ ילדים|חוק אימוץ ילדים, התשמ״א–1981}}, או שהיא אם נושאת כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד)|בחוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ״ו–1996}} (להלן – אם נושאת), ובלבד שהתקופה תכלול לפחות שלושה שבועות שאחרי הלידה ואולם לגבי עובדת שהסכימה שילדה יאומץ או לגבי עובדת שהיא אם נושאת, לא יהיה תוקף לזכאותה לפי סעיף קטן זה אלא אם כן הודיעה על הסכמתה לקצר את תקופת הלידה וההורות בדרך, במועד ולמי שקבע שר התעשיה המסחר והתעסוקה, בהתייעצות עם שר הרווחה והשירותים החברתיים.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות עבודת נשים (הודעה על הסכמה לקיצור תקופת חופשת הלידה)|תקנות עבודת נשים (הודעה על הסכמה לקיצור תקופת חופשת הלידה), התשע״ד–2014}}.}}
{{ח:תת|(ו)}} שר העבודה רשאי לנקוב בתקנות עבודות מסויימות שבהן תהא תקופת הלידה וההורות שלפני יום הלידה המשוער פרק זמן שקבע בתקנות ושלא יעלה על שבעה שבועות.
{{ח:תת|(ז)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ז1)|(1)}} עובד שבת זוגו ילדה, ומתקיימים לגביו כל התנאים המפורטים להלן, ייתן לו מעסיקו תקופת לידה והורות בהתאם להוראות פסקה (2):
{{ח:תתתת|(א)}} הילד נמצא עמו ובהחזקתו;
{{ח:תתתת|(ב)}} הילד נמצא בטיפולו הבלעדי של העובד מחמת נכות או מחלה של בת הזוג ורופא אישר בכתב כי בשל הנכות או המחלה כאמור בת הזוג אינה מסוגלת לטפל בילד.
{{ח:תתת|(2)}} על זכאותו של עובד לתקופת לידה והורות לפי סעיף קטן זה יחולו הוראות סעיפים קטנים (ב), (ג) ו־(ד), ואולם תקופת הלידה וההורות של העובד תחל ביום שבו החלו להתקיים לגביו התנאים האמורים בפסקה (1), ותקופתה תהיה למשך יתרת תקופת הלידה וההורות של בת הזוג שלא נוצלה על ידה עד ליום האמור, וכל עוד מתקיימים לגבי העובד התנאים האמורים, ולעניין עובד שבת זוגו אינה זכאית לתקופת לידה והורות לפי סעיף זה – למשך יתרת התקופה שהיתה בת זוגו בתקופת לידה והורות אילו היתה זכאית לה לפי סעיף זה.
{{ח:תתת|(3)}} יצא עובד לתקופת לידה והורות לפי סעיף קטן זה, אין בכך כדי לדחות, להאריך או לקצר את תקופת הלידה וההורות של בת זוגו.
{{ח:תתת|(4)}} שר התעשיה המסחר והתעסוקה, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע כללים לביצוע הוראות פסקה (1), ובין השאר, כללים בדבר חובת מסירת הודעה למעסיק על ידי העובד.
{{ח:תת|(ח)|(1)}} עובד שאשתו ילדה, ייתן לו מעסיקו תקופת לידה והורות חלקית, בתקופת הלידה וההורות שנותרה מתום ששת השבועות הראשונים שלאחר יום הלידה, אם התקיימו כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} אשתו זכאית לתקופת לידה והורות והיא הסכימה בכתב לוותר על חלק מתקופת הלידה וההורות המגיעה לה בתקופה שנותרה מתום ששת השבועות הראשונים שלאחר יום הלידה, וזאת על אף הוראות סעיף קטן (ב)(2); ולעניין אישה שהיא עובדת עצמאית – היא זכאית לדמי לידה לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995}}, והסכימה בכתב לחזור לעסוק במשלח ידה בתקופה שנותרה כאמור, שהיתה מגיעה לה אילו היתה זכאית לתקופת לידה והורות;
{{ח:תתתת|(ב)}} אשתו עבדה או עסקה במשלח ידה בתקופה האמורה בפסקת משנה (א).
{{ח:תתת|(1א)}} תקופת הלידה וההורות החלקית של עובד שהתקיימו לגביו הוראות פסקה (1), לא תעלה על חמישה עשר שבועות, בתוספת הארכות, אם התקיימו לגביו גם על אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הוא עבד אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה פחות משנים עשר חודשים עד יציאתו לתקופת לידה והורות;
{{ח:תתתת|(ב)}} אשתו עבדה שנים עשר חודשים לפחות אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה לפני יציאתה לתקופת לידה והורות; ולעניין אישה שהיא עובדת עצמאית – עסקה במשלח ידה שנים עשר חודשים לפחות לפני המועד שבו היתה יוצאת לתקופת לידה והורות, אילו היתה זכאית לתקופת לידה והורות.
{{ח:תתת|(1ב)|(א)}} עובד שאשתו ילדה ייתן לו מעסיקו תקופת לידה והורות של שבעה ימים במהלך תקופת הלידה וההורות של אשתו, ובלבד שהיא הסכימה בכתב לוותר על דמי הלידה שהיא זכאית להם בעד השבוע האחרון של פרק הזמן שבעדו היא זכאית לדמי לידה לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 50|סעיפים 50}} {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 51|ו־51 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995}}.
{{ח:תתתת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב)(2), יצא עובד לתקופת לידה והורות כאמור בפסקת משנה (א) זכאית אשתו לחזור לעבודתה בשבוע האחרון כאמור בפסקת המשנה האמורה, למעט אם היא זכאית לדמי לידה לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 50|סעיף 50(א)(2) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995}}.
{{ח:תתתת|(ג)}} אין בתקופת לידה והורות לפי פסקה זו כדי לשנות את אורך תקופת הלידה וההורות שנקבעה בסעיף קטן (ב)(1).
{{ח:תתתת|(ד)}} אין בהוראות פסקה זו כדי לגרוע מהוראות פסקאות (1) ו־(1א) ומהוראות סעיף קטן (ז1), {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(ג3)}} {{ח:חיצוני|חוק דמי מחלה (היעדרות עקב היריון ולידה של בת זוג)|וחוק דמי מחלה (היעדרות עקב היריון ולידה של בת זוג), התש״ס–2000}}.
{{ח:תתת|(2)}} שר התעשיה המסחר והתעסוקה יקבע כללים לביצוע הוראות פסקה (1), ובין השאר, כללים בדבר חובת מסירת הודעה למעסיק על ידי שני בני הזוג.
{{ח:תתת|(3)}} שר התעשיה המסחר והתעסוקה יקבע, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, נסיבות מיוחדות שבהתקיימן יהיה עובד זכאי לתקופת לידה והורות לפי הוראות סעיף קטן זה, אף אם לא התקיים האמור בפסקה (1)(ב).
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות עבודת נשים (חופשת לידה חלקית לעובד שאשתו ילדה)|תקנות עבודת נשים (חופשת לידה חלקית לעובד שאשתו ילדה), התשנ״ט–1999}}.}}
{{ח:תת|(ט)}} היעדרות מעבודה לרגל תקופת לידה והורות לפי הוראות סעיף זה לא תפגע בזכויות התלויות בוותק אצל המעסיק.

{{ח:סעיף|6א||תיקון: תשל״ב, תשנ״ח, תשס״ד, תשס״ז, תשע״א, תשע״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|6ב||תיקון: תשנ״ו, תשס״ד, תשס״ז, תשס״ז־8, תשע״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|7|זכות להיעדר מהעבודה|תיקון: תשכ״ד, תשל״ו, תשמ״ח, תש״ן, תש״ן־2, תשנ״ח־3, תש״ס, תשס״ז־8, תשס״ח־4, תש״ע־2, תשע״ד־3, תשע״ו־2, תשע״ו־3, תשע״ז, תשע״ז־2, תשע״ז־3, תשע״ח, תשע״ט, תשפ״ה}}
{{ח:תת|(א)}} עובדת שהפילה רשאית להיעדר מעבודתה שבוע לאחר ההפלה, ואם אישר רופא כי מצב בריאותה מחמת ההפלה מחייב שתיעדר זמן רב יותר – הזמן שקבע הרופא, אך לא יותר מששה שבועות.
{{ח:תת|(ב)}} דין העדר מכוח סעיף קטן (א) כדין העדר מפאת מחלה.
{{ח:תת|(ג)}} עובדת רשאית להיעדר מעבודתה:
{{ח:תתת|(1)}} בחדשי ההריון, אם אישר רופא בכתב כי מצבה הרפואי לרגל ההריון מחייב זאת ובמידה שאישר; דין היעדרות לפי פסקה זו כדין היעדרות מפאת מחלה, אלא אם כן העובדת זכאית לגמלה לשמירת הריון לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 59|סעיף 59 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995}}, בעבור תקופה זו, או שהיא זכאית לתשלום בשל ההיעדרות מכוח דין אחר, הסכם קיבוצי או חוזה עבודה; היעדרות מכוח פסקה זו לא תפגע בזכויות התלויות בוותק של העובדת אצל מעסיקה;
{{ח:תתת|(1א)}} בחודשי ההיריון, אם אישר רופא בכתב, על גבי טופס שנקבע בתקנות, כי סוג העבודה, מקום ביצוע העבודה או אופן ביצוע העבודה מסכנים את העובדת בשל היותה בהיריון, או את עוברה; דין היעדרות לפי פסקה זו כדין חופשה ללא תשלום, ואולם היעדרות לפי פסקה זו לא תפגע בזכויות התלויות בוותק של העובדת אצל מעסיקה; הוראות פסקה זו לא יחולו עם מעסיקה של העובדת מצא לה עבודה חלופית מתאימה;
{{ח:תתת|(1ב)}} בחודשי ההיריון, אם אישר רופא בכתב, על גבי טופס שנקבע בתקנות, כי בשל סוג העבודה, מקום ביצוע העבודה או אופן ביצוע העבודה, נבצר מהעובדת לבצע את עבודתה בשל היותה בהיריון; דין היעדררות לפי פסקה זו כדין חופשה ללא תשלום, ואולם היעדרות לפי פסקה זו לא תפגע בזכויות התלויות בוותק של העובדת אצל מעסיקה; הוראות פסקה זו לא יחולו אם מעסיקה של העובדת מצא לה עבודה חלופית מתאימה;
{{ח:תתת|(1ג)}} מתום תקופת הלידה וההורות, ועד תום שישה חודשים מיום הלידה, בתקופה שבה היא מניקה, בהתקיים כל אלה:
{{ח:תתתת|(1)}} העובדת הודיעה למעסיקה שהיא מניקה;
{{ח:תתתת|(2)}} העסקתה נאסרה בתקופה שבה היא מניקה בשל ההנקה, לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 1|סעיף 1}};
{{ח:תתתת|(3)}} מעסיקה של העובדת לא מצא לה עבודה חלופית מתאימה;
{{ח:תתתת|(4)}} העובדת אינה רשאית להיעדר מעבודתה לפי סעיף קטן (ד);
{{ח:תתת}} היעדרה של עובדת מעבודתה לפי פסקה זו דינו כדין חופשה ללא תשלום, וזמן היעדרה לא יבוא במניין לגבי זכויות התלויות בוותק;
{{ח:תתת|(2)}} מתום תקופת הלידה וההורות עד תום ששה חדשים מאותו יום, אם אישר רופא כי מצבה עקב הלידה מחייב זאת ובמידה שאישר; דין היעדרות לפי פסקה זו כדין היעדרות מפאת מחלה.
{{ח:תתת|(3)}} מתום תקופת הלידה וההורות עד תום ארבעה חדשים מאותו יום – שעה אחת ביום, שתיקרא שעת הורות, בתנאי שהיא מועסקת במשרה מלאה כנהוג במקום העבודה של העובדת או שהיא מועסקת במשרה שהיקפה 174 שעות בחודש לפחות, לפי הנמוך; ההיעדרות המותרת על פי פסקה זו היא בנוסף להפסקות על־פי {{ח:חיצוני|חוק שעות עבודה ומנוחה|חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי״א–1951}}, ואין מנכים אותה משכר עבודתה. לעניין סעיף זה, עובד שמועסק במשרה מלאה כאמור או שמועסק במשרה שהיקפה 174 שעות בחודש לפחות, לפי הנמוך, יהיה רשאי לממש את הזכות לשעת ההורות לבדו או לסירוגין עם בת זוגו, בהתקיים התנאים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 7ב|בסעיף 7ב}}.
{{ח:תתת|(4)|(א)}} בתקופה, שבה היא עוברת טיפולי פוריות לרבות טיפולי הפריה חוץ־גופית, אם אישר הרופא המטפל בכתב כי הטיפול מחייב זאת ובמידה שאישר, ובלבד שהודיעה על כך למעסיקה מראש; דין היעדרות לפי פסקה זו כדין היעדרות מפאת מחלה. שר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות הוראות לעניין תקופת ההיעדרות כאמור.
{{ח:תתתת|(ב)}} בזקיפת ימי היעדרות לפי פסקת משנה (א) זכאית עובדת להביא בחשבון, לפי בחירתה, גם חלקי ימים שבהם נעדרה כאמור.
{{ח:תתתת|(ג)}} היעדרות של חלקי ימים לפי פסקה זו לא תעלה על 40 שעות בשנה לעובדת המועסקת במשרה מלאה כנהוג במקום העבודה או על החלק היחסי מ־40 שעות כאמור, בהתאם לשיעור חלקיות המשרה; שיעור חלקיות המשרה יחושב כיחס שבין שעות העבודה של העובדת בחודש ובין מספר שעות העבודה בחודש במשרה מלאה כנהוג במקום העבודה, או 182 שעות, לפי הנמוך.
{{ח:תתתת|(ד)}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק דמי מחלה#סעיף 2|בסעיף 2(א) לחוק דמי מחלה, התשל״ו–1976}}, עובדת זכאית לתשלום דמי מחלה בשל היעדרות הנכללת במכסת השעות האמורה בפסקת משנה (ג) ביום הראשון להיעדרה; התשלום בעד חלקי ימי היעדרות לעניין זה יחושב לפי היחס שבין שעות ההיעדרות ובין שעות העבודה של העובדת באותו יום אילולא נעדרה.
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות עבודת נשים (היעדרות בשל טיפולי הפריה ופריון)|תקנות עבודת נשים (היעדרות בשל טיפולי הפריה ופריון), התשנ״א–1990}}.}}
{{ח:תתת|(5)}} בתקופה שבה היא שוהה במקלט לנשים מוכות באישור המחלקה לשירותים חברתיים או משרד העבודה והרווחה, ובלבד שהתקופה לא תעלה על שישה חודשים בתקופת שנים עשר החודשים שלאחר תחילת שהייתה במקלט כאמור; העדרה של עובדת מעבודתה לפי פסקה זו דינה כדין חופשה בלא תשלום, וזמן העדרה לא יבוא במנין לגבי זכויות התלויות בוותק; הוראות פסקה זו יחולו על עובדת שעבדה אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה תקופה של שישה חודשים רצופים או יותר; לענין פסקה זו –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”אישור“ – הפניה מראש או אישור בדיעבד;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”מחלקה לשירותים חברתיים“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק שירותי הסעד|בחוק שירותי הסעד, התשי״ח–1958}};
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”מקלט לנשים מוכות“ – מקום שבו שוהה אישה מוכה מחשש לחייה או לחיי ילדה, לרבות מקום כאמור שאינו נתמך בידי המדינה או רשות מקומית;
{{ח:תתת}} לא יהיה תוקף לזכאות לפי פסקה זו אלא אם כן הודיעה העובדת על מימושה למעסיק בדרך ובמועד שקבע שר העבודה והרווחה.
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות עבודת נשים (הודעה על שהייה במקלט לנשים מוכות)|תקנות עבודת נשים (הודעה על שהייה במקלט לנשים מוכות), התשס״א–2000}}.}}
{{ח:תתת|(6)|(א)}} בתקופה שבה בן זוגה שוהה בשירות מילואים, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות המילואים|בחוק שירות המילואים, התשס״ח–2008}} – שעה אחת ביום, החל ביום הראשון לשירות המילואים, ובלבד שמתקיימים התנאים המפורטים להלן:
{{ח:תתתתת|(1)}} תקופת המילואים של בן הזוג לא תפחת מחמישה ימים רצופים;
{{ח:תתתתת|(2)}} לעובדת ילד שטרם מלאו לו 13 שנים הנמצא עמה;
{{ח:תתתתת|(3)}} העובדת מועסקת במשרה מלאה לפי הנהוג במקום עבודתה;
{{ח:תתתתת|(4)}} העובדת הודיעה למעסיקה על מימוש הזכות לפי פסקה זו והציגה לפניו אישור המעיד על שירות המילואים של בן זוגה; שר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים רשאי לקבוע הוראות נוספות לעניין הודעה כאמור.
{{ח:תתתת|(ב)}} עובדת אינה זכאית להיעדר מעבודתה לפי פסקה זו בימים שבהם היא נעדרת מעבודה בשל מימוש הזכות לשעת הורות לפי הוראות פסקה (3) או לפי הנהוג במקום עבודתה בעניין שעת הורות כאמור, או לפי הנהוג במקום עבודתה בעניין קיצור שעות עבודתה בשל הורות; היתה העובדת זכאית להיעדר מעבודתה כאמור פחות משעה אחת ביום, תהיה זכאית להיעדר מעבודתה לפי פסקה זו ביתרת הזמן שבין ההסדר הנהוג במקום עבודתה כאמור ובין שעה אחת.
{{ח:תתתת|(ג)}} הוראות פסקה זו יחולו גם על עובד שבת זוגו שוהה בשירות מילואים, בשינויים המחויבים.
{{ח:תתתת|(ד)}} על אף האמור בפסקה זו, רשאי ראש רשות ביטחון, בהחלטה מנומקת בכתב, לקבוע כי הוראות פסקה זו לא יחולו על חלק מעובדי אותה הרשות, בשל צורך מבצעי חיוני; החלטה כאמור תעמוד בתוקפה לתקופה שלא תעלה על שבעה ימים ויהיה ניתן להאריכה בתקופות נוספות שלא יעלו על שבעה ימים כל אחת; לעניין זה, ”רשות ביטחון“ – שירות הביטחון הכללי, המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר או הרשות הארצית לכבאות והצלה.
{{ח:תתתת|(ה)}} ההיעדרות המותרת בהתאם להוראות פסקה זו היא נוסף על הפסקות על פי {{ח:חיצוני|חוק שעות עבודה ומנוחה|חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי״א–1951}}, ואין מנכים אותה משכר עבודה.
{{ח:תת|(ג1)}} הוראות סעיף קטן (ג)(4) תחול גם על עובד העובר טיפולי פוריות.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות עבודת נשים (היעדרות בשל טיפולי הפריה ופריון)|תקנות עבודת נשים (היעדרות בשל טיפולי הפריה ופריון), התשנ״א–1990}}.}}
{{ח:תת|(ג2)|(1)}} עובד רשאי להיעדר מעבודתו בהתקיים האמור בפסקה מפסקאות משנה (א) או (ב), ולתקופה כמפורט בהן:
{{ח:תתתת|(א)}} בת זוגו של העובד החליטה לפצל את תקופת הלידה וההורות לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6(ב1)(2)}} – למשך התקופה שבה היא מאושפזת ושבה פוצלה תקופת הלידה וההורות כאמור אך לא יותר מארבעה שבועות;
{{ח:תתתת|(ב)}} לעובד נולד ילד והילד נמצא עמו ובהחזקתו הבלעדית (בפסקת משנה זו – החזקה בלעדית) – מהיום שבו הילד נמצא בהחזקתו הבלעדית וכל עוד הוא נמצא בהחזקה כאמור, למשך יתרת תקופת הלידה וההורות של היולדת שלא נוצלה על ידה עד ליום האמור, ולעניין יולדת שאינה זכאית לתקופת לידה והורות לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}} – למשך יתרת תקופת הלידה וההורות שלה היתה זכאית אילו חלו לגביה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6|הסעיף האמור}}.
{{ח:תתת|(2)}} לא יהיה תוקף לזכאות לפי סעיף קטן זה אלא אם כן הודיע העובד על מימושה למעסיקו בדרך ובמועד שקבע שר התעשיה המסחר והתעסוקה.
{{ח:תתת|(3)}} היעדרות של עובד מעבודתו לפי פסקה (1) דינה כדין חופשה ללא תשלום, ואולם היעדרות כאמור לא תפגע בזכויות התלויות בוותק של העובד אצל מעסיקו.
{{ח:תתת|(4)}} עובד שנעדר מעבודתו לפי פסקה (1) והתייצב לעבודה לפני תום תקופת הלידה וההורות שלו, או הביע את רצונו לחזור לעבודה כאמור, לא יוכל המעסיק לדחות את החזרתו לעבודה יותר משבועיים מיום שהתייצב או הביע את רצונו לחזור.
{{ח:תתת|(ג3)}} עובד רשאי להיעדר מעבודתו עד חמישה ימים מהיום שלאחר יום הלידה של בת זוגו; דין היעדרות לפי פסקה זו כמפורט להלן:
{{ח:תתתת|(1)}} לעניין שלושת ימי ההיעדרות הראשונים – כדין חופשה שנתית, ואם אין לעובד ימי חופשה המגיעים לו – כדין חופשה ללא תשלום;
{{ח:תתתת|(2)}} לעניין שני ימי ההיעדרות הנותרים – כדין היעדרות מפאת מחלה; לעניין עובד הזכאי לדמי מחלה לפי {{ח:חיצוני|חוק דמי מחלה|חוק דמי מחלה, התשל״ו–1976}}, יראו את ימי העדרו לפי פסקת משנה זו כיום השני והשלישי למחלתו לפי {{ח:חיצוני|חוק דמי מחלה#סעיף 2|סעיף 2 לחוק האמור}}; ימי ההיעדרות לפי פסקת משנה זו יבואו בחשבון במניין ימי ההיעדרות שהעובד זכאי להם לפי {{ח:חיצוני|חוק דמי מחלה (היעדרות עקב היריון ולידה של בת זוג)|חוק דמי מחלה (היעדרות עקב היריון ולידה של בת זוג), התש״ס–2000}}.
{{ח:תת|(ג4)|(1)}} עובד שעבד אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה שנה לפחות והילד שבת זוגו ילדה אושפז בבית החולים לאחר הלידה לתקופה העולה על שבועיים, רשאי להיעדר עד 20 ימי היעדרות, אף אם אינם רצופים, במהלך תקופת האשפוז של הילד ובתוך תקופת הלידה וההורות של בת הזוג לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}}, על חשבון תקופת המחלה הצבורה שלו או על חשבון ימי החופשה המגיעים לו, לפי בחירתו.
{{ח:תתת|(2)}} ימי ההיעדרות של עובד כאמור בפסקה (1), שזקף ימי היעדרות לפי הוראות אותה פסקה ולפי הוראות סעיף קטן (ג3) על חשבון תקופת המחלה הצבורה שלו, יימנו לעניין הוראות {{ח:חיצוני|חוק דמי מחלה#סעיף 2|סעיף 2(א) לחוק דמי מחלה, התשל״ו–1976}}, ברצף מהיום הראשון שבו נעדר על חשבון תקופת המחלה הצבורה שלו, אף אם ההיעדרויות לא היו רצופות.
{{ח:תתת|(3)}} בזקיפת ימי היעדרות לפי הוראות פסקה (1) זכאי עובד להביא בחשבון, לפי בחירתו, גם חלקי ימים שבהם נעדר לפי הוראות סעיף קטן זה; חלקי ימים לעניין זה יחושבו לפי היחס שבין שעות ההיעדרות ובין שעות העבודה של העובד באותו יום אילולא נעדר.
{{ח:תתת|(4)}} ימי ההיעדרות לפי סעיף קטן זה לא יובאו בחשבון במניין ימי ההיעדרות שהעובד זכאי להם לפי סעיף קטן (ג3) ולפי {{ח:חיצוני|חוק דמי מחלה (היעדרות עקב היריון ולידה של בת זוג)|חוק דמי מחלה (היעדרות עקב היריון ולידה של בת זוג), התש״ס–2000}}.
{{ח:תתת|(5)}} היעדרות לפי סעיף קטן זה תתאפשר אם העובד מסר למעסיקו אישור רפואי בדבר אשפוז הילד וכן חתם על הצהרה כי בימי ההיעדרות שהה עם הילד שאושפז או עם ילדיו האחרים.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} עובדת רשאית להיעדר מהעבודה, מתום תקופת הלידה וההורות, מספר חדשים כרבע מספר החדשים שבהם עבדה אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה, אך לא יותר משנים עשר חדשים מיום הלידה וחלק של חודש לא יבוא במנין ואולם ממספר החודשים שתהיה העובדת רשאית להיעדר בהתאם לפסקה זו, יופחתו מספר השבועות שבהם עלתה תקופת הלידה וההורות שנוצלה על ידי העובדת לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6(ב)(1)}}, על חמישה עשר שבועות, או על תקופה של חמישה עשר שבועות, בתוספת הארכות.
{{ח:תתת|(2)}} העדרה של העובדת מעבודתה מכוח פסקה (1) דינה כדין חופשה ללא תשלום, וזמן העדרה לא יבוא במנין לגבי זכויות התלויות בותק.
{{ח:תתת|(3)}} עובדת שנעדרה מעבודתה מכוח פסקה (1) והתייצבה לעבודה לפני תום תקופת הלידה וההורות שלה, או הביעה רצונה לחזור לעבודה כאמור, לא יוכל המעסיק לדחות את חזרתה לעבודה יותר מארבעה שבועות מיום שהתייצבה או הביעה רצונה לחזור.
{{ח:תת|(ד1)}} הוראות סעיף קטן (ד) יחולו, בשינויים המחוייבים, על עובד, ובלבד שנתקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} בת זוגו הועסקה כעובדת במשך ששה חדשים רצופים לפחות בסמוך לפני תחילת העדרותו מהעבודה בהתאם להוראות סעיף קטן (ד).
{{ח:תתת|(2)}} הילד נמצא בהחזקתו הבלעדית, או בטיפולו הבלעדי מחמת נכות או מחלה של בת זוגו.
{{ח:תת|(ד2)}} נעדר אחד מבני־הזוג מן העבודה כאמור בסעיף קטן (ד) או (ד1), לפי הענין, לא יחולו הוראות אותם סעיפים קטנים על בן־הזוג השני; אולם, אם נעדר אחד מבני הזוג תקופה קצרה מהאמור בסעיפים קטנים (ד) או (ד1) לפי הענין, רשאי בן זוגו להעדר מהעבודה על פי הוראות אותם סעיפים קטנים למשך יתרת התקופה האמורה.
{{ח:תת|(ד3)}} לענין חישוב תקופת העבודה הרצופה כאמור בסעיף קטן (ד1), יראו כעבודה גם תקופת הפסקה בעבודה שבה נמשכים יחסי עבודה.
{{ח:תת|(ד4)}} שר העבודה והרווחה רשאי לקבוע בתקנות, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, הוראות בדבר חובת מסירת הודעות למעסיק לענין סעיף זה, מאת בני־הזוג או אחד מהם ותוצאות אי מסירת הודעות כאמור.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות עבודת נשים (חובת מסירת הודעות למעביד)|תקנות עבודת נשים (חובת מסירת הודעות למעביד), התשמ״ט–1988}}.}}
{{ח:תת|(ה)|(1)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ג)(1), רשאית עובדת להיעדר מעבודתה, ללא ניכוי משכר עבודתה, לשם פיקוח רפואי במשך חדשי ההריון ובדיקות רפואיות שגרתיות הקשורות בהריון הנעשים על ידי רופא נשים או הנעשים בתחנה לבריאות האם והילד שאישר משרד הבריאות (להלן – התחנה), לרבות בדיקות שגרתיות כאמור הנערכות מחוץ לתחנה על פי הפניית התחנה; בפסקה זו, ”רופא נשים“ – רופא מורשה בעל תואר מומחה ביילוד ובגינקולוגיה שניתן לו על פי {{ח:חיצוני|פקודת הרופאים|פקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל״ז–1976}} (להלן – הפקודה), או רופא מורשה המתמחה לקראת קבלת התואר האמור, במוסד מוכר לפי {{ח:חיצוני|פקודת הרופאים|הפקודה}}, בפיקוחו של רופא בעל התואר האמור.
{{ח:תתת|(2)}} תקופת ההיעדרות מהעבודה כאמור בפסקה (1) לא תעלה על 40 שעות במשך חודשי הריונה, לעובדת המועסקת במשרה מלאה כנהוג במקום העבודה או על החלק היחסי מ־40 שעות כאמור, בהתאם לשיעור חלקיות המשרה; שיעור חלקיות המשרה יחושב כיחס שבין שעות העבודה של העובדת בחודש ובין מספר שעות עבודה בחודש במשרה מלאה כנהוג במקום העבודה, או 182 שעות, לפי הנמוך.
{{ח:תתת|(3)}} שר העבודה רשאי, באישור ועדת העבודה של הכנסת, לקבוע בתקנות –
{{ח:תתתת|(א)}} הוראות לביצוע פסקאות (1) ו־(2);
{{ח:תתתת|(ב)}} לגבי סוגי עובדות ובאזורים שיקבע – מספר שעות אחר להיעדרות עובדת מעבודתה כאמור ובלבד שלא יפחת מהאמור בפסקה (2);
{{ח:תתתת|(ג)}} הוראות משלימות בדבר זכותה של אשה העובדת אצל יותר ממעסיק אחד להיעדר מעבודתה כאמור בפסקה (1) כאילו היתה עובדת אצל מעסיק אחד לענין האמור בפסקה (2).

{{ח:סעיף|7א|הפרשות לקופת גמל בתקופת לידה והורות ובשמירת הריון|תיקון: תשס״ד, תשס״ה־3, תשס״ז־8, תשע״ד־3, תשע״ו־3}}
{{ח:תת|(א)}} עובד או עובדת הזכאים לדמי לידה לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995}} (בסעיף זה – דמי לידה), או עובדת הזכאית לגמלת שמירת הריון לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|החוק האמור}} (בסעיף זה – גמלת שמירת הריון), והם ומעסיקם או המעסיק בלבד, נהגו לשלם תשלומים לקופת גמל, ימשיך המעסיק לשלם תשלומים כאמור בעד התקופה שבעדה שולמו דמי הלידה או גמלת שמירת ההריון, לפי הענין, ובלבד שהעובדת או העובד שילמו בעד התקופה האמורה את התשלומים החלים עליהם, אם חלים, להבטחת הזכויות האמורות, והכל בשיעורים ולפי שכר העבודה כאילו הוסיפו העובדת או העובד לעבוד בתקופה האמורה; בסעיף קטן זה, ”קופת גמל“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005}}.
{{ח:תת|(ב)}} האמור בסעיף קטן (א) יחול על המעסיק שהעובדת או העובד עבדו אצלו שישה חודשים לפחות בתכוף לפני תחילת ההריון של העובדת או של בת זוגו של העובד, לפי העניין, ולענין תשלומים בתקופת הזכאות לדמי לידה – אם נוסף על כך התקיימו יחסי עבודה ביניהם בכל תקופת ההריון.
{{ח:תת|(ג)}} השר, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, יקבע מועדים וכללים לתשלום הסכומים האמורים בסעיף קטן (א); בתקנות כאמור רשאי השר לקבוע כללים שונים למעסיק ולעובדת או לעובד.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות עבודת נשים (מועדים וכללים לתשלומים לקופת גמל)|תקנות עבודת נשים (מועדים וכללים לתשלומים לקופת גמל), התשס״ח–2008}}.}}

{{ח:סעיף|7ב|התנאים למימוש הזכות לשעת הורות על ידי בן זוג|תיקון: תשע״ו־3}}
{{ח:תת|(א)}} עובד רשאי לממש את הזכות לשעת הורות לבדו או לסירוגין עם בת זוגו, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7(ג)(3)}}, בהתקיים התנאים המפורטים להלן:
{{ח:תתת|(1)}} בת הזוג נתנה את הסכמתה למימוש הזכות לשעת ההורות לסירוגין עם בן זוגה או על ידי בן זוגה;
{{ח:תתת|(2)}} כל אחד מבני הזוג מסר למעסיקו, לא יאוחר מ־21 ימים לפני תום תקופת הלידה וההורות, הצהרה חתומה לפי {{ח:פנימי|תוספת 1|הטופס שבתוספת הראשונה}} שבה הודיע על הבחירה לממש את הזכות לשעת הורות עם בן הזוג (בסעיף זה – הצהרה); מסרו בני הזוג הצהרה במועד מאוחר יותר – יהיה העובד רשאי לממש את זכותו 21 ימים לאחר מסירת ההצהרה;
{{ח:תתת|(3)}} בהצהרה יפרט כל אחד מבני הזוג את מספר הימים ואת הימים המסוימים בשבוע העבודה שבהם יממש את שעת ההורות;
{{ח:תתת|(4)|(א)}} מימוש הזכות לשעת הורות ייעשה על פי ההצהרה, ואולם העובדת ומעסיקה ובן זוגה ומעסיקו רשאים, לפי העניין, להסכים ביניהם, לפי הצורך ובאופן חד־פעמי, על מימוש הזכות לשעת ההורות באופן שונה מזה שמסרו עליו בהצהרה.
{{ח:תתתת|(ב)}} שינוי קבוע במימוש הזכות לשעת ההורות שמסרו העובדת ובן זוגה בהצהרה, לאחר שנמסרה הצהרה כאמור בסעיף זה, ייעשה בהצהרה נוספת שתימסר למעסיק בהתאם להוראות סעיף זה, בשינויים המחויבים, 21 ימים מראש, ולעניין בני זוג שלפחות אחד מהם עובד במשמרות – חודש מראש;
{{ח:תתת|(5)}} מכסת שעות ההורות ששני בני הזוג זכאים לממש לפי הוראות סעיף זה לא תעלה על מכסת שעות ההורות שהעובדת היתה זכאית לממש לבדה.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), עובדת ובן זוגה שאחד מהם עובד בעבודה במשמרות בענף מהענפים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}} רשאים לממש את הזכות לשעת הורות לסירוגין כך שכל אחד מבני הזוג יממש את הזכות לפרקי זמן שלא יפחתו משלושה שבועות כל אחד; העובד שעובד במשמרות ומעסיקו רשאים להסכים ביניהם על חלוקה אחרת לסירוגין לפרקי זמן קצרים יותר.
{{ח:תתת|(2)}} שר הכלכלה והתעשייה, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 2|התוספת השנייה}}.
{{ח:תתת|(3)}} בסעיף קטן זה, ”עבודה במשמרות“ – עבודה שמכסת העבודה היומית המלאה בה היא 20 שעות לפחות שנחלקות לשתי משמרות לפחות.
{{ח:תת|(ג)}} שר הכלכלה והתעשייה, לאחר התייעצות עם ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה ועם ארגוני מעסיקים שהם לדעת השר יציגים ונוגעים בדבר ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות הנוגעות בין השאר לעניין –
{{ח:תתת|(1)}} חלוקה אחרת של מימוש הזכות לשעת ההורות בין בני הזוג, ובכלל זה לעניין אופן שינוי החלוקה;
{{ח:תתת|(2)}} חלוקת מימוש הזכות לשעת ההורות לפי סוגי עובדים וסוגי מקומות עבודה;
{{ח:תתת|(3)}} אופן הדיווח ודרך הדיווח למעסיק על ידי בני הזוג.

{{ח:סעיף|8|איסור העסקה בתקופת לידה והורות|תיקון: תשס״ז־8, תשע״ד־3, תשע״ו־3}}
{{ח:ת}} לא יעסיק מעסיק עובדת או עובד בידעו שהם בתקופת לידה והורות.

{{ח:סעיף|9|הגבלת פיטורים|תיקון: תשכ״ד, תש״ן, תשנ״ח, תש״ס, תש״ס־2, תשס״א, תשס״ו, תשס״ז־2, תשס״ז־5, תשס״ז־8, תשס״ז־9, תשס״ח, תשס״ח־3, תש״ע, תשע״ד־2, תשע״ד־3, תשע״ו־3, תשפ״א, תשפ״א־2, תשפ״ד, תשפ״ה־2, תשפ״ו־2, תשפ״ו־3}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפטר מעסיק עובדת שהיא בהריון וטרם יצאה לתקופת לידה והורות אלא בהיתר מאת שר העבודה והרווחה, ולא יתיר השר פיטורים כאמור אם הפיטורים הם, לדעתו, בקשר להריון; הוראות סעיף קטן זה יחולו הן על עובדת קבועה והן על עובדת ארעית או זמנית ובלבד שהעובדת עבדה אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה ששה חדשים לפחות.
{{ח:תת|(ב)}} היה המעסיק קבלן כוח אדם והעובדת הועסקה אצלו בפועל במשך שישה חודשים לפחות יראו, לענין סעיף קטן (א), גם הפסקה זמנית של העסקתה כפיטורים; בסעיף זה, ”קבלן כוח אדם“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם#סעיף 1|בסעיף 1 לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ״ו–1996}}.
{{ח:תת|(ב1)|(1)}} לעניין עובדת של קבלן כוח אדם המועסקת אצל מעסיק בפועל במשך שישה חודשים לפחות, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} לא יגרום מעסיק בפועל לכך שקבלן כוח אדם יפטר עובדת בהיריון בניגוד להוראות סעיף זה;
{{ח:תתתת|(ב)}} פוטרה עובדת בהיריון בניגוד להוראות סעיף זה, חזקה היא שהמעסיק בפועל הוא שגרם לפיטורים, אלא אם כן הוכיח אחרת;
{{ח:תתתת|(ג)}} בקשה להיתר לפי סעיף קטן (א) תוגש הן בידי המעסיק בפועל והן בידי קבלן כוח האדם.
{{ח:תתת|(2)}} הוראות סעיף קטן זה באות להוסיף על החובות והאיסורים החלים על קבלן כוח אדם כמעסיק לפי כל דין.
{{ח:תתת|(3)}} בסעיף קטן זה, ”מעסיק בפועל“ ו”קבלן כוח אדם“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם|בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ״ו–1996}}.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} לא יפטר מעסיק עובדת או עובד בתקופת לידה והורות או בימי היעדרם מעבודה לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(ג)(2) או (ג2)}}, ולא ייתן הודעת פיטורים למועד החל בתקופות האמורות.
{{ח:תתת|(1א)}} לא יפטר מעסיק עובדת או עובד בתקופה של 60 ימים לאחר תום תקופת הלידה וההורות או לאחר תום ימי ההיעדרות, כאמור בפסקה (1), לפי העניין, ולא ייתן הודעת פיטורים למועד החל בתקופה האמורה, אלא בהיתר מאת שר התעשיה המסחר והתעסוקה; השר לא יתיר פיטורים לפי פסקה זו אלא אם כן שוכנע כי מתקיימים כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הפיטורים אינם בקשר ללידה, לתקופת הלידה וההורות או להיעדרות כאמור;
{{ח:תתתת|(ב)}} עסקו של המעסיק חדל לפעול או שהמעסיק הוכרז כפושט רגל לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש״ם–1980}}, ואם הוא תאגיד – ניתן צו פירוק לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות#חלק 8א|פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ״ג–1983}}; לעניין זה, ”חדל לפעול“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 9ב|בסעיף 9ב}}.
{{ח:תתת|(2)}} לא יפטר מעסיק עובד או עובדת, בימי העדרם מהעבודה לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(ג)(1ג), (ד)(1) או (ד1)}} או במשך תקופה של שישים ימים לאחר תום ההיעדרות כאמור, ולא יתן הודעת פיטורים למועד החל בתקופות האמורות, אלא בהיתר מאת שר התעשיה המסחר והתעסוקה, ולא יתיר השר פיטורים לפי פסקה זו אם הם לדעתו בקשר ללידה או להיעדרות כאמור.
{{ח:תתת|(2א)}} {{ח:הערה|(פקעה).}}
{{ח:תתת|(2ב)}} {{ח:הערה|(פקעה).}}
{{ח:תתת|(2ג)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 31.3.2026 עד יום 31.3.2027):}}
{{ח:תתתת|(א)}} הוציא מעסיק עובד או עובדת לחופשה ללא תשלום במהלך התקופה הקובעת, לתקופה של 10 ימים רצופים לפחות או שהיא הוצאה לחופשה ללא תשלום לתקופה של חמישה ימים רצופים לפחות שתחילתם ביום י״א באדר התשפ״ו (28 בפברואר 2026) או י״ב באדר התשפ״ו (1 במרץ 2026), שחלה, כולה או חלקה, ב־60 הימים כאמור בפסקה (1א) או (2), לא תובא תקופת החופשה ללא תשלום במניין 60 הימים; בפסקה זו, ”התקופה הקובעת“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 179כח|בסעיף 179כח לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995}}, כנוסחו {{ח:חיצוני|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה)|בחוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה), התשפ״ו–2026}}.
{{ח:תתתת|(ב)}} על אף האמור בפסקאות (1א) ו־(2), השר רשאי להתיר פיטורים של עובד או עובדת שהוצאו לחופשה ללא תשלום כאמור בפסקת משנה (א), אם שוכנע כי הפיטורים אינם בקשר ללידה, לתקופת הלידה וההורות או להיעדרות כאמור בפסקה (1א) או (2), ובלבד שחלפו 60 ימים מתום תקופת הלידה וההורות או ההיעדרות.
{{ח:תתת|(3)}} במניין ימי הודעה מוקדמת לפיטורים לא יבואו התקופות האמורות בפסקאות (1), (1א) ו־(2).
{{ח:תת|(ד)}} לא יפטר מעסיק עובדת השוהה במקלט לנשים מוכות בימי העדרה מעבודתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(ג)(5)}} או במשך תקופה של 150 ימים לאחר תום ימי ההיעדרות כאמור, ולא ייתן הודעת פיטורים למועד החל בתקופות האמורות, אלא בהיתר מאת שר העבודה והרווחה, ולא יתיר השר פיטורים כאמור אם הפיטורים הם, לדעתו, בקשר לשהייה במקלט; במנין ימי הודעה מוקדמת לפיטורים, לא יבואו התקופות האמורות בסעיף קטן זה.
{{ח:תת|(ה)|(1)}} לא יפטר מעסיק עובדת העוברת טיפולי הפריה חוץ גופית או עובד או עובדת העוברים טיפולי פוריות, בימי העדרם מעבודה לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(ג)(4) או (ג1)}}, לפי העניין, או במשך תקופה של 150 ימים לאחר תום ימי ההיעדרות כאמור, אלא בהיתר מאת שר התעשייה המסחר והתעסוקה, ולא יתיר השר פיטורים כאמור אם הפיטורים הם, לדעתו, בקשר עם היעדרות כאמור או עם טיפולים כאמור; הוראת סעיף קטן זה תחול לגבי עובד או עובדת העוברים טיפולים כאמור בפסקה זו לקראת שתי לידות לכל היותר, בתקופת העסקתם אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה, ואם עברו טיפולים כאמור לקראת הולדת ילדים מבני זוג קודמים – גם לקראת שתי לידות עם בן הזוג הנוכחי;
{{ח:תתת|(2)}} הוראת פסקה (1) לא תחול על מעסיק, לגבי עובד או עובדת כאמור, שחלפו שנתיים מהיום הראשון להיעדרותם מעבודה אצלו או באותו מקום עבודה, לפי הפסקה האמורה.
{{ח:תתת|(3)}} הוראות פסקה (1) יחולו גם על עובדת או עובד שלא נעדרו מעבודה, בתקופת הטיפולים כאמור באותה פסקה, או במשך תקופה של 150 ימים לאחר מועד תחילת טיפולי הפוריות או טיפולי ההפריה החוץ־גופית, לפי המאוחר, כפי שאישר הרופא המטפל בכתב, ובלבד שהעובדת או העובד, לפי העניין, הודיעו למעסיק על הטיפולים לא יאוחר משלושה ימי עבודה ממועד מתן ההודעה המוקדמת לפיטורים, ואם לא ניתנה הודעה מוקדמת לפיטורים – ממועד הפיטורים, ומסרו למעסיק אישור רופא כאמור בתוך 14 ימים מאותו מועד, לפי העניין; הוראות פסקה זו יחולו הן על עובדת או עובד קבועים והן על עובדת או עובד ארעיים או זמניים, ובלבד שעבדו אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה שישה חודשים לפחות; שר התעשייה המסחר והתעסוקה רשאי, בהתייעצות עם שר הבריאות ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, לקבוע סוגים של טיפולי פוריות שהוראות פסקה זו לא יחולו עליהם.
{{ח:תת|(ו)}} לא יפטר מעסיק עובדת בימי היעדרה מעבודה לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(א)}} ולא ייתן הודעת פיטורים למועד החל בתקופה האמורה; במניין ימי הודעה מוקדמת לפיטורים לא תבוא התקופה האמורה בסעיף קטן זה.
{{ח:תת|(ז)}} בסעיף זה, ”פיטורים“ – לרבות אי־חידוש חוזה עבודה לתקופה קצובה שהוא אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} חוזה עבודה לתקופה קצובה של שנים עשר חודשים או יותר;
{{ח:תתת|(2)}} חוזה עבודה לתקופה קצובה הפחותה משנים עשר חודשים, שהאריך או שחידש העסקה קודמת שהיתה סמוך לפני תחילת תוקפו של החוזה.

{{ח:סעיף|9א|איסור פגיעה בהיקף משרה או בהכנסה|תיקון: תשנ״ח, תשס״ז־8, תשע״ד־3, ק״ת תש״ף, ק״ת תש״ף־2, תשפ״ה־2, תשפ״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפגע מעסיק בהיקף המשרה או בהכנסה של עובדת או עובד שחלה הגבלה על פיטוריהם לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}, בתקופה שבה חלה ההגבלה כאמור, אלא בהיתר מאת שר התעשיה המסחר והתעסוקה, ולא יתיר השר פגיעה כאמור אם היא לדעתו בקשר לעילה שבשלה חלה אותה הגבלה.
{{ח:תת|(א1)}} {{ח:הערה|(פקע).}}
{{ח:תת|(א2)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 31.3.2026 עד יום 31.3.2027):}} לעניין סעיף זה לא יראו היעדרות של עובד או עובדת בתקופה הקובעת כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9(ג)(2ג)(א)}}, מחמת הוראה מההוראות כאמור {{ח:חיצוני|חוק הגנה על עובדים בשעת חירום#סעיף 2|בסעיף 2(א) או (ב)(1) לחוק הגנה על עובדים בשעת חירום, התשס״ו–2006}}, שבשלה חל איסור לפטר את העובד או העובדת בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק הגנה על עובדים בשעת חירום#סעיף 2|אותו סעיף}}, כפגיעה בהיקף המשרה או בהכנסה של העובד או העובדת.
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פגיעה“, בהיקף המשרה – למעט שינוי זמני בהיקף המשרה לפי בקשה שיזמו העובדת או העובד בשל מצבם הרפואי לפי אישור בכתב מאת רופא;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פגיעה“, בהכנסה, למעט –
{{ח:תתת|(1)}} פגיעה בהכנסה החלה במקום העבודה מכוח דין או הסכם קיבוצי;
{{ח:תתת|(2)}} פגיעה ברכיב השכר המשולם לעובדת או לעובד בהתאם לתפוקת עבודתם ובלבד שהפגיעה בתפוקתם של העובדת או העובד לא נגרמה מסיבות התלויות במעסיק;
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|9ב|היתר לגבי עובדת בהריון – תחילת תוקף|תיקון: תשס״ד־3, תשס״ז־8, תשע״ד־3}}
{{ח:ת}} החליט שר התעשיה המסחר והתעסוקה לתת היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(א)}} או {{ח:פנימי|סעיף 9א|סעיף 9א}} לגבי עובדת בהיריון, לא יינתן ההיתר לגבי התקופה שקדמה ליום מתן ההחלטה בבקשה להיתר, ואולם רשאי הוא לתת את ההיתר למועד הקודם ליום מתן ההחלטה, אם התקיים האמור באחת מהפסקאות (1) עד (5) וכאמור בהן, לפי הענין:
{{ח:תת|(1)}} המעסיק הוכיח כי לא ידע ולא היה עליו לדעת ביום הפיטורים או ביום הפגיעה בהיקף המשרה או בהכנסה, לפי הענין, שהעובדת בהריון, ולדעת השר לא יהיה זה צודק לתת את ההיתר רק מיום מתן ההחלטה בבקשה להיתר; לענין פסקה זו, ”יום הפיטורים“, ”יום הפגיעה בהיקף המשרה או בהכנסה“ – היום שבו היו אמורים הפיטורים או הפגיעה בהיקף המשרה או בהכנסה, לפי ענין, להיכנס לתוקפם אלמלא הוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 9א|או 9א}};
{{ח:תת|(2)}} המעסיק הוכיח כי התקיימו נסיבות חמורות, ולדעת השר לא יהיה זה צודק לתת את ההיתר רק מיום מתן ההחלטה בבקשה להיתר, ובלבד שההיתר לא יינתן לגבי תקופה שקדמה ליום הגשת הבקשה להיתר;
{{ח:תת|(3)}} המעסיק הוכיח כי הוא הוכרז פושט רגל לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש״ם–1980}}, ואם הוא תאגיד – כי ניתן צו פירוק לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות#חלק 8א|פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ״ג–1983}}, ובלבד שההיתר לא יינתן לגבי תקופה שקדמה ליום הגשת הבקשה להיתר, או ליום ההכרזה או מתן צו הפירוק, לפי הענין, המוקדם מביניהם;
{{ח:תת|(4)}} המעסיק הוכיח כי עסקו חדל לפעול, ובלבד שההיתר לא יינתן לגבי תקופה שקדמה ליום שבו חדל העסק לפעול או ליום הגשת הבקשה להיתר, המאוחר מביניהם;
{{ח:תת|(5)}} המעסיק הוכיח כי עסקו חדל לפעול בשל נסיבות לא צפויות שכתוצאה מהן לא היתה לו אפשרות לבקש היתר לפני שהעסק חדל לפעול, ובלבד שלא יינתן היתר לגבי תקופה שקדמה ליום שבו חדל העסק לפעול;
{{ח:ת}} לענין פסקאות משנה (4) ו־(5), ”חדל לפעול“ – הפסקת פעילות שאינה זמנית.

{{ח:סעיף|9ג|תחולת הוראות על הורה מאמץ, הורה מיועד והורה במשפחת אומנה|תיקון: תשע״א־2, תשע״ב, תשע״ו־3}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אם נושאת“ ו”הורה מיועד“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 9ה|בסעיף 9ה(א)}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הורה במשפחת אומנה“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 9ו|בסעיף 9ו(א)}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הורה מאמץ“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 9ד|בסעיף 9ד(א)}}.
{{ח:תת|(ב)}} ההוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיפים 6(א), (ב), (ג), (ד) ו־(ט)}}, {{ח:פנימי|סעיף 7|7(ג)(3) ו־(ד)}}, {{ח:פנימי|סעיף 7א|7א}}, {{ח:פנימי|סעיף 8|8}}, {{ח:פנימי|סעיף 9|9(א) עד (ג) ו־(ז)}}, {{ח:פנימי|סעיף 9א|9א}} {{ח:פנימי|סעיף 9ב|ו־9ב}}, יחולו על הורה מאמץ, על הורה מיועד ועל הורה במשפחת אומנה, והכל בשינויים המחויבים וכן בשינויים ובהתאמות המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 9ד|בסעיפים 9ד עד 9ו}}, וכל עוד לא הופסק הליך האימוץ או האומנה או היריונה של האם הנושאת, לפי העניין.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} היו שני בני הזוג הורים מאמצים, הורים מיועדים או הורים במשפחת אומנה, יחולו הוראות הסעיפים המנויים בסעיף קטן (ב) רק על אחד משני בני הזוג, לפי בחירתם; ואולם לעניין תקופת לידה והורות לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}}, והזכות להיעדרות לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(ג)(3) ו־(ד)}}, אם נעדר אחד מבני הזוג למשך תקופה קצרה מהאמור באותם סעיפים, לפי העניין, רשאי בן זוגו להיעדר מהעבודה, על פי הוראות אותם סעיפים, למשך יתרת התקופה האמורה.
{{ח:תתת|(2)}} היה בן זוגו של הורה מאמץ, הורה מיועד או הורה במשפחת אומנה עובד עצמאי, יחולו הוראות הסעיפים המנויים בסעיף קטן (ב) על ההורה המאמץ, על ההורה המיועד או על ההורה במשפחת אומנה, בתקופה שבה בן זוגו שהוא עובד עצמאי לא נעדר מעבודתו בשל הליך האימוץ או האומנה או בשל היריונה של האם הנושאת, או לצורך הטיפול בילד, לפי העניין.

{{ח:סעיף|9ד|שינויים והתאמות בתחולת ההוראות על הורה מאמץ|תיקון: תשע״א־2, תשע״ד־3, תשע״ו־3}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הודעה על כוונה לאמץ“ – הודעת עובדת או עובד, על כך שקיבלו הודעה מאת עובד סוציאלי לפי {{ח:חיצוני|חוק אימוץ ילדים|חוק האימוץ}} ולפיה הם עתידים לקבל לביתם ילד למטרת אימוץ במועד שנקבע באותה הודעה, ולעניין אימוץ בין־ארצי לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק אימוץ ילדים|חוק אימוץ ילדים}} (בחוק זה – אימוץ בין־ארצי) – על כך שקיבלו הודעה מאת עמותה מוכרת ולפיה נמצא במדינת חוץ ילד המתאים לאימוץ בידם;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הורה מאמץ“ – עובד או עובדת המקבלים לביתם ילד שגילו אינו עולה על עשר, למטרת אימוץ לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק אימוץ ילדים|חוק אימוץ ילדים}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק אימוץ ילדים“ – {{ח:חיצוני|חוק אימוץ ילדים|חוק אימוץ ילדים, התשמ״א–1981}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יום קבלת ילד לביתו של הורה מאמץ“ – יום מסירת הילד להורה המאמץ, באמצעות עובד סוציאלי לפי {{ח:חיצוני|חוק אימוץ ילדים|חוק האימוץ}} בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק אימוץ ילדים#סעיף 12|סעיף 12 לחוק אימוץ ילדים}} או באמצעות עמותה מוכרת בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק אימוץ ילדים#סעיף 28טז|סעיף 28טז לחוק האמור}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עובד סוציאלי לפי {{ח:חיצוני|חוק אימוץ ילדים|חוק האימוץ}}“ ו”עמותה מוכרת“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק אימוץ ילדים|בחוק אימוץ ילדים}}.
{{ח:תת|(ב)}} ההוראות לפי הסעיפים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 9ג|בסעיף 9ג(ב)}} יחולו על הורה מאמץ, בשינויים המחויבים וכן בשינויים ובהתאמות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} יום הלידה ייחשב כיום קבלת הילד לביתו של ההורה המאמץ;
{{ח:תתת|(2)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6(ב)(1) סיפה ו־(5) סיפה}}, מועד תחילתה של תקופת הלידה וההורות הוא ביום קבלת הילד לביתו של ההורה המאמץ;
{{ח:תתת|(3)|(א)}} הורה מאמץ רשאי להיעדר מעבודתו לצורך נסיעות למדינת חוץ למטרת אימוץ בין־ארצי, ובלבד שעמותה מוכרת אישרה בכתב, לגבי כל אחת מהנסיעות כאמור, כי היא דרושה למטרת האימוץ הבין־ארצי;
{{ח:תתתת|(ב)}} תקופות ההיעדרות מהעבודה לפי פסקת משנה (א) יהיו בהתאם לאמור בכל אחד מהאישורים האמורים באותה פסקת משנה, ובלבד שתקופת ההיעדרות המצטברת לא תעלה על 45 ימים לאותו הליך אימוץ;
{{ח:תתתת|(ג)}} לא יהיה תוקף לזכאות לפי פסקה זו, אלא אם כן העובדת או העובד הודיעו על מימושה בדרך, במועד ולמי שקבע שר התעשייה המסחר והתעסוקה בהתייעצות עם שר הרווחה והשירותים החברתיים;
{{ח:תתתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות עבודת נשים (הודעה בדבר היעדרות מעבודה לצורך נסיעה לחו&amp;quot;ל למטרת אימוץ בין-ארצי)|תקנות עבודת נשים (הודעה בדבר היעדרות מעבודה לצורך נסיעה לחו״ל למטרת אימוץ בין־ארצי), התשע״ד–2014}}.}}
{{ח:תתתת|(ד)}} היעדרו של הורה מאמץ מעבודתו לפי פסקה זו דינו כדין חופשה בלא תשלום, וזמן היעדרו לא יבוא במניין לגבי הזכויות התלויות בוותק;
{{ח:תתתת|(ה)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 9ג|סעיף 9ג(ג)}}, נעשה הליך האימוץ הבין־ארצי בידי שני בני זוג, יהיו שניהם זכאים להיעדרות מעבודה לפי פסקה זו, ובתקופת ההיעדרות לפי פסקה זו יחולו על שניהם הוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיפים 9(א) עד (ב1)}}, {{ח:פנימי|סעיף 9א|9א}} {{ח:פנימי|סעיף 9ב|ו־9ב}} החלות על עובדת שהיא בהיריון;
{{ח:תתת|(4)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 7א|סעיף 7א(ב)}}, חובת המעסיק לשלם תשלומים לקופת גמל בעד התקופה שבעדה שולמו דמי לידה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7א|בסעיף 7א(א)}}, תחול לעניין הורה מאמץ הזכאי לדמי לידה לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995}}, אם התקיימו בינו לבין מעסיקו יחסי עבודה במשך חמישה עשר חודשים לפחות לפני יום קבלת הילד לביתו של ההורה המאמץ;
{{ח:תתת|(5)|(א)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיפים 9(א) עד (ב1)}}, {{ח:פנימי|סעיף 9א|9א}} {{ח:פנימי|סעיף 9ב|ו־9ב}} החלות על עובדת שהיא בהיריון, יחולו על עובדת או עובד שמסרו הודעה על כוונה לאמץ ממועד מסירת ההודעה כאמור עד יום קבלת הילד לביתם או עד תום תשעה חודשים מהמועד שבו קיבלו הודעה מאת עובד סוציאלי לפי {{ח:חיצוני|חוק אימוץ ילדים|חוק האימוץ}} או מאת עמותה מוכרת כאמור בהגדרה ”הודעה על כוונה לאמץ“, לפי המוקדם;
{{ח:תתתת|(ב)}} על אף הוראות פסקת משנה (א), אישרה הרשות המרכזית כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק אימוץ ילדים#סעיף 28ב|בסעיף 28ב לחוק אימוץ ילדים}} כי על פי הנתונים שהובאו לפניה, העובדת או העובד שמסרו הודעה על כוונה לאמץ נמצאים בשלבים מתקדמים של הליך אימוץ בין־ארצי של ילד מסוים אשר נמצא בעבורם במדינת חוץ וכי השלמת ההליכים מתעכבת בשל גורמים שאינם תלויים בעובדת או בעובד או בעמותה המוכרת שבאמצעותה מתבצע הליך האימוץ, יחולו הוראות הסעיפים המנויים בפסקת המשנה האמורה על העובדת או העובד, עד יום קבלת הילד לביתם; לא יהיה תוקף לזכאות לפי פסקת משנה זו, אלא אם כן העובדת או העובד הודיעו על מימושה בדרך, במועד ולמי שקבע שר התעשייה המסחר והתעסוקה בהתייעצות עם שר הרווחה והשירותים החברתיים;
{{ח:תתתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות עבודת נשים (הודעה על הארכת התקופה המוגנת בשל עיכוב הליך אימוץ בין-ארצי)|תקנות עבודת נשים (הודעה על הארכת התקופה המוגנת בשל עיכוב הליך אימוץ בין־ארצי), התשע״ד–2014}}.}}
{{ח:תתת|(6)}} {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9(ג)}} –
{{ח:תתתת|(א)}} בפסקה (1), המילים ”או בימי היעדרם מעבודה לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(ג)(2) או (ג2)}}“ – לא ייקראו;
{{ח:תתתת|(ב)}} בפסקה (1א), המילים ”או לאחר תום ימי ההיעדרות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9|בפסקה (1)}}, לפי העניין,“ – לא ייקראו;
{{ח:תתתת|(ג)}} בפסקה (2), במקום ”לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(ג)(1ג), (ד)(1) או (ד1)}}“ יקראו ”לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(ד)(1)}}“.

{{ח:סעיף|9ה|שינויים והתאמות בתחולת ההוראות על הורה מיועד|תיקון: תשע״א־2, תשע״ד־3, תשע״ו־3}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אם נושאת“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד)|בחוק הסכמים לנשיאת עוברים}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הודעה על היריונה של אם נושאת“ – הודעת עובדת או עובד על כך שהאם הנושאת שעמה חתמו על הסכם לנשיאת עוברים, היא בהיריון;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הורה מיועד“ – עובדת או עובד המקבלים למשמורתם ילד, כהורים מיועדים, לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד)#סעיף 10|סעיף 10 לחוק הסכמים לנשיאת עוברים}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הסכם לנשיאת עוברים“ – הסכם שאושר לפי {{ח:חיצוני|חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד)#סעיף 5|סעיף 5 לחוק הסכמים לנשיאת עוברים}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק הסכמים לנשיאת עוברים“ – {{ח:חיצוני|חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד)|חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ״ו–1996}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יום קבלת ילד למשמורת ההורה המיועד“ – יום מסירת הילד, על ידי האם הנושאת, למשמורת ההורה המיועד, בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד)#סעיף 10|סעיף 10(ג) לחוק הסכמים לנשיאת עוברים}}.
{{ח:תת|(ב)}} ההוראות לפי הסעיפים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 9ג|בסעיף 9ג(ב)}} יחולו על הורה מיועד, בשינויים המחויבים וכן בשינויים ובהתאמות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} יום הלידה ייחשב כיום שבו נולד הילד;
{{ח:תתת|(2)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6(ב)(1) סיפה ו־(5) סיפה}}, מועד תחילתה של תקופת הלידה וההורות הוא ביום קבלת הילד למשמורת ההורה המיועד;
{{ח:תתת|(3)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 7א|סעיף 7א(ב)}}, חובת המעסיק לשלם תשלומים לקופת גמל בעד התקופה שבעדה שולמו דמי לידה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7א|בסעיף 7א(א)}}, תחול לעניין הורה מיועד הזכאי לדמי לידה לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995}}, אם ההורה המיועד עבד אצל המעסיק שישה חודשים לפחות בתכוף לפני תחילת היריונה של האם הנושאת והתקיימו בין ההורה המיועד לבין מעסיקו יחסי עבודה במשך כל תקופת היריונה של האם הנושאת;
{{ח:תתת|(4)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיפים 9(א) עד (ב1)}}, {{ח:פנימי|סעיף 9א|9א}} {{ח:פנימי|סעיף 9ב|ו־9ב}} החלות על עובדת שהיא בהיריון, יחולו על עובדת או עובד שמסרו הודעה על היריונה של האם הנושאת ממועד מסירת ההודעה כאמור עד יום קבלת הילד למשמורת ההורה המיועד;
{{ח:תתת|(5)}} {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9(ג)}} –
{{ח:תתתת|(א)}} בפסקה (1), המילים &quot;או בימי העדרם מעבודה לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(ג)(2) או (ג2)}} – לא ייקראו;
{{ח:תתתת|(ב)}} בפסקה (1א), המילים ”או לאחר תום ימי ההיעדרות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9|בפסקה (1)}}, לפי העניין“ – לא ייקראו;
{{ח:תתתת|(ג)}} בפסקה (2), במקום ”לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(ג)(1ג), (ד)(1) או (ד1)}}“ יקראו ”לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(ד)(1)}}“.

{{ח:סעיף|9ו|שינויים והתאמות בתחולת ההוראות על הורה במשפחת אומנה|תיקון: תשע״א־2, תשע״ו, תשע״ו־3}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הודעה על כוונה לשמש הורה במשפחת אומנה“ – הודעת עובדת או עובד, על כך שקיבלו הודעה מאת מי ששר הרווחה והשירותים החברתיים הסמיכו לכך ולפיה העובדת או העובד עתידים לקבל לביתם ילד, למטרת אומנה, לתקופה העולה על שישה חודשים, במועד שנקבע באותה הודעה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הורה במשפחת אומנה“ – עובדת או עובד שהם הורים במשפחת אומנה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק אומנה לילדים|בחוק אומנה לילדים, התשע״ו–2016}}, המקבלים לביתם ילד שגילו אינו עולה על עשר, למטרת אומנה, לתקופה העולה על שישה חודשים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יום קבלת ילד לביתו של הורה במשפחת אומנה“ – יום מסירת הילד להורה במשפחת אומנה, באמצעות הגורם שהוסמך לכך בידי שר הרווחה והשירותים החברתיים או בידי מי ששר הרווחה והשירותים החברתיים הסמיכו לכך.
{{ח:תת|(ב)}} ההוראות לפי הסעיפים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 9ג|בסעיף 9ג(ב)}} יחולו על הורה במשפחת אומנה, בשינויים המחויבים וכן בשינויים ובהתאמות המפורטים להלן, ובלבד שחלפה שנה לפחות מתום תקופת לידה והורות קודמת או מתום תקופת היעדרות קודמת מעבודה לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(ד)}}, לפי המאוחר, של ההורה במשפחת אומנה או של בן זוגו שהוא הורה באותה משפחת אומנה:
{{ח:תתת|(1)}} יום הלידה ייחשב כיום קבלת הילד לביתו של ההורה במשפחת אומנה;
{{ח:תתת|(2)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6(ב)(1) ו־(5) סיפה}} –
{{ח:תתתת|(א)}} מועד תחילתה של תקופת הלידה וההורות הוא ביום קבלת הילד לביתו של ההורה במשפחת אומנה;
{{ח:תתתת|(ב)}} תקופת הלידה וההורות של הורה במשפחת אומנה אשר קיבל לביתו ילד שמלאו לו שלוש שנים לפחות היא ארבעה שבועות מיום קבלת הילד לביתו של ההורה במשפחת אומנה;
{{ח:תתת|(3)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 7א|סעיף 7א(ב)}}, חובת המעסיק לשלם תשלומים לקופת גמל בעד התקופה שבעדה שולמו דמי לידה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7א|בסעיף 7א(א)}}, תחול לעניין הורה במשפחת אומנה הזכאי לדמי לידה לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|חוק הביטוח הלאומי, [נוסח משולב], התשנ״ה–1995}}, אם התקיימו בינו לבין מעסיקו יחסי עבודה במשך חמישה עשר חודשים לפחות לפני יום קבלת הילד לביתו של ההורה במשפחת אומנה;
{{ח:תתת|(4)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיפים 9(א) עד (ב1)}}, {{ח:פנימי|סעיף 9א|9א}} {{ח:פנימי|סעיף 9ב|ו־9ב}} החלות על עובדת שהיא בהיריון, יחולו על עובדת או עובד שמסרו הודעה על כוונה לשמש הורה במשפחת אומנה ממועד מסירת ההודעה כאמור עד יום קבלת הילד לביתם או עד תום תשעה חודשים מהמועד שבו קיבלו הודעה מאת מי ששר הרווחה והשירותים החברתיים הסמיכו לכך כאמור בהגדרה ”הודעה על כוונה לשמש הורה במשפחת אומנה“, לפי המוקדם.

{{ח:סעיף|9ז|הודעה על הפסקת הליך אימוץ או אומנה או על הפסקת היריון של אם נושאת|תיקון: תשע״א־2, תשע״ד־3}}
{{ח:ת}} עובדת או עובד יודיעו למעסיקם על כל אחד מאלה, לפי העניין, סמוך למועד התרחשותו:
{{ח:תת|(1)}} הפסקת הליך אימוץ שלגביו מסרו העובדת או העובד למעסיק הודעה על כוונה לאמץ כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 9ד|בסעיף 9ד(א)}}, ולעניין אימוץ בין־ארצי – הפסקת הליך אימוץ באמצעות העמותה המוכרת שממנה קיבלו העובדת או העובד הודעה כאמור בסיפה של ההגדרה האמורה;
{{ח:תת|(2)}} הפסקת היריונה של אם נושאת שלגביו מסרו העובדת או העובד למעסיק הודעה על היריונה של אם נושאת כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 9ה|בסעיף 9ה(א)}};
{{ח:תת|(3)}} הפסקת אומנה שלגביה מסרו העובדת או העובד למעסיק הודעה על כוונה לשמש הורה במשפחת אומנה כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 9ו|בסעיף 9ו(א)}}.

{{ח:סעיף|10|עבודה בשעות נוספות ובמנוחה השבועית ועבודת לילה|תיקון: תשמ״ו־2, תשנ״ח, תשס״ז־8, תשס״ח־2, תשע״ד־3, תשע״ו־3}}
{{ח:תת|(א)}} עובדת שהיא בחודש החמישי להריונה תודיע על כך למעסיקה, ומשעשתה כן, או משנודע על כך למעסיק בדרך אחרת, לא יעסיקנה בשעות נוספות ובמנוחה השבועית מהחודש החמישי להריון ואילך, אף אם היה רשאי או הותר לעשות זאת על פי {{ח:חיצוני|חוק שעות עבודה ומנוחה|חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי״א–1951}}; הוא הדין לגבי עבודת לילה, אם העובדת הודיעה למעסיקה בכתב, כי אין היא מסכימה לעבוד עבודת לילה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי מעסיק להעסיק עובדת בהריון, בשעות נוספות או במנוחה השבועית, אם העובדת הסכימה לכך בכתב ומסרה למעסיקה אישור רפואי של רופא מומחה ביילוד ובגינקולוגיה, כי אין מניעה להעסיקה בשעות נוספות או במנוחה השבועית, ובכפוף לתנאי האישור.
{{ח:תת|(ג)}} מעסיק לא יעסיק עובדת שילדה בעבודת לילה, או במנוחה השבועית אף אם היה רשאי או הותר לו לעשות זאת על פי {{ח:חיצוני|חוק שעות עבודה ומנוחה|חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי״א–1951}}, במשך ארבעה חודשים מתום תקופת הלידה וההורות, אלא אם כן הסכימה העובדת לכך בכתב; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על סוגי מקומות עבודה שנקבעו בתקנות ועל שירותים, על מקומות, על עבודות ועל תפקידים, הכל לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(ג)}}.
{{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה, ”עבודת לילה“ – עבודה ששתי שעות ממנה, לפחות, הן בתחום השעות שבין 22:00 ובין 06:00.

{{ח:סעיף|11|פנקס העובדות|תיקון: תשע״ד־3, תשע״ו־3}}
{{ח:תת|(א)}} מעסיק חייב לנהל פנקס שבו יירשמו ביחס לכל עובדת פרטים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} השם ושם המשפחה;
{{ח:תתת|(2)}} הכתובת;
{{ח:תתת|(3)}} תיאור עבודתה;
{{ח:תתת|(4)}} תאריך תחילת העבודה;
{{ח:תתת|(5)}} תקופת הלידה וההורות;
{{ח:תתת|(6)}} תקופת העדרה מהעבודה לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7}};
{{ח:תתת|(7)}} כל פרט אחר שנקבע בתקנות.
{{ח:תת|(ב)}} שר העבודה יקבע, בהודעה שתפורסם ברשומות, את סוגי המעסיקים שעליהם יחול סעיף זה, ורשאי הוא לקבוע כאמור שהפנקס יהיה חלק מפנקס אחר שהמעסיק חייב לנהלו על פי חוק ששר העבודה ממונה על ביצועו.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמה {{ח:חיצוני|הודעה בדבר סוגי המעבידים החייבים לנהל פנקס לרישום עובדות|הודעה בדבר סוגי המעבידים החייבים לנהל פנקס לרישום עובדות}} (י״פ תשי״ח, 1052).}}

{{ח:סעיף|12|פרסום הוראות החוק|תיקון: תשע״ד־3}}
{{ח:ת}} מעסיק {{ח:פנימי|סעיף 11|שסעיף 11}} חל עליו יביא לידיעת הנשים המועסקות אצלו את הוראות חוק זה, כולן או מקצתן, הכל כפי שנקבע בתקנות.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות עבודת נשים (הצגת תמצית החוק)|תקנות עבודת נשים (הצגת תמצית החוק), תשי״ח–1958}}.}}

{{ח:סעיף|13|סמכויות פיקוח|תיקון: תשס״ז־8, תשע״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} שר התעשיה המסחר והתעסוקה ימנה מפקחים, מבין עובדי משרדו, לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} לא יתמנה מפקח כאמור בסעיף קטן (א) אלא אם כן קיבל הכשרה מתאימה כפי שהורה שר התעשיה המסחר והתעסוקה, בהתייעצות עם השר לביטחון פנים.
{{ח:תת|(ג)}} לשם מילוי תפקידיו רשאי מפקח שמונה לפי הוראות סעיף קטן (א) (להלן – מפקח) –
{{ח:תתת|(1)}} לדרוש ממעסיק או ממעסיק בפועל, מעובד שלהם או מאדם שפעל מטעמם או בעבורם, מידע ומסמכים בכל עניין הנוגע לחוק זה;
{{ח:תתת|(2)}} להיכנס בכל עת סבירה, למקום שיש לו יסוד להניח כי מועסקים בו בני אדם, או כי בו מתנהל עסקו של המעסיק או של המעסיק בפועל, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא לפי צו של שופט.
{{ח:תת|(ד)}} התעורר חשד לביצוע עבירה לפי הוראות חוק זה, רשאי מפקח לחקור אדם שלדעתו קשור לביצוע עבירה כאמור, או עשוי להיות לו מידע לגביה, וכן לתפוס כל חפץ, לרבות מסמך, הקשור לביצוע עבירה כאמור; על חקירה לפי סעיף קטן זה יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)#סעיף 2|סעיפים 2}} {{ח:חיצוני|פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)#סעיף 3|ו־3 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)}}, ועל דבר שנתפס לפי סעיף קטן זה יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#פרק 4|הפרק הרביעי לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ״ט–1969}}.
{{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה, ”מעסיק בפועל“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם|בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ״ו–1996}}.

{{ח:סעיף|13א|סמכות שיפוט ותרופות|תיקון: תשס״ו־2, תשע״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} לבית הדין האזורי לעבודה תהא סמכות ייחודית לדון בהליך אזרחי בשל הפרת הוראות לפי חוק זה, והוא רשאי –
{{ח:תתת|(1)}} לפסוק פיצויים אף אם לא נגרם נזק של ממון, בשיעור שייראה לו בנסיבות הענין;
{{ח:תתת|(2)}} ליתן צו מניעה או צו עשה, אם ראה שהענקת פיצויים בלבד לא תהא צודקת; בבואו להוציא צו כאמור יביא בית הדין בחשבון, בין השאר, את השפעת הצו על יחסי העבודה במקום העבודה ואת האפשרות שעובד אחר ייפגע, ולגבי פיטורים הנובעים מצמצומים בעבודה גם את הוראותיו של הסכם קיבוצי החל על הצדדים; הוראות פסקה זו כוחן יפה על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה)#סעיף 3|בסעיף 3(2) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל״א–1970}}.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} מצא בית הדין האזורי לעבודה כי העובד או העובדת שהגישו תובענה, פוטרו בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}, יפסוק פיצויים שסכומם לא יפחת מ־150% מהשכר שהיה מגיע להם במהלך התקופה המזכה; ואולם רשאי בית הדין, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לפסוק פיצויים בסכום אחר שיקבע; לענין חישוב השכר לפי סעיף קטן זה, יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פיצויי פיטורים#סעיף 13ב|סעיף 13ב לחוק פיצויי פיטורים, התשכ״ג–1963}}, ותקנות לפי {{ח:חיצוני|חוק פיצויי פיטורים#סעיף 13|סעיף 13 לחוק האמור}}.
{{ח:תתת|(2)}} לענין סעיף קטן זה, ”התקופה המזכה“ – תקופה שתחילתה ביום הפיטורים או ביום שבו המעסיק ידע או שהיה עליו לדעת על קיומה של העילה להגבלת הפיטורים, לפי המאוחר, וסיומה במועד המוקדם מבין אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} תום התקופה שבה חלה הגבלת הפיטורים כאמור;
{{ח:תתתת|(ב)}} אם ניתן היתר פיטורים לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}} – יום תחילת תוקפו של ההיתר;
{{ח:תתתת|(ג)}} אם העובד או העובדת הוחזרו לעבודה – יום החזרה לעבודה.

{{ח:סעיף|13ב|זכות תביעה|תיקון: תשס״ו־2}}
{{ח:ת}} תובענות בשל הפרת הוראות לפי חוק זה יכול שיוגשו בידי –
{{ח:תת|(1)}} העובד או העובדת;
{{ח:תת|(2)}} ארגון העובדים היציג באותו מקום עבודה, ובאין ארגון עובדים כאמור – ארגון העובדים שהעובד או העובדת חברים בו;
{{ח:תת|(3)}} ארגון העוסק בקידום זכויותיהם של מי שחוק זה בא להגן עליהם, ובלבד שהעובד או העובדת הסכימו לכך בכתב.

{{ח:סעיף|13ג|זכות התערבות בתובענות|תיקון: תשס״ו־2}}
{{ח:ת}} בתובענות בשל הפרת הוראות חוק זה רשאי בית הדין לעבודה לתת לארגון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 13ב|בסעיף 13ב(2) או (3)}} להשמיע את דברו, בדרך שיורה.

{{ח:סעיף|13ד|ערעור|תיקון: תשס״ז־8}}
{{ח:ת}} הרואה עצמו נפגע מהחלטת שר התעשיה המסחר והתעסוקה לעניין מתן היתר לפי הוראות חוק זה, רשאי לערער עליה לפני בית דין אזורי לעבודה, בתוך 45 ימים מהיום שבו הגיעה ההחלטה לידיעתו.

{{ח:סעיף|14|עונשין|תיקון: תשמ״ו־2, תשס״ה, תשס״ו־2, תשס״ז־4, תשס״ז־8, תשס״ז־9, תשס״ח־2, תש״ע, תשע״א־2, תשע״ד־2, תשע״ד־3, תשע״ו־3, תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} מי שעשה אחד מאלה, דינו – מאסר שישה חודשים או כפל הקנס האמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל״ז–1977}} (בחוק זה – חוק העונשין):
{{ח:תתת|(1)}} העסיק עובדת בעבודה, בתהליך ייצור או במקום עבודה, שנאסרו או שהוגבלו לפי {{ח:פנימי|סעיף 1|סעיף 1}};
{{ח:תתת|(2)}} העסיק עובדת בעבודת לילה בלא לספק לה את התנאים הנדרשים לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(א)}};
{{ח:תתת|(3)}} סירב לקבל לעבודה בשל כך שהודיעה עם קבלתה לעבודה כי אינה מסכימה, מטעמים משפחתיים, לעבוד בלילה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(ג)}};
{{ח:תתת|(4)}} העסיק עובדת או עובד בתקופת הלידה וההורות, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}}, או העסיק הורה מאמץ, הורה מיועד או הורה במשפחת אומנה בתקופת הלידה וההורות, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 6|הסעיף האמור}} כפי שהוחלו {{ח:פנימי|סעיף 9ג|בסעיפים 9ג עד 9ו}};
{{ח:תתת|(5)}} העסיק עובדת או עובד בידעו שהם בתקופת לידה והורות, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8}}, או העסיק הורה מאמץ, הורה מיועד או הורה במשפחת אומנה בידעו שהם בתקופת לידה והורות, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 8|הסעיף האמור}} כפי שהוחלו {{ח:פנימי|סעיף 9ג|בסעיפים 9ג עד 9ו}};
{{ח:תתת|(6)}} פיטר, בלא היתר, עובדת שהיא בהריון וטרם יצאה לתקופת לידה והורות, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(א)}}, או פיטר, בלא היתר, הורה מאמץ, הורה מיועד או הורה במשפחת אומנה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|הסעיף האמור}} כפי שהוחלו {{ח:פנימי|סעיף 9ג|בסעיפים 9ג עד 9ו}};
{{ח:תתת|(6א)}} גרם לפיטורי עובדת של קבלן כוח אדם בהיותה בהיריון, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(ב1)}}, או גרם לפיטורי הורה מאמץ, הורה מיועד או הורה במשפחת אומנה שהוא עובד של קבלן כוח אדם, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|הסעיף האמור}} כפי שהוחלו {{ח:פנימי|סעיף 9ג|בסעיפים 9ג עד 9ו}};
{{ח:תתת|(7)}} פיטר עובדת או עובד בתקופת לידה והורות או בימי היעדרם מעבודה לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(ג)(2) או (ג2)}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(ג)(1)}}, או פיטר הורה מאמץ, הורה מיועד או הורה במשפחת אומנה בתקופת לידה והורות, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(ג)(1)}} כפי שהוחלו {{ח:פנימי|סעיף 9ג|בסעיפים 9ג עד 9ו}};
{{ח:תתת|(8)}} פיטר, בלא היתר, עובדת או עובד בתקופה של 60 ימים לאחר תום תקופת הלידה וההורות או לאחר תום ימי ההיעדרות לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(ג)(2) או (ג2)}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(ג)(1א)}}, או פיטר, בלא היתר, הורה מאמץ, הורה מיועד או הורה במשפחת אומנה בתקופה של 60 ימים לאחר תום תקופת הלידה וההורות, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(ג)(1א)}} כפי שהוחלו {{ח:פנימי|סעיף 9ג|בסעיפים 9ג עד 9ו}};
{{ח:תתת|(9)}} פיטר, בלא היתר, עובדת או עובד בימי היעדרם מעבודה לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(ג)(1ג), (ד)(1) או (ד1)}} או במשך תקופה של 60 ימים שלאחר תום ימי ההיעדרות כאמור, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(ג)(2)}}, או פיטר, בלא היתר, הורה מאמץ, הורה מיועד או הורה במשפחת אומנה בימי היעדרם מהעבודה לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(ד)(1)}} או במשך תקופה של שישים ימים שלאחר תום ימי ההיעדרות כאמור, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(ג)(2)}} כפי שהוחלו {{ח:פנימי|סעיף 9ג|בסעיפים 9ג עד 9ו}};
{{ח:תתת|(10)}} פיטר, בלא היתר, עובדת ששהתה במקלט לנשים מוכות, בימי היעדרה מעבודתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(ג)(5)}}, או במשך תקופה של 150 ימים לאחר תום ימי ההיעדרות כאמור, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(ד)}};
{{ח:תתת|(11)}} פיטר, בלא היתר, עובדת או עובד שעברו טיפולי פוריות או טיפולי הפריה חוץ־גופית, לפי העניין, לקראת שתי הלידות, בימי היעדרם מעבודה לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(ג)(4) או (ג1)}}, או במשך תקופה של 150 ימים שלאחר תום ימי ההיעדרות כאמור, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(ה)(1)}}, או עובדים כאמור שחלה הגבלה על פיטוריהם בתקופת הטיפולים או במשך תקופה של 150 ימים לאחרר מועד תחילת הטיפולים, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(ה)(3)}};
{{ח:תתת|(12)}} פיטר עובדת בימי היעדרה מעבודה לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(א)}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(ו)}};
{{ח:תתת|(13)}} פגע, בלא היתר, בהיקף המשרה או בהכנסה של עובדת או עובד שחלה הגבלה על פיטוריהם לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}, בתקופה שבה חלה אותה הגבלה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9א|סעיף 9א}}, או פגע, בלא היתר, בהיקף המשרה או בהכנסה של הורה מאמץ, הורה מיועד או הורה במשפחת אומנה שחלה הגבלה על פיטוריהם לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}, בתקופה שבה חלה אותה הגבלה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9א|סעיף 9א}} כפי שהוחלו {{ח:פנימי|סעיף 9ג|בסעיפים 9ג עד 9ו}};
{{ח:תתת|(14)}} העסיק עובדת שהיא בחודש החמישי להיריונה ואילך, בשעות נוספות, במנוחה השבועית, או בעבודת לילה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10(א)}}.
{{ח:תתת|(15)}} העסיק עובדת שילדה בעבודת לילה או במנוחה השבועית, בלא הסכמתה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10(ג)}}.
{{ח:תת|(ב)}} המפריע למפקח במילוי תפקידיו לפי חוק זה, דינו – מאסר שישה חודשים.
{{ח:תת|(ג)}} עבירות לפי סעיף קטן (א)(1) ו־(2) הן מסוג העבירות של אחריות קפידה.

{{ח:סעיף|15|אחריות נושא משרה|תיקון: תשס״ז־8}}
{{ח:תת|(א)}} נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה לפי חוק זה בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו – הקנס האמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין}}; בסעיף זה, ”נושא משרה“ – מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, ופקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה.
{{ח:תת|(ב)}} נעברה עבירה לפי חוק זה בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח שעשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.

{{ח:סעיף|16|ראיות|תיקון: תשע״ד־3}}
{{ח:ת}} אשה הנמצאת במקום בזמן שנעשית בו עבודה או פועלות בו מכונות – להוציא זמן הפסקות לסעודה – רואים אותה כמועסקת באותו מקום באותו תהליך ייצור ובאותה שעה, אם לא הוכח ההיפך.

{{ח:סעיף|17||תיקון: תשל״ג}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|18|דין אגודה שיתופית|תיקון: תשס״ד, תשע״ד־3}}
{{ח:ת}} לענין {{ח:פנימי|סעיף 1|הסעיפים 1}}, {{ח:פנימי|סעיף 6|6}}, {{ח:פנימי|סעיף 7|7}} {{ח:פנימי|סעיף 7א|ו־7א}} רואים אגודה שיתופית כמעסיקה של חבריה.

{{ח:סעיף|19|המדינה כמעסיק|תיקון: תשע״ד־3}}
{{ח:ת}} לענין חוק זה דין עובד המדינה כדין כל עובד אחר.

{{ח:סעיף|20|ביצוע ותקנות}}
{{ח:ת}} שר העבודה ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות עבודת נשים (עבודות בקרינה מייננת)|תקנות עבודת נשים (עבודות בקרינה מייננת), תשל״ט–1979}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות עבודת נשים (תנאים לעבודת לילה)|תקנות עבודת נשים (תנאים לעבודת לילה), התשמ״ו–1986}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות עבודת נשים (עבודות אסורות, עבודות מוגבלות ועבודות מסוכנות)|תקנות עבודת נשים (עבודות אסורות, עבודות מוגבלות ועבודות מסוכנות), התשס״א–2001}}.}}

{{ח:סעיף|21|חובת התייעצות|תיקון: תשמ״ו־2}}
{{ח:ת}} שר העבודה לא יתקין תקנות על פי {{ח:פנימי|סעיף 1|הסעיפים 1}} {{ח:פנימי|סעיף 2|ו־2}} ולא יפרסם הודעה על פי {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11(ב)}}, אלא לאחר התייעצות עם ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה וכן עם ארגוני המעבידים הרפרזנטטיביים במדינה שלדעת השר הם נוגעים בדבר.

{{ח:סעיף|22|העברת סמכויות}}
{{ח:תת|(א)}} שר העבודה רשאי להעביר לאחר את הסמכויות הנתונות לו על פי חוק זה, חוץ מן הסמכות להתקין תקנות, ליתן היתר כללי ולפרסם הודעה על פי {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11(ב)}}.
{{ח:תת|(ב)}} הודעה על העברת סמכויות על פי סעיף קטן (א) תפורסם ברשומות.

{{ח:סעיף|22א|פרסום מידע על זכויות לפי חוק זה|תיקון: תשס״ז־8}}
{{ח:תת|(א)}} שר התעשיה המסחר והתעסוקה יפרסם מידע על זכויות לפי חוק זה בדרכים אלה, כולן או חלקן:
{{ח:תתת|(1)}} פרסום באמצעי התקשורת;
{{ח:תתת|(2)}} הפצת עלוני מידע;
{{ח:תתת|(3)}} הפעלת מוקד מידע שבו ינתן מענה טלפוני לפניות הציבור בנושא זכויות לפי חוק זה;
{{ח:תתת|(4)}} פרסום מידע באתר האינטרנט של משרד המתעשיה המסחר והתעסוקה.
{{ח:תת|(ב)}} שר התעשיה המסחר והתעסוקה ידווח לוועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, ב־1 בינואר של כל שנה, על ביצוע הוראות סעיף זה בשנה שקדמה לה.

{{ח:סעיף|23|שמירת זכויות}}
{{ח:ת}} חוק זה אינו בא למעט מכל זכות הנתונה לעובד לפי חוק, הסכם קולקטיבי, חוזה עבודה או נוהג.

{{ח:סעיף|24|הוראות מעבר|תיקון: תשע״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} לענין {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 50|סעיף 4(2) שבתוספת השביעית לחוק הביטוח הלאומי, תשי״ד–1953}}, רואים גם את מי שטרם מלאו לה 18 שנה כעובדת שפקודת העבדתן של נשים, 1945, חלה עליה.
{{ח:תת|(ב)}} כל עוד לא הותקנו תקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 1|סעיף 1}}, לא תועסק עובדת בעבודות, בתהליכי ייצור או במקומות עבודה במפורט בחלק 1 שבתוספת לפקודת העבדתן של נשים, 1945.

{{ח:סעיף|25|ביטול}}
{{ח:ת}} פקודת העבדתן של נשים, 1945 – בטלה.

{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה|תיקון: תשע״ו־3}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 7ב|סעיף 7ב}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''הצהרה על מימוש הזכות לשעת הורות לעניין {{ח:פנימי|סעיף 7ב|סעיף 7ב לחוק עבודת נשים, התשי״ד–1954}}'''}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} אני הח״מ
{{ח:תת}} {{טורים שווים|{{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .|שם פרטי ומשפחה}}|{{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .|מס׳ זהות}}|{{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .|מען}}}}
{{ח:ת}} שעובד/ת במקום עבודה {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .|(שם המעסיק/העסק)}}
{{ח:ת}} מצהיר/ה כי אממש את הזכות לשעת הורות יחד עם בן/בת זוגי, בימים . . . . . . . . . . . . בשבוע (סה״כ . . . . . . . . . . . ימים בשבוע)*.
{{ח:ת}} {{מוקטן|* לגבי מקומות עבודה שבהם החלוקה היא שונה, לפי פרקי הזמן הקבועים לעניין אותו מקום}}
{{ח:ת}} אני מצהיר/ה כי לא איעדר מהעבודה, מכוח זכאותי לשעת הורות, בימים שלהלן, שבהם ייעדר בן זוגי מהעבודה מכוח זכאותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 7ב|סעיף 7ב לחוק}}; הצהרתי זו אמת ואני מתחייב/ת לנהוג לפיה.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{מוקטן|למילוי על ידי בן הזוג השני:}}
{{ח:ת}} אני הח״מ
{{ח:תת}} {{טורים שווים|{{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .|שם פרטי ומשפחה}}|{{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .|מס׳ זהות}}|{{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .|מען}}}}
{{ח:ת}} שעובד/ת במקום עבודה {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .|(שם המעסיק/העסק)}}
{{ח:ת}} מצהיר/ה כי אממש את הזכות לשעת הורות יחד עם בן/בת זוגי, בימים . . . . . . . . . . . . . . בשבוע (סה״כ . . . . . . . . . . . . . . . . ימים בשבוע)*.
{{ח:ת}} {{מוקטן|* לגבי מקומות עבודה שבהם החלוקה היא שונה, לפי פרקי הזמן הקבועים לעניין אותו מקום}}
{{ח:ת}} אני מצהיר/ה כי לא איעדר מהעבודה, מכוח זכאותי לשעת הורות, בימים שלהלן, שבהם ייעדר בן זוגי מהעבודה מכוח זכאותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 7ב|סעיף 7ב לחוק}}; הצהרתי זו אמת ואני מתחייב/ת לנהוג לפיה.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{טורים שווים ממורכז | {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .|תאריך}} | {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .|חתימת הורה 1}} | {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .|חתימת הורה 2}}}}

{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שנייה|תיקון: תשע״ו־3}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 7ב|סעיף 7ב}})}}}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 2 פרט 1}}
{{ח:ת}} ענף התעשייה.

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 2 פרט 2}}
{{ח:ת}} ענף המלונאות.

{{ח:חתימות|נתקבל בכנסת ביום ג׳ באב תשי״ד (2 באוגוסט 1954).}}
* '''משה שרת'''&lt;br&gt;ראש הממשלה
* '''גולדה מאירסון'''&lt;br&gt;שרת העבודה
* '''יצחק בן־צבי'''&lt;br&gt;נשיא המדינה
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
{{חוקי ביטחון סוציאלי|כנסת=2001135}}

[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>q1l3elkxga50e1ww5gbr4xb695kiv9t</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:חוק מערכי אכיפה מקומיים</title>
    <ns>116</ns>
    <id>312508</id>
    <revision>
      <id>3018301</id>
      <parentid>3017350</parentid>
      <timestamp>2026-06-01T07:10:04Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3018301</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="48360" sha1="dp3zlksk82soeqv2xt4vs5auv0ubc2a" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק מערכי אכיפה מקומיים, התשע&quot;א-2011 (תיקון: תשפ&quot;ה-6)
&lt;שם קודם&gt; חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה), התשע&quot;א-2011

&lt;מאגר 2000749 תיקון 2217169 תקן 409903 קוד a163Y00000DuJAJQA3&gt;

&lt;מקור&gt; ((ס&quot;ח תשע&quot;א, 1057|חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה)|18:301341)); ((תשע&quot;ג, 113|תיקון|19:301583)); ((תשע&quot;ה, 200|תיקון מס' 2|20:313582)); ((תשע&quot;ז, 430|תיקון מס' 3|20:369784)); ((תשע&quot;ח, 253|תיקון מס' 34 לפקודת המשטרה|20:491909)); ((תש&quot;ף, 68|תיקון מס' 5|23:573888)); ((תשפ&quot;א, 366|תיקון מס' 6|24:603555)); ((תשפ&quot;ב, 7|חוק לעניין ועדות הכנסת (תיקוני חקיקה והוראת שעה)|24:608417)); ((תשפ&quot;ג, 24|חוק לעניין ועדות הכנסת (תיקוני חקיקה והוראת שעה)|25:1783627)), ((34|תיקון מס' 9|25:1803851)), ((422|תיקון מס' 10|25:2769723)); ((תשפ&quot;ד, 424|תיקון מס' 11|25:3842228)), ((886|תיקון מס' 12|25:4325686)); ((תשפ&quot;ה, 12|תיקון מס' 13|25:5106973)), ((134|תיקון מס׳ 14|25:5303971)), ((312|תיקון מס' 15|25:5720385)), ((428|תיקון מס' 16|25:6165342)), ((694|תיקון מס' 17|25:7490288)), ((728|תיקון מס' 18|25:7709131)).
''שינוי התוספות:'' ((ק&quot;ת תשע&quot;ב, 1326|שינוי התוספת הראשונה לחוק|7134)); ((תשע&quot;ד, 346|שינוי התוספת הראשונה לחוק|7318)), ((1108|שינוי התוספת הראשונה לחוק (מס' 2)|7373)); ((תשע&quot;ה, 79|שינוי התוספת הראשונה לחוק|7438)), ((956|ת&quot;ט|7494)), ((1208|ת&quot;ט|7510)), ((1213|שינוי התוספת הראשונה לחוק (מס' 2)|7511)); ((תשע&quot;ו, 2272|שינוי התוספת הראשונה לחוק|7715)); ((תשע&quot;ט, 23|שינוי התוספת הראשונה לחוק|8070)), ((23|שינוי התוספת הראשונה לחוק (מס' 2)|8070)); ((תשפ&quot;ב, 1745|שינוי התוספת הראשונה לחוק|9928)), ((1874|שינוי התוספת הראשונה לחוק|9960)); ((תשפ&quot;ד, 3084|שינוי התוספת הראשונה לחוק|11387)); ((תשפ&quot;ה, 638|שינוי התוספת הראשונה לחוק|11637)), ((1502|שינוי התוספת הראשונה לחוק (מס' 2)|11822)). &lt;!-- תיקון אחרון: תשפ&quot;ה-6; ק&quot;ת תשפ&quot;ה-2 --&gt;

__TOC__

== פרק א': מטרה ==

@ 1. מטרה (תיקון: תשפ&quot;ה-6)
: (א) מטרתו של חוק זה לסייע למשטרת ישראל בפעולות למניעת אלימות, גנבה, נזק חמור לרכוש ומעשה מסכן חיים באמצעות רכב המתבצעים במרחב הציבורי, במקום ובדרך שיבטיחו שמירה מרבית על כבוד האדם, פרטיותו וזכויותיו, והכול בלי לגרוע מתפקידיהן של משטרת ישראל ושל הרשות המקומית על פי דין.
: (ב) לשם השגת מטרות חוק זה, יפעל ברשויות מקומיות מערך אכיפה מקומי שיסייע למשטרת ישראל בפעולות לפי חוק זה, לצד ביצוע פעולות פיקוח ואכיפה של הרשויות המקומיות בעבירות שבתחום אחריותן ולפי כל דין ובמגמה כי מערכים אלה יוקמו בכל רשות מקומית.

== פרק ב': פרשנות ==

@ 2. הגדרות (תיקון: תשפ&quot;ה-6)
: בחוק זה -
:- &quot;חוק כלי הירייה&quot; - [[חוק כלי הירייה, התש&quot;ט-1949]];
:- &quot;היחידה&quot; - היחידה הארצית למערכי אכיפה מקומיים שהוקמה לפי [[סעיף 7ו]];
:- &quot;מערך אכיפה מקומי&quot; - מערך כאמור [[בסעיף 7]];
:- &quot;מרחב ציבורי&quot; - דרך, מקום או אמצעי תעבורה שיש לציבור אותה שעה זכות או רשות גישה אליהם, בלא תנאי או בתנאי של תשלום, וכל בניין או מקום המשמש באותה העת להתקהלות ציבורית, למעט אחד מאלה:
:: (1) מקום המשמש אותה שעה להתקהלות שהיא מחאה או הפגנה או התקהלות מפלגתית, פוליטית או דתית;
:: (2) מקום שמתקיימת בו אבטחה לפי כל דין, אלא אם כן פקח השיטור המקומי נקרא למקום על ידי המחזיק במקום, כוח האבטחה או משטרת ישראל;
:- &quot;נשק&quot; - כל אחד מאלה:
:: (1) כלי שסוגל לירות כדור, קלע, פגז, פצצה או כיוצא באלה, שבכוחם להמית אדם, וכולל חלק, אבזר ותחמושת של כלי כזה;
:: (2) כלי שסוגל לפלוט חומר הנועד להזיק לאדם, לרבות חלק, אבזר ותחמושת לכלי כאמור ולרבות מכל המכיל או שסוגל להכיל חומר כאמור ולמעט מכל גז מדמיע כהגדרתו [[בחוק כלי הירייה]];
:: (3) תחמושת, פצצה, רימון או כל חפץ נפיץ אחר שבכוחם להמית אדם או להזיק לו, לרבות חלק של אחד מאלה;
:: (4) סכין או אולר כהגדרתם [[בסעיף 184 לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]];
:: (5) כל נשק, חפץ או חומר אחר שיש בו או בשימוש בו כדי לפגוע בביטחון הציבור;
:- &quot;עיר גדולה&quot; - רשות מקומית שמספר תושביה הוא 300,000 תושבים לפחות;
:- &quot;פקודת החיפוש&quot; - [[=פקודת החיפוש|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ&quot;ט-1969]];
:- &quot;פקודת המשטרה&quot; - [[פקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל&quot;א-1971]];
:- &quot;פקח שיטור מקומי&quot; - עובד הרשות המקומית שהוסמך לפי הוראות [[סעיף 10]];
:- &quot;פקח עירוני&quot; - עובד הרשות המקומית שהוסמך לפי הוראות [[סעיף 337א לפקודת העיריות]], או [[סעיף 13ז לפקודת המועצות המקומיות]], לפי העניין;
:- &quot;קצין משטרה בכיר&quot; - כהגדרתו [[בפקודת המשטרה]];
:- &quot;ראש היחידה&quot; - עובד בכיר של המשרד לביטחון לאומי שהשר הסמיך לעניין זה;
:- &quot;רשות מקומית&quot; - עירייה או מועצה מקומית;
:- &quot;השר&quot; - השר לביטחון לאומי.

== פרק ג': הסמכת פקחים עירוניים (((בוטל))) (תיקון: תשפ&quot;ה-6) ==

@ 3. (תיקון: תשפ&quot;ה-6) : (((בוטל).))
@ 4. (תיקון: תשפ&quot;ה-6) : (((בוטל).))
@ 5. (תיקון: תשפ&quot;ה-6) : (((בוטל).))
@ 6. (תיקון: תשפ&quot;ה-6) : (((בוטל).))

== פרק ד': מערך אכיפה מקומי (תיקון: תשפ&quot;ה-6) ==

@ 7. הקמה והפעלה של מערך אכיפה מקומי (תיקון: תשפ&quot;ה-6)
: (א) השר, בהסכמת שר הפנים ובאישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, יקבע, בצו, רשויות מקומיות שבהן יוקם ויפעל מערך אכיפה מקומי שיורכב משני אלה (להלן - צו מערך אכיפה מקומי):
:: (1) יחידת פיקוח עירוני ייעודית של פקחי שיטור מקומיים;
:: (2) כוח שיטור ייעודי של שוטרים.
: (ב) השר יפרסם באתר האינטרנט של המשרד לביטחון לאומי הודעות בדבר כל אלה:
:: (1) רשימה עדכנית של הרשויות המקומיות שנכללות בצו מערך אכיפה מקומי;
:: (2) הקמת מערך אכיפה מקומי ברשות מקומית והכללתה בצו מערך אכיפה מקומי;
:: (3) הפסקת הפעילות של מערך אכיפה מקומי ברשות מקומית, מועד הפסקת הפעילות והסיבה לכך.

@ 7א. אמות מידה ותבחינים להכללת הרשויות המקומיות בצו מערך אכיפה מקומי (תיקון: תשפ&quot;ה-6)
: (א) אמות המידה להכללת רשות מקומית בצו מערך אכיפה מקומי הן אלה:
:: (1) היקף עבריינות נרחב ברשות המקומית ברשימת עבירות שהשר גיבש, בהתייעצות עם המפקח הכללי של משטרת ישראל, בתחומי איכות החיים, אלימות, וגרימת נזק חמור לרכוש במרחב הציבורי;
:: (2) גודל האוכלוסייה בתחומי הרשות המקומית;
:: (3) רמת הביטחון האישי ברשות המקומית בהתאם למדד ביטחון אישי שפרסם המשרד לביטחון לאומי בהתאם לתבחינים אלה:
::: (א) המספר הכולל של פניות שהתקבלו במוקד החירום של משטרת ישראל באותה רשות מקומית בשלוש השנים האחרונות;
::: (ב) מספר הפניות שהתקבלו במוקד החירום של משטרת ישראל ביחס למספר התושבים באותה רשות מקומית בשלוש השנים האחרונות;
::: (ג) הערכה מודיעינית של משטרת ישראל לגבי רמת הפשיעה באותה רשות מקומית בשלוש השנים האחרונות;
::: (ד) מרחק הרשות המקומית מקצה תחום החלת המשפט, השיפוט והמינהל של המדינה לפי [[צו סדרי השלטון והמשפט (מס' 1), התשכ&quot;ז-1967]];
:: (4) המענה המשטרתי בתחומי הרשות המקומית כפי שבא לידי ביטוי בעומס אירועים ובמרחק מתחנת משטרה, ולעניין מועצה אזורית - גם זמן תגובה ממוצע.
: (ב) השר, בהתייעצות עם המפקח הכללי של משטרת ישראל או קצין משטרה בכיר מטעמו, ובהסכמת שר הפנים, יקבע בתקנות את משקלן היחסי של אמות המידה המפורטות בסעיף קטן (א), ורשאי הוא לקבוע בדרך האמורה משקל יחסי ותבחינים לעניין סוגים שונים של רשויות מקומיות, ובאישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת - גם תבחינים שוויוניים נוספים לעניין סעיף קטן (א).
: (ג)(1) על אף האמור בסעיף זה, התקבלה החלטת הממשלה לעניין אזור עדיפות או מיקוד לאומי, רשאית הממשלה להחליט כי ברשויות מקומיות שהן באזור כאמור יוקם ויפעל מערך אכיפה מקומי, אם המפקח הכללי של משטרת ישראל המליץ כי יש צורך בחיזוק הביטחון האישי באותן רשויות מקומיות; החליטה הממשלה כאמור, יוסיף השר את הרשויות המקומיות האמורות לצו מערך האכיפה המקומי בדרך האמורה [[בסעיף 7(א)]].
:: (2) בסעיף קטן זה, &quot;אזור עדיפות או מיקוד לאומי&quot; - אזור עדיפות לאומית מכוח [[פרק כ&quot;ו לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התוכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010), התשס&quot;ט-2009]], או אזור מיקוד לאומי מכוח [[סעיף 18(א) לחוק שיקום נרחב לחבל התקומה כאזור מיקוד לאומי וסיוע ליישובים הסמוכים אליו, התשפ&quot;ה-2025]].
: ((פורסמו [[תקנות מערכי אכיפה מקומיים (משקלן היחסי של אמות המידה), התשפ&quot;ו-2026]].))

@ 7ב. מבנה הכוח של מערך אכיפה מקומי (תיקון: תשפ&quot;ה-6)
: (א) השר, בהתייעצות עם שר הפנים ועם המפקח הכללי של משטרת ישראל או קצין משטרה בכיר מטעמו, יקבע, בנוהל, את המספר הכולל של השוטרים ופקחי השיטור המקומיים במערך אכיפה מקומי לפי גודל האוכלוסייה ברשות המקומית, ובמועצה אזורית - גם לפי מספר היישובים במועצה האזורית וזמן התגובה הממוצע.
: (ב) היחס בין פקחי השיטור המקומיים לשוטרים במערכי אכיפה מקומיים יהיה של פקח שיטור מקומי לכל שוטר, אלא אם כן קבע השר יחס שונה לפי סעיף קטן (ג).
: (ג) בנוהל כאמור בסעיף קטן (א) יקבע השר, בהתייעצות עם שר הפנים, את אלו:
:: (1) הקטנה או הגדלה של מספר השוטרים במערך אכיפה מקומי, בהתייעצות עם ראש הרשות המקומית ובהמלצת ראש היחידה וקצין משטרה שמינה המפקח הכללי של משטרת ישראל הממונה על תחום מערכי האכיפה המקומיים - בשיעור של עד מחצית ממספר השוטרים שנקבע, ובלבד שהיחס בין השוטרים לפקחי שיטור מקומיים לא יעלה על שלושה פקחי שיטור מקומיים לשוטר, ובערים גדולות - על ארבעה פקחי שיטור מקומיים לשוטר; הוראות פסקה זו לא יחייבו את הרשות המקומית להגדיל את מספר פקחי השיטור המקומיים;
:: (2) הגדלת מספר פקחי השיטור המקומיים במערכי אכיפה מקומיים, לבקשת ראש רשות מקומית, ובלבד שהיחס בין השוטרים לפקחי השיטור המקומיים לא יעלה על שלושה פקחי שיטור מקומיים לשוטר, ולעניין עיר גדולה - על ארבעה פקחי שיטור מקומיים לשוטר; ואולם, קביעה כי היחס האמור יעלה על שני פקחי שיטור מקומיים לשוטר טעונה את אישור שר הפנים.
: (ד) על אף האמור בסעיף קטן (ג), לא ייקבע יחס של יותר משלושה פקחי שיטור מקומיים לשוטר בעיר גדולה כאמור באותו סעיף קטן אלא ברשויות מקומיות שבהן פועל מערך אכיפה מקומי ברציפות במשך חמש שנים לפחות, וכן בהסכמת שר הפנים ובהמלצת קצין משטרה הממונה על תחום מערכי אכיפה מקומיים כי נדרש באותה רשות מקומית יחס כאמור.
: (ה) השר יפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט של המשרד לביטחון לאומי את הנוהל לפי סעיף זה.
: (ו) בלי לגרוע מהיחס שנקבע בין מספר פקחי השיטור המקומיים ובין מספר השוטרים באותה רשות מקומית, מערך אכיפה מקומי יהיה רשאי להסתייע במתנדב כמשמעותו [[בסעיף 49ג(1) לפקודת המשטרה]], המסייע ליחידות הסיור של משטרת ישראל וקיבל הכשרה מתאימה כאמור [[בסעיף 49ב(ד) לפקודת המשטרה]], והוא יהיה רשאי לפעול בנוכחות שוטר הנמנה עם כוח שיטור כאמור [[בסעיף 7(א)(2)]] ובהתאם להוראות [[פרק רביעי1 לפקודת המשטרה]].

@ 7ג. הסכמת הרשות המקומית והתחייבותה לעמוד בתנאים (תיקון: תשפ&quot;ה-6)
: (א) לא יקבע השר בצו מערך אכיפה מקומי רשות מקומית שבה יוקם ויפעל מערך אכיפה מקומי, אלא אם כן הרשות המקומית נתנה את הסכמתה והתחייבה לעמוד בתנאים הנדרשים להקמה ולהפעלה של מערך האכיפה המקומי בתחומה כפי שנמסרו לה.
: (ב) השר, בהסכמת שר הפנים ובהתייעצות עם המפקח הכללי של משטרת ישראל או קצין משטרה בכיר מטעמו, יגבש תנאים שיפורסמו באתר האינטרנט של המשרד לביטחון לאומי, הנדרשים להקמה ולהפעלה של מערך אכיפה מקומי בנושאים שלהלן, בשים לב, בין השאר, למאפיינים של סוג הרשות המקומית ולמשאבים המוקצים לכך:
:: (1) הקצאת כוח אדם;
:: (2) הקצאת אמצעים לרבות כלי רכב;
:: (3) מבנה להפעלת מערך אכיפה מקומי;
:: (4) מדים וציוד אישי;
:: (5) ביצוע הכשרות;
:: (6) הקמת גוף ניהול משותף של משטרת ישראל והרשות המקומית;
:: (7) חובות דיווח ובקרה.

@ 7ד. השתתפות במימון מערך אכיפה מקומי (תיקון: תשפ&quot;ה-6)
: (א) המשרד לביטחון לאומי רשאי לסייע במימון מערכי אכיפה מקומיים; מימון שניתן לרשות מקומית לפי סעיף זה, ישמש לצורכי מערך האכיפה המקומי בלבד.
: (ב) שיעור ההשתתפות במימון לרשויות מקומיות יהיה בהתאם לשקלול המדד החברתי-כלכלי ומדד הפריפריאליות שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (בחוק זה - המדד המשולב), ויפורסם באתר האינטרנט של המשרד לביטחון לאומי.
: (ג) שיעור ההשתתפות במימון כאמור בסעיף זה ייעשה בשים לב לאלה:
:: (1) שיעור ההשתתפות לרשות מקומית במדד משולב מסוים לא יהיה גבוה משיעור ההשתתפות לרשות במדד משולב נמוך ממנה;
:: (2) שיעור ההשתתפות יהיה זהה לכל היישובים הנמצאים באותו מדד משולב.
: (ד) השר, באישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, רשאי לקבוע, בתקנות, אמות מידה נוספות על אמות המידה כאמור בסעיף קטן (ב).
: (ה) התקבלה החלטת הממשלה לעניין אזור עדיפות או מיקוד לאומי כהגדרתו [[בסעיף 7א(ג)(2)]], או לעניין אזור מיקוד לאומי מכוח חוק אחר או מכוח החלטת ממשלה אחרת, רשאי השר להורות על מתן סיוע במימון לרשויות מקומיות שבאזור כאמור, באופן שוויוני, שלא על פי אמות מידה כאמור בסעיף זה, בתקופת תוקפה של החלטת הממשלה כאמור.

@ 7ה. הפסקת פעילותו של מערך אכיפה מקומי (תיקון: תשפ&quot;ה-6)
: (א) השר, בהסכמת שר הפנים, רשאי לקבוע, בצו, כי פעילות מערך האכיפה המקומי ברשות מקומית תופסק, בהתקיים אחד מאלה:
:: (1) הרשות המקומית ביקשה להפסיק את הפעילות כאמור;
:: (2) הרשות המקומית לא עמדה בהתחייבויות הנדרשות ממנה להקמה או להפעלה של מערך האכיפה המקומי בתחומה בתקופה רצופה שלא תפחת מ-18 חודשים לעניין ההקמה ו-12 חודשים לעניין ההפעלה.
: (ב) השר יקבע ויפרסם נוהל לעניין הליך הפסקת הפעילות של מערך אכיפה מקומי ברשות מקומית.
: (ג) לא יורה השר על הפסקת פעילות מערך אכיפה מקומי ברשות מקומית לפי סעיף קטן (א)(2), אלא לאחר שנתן לרשות המקומית הזדמנות לטעון את טענותיה ולאחר שנתן לרשות פרק זמן סביר לעמוד בהתחייבויותיה.
: (ד) לא עמדה רשות מקומית בהתחייבויות הנדרשות ממנה להקמה או להפעלה של מערך אכיפה מקומי בתחומה, רשאי המשרד לביטחון לאומי להפחית את היקף השתתפותו במימון פקחי שיטור מקומיים במערך האכיפה המקומי באותה רשות מקומית בשים לב, בין השאר, לבחינת יכולותיה הכלכליות לעמוד בהתחייבויותיה, לאחר שנתן לרשות פרק זמן סביר לעמוד בהתחייבויותיה כאמור ולאחר שנתן לה הזדמנות לטעון את טענותיה בעניין זה.

@ 7ו. היחידה הארצית למערכי אכיפה מקומיים (תיקון: תשפ&quot;ה-6)
: (א) מוקמת בזה היחידה הארצית למערכי אכיפה מקומיים במשרד לביטחון לאומי.
: (ב) תפקידי היחידה הם:
:: (1) אחריות להפעלתם של מערכי האכיפה המקומיים ברשויות המקומיות, לרבות לעניין שקלול סדר הכללת רשויות מקומיות בצו מערך אכיפה מקומי, הקמת מערך אכיפה מקומי ברשות מקומית והפסקת פעילותו;
:: (2) גיבוש מחקר הערכה בדבר פעילותם של מערכי אכיפה מקומיים, שממצאיו יוגשו לוועדה לביטחון לאומי של הכנסת אחת לשלוש שנים;
:: (3) בקרה ופיקוח על משאבים שמקצה המשרד לביטחון לאומי למערכי האכיפה המקומיים ברשויות מקומיות, עמידה בתקנים ומצבות כוח אדם וקיום התנאים הנדרשים להקמה ולהפעלה של מערכי אכיפה מקומיים ברשויות מקומיות;
:: (4) טיפול בתלונות בנוגע להפעלת סמכות שלא כדין של פקח שיטור מקומי, בהתאם [[לסעיף 17]].

@ 8. הנחיית משטרת ישראל (תיקון: תשפ&quot;ה-6)
: מערך האכיפה העירוני, בסיועו למשטרת ישראל בפעולות למניעת אלימות, גנבה, נזק חמור לרכוש ומעשה מסכן חיים באמצעות רכב המתבצעים במרחב הציבורי, יפעל בהנחיית משטרת ישראל; פקחי השיטור המקומיים יונחו על ידי משטרת ישראל לעניין הפעלת סמכויות לפי הוראות חוק זה; משטרת ישראל תקבע נוהל לשם הפעלה אחידה של סמכויות לפי הוראות חוק זה.

@ 9. שמירה על המשך אכיפה ופיקוח (תיקון: תשע״ח)
: (א) משטרת ישראל לא תפחית את המאמץ המשטרתי הקיים בתחנות משטרה שבמסגרתן פועל כוח שיטור עירוני ייעודי, ולא תפחית מהיקף כוחות השוטרים ומהיקף הפעילות רק בשל הקמת כוח השיטור העירוני הייעודי, אלא לשם פעילות משטרתית במצבי חירום, לרבות פעילות חבלנית עוינת או אירוע חירום אזרחי כהגדרתו [[בסעיף 90א לפקודת המשטרה]].
: (ב) רשות מקומית לא תפחית את מאמץ הפיקוח העירוני הקיים ברשות שבמסגרתה פועלת יחידת פיקוח עירוני ייעודית, ולא תפחית מהיקף כוחות הפקחים העירוניים ומהיקף הפעילות בשל הקמת יחידת הפיקוח העירוני הייעודית, אלא באישור שר הפנים.

@ 10. הסמכת פקחים מסייעים (([צ&quot;ל: פקחי שיטור מקומיים])) (תיקון: תשפ&quot;ה-6)
: (א) השר, לבקשת רשות מקומית שנקבע לגביה בצו מערך אכיפה מקומי כי יוקם ויפעל בתחומה מערך אכיפה מקומי ובהסכמת שר הפנים, רשאי להסמיך פקח עירוני כפקח שיטור מקומי שיהיו נתונות לו הסמכויות לפי חוק זה, לשם סיוע למשטרת ישראל בפעולות למניעת אלימות, גנבה, נזק חמור לרכוש ומעשה מסכן חיים באמצעות רכב המתבצעים במרחב הציבורי, ובלבד שלא יוסמך פקח שיטור מקומי אלא אם כן התקיימו בו כל אלה:
:: (1) הוא אזרח ישראלי או תושב קבע בישראל;
:: (2) הוא המציא אישור מאת רופא מורשה בדבר כשירותו הרפואית;
:: (3) הוא בעל רישיון או תעודת הרשאה לנשיאת כלי ירייה כאמור [[בסעיף 4 לחוק כלי הירייה]], ככל שיוחלט על ידי משטרת ישראל שעליו לשאת נשק;
:: (4) אין מניעה, לדעת קצין משטרה בכיר שהסמיך המפקח הכללי של משטרת ישראל לעניין זה, להסמיכו כאמור מטעמים של שלום הציבור או ביטחון הציבור, לרבות בשל עברו הפלילי;
:: (5) הוא סיים 12 שנות לימוד במוסד חינוך מוכר כמשמעותו [[בחוק לימוד חובה, התש&quot;ט-1949]], או המציא אישור ממשרד החינוך על השכלה כללית שוות ערך לכך;
:: (6)(א) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות המסורות לו לפי חוק זה ולרבות לעניין השימוש בסמכויות אלה, הכל כפי שיורה השר או מי שהסמיך לעניין זה;
::: (ב) הכשרה מתאימה כאמור בפסקת משנה (א) תינתן בהתאם לאישור קצין משטרה בכיר שהמפקח הכללי של משטרת ישראל הסמיך לעניין זה, שיינתן בין השאר בעניינים אלה:
:::: (1) כשירות הגוף נותן ההכשרה ובעלי השליטה ונותני ההכשרה בו, אם נמצא כי אין מניעה לכך מטעמים של שלום הציבור או ביטחון המדינה, לרבות לעניין עברם הפלילי;
:::: (2) כשירות מקצועית מתאימה של נותני ההכשרה;
:::: (3) אופן מתן ההכשרה, תוכנה, היקפה ומקום נתינתה, ובכלל זה בנושא הפעלת הסמכויות כאמור [[בסעיף 13]], [[ובסעיף 13א]] בתקופת תוקפו, לרבות כלפי קטינים וחסרי ישע, כהגדרתם [[+|בסעיפים 34כד]] [[ו-368א לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]], בהתאמה;
:::: (4) מועדי הכשרות ריענון לפקחי שיטור מקומיים בתפקיד, אחת לשנה לכל הפחות.
: (א1)(1) חדל להתקיים בפקח שיטור מקומי אחד מהתנאים המנויים בסעיף קטן (א) או חדל לעבוד כפקח שיטור מקומי באותה רשות מקומית, יפקע תוקפה של ההסמכה.
:: (2) השר, בהסכמת שר הפנים, רשאי לבטל הסמכה של פקח שיטור מקומי אם השתמש בסמכותו שלא כדין או שהתנהג התנהגות שאינה הולמת את תפקידו, ובכלל זה הפר הנחיות והוראות של מפקד היחידה באופן שמונע ממנו להמשיך ולמלא את תפקידו או שחדל להיות מתאים לשמש כפקח שיטור מקומי מכל טעם אחר, ובלבד שראש היחידה המליץ על כך.
: (ב) הודעה על הסמכת פקח שיטור מקומי או על תום תוקפה לפי סעיף זה תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של המשרד לביטחון לאומי והרשות המקומית הנוגעת בדבר.

@ 11. הפעלת סמכויות - הוראות כלליות (תיקון: תשפ&quot;ה-6)
: לא יפעיל פקח שיטור מקומי את סמכויותיו לפי חוק זה אלא לשם סיוע למשטרת ישראל בפעולות למניעת אלימות, גנבה, נזק חמור לרכוש ומעשה מסכן חיים באמצעות רכב, המתבצעים במרחב הציבורי, בעת מילוי תפקידו, ובהתקיים כל אלה:
: (1) הוא פועל בנוכחות שוטר או בהתאם להנחיות מפקד תחנת המשטרה שבשטח אחריותה הוא פועל או מי מטעמו, כפי שיינתנו מעת לעת;
: (2) הוא לבוש מדי פקח שיטור מקומי, ובלבד שאינם נחזים להיות מדי משטרה ושונים ממדי פקח עירוני ברשות המקומית, והוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;
: (3) יש בידו תעודת פקח שיטור מקומי שאותה יציג לפי דרישה;
: (4) הוא בתחום שיפוטה של הרשות המקומית.

@ 12. תעודת פקח שיטור מקומי (תיקון: תשפ&quot;ה-6)
: (א) תעודת פקח שיטור מקומי תהיה חתומה בידי קצין משטרה בכיר שהסמיך המפקח הכללי של משטרת ישראל לעניין זה, ויצוינו בה תפקידו וסמכויותיו של פקח השיטור המקומי.
: (ב) תוקפה של תעודת פקח שיטור מקומי יהיה שנתיים מיום הינתנה, ובלבד שמקבל התעודה משמש בתפקיד פקח שיטור מקומי.

@ 13. סמכויות פקח שיטור מקומי (תיקון: תשפ&quot;ה-6)
: (א) לשם סיוע למשטרת ישראל, רשאי פקח שיטור מקומי להפעיל את הסמכויות המפורטות בסעיף קטן (ג) במקרים שלהלן, ובלבד שקיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות לפי סעיף זה:
:: (1) אם ביצע אדם במרחב הציבורי מעשה אלימות, מעשה גנבה או מעשה שגרם לנזק של ממש לרכוש או ביצע מעשה המסכן חיים באופן מיידי וממשי באמצעות רכב במקומות המנויים [[תוספת פרט 1|בפרטים (1) עד (6)]] [[ובפרט (8) לתוספת]], בפני פקח השיטור המקומי או בפני אדם אחר הקורא לעזרה והמצביע עליו בפני פקח השיטור המקומי;
:: (2) אם היה לפקח השיטור המקומי חשד סביר כי אדם עומד לבצע במרחב הציבורי, בטווח זמן מיידי, מעשה אלימות או מעשה שיגרום לנזק של ממש לרכוש או כי בטרם התחלת הנסיעה ברכב האדם נתון תחת השפעת סמים מסוכנים או משקאות משכרים כמשמעותם [[בפקודת התעבורה]], במקומות המנויים [[תוספת פרט 1|בפרטים (1) עד (6)]] [[ובפרט (8) לתוספת]], ועקב כך הוא עומד לסכן חיים בטווח הזמן המיידי באמצעות רכב;
:: (3) אם היה לפקח שיטור מקומי במרחב הציבורי חשד סביר כי אדם נושא עימו נשק שלא כדין או עומד לעשות שימוש בנשק שלא כדין, או שנשק המוחזק שלא כדין נמצא ברכב.
: (ב) אירע מפגע בטיחותי בפני פקח שיטור מקומי או בפני אדם אחר הקורא לעזרה והמצביע עליו בפני פקח השיטור המקומי, תהיה לפקח השיטור המקומי הסמכות למנוע גישה למפגע ולסביבתו הקרובה, ולתת הוראות להכוונת התנועה בסביבתו הקרובה של המפגע הבטיחותי עד להגעתו של שוטר, ובלבד שקיבל הכשרה מתאימה לכך.
: (ג) לעניין סעיף קטן (א), יהיו נתונות לפקח שיטור מקומי הסמכויות שלהלן:
:: (1) לדרוש מאדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
:: (2) לערוך חיפוש על גופו של האדם או ברכב אם יש לו חשד סביר שאותו אדם נושא עימו שלא כדין נשק או עומד לעשות שימוש שלא כדין בנשק, או שנשק המוחזק שלא כדין נמצא ברכב;
:: (3) לעכב את האדם עד לבואו של שוטר; על עיכוב לפי פסקה זו יחולו הוראות [[סעיפים 72 עד 74 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ&quot;ו-1996]], בשינויים המחויבים, [[וסעיף 44 לפקודת החיפוש]]; פקח שיטור מקומי המבצע עיכוב לפי פסקה זו רשאי להשתמש בכוח סביר, אם סירב האדם להיעתר לבקשת העיכוב ויש חשש שיימלט או שזהותו אינה ידועה.
: (ד) לעניין מעשה מסכן חיים באמצעות רכב לפי סעיף זה רשאי פקח שיטור מקומי להורות לנהג הרכב לעצור את רכבו לשם עיכובו; סירב הנהג להיענות להוראה והמשיך בנסיעה, יחדל פקח שיטור מקומי מטיפול באירוע.
: (ה) הפעיל פקח שיטור מקומי את סמכויותיו לפי סעיף זה, יתעד את פעולותיו; תיעוד כאמור יועבר למפקד יחידת השיטור המקומית הנוגעת לעניין; התיעוד יכלול, בין השאר, את פרטי האירוע, פרטי המעורבים והסמכויות שהופעלו.
:: (((הוראת שעה לשנתיים מיום 15.7.2025):)) הפעיל פקח שיטור מקומי את סמכויותיו לפי סעיף זה או [[סעיף 13א]] בתקופת תוקפו, יתעד את פעולותיו; תיעוד כאמור יועבר למפקד יחידת השיטור המקומית הנוגעת לעניין; התיעוד יכלול, בין השאר, את פרטי האירוע, פרטי המעורבים והסמכויות שהופעלו.
: (ו) קצין משטרה בכיר מטעם המפקח הכללי של משטרת ישראל יעביר דיווח חודשי בעניין הפעלת סמכויות פקחי השיטור המקומיים לפי סעיף זה לראש היחידה.
:: (((הוראת שעה לשנתיים מיום 15.7.2025):)) קצין משטרה בכיר מטעם המפקח הכללי של משטרת ישראל יעביר דיווח חודשי בעניין הפעלת סמכויות פקחי השיטור המקומיים לפי סעיף זה או [[סעיף 13א]] בתקופת תוקפו לראש היחידה.
: (ז) השר, בהתייעצות עם המפקח הכללי של משטרת ישראל או קצין משטרה בכיר מטעמו, יקבע נוהל בעניין אופן ההכשרה של פקחי השיטור המקומיים, תוכנה והיקפה בשים לב, בין השאר, לאופן השימוש בסמכויות לפי [[פרק זה]] ובכלל זה לאופן השימוש בסמכויות כלפי קטין וחסר ישע.
: (ח) בסעיף זה -
::- &quot;מעשה אלימות&quot; - הכאת אדם או הפעלת כוח על גופו בדרך אחרת, במישרין או בעקיפין, בלא הסכמתו או בהסכמתו שהושגה בתרמית;
::- &quot;מעשה גנבה&quot; - מעשה הנחזה לעבירת גנבה לפי [[סעיף 383(א)(1) לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]], לרבות גנבת רכב המנוי [[בתוספת הראשונה א' לחוק לייעול הפיקוח והאכיפה העירוניים ברשויות המקומיות (תעבורה), התשע&quot;ו-2016]], למעט כלי רכב מנועי;
::- &quot;מפגע בטיחותי&quot; - מפגע שיש בו כדי לסכן את שלום המשתמשים בדרך ציבורית או בנתיב תחבורה;
::- &quot;עיכוב&quot; - הגבלת חירותו של אדם לנוע באופן חופשי;
::- &quot;רכב&quot; - כהגדרתו [[בפקודת התעבורה]].

@ 13א. סמכויות למאבק בתופעת השכרות (תיקון: תשפ&quot;ה-6)
: (((הוראת שעה לשנתיים מיום 15.7.2025):))
: (א) לשם סיוע למשטרת ישראל במאבק בתופעת השכרות, יהיו לפקח שיטור מקומי סמכויות לפי [[חוק המאבק בתופעת השכרות, התש&quot;ע-2010]] (בסעיף זה - חוק המאבק בתופעת השכרות), באזורים שהורה מפקד המחוז במשטרת ישראל שהם מסוג המקומות המנויים [[בפרטים (1) עד (7) לתוספת]].
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), לא יפעיל פקח שיטור מקומי את סמכויותיו לפי סעיף זה כלפי קטין אלא בין השעות 21:00 ל-06:00.
: (ג) הוראות [[סעיף 2(ג) לחוק המאבק בתופעת השכרות]] יחולו גם לעניין סמכויות פקח שיטור מקומי לפי סעיף זה.
: (ד) השר, באישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את [[התוספת]].
: (ה) השר ידווח לוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, אחת לשישה חודשים, על מספר המקרים שבהם הפעילו פקחי שיטור מקומיים את סמכויותיהם לפי סעיף זה, בפילוח לפי מספר המקרים שהסמכויות הופעלו כלפי קטינים וכלפי בגירים.

@ 14. הוראות לעניין סמכות חיפוש (תיקון: תשפ&quot;ה-6)
: (א) על חיפוש לפי [[סעיף 13(ג)(2)]] יחולו הוראות אלה:
:: (1) חיפוש על גופו של אדם הכרוך במגע גופני ייערך על ידי בן מינו, אלא אם כן בנסיבות העניין לא ניתן לעשות כן ויש בדחיית החיפוש סיכון בלתי סביר לשלום הציבור או לשלומו של אדם;
:: (2) אין לדרוש מאדם לחשוף בפרהסיה חלקי גוף שבדרך כלל הם מוסתרים אלא כדי למנוע סכנה קרובה לוודאי לשלום הציבור;
:: (3) התגלה אגב החיפוש חפץ העלול לפגוע בביטחון הציבור, רשאי פקח שיטור מקומי לתפוס אותו ולהעבירו בהקדם האפשרי למשטרת ישראל, ויחולו עליו הוראות [[הפרק הרביעי של פקודת החיפוש]], בשינויים המחויבים;
:: (4) סירב אדם לחיפוש, והיה חשד סביר שהוא נושא שלא כדין נשק או עומד לעשות שימוש שלא כדין בנשק, רשאי פקח שיטור מקומי לערוך את החיפוש, על אף הסירוב, ואף להשתמש בכוח סביר לשם כך.
: (ב) בסעיף זה, &quot;חיפוש על גופו של אדם&quot; - חיפוש על פני גופו של אדם, בבגדיו או בכליו שאינו חיפוש חיצוני או פנימי כהגדרתם [[בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי), התשנ&quot;ו-1996]].

@ 15. (תיקון: תשפ&quot;ה-6) : (((בוטל).))

@ 16. חובת ביטוח (תיקון: תשפ&quot;ה-6)
: לא יוסמך פקח עירוני כפקח שיטור מקומי אלא אם כן הרשות המקומית ביטחה אותו לשם הבטחת פיצויו, אם ייפגע בעת מילוי תפקידו לפי [[פרק זה]]; אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מזכותו של פקח שיטור מקומי לפיצוי על פי כל דין.

@ 17. טיפול בתלונות (תיקון: תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ג, תשפ&quot;ה-6)
: (א) כל אדם רשאי להגיש תלונה בקשר להפעלת סמכות שלא כדין של פקח שיטור מקומי לפי חוק זה, לאחד מאלה:
:: (1) ליחידה;
:: (2) לממונה על תלונות הציבור כהגדרתו [[בחוק הרשויות המקומיות (ממונה על תלונות הציבור), התשס&quot;ח-2008]] (בסעיף זה - הממונה על תלונות הציבור); על תלונה כאמור יחולו הוראות [[החוק האמור]].
: (ב)(1) הממונה על תלונות הציבור יודיע לראש היחידה על תלונות שהוגשו אליו לפי סעיף קטן (א), וכן על הליכים שננקטו או יינקטו עקב התלונה.
:: (2) ראש היחידה יודיע לממונה על תלונות הציבור ברשות המקומית הנוגעת בדבר, על תלונות שהוגשו אליו לפי סעיף קטן (א).
: (ג) ראש היחידה רשאי לברר תלונה או לברר בקשה מנומקת שהוגשה לו לביטול הסמכתו של פקח שיטור מקומי כאמור [[בסעיף 17א]]; מצא ראש היחידה כי התלונה או הבקשה מוצדקת, רשאי הוא -
:: (1) להמליץ לשר על ביצוע הכשרה עיתית לפקח שיטור מקומי;
:: (2) להמליץ לראש הרשות המקומית על נקיטת אמצעים למניעת הישנות מקרים דומים;
:: (3) להמליץ לראש הרשות המקומית או ליועץ המשפטי לממשלה להגיש קובלנה בשל עבירת משמעת כאמור [[בסעיף 9(8) לחוק הרשויות המקומיות (משמעת), התשל&quot;ח-1978]];
:: (4) להמליץ לשר על ביטול הסמכתו של הנילון כפקח שיטור מקומי.
: (ד) השר, בהתייעצות עם שר הפנים, יקבע בתקנות הוראות לעניין סדרי הטיפול בתלונות לפי סעיף זה, ובכלל זה דרכי בירור התלונה, מתן הזדמנות לפקח השיטור המקומי הנילון להשמיע את טענותיו ומתן אפשרות לראש הרשות המקומית הנוגעת בדבר להביא את עמדתו לפני היחידה.
:: ((פורסמו [[תקנות מערכי אכיפה מקומיים (טיפול בתלונות), התשפ&quot;ו-2026]].))
: (ה) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכות הנתונה לפי כל דין לקיום הליך משמעתי או פלילי בקשר למעשה נשוא התלונה או מסמכות הממונה על תלונות הציבור.
: (ו) החליט ראש רשות מקומית או היועץ המשפטי לממשלה להגיש קובלנה נגד פקח שיטור מקומי בשל עבירת משמעת כאמור [[בסעיף 9(8) לחוק הרשויות המקומיות (משמעת), התשל&quot;ח-1978]], בין ביוזמתו ובין בהמלצת ראש היחידה כאמור בסעיף קטן (ג)(3), יודיע על כך לשר.

@ 17א. התנהגות לא הולמת של פקח שיטור מקומי (תיקון: תשפ&quot;ה-6)
: סבר קצין משטרה בכיר שהמפקח הכללי הסמיך לכך כי פקח שיטור מקומי השתמש בסמכותו שלא כדין או שהתנהג התנהגות שאינה הולמת את תפקידו, ובכלל זה הפר הנחיות והוראות של מפקד היחידה באופן שמונע ממנו להמשיך ולמלא את תפקידו, או שהוא חדל להיות מתאים לשמש כפקח שיטור מקומי מכל טעם אחר, יפנה לראש היחידה בבקשה מנומקת בכתב לביטול הסמכתו כפקח שיטור מקומי, ובלבד שהודיע על כך לפקח השיטור המקומי ולראש הרשות המקומית.

@ 17ב. החלת הוראות מחוק כלי הירייה (תיקון: תשפ&quot;ה-6)
: (א) מערך אכיפה מקומי רשאי להחזיק ברישיון מיוחד לפי [[סעיף 10(א) לחוק כלי הירייה]], אם קבע לגביו קצין משטרה בכיר כי יש צורך בכך; על מערך אכיפה מקומי כאמור יחולו הוראות [[סעיפים 10(ב) ו-(ג) לחוק האמור]], ולא יחולו הוראות [[סעיף 9 לחוק האמור]].
: (ב) הכשרת פקח שיטור מקומי לעניין החזקת נשק במערך אכיפה מקומי תיעשה בתוכנית הכשרה לקבלת רישיון והרשאה להחזקה ונשיאה של כלי ירייה לצורכי אבטחה, וכן בתוכנית ריענון לצורך המשך החזקה כאמור לפי [[חוק כלי הירייה]].

@ 18. (תיקון: תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ג, תשפ&quot;ה-6) : (((בוטל).))

@ 19. דיווח לכנסת (תיקון: תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ג, תשפ&quot;ה-6)
: השר ידווח, בכתב, לוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, בתום הרבעון הראשון מדי שנה, על כל אלה, לגבי השנה שקדמה למועד הדיווח:
: (1) רשויות מקומיות שהוקמו בהן מערכי אכיפה מקומיים וחלקן היחסי של רשויות אלה מכלל הרשויות שבהן לא פועל מערך אכיפה מקומי;
: (2) רשויות מקומיות שביקשו להקים ולהפעיל מערך אכיפה מקומי וטרם הוקם בהן מערך כאמור והסיבות לכך;
: (3) רשויות מקומיות שהופסקה בהן פעילות מערך אכיפה מקומי והסיבות לכך, חלקן היחסי של רשויות מקומיות אלה מכלל הרשויות המקומיות או המועצות האזוריות שבהן פועל מערך אכיפה מקומי וחלקן היחסי של רשויות מקומיות מכלל הרשויות המקומיות באותם סוגים של רשויות מקומיות;
: (4) אירועים חריגים בהפעלת סמכויות של פקחי השיטור המקומיים והטיפול בהם;
: (5) פירוט הרשויות המקומיות שבהן עלה היחס על פקח שיטור מקומי לכל שוטר כאמור [[בסעיף 7ב(ב)]], והיחס שנקבע בהן לפי הוראות [[סעיף 7ב(ג) ו-(ד)]];
: (6) פירוט הרשויות המקומיות שניתן להן סיוע במימון מערכי אכיפה מקומיים והיקף הסיוע;
: (7) מספר תקני השוטרים שהוסטו לטובת הקמת מערכי אכיפה מקומיים או לטובת מערכי אכיפה מקומיים קיימים;
: (8) תלונות שהתבררו ביחידה, תוצאות בירור התלונות וצעדים שננקטו לפי [[סעיף 17(ג)]];
: (9) קובלנות שהוגשו לבית הדין למשמעת כאמור [[בסעיף 17(ו)]] והחלטות בית הדין בעניינן;
: (10) בקשות לביטול הסמכה של פקח שיטור מקומי כאמור [[בסעיף 17א]], ותוצאות הטיפול בהן.

== פרק ה': הוראות שונות ==

@ 20. שמירת דינים
: אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מסמכויות שוטר ופקח לפי כל דין.

@ 21. (תיקון: תשפ&quot;ה-6) : ((הנוסח שולב [[בחוק הרשויות המקומיות (משמעת), התשל&quot;ח-1978]].))

@ 22. ביצוע (תיקון: תשפ&quot;ה-6)
: (א) השר ממונה על ביצועו של חוק זה.
: (ב) (((בוטל).))

@ 23. (תיקון: תשע&quot;ג, תשע&quot;ה, תשע&quot;ז, תש&quot;ף, תשפ&quot;א, תשפ&quot;ג-2, תשפ&quot;ג-3, תשפ&quot;ד, תשפ&quot;ד-2, תשפ&quot;ה, תשפ״ה–2, תשפ&quot;ה-3, תשפ&quot;ה-4, תשפ&quot;ה-5, תשפ&quot;ה-6) : (((בוטל).))

== תוספת (תיקון: תשפ&quot;ה-6) ==
==== ((([[סעיף 13]] [[וסעיף 13א]] בתקופת תוקפו))) ====
@ (1) : חופי רחצה;
@ (2) : טיילות;
@ (3) : חניונים ציבוריים;
@ (4) : גנים ציבוריים;
@ (5) : פארקים;
@ (6) : אזורי מסחר ובכלל זה מרכזי קניות ואזורי בילוי;
@ (7) : בתי חולים ומקומות אשפוז;
@ (8) : סמוך למוסדות חינוך, וסמוך למקום שמתקיימת בו פעילות חינוכית או פעילות תרבות ופנאי לקהל הרחב.

&lt;פרסום&gt; התקבל בכנסת ביום ג' באב התשע&quot;א (3 באוגוסט 2011).

&lt;חתימות&gt;
* בנימין נתניהו, ראש הממשלה
* יצחק אהרונוביץ, השר לביטחון הפנים
* שמעון פרס, נשיא המדינה
* ראובן ריבלין, יושב ראש הכנסת</text>
      <sha1>dp3zlksk82soeqv2xt4vs5auv0ubc2a</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חוק מערכי אכיפה מקומיים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>312509</id>
    <revision>
      <id>3018318</id>
      <parentid>3017361</parentid>
      <timestamp>2026-06-01T09:00:35Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[3018301]</comment>
      <origin>3018318</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="57867" sha1="6ygnrqgy3hkznmllue6l4no1uv3xlol" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק מערכי אכיפה מקומיים, התשע״א–2011}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2000749}} {{ח:תיבה|ס״ח תשע״א, 1057|חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301341.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 113|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301583.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 200|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_313582.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 430|תיקון מס׳ 3|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_369784.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 253|תיקון מס׳ 34 לפקודת המשטרה|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491909.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 68|תיקון מס׳ 5|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_573888.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 366|תיקון מס׳ 6|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_603555.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 7|חוק לעניין ועדות הכנסת (תיקוני חקיקה והוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_608417.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 24|חוק לעניין ועדות הכנסת (תיקוני חקיקה והוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_1783627.pdf}}, {{ח:תיבה|34|תיקון מס׳ 9|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_1803851.pdf}}, {{ח:תיבה|422|תיקון מס׳ 10|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_2769723.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 424|תיקון מס׳ 11|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3842228.pdf}}, {{ח:תיבה|886|תיקון מס׳ 12|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4325686.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 12|תיקון מס׳ 13|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_5106973.pdf}}, {{ח:תיבה|134|תיקון מס׳ 14|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_5303971.pdf}}, {{ח:תיבה|312|תיקון מס׳ 15|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_5720385.pdf}}, {{ח:תיבה|428|תיקון מס׳ 16|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_6165342.pdf}}, {{ח:תיבה|694|תיקון מס׳ 17|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_7490288.pdf}}, {{ח:תיבה|728|תיקון מס׳ 18|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_7709131.pdf}}.

''שינוי התוספות:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשע״ב, 1326|שינוי התוספת הראשונה לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7134.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 346|שינוי התוספת הראשונה לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7318.pdf}}, {{ח:תיבה|1108|שינוי התוספת הראשונה לחוק (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7373.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 79|שינוי התוספת הראשונה לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7438.pdf}}, {{ח:תיבה|956|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7494.pdf}}, {{ח:תיבה|1208|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7510.pdf}}, {{ח:תיבה|1213|שינוי התוספת הראשונה לחוק (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7511.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 2272|שינוי התוספת הראשונה לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7715.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 23|שינוי התוספת הראשונה לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8070.pdf}}, {{ח:תיבה|23|שינוי התוספת הראשונה לחוק (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8070.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 1745|שינוי התוספת הראשונה לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9928.pdf}}, {{ח:תיבה|1874|שינוי התוספת הראשונה לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9960.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 3084|שינוי התוספת הראשונה לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11387.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 638|שינוי התוספת הראשונה לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11637.pdf}}, {{ח:תיבה|1502|שינוי התוספת הראשונה לחוק (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11822.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: מטרה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: פרשנות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: הסמכת פקחים עירוניים {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: מערך אכיפה מקומי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: הוראות שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת|תוספת}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: מטרה}}

{{ח:סעיף|1|מטרה|תיקון: תשפ״ה־6}}
{{ח:תת|(א)}} מטרתו של חוק זה לסייע למשטרת ישראל בפעולות למניעת אלימות, גנבה, נזק חמור לרכוש ומעשה מסכן חיים באמצעות רכב המתבצעים במרחב הציבורי, במקום ובדרך שיבטיחו שמירה מרבית על כבוד האדם, פרטיותו וזכויותיו, והכול בלי לגרוע מתפקידיהן של משטרת ישראל ושל הרשות המקומית על פי דין.
{{ח:תת|(ב)}} לשם השגת מטרות חוק זה, יפעל ברשויות מקומיות מערך אכיפה מקומי שיסייע למשטרת ישראל בפעולות לפי חוק זה, לצד ביצוע פעולות פיקוח ואכיפה של הרשויות המקומיות בעבירות שבתחום אחריותן ולפי כל דין ובמגמה כי מערכים אלה יוקמו בכל רשות מקומית.

{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: פרשנות}}

{{ח:סעיף|2|הגדרות|תיקון: תשפ״ה־6}}
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק כלי הירייה“ – {{ח:חיצוני|חוק כלי הירייה|חוק כלי הירייה, התש״ט–1949}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”היחידה“ – היחידה הארצית למערכי אכיפה מקומיים שהוקמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 7ו|סעיף 7ו}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערך אכיפה מקומי“ – מערך כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרחב ציבורי“ – דרך, מקום או אמצעי תעבורה שיש לציבור אותה שעה זכות או רשות גישה אליהם, בלא תנאי או בתנאי של תשלום, וכל בניין או מקום המשמש באותה העת להתקהלות ציבורית, למעט אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מקום המשמש אותה שעה להתקהלות שהיא מחאה או הפגנה או התקהלות מפלגתית, פוליטית או דתית;
{{ח:תתת|(2)}} מקום שמתקיימת בו אבטחה לפי כל דין, אלא אם כן פקח השיטור המקומי נקרא למקום על ידי המחזיק במקום, כוח האבטחה או משטרת ישראל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נשק“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} כלי שסוגל לירות כדור, קלע, פגז, פצצה או כיוצא באלה, שבכוחם להמית אדם, וכולל חלק, אבזר ותחמושת של כלי כזה;
{{ח:תתת|(2)}} כלי שסוגל לפלוט חומר הנועד להזיק לאדם, לרבות חלק, אבזר ותחמושת לכלי כאמור ולרבות מכל המכיל או שסוגל להכיל חומר כאמור ולמעט מכל גז מדמיע כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק כלי הירייה|בחוק כלי הירייה}};
{{ח:תתת|(3)}} תחמושת, פצצה, רימון או כל חפץ נפיץ אחר שבכוחם להמית אדם או להזיק לו, לרבות חלק של אחד מאלה;
{{ח:תתת|(4)}} סכין או אולר כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 184|בסעיף 184 לחוק העונשין, התשל״ז–1977}};
{{ח:תתת|(5)}} כל נשק, חפץ או חומר אחר שיש בו או בשימוש בו כדי לפגוע בביטחון הציבור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עיר גדולה“ – רשות מקומית שמספר תושביה הוא 300,000 תושבים לפחות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקודת החיפוש“ – {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ״ט–1969}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקודת המשטרה“ – {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה|פקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל״א–1971}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקח שיטור מקומי“ – עובד הרשות המקומית שהוסמך לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקח עירוני“ – עובד הרשות המקומית שהוסמך לפי הוראות {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 337א|סעיף 337א לפקודת העיריות}}, או {{ח:חיצוני|פקודת המועצות המקומיות#סעיף 13ז|סעיף 13ז לפקודת המועצות המקומיות}}, לפי העניין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קצין משטרה בכיר“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה|בפקודת המשטרה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ראש היחידה“ – עובד בכיר של המשרד לביטחון לאומי שהשר הסמיך לעניין זה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשות מקומית“ – עירייה או מועצה מקומית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השר“ – השר לביטחון לאומי.

{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: הסמכת פקחים עירוניים {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשפ״ה־6}}

{{ח:סעיף|3||תיקון: תשפ״ה־6}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|4||תיקון: תשפ״ה־6}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|5||תיקון: תשפ״ה־6}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|6||תיקון: תשפ״ה־6}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: מערך אכיפה מקומי|תיקון: תשפ״ה־6}}

{{ח:סעיף|7|הקמה והפעלה של מערך אכיפה מקומי|תיקון: תשפ״ה־6}}
{{ח:תת|(א)}} השר, בהסכמת שר הפנים ובאישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, יקבע, בצו, רשויות מקומיות שבהן יוקם ויפעל מערך אכיפה מקומי שיורכב משני אלה (להלן – צו מערך אכיפה מקומי):
{{ח:תתת|(1)}} יחידת פיקוח עירוני ייעודית של פקחי שיטור מקומיים;
{{ח:תתת|(2)}} כוח שיטור ייעודי של שוטרים.
{{ח:תת|(ב)}} השר יפרסם באתר האינטרנט של המשרד לביטחון לאומי הודעות בדבר כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} רשימה עדכנית של הרשויות המקומיות שנכללות בצו מערך אכיפה מקומי;
{{ח:תתת|(2)}} הקמת מערך אכיפה מקומי ברשות מקומית והכללתה בצו מערך אכיפה מקומי;
{{ח:תתת|(3)}} הפסקת הפעילות של מערך אכיפה מקומי ברשות מקומית, מועד הפסקת הפעילות והסיבה לכך.

{{ח:סעיף|7א|אמות מידה ותבחינים להכללת הרשויות המקומיות בצו מערך אכיפה מקומי|תיקון: תשפ״ה־6}}
{{ח:תת|(א)}} אמות המידה להכללת רשות מקומית בצו מערך אכיפה מקומי הן אלה:
{{ח:תתת|(1)}} היקף עבריינות נרחב ברשות המקומית ברשימת עבירות שהשר גיבש, בהתייעצות עם המפקח הכללי של משטרת ישראל, בתחומי איכות החיים, אלימות, וגרימת נזק חמור לרכוש במרחב הציבורי;
{{ח:תתת|(2)}} גודל האוכלוסייה בתחומי הרשות המקומית;
{{ח:תתת|(3)}} רמת הביטחון האישי ברשות המקומית בהתאם למדד ביטחון אישי שפרסם המשרד לביטחון לאומי בהתאם לתבחינים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} המספר הכולל של פניות שהתקבלו במוקד החירום של משטרת ישראל באותה רשות מקומית בשלוש השנים האחרונות;
{{ח:תתתת|(ב)}} מספר הפניות שהתקבלו במוקד החירום של משטרת ישראל ביחס למספר התושבים באותה רשות מקומית בשלוש השנים האחרונות;
{{ח:תתתת|(ג)}} הערכה מודיעינית של משטרת ישראל לגבי רמת הפשיעה באותה רשות מקומית בשלוש השנים האחרונות;
{{ח:תתתת|(ד)}} מרחק הרשות המקומית מקצה תחום החלת המשפט, השיפוט והמינהל של המדינה לפי {{ח:חיצוני|צו סדרי השלטון והמשפט (מס' 1)|צו סדרי השלטון והמשפט (מס׳ 1), התשכ״ז–1967}};
{{ח:תתת|(4)}} המענה המשטרתי בתחומי הרשות המקומית כפי שבא לידי ביטוי בעומס אירועים ובמרחק מתחנת משטרה, ולעניין מועצה אזורית – גם זמן תגובה ממוצע.
{{ח:תת|(ב)}} השר, בהתייעצות עם המפקח הכללי של משטרת ישראל או קצין משטרה בכיר מטעמו, ובהסכמת שר הפנים, יקבע בתקנות את משקלן היחסי של אמות המידה המפורטות בסעיף קטן (א), ורשאי הוא לקבוע בדרך האמורה משקל יחסי ותבחינים לעניין סוגים שונים של רשויות מקומיות, ובאישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת – גם תבחינים שוויוניים נוספים לעניין סעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)|(1)}} על אף האמור בסעיף זה, התקבלה החלטת הממשלה לעניין אזור עדיפות או מיקוד לאומי, רשאית הממשלה להחליט כי ברשויות מקומיות שהן באזור כאמור יוקם ויפעל מערך אכיפה מקומי, אם המפקח הכללי של משטרת ישראל המליץ כי יש צורך בחיזוק הביטחון האישי באותן רשויות מקומיות; החליטה הממשלה כאמור, יוסיף השר את הרשויות המקומיות האמורות לצו מערך האכיפה המקומי בדרך האמורה {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7(א)}}.
{{ח:תתת|(2)}} בסעיף קטן זה, ”אזור עדיפות או מיקוד לאומי“ – אזור עדיפות לאומית מכוח {{ח:חיצוני|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התוכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010)#פרק כו|פרק כ״ו לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התוכנית הכלכלית לשנים 2009 ו־2010), התשס״ט–2009}}, או אזור מיקוד לאומי מכוח {{ח:חיצוני|חוק שיקום נרחב לחבל התקומה כאזור מיקוד לאומי וסיוע ליישובים הסמוכים אליו#סעיף 18|סעיף 18(א) לחוק שיקום נרחב לחבל התקומה כאזור מיקוד לאומי וסיוע ליישובים הסמוכים אליו, התשפ״ה–2025}}.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות מערכי אכיפה מקומיים (משקלן היחסי של אמות המידה)|תקנות מערכי אכיפה מקומיים (משקלן היחסי של אמות המידה), התשפ״ו–2026}}.}}

{{ח:סעיף|7ב|מבנה הכוח של מערך אכיפה מקומי|תיקון: תשפ״ה־6}}
{{ח:תת|(א)}} השר, בהתייעצות עם שר הפנים ועם המפקח הכללי של משטרת ישראל או קצין משטרה בכיר מטעמו, יקבע, בנוהל, את המספר הכולל של השוטרים ופקחי השיטור המקומיים במערך אכיפה מקומי לפי גודל האוכלוסייה ברשות המקומית, ובמועצה אזורית – גם לפי מספר היישובים במועצה האזורית וזמן התגובה הממוצע.
{{ח:תת|(ב)}} היחס בין פקחי השיטור המקומיים לשוטרים במערכי אכיפה מקומיים יהיה של פקח שיטור מקומי לכל שוטר, אלא אם כן קבע השר יחס שונה לפי סעיף קטן (ג).
{{ח:תת|(ג)}} בנוהל כאמור בסעיף קטן (א) יקבע השר, בהתייעצות עם שר הפנים, את אלו:
{{ח:תתת|(1)}} הקטנה או הגדלה של מספר השוטרים במערך אכיפה מקומי, בהתייעצות עם ראש הרשות המקומית ובהמלצת ראש היחידה וקצין משטרה שמינה המפקח הכללי של משטרת ישראל הממונה על תחום מערכי האכיפה המקומיים – בשיעור של עד מחצית ממספר השוטרים שנקבע, ובלבד שהיחס בין השוטרים לפקחי שיטור מקומיים לא יעלה על שלושה פקחי שיטור מקומיים לשוטר, ובערים גדולות – על ארבעה פקחי שיטור מקומיים לשוטר; הוראות פסקה זו לא יחייבו את הרשות המקומית להגדיל את מספר פקחי השיטור המקומיים;
{{ח:תתת|(2)}} הגדלת מספר פקחי השיטור המקומיים במערכי אכיפה מקומיים, לבקשת ראש רשות מקומית, ובלבד שהיחס בין השוטרים לפקחי השיטור המקומיים לא יעלה על שלושה פקחי שיטור מקומיים לשוטר, ולעניין עיר גדולה – על ארבעה פקחי שיטור מקומיים לשוטר; ואולם, קביעה כי היחס האמור יעלה על שני פקחי שיטור מקומיים לשוטר טעונה את אישור שר הפנים.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף קטן (ג), לא ייקבע יחס של יותר משלושה פקחי שיטור מקומיים לשוטר בעיר גדולה כאמור באותו סעיף קטן אלא ברשויות מקומיות שבהן פועל מערך אכיפה מקומי ברציפות במשך חמש שנים לפחות, וכן בהסכמת שר הפנים ובהמלצת קצין משטרה הממונה על תחום מערכי אכיפה מקומיים כי נדרש באותה רשות מקומית יחס כאמור.
{{ח:תת|(ה)}} השר יפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט של המשרד לביטחון לאומי את הנוהל לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ו)}} בלי לגרוע מהיחס שנקבע בין מספר פקחי השיטור המקומיים ובין מספר השוטרים באותה רשות מקומית, מערך אכיפה מקומי יהיה רשאי להסתייע במתנדב כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה#סעיף 49ג|בסעיף 49ג(1) לפקודת המשטרה}}, המסייע ליחידות הסיור של משטרת ישראל וקיבל הכשרה מתאימה כאמור {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה#סעיף 49ב|בסעיף 49ב(ד) לפקודת המשטרה}}, והוא יהיה רשאי לפעול בנוכחות שוטר הנמנה עם כוח שיטור כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7(א)(2)}} ובהתאם להוראות {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה#פרק 4-1|פרק רביעי1 לפקודת המשטרה}}.

{{ח:סעיף|7ג|הסכמת הרשות המקומית והתחייבותה לעמוד בתנאים|תיקון: תשפ״ה־6}}
{{ח:תת|(א)}} לא יקבע השר בצו מערך אכיפה מקומי רשות מקומית שבה יוקם ויפעל מערך אכיפה מקומי, אלא אם כן הרשות המקומית נתנה את הסכמתה והתחייבה לעמוד בתנאים הנדרשים להקמה ולהפעלה של מערך האכיפה המקומי בתחומה כפי שנמסרו לה.
{{ח:תת|(ב)}} השר, בהסכמת שר הפנים ובהתייעצות עם המפקח הכללי של משטרת ישראל או קצין משטרה בכיר מטעמו, יגבש תנאים שיפורסמו באתר האינטרנט של המשרד לביטחון לאומי, הנדרשים להקמה ולהפעלה של מערך אכיפה מקומי בנושאים שלהלן, בשים לב, בין השאר, למאפיינים של סוג הרשות המקומית ולמשאבים המוקצים לכך:
{{ח:תתת|(1)}} הקצאת כוח אדם;
{{ח:תתת|(2)}} הקצאת אמצעים לרבות כלי רכב;
{{ח:תתת|(3)}} מבנה להפעלת מערך אכיפה מקומי;
{{ח:תתת|(4)}} מדים וציוד אישי;
{{ח:תתת|(5)}} ביצוע הכשרות;
{{ח:תתת|(6)}} הקמת גוף ניהול משותף של משטרת ישראל והרשות המקומית;
{{ח:תתת|(7)}} חובות דיווח ובקרה.

{{ח:סעיף|7ד|השתתפות במימון מערך אכיפה מקומי|תיקון: תשפ״ה־6}}
{{ח:תת|(א)}} המשרד לביטחון לאומי רשאי לסייע במימון מערכי אכיפה מקומיים; מימון שניתן לרשות מקומית לפי סעיף זה, ישמש לצורכי מערך האכיפה המקומי בלבד.
{{ח:תת|(ב)}} שיעור ההשתתפות במימון לרשויות מקומיות יהיה בהתאם לשקלול המדד החברתי־כלכלי ומדד הפריפריאליות שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (בחוק זה – המדד המשולב), ויפורסם באתר האינטרנט של המשרד לביטחון לאומי.
{{ח:תת|(ג)}} שיעור ההשתתפות במימון כאמור בסעיף זה ייעשה בשים לב לאלה:
{{ח:תתת|(1)}} שיעור ההשתתפות לרשות מקומית במדד משולב מסוים לא יהיה גבוה משיעור ההשתתפות לרשות במדד משולב נמוך ממנה;
{{ח:תתת|(2)}} שיעור ההשתתפות יהיה זהה לכל היישובים הנמצאים באותו מדד משולב.
{{ח:תת|(ד)}} השר, באישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, רשאי לקבוע, בתקנות, אמות מידה נוספות על אמות המידה כאמור בסעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ה)}} התקבלה החלטת הממשלה לעניין אזור עדיפות או מיקוד לאומי כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 7א|בסעיף 7א(ג)(2)}}, או לעניין אזור מיקוד לאומי מכוח חוק אחר או מכוח החלטת ממשלה אחרת, רשאי השר להורות על מתן סיוע במימון לרשויות מקומיות שבאזור כאמור, באופן שוויוני, שלא על פי אמות מידה כאמור בסעיף זה, בתקופת תוקפה של החלטת הממשלה כאמור.

{{ח:סעיף|7ה|הפסקת פעילותו של מערך אכיפה מקומי|תיקון: תשפ״ה־6}}
{{ח:תת|(א)}} השר, בהסכמת שר הפנים, רשאי לקבוע, בצו, כי פעילות מערך האכיפה המקומי ברשות מקומית תופסק, בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הרשות המקומית ביקשה להפסיק את הפעילות כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} הרשות המקומית לא עמדה בהתחייבויות הנדרשות ממנה להקמה או להפעלה של מערך האכיפה המקומי בתחומה בתקופה רצופה שלא תפחת מ־18 חודשים לעניין ההקמה ו־12 חודשים לעניין ההפעלה.
{{ח:תת|(ב)}} השר יקבע ויפרסם נוהל לעניין הליך הפסקת הפעילות של מערך אכיפה מקומי ברשות מקומית.
{{ח:תת|(ג)}} לא יורה השר על הפסקת פעילות מערך אכיפה מקומי ברשות מקומית לפי סעיף קטן (א)(2), אלא לאחר שנתן לרשות המקומית הזדמנות לטעון את טענותיה ולאחר שנתן לרשות פרק זמן סביר לעמוד בהתחייבויותיה.
{{ח:תת|(ד)}} לא עמדה רשות מקומית בהתחייבויות הנדרשות ממנה להקמה או להפעלה של מערך אכיפה מקומי בתחומה, רשאי המשרד לביטחון לאומי להפחית את היקף השתתפותו במימון פקחי שיטור מקומיים במערך האכיפה המקומי באותה רשות מקומית בשים לב, בין השאר, לבחינת יכולותיה הכלכליות לעמוד בהתחייבויותיה, לאחר שנתן לרשות פרק זמן סביר לעמוד בהתחייבויותיה כאמור ולאחר שנתן לה הזדמנות לטעון את טענותיה בעניין זה.

{{ח:סעיף|7ו|היחידה הארצית למערכי אכיפה מקומיים|תיקון: תשפ״ה־6}}
{{ח:תת|(א)}} מוקמת בזה היחידה הארצית למערכי אכיפה מקומיים במשרד לביטחון לאומי.
{{ח:תת|(ב)}} תפקידי היחידה הם:
{{ח:תתת|(1)}} אחריות להפעלתם של מערכי האכיפה המקומיים ברשויות המקומיות, לרבות לעניין שקלול סדר הכללת רשויות מקומיות בצו מערך אכיפה מקומי, הקמת מערך אכיפה מקומי ברשות מקומית והפסקת פעילותו;
{{ח:תתת|(2)}} גיבוש מחקר הערכה בדבר פעילותם של מערכי אכיפה מקומיים, שממצאיו יוגשו לוועדה לביטחון לאומי של הכנסת אחת לשלוש שנים;
{{ח:תתת|(3)}} בקרה ופיקוח על משאבים שמקצה המשרד לביטחון לאומי למערכי האכיפה המקומיים ברשויות מקומיות, עמידה בתקנים ומצבות כוח אדם וקיום התנאים הנדרשים להקמה ולהפעלה של מערכי אכיפה מקומיים ברשויות מקומיות;
{{ח:תתת|(4)}} טיפול בתלונות בנוגע להפעלת סמכות שלא כדין של פקח שיטור מקומי, בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 17|לסעיף 17}}.

{{ח:סעיף|8|הנחיית משטרת ישראל|תיקון: תשפ״ה־6}}
{{ח:ת}} מערך האכיפה העירוני, בסיועו למשטרת ישראל בפעולות למניעת אלימות, גנבה, נזק חמור לרכוש ומעשה מסכן חיים באמצעות רכב המתבצעים במרחב הציבורי, יפעל בהנחיית משטרת ישראל; פקחי השיטור המקומיים יונחו על ידי משטרת ישראל לעניין הפעלת סמכויות לפי הוראות חוק זה; משטרת ישראל תקבע נוהל לשם הפעלה אחידה של סמכויות לפי הוראות חוק זה.

{{ח:סעיף|9|שמירה על המשך אכיפה ופיקוח|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} משטרת ישראל לא תפחית את המאמץ המשטרתי הקיים בתחנות משטרה שבמסגרתן פועל כוח שיטור עירוני ייעודי, ולא תפחית מהיקף כוחות השוטרים ומהיקף הפעילות רק בשל הקמת כוח השיטור העירוני הייעודי, אלא לשם פעילות משטרתית במצבי חירום, לרבות פעילות חבלנית עוינת או אירוע חירום אזרחי כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה#סעיף 90א|בסעיף 90א לפקודת המשטרה}}.
{{ח:תת|(ב)}} רשות מקומית לא תפחית את מאמץ הפיקוח העירוני הקיים ברשות שבמסגרתה פועלת יחידת פיקוח עירוני ייעודית, ולא תפחית מהיקף כוחות הפקחים העירוניים ומהיקף הפעילות בשל הקמת יחידת הפיקוח העירוני הייעודית, אלא באישור שר הפנים.

{{ח:סעיף|10|הסמכת פקחים מסייעים {{ח:הערה|[צ״ל: פקחי שיטור מקומיים]}}|תיקון: תשפ״ה־6}}
{{ח:תת|(א)}} השר, לבקשת רשות מקומית שנקבע לגביה בצו מערך אכיפה מקומי כי יוקם ויפעל בתחומה מערך אכיפה מקומי ובהסכמת שר הפנים, רשאי להסמיך פקח עירוני כפקח שיטור מקומי שיהיו נתונות לו הסמכויות לפי חוק זה, לשם סיוע למשטרת ישראל בפעולות למניעת אלימות, גנבה, נזק חמור לרכוש ומעשה מסכן חיים באמצעות רכב המתבצעים במרחב הציבורי, ובלבד שלא יוסמך פקח שיטור מקומי אלא אם כן התקיימו בו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא אזרח ישראלי או תושב קבע בישראל;
{{ח:תתת|(2)}} הוא המציא אישור מאת רופא מורשה בדבר כשירותו הרפואית;
{{ח:תתת|(3)}} הוא בעל רישיון או תעודת הרשאה לנשיאת כלי ירייה כאמור {{ח:חיצוני|חוק כלי הירייה#סעיף 4|בסעיף 4 לחוק כלי הירייה}}, ככל שיוחלט על ידי משטרת ישראל שעליו לשאת נשק;
{{ח:תתת|(4)}} אין מניעה, לדעת קצין משטרה בכיר שהסמיך המפקח הכללי של משטרת ישראל לעניין זה, להסמיכו כאמור מטעמים של שלום הציבור או ביטחון הציבור, לרבות בשל עברו הפלילי;
{{ח:תתת|(5)}} הוא סיים 12 שנות לימוד במוסד חינוך מוכר כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק לימוד חובה|בחוק לימוד חובה, התש״ט–1949}}, או המציא אישור ממשרד החינוך על השכלה כללית שוות ערך לכך;
{{ח:תתת|(6)|(א)}} הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות המסורות לו לפי חוק זה ולרבות לעניין השימוש בסמכויות אלה, הכל כפי שיורה השר או מי שהסמיך לעניין זה;
{{ח:תתתת|(ב)}} הכשרה מתאימה כאמור בפסקת משנה (א) תינתן בהתאם לאישור קצין משטרה בכיר שהמפקח הכללי של משטרת ישראל הסמיך לעניין זה, שיינתן בין השאר בעניינים אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} כשירות הגוף נותן ההכשרה ובעלי השליטה ונותני ההכשרה בו, אם נמצא כי אין מניעה לכך מטעמים של שלום הציבור או ביטחון המדינה, לרבות לעניין עברם הפלילי;
{{ח:תתתתת|(2)}} כשירות מקצועית מתאימה של נותני ההכשרה;
{{ח:תתתתת|(3)}} אופן מתן ההכשרה, תוכנה, היקפה ומקום נתינתה, ובכלל זה בנושא הפעלת הסמכויות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 13|בסעיף 13}}, {{ח:פנימי|סעיף 13א|ובסעיף 13א}} בתקופת תוקפו, לרבות כלפי קטינים וחסרי ישע, כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 34כד|בסעיפים 34כד}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 368א|ו־368א לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}, בהתאמה;
{{ח:תתתתת|(4)}} מועדי הכשרות ריענון לפקחי שיטור מקומיים בתפקיד, אחת לשנה לכל הפחות.
{{ח:תת|(א1)|(1)}} חדל להתקיים בפקח שיטור מקומי אחד מהתנאים המנויים בסעיף קטן (א) או חדל לעבוד כפקח שיטור מקומי באותה רשות מקומית, יפקע תוקפה של ההסמכה.
{{ח:תתת|(2)}} השר, בהסכמת שר הפנים, רשאי לבטל הסמכה של פקח שיטור מקומי אם השתמש בסמכותו שלא כדין או שהתנהג התנהגות שאינה הולמת את תפקידו, ובכלל זה הפר הנחיות והוראות של מפקד היחידה באופן שמונע ממנו להמשיך ולמלא את תפקידו או שחדל להיות מתאים לשמש כפקח שיטור מקומי מכל טעם אחר, ובלבד שראש היחידה המליץ על כך.
{{ח:תת|(ב)}} הודעה על הסמכת פקח שיטור מקומי או על תום תוקפה לפי סעיף זה תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של המשרד לביטחון לאומי והרשות המקומית הנוגעת בדבר.

{{ח:סעיף|11|הפעלת סמכויות – הוראות כלליות|תיקון: תשפ״ה־6}}
{{ח:ת}} לא יפעיל פקח שיטור מקומי את סמכויותיו לפי חוק זה אלא לשם סיוע למשטרת ישראל בפעולות למניעת אלימות, גנבה, נזק חמור לרכוש ומעשה מסכן חיים באמצעות רכב, המתבצעים במרחב הציבורי, בעת מילוי תפקידו, ובהתקיים כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} הוא פועל בנוכחות שוטר או בהתאם להנחיות מפקד תחנת המשטרה שבשטח אחריותה הוא פועל או מי מטעמו, כפי שיינתנו מעת לעת;
{{ח:תת|(2)}} הוא לבוש מדי פקח שיטור מקומי, ובלבד שאינם נחזים להיות מדי משטרה ושונים ממדי פקח עירוני ברשות המקומית, והוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;
{{ח:תת|(3)}} יש בידו תעודת פקח שיטור מקומי שאותה יציג לפי דרישה;
{{ח:תת|(4)}} הוא בתחום שיפוטה של הרשות המקומית.

{{ח:סעיף|12|תעודת פקח שיטור מקומי|תיקון: תשפ״ה־6}}
{{ח:תת|(א)}} תעודת פקח שיטור מקומי תהיה חתומה בידי קצין משטרה בכיר שהסמיך המפקח הכללי של משטרת ישראל לעניין זה, ויצוינו בה תפקידו וסמכויותיו של פקח השיטור המקומי.
{{ח:תת|(ב)}} תוקפה של תעודת פקח שיטור מקומי יהיה שנתיים מיום הינתנה, ובלבד שמקבל התעודה משמש בתפקיד פקח שיטור מקומי.

{{ח:סעיף|13|סמכויות פקח שיטור מקומי|תיקון: תשפ״ה־6}}
{{ח:תת|(א)}} לשם סיוע למשטרת ישראל, רשאי פקח שיטור מקומי להפעיל את הסמכויות המפורטות בסעיף קטן (ג) במקרים שלהלן, ובלבד שקיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות לפי סעיף זה:
{{ח:תתת|(1)}} אם ביצע אדם במרחב הציבורי מעשה אלימות, מעשה גנבה או מעשה שגרם לנזק של ממש לרכוש או ביצע מעשה המסכן חיים באופן מיידי וממשי באמצעות רכב במקומות המנויים {{ח:פנימי|תוספת פרט 1|בפרטים (1) עד (6)}} {{ח:פנימי|תוספת פרט 8|ובפרט (8) לתוספת}}, בפני פקח השיטור המקומי או בפני אדם אחר הקורא לעזרה והמצביע עליו בפני פקח השיטור המקומי;
{{ח:תתת|(2)}} אם היה לפקח השיטור המקומי חשד סביר כי אדם עומד לבצע במרחב הציבורי, בטווח זמן מיידי, מעשה אלימות או מעשה שיגרום לנזק של ממש לרכוש או כי בטרם התחלת הנסיעה ברכב האדם נתון תחת השפעת סמים מסוכנים או משקאות משכרים כמשמעותם {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|בפקודת התעבורה}}, במקומות המנויים {{ח:פנימי|תוספת פרט 1|בפרטים (1) עד (6)}} {{ח:פנימי|תוספת פרט 8|ובפרט (8) לתוספת}}, ועקב כך הוא עומד לסכן חיים בטווח הזמן המיידי באמצעות רכב;
{{ח:תתת|(3)}} אם היה לפקח שיטור מקומי במרחב הציבורי חשד סביר כי אדם נושא עימו נשק שלא כדין או עומד לעשות שימוש בנשק שלא כדין, או שנשק המוחזק שלא כדין נמצא ברכב.
{{ח:תת|(ב)}} אירע מפגע בטיחותי בפני פקח שיטור מקומי או בפני אדם אחר הקורא לעזרה והמצביע עליו בפני פקח השיטור המקומי, תהיה לפקח השיטור המקומי הסמכות למנוע גישה למפגע ולסביבתו הקרובה, ולתת הוראות להכוונת התנועה בסביבתו הקרובה של המפגע הבטיחותי עד להגעתו של שוטר, ובלבד שקיבל הכשרה מתאימה לכך.
{{ח:תת|(ג)}} לעניין סעיף קטן (א), יהיו נתונות לפקח שיטור מקומי הסמכויות שלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} לדרוש מאדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
{{ח:תתת|(2)}} לערוך חיפוש על גופו של האדם או ברכב אם יש לו חשד סביר שאותו אדם נושא עימו שלא כדין נשק או עומד לעשות שימוש שלא כדין בנשק, או שנשק המוחזק שלא כדין נמצא ברכב;
{{ח:תתת|(3)}} לעכב את האדם עד לבואו של שוטר; על עיכוב לפי פסקה זו יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#סעיף 72|סעיפים 72 עד 74 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו–1996}}, בשינויים המחויבים, {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 44|וסעיף 44 לפקודת החיפוש}}; פקח שיטור מקומי המבצע עיכוב לפי פסקה זו רשאי להשתמש בכוח סביר, אם סירב האדם להיעתר לבקשת העיכוב ויש חשש שיימלט או שזהותו אינה ידועה.
{{ח:תת|(ד)}} לעניין מעשה מסכן חיים באמצעות רכב לפי סעיף זה רשאי פקח שיטור מקומי להורות לנהג הרכב לעצור את רכבו לשם עיכובו; סירב הנהג להיענות להוראה והמשיך בנסיעה, יחדל פקח שיטור מקומי מטיפול באירוע.
{{ח:תת|(ה)}} הפעיל פקח שיטור מקומי את סמכויותיו לפי סעיף זה, יתעד את פעולותיו; תיעוד כאמור יועבר למפקד יחידת השיטור המקומית הנוגעת לעניין; התיעוד יכלול, בין השאר, את פרטי האירוע, פרטי המעורבים והסמכויות שהופעלו.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה לשנתיים מיום 15.7.2025):}} הפעיל פקח שיטור מקומי את סמכויותיו לפי סעיף זה או {{ח:פנימי|סעיף 13א|סעיף 13א}} בתקופת תוקפו, יתעד את פעולותיו; תיעוד כאמור יועבר למפקד יחידת השיטור המקומית הנוגעת לעניין; התיעוד יכלול, בין השאר, את פרטי האירוע, פרטי המעורבים והסמכויות שהופעלו.
{{ח:תת|(ו)}} קצין משטרה בכיר מטעם המפקח הכללי של משטרת ישראל יעביר דיווח חודשי בעניין הפעלת סמכויות פקחי השיטור המקומיים לפי סעיף זה לראש היחידה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה לשנתיים מיום 15.7.2025):}} קצין משטרה בכיר מטעם המפקח הכללי של משטרת ישראל יעביר דיווח חודשי בעניין הפעלת סמכויות פקחי השיטור המקומיים לפי סעיף זה או {{ח:פנימי|סעיף 13א|סעיף 13א}} בתקופת תוקפו לראש היחידה.
{{ח:תת|(ז)}} השר, בהתייעצות עם המפקח הכללי של משטרת ישראל או קצין משטרה בכיר מטעמו, יקבע נוהל בעניין אופן ההכשרה של פקחי השיטור המקומיים, תוכנה והיקפה בשים לב, בין השאר, לאופן השימוש בסמכויות לפי {{ח:פנימי|פרק ד|פרק זה}} ובכלל זה לאופן השימוש בסמכויות כלפי קטין וחסר ישע.
{{ח:תת|(ח)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מעשה אלימות“ – הכאת אדם או הפעלת כוח על גופו בדרך אחרת, במישרין או בעקיפין, בלא הסכמתו או בהסכמתו שהושגה בתרמית;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מעשה גנבה“ – מעשה הנחזה לעבירת גנבה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 383|סעיף 383(א)(1) לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}, לרבות גנבת רכב המנוי {{ח:חיצוני|חוק לייעול הפיקוח והאכיפה העירוניים ברשויות המקומיות (תעבורה)#תוספת 1א|בתוספת הראשונה א׳ לחוק לייעול הפיקוח והאכיפה העירוניים ברשויות המקומיות (תעבורה), התשע״ו–2016}}, למעט כלי רכב מנועי;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מפגע בטיחותי“ – מפגע שיש בו כדי לסכן את שלום המשתמשים בדרך ציבורית או בנתיב תחבורה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עיכוב“ – הגבלת חירותו של אדם לנוע באופן חופשי;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רכב“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|בפקודת התעבורה}}.

{{ח:סעיף|13א|סמכויות למאבק בתופעת השכרות|תיקון: תשפ״ה־6}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה לשנתיים מיום 15.7.2025):}}
{{ח:תת|(א)}} לשם סיוע למשטרת ישראל במאבק בתופעת השכרות, יהיו לפקח שיטור מקומי סמכויות לפי {{ח:חיצוני|חוק המאבק בתופעת השכרות|חוק המאבק בתופעת השכרות, התש״ע–2010}} (בסעיף זה – חוק המאבק בתופעת השכרות), באזורים שהורה מפקד המחוז במשטרת ישראל שהם מסוג המקומות המנויים {{ח:פנימי|תוספת פרט 1|בפרטים (1) עד (7) לתוספת}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), לא יפעיל פקח שיטור מקומי את סמכויותיו לפי סעיף זה כלפי קטין אלא בין השעות 21:00 ל־06:00.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק המאבק בתופעת השכרות#סעיף 2|סעיף 2(ג) לחוק המאבק בתופעת השכרות}} יחולו גם לעניין סמכויות פקח שיטור מקומי לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ד)}} השר, באישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את {{ח:פנימי|תוספת|התוספת}}.
{{ח:תת|(ה)}} השר ידווח לוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, אחת לשישה חודשים, על מספר המקרים שבהם הפעילו פקחי שיטור מקומיים את סמכויותיהם לפי סעיף זה, בפילוח לפי מספר המקרים שהסמכויות הופעלו כלפי קטינים וכלפי בגירים.

{{ח:סעיף|14|הוראות לעניין סמכות חיפוש|תיקון: תשפ״ה־6}}
{{ח:תת|(א)}} על חיפוש לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13(ג)(2)}} יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} חיפוש על גופו של אדם הכרוך במגע גופני ייערך על ידי בן מינו, אלא אם כן בנסיבות העניין לא ניתן לעשות כן ויש בדחיית החיפוש סיכון בלתי סביר לשלום הציבור או לשלומו של אדם;
{{ח:תתת|(2)}} אין לדרוש מאדם לחשוף בפרהסיה חלקי גוף שבדרך כלל הם מוסתרים אלא כדי למנוע סכנה קרובה לוודאי לשלום הציבור;
{{ח:תתת|(3)}} התגלה אגב החיפוש חפץ העלול לפגוע בביטחון הציבור, רשאי פקח שיטור מקומי לתפוס אותו ולהעבירו בהקדם האפשרי למשטרת ישראל, ויחולו עליו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#פרק 4|הפרק הרביעי של פקודת החיפוש}}, בשינויים המחויבים;
{{ח:תתת|(4)}} סירב אדם לחיפוש, והיה חשד סביר שהוא נושא שלא כדין נשק או עומד לעשות שימוש שלא כדין בנשק, רשאי פקח שיטור מקומי לערוך את החיפוש, על אף הסירוב, ואף להשתמש בכוח סביר לשם כך.
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה, ”חיפוש על גופו של אדם“ – חיפוש על פני גופו של אדם, בבגדיו או בכליו שאינו חיפוש חיצוני או פנימי כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי)|בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי), התשנ״ו–1996}}.

{{ח:סעיף|15||תיקון: תשפ״ה־6}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|16|חובת ביטוח|תיקון: תשפ״ה־6}}
{{ח:ת}} לא יוסמך פקח עירוני כפקח שיטור מקומי אלא אם כן הרשות המקומית ביטחה אותו לשם הבטחת פיצויו, אם ייפגע בעת מילוי תפקידו לפי {{ח:פנימי|פרק ד|פרק זה}}; אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מזכותו של פקח שיטור מקומי לפיצוי על פי כל דין.

{{ח:סעיף|17|טיפול בתלונות|תיקון: תשפ״ב, תשפ״ג, תשפ״ה־6}}
{{ח:תת|(א)}} כל אדם רשאי להגיש תלונה בקשר להפעלת סמכות שלא כדין של פקח שיטור מקומי לפי חוק זה, לאחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} ליחידה;
{{ח:תתת|(2)}} לממונה על תלונות הציבור כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (ממונה על תלונות הציבור)|בחוק הרשויות המקומיות (ממונה על תלונות הציבור), התשס״ח–2008}} (בסעיף זה – הממונה על תלונות הציבור); על תלונה כאמור יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (ממונה על תלונות הציבור)|החוק האמור}}.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} הממונה על תלונות הציבור יודיע לראש היחידה על תלונות שהוגשו אליו לפי סעיף קטן (א), וכן על הליכים שננקטו או יינקטו עקב התלונה.
{{ח:תתת|(2)}} ראש היחידה יודיע לממונה על תלונות הציבור ברשות המקומית הנוגעת בדבר, על תלונות שהוגשו אליו לפי סעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)}} ראש היחידה רשאי לברר תלונה או לברר בקשה מנומקת שהוגשה לו לביטול הסמכתו של פקח שיטור מקומי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 17א|בסעיף 17א}}; מצא ראש היחידה כי התלונה או הבקשה מוצדקת, רשאי הוא –
{{ח:תתת|(1)}} להמליץ לשר על ביצוע הכשרה עיתית לפקח שיטור מקומי;
{{ח:תתת|(2)}} להמליץ לראש הרשות המקומית על נקיטת אמצעים למניעת הישנות מקרים דומים;
{{ח:תתת|(3)}} להמליץ לראש הרשות המקומית או ליועץ המשפטי לממשלה להגיש קובלנה בשל עבירת משמעת כאמור {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (משמעת)#סעיף 9|בסעיף 9(8) לחוק הרשויות המקומיות (משמעת), התשל״ח–1978}};
{{ח:תתת|(4)}} להמליץ לשר על ביטול הסמכתו של הנילון כפקח שיטור מקומי.
{{ח:תת|(ד)}} השר, בהתייעצות עם שר הפנים, יקבע בתקנות הוראות לעניין סדרי הטיפול בתלונות לפי סעיף זה, ובכלל זה דרכי בירור התלונה, מתן הזדמנות לפקח השיטור המקומי הנילון להשמיע את טענותיו ומתן אפשרות לראש הרשות המקומית הנוגעת בדבר להביא את עמדתו לפני היחידה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות מערכי אכיפה מקומיים (טיפול בתלונות)|תקנות מערכי אכיפה מקומיים (טיפול בתלונות), התשפ״ו–2026}}.}}
{{ח:תת|(ה)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכות הנתונה לפי כל דין לקיום הליך משמעתי או פלילי בקשר למעשה נשוא התלונה או מסמכות הממונה על תלונות הציבור.
{{ח:תת|(ו)}} החליט ראש רשות מקומית או היועץ המשפטי לממשלה להגיש קובלנה נגד פקח שיטור מקומי בשל עבירת משמעת כאמור {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (משמעת)#סעיף 9|בסעיף 9(8) לחוק הרשויות המקומיות (משמעת), התשל״ח–1978}}, בין ביוזמתו ובין בהמלצת ראש היחידה כאמור בסעיף קטן (ג)(3), יודיע על כך לשר.

{{ח:סעיף|17א|התנהגות לא הולמת של פקח שיטור מקומי|תיקון: תשפ״ה־6}}
{{ח:ת}} סבר קצין משטרה בכיר שהמפקח הכללי הסמיך לכך כי פקח שיטור מקומי השתמש בסמכותו שלא כדין או שהתנהג התנהגות שאינה הולמת את תפקידו, ובכלל זה הפר הנחיות והוראות של מפקד היחידה באופן שמונע ממנו להמשיך ולמלא את תפקידו, או שהוא חדל להיות מתאים לשמש כפקח שיטור מקומי מכל טעם אחר, יפנה לראש היחידה בבקשה מנומקת בכתב לביטול הסמכתו כפקח שיטור מקומי, ובלבד שהודיע על כך לפקח השיטור המקומי ולראש הרשות המקומית.

{{ח:סעיף|17ב|החלת הוראות מחוק כלי הירייה|תיקון: תשפ״ה־6}}
{{ח:תת|(א)}} מערך אכיפה מקומי רשאי להחזיק ברישיון מיוחד לפי {{ח:חיצוני|חוק כלי הירייה#סעיף 10|סעיף 10(א) לחוק כלי הירייה}}, אם קבע לגביו קצין משטרה בכיר כי יש צורך בכך; על מערך אכיפה מקומי כאמור יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק כלי הירייה#סעיף 10|סעיפים 10(ב) ו־(ג) לחוק האמור}}, ולא יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק כלי הירייה#סעיף 9|סעיף 9 לחוק האמור}}.
{{ח:תת|(ב)}} הכשרת פקח שיטור מקומי לעניין החזקת נשק במערך אכיפה מקומי תיעשה בתוכנית הכשרה לקבלת רישיון והרשאה להחזקה ונשיאה של כלי ירייה לצורכי אבטחה, וכן בתוכנית ריענון לצורך המשך החזקה כאמור לפי {{ח:חיצוני|חוק כלי הירייה|חוק כלי הירייה}}.

{{ח:סעיף|18||תיקון: תשפ״ב, תשפ״ג, תשפ״ה־6}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|19|דיווח לכנסת|תיקון: תשפ״ב, תשפ״ג, תשפ״ה־6}}
{{ח:ת}} השר ידווח, בכתב, לוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, בתום הרבעון הראשון מדי שנה, על כל אלה, לגבי השנה שקדמה למועד הדיווח:
{{ח:תת|(1)}} רשויות מקומיות שהוקמו בהן מערכי אכיפה מקומיים וחלקן היחסי של רשויות אלה מכלל הרשויות שבהן לא פועל מערך אכיפה מקומי;
{{ח:תת|(2)}} רשויות מקומיות שביקשו להקים ולהפעיל מערך אכיפה מקומי וטרם הוקם בהן מערך כאמור והסיבות לכך;
{{ח:תת|(3)}} רשויות מקומיות שהופסקה בהן פעילות מערך אכיפה מקומי והסיבות לכך, חלקן היחסי של רשויות מקומיות אלה מכלל הרשויות המקומיות או המועצות האזוריות שבהן פועל מערך אכיפה מקומי וחלקן היחסי של רשויות מקומיות מכלל הרשויות המקומיות באותם סוגים של רשויות מקומיות;
{{ח:תת|(4)}} אירועים חריגים בהפעלת סמכויות של פקחי השיטור המקומיים והטיפול בהם;
{{ח:תת|(5)}} פירוט הרשויות המקומיות שבהן עלה היחס על פקח שיטור מקומי לכל שוטר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7ב|בסעיף 7ב(ב)}}, והיחס שנקבע בהן לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 7ב|סעיף 7ב(ג) ו־(ד)}};
{{ח:תת|(6)}} פירוט הרשויות המקומיות שניתן להן סיוע במימון מערכי אכיפה מקומיים והיקף הסיוע;
{{ח:תת|(7)}} מספר תקני השוטרים שהוסטו לטובת הקמת מערכי אכיפה מקומיים או לטובת מערכי אכיפה מקומיים קיימים;
{{ח:תת|(8)}} תלונות שהתבררו ביחידה, תוצאות בירור התלונות וצעדים שננקטו לפי {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17(ג)}};
{{ח:תת|(9)}} קובלנות שהוגשו לבית הדין למשמעת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 17|בסעיף 17(ו)}} והחלטות בית הדין בעניינן;
{{ח:תת|(10)}} בקשות לביטול הסמכה של פקח שיטור מקומי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 17א|בסעיף 17א}}, ותוצאות הטיפול בהן.

{{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: הוראות שונות}}

{{ח:סעיף|20|שמירת דינים}}
{{ח:ת}} אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מסמכויות שוטר ופקח לפי כל דין.

{{ח:סעיף|21||תיקון: תשפ״ה־6}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (משמעת)|בחוק הרשויות המקומיות (משמעת), התשל״ח–1978}}.}}

{{ח:סעיף|22|ביצוע|תיקון: תשפ״ה־6}}
{{ח:תת|(א)}} השר ממונה על ביצועו של חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|23||תיקון: תשע״ג, תשע״ה, תשע״ז, תש״ף, תשפ״א, תשפ״ג־2, תשפ״ג־3, תשפ״ד, תשפ״ד־2, תשפ״ה, תשפ״ה־2, תשפ״ה־3, תשפ״ה־4, תשפ״ה־5, תשפ״ה־6}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע2|תוספת|תוספת|תיקון: תשפ״ה־6}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}} {{ח:פנימי|סעיף 13א|וסעיף 13א}} בתקופת תוקפו)}}}}

{{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת פרט 1}}
{{ח:ת}} חופי רחצה;

{{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת פרט 2}}
{{ח:ת}} טיילות;

{{ח:סעיף*|(3)||עוגן=תוספת פרט 3}}
{{ח:ת}} חניונים ציבוריים;

{{ח:סעיף*|(4)||עוגן=תוספת פרט 4}}
{{ח:ת}} גנים ציבוריים;

{{ח:סעיף*|(5)||עוגן=תוספת פרט 5}}
{{ח:ת}} פארקים;

{{ח:סעיף*|(6)||עוגן=תוספת פרט 6}}
{{ח:ת}} אזורי מסחר ובכלל זה מרכזי קניות ואזורי בילוי;

{{ח:סעיף*|(7)||עוגן=תוספת פרט 7}}
{{ח:ת}} בתי חולים ומקומות אשפוז;

{{ח:סעיף*|(8)||עוגן=תוספת פרט 8}}
{{ח:ת}} סמוך למוסדות חינוך, וסמוך למקום שמתקיימת בו פעילות חינוכית או פעילות תרבות ופנאי לקהל הרחב.

{{ח:חתימות|התקבל בכנסת ביום ג׳ באב התשע״א (3 באוגוסט 2011).}}
* '''בנימין נתניהו'''&lt;br&gt;ראש הממשלה
* '''יצחק אהרונוביץ'''&lt;br&gt;השר לביטחון הפנים
* '''שמעון פרס'''&lt;br&gt;נשיא המדינה
* '''ראובן ריבלין'''&lt;br&gt;יושב ראש הכנסת
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>6ygnrqgy3hkznmllue6l4no1uv3xlol</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים</title>
    <ns>116</ns>
    <id>313664</id>
    <revision>
      <id>3018286</id>
      <parentid>2967274</parentid>
      <timestamp>2026-05-31T22:08:28Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3018286</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="63620" sha1="74ryvl0abslueqzdh5j8kj6nzra30ms" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, תשי&quot;ח-1957

&lt;מאגר 2000499 תיקון 471891 תקן 148355 קוד a163Y00000DuD5iQAF&gt;

&lt;מקור&gt;
((ס&quot;ח תשי&quot;ח, 24|חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים|3:209326)), ((X|ת&quot;ט|ec:3:517969)); ((תשי&quot;ט, 92|תיקון|3:209325)); ((תשכ&quot;ב, 33|ת&quot;ט|ec:7:317363)); ((תשל&quot;ב, 97|תיקון מס' 2|7:209324)); ((תשל&quot;ג, 26|תיקון מס' 3|7:209323)), ((82|ת&quot;ט|ec:7:317364)), ((202|תיקון מס' 4|7:209322)); ((תשל&quot;ו, 223|תיקון מס' 5|8:209321)); ((תשל&quot;ז, 34|תיקון מס' 6|8:209320)); ((תשל&quot;ח, 84|תיקון מס' 7|9:209319)), ((100|תיקון מס' 8|9:209318)), ((209|תיקון מס' 9|9:209317)); ((תשל&quot;ט, 32|תיקון מס' 10|9:209316)); ((תשמ&quot;א, 257|חוק הגנת הצרכן|9:209363)); ((תשמ&quot;ב, 92|תיקון מס' 12|10:209315)); ((תשמ&quot;ה, 24|יציבות מחירים - הוראת שעה|11:210252)), ((29|תיקון מס' 13|11:210253)), ((96|יציבות מחירים - הוראת שעה (תיקון)|11:210411)); ((תשמ&quot;ו, 128|חוק הסדרים לשעת חירום במשק המדינה (תיקון)|11:210475)), ((241|תיקון מס' 15|11:210500)); ((תשמ&quot;ט, 30|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה)|12:210719)), ((40|תיקון מס' 16|12:210674)); ((תש&quot;ן, 170|תיקון מס' 18|12:210824)); ((תשנ&quot;א, 203|תיקון מס' 16 (תיקון)|12:210848)); ((תשנ&quot;ב, 131|תיקון מס' 19|12:211441)); ((תשנ&quot;ו, 200|חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים|13:211235)); ((תשס&quot;ב, 196|תיקון מס' 11 לחוק הגנת הצרכן|15:300479)); ((תשע&quot;ד, 595|תיקון מס' 22|19:303818)).

__TOC__

== פרק ראשון: הגדרות ==

@ 1. הגדרות (תיקון: תשל&quot;ג, תשל&quot;ח-2)
: בחוק זה -
:- &quot;שר&quot; - חבר הממשלה, במידה שהממשלה העבירה לו את הסמכות לבצע חוק זה;
:- &quot;מצרך&quot; - כל חי, דומם או צומח, בין תלוש ובין מחובר, לרבות מים ומחצבים ולרבות מצרך דומה, אך למעט קרקעות ובנינים וכל דבר שדיני הפיקוח על מטבע חוץ חלים עליו;
:- &quot;מצרך דומה&quot; - לרבות מצרך בעל תכונות דומות ביותר למצרך פלוני, אף אם אינו זהה מכל הבחינות עם אותו מצרך;
:- &quot;שירות&quot; - לרבות כל שירות לזולת, וכן שעשוע ציבורי כמשמעותו [[סעיף 3 לחוק רישוי עסקים|בפקודת השעשועים הציבוריים, 1935]], וכל עשיה במצרכים למען הזולת, לרבות בניה, בין לצורך עצמי ובין לצרכי אחרים, ולרבות שירות דומה, אך עבודתו של עובד שכיר אינה בגדר שירות למעבידו;
:- &quot;שירות דומה&quot; - לרבות שירות בעל תכונות דומות ביותר לשירות פלוני, אף אם אינו זהה מכל הבחינות עם אותו שירות;
:- &quot;עושה שירות&quot; - לרבות העושה בידי אחר, ולגבי בניה גם לרבות הקבלן, האדריכל, המהנדס, וכל הממלא תפקידי השגחה בביצועה;
:- &quot;שכר&quot; - כל תשלום כסף, או תמורה אחרת, בעד עשיית שירות;
:- &quot;אגירה&quot; -
:: (1) החזקת מצרך לצרכי עסק בכמות העולה על הכמות הדרושה לניהול תקין של העסק;
:: (2) החזקת מצרך, שלא לצרכי עסק, בכמות העולה על הכמות הדרושה לצריכה עצמית;
:- &quot;מפעל&quot; - כל מפעל של תועלת ציבורית וכל מיזם, או עסק, של תעשיה, מסחר, בניה, תחבורה או חקלאות;
:- &quot;בעל&quot;, במפעל - לרבות אדם הממלא לגבי המפעל תפקידי הנהלה;
:- &quot;פעולה חיונית&quot; - פעולה הנראית לשר כחיונית להגנת המדינה, לבטחון הציבור, לקיום אספקה סדירה או שירותים סדירים, לקיום יציבות של מחירי מצרכים או שכר שירותים, להגדלת היצוא או להגברת הייצור, לקליטת עולים או לשיקום חיילים משוחררים או נכי מלחמה;
:- &quot;מכירה&quot; - עסקה במצרך כנגד תמורה, לרבות שכירות או מתן זכות שימוש, או הסכם על עסקה כזאת, בין שיש עמן עשיית שירות ובין שאיננה;
:- &quot;הצעת מכירה&quot; או &quot;הצעת שירות&quot; - לרבות הודעה של אדם בכל צורה שהיא -
:: (1) על מחיר מצרך שהוא מוכן או מסכים למכור;
:: (2) על שכר בעד שירות שהוא מוכן או מסכים לעשות;
:- &quot;צרכן&quot;, במצרך - מי שקנה אותו מצרך או רכשו באופן אחר, לכל מטרה שהיא, פרט לייצור או למכירה;
:- &quot;קמעונאי&quot;, במצרך - מי שעסקו או חלק מעסקו, הוא למכור אותו מצרך לצרכן;
:- &quot;יבואן&quot;, במצרך - מי שמביא אותו מצרך מחוץ לארץ;
:- &quot;יצרן&quot;, במצרך - אדם העוסק, בין בעצמו ובין על ידי אחרים, בייצורו של המצרך או בשינויו מבחינת הצורה, הטיב, האיכות או מכל בחינה אחרת שהיא, או העוסק באריזתו או במזיגתו, או המייצר או המגדל תוצרת חקלאית, חיה או דוממת, או גורם לייצורה או לגידולה;
:- &quot;סיטונאי&quot;, במצרך - מי שעסקו, או חלק מעסקו, הוא למכור אותו מצרך לקמעונאי;
:- &quot;צו אישי&quot; - צו שניתן לאדם פלוני או למפעל פלוני, או למספר בני אדם או מפעלים שפורטו אחד אחד בצו;
:- &quot;צו כללי&quot; - צו שאינו צו אישי;
:- &quot;חוק זה&quot; - לרבות התקנות שהותקנו והצווים שניתנו על פיו.

@ 2. תחולת החוק
: חוק זה לא יחול אלא בתקופה שקיים במדינה מצב של חירום בתוקף אכרזה לפי [[סעיף 38 לחוק-יסוד: הממשלה|סעיף 9(א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש&quot;ח-1948]].

@ 3. היסוד לשימוש בסמכות (תיקון: תשל&quot;ב)
: לא ישתמש שר בסמכותו לפי חוק זה, אלא אם היה לו יסוד סביר להניח שהדבר דרוש לקיום פעולה חיונית, למניעת הפקעת-שערים וספסרות או למניעת הונאת הציבור.

== פרק שני: סמכויות פיקוח ==

@ 4. אכרזה על מצרכים ושירותים בני-פיקוח (תיקון: תשמ&quot;ה-2)
: (א) שר רשאי להכריז על מצרכים ועל שירותים כמצרכים או כשירותים בני-פיקוח; הכרזה כאמור יכול שתהיה למצרך או לשירות מסויים, לסוגי מצרכים ושירותים או לכלל המצרכים והשירותים.
: (ב) הודעה על אכרזה לפי סעיף זה תימסר לועדת הכלכלה של הכנסת; האכרזה תפורסם ברשומות.

@ 5. פיקוח כללי על מצרכים ושירותים (תיקון: תשי&quot;ט, תשכ&quot;ב, תשל&quot;ב, תשמ&quot;ב)
: (א) שר רשאי להסדיר בצו -
:: (1) ייצורו של מצרך מסויים, שמירתו, החסנתו, הובלתו, העברתו ממקום למקום ומיד ליד, הפצתו, מכירתו, רכישתו, צריכתו, הטיפול בו והשימוש בו, לרבות שחיטת בהמות;
:: (2) פעולתו ודרכי הנהלתו של מפעל העוסק בפעולה חיונית;
:: (3) עשייתו של שירות בר-פיקוח.
: (ב) כל מה ששר רשאי להסדיר לפי סעיף זה, רשאי הוא לאסרו, להגבילו, להטיל עליו פיקוח או בקורת, להתנותו בתנאים, לרבות תנאים לקבלת רשיון, כללי או מיוחד.
: (ג) שר רשאי לקבוע, בצו, הוראות בדבר -
:: (1) הטלת חובה על אדם העוסק בייצורם או במסחרם של מצרכים, או בעשיית שירותים - לנהל פנקסים, חשבונות, רשימות או תעודות אחרות ביחס למפעלו ולספק דינים וחשבונות כמתואר בצו;
:: (2) הטלת חובה על אדם למכור, או להוציא מרשותו בדרך אחרת, מצרך בר-פיקוח הנמצא בבעלותו, בחזקתו או בפיקוחו, באופן ובזמן שקבע בצו, וכן במחיר שלא יעלה על המחיר המכסימלי שקבע בצו;
:: (3) סגירתו של מפעל המתנהל ללא רשיון, כשדרוש רשיון להנהלתו לפי חוק זה או כשהורשע בעליו על עבירה לפי חוק זה, וכן הפסקתו של שירות בר-פיקוח הנעשה ללא רשיון, כשדרוש רשיון לעשייתו לפי חוק זה או כשהורשע עושה השירות על עבירה לפי חוק זה;
:: (4) איסור העלמתם של מצרכים בני-פיקוח או השמדתם.
: (ג1) (((בוטל).))
: (ד)(1) צו לפי סעיף זה יכול להיות כללי, או לאדם מסויים או לסוג של בני אדם, או למפעל מסויים או לסוג של מפעלים או לחלק של מפעל או של מפעלים.
:: (2) צו כללי לפי סעיף זה יכול להיות מוגבל לחלק משטח המדינה.
:: (3) בצו כללי ובצו לסוג של בני אדם רשאי שר להורות כי הוראות הצו, כולן או מקצתן, לא יחולו על מי שפורש בצו; פטור כאמור יכול להיות לאדם פלוני או לסוג של בני אדם.
: (ה) הסדיר השר בצו עשייתו של שירות בר פיקוח או חיוב המוכר לתת התחייבות למתן שירות, רשאי הוא להסדיר באותו צו, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, כי החיובים שבו יחולו גם על מתן שירות למי שמתגורר ביהודה והשומרון, בחבל עזה או בסיני.
&lt;!-- ((פורסם [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (סימון מוצרים), תש&quot;י–1950]].)) --&gt;
&lt;!-- ((פורסם [[צו ההגנה (הוצאת בשר ודגים מבית קירור), תשט״ו–1955]].)) --&gt;
&lt;!-- ((פורסם [[צו ההגנה (הובלת חלב), תשט״ז–1956]].)) --&gt;
&lt;!-- ((פורסם [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (איכות מזון), תשי״ח–1958]].)) --&gt;
&lt;!-- ((פורסם [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (איכות חלב), תשי״ח–1958]].)) --&gt;
&lt;!-- ((פורסם [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (חלב פרות), תש״ך–1959]].)) --&gt;
&lt;!-- ((פורסם [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסחר במזון, ייצורו והחסנתו), תשכ״א–1960]].)) --&gt;
&lt;!-- ((פורסם [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הובלת לחם), תשכ״א–1960]].)) --&gt;
&lt;!-- ((פורסם [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (תחליף דבש), תשכ״א–1960]].)) --&gt;
: ((פורסם [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (תכשירים להדברת מזיקים לאדם), תשכ״ב–1962]].))
&lt;!-- ((פורסם [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור גלידה ומכירתה), תשכ״ג–1963]].)) --&gt;
: ((פורסם [[צו הגנת הצומח (ביעור הסרטן הבקטריאלי בעגבניות), תשכ״ד–1963]].))
: ((פורסם [[צו הגנת הצומח (ביעור מחלת הכתמים הבקטרית במלפפונים), תשכ״ה–1964]].))
: ((פורסם [[צו הגנת הצומח (חיטוי זרעי אפונה), תשכ״ה–1965]].))
: ((פורסם [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור רכב והרכבתו), תשכ״ז–1967]].))
: ((פורסם [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב), תש״ל–1970]].))
&lt;!-- ((פורסם [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (עיסוק באמצעי הצפנה), תשל״ה–1974]].)) --&gt;
&lt;!-- ((פורסם [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (בשר טחון), תשל״ו–1975]].)) --&gt;
&lt;!-- ((פורסם [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (בשר טחון חי מתובל), תשל&quot;ו–1975]].)) --&gt;
&lt;!-- ((פורסם [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (נקניק ונקניקיות), תשל״ו–1975]].)) --&gt;
: ((פורסם [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור דבש ומכירתו), תשל״ז–1977]].))
: ((פורסם [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (שמאי רכב), תש״ם–1980]].))
: ((פורסם [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין), התשמ״ג–1983]].))
: ((פורסם [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור מוצרי תעבורה והסחר בהם), התשמ״ג–1983]].))
&lt;!-- ((פורסם [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (סימון קוד של מזון ארוז מראש), התשמ״ד–1983]].)) --&gt;
&lt;!-- ((פורסם [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (סימון תאריך על מוצרי בשר ומוצרי דגים), התשמ״ד–1984]].)) --&gt;
: ((פורסם [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסעת סיור, הסעה מיוחדת והשכרת רכב), התשמ&quot;ה-1985]].))
: ((פורסם [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסדרים במשק הדלק), התשמ&quot;ח–1988]].))
: ((פורסם [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (תשלומים בעד גז המסופק במערכת מרכזית), התשמ&quot;ט-1989]].))
&lt;!-- ((פורסם [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הוראות לספקי גפ&quot;מ) (הוראת שעה), התשפ&quot;ד-2023]] כהוראת שעה מיום 9.10.2023 ועד יום 8.1.2024.)) --&gt;
&lt;!-- : ((פורסם [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (חרבות ברזל) (הוראות לספקי גפ״מ) (הוראת שעה), התשפ״ה–2025]].)) --&gt;
&lt;!-- : ((פורסם [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (חרבות ברזל) (הוראות לספקי מוצרי דלק) (הוראת שעה), התשפ״ה–2025]].)) --&gt;

@ 6. (תיקון: תשל&quot;ח-2, תשמ&quot;ב, תשנ&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 6א. (תיקון: תשמ&quot;ט, תשנ&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 6ב. (תיקון: תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 6ג. (תיקון: תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ו) : (((בוטל).))

@ 7. רכישת מצרכים (תיקון: תשמ&quot;ט)
: (א) שר רשאי להורות בצו (להלן - צו רכישה) על רכישתם של מצרכים בני-פיקוח, אם הוא סבור כי הדבר דרוש כדי למנוע אגירתם, העלמתם, עיכוב לא סביר בהוצאתם לשוק או לשימוש, או שימוש בלתי חוקי בהם, ומשעשה כן יעמדו המצרכים מכוח צו הרכישה לקנין המדינה, נקיים מכל משכון, שעבוד, עיקול או כיוצא באלה, וינהגו בהם כפי שיורה השר; היו המצרכים נתונים במשכון, בשעבוד, בעיקול או כיוצא באלה - יבוא במקום המצרכים, לענין זה, המחיר שהשר ישלם בעדם.
: (ב) על מחירם של מצרכים שצו רכישה חל עליהם יחולו הוראות אלה:
:: (1) נקבע מחיר מכסימלי לאותו סוג של מצרכים - ישולם לבעליהם המחיר המכסימלי;
:: (2) לא נקבע מחיר מכסימלי - ייקבע מחיר כזה וישולם לבעליהם המחיר שנקבע; ואולם אם נקבע מחיר מינימלי לחלב גלמי לא ייקבע מחיר נמוך ממנו;
:: (3) השר רשאי לנכות מהמחיר ניכוי שלא יעלה על שיעור הריווח שהמכר במחיר המכסימלי משאיר למעשה לבעל המצרכים או על 25% מהמחיר, הכל לפי הסכום הקטן יותר.

@ 8. הפעלתו של מפעל
: (א) מפעל העוסק, או הנועד לעסוק, בפעולה חיונית, רשאי שר להטיל על בעליו חובה להפעיל את מפעלו לפי הוראות השר או איסור להפסיק את פעולת המפעל.
: (ב) על אף האמור [[בסעיף 3]], לא יתן שר צו לפי סעיף זה, אלא אם יהיה סבור כי הדבר דרוש להגנת המדינה או לשם מניעת הפרעה בקיום אספקה סדירה או שירותים סדירים.
: (ג) צו לפי סעיף זה יכול להיות כללי או למפעל מסויים.

@ 9. מינוי מפקח מורשה (תיקון: תשי&quot;ט)
: (א) שר שנתן צו לפי [[סעיף 8]] ונוכח כי מטרת הצו לא הושגה בגלל הימנעותו או רשלנותו של בעל המפעל שעליו חל הצו, רשאי, בצו, למנות אדם (להלן - מפקח מורשה) לניהול המפעל או לפיקוח על הנהלתו, ורשאי הוא לפרט בצו את תפקידי הניהול והפיקוח.
: (ב) העתק הצו יימסר לבעל המפעל, זולת אם הבטחת הגנת המדינה מחייבת לנהוג על דרך אחרת.
: (ג) נגרם הפסד למפעל או לעושה שירות על ידי ביצועו של צו על פי סעיף זה, ישולם ההפסד מאוצר המדינה; לא קיבל השר, שעל ידיו ניתן הצו, את התביעה לתשלום ההפסד, כולה או מקצתה, יכריע בית המשפט.

@ 10. סמכותו של מפקח מורשה
: (א) מפקח מורשה ינהל את המפעל או יפקח עליו לפי ההוראות שקיבל מהשר, וכל הנושא בתפקידי הנהלה באותו מפעל, או חלק ממנו שהצו חל עליו, חייב למלא אחרי הוראות המפקח המורשה.
: (ב) לא יורה מפקח מורשה הוראה הסותרת הוראת כל מסמך המחייב את המפעל, אלא במידה שהורשה לעשות כן בצו של השר.

@ 11. תקופת כהונתו ושכרו של מפקח מורשה
: (א) מינויו של מפקח מורשה הוא לשלושה חדשים, אם לא הורה השר בצו על תקופה קצרה יותר, ואולם השר רשאי להאריך את תוקף המינוי לתקופות נוספות שכל אחת מהן לא תעלה על שלושה חדשים, וכן רשאי הוא להחליף מפקחים מורשים.
: (ב) מפקח מורשה שאיננו עובד-מדינה, רשאי השר לקבוע לו שכר שישולם לו מאוצר המדינה, בעד מילוי תפקידיו לפי חוק זה.

@ 11א. הפעלת חברה שבה יש למדינה ענין כלכלי חיוני (תיקון: תשמ&quot;ו, תשמ&quot;ו-2)
: (א) שר האוצר (להלן בסעיף זה - השר), באישור הממשלה, רשאי להורות בצו לחברה ממשלתית או לחברה מעורבת כמשמעותן [[בחוק החברות הממשלתיות, התשל&quot;ה-1975]], או לחברת בת של חברה כאמור, העוסקת או שנועדה לעסוק בענין שבו יש למדינה ענין כלכלי חיוני, כי תמשיך לפעול לפי הוראות השר; קביעתו של השר כי חברה כאמור עוסקת בענין שבו יש למדינה ענין כלכלי חיוני תהווה ראיה מכרעת על כך, והוראות [[סעיף 3]] לא יחולו לענין סעיף זה.
: (ב) נתן השר צו לפי סעיף קטן (א) רשאי הוא, בצו, למנות אדם לניהול החברה או לפיקוח על הנהלתה (להלן - מפקח מיוחד), ורשאי הוא בצו לפרט את תפקידי הניהול והפיקוח.
: (ג) מפקח מיוחד ינהל את החברה או יפקח עליה לפי הוראות שקיבל מהשר, וכל הנושא בתפקידי הנהלה בחברה חייב למלא אחרי הוראות המפקח המיוחד; לא יורה מפקח מיוחד הוראה הסותרת כל מסמך אלא במידה שהורשה לעשות כן בצו של השר.
: (ד) מינויו של מפקח מיוחד לפי סעיף זה הוא לשלוש שנים אם לא הורה השר בצו על תקופה קצרה יותר, ואולם השר רשאי להאריך את תוקף המינוי לתקופות נוספות שכל אחת מהן לא תעלה על שלוש שנים, וכן רשאי הוא להחליף מפקחים מיוחדים.
: (ה) חברה שחל עליה צו לפי סעיף קטן (א), לא יינקטו לגביה הליכים של פירוק, כינוס נכסים, סעדים זמניים, הוצאה לפועל ואכיפה, לפי כל דין.
: (ו) ניתן צו לפי סעיף קטן (א) לגבי חברה שלפני יום כ' בטבת התשמ&quot;ו (1 בינואר 1986) מונה לה מפקח מורשה לפי [[סעיף 9]] -
:: (1) יראו כתקפים את מינויו של המפקח המורשה ואת הפעולות שעשה, מיום מינויו עד יום מתן הצו האמור, על אף כל פגם במינויו או בהמשך כהונתו;
:: (2) יראו את המפקח המורשה כאילו מונה למפקח מיוחד לפי סעיף קטן (ב) מיום מתן הצו.
: (ז) חברה כאמור בסעיף קטן (א) אשר הממשלה, באישור ועדת הכספים של הכנסת, החליטה לגביה כאמור [[בסעיף 63א לחוק החברות הממשלתיות, התשל&quot;ה-1975]], לא יחולו עליה הוראות סעיף זה.
: (ח) מטעמי גיוס הון בחוץ לארץ או מטעמי קידום היצוא הישראלי, רשאית הממשלה, באישור ועדת הכספים של הכנסת, להחליט שהוראות סעיף זה לא יחולו על חברה כאמור בסעיף קטן (א).
: (ט) סמכויות מפקח מיוחד ותוקף פעולותיו לא ייפגעו מחמת פגם במינויו או בהמשך כהונתו.

@ 12. סמכות לדרוש שירותים
: (א) שר רשאי בצו להורות לכל העוסק בשירות בר-פיקוח, לעשות כל שירות, בעצמו או על-ידי שליחיו, שבתחום עסקו או מקצועו, כפי שיורה השר.
: (ב) השכר שהעושה שירות לפי סעיף זה יהיה זכאי לקבל ייקבע על-ידי השר בצו.

@ 13. עריכת בקורת
: (א) שר רשאי בצו, אם הוא סבור שהדבר דרוש כדי להבטיח את ביצוע סמכויותיו לפי חוק זה, להורות, שענין פלוני יבוקר על-ידי אדם (להלן - המבקר) במקום שפורש בצו.
: (ב) למבקר יהיו כל הסמכויות הנתונות לועדת חקירה לפי [[סעיף 9 לחוק ועדות חקירה|סעיף 3 לפקודת ועדות חקירה]].

@ 14. החזרת הוצאות
: (א) נתחייב אדם לפי חוק זה לבצע פעולה מסויימת, ונמנע מלבצעה, כולה או חלקה, ולדעת השר שנתן את הצו אין סיבה המצדיקה הימנעות זו, רשאי הוא למנות אדם לביצוע הפעולה, ולגבות מן החייב בביצועה כדרך שגובים חוב, את כל ההוצאות הסבירות שהוצאו לביצוע הפעולה ושלא היו מוציאים אילו נעשתה על ידי החייב לעשותה.
: (ב) כל קביעה של שר לענין שיעור ההוצאות שיש לגבותן כאמור דינה, בכל הנוגע לזכות הערר על פי [[הפרק השלישי]], כדין צו אישי; כדי למנוע ספק ייאמר כאן במפורש, כי החוב לא יהיה ניתן לגביה כל עוד לא חלפה התקופה להגשת הערר, ואם הוגש ערר - כל עוד לא ניתנה החלטת ועדת העררים.

@ 15. סמכויות עזר
: שר רשאי בצו להורות כל הוראה משלימה וכל הוראת לוו((א))י הדרושות לביצוע סמכויות לפי [[פרק זה]], לרבות הוראות בדבר דרכי אכיפתם של צווים.

@ 16. סמכות ליתן צווים שונים
: מתן צו לפי סעיף אחד [[לפרק זה]] לא יגרע מסמכות של שר לתת צו לפי סעיף אחר [[לפרק זה]].

== פרק שני 1: יציבות מחירים (((בוטל))) (תיקון: תשל&quot;ג, תשנ&quot;ו) ==

@ 16א. (תיקון: תשל&quot;ג, תשל&quot;ח-2, תשנ&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 16ב. (תיקון: תשל&quot;ג, תשל&quot;ח-2, תשנ&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 16ג. (תיקון: תשל&quot;ג, תשל&quot;ח-2, תשמ&quot;ב, תשנ&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 16ד. (תיקון: תשל&quot;ג, תשנ&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 16ה. (תיקון: תשל&quot;ג, תשנ&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 16ו. (תיקון: תשל&quot;ג, תשנ&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 16ז. (תיקון: תשל&quot;ג, תשל&quot;ח-2, תשמ&quot;ב, תשנ&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 16ח. (תיקון: תשל&quot;ג, תשנ&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 16ט. (תיקון: תשל&quot;ג, תשמ&quot;ה-2) : (((בוטל).))

== פרק שני 2: הפסקת בניה (תיקון: תשל&quot;ו) ==

@ 16י. צו הפסקה זמני (תיקון: תשל&quot;ו)
: (א) ראה בית משפט שלום כי מתבצעת פעולת בניה בהפרת צו לפי חוק זה, רשאי הוא לצוות, על פי בקשתו של מי שרשאי להגיש תביעה כאמור [[בסעיף 41]] ובמעמדו בלבד, כי פעולת הבניה תיפסק.
: (ב) בצו לפי סעיף קטן (א) (להלן - צו הפסקה זמני) ייאסר על כל מי שנראה לבית המשפט אחראי לביצוע הבניה, ועל כל מי שעובד בשירותו, להמשיך בפעולת הבניה, אף אם יש בידו היתר לכך לפי [[חוק התכנון והבניה, תשכ&quot;ה-1965]].
: (ג) תקפו של צו הפסקה זמני יפקע שלושים יום לאחר נתינתו, או לאחר תקופה קצרה יותר שקבע בית המשפט, אם לא הוגש כתב אישום על הבניה.
: (ד) הרואה עצמו נפגע על ידי צו הפסקה זמני רשאי לפנות לבית המשפט שנתן את הצו ולבקש את ביטולו.
: (ה) הוגש כתב אישום, רשאי בית המשפט שלפניו הוגש לבטל צו ההפסקה הזמני או להאריך את תקפו, בתנאים או בלי תנאים; ועם נתינת פסק הדין רשאי בית המשפט לעשות את הצו לסופי, בשינוי או בלי שינוי, להאריך את תקפו לתקופה הנראית לו, או לבטלו.

@ 16יא. (תיקון: תשל&quot;ו, תשל&quot;ח) : (((בוטל).))

== פרק שני 3: סייגים לעיסקאות בציוד צבאי (((בוטל))) (תיקון: תשל&quot;ז, תשע&quot;ד) ==

@ 16יב. (תיקון: תשל&quot;ז, תשע&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 16יג. (תיקון: תשל&quot;ז, תשע&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 16יד. (תיקון: תשל&quot;ז, תשע&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 16טו. (תיקון: תשל&quot;ז, תשע&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 16טז. (תיקון: תשל&quot;ז, תשע&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 16יז. (תיקון: תשל&quot;ז, תשע&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 16יח. (תיקון: תשל&quot;ז, תשע&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 16יט. (תיקון: תשל&quot;ז, תשע&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 16כ. (תיקון: תשל&quot;ז, תשע&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 16כא. (תיקון: תשל&quot;ז, תשע&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 16כב. (תיקון: תשל&quot;ז, תשע&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 16כג. (תיקון: תשל&quot;ז, תשע&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 16כד. (תיקון: תשל&quot;ז, תשע&quot;ד) : (((בוטל).))

== פרק שלישי: עררים ==

@ 17. מינוי ועדת עררים
: (א) שר המשפטים ימנה ועדות עררים לענין חוק זה.
: (ב) כל ועדת עררים תהיה של שלושה; ליושב-ראש הועדה ימונה שופט בית משפט מחוזי ובין יתר חבריה יהיה לפחות אחד שאיננו עובד מדינה.
: (ג) שר המשפטים רשאי למנות חברים חלופים לועדה.
: (ד) הודעה על מינוי ועדת עררים, על הרכבה ועל מענה תפורסם ברשומות.

@ 18. זכות ערר (תיקון: תשי&quot;ט)
: (א) הרואה עצמו נפגע על ידי צו אישי לפי חוק זה, רשאי, תוך חמישה-עשר יום מהיום שהצו הגיע לידיעתו, לערור עליו לפני ועדת עררים; יושב-ראש הועדה רשאי להאריך את התקופה להגשת הערר אם ראה סיבה מצדקת.
: (ב) הגשת ערר על צו לא תעכב את ביצועו זולת אם החליט על כך יושב-ראש הועדה, לאחר שנתן הזדמנות לשר או לנציגו להשמיע את טענותיהם.
: (ג) ועדת עררים רשאית לאשר את הצו, לבטלו או לשנותו או לאשרו בתנאים שתתנה או בסייגים שתקבע, ובכלל זה תנאים וסייגים שהועדה תהיה רשאית לשנותם מדי פעם בפעם. החלטת הועדה היא סופית; אולם רשאית היא לחזור ולדון באותם התנאים והסייגים שהיא רשאית לשנותם מכוח החלטה קודמת.
: (ד) עברו תשעה חדשים מיום מתן הצו האישי והיה הרואה עצמו נפגע על ידיו סבור שחלפו הנסיבות שהצדיקו מתן צו אישי לפי חוק זה, רשאי הוא לפנות לשר שנתן את הצו, בבקשה לבטלו או לשנותו, ודין סירובו של השר, בכל הנוגע לזכות הערר, כדין צו אישי לפי חוק זה.
: (ה) הוגש ערר על סירובו של השר וועדת העררים אישרה את המשך קיומו של הצו, עם שינויים או בלי שינויים, לא ייז((ד))קק השר לכל בקשה נוספת לפי סעיף זה אלא כתום שלושה חדשים מיום החלטת ועדת העררים.

@ 19. ועדת עררים - סדרי דין
: (א) לועדת עררים יהיו כל הסמכויות הנתונות לועדת חקירה לפי [[סעיף 9 לחוק ועדות חקירה|סעיף 5 לפקודת ועדות חקירה]].
: (ב) היה עובד מדינה בין חברי הוועדה, לא ישב בדיון על צו שניתן על ידי השר הממונה עליו.
: (ג) שר המשפטים יתקין תקנות הקובעות את סדרי הדין בפני ועדת עררים, ובמידה שלא נקבעו תקבע אותן הועדה עצמה.
:: ((פורסמו [[תקנות הפיקוח על מצרכים ושירותים (סדרי דין בפני ועדת ערר), תשי״ח–1958]].))

== פרק רביעי: מניעת רווחים מופקעים והגנה על תכנון הייצור החקלאי (תיקון: תשל&quot;ב, תשמ&quot;ט) ==

=== סימן א': מניעת רווחים מופקעים במצרכים ===

@ 20. איסור על מחיר מופקע (תיקון: תשנ&quot;ו)
: (א) (((בוטל).))
: (ב) לא נקבע למצרך בר-פיקוח מחיר מכסימלי, לא לפי חוק זה ולא לפי חיקוק אחר, ולא נקבע ריווח מכסימלי שמותר להפיק ממכירתו - לא ימכור אדם אותו מצרך ולא יציע למכרו במחיר שיש בו למוכר יותר מריווח סביר.
: (ג) לענין סעיף זה((,)) &quot;נקבע&quot; - נקבע בהוראה החלה על האדם שהוטלה עליו הגבלה לפי סעיף זה.

@ 21. (תיקון: תשל&quot;ט, תשמ&quot;ב, תשמ&quot;ט-2, תשנ&quot;א, תשס&quot;ב) : (((בוטל).))
@ 21א. (תיקון: תשמ&quot;ב, תשמ&quot;ט-2, תשנ&quot;א, תשס&quot;ב) : (((בוטל).))

@ 22. איסור סירוב (תיקון: תשל&quot;ח-2)
: לא יסרב אדם סירוב בלתי סביר למכור מצרך בר-פיקוח הנמצא במלאי שלו, ואם הוצג מחירו של המצרך לפי [[סעיף 21]] - לא יסרב סירוב בלתי סביר למכרו במחיר שהוצג.

@ 22א. איסור אגירה (תיקון: תשל&quot;ח-2)
: (א) לא יאגור אדם מצרך בר-פיקוח, לא יעלימו ולא יעכב את הוצאתו לשוק.
: (ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על יצרן אותו מצרך, על עושה שירות המחזיק את המצרך לניהול תקין של עסקו ועל מי שמחזיק את המצרך כמלאי המשמש לו לייצור במפעלו.
: (ג) היה לשר יסוד סביר להניח כי נסיבות הענין מצדיקות החזקת מצרך בר-פיקוח בכמות העולה על הכמות הדרושה לניהול התקין של העסק, רשאי הוא להתיר החזקה כאמור.

@ 23. איסור התנאה על מכר
: לא יתנה אדם על מכירת מצרך בר-פיקוח תנאי שהקונה יקנה ממנו מצרך אחר, או שישלם למתווך פלוני דמי עמילות או שכר תיווך, או כל תנאי אחר, אלא אם הסיבה להתנאה היתה מילוי הוראה שניתנה כחוק.

@ 24. (תיקון: תשנ&quot;ו) : (((בוטל).))

@ 25. חשבון וקבלה במכירת מצרכים בני-פיקוח
: (א) מכר אדם מצרך בר-פיקוח לשאינו צרכן, יתן לו, לא יאוחר משעת מסירת המצרך, חשבון חתום בידו או בשמו, שיפורטו בו:
:: (1) המספר הסידורי של החשבון;
:: (2) שם המוכר ומען מקום עסקו;
:: (3) שם הקונה ומענו;
:: (4) שיעורו ותיאורו של המצרך שנמכר;
:: (5) המחיר שבו נמכר המצרך, בפירוט חישובי התמורה בעד מסירה, אריזה, ביטוח וכיוצא באלה, במידה שנכללו בחישוב המחיר;
:: (6) תיאורו של כל שירות שנעשה לרגל מכירת המצרך;
:: (7) תאריך המכירה;
:: (8) תאריך החשבון;
:: (9) כל פרט אחר שייקבע על ידי שר בצו.
: (ב) קיבל אדם מחיר של מצרך בר-פיקוח שמכר למי שאינו צרכן בלבד, יתן למשלם קבלה חתומה בידו או בשמו המפרטת את הסכום ששולם וכן את המספר הסידורי והתאריך של החשבון שבקשר אתו שולם הסכום.
: (ג) שולם מחירו של המצרך במעמד מתן החשבון, רשאי המוכר לערוך את החשבון והקבלה בתעודה אחת.
: (ד) מכר אדם מצרך בר-פיקוח לצרכן, יתן לקונה אם דרש זאת או אם קבע שר, בצו, חובה לעשות זאת, קבלה חתומה כאמור בסעיף קטן (ב), המפרטת את המחיר ששולם ואת שיעורו ותיאורו של המצרך שמכר.
: (ה) אדם, למעט צרכן, שנתן או שקיבל חשבון או קבלה על פי סעיף זה, או גם זה וגם זה ישמור אותם או העתק מהם, עד תום ששה חדשים מיום נתינתם או קבלתם.

=== סימן ב': מניעת רווחים מופקעים בשירותים ===

@ 26. איסור עשיית שירות תמורת שכר מופקע (תיקון: תשל&quot;ח-2, תשנ&quot;ו)
: (א) (((בוטל).))
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) לא נקבע כל שכר מכסימלי לשירות בר-פיקוח, לא לפי חוק זה ולא לפי כל חיקוק אחר, לא יעשה אדם אותו שירות, ולא יציע ולא יסכים לעשותו, בשכר שלמעלה מהסביר.
: (ד) לענין סעיף זה((,)) &quot;נקבע&quot; - נקבע בהוראה שחלה על האדם שהוטלה עליו הגבלה לפי סעיף זה.

@ 27. (תיקון: תשל&quot;ט, תשמ&quot;ה-2, תשס&quot;ב) : (((בוטל).))

@ 28. איסור לסרב לעשיית שירות בר-פיקוח
: (א) מי שעסקו, או חלק מעסקו, הוא עשיית שירות בר-פיקוח לא יסרב סירוב בלתי סביר לעשיית אותו שירות, ואם ניתן עליו צו לפי [[סעיף 27]], לא יסרב סירוב בלתי-סביר לעשות את השירות בעד השכר שהוצג כאמור [[באותו סעיף]].
: (ב) לא יתנה אדם על עשיית שירות בר-פיקוח תנאי, שמבקש השירות יזמין שירות נוסף, או יקנה מצרך כל שהוא, או ישלם למתווך פלוני דמי עמילות או שכר תיווך, או כל תנאי אחר, אלא אם הסיבה להתנאה היתה מילוי הוראה שניתנה כחוק.

@ 29. חשבון וקבלה בעשיית שירות
: (א) עשה אדם שירות בר-פיקוח יתן למקבל השירות, אם דרש זאת, או אם קבע שר, בצו, חובה לעשות זאת, חשבון חתום בידו או בשמו, שיפורטו בו:
:: (1) שם עושה השירות ומען מקום עסקו;
:: (2) שם האדם שבשבילו נעשה השירות ומענו;
:: (3) תיאור השירות ופרטיו;
:: (4) שכר השירות;
:: (5) תאריך השירות ומקומו;
:: (6) תאריך החשבון;
:: (7) כל פרט אחר שיקבע שר בצו.
: (ב) קיבל אדם שכרו של שירות, יתן למשלם, אם דרש זאת, או אם קבע שר בצו חובה לעשות זאת, קבלה חתומה בידו או בשמו, המפרטת את השירות שנעשה ואת השכר ששולם בעדו.
: (ג) שר רשאי לפטור, בצו, כל עושה שירות מהחובה המוטלת עליו לפי סעיף זה, ובלבד שיתן לאדם המקבל את השירות כרטיס המפרט את -
:: (1) שם עושה השירות;
:: (2) מקומה ותאריכה של עשיית השירות;
:: (3) סוג השירות;
:: (4) שכר השירות.
: (ד) המוסר חשבון או קבלה לפי סעיף זה או גם זה וגם זה ישמור העתק מהם עד תום ששה חדשים מיום מסירתם.

=== סימן ג': מניעת חריגה מתכנון הייצור של חלב ועופות חיים (תיקון: תשל&quot;ב, תשמ&quot;א, תשמ&quot;ט, תשנ&quot;ב) ===

@ 29א. (תיקון: תשל&quot;ב, תשל&quot;ח-2, תשמ&quot;א, תשמ&quot;ט, תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 29ב. (תיקון: תשל&quot;ב, תשמ&quot;א, תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 29ג. (תיקון: תשל&quot;ב, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))
@ 29ד. (תיקון: תשל&quot;ח-2, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))
@ 29ה. (תיקון: תשל&quot;ח-2, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))
@ 29ו. (תיקון: תשל&quot;ח-2, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))
@ 29ז. (תיקון: תשל&quot;ב, תשל&quot;ח-2, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))
@ 29ח. (תיקון: תשל&quot;ב, תשל&quot;ח-2, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))
@ 29ט. (תיקון: תשל&quot;ב, תשל&quot;ח-2, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))
@ 29י. (תיקון: תשל&quot;ח-2, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))

== פרק חמישי: הוראות כלליות ==

@ 30. חיפושים ותפישות
: (א) מי שהוסמך לכך בכתב על ידי שר, רשאי, אם הוא משוכנע שהדבר דרוש כדי להבטיח את ביצועו של חוק זה או למנוע עבירה על הוראותיו -
:: (1) להיכנס לכל מקום ולערוך בו חיפוש; אולם אין להיכנס למקום המשמש למגורים בלבד אלא על פי צו חיפוש מאת בית משפט מוסמך, והוראות [[סעיפים 26 עד 30 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)|הסעיפים 23–19 לפקודת הפרוצידורה הפלילית (מאסר וחיפושים)]] יחולו בשינויים המחוייבים על חיפוש לפי פסקה זו;
:: (2) לתפוס דבר שיש לו יסוד סביר להניח שנעברה בו עבירה לפי חוק זה, או שעשוי לשמש ראיה במשפט על עבירה כאמור.
: (ב) דבר שנתפס לפי סעיף קטן (א), מותר להחזיק בו עד שבית משפט שלפניו הוגשה תביעה פלילית על עבירה שנעברה ביחס לאותו דבר, יחליט מה ייעשה בו; לא הוגשה תביעה כאמור תוך תשעים יום מיום התפיסה - יוחזר הדבר; נתעורר ספק למי להחזירו - יכריע בית משפט השלום שבתחום שיפוטו נתפס הדבר על פי בקשת אדם התובע טובת הנאה בו, או על פי בקשת שר.
: (ג) המחזיק דבר שנתפס לפי סעיף קטן (א) יטפל בו כדרך בעלים; לא טיפל כך והדבר נשמד או ניזוק - ישולמו לבעליו פיצויים מאוצר המדינה.

@ 31. מסירת ידיעות, תעודות ודוגמאות
: (א) כל אדם חייב, לפי דרישתו של שר או של מי שהוסמך על ידיו בכתב, למסור לו או לשליחיו שהוסמכו לכך בכתב את הידיעות, הדוגמאות, הפנקסים ושאר התעודות שלדעת הדורש יש בהם כדי להבטיח או להקל את ביצועו של חוק זה; דרשו שר או המוסמך מסירת דוגמאות - יימסרו הדוגמאות ללא כל תשלום.
: (ב) הוראות [[סעיף 30(ב) ו-(ג)]] יחולו, בשינויים המחוייבים, על החזקתן והחזרתן של תעודות שנמסרו לפי סעיף קטן (א).
: (ג) דוגמאות שנמסרו לפי סעיף קטן (א) או שנתפסו לפי [[סעיף 30]], מותר לבדקן במעבדה ולנהוג בהן בכל דרך אחרת.

@ 32. חקירות (תיקון: תשל&quot;ח)
: (א) מי שהוסמך לכך בכתב על ידי שר, רשאי לחקור כל אדם, שיש לו לפי הנחתו ידיעה על עבירה לפי חוק זה, בכל ענין הנוגע לאותה עבירה.
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) תשובות הנחקר לפי סעיף קטן (א) יירשמו וייחתמו כאמור [[בסעיף 3 לפקודת הפרוצידורה הפלילית (עדות)]], [[וסעיף 4 לפקודה האמורה]] יחול לגביהן.

@ 33. מכירת סחורות תפוסות
: נתפס דבר כאמור [[בסעיף 30(א)]] והדבר הוא בעל חיים או מצרך העלול להתקלקל אם לא יימכר מיד, בין בגלל טיבו המיוחד ובין מסיבה אחרת, או שהוא חיוני, לדעת שר, לקיום אספקה סדירה או שירותים ציבוריים סדירים, רשאי השר להורות שהדבר יימכר על ידי מכרז פומבי או במחיר המקובל באותו יום; דמי הממכר יופקדו בידי השר ויחולו עליהם הוראות אלה:
: (1) הוגשה תביעה פלילית נגד אדם על עבירה שעבר ביחס לדבר שנתפס, ינהגו בדמי המכר כפי שיורה בית המשפט;
: (2) לא הוגשה תביעה פלילית כאמור תוך תשעים יום מיום שנתפס הדבר - יחליט בית משפט השלום שבתחום שיפוטו נתפס הדבר, על פי בקשת כל אדם התובע את הדבר או טובת הנאה בו או על פי בקשת השר, למי מגיעים דמי המכר או כל טובת הנאה בהם, והם יוחזרו בהתאם לכך;
: (3) לא הוגשה כל תביעה לבית משפט השלום ביחס לדמי המכר תוך תשעים יום מתום תקופת תשעים הימים המפורשת בפסקה (2), יחולטו וינהגו בהם כפי שיורה השר שבידו הופקדו.

@ 34. תקנות סדרי דין
: שר המשפטים רשאי להתקין תקנות בדבר סדרי הדין בבית משפט השלום בהליכים לפי [[סעיף 30(ב)]] [[וסעיף 33(2)]] ופרסום הודעות על הפקדת דמי מכר לפי [[סעיף 33]].
: ((פורסמו [[תקנות הפיקוח על מצרכים ושירותים (סדרי דין בבית משפט השלום), תשי&quot;ח–1958]].))

@ 35. הצגת רשיון או היתר
: הטוען שיש בידו רשיון או היתר שניתן לפי חוק זה חייב, לפי דרישה, להראות את הרשיון או את ההיתר לכל אדם שהוסמך לכך על ידי שר.

@ 36. תחילתם של צווים
: (א) צו שאינו בר-פעל תחיקתי תחילתו ביום שנמסר לאדם הנוגע בדבר, אם לא נקבע בו תאריך מאוחר יותר, וצו שנשלח אל אדם בדואר רשום לפי מען מקום מגוריו הרגיל או מקום מגוריו האחרון, או מקום עסקו הרגיל או מקום עסקו האחרון, רואים אותו כאילו נמסר לו כתום ארבעים ושמונה שעות משעה שנמסר לדואר למשלוח.
: (ב) בסעיף זה((,)) &quot;צו&quot; פירושו כפירוש הביטוי &quot;תקנה&quot; [[בפקודת הפרשנות]].

@ 37. מסירת תפקידים לתאגיד
: כל תפקיד ששר רשאי למסרו לפי חוק זה, רשאי הוא למסרו לתאגיד, ומשעשה זאת לא יהיה תוקף לכל הגבלה שהוטלה על אותו תאגיד בין על-פי דין ובין באופן אחר, במידה שהיא עלולה למנוע אותו מלמלא התפקיד שנמסר לו, וכל הגבלה כזו לא תפטור אותו מלמלא אותו; ובלבד שאם היה התאגיד אגודה שיתופית - לא ימסור שר תפקיד כאמור אלא לאגודה מרכזית, כמשמעותה [[#2|בפקודת האגודות השיתופיות]].

@ 38. אגרות
: שר רשאי לקבוע, בצו, אגרות בעד מתן רשיון או היתר או בעד חידושים או הוצאת כל מסמך אחר הניתן לצורך חוק זה.

@ 39. עונשין (תיקון: תשל&quot;ב, תשל&quot;ג-3, תשל&quot;ז, תשל&quot;ח, תשל&quot;ח-2, תשל&quot;ח-3, תשמ&quot;ב, תשמ&quot;ט, תשנ&quot;ו)
: (א) מי שעשה אחת מאלה:
:: (1) עבר על הוראה מהוראות [[סעיפים 16יג]], [[16יד]], [[20א]], [[22]], [[22א]], [[26]], [[28]] [[ו-29א]];
:: (2) לא קיים צו לפי [[סעיף 8]], או צו לסגירת מפעל שניתן לפי הוראות חוק זה;
:: דינו - מאסר חמש שנים או קנס 200,000 לירות; ואם נעברה העבירה בתקופה שלפי צו של שר העבודה חל במדינה כולה [[פרק ד' לחוק שירות עבודה בשעת חירום, תשכ&quot;ז-1967]], או בנסיבות מחמירות אחרות, דינו - מאסר שבע שנים או קנס 300,000 לירות.
: (א1) על אף האמור [[בחוק בתי המשפט, תשי&quot;ז-1957]], יהיה גם בית משפט השלום מוסמך לדון בעבירות לפי סעיף קטן (א), ובלבד שלא יטיל עונש מאסר העולה על שלוש שנים.
: (ב) מי שעשה אחת מאלה:
:: (1) לא קיים צו הפסקה שניתן לפי [[סעיף 16י]];
:: (1א) פעל בענין הטעון רשיון או היתר לפי חוק זה, ללא רשיון או היתר בני-תוקף;
:: (2) הפר תנאי של רשיון או היתר שניתן לפי חוק זה;
:: (3) הרשה לאחר להשתמש ברשיון או בהיתר שניתן לו לפי חוק זה ושאינו ניתן להעברה;
:: (4) מסר פרטים לא נכונים בבקשה שהגיש לפי [[סעיף 16טו]];
:: (5) עבר על הוראת [[סעיף 23]],
:: דינו - מאסר שלוש שנים או קנס 100,000 לירות, ובעבירה נמשכת לפי פסקה (1) - קנס נוסף 1,000 לירות או מאסר נוסף שבעה ימים לכל יום שבו נמשכה העבירה; ואם נעברה העבירה בנסיבות מחמירות, דינו - מאסר חמש שנים או קנס 200,000 לירות, ובעבירה נמשכת לפי פסקה (1) - קנס נוסף 2,000 לירות או מאסר נוסף כאמור.
: (ג) מי שעשה אחת מאלה, דינו - מאסר שנה או קנס 50,000 לירות:
:: (1) הפריע לאדם מוסמך לבצע את סמכויותיו לפי חוק זה או מנע זאת ממנו;
:: (2) סירב להראות לאדם מוסמך פנקס או תעודה אחרת הנוגעים לחקירה הנערכת לפי חוק זה;
:: (3) משנדרש למסור ידיעות או להמציא פנקסים או תעודות לפי [[סעיף 31]] או משנחקר לפי [[סעיף 32]] - לא השיב תשובות נכונות ומלאות או לא המציא תעודות נכונות;
:: (4) עבר על הוראה מהוראות חוק זה שאינה מפורטת בסעיפים קטנים (א) או (ב).

@ 39א. אחריותו של חבר בני-אדם (תיקון: תשל&quot;ח)
: נעברה עבירה לפי חוק זה בידי חבר בני-אדם, יאשם בעבירה גם כל אדם אשר בשעת ביצוע העבירה היה, באותו חבר בני-אדם, מנהל פעיל, שותף - למעט שותף מוגבל - או עובד מינהלי בכיר האחראי לאותו תחום, אם לא הוכיח שהעבירה נעברה שלא בידיעתו ושנקט כל האמצעים הסבירים להבטחת שמירתו של חוק זה.

@ 39ב. אחריותו של מעביד ומרשה (תיקון: תשל&quot;ח)
: נעברה עבירה לפי חוק זה בידי עובד במהלך עיסוקו של מעבידו, או בידי מורשה כשהוא פועל בתחום תפקידיו, יאשם בעבירה גם מעבידו או מרשהו, אם לא הוכיח שהעבירה נעברה שלא בידיעתו ושנקט כל האמצעים הסבירים להבטחת שמירתו של חוק זה.

@ 39ג. הגנה לעובד ומורשה (תיקון: תשל&quot;ח)
: תהיה הגנה לעובד או למורשה הנאשם בעבירה לפי חוק זה, אם יוכיח שפעל בשם מעבידו או בשם מרשהו ובהתאם להוראותיו, וכי האמין בתום לב שאין במעשהו משום עבירה על חוק זה.

@ 39ד. סמכויות נוספות של בית המשפט (תיקון: תשל&quot;ח)
: (א) הורשע אדם בעבירה לפי [[סעיפים 39 עד 39ב]], רשאי בית המשפט, נוסף לכל עונש אחר, לצוות -
:: (1) כי מצרכים של הנאשם שבהם נעברה העבירה או דמי מכרם יחולטו, כולם או מקצתם;
:: (2) כי מפעל של הנאשם, שבו או לגביו נעברה העבירה, ייסגר לתקופה שיקבע בית המשפט ובדרך שיקבע;
:: (3) כי רשיון שניתן לנאשם יבוטל או יותלה לתקופה שיקבע בית המשפט;
:: (4) כי ריווח בלתי סביר שבא לידי הנאשם בקשר לעבירה יוחזר לאדם שממנו נתקבל, או יחולט כולו או מקצתו, ובלבד שלפני שיצווה על חילוט ריווח בלתי סביר יתן בית המשפט, במידה שהדבר מעשי, הזדמנות לאדם שממנו נתקבל להשמיע את דברו;
:: (5) כי אמצעי הובלה, שהוא קנין הנאשם וששימש מכשיר לביצוע העבירה, יחולט.
: (ב) הורשע אדם בעבירה על הוראה מהוראות [[פרק שני 3]], יצווה בית המשפט, בנוסף לכל עונש שהוא רשאי להטיל, כי הנאשם ישלם לאוצר המדינה את סכום העמלה או שוויה שקיבל שלא כדין; הוראה זו לא תחול אם הגישה המדינה תובענה אזרחית על הסכום או השווי האמור לפני שנסתיימו ההליכים הפליליים, והיא אינה גורעת מכוח המדינה לתבוע את הסכום או השווי בדרך תובענה אזרחית אם לא ניתן לקיים את ההליכים הפליליים או אם הם נפסקו.

@ 39ה. סגירת מפעל לפני בירור משפט (תיקון: תשל&quot;ח)
: הוגש כתב אישום על עבירה של ניהול מפעל ללא רשיון הדרוש לניהולו או הפרת תנאי יסודי שברשיון, רשאי בית המשפט שמוגש לו כתב האישום לצוות, על פי בקשת היועץ המשפטי לממשלה, פרקליט המדינה או פרקליט מחוז, שהמפעל שלגביו נעברה העבירה ייסגר לתקופה שקבע בצו או עד לסיום בירור המשפט; לא יתן בית המשפט צו כאמור לתקופה העולה על חמישה ימים אלא לאחר שנתן לנאשם הזדמנות להשמיע טענותיו; ניתן צו סגירה, רשאי הנאשם לערער על הצו תוך שלושים יום מיום שניתן, כאילו היה פסק דין.

@ 39ו. פרסום פסק דין (תיקון: תשל&quot;ח)
: בית המשפט רשאי לצוות שפסק דין חלוט או תמציתו יפורסמו ברבים, בצורה ובאופן שיקבע, ולהורות מי ישא בהוצאות הפרסום; אם הורה בית המשפט שהנאשם ישא בהוצאות הפרסום, יהיה דינן כדין קנס שהטיל בית המשפט.

@ 40. חובת הראיה
: הטוען שיש בידו רשיון או היתר שניתן לפי חוק זה - עליו הראיה.

@ 40א. כופר (תיקון: תשמ&quot;ה-2, תשנ&quot;ו)
: ראה המפקח כמשמעותו [[בחוק הפיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ&quot;ו-1996]] כי אדם עבר על הוראה מהוראות חוק זה, רשאי הוא, באישור היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו ובהסכמת אותו אדם, לקחת מידו כופר כסף שלא יעלה על הקנס הגבוה ביותר שמותר להטילו בשל אותה עבירה; הוגש כתב אישום נגד האדם, אין לקבל כופר כסף בשל העבירה כל עוד לא עוכבו הליכי המשפט או התובע חזר בו מן האישום.

@ 41. הגשת תביעה (תיקון: תשמ&quot;ה-2)
: (א) תביעה לדין לפי חוק זה לא תוגש אלא על-ידי היועץ המשפטי לממשלה או על ידי בא-כוחו, או בהסכמתו בכתב של היועץ המשפטי לממשלה.
: (ב) הוראת סעיף קטן (א) לא תחול על תביעה בשל עבירה על [[סעיפים 20(א)(1)]], [[21]], [[21א]], [[21ב]], ועל צו שניתן לפי [[סעיף 21(ב)]] [[ו-27]].

@ 42. אצילת סמכויות (תיקון: תשי&quot;ט)
: (א) שר רשאי לאצול לאחר מסמכויותיו לפי חוק זה, כולן או מקצתן, פרט לסמכות להתקין תקנות והסמכות לתת צווים בני-פעל תחיקתי או צו לפי [[פסקה (3) לסעיף 5(ג)]].
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי שר לאצול לאחר את סמכותו לתת צווים הקובעים את מנות המצרכים שיימכרו לצרכן.
: (ג) הודעה על אצילת סמכויות תפורסם ברשומות.

@ 43. רשויות מבצעות
: שר רשאי, בצו שניתן לפי חוק זה, למנות רשות מבצעת לביצוע הצו; והרשות המבצעת רשאית לתת כל הוראות שלדעתה יש בהן צורך לביצוע הצו.

@ 44. הוראות מעבר (תיקון: תשי&quot;ט)
: (א) בטלות -
:: (1) פקודת המצרכים ההכרחיים (מלאי), 1939;
:: (2) פקודת צרכי אוכל ומצרכים הכרחיים (פיקוח), 1939;
:: (3) פקודת הפיקוח על המזונות, 1942;
:: (4) תקנות-שעת-חירום (קיום האספקה והשירותים החיוניים), תשי&quot;ז-1957;
:: (5) תקנות ההגנה (מניעת רווחים מופקעים), 1944;
:: (6) תקנות ההגנה (תיקון פקודת הפיקוח על המזונות, 1942), 1942;
:: (7) תקנות ההגנה (תיקון פקודת הפיקוח על המזונות, 1942), 1943;
:: (8) תקנות ההגנה (תיקון פקודת הפיקוח על המזונות, 1942), 1944;
:: (9) תקנות ההגנה (הטלת פקודת הפיקוח על המזונות, 1942), 1942;
:: (10) תקנות ההגנה (הפיקוח על המזונות), 1942,
:: (להלן בסעיף זה - &quot;הדינים הפוקעים&quot;); וכל מקום בכל חיקוק או בכל מסמך אחר שמדובר על אחד הדינים הפוקעים יראו אותו מיום תחילתו של חוק זה כמדובר על חוק זה.
: (ב) כל צו שניתן לפי אחד הדינים הפוקעים ושהיה לו תוקף ערב תחילתו של חוק זה, יראוהו מאותו יום ואילך, כאילו ניתן מאת שר ביום תחילתו של חוק זה.
: (ג) מקום שצו כללי אשר סעיף קטן (ב) חל עליו קובע הוראות ביחס למצרך מסויים יראו אותו מצרך כאילו הוכרז כמצרך בר-פיקוח לפי [[סעיף 4(א)]] ביום תחילתו של חוק זה.
: (ד) כל מינוי של מפקח מורשה או של מבקר לפי אחד הדינים הפוקעים יראוהו כאילו נעשה על ידי שר לפי חוק זה.
: (ה) כל מקום שמדובר בחוק על רשות מוסמכת, רשות מפקחת או מפקח, לצורך אחד הדינים הפוקעים, יראו אותו מיום תחילתו של חוק זה כאילו היה מדובר על שר.
: (ו) בסעיף זה((,)) &quot;צו&quot; פירושו כפירוש [[#1|הביטוי &quot;תקנה&quot; בפקודת הפרשנות]].
: (ז) הוראות סעיף זה באות להוסיף להוראות [[פקודת הפרשנות]] ולא לגרוע מהן.

@ 45. עררים תלויים ועומדים
: ערר שהיה תלוי ועומד ערב תחילתו של חוק זה לפני ועדת עררים שהוקמה לפי סעיף 2 לחוק לקיום תקפן של תקנות ההגנה (הוראת שעה) (מס' 9), תשט&quot;ו-1955, והועדה התחילה לדון בו, תוסיף הועדה לדון בו, אלא שהחל מיום תחילתו של חוק זה היא תתחשב בהוראותיו, למעט ההוראות הקובעות סייגים פורמליים לתקפם של צווים, שאין להם אח בדין הפוקע שלפיו ניתן הצו המעורר.

@ 46. תוקף החוק (תיקון: תש&quot;ן)
: (א) הגבלות שהוגבל בהן אדם בכל מסמך או התקשרות, אין בהן משום הגנה מפני הדרישה למלא הוראה על פי חוק זה.
: (ב) כל מקום שהוראה בחוק זה סותרת הוראת כל חוק אחר, ההוראה שבחוק זה - עדיפה; אך אין הוראת סעיף זה באה לפגוע -
:: (1) בהוראת [[סעיף 39 לחוק-יסוד: הממשלה|סעיף 9 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש&quot;ח-1948]];
:: (2) בהוראת [[סעיף 39 לחוק זה|סעיף 11 לחוק העונשין (((חוק למניעת הפקעת שערים וספסרות (שיפוט), תשי&quot;א-1951)))]];
:: (3) בכל הוראה מהוראותיו של [[חוק שירות בטחון, תש&quot;ט-1949]].
: (ג) לענין סעיף קטן (ב), &quot;חוק זה&quot; - למעט התקנות שהותקנו והצווים שניתנו על פיו.

@ 47. ביצוע ותקנות
: (א) הממשלה רשאית להעניק לכל אחד מחבריה את הסמכות לבצע חוק זה ולהתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו.
: (ב) הענקת סמכויות לפי סעיף קטן (א) יכולה להיות כללית או מסוייגת.
: (ג) הודעה על הענקת סמכויות לפי סעיף קטן (א) תפורסם ברשומות.
: ((פורסמו הודעות על הענקת סמכויות לשרים הבאים: לשר המסחר והתעשיה - את הסמכות לבצע את החוק ולהתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו (י&quot;פ תשי&quot;ח, 475 [0580]); לשר החקלאות - את הסמכויות לבצע את החוק ולהתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו (י&quot;פ תשי&quot;ח, 566 [0584]); לשר הבריאות - את הסמכויות לבצע את הוראות [[פרק שני]], [[רביעי]] [[וחמישי לחוק]], ולהתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו (י&quot;פ תשי&quot;ח, 566 [0584]); לשר האוצר ולשר התחבורה - את הסמכות לבצע את החוק ולהתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו (י&quot;פ תשי&quot;ח, 590 [0585]); לשר הפנים - את הסמכות לבצע את החוק ולהתקין תקנות בכל ענין הנוגע לפיקוח על מכירת כרטיסים לבתי עינוג ולשעשועים ציבוריים אחרים (י&quot;פ תשי&quot;ט, 238 [0630]); לשר הבטחון - את הסמכות לבצע את החוק, למעט הסמכויות על פי [[הפרק הרביעי לחוק]], ולהתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו (י&quot;פ תשי&quot;ט, 631 [0646]); לשר העבודה - את הסמכות לבצע את [[סעיף 12(ב) לחוק]] ולהתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו (י&quot;פ תשכ&quot;א, 1326 [0846]); לשר השיכון - את הסמכות לבצע את החוק, ולהתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו (י&quot;פ תשכ&quot;ב, 302 [0888]); &lt;!-- לשר עקיבא גוברין - את הסמכות לבצע את החוק, ולהתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו (י&quot;פ תשכ&quot;ד, 890 [1074]); --&gt; לשר התיירות - את הסמכות לבצע את החוק ולהתקין תקנות בכל ענין הנוגע לפיקוח על התיירות, מפעלי תיירות ושירותים לתיירים (י&quot;פ תשכ&quot;ה, 1230 [1158]); לשר הדואר - את הסמכויות לבצע את החוק ולהתקין תקנות בכל ענין הנוגע לפיקוח על שירות שיש לו קשר לתחום סמכותו של שר הדואר (י&quot;פ תשכ&quot;ח, 1742 [1460]); לשר הפיתוח - את הסמכויות לבצע את החוק ולהתקין תקנות בכל ענין הנוגע לפיקות על מצרך ושירות שיש לו קשר לתחום סמכותו של שר הפיתוח (י&quot;פ תש&quot;ל, 2 [1551]); לשר החינוך-והתרבות - את הסמכות לבצע את החוק בכל הנוגע לשירותי גני ילדים (י&quot;פ תשל&quot;ה, 276 [2057]).))

@ 48. תחילה
: תחילתו של חוק זה היא ביום ח' בטבת תשי&quot;ח (31 בדצמבר 1957).

&lt;פרסום&gt; נתקבל בכנסת ביום ח' בטבת תשי&quot;ח (31 בדצמבר 1957).
&lt;חתימות&gt;
* דוד בן-גוריון ראש הממשלה
* יצחק בן-צבי נשיא המדינה</text>
      <sha1>74ryvl0abslueqzdh5j8kj6nzra30ms</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>313665</id>
    <revision>
      <id>3018298</id>
      <parentid>2967279</parentid>
      <timestamp>2026-06-01T06:35:05Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[3018286]</comment>
      <origin>3018298</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="74158" sha1="49t4xpu8on3imhlunbz0fzasz8yc08s" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, תשי״ח–1957}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2000499}} {{ח:תיבה|ס״ח תשי״ח, 24|חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_209326.pdf}}, {{ח:תיבה|X|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_ec_517969.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״ט, 92|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_209325.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ב, 33|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_ec_317363.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ב, 97|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209324.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ג, 26|תיקון מס׳ 3|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209323.pdf}}, {{ח:תיבה|82|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_ec_317364.pdf}}, {{ח:תיבה|202|תיקון מס׳ 4|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209322.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ו, 223|תיקון מס׳ 5|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209321.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ז, 34|תיקון מס׳ 6|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209320.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ח, 84|תיקון מס׳ 7|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209319.pdf}}, {{ח:תיבה|100|תיקון מס׳ 8|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209318.pdf}}, {{ח:תיבה|209|תיקון מס׳ 9|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209317.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ט, 32|תיקון מס׳ 10|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209316.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״א, 257|חוק הגנת הצרכן|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209363.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ב, 92|תיקון מס׳ 12|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_209315.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ה, 24|יציבות מחירים – הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210252.pdf}}, {{ח:תיבה|29|תיקון מס׳ 13|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210253.pdf}}, {{ח:תיבה|96|יציבות מחירים – הוראת שעה (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210411.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ו, 128|חוק הסדרים לשעת חירום במשק המדינה (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210475.pdf}}, {{ח:תיבה|241|תיקון מס׳ 15|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210500.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ט, 30|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210719.pdf}}, {{ח:תיבה|40|תיקון מס׳ 16|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210674.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ן, 170|תיקון מס׳ 18|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210824.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״א, 203|תיקון מס׳ 16 (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210848.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ב, 131|תיקון מס׳ 19|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_211441.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 200|חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211235.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 196|תיקון מס׳ 11 לחוק הגנת הצרכן|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300479.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 595|תיקון מס׳ 22|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_303818.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 1|פרק ראשון: הגדרות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 2|פרק שני: סמכויות פיקוח}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 2-1|פרק שני 1: יציבות מחירים {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 2-2|פרק שני 2: הפסקת בניה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 2-3|פרק שני 3: סייגים לעיסקאות בציוד צבאי {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 3|פרק שלישי: עררים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 4|פרק רביעי: מניעת רווחים מופקעים והגנה על תכנון הייצור החקלאי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 4 סימן א|סימן א׳: מניעת רווחים מופקעים במצרכים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 4 סימן ב|סימן ב׳: מניעת רווחים מופקעים בשירותים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 4 סימן ג|סימן ג׳: מניעת חריגה מתכנון הייצור של חלב ועופות חיים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 5|פרק חמישי: הוראות כלליות}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק 1|פרק ראשון: הגדרות}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשל״ג, תשל״ח־2}}
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שר“ – חבר הממשלה, במידה שהממשלה העבירה לו את הסמכות לבצע חוק זה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מצרך“ – כל חי, דומם או צומח, בין תלוש ובין מחובר, לרבות מים ומחצבים ולרבות מצרך דומה, אך למעט קרקעות ובנינים וכל דבר שדיני הפיקוח על מטבע חוץ חלים עליו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מצרך דומה“ – לרבות מצרך בעל תכונות דומות ביותר למצרך פלוני, אף אם אינו זהה מכל הבחינות עם אותו מצרך;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות“ – לרבות כל שירות לזולת, וכן שעשוע ציבורי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים#סעיף 3|בפקודת השעשועים הציבוריים, 1935}}, וכל עשיה במצרכים למען הזולת, לרבות בניה, בין לצורך עצמי ובין לצרכי אחרים, ולרבות שירות דומה, אך עבודתו של עובד שכיר אינה בגדר שירות למעבידו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות דומה“ – לרבות שירות בעל תכונות דומות ביותר לשירות פלוני, אף אם אינו זהה מכל הבחינות עם אותו שירות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עושה שירות“ – לרבות העושה בידי אחר, ולגבי בניה גם לרבות הקבלן, האדריכל, המהנדס, וכל הממלא תפקידי השגחה בביצועה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שכר“ – כל תשלום כסף, או תמורה אחרת, בעד עשיית שירות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אגירה“ –
{{ח:תתת|(1)}} החזקת מצרך לצרכי עסק בכמות העולה על הכמות הדרושה לניהול תקין של העסק;
{{ח:תתת|(2)}} החזקת מצרך, שלא לצרכי עסק, בכמות העולה על הכמות הדרושה לצריכה עצמית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפעל“ – כל מפעל של תועלת ציבורית וכל מיזם, או עסק, של תעשיה, מסחר, בניה, תחבורה או חקלאות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל“, במפעל – לרבות אדם הממלא לגבי המפעל תפקידי הנהלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פעולה חיונית“ – פעולה הנראית לשר כחיונית להגנת המדינה, לבטחון הציבור, לקיום אספקה סדירה או שירותים סדירים, לקיום יציבות של מחירי מצרכים או שכר שירותים, להגדלת היצוא או להגברת הייצור, לקליטת עולים או לשיקום חיילים משוחררים או נכי מלחמה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מכירה“ – עסקה במצרך כנגד תמורה, לרבות שכירות או מתן זכות שימוש, או הסכם על עסקה כזאת, בין שיש עמן עשיית שירות ובין שאיננה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הצעת מכירה“ או ”הצעת שירות“ – לרבות הודעה של אדם בכל צורה שהיא –
{{ח:תתת|(1)}} על מחיר מצרך שהוא מוכן או מסכים למכור;
{{ח:תתת|(2)}} על שכר בעד שירות שהוא מוכן או מסכים לעשות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צרכן“, במצרך – מי שקנה אותו מצרך או רכשו באופן אחר, לכל מטרה שהיא, פרט לייצור או למכירה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קמעונאי“, במצרך – מי שעסקו או חלק מעסקו, הוא למכור אותו מצרך לצרכן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יבואן“, במצרך – מי שמביא אותו מצרך מחוץ לארץ;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יצרן“, במצרך – אדם העוסק, בין בעצמו ובין על ידי אחרים, בייצורו של המצרך או בשינויו מבחינת הצורה, הטיב, האיכות או מכל בחינה אחרת שהיא, או העוסק באריזתו או במזיגתו, או המייצר או המגדל תוצרת חקלאית, חיה או דוממת, או גורם לייצורה או לגידולה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סיטונאי“, במצרך – מי שעסקו, או חלק מעסקו, הוא למכור אותו מצרך לקמעונאי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צו אישי“ – צו שניתן לאדם פלוני או למפעל פלוני, או למספר בני אדם או מפעלים שפורטו אחד אחד בצו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צו כללי“ – צו שאינו צו אישי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק זה“ – לרבות התקנות שהותקנו והצווים שניתנו על פיו.

{{ח:סעיף|2|תחולת החוק}}
{{ח:ת}} חוק זה לא יחול אלא בתקופה שקיים במדינה מצב של חירום בתוקף אכרזה לפי {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הממשלה#סעיף 38|סעיף 9(א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948}}.

{{ח:סעיף|3|היסוד לשימוש בסמכות|תיקון: תשל״ב}}
{{ח:ת}} לא ישתמש שר בסמכותו לפי חוק זה, אלא אם היה לו יסוד סביר להניח שהדבר דרוש לקיום פעולה חיונית, למניעת הפקעת־שערים וספסרות או למניעת הונאת הציבור.

{{ח:קטע2|פרק 2|פרק שני: סמכויות פיקוח}}

{{ח:סעיף|4|אכרזה על מצרכים ושירותים בני־&lt;wbr&gt;פיקוח|תיקון: תשמ״ה־2}}
{{ח:תת|(א)}} שר רשאי להכריז על מצרכים ועל שירותים כמצרכים או כשירותים בני־פיקוח; הכרזה כאמור יכול שתהיה למצרך או לשירות מסויים, לסוגי מצרכים ושירותים או לכלל המצרכים והשירותים.
{{ח:תת|(ב)}} הודעה על אכרזה לפי סעיף זה תימסר לועדת הכלכלה של הכנסת; האכרזה תפורסם ברשומות.

{{ח:סעיף|5|פיקוח כללי על מצרכים ושירותים|תיקון: תשי״ט, תשכ״ב, תשל״ב, תשמ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} שר רשאי להסדיר בצו –
{{ח:תתת|(1)}} ייצורו של מצרך מסויים, שמירתו, החסנתו, הובלתו, העברתו ממקום למקום ומיד ליד, הפצתו, מכירתו, רכישתו, צריכתו, הטיפול בו והשימוש בו, לרבות שחיטת בהמות;
{{ח:תתת|(2)}} פעולתו ודרכי הנהלתו של מפעל העוסק בפעולה חיונית;
{{ח:תתת|(3)}} עשייתו של שירות בר־פיקוח.
{{ח:תת|(ב)}} כל מה ששר רשאי להסדיר לפי סעיף זה, רשאי הוא לאסרו, להגבילו, להטיל עליו פיקוח או בקורת, להתנותו בתנאים, לרבות תנאים לקבלת רשיון, כללי או מיוחד.
{{ח:תת|(ג)}} שר רשאי לקבוע, בצו, הוראות בדבר –
{{ח:תתת|(1)}} הטלת חובה על אדם העוסק בייצורם או במסחרם של מצרכים, או בעשיית שירותים – לנהל פנקסים, חשבונות, רשימות או תעודות אחרות ביחס למפעלו ולספק דינים וחשבונות כמתואר בצו;
{{ח:תתת|(2)}} הטלת חובה על אדם למכור, או להוציא מרשותו בדרך אחרת, מצרך בר־פיקוח הנמצא בבעלותו, בחזקתו או בפיקוחו, באופן ובזמן שקבע בצו, וכן במחיר שלא יעלה על המחיר המכסימלי שקבע בצו;
{{ח:תתת|(3)}} סגירתו של מפעל המתנהל ללא רשיון, כשדרוש רשיון להנהלתו לפי חוק זה או כשהורשע בעליו על עבירה לפי חוק זה, וכן הפסקתו של שירות בר־פיקוח הנעשה ללא רשיון, כשדרוש רשיון לעשייתו לפי חוק זה או כשהורשע עושה השירות על עבירה לפי חוק זה;
{{ח:תתת|(4)}} איסור העלמתם של מצרכים בני־פיקוח או השמדתם.
{{ח:תת|(ג1)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ד)|(1)}} צו לפי סעיף זה יכול להיות כללי, או לאדם מסויים או לסוג של בני אדם, או למפעל מסויים או לסוג של מפעלים או לחלק של מפעל או של מפעלים.
{{ח:תתת|(2)}} צו כללי לפי סעיף זה יכול להיות מוגבל לחלק משטח המדינה.
{{ח:תתת|(3)}} בצו כללי ובצו לסוג של בני אדם רשאי שר להורות כי הוראות הצו, כולן או מקצתן, לא יחולו על מי שפורש בצו; פטור כאמור יכול להיות לאדם פלוני או לסוג של בני אדם.
{{ח:תת|(ה)}} הסדיר השר בצו עשייתו של שירות בר פיקוח או חיוב המוכר לתת התחייבות למתן שירות, רשאי הוא להסדיר באותו צו, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, כי החיובים שבו יחולו גם על מתן שירות למי שמתגורר ביהודה והשומרון, בחבל עזה או בסיני.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (תכשירים להדברת מזיקים לאדם)|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (תכשירים להדברת מזיקים לאדם), תשכ״ב–1962}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הגנת הצומח (ביעור הסרטן הבקטריאלי בעגבניות)|צו הגנת הצומח (ביעור הסרטן הבקטריאלי בעגבניות), תשכ״ד–1963}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הגנת הצומח (ביעור מחלת הכתמים הבקטרית במלפפונים)|צו הגנת הצומח (ביעור מחלת הכתמים הבקטרית במלפפונים), תשכ״ה–1964}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הגנת הצומח (חיטוי זרעי אפונה)|צו הגנת הצומח (חיטוי זרעי אפונה), תשכ״ה–1965}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור רכב והרכבתו)|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור רכב והרכבתו), תשכ״ז–1967}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב)|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב), תש״ל–1970}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור דבש ומכירתו)|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור דבש ומכירתו), תשל״ז–1977}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (שמאי רכב)|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (שמאי רכב), תש״ם–1980}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הגנת הצרכן (סימון טובין)|צו הגנת הצרכן (סימון טובין), התשמ״ג–1983}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור מוצרי תעבורה והסחר בהם)|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור מוצרי תעבורה והסחר בהם), התשמ״ג–1983}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסעת סיור, הסעה מיוחדת והשכרת רכב)|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסעת סיור, הסעה מיוחדת והשכרת רכב), התשמ״ה–1985}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסדרים במשק הדלק)|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסדרים במשק הדלק), התשמ״ח–1988}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (תשלומים בעד גז המסופק במערכת מרכזית)|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (תשלומים בעד גז המסופק במערכת מרכזית), התשמ״ט–1989}}.}}

{{ח:סעיף|6||תיקון: תשל״ח־2, תשמ״ב, תשנ״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|6א||תיקון: תשמ״ט, תשנ״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|6ב||תיקון: תשנ״ב, תשנ״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|6ג||תיקון: תשנ״ב, תשנ״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|7|רכישת מצרכים|תיקון: תשמ״ט}}
{{ח:תת|(א)}} שר רשאי להורות בצו (להלן – צו רכישה) על רכישתם של מצרכים בני־פיקוח, אם הוא סבור כי הדבר דרוש כדי למנוע אגירתם, העלמתם, עיכוב לא סביר בהוצאתם לשוק או לשימוש, או שימוש בלתי חוקי בהם, ומשעשה כן יעמדו המצרכים מכוח צו הרכישה לקנין המדינה, נקיים מכל משכון, שעבוד, עיקול או כיוצא באלה, וינהגו בהם כפי שיורה השר; היו המצרכים נתונים במשכון, בשעבוד, בעיקול או כיוצא באלה – יבוא במקום המצרכים, לענין זה, המחיר שהשר ישלם בעדם.
{{ח:תת|(ב)}} על מחירם של מצרכים שצו רכישה חל עליהם יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} נקבע מחיר מכסימלי לאותו סוג של מצרכים – ישולם לבעליהם המחיר המכסימלי;
{{ח:תתת|(2)}} לא נקבע מחיר מכסימלי – ייקבע מחיר כזה וישולם לבעליהם המחיר שנקבע; ואולם אם נקבע מחיר מינימלי לחלב גלמי לא ייקבע מחיר נמוך ממנו;
{{ח:תתת|(3)}} השר רשאי לנכות מהמחיר ניכוי שלא יעלה על שיעור הריווח שהמכר במחיר המכסימלי משאיר למעשה לבעל המצרכים או על 25% מהמחיר, הכל לפי הסכום הקטן יותר.

{{ח:סעיף|8|הפעלתו של מפעל}}
{{ח:תת|(א)}} מפעל העוסק, או הנועד לעסוק, בפעולה חיונית, רשאי שר להטיל על בעליו חובה להפעיל את מפעלו לפי הוראות השר או איסור להפסיק את פעולת המפעל.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3}}, לא יתן שר צו לפי סעיף זה, אלא אם יהיה סבור כי הדבר דרוש להגנת המדינה או לשם מניעת הפרעה בקיום אספקה סדירה או שירותים סדירים.
{{ח:תת|(ג)}} צו לפי סעיף זה יכול להיות כללי או למפעל מסויים.

{{ח:סעיף|9|מינוי מפקח מורשה|תיקון: תשי״ט}}
{{ח:תת|(א)}} שר שנתן צו לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8}} ונוכח כי מטרת הצו לא הושגה בגלל הימנעותו או רשלנותו של בעל המפעל שעליו חל הצו, רשאי, בצו, למנות אדם (להלן – מפקח מורשה) לניהול המפעל או לפיקוח על הנהלתו, ורשאי הוא לפרט בצו את תפקידי הניהול והפיקוח.
{{ח:תת|(ב)}} העתק הצו יימסר לבעל המפעל, זולת אם הבטחת הגנת המדינה מחייבת לנהוג על דרך אחרת.
{{ח:תת|(ג)}} נגרם הפסד למפעל או לעושה שירות על ידי ביצועו של צו על פי סעיף זה, ישולם ההפסד מאוצר המדינה; לא קיבל השר, שעל ידיו ניתן הצו, את התביעה לתשלום ההפסד, כולה או מקצתה, יכריע בית המשפט.

{{ח:סעיף|10|סמכותו של מפקח מורשה}}
{{ח:תת|(א)}} מפקח מורשה ינהל את המפעל או יפקח עליו לפי ההוראות שקיבל מהשר, וכל הנושא בתפקידי הנהלה באותו מפעל, או חלק ממנו שהצו חל עליו, חייב למלא אחרי הוראות המפקח המורשה.
{{ח:תת|(ב)}} לא יורה מפקח מורשה הוראה הסותרת הוראת כל מסמך המחייב את המפעל, אלא במידה שהורשה לעשות כן בצו של השר.

{{ח:סעיף|11|תקופת כהונתו ושכרו של מפקח מורשה}}
{{ח:תת|(א)}} מינויו של מפקח מורשה הוא לשלושה חדשים, אם לא הורה השר בצו על תקופה קצרה יותר, ואולם השר רשאי להאריך את תוקף המינוי לתקופות נוספות שכל אחת מהן לא תעלה על שלושה חדשים, וכן רשאי הוא להחליף מפקחים מורשים.
{{ח:תת|(ב)}} מפקח מורשה שאיננו עובד־מדינה, רשאי השר לקבוע לו שכר שישולם לו מאוצר המדינה, בעד מילוי תפקידיו לפי חוק זה.

{{ח:סעיף|11א|הפעלת חברה שבה יש למדינה ענין כלכלי חיוני|תיקון: תשמ״ו, תשמ״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} שר האוצר (להלן בסעיף זה – השר), באישור הממשלה, רשאי להורות בצו לחברה ממשלתית או לחברה מעורבת כמשמעותן {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות|בחוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975}}, או לחברת בת של חברה כאמור, העוסקת או שנועדה לעסוק בענין שבו יש למדינה ענין כלכלי חיוני, כי תמשיך לפעול לפי הוראות השר; קביעתו של השר כי חברה כאמור עוסקת בענין שבו יש למדינה ענין כלכלי חיוני תהווה ראיה מכרעת על כך, והוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}} לא יחולו לענין סעיף זה.
{{ח:תת|(ב)}} נתן השר צו לפי סעיף קטן (א) רשאי הוא, בצו, למנות אדם לניהול החברה או לפיקוח על הנהלתה (להלן – מפקח מיוחד), ורשאי הוא בצו לפרט את תפקידי הניהול והפיקוח.
{{ח:תת|(ג)}} מפקח מיוחד ינהל את החברה או יפקח עליה לפי הוראות שקיבל מהשר, וכל הנושא בתפקידי הנהלה בחברה חייב למלא אחרי הוראות המפקח המיוחד; לא יורה מפקח מיוחד הוראה הסותרת כל מסמך אלא במידה שהורשה לעשות כן בצו של השר.
{{ח:תת|(ד)}} מינויו של מפקח מיוחד לפי סעיף זה הוא לשלוש שנים אם לא הורה השר בצו על תקופה קצרה יותר, ואולם השר רשאי להאריך את תוקף המינוי לתקופות נוספות שכל אחת מהן לא תעלה על שלוש שנים, וכן רשאי הוא להחליף מפקחים מיוחדים.
{{ח:תת|(ה)}} חברה שחל עליה צו לפי סעיף קטן (א), לא יינקטו לגביה הליכים של פירוק, כינוס נכסים, סעדים זמניים, הוצאה לפועל ואכיפה, לפי כל דין.
{{ח:תת|(ו)}} ניתן צו לפי סעיף קטן (א) לגבי חברה שלפני יום כ׳ בטבת התשמ״ו (1 בינואר 1986) מונה לה מפקח מורשה לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}} –
{{ח:תתת|(1)}} יראו כתקפים את מינויו של המפקח המורשה ואת הפעולות שעשה, מיום מינויו עד יום מתן הצו האמור, על אף כל פגם במינויו או בהמשך כהונתו;
{{ח:תתת|(2)}} יראו את המפקח המורשה כאילו מונה למפקח מיוחד לפי סעיף קטן (ב) מיום מתן הצו.
{{ח:תת|(ז)}} חברה כאמור בסעיף קטן (א) אשר הממשלה, באישור ועדת הכספים של הכנסת, החליטה לגביה כאמור {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 63א|בסעיף 63א לחוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975}}, לא יחולו עליה הוראות סעיף זה.
{{ח:תת|(ח)}} מטעמי גיוס הון בחוץ לארץ או מטעמי קידום היצוא הישראלי, רשאית הממשלה, באישור ועדת הכספים של הכנסת, להחליט שהוראות סעיף זה לא יחולו על חברה כאמור בסעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ט)}} סמכויות מפקח מיוחד ותוקף פעולותיו לא ייפגעו מחמת פגם במינויו או בהמשך כהונתו.

{{ח:סעיף|12|סמכות לדרוש שירותים}}
{{ח:תת|(א)}} שר רשאי בצו להורות לכל העוסק בשירות בר־פיקוח, לעשות כל שירות, בעצמו או על־ידי שליחיו, שבתחום עסקו או מקצועו, כפי שיורה השר.
{{ח:תת|(ב)}} השכר שהעושה שירות לפי סעיף זה יהיה זכאי לקבל ייקבע על־ידי השר בצו.

{{ח:סעיף|13|עריכת בקורת}}
{{ח:תת|(א)}} שר רשאי בצו, אם הוא סבור שהדבר דרוש כדי להבטיח את ביצוע סמכויותיו לפי חוק זה, להורות, שענין פלוני יבוקר על־ידי אדם (להלן – המבקר) במקום שפורש בצו.
{{ח:תת|(ב)}} למבקר יהיו כל הסמכויות הנתונות לועדת חקירה לפי {{ח:חיצוני|חוק ועדות חקירה#סעיף 9|סעיף 3 לפקודת ועדות חקירה}}.

{{ח:סעיף|14|החזרת הוצאות}}
{{ח:תת|(א)}} נתחייב אדם לפי חוק זה לבצע פעולה מסויימת, ונמנע מלבצעה, כולה או חלקה, ולדעת השר שנתן את הצו אין סיבה המצדיקה הימנעות זו, רשאי הוא למנות אדם לביצוע הפעולה, ולגבות מן החייב בביצועה כדרך שגובים חוב, את כל ההוצאות הסבירות שהוצאו לביצוע הפעולה ושלא היו מוציאים אילו נעשתה על ידי החייב לעשותה.
{{ח:תת|(ב)}} כל קביעה של שר לענין שיעור ההוצאות שיש לגבותן כאמור דינה, בכל הנוגע לזכות הערר על פי {{ח:פנימי|פרק 3|הפרק השלישי}}, כדין צו אישי; כדי למנוע ספק ייאמר כאן במפורש, כי החוב לא יהיה ניתן לגביה כל עוד לא חלפה התקופה להגשת הערר, ואם הוגש ערר – כל עוד לא ניתנה החלטת ועדת העררים.

{{ח:סעיף|15|סמכויות עזר}}
{{ח:ת}} שר רשאי בצו להורות כל הוראה משלימה וכל הוראת לוו{{ח:הערה|א}}י הדרושות לביצוע סמכויות לפי {{ח:פנימי|פרק 2|פרק זה}}, לרבות הוראות בדבר דרכי אכיפתם של צווים.

{{ח:סעיף|16|סמכות ליתן צווים שונים}}
{{ח:ת}} מתן צו לפי סעיף אחד {{ח:פנימי|פרק 2|לפרק זה}} לא יגרע מסמכות של שר לתת צו לפי סעיף אחר {{ח:פנימי|פרק 2|לפרק זה}}.

{{ח:קטע2|פרק 2-1|פרק שני 1: יציבות מחירים {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשל״ג, תשנ״ו}}

{{ח:סעיף|16א||תיקון: תשל״ג, תשל״ח־2, תשנ״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|16ב||תיקון: תשל״ג, תשל״ח־2, תשנ״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|16ג||תיקון: תשל״ג, תשל״ח־2, תשמ״ב, תשנ״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|16ד||תיקון: תשל״ג, תשנ״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|16ה||תיקון: תשל״ג, תשנ״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|16ו||תיקון: תשל״ג, תשנ״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|16ז||תיקון: תשל״ג, תשל״ח־2, תשמ״ב, תשנ״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|16ח||תיקון: תשל״ג, תשנ״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|16ט||תיקון: תשל״ג, תשמ״ה־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע2|פרק 2-2|פרק שני 2: הפסקת בניה|תיקון: תשל״ו}}

{{ח:סעיף|16י|צו הפסקה זמני|תיקון: תשל״ו}}
{{ח:תת|(א)}} ראה בית משפט שלום כי מתבצעת פעולת בניה בהפרת צו לפי חוק זה, רשאי הוא לצוות, על פי בקשתו של מי שרשאי להגיש תביעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 41|בסעיף 41}} ובמעמדו בלבד, כי פעולת הבניה תיפסק.
{{ח:תת|(ב)}} בצו לפי סעיף קטן (א) (להלן – צו הפסקה זמני) ייאסר על כל מי שנראה לבית המשפט אחראי לביצוע הבניה, ועל כל מי שעובד בשירותו, להמשיך בפעולת הבניה, אף אם יש בידו היתר לכך לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|חוק התכנון והבניה, תשכ״ה–1965}}.
{{ח:תת|(ג)}} תקפו של צו הפסקה זמני יפקע שלושים יום לאחר נתינתו, או לאחר תקופה קצרה יותר שקבע בית המשפט, אם לא הוגש כתב אישום על הבניה.
{{ח:תת|(ד)}} הרואה עצמו נפגע על ידי צו הפסקה זמני רשאי לפנות לבית המשפט שנתן את הצו ולבקש את ביטולו.
{{ח:תת|(ה)}} הוגש כתב אישום, רשאי בית המשפט שלפניו הוגש לבטל צו ההפסקה הזמני או להאריך את תקפו, בתנאים או בלי תנאים; ועם נתינת פסק הדין רשאי בית המשפט לעשות את הצו לסופי, בשינוי או בלי שינוי, להאריך את תקפו לתקופה הנראית לו, או לבטלו.

{{ח:סעיף|16יא||תיקון: תשל״ו, תשל״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע2|פרק 2-3|פרק שני 3: סייגים לעיסקאות בציוד צבאי {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשל״ז, תשע״ד}}

{{ח:סעיף|16יב||תיקון: תשל״ז, תשע״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|16יג||תיקון: תשל״ז, תשע״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|16יד||תיקון: תשל״ז, תשע״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|16טו||תיקון: תשל״ז, תשע״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|16טז||תיקון: תשל״ז, תשע״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|16יז||תיקון: תשל״ז, תשע״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|16יח||תיקון: תשל״ז, תשע״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|16יט||תיקון: תשל״ז, תשע״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|16כ||תיקון: תשל״ז, תשע״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|16כא||תיקון: תשל״ז, תשע״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|16כב||תיקון: תשל״ז, תשע״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|16כג||תיקון: תשל״ז, תשע״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|16כד||תיקון: תשל״ז, תשע״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע2|פרק 3|פרק שלישי: עררים}}

{{ח:סעיף|17|מינוי ועדת עררים}}
{{ח:תת|(א)}} שר המשפטים ימנה ועדות עררים לענין חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} כל ועדת עררים תהיה של שלושה; ליושב־ראש הועדה ימונה שופט בית משפט מחוזי ובין יתר חבריה יהיה לפחות אחד שאיננו עובד מדינה.
{{ח:תת|(ג)}} שר המשפטים רשאי למנות חברים חלופים לועדה.
{{ח:תת|(ד)}} הודעה על מינוי ועדת עררים, על הרכבה ועל מענה תפורסם ברשומות.

{{ח:סעיף|18|זכות ערר|תיקון: תשי״ט}}
{{ח:תת|(א)}} הרואה עצמו נפגע על ידי צו אישי לפי חוק זה, רשאי, תוך חמישה־עשר יום מהיום שהצו הגיע לידיעתו, לערור עליו לפני ועדת עררים; יושב־ראש הועדה רשאי להאריך את התקופה להגשת הערר אם ראה סיבה מצדקת.
{{ח:תת|(ב)}} הגשת ערר על צו לא תעכב את ביצועו זולת אם החליט על כך יושב־ראש הועדה, לאחר שנתן הזדמנות לשר או לנציגו להשמיע את טענותיהם.
{{ח:תת|(ג)}} ועדת עררים רשאית לאשר את הצו, לבטלו או לשנותו או לאשרו בתנאים שתתנה או בסייגים שתקבע, ובכלל זה תנאים וסייגים שהועדה תהיה רשאית לשנותם מדי פעם בפעם. החלטת הועדה היא סופית; אולם רשאית היא לחזור ולדון באותם התנאים והסייגים שהיא רשאית לשנותם מכוח החלטה קודמת.
{{ח:תת|(ד)}} עברו תשעה חדשים מיום מתן הצו האישי והיה הרואה עצמו נפגע על ידיו סבור שחלפו הנסיבות שהצדיקו מתן צו אישי לפי חוק זה, רשאי הוא לפנות לשר שנתן את הצו, בבקשה לבטלו או לשנותו, ודין סירובו של השר, בכל הנוגע לזכות הערר, כדין צו אישי לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ה)}} הוגש ערר על סירובו של השר וועדת העררים אישרה את המשך קיומו של הצו, עם שינויים או בלי שינויים, לא ייז{{ח:הערה|ד}}קק השר לכל בקשה נוספת לפי סעיף זה אלא כתום שלושה חדשים מיום החלטת ועדת העררים.

{{ח:סעיף|19|ועדת עררים – סדרי דין}}
{{ח:תת|(א)}} לועדת עררים יהיו כל הסמכויות הנתונות לועדת חקירה לפי {{ח:חיצוני|חוק ועדות חקירה#סעיף 9|סעיף 5 לפקודת ועדות חקירה}}.
{{ח:תת|(ב)}} היה עובד מדינה בין חברי הוועדה, לא ישב בדיון על צו שניתן על ידי השר הממונה עליו.
{{ח:תת|(ג)}} שר המשפטים יתקין תקנות הקובעות את סדרי הדין בפני ועדת עררים, ובמידה שלא נקבעו תקבע אותן הועדה עצמה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הפיקוח על מצרכים ושירותים (סדרי דין בפני ועדת ערר)|תקנות הפיקוח על מצרכים ושירותים (סדרי דין בפני ועדת ערר), תשי״ח–1958}}.}}

{{ח:קטע2|פרק 4|פרק רביעי: מניעת רווחים מופקעים והגנה על תכנון הייצור החקלאי|תיקון: תשל״ב, תשמ״ט}}
{{ח:קטע3|פרק 4 סימן א|סימן א׳: מניעת רווחים מופקעים במצרכים}}

{{ח:סעיף|20|איסור על מחיר מופקע|תיקון: תשנ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ב)}} לא נקבע למצרך בר־פיקוח מחיר מכסימלי, לא לפי חוק זה ולא לפי חיקוק אחר, ולא נקבע ריווח מכסימלי שמותר להפיק ממכירתו – לא ימכור אדם אותו מצרך ולא יציע למכרו במחיר שיש בו למוכר יותר מריווח סביר.
{{ח:תת|(ג)}} לענין סעיף זה{{ח:הערה|,}} ”נקבע“ – נקבע בהוראה החלה על האדם שהוטלה עליו הגבלה לפי סעיף זה.

{{ח:סעיף|21||תיקון: תשל״ט, תשמ״ב, תשמ״ט־2, תשנ״א, תשס״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|21א||תיקון: תשמ״ב, תשמ״ט־2, תשנ״א, תשס״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|22|איסור סירוב|תיקון: תשל״ח־2}}
{{ח:ת}} לא יסרב אדם סירוב בלתי סביר למכור מצרך בר־פיקוח הנמצא במלאי שלו, ואם הוצג מחירו של המצרך לפי {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21}} – לא יסרב סירוב בלתי סביר למכרו במחיר שהוצג.

{{ח:סעיף|22א|איסור אגירה|תיקון: תשל״ח־2}}
{{ח:תת|(א)}} לא יאגור אדם מצרך בר־פיקוח, לא יעלימו ולא יעכב את הוצאתו לשוק.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על יצרן אותו מצרך, על עושה שירות המחזיק את המצרך לניהול תקין של עסקו ועל מי שמחזיק את המצרך כמלאי המשמש לו לייצור במפעלו.
{{ח:תת|(ג)}} היה לשר יסוד סביר להניח כי נסיבות הענין מצדיקות החזקת מצרך בר־פיקוח בכמות העולה על הכמות הדרושה לניהול התקין של העסק, רשאי הוא להתיר החזקה כאמור.

{{ח:סעיף|23|איסור התנאה על מכר}}
{{ח:ת}} לא יתנה אדם על מכירת מצרך בר־פיקוח תנאי שהקונה יקנה ממנו מצרך אחר, או שישלם למתווך פלוני דמי עמילות או שכר תיווך, או כל תנאי אחר, אלא אם הסיבה להתנאה היתה מילוי הוראה שניתנה כחוק.

{{ח:סעיף|24||תיקון: תשנ״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|25|חשבון וקבלה במכירת מצרכים בני־&lt;wbr&gt;פיקוח}}
{{ח:תת|(א)}} מכר אדם מצרך בר־פיקוח לשאינו צרכן, יתן לו, לא יאוחר משעת מסירת המצרך, חשבון חתום בידו או בשמו, שיפורטו בו:
{{ח:תתת|(1)}} המספר הסידורי של החשבון;
{{ח:תתת|(2)}} שם המוכר ומען מקום עסקו;
{{ח:תתת|(3)}} שם הקונה ומענו;
{{ח:תתת|(4)}} שיעורו ותיאורו של המצרך שנמכר;
{{ח:תתת|(5)}} המחיר שבו נמכר המצרך, בפירוט חישובי התמורה בעד מסירה, אריזה, ביטוח וכיוצא באלה, במידה שנכללו בחישוב המחיר;
{{ח:תתת|(6)}} תיאורו של כל שירות שנעשה לרגל מכירת המצרך;
{{ח:תתת|(7)}} תאריך המכירה;
{{ח:תתת|(8)}} תאריך החשבון;
{{ח:תתת|(9)}} כל פרט אחר שייקבע על ידי שר בצו.
{{ח:תת|(ב)}} קיבל אדם מחיר של מצרך בר־פיקוח שמכר למי שאינו צרכן בלבד, יתן למשלם קבלה חתומה בידו או בשמו המפרטת את הסכום ששולם וכן את המספר הסידורי והתאריך של החשבון שבקשר אתו שולם הסכום.
{{ח:תת|(ג)}} שולם מחירו של המצרך במעמד מתן החשבון, רשאי המוכר לערוך את החשבון והקבלה בתעודה אחת.
{{ח:תת|(ד)}} מכר אדם מצרך בר־פיקוח לצרכן, יתן לקונה אם דרש זאת או אם קבע שר, בצו, חובה לעשות זאת, קבלה חתומה כאמור בסעיף קטן (ב), המפרטת את המחיר ששולם ואת שיעורו ותיאורו של המצרך שמכר.
{{ח:תת|(ה)}} אדם, למעט צרכן, שנתן או שקיבל חשבון או קבלה על פי סעיף זה, או גם זה וגם זה ישמור אותם או העתק מהם, עד תום ששה חדשים מיום נתינתם או קבלתם.

{{ח:קטע3|פרק 4 סימן ב|סימן ב׳: מניעת רווחים מופקעים בשירותים}}

{{ח:סעיף|26|איסור עשיית שירות תמורת שכר מופקע|תיקון: תשל״ח־2, תשנ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} לא נקבע כל שכר מכסימלי לשירות בר־פיקוח, לא לפי חוק זה ולא לפי כל חיקוק אחר, לא יעשה אדם אותו שירות, ולא יציע ולא יסכים לעשותו, בשכר שלמעלה מהסביר.
{{ח:תת|(ד)}} לענין סעיף זה{{ח:הערה|,}} ”נקבע“ – נקבע בהוראה שחלה על האדם שהוטלה עליו הגבלה לפי סעיף זה.

{{ח:סעיף|27||תיקון: תשל״ט, תשמ״ה־2, תשס״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|28|איסור לסרב לעשיית שירות בר־&lt;wbr&gt;פיקוח}}
{{ח:תת|(א)}} מי שעסקו, או חלק מעסקו, הוא עשיית שירות בר־פיקוח לא יסרב סירוב בלתי סביר לעשיית אותו שירות, ואם ניתן עליו צו לפי {{ח:פנימי|סעיף 27|סעיף 27}}, לא יסרב סירוב בלתי־סביר לעשות את השירות בעד השכר שהוצג כאמור {{ח:פנימי|סעיף 27|באותו סעיף}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא יתנה אדם על עשיית שירות בר־פיקוח תנאי, שמבקש השירות יזמין שירות נוסף, או יקנה מצרך כל שהוא, או ישלם למתווך פלוני דמי עמילות או שכר תיווך, או כל תנאי אחר, אלא אם הסיבה להתנאה היתה מילוי הוראה שניתנה כחוק.

{{ח:סעיף|29|חשבון וקבלה בעשיית שירות}}
{{ח:תת|(א)}} עשה אדם שירות בר־פיקוח יתן למקבל השירות, אם דרש זאת, או אם קבע שר, בצו, חובה לעשות זאת, חשבון חתום בידו או בשמו, שיפורטו בו:
{{ח:תתת|(1)}} שם עושה השירות ומען מקום עסקו;
{{ח:תתת|(2)}} שם האדם שבשבילו נעשה השירות ומענו;
{{ח:תתת|(3)}} תיאור השירות ופרטיו;
{{ח:תתת|(4)}} שכר השירות;
{{ח:תתת|(5)}} תאריך השירות ומקומו;
{{ח:תתת|(6)}} תאריך החשבון;
{{ח:תתת|(7)}} כל פרט אחר שיקבע שר בצו.
{{ח:תת|(ב)}} קיבל אדם שכרו של שירות, יתן למשלם, אם דרש זאת, או אם קבע שר בצו חובה לעשות זאת, קבלה חתומה בידו או בשמו, המפרטת את השירות שנעשה ואת השכר ששולם בעדו.
{{ח:תת|(ג)}} שר רשאי לפטור, בצו, כל עושה שירות מהחובה המוטלת עליו לפי סעיף זה, ובלבד שיתן לאדם המקבל את השירות כרטיס המפרט את –
{{ח:תתת|(1)}} שם עושה השירות;
{{ח:תתת|(2)}} מקומה ותאריכה של עשיית השירות;
{{ח:תתת|(3)}} סוג השירות;
{{ח:תתת|(4)}} שכר השירות.
{{ח:תת|(ד)}} המוסר חשבון או קבלה לפי סעיף זה או גם זה וגם זה ישמור העתק מהם עד תום ששה חדשים מיום מסירתם.

{{ח:קטע3|פרק 4 סימן ג|סימן ג׳: מניעת חריגה מתכנון הייצור של חלב ועופות חיים|תיקון: תשל״ב, תשמ״א, תשמ״ט, תשנ״ב}}

{{ח:סעיף|29א||תיקון: תשל״ב, תשל״ח־2, תשמ״א, תשמ״ט, תשנ״ב, תשנ״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|29ב||תיקון: תשל״ב, תשמ״א, תשנ״ב, תשנ״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|29ג||תיקון: תשל״ב, תשמ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|29ד||תיקון: תשל״ח־2, תשמ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|29ה||תיקון: תשל״ח־2, תשמ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|29ו||תיקון: תשל״ח־2, תשמ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|29ז||תיקון: תשל״ב, תשל״ח־2, תשמ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|29ח||תיקון: תשל״ב, תשל״ח־2, תשמ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|29ט||תיקון: תשל״ב, תשל״ח־2, תשמ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|29י||תיקון: תשל״ח־2, תשמ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע2|פרק 5|פרק חמישי: הוראות כלליות}}

{{ח:סעיף|30|חיפושים ותפישות}}
{{ח:תת|(א)}} מי שהוסמך לכך בכתב על ידי שר, רשאי, אם הוא משוכנע שהדבר דרוש כדי להבטיח את ביצועו של חוק זה או למנוע עבירה על הוראותיו –
{{ח:תתת|(1)}} להיכנס לכל מקום ולערוך בו חיפוש; אולם אין להיכנס למקום המשמש למגורים בלבד אלא על פי צו חיפוש מאת בית משפט מוסמך, והוראות {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 26|הסעיפים 23–19 לפקודת הפרוצידורה הפלילית (מאסר וחיפושים)}} יחולו בשינויים המחוייבים על חיפוש לפי פסקה זו;
{{ח:תתת|(2)}} לתפוס דבר שיש לו יסוד סביר להניח שנעברה בו עבירה לפי חוק זה, או שעשוי לשמש ראיה במשפט על עבירה כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} דבר שנתפס לפי סעיף קטן (א), מותר להחזיק בו עד שבית משפט שלפניו הוגשה תביעה פלילית על עבירה שנעברה ביחס לאותו דבר, יחליט מה ייעשה בו; לא הוגשה תביעה כאמור תוך תשעים יום מיום התפיסה – יוחזר הדבר; נתעורר ספק למי להחזירו – יכריע בית משפט השלום שבתחום שיפוטו נתפס הדבר על פי בקשת אדם התובע טובת הנאה בו, או על פי בקשת שר.
{{ח:תת|(ג)}} המחזיק דבר שנתפס לפי סעיף קטן (א) יטפל בו כדרך בעלים; לא טיפל כך והדבר נשמד או ניזוק – ישולמו לבעליו פיצויים מאוצר המדינה.

{{ח:סעיף|31|מסירת ידיעות, תעודות ודוגמאות}}
{{ח:תת|(א)}} כל אדם חייב, לפי דרישתו של שר או של מי שהוסמך על ידיו בכתב, למסור לו או לשליחיו שהוסמכו לכך בכתב את הידיעות, הדוגמאות, הפנקסים ושאר התעודות שלדעת הדורש יש בהם כדי להבטיח או להקל את ביצועו של חוק זה; דרשו שר או המוסמך מסירת דוגמאות – יימסרו הדוגמאות ללא כל תשלום.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 30|סעיף 30(ב) ו־(ג)}} יחולו, בשינויים המחוייבים, על החזקתן והחזרתן של תעודות שנמסרו לפי סעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)}} דוגמאות שנמסרו לפי סעיף קטן (א) או שנתפסו לפי {{ח:פנימי|סעיף 30|סעיף 30}}, מותר לבדקן במעבדה ולנהוג בהן בכל דרך אחרת.

{{ח:סעיף|32|חקירות|תיקון: תשל״ח}}
{{ח:תת|(א)}} מי שהוסמך לכך בכתב על ידי שר, רשאי לחקור כל אדם, שיש לו לפי הנחתו ידיעה על עבירה לפי חוק זה, בכל ענין הנוגע לאותה עבירה.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} תשובות הנחקר לפי סעיף קטן (א) יירשמו וייחתמו כאמור {{ח:חיצוני|פקודת הפרוצידורה הפלילית (עדות)#סעיף 3|בסעיף 3 לפקודת הפרוצידורה הפלילית (עדות)}}, {{ח:חיצוני|פקודת הפרוצידורה הפלילית (עדות)#סעיף 4|וסעיף 4 לפקודה האמורה}} יחול לגביהן.

{{ח:סעיף|33|מכירת סחורות תפוסות}}
{{ח:ת}} נתפס דבר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 30|בסעיף 30(א)}} והדבר הוא בעל חיים או מצרך העלול להתקלקל אם לא יימכר מיד, בין בגלל טיבו המיוחד ובין מסיבה אחרת, או שהוא חיוני, לדעת שר, לקיום אספקה סדירה או שירותים ציבוריים סדירים, רשאי השר להורות שהדבר יימכר על ידי מכרז פומבי או במחיר המקובל באותו יום; דמי הממכר יופקדו בידי השר ויחולו עליהם הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} הוגשה תביעה פלילית נגד אדם על עבירה שעבר ביחס לדבר שנתפס, ינהגו בדמי המכר כפי שיורה בית המשפט;
{{ח:תת|(2)}} לא הוגשה תביעה פלילית כאמור תוך תשעים יום מיום שנתפס הדבר – יחליט בית משפט השלום שבתחום שיפוטו נתפס הדבר, על פי בקשת כל אדם התובע את הדבר או טובת הנאה בו או על פי בקשת השר, למי מגיעים דמי המכר או כל טובת הנאה בהם, והם יוחזרו בהתאם לכך;
{{ח:תת|(3)}} לא הוגשה כל תביעה לבית משפט השלום ביחס לדמי המכר תוך תשעים יום מתום תקופת תשעים הימים המפורשת בפסקה (2), יחולטו וינהגו בהם כפי שיורה השר שבידו הופקדו.

{{ח:סעיף|34|תקנות סדרי דין}}
{{ח:ת}} שר המשפטים רשאי להתקין תקנות בדבר סדרי הדין בבית משפט השלום בהליכים לפי {{ח:פנימי|סעיף 30|סעיף 30(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 33|וסעיף 33(2)}} ופרסום הודעות על הפקדת דמי מכר לפי {{ח:פנימי|סעיף 33|סעיף 33}}.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הפיקוח על מצרכים ושירותים (סדרי דין בבית משפט השלום)|תקנות הפיקוח על מצרכים ושירותים (סדרי דין בבית משפט השלום), תשי״ח–1958}}.}}

{{ח:סעיף|35|הצגת רשיון או היתר}}
{{ח:ת}} הטוען שיש בידו רשיון או היתר שניתן לפי חוק זה חייב, לפי דרישה, להראות את הרשיון או את ההיתר לכל אדם שהוסמך לכך על ידי שר.

{{ח:סעיף|36|תחילתם של צווים}}
{{ח:תת|(א)}} צו שאינו בר־פעל תחיקתי תחילתו ביום שנמסר לאדם הנוגע בדבר, אם לא נקבע בו תאריך מאוחר יותר, וצו שנשלח אל אדם בדואר רשום לפי מען מקום מגוריו הרגיל או מקום מגוריו האחרון, או מקום עסקו הרגיל או מקום עסקו האחרון, רואים אותו כאילו נמסר לו כתום ארבעים ושמונה שעות משעה שנמסר לדואר למשלוח.
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה{{ח:הערה|,}} ”צו“ פירושו כפירוש הביטוי ”תקנה“ {{ח:חיצוני|פקודת הפרשנות|בפקודת הפרשנות}}.

{{ח:סעיף|37|מסירת תפקידים לתאגיד}}
{{ח:ת}} כל תפקיד ששר רשאי למסרו לפי חוק זה, רשאי הוא למסרו לתאגיד, ומשעשה זאת לא יהיה תוקף לכל הגבלה שהוטלה על אותו תאגיד בין על־פי דין ובין באופן אחר, במידה שהיא עלולה למנוע אותו מלמלא התפקיד שנמסר לו, וכל הגבלה כזו לא תפטור אותו מלמלא אותו; ובלבד שאם היה התאגיד אגודה שיתופית – לא ימסור שר תפקיד כאמור אלא לאגודה מרכזית, כמשמעותה {{ח:חיצוני|פקודת האגודות השיתופיות#סעיף 2|בפקודת האגודות השיתופיות}}.

{{ח:סעיף|38|אגרות}}
{{ח:ת}} שר רשאי לקבוע, בצו, אגרות בעד מתן רשיון או היתר או בעד חידושים או הוצאת כל מסמך אחר הניתן לצורך חוק זה.

{{ח:סעיף|39|עונשין|תיקון: תשל״ב, תשל״ג־3, תשל״ז, תשל״ח, תשל״ח־2, תשל״ח־3, תשמ״ב, תשמ״ט, תשנ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} מי שעשה אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} עבר על הוראה מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 16יג|סעיפים 16יג}}, {{ח:פנימי|סעיף 16יד|16יד}}, {{ח:פנימי|סעיף 20א|20א}}, {{ח:פנימי|סעיף 22|22}}, {{ח:פנימי|סעיף 22א|22א}}, {{ח:פנימי|סעיף 26|26}}, {{ח:פנימי|סעיף 28|28}} {{ח:פנימי|סעיף 29א|ו־29א}};
{{ח:תתת|(2)}} לא קיים צו לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8}}, או צו לסגירת מפעל שניתן לפי הוראות חוק זה;
{{ח:תת}} דינו – מאסר חמש שנים או קנס 200,000 לירות; ואם נעברה העבירה בתקופה שלפי צו של שר העבודה חל במדינה כולה {{ח:חיצוני|חוק שירות עבודה בשעת חירום#פרק ד|פרק ד׳ לחוק שירות עבודה בשעת חירום, תשכ״ז–1967}}, או בנסיבות מחמירות אחרות, דינו – מאסר שבע שנים או קנס 300,000 לירות.
{{ח:תת|(א1)}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט|בחוק בתי המשפט, תשי״ז–1957}}, יהיה גם בית משפט השלום מוסמך לדון בעבירות לפי סעיף קטן (א), ובלבד שלא יטיל עונש מאסר העולה על שלוש שנים.
{{ח:תת|(ב)}} מי שעשה אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} לא קיים צו הפסקה שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 16י|סעיף 16י}};
{{ח:תתת|(1א)}} פעל בענין הטעון רשיון או היתר לפי חוק זה, ללא רשיון או היתר בני־תוקף;
{{ח:תתת|(2)}} הפר תנאי של רשיון או היתר שניתן לפי חוק זה;
{{ח:תתת|(3)}} הרשה לאחר להשתמש ברשיון או בהיתר שניתן לו לפי חוק זה ושאינו ניתן להעברה;
{{ח:תתת|(4)}} מסר פרטים לא נכונים בבקשה שהגיש לפי {{ח:פנימי|סעיף 16טו|סעיף 16טו}};
{{ח:תתת|(5)}} עבר על הוראת {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23}},
{{ח:תת}} דינו – מאסר שלוש שנים או קנס 100,000 לירות, ובעבירה נמשכת לפי פסקה (1) – קנס נוסף 1,000 לירות או מאסר נוסף שבעה ימים לכל יום שבו נמשכה העבירה; ואם נעברה העבירה בנסיבות מחמירות, דינו – מאסר חמש שנים או קנס 200,000 לירות, ובעבירה נמשכת לפי פסקה (1) – קנס נוסף 2,000 לירות או מאסר נוסף כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} מי שעשה אחת מאלה, דינו – מאסר שנה או קנס 50,000 לירות:
{{ח:תתת|(1)}} הפריע לאדם מוסמך לבצע את סמכויותיו לפי חוק זה או מנע זאת ממנו;
{{ח:תתת|(2)}} סירב להראות לאדם מוסמך פנקס או תעודה אחרת הנוגעים לחקירה הנערכת לפי חוק זה;
{{ח:תתת|(3)}} משנדרש למסור ידיעות או להמציא פנקסים או תעודות לפי {{ח:פנימי|סעיף 31|סעיף 31}} או משנחקר לפי {{ח:פנימי|סעיף 32|סעיף 32}} – לא השיב תשובות נכונות ומלאות או לא המציא תעודות נכונות;
{{ח:תתת|(4)}} עבר על הוראה מהוראות חוק זה שאינה מפורטת בסעיפים קטנים (א) או (ב).

{{ח:סעיף|39א|אחריותו של חבר בני־&lt;wbr&gt;אדם|תיקון: תשל״ח}}
{{ח:ת}} נעברה עבירה לפי חוק זה בידי חבר בני־אדם, יאשם בעבירה גם כל אדם אשר בשעת ביצוע העבירה היה, באותו חבר בני־אדם, מנהל פעיל, שותף – למעט שותף מוגבל – או עובד מינהלי בכיר האחראי לאותו תחום, אם לא הוכיח שהעבירה נעברה שלא בידיעתו ושנקט כל האמצעים הסבירים להבטחת שמירתו של חוק זה.

{{ח:סעיף|39ב|אחריותו של מעביד ומרשה|תיקון: תשל״ח}}
{{ח:ת}} נעברה עבירה לפי חוק זה בידי עובד במהלך עיסוקו של מעבידו, או בידי מורשה כשהוא פועל בתחום תפקידיו, יאשם בעבירה גם מעבידו או מרשהו, אם לא הוכיח שהעבירה נעברה שלא בידיעתו ושנקט כל האמצעים הסבירים להבטחת שמירתו של חוק זה.

{{ח:סעיף|39ג|הגנה לעובד ומורשה|תיקון: תשל״ח}}
{{ח:ת}} תהיה הגנה לעובד או למורשה הנאשם בעבירה לפי חוק זה, אם יוכיח שפעל בשם מעבידו או בשם מרשהו ובהתאם להוראותיו, וכי האמין בתום לב שאין במעשהו משום עבירה על חוק זה.

{{ח:סעיף|39ד|סמכויות נוספות של בית המשפט|תיקון: תשל״ח}}
{{ח:תת|(א)}} הורשע אדם בעבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 39|סעיפים 39 עד 39ב}}, רשאי בית המשפט, נוסף לכל עונש אחר, לצוות –
{{ח:תתת|(1)}} כי מצרכים של הנאשם שבהם נעברה העבירה או דמי מכרם יחולטו, כולם או מקצתם;
{{ח:תתת|(2)}} כי מפעל של הנאשם, שבו או לגביו נעברה העבירה, ייסגר לתקופה שיקבע בית המשפט ובדרך שיקבע;
{{ח:תתת|(3)}} כי רשיון שניתן לנאשם יבוטל או יותלה לתקופה שיקבע בית המשפט;
{{ח:תתת|(4)}} כי ריווח בלתי סביר שבא לידי הנאשם בקשר לעבירה יוחזר לאדם שממנו נתקבל, או יחולט כולו או מקצתו, ובלבד שלפני שיצווה על חילוט ריווח בלתי סביר יתן בית המשפט, במידה שהדבר מעשי, הזדמנות לאדם שממנו נתקבל להשמיע את דברו;
{{ח:תתת|(5)}} כי אמצעי הובלה, שהוא קנין הנאשם וששימש מכשיר לביצוע העבירה, יחולט.
{{ח:תת|(ב)}} הורשע אדם בעבירה על הוראה מהוראות {{ח:פנימי|פרק 2-3|פרק שני 3}}, יצווה בית המשפט, בנוסף לכל עונש שהוא רשאי להטיל, כי הנאשם ישלם לאוצר המדינה את סכום העמלה או שוויה שקיבל שלא כדין; הוראה זו לא תחול אם הגישה המדינה תובענה אזרחית על הסכום או השווי האמור לפני שנסתיימו ההליכים הפליליים, והיא אינה גורעת מכוח המדינה לתבוע את הסכום או השווי בדרך תובענה אזרחית אם לא ניתן לקיים את ההליכים הפליליים או אם הם נפסקו.

{{ח:סעיף|39ה|סגירת מפעל לפני בירור משפט|תיקון: תשל״ח}}
{{ח:ת}} הוגש כתב אישום על עבירה של ניהול מפעל ללא רשיון הדרוש לניהולו או הפרת תנאי יסודי שברשיון, רשאי בית המשפט שמוגש לו כתב האישום לצוות, על פי בקשת היועץ המשפטי לממשלה, פרקליט המדינה או פרקליט מחוז, שהמפעל שלגביו נעברה העבירה ייסגר לתקופה שקבע בצו או עד לסיום בירור המשפט; לא יתן בית המשפט צו כאמור לתקופה העולה על חמישה ימים אלא לאחר שנתן לנאשם הזדמנות להשמיע טענותיו; ניתן צו סגירה, רשאי הנאשם לערער על הצו תוך שלושים יום מיום שניתן, כאילו היה פסק דין.

{{ח:סעיף|39ו|פרסום פסק דין|תיקון: תשל״ח}}
{{ח:ת}} בית המשפט רשאי לצוות שפסק דין חלוט או תמציתו יפורסמו ברבים, בצורה ובאופן שיקבע, ולהורות מי ישא בהוצאות הפרסום; אם הורה בית המשפט שהנאשם ישא בהוצאות הפרסום, יהיה דינן כדין קנס שהטיל בית המשפט.

{{ח:סעיף|40|חובת הראיה}}
{{ח:ת}} הטוען שיש בידו רשיון או היתר שניתן לפי חוק זה – עליו הראיה.

{{ח:סעיף|40א|כופר|תיקון: תשמ״ה־2, תשנ״ו}}
{{ח:ת}} ראה המפקח כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מחירי מצרכים ושירותים|בחוק הפיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ״ו–1996}} כי אדם עבר על הוראה מהוראות חוק זה, רשאי הוא, באישור היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו ובהסכמת אותו אדם, לקחת מידו כופר כסף שלא יעלה על הקנס הגבוה ביותר שמותר להטילו בשל אותה עבירה; הוגש כתב אישום נגד האדם, אין לקבל כופר כסף בשל העבירה כל עוד לא עוכבו הליכי המשפט או התובע חזר בו מן האישום.

{{ח:סעיף|41|הגשת תביעה|תיקון: תשמ״ה־2}}
{{ח:תת|(א)}} תביעה לדין לפי חוק זה לא תוגש אלא על־ידי היועץ המשפטי לממשלה או על ידי בא־כוחו, או בהסכמתו בכתב של היועץ המשפטי לממשלה.
{{ח:תת|(ב)}} הוראת סעיף קטן (א) לא תחול על תביעה בשל עבירה על {{ח:פנימי|סעיף 20|סעיפים 20(א)(1)}}, {{ח:פנימי|סעיף 21|21}}, {{ח:פנימי|סעיף 21א|21א}}, {{ח:פנימי|סעיף 21ב|21ב}}, ועל צו שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 27|ו־27}}.

{{ח:סעיף|42|אצילת סמכויות|תיקון: תשי״ט}}
{{ח:תת|(א)}} שר רשאי לאצול לאחר מסמכויותיו לפי חוק זה, כולן או מקצתן, פרט לסמכות להתקין תקנות והסמכות לתת צווים בני־פעל תחיקתי או צו לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|פסקה (3) לסעיף 5(ג)}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי שר לאצול לאחר את סמכותו לתת צווים הקובעים את מנות המצרכים שיימכרו לצרכן.
{{ח:תת|(ג)}} הודעה על אצילת סמכויות תפורסם ברשומות.

{{ח:סעיף|43|רשויות מבצעות}}
{{ח:ת}} שר רשאי, בצו שניתן לפי חוק זה, למנות רשות מבצעת לביצוע הצו; והרשות המבצעת רשאית לתת כל הוראות שלדעתה יש בהן צורך לביצוע הצו.

{{ח:סעיף|44|הוראות מעבר|תיקון: תשי״ט}}
{{ח:תת|(א)}} בטלות –
{{ח:תתת|(1)}} פקודת המצרכים ההכרחיים (מלאי), 1939;
{{ח:תתת|(2)}} פקודת צרכי אוכל ומצרכים הכרחיים (פיקוח), 1939;
{{ח:תתת|(3)}} פקודת הפיקוח על המזונות, 1942;
{{ח:תתת|(4)}} תקנות־שעת־חירום (קיום האספקה והשירותים החיוניים), תשי״ז–1957;
{{ח:תתת|(5)}} תקנות ההגנה (מניעת רווחים מופקעים), 1944;
{{ח:תתת|(6)}} תקנות ההגנה (תיקון פקודת הפיקוח על המזונות, 1942), 1942;
{{ח:תתת|(7)}} תקנות ההגנה (תיקון פקודת הפיקוח על המזונות, 1942), 1943;
{{ח:תתת|(8)}} תקנות ההגנה (תיקון פקודת הפיקוח על המזונות, 1942), 1944;
{{ח:תתת|(9)}} תקנות ההגנה (הטלת פקודת הפיקוח על המזונות, 1942), 1942;
{{ח:תתת|(10)}} תקנות ההגנה (הפיקוח על המזונות), 1942,
{{ח:תת}} (להלן בסעיף זה – ”הדינים הפוקעים“); וכל מקום בכל חיקוק או בכל מסמך אחר שמדובר על אחד הדינים הפוקעים יראו אותו מיום תחילתו של חוק זה כמדובר על חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} כל צו שניתן לפי אחד הדינים הפוקעים ושהיה לו תוקף ערב תחילתו של חוק זה, יראוהו מאותו יום ואילך, כאילו ניתן מאת שר ביום תחילתו של חוק זה.
{{ח:תת|(ג)}} מקום שצו כללי אשר סעיף קטן (ב) חל עליו קובע הוראות ביחס למצרך מסויים יראו אותו מצרך כאילו הוכרז כמצרך בר־פיקוח לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4(א)}} ביום תחילתו של חוק זה.
{{ח:תת|(ד)}} כל מינוי של מפקח מורשה או של מבקר לפי אחד הדינים הפוקעים יראוהו כאילו נעשה על ידי שר לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ה)}} כל מקום שמדובר בחוק על רשות מוסמכת, רשות מפקחת או מפקח, לצורך אחד הדינים הפוקעים, יראו אותו מיום תחילתו של חוק זה כאילו היה מדובר על שר.
{{ח:תת|(ו)}} בסעיף זה{{ח:הערה|,}} ”צו“ פירושו כפירוש {{ח:חיצוני|פקודת הפרשנות#סעיף 1|הביטוי ”תקנה“ בפקודת הפרשנות}}.
{{ח:תת|(ז)}} הוראות סעיף זה באות להוסיף להוראות {{ח:חיצוני|פקודת הפרשנות|פקודת הפרשנות}} ולא לגרוע מהן.

{{ח:סעיף|45|עררים תלויים ועומדים}}
{{ח:ת}} ערר שהיה תלוי ועומד ערב תחילתו של חוק זה לפני ועדת עררים שהוקמה לפי סעיף 2 לחוק לקיום תקפן של תקנות ההגנה (הוראת שעה) (מס׳ 9), תשט״ו–1955, והועדה התחילה לדון בו, תוסיף הועדה לדון בו, אלא שהחל מיום תחילתו של חוק זה היא תתחשב בהוראותיו, למעט ההוראות הקובעות סייגים פורמליים לתקפם של צווים, שאין להם אח בדין הפוקע שלפיו ניתן הצו המעורר.

{{ח:סעיף|46|תוקף החוק|תיקון: תש״ן}}
{{ח:תת|(א)}} הגבלות שהוגבל בהן אדם בכל מסמך או התקשרות, אין בהן משום הגנה מפני הדרישה למלא הוראה על פי חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} כל מקום שהוראה בחוק זה סותרת הוראת כל חוק אחר, ההוראה שבחוק זה – עדיפה; אך אין הוראת סעיף זה באה לפגוע –
{{ח:תתת|(1)}} בהוראת {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הממשלה#סעיף 39|סעיף 9 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948}};
{{ח:תתת|(2)}} בהוראת {{ח:פנימי|סעיף 39|סעיף 11 לחוק העונשין {{ח:הערה|(חוק למניעת הפקעת שערים וספסרות (שיפוט), תשי״א–1951)}}}};
{{ח:תתת|(3)}} בכל הוראה מהוראותיו של {{ח:חיצוני|חוק שירות בטחון|חוק שירות בטחון, תש״ט–1949}}.
{{ח:תת|(ג)}} לענין סעיף קטן (ב), ”חוק זה“ – למעט התקנות שהותקנו והצווים שניתנו על פיו.

{{ח:סעיף|47|ביצוע ותקנות}}
{{ח:תת|(א)}} הממשלה רשאית להעניק לכל אחד מחבריה את הסמכות לבצע חוק זה ולהתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו.
{{ח:תת|(ב)}} הענקת סמכויות לפי סעיף קטן (א) יכולה להיות כללית או מסוייגת.
{{ח:תת|(ג)}} הודעה על הענקת סמכויות לפי סעיף קטן (א) תפורסם ברשומות.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו הודעות על הענקת סמכויות לשרים הבאים: לשר המסחר והתעשיה – את הסמכות לבצע את החוק ולהתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-0580.pdf|י״פ תשי״ח, 475}}); לשר החקלאות – את הסמכויות לבצע את החוק ולהתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-0584.pdf|י״פ תשי״ח, 566}}); לשר הבריאות – את הסמכויות לבצע את הוראות {{ח:פנימי|פרק 2|פרק שני}}, {{ח:פנימי|פרק 4|רביעי}} {{ח:פנימי|פרק 5|וחמישי לחוק}}, ולהתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-0584.pdf|י״פ תשי״ח, 566}}); לשר האוצר ולשר התחבורה – את הסמכות לבצע את החוק ולהתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-0585.pdf|י״פ תשי״ח, 590}}); לשר הפנים – את הסמכות לבצע את החוק ולהתקין תקנות בכל ענין הנוגע לפיקוח על מכירת כרטיסים לבתי עינוג ולשעשועים ציבוריים אחרים ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-0630.pdf|י״פ תשי״ט, 238}}); לשר הבטחון – את הסמכות לבצע את החוק, למעט הסמכויות על פי {{ח:פנימי|פרק 4|הפרק הרביעי לחוק}}, ולהתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-0646.pdf|י״פ תשי״ט, 631}}); לשר העבודה – את הסמכות לבצע את {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12(ב) לחוק}} ולהתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-0846.pdf|י״פ תשכ״א, 1326}}); לשר השיכון – את הסמכות לבצע את החוק, ולהתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-0888.pdf|י״פ תשכ״ב, 302}}); לשר התיירות – את הסמכות לבצע את החוק ולהתקין תקנות בכל ענין הנוגע לפיקוח על התיירות, מפעלי תיירות ושירותים לתיירים ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-1158.pdf|י״פ תשכ״ה, 1230}}); לשר הדואר – את הסמכויות לבצע את החוק ולהתקין תקנות בכל ענין הנוגע לפיקוח על שירות שיש לו קשר לתחום סמכותו של שר הדואר ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-1460.pdf|י״פ תשכ״ח, 1742}}); לשר הפיתוח – את הסמכויות לבצע את החוק ולהתקין תקנות בכל ענין הנוגע לפיקות על מצרך ושירות שיש לו קשר לתחום סמכותו של שר הפיתוח ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-1551.pdf|י״פ תש״ל, 2}}); לשר החינוך־והתרבות – את הסמכות לבצע את החוק בכל הנוגע לשירותי גני ילדים ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-2057.pdf|י״פ תשל״ה, 276}}).}}

{{ח:סעיף|48|תחילה}}
{{ח:ת}} תחילתו של חוק זה היא ביום ח׳ בטבת תשי״ח (31 בדצמבר 1957).

{{ח:חתימות|נתקבל בכנסת ביום ח׳ בטבת תשי״ח (31 בדצמבר 1957).}}
* '''דוד בן־גוריון'''&lt;br&gt;ראש הממשלה
* '''יצחק בן־צבי'''&lt;br&gt;נשיא המדינה
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>49t4xpu8on3imhlunbz0fzasz8yc08s</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>324242</id>
    <revision>
      <id>3018304</id>
      <parentid>2983608</parentid>
      <timestamp>2026-06-01T07:16:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <comment>תיקון תשפ&quot;ו מס' 2</comment>
      <origin>3018304</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="201505" sha1="cqr7n21n5csmg8hov6m6i147hzz1szn" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה), התשע&quot;ו-2016

&lt;מאגר תקן 2152904 קוד a163Y00000DuUFnQAN&gt;

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשע&quot;ו, 1512|תקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה)|7682)); ((תשע&quot;ז, 713|הוראת שעה|7777)); ((תשע&quot;ח, 1072|תיקון|7961)), ((2628|תיקון מס' 2|8057)); ((תשע&quot;ט, 2886|תיקון|8177)), ((3142|תיקון [צ&quot;ל: תיקון מס' 2]|8206)); ((תש&quot;ף, 324|תיקון|8315)), ((883|תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש) (דחיית מועדים בענייני תכנון ובנייה ותנאים למתן תעודת גמר)|8417)), ((1416|תיקון מס' 2|8563)), ((1868|הוראת שעה|8673)); ((תשפ&quot;א, 1419|תיקון|9064)), ((3818|הוראת שעה [תש&quot;ף] (תיקון)|9518)); ((תשפ&quot;ב, 1032|תיקון|9771)), ((1120|ת&quot;ט|9789)), ((1202|הוראת שעה|9817)), ((2124|תיקון מס' 2|10007)), ((2656|תיקון מס' 3|10112)), ((2706|ת&quot;ט|10128)), ((3820|תיקון מס' 4|10306)); ((תשפ&quot;ג, 1073|תיקון|10574)); ((תשפ&quot;ד, 3766|תיקון מס' 4 [תשפ&quot;ב] (תיקון)|11487)); ((תשפ&quot;ה, 1110|תיקון|11733)), ((1656|הוראת שעה|11854)), ((2040|הוראת שעה מס' 2|11937)); ((תשפ&quot;ו, 92|תיקון|12066)), ((2044|תיקון מס' 2|)12416). &lt;!-- עדכון אחרון: תשפ&quot;ו-2 --&gt;

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 145]], [[+|145א]], [[+|157א]], [[+|157ב]] [[+|ו-265]] [[=החוק|לחוק התכנון והבנייה, התשכ&quot;ה-1965]] (להלן - החוק), ולאחר התייעצות עם המועצה הארצית לתכנון ולבנייה, אני מתקין תקנות אלה:

__TOC__

== חלק א': פרשנות ==

=== סימן א': הגדרות &lt;עוגן חלק א סימן א&gt; ===

@ 1. הגדרות (תיקון: תשע&quot;ח, תשע&quot;ח-2, תשפ&quot;א, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ב-5, תשפ&quot;ב-7, תשפ&quot;ג, תשפ&quot;ו)
: בתקנות אלה -
:- &quot;אחראי לביקורת על הביצוע&quot; - מי שמתקיימים לגביו כל אלה:
:: (1) מונה לאחראי לביקורת על הביצוע מטעם בעל ההיתר;
:: (2) אינו האחראי לביצוע שלד הבניין;
:: (3) רשום בפנקס המהנדסים והאדריכלים בענף ארכיטקטורה או רשום בפנקס האמור בענף הנדסה אזרחית, באחד מהמדורים האלה: מבנים, ניהול וביצוע או ניהול הבנייה, ביצוע ופיקוח; ולעניין ביקורת על ביצוע של מבנה פשוט - גם הנדסאי הרשום במרשם ההנדסאים והטכנאים המוסמכים באחד מהענפים האלה:
::: (א) הנדסה אזרחית - במדור תכנון מבנים או במדור ניהול הבנייה;
::: (ב) הנדסת בניין - במדור בניין או במדור אדריכלות;
::: (ג) אדריכלות - במדור אדריכלות;
:- &quot;אחראי לביצוע שלד הבניין&quot; - מי שמתקיימים לגביו כל אלה:
:: (1) מונה לאחראי לביצוע שלד הבניין מטעם הקבלן;
:: (2) רשום בפנקס המהנדסים והאדריכלים בענף הנדסה אזרחית באחד מהמדורים האלה: מבנים, ניהול וביצוע או ניהול הבנייה, ביצוע ופיקוח; ולעניין ביצוע שלד של מבנה פשוט - גם הנדסאי הרשום במרשם ההנדסאים והטכנאים המוסמכים באחד מהענפים האלה:
::: (א) הנדסה אזרחית - במדור תכנון מבנים או במדור ניהול הבנייה;
::: (ב) הנדסת בניין - במדור בניין;
:- &quot;אישור זמני&quot; - אישור זמני ליישום שיטת הבנייה החדשה, על כל צרופותיו שנתן גוף מוסמך ומצוינים בו שם השיטה, מספרה, תקופת תוקפה, מועד האישור הזמני, והמגבלות או התנאים ליישומה, ככל שהוטלו, פירוט הבדיקות והביקורות הנדרשות לבחינת יישום השיטה וכן כשירותו הנדרשת של הממונה על שיטת הבנייה החדשה;
:- &quot;אישור קבוע&quot; - אישור קבוע ליישום שיטת הבנייה החדשה, שנתן גוף מוסמך בתום תהליכי הבחינה והמעקב, שבסופם נקבע שאין צורך בהמשך מעקב, ובו מצוינים שם השיטה, מספרה, מועד האישור הקבוע והמגבלות או התנאים ליישומה, ככל שהוטלו;
:- &quot;אשרור מקוון&quot; - מתן הסכמה מקוונת, לאחר ביצוע אימות זהותו של המבקש אל מול מרשם האוכלוסין;
:- &quot;בניין ראוי לשימוש&quot; - מבנה שהסתיימה בנייתו למטרה שלשמה הוקם, לרבות מערכות הבניין והכנת חיבור המערכות האמורות לתשתיות הציבוריות;
:- &quot;בעל שיטת הבנייה החדשה&quot; - מזמין הליך הבחינה של שיטת הבנייה החדשה שהתקשר בהסכם עם גוף מוסמך לבחינת שיטת הבנייה החדשה;
:- &quot;בעל היתר&quot; - מי שעל שמו הוצא היתר;
:- &quot;בעל תשתית&quot; - בעלים, חוכר, מחזיק או מפעיל של תשתית בעל זיכיון או רישיון בנוגע לתשתית, חברה ממשלתית שעיקר עיסוקה בפיתוח תשתיות;
:- &quot;בקשה לסטייה מהוראות תוכנית&quot; - בקשה לאשר סטייה מהוראות תוכנית כאמור [[בתקנה 6 לתקנות התכנון והבנייה (הקלה, שימוש חורג וסטייה מתוכנית), התשפ&quot;ג-2023]];
:- &quot;בקר&quot; - מי שמתקיימות בו ההוראות לפי [[סעיף 158כ לחוק]];
:- &quot;גוף מוסמך&quot; - גוף שהסמיך שר הבינוי והשיכון, לבדוק ולאשר כי שיטת בנייה חדשה ראויה לשימוש, ובלבד שמצא השר כי התקיימו בו כל אלה:
:: (1) הוא בעל הכשרה מקצועית מתאימה;
:: (2) הובטח כי לא יתקיים לגביו ניגוד עניינים בפעולתו כגוף מוסמך;
:: (3) נקבעו לגביו נוהלי עבודה מסודרים לעניין אופן עבודתו, לרבות בנוגע לאופן ההתקשרות לבדיקת שיטת בנייה חדשה ולאופן בחינת השיטה;
:: (4) קיימים הסדרי בקרה על פעילותו כגוף מוסמך, לרבות לעניין נוהלי עבודתו;
:- &quot;היתר&quot; - טופס מקוון הכולל את כל הפרטים שנמסרו בבקשה להיתר לרבות התכנית הראשית והודעת מכון הבקרה כי הבקרה נמצאה תקינה;
:- &quot;המהנדס&quot; - מהנדס הוועדה המקומית ובמרחב תכנון לפי [[סעיף 12(א) לחוק]], מתכנן המחוז;
:- &quot;הממונה על שיטת הבנייה החדשה&quot; - בעל כשירות ומומחיות כפי שקבע גוף מוסמך, שמינה בעל שיטת הבנייה החדשה לעורך בקשה לשיטה זו, לאחראי ביקורת על שיטת הבנייה ולאחראי כולל עליה, ויכול שעורך הבקשה או האחראי לביקורת על הביצוע ימונו כממונה על שיטת הבנייה החדשה;
:- &quot;ועדה מקומית&quot; - ועדה מקומית לתכנון ולבנייה שהוקמה לפי [[+|סעיפים 17]] [[או 19 לחוק]], לרבות ועדה מחוזית המשתמשת בסמכויותיה של ועדה מקומית לפי [[סעיף 12 לחוק]], וועדת משנה שלהן, ולרבות הוועדה לתשתיות לאומיות המשתמשת בסמכויותיה של ועדה מקומית לפי [[סעיף 6ב(ב) לחוק]];
:- &quot;חוכר&quot; - חוכר רשום במרשם המקרקעין לתקופה של ארבעים ותשע שנים או יותר, לרבות חוכר משנה הרשום לתקופה כאמור;
:- &quot;חוק רשות מקרקעי ישראל&quot; - [[חוק רשות מקרקעי ישראל, התש&quot;ך-1960]];
:- &quot;חיובים&quot; - כמשמעותם [[בסעיף 145(ד)(1) לחוק]];
:- &quot;חתימה אלקטרונית מאושרת&quot; - כהגדרתה [[בחוק חתימה אלקטרונית, התשס&quot;א-2001]];
:- &quot;יום&quot; - יום עבודה, ולעניין רשות הרישוי והמהנדס - למעט פגרת קיץ החל ביום באוגוסט ועד יום 31 באוגוסט בכל שנה;
:- &quot;מבנה פשוט&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 1 לתוספת הראשונה לתקנות המהנדסים והאדריכלים]];
:- &quot;מבנה ראוי לשימוש&quot; - מבנה שהסתיימה בנייתו למטרה שלשמה הוקם, לרבות מערכות החשמל, המים והביוב שבו והכנת חיבור המערכות האמורות לרשתות החשמל, המים והביוב השכונתיות והאזוריות;
:- &quot;מודד מוסמך&quot; - מודד בעל רישיון לפי [[פקודת המדידות]];
:- &quot;מידע להיתר&quot; - מידע שנמסר לפי [[תקנה 20]];
:- &quot;מכלול הגורמים המקצועיים&quot; - בעל שיטת הבנייה החדשה, מפתח השיטה, מתכנן השיטה, מתכננים, וכל איש מקצוע אחר אשר יישמו או מתכוונים ליישם אותה, וכן הגורמים הנוגעים להליך הרישוי לרבות המהנדס, מכוני בקרה, מעבדות מאושרות, ומכון התקנים;
:- &quot;מעבדה מאושרת&quot; - כמשמעותה [[בסעיף 12(א) לחוק התקנים, התשי&quot;ג-1953]];
:- &quot;מערכת רישוי זמין&quot; - מערכת מקוונת להגשת מסמכים וניהול תהליכים לפי [[החוק]], הזמינה לציבור ברשת האינטרנט;
:- &quot;מפת מדידה להיתר&quot; - מפה טופוגרפית כהגדרתה [[בתקנות המודדים]], לרבות כל הנדרש על פי הנחיות המנהל כהגדרתו [[בתקנות המודדים]], לעריכת מפת מדידה להיתר בנייה;
:- &quot;מפת עדות&quot; - מפת עדות כהגדרתה [[בתקנות המודדים]];
:- &quot;מקרקעי ישראל&quot; - כהגדרתם [[בחוק-יסוד: מקרקעי ישראל]];
:- &quot;מרשם ההנדסאים והטכנאים המוסמכים&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 17(ב) לחוק ההנדסאים והטכנאים המוסמכים, התשע&quot;ג-2012]];
:- &quot;מתכנן שלד הבניין&quot; - מי שהורשה להגיש חישובים סטטיים לרשות מוסמכת על פי [[תקנות המהנדסים והאדריכלים]], ושחתם על הבקשה להיתר ועל נספחיה כאחראי לתכנון שלד הבניין נושא הבקשה ולביצוע פיקוח עליון על הקמתו;
:- &quot;נספח העמדה&quot; ו&quot;נספח תנועה וחניה&quot; - כמשמעותם [[בתוספת הראשונה]];
:- &quot;נספחי תכן&quot; - כמשמעותם [[בתקנות עבודת מכון בקרה]];
:- &quot;נציגות הבית המשותף&quot; - כמשמעותה [[בסעיף 65 לחוק המקרקעין, התשכ&quot;ט-1969]];
:- &quot;ספק מים&quot; - רשות מקומית או כל מי שהוסמך לספק מים לפי [[חוק המים, התשי&quot;ט-1959]], או חברה כמשמעותה [[בחוק תאגידי מים וביוב, התשס&quot;א-2001]], המספקים מים למקרקעין;
:- &quot;סריקה ממוחשבת&quot; - הליך טכנולוגי המעתיק מסמך מקור לקובץ מחשב באופן שניתן לאחזר ממנו תוצר קריא הזהה בתוכנו למקור;
:- &quot;עורך הבקשה&quot; - מי שמוסמך לפי [[תקנות המהנדסים והאדריכלים]] להגיש לרשות המוסמכת תכנית כמשמעותה [[בתקנות האמורות]];
:- &quot;פנקס המהנדסים והאדריכלים&quot;, &quot;פנקס המורשים להיתר&quot; - כהגדרתם [[בחוק המהנדסים והאדריכלים, התשי&quot;ח-1958]];
:- &quot;קבלן&quot; - מי שרשום בפנקס קבלנים בתחום ובסיווג המתאים לביצוע העבודה נושא ההיתר ומתמנה לקבלן מטעם בעל ההיתר לביצוע הבנייה או העבודה;
:- &quot;קובץ אלקטרוני&quot; - קובץ מחשב שהוא מסר אלקטרוני כהגדרתו [[בחוק חתימה אלקטרונית, התשס&quot;א-2001]];
:- &quot;קומה&quot; - כהגדרתה [[בתקנות התכנון והבנייה (חישוב שטחים ואחוזי בנייה בתכניות ובהיתרים), התשנ&quot;ב-1992]];
:- &quot;שיטת בנייה חדשה&quot; - מוצר בנייה חדש, רכיב בנייה חדש, טכנולוגיית בנייה חדשה או מערכת שלמה חדשה המשלבת אחד או יותר של המרכיבים האמורים, או המשלבת בצורה חדשנית ומקורית מוצרים וחומרים שעשויה להיות להם השפעה על בטיחותם או על בריאותם של השוהים בבניין או בסביבתו, והקשורים בשלד ושהתקנות והתקינה הקיימים לא נותנים למכלול הגורמים המקצועיים כלים מתאימים ומספיקים לתכנון או לבדיקת התאמתם לשימוש בבנייה בתנאי הארץ וטרם הוטמעו בתקנות או בתקינה;
:- &quot;תוכנית ארגון אתר&quot; - כמשמעותה [[בתוספת השנייה]];
:- &quot;תכנית פיתוח&quot; ו&quot;תכנית ראשית&quot; - כמשמעותן [[בתוספת הראשונה]];
:- &quot;תקנות בקשה להיתר&quot; - [[=תקנות בקשה להיתר|תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש&quot;ל-1970]];
:- &quot;תקנות המהנדסים והאדריכלים&quot; - [[=תקנות המהנדסים והאדריכלים|תקנות המהנדסים והאדריכלים (רישוי וייחוד פעולות), התשכ&quot;ז-1967]];
:- &quot;תקנות המודדים&quot; - [[=תקנות המודדים|תקנות המדידות (מדידות ומיפוי), התשע&quot;ו-2016]];
:- &quot;תקנות עבודת מכון בקרה&quot; - תקנות לפי [[סעיף 158כט לחוק]];
:: ((פורסמו [[=תקנות עבודת מכון בקרה|תקנות התכנון והבנייה (הקמת מכון בקרה ודרכי עבודתו), התשע&quot;ח-2018]];))
:- &quot;תקנות תכן הבניין&quot; - [[=תקנות תכן הבניין|התוספת השנייה לתקנות בקשה להיתר]], וכל תקנה אחרת שתבוא במקומה;
:- &quot;תרשים מיתאר&quot; - תשריט או מפה של המקרקעין הכוללים את סימון המבנים הקיימים במקרקעין וסימון סכמטי של המבנה המבוקש.

=== סימן ב': כללי &lt;עוגן חלק א סימן ב&gt; ===

@ 2. הליך מקוון
: (א) כל בקשה, פנייה, תשובה והחלטה לפי תקנות אלה תיערך באופן מקוון, באמצעות מערכת רישוי זמין של מינהל התכנון.
: (ב) לצורך ניהול מערכת רישוי זמין, יעשה מינהל התכנון שימוש במערכות תוכנה וחומרה מהימנות המעניקות, להנחת דעתו, הגנה סבירה מפני חדירה, שיבוש, הפרעה או גרימת נזק למחשב או לחומר מחשב, והמקנות רמה סבירה של זמינות ואמינות.

@ 3. שימוש במערכת רישוי זמין
: במערכת רישוי זמין ניתן להשתמש בכל מערכת מחשב המקיימת לפחות את דרישות החומרה והתוכנה המזעריות שיפרסם מנהל מינהל התכנון באתר האינטרנט של מערכת רישוי זמין ובאתר האינטרנט של מינהל התכנון.

@ 4. פרסום הנחיות
: מנהל מינהל התכנון רשאי לפרסם באתר האינטרנט של מינהל התכנון את נוסחם וצורתם של טפסים אלקטרוניים וצרופותיהם, והכול לפי תקנות אלה.

@ 5. משלוח הודעות
: מסר עורך בקשה או מגיש הבקשה את כתובתו האלקטרונית לצורך קבלת הודעות לפי תקנות אלה, ניתן לשלוח אליו לאותה כתובת כל הודעה לפי תקנות אלה שהיא הודעה מקוונת.

@ 6. צירוף העתק של מסמך ושמירתו (תיקון: תש&quot;ף, תשפ&quot;ב)
: (א) נדרש צירוף של מסמך, למעט תכנית ראשית, יוגש המסמך באופן מקוון באחת מדרכים אלה:
:: (1) חתום בחתימה אלקטרונית מאושרת של יוצר המסמך;
:: (2) סריקה ממוחשבת של העתק המסמך.
: (ב) עורך הבקשה ישמור ברשותו את העותק המקורי של כל מסמך שצורף בדרך של סריקה ממוחשבת למשך 10 שנים לפחות.

@ 7. מועד הגשה באופן מקוון
: (א) בקשה או מסמך שהוגשו באופן מקוון באמצעות מערכת רישוי זמין, יראו כמוגשים במועד קבלת אישור הגשה; בתקנה זו, &quot;מועד קבלת אישור הגשה&quot; - מועד קבלת אישור, הניתן לאחזור, שיונפק במערכת לעורך הבקשה.
: (ב) מסמך שהוגש באופן אלקטרוני לא יראו כמוגש, אלא אם כן עבר בהצלחה בדיקת קבלה ברמה הטכנית; מסמך שלא עבר בהצלחה בדיקה כאמור, יידחה ולא יועבר אישור הגשה כאמור בתקנת משנה (א).

@ 8. צרופות הנגועות בנגיף מחשב או בקוד עוין
: היה מסמך המוגש באופן אלקטרוני נגוע בנגיף מחשב או בקוד עוין, העלול לגרום נזק או שיבוש למערכת רישוי זמין או למחשב הוועדה המקומית, יידחה המסמך בלא קליטתו ומערכת רישוי זמין תפיק הודעה על כך לעורך הבקשה.

@ 9. דחיית מועדים (תיקון: תשע&quot;ט-2)
: (א) במקרה של תקלה במערכת רישוי זמין שמונעת ביצוע פעולה לפי תקנות אלה ובכלל זה הגשת בקשות או מסמכים אחרים או משלוח החלטות או טיפול בבקשות, תפורסם הודעה על כך באתר מינהל התכנון; נמשכה תקלה כאמור מעל שעה במצטבר בין השעות 8 עד 17, לא יבוא אותו יום במניין הימים לגבי אותן בקשות והודעה על כך תפורסם באתר האינטרנט של מינהל התכנון.
: (ב) בלי לגרוע מן האמור בתקנת משנה (א), בוצע עדכון תוכנה למערכת רישוי זמין, שלושת הימים שלאחר היום שבו בוצע עדכון התוכנה לא יבואו במניין הימים לגבי בקשות המנוהלות במערכת רישוי זמין באותם ימים והודעה על כך תפורסם באתר האינטרנט של מינהל התכנון.
: (ג) בלי לגרוע מן האמור בתקנות משנה (א) ו-(ב), במקרה של אירוע ובכלל זה פגעי טבע, התקפה כהגדרתה [[בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי&quot;א-1951]], או תקלה בפעילות מערכות המחשוב של הוועדה המקומית, שמונע מרשות רישוי מסוימת לטפל בבקשות לפי תקנות אלה במשך יום אחד ברציפות או יותר, ולאחר שמנהל מינהל התכנון אישר, לא תובא תקופת האירוע במניין הימים לגבי אותן בקשות והודעה על כך תפורסם באתר האינטרנט של מינהל התכנון.

== חלק ב': מידע נדרש להיתר ==

=== סימן א': בקשה לקבלת מידע להיתר &lt;עוגן חלק ב סימן א&gt; ===

@ 10. הגשת בקשה לקבלת מידע להיתר
: הרוצה להגיש בקשה להיתר, ימציא למהנדס בקשה לקבלת מידע להיתר.

@ 11. פרטי הבקשה למידע להיתר
: בקשה לקבלת מידע להיתר תיערך בידי עורך בקשה ותכלול נתונים אלה:
: (1) פרטי המקרקעין שלגביהם מבוקש המידע להיתר, לרבות כתובתם ופרטי זיהוים;
: (2) פרטי עורך הבקשה למידע להיתר, לרבות כתובת דואר אלקטרוני לצורך קבלת הודעות;
: (3) פרטי מבקש המידע להיתר, לרבות כתובת דואר אלקטרוני לצורך קבלת הודעות;
: (4) פירוט השימוש המבוקש ופרטי העבודה או הבנייה המבוקשת שלגביהם נדרש המידע להיתר.

@ 12. צרופות לבקשה (תיקון: תשפ&quot;ב-7)
: לבקשה לקבלת מידע להיתר יצורפו שני אלה:
: (1) קובץ מפת מדידה להיתר, חתום בחתימה אלקטרונית מאושרת בידי מודד מוסמך מעודכן לחצי השנה האחרונה, לכל היותר, ממועד הגשת בקשה לקבלת מידע להיתר;
: (2) קובץ תצלומי המקרקעין באופן שיראה את המקרקעין ואת הבנוי עליהם מכל החזיתות, בציון מועד הצילום.

@ 13. פטור מהגשת מפת מדידה (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) המהנדס רשאי לפטור את מבקש המידע להיתר מהגשת מפת מדידה להיתר, במקרים שהבקשה למידע להיתר היא בנוגע להקמת תוספת לבניין קיים, בלא חריגה מהיקפו או בנוגע לשינוי שימוש בבניין קיים, בלא ביצוע עבודות פיתוח, וכן אם שוכנע כי בנסיבות העניין ניתן למסור את המידע בלא הגשת מפת מדידה להיתר, בהסתמך על בקשה להיתר בנייה לגבי המקרקעין שהוגשה בעבר ועל ההיתר שניתן לפיה.
: (ב) מבקש המידע להיתר המעוניין לקבל פטור מהגשת מפת מדידה כאמור בתקנת משנה (א), יצרף לבקשה לקבלת מידע להיתר תרשים מיתאר וינמק את בקשתו לקבל פטור מהגשת מפת מדידה.
: (ג) המהנדס יודיע על החלטתו במסגרת ההודעה בעניין קליטת הבקשה כאמור [[בתקנה 15(א) או (ב)]]; החליט המהנדס שלא לפטור מהגשת מפת מדידה ינמק את החלטתו ויראו את הבקשה לקבלת מידע להיתר כבקשה שלא עמדה בתנאים מוקדמים כאמור [[בתקנה 15(ב)]].

@ 14. תשלום אגרת מידע להיתר
: בעת הגשת הבקשה לקבלת המידע להיתר, וכתנאי לקליטתה, יצרף המבקש אישור ששילם אגרה כאמור [[בתקנה 65]].

@ 15. בדיקת עמידה בתנאים מוקדמים (תיקון: תש&quot;ף-4, תשפ&quot;א-2, תשפ&quot;ב-4)
: (א) המהנדס יבחן אם התמלאו לגבי הבקשה לקבלת מידע להיתר הוראות [[תקנות 11]], [[12]] [[ו-14]], ואם ראה שהתקיימו, יקלוט את הבקשה ויודיע על קליטת הבקשה בתוך חמישה ימים ממועד הגשת הבקשה, לעורך הבקשה ולמבקש המידע להיתר.
: (ב) מצא המהנדס כי הבקשה לקבלת מידע להיתר שהוגשה אינה עומדת בהוראות התקנות כאמור, ישלח לעורך הבקשה ולמבקש המידע להיתר הודעה, בתוך חמישה ימים מיום הגשת הבקשה, ויפרט בה את הפרטים והצרופות החסרים.
: (ג) בקשה לקבלת מידע להיתר שהמהנדס לא הודיע על החלטתו בעניין קליטתה כאמור בתקנת משנה (א) או (ב) במועד האמור בתקנות משנה אלה, יראו כבקשה שנקלטה בתום אותה תקופה.
: (ד) התקבלה הודעת המהנדס כאמור בתקנת משנה (ב), עורך הבקשה רשאי, בתוך 90 ימים מיום קבלת הודעת המהנדס, להגיש בקשה מתוקנת, בלא תשלום נוסף.
: (ה) בקשה מתוקנת שהוגשה תיקלט במועד הגשתה, אף אם לא התמלאו לגביה [[תקנות 11]] [[ו-12]]; לא שולמה אגרה כאמור [[בתקנה 14]], יראו את הבקשה כבקשה שלא נקלטה.
: (ו) התקבלה הודעת המהנדס כאמור בתקנת משנה (ב) ולא הוגשה בקשה מתוקנת במועד האמור בתקנת משנה (ד), לא תיקלט הבקשה ותימסר הודעה לעורך הבקשה ולמבקש המידע להיתר.

@ 16. העברה לבעלי תשתיות, משרדי ממשלה וגורמים מאשרים (תיקון: תשע&quot;ח, תש&quot;ף-4, תשפ&quot;א-2, תשפ&quot;ב-4)
: (א) המהנדס יפנה לקבלת מידע להיתר מאת כל אלה:
:: (1) גורם מאשר כמשמעותו [[בסעיף 1 לחוק]];
:: (2) גוף נוסף, לרבות בעל תשתית, שיש בידו מידע לעניין מגבלות ותנאים הנוגעים למקרקעין שלגביהם המידע מבוקש, אם נדרשים על פי תכנית או חיקוק תיאום או התייעצות עמו.
: (ב) ראה המהנדס כי לצורך מתן המידע להיתר נדרש מידע גם מאת גורם נוסף אף שאישורו לא נדרש על פי חיקוק או תכנית, לרבות מידע מאת בעלי תשתיות בדבר מיתקנים וקווי תשתית קיימים ומתוכננים, מעל פני הקרקע ומתחת לפני הקרקע, ומגבלות הקשורות לתשתיות אלה, רשאי הוא לפנות אל הגורם הנוסף לצורך קבלת מידע להיתר לעניין הבקשה המונחת לפניו.
: (ג) המהנדס יפנה בבקשה לקבלת מידע להיתר מאת משרד הבריאות אם התקיים אחד מאלה:
:: (1) המידע מבוקש לגבי בניין המיועד לעסקים, מלאכות ותעשיות המחויב באישור משרד הבריאות לצורך רישיון לפי [[חוק רישוי עסקים, התשכ&quot;ח-1968]], או לבניין המיועד לצורכי ציבור;
:: (2) המידע מבוקש לגבי מקרקעין המצויים בתחום אזור מגן של קידוח כמשמעותם [[בתקנות בריאות העם (תנאים תברואיים לקידוח מי שתייה), התשנ&quot;ה-1995]].
: (ד) עורך הבקשה רשאי לפנות בבקשה לקבלת מידע להיתר מאת גורם מאשר או גוף אחר אשר הוא סבור כי קיים בידו מידע אשר יש בו כדי להשפיע על תכנון המבנה שאותו מבוקש לבנות בהיתר; עותק פנייה כאמור יועבר למהנדס.
: (ה) לפנייה לפי תקנה זו תצורף הבקשה לקבלת מידע להיתר והצרופות לה, ויצוין כי יש לראותה כבקשה לאישור, לתיאום או להיוועצות, לפי העניין, ויחולו עליה הוראות [[תקנות 19]] [[ו-24]].
: (ה1) מצא המהנדס שבקשה לקבלת מידע להיתר שנקלטה אינה עומדת [[בתקנות 11]] [[או 12]], יפרט המהנדס בפנייתו מה הם הפרטים החסרים בבקשה לקבלת מידע להיתר.
: (ו) מי שהופנתה אליו בקשה כאמור בתקנה זו, ישיב למהנדס בתוך חמישה עשר ימים ממועד הפנייה; לא השיב בתוך חמישה עשר ימים - יימסר המידע להיתר בלא תגובתו ויפורטו במידע להיתר כל הגורמים שלא מסרו מידע כאמור.
: (ז) מי שהופנתה אליו בקשה -
:: (1) לפי תקנות משנה (א) עד (ד), ומטעמים מיוחדים הנובעים ממורכבות המבנה, השימוש בו או המקרקעין שלגביהם מבוקש המידע להיתר אין בידו למסור מידע, אישור או חוות דעת על בסיס הנתונים שהובאו לפניו במועד האמור בתקנת משנה (ו), רשאי להודיע בתשובתו למהנדס כי נדרשים לו נתונים ומסמכים נוספים, ובכלל אלה בקשה הערוכה על רקע מפת מדידה אף שהמהנדס פטר את הבקשה מהגשת מפה כאמור לפי [[תקנה 13]] ורק לאחר קבלתם יימסר המידע להיתר כאמור [[בתקנה 20]].
:: (2) לפי תקנת משנה (א) לעניין הקמת בניין חדש, ומטעמים מיוחדים שיפורטו בתשובתו למהנדס, אין בידו למסור מידע, אלא לאחר קבלת מסמכי תכנון מפורט, רשאי להודיע זאת בתשובתו למהנדס ובלבד שתצוין רמת הפירוט הנדרשת לצורך מסירת מידע להיתר כאמור.

@ 17. (תיקון: תשפ&quot;א) : (((בוטלה).))

@ 18. היוועצות עם גורמים מאשרים (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) רשות הרישוי תתייעץ עם רשות הכבאות טרם מתן היתר לכל בניין, למעט בניינים אלה:
:: (1) בניין בן 4 קומות לכל היותר, המיועד למגורים בלבד ובו עד 24 דירות; לעניין זה, קומת מרתף וקומת עמודים ייכללו במניין הקומות כאמור;
:: (2) בניין ששטחו הכולל אינו עולה על 100 מטרים רבועים ושאינו משמש להתקהלות או לאחסון חומרים מסוכנים;
:: (3) תוספת לבניין קיים ששטחה הכולל אינו עולה על 50 מטרים רבועים;
:: (4) תוספת לדירת מגורים קיימת, כך ששטח הדירה כולל התוספת לא יעלה על 140 מטרים רבועים, וכן הוספה של גזוזטרה או הגדלה של גזוזטרה קיימת; בפסקה זו, &quot;גזוזטרה&quot; - מרפסת הבולטת מקירותיו החיצוניים של הבניין.
: (ב) רשות הרישוי תתייעץ עם משרד הבריאות טרם מתן היתר לבניין המיועד לעסקים, מלאכות ותעשיות המחויב באישור משרד הבריאות לצורך רישיון לפי [[חוק רישוי עסקים, התשכ&quot;ח-1968]], או לבניין המיועד לצורכי ציבור.

@ 19. קיום חובת היוועצות
: נקבעה בתכנית חובת התייעצות עם מי שאינו מוסד תכנון, ולא נקבעו בה הוראות לעניין אופן קיום חובת ההתייעצות או הכללים שיחולו עליה, יראו בפנייה לפי [[תקנה 16(ה)]] ובהעברת כל הנדרש לפיה - קיום חובת התייעצות, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
: (1) נמסרה התייחסות כאמור [[בתקנות 16(ו)]] [[ו-22(א)]] או שחלף המועד להעברת ההתייחסות;
: (2) בפניית המהנדס לפי [[תקנה 16(ה)]] צוין כי יש לראות בפנייה בקשה להתייעצות לפי תכנית ולפי תקנות אלה, ושאם לא תתקבל התייחסות במועד, ייחשב הדבר כקיום חובת התייעצות אלא אם כן קבעה התכנית אחרת;
: (3) המידע להיתר נמסר בידי המהנדס כאמור [[בתקנה 20(א)]] לרבות המידע שנמסר כאמור [[בתקנה 20(א)(11)]]; אין באמור בתקנה זו כדי לגרוע מסמכותו של בקר מורשה במכון בקרה.

=== סימן ב': מסירת מידע להיתר &lt;עוגן חלק ב סימן ב&gt; ===

@ 20. מסירת המידע להיתר (תיקון: תש&quot;ף-4, תשפ&quot;א, תשפ&quot;א-2, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ב-4, תשפ&quot;ב-7, תשפ&quot;ו)
: (א) נקלטה בקשה לקבלת מידע להיתר, ימסור המהנדס את המידע להיתר על המקרקעין שלגביהם הוגשה הבקשה כמפורט להלן, לפי העניין, וככל שקיים בידיו, בתוך 30 ימים מיום קליטת הבקשה:
:: (1) התכניות החלות על המקרקעין; לרבות שמות התכניות, מספרן ותאריך פרסום דבר אישורן;
:: (1א) התוכניות החלות על המקרקעין, שהתקבלה בעניינן החלטה כי היתר מכוחן יינתן בשטח כולל כאמור [[בתקנה 2א(3) לתקנות התכנון והבנייה (חישוב שטחים ואחוזי בנייה בתוכניות ובהיתרים), התשנ&quot;ב-1992]];
:: (2) הוראותיהן של התכניות המתנות הוצאת היתר בתנאים, ותנאים כאמור אשר יהוו תנאי מוקדם לקליטת בקשה להיתר כאמור [[בתקנה 33]];
:: (3) תשריטי חלוקה החלים על המקרקעין לפי [[סעיף 137 לחוק]];
:: (4) התכניות המופקדות החלות על המקרקעין;
:: (5) מגבלות להיתר החלות על המקרקעין לפי [[+|סעיפים 78]] [[ו-98 לחוק]];
:: (6) פירוט הייעוד והשימושים המותרים במקרקעין;
:: (7) שטחי בנייה מותרים לשימוש כפי שפורט בבקשה למידע להיתר;
:: (8) הנחיות מרחביות החלות על המקרקעין;
:: (9) היתרים, הרשאות וכן הודעות על פי [[סעיף 261(ד) לחוק]] שניתנו בנוגע למקרקעין;
:: (10) הנחיות מרחביות פרטניות ככל שקיימות לפי [[תקנה 21(א)]], או הודעה בדבר הצורך בהגשת פרטים או מסמכים נוספים לשם קביעת הנחיות מרחביות כאמור [[בתקנה 21(ב)]];
:: (11) מידע להיתר שהתקבל לפי [[תקנה 16(א) עד (ד)]] או הודעה בדבר הצורך במסירת פרטים או מסמכים נוספים, לצורך מסירת מידע להיתר כאמור [[בתקנות 16(ז)]] [[ו-19]]; לעניין מידע כאמור, המהווה התייעצות, רשאי המהנדס לצרף את התייחסותו ואת הערותיו;
:: (12) מידע להיתר ותנאים בנושאי תברואה, דרכים, מדרכות, תנועה וחניה, ומגבלות סביבתיות אחרות;
:: (13) (((נמחקה);))
:: (14) הגבלות ואמצעים לארגון האתר וסביבתו, לרבות הנחיות לעניין עצים לשימור והגנת הולכי רגל ככל שקיימים;
:: (15) תנאים שיידרשו לצורך קבלת אישור תחילת עבודות, תנאים במהלך הביצוע ותנאים לתעודת גמר, ככל שקיימים;
:: (16) הגבלות בדבר כניסות ויציאות לרכב ולהולכי רגל והסדרי תנועה נוספים שקבעה רשות תימרור מקומית או שנקבעו לפי תכנית;
:: (17) התנאים המוקדמים לקליטת הבקשה להיתר לפי חיקוק או תכנית;
:: (18) רשימת הנספחים והמסמכים שיש לצרף לבקשה להיתר מכוח חיקוק, תכנית או הנחיות מרחביות, במועד הגשתה או שיידרשו להגשה בשלב בקרת התכן;
:: (19) מידע בדבר קיומם של חיובים החלים על המקרקעין בשל הבנייה, העבודה או השימוש המבוקשים;
:: (20) מידע בדבר הצורך בהחלטת רשות הרישוי אם יש לצרף חוות דעת סביבתית לבקשה להיתר לפי [[תקנה 15 לתקנות התכנון והבנייה (תסקירי השפעה על הסביבה), התשס&quot;ג-2003]], ובלבד שקוימו הוראות [[תקנה 33(17)]];
:: (21) מידע אם נדרשת חוות דעת של מורשה נגישות מבנים, תשתיות וסביבה לבקשה להיתר לעבודה במקום ציבורי קיים, שהיא חובה לפי [[חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ&quot;ח-1998]], שעניינה אמצעי להתגברות על הפרש גובה העולה על 1.5 מטרים או יחידת אכסון מיוחדת כהגדרתה [[בפרט 8.180 בתוספת השנייה לתקנות בקשה להיתר]].
: (ב) למידע להיתר הנמסר יצרף המהנדס את מפת המדידה להיתר כאמור [[בתקנה 12]], או תרשים מיתאר כאמור [[בתקנה 13(ב)]], לאחר שבדק כי כל אלה סומנו על גבי מפת המדידה ותואמים את התוכניות החלות על המקרקעין, ואם יש צורך יפרט את התיקונים הנדרשים:
:: (1) קווי בניין;
:: (2) תחום הפקעה;
:: (3) זיקות מעבר מכוח תכנית.
: (ג) מצא המהנדס שבקשה לקבלת מידע להיתר שנקלטה אינה עומדת [[בתקנות 11]] [[או 12]], ימסור המהנדס את המידע להיתר כאמור בתקנות משנה (א) ו-(ב), ככל האפשר, ויפרט מהו המידע שאין בידו למסור בשל הפרטים החסרים בבקשה לקבלת מידע להיתר.

@ 21. הנחיות מרחביות פרטניות
: (א) קבעה הוועדה המקומית כי ייקבעו הנחיות מרחביות פרטניות למקרקעין בידי רשות הרישוי בשלב מסירת המידע להיתר כאמור [[בסעיף 145ד(ד) לחוק]], יצרף המהנדס למידע להיתר את ההנחיות המרחביות הפרטניות.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), המהנדס רשאי לדרוש הגשת נתונים ומסמכים נוספים לצורך מתן הנחיות מרחביות פרטניות, ובלבד שהודיע על כך בעת מסירת המידע כאמור [[בתקנה 20(א)(10)]]; קבע המהנדס כאמור, יגיש עורך הבקשה למידע להיתר את הנתונים והמסמכים הנדרשים לקביעת הנחיות מרחביות פרטניות.
: (ג) ראה המהנדס כי לא הוגשו כל הנתונים והמסמכים כאמור, ישלח לעורך הבקשה הודעה בתוך חמישה ימים מיום הגשת המסמכים, שבה יפורטו הפרטים והצרופות החסרים; לא הודיע המהנדס כי חסרים מסמכים פרטים או צרופות, יראו אותם כמסמכים שנקלטו בתום אותה תקופה.
: (ד) רשות הרישוי תקבע את ההנחיות המרחביות הפרטניות בתוך 30 ימים מיום קליטת המסמכים ותודיע על כך למבקש ולעורך הבקשה.

@ 22. מסירת מידע מפורט מאת גורם מאשר וגוף נוסף (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) הועברו כל הנתונים והמסמכים הנוספים שנדרשו לפי [[תקנה 16(ז)]], יימסר המידע להיתר למהנדס בתוך 30 ימים ממועד קבלתם.
: (ב) ראה מי שהופנתה אליו בקשה למידע כי לא הוגשו לו כל הנתונים והמסמכים הנדרשים לפי [[תקנה 16(ז)]], יודיע על כך לעורך הבקשה ולמהנדס בתוך חמישה ימים ממועד קבלת המסמכים החלקיים; לא נמסרה הודעה כאמור, יראו כאילו הוגשו כל המסמכים הנדרשים.

@ 23. תוקף המידע (תיקון: תש&quot;ף-4, תשפ&quot;א-2)
: (א) תוקף המידע להיתר הוא שנתיים מיום מסירתו למבקש הבקשה, ואולם נמסר מידע להיתר שלפיו מותרת בניית כמה בניינים בשלבים, יהיה המידע להיתר תקף לתקופה של ארבע שנים.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), גורם מאשר, גוף נוסף או בעל תשתית רשאי לקבוע במידע להיתר שהוא מוסר שהמידע תקף לתקופה קצרה יותר שלא תפחת משנתיים.
: (ג) חל שינוי בדין, אושרה או הופקדה תכנית או שנקבעו מגבלות להיתר לפי [[+|סעיפים 78]] [[או 98 לחוק]] בתקופת תוקף המידע להיתר, יחולו הוראות הדין, התכנית שאושרה או הופקדה, והמגבלות האמורות על היתרי בנייה שיינתנו לאחר כניסתן לתוקף של התכנית או ההחלטות, או אחרי הפקדתה של התכנית, לפי העניין, אף שלא פורטו במידע שנמסר.
: (ד) (((נמחקה).))

@ 24. אי-מסירת מידע במועד (תיקון: תש&quot;ף-4, תשפ&quot;א-2, תשפ&quot;ב-4)
: לא נמסר מידע להיתר, כולו או חלקו, במועד האמור [[בתקנות 20(א)]], [[21(ד)]] [[ו-22(א)]] או שלא נמסר מידע כאמור [[בתקנה 20(ג)]], רשאי מבקש הבקשה למידע להיתר להגיש בקשה להיתר אף בלא מידע כאמור, אך אין בכך כדי לגרוע מחובתו להגיש בקשה להיתר על פי כל דין, לעמוד בתנאים לקליטת בקשה להיתר לפי תקנות אלה, לתאם את התשתיות הנוגעות לבקשה ולעמוד בכל הוראות חיקוק, התכנית וההנחיות המרחביות החלות על המקרקעין.

@ 25. החזר אגרה (תיקון: תש&quot;ף-4, תשפ&quot;א-2, תשפ&quot;ב-4)
: לא מסר המהנדס מידע להיתר במועד האמור [[בתקנה 20(א)]], תוחזר למבקש האגרה ששילם כאמור [[בתקנה 14]], למעט אם המידע להיתר לא נמסר בשל כך שהבקשה לקבלת מידע אינה עומדת [[בתקנות 11]] [[או 12]], כאמור [[בתקנה 20(ג)]].

== חלק ג': הגשת בקשה להיתר ==

=== סימן א': מינוי עורך בקשה ועורכי משנה &lt;עוגן חלק ג סימן א&gt; ===

@ 26. מבקש ההיתר
: בעל זכות במקרקעין או מי שקיבל הסכמה לכך מבעל זכות במקרקעין רשאי להגיש בקשה להיתר (להלן - מבקש ההיתר).

@ 27. חובת מינוי (תיקון: תשפ&quot;ב)
: מבקש ההיתר ימנה -
: (1) עורך בקשה;
: (2) מתכנן שלד הבניין, למעט בקשה להיתר שבשל אופייה או מהותה אין צורך למנות לה מתכנן שלד הבניין;
: (3) מורשה נגישות אם נדרש לפי [[סעיף 158ו3 לחוק]];
: (4) לבקשה להיתר הכוללת יישום של שיטת בנייה חדשה - ממונה על שיטת הבנייה החדשה; הממונה יהיה בעל כשירות כקבוע באישור הזמני.

@ 28. מינוי עורכי משנה וחלוקת האחריות לעריכה
: (א) מבקש ההיתר רשאי למנות עורכי משנה נוספים לבקשה להיתר, כל אחד לגבי תחום אחר בעבודת הבנייה נושא ההיתר המבוקש, וכן רשאי הוא למנות עורך משנה לכמה תחומים בעבודת הבנייה.
: (ב) עריכה כאמור בתקנת משנה (א) תהיה מחולקת לתחומים ובלבד שלא יישאר במכלול פעולות הבנייה כמתואר בבקשה, תחום שלגביו אין אדם שחתם על הבקשה כעורך משנה, ככל שנדרש עורך משנה בתחום האמור.

@ 29. חתימה על הבקשה (תיקון: תש&quot;ף)
: בקשה להיתר על כל צרופותיה, תיחתם בחתימתו של עורך הבקשה ויצורף לה העתק האישור על מינויו בידי מבקש ההיתר.

=== סימן ב': תנאים מוקדמים לקליטת בקשה להיתר &lt;עוגן חלק ג סימן ב&gt; ===

@ 30. בקשה להיתר
: הבקשה להיתר תיערך לפי התכניות, ההנחיות המרחביות, תנאים הכלולים במידע להיתר, לתכן הבנייה, והוראות אחרות לפי כל חיקוק, החלות על המקרקעין.

@ 31. מועד דיון בוועדה מקומית
: נקבע בדין או בתכנית, או נמסר במידע להיתר כי נדרשת החלטה של מוסד תכנון כתנאי למתן היתר או להגשת מסמך המהווה תנאי למתן היתר ובכלל זה בדבר הצורך בחוות דעת סביבתית, כאמור [[בתקנה 20(20)]], ולרבות החלטה לפטור מהגשת מסמך, ידון מוסד התכנון בכך בתוך 30 ימים מיום שהוגשה לו בקשה בעניין זה.

@ 32. מועד הגשת מסמך, אישור או תיאום של מי שאינו מוסד תכנון (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) נקבע בדין או בתכנית כי הגשת מסמך, אישורו של מי שאינו מוסד תכנון, או תיאום או התייעצות עמו מהווים תנאי למתן היתר, יהיו הגשת המסמך, האישור, התיאום או ההיוועצות תנאי מהתנאים המוקדמים לקליטת בקשה להיתר, ויחולו בעניין זה הוראות [[תקנה 22]], למעט אם נמסר במידע להיתר כי הגשתם תהיה לעת בקרת התכן או לעת מתן אישור תחילת עבודות או לעת מתן תעודת גמר.
: (ב) האמור בתקנת משנה (א) לא יחול על גורם מאשר כאמור [[בסעיף 158כא(א) לחוק]] ועל הסכמת רשות מקרקעי ישראל למתן היתר כאמור [[בתקנה 36(ה)]].

@ 33. תנאים מוקדמים להגשת בקשה להיתר (תיקון: תש&quot;ף, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ב-5, תשפ&quot;ב-7, תשפ&quot;ג)
: (א) בקשה להיתר תכלול את הפרטים והצרופות האלה (להלן - התנאים המוקדמים):
:: (1) אשרור מקוון להצהרה או הצהרה חתומה בידי בעל הזכות במקרקעין ומבקש ההיתר כי כל אחד מהם מסכים להגשת הבקשה בגרסה שהגיש עורך הבקשה;
:: (2) פרטי המקרקעין אשר לגביהם מבוקש ההיתר, לרבות כתובתם ופרטי זיהוים;
:: (3) פרטי הבקשה, לרבות תיאור העבודה, השימוש והתכניות שלפיהן הוגשה הבקשה;
:: (4) נסח רישום במרשם המקרקעין;
:: (5) העתק הודעה בדבר מינוי כל בעלי התפקידים אשר מונו לעריכת הבקשה, והעתק של הצהרותיהם, אם לא חתמו על ההצהרה בחתימה אלקטרונית מאושרת או באשרור מקוון;
:: (6) קובץ מפת המדידה להיתר שמסר המהנדס כאמור [[בתקנה 20(ב)]], אלא אם כן פטר המהנדס את מבקש המידע להיתר מהגשת מפת מדידה להיתר לפי [[תקנה 13]]; ואולם אם תוקף המידע להיתר ארוך משנתיים, יצורף קובץ מפת מדידה להיתר, חתום בחתימה אלקטרונית מאושרת בידי מודד מוסמך, מעודכן לשנתיים האחרונות לכל היותר ממועד הגשת הבקשה להיתר;
:: (7) קובץ תכנית ראשית כמפורט [[בתוספת הראשונה]];
:: (8) קובץ תשריט סכמטי של שטחי הבנייה הקיימים והמבוקשים בכל אחת מקומות הבניין המבוקש לרבות טבלה המסכמת את שטחי הבנייה; אפשר שקובץ זה ייכלל בקובץ התכנית הראשית כמפורט [[בתוספת ((הראשונה))]];
:: (9) קובץ הבקשה למידע להיתר והמידע להיתר, התקף במועד הגשת הבקשה להיתר, אלא אם כן לא נמסר כאמור [[בתקנה 24]];
:: (10) קובץ אשרור מקוון של או אישור חתום בדבר הסכמת בעלי זכויות אחרים במקרקעין לבקשה להיתר או העתקי ההודעות שנמסרו לבעלי הזכויות במקרקעין לפי [[תקנה 36(ב)]] [[או 36(ו)(6)]], וכן אישור על מסירה בדואר רשום; בהעדר מענו של בעל זכות במקרקעין יצורף לבקשה להיתר העתק התצהיר והעתק מפרסום ההודעה לבעל הזכות בעיתון יומי כאמור [[בתקנה 34(ד)]];
:: (11) העתק אישור לפטור מביצוע התאמות נגישות כאמור [[בסעיף 158ו1 לחוק]], אם ניתן;
:: (12) העתק אישור הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים, אם נדרש לפי [[חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ&quot;ח-1998]];
:: (13) העתק אישור רשות העתיקות אם נדרש לפי [[חוק העתיקות, התשל&quot;ח-1978]];
:: (14) נקבע בחיקוק או בתכנית כי -
::: (א) אישורו של מי שאינו מוסד תכנון מהווה תנאי למתן היתר - העתק האישור של אותו גורם;
::: (ב) תיאום או התייעצות עם מי שאינו מוסד תכנון מהווים תנאי למתן היתר - חוות הדעת שנתן אותו גורם לפי [[תקנה 16(ו)]] או [[תקנה 20]]; הוראות פסקאות משנה (א) ו-(ב) לא יחולו על גורם מאשר לפי [[סעיף 158כא(א) לחוק]];
:: (15) העתק כל מסמך שנקבע בדין או בתכנית כי הגשתו היא תנאי למתן היתר כאמור [[בתקנה 32]];
:: (16) העתק אישור על תשלום פיקדון כמפורט [[בתקנה 67]] אלא אם כן העבודה המבוקשת פטורה מתשלום אגרה;
:: (17) קובץ חוות דעת סביבתית שאושרה על ידי המהנדס, אם ניתנה החלטת רשות הרישוי כי יש צורך בעריכת חוות דעת סביבתית כאמור [[בתקנות 20(20)]] [[ו-31]];
:: (18) בבקשה להיתר הכוללת שיטת בנייה חדשה -
::: (א) נספח שיפורט בו שם השיטה, מספר אישורה, תקופת תוקפה, מועד אישורה והיקף יישומה כפי שקבע הגוף המוסמך;
::: (ב) העתק תצהיר הממונה על שיטת הבנייה החדשה, ולפיו התכנון המוצע תואם את הכללים וההתניות שנקבעו באישור הזמני או באישור הקבוע;
::: (ג) העתק אישור בעל השיטה כי מסר לגוף המוסמך, הודעה על כוונתו להגיש את אותה בקשה להיתר;
:: (19) בבקשה להיתר הכוללת בקשה לסטייה מהוראות תוכנית -
::: (א) פירוט הסטייה המבוקשת;
::: (ב) פירוט הנימוקים לצורך בסטייה המבוקשת.
: (ב) לא מונה עורך משנה בתחום הנדסת מבנים, רשאי המהנדס לדרוש מינוי עורך משנה כאמור.

@ 34. מסמכים וצרופות נוספים
: לא תדרוש רשות הרישוי בעת הגשת הבקשה להיתר מסמכים, פרטים וצרופות נוספים, מעבר למפורטים בתקנות אלה.

@ 35. סמכות המהנדס להתיר או לפטור מהגשת נספחים ומסמכים (תיקון: תשפ&quot;ב-5)
: המהנדס רשאי -
: (1) להתיר הגשת נספחים לבקשה בקנה מידה שונה מן האמור [[בתוספת הראשונה]];
: (2) להתיר הגשת תכנית ראשית אשר אינה עומדת בהוראות [[התוספת הראשונה]] אם סבר כי ניתן להסתמך על היתר קודם שניתן לאותו בניין;
: (3) לפטור מהגשת קובץ תשריט סכמטי של שטחי הבנייה אם אין בבקשה שינוי לשטחי הבנייה המפורטים בהיתר קודם.

=== סימן ג': הודעה לבעלי זכויות במקרקעין &lt;עוגן חלק ג סימן ג&gt; ===

@ 36. הסכמה והודעה לבעלי זכויות במקרקעין (תיקון: תשע&quot;ט, תש&quot;ף, תשפ&quot;א)
: (א) לא תוגש בקשה להיתר אלא אם כן ניתנה הסכמתם של כל בעלי הזכויות במקרקעין; הסכמת בעל זכויות במקרקעין תינתן בדרך של אשרור מקוון לבקשה או אישור החתום בידו, לאחר שניתנה לו זכות עיון בפרטיה ובצרופותיה; לצורך מתן זכות עיון בבקשה ישלח מבקש ההיתר את פרטי הזיהוי המקוונים של הבקשה, אל כתובת דואר אלקטרוני שמסר לו בעל הזכויות או אל מענו כאמור בתקנת משנה (ג).
: (ב) לא ניתנה הסכמתו של מי מבעלי הזכויות במקרקעין, ישלח לו מבקש ההיתר הודעה בדבר הגשת הבקשה להיתר; להודעה יצורפו מסמכי הבקשה להיתר או קישור למסמכי הבקשה להיתר, תצוין בה האפשרות להתנגד לבקשה להיתר בתוך 15 ימים ממועד מסירת ההודעה וכתובת רשות הרישוי לשליחת התנגדות.
: (ג) הודעה לפי סעיף זה תישלח במסירה אישית או בדואר רשום עם אישור מסירה למענו של בעל הזכויות במקרקעין, וכן לכתובת דואר אלקטרוני שמסר בעל הזכות במקרקעין למבקש לצורך קבלת הודעות הנוגעות למקרקעין לפי תקנות אלה.
: (ד) בהעדר מען של בעל זכות במקרקעין -
:: (1) יצהיר מבקש ההיתר כי מענו של בעל הזכות במקרקעין אינו ידוע לו וכי עשה מאמץ סביר להשיגו;
:: (2) יערוך פרסום בעיתון כאמור [[בסעיף 1א לחוק]], שיפורטו בו עיקרי הבקשה להיתר, פרטי הזיהוי המקוונים של הבקשה להיתר, המקום שבו ניתן לעיין בבקשה, המועד שבו תוגש וכן האפשרות להתנגד לבקשה בתוך 15 ימים ממועד ההגשה.
: (ה) על אף האמור בתקנות משנה (א) עד (ד), היו המקרקעין מקרקעי ישראל, יחולו לעניין הסכמת רשות מקרקעי ישראל הוראות אלה:
:: (1) במקרקעי ישראל לא יינתן היתר אלא בהסכמת רשות מקרקעי ישראל לפי תקנת משנה זו;
:: (2) עורך הבקשה יפנה לרשות מקרקעי ישראל לקבלת הסכמתה למתן היתר בצירוף מסמכי הבקשה להיתר והחלטת רשות הרישוי כאמור [[בתקנה 42(א)]] או החלטת הוועדה המקומית כאמור [[בתקנה 109]], לפי העניין;
:: (3) רשות מקרקעי ישראל תשיב לעורך הבקשה בתוך 10 ימים מיום קבלת הפנייה, ואם יש צורך תפרט את הנתונים, המסמכים והאישורים הנדרשים לצורך קבלת הסכמתה למתן היתר ורשאית היא להתנות את הסכמתה בתנאים;
:: (4) לא השיבה רשות מקרקעי ישראל בתוך 90 ימים מיום שמסרה הודעה לעורך הבקשה כי הוגשו לה כל הנתונים, המסמכים והאישורים הנדרשים כאמור בפסקאות (2) ו-(3), יראו זאת כאילו לא נדרשת הסכמת רשות מקרקעי ישראל לבקשה להיתר;
:: (5) לא ניתנה תשובת רשות מקרקעי ישראל בתוך 10 ימים מיום קבלת הפנייה כאמור בתקנת משנה (([צ&quot;ל: בפסקה])) (3), יחל מניין 90 הימים כמשמעותם בפסקה (4), ולגבי המקרים המפורטים בפסקה (6) יחל מניין 90 הימים כמשמעותם באותה פסקה;
:: (6) על אף האמור בפסקה (4), לא השיבה רשות מקרקעי ישראל בתוך 90 ימים, כמשמעותם [[בסעיף 145א(א) לחוק]], מיום שמסרה הודעה לעורך הבקשה כי הוגשו לה כל הנתונים, המסמכים והאישורים הנדרשים כאמור בפסקאות (2) ו-(3), יראו זאת, לגבי בקשה להיתר שרשות מקרקעי ישראל הודיעה לגביה שהיא מהמקרים המפורטים להלן, כהודעת רשות מקרקעי ישראל שהיא אינה מתנגדת לבקשה להיתר:
::: (א) בקשה להיתר לשינוי או לתוספת לדירת מגורים קיימת מהוונת בבנייה רוויה; לעניין זה, &quot;בנייה רוויה&quot; - בנייה למגורים של 2 קומות לפחות, שיש בה לא פחות מ-4 דירות - דירה אחת לפחות בכל קומה, הרשומות כבית משותף כהגדרתו [[בחוק המקרקעין, התשכ&quot;ט-1969]], או ראויות להירשם כבית משותף לפי [[סעיף 142 לחוק האמור]];
::: (ב) בקשה להיתר לגבי נכס מקרקעין שניתנה לגביו הודעה של רשות מקרקעי ישראל על כך שהוקנו זכויות הבעלות בו לפי [[סעיף 4יז לחוק רשות מקרקעי ישראל]];
::: (ג) בקשה להיתר לגבי נכס מקרקעין שנרכשו לגביו, במסגרת הליך של מכרז פומבי, מלוא זכויות הבנייה הקיימות וכן שולמה מלוא התמורה בעד אפשרויות תכנוניות עתידיות בנכס; בפסקה זו, &quot;נכס מקרקעין&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 4יז לחוק רשות מקרקעי ישראל]];
:: (7) אין בפסקאות (4) או (6) כדי לגרוע מזכותה של רשות מקרקעי ישראל לפי כל דין, לרבות הזכות לגבות תמורה בעד הבנייה או השימוש בקרקע.

@ 37. התנגדות בעל זכות במקרקעין
: בעל זכות במקרקעין אשר קיבל הודעה על הגשת בקשה להיתר לפי [[תקנה 36]] רשאי להגיש התנגדות בכתב לבקשה להיתר, בתוך 15 ימים מיום קבלת ההודעה בדבר הגשתה; המהנדס ישלח העתק מההתנגדות שהתקבלה למבקש ולעורך הבקשה.

=== סימן ד': בדיקת התנאים המוקדמים &lt;עוגן חלק ג סימן ד&gt; ===

@ 38. בדיקת התנאים המוקדמים
: (א) המהנדס יבדוק בתוך עשרה ימים ממועד הגשת הבקשה, אם הבקשה להיתר שהוגשה כוללת את הפרטים והמסמכים כפי שנקבעו בתנאים המוקדמים; בקשה העומדת בתנאים המוקדמים תיקלט ברשות הרישוי ותישלח הודעה על כך למבקש הבקשה בתוך המועד האמור.
: (ב) בקשה להיתר אשר פורטו בה כל הפרטים הנדרשים וצורפו אליה כלל הצרופות הנדרשות כמפורט בתקנות אלה יראו כבקשה העומדת בתנאים המוקדמים להגשת בקשה להיתר.
: (ג) לא כללה הבקשה את כל התנאים המוקדמים ישלח המהנדס הודעה על אי-קליטת הבקשה למבקש ויפורטו בה התנאים המוקדמים החסרים.
: (ד) בקשה להיתר אשר המהנדס לא הודיע על תוצאות בדיקת התנאים המוקדמים במועד האמור בתקנת משנה (א), יראו כבקשה שנקלטה בתום אותה תקופה.

@ 39. העברת בקשה הכוללת שיטת בנייה חדשה למשרד הבינוי
: (א) כללה הבקשה שיטת בנייה חדשה, יעביר המהנדס את הבקשה ואת המסמכים כאמור [[בתקנה 33(18)]] למשרד הבינוי והשיכון.
: (ב) משרד הבינוי והשיכון יודיע למהנדס ולגוף המוסמך, בתוך חמישה ימים, אם המכסה של הבקשה מלאה ואין לאפשר שימוש בה בהיתר הבנייה.

== חלק ד': בדיקה והחלטת רשות רישוי ==

=== סימן א': אופן הבקרה המרחבית &lt;עוגן חלק ד סימן א&gt; ===

@ 40. בדיקת התאמת הבקשה
: המהנדס יבדוק בתוך 45 ימים ממועד קליטת הבקשה להיתר אם מתקיימים התנאים המפורטים להלן (להלן - תנאי הבקרה המרחבית):
: (1) הבקשה היא לפי התכניות התקפות, התכניות המופקדות, ומגבלות ההיתר לפי [[+|סעיפים 78]] [[ו-98 לחוק]], או שניתן לגביה אישור לפי [[+|סעיפים 97]] [[או 97א לחוק]];
: (2) הבקשה תואמת את המידע להיתר שנמסר, ההנחיות המרחביות שבתוקף במועד מסירת המידע להיתר, ואם לא נמסר מידע להיתר - ההנחיות המרחביות שבתוקף במועד הגשת הבקשה, וההנחיות המרחביות הפרטניות שנמסרו;
: (3) בחינת הבנייה המבוקשת ביחס לדרישות שנמסרו במידע להיתר בנוגע לחיבור לתשתיות, למרווחים שיש לשמור מהן ומגבלות נוספות שנקבעו בעניין זה;
: (4) בחינת הבקשה ביחס לתנאים, למעט אלה הנוגעים לתכן הבניין, שפירטו הגורמים המאשרים וגופים נוספים בעת מסירת המידע להיתר למהנדס לפי [[תקנה 16(ו)]] [[או 20]], או לפי כל חיקוק או תכנית;
: (5) הבקשה תואמת את ההודעה שנשלחה לבעלי הזכויות במקרקעין ככל שנשלחה כאמור [[בתקנה 36]];
: (6) הבקשה תואמת הוראות אחרות לפי [[החוק]], החלות על המקרקעין או הבניין הנדונים.

@ 41. עריכת שינויים בבקשה (תיקון: תשפ&quot;ג)
: (א) המהנדס רשאי, בכל עת ולא יאוחר מעשרה ימים לפני תום תקופת הבקרה המרחבית, לחוות את דעתו בדבר שינויים שיש לערוך בבקשה להיתר אם ראה שלא מתקיימים בה תנאי הבדיקה המרחבית.
: (ב) בבקשה להיתר לתוספת לבניין קיים רשאי המהנדס להורות על שינויו, תיקונו או הריסתו של חלק מבניין קיים בתנאי שהחלק אשר לגביו לא מבוקש ההיתר יותאם לתנאי הבקרה המרחבית [[#תוספת 2|ולתקנות תכן הבניין]], ובלבד שקיים קשר בין החלק האמור ובין העבודה נושא ההיתר.
: (ג) עורך הבקשה רשאי להגיש בקשה מתוקנת לפי השינויים שהתבקשו כאמור בתקנות משנה (א) או (ב) עד חמישה ימים לפני תום תקופת הבקרה המרחבית.
: (ג1) עורך הבקשה רשאי להגיש, במועד האמור בתקנת משנה (ג), בקשה לסטייה מהוראות תוכנית לגבי שינוי שהתבקש כאמור בתקנות משנה (א) או (ב), אם ניתן להגיש באותו עניין בקשה לסטייה מהוראות תוכנית; הבקשה תכלול את האמור [[בתקנה 33(א)(19)]] ולאחר שהתקיים לגביה האמור [[בתקנה 36]].
: (ד) על אף האמור בתקנת משנה (ג), המהנדס רשאי להתיר לעורך הבקשה להגיש תיקונים לבקשה בכל עת ובלבד שהבקשה המתוקנת תוגש בתוך תקופת הבקרה המרחבית וטרם מתן החלטת רשות הרישוי בבקשה.

=== סימן ב': החלטת רשות הרישוי &lt;עוגן חלק ד סימן ב&gt; ===

@ 42. החלטת רשות הרישוי לאשר בקשה להיתר (תיקון: תשע&quot;ח, תשפ&quot;א, תשפ&quot;ג, תשפ&quot;ו)
: (א) בתוך ארבעים וחמישה ימי הבקרה המרחבית, תחליט רשות הרישוי אם הבקשה להיתר עומדת בתנאי הבקרה המרחבית או אם לדחותה לפי [[תקנה 44]]; ההחלטה תישלח למבקש הבקשה להיתר, לעורך הבקשה, למגיש ההתנגדות לבקשה, אם הוגשה התנגדות, ואם החליטה לאשר את הבקשה תשלח את החלטתה גם לגורם מאשר, גוף נוסף או בעל תשתית שאישורו, תיאום או התייעצות עמו הם תנאי למתן היתר לפי תכנית או לפי כל דין, או לגוף נוסף שהופנתה אליו בקשה לקבלת מידע להיתר לפי [[תקנה 16(ב) או (ד)]], זולת אם ביקש גוף כאמור שלא לקבל את ההחלטה.
: (ב) בהחלטה לאשר בקשה להיתר תבהיר רשות הרישוי כי היתר הבנייה יינתן לאחר מילוי תנאים אלה בלבד:
:: (1) קבלת אישור מכון הבקרה כי בוצעה בקרת תכן לבקשה להיתר וכי תוצאות הבקרה תקינות, בצירוף דוח עורך הבקשה כאמור [[בתקנה 52]];
:: (1א) היתה הבקשה מסוג הבקשות שלגביהן הסמכות אינה נתונה לבקר מורשה או שאין במכון הבקרה בקר מורשה לעניין אותה סמכות - קבלת אישור, תיאום או התייעצות עם גורם מאשר המנוי [[בסעיף 158כא לחוק]], אם הדבר נדרש לפי כל דין;
:: (2) תשלום כל התשלומים כאמור [[בסעיף 145(ד) לחוק]];
:: (3) הפקדת ערבות לפי [[תקנה 70]], ככל שנדרש;
:: (4) במקרקעי ישראל - קבלת הסכמת רשות מקרקעי ישראל למתן היתר כאמור [[בתקנה 36(ה)]].
: (ג) על אף האמור בתקנת משנה (ב)(1), היתה הבקשה מסוג הבקשות שלגביהן קבע שר האוצר כי לא נדרשת בהן בקרה של מכון בקרה או שאינן בסמכות מכון בקרה, ונדרשו אישור, תיאום או היוועצות עם גורם מאשר המנוי [[בסעיף 158כא לחוק]], תציין זאת רשות הרישוי בהחלטתה וכן תבהיר כי היתר הבנייה יינתן רק לאחר מילוי כל אלה:
:: (1) קבלת אישור, תיאום או היוועצות עם גורם מאשר כאמור;
:: (2) הגשת דוח או הצהרת עורך הבקשה לפי [[תקנה 47(2)]];
:: (3) עמידת הבקשה להיתר בהוראות תכן הבנייה.
: (ד) נוסף על האמור [[בסעיף 145(ג2) לחוק]], רשות הרישוי רשאית להוסיף בהחלטתה -
:: (1) דגשים למכון הבקרה בנושאים הנוגעים לבקרת התכן ולבקרת הביצוע;
:: (2) פירוט תנאים לתחילת עבודה או לקבלת אישור תחילת עבודה אשר נועדו להבטיח שהבנייה והעבודות יבוצעו בהתאם להיתר ועל פי כל דין, אשר יהוו תנאים בהיתר;
:: (3) פירוט תנאים למהלך ביצוע העבודה נושא ההיתר וכן התייחסות מכון הבקרה לבדיקתם, ובכלל זה הריסתו של בניין אשר יש לו קשר עם העבודה המוצעת, אשר יהוו תנאים בהיתר;
:: (4) פירוט תנאים למתן תעודת גמר, אשר יהוו תנאים בהיתר.
: (ד1) רשות הרישוי תחליט בבקשה להיתר הכוללת בקשה לסטייה מהוראות תוכנית, לאחר שהונחה לפניה חוות דעת המהנדס כאמור [[בסעיף 145(ב)(2)(א) לחוק]], ותנמק את החלטתה.
: (ה) לא החליטה רשות הרישוי בבקשה להיתר בתוך 45 ימים מיום קליטת הבקשה, יראו את הבקשה כבקשה שסורבה ויחולו הוראות [[תקנה 68]].

@ 43. הכרעה בהתנגדויות
: (א) הוגשה התנגדות על ידי בעל זכות במקרקעין כאמור [[בתקנה 37]], תבחן רשות הרישוי את ההתנגדות ותכריע בה בתוך תקופת הבקרה המרחבית.
: (ב) הכריעה רשות הרישוי בהתנגדות שהוגשה, תשלח למבקש הבקשה להיתר, לעורך הבקשה ולמגיש ההתנגדות החלטה מנומקת בתוך ארבעים וחמישה ימים ממועד קליטת הבקשה.

@ 44. החלטת רשות הרישוי לדחות בקשה להיתר (תיקון: תשפ&quot;ג)
: (א) רשות הרישוי תחליט לדחות את הבקשה להיתר בשל אחד או יותר מאלה:
:: (1) הבקשה אינה עומדת בתנאי הבדיקה המרחבית;
:: (2) רשות הרישוי קיבלה התנגדות של בעל זכות במקרקעין לבקשה ובשל קבלת ההתנגדות לא ניתן לאשר את הבקשה כפי שהוגשה;
:: (3) רשות הרישוי קיבלה את עמדתו של גורם מאשר או גוף נוסף ולפיה לא ניתן לאשר את הבקשה כפי שהוגשה;
:: (4) רשות הרישוי דחתה את הבקשה לסטייה מהוראות תוכנית.
: (ב) רשות הרישוי תשלח למבקש הבקשה להיתר ולעורך הבקשה, החלטה מנומקת בדבר דחיית הבקשה, בתוך 45 ימים ממועד קליטת הבקשה; העתק ההחלטה יישלח למגיש התנגדות לבקשה ולגורם מאשר אם החליטה לדחות את הבקשה בשל הסיבות המנויות בתקנת משנה (א)(3).
: (ג) החליטה רשות הרישוי לדחות את הבקשה להיתר אך ורק בשל אחד מאלה, רשאי עורך הבקשה להגיש בקשה להיתר מתוקנת בהתאם להחלטת רשות הרישוי, שתיקלט במועד הגשתה:
:: (1) רשות הרישוי דחתה את הבקשה לסטייה מהוראות תוכנית, כולה או חלקה;
:: (2) רשות הרישוי דחתה בקשה בנושא מסוים, כולה או חלקה, שלגביו נדרשה החלטת רשות הרישוי לפי התוכנית המפורטת שלפיה הוגשה הבקשה להיתר.

@ 45. החלטת רשות הרישוי
: החלטת רשות הרישוי תונחה על פי שיקולים תכנוניים הנובעים מהוראות התכניות החלות, [[החוק]] והתקנות לפיו ועל פי אלה בלבד, ויצוין בה המועד להגשת ערר על ההחלטה ומענה של ועדת הערר.

@ 46. תוקף החלטה לאשר בקשה להיתר (תיקון: תש&quot;ף-3, תש&quot;ף-4, תשפ&quot;א-2, תשפ&quot;ה-2, תשפ&quot;ו)
: (א) תוקפה של החלטה לאשר בקשה להיתר הוא שלוש שנים מיום שהתקבלה.
: (ב) (((נמחקה).))
: (ג) (((נמחקה).))
: (ד) (((נמחקה).))
: (ה) (((פקעה).))

== חלק ה': בקרת תכן ==

=== סימן א': בקשה להיתר שלא נדרשת לגביה בקרה של מכון בקרה &lt;עוגן חלק ה סימן א&gt; ===

@ 47. בקשה שלא מבוקרת במכון בקרה (תיקון: תשע&quot;ח, תשפ&quot;ב)
: היתה הבקשה מסוג הבקשות שלגביהן קבע שר האוצר כי לא נדרשת בהן בקרה של מכון בקרה או שאינן בסמכות מכון בקרה, לא יחולו עליה [[תקנות 49 עד 52]], ויחולו הוראות אלה:
: (1) יוגש לרשות הרישוי כל אישור, תיאום או היוועצות הנדרשים לפי [[תקנה 42(ג)]];
: (2) עורך הבקשה יגיש דוח המפרט את השינויים המרחביים שנערכו בבקשה ככל שנערכו שינויים לצורך קבלת אישור, תיאום או היוועצות כאמור [[בתקנה 42(ג)]], או הצהרה כי לא נערכו בבקשה שינויים;
: (3) המהנדס יאשר בתוך 30 ימים מיום הגשת המסמך האחרון הנדרש לפי תקנות משנה (([צ&quot;ל: פסקאות])) (1) ו-(2) כי הבקשה תואמת את הוראות התכן הקבועות בתקנות לפי [[החוק|חוק זה (([צ&quot;ל: החוק]))]] או שנמסרו במסגרת המידע להיתר, ויחולו הוראות [[תקנה 53]].

@ 48. תשובת גורם מאשר
: גורם מאשר שהופנתה אליו בקשה כאמור [[בתקנה 42(ג)]] ייתן את התייחסותו בתוך 30 ימים ממועד קבלת הבקשה.

=== סימן ב': קליטת הבקשה להיתר במכון הבקרה &lt;עוגן חלק ה סימן ב&gt; ===

@ 49. העברת בקשה להיתר למכון הבקרה (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) החליטה רשות הרישוי לאשר את הבקשה להיתר כאמור [[בתקנה 42]] ונקבע [[בתקנות עבודת מכון בקרה]] כי נדרש אישורו של מכון בקרה לבקשה להיתר כאמור, יתקשר מבקש הבקשה עם מכון בקרה ויגיש למכון הבקרה את הבקשה להיתר ואת כל המסמכים והצרופות הנדרשים לפי [[התקנות האמורות]], וכן המסמכים אשר פורטו בתיק המידע להיתר ובהחלטת רשות הרישוי שיש להגישם למכון הבקרה.
: (ב) לא מונו עורכי משנה נוספים לבקשה לפי [[תקנה 28]], רשאי מגיש הבקשה למנות עורכי משנה לכל תחום הנדרש בבקשה להיתר טרם הגשתה למכון הבקרה, והודעה על מינוים תצורף לבקשה להיתר שתוגש למכון הבקרה.

=== סימן ג': בקרת תכן &lt;עוגן חלק ה סימן ג&gt; ===

@ 50. התקשרות ובקרת תכן במכון בקרה
: מגיש הבקשה יתקשר עם מכון בקרה בהסכם למתן שירותי בקרה, כאמור [[בתקנות עבודת מכון בקרה]].

@ 51. דוח מסכם של מכון הבקרה
: (א) ביצע מנהל בקרת התכן בקרת תכן לבקשה, יודיע על כך לרשות הרישוי, לעורך הבקשה ולמבקש ההיתר ויצרף להודעתו דוח מסכם כמשמעותו [[בתקנות עבודת מכון בקרה]].
: (ב) הודיע מכון בקרה כי בקרת התכן נמצאה לא תקינה, רשאי עורך הבקשה לעדכן את רשות הרישוי כי בכוונתו להגיש בקשה מתוקנת למכון הבקרה, ורשאי הוא להגיש הודעה כאמור כל עוד החלטת רשות הרישוי לפי [[חלק ד' סימן ב']] בתוקף.

== חלק ו': מתן ההיתר ==

=== סימן א': בדיקת המהנדס &lt;עוגן חלק ו סימן א&gt; ===

@ 52. דוח עורך הבקשה
: עורך הבקשה יגיש למהנדס את אישור מכון הבקרה כאמור [[בסעיף 145(ב3) לחוק]], כי תוצאות הבקרה תקינות וכן את הבקשה להיתר ודוח המפרט את השינויים המרחביים שנערכו בבקשה ככל שנערכו, בעקבות בקרת התכן או הצהרה חתומה בידי עורך הבקשה, כי לא נערכו בבקשה שינויים בעקבות בקרת התכן (להלן - דוח עורך הבקשה).

@ 53. בדיקת התאמה לתנאים מרחביים
: התקבל דוח עורך הבקשה כאמור [[בתקנה 52]], יבחן המהנדס אם השינויים המרחביים שנערכו בבקשה עומדים בתנאי החלטת רשות הרישוי; ראה המהנדס כי בשל השינויים שנערכו בבקשה היא אינה עומדת עוד בתנאי החלטת רשות הרישוי לאשר את הבקשה, יודיע על כך לעורך הבקשה ולמבקש ההיתר בתוך 15 ימים ויציין כי נדרשת הגשת בקשה חדשה.

@ 54. פירוט התשלומים הנדרשים
: רשות הרישוי תשלח בכל עת לאחר קבלת החלטה כאמור [[בתקנה 42]] ולא יאוחר מ-10 ימים מיום קבלת דוח עורך הבקשה כאמור [[בתקנה 52]] או מיום אישור המהנדס לפי [[תקנה 47(3)]], לפי העניין, את פירוט החיובים לפי [[סעיף 145(ד) לחוק]].

=== סימן ב': מתן היתר &lt;עוגן חלק ו סימן ב&gt; ===

@ 55. מתן היתר
: (א) שולמו החיובים או ניתנו הערבויות להבטחת התשלומים כאמור [[בסעיף 145(ד)(1) לחוק]], תיתן רשות הרישוי את ההיתר בתוך 5 ימים ובלבד שהבקשה להיתר עומדת בתנאים האמורים בתקנות אלה.
: (ב) התקיימו התנאים כאמור [[בסעיף 145(ד)(2) לחוק]], תיתן רשות הרישוי את ההיתר בתוך 15 ימים מיום קבלת הודעת מכון הבקרה לפי [[תקנה 51]], או מיום אישור המהנדס לפי [[תקנה 47(3)]], לפי העניין, ובלבד שהבקשה להיתר עומדת בתנאים האמורים בתקנות אלה.

@ 56. תנאים בהיתר
: (א) על היתר יחולו הוראות אלה:
:: (1) העבודה תבוצע לפי הוראות [[#תוספת 2|תקנות תכן הבניין]] והוראות כל דין;
:: (2) פסולת הבנייה תפונה אל אתר מורשה על פי כל דין לסילוק פסולת בניין או לטיפול בה במהלך העבודה או מיד לאחר השלמתה, זולת אם הכמות היא מזערית להערכת המהנדס.
: (ב) בהיתר להריסת בניין או חלק מבניין העשויים אסבסט, לפינוי של אסבסט מנכס או לבנייה בחלק מבניין או בקרקע שמצוי בהם אסבסט, ייקבע כי תנאי לקבלת אישור תחילת עבודה הוא קבלת היתר לעבודת אסבסט וביצוע העבודות באמצעות קבלן אסבסט בעל רישיון מתאים לביצוע העבודה לפי [[סעיף 37 לחוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק, התשע&quot;א-2011]].
: (ג) בהיתר שניתן לבקשת דייר מוגן לפי [[תקנה 36(ו)(6)]] תיווסף הערה זו: &quot;תשומת לבך מופנית לכך כי היתר זה אינו משמש הגנה בפני תביעות בעל הנכס נגדך בגלל ביצוע העבודה או השימוש שהותרו, כל עוד לא קיבלת את הסכמתו של בעל הנכס לביצועם, או באין הסכמה כאמור, הרשאה של בית דין לשכירות או בית משפט&quot;.
: (ד) רשות הרישוי רשאית להוסיף בהיתר -
:: (1) תנאים לקבלת אישור תחילת עבודה אשר נועדו להבטיח שהבנייה והעבודות יבוצעו בהתאם להיתר ועל פי כל דין, לרבות רישום הערה לפי [[+|תקנה 27]] [[או 29 לתקנות המקרקעין (ניהול ורישום), התשע&quot;ב-2011]];
:: (2) תנאים למהלך ביצוע העבודה נושא ההיתר וכן הנחיות למכון הבקרה לבדיקתם, ובכלל זה הריסתו של בניין אשר יש לו קשר עם העבודה המוצעת;
:: (3) תנאים למתן תעודת גמר אשר נועדו להבטיח שהבנייה והעבודות בוצעו בהתאם להיתר ועל פי כל דין.

@ 57. חובת קיום הוראות תכן הבניין (תיקון: תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ב-2)
: (א) מתן היתר לפי תקנות אלה אינו בא להסיר אחריות מהמבקש, מעורך או עורכי הבקשה, ממתכנן שלד הבניין והאחראי לביצוע בשל נזקים או כשלים שייגרמו כתוצאה מאי-קיום ההוראות המפורטות [[#תוספת 2|בתקנות תכן הבניין]].
: (ב) מקום שבתקנות אלה או [[#תוספת 2|בתקנות תכן הבניין]] מוטלת חובה לביצוע פעולה אחרי גמר הבנייה באמצעות מיתקנים שיש להתקינם על פי תנאי ההיתר, יצא בעל ההיתר ידי חובתו אם יתקין את המיתקנים הדרושים לביצוע פעולה זו, אך אין באמור כדי לפטור מחובות לפי כל דין.
: (ג) על אף האמור [[בתקנה 56(א)(1)]], רשות הרישוי תתנה היתר לביצוע עבודות באתר, כהגדרתו [[בתוספת החמישית לתקנות בקשה להיתר]] בתנאי כי העבודה תבוצע לפי הוראות [[התוספת החמישית לתקנות האמורות]], ורשאית היא לתת היתר לביצוע עבודות באתר כאמור, למעט הקמת בניין חדש באתר כאמור אף שלא בהתאם להוראות [[-|התוספת החמישית]], ובלבד שיתקיימו תנאים אלה:
:: (1) הוגשה חוות דעת של הגורם האחראי כהגדרתו [[בתוספת החמישית לתקנות בקשה להיתר]], הקובעת כי לא ניתן או שאין זה מעשי למלא אחר ההוראות הקיימות או חלקן בלי לפגוע בערך השימור של האתר;
:: (2) הוגשה חוות דעת של בעל מקצוע כהגדרתו [[בתוספת החמישית לתקנות בקשה להיתר]] הקובעת כי אין בסטייה המבוקשת מן ההוראות הקיימות כדי לפגוע בבטיחות המבקרים והמשתמשים באתר, או כי נקיטת אמצעים אחרים, כגון הצבת שלטי אזהרה, יש בה כדי להבטיח את הבטיחות כאמור.
: (ד) אם הגורם האחראי אינו רשות ציבורית, רשאית רשות הרישוי להתנות את מתן ההיתר, בהגשת חוות דעת מבעל מקצוע כהגדרתו [[בתוספת החמישית לתקנות בקשה להיתר]] נוסף שיהיה מוסכם על הצדדים, וההיתר יינתן בהסתמך על חוות דעתו.
: (ה) על אף האמור בתקנת משנה (א), רשות הרישוי תיתן היתר לעבודה שהיא חובה לפי [[חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ&quot;ח-1998]], אף שלא בהתאם להוראות תכן הבנייה בנושא נגישות אם העבודה תבוצע לפי הוראות [[חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות]].

@ 58. ערובה להבטחת קיום תנאי ההיתר
: רשות הרישוי תתנה מתן היתר בנייה לתוספת לבניין קיים, שינויו או תיקונו בכך שמבקש ההיתר יפקיד ערבות בנקאית אוטונומית (להלן - הערבות) להבטחת קיום תנאי ההיתר, על ידי מבקש ההיתר; סכום הערבות יהיה צמוד למדד כמשמעו [[בתקנה 69]], ובשיעור האמור [[בתקנה 70]].

@ 59. תוקפו של היתר (תיקון: תש&quot;ף-4, תשפ&quot;א-2, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ו)
: (א) תקופת תוקפו של היתר היא שש שנים מיום שניתן; רשות הרישוי רשאית, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לקבוע להיתר תקופת תוקף ארוכה יותר, שלא תעלה על תשע שנים, אם ראתה כי היקפה ומורכבותה של העבודה או הבנייה המותרת על פיו מצדיקים זאת.
: (א1) (((נמחקה).))
: (ב) ניתן היתר לביצוע העבודה בשלבים, יושלם השלב הראשון בתקופה הנקובה בתקנת משנה (א) והעבודה כולה תושלם בתוך תקופה ארוכה יותר שתקבע רשות הרישוי.
: (ג) אם ההיתר הוא לשימוש או לשימוש חורג ולא הוחל בשימוש, בתוך שנה מיום מתן ההיתר, יפקע ההיתר.
: (ד) (((נמחקה).))

@ 60. חידוש או שינוי פרטי היתר ((&lt;s&gt;היתר&lt;/s&gt;)) (תיקון: תשפ&quot;ה-2, תשפ&quot;ו, תשפ&quot;ו-2)
: (א) (((נמחקה).))
: (ב) (((נמחקה).))
: (ג) חל שינוי בזהות בעל היתר או בעל זכויות במקרקעין במהלך ביצוע העבודות, רשאית רשות הרישוי, לבקשת בעל ההיתר, לשנות את פרטי בעל ההיתר או בעל הזכויות, לפי העניין.
: (ד) גרמו שריפה, הרס או אירוע אחר נזק לבניין, ועל פי חוות דעת המהנדס, הבניין ניתן לשיקום לפי ההיתר שעל פיו הוקם, תחדש רשות הרישוי את ההיתר לבקשת בעל ההיתר אם אין מניעה תכנונית לכך, ובלבד שתנאי ההיתר אינם סותרים את הדין, לרבות הוראותיה של תכנית החלה על המקום, ויחולו הוראות אלה:
:: (1) תבוצע בקרת תכן לפי הוראות [[חלק ה']]; ואולם, לעניין שלד הבניין, יראו את הבקשה כתואמת את הוראות תכן הבנייה הנוגעות לשלד הבניין אם התקיימו כל אלה:
::: (א) החלק בשלד הבניין שבו מבוצעות עבודות שיקום תוכנן בהתאם להוראות תכן הבנייה החלות על חלק זה בשלד הבניין;
::: (ב) עבודות השיקום תוכננו כך שיציבותו של הבניין לאחר ביצוע העבודות לא תפחת מיציבותו ערב קרות הנזק ולא תהווה סכנה ממשית לציבור או לבניין או לבניינים הסמוכים;
::: (ג) לבקשה לחידוש ההיתר צורפה הצהרת מתכנן שלד בניין בדבר התקיימות התנאים המפורטים בפסקה זו;
:: (2) חל שינוי בבעלות או בזכויות במקרקעין, יוצא ההיתר המחודש על שם הבעל או בעל הזכויות החדש במקרקעין.
: (ה) (((פקעה).))

@ 61. ההיתר ועותקיו (תיקון: תש&quot;ף, תשפ&quot;ב)
: (א) טופס ההיתר ייחתם בחתימה אלקטרונית מאושרת של רשות הרישוי; מהנדס הוועדה רשאי להוסיף להיתר נספחים אשר יהוו חלק בלתי נפרד ממנו, ובלבד שלא יצורפו נספחי התכן.
: (ב) קובץ אלקטרוני חתום של ההיתר יישמר במשרדי רשות הרישוי ויפורסם באתר האינטרנט של הוועדה המקומית בתוך 5 ימים ממועד נתינתו.
: (ג) קובץ אלקטרוני חתום או עותק של ההיתר יוחזק בידי האחראי לביקורת על הביצוע באתר הבנייה ויוצג לכל פונה, אלא אם כן נקבע כי ההיתר יהיה חסוי, כאמור [[בתקנה 63]] [[או 64]].
: (ד) קובץ אלקטרוני חתום של ההיתר יועבר באופן מקוון לכל גורם מאשר, גוף נוסף או בעל תשתית אשר מסר מידע לעניין אותו היתר, או גוף מאשר, גוף נוסף או בעל תשתית שאישורו, תיאום או התייעצות עמו הם תנאי להיתר לפי תכנית או לפי כל דין וביקש לקבל את ההיתר.
: (ה) קובץ אלקטרוני חתום של היתר אשר מיושמת בו שיטת בנייה חדשה, יועבר לידי הגוף המוסמך ולמשרד הבינוי והשיכון, ויצורף לו תצהיר הממונה על שיטת הבנייה החדשה שצורף לבקשה להיתר.

@ 62. בקשה לחסות פרטי היתר
: בעל זכות במקרקעין ביחס לחלקו במקרקעין, רשאי בכל עת, להגיש למהנדס בקשה כי ההיתר או חלק ממנו, לא יוצג באופן פומבי לציבור, בשל אחת מסיבות אלה:
: (1) ההיתר או חלק ממנו מגלה פרטים הפוגעים בפרטיותו של אדם;
: (2) בשל קיומו של סוד מסחרי;
: (3) מטעמים של ביטחון הציבור;
: (4) מטעמי ביטחון המדינה.

@ 63. החלטה בבקשה לחסות היתר
: (א) המהנדס והיועץ המשפטי של הוועדה יחליטו בבקשה לחסות היתר לפי [[תקנה 62(1) עד (3)]] בתוך 15 ימים מיום הגשת הבקשה ורשאים הם לדרוש מסמכים נוספים לצורך החלטתם.
: (ב) כל עוד לא ניתנה החלטה בבקשה לחיסיון לפי תקנה זו, לא יוצגו ההיתר או מסמכים אחרים המפורטים בבקשה באתר האינטרנט ולא יהיו פתוחים לעיון הציבור.

@ 64. בקשה לחסות היתר מטעמי ביטחון
: (א) בקשה לחסות היתר לפי [[תקנה 62(4)]] תוגש למהנדס ולמשרד הביטחון.
: (ב) משרד הביטחון יעביר למהנדס ולמבקש את עמדתו בנוגע לבקשה בתוך 15 ימים מיום קבלת הבקשה, ורשאי הוא לדרוש מסמכים נוספים לצורך החלטתו.
: (ג) החלטה בבקשה לחסות היתר לפי [[תקנה 62(4)]] תתקבל בתוך 15 ימים מיום קבלת עמדת משרד הביטחון; לא העביר משרד הביטחון את עמדתו במועד האמור בתקנת משנה (ב), תתקבל החלטה בבקשה גם בלא עמדה זו.
: (ד) כל עוד לא ניתנה החלטה בבקשה לחיסיון לפי תקנה זו, לא יוצגו ההיתר או מסמכים אחרים המפורטים בבקשה באתר האינטרנט ולא יהיו פתוחים לעיון הציבור.

=== סימן ג': אגרות וערבות &lt;עוגן חלק ו סימן ג&gt; ===

@ 65. אגרת מידע להיתר
: המבקש מידע להיתר יצרף לבקשתו אישור המעיד כי שולמה לרשות הרישוי אגרה כאמור [[בתקנות התכנון והבנייה (מסירת מידע), התשמ&quot;ט-1989]].

@ 66. אגרת היתר
: טרם מתן היתר יימסר למהנדס אישור המעיד כי שולמה לרשות הרישוי אגרה באופן ובשיעור הקבוע [[בתוספת השלישית לתקנות בקשה להיתר]].

@ 67. פיקדון
: עם הגשת בקשה להיתר יצרף מגיש הבקשה אישור המעיד כי שולם פיקדון לפי [[התוספת השלישית לתקנות בקשה להיתר]].

@ 68. בקשה להחזר פיקדון
: על בקשה להחזר פיקדון יחולו הוראות [[התוספת השלישית לתקנות בקשה להיתר]].

@ 69. הצמדה למדד
: (א) הסכומים הנקובים בתקנות אלה יעודכנו ב-1 בינואר של כל שנה (להלן - יום העדכון) לפי שיעור שינוי מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (להלן - המדד), מן המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון הקודם עד המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון ויעוגלו כלפי מעלה לשקל החדש השלם הקרוב.
: (ב) בתקנה זו -
::- &quot;מדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
::- &quot;המדד החדש&quot; - המדד שפורסם בחודש נובמבר שלפני יום העדכון;
::- &quot;המדד היסודי&quot; - המדד שפורסם בחודש נובמבר שלפני יום העדכון הקודם, ולעניין יום העדכון הראשון שלאחר תחילתן של תקנות אלה המדד שפורסם בחודש מאי 2016.

@ 70. ערבות לביצוע תנאי ההיתר לתוספת, שינוי או תיקון בניין קיים (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) בהיתר בנייה להוספה לבניין קיים, שינויו או תיקונו יפקיד בעל ההיתר אצל הוועדה המקומית ערבות בנקאית אוטונומית (להלן - הערבות) להבטחת קיום תנאי ההיתר, על ידי בעל ההיתר; סכום הערבות יהיה צמוד למדד כמשמעו [[בתקנה 69]].
: (ב) גובה הערבות יהיה פי עשרה מסכום האגרה לפי [[תקנה 66]] ובלבד שלא תפחת מסכום של 5,000 שקלים חדשים ולא תעלה על סכום של 100,000 שקלים חדשים; הסכומים הללו ישתנו לפי שיעור שינוי המדד כמפורט [[בתקנה 69]].
: (ג) רשות הרישוי רשאית לפטור את בעל ההיתר מהפקדת ערבות, כולה או חלקה, מטעמים מיוחדים שיירשמו.
: (ד) בעל ההיתר יבטיח כי תוקפה של הערבות יהיה עד למתן תעודת הגמר כאמור בתקנת משנה (ה), ויאריכה שלושה ימים לפחות טרם פקיעתה.
: (ה) רשות הרישוי תחזיר לבעל ההיתר את הערבות, עם מתן תעודת גמר, אלא אם כן החליטה לחלטה, כולה או חלקה, כאמור בתקנות משנה (ו) או (ז).
: (ו) לא קיים בעל ההיתר את תנאי ההיתר, כולם או חלקם, או שלא האריך את תוקפה של הערבות כאמור בתקנת משנה (ג), תהיה רשאית רשות הרישוי לחלט את הערבות, כולה או חלקה, ולהשתמש בתמורתה לצורך קיום תנאי ההיתר ולכיסוי הוצאותיה בקיום התנאים האמורים, ובלבד שהודיעה לבעל ההיתר על כוונתה לחלט את הערבות בתוך 30 ימים מיום קבלת ההודעה.
: (ז) החליטה רשות הרישוי לחלט חלק מהערבות או שלא השתמשה במלוא הכספים שחילטה לצורך קיום תנאי ההיתר ולכיסוי הוצאותיה, תשיב לבעל ההיתר את הכספים הנותרים מיד עם תום קיום תנאי ההיתר וכיסוי הוצאותיה; כספים אלה יישאו הצמדה למדד כמפורט בתקנת משנה (א).

== חלק ז': אישור תחילת עבודות ==

=== סימן א': מינויים נדרשים &lt;עוגן חלק ז סימן א&gt; ===

@ 71. חובת מינוי בעלי תפקידים (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) לא תבוצע בנייה או עבודה לפי היתר אלא לאחר שבעל ההיתר מינה את בעלי התפקידים שלהלן ומסר הודעה על כך למהנדס:
:: (1) אחראי לביקורת על הביצוע;
:: (2) קבלן ואחראי לביצוע שלד הבניין שמינה הקבלן או בעל ההיתר;
:: (3) אחראי לתיאום עם מכון הבקרה, אלא אם כן היתה הבקשה מסוג הבקשות ששר האוצר קבע לגביהן כי לא נדרשת בהן בקרה של מכון בקרה.
: (ב) בעל ההיתר רשאי למנות, נוסף על האחראי לביקורת על הביצוע כאמור בתקנה משנה (א)(1), אחראים נוספים לביקורת על הביצוע ויחולו לעניין זה הוראות [[תקנה 28]], ובלבד שהודעה על מינוים תצורף לבקשה להתקשרות עם מכון הבקרה ולבקשה לאישור תחילת עבודות.

@ 72. חתימה על קבצים (תיקון: תשפ&quot;ו)
: קבצים שיגישו למהנדס, לרשות הרישוי ולמכון הבקרה האחראי לביקורת על הביצוע או עורכי משנה ייחתמו בידי עורכיהם, אשר יאשרו בחתימתם כי המסמכים תואמים את היתר הבנייה.

=== סימן ב': התקשרות עם מכון הבקרה &lt;עוגן חלק ז סימן ב&gt; ===

@ 73. התקשרות עם מכון בקרה
: היה ההיתר מסוג ההיתרים שלגביהם קבע שר האוצר לפי [[סעיף 157ג לחוק]] כי נדרשת בקרת ביצוע של מכון בקרה, יתקשר בעל ההיתר עם מכון בקרה אשר יבצע בקרת ביצוע על עבודות הבנייה על פי ההיתר, והכול לפי [[תקנות עבודת מכון בקרה]].

@ 74. הודעת מכון הבקרה
: מכון הבקרה יודיע לרשות הרישוי על עריכת הסכם התקשרות ויצרף להודעות את המסמכים הנדרשים [[בתקנות עבודת מכון בקרה]].

=== סימן ג': אישור תחילת עבודה &lt;עוגן חלק ז סימן ג&gt; ===

@ 75. חתימת האחראי לביקורת על הביצוע (תיקון: תש&quot;ף)
: בקשה לאישור תחילת עבודה תיחתם בחתימתו של האחראי לביקורת על הביצוע ויצורף לה אישור על מינויו בידי בעל ההיתר.

@ 76. הגשת בקשה לאישור תחילת עבודה (תיקון: תשפ&quot;ב-5, תשפ&quot;ו)
: (א) האחראי לביקורת על הביצוע יגיש למהנדס בקשה לאישור תחילת עבודה שיצוין בה המועד הצפוי לתחילת ביצוע העבודה לפי ההיתר; לבקשה כאמור יצורפו כל אלה:
:: (1) מספר ההיתר אשר מבוקש לבצע עבודות לפיו;
:: (2) אישור על התקשרות עם מכון בקרה בדבר בקרת ביצוע כאמור [[בתקנה 74]];
:: (3) נספחים, צרופות ומסמכים אחרים אשר נקבע בהיתר כי יש להעבירם למהנדס טרם מתן אישור תחילת העבודה;
:: (4) קובץ מדידה שמסומן עליו מתווה הבניין בצירוף העתק אישור מודד מוסמך בדבר סימון מתווה הבניין במגרש עצמו;
:: (5) הודעה בדבר מינוים של בעלי התפקידים לביצוע העבודה כאמור [[בתקנה 71]];
:: (6) קובץ תוכנית ארגון אתר, חתומה ביד הקבלן, אלא אם כן נכתב בהיתר שלא נדרשת תוכנית כאמור.
: (ב) היתה הבקשה מסוג הבקשות שלגביהן קבע שר האוצר לפי [[סעיף 157ג לחוק]] כי לא נדרשת בהן בקרה של מכון בקרה, יצורפו להודעה גם המסמכים האמורים [[בתקנות עבודת מכון בקרה]].

@ 77. בדיקת המהנדס (תיקון: תשפ&quot;ב-5, תשפ&quot;ו)
: (א) המהנדס יבדוק את הבקשה לאישור תחילת עבודה בתוך חמישה ימים מיום שהוגשה לה.
: (ב) מצא המהנדס במסמכים המפורטים [[בתקנה 76]] ליקוי, טעות, חוסר בהירות או חריגה מהוראות התכנית או מן ההיתר, תודיע על כך לאחראי ביקורת על הביצוע ולבעל ההיתר.
: (ג) לא החליט המהנדס בתוך התקופה האמורה בתקנת משנה (א), יראו את הבקשה בתום חמישה ימים נוספים מתום התקופה כאישור תחילת עבודה, ובלבד שצורפו לה הצרופות הנדרשות בתקנות אלה, והתמלאו התנאים שנקבעו בהיתר, בתכנית, בחיקוק ובמידע להיתר.

@ 78. אישור המהנדס (תיקון: תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ו)
: (א) אישר המהנדס את תחילת העבודה, תשלח הודעה על כך לבעל ההיתר.
: (ב) הודעה כאמור תכלול אישור זמני לחיבור לתשתית לצורך ביצוע העבודות.
: (ג) קובץ אלקטרוני חתום של האישור יועבר באופן מקוון למכון הבקרה, לעורך הבקשה, לאחראי ביקורת על הביצוע, לרשם הקבלנים, למפקח על הבטיחות במשרד הכלכלה ולכל גורם מאשר, גוף נוסף אשר מסר מידע לעניין אותו היתר, לרבות בעל תשתית שאישורו, תיאום או התייעצות עמו הם תנאי להיתר לפי תכנית או לפי כל דין, וביקש לקבל את האישור.
: (ד) כללה העבודה נושא האישור יישום שיטת בנייה חדשה, יועבר העתק האישור גם לבעל השיטה, לגוף המוסמך ולמשרד הבינוי והשיכון.

@ 79. ביצוע בשלבים (תיקון: תשפ&quot;ב-5, תשפ&quot;ב-6, תשפ&quot;ו)
: (א) בכל עת לאחר קבלת אישור תחילת עבודה או מסירת הודעה למהנדס הוועדה על תחילת עבודה כאמור [[חלק זה $|בסימן ג1]], רשאי בעל ההיתר באמצעות האחראי לביקורת על הביצוע להגיש למהנדס בקשה לביצוע עבודות הבנייה על פי ההיתר בשלבים.
: (ב) לבקשה יצורפו כל אלה:
:: (1) הודעה מאת מכון בקרה כי הוגשו המסמכים הנדרשים [[בתקנה 74]] בהתאם לשלב הביצוע, אם ההיתר הוא מסוג ההיתרים שלגביהם קבע שר האוצר לפי [[סעיף 157ג לחוק]] כי נדרשת בקרת ביצוע של מכון בקרה;
:: (2) תכניות עדכניות לארגון אתר התוכנית תהיה חתומה ביד הקבלן שמונה לפי [[תקנה 71(א)(2)]];
: (ג) המהנדס יחליט בבקשה בתוך חמישה ימים מיום הגשתה, לא הודיע המהנדס על החלטתו בתוך התקופה האמורה, יראו את הבקשה בתום חמישה ימים נוספים מתום התקופה כאישור ביצוע בשלבים.
: (ד) נקבע בהיתר ביצוע בשלבים, או שאושרה בקשה לביצוע בשלבים, יגיש האחראי לביקורת על הביצוע למהנדס את המסמכים האמורים בתקנת משנה (ב) בכל אחד משלבי הביצוע.

=== סימן ג'1 - סוגי עבודות שאינן טעונות אישור תחילת עבודה (תיקון: תשפ&quot;ו) &lt;עוגן חלק ז סימן ג1&gt; ===

@ 79א. הקמת בניין חדש למגורים (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) הקמת בניין חדש למגורים אינה טעונה אישור תחילת עבודות ולא יחולו לגביה [[תקנות 75 עד 78]], ובלבד שמתקיימים התנאים האלה:
:: (1) הפרש הגובה בין מפלס הכניסה הקובעת לבניין לבין מפלס הכניסה לקומה הגבוהה ביותר המיועדת לאכלוס, שהכניסה אליה דרך חדר מדרגות משותף, הוא עד 42 מטרים;
:: (2) לפחות 80% משטחי הבנייה שאושרו בהיתר מיועדים למגורים, ובכלל זה שטחים למטרת שירות המשרתים את המגורים;
:: (3) רשות הרישוי נתנה את ההיתר ולא מורשה להיתר;
:: (4) עורך הבקשה של ההיתר שניתן רשום כמורשה להיתר בפנקס המורשים להיתר;
:: (5) עורך הבקשה כאמור בפסקה (4) הודיע למהנדס על כוונה להתחיל בביצוע העבודות לפי ההיתר שניתן, לאחר שמצא כי התקיימו כל התנאים לתחילת עבודות שנקבעו [[חלק זה $|בסימנים א']] [[חלק זה סימן ב|ו-ב' לחלק זה]], במידע להיתר או בהיתר; ההודעה תימסר 7 ימים לפחות לפני תחילת ביצוע העבודות;
:: (6) עורך הבקשה כאמור בפסקה (4) צירף להודעה כאמור בפסקה (5) את כל המסמכים המפורטים [[בתקנה 76(א)(1) עד (6)]];
:: (7) אם ההיתר מסוג ההיתרים שאינם טעונים בקרת תכן ובקרת ביצוע במכון בקרה כאמור [[בסעיף 158מח(2)(ב) לחוק]], יצורפו המסמכים המפורטים [[בתקנות התכנון והבנייה (הקמת מכון בקרה ודרכי עבודתו), התשע&quot;ח-2018]], ולא יצורפו להודעה המסמכים המפורטים [[בסעיף 76(א)(2)]].
: (ב) נמסרה הודעה למהנדס כאמור בתקנת משנה (א)(5), המהנדס רשאי לתת לעורך הבקשה כאמור בתקנת משנה (א)(4), בתוך 7 ימים מיום שנמסרה לו ההודעה, הנחיות לתיאום תחילת העבודות בעניין שנכללו לגביו תנאי או הוראה במידע להיתר או בהיתר בנוגע לתיאום תחילת העבודות, וחל שינוי באותו עניין מאז שנכללו התנאי או ההוראה כאמור.
: (ג) נתן המהנדס הנחיות לתיאום תחילת העבודות כאמור בתקנת משנה (ב), לא יחל בעל ההיתר בביצוע העבודות אלא לאחר שעורך הבקשה כאמור בתקנת משנה (א)(4) אישר שבוצעו ההנחיות שהמהנדס הורה כי יש לבצען כתנאי לתחילת העבודות.
: (ד) הודעה כאמור בתקנת משנה (א)(5) תהווה אישור זמני לחיבור לתשתית לצורך ביצוע העבודות.

=== סימן ד': שילוט באתר הבנייה &lt;עוגן חלק ז סימן ד&gt; ===

@ 80. שלט באתר הבנייה
: ניתן אישור תחילת עבודה, יציב בעל ההיתר, בחזית האתר, במקום בולט לעין, למשך כל תקופת הבנייה, שלט ברור וקריא הכולל, נוסף על הוראות לפי [[תקנות רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות (הצבת שלטים על ידי קבלנים רשומים), התשל&quot;ו-1976]], ולפי [[תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בנייה), התשמ&quot;ח-1988]], פרטים אלה:
: (1) שם הפרויקט או מהות העבודה, מספר ההיתר ומספר אישור תחילת עבודה;
: (2) פרטי בעל ההיתר;
: (3) פרטי האחראי לביקורת על הביצוע;
: (4) פרטי מכון הבקרה האחראי לשלב בקרת הביצוע.

== חלק ח': ביצוע ובקרת ביצוע  ==

=== סימן א': בקרת מכון בקרה &lt;עוגן חלק ח סימן א&gt; ===

@ 81. אופן בקרת ביצוע על ידי מכון הבקרה
: מכון הבקרה יערוך בקרת ביצוע על פי תקנות אלה [[ותקנות עבודת מכון בקרה]].

@ 82. דוח מסכם של מכון בקרה
: מנהל בקרת הביצוע יודיע לבעל ההיתר ולרשות הרישוי אם תוצאות בקרת הביצוע נמצאו תקינות ויצרף להודעתו דוח מסכם כאמור [[בתקנות עבודת מכון בקרה]].

=== סימן ב': בקרת רשות הרישוי &lt;עוגן חלק ח סימן ב&gt; ===

@ 83. בקרת ביצוע מרחבית
: (א) רשות הרישוי, באמצעות מפקחים שהוסמכו לפי [[סעיף 257א לחוק]], תערוך באתר בקרה במהלך ביצוע העבודות בעניינים המפורטים [[בתקנה 40]] (להלן - בקרת ביצוע מרחבית).
: (ב) בקרת הביצוע המרחבית תכלול בקרה על המרכיבים המרחביים לפי התכניות, ההיתר וההנחיות המרחביות.
: (ג) בקרה מרחבית תבוצע בשלבים אלה לפחות:
:: (1) בבנייה חדשה ובתוספת בנייה על הקרקע - סימון העמדת הבניין;
:: (2) גמר הקמת השלד;
:: (3) גמר הבנייה.
: (ד) בקרה נוספת תיערך לפי הנדרש, ובמקרים אלה:
:: (1) התפטרות אחראי לביקורת על הביצוע או מבצע הפיקוח העליון;
:: (2) קבלת הודעה בדבר הריסת מבנה;
:: (3) קבלת הודעת מכון הבקרה כאמור [[בתקנות עבודת מכון בקרה]].

=== סימן ג': בקרת בעל ההיתר ונציגיו &lt;עוגן חלק ח סימן ג&gt; ===

@ 84. אישור לשיטת בנייה חדשה
: כללו ההיתר או הבקשה לאישור תחילת עבודה יישום שיטת בנייה חדשה - יהיה בידי הממונה על שיטת הבנייה החדשה אישור זמני או אישור קבוע לשיטת הבנייה החדשה.

@ 85. סימון העמדת הבניין
: לא תבוצע יציקת היסודות של בניין, אלא לאחר סימון העמדת הבניין על ידי מודד מוסמך.

@ 86. תפקיד האחראי לתיאום עם מכון הבקרה
: בעל ההיתר ימנה אחראי לתיאום עם מכון הבקרה אשר יבצע פעולות כמפורט להלן, זולת אם ההיתר הוא מסוג ההיתרים שלגביהם קבע שר האוצר לפי [[סעיף 157ג לחוק]] כי לא נדרשת בהם בקרה של מכון בקרה:
: (1) יחזיק באתר קובץ תכניות עבודה לביצוע עדכניות;
: (2) יבצע תיאום תהליך הביצוע לרבות מעקב אחר בדיקות מעבדה מאושרת הנדרשות לפי כל דין, שיועברו אליו בידי הקבלן או בהוראתו;
: (3) יתאם את העבודה ואת הבקרה עם מכון הבקרה, ילווה את הבקר בעת שהותו באתר ויוודא ביצוע של הוראות מכון הבקרה;
: (4) יודיע למי שמבצע את הפיקוח העליון ולאחראי לביקורת על הביצוע על שלבי הביצוע.

@ 87. תפקידי האחראי לביקורת על הביצוע וסמכויותיו
: (א) אחראי לביקורת על הביצוע או אחראי משנה, כל אחד בתחום אחריותו, כפי שמינה בעל ההיתר לפי [[תקנה 71(ב)]], יבדוק אם עבודות הבנייה בוצעו בהתאם לתנאי ההיתר, ולפי חיקוק, לרבות התנאי בדבר העסקת קבלן רשום (להלן - ביקורת).
: (ב) הביקורת תיערך על ידי האחראים לביקורת על הביצוע לסוגיהם, ולפי העניין, לפחות בגמר שלבים אלה:
:: (1) סימון קווי הבניין;
:: (2) גמר יסודות הבניין;
:: (3) גמר הקמת השלד, ואם הקמתו מחייבת הקמת מקלט, אחד או יותר, או עריכת שינויים במקלט קיים - עם תום הקמתו של המקלט העליון בבניין או בגמר עריכת שינויים כאמור, הכול לפי העניין;
:: (4) גמר הבנייה.
: (ג) תקנה זאת תחול גם על ביצוע תוספת בנייה לבניין קיים, בשינויים המחויבים.

@ 88. עריכת ביקורת בשלבים נוספים
: על אף האמור [[בתקנה 87]], המהנדס רשאי לחייב אחראי לביקורת על הביצוע לערוך ביקורת בשלבים נוספים או במועדים שיקבע בהודעה, לאחר שנתן לבעל ההיתר הזדמנות נאותה להביא לפניו את טענותיו.

@ 89. דיווח האחראי לביקורת
: (א) האחראי לביקורת על הביצוע ואחראי המשנה, ימסרו דוח לרשות הרישוי, כל אחד בתחום אחריותו, לא יאוחר מחמישה ימים לאחר המועד של עריכת הביקורת על מועד עריכתה ועל תוצאותיה; העתק הדוח יומצא גם למכון הבקרה, לבעל ההיתר ולעורך הבקשה.
: (ב) בדוח יפורט השלב שאליו הגיעו העבודות מכוח ההיתר בשעת הביקורת ואת המועד הצפוי של גמר אותו שלב ויאושר בו שהעבודות בוצעו בהתאם לתנאי ההיתר, [[לחוק]] ולתקנות שהותקנו על פיו, ואם תחום האחריות של המדווח כולל גם את התאמת הבנייה לתכניות כמשמעותן [[בחוק]] - ייקבע גם שהעבודות בוצעו בהתאם לתכניות כאמור; מצא האחראי לביקורת שהעבודה לא בוצעה בהתאם לתנאי ההיתר, התכנית, [[החוק]] או התקנות לפי העניין, יציין זאת בדוח ויפרט מהן הסטיות שנמצאו.
: (ג) כל עוד לא הוגש דוח במועד או בשלב שנקבעו [[חלק זה סימן ג|בסימן זה]], רואים את עבודת הבנייה שבוצעה לאחר מכן כעבודה שלא בהתאם לתנאי ההיתר, אפילו אם אינה חורגת מתנאיו; ואולם רשאי המהנדס לדחות את המועד לעריכת הביקורת או להגשת הדוח, אפילו חלף הזמן לביצוע פעולות אלה, אם ראה שנסיבות העניין מצדיקות זאת, ובלבד שאין בדחיית המועד כדי לפגוע ביעילות הביקורת.

@ 90. תחולה על האחראי לביצוע השלד
: הוראות [[חלק זה סימן ג|סימן זה]] יחולו, בשינויים המחויבים, גם על האחראי לביצוע שלד הבניין, ככל שהדבר נוגע לעריכת הביקורת, לשלביה ולמועדיה, לדיווח עליה, לתוצאות של העדר דיווח במועדו, ולאחריות בנזיקין על אי-קיום הוראות [[חלק זה]].

@ 90א. שמירת אחריות קבלן (תיקון: תשע&quot;ח)
: אין באחריות עורכי הבקשה להיתר או באחריות מתכנן שלד הבניין או באחריות האחראי לביצוע שלד הבניין או האחראי לביקורת על הביצוע, לפי [[חלק זה]], כדי לפטור קבלן מאחריותו לביצוע הבנייה לפי ההיתר ולאיכותה, לרבות אחריות לקיום פיקוח מלא וביקורת על ביצוע הבנייה, לפי כל דין.

=== סימן ד': פיקוח עליון &lt;עוגן חלק ח סימן ד&gt; ===

@ 91. ביצוע פיקוח עליון על הבנייה
: עורך הבקשה להיתר ועורכי המשנה ככל שמונו, יבצעו פיקוח עליון (להלן, כל אחד מאלה - מבצע פיקוח עליון), מתחילת ביצוע העבודות לפי ההיתר ועד קבלת תעודת גמר.

@ 92. פירוט הפיקוח העליון
: מבצע פיקוח עליון יבצע פעולות אלה:
: (1) פיקוח עליון על התאמת ביצוע הבנייה באתר לתכניות העבודה המאושרות התואמות להיתר ולמפרטי הבנייה;
: (2) הנחיית בעלי התפקידים מטעם בעל ההיתר והקבלן;
: (3) מעקב אחר בדיקות המעבדה שיועברו אליו ומתן הנחיות בעקבות תוצאות בדיקה;
: (4) עדכון תכניות העבודה והמפרטים, על פי שינויי התכן, ככל שישנם, בזמן ביצוע הבנייה.

@ 93. פיקוח עליון על שלד הבניין
: הפיקוח העליון על בניית שלד הבניין יכלול פעולות אלה:
: (1) הפעולות המפורטות [[בתקנה 92]] ככל שהן נוגעות לבניית שלד הבניין;
: (2) ביקורת על אופן ביצוע האלמנטים הראשיים של שלד המבנה בכל קומה מקומותיו, לרבות הרכבתם ומתן אישור ליציקת התקרות או הרכבתן בכל קומה בנפרד; לעניין זה, &quot;אלמנט ראשי&quot; - כפי שהוגדר בידי מתכנן שלד הבניין בתכנית הקונסטרוקציה;
: (3) עדכון תכנית הקונסטרוקציה והחישובים הסטטיים, ככל שיידרש, על פי שינויים, אם ישנם, בזמן ביצוע בניית השלד.

@ 94. אופן ביצוע הפיקוח העליון
: הפיקוח העליון יבוצע באופן זה:
: (1) ייערכו ביקורים באתר הבנייה, בידי מבצע הפיקוח העליון; ביקורים כאמור ייערכו במספר ובמועדים הדרושים כדי לקיים את הפעולות הנדרשות לפי [[תקנות 92]] [[ו-93]];
: (2) מבצע הפיקוח העליון רשאי לייפות את כוחו של עובד מטעמו לערוך את הביקורים כאמור בתקנות אלה, ובלבד שהעובד הוא בעל הכישורים הנדרשים לפי כל דין לתחום העבודה שלגביו הוא עורך את הביקורים במקומו של מבצע הפיקוח העליון.

== חלק ט': תעודת גמר ==

=== סימן א': בקשה לקבלת תעודת גמר &lt;עוגן חלק ט סימן א&gt; ===

@ 95. הגשת בקשה לתעודת גמר (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) עם סיום הבנייה או העבודות לפי ההיתר יגיש האחראי לביקורת על הביצוע לרשות הרישוי בקשה לקבלת תעודת גמר, בצירוף כל אלה:
:: (1) מפת עדות, זולת אם פטר המהנדס מהגשת מפה כאמור;
:: (2) קובץ תכניות עדות של הבניין או העבודה;
:: (3) אישור האחראי לביקורת על הביצוע כי הבנייה בוצעה בהתאם להיתר וכי מולאו כל הדרישות הקבועות בהיתר למתן תעודת גמר;
:: (4) אישור מכון הבקרה כי ביצע בקרת ביצוע על הבנייה והיא נמצאה תקינה, לרבות דוח מסכם כמשמעותו [[בתקנות עבודת מכון בקרה]], והמלצת מכון הבקרה בדבר הפרטים הטעונים השלמה המפורטים בבקשה לקבלת תעודת גמר;
:: (4א) היתה הבקשה מסוג הבקשות שלגביהן הסמכות אינה נתונה לבקר מורשה או שאין במכון הבקרה בקר מורשה לעניין אותה סמכות - אישור, תיאום או התייעצות עם גורם מאשר המנוי [[בסעיף 158כא לחוק]], אם הדבר נדרש לצורך מתן תעודת גמר לפי כל דין;
:: (5) אישור מורשה נגישות, אם נדרש לפי [[#סעיף 158ו3|סעיף 158ו((&lt;s&gt;(&lt;/s&gt;))3((&lt;s&gt;)&lt;/s&gt;))(א) לחוק]];
:: (6) כלל ההיתר שיטת בנייה חדשה - תצהיר הממונה על שיטת הבנייה החדשה, ולפיו יושמה שיטת הבנייה החדשה בהתאם לאישור הזמני או הקבוע, לפי העניין, לרבות התנאים והמגבלות שנקבעו וככל שנקבעו.
: (ב) היתה הבקשה מסוג הבקשות שלגביהן קבע שר האוצר כי לא נדרשת בהן בקרה של מכון בקרה או שאינן בסמכות מכון בקרה, יצורפו לבקשה גם כל אלה:
:: (1) אישורי גורמים מאשרים לפי [[סעיף 158כא(א) לחוק]], אם נדרשו לצורך מתן תעודת גמר לפי כל דין;
:: (2) תוצאות בדיקות מעבדה הנדרשות לפי [[#תוספת 2|תקנות תכן הבניין]];
:: (3) דוח מסכם מאת האחראי לביקורת על הביצוע ומי שביצע את הפיקוח העליון על הבנייה לרבות הצהרתם כי הבניין ראוי לשימוש;
:: (4) כל מסמך נוסף שנדרש במידע להיתר או בהיתר;
:: (5) אישור בדבר קיום התייעצות עם רשות הכבאות לצורך מתן תעודת גמר אם הדבר נדרש לפי [[תקנה 18(א)]]; לעניין זה יראו בפנייה להתייעצות עם רשות הכבאות שלא ניתן לה מענה בתוך 30 ימים כקיום חובת התייעצות.
: (ג) האחראי לביקורת על הביצוע רשאי לפרט בבקשתו פרטים שלא הושלמו במועד הגשת הבקשה לקבלת תעודת גמר, מטעמים שפירט המבקש, ובלבד שהבניין ראוי לשימוש גם לפני השלמתם.

@ 96. השלמת תשלומים על פי החיובים
: (א) לא שולמו החיובים, כולם או חלקם בעת מתן ההיתר, תשלח רשות הרישוי הודעה בדבר התשלומים כאמור לבעל ההיתר לא יאוחר מעשרים ימים ממועד הגשת הבקשה למתן תעודת הגמר.
: (ב) שלחה רשות הרישוי הודעה כאמור עד המועד הנקוב בתקנת משנה (א), לא תינתן תעודת גמר אלא לאחר ששולמו החיובים כאמור.

=== סימן ב': מתן תעודת גמר &lt;עוגן חלק ט סימן ב&gt; ===

@ 97. בדיקת רשות הרישוי (תיקון: תש&quot;ף-2)
: (א) מצאה רשות הרישוי כי הבנייה או העבודות נושא הבקשה נעשו בהתאם להיתר ולפי כל חיקוק, וכן כי התקיימו התנאים שנקבעו בהיתר להוצאת תעודת גמר, תיתן תעודת גמר בתוך חמישה ימים ממועד הגשת הבקשה או ממועד מילוים של כל התנאים, לפי המאוחר.
: (ב) מצאה רשות הרישוי כי לא התקיימו התנאים להוצאת תעודת גמר בתום 30 ימים ממועד הגשת הבקשה, תודיע לבעל ההיתר ולאחראי לביקורת על הביצוע על סירובה לתת את התעודה והנימוקים לכך או על דרישתה להשלמת פרטים וערובות לפי [[חלק זה $|סימן ג']].
: (ג) לא ניתנה תעודת גמר כאמור בתקנת משנה (א), או החלטה כאמור בתקנת משנה (ב) בתוך 30 ימים ממועד הגשת הבקשה, יראו זאת כסירוב לתת תעודה.
: (ד) (((פקעה).))

@ 98. מתן תעודת גמר לאחר השלמת התשלומים
: (א) על אף האמור [[בתקנה 97]], שלחה רשות הרישוי הודעה כאמור [[בתקנה 96(א)]], לא תינתן תעודת גמר אלא לאחר ששולמו החיובים כאמור.
: (ב) תעודת גמר תהווה אישור הרשות המאשרת כאמור [[בסעיף 157א לחוק]].

=== סימן ג': השלמת פרטים וערובות &lt;עוגן חלק ט סימן ג&gt; ===

@ 99. השלמה מאוחרת (תיקון: תש&quot;ף-2, תשפ&quot;ה-3)
: (א) רשות הרישוי רשאית לתת תעודת גמר אף אם לא הושלמו כל תנאי ההיתר במועד הגשת הבקשה, ובלבד שהפרטים והתנאים שלא הושלמו הם אחד או יותר מן המפורטים להלן, והמבנה ראוי לשימוש גם לפני השלמתם; רשות הרישוי תתייחס להמלצת מכון הבקרה בעניין זה, ככל שניתנה:
:: (1) תנאים אשר נקבע לגביהם במידע להיתר או בתנאים בהיתר שניתן לבצעם, כולם או חלקם, לאחר קבלת תעודת גמר;
:: (2) עבודות המפורטות בהיתר וביצוען מותנה בעבודות אחרות המבוצעות על ידי גורם תשתיות שאינו באחריות בעל ההיתר;
:: (3) עבודות משלימות להיתר למבנה תעסוקה או מסחר שלא צוין בו השימוש המדויק במבנה או בחלקו אלא ייעודו בלבד או שלא פורטו בהיתר כל המרכיבים בתוך הבניין הנדרשים לתפעולו בשימוש שייקבע; בפסקה זו, &quot;עבודות משלימות&quot; - עבודות הנעשות בתוך בניין לצורך התאמתו לשימוש מסוים;
:: (4) נטיעות וזריעה - רק עד לעונת השתילה הקרובה;
:: (5) עבודות נוספות שקבע המהנדס ושאינן פוגעות ביציבות ובטיחות הבניין, ובבטיחות המשתמש;
:: (6) (((פקעה).))
: (א1) (((פקעה).))
: (ב) בתעודת גמר לפי תקנה זו ייקבע המועד להשלמת הפרטים והתנאים הטעונים השלמה כאמור.

@ 100. ערבות להשלמת ביצוע העבודות (תיקון: תש&quot;ף-2, תש&quot;ף-4, תשפ&quot;א-2)
: (א) להבטחת השלמתם של הפרטים והתנאים הטעונים השלמה וכתנאי למתן תעודת הגמר ימציא בעל ההיתר ערבות בנקאית בסכום ולמשך התקופה שיורה לו המהנדס, בהתאם להיקף הפרטים והתנאים הטעונים השלמה.
: (ב) המהנדס יודיע לבעל ההיתר בתוך 15 ימים ממועד הגשת הבקשה על סכום הערבות הבנקאית שעליו להמציא להבטחת השלמת העבודות ועל תוקפה.
: (ג) בעל ההיתר יודיע לרשות הרישוי על השלמת העבודות ויבקש את השבת הערבות.
: (ד) רשות הרישוי תחזיר לבעל ההיתר את הערבות, לאחר שבדקה ומצאה כי ביצוע העבודות הנדרשות הושלם.
: (ה) (((נמחקה).))

@ 101. חילוט כספי הערבות הבנקאית
: (א) לא השלים בעל ההיתר את הפרטים והתנאים, כולם או חלקם, במועד הנקוב בתעודת הגמר, תהיה רשות הרישוי רשאית לחלט את הערבות, כולה או חלקה, ולהשתמש בתמורתה לצורך השלמת הפרטים והתנאים כאמור ולכיסוי הוצאותיה בהשלמתם, ובלבד שתיתן לבעל ההיתר הודעה מוקדמת של ארבעה עשר ימים על כוונתה לחלט את הערבות.
: (ב) החליטה רשות הרישוי לחלט חלק מהערבות, או שלא השתמשה במלוא הכספים שחילטה לצורך השלמת הפרטים והתנאים ולכיסוי הוצאותיה, תשיב לבעל ההיתר את הסכום הנותר מיד עם תום השלמת הפרטים והתנאים כאמור וכיסוי הוצאותיה; כספים אלה יישאו הפרשי הצמדה למדד כמפורט [[בתקנה 69]].

== חלק ט'1: הליך רישוי להוספת מרחב מוגן דירתי לבניין קיים (תיקון: תשפ&quot;ב-3) ==

@ : ((([[חלק זה]] חל כהוראת שעה לחמש שנים מיום 18.1.2022 על בקשות להיתר שהוגשו החל מיום 18.1.2022):))

@ 101א. הגדרה (תיקון: תשפ&quot;ב-3)
: [[בחלק זה]], &quot;הוספת מרחב מוגן דירתי&quot; - הוספת מרחב מוגן דירתי אחד או יותר, לבניין קיים המשמש למגורים, בשטח המזערי הקבוע [[ברישה לתקנה 197א בתקנות ההתגוננות האזרחית (מפרטים לבניית מקלטים), התש&quot;ן-1990]], וכן התוספת הנדרשת לצורך פתיחה כלפי חוץ של דלת ההדף של המרחב המוגן הדירתי הנדרשת לפי [[סימן ב' בפרק ג' בחלק ג' באותן תקנות]].

@ 101ב. הליך רישוי להוספת מרחב מוגן דירתי (תיקון: תשפ&quot;ב-3)
: על בקשה להיתר הכוללת הוספת מרחב מוגן דירתי בלבד יחולו תקנות אלה בכפוף לאמור להלן:
: (1) על אף האמור [[בתקנה 10]], מבקש ההיתר לא יהיה חייב להגיש בקשה לקבלת מידע;
: (2) על אף האמור [[בתקנה 33(א)(6)]], קובץ מפת מדידה להיתר יכול שיכלול רק את אלה:
:: (א) סימון גבולות המגרש, קווי הבניין, היקף הבניין הקיים ומיקום הוספת המרחב הדירתי המוגן;
:: (ב) מיפוי מפורט בתחום 5 מטרים לפחות מכל צדדיו של המרחב הדירתי המוגן ועד גבול המגרש בשתי פאות המגרש הסמוכות ביותר למיקום הוספת המרחב הדירתי המוגן;
:: (ג) סימון של מיקום חיבורן של כל התשתיות הקיימות במגרש למרחב הציבורי הגובל במגרש;
: (3) על אף האמור [[בתקנה 33(א)(7)]] [[תוספת 1|ובתוספת]], תכנית ראשית יכול שתכלול רק את אלה:
:: (א) תכנית תנוחה שתיערך בקנה מידה 1:100 ותכלול: תכנון הוספת המרחב המוגן הדירתי על רקע חלק הבניין שאליו מתחברת אותה תוספת (([צ&quot;ל: הוספה])); מיקום פתח הכניסה למרחב המוגן ומיקום הפתחים בקירות; סימון מיקום חתכים על גבי התכנית;
:: (ב) חתך אנכי בקנה מידה 1:100 לאורך הבנייה דרך תוספת המרחב המוגן הדירתי ולכל גובה הבניין;
:: (ג) חזיתות המרחב המוגן הדירתי בקנה מידה 1:100 המציגות את מיקום תוספת המרחב המוגן הדירתי, פתחים וחומרי הגמר של הקירות החיצוניים של תוספת המרחב המוגן הדירתי;
: (4) על אף האמור [[בתקנה 33(א)(8)]], קובץ תשריט סכמטי של שטחי הבנייה יכול שיכלול רק את שטחי הבנייה המבוקשים בכל אחת מקומות הבניין בצירוף טבלה המסכמת את שטחי הבנייה המבוקשים;
: (5) על אף האמור [[בתקנה 36(ה)]], היתר במקרקעי ישראל אינו טעון הסכמת רשות מקרקעי ישראל;
: (6) בלי לגרוע מן האמור [[בתקנה 56]], רשות הרישוי תקבע בהיתר הוראות ותנאים למהלך ביצוע העבודה לעניין מניעת מפגעים, שביצועם ייחשב תנאי למתן תעודת גמר;
: (7) על אף האמור [[בתקנה 71]], בעל ההיתר אינו נדרש למנות אחראי לביקורת על הביצוע בהתקיים אחד מאלה:
:: (א) העבודה כוללת הוספת מרחב מוגן דירתי בשתי קומות לכל היותר;
:: (ב) העבודה מבוצעת על ידי המדינה או מי מטעמה;
: (8) על אף האמור [[בתקנה 95(א)]], בקשה לקבלת תעודת גמר תוגש בידי עורך בקשה, אם לא מונה אחראי לביקורת על הביצוע כאמור [[95|בפסקה (7)]], ולא נדרש לצרף לה את המסמכים המפורטים [[בפסקאות (1) עד (3) לאותה תקנה]].

@ 101ג. סייג לתחולה (תיקון: תשפ&quot;ב-3)
: [[תקנה 101ב]], למעט [[101ב|פסקה (5)]], לא תחול על -
: (1) בקשה להיתר בבניין הכלול בתחום אתר המיועד לשימור לפי תכנית מאושרת או ברשימת אתרים כמשמעותה [[בסעיף 12 בתוספת הרביעית לחוק]];
: (2) בקשה להיתר אשר בשל הבנייה המבוקשת בה חלה חובת חיזוק הבניין בפני רעידות אדמה לפי תקן ישראלי ת&quot;י 413: תכן עמידות מבנים בפני רעידות אדמה;
: (3) בקשה להיתר הכוללת שיטת בנייה חדשה;
: (4) בקשה להיתר בבניין שבו שתי קומות לפחות ושתי דירות לפחות, אם התוספת המבוקשת יוצרת בנייה שאינה רצופה ממפלס הקרקע כלפי מעלה, זולת אם נקבע בהנחיות מרחביות החלות על המקרקעין שבנייה כאמור היא מותרת;
: (5) בקשה להיתר הכוללת שימוש חורג לפי [[סעיף 146 לחוק]] או הקלה לפי [[סעיף 147 לחוק]] או שהיא טעונה אישור או דיון במוסד תכנון שאינו רשות הרישוי כתנאי למתן ההיתר.

== חלק י': הקלה ושימוש חורג ==

=== סימן א': בקשה להקלה או לשימוש חורג &lt;עוגן חלק י סימן א&gt; ===

@ 102. החלת הוראות התקנות על בקשה להקלה או להתרת שימוש חורג
: על בקשה להקלה או לשימוש חורג יחולו הוראות תקנות אלה בכפוף לשינויים המפורטים [[בחלק זה]].

@ 103. סייג למתן הודעה לבעלי זכויות בקרקע (תיקון: תשפ&quot;א)
: על בקשה להקלה או לשימוש חורג לא יחולו הוראות [[תקנות 33(א)(10)]] [[ו-36]]; ואולם על בקשה כאמור במקרקעין שהם מקרקעי ישראל יחולו הוראות [[תקנה 36(ה)]].

@ 104. הגשת בקשה להיתר הכוללת בקשה להקלה או לשימוש חורג
: נוסף על כל האמור [[בתקנה 33]] תכלול הבקשה להקלה או לשימוש חורג את פרטי ההקלה או השימוש החורג המבוקשים; לעניין הפיקדון יחולו הוראות [[תקנה 106(4)]].

=== סימן ב': פרסום &lt;עוגן חלק י סימן ב&gt; ===

@ 105. הפקת נוסח לפרסום על ידי רשות הרישוי
: (א) בתום בדיקת התנאים המוקדמים כאמור [[בתקנה 33]] וככל שהבקשה להקלה או לשימוש חורג כוללת את כל הפרטים והמסמכים שנקבעו בתנאים המוקדמים, ישלח המהנדס למגיש הבקשה נוסח לפרסום בדבר הבקשה כנדרש [[בסעיף 149(א) לחוק]].
: (ב) אין בשליחת הנוסח לפרסום כאמור כדי לחייב את המהנדס בדבר נכונות פרטי הבקשה להקלה או לשימוש החורג או כדי לחייב את הוועדה לאשרם אף אם לא תוגש התנגדות לבקשה. הבקשה תיבדק לגופה במסגרת הבקרה המרחבית.

@ 106. הגשת צרופות נוספות לבקשה להיתר
: מילא המגיש אחר הוראות [[סעיף 149(א) לחוק]], יגיש את המסמכים וצרופות אלה:
: (1) העתק הפרסום בעיתון כנדרש [[בסעיף 149(א) לחוק]];
: (2) צילום ההודעה המפרטת את מהות הבקשה כפי שהוצגה במקום בולט לעין בחזית הקרקע או הבניין שעליהם חלה הבקשה;
: (3) העתק אישור על מסירה אישית או על מסירה בדואר רשום לפי המען של מי שיש למסור לו הודעות לפי [[סעיף 149(א) לחוק]];
: (4) העתק אישור על תשלום פיקדון כאמור [[בתקנה 67]].

@ 107. השלמת בדיקת התנאים המוקדמים
: (א) המהנדס יבחן בתוך 10 ימים ממועד הגשת המסמכים המפורטים [[בתקנה 104]], אם התקיימו הוראות [[סעיף 149(א) לחוק]]; התקיימו הוראות [[החוק]] כאמור, יקלוט המהנדס את הבקשה.
: (ב) לא עמדה הבקשה בהוראות [[החוק]] כאמור, ישלח המהנדס הודעה על אי-קליטת הבקשה למבקש ולעורך הבקשה ויפרט בה תנאים מוקדמים שלא קוימו.
: (ג) לא הודיע המהנדס על החלטתו בעניין עמידת הבקשה בהוראות [[החוק]], יראו את הבקשה כבקשה שנקלטה בתום אותה תקופה, ובלבד שהפרסום על פי [[סעיף 149 לחוק]] נעשה כדין.

=== סימן ג': החלטת ועדה מקומית &lt;עוגן חלק י סימן ג&gt; ===

@ 108. בדיקת התאמת הבקשה
: המהנדס יבדוק בתוך 45 ימים ממועד קליטת הבקשה להיתר אם מתקיימים בה תנאי הבקרה המרחבית כאמור [[בתקנה 40]], ויעביר את חוות דעתו בעניין לוועדה המקומית.

@ 109. החלטת הוועדה
: (א) הוגשה התנגדות כאמור [[בסעיף 149(א)(1) לחוק]], תדון בה הוועדה המקומית בתוך 45 ימים ממועד קבלת חוות דעת המהנדס.
: (ב) לא נמסרה חוות הדעת במועד האמור [[בתקנה 108]], תדון הוועדה המקומית בבקשה ותיתן את החלטתה בתוך 90 ימים ממועד קליטת הבקשה כאמור [[בתקנה 107]].
: (ג) הוועדה המקומית תשלח למבקש ההקלה או השימוש החורג החלטה מנומקת בדבר אישור הבקשה, אישור הבקשה בתנאים, או דחייתה; העתק ההחלטה יישלח לעורך הבקשה ולמי שהגיש התנגדות לבקשה, ככל שהוגשה התנגדות.

@ 110. (תיקון: תשפ&quot;א) : (((בוטלה).))

@ 111. הודעת המהנדס
: (א) החליטה הוועדה המקומית לאשר את הבקשה להקלה או לשימוש חורג בתנאים, יגיש עורך הבקשה בקשה מתוקנת בהתאם לתנאים שנקבעו בהחלטת הוועדה המקומית.
: (ב) המהנדס יבדוק בתוך 30 ימים ממועד הגשת הבקשה המתוקנת אם הבקשה עומדת בתנאים שנקבעו בהחלטת הוועדה המקומית, ואם הוגש ערר לפי [[סעיף 152 לחוק]] - בתוך 30 ימים מיום ההחלטה בערר.
: (ג) מצא המהנדס כי קוימו כל התנאים המרחביים שנקבעו בהחלטת הוועדה, וניתנה תגובת רשות מקרקעי ישראל כאמור [[בתקנה 110]], ישלח הודעה על כך למבקש הבקשה ולעורך הבקשה.
: (ד) קיבל המבקש הודעה כאמור בתקנה זו, יחולו הוראות [[חלק ה']] וכל הנדרש לקבלת היתר כאמור בתקנות אלה.

== חלק י&quot;א: החלפה והתפטרות בעלי תפקידים ==

@ 112. החלפה והתפטרות עורך בקשה ועורכי משנה (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) מבקש היתר רשאי בכל עת לפני מתן ההיתר, להודיע לרשות הרישוי על החלפת עורך בקשה או עורכי משנה שמונו לפי [[תקנה 28]] באדם אחר המוסמך לשמש עורך בקשה; להודעה על החלפת עורך בקשה כאמור תצורף הודעתו של עורך הבקשה החדש על הסכמתו לשמש עורך הבקשה לכתחילה, בצירוף הודעת מבקש הבקשה להיתר בדבר החלפת עורך בקשה כאמור.
: (ב) עורך בקשה רשאי בכל עת לפני מתן ההיתר, להתפטר מתפקידו על ידי מתן הודעה לרשות הרישוי ולמבקש ההיתר; עשה כן, לא תמשיך רשות הרישוי בבדיקת הבקשה להיתר, כל עוד לא הוחלף עורך הבקשה כאמור בתקנת משנה (א).
: (ג) אין בהתפטרותו של עורך הבקשה או בהחלפתו בלבד כדי לשחרר את עורך הבקשה ומבקש ההיתר מהתחייבויותיהם לפי כל דין.

@ 113. שינויים בתחום האחריות לעריכה
: (א) מבקש ההיתר או בעל ההיתר, לפי העניין, רשאי לשנות, להרחיב או לצמצם את תחומי הפעולה של עורך הבקשה או עורכי המשנה כפי שפורטו בבקשה, אם התקיימו שני אלה:
:: (1) האדם המיועד לשמש עורך משנה לתחום פעולה פלוני, מוסמך לכך;
:: (2) נשלחה הודעה לרשות הרישוי, שצורפה לה הסכמתו בכתב של המיועד לשמש עורך הבקשה או עורך משנה.
: (ב) לעניין תקנה זו, דין חלוקת תחום הפעולה של עורך בקשה יחיד כדין שינוי תחומי הפעולה של כמה עורכי משנה.
: (ג) התפטר עורך משנה לפני מתן ההיתר, לא תמשיך רשות הרישוי בבדיקת הבקשה להיתר, כל עוד לא הוחלף עורך המשנה, אלא אם כן עורך הבקשה נתן את הסכמתו לשמש עורך משנה לאותו העניין.

@ 114. החלפת בעלי תפקידים
: בעל ההיתר רשאי בכל עת להחליף בעל תפקיד באדם אחר המוסמך לשמש כאותו בעל תפקיד ושהסכים בכתב לשמש בעל התפקיד, ויחולו הוראות [[תקנות 112]] [[ו-113]] בשינויים המחויבים.

@ 115. התפטרות בעלי תפקידים
: בעל תפקיד רשאי בכל עת, להתפטר מתפקידו ויחולו הוראות [[תקנה 112]] בשינויים המחויבים; התפטר האחראי על הביצוע, לא ימשיך מכון הבקרה בבקרת הביצוע, כל עוד לא הוחלף כאמור [[בתקנה 113(א)]].

@ 116. התפטרות אחראי לביקורת ומינוי אחר במקומו
: (א) אחראי לביקורת על הביצוע רשאי להתפטר מתפקידו על ידי מתן הודעה למהנדס ולבעל ההיתר, ובלבד שצורף להודעת ההתפטרות למהנדס דיווח על ביקורת באתר הבנייה כאמור [[בתקנה 89]], שערך לא יותר משישה ימים לפני מתן ההודעה.
: (ב) תחילתה של הודעת ההתפטרות היא שבוע ימים לאחר מסירתה לידי המהנדס ולידי בעל ההיתר, זולת אם קבע המהנדס מועד מוקדם יותר, בהודעה לבעל ההיתר ולמתפטר.
: (ג) התפטר אחראי לביקורת על הביצוע, ימנה בעל ההיתר במקומו אדם אחר הכשיר למינוי; המינוי יהיה בהודעה למהנדס שתצורף לה הודעה של האחראי החדש לביקורת על הסכמתו לשמש אחראי לביקורת על הביצוע.
: (ד) החל ביום מינויו יבוא האחראי החדש לביקורת על הביצוע לעניין [[חלק זה]], במקום האחראי לביקורת על הביצוע.
: (ה) כל עוד לא התמנה אחראי חדש לביקורת על הביצוע לפי סעיף זה, רואים את העבודה שבוצעה אחרי תחילת ההתפטרות של האחראי הקודם כעבודה שבוצעה שלא בהתאם להיתר, אפילו בוצעה לפי שאר תנאי ההיתר.
: (ו) תקנות משנה (ג), (ד) ו-(ה) יחולו, בשינויים המחויבים, גם על סיום תפקידו של אחראי לביקורת על הביצוע מחמת מותו או בשל פיטוריו בידי בעל ההיתר, ויחולו הוראות אלה:
:: (1) בעל ההיתר יודיע למהנדס על סיום התפקיד בסמוך לאחר המועד שבו הסתיים;
:: (2) האחראי החדש לביקורת על הביצוע יגיש בתוך 10 ימים מתחילת מינויו דוח על ביקורת באתר הבנייה כאמור [[בתקנה 89]], שערך לא יותר משישה ימים לאחר מועד הביקורת.
: (ז) הוראות תקנה זו יחולו גם על האחראי לביצוע שלד הבניין.

@ 117. שמירת התחייבויות חוזיות
: אין בהתפטרות בעל תפקיד כדי לשחרר את האחראי לביקורת על הביצוע ואת בעל ההיתר מהתחייבויותיהם לפי כל דין.

@ 118. אחריות בנזיקין
: לעניין [[סעיף 63 לפקודת הנזיקין]], החיובים שהוטלו על אחראי לביקורת על הביצוע נועדו גם להגנתם של אלה העלולים להיפגע מביצועה של עבודת הבנייה שלא בהתאם לתנאי ההיתר, [[לחוק]], לתכניות או לתקנות האחרות שהותקנו לפי [[החוק]].

== חלק י&quot;ב: אגרות ==

@ 119. שיעור אגרה ואופן תשלומה
: המבקש היתר לפי תקנות אלה יגיש אישור ששילם את האגרה שנקבעה בעד אותו היתר לפי [[התוספת השלישית בתקנות בקשה להיתר]].

== חלק י&quot;ב1: הליך רישוי באמצעות מורשה להיתר (תיקון: תשפ&quot;ב-7) ==

=== סימן א': פרשנות והוראות כלליות (תיקון: תשפ&quot;ב-7) &lt;עוגן חלק יב1 סימן א&gt; ===

@ 119א. תחולה - מורשה להיתר (תיקון: תשפ&quot;ב-7)
: על הליך רישוי בנייה באמצעות מורשה להיתר יחולו הוראות [[חלק זה]].

@ 119ב. פרשנות ((-)) [[חלק י&quot;ב1]] (תיקון: תשפ&quot;ב-7)
: [[חלק א']], למעט [[תקנות 2(א)]] [[ו-4]], יחול על הליך רישוי באמצעות מורשה להיתר, בכפוף לאמור [[בחלק זה]].

@ 119ג. הליך מקוון לפי [[חלק י&quot;ב1]] (תיקון: תשפ&quot;ב-7)
: (א) כל בקשה, פנייה, תשובה והחלטה לפי [[חלק זה]] תיערך באופן מקוון.
: (ב) כל פעולה כאמור בתקנת משנה (א) המבוצעת כלפי רשות הרישוי או שמבצעת רשות הרישוי, תבוצע באמצעות מערכת רישוי זמין, בכפוף [[לתקנה 122(ב)]].

@ 119ד. פרסום טפסים (תיקון: תשפ&quot;ב-7)
: מנהל מינהל התכנון יפרסם באתר האינטרנט של מינהל התכנון את צורתם ונוסחם של טפסים לפי הפרטים שנקבעו [[בחלק זה]].

@ 119ה. אישור המהנדס לעניין תכן הבנייה (תיקון: תשפ&quot;ב-7)
: בהליך רישוי בנייה באמצעות מורשה להיתר לא יידרש אישור המהנדס כאמור בחיקוקים אלה:
: (1) [[$ תוספת שנייה תקנות בקשה להיתר|פרטים 2.60(א)]], [[$ תוספת שנייה תקנות בקשה להיתר|3.2.20]], [[$ תוספת שנייה תקנות בקשה להיתר|3.7.5.1]], [[$ תוספת שנייה תקנות בקשה להיתר|3.8.29.3]], [[$ תוספת שנייה תקנות בקשה להיתר|3.8.29.5 עד 3.8.29.7]], [[3.8.29.13 בתוספת השנייה לתקנות בקשה להיתר]];
: (2) [[תקנה 29 לתקנות התכנון והבנייה (תכן הבנייה) (תברואה), התש&quot;ף-2019]];
: (3) [[תקנה 15 לתקנות התכנון והבנייה (תכן הבנייה) (אצירת אשפה), התש&quot;ף-2019]].

@ 119ו. הוראות ותנאים בסמכות המהנדס (תיקון: תשפ&quot;ב-7)
: סמכות רשות הרישוי לקבוע הוראות ותנאים לעניין ההיתר או ביצוע העבודה, אם נקבעה בתקנות לפי [[החוק]], תהיה נתונה למהנדס, בהתייעצות עם יושב ראש הוועדה המקומית.

=== סימן ב': מידע נדרש להיתר (תיקון: תשפ&quot;ב-7) &lt;עוגן חלק יב1 סימן ב&gt; ===

@ 119ז. תחולת [[חלק ב']] (תיקון: תשפ&quot;ב-7)
: [[חלק ב']] יחול על בקשה לקבלת מידע למורשה להיתר ומסירת מידע למורשה להיתר בכפוף [[חלק זה סימן ב|לסימן זה]].

@ 119ח. הגשת בקשה לקבלת מידע להיתר (תיקון: תשפ&quot;ב-7)
: הרוצה להגיש בקשה להיתר לפי [[פרק ה'4 לחוק]], ימציא למהנדס בקשה לקבלת מידע למורשה להיתר; מורשה להיתר יערוך בקשה כאמור.

@ 119ט. פרטי הבקשה למידע למורשה להיתר (תיקון: תשפ&quot;ב-7)
: בקשה לקבלת מידע למורשה להיתר תכלול את הפרטים האלה נוסף על האמור [[בתקנה 11]]:
: (1) פירוט אם מדובר בהקמת בניין חדש או בתוספת לבניין קיים;
: (2) בבקשה הכוללת תוספת לבניין קיים -
:: (א) פירוט מיקום התוספת ושטחי הבנייה המשוערים;
:: (ב) המורשה להיתר רשאי לפרט בבקשה, לכל היותר, שתי חלופות אפשריות לבניית התוספת.

@ 119י. צרופות לבקשה (תיקון: תשפ&quot;ב-7)
: המורשה להיתר רשאי לצרף לבקשה לקבלת מידע למורשה להיתר -
: (1) פרטים נוספים בנוגע לעבודה או לבנייה המבוקשת כדוגמת סקר עצים;
: (2) בקשה לקבל מידע בנושא מסוים;
: (3) בקשה לקבל אישור או הנחיה של המהנדס או של רשות הרישוי בעניין המצוי בסמכותם לפי דין.

@ 119יא. בדיקת עמידה בתנאים מוקדמים (תיקון: תשפ&quot;ב-7)
: בקשה מתוקנת שהוגשה כאמור [[בתקנה 15(ה)]] תיקלט במועד הגשתה אף אם לא התמלא לגביה האמור [[בתקנות 11]] [[ו-12]], ובלבד שתחום מפת המדידה תואם לפרטי המקרקעין כאמור [[בתקנה 11(1)]] שפורטו בבקשה.

@ 119יב. התייועצות עם גורמים מאשרים (תיקון: תשפ&quot;ב-7)
: המורשה להיתר יתייעץ עם רשות הכבאות ועם משרד הבריאות כאמור [[בתקנה 18]].

@ 119יג. מסירת מידע להיתר (תיקון: תשפ&quot;ב-7, תשפ&quot;ג, תשפ&quot;ו)
: (א) המהנדס ימסור את המידע למורשה להיתר בתוך 45 ימים מיום קליטת הבקשה לקבלת מידע למורשה להיתר.
: (ב) המידע למורשה להיתר יכלול את המידע המפורט [[בתקנה 20(א)]], למעט האמור [[20|בפסקאות (2), (17), (18) ו-(20)]], וכן את המידע כמפורט להלן:
:: (1) הוראותיהן של התוכניות המתנות הגשת בקשה להיתר או הוצאת היתר בתנאים;
:: (2) פירוט ההוראות הקבועות בתוכניות החלות על המקרקעין לעניין הבנייה המותרת בכל מגרש הכלול בבקשה לקבלת מידע, ובכלל זה -
::: (א) מספר הקומות וגובהן;
::: (ב) שטחי הבנייה המותרים מעל ומתחת לקרקע וחלוקתם למטרות עיקריות, מטרות שירות ומרפסות; לעניין תוכנית שאושרה לאחר יום כ' בכסלו התשפ&quot;ד (3 בדצמבר 2023) ושטחי הבנייה שבה נקבעו בשטח כולל או שנקבע בהוראותיה כי היתר מכוחה יינתן בשטח כולל או תוכנית כאמור [[בתקנה 20(א)(1א)]] - יפורט השטח הכולל המותר לבנייה מעל פני הקרקע ומתחת לפני הקרקע;
::: (ג) מספר יחידות הדיור ושטחן המרבי, המזערי והממוצע;
::: (ד) קווי הבניין;
::: (ה) מפלס הכניסה;
::: (ו) גובה הבניין;
:: (3) הוראות בנושא פינוי פסולת בנייה ובנושא מניעת מפגעים;
:: (4) רשימת הנספחים והמסמכים שהם תנאי להגשת בקשה להיתר או למתן היתר מכוח חיקוק, תוכנית או הנחיות מרחביות, או שיידרשו להגשה בשלב בקרת התכן;
:: (5) מידע בדבר הצורך בצירוף חוות דעת סביבתית לבקשה להיתר לפי [[תקנה 15 לתקנות התכנון והבנייה (תסקירי השפעה על הסביבה), התשס&quot;ג-2003]];
:: (6) מידע נוסף המצוי בידי המהנדס לעניין הפרטים הנוספים או הבקשה לקבל מידע, אישור או הנחיה כאמור [[בתקנה 119י]], אם צורפו לבקשה;
:: (7) הוראות והנחיות שקביעתן נתונה לסמכות הוועדה המקומית או רשות הרישוי לפי דין, אם הן קיימות במועד מסירת המידע;
:: (8) הוראות ותנאים שהמהנדס מוסמך לקבוע לפי כל דין לעניין ההיתר או ביצוע העבודה, ובכלל זה לפי [[תקנה 119ו]], כדוגמת בנייה במרווח כאמור [[בחלק ד' לתוספת השנייה לתקנות בקשה להיתר]] והתקנת מקומות חניה כאמור [[+|בתקנה 2א]], [[+|2ה]] [[ו-2ו לתקנות התכנון והבנייה (התקנת מקומות חניה), התשמ&quot;ג-1983]];
:: (9) אם אושרה תוכנית בינוי במקרקעין, המהנדס יצרף את התוכנית האמורה;
:: (10) פרטי חשבון בנק לצורך תשלום שומת המורשה להיתר כמשמעותה [[בסעיף 158נא(ז)(1) לחוק]].
: (ג) מצא המהנדס כי אין בידו לתת הוראות, הנחיות או תנאים או לתת אישור, כאמור בתקנת משנה (ב)(6) או (8), על בסיס הפרטים והמסמכים שהוגשו לו בבקשה לקבלת מידע למורשה להיתר, יפרט המהנדס את העניינים שאינו יכול לתת הוראות לגביהם או שאינו יכול לאשר בשל העדר הפרטים או המסמכים כאמור.
: (ד) פורטו בבקשה חלופות כאמור [[בתקנה 119ט(2)(ב)]], ימסור המהנדס מידע למורשה להיתר כאמור בתקנה זו לגבי כל אחת מהחלופות.

@ 119יד. אי-מסירת מידע במועד (תיקון: תשפ&quot;ב-7)
: (א) לא נמסר המידע להיתר המפורט [[בתקנה 119יג(ב)(1) עד (5)]], מורשה להיתר אינו רשאי לתת היתר, ואולם ניתן להגיש בקשה להיתר לרשות הרישוי, שאינה באמצעות מורשה להיתר, [[ותקנה 24]] תחול על בקשה כאמור.
: (ב) לא נמסר המידע להיתר המפורט [[בתקנה 119יג(ב)(6) עד (9)]] או לא ניתנה תשובת המהנדס לבקשה לקבלת הבהרות כאמור [[בתקנה 119טו]], רשאי מורשה להיתר להגיש בקשה להיתר ולתת היתר אף בלא מידע או הבהרות כאמור, אך אין בכך כדי לגרוע מחובתו להגיש בקשה להיתר לפי כל דין ולעמוד בכל הוראות חיקוק, תוכנית והנחיות מרחביות החלות על המקרקעין.

@ 119טו. הבהרות למידע (תיקון: תשפ&quot;ב-7)
: (א) מורשה להיתר רשאי להגיש למהנדס, בכל עת עד להגשת הבקשה להיתר וכל עוד המידע להיתר הוא בתוקף, בקשה לקבלת הבהרות בנוגע למידע שנמסר וכן בקשה למתן אישור, הוראות או הנחיות בנושא הנתון לסמכות המהנדס או רשות הרישוי לפי כל דין.
: (ב) המהנדס ישיב לבקשה בתוך 10 ימים מהמועד שהוגשה לו, ויראו את תשובת המהנדס כחלק מהמידע שנמסר.
: (ג) על אף האמור בתקנת משנה (ב), המהנדס רשאי, בתוך התקופה האמורה בתקנת משנה (ב), לדרוש הגשת פרטים ומסמכים נוספים לצורך מתן ההבהרות שהתבקשו.
: (ד) הוגשו פרטים ומסמכים כאמור וראה המהנדס כי לא הוגשו כל הפרטים והמסמכים שהתבקשו, ישלח למורשה להיתר הודעה בתוך 5 ימים מיום הגשת המסמכים, ובה יפורטו הפרטים והמסמכים החסרים; הוגשו פרטים ומסמכים כאמור ולא הודיע המהנדס כי חסרים פרטים או מסמכים, יראו בתום אותה תקופה כאילו הוגשו כל הפרטים והמסמכים שנדרשו.
: (ה) דרש המהנדס פרטים ומסמכים נוספים כאמור בתקנת משנה (ג), ישיב המהנדס לבקשה לקבלת ההבהרות בתוך 5 ימים מיום שהוגשו לו הפרטים והמסמכים שנדרשו כאמור בתקנת משנה (ד).

=== סימן ג': הגשת בקשה להיתר ולקבלת פירוט החיובים (תיקון: תשפ&quot;ב-7) &lt;עוגן חלק יב1 סימן ג&gt; ===

@ 119טז. תחולת [[חלק ג']] (תיקון: תשפ&quot;ב-7)
: [[סימן א' בחלק ג']] [[ותקנות 30]] [[ו-36(ו)]] יחולו על בקשה להיתר באמצעות מורשה להיתר בכפוף לאמור [[חלק יב1 סימן ג|בסימן זה]].

@ 119יז. מינוי מורשה להיתר (תיקון: תשפ&quot;ב-7)
: (א) מבקש ההיתר ימנה מורשה להיתר, והוא יהיה עורך הבקשה להיתר.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), לאחר מתן אישור תחילת עבודות, ניתן שהמורשה להיתר לא יהיה עורך הבקשה.

@ 119יח. הגשת הבקשה להיתר (תיקון: תשפ&quot;ב-7)
: (א) המורשה להיתר יעביר לרשות הרישוי את הבקשה להיתר, כאמור [[בסעיף 158נ(א) לחוק]], אשר תכלול את הפרטים והמסמכים האלה:
:: (1) אשרור מקוון להצהרה או הצהרה חתומה בידי מבקש ההיתר כי הוא מסכים להגשת הבקשה בגרסה שהגיש עורך הבקשה;
:: (2) פרטי המקרקעין שלגביהם מבוקש ההיתר, לרבות כתובתם ופרטי זיהוים;
:: (3) פרטי הבקשה, לרבות תיאור העבודה, השימוש והתוכניות שלפיהן הוגשה הבקשה;
:: (4) קובץ תוכנית ראשית;
:: (5) קובץ תשריט סכמטי של שטחי הבנייה הקיימים והמבוקשים בכל אחת מקומות הבניין המבוקש, לרבות טבלה המסכמת את שטחי הבנייה; אפשר שקובץ זה ייכלל בקובץ התוכנית הראשית;
:: (6) תצהירים כמפורט [[בסעיף 158נ(ב) לחוק]];
:: (7) בקשה לקבלת פירוט החיובים כאמור [[בסעיף 158נא לחוק]];
:: (8) קובץ מפת המדידה להיתר שמסר המהנדס כאמור [[בתקנה 20(ב)]], אלא אם כן פטר המהנדס את מבקש המידע להיתר מהגשת מפת מדידה להיתר לפי [[תקנה 13]]; ואולם אם תוקף המידע להיתר ארוך משנתיים, יצורף קובץ מפת מדידה להיתר, חתום בחתימה אלקטרונית מאושרת בידי מודד מוסמך, מעודכן לשנתיים האחרונות לכל היותר ממועד הגשת הבקשה להיתר.
: (ב) המורשה להיתר יעביר לרשות הרישוי את הבקשה להיתר כאמור בתקנת משנה (א) לאחר שיש בידיו אשרור מקוון להצהרה או הצהרה חתומה בידי כל בעלי הזכויות במקרקעין כי הם מסכימים להגשת הבקשה בגרסה שהגיש עורך הבקשה.
: (ג) מועד הגשת הבקשה כאמור בתקנת משנה (א) ייחשב, לעניין כל דין, כמועד קליטת הבקשה להיתר וכמועד שבו התקבלה החלטה לאשר את הבקשה להיתר כאמור [[בתקנה 42]].

@ 119יט. מסירת פירוט החיובים (תיקון: תשפ&quot;ב-7, תשפ&quot;ו)
: (א) רשות הרישוי תמסור את פירוט החיובים בתוך 45 ימים ממועד שנמסרו לה כל הפרטים כאמור [[בתקנה 119יח]] הנדרשים לשם חישוב החיובים.
: (ב) ראה המהנדס כי לא הוגשו כל הפרטים כאמור [[בתקנה 119יח]], הנדרשים לרשות הרישוי לשם חישוב החיובים, ישלח המהנדס למורשה להיתר הודעה, בתוך 5 ימים מיום שהוגשה הבקשה להיתר, ובה יפורטו הפרטים החסרים; לא הודיע המהנדס כי חסרים פרטים, יראו את הפנייה לקבלת פירוט החיובים ככוללת את כל הפרטים הנדרשים לשם חישוב החיובים.
: (ג) בעת הגשת הבקשה להיתר כאמור [[בתקנה 119יח]], המורשה להיתר יעביר לספק המים את הפנייה לקבלת פירוט החיובים כאמור [[בתקנה 119יח(א)(7)]] בצירוף המסמכים האמורים [[בפסקאות (4) ו-(5) באותה תקנה]], לשם חישוב החיובים שמבקש ההיתר מחויב לשלם לספק המים לפי הוראות כל דין.
: (ד) ספק המים ימסור למורשה להיתר ולרשות הרישוי את פירוט החיובים בתוך 30 ימים מיום שנמסרו לו כל הפרטים כאמור בתקנת משנה (ג) הנדרשים לו לשם חישוב החיובים, ותחול תקנת משנה (ב) בשינויים המחויבים.
: (ה) לא נמסר פירוט החיובים, ישלם המורשה להיתר את היטל ההשבחה לפי שומת המורשה להיתר לפרטי חשבון הבנק שנמסר לו כאמור [[בתקנה 119יג(ב)(10)]].

@ 119כ. הסכמת רשות מקרקעי ישראל (תיקון: תשפ&quot;ב-7)
: [[תקנה 36(ה)]] תחול לעניין קבלת הסכמת רשות מקרקעי ישראל למתן ההיתר כאמור [[בסעיף 158מח(4) לחוק]], ואולם על אף האמור [[36|בפסקה (2) באותה תקנה]], המורשה להיתר יצרף לפנייה לרשות מקרקעי ישראל אך ורק את מסמכי הבקשה להיתר.

=== סימן ד': בקרת תכן (תיקון: תשפ&quot;ב-7) &lt;עוגן חלק יב1 סימן ד&gt; ===

@ 119כא. תחולת [[חלק ה']] (תיקון: תשפ&quot;ב-7)
: [[תקנות 49(ב)]] [[ו-50]] יחולו לעניין בקרת תכן של בקשה להיתר באמצעות מורשה להיתר.

@ 119כב. פנייה לגורם מאשר (תיקון: תשפ&quot;ב-7)
: (א) בבקשה להיתר כאמור [[בסעיף 158מח(2)(ב) לחוק]], המורשה להיתר יפנה לכל גורם מאשר מבין הגורמים המנויים [[בסעיף 158כא לחוק]], אם נדרש אישורו או התייעצות עימו כתנאי למתן היתר לפי כל דין.
: (ב) גורם מאשר כאמור ימסור את עמדתו בתוך 30 ימים מיום שהופנתה אליו בקשה כאמור.

@ 119כג. בקרת תכן במכון בקרה (תיקון: תשפ&quot;ב-7)
: (א) בבקשה להיתר כאמור [[בסעיף 158מח(2)(א) לחוק]], יתקשר מבקש הבקשה עם מכון בקרה ויגיש למכון הבקרה את הבקשה להיתר ואת כל המסמכים והצרופות הנדרשים לפי [[תקנות עבודת מכון בקרה]], וכן את המסמכים שפורטו במידע למורשה להיתר שיש להגישם למכון הבקרה.
: (ב) ביצע מנהל בקרת התכן בקרת תכן לבקשה, יודיע על כך למורשה להיתר ולמבקש ההיתר ויצרף להודעתו דוח מסכם כמשמעותו [[בתקנות עבודת מכון בקרה]].

@ 119כד. עדכון פירוט החיובים בעקבות בקרת תכן (תיקון: תשפ&quot;ב-7)
: (א) נמסר פירוט החיובים למורשה להיתר כאמור [[בתקנה 119יט]] טרם ביצוע בקרת תכן כאמור [[חלק יב1 סימן ד|בסימן זה]] ונערכו שינויים בשטחי הבנייה המבוקשים בעקבות בקרת התכן שיש בהם כדי לשנות את חישוב החיובים, יפנה המורשה להיתר לרשות הרישוי ולספק המים בצירוף פירוט השינויים שנערכו ויבקש לקבל פירוט חיובים מעודכן.
: (ב) רשות הרישוי תמסור למורשה להיתר את פירוט החיובים המעודכן בתוך 45 ימים ממועד פניית המורשה להיתר כאמור בתקנת משנה (א).
: (ג) ספק המים ימסור למורשה להיתר ולרשות הרישוי את פירוט החיובים המעודכן בתוך 30 ימים ממועד פניית המורשה להיתר כאמור בתקנת משנה (א).
: (ד) ניתן היתר בלי ששולמו החיובים, כולם או חלקם, אין בכך כדי לגרוע מחובתו של החייב בתשלום החיובים.

=== סימן ה': מתן היתר בידי מורשה להיתר (תיקון: תשפ&quot;ב-7) &lt;עוגן חלק יב1 סימן ה&gt; ===

@ 119כה. תחולת [[חלק ו']] (תיקון: תשפ&quot;ב-7)
: [[תקנות 56(ב)]], [[57(א), (ב) ו-(ה)]], [[59(א) ו-(ב)]], [[60(ג)]], [[61(ג) ו-(ה)]] [[ו-62 עד 64]] יחולו על היתר שנותן מורשה להיתר, ואולם בכל מקום, במקום &quot;רשות הרישוי&quot; יקראו &quot;המורשה להיתר&quot;.

@ 119כו. מתן ההיתר (תיקון: תשפ&quot;ב-7)
: בתוך שלוש שנים ממועד הגשת הבקשה כאמור [[בתקנה 119יח]], המורשה להיתר ייתן את ההיתר לפי [[סעיף 158נב(א) לחוק]], לאחר שבדק ומצא כי התקיימו כל ההוראות והתנאים המפורטים [[בסעיף האמור]].

@ 119כז. תנאים בהיתר (תיקון: תשפ&quot;ב-7)
: (א) המורשה להיתר יכלול בהיתר תנאים לצורך מתן אישור תחילת עבודות, תנאים למהלך ביצוע העבודה ותנאים למתן תעודת גמר, אם נכללו במידע להיתר או בחוות הדעת המסכמת של מכון הבקרה.
: (ב) על ההיתר יחולו הוראות אלה:
:: (1) העבודה תבוצע לפי [[#תוספת שנייה|תקנות תכן הבניין]] והוראות כל דין;
:: (2) פסולת הבנייה תפונה אל אתר מורשה לפי כל דין לסילוק פסולת בניין או לטיפול בה, במהלך העבודה או מייד לאחר השלמתה, אלא אם כן נאמר אחרת במידע שנמסר.
: (ג) המורשה להיתר רשאי להוסיף בהיתר -
:: (1) תנאים לקבלת אישור תחילת עבודה שנועדו להבטיח שהבנייה והעבודות יבוצעו לפי ההיתר ולפי כל דין, לרבות רישום הערה לפי [[+|תקנה 27]] [[או 29 לתקנות המקרקעין (ניהול ורישום), התשע&quot;ב-2011]];
:: (2) תנאים למהלך ביצוע העבודה נושא ההיתר וכן הנחיות למכון הבקרה לבדיקתם, ובכלל זה הריסתו של בניין שיש לו קשר עם העבודה המוצעת;
:: (3) תנאים למתן תעודת גמר שנועדו להבטיח שהבנייה והעבודות בוצעו לפי ההיתר ולפי כל דין.

@ 119כח. מסירת עותק של ההיתר לרשות הרישוי (תיקון: תשפ&quot;ב-7)
: (א) עם מתן ההיתר ימסור המורשה להיתר לרשות הרישוי עותק של ההיתר שנתן בצירוף המסמכים והצרופות האלה:
:: (1) אישור מכון הבקרה כאמור [[בסעיף 145(ב3) לחוק]], כי תוצאות הבקרה תקינות, בצירוף חוות הדעת המסכמת של בקרת התכן ונספחי התכן כאמור [[בתקנה 45(ב) לתקנות עבודת מכון בקרה]], או אישור של כל גורם מאשר כאמור [[בתקנה 119כב]], לפי העניין;
:: (2) אישור בדבר תשלום החיובים, אם נמסר למורשה להיתר פירוט החיובים, ואם לא נמסר פירוט החיובים - אישור בדבר תשלום היטל השבחה בשל ההיתר כאמור [[חוק|בסעיף 158נא(ז)]] או ערבויות להבטחת תשלום היטל ההשבחה כאמור;
:: (3) נקבע בחיקוק או בתוכנית כי -
::: (א) אישורו של מי שאינו מוסד תכנון מהווה תנאי למתן היתר - העתק האישור של אותו גורם;
::: (ב) תיאום או התייעצות עם מי שאינו מוסד תכנון מהווים תנאי למתן היתר - חוות הדעת שנתן אותו גורם לפי [[תקנה 16(ו)]] או [[תקנה 20]];
:: (4) העתק כל מסמך שנקבע בדין או בתוכנית כי הגשתו היא תנאי למתן היתר;
:: (5) בבקשה להיתר הכוללת שיטת בנייה חדשה -
::: (א) נספח שיפורט בו שם השיטה, מספר אישורה, תקופת תוקפה, מועד אישורה והיקף יישומה כפי שהורה הגוף המוסמך;
::: (ב) העתק תצהיר הממונה על שיטת הבנייה החדשה, ולפיו התכנון המוצע תואם את הכללים וההתניות שנכללו באישור הזמני או באישור הקבוע;
::: (ג) העתק אישור בעל השיטה כי מסר לגוף המוסמך, הודעה על כוונתו לתת את ההיתר.
: (ב) המורשה להיתר ימסור, לבקשת רשות הרישוי וכל עוד לא ניתנה תעודת גמר, כל מסמך נוסף שנדרש לפי דין כתנאי למתן ההיתר.

@ 119כט. הארכת תוקף היתר מאת מורשה להיתר (תיקון: תשפ&quot;ב-7)
: (א) מורשה להיתר שנתן את ההיתר יאריך את תוקפו של ההיתר, לבקשת בעל ההיתר, לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים.
: (ב) לא יוארך תוקפו של היתר אם קיימת מניעה לפי דין למתן ההיתר במועד הארכתו.

@ 119ל. ההיתר ועותקיו (תיקון: תשפ&quot;ב-7)
: (א) המורשה להיתר יחתום על טופס ההיתר; המורשה להיתר רשאי להוסיף להיתר נספחים שיהיו חלק בלתי נפרד ממנו, ובלבד שלא יצורפו נספחי התכן.
: (ב) קובץ אלקטרוני חתום של ההיתר יישמר במשרדי רשות הרישוי ויפורסם באתר האינטרנט של הוועדה המקומית בתוך 5 ימים ממועד מסירתו לרשות הרישוי.

=== סימן ו': אישור תחילת עבודות (תיקון: תשפ&quot;ב-7) &lt;עוגן חלק יב1 סימן ו&gt; ===

@ 119לא. תחולת [[חלק ז']] (תיקון: תשפ&quot;ב-7, תשפ&quot;ו)
: [[תקנות 71]], [[74]], [[76(א)]], למעט [[76|פסקה (3)]], [[ו-80]] יחולו לעניין אישור תחילת עבודות שנותן מורשה להיתר, ואולם בכל מקום, במקום &quot;רשות הרישוי&quot; או ((&quot;))המהנדס((&quot;)) יקראו &quot;המורשה להיתר&quot;.

@ 119לב. חתימה על קבצים (תיקון: תשפ&quot;ב-7)
: קבצים שיגישו למורשה להיתר ולמכון הבקרה האחראי לביקורת על הביצוע, עורך הבקשה ועורכי משנה, ייחתמו ביד מי שערך אותם, שיאשר בחתימתו כי המסמכים תואמים את היתר הבנייה.

@ 119לג. בקשה לאישור תחילת עבודה (תיקון: תשפ&quot;ב-7)
: (א) לבקשה לאישור תחילת עבודה יצורפו הפרטים והמסמכים האלה, נוסף על האמור [[בתקנה 76(א)]]:
:: (1) נספחים, צרופות ומסמכים אחרים שנכללו במידע למורשה להיתר שנמסר או בהיתר כי הם מהווים תנאי למתן אישור תחילת העבודה;
:: (2) תוכנית ארגון אתר.
: (ב) אם הבקשה היא מסוג הבקשות כאמור [[בסעיף 158מח(2)(ב) לחוק]], יצורפו להודעה גם המסמכים האמורים [[בתקנות עבודת מכון בקרה]].

@ 119לד. מסירת הודעה למהנדס (תיקון: תשפ&quot;ב-7, תשפ&quot;ו)
: הוגשה בקשה למתן אישור תחילת עבודה כאמור [[בתקנה 119לג]], ומצא מורשה להיתר כי התקיימו התנאים שנקבעו למתן אישור תחילת עבודה בחיקוק, בהיתר, בתוכנית ובמידע למורשה להיתר, יודיע למהנדס על כוונתו לתת אישור כאמור ויצרף להודעה את כל אלה:
: (1) מספר ההיתר שמבוקש לבצע עבודות לפיו ותוקפו;
: (2) שם בעל ההיתר;
: (3) תוכנית ארגון אתר.

@ 119לה. הנחיות לתיאום תחילת העבודות (תיקון: תשפ&quot;ב-7, תשפ&quot;ו)
: נמסרה הודעה למהנדס כאמור [[בתקנה 119לד]], המהנדס רשאי לתת למורשה להיתר, בתוך 7 ימים מיום שנמסרה לו ההודעה, הנחיות לתיאום תחילת העבודות בעניין שנכללו לגביו תנאי או הוראה במידע להיתר או בהיתר בנוגע לתיאום תחילת העבודות, וחל שינוי באותו עניין מאז שנכללו התנאי או ההוראה כאמור.

@ 119לו. מתן אישור תחילת עבודות (תיקון: תשפ&quot;ב-7, תשפ&quot;ו)
: (א) מורשה להיתר ייתן אישור תחילת עבודות אם מצא שהתקיימו כל אלה:
:: (1) חלפו 7 ימים מיום שמסר הודעה למהנדס על כוונתו לתת אישור תחילת עבודה כאמור [[בתקנה 119לד]];
:: (2) בוצעו ההנחיות לתיאום תחילת עבודות שנתן המהנדס, אם הורתה לבצען כתנאי למתן אישור תחילת עבודות.
: (ב) אישור כאמור יכלול אישור זמני לחיבור לתשתית לצורך ביצוע העבודות.
: (ג) קובץ אלקטרוני חתום של האישור יועבר באופן מקוון למכון הבקרה, לבעל ההיתר, לקבלן, לעורך הבקשה ולאחראי לביקורת על הביצוע.
: (ד) אם כללה העבודה נושא האישור יישום שיטת בנייה חדשה, יועבר העתק האישור גם לבעל השיטה, לגוף המוסמך ולמשרד הבינוי והשיכון.
: (ה) עם מתן אישור תחילת עבודה, יעביר המורשה להיתר למהנדס קובץ אלקטרוני חתום של האישור בצירוף כל המסמכים שצורפו לבקשה לקבלת אישור תחילת עבודה.

@ 119לז. שילוט באתר הבנייה (תיקון: תשפ&quot;ב-7)
: השלט שיוצב באתר הבנייה יכלול, נוסף על האמור [[בתקנה 80]], גם את פרטי המורשה להיתר.

=== סימן ז': ביצוע ובקרת ביצוע (תיקון: תשפ&quot;ב-7) &lt;עוגן חלק יב1 סימן ז&gt; ===

@ 119לח. תחולת [[חלק ח']] (תיקון: תשפ&quot;ב-7)
: [[תקנות 82]], [[84 עד 87]], [[89(א) ו-(ב)]], [[90 עד 94]] יחולו על ביצוע ובקרת ביצוע של עבודה לפי היתר שנתן מורשה להיתר, ואולם בכל מקום, במקום &quot;רשות הרישוי&quot; יקראו &quot;המורשה להיתר&quot;.

@ 119לט. אופן בקרת ביצוע (תיקון: תשפ&quot;ב-7)
: מכון הבקרה יערוך בקרת ביצוע לעבודה לפי היתר כאמור [[בסעיף 158מח(2)(א) לחוק]] לפי תקנות אלה [[ותקנות עבודת מכון בקרה]].

@ 119מ. בקרת מורשה להיתר (תיקון: תשפ&quot;ב-7)
: (א) מורשה להיתר יערוך ביקורים באתר הבנייה במהלך ביצוע העבודות לצורך בדיקה אם העבודה נושא ההיתר מבוצעת לפי ההיתר ולפי אישור תחילת עבודות.
: (ב) ביקורים כאמור בתקנת משנה (א) ייערכו במספר ובמועדים הדרושים למורשה להיתר כדי לבצע את תפקידו כאמור, ובמועדים אלה לפחות:
:: (1) בגמר שלד;
:: (2) בגמר ביצוע העבודות ולפני מתן תעודת גמר;
:: (3) בבנייה חדשה או בתוספת בנייה על הקרקע - גם בגמר היציקה של רצפת מפלס הכניסה הקובעת לבניין.

@ 119מא. עריכת ביקורת בשלבים נוספים (תיקון: תשפ&quot;ב-7)
: על אף האמור [[בתקנה 87]], המורשה להיתר רשאי לחייב אחראי לביקורת על הביצוע לערוך ביקורת בשלבים נוספים או במועדים שיורה.

@ 119מב. דיווח לרשות הרישוי (תיקון: תשפ&quot;ב-7)
: (א) דיווח לרשות הרישוי על ביצוע עבודה או שימוש בניגוד להיתר, לתוכנית או [[לחוק]], כאמור [[בסעיף 158נד(ב) לחוק]], יכלול פרטים בדבר העבודה או השימוש כאמור, מהות החריגה והיקפה.
: (ב) מי שחלה עליו חובה לקיים פיקוח עליון על הבנייה, ימסור למורשה להיתר עותק מדיווח כאמור בתקנת משנה (א) שמסר לרשות הרישוי.

=== סימן ח': תעודת גמר (תיקון: תשפ&quot;ב-7) &lt;עוגן חלק יב1 סימן ח&gt; ===

@ 119מג. הגשת בקשה לתעודת גמר (תיקון: תשפ&quot;ב-7)
: (א) [[תקנה 95(א)]] תחול לעניין בקשה לקבלת תעודת גמר, ואולם הבקשה תוגש למורשה להיתר ולא ניתן לתת פטור מצירוף מפת עדות כאמור [[בפסקה (1) באותה תקנה]].
: (ב) אם הבקשה היא מסוג הבקשות כאמור [[חוק|בסעיף 158מח(2)(ב)]], יצורפו לבקשה גם המסמכים המפורטים [[בתקנה 95(ב)]].

@ 119מד. מתן תעודת גמר (תיקון: תשפ&quot;ב-7)
: (א) מורשה להיתר ייתן תעודת גמר למי שהוא בעל היתר בתוקף, שהוא נתן או שנתן מורשה להיתר אחר, אם בדק ומצא כי התקיימו כל אלה:
:: (1) התנאים האמורים [[בסעיף 158נג(א) לחוק]];
:: (2) החייב בתשלום היטל השבחה המציא למורשה להיתר אישור כי שולם הפרש התשלום לתשלום היטל השבחה כאמור [[בסעיף 158נא(ז) לחוק]] או שנמסרה לרשות הרישוי ערבות מתאימה להבטחת תשלומו, אם הודיעה רשות הרישוי למורשה להיתר כי קיים הפרש לתשלום כאמור.
: (ב) לצורך ביצוע הבדיקה כאמור בתקנת משנה (א)(1), המורשה להיתר רשאי להסתמך על -
:: (1) אישור מכון הבקרה כי ביצע בקרת ביצוע לעבודה נושא ההיתר וכי תוצאות הבקרה תקינות;
:: (2) חוות דעת מומחה בכל הנוגע לעניין שאינו בתחום מומחיותו של המורשה להיתר.
: (ג) תעודת גמר תהווה אישור הרשות המאשרת כאמור [[בסעיף 157א לחוק]].
: (ד) המורשה להיתר יעביר לרשות הרישוי עותק מתעודת הגמר שנתן בצירוף כל המסמכים האמורים [[בתקנה 119מג]] ו-119מד(ב)(2).

=== סימן ט': שינויים במהלך ביצוע העבודה (תיקון: תשפ&quot;ב-7) &lt;עוגן חלק יב1 סימן ט&gt; ===

@ 119מה. שינויים שמורשה להיתר רשאי להתיר במהלך ביצוע העבודה (תיקון: תשפ&quot;ב-7)
: (א) מורשה להיתר רשאי להתיר שינויים בהיתר שהוא נתן או שנתן מורשה להיתר אחר, במהלך ביצוע העבודה לפי ההיתר, אם התקיימו כל אלה:
:: (1) השינויים נעשים בתוך תקופת תוקפו של ההיתר;
:: (2) בעל ההיתר נתן את הסכמתו לביצוע השינויים;
:: (3) השינויים דרושים, לצורכי התאמתו של ההיתר, במהלך ביצועה של העבודה;
:: (4) אין בשינויים תוספת לשטחי הבנייה הכוללים ולמספר הקומות שהותרו בהיתר;
:: (5) אם השינויים נוגעים לתכן הבנייה, ניתן אישור לביצוע השינויים כמפורט להלן:
::: (א) אישור מכון הבקרה, אם מכון בקרה מבצע בקרת ביצוע;
::: (ב) אם מדובר בעבודה שלא נדרשת בה בקרה של מכון בקרה או שאינה בסמכות מכון בקרה או בקר מורשה, ניתן אישורו של גורם מאשר כאמור [[בסעיף 158כא(א) לחוק]], אם נדרש אישורו לפי דין או לפי המידע שנמסר למורשה להיתר לצורך מתן ההיתר ואם השינויים המבוקשים נוגעים לתחום התכן שלגביו נדרש אישורו;
:: (6) השינויים הם לפי [[החוק]], התוכניות והמידע שנמסר למורשה להיתר;
:: (7) השינויים הם מסוג השינויים המפורטים [[בתקנה 4 לתקנות התכנון והבניה (התרת שינויים בהיתר על ידי מהנדס ועדה מקומית), התשנ&quot;ב-1992]].
: (ב) התיר מורשה להיתר שינויים כאמור בתקנת משנה (א), יודיע על השינויים לרשות הרישוי ויצרף להודעה את מסמכי ההיתר שבהם בוצעו השינויים, עם סימון השינויים.
: (ג) רשות הרישוי רשאית, בתוך 15 ימים מיום שנמסרה לה הודעה כאמור בתקנת משנה (ב), לתת הוראות לעניין תיאום ביצוע העבודות בנוגע לשינויים שהותרו, אם בשל השינויים שהותרו חל שינוי בתנאי או בהוראה שנכללו באישור תחילת עבודות.

=== סימן י': החלפה והתפטרות בעלי תפקידים (תיקון: תשפ&quot;ב-7) &lt;עוגן חלק יב1 סימן י&gt; ===

@ 119מו. תחולת [[חלק י&quot;א]] (תיקון: תשפ&quot;ב-7)
: (א) [[תקנות 113(א) ו-(ב)]], [[114]] [[ו-116 עד 118]] יחולו לעניין הליך רישוי באמצעות מורשה להיתר, ואולם במקום &quot;רשות הרישוי&quot; ו&quot;המהנדס&quot; יקראו &quot;המורשה להיתר&quot;.
: (ב) [[תקנות 117]] [[ו-118]] יחולו על המורשה להיתר.

@ 119מז. החלפה והתפטרות מורשה להיתר לפני מתן ההיתר (תיקון: תשפ&quot;ב-7)
: (א) מבקש היתר רשאי להחליף את המורשה להיתר שמינה לפי [[סעיף 158מח(1) לחוק]], באדם אחר המוסמך לשמש מורשה להיתר.
: (ב) הוחלף מורשה להיתר לאחר שהועברה לרשות הרישוי הבקשה להיתר ולפני מתן ההיתר, יודיע המורשה להיתר החדש לרשות רישוי על מינויו במקום המורשה להיתר שהוחלף, ויצרף להודעתו את המינוי שנתן מבקש ההיתר וכן תצהיר כאמור [[חוק|בסעיף 158נ(ב)(1)]].
: (ג) מורשה להיתר רשאי בכל עת לפני מתן ההיתר, להתפטר מתפקידו באמצעות מתן הודעה למבקש ההיתר.
: (ד) אין בהתפטרותו של מורשה להיתר או בהחלפתו בלבד כדי לשחרר את המורשה להיתר ואת מבקש ההיתר מהתחייבויותיהם לפי כל דין.

@ 119מח. החלפה והתפטרות מורשה להיתר לאחר מתן ההיתר (תיקון: תשפ&quot;ב-7)
: (א) מורשה להיתר רשאי להתפטר מתפקידו לאחר מתן היתר באמצעות מתן הודעה לבעל ההיתר ולרשות הרישוי.
: (ב) תחילתה של הודעת ההתפטרות היא 7 ימים לאחר מסירתה לידי בעל ההיתר.
: (ג) התפטר מורשה להיתר, ימנה בעל ההיתר במקומו אדם אחר הכשיר למינוי; המינוי יהיה בהודעה לרשות הרישוי שתצורף לה הודעה של המורשה להיתר החדש על הסכמתו לשמש מורשה להיתר.
: (ד) מיום מינויו יבוא המורשה להיתר החדש לעניין [[חלק זה]], במקום המורשה להיתר.
: (ה) כל עוד לא התמנה מורשה להיתר חדש לפי תקנה זו, רואים את העבודה שבוצעה אחרי תחילת ההתפטרות של המורשה להיתר הקודם כעבודה שבוצעה שלא לפי היתר, אפילו בוצעה לפי שאר תנאי ההיתר.
: (ו) תקנות משנה (ג) עד (ה) יחולו, בשינויים המחויבים, גם על סיום תפקידו של מורשה להיתר בשל נבצרותו להמשיך למלא את תפקידו או בשל פיטוריו בידי בעל ההיתר.

@ 119מט. התפטרות עורך משנה (תיקון: תשפ&quot;ב-7)
: התפטר עורך משנה לפני מתן ההיתר, לא ייתן מורשה להיתר היתר כל עוד לא הוחלף עורך המשנה, אלא אם כן עורך הבקשה נתן את הסכמתו לשמש עורך משנה לאותו העניין.

@ 119נ. התפטרות בעלי תפקידים (תיקון: תשפ&quot;ב-7)
: בעל תפקיד רשאי, בכל עת, להתפטר מתפקידו ותחול [[תקנה 112]] בשינויים המחויבים; התפטר האחראי לביקורת על הביצוע או המורשה להיתר, לא ימשיך מכון הבקרה בביצוע בקרת תכן או בקרת ביצוע, כל עוד לא הוחלף בעל התפקיד האמור.

== חלק י&quot;ג: שונות, ביטול, תחילה והוראות מעבר (תיקון: תשפ&quot;ו) ==

@ 119נא. בחינה תקופתית (תיקון: תשפ&quot;ו)
: בחינה תקופתית ראשונה של תקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה) (תיקון), התשפ&quot;ו-2025, לפי [[סעיף 24 לחוק עקרונות האסדרה, התשפ&quot;ב-2021]], תתבצע בתום עשר שנים מיום תחילתן.

@ 120. ביטול (תיקון: תשע&quot;ח)
: בטלות -
: (1) &lt;!-- [[+|תקנות 2 עד 18]] [[+|ו-20 עד 27]] [[+|והתוספות הראשונה]] [[#תוספת 4|והרביעית לתקנות בקשה להיתר]]; --&gt; ((הנוסח שולב [[בתקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש&quot;ל-1970]];))
: (2) תקנות התכנון והבנייה (חיבור מבנה לתשתיות לפני השלמת תנאי ההיתר), התשנ&quot;ב-1992;
: (3) תקנות התכנון והבנייה (פיקוח עליון על הבנייה), התשנ&quot;ב-1992;
: (4) תקנות התכנון והבנייה (מידע נדרש להיתר), התשנ&quot;ב-1992.

@ 121. תחולה (תיקון: תשע&quot;ח, תשע&quot;ט, תש&quot;ף, תשפ&quot;א)
: (א) תחילתן של תקנות אלה חודשיים מיום פרסומן, והן יחולו על בקשה למידע להיתר שהוגשה במועד תחילתן של תקנות אלה (להלן - יום התחילה) או לאחריו, ועל בקשה להיתר שתוגש על פי מידע כאמור.
: (ב) (((נמחקה).))

@ 122. הוראות מעבר (תיקון: תשע&quot;ז, תשע&quot;ח, תשע&quot;ח-2, תש&quot;ף, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ה)
: (א) על אף האמור [[בתקנה 121]], לבקשת מבקש ההיתר, מותר לפעול לפי תקנות אלה מיום פרסומן.
: (ב) על אף האמור [[בתקנה 2(א)]], עד ליום י&quot;ג בטבת התשפ&quot;ו (2 בינואר 2026) רשאית ועדה מקומית לנהל את ההליכים לפי תקנות אלה באמצעות מערכת מקוונת להגשת מסמכים ולניהול תהליכים שלא באמצעות מערכת רישוי זמין, ובלבד שפורסמה על כך הודעה בעיתון כמשמעותה [[בסעיף 1א לחוק]]; ואולם בקשה למידע להיתר ומסירת מידע להיתר ייערכו באמצעות מערכת רישוי זמין בלבד.
: (ב1) על אף האמור [[בתקנה 2(א)]], בתקופה של שנתיים מיום פרסומן של תקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה) (הוראת שעה), התשע&quot;ז-2017 (((התקנות פורסמו ביום 14.2.2017))), יחולו הוראות אלה:
:: (1) במקרה של תקלה במערכת רישוי זמין שמונעת הגשת בקשה להיתר, מסמך אחר הקשור בבקשה או צרופה אחרת לבקשה להיתר (בתקנת משנה זאת - בקשה להיתר), יהיה ניתן להגיש את הבקשה להיתר בדרך מקוונת שלא באמצעות מערכת רישוי זמין;
:: (2) ועדה מקומית תפרסם באתר האינטרנט שלה כתובת דואר אלקטרוני למשלוח בקשה להיתר במקרה של תקלה כאמור בפסקה (1);
:: (3) בקשה להיתר שהוגשה לפי תקנת משנה זו, תוגש גם בעותק מקורי.
: (ג) על אף האמור [[בתקנה 20(א)]], בתקופה של שנתיים מיום התחילה ימסור המהנדס את המידע להיתר בתוך 45 ימים מיום קליטת הבקשה.
: (ד) על אף האמור [[בתקנה 121]], כל היתרי הבנייה שהוצאו בתחום הוועדה המקומית יוצגו באתר האינטרנט של הוועדה, ויחולו לעניין זה הוראות [[תקנות 62 עד 64]].
: (ה) על אף האמור בתקנות אלה, לעניין שיטות בנייה חדשות, הוראות [[פרט 5.03 לתוספת השנייה בתקנות בקשה להיתר]], ימשיכו לחול על חברה ממשלתית שעיקר עיסוקה בפיתוח מבנים ותשתיות או חברה ממשלתית שהממשלה החליטה לגביה שהיא זרוע ביצוע לעניין פיתוח מבנים או תשתיות.

== תוספת ראשונה (תיקון: תשפ&quot;ב-5) ==
==== ((([[הגדרות &quot;נספח העמדה&quot; ו&quot;נספח תנועה וחניה&quot; ו&quot;תוכנית פיתוח&quot; ו&quot;תוכנית ראשית&quot; בתקנה 1]], [[ותקנות 33(א)(7)]], [[35(1) ו-(2)]]))) (תיקון: תשפ&quot;ב-5) ====

@ 1. תכנית ראשית (תיקון: תש&quot;ף)
: קובץ תכנית ראשית הוא קובץ הכולל את תכנית התנוחה, נספח העמדה ותכנית פיתוח.

@ 2. תכנית תנוחה
: (א) תכנית התנוחה תיערך בקנה מידה 1:100 ותכלול כל אחת מקומות הבניין, לרבות סימון קו בניין וגבול מגרש בכל הקומות; היו הקומות זהות ניתן להגיש תכנית קומה טיפוסית שיצוין בה לאילו קומות היא מתייחסת.
: (ב) בתכניות התנוחה יצוינו כל אלה:
:: (1) מידות חוץ ופנים של הבניין בדיוק של סנטימטר, לרבות אורך, רוחב וגובה;
:: (2) מפלס אבסולוטי של 0.00+ של הבניין, מפלסים בנוגע ל-0.00+ של הבניין, גובהם של מיתקנים טכניים וגובהו הסופי של הבניין מעל פני הים; [[בתוספת זו]], &quot;מפלס אבסולוטי&quot; - מפלס המתייחס לפני הים;
:: (3) עוביים של הקירות הפנימיים והחיצוניים, כולל חיפויי חוץ;
:: (4) רוחבם וגובהם של פתחים המשמשים דלת, חלון, פיר או פתח אוויר או שחרור עשן;
:: (5) שימוש מבוקש בכל חלל בבניין, לרבות חללים לשימושים טכניים ומרחב מוגן;
:: (6) מיתקני התברואה, פירים וארונות תשתית, צינורות מי גשם ואוורור, מערכות ומיתקני חימום מים, מיתקני גז, מעבי מזגנים, מערכות סולריות, מערכות מיזוג ואוורור, אגירת מים, ארובות אנטנות וכל מיתקן טכני אחר;
:: (7) סימון בתי אחיזה ומעקות, לרבות גובהם;
:: (8) מרכיבי הנגשה אל המבנה ובתוכו, לרבות שיפועים, מאחזים, מעלונים;
:: (9) פרטי הגנה בפני חדירת ראדון או גזים אחרים מן הקרקע, אם נדרשו כאלה;
:: (10) תיאור ומקום המרחב המוגן או המקלט;
:: (11) סימון מיקום חתכים על גבי התכנית;
:: (12) סימון חץ הצפון בכל קומה.
: (ג) חתכים וחזיתות בקנה מידה 1:100 לפי פירוט זה:
:: (1) חתך אנכי דרך כל חדר מדרגות בבניין המראה את כל מהלכי המדרגות ומפלסי הביניים (פודסטים), הקשר בין כל קומות הבניין והיחס בין מפלסי הבניין ובין פני הקרקע הטבעיים; ואולם אם מוצע לבנות חדרי מדרגות זהים או דומים אחד למשנהו, די בחתך אנכי של אחד מהם; בחתך יסומנו פני הקרקע הטבעית לכל אורכו של המגרש עד למרחק של 5 מטרים מגבול המגרש; סימון כל המפלסים לרבות מפלסי ביניים ומפלסים אבסולוטיים בגג ובכניסה לבניין;
:: (2) חתך לאורך הבניין, הניצב לחתך כאמור בפסקה (1) עד למרחק של 5 מטרים מגבול המגרש;
:: (3) חתך אנכי נוסף דרך כל חלק אחר של הבניין, אם דרוש להבנת מבנהו;
:: (4) חזיתות הבניין, שיצוינו בהן מפלסי קומותיו, נקודת שיא גובה המבנה, פני הקרקע הטבעיים, פני הקרקע הסופיים לאחר הקמת הבניין, רום מפלסי הדרכים הגובלות, רום מפלסי הכניסות לבניין, והחומרים שבהם ייבנו או יצופו הקירות החיצוניים של הבניין; החזיתות ישורטטו לכל אורך המגרש ועד 5 מטרים מחוץ לגבולותיו; חזיתות המבנה ייקראו לפי הפנייתן (חזית צפונית, דרומית).

@ 3. נספח העמדה
: נספח העמדה הוא תכנית הערוכה בקנה מידה 1:500 על רקע מפת מדידה להיתר, הכוללת את הבינוי הקיים והמוצע במגרש, סימון בינוי במגרשים סמוכים בטווח של 250 מטרים מגבול המגרש, לרבות מבנים בצד שני של דרך.

@ 4. תכנית פיתוח
: תכנית הפיתוח היא תכנית הערוכה בקנה מידה 1:100, על רקע מפת המדידה להיתר הכוללת את ציון הפרטים שלהלן ומידותיהם, בין אם הם נמצאים בנכס ובין אם הם מוצעים:
: (1) הבניינים;
: (2) הכניסות לבניינים ודרכי הגישה לרבות רוחבם ומפלסיהם בכל משטח ומשטח ביניים;
: (3) השטחים המרוצפים, חומרי הגמר, מידותיהם ומפלסיהם, כולל השימוש בהם, לרבות מדרגות חוץ ואבני שפה, רוחב דרך וכבש, לרבות &quot;מעבר משותף&quot; אם מתוכנן; סימון אחוז השיפוע בכבש ובמשטחי חניה נגישה;
: (4) שטחי קרקע וגינון ומפלסיהם, לרבות גובה קרקע סופי מתוכנן;
: (5) עצים לשימור, לעקירה או להעתקה;
: (6) מקומות החניה, מידותיהם ומפלסיהם, לרבות סימון חניות לבעלי מוגבלות (לרכב רגיל ורכב גבוה), נתיבים וגישה לחניה, רחבת כיבוי אש, ורחבה פנויה בעבור מעלון ואדם בכיסא גלגלים בצד רכב גבוה החונה ליד מדרכה או שביל;
: (7) דרכי ניקוז וחלחול, אמצעים ומיתקני החדרה, לרבות תעלות, צינורות, מובלים, ובורות חלחול;
: (8) מקומות לריכוז פחי אשפה, דרכי הגישה אליהם, מפלסיהם, ומרחקם מגבול המגרש; אם קיימים מיתקנים המשרתים את הנכס מחוץ למגרש בתחום המדידה, הם יסומנו בתכנית. יש לפרט, גודל מכלים ומיקום מחסנים ופירי אשפה;
: (9) ארונות תשתית מחוץ לבניין;
: (10) קווי אספקת המים;
: (11) החיבור לביוב הציבורי, לרבות שוחות;
: (12) קירות תומכים, גדרות, חומרי הגמר שלהן ומפלסיהן;
: (13) סימון מבנים או מיתקנים המיועדים להריסה או לפינוי, מבנים או חלקי מבנים העשויים אסבסט על פי הגוונים [[שבפרט 6 להלן]].

@ 5. שילוב תכנית הפיתוח בתכנית התנוחה
: עורך הבקשה רשאי לשלב את תכנית הפיתוח בתכנית התנוחה של המפלס שמתוכננות בו עבודות פיתוח, ובתנאי שכל המפורט [[בפרטים 2]] [[פרט 4|ו-4]] יהיה כלול בתכנית זו.

@ 6. סימון בגוונים
: בתכנית התנוחה ובתכנית הפיתוח, יסומנו בגוונים מיוחדים פרטים אלה:
: (1) חלקים קיימים במבנה - בגוון כהה;
: (2) מבנים או חלקי מבנים להריסה - בגוון צהוב;
: (3) אסבסט לפירוק - בגוון כתום.

@ 7. נספח תנועה וחניה
: אם לא ניתן לכלול את הנתונים הבאים בתכנית הפיתוח, או אם דרש זאת המהנדס במידע להיתר, יוגש בנפרד קובץ נספח תנועה וחניה בקנה מידה 1:250; בנספח זה יסומנו מספר החניות, מיקום החניות, חניות לאנשים עם מוגבלות, כניסות ויציאות למגרש, טבלת מספר מקומות החניה לסוגיהם (פרטי, תפעולי, בעלי מוגבלות) מידות החניות (אורך ורוחב), רדיוסי סיבוב, וטבלת שטחים לחישוב חניה.

@ 8. תרשים רצף חזיתות
: אם נקבע במידע להיתר, ייערך תרשים של רצף חזית המבנים כלפי הרחוב שלאורכו הבניין המבוקש ממוקם, במרחק של עשרים מטרים מגבולות המגרש המוצע; רצף החזיתות ייערך בקנה מידה 1:250 ויצוינו בו חומרי הבנייה או הציפוי של הקירות החיצוניים של הבניינים האמורים וצבעם, או רצף תצלומים של חזית הרחוב, או קו מיתאר (סילואטה) של הרחוב.

== תוספת שנייה (תיקון: תשפ&quot;ב-5) ==
==== ((([[ההגדרה &quot;תוכנית ארגון אתר&quot; בתקנה 1]]))) ====

@ 1. : תוכנית ארגון אתר תיערך ברמת פירוט של 1:100, תהיה על רקע מפת מדידה להיתר ותכלול את כל המרכיבים האלה:
: (1) מיתאר המבנה המתוכנן, לרבות מיתאר חלקים תת-קרקעיים;
: (2) גידור סביב האתר, לרבות חומרי הגמר, אם נדרש במידע, גבהים ומאפיינים ייחודיים;
: (3) פתרון דיפון עקרוני;
: (4) שערים לכניסות ויציאות מהמגרש לרכש והולכי רגל;
: (5) אזורי חיץ סביב האתרים הרגישים במגרש, ובכלל זה עצים בוגרים, אתרים או רכיבים לשימור, לרבות פירוט אמצעי המיגון של האתרים הרגישים כאמור;
: (6) מיקום חפירות ועבודות עפר;
: (7) מבנים זמינים ומידותיהם, לרבות מבנים לאחסנה, רווחת העובדים, שטחי התארגנות וחניה זמנית;
: (8) מבנה מכירות המיועד לקהל הרחב, כולל גישה וחניה אם מתוכננים;
: (9) מבנים ורכיבים להריסה או לפינוי, לרבות אסבסט וציון מקום האסבסט במגרש;
: (10) תשתית ומיתקני תשתית קיימים או מתוכננים, לרבות מיקום מיתקני חיבור חשמל זמני, לוח החשמל וגודל החיבור;
: (11) פתרון להגנה על הולכי רגל מפני נפילת חפצים ורכיבים;
: (12) שטח למיחזור והפרדה במקור;
: (13) מיקום ציוד כיבוי אש;
: (14) מיתקנים ואמצעים נוספים שנקבעו [[בתקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בנייה), התשמ&quot;ח-1988]], כמפורט להלן:
:: (א) מיקום עגורנים, לרבות פירוט אורך זרוע;
:: (ב) מעליות זמניות - גודל ומיקום;
:: (ג) מיקום גנרטור זמני, לרבות ציון מפלס רעש, ומיקום מכל סולר, לרבות מאצרה;
:: (ד) מכלי תדלוק לציוד מכני הנדסי לרבות מאצרות.

&lt;פרסום&gt; ב' בסיוון התשע&quot;ו (8 ביוני 2016)
&lt;חתימות&gt; משה כחלון, שר האוצר</text>
      <sha1>cqr7n21n5csmg8hov6m6i147hzz1szn</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>324243</id>
    <revision>
      <id>3018316</id>
      <parentid>2983609</parentid>
      <timestamp>2026-06-01T09:00:24Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3018304] תיקון תשפ&quot;ו מס' 2</comment>
      <origin>3018316</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="246055" sha1="argnqngum9oi1pk5r50wyk0yy5lz4ml" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה), התשע״ו–2016}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשע״ו, 1512|תקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7682.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 713|הוראת שעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7777.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 1072|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7961.pdf}}, {{ח:תיבה|2628|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8057.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 2886|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8177.pdf}}, {{ח:תיבה|3142|תיקון [צ״ל: תיקון מס׳ 2]|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8206.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 324|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8315.pdf}}, {{ח:תיבה|883|תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש) (דחיית מועדים בענייני תכנון ובנייה ותנאים למתן תעודת גמר)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8417.pdf}}, {{ח:תיבה|1416|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8563.pdf}}, {{ח:תיבה|1868|הוראת שעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8673.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 1419|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9064.pdf}}, {{ח:תיבה|3818|הוראת שעה [תש״ף] (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9518.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 1032|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9771.pdf}}, {{ח:תיבה|1120|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9789.pdf}}, {{ח:תיבה|1202|הוראת שעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9817.pdf}}, {{ח:תיבה|2124|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10007.pdf}}, {{ח:תיבה|2656|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10112.pdf}}, {{ח:תיבה|2706|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10128.pdf}}, {{ח:תיבה|3820|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10306.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 1073|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10574.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 3766|תיקון מס׳ 4 [תשפ״ב] (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11487.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 1110|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11733.pdf}}, {{ח:תיבה|1656|הוראת שעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11854.pdf}}, {{ח:תיבה|2040|הוראת שעה מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11937.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 92|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12066.pdf}}, ((2044|תיקון מס׳ 2|)12416).
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 145|סעיפים 145}}, {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 145א|145א}}, {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 157א|157א}}, {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 157ב|157ב}} {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 265|ו־265}} {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|לחוק התכנון והבנייה, התשכ״ה–1965}} (להלן – החוק), ולאחר התייעצות עם המועצה הארצית לתכנון ולבנייה, אני מתקין תקנות אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק א|חלק א׳: פרשנות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק א סימן א|סימן א׳: הגדרות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק א סימן ב|סימן ב׳: כללי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ב|חלק ב׳: מידע נדרש להיתר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ב סימן א|סימן א׳: בקשה לקבלת מידע להיתר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ב סימן ב|סימן ב׳: מסירת מידע להיתר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ג|חלק ג׳: הגשת בקשה להיתר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ג סימן א|סימן א׳: מינוי עורך בקשה ועורכי משנה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ג סימן ב|סימן ב׳: תנאים מוקדמים לקליטת בקשה להיתר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ג סימן ג|סימן ג׳: הודעה לבעלי זכויות במקרקעין}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ג סימן ד|סימן ד׳: בדיקת התנאים המוקדמים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ד|חלק ד׳: בדיקה והחלטת רשות רישוי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ד סימן א|סימן א׳: אופן הבקרה המרחבית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ד סימן ב|סימן ב׳: החלטת רשות הרישוי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ה|חלק ה׳: בקרת תכן}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ה סימן א|סימן א׳: בקשה להיתר שלא נדרשת לגביה בקרה של מכון בקרה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ה סימן ב|סימן ב׳: קליטת הבקשה להיתר במכון הבקרה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ה סימן ג|סימן ג׳: בקרת תכן}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ו|חלק ו׳: מתן ההיתר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ו סימן א|סימן א׳: בדיקת המהנדס}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ו סימן ב|סימן ב׳: מתן היתר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ו סימן ג|סימן ג׳: אגרות וערבות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ז|חלק ז׳: אישור תחילת עבודות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ז סימן א|סימן א׳: מינויים נדרשים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ז סימן ב|סימן ב׳: התקשרות עם מכון הבקרה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ז סימן ג|סימן ג׳: אישור תחילת עבודה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ז סימן ג1|סימן ג׳1 – סוגי עבודות שאינן טעונות אישור תחילת עבודה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ז סימן ד|סימן ד׳: שילוט באתר הבנייה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ח|חלק ח׳: ביצוע ובקרת ביצוע}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ח סימן א|סימן א׳: בקרת מכון בקרה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ח סימן ב|סימן ב׳: בקרת רשות הרישוי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ח סימן ג|סימן ג׳: בקרת בעל ההיתר ונציגיו}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ח סימן ד|סימן ד׳: פיקוח עליון}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ט|חלק ט׳: תעודת גמר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ט סימן א|סימן א׳: בקשה לקבלת תעודת גמר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ט סימן ב|סימן ב׳: מתן תעודת גמר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ט סימן ג|סימן ג׳: השלמת פרטים וערובות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ט1|חלק ט׳1: הליך רישוי להוספת מרחב מוגן דירתי לבניין קיים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק י|חלק י׳: הקלה ושימוש חורג}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק י סימן א|סימן א׳: בקשה להקלה או לשימוש חורג}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק י סימן ב|סימן ב׳: פרסום}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק י סימן ג|סימן ג׳: החלטת ועדה מקומית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק יא|חלק י״א: החלפה והתפטרות בעלי תפקידים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק יב|חלק י״ב: אגרות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק יב1|חלק י״ב1: הליך רישוי באמצעות מורשה להיתר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק יב1 סימן א|סימן א׳: פרשנות והוראות כלליות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק יב1 סימן ב|סימן ב׳: מידע נדרש להיתר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק יב1 סימן ג|סימן ג׳: הגשת בקשה להיתר ולקבלת פירוט החיובים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק יב1 סימן ד|סימן ד׳: בקרת תכן}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק יב1 סימן ה|סימן ה׳: מתן היתר בידי מורשה להיתר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק יב1 סימן ו|סימן ו׳: אישור תחילת עבודות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק יב1 סימן ז|סימן ז׳: ביצוע ובקרת ביצוע}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק יב1 סימן ח|סימן ח׳: תעודת גמר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק יב1 סימן ט|סימן ט׳: שינויים במהלך ביצוע העבודה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק יב1 סימן י|סימן י׳: החלפה והתפטרות בעלי תפקידים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק יג|חלק י״ג: שונות, ביטול, תחילה והוראות מעבר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 1|תוספת ראשונה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת שנייה}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|חלק א|חלק א׳: פרשנות}}
{{ח:קטע3|חלק א סימן א|סימן א׳: הגדרות}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשע״ח, תשע״ח־2, תשפ״א, תשפ״ב, תשפ״ב־5, תשפ״ב־7, תשפ״ג, תשפ״ו}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אחראי לביקורת על הביצוע“ – מי שמתקיימים לגביו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מונה לאחראי לביקורת על הביצוע מטעם בעל ההיתר;
{{ח:תתת|(2)}} אינו האחראי לביצוע שלד הבניין;
{{ח:תתת|(3)}} רשום בפנקס המהנדסים והאדריכלים בענף ארכיטקטורה או רשום בפנקס האמור בענף הנדסה אזרחית, באחד מהמדורים האלה: מבנים, ניהול וביצוע או ניהול הבנייה, ביצוע ופיקוח; ולעניין ביקורת על ביצוע של מבנה פשוט – גם הנדסאי הרשום במרשם ההנדסאים והטכנאים המוסמכים באחד מהענפים האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הנדסה אזרחית – במדור תכנון מבנים או במדור ניהול הבנייה;
{{ח:תתתת|(ב)}} הנדסת בניין – במדור בניין או במדור אדריכלות;
{{ח:תתתת|(ג)}} אדריכלות – במדור אדריכלות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אחראי לביצוע שלד הבניין“ – מי שמתקיימים לגביו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מונה לאחראי לביצוע שלד הבניין מטעם הקבלן;
{{ח:תתת|(2)}} רשום בפנקס המהנדסים והאדריכלים בענף הנדסה אזרחית באחד מהמדורים האלה: מבנים, ניהול וביצוע או ניהול הבנייה, ביצוע ופיקוח; ולעניין ביצוע שלד של מבנה פשוט – גם הנדסאי הרשום במרשם ההנדסאים והטכנאים המוסמכים באחד מהענפים האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הנדסה אזרחית – במדור תכנון מבנים או במדור ניהול הבנייה;
{{ח:תתתת|(ב)}} הנדסת בניין – במדור בניין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אישור זמני“ – אישור זמני ליישום שיטת הבנייה החדשה, על כל צרופותיו שנתן גוף מוסמך ומצוינים בו שם השיטה, מספרה, תקופת תוקפה, מועד האישור הזמני, והמגבלות או התנאים ליישומה, ככל שהוטלו, פירוט הבדיקות והביקורות הנדרשות לבחינת יישום השיטה וכן כשירותו הנדרשת של הממונה על שיטת הבנייה החדשה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אישור קבוע“ – אישור קבוע ליישום שיטת הבנייה החדשה, שנתן גוף מוסמך בתום תהליכי הבחינה והמעקב, שבסופם נקבע שאין צורך בהמשך מעקב, ובו מצוינים שם השיטה, מספרה, מועד האישור הקבוע והמגבלות או התנאים ליישומה, ככל שהוטלו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אשרור מקוון“ – מתן הסכמה מקוונת, לאחר ביצוע אימות זהותו של המבקש אל מול מרשם האוכלוסין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בניין ראוי לשימוש“ – מבנה שהסתיימה בנייתו למטרה שלשמה הוקם, לרבות מערכות הבניין והכנת חיבור המערכות האמורות לתשתיות הציבוריות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל שיטת הבנייה החדשה“ – מזמין הליך הבחינה של שיטת הבנייה החדשה שהתקשר בהסכם עם גוף מוסמך לבחינת שיטת הבנייה החדשה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל היתר“ – מי שעל שמו הוצא היתר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל תשתית“ – בעלים, חוכר, מחזיק או מפעיל של תשתית בעל זיכיון או רישיון בנוגע לתשתית, חברה ממשלתית שעיקר עיסוקה בפיתוח תשתיות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בקשה לסטייה מהוראות תוכנית“ – בקשה לאשר סטייה מהוראות תוכנית כאמור {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (הקלה, שימוש חורג וסטייה מתוכנית)#סעיף 6|בתקנה 6 לתקנות התכנון והבנייה (הקלה, שימוש חורג וסטייה מתוכנית), התשפ״ג–2023}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בקר“ – מי שמתקיימות בו ההוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 158כ|סעיף 158כ לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גוף מוסמך“ – גוף שהסמיך שר הבינוי והשיכון, לבדוק ולאשר כי שיטת בנייה חדשה ראויה לשימוש, ובלבד שמצא השר כי התקיימו בו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא בעל הכשרה מקצועית מתאימה;
{{ח:תתת|(2)}} הובטח כי לא יתקיים לגביו ניגוד עניינים בפעולתו כגוף מוסמך;
{{ח:תתת|(3)}} נקבעו לגביו נוהלי עבודה מסודרים לעניין אופן עבודתו, לרבות בנוגע לאופן ההתקשרות לבדיקת שיטת בנייה חדשה ולאופן בחינת השיטה;
{{ח:תתת|(4)}} קיימים הסדרי בקרה על פעילותו כגוף מוסמך, לרבות לעניין נוהלי עבודתו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”היתר“ – טופס מקוון הכולל את כל הפרטים שנמסרו בבקשה להיתר לרבות התכנית הראשית והודעת מכון הבקרה כי הבקרה נמצאה תקינה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המהנדס“ – מהנדס הוועדה המקומית ובמרחב תכנון לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 12|סעיף 12(א) לחוק}}, מתכנן המחוז;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הממונה על שיטת הבנייה החדשה“ – בעל כשירות ומומחיות כפי שקבע גוף מוסמך, שמינה בעל שיטת הבנייה החדשה לעורך בקשה לשיטה זו, לאחראי ביקורת על שיטת הבנייה ולאחראי כולל עליה, ויכול שעורך הבקשה או האחראי לביקורת על הביצוע ימונו כממונה על שיטת הבנייה החדשה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדה מקומית“ – ועדה מקומית לתכנון ולבנייה שהוקמה לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 17|סעיפים 17}} {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 19|או 19 לחוק}}, לרבות ועדה מחוזית המשתמשת בסמכויותיה של ועדה מקומית לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 12|סעיף 12 לחוק}}, וועדת משנה שלהן, ולרבות הוועדה לתשתיות לאומיות המשתמשת בסמכויותיה של ועדה מקומית לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 6ב|סעיף 6ב(ב) לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוכר“ – חוכר רשום במרשם המקרקעין לתקופה של ארבעים ותשע שנים או יותר, לרבות חוכר משנה הרשום לתקופה כאמור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק רשות מקרקעי ישראל“ – {{ח:חיצוני|חוק רשות מקרקעי ישראל|חוק רשות מקרקעי ישראל, התש״ך–1960}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חיובים“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 145|בסעיף 145(ד)(1) לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חתימה אלקטרונית מאושרת“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק חתימה אלקטרונית|בחוק חתימה אלקטרונית, התשס״א–2001}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יום“ – יום עבודה, ולעניין רשות הרישוי והמהנדס – למעט פגרת קיץ החל ביום באוגוסט ועד יום 31 באוגוסט בכל שנה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבנה פשוט“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות המהנדסים והאדריכלים (רישוי וייחוד פעולות)#תוספת 1 פרט 1|בסעיף 1 לתוספת הראשונה לתקנות המהנדסים והאדריכלים}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבנה ראוי לשימוש“ – מבנה שהסתיימה בנייתו למטרה שלשמה הוקם, לרבות מערכות החשמל, המים והביוב שבו והכנת חיבור המערכות האמורות לרשתות החשמל, המים והביוב השכונתיות והאזוריות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מודד מוסמך“ – מודד בעל רישיון לפי {{ח:חיצוני|פקודת המדידות|פקודת המדידות}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מידע להיתר“ – מידע שנמסר לפי {{ח:פנימי|סעיף 20|תקנה 20}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מכלול הגורמים המקצועיים“ – בעל שיטת הבנייה החדשה, מפתח השיטה, מתכנן השיטה, מתכננים, וכל איש מקצוע אחר אשר יישמו או מתכוונים ליישם אותה, וכן הגורמים הנוגעים להליך הרישוי לרבות המהנדס, מכוני בקרה, מעבדות מאושרות, ומכון התקנים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מעבדה מאושרת“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק התקנים#סעיף 12|בסעיף 12(א) לחוק התקנים, התשי״ג–1953}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערכת רישוי זמין“ – מערכת מקוונת להגשת מסמכים וניהול תהליכים לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|החוק}}, הזמינה לציבור ברשת האינטרנט;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפת מדידה להיתר“ – מפה טופוגרפית כהגדרתה {{ח:חיצוני|תקנות המדידות (מדידות ומיפוי)|בתקנות המודדים}}, לרבות כל הנדרש על פי הנחיות המנהל כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות המדידות (מדידות ומיפוי)|בתקנות המודדים}}, לעריכת מפת מדידה להיתר בנייה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפת עדות“ – מפת עדות כהגדרתה {{ח:חיצוני|תקנות המדידות (מדידות ומיפוי)|בתקנות המודדים}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקרקעי ישראל“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: מקרקעי ישראל|בחוק־יסוד: מקרקעי ישראל}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרשם ההנדסאים והטכנאים המוסמכים“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק ההנדסאים והטכנאים המוסמכים#סעיף 17|בסעיף 17(ב) לחוק ההנדסאים והטכנאים המוסמכים, התשע״ג–2012}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מתכנן שלד הבניין“ – מי שהורשה להגיש חישובים סטטיים לרשות מוסמכת על פי {{ח:חיצוני|תקנות המהנדסים והאדריכלים (רישוי וייחוד פעולות)|תקנות המהנדסים והאדריכלים}}, ושחתם על הבקשה להיתר ועל נספחיה כאחראי לתכנון שלד הבניין נושא הבקשה ולביצוע פיקוח עליון על הקמתו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נספח העמדה“ ו”נספח תנועה וחניה“ – כמשמעותם {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נספחי תכן“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (הקמת מכון בקרה ודרכי עבודתו)|בתקנות עבודת מכון בקרה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נציגות הבית המשותף“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#סעיף 65|בסעיף 65 לחוק המקרקעין, התשכ״ט–1969}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספק מים“ – רשות מקומית או כל מי שהוסמך לספק מים לפי {{ח:חיצוני|חוק המים|חוק המים, התשי״ט–1959}}, או חברה כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב|בחוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001}}, המספקים מים למקרקעין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סריקה ממוחשבת“ – הליך טכנולוגי המעתיק מסמך מקור לקובץ מחשב באופן שניתן לאחזר ממנו תוצר קריא הזהה בתוכנו למקור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עורך הבקשה“ – מי שמוסמך לפי {{ח:חיצוני|תקנות המהנדסים והאדריכלים (רישוי וייחוד פעולות)|תקנות המהנדסים והאדריכלים}} להגיש לרשות המוסמכת תכנית כמשמעותה {{ח:חיצוני|תקנות המהנדסים והאדריכלים (רישוי וייחוד פעולות)|בתקנות האמורות}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פנקס המהנדסים והאדריכלים“, ”פנקס המורשים להיתר“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק המהנדסים והאדריכלים|בחוק המהנדסים והאדריכלים, התשי״ח–1958}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קבלן“ – מי שרשום בפנקס קבלנים בתחום ובסיווג המתאים לביצוע העבודה נושא ההיתר ומתמנה לקבלן מטעם בעל ההיתר לביצוע הבנייה או העבודה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קובץ אלקטרוני“ – קובץ מחשב שהוא מסר אלקטרוני כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק חתימה אלקטרונית|בחוק חתימה אלקטרונית, התשס״א–2001}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קומה“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (חישוב שטחים ואחוזי בנייה בתכניות ובהיתרים)|בתקנות התכנון והבנייה (חישוב שטחים ואחוזי בנייה בתכניות ובהיתרים), התשנ״ב–1992}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שיטת בנייה חדשה“ – מוצר בנייה חדש, רכיב בנייה חדש, טכנולוגיית בנייה חדשה או מערכת שלמה חדשה המשלבת אחד או יותר של המרכיבים האמורים, או המשלבת בצורה חדשנית ומקורית מוצרים וחומרים שעשויה להיות להם השפעה על בטיחותם או על בריאותם של השוהים בבניין או בסביבתו, והקשורים בשלד ושהתקנות והתקינה הקיימים לא נותנים למכלול הגורמים המקצועיים כלים מתאימים ומספיקים לתכנון או לבדיקת התאמתם לשימוש בבנייה בתנאי הארץ וטרם הוטמעו בתקנות או בתקינה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תוכנית ארגון אתר“ – כמשמעותה {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תכנית פיתוח“ ו”תכנית ראשית“ – כמשמעותן {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות בקשה להיתר“ – {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות)|תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש״ל–1970}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות המהנדסים והאדריכלים“ – {{ח:חיצוני|תקנות המהנדסים והאדריכלים (רישוי וייחוד פעולות)|תקנות המהנדסים והאדריכלים (רישוי וייחוד פעולות), התשכ״ז–1967}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות המודדים“ – {{ח:חיצוני|תקנות המדידות (מדידות ומיפוי)|תקנות המדידות (מדידות ומיפוי), התשע״ו–2016}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות עבודת מכון בקרה“ – תקנות לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 158כט|סעיף 158כט לחוק}};
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (הקמת מכון בקרה ודרכי עבודתו)|תקנות התכנון והבנייה (הקמת מכון בקרה ודרכי עבודתו), התשע״ח–2018}};}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות תכן הבניין“ – {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות)#תוספת 2|התוספת השנייה לתקנות בקשה להיתר}}, וכל תקנה אחרת שתבוא במקומה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תרשים מיתאר“ – תשריט או מפה של המקרקעין הכוללים את סימון המבנים הקיימים במקרקעין וסימון סכמטי של המבנה המבוקש.

{{ח:קטע3|חלק א סימן ב|סימן ב׳: כללי}}

{{ח:סעיף|2|הליך מקוון}}
{{ח:תת|(א)}} כל בקשה, פנייה, תשובה והחלטה לפי תקנות אלה תיערך באופן מקוון, באמצעות מערכת רישוי זמין של מינהל התכנון.
{{ח:תת|(ב)}} לצורך ניהול מערכת רישוי זמין, יעשה מינהל התכנון שימוש במערכות תוכנה וחומרה מהימנות המעניקות, להנחת דעתו, הגנה סבירה מפני חדירה, שיבוש, הפרעה או גרימת נזק למחשב או לחומר מחשב, והמקנות רמה סבירה של זמינות ואמינות.

{{ח:סעיף|3|שימוש במערכת רישוי זמין}}
{{ח:ת}} במערכת רישוי זמין ניתן להשתמש בכל מערכת מחשב המקיימת לפחות את דרישות החומרה והתוכנה המזעריות שיפרסם מנהל מינהל התכנון באתר האינטרנט של מערכת רישוי זמין ובאתר האינטרנט של מינהל התכנון.

{{ח:סעיף|4|פרסום הנחיות}}
{{ח:ת}} מנהל מינהל התכנון רשאי לפרסם באתר האינטרנט של מינהל התכנון את נוסחם וצורתם של טפסים אלקטרוניים וצרופותיהם, והכול לפי תקנות אלה.

{{ח:סעיף|5|משלוח הודעות}}
{{ח:ת}} מסר עורך בקשה או מגיש הבקשה את כתובתו האלקטרונית לצורך קבלת הודעות לפי תקנות אלה, ניתן לשלוח אליו לאותה כתובת כל הודעה לפי תקנות אלה שהיא הודעה מקוונת.

{{ח:סעיף|6|צירוף העתק של מסמך ושמירתו|תיקון: תש״ף, תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} נדרש צירוף של מסמך, למעט תכנית ראשית, יוגש המסמך באופן מקוון באחת מדרכים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} חתום בחתימה אלקטרונית מאושרת של יוצר המסמך;
{{ח:תתת|(2)}} סריקה ממוחשבת של העתק המסמך.
{{ח:תת|(ב)}} עורך הבקשה ישמור ברשותו את העותק המקורי של כל מסמך שצורף בדרך של סריקה ממוחשבת למשך 10 שנים לפחות.

{{ח:סעיף|7|מועד הגשה באופן מקוון}}
{{ח:תת|(א)}} בקשה או מסמך שהוגשו באופן מקוון באמצעות מערכת רישוי זמין, יראו כמוגשים במועד קבלת אישור הגשה; בתקנה זו, ”מועד קבלת אישור הגשה“ – מועד קבלת אישור, הניתן לאחזור, שיונפק במערכת לעורך הבקשה.
{{ח:תת|(ב)}} מסמך שהוגש באופן אלקטרוני לא יראו כמוגש, אלא אם כן עבר בהצלחה בדיקת קבלה ברמה הטכנית; מסמך שלא עבר בהצלחה בדיקה כאמור, יידחה ולא יועבר אישור הגשה כאמור בתקנת משנה (א).

{{ח:סעיף|8|צרופות הנגועות בנגיף מחשב או בקוד עוין}}
{{ח:ת}} היה מסמך המוגש באופן אלקטרוני נגוע בנגיף מחשב או בקוד עוין, העלול לגרום נזק או שיבוש למערכת רישוי זמין או למחשב הוועדה המקומית, יידחה המסמך בלא קליטתו ומערכת רישוי זמין תפיק הודעה על כך לעורך הבקשה.

{{ח:סעיף|9|דחיית מועדים|תיקון: תשע״ט־2}}
{{ח:תת|(א)}} במקרה של תקלה במערכת רישוי זמין שמונעת ביצוע פעולה לפי תקנות אלה ובכלל זה הגשת בקשות או מסמכים אחרים או משלוח החלטות או טיפול בבקשות, תפורסם הודעה על כך באתר מינהל התכנון; נמשכה תקלה כאמור מעל שעה במצטבר בין השעות 8 עד 17, לא יבוא אותו יום במניין הימים לגבי אותן בקשות והודעה על כך תפורסם באתר האינטרנט של מינהל התכנון.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מן האמור בתקנת משנה (א), בוצע עדכון תוכנה למערכת רישוי זמין, שלושת הימים שלאחר היום שבו בוצע עדכון התוכנה לא יבואו במניין הימים לגבי בקשות המנוהלות במערכת רישוי זמין באותם ימים והודעה על כך תפורסם באתר האינטרנט של מינהל התכנון.
{{ח:תת|(ג)}} בלי לגרוע מן האמור בתקנות משנה (א) ו־(ב), במקרה של אירוע ובכלל זה פגעי טבע, התקפה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951}}, או תקלה בפעילות מערכות המחשוב של הוועדה המקומית, שמונע מרשות רישוי מסוימת לטפל בבקשות לפי תקנות אלה במשך יום אחד ברציפות או יותר, ולאחר שמנהל מינהל התכנון אישר, לא תובא תקופת האירוע במניין הימים לגבי אותן בקשות והודעה על כך תפורסם באתר האינטרנט של מינהל התכנון.

{{ח:קטע2|חלק ב|חלק ב׳: מידע נדרש להיתר}}
{{ח:קטע3|חלק ב סימן א|סימן א׳: בקשה לקבלת מידע להיתר}}

{{ח:סעיף|10|הגשת בקשה לקבלת מידע להיתר}}
{{ח:ת}} הרוצה להגיש בקשה להיתר, ימציא למהנדס בקשה לקבלת מידע להיתר.

{{ח:סעיף|11|פרטי הבקשה למידע להיתר}}
{{ח:ת}} בקשה לקבלת מידע להיתר תיערך בידי עורך בקשה ותכלול נתונים אלה:
{{ח:תת|(1)}} פרטי המקרקעין שלגביהם מבוקש המידע להיתר, לרבות כתובתם ופרטי זיהוים;
{{ח:תת|(2)}} פרטי עורך הבקשה למידע להיתר, לרבות כתובת דואר אלקטרוני לצורך קבלת הודעות;
{{ח:תת|(3)}} פרטי מבקש המידע להיתר, לרבות כתובת דואר אלקטרוני לצורך קבלת הודעות;
{{ח:תת|(4)}} פירוט השימוש המבוקש ופרטי העבודה או הבנייה המבוקשת שלגביהם נדרש המידע להיתר.

{{ח:סעיף|12|צרופות לבקשה|תיקון: תשפ״ב־7}}
{{ח:ת}} לבקשה לקבלת מידע להיתר יצורפו שני אלה:
{{ח:תת|(1)}} קובץ מפת מדידה להיתר, חתום בחתימה אלקטרונית מאושרת בידי מודד מוסמך מעודכן לחצי השנה האחרונה, לכל היותר, ממועד הגשת בקשה לקבלת מידע להיתר;
{{ח:תת|(2)}} קובץ תצלומי המקרקעין באופן שיראה את המקרקעין ואת הבנוי עליהם מכל החזיתות, בציון מועד הצילום.

{{ח:סעיף|13|פטור מהגשת מפת מדידה|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} המהנדס רשאי לפטור את מבקש המידע להיתר מהגשת מפת מדידה להיתר, במקרים שהבקשה למידע להיתר היא בנוגע להקמת תוספת לבניין קיים, בלא חריגה מהיקפו או בנוגע לשינוי שימוש בבניין קיים, בלא ביצוע עבודות פיתוח, וכן אם שוכנע כי בנסיבות העניין ניתן למסור את המידע בלא הגשת מפת מדידה להיתר, בהסתמך על בקשה להיתר בנייה לגבי המקרקעין שהוגשה בעבר ועל ההיתר שניתן לפיה.
{{ח:תת|(ב)}} מבקש המידע להיתר המעוניין לקבל פטור מהגשת מפת מדידה כאמור בתקנת משנה (א), יצרף לבקשה לקבלת מידע להיתר תרשים מיתאר וינמק את בקשתו לקבל פטור מהגשת מפת מדידה.
{{ח:תת|(ג)}} המהנדס יודיע על החלטתו במסגרת ההודעה בעניין קליטת הבקשה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 15|בתקנה 15(א) או (ב)}}; החליט המהנדס שלא לפטור מהגשת מפת מדידה ינמק את החלטתו ויראו את הבקשה לקבלת מידע להיתר כבקשה שלא עמדה בתנאים מוקדמים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 15|בתקנה 15(ב)}}.

{{ח:סעיף|14|תשלום אגרת מידע להיתר}}
{{ח:ת}} בעת הגשת הבקשה לקבלת המידע להיתר, וכתנאי לקליטתה, יצרף המבקש אישור ששילם אגרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 65|בתקנה 65}}.

{{ח:סעיף|15|בדיקת עמידה בתנאים מוקדמים|תיקון: תש״ף־4, תשפ״א־2, תשפ״ב־4}}
{{ח:תת|(א)}} המהנדס יבחן אם התמלאו לגבי הבקשה לקבלת מידע להיתר הוראות {{ח:פנימי|סעיף 11|תקנות 11}}, {{ח:פנימי|סעיף 12|12}} {{ח:פנימי|סעיף 14|ו־14}}, ואם ראה שהתקיימו, יקלוט את הבקשה ויודיע על קליטת הבקשה בתוך חמישה ימים ממועד הגשת הבקשה, לעורך הבקשה ולמבקש המידע להיתר.
{{ח:תת|(ב)}} מצא המהנדס כי הבקשה לקבלת מידע להיתר שהוגשה אינה עומדת בהוראות התקנות כאמור, ישלח לעורך הבקשה ולמבקש המידע להיתר הודעה, בתוך חמישה ימים מיום הגשת הבקשה, ויפרט בה את הפרטים והצרופות החסרים.
{{ח:תת|(ג)}} בקשה לקבלת מידע להיתר שהמהנדס לא הודיע על החלטתו בעניין קליטתה כאמור בתקנת משנה (א) או (ב) במועד האמור בתקנות משנה אלה, יראו כבקשה שנקלטה בתום אותה תקופה.
{{ח:תת|(ד)}} התקבלה הודעת המהנדס כאמור בתקנת משנה (ב), עורך הבקשה רשאי, בתוך 90 ימים מיום קבלת הודעת המהנדס, להגיש בקשה מתוקנת, בלא תשלום נוסף.
{{ח:תת|(ה)}} בקשה מתוקנת שהוגשה תיקלט במועד הגשתה, אף אם לא התמלאו לגביה {{ח:פנימי|סעיף 11|תקנות 11}} {{ח:פנימי|סעיף 12|ו־12}}; לא שולמה אגרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14|בתקנה 14}}, יראו את הבקשה כבקשה שלא נקלטה.
{{ח:תת|(ו)}} התקבלה הודעת המהנדס כאמור בתקנת משנה (ב) ולא הוגשה בקשה מתוקנת במועד האמור בתקנת משנה (ד), לא תיקלט הבקשה ותימסר הודעה לעורך הבקשה ולמבקש המידע להיתר.

{{ח:סעיף|16|העברה לבעלי תשתיות, משרדי ממשלה וגורמים מאשרים|תיקון: תשע״ח, תש״ף־4, תשפ״א־2, תשפ״ב־4}}
{{ח:תת|(א)}} המהנדס יפנה לקבלת מידע להיתר מאת כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} גורם מאשר כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 1|בסעיף 1 לחוק}};
{{ח:תתת|(2)}} גוף נוסף, לרבות בעל תשתית, שיש בידו מידע לעניין מגבלות ותנאים הנוגעים למקרקעין שלגביהם המידע מבוקש, אם נדרשים על פי תכנית או חיקוק תיאום או התייעצות עמו.
{{ח:תת|(ב)}} ראה המהנדס כי לצורך מתן המידע להיתר נדרש מידע גם מאת גורם נוסף אף שאישורו לא נדרש על פי חיקוק או תכנית, לרבות מידע מאת בעלי תשתיות בדבר מיתקנים וקווי תשתית קיימים ומתוכננים, מעל פני הקרקע ומתחת לפני הקרקע, ומגבלות הקשורות לתשתיות אלה, רשאי הוא לפנות אל הגורם הנוסף לצורך קבלת מידע להיתר לעניין הבקשה המונחת לפניו.
{{ח:תת|(ג)}} המהנדס יפנה בבקשה לקבלת מידע להיתר מאת משרד הבריאות אם התקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} המידע מבוקש לגבי בניין המיועד לעסקים, מלאכות ותעשיות המחויב באישור משרד הבריאות לצורך רישיון לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים, התשכ״ח–1968}}, או לבניין המיועד לצורכי ציבור;
{{ח:תתת|(2)}} המידע מבוקש לגבי מקרקעין המצויים בתחום אזור מגן של קידוח כמשמעותם {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (תנאים תברואיים לקידוח מי שתייה)|בתקנות בריאות העם (תנאים תברואיים לקידוח מי שתייה), התשנ״ה–1995}}.
{{ח:תת|(ד)}} עורך הבקשה רשאי לפנות בבקשה לקבלת מידע להיתר מאת גורם מאשר או גוף אחר אשר הוא סבור כי קיים בידו מידע אשר יש בו כדי להשפיע על תכנון המבנה שאותו מבוקש לבנות בהיתר; עותק פנייה כאמור יועבר למהנדס.
{{ח:תת|(ה)}} לפנייה לפי תקנה זו תצורף הבקשה לקבלת מידע להיתר והצרופות לה, ויצוין כי יש לראותה כבקשה לאישור, לתיאום או להיוועצות, לפי העניין, ויחולו עליה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 19|תקנות 19}} {{ח:פנימי|סעיף 24|ו־24}}.
{{ח:תת|(ה1)}} מצא המהנדס שבקשה לקבלת מידע להיתר שנקלטה אינה עומדת {{ח:פנימי|סעיף 11|בתקנות 11}} {{ח:פנימי|סעיף 12|או 12}}, יפרט המהנדס בפנייתו מה הם הפרטים החסרים בבקשה לקבלת מידע להיתר.
{{ח:תת|(ו)}} מי שהופנתה אליו בקשה כאמור בתקנה זו, ישיב למהנדס בתוך חמישה עשר ימים ממועד הפנייה; לא השיב בתוך חמישה עשר ימים – יימסר המידע להיתר בלא תגובתו ויפורטו במידע להיתר כל הגורמים שלא מסרו מידע כאמור.
{{ח:תת|(ז)}} מי שהופנתה אליו בקשה –
{{ח:תתת|(1)}} לפי תקנות משנה (א) עד (ד), ומטעמים מיוחדים הנובעים ממורכבות המבנה, השימוש בו או המקרקעין שלגביהם מבוקש המידע להיתר אין בידו למסור מידע, אישור או חוות דעת על בסיס הנתונים שהובאו לפניו במועד האמור בתקנת משנה (ו), רשאי להודיע בתשובתו למהנדס כי נדרשים לו נתונים ומסמכים נוספים, ובכלל אלה בקשה הערוכה על רקע מפת מדידה אף שהמהנדס פטר את הבקשה מהגשת מפה כאמור לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|תקנה 13}} ורק לאחר קבלתם יימסר המידע להיתר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 20|בתקנה 20}}.
{{ח:תתת|(2)}} לפי תקנת משנה (א) לעניין הקמת בניין חדש, ומטעמים מיוחדים שיפורטו בתשובתו למהנדס, אין בידו למסור מידע, אלא לאחר קבלת מסמכי תכנון מפורט, רשאי להודיע זאת בתשובתו למהנדס ובלבד שתצוין רמת הפירוט הנדרשת לצורך מסירת מידע להיתר כאמור.

{{ח:סעיף|17||תיקון: תשפ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|18|היוועצות עם גורמים מאשרים|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} רשות הרישוי תתייעץ עם רשות הכבאות טרם מתן היתר לכל בניין, למעט בניינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בניין בן 4 קומות לכל היותר, המיועד למגורים בלבד ובו עד 24 דירות; לעניין זה, קומת מרתף וקומת עמודים ייכללו במניין הקומות כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} בניין ששטחו הכולל אינו עולה על 100 מטרים רבועים ושאינו משמש להתקהלות או לאחסון חומרים מסוכנים;
{{ח:תתת|(3)}} תוספת לבניין קיים ששטחה הכולל אינו עולה על 50 מטרים רבועים;
{{ח:תתת|(4)}} תוספת לדירת מגורים קיימת, כך ששטח הדירה כולל התוספת לא יעלה על 140 מטרים רבועים, וכן הוספה של גזוזטרה או הגדלה של גזוזטרה קיימת; בפסקה זו, ”גזוזטרה“ – מרפסת הבולטת מקירותיו החיצוניים של הבניין.
{{ח:תת|(ב)}} רשות הרישוי תתייעץ עם משרד הבריאות טרם מתן היתר לבניין המיועד לעסקים, מלאכות ותעשיות המחויב באישור משרד הבריאות לצורך רישיון לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים, התשכ״ח–1968}}, או לבניין המיועד לצורכי ציבור.

{{ח:סעיף|19|קיום חובת היוועצות}}
{{ח:ת}} נקבעה בתכנית חובת התייעצות עם מי שאינו מוסד תכנון, ולא נקבעו בה הוראות לעניין אופן קיום חובת ההתייעצות או הכללים שיחולו עליה, יראו בפנייה לפי {{ח:פנימי|סעיף 16|תקנה 16(ה)}} ובהעברת כל הנדרש לפיה – קיום חובת התייעצות, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} נמסרה התייחסות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 16|בתקנות 16(ו)}} {{ח:פנימי|סעיף 22|ו־22(א)}} או שחלף המועד להעברת ההתייחסות;
{{ח:תת|(2)}} בפניית המהנדס לפי {{ח:פנימי|סעיף 16|תקנה 16(ה)}} צוין כי יש לראות בפנייה בקשה להתייעצות לפי תכנית ולפי תקנות אלה, ושאם לא תתקבל התייחסות במועד, ייחשב הדבר כקיום חובת התייעצות אלא אם כן קבעה התכנית אחרת;
{{ח:תת|(3)}} המידע להיתר נמסר בידי המהנדס כאמור {{ח:פנימי|סעיף 20|בתקנה 20(א)}} לרבות המידע שנמסר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 20|בתקנה 20(א)(11)}}; אין באמור בתקנה זו כדי לגרוע מסמכותו של בקר מורשה במכון בקרה.

{{ח:קטע3|חלק ב סימן ב|סימן ב׳: מסירת מידע להיתר}}

{{ח:סעיף|20|מסירת המידע להיתר|תיקון: תש״ף־4, תשפ״א, תשפ״א־2, תשפ״ב, תשפ״ב־4, תשפ״ב־7, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} נקלטה בקשה לקבלת מידע להיתר, ימסור המהנדס את המידע להיתר על המקרקעין שלגביהם הוגשה הבקשה כמפורט להלן, לפי העניין, וככל שקיים בידיו, בתוך 30 ימים מיום קליטת הבקשה:
{{ח:תתת|(1)}} התכניות החלות על המקרקעין; לרבות שמות התכניות, מספרן ותאריך פרסום דבר אישורן;
{{ח:תתת|(1א)}} התוכניות החלות על המקרקעין, שהתקבלה בעניינן החלטה כי היתר מכוחן יינתן בשטח כולל כאמור {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (חישוב שטחים ואחוזי בנייה בתוכניות ובהיתרים)#סעיף 2א|בתקנה 2א(3) לתקנות התכנון והבנייה (חישוב שטחים ואחוזי בנייה בתוכניות ובהיתרים), התשנ״ב–1992}};
{{ח:תתת|(2)}} הוראותיהן של התכניות המתנות הוצאת היתר בתנאים, ותנאים כאמור אשר יהוו תנאי מוקדם לקליטת בקשה להיתר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 33|בתקנה 33}};
{{ח:תתת|(3)}} תשריטי חלוקה החלים על המקרקעין לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 137|סעיף 137 לחוק}};
{{ח:תתת|(4)}} התכניות המופקדות החלות על המקרקעין;
{{ח:תתת|(5)}} מגבלות להיתר החלות על המקרקעין לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 78|סעיפים 78}} {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 98|ו־98 לחוק}};
{{ח:תתת|(6)}} פירוט הייעוד והשימושים המותרים במקרקעין;
{{ח:תתת|(7)}} שטחי בנייה מותרים לשימוש כפי שפורט בבקשה למידע להיתר;
{{ח:תתת|(8)}} הנחיות מרחביות החלות על המקרקעין;
{{ח:תתת|(9)}} היתרים, הרשאות וכן הודעות על פי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 261|סעיף 261(ד) לחוק}} שניתנו בנוגע למקרקעין;
{{ח:תתת|(10)}} הנחיות מרחביות פרטניות ככל שקיימות לפי {{ח:פנימי|סעיף 21|תקנה 21(א)}}, או הודעה בדבר הצורך בהגשת פרטים או מסמכים נוספים לשם קביעת הנחיות מרחביות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 21|בתקנה 21(ב)}};
{{ח:תתת|(11)}} מידע להיתר שהתקבל לפי {{ח:פנימי|סעיף 16|תקנה 16(א) עד (ד)}} או הודעה בדבר הצורך במסירת פרטים או מסמכים נוספים, לצורך מסירת מידע להיתר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 16|בתקנות 16(ז)}} {{ח:פנימי|סעיף 19|ו־19}}; לעניין מידע כאמור, המהווה התייעצות, רשאי המהנדס לצרף את התייחסותו ואת הערותיו;
{{ח:תתת|(12)}} מידע להיתר ותנאים בנושאי תברואה, דרכים, מדרכות, תנועה וחניה, ומגבלות סביבתיות אחרות;
{{ח:תתת|(13)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(14)}} הגבלות ואמצעים לארגון האתר וסביבתו, לרבות הנחיות לעניין עצים לשימור והגנת הולכי רגל ככל שקיימים;
{{ח:תתת|(15)}} תנאים שיידרשו לצורך קבלת אישור תחילת עבודות, תנאים במהלך הביצוע ותנאים לתעודת גמר, ככל שקיימים;
{{ח:תתת|(16)}} הגבלות בדבר כניסות ויציאות לרכב ולהולכי רגל והסדרי תנועה נוספים שקבעה רשות תימרור מקומית או שנקבעו לפי תכנית;
{{ח:תתת|(17)}} התנאים המוקדמים לקליטת הבקשה להיתר לפי חיקוק או תכנית;
{{ח:תתת|(18)}} רשימת הנספחים והמסמכים שיש לצרף לבקשה להיתר מכוח חיקוק, תכנית או הנחיות מרחביות, במועד הגשתה או שיידרשו להגשה בשלב בקרת התכן;
{{ח:תתת|(19)}} מידע בדבר קיומם של חיובים החלים על המקרקעין בשל הבנייה, העבודה או השימוש המבוקשים;
{{ח:תתת|(20)}} מידע בדבר הצורך בהחלטת רשות הרישוי אם יש לצרף חוות דעת סביבתית לבקשה להיתר לפי {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (תסקירי השפעה על הסביבה)#סעיף 15|תקנה 15 לתקנות התכנון והבנייה (תסקירי השפעה על הסביבה), התשס״ג–2003}}, ובלבד שקוימו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 33|תקנה 33(17)}};
{{ח:תתת|(21)}} מידע אם נדרשת חוות דעת של מורשה נגישות מבנים, תשתיות וסביבה לבקשה להיתר לעבודה במקום ציבורי קיים, שהיא חובה לפי {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998}}, שעניינה אמצעי להתגברות על הפרש גובה העולה על 1.5 מטרים או יחידת אכסון מיוחדת כהגדרתה {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות)#תוספת 2 פרט 8.180|בפרט 8.180 בתוספת השנייה לתקנות בקשה להיתר}}.
{{ח:תת|(ב)}} למידע להיתר הנמסר יצרף המהנדס את מפת המדידה להיתר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 12|בתקנה 12}}, או תרשים מיתאר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 13|בתקנה 13(ב)}}, לאחר שבדק כי כל אלה סומנו על גבי מפת המדידה ותואמים את התוכניות החלות על המקרקעין, ואם יש צורך יפרט את התיקונים הנדרשים:
{{ח:תתת|(1)}} קווי בניין;
{{ח:תתת|(2)}} תחום הפקעה;
{{ח:תתת|(3)}} זיקות מעבר מכוח תכנית.
{{ח:תת|(ג)}} מצא המהנדס שבקשה לקבלת מידע להיתר שנקלטה אינה עומדת {{ח:פנימי|סעיף 11|בתקנות 11}} {{ח:פנימי|סעיף 12|או 12}}, ימסור המהנדס את המידע להיתר כאמור בתקנות משנה (א) ו־(ב), ככל האפשר, ויפרט מהו המידע שאין בידו למסור בשל הפרטים החסרים בבקשה לקבלת מידע להיתר.

{{ח:סעיף|21|הנחיות מרחביות פרטניות}}
{{ח:תת|(א)}} קבעה הוועדה המקומית כי ייקבעו הנחיות מרחביות פרטניות למקרקעין בידי רשות הרישוי בשלב מסירת המידע להיתר כאמור {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 145ד|בסעיף 145ד(ד) לחוק}}, יצרף המהנדס למידע להיתר את ההנחיות המרחביות הפרטניות.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), המהנדס רשאי לדרוש הגשת נתונים ומסמכים נוספים לצורך מתן הנחיות מרחביות פרטניות, ובלבד שהודיע על כך בעת מסירת המידע כאמור {{ח:פנימי|סעיף 20|בתקנה 20(א)(10)}}; קבע המהנדס כאמור, יגיש עורך הבקשה למידע להיתר את הנתונים והמסמכים הנדרשים לקביעת הנחיות מרחביות פרטניות.
{{ח:תת|(ג)}} ראה המהנדס כי לא הוגשו כל הנתונים והמסמכים כאמור, ישלח לעורך הבקשה הודעה בתוך חמישה ימים מיום הגשת המסמכים, שבה יפורטו הפרטים והצרופות החסרים; לא הודיע המהנדס כי חסרים מסמכים פרטים או צרופות, יראו אותם כמסמכים שנקלטו בתום אותה תקופה.
{{ח:תת|(ד)}} רשות הרישוי תקבע את ההנחיות המרחביות הפרטניות בתוך 30 ימים מיום קליטת המסמכים ותודיע על כך למבקש ולעורך הבקשה.

{{ח:סעיף|22|מסירת מידע מפורט מאת גורם מאשר וגוף נוסף|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} הועברו כל הנתונים והמסמכים הנוספים שנדרשו לפי {{ח:פנימי|סעיף 16|תקנה 16(ז)}}, יימסר המידע להיתר למהנדס בתוך 30 ימים ממועד קבלתם.
{{ח:תת|(ב)}} ראה מי שהופנתה אליו בקשה למידע כי לא הוגשו לו כל הנתונים והמסמכים הנדרשים לפי {{ח:פנימי|סעיף 16|תקנה 16(ז)}}, יודיע על כך לעורך הבקשה ולמהנדס בתוך חמישה ימים ממועד קבלת המסמכים החלקיים; לא נמסרה הודעה כאמור, יראו כאילו הוגשו כל המסמכים הנדרשים.

{{ח:סעיף|23|תוקף המידע|תיקון: תש״ף־4, תשפ״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} תוקף המידע להיתר הוא שנתיים מיום מסירתו למבקש הבקשה, ואולם נמסר מידע להיתר שלפיו מותרת בניית כמה בניינים בשלבים, יהיה המידע להיתר תקף לתקופה של ארבע שנים.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), גורם מאשר, גוף נוסף או בעל תשתית רשאי לקבוע במידע להיתר שהוא מוסר שהמידע תקף לתקופה קצרה יותר שלא תפחת משנתיים.
{{ח:תת|(ג)}} חל שינוי בדין, אושרה או הופקדה תכנית או שנקבעו מגבלות להיתר לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 78|סעיפים 78}} {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 98|או 98 לחוק}} בתקופת תוקף המידע להיתר, יחולו הוראות הדין, התכנית שאושרה או הופקדה, והמגבלות האמורות על היתרי בנייה שיינתנו לאחר כניסתן לתוקף של התכנית או ההחלטות, או אחרי הפקדתה של התכנית, לפי העניין, אף שלא פורטו במידע שנמסר.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}

{{ח:סעיף|24|אי־&lt;wbr&gt;מסירת מידע במועד|תיקון: תש״ף־4, תשפ״א־2, תשפ״ב־4}}
{{ח:ת}} לא נמסר מידע להיתר, כולו או חלקו, במועד האמור {{ח:פנימי|סעיף 20|בתקנות 20(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 21|21(ד)}} {{ח:פנימי|סעיף 22|ו־22(א)}} או שלא נמסר מידע כאמור {{ח:פנימי|סעיף 20|בתקנה 20(ג)}}, רשאי מבקש הבקשה למידע להיתר להגיש בקשה להיתר אף בלא מידע כאמור, אך אין בכך כדי לגרוע מחובתו להגיש בקשה להיתר על פי כל דין, לעמוד בתנאים לקליטת בקשה להיתר לפי תקנות אלה, לתאם את התשתיות הנוגעות לבקשה ולעמוד בכל הוראות חיקוק, התכנית וההנחיות המרחביות החלות על המקרקעין.

{{ח:סעיף|25|החזר אגרה|תיקון: תש״ף־4, תשפ״א־2, תשפ״ב־4}}
{{ח:ת}} לא מסר המהנדס מידע להיתר במועד האמור {{ח:פנימי|סעיף 20|בתקנה 20(א)}}, תוחזר למבקש האגרה ששילם כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14|בתקנה 14}}, למעט אם המידע להיתר לא נמסר בשל כך שהבקשה לקבלת מידע אינה עומדת {{ח:פנימי|סעיף 11|בתקנות 11}} {{ח:פנימי|סעיף 12|או 12}}, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 20|בתקנה 20(ג)}}.

{{ח:קטע2|חלק ג|חלק ג׳: הגשת בקשה להיתר}}
{{ח:קטע3|חלק ג סימן א|סימן א׳: מינוי עורך בקשה ועורכי משנה}}

{{ח:סעיף|26|מבקש ההיתר}}
{{ח:ת}} בעל זכות במקרקעין או מי שקיבל הסכמה לכך מבעל זכות במקרקעין רשאי להגיש בקשה להיתר (להלן – מבקש ההיתר).

{{ח:סעיף|27|חובת מינוי|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:ת}} מבקש ההיתר ימנה –
{{ח:תת|(1)}} עורך בקשה;
{{ח:תת|(2)}} מתכנן שלד הבניין, למעט בקשה להיתר שבשל אופייה או מהותה אין צורך למנות לה מתכנן שלד הבניין;
{{ח:תת|(3)}} מורשה נגישות אם נדרש לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 158ו3|סעיף 158ו3 לחוק}};
{{ח:תת|(4)}} לבקשה להיתר הכוללת יישום של שיטת בנייה חדשה – ממונה על שיטת הבנייה החדשה; הממונה יהיה בעל כשירות כקבוע באישור הזמני.

{{ח:סעיף|28|מינוי עורכי משנה וחלוקת האחריות לעריכה}}
{{ח:תת|(א)}} מבקש ההיתר רשאי למנות עורכי משנה נוספים לבקשה להיתר, כל אחד לגבי תחום אחר בעבודת הבנייה נושא ההיתר המבוקש, וכן רשאי הוא למנות עורך משנה לכמה תחומים בעבודת הבנייה.
{{ח:תת|(ב)}} עריכה כאמור בתקנת משנה (א) תהיה מחולקת לתחומים ובלבד שלא יישאר במכלול פעולות הבנייה כמתואר בבקשה, תחום שלגביו אין אדם שחתם על הבקשה כעורך משנה, ככל שנדרש עורך משנה בתחום האמור.

{{ח:סעיף|29|חתימה על הבקשה|תיקון: תש״ף}}
{{ח:ת}} בקשה להיתר על כל צרופותיה, תיחתם בחתימתו של עורך הבקשה ויצורף לה העתק האישור על מינויו בידי מבקש ההיתר.

{{ח:קטע3|חלק ג סימן ב|סימן ב׳: תנאים מוקדמים לקליטת בקשה להיתר}}

{{ח:סעיף|30|בקשה להיתר}}
{{ח:ת}} הבקשה להיתר תיערך לפי התכניות, ההנחיות המרחביות, תנאים הכלולים במידע להיתר, לתכן הבנייה, והוראות אחרות לפי כל חיקוק, החלות על המקרקעין.

{{ח:סעיף|31|מועד דיון בוועדה מקומית}}
{{ח:ת}} נקבע בדין או בתכנית, או נמסר במידע להיתר כי נדרשת החלטה של מוסד תכנון כתנאי למתן היתר או להגשת מסמך המהווה תנאי למתן היתר ובכלל זה בדבר הצורך בחוות דעת סביבתית, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 20|בתקנה 20(20)}}, ולרבות החלטה לפטור מהגשת מסמך, ידון מוסד התכנון בכך בתוך 30 ימים מיום שהוגשה לו בקשה בעניין זה.

{{ח:סעיף|32|מועד הגשת מסמך, אישור או תיאום של מי שאינו מוסד תכנון|תיקון: תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} נקבע בדין או בתכנית כי הגשת מסמך, אישורו של מי שאינו מוסד תכנון, או תיאום או התייעצות עמו מהווים תנאי למתן היתר, יהיו הגשת המסמך, האישור, התיאום או ההיוועצות תנאי מהתנאים המוקדמים לקליטת בקשה להיתר, ויחולו בעניין זה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 22|תקנה 22}}, למעט אם נמסר במידע להיתר כי הגשתם תהיה לעת בקרת התכן או לעת מתן אישור תחילת עבודות או לעת מתן תעודת גמר.
{{ח:תת|(ב)}} האמור בתקנת משנה (א) לא יחול על גורם מאשר כאמור {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 158כא|בסעיף 158כא(א) לחוק}} ועל הסכמת רשות מקרקעי ישראל למתן היתר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 36|בתקנה 36(ה)}}.

{{ח:סעיף|33|תנאים מוקדמים להגשת בקשה להיתר|תיקון: תש״ף, תשפ״ב, תשפ״ב־5, תשפ״ב־7, תשפ״ג}}
{{ח:תת|(א)}} בקשה להיתר תכלול את הפרטים והצרופות האלה (להלן – התנאים המוקדמים):
{{ח:תתת|(1)}} אשרור מקוון להצהרה או הצהרה חתומה בידי בעל הזכות במקרקעין ומבקש ההיתר כי כל אחד מהם מסכים להגשת הבקשה בגרסה שהגיש עורך הבקשה;
{{ח:תתת|(2)}} פרטי המקרקעין אשר לגביהם מבוקש ההיתר, לרבות כתובתם ופרטי זיהוים;
{{ח:תתת|(3)}} פרטי הבקשה, לרבות תיאור העבודה, השימוש והתכניות שלפיהן הוגשה הבקשה;
{{ח:תתת|(4)}} נסח רישום במרשם המקרקעין;
{{ח:תתת|(5)}} העתק הודעה בדבר מינוי כל בעלי התפקידים אשר מונו לעריכת הבקשה, והעתק של הצהרותיהם, אם לא חתמו על ההצהרה בחתימה אלקטרונית מאושרת או באשרור מקוון;
{{ח:תתת|(6)}} קובץ מפת המדידה להיתר שמסר המהנדס כאמור {{ח:פנימי|סעיף 20|בתקנה 20(ב)}}, אלא אם כן פטר המהנדס את מבקש המידע להיתר מהגשת מפת מדידה להיתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|תקנה 13}}; ואולם אם תוקף המידע להיתר ארוך משנתיים, יצורף קובץ מפת מדידה להיתר, חתום בחתימה אלקטרונית מאושרת בידי מודד מוסמך, מעודכן לשנתיים האחרונות לכל היותר ממועד הגשת הבקשה להיתר;
{{ח:תתת|(7)}} קובץ תכנית ראשית כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}};
{{ח:תתת|(8)}} קובץ תשריט סכמטי של שטחי הבנייה הקיימים והמבוקשים בכל אחת מקומות הבניין המבוקש לרבות טבלה המסכמת את שטחי הבנייה; אפשר שקובץ זה ייכלל בקובץ התכנית הראשית כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת {{ח:הערה|הראשונה}}}};
{{ח:תתת|(9)}} קובץ הבקשה למידע להיתר והמידע להיתר, התקף במועד הגשת הבקשה להיתר, אלא אם כן לא נמסר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 24|בתקנה 24}};
{{ח:תתת|(10)}} קובץ אשרור מקוון של או אישור חתום בדבר הסכמת בעלי זכויות אחרים במקרקעין לבקשה להיתר או העתקי ההודעות שנמסרו לבעלי הזכויות במקרקעין לפי {{ח:פנימי|סעיף 36|תקנה 36(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 36|או 36(ו)(6)}}, וכן אישור על מסירה בדואר רשום; בהעדר מענו של בעל זכות במקרקעין יצורף לבקשה להיתר העתק התצהיר והעתק מפרסום ההודעה לבעל הזכות בעיתון יומי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 34|בתקנה 34(ד)}};
{{ח:תתת|(11)}} העתק אישור לפטור מביצוע התאמות נגישות כאמור {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 158ו1|בסעיף 158ו1 לחוק}}, אם ניתן;
{{ח:תתת|(12)}} העתק אישור הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים, אם נדרש לפי {{ח:חיצוני|חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה|חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ״ח–1998}};
{{ח:תתת|(13)}} העתק אישור רשות העתיקות אם נדרש לפי {{ח:חיצוני|חוק העתיקות|חוק העתיקות, התשל״ח–1978}};
{{ח:תתת|(14)}} נקבע בחיקוק או בתכנית כי –
{{ח:תתתת|(א)}} אישורו של מי שאינו מוסד תכנון מהווה תנאי למתן היתר – העתק האישור של אותו גורם;
{{ח:תתתת|(ב)}} תיאום או התייעצות עם מי שאינו מוסד תכנון מהווים תנאי למתן היתר – חוות הדעת שנתן אותו גורם לפי {{ח:פנימי|סעיף 16|תקנה 16(ו)}} או {{ח:פנימי|סעיף 20|תקנה 20}}; הוראות פסקאות משנה (א) ו־(ב) לא יחולו על גורם מאשר לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 158כא|סעיף 158כא(א) לחוק}};
{{ח:תתת|(15)}} העתק כל מסמך שנקבע בדין או בתכנית כי הגשתו היא תנאי למתן היתר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 32|בתקנה 32}};
{{ח:תתת|(16)}} העתק אישור על תשלום פיקדון כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 67|בתקנה 67}} אלא אם כן העבודה המבוקשת פטורה מתשלום אגרה;
{{ח:תתת|(17)}} קובץ חוות דעת סביבתית שאושרה על ידי המהנדס, אם ניתנה החלטת רשות הרישוי כי יש צורך בעריכת חוות דעת סביבתית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 20|בתקנות 20(20)}} {{ח:פנימי|סעיף 31|ו־31}};
{{ח:תתת|(18)}} בבקשה להיתר הכוללת שיטת בנייה חדשה –
{{ח:תתתת|(א)}} נספח שיפורט בו שם השיטה, מספר אישורה, תקופת תוקפה, מועד אישורה והיקף יישומה כפי שקבע הגוף המוסמך;
{{ח:תתתת|(ב)}} העתק תצהיר הממונה על שיטת הבנייה החדשה, ולפיו התכנון המוצע תואם את הכללים וההתניות שנקבעו באישור הזמני או באישור הקבוע;
{{ח:תתתת|(ג)}} העתק אישור בעל השיטה כי מסר לגוף המוסמך, הודעה על כוונתו להגיש את אותה בקשה להיתר;
{{ח:תתת|(19)}} בבקשה להיתר הכוללת בקשה לסטייה מהוראות תוכנית –
{{ח:תתתת|(א)}} פירוט הסטייה המבוקשת;
{{ח:תתתת|(ב)}} פירוט הנימוקים לצורך בסטייה המבוקשת.
{{ח:תת|(ב)}} לא מונה עורך משנה בתחום הנדסת מבנים, רשאי המהנדס לדרוש מינוי עורך משנה כאמור.

{{ח:סעיף|34|מסמכים וצרופות נוספים}}
{{ח:ת}} לא תדרוש רשות הרישוי בעת הגשת הבקשה להיתר מסמכים, פרטים וצרופות נוספים, מעבר למפורטים בתקנות אלה.

{{ח:סעיף|35|סמכות המהנדס להתיר או לפטור מהגשת נספחים ומסמכים|תיקון: תשפ״ב־5}}
{{ח:ת}} המהנדס רשאי –
{{ח:תת|(1)}} להתיר הגשת נספחים לבקשה בקנה מידה שונה מן האמור {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}};
{{ח:תת|(2)}} להתיר הגשת תכנית ראשית אשר אינה עומדת בהוראות {{ח:פנימי|תוספת 1|התוספת הראשונה}} אם סבר כי ניתן להסתמך על היתר קודם שניתן לאותו בניין;
{{ח:תת|(3)}} לפטור מהגשת קובץ תשריט סכמטי של שטחי הבנייה אם אין בבקשה שינוי לשטחי הבנייה המפורטים בהיתר קודם.

{{ח:קטע3|חלק ג סימן ג|סימן ג׳: הודעה לבעלי זכויות במקרקעין}}

{{ח:סעיף|36|הסכמה והודעה לבעלי זכויות במקרקעין|תיקון: תשע״ט, תש״ף, תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} לא תוגש בקשה להיתר אלא אם כן ניתנה הסכמתם של כל בעלי הזכויות במקרקעין; הסכמת בעל זכויות במקרקעין תינתן בדרך של אשרור מקוון לבקשה או אישור החתום בידו, לאחר שניתנה לו זכות עיון בפרטיה ובצרופותיה; לצורך מתן זכות עיון בבקשה ישלח מבקש ההיתר את פרטי הזיהוי המקוונים של הבקשה, אל כתובת דואר אלקטרוני שמסר לו בעל הזכויות או אל מענו כאמור בתקנת משנה (ג).
{{ח:תת|(ב)}} לא ניתנה הסכמתו של מי מבעלי הזכויות במקרקעין, ישלח לו מבקש ההיתר הודעה בדבר הגשת הבקשה להיתר; להודעה יצורפו מסמכי הבקשה להיתר או קישור למסמכי הבקשה להיתר, תצוין בה האפשרות להתנגד לבקשה להיתר בתוך 15 ימים ממועד מסירת ההודעה וכתובת רשות הרישוי לשליחת התנגדות.
{{ח:תת|(ג)}} הודעה לפי סעיף זה תישלח במסירה אישית או בדואר רשום עם אישור מסירה למענו של בעל הזכויות במקרקעין, וכן לכתובת דואר אלקטרוני שמסר בעל הזכות במקרקעין למבקש לצורך קבלת הודעות הנוגעות למקרקעין לפי תקנות אלה.
{{ח:תת|(ד)}} בהעדר מען של בעל זכות במקרקעין –
{{ח:תתת|(1)}} יצהיר מבקש ההיתר כי מענו של בעל הזכות במקרקעין אינו ידוע לו וכי עשה מאמץ סביר להשיגו;
{{ח:תתת|(2)}} יערוך פרסום בעיתון כאמור {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 1א|בסעיף 1א לחוק}}, שיפורטו בו עיקרי הבקשה להיתר, פרטי הזיהוי המקוונים של הבקשה להיתר, המקום שבו ניתן לעיין בבקשה, המועד שבו תוגש וכן האפשרות להתנגד לבקשה בתוך 15 ימים ממועד ההגשה.
{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בתקנות משנה (א) עד (ד), היו המקרקעין מקרקעי ישראל, יחולו לעניין הסכמת רשות מקרקעי ישראל הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} במקרקעי ישראל לא יינתן היתר אלא בהסכמת רשות מקרקעי ישראל לפי תקנת משנה זו;
{{ח:תתת|(2)}} עורך הבקשה יפנה לרשות מקרקעי ישראל לקבלת הסכמתה למתן היתר בצירוף מסמכי הבקשה להיתר והחלטת רשות הרישוי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 42|בתקנה 42(א)}} או החלטת הוועדה המקומית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 109|בתקנה 109}}, לפי העניין;
{{ח:תתת|(3)}} רשות מקרקעי ישראל תשיב לעורך הבקשה בתוך 10 ימים מיום קבלת הפנייה, ואם יש צורך תפרט את הנתונים, המסמכים והאישורים הנדרשים לצורך קבלת הסכמתה למתן היתר ורשאית היא להתנות את הסכמתה בתנאים;
{{ח:תתת|(4)}} לא השיבה רשות מקרקעי ישראל בתוך 90 ימים מיום שמסרה הודעה לעורך הבקשה כי הוגשו לה כל הנתונים, המסמכים והאישורים הנדרשים כאמור בפסקאות (2) ו־(3), יראו זאת כאילו לא נדרשת הסכמת רשות מקרקעי ישראל לבקשה להיתר;
{{ח:תתת|(5)}} לא ניתנה תשובת רשות מקרקעי ישראל בתוך 10 ימים מיום קבלת הפנייה כאמור בתקנת משנה {{ח:הערה|[צ״ל: בפסקה]}} (3), יחל מניין 90 הימים כמשמעותם בפסקה (4), ולגבי המקרים המפורטים בפסקה (6) יחל מניין 90 הימים כמשמעותם באותה פסקה;
{{ח:תתת|(6)}} על אף האמור בפסקה (4), לא השיבה רשות מקרקעי ישראל בתוך 90 ימים, כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 145א|בסעיף 145א(א) לחוק}}, מיום שמסרה הודעה לעורך הבקשה כי הוגשו לה כל הנתונים, המסמכים והאישורים הנדרשים כאמור בפסקאות (2) ו־(3), יראו זאת, לגבי בקשה להיתר שרשות מקרקעי ישראל הודיעה לגביה שהיא מהמקרים המפורטים להלן, כהודעת רשות מקרקעי ישראל שהיא אינה מתנגדת לבקשה להיתר:
{{ח:תתתת|(א)}} בקשה להיתר לשינוי או לתוספת לדירת מגורים קיימת מהוונת בבנייה רוויה; לעניין זה, ”בנייה רוויה“ – בנייה למגורים של 2 קומות לפחות, שיש בה לא פחות מ־4 דירות – דירה אחת לפחות בכל קומה, הרשומות כבית משותף כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין|בחוק המקרקעין, התשכ״ט–1969}}, או ראויות להירשם כבית משותף לפי {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#סעיף 142|סעיף 142 לחוק האמור}};
{{ח:תתתת|(ב)}} בקשה להיתר לגבי נכס מקרקעין שניתנה לגביו הודעה של רשות מקרקעי ישראל על כך שהוקנו זכויות הבעלות בו לפי {{ח:חיצוני|חוק רשות מקרקעי ישראל#סעיף 4יז|סעיף 4יז לחוק רשות מקרקעי ישראל}};
{{ח:תתתת|(ג)}} בקשה להיתר לגבי נכס מקרקעין שנרכשו לגביו, במסגרת הליך של מכרז פומבי, מלוא זכויות הבנייה הקיימות וכן שולמה מלוא התמורה בעד אפשרויות תכנוניות עתידיות בנכס; בפסקה זו, ”נכס מקרקעין“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק רשות מקרקעי ישראל#סעיף 4יז|בסעיף 4יז לחוק רשות מקרקעי ישראל}};
{{ח:תתת|(7)}} אין בפסקאות (4) או (6) כדי לגרוע מזכותה של רשות מקרקעי ישראל לפי כל דין, לרבות הזכות לגבות תמורה בעד הבנייה או השימוש בקרקע.

{{ח:סעיף|37|התנגדות בעל זכות במקרקעין}}
{{ח:ת}} בעל זכות במקרקעין אשר קיבל הודעה על הגשת בקשה להיתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 36|תקנה 36}} רשאי להגיש התנגדות בכתב לבקשה להיתר, בתוך 15 ימים מיום קבלת ההודעה בדבר הגשתה; המהנדס ישלח העתק מההתנגדות שהתקבלה למבקש ולעורך הבקשה.

{{ח:קטע3|חלק ג סימן ד|סימן ד׳: בדיקת התנאים המוקדמים}}

{{ח:סעיף|38|בדיקת התנאים המוקדמים}}
{{ח:תת|(א)}} המהנדס יבדוק בתוך עשרה ימים ממועד הגשת הבקשה, אם הבקשה להיתר שהוגשה כוללת את הפרטים והמסמכים כפי שנקבעו בתנאים המוקדמים; בקשה העומדת בתנאים המוקדמים תיקלט ברשות הרישוי ותישלח הודעה על כך למבקש הבקשה בתוך המועד האמור.
{{ח:תת|(ב)}} בקשה להיתר אשר פורטו בה כל הפרטים הנדרשים וצורפו אליה כלל הצרופות הנדרשות כמפורט בתקנות אלה יראו כבקשה העומדת בתנאים המוקדמים להגשת בקשה להיתר.
{{ח:תת|(ג)}} לא כללה הבקשה את כל התנאים המוקדמים ישלח המהנדס הודעה על אי־קליטת הבקשה למבקש ויפורטו בה התנאים המוקדמים החסרים.
{{ח:תת|(ד)}} בקשה להיתר אשר המהנדס לא הודיע על תוצאות בדיקת התנאים המוקדמים במועד האמור בתקנת משנה (א), יראו כבקשה שנקלטה בתום אותה תקופה.

{{ח:סעיף|39|העברת בקשה הכוללת שיטת בנייה חדשה למשרד הבינוי}}
{{ח:תת|(א)}} כללה הבקשה שיטת בנייה חדשה, יעביר המהנדס את הבקשה ואת המסמכים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 33|בתקנה 33(18)}} למשרד הבינוי והשיכון.
{{ח:תת|(ב)}} משרד הבינוי והשיכון יודיע למהנדס ולגוף המוסמך, בתוך חמישה ימים, אם המכסה של הבקשה מלאה ואין לאפשר שימוש בה בהיתר הבנייה.

{{ח:קטע2|חלק ד|חלק ד׳: בדיקה והחלטת רשות רישוי}}
{{ח:קטע3|חלק ד סימן א|סימן א׳: אופן הבקרה המרחבית}}

{{ח:סעיף|40|בדיקת התאמת הבקשה}}
{{ח:ת}} המהנדס יבדוק בתוך 45 ימים ממועד קליטת הבקשה להיתר אם מתקיימים התנאים המפורטים להלן (להלן – תנאי הבקרה המרחבית):
{{ח:תת|(1)}} הבקשה היא לפי התכניות התקפות, התכניות המופקדות, ומגבלות ההיתר לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 78|סעיפים 78}} {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 98|ו־98 לחוק}}, או שניתן לגביה אישור לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 97|סעיפים 97}} {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 97א|או 97א לחוק}};
{{ח:תת|(2)}} הבקשה תואמת את המידע להיתר שנמסר, ההנחיות המרחביות שבתוקף במועד מסירת המידע להיתר, ואם לא נמסר מידע להיתר – ההנחיות המרחביות שבתוקף במועד הגשת הבקשה, וההנחיות המרחביות הפרטניות שנמסרו;
{{ח:תת|(3)}} בחינת הבנייה המבוקשת ביחס לדרישות שנמסרו במידע להיתר בנוגע לחיבור לתשתיות, למרווחים שיש לשמור מהן ומגבלות נוספות שנקבעו בעניין זה;
{{ח:תת|(4)}} בחינת הבקשה ביחס לתנאים, למעט אלה הנוגעים לתכן הבניין, שפירטו הגורמים המאשרים וגופים נוספים בעת מסירת המידע להיתר למהנדס לפי {{ח:פנימי|סעיף 16|תקנה 16(ו)}} {{ח:פנימי|סעיף 20|או 20}}, או לפי כל חיקוק או תכנית;
{{ח:תת|(5)}} הבקשה תואמת את ההודעה שנשלחה לבעלי הזכויות במקרקעין ככל שנשלחה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 36|בתקנה 36}};
{{ח:תת|(6)}} הבקשה תואמת הוראות אחרות לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|החוק}}, החלות על המקרקעין או הבניין הנדונים.

{{ח:סעיף|41|עריכת שינויים בבקשה|תיקון: תשפ״ג}}
{{ח:תת|(א)}} המהנדס רשאי, בכל עת ולא יאוחר מעשרה ימים לפני תום תקופת הבקרה המרחבית, לחוות את דעתו בדבר שינויים שיש לערוך בבקשה להיתר אם ראה שלא מתקיימים בה תנאי הבדיקה המרחבית.
{{ח:תת|(ב)}} בבקשה להיתר לתוספת לבניין קיים רשאי המהנדס להורות על שינויו, תיקונו או הריסתו של חלק מבניין קיים בתנאי שהחלק אשר לגביו לא מבוקש ההיתר יותאם לתנאי הבקרה המרחבית {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות)#תוספת 2|ולתקנות תכן הבניין}}, ובלבד שקיים קשר בין החלק האמור ובין העבודה נושא ההיתר.
{{ח:תת|(ג)}} עורך הבקשה רשאי להגיש בקשה מתוקנת לפי השינויים שהתבקשו כאמור בתקנות משנה (א) או (ב) עד חמישה ימים לפני תום תקופת הבקרה המרחבית.
{{ח:תת|(ג1)}} עורך הבקשה רשאי להגיש, במועד האמור בתקנת משנה (ג), בקשה לסטייה מהוראות תוכנית לגבי שינוי שהתבקש כאמור בתקנות משנה (א) או (ב), אם ניתן להגיש באותו עניין בקשה לסטייה מהוראות תוכנית; הבקשה תכלול את האמור {{ח:פנימי|סעיף 33|בתקנה 33(א)(19)}} ולאחר שהתקיים לגביה האמור {{ח:פנימי|סעיף 36|בתקנה 36}}.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בתקנת משנה (ג), המהנדס רשאי להתיר לעורך הבקשה להגיש תיקונים לבקשה בכל עת ובלבד שהבקשה המתוקנת תוגש בתוך תקופת הבקרה המרחבית וטרם מתן החלטת רשות הרישוי בבקשה.

{{ח:קטע3|חלק ד סימן ב|סימן ב׳: החלטת רשות הרישוי}}

{{ח:סעיף|42|החלטת רשות הרישוי לאשר בקשה להיתר|תיקון: תשע״ח, תשפ״א, תשפ״ג, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} בתוך ארבעים וחמישה ימי הבקרה המרחבית, תחליט רשות הרישוי אם הבקשה להיתר עומדת בתנאי הבקרה המרחבית או אם לדחותה לפי {{ח:פנימי|סעיף 44|תקנה 44}}; ההחלטה תישלח למבקש הבקשה להיתר, לעורך הבקשה, למגיש ההתנגדות לבקשה, אם הוגשה התנגדות, ואם החליטה לאשר את הבקשה תשלח את החלטתה גם לגורם מאשר, גוף נוסף או בעל תשתית שאישורו, תיאום או התייעצות עמו הם תנאי למתן היתר לפי תכנית או לפי כל דין, או לגוף נוסף שהופנתה אליו בקשה לקבלת מידע להיתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 16|תקנה 16(ב) או (ד)}}, זולת אם ביקש גוף כאמור שלא לקבל את ההחלטה.
{{ח:תת|(ב)}} בהחלטה לאשר בקשה להיתר תבהיר רשות הרישוי כי היתר הבנייה יינתן לאחר מילוי תנאים אלה בלבד:
{{ח:תתת|(1)}} קבלת אישור מכון הבקרה כי בוצעה בקרת תכן לבקשה להיתר וכי תוצאות הבקרה תקינות, בצירוף דוח עורך הבקשה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 52|בתקנה 52}};
{{ח:תתת|(1א)}} היתה הבקשה מסוג הבקשות שלגביהן הסמכות אינה נתונה לבקר מורשה או שאין במכון הבקרה בקר מורשה לעניין אותה סמכות – קבלת אישור, תיאום או התייעצות עם גורם מאשר המנוי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 158כא|בסעיף 158כא לחוק}}, אם הדבר נדרש לפי כל דין;
{{ח:תתת|(2)}} תשלום כל התשלומים כאמור {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 145|בסעיף 145(ד) לחוק}};
{{ח:תתת|(3)}} הפקדת ערבות לפי {{ח:פנימי|סעיף 70|תקנה 70}}, ככל שנדרש;
{{ח:תתת|(4)}} במקרקעי ישראל – קבלת הסכמת רשות מקרקעי ישראל למתן היתר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 36|בתקנה 36(ה)}}.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנת משנה (ב)(1), היתה הבקשה מסוג הבקשות שלגביהן קבע שר האוצר כי לא נדרשת בהן בקרה של מכון בקרה או שאינן בסמכות מכון בקרה, ונדרשו אישור, תיאום או היוועצות עם גורם מאשר המנוי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 158כא|בסעיף 158כא לחוק}}, תציין זאת רשות הרישוי בהחלטתה וכן תבהיר כי היתר הבנייה יינתן רק לאחר מילוי כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} קבלת אישור, תיאום או היוועצות עם גורם מאשר כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} הגשת דוח או הצהרת עורך הבקשה לפי {{ח:פנימי|סעיף 47|תקנה 47(2)}};
{{ח:תתת|(3)}} עמידת הבקשה להיתר בהוראות תכן הבנייה.
{{ח:תת|(ד)}} נוסף על האמור {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 145|בסעיף 145(ג2) לחוק}}, רשות הרישוי רשאית להוסיף בהחלטתה –
{{ח:תתת|(1)}} דגשים למכון הבקרה בנושאים הנוגעים לבקרת התכן ולבקרת הביצוע;
{{ח:תתת|(2)}} פירוט תנאים לתחילת עבודה או לקבלת אישור תחילת עבודה אשר נועדו להבטיח שהבנייה והעבודות יבוצעו בהתאם להיתר ועל פי כל דין, אשר יהוו תנאים בהיתר;
{{ח:תתת|(3)}} פירוט תנאים למהלך ביצוע העבודה נושא ההיתר וכן התייחסות מכון הבקרה לבדיקתם, ובכלל זה הריסתו של בניין אשר יש לו קשר עם העבודה המוצעת, אשר יהוו תנאים בהיתר;
{{ח:תתת|(4)}} פירוט תנאים למתן תעודת גמר, אשר יהוו תנאים בהיתר.
{{ח:תת|(ד1)}} רשות הרישוי תחליט בבקשה להיתר הכוללת בקשה לסטייה מהוראות תוכנית, לאחר שהונחה לפניה חוות דעת המהנדס כאמור {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 145|בסעיף 145(ב)(2)(א) לחוק}}, ותנמק את החלטתה.
{{ח:תת|(ה)}} לא החליטה רשות הרישוי בבקשה להיתר בתוך 45 ימים מיום קליטת הבקשה, יראו את הבקשה כבקשה שסורבה ויחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 68|תקנה 68}}.

{{ח:סעיף|43|הכרעה בהתנגדויות}}
{{ח:תת|(א)}} הוגשה התנגדות על ידי בעל זכות במקרקעין כאמור {{ח:פנימי|סעיף 37|בתקנה 37}}, תבחן רשות הרישוי את ההתנגדות ותכריע בה בתוך תקופת הבקרה המרחבית.
{{ח:תת|(ב)}} הכריעה רשות הרישוי בהתנגדות שהוגשה, תשלח למבקש הבקשה להיתר, לעורך הבקשה ולמגיש ההתנגדות החלטה מנומקת בתוך ארבעים וחמישה ימים ממועד קליטת הבקשה.

{{ח:סעיף|44|החלטת רשות הרישוי לדחות בקשה להיתר|תיקון: תשפ״ג}}
{{ח:תת|(א)}} רשות הרישוי תחליט לדחות את הבקשה להיתר בשל אחד או יותר מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הבקשה אינה עומדת בתנאי הבדיקה המרחבית;
{{ח:תתת|(2)}} רשות הרישוי קיבלה התנגדות של בעל זכות במקרקעין לבקשה ובשל קבלת ההתנגדות לא ניתן לאשר את הבקשה כפי שהוגשה;
{{ח:תתת|(3)}} רשות הרישוי קיבלה את עמדתו של גורם מאשר או גוף נוסף ולפיה לא ניתן לאשר את הבקשה כפי שהוגשה;
{{ח:תתת|(4)}} רשות הרישוי דחתה את הבקשה לסטייה מהוראות תוכנית.
{{ח:תת|(ב)}} רשות הרישוי תשלח למבקש הבקשה להיתר ולעורך הבקשה, החלטה מנומקת בדבר דחיית הבקשה, בתוך 45 ימים ממועד קליטת הבקשה; העתק ההחלטה יישלח למגיש התנגדות לבקשה ולגורם מאשר אם החליטה לדחות את הבקשה בשל הסיבות המנויות בתקנת משנה (א)(3).
{{ח:תת|(ג)}} החליטה רשות הרישוי לדחות את הבקשה להיתר אך ורק בשל אחד מאלה, רשאי עורך הבקשה להגיש בקשה להיתר מתוקנת בהתאם להחלטת רשות הרישוי, שתיקלט במועד הגשתה:
{{ח:תתת|(1)}} רשות הרישוי דחתה את הבקשה לסטייה מהוראות תוכנית, כולה או חלקה;
{{ח:תתת|(2)}} רשות הרישוי דחתה בקשה בנושא מסוים, כולה או חלקה, שלגביו נדרשה החלטת רשות הרישוי לפי התוכנית המפורטת שלפיה הוגשה הבקשה להיתר.

{{ח:סעיף|45|החלטת רשות הרישוי}}
{{ח:ת}} החלטת רשות הרישוי תונחה על פי שיקולים תכנוניים הנובעים מהוראות התכניות החלות, {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|החוק}} והתקנות לפיו ועל פי אלה בלבד, ויצוין בה המועד להגשת ערר על ההחלטה ומענה של ועדת הערר.

{{ח:סעיף|46|תוקף החלטה לאשר בקשה להיתר|תיקון: תש״ף־3, תש״ף־4, תשפ״א־2, תשפ״ה־2, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} תוקפה של החלטה לאשר בקשה להיתר הוא שלוש שנים מיום שהתקבלה.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(פקעה).}}

{{ח:קטע2|חלק ה|חלק ה׳: בקרת תכן}}
{{ח:קטע3|חלק ה סימן א|סימן א׳: בקשה להיתר שלא נדרשת לגביה בקרה של מכון בקרה}}

{{ח:סעיף|47|בקשה שלא מבוקרת במכון בקרה|תיקון: תשע״ח, תשפ״ב}}
{{ח:ת}} היתה הבקשה מסוג הבקשות שלגביהן קבע שר האוצר כי לא נדרשת בהן בקרה של מכון בקרה או שאינן בסמכות מכון בקרה, לא יחולו עליה {{ח:פנימי|סעיף 49|תקנות 49 עד 52}}, ויחולו הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} יוגש לרשות הרישוי כל אישור, תיאום או היוועצות הנדרשים לפי {{ח:פנימי|סעיף 42|תקנה 42(ג)}};
{{ח:תת|(2)}} עורך הבקשה יגיש דוח המפרט את השינויים המרחביים שנערכו בבקשה ככל שנערכו שינויים לצורך קבלת אישור, תיאום או היוועצות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 42|בתקנה 42(ג)}}, או הצהרה כי לא נערכו בבקשה שינויים;
{{ח:תת|(3)}} המהנדס יאשר בתוך 30 ימים מיום הגשת המסמך האחרון הנדרש לפי תקנות משנה {{ח:הערה|[צ״ל: פסקאות]}} (1) ו־(2) כי הבקשה תואמת את הוראות התכן הקבועות בתקנות לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|חוק זה {{ח:הערה|[צ״ל: החוק]}}}} או שנמסרו במסגרת המידע להיתר, ויחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 53|תקנה 53}}.

{{ח:סעיף|48|תשובת גורם מאשר}}
{{ח:ת}} גורם מאשר שהופנתה אליו בקשה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 42|בתקנה 42(ג)}} ייתן את התייחסותו בתוך 30 ימים ממועד קבלת הבקשה.

{{ח:קטע3|חלק ה סימן ב|סימן ב׳: קליטת הבקשה להיתר במכון הבקרה}}

{{ח:סעיף|49|העברת בקשה להיתר למכון הבקרה|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} החליטה רשות הרישוי לאשר את הבקשה להיתר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 42|בתקנה 42}} ונקבע {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (הקמת מכון בקרה ודרכי עבודתו)|בתקנות עבודת מכון בקרה}} כי נדרש אישורו של מכון בקרה לבקשה להיתר כאמור, יתקשר מבקש הבקשה עם מכון בקרה ויגיש למכון הבקרה את הבקשה להיתר ואת כל המסמכים והצרופות הנדרשים לפי {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (הקמת מכון בקרה ודרכי עבודתו)|התקנות האמורות}}, וכן המסמכים אשר פורטו בתיק המידע להיתר ובהחלטת רשות הרישוי שיש להגישם למכון הבקרה.
{{ח:תת|(ב)}} לא מונו עורכי משנה נוספים לבקשה לפי {{ח:פנימי|סעיף 28|תקנה 28}}, רשאי מגיש הבקשה למנות עורכי משנה לכל תחום הנדרש בבקשה להיתר טרם הגשתה למכון הבקרה, והודעה על מינוים תצורף לבקשה להיתר שתוגש למכון הבקרה.

{{ח:קטע3|חלק ה סימן ג|סימן ג׳: בקרת תכן}}

{{ח:סעיף|50|התקשרות ובקרת תכן במכון בקרה}}
{{ח:ת}} מגיש הבקשה יתקשר עם מכון בקרה בהסכם למתן שירותי בקרה, כאמור {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (הקמת מכון בקרה ודרכי עבודתו)|בתקנות עבודת מכון בקרה}}.

{{ח:סעיף|51|דוח מסכם של מכון הבקרה}}
{{ח:תת|(א)}} ביצע מנהל בקרת התכן בקרת תכן לבקשה, יודיע על כך לרשות הרישוי, לעורך הבקשה ולמבקש ההיתר ויצרף להודעתו דוח מסכם כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (הקמת מכון בקרה ודרכי עבודתו)|בתקנות עבודת מכון בקרה}}.
{{ח:תת|(ב)}} הודיע מכון בקרה כי בקרת התכן נמצאה לא תקינה, רשאי עורך הבקשה לעדכן את רשות הרישוי כי בכוונתו להגיש בקשה מתוקנת למכון הבקרה, ורשאי הוא להגיש הודעה כאמור כל עוד החלטת רשות הרישוי לפי {{ח:פנימי|חלק ד סימן ב|חלק ד׳ סימן ב׳}} בתוקף.

{{ח:קטע2|חלק ו|חלק ו׳: מתן ההיתר}}
{{ח:קטע3|חלק ו סימן א|סימן א׳: בדיקת המהנדס}}

{{ח:סעיף|52|דוח עורך הבקשה}}
{{ח:ת}} עורך הבקשה יגיש למהנדס את אישור מכון הבקרה כאמור {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 145|בסעיף 145(ב3) לחוק}}, כי תוצאות הבקרה תקינות וכן את הבקשה להיתר ודוח המפרט את השינויים המרחביים שנערכו בבקשה ככל שנערכו, בעקבות בקרת התכן או הצהרה חתומה בידי עורך הבקשה, כי לא נערכו בבקשה שינויים בעקבות בקרת התכן (להלן – דוח עורך הבקשה).

{{ח:סעיף|53|בדיקת התאמה לתנאים מרחביים}}
{{ח:ת}} התקבל דוח עורך הבקשה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 52|בתקנה 52}}, יבחן המהנדס אם השינויים המרחביים שנערכו בבקשה עומדים בתנאי החלטת רשות הרישוי; ראה המהנדס כי בשל השינויים שנערכו בבקשה היא אינה עומדת עוד בתנאי החלטת רשות הרישוי לאשר את הבקשה, יודיע על כך לעורך הבקשה ולמבקש ההיתר בתוך 15 ימים ויציין כי נדרשת הגשת בקשה חדשה.

{{ח:סעיף|54|פירוט התשלומים הנדרשים}}
{{ח:ת}} רשות הרישוי תשלח בכל עת לאחר קבלת החלטה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 42|בתקנה 42}} ולא יאוחר מ־10 ימים מיום קבלת דוח עורך הבקשה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 52|בתקנה 52}} או מיום אישור המהנדס לפי {{ח:פנימי|סעיף 47|תקנה 47(3)}}, לפי העניין, את פירוט החיובים לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 145|סעיף 145(ד) לחוק}}.

{{ח:קטע3|חלק ו סימן ב|סימן ב׳: מתן היתר}}

{{ח:סעיף|55|מתן היתר}}
{{ח:תת|(א)}} שולמו החיובים או ניתנו הערבויות להבטחת התשלומים כאמור {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 145|בסעיף 145(ד)(1) לחוק}}, תיתן רשות הרישוי את ההיתר בתוך 5 ימים ובלבד שהבקשה להיתר עומדת בתנאים האמורים בתקנות אלה.
{{ח:תת|(ב)}} התקיימו התנאים כאמור {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 145|בסעיף 145(ד)(2) לחוק}}, תיתן רשות הרישוי את ההיתר בתוך 15 ימים מיום קבלת הודעת מכון הבקרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 51|תקנה 51}}, או מיום אישור המהנדס לפי {{ח:פנימי|סעיף 47|תקנה 47(3)}}, לפי העניין, ובלבד שהבקשה להיתר עומדת בתנאים האמורים בתקנות אלה.

{{ח:סעיף|56|תנאים בהיתר}}
{{ח:תת|(א)}} על היתר יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} העבודה תבוצע לפי הוראות {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות)#תוספת 2|תקנות תכן הבניין}} והוראות כל דין;
{{ח:תתת|(2)}} פסולת הבנייה תפונה אל אתר מורשה על פי כל דין לסילוק פסולת בניין או לטיפול בה במהלך העבודה או מיד לאחר השלמתה, זולת אם הכמות היא מזערית להערכת המהנדס.
{{ח:תת|(ב)}} בהיתר להריסת בניין או חלק מבניין העשויים אסבסט, לפינוי של אסבסט מנכס או לבנייה בחלק מבניין או בקרקע שמצוי בהם אסבסט, ייקבע כי תנאי לקבלת אישור תחילת עבודה הוא קבלת היתר לעבודת אסבסט וביצוע העבודות באמצעות קבלן אסבסט בעל רישיון מתאים לביצוע העבודה לפי {{ח:חיצוני|חוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק#סעיף 37|סעיף 37 לחוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק, התשע״א–2011}}.
{{ח:תת|(ג)}} בהיתר שניתן לבקשת דייר מוגן לפי {{ח:פנימי|סעיף 36|תקנה 36(ו)(6)}} תיווסף הערה זו: ”תשומת לבך מופנית לכך כי היתר זה אינו משמש הגנה בפני תביעות בעל הנכס נגדך בגלל ביצוע העבודה או השימוש שהותרו, כל עוד לא קיבלת את הסכמתו של בעל הנכס לביצועם, או באין הסכמה כאמור, הרשאה של בית דין לשכירות או בית משפט“.
{{ח:תת|(ד)}} רשות הרישוי רשאית להוסיף בהיתר –
{{ח:תתת|(1)}} תנאים לקבלת אישור תחילת עבודה אשר נועדו להבטיח שהבנייה והעבודות יבוצעו בהתאם להיתר ועל פי כל דין, לרבות רישום הערה לפי {{ח:חיצוני|תקנות המקרקעין (ניהול ורישום)#סעיף 27|תקנה 27}} {{ח:חיצוני|תקנות המקרקעין (ניהול ורישום)#סעיף 29|או 29 לתקנות המקרקעין (ניהול ורישום), התשע״ב–2011}};
{{ח:תתת|(2)}} תנאים למהלך ביצוע העבודה נושא ההיתר וכן הנחיות למכון הבקרה לבדיקתם, ובכלל זה הריסתו של בניין אשר יש לו קשר עם העבודה המוצעת;
{{ח:תתת|(3)}} תנאים למתן תעודת גמר אשר נועדו להבטיח שהבנייה והעבודות בוצעו בהתאם להיתר ועל פי כל דין.

{{ח:סעיף|57|חובת קיום הוראות תכן הבניין|תיקון: תשפ״ב, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} מתן היתר לפי תקנות אלה אינו בא להסיר אחריות מהמבקש, מעורך או עורכי הבקשה, ממתכנן שלד הבניין והאחראי לביצוע בשל נזקים או כשלים שייגרמו כתוצאה מאי־קיום ההוראות המפורטות {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות)#תוספת 2|בתקנות תכן הבניין}}.
{{ח:תת|(ב)}} מקום שבתקנות אלה או {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות)#תוספת 2|בתקנות תכן הבניין}} מוטלת חובה לביצוע פעולה אחרי גמר הבנייה באמצעות מיתקנים שיש להתקינם על פי תנאי ההיתר, יצא בעל ההיתר ידי חובתו אם יתקין את המיתקנים הדרושים לביצוע פעולה זו, אך אין באמור כדי לפטור מחובות לפי כל דין.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 56|בתקנה 56(א)(1)}}, רשות הרישוי תתנה היתר לביצוע עבודות באתר, כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות)#תוספת 5|בתוספת החמישית לתקנות בקשה להיתר}} בתנאי כי העבודה תבוצע לפי הוראות {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות)#תוספת 5|התוספת החמישית לתקנות האמורות}}, ורשאית היא לתת היתר לביצוע עבודות באתר כאמור, למעט הקמת בניין חדש באתר כאמור אף שלא בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות)#תוספת 5|התוספת החמישית}}, ובלבד שיתקיימו תנאים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוגשה חוות דעת של הגורם האחראי כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות)#תוספת 5|בתוספת החמישית לתקנות בקשה להיתר}}, הקובעת כי לא ניתן או שאין זה מעשי למלא אחר ההוראות הקיימות או חלקן בלי לפגוע בערך השימור של האתר;
{{ח:תתת|(2)}} הוגשה חוות דעת של בעל מקצוע כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות)#תוספת 5|בתוספת החמישית לתקנות בקשה להיתר}} הקובעת כי אין בסטייה המבוקשת מן ההוראות הקיימות כדי לפגוע בבטיחות המבקרים והמשתמשים באתר, או כי נקיטת אמצעים אחרים, כגון הצבת שלטי אזהרה, יש בה כדי להבטיח את הבטיחות כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} אם הגורם האחראי אינו רשות ציבורית, רשאית רשות הרישוי להתנות את מתן ההיתר, בהגשת חוות דעת מבעל מקצוע כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות)#תוספת 5|בתוספת החמישית לתקנות בקשה להיתר}} נוסף שיהיה מוסכם על הצדדים, וההיתר יינתן בהסתמך על חוות דעתו.
{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), רשות הרישוי תיתן היתר לעבודה שהיא חובה לפי {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998}}, אף שלא בהתאם להוראות תכן הבנייה בנושא נגישות אם העבודה תבוצע לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות}}.

{{ח:סעיף|58|ערובה להבטחת קיום תנאי ההיתר}}
{{ח:ת}} רשות הרישוי תתנה מתן היתר בנייה לתוספת לבניין קיים, שינויו או תיקונו בכך שמבקש ההיתר יפקיד ערבות בנקאית אוטונומית (להלן – הערבות) להבטחת קיום תנאי ההיתר, על ידי מבקש ההיתר; סכום הערבות יהיה צמוד למדד כמשמעו {{ח:פנימי|סעיף 69|בתקנה 69}}, ובשיעור האמור {{ח:פנימי|סעיף 70|בתקנה 70}}.

{{ח:סעיף|59|תוקפו של היתר|תיקון: תש״ף־4, תשפ״א־2, תשפ״ב, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} תקופת תוקפו של היתר היא שש שנים מיום שניתן; רשות הרישוי רשאית, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לקבוע להיתר תקופת תוקף ארוכה יותר, שלא תעלה על תשע שנים, אם ראתה כי היקפה ומורכבותה של העבודה או הבנייה המותרת על פיו מצדיקים זאת.
{{ח:תת|(א1)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ב)}} ניתן היתר לביצוע העבודה בשלבים, יושלם השלב הראשון בתקופה הנקובה בתקנת משנה (א) והעבודה כולה תושלם בתוך תקופה ארוכה יותר שתקבע רשות הרישוי.
{{ח:תת|(ג)}} אם ההיתר הוא לשימוש או לשימוש חורג ולא הוחל בשימוש, בתוך שנה מיום מתן ההיתר, יפקע ההיתר.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}

{{ח:סעיף|60|חידוש או שינוי פרטי היתר {{ח:הערה|&lt;s&gt;היתר&lt;/s&gt;}}|תיקון: תשפ״ה־2, תשפ״ו, תשפ״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ג)}} חל שינוי בזהות בעל היתר או בעל זכויות במקרקעין במהלך ביצוע העבודות, רשאית רשות הרישוי, לבקשת בעל ההיתר, לשנות את פרטי בעל ההיתר או בעל הזכויות, לפי העניין.
{{ח:תת|(ד)}} גרמו שריפה, הרס או אירוע אחר נזק לבניין, ועל פי חוות דעת המהנדס, הבניין ניתן לשיקום לפי ההיתר שעל פיו הוקם, תחדש רשות הרישוי את ההיתר לבקשת בעל ההיתר אם אין מניעה תכנונית לכך, ובלבד שתנאי ההיתר אינם סותרים את הדין, לרבות הוראותיה של תכנית החלה על המקום, ויחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} תבוצע בקרת תכן לפי הוראות {{ח:פנימי|חלק ה|חלק ה׳}}; ואולם, לעניין שלד הבניין, יראו את הבקשה כתואמת את הוראות תכן הבנייה הנוגעות לשלד הבניין אם התקיימו כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} החלק בשלד הבניין שבו מבוצעות עבודות שיקום תוכנן בהתאם להוראות תכן הבנייה החלות על חלק זה בשלד הבניין;
{{ח:תתתת|(ב)}} עבודות השיקום תוכננו כך שיציבותו של הבניין לאחר ביצוע העבודות לא תפחת מיציבותו ערב קרות הנזק ולא תהווה סכנה ממשית לציבור או לבניין או לבניינים הסמוכים;
{{ח:תתתת|(ג)}} לבקשה לחידוש ההיתר צורפה הצהרת מתכנן שלד בניין בדבר התקיימות התנאים המפורטים בפסקה זו;
{{ח:תתת|(2)}} חל שינוי בבעלות או בזכויות במקרקעין, יוצא ההיתר המחודש על שם הבעל או בעל הזכויות החדש במקרקעין.
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(פקעה).}}

{{ח:סעיף|61|ההיתר ועותקיו|תיקון: תש״ף, תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} טופס ההיתר ייחתם בחתימה אלקטרונית מאושרת של רשות הרישוי; מהנדס הוועדה רשאי להוסיף להיתר נספחים אשר יהוו חלק בלתי נפרד ממנו, ובלבד שלא יצורפו נספחי התכן.
{{ח:תת|(ב)}} קובץ אלקטרוני חתום של ההיתר יישמר במשרדי רשות הרישוי ויפורסם באתר האינטרנט של הוועדה המקומית בתוך 5 ימים ממועד נתינתו.
{{ח:תת|(ג)}} קובץ אלקטרוני חתום או עותק של ההיתר יוחזק בידי האחראי לביקורת על הביצוע באתר הבנייה ויוצג לכל פונה, אלא אם כן נקבע כי ההיתר יהיה חסוי, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 63|בתקנה 63}} {{ח:פנימי|סעיף 64|או 64}}.
{{ח:תת|(ד)}} קובץ אלקטרוני חתום של ההיתר יועבר באופן מקוון לכל גורם מאשר, גוף נוסף או בעל תשתית אשר מסר מידע לעניין אותו היתר, או גוף מאשר, גוף נוסף או בעל תשתית שאישורו, תיאום או התייעצות עמו הם תנאי להיתר לפי תכנית או לפי כל דין וביקש לקבל את ההיתר.
{{ח:תת|(ה)}} קובץ אלקטרוני חתום של היתר אשר מיושמת בו שיטת בנייה חדשה, יועבר לידי הגוף המוסמך ולמשרד הבינוי והשיכון, ויצורף לו תצהיר הממונה על שיטת הבנייה החדשה שצורף לבקשה להיתר.

{{ח:סעיף|62|בקשה לחסות פרטי היתר}}
{{ח:ת}} בעל זכות במקרקעין ביחס לחלקו במקרקעין, רשאי בכל עת, להגיש למהנדס בקשה כי ההיתר או חלק ממנו, לא יוצג באופן פומבי לציבור, בשל אחת מסיבות אלה:
{{ח:תת|(1)}} ההיתר או חלק ממנו מגלה פרטים הפוגעים בפרטיותו של אדם;
{{ח:תת|(2)}} בשל קיומו של סוד מסחרי;
{{ח:תת|(3)}} מטעמים של ביטחון הציבור;
{{ח:תת|(4)}} מטעמי ביטחון המדינה.

{{ח:סעיף|63|החלטה בבקשה לחסות היתר}}
{{ח:תת|(א)}} המהנדס והיועץ המשפטי של הוועדה יחליטו בבקשה לחסות היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 62|תקנה 62(1) עד (3)}} בתוך 15 ימים מיום הגשת הבקשה ורשאים הם לדרוש מסמכים נוספים לצורך החלטתם.
{{ח:תת|(ב)}} כל עוד לא ניתנה החלטה בבקשה לחיסיון לפי תקנה זו, לא יוצגו ההיתר או מסמכים אחרים המפורטים בבקשה באתר האינטרנט ולא יהיו פתוחים לעיון הציבור.

{{ח:סעיף|64|בקשה לחסות היתר מטעמי ביטחון}}
{{ח:תת|(א)}} בקשה לחסות היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 62|תקנה 62(4)}} תוגש למהנדס ולמשרד הביטחון.
{{ח:תת|(ב)}} משרד הביטחון יעביר למהנדס ולמבקש את עמדתו בנוגע לבקשה בתוך 15 ימים מיום קבלת הבקשה, ורשאי הוא לדרוש מסמכים נוספים לצורך החלטתו.
{{ח:תת|(ג)}} החלטה בבקשה לחסות היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 62|תקנה 62(4)}} תתקבל בתוך 15 ימים מיום קבלת עמדת משרד הביטחון; לא העביר משרד הביטחון את עמדתו במועד האמור בתקנת משנה (ב), תתקבל החלטה בבקשה גם בלא עמדה זו.
{{ח:תת|(ד)}} כל עוד לא ניתנה החלטה בבקשה לחיסיון לפי תקנה זו, לא יוצגו ההיתר או מסמכים אחרים המפורטים בבקשה באתר האינטרנט ולא יהיו פתוחים לעיון הציבור.

{{ח:קטע3|חלק ו סימן ג|סימן ג׳: אגרות וערבות}}

{{ח:סעיף|65|אגרת מידע להיתר}}
{{ח:ת}} המבקש מידע להיתר יצרף לבקשתו אישור המעיד כי שולמה לרשות הרישוי אגרה כאמור {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (מסירת מידע)|בתקנות התכנון והבנייה (מסירת מידע), התשמ״ט–1989}}.

{{ח:סעיף|66|אגרת היתר}}
{{ח:ת}} טרם מתן היתר יימסר למהנדס אישור המעיד כי שולמה לרשות הרישוי אגרה באופן ובשיעור הקבוע {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות)#תוספת 3|בתוספת השלישית לתקנות בקשה להיתר}}.

{{ח:סעיף|67|פיקדון}}
{{ח:ת}} עם הגשת בקשה להיתר יצרף מגיש הבקשה אישור המעיד כי שולם פיקדון לפי {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות)#תוספת 3|התוספת השלישית לתקנות בקשה להיתר}}.

{{ח:סעיף|68|בקשה להחזר פיקדון}}
{{ח:ת}} על בקשה להחזר פיקדון יחולו הוראות {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות)#תוספת 3|התוספת השלישית לתקנות בקשה להיתר}}.

{{ח:סעיף|69|הצמדה למדד}}
{{ח:תת|(א)}} הסכומים הנקובים בתקנות אלה יעודכנו ב־1 בינואר של כל שנה (להלן – יום העדכון) לפי שיעור שינוי מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (להלן – המדד), מן המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון הקודם עד המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון ויעוגלו כלפי מעלה לשקל החדש השלם הקרוב.
{{ח:תת|(ב)}} בתקנה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד החדש“ – המדד שפורסם בחודש נובמבר שלפני יום העדכון;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד היסודי“ – המדד שפורסם בחודש נובמבר שלפני יום העדכון הקודם, ולעניין יום העדכון הראשון שלאחר תחילתן של תקנות אלה המדד שפורסם בחודש מאי 2016.

{{ח:סעיף|70|ערבות לביצוע תנאי ההיתר לתוספת, שינוי או תיקון בניין קיים|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} בהיתר בנייה להוספה לבניין קיים, שינויו או תיקונו יפקיד בעל ההיתר אצל הוועדה המקומית ערבות בנקאית אוטונומית (להלן – הערבות) להבטחת קיום תנאי ההיתר, על ידי בעל ההיתר; סכום הערבות יהיה צמוד למדד כמשמעו {{ח:פנימי|סעיף 69|בתקנה 69}}.
{{ח:תת|(ב)}} גובה הערבות יהיה פי עשרה מסכום האגרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 66|תקנה 66}} ובלבד שלא תפחת מסכום של 5,000 שקלים חדשים ולא תעלה על סכום של 100,000 שקלים חדשים; הסכומים הללו ישתנו לפי שיעור שינוי המדד כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 69|בתקנה 69}}.
{{ח:תת|(ג)}} רשות הרישוי רשאית לפטור את בעל ההיתר מהפקדת ערבות, כולה או חלקה, מטעמים מיוחדים שיירשמו.
{{ח:תת|(ד)}} בעל ההיתר יבטיח כי תוקפה של הערבות יהיה עד למתן תעודת הגמר כאמור בתקנת משנה (ה), ויאריכה שלושה ימים לפחות טרם פקיעתה.
{{ח:תת|(ה)}} רשות הרישוי תחזיר לבעל ההיתר את הערבות, עם מתן תעודת גמר, אלא אם כן החליטה לחלטה, כולה או חלקה, כאמור בתקנות משנה (ו) או (ז).
{{ח:תת|(ו)}} לא קיים בעל ההיתר את תנאי ההיתר, כולם או חלקם, או שלא האריך את תוקפה של הערבות כאמור בתקנת משנה (ג), תהיה רשאית רשות הרישוי לחלט את הערבות, כולה או חלקה, ולהשתמש בתמורתה לצורך קיום תנאי ההיתר ולכיסוי הוצאותיה בקיום התנאים האמורים, ובלבד שהודיעה לבעל ההיתר על כוונתה לחלט את הערבות בתוך 30 ימים מיום קבלת ההודעה.
{{ח:תת|(ז)}} החליטה רשות הרישוי לחלט חלק מהערבות או שלא השתמשה במלוא הכספים שחילטה לצורך קיום תנאי ההיתר ולכיסוי הוצאותיה, תשיב לבעל ההיתר את הכספים הנותרים מיד עם תום קיום תנאי ההיתר וכיסוי הוצאותיה; כספים אלה יישאו הצמדה למדד כמפורט בתקנת משנה (א).

{{ח:קטע2|חלק ז|חלק ז׳: אישור תחילת עבודות}}
{{ח:קטע3|חלק ז סימן א|סימן א׳: מינויים נדרשים}}

{{ח:סעיף|71|חובת מינוי בעלי תפקידים|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} לא תבוצע בנייה או עבודה לפי היתר אלא לאחר שבעל ההיתר מינה את בעלי התפקידים שלהלן ומסר הודעה על כך למהנדס:
{{ח:תתת|(1)}} אחראי לביקורת על הביצוע;
{{ח:תתת|(2)}} קבלן ואחראי לביצוע שלד הבניין שמינה הקבלן או בעל ההיתר;
{{ח:תתת|(3)}} אחראי לתיאום עם מכון הבקרה, אלא אם כן היתה הבקשה מסוג הבקשות ששר האוצר קבע לגביהן כי לא נדרשת בהן בקרה של מכון בקרה.
{{ח:תת|(ב)}} בעל ההיתר רשאי למנות, נוסף על האחראי לביקורת על הביצוע כאמור בתקנה משנה (א)(1), אחראים נוספים לביקורת על הביצוע ויחולו לעניין זה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 28|תקנה 28}}, ובלבד שהודעה על מינוים תצורף לבקשה להתקשרות עם מכון הבקרה ולבקשה לאישור תחילת עבודות.

{{ח:סעיף|72|חתימה על קבצים|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:ת}} קבצים שיגישו למהנדס, לרשות הרישוי ולמכון הבקרה האחראי לביקורת על הביצוע או עורכי משנה ייחתמו בידי עורכיהם, אשר יאשרו בחתימתם כי המסמכים תואמים את היתר הבנייה.

{{ח:קטע3|חלק ז סימן ב|סימן ב׳: התקשרות עם מכון הבקרה}}

{{ח:סעיף|73|התקשרות עם מכון בקרה}}
{{ח:ת}} היה ההיתר מסוג ההיתרים שלגביהם קבע שר האוצר לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 157ג|סעיף 157ג לחוק}} כי נדרשת בקרת ביצוע של מכון בקרה, יתקשר בעל ההיתר עם מכון בקרה אשר יבצע בקרת ביצוע על עבודות הבנייה על פי ההיתר, והכול לפי {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (הקמת מכון בקרה ודרכי עבודתו)|תקנות עבודת מכון בקרה}}.

{{ח:סעיף|74|הודעת מכון הבקרה}}
{{ח:ת}} מכון הבקרה יודיע לרשות הרישוי על עריכת הסכם התקשרות ויצרף להודעות את המסמכים הנדרשים {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (הקמת מכון בקרה ודרכי עבודתו)|בתקנות עבודת מכון בקרה}}.

{{ח:קטע3|חלק ז סימן ג|סימן ג׳: אישור תחילת עבודה}}

{{ח:סעיף|75|חתימת האחראי לביקורת על הביצוע|תיקון: תש״ף}}
{{ח:ת}} בקשה לאישור תחילת עבודה תיחתם בחתימתו של האחראי לביקורת על הביצוע ויצורף לה אישור על מינויו בידי בעל ההיתר.

{{ח:סעיף|76|הגשת בקשה לאישור תחילת עבודה|תיקון: תשפ״ב־5, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} האחראי לביקורת על הביצוע יגיש למהנדס בקשה לאישור תחילת עבודה שיצוין בה המועד הצפוי לתחילת ביצוע העבודה לפי ההיתר; לבקשה כאמור יצורפו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מספר ההיתר אשר מבוקש לבצע עבודות לפיו;
{{ח:תתת|(2)}} אישור על התקשרות עם מכון בקרה בדבר בקרת ביצוע כאמור {{ח:פנימי|סעיף 74|בתקנה 74}};
{{ח:תתת|(3)}} נספחים, צרופות ומסמכים אחרים אשר נקבע בהיתר כי יש להעבירם למהנדס טרם מתן אישור תחילת העבודה;
{{ח:תתת|(4)}} קובץ מדידה שמסומן עליו מתווה הבניין בצירוף העתק אישור מודד מוסמך בדבר סימון מתווה הבניין במגרש עצמו;
{{ח:תתת|(5)}} הודעה בדבר מינוים של בעלי התפקידים לביצוע העבודה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 71|בתקנה 71}};
{{ח:תתת|(6)}} קובץ תוכנית ארגון אתר, חתומה ביד הקבלן, אלא אם כן נכתב בהיתר שלא נדרשת תוכנית כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} היתה הבקשה מסוג הבקשות שלגביהן קבע שר האוצר לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 157ג|סעיף 157ג לחוק}} כי לא נדרשת בהן בקרה של מכון בקרה, יצורפו להודעה גם המסמכים האמורים {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (הקמת מכון בקרה ודרכי עבודתו)|בתקנות עבודת מכון בקרה}}.

{{ח:סעיף|77|בדיקת המהנדס|תיקון: תשפ״ב־5, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} המהנדס יבדוק את הבקשה לאישור תחילת עבודה בתוך חמישה ימים מיום שהוגשה לה.
{{ח:תת|(ב)}} מצא המהנדס במסמכים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 76|בתקנה 76}} ליקוי, טעות, חוסר בהירות או חריגה מהוראות התכנית או מן ההיתר, תודיע על כך לאחראי ביקורת על הביצוע ולבעל ההיתר.
{{ח:תת|(ג)}} לא החליט המהנדס בתוך התקופה האמורה בתקנת משנה (א), יראו את הבקשה בתום חמישה ימים נוספים מתום התקופה כאישור תחילת עבודה, ובלבד שצורפו לה הצרופות הנדרשות בתקנות אלה, והתמלאו התנאים שנקבעו בהיתר, בתכנית, בחיקוק ובמידע להיתר.

{{ח:סעיף|78|אישור המהנדס|תיקון: תשפ״ב, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} אישר המהנדס את תחילת העבודה, תשלח הודעה על כך לבעל ההיתר.
{{ח:תת|(ב)}} הודעה כאמור תכלול אישור זמני לחיבור לתשתית לצורך ביצוע העבודות.
{{ח:תת|(ג)}} קובץ אלקטרוני חתום של האישור יועבר באופן מקוון למכון הבקרה, לעורך הבקשה, לאחראי ביקורת על הביצוע, לרשם הקבלנים, למפקח על הבטיחות במשרד הכלכלה ולכל גורם מאשר, גוף נוסף אשר מסר מידע לעניין אותו היתר, לרבות בעל תשתית שאישורו, תיאום או התייעצות עמו הם תנאי להיתר לפי תכנית או לפי כל דין, וביקש לקבל את האישור.
{{ח:תת|(ד)}} כללה העבודה נושא האישור יישום שיטת בנייה חדשה, יועבר העתק האישור גם לבעל השיטה, לגוף המוסמך ולמשרד הבינוי והשיכון.

{{ח:סעיף|79|ביצוע בשלבים|תיקון: תשפ״ב־5, תשפ״ב־6, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} בכל עת לאחר קבלת אישור תחילת עבודה או מסירת הודעה למהנדס הוועדה על תחילת עבודה כאמור {{ח:פנימי|חלק ז סימן ג1|בסימן ג1}}, רשאי בעל ההיתר באמצעות האחראי לביקורת על הביצוע להגיש למהנדס בקשה לביצוע עבודות הבנייה על פי ההיתר בשלבים.
{{ח:תת|(ב)}} לבקשה יצורפו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הודעה מאת מכון בקרה כי הוגשו המסמכים הנדרשים {{ח:פנימי|סעיף 74|בתקנה 74}} בהתאם לשלב הביצוע, אם ההיתר הוא מסוג ההיתרים שלגביהם קבע שר האוצר לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 157ג|סעיף 157ג לחוק}} כי נדרשת בקרת ביצוע של מכון בקרה;
{{ח:תתת|(2)}} תכניות עדכניות לארגון אתר התוכנית תהיה חתומה ביד הקבלן שמונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 71|תקנה 71(א)(2)}};
{{ח:תת|(ג)}} המהנדס יחליט בבקשה בתוך חמישה ימים מיום הגשתה, לא הודיע המהנדס על החלטתו בתוך התקופה האמורה, יראו את הבקשה בתום חמישה ימים נוספים מתום התקופה כאישור ביצוע בשלבים.
{{ח:תת|(ד)}} נקבע בהיתר ביצוע בשלבים, או שאושרה בקשה לביצוע בשלבים, יגיש האחראי לביקורת על הביצוע למהנדס את המסמכים האמורים בתקנת משנה (ב) בכל אחד משלבי הביצוע.

{{ח:קטע3|חלק ז סימן ג1|סימן ג׳1 – סוגי עבודות שאינן טעונות אישור תחילת עבודה|תיקון: תשפ״ו}}

{{ח:סעיף|79א|הקמת בניין חדש למגורים|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} הקמת בניין חדש למגורים אינה טעונה אישור תחילת עבודות ולא יחולו לגביה {{ח:פנימי|סעיף 75|תקנות 75 עד 78}}, ובלבד שמתקיימים התנאים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} הפרש הגובה בין מפלס הכניסה הקובעת לבניין לבין מפלס הכניסה לקומה הגבוהה ביותר המיועדת לאכלוס, שהכניסה אליה דרך חדר מדרגות משותף, הוא עד 42 מטרים;
{{ח:תתת|(2)}} לפחות 80% משטחי הבנייה שאושרו בהיתר מיועדים למגורים, ובכלל זה שטחים למטרת שירות המשרתים את המגורים;
{{ח:תתת|(3)}} רשות הרישוי נתנה את ההיתר ולא מורשה להיתר;
{{ח:תתת|(4)}} עורך הבקשה של ההיתר שניתן רשום כמורשה להיתר בפנקס המורשים להיתר;
{{ח:תתת|(5)}} עורך הבקשה כאמור בפסקה (4) הודיע למהנדס על כוונה להתחיל בביצוע העבודות לפי ההיתר שניתן, לאחר שמצא כי התקיימו כל התנאים לתחילת עבודות שנקבעו {{ח:פנימי|חלק ז סימן א|בסימנים א׳}} {{ח:פנימי|חלק ז סימן ב|ו־ב׳ לחלק זה}}, במידע להיתר או בהיתר; ההודעה תימסר 7 ימים לפחות לפני תחילת ביצוע העבודות;
{{ח:תתת|(6)}} עורך הבקשה כאמור בפסקה (4) צירף להודעה כאמור בפסקה (5) את כל המסמכים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 76|בתקנה 76(א)(1) עד (6)}};
{{ח:תתת|(7)}} אם ההיתר מסוג ההיתרים שאינם טעונים בקרת תכן ובקרת ביצוע במכון בקרה כאמור {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 158מח|בסעיף 158מח(2)(ב) לחוק}}, יצורפו המסמכים המפורטים {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (הקמת מכון בקרה ודרכי עבודתו)|בתקנות התכנון והבנייה (הקמת מכון בקרה ודרכי עבודתו), התשע״ח–2018}}, ולא יצורפו להודעה המסמכים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 76|בסעיף 76(א)(2)}}.
{{ח:תת|(ב)}} נמסרה הודעה למהנדס כאמור בתקנת משנה (א)(5), המהנדס רשאי לתת לעורך הבקשה כאמור בתקנת משנה (א)(4), בתוך 7 ימים מיום שנמסרה לו ההודעה, הנחיות לתיאום תחילת העבודות בעניין שנכללו לגביו תנאי או הוראה במידע להיתר או בהיתר בנוגע לתיאום תחילת העבודות, וחל שינוי באותו עניין מאז שנכללו התנאי או ההוראה כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} נתן המהנדס הנחיות לתיאום תחילת העבודות כאמור בתקנת משנה (ב), לא יחל בעל ההיתר בביצוע העבודות אלא לאחר שעורך הבקשה כאמור בתקנת משנה (א)(4) אישר שבוצעו ההנחיות שהמהנדס הורה כי יש לבצען כתנאי לתחילת העבודות.
{{ח:תת|(ד)}} הודעה כאמור בתקנת משנה (א)(5) תהווה אישור זמני לחיבור לתשתית לצורך ביצוע העבודות.

{{ח:קטע3|חלק ז סימן ד|סימן ד׳: שילוט באתר הבנייה}}

{{ח:סעיף|80|שלט באתר הבנייה}}
{{ח:ת}} ניתן אישור תחילת עבודה, יציב בעל ההיתר, בחזית האתר, במקום בולט לעין, למשך כל תקופת הבנייה, שלט ברור וקריא הכולל, נוסף על הוראות לפי {{ח:חיצוני|תקנות רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות (הצבת שלטים על ידי קבלנים רשומים)|תקנות רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות (הצבת שלטים על ידי קבלנים רשומים), התשל״ו–1976}}, ולפי {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בנייה)|תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בנייה), התשמ״ח–1988}}, פרטים אלה:
{{ח:תת|(1)}} שם הפרויקט או מהות העבודה, מספר ההיתר ומספר אישור תחילת עבודה;
{{ח:תת|(2)}} פרטי בעל ההיתר;
{{ח:תת|(3)}} פרטי האחראי לביקורת על הביצוע;
{{ח:תת|(4)}} פרטי מכון הבקרה האחראי לשלב בקרת הביצוע.

{{ח:קטע2|חלק ח|חלק ח׳: ביצוע ובקרת ביצוע}}
{{ח:קטע3|חלק ח סימן א|סימן א׳: בקרת מכון בקרה}}

{{ח:סעיף|81|אופן בקרת ביצוע על ידי מכון הבקרה}}
{{ח:ת}} מכון הבקרה יערוך בקרת ביצוע על פי תקנות אלה {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (הקמת מכון בקרה ודרכי עבודתו)|ותקנות עבודת מכון בקרה}}.

{{ח:סעיף|82|דוח מסכם של מכון בקרה}}
{{ח:ת}} מנהל בקרת הביצוע יודיע לבעל ההיתר ולרשות הרישוי אם תוצאות בקרת הביצוע נמצאו תקינות ויצרף להודעתו דוח מסכם כאמור {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (הקמת מכון בקרה ודרכי עבודתו)|בתקנות עבודת מכון בקרה}}.

{{ח:קטע3|חלק ח סימן ב|סימן ב׳: בקרת רשות הרישוי}}

{{ח:סעיף|83|בקרת ביצוע מרחבית}}
{{ח:תת|(א)}} רשות הרישוי, באמצעות מפקחים שהוסמכו לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 257א|סעיף 257א לחוק}}, תערוך באתר בקרה במהלך ביצוע העבודות בעניינים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 40|בתקנה 40}} (להלן – בקרת ביצוע מרחבית).
{{ח:תת|(ב)}} בקרת הביצוע המרחבית תכלול בקרה על המרכיבים המרחביים לפי התכניות, ההיתר וההנחיות המרחביות.
{{ח:תת|(ג)}} בקרה מרחבית תבוצע בשלבים אלה לפחות:
{{ח:תתת|(1)}} בבנייה חדשה ובתוספת בנייה על הקרקע – סימון העמדת הבניין;
{{ח:תתת|(2)}} גמר הקמת השלד;
{{ח:תתת|(3)}} גמר הבנייה.
{{ח:תת|(ד)}} בקרה נוספת תיערך לפי הנדרש, ובמקרים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} התפטרות אחראי לביקורת על הביצוע או מבצע הפיקוח העליון;
{{ח:תתת|(2)}} קבלת הודעה בדבר הריסת מבנה;
{{ח:תתת|(3)}} קבלת הודעת מכון הבקרה כאמור {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (הקמת מכון בקרה ודרכי עבודתו)|בתקנות עבודת מכון בקרה}}.

{{ח:קטע3|חלק ח סימן ג|סימן ג׳: בקרת בעל ההיתר ונציגיו}}

{{ח:סעיף|84|אישור לשיטת בנייה חדשה}}
{{ח:ת}} כללו ההיתר או הבקשה לאישור תחילת עבודה יישום שיטת בנייה חדשה – יהיה בידי הממונה על שיטת הבנייה החדשה אישור זמני או אישור קבוע לשיטת הבנייה החדשה.

{{ח:סעיף|85|סימון העמדת הבניין}}
{{ח:ת}} לא תבוצע יציקת היסודות של בניין, אלא לאחר סימון העמדת הבניין על ידי מודד מוסמך.

{{ח:סעיף|86|תפקיד האחראי לתיאום עם מכון הבקרה}}
{{ח:ת}} בעל ההיתר ימנה אחראי לתיאום עם מכון הבקרה אשר יבצע פעולות כמפורט להלן, זולת אם ההיתר הוא מסוג ההיתרים שלגביהם קבע שר האוצר לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 157ג|סעיף 157ג לחוק}} כי לא נדרשת בהם בקרה של מכון בקרה:
{{ח:תת|(1)}} יחזיק באתר קובץ תכניות עבודה לביצוע עדכניות;
{{ח:תת|(2)}} יבצע תיאום תהליך הביצוע לרבות מעקב אחר בדיקות מעבדה מאושרת הנדרשות לפי כל דין, שיועברו אליו בידי הקבלן או בהוראתו;
{{ח:תת|(3)}} יתאם את העבודה ואת הבקרה עם מכון הבקרה, ילווה את הבקר בעת שהותו באתר ויוודא ביצוע של הוראות מכון הבקרה;
{{ח:תת|(4)}} יודיע למי שמבצע את הפיקוח העליון ולאחראי לביקורת על הביצוע על שלבי הביצוע.

{{ח:סעיף|87|תפקידי האחראי לביקורת על הביצוע וסמכויותיו}}
{{ח:תת|(א)}} אחראי לביקורת על הביצוע או אחראי משנה, כל אחד בתחום אחריותו, כפי שמינה בעל ההיתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 71|תקנה 71(ב)}}, יבדוק אם עבודות הבנייה בוצעו בהתאם לתנאי ההיתר, ולפי חיקוק, לרבות התנאי בדבר העסקת קבלן רשום (להלן – ביקורת).
{{ח:תת|(ב)}} הביקורת תיערך על ידי האחראים לביקורת על הביצוע לסוגיהם, ולפי העניין, לפחות בגמר שלבים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} סימון קווי הבניין;
{{ח:תתת|(2)}} גמר יסודות הבניין;
{{ח:תתת|(3)}} גמר הקמת השלד, ואם הקמתו מחייבת הקמת מקלט, אחד או יותר, או עריכת שינויים במקלט קיים – עם תום הקמתו של המקלט העליון בבניין או בגמר עריכת שינויים כאמור, הכול לפי העניין;
{{ח:תתת|(4)}} גמר הבנייה.
{{ח:תת|(ג)}} תקנה זאת תחול גם על ביצוע תוספת בנייה לבניין קיים, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|88|עריכת ביקורת בשלבים נוספים}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 87|בתקנה 87}}, המהנדס רשאי לחייב אחראי לביקורת על הביצוע לערוך ביקורת בשלבים נוספים או במועדים שיקבע בהודעה, לאחר שנתן לבעל ההיתר הזדמנות נאותה להביא לפניו את טענותיו.

{{ח:סעיף|89|דיווח האחראי לביקורת}}
{{ח:תת|(א)}} האחראי לביקורת על הביצוע ואחראי המשנה, ימסרו דוח לרשות הרישוי, כל אחד בתחום אחריותו, לא יאוחר מחמישה ימים לאחר המועד של עריכת הביקורת על מועד עריכתה ועל תוצאותיה; העתק הדוח יומצא גם למכון הבקרה, לבעל ההיתר ולעורך הבקשה.
{{ח:תת|(ב)}} בדוח יפורט השלב שאליו הגיעו העבודות מכוח ההיתר בשעת הביקורת ואת המועד הצפוי של גמר אותו שלב ויאושר בו שהעבודות בוצעו בהתאם לתנאי ההיתר, {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|לחוק}} ולתקנות שהותקנו על פיו, ואם תחום האחריות של המדווח כולל גם את התאמת הבנייה לתכניות כמשמעותן {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|בחוק}} – ייקבע גם שהעבודות בוצעו בהתאם לתכניות כאמור; מצא האחראי לביקורת שהעבודה לא בוצעה בהתאם לתנאי ההיתר, התכנית, {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|החוק}} או התקנות לפי העניין, יציין זאת בדוח ויפרט מהן הסטיות שנמצאו.
{{ח:תת|(ג)}} כל עוד לא הוגש דוח במועד או בשלב שנקבעו {{ח:פנימי|חלק ח סימן ג|בסימן זה}}, רואים את עבודת הבנייה שבוצעה לאחר מכן כעבודה שלא בהתאם לתנאי ההיתר, אפילו אם אינה חורגת מתנאיו; ואולם רשאי המהנדס לדחות את המועד לעריכת הביקורת או להגשת הדוח, אפילו חלף הזמן לביצוע פעולות אלה, אם ראה שנסיבות העניין מצדיקות זאת, ובלבד שאין בדחיית המועד כדי לפגוע ביעילות הביקורת.

{{ח:סעיף|90|תחולה על האחראי לביצוע השלד}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|חלק ח סימן ג|סימן זה}} יחולו, בשינויים המחויבים, גם על האחראי לביצוע שלד הבניין, ככל שהדבר נוגע לעריכת הביקורת, לשלביה ולמועדיה, לדיווח עליה, לתוצאות של העדר דיווח במועדו, ולאחריות בנזיקין על אי־קיום הוראות {{ח:פנימי|חלק ח|חלק זה}}.

{{ח:סעיף|90א|שמירת אחריות קבלן|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} אין באחריות עורכי הבקשה להיתר או באחריות מתכנן שלד הבניין או באחריות האחראי לביצוע שלד הבניין או האחראי לביקורת על הביצוע, לפי {{ח:פנימי|חלק ח|חלק זה}}, כדי לפטור קבלן מאחריותו לביצוע הבנייה לפי ההיתר ולאיכותה, לרבות אחריות לקיום פיקוח מלא וביקורת על ביצוע הבנייה, לפי כל דין.

{{ח:קטע3|חלק ח סימן ד|סימן ד׳: פיקוח עליון}}

{{ח:סעיף|91|ביצוע פיקוח עליון על הבנייה}}
{{ח:ת}} עורך הבקשה להיתר ועורכי המשנה ככל שמונו, יבצעו פיקוח עליון (להלן, כל אחד מאלה – מבצע פיקוח עליון), מתחילת ביצוע העבודות לפי ההיתר ועד קבלת תעודת גמר.

{{ח:סעיף|92|פירוט הפיקוח העליון}}
{{ח:ת}} מבצע פיקוח עליון יבצע פעולות אלה:
{{ח:תת|(1)}} פיקוח עליון על התאמת ביצוע הבנייה באתר לתכניות העבודה המאושרות התואמות להיתר ולמפרטי הבנייה;
{{ח:תת|(2)}} הנחיית בעלי התפקידים מטעם בעל ההיתר והקבלן;
{{ח:תת|(3)}} מעקב אחר בדיקות המעבדה שיועברו אליו ומתן הנחיות בעקבות תוצאות בדיקה;
{{ח:תת|(4)}} עדכון תכניות העבודה והמפרטים, על פי שינויי התכן, ככל שישנם, בזמן ביצוע הבנייה.

{{ח:סעיף|93|פיקוח עליון על שלד הבניין}}
{{ח:ת}} הפיקוח העליון על בניית שלד הבניין יכלול פעולות אלה:
{{ח:תת|(1)}} הפעולות המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 92|בתקנה 92}} ככל שהן נוגעות לבניית שלד הבניין;
{{ח:תת|(2)}} ביקורת על אופן ביצוע האלמנטים הראשיים של שלד המבנה בכל קומה מקומותיו, לרבות הרכבתם ומתן אישור ליציקת התקרות או הרכבתן בכל קומה בנפרד; לעניין זה, ”אלמנט ראשי“ – כפי שהוגדר בידי מתכנן שלד הבניין בתכנית הקונסטרוקציה;
{{ח:תת|(3)}} עדכון תכנית הקונסטרוקציה והחישובים הסטטיים, ככל שיידרש, על פי שינויים, אם ישנם, בזמן ביצוע בניית השלד.

{{ח:סעיף|94|אופן ביצוע הפיקוח העליון}}
{{ח:ת}} הפיקוח העליון יבוצע באופן זה:
{{ח:תת|(1)}} ייערכו ביקורים באתר הבנייה, בידי מבצע הפיקוח העליון; ביקורים כאמור ייערכו במספר ובמועדים הדרושים כדי לקיים את הפעולות הנדרשות לפי {{ח:פנימי|סעיף 92|תקנות 92}} {{ח:פנימי|סעיף 93|ו־93}};
{{ח:תת|(2)}} מבצע הפיקוח העליון רשאי לייפות את כוחו של עובד מטעמו לערוך את הביקורים כאמור בתקנות אלה, ובלבד שהעובד הוא בעל הכישורים הנדרשים לפי כל דין לתחום העבודה שלגביו הוא עורך את הביקורים במקומו של מבצע הפיקוח העליון.

{{ח:קטע2|חלק ט|חלק ט׳: תעודת גמר}}
{{ח:קטע3|חלק ט סימן א|סימן א׳: בקשה לקבלת תעודת גמר}}

{{ח:סעיף|95|הגשת בקשה לתעודת גמר|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} עם סיום הבנייה או העבודות לפי ההיתר יגיש האחראי לביקורת על הביצוע לרשות הרישוי בקשה לקבלת תעודת גמר, בצירוף כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מפת עדות, זולת אם פטר המהנדס מהגשת מפה כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} קובץ תכניות עדות של הבניין או העבודה;
{{ח:תתת|(3)}} אישור האחראי לביקורת על הביצוע כי הבנייה בוצעה בהתאם להיתר וכי מולאו כל הדרישות הקבועות בהיתר למתן תעודת גמר;
{{ח:תתת|(4)}} אישור מכון הבקרה כי ביצע בקרת ביצוע על הבנייה והיא נמצאה תקינה, לרבות דוח מסכם כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (הקמת מכון בקרה ודרכי עבודתו)|בתקנות עבודת מכון בקרה}}, והמלצת מכון הבקרה בדבר הפרטים הטעונים השלמה המפורטים בבקשה לקבלת תעודת גמר;
{{ח:תתת|(4א)}} היתה הבקשה מסוג הבקשות שלגביהן הסמכות אינה נתונה לבקר מורשה או שאין במכון הבקרה בקר מורשה לעניין אותה סמכות – אישור, תיאום או התייעצות עם גורם מאשר המנוי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 158כא|בסעיף 158כא לחוק}}, אם הדבר נדרש לצורך מתן תעודת גמר לפי כל דין;
{{ח:תתת|(5)}} אישור מורשה נגישות, אם נדרש לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 158ו3|סעיף 158ו{{ח:הערה|&lt;s&gt;(&lt;/s&gt;}}3{{ח:הערה|&lt;s&gt;)&lt;/s&gt;}}(א) לחוק}};
{{ח:תתת|(6)}} כלל ההיתר שיטת בנייה חדשה – תצהיר הממונה על שיטת הבנייה החדשה, ולפיו יושמה שיטת הבנייה החדשה בהתאם לאישור הזמני או הקבוע, לפי העניין, לרבות התנאים והמגבלות שנקבעו וככל שנקבעו.
{{ח:תת|(ב)}} היתה הבקשה מסוג הבקשות שלגביהן קבע שר האוצר כי לא נדרשת בהן בקרה של מכון בקרה או שאינן בסמכות מכון בקרה, יצורפו לבקשה גם כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} אישורי גורמים מאשרים לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 158כא|סעיף 158כא(א) לחוק}}, אם נדרשו לצורך מתן תעודת גמר לפי כל דין;
{{ח:תתת|(2)}} תוצאות בדיקות מעבדה הנדרשות לפי {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות)#תוספת 2|תקנות תכן הבניין}};
{{ח:תתת|(3)}} דוח מסכם מאת האחראי לביקורת על הביצוע ומי שביצע את הפיקוח העליון על הבנייה לרבות הצהרתם כי הבניין ראוי לשימוש;
{{ח:תתת|(4)}} כל מסמך נוסף שנדרש במידע להיתר או בהיתר;
{{ח:תתת|(5)}} אישור בדבר קיום התייעצות עם רשות הכבאות לצורך מתן תעודת גמר אם הדבר נדרש לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|תקנה 18(א)}}; לעניין זה יראו בפנייה להתייעצות עם רשות הכבאות שלא ניתן לה מענה בתוך 30 ימים כקיום חובת התייעצות.
{{ח:תת|(ג)}} האחראי לביקורת על הביצוע רשאי לפרט בבקשתו פרטים שלא הושלמו במועד הגשת הבקשה לקבלת תעודת גמר, מטעמים שפירט המבקש, ובלבד שהבניין ראוי לשימוש גם לפני השלמתם.

{{ח:סעיף|96|השלמת תשלומים על פי החיובים}}
{{ח:תת|(א)}} לא שולמו החיובים, כולם או חלקם בעת מתן ההיתר, תשלח רשות הרישוי הודעה בדבר התשלומים כאמור לבעל ההיתר לא יאוחר מעשרים ימים ממועד הגשת הבקשה למתן תעודת הגמר.
{{ח:תת|(ב)}} שלחה רשות הרישוי הודעה כאמור עד המועד הנקוב בתקנת משנה (א), לא תינתן תעודת גמר אלא לאחר ששולמו החיובים כאמור.

{{ח:קטע3|חלק ט סימן ב|סימן ב׳: מתן תעודת גמר}}

{{ח:סעיף|97|בדיקת רשות הרישוי|תיקון: תש״ף־2}}
{{ח:תת|(א)}} מצאה רשות הרישוי כי הבנייה או העבודות נושא הבקשה נעשו בהתאם להיתר ולפי כל חיקוק, וכן כי התקיימו התנאים שנקבעו בהיתר להוצאת תעודת גמר, תיתן תעודת גמר בתוך חמישה ימים ממועד הגשת הבקשה או ממועד מילוים של כל התנאים, לפי המאוחר.
{{ח:תת|(ב)}} מצאה רשות הרישוי כי לא התקיימו התנאים להוצאת תעודת גמר בתום 30 ימים ממועד הגשת הבקשה, תודיע לבעל ההיתר ולאחראי לביקורת על הביצוע על סירובה לתת את התעודה והנימוקים לכך או על דרישתה להשלמת פרטים וערובות לפי {{ח:פנימי|חלק ט סימן ג|סימן ג׳}}.
{{ח:תת|(ג)}} לא ניתנה תעודת גמר כאמור בתקנת משנה (א), או החלטה כאמור בתקנת משנה (ב) בתוך 30 ימים ממועד הגשת הבקשה, יראו זאת כסירוב לתת תעודה.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(פקעה).}}

{{ח:סעיף|98|מתן תעודת גמר לאחר השלמת התשלומים}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 97|בתקנה 97}}, שלחה רשות הרישוי הודעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 96|בתקנה 96(א)}}, לא תינתן תעודת גמר אלא לאחר ששולמו החיובים כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} תעודת גמר תהווה אישור הרשות המאשרת כאמור {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 157א|בסעיף 157א לחוק}}.

{{ח:קטע3|חלק ט סימן ג|סימן ג׳: השלמת פרטים וערובות}}

{{ח:סעיף|99|השלמה מאוחרת|תיקון: תש״ף־2, תשפ״ה־3}}
{{ח:תת|(א)}} רשות הרישוי רשאית לתת תעודת גמר אף אם לא הושלמו כל תנאי ההיתר במועד הגשת הבקשה, ובלבד שהפרטים והתנאים שלא הושלמו הם אחד או יותר מן המפורטים להלן, והמבנה ראוי לשימוש גם לפני השלמתם; רשות הרישוי תתייחס להמלצת מכון הבקרה בעניין זה, ככל שניתנה:
{{ח:תתת|(1)}} תנאים אשר נקבע לגביהם במידע להיתר או בתנאים בהיתר שניתן לבצעם, כולם או חלקם, לאחר קבלת תעודת גמר;
{{ח:תתת|(2)}} עבודות המפורטות בהיתר וביצוען מותנה בעבודות אחרות המבוצעות על ידי גורם תשתיות שאינו באחריות בעל ההיתר;
{{ח:תתת|(3)}} עבודות משלימות להיתר למבנה תעסוקה או מסחר שלא צוין בו השימוש המדויק במבנה או בחלקו אלא ייעודו בלבד או שלא פורטו בהיתר כל המרכיבים בתוך הבניין הנדרשים לתפעולו בשימוש שייקבע; בפסקה זו, ”עבודות משלימות“ – עבודות הנעשות בתוך בניין לצורך התאמתו לשימוש מסוים;
{{ח:תתת|(4)}} נטיעות וזריעה – רק עד לעונת השתילה הקרובה;
{{ח:תתת|(5)}} עבודות נוספות שקבע המהנדס ושאינן פוגעות ביציבות ובטיחות הבניין, ובבטיחות המשתמש;
{{ח:תתת|(6)}} {{ח:הערה|(פקעה).}}
{{ח:תת|(א1)}} {{ח:הערה|(פקעה).}}
{{ח:תת|(ב)}} בתעודת גמר לפי תקנה זו ייקבע המועד להשלמת הפרטים והתנאים הטעונים השלמה כאמור.

{{ח:סעיף|100|ערבות להשלמת ביצוע העבודות|תיקון: תש״ף־2, תש״ף־4, תשפ״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} להבטחת השלמתם של הפרטים והתנאים הטעונים השלמה וכתנאי למתן תעודת הגמר ימציא בעל ההיתר ערבות בנקאית בסכום ולמשך התקופה שיורה לו המהנדס, בהתאם להיקף הפרטים והתנאים הטעונים השלמה.
{{ח:תת|(ב)}} המהנדס יודיע לבעל ההיתר בתוך 15 ימים ממועד הגשת הבקשה על סכום הערבות הבנקאית שעליו להמציא להבטחת השלמת העבודות ועל תוקפה.
{{ח:תת|(ג)}} בעל ההיתר יודיע לרשות הרישוי על השלמת העבודות ויבקש את השבת הערבות.
{{ח:תת|(ד)}} רשות הרישוי תחזיר לבעל ההיתר את הערבות, לאחר שבדקה ומצאה כי ביצוע העבודות הנדרשות הושלם.
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}

{{ח:סעיף|101|חילוט כספי הערבות הבנקאית}}
{{ח:תת|(א)}} לא השלים בעל ההיתר את הפרטים והתנאים, כולם או חלקם, במועד הנקוב בתעודת הגמר, תהיה רשות הרישוי רשאית לחלט את הערבות, כולה או חלקה, ולהשתמש בתמורתה לצורך השלמת הפרטים והתנאים כאמור ולכיסוי הוצאותיה בהשלמתם, ובלבד שתיתן לבעל ההיתר הודעה מוקדמת של ארבעה עשר ימים על כוונתה לחלט את הערבות.
{{ח:תת|(ב)}} החליטה רשות הרישוי לחלט חלק מהערבות, או שלא השתמשה במלוא הכספים שחילטה לצורך השלמת הפרטים והתנאים ולכיסוי הוצאותיה, תשיב לבעל ההיתר את הסכום הנותר מיד עם תום השלמת הפרטים והתנאים כאמור וכיסוי הוצאותיה; כספים אלה יישאו הפרשי הצמדה למדד כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 69|בתקנה 69}}.

{{ח:קטע2|חלק ט1|חלק ט׳1: הליך רישוי להוספת מרחב מוגן דירתי לבניין קיים|תיקון: תשפ״ב־3}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|({{ח:פנימי|חלק ט1|חלק זה}} חל כהוראת שעה לחמש שנים מיום 18.1.2022 על בקשות להיתר שהוגשו החל מיום 18.1.2022):}}

{{ח:סעיף|101א|הגדרה|תיקון: תשפ״ב־3}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|חלק ט1|בחלק זה}}, ”הוספת מרחב מוגן דירתי“ – הוספת מרחב מוגן דירתי אחד או יותר, לבניין קיים המשמש למגורים, בשטח המזערי הקבוע {{ח:חיצוני|תקנות ההתגוננות האזרחית (מפרטים לבניית מקלטים)#סעיף 197א|ברישה לתקנה 197א בתקנות ההתגוננות האזרחית (מפרטים לבניית מקלטים), התש״ן–1990}}, וכן התוספת הנדרשת לצורך פתיחה כלפי חוץ של דלת ההדף של המרחב המוגן הדירתי הנדרשת לפי {{ח:חיצוני|תקנות ההתגוננות האזרחית (מפרטים לבניית מקלטים)#חלק ג פרק ג סימן ב|סימן ב׳ בפרק ג׳ בחלק ג׳ באותן תקנות}}.

{{ח:סעיף|101ב|הליך רישוי להוספת מרחב מוגן דירתי|תיקון: תשפ״ב־3}}
{{ח:ת}} על בקשה להיתר הכוללת הוספת מרחב מוגן דירתי בלבד יחולו תקנות אלה בכפוף לאמור להלן:
{{ח:תת|(1)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 10|בתקנה 10}}, מבקש ההיתר לא יהיה חייב להגיש בקשה לקבלת מידע;
{{ח:תת|(2)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 33|בתקנה 33(א)(6)}}, קובץ מפת מדידה להיתר יכול שיכלול רק את אלה:
{{ח:תתת|(א)}} סימון גבולות המגרש, קווי הבניין, היקף הבניין הקיים ומיקום הוספת המרחב הדירתי המוגן;
{{ח:תתת|(ב)}} מיפוי מפורט בתחום 5 מטרים לפחות מכל צדדיו של המרחב הדירתי המוגן ועד גבול המגרש בשתי פאות המגרש הסמוכות ביותר למיקום הוספת המרחב הדירתי המוגן;
{{ח:תתת|(ג)}} סימון של מיקום חיבורן של כל התשתיות הקיימות במגרש למרחב הציבורי הגובל במגרש;
{{ח:תת|(3)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 33|בתקנה 33(א)(7)}} {{ח:פנימי|תוספת 1|ובתוספת}}, תכנית ראשית יכול שתכלול רק את אלה:
{{ח:תתת|(א)}} תכנית תנוחה שתיערך בקנה מידה 1:100 ותכלול: תכנון הוספת המרחב המוגן הדירתי על רקע חלק הבניין שאליו מתחברת אותה תוספת {{ח:הערה|[צ״ל: הוספה]}}; מיקום פתח הכניסה למרחב המוגן ומיקום הפתחים בקירות; סימון מיקום חתכים על גבי התכנית;
{{ח:תתת|(ב)}} חתך אנכי בקנה מידה 1:100 לאורך הבנייה דרך תוספת המרחב המוגן הדירתי ולכל גובה הבניין;
{{ח:תתת|(ג)}} חזיתות המרחב המוגן הדירתי בקנה מידה 1:100 המציגות את מיקום תוספת המרחב המוגן הדירתי, פתחים וחומרי הגמר של הקירות החיצוניים של תוספת המרחב המוגן הדירתי;
{{ח:תת|(4)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 33|בתקנה 33(א)(8)}}, קובץ תשריט סכמטי של שטחי הבנייה יכול שיכלול רק את שטחי הבנייה המבוקשים בכל אחת מקומות הבניין בצירוף טבלה המסכמת את שטחי הבנייה המבוקשים;
{{ח:תת|(5)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 36|בתקנה 36(ה)}}, היתר במקרקעי ישראל אינו טעון הסכמת רשות מקרקעי ישראל;
{{ח:תת|(6)}} בלי לגרוע מן האמור {{ח:פנימי|סעיף 56|בתקנה 56}}, רשות הרישוי תקבע בהיתר הוראות ותנאים למהלך ביצוע העבודה לעניין מניעת מפגעים, שביצועם ייחשב תנאי למתן תעודת גמר;
{{ח:תת|(7)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 71|בתקנה 71}}, בעל ההיתר אינו נדרש למנות אחראי לביקורת על הביצוע בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(א)}} העבודה כוללת הוספת מרחב מוגן דירתי בשתי קומות לכל היותר;
{{ח:תתת|(ב)}} העבודה מבוצעת על ידי המדינה או מי מטעמה;
{{ח:תת|(8)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 95|בתקנה 95(א)}}, בקשה לקבלת תעודת גמר תוגש בידי עורך בקשה, אם לא מונה אחראי לביקורת על הביצוע כאמור {{ח:פנימי|סעיף 95|בפסקה (7)}}, ולא נדרש לצרף לה את המסמכים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 95|בפסקאות (1) עד (3) לאותה תקנה}}.

{{ח:סעיף|101ג|סייג לתחולה|תיקון: תשפ״ב־3}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|סעיף 101ב|תקנה 101ב}}, למעט {{ח:פנימי|סעיף 101ב|פסקה (5)}}, לא תחול על –
{{ח:תת|(1)}} בקשה להיתר בבניין הכלול בתחום אתר המיועד לשימור לפי תכנית מאושרת או ברשימת אתרים כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#תוספת 4 פרט 12|בסעיף 12 בתוספת הרביעית לחוק}};
{{ח:תת|(2)}} בקשה להיתר אשר בשל הבנייה המבוקשת בה חלה חובת חיזוק הבניין בפני רעידות אדמה לפי תקן ישראלי ת״י 413: תכן עמידות מבנים בפני רעידות אדמה;
{{ח:תת|(3)}} בקשה להיתר הכוללת שיטת בנייה חדשה;
{{ח:תת|(4)}} בקשה להיתר בבניין שבו שתי קומות לפחות ושתי דירות לפחות, אם התוספת המבוקשת יוצרת בנייה שאינה רצופה ממפלס הקרקע כלפי מעלה, זולת אם נקבע בהנחיות מרחביות החלות על המקרקעין שבנייה כאמור היא מותרת;
{{ח:תת|(5)}} בקשה להיתר הכוללת שימוש חורג לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 146|סעיף 146 לחוק}} או הקלה לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 147|סעיף 147 לחוק}} או שהיא טעונה אישור או דיון במוסד תכנון שאינו רשות הרישוי כתנאי למתן ההיתר.

{{ח:קטע2|חלק י|חלק י׳: הקלה ושימוש חורג}}
{{ח:קטע3|חלק י סימן א|סימן א׳: בקשה להקלה או לשימוש חורג}}

{{ח:סעיף|102|החלת הוראות התקנות על בקשה להקלה או להתרת שימוש חורג}}
{{ח:ת}} על בקשה להקלה או לשימוש חורג יחולו הוראות תקנות אלה בכפוף לשינויים המפורטים {{ח:פנימי|חלק י|בחלק זה}}.

{{ח:סעיף|103|סייג למתן הודעה לבעלי זכויות בקרקע|תיקון: תשפ״א}}
{{ח:ת}} על בקשה להקלה או לשימוש חורג לא יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 33|תקנות 33(א)(10)}} {{ח:פנימי|סעיף 36|ו־36}}; ואולם על בקשה כאמור במקרקעין שהם מקרקעי ישראל יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 36|תקנה 36(ה)}}.

{{ח:סעיף|104|הגשת בקשה להיתר הכוללת בקשה להקלה או לשימוש חורג}}
{{ח:ת}} נוסף על כל האמור {{ח:פנימי|סעיף 33|בתקנה 33}} תכלול הבקשה להקלה או לשימוש חורג את פרטי ההקלה או השימוש החורג המבוקשים; לעניין הפיקדון יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 106|תקנה 106(4)}}.

{{ח:קטע3|חלק י סימן ב|סימן ב׳: פרסום}}

{{ח:סעיף|105|הפקת נוסח לפרסום על ידי רשות הרישוי}}
{{ח:תת|(א)}} בתום בדיקת התנאים המוקדמים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 33|בתקנה 33}} וככל שהבקשה להקלה או לשימוש חורג כוללת את כל הפרטים והמסמכים שנקבעו בתנאים המוקדמים, ישלח המהנדס למגיש הבקשה נוסח לפרסום בדבר הבקשה כנדרש {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 149|בסעיף 149(א) לחוק}}.
{{ח:תת|(ב)}} אין בשליחת הנוסח לפרסום כאמור כדי לחייב את המהנדס בדבר נכונות פרטי הבקשה להקלה או לשימוש החורג או כדי לחייב את הוועדה לאשרם אף אם לא תוגש התנגדות לבקשה. הבקשה תיבדק לגופה במסגרת הבקרה המרחבית.

{{ח:סעיף|106|הגשת צרופות נוספות לבקשה להיתר}}
{{ח:ת}} מילא המגיש אחר הוראות {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 149|סעיף 149(א) לחוק}}, יגיש את המסמכים וצרופות אלה:
{{ח:תת|(1)}} העתק הפרסום בעיתון כנדרש {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 149|בסעיף 149(א) לחוק}};
{{ח:תת|(2)}} צילום ההודעה המפרטת את מהות הבקשה כפי שהוצגה במקום בולט לעין בחזית הקרקע או הבניין שעליהם חלה הבקשה;
{{ח:תת|(3)}} העתק אישור על מסירה אישית או על מסירה בדואר רשום לפי המען של מי שיש למסור לו הודעות לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 149|סעיף 149(א) לחוק}};
{{ח:תת|(4)}} העתק אישור על תשלום פיקדון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 67|בתקנה 67}}.

{{ח:סעיף|107|השלמת בדיקת התנאים המוקדמים}}
{{ח:תת|(א)}} המהנדס יבחן בתוך 10 ימים ממועד הגשת המסמכים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 104|בתקנה 104}}, אם התקיימו הוראות {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 149|סעיף 149(א) לחוק}}; התקיימו הוראות {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|החוק}} כאמור, יקלוט המהנדס את הבקשה.
{{ח:תת|(ב)}} לא עמדה הבקשה בהוראות {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|החוק}} כאמור, ישלח המהנדס הודעה על אי־קליטת הבקשה למבקש ולעורך הבקשה ויפרט בה תנאים מוקדמים שלא קוימו.
{{ח:תת|(ג)}} לא הודיע המהנדס על החלטתו בעניין עמידת הבקשה בהוראות {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|החוק}}, יראו את הבקשה כבקשה שנקלטה בתום אותה תקופה, ובלבד שהפרסום על פי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 149|סעיף 149 לחוק}} נעשה כדין.

{{ח:קטע3|חלק י סימן ג|סימן ג׳: החלטת ועדה מקומית}}

{{ח:סעיף|108|בדיקת התאמת הבקשה}}
{{ח:ת}} המהנדס יבדוק בתוך 45 ימים ממועד קליטת הבקשה להיתר אם מתקיימים בה תנאי הבקרה המרחבית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 40|בתקנה 40}}, ויעביר את חוות דעתו בעניין לוועדה המקומית.

{{ח:סעיף|109|החלטת הוועדה}}
{{ח:תת|(א)}} הוגשה התנגדות כאמור {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 149|בסעיף 149(א)(1) לחוק}}, תדון בה הוועדה המקומית בתוך 45 ימים ממועד קבלת חוות דעת המהנדס.
{{ח:תת|(ב)}} לא נמסרה חוות הדעת במועד האמור {{ח:פנימי|סעיף 108|בתקנה 108}}, תדון הוועדה המקומית בבקשה ותיתן את החלטתה בתוך 90 ימים ממועד קליטת הבקשה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 107|בתקנה 107}}.
{{ח:תת|(ג)}} הוועדה המקומית תשלח למבקש ההקלה או השימוש החורג החלטה מנומקת בדבר אישור הבקשה, אישור הבקשה בתנאים, או דחייתה; העתק ההחלטה יישלח לעורך הבקשה ולמי שהגיש התנגדות לבקשה, ככל שהוגשה התנגדות.

{{ח:סעיף|110||תיקון: תשפ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|111|הודעת המהנדס}}
{{ח:תת|(א)}} החליטה הוועדה המקומית לאשר את הבקשה להקלה או לשימוש חורג בתנאים, יגיש עורך הבקשה בקשה מתוקנת בהתאם לתנאים שנקבעו בהחלטת הוועדה המקומית.
{{ח:תת|(ב)}} המהנדס יבדוק בתוך 30 ימים ממועד הגשת הבקשה המתוקנת אם הבקשה עומדת בתנאים שנקבעו בהחלטת הוועדה המקומית, ואם הוגש ערר לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 152|סעיף 152 לחוק}} – בתוך 30 ימים מיום ההחלטה בערר.
{{ח:תת|(ג)}} מצא המהנדס כי קוימו כל התנאים המרחביים שנקבעו בהחלטת הוועדה, וניתנה תגובת רשות מקרקעי ישראל כאמור {{ח:פנימי|סעיף 110|בתקנה 110}}, ישלח הודעה על כך למבקש הבקשה ולעורך הבקשה.
{{ח:תת|(ד)}} קיבל המבקש הודעה כאמור בתקנה זו, יחולו הוראות {{ח:פנימי|חלק ה|חלק ה׳}} וכל הנדרש לקבלת היתר כאמור בתקנות אלה.

{{ח:קטע2|חלק יא|חלק י״א: החלפה והתפטרות בעלי תפקידים}}

{{ח:סעיף|112|החלפה והתפטרות עורך בקשה ועורכי משנה|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} מבקש היתר רשאי בכל עת לפני מתן ההיתר, להודיע לרשות הרישוי על החלפת עורך בקשה או עורכי משנה שמונו לפי {{ח:פנימי|סעיף 28|תקנה 28}} באדם אחר המוסמך לשמש עורך בקשה; להודעה על החלפת עורך בקשה כאמור תצורף הודעתו של עורך הבקשה החדש על הסכמתו לשמש עורך הבקשה לכתחילה, בצירוף הודעת מבקש הבקשה להיתר בדבר החלפת עורך בקשה כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} עורך בקשה רשאי בכל עת לפני מתן ההיתר, להתפטר מתפקידו על ידי מתן הודעה לרשות הרישוי ולמבקש ההיתר; עשה כן, לא תמשיך רשות הרישוי בבדיקת הבקשה להיתר, כל עוד לא הוחלף עורך הבקשה כאמור בתקנת משנה (א).
{{ח:תת|(ג)}} אין בהתפטרותו של עורך הבקשה או בהחלפתו בלבד כדי לשחרר את עורך הבקשה ומבקש ההיתר מהתחייבויותיהם לפי כל דין.

{{ח:סעיף|113|שינויים בתחום האחריות לעריכה}}
{{ח:תת|(א)}} מבקש ההיתר או בעל ההיתר, לפי העניין, רשאי לשנות, להרחיב או לצמצם את תחומי הפעולה של עורך הבקשה או עורכי המשנה כפי שפורטו בבקשה, אם התקיימו שני אלה:
{{ח:תתת|(1)}} האדם המיועד לשמש עורך משנה לתחום פעולה פלוני, מוסמך לכך;
{{ח:תתת|(2)}} נשלחה הודעה לרשות הרישוי, שצורפה לה הסכמתו בכתב של המיועד לשמש עורך הבקשה או עורך משנה.
{{ח:תת|(ב)}} לעניין תקנה זו, דין חלוקת תחום הפעולה של עורך בקשה יחיד כדין שינוי תחומי הפעולה של כמה עורכי משנה.
{{ח:תת|(ג)}} התפטר עורך משנה לפני מתן ההיתר, לא תמשיך רשות הרישוי בבדיקת הבקשה להיתר, כל עוד לא הוחלף עורך המשנה, אלא אם כן עורך הבקשה נתן את הסכמתו לשמש עורך משנה לאותו העניין.

{{ח:סעיף|114|החלפת בעלי תפקידים}}
{{ח:ת}} בעל ההיתר רשאי בכל עת להחליף בעל תפקיד באדם אחר המוסמך לשמש כאותו בעל תפקיד ושהסכים בכתב לשמש בעל התפקיד, ויחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 112|תקנות 112}} {{ח:פנימי|סעיף 113|ו־113}} בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|115|התפטרות בעלי תפקידים}}
{{ח:ת}} בעל תפקיד רשאי בכל עת, להתפטר מתפקידו ויחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 112|תקנה 112}} בשינויים המחויבים; התפטר האחראי על הביצוע, לא ימשיך מכון הבקרה בבקרת הביצוע, כל עוד לא הוחלף כאמור {{ח:פנימי|סעיף 113|בתקנה 113(א)}}.

{{ח:סעיף|116|התפטרות אחראי לביקורת ומינוי אחר במקומו}}
{{ח:תת|(א)}} אחראי לביקורת על הביצוע רשאי להתפטר מתפקידו על ידי מתן הודעה למהנדס ולבעל ההיתר, ובלבד שצורף להודעת ההתפטרות למהנדס דיווח על ביקורת באתר הבנייה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 89|בתקנה 89}}, שערך לא יותר משישה ימים לפני מתן ההודעה.
{{ח:תת|(ב)}} תחילתה של הודעת ההתפטרות היא שבוע ימים לאחר מסירתה לידי המהנדס ולידי בעל ההיתר, זולת אם קבע המהנדס מועד מוקדם יותר, בהודעה לבעל ההיתר ולמתפטר.
{{ח:תת|(ג)}} התפטר אחראי לביקורת על הביצוע, ימנה בעל ההיתר במקומו אדם אחר הכשיר למינוי; המינוי יהיה בהודעה למהנדס שתצורף לה הודעה של האחראי החדש לביקורת על הסכמתו לשמש אחראי לביקורת על הביצוע.
{{ח:תת|(ד)}} החל ביום מינויו יבוא האחראי החדש לביקורת על הביצוע לעניין {{ח:פנימי|חלק יא|חלק זה}}, במקום האחראי לביקורת על הביצוע.
{{ח:תת|(ה)}} כל עוד לא התמנה אחראי חדש לביקורת על הביצוע לפי סעיף זה, רואים את העבודה שבוצעה אחרי תחילת ההתפטרות של האחראי הקודם כעבודה שבוצעה שלא בהתאם להיתר, אפילו בוצעה לפי שאר תנאי ההיתר.
{{ח:תת|(ו)}} תקנות משנה (ג), (ד) ו־(ה) יחולו, בשינויים המחויבים, גם על סיום תפקידו של אחראי לביקורת על הביצוע מחמת מותו או בשל פיטוריו בידי בעל ההיתר, ויחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בעל ההיתר יודיע למהנדס על סיום התפקיד בסמוך לאחר המועד שבו הסתיים;
{{ח:תתת|(2)}} האחראי החדש לביקורת על הביצוע יגיש בתוך 10 ימים מתחילת מינויו דוח על ביקורת באתר הבנייה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 89|בתקנה 89}}, שערך לא יותר משישה ימים לאחר מועד הביקורת.
{{ח:תת|(ז)}} הוראות תקנה זו יחולו גם על האחראי לביצוע שלד הבניין.

{{ח:סעיף|117|שמירת התחייבויות חוזיות}}
{{ח:ת}} אין בהתפטרות בעל תפקיד כדי לשחרר את האחראי לביקורת על הביצוע ואת בעל ההיתר מהתחייבויותיהם לפי כל דין.

{{ח:סעיף|118|אחריות בנזיקין}}
{{ח:ת}} לעניין {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין#סעיף 63|סעיף 63 לפקודת הנזיקין}}, החיובים שהוטלו על אחראי לביקורת על הביצוע נועדו גם להגנתם של אלה העלולים להיפגע מביצועה של עבודת הבנייה שלא בהתאם לתנאי ההיתר, {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|לחוק}}, לתכניות או לתקנות האחרות שהותקנו לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|החוק}}.

{{ח:קטע2|חלק יב|חלק י״ב: אגרות}}

{{ח:סעיף|119|שיעור אגרה ואופן תשלומה}}
{{ח:ת}} המבקש היתר לפי תקנות אלה יגיש אישור ששילם את האגרה שנקבעה בעד אותו היתר לפי {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות)#תוספת 3|התוספת השלישית בתקנות בקשה להיתר}}.

{{ח:קטע2|חלק יב1|חלק י״ב1: הליך רישוי באמצעות מורשה להיתר|תיקון: תשפ״ב־7}}
{{ח:קטע3|חלק יב1 סימן א|סימן א׳: פרשנות והוראות כלליות|תיקון: תשפ״ב־7}}

{{ח:סעיף|119א|תחולה – מורשה להיתר|תיקון: תשפ״ב־7}}
{{ח:ת}} על הליך רישוי בנייה באמצעות מורשה להיתר יחולו הוראות {{ח:פנימי|חלק יב1|חלק זה}}.

{{ח:סעיף|119ב|פרשנות {{ח:הערה|-}} {{ח:פנימי|חלק יב1|חלק י״ב1}}|תיקון: תשפ״ב־7}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|חלק א|חלק א׳}}, למעט {{ח:פנימי|סעיף 2|תקנות 2(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 4|ו־4}}, יחול על הליך רישוי באמצעות מורשה להיתר, בכפוף לאמור {{ח:פנימי|חלק יב1|בחלק זה}}.

{{ח:סעיף|119ג|הליך מקוון לפי {{ח:פנימי|חלק יב1|חלק י״ב1}}|תיקון: תשפ״ב־7}}
{{ח:תת|(א)}} כל בקשה, פנייה, תשובה והחלטה לפי {{ח:פנימי|חלק יב1|חלק זה}} תיערך באופן מקוון.
{{ח:תת|(ב)}} כל פעולה כאמור בתקנת משנה (א) המבוצעת כלפי רשות הרישוי או שמבצעת רשות הרישוי, תבוצע באמצעות מערכת רישוי זמין, בכפוף {{ח:פנימי|סעיף 122|לתקנה 122(ב)}}.

{{ח:סעיף|119ד|פרסום טפסים|תיקון: תשפ״ב־7}}
{{ח:ת}} מנהל מינהל התכנון יפרסם באתר האינטרנט של מינהל התכנון את צורתם ונוסחם של טפסים לפי הפרטים שנקבעו {{ח:פנימי|חלק יב1|בחלק זה}}.

{{ח:סעיף|119ה|אישור המהנדס לעניין תכן הבנייה|תיקון: תשפ״ב־7}}
{{ח:ת}} בהליך רישוי בנייה באמצעות מורשה להיתר לא יידרש אישור המהנדס כאמור בחיקוקים אלה:
{{ח:תת|(1)}} {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות)#תוספת 2 פרט 2.60|פרטים 2.60(א)}}, {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות)#תוספת 2 פרט 3.2.20|3.2.20}}, {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות)#תוספת 2 פרט 3.7.5.1|3.7.5.1}}, {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות)#תוספת 2 פרט 3.8.29.3|3.8.29.3}}, {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות)#תוספת 2 פרט 3.8.29.5|3.8.29.5 עד 3.8.29.7}}, {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות)#תוספת 2 פרט 3.8.29.13|3.8.29.13 בתוספת השנייה לתקנות בקשה להיתר}};
{{ח:תת|(2)}} {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (תכן הבנייה) (תברואה)#סעיף 29|תקנה 29 לתקנות התכנון והבנייה (תכן הבנייה) (תברואה), התש״ף–2019}};
{{ח:תת|(3)}} {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (תכן הבנייה) (אצירת אשפה)#סעיף 15|תקנה 15 לתקנות התכנון והבנייה (תכן הבנייה) (אצירת אשפה), התש״ף–2019}}.

{{ח:סעיף|119ו|הוראות ותנאים בסמכות המהנדס|תיקון: תשפ״ב־7}}
{{ח:ת}} סמכות רשות הרישוי לקבוע הוראות ותנאים לעניין ההיתר או ביצוע העבודה, אם נקבעה בתקנות לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|החוק}}, תהיה נתונה למהנדס, בהתייעצות עם יושב ראש הוועדה המקומית.

{{ח:קטע3|חלק יב1 סימן ב|סימן ב׳: מידע נדרש להיתר|תיקון: תשפ״ב־7}}

{{ח:סעיף|119ז|תחולת {{ח:פנימי|חלק ב|חלק ב׳}}|תיקון: תשפ״ב־7}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|חלק ב|חלק ב׳}} יחול על בקשה לקבלת מידע למורשה להיתר ומסירת מידע למורשה להיתר בכפוף {{ח:פנימי|חלק יב1 סימן ב|לסימן זה}}.

{{ח:סעיף|119ח|הגשת בקשה לקבלת מידע להיתר|תיקון: תשפ״ב־7}}
{{ח:ת}} הרוצה להגיש בקשה להיתר לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#פרק ה4|פרק ה׳4 לחוק}}, ימציא למהנדס בקשה לקבלת מידע למורשה להיתר; מורשה להיתר יערוך בקשה כאמור.

{{ח:סעיף|119ט|פרטי הבקשה למידע למורשה להיתר|תיקון: תשפ״ב־7}}
{{ח:ת}} בקשה לקבלת מידע למורשה להיתר תכלול את הפרטים האלה נוסף על האמור {{ח:פנימי|סעיף 11|בתקנה 11}}:
{{ח:תת|(1)}} פירוט אם מדובר בהקמת בניין חדש או בתוספת לבניין קיים;
{{ח:תת|(2)}} בבקשה הכוללת תוספת לבניין קיים –
{{ח:תתת|(א)}} פירוט מיקום התוספת ושטחי הבנייה המשוערים;
{{ח:תתת|(ב)}} המורשה להיתר רשאי לפרט בבקשה, לכל היותר, שתי חלופות אפשריות לבניית התוספת.

{{ח:סעיף|119י|צרופות לבקשה|תיקון: תשפ״ב־7}}
{{ח:ת}} המורשה להיתר רשאי לצרף לבקשה לקבלת מידע למורשה להיתר –
{{ח:תת|(1)}} פרטים נוספים בנוגע לעבודה או לבנייה המבוקשת כדוגמת סקר עצים;
{{ח:תת|(2)}} בקשה לקבל מידע בנושא מסוים;
{{ח:תת|(3)}} בקשה לקבל אישור או הנחיה של המהנדס או של רשות הרישוי בעניין המצוי בסמכותם לפי דין.

{{ח:סעיף|119יא|בדיקת עמידה בתנאים מוקדמים|תיקון: תשפ״ב־7}}
{{ח:ת}} בקשה מתוקנת שהוגשה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 15|בתקנה 15(ה)}} תיקלט במועד הגשתה אף אם לא התמלא לגביה האמור {{ח:פנימי|סעיף 11|בתקנות 11}} {{ח:פנימי|סעיף 12|ו־12}}, ובלבד שתחום מפת המדידה תואם לפרטי המקרקעין כאמור {{ח:פנימי|סעיף 11|בתקנה 11(1)}} שפורטו בבקשה.

{{ח:סעיף|119יב|התייועצות עם גורמים מאשרים|תיקון: תשפ״ב־7}}
{{ח:ת}} המורשה להיתר יתייעץ עם רשות הכבאות ועם משרד הבריאות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 18|בתקנה 18}}.

{{ח:סעיף|119יג|מסירת מידע להיתר|תיקון: תשפ״ב־7, תשפ״ג, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} המהנדס ימסור את המידע למורשה להיתר בתוך 45 ימים מיום קליטת הבקשה לקבלת מידע למורשה להיתר.
{{ח:תת|(ב)}} המידע למורשה להיתר יכלול את המידע המפורט {{ח:פנימי|סעיף 20|בתקנה 20(א)}}, למעט האמור {{ח:פנימי|סעיף 20|בפסקאות (2), (17), (18) ו־(20)}}, וכן את המידע כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} הוראותיהן של התוכניות המתנות הגשת בקשה להיתר או הוצאת היתר בתנאים;
{{ח:תתת|(2)}} פירוט ההוראות הקבועות בתוכניות החלות על המקרקעין לעניין הבנייה המותרת בכל מגרש הכלול בבקשה לקבלת מידע, ובכלל זה –
{{ח:תתתת|(א)}} מספר הקומות וגובהן;
{{ח:תתתת|(ב)}} שטחי הבנייה המותרים מעל ומתחת לקרקע וחלוקתם למטרות עיקריות, מטרות שירות ומרפסות; לעניין תוכנית שאושרה לאחר יום כ׳ בכסלו התשפ״ד (3 בדצמבר 2023) ושטחי הבנייה שבה נקבעו בשטח כולל או שנקבע בהוראותיה כי היתר מכוחה יינתן בשטח כולל או תוכנית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 20|בתקנה 20(א)(1א)}} – יפורט השטח הכולל המותר לבנייה מעל פני הקרקע ומתחת לפני הקרקע;
{{ח:תתתת|(ג)}} מספר יחידות הדיור ושטחן המרבי, המזערי והממוצע;
{{ח:תתתת|(ד)}} קווי הבניין;
{{ח:תתתת|(ה)}} מפלס הכניסה;
{{ח:תתתת|(ו)}} גובה הבניין;
{{ח:תתת|(3)}} הוראות בנושא פינוי פסולת בנייה ובנושא מניעת מפגעים;
{{ח:תתת|(4)}} רשימת הנספחים והמסמכים שהם תנאי להגשת בקשה להיתר או למתן היתר מכוח חיקוק, תוכנית או הנחיות מרחביות, או שיידרשו להגשה בשלב בקרת התכן;
{{ח:תתת|(5)}} מידע בדבר הצורך בצירוף חוות דעת סביבתית לבקשה להיתר לפי {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (תסקירי השפעה על הסביבה)#סעיף 15|תקנה 15 לתקנות התכנון והבנייה (תסקירי השפעה על הסביבה), התשס״ג–2003}};
{{ח:תתת|(6)}} מידע נוסף המצוי בידי המהנדס לעניין הפרטים הנוספים או הבקשה לקבל מידע, אישור או הנחיה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 119י|בתקנה 119י}}, אם צורפו לבקשה;
{{ח:תתת|(7)}} הוראות והנחיות שקביעתן נתונה לסמכות הוועדה המקומית או רשות הרישוי לפי דין, אם הן קיימות במועד מסירת המידע;
{{ח:תתת|(8)}} הוראות ותנאים שהמהנדס מוסמך לקבוע לפי כל דין לעניין ההיתר או ביצוע העבודה, ובכלל זה לפי {{ח:פנימי|סעיף 119ו|תקנה 119ו}}, כדוגמת בנייה במרווח כאמור {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות)#תוספת 2 חלק ד|בחלק ד׳ לתוספת השנייה לתקנות בקשה להיתר}} והתקנת מקומות חניה כאמור {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (התקנת מקומות חניה)#סעיף 2א|בתקנה 2א}}, {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (התקנת מקומות חניה)#סעיף 2ה|2ה}} {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (התקנת מקומות חניה)#סעיף 2ו|ו־2ו לתקנות התכנון והבנייה (התקנת מקומות חניה), התשמ״ג–1983}};
{{ח:תתת|(9)}} אם אושרה תוכנית בינוי במקרקעין, המהנדס יצרף את התוכנית האמורה;
{{ח:תתת|(10)}} פרטי חשבון בנק לצורך תשלום שומת המורשה להיתר כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 158נא|בסעיף 158נא(ז)(1) לחוק}}.
{{ח:תת|(ג)}} מצא המהנדס כי אין בידו לתת הוראות, הנחיות או תנאים או לתת אישור, כאמור בתקנת משנה (ב)(6) או (8), על בסיס הפרטים והמסמכים שהוגשו לו בבקשה לקבלת מידע למורשה להיתר, יפרט המהנדס את העניינים שאינו יכול לתת הוראות לגביהם או שאינו יכול לאשר בשל העדר הפרטים או המסמכים כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} פורטו בבקשה חלופות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 119ט|בתקנה 119ט(2)(ב)}}, ימסור המהנדס מידע למורשה להיתר כאמור בתקנה זו לגבי כל אחת מהחלופות.

{{ח:סעיף|119יד|אי־&lt;wbr&gt;מסירת מידע במועד|תיקון: תשפ״ב־7}}
{{ח:תת|(א)}} לא נמסר המידע להיתר המפורט {{ח:פנימי|סעיף 119יג|בתקנה 119יג(ב)(1) עד (5)}}, מורשה להיתר אינו רשאי לתת היתר, ואולם ניתן להגיש בקשה להיתר לרשות הרישוי, שאינה באמצעות מורשה להיתר, {{ח:פנימי|סעיף 24|ותקנה 24}} תחול על בקשה כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} לא נמסר המידע להיתר המפורט {{ח:פנימי|סעיף 119יג|בתקנה 119יג(ב)(6) עד (9)}} או לא ניתנה תשובת המהנדס לבקשה לקבלת הבהרות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 119טו|בתקנה 119טו}}, רשאי מורשה להיתר להגיש בקשה להיתר ולתת היתר אף בלא מידע או הבהרות כאמור, אך אין בכך כדי לגרוע מחובתו להגיש בקשה להיתר לפי כל דין ולעמוד בכל הוראות חיקוק, תוכנית והנחיות מרחביות החלות על המקרקעין.

{{ח:סעיף|119טו|הבהרות למידע|תיקון: תשפ״ב־7}}
{{ח:תת|(א)}} מורשה להיתר רשאי להגיש למהנדס, בכל עת עד להגשת הבקשה להיתר וכל עוד המידע להיתר הוא בתוקף, בקשה לקבלת הבהרות בנוגע למידע שנמסר וכן בקשה למתן אישור, הוראות או הנחיות בנושא הנתון לסמכות המהנדס או רשות הרישוי לפי כל דין.
{{ח:תת|(ב)}} המהנדס ישיב לבקשה בתוך 10 ימים מהמועד שהוגשה לו, ויראו את תשובת המהנדס כחלק מהמידע שנמסר.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנת משנה (ב), המהנדס רשאי, בתוך התקופה האמורה בתקנת משנה (ב), לדרוש הגשת פרטים ומסמכים נוספים לצורך מתן ההבהרות שהתבקשו.
{{ח:תת|(ד)}} הוגשו פרטים ומסמכים כאמור וראה המהנדס כי לא הוגשו כל הפרטים והמסמכים שהתבקשו, ישלח למורשה להיתר הודעה בתוך 5 ימים מיום הגשת המסמכים, ובה יפורטו הפרטים והמסמכים החסרים; הוגשו פרטים ומסמכים כאמור ולא הודיע המהנדס כי חסרים פרטים או מסמכים, יראו בתום אותה תקופה כאילו הוגשו כל הפרטים והמסמכים שנדרשו.
{{ח:תת|(ה)}} דרש המהנדס פרטים ומסמכים נוספים כאמור בתקנת משנה (ג), ישיב המהנדס לבקשה לקבלת ההבהרות בתוך 5 ימים מיום שהוגשו לו הפרטים והמסמכים שנדרשו כאמור בתקנת משנה (ד).

{{ח:קטע3|חלק יב1 סימן ג|סימן ג׳: הגשת בקשה להיתר ולקבלת פירוט החיובים|תיקון: תשפ״ב־7}}

{{ח:סעיף|119טז|תחולת {{ח:פנימי|חלק ג|חלק ג׳}}|תיקון: תשפ״ב־7}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|חלק ג סימן א|סימן א׳ בחלק ג׳}} {{ח:פנימי|סעיף 30|ותקנות 30}} {{ח:פנימי|סעיף 36|ו־36(ו)}} יחולו על בקשה להיתר באמצעות מורשה להיתר בכפוף לאמור {{ח:פנימי|חלק יב1 סימן ג|בסימן זה}}.

{{ח:סעיף|119יז|מינוי מורשה להיתר|תיקון: תשפ״ב־7}}
{{ח:תת|(א)}} מבקש ההיתר ימנה מורשה להיתר, והוא יהיה עורך הבקשה להיתר.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), לאחר מתן אישור תחילת עבודות, ניתן שהמורשה להיתר לא יהיה עורך הבקשה.

{{ח:סעיף|119יח|הגשת הבקשה להיתר|תיקון: תשפ״ב־7}}
{{ח:תת|(א)}} המורשה להיתר יעביר לרשות הרישוי את הבקשה להיתר, כאמור {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 158נ|בסעיף 158נ(א) לחוק}}, אשר תכלול את הפרטים והמסמכים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} אשרור מקוון להצהרה או הצהרה חתומה בידי מבקש ההיתר כי הוא מסכים להגשת הבקשה בגרסה שהגיש עורך הבקשה;
{{ח:תתת|(2)}} פרטי המקרקעין שלגביהם מבוקש ההיתר, לרבות כתובתם ופרטי זיהוים;
{{ח:תתת|(3)}} פרטי הבקשה, לרבות תיאור העבודה, השימוש והתוכניות שלפיהן הוגשה הבקשה;
{{ח:תתת|(4)}} קובץ תוכנית ראשית;
{{ח:תתת|(5)}} קובץ תשריט סכמטי של שטחי הבנייה הקיימים והמבוקשים בכל אחת מקומות הבניין המבוקש, לרבות טבלה המסכמת את שטחי הבנייה; אפשר שקובץ זה ייכלל בקובץ התוכנית הראשית;
{{ח:תתת|(6)}} תצהירים כמפורט {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 158נ|בסעיף 158נ(ב) לחוק}};
{{ח:תתת|(7)}} בקשה לקבלת פירוט החיובים כאמור {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 158נא|בסעיף 158נא לחוק}};
{{ח:תתת|(8)}} קובץ מפת המדידה להיתר שמסר המהנדס כאמור {{ח:פנימי|סעיף 20|בתקנה 20(ב)}}, אלא אם כן פטר המהנדס את מבקש המידע להיתר מהגשת מפת מדידה להיתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|תקנה 13}}; ואולם אם תוקף המידע להיתר ארוך משנתיים, יצורף קובץ מפת מדידה להיתר, חתום בחתימה אלקטרונית מאושרת בידי מודד מוסמך, מעודכן לשנתיים האחרונות לכל היותר ממועד הגשת הבקשה להיתר.
{{ח:תת|(ב)}} המורשה להיתר יעביר לרשות הרישוי את הבקשה להיתר כאמור בתקנת משנה (א) לאחר שיש בידיו אשרור מקוון להצהרה או הצהרה חתומה בידי כל בעלי הזכויות במקרקעין כי הם מסכימים להגשת הבקשה בגרסה שהגיש עורך הבקשה.
{{ח:תת|(ג)}} מועד הגשת הבקשה כאמור בתקנת משנה (א) ייחשב, לעניין כל דין, כמועד קליטת הבקשה להיתר וכמועד שבו התקבלה החלטה לאשר את הבקשה להיתר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 42|בתקנה 42}}.

{{ח:סעיף|119יט|מסירת פירוט החיובים|תיקון: תשפ״ב־7, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} רשות הרישוי תמסור את פירוט החיובים בתוך 45 ימים ממועד שנמסרו לה כל הפרטים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 119יח|בתקנה 119יח}} הנדרשים לשם חישוב החיובים.
{{ח:תת|(ב)}} ראה המהנדס כי לא הוגשו כל הפרטים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 119יח|בתקנה 119יח}}, הנדרשים לרשות הרישוי לשם חישוב החיובים, ישלח המהנדס למורשה להיתר הודעה, בתוך 5 ימים מיום שהוגשה הבקשה להיתר, ובה יפורטו הפרטים החסרים; לא הודיע המהנדס כי חסרים פרטים, יראו את הפנייה לקבלת פירוט החיובים ככוללת את כל הפרטים הנדרשים לשם חישוב החיובים.
{{ח:תת|(ג)}} בעת הגשת הבקשה להיתר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 119יח|בתקנה 119יח}}, המורשה להיתר יעביר לספק המים את הפנייה לקבלת פירוט החיובים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 119יח|בתקנה 119יח(א)(7)}} בצירוף המסמכים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 119יח|בפסקאות (4) ו־(5) באותה תקנה}}, לשם חישוב החיובים שמבקש ההיתר מחויב לשלם לספק המים לפי הוראות כל דין.
{{ח:תת|(ד)}} ספק המים ימסור למורשה להיתר ולרשות הרישוי את פירוט החיובים בתוך 30 ימים מיום שנמסרו לו כל הפרטים כאמור בתקנת משנה (ג) הנדרשים לו לשם חישוב החיובים, ותחול תקנת משנה (ב) בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ה)}} לא נמסר פירוט החיובים, ישלם המורשה להיתר את היטל ההשבחה לפי שומת המורשה להיתר לפרטי חשבון הבנק שנמסר לו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 119יג|בתקנה 119יג(ב)(10)}}.

{{ח:סעיף|119כ|הסכמת רשות מקרקעי ישראל|תיקון: תשפ״ב־7}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|סעיף 36|תקנה 36(ה)}} תחול לעניין קבלת הסכמת רשות מקרקעי ישראל למתן ההיתר כאמור {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 158מח|בסעיף 158מח(4) לחוק}}, ואולם על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 36|בפסקה (2) באותה תקנה}}, המורשה להיתר יצרף לפנייה לרשות מקרקעי ישראל אך ורק את מסמכי הבקשה להיתר.

{{ח:קטע3|חלק יב1 סימן ד|סימן ד׳: בקרת תכן|תיקון: תשפ״ב־7}}

{{ח:סעיף|119כא|תחולת {{ח:פנימי|חלק ה|חלק ה׳}}|תיקון: תשפ״ב־7}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|סעיף 49|תקנות 49(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 50|ו־50}} יחולו לעניין בקרת תכן של בקשה להיתר באמצעות מורשה להיתר.

{{ח:סעיף|119כב|פנייה לגורם מאשר|תיקון: תשפ״ב־7}}
{{ח:תת|(א)}} בבקשה להיתר כאמור {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 158מח|בסעיף 158מח(2)(ב) לחוק}}, המורשה להיתר יפנה לכל גורם מאשר מבין הגורמים המנויים {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 158כא|בסעיף 158כא לחוק}}, אם נדרש אישורו או התייעצות עימו כתנאי למתן היתר לפי כל דין.
{{ח:תת|(ב)}} גורם מאשר כאמור ימסור את עמדתו בתוך 30 ימים מיום שהופנתה אליו בקשה כאמור.

{{ח:סעיף|119כג|בקרת תכן במכון בקרה|תיקון: תשפ״ב־7}}
{{ח:תת|(א)}} בבקשה להיתר כאמור {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 158מח|בסעיף 158מח(2)(א) לחוק}}, יתקשר מבקש הבקשה עם מכון בקרה ויגיש למכון הבקרה את הבקשה להיתר ואת כל המסמכים והצרופות הנדרשים לפי {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (הקמת מכון בקרה ודרכי עבודתו)|תקנות עבודת מכון בקרה}}, וכן את המסמכים שפורטו במידע למורשה להיתר שיש להגישם למכון הבקרה.
{{ח:תת|(ב)}} ביצע מנהל בקרת התכן בקרת תכן לבקשה, יודיע על כך למורשה להיתר ולמבקש ההיתר ויצרף להודעתו דוח מסכם כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (הקמת מכון בקרה ודרכי עבודתו)|בתקנות עבודת מכון בקרה}}.

{{ח:סעיף|119כד|עדכון פירוט החיובים בעקבות בקרת תכן|תיקון: תשפ״ב־7}}
{{ח:תת|(א)}} נמסר פירוט החיובים למורשה להיתר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 119יט|בתקנה 119יט}} טרם ביצוע בקרת תכן כאמור {{ח:פנימי|חלק יב1 סימן ד|בסימן זה}} ונערכו שינויים בשטחי הבנייה המבוקשים בעקבות בקרת התכן שיש בהם כדי לשנות את חישוב החיובים, יפנה המורשה להיתר לרשות הרישוי ולספק המים בצירוף פירוט השינויים שנערכו ויבקש לקבל פירוט חיובים מעודכן.
{{ח:תת|(ב)}} רשות הרישוי תמסור למורשה להיתר את פירוט החיובים המעודכן בתוך 45 ימים ממועד פניית המורשה להיתר כאמור בתקנת משנה (א).
{{ח:תת|(ג)}} ספק המים ימסור למורשה להיתר ולרשות הרישוי את פירוט החיובים המעודכן בתוך 30 ימים ממועד פניית המורשה להיתר כאמור בתקנת משנה (א).
{{ח:תת|(ד)}} ניתן היתר בלי ששולמו החיובים, כולם או חלקם, אין בכך כדי לגרוע מחובתו של החייב בתשלום החיובים.

{{ח:קטע3|חלק יב1 סימן ה|סימן ה׳: מתן היתר בידי מורשה להיתר|תיקון: תשפ״ב־7}}

{{ח:סעיף|119כה|תחולת {{ח:פנימי|חלק ו|חלק ו׳}}|תיקון: תשפ״ב־7}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|סעיף 56|תקנות 56(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 57|57(א), (ב) ו־(ה)}}, {{ח:פנימי|סעיף 59|59(א) ו־(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 60|60(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 61|61(ג) ו־(ה)}} {{ח:פנימי|סעיף 62|ו־62 עד 64}} יחולו על היתר שנותן מורשה להיתר, ואולם בכל מקום, במקום ”רשות הרישוי“ יקראו ”המורשה להיתר“.

{{ח:סעיף|119כו|מתן ההיתר|תיקון: תשפ״ב־7}}
{{ח:ת}} בתוך שלוש שנים ממועד הגשת הבקשה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 119יח|בתקנה 119יח}}, המורשה להיתר ייתן את ההיתר לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 158נב|סעיף 158נב(א) לחוק}}, לאחר שבדק ומצא כי התקיימו כל ההוראות והתנאים המפורטים {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 158נב|בסעיף האמור}}.

{{ח:סעיף|119כז|תנאים בהיתר|תיקון: תשפ״ב־7}}
{{ח:תת|(א)}} המורשה להיתר יכלול בהיתר תנאים לצורך מתן אישור תחילת עבודות, תנאים למהלך ביצוע העבודה ותנאים למתן תעודת גמר, אם נכללו במידע להיתר או בחוות הדעת המסכמת של מכון הבקרה.
{{ח:תת|(ב)}} על ההיתר יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} העבודה תבוצע לפי {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות)#תוספת 2|תקנות תכן הבניין}} והוראות כל דין;
{{ח:תתת|(2)}} פסולת הבנייה תפונה אל אתר מורשה לפי כל דין לסילוק פסולת בניין או לטיפול בה, במהלך העבודה או מייד לאחר השלמתה, אלא אם כן נאמר אחרת במידע שנמסר.
{{ח:תת|(ג)}} המורשה להיתר רשאי להוסיף בהיתר –
{{ח:תתת|(1)}} תנאים לקבלת אישור תחילת עבודה שנועדו להבטיח שהבנייה והעבודות יבוצעו לפי ההיתר ולפי כל דין, לרבות רישום הערה לפי {{ח:חיצוני|תקנות המקרקעין (ניהול ורישום)#סעיף 27|תקנה 27}} {{ח:חיצוני|תקנות המקרקעין (ניהול ורישום)#סעיף 29|או 29 לתקנות המקרקעין (ניהול ורישום), התשע״ב–2011}};
{{ח:תתת|(2)}} תנאים למהלך ביצוע העבודה נושא ההיתר וכן הנחיות למכון הבקרה לבדיקתם, ובכלל זה הריסתו של בניין שיש לו קשר עם העבודה המוצעת;
{{ח:תתת|(3)}} תנאים למתן תעודת גמר שנועדו להבטיח שהבנייה והעבודות בוצעו לפי ההיתר ולפי כל דין.

{{ח:סעיף|119כח|מסירת עותק של ההיתר לרשות הרישוי|תיקון: תשפ״ב־7}}
{{ח:תת|(א)}} עם מתן ההיתר ימסור המורשה להיתר לרשות הרישוי עותק של ההיתר שנתן בצירוף המסמכים והצרופות האלה:
{{ח:תתת|(1)}} אישור מכון הבקרה כאמור {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 145|בסעיף 145(ב3) לחוק}}, כי תוצאות הבקרה תקינות, בצירוף חוות הדעת המסכמת של בקרת התכן ונספחי התכן כאמור {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (הקמת מכון בקרה ודרכי עבודתו)#סעיף 45|בתקנה 45(ב) לתקנות עבודת מכון בקרה}}, או אישור של כל גורם מאשר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 119כב|בתקנה 119כב}}, לפי העניין;
{{ח:תתת|(2)}} אישור בדבר תשלום החיובים, אם נמסר למורשה להיתר פירוט החיובים, ואם לא נמסר פירוט החיובים – אישור בדבר תשלום היטל השבחה בשל ההיתר כאמור {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 158נא|בסעיף 158נא(ז)}} או ערבויות להבטחת תשלום היטל ההשבחה כאמור;
{{ח:תתת|(3)}} נקבע בחיקוק או בתוכנית כי –
{{ח:תתתת|(א)}} אישורו של מי שאינו מוסד תכנון מהווה תנאי למתן היתר – העתק האישור של אותו גורם;
{{ח:תתתת|(ב)}} תיאום או התייעצות עם מי שאינו מוסד תכנון מהווים תנאי למתן היתר – חוות הדעת שנתן אותו גורם לפי {{ח:פנימי|סעיף 16|תקנה 16(ו)}} או {{ח:פנימי|סעיף 20|תקנה 20}};
{{ח:תתת|(4)}} העתק כל מסמך שנקבע בדין או בתוכנית כי הגשתו היא תנאי למתן היתר;
{{ח:תתת|(5)}} בבקשה להיתר הכוללת שיטת בנייה חדשה –
{{ח:תתתת|(א)}} נספח שיפורט בו שם השיטה, מספר אישורה, תקופת תוקפה, מועד אישורה והיקף יישומה כפי שהורה הגוף המוסמך;
{{ח:תתתת|(ב)}} העתק תצהיר הממונה על שיטת הבנייה החדשה, ולפיו התכנון המוצע תואם את הכללים וההתניות שנכללו באישור הזמני או באישור הקבוע;
{{ח:תתתת|(ג)}} העתק אישור בעל השיטה כי מסר לגוף המוסמך, הודעה על כוונתו לתת את ההיתר.
{{ח:תת|(ב)}} המורשה להיתר ימסור, לבקשת רשות הרישוי וכל עוד לא ניתנה תעודת גמר, כל מסמך נוסף שנדרש לפי דין כתנאי למתן ההיתר.

{{ח:סעיף|119כט|הארכת תוקף היתר מאת מורשה להיתר|תיקון: תשפ״ב־7}}
{{ח:תת|(א)}} מורשה להיתר שנתן את ההיתר יאריך את תוקפו של ההיתר, לבקשת בעל ההיתר, לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים.
{{ח:תת|(ב)}} לא יוארך תוקפו של היתר אם קיימת מניעה לפי דין למתן ההיתר במועד הארכתו.

{{ח:סעיף|119ל|ההיתר ועותקיו|תיקון: תשפ״ב־7}}
{{ח:תת|(א)}} המורשה להיתר יחתום על טופס ההיתר; המורשה להיתר רשאי להוסיף להיתר נספחים שיהיו חלק בלתי נפרד ממנו, ובלבד שלא יצורפו נספחי התכן.
{{ח:תת|(ב)}} קובץ אלקטרוני חתום של ההיתר יישמר במשרדי רשות הרישוי ויפורסם באתר האינטרנט של הוועדה המקומית בתוך 5 ימים ממועד מסירתו לרשות הרישוי.

{{ח:קטע3|חלק יב1 סימן ו|סימן ו׳: אישור תחילת עבודות|תיקון: תשפ״ב־7}}

{{ח:סעיף|119לא|תחולת {{ח:פנימי|חלק ז|חלק ז׳}}|תיקון: תשפ״ב־7, תשפ״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|סעיף 71|תקנות 71}}, {{ח:פנימי|סעיף 74|74}}, {{ח:פנימי|סעיף 76|76(א)}}, למעט {{ח:פנימי|סעיף 76|פסקה (3)}}, {{ח:פנימי|סעיף 80|ו־80}} יחולו לעניין אישור תחילת עבודות שנותן מורשה להיתר, ואולם בכל מקום, במקום ”רשות הרישוי“ או {{ח:הערה|”}}המהנדס{{ח:הערה|“}} יקראו ”המורשה להיתר“.

{{ח:סעיף|119לב|חתימה על קבצים|תיקון: תשפ״ב־7}}
{{ח:ת}} קבצים שיגישו למורשה להיתר ולמכון הבקרה האחראי לביקורת על הביצוע, עורך הבקשה ועורכי משנה, ייחתמו ביד מי שערך אותם, שיאשר בחתימתו כי המסמכים תואמים את היתר הבנייה.

{{ח:סעיף|119לג|בקשה לאישור תחילת עבודה|תיקון: תשפ״ב־7}}
{{ח:תת|(א)}} לבקשה לאישור תחילת עבודה יצורפו הפרטים והמסמכים האלה, נוסף על האמור {{ח:פנימי|סעיף 76|בתקנה 76(א)}}:
{{ח:תתת|(1)}} נספחים, צרופות ומסמכים אחרים שנכללו במידע למורשה להיתר שנמסר או בהיתר כי הם מהווים תנאי למתן אישור תחילת העבודה;
{{ח:תתת|(2)}} תוכנית ארגון אתר.
{{ח:תת|(ב)}} אם הבקשה היא מסוג הבקשות כאמור {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 158מח|בסעיף 158מח(2)(ב) לחוק}}, יצורפו להודעה גם המסמכים האמורים {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (הקמת מכון בקרה ודרכי עבודתו)|בתקנות עבודת מכון בקרה}}.

{{ח:סעיף|119לד|מסירת הודעה למהנדס|תיקון: תשפ״ב־7, תשפ״ו}}
{{ח:ת}} הוגשה בקשה למתן אישור תחילת עבודה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 119לג|בתקנה 119לג}}, ומצא מורשה להיתר כי התקיימו התנאים שנקבעו למתן אישור תחילת עבודה בחיקוק, בהיתר, בתוכנית ובמידע למורשה להיתר, יודיע למהנדס על כוונתו לתת אישור כאמור ויצרף להודעה את כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} מספר ההיתר שמבוקש לבצע עבודות לפיו ותוקפו;
{{ח:תת|(2)}} שם בעל ההיתר;
{{ח:תת|(3)}} תוכנית ארגון אתר.

{{ח:סעיף|119לה|הנחיות לתיאום תחילת העבודות|תיקון: תשפ״ב־7, תשפ״ו}}
{{ח:ת}} נמסרה הודעה למהנדס כאמור {{ח:פנימי|סעיף 119לד|בתקנה 119לד}}, המהנדס רשאי לתת למורשה להיתר, בתוך 7 ימים מיום שנמסרה לו ההודעה, הנחיות לתיאום תחילת העבודות בעניין שנכללו לגביו תנאי או הוראה במידע להיתר או בהיתר בנוגע לתיאום תחילת העבודות, וחל שינוי באותו עניין מאז שנכללו התנאי או ההוראה כאמור.

{{ח:סעיף|119לו|מתן אישור תחילת עבודות|תיקון: תשפ״ב־7, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} מורשה להיתר ייתן אישור תחילת עבודות אם מצא שהתקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} חלפו 7 ימים מיום שמסר הודעה למהנדס על כוונתו לתת אישור תחילת עבודה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 119לד|בתקנה 119לד}};
{{ח:תתת|(2)}} בוצעו ההנחיות לתיאום תחילת עבודות שנתן המהנדס, אם הורתה לבצען כתנאי למתן אישור תחילת עבודות.
{{ח:תת|(ב)}} אישור כאמור יכלול אישור זמני לחיבור לתשתית לצורך ביצוע העבודות.
{{ח:תת|(ג)}} קובץ אלקטרוני חתום של האישור יועבר באופן מקוון למכון הבקרה, לבעל ההיתר, לקבלן, לעורך הבקשה ולאחראי לביקורת על הביצוע.
{{ח:תת|(ד)}} אם כללה העבודה נושא האישור יישום שיטת בנייה חדשה, יועבר העתק האישור גם לבעל השיטה, לגוף המוסמך ולמשרד הבינוי והשיכון.
{{ח:תת|(ה)}} עם מתן אישור תחילת עבודה, יעביר המורשה להיתר למהנדס קובץ אלקטרוני חתום של האישור בצירוף כל המסמכים שצורפו לבקשה לקבלת אישור תחילת עבודה.

{{ח:סעיף|119לז|שילוט באתר הבנייה|תיקון: תשפ״ב־7}}
{{ח:ת}} השלט שיוצב באתר הבנייה יכלול, נוסף על האמור {{ח:פנימי|סעיף 80|בתקנה 80}}, גם את פרטי המורשה להיתר.

{{ח:קטע3|חלק יב1 סימן ז|סימן ז׳: ביצוע ובקרת ביצוע|תיקון: תשפ״ב־7}}

{{ח:סעיף|119לח|תחולת {{ח:פנימי|חלק ח|חלק ח׳}}|תיקון: תשפ״ב־7}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|סעיף 82|תקנות 82}}, {{ח:פנימי|סעיף 84|84 עד 87}}, {{ח:פנימי|סעיף 89|89(א) ו־(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 90|90 עד 94}} יחולו על ביצוע ובקרת ביצוע של עבודה לפי היתר שנתן מורשה להיתר, ואולם בכל מקום, במקום ”רשות הרישוי“ יקראו ”המורשה להיתר“.

{{ח:סעיף|119לט|אופן בקרת ביצוע|תיקון: תשפ״ב־7}}
{{ח:ת}} מכון הבקרה יערוך בקרת ביצוע לעבודה לפי היתר כאמור {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 158מח|בסעיף 158מח(2)(א) לחוק}} לפי תקנות אלה {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (הקמת מכון בקרה ודרכי עבודתו)|ותקנות עבודת מכון בקרה}}.

{{ח:סעיף|119מ|בקרת מורשה להיתר|תיקון: תשפ״ב־7}}
{{ח:תת|(א)}} מורשה להיתר יערוך ביקורים באתר הבנייה במהלך ביצוע העבודות לצורך בדיקה אם העבודה נושא ההיתר מבוצעת לפי ההיתר ולפי אישור תחילת עבודות.
{{ח:תת|(ב)}} ביקורים כאמור בתקנת משנה (א) ייערכו במספר ובמועדים הדרושים למורשה להיתר כדי לבצע את תפקידו כאמור, ובמועדים אלה לפחות:
{{ח:תתת|(1)}} בגמר שלד;
{{ח:תתת|(2)}} בגמר ביצוע העבודות ולפני מתן תעודת גמר;
{{ח:תתת|(3)}} בבנייה חדשה או בתוספת בנייה על הקרקע – גם בגמר היציקה של רצפת מפלס הכניסה הקובעת לבניין.

{{ח:סעיף|119מא|עריכת ביקורת בשלבים נוספים|תיקון: תשפ״ב־7}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 87|בתקנה 87}}, המורשה להיתר רשאי לחייב אחראי לביקורת על הביצוע לערוך ביקורת בשלבים נוספים או במועדים שיורה.

{{ח:סעיף|119מב|דיווח לרשות הרישוי|תיקון: תשפ״ב־7}}
{{ח:תת|(א)}} דיווח לרשות הרישוי על ביצוע עבודה או שימוש בניגוד להיתר, לתוכנית או {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|לחוק}}, כאמור {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 158נד|בסעיף 158נד(ב) לחוק}}, יכלול פרטים בדבר העבודה או השימוש כאמור, מהות החריגה והיקפה.
{{ח:תת|(ב)}} מי שחלה עליו חובה לקיים פיקוח עליון על הבנייה, ימסור למורשה להיתר עותק מדיווח כאמור בתקנת משנה (א) שמסר לרשות הרישוי.

{{ח:קטע3|חלק יב1 סימן ח|סימן ח׳: תעודת גמר|תיקון: תשפ״ב־7}}

{{ח:סעיף|119מג|הגשת בקשה לתעודת גמר|תיקון: תשפ״ב־7}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 95|תקנה 95(א)}} תחול לעניין בקשה לקבלת תעודת גמר, ואולם הבקשה תוגש למורשה להיתר ולא ניתן לתת פטור מצירוף מפת עדות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 95|בפסקה (1) באותה תקנה}}.
{{ח:תת|(ב)}} אם הבקשה היא מסוג הבקשות כאמור {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 158מח|בסעיף 158מח(2)(ב)}}, יצורפו לבקשה גם המסמכים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 95|בתקנה 95(ב)}}.

{{ח:סעיף|119מד|מתן תעודת גמר|תיקון: תשפ״ב־7}}
{{ח:תת|(א)}} מורשה להיתר ייתן תעודת גמר למי שהוא בעל היתר בתוקף, שהוא נתן או שנתן מורשה להיתר אחר, אם בדק ומצא כי התקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} התנאים האמורים {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 158נג|בסעיף 158נג(א) לחוק}};
{{ח:תתת|(2)}} החייב בתשלום היטל השבחה המציא למורשה להיתר אישור כי שולם הפרש התשלום לתשלום היטל השבחה כאמור {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 158נא|בסעיף 158נא(ז) לחוק}} או שנמסרה לרשות הרישוי ערבות מתאימה להבטחת תשלומו, אם הודיעה רשות הרישוי למורשה להיתר כי קיים הפרש לתשלום כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} לצורך ביצוע הבדיקה כאמור בתקנת משנה (א)(1), המורשה להיתר רשאי להסתמך על –
{{ח:תתת|(1)}} אישור מכון הבקרה כי ביצע בקרת ביצוע לעבודה נושא ההיתר וכי תוצאות הבקרה תקינות;
{{ח:תתת|(2)}} חוות דעת מומחה בכל הנוגע לעניין שאינו בתחום מומחיותו של המורשה להיתר.
{{ח:תת|(ג)}} תעודת גמר תהווה אישור הרשות המאשרת כאמור {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 157א|בסעיף 157א לחוק}}.
{{ח:תת|(ד)}} המורשה להיתר יעביר לרשות הרישוי עותק מתעודת הגמר שנתן בצירוף כל המסמכים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 119מג|בתקנה 119מג}} ו־119מד(ב)(2).

{{ח:קטע3|חלק יב1 סימן ט|סימן ט׳: שינויים במהלך ביצוע העבודה|תיקון: תשפ״ב־7}}

{{ח:סעיף|119מה|שינויים שמורשה להיתר רשאי להתיר במהלך ביצוע העבודה|תיקון: תשפ״ב־7}}
{{ח:תת|(א)}} מורשה להיתר רשאי להתיר שינויים בהיתר שהוא נתן או שנתן מורשה להיתר אחר, במהלך ביצוע העבודה לפי ההיתר, אם התקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} השינויים נעשים בתוך תקופת תוקפו של ההיתר;
{{ח:תתת|(2)}} בעל ההיתר נתן את הסכמתו לביצוע השינויים;
{{ח:תתת|(3)}} השינויים דרושים, לצורכי התאמתו של ההיתר, במהלך ביצועה של העבודה;
{{ח:תתת|(4)}} אין בשינויים תוספת לשטחי הבנייה הכוללים ולמספר הקומות שהותרו בהיתר;
{{ח:תתת|(5)}} אם השינויים נוגעים לתכן הבנייה, ניתן אישור לביצוע השינויים כמפורט להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} אישור מכון הבקרה, אם מכון בקרה מבצע בקרת ביצוע;
{{ח:תתתת|(ב)}} אם מדובר בעבודה שלא נדרשת בה בקרה של מכון בקרה או שאינה בסמכות מכון בקרה או בקר מורשה, ניתן אישורו של גורם מאשר כאמור {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 158כא|בסעיף 158כא(א) לחוק}}, אם נדרש אישורו לפי דין או לפי המידע שנמסר למורשה להיתר לצורך מתן ההיתר ואם השינויים המבוקשים נוגעים לתחום התכן שלגביו נדרש אישורו;
{{ח:תתת|(6)}} השינויים הם לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|החוק}}, התוכניות והמידע שנמסר למורשה להיתר;
{{ח:תתת|(7)}} השינויים הם מסוג השינויים המפורטים {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (התרת שינויים בהיתר על ידי מהנדס ועדה מקומית)#סעיף 4|בתקנה 4 לתקנות התכנון והבניה (התרת שינויים בהיתר על ידי מהנדס ועדה מקומית), התשנ״ב–1992}}.
{{ח:תת|(ב)}} התיר מורשה להיתר שינויים כאמור בתקנת משנה (א), יודיע על השינויים לרשות הרישוי ויצרף להודעה את מסמכי ההיתר שבהם בוצעו השינויים, עם סימון השינויים.
{{ח:תת|(ג)}} רשות הרישוי רשאית, בתוך 15 ימים מיום שנמסרה לה הודעה כאמור בתקנת משנה (ב), לתת הוראות לעניין תיאום ביצוע העבודות בנוגע לשינויים שהותרו, אם בשל השינויים שהותרו חל שינוי בתנאי או בהוראה שנכללו באישור תחילת עבודות.

{{ח:קטע3|חלק יב1 סימן י|סימן י׳: החלפה והתפטרות בעלי תפקידים|תיקון: תשפ״ב־7}}

{{ח:סעיף|119מו|תחולת {{ח:פנימי|חלק יא|חלק י״א}}|תיקון: תשפ״ב־7}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 113|תקנות 113(א) ו־(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 114|114}} {{ח:פנימי|סעיף 116|ו־116 עד 118}} יחולו לעניין הליך רישוי באמצעות מורשה להיתר, ואולם במקום ”רשות הרישוי“ ו”המהנדס“ יקראו ”המורשה להיתר“.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 117|תקנות 117}} {{ח:פנימי|סעיף 118|ו־118}} יחולו על המורשה להיתר.

{{ח:סעיף|119מז|החלפה והתפטרות מורשה להיתר לפני מתן ההיתר|תיקון: תשפ״ב־7}}
{{ח:תת|(א)}} מבקש היתר רשאי להחליף את המורשה להיתר שמינה לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 158מח|סעיף 158מח(1) לחוק}}, באדם אחר המוסמך לשמש מורשה להיתר.
{{ח:תת|(ב)}} הוחלף מורשה להיתר לאחר שהועברה לרשות הרישוי הבקשה להיתר ולפני מתן ההיתר, יודיע המורשה להיתר החדש לרשות רישוי על מינויו במקום המורשה להיתר שהוחלף, ויצרף להודעתו את המינוי שנתן מבקש ההיתר וכן תצהיר כאמור {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 158נ|בסעיף 158נ(ב)(1)}}.
{{ח:תת|(ג)}} מורשה להיתר רשאי בכל עת לפני מתן ההיתר, להתפטר מתפקידו באמצעות מתן הודעה למבקש ההיתר.
{{ח:תת|(ד)}} אין בהתפטרותו של מורשה להיתר או בהחלפתו בלבד כדי לשחרר את המורשה להיתר ואת מבקש ההיתר מהתחייבויותיהם לפי כל דין.

{{ח:סעיף|119מח|החלפה והתפטרות מורשה להיתר לאחר מתן ההיתר|תיקון: תשפ״ב־7}}
{{ח:תת|(א)}} מורשה להיתר רשאי להתפטר מתפקידו לאחר מתן היתר באמצעות מתן הודעה לבעל ההיתר ולרשות הרישוי.
{{ח:תת|(ב)}} תחילתה של הודעת ההתפטרות היא 7 ימים לאחר מסירתה לידי בעל ההיתר.
{{ח:תת|(ג)}} התפטר מורשה להיתר, ימנה בעל ההיתר במקומו אדם אחר הכשיר למינוי; המינוי יהיה בהודעה לרשות הרישוי שתצורף לה הודעה של המורשה להיתר החדש על הסכמתו לשמש מורשה להיתר.
{{ח:תת|(ד)}} מיום מינויו יבוא המורשה להיתר החדש לעניין {{ח:פנימי|חלק יב1|חלק זה}}, במקום המורשה להיתר.
{{ח:תת|(ה)}} כל עוד לא התמנה מורשה להיתר חדש לפי תקנה זו, רואים את העבודה שבוצעה אחרי תחילת ההתפטרות של המורשה להיתר הקודם כעבודה שבוצעה שלא לפי היתר, אפילו בוצעה לפי שאר תנאי ההיתר.
{{ח:תת|(ו)}} תקנות משנה (ג) עד (ה) יחולו, בשינויים המחויבים, גם על סיום תפקידו של מורשה להיתר בשל נבצרותו להמשיך למלא את תפקידו או בשל פיטוריו בידי בעל ההיתר.

{{ח:סעיף|119מט|התפטרות עורך משנה|תיקון: תשפ״ב־7}}
{{ח:ת}} התפטר עורך משנה לפני מתן ההיתר, לא ייתן מורשה להיתר היתר כל עוד לא הוחלף עורך המשנה, אלא אם כן עורך הבקשה נתן את הסכמתו לשמש עורך משנה לאותו העניין.

{{ח:סעיף|119נ|התפטרות בעלי תפקידים|תיקון: תשפ״ב־7}}
{{ח:ת}} בעל תפקיד רשאי, בכל עת, להתפטר מתפקידו ותחול {{ח:פנימי|סעיף 112|תקנה 112}} בשינויים המחויבים; התפטר האחראי לביקורת על הביצוע או המורשה להיתר, לא ימשיך מכון הבקרה בביצוע בקרת תכן או בקרת ביצוע, כל עוד לא הוחלף בעל התפקיד האמור.

{{ח:קטע2|חלק יג|חלק י״ג: שונות, ביטול, תחילה והוראות מעבר|תיקון: תשפ״ו}}

{{ח:סעיף|119נא|בחינה תקופתית|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:ת}} בחינה תקופתית ראשונה של תקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה) (תיקון), התשפ״ו–2025, לפי {{ח:חיצוני|חוק עקרונות האסדרה#סעיף 24|סעיף 24 לחוק עקרונות האסדרה, התשפ״ב–2021}}, תתבצע בתום עשר שנים מיום תחילתן.

{{ח:סעיף|120|ביטול|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} בטלות –
{{ח:תת|(1)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות)|בתקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש״ל–1970}};}}
{{ח:תת|(2)}} תקנות התכנון והבנייה (חיבור מבנה לתשתיות לפני השלמת תנאי ההיתר), התשנ״ב–1992;
{{ח:תת|(3)}} תקנות התכנון והבנייה (פיקוח עליון על הבנייה), התשנ״ב–1992;
{{ח:תת|(4)}} תקנות התכנון והבנייה (מידע נדרש להיתר), התשנ״ב–1992.

{{ח:סעיף|121|תחולה|תיקון: תשע״ח, תשע״ט, תש״ף, תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} תחילתן של תקנות אלה חודשיים מיום פרסומן, והן יחולו על בקשה למידע להיתר שהוגשה במועד תחילתן של תקנות אלה (להלן – יום התחילה) או לאחריו, ועל בקשה להיתר שתוגש על פי מידע כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}

{{ח:סעיף|122|הוראות מעבר|תיקון: תשע״ז, תשע״ח, תשע״ח־2, תש״ף, תשפ״ב, תשפ״ה}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 121|בתקנה 121}}, לבקשת מבקש ההיתר, מותר לפעול לפי תקנות אלה מיום פרסומן.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בתקנה 2(א)}}, עד ליום י״ג בטבת התשפ״ו (2 בינואר 2026) רשאית ועדה מקומית לנהל את ההליכים לפי תקנות אלה באמצעות מערכת מקוונת להגשת מסמכים ולניהול תהליכים שלא באמצעות מערכת רישוי זמין, ובלבד שפורסמה על כך הודעה בעיתון כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 1א|בסעיף 1א לחוק}}; ואולם בקשה למידע להיתר ומסירת מידע להיתר ייערכו באמצעות מערכת רישוי זמין בלבד.
{{ח:תת|(ב1)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בתקנה 2(א)}}, בתקופה של שנתיים מיום פרסומן של תקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה) (הוראת שעה), התשע״ז–2017 {{ח:הערה|(התקנות פורסמו ביום 14.2.2017)}}, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} במקרה של תקלה במערכת רישוי זמין שמונעת הגשת בקשה להיתר, מסמך אחר הקשור בבקשה או צרופה אחרת לבקשה להיתר (בתקנת משנה זאת – בקשה להיתר), יהיה ניתן להגיש את הבקשה להיתר בדרך מקוונת שלא באמצעות מערכת רישוי זמין;
{{ח:תתת|(2)}} ועדה מקומית תפרסם באתר האינטרנט שלה כתובת דואר אלקטרוני למשלוח בקשה להיתר במקרה של תקלה כאמור בפסקה (1);
{{ח:תתת|(3)}} בקשה להיתר שהוגשה לפי תקנת משנה זו, תוגש גם בעותק מקורי.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 20|בתקנה 20(א)}}, בתקופה של שנתיים מיום התחילה ימסור המהנדס את המידע להיתר בתוך 45 ימים מיום קליטת הבקשה.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 121|בתקנה 121}}, כל היתרי הבנייה שהוצאו בתחום הוועדה המקומית יוצגו באתר האינטרנט של הוועדה, ויחולו לעניין זה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 62|תקנות 62 עד 64}}.
{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בתקנות אלה, לעניין שיטות בנייה חדשות, הוראות {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות)#תוספת 2 פרט 5.03|פרט 5.03 לתוספת השנייה בתקנות בקשה להיתר}}, ימשיכו לחול על חברה ממשלתית שעיקר עיסוקה בפיתוח מבנים ותשתיות או חברה ממשלתית שהממשלה החליטה לגביה שהיא זרוע ביצוע לעניין פיתוח מבנים או תשתיות.

{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה|תיקון: תשפ״ב־5}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|הגדרות ”נספח העמדה“ ו”נספח תנועה וחניה“ ו”תוכנית פיתוח“ ו”תוכנית ראשית“ בתקנה 1}}, {{ח:פנימי|סעיף 33|ותקנות 33(א)(7)}}, {{ח:פנימי|סעיף 35|35(1) ו־(2)}})}}|תיקון: תשפ״ב־5}}

{{ח:סעיף*|1|תכנית ראשית|תיקון: תש״ף|עוגן=תוספת 1 פרט 1}}
{{ח:ת}} קובץ תכנית ראשית הוא קובץ הכולל את תכנית התנוחה, נספח העמדה ותכנית פיתוח.

{{ח:סעיף*|2|תכנית תנוחה|עוגן=תוספת 1 פרט 2}}
{{ח:תת|(א)}} תכנית התנוחה תיערך בקנה מידה 1:100 ותכלול כל אחת מקומות הבניין, לרבות סימון קו בניין וגבול מגרש בכל הקומות; היו הקומות זהות ניתן להגיש תכנית קומה טיפוסית שיצוין בה לאילו קומות היא מתייחסת.
{{ח:תת|(ב)}} בתכניות התנוחה יצוינו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מידות חוץ ופנים של הבניין בדיוק של סנטימטר, לרבות אורך, רוחב וגובה;
{{ח:תתת|(2)}} מפלס אבסולוטי של 0.00+ של הבניין, מפלסים בנוגע ל־0.00+ של הבניין, גובהם של מיתקנים טכניים וגובהו הסופי של הבניין מעל פני הים; {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת זו}}, ”מפלס אבסולוטי“ – מפלס המתייחס לפני הים;
{{ח:תתת|(3)}} עוביים של הקירות הפנימיים והחיצוניים, כולל חיפויי חוץ;
{{ח:תתת|(4)}} רוחבם וגובהם של פתחים המשמשים דלת, חלון, פיר או פתח אוויר או שחרור עשן;
{{ח:תתת|(5)}} שימוש מבוקש בכל חלל בבניין, לרבות חללים לשימושים טכניים ומרחב מוגן;
{{ח:תתת|(6)}} מיתקני התברואה, פירים וארונות תשתית, צינורות מי גשם ואוורור, מערכות ומיתקני חימום מים, מיתקני גז, מעבי מזגנים, מערכות סולריות, מערכות מיזוג ואוורור, אגירת מים, ארובות אנטנות וכל מיתקן טכני אחר;
{{ח:תתת|(7)}} סימון בתי אחיזה ומעקות, לרבות גובהם;
{{ח:תתת|(8)}} מרכיבי הנגשה אל המבנה ובתוכו, לרבות שיפועים, מאחזים, מעלונים;
{{ח:תתת|(9)}} פרטי הגנה בפני חדירת ראדון או גזים אחרים מן הקרקע, אם נדרשו כאלה;
{{ח:תתת|(10)}} תיאור ומקום המרחב המוגן או המקלט;
{{ח:תתת|(11)}} סימון מיקום חתכים על גבי התכנית;
{{ח:תתת|(12)}} סימון חץ הצפון בכל קומה.
{{ח:תת|(ג)}} חתכים וחזיתות בקנה מידה 1:100 לפי פירוט זה:
{{ח:תתת|(1)}} חתך אנכי דרך כל חדר מדרגות בבניין המראה את כל מהלכי המדרגות ומפלסי הביניים (פודסטים), הקשר בין כל קומות הבניין והיחס בין מפלסי הבניין ובין פני הקרקע הטבעיים; ואולם אם מוצע לבנות חדרי מדרגות זהים או דומים אחד למשנהו, די בחתך אנכי של אחד מהם; בחתך יסומנו פני הקרקע הטבעית לכל אורכו של המגרש עד למרחק של 5 מטרים מגבול המגרש; סימון כל המפלסים לרבות מפלסי ביניים ומפלסים אבסולוטיים בגג ובכניסה לבניין;
{{ח:תתת|(2)}} חתך לאורך הבניין, הניצב לחתך כאמור בפסקה (1) עד למרחק של 5 מטרים מגבול המגרש;
{{ח:תתת|(3)}} חתך אנכי נוסף דרך כל חלק אחר של הבניין, אם דרוש להבנת מבנהו;
{{ח:תתת|(4)}} חזיתות הבניין, שיצוינו בהן מפלסי קומותיו, נקודת שיא גובה המבנה, פני הקרקע הטבעיים, פני הקרקע הסופיים לאחר הקמת הבניין, רום מפלסי הדרכים הגובלות, רום מפלסי הכניסות לבניין, והחומרים שבהם ייבנו או יצופו הקירות החיצוניים של הבניין; החזיתות ישורטטו לכל אורך המגרש ועד 5 מטרים מחוץ לגבולותיו; חזיתות המבנה ייקראו לפי הפנייתן (חזית צפונית, דרומית).

{{ח:סעיף*|3|נספח העמדה|עוגן=תוספת 1 פרט 3}}
{{ח:ת}} נספח העמדה הוא תכנית הערוכה בקנה מידה 1:500 על רקע מפת מדידה להיתר, הכוללת את הבינוי הקיים והמוצע במגרש, סימון בינוי במגרשים סמוכים בטווח של 250 מטרים מגבול המגרש, לרבות מבנים בצד שני של דרך.

{{ח:סעיף*|4|תכנית פיתוח|עוגן=תוספת 1 פרט 4}}
{{ח:ת}} תכנית הפיתוח היא תכנית הערוכה בקנה מידה 1:100, על רקע מפת המדידה להיתר הכוללת את ציון הפרטים שלהלן ומידותיהם, בין אם הם נמצאים בנכס ובין אם הם מוצעים:
{{ח:תת|(1)}} הבניינים;
{{ח:תת|(2)}} הכניסות לבניינים ודרכי הגישה לרבות רוחבם ומפלסיהם בכל משטח ומשטח ביניים;
{{ח:תת|(3)}} השטחים המרוצפים, חומרי הגמר, מידותיהם ומפלסיהם, כולל השימוש בהם, לרבות מדרגות חוץ ואבני שפה, רוחב דרך וכבש, לרבות ”מעבר משותף“ אם מתוכנן; סימון אחוז השיפוע בכבש ובמשטחי חניה נגישה;
{{ח:תת|(4)}} שטחי קרקע וגינון ומפלסיהם, לרבות גובה קרקע סופי מתוכנן;
{{ח:תת|(5)}} עצים לשימור, לעקירה או להעתקה;
{{ח:תת|(6)}} מקומות החניה, מידותיהם ומפלסיהם, לרבות סימון חניות לבעלי מוגבלות (לרכב רגיל ורכב גבוה), נתיבים וגישה לחניה, רחבת כיבוי אש, ורחבה פנויה בעבור מעלון ואדם בכיסא גלגלים בצד רכב גבוה החונה ליד מדרכה או שביל;
{{ח:תת|(7)}} דרכי ניקוז וחלחול, אמצעים ומיתקני החדרה, לרבות תעלות, צינורות, מובלים, ובורות חלחול;
{{ח:תת|(8)}} מקומות לריכוז פחי אשפה, דרכי הגישה אליהם, מפלסיהם, ומרחקם מגבול המגרש; אם קיימים מיתקנים המשרתים את הנכס מחוץ למגרש בתחום המדידה, הם יסומנו בתכנית. יש לפרט, גודל מכלים ומיקום מחסנים ופירי אשפה;
{{ח:תת|(9)}} ארונות תשתית מחוץ לבניין;
{{ח:תת|(10)}} קווי אספקת המים;
{{ח:תת|(11)}} החיבור לביוב הציבורי, לרבות שוחות;
{{ח:תת|(12)}} קירות תומכים, גדרות, חומרי הגמר שלהן ומפלסיהן;
{{ח:תת|(13)}} סימון מבנים או מיתקנים המיועדים להריסה או לפינוי, מבנים או חלקי מבנים העשויים אסבסט על פי הגוונים {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 6|שבפרט 6 להלן}}.

{{ח:סעיף*|5|שילוב תכנית הפיתוח בתכנית התנוחה|עוגן=תוספת 1 פרט 5}}
{{ח:ת}} עורך הבקשה רשאי לשלב את תכנית הפיתוח בתכנית התנוחה של המפלס שמתוכננות בו עבודות פיתוח, ובתנאי שכל המפורט {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 2|בפרטים 2}} {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 4|ו־4}} יהיה כלול בתכנית זו.

{{ח:סעיף*|6|סימון בגוונים|עוגן=תוספת 1 פרט 6}}
{{ח:ת}} בתכנית התנוחה ובתכנית הפיתוח, יסומנו בגוונים מיוחדים פרטים אלה:
{{ח:תת|(1)}} חלקים קיימים במבנה – בגוון כהה;
{{ח:תת|(2)}} מבנים או חלקי מבנים להריסה – בגוון צהוב;
{{ח:תת|(3)}} אסבסט לפירוק – בגוון כתום.

{{ח:סעיף*|7|נספח תנועה וחניה|עוגן=תוספת 1 פרט 7}}
{{ח:ת}} אם לא ניתן לכלול את הנתונים הבאים בתכנית הפיתוח, או אם דרש זאת המהנדס במידע להיתר, יוגש בנפרד קובץ נספח תנועה וחניה בקנה מידה 1:250; בנספח זה יסומנו מספר החניות, מיקום החניות, חניות לאנשים עם מוגבלות, כניסות ויציאות למגרש, טבלת מספר מקומות החניה לסוגיהם (פרטי, תפעולי, בעלי מוגבלות) מידות החניות (אורך ורוחב), רדיוסי סיבוב, וטבלת שטחים לחישוב חניה.

{{ח:סעיף*|8|תרשים רצף חזיתות|עוגן=תוספת 1 פרט 8}}
{{ח:ת}} אם נקבע במידע להיתר, ייערך תרשים של רצף חזית המבנים כלפי הרחוב שלאורכו הבניין המבוקש ממוקם, במרחק של עשרים מטרים מגבולות המגרש המוצע; רצף החזיתות ייערך בקנה מידה 1:250 ויצוינו בו חומרי הבנייה או הציפוי של הקירות החיצוניים של הבניינים האמורים וצבעם, או רצף תצלומים של חזית הרחוב, או קו מיתאר (סילואטה) של הרחוב.

{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שנייה|תיקון: תשפ״ב־5}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|ההגדרה ”תוכנית ארגון אתר“ בתקנה 1}})}}}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 2 פרט 1}}
{{ח:ת}} תוכנית ארגון אתר תיערך ברמת פירוט של 1:100, תהיה על רקע מפת מדידה להיתר ותכלול את כל המרכיבים האלה:
{{ח:תת|(1)}} מיתאר המבנה המתוכנן, לרבות מיתאר חלקים תת־קרקעיים;
{{ח:תת|(2)}} גידור סביב האתר, לרבות חומרי הגמר, אם נדרש במידע, גבהים ומאפיינים ייחודיים;
{{ח:תת|(3)}} פתרון דיפון עקרוני;
{{ח:תת|(4)}} שערים לכניסות ויציאות מהמגרש לרכש והולכי רגל;
{{ח:תת|(5)}} אזורי חיץ סביב האתרים הרגישים במגרש, ובכלל זה עצים בוגרים, אתרים או רכיבים לשימור, לרבות פירוט אמצעי המיגון של האתרים הרגישים כאמור;
{{ח:תת|(6)}} מיקום חפירות ועבודות עפר;
{{ח:תת|(7)}} מבנים זמינים ומידותיהם, לרבות מבנים לאחסנה, רווחת העובדים, שטחי התארגנות וחניה זמנית;
{{ח:תת|(8)}} מבנה מכירות המיועד לקהל הרחב, כולל גישה וחניה אם מתוכננים;
{{ח:תת|(9)}} מבנים ורכיבים להריסה או לפינוי, לרבות אסבסט וציון מקום האסבסט במגרש;
{{ח:תת|(10)}} תשתית ומיתקני תשתית קיימים או מתוכננים, לרבות מיקום מיתקני חיבור חשמל זמני, לוח החשמל וגודל החיבור;
{{ח:תת|(11)}} פתרון להגנה על הולכי רגל מפני נפילת חפצים ורכיבים;
{{ח:תת|(12)}} שטח למיחזור והפרדה במקור;
{{ח:תת|(13)}} מיקום ציוד כיבוי אש;
{{ח:תת|(14)}} מיתקנים ואמצעים נוספים שנקבעו {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בנייה)|בתקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בנייה), התשמ״ח–1988}}, כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(א)}} מיקום עגורנים, לרבות פירוט אורך זרוע;
{{ח:תתת|(ב)}} מעליות זמניות – גודל ומיקום;
{{ח:תתת|(ג)}} מיקום גנרטור זמני, לרבות ציון מפלס רעש, ומיקום מכל סולר, לרבות מאצרה;
{{ח:תתת|(ד)}} מכלי תדלוק לציוד מכני הנדסי לרבות מאצרות.

{{ח:חתימות|ב׳ בסיוון התשע״ו (8 ביוני 2016)}}
* '''משה כחלון'''&lt;br&gt;שר האוצר
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>argnqngum9oi1pk5r50wyk0yy5lz4ml</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מורה נבוכים (אבן תיבון)/חלק ב/פרק יג</title>
    <ns>0</ns>
    <id>332341</id>
    <revision>
      <id>3018269</id>
      <parentid>1453214</parentid>
      <timestamp>2026-05-31T20:33:48Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* פרק יג */</comment>
      <origin>3018269</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10630" sha1="8vh4bjbjz27l44t2pqzt86nhag508q2" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|מורה נבוכים (אבן תיבון)|חלק ב|פרק יב|פרק יג|פרק יד}}
==פרק יג==
[[File:מורה נבוכים חלק שני פרק יג הרב בלאס.ogg|thumb|מורה נבוכים חלק שני פרק יג הרב בלאס]]
דעות האנשים בקדמות העולם או חידושו לכל מי שיאמין שיש שם אלוה נמצא - הם שלש דעות:

הדעת הראשון - הוא דעת כל מי שהאמין תורת 'משה רבינו ע&quot;ה' - הוא שהעולם בכללו - רצוני לומר כי כל נמצא מלבד האלוה ית' - האלוה המציאו אחר ההעדר הגמור המוחלט ושהאלוה ית' לבדו היה נמצא ולא דבר בלעדיו לא מלאך ולא גלגל ולא מה שבתוך הגלגל; ואחר כן המציא כל אלה הנמצאות כפי מה שהם ברצונו וחפצו לא מדבר; ושהזמן עצמו גם כן מכלל הנבראים - כי הזמן נמשך אחר התנועה והתנועה - מקרה במתנועע; והמתנועע ההוא בעצמו אשר הזמן נמשך אחר תנועתו - מחודש והיה אחר שלא היה; ושזה אשר יאמר היה האלוה קודם שיברא העולם - אשר תורה מלת 'היה' על זמן - וכן כל מה שיעלה בשכל מהמשך מציאותו קודם בריאת העולם המשך אין תכלית לו - כל זה שיעור זמן או דמות זמן לא אמתת זמן; כי הזמן - מקרה בלא ספק והוא אצלנו מכלל המקרים הנבראים כשחרות וכלובן ואף על פי שאינו ממין האיכות אלא שהוא בכלל - מקרה דבק לתנועה כמו שהתבאר למי שהבין דברי אריסטו בבאור הזמן ואמיתת מציאותו:

ונבאר הנה ענין - ואף על פי שאינו מכונת מה שאנחנו בו אלא שהוא מועיל בו - והוא שאשר חייב העלם ענין הזמן מהרבה מאנשי החכמה עד שערבבם ענינו - היש לו אמיתות במציאות או אין אמיתות לו? - כגלינוס וזולתו הוא היותו מקרה במקרה; כי המקרים הנמצאים בגשמים מציאות ראשונה כמראים וכטעמים הם יובנו בתחלת מחשבה ויצוירו עניניהם; ואמנם המקרים אשר נושאיהם מקרים אחרים - כלהט במראה והנטיה וההקף בקו - יעלם ענינם מאד ובלבד כשיחובר אל זה שיהיה המקרה הנושא בלתי עומד על ענין אחד אך ישתנה מענין אל ענין - יעלם הדבר יותר. ונקבצו בזמן שני הענינים יחד שהוא מקרה דבק לתנועה והתנועה מקרה למתנועע; ואין התנועה כדמות השחרות והלובן אשר הם ענין מיושב אבל אמיתת התנועה ועצמותה - שלא תתישב על ענין ואפילו כהרף עין - וזה ממה שחיב העלם ענין הזמן.
והכונה שהוא אצלנו דבר נברא מתהוה כשאר המקרים והעצמים הנושאים למקרים ההם. ולזה לא תהיה המצאת האלוה לעולם בהתחלה זמנית כי הזמן מכלל הנבראים:

והתבונן זה הענין מאד בעבור שלא תתחיב התשובות אשר אין לנטות מהם למי שיסכל זה. כי כשתקים זמן קודם העולם תחויב להאמין הקדמות כי הזמן - מקרה ואי אפשר לו מבלתי נושא ויתחיב מציאות דבר קודם מציאות זה העולם הנמצא עתה - ומזה היא הבריחה:

וזו היא אחת הדעות והיא - יסוד תורת 'משה רבינו' ע&quot;ה בלי ספק והיא שניה ליסוד היחוד - לא יעלה בדעתך זולת זה. ו'אברהם אבינו ע&quot;ה' התחיל לגלות זה הדעת אשר הביאו אליו העיון; ולזה היה קורא &quot;בשם יי אל עולם&quot;. וכבר הראה זה הדעת באמרו &quot;קונה שמים וארץ&quot;:

והדעת השני הוא דעת כל מי ששמענו ענינו וראינו דבריו מן הפילוסופים וזה שהם אומרים כי מן השקר שימציא האלוה דבר לא מדבר ואי אפשר גם כן אצלם שיפסיד דבר אל לא דבר - רצוני לומר שאי אפשר שיתהוה נמצא אחד בעל חומר וצורה מהעדר החומר ההוא העדר גמור ולא יפסד אל העדר החומר ההוא העדר גמור - ותאר האלוה אצלם בשהוא יכול על זה כתארו בשהוא יכול לקבץ בין שני ההפכים בעתה אחת או יברא כמותו ית' או יתגשם או יברא מרובע קטרו שוה לצלעו ומה שדומה לזה מן הנמנעות. והמובן מדבריהם - שהם אומרים כמו שאין לאות בחוקו להיותו בלתי ממציא הנמנעות - כי לנמנע טבע קים אינו מפעולת פועל ולזה אי אפשר לשנותו - כן אין לאות בחוקו בשלא יוכל להמציא דבר מלא דבר שזה מכת הנמנעות כולם. ולזה יאמינו שיש חומר אחד נמצא קדמון כקדמות האלוה לא ימצא הוא זולת החומר ולא החומר ימצא זולתו. ולא יאמינו שהחומר בבמעלתו ית' במציאות אבל הוא סיבת מציאותו והוא לא על דרך משל כחומר ליוצר או הברזל לנפח והוא אשר יברא בו מה שירצה פעם יציר ממנו שמים וארץ ופעם יציר ממנו זולת זה. ובעלי זה הדעת מאמינים כי השמים גם כן הוים נפסדים אלא שאינם הוים מלא דבר ולא נפסדים אל לא דבר אבל כמו שאישי החי הוים נפסדים מחומר נמצא אל חומר נמצא כן השמים יתהוו ויפסדו והויתם והפסדם כשאר הנמצאות אשר תחתיהם:

ואנשי זאת הכת יחלקו אל כתות אין תועלת לזכרון כתותיהם ודעותיהם בזה המאמר; אבל שורש זאת הכת הכולל - מה שזכרתי לך. ואפלטון גם כן זו היא האמנתו - אתה תמצא אריסטו יספר עליו בספר השמע שהוא מאמין - רצוני לומר אפלטון - כי השמים הוים נפסדים; וכן תמצא דעתו מבואר בספרו לטימאוס; אלא שהוא לא יאמין אמונתנו כמו שיחשוב מי שלא יבחון הדעות ולא ידקדק העיון וידמה שדעתנו ודעתו שוה - ואין הענין כן שאנחנו נאמין היות השמים לא מדבר אלא אחר ההעדר המוחלט והוא יאמין שהם נמצאים הוים מדבר - וזהו הדעת השני:

והדעת השלישי הוא דעת אריסטו והנמשכים אחריו ומפרשי ספריו - וזה שהוא אומר מה שאמרוהו אנשי הכת שקדם זכרה - והוא שלא ימצא בעל חומר מלא חומר כלל - ויוסיף על זה ויאמר כי השמים אינם נופלים תחת ההויה וההפסד בשום פנים. ובאור דעתו בזה הוא זה יחשוב שזה הנמצא כולו כפי מה שהוא לא סר ולא יסור היותו כן ושהדבר הקיים אשר לא יפול תחת ההויה וההפסד - והוא השמים - לא סר היותו כן ושהזמן והתנועה - עולמיים תמידיים לא הוים ולא נפסדים; ושהדבר ההוה הנפסד - והוא מה שתחת גלגל הירח - לא סר היותו כן - רצוני לומר, שהחומר ההוא הראשון לא הוה ולא נפסד בעצמו אבל הצורות יבואו בו זו אחר סור זו ויפשוט צורה וילבש אחרת - ושזה הסדר כולו העליון והתחתון לא יפסד ולא יבטל ולא יתחדש בו מתחדש ממה שאין בטבעו שהוא חוץ להקש בשום פנים:

אמר - ואף על פי שלא אמרו בזה הלשון אבל העולה מדעתו - שהוא משער הנמנע אצלו שישתנה לאלוה רצון או יתחדש לו חפץ ושכל זה המציאות כפי מה שהוא האלוה המציאו ברצונו אבל לא פעל אחר העדר; וכמו שהוא משער הנמנע שיעדר האלוה או ישתנה עצמו כן יחשוב שהוא משער הנמנע שישתנה לו רצון או יתחדש לו חפץ; ויתחיב שיהיה זה הנמצא כולו כפי מה שהוא עתה כן היה במה שלא סר וכן יהיה עדי עד:

זה באור אלו הדעות ואמיתתם. והם דעות מי שהתבאר אצלו במופת מציאות האלוה לזה העולם. אבל מי שלא ידע מציאות האלוה ית' וית' אבל חשב שהדברים הוים ונפסדים בהתקבץ ובהתפרד כפי המקרה ושאין שם מנהיג ולא מסדר מציאות - והוא אפיקורוס וסיעתו והדומים לו כמו שיספר אלכסנדר - אין תועלת לנו בזכרון הכתות ההם. כי כבר התבאר במופת מציאות האלוה וזכרנו דעות אנשים בנו ענינם על יסוד כבר התבאר סותרו במופת אין תועלת לנו בו. וכן השתדלנו עוד לאמת מאמר בעלי הדעת השני - רצוני לומר היות השמים הוים נפסדים - אין תועלת לנו בו מפני שהם מאמינים בקדמות. ואין הפרש אצלנו בין מי שיאמין שהשמים הוים מדבר בהכרח ונפסדים אל דבר או אמונת אריסטו אשר יאמין שהם בלתי הוים ולא נפסדים - כי כונת כל נמשך אחר תורת 'משה רבינו ואברהם אבינו' או מי שילך בדרכיהם אמנם היא אמונה שאין דבר קדמון כלל עם האלוה ושהמצאת הנמצא מהעדר בחוק האלוה אינה מכת הנמנע אבל יחשבו עוד קצת אנשי העיון שהוא מחויב:

ואחר שישבנו הדעות אתחיל בבאור ראיות אריסטו על דעתו ומה הביאו אל זה:
[[קטגוריה:תרגום אבן תיבון למורה נבוכים|ב/יג]]</text>
      <sha1>8vh4bjbjz27l44t2pqzt86nhag508q2</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018288</id>
      <parentid>3018269</parentid>
      <timestamp>2026-05-31T22:39:17Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <origin>3018288</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10647" sha1="bf6e6c03l1hkyh7nozpbfy08e0la5bo" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|מורה נבוכים (אבן תיבון)|חלק ב|פרק יב|פרק יג|פרק יד}}
==פרק יג==

דעות האנשים בקדמות העולם או חידושו לכל מי שיאמין שיש שם אלוה נמצא - הם שלש דעות:

הדעת הראשון - הוא דעת כל מי שהאמין תורת 'משה רבינו ע&quot;ה' - הוא שהעולם בכללו - רצוני לומר כי כל נמצא מלבד האלוה ית' - האלוה המציאו אחר ההעדר הגמור המוחלט ושהאלוה ית' לבדו היה נמצא ולא דבר בלעדיו לא מלאך ולא גלגל ולא מה שבתוך הגלגל; ואחר כן המציא כל אלה הנמצאות כפי מה שהם ברצונו וחפצו לא מדבר; ושהזמן עצמו גם כן מכלל הנבראים - כי הזמן נמשך אחר התנועה והתנועה - מקרה במתנועע; והמתנועע ההוא בעצמו אשר הזמן נמשך אחר תנועתו - מחודש והיה אחר שלא היה; ושזה אשר יאמר היה האלוה קודם שיברא העולם - אשר תורה מלת 'היה' על זמן - וכן כל מה שיעלה בשכל מהמשך מציאותו קודם בריאת העולם המשך אין תכלית לו - כל זה שיעור זמן או דמות זמן לא אמתת זמן; כי הזמן - מקרה בלא ספק והוא אצלנו מכלל המקרים הנבראים כשחרות וכלובן ואף על פי שאינו ממין האיכות אלא שהוא בכלל - מקרה דבק לתנועה כמו שהתבאר למי שהבין דברי אריסטו בבאור הזמן ואמיתת מציאותו:

ונבאר הנה ענין - ואף על פי שאינו מכונת מה שאנחנו בו אלא שהוא מועיל בו - והוא שאשר חייב העלם ענין הזמן מהרבה מאנשי החכמה עד שערבבם ענינו - היש לו אמיתות במציאות או אין אמיתות לו? - כגלינוס וזולתו הוא היותו מקרה במקרה; כי המקרים הנמצאים בגשמים מציאות ראשונה כמראים וכטעמים הם יובנו בתחלת מחשבה ויצוירו עניניהם; ואמנם המקרים אשר נושאיהם מקרים אחרים - כלהט במראה והנטיה וההקף בקו - יעלם ענינם מאד ובלבד כשיחובר אל זה שיהיה המקרה הנושא בלתי עומד על ענין אחד אך ישתנה מענין אל ענין - יעלם הדבר יותר. ונקבצו בזמן שני הענינים יחד שהוא מקרה דבק לתנועה והתנועה מקרה למתנועע; ואין התנועה כדמות השחרות והלובן אשר הם ענין מיושב אבל אמיתת התנועה ועצמותה - שלא תתישב על ענין ואפילו כהרף עין - וזה ממה שחיב העלם ענין הזמן.
והכונה שהוא אצלנו דבר נברא מתהוה כשאר המקרים והעצמים הנושאים למקרים ההם. ולזה לא תהיה המצאת האלוה לעולם בהתחלה זמנית כי הזמן מכלל הנבראים:

והתבונן זה הענין מאד בעבור שלא תתחיב התשובות אשר אין לנטות מהם למי שיסכל זה. כי כשתקים זמן קודם העולם תחויב להאמין הקדמות כי הזמן - מקרה ואי אפשר לו מבלתי נושא ויתחיב מציאות דבר קודם מציאות זה העולם הנמצא עתה - ומזה היא הבריחה:

וזו היא אחת הדעות והיא - יסוד תורת 'משה רבינו' ע&quot;ה בלי ספק והיא שניה ליסוד היחוד - לא יעלה בדעתך זולת זה. ו'אברהם אבינו ע&quot;ה' התחיל לגלות זה הדעת אשר הביאו אליו העיון; ולזה היה קורא &quot;בשם יי אל עולם&quot;. וכבר הראה זה הדעת באמרו &quot;קונה שמים וארץ&quot;:

והדעת השני הוא דעת כל מי ששמענו ענינו וראינו דבריו מן הפילוסופים וזה שהם אומרים כי מן השקר שימציא האלוה דבר לא מדבר ואי אפשר גם כן אצלם שיפסיד דבר אל לא דבר - רצוני לומר שאי אפשר שיתהוה נמצא אחד בעל חומר וצורה מהעדר החומר ההוא העדר גמור ולא יפסד אל העדר החומר ההוא העדר גמור - ותאר האלוה אצלם בשהוא יכול על זה כתארו בשהוא יכול לקבץ בין שני ההפכים בעתה אחת או יברא כמותו ית' או יתגשם או יברא מרובע קטרו שוה לצלעו ומה שדומה לזה מן הנמנעות. והמובן מדבריהם - שהם אומרים כמו שאין לאות בחוקו להיותו בלתי ממציא הנמנעות - כי לנמנע טבע קים אינו מפעולת פועל ולזה אי אפשר לשנותו - כן אין לאות בחוקו בשלא יוכל להמציא דבר מלא דבר שזה מכת הנמנעות כולם. ולזה יאמינו שיש חומר אחד נמצא קדמון כקדמות האלוה לא ימצא הוא זולת החומר ולא החומר ימצא זולתו. ולא יאמינו שהחומר בבמעלתו ית' במציאות אבל הוא סיבת מציאותו והוא לא על דרך משל כחומר ליוצר או הברזל לנפח והוא אשר יברא בו מה שירצה פעם יציר ממנו שמים וארץ ופעם יציר ממנו זולת זה. ובעלי זה הדעת מאמינים כי השמים גם כן הוים נפסדים אלא שאינם הוים מלא דבר ולא נפסדים אל לא דבר אבל כמו שאישי החי הוים נפסדים מחומר נמצא אל חומר נמצא כן השמים יתהוו ויפסדו והויתם והפסדם כשאר הנמצאות אשר תחתיהם:

ואנשי זאת הכת יחלקו אל כתות אין תועלת לזכרון כתותיהם ודעותיהם בזה המאמר; אבל שורש זאת הכת הכולל - מה שזכרתי לך. ואפלטון גם כן זו היא האמנתו - אתה תמצא אריסטו יספר עליו בספר השמע שהוא מאמין - רצוני לומר אפלטון - כי השמים הוים נפסדים; וכן תמצא דעתו מבואר בספרו לטימאוס; אלא שהוא לא יאמין אמונתנו כמו שיחשוב מי שלא יבחון הדעות ולא ידקדק העיון וידמה שדעתנו ודעתו שוה - ואין הענין כן שאנחנו נאמין היות השמים לא מדבר אלא אחר ההעדר המוחלט והוא יאמין שהם נמצאים הוים מדבר - וזהו הדעת השני:

והדעת השלישי הוא דעת אריסטו והנמשכים אחריו ומפרשי ספריו - וזה שהוא אומר מה שאמרוהו אנשי הכת שקדם זכרה - והוא שלא ימצא בעל חומר מלא חומר כלל - ויוסיף על זה ויאמר כי השמים אינם נופלים תחת ההויה וההפסד בשום פנים. ובאור דעתו בזה הוא זה יחשוב שזה הנמצא כולו כפי מה שהוא לא סר ולא יסור היותו כן ושהדבר הקיים אשר לא יפול תחת ההויה וההפסד - והוא השמים - לא סר היותו כן ושהזמן והתנועה - עולמיים תמידיים לא הוים ולא נפסדים; ושהדבר ההוה הנפסד - והוא מה שתחת גלגל הירח - לא סר היותו כן - רצוני לומר, שהחומר ההוא הראשון לא הוה ולא נפסד בעצמו אבל הצורות יבואו בו זו אחר סור זו ויפשוט צורה וילבש אחרת - ושזה הסדר כולו העליון והתחתון לא יפסד ולא יבטל ולא יתחדש בו מתחדש ממה שאין בטבעו שהוא חוץ להקש בשום פנים:

אמר - ואף על פי שלא אמרו בזה הלשון אבל העולה מדעתו - שהוא משער הנמנע אצלו שישתנה לאלוה רצון או יתחדש לו חפץ ושכל זה המציאות כפי מה שהוא האלוה המציאו ברצונו אבל לא פעל אחר העדר; וכמו שהוא משער הנמנע שיעדר האלוה או ישתנה עצמו כן יחשוב שהוא משער הנמנע שישתנה לו רצון או יתחדש לו חפץ; ויתחיב שיהיה זה הנמצא כולו כפי מה שהוא עתה כן היה במה שלא סר וכן יהיה עדי עד:

זה באור אלו הדעות ואמיתתם. והם דעות מי שהתבאר אצלו במופת מציאות האלוה לזה העולם. אבל מי שלא ידע מציאות האלוה ית' וית' אבל חשב שהדברים הוים ונפסדים בהתקבץ ובהתפרד כפי המקרה ושאין שם מנהיג ולא מסדר מציאות - והוא אפיקורוס וסיעתו והדומים לו כמו שיספר אלכסנדר - אין תועלת לנו בזכרון הכתות ההם. כי כבר התבאר במופת מציאות האלוה וזכרנו דעות אנשים בנו ענינם על יסוד כבר התבאר סותרו במופת אין תועלת לנו בו. וכן השתדלנו עוד לאמת מאמר בעלי הדעת השני - רצוני לומר היות השמים הוים נפסדים - אין תועלת לנו בו מפני שהם מאמינים בקדמות. ואין הפרש אצלנו בין מי שיאמין שהשמים הוים מדבר בהכרח ונפסדים אל דבר או אמונת אריסטו אשר יאמין שהם בלתי הוים ולא נפסדים - כי כונת כל נמשך אחר תורת 'משה רבינו ואברהם אבינו' או מי שילך בדרכיהם אמנם היא אמונה שאין דבר קדמון כלל עם האלוה ושהמצאת הנמצא מהעדר בחוק האלוה אינה מכת הנמנע אבל יחשבו עוד קצת אנשי העיון שהוא מחויב:

ואחר שישבנו הדעות אתחיל בבאור ראיות אריסטו על דעתו ומה הביאו אל זה:
==ראו גם==
[[File:מורה נבוכים חלק שני פרק יג הרב בלאס.ogg|thumb|מורה נבוכים חלק שני פרק יג הרב בלאס]]
[[קטגוריה:תרגום אבן תיבון למורה נבוכים|ב/יג]]</text>
      <sha1>bf6e6c03l1hkyh7nozpbfy08e0la5bo</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות הדיג</title>
    <ns>116</ns>
    <id>346714</id>
    <revision>
      <id>3018262</id>
      <parentid>3006908</parentid>
      <timestamp>2026-05-31T20:20:17Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <comment>הוראת שעה</comment>
      <origin>3018262</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="123266" sha1="sepu2189sfrs5dy1beck1uup6egeupv" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות הדיג, 1937
=== תקנות שהתקין מנהל עניני הממשלה עפ&quot;י [[הפקודה|סעיף 9]]. ===

&lt;מקור&gt; ((ע&quot;ר 1937, תוס' 2, 86|תקנות הדיג|0669)), ((445|תקון|0697)), ((765|תקון (מס' 2)|0726)); ((1938, תוס' 2, 615|תקון|0793)), ((1118|תקון מס' 2|0825)); ((1940, תוס' 2, 473|תקון|0998)); ((1941, תוס' 2, 312|תקון|1083)), ((387|תקון (מס' 2)|1084)), ((884|תקון (מס' 3)|1113)), ((1376|תקון (מס' 4)|1138)); ((1942, תוס' 2, 551|תקון|1188)); ((1945, תוס' 2, 443|תיקון|1410)); ((1946, תוס' 2, 237|תיקון|1475)); ((ע&quot;ר תש&quot;ח, תוס' א', 1|פקודת סדרי השלטון והמשפט|0:312670)), ((39|פקודת המטבע|0:312686)); ((ע&quot;ר תש&quot;ח, 22|הודעה בדבר סמכויות השרים)); ((ע&quot;ר תש&quot;ט, תוס' ב', 124|תיקון|0042)); ((ק&quot;ת תש&quot;ט, 193|תיקון|0015)); ((תשי&quot;א, 110|תיקון|0124)); ((תשי&quot;ג, 384|תיקון - תקנות הדיג בדבר רישום לדיג|0321)), ((789|תיקון מס' 2|0345)), ((LIV|ת&quot;ט|i:1953)); ((תשי&quot;ד, 210|תיקון - תקנות בדבר הגשת דינים וחשבונות|0408)); ((תשי&quot;ד, 455|תיקון מס' 2 - תקנות בדבר דיג דגי לבנונים|0425)); ((תשט&quot;ו, 210|תיקון - תקנות בדבר מידת הרשתות|0487)); ((תשט&quot;ז, 448|תיקון - תקנות בדבר שליית אלמוגים באילת|0579)), ((767|תיקון מס' 2 - תקנות בדבר שיטות דיג אסורות והגשת תסקירים|0603)), ((854|תיקון מס' 3 - תקנות בדבר אגרות|0611)); ((תשי&quot;ז, 58|תיקון - תקנות בדבר שיטות דיג אסורות|0637)), ((1636|תיקון מס' 2 - תקנות בדבר אגרות|0715)); ((תשי&quot;ח, 486|תיקון - תקנות בדבר שימוש ברשתות בכנרת|0756)), ((969|תיקון מס' 2 - תקנות בדבר השמדת קני סוף בים כנרת|0781)), ((1074|תיקון מס' 3 - תקנות בדבר אגרות|0787)); ((תשי&quot;ט, 312|תקנות בדבר פטור מאגרת רשיון לדיג|0844)), ((431|תקנות הדיג (הגנה על אלמוגים ודגים אחרים בתוף אילת)|0850)), ((1251|תיקון מס' 2 - תקנות בדבר היתר שימוש ברשת לאמפארה|0899)), ((1383|תיקון מס' 3 - תקנות בדבר ניהול יומן דיג|0908)); ((תש&quot;ך, 63|תיקון - תקנות בדבר הגנה על הצב הרך|0952)), ((188|תיקון מס' 2 - תקנות בדבר פטור מאגרת רשיון לדיג|0958)), ((244|תיקון מס' 3 - תקנות בדבר שטח דיג הסרדינים בכנרת|0962)), ((1039|תיקון מס' 4 - תקנות בדבר איסור השימוש בנשק חם בירדן ובכנרת לצרכי דיג|1007)), ((1775|תיקון מס' 5 - תקנות בדבר אגרות רשיונות לדיג|1043)); ((תשכ&quot;א, 1137|תיקון - תקנות בדבר אגרות רשיונות לדיג|1113)), ((1867|תיקון מס' 2 - תקנות בדבר ביטול הגבלות דיג בכנרת|1155)); ((תשכ&quot;ב, 33|תיקון - תקנות בדבר דיג תת-מימי|1202)), ((2550|תיקון מס' 2 - תקנות בדבר דיג ברשת גרר|1357)); ((תשכ&quot;ג, 1566|תיקון - תקנות בדבר הגבלות דיג|1454)); ((תשכ&quot;ה, 1758|תיקון|1710)); ((תשכ&quot;ז, 2332|תיקון - תקנות בדבר הגודל המינימלי של דגים שמותר לדוגם, למכרם ולהחזיקם|2030)); ((תשכ&quot;ח, 2048|תיקון - תקנות בדבר הגבלת דיג באמצעות מיכלי חמצן ורובה תת-מימי|2265)); ((תשכ&quot;ט, 725|תיקון תקנות הדיג|2337)); ((תש&quot;ל, 1352|תיקון|2542)), ((1963|תיקון מס' 2|2585)); ((תשל&quot;ב, 659|תיקון - תקנות בדבר הדיג באגם כפר-ברוך|2809)); ((תשל&quot;ד, 1177|תיקון|3169)); ((תשל&quot;ו, 1085|תיקון|3488)); ((תשל&quot;ז, 599|תיקון|3640)), ((1042|תיקון מס' 2|3670)); ((תשל&quot;ט, 730|תיקון|3947)); ((תש&quot;ם, 1616|תקנות אגרות חקלאיות (הצמדה למדד)|4125)); ((תשמ&quot;א, 1566|תקנות אגרות חקלאיות (הצמדה למדד)|4274)); ((תשמ&quot;ה, 1256|תיקון|4802)); ((תשמ&quot;ו, 923|תיקון מס' 2|4934)), ((1491|תיקון מס' 3|4972)); ((תשמ&quot;ז, 87|תיקון מס' 4|4978)); ((תשמ&quot;ח, 874|תיקון מס' 5|5110)); ((תשמ&quot;ט, 1316|תיקון|5213)); ((תשנ&quot;ז, 829|תיקון|5833)); ((תשנ&quot;ח, 773|תיקון|5902)), ((994|ת&quot;ט|5908)); ((תשנ&quot;ט, 121|תיקון|5939)), ((1136|תיקון [תשנ&quot;ח] (תיקון)|5995)); ((תש&quot;ס, 137|תיקון|6009)), ((676|תיקון מס' 2|6042)); ((תשס&quot;ו, 201|תיקון|6445)); ((תשס&quot;ט, 391|תיקון|6744)); ((תשע&quot;א, 470|תיקון|6962)), ((856|תיקון מס' 2|6988)); ((תשע&quot;ז, 346|תיקון|7746)); ((תשע&quot;ח, 1834|ת&quot;ט|7988)); ((תשפ&quot;ה, 442|תיקון|11601)), ((2394|הוראת שעה|12011)); ((תשפ&quot;ו, 1964|תיקון|12364)), ((2154|הוראת שעה|12396)).
''עדכון סכומים:'' ((י&quot;פ תש&quot;ם, 1758|הודעה בדבר אגרות חקלאיות|2631)); ((תשמ&quot;א, 1287|הודעה בדבר אגרות חקלאיות|2700)); ((ק&quot;ת תשמ&quot;ב, 226|הודעת אגרות חקלאיות|4281)), ((1102|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|4356)); ((תשמ&quot;ג, 186|הודעת אגרות חקלאיות|4423)), ((1115|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|4483)); ((תשמ&quot;ד, 153|הודעת אגרות חקלאיות|4536)), ((1104|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|4606)), ((2662|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 3)|4707)); ((תשמ&quot;ה, 688|הודעת אגרות חקלאיות|4761)), ((1196|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|4798)), ((1756|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 3)|4841)); ((תשמ&quot;ו, 76|הודעת אגרות חקלאיות|4864)), ((1528|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|4974)); ((תשמ&quot;ז, 280|הודעת אגרות חקלאיות|4994)), ((708|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5019)), ((1140|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 3)|5043)); ((תשמ&quot;ח, 460|הודעת אגרות חקלאיות|5083)), ((1052|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5127)); ((תשמ&quot;ט, 411|הודעת אגרות חקלאיות|5161)), ((874|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5188)); ((תש&quot;ן, 315|הודעת אגרות חקלאיות|5244)), ((522|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5259)); ((תשנ&quot;א, 45|הודעת אגרות חקלאיות|5299)), ((428|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5322)), ((950|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 3)|5364)); ((תשנ&quot;ב, 305|הודעת אגרות חקלאיות|5391)), ((1395|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5460)); ((תשנ&quot;ג, 755|הודעת אגרות חקלאיות|5516)); ((תשנ&quot;ד, 342|הודעת אגרות חקלאיות|5571)), ((1126|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5611)); ((תשנ&quot;ה, 483|הודעת אגרות חקלאיות|5648)); ((תשנ&quot;ו, 296|הודעת אגרות חקלאיות|5724)), ((1397|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5769)); ((תשנ&quot;ז, 614|הודעת אגרות חקלאיות|5826)), ((1235|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5852)); ((תשנ&quot;ט, 397|הודעת אגרות חקלאיות|5953)); ((תשס&quot;ב, 1019|הודעת אגרות חקלאיות|6184)); ((תשס&quot;ג, 14|הודעת אגרות חקלאיות|6197)); ((תשס&quot;ח, 654|הודעת אגרות חקלאיות|6658)); ((תשס&quot;ט, 1129|הודעת אגרות חקלאיות|6794)), ((1220|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|6803)), ((1226|ת&quot;ט|6803)); ((תש&quot;ע, 1585|הודעת אגרות חקלאיות|6923)); ((תשע&quot;א, 1267|הודעת אגרות חקלאיות|7023)); ((תשע&quot;ג, 1593|הודעת אגרות חקלאיות|7278)); ((תשע&quot;ט, 1466|הודעת אגרות חקלאיות|8118)); ((תש&quot;ף, 2026|הודעת אגרות חקלאיות|8699)); ((תשפ&quot;א, 3340|הודעת אגרות חקלאיות|9431)); ((תשפ&quot;ג, 1796|הודעת אגרות חקלאיות|10653)); ((תשפ&quot;ד, 1870|הודעת אגרות חקלאיות|11189)), ((2686|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|11312)); ((תשפ&quot;ו, 236|הודעת אגרות חקלאיות|12105)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף הסמכויות המסורות לנציב העליון [[+|בסעיף 9]] [[=הפקודה|מפקודת הדיג, 1937]], התקין מנהל עניני הממשלה את התקנות דלקמן:-
----
((מכוח האמור [[+|בסעיפים 14]] [[ו-15 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש&quot;ח-1948]], כל סמכות שהיתה נתונה על פי החוק בידי הנציב העליון תהא נתונה לממשלה, וכל מקום בו נאמר בחוק &quot;פלשתינה (א&quot;י)&quot; ייקרא מעתה &quot;ישראל&quot;. סמכויות הנציב העליון הועברו לשר החקלאות (ע&quot;ר תש&quot;ח, 22); לפי [[0:312686|סעיף 2 לפקודת המטבע, תש&quot;ח-1948]], כל מקום בו נאמר &quot;פונט&quot; הכוונה היא ללירה ישראלית. לפי הודעת פקידי הממשלה (שינוי תארים) (ק״ת תשנ״ה, 1942) במקום ”שר החקלאות“ יבוא ”שר החקלאות ופיתוח הכפר“.))

@ 1. השם
: תקנות אלה תקראנה ((&quot;))תקנות הדיג, 1937((&quot;)).

@ 1א. פירוש (תיקון: 1941-4, תש&quot;ח, תשל&quot;ו, תשמ&quot;ח, תשנ&quot;ח, תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ז, תשפ&quot;ה)
: בתקנות אלה -
:- &quot;דיג ברשת גריפה&quot; - שיטת דיג של פרישת רשת במים וגרירתה אל החוף;
:- &quot;דיג ברשת עמידה&quot; - שיטת דיג באמצעות רשת הנפרשת במים בצורה אנכית ומעוגנת לקרקע;
:- &quot;דיג ברשת זריקה&quot; - שיטת דיג באמצעות זריקת רשת (&quot;שבכאת טרח&quot;);
:- &quot;דיג ברשת טבעת&quot; - שיטת דיג באמצעות רשת שלחלקה התחתון מוצמדות טבעות שבהן מושחל כבל המשמש לסגירתה;
:- &quot;דיג מכמורת&quot; - שיטת דיג של גרירת רשת על ידי ספינה;
:- &quot;דיג חופי&quot; - כל שיטות הדיג המפורטות בתקנות אלה, למעט דיג ברשת טבעת, במכמורת ובמערך חכות צף;
:- &quot;דיג מרחקים&quot; - דיג באזורים ימיים בהם הוענקו למדינת ישראל זכויות דיג בינלאומיות בתוקף היותה צד לאמנה בינלאומית;
:- &quot;הירדן ויובליו&quot; - נהר הירדן לפני כניסתו ולאחר יציאתו מים כנרת, לרבות היובלים הנשפכים לירדן;
:- &quot;מערכת מימי הירדן&quot; פירושה הירדן והאגן שלו (לרבות ים כנרת ואגם החולה) וכל אותם הנחלים הזורמים באגן הירדן;
:- &quot;מערך חכות&quot; - מספר קרסים הקשורים לחוט אחד בזה אחר זה;
:- &quot;מערך חכות שוקע&quot; - מערך חכות שקרסיו על קרקעית הים;
:- &quot;מערך חכות צף&quot; - מערך חכות שקרסיו מצויים בגוף המים;
:- &quot;המשרד&quot; - משרד החקלאות ופיתוח הכפר;
:- &quot;שק&quot; - ברשת טבעת או ברשת המשמשת לדיג מכמורת - החלק האחורי של הרשת שבו נאספים הדגים;
:- &quot;מקשר לקשר&quot; - המרחק בין מרכזי שני קשרים סמוכים זה לזה;
:- &quot;נחלי ים כנרת&quot; - כל הנחלים הנשפכים לים כנרת;
:- &quot;נחלי ים תיכון&quot; - כל הנחלים הנשפכים לים התיכון;
:- &quot;פקיד הדיג הראשי&quot; - עובד המשרד שהוא בעל ידע וכישורים מתאימים בתחום הדיג והגנה על משאב הדגה והסביבה הימית, שהשר מינה לעניין תקנות אלה.

@ 2. רשיונות (תיקון: 1938-2, 1940, 1941-4, תש&quot;ט-2, תשי&quot;ג-2, תשט&quot;ז-3, תשי&quot;ז-2, תשי&quot;ח-3, תשי&quot;ט, תש&quot;ך-2, תש&quot;ך-5, תשכ&quot;א, תש&quot;ל, תשל&quot;ד, תשל&quot;ז, תשל&quot;ט, תשמ&quot;ז, תשמ&quot;ח, תשנ&quot;ח, תשנ&quot;ח-2, תשנ&quot;ט, תשנ&quot;ט-2, תשע&quot;ז, [הודעות])
: (1) פקיד הדיג הראשי רשאי לתת לאנשים המתאימים, לפי שקול דעתו, רשיונות לדוג דגים (להלן - רשיון דיג); בקשה לרשיון דיג תוגש לאחד ממשרדי האגף לדיג של משרד החקלאות בתל-אביב, חיפה או טבריה.
: (2) על המבקשים רשיונות לציין:-
:: (א) אם היו להם רשיונות קודם לכן;
:: (ב) אם נתחייבו בדין עפ&quot;י [[פקודת הדיג, 1937]], או עפ&quot;י כל פקודה שבוטלה [[באותה פקודה]];
:: (ג) היכן יש בדעתם לדוג דגים;
:: (ד) באיזו שיטת דיג יש בדעתם לנקוט.
: (2א) רשיון דיג ובקשת רשיון דיג, פרט לרשיונות ולבקשות לפי [[הסעיפים הקטנים (1)(ב) ו-(2) מסעיף 3 לפקודה]], ייערכו בטופס שיקבע פקיד הדיג הראשי; דוגמת טופס לפי תקנת משנה זו תפורסם באתר האינטרנט של המשרד וניתן לקבלו במשרדי אגף הדיג של המשרד בבית דגן, חיפה או טבריה.
: (2ב) (((פקעה).))
: (3) אגרה של 30 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 1987; החל מיולי 2025, 225 ש&quot;ח))) תיגבה בעד כל רשיון דיג, שאינו רשיון לפי [[הסעיפים הקטנים (1)(ב) או (2) מסעיף 3 לפקודה]] ושאינו רשיון דיג למים פרטיים, וכן אינו רשיון דיג הניתן לנציג דיפלומטי או קונסולרי של מדינת חוץ כמשמעותו [[בסעיף 3 לתוספת לחוק המכס, הבלו ומס הקניה (ביטול פטור מיוחד), תשי&quot;ז-1957]], שהוכרו על ידי שר החוץ בתור שכאלה; האגרה בעד רשיון לפי [[הסעיפים הקטנים (1)(ב) או (2) מסעיף 3 לפקודה]] תיקבע על ידי שר החקלאות בכל מקרה ומקרה לפי נסיבות הענין.
: (3א) על אף האמור בתקנת משנה (3) תשולם בעד רשיון דיג בים כנרת אגרה של 75 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 1987; החל מיולי 2025, 540 ש&quot;ח))).
: (3ב) (((נמחקה).))
: (4) פרט לבקשה לרשיון הניתן לאדם מסויים בלבד, יש לצרף לכל בקשה לרשיון שלש העתקות מתמונתו האחרונה של המבקש (בגודל תמונת פספורט).
: (5) תקפו של רשיון דיג יפקע בתאריך הנקוב בו, אך לא יאוחר מתום שנה לאחר יום נתינתו.
: (6) בעל רשיון הניתן לאדם מסויים בלבד חייב להגיש לפקיד הדיג שבאזורו את רשימת הפועלים העובדים בדייג ואשר, אלמלא כן, היו נדרשים לקבל רשיונות פרטיים, ועליו להודיע לפקיד הדיג הנ&quot;ל על כל שינוי שיחול בחבר העובדים במשך שבעה ימים מיום שחל השינוי.
: (7) רשיונות הניתנים עפ&quot;י תקנות אלה לא יכללו דיג ספוגים.
: (8) (((נמחקה).))
: (9) (((נמחקה).))
: (10) פקיד הדיג הראשי יהיה רשאי, לפי שיקול דעתו, להוציא העתק של רשיון דיג שאבד או שנשמד; בעד כל העתק תיגבה אגרה של 15 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 1987; החל מיולי 2025, 119 ש&quot;ח))).

@ 2א. רשיון לספינה לעסוק בדיג (תיקון: תשמ&quot;ח, תשמ&quot;ט, תשנ&quot;ח, תשנ&quot;ט, תש&quot;ס, תשע&quot;ז, [הודעות])
: (1) פקיד הדיג הראשי רשאי לתת, לפי שיקול דעתו, רשיון לספינה לעסוק בדיג בתנאים ובמגבלות שיקבע.
: (2) בקשה לרשיון לספינה לעסוק בדיג תוגש על ידי הבעל הרשום או הבעלים הרשומים של הספינה לאחד ממשרדי האגף לדיג של משרד החקלאות בתל-אביב, חיפה או טבריה.
: (3) הבקשה לרשיון לספינה לעסוק בדיג תכלול את הפרטים האלה:
:: (א) פרטים מלאים על הספינה, לרבות מערכת ההנעה שלה;
:: (ב) האזור בו תעסוק הספינה בדיג;
:: (ג) שיטה או שיטות הדיג שבהן ישתמשו בספינה.
: (4) הבקשה והרשיון לספינה לעסוק בדיג ייערכו על גבי טופס שיקבע פקיד הדיג הראשי; דוגמת טופס לפי תקנת משנה זו תפורסם באתר האינטרנט של המשרד וניתן לקבלו במשרדי אגף הדיג של המשרד בבית דגן, חיפה או טבריה.
: (4א) לבקשה רשיון לספינה לעסוק בדיג יצורף רשיון שיט כהגדרתו [[בתקנות הנמלים (בטיחות השיט), התשמ&quot;ג-1982]].
: (5) תוקף הרשיון לספינה לעסוק בדיג יפקע בתאריך הנקוב בו, אך לא יאוחר מתום שנה לאחר יום נתינתו, לפי קביעת פקיד הדיג הראשי.
: (6) הרשיון לספינה לעסוק בדיג יוחזק בספינה כל עת הימצאה בים ויוצג לבקורת לכל גורם מוסמך כמפורט [[בסעיף 6 לפקודת הדיג, 1937]].
: (7) בעד רשיון לספינה לעסוק בדיג תשולם אגרה בשקלים חדשים כדלקמן:
:: (א) {{טורים שווים | לספינה הדגה ברשתות עמידה (אמבטן) בים כנרת | 300 (((מתואם לשנת 1989; החל מיולי 2025, 1,420))) }}
:: (ב) {{טורים שווים | לספינה הדגה בשיטות אחרות בים כנרת | 1,150 (((מתואם לשנת 1989; החל מיולי 2025, 5,580))) }}
:: (ג) {{טורים שווים | לספינה הדגה בים התיכון או במפרץ אילת בדיג חופי | 45.50 (((מתואם לשנת 1988; החל מיולי 2025, 291))) }}
:: (ד) {{טורים שווים | לספינה הדגה בים התיכון או במפרץ אילת ברשת הקפה או במערך חכות צף | 53 (((מתואם לשנת 1988; החל מיולי 2025, 323))) }}
:: (ה) {{טורים שווים | למכמורתנים | 315 (((מתואם לשנת 1988; החל מיולי 2025, 1,960))) }}
:: (ו) {{טורים שווים | לספינה הפועלת בדיג מרחקים | 12,500 (((מתואם לשנת 1988; החל מיולי 2025, 76,880))) }}
: (8) פקיד הדיג הראשי יהיה רשאי, לפי שיקול דעתו, להוציא העתק של רשיון לספינה לעסוק בדיג שאבד או שנשמד; בעד כל העתק תשולם אגרה של 18.50 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 1988; החל מיולי 2025, 118 ש&quot;ח))).
: (8א) הועברה הבעלות בספינה שלגביה ניתן רשיון לעסוק בדיג, רשאי מי שקיבל את הרשיון, לבקש מפקיד הדיג הראשי להעבירו על שם הבעלים החדשים של הספינה או להותיר את הרשיון על שמו ולהעבירו לספינה אחרת שהוא הבעלים הרשומים שלה, ובלבד שההעברה תיעשה לספינה בעלת כושר דיג דומה; על בקשה כאמור יחולו הוראות תקנה זו.
: (9) ספינה המשתמשת לדיג בחכות בודדות תהיה פטורה מהחובה לקבל רשיון לספינה לעסוק בדיג, ובלבד שמספרן אינו עולה על שלוש.

@ 3. פריקת דגים מספינות זרות (תיקון: תש&quot;ח, תש&quot;ט-2, תש&quot;ך-5, תשל&quot;ז, תשל&quot;ט, תשמ&quot;ז, [הודעות])
: (1) פקיד הדיג הראשי מוסמך לתת רשיונות לפריקת דגים מספינות שאינן רשומות בישראל, בהתאם להוראות [[סעיף קטן (1) מסעיף 4 לפקודה]].
: (2) ההתחיבות והרשיון לפי [[סעיף קטן (1) מסעיף 4 לפקודה]] ייערכו בטופס שיקבע פקיד הדיג הראשי.
: (3) הרשיון לפי תקנה זאת יינתן לתקופה של חודש ימים ותיגבה בעדו אגרה של 225 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 1987; החל מיולי 2025, 1,690 ש&quot;ח))).
: (4) רשיון כזה לא יקנה לבעליו זכות -
:: (א) לדוג במימי ישראל;
:: (ב) לפרוק דגים בחופי ישראל ללא רשיון יבוא וללא תשלום מכס, במידה שהוא חייב בהם לפי נסיבות הענין.

@ 4. שיטות דיג אסורות (תיקון: 1937, 1938, 1941-2, 1941-4, 1942, 1945, 1946, תש&quot;ח, תש&quot;ט-2, תשי&quot;א, תשט&quot;ז, תשט&quot;ז-2, תשי&quot;ז, תשי&quot;ח, תשי&quot;ט-2, תשי&quot;ט-3, תש&quot;ך-4, תשכ&quot;א-2, תשכ&quot;ב-2, תשכ&quot;ח, תשכ&quot;ט, תשמ&quot;ו-2, תשנ&quot;ח, תשס&quot;ו, תשע&quot;ז)
: (א) לא ידוג אדם בשיטות הדיג האלה (להלן - שיטות דיג אסורות):
:: (1) בדיג מכמורת בים התיכון, אם אורך השק קטן מ-4 מטרים;
:: (2) בנחלי ים תיכון ובתחומי 100 מטרים מפתחם ברשת, למעט ברשתות ייעודיות לדיג דגיגי קיפונים (בורי); לעניין זה, &quot;דגיג&quot; - דג שאורכו מקצה פיהו ועד קצה זנבו אינו עולה על 5 סנטימטרים;
:: (3) באמצעות רשת או סורג קבועים או אמצעי קבוע אחר; בפסקה זו, &quot;קבוע&quot; - המעוגן לקרקע במשך תקופה של שבעה ימים או יותר;
:: (4) תוך שימוש בכל אמצעי המכוון להמריץ תנועת דגים לתוך רשתות או מלכודות, או להוצאתם ממקום מסתור;
:: (5) באמצעות מערך חכות בים כנרת;
:: (6) באמצעות רובה תת-ימי, בים כנרת ובמפרץ אילת;
:: (7) מיתקני נשימה מלאכותיים לצלילה;
:: (8) ברשת עמידה, אם מתקיים אחד מאלה:
::: (א) מחוף ים כנרת או מחוף מפרץ אילת;
::: (ב) מכלי שיט בים כנרת, אם אורכן המצטבר של רשתות העמידה עולה על 1,000 מטרים;
::: (ג) מכלי שיט בים תיכון ובמפרץ אילת, אם אורכן המצטבר של רשתות העמידה עולה על 2,000 מטרים;
:: (9) תוך שימוש בנשק חם;
:: (10) במערכת מימי הירדן ובמפרץ אילת ברשת זריקה;
:: (11) תוך שימוש במחולל מכות חשמל;
:: (12) ברשת גריפה;
:: (13) מכלי שיט באמצעות -
::: (א) מערך חכות שוקע, שאורכו המצטבר עולה על 5,000 מטרים או שמספר קרסיו עולה על 1,500;
::: (ב) במערך חכות צף שאורכו המצטבר עולה על 60,000 מטרים או שמספר קרסיו עולה על 2,000;
:: (14) בדיג מכמורת, תוך שימוש בקורה המחוברת לחלק הקדמי של הרשת, אשר נגררת על קרקעית הים (&quot;קורה חופרת&quot;) או תוך שימוש בכדורים, צמיגים, גלגלים או אבזרים אחרים, המחוברים לרשת ומיועדים להקל על גרירתה על גבי סלעים ולמניעת הסתבכותה בהם;
:: (15) בחכה בעלת קרס מרובה עוקצים (&quot;עוגן&quot;), בה מושלך הקרס לשם לכידת הדג בגופו (&quot;חטיפה&quot;);
:: (16) בדיג ברשת טבעת בים התיכון, במרחק הקצר מ-500 מטרים מהחוף;
:: (17) בדיג ברשת טבעת במערכת מימי הירדן המשמשת לדיג אמנונים, שפמנונים וביניות, אם אורך השק קטן מ-15 מטרים וגובהו קטן מ-10 מטרים.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי פקיד הדיג הראשי להתיר, למבקש מסוים, לתקופה שיקבע ובהחלטה מנומקת בכתב, שימוש בשיטות הדיג האסורות המנויות בפסקאות 4(((א)))(2), 4(((א)))(3), 4(((א)))(6), 4(((א)))(7), 4(((א)))(10), 4(((א)))(11), 4(((א)))(12) ו-4(((א)))(16) למטרות מחקר או לצורך מניעת נזק לדגה.

@ 5. מידה מזערית לעיני רשתות (תיקון: 1940, 1941-4, תשי&quot;ד-2, תשט&quot;ו, תש&quot;ל-2, תשל&quot;ז, תשנ&quot;ח, תשע&quot;ז)
: (א) לא ידוג אדם דגים ברשת אם מידת עיני הרשת קטנה מהקבוע להלן:
:: (1) ברשת מכמורת - 22 מילימטר מקשר לקשר או מידת מתח של 44 מילימטר, ובשק - 24 מילימטר מקשר לקשר או מידת מתח של 48 מילימטר;
:: (2) ברשת עמידה המשמשת לדיג במערכת מימי הירדן - 45 מילימטר מקשר לקשר;
:: (3) ברשת עמידה, במקום שאינו מערכת מימי הירדן - 30 מילימטר מקשר לקשר;
:: (4) בשק של רשת טבעת, במערכת מימי הירדן, המשמשת לדיג אמנונים, שפמנונים וביניות - 45 מילימטר מקשר לקשר;
:: (5) בכל רשת אחרת - 12 מילימטר מקשר לקשר.
: (ב) לא ידוג אדם במלכודת דגים או סרטנים, זולת אם גודל עין המלכודת הוא 30 מילימטרים או יותר מחיבור לחיבור, בכל חלקי המלכודת ולמצוף המחובר למלכודת מצורפת תווית פלסטיק הנושאת את פרטי רישיון הדיג של בעל המלכודת.
: (ג) על אף האמור בתקנות משנה (א) או (ב), רשאי פקיד הדיג הראשי להתיר, לתקופה שיקבע ובהחלטה מנומקת בכתב, שימוש ברשת או במלכודת שלא מתקיימים בהן התנאים הקבועים בתקנות המשנה האמורות, למטרות מחקר או לצורך מניעת נזק לדגה.

@ 5א. רשתות גריפה וטבעת ללבנונים (תיקון: תשי&quot;ד-2, תשנ&quot;ח, תשע&quot;ז)
: (א) לא ישתמש אדם ברשת טבעת לדיג לבנונים במערכת מימי הירדן, אלא אם -
:: (1) גדלו של חלק הרשת שאליו מרכזים את הדגים שליד חבל הפקקים הוא לפחות באורך של 15 מטרים ובגובה של 10 מטרים (להלן - מסננת) ומידות עיני הרשת הן:
::: (א) במסננת - 14 מ&quot;מ לפחות מקשר לקשר;
::: (ב) בחלקים אחרים - 10 מ&quot;מ מקשר לקשר;
:: (2) סינן מהרשת בעזרת המסננת, לפני העלאת שלל מהמים, את דגי הלבנונים שהחזקתם אסורה לפי [[תקנה 6]].
: (ב) פקיד הדיג הראשי רשאי, בהחלטה מנומקת בכתב, להתיר שימוש ברשתות שמידתן שונה מהקבוע בתקנת משנה (א).

@ 5ב. (תיקון: תשי&quot;ח, תשנ&quot;ח) : (((בוטלה).))

@ 5ג. הגבלת דיג בשמורת החולה (תיקון: תשכ&quot;ג)
: (א) לא ידוג אדם דגים בשטח שמורת החולה אלא בחכה.
: (ב) בתקנה זו((,)) &quot;שטח שמורת החולה&quot; - השטח שגבולותיו סומנו בקו כחול בתכנית בנין ערים מפורטת מס' 262 - שמורות טבע בצפון מערב החולה שהודעה על הפקדתה, ביחד עם התשריט המצורף אליה, פורסמה בילקוט הפרסומים 517, תשי&quot;ז, עמ' 458.

@ 5ד. (תיקון: תשכ&quot;ג, תשע&quot;ז) : (((בוטלה).))
@ 5ה. (תיקון: תשכ&quot;ג, תשנ&quot;ח, תשע&quot;ז) : (((בוטלה).))

@ 5ו. סימון ציוד דיג (תיקון: תשל&quot;ב, תשל&quot;ז-2, תשנ&quot;ח)
: לא יפרוש אדם ציוד דיג אלא אם כן צירף לקצות ציוד הדיג ולכל חלק ממנו שאורכו עולה על 500 מטרים, מצופים נושאי דגל ביום ונושאי גוף תאורה עמיד במים בלילה, אשר ייראו ממרחק של 500 מטרים לפחות; לענין זה, &quot;ציוד דיג&quot; - מערכת חכות, רשתות עמידה ומלכודות דגים.

@ 6. גודל מזערי של דגים (תיקון: תש&quot;ט-2, תשכ&quot;ז, תשל&quot;ב, תשע&quot;ז)
: (א) לא ידוג אדם, לא ימכור ולא יחזיק ברשותו כל דג מן המינים המפורטים [[בתוספת הראשונה]], שגדלו קטן מן הגודל שצויין בה, הנמדד מקצה פיהו של הדג ועד קצה זנבו כשהדג מונח בשכיבה; הוראות תקנת משנה זו לא יחולו על דגים במשקל כולל שאינו עולה על קילוגרם אחד, הנדוגים או מוחזקים לצורך שימוש מיידי כפיתיון לדיג בחכה.
: (ב) הוראות תקנת משנה (א) לא יחולו על דגים שנידוגו &lt;!-- (([במקור: שנידונו])) --&gt; על ידי פקיד דיג, או על ידי אדם אחר על פי היתר בכתב שניתן לו לכך, לצרכי מדע ומחקר, לצורך גידול דגים או לצורך פתיון לדיג.
: (ג) פקיד הדיג הראשי רשאי לתת היתר לפי תקנת משנה (ב), בהגבלות ובתנאים או בלעדיהם.
: (ד) נדוגו דגים שלא לפי תקנה זו, יש להשיבם למים באופן מיידי.

@ 7. בדיקת דגים (תיקון: 1941-4, תשי&quot;ג, תשנ&quot;ח)
: אדם הדג דגים יאפשר לפקיד דיג, לפי דרישתו, לבדוק את הדגים למטרות מחקר וימסור פרטים מלאים ונכונים על שיטות הדיג של דגים אלה ועל מקום הדיג שלהם.

@ 7א. ניהול יומן דיג (תיקון: תשי&quot;ט-4, תשנ&quot;ח, תשע&quot;ז)
: (1) האחראי לספינת דיג ינהל יומן דיג (להלן - יומן) בכל עת הפלגת הספינה; בתקנה זו, &quot;האחראי לספינת דיג&quot; - מי שניתן לו רישיון לספינה לעסוק בדיג לפי [[תקנה 2א]].
: (2) היומן יהיה ערוך בטופס ולפי מתכונת שתיקבע על ידי פקיד הדיג הראשי. טופס היומן יימסר לאחראי לספינת דיג על ידי פקיד דיג.
: (3) לא ירשום האחראי לספינת הדיג ביומן אלא פרטים מלאים ונכונים לגבי כל ענין הטעון רישום על פי הטופס.
: (4) האחראי לספינת דיג ימסור את דפי היומן כפי שמולאו על ידיו לפקיד דיג לפי דרישתו, ולא יאוחר מ-7 ימים מיום שנמסרה לו הדרישה.

@ 8. אזורים אסורים בדיג (תיקון: 1937, 1937-2, תש&quot;ט, תש&quot;ך, תשכ&quot;ה, תשמ&quot;ה, תשס&quot;ו, תשע&quot;ז, תשע&quot;ח, תשפ&quot;ה-2, תשפ&quot;ו, תשפ&quot;ו-2)
: (1) לא ידוג אדם דגים באזורים האלה:
:: (א) באזור המים המסוגרים על ידי שוברי הגלים הראשיים והצדדיים בחיפה, או מעל שוברי גלים אלה;
:: (ב) באזור המים המסוגרים על ידי חומת הים ביפו וצוקי הסלע הסמוכים לצפונה, או מעל חומת הים וצוקי סלע אלה;
:: (ג) באזור מפרץ אילת המתוחם על ידי הנקודות הגאוגרפיות האלה:
::: בצפון - נמל אילת - ‎29&amp;thinsp;31&amp;thinsp;67&amp;thinsp;N‏, ‎34&amp;thinsp;56&amp;thinsp;30&amp;thinsp;E‏ ומנקודה זו בקו ישר מזרחה לתוך הים עד לנקודה ‎29&amp;thinsp;31&amp;thinsp;59&amp;thinsp;N‏, ‎34&amp;thinsp;56&amp;thinsp;48&amp;thinsp;E‏;
::: בדרום - חוף אלמוג - ‎29&amp;thinsp;30&amp;thinsp;83&amp;thinsp;N‏, ‎34&amp;thinsp;55&amp;thinsp;60&amp;thinsp;E‏ וממנה בקו ישר מזרחה לתוך הים עד לנקודה ‎29&amp;thinsp;30&amp;thinsp;72&amp;thinsp;N‏, ‎34&amp;thinsp;55&amp;thinsp;76&amp;thinsp;E‏;
::: במזרח - קו ישר המחבר בין הנקודות - ‎29&amp;thinsp;31&amp;thinsp;59&amp;thinsp;N‏, ‎34&amp;thinsp;56&amp;thinsp;48&amp;thinsp;E‏ שבצפון ו-‎29&amp;thinsp;30&amp;thinsp;72&amp;thinsp;N‏, ‎34&amp;thinsp;55&amp;thinsp;76&amp;thinsp;E‏ שבדרום;
:: (ד) בים התיכון, בדיג מכמורת, באזורים המתוחמים על ידי הנקודות הגאוגרפיות כמפורט להלן:
::: (1) מצפון לקו המתוחם בין הנקודות הגאוגרפיות (להלן - קו דור–הבונים):
:::: {| width=&quot;300px&quot;
! רשת ישראל X !! רשת ישראל Y
|-
| 192455.7943 || 723068.8990
|-
| 170190.2548 || 727368.0043
|}
::: (2) במקום שבו עומק המים פחות מ-40 מטרים, בין הקו דור–הבונים מצפון ועד הקו המתוחם בין הנקודות הגאוגרפיות להלן, מדרום (להלן - קו בת ים):
:::: {| width=&quot;300px&quot;
! רשת ישראל X !! רשת ישראל Y
|-
| 175454.9979 || 658597.6128
|-
| 154229.3430 || 665717.8553
|}
::: (3) במקום שבו עומק המים פחות מ-30 מטרים, מדרום לקו בת ים;
::: (4) ממערב לחדרה:
:::: {| width=&quot;300px&quot;
! רשת ישראל X !! רשת ישראל Y
|-
| 178408.9 || 709353.8
|-
| 173555.5 || 710536.0
|-
| 174965.9 || 714331.7
|-
| 179752.1 || 713114.6
|}
::: (5) ממערב למכמורת:
:::: {| width=&quot;300px&quot;
! רשת ישראל X !! רשת ישראל Y
|-
| 173368.8 || 700912.1
|-
| 174799.9 || 705931.5
|-
| 177434.1 || 705495.9
|-
| 176329.5 || 700294.5
|}
::: (6) ממערב להרצליה:
:::: {| width=&quot;300px&quot;
! רשת ישראל X !! רשת ישראל Y
|-
| 168121.3 || 688882.2
|-
| 170586.7 || 688048.6
|-
| 169137.6 || 684526.5
|-
| 166233.8 || 685376.9
|}
::: (7) ממערב לתל אביב:
:::: {| width=&quot;300px&quot;
! רשת ישראל X !! רשת ישראל Y
|-
| 164339.7 || 666941.5
|-
| 160882.6 || 668286.1
|-
| 165673.8 || 683053.9
|-
| 169267.6 || 682022.7
|}
::: (8) ממערב לאשדוד:
:::: {| width=&quot;300px&quot;
! רשת ישראל X !! רשת ישראל Y
|-
| 158020.3 || 630516.4
|-
| 160052.9 || 634000.9
|-
| 162426.8 || 632770.7
|-
| 160218.9 || 629106.0
|}
::: (9) ממערב לאשקלון:
:::: {| width=&quot;300px&quot;
! רשת ישראל X !! רשת ישראל Y
|-
| 152390.0 || 617944.7
|-
| 149993.4 || 620705.8
|-
| 152150.6 || 622655.9
|-
| 156402.5 || 622655.5
|-
| 154971.3 || 618507.2
|}
::: (10) (((הוראת שעה מיום 15.5.2026 ועד יום 29.6.2026):)) באזורים שבקרבת תשתיות נפט כמפורט [[בתוספת הרביעית]]; לעניין זה, &quot;נפט&quot; - כהגדרתו [[בחוק הנפט, התשי&quot;ב-1952]];
:: אלא לפי רשיון מיוחד לכך מאת פקיד הדיג הראשי.
: (2) פקיד הדיג הראשי רשאי לתת רשיון לפי תקנת משנה (1) או לסרב לתיתו או להגבילו או לקבוע בו תנאים, הכל מטעמים מיוחדים.
: (3) (((בוטלה).))
: (4) על אף האמור בתקנת משנה (1), רשאי פקיד הדיג הראשי להתיר לאדם, בהחלטה מנומקת בכתב, דיג באזורים האסורים לכך, למטרות מחקר וניטור.

@ 8((א)). איסור דיג (תיקון: תשמ&quot;ה, תשמ&quot;ו, תשנ&quot;ז, תשנ&quot;ח, תש&quot;ס-2, תשס&quot;ו, תשס&quot;ט, תשע&quot;ז) &lt;עוגן 8א&gt;
: (א) לא ידוג אדם דגים בים התיכון בתקופת הרבייה, למעט בדיג מכמורת; תקנת משנה זו לא תחול על דיג בחכה מהחוף.
: (א1) על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי פקיד הדיג הראשי להתיר, בהחלטה מנומקת בכתב, דיג בים תיכון בתקופת הרבייה, בשיטות דיג ובמועדים שיורה, ורשאי הוא לתת הוראות בעניין סוגי הדגים המותרים לדיג ושלל הדיג היומי המרבי המותר בדיג כאמור; הודעה על היתר לפי תקנת משנה זו תפורסם ברשומות.
: (ב) לא ידוג אדם דגים בתקופת הקינון וההטלה בכל ציוד דיג שהוא, לרבות בחכה בודדת או ברובה לדיג תת-מימי, בשטחים בים הכנרת שגבולותיהם כמפורט להלן:
:: (1) שטח הבטיחה - שטח הבטיחה המתוחם בצפון על ידי הקו הישר הנמתח בין נקודות הציון 255700/754850 בצפון מערב לבין נקודת הציון 260000/753000 בדרום מזרח, ושטח הירדן ויובליו, בטווח של עד 2,000 מטר מכניסתם לכנרת;
:: (2) שטח חוף מגדל גינוסר - שטח המים המתוחם: בצפון - נקודת ציון 250900/752000 וממנה בקו ישר לחוף בכיוון 270 מעלות; בדרום - נקודת ציון 249000/747450 וממנה בקו ישר לחוף בכיוון 270 מעלות; במזרח - קו ישר המחבר בין שתי נקודות הציון שבצפון ובדרום.
: (ג) על אף האמור בתקנת משנה (ב), רשאי פקיד הדיג הראשי להתיר דיג בשטח הבטיחה או בחלקו או בשטח חוף מגדל גינוסר או בחלקו.
: (ד) פקיד הדיג הראשי יפרסם הודעה לציבור על תקופת הרבייה, על תקופת הגיוס במכמורת, על תקופת הקינון וההטלה ועל גודל שטח הבטיחה או שטח חוף מגדל גינוסר, לפי הענין, בשני עיתונים יומיים, האחד בשפה העברית והשני בשפה הערבית.
: (ה) בתקופת הקינון וההטלה לא תותר כניסת כלי שיט לשטח הבטיחה ושטח חוף מגדל גינוסר, למעט מעבר במאונך לקו החוף מול פתח נהר הירדן; לענין זה לא יראו ספינה המצוידת במכשירי דיג כאילו משתמשים בה לצורך דיג כאמור [[בסעיף 3א(1) לפקודה]].
: (ו) (((בוטלה).))
: (ז) בתקנה זו,
::- &quot;תקופת הקינון וההטלה&quot; - תקופת הקינון וההטלה של אמנון הגליל, שבין ה-15 במרס בין ה-15 ביולי של כל שנה, ובלבד שתקופה זו אינה עולה על 90 ימים רצופים;
::- &quot;תקופת הרבייה&quot; - התקופה שבין 1 במרס לבין 1 ביולי של כל שנה, ובלבד שהתקופה הכוללת אינה פחותה מ-60 ימים רצופים ואינה עולה על 90 ימים רצופים.
: (ח) לא ידוג אדם בדיג מכמורת בים התיכון בתקופה שבין 1 במאי ועד 31 באוגוסט של כל שנה ובלבד שהתקופה הכוללת אינה עולה על 90 ימים רצופים (להלן - תקופת הגיוס במכמורת).

@ 9. עונשין (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) העושה אחד מאלה, דינו מאסר שישה חודשים או קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין]]:
:: (1) דג בשיטת דיג אסורה, בניגוד [[לתקנה 4(א)]];
:: (2) דג דגים ברשת שמידת עיני הרשת שלה קטנה מהמותר, בניגוד [[לתקנה 5(א)]];
:: (3) דג ברשת לדיג מכמורת, שבעיני הרשת שלה בשק לא מתקיימים התנאים המנויים [[בתקנה 5(ב)]], בניגוד [[לתקנה האמורה]];
:: (4) דג במלכודת דגים או סרטנים, שלא מתקיימים בה התנאים המנויים [[בתקנה 5(ג)]], בניגוד [[לתקנה האמורה]];
:: (5) דג דגים בשטח שמורת החולה, בניגוד להוראות [[תקנה 5ג(א)]];
:: (6) פורש ציוד דיג בלי שצירף לקצותיו מצופים, בניגוד להוראות [[תקנה 5ו]];
:: (7) דג, מוכר דג או מחזיק דג מהמינים המפורטים [[בתוספת הראשונה]], שגודלו קטן מהגודל שצוין בה, בניגוד להוראות [[תקנה 6(א)]];
:: (8) דג דגים באזור אסור לדיג, בניגוד להוראות [[תקנה 8(1)]];
:: (9) דג דגים בים התיכון בתקופת הרבייה, בניגוד להוראות [[תקנה 8א(א)]];
:: (10) דג דגים בשטחים בים כנרת בתקופת הקינון וההטלה, בניגוד להוראות [[תקנה 8א(ב)]];
:: (11) דג דגים בדיג מכמורת בים התיכון, בניגוד להוראות [[תקנה 8א(ח)]];
:: (12) דג ברשת בירדן וביובליו ובנחלי ים כנרת, בלא רשות מאת פקיד הדיג הראשי, בניגוד להוראות [[תקנה 10]];
:: (13) קוצר או משמיד צמחייה בשטח ים כנרת, בניגוד להוראות [[תקנה 10א]];
:: (14) מכניס לישראל דגים חיים או ביצי דגים בלא רישיון בכתב מפקיד הדיג הראשי או בניגוד לתנאיו, בניגוד להוראות [[תקנה 11(1)]];
:: (15) מחזיק דגים חיים שאינם מנויים [[תוספת 3|בתוספת]] או בניגוד להוראות [[תוספת 3|שבתוספת]], בניגוד להוראות [[תקנה 12(א) או (ב)]].
: (ב) אחראי על ספינת דיג שלא ניהל יומן דיג בניגוד להוראות [[תקנה 7א]], דינו - קנס.

@ 9א. (תיקון: תש&quot;ך-3, תשנ&quot;ח) : (((בוטלה).))

@ 9ב. הגבלת דיג תת-מימי (תיקון: תשכ&quot;ב)
: לא ידוג אדם בכל שיטת דיג תת-מימי בתוך השטח המימי הכלול בין נקודת ציון 15552495 לאורך חוף מפרץ חיפה עד נקודת ציון 14832490 ומנקודה זו בקו ישר לתוך הים עד לנקודת ציון 14802510 ומנקודה זו בקו ישר עד לנקודת ציון 15552495.

@ 10. הגבלת דיג בירדן ויובליו (תיקון: 1940, 1941-4, תשנ&quot;ח, תשע&quot;ז)
: לא ידוג אדם דגים בכל רשת בירדן וביובליו ובנחלי ים כנרת, למעט בטווח של עד 2,000 מטרים ממקום כניסתם לים כנרת, אלא ברשות מאת פקיד הדיג הראשי ובהחלטה מנומקת בכתב.

@ 10א. איסור השמדת צמחיה (תיקון: תשי&quot;ח-2, תש&quot;ל-2)
: לא יקצור אדם ולא ישמיד צמחיה בשטח ים כנרת.

@ 11. הגבלות בהכנסת דגים חיים (תיקון: 1941-3, תש&quot;ח, תשנ&quot;ח, תשע&quot;ז)
: (1) לא יכניס אדם לישראל דגים חיים או ביצי דגים בלי לקבל תחלה רשות בכתב מאת פקיד הדייג הראשי, ואף אז רק באותם התנאים שיוטלו על ידי פקיד הדייג הראשי, למעט דגים מהמינים המפורטים [[בטור א' לתוספת השלישית]].
: (2) ובמיוחד רשאי פקיד הדייג הראשי לצוות לפי ראות עיניו כי הדגים או ביצי הדגים הנידונים יועמדו תחת פיקוח או יהיו נתונים בהסגר במקום שימצא לנכון ולמשך התקופה שתישר בעיניו על חשבונו של האימפורטר (([היבואן])) או המביא, וכל אימת שיראה צורך בכך רשאי הוא לצוות להשמיד את הדגים או ביצי הדגים, כולם או מקצתם, וכל ההפסד או ההוצאה שיהיו נגרמים כתוצאה מהשמדה זו יחולו על האימפורטר או על המביא. יתר על כן, רשאי פקיד הדייג הראשי, להעמיד תנאים מפורטים לפי ראות עיניו, בנוגע למקום השמירה והפיקוח ולצורת השמירה והפיקוח של דגים אלה לאחר כניסתם לישראל.
: (3) (((נמחקה).))

@ 12. הגבלות על החזקת דגים חיים (תיקון: 1941-3, תש&quot;ח, תשנ&quot;ח, תשע&quot;ז)
: (א) לא יחזיק אדם דגים חיים שאינם מהמינים המפורטים [[בטור א' לתוספת השלישית]].
: (ב) לא יחזיק אדם דגים חיים מהמינים המפורטים [[בטור א' לתוספת השלישית]], אלא באזורים המותרים להחזקה המפורטים לצדם [[בטור ב' לתוספת האמורה]] ובהתאם להוראות המיוחדות המפורטות לצדם [[בטור ג' לתוספת האמורה]].
: (ג) על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי פקיד הדיג הראשי להתיר, בהחלטה מנומקת בכתב, החזקת דגים ממינים שאינם מפורטים [[בתוספת השלישית]], למטרות מחקר או לצורך מניעת נזק לדגה.
: (ד) על אף האמור בתקנת משנה (ב), רשאי פקיד הדיג הראשי להתיר, בהחלטה מנומקת בכתב, החזקה של דגים שלא בהתאם להוראות המיוחדות [[תוספת 3|שבתוספת]] או לאשר שימוש במיתקן להחזקת דגים שיש בו מערכות המונעות יציאת דגים מהמיתקן לסביבה הטבעית, כמערכת סגורה, לעניין מין או סוג של דג המנוי [[בתוספת השלישית]] שנקבעה לגביו דרישה להחזקה במערכת סגורה [[בטור ג' בתוספת האמורה]], בתנאים שיקבע.
: (ה) תקנה זו לא תחול על דגים חיים המועברים למקומות מכירה לשם מאכל בהתאם לכל דין.

@ 13. (תיקון: 1941-3, תשנ&quot;ח, תשע&quot;ז) : (((בוטלה).))

@ 14. מסירת דינים וחשבונות (תיקון: תש&quot;ט-2, תשי&quot;ד, תשט&quot;ז-2, תשנ&quot;ח)
: אלה חייבים למסור לפקיד הדיג הראשי, למטרות סטטיסטיות, דין וחשבון על הפרטים הבאים, לתקופה ובטופס שייקבעו על ידיו:
: (1) מי שקיבל רשיון דיג או היתר לפי [[פקודת הדיג]] - על כמות הדגים ששלה, גדלם, מינם, סוגם ואיכותם, וכן על השיטה שבה נדוגו;
: (2) מי שעוסק בקניית דגים מבעל רשיון דיג או בעל היתר לפי [[פקודת הדיג]] או במכירתם מטעמו - על כמות הדגים שהגיעו לרשותו, גדלם, מינם, סוגם ואיכותם.

@ 15. שמירת דינים (תיקון: תשע&quot;ז)
: תקנות אלה באות להוסיף על כל דין אחר ולא לגרוע מהן.

== תוספת א' (((בוטלה))) (תיקון: תש&quot;ט-2) &lt;עוגן *&gt; __NOTOC__ ==
== תוספת ב' (((בוטלה))) (תיקון: 1941, תש&quot;ט-2) &lt;עוגן *&gt; __NOTOC__ ==
== תוספת ג' (((בוטלה))) (תיקון: 1941, תש&quot;ט-2) &lt;עוגן *&gt; __NOTOC__ ==
== תוספת ד' (((בוטלה))) (תיקון: תש&quot;ח, תש&quot;ט-2) &lt;עוגן *&gt; __NOTOC__ ==
== תוספת ה' (((בוטלה))) (תיקון: תש&quot;ח, תש&quot;ט-2) &lt;עוגן *&gt; __NOTOC__ ==

== תוספת ראשונה &lt;!-- קודם תוספת ו'; קודם תוספת --&gt; (תיקון: 1941-4, תש&quot;ט-2, תשל&quot;ב, תשנ&quot;ח) ==
==== ((([[תקנה 6]]))) ====
=== דגי ים ודגי נהר ===
@ (תיקון: תשע&quot;ז)
: {|
! width=&quot;400px&quot; | {{דוכיווני ממורכז | מין הדג | שם מדעי}} !! width=&quot;100px&quot; | גודל
|-
| {{דוכיווני | קיפון בורי (בורי) | (Mugil cephalus)}} || 20 ס&quot;מ
|-
| {{דוכיווני | קיפון זהוב (דהבן) | (Liza aurata)}} || 20 ס&quot;מ
|-
| {{דוכיווני | קיפון חרוץ (כבאן) | (Liza saliens)}} || 20 ס&quot;מ
|-
| {{דוכיווני | קיפון כילון (מוקשל) | (Chelon labrrosus)}} || 20 ס&quot;מ
|-
| {{דוכיווני | קיפון טובר (טובר) | (Liza ramada)}} || 20 ס&quot;מ
|-
| &lt;!-- (תיקון: תשע&quot;ז) --&gt; {{דוכיווני | דקר הסלעים (דאור) | (Epinephelus guaza)}} || 40 ס&quot;מ
|-
| &lt;!-- (תיקון: תשע&quot;ז) --&gt; {{דוכיווני | דקר אלכסנדרוני (חפש) | (Epinephelus alexandrinus)}} || 40 ס&quot;מ
|-
| &lt;!-- (תיקון: תשע&quot;ז) --&gt; {{דוכיווני | דוקרנית אדומה (ארדי) | (Mycteroperca rubra)}} || 40 ס&quot;מ
|-
| &lt;!-- (תיקון: תשע&quot;ז) --&gt; {{דוכיווני | דקר המכמורת (לוקוס) | (Epinephelus aeneus)}} || 40 ס&quot;מ
|-
| {{דוכיווני | צינון אמריקני (כסף) | (Polyprion americanus)}} || 30 ס&quot;מ
|-
| {{דוכיווני | ורדית מצויה (ז'רבידן) | (Pagellus erythrinus)}} || 11 ס&quot;מ
|-
| {{דוכיווני | אובלד שחור זנב (מנורן) | (Oblada melanura)}} || 11 ס&quot;מ
|-
| {{דוכיווני | שישן מסורטט (מרמור) | (Lithognathus mormyrus)}} || 11 ס&quot;מ
|-
| {{דוכיווני | גובס גליל (רופוס) | (Boops boops)}} || 11 ס&quot;מ
|-
| {{דוכיווני | סרגוס משורטט (סרגוס סרגוס) | (Diplodus sargus)}} || 11 ס&quot;מ
|-
| {{דוכיווני | סרגוס הפסים (סרגוס חדאדי) | (Diplodus cervinus)}} || 11 ס&quot;מ
|-
| {{דוכיווני | סרגוס הטבעת (סרגוס סופר) | (Diplodus anularis)}} || 11 ס&quot;מ
|-
| {{דוכיווני | ספרוס זהוב (דניס/אג'אג') | (Sparus aurata)}} || 15 ס&quot;מ
|-
| {{דוכיווני | שפרנון שווה קוצים (פארידה) | (Pagrus sp((.)))}} || 15 ס&quot;מ
|-
| &lt;!-- (תיקון: תשע&quot;ז) --&gt; {{דוכיווני | שינן החוט (פארידה) | (Dentex gibbosus)}} || 15 ס&quot;מ
|-
| {{דוכיווני | טרית דקה (סרדינה רפיע) | (Sardinella aurita)}} || 11 ס&quot;מ
|-
| {{דוכיווני | טרית גסה (סרדינה עריד) | (Sardinella maderensis)}} || 11 ס&quot;מ
|-
| {{דוכיווני | דוסמר מצוי (סרדינה מברום) | (Dussumieria acuta)}} || 11 ס&quot;מ
|-
| {{דוכיווני | מולית אדומה (סולטן אברהים) | (Mullus barbatus)}} || 11 ס&quot;מ
|-
| {{דוכיווני | מולית הפסים (סולטן ברבוניה) | (Mullus surmuletus)}} || 11 ס&quot;מ
|-
| {{דוכיווני | אופון זהב-פס (סולטן פס זהב) | (Upeneus moluccensis)}} || 11 ס&quot;מ
|-
| {{דוכיווני | אספרינה חלקה (ספרינה) | (Sphyraena sphyraens)}} || 20 ס&quot;מ
|-
| {{דוכיווני | אספרינה מליטה (מליטה) | (Sphyraena chrysotaenia)}} || 20 ס&quot;מ
|-
| {{דוכיווני | בקלה ים-תיכונית (בקלה) | (Merluccius merluccius)}} || 16 ס&quot;מ
|-
| {{דוכיווני | אופירית נודדת (חול/מקרוני) | (Saurida undosquamis)}} || 16 ס&quot;מ
|-
| {{דוכיווני | טרכון (טרולוס) | (Trachurus sp.)}} || 11 ס&quot;מ
|-
| {{דוכיווני | צנינון דו-ימי (טרולוס צהוב) | (Alepes djedaba)}} || 11 ס&quot;מ
|-
| &lt;!-- (תיקון: תשע&quot;ז) --&gt; {{דוכיווני | מוסר מלכותי (מוסר) | (argirosomus regius)}} || 40 ס&quot;מ
|-
| {{דוכיווני | סולית מצויה (סול/סמק מוסה) | (Solea vulgaris)}} || 16 ס&quot;מ
|-
| {{דוכיווני | טונה כחולת סנפיר | (Thunnus thynnus)}} || 70 ס&quot;מ
|-
| &lt;!-- (תיקון: תשע&quot;ז) --&gt; {{דוכיווני | סקומברן זריז (פלמידה לבנה) | (Scomberomorus commerson)}} || 30 ס&quot;מ
|-
| &lt;!-- (תיקון: תשע&quot;ז) --&gt; &lt;!-- כפן גושמני &quot;לובסטר&quot; --&gt; (((נמחק))) ||
|}

=== דגי מים מתוקים ===
@ (תיקון: תשע&quot;ז)
: {|
! width=&quot;400px&quot; | {{דוכיווני ממורכז | מין הדג | שם מדעי}} !! width=&quot;100px&quot; | גודל
|-
| {{דוכיווני | בינית גדולת קשקש (קישרי) | (Tor canis)}} || 30 ס&quot;מ
|-
| {{דוכיווני | בינית ארוכת ראש (קרסין) | (Barbus longicepa)}} || 30 ס&quot;מ
|-
| {{דוכיווני | ירדני (חפאפי) | (Capoeta damascina)}} || 30 ס&quot;מ
|-
| &lt;!-- (תיקון: תשע&quot;ז) --&gt; {{דוכיווני | אמנון הגליל (מושט אביאד) | (Sarotherodon galilaeus)}} || 22 ס&quot;מ
|-
| {{דוכיווני | אמנון הירדן (מושט לובד) | (Oreochromis aureus)}} || 20 ס&quot;מ
|-
| {{דוכיווני | טברנון שמעון (מרמור) | (Tristramella simonis)}} || 18 ס&quot;מ
|-
| {{דוכיווני | לבנון (סרדין כנרת) | (Mirogex terraesanctae)}} || 12 ס&quot;מ
|-
| {{דוכיווני | קיפון בורי (בורי) | (Mugil cephalua)}} || 45 ס&quot;מ
|-
| {{דוכיווני | קיפון טובר (בורי טובר) | (Liza ramada)}} || 45 ס&quot;מ
|-
| &lt;!-- (תיקון: תשע&quot;ז) --&gt; {{דוכיווני | כסיף | (Hypophtalmichthys molitrix)}} || 80 ס&quot;מ
|}

== תוספת שניה (תיקון: תשל&quot;ב, תשל&quot;ז-2, תשנ&quot;ח) ==
==== ((([[תקנה 2(2ב)]]))) ====
=== הסכמה למסירת מידע מן המרשם הפלילי שבמשטרת ישראל ===
: אני החתום מטה
: {{טקסט תחתי|..........|שם משפחה}}{{טקסט תחתי|....................|שם פרטי}}{{טקסט תחתי|....................|שם האב}}{{טקסט תחתי|....................|תאריך לידה}}{{טקסט תחתי|....................|מס' זהות}}
: הגר ב: ........................................
: מסכים לכך שמשטרת ישראל תמסור לפקיד הדיג הראשי במשרד החקלאות ופיתוח הכפר, מידע מן המרשם הפלילי לצורך הטיפול בבקשתי לקבלת רשיון לפי תקנות הדיג.
@ : {{טורים שווים ממורכז|{{טקסט תחתי|....................|תאריך}} | {{טקסט תחתי|....................|חתימה}}}}

== תוספת שלישית (תיקון: תשנ&quot;ח, תשע&quot;ז) ==
==== ((([[תקנה 12]]))) ====
=== דגים המותרים להחזקה ותנאי החזקתם ===

@ : [[בתוספת זו]], &quot;מערכת סגורה&quot; - מיתקן שאושר לפי [[תקנה 12(ב)]].
: {|
! width=&quot;300px&quot; | {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} שם מדעי !! width=&quot;150px&quot; | {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} אזור המותר להחזקה !! width=&quot;150px&quot; | {{מוקטן|טור ג'}} {{ש}} דרישות החזקה מיוחדות
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Acipenser guldenstedtii || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|החזקה במערכת סגורה}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Argyrosomus regius || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|החזקה במערכת סגורה}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Aristichthys nobilis || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Bidyanus bidyanus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Clarias gariepinus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Ctenopharyngodon idella || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Cyprinus carpio || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Dicentrachus labrax || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Diplodus cervinus cervinus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Diplodus sargus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Epinehelus aeneus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Epinehelus malabaricus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Epinehelus marginatus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Epinehelus tauvina || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Hypophthalmichthys molitrix || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Lates caclcarifer || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|מצפון לנחל באר שבע - החזקה במערכת סגורה}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Morone chrysops || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|החזקה במערכת סגורה}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Morone saxatilis x M. chrysops || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|באגן הכנרת ובאגן נהר הירדן מצפון לסכר נהריים - החזקה במערכת סגורה}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Liza ramada (ex Mugil capito) || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Mugil cephalus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Mylopharyngodon piceus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Onchohynchus mykiss || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Oreochromis aureus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Oreochromis niloticus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Oreochromis niloticus x O.aureus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Paralichthys lethostigma || {{ממורכז|כל הארץ למעט האזור מקו פרשת המים ומערבה עד הים ובמפרץ אילת}} || {{ממורכז|החזקה במערכת סגורה}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Piaractus mesopotamicus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Rachycentron canadum || {{ממורכז|כל הארץ למעט האזור מקו פרשת המים ומערבה עד הים ובמפרץ אילת}} || {{ממורכז|החזקה במערכת סגורה}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Sarotherodon galilaeus galilaeus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Sciaenops ocellatus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Siganus rivulatus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Sparus aurata || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Abramites spp. || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Acanthicus spp. || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Acanthophthalmus spp. || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Acara spp. || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Acentrogobius spp. || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Achirus spp. || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Aequidens spp. || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Agamyxis spp. || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Alestes spp. || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Altolamprologus spp. || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Ambassis spp. || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Amblydoras spp. || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Amphlophus labiatus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Anabas spp. || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Anaspidoglanis spp. || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Ancistrus spp. || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Anostomus spp. || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Aphyocharax spp. || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Aphyolebias spp. || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Aphyosemion spp. || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Apistogramma spp. || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Aplocheilichthys spp. || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Aplocheilichthys spp. || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Aplocheilus spp. || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Apteronotus spp. || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Aristochromis spp. || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Arius spp. || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Arnoldichthys spilopterus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Astronotus ocellatus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Astyanax fasciatus mexicanus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Athieomastacembelus frenatus = Mastacembelus frenatus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Auchenoglanis occidentalis || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Aulonocara baenschi || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Aulonocara handsbaenschi || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Aulonocara hueseri || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Aulonocara jacobfreibergi || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Aulonocara nyassae || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Aulonocara stuartgranti || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Aulonocranus dewindti || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Austrolebias alexandri || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Austrolebias nigripinnis || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Axelrodia sp. || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Badis assamensis || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Badis burmanicus = Badis ruber || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Badis badis || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Bagrichthys hypselopterus || {{ממורכז|-}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Bagrus ubangensis || {{ממורכז|-}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Balantiocheilus melanopterus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Barbonymus altus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Barbus arulius = Puntius arulius || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Barbus conchonius = Puntius conchonius || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Barbus everetti = Puntius everetti || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Barbus lateristriga = Puntius lateristriga || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Barbus lineatus = Puntius lineatus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Barbus miolepis = Barbus stigmatopygus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Barbus nigrofasciatus = Puntius nigrofasciatus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Barbus oligolepis = Puntius oligolepis || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Barbus pentazona pentazona = Puntius pentazona || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Barbus sachsi = Puntius sachsi || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Barbus schwanenfeldi = Barbonymus schwanenfeldi || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Barbus titteya = Puntius titteya || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Barbus callipterus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Barbus melanampyx = Puntius melanampyx || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Barbus punctatus = Puntius punctatus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Barbus sachsi || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Barbus sachsii || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Barbus stoliczkanus = Puntius stoliczkanus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Barbus tetrazona = Puntius tetrazona || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Barbus ticto = Puntius ticto || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Barilius gatensis || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Baryancistrus spp. || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Beaufortia leveretti || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Bedotia geayi || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Betta bellica || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Betta coccina || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Betta imbellis || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Betta splendens || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Biotodoma wavrini || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Boehlkea fredcochui || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Boleophthalmus boddarti || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Botia spp. || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Boulengerella maculata || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Brachirus panoides || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Brachydanio albolineatus = Danio albolineatus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Brachydanio frankei = Danio frankei || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Brachydanio rerio = Danio rerio || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Brachygobius doriae || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Brienomyrus brachyistius || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Brochis splenden || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Brycinus longipinnis || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Brycinus taeniurus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Bunocephalus coracoideus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Calamoichthys calabaricus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Callopanchax occidentalis || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Callopanchax toddy || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Capoeta tetrazona || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Carassius auratus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Carinotetraodon travancoricus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Carnegiella marthae || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Carnegiella stigata strigata || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Chaca chaca || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Chaetobranchopsis orbicularis || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Chaetostoma spp. || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Chalceus sp. || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Chalinochromis brichardi || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Champsochromis caeruleus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Chanda ranga = Parambasis ranga || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Chanda wolfii = Parambasis wolfii || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Chanda baculis = Parambasis baculis || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Chanda siamensis = Parambasis siamensis || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Channallabes apus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Characidium sp. || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Cheirodon axelrodi = Paracheirodon axelrodi || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Chela cachius || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Chilodus gracilis || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Chilodus punctatus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Chilotilapia rhoadesii || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Chitala ornate || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Chromis brasiliensis = Geophagus brasiliensis || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Chromis unimaculata = Geophagus brasiliensis || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Chrysichthys brachynema || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Chrysichthys furcatus = Chrysichthys nigrodigitatus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Cichla temensis || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Cichlasoma citrinellum x с. Severum || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Citharinus citharus citharus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Clarias gariepinus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Clarias angolensis || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Colisa fasciata || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Colisa labiosa || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Colisa lalia || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Colisa sota || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Colomesus asellus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Colossoma bidens = Piaractus brachypomus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Colossoma macropomum || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Copadichromis azureus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Copadichromis borleyi || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Copadichromis Kadango || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Copadichromis mloto || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Copella sp. || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Corydoras spp. || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Crenicara filamentosa || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Crenicichla atabapo || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Crenicichla geayi || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Crenicichla regani || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Crenicichla saxatilis || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Crossocheilus kalliurus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Crossocheilus latius || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Crossocheilus siamensis || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Ctenolucius hujeta || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Ctenopoma acutirostre || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Ctenopoma kingsleyae || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Ctenopoma maculatum || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Ctenops nobilis || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Cynoglossus microlepis || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Cynolebias nigripinnis = Cynolebias nigropinatus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Cynotilapia afra || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Cynotilapia axelrodi || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Cyphotilapia frontosa || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Cyprichromis leptosoma || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Cyprinus carpio (koi carp) || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Cyrtocara moorii || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Danio aequipinnatus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Danio dangila || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Danio malabaricus = Devario malabaricus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Dario Dario || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Datnoides microlepis || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Datnoides quadrifasciatus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Dekeyseria pulchra || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Dermogenys pusilla || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Dianema longibarbis || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Dianema urostriatum || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Dimidiochromis compressiceps || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Distichodus fasciolatus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Distichodus lusosso || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Dormitator lebretonis || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Eclectochromis ornatus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Eigenmannia spp. || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Enantiopus melanogenis = Xenotilapia mellanogenys || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Enneacampus ansorgii || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Epalzeorhnychos erythrurus = Epalzeorhnychos munese || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Epalzeorhynchos bicolor || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Epalzeorhynchos frenatus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Epalzeorhynchos kalliurus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Epalzeorhynchus siamese || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Epiplatys graham || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Epiplatys longiventralis || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Epiplatys dageti || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Epiplatys sexfasciatus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Eplzeorynchus kalopterus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Eremophilus camposi = Listrura camposi || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Eremophilus candidus = Trichomycterus candidus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Eremophilus mutisii || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Eretmodus cyanostictus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Erpetoichthys calabaricus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Esomus danricus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Etroplus canarensis || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Etroplus maculates || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Etroplus suratensis || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Eutropiellus debauwi = Paraeutropius debauwi || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Exodon paradoxus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Farlowella spp. || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Fossorochromis rostratus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Fundulopanchax spp((.)) || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Garra annandalei || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Garra ghorensis || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Garra mullya || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| Garra rufa || כל הארץ || -
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Gastromyzon punctulatus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Gastropelecus stellatus = Thoracocharax stellatus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Gastropelecus pectorosus = Thoracocharax pectorosus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Gastropelecus secures = Thoracocharax secures || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Geophagus jurupari = Satanoperca jurupari || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Geophagus balzanii = Gymnogeophagus balzanii || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Geophagus brasiliensis || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Geophagus steindachneri || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Geophagus surinamensis || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Geophagus brasiliensis || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Geophagus olfersi || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Geophagus tapajos || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Geophagus tuberosus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Geophagus winemilleri || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Glossolepis incisus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Glyptoperichthys gibbiceps = Pterygolichthys gibbiceps || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Gnathonemus petersii || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Gobio gobio || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Gymnarchus niloticus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Gymnocorymbus ternetzi || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Gymnorhamphichthys rondoni || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Gymnothorax polyuranodon || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Gymnothorax tile || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Gymnotus carapo || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Gyrinocheilus aymoneiri || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Hara hara = Erethistes hara || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Hara jerdoni = Erethistes jerdoni || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Hasemania nana || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Helostoma temmincki || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Hemichromis bimaculatus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Hemichromis lifalili || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Hemigrammus spp. || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Hemiodopsis sp((.)) = Hemidus sp. || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Hemiodus spp. || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Hepsetus odoe || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | herichthys carpintis || כל הארץ || -
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Heros severus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Heterotis niloticus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Himantura chaophraya || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Homaloptera zollingeri || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Hoplosternum thoracata = Megalechis thoracata || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Horabagrus brachysoma || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Horadandia atukorali || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Hypancistrus spp. || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Hyphessobrycon spp. || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Hypopomus sp. || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Hypoptopoma spp. || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Inpaichthys kerri || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Iodotropheus sprengerae || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Iriatherina werneri || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Julidochromis dickfeldi || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Julidochromis marlieri || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Julidochromis ornatus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Julidochromis regani || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Julidochromis transcriptus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Kryptopterus spp. || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Labeo bicolor || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Labeo boga || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Labeo chrysophekadion || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Labeo congoro || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Labeo erythrurus = Epalzleorhyncus munese || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Labeo frenatus = Epalzleorhyncusfrenatus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Labeo rubropunctatus = Labeo congo || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Labeotropheus fuelleborni || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Labeotropheus trewavasae || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Labidochromis caeruleus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Labidochromis Hongi || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Labidochromis Perlmutt || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Laetacara dorsigera || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Lamontichthys filamentosus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Lamprologus brevis = Neolamprologus brevis || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Lamprologus brichardi = Neolamprologus brichardi || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Lamprologus calvus = Altolamprologus calvus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Lamprologus caudopunktatus = Neolamprologus caudopunktatus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Lamprologus leleupi = Neolamprologus leleupi || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Lamprologus moorii = Variabilichromis moori || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Lamprologus tretocephalus = Neolamprologus tretocephalus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Lamprologus brevianalis = Neolamprologus tretocephalus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Lamprologus crassus = Neolamprologus crassus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Lamprologus marginatus = Neolamprologus tetracanthus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Lamprologus modestus = Neolamprologus modestus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Lamprologus mondabu = Neolamprologus mondabu || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Lamprologus moorei || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Lamprologus multifasciatus = Neolamprologus multifasciatus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Lamprologus olivaceous = Neolamprologus olivaceous || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Lamprologus pulcher = Neolamprologus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Lamprologus savoryi pulcher = Neolamprologus savori || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Lamprologus similis = Neolamprologus similis || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Lamprologus tetracanthus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Lasiancistrus spp. || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Lebistesreticulata || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Leiarius pictus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Leiocassis siamensis = Pseudomystus siamensis || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Leporacanthicus spp. || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Leporinus spp. || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Leptobarbus hoevenii || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Leptobarbus melanopterus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Lethrinops microstoma || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Lethrinops marginatus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Lithoxus spp. || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Loricaria spp. || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Luciosoma setigerum || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Macrognathus aculeatus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Macrognathus aral || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Macrognathus pancalus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Macropodus concolor = Macrodon speechi || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Macropodus opercularis || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Malapterurus electricus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Marcusenius macrolepidotus angolensis || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Marcusenius angolensis || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Mastacembelus armatus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Mastacembelus circumcinctus = Macrognathus circumcinctus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Mastacembelus erythrotaenia || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Maylandia callainos || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Maylandia greshakei || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Maylandia phaeos || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Megalamphodus megalopterus = Hyphessobrycon megalopterus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Megalamphodus roseus = Hyphessobrycon roseus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Megalamphodus spp. = Hyphessobrycon spp || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Melanochromis auratus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Melanochromis cyaneorhabdos || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Melanochromis joanjonsonae || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Melanochromis johanni || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Melanotaenia bosemani || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Melanotaenia lacustris || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Melanotaenia multisquamatus = Glossolepis multisquamata || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Melanotaenia praecox || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Melanotaenia spp. || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Melanotaenia trifasciata || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Mesonauta festivus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Metriaclima phaeos || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Metynnis hypsauchen || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Metynnis spp. || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Microgeophagus ramirezi || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Microglanis poecilus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Microglanis sp. || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Microphis brachyurus brachyurus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Mikrogeophagus altispinosus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Mikrogeophagus ramirezi = Microgeophagus ramirezi || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Moenkhausia pittieri || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Moenkhausia sanctaefilomenae || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Monocirrhus poliacanthus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Monodactylus argenteus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Monodactylus sebae || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Monotretus travancoricus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Mormyrops engystoma || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Mormyrus longirostris || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Mormyrus anguilloides || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Morulius chrysophekadion = Labeo chrysophekadion || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Myleus rubripinnis = Myloplus rubripinnis || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Mystus bimaculatus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Mystus bleekeri || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Mystus vittatus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Myxocyprinus asiaticus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Nandopsis octofasciatum || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Nandus nandus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Nannacara anomala || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Nannostomus beckfordi || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Nannostomus eques || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Nannostomus spp. || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Nanochromis transvestitus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Nemacheilus fasciatus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Nemacheilus spp. || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Nematobrycon lacortei || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Nematobrycon palmeru || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Nematolebias whitei || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Neolamprologus brevis || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Neolamprologus buescheri || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Neolamprologus caudopunctatus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Neolamprologus crassus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Neolamprologus falcicula || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Neolamprologus leleupi || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Neolamprologus multifasciatus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Neolamprologus sexfasciatus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Neolamprologus tretocephalus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Neolamprologus crassus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Neolamprologus mondabu || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Neolamprologus moorii = Variabilichromis moorii || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Neolamprologus olivaceous || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Neolamprologus pulcher || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Neolamprologus similis || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Neolamprologus tetracanthus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Neolebias ansorgii || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Neolebias powelli || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Neolebias unifasciatus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Nimbochromis livingstonii || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Nothobranchius fuscotaeniatus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Nothobranchius patrizii || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Nothobranchius rachovii || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Nothobranchius spp || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Notopterus chitala =Chitala chitala || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Notopterus notopterus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Odontambylus rubicundus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Ompok bimaculatus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Ompok eugeniatus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Ompok pabda || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Ophthalmotilapia nasuta || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Ophthalmotilapia ventralis || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Osphronemus goramy || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Osteoglossum bicirrhosum || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Osteoglossum ferreirai || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Otocinclus flexilis || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Otocinclus spp. || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Otopharynx lithobates || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Otopharynx Tetrastogma || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Oxyeleotris marmorata || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Oxymormyrus boulengeri || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Panaque spp. || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Pangasius hypophthalmus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Pangasius larnaudii || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Pangasius sanitwongsei || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Pangasius sutchi = Pangasianodon hypophthalmus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Pangio kuhli || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Pangio myersi || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Pangio pangia || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Pantodon buchholzi || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Papiliochromis ramirezi = Mikrogeophagus ramirezi || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Papyrocranus afer || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Paracheirodon axelrodi || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Paracheirodon innesi || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Paracheirodon simulans || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Parailia pellucid || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Parambassis punctulatus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Parambassis siamensis || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Parancistrus spp. || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Paratilapia Bleekeri || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Paratilapia polleni || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Parauchenoglanis macrostoma = Anaspidolanis macrostoma || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | paretroplus menarambo || כל הארץ || -
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Pareutropius debauwi || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Peckoltia spp. || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Pelvicachromis pulcher || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Pelvicachromis taeniatus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Periophthalmus argentilineatus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Periophthalmus barbarus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Petersius ansorgii = Phenacogrammus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Petitella georgiae ansorgii || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Petrocephalus bane bane || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Petrocephalus bane ansorgii || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Petrocephalus simus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Petrochromis famula || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Petrochromis fasciolatus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Petrochromis macrognathus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Petrochromis orthognathus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Petrochromis polyodon || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Petrochromis trewavasae || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Phago loricatus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Phago maculates = Phago loricatus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Phenacogrammus ansorgii || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Phenacogrammus interruptus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Phractocephalus hemioliopterus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Phractolaemus ansorgii || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Phractura ansorgii || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Piaractus brachypomus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Pimelodella spp. || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Pimelodus pictus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Pimelodus spp. || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Placidochromis electra || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Placidochromis phenochilus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Platydoras costatus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Plecostomus sp. || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Poecilia latipinna/veliferas || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Poecilia reticulata || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Poecilia sphenops || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Poecilocharax weitzmani || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Pollimyrus nigripinnis || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Polyacanthus fasciatus = Colisa fasciata || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Polycentropsis abbreviata || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Polycentrus schomburgkii || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Polypterus oranatipinnis || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Polypterus senegalus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Polypterus delhezi || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Polypterus palmas || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Polypterus senegalensis || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Popondetta furcata = Pseudomugil furcata || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Poptella longipinnis || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Potamotrygon motoro || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Potamotrygon reticulates = Potamotrygon orbignyi || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Potamotrygon spp. || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Prionobrama filigera || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Pristella maxillaries || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Procatopus aberrans || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Procatopus similis || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Prochilodus spp. || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Protomelas fenestratus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Protomelas spilonotus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Protomelas taeniolatus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Protopterus aethiopicus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Protopterus annectens || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Pseudacanthicus leopardus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Pseudogastromyzon fasciatus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Pseudogastromyzon myersi || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Pseudomugil gertrudae || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Pseudophromenus cupanus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Pseudoplatystoma fasciatum || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Pseudotropheus aurora || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Pseudotropheus crabro || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Pseudotropheus demasoni || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Pseudotropheus elongatus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Pseudotropheus greshakei = Maylandia greshakei || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Pseudotropheus hajomaylandi || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Pseudotropheus kingsizei || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Pseudotropheus lombardoi || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Pseudotropheus macrophthalmus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Pseudotropheus Membe deep || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Pseudotropheus msobo || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Pseudotropheus polit || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Pseudotropheus saulosi || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Pseudotropheus socolofi || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Pseudotropheus zebra || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Pterophyllum altum || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Pterophyllum leopoldi || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Pterophyllum scalare || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Pterygoplichthys gibbiceps || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Puntius arenatus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Puntius chalakudiensis || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Puntius conchonius || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Puntius daruphani = Hypsibarbus wetmorei || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Puntius denisonii || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Puntius filamentosus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Puntius gelius || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Puntius lineatus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Puntius melanampyx || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Puntius phutino || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Puntius sachsii || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Puntius shalynius || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Puntius sophore || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Puntius terio || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Puntius ticto || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Puntius titteya || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Puntius vittatus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Puntius altus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Puntius punctatus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Puntius sachsii || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Puntius stoliczkanus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Puntius ticto || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Puntius ticto punctatus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Puntius ticto stoliczkanus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Puntius ticto ticto || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Pyrrhulina rachoviana || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Rachovia pyropunctata || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Rama chandramara = Chandramara chandramara || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Rasbora caudimaculata || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Rasbora dorsiocellata || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Rasbora hengeli = Trigonostigma hengeli || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Rasbora heteromorpha = Trigonostigma heteromorpha || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Rasbora kalochroma || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Rasbora maculate = Barbus maculata || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Rasbora trilineata || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Rhamphichthys rostratus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Rhodeus sericeus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Rineloricaria parva || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Rivulus brasiliensis = Kryptobebias brasiliensis || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Rivulus cylindraceus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Roloffia occidentalis = Callopanchax occidentalis || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Rothee ticto = Punthius ticto || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Sarcocheilichthys sinensis sinensis || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Scatophagus argus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Scatophagus multifasciata = Selenotoea multifasciata || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Schilbe marmoratus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Sciaenochromis fryeri || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Scleropages formosus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Scleropages jardinii || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Scobinancistrus spp. || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Selenotoca multifaciata || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Semaprochilodus insignis || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Simpsonichthys spp((.)) || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Spatuloricaria spp. || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Spectracanthicus murinus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Sphaerichthys osphomenoides = Sphaerichthys selatanensis || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Sternopygus spp. || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Stigmatogobius sadanundio || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Sturisoma aureum || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Sturisoma panamensa || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Sturisomatichthys spp. || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Symphysodon aequifasciata || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Symphysodon axelrodi || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Symphysodon discus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Symphysodon heckel || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Synodontis angelica || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Synodontis eupterus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Synodontis flavitaeniata || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Synodontis nigriventis || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Synodontis petricala || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Synodontis polli || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Synodontis budgetti || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Synodontis negrita || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Synodontis ocellifer || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Synodontis robbianus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Synodontis robertsi = Puntius tinco || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Systomus ticto || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Systomus tripunctatus = Puntius chola || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Tanichthys albonube || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Tateurndina ocellicauda || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Telmatherina ladigesi = Marosatherina ladigesi || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Tetraodon biocellatus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Tetraodon cochinchinensis || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Tetraodon cutcutia || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Tetraodon fluviatilis || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Tetraodon leiurus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Tetraodon schoutedeni || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Tetraodon mbu || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Thayeria boehlkei || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Thoracocharax stellatus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Thorichthys ellioti || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Thorichthys meeki || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Toxotes jaculatrix || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Trichogaster leerii || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Trichogaster microlepis || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Trichogaster trichopterus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Trichopsis pumilis || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Trichopsis vittata || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Tropheus annectens || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Tropheus brichardi || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Tropheus duboisi || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Tropheus moorii || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Variabilichromis moorii || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Xenentodon cancila || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Xenocara sp. || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Xenomystus nigri || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Xenotilapia melanogenys || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Xenotilapia ochrogenys || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Xiphophorus hellerii || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Xiphophorus maculates || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|}

== תוספת רביעית (תיקון: תשפ&quot;ה-2, תשפ&quot;ו-2) ==
==== ((([[תקנה 8(1)(ד)]]))) ====
: (((הוראת שעה מיום 15.5.2026 ועד יום 29.6.2026):))
: {| width=&quot;300px&quot;
! רשת ישראל X !! רשת ישראל Y
|-
| 173216.6617 || 659351.9929
|-
| 165474.4832 || 641292.0828
|-
| 164299.0366 || 642627.8566
|-
| 160596.6376 || 641283.8626
|-
| 151467.4905 || 622657.5779
|-
| 151019.6435 || 621657.8318
|-
| 150649.3557 || 621315.9878
|-
| 149989.3851 || 620706.135
|-
| 150334.2662 || 620311.4439
|-
| 150229.4236 || 620097.9597
|-
| 150770.585 || 619805.6388
|-
| 151098.0791 || 619431.6791
|-
| 151421.5134 || 619055.7184
|-
| 152386.7278 || 617942.2906
|-
| 152600.3862 || 617989.8406
|-
| 152621.0983 || 617994.8123
|-
| 152515.7079 || 617907.3942
|-
| 152164.4156 || 617322.5891
|-
| 152155.8716 || 617303.8221
|-
| 152160.2428 || 617223.3193
|-
| 152162.5515 || 617180.8023
|-
| 152157.7815 || 617167.6222
|-
| 152144.2714 || 617159.3122
|-
| 152088.9414 || 617159.8724
|-
| 152033.8788 || 617129.1048
|-
| 151991.6214 || 617064.2226
|-
| 151990.2914 || 617060.9625
|-
| 151990.1278 || 617060.6188
|-
| 148599.5165 || 618867.5958
|-
| 141452.8258 || 621733.1033
|-
| 136598.0285 || 621043.9104
|-
| 135422.4304 || 621840.2114
|-
| 135250.3327 || 623395.9105
|-
| 132524.737 || 625048.5129
|-
| 137928.0431 || 632583.9999
|-
| 144051.5415 || 634821.3899
|-
| 153151.5426 || 640737.7731
|-
| 162312.141 || 644727.0577
|-
| 166030.3387 || 645188.6523
|-
| 172026.6202 || 659593.1682
|-
| 172266.9737 || 659670.5715
|-
| 173216.6617 || 659351.9929
|-
| 134288.3371 || 626145.1097
|-
| 139043.6296 || 623261.7054
|-
| 141682.6281 || 623636.3016
|-
| 148537.5193 || 620887.6943
|-
| 158039.4382 || 640274.3668
|-
| 154002.1397 || 639083.6732
|-
| 144793.8387 || 633130.6902
|-
| 136424.4408 || 630062.9039
|-
| 134288.3371 || 626145.1097
|-
| 188571.7657 || 723818.8403
|-
| 187889.9016 || 720487.8949
|-
| 187227.195 || 717275.0262
|-
| 187336.248 || 716310.3268
|-
| 187260.7498 || 715823.7827
|-
| 187000.7004 || 715756.6732
|-
| 186447.0468 || 715295.2951
|-
| 186690.3188 || 715102.3553
|-
| 186589.6545 || 714280.2635
|-
| 186220.5521 || 713391.0623
|-
| 186598.0432 || 713525.2813
|-
| 186908.4248 || 713357.5075
|-
| 186925.2021 || 713021.9599
|-
| 186480.6015 || 712208.2569
|-
| 186321.2164 || 711797.211
|-
| 186153.4426 || 712006.9283
|-
| 186027.6122 || 711553.939
|-
| 185826.2836 || 711428.1086
|-
| 185859.8384 || 710983.508
|-
| 185725.6193 || 710765.402
|-
| 185549.4568 || 710631.1829
|-
| 185591.4003 || 710505.3526
|-
| 186103.1104 || 710580.8508
|-
| 186203.7747 || 710194.971
|-
| 186312.8277 || 710278.8579
|-
| 186296.0503 || 710052.3633
|-
| 186086.333 || 709775.5365
|-
| 185935.3366 || 709700.0382
|-
| 185624.955 || 709247.0489
|-
| 185734.008 || 709196.7168
|-
| 185455.1961 || 707889.399
|-
| 185356.5169 || 707426.703
|-
| 184249.2097 || 703584.6825
|-
| 184232.4323 || 702653.5378
|-
| 184073.0472 || 702225.7145
|-
| 184014.3264 || 702552.8735
|-
| 183645.224 || 701412.0115
|-
| 183505.2435 || 700864.9827
|-
| 183664.8022 || 701771.8846
|-
| 183415.5097 || 707040.5808
|-
| 182335.3114 || 707689.4818
|-
| 177719.7109 || 704676.2905
|-
| 177348.6064 || 705165.8697
|-
| 177420.4122 || 705503.9903
|-
| 177045.2878 || 705566.0226
|-
| 176595.8138 || 706158.9909
|-
| 181614.8141 || 709229.7816
|-
| 183274.1139 || 710028.0787
|-
| 185790.5874 || 716746.6684
|-
| 186084.9449 || 717532.5568
|-
| 187509.2261 || 721335.164
|-
| 170839.2411 || 722690.086
|-
| 168620.8439 || 723463.7884
|-
| 169387.6457 || 725156.9861
|-
| 171214.2433 || 724511.584
|-
| 183964.0319 || 723480.0672
|-
| 180612.0869 || 725361.1542
|-
| 186385.0939 || 724246.4743
|-
| 186637.1306 || 724105.2631
|-
| 187652.0852 || 724001.8375
|-
| 188529.1063 || 723832.4981
|-
| 188572.7924 || 723824.063
|-
| 188571.7657 || 723818.8403
|}

== תוספת שביעית (((בוטלה))) (תיקון: 1940, 1941-4) &lt;עוגן *&gt; __NOTOC__ ==

&lt;פרסום&gt; 16 בפברואר, 1937.
&lt;חתימות&gt;
* בפקודת הוד מעלתו, | ס. מודי | מ&quot;מ המזכיר הראשי</text>
      <sha1>sepu2189sfrs5dy1beck1uup6egeupv</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות הדיג</title>
    <ns>0</ns>
    <id>346715</id>
    <revision>
      <id>3018278</id>
      <parentid>3006930</parentid>
      <timestamp>2026-05-31T21:02:43Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3018262] הוראת שעה</comment>
      <origin>3018278</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="153992" sha1="1a9rme1224ya9ivjbhcfa7b9lhplqy6" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות הדיג, 1937}}
{{ח:קטע3||תקנות שהתקין מנהל עניני הממשלה עפ״י {{ח:חיצוני|פקודת הדיג#סעיף 9|סעיף 9}}.}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ע״ר 1937, תוס׳ 2, 86|תקנות הדיג}}, {{ח:תיבה|445|תקון}}, {{ח:תיבה|765|תקון (מס׳ 2)}}; {{ח:תיבה|1938, תוס׳ 2, 615|תקון}}, {{ח:תיבה|1118|תקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|1940, תוס׳ 2, 473|תקון}}; {{ח:תיבה|1941, תוס׳ 2, 312|תקון}}, {{ח:תיבה|387|תקון (מס׳ 2)}}, {{ח:תיבה|884|תקון (מס׳ 3)}}, {{ח:תיבה|1376|תקון (מס׳ 4)}}; {{ח:תיבה|1942, תוס׳ 2, 551|תקון}}; {{ח:תיבה|1945, תוס׳ 2, 443|תיקון}}; {{ח:תיבה|1946, תוס׳ 2, 237|תיקון}}; {{ח:תיבה|ע״ר תש״ח, תוס׳ א׳, 1|פקודת סדרי השלטון והמשפט|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_312670.pdf}}, {{ח:תיבה|39|פקודת המטבע|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_312686.pdf}}; {{ח:תיבה|ע״ר תש״ח, 22|הודעה בדבר סמכויות השרים}}; {{ח:תיבה|ע״ר תש״ט, תוס׳ ב׳, 124|תיקון}}; {{ח:תיבה|ק״ת תש״ט, 193|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0015.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״א, 110|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0124.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״ג, 384|תיקון – תקנות הדיג בדבר רישום לדיג|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0321.pdf}}, {{ח:תיבה|789|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0345.pdf}}, {{ח:תיבה|LIV|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-index-1953.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״ד, 210|תיקון – תקנות בדבר הגשת דינים וחשבונות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0408.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״ד, 455|תיקון מס׳ 2 – תקנות בדבר דיג דגי לבנונים|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0425.pdf}}; {{ח:תיבה|תשט״ו, 210|תיקון – תקנות בדבר מידת הרשתות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0487.pdf}}; {{ח:תיבה|תשט״ז, 448|תיקון – תקנות בדבר שליית אלמוגים באילת|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0579.pdf}}, {{ח:תיבה|767|תיקון מס׳ 2 – תקנות בדבר שיטות דיג אסורות והגשת תסקירים|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0603.pdf}}, {{ח:תיבה|854|תיקון מס׳ 3 – תקנות בדבר אגרות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0611.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״ז, 58|תיקון – תקנות בדבר שיטות דיג אסורות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0637.pdf}}, {{ח:תיבה|1636|תיקון מס׳ 2 – תקנות בדבר אגרות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0715.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״ח, 486|תיקון – תקנות בדבר שימוש ברשתות בכנרת|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0756.pdf}}, {{ח:תיבה|969|תיקון מס׳ 2 – תקנות בדבר השמדת קני סוף בים כנרת|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0781.pdf}}, {{ח:תיבה|1074|תיקון מס׳ 3 – תקנות בדבר אגרות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0787.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״ט, 312|תקנות בדבר פטור מאגרת רשיון לדיג|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0844.pdf}}, {{ח:תיבה|431|תקנות הדיג (הגנה על אלמוגים ודגים אחרים בתוף אילת)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0850.pdf}}, {{ח:תיבה|1251|תיקון מס׳ 2 – תקנות בדבר היתר שימוש ברשת לאמפארה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0899.pdf}}, {{ח:תיבה|1383|תיקון מס׳ 3 – תקנות בדבר ניהול יומן דיג|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0908.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ך, 63|תיקון – תקנות בדבר הגנה על הצב הרך|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0952.pdf}}, {{ח:תיבה|188|תיקון מס׳ 2 – תקנות בדבר פטור מאגרת רשיון לדיג|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0958.pdf}}, {{ח:תיבה|244|תיקון מס׳ 3 – תקנות בדבר שטח דיג הסרדינים בכנרת|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0962.pdf}}, {{ח:תיבה|1039|תיקון מס׳ 4 – תקנות בדבר איסור השימוש בנשק חם בירדן ובכנרת לצרכי דיג|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1007.pdf}}, {{ח:תיבה|1775|תיקון מס׳ 5 – תקנות בדבר אגרות רשיונות לדיג|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1043.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״א, 1137|תיקון – תקנות בדבר אגרות רשיונות לדיג|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1113.pdf}}, {{ח:תיבה|1867|תיקון מס׳ 2 – תקנות בדבר ביטול הגבלות דיג בכנרת|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1155.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ב, 33|תיקון – תקנות בדבר דיג תת־מימי|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1202.pdf}}, {{ח:תיבה|2550|תיקון מס׳ 2 – תקנות בדבר דיג ברשת גרר|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1357.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ג, 1566|תיקון – תקנות בדבר הגבלות דיג|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1454.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ה, 1758|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1710.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ז, 2332|תיקון – תקנות בדבר הגודל המינימלי של דגים שמותר לדוגם, למכרם ולהחזיקם|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2030.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ח, 2048|תיקון – תקנות בדבר הגבלת דיג באמצעות מיכלי חמצן ורובה תת־מימי|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2265.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ט, 725|תיקון תקנות הדיג|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2337.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ל, 1352|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2542.pdf}}, {{ח:תיבה|1963|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2585.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ב, 659|תיקון – תקנות בדבר הדיג באגם כפר־ברוך|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2809.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ד, 1177|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3169.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ו, 1085|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3488.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ז, 599|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3640.pdf}}, {{ח:תיבה|1042|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3670.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ט, 730|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3947.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ם, 1616|תקנות אגרות חקלאיות (הצמדה למדד)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4125.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״א, 1566|תקנות אגרות חקלאיות (הצמדה למדד)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4274.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ה, 1256|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4802.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ו, 923|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4934.pdf}}, {{ח:תיבה|1491|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4972.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ז, 87|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4978.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ח, 874|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5110.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ט, 1316|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5213.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 829|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5833.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ח, 773|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5902.pdf}}, {{ח:תיבה|994|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5908.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 121|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5939.pdf}}, {{ח:תיבה|1136|תיקון [תשנ״ח] (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5995.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ס, 137|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6009.pdf}}, {{ח:תיבה|676|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6042.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 201|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6445.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 391|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6744.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 470|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6962.pdf}}, {{ח:תיבה|856|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6988.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 346|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7746.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 1834|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7988.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 442|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11601.pdf}}, {{ח:תיבה|2394|הוראת שעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12011.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 1964|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12364.pdf}}, {{ח:תיבה|2154|הוראת שעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12396.pdf}}.

''עדכון סכומים:'' {{ח:תיבה|י״פ תש״ם, 1758|הודעה בדבר אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-2631.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״א, 1287|הודעה בדבר אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-2700.pdf}}; {{ח:תיבה|ק״ת תשמ״ב, 226|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4281.pdf}}, {{ח:תיבה|1102|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4356.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ג, 186|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4423.pdf}}, {{ח:תיבה|1115|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4483.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ד, 153|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4536.pdf}}, {{ח:תיבה|1104|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4606.pdf}}, {{ח:תיבה|2662|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 3)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4707.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ה, 688|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4761.pdf}}, {{ח:תיבה|1196|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4798.pdf}}, {{ח:תיבה|1756|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 3)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4841.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ו, 76|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4864.pdf}}, {{ח:תיבה|1528|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4974.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ז, 280|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4994.pdf}}, {{ח:תיבה|708|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5019.pdf}}, {{ח:תיבה|1140|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 3)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5043.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ח, 460|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5083.pdf}}, {{ח:תיבה|1052|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5127.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ט, 411|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5161.pdf}}, {{ח:תיבה|874|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5188.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ן, 315|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5244.pdf}}, {{ח:תיבה|522|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5259.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״א, 45|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5299.pdf}}, {{ח:תיבה|428|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5322.pdf}}, {{ח:תיבה|950|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 3)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5364.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ב, 305|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5391.pdf}}, {{ח:תיבה|1395|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5460.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ג, 755|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5516.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 342|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5571.pdf}}, {{ח:תיבה|1126|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5611.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 483|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5648.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 296|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5724.pdf}}, {{ח:תיבה|1397|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5769.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 614|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5826.pdf}}, {{ח:תיבה|1235|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5852.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 397|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5953.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 1019|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6184.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 14|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6197.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 654|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6658.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 1129|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6794.pdf}}, {{ח:תיבה|1220|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6803.pdf}}, {{ח:תיבה|1226|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6803.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 1585|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6923.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 1267|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7023.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 1593|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7278.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 1466|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8118.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 2026|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8699.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 3340|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9431.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 1796|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10653.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 1870|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11189.pdf}}, {{ח:תיבה|2686|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11312.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 236|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12105.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף הסמכויות המסורות לנציב העליון {{ח:חיצוני|פקודת הדיג#סעיף 9|בסעיף 9}} {{ח:חיצוני|פקודת הדיג|מפקודת הדיג, 1937}}, התקין מנהל עניני הממשלה את התקנות דלקמן:–

{{ח:מפריד}}
{{ח:הערה|מכוח האמור {{ח:חיצוני|פקודת סדרי השלטון והמשפט#סעיף 14|בסעיפים 14}} {{ח:חיצוני|פקודת סדרי השלטון והמשפט#סעיף 15|ו־15 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948}}, כל סמכות שהיתה נתונה על פי החוק בידי הנציב העליון תהא נתונה לממשלה, וכל מקום בו נאמר בחוק ”פלשתינה (א״י)“ ייקרא מעתה ”ישראל“. סמכויות הנציב העליון הועברו לשר החקלאות (ע״ר תש״ח, 22); לפי {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_312686.pdf|סעיף 2 לפקודת המטבע, תש״ח–1948}}, כל מקום בו נאמר ”פונט“ הכוונה היא ללירה ישראלית. לפי הודעת פקידי הממשלה (שינוי תארים) (ק״ת תשנ״ה, 1942) במקום ”שר החקלאות“ יבוא ”שר החקלאות ופיתוח הכפר“.}}
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|השם}}
{{ח:ת}} תקנות אלה תקראנה {{ח:הערה|”}}תקנות הדיג, 1937{{ח:הערה|“}}.

{{ח:סעיף|1א|פירוש|תיקון: 1941-4, תש״ח, תשל״ו, תשמ״ח, תשנ״ח, תשע״א, תשע״א־2, תשע״ז, תשפ״ה}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דיג ברשת גריפה“ – שיטת דיג של פרישת רשת במים וגרירתה אל החוף;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דיג ברשת עמידה“ – שיטת דיג באמצעות רשת הנפרשת במים בצורה אנכית ומעוגנת לקרקע;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דיג ברשת זריקה“ – שיטת דיג באמצעות זריקת רשת (”שבכאת טרח“);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דיג ברשת טבעת“ – שיטת דיג באמצעות רשת שלחלקה התחתון מוצמדות טבעות שבהן מושחל כבל המשמש לסגירתה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דיג מכמורת“ – שיטת דיג של גרירת רשת על ידי ספינה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דיג חופי“ – כל שיטות הדיג המפורטות בתקנות אלה, למעט דיג ברשת טבעת, במכמורת ובמערך חכות צף;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דיג מרחקים“ – דיג באזורים ימיים בהם הוענקו למדינת ישראל זכויות דיג בינלאומיות בתוקף היותה צד לאמנה בינלאומית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הירדן ויובליו“ – נהר הירדן לפני כניסתו ולאחר יציאתו מים כנרת, לרבות היובלים הנשפכים לירדן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערכת מימי הירדן“ פירושה הירדן והאגן שלו (לרבות ים כנרת ואגם החולה) וכל אותם הנחלים הזורמים באגן הירדן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערך חכות“ – מספר קרסים הקשורים לחוט אחד בזה אחר זה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערך חכות שוקע“ – מערך חכות שקרסיו על קרקעית הים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערך חכות צף“ – מערך חכות שקרסיו מצויים בגוף המים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המשרד“ – משרד החקלאות ופיתוח הכפר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שק“ – ברשת טבעת או ברשת המשמשת לדיג מכמורת – החלק האחורי של הרשת שבו נאספים הדגים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקשר לקשר“ – המרחק בין מרכזי שני קשרים סמוכים זה לזה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נחלי ים כנרת“ – כל הנחלים הנשפכים לים כנרת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נחלי ים תיכון“ – כל הנחלים הנשפכים לים התיכון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקיד הדיג הראשי“ – עובד המשרד שהוא בעל ידע וכישורים מתאימים בתחום הדיג והגנה על משאב הדגה והסביבה הימית, שהשר מינה לעניין תקנות אלה.

{{ח:סעיף|2|רשיונות|תיקון: 1938-2, 1940, 1941-4, תש״ט־2, תשי״ג־2, תשט״ז־3, תשי״ז־2, תשי״ח־3, תשי״ט, תש״ך־2, תש״ך־5, תשכ״א, תש״ל, תשל״ד, תשל״ז, תשל״ט, תשמ״ז, תשמ״ח, תשנ״ח, תשנ״ח־2, תשנ״ט, תשנ״ט־2, תשע״ז, [הודעות]}}
{{ח:תת|(1)}} פקיד הדיג הראשי רשאי לתת לאנשים המתאימים, לפי שקול דעתו, רשיונות לדוג דגים (להלן – רשיון דיג); בקשה לרשיון דיג תוגש לאחד ממשרדי האגף לדיג של משרד החקלאות בתל־אביב, חיפה או טבריה.
{{ח:תת|(2)}} על המבקשים רשיונות לציין:–
{{ח:תתת|(א)}} אם היו להם רשיונות קודם לכן;
{{ח:תתת|(ב)}} אם נתחייבו בדין עפ״י {{ח:חיצוני|פקודת הדיג|פקודת הדיג, 1937}}, או עפ״י כל פקודה שבוטלה {{ח:חיצוני|פקודת הדיג|באותה פקודה}};
{{ח:תתת|(ג)}} היכן יש בדעתם לדוג דגים;
{{ח:תתת|(ד)}} באיזו שיטת דיג יש בדעתם לנקוט.
{{ח:תת|(2א)}} רשיון דיג ובקשת רשיון דיג, פרט לרשיונות ולבקשות לפי {{ח:חיצוני|פקודת הדיג#סעיף 3|הסעיפים הקטנים (1)(ב) ו־(2) מסעיף 3 לפקודה}}, ייערכו בטופס שיקבע פקיד הדיג הראשי; דוגמת טופס לפי תקנת משנה זו תפורסם באתר האינטרנט של המשרד וניתן לקבלו במשרדי אגף הדיג של המשרד בבית דגן, חיפה או טבריה.
{{ח:תת|(2ב)}} {{ח:הערה|(פקעה).}}
{{ח:תת|(3)}} אגרה של 30 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 1987; החל מיולי 2025, 225 ש״ח)}} תיגבה בעד כל רשיון דיג, שאינו רשיון לפי {{ח:חיצוני|פקודת הדיג#סעיף 3|הסעיפים הקטנים (1)(ב) או (2) מסעיף 3 לפקודה}} ושאינו רשיון דיג למים פרטיים, וכן אינו רשיון דיג הניתן לנציג דיפלומטי או קונסולרי של מדינת חוץ כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המכס, הבלו ומס הקניה (ביטול פטור מיוחד)#תוספת פרט 3|בסעיף 3 לתוספת לחוק המכס, הבלו ומס הקניה (ביטול פטור מיוחד), תשי״ז–1957}}, שהוכרו על ידי שר החוץ בתור שכאלה; האגרה בעד רשיון לפי {{ח:חיצוני|פקודת הדיג#סעיף 3|הסעיפים הקטנים (1)(ב) או (2) מסעיף 3 לפקודה}} תיקבע על ידי שר החקלאות בכל מקרה ומקרה לפי נסיבות הענין.
{{ח:תת|(3א)}} על אף האמור בתקנת משנה (3) תשולם בעד רשיון דיג בים כנרת אגרה של 75 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 1987; החל מיולי 2025, 540 ש״ח)}}.
{{ח:תת|(3ב)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(4)}} פרט לבקשה לרשיון הניתן לאדם מסויים בלבד, יש לצרף לכל בקשה לרשיון שלש העתקות מתמונתו האחרונה של המבקש (בגודל תמונת פספורט).
{{ח:תת|(5)}} תקפו של רשיון דיג יפקע בתאריך הנקוב בו, אך לא יאוחר מתום שנה לאחר יום נתינתו.
{{ח:תת|(6)}} בעל רשיון הניתן לאדם מסויים בלבד חייב להגיש לפקיד הדיג שבאזורו את רשימת הפועלים העובדים בדייג ואשר, אלמלא כן, היו נדרשים לקבל רשיונות פרטיים, ועליו להודיע לפקיד הדיג הנ״ל על כל שינוי שיחול בחבר העובדים במשך שבעה ימים מיום שחל השינוי.
{{ח:תת|(7)}} רשיונות הניתנים עפ״י תקנות אלה לא יכללו דיג ספוגים.
{{ח:תת|(8)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(9)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(10)}} פקיד הדיג הראשי יהיה רשאי, לפי שיקול דעתו, להוציא העתק של רשיון דיג שאבד או שנשמד; בעד כל העתק תיגבה אגרה של 15 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 1987; החל מיולי 2025, 119 ש״ח)}}.

{{ח:סעיף|2א|רשיון לספינה לעסוק בדיג|תיקון: תשמ״ח, תשמ״ט, תשנ״ח, תשנ״ט, תש״ס, תשע״ז, [הודעות]}}
{{ח:תת|(1)}} פקיד הדיג הראשי רשאי לתת, לפי שיקול דעתו, רשיון לספינה לעסוק בדיג בתנאים ובמגבלות שיקבע.
{{ח:תת|(2)}} בקשה לרשיון לספינה לעסוק בדיג תוגש על ידי הבעל הרשום או הבעלים הרשומים של הספינה לאחד ממשרדי האגף לדיג של משרד החקלאות בתל־אביב, חיפה או טבריה.
{{ח:תת|(3)}} הבקשה לרשיון לספינה לעסוק בדיג תכלול את הפרטים האלה:
{{ח:תתת|(א)}} פרטים מלאים על הספינה, לרבות מערכת ההנעה שלה;
{{ח:תתת|(ב)}} האזור בו תעסוק הספינה בדיג;
{{ח:תתת|(ג)}} שיטה או שיטות הדיג שבהן ישתמשו בספינה.
{{ח:תת|(4)}} הבקשה והרשיון לספינה לעסוק בדיג ייערכו על גבי טופס שיקבע פקיד הדיג הראשי; דוגמת טופס לפי תקנת משנה זו תפורסם באתר האינטרנט של המשרד וניתן לקבלו במשרדי אגף הדיג של המשרד בבית דגן, חיפה או טבריה.
{{ח:תת|(4א)}} לבקשה רשיון לספינה לעסוק בדיג יצורף רשיון שיט כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (בטיחות השיט)|בתקנות הנמלים (בטיחות השיט), התשמ״ג–1982}}.
{{ח:תת|(5)}} תוקף הרשיון לספינה לעסוק בדיג יפקע בתאריך הנקוב בו, אך לא יאוחר מתום שנה לאחר יום נתינתו, לפי קביעת פקיד הדיג הראשי.
{{ח:תת|(6)}} הרשיון לספינה לעסוק בדיג יוחזק בספינה כל עת הימצאה בים ויוצג לבקורת לכל גורם מוסמך כמפורט {{ח:חיצוני|פקודת הדיג#סעיף 6|בסעיף 6 לפקודת הדיג, 1937}}.
{{ח:תת|(7)}} בעד רשיון לספינה לעסוק בדיג תשולם אגרה בשקלים חדשים כדלקמן:
{{ח:תתת|(א)}} {{טורים שווים | לספינה הדגה ברשתות עמידה (אמבטן) בים כנרת | 300 {{ח:הערה|(מתואם לשנת 1989; החל מיולי 2025, 1,420)}} }}
{{ח:תתת|(ב)}} {{טורים שווים | לספינה הדגה בשיטות אחרות בים כנרת | 1,150 {{ח:הערה|(מתואם לשנת 1989; החל מיולי 2025, 5,580)}} }}
{{ח:תתת|(ג)}} {{טורים שווים | לספינה הדגה בים התיכון או במפרץ אילת בדיג חופי | 45.50 {{ח:הערה|(מתואם לשנת 1988; החל מיולי 2025, 291)}} }}
{{ח:תתת|(ד)}} {{טורים שווים | לספינה הדגה בים התיכון או במפרץ אילת ברשת הקפה או במערך חכות צף | 53 {{ח:הערה|(מתואם לשנת 1988; החל מיולי 2025, 323)}} }}
{{ח:תתת|(ה)}} {{טורים שווים | למכמורתנים | 315 {{ח:הערה|(מתואם לשנת 1988; החל מיולי 2025, 1,960)}} }}
{{ח:תתת|(ו)}} {{טורים שווים | לספינה הפועלת בדיג מרחקים | 12,500 {{ח:הערה|(מתואם לשנת 1988; החל מיולי 2025, 76,880)}} }}
{{ח:תת|(8)}} פקיד הדיג הראשי יהיה רשאי, לפי שיקול דעתו, להוציא העתק של רשיון לספינה לעסוק בדיג שאבד או שנשמד; בעד כל העתק תשולם אגרה של 18.50 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 1988; החל מיולי 2025, 118 ש״ח)}}.
{{ח:תת|(8א)}} הועברה הבעלות בספינה שלגביה ניתן רשיון לעסוק בדיג, רשאי מי שקיבל את הרשיון, לבקש מפקיד הדיג הראשי להעבירו על שם הבעלים החדשים של הספינה או להותיר את הרשיון על שמו ולהעבירו לספינה אחרת שהוא הבעלים הרשומים שלה, ובלבד שההעברה תיעשה לספינה בעלת כושר דיג דומה; על בקשה כאמור יחולו הוראות תקנה זו.
{{ח:תת|(9)}} ספינה המשתמשת לדיג בחכות בודדות תהיה פטורה מהחובה לקבל רשיון לספינה לעסוק בדיג, ובלבד שמספרן אינו עולה על שלוש.

{{ח:סעיף|3|פריקת דגים מספינות זרות|תיקון: תש״ח, תש״ט־2, תש״ך־5, תשל״ז, תשל״ט, תשמ״ז, [הודעות]}}
{{ח:תת|(1)}} פקיד הדיג הראשי מוסמך לתת רשיונות לפריקת דגים מספינות שאינן רשומות בישראל, בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|פקודת הדיג#סעיף 4|סעיף קטן (1) מסעיף 4 לפקודה}}.
{{ח:תת|(2)}} ההתחיבות והרשיון לפי {{ח:חיצוני|פקודת הדיג#סעיף 4|סעיף קטן (1) מסעיף 4 לפקודה}} ייערכו בטופס שיקבע פקיד הדיג הראשי.
{{ח:תת|(3)}} הרשיון לפי תקנה זאת יינתן לתקופה של חודש ימים ותיגבה בעדו אגרה של 225 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 1987; החל מיולי 2025, 1,690 ש״ח)}}.
{{ח:תת|(4)}} רשיון כזה לא יקנה לבעליו זכות –
{{ח:תתת|(א)}} לדוג במימי ישראל;
{{ח:תתת|(ב)}} לפרוק דגים בחופי ישראל ללא רשיון יבוא וללא תשלום מכס, במידה שהוא חייב בהם לפי נסיבות הענין.

{{ח:סעיף|4|שיטות דיג אסורות|תיקון: 1937, 1938, 1941-2, 1941-4, 1942, 1945, 1946, תש״ח, תש״ט־2, תשי״א, תשט״ז, תשט״ז־2, תשי״ז, תשי״ח, תשי״ט־2, תשי״ט־3, תש״ך־4, תשכ״א־2, תשכ״ב־2, תשכ״ח, תשכ״ט, תשמ״ו־2, תשנ״ח, תשס״ו, תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} לא ידוג אדם בשיטות הדיג האלה (להלן – שיטות דיג אסורות):
{{ח:תתת|(1)}} בדיג מכמורת בים התיכון, אם אורך השק קטן מ־4 מטרים;
{{ח:תתת|(2)}} בנחלי ים תיכון ובתחומי 100 מטרים מפתחם ברשת, למעט ברשתות ייעודיות לדיג דגיגי קיפונים (בורי); לעניין זה, ”דגיג“ – דג שאורכו מקצה פיהו ועד קצה זנבו אינו עולה על 5 סנטימטרים;
{{ח:תתת|(3)}} באמצעות רשת או סורג קבועים או אמצעי קבוע אחר; בפסקה זו, ”קבוע“ – המעוגן לקרקע במשך תקופה של שבעה ימים או יותר;
{{ח:תתת|(4)}} תוך שימוש בכל אמצעי המכוון להמריץ תנועת דגים לתוך רשתות או מלכודות, או להוצאתם ממקום מסתור;
{{ח:תתת|(5)}} באמצעות מערך חכות בים כנרת;
{{ח:תתת|(6)}} באמצעות רובה תת־ימי, בים כנרת ובמפרץ אילת;
{{ח:תתת|(7)}} מיתקני נשימה מלאכותיים לצלילה;
{{ח:תתת|(8)}} ברשת עמידה, אם מתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} מחוף ים כנרת או מחוף מפרץ אילת;
{{ח:תתתת|(ב)}} מכלי שיט בים כנרת, אם אורכן המצטבר של רשתות העמידה עולה על 1,000 מטרים;
{{ח:תתתת|(ג)}} מכלי שיט בים תיכון ובמפרץ אילת, אם אורכן המצטבר של רשתות העמידה עולה על 2,000 מטרים;
{{ח:תתת|(9)}} תוך שימוש בנשק חם;
{{ח:תתת|(10)}} במערכת מימי הירדן ובמפרץ אילת ברשת זריקה;
{{ח:תתת|(11)}} תוך שימוש במחולל מכות חשמל;
{{ח:תתת|(12)}} ברשת גריפה;
{{ח:תתת|(13)}} מכלי שיט באמצעות –
{{ח:תתתת|(א)}} מערך חכות שוקע, שאורכו המצטבר עולה על 5,000 מטרים או שמספר קרסיו עולה על 1,500;
{{ח:תתתת|(ב)}} במערך חכות צף שאורכו המצטבר עולה על 60,000 מטרים או שמספר קרסיו עולה על 2,000;
{{ח:תתת|(14)}} בדיג מכמורת, תוך שימוש בקורה המחוברת לחלק הקדמי של הרשת, אשר נגררת על קרקעית הים (”קורה חופרת“) או תוך שימוש בכדורים, צמיגים, גלגלים או אבזרים אחרים, המחוברים לרשת ומיועדים להקל על גרירתה על גבי סלעים ולמניעת הסתבכותה בהם;
{{ח:תתת|(15)}} בחכה בעלת קרס מרובה עוקצים (”עוגן“), בה מושלך הקרס לשם לכידת הדג בגופו (”חטיפה“);
{{ח:תתת|(16)}} בדיג ברשת טבעת בים התיכון, במרחק הקצר מ־500 מטרים מהחוף;
{{ח:תתת|(17)}} בדיג ברשת טבעת במערכת מימי הירדן המשמשת לדיג אמנונים, שפמנונים וביניות, אם אורך השק קטן מ־15 מטרים וגובהו קטן מ־10 מטרים.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי פקיד הדיג הראשי להתיר, למבקש מסוים, לתקופה שיקבע ובהחלטה מנומקת בכתב, שימוש בשיטות הדיג האסורות המנויות בפסקאות 4{{ח:הערה|(א)}}(2), 4{{ח:הערה|(א)}}(3), 4{{ח:הערה|(א)}}(6), 4{{ח:הערה|(א)}}(7), 4{{ח:הערה|(א)}}(10), 4{{ח:הערה|(א)}}(11), 4{{ח:הערה|(א)}}(12) ו־4{{ח:הערה|(א)}}(16) למטרות מחקר או לצורך מניעת נזק לדגה.

{{ח:סעיף|5|מידה מזערית לעיני רשתות|תיקון: 1940, 1941-4, תשי״ד־2, תשט״ו, תש״ל־2, תשל״ז, תשנ״ח, תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} לא ידוג אדם דגים ברשת אם מידת עיני הרשת קטנה מהקבוע להלן:
{{ח:תתת|(1)}} ברשת מכמורת – 22 מילימטר מקשר לקשר או מידת מתח של 44 מילימטר, ובשק – 24 מילימטר מקשר לקשר או מידת מתח של 48 מילימטר;
{{ח:תתת|(2)}} ברשת עמידה המשמשת לדיג במערכת מימי הירדן – 45 מילימטר מקשר לקשר;
{{ח:תתת|(3)}} ברשת עמידה, במקום שאינו מערכת מימי הירדן – 30 מילימטר מקשר לקשר;
{{ח:תתת|(4)}} בשק של רשת טבעת, במערכת מימי הירדן, המשמשת לדיג אמנונים, שפמנונים וביניות – 45 מילימטר מקשר לקשר;
{{ח:תתת|(5)}} בכל רשת אחרת – 12 מילימטר מקשר לקשר.
{{ח:תת|(ב)}} לא ידוג אדם במלכודת דגים או סרטנים, זולת אם גודל עין המלכודת הוא 30 מילימטרים או יותר מחיבור לחיבור, בכל חלקי המלכודת ולמצוף המחובר למלכודת מצורפת תווית פלסטיק הנושאת את פרטי רישיון הדיג של בעל המלכודת.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנות משנה (א) או (ב), רשאי פקיד הדיג הראשי להתיר, לתקופה שיקבע ובהחלטה מנומקת בכתב, שימוש ברשת או במלכודת שלא מתקיימים בהן התנאים הקבועים בתקנות המשנה האמורות, למטרות מחקר או לצורך מניעת נזק לדגה.

{{ח:סעיף|5א|רשתות גריפה וטבעת ללבנונים|תיקון: תשי״ד־2, תשנ״ח, תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} לא ישתמש אדם ברשת טבעת לדיג לבנונים במערכת מימי הירדן, אלא אם –
{{ח:תתת|(1)}} גדלו של חלק הרשת שאליו מרכזים את הדגים שליד חבל הפקקים הוא לפחות באורך של 15 מטרים ובגובה של 10 מטרים (להלן – מסננת) ומידות עיני הרשת הן:
{{ח:תתתת|(א)}} במסננת – 14 מ״מ לפחות מקשר לקשר;
{{ח:תתתת|(ב)}} בחלקים אחרים – 10 מ״מ מקשר לקשר;
{{ח:תתת|(2)}} סינן מהרשת בעזרת המסננת, לפני העלאת שלל מהמים, את דגי הלבנונים שהחזקתם אסורה לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|תקנה 6}}.
{{ח:תת|(ב)}} פקיד הדיג הראשי רשאי, בהחלטה מנומקת בכתב, להתיר שימוש ברשתות שמידתן שונה מהקבוע בתקנת משנה (א).

{{ח:סעיף|5ב||תיקון: תשי״ח, תשנ״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|5ג|הגבלת דיג בשמורת החולה|תיקון: תשכ״ג}}
{{ח:תת|(א)}} לא ידוג אדם דגים בשטח שמורת החולה אלא בחכה.
{{ח:תת|(ב)}} בתקנה זו{{ח:הערה|,}} ”שטח שמורת החולה“ – השטח שגבולותיו סומנו בקו כחול בתכנית בנין ערים מפורטת מס׳ 262 – שמורות טבע בצפון מערב החולה שהודעה על הפקדתה, ביחד עם התשריט המצורף אליה, פורסמה בילקוט הפרסומים 517, תשי״ז, עמ׳ 458.

{{ח:סעיף|5ד||תיקון: תשכ״ג, תשע״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|5ה||תיקון: תשכ״ג, תשנ״ח, תשע״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|5ו|סימון ציוד דיג|תיקון: תשל״ב, תשל״ז־2, תשנ״ח}}
{{ח:ת}} לא יפרוש אדם ציוד דיג אלא אם כן צירף לקצות ציוד הדיג ולכל חלק ממנו שאורכו עולה על 500 מטרים, מצופים נושאי דגל ביום ונושאי גוף תאורה עמיד במים בלילה, אשר ייראו ממרחק של 500 מטרים לפחות; לענין זה, ”ציוד דיג“ – מערכת חכות, רשתות עמידה ומלכודות דגים.

{{ח:סעיף|6|גודל מזערי של דגים|תיקון: תש״ט־2, תשכ״ז, תשל״ב, תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} לא ידוג אדם, לא ימכור ולא יחזיק ברשותו כל דג מן המינים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}, שגדלו קטן מן הגודל שצויין בה, הנמדד מקצה פיהו של הדג ועד קצה זנבו כשהדג מונח בשכיבה; הוראות תקנת משנה זו לא יחולו על דגים במשקל כולל שאינו עולה על קילוגרם אחד, הנדוגים או מוחזקים לצורך שימוש מיידי כפיתיון לדיג בחכה.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות תקנת משנה (א) לא יחולו על דגים שנידוגו על ידי פקיד דיג, או על ידי אדם אחר על פי היתר בכתב שניתן לו לכך, לצרכי מדע ומחקר, לצורך גידול דגים או לצורך פתיון לדיג.
{{ח:תת|(ג)}} פקיד הדיג הראשי רשאי לתת היתר לפי תקנת משנה (ב), בהגבלות ובתנאים או בלעדיהם.
{{ח:תת|(ד)}} נדוגו דגים שלא לפי תקנה זו, יש להשיבם למים באופן מיידי.

{{ח:סעיף|7|בדיקת דגים|תיקון: 1941-4, תשי״ג, תשנ״ח}}
{{ח:ת}} אדם הדג דגים יאפשר לפקיד דיג, לפי דרישתו, לבדוק את הדגים למטרות מחקר וימסור פרטים מלאים ונכונים על שיטות הדיג של דגים אלה ועל מקום הדיג שלהם.

{{ח:סעיף|7א|ניהול יומן דיג|תיקון: תשי״ט־4, תשנ״ח, תשע״ז}}
{{ח:תת|(1)}} האחראי לספינת דיג ינהל יומן דיג (להלן – יומן) בכל עת הפלגת הספינה; בתקנה זו, ”האחראי לספינת דיג“ – מי שניתן לו רישיון לספינה לעסוק בדיג לפי {{ח:פנימי|סעיף 2א|תקנה 2א}}.
{{ח:תת|(2)}} היומן יהיה ערוך בטופס ולפי מתכונת שתיקבע על ידי פקיד הדיג הראשי. טופס היומן יימסר לאחראי לספינת דיג על ידי פקיד דיג.
{{ח:תת|(3)}} לא ירשום האחראי לספינת הדיג ביומן אלא פרטים מלאים ונכונים לגבי כל ענין הטעון רישום על פי הטופס.
{{ח:תת|(4)}} האחראי לספינת דיג ימסור את דפי היומן כפי שמולאו על ידיו לפקיד דיג לפי דרישתו, ולא יאוחר מ־7 ימים מיום שנמסרה לו הדרישה.

{{ח:סעיף|8|אזורים אסורים בדיג|תיקון: 1937, 1937-2, תש״ט, תש״ך, תשכ״ה, תשמ״ה, תשס״ו, תשע״ז, תשע״ח, תשפ״ה־2, תשפ״ו, תשפ״ו־2}}
{{ח:תת|(1)}} לא ידוג אדם דגים באזורים האלה:
{{ח:תתת|(א)}} באזור המים המסוגרים על ידי שוברי הגלים הראשיים והצדדיים בחיפה, או מעל שוברי גלים אלה;
{{ח:תתת|(ב)}} באזור המים המסוגרים על ידי חומת הים ביפו וצוקי הסלע הסמוכים לצפונה, או מעל חומת הים וצוקי סלע אלה;
{{ח:תתת|(ג)}} באזור מפרץ אילת המתוחם על ידי הנקודות הגאוגרפיות האלה:
{{ח:תתת}} בצפון – נמל אילת – ‎29 31 67 N‏, ‎34 56 30 E‏ ומנקודה זו בקו ישר מזרחה לתוך הים עד לנקודה ‎29 31 59 N‏, ‎34 56 48 E‏;
{{ח:תתת}} בדרום – חוף אלמוג – ‎29 30 83 N‏, ‎34 55 60 E‏ וממנה בקו ישר מזרחה לתוך הים עד לנקודה ‎29 30 72 N‏, ‎34 55 76 E‏;
{{ח:תתת}} במזרח – קו ישר המחבר בין הנקודות – ‎29 31 59 N‏, ‎34 56 48 E‏ שבצפון ו־‎29 30 72 N‏, ‎34 55 76 E‏ שבדרום;
{{ח:תתת|(ד)}} בים התיכון, בדיג מכמורת, באזורים המתוחמים על ידי הנקודות הגאוגרפיות כמפורט להלן:
{{ח:תתתת|(1)}} מצפון לקו המתוחם בין הנקודות הגאוגרפיות (להלן – קו דור–הבונים):
{{ח:תתתת}} &lt;table width=&quot;300px&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;רשת ישראל X&lt;/th&gt;&lt;th&gt;רשת ישראל Y&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;192455.7943&lt;/td&gt;&lt;td&gt;723068.8990&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;170190.2548&lt;/td&gt;&lt;td&gt;727368.0043&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תתתת|(2)}} במקום שבו עומק המים פחות מ־40 מטרים, בין הקו דור–הבונים מצפון ועד הקו המתוחם בין הנקודות הגאוגרפיות להלן, מדרום (להלן – קו בת ים):
{{ח:תתתת}} &lt;table width=&quot;300px&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;רשת ישראל X&lt;/th&gt;&lt;th&gt;רשת ישראל Y&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;175454.9979&lt;/td&gt;&lt;td&gt;658597.6128&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;154229.3430&lt;/td&gt;&lt;td&gt;665717.8553&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תתתת|(3)}} במקום שבו עומק המים פחות מ־30 מטרים, מדרום לקו בת ים;
{{ח:תתתת|(4)}} ממערב לחדרה:
{{ח:תתתת}} &lt;table width=&quot;300px&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;רשת ישראל X&lt;/th&gt;&lt;th&gt;רשת ישראל Y&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;178408.9&lt;/td&gt;&lt;td&gt;709353.8&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;173555.5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;710536.0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;174965.9&lt;/td&gt;&lt;td&gt;714331.7&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;179752.1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;713114.6&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תתתת|(5)}} ממערב למכמורת:
{{ח:תתתת}} &lt;table width=&quot;300px&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;רשת ישראל X&lt;/th&gt;&lt;th&gt;רשת ישראל Y&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;173368.8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;700912.1&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;174799.9&lt;/td&gt;&lt;td&gt;705931.5&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;177434.1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;705495.9&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;176329.5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;700294.5&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תתתת|(6)}} ממערב להרצליה:
{{ח:תתתת}} &lt;table width=&quot;300px&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;רשת ישראל X&lt;/th&gt;&lt;th&gt;רשת ישראל Y&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;168121.3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;688882.2&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;170586.7&lt;/td&gt;&lt;td&gt;688048.6&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;169137.6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;684526.5&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;166233.8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;685376.9&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תתתת|(7)}} ממערב לתל אביב:
{{ח:תתתת}} &lt;table width=&quot;300px&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;רשת ישראל X&lt;/th&gt;&lt;th&gt;רשת ישראל Y&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;164339.7&lt;/td&gt;&lt;td&gt;666941.5&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;160882.6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;668286.1&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;165673.8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;683053.9&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;169267.6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;682022.7&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תתתת|(8)}} ממערב לאשדוד:
{{ח:תתתת}} &lt;table width=&quot;300px&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;רשת ישראל X&lt;/th&gt;&lt;th&gt;רשת ישראל Y&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;158020.3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;630516.4&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;160052.9&lt;/td&gt;&lt;td&gt;634000.9&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;162426.8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;632770.7&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;160218.9&lt;/td&gt;&lt;td&gt;629106.0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תתתת|(9)}} ממערב לאשקלון:
{{ח:תתתת}} &lt;table width=&quot;300px&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;רשת ישראל X&lt;/th&gt;&lt;th&gt;רשת ישראל Y&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;152390.0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;617944.7&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;149993.4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;620705.8&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;152150.6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;622655.9&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;156402.5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;622655.5&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;154971.3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;618507.2&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תתתת|(10)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 15.5.2026 ועד יום 29.6.2026):}} באזורים שבקרבת תשתיות נפט כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת הרביעית}}; לעניין זה, ”נפט“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הנפט|בחוק הנפט, התשי״ב–1952}};
{{ח:תת}} אלא לפי רשיון מיוחד לכך מאת פקיד הדיג הראשי.
{{ח:תת|(2)}} פקיד הדיג הראשי רשאי לתת רשיון לפי תקנת משנה (1) או לסרב לתיתו או להגבילו או לקבוע בו תנאים, הכל מטעמים מיוחדים.
{{ח:תת|(3)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}
{{ח:תת|(4)}} על אף האמור בתקנת משנה (1), רשאי פקיד הדיג הראשי להתיר לאדם, בהחלטה מנומקת בכתב, דיג באזורים האסורים לכך, למטרות מחקר וניטור.

{{ח:סעיף*|8{{ח:הערה|א}}|איסור דיג|תיקון: תשמ״ה, תשמ״ו, תשנ״ז, תשנ״ח, תש״ס־2, תשס״ו, תשס״ט, תשע״ז|עוגן=סעיף 8א}}
{{ח:תת|(א)}} לא ידוג אדם דגים בים התיכון בתקופת הרבייה, למעט בדיג מכמורת; תקנת משנה זו לא תחול על דיג בחכה מהחוף.
{{ח:תת|(א1)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי פקיד הדיג הראשי להתיר, בהחלטה מנומקת בכתב, דיג בים תיכון בתקופת הרבייה, בשיטות דיג ובמועדים שיורה, ורשאי הוא לתת הוראות בעניין סוגי הדגים המותרים לדיג ושלל הדיג היומי המרבי המותר בדיג כאמור; הודעה על היתר לפי תקנת משנה זו תפורסם ברשומות.
{{ח:תת|(ב)}} לא ידוג אדם דגים בתקופת הקינון וההטלה בכל ציוד דיג שהוא, לרבות בחכה בודדת או ברובה לדיג תת־מימי, בשטחים בים הכנרת שגבולותיהם כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} שטח הבטיחה – שטח הבטיחה המתוחם בצפון על ידי הקו הישר הנמתח בין נקודות הציון 255700/754850 בצפון מערב לבין נקודת הציון 260000/753000 בדרום מזרח, ושטח הירדן ויובליו, בטווח של עד 2,000 מטר מכניסתם לכנרת;
{{ח:תתת|(2)}} שטח חוף מגדל גינוסר – שטח המים המתוחם: בצפון – נקודת ציון 250900/752000 וממנה בקו ישר לחוף בכיוון 270 מעלות; בדרום – נקודת ציון 249000/747450 וממנה בקו ישר לחוף בכיוון 270 מעלות; במזרח – קו ישר המחבר בין שתי נקודות הציון שבצפון ובדרום.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנת משנה (ב), רשאי פקיד הדיג הראשי להתיר דיג בשטח הבטיחה או בחלקו או בשטח חוף מגדל גינוסר או בחלקו.
{{ח:תת|(ד)}} פקיד הדיג הראשי יפרסם הודעה לציבור על תקופת הרבייה, על תקופת הגיוס במכמורת, על תקופת הקינון וההטלה ועל גודל שטח הבטיחה או שטח חוף מגדל גינוסר, לפי הענין, בשני עיתונים יומיים, האחד בשפה העברית והשני בשפה הערבית.
{{ח:תת|(ה)}} בתקופת הקינון וההטלה לא תותר כניסת כלי שיט לשטח הבטיחה ושטח חוף מגדל גינוסר, למעט מעבר במאונך לקו החוף מול פתח נהר הירדן; לענין זה לא יראו ספינה המצוידת במכשירי דיג כאילו משתמשים בה לצורך דיג כאמור {{ח:חיצוני|פקודת הדיג#סעיף 3א|בסעיף 3א(1) לפקודה}}.
{{ח:תת|(ו)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}
{{ח:תת|(ז)}} בתקנה זו,
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקופת הקינון וההטלה“ – תקופת הקינון וההטלה של אמנון הגליל, שבין ה־15 במרס בין ה־15 ביולי של כל שנה, ובלבד שתקופה זו אינה עולה על 90 ימים רצופים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקופת הרבייה“ – התקופה שבין 1 במרס לבין 1 ביולי של כל שנה, ובלבד שהתקופה הכוללת אינה פחותה מ־60 ימים רצופים ואינה עולה על 90 ימים רצופים.
{{ח:תת|(ח)}} לא ידוג אדם בדיג מכמורת בים התיכון בתקופה שבין 1 במאי ועד 31 באוגוסט של כל שנה ובלבד שהתקופה הכוללת אינה עולה על 90 ימים רצופים (להלן – תקופת הגיוס במכמורת).

{{ח:סעיף|9|עונשין|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} העושה אחד מאלה, דינו מאסר שישה חודשים או קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין}}:
{{ח:תתת|(1)}} דג בשיטת דיג אסורה, בניגוד {{ח:פנימי|סעיף 4|לתקנה 4(א)}};
{{ח:תתת|(2)}} דג דגים ברשת שמידת עיני הרשת שלה קטנה מהמותר, בניגוד {{ח:פנימי|סעיף 5|לתקנה 5(א)}};
{{ח:תתת|(3)}} דג ברשת לדיג מכמורת, שבעיני הרשת שלה בשק לא מתקיימים התנאים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 5|בתקנה 5(ב)}}, בניגוד {{ח:פנימי|סעיף 5|לתקנה האמורה}};
{{ח:תתת|(4)}} דג במלכודת דגים או סרטנים, שלא מתקיימים בה התנאים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 5|בתקנה 5(ג)}}, בניגוד {{ח:פנימי|סעיף 5|לתקנה האמורה}};
{{ח:תתת|(5)}} דג דגים בשטח שמורת החולה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 5ג|תקנה 5ג(א)}};
{{ח:תתת|(6)}} פורש ציוד דיג בלי שצירף לקצותיו מצופים, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 5ו|תקנה 5ו}};
{{ח:תתת|(7)}} דג, מוכר דג או מחזיק דג מהמינים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}, שגודלו קטן מהגודל שצוין בה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 6|תקנה 6(א)}};
{{ח:תתת|(8)}} דג דגים באזור אסור לדיג, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 8|תקנה 8(1)}};
{{ח:תתת|(9)}} דג דגים בים התיכון בתקופת הרבייה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 8א|תקנה 8א(א)}};
{{ח:תתת|(10)}} דג דגים בשטחים בים כנרת בתקופת הקינון וההטלה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 8א|תקנה 8א(ב)}};
{{ח:תתת|(11)}} דג דגים בדיג מכמורת בים התיכון, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 8א|תקנה 8א(ח)}};
{{ח:תתת|(12)}} דג ברשת בירדן וביובליו ובנחלי ים כנרת, בלא רשות מאת פקיד הדיג הראשי, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 10|תקנה 10}};
{{ח:תתת|(13)}} קוצר או משמיד צמחייה בשטח ים כנרת, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 10א|תקנה 10א}};
{{ח:תתת|(14)}} מכניס לישראל דגים חיים או ביצי דגים בלא רישיון בכתב מפקיד הדיג הראשי או בניגוד לתנאיו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 11|תקנה 11(1)}};
{{ח:תתת|(15)}} מחזיק דגים חיים שאינם מנויים {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת}} או בניגוד להוראות {{ח:פנימי|תוספת 3|שבתוספת}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 12|תקנה 12(א) או (ב)}}.
{{ח:תת|(ב)}} אחראי על ספינת דיג שלא ניהל יומן דיג בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 7א|תקנה 7א}}, דינו – קנס.

{{ח:סעיף|9א||תיקון: תש״ך־3, תשנ״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|9ב|הגבלת דיג תת־&lt;wbr&gt;מימי|תיקון: תשכ״ב}}
{{ח:ת}} לא ידוג אדם בכל שיטת דיג תת־מימי בתוך השטח המימי הכלול בין נקודת ציון 15552495 לאורך חוף מפרץ חיפה עד נקודת ציון 14832490 ומנקודה זו בקו ישר לתוך הים עד לנקודת ציון 14802510 ומנקודה זו בקו ישר עד לנקודת ציון 15552495.

{{ח:סעיף|10|הגבלת דיג בירדן ויובליו|תיקון: 1940, 1941-4, תשנ״ח, תשע״ז}}
{{ח:ת}} לא ידוג אדם דגים בכל רשת בירדן וביובליו ובנחלי ים כנרת, למעט בטווח של עד 2,000 מטרים ממקום כניסתם לים כנרת, אלא ברשות מאת פקיד הדיג הראשי ובהחלטה מנומקת בכתב.

{{ח:סעיף|10א|איסור השמדת צמחיה|תיקון: תשי״ח־2, תש״ל־2}}
{{ח:ת}} לא יקצור אדם ולא ישמיד צמחיה בשטח ים כנרת.

{{ח:סעיף|11|הגבלות בהכנסת דגים חיים|תיקון: 1941-3, תש״ח, תשנ״ח, תשע״ז}}
{{ח:תת|(1)}} לא יכניס אדם לישראל דגים חיים או ביצי דגים בלי לקבל תחלה רשות בכתב מאת פקיד הדייג הראשי, ואף אז רק באותם התנאים שיוטלו על ידי פקיד הדייג הראשי, למעט דגים מהמינים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 3|בטור א׳ לתוספת השלישית}}.
{{ח:תת|(2)}} ובמיוחד רשאי פקיד הדייג הראשי לצוות לפי ראות עיניו כי הדגים או ביצי הדגים הנידונים יועמדו תחת פיקוח או יהיו נתונים בהסגר במקום שימצא לנכון ולמשך התקופה שתישר בעיניו על חשבונו של האימפורטר {{ח:הערה|[היבואן]}} או המביא, וכל אימת שיראה צורך בכך רשאי הוא לצוות להשמיד את הדגים או ביצי הדגים, כולם או מקצתם, וכל ההפסד או ההוצאה שיהיו נגרמים כתוצאה מהשמדה זו יחולו על האימפורטר או על המביא. יתר על כן, רשאי פקיד הדייג הראשי, להעמיד תנאים מפורטים לפי ראות עיניו, בנוגע למקום השמירה והפיקוח ולצורת השמירה והפיקוח של דגים אלה לאחר כניסתם לישראל.
{{ח:תת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}

{{ח:סעיף|12|הגבלות על החזקת דגים חיים|תיקון: 1941-3, תש״ח, תשנ״ח, תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} לא יחזיק אדם דגים חיים שאינם מהמינים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 3|בטור א׳ לתוספת השלישית}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא יחזיק אדם דגים חיים מהמינים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 3|בטור א׳ לתוספת השלישית}}, אלא באזורים המותרים להחזקה המפורטים לצדם {{ח:פנימי|תוספת 3|בטור ב׳ לתוספת האמורה}} ובהתאם להוראות המיוחדות המפורטות לצדם {{ח:פנימי|תוספת 3|בטור ג׳ לתוספת האמורה}}.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי פקיד הדיג הראשי להתיר, בהחלטה מנומקת בכתב, החזקת דגים ממינים שאינם מפורטים {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}}, למטרות מחקר או לצורך מניעת נזק לדגה.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בתקנת משנה (ב), רשאי פקיד הדיג הראשי להתיר, בהחלטה מנומקת בכתב, החזקה של דגים שלא בהתאם להוראות המיוחדות {{ח:פנימי|תוספת 3|שבתוספת}} או לאשר שימוש במיתקן להחזקת דגים שיש בו מערכות המונעות יציאת דגים מהמיתקן לסביבה הטבעית, כמערכת סגורה, לעניין מין או סוג של דג המנוי {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}} שנקבעה לגביו דרישה להחזקה במערכת סגורה {{ח:פנימי|תוספת 3|בטור ג׳ בתוספת האמורה}}, בתנאים שיקבע.
{{ח:תת|(ה)}} תקנה זו לא תחול על דגים חיים המועברים למקומות מכירה לשם מאכל בהתאם לכל דין.

{{ח:סעיף|13||תיקון: 1941-3, תשנ״ח, תשע״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|14|מסירת דינים וחשבונות|תיקון: תש״ט־2, תשי״ד, תשט״ז־2, תשנ״ח}}
{{ח:ת}} אלה חייבים למסור לפקיד הדיג הראשי, למטרות סטטיסטיות, דין וחשבון על הפרטים הבאים, לתקופה ובטופס שייקבעו על ידיו:
{{ח:תת|(1)}} מי שקיבל רשיון דיג או היתר לפי {{ח:חיצוני|פקודת הדיג|פקודת הדיג}} – על כמות הדגים ששלה, גדלם, מינם, סוגם ואיכותם, וכן על השיטה שבה נדוגו;
{{ח:תת|(2)}} מי שעוסק בקניית דגים מבעל רשיון דיג או בעל היתר לפי {{ח:חיצוני|פקודת הדיג|פקודת הדיג}} או במכירתם מטעמו – על כמות הדגים שהגיעו לרשותו, גדלם, מינם, סוגם ואיכותם.

{{ח:סעיף|15|שמירת דינים|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} תקנות אלה באות להוסיף על כל דין אחר ולא לגרוע מהן.

{{ח:קטע2||תוספת א׳ {{ח:הערה|(בוטלה)}}|תיקון: תש״ט־2}}
{{ח:קטע2||תוספת ב׳ {{ח:הערה|(בוטלה)}}|תיקון: 1941, תש״ט־2}}
{{ח:קטע2||תוספת ג׳ {{ח:הערה|(בוטלה)}}|תיקון: 1941, תש״ט־2}}
{{ח:קטע2||תוספת ד׳ {{ח:הערה|(בוטלה)}}|תיקון: תש״ח, תש״ט־2}}
{{ח:קטע2||תוספת ה׳ {{ח:הערה|(בוטלה)}}|תיקון: תש״ח, תש״ט־2}}
{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה|תיקון: 1941-4, תש״ט־2, תשל״ב, תשנ״ח}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 6|תקנה 6}})}}}}
{{ח:קטע3||דגי ים ודגי נהר}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;400px&quot;&gt;{{דוכיווני ממורכז | מין הדג | שם מדעי}}&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;גודל&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני | קיפון בורי (בורי) | (Mugil cephalus)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20 ס״מ&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני | קיפון זהוב (דהבן) | (Liza aurata)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20 ס״מ&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני | קיפון חרוץ (כבאן) | (Liza saliens)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20 ס״מ&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני | קיפון כילון (מוקשל) | (Chelon labrrosus)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20 ס״מ&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני | קיפון טובר (טובר) | (Liza ramada)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20 ס״מ&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני | דקר הסלעים (דאור) | (Epinephelus guaza)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;40 ס״מ&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני | דקר אלכסנדרוני (חפש) | (Epinephelus alexandrinus)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;40 ס״מ&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני | דוקרנית אדומה (ארדי) | (Mycteroperca rubra)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;40 ס״מ&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני | דקר המכמורת (לוקוס) | (Epinephelus aeneus)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;40 ס״מ&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני | צינון אמריקני (כסף) | (Polyprion americanus)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30 ס״מ&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני | ורדית מצויה (ז׳רבידן) | (Pagellus erythrinus)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;11 ס״מ&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני | אובלד שחור זנב (מנורן) | (Oblada melanura)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;11 ס״מ&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני | שישן מסורטט (מרמור) | (Lithognathus mormyrus)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;11 ס״מ&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני | גובס גליל (רופוס) | (Boops boops)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;11 ס״מ&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני | סרגוס משורטט (סרגוס סרגוס) | (Diplodus sargus)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;11 ס״מ&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני | סרגוס הפסים (סרגוס חדאדי) | (Diplodus cervinus)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;11 ס״מ&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני | סרגוס הטבעת (סרגוס סופר) | (Diplodus anularis)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;11 ס״מ&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני | ספרוס זהוב (דניס/אג׳אג׳) | (Sparus aurata)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15 ס״מ&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני | שפרנון שווה קוצים (פארידה) | (Pagrus sp{{ח:הערה|.)}}}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15 ס״מ&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני | שינן החוט (פארידה) | (Dentex gibbosus)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15 ס״מ&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני | טרית דקה (סרדינה רפיע) | (Sardinella aurita)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;11 ס״מ&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני | טרית גסה (סרדינה עריד) | (Sardinella maderensis)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;11 ס״מ&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני | דוסמר מצוי (סרדינה מברום) | (Dussumieria acuta)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;11 ס״מ&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני | מולית אדומה (סולטן אברהים) | (Mullus barbatus)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;11 ס״מ&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני | מולית הפסים (סולטן ברבוניה) | (Mullus surmuletus)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;11 ס״מ&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני | אופון זהב־פס (סולטן פס זהב) | (Upeneus moluccensis)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;11 ס״מ&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני | אספרינה חלקה (ספרינה) | (Sphyraena sphyraens)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20 ס״מ&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני | אספרינה מליטה (מליטה) | (Sphyraena chrysotaenia)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20 ס״מ&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני | בקלה ים־תיכונית (בקלה) | (Merluccius merluccius)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;16 ס״מ&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני | אופירית נודדת (חול/מקרוני) | (Saurida undosquamis)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;16 ס״מ&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני | טרכון (טרולוס) | (Trachurus sp.)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;11 ס״מ&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני | צנינון דו־ימי (טרולוס צהוב) | (Alepes djedaba)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;11 ס״מ&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני | מוסר מלכותי (מוסר) | (argirosomus regius)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;40 ס״מ&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני | סולית מצויה (סול/סמק מוסה) | (Solea vulgaris)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;16 ס״מ&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני | טונה כחולת סנפיר | (Thunnus thynnus)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;70 ס״מ&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני | סקומברן זריז (פלמידה לבנה) | (Scomberomorus commerson)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30 ס״מ&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|(נמחק)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע3||דגי מים מתוקים}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;400px&quot;&gt;{{דוכיווני ממורכז | מין הדג | שם מדעי}}&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;גודל&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני | בינית גדולת קשקש (קישרי) | (Tor canis)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30 ס״מ&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני | בינית ארוכת ראש (קרסין) | (Barbus longicepa)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30 ס״מ&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני | ירדני (חפאפי) | (Capoeta damascina)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30 ס״מ&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני | אמנון הגליל (מושט אביאד) | (Sarotherodon galilaeus)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;22 ס״מ&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני | אמנון הירדן (מושט לובד) | (Oreochromis aureus)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20 ס״מ&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני | טברנון שמעון (מרמור) | (Tristramella simonis)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;18 ס״מ&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני | לבנון (סרדין כנרת) | (Mirogex terraesanctae)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;12 ס״מ&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני | קיפון בורי (בורי) | (Mugil cephalua)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;45 ס״מ&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני | קיפון טובר (בורי טובר) | (Liza ramada)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;45 ס״מ&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני | כסיף | (Hypophtalmichthys molitrix)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;80 ס״מ&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שניה|תיקון: תשל״ב, תשל״ז־2, תשנ״ח}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 2|תקנה 2(2ב)}})}}}}
{{ח:קטע3||הסכמה למסירת מידע מן המרשם הפלילי שבמשטרת ישראל}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} אני החתום מטה
{{ח:ת}} {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . .|שם משפחה}}{{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . . . . . . . . . . .|שם פרטי}}{{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . . . . . . . . . . .|שם האב}}{{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . . . . . . . . . . .|תאריך לידה}}{{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . . . . . . . . . . .|מס׳ זהות}}
{{ח:ת}} הגר ב: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:ת}} מסכים לכך שמשטרת ישראל תמסור לפקיד הדיג הראשי במשרד החקלאות ופיתוח הכפר, מידע מן המרשם הפלילי לצורך הטיפול בבקשתי לקבלת רשיון לפי תקנות הדיג.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{טורים שווים ממורכז|{{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . . . . . . . . . . .|תאריך}} | {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . . . . . . . . . . .|חתימה}}}}

{{ח:קטע2|תוספת 3|תוספת שלישית|תיקון: תשנ״ח, תשע״ז}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 12|תקנה 12}})}}}}
{{ח:קטע3||דגים המותרים להחזקה ותנאי החזקתם}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת זו}}, ”מערכת סגורה“ – מיתקן שאושר לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|תקנה 12(ב)}}.
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;300px&quot;&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} שם מדעי&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;150px&quot;&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} אזור המותר להחזקה&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;150px&quot;&gt;{{מוקטן|טור ג׳}} {{ש}} דרישות החזקה מיוחדות&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Acipenser guldenstedtii&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|החזקה במערכת סגורה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Argyrosomus regius&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|החזקה במערכת סגורה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Aristichthys nobilis&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Bidyanus bidyanus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Clarias gariepinus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Ctenopharyngodon idella&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Cyprinus carpio&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Dicentrachus labrax&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Diplodus cervinus cervinus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Diplodus sargus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Epinehelus aeneus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Epinehelus malabaricus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Epinehelus marginatus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Epinehelus tauvina&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Hypophthalmichthys molitrix&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Lates caclcarifer&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|מצפון לנחל באר שבע – החזקה במערכת סגורה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Morone chrysops&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|החזקה במערכת סגורה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Morone saxatilis x M. chrysops&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|באגן הכנרת ובאגן נהר הירדן מצפון לסכר נהריים – החזקה במערכת סגורה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Liza ramada (ex Mugil capito)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Mugil cephalus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Mylopharyngodon piceus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Onchohynchus mykiss&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Oreochromis aureus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Oreochromis niloticus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Oreochromis niloticus x O.aureus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Paralichthys lethostigma&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ למעט האזור מקו פרשת המים ומערבה עד הים ובמפרץ אילת}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|החזקה במערכת סגורה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Piaractus mesopotamicus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Rachycentron canadum&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ למעט האזור מקו פרשת המים ומערבה עד הים ובמפרץ אילת}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|החזקה במערכת סגורה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Sarotherodon galilaeus galilaeus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Sciaenops ocellatus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Siganus rivulatus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Sparus aurata&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Abramites spp.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Acanthicus spp.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Acanthophthalmus spp.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Acara spp.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Acentrogobius spp.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Achirus spp.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Aequidens spp.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Agamyxis spp.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Alestes spp.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Altolamprologus spp.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Ambassis spp.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Amblydoras spp.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Amphlophus labiatus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Anabas spp.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Anaspidoglanis spp.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Ancistrus spp.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Anostomus spp.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Aphyocharax spp.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Aphyolebias spp.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Aphyosemion spp.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Apistogramma spp.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Aplocheilichthys spp.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Aplocheilichthys spp.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Aplocheilus spp.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Apteronotus spp.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Aristochromis spp.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Arius spp.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Arnoldichthys spilopterus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Astronotus ocellatus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Astyanax fasciatus mexicanus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Athieomastacembelus frenatus = Mastacembelus frenatus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Auchenoglanis occidentalis&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Aulonocara baenschi&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Aulonocara handsbaenschi&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Aulonocara hueseri&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Aulonocara jacobfreibergi&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Aulonocara nyassae&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Aulonocara stuartgranti&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Aulonocranus dewindti&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Austrolebias alexandri&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Austrolebias nigripinnis&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Axelrodia sp.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Badis assamensis&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Badis burmanicus = Badis ruber&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Badis badis&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Bagrichthys hypselopterus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Bagrus ubangensis&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Balantiocheilus melanopterus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Barbonymus altus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Barbus arulius = Puntius arulius&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Barbus conchonius = Puntius conchonius&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Barbus everetti = Puntius everetti&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Barbus lateristriga = Puntius lateristriga&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Barbus lineatus = Puntius lineatus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Barbus miolepis = Barbus stigmatopygus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Barbus nigrofasciatus = Puntius nigrofasciatus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Barbus oligolepis = Puntius oligolepis&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Barbus pentazona pentazona = Puntius pentazona&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Barbus sachsi = Puntius sachsi&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Barbus schwanenfeldi = Barbonymus schwanenfeldi&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Barbus titteya = Puntius titteya&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Barbus callipterus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Barbus melanampyx = Puntius melanampyx&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Barbus punctatus = Puntius punctatus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Barbus sachsi&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Barbus sachsii&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Barbus stoliczkanus = Puntius stoliczkanus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Barbus tetrazona = Puntius tetrazona&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Barbus ticto = Puntius ticto&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Barilius gatensis&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Baryancistrus spp.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Beaufortia leveretti&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Bedotia geayi&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Betta bellica&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Betta coccina&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Betta imbellis&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Betta splendens&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Biotodoma wavrini&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Boehlkea fredcochui&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Boleophthalmus boddarti&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Botia spp.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Boulengerella maculata&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Brachirus panoides&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Brachydanio albolineatus = Danio albolineatus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Brachydanio frankei = Danio frankei&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Brachydanio rerio = Danio rerio&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Brachygobius doriae&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Brienomyrus brachyistius&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Brochis splenden&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Brycinus longipinnis&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Brycinus taeniurus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Bunocephalus coracoideus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Calamoichthys calabaricus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Callopanchax occidentalis&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Callopanchax toddy&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Capoeta tetrazona&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Carassius auratus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Carinotetraodon travancoricus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Carnegiella marthae&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Carnegiella stigata strigata&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Chaca chaca&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Chaetobranchopsis orbicularis&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Chaetostoma spp.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Chalceus sp.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Chalinochromis brichardi&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Champsochromis caeruleus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Chanda ranga = Parambasis ranga&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Chanda wolfii = Parambasis wolfii&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Chanda baculis = Parambasis baculis&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Chanda siamensis = Parambasis siamensis&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Channallabes apus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Characidium sp.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Cheirodon axelrodi = Paracheirodon axelrodi&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Chela cachius&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Chilodus gracilis&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Chilodus punctatus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Chilotilapia rhoadesii&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Chitala ornate&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Chromis brasiliensis = Geophagus brasiliensis&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Chromis unimaculata = Geophagus brasiliensis&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Chrysichthys brachynema&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Chrysichthys furcatus = Chrysichthys nigrodigitatus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Cichla temensis&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Cichlasoma citrinellum x с. Severum&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Citharinus citharus citharus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Clarias gariepinus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Clarias angolensis&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Colisa fasciata&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Colisa labiosa&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Colisa lalia&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Colisa sota&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Colomesus asellus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Colossoma bidens = Piaractus brachypomus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Colossoma macropomum&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Copadichromis azureus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Copadichromis borleyi&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Copadichromis Kadango&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Copadichromis mloto&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Copella sp.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Corydoras spp.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Crenicara filamentosa&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Crenicichla atabapo&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Crenicichla geayi&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Crenicichla regani&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Crenicichla saxatilis&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Crossocheilus kalliurus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Crossocheilus latius&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Crossocheilus siamensis&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Ctenolucius hujeta&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Ctenopoma acutirostre&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Ctenopoma kingsleyae&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Ctenopoma maculatum&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Ctenops nobilis&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Cynoglossus microlepis&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Cynolebias nigripinnis = Cynolebias nigropinatus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Cynotilapia afra&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Cynotilapia axelrodi&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Cyphotilapia frontosa&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Cyprichromis leptosoma&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Cyprinus carpio (koi carp)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Cyrtocara moorii&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Danio aequipinnatus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Danio dangila&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Danio malabaricus = Devario malabaricus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Dario Dario&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Datnoides microlepis&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Datnoides quadrifasciatus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Dekeyseria pulchra&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Dermogenys pusilla&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Dianema longibarbis&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Dianema urostriatum&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Dimidiochromis compressiceps&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Distichodus fasciolatus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Distichodus lusosso&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Dormitator lebretonis&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Eclectochromis ornatus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Eigenmannia spp.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Enantiopus melanogenis = Xenotilapia mellanogenys&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Enneacampus ansorgii&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Epalzeorhnychos erythrurus = Epalzeorhnychos munese&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Epalzeorhynchos bicolor&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Epalzeorhynchos frenatus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Epalzeorhynchos kalliurus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Epalzeorhynchus siamese&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Epiplatys graham&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Epiplatys longiventralis&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Epiplatys dageti&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Epiplatys sexfasciatus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Eplzeorynchus kalopterus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Eremophilus camposi = Listrura camposi&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Eremophilus candidus = Trichomycterus candidus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Eremophilus mutisii&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Eretmodus cyanostictus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Erpetoichthys calabaricus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Esomus danricus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Etroplus canarensis&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Etroplus maculates&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Etroplus suratensis&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Eutropiellus debauwi = Paraeutropius debauwi&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Exodon paradoxus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Farlowella spp.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Fossorochromis rostratus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Fundulopanchax spp{{ח:הערה|.}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Garra annandalei&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Garra ghorensis&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Garra mullya&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;Garra rufa&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כל הארץ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Gastromyzon punctulatus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Gastropelecus stellatus = Thoracocharax stellatus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Gastropelecus pectorosus = Thoracocharax pectorosus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Gastropelecus secures = Thoracocharax secures&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Geophagus jurupari = Satanoperca jurupari&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Geophagus balzanii = Gymnogeophagus balzanii&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Geophagus brasiliensis&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Geophagus steindachneri&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Geophagus surinamensis&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Geophagus brasiliensis&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Geophagus olfersi&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Geophagus tapajos&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Geophagus tuberosus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Geophagus winemilleri&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Glossolepis incisus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Glyptoperichthys gibbiceps = Pterygolichthys gibbiceps&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Gnathonemus petersii&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Gobio gobio&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Gymnarchus niloticus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Gymnocorymbus ternetzi&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Gymnorhamphichthys rondoni&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Gymnothorax polyuranodon&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Gymnothorax tile&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Gymnotus carapo&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Gyrinocheilus aymoneiri&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Hara hara = Erethistes hara&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Hara jerdoni = Erethistes jerdoni&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Hasemania nana&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Helostoma temmincki&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Hemichromis bimaculatus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Hemichromis lifalili&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Hemigrammus spp.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Hemiodopsis sp{{ח:הערה|.}} = Hemidus sp.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Hemiodus spp.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Hepsetus odoe&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;herichthys carpintis&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כל הארץ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Heros severus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Heterotis niloticus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Himantura chaophraya&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Homaloptera zollingeri&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Hoplosternum thoracata = Megalechis thoracata&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Horabagrus brachysoma&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Horadandia atukorali&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Hypancistrus spp.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Hyphessobrycon spp.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Hypopomus sp.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Hypoptopoma spp.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Inpaichthys kerri&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Iodotropheus sprengerae&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Iriatherina werneri&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Julidochromis dickfeldi&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Julidochromis marlieri&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Julidochromis ornatus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Julidochromis regani&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Julidochromis transcriptus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Kryptopterus spp.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Labeo bicolor&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Labeo boga&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Labeo chrysophekadion&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Labeo congoro&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Labeo erythrurus = Epalzleorhyncus munese&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Labeo frenatus = Epalzleorhyncusfrenatus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Labeo rubropunctatus = Labeo congo&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Labeotropheus fuelleborni&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Labeotropheus trewavasae&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Labidochromis caeruleus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Labidochromis Hongi&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Labidochromis Perlmutt&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Laetacara dorsigera&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Lamontichthys filamentosus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Lamprologus brevis = Neolamprologus brevis&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Lamprologus brichardi = Neolamprologus brichardi&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Lamprologus calvus = Altolamprologus calvus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Lamprologus caudopunktatus = Neolamprologus caudopunktatus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Lamprologus leleupi = Neolamprologus leleupi&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Lamprologus moorii = Variabilichromis moori&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Lamprologus tretocephalus = Neolamprologus tretocephalus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Lamprologus brevianalis = Neolamprologus tretocephalus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Lamprologus crassus = Neolamprologus crassus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Lamprologus marginatus = Neolamprologus tetracanthus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Lamprologus modestus = Neolamprologus modestus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Lamprologus mondabu = Neolamprologus mondabu&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Lamprologus moorei&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Lamprologus multifasciatus = Neolamprologus multifasciatus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Lamprologus olivaceous = Neolamprologus olivaceous&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Lamprologus pulcher = Neolamprologus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Lamprologus savoryi pulcher = Neolamprologus savori&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Lamprologus similis = Neolamprologus similis&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Lamprologus tetracanthus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Lasiancistrus spp.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Lebistesreticulata&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Leiarius pictus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Leiocassis siamensis = Pseudomystus siamensis&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Leporacanthicus spp.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Leporinus spp.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Leptobarbus hoevenii&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Leptobarbus melanopterus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Lethrinops microstoma&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Lethrinops marginatus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Lithoxus spp.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Loricaria spp.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Luciosoma setigerum&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Macrognathus aculeatus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Macrognathus aral&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Macrognathus pancalus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Macropodus concolor = Macrodon speechi&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Macropodus opercularis&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Malapterurus electricus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Marcusenius macrolepidotus angolensis&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Marcusenius angolensis&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Mastacembelus armatus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Mastacembelus circumcinctus = Macrognathus circumcinctus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Mastacembelus erythrotaenia&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Maylandia callainos&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Maylandia greshakei&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Maylandia phaeos&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Megalamphodus megalopterus = Hyphessobrycon megalopterus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Megalamphodus roseus = Hyphessobrycon roseus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Megalamphodus spp. = Hyphessobrycon spp&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Melanochromis auratus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Melanochromis cyaneorhabdos&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Melanochromis joanjonsonae&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Melanochromis johanni&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Melanotaenia bosemani&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Melanotaenia lacustris&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Melanotaenia multisquamatus = Glossolepis multisquamata&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Melanotaenia praecox&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Melanotaenia spp.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Melanotaenia trifasciata&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Mesonauta festivus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Metriaclima phaeos&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Metynnis hypsauchen&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Metynnis spp.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Microgeophagus ramirezi&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Microglanis poecilus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Microglanis sp.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Microphis brachyurus brachyurus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Mikrogeophagus altispinosus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Mikrogeophagus ramirezi = Microgeophagus ramirezi&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Moenkhausia pittieri&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Moenkhausia sanctaefilomenae&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Monocirrhus poliacanthus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Monodactylus argenteus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Monodactylus sebae&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Monotretus travancoricus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Mormyrops engystoma&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Mormyrus longirostris&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Mormyrus anguilloides&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Morulius chrysophekadion = Labeo chrysophekadion&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Myleus rubripinnis = Myloplus rubripinnis&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Mystus bimaculatus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Mystus bleekeri&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Mystus vittatus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Myxocyprinus asiaticus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Nandopsis octofasciatum&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Nandus nandus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Nannacara anomala&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Nannostomus beckfordi&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Nannostomus eques&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Nannostomus spp.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Nanochromis transvestitus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Nemacheilus fasciatus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Nemacheilus spp.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Nematobrycon lacortei&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Nematobrycon palmeru&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Nematolebias whitei&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Neolamprologus brevis&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Neolamprologus buescheri&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Neolamprologus caudopunctatus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Neolamprologus crassus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Neolamprologus falcicula&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Neolamprologus leleupi&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Neolamprologus multifasciatus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Neolamprologus sexfasciatus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Neolamprologus tretocephalus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Neolamprologus crassus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Neolamprologus mondabu&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Neolamprologus moorii = Variabilichromis moorii&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Neolamprologus olivaceous&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Neolamprologus pulcher&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Neolamprologus similis&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Neolamprologus tetracanthus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Neolebias ansorgii&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Neolebias powelli&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Neolebias unifasciatus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Nimbochromis livingstonii&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Nothobranchius fuscotaeniatus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Nothobranchius patrizii&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Nothobranchius rachovii&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Nothobranchius spp&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Notopterus chitala =Chitala chitala&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Notopterus notopterus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Odontambylus rubicundus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Ompok bimaculatus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Ompok eugeniatus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Ompok pabda&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Ophthalmotilapia nasuta&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Ophthalmotilapia ventralis&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Osphronemus goramy&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Osteoglossum bicirrhosum&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Osteoglossum ferreirai&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Otocinclus flexilis&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Otocinclus spp.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Otopharynx lithobates&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Otopharynx Tetrastogma&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Oxyeleotris marmorata&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Oxymormyrus boulengeri&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Panaque spp.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Pangasius hypophthalmus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Pangasius larnaudii&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Pangasius sanitwongsei&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Pangasius sutchi = Pangasianodon hypophthalmus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Pangio kuhli&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Pangio myersi&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Pangio pangia&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Pantodon buchholzi&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Papiliochromis ramirezi = Mikrogeophagus ramirezi&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Papyrocranus afer&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Paracheirodon axelrodi&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Paracheirodon innesi&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Paracheirodon simulans&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Parailia pellucid&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Parambassis punctulatus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Parambassis siamensis&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Parancistrus spp.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Paratilapia Bleekeri&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Paratilapia polleni&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Parauchenoglanis macrostoma = Anaspidolanis macrostoma&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;paretroplus menarambo&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כל הארץ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Pareutropius debauwi&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Peckoltia spp.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Pelvicachromis pulcher&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Pelvicachromis taeniatus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Periophthalmus argentilineatus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Periophthalmus barbarus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Petersius ansorgii = Phenacogrammus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Petitella georgiae ansorgii&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Petrocephalus bane bane&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Petrocephalus bane ansorgii&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Petrocephalus simus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Petrochromis famula&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Petrochromis fasciolatus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Petrochromis macrognathus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Petrochromis orthognathus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Petrochromis polyodon&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Petrochromis trewavasae&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Phago loricatus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Phago maculates = Phago loricatus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Phenacogrammus ansorgii&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Phenacogrammus interruptus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Phractocephalus hemioliopterus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Phractolaemus ansorgii&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Phractura ansorgii&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Piaractus brachypomus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Pimelodella spp.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Pimelodus pictus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Pimelodus spp.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Placidochromis electra&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Placidochromis phenochilus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Platydoras costatus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Plecostomus sp.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Poecilia latipinna/veliferas&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Poecilia reticulata&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Poecilia sphenops&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Poecilocharax weitzmani&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Pollimyrus nigripinnis&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Polyacanthus fasciatus = Colisa fasciata&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Polycentropsis abbreviata&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Polycentrus schomburgkii&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Polypterus oranatipinnis&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Polypterus senegalus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Polypterus delhezi&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Polypterus palmas&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Polypterus senegalensis&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Popondetta furcata = Pseudomugil furcata&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Poptella longipinnis&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Potamotrygon motoro&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Potamotrygon reticulates = Potamotrygon orbignyi&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Potamotrygon spp.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Prionobrama filigera&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Pristella maxillaries&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Procatopus aberrans&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Procatopus similis&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Prochilodus spp.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Protomelas fenestratus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Protomelas spilonotus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Protomelas taeniolatus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Protopterus aethiopicus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Protopterus annectens&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Pseudacanthicus leopardus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Pseudogastromyzon fasciatus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Pseudogastromyzon myersi&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Pseudomugil gertrudae&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Pseudophromenus cupanus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Pseudoplatystoma fasciatum&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Pseudotropheus aurora&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Pseudotropheus crabro&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Pseudotropheus demasoni&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Pseudotropheus elongatus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Pseudotropheus greshakei = Maylandia greshakei&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Pseudotropheus hajomaylandi&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Pseudotropheus kingsizei&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Pseudotropheus lombardoi&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Pseudotropheus macrophthalmus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Pseudotropheus Membe deep&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Pseudotropheus msobo&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Pseudotropheus polit&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Pseudotropheus saulosi&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Pseudotropheus socolofi&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Pseudotropheus zebra&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Pterophyllum altum&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Pterophyllum leopoldi&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Pterophyllum scalare&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Pterygoplichthys gibbiceps&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Puntius arenatus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Puntius chalakudiensis&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Puntius conchonius&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Puntius daruphani = Hypsibarbus wetmorei&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Puntius denisonii&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Puntius filamentosus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Puntius gelius&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Puntius lineatus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Puntius melanampyx&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Puntius phutino&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Puntius sachsii&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Puntius shalynius&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Puntius sophore&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Puntius terio&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Puntius ticto&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Puntius titteya&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Puntius vittatus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Puntius altus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Puntius punctatus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Puntius sachsii&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Puntius stoliczkanus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Puntius ticto&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Puntius ticto punctatus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Puntius ticto stoliczkanus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Puntius ticto ticto&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Pyrrhulina rachoviana&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Rachovia pyropunctata&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Rama chandramara = Chandramara chandramara&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Rasbora caudimaculata&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Rasbora dorsiocellata&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Rasbora hengeli = Trigonostigma hengeli&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Rasbora heteromorpha = Trigonostigma heteromorpha&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Rasbora kalochroma&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Rasbora maculate = Barbus maculata&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Rasbora trilineata&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Rhamphichthys rostratus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Rhodeus sericeus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Rineloricaria parva&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Rivulus brasiliensis = Kryptobebias brasiliensis&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Rivulus cylindraceus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Roloffia occidentalis = Callopanchax occidentalis&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Rothee ticto = Punthius ticto&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Sarcocheilichthys sinensis sinensis&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Scatophagus argus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Scatophagus multifasciata = Selenotoea multifasciata&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Schilbe marmoratus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Sciaenochromis fryeri&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Scleropages formosus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Scleropages jardinii&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Scobinancistrus spp.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Selenotoca multifaciata&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Semaprochilodus insignis&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Simpsonichthys spp{{ח:הערה|.}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Spatuloricaria spp.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Spectracanthicus murinus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Sphaerichthys osphomenoides = Sphaerichthys selatanensis&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Sternopygus spp.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Stigmatogobius sadanundio&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Sturisoma aureum&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Sturisoma panamensa&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Sturisomatichthys spp.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Symphysodon aequifasciata&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Symphysodon axelrodi&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Symphysodon discus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Symphysodon heckel&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Synodontis angelica&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Synodontis eupterus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Synodontis flavitaeniata&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Synodontis nigriventis&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Synodontis petricala&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Synodontis polli&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Synodontis budgetti&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Synodontis negrita&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Synodontis ocellifer&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Synodontis robbianus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Synodontis robertsi = Puntius tinco&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Systomus ticto&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Systomus tripunctatus = Puntius chola&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Tanichthys albonube&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Tateurndina ocellicauda&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Telmatherina ladigesi = Marosatherina ladigesi&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Tetraodon biocellatus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Tetraodon cochinchinensis&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Tetraodon cutcutia&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Tetraodon fluviatilis&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Tetraodon leiurus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Tetraodon schoutedeni&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Tetraodon mbu&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Thayeria boehlkei&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Thoracocharax stellatus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Thorichthys ellioti&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Thorichthys meeki&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Toxotes jaculatrix&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Trichogaster leerii&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Trichogaster microlepis&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Trichogaster trichopterus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Trichopsis pumilis&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Trichopsis vittata&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Tropheus annectens&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Tropheus brichardi&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Tropheus duboisi&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Tropheus moorii&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Variabilichromis moorii&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Xenentodon cancila&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Xenocara sp.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Xenomystus nigri&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Xenotilapia melanogenys&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Xenotilapia ochrogenys&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Xiphophorus hellerii&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Xiphophorus maculates&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 4|תוספת רביעית|תיקון: תשפ״ה־2, תשפ״ו־2}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 8|תקנה 8(1)(ד)}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 15.5.2026 ועד יום 29.6.2026):}}
{{ח:ת}} &lt;table width=&quot;300px&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;רשת ישראל X&lt;/th&gt;&lt;th&gt;רשת ישראל Y&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;173216.6617&lt;/td&gt;&lt;td&gt;659351.9929&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;165474.4832&lt;/td&gt;&lt;td&gt;641292.0828&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;164299.0366&lt;/td&gt;&lt;td&gt;642627.8566&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;160596.6376&lt;/td&gt;&lt;td&gt;641283.8626&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;151467.4905&lt;/td&gt;&lt;td&gt;622657.5779&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;151019.6435&lt;/td&gt;&lt;td&gt;621657.8318&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;150649.3557&lt;/td&gt;&lt;td&gt;621315.9878&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;149989.3851&lt;/td&gt;&lt;td&gt;620706.135&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;150334.2662&lt;/td&gt;&lt;td&gt;620311.4439&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;150229.4236&lt;/td&gt;&lt;td&gt;620097.9597&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;150770.585&lt;/td&gt;&lt;td&gt;619805.6388&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;151098.0791&lt;/td&gt;&lt;td&gt;619431.6791&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;151421.5134&lt;/td&gt;&lt;td&gt;619055.7184&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;152386.7278&lt;/td&gt;&lt;td&gt;617942.2906&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;152600.3862&lt;/td&gt;&lt;td&gt;617989.8406&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;152621.0983&lt;/td&gt;&lt;td&gt;617994.8123&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;152515.7079&lt;/td&gt;&lt;td&gt;617907.3942&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;152164.4156&lt;/td&gt;&lt;td&gt;617322.5891&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;152155.8716&lt;/td&gt;&lt;td&gt;617303.8221&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;152160.2428&lt;/td&gt;&lt;td&gt;617223.3193&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;152162.5515&lt;/td&gt;&lt;td&gt;617180.8023&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;152157.7815&lt;/td&gt;&lt;td&gt;617167.6222&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;152144.2714&lt;/td&gt;&lt;td&gt;617159.3122&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;152088.9414&lt;/td&gt;&lt;td&gt;617159.8724&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;152033.8788&lt;/td&gt;&lt;td&gt;617129.1048&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;151991.6214&lt;/td&gt;&lt;td&gt;617064.2226&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;151990.2914&lt;/td&gt;&lt;td&gt;617060.9625&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;151990.1278&lt;/td&gt;&lt;td&gt;617060.6188&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;148599.5165&lt;/td&gt;&lt;td&gt;618867.5958&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;141452.8258&lt;/td&gt;&lt;td&gt;621733.1033&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;136598.0285&lt;/td&gt;&lt;td&gt;621043.9104&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;135422.4304&lt;/td&gt;&lt;td&gt;621840.2114&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;135250.3327&lt;/td&gt;&lt;td&gt;623395.9105&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;132524.737&lt;/td&gt;&lt;td&gt;625048.5129&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;137928.0431&lt;/td&gt;&lt;td&gt;632583.9999&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;144051.5415&lt;/td&gt;&lt;td&gt;634821.3899&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;153151.5426&lt;/td&gt;&lt;td&gt;640737.7731&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;162312.141&lt;/td&gt;&lt;td&gt;644727.0577&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;166030.3387&lt;/td&gt;&lt;td&gt;645188.6523&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;172026.6202&lt;/td&gt;&lt;td&gt;659593.1682&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;172266.9737&lt;/td&gt;&lt;td&gt;659670.5715&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;173216.6617&lt;/td&gt;&lt;td&gt;659351.9929&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;134288.3371&lt;/td&gt;&lt;td&gt;626145.1097&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;139043.6296&lt;/td&gt;&lt;td&gt;623261.7054&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;141682.6281&lt;/td&gt;&lt;td&gt;623636.3016&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;148537.5193&lt;/td&gt;&lt;td&gt;620887.6943&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;158039.4382&lt;/td&gt;&lt;td&gt;640274.3668&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;154002.1397&lt;/td&gt;&lt;td&gt;639083.6732&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;144793.8387&lt;/td&gt;&lt;td&gt;633130.6902&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;136424.4408&lt;/td&gt;&lt;td&gt;630062.9039&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;134288.3371&lt;/td&gt;&lt;td&gt;626145.1097&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;188571.7657&lt;/td&gt;&lt;td&gt;723818.8403&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;187889.9016&lt;/td&gt;&lt;td&gt;720487.8949&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;187227.195&lt;/td&gt;&lt;td&gt;717275.0262&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;187336.248&lt;/td&gt;&lt;td&gt;716310.3268&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;187260.7498&lt;/td&gt;&lt;td&gt;715823.7827&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;187000.7004&lt;/td&gt;&lt;td&gt;715756.6732&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;186447.0468&lt;/td&gt;&lt;td&gt;715295.2951&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;186690.3188&lt;/td&gt;&lt;td&gt;715102.3553&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;186589.6545&lt;/td&gt;&lt;td&gt;714280.2635&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;186220.5521&lt;/td&gt;&lt;td&gt;713391.0623&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;186598.0432&lt;/td&gt;&lt;td&gt;713525.2813&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;186908.4248&lt;/td&gt;&lt;td&gt;713357.5075&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;186925.2021&lt;/td&gt;&lt;td&gt;713021.9599&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;186480.6015&lt;/td&gt;&lt;td&gt;712208.2569&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;186321.2164&lt;/td&gt;&lt;td&gt;711797.211&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;186153.4426&lt;/td&gt;&lt;td&gt;712006.9283&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;186027.6122&lt;/td&gt;&lt;td&gt;711553.939&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;185826.2836&lt;/td&gt;&lt;td&gt;711428.1086&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;185859.8384&lt;/td&gt;&lt;td&gt;710983.508&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;185725.6193&lt;/td&gt;&lt;td&gt;710765.402&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;185549.4568&lt;/td&gt;&lt;td&gt;710631.1829&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;185591.4003&lt;/td&gt;&lt;td&gt;710505.3526&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;186103.1104&lt;/td&gt;&lt;td&gt;710580.8508&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;186203.7747&lt;/td&gt;&lt;td&gt;710194.971&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;186312.8277&lt;/td&gt;&lt;td&gt;710278.8579&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;186296.0503&lt;/td&gt;&lt;td&gt;710052.3633&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;186086.333&lt;/td&gt;&lt;td&gt;709775.5365&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;185935.3366&lt;/td&gt;&lt;td&gt;709700.0382&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;185624.955&lt;/td&gt;&lt;td&gt;709247.0489&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;185734.008&lt;/td&gt;&lt;td&gt;709196.7168&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;185455.1961&lt;/td&gt;&lt;td&gt;707889.399&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;185356.5169&lt;/td&gt;&lt;td&gt;707426.703&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;184249.2097&lt;/td&gt;&lt;td&gt;703584.6825&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;184232.4323&lt;/td&gt;&lt;td&gt;702653.5378&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;184073.0472&lt;/td&gt;&lt;td&gt;702225.7145&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;184014.3264&lt;/td&gt;&lt;td&gt;702552.8735&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;183645.224&lt;/td&gt;&lt;td&gt;701412.0115&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;183505.2435&lt;/td&gt;&lt;td&gt;700864.9827&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;183664.8022&lt;/td&gt;&lt;td&gt;701771.8846&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;183415.5097&lt;/td&gt;&lt;td&gt;707040.5808&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;182335.3114&lt;/td&gt;&lt;td&gt;707689.4818&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;177719.7109&lt;/td&gt;&lt;td&gt;704676.2905&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;177348.6064&lt;/td&gt;&lt;td&gt;705165.8697&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;177420.4122&lt;/td&gt;&lt;td&gt;705503.9903&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;177045.2878&lt;/td&gt;&lt;td&gt;705566.0226&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;176595.8138&lt;/td&gt;&lt;td&gt;706158.9909&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;181614.8141&lt;/td&gt;&lt;td&gt;709229.7816&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;183274.1139&lt;/td&gt;&lt;td&gt;710028.0787&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;185790.5874&lt;/td&gt;&lt;td&gt;716746.6684&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;186084.9449&lt;/td&gt;&lt;td&gt;717532.5568&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;187509.2261&lt;/td&gt;&lt;td&gt;721335.164&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;170839.2411&lt;/td&gt;&lt;td&gt;722690.086&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;168620.8439&lt;/td&gt;&lt;td&gt;723463.7884&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;169387.6457&lt;/td&gt;&lt;td&gt;725156.9861&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;171214.2433&lt;/td&gt;&lt;td&gt;724511.584&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;183964.0319&lt;/td&gt;&lt;td&gt;723480.0672&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;180612.0869&lt;/td&gt;&lt;td&gt;725361.1542&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;186385.0939&lt;/td&gt;&lt;td&gt;724246.4743&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;186637.1306&lt;/td&gt;&lt;td&gt;724105.2631&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;187652.0852&lt;/td&gt;&lt;td&gt;724001.8375&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;188529.1063&lt;/td&gt;&lt;td&gt;723832.4981&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;188572.7924&lt;/td&gt;&lt;td&gt;723824.063&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;188571.7657&lt;/td&gt;&lt;td&gt;723818.8403&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2||תוספת שביעית {{ח:הערה|(בוטלה)}}|תיקון: 1940, 1941-4}}

{{ח:חתימות|16 בפברואר, 1937.}}
* &lt;span style=&quot;float: inline-start; font-size: smaller; margin-inline-start: 10px; text-align: start;&quot;&gt;בפקודת הוד מעלתו,&lt;/span&gt; &lt;br clear=&quot;all&quot;&gt; '''ס. מודי'''&lt;br&gt;מ״מ המזכיר הראשי
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>1a9rme1224ya9ivjbhcfa7b9lhplqy6</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי</title>
    <ns>116</ns>
    <id>348321</id>
    <revision>
      <id>3018257</id>
      <parentid>2991453</parentid>
      <timestamp>2026-05-31T20:03:42Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <comment>כניסה לתוקף</comment>
      <origin>3018257</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="433172" sha1="nz55ohutqp0d00b58y9nvio5i99mllq" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע&quot;ח-2018

&lt;מאגר 2068072 תיקון 2203827 תקן 577400 קוד a163Y00000DuLFUQA3&gt;

&lt;מקור&gt; ((ס&quot;ח תשע&quot;ח, 310|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|20:491934)); ((תשע&quot;ט, 226|חוק שירותי תשלום|20:528386)), ((342|תיקון מס' 2|21:559683)); ((תש&quot;ף, 14|תיקון לחוק שירותי תשלום|22:567851)), ((154|תיקון מס' 3|23:575121)); ((תשפ&quot;א, 318|תיקון מס' 4 - הוראת שעה - נגיף הקורונה החדש|23:598124)), ((374|תיקון מס' 5|24:604132)); ((תשפ&quot;ב, 962|תיקון מס' 76 לחוק התקשורת (בזק ושידורים)|24:644019)); ((תשפ&quot;ג, 68|תיקון מס' 4 - הוראת שעה - נגיף הקורונה החדש (תיקון)|25:2075504)), ((171|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו־2024)|25:2572039)); ((תשפ&quot;ד, 190|תיקון מס' 9 לחוק פסיקת ריבית והצמדה|25:3568695)), ((600|תיקון מס' 4 - הוראת שעה - נגיף הקורונה החדש (תיקון מס' 2)|25:4227326)); ((תשפ&quot;ה, 632|תיקון מס' 4 - הוראת שעה - נגיף הקורונה החדש (תיקון מס' 3)|25:6802860)); ((תשפ&quot;ו, 236|תיקון מס' 9|25:10981603)).
''שינוי התוספות:'' ((ק&quot;ת תשפ&quot;ב, 195|שינוי התוספת הראשונה לחוק|9676)). ''צווי הארכה:'' ((ק&quot;ת תשפ&quot;ב, 2362|צו (הארכת התקופה הקובעת לעניין הגשת בקשה לעיכוב הליכים לשם גיבוש הסדר חוב - נגיף הקורונה החדש)|10057)), ((4058|צו (הארכת התקופה הקובעת לעניין הגשת בקשה לעיכוב הליכים לשם גיבוש הסדר חוב - נגיף הקורונה החדש)|10530)); ((תשפ&quot;ד, 3546|צו (הארכת התקופה שבה ימשיכו לחול הסדרי הפירוק לפי פקודת החברות על עמותה ועל חברה לתועלת הציבור)|11455)); ((תשפ&quot;ה, 428|צו חדלות פירעון ושיקום כלכלי (הארכת התקופה הקובעת לעניין הגשת בקשה לעיכוב הליכים לשם גיבוש הסדר חוב)|11595)), ((2200|צו חדלות פירעון ושיקום כלכלי (הארכת התקופה הקובעת לעניין הגשת בקשה לעיכוב הליכים לשם גיבוש הסדר חוב)|11964)). ''עדכון סכומים:'' ((י&quot;פ תש&quot;ף, 3422|הודעה בדבר עדכון סכומים)); ((תשפ&quot;א, 3406|הודעה בדבר עדכון סכומים)); ((תשפ&quot;ב, 256|הודעה בדבר עדכון סכומים|10848)); ((תשפ&quot;ג, 3017|הודעה בדבר עדכון סכומים|11052)); ((תשפ&quot;ד, 2784|הודעה בדבר עדכון סכומים|11993)); ((תשפ&quot;ה, 3100|הודעה בדבר עדכון סכומים|13136)); ((תשפ&quot;ו, 4144|הודעה בדבר עדכון סכומים|14278)), ((4144|הודעה בדבר עדכון סכומים|14278)).

__TOC__

= חלק א': עקרונות ופרשנות =

== פרק א': עקרונות יסוד ==

@ 1. מטרת החוק
: חוק זה נועד להסדיר את פירעון חובותיו של חייב שהוא יחיד או תאגיד, הנמצא או העלול להימצא במצב של חדלות פירעון, במטרה -
: (1) להביא ככל האפשר לשיקומו הכלכלי של החייב;
: (2) להשיא את שיעור החוב שייפרע לנושים;
: (3) לקדם את שילובו מחדש של חייב שהוא יחיד במרקם החיים הכלכליים.

@ 2. חדלות פירעון
: חדלות פירעון היא מצב כלכלי שבו חייב אינו יכול לשלם את חובותיו במועדם, בין אם מועד פירעונם הגיע ובין אם לאו, או שהתחייבויות החייב, לרבות התחייבויות עתידיות ומותנות שלו, עולות על שווי נכסיו.

@ 3. הכרזה כי חייב הוא חדל פירעון
: (א) הוכרז, בצו, כי חייב הוא חדל פירעון וכי ייפתחו לגביו הליכי חדלות פירעון לפי חוק זה (בחוק זה - צו לפתיחת הליכים), יוסדרו יחסיו של החייב עם נושיו, במאוחד, בהתאם להוראות לפי חוק זה, עד לסיום הליכי חדלות הפירעון.
: (ב) פתיחה בהליכי חדלות פירעון לגבי חייב שהוא חדל פירעון תהיה ביוזמת החייב, הנושה או היועץ המשפטי לממשלה.

== פרק ב': הגדרות ==

@ 4. הגדרות (תיקון: תשפ&quot;ד, תשפ&quot;ו)
: בחוק זה -
:- &quot;אורגנים&quot;, של תאגיד - אורגנים בחברה כמשמעותם [[בחוק החברות]] וכל גוף הממלא תפקיד מקביל בשותפות;
:- &quot;בית משפט&quot; -
:: (1) לעניין הליכים לפי חוק זה לגבי חייב שהוא תאגיד - בית המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו רשום התאגיד או שבו מקום עסקו העיקרי או נכסיו;
:: (2) לעניין הליכים לפי חוק זה לגבי חייב שהוא יחיד - בית משפט השלום כמשמעותו [[בסעיף 353]], במחוז שבאזור שיפוטו מתגורר היחיד או שבו מקום עסקו העיקרי או נכסיו, ובהעדר מחוז כאמור - בית משפט השלום בירושלים;
:- &quot;הגנה הולמת&quot; -
:: (1) לגבי נכס המשועבד בשעבוד קבוע, נכס שחל עליו שעבוד צף או נכס שיש לגביו זכות עיכבון - שמירת הערך המובטח לנושה בבטוחה, בהתחשב, בין השאר, ברמת הוודאות לפירעון החוב מהנכס; לעניין זה, &quot;הערך המובטח לנושה בבטוחה&quot; - התמורה שהיה מקבל הנושה ממימוש הנכס אילו בית המשפט היה מאפשר לו, במועד הגשת הבקשה שבמסגרתה נבחנה טענת ההגנה ההולמת, לממש את הנכס באופן עצמאי, שלא במסגרת הפעלת התאגיד לפי [[חלק ב פרק ז|פרק ז': הפעלת התאגיד ושיקומו הכלכלי, לחלק ב']], ולעניין חייב שהוא יחיד - שלא במסגרת הפעלת עסקו כאמור [[בסעיף 157]];
:: (2) לגבי נכס הכפוף לשיור בעלות - הבטחת תשלום התמורה בעד הנכס אך לא יותר מהתמורה שהיתה מתקבלת בעד הנכס אילו היה נמכר בידי בעליו במועד הגשת הבקשה שבה נבחנת טענת ההגנה ההולמת;
:- &quot;הוצאות הליכי חדלות הפירעון&quot; - כמשמעותן [[בסעיף 233]];
:- &quot;החלטה מינהלית&quot; - החלטה של רשות מינהלית במילוי תפקידה הציבורי על פי דין, לרבות העדר החלטה וכן מעשה או מחדל;
:- &quot;הליך גבייה&quot; - הליך לפי [[חוק ההוצאה לפועל]], לפי [[חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ&quot;ה-1995]], לפי [[פקודת המסים (גבייה)]], או לפי חוק אחר המקנה סמכויות גבייה מקבילות לסמכויות המוקנות בהליכים אלה;
:- &quot;הליך מינהלי&quot; - הליך שמנהלת רשות מינהלית, במילוי תפקידה הציבורי לפי דין, וכן הליך שעניינו ביקורת שיפוטית על החלטה מינהלית;
:- &quot;הליכי חדלות פירעון&quot; - הליכים לפי חוק זה החל במועד הגשת בקשה לצו לפתיחת הליכים עד למועד כמפורט להלן, ואם בוטל הצו קודם לכן - עד לביטולו:
:: (1) לעניין חייב שהוא תאגיד - מועד אישור התכנית לשיקום כלכלי או מועד חיסולו;
:: (2) לעניין חייב שהוא יחיד - מועד ההפטר;
:- &quot;הסדר חוב&quot; - כמשמעותו [[חלק י|בחלק י': הסדר חוב שלא במסגרת צו לפתיחת הליכים]];
:- &quot;הפטר&quot;, לגבי חייב שהוא יחיד - כמשמעותו [[חלק ג פרק ט|בפרק ט': הפטר, לחלק ג']];
:- &quot;הפרשי הצמדה, ריבית ותוספת פיגורים&quot; - הפרשי הצמדה, ריבית ותוספת פיגורים שנוספו לפי דין או הסכם, ובכלל זה דמי פיגורים כהגדרתם [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה]];
:- &quot;הקפאת הליכים&quot; -
:: (1) לגבי חייב שהוא תאגיד - כמשמעותה [[חלק ב פרק ה|בפרק ה': הקפאת הליכים, לחלק ב']];
:: (2) לגבי חייב שהוא יחיד - כמשמעותה [[בסעיף 121(א)(3)]];
:- &quot;ועדת החוקה&quot; - ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת;
:- &quot;חבר התאגיד&quot; -
:: (1) בחברה - בעל מניה;
:: (2) בשותפות - שותף;
:- &quot;חברה&quot; - חברה וחברת חוץ כהגדרתן [[בחוק החברות]];
:- &quot;חדלות פירעון&quot; - כמשמעותה [[בסעיף 2]];
:- &quot;חוב&quot; - חוב ודאי או מותנה, קצוב או שאינו קצוב, בין שהגיע מועד פירעונו ובין שטרם הגיע;
:- &quot;חוב בדין קדימה&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 234]];
:- &quot;חוב דחוי&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 237]];
:- &quot;חוב כללי&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 235]];
:- &quot;חוב מובטח&quot; - חוב עבר שלהבטחת פירעונו שועבד נכס של החייב, בין בשעבוד קבוע ובין בשעבוד צף, עד לגובה החוב שניתן להיפרע ממימוש הנכס;
:- &quot;חוב עבר&quot; - חוב, לרבות תשלום עונשי, שמתקיים לגביו אחד מאלה:
:: (1) החייב חב בו במועד מתן הצו לפתיחת הליכים, לרבות באופן מותנה;
:: (2) הוא נובע ממעשה או מחדל שעשה החייב לפני מתן הצו לפתיחת הליכים, גם אם החוב נוצר לאחר מתן הצו;
:: (3) הוא נובע מהפרת התחייבות שהחייב התחייב בה לפני מתן הצו לפתיחת הליכים, גם אם ההפרה נעשתה לאחר מתן הצו, ובלבד שההפרה נובעת מהליכי חדלות הפירעון;
:: (4) חוב למוסד לביטוח לאומי הנובע מתשלום גמלה לפי [[פרק ח' לחוק הביטוח הלאומי]];
:: (5) הפרשי הצמדה, ריבית ותוספת פיגורים שנוספו לחוב כאמור בפסקאות (1) עד (4), עד למועד פירעונו בפועל;
:- &quot;חובות שאינם בני הפטר&quot; - כמשמעותם [[בסעיף 175]];
:- &quot;חוק הביטוח הלאומי&quot; - [[חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ&quot;ה-1995]];
:- &quot;חוק ההוצאה לפועל&quot; - [[חוק ההוצאה לפועל, התשכ&quot;ז-1967]];
:- &quot;חוק החברות&quot; - [[חוק החברות, התשנ&quot;ט-1999]];
:- &quot;חוק המשכון&quot; - [[חוק המשכון, התשכ&quot;ז-1967]];
:- &quot;חוק העונשין&quot; - [[חוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]];
:- &quot;חוק ניירות ערך&quot; - [[חוק ניירות ערך, התשכ&quot;ח-1968]];
:- &quot;חוק פסיקת ריבית והצמדה&quot; - [[חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ&quot;א-1961]];
:- &quot;חייב&quot; - יחיד או תאגיד החב חוב;
:- &quot;הממונה&quot; - הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי שמונה לפי [[סעיף 266]];
:- &quot;המרשם&quot; -
:: (1) לגבי חברות - מרשם החברות המתנהל לפי [[חוק החברות]];
:: (2) לגבי שותפויות - הפנקס המתנהל לפי [[פקודת השותפויות]];
:- &quot;נאמן&quot; - מי שמונה לפי [[סעיף 33]] [[או 125]];
:- &quot;נושא משרה&quot; - כהגדרתו [[בחוק החברות]], ולגבי שותפות - כל הממלא תפקיד דומה בשותפות וכן שותף כללי;
:- &quot;נושה&quot; - מי שהחייב חב לו חוב;
:- &quot;נושה מובטח&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 243]] [[או 253]];
:- &quot;נכס&quot; - מיטלטלין, מקרקעין או זכויות;
:- &quot;נכס הכפוף לשיור בעלות&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 251]];
:- &quot;נכסי קופת הנשייה&quot; - כמשמעותם [[חלק ד פרק ב|בפרק ב': קופת הנשייה, לחלק ד']];
:- &quot;סדר הפירעון&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 231]];
:- &quot;פקודת החברות&quot; - [[פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ&quot;ג-1983]];
:- &quot;פקודת פשיטת הרגל&quot; - [[פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש&quot;ם-1980]];
:- &quot;פקודת השותפויות&quot; - [[פקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל&quot;ה-1975]];
:- &quot;צו לפתיחת הליכים&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 3]];
:- &quot;צו לשיקום כלכלי&quot;, לגבי חייב שהוא יחיד - צו ובו תכנית לפירעון חובותיו ולשיקומו הכלכלי של יחיד שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים, כמשמעותו [[חלק ג פרק ח|בפרק ח': צו לשיקום כלכלי, לחלק ג']];
:- &quot;קרוב&quot; -
:: (1) לגבי יחיד - בן זוג, הורה, הורה הורה, סב או סבתא של הורה, בן או בת, אח או אחות וילדיהם, גיס, גיסה, דוד או דודה, חותן, חותנת, חם, חמות, חתן, כלה, נכד או נכדה, נין או נינה, או בני זוגם של כל אחד מאלה, וכל אדם הסמוך על שולחנו של היחיד;
:: (2) לגבי תאגיד - כל אחד מאלה:
::: (א) חבר בני אדם הנשלט על ידו, בעל שליטה בו או חבר בני אדם הנשלט בידי בעל השליטה בו;
::: (ב) נושא משרה בתאגיד או קרובו;
::: (ג) לגבי חברה ציבורית כהגדרתה [[בחוק החברות]] - בעל מניה מהותי כהגדרתו [[בחוק האמור]];
::: (ד) לגבי שותפות מוגבלת ציבורית - שותף כללי וכן שותף מוגבל המחזיק בחמישה אחוזים או יותר מיחידות ההשתתפות; לעניין זה, &quot;שותפות מוגבלת ציבורית&quot;, &quot;שותף כללי&quot;, &quot;שותף מוגבל&quot; ו&quot;יחידת השתתפות&quot; - כהגדרתם [[+|בסעיפים 1]] [[ו-65א לפקודת השותפויות]];
::: (ה) לגבי כל תאגיד שאינו מנוי בפסקאות משנה (ג) ו-(ד) - חבר התאגיד;
:- &quot;ריבית בסיסית&quot; - הריבית לפי דין או הסכם שחלה כל עוד החייב משלם את התשלומים שהוא חב בהם במועדם;
:- &quot;רשות מינהלית&quot; - רשות מרשויות המדינה, רשות מקומית, וכן גופים ואנשים אחרים הממלאים תפקידים ציבוריים על פי דין;
:- &quot;הרשם&quot; - רשם החברות לפי [[חוק החברות]] או רשם השותפויות לפי [[פקודת השותפויות]], לפי העניין;
:- &quot;שותפות&quot; - כהגדרתה [[בפקודת השותפויות]];
:- &quot;שליטה&quot; - כהגדרתה [[בחוק ניירות ערך]];
:- &quot;שעבוד צף&quot; - כהגדרתו [[בפקודת החברות]];
:- &quot;שעבוד קבוע&quot; - שעבוד שאינו שעבוד צף;
:- &quot;שיקום כלכלי&quot;, של תאגיד - שמירת עסקו של התאגיד כעסק חי;
:- &quot;תוספת פיגורים&quot; - חלק הריבית הנוסף לפי דין או הסכם על הריבית הבסיסית, שהחייב נדרש לשלם בשל אי-תשלום תשלומים שהוא חב בהם במועדם, וכל קנס פיגורים או תשלום דומה לזה, יהא כינויו אשר יהא, בשל אי-תשלום במועד, ובכלל זה דמי פיגורים כהגדרתם [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה]];
:- &quot;תאגיד&quot; -
:: (1) חברה, למעט חברה לתועלת הציבור כמשמעותה [[בסעיף 345א לחוק החברות]];
:: (2) שותפות;
:- &quot;תאגיד בנקאי&quot; - כהגדרתו [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]];
:- &quot;תכנית לשיקום כלכלי&quot;, לגבי חייב שהוא תאגיד - תכנית לשיקומו הכלכלי של תאגיד שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים, כמשמעותה [[חלק ב פרק ז סימן ג|בסימן ג': תכנית לשיקום כלכלי, לפרק ז' בחלק ב']];
:- &quot;תשלום עונשי&quot; - קנס, עיצום כספי וכל תשלום אחר שהוטל כעיצום על החייב בידי רשות שיפוטית או רשות מינהלית בשל הפרה של חיקוק, ולמעט תוספת פיגורים שהתווספה לתשלום שאינו עונשי;
:- &quot;השר&quot; - שר המשפטים.

= חלק ב': הליכי חדלות פירעון לגבי תאגיד =

== פרק א': תחולה ==

@ 5. תחולה על תאגיד
: (א) הוראות [[חלק זה]] יחולו על הליכי חדלות פירעון לגבי חייב שהוא תאגיד ([[בחלק זה]] - התאגיד).
: (ב) לא ייפתחו הליכי חדלות פירעון לפי [[חלק זה]] לגבי תאגיד, אלא אם כן מתקיים לגביו, ביום הגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים, אחד מאלה:
:: (1) הוא רשום בישראל כתאגיד;
:: (2) הוא מנהל עסקים בישראל;
:: (3) יש לו נכסים בישראל.

== פרק ב': בקשה לצו לפתיחת הליכים והדיון בה ==

@ 6. הרשאים להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים
: אלה רשאים להגיש לבית המשפט בקשה לצו לפתיחת הליכים לגבי תאגיד:
: (1) התאגיד;
: (2) נושה;
: (3) היועץ המשפטי לממשלה.

@ 7. בקשת תאגיד לצו לפתיחת הליכים (תיקון: [י&quot;פ הודעות])
: (א) התאגיד רשאי להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים בהתקיים כל אלה:
:: (1) הוא נמצא בחדלות פירעון או שהצו יסייע למנוע את חדלות פירעונו;
:: (2) סך חובותיו עולה על 25,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2019; בשנת 2026, 29,487.18 ש&quot;ח))).
: (ב) בקשת תאגיד שהוא שותפות יכול שתוגש גם בידי שותף כללי של השותפות.

@ 8. בקשת תאגיד להפעלתו במסגרת צו לפתיחת הליכים
: (א) תאגיד רשאי, בבקשה לצו לפתיחת הליכים, לבקש מבית המשפט להורות על הפעלתו לשם שיקומו הכלכלי.
: (ב) בבקשה כאמור בסעיף קטן (א) יכלול התאגיד מתווה ראשוני לשיקומו הכלכלי ויפרט את האמצעים למימון ההוצאות הכרוכות בהפעלתו.
: (ג) השר רשאי לקבוע פרטים נוספים שיש לכלול בבקשה.

@ 9. בקשת נושה לצו לפתיחת הליכים
: (א) נושה של תאגיד רשאי להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים אם התאגיד נמצא בחדלות פירעון; הוכחת חדלות הפירעון של התאגיד יכול שתיעשה באמצעות חזקה מהחזקות [[שבסעיף 10]].
: (ב) במסגרת בקשה לצו לפתיחת הליכים, רשאי נושה לציין את העדפתו לעניין פירוק התאגיד או שיקומו הכלכלי ולצרף את הצעתו לעניין זה.
: (ג) נושה של חוב שטרם הגיע מועד פירעונו אינו רשאי להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים אלא בהתקיים אחד מאלה:
:: (1) התאגיד פועל במטרה להונות את נושיו;
:: (2) התאגיד פועל לגריעת נכס מנכסי התאגיד במטרה להבריחו מנושיו;
:: (3) התאגיד לא יוכל לפרוע את החוב, ובלבד שמועד פירעון החוב חל בתוך שישה חודשים ממועד הגשת הבקשה.

@ 10. חזקת חדלות פירעון בבקשת נושה (תיקון: [י&quot;פ הודעות])
: (א) לעניין בקשה לצו לפתיחת הליכים שמגיש הנושה, חזקה היא כי התאגיד נמצא בחדלות פירעון בהתקיים אחד מאלה (בסעיף זה - חזקת חדלות הפירעון):
:: (1) הנושה מסר לתאגיד דרישה לתשלום חוב שסכומו עולה על 75,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2019; בשנת 2026, 88,461.56 ש&quot;ח))), ובה ציין כי אם לא ישולם החוב במועד הנקוב בדרישה, בכוונתו להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים, והחוב לא שולם בתוך 30 ימים ממועד מסירת הדרישה, ובלבד שמתקיימים כל אלה:
::: (א) אין מחלוקת בתום לב על החוב ואין לתאגיד זכות קיזוז או עילה אחרת שיש בה כדי להצדיק את אי-תשלום החוב;
::: (ב) הנושה הגיש את הבקשה לצו לפתיחת הליכים בתוך שלושה חודשים מהמועד שמסר לתאגיד את דרישת התשלום;
:: (2) מונה כונס נכסים לכלל נכסי התאגיד או למרביתם;
:: (3) הנושה המציא לתאגיד אזהרה לפי [[סעיף 7 לחוק ההוצאה לפועל]] או דרישת תשלום לפי [[סעיף 4 לפקודת המסים (גבייה)]] לתשלום חוב שסכומו עולה על 75,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2019; בשנת 2026, 88,461.56 ש&quot;ח))), והחוב לא שולם בתוך התקופה שנקבעה באזהרה או בדרישה;
:: (4) בית המשפט נתן פסק דין המורה לתאגיד לשלם לנושה מגיש הבקשה סכום העולה על 75,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2019; בשנת 2026, 88,461.56 ש&quot;ח))) ופסק הדין לא קוים, כולו או חלקו, בתוך 30 ימים ממועד המצאתו לתאגיד או ממועד אחר שנקבע בפסק הדין, לפי המאוחר, ובלבד שאם פסק הדין קוים בחלקו - הסכום שנותר לתשלום עולה על 75,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2019; בשנת 2026, 88,461.56 ש&quot;ח)));
:: (5) בית הדין לעבודה נתן פסק דין המורה לתאגיד לשלם לנושה מגיש הבקשה סכום העולה על 10,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2019; בשנת 2026, 11,794.87 ש&quot;ח))) ופסק הדין לא קוים, כולו או חלקו, בתוך 30 ימים ממועד המצאתו לתאגיד או ממועד אחר שנקבע בפסק הדין, לפי המאוחר, ובלבד שאם פסק הדין קוים בחלקו - הסכום שנותר לתשלום עולה על 10,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2019; בשנת 2026, 11,794.87 ש&quot;ח))).
: (ב) בבקשה לצו לפתיחת הליכים המתבססת על חזקת חדלות הפירעון יפרט הנושה אם נקט הליכי גבייה ואילו הליכים נקט, ומדוע אין די בהליכי גבייה כדי להביא לגביית החוב.
: (ג) חזקת חדלות הפירעון ניתנת לסתירה בידי התאגיד אם הוכיח כי אי-תשלום החוב אינו נובע מחדלות פירעונו.
: (ד)(1) בחישוב סכום חוב העולה על 75,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2019; בשנת 2026, 88,461.56 ש&quot;ח))), לעניין התקיימות תנאי מהתנאים בפסקאות (1), (3) ו-(4) שבסעיף קטן (א), ניתן להביא בחשבון כמה חובות שמקורם בפסקה אחת או יותר מהפסקאות האמורות, בין של אותו נושה ובין של כמה נושים.
:: (2) בחישוב סכום חוב העולה על 10,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2019; בשנת 2026, 11,794.87 ש&quot;ח))), לעניין התקיימות התנאי בפסקה (5) שבסעיף קטן (א), ניתן להביא בחשבון כמה חובות, בין של אותו נושה ובין של כמה נושים.

@ 11. בקשת היועץ המשפטי לממשלה לצו לפתיחת
: הליכים היועץ המשפטי לממשלה רשאי להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים אם מצא כי יש עניין ציבורי בכך; על בקשה כאמור יחולו הוראות [[חלק זה]] החלות לגבי בקשה לצו לפתיחת הליכים שהגיש נושה.

@ 12. צירוף מסמכים לבקשה לצו לפתיחת הליכים
: המבקש צו לפתיחת הליכים יצרף לבקשתו תצהיר המאמת את העובדות שעליהן נסמכת בקשתו; השר רשאי לקבוע מסמכים נוספים שעל המבקש לצרף לבקשתו לשם מילוי התנאים להגשתה.

@ 13. פרסום הודעה על הגשת בקשה לצו לפתיחת הליכים ומשלוח העתק ממנה
: (א) הודעה על הגשת בקשה לצו לפתיחת הליכים תפורסם לציבור בדרך ובמועד שיקבע השר.
: (ב) מגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים ימציא העתק ממנה לממונה מיד עם הגשתה, ואם המגיש הוא נושה - גם לתאגיד.
: (ג) כל אדם רשאי לעיין בבקשה לצו לפתיחת הליכים ולהעתיקה; הממונה יקבע הוראות לעניין זכות העיון לפי סעיף קטן זה.

@ 14. הגשת התנגדות לבקשה לצו לפתיחת הליכים
: (א) אדם העלול להיפגע ממתן צו לפתיחת הליכים רשאי להגיש לבית המשפט התנגדות לבקשה לצו לפתיחת הליכים.
: (ב) השר יקבע הוראות לעניין הגשת ההתנגדות לצו לפתיחת הליכים, ובכלל זה לעניין הפרטים שייכללו בה, מועד הגשתה ואופן המצאתה.

@ 15. חיוב בשל הגשת בקשה לצו לפתיחת הליכים בחוסר תום לב
: שוכנע בית המשפט כי בקשה לצו לפתיחת הליכים הוגשה בחוסר תום לב, רשאי הוא לחייב את מגיש הבקשה, במסגרת פסיקת ההוצאות, בהוצאות משפט או בכפל הוצאות משפט, בהוצאות לטובת אוצר המדינה או בשתיהן.

@ 16. דיון בבקשה לצו לפתיחת הליכים
: דיון בבקשה לצו לפתיחת הליכים ובהתנגדויות שהוגשו לה יתקיים בהקדם האפשרי, ובית המשפט ייתן את החלטתו בבקשה בהקדם האפשרי לאחר הדיון.

@ 17. תיקון בקשת התאגיד לצו לפתיחת הליכים וחזרה ממנה
: ביקש התאגיד בבקשה לצו לפתיחת הליכים להורות על הפעלתו, כאמור [[בסעיף 8]], וסבר בית המשפט כי אין במתווה הראשוני לשיקומו הכלכלי של התאגיד שהוגש כדי להוות בסיס כלכלי מספק למתן צו לפתיחת הליכים המורה על הפעלת התאגיד, יאפשר לתאגיד לתקן את המתווה הראשוני שהגיש או לחזור בו מבקשתו לצו, בתוך התקופה שיורה.

@ 18. החלטה בבקשה לצו לפתיחת הליכים
: (א) מצא בית המשפט כי מתקיימים התנאים המנויים [[בסעיף 7]] [[או 9]], ייתן צו לפתיחת הליכים.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), בית המשפט רשאי לדחות את הבקשה לצו לפתיחת הליכים אם מצא כי מתן הצו כשלעצמו יפגע באפשרות להביא לשיקומו הכלכלי של התאגיד; לעניין זה יבחן בית המשפט, בין השאר, אם דחיית הבקשה עלולה לפגוע בנושים וכן את יכולתו הכלכלית הכוללת של התאגיד.

== פרק ג': הגבלות וסעדים זמניים עד למתן צו לפתיחת הליכים ==

@ 19. ביצוע עסקאות חריגות ממועד הגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים בידי התאגיד
: תאגיד שהגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים לא יבצע עסקה חריגה כהגדרתה [[בחוק החברות]] עד למתן החלטה בבקשה, אלא באישור בית המשפט.

@ 20. סעד זמני
: (א) הוגשה לבית המשפט בקשה לצו לפתיחת הליכים, רשאי בית המשפט, לבקשת התאגיד או נושה, לתת צו זמני המורה על אחד או יותר מאלה ([[בפרק זה]] - סעד זמני), אם שוכנע שיש ראיות לכאורה לכך שמתקיימים התנאים למתן צו לפתיחת הליכים כאמור [[בסעיף 18]]:
:: (1) איסור לבצע עסקאות מסוימות, סוג מסוים של עסקאות או חלוקה כהגדרתה [[בחוק החברות]], או התניית ביצוען של פעולות אלה באישור מאת בית המשפט;
:: (2) מינוי נאמן זמני לשם הבטחת הפעלתו וניהולו התקין של התאגיד ושמירה על נכסיו; על מינוי נאמן זמני יחולו הוראות [[פרק ו סימן א|סימן א': מינוי נאמן, לפרק ו']]; בית המשפט יקבע את תפקידו וסמכויותיו של הנאמן הזמני;
:: (3) איסור לפרוע את חובות העבר של התאגיד והקפאת הליכים נגד התאגיד;
:: ניתן סעד זמני כאמור -
:: (א) ימנה בית המשפט נאמן זמני לפי פסקה (2);
:: (ב) רשאי בית המשפט להחיל את הוראות [[פרק ז סימן ב|סימן ב': הפעלת התאגיד, לפרק ז']], כולן או חלקן, לעניין הפעלת התאגיד;
:: (ג) יראו את מועד מתן הסעד הזמני, לעניין הליכי חדלות הפירעון של התאגיד, כמועד מתן הצו לפתיחת הליכים לגבי אותו תאגיד.
: (ב) בהחלטתו אם לתת סעד זמני וכן בקביעת סוג הסעד, היקפו ותנאיו, לרבות קביעת ערובה שעל המבקש להמציא, ישקול בית המשפט בין השאר -
:: (1) את הנזק שייגרם למבקש ולשאר בעלי העניין בהליך אם לא יינתן הסעד הזמני לעומת הנזק שייגרם למשיב ולשאר בעלי העניין בהליך אם הסעד הזמני יינתן;
:: (2) אם הבקשה הוגשה בתום לב ואם מתן הסעד צודק וראוי בנסיבות העניין, ואינו פוגע במידה העולה על הנדרש.
: (ג) סעד זמני יינתן לתקופה שלא תעלה על 30 ימים; בית המשפט רשאי, לאחר שמיעת הצדדים להליך, להאריך את התקופה האמורה לתקופה אחת נוספת שלא תעלה על 30 ימים.
: (ד) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכות בית המשפט לתת סעד זמני אחר לפי [[תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ&quot;ד-1984]].

@ 21. סעד זמני במעמד צד אחד
: (א) בקשה למתן סעד זמני תידון במעמד הצדדים, ואולם רשאי בית המשפט, אם שוכנע, על בסיס ראיות מהימנות לכאורה, כי יש חשש סביר שהשהיית הדיון עד לקיומו במעמד הצדדים תסכל את מתן הסעד או תגרום למבקש נזק חמור, לתת במעמד צד אחד -
:: (1) לבקשת התאגיד - סעד זמני כאמור [[בסעיף 20(א)(1) עד (3)]];
:: (2) לבקשת נושה - סעד זמני שעניינו איסור ביצוע עסקה מסוימת, איסור חלוקה, איסור ביצוע כל עסקה חריגה כהגדרתה [[בחוק החברות]] או התניית ביצוען של פעולות אלה באישור מאת בית המשפט.
: (ב) הודעה על מתן סעד זמני במעמד צד אחד תפורסם לציבור ותימסר לכל אדם העלול להיפגע מכך, באופן ובמועד שיקבע השר.
: (ג) ניתן סעד זמני במעמד צד אחד, יקיים בית המשפט דיון במעמד הצדדים בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ-14 ימים מיום נתינתו.

@ 22. עיכוב זמני של הליך שיפוטי תלוי ועומד
: (א) הוגשה בקשה לצו לפתיחת הליכים לגבי תאגיד והיה תלוי ועומד באותה השעה הליך נגד התאגיד בבית משפט או בבית הדין לעבודה, רשאים התאגיד או נושה לבקש את עיכוב ההליך עד להחלטה בבקשה (בסעיף זה - בקשה לעיכוב).
: (ב) היה ההליך נגד התאגיד תלוי ועומד בבית המשפט המחוזי, בבית הדין הארצי לעבודה או בבית המשפט העליון, תידון הבקשה לעיכוב בבית המשפט שבו מתנהל אותו הליך; היה ההליך תלוי ועומד בבית משפט השלום או בבית הדין לעבודה - תידון הבקשה לעיכוב בבית המשפט שבו מתנהלים הליכי חדלות הפירעון.
: (ג) בהחלטתו בבקשה לעיכוב לפי סעיף זה, ישקול בית המשפט, בין השאר, את השיקולים המנויים [[בסעיף 20(ב)]].
: (ד) הוראות סעיף זה לא יחולו על הליכים פליליים ועל הליכים מינהליים.

== פרק ד': תוכנו של צו לפתיחת הליכים ותוצאותיו ==

@ 23. החלטה על פירוק התאגיד או על הפעלתו לשם שיקומו הכלכלי
: (א) בצו לפתיחת הליכים יורה בית המשפט על אחד מאלה:
:: (1) הפעלת התאגיד לשם שיקומו הכלכלי - אם שוכנע כי מתקיימים כל אלה:
::: (א) יש סיכוי סביר לשיקומו הכלכלי של התאגיד;
::: (ב) אין חשש סביר שהפעלת התאגיד תפגע בנושים;
::: (ג) יש אמצעים למימון ההוצאות הכרוכות בהפעלת התאגיד;
:: (2) פירוק התאגיד - אם מצא כי לא מתקיים אחד התנאים האמורים בפסקה (1).
: (ב) הפעלת התאגיד תהיה לתקופה שאינה עולה על תשעה חודשים, כפי שיורה בית המשפט; בית המשפט רשאי להאריך את התקופה האמורה לתקופות נוספות שלא יעלו על שלושה חודשים כל אחת, אם מצא כי ההארכה נדרשת לשם הכנת התכנית לשיקום כלכלי או מכירת פעילותו העסקית של התאגיד.

@ 24. החלטה על הפעלה זמנית של התאגיד
: (א) סבר בית המשפט כי יש אמצעים למימון ההוצאות הכרוכות בהפעלת התאגיד וכי אין חשש סביר שהפעלת התאגיד תפגע בנושים, אך אין לפניו המידע הדרוש כדי להחליט אם יש סיכוי סביר לשיקומו הכלכלי של התאגיד, יורה בצו לפתיחת הליכים על הפעלה זמנית של התאגיד שבמהלכה יגיש לו הנאמן חוות דעת ראשונית לעניין סיכויי השיקום הכלכלי של התאגיד.
: (ב) חוות דעתו הראשונית של הנאמן תוגש לבית המשפט בתוך 30 ימים; השר רשאי לקבוע את הפרטים שעל הנאמן לכלול בחוות דעתו.
: (ג) בית המשפט יחליט על הפעלת התאגיד או פירוקו בהקדם האפשרי לאחר קבלת חוות דעתו הראשונית של הנאמן.

@ 25. תוצאות צו לפתיחת הליכים
: (א) עם מתן צו לפתיחת הליכים -
:: (1) נכסי קופת הנשייה יעמדו לפירעון חובות העבר של התאגיד והוצאות הליכי חדלות הפירעון, בלבד;
:: (2) לא ייפרעו חובות העבר של התאגיד מנכסי קופת הנשייה אלא לפי הוראות חוק זה;
:: (3) יוקפאו ההליכים נגד התאגיד לפי הוראות [[פרק ה|פרק ה': הקפאת הליכים]];
:: (4) בית המשפט ימנה נאמן ליישום הליכי חדלות הפירעון של התאגיד לפי הוראות [[פרק ו|פרק ו': הנאמן - מינויו, תפקידו וסמכויותיו]].
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), אין בצו לפתיחת הליכים כדי לפטור את התאגיד מחובתו לקיים כל הוראה לפי דין, ובכלל זה החלטה מינהלית, למעט חובה לתשלום חוב עבר, בכפוף להוראות [[סעיף 31]].

@ 26. הודעה על מתן צו לפתיחת הליכים
: (א) הודעה על מתן צו לפתיחת הליכים לגבי תאגיד תפורסם לציבור בדרך ובמועד שיקבע השר.
: (ב) הנאמן ימציא העתק מהצו לממונה, וכן לכל אדם אחר שיורה בית המשפט, בדרך ובמועד שיורה.

@ 27. ציון ההליכים במסמכי התאגיד
: תאגיד שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים יציין, בצד שמו, בכל מסמך או פרסום מטעמו, את הביטוי &quot;בשיקום&quot; או &quot;בפירוק&quot;, לפי העניין, כל עוד מתקיימים לגביו הליכי חדלות פירעון.

@ 28. הודעה לרשם על צו לפתיחת הליכים
: מיד עם מתן צו לפתיחת הליכים, ישלח הנאמן העתק ממנו לרשם, והרשם ירשום על כך הערה במרשם.

== פרק ה': הקפאת הליכים ==

@ 29. הקפאת הליכים נגד התאגיד (תיקון: תשפ&quot;ד)
: הקפאת ההליכים נגד התאגיד משמעה כי -
: (1) לא יהיה ניתן לפתוח בהליכי גבייה של חובות עבר נגד התאגיד או להמשיך בהליכי גבייה שטרם הושלמו; לעניין זה, יראו הליך גבייה כהליך שהושלם, לגבי נכסים - בקבלת מלוא התמורה בעד מכירתם בידי הנושה, ולגבי עיקול חוב - בתשלום החוב לנושה;
: (2) מימוש נכס מנכסי קופת הנשייה המשועבד בשעבוד קבוע וגיבוש שעבוד צף, שנעשו להבטחת פירעון חובות העבר של התאגיד, וכן העברת חזקה בנכס הכפוף לשיור בעלות מהתאגיד לבעל הנכס והחזקה בנכס שחלה לגביו זכות עיכבון, יהיו כפופים למגבלות ולהוראות הקבועות [[חלק ד פרק ו|בפרק ו': נושים בעלי זכויות פירעון מיוחדות, לחלק ד']], והכול גם אם החלו הליכים כאמור לפני מתן הצו לפתיחת הליכים;
: (3) לא יהיה ניתן לשעבד נכס מנכסי קופת הנשייה לשם הבטחת פירעון חובות העבר של התאגיד או לבצע כל פעולה בנכס משועבד המקנה לשעבוד תוקף, לפי דין, כלפי צדדים שלישיים;
: (4) לא יהיה ניתן להטיל עיקול על נכס מנכסי קופת הנשייה; עיקול שהוטל על נכס כאמור לפני מתן הצו לפתיחת הליכים, למעט עיקול שדינו כדין משכון לפי [[סעיף 12א לפקודת המסים (גבייה)]] - בטל;
: (5) לא יהיה ניתן לפתוח או להמשיך בכל הליך משפטי נגד התאגיד, אלא באישור בית המשפט שנתן את הצו לפתיחת הליכים; אישור כאמור יינתן אם מצא בית המשפט כי מתקיימים טעמים מיוחדים שיירשמו, הנוגעים לטבעו או מורכבותו של ההליך המשפטי או לניהולו היעיל, שבשלהם ראוי לנהל את ההליך המשפטי בנפרד מהליכי חדלות הפירעון;
: (6) ממועד מתן הצו לא ייווספו לתשלום עונשי שהוא חוב עבר תוספת פיגורים או כל תשלום דומה לזה שהתאגיד נדרש לשלם בשל אי-תשלום תשלומים שהוא חב בהם במועדם.

@ 30. הקפאת הליכים נגד אדם שלישי
: הקפאת הליכים תחול רק על הליכים נגד התאגיד, ואולם רשאי בית המשפט, בנסיבות חריגות ומטעמים שיירשמו, להקפיא אחד או יותר מההליכים המנויים [[בסעיף 29]] גם נגד מי שאינו התאגיד, ובכלל זה נושא משרה בתאגיד, בהתקיים כל אלה:
: (1) בית המשפט הורה בצו לפתיחת הליכים על הפעלת התאגיד לשם שיקומו הכלכלי והקפאת ההליכים נגד אותו אדם חיונית לשם השיקום;
: (2) ההליכים נגד אותו אדם נובעים מפעילותו בתאגיד או מהחובות שבהם חב התאגיד.

@ 31. סייג לתחולה על הליכים פליליים ומינהליים
: (א) הקפאת הליכים לא תחול על הליכים פליליים ועל הליכים מינהליים, למעט הליכי גבייה.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשות מינהלית אינה רשאית להתנות את ביצועה של פעולה מינהלית בתשלום חוב עבר שחלה לגביו הקפאת הליכים.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), בית המשפט רשאי להורות על הקפאת הליך להטלת עיצום כספי בנסיבות חריגות ולתקופה שיקבע, אם מצא כי ניהולו של הליך זה באותה העת יפגע בהליכי חדלות הפירעון.

@ 32. השעיית תקופת ההתיישנות
: התקופה שבה הוקפאו הליכים לפי [[פרק זה]] לא תבוא במניין התקופות הקבועות לפי [[חוק ההתיישנות, התשי&quot;ח-1958]].

== פרק ו': הנאמן - מינויו, תפקידו וסמכויותיו ==

=== סימן א': מינוי הנאמן ===

@ 33. מינוי נאמן (תיקון: תשע&quot;ט-2, תש&quot;ף-2, תשפ&quot;א-2)
: (א) בית המשפט ימנה נאמן ליישום הליכי חדלות הפירעון עם מתן הצו לפתיחת הליכים.
: (ב) הנאמן ימונה מתוך רשימת הנאמנים שגובשה לפי [[סעיף 37]] ([[בסימן זה]] - רשימת הנאמנים) או לפי [[סעיפים 35]] [[או 36]].
: (ג) הממונה ימליץ לבית המשפט על כמה מועמדים לתפקיד הנאמן, שמספרם לא יפחת משלושה ולא יעלה על חמישה, מתוך רשימת הנאמנים; הממונה יבחר את המועמדים שעליהם ימליץ על פי אמות מידה שוויוניות שיגבש ויפרסם באתר האינטרנט שלו; התאגיד וכל נושה רשאים להציע לבית המשפט מועמדים נוספים לתפקיד הנאמן מתוך רשימת הנאמנים; ואולם אם מינה בית המשפט נאמן שלא הומלץ על ידי הממונה, יתייחס לכך בהחלטתו.
: (ד) בית המשפט לא ימנה לנאמן מי שעלול להימצא במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כנאמן לבין עניין אישי או תפקיד אחר שלו או של קרובו או של אדם אחר שיש לו עמו קשרים אישיים או כלכליים, ובכלל זה ניגוד עניינים הנובע מהתחייבות שנתן הנאמן לבעל עניין או לבא כוח של בעל עניין בהליכי חדלות הפירעון.
: (ה) בית המשפט רשאי למנות כמה נאמנים אם מצא כי הדבר דרוש בשל טעמים מיוחדים שיירשמו הנוגעים למורכבות ההליך.
: (ו) הממונה יפרסם, באופן שוטף, באתר האינטרנט שלו, את רשימת הנאמנים שעליהם המליץ, ומיהו הנאמן שנבחר בכל הליך.

@ 34. נאמן זמני (תיקון: תשע&quot;ט-2, תש&quot;ף-2, תשפ&quot;א-2)
: לא ניתן למנות את הנאמן עם מתן הצו לפתיחת הליכים, ימנה בית המשפט נאמן זמני, מתוך רשימת הנאמנים או לפי הוראות [[סעיף 35]] [[או 36]], שיכהן עד למינוי הנאמן.

@ 35. מינוי הממונה לנאמן
: בית המשפט רשאי למנות את הממונה לנאמן אם מצא כי יש עניין ציבורי בכך.

@ 36. מינוי נושא משרה בתאגיד לנאמן (תיקון: תשע&quot;ט-2, תש&quot;ף-2, תשפ&quot;א-2)
: (א) בית המשפט רשאי למנות נושא משרה בתאגיד לנאמן גם אם אינו כלול ברשימת הנאמנים, אם שוכנע, לאחר שנתן לנושים הזדמנות לטעון את טענותיהם, כי יהיה בכך כדי לסייע להליכי חדלות הפירעון וכי אין בכך כדי לפגוע בנושים; בית המשפט יקבע את סמכויותיו ואת חובותיו של נאמן כאמור בהתחשב, בין השאר, בכך שלא ייווצר ניגוד עניינים בינן ובין תפקידו ומעמדו של נושא המשרה בתאגיד.
: (ב) מינה בית המשפט נושא משרה בתאגיד לנאמן, ימנה נאמן נוסף מתוך רשימת הנאמנים.

@ 37. רשימת הנאמנים
: (א) רשימת הנאמנים תגובש בידי ועדה ציבורית שימנה השר שחבריה הם:
:: (1) שופט בדימוס של בית משפט מחוזי, והוא יהיה היושב ראש;
:: (2) הממונה ונציגו או שני נציגים מטעם הממונה;
:: (3) נציג לשכת עורכי הדין;
:: (4) נציג לשכת רואי החשבון.
: (ב) כשיר להיכלל ברשימת הנאמנים מי שהוא חבר לשכת עורכי הדין או מי שבידו רישיון לפי [[חוק רואי חשבון, התשט&quot;ו-1955]], והוא בעל ניסיון של חמש שנות עבודה במקצועו, או מי שהוא בעל מיומנות מיוחדת או ניסיון מוכח בניהול תאגידים בהליכי חדלות פירעון, ובלבד שלא ייכלל ברשימה מי שהורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי, לדעת הממונה, לכהן כנאמן.
: (ג) השר, בהמלצת הממונה ובאישור ועדת החוקה, יקבע הוראות לעניין גיבוש רשימת הנאמנים לפי סעיף זה, ובכלל זה בעניינים אלה:
:: (1) תנאי כשירות נוספים הדרושים לשם הכללה ברשימה או סייגים להכללה כאמור, ובכלל זה לדרוש הכשרה מקצועית או עמידה בבחינה מקצועית, ורשאי השר לקבוע תנאי כשירות שונים לסוגים שונים של הליכי חדלות פירעון בהתאם להיקפם ולמורכבותם;
:: (2) סדרי עבודתה של הוועדה, ובכלל זה הוראות לעניין פרסום הרשימה ושינויה, לרבות גריעה ממנה.
:: ((פורסמו [[תקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם), התשמ״א–1981]].))
:: ((פורסמו [[תקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי (כללים לעניין גיבוש רשימת נאמנים), התשפ&quot;א-2021]].))

@ 38. ערובה
: הנאמן, למעט אם הממונה מונה לנאמן לפי [[סעיף 35]], יפקיד ערובה או יתקשר בחוזה לביטוח אחריותו למילוי תפקידו, כפי שיורה בית המשפט.

@ 39. שכר הנאמן
: השר, באישור ועדת החוקה, רשאי לקבוע הוראות לעניין שכר הנאמן והוצאותיו, ובכלל זה את ההליך לקביעתם.

@ 40. הודעה לרשם על מינוי נאמן
: מיד עם מינויו ישלח הנאמן הודעה על כך לרשם.

=== סימן ב': תפקיד הנאמן וסמכויותיו ===

@ 41. כפיפות הנאמן
: הנאמן יפעל מטעם בית המשפט ויהיה כפוף להוראותיו ולהנחיותיו.

@ 42. תפקיד הנאמן
: (א) תפקיד הנאמן לפעול לפירוק התאגיד או להפעיל את התאגיד ולפעול לשיקומו הכלכלי, והכול בהתאם לצו לפתיחת הליכים.
: (ב) במסגרת תפקידו, הנאמן -
:: (1) יכריע בתביעות החוב לפי [[חלק ד פרק א|פרק א': תביעות חוב, לחלק ד']];
:: (2) יפעל לכינוס נכסי קופת הנשייה וניהולם לפי [[חלק ד פרק ג|פרק ג': כינוס נכסי קופת הנשייה וניהולם, לחלק ד']];
:: (3) אם הורה בית המשפט על הפעלת התאגיד לשם שיקומו הכלכלי - יגבש את הדרך המיטבית לשיקומו, כאמור [[בסעיף 58]], ויפעל ליישומה;
:: (4) אם הורה בית המשפט על פירוק התאגיד - יפעל למימוש נכסי קופת הנשייה לפי [[חלק ד פרק ד|פרק ד': מימוש נכסי קופת הנשייה, לחלק ד']], ולחלוקתם בין הנושים לפי [[חלק ד פרק ה|פרק ה': חלוקת נכסי קופת הנשייה, לחלק ד']].

@ 43. הקניית סמכויות האורגנים ונושאי
: המשרה לנאמן עם מינוי הנאמן יעברו לידיו הסמכויות הנתונות לאורגנים של התאגיד ולנושאי המשרה בו, והוא ישתמש בהן במידה הדרושה לו לשם מילוי תפקידו.

@ 44. סמכויות שהפעלתן טעונה אישור של בית המשפט
: (א) הנאמן יפעיל את הסמכויות המפורטות להלן באישור בית המשפט בלבד:
:: (1) תביעה או התגוננות בהליך משפטי בשם התאגיד;
:: (2) העסקת אדם שיסייע לנאמן בניהול הליכי חדלות הפירעון;
:: (3) פירעון חוב עבר לנושים מסוג מסוים;
:: (4) פשרה עם נושה או חייב של התאגיד בנוגע לגובה החוב ואופן תשלומו, שיש לה השפעה מהותית על היקף נכסי קופת הנשייה;
:: (5) כל סמכות אחרת הטעונה אישור של בית המשפט לפי חוק זה או לפי הנחיות בית המשפט.
: (ב) אישור בית המשפט כאמור בסעיף קטן (א) יכול שיינתן דרך כלל או לעניין מסוים.

@ 45. בקשה למתן הוראות
: (א) הנאמן רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה למתן הוראות בכל עניין הנוגע למילוי תפקידו או להפעלת סמכויותיו לפי חוק זה.
: (ב) היה בבקשה למתן הוראות כדי להשפיע על זכויות צד שלישי שאינו התאגיד או הנאמן והיא אינה בעניין תביעת חוב המוגשת לפי [[חלק ד פרק א|פרק א': תביעות חוב, לחלק ד']], תידון הבקשה בבית המשפט אם מצא בית המשפט כי התקיימו כל אלה:
:: (1) בירור העניין במסגרת בקשה למתן הוראות נדרש לשם ביצוע יעיל של תפקיד הנאמן;
:: (2) העניין אינו מחייב בירור עובדתי מורכב;
:: (3) אין בבירור העניין במסגרת בקשה למתן הוראות כדי לגרום לפגיעה מהותית בזכות דיונית של בעל דין.
: (ג) בבקשה למתן הוראות לא יכריע בית המשפט בהליך פלילי או בהליך מינהלי.

@ 46. שיתוף פעולה עם הנאמן
: (א) מי שהיה נושא משרה בתאגיד יסייע לנאמן וישתף עמו פעולה ככל הדרוש למילוי תפקידו של הנאמן.
: (ב) הנאמן רשאי לדרוש ממי שהיה נושא משרה בתאגיד להגיש לו, בתוך תקופה שיורה, דוח על מצב עסקי התאגיד; בדוח יפורטו נכסי התאגיד, חובותיו והתחייבויותיו, פרטי זהותם של הנושים וכל מידע אחר שיורה הנאמן, הדרוש לו לשם מילוי תפקידו; דין ההוצאות הכרוכות בעריכת הדוח, כפי שיורה הנאמן, כדין הוצאות הליכי חדלות הפירעון.

@ 47. דרישת נכסים ומסמכים של התאגיד
: (א) הנאמן רשאי לדרוש מכל אדם להעביר לידיו נכס או מסמך שברשותו, שלדעת הנאמן יש לתאגיד זכות לקבלו, ואותו אדם יעבירם לנאמן במועד שציין בדרישתו.
: (ב) היתה לאדם זכות עיכבון בנכס או במסמך כאמור בסעיף קטן (א), יימסר הנכס או המסמך אם הורה על כך בית המשפט לפי [[סעיף 254]].
: (ג) מחלוקת לעניין זכות התאגיד בנכס או במסמך שדרש הנאמן להעביר לידיו תתברר לפי הוראות [[סעיף 45(ב)]].

@ 48. בדיקת נכסי התאגיד המוחזקים בידי אחר
: היה נכס של התאגיד מוחזק בידי אדם אחר, רשאי הנאמן לבדוק את הנכס, לאחר שהודיע לאותו אדם על כוונתו לעשות כן.

@ 49. דרישת מידע
: לשם מילוי תפקידו רשאי הנאמן לדרוש כל מידע הנוגע לענייניו של התאגיד, שהתאגיד או נושא משרה בו היו רשאים לקבלו.

@ 50. מידע מתאגיד בנקאי ומרשות המסים
: (א) על אף האמור בכל דין, בית המשפט, לבקשת הנאמן, רשאי להורות לתאגיד בנקאי או לרשות המסים למסור לנאמן מידע כמפורט להלן, גם אם לא מתקיים האמור [[בסעיף 49]], אם שוכנע כי מסירת המידע נדרשת כדי לסייע לו לברר את מצבו הכלכלי של התאגיד, והתועלת שבמסירת המידע עולה על הפגיעה בפרטיות של אדם אחר:
:: (1) לעניין תאגיד בנקאי - מידע בדבר נכסיו, חובותיו ועסקיו של התאגיד, כפי שיורה בית המשפט;
:: (2) לעניין רשות המסים - מידע בדבר נכסיו של התאגיד.
: (ב) בית המשפט יורה על מסירת מידע מרשות המסים לפי סעיף זה רק במקרים מיוחדים ומטעמים שיירשמו ולאחר שנוכח כי לא עלה בידי הנאמן להשיג בדרך אחרת ובמאמץ סביר את המידע הדרוש לו וכי אין במסירת המידע כדי לחשוף את מקורות המידע של רשות המסים או את דרכי איסופו, או לפגוע בחקירה שמנהלת רשות המסים.
: (ג) בית המשפט רשאי לקיים את הדיון בבקשה למסירת מידע מרשות המסים בדלתיים סגורות, ובמקרים מיוחדים - אף בלא נוכחות הנאמן, וכן לקבוע כי המידע יימסר באופן שימנע את חשיפת מקורותיו.
: (ד) מידע שבית המשפט הורה על מסירתו לפי סעיף זה יימסר לנאמן בלבד, בדרך שהורה בית המשפט, אלא אם כן הסכימו התאגיד הבנקאי או רשות המסים למסירתו גם לנושים.
: (ה) השר ושר האוצר רשאים לקבוע הוראות לעניין דרכי מסירת מידע מתאגיד בנקאי או מרשות המסים לפי סעיף זה; הוראות כאמור לעניין תאגיד בנקאי ייקבעו בהתייעצות עם נגיד בנק ישראל; לא נקבעו הוראות כאמור - יורה בית המשפט על דרכי מסירת המידע.
: (ו) בית המשפט ייתן הוראות לפי סעיף זה לאחר שנתן לתאגיד הבנקאי או לרשות המסים, לפי העניין, הזדמנות לטעון את טענותיהם לפניו.

@ 51. סמכות חקירה
: הורה בית המשפט לפי [[סעיף 281(ד)]] כי חקירה כאמור [[באותו סעיף]] תתבצע באמצעות הנאמן, תהיה סמכות החקירה כאמור נתונה לנאמן, והכול בכפוף להוראות [[אותו סעיף]].

@ 52. שמירה על סודיות
: הנאמן וכל אדם הפועל מטעמו לא יעשה שימוש במידע שהגיע אליו תוך כדי מילוי תפקידו ועקב מילוי תפקידו ולא יגלה אותו לאחר, אלא במידה הדרושה למילוי תפקידו או על פי צו של בית משפט.

@ 53. דוחות הנאמן
: (א) הנאמן יגיש לבית המשפט ולממונה דוח תקופתי לעניין נכסי קופת הנשייה, תביעות החוב שאישר ותביעות חוב תלויות ועומדות, והפעולות שביצע במסגרת תפקידו.
: (ב) הדוח התקופתי יוגש אחת לשנה לפחות או בתדירות גבוהה יותר אם הורה על כך בית המשפט או הממונה.
: (ג) בית המשפט או הממונה רשאי לדרוש מהנאמן להגיש לו דוח מיידי על אירוע מסוים הנוגע להליכי חדלות הפירעון.
: (ד) הממונה רשאי לקבוע הוראות לעניין דוחות הנאמן, ובכלל זה לעניין אופן עריכת הדוחות והפרטים שייכללו בהם.
: (ה) כל בעל עניין בהליכי חדלות הפירעון רשאי לעיין בדוחות הנאמן ולהעתיקם; הממונה רשאי לקבוע הוראות לעניין זכות העיון לפי סעיף קטן זה.
: (ו) בהכנת הדוח ייתן הנאמן את דעתו לפרטיותם של מי שמוזכרים בדוח, ויימנע מלכלול פרטים אישיים שגילוים אינו נחוץ להליך.

@ 54. פנייה לבית המשפט בידי מי שנפגע מפעולת הנאמן
: מי שנפגע או עלול להיפגע מהחלטה של הנאמן או מפעולה שעשה או שבכוונתו לעשות, או ממחדל של הנאמן, רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה לבטל או לשנות את ההחלטה או את הפעולה או לתת כל הוראה אחרת שיראה לנכון.

@ 55. הפסקת כהונתו של הנאמן
: (א) בית המשפט רשאי להפסיק את כהונתו של הנאמן, מיוזמתו, לבקשת הנאמן או לבקשת בעל עניין בהליכי חדלות הפירעון, אם מצא, כי מתקיים אחד מאלה:
:: (1) הנאמן אינו ממלא את תפקידו כראוי;
:: (2) נבצר מהנאמן למלא את תפקידו דרך קבע;
:: (3) חדל להתקיים בנאמן תנאי מהתנאים שנדרשו למינויו.
: (ב) החלטת בית המשפט על הפסקת כהונתו של הנאמן תינתן לאחר שקיבל את עמדת הממונה בעניין ולאחר שנתן לנאמן הזדמנות להשמיע את טענותיו.
: (ג) התפנתה משרתו של הנאמן, ימנה בית המשפט אחר במקומו לפי הוראות [[סימן א|סימן א': מינוי הנאמן]].

@ 56. סיום כהונתו של נאמן
: (א) סיים הנאמן לבצע את תפקידו, יגיש לבית המשפט ולממונה דוח מסכם של פעילותו.
: (ב) נוכח בית המשפט, לאחר קבלת עמדת הממונה, כי הנאמן סיים לבצע את תפקידו, ואם הורה בית המשפט על חיסול התאגיד כאמור [[בסעיף 99]] - כי החיסול נרשם במרשם, יורה על סיום כהונתו של הנאמן.
: (ג) הנאמן ישלח לרשם הודעה על סיום כהונתו.

== פרק ז': הפעלת התאגיד ושיקומו הכלכלי ==

=== סימן א': כללי ===

@ 57. הפעלת התאגיד בידי הנאמן
: (א) ניתן צו לפתיחת הליכים לגבי תאגיד והורה בית המשפט על הפעלתו ([[בפרק זה]] - תאגיד בהפעלה), יפעיל הנאמן את עסקי התאגיד כדי לאפשר את המשך קיומו כעסק פעיל עד לשיקומו הכלכלי, ויחולו לעניין ההפעלה הוראות [[סימן ב|סימן ב': הפעלת התאגיד]].
: (ב) הורה בית המשפט על הפעלה זמנית של התאגיד לפי [[סעיף 24]], יקבע אילו הוראות לפי [[סימן ב|סימן ב': הפעלת התאגיד]], יחולו לעניין ההפעלה, בהתחשב במידת נחיצותן להפעלה הזמנית.

@ 58. דרכי השיקום הכלכלי
: (א) במקביל להפעלת התאגיד יפעל הנאמן לגיבוש דרכי שיקומו הכלכלי.
: (ב) שיקום כלכלי של תאגיד יכול שיהיה באמצעות תכנית לשיקום כלכלי, בדרך של מכירת פעילותו העסקית של התאגיד בלא תכנית כאמור, או בשילוב ביניהן.

=== סימן ב': הפעלת התאגיד ===

==== סימן משנה א': פעולות ועסקאות בנכסי קופת הנשייה של תאגיד בהפעלה ====

@ 59. עסקאות חריגות
: הנאמן לא יבצע עסקה בנכסי קופת הנשייה של תאגיד בהפעלה, שהיא עסקה חריגה כהגדרתה [[בחוק החברות]], אלא אם כן אישר בית המשפט כי העסקה נחוצה לשם שיקומו הכלכלי של התאגיד; אישור כאמור יכול שיינתן מראש לסוג מסוים של עסקאות.

@ 60. הגבלות על נושים בעלי זכויות
: פירעון מיוחדות היה תאגיד בהפעלה יחולו על מימוש נכסים המשועבדים בשעבוד קבוע, גיבוש שעבוד צף, מסירת נכסים שיש לגביהם זכות עיכבון וקבלת חזקה בנכסים הכפופים לשיור בעלות, המגבלות הקבועות [[בסעיפים 245]], [[252]], [[253]] [[ו-254]].

@ 61. נכס משועבד ונכס הכפוף לשיור בעלות - שימוש, השכרה ומכירה במהלך העסקים הרגיל
: (א) הנאמן רשאי, במהלך העסקים הרגיל של תאגיד בהפעלה -
:: (1) לעשות שימוש בנכס מנכסי קופת הנשייה שהוא נכס המשועבד בשעבוד קבוע, נכס שחל עליו שעבוד צף או נכס הכפוף לשיור בעלות, או להשכירו, אלא אם כן הוכח לבית המשפט כי מתקיים אחד מאלה:
::: (א) השימוש או ההשכרה אינם נדרשים לשם שיקומו הכלכלי של התאגיד;
::: (ב) לאחר השימוש או ההשכרה לא יהיה בנכס כדי להבטיח הגנה הולמת לנושה המובטח או לבעלים של הנכס, ולא נקבעו דרכים אחרות להבטחת הגנה כאמור;
:: (2) למכור נכס מנכסי קופת הנשייה שהוא נכס שחל עליו שעבוד צף או נכס הכפוף לשיור בעלות, ובכלל זה כשהוא נקי מכל שעבוד או זכות אחרת, אלא אם כן הוכח לבית המשפט כי מתקיים האמור בפסקה (1)(א) או (ב);
:: (3) למכור נכס מנכסי קופת הנשייה שהוא נכס המשועבד בשעבוד קבוע, ובכלל זה כשהוא נקי מכל שעבוד או זכות אחרת, בהתקיים אחד מאלה:
::: (א) הנושה המובטח הסכים לכך;
::: (ב) בית המשפט אישר את המכירה לאחר ששוכנע כי מתקיימים כל אלה:
:::: (1) המכירה נדרשת לשם שיקומו הכלכלי של התאגיד;
:::: (2) יש בתמורה שתתקבל בעד הנכס או בכל נכס שיירכש בתמורה כאמור ([[בסימן משנה זה]] - נכס חלופי), כדי להבטיח הגנה הולמת לנושה המובטח או שנקבעו דרכים אחרות להבטחת הגנה כאמור.
: (ב) אישור בית המשפט לפי סעיף קטן (א)(3)(ב) יכול שיינתן מראש, דרך כלל או לגבי סוגים של נכסים משועבדים.

@ 62. נכס משועבד ונכס הכפוף לשיור בעלות - שימוש, השכרה ומכירה שלא במהלך העסקים הרגיל
: (א) הנאמן רשאי, שלא במהלך העסקים הרגיל של תאגיד בהפעלה, לעשות שימוש בנכס מנכסי קופת הנשייה שהוא נכס המשועבד בשעבוד קבוע, נכס שחל עליו שעבוד צף או נכס הכפוף לשיור בעלות, להשכירו או למכרו, ובכלל זה למכרו כשהוא נקי מכל שעבוד או זכות אחרת, בהתקיים אחד מאלה:
:: (1) הנושה או הבעלים של הנכס הכפוף לשיור בעלות הסכים לכך;
:: (2) בית המשפט אישר זאת לאחר ששוכנע כי מתקיים האמור [[בפסקאות (1) ו-(2) של סעיף 61(א)(3)(ב)]].
: (ב) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהצורך באישור בית המשפט לעסקה חריגה לפי [[סעיף 59]].

@ 63. תשלום באמצעות נכס משועבד
: תשלום באמצעות נכס משועבד יראו אותו לעניין [[סעיפים 61]] [[ו-62]] כמכירה.

@ 64. תשלום באמצעות נכס משועבד
: עקיבת זכויות נמכר נכס לפי [[סעיף 61]] [[או 62]] (בסעיף זה - הנכס המקורי), כשהוא נקי מכל שעבוד או זכות אחרת, יהיו התמורה בעדו או הנכס החלופי, הניתנים לזיהוי או לעקיבה, משועבדים לטובת הנושה באותה דרגת עדיפות או שיראו אותם כנכסים הכפופים לשיור בעלות, לפי העניין, ככל הנדרש להבטחת פירעון החוב המובטח או להבטחת תשלום התמורה בעד הנכס הכפוף לשיור בעלות, ואולם הנושה או הבעלים של הנכס לא יוכל להיפרע מהנכס החלופי בסכום העולה על שווי הנכס המקורי.

@ 65. אשראי חדש
: (א) בית המשפט רשאי להתיר לנאמן להתקשר בחוזה לקבלת אשראי הדרוש לשם מימון פעילותו של התאגיד בהפעלה או לקבוע מסגרת אשראי שהנאמן יהיה רשאי ליטול לשם מימון הפעילות כאמור, והכול למטרות ובתנאים שיקבע בית המשפט (בסעיף זה - אשראי חדש).
: (ב) דין הסכומים הנדרשים לפירעון אשראי חדש כדין הוצאות הליכי חדלות הפירעון, אלא אם כן קבע בית המשפט אחרת.
: (ג) שוכנע בית המשפט כי לא ניתן לקבל אשראי חדש בסכום הנדרש בנסיבות העניין בלי שפירעונו יובטח בשעבוד על נכס מנכסי קופת הנשייה שאינו משועבד או בשעבוד נדחה על נכס משועבד או על נכס הכפוף לשיור בעלות, רשאי הוא להתיר לנאמן ליטול אשראי חדש בסכום שיקבע, שפירעונו יובטח בשעבוד כאמור, ובלבד שזכות הבעלים של הנכס הכפוף לשיור בעלות להיפרע מהתאגיד בשל אי-תשלום התמורה תהיה עדיפה על זכותו של נותן האשראי החדש.
: (ד) שוכנע בית המשפט כי לא ניתן לקבל אשראי חדש בסכום הנדרש בנסיבות העניין, שעל פירעונו יחולו הוראות סעיף קטן (ג), וכי קבלת האשראי חיונית לשיקומו הכלכלי של התאגיד, רשאי הוא להתיר לנאמן ליטול אשראי חדש בסכום שיקבע, שפירעונו יובטח בשעבוד על נכס מנכסי קופת הנשייה, שהוא נכס משועבד או נכס הכפוף לשיור בעלות, באותה דרגת עדיפות של השעבוד הקיים או זכות הבעלים של הנכס, לפי העניין.
: (ה) בית המשפט לא יתיר לנאמן ליטול אשראי חדש כאמור בסעיף קטן (ד), אלא אם כן, לאחר שעבוד הנכס לפי אותו סעיף קטן, יהיה בנכס המשועבד או בנכס הכפוף לשיור בעלות, לפי העניין, כדי להבטיח הגנה הולמת לנושה המובטח או לבעלים של הנכס, או שנקבעו דרכים אחרות להבטחת הגנה כאמור.
: (ו) הודעה על בקשת הנאמן לקבלת אשראי חדש תימסר לנושי התאגיד, כפי שיורה בית המשפט.

==== סימן משנה ב': חוזים קיימים של תאגיד בהפעלה ====

@ 66. הגדרת חוזה קיים
: [[בסימן משנה זה]], &quot;חוזה קיים&quot; - חוזה שתאגיד בהפעלה הוא צד לו, שמועד כריתתו קדם למועד מתן הצו לפתיחת הליכים לגבי התאגיד וביצועו טרם הושלם בידי הצדדים לו עד אותו מועד.

@ 67. זכות הנאמן לבטל חוזה קיים שאין עילה לביטולו
: הנאמן רשאי לבטל חוזה קיים, גם אם אין לו עילה לביטולו, באישור בית המשפט ולפי הוראות [[סימן משנה זה]].

@ 68. הגבלת זכות הביטול של הצד השני לחוזה קיים
: (א) הצד השני לחוזה קיים לא יבטלו בשל הפרתו בידי התאגיד, אלא לפי הוראות [[סימן משנה זה]].
: (ב) אין בפתיחת הליכי חדלות פירעון לגבי תאגיד או היותו בחדלות פירעון כדי להביא לביטולו של חוזה קיים או להקנות לצד השני לחוזה זכות לבטלו, גם אם נקבע בחוזה כי החוזה יתבטל בנסיבות אלה או שנקבעה בו הוראה המקנה לצד השני לחוזה זכות לבטלו בנסיבות אלה.

@ 69. ביטול חוזה קיים בהסכמה
: הנאמן והצד השני לחוזה קיים רשאים להסכים בכל עת במהלך הליכי חדלות פירעון על ביטולו של חוזה קיים.

@ 70. הליכים לביטול חוזה קיים שאין עילה לביטולו בידי הנאמן
: (א) ביקש הנאמן לבטל חוזה קיים שאין לו עילה לביטולו יודיע על כך לצד השני לחוזה.
: (ב)(1) לא הסכים הצד השני לביטול החוזה בתוך זמן סביר מהודעת הנאמן כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הנאמן להגיש לבית המשפט בקשה לאישור הביטול (בסעיף זה - בקשה לאישור ביטול), ובלבד שהבקשה תוגש בתוך 90 ימים ממועד מתן הצו לפתיחת הליכים לגבי התאגיד.
:: (2) בית המשפט רשאי להאריך את התקופה האמורה בפסקה (1) לכלל החוזים של התאגיד, לסוג מסוים של חוזים או לחוזה מסוים, בתקופות נוספות, אם מצא כי הדבר מוצדק נוכח מורכבות הליכי חדלות הפירעון, ובלבד שבקשה להארכת התקופה תוגש בתוך 90 ימים ממועד מתן הצו לפתיחת הליכים או בתקופת ההארכה.
: (ג) לא הגיש הנאמן לבית המשפט בקשה לאישור הביטול בתוך תקופה כאמור בסעיף קטן (ב), רשאי הוא להגיש את הבקשה במועד מאוחר יותר רק אם השתנו הנסיבות או התגלו עובדות חדשות המצדיקות זאת.
: (ד) בית המשפט רשאי לאשר את ביטול החוזה לאחר שנתן לצד השני לחוזה הזדמנות להשמיע את עמדתו, אם מצא כי הביטול נדרש לשם שיקומו הכלכלי של התאגיד או שיביא להשאת שיעור החוב שייפרע לנושים, ורשאי הוא, לבקשת הצד השני לחוזה, להורות על ביטול חלק מהחוזה בלבד, אם מצא כי די בכך לשם שיקום כלכלי או השאת שיעור החוב כאמור.
: (ה) משבוטל חוזה קיים לפי סעיף זה יחדלו ממועד הביטול כל הזכויות והחיובים של התאגיד לפי החוזה, ואולם לא יהיה בביטול כדי לפגוע בזכויותיו ובחבויותיו של אדם אחר אלא במידה הנחוצה לשחרר מחבות את התאגיד ואת נכסיו.

@ 71. הליכים לביטול חוזה קיים בידי הצד השני לחוזה
: (א) היתה לצד השני לחוזה קיים זכות לבטלו בשל הפרתו בידי התאגיד, וביקש לבטלו, יודיע על כך לנאמן.
: (ב) מסר הצד השני לחוזה קיים הודעה לנאמן כאמור בסעיף קטן (א), וסבר הנאמן כי המשך קיומו של החוזה דרוש לשם שיקומו הכלכלי של התאגיד, רשאי הנאמן לבקש מבית המשפט, בתוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה, כי יורה על המשך קיום החוזה לפי [[סעיף 72]] (בסעיף זה - בקשה להמשך קיום החוזה); בית המשפט רשאי לקצר או להאריך את התקופה כאמור אם מצא כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין.
: (ג) הנאמן אינו רשאי להגיש בקשה להמשך קיום חוזה שהוא חוזה עבודה, חוזה למתן שירות אישי או חוזה למתן אשראי, ובית המשפט לא יורה על המשך קיומו.
: (ד) לא הגיש הנאמן לבית המשפט בקשה להמשך קיום החוזה בתוך התקופה האמורה בסעיף קטן (ב), יבוטל החוזה בתום אותה תקופה.

@ 72. החלטת בית המשפט בבקשת הנאמן להמשך קיום החוזה ותוצאותיה
: (א) הגיש הנאמן לבית המשפט בקשה להמשך קיום החוזה, לפי [[סעיף 71(ב)]], רשאי בית המשפט להורות על המשך קיומו של החוזה הקיים בידי הצדדים לו אם שוכנע כי המשך קיומו של החוזה דרוש לשם שיקומו הכלכלי של התאגיד או שיביא להשאת שיעור החוב שייפרע לנושים וכי התאגיד יקיים את חיוביו לפי החוזה ממועד החלטת בית המשפט על המשך קיומו ואילך; בית המשפט רשאי לקבוע דרכים להבטחת קיום החיובים לפי חוזה קיים כאמור, ובכלל זה מתן ערובה.
: (ב) הורה בית המשפט על המשך קיומו של חוזה קיים, לא יבוטל החוזה בידי הצד השני לו בשל הפרה שביצע התאגיד קודם לכן; דחה בית המשפט את בקשת הנאמן להמשך קיום החוזה - יבוטל החוזה במועד החלטת בית המשפט, או במועד אחר שיקבע בית המשפט.

@ 73. דין ההוצאות לקיום חיובי התאגיד לפי חוזה קיים לאחר מתן צו לפתיחת הליכים
: (א) לא בוטל חוזה קיים לפי הוראות [[סימן משנה זה]], לרבות אם הורה בית המשפט על המשך קיומו לפי [[סעיף 72]], יהיה דין ההוצאות לקיום חיובי התאגיד לפי החוזה, ממועד מתן הצו לפתיחת הליכים ואילך, כדין הוצאות הליכי חדלות הפירעון.
: (ב) בוטל חוזה קיים לפי הוראות [[סימן משנה זה]], יהיה דין ההוצאות לקיום חיובי התאגיד לפי החוזה, ממועד מתן הצו לפתיחת הליכים עד למועד ביטולו, כדין חוב עבר, ואם מצא בית המשפט כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין - כדין הוצאות הליכי חדלות הפירעון.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), פנה הצד השני לחוזה קיים לנאמן, בבקשה שיודיע לו אם בכוונתו לפעול לביטול החוזה, או הודיע הצד השני לחוזה קיים לנאמן כי הוא מבקש לבטלו כאמור [[בסעיף 71(א)]], יהיה דין ההוצאות לקיום חיובי התאגיד לפי החוזה, ממועד הבקשה או ההודעה כאמור עד להחלטה לעניין ביטול החוזה או המשך קיומו, לפי העניין, כדין הוצאות הליכי חדלות הפירעון.

@ 74. פגיעה בשל הפרת חוזה קיים שקדמה להחלטה על ביטול או המשך קיום
: (א) בוטל חוזה קיים ונפגע אדם בשל הפרת החוזה בידי התאגיד שנעשתה לפני ביטולו או מחמת הביטול יראו אותו כנושה של התאגיד כדי סכום הפגיעה, והסכום האמור ייחשב לחוב עבר.
: (ב) הורה בית המשפט על המשך קיומו של חוזה קיים לפי [[סעיף 72]] ונפגע הצד השני לחוזה בשל הפרתו בידי התאגיד לפני מועד מתן הצו לפתיחת הליכים, יראו אותו כנושה של התאגיד כדי סכום הפגיעה, והסכום האמור ייחשב לחוב עבר; ואולם רשאי בית המשפט להורות כי דין סכום הפגיעה כאמור כדין הוצאות הליכי חדלות הפירעון אם שוכנע כי הפרדת החיוב שהופר לפני החלטת בית המשפט מהחיוב שקוים לאחריה אינה סבירה ואינה צודקת בנסיבות העניין, וכי הצד השני לחוזה מקיים את חיוביו לפי החוזה בתקופה שלאחר מתן הצו לפתיחת הליכים.

@ 75. המחאת זכויות וחבויות לפי חוזה קיים
: (א) על אף האמור [[בחוק המחאת חיובים, התשכ&quot;ט-1969]], ובכפוף להוראות [[סעיפים 61 עד 63]], בית המשפט רשאי לאשר המחאת זכויות וחבויות של תאגיד בהפעלה לנמחה שיאשר, גם אם נקבעה בחוזה הקיים הוראה המונעת המחאה כאמור, ולעניין המחאת חבות - גם בלא הסכמת הצד השני לחוזה, ובלבד שההמחאה דרושה לשם שיקומו הכלכלי של התאגיד או להשאת שיעור החוב שייפרע לנושים ואין בה כדי לפגוע בצד השני לחוזה.
: (ב) בית המשפט רשאי לקבוע תנאים להמחאה לפי סעיף זה, לרבות דרכים להבטחת קיום החיובים שהומחו, בידי הנמחה, ובכלל זה מתן ערובה.

@ 76. תחולה על חוזה שבוטל בסמוך לפני מתן הצו
: לפתיחת הליכים ההוראות החלות לפי [[סימן משנה זה]] על חוזה קיים יחולו, בשינויים המחויבים, גם על חוזה שהתאגיד בהפעלה היה צד לו שבוטל כדין בסמוך לפני מועד מתן הצו לפתיחת הליכים וביצועו טרם הושלם בידי הצדדים לו במועד ביטולו.

==== סימן משנה ג': הספקת שירותים ומצרכים חיוניים לתאגיד בהפעלה ====

@ 77. הספקת שירותי תשתית
: (א) [[בסימן משנה זה]] -
::- &quot;חוזה קיים&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 66]];
::- &quot;ספק תשתיות&quot; - מי שעיסוקו בהספקת שירותי תשתית;
::- &quot;שירות או מצרך חיוני&quot; - שירות או מצרך הדרושים להמשך פעילותו של תאגיד בהפעלה, למעט שירותי תשתית;
::- &quot;שירותי תשתית&quot; - הספקת חשמל, הספקת מים או שירותי תשתית אחרים שקבע השר בהתייעצות עם השר הממונה על אסדרת הפעילות בתחום אותה תשתית ובאישור ועדת החוקה.
: (ב) סיפק ספק תשתיות לתאגיד שירותי תשתית, לרבות מכוח חוזה קיים, ערב מתן צו לפתיחת הליכים לגבי התאגיד, או בסמוך לפני המועד האמור גם אם הפסיק לספקם, והיה התאגיד לתאגיד בהפעלה, ימשיך ספק התשתיות לספק את שירותי התשתית לתאגיד.
: (ג) הספקת שירותי התשתית כאמור בסעיף קטן (ב) תהיה בתמורה, בתנאי התשלום ובתנאי ההספקה שהיו נהוגים בין הצדדים או כפי שיורה בית המשפט, והכול בהתאם להוראות הדין החלות על תנאי התשלום וההספקה של שירותי התשתית, ובלבד שהתמורה לא תכלול תמורה בעד שירותי תשתית שסופקו לתאגיד לפני מתן הצו לפתיחת הליכים.
: (ד) על אף האמור בסעיף קטן (ב), בית המשפט רשאי להתיר לספק תשתיות שלא לספק לתאגיד בהפעלה את שירותי התשתית אם שוכנע כי המשך הספקתם אינו דרוש לשם שיקומו הכלכלי של התאגיד.
: (ה) לא שולמה לספק התשתיות תמורה בהתאם להוראות סעיף קטן (ג) בעד שירותי תשתית שסיפק לתאגיד בהפעלה לאחר מתן הצו לפתיחת הליכים או שוכנע בית המשפט כי יש חשש סביר שהתמורה לא תשולם בהתאם להוראות הסעיף הקטן האמור, רשאי בית המשפט לקבוע דרכים להבטחת תשלום התמורה כאמור, ובכלל זה מתן ערובה, ובאין דרכים כאמור - להתיר לספק התשתיות שלא לספק את שירותי התשתית.

@ 78. הספקת שירות או מצרך חיוני
: (א) סיפק אדם לתאגיד שירות או מצרך חיוני שלא מכוח חוזה קיים, ערב מתן צו לפתיחת הליכים לגבי התאגיד, או בסמוך לפני המועד האמור גם אם הפסיק לספקו, והיה התאגיד לתאגיד בהפעלה, רשאי בית המשפט להורות לאותו אדם (בסעיף זה - ספק חיוני) להמשיך ולספק לתאגיד בהפעלה את השירות או המצרך החיוני אם מתקיימים כל אלה:
:: (1) המשך הספקת השירות או המצרך החיוני דרוש לשם שיקומו הכלכלי של התאגיד או השאת שיעור החוב שייפרע לנושים;
:: (2) בנסיבות העניין לא ניתן להחליף את הספק החיוני בספק אחר באופן מיידי ובתנאים דומים או שיש קושי מיוחד לעשות כן;
:: (3) הספק החיוני מסרב להמשיך ולספק לתאגיד את השירות או המצרך החיוני מטעמים בלתי מוצדקים או מתנה את המשך ההספקה בתנאים בלתי סבירים לעומת התנאים המקובלים בשוק; לעניין זה יראו בין השאר טעמים אלה כטעמים בלתי מוצדקים:
::: (א) היותו של התאגיד בקשיים כלכליים;
::: (ב) קיומם של הליכי חדלות פירעון לגבי התאגיד;
::: (ג) אי-תשלום חוב עבר בידי התאגיד;
:: (4) בית המשפט שוכנע כי התמורה בשל הספקת השירות או המצרך החיוני תשולם בהתאם להוראות סעיף קטן (ב), ורשאי הוא לקבוע דרכים להבטחת תשלום התמורה כאמור, ובכלל זה מתן ערובה.
: (ב) הספקת השירות או המצרך החיוני לפי סעיף קטן (א) תהיה לתקופה שיורה בית המשפט ולא תעלה על 60 ימים ממועד מתן הצו לפתיחת הליכים, בתמורה, בתנאי תשלום ובתנאי הספקה שהיו נהוגים בין הצדדים או כפי שיורה בית המשפט.
: (ג) בית המשפט רשאי להאריך מעת לעת את התקופה הקבועה בסעיף קטן (ב), לתקופה שלא תעלה על 60 ימים כל פעם, אם שוכנע כי אין אפשרות להחליף את הספק החיוני בלי לפגוע בשיקומו הכלכלי של התאגיד או בהשאת שיעור החוב שייפרע לנושים וכי ממשיכים להתקיים התנאים שבסעיף קטן (א).

@ 79. דין התמורה בעד הספקת שירותי תשתית או שירות או מצרך חיוני
: דין התמורה בעד הספקת שירותי תשתית או שירות או מצרך חיוני לפי [[סימן משנה זה]] כדין הוצאות הליכי חדלות פירעון.

=== סימן ג': תכנית לשיקום כלכלי ===

@ 80. הכנת תכנית לשיקום כלכלי בידי הנאמן
: בשיקום כלכלי של תאגיד הנעשה באמצעות תכנית לשיקום כלכלי יפעל הנאמן, במקביל להפעלת התאגיד, להכנת התכנית ולאישורה בידי הנושים, בידי חברי התאגיד ככל שאישורם נדרש, ובידי בית המשפט, והכול בהתאם להוראות [[סימן זה]].

@ 81. גיבוש הצעות לתכנית לשיקום כלכלי
: (א) לשם גיבוש הצעות לתכנית לשיקום כלכלי רשאי הנאמן, בין השאר, לנהל משא ומתן עם הנושים ועם כל בעל עניין אחר בהליכי חדלות הפירעון, וכן לפנות לכל אדם בבקשה להציע הצעה לתכנית או לפרסם לציבור הזמנה להציע הצעות כאמור.
: (ב) בגיבוש ההצעות לתכנית לשיקום הכלכלי יביא הנאמן בחשבון, בין השאר, את התביעות הצפויות מהמוסד לביטוח לאומי בשל תשלום גמלאות לפי [[פרק ח' לחוק הביטוח הלאומי]].

@ 82. הגשת הצעות לבית המשפט (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) הנאמן יגיש לבית המשפט הצעה, אחת או יותר, לתכנית לשיקום כלכלי שגיבש לפי [[סעיף 81]], וישלח העתק ממנה לממונה.
: (ב) הצעה לתכנית לשיקום כלכלי תכלול את כל המידע הדרוש לשם החלטה בעניינה, ותתייחס בין השאר לאלה:
:: (1) הדרך המוצעת להמשך הפעילות העסקית של התאגיד, לרבות ארגון מחדש של מבנה התאגיד, מיזוגו או פיצולו והמועדים שבהם צפוי שיבוצעו הפעולות המהותיות הנדרשות לביצוע התכנית;
:: (2) ההערכות והנתונים שעליהם מתבססת התכנית, ואם הוצעה יותר מתכנית אחת - השוואה בין התכניות;
:: (3) התמורה המוצעת לכל אחד מסוגי הנושים ולחברי התאגיד והוויתור על זכויות שיידרשו מהם, בהשוואה לתמורה שהיו מקבלים בפירוק התאגיד או בחלופות לתכנית השיקום; התמורה המוצעת יכול שתכלול תוספת פיגורים, אף אם נצברה לאחר מתן הצו לפתיחת הליכים;
:: (4) אם ייוותרו בהתאם לתכנית המוצעת זכויות לחברי התאגיד מכוח היותם חברי תאגיד - ערכן של הזכויות שייוותרו, ובפרט הזכויות שייוותרו בידי בעל שליטה והתמורה שנתנו חברי התאגיד בעדן והאפשרות לפירעון חובות התאגיד בדרך של הקצאת אותן זכויות לנושים או בדרך של מכירתן לצדדים שלישיים;
:: (5) כללה התכנית המוצעת הוראה ולפיה הנושים או התאגיד יהיו מנועים מלתבוע נושא משרה בתאגיד, בעל עניין בו כהגדרתו [[בחוק החברות]] או אדם אחר (בפסקה זו - פטור מאחריות) - הערך הכלכלי המשוער של הפטור מאחריות למיטב ידיעתו של הנאמן והשיקולים למתן הפטור כאמור.
: (ג) השר רשאי לקבוע פרטים נוספים שיש לכלול בהצעה לתכנית לשיקום כלכלי ומסמכים שיש לצרף אליה.

@ 83. הבאת הצעה לתכנית לשיקום כלכלי לאישור הנושים וחברי התאגיד
: (א) הוגשה לבית המשפט הצעה לתכנית לשיקום כלכלי, יורה על הבאתה לאישור הנושים.
: (ב) עלה סך נכסיו של התאגיד על סך חובותיו והתמורה המוצעת לכל נושה לפי ההצעה לתכנית לשיקום כלכלי שווה למלוא סכום חוב העבר שבו הוא נושה - יורה בית המשפט על הבאתה גם לאישור חברי התאגיד.
: (ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), מצא בית המשפט כי יש בעצם הבאת ההצעה לאישור הנושים משום פגיעה בהליכי חדלות הפירעון, לא יורה על הבאתה לאישור הנושים וחברי התאגיד.

@ 84. אסיפות סוג (תיקון: תשפ&quot;ג-2)
: (א) אישור הצעה לתכנית לשיקום כלכלי יהיה באסיפות שייערכו בנפרד לכל סוג של נושים או חברי התאגיד ([[בסימן זה]] - אסיפות סוג), שיכנס הנאמן לפי הוראת בית המשפט; לעניין זה, &quot;סוג&quot; - קבוצת נושים או חברי תאגיד שלהם עניין משותף בנוגע לתכנית לשיקום כלכלי, המובחן באופן מהותי מעניינם של שאר הנושים או חברי התאגיד ומצדיק קיום אסיפה נפרדת.
: (א1) הגיש המוסד לביטוח לאומי תביעת חוב הנובעת מתשלום גמלה לפי [[פרק ח' לחוק הביטוח הלאומי]], יסווג המוסד לביטוח לאומי כאסיפת סוג נפרדת לפי סעיף זה לשם אישור הצעת תוכנית לשיקום כלכלי.
: (ב) לשם כינוס אסיפות לפי סעיף זה והצבעה בהן, יכריע הנאמן בזכותו של כל נושה או חבר תאגיד להצביע באסיפה ויקבע את כוח הצבעתו לפי שיעור חוב העבר שהוא נושה בו או לפי שיעור זכויותיו בתאגיד, לפי העניין; להכרעה כאמור יהיה תוקף לעניין קביעת כוח ההצבעה באסיפות לפי סעיף זה בלבד.
: (ג) הורה בית המשפט על הבאת כמה הצעות לאישור באסיפות, יורה על דרך ההכרעה ביניהן, באסיפות.
: (ד) נושה או חבר תאגיד יממש את זכות ההצבעה באסיפות סוג בתום לב ובדרך מקובלת ויימנע מניצול כוחו לרעה.
: (ה) השר, באישור ועדת החוקה, יקבע הוראות לעניין ניהול ההליך לפי סעיף זה, ובכלל זה לעניין קביעת כוח ההצבעה לפי סעיף קטן (ב) ולעניין אופן ההצבעה באסיפות הסוג.

@ 85. אישור תכנית לשיקום כלכלי בידי הנושים וחברי התאגיד
: (א) הצעה לתכנית לשיקום כלכלי יראו אותה כהצעה שאושרה בידי הנושים וחברי התאגיד, אם אושרה בכל אחת מאסיפות הסוג בהתאם להוראות כמפורט להלן:
:: (1) בהצעה תמכו רוב המצביעים באותה אסיפה;
:: (2) המצביעים שתמכו בהצעה מחזיקים יחד בשלושה רבעים לפחות מכוח ההצבעה של כלל המצביעים באותה אסיפה.
: (ב) בסעיף זה, &quot;מצביעים&quot; - למעט מי שנמנעו בהצבעה.

@ 86. אישור תכנית לשיקום כלכלי בידי בית המשפט
: (א) אושרה הצעה לתכנית לשיקום כלכלי בידי הנושים וחברי התאגיד כאמור [[בסעיף 85]], יביאה הנאמן לאישור בית המשפט.
: (ב) בבואו לאשר הצעה לתכנית לשיקום כלכלי ישקול בית המשפט, בין השאר, שיקולים הנוגעים להוגנות ההליך, ורשאי הוא לשקול שיקולים נוספים, ובהם שיקולים הנוגעים לעובדי התאגיד או לטובת הציבור.

@ 87. אישור בית המשפט באין רוב בכל אחת מאסיפות הסוג
: על אף האמור [[בסעיפים 85]] [[ו-86(א)]], בית המשפט רשאי לאשר הצעה לתכנית לשיקום כלכלי גם אם לא אושרה בכל אחת מאסיפות הסוג ברוב הדרוש לפי [[סעיף 85]], אם שוכנע, במידת הצורך על יסוד הערכת שווי של התאגיד שהגיש מומחה מטעמו או מטעם הצדדים הנוגעים לעניין, כי ההצעה הוגנת וצודקת ביחס לכל נושה או חבר התאגיד באסיפת סוג שלא אישרה אותה (בסעיף זה - אסיפה מתנגדת), ובכלל זה שוכנע כי מתקיים המפורט להלן:
: (1) אם לא תאושר תכנית לשיקום כלכלי לא יהיה מנוס מפירוק התאגיד והתמורה שהוצעה לכל נושה או חבר תאגיד באסיפה מתנגדת אינה נמוכה מהתמורה שהיה מקבל בפירוק התאגיד;
: (2) ההצעה אינה מבטיחה תמורה כלשהי לחברי התאגיד, ובכלל זה אינה מותירה בידיהם נכס שיש להם זכות בו מכוח היותם חברי התאגיד, בלי שהובטח לכל נושה באסיפה מתנגדת תמורה השווה למלוא סכום חוב העבר שבו הוא נושה;
: (3) לכל אחד מהנושים המובטחים באסיפה מתנגדת הובטחה תמורה שערכה אינו נמוך משווי הנכס המשועבד לטובתו או מהחוב הכולל שלטובת פירעונו שועבד הנכס, לפי הנמוך; תמורה כאמור יכול שתינתן בכסף או בשווה כסף, בתשלום מיידי או בכמה תשלומים, ובלבד שנקבעו דרכים להבטחת התשלומים; לעניין זה, &quot;שווי הנכס המשועבד&quot; - שווי השוק של הנכס המשועבד לאחר שההצעה תאושר בידי בית המשפט, בניכוי ההוצאות שהוצאו בשמירת הנכס או במימושו, ואם הנכס משועבד לטובת הנושה בשעבוד צף בלבד - בניכוי נוסף של 25% משווי הנכס בהתאם להוראות [[סעיף 244]].

@ 88. סייג לאישור תכנית לשיקום כלכלי בידי בית המשפט
: בית המשפט לא יאשר הצעה לתכנית לשיקום כלכלי אם שוכנע כי התמורה שהוצעה לנושה שלא תמך בהצעה נמוכה מהתמורה שאותו נושה היה מקבל בפירוק התאגיד, גם אם אסיפת הסוג שעמה נמנה הנושה אישרה את הצעת התכנית.

@ 89. כוחה של תכנית לשיקום כלכלי שאושרה
: (א) תכנית לשיקום כלכלי שאושרה לפי [[סימן זה]] מחייבת את התאגיד, את חברי התאגיד ואת הנושים.
: (ב) לא ניתן לפטור תאגיד מתשלום עונשי במסגרת תכנית לשיקום כלכלי.

@ 90. יישום תכנית לשיקום כלכלי
: (א) הנאמן יפעל ליישום תכנית לשיקום כלכלי שאושרה לפי [[סימן זה]], ובכלל זה לחלוקת התמורה המתקבלת במסגרת התכנית בין הנושים, בהתאם להוראות התכנית.
: (ב) בית המשפט שאישר תכנית לשיקום כלכלי מוסמך לדון במחלוקת שהתגלעה בנוגע לפרשנות התכנית או בנוגע ליישומה.

@ 91. החזרת סמכויות לאורגנים ולנושאי המשרה בתאגיד
: אושרה תכנית לשיקום כלכלי לפי [[סימן זה]], יחזרו הסמכויות שהועברו לנאמן לפי [[סעיף 43]], לאורגנים של התאגיד ולנושאי המשרה בו, בהתאם להוראות התכנית ובמועד הקבוע בה, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת.

@ 92. הודעה לרשם על אישור התכנית לשיקום כלכלי
: מיד עם אישור התכנית לשיקום כלכלי, ישלח הנאמן העתק ממנה לרשם.

=== סימן ד': מכירת פעילותו העסקית של תאגיד בלא תכנית לשיקום כלכלי ===

@ 93. מכירת פעילות עסקית של תאגיד
: (א) מכירת פעילותו העסקית של תאגיד לשם שיקומו הכלכלי, שלא במסגרת תכנית לשיקום כלכלי, טעונה אישור מראש מאת בית המשפט; בבואו לאשר מכירה כאמור, ישקול בית המשפט, בין השאר, שיקולים הנוגעים להוגנות ההליך.
: (ב) אושרה מכירת פעילותו העסקית של התאגיד לפי סעיף קטן (א), תחולק התמורה שהתקבלה מהמכירה בהתאם להוראות [[חלק ד פרק ה|פרק ה': חלוקת נכסי קופת הנשייה, לחלק ד']], אלא אם כן אושרה לאחר מכן תכנית לשיקום כלכלי.

=== סימן ה': מעבר להליכי פירוק ===

@ 94. הפסקת הפעלת התאגיד ומעבר להליכי פירוק
: (א) הורה בית המשפט על הפעלת התאגיד לשם שיקומו הכלכלי ומצא לאחר מכן כי אין סיכוי סביר לשיקומו הכלכלי או כי המשך הפעלת התאגיד יפגע בנושים, יורה בצו על הפסקת הפעלת התאגיד ועל פירוקו.
: (ב) החלטת בית המשפט על הפסקת הפעלת התאגיד ועל פירוקו לא תפגע בתוקפם של חוזה או עסקה שבהם התקשר הנאמן, בהעברת נכס או בתשלום שביצע.

== פרק ח': פירוק ==

@ 95. פעולת הנאמן בפירוק
: ניתן צו לפתיחת הליכים והורה בית המשפט על פירוק התאגיד ([[בפרק זה]] - תאגיד בפירוק), יפעל הנאמן בהקדם למימוש נכסי קופת הנשייה ולחלוקתם לנושים, בהתאם להוראות [[חלק ד|חלק ד': הנשייה]].

@ 96. זכות הנאמן לבטל חוזה קיים שאין לו עילה לביטולו
: הנאמן רשאי לבטל חוזה קיים כהגדרתו [[בסעיף 66]] שהתאגיד בפירוק הוא צד לו, בהתאם להוראות [[סעיף 67]], ויחולו לעניין זה הוראות [[סעיפים 69]], [[70]], [[73]] [[ו-74(א)]], בשינויים המחויבים.

@ 97. הפעלת התאגיד בפירוק
: (א) בית המשפט רשאי להורות לנאמן להפעיל את התאגיד בפירוק, לתקופה שיורה, ככל שהדבר דרוש לשם פירוקו או לשם השאת שיעור החוב שייפרע לנושים.
: (ב) על הפעלת התאגיד בפירוק יחולו הוראות [[פרק ז סימן ב|סימן ב': הפעלת התאגיד, לפרק ז']], ואולם הסמכויות לפי [[פרק ז סימן ב|הסימן האמור]] יופעלו רק ככל שהן דרושות לשם פירוק התאגיד ובמידה שהן דרושות לפירוק.

@ 98. הפסקת הפירוק ומעבר להליכי שיקום כלכלי
: הורה בית המשפט על פירוק התאגיד ומצא לאחר מכן כי יש סיכוי סביר לשיקומו הכלכלי, כי יש אמצעים למימון ההוצאות הכרוכות בהפעלת התאגיד וכי אין חשש סביר שהפעלת התאגיד תפגע בנושים, יורה בצו על הפסקת הליכי הפירוק ועל הפעלת התאגיד לשם שיקומו הכלכלי.

@ 99. חיסול תאגיד
: (א) לאחר השלמת פירוקו של התאגיד יורה בית המשפט, בצו, על חיסולו; ממועד מתן הצו יהיה התאגיד מחוסל.
: (ב) בית המשפט יורה כיצד לנהוג במסמכים של תאגיד שחוסל ושל הנאמן, ובלבד שיישמרו לתקופה של שבע שנים לפחות.
: (ג) מיד עם מתן צו החיסול, ישלח הנאמן העתק ממנו לרשם, והרשם ירשום את דבר החיסול במרשם; הנאמן יודיע על רישום חיסול התאגיד לבית המשפט ולממונה.

@ 100. ביטול החיסול
: על ביטול חיסול של חברה יחולו הוראות [[סעיף 342נב לחוק החברות]].

= חלק ג': הליכי חדלות פירעון לגבי יחיד =

== פרק א': תחולה והוראות כלליות ==

@ 101. תחולה - [[חלק ג']]
: (א) הוראות [[חלק זה]] יחולו על הליכי חדלות פירעון לגבי חייב שהוא יחיד ([[בחלק זה]] - היחיד).
: (ב) לא ייפתחו הליכי חדלות פירעון לפי [[חלק זה]] לגבי יחיד, אלא אם כן מתקיים לגביו אחד מאלה:
:: (1) מרכז חייו במועד הגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים או במועד מוקדם יותר, החל בששת החודשים שקדמו למועד האמור, הוא בישראל;
:: (2) במועד הגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים יש לו נכסים בישראל או שהוא מנהל עסקים בישראל.

@ 102. הרשאים להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים לגבי יחיד
: אלה רשאים להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים לגבי יחיד:
: (1) היחיד;
: (2) נושה;
: (3) היועץ המשפטי לממשלה.

@ 103. הגורם המוסמך לדון בבקשה (תיקון: [י&quot;פ הודעות])
: (א) בקשת היחיד לצו לפתיחת הליכים תוגש לממונה לפי הוראות [[פרק ב|פרק ב': צו לפתיחת הליכים לבקשת יחיד שסך חובותיו עולה על 150,000 שקלים חדשים]] (((מתואם לשנת 2019; בשנת 2026, 176,923.12 ש&quot;ח))).
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), בקשה לצו לפתיחת הליכים של יחיד שסך חובותיו אינו עולה על 150,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2019; בשנת 2026, 176,923.12 ש&quot;ח))) תוגש לרשם ההוצאה לפועל לפי הוראות [[פרק יב|פרק י&quot;ב: הליכי חדלות פירעון לגבי יחיד בעל חובות בסכום נמוך]].
: (ג) בקשת הנושה ובקשת היועץ המשפטי לממשלה לצו לפתיחת הליכים יוגשו לבית המשפט לפי הוראות [[פרק ג|פרק ג': צו לפתיחת הליכים לבקשת נושה או היועץ המשפטי לממשלה]].

== פרק ב': צו לפתיחת הליכים לבקשת יחיד שסך חובותיו עולה על 150,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2019; בשנת 2026, 176,923.12 ש&quot;ח))) (תיקון: [י&quot;פ הודעות]) ==

@ 104. בקשת היחיד לממונה (תיקון: [י&quot;פ הודעות])
: (א) היחיד רשאי להגיש לממונה בקשה לצו לפתיחת הליכים ([[בחלק זה]] - בקשת יחיד), בהתקיים כל אלה:
:: (1) הוא נמצא בחדלות פירעון או שהצו יסייע כדי למנוע את חדלות פירעונו;
:: (2) סך חובותיו עולה על 150,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2019; בשנת 2026, 176,923.12 ש&quot;ח))).
: (ב) לבקשה יצרף היחיד את אלה:
:: (1) תצהיר, בטופס שקבע השר, כי מתקיימים בו התנאים להגשת הבקשה;
:: (2) דוח הכולל את הפרטים שלהלן לגבי השנתיים שקדמו למועד הגשת הבקשה, כשהוא ערוך לפי טופס שקבע השר ומאומת בתצהיר הנתמך במסמכים:
::: (א) פרטים לעניין נכסיו, הכנסותיו, הוצאותיו, חובותיו והתחייבויותיו, לרבות פרטי חשבונות הבנק שלו, ערובות שנתן, ופרטי זהותם של נושיו ושל מי שיש לו חוב ליחיד;
::: (ב) תביעות והליכי גבייה שהוא מנהל או המתנהלים נגדו;
::: (ג) מקצועו והשכלתו;
::: (ד) פרטים הידועים לו לעניין נכסיהם של בן זוגו, ילדיו הקטינים וכן ילדיו הבגירים שפרנסתם עליו, הכנסותיהם, הוצאותיהם, חובותיהם והתחייבויותיהם, לרבות פרטי חשבונות הבנק של בן זוגו;
:: (3) כתב ויתור על סודיות והסכמה למסירת מידע בעניינים ומהגורמים כמפורט להלן:
::: (א) מידע לעניין כתובתו, נכסיו, חובותיו, גובה הכנסתו ומקורות הכנסתו - מכל גורם לרבות גוף ציבורי כמשמעותו [[בחוק הגנת הפרטיות, התשמ&quot;א-1981]], אך למעט גוף המנוי [[בטור א' בחלק א' לתוספת הראשונה]] ורשות המסים בישראל;
::: (ב) מידע לעניין מצבו הכלכלי ולעניין יציאותיו מישראל וכניסותיו לישראל - מכל גורם המנוי [[בטור א' בחלק א' לתוספת הראשונה]] בעניינים המפורטים [[תוספת 1 חלק א|בטור ב' שלצדו]].
: (ג) בדוח כאמור בסעיף קטן (ב)(2), רשאי היחיד לציין פרטי מידע מסוימים כפרטי מידע המכילים מידע אישי רגיש בעניינו שהוא מבקש שלא יימסרו לעיון הנושים, ויחולו לעניין זה הוראות [[סעיף 107(ב)]].
: (ד) בקשת היחיד תוגש לממונה במחוז שבו הוא מתגורר או שבו נמצא מקום עסקו העיקרי או נמצאים נכסיו, ובהעדר מחוז כאמור - בירושלים, וניתן להגישה גם באופן מקוון; לעניין זה, &quot;מחוז&quot; - בהתאם לאזורי השיפוט של בתי המשפט המחוזיים שקבע שר המשפטים לפי [[סעיף 33 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ&quot;ד-1984]].

@ 105. החלטת הממונה בבקשת יחיד
: (א) מצא הממונה כי מתקיימים התנאים המנויים [[בסעיף 104(א)]], ייתן, בתוך 30 ימים ממועד הגשת בקשת היחיד, צו לפתיחת הליכים.
: (ב) לשם החלטתו לפי סעיף קטן (א), רשאי הממונה לעיין בדוח שהגיש היחיד לפי [[סעיף 104(ב)(2)]] ולקבל מידע, לרבות באופן מקוון, מהגורמים המנויים [[בסעיף 104(ב)(3)]], לפי הוראות [[אותו סעיף]].
: (ג) סבר הממונה כי אין די במידע שבידו כדי לקבל החלטה בבקשת היחיד, רשאי הוא לדרוש מהיחיד מידע נוסף הדרוש לו לשם כך או לזמנו לדיון לפניו; דרש הממונה כאמור, ייתן את החלטתו בתוך 30 ימים ממועד קבלת המידע או תום הדיון.

@ 106. פרסום הודעה על מתן הצו ומשלוח העתק
: (א) הודעה על מתן צו לפתיחת הליכים לגבי יחיד תפורסם לציבור בדרך ובמועד שיקבע השר.
: (ב) הממונה ישלח העתק מהצו לפתיחת הליכים ליחיד ולנושים שפרטי זהותם ידועים לו.

@ 107. עיון בצו ובבקשת היחיד
: (א) ניתן צו לפתיחת הליכים לפי [[סעיף 105]], רשאי נושה לעיין בצו וכן, בכפוף להוראות סעיף קטן (ב), בבקשת היחיד ובחלק הדוח והמסמכים הנוגעים לעניינו של היחיד שצורפו לבקשה, ולהעתיקם.
: (ב) ציין היחיד כי פרטי מידע מסוימים בדוח שהגיש כוללים מידע אישי רגיש בעניינו לפי [[סעיף 104(ג)]], יעבירם הממונה לעיון הנושים רק אם שוכנע כי הדבר דרוש לנושה לשם הגשת בקשה לביטול הצו לפתיחת הליכים ולאחר שהביא בחשבון את הפגיעה בפרטיות הכרוכה בכך, ורשאי הממונה למסור רק חלק מהמידע או להתנות את מסירתו בתנאים.
: (ג) הממונה רשאי להתיר לנושה לעיין בחלקים נוספים מהדוח ומהמסמכים שצורפו לבקשת היחיד הנוגעים לעניינם של בן זוגו של היחיד או של ילדיו, ולהעתיקם, אם שוכנע כי העיון בהם דרוש לנושה לשם הגשת בקשה לביטול הצו לפתיחת הליכים ולאחר שהביא בחשבון את הפגיעה בפרטיות הכרוכה בכך.
: (ד) הממונה יקבע הוראות לעניין זכות העיון לפי סעיף זה.

@ 108. בקשה לביטול צו לפתיחת הליכים
: (א) הרואה את עצמו נפגע ממתן צו לפתיחת הליכים רשאי להגיש לבית המשפט, בתוך 45 ימים ממועד פרסום ההודעה על מתן הצו לפי [[סעיף 106]], בקשה לביטולו; המבקש ישלח העתק מהבקשה לממונה.
: (ב) הוגשה בקשה לביטול צו לפתיחת הליכים, יחליט בית המשפט אם להתלות את תוקפו של הצו או תוצאותיו, כולן או חלקן, עד להחלטה בבקשה.
: (ג) דיון בבקשה לביטול צו לפתיחת הליכים יתקיים בהקדם האפשרי; החליט בית המשפט להתלות את תוקפו של הצו או תוצאותיו במעמד צד אחד, יקיים דיון במעמד הצדדים בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מ-14 ימים מיום ההחלטה.
: (ד) שוכנע בית המשפט כי בקשה לביטול צו לפתיחת הליכים הוגשה בחוסר תום לב, רשאי הוא לחייב את מגיש הבקשה, במסגרת פסיקת ההוצאות, בהוצאות משפט או בכפל הוצאות משפט, בהוצאות לטובת אוצר המדינה, או בשתיהן.
: (ה) השר רשאי לקבוע הוראות לעניין הגשת בקשה לביטול צו לפתיחת הליכים, ובכלל זה לעניין הפרטים שייכללו בה ואופן המצאתה.

== פרק ג': צו לפתיחת הליכים לבקשת נושה או היועץ המשפטי לממשלה ==

@ 109. בקשת נושה לבית המשפט
: (א) נושה רשאי להגיש לבית המשפט בקשה לצו לפתיחת הליכים ([[בחלק זה]] - בקשת נושה), אם היחיד נמצא בחדלות פירעון; הוכחת חדלות הפירעון של היחיד יכול שתיעשה באמצעות החזקה [[שבסעיף 110]].
: (ב) נושה של חוב שטרם הגיע מועד פירעונו אינו רשאי להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים, אלא בהתקיים אחד מאלה:
:: (1) היחיד פועל במטרה להונות את נושיו;
:: (2) היחיד פועל לגריעת נכס מנכסיו במטרה להבריחו מנושיו;
:: (3) היחיד לא יוכל לפרוע את החוב, ובלבד שמועד פירעון החוב חל בתוך שישה חודשים ממועד הגשת הבקשה.

@ 110. חזקת חדלות פירעון בבקשת נושה (תיקון: [י&quot;פ הודעות])
: (א) לעניין בקשת נושה, חזקה היא כי היחיד נמצא בחדלות פירעון בהתקיים אחד מאלה (בסעיף זה - חזקת חדלות פירעון):
:: (1) הנושה מסר ליחיד דרישה לתשלום חוב שסכומו עולה על 75,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2019; בשנת 2026, 88,461.56 ש&quot;ח))), כשהוא ערוך לפי טופס שקבע השר, ובה ציין כי אם לא ישולם החוב במועד הנקוב בדרישה, בכוונתו להגיש בקשה לפתיחת הליכים, והחוב לא שולם בתוך 45 ימים ממועד מסירת הדרישה, ובלבד שמתקיימים כל אלה:
::: (א) אין מחלוקת בתום לב על החוב ואין ליחיד זכות קיזוז או עילה אחרת שיש בה כדי להצדיק את אי-תשלום החוב;
::: (ב) הנושה הגיש את הבקשה לצו לפתיחת הליכים בתוך שלושה חודשים מהמועד שמסר ליחיד את דרישת התשלום;
:: (2) הנושה המציא ליחיד אזהרה לפי [[סעיף 7 לחוק ההוצאה לפועל]] או דרישת תשלום לפי [[סעיף 4 לפקודת המסים (גבייה)]], לתשלום חוב שסכומו עולה על 75,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2019; בשנת 2026, 88,461.56 ש&quot;ח))), והחוב לא שולם בתוך התקופה שנקבעה באזהרה או בדרישה;
:: (3) בית המשפט נתן פסק דין המורה ליחיד לשלם לנושה מגיש הבקשה סכום העולה על 75,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2019; בשנת 2026, 88,461.56 ש&quot;ח))) ופסק הדין לא קוים, כולו או חלקו, בתוך 30 ימים ממועד המצאתו ליחיד או ממועד אחר שנקבע בפסק הדין, לפי המאוחר, ובלבד שאם פסק הדין קוים בחלקו - הסכום שנותר לתשלום עולה על 75,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2019; בשנת 2026, 88,461.56 ש&quot;ח)));
:: (4) בית הדין לעבודה נתן פסק דין המורה ליחיד לשלם לנושה מגיש הבקשה סכום העולה על 10,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2019; בשנת 2026, 11,794.87 ש&quot;ח))) ופסק הדין לא קוים, כולו או חלקו, בתוך 30 ימים ממועד המצאתו ליחיד או ממועד אחר שנקבע בפסק הדין, לפי המאוחר, ובלבד שאם פסק הדין קוים בחלקו - הסכום שנותר לתשלום עולה על 10,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2019; בשנת 2026, 11,794.87 ש&quot;ח))).
: (ב) בבקשת נושה המתבססת על חזקת חדלות פירעון יפרט הנושה אם נקט הליכי גבייה ואילו הליכים נקט, ומדוע אין די בהליכי גבייה כדי להביא לגביית החוב.
: (ג) חזקת חדלות הפירעון ניתנת לסתירה בידי היחיד אם הוכיח כי אי-תשלום החוב אינו נובע מחדלות פירעונו.
: (ד)(1) בחישוב סכום חוב העולה על 75,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2019; בשנת 2026, 88,461.56 ש&quot;ח))), לעניין התקיימות תנאי מהתנאים בפסקאות (1), (2) ו-(3) שבסעיף קטן (א), ניתן להביא בחשבון כמה חובות שמקורם בפסקה אחת או יותר מהפסקאות האמורות, בין של אותו נושה ובין של כמה נושים.
:: (2) בחישוב סכום חוב העולה על 10,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2019; בשנת 2026, 11,794.87 ש&quot;ח))), לעניין התקיימות התנאי בפסקה (4) שבסעיף קטן (א), ניתן להביא בחשבון כמה חובות, בין של אותו נושה ובין של כמה נושים.

@ 111. צירוף מסמכים לבקשה לצו לפתיחת הליכים
: הנושה יצרף לבקשה לצו לפתיחת הליכים תצהיר המאמת את העובדות שעליהן נסמכת בקשתו; השר רשאי לקבוע מסמכים נוספים שעל הנושה לצרף לבקשתו.

@ 112. משלוח העתק מהבקשה לצו לפתיחת הליכים
: נושה המגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים ימציא העתק ממנה ליחיד ולממונה מיד עם הגשתה.

@ 113. הגשת התנגדות לבקשה לצו לפתיחת הליכים
: (א) אדם העלול להיפגע ממתן צו לפתיחת הליכים רשאי להגיש לבית המשפט התנגדות לבקשת הנושה.
: (ב) השר יקבע הוראות לעניין הגשת ההתנגדות, ובכלל זה לעניין הפרטים שייכללו בה, מועד הגשתה ואופן המצאתה.

@ 114. חיוב בשל הגשת בקשת נושה בחוסר תום לב
: שוכנע בית המשפט כי בקשת הנושה הוגשה בחוסר תום לב, רשאי הוא לחייב את מגיש הבקשה במסגרת פסיקת ההוצאות, בהוצאות משפט או בכפל הוצאות משפט, בהוצאות לטובת אוצר המדינה, או בשתיהן.

@ 115. דיון בבקשת נושה
: (א) דיון בבקשת נושה ובהתנגדויות שהוגשו לה יתקיים בהקדם האפשרי.
: (ב) בית המשפט רשאי, מיוזמתו או לבקשת הנושה או הממונה, להזמין את היחיד להעיד ולדרוש שיציג מסמכים לפני בית המשפט.
: (ג) בית המשפט ייתן את החלטתו בבקשת נושה בהקדם האפשרי לאחר הדיון בבקשה ובהתנגדויות לה.

@ 116. החלטת בית המשפט בבקשת נושה
: (א) מצא בית המשפט כי מתקיימים התנאים המנויים [[בסעיף 109]], ייתן צו לפתיחת הליכים.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי בית המשפט לדחות את הבקשה לצו לפתיחת הליכים אם מצא כי מתן הצו כשלעצמו יפגע באפשרות להביא לשיקומו הכלכלי של היחיד; לעניין זה יבחן בית המשפט, בין השאר, אם דחיית הבקשה תפגע בנושים וכן את יכולתו הכלכלית הכוללת של היחיד.
: (ג) ניתן צו לפתיחת הליכים לבקשת נושה, יחולו הוראות [[סעיפים 106]] [[ו-107]] לעניין פרסום הודעה על מתן הצו, משלוח העתק ממנו ועיון בו.

@ 117. דוח על מצבו הכלכלי של היחיד
: (א) יחיד שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים לבקשת נושה, יגיש לנאמן, בתוך 21 ימים ממועד מתן הצו, דוח על מצבו הכלכלי בשנתיים שקדמו למועד הגשתו; הדוח יוגש בטופס שקבע השר ויאומת בתצהיר הנתמך במסמכים ויפורטו בו כל הפרטים המנויים [[בסעיף 104(ב)(2)]]; הממונה יהיה רשאי להאריך את התקופה להגשת הדוח אם מצא כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין.
: (ב) בדוח לפי סעיף קטן (א), רשאי היחיד לציין פרטי מידע מסוימים כפרטי מידע הכוללים מידע אישי רגיש בעניינו שהוא מבקש שלא יימסרו לעיון הנושים.
: (ג) נושה רשאי לעיין בדוח לפי סעיף קטן (א) שהגיש היחיד ובמסמכים שצורפו לו ולהעתיקם; ציין היחיד כי פרטי מידע מסוימים בדוח שהגיש כוללים מידע אישי רגיש בעניינו, יעבירם הנאמן לעיון הנושים רק אם שוכנע כי הדבר דרוש לנושה, לאחר שהביא בחשבון את הפגיעה בפרטיות הכרוכה בכך, ונתן ליחיד להשמיע את עמדתו לגבי העברת המידע, ורשאי הנאמן למסור רק חלק מהמידע או להתנות את מסירתו בתנאים.
: (ד) הממונה יקבע הוראות לעניין זכות העיון לפי סעיף זה.

@ 118. בקשת היועץ המשפטי לממשלה לצו לפתיחת הליכים
: היועץ המשפטי לממשלה רשאי להגיש לבית המשפט בקשה לצו לפתיחת הליכים אם מצא כי יש עניין ציבורי לכך; על בקשה כאמור יחולו הוראות [[חלק זה]] החלות לגבי בקשה לצו לפתיחת הליכים שהגיש נושה.

== פרק ד': סעדים זמניים עד למתן צו לפתיחת הליכים ==

@ 119. סעד זמני במסגרת בקשת נושה
: (א) הוגשה בקשת נושה, רשאי בית המשפט, לבקשת נושה או היחיד, לתת צו זמני המורה על אחד או יותר מאלה, אם שוכנע שיש ראיות לכאורה לכך שמתקיימים התנאים למתן צו לפתיחת הליכים כאמור [[בסעיף 116]]:
:: (1) איסור לבצע עסקאות מסוימות, סוג מסוים של עסקאות או התניית ביצוען של עסקאות אלה באישור מאת בית המשפט;
:: (2) איסור לפרוע את חובות העבר של היחיד והקפאת הליכים נגד היחיד;
:: ניתן סעד זמני כאמור -
:: (א) ימנה נאמן זמני לשם שמירה על נכסי היחיד; על מינוי נאמן כאמור יחולו הוראות [[סעיף 125(ב)]]; בית המשפט יקבע את תפקידו וסמכויותיו של הנאמן הזמני;
:: (ב) יראו את מועד מתן הסעד הזמני, לעניין הליכי חדלות הפירעון של היחיד, כמועד מתן הצו לפתיחת הליכים;
:: (ג) יחולו על היחיד ההגבלות המנויות [[פרק ז סימן א|בסימן א': הגבלות, לפרק ז']]; בית המשפט רשאי להורות כי הגבלה אחת או יותר לא תחול אם מצא כי אינה נחוצה לשם הגנה על הנושים או כדי למנוע מהיחיד להגדיל את חובותיו.
: (ב) על סעד זמני יחולו הוראות [[סעיפים 20(ב) עד (ד)]], [[ו-21]], בשינויים המחויבים.

@ 120. עיכוב זמני של הליך שיפוטי תלוי ועומד
: (א) הוגשה בקשה לצו לפתיחת הליכים לגבי יחיד והיה תלוי ועומד באותה השעה הליך נגד היחיד בבית משפט אחר או בבית הדין לעבודה, רשאים היחיד או נושה לבקש מבית המשפט או מבית הדין לעבודה שבו מתנהל ההליך, לעכבו עד להחלטה בבקשה.
: (ב) בהחלטתו על עיכוב הליך לפי סעיף זה, ישקול בית המשפט או בית הדין לעבודה, בין השאר -
:: (1) את הנזק שייגרם למבקש ולשאר בעלי העניין בהליך, אם לא יינתן הסעד הזמני לעומת הנזק שייגרם למשיב ולשאר בעלי העניין בהליך אם הסעד הזמני יינתן;
:: (2) אם הבקשה הוגשה בתום לב ואם מתן הסעד צודק וראוי בנסיבות העניין, ואינו פוגע במידה העולה על הנדרש.
: (ג) הוראות סעיף זה לא יחולו על הליכים פליליים ועל הליכים מינהליים.

== פרק ה': תוצאות צו לפתיחת הליכים ==

@ 121. תוצאות צו לפתיחת הליכים (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) עם מתן צו לפתיחת הליכים -
:: (1) נכסי קופת הנשייה יעמדו לפירעון חובות העבר של היחיד והוצאות הליכי חדלות הפירעון, בלבד;
:: (2) לא ייפרעו חובות העבר של היחיד מנכסי קופת הנשייה אלא לפי הוראות חוק זה;
:: (3) יוקפאו ההליכים נגד היחיד לפי הוראות [[חלק ב פרק ה|פרק ה': הקפאת הליכים, לחלק ב']], בשינויים המחויבים, ואם הוטלו הגבלות על היחיד במסגרת הליכי גבייה - ההגבלות בטלות;
:: (4) לא יינתן צו מאסר לביצוע מאסר במקום קנס שהוטל על היחיד לפי [[סעיף 71 לחוק העונשין]] או לפי [[סעיף 129א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ&quot;ב-1982]];
:: (5) הממונה ימנה נאמן ליישום הליכי חדלות הפירעון של היחיד, לפי הוראות [[פרק ו|פרק ו': הנאמן - מינויו, תפקידו וסמכויותיו]];
:: (6) תחל תקופת ביניים עד למתן צו לשיקום כלכלי לגבי היחיד, כאמור [[פרק ז|בפרק ז': תקופת הביניים - ממתן צו לפתיחת הליכים עד מתן צו לשיקום כלכלי]], שבמהלכה -
::: (א) יחולו על היחיד ההגבלות המנויות [[פרק ז סימן א|בסימן א': הגבלות, לפרק ז']] לפי הוראות [[אותו סימן]];
::: (ב) הנאמן יערוך בדיקה לעניין מצבו הכלכלי של היחיד, והנסיבות שהובילו למצבו לפי הוראות [[פרק ז סימן ב|סימן ב': בדיקת מצבו הכלכלי של היחיד, לפרק ז']].
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), אין בצו לפתיחת הליכים כדי לפטור את היחיד מחובתו לקיים כל הוראה לפי דין, ובכלל זה החלטה מינהלית, למעט חובה לתשלום חוב עבר, בכפוף להוראות [[סעיף 31]].

@ 122. הממונה על ניהול הליכי חדלות הפירעון
: עם מתן צו לפתיחת הליכים, בין לבקשת יחיד ובין לבקשת נושה, יהיה הממונה ממונה על ניהול הליכי חדלות הפירעון של היחיד.

@ 123. הגבלה על נטילת אשראי בידי היחיד
: (א) יחיד שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים לא יתקשר בעסקה או יבצע פעולה הכרוכות בקבלת אשראי, ממועד מתן הצו עד תום הליכי חדלות הפירעון, אלא באישור הממונה; אישור הממונה יכול שיינתן לעניין מסוים או לעסקה או לפעולה מסוימת.
: (ב) הממונה יקבע הוראות לעניין הוצאות הנחוצות למחיית היחיד שלגביהן יוכל היחיד להתקשר בעסקה או לבצע פעולה הכרוכות בקבלת אשראי, בסכומים שיקבע הממונה, בלא אישור הממונה.

@ 124. ציון הליכי חדלות הפירעון
: (א) הנאמן או כל אדם הפועל מטעמו יציין בכל מסמך שהוא מוציא במסגרת תפקידו כי היחיד נמצא בהליכי חדלות פירעון.
: (ב) יחיד שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים המתקשר בעסקה או מבצע פעולה הכרוכות בקבלת אשראי יעשה כן, ממועד מתן הצו ועד תום הליכי חדלות הפירעון, בשם שלפיו ניתן לו הצו ויציין כי הוא חדל פירעון; הממונה רשאי לקבוע סוגי עסקאות שלגביהן לא תחול החובה לציין את הליכי חדלות הפירעון, בסכומים שיקבע.

== פרק ו': הנאמן - מינויו, תפקידו וסמכויותיו ==

=== סימן א': מינוי הנאמן ===

@ 125. מינוי נאמן (תיקון: תשע&quot;ט-2, תש&quot;ף-2, תשפ&quot;א-2)
: (א) הממונה ימנה נאמן ליישום הליכי חדלות הפירעון עם מתן הצו לפתיחת הליכים.
: (ב) הנאמן ימונה מתוך רשימת הנאמנים שגובשה לפי [[סעיף 126]], על פי אמות מידה שוויוניות שיגבש הממונה ויפרסם באתר האינטרנט שלו.
: (ג) הממונה לא ימנה לנאמן מי שעלול להימצא במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כנאמן לבין עניין אישי או תפקיד אחר שלו או של קרובו או של אדם אחר שיש לו עמו קשרים אישיים או כלכליים, ובכלל זה ניגוד עניינים הנובע מהתחייבות שנתן הנאמן לבעל עניין או לבא כוח של בעל עניין בהליכי חדלות הפירעון.
: (ד) הממונה רשאי למנות כמה נאמנים אם מצא כי הדבר דרוש בשל טעמים מיוחדים שיירשמו הנוגעים למורכבות ההליך.
: (ה) הממונה יפרסם מדי רבעון, באתר האינטרנט שלו, את מספר התיקים שקיבל כל נאמן לטיפולו ברבעון החולף.

@ 126. רשימת הנאמנים
: (א) רשימת הנאמנים תגובש בידי ועדה ציבורית שימנה השר שחבריה הם:
:: (1) שופט בדימוס של בית משפט מחוזי, והוא יהיה היושב ראש;
:: (2) הממונה ונציגו או שני נציגים מטעם הממונה;
:: (3) מנהל רשות האכיפה והגבייה או נציגו;
:: (4) נציג לשכת עורכי הדין;
:: (5) מנהל הסיוע המשפטי או נציגו.
: (ב) כשיר להיכלל ברשימת הנאמנים מי שהוא חבר לשכת עורכי הדין, או מי שבידו רישיון לפי [[חוק רואי חשבון, התשט&quot;ו-1955]], והוא בעל ניסיון של חמש שנות עבודה במקצועו, או מי שהוא בעל מיומנות מיוחדת או ניסיון מוכח בניהול הליכי חדלות פירעון, ובלבד שלא ייכלל ברשימה מי שהורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי, לדעת הממונה, לכהן כנאמן.
: (ג) השר יקבע, בהמלצת הממונה ובאישור ועדת החוקה, הוראות לעניין גיבוש רשימת הנאמנים לפי סעיף זה, ובכלל זה בעניינים אלה:
:: (1) תנאי כשירות נוספים הדרושים לשם הכללה ברשימה או סייגים להכללה כאמור, ובכלל זה לדרוש הכשרה מקצועית או עמידה בבחינה מקצועית, ורשאי השר לקבוע תנאי כשירות שונים לסוגים שונים של הליכי חדלות פירעון בהתאם להיקפם ומורכבותם;
:: (2) סדרי עבודתה של הוועדה, ובכלל זה הוראות לעניין פרסום הרשימה ושינויה, לרבות גריעה ממנה.
:: ((פורסמו [[תקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם), התשמ״א–1981]].))
:: ((פורסמו [[תקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי (כללים לעניין גיבוש רשימת נאמנים), התשפ&quot;א-2021]].))

@ 127. ערובה
: הנאמן יפקיד ערובה או יתקשר בחוזה לביטוח אחריותו למילוי תפקידו, כפי שיורה הממונה.

@ 128. שכר הנאמן
: (א) השר, באישור ועדת החוקה, רשאי לקבוע הוראות לעניין שכר הנאמן והוצאותיו, ובכלל זה את ההליך לקביעתם.
: (ב) השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת החוקה, רשאי לקבוע כי חלק משכרו של הנאמן ישולם מאוצר המדינה.

=== סימן ב': תפקיד הנאמן וסמכויותיו ===

@ 129. כפיפות הנאמן ובקשה למתן הוראות
: (א) הנאמן יפעל מטעם הממונה ויהיה כפוף להוראותיו ולהנחיותיו.
: (ב) הנאמן רשאי לפנות לממונה בבקשה למתן הוראות בכל הנוגע למילוי תפקידו או להפעלת סמכויותיו בנושאים הנוגעים להוראות [[סעיפים 132]], [[137]], [[143]], [[147]], [[152(א)]], [[153]], [[156(א), (ב) ו-(ה)]], [[157(א) ו-(ב)]], [[159]], [[165(א)]], [[169]], [[170(ג)]], [[172]], [[226]], [[239]], [[258(ב)]], [[260]], [[261]] [[ו-265(ג)]], ולבית המשפט - בבקשה למתן הוראות בנושאים אחרים.
: (ג) פנה הנאמן לבית המשפט בבקשה למתן הוראות לפי סעיף קטן (ב), ישלח לממונה העתק מהבקשה.
: (ד) היה בבקשה למתן הוראות מבית המשפט לפי סעיף קטן (ב) כדי להשפיע על זכויות צד שלישי שאינו היחיד או הנאמן והיא אינה בעניין תביעת חוב המוגשת לפי [[חלק ד פרק א|פרק א': תביעות חוב, לחלק ד']], תידון הבקשה בבית המשפט אם מצא בית המשפט כי התקיימו כל אלה:
:: (1) בירור העניין במסגרת בקשה למתן הוראות נדרש לשם ביצוע יעיל של תפקיד הנאמן;
:: (2) העניין אינו מחייב בירור עובדתי מורכב;
:: (3) אין בבירור העניין במסגרת בקשה למתן הוראות כדי לגרום לפגיעה מהותית בזכות דיונית של בעל דין.
: (ה) בבקשה למתן הוראות לא יכריע בית המשפט בהליך פלילי או בהליך מינהלי.

@ 130. תפקיד הנאמן
: (א) תפקיד הנאמן לגבש את התשתית העובדתית הנדרשת למתן צו לשיקום כלכלי ליחיד, לנהל את נכסי קופת הנשייה ולפעול ליישומו של הצו לשיקום כלכלי, תוך שמירה על כבודו של היחיד והגנה על עניינם של הנושים.
: (ב) במסגרת תפקידו, הנאמן -
:: (1) יבדוק את מצבו הכלכלי של היחיד ואת הנסיבות שהובילו למצבו ויגיש על כך דוח לממונה, לפי הוראות [[פרק ז סימן ב|סימן ב': בדיקת מצבו הכלכלי של היחיד, לפרק ז']];
:: (2) יכריע בתביעות החוב לפי [[חלק ד פרק א|פרק א': תביעות חוב, לחלק ד']];
:: (3) יפעל לכינוס נכסי קופת הנשייה וניהולם לפי [[חלק ד פרק ג|פרק ג': כינוס נכסי קופת הנשייה וניהולם, לחלק ד']];
:: (4) יפקח על עמידתו של היחיד בתנאי הצו לשיקום הכלכלי, ובכלל זה בחובת התשלומים, כאמור [[בסעיף 168]];
:: (5) יפעל למימוש נכסי קופת הנשייה לפי [[חלק ד פרק ד|פרק ד': מימוש נכסי קופת הנשייה, לחלק ד']], בכפוף להוראות [[סעיף 159]] ולפי הוראות הצו לשיקום כלכלי;
:: (6) יפעל לחלוקת נכסי קופת הנשייה בין הנושים לפי [[חלק ד פרק ה|פרק ה': חלוקת נכסי קופת הנשייה, לחלק ד']], ובכפוף להוראות [[סעיף 159]].

@ 131. הקניית סמכויות היחיד בנכסי קופת הנשייה לנאמן
: הנאמן מוסמך לשם מילוי תפקידו לבצע כל פעולה בנכסי קופת הנשייה שהיחיד היה רשאי לעשותה, וממועד מינויו של הנאמן היחיד אינו מוסמך לבצע פעולות כאמור, אלא באישור מראש מאת הנאמן; אישור כאמור יכול שיינתן מראש לסוג מסוים של פעולות.

@ 132. סמכויות שהפעלתן טעונה אישור של הממונה
: (א) הנאמן יפעיל את הסמכויות המפורטות להלן באישור הממונה בלבד:
:: (1) תביעה או התגוננות בהליך משפטי בשם היחיד;
:: (2) העסקת אדם שיסייע לנאמן בניהול הליכי חדלות הפירעון;
:: (3) פירעון חוב עבר לנושים מסוג מסוים;
:: (4) פשרה עם נושה או חייב של היחיד בנוגע לגובה החוב ואופן תשלומו, שיש לה השפעה מהותית על היקף נכסי קופת הנשייה;
:: (5) כל סמכות אחרת הטעונה אישור של הממונה לפי חוק זה או לפי הנחיות הממונה.
: (ב) אישור הממונה כאמור בסעיף קטן (א) יכול שיינתן דרך כלל או לעניין מסוים.

@ 133. דרישת נכסים ומסמכים של היחיד
: (א) הנאמן רשאי לדרוש מכל אדם להעביר לידיו נכס או מסמך שברשותו הנוגע להליך חדלות הפירעון, שלדעת הנאמן ליחיד זכות לקבלו, ואותו אדם יעבירם לנאמן במועד שציין בדרישתו.
: (ב) היתה לאדם זכות עיכבון בנכס או במסמך כאמור בסעיף קטן (א), יימסר הנכס או המסמך אם הורה על כך בית המשפט לפי [[סעיף 254]].
: (ג) מחלוקת לעניין זכות היחיד בנכס או במסמך שדרש הנאמן להעביר לידיו תתברר לפי הוראות [[סעיף 129(ד)]].

@ 134. בדיקת נכסי היחיד המוחזקים בידי אחר
: היה נכס של היחיד מוחזק בידי אדם אחר, רשאי הנאמן לבדוק את הנכס, לאחר שהודיע לאותו אדם על כוונתו לעשות כן.

@ 135. דרישת מידע
: לשם מילוי תפקידו רשאי הנאמן לדרוש מידע לפי הוראות [[סעיפים 146]] [[ו-180]].

@ 136. שמירה על סודיות
: הנאמן וכל אדם הפועל מטעמו לא יעשה שימוש במידע שהגיע אליו תוך כדי מילוי תפקידו ועקב מילוי תפקידו ולא יגלה אותו לאחר, אלא במידה הדרושה לביצוע תפקידו, תוך הגנה על פרטיותו של היחיד ושל כל אדם אחר שהמידע נוגע אליו, או על פי צו של בית משפט או הוראת הממונה לפי [[סעיף 258(ב)]] [[או 265(ג)]].

@ 137. דוחות הנאמן
: (א) הנאמן יגיש לממונה דוח תקופתי לעניין נכסי קופת הנשייה, תביעות החוב שאישר ותביעות חוב תלויות ועומדות, הפעולות שביצע הנאמן במסגרת תפקידו ועמידת היחיד בתנאי הצו לשיקום הכלכלי.
: (ב) הדוח התקופתי יוגש אחת לשנה לפחות או בתדירות גבוהה יותר אם הורה כך הממונה; הדוח התקופתי הראשון יוגש בתום שישה חודשים ממועד הגשת דוח ממצאי הבדיקה בידי הנאמן לפי [[סעיף 153]].
: (ג) הממונה רשאי לדרוש מהנאמן להגיש לו דוח מיידי על אירוע מסוים הנוגע להליכי חדלות הפירעון.
: (ד) כל בעל עניין בהליכי חדלות הפירעון רשאי לעיין בדוחות הנאמן ולהעתיקם.
: (ה) בכתיבת הדוח ייתן הנאמן את דעתו לפרטיותם של מי שמוזכרים בו.
: (ו) הממונה יקבע הוראות לעניין דוחות הנאמן, ובכלל זה הוראות לעניין אירועים מהותיים המחייבים הגשת דוח מיידי לפי סעיף קטן (ג), אופן עריכת הדוחות והפרטים שייכללו בהם, לרבות שמירה על פרטיות מי שמוזכרים בהם, וזכות העיון בדוחות.

@ 138. שיתוף פעולה עם הנאמן
: (א) היחיד יסייע לנאמן וישתף עמו פעולה ככל הדרוש לשם מילוי תפקידו, ובכלל זה יחתום על ייפוי כוח ומסמכים, יעביר לידי הנאמן כל מסמך שברשותו הנוגע להליך חדלות הפירעון ויעשה כל הנדרש לשם מימוש נכסי קופת הנשייה וחלוקתם בין הנושים.
: (ב) היחיד יודיע לנאמן בהקדם האפשרי על כל שינוי בפרט הנוגע למצבו הכלכלי שדיווח עליו לפי [[חלק זה]].

@ 139. פנייה לבית המשפט או לממונה בידי מי שנפגע מפעולת הנאמן
: (א) היחיד הרואה את עצמו נפגע או עלול להיפגע מהחלטה של הנאמן או מפעולה שעשה או שבכוונתו לעשות או ממחדל של הנאמן, רשאי לפנות לממונה בבקשה לבטל או לשנות את ההחלטה או הפעולה או לתת כל הוראה אחרת שיראה לנכון.
: (ב) אדם אחר הרואה את עצמו נפגע או עלול להיפגע מהחלטה של הנאמן או מפעולה שעשה או שבכוונתו לעשות או ממחדל של הנאמן, רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה לבטל או לשנות את ההחלטה או הפעולה או לתת כל הוראה אחרת שיראה לנכון; העתק מהבקשה יישלח לממונה וליחיד.

@ 140. הפסקת כהונתו של הנאמן
: (א) בית המשפט רשאי להפסיק את כהונתו של הנאמן, מיוזמתו או לבקשת הנאמן, הממונה או בעל עניין בהליכי חדלות פירעון, אם מצא כי מתקיים אחד מאלה:
:: (1) הנאמן אינו ממלא את תפקידו כראוי;
:: (2) נבצר מהנאמן למלא את תפקידו דרך קבע;
:: (3) חדל להתקיים בנאמן תנאי מהתנאים שנדרשו למינויו.
: (ב) החלטת בית המשפט על הפסקת כהונתו של הנאמן תינתן לאחר שקיבל את עמדת הממונה בעניין ולאחר שנתן לנאמן הזדמנות להשמיע את טענותיו.
: (ג) התפנתה משרתו של הנאמן, ימנה הממונה אחר במקומו, לפי הוראות [[סעיף 125]].

@ 141. סיום כהונתו של נאמן
: (א) סיים הנאמן לבצע את תפקידו, יגיש לממונה דוח מסכם של פעילותו.
: (ב) נוכח הממונה כי הנאמן סיים לבצע את תפקידו, יורה על סיום כהונתו של הנאמן.

== פרק ז': תקופת הביניים - ממתן צו לפתיחת הליכים עד מתן צו לשיקום כלכלי ==

=== סימן א': הגבלות ===

@ 142. ההגבלות לגבי יחיד בתקופת הביניים (תיקון: תשע&quot;ט, תש&quot;ף)
: בתקופה שממתן צו לפתיחת הליכים לגבי יחיד עד מתן צו לשיקומו הכלכלי ([[בחלק זה]] - תקופת הביניים) יחולו על היחיד הגבלות אלה:
: (1) הגבלה מקבלה או החזקה של דרכון ישראלי או תעודת מעבר לפי [[חוק הדרכונים, התשי&quot;ב-1952]], ומהארכת תוקפם, ובלבד שיהיו תקפים לשם שיבה לישראל;
: (2) עיכוב יציאת היחיד מהארץ;
: (3) הגבלה כלקוח מוגבל מיוחד, כמשמעותו [[בחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ&quot;א-1981]];
: (4)(א) הגבלת היחיד משימוש, בעצמו או באמצעות אחר, בכרטיס חיוב, למעט כרטיס בנק או כרטיס חיוב מיידי שניתן למשוך באמצעותם כסף או לבצע בהם עסקאות רק כנגד יתרת זכות; לעניין זה -
:::- &quot;כרטיס חיוב&quot; ו&quot;כרטיס בנק&quot; - כהגדרתם [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]];
:::- &quot;כרטיס חיוב מיידי&quot; - כהגדרתו [[בחוק ההוצאה לפועל]];
:: (ב) דין ההגבלה כאמור כדין סיום חוזה שירותי התשלום, כהגדרתו [[בחוק שירותי תשלום, התשע&quot;ט-2019]], לעניין הנפקת כרטיס החיוב, בהודעת היחיד, למעט לעניין הוראות בחוזה שלפיהן הלקוח חייב בתשלום כלשהו בשל עצם קיצורה של תקופת השימוש בכרטיס החיוב; הודעה על תחולת ההגבלה כאמור תינתן למנפיק בדרך שיקבע השר, ויראו במועד קבלת ההודעה את מועד סיום החוזה על אף הוראות [[סעיף 6(א)(1) לחוק האמור]];
: (5) הגבלת היחיד מהקמה או מהשתתפות בהקמה של תאגיד חדש, אם מצא הנאמן כי בנסיבות העניין יש חשש כי הקמה או השתתפות בהקמה כאמור תביא לפגיעה בנושים או בצד שלישי.

@ 143. הסרת הגבלות
: (א) הממונה רשאי, מיוזמתו או לבקשת הנאמן או היחיד ולאחר שנתן לנושים הזדמנות להשמיע את טענותיהם, להסיר הגבלה אחת או יותר מההגבלות [[שבסעיף 142]] או לקבוע כי ההגבלה תחול באופן חלקי (בסעיף זה - הסרת הגבלה), אם מצא כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין.
: (ב) הממונה רשאי להתנות את הסרת ההגבלה בתנאים שיורה, ובכלל זה בהפקדת ערבות.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), סבר הממונה כי הסרת ההגבלה נחוצה באופן מיידי, רשאי הוא להסירה לתקופה שיקבע גם בלי שנתן לנושים הזדמנות להשמיע את טענותיהם; הסיר הממונה הגבלה לפי סעיף קטן זה, יודיע על כך לנושים בהקדם האפשרי.

=== סימן ב': בדיקת מצבו הכלכלי של היחיד ===

@ 144. בדיקת מצבו הכלכלי של היחיד
: עם מינויו יחל הנאמן בבדיקה מקיפה בעניין מצבו הכלכלי של היחיד, ובכלל זה בעניין הכנסותיו, הוצאותיו, חובותיו, התחייבויותיו ונכסיו, לרבות נכסים שהיו ברשותו בעבר, בעניין תביעות והליכי גבייה שהוא מנהל או המתנהלים נגדו, ובעניין הנסיבות שהובילו למצבו הכלכלי, והכול בהתאם להוראות [[סימן זה]] ([[בסימן זה]] - בדיקת המצב הכלכלי).

@ 145. עיון בדוח שהגיש היחיד
: במסגרת בדיקת המצב הכלכלי, הנאמן יעיין בדוח שהגיש היחיד לפי [[סעיף 104(ב)(2)]] [[או 117]].

@ 146. דרישת מידע בידי הנאמן
: לשם בדיקת המצב הכלכלי של היחיד ובמידה הנדרשת לשם כך, רשאי הנאמן לדרוש מכל גורם המנוי [[בסעיף 104(ב)(3)]] שברשותו מידע על היחיד כאמור [[באותו סעיף]], למסור לידיו את המידע.

@ 147. דרישת מידע בידי הממונה
: מצא הממונה, מיוזמתו או לבקשת הנאמן, כי אין די במידע שבידי הנאמן כדי להשלים את בדיקת המצב הכלכלי של היחיד, רשאי הוא, אם סבר כי המידע נחוץ לשם השלמת הבדיקה ובמידה הנדרשת לשם כך לדרוש מגורם המנוי [[בטור א' בחלק ב' לתוספת הראשונה]] למסור ליד הממונה מידע בהתאם למפורט [[תוספת 1 חלק ב|בטור ב' שלצדו]].

@ 148. העברת מידע לממונה ממערכת ההוצאה לפועל
: מנהל מערכת ההוצאה לפועל יעביר לממונה את כל המידע הנוגע ליחיד שבידי לשכות ההוצאה לפועל; לשם כך יודיע הממונה למנהל מערכת ההוצאה לפועל על מתן צו לפתיחת הליכים לגבי היחיד.

@ 149. העברת מידע מהממונה לנאמן
: הממונה יעביר לנאמן מידע שנמסר לו לפי [[סימן זה]] אם שוכנע כי המידע נחוץ לשם בדיקת המצב הכלכלי של היחיד.

@ 150. העברת מידע לפי הוראת בית משפט
: (א) על אף האמור בכל דין, בית המשפט רשאי, לבקשת הנאמן, להורות לתאגיד בנקאי או לרשות המסים בישראל למסור מידע כמפורט להלן, אם שוכנע כי מסירת המידע נדרשת כדי לסייע לנאמן לברר את המצב הכלכלי של היחיד, והתועלת שבמסירת המידע עולה על הפגיעה בפרטיות של אדם אחר:
:: (1) לעניין תאגיד בנקאי - מידע הנוגע לענייניו של היחיד, הנוסף על המידע שניתן לקבל לפי [[סעיפים 146]] [[ו-147]], כפי שיפורט בצו;
:: (2) לעניין רשות המסים - מידע כמפורט להלן:
::: (א) מידע בדבר נכסי היחיד;
::: (ב) מידע על סכום ההכנסה של בן זוגו של היחיד וכל פרט אחר בדוח שהגיש בן הזוג לגבי התקופה שבה היה בן זוגו של היחיד וחי יחד עמו.
: (ב) בית המשפט יורה על מסירת מידע מרשות המסים לפי סעיף זה רק במקרים מיוחדים ומטעמים שיירשמו ולאחר שנוכח כי לא עלה בידי הנאמן להשיג בדרך אחרת ובמאמץ סביר את המידע הדרוש לו וכי אין במסירת המידע כדי לחשוף את מקורות המידע של רשות המסים או את דרכי איסופו, או לפגוע בחקירה שמנהלת רשות המסים.
: (ג) בית המשפט רשאי לקיים את הדיון בבקשה למסירת מידע מרשות המסים, בדלתיים סגורות, ובמקרים מיוחדים - אף בלא נוכחות הנאמן, וכן לקבוע כי המידע יימסר באופן שימנע את חשיפת מקורותיו.
: (ד) מידע שבית המשפט הורה על מסירתו לפי סעיף זה יימסר לנאמן בלבד, בדרך שהורה בית המשפט, אלא אם כן הסכימו התאגיד הבנקאי או רשות המסים למסירתו גם לנושים או ליחיד.
: (ה) על אף האמור בסעיף קטן (ד), בית המשפט רשאי להורות כי המידע יימסר לממונה בלבד, אם סבר כי הדבר מוצדק לשם הגנה על פרטיות היחיד.
: (ו) השר ושר האוצר רשאים לקבוע הוראות לעניין דרכי מסירת מידע מתאגיד בנקאי או מרשות המסים לפי סעיף זה; הוראות כאמור לעניין תאגיד בנקאי ייקבעו בהתייעצות עם נגיד בנק ישראל; לא נקבעו תקנות - יורה בית המשפט על דרכי מסירת המידע.
: (ז) בית המשפט ייתן הוראות לפי סעיף זה לאחר שנתן לתאגיד הבנקאי או לרשות המסים, לפי העניין, הזדמנות לטעון את טענותיהם לפניו.

@ 151. חובת מסירת מידע
: על אף האמור בכל דין, מי שהתבקש למסור מידע לפי [[סעיפים 146]], [[147]] [[ו-148]] לנאמן או לממונה, חייב למסרו לידיו.

@ 152. סמכות בירור בידי הנאמן
: (א) הנאמן יזמן את היחיד לבירור לשם בדיקת מצבו הכלכלי, אלא אם כן סבר הממונה כי מתקיימות נסיבות מיוחדות שבשלהן הבירור אינו דרוש; הממונה רשאי לערוך את הבירור בעצמו, או באמצעות עובדי המדינה הכפופים לו, אם סבר כי מתקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת.
: (ב) בהודעת הזימון יצוינו מועד הבירור ומקומו וכן זכויותיו של היחיד, ובכלל זה זכותו לייצוג על ידי עורך דין וזכויותיו לפי [[סעיף 47 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל&quot;א-1971]].
: (ג) בירור לפי סעיף זה יתועד בפרוטוקול שיימסר ליחיד, אך הנאמן רשאי, אם מצא כי הדבר דרוש לבירור, למסור ליחיד את הפרוטוקול רק בתום הבירור או בתום כל החקירות המתנהלות לפי [[סעיף 281]] הנוגעות להליך חדלות הפירעון לגבי היחיד.
: (ד) השר, באישור ועדת החוקה, יקבע הוראות לעניין אופן ניהול הבירור לפי סעיף זה, ובכלל זה הוראות לעניין מועדי הבירור, אופן הזימון, מקומו ואופן תיעודו.
: (ה) הממונה יפקח על אופן ניהול הבירור בידי הנאמנים, בין השאר באמצעות בדיקות תקופתיות.
: (ו) סבר הנאמן כי לשם בדיקת מצבו הכלכלי של היחיד נדרשת חקירה כאמור [[בסעיף 281]], רשאי הוא לפנות לבית המשפט בבקשה שיקיים חקירה לפי [[אותו סעיף]].
: (ז) היחיד רשאי לפנות לממונה בבקשה שיחקור את התנהלות הנאמן בבירור לפי [[סעיף 274]].

@ 153. דוח ממצאי הבדיקה
: (א) עם סיום בדיקת המצב הכלכלי של היחיד ולא יאוחר מתום תשעה חודשים ממועד מינוי הנאמן, יגיש הנאמן לממונה דוח ובו ממצאיו לעניין מצבו הכלכלי של היחיד והנסיבות שהובילו למצבו ([[בפרק זה]] - דוח ממצאי הבדיקה).
: (ב) הממונה רשאי לדחות את המועד להגשת דוח ממצאי הבדיקה אם סבר כי יש הצדקה לכך עקב מורכבות הבדיקה או בשל אי-שיתוף פעולה מצד היחיד, לרבות בשל אי-הגשת דוח בידי היחיד לפי [[סעיף 117]].
: (ג) דוח ממצאי הבדיקה יתייחס בין השאר לאלה:
:: (1) מקצועו והשכלתו של היחיד;
:: (2) נכסי קופת הנשייה, וככל האפשר, הצעה באשר לאופן מימושם;
:: (3) פעולות שביצע הנאמן בתקופה של בדיקת המצב הכלכלי של היחיד;
:: (4) תביעות החוב שאישר הנאמן, ותביעות חוב תלויות ועומדות;
:: (5) פעולות היחיד והנסיבות שבשלהן נוצרו החובות;
:: (6) התנהלות היחיד בתקופה שבה נערכה בדיקת מצבו הכלכלי;
:: (7) פעולות שביצע היחיד הנחזות להיות פעולות להעדפת נושים, לגריעת נכסים מקופת הנשייה או להברחת נכסים, כמשמעותן [[חלק ד פרק ב סימן ב|בסימן ב': ביטול עסקאות הגורעות מקופת הנשייה, לפרק ב' בחלק ד']];
:: (8) אם היה ליחיד עסק - המלצה לעניין המשך הפעלת העסק לפי [[סעיף 157]].
: (ד) הנאמן ימסור העתק מהדוח ליחיד ויודיע לנושים על הגשתו; כל נושה רשאי לעיין בדוח.
: (ה) היחיד והנושים רשאים להעביר לממונה את התייחסותם לדוח בתוך 30 ימים ממועד מסירתו.
: (ו) השר יקבע הוראות לעניין דוח ממצאי הבדיקה, ובכלל זה לעניין אופן עריכת הדוח והפרטים שייכללו בו, ולעניין ההודעה לנושים על הגשת הדוח וזכות העיון בו.

=== סימן ג': הצעת הממונה לצו לשיקום כלכלי והדיון בה ===

@ 154. הצעת הממונה
: (א) הממונה יגיש לבית המשפט, בתוך 60 ימים מהמועד שמסר לו הנאמן את דוח ממצאי הבדיקה, הצעת תכנית לשיקומו הכלכלי של היחיד ([[בסימן זה]] - הצעת הממונה).
: (ב) הצעת הממונה תכלול התייחסות לכל העניינים שיש לכלול בצו לשיקום כלכלי לפי [[פרק ח|פרק ח': צו לשיקום כלכלי]], וכן את הממצאים שעל בסיסם גובשה ההצעה ובכלל זה -
:: (1) הממצאים לפי דוח ממצאי הבדיקה;
:: (2) התקיימות תנאים שבשלהם יש להטיל על היחיד חובת תשלומים לפי [[פרק ח סימן ב|סימן ב': חובת תשלומים, לפרק ח']] או לתת לו הפטר לאלתר לפי [[פרק ח סימן ג|סימן ג': הפטר לאלתר, לפרק האמור]];
:: (3) התקיימות תנאים שבשלהם ניתן להאריך או לקצר את תקופת התשלומים לפי [[סעיף 163]].
: (ג) הממונה ימסור ליחיד את הצעתו, יודיע לנושים על הגשת ההצעה ויעמידה לעיונם; הממונה יקבע הוראות לעניין זכות העיון לפי סעיף קטן זה.

@ 155. תגובת היחיד והנושים להצעת הממונה
: היחיד והנושים רשאים להגיש לבית המשפט את תגובתם להצעת הממונה במועד ובאופן שיקבע השר.

=== סימן ד': הוראות שונות לתקופת הביניים ===

@ 156. תשלום דמי מחיה בתקופת הביניים
: (א) עם מתן צו לפתיחת הליכים יקבע הממונה דמי מחיה כהגדרתם [[בסעיף 160]] שיוקצו ליחיד מעת לעת בתקופת הביניים, מהכנסתו מעבודה או מכל מקור אחר.
: (ב) הממונה רשאי להורות כי הכנסתו של היחיד מעבודה או מכל מקור אחר שממנה משולמים דמי המחיה, כולה או חלקה, לא תהיה חלק מנכסי קופת הנשייה וכי היחיד יותיר בידיו את דמי המחיה ויעביר לנאמן את היתרה בתשלומים עתיים באופן שיורה הממונה.
: (ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות [[+|סעיפים 303]] [[ו-311 לחוק הביטוח הלאומי]] או מהוראה בחיקוק אחר המחילה את הסעיפים האמורים או הקובעת הסדר דומה להסדר הקבוע בהם.
: (ד) בית המשפט רשאי, לאחר שנתן לנושים הזדמנות להשמיע את טענותיהם, לאשר לנאמן להעביר לידי היחיד סכומים נוספים מתוך נכסי קופת הנשייה הדרושים ליחיד או למי שפרנסתם עליו, אם מצא כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין.
: (ה) הממונה רשאי, מיוזמתו או לבקשת היחיד או נושה, לשנות את גובה דמי המחיה ואופן תשלומם אם מצא כי השתנו הנסיבות או התגלו עובדות חדשות המצדיקות זאת.

@ 157. הפעלת עסקו של היחיד בתקופת הביניים
: (א) הממונה יורה על הפעלת עסקו של היחיד בתקופת הביניים, לבקשת היחיד או בהסכמתו, אם שוכנע כי הפעלת העסק לא תפגע בשיקומו הכלכלי של היחיד או בנושיו, ורשאי הוא להתנות את הפעלת העסק בתנאים ולקבוע מגבלות בהפעלתו כדי להבטיח את עניינם של הנושים.
: (ב) הממונה רשאי להורות על הפעלת עסקו של היחיד בתקופת הביניים, בידי הנאמן או מי מטעמו, גם בלא הסכמת היחיד, אם שוכנע כי ההפעלה תשיא את שיעור החוב שייפרע לנושים.
: (ג) על הפעלת עסקו של היחיד יחולו הוראות [[חלק ב פרק ז סימן ב|סימן ב': הפעלת התאגיד, לפרק ז' בחלק ב']], בשינויים המחויבים.

@ 158. זכות הנאמן לבטל חוזה קיים שאין עילה לביטולו
: בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 157(ג)]], לנאמן תהיה נתונה הסמכות לבטל חוזה קיים כהגדרתו [[בסעיף 66]] שהיחיד הוא צד לו, בהתאם להוראות [[סעיף 67]], ויחולו לעניין זה הוראות [[סעיפים 69]], [[70]], [[73]] [[ו-74(א)]], בשינויים המחויבים.

@ 159. מימוש נכסי קופת הנשייה וחלוקתם באישור הממונה
: בתקופת הביניים לא יממש הנאמן נכס מנכסי קופת הנשייה ולא יפעל לחלוקת הנכסים כאמור אלא באישור מאת הממונה.

== פרק ח': צו לשיקום כלכלי ==

=== סימן א': תוכן הצו ===

@ 160. הגדרות - [[פרק ח']]
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;דמי המחיה&quot;, של היחיד - הסכום הדרוש ליחיד ולמי שפרנסתם עליו להוצאות המחיה הבסיסיות לשם מחיה בכבוד, ובהתחשב בהכנסתו של בן זוגו ושל ילדיו שפרנסתם עליו; דמי המחיה יחושבו על בסיס כללי המחיה בכבוד שקבע השר לפי [[סעיף 162(ב)]] והתאמתם לנסיבותיו האישיות של היחיד;
:- &quot;כושר השתכרות&quot;, של היחיד - כושר השתכרותו של היחיד מעבודה ומכל מקור אחר, המחושב על בסיס כללים שקבע השר לפי [[סעיף 162(ב)]] והתאמתו לנסיבותיו האישיות של היחיד;
:- &quot;חובת התשלומים&quot; - חובת תשלומים שתחול על היחיד לפי [[סעיף 162(א)]];
:- &quot;תקופת התשלומים&quot; - התקופה שבה תחול חובת התשלומים לפי [[סעיף 163]].

@ 161. צו לשיקום כלכלי
: (א) לאחר הגשת הצעת הממונה לפי [[סעיף 154]], ולאחר שקיים דיון בהצעתו, יקבע בית המשפט, בהקדם האפשרי, בצו לשיקום כלכלי שייתן, תכנית לפירעון חובותיו של היחיד ולשיקומו הכלכלי.
: (ב) בצו לשיקום כלכלי יקבע בית המשפט, בין השאר, הוראות בעניינים אלה:
:: (1) חובת התשלומים שתיקבע בהתאם להוראות [[סחצם ב|סימן ב': חובת תשלומים]], ובכלל זה הוראות לעניין גובה התשלומים ותקופת התשלומים; ואולם אם מתקיימים ביחיד התנאים למתן הפטר לאלתר לפי [[סימן ג|סימן ג': הפטר לאלתר]], יורה בית המשפט בצו לשיקום כלכלי על הפטר לאלתר של היחיד;
:: (2) הנכסים שייכללו בנכסי קופת הנשייה בהתאם להוראות [[סעיף 164]], ובהפטר לאלתר - בהתאם להוראות [[סעיף 167(ג)]];
:: (3) אופן מימוש נכסי קופת הנשייה;
:: (4) הגבלות כאמור [[פרק ז סימן א|בסימן א': הגבלות, לפרק ז']] או חלקן, שיחולו על היחיד לתקופה שיורה בית המשפט, אם מצא כי הן נחוצות לשם הגנה על הנושים או כדי למנוע מהיחיד להגדיל את חובותיו; לעניין זה, חזקה כי ההגבלות נחוצות אם מתקיים לגבי החייב תנאי מהתנאים להארכת תקופת התשלומים כאמור [[בסעיף 163(ג)(1) עד (3)]];
:: (5) הכשרה להתנהלות כלכלית נכונה שיעבור היחיד, אם מצא בית המשפט כי הנסיבות שהובילו לחדלות הפירעון מצביעות על כך שהכשרה כאמור תסייע לשיקומו הכלכלי; השר, באישור ועדת החוקה, יקבע הוראות לעניין קיום הכשרה כאמור;
::: ((פורסמו [[תקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי (הכשרה להתנהלות כלכלית נכונה), התשפ&quot;ג–2023]].))
:: (6) חובות היחיד שלגביהם לא יחול ההפטר בהתאם להוראות [[סעיף 175]].

=== סימן ב': חובת תשלומים ===

@ 162. חובת התשלומים וגובהם
: (א) בית המשפט יטיל על היחיד חובת תשלומים לקופת הנשייה, לפי הוראות אלה:
:: (1) גובה התשלומים ייקבע על בסיס כושר ההשתכרות של היחיד לאחר שהופחתו ממנו דמי המחיה;
:: (2) על אף האמור בפסקה (1), לא היה ליחיד תשלום עונשי שאינו בן הפטר לפי [[סעיף 175(א)(1)]], רשאי בית המשפט לקבוע כי גובה התשלומים ייקבע כשיעור מכושר השתכרותו של היחיד, גם אם הסכום שייוותר בידו עולה על דמי המחיה, אם מצא כי יהיה בכך כדי לעודד את היחיד להגדיל את הכנסתו;
:: (3) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות [[+|סעיפים 303]] [[ו-311 לחוק הביטוח הלאומי]] או מהוראה בחיקוק אחר המחילה את הסעיפים האמורים או הקובעת הסדר דומה להסדר הקבוע בהם.
: (ב) השר, באישור ועדת החוקה, יקבע הוראות לעניין -
:: (1) דרך חישוב דמי המחיה ([[בחלק זה]] - כללי המחיה בכבוד);
:: (2) דרך חישוב כושר השתכרותו של היחיד.

@ 163. תקופת התשלומים
: (א) תקופת התשלומים תהיה שלוש שנים ממועד מתן הצו לשיקום כלכלי.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), בית המשפט רשאי לקבוע, בצו לשיקום כלכלי, מטעמים שיירשמו, תקופת תשלומים קצרה משלוש שנים אם התקיימו לגבי היחיד נסיבות אישיות המצדיקות זאת.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), בית המשפט רשאי לקבוע, בצו לשיקום כלכלי, תקופת תשלומים ארוכה משלוש שנים אם מצא כי מתקיים אחד מאלה:
:: (1) בהליכי חדלות הפירעון, היחיד עשה אחד מאלה:
::: (א) נהג בחוסר תום לב, במטרה לנצל לרעה את ההליכים;
::: (ב) לא שיתף פעולה עם הנאמן או הממונה;
::: (ג) הפר את ההגבלות שהוטלו עליו באופן שהיה עלול לפגוע בהליך חדלות הפירעון;
:: (2) ליחיד חוב שמתקיים לגביו אחד מאלה:
::: (א) הוא נוצר מהתחייבות או מהתקשרות בעסקה בהיקף משמעותי שביצע היחיד בעת שידע או שהיה עליו לדעת כי יש סיכוי גבוה שלא יוכל לעמוד בהתחייבויותיו;
::: (ב) הוא נוצר מהזנחה חמורה בניהול ענייניו הכלכליים של היחיד, שנעשתה בחוסר תום לב;
::: (ג) מקורו בחובת תשלום פיצויים לפי [[סעיף 77 לחוק העונשין]];
:: (3) היחיד ביצע פעולה כאמור [[בסעיפים 219 עד 221]] במטרה להעדיף נושה על פני נושים אחרים, לגרוע נכסים מקופת הנשייה או להבריח נכסים;
:: (4) ניתן לגבי היחיד צו לפתיחת הליכים אחר בשבע השנים שקדמו לתחילת הליכי חדלות הפירעון.
: (ד) מצא בית המשפט כי מתקיים תנאי מהתנאים להארכת תקופת התשלומים כאמור בסעיף קטן (ג)(1) עד (3), בשל מעשה של היחיד שנעשה בנסיבות חמורות או בחוסר תום לב, רשאי הוא לקבוע תקופת תשלומים שאינה קצובה בזמן.
: (ה) מצא בית המשפט כי מתקיימות לגבי היחיד נסיבות כלכליות מיוחדות וחריגות שבשלהן אין זה צודק לקבוע תקופת תשלומים של שלוש שנים בלבד, וכי תקופה זו אינה מביאה לאיזון הראוי בין זכות הנושים לפירעון חובם ובין הצורך בשיקומו הכלכלי של היחיד, רשאי הוא לקבוע תקופת תשלומים ארוכה יותר גם אם לא מתקיימים התנאים שבסעיף קטן (ג).

@ 164. הכללת נכסי היחיד בקופת הנשייה בתקופת התשלומים
: (א) כל נכס שיוקנה ליחיד בתקופת התשלומים ייכלל בנכסי קופת הנשייה, למעט נכס כאמור [[בסעיף 217]].
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), לא יראו את הכנסת היחיד מעבודה או מכל מקור אחר שעל בסיסה נקבעו התשלומים כאמור [[בסעיף 162(א)]], כחלק מנכסי קופת הנשייה.
: (ג) בית המשפט רשאי להורות כי נכסים מסוימים ייכללו בקופת הנשייה אף אם יוקנו ליחיד לאחר תום תקופת התשלומים.

@ 165. העברת סכומים נוספים או נכסים לידי היחיד
: (א) הממונה רשאי לאשר לנאמן להותיר בידי היחיד, נוסף על דמי המחיה כאמור [[בסעיף 162(א)(1)]], סכומים נוספים מתוך הכנסת היחיד מעבודה או מכל מקור אחר, הדרושים ליחיד או למי שפרנסתם עליו, אם מצא כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין.
: (ב) בית המשפט רשאי, לאחר שנתן לנושים הזדמנות להשמיע את טענותיהם, לאשר לנאמן להעביר לידי היחיד סכומים או נכסים מתוך נכסי קופת הנשייה, אם הם דרושים ליחיד או למי שפרנסתם עליו ובית המשפט מצא כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין.

@ 166. העברת הכנסה שוטפת ישירות לנאמן
: (א) לא העביר היחיד תשלום מהתשלומים במועד, רשאי בית המשפט, לבקשת הנאמן, להורות למי שמשלם ליחיד את ההכנסה שממנה על היחיד לשלם את התשלומים, להעבירה, בתקופת התשלומים, ישירות לנאמן.
: (ב) הורה בית המשפט כאמור בסעיף קטן (א), יעביר הנאמן לקופת הנשייה את התשלומים לפי הוראות הצו לשיקום כלכלי ואת היתרה יעביר לידיו של היחיד; אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות [[+|סעיפים 303]] [[ו-311 לחוק הביטוח הלאומי]] או מהוראה בחיקוק אחר המחילה את הסעיפים האמורים או הקובעת הסדר דומה להסדר הקבוע בהם.

=== סימן ג': הפטר לאלתר ===

@ 167. הפטר לאלתר
: (א) בית המשפט לא יטיל על יחיד שכושר ההשתכרות שלו אינו עולה על דמי המחיה חובת תשלומים, וייתן לו הפטר כאמור [[פרק ט|בפרק ט': הפטר]], לאלתר.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), לא יינתן הפטר לאלתר ליחיד שמתקיים לגביו תנאי מהתנאים שבשלהם אפשר להאריך את תקופת התשלומים לפי [[סעיף 163(ג)]], אלא בהתקיים נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת.
: (ג) נתן בית המשפט ליחיד הפטר לאלתר, רשאי הוא להורות כי כל הנכסים שיוקנו ליחיד בתקופה שיורה ושלא תעלה על שלוש השנים ממועד מתן הצו לשיקום כלכלי, או חלק מהנכסים כאמור, ייכללו בנכסי קופת הנשייה, בכפוף למגבלות [[שבסעיף 164(א) ו-(ב)]], וכן רשאי בית המשפט, בנסיבות חריגות, להורות כאמור לגבי נכסים מסוימים גם לתקופה העולה על שלוש שנים.

=== סימן ד': יישום הצו לשיקום כלכלי ושינויו ===

@ 168. יישום הצו לשיקום כלכלי
: הנאמן יפעל ליישום הצו לשיקום כלכלי ויפקח על עמידתו של היחיד בתנאי הצו.

@ 169. הסרת הגבלה באופן זמני
: (א) הממונה רשאי, לבקשת הנאמן או היחיד ולאחר שנתן לנושים הזדמנות להשמיע את טענותיהם, להסיר באופן זמני הגבלה אחת או יותר מההגבלות שנקבעו בצו לשיקום כלכלי, או לקבוע כי הגבלה תחול באופן חלקי אם מצא כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין.
: (ב) הממונה רשאי להתנות את הסרת ההגבלה בתנאים שיורה, ובכלל זה בהפקדת ערבות.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), סבר הממונה כי הסרת ההגבלה נחוצה באופן מיידי, רשאי הוא להסירה לזמן שיקבע גם בלי שנתן לנושים הזדמנות להשמיע את טענותיהם; הסיר הממונה הגבלה לפי סעיף קטן זה, יודיע על כך לנושים בהקדם האפשרי.

@ 170. שינוי הצו לשיקום כלכלי
: (א) בית המשפט רשאי, לאחר ששקל את עמדת הנאמן והממונה בעניין, לשנות את הצו לשיקום כלכלי, אם השתנו הנסיבות או התגלו עובדות חדשות, ובכלל זה רשאי הוא -
:: (1) לקצר את תקופת התשלומים אם מצא כי מתקיימות לגבי היחיד נסיבות אישיות מיוחדות כאמור [[בסעיף 163(ב)]];
:: (2) להאריך את תקופת התשלומים לתקופה נוספת או לקבוע כי תקופת התשלומים לא תהיה קצובה בזמן, אם מצא כי מתקיימים התנאים [[בסעיף 163(ג) או (ד)]];
:: (3) לתת ליחיד הפטר לאלתר אם מצא כי מתקיימים התנאים [[שבסעיף 167]].
: (ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), בית המשפט רשאי להאריך את תקופת התשלומים אם מצא כי היחיד לא קיים תנאי מתנאי הצו לשיקום כלכלי, ובכלל זה אם אינו עומד בחובת התשלומים הקבועה בצו.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), בקשה לשינוי גובה התשלומים בשל שינוי הנסיבות או גילוי עובדות חדשות תוגש לממונה, והוא מוסמך להחליט בה.
: (ד) יחיד שנקבעה לו תקופת תשלומים, לא ימירם בתשלום חד-פעמי או בתשלומים גבוהים יותר המשתלמים בתקופה הקצרה מתקופת התשלומים שנקבעה בצו לשיקום כלכלי, אלא בדרך של הגשת בקשה לשינוי הצו לבית המשפט; בית המשפט רשאי לאשר שינוי כאמור רק אם הוכח להנחת דעתו כי המקור לתשלום אינו מנכסי קופת הנשייה.
: (ה) בית המשפט והממונה יקבלו החלטה לפי סעיף זה לאחר שניתנה לנושים הזדמנות להשמיע את טענותיהם.

@ 171. בקשה לקיצור תקופת התשלומים
: (א) נקבעה ליחיד תקופת תשלומים העולה על שלוש שנים או שאינה קצובה בזמן, רשאי בית המשפט, לבקשת היחיד, בתום שלוש שנים ממועד מתן הצו לשיקום כלכלי, לקצר את תקופת התשלומים אם שוכנע כי היחיד שיתף פעולה באופן מלא ועשה מאמץ משמעותי להשיא את שיעור חובותיו שייפרע לנושים.
: (ב) בית המשפט יחליט בבקשה שהוגשה לפי סעיף קטן (א) לאחר שנתן לנושים הזדמנות להשמיע את טענותיהם ולאחר ששקל את עמדת הנאמן והממונה בעניין.

@ 172. דוח מסכם של הנאמן
: (א) שלושה חודשים לפני תום תקופת התשלומים יגיש הנאמן לממונה דוח מסכם לעניין עמידתו של היחיד בתנאי הצו לשיקום כלכלי, ובכלל זה בחובת התשלומים.
: (ב) הנאמן ימסור העתק מהדוח ליחיד, והוא יועמד לעיון הנושים בהתאם להוראות שיקבע הממונה.

@ 173. הארכת תקופת התשלומים בשל אי-עמידה בתנאי הצו לשיקום כלכלי
: (א) מצא הממונה, לאחר קבלת הדוח המסכם כאמור [[בסעיף 172]], כי היחיד לא עמד בתנאי הצו לשיקום כלכלי וכי יש בכך כדי להצדיק את שינוים, יגיש לבית המשפט בהקדם ולא יאוחר מתום תקופת התשלומים, בקשה לשינוי תנאי הצו כאמור [[בסעיף 170]], וימסור ליחיד ולנושים הודעה על כך.
: (ב) הגיש הממונה לבית המשפט בקשה לשינוי תנאי הצו לשיקום כלכלי לפי סעיף קטן (א), תוארך תקופת התשלומים עד להכרעת בית המשפט בבקשה, שתינתן בהקדם האפשרי.
: (ג) דחה בית המשפט את בקשת הממונה שהוגשה לפי סעיף קטן (א), יורה לנאמן להשיב ליחיד את התשלומים והנכסים שהועברו לקופת הנשייה בתקופת ההארכה לפי סעיף קטן (ב), אלא אם כן מצא כי יש הצדקה להימנע מהשבה כאמור בנסיבות העניין.

== פרק ט': הפטר ==

@ 174. הפטר
: (א) בתום תקופת התשלומים, ואם ניתן ליחיד הפטר לאלתר לפי [[סעיף 167]] - עם מתן הצו לשיקום כלכלי, יהיה היחיד, והוא בלבד, פטור מחובות העבר שלא ניתן לפרוע מנכסי קופת הנשייה.
: (ב) אין בהפטר -
:: (1) כדי לגרוע מסמכויות הנאמן לגבי נכסי קופת הנשייה כפי שהוקנו לו לפי [[סעיף 131]];
:: (2) כדי לגרוע מחובת היחיד לסייע לנאמן ולשתף עמו פעולה כאמור [[בסעיף 138]], ולקיים את תנאי הצו לשיקום כלכלי החלים גם לאחר ההפטר.
: (ג) הממונה ייתן ליחיד אישור על מתן הפטר כאמור.

@ 175. חובות שאינם בני הפטר
: (א) ההפטר לא יחול על חובות עבר אלה:
:: (1) תשלום עונשי;
:: (2) חוב שנוצר בדרך מרמה או הנובע מעבירת גניבה או מעבירת מין או אלימות חמורה כהגדרתה [[בחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס&quot;א-2001]];
:: (3) חוב מזונות שהחבות בו היא לפי פסק דין.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), בית המשפט רשאי, בנסיבות חריגות המצדיקות זאת, להורות כי ההפטר יחול על חובות עבר המפורטים להלן, כולם או חלקם, ורשאי הוא להתנות החלת הפטר כאמור בתנאים:
:: (1) ריבית, קנס או תשלום אחר בשל אי-תשלום במועד של תשלום עונשי שנוספו או הוטלו בתקופה שקדמה למועד מתן הצו לפתיחת הליכים;
:: (2) חוב מזונות שהחבות בו היא לפי פסק דין.
: (ג) נוסף על האמור בסעיף קטן (א)(2), בית המשפט רשאי להורות כי ההפטר לא יחול על חוב עבר שמקורו בחובת פיצויים לפי [[סעיף 77 לחוק העונשין]], אם מצא כי הדבר מוצדק נוכח מהות העבירה שבשלה הוטלו הפיצויים, חומרתה או נסיבותיה.

@ 176. ביטול ההפטר
: (א) בית המשפט רשאי, בכל עת, להורות כי ההפטר בטל למפרע ולהורות על שינוי הצו לשיקום כלכלי, ובכלל זה על הארכת תקופת התשלומים, בהתקיים אחד מאלה:
:: (1) התגלו עובדות חדשות שאילו היו ידועות לבית המשפט לפני מועד ההפטר היה בהן כדי להאריך את תקופת התשלומים לפי הוראות [[סעיף 163(ג) עד (ה)]];
:: (2) היחיד לא סייע לנאמן או לא שיתף עמו פעולה כאמור [[בסעיף 174(ב)(2)]] או הפר, לאחר מועד ההפטר, תנאי מהותי מתנאי הצו לשיקום כלכלי כאמור [[באותו סעיף]].
: (ב) ביטול ההפטר אינו פוגע בתוקפם של מכירה, העברה, תשלום או פעולה משפטית אחרת שנעשו כדין אחרי מועד ההפטר ולפני ביטולו.

== פרק י': הוראות לגבי יחיד שנפטר ==

@ 177. יחיד שנפטר כשהוא בחדלות פירעון (תיקון: [י&quot;פ הודעות])
: (א) נפטר יחיד כשהוא בחדלות פירעון ולא ניתן לגביו צו לפתיחת הליכים, יחולו לעניין העיזבון הוראות סעיף זה.
: (ב) מנהל העיזבון רשאי להגיש לממונה בקשה כי העיזבון ינוהל בהתאם להוראות סעיף זה (בסעיף זה - בקשה לניהול העיזבון בהליך חדלות פירעון), אם התקיימו התנאים להגשת בקשת יחיד לפי [[סעיפים 104(א)]] [[או 186]].
: (ג) נושה של יחיד שנפטר רשאי להגיש לבית המשפט בקשה לניהול העיזבון בהליך חדלות פירעון - אם התקיימו התנאים להגשת בקשת נושה לפי [[סעיף 109]].
: (ד) על הבקשה לניהול העיזבון בהליך חדלות פירעון והדיון בה יחולו הוראות [[פרק ב|פרק ב': צו לפתיחת הליכים לבקשת יחיד שסך חובותיו עולה על 150,000 שקלים חדשים]] (((מתואם לשנת 2019; בשנת 2026, 176,923.12 ש&quot;ח))), [[פרק ג|ופרק ג': צו לפתיחת הליכים לבקשת נושה או היועץ המשפטי לממשלה]], בשינויים המחויבים.
: (ה) אישר הממונה או בית המשפט, לפי העניין, את ניהול העיזבון בהליך חדלות פירעון, לפי בקשה כאמור בסעיפים קטנים (ב) או (ג), יחולו ההוראות לפי חוק זה החלות על צו לפתיחת הליכים שניתן לגבי תאגיד שבית המשפט הורה על פירוקו, בשינויים המחויבים ובכפוף להוראות אלה:
:: (1) הממונה יהיה אחראי לניהול ההליכים כאילו היה צו לפתיחת הליכים שניתן לגבי יחיד;
:: (2) הממונה רשאי למנות את מנהל העיזבון לנאמן;
:: (3) הליך תלוי ועומד בבית משפט או בבית דין דתי, בדבר ניהול העיזבון, יעבור להתנהל במסגרת הליכי חדלות הפירעון.

@ 178. יחיד שנפטר לאחר מתן צו לפתיחת הליכים
: נפטר יחיד לאחר שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים, יימשכו הליכי חדלות הפירעון בהתאם להוראות [[סעיף 177(ה)]].

== פרק י&quot;א: הוראות שונות ==

@ 179. הקצבה לזכאי מזונות
: (א) היה ליחיד חוב מזונות שהוא חייב בו על פי פסק דין ושזמן פירעונו חל לאחר מתן צו לפתיחת הליכים, יחולו הוראות אלה:
:: (1) עם מתן הצו לפתיחת ההליכים, יורה הממונה כי לאדם הזכאי למזונות יוקצב סכום שישולם לו, מעת לעת, מהכנסתו של היחיד מעבודה או מכל מקור אחר או מתוך נכסי קופת הנשייה, עד להכרעת בית המשפט בעניין זה; הסכום שיוקצב יהיה בגובה הסכום ששולם לזכאי למזונות לפני מתן הצו לפתיחת הליכים, אלא אם כן מצא הממונה כי יש הצדקה להפחיתו;
:: (2) עם מינויו, יפנה הנאמן לבית המשפט בבקשה שיורה כי לאדם הזכאי למזונות יוקצב סכום שישולם לו, מעת לעת, מהכנסתו של היחיד מעבודה או מכל מקור אחר או מתוך נכסי קופת הנשייה, עד לסיום תקופת התשלומים ואם ניתן לו הפטר לאלתר - עד למועד מתן ההפטר בצו לשיקום כלכלי.
: (ב) הממונה או בית המשפט, לפי העניין, רשאי להקציב סכום כאמור בסעיף קטן (א)(1) או (2) אף אם לאחר ההקצבה דמי המחיה שיישארו בידי היחיד לפי [[סעיף 156]] או [[סעיף 162(א)(1)]] יפחתו מהסכום הפטור מעיקול לפי [[חוק הגנת השכר, התשי&quot;ח-1958]].
: (ג) הקצבה לפי סעיף קטן (א), דינה כדין תשלום על פי פסק דין.

@ 180. סמכויות לדרישת מידע ובירור וסמכות לביטול חוזה קיים, לאחר תקופת הביניים
: סמכויות הממונה והנאמן לפי [[פרק ז סימן ב|סימן ב': בדיקת מצבו הכלכלי של היחיד, לפרק ז']] ולפי [[סעיף 158]] יהיו נתונות להם גם לאחר תקופת הביניים, ככל הנדרש לשם המשך הליכי חדלות הפירעון.

@ 181. העברת ניהול ההליכים מהממונה לבית המשפט
: (א) על אף האמור [[בסעיף 122]], הממונה, מיוזמתו או לבקשה של היחיד, של נושה או של הנאמן, רשאי בכל עת לפנות לנשיא בית משפט השלום במחוז שבו מתנהלים הליכי חדלות הפירעון בבקשה שיעביר את ניהול ההליכים לבית המשפט.
: (ב) נשיא בית משפט השלום שהוגשה לו בקשה לפי סעיף קטן (א) או שופט אחר של בית משפט השלום שהוא הסמיכו לכך, רשאי להעביר את ניהול הליכי חדלות הפירעון לבית המשפט, אם סבר שמפאת מורכבות ההליכים או לטובת ניהולם היעיל ראוי שיתנהלו בבית המשפט.
: (ג) הועבר ניהול הליכי חדלות הפירעון לבית המשפט לפי סעיף זה -
:: (1) יהיו נתונות לבית המשפט כל סמכויות הניהול של הליכי חדלות הפירעון לפי [[חלק זה]];
:: (2) הנאמן יפעל מטעם בית המשפט ויהיה כפוף להוראותיו ולהנחיותיו, והוא רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה למתן הוראות כאמור [[בסעיף 129]], ובכלל זה בנושאים המנויים [[ברישה לסעיף 129(ב)]].

@ 182. הותרת סמכות בידי הממונה לניהול הליכי חדלות פירעון בשל חובות בסכום נמוך (תיקון: [י&quot;פ הודעות])
: נתן הממונה צו לפתיחת הליכים לגבי יחיד והתברר במהלך הליכי חדלות הפירעון כי סך חובותיו של היחיד נמוך מ-150,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2019; בשנת 2026, 176,923.12 ש&quot;ח))), ימשיך הממונה בניהול הליכי חדלות הפירעון לגבי אותו יחיד.

@ 183. ביטול צו לפתיחת הליכים בשל התנהלות היחיד
: (א) מצא בית המשפט בהליכי חדלות פירעון שנפתחו לבקשת יחיד, כי מתקיים תנאי מהתנאים [[שבסעיף 163(ג)(1)]] או כי היחיד הפר תנאי מתנאי הצו לשיקום כלכלי וכי בשל כך נפגע באופן מהותי ניהולם התקין של הליכי חדלות הפירעון, רשאי הוא, לאחר שנתן ליחיד ולנושים הזדמנות להשמיע את עמדתם, לבטל את הצו לפתיחת הליכים; הורה בית המשפט על ביטול הצו, יורה כיצד לנהוג בנכסי קופת הנשייה.
: (ב) בית המשפט רשאי להשהות את ביטול הצו לפתיחת הליכים כדי לאפשר הטלה מחדש של הגבלות או עיקולים שבוטלו עם מתן הצו לפי [[סעיף 121]].
: (ג) ביטול צו לפתיחת הליכים אינו פוגע בתוקפם של מכירה, העברה, תשלום או פעולה משפטית אחרת שנעשו כדין לפני הביטול.
: (ד) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכות בית המשפט לבטל צו לפתיחת הליכים לפי [[סעיף 286]].

@ 184. הליך חדלות פירעון נוסף
: (א) אין במתן צו לפתיחת הליכים לגבי יחיד כדי למנוע מתן צו לפתיחת הליכים נוסף לגביו (בסעיף זה - הצו הנוסף) בשל חובות שאינם חובות עבר בהליך חדלות הפירעון הראשון.
: (ב) הוגשה בקשה למתן צו נוסף, יימנע הנאמן שמונה בהליך חדלות הפירעון הראשון, ככל האפשר, מכל פעולה בנכסי קופת הנשייה עד להכרעה בבקשה לצו הנוסף.
: (ג) משניתן צו נוסף יאוחדו הליכי חדלות הפירעון של היחיד ויימשכו בהתאם לצו הנוסף; בית המשפט או הממונה שנתנו את הצו הנוסף רשאים לקבוע במסגרתו הוראות לעניין איחוד ההליכים, ובכלל זה הוראות בעניינים אלה:
:: (1) הכרה בתביעות חוב שהוגשו במסגרת הליך חדלות הפירעון הראשון;
:: (2) העברת סמכויות הנאמן שמונה בהליך חדלות הפירעון הראשון לנאמן שמונה עם מתן הצו הנוסף;
:: (3) כל הוראה אחרת שיש בה כדי לסייע לניהול הליך חדלות הפירעון הנוסף.
: (ד) אין במתן צו נוסף כדי לפגוע בתוקפה של כל פעולה שעשה הנאמן בהליך חדלות הפירעון הראשון.

@ 185. הסדר חוב
: (א) אין במתן צו לפתיחת הליכים לגבי יחיד כדי לגרוע מאפשרות היחיד להגיש הצעה להסדר חוב לפי הוראות [[חלק י|חלק י': הסדר חוב שלא במסגרת צו לפתיחת הליכים]].
: (ב) עם אישור הסדר חוב לפי הוראות [[חלק י|חלק י': הסדר חוב שלא במסגרת צו לפתיחת הליכים]], יבוטל הצו לפתיחת הליכים שניתן לגבי היחיד; אין בביטול הצו כדי לפגוע בתוקפם של מכירה, העברה, תשלום או פעולה משפטית אחרת שנעשו כדין לפני הביטול.

== פרק י&quot;ב: הליכי חדלות פירעון לגבי יחיד בעל חובות בסכום נמוך ==

=== סימן א': כללי ===

@ 186. יחיד בעל חובות בסכום נמוך (תיקון: [י&quot;פ הודעות])
: יחיד רשאי לפתוח בהליכי חדלות פירעון גם אם סך חובותיו אינו עולה על 150,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2019; בשנת 2026, 176,923.12 ש&quot;ח))), לפי הוראות [[פרק זה]], ובלבד שהוא נמצא בחדלות פירעון או שהצו יסייע כדי למנוע את חדלות פירעונו ([[בפרק זה]] - יחיד בעל חובות בסכום נמוך).

@ 187. פתיחת הליכים בידי יחיד בעל חובות בסכום נמוך (תיקון: [י&quot;פ הודעות])
: (א) פתיחת הליכים בידי יחיד בעל חובות בסכום נמוך יכול שתהיה באחת מאלה:
:: (1) הגשת הודעה בידי היחיד לרשם ההוצאה לפועל על כך שאין ביכולתו לשלם את החוב הפסוק, לפי [[סעיף 7א2 לחוק ההוצאה לפועל]], שרואים אותה לפי [[הסעיף האמור]] כבקשה לצו לפתיחת הליכים;
:: (2) הגשת בקשה לצו לפתיחת הליכים לרשם ההוצאה לפועל, ובלבד שסך חובותיו עולה על 50,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2019; בשנת 2026, 58,794.37 ש&quot;ח))).
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א)(2), רשם ההוצאה לפועל רשאי לתת צו לפתיחת הליכים ליחיד שסך חובותיו אינו עולה על 50,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2019; בשנת 2026, 58,794.37 ש&quot;ח))), ובלבד שמצא כי יש טעמים מיוחדים המצדיקים זאת, ובכלל זה אם מתנהלים נגד היחיד הליכים לפי [[פקודת המסים (גבייה)]].
: (ג) בקשה כאמור בסעיף קטן (א)(2) או (ב) יכול שתוגש לרשם ההוצאה לפועל בכל אחת מלשכות ההוצאה לפועל שבהן פועל מסלול חדלות פירעון כאמור [[בסעיף 189]]; לבקשה כאמור יצרף היחיד את המסמכים המנויים [[בסעיף 104(ב)]].

@ 188. ניהול הליכי חדלות הפירעון לפני רשם הוצאה לפועל ייעודי
: (א) הליכי חדלות הפירעון שנפתחו בידי יחיד בעל חובות בסכום נמוך יתנהלו לפני רשם הוצאה לפועל ייעודי להליכי חדלות פירעון שמתקיימים בו התנאים שנקבעו בסעיף קטן (ב), ויהיו נתונות לו הסמכויות הנתונות לפי חוק זה לבית המשפט ולממונה בהליכי חדלות פירעון של יחיד, והכול בכפוף להוראות [[פרק זה]].
: (ב) רשם הוצאה לפועל ייעודי להליכי חדלות פירעון יהיה רשם הוצאה לפועל שמנהל מערכת ההוצאה לפועל, בהתייעצות עם הממונה על הרשמים כמשמעותו [[בסעיף 3ג לחוק ההוצאה לפועל]], הסמיך אותו לשמש כרשם ייעודי להליכי חדלות פירעון, לאחר שעבר הכשרה מיוחדת לשם כך; עיקר עיסוקו של רשם כאמור יהיה בניהול הליכי חדלות פירעון.
: (ג) על הליכי חדלות פירעון המתנהלים לפני רשם הוצאה לפועל לפי [[פרק זה]] יחולו הוראות [[+|סעיפים 3א]], [[+|3ב]] [[ו-73א לחוק ההוצאה לפועל]].

@ 189. לשכת ההוצאה לפועל שבה יתנהלו הליכי חדלות פירעון
: (א) הליכי חדלות פירעון שנפתחו בידי יחיד בעל חובות בסכום נמוך יתנהלו בלשכת ההוצאה לפועל שבה פועל מסלול חדלות פירעון, במחוז שבו נפתחו מרבית תיקי הוצאה לפועל נגד היחיד; בהעדר מחוז כאמור - יתנהלו ההליכים במחוז שבו מתגורר היחיד או שבו נמצאים מקום עסקו העיקרי או נכסיו, ובהעדר מחוז כאמור - בירושלים.
: (ב) מסלול חדלות פירעון יפעל בלשכה אחת לפחות בכל אחד מהמחוזות כהגדרתם [[בסעיף 2(ג) לחוק ההוצאה לפועל]]; השר יפרסם ברשומות הודעה על לשכות הוצאה לפועל שבהן פועל מסלול חדלות פירעון.
: (ג) ניתן להגיש בקשות ומסמכים הנוגעים להליך חדלות הפירעון ולקבל מידע בעניין הליך זה בכל לשכת הוצאה לפועל.

=== סימן ב': גיבוש הסדר תשלומים ===

@ 190. החלטת רשם ההוצאה לפועל על הליכים לגיבוש הסדר תשלומים
: (א) מצא רשם ההוצאה לפועל, לאחר שעיין בבקשה לצו לפתיחת הליכים שהגיש יחיד בעל חובות בסכום נמוך ובמסמכים שצורפו לה וכן, אם הדבר נדרש, במידע שקיבל מגורם המנוי [[בסעיף 104(ב)(3)]], כי מתקיימים התנאים המנויים [[בסעיפים 186]] [[ו-187]], יורה, בתוך 30 ימים ממועד הגשת הבקשה, על זימון ישיבה לגיבוש הסדר תשלומים.
: (ב) סבר רשם ההוצאה לפועל כי אין די בבקשה ובמסמכים שצורפו לה ובמידע שקיבל מגורם המנוי [[בסעיף 104(ב)(3)]] כדי לקבל החלטה בבקשה, רשאי הוא לדרוש מהיחיד מידע נוסף הדרוש לו לשם כך או לזמנו לדיון לפניו; דרש הרשם כאמור, ייתן את החלטתו בתוך 30 ימים ממועד קבלת המידע או תום הדיון.

@ 191. קיום ישיבה לגיבוש הסדר תשלומים (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) הורה רשם ההוצאה לפועל על זימון ישיבה לגיבוש הסדר תשלומים, ישלח עובד מערכת ההוצאה לפועל שהסמיך לכך מנהל מערכת ההוצאה לפועל ([[בפרק זה]] - נציג הרשם) הזמנה לישיבה, ליחיד ולנושים שציין היחיד בבקשתו לצו לפתיחת הליכים.
: (ב) הישיבה לגיבוש הסדר תשלומים תיערך במקום ובמועד שייקבע בהזמנה, ובלבד שתתקיים בתוך 30 ימים מהיום שרשם ההוצאה לפועל הורה על זימונה; נציג הרשם ינהל את הישיבה.
: (ג) על היחיד מגיש הבקשה להתייצב לישיבה ולשתף פעולה עם נציג הרשם.
: (ד) לשם גיבוש הסדר התשלומים, ובמידה הנדרשת לכך, רשאי נציג הרשם לעיין במסמכים שצירף היחיד לבקשה לצו לפתיחת הליכים ולדרוש מכל גורם המנוי [[בסעיף 104(ב)(3)]] שברשותו מידע על היחיד כאמור [[באותו סעיף]], למסור לידיו את המידע.
: (ה) בתחילת הישיבה יסביר נציג הרשם לצדדים את מהות הליך גיבוש הסדר התשלומים ואת זכויותיהם וחובותיהם במסגרתו, ובכלל זה יבהיר ליחיד מה יהיו זכויותיו וחובותיו, ובין השאר זכותו לדמי מחיה, אם יינתן לגביו צו לפתיחת הליכים.
: (ו) השר רשאי לקבוע הוראות לעניין הכשירות הנדרשת מנציגי הרשם, ורשאי הוא, באישור ועדת החוקה, ועל אף האמור בסעיף קטן (א), לקבוע כי הסמכות הנתונה לפי [[סימן זה]] לנציג הרשם תהיה נתונה למי שאינו עובד המדינה, ולקבוע הוראות לעניין כשירותו ושכרו.
: (ז) מנהל מערכת ההוצאה לפועל יקבע נהלים, לעניין זימון לישיבות גיבוש הסדרי התשלומים, מועדן ואופן ניהולן, ויפקח על קיומן, בין היתר באמצעות ביצוע בדיקות תקופתיות.
:: ((פורסמו [[כללי חדלות פירעון ושיקום כלכלי (נהלים לעניין ישיבות גיבוש הסדרי תשלומים שמנהל נציג רשם בהליכי חדלות פירעון), התשפ&quot;ד-2024]].))

@ 192. הסדר תשלומים מוסכם
: גיבש נציג הרשם, בישיבה שזומנה לפי [[סעיף 191]], הסדר תשלומים שהסכימו לו היחיד וכל הנושים שהם צד להסדר, יחייב ההסדר את היחיד ואת אותם נושים, ורשם ההוצאה לפועל יורה על השהיית הליכי הוצאה לפועל או סגירת תיקי ההוצאה לפועל, לעניין חובות היחיד שלגביהם חל ההסדר, והכול בהתאם להוראות ההסדר.

@ 193. העברת הסדר תשלומים לדיון בפני רשם ההוצאה לפועל באין הסכמה
: גיבש נציג הרשם, בישיבה שזומנה לפי [[סעיף 191]], הסדר תשלומים, אך לא הסכימו להסדר כל הנושים שהם צד להסדר המוצע, ויש לדעת נציג הרשם סיכוי סביר לאישור ההסדר לפי הוראות [[סימן זה]], יעביר את ההסדר שגיבש לרשם ההוצאה לפועל, ובלבד שמתקיימים כל אלה:
: (1) היחיד הסכים להסדר התשלומים;
: (2) ההסדר אינו חל על חובות מובטחים.

@ 194. זימון אסיפת נושים ודיון בהצעה להסדר תשלומים באין הסכמה
: (א) העביר נציג הרשם לרשם ההוצאה לפועל את הסדר התשלומים שגיבש לפי [[סעיף 193]], רשאי רשם ההוצאה לפועל, אם מצא כי יש סיכוי סביר לאישור ההסדר לפי הוראות [[סימן זה]], לזמן אסיפת נושים שתתקיים לפניו לשם דיון בהסדר והצבעה עליו.
: (ב) רשם ההוצאה לפועל יזמן לאסיפת הנושים את הנושים שהם צד להסדר המוצע ואת היחיד, ויצרף לזימון העתק מההסדר; קיבל היחיד זימון כאמור, יתייצב לאסיפת הנושים.
: (ג) באסיפת הנושים יקיים רשם ההוצאה לפועל דיון בהסדר התשלומים שגיבש נציג הרשם ורשאי הוא לערוך במסגרת הדיון חקירת יכולת ליחיד לפי הוראות [[חוק ההוצאה לפועל]], במעמד הנושים.
: (ד) בתום הדיון בהסדר התשלומים ואם מצא כי היחיד מסכים להסדר וכי אין בו משום ניצול לרעה של הליכי חדלות הפירעון, יביא רשם ההוצאה לפועל את ההסדר לאישור הנושים באסיפה.

@ 195. אישור הסדר תשלומים באסיפת הנושים
: (א) יראו הסדר תשלומים כהסדר שאושר בידי הנושים באסיפת הנושים אם מתקיימים כל אלה:
:: (1) בהסדר תמכו רוב המצביעים מקרב הנושים בחובות הוצאה לפועל שהם צד להסדר המוצע, הנושים יחד בשלושה רבעים לפחות מסך החובות כאמור;
:: (2) בהסדר תמכו כל הנושים שהם צד להסדר המוצע שלהם חובות שאינם חובות הוצאה לפועל.
: (ב) נושה יעשה שימוש בזכות ההצבעה הניתנת לו בתום לב ובדרך מקובלת ויימנע מניצול לרעה של כוחו.
: (ג) בסעיף זה -
::- &quot;חובות הוצאה לפועל&quot; - חובות שנפתח לגביהם הליך לפי [[חוק ההוצאה לפועל]] וכן חובות לפי פסק דין שניתן לפתוח לגביהם הליך כאמור, גם אם טרם נפתח;
::- &quot;מצביעים&quot; - למעט מי שנמנעו בהצבעה.

@ 196. אישור הסדר תשלומים בידי רשם ההוצאה לפועל
: (א) אושר הסדר תשלומים בידי הנושים, באסיפת הנושים, טעון ההסדר אישור של רשם ההוצאה לפועל.
: (ב) בבואו לאשר הסדר תשלומים, ישקול רשם ההוצאה לפועל בין השאר שיקולים הנוגעים להוגנות ההליך, ורשאי הוא להתנות את אישור ההסדר בהכשרה להתנהלות כלכלית נכונה שיעבור היחיד, אם מצא כי הנסיבות שהובילו את היחיד לחדלות הפירעון מצביעות על כך שההכשרה תסייע לשיקומו הכלכלי; על ההכשרה יחולו הוראות שנקבעו לפי [[סעיף 161(ב)(5)]].
: (ג) רשם ההוצאה לפועל לא יאשר הסדר תשלומים אם שוכנע כי התמורה שהוצעה לנושה שלא תמך בהסדר נמוכה מהתמורה שאותו נושה היה מקבל אילו ניתן לגבי היחיד צו לשיקום כלכלי.

@ 197. כוחו של הסדר תשלומים שאושר
: (א) אושר הסדר תשלומים בידי הנושים, באסיפת הנושים, ובידי רשם ההוצאה לפועל, לפי הוראות [[סימן זה]], יחייב ההסדר את היחיד ואת אותם נושים.
: (ב) לא ניתן לפטור יחיד בהסדר תשלומים שאושר כאמור בסעיף קטן (א) מחובות שאינם בני הפטר.
: (ג) אושר הסדר תשלומים כאמור בסעיף קטן (א) יורה רשם ההוצאה לפועל על השהיית הליכי הוצאה לפועל או סגירת תיקי ההוצאה לפועל, לעניין חובות היחיד שלגביהם חל ההסדר, והכול בהתאם להוראות ההסדר.

@ 198. שמירת זכות היחיד לגיבוש הסדר חוב
: אין בהוראות [[סימן זה]] כדי לגרוע מאפשרות היחיד להגיש הצעה להסדר חוב לפי הוראות [[חלק י|חלק י': הסדר חוב שלא במסגרת צו לפתיחת הליכים]].

=== סימן ג': צו לפתיחת הליכים ===

@ 199. מתן צו לפתיחת הליכים בידי רשם ההוצאה לפועל
: לא גובש הסדר תשלומים מוסכם או הסדר שאושר בידי הנושים ורשם ההוצאה לפועל, בהתאם להוראות [[סימן ב|סימן ב': גיבוש הסדר תשלומים]], ייתן רשם ההוצאה לפועל צו לפתיחת הליכים לגבי היחיד בעל החובות בסכום נמוך.

@ 200. בקשה לביטול צו לפתיחת הליכים
: (א) הרואה את עצמו נפגע ממתן צו לפתיחת הליכים שנתן רשם ההוצאה לפועל לפי [[סעיף 199]], לגבי יחיד בעל חובות בסכום נמוך, רשאי להגיש לרשם ההוצאה לפועל, בתוך 45 ימים ממועד פרסום ההודעה על מתן הצו, בקשה לביטולו.
: (ב) על בקשה לפי סעיף קטן (א) והדיון בה יחולו הוראות [[סעיף 108]], בשינויים המחויבים.

@ 201. תחולת הוראות החוק
: עם מתן צו לפתיחת הליכים לגבי יחיד בעל חובות בסכום נמוך, לפי [[סעיף 199]], יחולו על הליכי חדלות הפירעון של היחיד, המתנהלים אצל רשם ההוצאה לפועל, ההוראות לפי חוק זה החלות על הליכי חדלות פירעון של יחיד המתנהלים לפי צו לפתיחת הליכים שנתן הממונה, בשינויים המחויבים ובשינויים הקבועים [[בפרק זה]].

@ 202. הקניית סמכויות הממונה לרשם ההוצאה לפועל
: הסמכויות הנתונות לממונה לפי חוק זה, לגבי הליכי חדלות פירעון של יחיד המתנהלים לפי צו לפתיחת הליכים שנתן הממונה, יהיו נתונות לרשם ההוצאה לפועל לגבי הליכי חדלות פירעון של יחיד בעל חובות בסכום נמוך, המתנהלים אצלו, למעט הסמכויות כמפורט להלן:
: (1) הסמכות לקבוע הוראות ולתת הנחיות כלליות לפי חוק זה;
: (2) הסמכות להיות צד להליכים המתנהלים לפני בית משפט;
: (3) הסמכות לגבי הליכי חדלות פירעון של יחיד שנפטר, לפי [[פרק י|פרק י': הוראות לגבי יחיד שנפטר]];
: (4) הסמכות לחקור בדבר התנהלות הנאמן לפי [[סעיף 274]]; ואולם רשם ההוצאה לפועל רשאי לבקש מהממונה כי יחקור את הנאמן; מצא הממונה כי יש במידע שהגיע לידיו לפי [[הסעיף האמור]] כדי להשפיע על הליך המתנהל בפני רשם ההוצאה לפועל, יעביר לרשם את המידע.

@ 203. סמכות רשם ההוצאה לפועל לתת צו שיקום כלכלי
: (א) הסמכות לתת צו לשיקום כלכלי לפי [[פרק ח|פרק ח': צו לשיקום כלכלי]], לגבי יחיד בעל חובות בסכום נמוך שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים לפי [[סעיף 199]], תהיה נתונה לרשם ההוצאה לפועל.
: (ב) רשם ההוצאה לפועל ייתן את הצו לשיקום כלכלי לאחר שקיים דיון בדוח ממצאי הבדיקה שהגיש לו הנאמן לפי [[סעיף 153]], שאליו הוזמנו היחיד והנושים, ולא יחולו הוראות [[פרק ז סימן ג|סימן ג': הצעת הממונה לצו לשיקום כלכלי והדיון בה, לפרק ז']].

@ 204. הקניית סמכויות בית המשפט לרשם ההוצאה לפועל
: הסמכויות הנתונות לבית המשפט לפי חוק זה כמפורט להלן, יהיו נתונות לרשם ההוצאה לפועל לגבי הליכי חדלות פירעון של יחיד בעל חובות בסכום נמוך, המתנהלים אצלו:
: (1) הסמכות להפסיק את כהונתו של הנאמן לפי [[סעיף 140]];
: (2) הסמכויות לעניין הצו לשיקום כלכלי, לפי [[פרק ח|פרק ח': צו לשיקום כלכלי]];
: (3) הסמכויות לעניין תחולת ההפטר וביטול ההפטר לפי [[סעיפים 175]] [[ו-176]];
: (4) הסמכות להקציב סכום שישולם לאדם הזכאי למזונות מהיחיד לפי [[סעיף 179(א)(2)]];
: (5) הסמכות לבטל צו לפתיחת הליכים בשל התנהלות היחיד, לפי [[סעיף 183]];
: (6) הסמכות לאשר דחיית תביעת חוב בשל חוב שניתן לגביו פסק דין, לפי [[סעיף 211(ב)]];
: (7) הסמכות לאשר משיכת כספים מקופת גמל לפי [[סעיף 228]];
: (8) הסמכות לאשר מכירת זכות במקרקעין המשמשים למגורי היחיד לפי [[סעיף 229]];
: (9) הסמכויות לעניין מימוש נכס משועבד לפי [[סעיף 248]];
: (10) סמכות חקירה לפי [[סעיף 281]];
: (11) הסמכות לתת צו המורה למי שזומן לבירור או לחקירה להתייצב, לפי [[סעיף 282]];
: (12) הסמכות לתת צו המורה על תפיסת נכס או מסמך של היחיד, לפי [[סעיף 283]];
: (13) הסמכות לתת ליחיד צו עיכוב יציאה מהארץ, לפי [[סעיף 284]];
: (14) הסמכות לבטל צו לפתיחת הליכים בשל אי-חדלות פירעון, לפי [[סעיף 286]].

=== סימן ד': הוראות שונות ===

@ 205. סמכות רשם הוצאה לפועל שלא למנות נאמן
: רשם ההוצאה לפועל רשאי שלא למנות נאמן אם מצא כי אין הצדקה לכך בנסיבות העניין ומנימוקים שיירשמו; החליט הרשם כאמור ימלא הוא את כל תפקידי הנאמן לפי חוק זה.

@ 206. זכותו של נושה לפנות לרשם ההוצאה לפועל
: על אף האמור [[בסעיף 259]], נושה יפנה לרשם ההוצאה לפועל בכל שאלה הנוגעת לזכויותיו בהליכי חדלות הפירעון בעניינים שבסמכותו של רשם ההוצאה לפועל לפי [[פרק זה]].

@ 207. העברת ניהול ההליכים מרשם ההוצאה לפועל לבית משפט
: (א) רשם ההוצאה לפועל, מיוזמתו או לבקשה של היחיד, של נושה או של הנאמן, רשאי בכל עת לפנות לנשיא בית משפט השלום במחוז שבו מתנהלים הליכי חדלות הפירעון של יחיד בעל חובות בסכום נמוך בבקשה שיעביר את ניהול ההליכים לבית המשפט.
: (ב) נשיא בית משפט השלום שהוגשה לו בקשה לפי סעיף קטן (א) או שופט אחר של בית משפט השלום שהוא הסמיכו לכך, רשאי להעביר את ניהול הליכי חדלות הפירעון לבית המשפט, אם סבר שמפאת מורכבות ההליכים או לטובת ניהולם היעיל ראוי שיתנהלו בבית המשפט.
: (ג) הועבר ניהול הליכי חדלות הפירעון לבית המשפט לפי סעיף זה -
:: (1) יהיו נתונות לבית המשפט כל סמכויות הניהול של הליכי חדלות הפירעון לפי [[חלק זה]];
:: (2) הנאמן יפעל מטעם בית המשפט ויהיה כפוף להוראותיו ולהנחיותיו, והוא רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה למתן הוראות.

@ 208. העברת ניהול ההליכים מרשם ההוצאה לפועל לממונה (תיקון: [י&quot;פ הודעות])
: התקיים אחד מאלה, יורה רשם ההוצאה לפועל על העברת ניהול הליכי חדלות הפירעון לגבי יחיד בעל חובות בסכום נמוך לממונה:
: (1) רשם ההוצאה לפועל מצא, במהלך הליכי חדלות הפירעון, כי סך חובותיו של היחיד עולה באופן משמעותי על 150,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2019; בשנת 2026, 176,923.12 ש&quot;ח)));
: (2) הוגשה לבית המשפט בקשה לפי [[סעיף 133(ג)]], לבירור מחלוקת לעניין זכות היחיד בנכס או במסמך שדרש הנאמן להעביר לידיו;
: (3) הוגשה לבית המשפט בקשה לביטול פעולה להעדפת נושה, פעולה לגריעת נכס מקופת הנשייה או פעולה להברחת נכס, לפי [[חלק ד פרק ב סימן ב|סימן ב': ביטול עסקאות הגורעות מקופת הנשייה, לפרק ב' בחלק ד']].

= חלק ד': הנשייה =

== פרק א': תביעות חוב ==

@ 209. זכות הנושה לפי תביעת חוב שאושרה
: תביעת חוב בשל חוב עבר שאישר הנאמן לפי הוראות [[פרק זה]] מקנה לנושה בחוב העבר זכות לחלק מנכסי קופת הנשייה.

@ 210. הגשת תביעות חוב (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) נושה בחוב עבר רשאי להגיש לנאמן תביעת חוב, בתוך שישה חודשים ממועד פרסומו של הצו לפתיחת הליכים; הנאמן רשאי לבקש מהנושה להשלים פרטים הנוגעים לתביעת החוב, אם סבר כי הדבר דרוש לשם הכרעה בה.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), נוצר חוב עבר לאחר מתן הצו לפתיחת הליכים, ובכלל זה חוב למוסד לביטוח לאומי הנובע מתשלום גמלה לפי [[פרק ח' לחוק הביטוח הלאומי]], תוגש תביעת החוב בתוך 45 ימים מיום היווצרות החוב או עד תום התקופה הקבועה בסעיף קטן (א), לפי המאוחר.
: (ג) הנאמן רשאי להאריך את התקופה להגשת תביעת חוב אם מצא כי מתקיימות נסיבות שבשלהן לא יכול היה הנושה להגיש את התביעה במועד וכי מן הצדק לעשות כן, בהתחשב בין השאר בשלב בהליך שבו הוגשה הבקשה.
: (ד) לעניין נכס המשועבד בשעבוד קבוע, תכלול תביעת חוב של נושה גם פירוט של הנכס המשועבד לטובתו ואומדן שוויו ככל האפשר; השר, באישור ועדת החוקה, רשאי לקבוע הוראות לעניין אומדן שוויו של הנכס המשועבד ובכלל זה האופן שבו ייערך והנסיבות שבהן יהיה ניתן לשנותו.
: (ה) מתביעת חוב של עובד יופחת הסכום שקיבל כגמלה לפי [[פרק ח' לחוק הביטוח הלאומי]]; השר רשאי לקבוע הוראות לעניין זה, ובכלל זה הוראות לעניין דרך הגשת תביעת חוב של עובד ולעניין חובת דיווח של הנאמן למוסד לביטוח לאומי.
: (ו) השר יקבע הוראות לעניין אופן הגשת תביעת חוב, הפרטים שייכללו בה, ובכלל זה פרטים לעניין הפרשי הצמדה, ריבית ותוספת פיגורים, והמסמכים שיש לצרף אליה.

@ 211. הכרעה בתביעות החוב
: (א) הנאמן יברר תביעת חוב שהוגשה לו ויחליט אם לאשרה או לדחותה.
: (ב) הנאמן רשאי, באישור בית המשפט, לדחות תביעת חוב בשל חוב שניתן לגביו פסק דין, אם מצא כי התקיים אחד מאלה:
:: (1) פסק הדין ניתן על בסיס התנהלות של הצדדים שיש בה משום תרמית או קנוניה;
:: (2) התקיימו נסיבות אחרות שבהן פסק הדין ניתן בלא בירור לגופו של עניין ובשל כך יש חשש ממשי שאינו משקף נכונה את חוב היחיד.
: (ג) הנאמן יודיע לנושה שהגיש את תביעת החוב על ההכרעה בתביעת החוב; היה החייב יחיד - יודיע הנאמן על ההכרעה גם ליחיד.
: (ד) תביעת חוב שהוגשה בשל חוב עבר הנובע מתשלום שהוטל בהליך מינהלי או בהליך פלילי או שהוא חוב למוסד לביטוח לאומי הנובע מתשלום גמלה לפי [[פרק ח' לחוק הביטוח הלאומי]], תאושר בידי הנאמן אלא אם כן הוגשה שלא במועד או שלא כללה את כל הפרטים והמסמכים כנדרש לפי [[סעיף 210(ו)]].
: (ה) הממונה רשאי לפטור את הנאמן מבירור תביעות חוב, אם מצא כי אין די בנכסי קופת הנשייה כדי לבצע חלוקה לנושה מגיש תביעת החוב ולשאר הנושים באותה דרגה בסדר הפירעון.

@ 212. חוב עבר שמועד פירעונו לאחר מתן הצו לפתיחת הליכים
: הנושה רשאי לתבוע חוב עבר שמועד פירעונו חל לאחר מתן צו לפתיחת הליכים כאילו הוא עומד לפירעון מיידי במועד מתן הצו; לעניין סדר הפירעון יראו את הריבית שנצברה או היתה אמורה להיצבר ממועד מתן הצו ואילך כריבית שנצברה בהליכי חדלות פירעון.

@ 213. שומת חוב עבר שאינו קצוב
: היה חוב עבר חוב שאינו קצוב, ישום אותו הנאמן.

@ 214. זכות עיון
: כל בעל עניין בהליך חדלות פירעון רשאי לעיין בתביעות החוב שהגישו נושים ובהכרעות הנאמן לגביהן; הממונה רשאי לקבוע הוראות לעניין זכות העיון לפי סעיף זה.

@ 215. ערעור על החלטה בתביעת חוב
: מי שרואה את עצמו נפגע מהחלטת הנאמן בתביעת חוב, רשאי להגיש ערעור על ההחלטה לבית המשפט.

== פרק ב': קופת הנשייה ==

=== סימן א': הנכסים הנכללים בקופת הנשייה ===

@ 216. נכסי קופת הנשייה
: נכסי קופת הנשייה יכללו -
: (1) לגבי חייב שהוא תאגיד - כל נכס של התאגיד במועד מתן הצו לפתיחת הליכים וכל נכס שיוקנה לתאגיד עד למועד חיסולו, ואם אושרה לגבי התאגיד תכנית לשיקום כלכלי - כל נכס של התאגיד בהתאם להוראות התכנית;
: (2) לגבי חייב שהוא יחיד - כל נכס של היחיד במועד מתן הצו לפתיחת הליכים, כל נכס שיוקנה לו עד למתן צו לשיקום כלכלי, וכל נכס הנכלל בנכסי קופת הנשייה בהתאם לצו לשיקום כלכלי.

@ 217. נכסים שאינם חלק מקופת הנשייה
: היה החייב יחיד, לא ייכללו בנכסי קופת הנשייה -
: (1) נכסים המנויים [[בתוספת השנייה]];
: (2) זכויות לגמלה שחלות עליהן הוראות [[+|סעיף 303]] [[או 311 לחוק הביטוח הלאומי]], הוראה בחיקוק אחר המחילה את הסעיפים האמורים או הקובעת הסדר דומה להסדר הקבוע בהם.

@ 218. נכס שנתפס בהליך גבייה שטרם הושלם
: נתפס נכס של החייב במסגרת הליך גבייה ובמועד מתן הצו לפתיחת הליכים טרם התקבלה בידי הנושה מלוא התמורה בעד מכירתו, יחולו הוראות אלה:
: (1) אם הנכס טרם נמכר - ייכלל הנכס בנכסי קופת הנשייה וההוצאות שהוצאו לתפיסתו ומכירתו יהיו שעבוד ראשון על הנכס;
: (2) אם הנכס נמכר - תיכלל התמורה שהתקבלה ממכירתו, לאחר ניכוי ההוצאות שהוצאו לתפיסתו ולמכירתו, בנכסי קופת הנשייה.

=== סימן ב': ביטול עסקאות הגורעות מקופת הנשייה ===

@ 219. ביטול פעולה המקנה עדיפות לנושים (תיקון: [י&quot;פ הודעות])
: (א)(1) בית המשפט רשאי להורות על ביטול פעולה שהביאה לפירעון חוב לנושה או לקידומו בסדר הפירעון, ושנעשתה לפני מתן צו לפתיחת הליכים, לרבות פעולה שנעשתה במסגרת הליך גבייה ולרבות העברת בעלות בנכס או שעבוד נכס, בהתקיים כל אלה ([[בסימן זה]] - פעולה המקנה עדיפות לנושה):
::: (א) מועד ביצוע הפעולה חל בתקופה שתחילתה שלושה חודשים לפני מועד הגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים, ולגבי נושה שהוא קרוב של החייב - שנה לפני המועד האמור;
::: (ב) במועד ביצוע הפעולה היה החייב בחדלות פירעון;
::: (ג) בשל הפעולה ייפרע לאותו נושה חלק גדול יותר מהחוב לעומת החלק שהיה נפרע לו במסגרת הליכי חדלות הפירעון לפי סדר הפירעון;
:: (2) לעניין סעיף זה, חזקה על החייב שהיה בחדלות פירעון בתקופה האמורה בפסקה (1)(א), אלא אם כן הוכח אחרת.
: (ב) בית המשפט לא יבטל פעולה המקנה עדיפות לנושים בהתקיים אחד מאלה:
:: (1) החייב קיבל במועד ביצוע הפעולה או במועד סמוך לו תמורה הולמת בנסיבות העניין לפעולה שביצע; לעניין זה, לא יראו בפירעון החוב כשלעצמו תמורה הולמת;
:: (2) ביצוע הפעולה היה במהלך העסקים הרגיל של החייב והחוב שנפרע בשל הפעולה נוצר במהלך העסקים הרגיל של החייב; לעניין הסדר פריסה לתשלום חוב לרשות המסים, לרשות מקומית או למוסד לביטוח לאומי - לא יראו בעובדה שהסדר הפריסה נעשה באופן חד-פעמי כשלעצמה, פעולה שלא במהלך העסקים הרגיל;
:: (3) לגבי חייב שהוא יחיד - החוב הנפרע הוא חוב לאדם שאינו קרובו של החייב בסכום שאינו עולה על 5,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2019; בשנת 2026, 5,897.43 ש&quot;ח))), ולעניין חוב בשל שכר דירה או שירות מתמשך - יחושב הסכום האמור על בסיס התשלום החודשי;
:: (4) לגבי חייב שהוא יחיד - החוב הנפרע הוא חוב מזונות שהחבות בו היא לפי פסק דין.
: (ג) הומחה חוב מנושה לאדם אחר לפני מתן צו לפתיחת הליכים, ובשל ההמחאה היה הנמחה, לעניין אותו חוב, לנושה בעל זכויות פירעון מיוחדות שהוראות [[פרק ו|פרק ו': נושים בעלי זכויות פירעון מיוחדות]], חלות עליו, רשאי בית המשפט להורות כי זכויות הפירעון המיוחדות לפי [[אותו פרק]] לא יוקנו לנמחה לגבי אותו חוב, ובלבד שהתקיימו לגבי ההמחאה התנאים שבסעיף קטן (א).

@ 220. ביטול פעולה הגורעת נכסים מקופת הנשייה
: (א) בית המשפט רשאי להורות על ביטול פעולה שנעשתה לפני מתן צו לפתיחת הליכים, שבשלה נגרע נכס מנכסי קופת הנשייה, בהתקיים כל אלה ([[בסימן זה]] - פעולה הגורעת נכס מקופת הנשייה):
:: (1) הפעולה נעשתה בלא תמורה או בתמורה שאינה הולמת בנסיבות העניין;
:: (2) מועד ביצוע הפעולה חל בתקופה שתחילתה שנתיים לפני מועד הגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים, ולגבי פעולה לטובת קרוב - ארבע שנים לפני המועד האמור;
:: (3) במועד ביצוע הפעולה היה החייב בחדלות פירעון או שביצוע הפעולה הביא אותו לחדלות פירעון.
: (ב) לעניין סעיף זה, חזקה על חייב שהיה בחדלות פירעון בתקופה האמורה בסעיף קטן (א)(2), אלא אם כן הוכח אחרת.

@ 221. ביטול פעולה להברחת נכסים
: בית המשפט רשאי להורות על ביטול פעולה הגורעת נכס מקופת הנשייה שבוצעה במטרה להבריח את הנכס מנושים, גם אם במועד ביצוע הפעולה לא היה החייב בחדלות פירעון, ובלבד שמועד ביצוע הפעולה חל בתקופה שתחילתה שבע שנים לפני מועד הגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים ושסיומה במועד מתן הצו ([[בסימן זה]] - פעולה להברחת נכס); בבוא בית המשפט להורות כאמור, רשאי הוא להביא בחשבון אם מי שהנכס הועבר אליו קיבל אותו בתום לב.

@ 222. שמירת זכויותיו של אדם שלישי
: ביטול פעולה המקנה עדיפות לנושה, פעולה הגורעת נכס מקופת הנשייה או פעולה להברחת נכס, לפי [[סימן זה]], אין בו כדי לגרוע מזכויותיו של אדם שלישי שרכש, לאחר ביצוע הפעולה, זכות בנכס שלגביו בוצעה, בתום לב ובתמורה.

@ 223. תוצאות ביטול פעולה
: (א) ביטל בית המשפט לפי [[סימן זה]] פעולה המקנה עדיפות לנושה, פעולה הגורעת נכס מקופת הנשייה או פעולה להברחת נכס, ייכללו הנכסים שהושבו בשל הביטול בקופת הנשייה.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), היתה השבת הנכס לקופת הנשייה בלתי אפשרית או בלתי צודקת בנסיבות העניין, או נרכש הנכס בידי אדם שלישי כאמור [[בסעיף 222]] - ישלם מי שלטובתו בוצעה הפעולה את שוויו של הנכס כפי שיורה בית המשפט.

== פרק ג': כינוס נכסי קופת הנשייה וניהולם ==

@ 224. כינוס נכסי קופת הנשייה
: (א) ניתן צו לפתיחת הליכים, יפעל הנאמן בהתאם לסמכויותיו לפי [[חלק ב פרק ו|פרק ו': הנאמן - מינויו, תפקידו וסמכויותיו, לחלק ב']] [[חלק ג פרק ו|ופרק ו': הנאמן - מינויו, תפקידו וסמכויותיו, לחלק ג']] כדי לקבל לידו או לפיקוחו את נכסי החייב ואת המסמכים הנוגעים להליכי חדלות הפירעון, שלחייב זכות לקבלם.
: (ב) במסגרת כינוס נכסי קופת הנשייה יבחן הנאמן בין השאר את תוקפם של שעבודים המוטלים על נכסים כאמור ואת קיומן של עילות תביעה העומדות לחייב שיש בהן כדי להוסיף נכסים לקופת הנשייה.

@ 225. הודעה על נכסים ומסמכים של החייב
: נושה שבידו נכס או מסמך שלחייב זכות בו הנוגע להליכי חדלות הפירעון ונודע לו על מתן צו לפתיחת הליכים לגבי החייב, יודיע לנאמן, בתוך 21 ימים מהמועד שבו נודע לו על מתן הצו, על קיומו של הנכס או המסמך כאמור, ויפעל בהתאם להוראות הנאמן; השר רשאי לקבוע הוראות לעניין הודעה לפי סעיף זה, ובכלל זה לעניין אופן מסירתה.

@ 226. ניהול נכסי קופת הנשייה (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) הנאמן ינהל את נכסי קופת הנשייה באופן יעיל ומיטבי לשמירת ערכם ולהשבחתם, בהתאם להוראות שיקבע הממונה.
: (ב) היה החייב יחיד, רשאי הנאמן, באישור הממונה, להסתייע ביחיד לשם ניהול נכסי קופת הנשייה.
: (ג) הנאמן יפקיד את הכספים שקיבל במהלך הליכי חדלות הפירעון והמיועדים לחלוקה לנושים, במקום, בדרך ובמועדים שיורה הממונה; הממונה רשאי לקבוע הוראות לעניין אופן השקעת הכספים האמורים.
: (ד) עיכב הנאמן תחת ידו כספים בניגוד להוראות סעיף קטן (ג), ישלם ריבית שקלית כהגדרתה [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה]] על הכספים שעיכב.
: (ה) הנאמן לא יפקיד בחשבונו הפרטי כל סכום שקיבל כנאמן במסגרת הליכי חדלות הפירעון.

== פרק ד': מימוש נכסי קופת הנשייה ==

@ 227. מימוש נכסי קופת הנשייה
: ניתן צו לפתיחת הליכים לגבי חייב שהוא יחיד או ניתן צו כאמור לגבי חייב שהוא תאגיד ובית המשפט הורה על פירוקו, יפעל הנאמן למימוש נכסי קופת הנשייה באופן שישיא את ערכם; השר, באישור ועדת החוקה, רשאי לקבוע הוראות לעניין הדרכים למימוש נכסי קופת הנשייה.

@ 228. משיכת כספים מקופת גמל
: משיכת כספים המגיעים לחייב שהוא יחיד מקופת גמל כהגדרתה [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס&quot;ה-2005]], טעונה אישור של בית המשפט; בית המשפט רשאי להורות על משיכת הכספים האמורים, כולם או חלקם, למעט כספים המיועדים למטרת קצבה שטרם הגיע המועד לתשלומם כקצבה.

@ 229. הגנת בית מגורים
: (א) היו כלולים בנכסי קופת הנשייה מקרקעין המשמשים, כולם או חלקם, למגורי חייב שהוא יחיד, תימכר הזכות במקרקעין באישור בית המשפט.
: (ב) בית המשפט לא יורה כאמור בסעיף קטן (א) אלא לאחר שקיים דיון ונתן לחייב ולנושים הזדמנות להשמיע את טענותיהם.
: (ג) בית המשפט לא יאשר מכירת זכות במקרקעין כאמור בסעיף קטן (א) אלא אם כן מצא כי התקיימו כל אלה:
:: (1) התועלת שתצמח לנושים ממכירת הזכות האמורה גוברת על הנזק שייגרם ליחיד כתוצאה מכך, בהתחשב, בין השאר בגילם של היחיד ובני משפחתו הגרים עמו ובנסיבותיהם האישיות ובכלל זה מצבם הבריאותי;
:: (2) אין אפשרות סבירה לפרוע את החוב בדרך אחרת שפגיעתה ביחיד פחותה;
:: (3) ליחיד ולבני משפחתו הגרים עמו יהיה מקום מגורים סביר באזור מגוריהם התואם את צורכיהם, או שהועמד לרשותם סידור חלופי לתקופה שיקבע בית המשפט לפי הוראות סעיף קטן (ד) של מקום מגורים סביר באזור מגוריהם התואם את צורכיהם.
: (ד) תקופת הסידור החלופי תיקבע בהתאם להוראות אלה:
:: (1) לעניין יחיד שנחה דעתו של בית המשפט שתהיה לו יכולת לממן מקום מגורים סביר לעצמו ולבני משפחתו הגרים עמו לאחר תום הליכי חדלות הפירעון, בין באמצעות יכולת השתכרותו העתידית ובין באמצעות הכנסה או זכויות אחרות - לתקופה של ארבע שנים, ורשאי בית המשפט לקבוע תקופה קצרה או ארוכה יותר אם מצא כי יש הצדקה לכך, בין השאר על יסוד השיקולים המנויים בסעיף קטן (ה);
:: (2) לעניין יחיד שלא נחה דעתו של בית המשפט שתהיה לו יכולת לממן מקום מגורים סביר לעצמו ולבני משפחתו הגרים עמו לאחר תום הליכי חדלות הפירעון, בין באמצעות יכולת השתכרותו העתידית ובין באמצעות הכנסה או זכויות אחרות - לתקופה שיקבע בית המשפט, ורשאי הוא לקבוע כי תקופת הסידור החלופי תהיה לכל ימי חייו של היחיד.
: (ה)(1) בבואו לקבוע את תקופת הסידור החלופי לפי סעיף קטן (ד) ישקול בית המשפט, בין השאר, את אלה:
::: (א) גילם של היחיד ובני משפחתו הגרים עמו, ובכלל זה קרבתו לגיל הפרישה;
::: (ב) נסיבותיהם האישיות של היחיד ובני משפחתו הגרים עמו וצורכיהם הנוכחיים והעתידיים, ובכלל זה מצבם הבריאותי;
::: (ג) אם התקיים ביחיד תנאי מהתנאים להארכת תקופת התשלומים הקבועים [[בסעיף 163(ג)]].
:: (2) בבואו לקבוע את יכולת השתכרותו העתידית של היחיד יביא בית המשפט בחשבון, בין השאר, את גילו וקרבתו לגיל פרישה.
: (ו) על זכות במקרקעין של היחיד או של מי שהיה שותפו בזכות במקרקעין, שהוראות סעיף זה חלות עליה, לא יחולו הוראות [[סעיף 33 לחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל&quot;ב-1972]].
: (ז) הוראות סעיף זה לא יחולו לעניין מימוש של משכנתה או משכון של זכות במקרקעין של היחיד המשמשים, כולם או חלקם, למגוריו, ויחולו לגבי הזכות כאמור הוראות [[פרק ו סימן א|סימן א': נושה מובטח, לפרק ו']], ולעניין מתן סידור חלופי - יחולו הוראות [[סעיף 38(ג) לחוק ההוצאה לפועל]], בשינויים המחויבים.

== פרק ה': חלוקת נכסי קופת הנשייה ==

=== סימן א': כללי ===

@ 230. חלוקת נכסי קופת הנשייה - הוראות כלליות
: ניתן צו לפתיחת הליכים, יחולקו נכסי קופת הנשייה לפי סדר הפירעון הקבוע [[סימן ב|בסימן ב': סדר הפירעון]], ובאופן הקבוע [[סימן ג|בסימן ג': אופן החלוקה]], ואולם אם אושרה לגבי חייב שהוא תאגיד תכנית לשיקום כלכלי, תיעשה החלוקה לפי הוראות התכנית.

=== סימן ב': סדר הפירעון ===

@ 231. סדר הפירעון
: חובות החייב והוצאות הליכי חדלות הפירעון ייפרעו מנכסי קופת הנשייה בסדר עדיפות זה:
: (1) חובות מובטחים - לפי הוראות [[פרק ו סימן א|סימן א': נושה מובטח, לפרק ו']];
: (2) הוצאות הליכי חדלות הפירעון - לפי הוראות [[סעיף 233]];
: (3) חובות בדין קדימה - לפי הוראות [[סעיף 234]];
: (4) חובות שלהבטחת פירעונם שועבד נכס בשעבוד צף - לפי הוראות [[פרק ו סימן א|סימן א': נושה מובטח, לפרק ו']];
: (5) חובות כלליים - לפי הוראות [[סעיף 235]];
: (6) ריבית נוספת - לפי הוראות [[סעיף 236]];
: (7) חובות דחויים - לפי הוראות [[סעיף 237]].

@ 232. שוויון
: החובות בכל דרגה בסדר הפירעון ייפרעו לכל הנושים באותה דרגה בשיעור שווה לפי סכומיהם ובלי כל העדפה.

@ 233. הוצאות הליכי חדלות הפירעון
: (א) הוצאות הליכי חדלות הפירעון הן:
:: (1) כל ההוצאות הנובעות מפעולות שביצע הנאמן או מי מטעמו במסגרת הליכי חדלות הפירעון, לרבות אגרות ושכר הנאמן;
:: (2) ההוצאות הכרוכות בכינוס ובניהול ועדת הנושים כמשמעותה [[בסעיף 263]];
:: (3) לעניין חייב שהוא יחיד שנפטר - הוצאות סבירות להלוויית היחיד וכן הוצאות העיזבון וניהולו;
:: (4) כל הוצאה אחרת שנקבע לפי חוק זה כי דינה כדין הוצאות הליכי חדלות הפירעון.
: (ב) הוצאות הליכי חדלות הפירעון ישולמו במועד שנקבע לתשלומן לפי דין או הסכם.
: (ג) אין די בנכסי קופת הנשייה שאינם משועבדים כדי לפרוע את הוצאות הליכי חדלות הפירעון, ייפרעו הוצאות אלה מהנכסים שעליהם חל שעבוד צף.

@ 234. חובות בדין קדימה (תיקון: [י&quot;פ הודעות])
: (א) חובות העבר המפורטים להלן הם חובות בדין קדימה והם ייפרעו בסדר עדיפות זה:
:: (1)(א) חוב בשל שכר עבודה כמשמעותו [[בחוק הגנת השכר, התשי&quot;ח-1958]], שמגיע לעובד בעד התקופה שלפני הגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים ובשל פיצויי פיטורין לפי [[חוק פיצויי פיטורים, התשכ&quot;ג-1963]], בניכוי הגמלה המשולמת לפי [[פרק ח' לחוק הביטוח הלאומי]], בסכום שלא יעלה על 25,630 שקלים חדשים (((נכון לשנת 2019; בשנת 2026, 33,250 ש&quot;ח))) לעניין שכר עבודה או על 39,945 שקלים חדשים (((נכון לשנת 2019; בשנת 2026, 51,820 ש&quot;ח))) לעניין פיצויי פיטורין יחד עם שכר עבודה;
::: (ב) הסכומים הנקובים בפסקת משנה (א) יתעדכנו ב-1 בינואר בכל שנה, לפי שיעור שינוי השכר הממוצע כמשמעותו [[בחוק הביטוח הלאומי]], ויעוגלו לעשרת השקלים הקרובים; השר יפרסם ברשומות הודעה בדבר עדכון הסכומים;
:: (2) סכום שהחייב ניכה במקור לפי [[+|סעיפים 164]] [[או 170 לפקודת מס הכנסה]], וטרם העביר לרשות המסים, וכן סכום שהחייב ניכה לפי [[סעיף 342(ג) לחוק הביטוח הלאומי]] וטרם העביר למוסד לביטוח לאומי;
:: (3) חוב מזונות שהחבות בו היא לפי פסק דין ומועד פירעונו חל לפני מתן הצו לפתיחת הליכים;
:: (4) קרן חוב מס ערך מוסף לרשות המסים שנוצר ב-12 החודשים שקדמו למתן הצו לפתיחת הליכים;
:: (5) תשלום חובה שתשלומו נפרס על פי הסדר פריסה שנחתם לפני מתן הצו לפתיחת הליכים; דין קדימה לפי פסקה זו יחול על סכום קרן החוב בלבד ויהיה מוגבל לחיובים שנוצרו בתקופה של שלוש שנים לכל היותר מתוך הסדר הפריסה, ואם חל הסדר הפריסה על חיובים בשל תקופה ארוכה יותר - יחול דין הקדימה על חיובים שנוצרו בשלוש שנים, לאו דווקא רצופות, לפי בחירת בעל החוב; לעניין זה -
:::- &quot;תשלום חובה&quot; - חוב מס לרשות המסים, דמי ביטוח כמשמעותם [[בחוק הביטוח הלאומי]], לרבות דמי ביטוח בריאות כמשמעותם [[בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ&quot;ד-1994]], או חוב ארנונה, כמשמעותה [[בפקודת העיריות [נוסח חדש]]], לרשות מקומית;
:::- &quot;הסדר פריסה&quot; - הסדר בכתב החתום על ידי החייב לפריסת תשלום חוב לתקופה של 12 חודשים לפחות.
: (ב) אין די בנכסי קופת הנשייה שאינם משועבדים כדי לפרוע את החובות בדין קדימה, ייפרעו חובות אלה מהנכסים שעליהם חל שעבוד צף.

@ 235. חובות כלליים (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) החובות הכלליים הם החובות שאינם חובות מובטחים, חובות בדין קדימה או חובות דחויים.
: (ב) החובות הכלליים יכללו הפרשי הצמדה שנוספו לפי דין או הסכם עד למועד הפירעון בפועל וריבית בסיסית שנוספה לפי דין או הסכם עד מועד מתן הצו לפתיחת הליכים, ואם לא נקבעו הפרשי הצמדה או ריבית בסיסית לפי דין או הסכם - ייווספו לחובות הכלליים הפרשי הצמדה וריבית צמודה כהגדרתם [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה]], לפי העניין.
: (ג) החובות הכלליים לא יכללו תוספת פיגורים.
: (ד) (((בוטל).))

@ 236. ריבית נוספת (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) ריבית נוספת היא כל אחת מאלה:
:: (1) הריבית שנוספה וכל תוספת אחרת, אם נוספה, לכל חובות העבר של החייב, למעט חובות דחויים, ממועד מתן הצו לפתיחת הליכים עד לפירעונם, לרבות ריבית או תוספת כאמור שנוספו לחובות מובטחים ולא ניתן לפרוע אותן מהנכסים המשועבדים;
:: (2) תוספת פיגורים שנוספה עד מועד מתן הצו לפתיחת הליכים.
: (ב) הריבית הנוספת תיפרע בסדר עדיפות זה:
:: (1) ריבית בשיעור השנתי של הריבית הצמודה שנקבע לפי [[#סעיף 5ג|סעיף 4(א) לחוק פסיקת ריבית והצמדה]];
:: (2) יתרת הריבית שנותרה לאחר הפירעון כאמור בפסקה (1).

@ 237. חובות דחויים
: החובות המפורטים להלן הם חובות דחויים והם ייפרעו בסדר עדיפות זה:
: (1) תשלומים עונשיים שהוטלו על החייב;
: (2) לעניין חייב שהוא תאגיד - חובות לחברי התאגיד הנובעים מהיותם חברי התאגיד וחובות לחברי התאגיד שיש עילה להשעיית פירעונם לפי [[סעיף 6(ג) לחוק החברות]] או לפי כל דין אחר.

=== סימן ג': אופן החלוקה ===

@ 238. חלוקת נכסי קופת הנשייה
: חלוקת נכסי קופת הנשייה לנושים בחוב עבר שתביעת החוב שלהם אושרה ואינם נושים מובטחים תהיה בהתאם להוראות [[סימן זה]].

@ 239. חלוקות ביניים
: (א) הנאמן יחלק לנושים, מעת לעת ובהקדם האפשרי, כספים שהצטברו בידו ממימוש נכסי קופת הנשייה ([[בסימן זה]] - חלוקת ביניים).
: (ב) לפני כל חלוקת ביניים יפרסם הנאמן הודעה על כך בדרך שיקבע השר.
: (ג) הנאמן יעכב תחת ידו ולא יחלק בחלוקת ביניים סכומים הדרושים לאחד מאלה:
:: (1) תשלום חוב עבר שתביעת החוב לגביו הוגשה וטרם אושרה וכן תשלום חוב עבר שתביעת החוב לגביו טרם הוגשה אם ידוע לנאמן על קיומה ועל כך שיש סיכוי סביר שתאושר;
:: (2) מימון הוצאות הליכי חדלות הפירעון.
: (ד) נושה שתביעת החוב שלו אושרה לאחר חלוקת ביניים, ישלם לו הנאמן כל סכום שלא קיבל באותה חלוקה, לפני כל חלוקה נוספת.

@ 240. חלוקה סופית
: (א) לאחר השלמת המימוש של כל נכסי קופת הנשייה שלדעת הנאמן אפשר לממשם, יחלק הנאמן את היתרה לנושים ([[בסימן זה]] - חלוקה סופית).
: (ב) לפני החלוקה הסופית יודיע הנאמן לכל מי שהגישו תביעות חוב שטרם הוכרעו ולא ביססו את תביעותיהם להנחת דעתו, על כוונתו לחלק חלוקה סופית, ויקצוב להם זמן לביסוס תביעותיהם בהודעה.
: (ג) הכריע הנאמן בכלל תביעות החוב שהוגשו וחלף המועד להגשת ערעור על החלטותיו כאמור [[בסעיף 215]], יפרסם הנאמן הודעה על כוונתו לחלק חלוקה סופית; השר רשאי לקבוע הוראות לעניין המועד והדרך למתן ההודעה לפי סעיף קטן זה.

@ 241. אופן ביצוע החלוקות
: השר רשאי לקבוע הוראות לעניין אופן ביצוע חלוקות הביניים והחלוקה הסופית.

@ 242. זכות החייב ליתרה
: נותרו נכסים בקופת הנשייה לאחר פירעון מלוא החובות לנושים והוצאות הליכי חדלות הפירעון, תועבר היתרה לפי הוראות אלה:
: (1) בהליכי חדלות פירעון של יחיד - ליחיד;
: (2) בהליכי חדלות פירעון של תאגיד - לחברי התאגיד.

== פרק ו': נושים בעלי זכויות פירעון מיוחדות ==

=== סימן א': נושה מובטח ===

@ 243. נושה מובטח (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) נושה מובטח הוא נושה שהחוב שחב לו החייב הוא חוב מובטח.
: (ב) ניתן צו לפתיחת הליכים, רשאי נושה מובטח להיפרע את חובו המובטח מהנכס המשועבד לטובתו, בכפוף להוראות [[סימן זה]] ולסדר הפירעון.
: (ג) החוב המובטח יכלול הפרשי הצמדה, ריבית ותוספת פיגורים שנוספו עד לפירעונו, למעט תוספת פיגורים שנוספה ממועד מתן הצו לפתיחת הליכים.
: (ד) פחת סכום החוב המובטח מהתמורה שהתקבלה ממימוש הנכס המשועבד, יהיה ההפרש חלק מנכסי קופת הנשייה העומדים לפירעון יתרת החובות.
: (ה) נותרה, לאחר פירעון החוב המובטח ממימוש הנכס המשועבד, יתרת חוב לנושה, יהיה דינה כדין חובות החייב שאינם חובות מובטחים.

@ 244. הגבלות לעניין שעבוד צף
: (א) ניתן צו לפתיחת הליכים, יחולו הגבלות אלה לעניין שעבוד צף:
:: (1) השעבוד הצף יחול, עד לסיום הליכי חדלות הפירעון, רק על נכסים של החייב במועד מתן הצו לפתיחת הליכים, וכן על התמורה בעד נכסים כאמור או נכסים חלופיים להם, הניתנים לזיהוי או לעקיבה (בסעיף זה - נכסי השעבוד הצף);
:: (2) נושה המובטח בשעבוד צף רשאי להיפרע את החוב המובטח מנכסי השעבוד הצף בסכום שלא יעלה על 75% מהתמורה שהתקבלה ממימוש נכסי השעבוד הצף (בסעיף זה - תקרת השעבוד), ויחולו הוראות אלה:
::: (א) לא נפרע לנושה המובטח בשעבוד צף מלוא החוב המובטח, בשל הוראות סעיף זה, יהיה דינה של יתרת החוב כדין חובות החייב שאינם חובות מובטחים;
::: (ב) יתרת השווי של נכסי השעבוד הצף שמעבר לתקרת השעבוד, תשמש לפירעון החובות הכלליים.
: (ב) בסעיף זה, &quot;התמורה שהתקבלה ממימוש נכסי השעבוד הצף&quot; - התמורה שהתקבלה ממימוש נכסי השעבוד הצף בניכוי ההוצאות שהוצאו לשמירת ערכם, להשבחתם ולמימושם.

@ 245. הגבלת מימוש נכס משועבד כשעסקי החייב מופעלים
: (א) ניתן צו לפתיחת הליכים והורה בית המשפט לעניין חייב שהוא תאגיד - על הפעלת התאגיד לשם שיקומו הכלכלי, או הורה הממונה לעניין חייב שהוא יחיד - על הפעלת עסקו לפי [[סעיף 157]], לא יממש נושה מובטח את הנכס המשועבד לטובתו בשעבוד קבוע, ובשעבוד צף - לא יגבשו, אלא באישור בית המשפט.
: (ב) בית המשפט יאשר את מימוש הנכס המשועבד בשעבוד קבוע או את גיבוש השעבוד הצף בהתקיים אחד מאלה:
:: (1) אין בנכס המשועבד בשעבוד קבוע או בנכס שחל עליו השעבוד הצף כדי להבטיח הגנה הולמת לנושה המובטח, ולא נקבעו דרכים אחרות להבטחת הגנה כאמור;
:: (2) הנכס המשועבד או הנכס שחל עליו השעבוד הצף אינו נדרש לשם שיקומו הכלכלי של חייב שהוא תאגיד או לשם שמירת עסקו כעסק פעיל של חייב שהוא יחיד.

@ 246. פידיון הנכס המשועבד בידי הנאמן
: הנאמן רשאי, בכל עת, לפדות את הנכס המשועבד; על פידיון הנכס המשועבד יחולו הוראות [[חוק המשכון]], בשינויים המחויבים. השר, באישור ועדת החוקה, רשאי לקבוע הוראות לעניין זה.

@ 247. הודעה על כוונת מימוש
: (א) בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 245]], נושה מובטח המבקש לממש נכס המשועבד לטובתו, יודיע לנאמן על כוונתו לעשות כן, ובלבד שהגיש תביעת חוב לפני מתן ההודעה או יחד עמה.
: (ב) הודיע נושה מובטח כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הנאמן, בתוך 14 ימים ממועד קבלת ההודעה, לפדות את הנכס המשועבד כאמור [[בסעיף 246]].

@ 248. הליכי מימוש נכס משועבד
: (א) לא פדה הנאמן את הנכס המשועבד בתוך התקופה האמורה [[בסעיף 247(ב)]], יחולו לעניין מימוש הנכס המשועבד הוראות אלה:
:: (1) היה אומדן שווי הנכס המשועבד שהגיש הנושה המובטח לפי [[סעיף 210(ד)]] (בסעיף קטן זה - אומדן שווי הנכס המשועבד) גבוה באופן מובהק מהחוב המובטח - ימומש הנכס בידי הנאמן;
:: (2) לא היה אומדן שווי הנכס המשועבד גבוה באופן מובהק מהחוב המובטח - ימומש הנכס בידי הנושה המובטח;
:: (3) מצא בית המשפט כי אומדן שווי הנכס המשועבד שהגיש הנושה אינו סביר או שהנושה המובטח לא הגיש אומדן כאמור, רשאי בית המשפט לקבוע בעצמו את האומדן, ויחולו על המימוש הוראות פסקאות (1) או (2) בהתאם לאומדן שקבע.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), בית המשפט רשאי, לבקשת נושה מובטח, להורות כי מימוש הנכס המשועבד ייעשה בידי הנושה המובטח אם מצא כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין וכי אין בכך כדי לפגוע בעניינם של שאר הנושים.
: (ג) במימוש נכס משועבד בידי הנאמן לפי סעיף קטן (א) יפעל הנאמן בהתאם להנחיות הנושה המובטח, ואולם אם סבר הנאמן כי יש בהנחיות הנושה המובטח כדי לפגוע בעניינם של שאר הנושים, רשאי הוא לבקש מבית המשפט הנחיות לעניין דרך פעולתו.
: (ד) מצא בית המשפט כי יש נסיבות המצדיקות זאת, רשאי הוא להורות שמימוש הנכס המשועבד בידי הנושה המובטח לפי סעיף קטן (א)(2) או (ב) ייעשה בפיקוח הנאמן ובתנאים שיקבע בית המשפט.

@ 249. משכון לחיוב המגיע לגוף מוסדי
: הוראות [[סעיפים 247]] [[ו-248]] לא יחולו על משכון כאמור [[בסעיף 17(3) לחוק המשכון]], ועל מימושו יחולו הוראות [[החוק האמור]].

@ 250. חלוקת התמורה ממימוש נכס משועבד (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) התמורה מפדיון או ממימוש הנכס המשועבד תיזקף תחילה לחשבון ההוצאות שהוצאו לשמירת ערכו, להשבחתו ולמימושו, ולאחר מכן לכל אחד מרכיבי החוב המובטח שלהלן, בהתאם לחלקו היחסי בחוב המובטח:
:: (1) קרן החוב והפרשי הצמדה, ריבית ותוספת פיגורים שנוספו לפני מועד מתן הצו לפתיחת הליכים;
:: (2) הפרשי הצמדה וריבית בסיסית שנוספו ממועד מתן הצו לפתיחת הליכים עד לפירעון החוב המובטח.
: (ב) הושלם מימוש נכס משועבד וטרם הוכרעה תביעת החוב של הנושה המובטח, רשאי הנאמן לעכב תחת ידו את התמורה שהתקבלה מהמימוש עד להכרעה בתביעת החוב או לדרוש ערובה מהנושה המובטח כתנאי להעברת התמורה לידיו.

=== סימן ב': נושה בעל נכס הכפוף לשיור בעלות ===

@ 251. נכס הכפוף לשיור בעלות
: נכס הכפוף לשיור בעלות הוא נכס שמתקיימים בו כל אלה:
: (1) הנכס נמכר לחייב והועבר לחזקתו, לפני מתן הצו לפתיחת הליכים;
: (2) הבעלות בנכס נותרה בידי המוכר, לפי הסכם המכירה, עד לתשלום התמורה בעדו;
: (3) הוראות [[סעיף 2(ב) לחוק המשכון]], לא חלות על עסקת המכר.

@ 252. הגבלה על העברת חזקה כשעסקי החייב מופעלים
: (א) ניתן צו לפתיחת הליכים והורה בית המשפט לעניין חייב שהוא תאגיד - על הפעלת התאגיד לשם שיקומו הכלכלי, או הורה הממונה לעניין חייב שהוא יחיד - על הפעלת עסקו לפי [[סעיף 157]], לא יקבל בעלים של נכס הכפוף לשיור בעלות את החזקה בנכס, בשל אי-תשלום התמורה בעדו בידי החייב, אלא באישור בית המשפט.
: (ב) בית המשפט יאשר העברת חזקה לבעלים של נכס הכפוף לשיור בעלות בהתקיים אחד מאלה:
:: (1) אין בנכס כדי להבטיח הגנה הולמת לבעליו ולא נקבעו דרכים אחרות להבטחת הגנה כאמור;
:: (2) הנכס אינו נדרש לשם שיקומו הכלכלי של חייב שהוא תאגיד או לשם שמירת עסקו כעסק פעיל של חייב שהוא יחיד.

=== סימן ג': נושה בעל זכות עיכבון ===

@ 253. זכות עיכבון
: נושה שיש לו זכות עיכבון לגבי נכס מנכסי קופת הנשייה, בשל חוב עבר של החייב, יראו אותו ממועד מתן הצו לפתיחת הליכים כמי שהנכס משועבד לטובתו כערובה לחוב האמור; על נושה כאמור יחולו הוראות חוק זה החלות לגבי נושה מובטח, והכול בשינויים המפורטים [[בסימן זה]].

@ 254. סמכות להורות על מסירת נכס מעוכב
: (א) בית המשפט רשאי להורות לנושה המחזיק בנכס מנכסי קופת הנשייה שיש לו לגביו זכות עיכבון, להעביר את הנכס לנאמן, ובלבד שמתקיימים כל אלה:
:: (1) בית המשפט הורה, לעניין חייב שהוא תאגיד, על הפעלתו לשם שיקומו הכלכלי והנכס דרוש לשם השיקום כאמור, או שהממונה הורה לעניין חייב שהוא יחיד, על הפעלת עסקו לפי [[סעיף 157]] והנכס דרוש לשם שמירת עסקו של היחיד כעסק פעיל;
:: (2) ניתנה לנושה הגנה הולמת.
: (ב) היה הנכס שיש לגביו זכות עיכבון מסמך הדרוש לנאמן לשם הליכי חדלות הפירעון, רשאי בית המשפט להורות על מסירתו לנאמן גם אם לא מתקיימים התנאים שבסעיף קטן (א), ויראו את החוב שלגביו חל העיכבון עד לגובה התמורה המקובלת בעד הכנת המסמך או כפי שיקבע בית המשפט, כהוצאות הליכי חדלות הפירעון; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על מסמך שהוא נייר ערך כהגדרתו [[בחוק החברות]] או שטר כמשמעותו [[בפקודת השטרות]].

=== סימן ד': נושה בעל זכות קיזוז ===

@ 255. קיזוז
: נושה רשאי לקזז חוב עבר שהחייב חב לו כנגד חוב עבר שהוא חב לחייב, כערכם במועד מתן הצו לפתיחת הליכים, ולהגיש תביעת חוב על היתרה, בהתקיים אחד מאלה:
: (1) חובות החייב והנושה כרוכים זה בזה;
: (2) נטילת חובות הדדיים וההסתמכות על זכות הקיזוז הן חלק ממהלך עסקיו הרגיל של החייב או הנושה, וחוב העבר שהנושה מבקש לקזז נוצר במסגרת עסקיו ההדדיים עם החייב;
: (3) החובות ניתנים לקיזוז לפי [[חוק קיזוז מסים, התש&quot;ם-1980]], או לפי [[+|סעיפים 312]] [[או 315 לחוק הביטוח הלאומי]].

@ 256. הודעה על זכות קיזוז
: נושה בעל זכות קיזוז יודיע לנאמן על קיום הזכות או ביצועה בתוך 30 ימים מהמועד שבו נודע לו על מתן הצו לפתיחת הליכים; השר יקבע הוראות לעניין הפרטים שייכללו בהודעת הקיזוז והמסמכים שיש לצרף אליה.

= חלק ה': מעמד הנושים וזכויותיהם =

@ 257. מעמד הנושים
: (א) בהפעלת סמכויותיהם ובמילוי תפקידיהם לפי חוק זה יתחשבו בית המשפט, הממונה והנאמן, ככל האפשר, בעמדת הנושים המובטחים ושאינם מובטחים.
: (ב) עמדת הנושים שאינם נושים מובטחים תיקבע באסיפת נושים או בוועדת הנושים; היתה סתירה בין עמדת אסיפת הנושים לעמדת ועדת הנושים, תכריע עמדת האסיפה.
: (ג) בית המשפט רשאי להחליט על סוגי עניינים שהנאמן לא יקבל בהם החלטה אלא לאחר שנתן הזדמנות לוועדת הנושים להביע את עמדתה לגביהם.

@ 258. זכות עיון במסמכים
: (א) בהליכי חדלות פירעון של תאגיד, רשאי בית המשפט לאפשר לנושה לעיין במסמכי התאגיד או במסמך אחר שבידי הנאמן, אם מצא כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין ולאחר שהביא בחשבון את הפגיעה בפרטיות של מי שמוזכר במסמך מגילוי פרטים אישיים הנוגעים לו, ורשאי בית המשפט לקבוע תנאים והגבלות לעניין העיון במידע והשימוש בו.
: (ב) בהליכי חדלות פירעון של יחיד, רשאי הממונה לאפשר לנושה לעיין במסמך שבידי הנאמן, אם מצא כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין ולאחר שהביא בחשבון את הפגיעה בפרטיות של מי שמוזכר במסמך; לעניין זה הממונה ייתן את דעתו לפרטי מידע שהיחיד ציין כי הם כוללים מידע אישי רגיש לפי [[סעיף 107(ב)]] [[או 117(ב)]], ורשאי הממונה לקבוע תנאים והגבלות לעניין העיון במידע והשימוש בו.
: (ג) הוראות סעיף זה לא יחולו על מידע שנמסר לנאמן מתאגיד בנקאי או מרשות המסים לפי [[סעיף 50]] [[או 150]].
: (ד) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות [[סעיף 152(ג)]] [[או 281(ה)]] לעניין פרוטוקולים של חקירה או בירור שניהל הנאמן.

@ 259. זכותו של נושה לפנות לבית המשפט
: נושה רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה שיחליט בכל שאלה הנוגעת לזכויותיו בהליכי חדלות הפירעון.

@ 260. כינוס אסיפת נושים
: (א) הנאמן רשאי לכנס אסיפת נושים בכל עת כדי לשמוע את עמדת הנושים.
: (ב) הנאמן יכנס אסיפת נושים, לפי הוראת בית המשפט או הממונה או לבקשת ועדת הנושים או לבקשת נושים המחזיקים יחד ב-25% לפחות מערך תביעות החוב, כדי לדווח לאסיפה על פעולותיו או לשמוע את עמדת הנושים.

@ 261. אסיפת נושים ראשונה
: (א) בהליכי חדלות פירעון של תאגיד יכנס הנאמן אסיפה ראשונה של הנושים בתוך 30 ימים מיום מתן הצו לפתיחת הליכים או במועד אחר שיורה בית המשפט, אלא אם כן החליט בית המשפט או הממונה כי בנסיבות העניין אין בכינוס אסיפה כאמור תועלת לניהול ההליכים.
: (ב) בהליכי חדלות פירעון של יחיד רשאי הנאמן לכנס אסיפה ראשונה של הנושים אם סבר כי יש בכך תועלת לניהול ההליכים.
: (ג) הנאמן יכין, עד שבעה ימים לפני מועד כינוס האסיפה הראשונה, דוח ראשוני לעניין מצבו הכלכלי של החייב ולעניין הפעולות שנקט הנאמן עד למועד כינוס האסיפה; הדוח יועמד לעיון הנושים בדרך שיקבע הממונה.
: (ד) באסיפה הראשונה יחליטו הנושים על היקף מעורבותם בהליכי חדלות הפירעון.

@ 262. סדרי פעולה של אסיפת הנושים
: (א) זכות ההצבעה באסיפת הנושים תהיה לנושה שאינו נושה מובטח, שהגיש תביעת חוב לפי הוראות חוק זה, לפי ערך תביעת החוב שהגיש.
: (ב) היה חשש כי הסכום שצוין בתביעת חוב שהגיש נושה עולה על סכום החוב שבו הוא נושה בפועל, וכי הסכום נקבע מתוך כוונה להשפיע על זכות ההצבעה שלו, רשאי הנאמן לבחון את התביעה לשם קביעת זכות ההצבעה של הנושה.
: (ג) החלטה באסיפת הנושים תתקבל בידי המצביעים באסיפה המחזיקים יחד ברוב ערך תביעות החוב; לעניין זה, &quot;מצביעים&quot; - למעט מי שנמנעו בהצבעה.
: (ד) נושה יעשה שימוש בזכות ההצבעה באסיפת נושים בתום לב ובדרך מקובלת ויימנע מניצול לרעה של כוחו.
: (ה) השר, באישור ועדת החוקה, רשאי לקבוע הוראות לעניין סדרי עבודתה של אסיפת הנושים, ובכלל זה הוראות לעניין זכות ההצבעה באסיפת הנושים ולעניין הצבעה באמצעות שלוח.

@ 263. מינוי ועדת נושים
: (א) בית המשפט רשאי למנות ועדת נושים שתייצג את עמדת הנושים שאינם נושים מובטחים ותפעל לקידום עניינם בהליכי חדלות הפירעון ([[בחלק זה]] - ועדת הנושים).
: (ב) החברים בוועדת הנושים יהיו נושים או מי מטעמם ומספרם לא יעלה על חמישה, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת.
: (ג) בוועדת הנושים יינתן ייצוג הולם לסוגי הנושים; בית המשפט רשאי לשנות את הרכב הוועדה שעליו החליטה אסיפת הנושים אם מצא כי אין בו ייצוג הולם לסוגי הנושים.
: (ד) ישיבה ראשונה של ועדת הנושים תתקיים בתוך 30 ימים מיום שמונתה או במועד אחר שעליו תחליט אסיפת הנושים.
: (ה) השר רשאי לקבוע הוראות לעניין סדרי עבודתה של ועדת הנושים; ועדת הנושים תקבע את סדרי עבודתה ככל שלא נקבעו בידי השר.

@ 264. שמיעת עמדת ועדת הנושים
: (א) ועדת הנושים רשאית להציג את עמדתה לפני הנאמן, לפני בית המשפט או לפני הממונה בכל עניין במסגרת הליכי חדלות הפירעון.
: (ב) מונתה ועדת נושים, יקבל הנאמן החלטה בעניינים המנויים להלן רק לאחר שנתן לוועדת הנושים הזדמנות להשמיע את עמדתה בתוך פרק הזמן שיורה בהתאם לנסיבות העניין ולצורכי הניהול התקין והיעיל של ההליכים:
:: (1) תביעה או התגוננות בהליך משפטי בשם החייב;
:: (2) העסקת אדם שיסייע לנאמן בניהול הליכי חדלות הפירעון;
:: (3) שעבוד נכס מנכסי קופת הנשייה;
:: (4) נטילת אשראי חדש;
:: (5) פשרה עם נושה או חייב של החייב בנוגע לגובה החוב ואופן תשלומו שיש לה השפעה מהותית על היקף נכסי קופת הנשייה;
:: (6) פירעון חוב לנושים מסוג מסוים;
:: (7) כל עניין שבית המשפט החליט, לפי [[סעיף 257(ג)]], כי על הנאמן לתת הזדמנות לוועדת הנושים להביע את עמדתה לגביו;
:: (8) כל עניין נוסף שקבע השר.
: (ג) בית המשפט או אסיפת הנושים רשאים לפטור מראש את הנאמן מחובתו לשמוע את עמדת ועדת הנושים לפני שיקבל החלטה באחד או יותר מהעניינים המנויים בסעיף קטן (ב).
: (ד) מונתה ועדת נושים, יקבל בית המשפט החלטה לעניין שכרו של הנאמן רק לאחר שנתן לוועדת הנושים הזדמנות להשמיע את עמדתה.
: (ה) בכל עניין שבו יש לתת הזדמנות לוועדת הנושים להשמיע את עמדתה לפי סעיפים קטנים (ב) ו-(ד), תינתן הזדמנות גם לנושים המובטחים להשמיע את עמדתם.

@ 265. דרישת מידע על ידי ועדת הנושים ונושה מובטח
: (א) בהליכי חדלות פירעון לגבי חייב שהוא תאגיד רשאית ועדת הנושים לדרוש מהנאמן כל מידע שבידיו הדרוש לה לשם מילוי תפקידה.
: (ב) סבר הנאמן כי מידע שדרשה ממנו ועדת הנושים אינו נחוץ לה לשם מילוי תפקידה, או שהוא עלול לפגוע בתאגיד, בפרטיותו של אדם או בהליכי חדלות הפירעון, רשאי הוא לפנות לבית המשפט בבקשה לפטור אותו ממסירת המידע; בית המשפט רשאי לתת פטור כאמור או לקבוע תנאים למסירת המידע.
: (ג) בהליכי חדלות פירעון לגבי חייב שהוא יחיד, רשאי הממונה להורות לנאמן למסור מידע לוועדת הנושים, לפי בקשתה, אם מצא כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין ולאחר שהביא בחשבון את הפגיעה בפרטיות הכרוכה בכך, ורשאי הוא לקבוע תנאים והגבלות לעניין העיון במידע והשימוש בו.
: (ד) כל מידע שוועדת הנושים רשאית לדרוש מהנאמן לפי סעיף זה, רשאי גם נושה מובטח לדרוש לעניין מידע הנוגע לחוב של החייב כלפיו.

= חלק ו': הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי =

@ 266. מינוי הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי
: (א) השר ימנה את הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי.
: (ב) הודעה על מינויו של הממונה תפורסם ברשומות.

@ 267. הממונה - עובד המדינה
: הממונה יהיה עובד המדינה, ויחולו עליו הדינים החלים על עובדי המדינה.

@ 268. תפקידי הממונה
: תפקידו של הממונה לפעול לשמירת התקינות, היעילות וההגינות של הליכים לפי חוק זה ולשמירת האינטרס הציבורי בהליכים אלה, ובכלל זה:
: (1) לפקח על התנהלות הנאמנים;
: (2) לנהל את הליכי חדלות הפירעון של יחידים לפי [[חלק ג|חלק ג': הליכי חדלות פירעון לגבי יחיד]];
: (3) לאסוף מידע הנוגע להליכי חדלות פירעון לשם ניתוח ומחקר.

@ 269. סמכויות הנאמן נתונות לממונה
: כל סמכות הנתונה לפי חוק זה לנאמן, תהיה נתונה גם לממונה.

@ 270. הממונה כצד להליכים
: (א) הממונה יהיה צד לכל הליך המתנהל בבית המשפט במסגרת הליכים לפי חוק זה, והוא רשאי לנקוט עמדה בכל הליך כאמור.
: (ב) בית המשפט לא יקיים דיון בהליך לפי חוק זה אלא לאחר שנוכח כי הומצאה לממונה הזמנה.

@ 271. סמכות לבדוק את נסיבות חדלות הפירעון
: הממונה רשאי לבדוק את הנסיבות שהובילו את החייב לחדלות פירעון ובכלל זה את התנהלותו של החייב, ולעניין חייב שהוא תאגיד - גם של מי שהיה נושא משרה או בעל שליטה בו, ולדווח על כך לבית המשפט.

@ 272. הנחיות הממונה
: הממונה רשאי לתת לנאמנים הנחיות כלליות לעניין ביצוע תפקידיהם והפעלת סמכויותיהם לפי חוק זה.

@ 273. סמכות לדרוש מידע מנאמן
: הממונה רשאי לדרוש מנאמן למסור לו כל מידע הדרוש לו לשם ביצוע תפקידיו ולהורות על אופן מסירת המידע כאמור.

@ 274. חקירה בדבר התנהלות נאמן
: (א) היה לממונה חשש כי נאמן אינו ממלא כראוי את תפקידו, יחקור הממונה בדבר, ידווח על כך לבית המשפט וימליץ לבית המשפט על הדרך שראוי לנקוט.
: (ב) חייב שהוא יחיד או נושה רשאים לפנות לממונה בבקשה כי יערוך חקירה לפי סעיף זה.

@ 275. פיקוח על הרישומים והדוחות של הנאמן
: הממונה יפקח על הרישומים שמנהלים הנאמנים והדוחות שהם מגישים, ויבקרם.

@ 276. פנייה לבית המשפט למתן הוראות
: הממונה רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה למתן הוראות בכל עניין הנוגע לביצוע תפקידיו ולהפעלת סמכויותיו לפי חוק זה.

@ 277. סיוע לממונה בביצוע תפקידו
: (א) נאמן יסייע לממונה ככל הדרוש לביצוע תפקידיו להפעלת סמכויותיו.
: (ב) החייב יסייע לממונה וישתף עמו פעולה ככל הדרוש לביצוע תפקידיו להפעלת סמכויותיו.

@ 278. עובדי הממונה ונציגיו
: (א) הממונה רשאי לבצע את תפקידיו ולהפעיל את סמכויותיו בעצמו או באמצעות עובדי המדינה הכפופים לו.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), סמכויות הממונה לפי [[סעיפים 105]], [[123]], [[125]], [[129(א) ו-(ב)]], [[139(א)]], [[143]], [[156(ה)]], [[169]], [[170(ג)]] [[ו-179(א)(1)]] יהיו נתונות רק לעובד הממונה שהוא הסמיכו לכך, ושהוא עורך דין בעל ניסיון של חמש שנים.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), הממונה רשאי לבצע תפקיד מתפקידיו או להפעיל סמכות מסמכויותיו, למעט סמכויות לפי סעיף קטן (ב), גם באמצעות מי שאינו עובד המדינה (בסעיף זה - נציג הממונה) ולשלם את שכרו.
: (ד) נציג הממונה יפעל לפי הוראות הממונה ובפיקוחו, אך אין בכך או בתשלום שכרו לפי סעיף קטן זה כדי ליצור יחסי עובד ומעביד בין הנציג לבין המדינה.
: (ה) הממונה רשאי, לפני מינויו של נציג הממונה או לאחר מכן, לדרוש שהנציג ישעבד נכסים או ייתן ערובה להבטחת מילוי תפקידו וחובותיו, ורשאי הוא בכל עת לדרוש מהנציג ערובה נוספת או לשחרר ערובה שניתנה, כולה או חלקה.
: (ו) דינם של נציגי הממונה כדין עובדי מדינה לעניין חיקוקים אלה:
:: (1) [[חוק שירות הציבור (מתנות), התש&quot;ם-1979]];
:: (2) [[חוק העונשין]] - ההוראות הנוגעות לעובדי הציבור;
:: (3) [[חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ&quot;ט-1969]];
:: (4) [[חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ&quot;ט-1969]];
:: (5) [[חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים), התשי&quot;ט-1959]];
:: (6) [[פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל&quot;א-1971]];
:: (7) [[חוק שירות המדינה (משמעת), התשכ&quot;ג-1963]], בשינויים המחויבים.

= חלק ז': סמכויות בית המשפט =

@ 279. סמכות כללית
: (א) בית המשפט מוסמך, בכפוף להוראות לפי חוק זה, להחליט בכל שאלה שבמשפט או שבעובדה, המתעוררת בעניין הליכי חדלות פירעון שלפניו או אם מצא כי הכרעה בה נדרשת לשם ייעול ההליכים כאמור, למעט החלטה שעניינה הכרעה בהליכים פליליים או הליכים מינהליים, בכפוף להוראות [[סעיף 31]].
: (ב) בית המשפט הדן בחדלות פירעון לא יוגבל בהפעלת סמכותו על ידי צו מבית משפט אחר, ולא יהיה ערעור על החלטותיו אלא בדרך הקבועה בחוק זה.
: (ג) ניתן צו לפתיחת הליכים, רשאי בית המשפט להורות כי תועבר אליו כל תובענה שהגיש החייב או שהוגשה נגדו, התלויה ועומדת בבית משפט אחר ושחלה לגביה הקפאת הליכים לפי [[חלק ב פרק ה|פרק ה': הקפאת הליכים, לחלק ב']], ולגבי יחיד - לפי [[סעיף 121]].
: (ד) בית המשפט רשאי לחזור ולעיין בכל צו שנתן מכוח סמכותו לפי חוק זה, לבטלו או לשנותו, אם השתנו הנסיבות או התגלו עובדות חדשות המצדיקות זאת.
: (ה) בית המשפט רשאי לקבל בכל עניין את הראיות בעל פה או בתצהיר; השר רשאי לקבוע הוראות לעניין זה.

@ 280. איחוד הליכים לפי חוק זה של תאגיד ושל יחיד
: בית המשפט הדן בהליכים לפי חוק זה של תאגיד מוסמך לצרף להליכים אלה הליכים לפי חוק זה של יחיד שהוא חבר התאגיד, נושא משרה בו או ערב לחובות התאגיד, המתנהלים בבית משפט אחר, אם מצא כי הדבר יביא לייעול ההליכים, והוא מוסמך לעשות כן גם אם הוגשה בקשה כאמור בעת פתיחת ההליכים לגבי התאגיד.

@ 281. חקירה בבית המשפט
: (א) היה לבית המשפט יסוד סביר להניח כי ברשותו של אדם מידע בדבר נכסיו, הוצאותיו, חובותיו, התחייבויותיו או נושיו של חייב שמתנהלים לגביו הליכי חדלות פירעון או בדבר התנהלותו הכלכלית, או כי אדם מחזיק בנכס או במסמך של חייב כאמור או חב לו חוב, רשאי הוא לצוות על אותו אדם להתייצב לפניו לחקירה, אם סבר כי החקירה דרושה לשם הליכי חדלות הפירעון; סמכויות החקירה לפי סעיף קטן זה יהיו נתונות לבית המשפט גם לגבי החייב.
: (ב) בית המשפט יזהיר את הנחקר לפני חקירתו, בלשון המובנת לו, כי עליו להעיד את האמת בלבד ואת האמת כולה וכי יהיה צפוי לעונשים הקבועים בחוק אם לא יעשה כן; הנחקר ישיב כי הבין את האזהרה וכי הוא מתחייב לעשות כן.
: (ג) בית המשפט רשאי להציג לנחקר כל שאלה שתיראה לו; על הנחקר להשיב על כל שאלה ששאל בית המשפט.
: (ד) בית המשפט רשאי לבצע את החקירות באמצעות הנאמן, באופן ובתנאים שיורה.
: (ה) חקירה שבוצעה באמצעות הנאמן לפי סעיף קטן (ד), תתועד בפרוטוקול שיימסר לנחקר, ואולם הנאמן רשאי, אם מצא כי הדבר דרוש לחקירה, לדחות את מסירת הפרוטוקול עד לסיום החקירות הנוגעות להליכי חדלות הפירעון.
: (ו) על חקירה לפי סעיף זה יחולו הוראות [[סעיף 47 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל&quot;א-1971]]; בוצעה חקירה בידי הנאמן לפי סעיף קטן (ד) וביקש הנחקר להימנע ממסירת ראיה לפי הוראות [[סעיף 47(א) לפקודה האמורה]], יכריע בית המשפט בבקשה, ויחולו לעניין זה הוראות [[סעיף 47(ב) לפקודה האמורה]].
: (ז) נחקר זכאי להיות מיוצג על ידי עורך דין.

@ 282. צו זימון או מסירה
: בית המשפט רשאי, מיוזמתו, לבקשת הנאמן או לבקשת הממונה, לתת צו -
: (1) המורה למי שזומן לבירור או לחקירה לפני הממונה או הנאמן - להתייצב לפני הממונה, הנאמן או בית המשפט;
: (2) המורה למי שנדרש למסור נכס, מסמך או מידע לנאמן או לממונה - למסרם לנאמן, לממונה או לבית המשפט או להתייצב לפני מי מהם.

@ 283. סמכות להורות על תפיסה
: בית המשפט רשאי, מיוזמתו, לבקשת הנאמן או לבקשת הממונה, לתת צו המורה לשוטר לתפוס נכס או מסמך של חייב שמתנהלים לגביו הליכי חדלות פירעון, הנמצא ברשות החייב או ברשות אדם אחר.

@ 284. צו עיכוב יציאה מהארץ
: (א) בלי לגרוע מהוראות [[סעיפים 142]] [[ו-161(ב)(4)]], בית המשפט רשאי לצוות על עיכוב יציאתו מהארץ של חייב שמתנהלים לגביו הליכי חדלות פירעון, ואם הוא תאגיד - של חבר התאגיד או מי שהיה נושא משרה בו, לתקופה שיקבע, אם היה לבית המשפט יסוד סביר להניח כי אותו אדם עומד לצאת מהארץ וכי יציאתו עלולה לסכל את פירעון החובות של החייב או לפגוע פגיעה ממשית בחקירת מצבו הכלכלי של החייב והנסיבות שהובילו למצבו; היה האדם תושב חוץ, לא יצווה בית המשפט על עיכוב יציאתו מהארץ אלא בנסיבות חריגות ומטעמים מיוחדים שיירשמו.
: (ב) בית המשפט רשאי לצוות על עיכוב יציאתו מהארץ של אדם כאמור בסעיף קטן (א) במעמד צד אחד אם שוכנע כי דחיית הדיון עד לקיומו במעמד הצדדים תסכל את מתן הצו; ניתן צו עיכוב יציאה מהארץ במעמד צד אחד, יקיים בית המשפט דיון במעמד הצדדים בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ-14 ימים מיום מתן הצו.
: (ג) בית המשפט רשאי, במקום לצוות על עיכוב יציאתו מהארץ של אדם כאמור בסעיף קטן (א), להתנות את היציאה במתן ערובה להנחת דעתו.

@ 285. סמכות מעצר
: בית המשפט רשאי להורות על מעצרו של חייב שהוא יחיד שמתנהלים לגביו הליכי חדלות פירעון, ואם הוא תאגיד - של בעל שליטה בו, לתקופה שלא תעלה על עשרה ימים, אם מצא כי המעצר דרוש כדי למנוע ממנו לפגוע בהליכי חדלות הפירעון, להשהותם או להכביד עליהם בדרך אחרת, או כדי למנוע הברחת נכס או מסמך של החייב, הסתרתו או השמדתו, ושוכנע כי אין כל אמצעי חלופי שניתן לנקוט כדי למנוע את המעשים האמורים.

@ 286. ביטול צו לפתיחת הליכים בשל אי-חדלות פירעון
: (א) בית המשפט רשאי לבטל צו לפתיחת הליכים, אם מצא כי החייב אינו בחדלות פירעון או אם אין בצו כדי לסייע במניעת חדלות פירעונו.
: (ב) בית המשפט רשאי להשהות את ביטול הצו לפתיחת הליכים כדי לאפשר הטלה מחדש של הגבלות או עיקולים שבוטלו עם מתן הצו, לפי [[סעיפים 25]] [[או 121]].
: (ג) ביטול צו לפתיחת הליכים אינו פוגע בתוקפם של מכירה, העברה, תשלום או פעולה משפטית אחרת שנעשו כדין לפני הביטול.
: (ד) ביטל בית המשפט צו לפתיחת הליכים לגבי חייב שהוא תאגיד, ישלח הנאמן באופן מיידי העתק מההחלטה לרשם, והרשם יעדכן את המרשם בהתאם; הודעה על ביטול הצו תפורסם לציבור באופן ובמועד שיקבע השר.

= חלק ח': אחריות נושא משרה ובעל תפקיד בתאגיד הנמצא בחדלות פירעון =

@ 287. הגדרות - [[חלק ח']]
: [[בחלק זה]] -
:- &quot;דירקטור&quot; - דירקטור כהגדרתו [[בחוק החברות]] או מי שממלא תפקיד דומה בשותפות;
:- &quot;מנהל כללי&quot; - כמשמעותו [[בחוק החברות]];
:- &quot;ניהול התאגיד במרמה&quot; - ניהול התאגיד מתוך כוונה לרמות את נושיו.

@ 288. אחריות דירקטור או מנהל כללי שלא פעל לצמצום היקף חדלות הפירעון
: (א) ידע דירקטור או מנהל כללי או היה עליו לדעת כי התאגיד נמצא בחדלות פירעון ולא נקט אמצעים סבירים לצמצום היקפה, רשאי בית המשפט, לבקשת הנאמן או הממונה, לאחר מתן הצו לפתיחת הליכים לגבי התאגיד, להורות כי הדירקטור או המנהל הכללי יישא באחריות כלפי התאגיד לנזקים שנגרמו לנושי התאגיד בשל מחדלו.
: (ב) לעניין סעיף זה, חזקה כי דירקטור או מנהל כללי נקט אמצעים סבירים לצמצום היקף חדלות הפירעון של התאגיד, אם נקט אמצעים להערכת מצבו הכלכלי של התאגיד ופעל כדי שהתאגיד ינקוט אחד האמצעים כמפורט להלן:
:: (1) קבלת סיוע מגורמים המתמחים בשיקום תאגידים;
:: (2) ניהול משא ומתן עם נושי התאגיד כדי להגיע עמם להסדר חוב;
:: (3) פתיחה בהליכי חדלות פירעון.
: (ג) על אף האמור [[+|בסעיפים 259]] [[ו-260 לחוק החברות]], חברה אינה רשאית לפטור דירקטור או מנהל כללי מאחריותו לפי סעיף זה או לקבוע הוראה בתקנונה המאפשרת לשפות דירקטור או מנהל כללי בשל הפרת חובתו לפי סעיף קטן (א).
: (ד) לא תקום לדירקטור או למנהל כללי חבות לפי סעיף זה אם הוכיח כי הסתמך בתום לב הסתמכות סבירה על מידע ולפיו התאגיד אינו נמצא בחדלות פירעון.

@ 289. הפרת חובה בידי בעל תפקיד בתאגיד
: (א) מצא בית המשפט כי בעל תפקיד בתאגיד או מי שהיה בעל תפקיד הפר חובה כלפי התאגיד שמקימה עילה לחיובו בפיצוי, תשלום או השבת נכס לתאגיד, רשאי הוא, לבקשת הנאמן או הממונה, לאחר מתן צו לפתיחת הליכים לגבי התאגיד, להורות לאותו אדם לפצות, לשלם או להשיב את הנכס לתאגיד.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), בקשה כאמור באותו סעיף קטן המוגשת נגד הנאמן, נגד מי שפעל מטעמו או נגד כונס הנכסים, יכול שתוגש גם על ידי החייב או נושה של התאגיד.
: (ג) לעניין סעיף זה, &quot;בעל תפקיד&quot;, בתאגיד - יזם התאגיד כהגדרתו [[בחוק החברות]], נושא משרה בתאגיד, הנאמן או מי שפעל מטעמו וכן כונס נכסים.

@ 290. ניהול במרמה של נושא משרה
: מצא בית המשפט כי מי שהיה נושא משרה בתאגיד, היה שותף ביודעין לניהול התאגיד במרמה בתקופה שקדמה למתן צו לפתיחת הליכים לגבי התאגיד, רשאי הוא, לבקשת הנאמן או הממונה, להורות לגביו אחד או יותר מאלה:
: (1) לקבוע כי נושא המשרה יישא באחריות לנזקים שנגרמו לתאגיד כתוצאה מניהול התאגיד במרמה;
: (2) לפסול אותו מלשמש נושא משרה בכל תאגיד לתקופה שיורה ושלא תעלה על חמש שנים.

@ 291. בירור בדבר ניהול במרמה של נושאי משרה
: התעורר במהלך ניהול הליכי חדלות הפירעון חשד בדבר ניהול התאגיד במרמה בידי נושאי המשרה בו בתקופה שקדמה למתן הצו לפתיחת הליכים, רשאי בית המשפט להורות לממונה או לנאמן לברר את הדבר ולהגיש את ממצאיו לבית המשפט.

@ 292. תחולה על מי שמילא בפועל תפקיד של דירקטור
: הוראות [[חלק זה]] יחולו גם על מי שמילא בפועל תפקיד של דירקטור לרבות בניגוד להוראות [[סעיף 106 לחוק החברות]].

= חלק ט': הליכי חדלות פירעון בין-לאומיים =

== פרק א': הגדרות ותחולה ==

@ 293. הגדרות - [[חלק ט']]
: [[בחלק זה]] -
:- &quot;בית המשפט&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 4]], ואם לא מתקיימים התנאים הקבועים באותה הגדרה - בית המשפט המחוזי או בית משפט השלום, בירושלים, לפי העניין;
:- &quot;בעל תפקיד זר&quot; - מי שהוסמך במסגרת הליך זר, לנהל את הליכי השיקום או הפירוק של החייב, לרבות מי שמונה כאמור באופן זמני, וכן מי שהוסמך במסגרת ההליך הזר להפעיל את הסמכויות הנתונות לבעל תפקיד זר לפי [[חלק זה]];
:- &quot;הכרה&quot;, בהליך זר - הכרה בהליך הזר בידי בית המשפט לפי הוראות [[פרק ג|פרק ג': הכרה בהליך זר]];
:- &quot;הליך זר&quot; - הליך שיפוטי או מינהלי המתנהל במדינה זרה, לפי דין שעניינו חדלות פירעון, ושבמסגרתו מוסדרים, לרבות באופן זמני, יחסיו של החייב עם נושיו, במאוחד, ונכסיו וענייניו של החייב נתונים לאחריותה או לפיקוחה של רשות מוסמכת זרה, למטרת שיקומו הכלכלי של החייב או פירוקו;
:- &quot;הליך זר משני&quot; - הליך זר שאינו הליך זר עיקרי, המתנהל במדינה זרה שבה מקיים החייב פעילות כלכלית שעניינה מסחר בטובין או מתן שירותים, הכרוכה בהעסקת כוח אדם ואינה ארעית;
:- &quot;הליך זר עיקרי&quot; - הליך זר המתנהל במדינה זרה שבה נמצא מרכז ענייניו של החייב; לעניין זה, יראו את מקום הרישום של חייב שהוא תאגיד או את מקום מגוריו של חייב שהוא יחיד כמקום שבו נמצא מרכז ענייניו, אלא אם כן הוכח אחרת;
:- &quot;מדינה זרה&quot; - לרבות שטח מחוץ לישראל שאינו מדינה, המנוי [[בתוספת השלישית]];
:- &quot;נושה זר&quot; - נושה ממדינה זרה;
:- &quot;רשות מוסמכת בישראל&quot; - בית המשפט או הממונה, ולעניין הליכי חדלות פירעון לגבי יחיד בעל חובות בסכום נמוך - גם רשם ההוצאה לפועל;
:- &quot;רשות מוסמכת זרה&quot; - רשות שיפוטית או כל רשות אחרת המוסמכת לפקח על הליך זר או אחראית לניהולו.

@ 294. תחולה - [[חלק ט']]
: הוראות [[חלק זה]] יחולו בכל אחד מאלה:
: (1) רשות מוסמכת זרה או בעל תפקיד זר מבקשים סיוע מהרשות המוסמכת בישראל או מנאמן, בקשר להליך זר;
: (2) הרשות המוסמכת בישראל או נאמן מבקשים סיוע מרשות מוסמכת זרה או מבעל תפקיד זר, בקשר להליכי חדלות פירעון המתנהלים בישראל;
: (3) הליכים זרים והליכי חדלות פירעון בישראל מתנהלים במקביל לגבי אותו חייב או שמתנהלים לגביו במקביל כמה הליכים זרים;
: (4) לנושים או לבעלי עניין אחרים במדינה זרה או לבעל תפקיד זר יש עניין לפתוח בהליכי חדלות פירעון בישראל או להשתתף בהליכים כאמור.

== פרק ב': גישה של בעל תפקיד זר ושל נושים זרים ==

@ 295. לרשות המוסמכת בישראל פניית בעל תפקיד זר לרשות המוסמכת בישראל
: בעל תפקיד זר רשאי לפנות ישירות לרשות המוסמכת בישראל.

@ 296. סמכות שיפוט מוגבלת
: פנייה של בעל תפקיד זר לפי [[חלק זה]] לרשות מוסמכת בישראל אין בה כשלעצמה כדי להקנות לרשות המוסמכת סמכות שיפוט לגבי בעל התפקיד הזר או לגבי נכסיו או עסקיו של החייב, אלא למטרה שלשמה נעשתה הפנייה.

@ 297. פתיחה בהליכי חדלות פירעון בידי בעל תפקיד זר והשתתפותו בהליכים
: (א) בעל תפקיד זר רשאי להגיש לבית המשפט בקשה לצו לפתיחת הליכים לגבי החייב שמתנהל לגביו ההליך הזר, אם מתקיימים התנאים לפי חוק זה להגשת בקשה לצו לפתיחת הליכים בידי נושה.
: (ב) בעל תפקיד זר רשאי להיות צד להליכי חדלות פירעון המתנהלים לגבי החייב שלגביו מתנהל ההליך הזר, אם בית המשפט הכיר בהליך הזר.

@ 298. מעמדם של נושים זרים בהליכי חדלות פירעון
: (א) מעמדם של נושים זרים וזכויותיהם לעניין פתיחה בהליכי חדלות פירעון והשתתפות בהם, זהים למעמדם ולזכויותיהם של נושים מישראל.
: (ב) אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי להשפיע על דירוג הנושה הזר בסדר הפירעון, ובלבד שחוב של נושה זר לא ידורג בדירוג נמוך מדירוג של חובות כלליים, אלא אם כן היה מדורג בדירוג זה אילו היה נושה מישראל.

@ 299. יידוע נושים זרים על החלטה של רשות מוסמכת בישראל
: (א) נקבעה לפי חוק זה חובה ליידע את הנושים על החלטה שקיבלה הרשות המוסמכת בישראל במסגרת הליכי חדלות פירעון, לרבות בדרך של פרסום ההחלטה לציבור, תימסר לכל נושה זר הודעה פרטנית על ההחלטה, אלא אם כן הורתה הרשות המוסמכת בישראל על דרך אחרת ליידוע הנושים הזרים, המתאימה בנסיבות העניין.
: (ב) הודעה על מתן צו לפתיחת הליכים שיש לשלוח לנושים לפי [[סעיפים 26]], [[106]] [[או 116(ג)]] תכלול לעניין נושה זר גם את אלה:
:: (1) המועד להגשת תביעת חוב והמען שאליו יש להגישה;
:: (2) הדרישה מנושה מובטח, לפי חוק זה, להגיש תביעת חוב לגבי חובו המובטח.

== פרק ג': הכרה בהליך זר ==

@ 300. הגשת בקשה להכרה בהליך זר
: (א) בעל תפקיד זר רשאי להגיש לבית המשפט בקשה להכרה בהליך הזר ([[בחלק זה]] - בקשת הכרה).
: (ב) לבקשת הכרה יצרף בעל התפקיד הזר מסמכים אלה:
:: (1) תצהיר שלו שבו מפורטים כל ההליכים הזרים הידועים לו, המתנהלים לגבי החייב;
:: (2) אחד מאלה:
::: (א) עותק של החלטת הרשות המוסמכת הזרה לפתוח בהליך הזר ולמנות את המבקש לבעל תפקיד זר;
::: (ב) מסמך מטעם הרשות המוסמכת הזרה המאשר את ניהולו של ההליך הזר ואת מינויו של המבקש לבעל תפקיד זר;
::: (ג) ככל שאין בידי בעל התפקיד הזר מסמכים כאמור בפסקת משנה (א) או (ב), ראיה אחרת המהווה מבחינת בית המשפט הוכחה מספקת לניהולו של ההליך הזר ולמינויו של המבקש לבעל תפקיד זר.

@ 301. הכרה בהליך זר
: (א) הוגשה לבית המשפט בקשת הכרה בהליך זר, יכיר בית המשפט בהליך זר כהליך זר עיקרי או כהליך זר משני, אם שוכנע כי מתקיימים כל אלה:
:: (1) ההליך הוא הליך זר עיקרי או הליך זר משני;
:: (2) מגיש בקשת ההכרה הוא בעל תפקיד זר.
: (ב) לשם החלטתו, רשאי בית המשפט להסתמך על המסמכים שהוגשו לו לפי [[סעיף 300(ב)]].
: (ג) בית המשפט ייתן את החלטתו בבקשת ההכרה בהקדם.

@ 302. תוצאות ההכרה בהליך זר עיקרי
: (א)(1) הכיר בית המשפט בהליך זר עיקרי יורה על סעדים אלה:
::: (א) השהיית פירעון חובות העבר של החייב והקפאת ההליכים נגדו;
::: (ב) השהיית כל העברה של זכות בנכס של החייב או שעבודו.
:: (2) השהיית הפעולות והקפאת ההליכים לפי פסקה (1) יהיו בהיקף ולתקופה שהיו חלים אילו ניתן לגבי החייב צו לפתיחת הליכים.
:: (3) אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהזכות לפתוח בהליכי חדלות פירעון לגבי החייב.
: (ב) נוסף על הוראות סעיף קטן (א), רשאי בית המשפט, לאחר שהכיר בהליך זר עיקרי, לבקשת בעל התפקיד הזר, לתת כל סעד הנדרש לשם הגנה על הנושים או שמירה על ערכם של נכסי החייב, ובכלל זה -
:: (1) להפעיל כל סמכות הנתונה לבית המשפט לפי חוק זה בהליכי חדלות פירעון;
:: (2) להסמיך את בעל התפקיד הזר או אדם אחר לנהל את נכסי החייב בישראל, כולם או חלקם;
:: (3) להורות על קיום חקירה ומסירת מידע בעניין נכסי החייב, התנהלותו, עסקיו, התחייבויותיו וחובותיו, בכפוף להגבלות הקבועות בחוק זה;
:: (4) לתת כל סעד אחר שניתן לתת לפי חוק זה בהליכי חדלות פירעון.
: (ג) הכיר בית המשפט בהליך זר עיקרי, רשאי הוא, לבקשת בעל התפקיד הזר, להסמיך את בעל התפקיד או אדם אחר לממש את נכסי החייב הנמצאים בישראל, כולם או חלקם, ולפעול לחלוקתם, ובלבד ששוכנע כי אין בכך כדי לפגוע בנושים בישראל.

@ 303. תוצאות ההכרה בהליך זר משני
: הכיר בית המשפט בהליך זר משני, רשאי הוא, לבקשת בעל התפקיד הזר, לתת כל סעד כאמור [[בסעיף 302]], אם שוכנע כי הסעד נדרש לגבי נכס שראוי לנהלו במסגרת ההליך הזר המשני או לגבי מידע הדרוש לאותו הליך, וכי הסעד נדרש לשם הגנה על הנושים או שמירה על ערכם של נכסי החייב.

@ 304. סעדים זמניים
: (א) הוגשה לבית המשפט בקשת הכרה, רשאי בית המשפט, לבקשת בעל התפקיד הזר, לפני החלטתו בבקשה, לתת צו זמני המורה על סעד מהסעדים המנויים [[בסעיף 302]] או על סעד זמני אחר שניתן לתתו לפי [[סעיפים 20]] [[או 119]], לפי העניין ([[בחלק זה]] - סעד זמני).
: (ב) על מתן סעד זמני לפי סעיף זה יחולו הוראות [[סעיפים 20(ב) ו-(ד)]] [[ו-21]].
: (ג) בית המשפט רשאי לדחות בקשה למתן סעד זמני לפי סעיף זה, אם יש במתן הסעד כדי לפגוע בניהולו של הליך זר עיקרי.

@ 305. הוראות לעניין סעד זמני או סעד הניתן לפי שיקול דעת בית המשפט
: (א) בית המשפט לא יקבל החלטה לעניין מתן סעד זמני, לעניין מתן סעד לפי [[סעיפים 302(ב)]] [[או 303]] ([[בחלק זה]] - סעד שבשיקול דעת) או לעניין שינוי של סעד כאמור, אלא לאחר ששוכנע כי החלטתו מספקת הגנה ראויה לעניינם של כלל הנושים, החייב ובעלי עניין אחרים בהליך.
: (ב) בית המשפט רשאי להתנות בתנאים מתן סעד זמני או סעד שבשיקול דעת אם מצא כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין.
: (ג) כל מי שרואה את עצמו נפגע ממתן סעד זמני או סעד שבשיקול דעת רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה לשנותו או לבטלו.

@ 306. השתתפות בעל תפקיד זר בהליך שהחייב צד לו
: הכיר בית המשפט בהליך זר לפי [[פרק זה]], רשאי בעל התפקיד הזר להיות צד לכל הליך שהחייב צד לו ושיש בו כדי להשפיע על ההליך הזר, למעט הליכים לפי [[סעיף 31]].

@ 307. עדכון על שינויים
: בעל תפקיד זר יודיע לבית המשפט, בהקדם האפשרי, על כל שינוי מהותי שחל בהליך הזר ממועד הגשת בקשת ההכרה, לרבות שינוי הנוגע למינויו, וכן על ניהולו של הליך זר נוסף הנוגע לחייב, שנודע לו עליו.

== פרק ד': שיתוף פעולה עם רשות מוסמכת זרה ובעל תפקיד זר ==

@ 308. שיתוף פעולה בין הרשות המוסמכת בישראל והנאמן לבין רשות מוסמכת זרה ובעל תפקיד זר
: (א) הרשות המוסמכת בישראל תפעל בשיתוף פעולה מרבי עם רשות מוסמכת זרה ועם בעל תפקיד זר, ישירות או באמצעות הנאמן, בכל עניין מהעניינים המפורטים [[בסעיף 294]].
: (ב) הנאמן יפעל בשיתוף פעולה מרבי עם רשות מוסמכת זרה ועם בעל תפקיד זר בכל עניין מהעניינים המפורטים [[בסעיף 294]], במסגרת סמכויותיו לפי חוק זה ובכפוף להוראות הרשות המוסמכת בישראל.

@ 309. קשר ישיר
: (א) הרשות המוסמכת בישראל רשאית לפנות ישירות לרשות מוסמכת זרה ולבעל תפקיד זר ובכלל זה לבקש מהם ישירות מידע או סיוע בקשר להליכי חדלות פירעון.
: (ב) הנאמן רשאי, במסגרת סמכויותיו ובכפוף להוראות הרשות המוסמכת בישראל, לפנות ישירות לרשות מוסמכת זרה ולבעל תפקיד זר ובכלל זה לבקש מהם ישירות מידע או סיוע בקשר להליכי חדלות פירעון.

@ 310. דרכים לשיתוף פעולה
: לשם קידום שיתוף הפעולה כאמור [[בסעיפים 308]] [[ו-309]], רשאית הרשות המוסמכת בישראל, בין השאר -
: (1) למנות אדם או גוף שיפעל לקידום שיתוף הפעולה בהתאם להוראותיה;
: (2) לקבוע דרכי התקשרות מתאימות עם רשות מוסמכת זרה או בעל תפקיד זר;
: (3) לפעול לתיאום הניהול של נכסי החייב ועסקיו והפיקוח עליהם;
: (4) לפעול לתיאום בין הליכים זרים והליכי חדלות פירעון בישראל המתנהלים במקביל לגבי אותו חייב, או בין כמה הליכים זרים המתנהלים לגביו במקביל.

== פרק ה': הליכים מקבילים ==

@ 311. הגבלת הליכי חדלות פירעון עם הכרה בהליך זר עיקרי
: הכיר בית המשפט בהליך זר עיקרי, יחולו הגבלות אלה לעניין הליכי חדלות פירעון לגבי החייב שלגביו מתנהל ההליך הזר העיקרי:
: (1) לא ייפתחו הליכי חדלות פירעון לגבי החייב אלא אם כן יש לו נכסים בישראל;
: (2) הליכי חדלות הפירעון יוגבלו לנכסי החייב הנמצאים בישראל או לנכסים אחרים של החייב כפי שיורה בית המשפט, ככל שהדבר דרוש לשם שיתוף פעולה ותיאום כאמור [[פרק ד|בפרק ד': שיתוף פעולה עם רשות מוסמכת זרה ובעל תפקיד זר]].

@ 312. הכרה בהליך זר עיקרי - חזקת חדלות פירעון בהליכי חדלות פירעון
: הכיר בית המשפט בהליך זר עיקרי, חזקה היא כי החייב נמצא בחדלות פירעון לעניין התנאים להגשת בקשה לצו לפתיחת הליכים לפי [[סעיפים 9]] [[או 109]]; חזקת חדלות הפירעון כאמור ניתנת לסתירה.

@ 313. סעדים בהליכי חדלות פירעון ובהליך זר המתנהלים במקביל
: (א) הוגשה בקשת הכרה בהליך זר לאחר שנפתחו הליכי חדלות פירעון, לא יורה בית המשפט על מתן סעד לפי [[סעיפים 302 עד 304]] אם יש בכך כדי לפגוע בניהול הליכי חדלות הפירעון.
: (ב) נפתחו הליכי חדלות פירעון לאחר שהוגשה בקשת הכרה בהליך זר, יבחן בית המשפט את הסעדים שנתן לפי [[סעיפים 302 עד 304]] ויתאימם או יבטלם אם יש בהם כדי לפגוע בהליכי חדלות הפירעון.

@ 314. סעדים בהליכים זרים המתנהלים במקביל
: התנהלו הליכים לפי [[חלק זה]], לגבי כמה הליכים זרים הנוגעים לאותו חייב, יחולו הוראות אלה:
: (1) הכיר בית המשפט בהליך זר עיקרי -
:: (א) יעיין מחדש בסעד זמני או בסעד שבשיקול דעת שנתן במסגרת הכרה בהליך זר משני, לפני ההכרה בהליך הזר העיקרי, ורשאי הוא לשנותו או לבטלו אם מצא כי הסעד פוגע בניהול ההליך הזר העיקרי;
:: (ב) לא ייתן סעד זמני או סעד שבשיקול דעת במסגרת הכרה בהליך זר משני, לאחר ההכרה בהליך הזר העיקרי, אם יש בו כדי לפגוע בניהול ההליך הזר העיקרי;
: (2) הכיר בית המשפט בהליך זר משני, ולאחר מכן הכיר בהליך זר משני נוסף, רשאי בית המשפט לתת כל סעד שבשיקול דעת הדרוש לשם תיאום בין ההליכים, ורשאי בית המשפט לשנות או לבטל סעד שנתן, לשם תיאום כאמור.

@ 315. פירעון חובות בהליכי חדלות פירעון ובהליך זר המתנהלים במקביל
: (א) נושה שחלק מחובו נפרע במסגרת הליך זר, לא יהיה זכאי לקבל תשלום בשל אותו חוב במסגרת חלוקה בהליכי חדלות פירעון לגבי אותו חייב, כל עוד שיעור החוב שנפרע לנושים אחרים באותה דרגה בסדר הפירעון קטן משיעור החוב שנפרע לאותו נושה במסגרת ההליך הזר.
: (ב) אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי לגרוע מזכויותיו של נושה בעל זכויות פירעון מיוחדות או נושה בעל זכות קניינית.

== פרק ו': הוראות שונות ==

@ 316. סייג תקנת הציבור
: על אף האמור [[בחלק זה]], הרשות המוסמכת בישראל רשאית להימנע מהפעלת סמכות לפי [[חלק זה]], ובכלל זה הכרה בהליך זר לפי [[סעיף 301]] ומתן סעד לפי [[סעיפים 302 עד 304]], אם יש בהפעלת הסמכות כדי לפגוע בתקנת הציבור או הוכח לבית המשפט כי מתקיים אחד מאלה:
: (1) ההליך הזר התנהל במרמה;
: (2) האפשרות שניתנה לחייב לטעון את טענותיו ולהביא את ראיותיו בהליך הזר לא היתה סבירה לדעת בית המשפט.

@ 317. סיוע לפי דין אחר
: אין בהוראות [[חלק זה]] כדי לגרוע מסמכות הרשות המוסמכת בישראל או הנאמן לסייע לרשות מוסמכת זרה או לבעל תפקיד זר, לפי כל דין.

= חלק י': הסדר חוב שלא במסגרת צו לפתיחת הליכים =

== פרק א': הגדרות ותחולה ==

@ 318. הגדרות - [[חלק י']]
: [[בחלק זה]] -
:- &quot;הסדר חוב&quot; - הסדר בין חייב שהוא יחיד או תאגיד לבין בעלי העניין בהסדר או סוג שלהם, שעניינו שינוי בתנאי הפירעון של חוב;
:- &quot;בעלי עניין&quot;, בהסדר חוב - הנושים, ולעניין חייב שהוא תאגיד - גם חברי התאגיד, או סוג שלהם.

@ 319. תחולה - [[חלק י']]
: הוראות [[חלק זה]] יחולו -
: (1) לעניין תאגיד - על הסדר חוב שנעשה באין צו לפתיחת הליכים;
: (2) לעניין יחיד - על הסדר חוב, בין שנעשה באין צו לפתיחת הליכים ובין שנעשה לאחר מתן צו כאמור.

== פרק א'1: צו עיכוב הליכים זמני לשם גיבוש ואישור של הסדר חוב (תיקון: תשפ&quot;א, ק&quot;ת תשפ&quot;ב-2, ק&quot;ת תשפ&quot;ב-3, תשפ&quot;ג, תשפ&quot;ד-2, ק&quot;ת תשפ&quot;ה, תשפ&quot;ה, ק&quot;ת תשפ&quot;ה-2, תשפ&quot;ו) ==

=== סימן א': הגדרות (תיקון: תשפ&quot;ו) ===

@ 319א. הגדרות - [[פרק א'1]] (תיקון: תשפ&quot;ו)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;חוב עבר&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 4]], בשינויים המחויבים, אולם פסקה (4) להגדרה לא תיקרא, ויראו את מועד מתן צו עיכוב ההליכים הזמני כמועד מתן הצו לפתיחת הליכים;
:- &quot;נושה מהותי&quot; - נושה של תאגיד שמתקיים בו אחד מאלה:
:: (1) נושה מובטח;
:: (2) מי שבמועד הגשת הבקשה לצו עיכוב הליכים זמני התאגיד חב לו סכום העולה על 75,000 שקלים חדשים או יותר מ-10% מסך חובות התאגיד שאינם חובות מובטחים, לפי הנמוך;
:: (3) נאמן לסדרת תעודות התחייבות של התאגיד, אחת או יותר, ובלבד שבמועד הגשת הבקשה יתרת הערך של סדרת תעודות ההתחייבות אינה פחותה מהמפורט בפסקה (2);
:- &quot;צו עיכוב הליכים זמני&quot; - כמשמעותו לפי [[סימן ג']] [[סימן ד|או ד']], לפי העניין.

=== סימן ב': אגרות ותשלומים (תיקון: תשפ&quot;ו) ===

@ 319ב. אגרות ותשלומים בעד הליכים לפי [[פרק זה]] (תיקון: תשפ&quot;ו)
: לעניין אגרות ותשלומים שנקבעו בתקנות לפי [[סעיף 356(3)]], דין בקשה לצו עיכוב הליכים זמני כדין בקשה להבאת הסדר חוב לאישור בעלי העניין בו, אלא אם כן נקבע אחרת בתקנות לפי [[הסעיף האמור]].

=== סימן ג': צו עיכוב הליכים זמני לגבי תאגיד (תיקון: תשפ&quot;ו) ===

@ 319ג. הגשת בקשה לצו עיכוב הליכים זמני בידי תאגיד (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) תאגיד שאין לגביו צו לפתיחת הליכים רשאי להגיש לבית המשפט בקשה לצו עיכוב הליכים זמני לפי [[סימן זה]] לשם גיבוש הסדר חוב עם בעלי העניין בו ואישורו, ובלבד שבמהלך 12 החודשים שקדמו למועד הגשת הבקשה לא ניתן בעניינו צו עיכוב הליכים זמני.
: (ב) בבקשה כאמור בסעיף קטן (א) יכלול התאגיד את הפרטים והמסמכים שיש לכלול לפי [[סעיפים 8]] [[ו-12]] בבקשה לצו לפתיחת הליכים שהפעלת התאגיד מתבקשת בה ויצרף לבקשה את כל אלה:
:: (1) מתווה מוצע להסדר החוב והתועלת שתצמח מההסדר;
:: (2) תוכנית שבה יפרט את אופן הפעלת התאגיד בתקופת צו עיכוב ההליכים הזמני, ובכלל זה ההכנסות הצפויות מהפעלת התאגיד וממקורות נוספים, ההוצאות הצפויות לשם הפעלת התאגיד, תכנון עסקי ופעולות הנחוצות להפעלת התאגיד, והכול בהתאם למאפייני התאגיד ([[בפרק זה]] - תוכנית הפעלה);
:: (3) פירוט האמצעים למימון ההוצאות הכרוכות בהפעלת התאגיד עד אישור הסדר החוב ופירוט כיצד הפעלת התאגיד תהיה ישימה, לא גירעונית ולא תפגע בנושים;
:: (4) הדוחות הכספיים של התאגיד לשנה שקדמה לשנת הגשת הבקשה, מבוקרים כדין בידי רואה חשבון, אם ישנם;
:: (5) עמדות בעלי העניין לגבי המתווה המוצע של הסדר החוב, אם ידועות לתאגיד.
: (ג) העובדות המפורטות בבקשה לצו עיכוב הליכים זמני ובמסמכים המצורפים לה יאומתו בתצהיר.

@ 319ד. הגבלות על פעולת התאגיד עד להחלטה בבקשה לצו עיכוב הליכים זמני (תיקון: תשפ&quot;ו)
: תאגיד שהגיש בקשה לצו עיכוב הליכים זמני לא יבצע עסקה חריגה או חלוקה כהגדרתן [[בחוק החברות]] או עסקה המנויה [[בסעיף 270 לחוק החברות]] עד למתן החלטה בבקשה, אלא באישור בית המשפט.

@ 319ה. משלוח העתק ופרסום הודעה על הגשת בקשה לצו עיכוב הליכים זמני (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) התאגיד ימציא לממונה ולנושיו המהותיים העתק מהבקשה לצו עיכוב הליכים זמני ומהמסמכים שצורפו לה, בדרך ובמועד שיורה בית המשפט, וכן ימציא אותם לכל בעל עניין בהסדר החוב עם קבלת דרישה ממנו בכתב ולכל אדם אחר כפי שיורה בית המשפט.
: (ב) הממונה יפרסם הודעה על הגשת בקשה לצו עיכוב הליכים זמני לגבי תאגיד באתר האינטרנט של משרד המשפטים.

@ 319ו. הגשת התנגדות לבקשה לצו עיכוב הליכים זמני (תיקון: תשפ&quot;ו)
: אדם העלול להיפגע ממתן צו עיכוב הליכים זמני לגבי תאגיד רשאי להגיש התנגדות לבקשה לבית המשפט בתוך 14 ימים ממועד פרסום ההודעה על הגשת בקשה לצו כאמור; מגיש ההתנגדות ישלח העתק מההתנגדות לתאגיד ולממונה.

@ 319ז. החלטה בבקשה לצו עיכוב הליכים זמני (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) בית המשפט רשאי לתת צו עיכוב הליכים זמני אם מצא שמתקיימים כל אלה:
:: (1) יש סיכוי סביר לאישור הסדר חוב שיביא לשיקומו הכלכלי של התאגיד וצו עיכוב הליכים זמני נדרש לשם כך; בית המשפט יקבע אם תנאי זה מתקיים בשים לב לשאלת קיומם של חובות עבר שבשלהם הייתה קמה לנושים זכאות לגמלה לפי הוראות [[פרק ח' לחוק הביטוח הלאומי]] אילו היה ניתן לגבי התאגיד צו לפתיחת הליכים;
:: (2) אין חשש סביר כי הפעלת התאגיד בתקופת תוקפו של הצו תפגע בנושים;
:: (3) יש אמצעים למימון ההוצאות הכרוכות בהפעלת התאגיד עד אישור הסדר החוב.
: (ב) בית המשפט לא ייתן צו עיכוב הליכים זמני אם מצא כי מתקיים אחד מאלה:
:: (1) יש חשש ממשי כי התאגיד פועל במטרה להונות את נושיו;
:: (2) יש חשש ממשי כי התאגיד פועל לגריעת נכס מנכסיו במטרה להבריח אותו מנושיו;
:: (3) יש חשש ממשי כי הבקשה לצו עיכוב הליכים זמני הוגשה בחוסר תום לב או שיש בהגשתה משום שימוש לרעה בהליך.
: (ג)(1) צו עיכוב הליכים זמני יהיה לתקופה שלא תעלה על 45 ימים, כפי שיורה בית המשפט.
:: (2) בית המשפט רשאי להאריך את התקופה האמורה בפסקה (1) בתקופות נוספות שלא יעלו במצטבר על 45 ימים.
:: (3) בית המשפט רשאי להאריך את תקופת תוקפו של הצו בתקופה אחת נוספת שלא תעלה על 30 ימים, מעבר לאמור בפסקה (2), אם הסכימו לכך רוב הנושים שהם צד להסדר המוצע ומחזיקים יחד ברוב ערך תביעות החוב; השר רשאי לקבוע הוראות לעניין אופן הגשת הודעת נושה על הסכמתו לפי פסקה זו.
:: (4) החלטה על הארכת תקופת תוקפו של צו עיכוב הליכים זמני לפי סעיף קטן זה תינתן רק לאחר שבית המשפט נתן לצדדים הזדמנות להביע את עמדתם ושוכנע כי ממשיכים להתקיים התנאים למתן צו שבסעיף קטן (א) ולא מתקיימים הסייגים שבסעיף קטן (ב).
: (ד) נתן בית המשפט צו עיכוב הליכים זמני, רשאי הוא לקבוע מועד להגשת בקשה להבאת הסדר חוב לאישור בעלי העניין בו, לקבוע מועד לכינוס אסיפות סוג לאישור הסדר החוב ולקבוע מועד להבאת הסדר החוב שאישרו בעלי העניין בו לאישור בית המשפט.
: (ה) החלטה בבקשה לצו עיכוב הליכים זמני תתקבל לאחר שמיעת הצדדים, אולם בית המשפט רשאי לתת את הצו לאחר שמיעת התאגיד בלבד, אם שוכנע, על בסיס ראיות מהימנות לכאורה, כי יש חשש סביר שהשהיית קבלת ההחלטה עד לאחר שמיעת הצדדים תסכל את מטרת הצו או תגרום לתאגיד נזק חמור; ניתן הצו במעמד צד אחד, יקיים בית המשפט דיון במעמד הצדדים בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ-14 ימים מיום נתינתו; התאגיד ישלח הודעה על צו עיכוב הליכים זמני שניתן במעמד צד אחד לנושיו המהותיים ולעובדיו.
: (ו) הממונה יפרסם הודעה על מתן צו עיכוב ההליכים הזמני באתר האינטרנט של משרד המשפטים.

@ 319ח. עיכוב הליכים נגד אדם שלישי (תיקון: תשפ&quot;ו)
: צו עיכוב ההליכים הזמני יחול רק על הליכים נגד התאגיד, אולם בית המשפט רשאי, בנסיבות חריגות ומטעמים שיירשמו, לעכב בתקופת תוקפו של הצו אחד או יותר מההליכים המנויים [[בסעיף 29]] גם נגד מי שאינו התאגיד, ובכלל זה נושא משרה בתאגיד, בהתקיים כל אלה:
: (1) עיכוב ההליכים לגבי אותו אדם חיוני לשם גיבוש הסדר החוב ואישורו;
: (2) ההליכים נגד אותו אדם נובעים מפעילותו בתאגיד או מהחובות שבהם חב התאגיד.

@ 319ט. תוצאות צו עיכוב הליכים זמני (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) עם מתן צו עיכוב הליכים זמני לגבי תאגיד, וכל עוד הוא עומד בתוקפו, יחולו הוראות אלה:
:: (1) לא ייפרעו חובות העבר של התאגיד מנכסי התאגיד, אולם לעניין נושים בעלי זכויות פירעון מיוחדות יחולו הוראות [[סעיפים 60]], [[255]] [[ו-256]];
:: (2) יוקפאו ההליכים נגד התאגיד לפי הוראות [[פרק ה' לחלק ב']], ויחולו הוראות [[חלק ב פרק ה|אותו פרק]] בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
::: (א) לעניין [[סעיף 29(2)]] - יראו את התאגיד שניתן לגביו צו עיכוב הליכים זמני כתאגיד בהפעלה;
::: (ב) לעניין [[סעיף 29(4)]] - במקום &quot;בטל&quot; יקראו &quot;רשאי בית המשפט להורות על ביטולו&quot;;
::: (ג) על אף האמור [[בסעיף 29(5)]] - נושה לא יוכל להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים בעניינו של התאגיד, אלא אם כן הוגשה גם בקשה לביטול צו עיכוב הליכים זמני לפי [[סעיף 319טז]];
:: (3) התאגיד יהיה מנוע מלהוציא נכסים מרשותו, למוכרם או לשנות את מצבם או את זכויותיו בהם, שלא במהלך עסקים רגיל, אלא באישור בית המשפט;
:: (4) בית המשפט רשאי להורות על עיכוב יציאתו מהארץ של אדם שלישי, אם הורה על עיכוב הליכים נגדו לפי [[סעיף 319ח]], ורשאי הוא להתלות את עיכוב היציאה מהארץ או להתנות את היציאה מהארץ במתן ערובה להנחת דעתו.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), אין בצו עיכוב הליכים זמני כדי לפטור את התאגיד מחובתו לקיים כל הוראה לפי דין, ובכלל זה החלטה מינהלית, למעט חובה לתשלום חוב עבר, בכפוף להוראות [[סעיף 31]].
: (ג) מייד עם מתן צו עיכוב הליכים זמני, ישלח מנהל ההסדר העתק מהצו לרשם; פקע או בוטל הצו - יודיע על כך מנהל ההסדר לרשם באופן מיידי; הרשם ירשום הערה במרשם על מתן הצו, ואם פקע או בוטל הצו - יעדכן את המרשם בהתאם.

@ 319י. גיבוש הסדר החוב (תיקון: תשפ&quot;ו)
: עם מתן צו עיכוב הליכים זמני יפעל התאגיד, באופן מיידי, לגיבוש הסדר החוב.

@ 319יא. הוראות בעניין הפעלת תאגיד בתקופת צו עיכוב הליכים זמני (תיקון: תשפ&quot;ו)
: ניתן צו עיכוב הליכים זמני לגבי תאגיד, יחולו הוראות אלה על הפעלתו בתקופת תוקפו של הצו:
: (1) עסקי התאגיד יופעלו רק כדי לאפשר את המשך קיומו כעסק פעיל עד גיבוש הסדר החוב ובהתאם לתוכנית ההפעלה שאושרה;
: (2) התאגיד ינהל את נכסיו באופן יעיל ומיטבי לשמירת ערכם ולהשבחתם;
: (3) התאגיד לא יבצע עסקה חריגה או חלוקה כהגדרתן [[בחוק החברות]] או עסקה המנויה [[בסעיף 270 לחוק החברות]], אלא באישור בית המשפט;
: (4) בית המשפט רשאי להורות על איסור לבצע עסקאות מסוימות, סוג מסוים של עסקאות או התניית ביצוען של עסקאות אלה באישור בית המשפט;
: (5) יחולו [[סעיפים 77 עד 79]];
: (6) בית המשפט רשאי להתיר לתאגיד להתקשר בחוזה לקבלת אשראי הדרוש לשם מימון פעילותו של התאגיד בתקופת תוקפו של צו עיכוב ההליכים הזמני או להורות על מסגרת אשראי שהתאגיד יהיה רשאי ליטול לשם מימון הפעילות כאמור, והכול למטרות ובתנאים שיורה בית המשפט (בפסקה זו - אשראי חדש); דין הסכומים הנדרשים לפירעון אשראי חדש כדין הוצאות הליכי חדלות פירעון, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת; הודעה על בקשת התאגיד לקבלת אשראי חדש תימסר לנושי התאגיד, כפי שיורה בית המשפט;
: (7) תאגיד שניתן לגביו צו עיכוב הליכים זמני יציין בתקופת תוקפו של הצו, בצד שמו, בכל פרסום מטעמו שהוא הצעה לציבור לרכוש מוצרים או שירותים, את הביטוי &quot;בעיכוב הליכים זמני בהליך לאישור הסדר חוב&quot;;
: (8) התאגיד רשאי לעשות שימוש בנכס המשועבד בשעבוד קבוע, בנכס שחל עליו שעבוד צף או בנכס הכפוף לשימור בעלות, במהלך העסקים הרגיל בלבד, ויחולו הוראות [[סעיפים 61]], [[63]] [[ו-64]], בשינויים המחויבים ובשינוי זה: במקום &quot;הנאמן&quot; יקראו &quot;התאגיד&quot;;
: (9) לעניין ביטול חוזה קיים שהתאגיד צד לו, יחולו הוראות [[סעיפים 66]], [[68]], [[69]] [[ו-71 עד 74]], בשינויים המחויבים ובשינויים אלה: במקום &quot;הנאמן&quot; יקראו &quot;התאגיד&quot; ובמקום &quot;שיקומו הכלכלי&quot; יקראו &quot;אישור הסדר החוב בעניינו&quot;.

@ 319יב. חובת דיווח (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) המנהל הכללי, ובתאגיד שהוא שותפות - השותף הכללי, ואם השותף הכללי הוא חברה - המנהל הכללי של חברת השותף הכללי, ידווח למנהל ההסדר, לבעלי העניין ולממונה, באופן מיידי, על שינוי מהותי במצב עסקיו או במצבו הכלכלי של התאגיד; בית המשפט רשאי להטיל את חובת הדיווח על נושא משרה אחר בתאגיד.
: (ב) הדיווח ייעשה כפי שיקבע השר, או באופן אחר כפי שיורה בית המשפט.

@ 319יג. מינוי מנהל הסדר וסמכויותיו (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) בית המשפט ימנה מנהל הסדר לפי [[סעיף 326]] עם מתן צו עיכוב הליכים זמני, והוא יפעל מטעמו להבטחת הניהול התקין של הליך לפי [[פרק זה]] והשמירה על נכסי התאגיד במהלכו ויסייע לתאגיד ולנושיו לנהל משא ומתן לגיבוש הסדר החוב.
: (ב) נוסף על סמכויות מנהל ההסדר לפי [[סעיף 326]], מנהל ההסדר ישתתף בכל ישיבות הדירקטוריון של התאגיד וועדותיו, ורשאי הוא לקבל כל מידע שחבר דירקטוריון רשאי לקבל, אלא אם כן מצא בית המשפט שאין צורך בכך כדי להבטיח את הניהול התקין של ההליך או את השמירה על נכסי התאגיד; בית המשפט רשאי לקבוע תנאים להשתתפות מנהל ההסדר בישיבות ולקבלת מידע לפי סעיף זה.
: (ג) סבר מנהל ההסדר כי פעולה שבכוונת התאגיד לבצע אינה לטובת התאגיד או עלולה לפגוע בבעלי העניין בהסדר החוב, ידווח על כך לבעלי העניין ולבית המשפט בצירוף חוות דעתו לעניין הפגיעה שעלולה להיגרם.
: (ד) מנהל ההסדר לא ימסור על התאגיד מידע החורג מהנדרש לשם מילוי תפקידו לפי [[פרק זה]].
: (ה) נוכח התאגיד או מנהל ההסדר, בתוך תקופת תוקפו של צו עיכוב ההליכים הזמני, כי חדל להתקיים בתאגיד תנאי מהתנאים למתן הצו, יודיע על כך לבית המשפט; נוכח מנהל ההסדר כי הוראות [[סעיפים 319י עד 319יב]] [[או 319יד]] אינן מקוימות, יודיע על כך לבית המשפט.
: (ו) כדי להבטיח שהתאגיד עומד בתנאי הצו, יפנה מנהל ההסדר למי שמופקד על רישום נכסים בפנקס המתנהל לפי דין כדי לרשום בפנקס הערה כי התאגיד בעיכוב הליכים זמני בהליך לאישור הסדר חוב, והוא יעשה כן.
: (ז) מנהל ההסדר רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה למתן הוראות בקשר להפעלת סמכויותיו.

@ 319יד. מסירת מידע למנהל ההסדר ושיתוף פעולה עימו (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) מינה בית המשפט מנהל הסדר ונוספו לו סמכויות כאמור [[בסעיף 319יג]], יחולו הוראות אלה:
:: (1) התאגיד ימסור למנהל ההסדר, זמן סביר לפני קבלת החלטה לגבי פעולה או עסקה המחייבת את אישור בית המשפט לפי הוראות [[פרק זה]] או לפי החלטת בית המשפט, את כל המידע הנוגע לאותו עניין, ובטרם יפנה לבית המשפט בבקשה לאישור כאמור - יפנה למנהל ההסדר לקבלת עמדתו, ויצרף אותה לבקשה;
:: (2) התאגיד ידווח למנהל ההסדר מדי חודש, או בתדירות גבוהה יותר שעליה הורה בית המשפט לבקשת מנהל ההסדר, על ההיקף הצפוי של הוצאות התאגיד והכנסותיו ועל ההוצאות לגיבוש הסדר החוב, וכן על ההוצאות שהוצאו בפועל וההכנסות שהתקבלו;
:: (3) התאגיד ידווח למנהל ההסדר באופן שוטף על פעילותו בהתאם לתוכנית ההפעלה, ויודיע לו על כל שינוי או חריגה מהותיים ביישום התוכנית לפני קבלת ההחלטה על כך, ואם השינוי או החריגה לא היו כרוכים בקבלת החלטה - מייד עם היוודע עליהם לתאגיד; מנהל ההסדר יודיע לבית המשפט על כל שינוי או חריגה מהותיים ביישום התוכנית;
:: (4) התאגיד ימסור למנהל ההסדר כל מידע שידרוש הנחוץ לו לשם מילוי תפקידו; סבר התאגיד כי מידע שדרש ממנו מנהל ההסדר אינו נחוץ לו לשם מילוי תפקידו, רשאי הוא לפנות לבית המשפט בבקשה לפטור אותו ממסירת המידע; הורה בית המשפט על עיכוב הליכים נגד אדם שלישי לפי [[סעיף 319ח]], יחולו עליו הוראות פסקה זו;
:: (5) למנהל ההסדר תינתן הרשאה לצפייה במידע שבחשבונות הבנק של התאגיד; סבר התאגיד כי מידע שבחשבון בנק שלו אינו נחוץ למנהל ההסדר לשם מילוי תפקידו, רשאי הוא לפנות לבית המשפט בבקשה שיורה שלא תינתן הרשאה לצפייה במידע.
: (ב) התאגיד רשאי לפנות למנהל ההסדר בבקשה לקבל את עמדתו בכל עניין הנוגע למילוי ההוראות [[שבפרק זה]].

@ 319טו. סעדים בשל פגיעה מהותית בבעל עניין בהסדר החוב (תיקון: תשפ&quot;ו)
: בית המשפט רשאי, לבקשת בעל עניין בהסדר החוב, להעניק לו סעד כפי שיראה לנכון בנסיבות העניין, אם מצא שצו עיכוב ההליכים הזמני עלול לפגוע בו פגיעה מהותית.

@ 319טז. ביטול צו עיכוב הליכים זמני (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) בית המשפט יורה על ביטול צו עיכוב הליכים זמני, מיוזמתו או לבקשת בעל עניין או מנהל ההסדר, אם שוכנע כי אין סיכוי סביר לגיבוש הסדר חוב ולאישורו בתקופת תוקפו של הצו או כי חדל להתקיים תנאי מהתנאים למתן צו [[שבסעיף 319ז(א)]] או כי התקיים סייג מהסייגים [[שבסעיף 319ז(ב)]].
: (ב) בית המשפט רשאי להשהות את ביטול צו עיכוב ההליכים הזמני כדי לאפשר הטלה מחדש של עיקולים שבוטלו בשל מתן הצו או כדי לאפשר הגשת בקשה לצו לפתיחת הליכים.
: (ג) ביטול צו עיכוב הליכים זמני אינו פוגע בתוקפם של מכירה, העברה, תשלום או פעולה משפטית אחרת שנעשו כדין לפני הביטול.

=== סימן ד': צו עיכוב הליכים זמני לגבי יחיד (תיקון: תשפ&quot;ו) ===

@ 319יז. הגשת בקשה לצו עיכוב הליכים זמני בידי יחיד (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) יחיד שאין לגביו צו לפתיחת הליכים רשאי להגיש לבית המשפט בקשה לצו עיכוב הליכים זמני לפי [[סימן זה]], לשם גיבוש הסדר חוב עם בעלי העניין בו ואישורו, ובלבד שבמהלך 12 החודשים שקדמו למועד הגשת בקשתו לא ניתן בעניינו צו עיכוב הליכים זמני; היחיד ישלח העתק מהבקשה ומהמסמכים שצורפו לה לממונה ולנושים שפירט בבקשתו; הממונה יפרסם הודעה על הגשת הבקשה באתר האינטרנט של משרד המשפטים.
: (ב) בבקשה כאמור בסעיף קטן (א) יכלול היחיד את הפרטים והמסמכים שיש לכלול בבקשה להבאת הסדר חוב לאישור בעלי העניין בו, למעט הסדר החוב המוצע, ויצרף לבקשה את כל אלה:
:: (1) מתווה מוצע להסדר החוב והתועלת שתצמח מההסדר;
:: (2) יחיד המנהל עסק יפרט את האמצעים למימון ההוצאות הכרוכות בהפעלת העסק עד אישור ההסדר, יפרט כיצד הפעלת העסק תהיה ישימה, לא גירעונית ולא תפגע בנושים, ויצרף לבקשה תוכנית הפעלה כאמור [[בסעיף 319ג]], והכול בהתאם למאפייני העסק;
:: (3) דוח ופרטים לפי [[סעיף 104(ב)]];
:: (4) הצהרה כי הוא מבין את ההוראות שיחולו עליו עם מתן צו עיכוב ההליכים הזמני ומתחייב לעמוד בהן; הממונה יפרסם באתר האינטרנט שלו נוסח הצהרה ויפרט בו את ההוראות האמורות באופן בהיר ונגיש;
:: (5) עמדות בעלי העניין לגבי המתווה המוצע של הסדר החוב, אם ידועות ליחיד.
: (ג) העובדות המפורטות בבקשה לצו עיכוב הליכים זמני ובמסמכים המצורפים לה יאומתו בתצהיר.
: (ד) יחיד שהגיש בקשה לצו עיכוב הליכים זמני לא יבצע כל פעולה שאינה במסגרת התנהלות כלכלית שוטפת וסבירה, ולגבי יחיד המנהל עסק - שאינה במהלך עסקיו הרגיל, עד למתן החלטה בבקשה, אלא באישור בית המשפט.

@ 319יח. הגשת התנגדות לבקשה לצו עיכוב הליכים זמני (תיקון: תשפ&quot;ו)
: אדם העלול להיפגע ממתן צו עיכוב הליכים זמני לגבי יחיד רשאי להגיש התנגדות לבקשה לבית המשפט בתוך 14 ימים ממועד פרסום ההודעה על הגשת בקשה לצו כאמור; מגיש ההתנגדות ישלח העתק מההתנגדות ליחיד ולממונה.

@ 319יט. החלטה בבקשה לצו עיכוב הליכים זמני (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) בית המשפט רשאי לתת צו עיכוב הליכים זמני אם מצא שמתקיימים כל אלה:
:: (1) יש סיכוי סביר לאישור הסדר החוב וצו עיכוב הליכים זמני נדרש לשם כך; לעניין יחיד המנהל עסק - בית המשפט יקבע אם תנאי זה מתקיים בשים לב לשאלת קיומם של חובות עבר שבשלהם הייתה קמה לנושים זכאות לגמלה לפי הוראות [[פרק ח' לחוק הביטוח הלאומי]] אילו היה ניתן לגבי היחיד צו לפתיחת הליכים;
:: (2) אין חשש סביר שהצו יפגע פגיעה מהותית בנכסיו הקיימים של היחיד;
:: (3) לגבי יחיד המנהל עסק - אין חשש סביר שהפעלת העסק בתקופת תוקפו של הצו תפגע בנושים, ויש אמצעים למימון ההוצאות הכרוכות בהפעלת העסק עד אישור הסדר החוב.
: (ב) בית המשפט לא ייתן צו עיכוב הליכים זמני אם מצא כי מתקיים אחד מאלה:
:: (1) יש חשש ממשי כי היחיד פועל במטרה להונות את נושיו;
:: (2) יש חשש ממשי כי היחיד פועל לגריעת נכס מנכסיו במטרה להבריח אותו מנושיו;
:: (3) יש חשש ממשי כי הבקשה לצו עיכוב הליכים זמני הוגשה בחוסר תום לב או שיש בהגשתה משום שימוש לרעה בהליך.
: (ג)(1) צו עיכוב הליכים זמני יהיה לתקופה שלא תעלה על 90 ימים, כפי שיורה בית המשפט.
:: (2) בית המשפט רשאי להאריך את התקופה האמורה בפסקה (1) בתקופות נוספות שלא יעלו במצטבר על 45 ימים, אם שוכנע כי יש סיכוי סביר להשלמת אישור הסדר החוב בידי בעלי העניין בו ובידי בית המשפט במהלך אותן תקופות.
:: (3) בית המשפט רשאי להאריך את תקופת תוקפו של הצו בתקופות נוספות מעבר לאמור בפסקה (2), אם שוכנע, בשים לב לעמדת הנושים, כי יש טעמים מיוחדים המצדיקים זאת וכי יש סיכוי סביר להשלמת אישור הסדר החוב בידי בעלי העניין בו ובידי בית המשפט במהלך אותן תקופות.
:: (4) החלטה על הארכת תקופת תוקפו של צו עיכוב הליכים זמני לפי סעיף קטן זה תינתן רק לאחר שבית המשפט נתן לצדדים הזדמנות להביע את עמדתם ושוכנע כי ממשיכים להתקיים התנאים למתן צו שבסעיף קטן (א) ולא מתקיימים הסייגים שבסעיף קטן (ב).
: (ד) נתן בית המשפט צו עיכוב הליכים זמני, רשאי הוא לקבוע מועד להגשת בקשה להבאת הסדר חוב לאישור בעלי העניין בו, לקבוע מועד לכינוס אסיפות סוג לאישור הסדר החוב ולקבוע מועד להבאת הסדר החוב שאישרו בעלי העניין בו לאישור בית המשפט.
: (ה) החלטה בבקשה לצו עיכוב הליכים זמני תתקבל לאחר שמיעת הצדדים, ורשאי בית המשפט לבחון אם בשים לב לנסיבות ההליך מוצדק לתת סעד זמני ארעי עד לשמיעת הצדדים; ואולם, בית המשפט רשאי לתת את הצו לאחר שמיעת היחיד בלבד, אם שוכנע, על בסיס ראיות מהימנות לכאורה, כי יש חשש סביר שהשהיית קבלת ההחלטה עד לאחר שמיעת הצדדים תסכל את מטרת הצו או תגרום ליחיד נזק חמור; ניתן הצו במעמד צד אחד, יקיים בית המשפט דיון במעמד הצדדים בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ-14 ימים מיום נתינתו.
: (ו) הממונה יפרסם הודעה על מתן צו עיכוב הליכים זמני לגבי יחיד באתר האינטרנט של משרד המשפטים וישלח הודעה על כך ליחיד ולנושים שפרטי זהותם ידועים לו; היחיד ישלח הודעה כאמור לנושים שפרטי זהותם אינם ידועים לממונה; מנהל ההסדר ימציא העתק מהבקשה ומהצו למי שיורה בית המשפט ובתנאים שיורה.

@ 319כ. תוצאות צו עיכוב הליכים זמני (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) עם מתן צו עיכוב הליכים זמני לגבי יחיד, וכל עוד הוא עומד בתוקפו, יחולו הוראות אלה:
:: (1) לא ייפרעו חובות העבר של היחיד מנכסי היחיד, אולם לעניין נושים בעלי זכויות פירעון מיוחדות יחולו הוראות [[פרק ו' לחלק ד']], ולעניין נושים בעלי זכויות פירעון מיוחדות של יחיד המנהל עסק - יחולו הוראות [[סעיפים 60]], [[255]] [[ו-256]];
:: (2) יוקפאו ההליכים נגד היחיד לפי הוראות [[פרק ה' לחלק ב']], ויחולו הוראות [[פרק ה חלק ב|אותו פרק]] בשינויים המחויבים ובשינויים שלהלן, ואם הוטלו הגבלות על היחיד במסגרת הליכי גבייה - ההגבלות בטלות אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת:
::: (א) לעניין [[סעיף 29(2)]] - יראו יחיד המנהל עסק שניתן צו עיכוב הליכים זמני לגביו כאילו היה יחיד שהממונה הורה על הפעלת עסקו לפי [[סעיף 157]];
::: (ב) לעניין [[סעיף 29(4)]] - במקום &quot;בטל&quot; יקראו &quot;רשאי בית המשפט להורות על ביטולו&quot;;
::: (ג) על אף האמור [[בסעיף 29(5)]] - נושה לא יוכל להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים בעניינו של היחיד, אלא אם כן הוגשה גם בקשה לביטול צו עיכוב הליכים זמני לפי [[סעיף 319כו]];
:: (3) יחולו הוראות [[סעיף 121(א)(4)]];
:: (4) בית המשפט יורה על עיכוב יציאת היחיד מהארץ אלא אם כן מצא כי בנסיבות העניין מוצדק שלא להורות כך, ורשאי הוא להתלות את עיכוב היציאה מהארץ או להתנות את היציאה מהארץ במתן ערובה להנחת דעתו;
:: (5) היחיד יהיה מנוע מלהוציא נכסים מרשותו, למוכרם או לשנות את מצבם או את זכויותיו בהם שלא במסגרת התנהלות כלכלית שוטפת וסבירה, ולעניין יחיד המנהל עסק - שלא במהלך עסקים רגיל, אלא באישור בית המשפט.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), אין בצו עיכוב הליכים זמני כדי לפטור את היחיד מחובתו לקיים כל הוראה לפי דין, ובכלל זה החלטה מינהלית, למעט חובה לתשלום חוב עבר, בכפוף להוראות [[סעיף 31]].

@ 319כא. מינוי מנהל הסדר וסמכויותיו (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) בית המשפט ימנה מנהל הסדר לפי [[סעיף 326]] עם מתן צו עיכוב הליכים זמני.
: (ב) מנהל ההסדר יפעל מטעם בית המשפט להבטחת הניהול התקין של הליך לפי [[פרק זה]] והשמירה על נכסי היחיד במהלכו ויסייע ליחיד ולנושים לנהל משא ומתן לגיבוש הסדר החוב.
: (ג) נוסף על סמכויות מנהל ההסדר לפי [[סעיף 326]], יחולו הוראות אלה:
:: (1) לשם מילוי תפקידו, מנהל ההסדר יעיין בבקשה שהגיש היחיד לפי [[סעיף 319יז]];
:: (2) סבר מנהל ההסדר כי פעולה שבכוונת היחיד לבצע עלולה לפגוע בבעלי העניין בהסדר החוב, ידווח על כך לבעלי העניין ולבית המשפט בצירוף חוות דעתו לעניין הפגיעה שעלולה להיגרם;
:: (3) מנהל ההסדר לא ימסור על היחיד מידע החורג מהנדרש לשם מילוי תפקידו לפי [[פרק זה]];
:: (4) לגבי יחיד המנהל עסק - מנהל ההסדר יודיע לבית המשפט על כל שינוי או חריגה מהותיים ביישום תוכנית ההפעלה;
:: (5) כדי להבטיח שהיחיד עומד בתנאי הצו, יפנה מנהל ההסדר למי שמופקד על רישום נכסים בפנקס המתנהל לפי דין כדי לרשום בפנקס הערה כי היחיד בעיכוב הליכים זמני בהליך לאישור הסדר חוב, והוא יעשה כן;
:: (6) מנהל ההסדר רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה למתן הוראות בקשר להפעלת סמכויותיו.

@ 319כב. גיבוש הסדר החוב (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) עם מתן צו עיכוב הליכים זמני יפעל היחיד, באופן מיידי, לגיבוש הסדר החוב.
: (ב) מנהל ההסדר יסייע ליחיד ולנושים לגבש את הסדר החוב, והיחיד ישתף פעולה עם מנהל ההסדר לשם כך.
: (ג) מנהל ההסדר יזמן פגישה עם היחיד שתתקיים בתוך שבעה ימים מיום מתן צו עיכוב ההליכים הזמני.
: (ד) מנהל ההסדר יזמן ישיבה לשם גיבוש הסדר חוב עם היחיד והנושים שתתקיים בתוך 30 ימים מיום מתן צו עיכוב ההליכים הזמני; מנהל ההסדר ישלח ליחיד ולנושים הזמנה לישיבה שבעה ימים לפחות לפני מועד הישיבה.
: (ה) גיבש מנהל ההסדר הסדר חוב והסכימו לו היחיד וכל הנושים שהם צד להסדר, יגיש היחיד את הסדר החוב המוסכם לאישור בית המשפט; גובש הסדר חוב ולא הסכימו לו כל הנושים שהם צד להסדר, יגיש היחיד לבית המשפט בקשה להביאו לאישור הנושים ויחולו הוראות [[פרק ב' לחלק י']].
: (ו) ישיבה ופגישה לפי סעיף זה ניתן לערוך גם באמצעים אלקטרוניים.

@ 319כג. שכר מנהל ההסדר (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) מנהל ההסדר שמונה לפי [[סימן זה]] יהיה זכאי לשכר, ושכרו ישולם מתוך נכסי היחיד כמפורט להלן:
:: (1) סכום של 3,500 שקלים חדשים הכולל הוצאות, בצירוף מס ערך מוסף, בעד קיום פגישה עם היחיד וישיבת הסדר כאמור [[בסעיף 319כב]] וכל הפעולות הנלוות להן לרבות העיון במסמכים, שיחות עם הצדדים להסדר החוב, עריכת הסדר החוב המוצע, מתן הבהרות לבית המשפט, אם יש בכך צורך, וכל הפעולות הנחוצות עד לכינוס אסיפות הסוג כאמור [[בסעיף 323]];
:: (2) סכום של 1,000 שקלים חדשים הכולל הוצאות, בצירוף מס ערך מוסף, לאחר כינוס האסיפות.
: (ב) אושר הסדר חוב לפי הוראות [[סעיפים 319כב(ה)]] [[או 324]] ובית המשפט סבר כי יש למנות מנהל הסדר ליישום הסדר החוב, ימנה את אותו מנהל הסדר גם ליישום הסדר החוב לפי [[סעיף 326]], אלא אם כן מצא כי יש טעמים מיוחדים שיירשמו למנות מנהל הסדר אחר.
: (ג) בית המשפט יקבע את שכר מנהל ההסדר שמונה לפי סעיף קטן (ב) בהתאם לתקנות לפי [[סעיף 326]]; נקבעו בתקנות חלופות לקביעת השכר, יקבע בית המשפט את השכר לפי החלופה הנמוכה, ובלבד שאם הושלם ביצוע ההסדר, השכר לא יפחת מסכום של 9,000 שקלים חדשים, הכולל הוצאות, בצירוף מס ערך מוסף, ובניכוי השכר שקיבל מנהל ההסדר לפי סעיף קטן (א); ואולם בית המשפט רשאי להקטין את השכר או להגדילו, מנימוקים שיירשמו, בהתאם לתקנות לפי [[סעיף 326]].

@ 319כד. הוראות בעניין התנהלות יחיד בתקופת עיכוב הליכים זמני (תיקון: תשפ&quot;ו)
: ניתן צו עיכוב הליכים זמני, יחולו על היחיד הוראות אלה בתקופת תוקפו של הצו:
: (1) היחיד לא יתקשר בעסקה או יבצע פעולה הכרוכות בקבלת אשראי אלא באישור בית המשפט; האישור יכול שיינתן לעניין מסוים או לעסקה או לפעולה מסוימת; על היחיד יחולו הוראות הממונה לפי [[סעיף 123(ב)]] לעניין הוצאות הנחוצות למחיית היחיד שלגביהן יוכל להתקשר בעסקה או לבצע פעולה הכרוכות בקבלת אשראי, בסכומים שיקבע הממונה, בלא אישור בית המשפט;
: (2) היחיד לא יבצע עסקאות בנכסיו שלא במסגרת התנהלות כלכלית שוטפת וסבירה, ולעניין יחיד המנהל עסק - שאינן במהלך עסקיו הרגיל, אלא באישור בית המשפט; אישור יכול להינתן לעסקה מסוימת או לסוג מסוים של עסקאות ויכול שיינתן מראש;
: (3) היחיד ידווח לממונה ולמנהל ההסדר על כל שינוי מהותי בפרט הנוגע למצבו הכלכלי שדיווח עליו לפי [[סימן זה]];
: (4) היחיד ימסור למנהל ההסדר, זמן סביר לפני קבלת החלטה לגבי פעולה או עסקה המחייבת את אישור בית המשפט לפי הוראות [[פרק זה]] או לפי החלטת בית המשפט, את כל המידע הנוגע לאותו עניין, ובטרם יפנה לבית המשפט בבקשה לאישור כאמור - יפנה למנהל ההסדר לקבלת עמדתו, ויצרף אותה לבקשה;
: (5) היחיד ימסור למנהל ההסדר כל מידע שידרוש הנחוץ לו לשם מילוי תפקידו; סבר היחיד כי מידע שדרש ממנו מנהל ההסדר אינו נחוץ לו לשם מילוי תפקידו, רשאי הוא לפנות לבית המשפט בבקשה לפטור אותו ממסירת המידע;
: (6) יחיד המתקשר בעסקה או מבצע פעולה הכרוכות בקבלת אשראי יעשה כן בשם שלפיו ניתן לגביו הצו, ויציין כי הוא &quot;בעיכוב הליכים זמני בהליך לאישור הסדר חוב&quot;; על היחיד יחולו הוראות שקבע הממונה לפי [[סעיף 124(ב)]] לעניין סוגי עסקאות שבהן לא תחול החובה לציין את דבר הימצאותו בהליך;
: (7) יחיד המנהל עסק ידווח למנהל ההסדר מדי חודש, או בתדירות גבוהה יותר שעליה הורה בית המשפט לבקשת מנהל ההסדר, על ההיקף הצפוי של הוצאות העסק והכנסותיו ועל ההוצאות לגיבוש הסדר החוב, וכן על ההוצאות שהוצאו בפועל וההכנסות שהתקבלו;
: (8) יחיד המנהל עסק ידווח למנהל ההסדר באופן שוטף על פעילותו בהתאם לתוכנית ההפעלה, ויודיע לו על כל שינוי או חריגה מהותיים ביישום התוכנית לפני קבלת ההחלטה על כך, ואם השינוי או החריגה לא היו כרוכים בקבלת החלטה - מייד עם היוודע עליהם ליחיד;
: (9) לגבי יחיד המנהל עסק יחולו גם הוראות [[סעיף 319יא(1), (2), (5), (6), (8) ו-(9)]], בשינויים המחויבים.

@ 319כה. סעדים בשל פגיעה מהותית בנושה (תיקון: תשפ&quot;ו)
: בית המשפט רשאי, לבקשת נושה, להעניק לו סעד כפי שיראה לנכון בנסיבות העניין, אם מצא שצו עיכוב ההליכים הזמני עלול לפגוע בו פגיעה מהותית.

@ 319כו. ביטול צו עיכוב הליכים זמני (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) בית המשפט יורה על ביטול צו עיכוב הליכים זמני, מיוזמתו או לבקשת בעל עניין או מנהל ההסדר, אם שוכנע כי אין סיכוי סביר לגיבוש הסדר חוב ולאישורו בתקופת תוקפו של הצו או כי חדל להתקיים תנאי מהתנאים למתן צו [[שבסעיף 319יט(א)]] או כי התקיים סייג מהסייגים [[שבסעיף 319יט(ב)]].
: (ב) נוכח היחיד או מנהל ההסדר בתקופת צו עיכוב ההליכים הזמני כי חדל להתקיים ביחיד תנאי מהתנאים למתן צו עיכוב הליכים זמני, יודיע על כך לבית המשפט.
: (ג) נוכח מנהל ההסדר בתקופת צו עיכוב ההליכים הזמני כי היחיד אינו מקיים את הוראות [[סעיפים 319כב(ב)]] [[ו-319כד]], יפנה לבית המשפט בבקשה למתן הוראות.
: (ד) בית המשפט רשאי להשהות את ביטול צו עיכוב ההליכים הזמני כדי לאפשר הטלה מחדש של הגבלות או עיקולים שבוטלו בשל מתן הצו או כדי לאפשר הגשת בקשה לצו לפתיחת הליכים.
: (ה) ביטול צו עיכוב הליכים זמני אינו פוגע בתוקפם של מכירה, העברה, תשלום או פעולה משפטית אחרת שנעשו כדין לפני הביטול.

@ 319כז. אישור הסדר החוב (תיקון: תשפ&quot;ו)
: על אף האמור [[בסעיפים 323(ב)]] [[ו-324(א)]], על אישור הסדר חוב לגבי יחיד שסך חובותיו אינו עולה על 150,000 שקלים חדשים יחולו הוראות אלה:
: (1) כוח ההצבעה יהיה לפי רשימת החובות, התביעות והליכי הגבייה המתנהלים לגבי היחיד, שהגיש היחיד; נושה שרואה את עצמו נפגע מהרשימה שהוגשה רשאי להגיש תביעת חוב לשם קביעת כוח ההצבעה;
: (2) יראו את הנושים שלא השתתפו באסיפות הסוג לאישור הסדר החוב כתומכים בהסדר החוב, אם מנהל ההסדר אישר כי המציא את הבקשה לאישור הסדר החוב לכל בעלי העניין בהסדר וכי הם הוזמנו לאסיפת הסוג; בזימון לאסיפת הסוג יצוין כי נושים שלא התנגדו להסדר החוב ייחשבו תומכים בו.

@ 319כח. מעבר להליכי חדלות פירעון (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) ניתן בעניינו של חייב צו עיכוב הליכים זמני, והתקיים אחד מאלה, יחולו הוראות סעיף קטן (ב):
:: (1) פקע או בוטל צו עיכוב ההליכים הזמני וניתן צו לפתיחת הליכים בעניינו של החייב בעקבות בקשה לצו שהוגשה בטרם הפקיעה או הביטול האמורים;
:: (2) הושהה ביטולו של צו עיכוב ההליכים הזמני לפי [[סעיפים 319טז(ב)]] [[או 319כו(ד)]] וניתן צו לפתיחת הליכים בעניינו של החייב בעקבות בקשה לצו שהוגשה בתקופת ההשהיה האמורה.
: (ב)(1) לעניין הליכי חדלות הפירעון בעניינו של החייב יראו את מועד מתן צו עיכוב ההליכים הזמני כמועד מתן הצו לפתיחת הליכים, ואת מועד הגשת הבקשה לצו עיכוב הליכים זמני - כמועד הגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים; ואולם, המועד להגשת תביעות חוב לפי [[סעיף 210(א)]] יהיה בתוך שישה חודשים ממועד פרסומו של הצו לפתיחת הליכים.
:: (2) דין הוצאות הליך אישור הסדר החוב כדין הוצאות הליכי חדלות פירעון; לעניין פסקה זו, &quot;הוצאות הליך אישור הסדר החוב&quot; - כל ההוצאות הנובעות מפעולות שביצע מנהל ההסדר במסגרת ההליך, לרבות שכרו, ולעניין חייב שהוא תאגיד או יחיד המנהל עסק - גם סכומים שרואים אותם כהוצאות הליך לפי [[סעיף 319יא(5), (6) ו-(9)]] או לפי [[סעיף 319כד(9)]], לפי העניין, וכן הוצאות שהחייב התחייב בהן בהתאם לתוכנית ההפעלה.
:: (3) לגבי יחיד שהגיש בקשה לפי [[סימן א' לפרק י&quot;ב לחלק ג']], לא יחול [[חלק ג פרק יב סימן ב|סימן ב' באותו פרק]], לעניין גיבוש הסדר תשלומים.

@ 319כט. מינוי מנהל הסדר כנאמן (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) מנהל הסדר שמונה בהליך לאישור הסדר חוב לגבי יחיד, לא ימונה לאחר מכן לנאמן בהליך חדלות פירעון לגבי אותו יחיד.
: (ב)(1) מונה מנהל הסדר בהליך לאישור הסדר חוב לגבי תאגיד מקרב המועמדים שעליהם המליץ הממונה לתפקיד מנהל ההסדר, רשאי בית המשפט למנותו לאחר מכן לנאמן בהליך חדלות פירעון לגבי אותו תאגיד, אלא אם כן שוכנע כי יהיה בכך כדי לפגוע בהליך חדלות הפירעון; על מינוי נאמן כאמור יחולו הוראות [[סימן א' לפרק ו' בחלק ב']], אולם המלצת הממונה לפי [[סעיף 33(ג)]] על כמה מועמדים לתפקיד הנאמן תינתן אם בית המשפט הורה כך.
:: (2) מנהל הסדר שמונה בהליך לאישור הסדר חוב לגבי תאגיד שלא מקרב המועמדים שעליהם המליץ הממונה לתפקיד מנהל ההסדר, לא ימונה לאחר מכן לנאמן בהליך חדלות פירעון לגבי אותו תאגיד, אולם בית המשפט רשאי למנותו לנאמן כאמור, אם שוכנע כי יהיה בכך כדי לסייע להליכי חדלות הפירעון וכי אין בכך כדי לפגוע בנושים; החליט בית המשפט כאמור, ימנה נאמן נוסף מתוך רשימת הנאמנים לפי [[סעיף 37]], אלא אם כן שוכנע שיש טעמים מיוחדים שיירשמו המצדיקים שלא למנות נאמן נוסף כאמור; על מינוי נאמנים כאמור יחולו הוראות [[סימן א' לפרק ו' בחלק ב']].

== פרק ב': אישור הסדר חוב ==

@ 320. כוחו של הסדר חוב שאושר
: הסדר חוב יחייב את החייב וכל אחד מבעלי העניין בו, גם אם לא הסכימו להסדר כל בעלי העניין, אם אושר בידי בעלי העניין ברוב הדרוש וכן בידי בית המשפט, בהתאם להוראות [[פרק זה]].

@ 321. בקשה להבאת הסדר חוב לאישור בעלי העניין
: (א) המציע הסדר חוב והוא אחד המנויים להלן, רשאי להגיש לבית המשפט בקשה להבאת ההסדר לאישור בעלי העניין בו:
:: (1) היה החייב יחיד - החייב;
:: (2) היה החייב תאגיד - התאגיד או חבר התאגיד, וכן נושה - אם מתקיימים לגביו התנאים להגשת בקשה לצו לפתיחת הליכים לפי [[סעיף 9]].
: (ב) מגיש הבקשה יפרט בה את כל המידע הדרוש לשם החלטה בה ובכלל זה את הסדר החוב המוצע ואת התועלת שתצמח מאישורו, וכן, בשינויים המחויבים, את הפרטים המנויים [[בסעיף 82(ב)]]; השר, באישור ועדת החוקה, רשאי לקבוע פרטים נוספים שיש לכלול בבקשה ומסמכים שיש לצרף אליה הדרושים לבעלי העניין לשם קבלת החלטה בדבר אישורו של הסדר החוב המוצע.
: (ג) מגיש הבקשה ישלח העתק ממנה לממונה.

@ 322. הבאת הסדר חוב לאישור בעלי העניין
: (א) הוגשה לבית המשפט בקשה לפי [[סעיף 321]], יורה על הבאת הסדר החוב לאישור הנושים.
: (ב) עלה סך נכסיו של חייב שהוא תאגיד על סך חובותיו והסדר החוב מציע לכל נושה תמורה השווה למלוא סכום החוב שבו הוא נושה - תובא ההצעה גם לאישור חברי התאגיד.
: (ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), מצא בית המשפט כי יש בעצם הבאת הסדר החוב לאישור הנושים משום פגיעה בהליך לפי [[פרק זה]], לא יורה על הבאתו לאישור בעלי העניין.

@ 323. אסיפות סוג
: (א) אישור הסדר חוב בידי בעלי העניין יהיה באסיפות שייערכו בנפרד לכל סוג של נושים או חברי התאגיד ([[בפרק זה]] - אסיפות סוג), בדרך שיורה בית המשפט; לעניין זה, &quot;סוג&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 84(א)]].
: (ב) לשם כינוס אסיפות לפי סעיף זה והצבעה בהן, יכריע בית המשפט בזכותו של כל נושה או חבר תאגיד להצביע באסיפה ויקבע את כוח הצבעתו לפי שיעור החוב שהוא נושה בו או לפי שיעור זכויותיו בתאגיד, לפי העניין; בית המשפט רשאי להורות כי ההליך שבו ייקבע כוח ההצבעה יתקיים לפני מנהל ההסדר שימנה לפי [[סעיף 326]]; להכרעה כאמור יהיה תוקף לעניין קביעת כוח ההצבעה באסיפות לפי סעיף זה בלבד.
: (ג) הוראות [[סעיף 84(ג) עד (ה)]] יחולו על אסיפות סוג שכונסו לפי סעיף זה, בשינויים המחויבים.

@ 324. אישור הסדר חוב בידי בעלי העניין ובית המשפט
: (א) על אישור הסדר חוב בידי בעלי העניין ובידי בית המשפט יחולו הוראות [[סעיפים 85 עד 88]], בשינויים המחויבים ובכפוף להוראות סעיף קטן (ב).
: (ב) היה הסדר החוב עם חייב שהוא יחיד -
:: (1) תיבחן התמורה המוצעת לנושה בהסדר החוב, לעניין [[סעיפים 87(1)]] [[ו-88]] לעומת התמורה שאותו נושה היה מקבל אם היה ניתן לגבי היחיד צו לשיקום כלכלי;
:: (2) רשאי בית המשפט להתנות את אישור הסדר החוב בהכשרה להתנהלות כלכלית נכונה שיעבור היחיד, אם מצא כי הנסיבות שהובילו לבקשה להסדר חוב מצביעות על כך שההכשרה תסייע לשיקומו הכלכלי; ההכשרה תבוצע בהתאם לכללים שיקבע השר, באישור ועדת החוקה;
::: ((פורסמו [[תקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי (הכשרה להתנהלות כלכלית נכונה), התשפ״ג–2023]].))
:: (3) נכסים שאינם חלק מקופת הנשייה כאמור [[בסעיף 217]] וזכות בנכס שחלה עליה הגנת בית מגורים הקבועה [[בסעיף 229]] לא ייחשבו הבטחת תמורה כלשהי לחייב לעניין [[סעיף 87(2)]].

@ 325. חובות ותנאים שלא ייכללו בהסדר חוב (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) לא ניתן לפטור חייב בהסדר חוב מהחובות המנויים [[בסעיפים 89(ב)]] [[ו-175]].
: (ב) לא ניתן לכלול בהסדר חוב תנאי שלפיו הסדר החוב יאושר כתוכנית לשיקום כלכלי או כצו לשיקום כלכלי במסגרת הליכי חדלות פירעון.

@ 326. מנהל הסדר (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) בית המשפט רשאי למנות מנהל הסדר לביצוע הפעולות כמפורט להלן, כולן או חלקן:
:: (1) הכרעה לעניין זכות הצבעה וכוח הצבעה של בעלי העניין באסיפות הסוג;
:: (2) הכרעה לעניין היקף הזכויות של בעלי העניין בהסדר החוב שאושר, לשם חלוקת התמורה לפי הוראות ההסדר;
:: (3) פעולות נוספות הדרושות ליישום הסדר החוב שאושר, כפי שיורה בית המשפט.
: (ב) על מינוי מנהל הסדר יחולו הוראות [[סעיפים 33]] [[ו-37]] או [[סעיפים 125]] [[ו-126]], בשינויים המחויבים.
: (ב1) סמכויות הממונה לגבי נאמן לפי הוראות [[חלק ו']] יהיו נתונות לממונה בשינויים המחויבים גם לגבי מנהל הסדר.
: (ג) השר רשאי לקבוע, באישור ועדת החוקה, הוראות לעניין מנהל ההסדר, ובכלל זה לעניין שכרו וסמכויותיו ולעניין ניהול ההליכים המתקיימים לפניו, לרבות דרך הגשת הבקשות למנהל ההסדר, הפרטים שייכללו בהן ואופן ההכרעה בהן.

@ 327. סמכות בית המשפט לדון במחלוקות
: בית המשפט שאישר הסדר חוב מוסמך לדון במחלוקת שהתגלעה בנוגע לפרשנות ההסדר או בנוגע ליישומו.

@ 327א. היחס בין הסדר חוב לבין תוכנית לשיקום כלכלי וצו לשיקום כלכלי (תיקון: תשפ&quot;ו)
: במסגרת הליכי חדלות פירעון לא ניתן לקבוע כי יראו הסדר חוב שאושר לפי [[חלק זה]] כתוכנית לשיקום כלכלי שאושרה לפי [[סימן ג' לפרק ז' בחלק ב']] או כצו לשיקום כלכלי כמובנו [[בחלק ג']].

== פרק ג': אישור הסדר חוב מהותי בחברת איגרות חוב ==

@ 328. הגדרות - [[פרק ג']]
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;הסדר חוב מהותי&quot; - הסדר חוב בחברת איגרות חוב, שעניינו שינוי מהותי בתנאי הפירעון של סדרת איגרות חוב הכולל הפחתת חוב או דחיית מועד הפירעון, לרבות הסדר שלפיו ייפרעו איגרות החוב, כולן או חלקן, בדרך של הקצאת ניירות ערך אחרים לבעלי איגרות החוב;
:- &quot;נאמן איגרות חוב&quot; - נאמן שמונה לפי [[פרק ה'1 לחוק ניירות ערך]];
:- &quot;חברת איגרות חוב&quot; ו&quot;סדרת איגרות חוב&quot; - כהגדרתן [[בחוק החברות]].

@ 329. מינוי מומחה לבחינת הסדר חוב מהותי
: (א) מתקיים משא ומתן בין חברת איגרות חוב ובין בעלי איגרות חוב מסדרה מסוימת לשם גיבוש הסדר חוב מהותי, יפנה נאמן איגרות החוב של אותם בעלי איגרות חוב, ואם לא מונה נאמן איגרות חוב כאמור - תפנה החברה, לבית המשפט, במהלך המשא ומתן, בבקשה למינוי מומחה מטעם בית המשפט לבחינת הסדר החוב ([[בפרק זה]] - המומחה).
: (ב) נאמן איגרות החוב שהגיש את הבקשה למינוי המומחה וכן נאמני איגרות חוב של בעלי איגרות חוב מסדרות אחרות רשאים להציע מועמדים לתפקיד המומחה.
: (ג) הוגשה בקשה למינוי מומחה, ימנה בית המשפט מומחה מטעמו, אלא אם כן סבר כי בנסיבות העניין מינוי המומחה אינו נדרש לשם הגנה על עניינם של בעלי איגרות החוב.
: (ד) המומחה יהיה בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית, כמשמעותה לפי [[סעיף 240(א1) לחוק החברות]] או בעל כשירות מקצועית אחרת הנדרשת למילוי תפקידיו לפי [[פרק זה]], וכן בעל ניסיון מתאים, והכול כפי שיקבע השר, באישור ועדת החוקה.
: (ה) בית המשפט לא ימנה למומחה מי שעלול להימצא במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כמומחה לבין עניין אישי או תפקיד אחר שלו או של קרובו או של אדם אחר שיש לו עמו קשרים אישיים או כלכליים, ובכלל זה ניגוד עניינים הנובע מהתחייבות שנתן המומחה לבעל עניין בהליך או לבא כוח של בעל עניין.
: (ו) ניתן צו לפתיחת הליכים לגבי חברת איגרות החוב, יחדל המומחה מכהונתו; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מסמכות בית המשפט להקנות לנאמן את תפקידי המומחה וסמכויותיו לפי [[פרק זה]], בשינויים המחויבים, או למנות את המומחה לנאמן אם מתקיימים בו התנאים לעניין זה לפי [[חלק ב פרק ו סימן א|סימן א': מינוי הנאמן, לפרק ו' בחלק ב']].

@ 330. תפקידי המומחה
: תפקידי המומחה הם:
: (1) להגיש סיוע מקצועי בניהול המשא ומתן לגיבוש הסדר החוב, ובכלל זה לתת ייעוץ מקצועי, בעצמו או באמצעות בעלי מומחיות אחרים מטעמו, לבעלי איגרות החוב או לנציג שמינו מטעמם, ולמסור להם מידע הדרוש להם לשם ניהול המשא ומתן;
: (2) להכין, בהתאם להוראות בית המשפט, חוות דעת לעניין כדאיות הסדר החוב לבעלי איגרות החוב ([[בפרק זה]] - חוות דעת המומחה); חוות דעת המומחה תומצא לבית המשפט, לחברה, לנאמן איגרות החוב ולבעלי איגרות החוב זמן סביר לפני כינוס האסיפות לפי [[סעיף 323]], במועד שיורה בית המשפט;
: (3) לבחון אם חלוקה שביצעה החברה בתקופה שקבע בית המשפט ושקדמה למינוי המומחה, היא חלוקה אסורה כמשמעותה [[בסעיף 301(ב) לחוק החברות]] ([[בסימן זה]] - בחינת חלוקות העבר); ממצאי הבחינה כאמור יומצאו לבית המשפט, לחברה, לנאמן איגרות החוב ולבעלי איגרות החוב לא יאוחר ממועד המצאת חוות דעת המומחה.

@ 331. חוות דעת המומחה
: (א) חוות דעת המומחה תתייחס, בין השאר, לחלופות להסדר החוב המוצע ולתמורה שהיו מקבלים בעלי איגרות החוב בכל אחת מהחלופות, ובכלל זה יבחן המומחה את החלופה של פירוק החברה ואת אפשרות מכירתה או מכירת נכסיה לצד שלישי.
: (ב) אם בהתאם להסדר החוב המוצע ייוותרו מניות בידי מי שהיו בעלי המניות של החברה ערב ההסדר, תכלול חוות דעת המומחה התייחסות גם לאלה:
:: (1) ערכן של המניות שייוותרו כאמור ובפרט המניות שייוותרו בידי בעל השליטה בחברה, והתמורה שייתנו בעלי המניות בעדן;
:: (2) האפשרות לפירעון איגרות החוב בדרך של הקצאת המניות שייוותרו כאמור לבעלי איגרות החוב או בדרך של מכירתן לצדדים שלישיים.
: (ג) כלל הסדר החוב המוצע הוראה ולפיה בעלי איגרות החוב או החברה יהיו מנועים מלתבוע נושא משרה בחברה, בעל עניין בה כהגדרתו [[בחוק החברות]] או אדם אחר (בסעיף קטן זה - פטור מאחריות), תכלול חוות דעת המומחה התייחסות גם לאלה:
:: (1) בחינה אם פעולות או עסקאות שביצע האדם שלגביו מוצע הפטור מאחריות, בתקופה שקדמה למועד הגשת הבקשה לאישור הסדר החוב, מקימות לבעלי איגרות החוב או לחברה עילות תביעה נגדו, לרבות עילת תביעה לפי [[סעיף 106(ג) לחוק החברות]];
:: (2) הערך הכלכלי המשוער של הפטור מאחריות בהתחשב בממצאי הבחינה לפי פסקה (1), והשיקולים למתן הפטור כאמור.
: (ד) כלל הסדר החוב המוצע תמורה שונה לבעלי איגרות חוב מסדרות שונות, תכלול חוות דעת המומחה התייחסות גם לכדאיות ההסדר המוצע לכל אחת מהסדרות ולהוגנות חלוקת התמורה בין בעלי איגרות החוב.
: (ה) היה הסדר החוב המוצע חלק מהסדר חוב בין החברה ובין נושים אחרים, תכלול חוות דעת המומחה התייחסות גם לכדאיות ההסדר לאותם נושים.
: (ו) השר רשאי לקבוע עניינים נוספים שייכללו בחוות דעת המומחה וכן לקבוע הוראות לעניין מתכונתה ולעניין דרכי המצאתה והמצאת ממצאי בחינת חלוקות העבר.

@ 332. כינוס אסיפות סוג
: בית המשפט לא יורה על כינוס אסיפות סוג של בעלי העניין בהסדר חוב מהותי לפי [[סעיף 322]] בטרם קיבל את חוות דעת המומחה ואת ממצאי בחינת חלוקות העבר; מועד כינוס האסיפות שיקבע בית המשפט יהיה זמן סביר לאחר המצאת חוות הדעת וממצאי הבחינה לחברה, לנאמן איגרות החוב, לבעלי איגרות החוב ולבית המשפט.

@ 333. סמכות המומחה לדרוש מידע
: (א) החברה ונאמן איגרות החוב ימסרו למומחה כל מידע שידרוש הנחוץ לו לשם מילוי תפקידו.
: (ב) סברו החברה או נאמן איגרות החוב כי מידע שדרש מהם המומחה אינו נחוץ לו לשם מילוי תפקידו, רשאים הם לפנות לבית המשפט בבקשה לפטור אותם ממסירת המידע.
: (ג) בית המשפט רשאי לקבוע תנאים למסירת המידע לפי סעיף זה, ובכלל זה לאסור את מסירת המידע לבעלי איגרות החוב.

@ 334. שכר והוצאות
: (א) בית המשפט יקבע את שכרו של המומחה, ורשאי הוא לאשר למומחה לקבל שירותים מבעלי מומחיות אחרים לשם ביצוע תפקידיו, בעלות שיקבע.
: (ב) שכר המומחה והעלויות כאמור בסעיף קטן (א) ישולמו בידי החברה, אלא אם כן קבע בית המשפט אחרת, מטעמים מיוחדים שיירשמו; ואולם היה הסדר החוב חלק מהסדר חוב בין החברה ובין נושים אחרים, יקבע בית המשפט מי יישא בשכר ובעלויות.

@ 335. שמירת הסמכויות של נאמן איגרות החוב
: אין בהוראות [[סימן זה]] כדי לגרוע מסמכויותיו של נאמן איגרות החוב לפי כל דין.

@ 336. הליך אישור בלעדי
: להסדר חוב מהותי בחברת איגרות חוב יהיה תוקף מחייב כאמור [[בסעיף 320]] רק אם אושר לפי הוראות [[חלק זה]].

== פרק ד': ניהול משא ומתן מוגן בידי תאגיד - הוראת שעה ==

@ 337. הגדרות - [[פרק ד']]
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;דירקטוריון&quot; - כמשמעותו [[בחוק החברות]], וכל גוף הממלא תפקיד מקביל בשותפות;
:- &quot;משא ומתן מוגן&quot; - משא ומתן לגיבוש הסדר חוב שבמהלכו חלות ההגנות לפי [[פרק זה]];
:- &quot;תאגיד מדווח&quot; - חברה ציבורית או חברת איגרות חוב כהגדרתן [[בחוק החברות]] או שותפות מוגבלת ציבורית כהגדרתה [[בפקודת השותפויות]].

@ 338. פתיחה במשא ומתן מוגן
: (א) חייב שהוא תאגיד מדווח רשאי לפתוח במשא ומתן מוגן, אם הדירקטוריון של התאגיד אישר כי מתקיימים כל אלה:
:: (1) אין לתאגיד חוב שהגיע מועד פירעונו ולא נפרע, למעט חוב השנוי במחלוקת בתום לב;
:: (2) אין חשש ממשי שהתאגיד לא יוכל לפרוע במועדם את החובות שמועד פירעונם חל בתשעת החודשים הקרובים.
: (ב) התאגיד המדווח ימסור הודעה על פתיחה במשא ומתן מוגן וכן העתק מאישור הדירקטוריון לכל הנושים שהוא מעוניין בהגנה מפניהם ולממונה.
: (ג) הודיע התאגיד המדווח כאמור בסעיף קטן (ב), יחל באופן מיידי לנהל משא ומתן עם הנושים שמסר להם את ההודעה.
: (ד) השר יקבע הוראות לעניין נוסח אישור הדירקטוריון לפי סעיף קטן (א), ורשאי הוא לקבוע הוראות לעניין פרטי ההודעה לנושים לפי סעיף קטן (ב) ואופן מסירתה.

@ 339. הגנות התאגיד המדווח במסגרת משא ומתן מוגן
: (א) ההגנות שיעמדו לתאגיד המדווח כלפי כל נושה שנמסרה לו הודעה לפי [[סעיף 338(ב)]] הן אלה:
:: (1) הנושה לא יהיה רשאי להגיש לבית משפט בקשה להביא הסדר חוב שהציע לאישור בעלי העניין, לפי [[סעיף 321]];
:: (2) הנושה לא יוכל להעמיד את חובו לפירעון מיידי;
:: (3) הנושה לא יוכל להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים.
: (ב) התקופה שבמהלכה יחולו ההגנות לפי סעיף קטן (א) ([[בפרק זה]] - תקופת ההגנות) תהיה כמפורט בהודעת התאגיד המדווח לפי [[סעיף 338(ב)]] בכפוף להוראות אלה:
:: (1) תקופת ההגנות תחל לגבי כל נושה במועד מסירת ההודעה לידיו;
:: (2) תקופת ההגנות לא תעלה על שישה חודשים ממועד אישור הדירקטוריון לפי [[סעיף 338(א)]];
:: (3) התקיימה או קיימת עילה להעמדת חוב לפירעון מיידי - תסתיים תקופת ההגנות, לגבי כל הנושים, בתום 45 ימים מהיום שנמסרה לתאגיד המדווח הודעה על קיום העילה או מיום אישור הדירקטוריון לפי [[סעיף 338(א)]], לפי המאוחר, אך לא יאוחר מתום התקופה שבפסקה (2);
:: (4) לא שילם התאגיד המדווח חוב שאינו שנוי במחלוקת בתום לב במועדו, תפקע תקופת ההגנות.

@ 340. סעדים בשל פגיעה מהותית בנושה
: בית המשפט רשאי, לבקשת נושה, להסיר את ההגנות הקבועות [[בסעיף 339(א)]] החלות כלפיו, כולן או חלקן, או להעניק לו סעד אחר כפי שיראה לנכון בנסיבות העניין, אם מצא כי תחולת ההגנות עלולה לפגוע בנושה פגיעה מהותית; לעניין זה יראו את ההגנות כעלולות לפגוע פגיעה מהותית בנושה, בין השאר, אם מתקיים אחד מאלה:
: (1) יש חשש ממשי כי התאגיד פועל במטרה להונות את נושיו;
: (2) יש חשש ממשי כי התאגיד פועל לגריעת נכס מנכסיו במטרה להבריח אותו מנושיו;
: (3) יש חשש ממשי לפגיעה בשווי הנכס המשועבד לטובת הנושה;
: (4) יש חשש ממשי כי התאגיד עושה שימוש לרעה בהגנות שניתנו לו לפי [[פרק זה]].

@ 341. מינוי נציג הנושים
: (א) הודיע תאגיד מדווח על פתיחה במשא ומתן מוגן, ימנו הנושים נציג מטעמם ([[בפרק זה]] - נציג הנושים) שינהל בשמם את המשא ומתן ויהיה משקיף מטעמם בישיבות הדירקטוריון של התאגיד וועדותיו.
: (ב) לא מונה נציג הנושים בתוך 21 ימים ממועד מסירת הודעת התאגיד המדווח לפי [[סעיף 338(ב)]], ימנה הממונה את נציג הנושים, לאחר התייעצות עם הנושים, מתוך רשימה שגיבש לאחר התייעצות עם ראש רשות ניירות ערך, הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון במשרד האוצר והמפקח על הבנקים; הנושים רשאים בכל עת להחליף את הנציג שמינה הממונה אם הגיעו להסכמה על זהותו של נציג אחר מטעמם.
: (ג) השר, באישור ועדת החוקה, רשאי לקבוע הוראות לעניין מינוי נציג הנושים, כשירותו, שכרו וגיבוש הרשימה בידי הממונה.

@ 342. מעמדו של נציג הנושים בדירקטוריון
: נציג הנושים רשאי להיות נוכח בכל ישיבות הדירקטוריון של התאגיד המדווח וועדותיו ולקבל כל מידע שחבר דירקטוריון רשאי לקבל, אך לא יהיה רשאי להיות נוכח בישיבות שעניינן גיבוש עמדת התאגיד לגבי המשא ומתן המוגן ולקבל מידע הנוגע לכך.

@ 343. זכות לקבל מידע
: (א) התאגיד המדווח ימסור לנציג הנושים, זמן סביר לפני קבלת החלטה בעניינים המפורטים להלן, את כל המידע הנוגע לאותו עניין:
:: (1) חלוקה לחברי התאגיד;
:: (2) עסקה חריגה;
:: (3) עסקה המנויה [[בסעיף 270 לחוק החברות]].
: (ב) התאגיד ידווח מדי חודש לנציג הנושים על ההיקף הצפוי של הוצאות הנהלה והוצאות כלליות כמשמעותן בכללי החשבונאות המקובלים.
: (ג) התאגיד רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה לקבוע תנאים לעניין נוכחות נציג הנושים בישיבות הדירקטוריון וקבלת המידע לפי [[סעיף 342]] ולעניין מסירת מידע לפי סעיף זה או בבקשה לפטור אותו ממסירת מידע לנציג הנושים או לנושים בשל סודיותו.
: (ד) בסעיף זה, &quot;חלוקה&quot; ו&quot;עסקה חריגה&quot; - כהגדרתן [[בחוק החברות]].

@ 344. דיווח לנושים
: (א) סבר נציג הנושים כי פעולה שבכוונת התאגיד המדווח לבצע אינה לטובת התאגיד או עלולה לפגוע בנושים, ידווח על כך לנושים בצירוף חוות דעתו לעניין הפגיעה שעלולה להיגרם ודרכי הפעולה האפשריות של הנושים.
: (ב) נציג הנושים לא ימסור לנושים מידע על התאגיד המדווח, החורג מהנדרש לשם מילוי תפקידו לפי [[פרק זה]].

@ 345. הוראת שעה
: הוראות [[פרק זה]] יעמדו בתוקפן ארבע שנים מיום תחילתו של חוק זה, והן ימשיכו לחול על משא ומתן מוגן שטרם הסתיים במהלך התקופה האמורה, גם לאחריה.

= חלק י&quot;א: עונשין וסמכויות אכיפה =

== פרק א': עונשין ==

@ 346. עונשין
: (א) חייב שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים, ולעניין חייב כאמור שהוא תאגיד - חבר התאגיד או נושא משרה בו, שעשה אחת מאלה, דינו - מאסר שלוש שנים:
:: (1) הסתיר נכס מנכסיו של החייב טרם מתן הצו לפתיחת הליכים, במטרה שלא ייכלל בנכסי קופת הנשייה;
:: (2) הסתיר נכס מנכסיו של החייב לאחר מתן הצו לפתיחת הליכים;
:: (3) לא מסר מידע שנדרש למוסרו לפי הוראות חוק זה, או מסר מידע כאמור שהוא חלקי או כוזב לנאמן, לממונה או לרשם ההוצאה לפועל, במטרה לפגוע בהליכי חדלות הפירעון.
: (ב) יחיד שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים והתקשר בעסקה או ביצע פעולה הכרוכות בקבלת אשראי, שלא באישור הממונה או שלא בהתאם להוראותיו, ולעניין יחיד שהוא חייב בעל חובות בסכום נמוך - שלא באישור רשם ההוצאה לפועל, או שלא בשם שלפיו ניתן לו הצו או בלא שציין כי הוא חדל פירעון, בניגוד להוראות לפי [[סעיפים 123]] [[או 124(ב)]] או להוראות [[123|הסעיפים האמורים]] כפי שהוחלו [[בסעיפים 201]] [[ו-202]], דינו - מאסר שנה.
: (ג) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א)(3), מי שאינו החייב, חבר התאגיד או נושא משרה בו ונדרש למסור מידע או מסמכים לנאמן, לממונה או לרשם ההוצאה לפועל לפי הוראות [[סעיפים 47]], [[49]], [[133]], [[135]], [[146]] [[או 147]] או להוראות הסעיפים האמורים כפי שהוחלו [[בסעיפים 201]] [[ו-202]], ולא עשה כן, או מסר מידע כאמור שהוא חלקי או כוזב, והכול במטרה לפגוע בהליכי חדלות הפירעון, דינו - מאסר שנה.

== פרק ב': סמכויות אכיפה ==

@ 347. מינוי חוקרים
: (א) השר רשאי להסמיך, מבין עובדי משרדו, חוקרים שיהיו נתונות להם הסמכויות לפי [[פרק זה]], כולן או חלקן; הודעה על ההסמכה תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של הממונה.
: (ב) לא יוסמך חוקר לפי סעיף קטן (א) ([[בפרק זה]] - חוקר), אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:
:: (1) משטרת ישראל הודיעה, לא יאוחר משלושה חודשים מיום קבלת פרטי העובד, כי היא אינה מתנגדת להסמכתו מטעמים של ביטחון הציבור, לרבות בשל עברו הפלילי;
:: (2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי [[פרק זה]], כפי שהורה השר, בהסכמת השר לביטחון הפנים וכן הכשרה מתאימה בדיני חדלות פירעון, כפי שהורה הממונה;
:: (3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים כפי שהורה השר, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים.

@ 348. סמכויות אכיפה
: (א) התעורר חשד לביצוע עבירה לפי [[פרק א|פרק א': עונשין]], רשאי חוקר -
:: (1) לחקור כל אדם הקשור לעבירה כאמור, או שעשויות להיות לו ידיעות הנוגעות לעבירה כאמור; על חקירה לפי פסקה זו יחולו הוראות [[+|סעיפים 2]] [[ו-3 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)]], בשינויים המחויבים;
:: (2) לתפוס כל חפץ הקשור לעבירה כאמור; על תפיסה לפי פסקה זו יחולו הוראות [[=פקודת מעצר וחיפוש|הפרק הרביעי לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ&quot;ט-1969]] (בסעיף זה - פקודת מעצר וחיפוש), בשינויים המחויבים;
:: (3) לבקש מבית משפט צו חיפוש לפי [[סעיף 23 לפקודת מעצר וחיפוש]] ולבצעו; על חיפוש לפי פסקה זו יחולו הוראות [[+|סעיפים 24(א)(1)]], [[+|26 עד 28]] [[ו-45 לפקודת מעצר וחיפוש]], בשינויים המחויבים.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), הסמכויות המנויות באותו סעיף קטן לא יהיו נתונות לחוקר לעניין עבירה של הסתרת נכס לפי [[סעיף 346(א)(1) או (2)]] שנעברה באחת או יותר מאלה:
:: (1) באמצעות ביצוע עבירה נוספת;
:: (2) אם הנכס המוסתר הוא רכוש אסור כמשמעותו [[בסעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון, התש&quot;ס-2000]] - בדרך של פעולה ברכוש, כהגדרתה [[באותו חוק]], שהוא רכוש אסור.
: (ג) אין בהוראות סעיף קטן (ב) כדי לגרוע מהוראות [[סעיף 2 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)]].
: (ד) חוקר לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי [[פרק זה]], אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים כל אלה:
:: (1) הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;
:: (2) יש בידו תעודת חוקר החתומה בידי השר, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה.

= חלק י&quot;ב: הוראות שונות =

@ 349. ערעור על החלטת בית המשפט
: (א) פסק דין של בית משפט מחוזי בערכאה ראשונה שניתן לפי חוק זה ניתן לערעור לפני בית המשפט העליון, ופסק דין של בית משפט שלום שניתן לפי חוק זה ניתן לערעור לפני בית משפט מחוזי; לעניין זה יראו כפסק דין גם החלטות כמפורט להלן:
:: (1) החלטה בבקשה לצו לפתיחת הליכים לפי [[סעיפים 18]] [[או 116]];
:: (2) החלטה בבקשה להפסקת כהונתו של הנאמן לפי [[סעיפים 55]] [[או 140]];
:: (3) החלטה שלא להביא הצעת תכנית לשיקום כלכלי או הסדר חוב לאישור הנושים וחברי התאגיד, לפי [[סעיפים 83(ג)]] [[או 322(ג)]];
:: (4) החלטה לעניין אישור תכנית לשיקום כלכלי או הסדר חוב, לפי [[סעיפים 86 עד 88]] [[או 324]];
:: (5) החלטה לעניין הפסקת הפעלת התאגיד ועל פירוקו לפי [[סעיף 94]];
:: (6) החלטה לעניין הפסקת הליכי הפירוק של תאגיד ועל הפעלת התאגיד לשם שיקומו הכלכלי, לפי [[סעיף 98]];
:: (7) החלטה בבקשה לחיסול תאגיד לפי [[סעיף 99]];
:: (8) החלטה בבקשה לביטול צו לפתיחת הליכים לפי [[סעיפים 108]], [[183]] [[או 286]];
:: (9) צו לשיקום כלכלי לפי [[סעיף 161]];
:: (10) החלטה לעניין שינוי צו לשיקום כלכלי לפי [[סעיף 170]];
:: (11) החלטה לעניין ביטול הפטר לפי [[סעיף 176]];
:: (12) החלטה לעניין הקצבה לזכאי מזונות לפי [[סעיף 179]];
:: (13) החלטה לעניין העברת ניהול ההליכים מרשם ההוצאה לפועל לבית משפט לפי [[סעיף 207]];
:: (14) החלטה לעניין הגנת בית מגורים לפי [[סעיף 229]];
:: (15) החלטה בדבר מעצר לפי [[סעיף 285]].
: (ב) החלטה אחרת של בית משפט מחוזי שניתנה לפי חוק זה ניתנת לערעור לפני בית המשפט העליון אם ניתנה רשות לכך מאת שופט של בית המשפט העליון שנשיא בית המשפט העליון קבע לכך; החלטה אחרת של בית משפט שלום שניתנה לפי חוק זה ניתנת לערעור לפני בית משפט מחוזי אם ניתנה רשות לכך מאת שופט של בית המשפט המחוזי שנשיא בית המשפט המחוזי קבע לכך.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), לא תינתן רשות ערעור על סוגי החלטות ששר המשפטים קבע בצו, באישור ועדת החוקה; נקבע סוג החלטה בצו כאמור, יחול הצו על החלטה שהתקבלה לאחר תחילתו.
: (ד) אין בהוראות סעיף קטן (ג) כדי לגרוע מזכותו של בעל דין לערער על החלטה כאמור באותו סעיף קטן במסגרת ערעור על פסק הדין.

@ 350. ערעור על החלטת הממונה
: (א) החלטה סופית של הממונה שניתנה לפי חוק זה ניתנת לערעור לפני בית משפט שלום; לעניין זה יראו כהחלטה סופית, בין השאר, החלטות כמפורט להלן:
:: (1) החלטה שלא לתת צו לפתיחת הליכים לפי [[סעיף 105]];
:: (2) החלטה לעניין הסרת הגבלה לפי [[סעיפים 143]] [[או 169]].
: (ב) החלטה אחרת של הממונה שניתנה לפי חוק זה ניתנת לערעור לפני בית משפט שלום אם ניתנה רשות לכך מאת שופט של בית משפט השלום שנשיא בית משפט השלום קבע לכך.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), לא תינתן רשות ערעור על סוגי החלטות שהשר קבע, בצו, באישור ועדת החוקה; נקבע סוג החלטה בצו כאמור, יחול הצו על החלטה שהתקבלה לאחר תחילתו.
: (ד) אין בהוראות סעיף קטן (ג) כדי לגרוע מזכותו על פי דין של בעל דין לערער על החלטה כאמור באותו סעיף קטן במסגרת ערעור על ההחלטה הסופית.

@ 351. ערעור על החלטת רשם ההוצאה לפועל
: (א) החלטה סופית של רשם ההוצאה לפועל שניתנה לפי חוק זה ניתנת לערעור לפני בית משפט שלום; לעניין זה יראו כהחלטה סופית, בין השאר, החלטות כמפורט להלן:
:: (1) החלטה שלא לזמן ישיבה לגיבוש הסדר תשלומים לפי [[סעיף 190]];
:: (2) החלטה לעניין אישור הסדר תשלומים לפי [[סעיף 196]];
:: (3) החלטה בעניינים שרואים אותם כפסק דין או כהחלטה סופית לפי [[סעיפים 349(א)]] [[או 350(א)]].
: (ב) החלטה אחרת של רשם ההוצאה לפועל שניתנה לפי חוק זה ניתנת לערעור לפני בית משפט שלום אם ניתנה רשות לכך מאת שופט של בית משפט השלום שנשיא בית משפט השלום קבע לכך.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), לא תינתן רשות ערעור על סוגי החלטות שהשר קבע בצו, באישור ועדת החוקה; נקבע סוג החלטה בצו כאמור, יחול הצו על החלטה שהתקבלה לאחר תחילתו.
: (ד) אין בהוראות סעיף קטן (ג) כדי לגרוע מזכותו על פי דין של בעל דין לערער על החלטה כאמור באותו סעיף קטן במסגרת ערעור על ההחלטה הסופית.

@ 352. עדכון סכומים
: (א) הסכומים הקבועים בחוק זה יעודכנו ב-1 בינואר בכל שנה (בסעיף זה - יום העדכון) בהתאם לשיעור שינוי מדד המחירים לצרכן הידוע ביום העדכון לעומת המדד הידוע ב-1 בינואר של השנה הקודמת.
: (ב) השר יפרסם ברשומות הודעה על הסכומים המעודכנים.

@ 353. בית משפט השלום המוסמך לדון בהליכים לפי חוק זה של יחידים
: (א) בית משפט השלום שידון בהליכים לפי חוק זה של יחידים בכל מחוז, יהיה בית משפט השלום שבו יושב נשיא בית המשפט.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), השר, בהתייעצות עם נשיא בית המשפט העליון, רשאי, בצו, באישור ועדת החוקה, להסמיך, לעניין מחוז מסוים, בית משפט שלום אחר מהאמור באותו סעיף קטן ובהתייעצות עם נשיא בית המשפט השלום, בתי משפט שלום נוספים, שידונו בהליכים לפי חוק זה של יחידים באותו מחוז.

@ 354. החלת הוראות החוק על חבר בני אדם מסוים שאינו תאגיד
: השר רשאי, בצו, להחיל הוראות חוק זה, כולן או חלקן, על חבר בני אדם מסוים שאינו תאגיד כהגדרתו [[בסעיף 4]] ושלא קבוע לגביו בחיקוק הסדר אחר לאותו עניין, ורשאי הוא לקבוע בצו כאמור את ההתאמות והשינויים הדרושים לשם ההחלה.

@ 355. שינוי התוספות
: השר, באישור ועדת החוקה, רשאי, בצו, לשנות את [[התוספת הראשונה]] ואת [[התוספת השנייה]], ובלבד שלא יוסיף [[לתוספת השנייה]] אלא נכסים הדרושים לחייב או לבני משפחתו הגרים עמו לצורכי מחייתם הבסיסיים או שהתמורה הצפויה ממכירתם אינה מצדיקה את הפגיעה שתיגרם בשלה לחייב או לבני משפחתו הגרים עמו.

@ 356. ביצוע ותקנות (תיקון: תשע&quot;ט-2)
: השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו, ובכלל זה תקנות בעניינים אלה:
: (1) סדרי דין בהליכים לפי חוק זה, ובכלל זה הוראות לעניין הגשת בקשות לפי חוק זה, מסמכים שיש לצרף אליהן, מועדי הגשתן, הגשת התנגדויות להן וחובות פרסום;
: (2) חובות דיווח שיחולו על החייב והנאמן, אופן עריכת הדוחות והפרטים שייכללו בהם;
: (3) באישור ועדת החוקה - אגרות ותשלומים בעד הליכים לפי חוק זה.
: ((פורסמו [[תקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע״ט–2019]].))
: ((פורסמו [[תקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי (אגרות), התשע&quot;ט-2019]].))

@ 357. מעבר למערכת מקוונת
: השר רשאי לקבוע כי פעולות הנעשות לפי חוק זה, כולן או חלקן, ובכלל זה דיווחים, פרסומים, הגשת בקשות ומסמכים, מתן זכות עיון או הצבעות יבוצעו באופן מקוון, ובלבד שיובטח מענה הולם למי שאינו עושה שימוש באמצעים מקוונים, ורשאי הוא לקבוע הוראות לעניין אופן ביצוען של פעולות מקוונות אלה.

= חלק י&quot;ג: תיקונים עקיפים =

@ 358. ביטול [[פקודת פשיטת הרגל]]
: [[פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש&quot;ם-1980]], למעט [[-|סעיף 97 לפקודה]] - בטלה.

@ 359. : &lt;!-- תיקון מס' 21 --&gt; ((הנוסח שולב [[בפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ&quot;ג-1983]].))
@ 360. (תיקון: תשע&quot;ט-2, תש&quot;ף-2, תשפ&quot;א-2) &lt;!-- תיקון מס' 32 --&gt; : ((הנוסח שולב [[בחוק החברות, התשנ&quot;ט-1999]].))
@ 361. : &lt;!-- תיקון מס' 58 --&gt; ((הנוסח שולב [[בחוק ההוצאה לפועל, התשכ&quot;ז-1967]].))
@ 362. : &lt;!-- תיקון מס' 10 --&gt; ((הנוסח שולב [[בפקודת האגודות השיתופיות]].))
@ 363. : &lt;!-- תיקון מס' 32 --&gt; ((הנוסח שולב [[בפקודת הבנקאות, 1941]].))
@ 364. : &lt;!-- תיקון מס' 12 --&gt; ((הנוסח שולב [[בפקודת הנזיקין [נוסח חדש]]].))
@ 365. : &lt;!-- תיקון מס' 29 --&gt; ((הנוסח שולב [[בחוק הגנת השכר, התשי&quot;ח-1958]].))
@ 366. : &lt;!-- תיקון מס' 68 --&gt; ((הנוסח שולב [[בחוק ניירות ערך, התשכ&quot;ח-1968]].))
@ 367. : &lt;!-- תיקון מס' 17 --&gt; ((הנוסח שולב [[בחוק העמותות, התש&quot;ם-1980]].))
@ 368. : &lt;!-- תיקון מס' 93 --&gt; ((הנוסח שולב [[בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ&quot;ד-1984]].))
@ 369. : &lt;!-- תיקון מס' 201 --&gt; ((הנוסח שולב [[בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ&quot;ה-1995]].))
@ 370. : &lt;!-- תיקון מס' 4 --&gt; ((הנוסח שולב [[בחוק הסכמים בנכסים פיננסיים, התשס&quot;ו-2006]].))
@ 371. : &lt;!-- תיקון מס' 4 --&gt; ((הנוסח שולב [[בחוק מערכות תשלומים, התשס&quot;ח-2008]].))
@ 372. : &lt;!-- תיקון מס' 5 --&gt; ((הנוסח שולב [[בחוק בנק ישראל, התש&quot;ע-2010]].))

= חלק י&quot;ד: תחילה, תחולה, הוראות מעבר והוראות שעה =

@ 373. תחילה ותחולה
: (א) תחילתו של חוק זה 18 חודשים מיום פרסומו (להלן - יום התחילה), והוא יחול על הליכים לפי חוק זה שהחלו ביום התחילה ואילך.
:: ((החוק פורסם ביום 15.3.2018.))
: (ב) על הליכי פירוק לפי [[פקודת החברות]], על הליכי פשרה או הסדר שניתן במסגרתם צו הקפאת הליכים לפי [[חוק החברות]] ועל הליכי פשיטת רגל לפי [[פקודת פשיטת הרגל]] שהיו תלויים ועומדים ערב יום התחילה, ימשיכו לחול הוראות הדין שחלו עליהם ערב יום התחילה.

@ 374. הוראות מעבר לעניין שעבוד צף
: חל על נכס מנכסיו של תאגיד שעבוד צף שנרשם כדין לפני יום התחילה, לא יחולו ההגבלות לעניין שעבוד צף [[שבסעיף 244]] וההוראות לעניין חובות בדין קדימה [[שבסעיף 234]] בהליכי חדלות הפירעון המתנהלים לגבי התאגיד, ויחולו לגביו ההוראות לעניין חובות בדין קדימה הקבועות [[בסעיף 354 לפקודת החברות]], כנוסחה ערב יום התחילה, ובלבד שמתקיים אחד מאלה:
: (1) השעבוד הצף ניתן בין השאר כערובה להבטחת פירעונו של חוב בשל אשראי שניתן לפני יום התחילה; לעניין זה, שונה מועד הפירעון או שיעור הריבית אחרי יום התחילה יראו את האשראי כאילו ניתן לאחר יום התחילה;
: (2) הליכי חדלות הפירעון נפתחו לא יאוחר מתום 18 חודשים מיום התחילה.

@ 375. הוראות מעבר לעניין פשיטת רגל
: (א) נקבעה בחיקוק לפני יום התחילה הוראה הנוגעת לפושט רגל, לפשיטת רגל או להליכים לפי [[פקודת פשיטת הרגל]], יראו אותה, החל ביום התחילה, כהוראה הנוגעת ליחיד שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים לפי חוק זה או להליכי חדלות פירעון המתנהלים לגבי יחיד לפי חוק זה, בהתאמה.
: (ב) צו כינוס שניתן ליחיד לפי [[פקודת פשיטת הרגל]] לפני יום התחילה, יראו אותו לעניין [[סעיף 163(ג)(4)]] כצו לפתיחת הליכים אחר.

@ 376. הוראות מעבר לעניין ביטול [[פקודת החברות]]
: על אף הוראות [[סעיף 359]] -
: (1) בתקופה של חמש שנים מיום התחילה, ימשיכו לחול על עמותה ועל חברה לתועלת הציבור הסדרי הפירוק שחלו בעניינן לפי [[פקודת החברות]], ערב יום התחילה, בהתאם להוראות [[פרק ז' לחוק העמותות]] או הוראות [[הפרק הראשון א' בחלק התשיעי לחוק החברות]], לפי העניין; השר, באישור ועדת החוקה, רשאי להאריך, בצו, את התקופה לתקופות נוספות שלא יעלו על חמש שנים כל אחת;
:: ((תקופת הוראת המעבר הוארכה לתקופה נוספת של שלוש שנים, עד יום י&quot;ג באלול התשפ&quot;ז (15 בספטמבר 2027) (ק&quot;ת תשפ&quot;ד, 3546 [11455]).))
: (2) [[סעיף 369 לפקודת החברות]] ימשיך לעמוד בתוקפו לגבי חברות שנמחקו בהתאם [[לסעיף 368 לפקודה האמורה]] לפני יום תחילתו של [[חוק החברות]].

@ 376א. הוראת שעה לעניין מינוי נאמן (תיקון: תשע&quot;ט-2, תש&quot;ף-2, תשפ&quot;א-2)
: (א) בתקופה שמיום התחילה עד יום כ&quot;ח בטבת התשפ&quot;ב (1 בינואר 2022) (בסעיף זה - תקופת הוראת השעה), לא ימונה הנאמן מתוך רשימת הנאמנים שגובשה לפי [[סעיף 37]], ויקראו את הוראות [[סימן א' לפרק ו' ((לחלק ב'))]] כך:
:: (1) ((הנוסח שולב [[בסעיף 33 לחוק]] כהוראת שעה;))
:: (2) ((הנוסח שולב [[בסעיף 34 לחוק]] כהוראת שעה;))
:: (3) ((הנוסח שולב [[בסעיף 36 לחוק]] כהוראת שעה.))
&lt;!--
:: (1) [[בסעיף 33]] -
::: (א) בסעיף קטן (א), בסופו יקראו &quot;מינוי הנאמן יהיה לפי הוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ו) או לפי הוראות [[סעיף 35 או 36]]&quot;;
::: (ב) במקום סעיף קטן (ב) יקראו:
:::: &quot;(ב) לנאמן ימונה מי שבית המשפט שוכנע כי הוא בעל כישורים וניסיון מקצועי מתאימים ומתקיים בו אחד מאלה: הוא חבר לשכת עורכי הדין, בידו רישיון לפי [[חוק רואי חשבון, התשט&quot;ו-1955]], או שהוא בעל מיומנות מיוחדת או ניסיון מוכח בניהול תאגידים בהליכי חדלות פירעון.&quot;;
::: (ג) בסעיף קטן (ג), בכל מקום, המילים &quot;מתוך רשימת הנאמנים&quot; - לא ייקראו;
:: (2) [[בסעיף 34]], במקום &quot;מתוך רשימת הנאמנים&quot; יקראו &quot;לפי הוראות [[סעיף 33(ב) עד (ו)]]&quot;;
:: (3) [[בסעיף 36]] -
::: (א) בסעיף קטן (א), במקום &quot;אינו כלול ברשימת הנאמנים&quot; יקראו &quot;לא מתקיימים בו התנאים האמורים [[בסעיף 33(ב)]]&quot;;
::: (ב) בסעיף קטן (ב), במקום &quot;מתוך רשימת הנאמנים&quot; יקראו &quot;שמתקיימים בו התנאים האמורים [[בסעיף 33(ב)]] ואינו נושא משרה בתאגיד&quot;. --&gt;
: (ב) ((הנוסח שולב [[בסעיף 125(ב) לחוק]] כהוראת שעה.))
&lt;!-- בתקופת הוראת השעה, יקראו את [[סעיף 125(ב)]] כך שהמילים &quot;מתוך רשימת הנאמנים שגובשה לפי [[סעיף 126]]&quot; - לא ייקראו, ובלבד שאם חל גידול משמעותי במספר הליכי חדלות פירעון לגבי חייב שהוא יחיד, יבחן הממונה את הצורך בהגדלה בהתאם של מספר הנאמנים שרשאים להתמנות לפי אותן אמות מידה. --&gt;
: (ג) ((הנוסח שולב [[בחוק החברות, התשנ&quot;ט-1999]] כהוראת שעה.))
&lt;!-- בתקופת הוראת השעה, יקראו את [[סעיף 360(10)]] כך [[שבסעיף 342יד(א) לחוק החברות]], המובא בו, פסקה (1) - לא תיקרא. --&gt;

@ 377. הוראת שעה לעניין גמלה לפי [[פרק ח' לחוק הביטוח הלאומי]]
: בתקופה של שלוש שנים מיום התחילה יחולו לעניין גמלה לפי [[פרק ח' לחוק הביטוח הלאומי]] הוראות אלה:
: (1) המוסד לביטוח לאומי שהגיש תביעת חוב הנובעת מתשלום גמלה כאמור, יסווג כאסיפת סוג נפרדת, לשם אישור הצעת תכנית לשיקום כלכלי לפי הוראות [[סימן ג' לפרק ז' בחלק ב' לחוק זה]];
: (2) ((הנוסח שולב [[בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ&quot;ה-1995]] כהוראת שעה.))
&lt;!-- [[חוק הביטוח הלאומי]] ייקרא כך:
:: (א) [[-|בסעיף 180]], בהגדרה &quot;שכר עבודה&quot;, אחרי &quot;ולהוציא תגמול לפי [[-|פרק י&quot;ב]]&quot; יבוא &quot;אך לא יותר מהסכום הבסיסי כפול חמש&quot;;
:: (ב) [[-|בסעיף 182(1א)]], המילים &quot;שבו או אחריו הורה בית המשפט על פירוק התאגיד&quot; - לא ייקראו;
:: (ב) (((ספרור שגוי במקור))) [[-|בסעיף 183]], האמור בו יסומן &quot;(א)&quot; ואחריו יבוא:
::: &quot;(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), לא הורה בית המשפט, בצו לפתיחת הליכים לפי [[חוק זה|פרק ד' לחלק ב' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]], על פירוק התאגיד -
:::: (1) לא ישולם חוב שכר העבודה כאמור בסעיף קטן (א) בעד תקופה שלפני חמשת החודשים שקדמו בתכוף למועד מתן הצו;
:::: (2) סכום פיצויי הפיטורים וכן כל סכום מחוב שכר העבודה שמקורו בזכויות הנובעות מסיום יחסי עבודה ישולם לפי הוראות סעיף קטן (א) רק אם לאחר אישור התכנית לשיקום כלכלי על ידי בית המשפט לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי או לאחר אישור מכירת פעילותו העסקית של התאגיד לשם שיקומו הכלכלי בידי בית המשפט לפי החוק האמור, לא המשיך העובד לעבוד בתאגיד שלגביו אושרה התכנית או בתאגיד שלו נמכרה פעילותו העסקית.
::: (ג) אין בהוראות סעיף קטן (ב) כדי לגרוע מזכותו של העובד לקבל תמורה נוספת במסגרת התכנית לשיקום כלכלי לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי.&quot; --&gt;

@ 378. שמירת תוקף
: תקנות שהותקנו לפי [[פקודת פשיטת הרגל]], [[פקודת החברות]] [[וחוק החברות]] (בסעיף קטן זה - התקנות הקיימות), יעמדו בתוקפן כנוסחן ערב יום התחילה כאילו הותקנו לפי הסעיפים בחוק זה שבהם נתונה סמכות התקנת תקנות באותם עניינים, והכול זולת אם נקבעו בחוק זה הוראות במקומן בעניינים שהוסדרו בתקנה מהתקנות הקיימות או אם לא הוקנתה בחוק זה סמכות לקבוע הוראות בעניינים המוסדרים בתקנות הקיימות, והכול כל עוד התקנות הקיימות לא שונו או בוטלו לפי חוק זה.

@ 379. דיווח לכנסת לעניין תאגידים ויחידים חייבים (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) השר ידווח לוועדת החוקה, ב-1 ביוני בכל שנה, על הליכים לפי חוק זה בשנה שקדמה למועד הדיווח, בחלוקה שלהלן:
:: (1) בהליכי חדלות פירעון לגבי חייב שהוא תאגיד -
::: (א) מספר ההליכים שבהם הורה בית המשפט על הפעלת התאגיד לשם שיקומו הכלכלי ומספר ההליכים שבהם הורה בית המשפט על פירוק התאגיד;
::: (ב) מספר ההליכים שבהם אושרה תכנית לשיקום כלכלי או נעשתה חלוקה סופית לפי [[סעיף 240]], באותה שנה, בציון היקף החוב הממוצע בהם וכן שיעור הפירעון הממוצע בחלוקה לסוגי נושים;
:: (2) בהליכי חדלות פירעון לגבי חייב שהוא יחיד -
::: (א) מספר ההליכים שנפתחו בבית המשפט, מספר ההליכים שנפתחו אצל הממונה ומספר ההליכים שנפתחו בלשכות ההוצאה לפועל;
::: (ב) מספר ההליכים שנקבעה בהם תקופת תשלומים באותה שנה, בציון התשלום החודשי הממוצע ותקופת התשלומים שנקבעה לחייבים, בחלוקה להליכים שנפתחו בבית המשפט, אצל הממונה או בלשכות ההוצאה לפועל, ולמחוז שבו נפתחו;
::: (ג) מספר החייבים שהחלו הכשרה להתנהלות כלכלית נכונה בחלוקה לאלה שהשלימו אותה ומספר החייבים שלא השלימו אותה והסיבות לכך, ומספר החייבים שלא היו יכולים לקבל את ההכשרה והסיבות לכך;
::: (ד) מספר ההליכים שהסתיימו בהפטר באותה שנה, בציון היקף החוב הממוצע בהם וכן שיעור הפירעון הממוצע בחלוקה לסוגי נושים;
::: (ה) מספר החייבים שהחלו בהליך של חדלות פירעון לאחר שכבר קיבלו בעבר הפטר;
:: (3) בהליכים לאישור הסדר חוב לפי [[חלק י']] - מספר הבקשות לצו עיכוב הליכים זמני שהוגשו, מספר ההחלטות על מתן צו עיכוב הליכים זמני שניתנו, מספר הסדרי החוב שאושרו בתקופת הצו ושיעור הפירעון הממוצע בחלוקה לנושים, והכול בחלוקה לסוגי החייבים השונים.
: (ב) (((בוטל).))

@ 380. דיווח לכנסת לעניין עובדים - הוראת שעה
: (א) המוסד לביטוח לאומי ידווח לוועדת החוקה, ב-1 ביוני בכל שנה, על הנתונים שלהלן, בשנה שקדמה למועד הדיווח:
:: (1) מספר העובדים שקיבלו גמלה מהמוסד לביטוח לאומי בשל חוב מעסיקם בהליכים לפי חוק זה;
:: (2) מספר העובדים שחוב שכר העבודה ופיצויי הפיטורים שמעבידם חייב להם עלה על תקרת הגמלה לפי [[סעיף 183 לחוק הביטוח הלאומי]] ושיעורם היחסי מכלל הזכאים, וכן ממוצע ההפרשים בין סכום החוב האמור ובין תקרת הגמלה;
:: (3) הסכום הכולל ששילם המוסד לביטוח לאומי לעובדים בשל חובות מעסיק לפי חוק זה והסכום שלגביו המוסד לביטוח לאומי לא נפרע את חובו לפי חוק זה.
: (ב) דיווח כאמור בסעיף קטן (א) יהיה בחלוקה למעסיקים שהם יחידים ומעסיקים שהם תאגידים, ולגבי מעסיקים שהם תאגידים - בחלוקה להליכים שבהם או אחריהם הורה בית המשפט על פירוקו של התאגיד ולהליכים שבהם לא הורה בית המשפט על פירוק התאגיד.
: (ג) דיווח לפי סעיף זה יימסר בתקופה של שלוש שנים מיום התחילה.

@ 381. מחקר - הוראת שעה
: משרד המשפטים יערוך מחקר שילווה את יישום הוראות חוק זה; במחקר ייבחנו, בין השאר, ההשפעות של העברת ניהול הליכי חדלות הפירעון ללשכות ההוצאה לפועל לגבי יחידים בעלי חובות בסכום נמוך, ושיעורי הפירעון הממוצעים בחלוקה לסוגי נושים; השר ידווח לוועדת החוקה על תוצאות המחקר בתום שלוש שנים מיום התחילה.

== תוספת ראשונה __NOSUB__ ==

=== חלק א' ===
==== ((([[סעיף 104(ב)(3)(ב)]]))) ====
@ (תיקון: ק&quot;ת תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ב)
{|
! !! width=&quot;50%&quot; | {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} הגורם !! width=&quot;50%&quot; | {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} סוג המידע
|- &lt;עוגן פרט 1&gt;
| 1. || המוסד לביטוח לאומי || מידע על מקורות ההכנסה וגובהה, המעסיק, מספר חשבון בנק ומצב תעסוקתי.
|- &lt;עוגן פרט 2&gt;
| 2. || הממונה || מידע על הליכי חדלות פירעון קודמים לגבי היחיד.
|- &lt;עוגן פרט 3&gt;
| 3. || רשות האוכלוסין וההגירה || מספר הזהות, מצב אישי ומען, וכן מידע על יציאות מישראל ועל כניסות לישראל.
|- &lt;עוגן פרט 4&gt;
| 4. || רשם החברות || מידע על מניות בבעלות היחיד ועל היות היחיד נושא משרה בחברה.
|- &lt;עוגן פרט 5&gt;
| 5. || רשם השותפויות || מידע על זכויות היחיד בשותפות.
|- &lt;עוגן פרט 6&gt;
| 6. || הרשם כהגדרתו [[בחוק הספנות (כלי שיט), התש&quot;ך-1960]] ||| מידע על זכויות לגבי כלי שיט הרשומות על שם היחיד.
|- &lt;עוגן פרט 7&gt;
| 7. || מנהל רשות התעופה האזרחית או עובד הרשות שהמנהל הסמיכו לעניין ניהול פנקס הרישום כהגדרתו [[בחוק הטיס, התשע&quot;א-2011]], בהתאם להוראות [[סעיף 169(א) לאותו חוק]] || מידע על זכויות היחיד לגבי כלי טיס הרשומות על שם היחיד.
|- &lt;עוגן פרט 8&gt;
| 8. || רשות הרישוי || מידע על כלי רכב הרשומים על שם היחיד.
|- &lt;עוגן פרט 9&gt;
| 9. || הרשם כמשמעותו [[בחוק רישום ציוד הנדסי, התשי&quot;ז-1957]] || מידע על ציוד כמשמעותו [[בחוק האמור]] הרשום על שם היחיד.
|- &lt;עוגן פרט 10&gt;
| 10. || רשות מקרקעי ישראל || מידע על זכויות היחיד לגבי מקרקעין שבניהול רשות מקרקעי ישראל.
|- &lt;עוגן פרט 11&gt;
| 11. || רשם המקרקעין || מידע על זכויות היחיד הרשומות בפנקסי המקרקעין.
|- &lt;עוגן פרט 12&gt;
| 12. || תאגיד המנהל אצלו, לרבות באמצעות נציגו או בא כוחו, רישום של זכויות המיועדות להירשם בפנקסי המקרקעין על פי הסכם למכירת דירה, או תאגיד שהתחייב בחוזה עם משרד הבינוי והשיכון או עם רשות מקרקעי ישראל שעניינו מכירתם, השכרתם או ניהולם של מקרקעין, לטפל ברישום הזכויות כאמור בפנקסי המקרקעין || מידע על זכויות היחיד לגבי מקרקעין הרשומות אצל התאגיד.
|- &lt;עוגן פרט 13&gt;
| 13. || רשם המשכונות || מידע על משכונות הרשומים על נכסי היחיד; ולבקשת הממונה - משכונות הרשומים לטובת היחיד.
|- &lt;עוגן פרט 14&gt;
| 14. || : ספק מורשה כהגדרתו [[בחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ&quot;ב-1982]], המספק לפי [[החוק האמור]] אחד או יותר מהשירותים שלהלן:
: (1) שירות טלפוניה או שירות גישה לאינטרנט הניתן באמצעות רשת בזק שאינה מערכת רדיו טלפון נייד, בין שרשת הבזק היא של נותן השירות ובין שהיא של ספק מורשה אחר;
: (2) שירות בזק הניתן באמצעות רשת בזק שהיא מערכת רדיו טלפון נייד, בין שרשת הבזק היא של נותן השירות ובין שהיא של ספק מורשה אחר
| מידע על סך התשלומים שהיחיד חויב בהם בשנה שקדמה למועד מתן הצו לפתיחת הליכים.
|- &lt;עוגן פרט 15&gt;
| 15. || בעל רישיון חלוקה ובעל רישיון הספקה כהגדרתם [[בחוק משק החשמל, התשנ&quot;ו-1996]] || מידע על סך הוצאות היחיד בשל צריכת חשמל בשנה שקדמה למועד מתן הצו לפתיחת הליכים.
|- &lt;עוגן פרט 16&gt;
| 16. || חברת כרטיסי אשראי || מידע על סך הוצאות היחיד בשנה שקדמה למועד מתן הצו לפתיחת הליכים ועל הלוואות שהיחיד קיבל מהחברה וטרם נפרעו.
|- &lt;עוגן פרט 17&gt;
| 17. || תאגיד בנקאי || זכויות היחיד אצל התאגיד הבנקאי, ערבויות בנקאיות תקפות שניתנו לבקשת היחיד והלוואות שהיחיד קיבל מהתאגיד הבנקאי וטרם נפרעו.
|- &lt;עוגן פרט 18&gt;
| 18. || מבטח כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ&quot;א-1981]] || זכויות היחיד כלפי המבטח, ערבויות תקפות שניתנו לבקשת היחיד והלוואות שהיחיד קיבל מהמבטח וטרם נפרעו.
|- &lt;עוגן פרט 19&gt;
| 19. || חברה מנהלת כהגדרתה [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס&quot;ה-2005]] || זכויות היחיד בקופת גמל המנוהלת בידי החברה המנהלת והלוואות שהחייב קיבל מהחברה המנהלת או מכספי קופת הגמל שבניהולה וטרם נפרעו.
|- &lt;עוגן פרט 20&gt;
| 20. || הנהלת בתי המשפט || פסקי דין בתובענות לסעד כספי או לסעד בעל שווי כספי שהיחיד צד להן וערבויות, ערבונות או פיקדונות שניתנו בהן; ולעניין הליך תלוי ועומד - מספר ההליך ובית המשפט שבו הוא מתנהל.
|- &lt;עוגן פרט 21&gt;
| 21. || המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות || מידע על חובות היחיד שנגבים באמצעות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ועל כספים המגיעים ליחיד מהמרכז.
|- &lt;עוגן פרט 22&gt;
| 22. || הרשם לענייני ירושה || צו ירושה וצו קיום צוואה שבהם החייב הוא אחד היורשים והודעה על הסתלקות של החייב לפי [[סעיף 6 לחוק הירושה, התשכ&quot;ה-1965]].
|}

=== חלק ב' ===
==== ((([[סעיף 147]]))) ====
: {|
! !! width=&quot;50%&quot; | {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} הגורם !! width=&quot;50%&quot; | {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} סוג המידע
|- &lt;עוגן פרט 1&gt;
| 1. || תאגיד בנקאי || פירוט תנועות בחשבון בנק שהוא חשבון עובר ושב של היחיד בשנה שקדמה למועד מתן הצו לפתיחת הליכים.
|- &lt;עוגן פרט 2&gt;
| 2. || חברת כרטיסי אשראי || פירוט הוצאות היחיד בשנה שקדמה למועד מתן הצו לפתיחת הליכים.
|}

== תוספת שנייה ==
==== ((([[סעיף 217]]))) ====
=== נכסים שאינם כלולים בנכסי קופת הנשייה ===
@ (1) : מצרכי מזון הדרושים לצורך מחיית החייב ובני משפחתו הגרים עמו;
@ (2) : חפצי לבוש, מיטות, כלי מיטה, ציוד רפואי, תרופות, כלי אוכל, כלי מטבח וכלי בית אחרים, הדרושים לחייב ולבני משפחתו הגרים עמו;
@ (3) : תשמישי קדושה המשמשים את החייב ובני משפחתו הגרים עמו;
@ (4) : כלים, מכשירים, מכונות ומיטלטלין אחרים לרבות כלי רכב, וכן בעל חיים, שבלעדיהם אין החייב יכול לקיים את מקצועו, מלאכתו, משלח ידו או עבודתו שהם מקור פרנסתו ופרנסת בני משפחתו הגרים עמו, ובלבד ששוויו המוערך של כל אחד מהם אינו עולה על סכום שקבע השר;
@ (5) : היה החייב או בן משפחתו הגר עמו, נכה - כלים, מכשירים, מכונות, מיטלטלין אחרים, לרבות כלי רכב ובעל חיים, השייכים לנכה והנחוצים לו לשימושו האישי בגלל נכותו;
@ (6) : חיות מחמד; לעניין זה, &quot;חיית מחמד&quot; - בעל חיים המוחזק בביתו או בחצריו של החייב ואינו משמש לעיסוק בעל אופי מסחרי;
@ (7) : מיטלטלין כמפורט להלן הדרושים לחייב או לבני משפחתו הגרים עמו, ובלבד ששוויים המוערך אינו עולה על סכום שקבע השר:
: (א) מחשב אישי ומדפסת; לעניין זה, &quot;מחשב&quot; - כהגדרתו [[בחוק המחשבים, התשנ&quot;ה-1995]], אך למעט מערכת מחשבים;
: (ב) מכשיר טלוויזיה ומכשיר רדיו;
: (ג) טלפון נייח או טלפון נייד;
: (ד) מכונת כביסה ומייבש כביסה;
@ (8) (תיקון: [י&quot;פ הודעות]) : חפצים בעלי ערך רגשי מיוחד לחייב, ובלבד ששוויים המוערך הכולל אינו עולה על 4,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2019; בשנת 2026, 4,689.87 ש&quot;ח))) או על סכום אחר שקבע השר.

== תוספת שלישית ==
==== ((([[ההגדרה &quot;מדינה זרה&quot; שבסעיף 293]]))) ====
: טיוואן והאזור המינהלי המיוחד הונג קונג - Hong Kong Special Administrative Region.

&lt;פרסום&gt; התקבל בכנסת ביום י&quot;ח באדר התשע&quot;ח (5 במרס 2018).
&lt;חתימות&gt;
* בנימין נתניהו, ראש הממשלה
* איילת שקד, שרת המשפטים
* ראובן ריבלין, נשיא המדינה
* יולי יואל אדלשטיין, יושב ראש הכנסת</text>
      <sha1>nz55ohutqp0d00b58y9nvio5i99mllq</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>348322</id>
    <revision>
      <id>3018282</id>
      <parentid>2991454</parentid>
      <timestamp>2026-05-31T21:04:39Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3018257] כניסה לתוקף</comment>
      <origin>3018282</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="503327" sha1="dtv08rs1k34rx95gpqce3kt84923xhy" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע״ח–2018}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2068072}} {{ח:תיבה|ס״ח תשע״ח, 310|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491934.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 226|חוק שירותי תשלום|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528386.pdf}}, {{ח:תיבה|342|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/21/law/21_lsr_559683.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 14|תיקון לחוק שירותי תשלום|https://fs.knesset.gov.il/22/law/22_lsr_567851.pdf}}, {{ח:תיבה|154|תיקון מס׳ 3|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_575121.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 318|תיקון מס׳ 4 – הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_598124.pdf}}, {{ח:תיבה|374|תיקון מס׳ 5|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_604132.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 962|תיקון מס׳ 76 לחוק התקשורת (בזק ושידורים)|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_644019.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 68|תיקון מס׳ 4 – הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_2075504.pdf}}, {{ח:תיבה|171|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו־2024)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_2572039.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 190|תיקון מס׳ 9 לחוק פסיקת ריבית והצמדה|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3568695.pdf}}, {{ח:תיבה|600|תיקון מס׳ 4 – הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש (תיקון מס׳ 2)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4227326.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 632|תיקון מס׳ 4 – הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש (תיקון מס׳ 3)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_6802860.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 236|תיקון מס׳ 9|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_10981603.pdf}}.

''שינוי התוספות:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ב, 195|שינוי התוספת הראשונה לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9676.pdf}}. ''צווי הארכה:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ב, 2362|צו (הארכת התקופה הקובעת לעניין הגשת בקשה לעיכוב הליכים לשם גיבוש הסדר חוב – נגיף הקורונה החדש)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10057.pdf}}, {{ח:תיבה|4058|צו (הארכת התקופה הקובעת לעניין הגשת בקשה לעיכוב הליכים לשם גיבוש הסדר חוב – נגיף הקורונה החדש)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10530.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 3546|צו (הארכת התקופה שבה ימשיכו לחול הסדרי הפירוק לפי פקודת החברות על עמותה ועל חברה לתועלת הציבור)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11455.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 428|צו חדלות פירעון ושיקום כלכלי (הארכת התקופה הקובעת לעניין הגשת בקשה לעיכוב הליכים לשם גיבוש הסדר חוב)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11595.pdf}}, {{ח:תיבה|2200|צו חדלות פירעון ושיקום כלכלי (הארכת התקופה הקובעת לעניין הגשת בקשה לעיכוב הליכים לשם גיבוש הסדר חוב)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11964.pdf}}. ''עדכון סכומים:'' {{ח:תיבה|י״פ תש״ף, 3422|הודעה בדבר עדכון סכומים}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 3406|הודעה בדבר עדכון סכומים}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 256|הודעה בדבר עדכון סכומים|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-10848.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 3017|הודעה בדבר עדכון סכומים|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-11052.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 2784|הודעה בדבר עדכון סכומים|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-11993.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 3100|הודעה בדבר עדכון סכומים|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-13136.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 4144|הודעה בדבר עדכון סכומים|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-14278.pdf}}, {{ח:תיבה|4144|הודעה בדבר עדכון סכומים|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-14278.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-1&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק א|חלק א׳: עקרונות ופרשנות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק א פרק א|פרק א׳: עקרונות יסוד}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק א פרק ב|פרק ב׳: הגדרות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-1&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ב|חלק ב׳: הליכי חדלות פירעון לגבי תאגיד}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ב פרק א|פרק א׳: תחולה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ב פרק ב|פרק ב׳: בקשה לצו לפתיחת הליכים והדיון בה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ב פרק ג|פרק ג׳: הגבלות וסעדים זמניים עד למתן צו לפתיחת הליכים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ב פרק ד|פרק ד׳: תוכנו של צו לפתיחת הליכים ותוצאותיו}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ב פרק ה|פרק ה׳: הקפאת הליכים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ב פרק ו|פרק ו׳: הנאמן – מינויו, תפקידו וסמכויותיו}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ב פרק ו סימן א|סימן א׳: מינוי הנאמן}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ב פרק ו סימן ב|סימן ב׳: תפקיד הנאמן וסמכויותיו}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ב פרק ז|פרק ז׳: הפעלת התאגיד ושיקומו הכלכלי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ב פרק ז סימן א|סימן א׳: כללי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ב פרק ז סימן ב|סימן ב׳: הפעלת התאגיד}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ב פרק ז סימן ג|סימן ג׳: תכנית לשיקום כלכלי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ב פרק ז סימן ד|סימן ד׳: מכירת פעילותו העסקית של תאגיד בלא תכנית לשיקום כלכלי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ב פרק ז סימן ה|סימן ה׳: מעבר להליכי פירוק}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ב פרק ח|פרק ח׳: פירוק}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-1&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ג|חלק ג׳: הליכי חדלות פירעון לגבי יחיד}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ג פרק א|פרק א׳: תחולה והוראות כלליות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ג פרק ב|פרק ב׳: צו לפתיחת הליכים לבקשת יחיד שסך חובותיו עולה על 150,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2019; בשנת 2026, 176,923.12 ש״ח)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ג פרק ג|פרק ג׳: צו לפתיחת הליכים לבקשת נושה או היועץ המשפטי לממשלה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ג פרק ד|פרק ד׳: סעדים זמניים עד למתן צו לפתיחת הליכים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ג פרק ה|פרק ה׳: תוצאות צו לפתיחת הליכים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ג פרק ו|פרק ו׳: הנאמן – מינויו, תפקידו וסמכויותיו}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ג פרק ו סימן א|סימן א׳: מינוי הנאמן}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ג פרק ו סימן ב|סימן ב׳: תפקיד הנאמן וסמכויותיו}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ג פרק ז|פרק ז׳: תקופת הביניים – ממתן צו לפתיחת הליכים עד מתן צו לשיקום כלכלי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ג פרק ז סימן א|סימן א׳: הגבלות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ג פרק ז סימן ב|סימן ב׳: בדיקת מצבו הכלכלי של היחיד}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ג פרק ז סימן ג|סימן ג׳: הצעת הממונה לצו לשיקום כלכלי והדיון בה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ג פרק ז סימן ד|סימן ד׳: הוראות שונות לתקופת הביניים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ג פרק ח|פרק ח׳: צו לשיקום כלכלי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ג פרק ח סימן א|סימן א׳: תוכן הצו}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ג פרק ח סימן ב|סימן ב׳: חובת תשלומים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ג פרק ח סימן ג|סימן ג׳: הפטר לאלתר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ג פרק ח סימן ד|סימן ד׳: יישום הצו לשיקום כלכלי ושינויו}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ג פרק ט|פרק ט׳: הפטר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ג פרק י|פרק י׳: הוראות לגבי יחיד שנפטר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ג פרק יא|פרק י״א: הוראות שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ג פרק יב|פרק י״ב: הליכי חדלות פירעון לגבי יחיד בעל חובות בסכום נמוך}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ג פרק יב סימן א|סימן א׳: כללי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ג פרק יב סימן ב|סימן ב׳: גיבוש הסדר תשלומים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ג פרק יב סימן ג|סימן ג׳: צו לפתיחת הליכים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ג פרק יב סימן ד|סימן ד׳: הוראות שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-1&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ד|חלק ד׳: הנשייה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ד פרק א|פרק א׳: תביעות חוב}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ד פרק ב|פרק ב׳: קופת הנשייה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ד פרק ב סימן א|סימן א׳: הנכסים הנכללים בקופת הנשייה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ד פרק ב סימן ב|סימן ב׳: ביטול עסקאות הגורעות מקופת הנשייה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ד פרק ג|פרק ג׳: כינוס נכסי קופת הנשייה וניהולם}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ד פרק ד|פרק ד׳: מימוש נכסי קופת הנשייה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ד פרק ה|פרק ה׳: חלוקת נכסי קופת הנשייה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ד פרק ה סימן א|סימן א׳: כללי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ד פרק ה סימן ב|סימן ב׳: סדר הפירעון}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ד פרק ה סימן ג|סימן ג׳: אופן החלוקה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ד פרק ו|פרק ו׳: נושים בעלי זכויות פירעון מיוחדות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ד פרק ו סימן א|סימן א׳: נושה מובטח}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ד פרק ו סימן ב|סימן ב׳: נושה בעל נכס הכפוף לשיור בעלות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ד פרק ו סימן ג|סימן ג׳: נושה בעל זכות עיכבון}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ד פרק ו סימן ד|סימן ד׳: נושה בעל זכות קיזוז}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-1&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ה|חלק ה׳: מעמד הנושים וזכויותיהם}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-1&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ו|חלק ו׳: הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-1&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ז|חלק ז׳: סמכויות בית המשפט}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-1&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ח|חלק ח׳: אחריות נושא משרה ובעל תפקיד בתאגיד הנמצא בחדלות פירעון}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-1&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ט|חלק ט׳: הליכי חדלות פירעון בין־לאומיים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ט פרק א|פרק א׳: הגדרות ותחולה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ט פרק ב|פרק ב׳: גישה של בעל תפקיד זר ושל נושים זרים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ט פרק ג|פרק ג׳: הכרה בהליך זר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ט פרק ד|פרק ד׳: שיתוף פעולה עם רשות מוסמכת זרה ובעל תפקיד זר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ט פרק ה|פרק ה׳: הליכים מקבילים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ט פרק ו|פרק ו׳: הוראות שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-1&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק י|חלק י׳: הסדר חוב שלא במסגרת צו לפתיחת הליכים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק י פרק א|פרק א׳: הגדרות ותחולה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק י פרק א1|פרק א׳1: צו עיכוב הליכים זמני לשם גיבוש ואישור של הסדר חוב}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק י פרק א1 סימן א|סימן א׳: הגדרות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק י פרק א1 סימן ב|סימן ב׳: אגרות ותשלומים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק י פרק א1 סימן ג|סימן ג׳: צו עיכוב הליכים זמני לגבי תאגיד}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק י פרק א1 סימן ד|סימן ד׳: צו עיכוב הליכים זמני לגבי יחיד}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק י פרק ב|פרק ב׳: אישור הסדר חוב}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק י פרק ג|פרק ג׳: אישור הסדר חוב מהותי בחברת איגרות חוב}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק י פרק ד|פרק ד׳: ניהול משא ומתן מוגן בידי תאגיד – הוראת שעה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-1&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק יא|חלק י״א: עונשין וסמכויות אכיפה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק יא פרק א|פרק א׳: עונשין}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק יא פרק ב|פרק ב׳: סמכויות אכיפה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-1&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק יב|חלק י״ב: הוראות שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-1&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק יג|חלק י״ג: תיקונים עקיפים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-1&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק יד|חלק י״ד: תחילה, תחולה, הוראות מעבר והוראות שעה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 1|תוספת ראשונה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת שנייה: {{מוקטן|נכסים שאינם כלולים בנכסי קופת הנשייה}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 3|תוספת שלישית}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע1|חלק א|חלק א׳: עקרונות ופרשנות}}
{{ח:קטע2|חלק א פרק א|פרק א׳: עקרונות יסוד}}

{{ח:סעיף|1|מטרת החוק}}
{{ח:ת}} חוק זה נועד להסדיר את פירעון חובותיו של חייב שהוא יחיד או תאגיד, הנמצא או העלול להימצא במצב של חדלות פירעון, במטרה –
{{ח:תת|(1)}} להביא ככל האפשר לשיקומו הכלכלי של החייב;
{{ח:תת|(2)}} להשיא את שיעור החוב שייפרע לנושים;
{{ח:תת|(3)}} לקדם את שילובו מחדש של חייב שהוא יחיד במרקם החיים הכלכליים.

{{ח:סעיף|2|חדלות פירעון}}
{{ח:ת}} חדלות פירעון היא מצב כלכלי שבו חייב אינו יכול לשלם את חובותיו במועדם, בין אם מועד פירעונם הגיע ובין אם לאו, או שהתחייבויות החייב, לרבות התחייבויות עתידיות ומותנות שלו, עולות על שווי נכסיו.

{{ח:סעיף|3|הכרזה כי חייב הוא חדל פירעון}}
{{ח:תת|(א)}} הוכרז, בצו, כי חייב הוא חדל פירעון וכי ייפתחו לגביו הליכי חדלות פירעון לפי חוק זה (בחוק זה – צו לפתיחת הליכים), יוסדרו יחסיו של החייב עם נושיו, במאוחד, בהתאם להוראות לפי חוק זה, עד לסיום הליכי חדלות הפירעון.
{{ח:תת|(ב)}} פתיחה בהליכי חדלות פירעון לגבי חייב שהוא חדל פירעון תהיה ביוזמת החייב, הנושה או היועץ המשפטי לממשלה.

{{ח:קטע2|חלק א פרק ב|פרק ב׳: הגדרות}}

{{ח:סעיף|4|הגדרות|תיקון: תשפ״ד, תשפ״ו}}
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אורגנים“, של תאגיד – אורגנים בחברה כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}} וכל גוף הממלא תפקיד מקביל בשותפות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בית משפט“ –
{{ח:תתת|(1)}} לעניין הליכים לפי חוק זה לגבי חייב שהוא תאגיד – בית המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו רשום התאגיד או שבו מקום עסקו העיקרי או נכסיו;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין הליכים לפי חוק זה לגבי חייב שהוא יחיד – בית משפט השלום כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 353|בסעיף 353}}, במחוז שבאזור שיפוטו מתגורר היחיד או שבו מקום עסקו העיקרי או נכסיו, ובהעדר מחוז כאמור – בית משפט השלום בירושלים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הגנה הולמת“ –
{{ח:תתת|(1)}} לגבי נכס המשועבד בשעבוד קבוע, נכס שחל עליו שעבוד צף או נכס שיש לגביו זכות עיכבון – שמירת הערך המובטח לנושה בבטוחה, בהתחשב, בין השאר, ברמת הוודאות לפירעון החוב מהנכס; לעניין זה, ”הערך המובטח לנושה בבטוחה“ – התמורה שהיה מקבל הנושה ממימוש הנכס אילו בית המשפט היה מאפשר לו, במועד הגשת הבקשה שבמסגרתה נבחנה טענת ההגנה ההולמת, לממש את הנכס באופן עצמאי, שלא במסגרת הפעלת התאגיד לפי {{ח:פנימי|חלק ב פרק ז|פרק ז׳: הפעלת התאגיד ושיקומו הכלכלי, לחלק ב׳}}, ולעניין חייב שהוא יחיד – שלא במסגרת הפעלת עסקו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 157|בסעיף 157}};
{{ח:תתת|(2)}} לגבי נכס הכפוף לשיור בעלות – הבטחת תשלום התמורה בעד הנכס אך לא יותר מהתמורה שהיתה מתקבלת בעד הנכס אילו היה נמכר בידי בעליו במועד הגשת הבקשה שבה נבחנת טענת ההגנה ההולמת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוצאות הליכי חדלות הפירעון“ – כמשמעותן {{ח:פנימי|סעיף 233|בסעיף 233}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”החלטה מינהלית“ – החלטה של רשות מינהלית במילוי תפקידה הציבורי על פי דין, לרבות העדר החלטה וכן מעשה או מחדל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הליך גבייה“ – הליך לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל|חוק ההוצאה לפועל}}, לפי {{ח:חיצוני|חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות|חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ״ה–1995}}, לפי {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)|פקודת המסים (גבייה)}}, או לפי חוק אחר המקנה סמכויות גבייה מקבילות לסמכויות המוקנות בהליכים אלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הליך מינהלי“ – הליך שמנהלת רשות מינהלית, במילוי תפקידה הציבורי לפי דין, וכן הליך שעניינו ביקורת שיפוטית על החלטה מינהלית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הליכי חדלות פירעון“ – הליכים לפי חוק זה החל במועד הגשת בקשה לצו לפתיחת הליכים עד למועד כמפורט להלן, ואם בוטל הצו קודם לכן – עד לביטולו:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין חייב שהוא תאגיד – מועד אישור התכנית לשיקום כלכלי או מועד חיסולו;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין חייב שהוא יחיד – מועד ההפטר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הסדר חוב“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|חלק י|בחלק י׳: הסדר חוב שלא במסגרת צו לפתיחת הליכים}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפטר“, לגבי חייב שהוא יחיד – כמשמעותו {{ח:פנימי|חלק ג פרק ט|בפרק ט׳: הפטר, לחלק ג׳}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפרשי הצמדה, ריבית ותוספת פיגורים“ – הפרשי הצמדה, ריבית ותוספת פיגורים שנוספו לפי דין או הסכם, ובכלל זה דמי פיגורים כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|בחוק פסיקת ריבית והצמדה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הקפאת הליכים“ –
{{ח:תתת|(1)}} לגבי חייב שהוא תאגיד – כמשמעותה {{ח:פנימי|חלק ב פרק ה|בפרק ה׳: הקפאת הליכים, לחלק ב׳}};
{{ח:תתת|(2)}} לגבי חייב שהוא יחיד – כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 121|בסעיף 121(א)(3)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדת החוקה“ – ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חבר התאגיד“ –
{{ח:תתת|(1)}} בחברה – בעל מניה;
{{ח:תתת|(2)}} בשותפות – שותף;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברה“ – חברה וחברת חוץ כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חדלות פירעון“ – כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוב“ – חוב ודאי או מותנה, קצוב או שאינו קצוב, בין שהגיע מועד פירעונו ובין שטרם הגיע;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוב בדין קדימה“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 234|בסעיף 234}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוב דחוי“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 237|בסעיף 237}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוב כללי“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 235|בסעיף 235}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוב מובטח“ – חוב עבר שלהבטחת פירעונו שועבד נכס של החייב, בין בשעבוד קבוע ובין בשעבוד צף, עד לגובה החוב שניתן להיפרע ממימוש הנכס;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוב עבר“ – חוב, לרבות תשלום עונשי, שמתקיים לגביו אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} החייב חב בו במועד מתן הצו לפתיחת הליכים, לרבות באופן מותנה;
{{ח:תתת|(2)}} הוא נובע ממעשה או מחדל שעשה החייב לפני מתן הצו לפתיחת הליכים, גם אם החוב נוצר לאחר מתן הצו;
{{ח:תתת|(3)}} הוא נובע מהפרת התחייבות שהחייב התחייב בה לפני מתן הצו לפתיחת הליכים, גם אם ההפרה נעשתה לאחר מתן הצו, ובלבד שההפרה נובעת מהליכי חדלות הפירעון;
{{ח:תתת|(4)}} חוב למוסד לביטוח לאומי הנובע מתשלום גמלה לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק ח|פרק ח׳ לחוק הביטוח הלאומי}};
{{ח:תתת|(5)}} הפרשי הצמדה, ריבית ותוספת פיגורים שנוספו לחוב כאמור בפסקאות (1) עד (4), עד למועד פירעונו בפועל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חובות שאינם בני הפטר“ – כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 175|בסעיף 175}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הביטוח הלאומי“ – {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק ההוצאה לפועל“ – {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל|חוק ההוצאה לפועל, התשכ״ז–1967}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק החברות“ – {{ח:חיצוני|חוק החברות|חוק החברות, התשנ״ט–1999}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק המשכון“ – {{ח:חיצוני|חוק המשכון|חוק המשכון, התשכ״ז–1967}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק העונשין“ – {{ח:חיצוני|חוק העונשין|חוק העונשין, התשל״ז–1977}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק ניירות ערך“ – {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|חוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק פסיקת ריבית והצמדה“ – {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חייב“ – יחיד או תאגיד החב חוב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הממונה“ – הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי שמונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 266|סעיף 266}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המרשם“ –
{{ח:תתת|(1)}} לגבי חברות – מרשם החברות המתנהל לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות|חוק החברות}};
{{ח:תתת|(2)}} לגבי שותפויות – הפנקס המתנהל לפי {{ח:חיצוני|פקודת השותפויות|פקודת השותפויות}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נאמן“ – מי שמונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 33|סעיף 33}} {{ח:פנימי|סעיף 125|או 125}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נושא משרה“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}}, ולגבי שותפות – כל הממלא תפקיד דומה בשותפות וכן שותף כללי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נושה“ – מי שהחייב חב לו חוב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נושה מובטח“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 243|בסעיף 243}} {{ח:פנימי|סעיף 253|או 253}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נכס“ – מיטלטלין, מקרקעין או זכויות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נכס הכפוף לשיור בעלות“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 251|בסעיף 251}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נכסי קופת הנשייה“ – כמשמעותם {{ח:פנימי|חלק ד פרק ב|בפרק ב׳: קופת הנשייה, לחלק ד׳}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סדר הפירעון“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 231|בסעיף 231}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקודת החברות“ – {{ח:חיצוני|פקודת החברות|פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ״ג–1983}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקודת פשיטת הרגל“ – {{ח:חיצוני|פקודת פשיטת הרגל|פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש״ם–1980}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקודת השותפויות“ – {{ח:חיצוני|פקודת השותפויות|פקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל״ה–1975}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צו לפתיחת הליכים“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צו לשיקום כלכלי“, לגבי חייב שהוא יחיד – צו ובו תכנית לפירעון חובותיו ולשיקומו הכלכלי של יחיד שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים, כמשמעותו {{ח:פנימי|חלק ג פרק ח|בפרק ח׳: צו לשיקום כלכלי, לחלק ג׳}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קרוב“ –
{{ח:תתת|(1)}} לגבי יחיד – בן זוג, הורה, הורה הורה, סב או סבתא של הורה, בן או בת, אח או אחות וילדיהם, גיס, גיסה, דוד או דודה, חותן, חותנת, חם, חמות, חתן, כלה, נכד או נכדה, נין או נינה, או בני זוגם של כל אחד מאלה, וכל אדם הסמוך על שולחנו של היחיד;
{{ח:תתת|(2)}} לגבי תאגיד – כל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} חבר בני אדם הנשלט על ידו, בעל שליטה בו או חבר בני אדם הנשלט בידי בעל השליטה בו;
{{ח:תתתת|(ב)}} נושא משרה בתאגיד או קרובו;
{{ח:תתתת|(ג)}} לגבי חברה ציבורית כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}} – בעל מניה מהותי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק האמור}};
{{ח:תתתת|(ד)}} לגבי שותפות מוגבלת ציבורית – שותף כללי וכן שותף מוגבל המחזיק בחמישה אחוזים או יותר מיחידות ההשתתפות; לעניין זה, ”שותפות מוגבלת ציבורית“, ”שותף כללי“, ”שותף מוגבל“ ו”יחידת השתתפות“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|פקודת השותפויות#סעיף 1|בסעיפים 1}} {{ח:חיצוני|פקודת השותפויות#סעיף 65א|ו־65א לפקודת השותפויות}};
{{ח:תתתת|(ה)}} לגבי כל תאגיד שאינו מנוי בפסקאות משנה (ג) ו־(ד) – חבר התאגיד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ריבית בסיסית“ – הריבית לפי דין או הסכם שחלה כל עוד החייב משלם את התשלומים שהוא חב בהם במועדם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשות מינהלית“ – רשות מרשויות המדינה, רשות מקומית, וכן גופים ואנשים אחרים הממלאים תפקידים ציבוריים על פי דין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הרשם“ – רשם החברות לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות|חוק החברות}} או רשם השותפויות לפי {{ח:חיצוני|פקודת השותפויות|פקודת השותפויות}}, לפי העניין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שותפות“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|פקודת השותפויות|בפקודת השותפויות}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שליטה“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שעבוד צף“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת החברות|בפקודת החברות}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שעבוד קבוע“ – שעבוד שאינו שעבוד צף;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שיקום כלכלי“, של תאגיד – שמירת עסקו של התאגיד כעסק חי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תוספת פיגורים“ – חלק הריבית הנוסף לפי דין או הסכם על הריבית הבסיסית, שהחייב נדרש לשלם בשל אי־תשלום תשלומים שהוא חב בהם במועדם, וכל קנס פיגורים או תשלום דומה לזה, יהא כינויו אשר יהא, בשל אי־תשלום במועד, ובכלל זה דמי פיגורים כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|בחוק פסיקת ריבית והצמדה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד“ –
{{ח:תתת|(1)}} חברה, למעט חברה לתועלת הציבור כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 345א|בסעיף 345א לחוק החברות}};
{{ח:תתת|(2)}} שותפות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד בנקאי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תכנית לשיקום כלכלי“, לגבי חייב שהוא תאגיד – תכנית לשיקומו הכלכלי של תאגיד שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים, כמשמעותה {{ח:פנימי|חלק ב פרק ז סימן ג|בסימן ג׳: תכנית לשיקום כלכלי, לפרק ז׳ בחלק ב׳}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תשלום עונשי“ – קנס, עיצום כספי וכל תשלום אחר שהוטל כעיצום על החייב בידי רשות שיפוטית או רשות מינהלית בשל הפרה של חיקוק, ולמעט תוספת פיגורים שהתווספה לתשלום שאינו עונשי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השר“ – שר המשפטים.

{{ח:קטע1|חלק ב|חלק ב׳: הליכי חדלות פירעון לגבי תאגיד}}
{{ח:קטע2|חלק ב פרק א|פרק א׳: תחולה}}

{{ח:סעיף|5|תחולה על תאגיד}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:פנימי|חלק ב|חלק זה}} יחולו על הליכי חדלות פירעון לגבי חייב שהוא תאגיד ({{ח:פנימי|חלק ב|בחלק זה}} – התאגיד).
{{ח:תת|(ב)}} לא ייפתחו הליכי חדלות פירעון לפי {{ח:פנימי|חלק ב|חלק זה}} לגבי תאגיד, אלא אם כן מתקיים לגביו, ביום הגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים, אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא רשום בישראל כתאגיד;
{{ח:תתת|(2)}} הוא מנהל עסקים בישראל;
{{ח:תתת|(3)}} יש לו נכסים בישראל.

{{ח:קטע2|חלק ב פרק ב|פרק ב׳: בקשה לצו לפתיחת הליכים והדיון בה}}

{{ח:סעיף|6|הרשאים להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים}}
{{ח:ת}} אלה רשאים להגיש לבית המשפט בקשה לצו לפתיחת הליכים לגבי תאגיד:
{{ח:תת|(1)}} התאגיד;
{{ח:תת|(2)}} נושה;
{{ח:תת|(3)}} היועץ המשפטי לממשלה.

{{ח:סעיף|7|בקשת תאגיד לצו לפתיחת הליכים|תיקון: [י״פ הודעות]}}
{{ח:תת|(א)}} התאגיד רשאי להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים בהתקיים כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא נמצא בחדלות פירעון או שהצו יסייע למנוע את חדלות פירעונו;
{{ח:תתת|(2)}} סך חובותיו עולה על 25,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2019; בשנת 2026, 29,487.18 ש״ח)}}.
{{ח:תת|(ב)}} בקשת תאגיד שהוא שותפות יכול שתוגש גם בידי שותף כללי של השותפות.

{{ח:סעיף|8|בקשת תאגיד להפעלתו במסגרת צו לפתיחת הליכים}}
{{ח:תת|(א)}} תאגיד רשאי, בבקשה לצו לפתיחת הליכים, לבקש מבית המשפט להורות על הפעלתו לשם שיקומו הכלכלי.
{{ח:תת|(ב)}} בבקשה כאמור בסעיף קטן (א) יכלול התאגיד מתווה ראשוני לשיקומו הכלכלי ויפרט את האמצעים למימון ההוצאות הכרוכות בהפעלתו.
{{ח:תת|(ג)}} השר רשאי לקבוע פרטים נוספים שיש לכלול בבקשה.

{{ח:סעיף|9|בקשת נושה לצו לפתיחת הליכים}}
{{ח:תת|(א)}} נושה של תאגיד רשאי להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים אם התאגיד נמצא בחדלות פירעון; הוכחת חדלות הפירעון של התאגיד יכול שתיעשה באמצעות חזקה מהחזקות {{ח:פנימי|סעיף 10|שבסעיף 10}}.
{{ח:תת|(ב)}} במסגרת בקשה לצו לפתיחת הליכים, רשאי נושה לציין את העדפתו לעניין פירוק התאגיד או שיקומו הכלכלי ולצרף את הצעתו לעניין זה.
{{ח:תת|(ג)}} נושה של חוב שטרם הגיע מועד פירעונו אינו רשאי להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים אלא בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} התאגיד פועל במטרה להונות את נושיו;
{{ח:תתת|(2)}} התאגיד פועל לגריעת נכס מנכסי התאגיד במטרה להבריחו מנושיו;
{{ח:תתת|(3)}} התאגיד לא יוכל לפרוע את החוב, ובלבד שמועד פירעון החוב חל בתוך שישה חודשים ממועד הגשת הבקשה.

{{ח:סעיף|10|חזקת חדלות פירעון בבקשת נושה|תיקון: [י״פ הודעות]}}
{{ח:תת|(א)}} לעניין בקשה לצו לפתיחת הליכים שמגיש הנושה, חזקה היא כי התאגיד נמצא בחדלות פירעון בהתקיים אחד מאלה (בסעיף זה – חזקת חדלות הפירעון):
{{ח:תתת|(1)}} הנושה מסר לתאגיד דרישה לתשלום חוב שסכומו עולה על 75,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2019; בשנת 2026, 88,461.56 ש״ח)}}, ובה ציין כי אם לא ישולם החוב במועד הנקוב בדרישה, בכוונתו להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים, והחוב לא שולם בתוך 30 ימים ממועד מסירת הדרישה, ובלבד שמתקיימים כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} אין מחלוקת בתום לב על החוב ואין לתאגיד זכות קיזוז או עילה אחרת שיש בה כדי להצדיק את אי־תשלום החוב;
{{ח:תתתת|(ב)}} הנושה הגיש את הבקשה לצו לפתיחת הליכים בתוך שלושה חודשים מהמועד שמסר לתאגיד את דרישת התשלום;
{{ח:תתת|(2)}} מונה כונס נכסים לכלל נכסי התאגיד או למרביתם;
{{ח:תתת|(3)}} הנושה המציא לתאגיד אזהרה לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 7|סעיף 7 לחוק ההוצאה לפועל}} או דרישת תשלום לפי {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)#סעיף 4|סעיף 4 לפקודת המסים (גבייה)}} לתשלום חוב שסכומו עולה על 75,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2019; בשנת 2026, 88,461.56 ש״ח)}}, והחוב לא שולם בתוך התקופה שנקבעה באזהרה או בדרישה;
{{ח:תתת|(4)}} בית המשפט נתן פסק דין המורה לתאגיד לשלם לנושה מגיש הבקשה סכום העולה על 75,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2019; בשנת 2026, 88,461.56 ש״ח)}} ופסק הדין לא קוים, כולו או חלקו, בתוך 30 ימים ממועד המצאתו לתאגיד או ממועד אחר שנקבע בפסק הדין, לפי המאוחר, ובלבד שאם פסק הדין קוים בחלקו – הסכום שנותר לתשלום עולה על 75,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2019; בשנת 2026, 88,461.56 ש״ח)}};
{{ח:תתת|(5)}} בית הדין לעבודה נתן פסק דין המורה לתאגיד לשלם לנושה מגיש הבקשה סכום העולה על 10,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2019; בשנת 2026, 11,794.87 ש״ח)}} ופסק הדין לא קוים, כולו או חלקו, בתוך 30 ימים ממועד המצאתו לתאגיד או ממועד אחר שנקבע בפסק הדין, לפי המאוחר, ובלבד שאם פסק הדין קוים בחלקו – הסכום שנותר לתשלום עולה על 10,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2019; בשנת 2026, 11,794.87 ש״ח)}}.
{{ח:תת|(ב)}} בבקשה לצו לפתיחת הליכים המתבססת על חזקת חדלות הפירעון יפרט הנושה אם נקט הליכי גבייה ואילו הליכים נקט, ומדוע אין די בהליכי גבייה כדי להביא לגביית החוב.
{{ח:תת|(ג)}} חזקת חדלות הפירעון ניתנת לסתירה בידי התאגיד אם הוכיח כי אי־תשלום החוב אינו נובע מחדלות פירעונו.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} בחישוב סכום חוב העולה על 75,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2019; בשנת 2026, 88,461.56 ש״ח)}}, לעניין התקיימות תנאי מהתנאים בפסקאות (1), (3) ו־(4) שבסעיף קטן (א), ניתן להביא בחשבון כמה חובות שמקורם בפסקה אחת או יותר מהפסקאות האמורות, בין של אותו נושה ובין של כמה נושים.
{{ח:תתת|(2)}} בחישוב סכום חוב העולה על 10,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2019; בשנת 2026, 11,794.87 ש״ח)}}, לעניין התקיימות התנאי בפסקה (5) שבסעיף קטן (א), ניתן להביא בחשבון כמה חובות, בין של אותו נושה ובין של כמה נושים.

{{ח:סעיף|11|בקשת היועץ המשפטי לממשלה לצו לפתיחת}}
{{ח:ת}} הליכים היועץ המשפטי לממשלה רשאי להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים אם מצא כי יש עניין ציבורי בכך; על בקשה כאמור יחולו הוראות {{ח:פנימי|חלק ב|חלק זה}} החלות לגבי בקשה לצו לפתיחת הליכים שהגיש נושה.

{{ח:סעיף|12|צירוף מסמכים לבקשה לצו לפתיחת הליכים}}
{{ח:ת}} המבקש צו לפתיחת הליכים יצרף לבקשתו תצהיר המאמת את העובדות שעליהן נסמכת בקשתו; השר רשאי לקבוע מסמכים נוספים שעל המבקש לצרף לבקשתו לשם מילוי התנאים להגשתה.

{{ח:סעיף|13|פרסום הודעה על הגשת בקשה לצו לפתיחת הליכים ומשלוח העתק ממנה}}
{{ח:תת|(א)}} הודעה על הגשת בקשה לצו לפתיחת הליכים תפורסם לציבור בדרך ובמועד שיקבע השר.
{{ח:תת|(ב)}} מגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים ימציא העתק ממנה לממונה מיד עם הגשתה, ואם המגיש הוא נושה – גם לתאגיד.
{{ח:תת|(ג)}} כל אדם רשאי לעיין בבקשה לצו לפתיחת הליכים ולהעתיקה; הממונה יקבע הוראות לעניין זכות העיון לפי סעיף קטן זה.

{{ח:סעיף|14|הגשת התנגדות לבקשה לצו לפתיחת הליכים}}
{{ח:תת|(א)}} אדם העלול להיפגע ממתן צו לפתיחת הליכים רשאי להגיש לבית המשפט התנגדות לבקשה לצו לפתיחת הליכים.
{{ח:תת|(ב)}} השר יקבע הוראות לעניין הגשת ההתנגדות לצו לפתיחת הליכים, ובכלל זה לעניין הפרטים שייכללו בה, מועד הגשתה ואופן המצאתה.

{{ח:סעיף|15|חיוב בשל הגשת בקשה לצו לפתיחת הליכים בחוסר תום לב}}
{{ח:ת}} שוכנע בית המשפט כי בקשה לצו לפתיחת הליכים הוגשה בחוסר תום לב, רשאי הוא לחייב את מגיש הבקשה, במסגרת פסיקת ההוצאות, בהוצאות משפט או בכפל הוצאות משפט, בהוצאות לטובת אוצר המדינה או בשתיהן.

{{ח:סעיף|16|דיון בבקשה לצו לפתיחת הליכים}}
{{ח:ת}} דיון בבקשה לצו לפתיחת הליכים ובהתנגדויות שהוגשו לה יתקיים בהקדם האפשרי, ובית המשפט ייתן את החלטתו בבקשה בהקדם האפשרי לאחר הדיון.

{{ח:סעיף|17|תיקון בקשת התאגיד לצו לפתיחת הליכים וחזרה ממנה}}
{{ח:ת}} ביקש התאגיד בבקשה לצו לפתיחת הליכים להורות על הפעלתו, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 8|בסעיף 8}}, וסבר בית המשפט כי אין במתווה הראשוני לשיקומו הכלכלי של התאגיד שהוגש כדי להוות בסיס כלכלי מספק למתן צו לפתיחת הליכים המורה על הפעלת התאגיד, יאפשר לתאגיד לתקן את המתווה הראשוני שהגיש או לחזור בו מבקשתו לצו, בתוך התקופה שיורה.

{{ח:סעיף|18|החלטה בבקשה לצו לפתיחת הליכים}}
{{ח:תת|(א)}} מצא בית המשפט כי מתקיימים התנאים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7}} {{ח:פנימי|סעיף 9|או 9}}, ייתן צו לפתיחת הליכים.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), בית המשפט רשאי לדחות את הבקשה לצו לפתיחת הליכים אם מצא כי מתן הצו כשלעצמו יפגע באפשרות להביא לשיקומו הכלכלי של התאגיד; לעניין זה יבחן בית המשפט, בין השאר, אם דחיית הבקשה עלולה לפגוע בנושים וכן את יכולתו הכלכלית הכוללת של התאגיד.

{{ח:קטע2|חלק ב פרק ג|פרק ג׳: הגבלות וסעדים זמניים עד למתן צו לפתיחת הליכים}}

{{ח:סעיף|19|ביצוע עסקאות חריגות ממועד הגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים בידי התאגיד}}
{{ח:ת}} תאגיד שהגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים לא יבצע עסקה חריגה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}} עד למתן החלטה בבקשה, אלא באישור בית המשפט.

{{ח:סעיף|20|סעד זמני}}
{{ח:תת|(א)}} הוגשה לבית המשפט בקשה לצו לפתיחת הליכים, רשאי בית המשפט, לבקשת התאגיד או נושה, לתת צו זמני המורה על אחד או יותר מאלה ({{ח:פנימי|חלק ב פרק ג|בפרק זה}} – סעד זמני), אם שוכנע שיש ראיות לכאורה לכך שמתקיימים התנאים למתן צו לפתיחת הליכים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 18|בסעיף 18}}:
{{ח:תתת|(1)}} איסור לבצע עסקאות מסוימות, סוג מסוים של עסקאות או חלוקה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}}, או התניית ביצוען של פעולות אלה באישור מאת בית המשפט;
{{ח:תתת|(2)}} מינוי נאמן זמני לשם הבטחת הפעלתו וניהולו התקין של התאגיד ושמירה על נכסיו; על מינוי נאמן זמני יחולו הוראות {{ח:פנימי|חלק ב פרק ו סימן א|סימן א׳: מינוי נאמן, לפרק ו׳}}; בית המשפט יקבע את תפקידו וסמכויותיו של הנאמן הזמני;
{{ח:תתת|(3)}} איסור לפרוע את חובות העבר של התאגיד והקפאת הליכים נגד התאגיד;
{{ח:תת}} ניתן סעד זמני כאמור –
{{ח:תתת|(א)}} ימנה בית המשפט נאמן זמני לפי פסקה (2);
{{ח:תתת|(ב)}} רשאי בית המשפט להחיל את הוראות {{ח:פנימי|חלק ב פרק ז סימן ב|סימן ב׳: הפעלת התאגיד, לפרק ז׳}}, כולן או חלקן, לעניין הפעלת התאגיד;
{{ח:תתת|(ג)}} יראו את מועד מתן הסעד הזמני, לעניין הליכי חדלות הפירעון של התאגיד, כמועד מתן הצו לפתיחת הליכים לגבי אותו תאגיד.
{{ח:תת|(ב)}} בהחלטתו אם לתת סעד זמני וכן בקביעת סוג הסעד, היקפו ותנאיו, לרבות קביעת ערובה שעל המבקש להמציא, ישקול בית המשפט בין השאר –
{{ח:תתת|(1)}} את הנזק שייגרם למבקש ולשאר בעלי העניין בהליך אם לא יינתן הסעד הזמני לעומת הנזק שייגרם למשיב ולשאר בעלי העניין בהליך אם הסעד הזמני יינתן;
{{ח:תתת|(2)}} אם הבקשה הוגשה בתום לב ואם מתן הסעד צודק וראוי בנסיבות העניין, ואינו פוגע במידה העולה על הנדרש.
{{ח:תת|(ג)}} סעד זמני יינתן לתקופה שלא תעלה על 30 ימים; בית המשפט רשאי, לאחר שמיעת הצדדים להליך, להאריך את התקופה האמורה לתקופה אחת נוספת שלא תעלה על 30 ימים.
{{ח:תת|(ד)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכות בית המשפט לתת סעד זמני אחר לפי {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין האזרחי|תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ״ד–1984}}.

{{ח:סעיף|21|סעד זמני במעמד צד אחד}}
{{ח:תת|(א)}} בקשה למתן סעד זמני תידון במעמד הצדדים, ואולם רשאי בית המשפט, אם שוכנע, על בסיס ראיות מהימנות לכאורה, כי יש חשש סביר שהשהיית הדיון עד לקיומו במעמד הצדדים תסכל את מתן הסעד או תגרום למבקש נזק חמור, לתת במעמד צד אחד –
{{ח:תתת|(1)}} לבקשת התאגיד – סעד זמני כאמור {{ח:פנימי|סעיף 20|בסעיף 20(א)(1) עד (3)}};
{{ח:תתת|(2)}} לבקשת נושה – סעד זמני שעניינו איסור ביצוע עסקה מסוימת, איסור חלוקה, איסור ביצוע כל עסקה חריגה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}} או התניית ביצוען של פעולות אלה באישור מאת בית המשפט.
{{ח:תת|(ב)}} הודעה על מתן סעד זמני במעמד צד אחד תפורסם לציבור ותימסר לכל אדם העלול להיפגע מכך, באופן ובמועד שיקבע השר.
{{ח:תת|(ג)}} ניתן סעד זמני במעמד צד אחד, יקיים בית המשפט דיון במעמד הצדדים בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ־14 ימים מיום נתינתו.

{{ח:סעיף|22|עיכוב זמני של הליך שיפוטי תלוי ועומד}}
{{ח:תת|(א)}} הוגשה בקשה לצו לפתיחת הליכים לגבי תאגיד והיה תלוי ועומד באותה השעה הליך נגד התאגיד בבית משפט או בבית הדין לעבודה, רשאים התאגיד או נושה לבקש את עיכוב ההליך עד להחלטה בבקשה (בסעיף זה – בקשה לעיכוב).
{{ח:תת|(ב)}} היה ההליך נגד התאגיד תלוי ועומד בבית המשפט המחוזי, בבית הדין הארצי לעבודה או בבית המשפט העליון, תידון הבקשה לעיכוב בבית המשפט שבו מתנהל אותו הליך; היה ההליך תלוי ועומד בבית משפט השלום או בבית הדין לעבודה – תידון הבקשה לעיכוב בבית המשפט שבו מתנהלים הליכי חדלות הפירעון.
{{ח:תת|(ג)}} בהחלטתו בבקשה לעיכוב לפי סעיף זה, ישקול בית המשפט, בין השאר, את השיקולים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 20|בסעיף 20(ב)}}.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על הליכים פליליים ועל הליכים מינהליים.

{{ח:קטע2|חלק ב פרק ד|פרק ד׳: תוכנו של צו לפתיחת הליכים ותוצאותיו}}

{{ח:סעיף|23|החלטה על פירוק התאגיד או על הפעלתו לשם שיקומו הכלכלי}}
{{ח:תת|(א)}} בצו לפתיחת הליכים יורה בית המשפט על אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הפעלת התאגיד לשם שיקומו הכלכלי – אם שוכנע כי מתקיימים כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} יש סיכוי סביר לשיקומו הכלכלי של התאגיד;
{{ח:תתתת|(ב)}} אין חשש סביר שהפעלת התאגיד תפגע בנושים;
{{ח:תתתת|(ג)}} יש אמצעים למימון ההוצאות הכרוכות בהפעלת התאגיד;
{{ח:תתת|(2)}} פירוק התאגיד – אם מצא כי לא מתקיים אחד התנאים האמורים בפסקה (1).
{{ח:תת|(ב)}} הפעלת התאגיד תהיה לתקופה שאינה עולה על תשעה חודשים, כפי שיורה בית המשפט; בית המשפט רשאי להאריך את התקופה האמורה לתקופות נוספות שלא יעלו על שלושה חודשים כל אחת, אם מצא כי ההארכה נדרשת לשם הכנת התכנית לשיקום כלכלי או מכירת פעילותו העסקית של התאגיד.

{{ח:סעיף|24|החלטה על הפעלה זמנית של התאגיד}}
{{ח:תת|(א)}} סבר בית המשפט כי יש אמצעים למימון ההוצאות הכרוכות בהפעלת התאגיד וכי אין חשש סביר שהפעלת התאגיד תפגע בנושים, אך אין לפניו המידע הדרוש כדי להחליט אם יש סיכוי סביר לשיקומו הכלכלי של התאגיד, יורה בצו לפתיחת הליכים על הפעלה זמנית של התאגיד שבמהלכה יגיש לו הנאמן חוות דעת ראשונית לעניין סיכויי השיקום הכלכלי של התאגיד.
{{ח:תת|(ב)}} חוות דעתו הראשונית של הנאמן תוגש לבית המשפט בתוך 30 ימים; השר רשאי לקבוע את הפרטים שעל הנאמן לכלול בחוות דעתו.
{{ח:תת|(ג)}} בית המשפט יחליט על הפעלת התאגיד או פירוקו בהקדם האפשרי לאחר קבלת חוות דעתו הראשונית של הנאמן.

{{ח:סעיף|25|תוצאות צו לפתיחת הליכים}}
{{ח:תת|(א)}} עם מתן צו לפתיחת הליכים –
{{ח:תתת|(1)}} נכסי קופת הנשייה יעמדו לפירעון חובות העבר של התאגיד והוצאות הליכי חדלות הפירעון, בלבד;
{{ח:תתת|(2)}} לא ייפרעו חובות העבר של התאגיד מנכסי קופת הנשייה אלא לפי הוראות חוק זה;
{{ח:תתת|(3)}} יוקפאו ההליכים נגד התאגיד לפי הוראות {{ח:פנימי|חלק ב פרק ה|פרק ה׳: הקפאת הליכים}};
{{ח:תתת|(4)}} בית המשפט ימנה נאמן ליישום הליכי חדלות הפירעון של התאגיד לפי הוראות {{ח:פנימי|חלק ב פרק ו|פרק ו׳: הנאמן – מינויו, תפקידו וסמכויותיו}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), אין בצו לפתיחת הליכים כדי לפטור את התאגיד מחובתו לקיים כל הוראה לפי דין, ובכלל זה החלטה מינהלית, למעט חובה לתשלום חוב עבר, בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 31|סעיף 31}}.

{{ח:סעיף|26|הודעה על מתן צו לפתיחת הליכים}}
{{ח:תת|(א)}} הודעה על מתן צו לפתיחת הליכים לגבי תאגיד תפורסם לציבור בדרך ובמועד שיקבע השר.
{{ח:תת|(ב)}} הנאמן ימציא העתק מהצו לממונה, וכן לכל אדם אחר שיורה בית המשפט, בדרך ובמועד שיורה.

{{ח:סעיף|27|ציון ההליכים במסמכי התאגיד}}
{{ח:ת}} תאגיד שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים יציין, בצד שמו, בכל מסמך או פרסום מטעמו, את הביטוי ”בשיקום“ או ”בפירוק“, לפי העניין, כל עוד מתקיימים לגביו הליכי חדלות פירעון.

{{ח:סעיף|28|הודעה לרשם על צו לפתיחת הליכים}}
{{ח:ת}} מיד עם מתן צו לפתיחת הליכים, ישלח הנאמן העתק ממנו לרשם, והרשם ירשום על כך הערה במרשם.

{{ח:קטע2|חלק ב פרק ה|פרק ה׳: הקפאת הליכים}}

{{ח:סעיף|29|הקפאת הליכים נגד התאגיד|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:ת}} הקפאת ההליכים נגד התאגיד משמעה כי –
{{ח:תת|(1)}} לא יהיה ניתן לפתוח בהליכי גבייה של חובות עבר נגד התאגיד או להמשיך בהליכי גבייה שטרם הושלמו; לעניין זה, יראו הליך גבייה כהליך שהושלם, לגבי נכסים – בקבלת מלוא התמורה בעד מכירתם בידי הנושה, ולגבי עיקול חוב – בתשלום החוב לנושה;
{{ח:תת|(2)}} מימוש נכס מנכסי קופת הנשייה המשועבד בשעבוד קבוע וגיבוש שעבוד צף, שנעשו להבטחת פירעון חובות העבר של התאגיד, וכן העברת חזקה בנכס הכפוף לשיור בעלות מהתאגיד לבעל הנכס והחזקה בנכס שחלה לגביו זכות עיכבון, יהיו כפופים למגבלות ולהוראות הקבועות {{ח:פנימי|חלק ד פרק ו|בפרק ו׳: נושים בעלי זכויות פירעון מיוחדות, לחלק ד׳}}, והכול גם אם החלו הליכים כאמור לפני מתן הצו לפתיחת הליכים;
{{ח:תת|(3)}} לא יהיה ניתן לשעבד נכס מנכסי קופת הנשייה לשם הבטחת פירעון חובות העבר של התאגיד או לבצע כל פעולה בנכס משועבד המקנה לשעבוד תוקף, לפי דין, כלפי צדדים שלישיים;
{{ח:תת|(4)}} לא יהיה ניתן להטיל עיקול על נכס מנכסי קופת הנשייה; עיקול שהוטל על נכס כאמור לפני מתן הצו לפתיחת הליכים, למעט עיקול שדינו כדין משכון לפי {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)#סעיף 12א|סעיף 12א לפקודת המסים (גבייה)}} – בטל;
{{ח:תת|(5)}} לא יהיה ניתן לפתוח או להמשיך בכל הליך משפטי נגד התאגיד, אלא באישור בית המשפט שנתן את הצו לפתיחת הליכים; אישור כאמור יינתן אם מצא בית המשפט כי מתקיימים טעמים מיוחדים שיירשמו, הנוגעים לטבעו או מורכבותו של ההליך המשפטי או לניהולו היעיל, שבשלהם ראוי לנהל את ההליך המשפטי בנפרד מהליכי חדלות הפירעון;
{{ח:תת|(6)}} ממועד מתן הצו לא ייווספו לתשלום עונשי שהוא חוב עבר תוספת פיגורים או כל תשלום דומה לזה שהתאגיד נדרש לשלם בשל אי־תשלום תשלומים שהוא חב בהם במועדם.

{{ח:סעיף|30|הקפאת הליכים נגד אדם שלישי}}
{{ח:ת}} הקפאת הליכים תחול רק על הליכים נגד התאגיד, ואולם רשאי בית המשפט, בנסיבות חריגות ומטעמים שיירשמו, להקפיא אחד או יותר מההליכים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 29|בסעיף 29}} גם נגד מי שאינו התאגיד, ובכלל זה נושא משרה בתאגיד, בהתקיים כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} בית המשפט הורה בצו לפתיחת הליכים על הפעלת התאגיד לשם שיקומו הכלכלי והקפאת ההליכים נגד אותו אדם חיונית לשם השיקום;
{{ח:תת|(2)}} ההליכים נגד אותו אדם נובעים מפעילותו בתאגיד או מהחובות שבהם חב התאגיד.

{{ח:סעיף|31|סייג לתחולה על הליכים פליליים ומינהליים}}
{{ח:תת|(א)}} הקפאת הליכים לא תחול על הליכים פליליים ועל הליכים מינהליים, למעט הליכי גבייה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), רשות מינהלית אינה רשאית להתנות את ביצועה של פעולה מינהלית בתשלום חוב עבר שחלה לגביו הקפאת הליכים.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), בית המשפט רשאי להורות על הקפאת הליך להטלת עיצום כספי בנסיבות חריגות ולתקופה שיקבע, אם מצא כי ניהולו של הליך זה באותה העת יפגע בהליכי חדלות הפירעון.

{{ח:סעיף|32|השעיית תקופת ההתיישנות}}
{{ח:ת}} התקופה שבה הוקפאו הליכים לפי {{ח:פנימי|חלק ב פרק ה|פרק זה}} לא תבוא במניין התקופות הקבועות לפי {{ח:חיצוני|חוק ההתיישנות|חוק ההתיישנות, התשי״ח–1958}}.

{{ח:קטע2|חלק ב פרק ו|פרק ו׳: הנאמן – מינויו, תפקידו וסמכויותיו}}
{{ח:קטע3|חלק ב פרק ו סימן א|סימן א׳: מינוי הנאמן}}

{{ח:סעיף|33|מינוי נאמן|תיקון: תשע״ט־2, תש״ף־2, תשפ״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} בית המשפט ימנה נאמן ליישום הליכי חדלות הפירעון עם מתן הצו לפתיחת הליכים.
{{ח:תת|(ב)}} הנאמן ימונה מתוך רשימת הנאמנים שגובשה לפי {{ח:פנימי|סעיף 37|סעיף 37}} ({{ח:פנימי|חלק ב פרק ו סימן א|בסימן זה}} – רשימת הנאמנים) או לפי {{ח:פנימי|סעיף 35|סעיפים 35}} {{ח:פנימי|סעיף 36|או 36}}.
{{ח:תת|(ג)}} הממונה ימליץ לבית המשפט על כמה מועמדים לתפקיד הנאמן, שמספרם לא יפחת משלושה ולא יעלה על חמישה, מתוך רשימת הנאמנים; הממונה יבחר את המועמדים שעליהם ימליץ על פי אמות מידה שוויוניות שיגבש ויפרסם באתר האינטרנט שלו; התאגיד וכל נושה רשאים להציע לבית המשפט מועמדים נוספים לתפקיד הנאמן מתוך רשימת הנאמנים; ואולם אם מינה בית המשפט נאמן שלא הומלץ על ידי הממונה, יתייחס לכך בהחלטתו.
{{ח:תת|(ד)}} בית המשפט לא ימנה לנאמן מי שעלול להימצא במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כנאמן לבין עניין אישי או תפקיד אחר שלו או של קרובו או של אדם אחר שיש לו עמו קשרים אישיים או כלכליים, ובכלל זה ניגוד עניינים הנובע מהתחייבות שנתן הנאמן לבעל עניין או לבא כוח של בעל עניין בהליכי חדלות הפירעון.
{{ח:תת|(ה)}} בית המשפט רשאי למנות כמה נאמנים אם מצא כי הדבר דרוש בשל טעמים מיוחדים שיירשמו הנוגעים למורכבות ההליך.
{{ח:תת|(ו)}} הממונה יפרסם, באופן שוטף, באתר האינטרנט שלו, את רשימת הנאמנים שעליהם המליץ, ומיהו הנאמן שנבחר בכל הליך.

{{ח:סעיף|34|נאמן זמני|תיקון: תשע״ט־2, תש״ף־2, תשפ״א־2}}
{{ח:ת}} לא ניתן למנות את הנאמן עם מתן הצו לפתיחת הליכים, ימנה בית המשפט נאמן זמני, מתוך רשימת הנאמנים או לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 35|סעיף 35}} {{ח:פנימי|סעיף 36|או 36}}, שיכהן עד למינוי הנאמן.

{{ח:סעיף|35|מינוי הממונה לנאמן}}
{{ח:ת}} בית המשפט רשאי למנות את הממונה לנאמן אם מצא כי יש עניין ציבורי בכך.

{{ח:סעיף|36|מינוי נושא משרה בתאגיד לנאמן|תיקון: תשע״ט־2, תש״ף־2, תשפ״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} בית המשפט רשאי למנות נושא משרה בתאגיד לנאמן גם אם אינו כלול ברשימת הנאמנים, אם שוכנע, לאחר שנתן לנושים הזדמנות לטעון את טענותיהם, כי יהיה בכך כדי לסייע להליכי חדלות הפירעון וכי אין בכך כדי לפגוע בנושים; בית המשפט יקבע את סמכויותיו ואת חובותיו של נאמן כאמור בהתחשב, בין השאר, בכך שלא ייווצר ניגוד עניינים בינן ובין תפקידו ומעמדו של נושא המשרה בתאגיד.
{{ח:תת|(ב)}} מינה בית המשפט נושא משרה בתאגיד לנאמן, ימנה נאמן נוסף מתוך רשימת הנאמנים.

{{ח:סעיף|37|רשימת הנאמנים}}
{{ח:תת|(א)}} רשימת הנאמנים תגובש בידי ועדה ציבורית שימנה השר שחבריה הם:
{{ח:תתת|(1)}} שופט בדימוס של בית משפט מחוזי, והוא יהיה היושב ראש;
{{ח:תתת|(2)}} הממונה ונציגו או שני נציגים מטעם הממונה;
{{ח:תתת|(3)}} נציג לשכת עורכי הדין;
{{ח:תתת|(4)}} נציג לשכת רואי החשבון.
{{ח:תת|(ב)}} כשיר להיכלל ברשימת הנאמנים מי שהוא חבר לשכת עורכי הדין או מי שבידו רישיון לפי {{ח:חיצוני|חוק רואי חשבון|חוק רואי חשבון, התשט״ו–1955}}, והוא בעל ניסיון של חמש שנות עבודה במקצועו, או מי שהוא בעל מיומנות מיוחדת או ניסיון מוכח בניהול תאגידים בהליכי חדלות פירעון, ובלבד שלא ייכלל ברשימה מי שהורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי, לדעת הממונה, לכהן כנאמן.
{{ח:תת|(ג)}} השר, בהמלצת הממונה ובאישור ועדת החוקה, יקבע הוראות לעניין גיבוש רשימת הנאמנים לפי סעיף זה, ובכלל זה בעניינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} תנאי כשירות נוספים הדרושים לשם הכללה ברשימה או סייגים להכללה כאמור, ובכלל זה לדרוש הכשרה מקצועית או עמידה בבחינה מקצועית, ורשאי השר לקבוע תנאי כשירות שונים לסוגים שונים של הליכי חדלות פירעון בהתאם להיקפם ולמורכבותם;
{{ח:תתת|(2)}} סדרי עבודתה של הוועדה, ובכלל זה הוראות לעניין פרסום הרשימה ושינויה, לרבות גריעה ממנה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם)|תקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם), התשמ״א–1981}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי (כללים לעניין גיבוש רשימת נאמנים)|תקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי (כללים לעניין גיבוש רשימת נאמנים), התשפ״א–2021}}.}}

{{ח:סעיף|38|ערובה}}
{{ח:ת}} הנאמן, למעט אם הממונה מונה לנאמן לפי {{ח:פנימי|סעיף 35|סעיף 35}}, יפקיד ערובה או יתקשר בחוזה לביטוח אחריותו למילוי תפקידו, כפי שיורה בית המשפט.

{{ח:סעיף|39|שכר הנאמן}}
{{ח:ת}} השר, באישור ועדת החוקה, רשאי לקבוע הוראות לעניין שכר הנאמן והוצאותיו, ובכלל זה את ההליך לקביעתם.

{{ח:סעיף|40|הודעה לרשם על מינוי נאמן}}
{{ח:ת}} מיד עם מינויו ישלח הנאמן הודעה על כך לרשם.

{{ח:קטע3|חלק ב פרק ו סימן ב|סימן ב׳: תפקיד הנאמן וסמכויותיו}}

{{ח:סעיף|41|כפיפות הנאמן}}
{{ח:ת}} הנאמן יפעל מטעם בית המשפט ויהיה כפוף להוראותיו ולהנחיותיו.

{{ח:סעיף|42|תפקיד הנאמן}}
{{ח:תת|(א)}} תפקיד הנאמן לפעול לפירוק התאגיד או להפעיל את התאגיד ולפעול לשיקומו הכלכלי, והכול בהתאם לצו לפתיחת הליכים.
{{ח:תת|(ב)}} במסגרת תפקידו, הנאמן –
{{ח:תתת|(1)}} יכריע בתביעות החוב לפי {{ח:פנימי|חלק ד פרק א|פרק א׳: תביעות חוב, לחלק ד׳}};
{{ח:תתת|(2)}} יפעל לכינוס נכסי קופת הנשייה וניהולם לפי {{ח:פנימי|חלק ד פרק ג|פרק ג׳: כינוס נכסי קופת הנשייה וניהולם, לחלק ד׳}};
{{ח:תתת|(3)}} אם הורה בית המשפט על הפעלת התאגיד לשם שיקומו הכלכלי – יגבש את הדרך המיטבית לשיקומו, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 58|בסעיף 58}}, ויפעל ליישומה;
{{ח:תתת|(4)}} אם הורה בית המשפט על פירוק התאגיד – יפעל למימוש נכסי קופת הנשייה לפי {{ח:פנימי|חלק ד פרק ד|פרק ד׳: מימוש נכסי קופת הנשייה, לחלק ד׳}}, ולחלוקתם בין הנושים לפי {{ח:פנימי|חלק ד פרק ה|פרק ה׳: חלוקת נכסי קופת הנשייה, לחלק ד׳}}.

{{ח:סעיף|43|הקניית סמכויות האורגנים ונושאי}}
{{ח:ת}} המשרה לנאמן עם מינוי הנאמן יעברו לידיו הסמכויות הנתונות לאורגנים של התאגיד ולנושאי המשרה בו, והוא ישתמש בהן במידה הדרושה לו לשם מילוי תפקידו.

{{ח:סעיף|44|סמכויות שהפעלתן טעונה אישור של בית המשפט}}
{{ח:תת|(א)}} הנאמן יפעיל את הסמכויות המפורטות להלן באישור בית המשפט בלבד:
{{ח:תתת|(1)}} תביעה או התגוננות בהליך משפטי בשם התאגיד;
{{ח:תתת|(2)}} העסקת אדם שיסייע לנאמן בניהול הליכי חדלות הפירעון;
{{ח:תתת|(3)}} פירעון חוב עבר לנושים מסוג מסוים;
{{ח:תתת|(4)}} פשרה עם נושה או חייב של התאגיד בנוגע לגובה החוב ואופן תשלומו, שיש לה השפעה מהותית על היקף נכסי קופת הנשייה;
{{ח:תתת|(5)}} כל סמכות אחרת הטעונה אישור של בית המשפט לפי חוק זה או לפי הנחיות בית המשפט.
{{ח:תת|(ב)}} אישור בית המשפט כאמור בסעיף קטן (א) יכול שיינתן דרך כלל או לעניין מסוים.

{{ח:סעיף|45|בקשה למתן הוראות}}
{{ח:תת|(א)}} הנאמן רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה למתן הוראות בכל עניין הנוגע למילוי תפקידו או להפעלת סמכויותיו לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} היה בבקשה למתן הוראות כדי להשפיע על זכויות צד שלישי שאינו התאגיד או הנאמן והיא אינה בעניין תביעת חוב המוגשת לפי {{ח:פנימי|חלק ד פרק א|פרק א׳: תביעות חוב, לחלק ד׳}}, תידון הבקשה בבית המשפט אם מצא בית המשפט כי התקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בירור העניין במסגרת בקשה למתן הוראות נדרש לשם ביצוע יעיל של תפקיד הנאמן;
{{ח:תתת|(2)}} העניין אינו מחייב בירור עובדתי מורכב;
{{ח:תתת|(3)}} אין בבירור העניין במסגרת בקשה למתן הוראות כדי לגרום לפגיעה מהותית בזכות דיונית של בעל דין.
{{ח:תת|(ג)}} בבקשה למתן הוראות לא יכריע בית המשפט בהליך פלילי או בהליך מינהלי.

{{ח:סעיף|46|שיתוף פעולה עם הנאמן}}
{{ח:תת|(א)}} מי שהיה נושא משרה בתאגיד יסייע לנאמן וישתף עמו פעולה ככל הדרוש למילוי תפקידו של הנאמן.
{{ח:תת|(ב)}} הנאמן רשאי לדרוש ממי שהיה נושא משרה בתאגיד להגיש לו, בתוך תקופה שיורה, דוח על מצב עסקי התאגיד; בדוח יפורטו נכסי התאגיד, חובותיו והתחייבויותיו, פרטי זהותם של הנושים וכל מידע אחר שיורה הנאמן, הדרוש לו לשם מילוי תפקידו; דין ההוצאות הכרוכות בעריכת הדוח, כפי שיורה הנאמן, כדין הוצאות הליכי חדלות הפירעון.

{{ח:סעיף|47|דרישת נכסים ומסמכים של התאגיד}}
{{ח:תת|(א)}} הנאמן רשאי לדרוש מכל אדם להעביר לידיו נכס או מסמך שברשותו, שלדעת הנאמן יש לתאגיד זכות לקבלו, ואותו אדם יעבירם לנאמן במועד שציין בדרישתו.
{{ח:תת|(ב)}} היתה לאדם זכות עיכבון בנכס או במסמך כאמור בסעיף קטן (א), יימסר הנכס או המסמך אם הורה על כך בית המשפט לפי {{ח:פנימי|סעיף 254|סעיף 254}}.
{{ח:תת|(ג)}} מחלוקת לעניין זכות התאגיד בנכס או במסמך שדרש הנאמן להעביר לידיו תתברר לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 45|סעיף 45(ב)}}.

{{ח:סעיף|48|בדיקת נכסי התאגיד המוחזקים בידי אחר}}
{{ח:ת}} היה נכס של התאגיד מוחזק בידי אדם אחר, רשאי הנאמן לבדוק את הנכס, לאחר שהודיע לאותו אדם על כוונתו לעשות כן.

{{ח:סעיף|49|דרישת מידע}}
{{ח:ת}} לשם מילוי תפקידו רשאי הנאמן לדרוש כל מידע הנוגע לענייניו של התאגיד, שהתאגיד או נושא משרה בו היו רשאים לקבלו.

{{ח:סעיף|50|מידע מתאגיד בנקאי ומרשות המסים}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור בכל דין, בית המשפט, לבקשת הנאמן, רשאי להורות לתאגיד בנקאי או לרשות המסים למסור לנאמן מידע כמפורט להלן, גם אם לא מתקיים האמור {{ח:פנימי|סעיף 49|בסעיף 49}}, אם שוכנע כי מסירת המידע נדרשת כדי לסייע לו לברר את מצבו הכלכלי של התאגיד, והתועלת שבמסירת המידע עולה על הפגיעה בפרטיות של אדם אחר:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין תאגיד בנקאי – מידע בדבר נכסיו, חובותיו ועסקיו של התאגיד, כפי שיורה בית המשפט;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין רשות המסים – מידע בדבר נכסיו של התאגיד.
{{ח:תת|(ב)}} בית המשפט יורה על מסירת מידע מרשות המסים לפי סעיף זה רק במקרים מיוחדים ומטעמים שיירשמו ולאחר שנוכח כי לא עלה בידי הנאמן להשיג בדרך אחרת ובמאמץ סביר את המידע הדרוש לו וכי אין במסירת המידע כדי לחשוף את מקורות המידע של רשות המסים או את דרכי איסופו, או לפגוע בחקירה שמנהלת רשות המסים.
{{ח:תת|(ג)}} בית המשפט רשאי לקיים את הדיון בבקשה למסירת מידע מרשות המסים בדלתיים סגורות, ובמקרים מיוחדים – אף בלא נוכחות הנאמן, וכן לקבוע כי המידע יימסר באופן שימנע את חשיפת מקורותיו.
{{ח:תת|(ד)}} מידע שבית המשפט הורה על מסירתו לפי סעיף זה יימסר לנאמן בלבד, בדרך שהורה בית המשפט, אלא אם כן הסכימו התאגיד הבנקאי או רשות המסים למסירתו גם לנושים.
{{ח:תת|(ה)}} השר ושר האוצר רשאים לקבוע הוראות לעניין דרכי מסירת מידע מתאגיד בנקאי או מרשות המסים לפי סעיף זה; הוראות כאמור לעניין תאגיד בנקאי ייקבעו בהתייעצות עם נגיד בנק ישראל; לא נקבעו הוראות כאמור – יורה בית המשפט על דרכי מסירת המידע.
{{ח:תת|(ו)}} בית המשפט ייתן הוראות לפי סעיף זה לאחר שנתן לתאגיד הבנקאי או לרשות המסים, לפי העניין, הזדמנות לטעון את טענותיהם לפניו.

{{ח:סעיף|51|סמכות חקירה}}
{{ח:ת}} הורה בית המשפט לפי {{ח:פנימי|סעיף 281|סעיף 281(ד)}} כי חקירה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 281|באותו סעיף}} תתבצע באמצעות הנאמן, תהיה סמכות החקירה כאמור נתונה לנאמן, והכול בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 281|אותו סעיף}}.

{{ח:סעיף|52|שמירה על סודיות}}
{{ח:ת}} הנאמן וכל אדם הפועל מטעמו לא יעשה שימוש במידע שהגיע אליו תוך כדי מילוי תפקידו ועקב מילוי תפקידו ולא יגלה אותו לאחר, אלא במידה הדרושה למילוי תפקידו או על פי צו של בית משפט.

{{ח:סעיף|53|דוחות הנאמן}}
{{ח:תת|(א)}} הנאמן יגיש לבית המשפט ולממונה דוח תקופתי לעניין נכסי קופת הנשייה, תביעות החוב שאישר ותביעות חוב תלויות ועומדות, והפעולות שביצע במסגרת תפקידו.
{{ח:תת|(ב)}} הדוח התקופתי יוגש אחת לשנה לפחות או בתדירות גבוהה יותר אם הורה על כך בית המשפט או הממונה.
{{ח:תת|(ג)}} בית המשפט או הממונה רשאי לדרוש מהנאמן להגיש לו דוח מיידי על אירוע מסוים הנוגע להליכי חדלות הפירעון.
{{ח:תת|(ד)}} הממונה רשאי לקבוע הוראות לעניין דוחות הנאמן, ובכלל זה לעניין אופן עריכת הדוחות והפרטים שייכללו בהם.
{{ח:תת|(ה)}} כל בעל עניין בהליכי חדלות הפירעון רשאי לעיין בדוחות הנאמן ולהעתיקם; הממונה רשאי לקבוע הוראות לעניין זכות העיון לפי סעיף קטן זה.
{{ח:תת|(ו)}} בהכנת הדוח ייתן הנאמן את דעתו לפרטיותם של מי שמוזכרים בדוח, ויימנע מלכלול פרטים אישיים שגילוים אינו נחוץ להליך.

{{ח:סעיף|54|פנייה לבית המשפט בידי מי שנפגע מפעולת הנאמן}}
{{ח:ת}} מי שנפגע או עלול להיפגע מהחלטה של הנאמן או מפעולה שעשה או שבכוונתו לעשות, או ממחדל של הנאמן, רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה לבטל או לשנות את ההחלטה או את הפעולה או לתת כל הוראה אחרת שיראה לנכון.

{{ח:סעיף|55|הפסקת כהונתו של הנאמן}}
{{ח:תת|(א)}} בית המשפט רשאי להפסיק את כהונתו של הנאמן, מיוזמתו, לבקשת הנאמן או לבקשת בעל עניין בהליכי חדלות הפירעון, אם מצא, כי מתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הנאמן אינו ממלא את תפקידו כראוי;
{{ח:תתת|(2)}} נבצר מהנאמן למלא את תפקידו דרך קבע;
{{ח:תתת|(3)}} חדל להתקיים בנאמן תנאי מהתנאים שנדרשו למינויו.
{{ח:תת|(ב)}} החלטת בית המשפט על הפסקת כהונתו של הנאמן תינתן לאחר שקיבל את עמדת הממונה בעניין ולאחר שנתן לנאמן הזדמנות להשמיע את טענותיו.
{{ח:תת|(ג)}} התפנתה משרתו של הנאמן, ימנה בית המשפט אחר במקומו לפי הוראות {{ח:פנימי|חלק ב פרק ו סימן א|סימן א׳: מינוי הנאמן}}.

{{ח:סעיף|56|סיום כהונתו של נאמן}}
{{ח:תת|(א)}} סיים הנאמן לבצע את תפקידו, יגיש לבית המשפט ולממונה דוח מסכם של פעילותו.
{{ח:תת|(ב)}} נוכח בית המשפט, לאחר קבלת עמדת הממונה, כי הנאמן סיים לבצע את תפקידו, ואם הורה בית המשפט על חיסול התאגיד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 99|בסעיף 99}} – כי החיסול נרשם במרשם, יורה על סיום כהונתו של הנאמן.
{{ח:תת|(ג)}} הנאמן ישלח לרשם הודעה על סיום כהונתו.

{{ח:קטע2|חלק ב פרק ז|פרק ז׳: הפעלת התאגיד ושיקומו הכלכלי}}
{{ח:קטע3|חלק ב פרק ז סימן א|סימן א׳: כללי}}

{{ח:סעיף|57|הפעלת התאגיד בידי הנאמן}}
{{ח:תת|(א)}} ניתן צו לפתיחת הליכים לגבי תאגיד והורה בית המשפט על הפעלתו ({{ח:פנימי|חלק ב פרק ז|בפרק זה}} – תאגיד בהפעלה), יפעיל הנאמן את עסקי התאגיד כדי לאפשר את המשך קיומו כעסק פעיל עד לשיקומו הכלכלי, ויחולו לעניין ההפעלה הוראות {{ח:פנימי|חלק ב פרק ז סימן ב|סימן ב׳: הפעלת התאגיד}}.
{{ח:תת|(ב)}} הורה בית המשפט על הפעלה זמנית של התאגיד לפי {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיף 24}}, יקבע אילו הוראות לפי {{ח:פנימי|חלק ב פרק ז סימן ב|סימן ב׳: הפעלת התאגיד}}, יחולו לעניין ההפעלה, בהתחשב במידת נחיצותן להפעלה הזמנית.

{{ח:סעיף|58|דרכי השיקום הכלכלי}}
{{ח:תת|(א)}} במקביל להפעלת התאגיד יפעל הנאמן לגיבוש דרכי שיקומו הכלכלי.
{{ח:תת|(ב)}} שיקום כלכלי של תאגיד יכול שיהיה באמצעות תכנית לשיקום כלכלי, בדרך של מכירת פעילותו העסקית של התאגיד בלא תכנית כאמור, או בשילוב ביניהן.

{{ח:קטע3|חלק ב פרק ז סימן ב|סימן ב׳: הפעלת התאגיד}}
{{ח:קטע4|חלק ב פרק ז סימן ב משנה א|סימן משנה א׳: פעולות ועסקאות בנכסי קופת הנשייה של תאגיד בהפעלה}}

{{ח:סעיף|59|עסקאות חריגות}}
{{ח:ת}} הנאמן לא יבצע עסקה בנכסי קופת הנשייה של תאגיד בהפעלה, שהיא עסקה חריגה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}}, אלא אם כן אישר בית המשפט כי העסקה נחוצה לשם שיקומו הכלכלי של התאגיד; אישור כאמור יכול שיינתן מראש לסוג מסוים של עסקאות.

{{ח:סעיף|60|הגבלות על נושים בעלי זכויות}}
{{ח:ת}} פירעון מיוחדות היה תאגיד בהפעלה יחולו על מימוש נכסים המשועבדים בשעבוד קבוע, גיבוש שעבוד צף, מסירת נכסים שיש לגביהם זכות עיכבון וקבלת חזקה בנכסים הכפופים לשיור בעלות, המגבלות הקבועות {{ח:פנימי|סעיף 245|בסעיפים 245}}, {{ח:פנימי|סעיף 252|252}}, {{ח:פנימי|סעיף 253|253}} {{ח:פנימי|סעיף 254|ו־254}}.

{{ח:סעיף|61|נכס משועבד ונכס הכפוף לשיור בעלות – שימוש, השכרה ומכירה במהלך העסקים הרגיל}}
{{ח:תת|(א)}} הנאמן רשאי, במהלך העסקים הרגיל של תאגיד בהפעלה –
{{ח:תתת|(1)}} לעשות שימוש בנכס מנכסי קופת הנשייה שהוא נכס המשועבד בשעבוד קבוע, נכס שחל עליו שעבוד צף או נכס הכפוף לשיור בעלות, או להשכירו, אלא אם כן הוכח לבית המשפט כי מתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} השימוש או ההשכרה אינם נדרשים לשם שיקומו הכלכלי של התאגיד;
{{ח:תתתת|(ב)}} לאחר השימוש או ההשכרה לא יהיה בנכס כדי להבטיח הגנה הולמת לנושה המובטח או לבעלים של הנכס, ולא נקבעו דרכים אחרות להבטחת הגנה כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} למכור נכס מנכסי קופת הנשייה שהוא נכס שחל עליו שעבוד צף או נכס הכפוף לשיור בעלות, ובכלל זה כשהוא נקי מכל שעבוד או זכות אחרת, אלא אם כן הוכח לבית המשפט כי מתקיים האמור בפסקה (1)(א) או (ב);
{{ח:תתת|(3)}} למכור נכס מנכסי קופת הנשייה שהוא נכס המשועבד בשעבוד קבוע, ובכלל זה כשהוא נקי מכל שעבוד או זכות אחרת, בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הנושה המובטח הסכים לכך;
{{ח:תתתת|(ב)}} בית המשפט אישר את המכירה לאחר ששוכנע כי מתקיימים כל אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} המכירה נדרשת לשם שיקומו הכלכלי של התאגיד;
{{ח:תתתתת|(2)}} יש בתמורה שתתקבל בעד הנכס או בכל נכס שיירכש בתמורה כאמור ({{ח:פנימי|חלק ב פרק ז סימן ב משנה א|בסימן משנה זה}} – נכס חלופי), כדי להבטיח הגנה הולמת לנושה המובטח או שנקבעו דרכים אחרות להבטחת הגנה כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} אישור בית המשפט לפי סעיף קטן (א)(3)(ב) יכול שיינתן מראש, דרך כלל או לגבי סוגים של נכסים משועבדים.

{{ח:סעיף|62|נכס משועבד ונכס הכפוף לשיור בעלות – שימוש, השכרה ומכירה שלא במהלך העסקים הרגיל}}
{{ח:תת|(א)}} הנאמן רשאי, שלא במהלך העסקים הרגיל של תאגיד בהפעלה, לעשות שימוש בנכס מנכסי קופת הנשייה שהוא נכס המשועבד בשעבוד קבוע, נכס שחל עליו שעבוד צף או נכס הכפוף לשיור בעלות, להשכירו או למכרו, ובכלל זה למכרו כשהוא נקי מכל שעבוד או זכות אחרת, בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הנושה או הבעלים של הנכס הכפוף לשיור בעלות הסכים לכך;
{{ח:תתת|(2)}} בית המשפט אישר זאת לאחר ששוכנע כי מתקיים האמור {{ח:פנימי|סעיף 61|בפסקאות (1) ו־(2) של סעיף 61(א)(3)(ב)}}.
{{ח:תת|(ב)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהצורך באישור בית המשפט לעסקה חריגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 59|סעיף 59}}.

{{ח:סעיף|63|תשלום באמצעות נכס משועבד}}
{{ח:ת}} תשלום באמצעות נכס משועבד יראו אותו לעניין {{ח:פנימי|סעיף 61|סעיפים 61}} {{ח:פנימי|סעיף 62|ו־62}} כמכירה.

{{ח:סעיף|64|תשלום באמצעות נכס משועבד}}
{{ח:ת}} עקיבת זכויות נמכר נכס לפי {{ח:פנימי|סעיף 61|סעיף 61}} {{ח:פנימי|סעיף 62|או 62}} (בסעיף זה – הנכס המקורי), כשהוא נקי מכל שעבוד או זכות אחרת, יהיו התמורה בעדו או הנכס החלופי, הניתנים לזיהוי או לעקיבה, משועבדים לטובת הנושה באותה דרגת עדיפות או שיראו אותם כנכסים הכפופים לשיור בעלות, לפי העניין, ככל הנדרש להבטחת פירעון החוב המובטח או להבטחת תשלום התמורה בעד הנכס הכפוף לשיור בעלות, ואולם הנושה או הבעלים של הנכס לא יוכל להיפרע מהנכס החלופי בסכום העולה על שווי הנכס המקורי.

{{ח:סעיף|65|אשראי חדש}}
{{ח:תת|(א)}} בית המשפט רשאי להתיר לנאמן להתקשר בחוזה לקבלת אשראי הדרוש לשם מימון פעילותו של התאגיד בהפעלה או לקבוע מסגרת אשראי שהנאמן יהיה רשאי ליטול לשם מימון הפעילות כאמור, והכול למטרות ובתנאים שיקבע בית המשפט (בסעיף זה – אשראי חדש).
{{ח:תת|(ב)}} דין הסכומים הנדרשים לפירעון אשראי חדש כדין הוצאות הליכי חדלות הפירעון, אלא אם כן קבע בית המשפט אחרת.
{{ח:תת|(ג)}} שוכנע בית המשפט כי לא ניתן לקבל אשראי חדש בסכום הנדרש בנסיבות העניין בלי שפירעונו יובטח בשעבוד על נכס מנכסי קופת הנשייה שאינו משועבד או בשעבוד נדחה על נכס משועבד או על נכס הכפוף לשיור בעלות, רשאי הוא להתיר לנאמן ליטול אשראי חדש בסכום שיקבע, שפירעונו יובטח בשעבוד כאמור, ובלבד שזכות הבעלים של הנכס הכפוף לשיור בעלות להיפרע מהתאגיד בשל אי־תשלום התמורה תהיה עדיפה על זכותו של נותן האשראי החדש.
{{ח:תת|(ד)}} שוכנע בית המשפט כי לא ניתן לקבל אשראי חדש בסכום הנדרש בנסיבות העניין, שעל פירעונו יחולו הוראות סעיף קטן (ג), וכי קבלת האשראי חיונית לשיקומו הכלכלי של התאגיד, רשאי הוא להתיר לנאמן ליטול אשראי חדש בסכום שיקבע, שפירעונו יובטח בשעבוד על נכס מנכסי קופת הנשייה, שהוא נכס משועבד או נכס הכפוף לשיור בעלות, באותה דרגת עדיפות של השעבוד הקיים או זכות הבעלים של הנכס, לפי העניין.
{{ח:תת|(ה)}} בית המשפט לא יתיר לנאמן ליטול אשראי חדש כאמור בסעיף קטן (ד), אלא אם כן, לאחר שעבוד הנכס לפי אותו סעיף קטן, יהיה בנכס המשועבד או בנכס הכפוף לשיור בעלות, לפי העניין, כדי להבטיח הגנה הולמת לנושה המובטח או לבעלים של הנכס, או שנקבעו דרכים אחרות להבטחת הגנה כאמור.
{{ח:תת|(ו)}} הודעה על בקשת הנאמן לקבלת אשראי חדש תימסר לנושי התאגיד, כפי שיורה בית המשפט.

{{ח:קטע4|חלק ב פרק ז סימן ב משנה ב|סימן משנה ב׳: חוזים קיימים של תאגיד בהפעלה}}

{{ח:סעיף|66|הגדרת חוזה קיים}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|חלק ב פרק ז סימן ב משנה ב|בסימן משנה זה}}, ”חוזה קיים“ – חוזה שתאגיד בהפעלה הוא צד לו, שמועד כריתתו קדם למועד מתן הצו לפתיחת הליכים לגבי התאגיד וביצועו טרם הושלם בידי הצדדים לו עד אותו מועד.

{{ח:סעיף|67|זכות הנאמן לבטל חוזה קיים שאין עילה לביטולו}}
{{ח:ת}} הנאמן רשאי לבטל חוזה קיים, גם אם אין לו עילה לביטולו, באישור בית המשפט ולפי הוראות {{ח:פנימי|חלק ב פרק ז סימן ב משנה ב|סימן משנה זה}}.

{{ח:סעיף|68|הגבלת זכות הביטול של הצד השני לחוזה קיים}}
{{ח:תת|(א)}} הצד השני לחוזה קיים לא יבטלו בשל הפרתו בידי התאגיד, אלא לפי הוראות {{ח:פנימי|חלק ב פרק ז סימן ב משנה ב|סימן משנה זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} אין בפתיחת הליכי חדלות פירעון לגבי תאגיד או היותו בחדלות פירעון כדי להביא לביטולו של חוזה קיים או להקנות לצד השני לחוזה זכות לבטלו, גם אם נקבע בחוזה כי החוזה יתבטל בנסיבות אלה או שנקבעה בו הוראה המקנה לצד השני לחוזה זכות לבטלו בנסיבות אלה.

{{ח:סעיף|69|ביטול חוזה קיים בהסכמה}}
{{ח:ת}} הנאמן והצד השני לחוזה קיים רשאים להסכים בכל עת במהלך הליכי חדלות פירעון על ביטולו של חוזה קיים.

{{ח:סעיף|70|הליכים לביטול חוזה קיים שאין עילה לביטולו בידי הנאמן}}
{{ח:תת|(א)}} ביקש הנאמן לבטל חוזה קיים שאין לו עילה לביטולו יודיע על כך לצד השני לחוזה.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} לא הסכים הצד השני לביטול החוזה בתוך זמן סביר מהודעת הנאמן כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הנאמן להגיש לבית המשפט בקשה לאישור הביטול (בסעיף זה – בקשה לאישור ביטול), ובלבד שהבקשה תוגש בתוך 90 ימים ממועד מתן הצו לפתיחת הליכים לגבי התאגיד.
{{ח:תתת|(2)}} בית המשפט רשאי להאריך את התקופה האמורה בפסקה (1) לכלל החוזים של התאגיד, לסוג מסוים של חוזים או לחוזה מסוים, בתקופות נוספות, אם מצא כי הדבר מוצדק נוכח מורכבות הליכי חדלות הפירעון, ובלבד שבקשה להארכת התקופה תוגש בתוך 90 ימים ממועד מתן הצו לפתיחת הליכים או בתקופת ההארכה.
{{ח:תת|(ג)}} לא הגיש הנאמן לבית המשפט בקשה לאישור הביטול בתוך תקופה כאמור בסעיף קטן (ב), רשאי הוא להגיש את הבקשה במועד מאוחר יותר רק אם השתנו הנסיבות או התגלו עובדות חדשות המצדיקות זאת.
{{ח:תת|(ד)}} בית המשפט רשאי לאשר את ביטול החוזה לאחר שנתן לצד השני לחוזה הזדמנות להשמיע את עמדתו, אם מצא כי הביטול נדרש לשם שיקומו הכלכלי של התאגיד או שיביא להשאת שיעור החוב שייפרע לנושים, ורשאי הוא, לבקשת הצד השני לחוזה, להורות על ביטול חלק מהחוזה בלבד, אם מצא כי די בכך לשם שיקום כלכלי או השאת שיעור החוב כאמור.
{{ח:תת|(ה)}} משבוטל חוזה קיים לפי סעיף זה יחדלו ממועד הביטול כל הזכויות והחיובים של התאגיד לפי החוזה, ואולם לא יהיה בביטול כדי לפגוע בזכויותיו ובחבויותיו של אדם אחר אלא במידה הנחוצה לשחרר מחבות את התאגיד ואת נכסיו.

{{ח:סעיף|71|הליכים לביטול חוזה קיים בידי הצד השני לחוזה}}
{{ח:תת|(א)}} היתה לצד השני לחוזה קיים זכות לבטלו בשל הפרתו בידי התאגיד, וביקש לבטלו, יודיע על כך לנאמן.
{{ח:תת|(ב)}} מסר הצד השני לחוזה קיים הודעה לנאמן כאמור בסעיף קטן (א), וסבר הנאמן כי המשך קיומו של החוזה דרוש לשם שיקומו הכלכלי של התאגיד, רשאי הנאמן לבקש מבית המשפט, בתוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה, כי יורה על המשך קיום החוזה לפי {{ח:פנימי|סעיף 72|סעיף 72}} (בסעיף זה – בקשה להמשך קיום החוזה); בית המשפט רשאי לקצר או להאריך את התקופה כאמור אם מצא כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין.
{{ח:תת|(ג)}} הנאמן אינו רשאי להגיש בקשה להמשך קיום חוזה שהוא חוזה עבודה, חוזה למתן שירות אישי או חוזה למתן אשראי, ובית המשפט לא יורה על המשך קיומו.
{{ח:תת|(ד)}} לא הגיש הנאמן לבית המשפט בקשה להמשך קיום החוזה בתוך התקופה האמורה בסעיף קטן (ב), יבוטל החוזה בתום אותה תקופה.

{{ח:סעיף|72|החלטת בית המשפט בבקשת הנאמן להמשך קיום החוזה ותוצאותיה}}
{{ח:תת|(א)}} הגיש הנאמן לבית המשפט בקשה להמשך קיום החוזה, לפי {{ח:פנימי|סעיף 71|סעיף 71(ב)}}, רשאי בית המשפט להורות על המשך קיומו של החוזה הקיים בידי הצדדים לו אם שוכנע כי המשך קיומו של החוזה דרוש לשם שיקומו הכלכלי של התאגיד או שיביא להשאת שיעור החוב שייפרע לנושים וכי התאגיד יקיים את חיוביו לפי החוזה ממועד החלטת בית המשפט על המשך קיומו ואילך; בית המשפט רשאי לקבוע דרכים להבטחת קיום החיובים לפי חוזה קיים כאמור, ובכלל זה מתן ערובה.
{{ח:תת|(ב)}} הורה בית המשפט על המשך קיומו של חוזה קיים, לא יבוטל החוזה בידי הצד השני לו בשל הפרה שביצע התאגיד קודם לכן; דחה בית המשפט את בקשת הנאמן להמשך קיום החוזה – יבוטל החוזה במועד החלטת בית המשפט, או במועד אחר שיקבע בית המשפט.

{{ח:סעיף|73|דין ההוצאות לקיום חיובי התאגיד לפי חוזה קיים לאחר מתן צו לפתיחת הליכים}}
{{ח:תת|(א)}} לא בוטל חוזה קיים לפי הוראות {{ח:פנימי|חלק ב פרק ז סימן ב משנה ב|סימן משנה זה}}, לרבות אם הורה בית המשפט על המשך קיומו לפי {{ח:פנימי|סעיף 72|סעיף 72}}, יהיה דין ההוצאות לקיום חיובי התאגיד לפי החוזה, ממועד מתן הצו לפתיחת הליכים ואילך, כדין הוצאות הליכי חדלות הפירעון.
{{ח:תת|(ב)}} בוטל חוזה קיים לפי הוראות {{ח:פנימי|חלק ב פרק ז סימן ב משנה ב|סימן משנה זה}}, יהיה דין ההוצאות לקיום חיובי התאגיד לפי החוזה, ממועד מתן הצו לפתיחת הליכים עד למועד ביטולו, כדין חוב עבר, ואם מצא בית המשפט כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין – כדין הוצאות הליכי חדלות הפירעון.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), פנה הצד השני לחוזה קיים לנאמן, בבקשה שיודיע לו אם בכוונתו לפעול לביטול החוזה, או הודיע הצד השני לחוזה קיים לנאמן כי הוא מבקש לבטלו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 71|בסעיף 71(א)}}, יהיה דין ההוצאות לקיום חיובי התאגיד לפי החוזה, ממועד הבקשה או ההודעה כאמור עד להחלטה לעניין ביטול החוזה או המשך קיומו, לפי העניין, כדין הוצאות הליכי חדלות הפירעון.

{{ח:סעיף|74|פגיעה בשל הפרת חוזה קיים שקדמה להחלטה על ביטול או המשך קיום}}
{{ח:תת|(א)}} בוטל חוזה קיים ונפגע אדם בשל הפרת החוזה בידי התאגיד שנעשתה לפני ביטולו או מחמת הביטול יראו אותו כנושה של התאגיד כדי סכום הפגיעה, והסכום האמור ייחשב לחוב עבר.
{{ח:תת|(ב)}} הורה בית המשפט על המשך קיומו של חוזה קיים לפי {{ח:פנימי|סעיף 72|סעיף 72}} ונפגע הצד השני לחוזה בשל הפרתו בידי התאגיד לפני מועד מתן הצו לפתיחת הליכים, יראו אותו כנושה של התאגיד כדי סכום הפגיעה, והסכום האמור ייחשב לחוב עבר; ואולם רשאי בית המשפט להורות כי דין סכום הפגיעה כאמור כדין הוצאות הליכי חדלות הפירעון אם שוכנע כי הפרדת החיוב שהופר לפני החלטת בית המשפט מהחיוב שקוים לאחריה אינה סבירה ואינה צודקת בנסיבות העניין, וכי הצד השני לחוזה מקיים את חיוביו לפי החוזה בתקופה שלאחר מתן הצו לפתיחת הליכים.

{{ח:סעיף|75|המחאת זכויות וחבויות לפי חוזה קיים}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק המחאת חיובים|בחוק המחאת חיובים, התשכ״ט–1969}}, ובכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 61|סעיפים 61 עד 63}}, בית המשפט רשאי לאשר המחאת זכויות וחבויות של תאגיד בהפעלה לנמחה שיאשר, גם אם נקבעה בחוזה הקיים הוראה המונעת המחאה כאמור, ולעניין המחאת חבות – גם בלא הסכמת הצד השני לחוזה, ובלבד שההמחאה דרושה לשם שיקומו הכלכלי של התאגיד או להשאת שיעור החוב שייפרע לנושים ואין בה כדי לפגוע בצד השני לחוזה.
{{ח:תת|(ב)}} בית המשפט רשאי לקבוע תנאים להמחאה לפי סעיף זה, לרבות דרכים להבטחת קיום החיובים שהומחו, בידי הנמחה, ובכלל זה מתן ערובה.

{{ח:סעיף|76|תחולה על חוזה שבוטל בסמוך לפני מתן הצו}}
{{ח:ת}} לפתיחת הליכים ההוראות החלות לפי {{ח:פנימי|חלק ב פרק ז סימן ב משנה ב|סימן משנה זה}} על חוזה קיים יחולו, בשינויים המחויבים, גם על חוזה שהתאגיד בהפעלה היה צד לו שבוטל כדין בסמוך לפני מועד מתן הצו לפתיחת הליכים וביצועו טרם הושלם בידי הצדדים לו במועד ביטולו.

{{ח:קטע4|חלק ב פרק ז סימן ב משנה ג|סימן משנה ג׳: הספקת שירותים ומצרכים חיוניים לתאגיד בהפעלה}}

{{ח:סעיף|77|הספקת שירותי תשתית}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|חלק ב פרק ז סימן ב משנה ג|בסימן משנה זה}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוזה קיים“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 66|בסעיף 66}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ספק תשתיות“ – מי שעיסוקו בהספקת שירותי תשתית;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שירות או מצרך חיוני“ – שירות או מצרך הדרושים להמשך פעילותו של תאגיד בהפעלה, למעט שירותי תשתית;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שירותי תשתית“ – הספקת חשמל, הספקת מים או שירותי תשתית אחרים שקבע השר בהתייעצות עם השר הממונה על אסדרת הפעילות בתחום אותה תשתית ובאישור ועדת החוקה.
{{ח:תת|(ב)}} סיפק ספק תשתיות לתאגיד שירותי תשתית, לרבות מכוח חוזה קיים, ערב מתן צו לפתיחת הליכים לגבי התאגיד, או בסמוך לפני המועד האמור גם אם הפסיק לספקם, והיה התאגיד לתאגיד בהפעלה, ימשיך ספק התשתיות לספק את שירותי התשתית לתאגיד.
{{ח:תת|(ג)}} הספקת שירותי התשתית כאמור בסעיף קטן (ב) תהיה בתמורה, בתנאי התשלום ובתנאי ההספקה שהיו נהוגים בין הצדדים או כפי שיורה בית המשפט, והכול בהתאם להוראות הדין החלות על תנאי התשלום וההספקה של שירותי התשתית, ובלבד שהתמורה לא תכלול תמורה בעד שירותי תשתית שסופקו לתאגיד לפני מתן הצו לפתיחת הליכים.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), בית המשפט רשאי להתיר לספק תשתיות שלא לספק לתאגיד בהפעלה את שירותי התשתית אם שוכנע כי המשך הספקתם אינו דרוש לשם שיקומו הכלכלי של התאגיד.
{{ח:תת|(ה)}} לא שולמה לספק התשתיות תמורה בהתאם להוראות סעיף קטן (ג) בעד שירותי תשתית שסיפק לתאגיד בהפעלה לאחר מתן הצו לפתיחת הליכים או שוכנע בית המשפט כי יש חשש סביר שהתמורה לא תשולם בהתאם להוראות הסעיף הקטן האמור, רשאי בית המשפט לקבוע דרכים להבטחת תשלום התמורה כאמור, ובכלל זה מתן ערובה, ובאין דרכים כאמור – להתיר לספק התשתיות שלא לספק את שירותי התשתית.

{{ח:סעיף|78|הספקת שירות או מצרך חיוני}}
{{ח:תת|(א)}} סיפק אדם לתאגיד שירות או מצרך חיוני שלא מכוח חוזה קיים, ערב מתן צו לפתיחת הליכים לגבי התאגיד, או בסמוך לפני המועד האמור גם אם הפסיק לספקו, והיה התאגיד לתאגיד בהפעלה, רשאי בית המשפט להורות לאותו אדם (בסעיף זה – ספק חיוני) להמשיך ולספק לתאגיד בהפעלה את השירות או המצרך החיוני אם מתקיימים כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המשך הספקת השירות או המצרך החיוני דרוש לשם שיקומו הכלכלי של התאגיד או השאת שיעור החוב שייפרע לנושים;
{{ח:תתת|(2)}} בנסיבות העניין לא ניתן להחליף את הספק החיוני בספק אחר באופן מיידי ובתנאים דומים או שיש קושי מיוחד לעשות כן;
{{ח:תתת|(3)}} הספק החיוני מסרב להמשיך ולספק לתאגיד את השירות או המצרך החיוני מטעמים בלתי מוצדקים או מתנה את המשך ההספקה בתנאים בלתי סבירים לעומת התנאים המקובלים בשוק; לעניין זה יראו בין השאר טעמים אלה כטעמים בלתי מוצדקים:
{{ח:תתתת|(א)}} היותו של התאגיד בקשיים כלכליים;
{{ח:תתתת|(ב)}} קיומם של הליכי חדלות פירעון לגבי התאגיד;
{{ח:תתתת|(ג)}} אי־תשלום חוב עבר בידי התאגיד;
{{ח:תתת|(4)}} בית המשפט שוכנע כי התמורה בשל הספקת השירות או המצרך החיוני תשולם בהתאם להוראות סעיף קטן (ב), ורשאי הוא לקבוע דרכים להבטחת תשלום התמורה כאמור, ובכלל זה מתן ערובה.
{{ח:תת|(ב)}} הספקת השירות או המצרך החיוני לפי סעיף קטן (א) תהיה לתקופה שיורה בית המשפט ולא תעלה על 60 ימים ממועד מתן הצו לפתיחת הליכים, בתמורה, בתנאי תשלום ובתנאי הספקה שהיו נהוגים בין הצדדים או כפי שיורה בית המשפט.
{{ח:תת|(ג)}} בית המשפט רשאי להאריך מעת לעת את התקופה הקבועה בסעיף קטן (ב), לתקופה שלא תעלה על 60 ימים כל פעם, אם שוכנע כי אין אפשרות להחליף את הספק החיוני בלי לפגוע בשיקומו הכלכלי של התאגיד או בהשאת שיעור החוב שייפרע לנושים וכי ממשיכים להתקיים התנאים שבסעיף קטן (א).

{{ח:סעיף|79|דין התמורה בעד הספקת שירותי תשתית או שירות או מצרך חיוני}}
{{ח:ת}} דין התמורה בעד הספקת שירותי תשתית או שירות או מצרך חיוני לפי {{ח:פנימי|חלק ב פרק ז סימן ב משנה ג|סימן משנה זה}} כדין הוצאות הליכי חדלות פירעון.

{{ח:קטע3|חלק ב פרק ז סימן ג|סימן ג׳: תכנית לשיקום כלכלי}}

{{ח:סעיף|80|הכנת תכנית לשיקום כלכלי בידי הנאמן}}
{{ח:ת}} בשיקום כלכלי של תאגיד הנעשה באמצעות תכנית לשיקום כלכלי יפעל הנאמן, במקביל להפעלת התאגיד, להכנת התכנית ולאישורה בידי הנושים, בידי חברי התאגיד ככל שאישורם נדרש, ובידי בית המשפט, והכול בהתאם להוראות {{ח:פנימי|חלק ב פרק ז סימן ג|סימן זה}}.

{{ח:סעיף|81|גיבוש הצעות לתכנית לשיקום כלכלי}}
{{ח:תת|(א)}} לשם גיבוש הצעות לתכנית לשיקום כלכלי רשאי הנאמן, בין השאר, לנהל משא ומתן עם הנושים ועם כל בעל עניין אחר בהליכי חדלות הפירעון, וכן לפנות לכל אדם בבקשה להציע הצעה לתכנית או לפרסם לציבור הזמנה להציע הצעות כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} בגיבוש ההצעות לתכנית לשיקום הכלכלי יביא הנאמן בחשבון, בין השאר, את התביעות הצפויות מהמוסד לביטוח לאומי בשל תשלום גמלאות לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק ח|פרק ח׳ לחוק הביטוח הלאומי}}.

{{ח:סעיף|82|הגשת הצעות לבית המשפט|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} הנאמן יגיש לבית המשפט הצעה, אחת או יותר, לתכנית לשיקום כלכלי שגיבש לפי {{ח:פנימי|סעיף 81|סעיף 81}}, וישלח העתק ממנה לממונה.
{{ח:תת|(ב)}} הצעה לתכנית לשיקום כלכלי תכלול את כל המידע הדרוש לשם החלטה בעניינה, ותתייחס בין השאר לאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הדרך המוצעת להמשך הפעילות העסקית של התאגיד, לרבות ארגון מחדש של מבנה התאגיד, מיזוגו או פיצולו והמועדים שבהם צפוי שיבוצעו הפעולות המהותיות הנדרשות לביצוע התכנית;
{{ח:תתת|(2)}} ההערכות והנתונים שעליהם מתבססת התכנית, ואם הוצעה יותר מתכנית אחת – השוואה בין התכניות;
{{ח:תתת|(3)}} התמורה המוצעת לכל אחד מסוגי הנושים ולחברי התאגיד והוויתור על זכויות שיידרשו מהם, בהשוואה לתמורה שהיו מקבלים בפירוק התאגיד או בחלופות לתכנית השיקום; התמורה המוצעת יכול שתכלול תוספת פיגורים, אף אם נצברה לאחר מתן הצו לפתיחת הליכים;
{{ח:תתת|(4)}} אם ייוותרו בהתאם לתכנית המוצעת זכויות לחברי התאגיד מכוח היותם חברי תאגיד – ערכן של הזכויות שייוותרו, ובפרט הזכויות שייוותרו בידי בעל שליטה והתמורה שנתנו חברי התאגיד בעדן והאפשרות לפירעון חובות התאגיד בדרך של הקצאת אותן זכויות לנושים או בדרך של מכירתן לצדדים שלישיים;
{{ח:תתת|(5)}} כללה התכנית המוצעת הוראה ולפיה הנושים או התאגיד יהיו מנועים מלתבוע נושא משרה בתאגיד, בעל עניין בו כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}} או אדם אחר (בפסקה זו – פטור מאחריות) – הערך הכלכלי המשוער של הפטור מאחריות למיטב ידיעתו של הנאמן והשיקולים למתן הפטור כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} השר רשאי לקבוע פרטים נוספים שיש לכלול בהצעה לתכנית לשיקום כלכלי ומסמכים שיש לצרף אליה.

{{ח:סעיף|83|הבאת הצעה לתכנית לשיקום כלכלי לאישור הנושים וחברי התאגיד}}
{{ח:תת|(א)}} הוגשה לבית המשפט הצעה לתכנית לשיקום כלכלי, יורה על הבאתה לאישור הנושים.
{{ח:תת|(ב)}} עלה סך נכסיו של התאגיד על סך חובותיו והתמורה המוצעת לכל נושה לפי ההצעה לתכנית לשיקום כלכלי שווה למלוא סכום חוב העבר שבו הוא נושה – יורה בית המשפט על הבאתה גם לאישור חברי התאגיד.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), מצא בית המשפט כי יש בעצם הבאת ההצעה לאישור הנושים משום פגיעה בהליכי חדלות הפירעון, לא יורה על הבאתה לאישור הנושים וחברי התאגיד.

{{ח:סעיף|84|אסיפות סוג|תיקון: תשפ״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} אישור הצעה לתכנית לשיקום כלכלי יהיה באסיפות שייערכו בנפרד לכל סוג של נושים או חברי התאגיד ({{ח:פנימי|חלק ב פרק ז סימן ג|בסימן זה}} – אסיפות סוג), שיכנס הנאמן לפי הוראת בית המשפט; לעניין זה, ”סוג“ – קבוצת נושים או חברי תאגיד שלהם עניין משותף בנוגע לתכנית לשיקום כלכלי, המובחן באופן מהותי מעניינם של שאר הנושים או חברי התאגיד ומצדיק קיום אסיפה נפרדת.
{{ח:תת|(א1)}} הגיש המוסד לביטוח לאומי תביעת חוב הנובעת מתשלום גמלה לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק ח|פרק ח׳ לחוק הביטוח הלאומי}}, יסווג המוסד לביטוח לאומי כאסיפת סוג נפרדת לפי סעיף זה לשם אישור הצעת תוכנית לשיקום כלכלי.
{{ח:תת|(ב)}} לשם כינוס אסיפות לפי סעיף זה והצבעה בהן, יכריע הנאמן בזכותו של כל נושה או חבר תאגיד להצביע באסיפה ויקבע את כוח הצבעתו לפי שיעור חוב העבר שהוא נושה בו או לפי שיעור זכויותיו בתאגיד, לפי העניין; להכרעה כאמור יהיה תוקף לעניין קביעת כוח ההצבעה באסיפות לפי סעיף זה בלבד.
{{ח:תת|(ג)}} הורה בית המשפט על הבאת כמה הצעות לאישור באסיפות, יורה על דרך ההכרעה ביניהן, באסיפות.
{{ח:תת|(ד)}} נושה או חבר תאגיד יממש את זכות ההצבעה באסיפות סוג בתום לב ובדרך מקובלת ויימנע מניצול כוחו לרעה.
{{ח:תת|(ה)}} השר, באישור ועדת החוקה, יקבע הוראות לעניין ניהול ההליך לפי סעיף זה, ובכלל זה לעניין קביעת כוח ההצבעה לפי סעיף קטן (ב) ולעניין אופן ההצבעה באסיפות הסוג.

{{ח:סעיף|85|אישור תכנית לשיקום כלכלי בידי הנושים וחברי התאגיד}}
{{ח:תת|(א)}} הצעה לתכנית לשיקום כלכלי יראו אותה כהצעה שאושרה בידי הנושים וחברי התאגיד, אם אושרה בכל אחת מאסיפות הסוג בהתאם להוראות כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} בהצעה תמכו רוב המצביעים באותה אסיפה;
{{ח:תתת|(2)}} המצביעים שתמכו בהצעה מחזיקים יחד בשלושה רבעים לפחות מכוח ההצבעה של כלל המצביעים באותה אסיפה.
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה, ”מצביעים“ – למעט מי שנמנעו בהצבעה.

{{ח:סעיף|86|אישור תכנית לשיקום כלכלי בידי בית המשפט}}
{{ח:תת|(א)}} אושרה הצעה לתכנית לשיקום כלכלי בידי הנושים וחברי התאגיד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 85|בסעיף 85}}, יביאה הנאמן לאישור בית המשפט.
{{ח:תת|(ב)}} בבואו לאשר הצעה לתכנית לשיקום כלכלי ישקול בית המשפט, בין השאר, שיקולים הנוגעים להוגנות ההליך, ורשאי הוא לשקול שיקולים נוספים, ובהם שיקולים הנוגעים לעובדי התאגיד או לטובת הציבור.

{{ח:סעיף|87|אישור בית המשפט באין רוב בכל אחת מאסיפות הסוג}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 85|בסעיפים 85}} {{ח:פנימי|סעיף 86|ו־86(א)}}, בית המשפט רשאי לאשר הצעה לתכנית לשיקום כלכלי גם אם לא אושרה בכל אחת מאסיפות הסוג ברוב הדרוש לפי {{ח:פנימי|סעיף 85|סעיף 85}}, אם שוכנע, במידת הצורך על יסוד הערכת שווי של התאגיד שהגיש מומחה מטעמו או מטעם הצדדים הנוגעים לעניין, כי ההצעה הוגנת וצודקת ביחס לכל נושה או חבר התאגיד באסיפת סוג שלא אישרה אותה (בסעיף זה – אסיפה מתנגדת), ובכלל זה שוכנע כי מתקיים המפורט להלן:
{{ח:תת|(1)}} אם לא תאושר תכנית לשיקום כלכלי לא יהיה מנוס מפירוק התאגיד והתמורה שהוצעה לכל נושה או חבר תאגיד באסיפה מתנגדת אינה נמוכה מהתמורה שהיה מקבל בפירוק התאגיד;
{{ח:תת|(2)}} ההצעה אינה מבטיחה תמורה כלשהי לחברי התאגיד, ובכלל זה אינה מותירה בידיהם נכס שיש להם זכות בו מכוח היותם חברי התאגיד, בלי שהובטח לכל נושה באסיפה מתנגדת תמורה השווה למלוא סכום חוב העבר שבו הוא נושה;
{{ח:תת|(3)}} לכל אחד מהנושים המובטחים באסיפה מתנגדת הובטחה תמורה שערכה אינו נמוך משווי הנכס המשועבד לטובתו או מהחוב הכולל שלטובת פירעונו שועבד הנכס, לפי הנמוך; תמורה כאמור יכול שתינתן בכסף או בשווה כסף, בתשלום מיידי או בכמה תשלומים, ובלבד שנקבעו דרכים להבטחת התשלומים; לעניין זה, ”שווי הנכס המשועבד“ – שווי השוק של הנכס המשועבד לאחר שההצעה תאושר בידי בית המשפט, בניכוי ההוצאות שהוצאו בשמירת הנכס או במימושו, ואם הנכס משועבד לטובת הנושה בשעבוד צף בלבד – בניכוי נוסף של 25% משווי הנכס בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 244|סעיף 244}}.

{{ח:סעיף|88|סייג לאישור תכנית לשיקום כלכלי בידי בית המשפט}}
{{ח:ת}} בית המשפט לא יאשר הצעה לתכנית לשיקום כלכלי אם שוכנע כי התמורה שהוצעה לנושה שלא תמך בהצעה נמוכה מהתמורה שאותו נושה היה מקבל בפירוק התאגיד, גם אם אסיפת הסוג שעמה נמנה הנושה אישרה את הצעת התכנית.

{{ח:סעיף|89|כוחה של תכנית לשיקום כלכלי שאושרה}}
{{ח:תת|(א)}} תכנית לשיקום כלכלי שאושרה לפי {{ח:פנימי|חלק ב פרק ז סימן ג|סימן זה}} מחייבת את התאגיד, את חברי התאגיד ואת הנושים.
{{ח:תת|(ב)}} לא ניתן לפטור תאגיד מתשלום עונשי במסגרת תכנית לשיקום כלכלי.

{{ח:סעיף|90|יישום תכנית לשיקום כלכלי}}
{{ח:תת|(א)}} הנאמן יפעל ליישום תכנית לשיקום כלכלי שאושרה לפי {{ח:פנימי|חלק ב פרק ז סימן ג|סימן זה}}, ובכלל זה לחלוקת התמורה המתקבלת במסגרת התכנית בין הנושים, בהתאם להוראות התכנית.
{{ח:תת|(ב)}} בית המשפט שאישר תכנית לשיקום כלכלי מוסמך לדון במחלוקת שהתגלעה בנוגע לפרשנות התכנית או בנוגע ליישומה.

{{ח:סעיף|91|החזרת סמכויות לאורגנים ולנושאי המשרה בתאגיד}}
{{ח:ת}} אושרה תכנית לשיקום כלכלי לפי {{ח:פנימי|חלק ב פרק ז סימן ג|סימן זה}}, יחזרו הסמכויות שהועברו לנאמן לפי {{ח:פנימי|סעיף 43|סעיף 43}}, לאורגנים של התאגיד ולנושאי המשרה בו, בהתאם להוראות התכנית ובמועד הקבוע בה, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת.

{{ח:סעיף|92|הודעה לרשם על אישור התכנית לשיקום כלכלי}}
{{ח:ת}} מיד עם אישור התכנית לשיקום כלכלי, ישלח הנאמן העתק ממנה לרשם.

{{ח:קטע3|חלק ב פרק ז סימן ד|סימן ד׳: מכירת פעילותו העסקית של תאגיד בלא תכנית לשיקום כלכלי}}

{{ח:סעיף|93|מכירת פעילות עסקית של תאגיד}}
{{ח:תת|(א)}} מכירת פעילותו העסקית של תאגיד לשם שיקומו הכלכלי, שלא במסגרת תכנית לשיקום כלכלי, טעונה אישור מראש מאת בית המשפט; בבואו לאשר מכירה כאמור, ישקול בית המשפט, בין השאר, שיקולים הנוגעים להוגנות ההליך.
{{ח:תת|(ב)}} אושרה מכירת פעילותו העסקית של התאגיד לפי סעיף קטן (א), תחולק התמורה שהתקבלה מהמכירה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|חלק ד פרק ה|פרק ה׳: חלוקת נכסי קופת הנשייה, לחלק ד׳}}, אלא אם כן אושרה לאחר מכן תכנית לשיקום כלכלי.

{{ח:קטע3|חלק ב פרק ז סימן ה|סימן ה׳: מעבר להליכי פירוק}}

{{ח:סעיף|94|הפסקת הפעלת התאגיד ומעבר להליכי פירוק}}
{{ח:תת|(א)}} הורה בית המשפט על הפעלת התאגיד לשם שיקומו הכלכלי ומצא לאחר מכן כי אין סיכוי סביר לשיקומו הכלכלי או כי המשך הפעלת התאגיד יפגע בנושים, יורה בצו על הפסקת הפעלת התאגיד ועל פירוקו.
{{ח:תת|(ב)}} החלטת בית המשפט על הפסקת הפעלת התאגיד ועל פירוקו לא תפגע בתוקפם של חוזה או עסקה שבהם התקשר הנאמן, בהעברת נכס או בתשלום שביצע.

{{ח:קטע2|חלק ב פרק ח|פרק ח׳: פירוק}}

{{ח:סעיף|95|פעולת הנאמן בפירוק}}
{{ח:ת}} ניתן צו לפתיחת הליכים והורה בית המשפט על פירוק התאגיד ({{ח:פנימי|חלק ב פרק ח|בפרק זה}} – תאגיד בפירוק), יפעל הנאמן בהקדם למימוש נכסי קופת הנשייה ולחלוקתם לנושים, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|חלק ד|חלק ד׳: הנשייה}}.

{{ח:סעיף|96|זכות הנאמן לבטל חוזה קיים שאין לו עילה לביטולו}}
{{ח:ת}} הנאמן רשאי לבטל חוזה קיים כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 66|בסעיף 66}} שהתאגיד בפירוק הוא צד לו, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 67|סעיף 67}}, ויחולו לעניין זה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 69|סעיפים 69}}, {{ח:פנימי|סעיף 70|70}}, {{ח:פנימי|סעיף 73|73}} {{ח:פנימי|סעיף 74|ו־74(א)}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|97|הפעלת התאגיד בפירוק}}
{{ח:תת|(א)}} בית המשפט רשאי להורות לנאמן להפעיל את התאגיד בפירוק, לתקופה שיורה, ככל שהדבר דרוש לשם פירוקו או לשם השאת שיעור החוב שייפרע לנושים.
{{ח:תת|(ב)}} על הפעלת התאגיד בפירוק יחולו הוראות {{ח:פנימי|חלק ב פרק ז סימן ב|סימן ב׳: הפעלת התאגיד, לפרק ז׳}}, ואולם הסמכויות לפי {{ח:פנימי|חלק ב פרק ז סימן ב|הסימן האמור}} יופעלו רק ככל שהן דרושות לשם פירוק התאגיד ובמידה שהן דרושות לפירוק.

{{ח:סעיף|98|הפסקת הפירוק ומעבר להליכי שיקום כלכלי}}
{{ח:ת}} הורה בית המשפט על פירוק התאגיד ומצא לאחר מכן כי יש סיכוי סביר לשיקומו הכלכלי, כי יש אמצעים למימון ההוצאות הכרוכות בהפעלת התאגיד וכי אין חשש סביר שהפעלת התאגיד תפגע בנושים, יורה בצו על הפסקת הליכי הפירוק ועל הפעלת התאגיד לשם שיקומו הכלכלי.

{{ח:סעיף|99|חיסול תאגיד}}
{{ח:תת|(א)}} לאחר השלמת פירוקו של התאגיד יורה בית המשפט, בצו, על חיסולו; ממועד מתן הצו יהיה התאגיד מחוסל.
{{ח:תת|(ב)}} בית המשפט יורה כיצד לנהוג במסמכים של תאגיד שחוסל ושל הנאמן, ובלבד שיישמרו לתקופה של שבע שנים לפחות.
{{ח:תת|(ג)}} מיד עם מתן צו החיסול, ישלח הנאמן העתק ממנו לרשם, והרשם ירשום את דבר החיסול במרשם; הנאמן יודיע על רישום חיסול התאגיד לבית המשפט ולממונה.

{{ח:סעיף|100|ביטול החיסול}}
{{ח:ת}} על ביטול חיסול של חברה יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 342נב|סעיף 342נב לחוק החברות}}.

{{ח:קטע1|חלק ג|חלק ג׳: הליכי חדלות פירעון לגבי יחיד}}
{{ח:קטע2|חלק ג פרק א|פרק א׳: תחולה והוראות כלליות}}

{{ח:סעיף|101|תחולה – {{ח:פנימי|חלק ג|חלק ג׳}}}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:פנימי|חלק ג|חלק זה}} יחולו על הליכי חדלות פירעון לגבי חייב שהוא יחיד ({{ח:פנימי|חלק ג|בחלק זה}} – היחיד).
{{ח:תת|(ב)}} לא ייפתחו הליכי חדלות פירעון לפי {{ח:פנימי|חלק ג|חלק זה}} לגבי יחיד, אלא אם כן מתקיים לגביו אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מרכז חייו במועד הגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים או במועד מוקדם יותר, החל בששת החודשים שקדמו למועד האמור, הוא בישראל;
{{ח:תתת|(2)}} במועד הגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים יש לו נכסים בישראל או שהוא מנהל עסקים בישראל.

{{ח:סעיף|102|הרשאים להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים לגבי יחיד}}
{{ח:ת}} אלה רשאים להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים לגבי יחיד:
{{ח:תת|(1)}} היחיד;
{{ח:תת|(2)}} נושה;
{{ח:תת|(3)}} היועץ המשפטי לממשלה.

{{ח:סעיף|103|הגורם המוסמך לדון בבקשה|תיקון: [י״פ הודעות]}}
{{ח:תת|(א)}} בקשת היחיד לצו לפתיחת הליכים תוגש לממונה לפי הוראות {{ח:פנימי|חלק ג פרק ב|פרק ב׳: צו לפתיחת הליכים לבקשת יחיד שסך חובותיו עולה על 150,000 שקלים חדשים}} {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2019; בשנת 2026, 176,923.12 ש״ח)}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), בקשה לצו לפתיחת הליכים של יחיד שסך חובותיו אינו עולה על 150,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2019; בשנת 2026, 176,923.12 ש״ח)}} תוגש לרשם ההוצאה לפועל לפי הוראות {{ח:פנימי|חלק ג פרק יב|פרק י״ב: הליכי חדלות פירעון לגבי יחיד בעל חובות בסכום נמוך}}.
{{ח:תת|(ג)}} בקשת הנושה ובקשת היועץ המשפטי לממשלה לצו לפתיחת הליכים יוגשו לבית המשפט לפי הוראות {{ח:פנימי|חלק ג פרק ג|פרק ג׳: צו לפתיחת הליכים לבקשת נושה או היועץ המשפטי לממשלה}}.

{{ח:קטע2|חלק ג פרק ב|פרק ב׳: צו לפתיחת הליכים לבקשת יחיד שסך חובותיו עולה על 150,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2019; בשנת 2026, 176,923.12 ש״ח)}}|תיקון: [י״פ הודעות]}}

{{ח:סעיף|104|בקשת היחיד לממונה|תיקון: [י״פ הודעות]}}
{{ח:תת|(א)}} היחיד רשאי להגיש לממונה בקשה לצו לפתיחת הליכים ({{ח:פנימי|חלק ג|בחלק זה}} – בקשת יחיד), בהתקיים כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא נמצא בחדלות פירעון או שהצו יסייע כדי למנוע את חדלות פירעונו;
{{ח:תתת|(2)}} סך חובותיו עולה על 150,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2019; בשנת 2026, 176,923.12 ש״ח)}}.
{{ח:תת|(ב)}} לבקשה יצרף היחיד את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} תצהיר, בטופס שקבע השר, כי מתקיימים בו התנאים להגשת הבקשה;
{{ח:תתת|(2)}} דוח הכולל את הפרטים שלהלן לגבי השנתיים שקדמו למועד הגשת הבקשה, כשהוא ערוך לפי טופס שקבע השר ומאומת בתצהיר הנתמך במסמכים:
{{ח:תתתת|(א)}} פרטים לעניין נכסיו, הכנסותיו, הוצאותיו, חובותיו והתחייבויותיו, לרבות פרטי חשבונות הבנק שלו, ערובות שנתן, ופרטי זהותם של נושיו ושל מי שיש לו חוב ליחיד;
{{ח:תתתת|(ב)}} תביעות והליכי גבייה שהוא מנהל או המתנהלים נגדו;
{{ח:תתתת|(ג)}} מקצועו והשכלתו;
{{ח:תתתת|(ד)}} פרטים הידועים לו לעניין נכסיהם של בן זוגו, ילדיו הקטינים וכן ילדיו הבגירים שפרנסתם עליו, הכנסותיהם, הוצאותיהם, חובותיהם והתחייבויותיהם, לרבות פרטי חשבונות הבנק של בן זוגו;
{{ח:תתת|(3)}} כתב ויתור על סודיות והסכמה למסירת מידע בעניינים ומהגורמים כמפורט להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} מידע לעניין כתובתו, נכסיו, חובותיו, גובה הכנסתו ומקורות הכנסתו – מכל גורם לרבות גוף ציבורי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות|בחוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981}}, אך למעט גוף המנוי {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק א|בטור א׳ בחלק א׳ לתוספת הראשונה}} ורשות המסים בישראל;
{{ח:תתתת|(ב)}} מידע לעניין מצבו הכלכלי ולעניין יציאותיו מישראל וכניסותיו לישראל – מכל גורם המנוי {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק א|בטור א׳ בחלק א׳ לתוספת הראשונה}} בעניינים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק א|בטור ב׳ שלצדו}}.
{{ח:תת|(ג)}} בדוח כאמור בסעיף קטן (ב)(2), רשאי היחיד לציין פרטי מידע מסוימים כפרטי מידע המכילים מידע אישי רגיש בעניינו שהוא מבקש שלא יימסרו לעיון הנושים, ויחולו לעניין זה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 107|סעיף 107(ב)}}.
{{ח:תת|(ד)}} בקשת היחיד תוגש לממונה במחוז שבו הוא מתגורר או שבו נמצא מקום עסקו העיקרי או נמצאים נכסיו, ובהעדר מחוז כאמור – בירושלים, וניתן להגישה גם באופן מקוון; לעניין זה, ”מחוז“ – בהתאם לאזורי השיפוט של בתי המשפט המחוזיים שקבע שר המשפטים לפי {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 33|סעיף 33 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984}}.

{{ח:סעיף|105|החלטת הממונה בבקשת יחיד}}
{{ח:תת|(א)}} מצא הממונה כי מתקיימים התנאים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 104|בסעיף 104(א)}}, ייתן, בתוך 30 ימים ממועד הגשת בקשת היחיד, צו לפתיחת הליכים.
{{ח:תת|(ב)}} לשם החלטתו לפי סעיף קטן (א), רשאי הממונה לעיין בדוח שהגיש היחיד לפי {{ח:פנימי|סעיף 104|סעיף 104(ב)(2)}} ולקבל מידע, לרבות באופן מקוון, מהגורמים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 104|בסעיף 104(ב)(3)}}, לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 104|אותו סעיף}}.
{{ח:תת|(ג)}} סבר הממונה כי אין די במידע שבידו כדי לקבל החלטה בבקשת היחיד, רשאי הוא לדרוש מהיחיד מידע נוסף הדרוש לו לשם כך או לזמנו לדיון לפניו; דרש הממונה כאמור, ייתן את החלטתו בתוך 30 ימים ממועד קבלת המידע או תום הדיון.

{{ח:סעיף|106|פרסום הודעה על מתן הצו ומשלוח העתק}}
{{ח:תת|(א)}} הודעה על מתן צו לפתיחת הליכים לגבי יחיד תפורסם לציבור בדרך ובמועד שיקבע השר.
{{ח:תת|(ב)}} הממונה ישלח העתק מהצו לפתיחת הליכים ליחיד ולנושים שפרטי זהותם ידועים לו.

{{ח:סעיף|107|עיון בצו ובבקשת היחיד}}
{{ח:תת|(א)}} ניתן צו לפתיחת הליכים לפי {{ח:פנימי|סעיף 105|סעיף 105}}, רשאי נושה לעיין בצו וכן, בכפוף להוראות סעיף קטן (ב), בבקשת היחיד ובחלק הדוח והמסמכים הנוגעים לעניינו של היחיד שצורפו לבקשה, ולהעתיקם.
{{ח:תת|(ב)}} ציין היחיד כי פרטי מידע מסוימים בדוח שהגיש כוללים מידע אישי רגיש בעניינו לפי {{ח:פנימי|סעיף 104|סעיף 104(ג)}}, יעבירם הממונה לעיון הנושים רק אם שוכנע כי הדבר דרוש לנושה לשם הגשת בקשה לביטול הצו לפתיחת הליכים ולאחר שהביא בחשבון את הפגיעה בפרטיות הכרוכה בכך, ורשאי הממונה למסור רק חלק מהמידע או להתנות את מסירתו בתנאים.
{{ח:תת|(ג)}} הממונה רשאי להתיר לנושה לעיין בחלקים נוספים מהדוח ומהמסמכים שצורפו לבקשת היחיד הנוגעים לעניינם של בן זוגו של היחיד או של ילדיו, ולהעתיקם, אם שוכנע כי העיון בהם דרוש לנושה לשם הגשת בקשה לביטול הצו לפתיחת הליכים ולאחר שהביא בחשבון את הפגיעה בפרטיות הכרוכה בכך.
{{ח:תת|(ד)}} הממונה יקבע הוראות לעניין זכות העיון לפי סעיף זה.

{{ח:סעיף|108|בקשה לביטול צו לפתיחת הליכים}}
{{ח:תת|(א)}} הרואה את עצמו נפגע ממתן צו לפתיחת הליכים רשאי להגיש לבית המשפט, בתוך 45 ימים ממועד פרסום ההודעה על מתן הצו לפי {{ח:פנימי|סעיף 106|סעיף 106}}, בקשה לביטולו; המבקש ישלח העתק מהבקשה לממונה.
{{ח:תת|(ב)}} הוגשה בקשה לביטול צו לפתיחת הליכים, יחליט בית המשפט אם להתלות את תוקפו של הצו או תוצאותיו, כולן או חלקן, עד להחלטה בבקשה.
{{ח:תת|(ג)}} דיון בבקשה לביטול צו לפתיחת הליכים יתקיים בהקדם האפשרי; החליט בית המשפט להתלות את תוקפו של הצו או תוצאותיו במעמד צד אחד, יקיים דיון במעמד הצדדים בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מ־14 ימים מיום ההחלטה.
{{ח:תת|(ד)}} שוכנע בית המשפט כי בקשה לביטול צו לפתיחת הליכים הוגשה בחוסר תום לב, רשאי הוא לחייב את מגיש הבקשה, במסגרת פסיקת ההוצאות, בהוצאות משפט או בכפל הוצאות משפט, בהוצאות לטובת אוצר המדינה, או בשתיהן.
{{ח:תת|(ה)}} השר רשאי לקבוע הוראות לעניין הגשת בקשה לביטול צו לפתיחת הליכים, ובכלל זה לעניין הפרטים שייכללו בה ואופן המצאתה.

{{ח:קטע2|חלק ג פרק ג|פרק ג׳: צו לפתיחת הליכים לבקשת נושה או היועץ המשפטי לממשלה}}

{{ח:סעיף|109|בקשת נושה לבית המשפט}}
{{ח:תת|(א)}} נושה רשאי להגיש לבית המשפט בקשה לצו לפתיחת הליכים ({{ח:פנימי|חלק ג|בחלק זה}} – בקשת נושה), אם היחיד נמצא בחדלות פירעון; הוכחת חדלות הפירעון של היחיד יכול שתיעשה באמצעות החזקה {{ח:פנימי|סעיף 110|שבסעיף 110}}.
{{ח:תת|(ב)}} נושה של חוב שטרם הגיע מועד פירעונו אינו רשאי להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים, אלא בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} היחיד פועל במטרה להונות את נושיו;
{{ח:תתת|(2)}} היחיד פועל לגריעת נכס מנכסיו במטרה להבריחו מנושיו;
{{ח:תתת|(3)}} היחיד לא יוכל לפרוע את החוב, ובלבד שמועד פירעון החוב חל בתוך שישה חודשים ממועד הגשת הבקשה.

{{ח:סעיף|110|חזקת חדלות פירעון בבקשת נושה|תיקון: [י״פ הודעות]}}
{{ח:תת|(א)}} לעניין בקשת נושה, חזקה היא כי היחיד נמצא בחדלות פירעון בהתקיים אחד מאלה (בסעיף זה – חזקת חדלות פירעון):
{{ח:תתת|(1)}} הנושה מסר ליחיד דרישה לתשלום חוב שסכומו עולה על 75,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2019; בשנת 2026, 88,461.56 ש״ח)}}, כשהוא ערוך לפי טופס שקבע השר, ובה ציין כי אם לא ישולם החוב במועד הנקוב בדרישה, בכוונתו להגיש בקשה לפתיחת הליכים, והחוב לא שולם בתוך 45 ימים ממועד מסירת הדרישה, ובלבד שמתקיימים כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} אין מחלוקת בתום לב על החוב ואין ליחיד זכות קיזוז או עילה אחרת שיש בה כדי להצדיק את אי־תשלום החוב;
{{ח:תתתת|(ב)}} הנושה הגיש את הבקשה לצו לפתיחת הליכים בתוך שלושה חודשים מהמועד שמסר ליחיד את דרישת התשלום;
{{ח:תתת|(2)}} הנושה המציא ליחיד אזהרה לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 7|סעיף 7 לחוק ההוצאה לפועל}} או דרישת תשלום לפי {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)#סעיף 4|סעיף 4 לפקודת המסים (גבייה)}}, לתשלום חוב שסכומו עולה על 75,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2019; בשנת 2026, 88,461.56 ש״ח)}}, והחוב לא שולם בתוך התקופה שנקבעה באזהרה או בדרישה;
{{ח:תתת|(3)}} בית המשפט נתן פסק דין המורה ליחיד לשלם לנושה מגיש הבקשה סכום העולה על 75,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2019; בשנת 2026, 88,461.56 ש״ח)}} ופסק הדין לא קוים, כולו או חלקו, בתוך 30 ימים ממועד המצאתו ליחיד או ממועד אחר שנקבע בפסק הדין, לפי המאוחר, ובלבד שאם פסק הדין קוים בחלקו – הסכום שנותר לתשלום עולה על 75,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2019; בשנת 2026, 88,461.56 ש״ח)}};
{{ח:תתת|(4)}} בית הדין לעבודה נתן פסק דין המורה ליחיד לשלם לנושה מגיש הבקשה סכום העולה על 10,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2019; בשנת 2026, 11,794.87 ש״ח)}} ופסק הדין לא קוים, כולו או חלקו, בתוך 30 ימים ממועד המצאתו ליחיד או ממועד אחר שנקבע בפסק הדין, לפי המאוחר, ובלבד שאם פסק הדין קוים בחלקו – הסכום שנותר לתשלום עולה על 10,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2019; בשנת 2026, 11,794.87 ש״ח)}}.
{{ח:תת|(ב)}} בבקשת נושה המתבססת על חזקת חדלות פירעון יפרט הנושה אם נקט הליכי גבייה ואילו הליכים נקט, ומדוע אין די בהליכי גבייה כדי להביא לגביית החוב.
{{ח:תת|(ג)}} חזקת חדלות הפירעון ניתנת לסתירה בידי היחיד אם הוכיח כי אי־תשלום החוב אינו נובע מחדלות פירעונו.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} בחישוב סכום חוב העולה על 75,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2019; בשנת 2026, 88,461.56 ש״ח)}}, לעניין התקיימות תנאי מהתנאים בפסקאות (1), (2) ו־(3) שבסעיף קטן (א), ניתן להביא בחשבון כמה חובות שמקורם בפסקה אחת או יותר מהפסקאות האמורות, בין של אותו נושה ובין של כמה נושים.
{{ח:תתת|(2)}} בחישוב סכום חוב העולה על 10,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2019; בשנת 2026, 11,794.87 ש״ח)}}, לעניין התקיימות התנאי בפסקה (4) שבסעיף קטן (א), ניתן להביא בחשבון כמה חובות, בין של אותו נושה ובין של כמה נושים.

{{ח:סעיף|111|צירוף מסמכים לבקשה לצו לפתיחת הליכים}}
{{ח:ת}} הנושה יצרף לבקשה לצו לפתיחת הליכים תצהיר המאמת את העובדות שעליהן נסמכת בקשתו; השר רשאי לקבוע מסמכים נוספים שעל הנושה לצרף לבקשתו.

{{ח:סעיף|112|משלוח העתק מהבקשה לצו לפתיחת הליכים}}
{{ח:ת}} נושה המגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים ימציא העתק ממנה ליחיד ולממונה מיד עם הגשתה.

{{ח:סעיף|113|הגשת התנגדות לבקשה לצו לפתיחת הליכים}}
{{ח:תת|(א)}} אדם העלול להיפגע ממתן צו לפתיחת הליכים רשאי להגיש לבית המשפט התנגדות לבקשת הנושה.
{{ח:תת|(ב)}} השר יקבע הוראות לעניין הגשת ההתנגדות, ובכלל זה לעניין הפרטים שייכללו בה, מועד הגשתה ואופן המצאתה.

{{ח:סעיף|114|חיוב בשל הגשת בקשת נושה בחוסר תום לב}}
{{ח:ת}} שוכנע בית המשפט כי בקשת הנושה הוגשה בחוסר תום לב, רשאי הוא לחייב את מגיש הבקשה במסגרת פסיקת ההוצאות, בהוצאות משפט או בכפל הוצאות משפט, בהוצאות לטובת אוצר המדינה, או בשתיהן.

{{ח:סעיף|115|דיון בבקשת נושה}}
{{ח:תת|(א)}} דיון בבקשת נושה ובהתנגדויות שהוגשו לה יתקיים בהקדם האפשרי.
{{ח:תת|(ב)}} בית המשפט רשאי, מיוזמתו או לבקשת הנושה או הממונה, להזמין את היחיד להעיד ולדרוש שיציג מסמכים לפני בית המשפט.
{{ח:תת|(ג)}} בית המשפט ייתן את החלטתו בבקשת נושה בהקדם האפשרי לאחר הדיון בבקשה ובהתנגדויות לה.

{{ח:סעיף|116|החלטת בית המשפט בבקשת נושה}}
{{ח:תת|(א)}} מצא בית המשפט כי מתקיימים התנאים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 109|בסעיף 109}}, ייתן צו לפתיחת הליכים.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי בית המשפט לדחות את הבקשה לצו לפתיחת הליכים אם מצא כי מתן הצו כשלעצמו יפגע באפשרות להביא לשיקומו הכלכלי של היחיד; לעניין זה יבחן בית המשפט, בין השאר, אם דחיית הבקשה תפגע בנושים וכן את יכולתו הכלכלית הכוללת של היחיד.
{{ח:תת|(ג)}} ניתן צו לפתיחת הליכים לבקשת נושה, יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 106|סעיפים 106}} {{ח:פנימי|סעיף 107|ו־107}} לעניין פרסום הודעה על מתן הצו, משלוח העתק ממנו ועיון בו.

{{ח:סעיף|117|דוח על מצבו הכלכלי של היחיד}}
{{ח:תת|(א)}} יחיד שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים לבקשת נושה, יגיש לנאמן, בתוך 21 ימים ממועד מתן הצו, דוח על מצבו הכלכלי בשנתיים שקדמו למועד הגשתו; הדוח יוגש בטופס שקבע השר ויאומת בתצהיר הנתמך במסמכים ויפורטו בו כל הפרטים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 104|בסעיף 104(ב)(2)}}; הממונה יהיה רשאי להאריך את התקופה להגשת הדוח אם מצא כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין.
{{ח:תת|(ב)}} בדוח לפי סעיף קטן (א), רשאי היחיד לציין פרטי מידע מסוימים כפרטי מידע הכוללים מידע אישי רגיש בעניינו שהוא מבקש שלא יימסרו לעיון הנושים.
{{ח:תת|(ג)}} נושה רשאי לעיין בדוח לפי סעיף קטן (א) שהגיש היחיד ובמסמכים שצורפו לו ולהעתיקם; ציין היחיד כי פרטי מידע מסוימים בדוח שהגיש כוללים מידע אישי רגיש בעניינו, יעבירם הנאמן לעיון הנושים רק אם שוכנע כי הדבר דרוש לנושה, לאחר שהביא בחשבון את הפגיעה בפרטיות הכרוכה בכך, ונתן ליחיד להשמיע את עמדתו לגבי העברת המידע, ורשאי הנאמן למסור רק חלק מהמידע או להתנות את מסירתו בתנאים.
{{ח:תת|(ד)}} הממונה יקבע הוראות לעניין זכות העיון לפי סעיף זה.

{{ח:סעיף|118|בקשת היועץ המשפטי לממשלה לצו לפתיחת הליכים}}
{{ח:ת}} היועץ המשפטי לממשלה רשאי להגיש לבית המשפט בקשה לצו לפתיחת הליכים אם מצא כי יש עניין ציבורי לכך; על בקשה כאמור יחולו הוראות {{ח:פנימי|חלק ג|חלק זה}} החלות לגבי בקשה לצו לפתיחת הליכים שהגיש נושה.

{{ח:קטע2|חלק ג פרק ד|פרק ד׳: סעדים זמניים עד למתן צו לפתיחת הליכים}}

{{ח:סעיף|119|סעד זמני במסגרת בקשת נושה}}
{{ח:תת|(א)}} הוגשה בקשת נושה, רשאי בית המשפט, לבקשת נושה או היחיד, לתת צו זמני המורה על אחד או יותר מאלה, אם שוכנע שיש ראיות לכאורה לכך שמתקיימים התנאים למתן צו לפתיחת הליכים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 116|בסעיף 116}}:
{{ח:תתת|(1)}} איסור לבצע עסקאות מסוימות, סוג מסוים של עסקאות או התניית ביצוען של עסקאות אלה באישור מאת בית המשפט;
{{ח:תתת|(2)}} איסור לפרוע את חובות העבר של היחיד והקפאת הליכים נגד היחיד;
{{ח:תת}} ניתן סעד זמני כאמור –
{{ח:תתת|(א)}} ימנה נאמן זמני לשם שמירה על נכסי היחיד; על מינוי נאמן כאמור יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 125|סעיף 125(ב)}}; בית המשפט יקבע את תפקידו וסמכויותיו של הנאמן הזמני;
{{ח:תתת|(ב)}} יראו את מועד מתן הסעד הזמני, לעניין הליכי חדלות הפירעון של היחיד, כמועד מתן הצו לפתיחת הליכים;
{{ח:תתת|(ג)}} יחולו על היחיד ההגבלות המנויות {{ח:פנימי|חלק ג פרק ז סימן א|בסימן א׳: הגבלות, לפרק ז׳}}; בית המשפט רשאי להורות כי הגבלה אחת או יותר לא תחול אם מצא כי אינה נחוצה לשם הגנה על הנושים או כדי למנוע מהיחיד להגדיל את חובותיו.
{{ח:תת|(ב)}} על סעד זמני יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 20|סעיפים 20(ב) עד (ד)}}, {{ח:פנימי|סעיף 21|ו־21}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|120|עיכוב זמני של הליך שיפוטי תלוי ועומד}}
{{ח:תת|(א)}} הוגשה בקשה לצו לפתיחת הליכים לגבי יחיד והיה תלוי ועומד באותה השעה הליך נגד היחיד בבית משפט אחר או בבית הדין לעבודה, רשאים היחיד או נושה לבקש מבית המשפט או מבית הדין לעבודה שבו מתנהל ההליך, לעכבו עד להחלטה בבקשה.
{{ח:תת|(ב)}} בהחלטתו על עיכוב הליך לפי סעיף זה, ישקול בית המשפט או בית הדין לעבודה, בין השאר –
{{ח:תתת|(1)}} את הנזק שייגרם למבקש ולשאר בעלי העניין בהליך, אם לא יינתן הסעד הזמני לעומת הנזק שייגרם למשיב ולשאר בעלי העניין בהליך אם הסעד הזמני יינתן;
{{ח:תתת|(2)}} אם הבקשה הוגשה בתום לב ואם מתן הסעד צודק וראוי בנסיבות העניין, ואינו פוגע במידה העולה על הנדרש.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על הליכים פליליים ועל הליכים מינהליים.

{{ח:קטע2|חלק ג פרק ה|פרק ה׳: תוצאות צו לפתיחת הליכים}}

{{ח:סעיף|121|תוצאות צו לפתיחת הליכים|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} עם מתן צו לפתיחת הליכים –
{{ח:תתת|(1)}} נכסי קופת הנשייה יעמדו לפירעון חובות העבר של היחיד והוצאות הליכי חדלות הפירעון, בלבד;
{{ח:תתת|(2)}} לא ייפרעו חובות העבר של היחיד מנכסי קופת הנשייה אלא לפי הוראות חוק זה;
{{ח:תתת|(3)}} יוקפאו ההליכים נגד היחיד לפי הוראות {{ח:פנימי|חלק ב פרק ה|פרק ה׳: הקפאת הליכים, לחלק ב׳}}, בשינויים המחויבים, ואם הוטלו הגבלות על היחיד במסגרת הליכי גבייה – ההגבלות בטלות;
{{ח:תתת|(4)}} לא יינתן צו מאסר לביצוע מאסר במקום קנס שהוטל על היחיד לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 71|סעיף 71 לחוק העונשין}} או לפי {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 129א|סעיף 129א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982}};
{{ח:תתת|(5)}} הממונה ימנה נאמן ליישום הליכי חדלות הפירעון של היחיד, לפי הוראות {{ח:פנימי|חלק ג פרק ו|פרק ו׳: הנאמן – מינויו, תפקידו וסמכויותיו}};
{{ח:תתת|(6)}} תחל תקופת ביניים עד למתן צו לשיקום כלכלי לגבי היחיד, כאמור {{ח:פנימי|חלק ג פרק ז|בפרק ז׳: תקופת הביניים – ממתן צו לפתיחת הליכים עד מתן צו לשיקום כלכלי}}, שבמהלכה –
{{ח:תתתת|(א)}} יחולו על היחיד ההגבלות המנויות {{ח:פנימי|חלק ג פרק ז סימן א|בסימן א׳: הגבלות, לפרק ז׳}} לפי הוראות {{ח:פנימי|חלק ג פרק ז סימן א|אותו סימן}};
{{ח:תתתת|(ב)}} הנאמן יערוך בדיקה לעניין מצבו הכלכלי של היחיד, והנסיבות שהובילו למצבו לפי הוראות {{ח:פנימי|חלק ג פרק ז סימן ב|סימן ב׳: בדיקת מצבו הכלכלי של היחיד, לפרק ז׳}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), אין בצו לפתיחת הליכים כדי לפטור את היחיד מחובתו לקיים כל הוראה לפי דין, ובכלל זה החלטה מינהלית, למעט חובה לתשלום חוב עבר, בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 31|סעיף 31}}.

{{ח:סעיף|122|הממונה על ניהול הליכי חדלות הפירעון}}
{{ח:ת}} עם מתן צו לפתיחת הליכים, בין לבקשת יחיד ובין לבקשת נושה, יהיה הממונה ממונה על ניהול הליכי חדלות הפירעון של היחיד.

{{ח:סעיף|123|הגבלה על נטילת אשראי בידי היחיד}}
{{ח:תת|(א)}} יחיד שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים לא יתקשר בעסקה או יבצע פעולה הכרוכות בקבלת אשראי, ממועד מתן הצו עד תום הליכי חדלות הפירעון, אלא באישור הממונה; אישור הממונה יכול שיינתן לעניין מסוים או לעסקה או לפעולה מסוימת.
{{ח:תת|(ב)}} הממונה יקבע הוראות לעניין הוצאות הנחוצות למחיית היחיד שלגביהן יוכל היחיד להתקשר בעסקה או לבצע פעולה הכרוכות בקבלת אשראי, בסכומים שיקבע הממונה, בלא אישור הממונה.

{{ח:סעיף|124|ציון הליכי חדלות הפירעון}}
{{ח:תת|(א)}} הנאמן או כל אדם הפועל מטעמו יציין בכל מסמך שהוא מוציא במסגרת תפקידו כי היחיד נמצא בהליכי חדלות פירעון.
{{ח:תת|(ב)}} יחיד שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים המתקשר בעסקה או מבצע פעולה הכרוכות בקבלת אשראי יעשה כן, ממועד מתן הצו ועד תום הליכי חדלות הפירעון, בשם שלפיו ניתן לו הצו ויציין כי הוא חדל פירעון; הממונה רשאי לקבוע סוגי עסקאות שלגביהן לא תחול החובה לציין את הליכי חדלות הפירעון, בסכומים שיקבע.

{{ח:קטע2|חלק ג פרק ו|פרק ו׳: הנאמן – מינויו, תפקידו וסמכויותיו}}
{{ח:קטע3|חלק ג פרק ו סימן א|סימן א׳: מינוי הנאמן}}

{{ח:סעיף|125|מינוי נאמן|תיקון: תשע״ט־2, תש״ף־2, תשפ״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה ימנה נאמן ליישום הליכי חדלות הפירעון עם מתן הצו לפתיחת הליכים.
{{ח:תת|(ב)}} הנאמן ימונה מתוך רשימת הנאמנים שגובשה לפי {{ח:פנימי|סעיף 126|סעיף 126}}, על פי אמות מידה שוויוניות שיגבש הממונה ויפרסם באתר האינטרנט שלו.
{{ח:תת|(ג)}} הממונה לא ימנה לנאמן מי שעלול להימצא במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כנאמן לבין עניין אישי או תפקיד אחר שלו או של קרובו או של אדם אחר שיש לו עמו קשרים אישיים או כלכליים, ובכלל זה ניגוד עניינים הנובע מהתחייבות שנתן הנאמן לבעל עניין או לבא כוח של בעל עניין בהליכי חדלות הפירעון.
{{ח:תת|(ד)}} הממונה רשאי למנות כמה נאמנים אם מצא כי הדבר דרוש בשל טעמים מיוחדים שיירשמו הנוגעים למורכבות ההליך.
{{ח:תת|(ה)}} הממונה יפרסם מדי רבעון, באתר האינטרנט שלו, את מספר התיקים שקיבל כל נאמן לטיפולו ברבעון החולף.

{{ח:סעיף|126|רשימת הנאמנים}}
{{ח:תת|(א)}} רשימת הנאמנים תגובש בידי ועדה ציבורית שימנה השר שחבריה הם:
{{ח:תתת|(1)}} שופט בדימוס של בית משפט מחוזי, והוא יהיה היושב ראש;
{{ח:תתת|(2)}} הממונה ונציגו או שני נציגים מטעם הממונה;
{{ח:תתת|(3)}} מנהל רשות האכיפה והגבייה או נציגו;
{{ח:תתת|(4)}} נציג לשכת עורכי הדין;
{{ח:תתת|(5)}} מנהל הסיוע המשפטי או נציגו.
{{ח:תת|(ב)}} כשיר להיכלל ברשימת הנאמנים מי שהוא חבר לשכת עורכי הדין, או מי שבידו רישיון לפי {{ח:חיצוני|חוק רואי חשבון|חוק רואי חשבון, התשט״ו–1955}}, והוא בעל ניסיון של חמש שנות עבודה במקצועו, או מי שהוא בעל מיומנות מיוחדת או ניסיון מוכח בניהול הליכי חדלות פירעון, ובלבד שלא ייכלל ברשימה מי שהורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי, לדעת הממונה, לכהן כנאמן.
{{ח:תת|(ג)}} השר יקבע, בהמלצת הממונה ובאישור ועדת החוקה, הוראות לעניין גיבוש רשימת הנאמנים לפי סעיף זה, ובכלל זה בעניינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} תנאי כשירות נוספים הדרושים לשם הכללה ברשימה או סייגים להכללה כאמור, ובכלל זה לדרוש הכשרה מקצועית או עמידה בבחינה מקצועית, ורשאי השר לקבוע תנאי כשירות שונים לסוגים שונים של הליכי חדלות פירעון בהתאם להיקפם ומורכבותם;
{{ח:תתת|(2)}} סדרי עבודתה של הוועדה, ובכלל זה הוראות לעניין פרסום הרשימה ושינויה, לרבות גריעה ממנה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם)|תקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם), התשמ״א–1981}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי (כללים לעניין גיבוש רשימת נאמנים)|תקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי (כללים לעניין גיבוש רשימת נאמנים), התשפ״א–2021}}.}}

{{ח:סעיף|127|ערובה}}
{{ח:ת}} הנאמן יפקיד ערובה או יתקשר בחוזה לביטוח אחריותו למילוי תפקידו, כפי שיורה הממונה.

{{ח:סעיף|128|שכר הנאמן}}
{{ח:תת|(א)}} השר, באישור ועדת החוקה, רשאי לקבוע הוראות לעניין שכר הנאמן והוצאותיו, ובכלל זה את ההליך לקביעתם.
{{ח:תת|(ב)}} השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת החוקה, רשאי לקבוע כי חלק משכרו של הנאמן ישולם מאוצר המדינה.

{{ח:קטע3|חלק ג פרק ו סימן ב|סימן ב׳: תפקיד הנאמן וסמכויותיו}}

{{ח:סעיף|129|כפיפות הנאמן ובקשה למתן הוראות}}
{{ח:תת|(א)}} הנאמן יפעל מטעם הממונה ויהיה כפוף להוראותיו ולהנחיותיו.
{{ח:תת|(ב)}} הנאמן רשאי לפנות לממונה בבקשה למתן הוראות בכל הנוגע למילוי תפקידו או להפעלת סמכויותיו בנושאים הנוגעים להוראות {{ח:פנימי|סעיף 132|סעיפים 132}}, {{ח:פנימי|סעיף 137|137}}, {{ח:פנימי|סעיף 143|143}}, {{ח:פנימי|סעיף 147|147}}, {{ח:פנימי|סעיף 152|152(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 153|153}}, {{ח:פנימי|סעיף 156|156(א), (ב) ו־(ה)}}, {{ח:פנימי|סעיף 157|157(א) ו־(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 159|159}}, {{ח:פנימי|סעיף 165|165(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 169|169}}, {{ח:פנימי|סעיף 170|170(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 172|172}}, {{ח:פנימי|סעיף 226|226}}, {{ח:פנימי|סעיף 239|239}}, {{ח:פנימי|סעיף 258|258(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 260|260}}, {{ח:פנימי|סעיף 261|261}} {{ח:פנימי|סעיף 265|ו־265(ג)}}, ולבית המשפט – בבקשה למתן הוראות בנושאים אחרים.
{{ח:תת|(ג)}} פנה הנאמן לבית המשפט בבקשה למתן הוראות לפי סעיף קטן (ב), ישלח לממונה העתק מהבקשה.
{{ח:תת|(ד)}} היה בבקשה למתן הוראות מבית המשפט לפי סעיף קטן (ב) כדי להשפיע על זכויות צד שלישי שאינו היחיד או הנאמן והיא אינה בעניין תביעת חוב המוגשת לפי {{ח:פנימי|חלק ד פרק א|פרק א׳: תביעות חוב, לחלק ד׳}}, תידון הבקשה בבית המשפט אם מצא בית המשפט כי התקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בירור העניין במסגרת בקשה למתן הוראות נדרש לשם ביצוע יעיל של תפקיד הנאמן;
{{ח:תתת|(2)}} העניין אינו מחייב בירור עובדתי מורכב;
{{ח:תתת|(3)}} אין בבירור העניין במסגרת בקשה למתן הוראות כדי לגרום לפגיעה מהותית בזכות דיונית של בעל דין.
{{ח:תת|(ה)}} בבקשה למתן הוראות לא יכריע בית המשפט בהליך פלילי או בהליך מינהלי.

{{ח:סעיף|130|תפקיד הנאמן}}
{{ח:תת|(א)}} תפקיד הנאמן לגבש את התשתית העובדתית הנדרשת למתן צו לשיקום כלכלי ליחיד, לנהל את נכסי קופת הנשייה ולפעול ליישומו של הצו לשיקום כלכלי, תוך שמירה על כבודו של היחיד והגנה על עניינם של הנושים.
{{ח:תת|(ב)}} במסגרת תפקידו, הנאמן –
{{ח:תתת|(1)}} יבדוק את מצבו הכלכלי של היחיד ואת הנסיבות שהובילו למצבו ויגיש על כך דוח לממונה, לפי הוראות {{ח:פנימי|חלק ג פרק ז סימן ב|סימן ב׳: בדיקת מצבו הכלכלי של היחיד, לפרק ז׳}};
{{ח:תתת|(2)}} יכריע בתביעות החוב לפי {{ח:פנימי|חלק ד פרק א|פרק א׳: תביעות חוב, לחלק ד׳}};
{{ח:תתת|(3)}} יפעל לכינוס נכסי קופת הנשייה וניהולם לפי {{ח:פנימי|חלק ד פרק ג|פרק ג׳: כינוס נכסי קופת הנשייה וניהולם, לחלק ד׳}};
{{ח:תתת|(4)}} יפקח על עמידתו של היחיד בתנאי הצו לשיקום הכלכלי, ובכלל זה בחובת התשלומים, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 168|בסעיף 168}};
{{ח:תתת|(5)}} יפעל למימוש נכסי קופת הנשייה לפי {{ח:פנימי|חלק ד פרק ד|פרק ד׳: מימוש נכסי קופת הנשייה, לחלק ד׳}}, בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 159|סעיף 159}} ולפי הוראות הצו לשיקום כלכלי;
{{ח:תתת|(6)}} יפעל לחלוקת נכסי קופת הנשייה בין הנושים לפי {{ח:פנימי|חלק ד פרק ה|פרק ה׳: חלוקת נכסי קופת הנשייה, לחלק ד׳}}, ובכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 159|סעיף 159}}.

{{ח:סעיף|131|הקניית סמכויות היחיד בנכסי קופת הנשייה לנאמן}}
{{ח:ת}} הנאמן מוסמך לשם מילוי תפקידו לבצע כל פעולה בנכסי קופת הנשייה שהיחיד היה רשאי לעשותה, וממועד מינויו של הנאמן היחיד אינו מוסמך לבצע פעולות כאמור, אלא באישור מראש מאת הנאמן; אישור כאמור יכול שיינתן מראש לסוג מסוים של פעולות.

{{ח:סעיף|132|סמכויות שהפעלתן טעונה אישור של הממונה}}
{{ח:תת|(א)}} הנאמן יפעיל את הסמכויות המפורטות להלן באישור הממונה בלבד:
{{ח:תתת|(1)}} תביעה או התגוננות בהליך משפטי בשם היחיד;
{{ח:תתת|(2)}} העסקת אדם שיסייע לנאמן בניהול הליכי חדלות הפירעון;
{{ח:תתת|(3)}} פירעון חוב עבר לנושים מסוג מסוים;
{{ח:תתת|(4)}} פשרה עם נושה או חייב של היחיד בנוגע לגובה החוב ואופן תשלומו, שיש לה השפעה מהותית על היקף נכסי קופת הנשייה;
{{ח:תתת|(5)}} כל סמכות אחרת הטעונה אישור של הממונה לפי חוק זה או לפי הנחיות הממונה.
{{ח:תת|(ב)}} אישור הממונה כאמור בסעיף קטן (א) יכול שיינתן דרך כלל או לעניין מסוים.

{{ח:סעיף|133|דרישת נכסים ומסמכים של היחיד}}
{{ח:תת|(א)}} הנאמן רשאי לדרוש מכל אדם להעביר לידיו נכס או מסמך שברשותו הנוגע להליך חדלות הפירעון, שלדעת הנאמן ליחיד זכות לקבלו, ואותו אדם יעבירם לנאמן במועד שציין בדרישתו.
{{ח:תת|(ב)}} היתה לאדם זכות עיכבון בנכס או במסמך כאמור בסעיף קטן (א), יימסר הנכס או המסמך אם הורה על כך בית המשפט לפי {{ח:פנימי|סעיף 254|סעיף 254}}.
{{ח:תת|(ג)}} מחלוקת לעניין זכות היחיד בנכס או במסמך שדרש הנאמן להעביר לידיו תתברר לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 129|סעיף 129(ד)}}.

{{ח:סעיף|134|בדיקת נכסי היחיד המוחזקים בידי אחר}}
{{ח:ת}} היה נכס של היחיד מוחזק בידי אדם אחר, רשאי הנאמן לבדוק את הנכס, לאחר שהודיע לאותו אדם על כוונתו לעשות כן.

{{ח:סעיף|135|דרישת מידע}}
{{ח:ת}} לשם מילוי תפקידו רשאי הנאמן לדרוש מידע לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 146|סעיפים 146}} {{ח:פנימי|סעיף 180|ו־180}}.

{{ח:סעיף|136|שמירה על סודיות}}
{{ח:ת}} הנאמן וכל אדם הפועל מטעמו לא יעשה שימוש במידע שהגיע אליו תוך כדי מילוי תפקידו ועקב מילוי תפקידו ולא יגלה אותו לאחר, אלא במידה הדרושה לביצוע תפקידו, תוך הגנה על פרטיותו של היחיד ושל כל אדם אחר שהמידע נוגע אליו, או על פי צו של בית משפט או הוראת הממונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 258|סעיף 258(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 265|או 265(ג)}}.

{{ח:סעיף|137|דוחות הנאמן}}
{{ח:תת|(א)}} הנאמן יגיש לממונה דוח תקופתי לעניין נכסי קופת הנשייה, תביעות החוב שאישר ותביעות חוב תלויות ועומדות, הפעולות שביצע הנאמן במסגרת תפקידו ועמידת היחיד בתנאי הצו לשיקום הכלכלי.
{{ח:תת|(ב)}} הדוח התקופתי יוגש אחת לשנה לפחות או בתדירות גבוהה יותר אם הורה כך הממונה; הדוח התקופתי הראשון יוגש בתום שישה חודשים ממועד הגשת דוח ממצאי הבדיקה בידי הנאמן לפי {{ח:פנימי|סעיף 153|סעיף 153}}.
{{ח:תת|(ג)}} הממונה רשאי לדרוש מהנאמן להגיש לו דוח מיידי על אירוע מסוים הנוגע להליכי חדלות הפירעון.
{{ח:תת|(ד)}} כל בעל עניין בהליכי חדלות הפירעון רשאי לעיין בדוחות הנאמן ולהעתיקם.
{{ח:תת|(ה)}} בכתיבת הדוח ייתן הנאמן את דעתו לפרטיותם של מי שמוזכרים בו.
{{ח:תת|(ו)}} הממונה יקבע הוראות לעניין דוחות הנאמן, ובכלל זה הוראות לעניין אירועים מהותיים המחייבים הגשת דוח מיידי לפי סעיף קטן (ג), אופן עריכת הדוחות והפרטים שייכללו בהם, לרבות שמירה על פרטיות מי שמוזכרים בהם, וזכות העיון בדוחות.

{{ח:סעיף|138|שיתוף פעולה עם הנאמן}}
{{ח:תת|(א)}} היחיד יסייע לנאמן וישתף עמו פעולה ככל הדרוש לשם מילוי תפקידו, ובכלל זה יחתום על ייפוי כוח ומסמכים, יעביר לידי הנאמן כל מסמך שברשותו הנוגע להליך חדלות הפירעון ויעשה כל הנדרש לשם מימוש נכסי קופת הנשייה וחלוקתם בין הנושים.
{{ח:תת|(ב)}} היחיד יודיע לנאמן בהקדם האפשרי על כל שינוי בפרט הנוגע למצבו הכלכלי שדיווח עליו לפי {{ח:פנימי|חלק ג|חלק זה}}.

{{ח:סעיף|139|פנייה לבית המשפט או לממונה בידי מי שנפגע מפעולת הנאמן}}
{{ח:תת|(א)}} היחיד הרואה את עצמו נפגע או עלול להיפגע מהחלטה של הנאמן או מפעולה שעשה או שבכוונתו לעשות או ממחדל של הנאמן, רשאי לפנות לממונה בבקשה לבטל או לשנות את ההחלטה או הפעולה או לתת כל הוראה אחרת שיראה לנכון.
{{ח:תת|(ב)}} אדם אחר הרואה את עצמו נפגע או עלול להיפגע מהחלטה של הנאמן או מפעולה שעשה או שבכוונתו לעשות או ממחדל של הנאמן, רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה לבטל או לשנות את ההחלטה או הפעולה או לתת כל הוראה אחרת שיראה לנכון; העתק מהבקשה יישלח לממונה וליחיד.

{{ח:סעיף|140|הפסקת כהונתו של הנאמן}}
{{ח:תת|(א)}} בית המשפט רשאי להפסיק את כהונתו של הנאמן, מיוזמתו או לבקשת הנאמן, הממונה או בעל עניין בהליכי חדלות פירעון, אם מצא כי מתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הנאמן אינו ממלא את תפקידו כראוי;
{{ח:תתת|(2)}} נבצר מהנאמן למלא את תפקידו דרך קבע;
{{ח:תתת|(3)}} חדל להתקיים בנאמן תנאי מהתנאים שנדרשו למינויו.
{{ח:תת|(ב)}} החלטת בית המשפט על הפסקת כהונתו של הנאמן תינתן לאחר שקיבל את עמדת הממונה בעניין ולאחר שנתן לנאמן הזדמנות להשמיע את טענותיו.
{{ח:תת|(ג)}} התפנתה משרתו של הנאמן, ימנה הממונה אחר במקומו, לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 125|סעיף 125}}.

{{ח:סעיף|141|סיום כהונתו של נאמן}}
{{ח:תת|(א)}} סיים הנאמן לבצע את תפקידו, יגיש לממונה דוח מסכם של פעילותו.
{{ח:תת|(ב)}} נוכח הממונה כי הנאמן סיים לבצע את תפקידו, יורה על סיום כהונתו של הנאמן.

{{ח:קטע2|חלק ג פרק ז|פרק ז׳: תקופת הביניים – ממתן צו לפתיחת הליכים עד מתן צו לשיקום כלכלי}}
{{ח:קטע3|חלק ג פרק ז סימן א|סימן א׳: הגבלות}}

{{ח:סעיף|142|ההגבלות לגבי יחיד בתקופת הביניים|תיקון: תשע״ט, תש״ף}}
{{ח:ת}} בתקופה שממתן צו לפתיחת הליכים לגבי יחיד עד מתן צו לשיקומו הכלכלי ({{ח:פנימי|חלק ג|בחלק זה}} – תקופת הביניים) יחולו על היחיד הגבלות אלה:
{{ח:תת|(1)}} הגבלה מקבלה או החזקה של דרכון ישראלי או תעודת מעבר לפי {{ח:חיצוני|חוק הדרכונים|חוק הדרכונים, התשי״ב–1952}}, ומהארכת תוקפם, ובלבד שיהיו תקפים לשם שיבה לישראל;
{{ח:תת|(2)}} עיכוב יציאת היחיד מהארץ;
{{ח:תת|(3)}} הגבלה כלקוח מוגבל מיוחד, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק שיקים ללא כיסוי|בחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ״א–1981}};
{{ח:תת|(4)|(א)}} הגבלת היחיד משימוש, בעצמו או באמצעות אחר, בכרטיס חיוב, למעט כרטיס בנק או כרטיס חיוב מיידי שניתן למשוך באמצעותם כסף או לבצע בהם עסקאות רק כנגד יתרת זכות; לעניין זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”כרטיס חיוב“ ו”כרטיס בנק“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}};
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”כרטיס חיוב מיידי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל|בחוק ההוצאה לפועל}};
{{ח:תתת|(ב)}} דין ההגבלה כאמור כדין סיום חוזה שירותי התשלום, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום|בחוק שירותי תשלום, התשע״ט–2019}}, לעניין הנפקת כרטיס החיוב, בהודעת היחיד, למעט לעניין הוראות בחוזה שלפיהן הלקוח חייב בתשלום כלשהו בשל עצם קיצורה של תקופת השימוש בכרטיס החיוב; הודעה על תחולת ההגבלה כאמור תינתן למנפיק בדרך שיקבע השר, ויראו במועד קבלת ההודעה את מועד סיום החוזה על אף הוראות {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום#סעיף 6|סעיף 6(א)(1) לחוק האמור}};
{{ח:תת|(5)}} הגבלת היחיד מהקמה או מהשתתפות בהקמה של תאגיד חדש, אם מצא הנאמן כי בנסיבות העניין יש חשש כי הקמה או השתתפות בהקמה כאמור תביא לפגיעה בנושים או בצד שלישי.

{{ח:סעיף|143|הסרת הגבלות}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה רשאי, מיוזמתו או לבקשת הנאמן או היחיד ולאחר שנתן לנושים הזדמנות להשמיע את טענותיהם, להסיר הגבלה אחת או יותר מההגבלות {{ח:פנימי|סעיף 142|שבסעיף 142}} או לקבוע כי ההגבלה תחול באופן חלקי (בסעיף זה – הסרת הגבלה), אם מצא כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין.
{{ח:תת|(ב)}} הממונה רשאי להתנות את הסרת ההגבלה בתנאים שיורה, ובכלל זה בהפקדת ערבות.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), סבר הממונה כי הסרת ההגבלה נחוצה באופן מיידי, רשאי הוא להסירה לתקופה שיקבע גם בלי שנתן לנושים הזדמנות להשמיע את טענותיהם; הסיר הממונה הגבלה לפי סעיף קטן זה, יודיע על כך לנושים בהקדם האפשרי.

{{ח:קטע3|חלק ג פרק ז סימן ב|סימן ב׳: בדיקת מצבו הכלכלי של היחיד}}

{{ח:סעיף|144|בדיקת מצבו הכלכלי של היחיד}}
{{ח:ת}} עם מינויו יחל הנאמן בבדיקה מקיפה בעניין מצבו הכלכלי של היחיד, ובכלל זה בעניין הכנסותיו, הוצאותיו, חובותיו, התחייבויותיו ונכסיו, לרבות נכסים שהיו ברשותו בעבר, בעניין תביעות והליכי גבייה שהוא מנהל או המתנהלים נגדו, ובעניין הנסיבות שהובילו למצבו הכלכלי, והכול בהתאם להוראות {{ח:פנימי|חלק ג פרק ז סימן ב|סימן זה}} ({{ח:פנימי|חלק ג פרק ז סימן ב|בסימן זה}} – בדיקת המצב הכלכלי).

{{ח:סעיף|145|עיון בדוח שהגיש היחיד}}
{{ח:ת}} במסגרת בדיקת המצב הכלכלי, הנאמן יעיין בדוח שהגיש היחיד לפי {{ח:פנימי|סעיף 104|סעיף 104(ב)(2)}} {{ח:פנימי|סעיף 117|או 117}}.

{{ח:סעיף|146|דרישת מידע בידי הנאמן}}
{{ח:ת}} לשם בדיקת המצב הכלכלי של היחיד ובמידה הנדרשת לשם כך, רשאי הנאמן לדרוש מכל גורם המנוי {{ח:פנימי|סעיף 104|בסעיף 104(ב)(3)}} שברשותו מידע על היחיד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 104|באותו סעיף}}, למסור לידיו את המידע.

{{ח:סעיף|147|דרישת מידע בידי הממונה}}
{{ח:ת}} מצא הממונה, מיוזמתו או לבקשת הנאמן, כי אין די במידע שבידי הנאמן כדי להשלים את בדיקת המצב הכלכלי של היחיד, רשאי הוא, אם סבר כי המידע נחוץ לשם השלמת הבדיקה ובמידה הנדרשת לשם כך לדרוש מגורם המנוי {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ב|בטור א׳ בחלק ב׳ לתוספת הראשונה}} למסור ליד הממונה מידע בהתאם למפורט {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ב|בטור ב׳ שלצדו}}.

{{ח:סעיף|148|העברת מידע לממונה ממערכת ההוצאה לפועל}}
{{ח:ת}} מנהל מערכת ההוצאה לפועל יעביר לממונה את כל המידע הנוגע ליחיד שבידי לשכות ההוצאה לפועל; לשם כך יודיע הממונה למנהל מערכת ההוצאה לפועל על מתן צו לפתיחת הליכים לגבי היחיד.

{{ח:סעיף|149|העברת מידע מהממונה לנאמן}}
{{ח:ת}} הממונה יעביר לנאמן מידע שנמסר לו לפי {{ח:פנימי|חלק ג פרק ז סימן ב|סימן זה}} אם שוכנע כי המידע נחוץ לשם בדיקת המצב הכלכלי של היחיד.

{{ח:סעיף|150|העברת מידע לפי הוראת בית משפט}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור בכל דין, בית המשפט רשאי, לבקשת הנאמן, להורות לתאגיד בנקאי או לרשות המסים בישראל למסור מידע כמפורט להלן, אם שוכנע כי מסירת המידע נדרשת כדי לסייע לנאמן לברר את המצב הכלכלי של היחיד, והתועלת שבמסירת המידע עולה על הפגיעה בפרטיות של אדם אחר:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין תאגיד בנקאי – מידע הנוגע לענייניו של היחיד, הנוסף על המידע שניתן לקבל לפי {{ח:פנימי|סעיף 146|סעיפים 146}} {{ח:פנימי|סעיף 147|ו־147}}, כפי שיפורט בצו;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין רשות המסים – מידע כמפורט להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} מידע בדבר נכסי היחיד;
{{ח:תתתת|(ב)}} מידע על סכום ההכנסה של בן זוגו של היחיד וכל פרט אחר בדוח שהגיש בן הזוג לגבי התקופה שבה היה בן זוגו של היחיד וחי יחד עמו.
{{ח:תת|(ב)}} בית המשפט יורה על מסירת מידע מרשות המסים לפי סעיף זה רק במקרים מיוחדים ומטעמים שיירשמו ולאחר שנוכח כי לא עלה בידי הנאמן להשיג בדרך אחרת ובמאמץ סביר את המידע הדרוש לו וכי אין במסירת המידע כדי לחשוף את מקורות המידע של רשות המסים או את דרכי איסופו, או לפגוע בחקירה שמנהלת רשות המסים.
{{ח:תת|(ג)}} בית המשפט רשאי לקיים את הדיון בבקשה למסירת מידע מרשות המסים, בדלתיים סגורות, ובמקרים מיוחדים – אף בלא נוכחות הנאמן, וכן לקבוע כי המידע יימסר באופן שימנע את חשיפת מקורותיו.
{{ח:תת|(ד)}} מידע שבית המשפט הורה על מסירתו לפי סעיף זה יימסר לנאמן בלבד, בדרך שהורה בית המשפט, אלא אם כן הסכימו התאגיד הבנקאי או רשות המסים למסירתו גם לנושים או ליחיד.
{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בסעיף קטן (ד), בית המשפט רשאי להורות כי המידע יימסר לממונה בלבד, אם סבר כי הדבר מוצדק לשם הגנה על פרטיות היחיד.
{{ח:תת|(ו)}} השר ושר האוצר רשאים לקבוע הוראות לעניין דרכי מסירת מידע מתאגיד בנקאי או מרשות המסים לפי סעיף זה; הוראות כאמור לעניין תאגיד בנקאי ייקבעו בהתייעצות עם נגיד בנק ישראל; לא נקבעו תקנות – יורה בית המשפט על דרכי מסירת המידע.
{{ח:תת|(ז)}} בית המשפט ייתן הוראות לפי סעיף זה לאחר שנתן לתאגיד הבנקאי או לרשות המסים, לפי העניין, הזדמנות לטעון את טענותיהם לפניו.

{{ח:סעיף|151|חובת מסירת מידע}}
{{ח:ת}} על אף האמור בכל דין, מי שהתבקש למסור מידע לפי {{ח:פנימי|סעיף 146|סעיפים 146}}, {{ח:פנימי|סעיף 147|147}} {{ח:פנימי|סעיף 148|ו־148}} לנאמן או לממונה, חייב למסרו לידיו.

{{ח:סעיף|152|סמכות בירור בידי הנאמן}}
{{ח:תת|(א)}} הנאמן יזמן את היחיד לבירור לשם בדיקת מצבו הכלכלי, אלא אם כן סבר הממונה כי מתקיימות נסיבות מיוחדות שבשלהן הבירור אינו דרוש; הממונה רשאי לערוך את הבירור בעצמו, או באמצעות עובדי המדינה הכפופים לו, אם סבר כי מתקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת.
{{ח:תת|(ב)}} בהודעת הזימון יצוינו מועד הבירור ומקומו וכן זכויותיו של היחיד, ובכלל זה זכותו לייצוג על ידי עורך דין וזכויותיו לפי {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#סעיף 47|סעיף 47 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971}}.
{{ח:תת|(ג)}} בירור לפי סעיף זה יתועד בפרוטוקול שיימסר ליחיד, אך הנאמן רשאי, אם מצא כי הדבר דרוש לבירור, למסור ליחיד את הפרוטוקול רק בתום הבירור או בתום כל החקירות המתנהלות לפי {{ח:פנימי|סעיף 281|סעיף 281}} הנוגעות להליך חדלות הפירעון לגבי היחיד.
{{ח:תת|(ד)}} השר, באישור ועדת החוקה, יקבע הוראות לעניין אופן ניהול הבירור לפי סעיף זה, ובכלל זה הוראות לעניין מועדי הבירור, אופן הזימון, מקומו ואופן תיעודו.
{{ח:תת|(ה)}} הממונה יפקח על אופן ניהול הבירור בידי הנאמנים, בין השאר באמצעות בדיקות תקופתיות.
{{ח:תת|(ו)}} סבר הנאמן כי לשם בדיקת מצבו הכלכלי של היחיד נדרשת חקירה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 281|בסעיף 281}}, רשאי הוא לפנות לבית המשפט בבקשה שיקיים חקירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 281|אותו סעיף}}.
{{ח:תת|(ז)}} היחיד רשאי לפנות לממונה בבקשה שיחקור את התנהלות הנאמן בבירור לפי {{ח:פנימי|סעיף 274|סעיף 274}}.

{{ח:סעיף|153|דוח ממצאי הבדיקה}}
{{ח:תת|(א)}} עם סיום בדיקת המצב הכלכלי של היחיד ולא יאוחר מתום תשעה חודשים ממועד מינוי הנאמן, יגיש הנאמן לממונה דוח ובו ממצאיו לעניין מצבו הכלכלי של היחיד והנסיבות שהובילו למצבו ({{ח:פנימי|חלק ג פרק ז|בפרק זה}} – דוח ממצאי הבדיקה).
{{ח:תת|(ב)}} הממונה רשאי לדחות את המועד להגשת דוח ממצאי הבדיקה אם סבר כי יש הצדקה לכך עקב מורכבות הבדיקה או בשל אי־שיתוף פעולה מצד היחיד, לרבות בשל אי־הגשת דוח בידי היחיד לפי {{ח:פנימי|סעיף 117|סעיף 117}}.
{{ח:תת|(ג)}} דוח ממצאי הבדיקה יתייחס בין השאר לאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מקצועו והשכלתו של היחיד;
{{ח:תתת|(2)}} נכסי קופת הנשייה, וככל האפשר, הצעה באשר לאופן מימושם;
{{ח:תתת|(3)}} פעולות שביצע הנאמן בתקופה של בדיקת המצב הכלכלי של היחיד;
{{ח:תתת|(4)}} תביעות החוב שאישר הנאמן, ותביעות חוב תלויות ועומדות;
{{ח:תתת|(5)}} פעולות היחיד והנסיבות שבשלהן נוצרו החובות;
{{ח:תתת|(6)}} התנהלות היחיד בתקופה שבה נערכה בדיקת מצבו הכלכלי;
{{ח:תתת|(7)}} פעולות שביצע היחיד הנחזות להיות פעולות להעדפת נושים, לגריעת נכסים מקופת הנשייה או להברחת נכסים, כמשמעותן {{ח:פנימי|חלק ד פרק ב סימן ב|בסימן ב׳: ביטול עסקאות הגורעות מקופת הנשייה, לפרק ב׳ בחלק ד׳}};
{{ח:תתת|(8)}} אם היה ליחיד עסק – המלצה לעניין המשך הפעלת העסק לפי {{ח:פנימי|סעיף 157|סעיף 157}}.
{{ח:תת|(ד)}} הנאמן ימסור העתק מהדוח ליחיד ויודיע לנושים על הגשתו; כל נושה רשאי לעיין בדוח.
{{ח:תת|(ה)}} היחיד והנושים רשאים להעביר לממונה את התייחסותם לדוח בתוך 30 ימים ממועד מסירתו.
{{ח:תת|(ו)}} השר יקבע הוראות לעניין דוח ממצאי הבדיקה, ובכלל זה לעניין אופן עריכת הדוח והפרטים שייכללו בו, ולעניין ההודעה לנושים על הגשת הדוח וזכות העיון בו.

{{ח:קטע3|חלק ג פרק ז סימן ג|סימן ג׳: הצעת הממונה לצו לשיקום כלכלי והדיון בה}}

{{ח:סעיף|154|הצעת הממונה}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה יגיש לבית המשפט, בתוך 60 ימים מהמועד שמסר לו הנאמן את דוח ממצאי הבדיקה, הצעת תכנית לשיקומו הכלכלי של היחיד ({{ח:פנימי|חלק ג פרק ז סימן ג|בסימן זה}} – הצעת הממונה).
{{ח:תת|(ב)}} הצעת הממונה תכלול התייחסות לכל העניינים שיש לכלול בצו לשיקום כלכלי לפי {{ח:פנימי|חלק ג פרק ח|פרק ח׳: צו לשיקום כלכלי}}, וכן את הממצאים שעל בסיסם גובשה ההצעה ובכלל זה –
{{ח:תתת|(1)}} הממצאים לפי דוח ממצאי הבדיקה;
{{ח:תתת|(2)}} התקיימות תנאים שבשלהם יש להטיל על היחיד חובת תשלומים לפי {{ח:פנימי|חלק ג פרק ח סימן ב|סימן ב׳: חובת תשלומים, לפרק ח׳}} או לתת לו הפטר לאלתר לפי {{ח:פנימי|חלק ג פרק ח סימן ג|סימן ג׳: הפטר לאלתר, לפרק האמור}};
{{ח:תתת|(3)}} התקיימות תנאים שבשלהם ניתן להאריך או לקצר את תקופת התשלומים לפי {{ח:פנימי|סעיף 163|סעיף 163}}.
{{ח:תת|(ג)}} הממונה ימסור ליחיד את הצעתו, יודיע לנושים על הגשת ההצעה ויעמידה לעיונם; הממונה יקבע הוראות לעניין זכות העיון לפי סעיף קטן זה.

{{ח:סעיף|155|תגובת היחיד והנושים להצעת הממונה}}
{{ח:ת}} היחיד והנושים רשאים להגיש לבית המשפט את תגובתם להצעת הממונה במועד ובאופן שיקבע השר.

{{ח:קטע3|חלק ג פרק ז סימן ד|סימן ד׳: הוראות שונות לתקופת הביניים}}

{{ח:סעיף|156|תשלום דמי מחיה בתקופת הביניים}}
{{ח:תת|(א)}} עם מתן צו לפתיחת הליכים יקבע הממונה דמי מחיה כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 160|בסעיף 160}} שיוקצו ליחיד מעת לעת בתקופת הביניים, מהכנסתו מעבודה או מכל מקור אחר.
{{ח:תת|(ב)}} הממונה רשאי להורות כי הכנסתו של היחיד מעבודה או מכל מקור אחר שממנה משולמים דמי המחיה, כולה או חלקה, לא תהיה חלק מנכסי קופת הנשייה וכי היחיד יותיר בידיו את דמי המחיה ויעביר לנאמן את היתרה בתשלומים עתיים באופן שיורה הממונה.
{{ח:תת|(ג)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 303|סעיפים 303}} {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 311|ו־311 לחוק הביטוח הלאומי}} או מהוראה בחיקוק אחר המחילה את הסעיפים האמורים או הקובעת הסדר דומה להסדר הקבוע בהם.
{{ח:תת|(ד)}} בית המשפט רשאי, לאחר שנתן לנושים הזדמנות להשמיע את טענותיהם, לאשר לנאמן להעביר לידי היחיד סכומים נוספים מתוך נכסי קופת הנשייה הדרושים ליחיד או למי שפרנסתם עליו, אם מצא כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין.
{{ח:תת|(ה)}} הממונה רשאי, מיוזמתו או לבקשת היחיד או נושה, לשנות את גובה דמי המחיה ואופן תשלומם אם מצא כי השתנו הנסיבות או התגלו עובדות חדשות המצדיקות זאת.

{{ח:סעיף|157|הפעלת עסקו של היחיד בתקופת הביניים}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה יורה על הפעלת עסקו של היחיד בתקופת הביניים, לבקשת היחיד או בהסכמתו, אם שוכנע כי הפעלת העסק לא תפגע בשיקומו הכלכלי של היחיד או בנושיו, ורשאי הוא להתנות את הפעלת העסק בתנאים ולקבוע מגבלות בהפעלתו כדי להבטיח את עניינם של הנושים.
{{ח:תת|(ב)}} הממונה רשאי להורות על הפעלת עסקו של היחיד בתקופת הביניים, בידי הנאמן או מי מטעמו, גם בלא הסכמת היחיד, אם שוכנע כי ההפעלה תשיא את שיעור החוב שייפרע לנושים.
{{ח:תת|(ג)}} על הפעלת עסקו של היחיד יחולו הוראות {{ח:פנימי|חלק ב פרק ז סימן ב|סימן ב׳: הפעלת התאגיד, לפרק ז׳ בחלק ב׳}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|158|זכות הנאמן לבטל חוזה קיים שאין עילה לביטולו}}
{{ח:ת}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 157|סעיף 157(ג)}}, לנאמן תהיה נתונה הסמכות לבטל חוזה קיים כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 66|בסעיף 66}} שהיחיד הוא צד לו, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 67|סעיף 67}}, ויחולו לעניין זה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 69|סעיפים 69}}, {{ח:פנימי|סעיף 70|70}}, {{ח:פנימי|סעיף 73|73}} {{ח:פנימי|סעיף 74|ו־74(א)}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|159|מימוש נכסי קופת הנשייה וחלוקתם באישור הממונה}}
{{ח:ת}} בתקופת הביניים לא יממש הנאמן נכס מנכסי קופת הנשייה ולא יפעל לחלוקת הנכסים כאמור אלא באישור מאת הממונה.

{{ח:קטע2|חלק ג פרק ח|פרק ח׳: צו לשיקום כלכלי}}
{{ח:קטע3|חלק ג פרק ח סימן א|סימן א׳: תוכן הצו}}

{{ח:סעיף|160|הגדרות – {{ח:פנימי|חלק ג פרק ח|פרק ח׳}}}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|חלק ג פרק ח|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דמי המחיה“, של היחיד – הסכום הדרוש ליחיד ולמי שפרנסתם עליו להוצאות המחיה הבסיסיות לשם מחיה בכבוד, ובהתחשב בהכנסתו של בן זוגו ושל ילדיו שפרנסתם עליו; דמי המחיה יחושבו על בסיס כללי המחיה בכבוד שקבע השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 162|סעיף 162(ב)}} והתאמתם לנסיבותיו האישיות של היחיד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כושר השתכרות“, של היחיד – כושר השתכרותו של היחיד מעבודה ומכל מקור אחר, המחושב על בסיס כללים שקבע השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 162|סעיף 162(ב)}} והתאמתו לנסיבותיו האישיות של היחיד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חובת התשלומים“ – חובת תשלומים שתחול על היחיד לפי {{ח:פנימי|סעיף 162|סעיף 162(א)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקופת התשלומים“ – התקופה שבה תחול חובת התשלומים לפי {{ח:פנימי|סעיף 163|סעיף 163}}.

{{ח:סעיף|161|צו לשיקום כלכלי}}
{{ח:תת|(א)}} לאחר הגשת הצעת הממונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 154|סעיף 154}}, ולאחר שקיים דיון בהצעתו, יקבע בית המשפט, בהקדם האפשרי, בצו לשיקום כלכלי שייתן, תכנית לפירעון חובותיו של היחיד ולשיקומו הכלכלי.
{{ח:תת|(ב)}} בצו לשיקום כלכלי יקבע בית המשפט, בין השאר, הוראות בעניינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} חובת התשלומים שתיקבע בהתאם להוראות {{ח:פנימי|חלק ג פרק ח סימן ב|סימן ב׳: חובת תשלומים}}, ובכלל זה הוראות לעניין גובה התשלומים ותקופת התשלומים; ואולם אם מתקיימים ביחיד התנאים למתן הפטר לאלתר לפי {{ח:פנימי|חלק ג פרק ח סימן ג|סימן ג׳: הפטר לאלתר}}, יורה בית המשפט בצו לשיקום כלכלי על הפטר לאלתר של היחיד;
{{ח:תתת|(2)}} הנכסים שייכללו בנכסי קופת הנשייה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 164|סעיף 164}}, ובהפטר לאלתר – בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 167|סעיף 167(ג)}};
{{ח:תתת|(3)}} אופן מימוש נכסי קופת הנשייה;
{{ח:תתת|(4)}} הגבלות כאמור {{ח:פנימי|חלק ג פרק ז סימן א|בסימן א׳: הגבלות, לפרק ז׳}} או חלקן, שיחולו על היחיד לתקופה שיורה בית המשפט, אם מצא כי הן נחוצות לשם הגנה על הנושים או כדי למנוע מהיחיד להגדיל את חובותיו; לעניין זה, חזקה כי ההגבלות נחוצות אם מתקיים לגבי החייב תנאי מהתנאים להארכת תקופת התשלומים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 163|בסעיף 163(ג)(1) עד (3)}};
{{ח:תתת|(5)}} הכשרה להתנהלות כלכלית נכונה שיעבור היחיד, אם מצא בית המשפט כי הנסיבות שהובילו לחדלות הפירעון מצביעות על כך שהכשרה כאמור תסייע לשיקומו הכלכלי; השר, באישור ועדת החוקה, יקבע הוראות לעניין קיום הכשרה כאמור;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי (הכשרה להתנהלות כלכלית נכונה)|תקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי (הכשרה להתנהלות כלכלית נכונה), התשפ״ג–2023}}.}}
{{ח:תתת|(6)}} חובות היחיד שלגביהם לא יחול ההפטר בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 175|סעיף 175}}.

{{ח:קטע3|חלק ג פרק ח סימן ב|סימן ב׳: חובת תשלומים}}

{{ח:סעיף|162|חובת התשלומים וגובהם}}
{{ח:תת|(א)}} בית המשפט יטיל על היחיד חובת תשלומים לקופת הנשייה, לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} גובה התשלומים ייקבע על בסיס כושר ההשתכרות של היחיד לאחר שהופחתו ממנו דמי המחיה;
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), לא היה ליחיד תשלום עונשי שאינו בן הפטר לפי {{ח:פנימי|סעיף 175|סעיף 175(א)(1)}}, רשאי בית המשפט לקבוע כי גובה התשלומים ייקבע כשיעור מכושר השתכרותו של היחיד, גם אם הסכום שייוותר בידו עולה על דמי המחיה, אם מצא כי יהיה בכך כדי לעודד את היחיד להגדיל את הכנסתו;
{{ח:תתת|(3)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 303|סעיפים 303}} {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 311|ו־311 לחוק הביטוח הלאומי}} או מהוראה בחיקוק אחר המחילה את הסעיפים האמורים או הקובעת הסדר דומה להסדר הקבוע בהם.
{{ח:תת|(ב)}} השר, באישור ועדת החוקה, יקבע הוראות לעניין –
{{ח:תתת|(1)}} דרך חישוב דמי המחיה ({{ח:פנימי|חלק ג|בחלק זה}} – כללי המחיה בכבוד);
{{ח:תתת|(2)}} דרך חישוב כושר השתכרותו של היחיד.

{{ח:סעיף|163|תקופת התשלומים}}
{{ח:תת|(א)}} תקופת התשלומים תהיה שלוש שנים ממועד מתן הצו לשיקום כלכלי.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), בית המשפט רשאי לקבוע, בצו לשיקום כלכלי, מטעמים שיירשמו, תקופת תשלומים קצרה משלוש שנים אם התקיימו לגבי היחיד נסיבות אישיות המצדיקות זאת.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), בית המשפט רשאי לקבוע, בצו לשיקום כלכלי, תקופת תשלומים ארוכה משלוש שנים אם מצא כי מתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} בהליכי חדלות הפירעון, היחיד עשה אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} נהג בחוסר תום לב, במטרה לנצל לרעה את ההליכים;
{{ח:תתתת|(ב)}} לא שיתף פעולה עם הנאמן או הממונה;
{{ח:תתתת|(ג)}} הפר את ההגבלות שהוטלו עליו באופן שהיה עלול לפגוע בהליך חדלות הפירעון;
{{ח:תתת|(2)}} ליחיד חוב שמתקיים לגביו אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הוא נוצר מהתחייבות או מהתקשרות בעסקה בהיקף משמעותי שביצע היחיד בעת שידע או שהיה עליו לדעת כי יש סיכוי גבוה שלא יוכל לעמוד בהתחייבויותיו;
{{ח:תתתת|(ב)}} הוא נוצר מהזנחה חמורה בניהול ענייניו הכלכליים של היחיד, שנעשתה בחוסר תום לב;
{{ח:תתתת|(ג)}} מקורו בחובת תשלום פיצויים לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 77|סעיף 77 לחוק העונשין}};
{{ח:תתת|(3)}} היחיד ביצע פעולה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 219|בסעיפים 219 עד 221}} במטרה להעדיף נושה על פני נושים אחרים, לגרוע נכסים מקופת הנשייה או להבריח נכסים;
{{ח:תתת|(4)}} ניתן לגבי היחיד צו לפתיחת הליכים אחר בשבע השנים שקדמו לתחילת הליכי חדלות הפירעון.
{{ח:תת|(ד)}} מצא בית המשפט כי מתקיים תנאי מהתנאים להארכת תקופת התשלומים כאמור בסעיף קטן (ג)(1) עד (3), בשל מעשה של היחיד שנעשה בנסיבות חמורות או בחוסר תום לב, רשאי הוא לקבוע תקופת תשלומים שאינה קצובה בזמן.
{{ח:תת|(ה)}} מצא בית המשפט כי מתקיימות לגבי היחיד נסיבות כלכליות מיוחדות וחריגות שבשלהן אין זה צודק לקבוע תקופת תשלומים של שלוש שנים בלבד, וכי תקופה זו אינה מביאה לאיזון הראוי בין זכות הנושים לפירעון חובם ובין הצורך בשיקומו הכלכלי של היחיד, רשאי הוא לקבוע תקופת תשלומים ארוכה יותר גם אם לא מתקיימים התנאים שבסעיף קטן (ג).

{{ח:סעיף|164|הכללת נכסי היחיד בקופת הנשייה בתקופת התשלומים}}
{{ח:תת|(א)}} כל נכס שיוקנה ליחיד בתקופת התשלומים ייכלל בנכסי קופת הנשייה, למעט נכס כאמור {{ח:פנימי|סעיף 217|בסעיף 217}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), לא יראו את הכנסת היחיד מעבודה או מכל מקור אחר שעל בסיסה נקבעו התשלומים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 162|בסעיף 162(א)}}, כחלק מנכסי קופת הנשייה.
{{ח:תת|(ג)}} בית המשפט רשאי להורות כי נכסים מסוימים ייכללו בקופת הנשייה אף אם יוקנו ליחיד לאחר תום תקופת התשלומים.

{{ח:סעיף|165|העברת סכומים נוספים או נכסים לידי היחיד}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה רשאי לאשר לנאמן להותיר בידי היחיד, נוסף על דמי המחיה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 162|בסעיף 162(א)(1)}}, סכומים נוספים מתוך הכנסת היחיד מעבודה או מכל מקור אחר, הדרושים ליחיד או למי שפרנסתם עליו, אם מצא כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין.
{{ח:תת|(ב)}} בית המשפט רשאי, לאחר שנתן לנושים הזדמנות להשמיע את טענותיהם, לאשר לנאמן להעביר לידי היחיד סכומים או נכסים מתוך נכסי קופת הנשייה, אם הם דרושים ליחיד או למי שפרנסתם עליו ובית המשפט מצא כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין.

{{ח:סעיף|166|העברת הכנסה שוטפת ישירות לנאמן}}
{{ח:תת|(א)}} לא העביר היחיד תשלום מהתשלומים במועד, רשאי בית המשפט, לבקשת הנאמן, להורות למי שמשלם ליחיד את ההכנסה שממנה על היחיד לשלם את התשלומים, להעבירה, בתקופת התשלומים, ישירות לנאמן.
{{ח:תת|(ב)}} הורה בית המשפט כאמור בסעיף קטן (א), יעביר הנאמן לקופת הנשייה את התשלומים לפי הוראות הצו לשיקום כלכלי ואת היתרה יעביר לידיו של היחיד; אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 303|סעיפים 303}} {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 311|ו־311 לחוק הביטוח הלאומי}} או מהוראה בחיקוק אחר המחילה את הסעיפים האמורים או הקובעת הסדר דומה להסדר הקבוע בהם.

{{ח:קטע3|חלק ג פרק ח סימן ג|סימן ג׳: הפטר לאלתר}}

{{ח:סעיף|167|הפטר לאלתר}}
{{ח:תת|(א)}} בית המשפט לא יטיל על יחיד שכושר ההשתכרות שלו אינו עולה על דמי המחיה חובת תשלומים, וייתן לו הפטר כאמור {{ח:פנימי|חלק ג פרק ט|בפרק ט׳: הפטר}}, לאלתר.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), לא יינתן הפטר לאלתר ליחיד שמתקיים לגביו תנאי מהתנאים שבשלהם אפשר להאריך את תקופת התשלומים לפי {{ח:פנימי|סעיף 163|סעיף 163(ג)}}, אלא בהתקיים נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת.
{{ח:תת|(ג)}} נתן בית המשפט ליחיד הפטר לאלתר, רשאי הוא להורות כי כל הנכסים שיוקנו ליחיד בתקופה שיורה ושלא תעלה על שלוש השנים ממועד מתן הצו לשיקום כלכלי, או חלק מהנכסים כאמור, ייכללו בנכסי קופת הנשייה, בכפוף למגבלות {{ח:פנימי|סעיף 164|שבסעיף 164(א) ו־(ב)}}, וכן רשאי בית המשפט, בנסיבות חריגות, להורות כאמור לגבי נכסים מסוימים גם לתקופה העולה על שלוש שנים.

{{ח:קטע3|חלק ג פרק ח סימן ד|סימן ד׳: יישום הצו לשיקום כלכלי ושינויו}}

{{ח:סעיף|168|יישום הצו לשיקום כלכלי}}
{{ח:ת}} הנאמן יפעל ליישום הצו לשיקום כלכלי ויפקח על עמידתו של היחיד בתנאי הצו.

{{ח:סעיף|169|הסרת הגבלה באופן זמני}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה רשאי, לבקשת הנאמן או היחיד ולאחר שנתן לנושים הזדמנות להשמיע את טענותיהם, להסיר באופן זמני הגבלה אחת או יותר מההגבלות שנקבעו בצו לשיקום כלכלי, או לקבוע כי הגבלה תחול באופן חלקי אם מצא כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין.
{{ח:תת|(ב)}} הממונה רשאי להתנות את הסרת ההגבלה בתנאים שיורה, ובכלל זה בהפקדת ערבות.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), סבר הממונה כי הסרת ההגבלה נחוצה באופן מיידי, רשאי הוא להסירה לזמן שיקבע גם בלי שנתן לנושים הזדמנות להשמיע את טענותיהם; הסיר הממונה הגבלה לפי סעיף קטן זה, יודיע על כך לנושים בהקדם האפשרי.

{{ח:סעיף|170|שינוי הצו לשיקום כלכלי}}
{{ח:תת|(א)}} בית המשפט רשאי, לאחר ששקל את עמדת הנאמן והממונה בעניין, לשנות את הצו לשיקום כלכלי, אם השתנו הנסיבות או התגלו עובדות חדשות, ובכלל זה רשאי הוא –
{{ח:תתת|(1)}} לקצר את תקופת התשלומים אם מצא כי מתקיימות לגבי היחיד נסיבות אישיות מיוחדות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 163|בסעיף 163(ב)}};
{{ח:תתת|(2)}} להאריך את תקופת התשלומים לתקופה נוספת או לקבוע כי תקופת התשלומים לא תהיה קצובה בזמן, אם מצא כי מתקיימים התנאים {{ח:פנימי|סעיף 163|בסעיף 163(ג) או (ד)}};
{{ח:תתת|(3)}} לתת ליחיד הפטר לאלתר אם מצא כי מתקיימים התנאים {{ח:פנימי|סעיף 167|שבסעיף 167}}.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), בית המשפט רשאי להאריך את תקופת התשלומים אם מצא כי היחיד לא קיים תנאי מתנאי הצו לשיקום כלכלי, ובכלל זה אם אינו עומד בחובת התשלומים הקבועה בצו.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), בקשה לשינוי גובה התשלומים בשל שינוי הנסיבות או גילוי עובדות חדשות תוגש לממונה, והוא מוסמך להחליט בה.
{{ח:תת|(ד)}} יחיד שנקבעה לו תקופת תשלומים, לא ימירם בתשלום חד־פעמי או בתשלומים גבוהים יותר המשתלמים בתקופה הקצרה מתקופת התשלומים שנקבעה בצו לשיקום כלכלי, אלא בדרך של הגשת בקשה לשינוי הצו לבית המשפט; בית המשפט רשאי לאשר שינוי כאמור רק אם הוכח להנחת דעתו כי המקור לתשלום אינו מנכסי קופת הנשייה.
{{ח:תת|(ה)}} בית המשפט והממונה יקבלו החלטה לפי סעיף זה לאחר שניתנה לנושים הזדמנות להשמיע את טענותיהם.

{{ח:סעיף|171|בקשה לקיצור תקופת התשלומים}}
{{ח:תת|(א)}} נקבעה ליחיד תקופת תשלומים העולה על שלוש שנים או שאינה קצובה בזמן, רשאי בית המשפט, לבקשת היחיד, בתום שלוש שנים ממועד מתן הצו לשיקום כלכלי, לקצר את תקופת התשלומים אם שוכנע כי היחיד שיתף פעולה באופן מלא ועשה מאמץ משמעותי להשיא את שיעור חובותיו שייפרע לנושים.
{{ח:תת|(ב)}} בית המשפט יחליט בבקשה שהוגשה לפי סעיף קטן (א) לאחר שנתן לנושים הזדמנות להשמיע את טענותיהם ולאחר ששקל את עמדת הנאמן והממונה בעניין.

{{ח:סעיף|172|דוח מסכם של הנאמן}}
{{ח:תת|(א)}} שלושה חודשים לפני תום תקופת התשלומים יגיש הנאמן לממונה דוח מסכם לעניין עמידתו של היחיד בתנאי הצו לשיקום כלכלי, ובכלל זה בחובת התשלומים.
{{ח:תת|(ב)}} הנאמן ימסור העתק מהדוח ליחיד, והוא יועמד לעיון הנושים בהתאם להוראות שיקבע הממונה.

{{ח:סעיף|173|הארכת תקופת התשלומים בשל אי־&lt;wbr&gt;עמידה בתנאי הצו לשיקום כלכלי}}
{{ח:תת|(א)}} מצא הממונה, לאחר קבלת הדוח המסכם כאמור {{ח:פנימי|סעיף 172|בסעיף 172}}, כי היחיד לא עמד בתנאי הצו לשיקום כלכלי וכי יש בכך כדי להצדיק את שינוים, יגיש לבית המשפט בהקדם ולא יאוחר מתום תקופת התשלומים, בקשה לשינוי תנאי הצו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 170|בסעיף 170}}, וימסור ליחיד ולנושים הודעה על כך.
{{ח:תת|(ב)}} הגיש הממונה לבית המשפט בקשה לשינוי תנאי הצו לשיקום כלכלי לפי סעיף קטן (א), תוארך תקופת התשלומים עד להכרעת בית המשפט בבקשה, שתינתן בהקדם האפשרי.
{{ח:תת|(ג)}} דחה בית המשפט את בקשת הממונה שהוגשה לפי סעיף קטן (א), יורה לנאמן להשיב ליחיד את התשלומים והנכסים שהועברו לקופת הנשייה בתקופת ההארכה לפי סעיף קטן (ב), אלא אם כן מצא כי יש הצדקה להימנע מהשבה כאמור בנסיבות העניין.

{{ח:קטע2|חלק ג פרק ט|פרק ט׳: הפטר}}

{{ח:סעיף|174|הפטר}}
{{ח:תת|(א)}} בתום תקופת התשלומים, ואם ניתן ליחיד הפטר לאלתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 167|סעיף 167}} – עם מתן הצו לשיקום כלכלי, יהיה היחיד, והוא בלבד, פטור מחובות העבר שלא ניתן לפרוע מנכסי קופת הנשייה.
{{ח:תת|(ב)}} אין בהפטר –
{{ח:תתת|(1)}} כדי לגרוע מסמכויות הנאמן לגבי נכסי קופת הנשייה כפי שהוקנו לו לפי {{ח:פנימי|סעיף 131|סעיף 131}};
{{ח:תתת|(2)}} כדי לגרוע מחובת היחיד לסייע לנאמן ולשתף עמו פעולה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 138|בסעיף 138}}, ולקיים את תנאי הצו לשיקום כלכלי החלים גם לאחר ההפטר.
{{ח:תת|(ג)}} הממונה ייתן ליחיד אישור על מתן הפטר כאמור.

{{ח:סעיף|175|חובות שאינם בני הפטר}}
{{ח:תת|(א)}} ההפטר לא יחול על חובות עבר אלה:
{{ח:תתת|(1)}} תשלום עונשי;
{{ח:תתת|(2)}} חוב שנוצר בדרך מרמה או הנובע מעבירת גניבה או מעבירת מין או אלימות חמורה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק זכויות נפגעי עבירה|בחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס״א–2001}};
{{ח:תתת|(3)}} חוב מזונות שהחבות בו היא לפי פסק דין.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), בית המשפט רשאי, בנסיבות חריגות המצדיקות זאת, להורות כי ההפטר יחול על חובות עבר המפורטים להלן, כולם או חלקם, ורשאי הוא להתנות החלת הפטר כאמור בתנאים:
{{ח:תתת|(1)}} ריבית, קנס או תשלום אחר בשל אי־תשלום במועד של תשלום עונשי שנוספו או הוטלו בתקופה שקדמה למועד מתן הצו לפתיחת הליכים;
{{ח:תתת|(2)}} חוב מזונות שהחבות בו היא לפי פסק דין.
{{ח:תת|(ג)}} נוסף על האמור בסעיף קטן (א)(2), בית המשפט רשאי להורות כי ההפטר לא יחול על חוב עבר שמקורו בחובת פיצויים לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 77|סעיף 77 לחוק העונשין}}, אם מצא כי הדבר מוצדק נוכח מהות העבירה שבשלה הוטלו הפיצויים, חומרתה או נסיבותיה.

{{ח:סעיף|176|ביטול ההפטר}}
{{ח:תת|(א)}} בית המשפט רשאי, בכל עת, להורות כי ההפטר בטל למפרע ולהורות על שינוי הצו לשיקום כלכלי, ובכלל זה על הארכת תקופת התשלומים, בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} התגלו עובדות חדשות שאילו היו ידועות לבית המשפט לפני מועד ההפטר היה בהן כדי להאריך את תקופת התשלומים לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 163|סעיף 163(ג) עד (ה)}};
{{ח:תתת|(2)}} היחיד לא סייע לנאמן או לא שיתף עמו פעולה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 174|בסעיף 174(ב)(2)}} או הפר, לאחר מועד ההפטר, תנאי מהותי מתנאי הצו לשיקום כלכלי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 174|באותו סעיף}}.
{{ח:תת|(ב)}} ביטול ההפטר אינו פוגע בתוקפם של מכירה, העברה, תשלום או פעולה משפטית אחרת שנעשו כדין אחרי מועד ההפטר ולפני ביטולו.

{{ח:קטע2|חלק ג פרק י|פרק י׳: הוראות לגבי יחיד שנפטר}}

{{ח:סעיף|177|יחיד שנפטר כשהוא בחדלות פירעון|תיקון: [י״פ הודעות]}}
{{ח:תת|(א)}} נפטר יחיד כשהוא בחדלות פירעון ולא ניתן לגביו צו לפתיחת הליכים, יחולו לעניין העיזבון הוראות סעיף זה.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל העיזבון רשאי להגיש לממונה בקשה כי העיזבון ינוהל בהתאם להוראות סעיף זה (בסעיף זה – בקשה לניהול העיזבון בהליך חדלות פירעון), אם התקיימו התנאים להגשת בקשת יחיד לפי {{ח:פנימי|סעיף 104|סעיפים 104(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 186|או 186}}.
{{ח:תת|(ג)}} נושה של יחיד שנפטר רשאי להגיש לבית המשפט בקשה לניהול העיזבון בהליך חדלות פירעון – אם התקיימו התנאים להגשת בקשת נושה לפי {{ח:פנימי|סעיף 109|סעיף 109}}.
{{ח:תת|(ד)}} על הבקשה לניהול העיזבון בהליך חדלות פירעון והדיון בה יחולו הוראות {{ח:פנימי|חלק ג פרק ב|פרק ב׳: צו לפתיחת הליכים לבקשת יחיד שסך חובותיו עולה על 150,000 שקלים חדשים}} {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2019; בשנת 2026, 176,923.12 ש״ח)}}, {{ח:פנימי|חלק ג פרק ג|ופרק ג׳: צו לפתיחת הליכים לבקשת נושה או היועץ המשפטי לממשלה}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ה)}} אישר הממונה או בית המשפט, לפי העניין, את ניהול העיזבון בהליך חדלות פירעון, לפי בקשה כאמור בסעיפים קטנים (ב) או (ג), יחולו ההוראות לפי חוק זה החלות על צו לפתיחת הליכים שניתן לגבי תאגיד שבית המשפט הורה על פירוקו, בשינויים המחויבים ובכפוף להוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הממונה יהיה אחראי לניהול ההליכים כאילו היה צו לפתיחת הליכים שניתן לגבי יחיד;
{{ח:תתת|(2)}} הממונה רשאי למנות את מנהל העיזבון לנאמן;
{{ח:תתת|(3)}} הליך תלוי ועומד בבית משפט או בבית דין דתי, בדבר ניהול העיזבון, יעבור להתנהל במסגרת הליכי חדלות הפירעון.

{{ח:סעיף|178|יחיד שנפטר לאחר מתן צו לפתיחת הליכים}}
{{ח:ת}} נפטר יחיד לאחר שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים, יימשכו הליכי חדלות הפירעון בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 177|סעיף 177(ה)}}.

{{ח:קטע2|חלק ג פרק יא|פרק י״א: הוראות שונות}}

{{ח:סעיף|179|הקצבה לזכאי מזונות}}
{{ח:תת|(א)}} היה ליחיד חוב מזונות שהוא חייב בו על פי פסק דין ושזמן פירעונו חל לאחר מתן צו לפתיחת הליכים, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} עם מתן הצו לפתיחת ההליכים, יורה הממונה כי לאדם הזכאי למזונות יוקצב סכום שישולם לו, מעת לעת, מהכנסתו של היחיד מעבודה או מכל מקור אחר או מתוך נכסי קופת הנשייה, עד להכרעת בית המשפט בעניין זה; הסכום שיוקצב יהיה בגובה הסכום ששולם לזכאי למזונות לפני מתן הצו לפתיחת הליכים, אלא אם כן מצא הממונה כי יש הצדקה להפחיתו;
{{ח:תתת|(2)}} עם מינויו, יפנה הנאמן לבית המשפט בבקשה שיורה כי לאדם הזכאי למזונות יוקצב סכום שישולם לו, מעת לעת, מהכנסתו של היחיד מעבודה או מכל מקור אחר או מתוך נכסי קופת הנשייה, עד לסיום תקופת התשלומים ואם ניתן לו הפטר לאלתר – עד למועד מתן ההפטר בצו לשיקום כלכלי.
{{ח:תת|(ב)}} הממונה או בית המשפט, לפי העניין, רשאי להקציב סכום כאמור בסעיף קטן (א)(1) או (2) אף אם לאחר ההקצבה דמי המחיה שיישארו בידי היחיד לפי {{ח:פנימי|סעיף 156|סעיף 156}} או {{ח:פנימי|סעיף 162|סעיף 162(א)(1)}} יפחתו מהסכום הפטור מעיקול לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת השכר|חוק הגנת השכר, התשי״ח–1958}}.
{{ח:תת|(ג)}} הקצבה לפי סעיף קטן (א), דינה כדין תשלום על פי פסק דין.

{{ח:סעיף|180|סמכויות לדרישת מידע ובירור וסמכות לביטול חוזה קיים, לאחר תקופת הביניים}}
{{ח:ת}} סמכויות הממונה והנאמן לפי {{ח:פנימי|חלק ג פרק ז סימן ב|סימן ב׳: בדיקת מצבו הכלכלי של היחיד, לפרק ז׳}} ולפי {{ח:פנימי|סעיף 158|סעיף 158}} יהיו נתונות להם גם לאחר תקופת הביניים, ככל הנדרש לשם המשך הליכי חדלות הפירעון.

{{ח:סעיף|181|העברת ניהול ההליכים מהממונה לבית המשפט}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 122|בסעיף 122}}, הממונה, מיוזמתו או לבקשה של היחיד, של נושה או של הנאמן, רשאי בכל עת לפנות לנשיא בית משפט השלום במחוז שבו מתנהלים הליכי חדלות הפירעון בבקשה שיעביר את ניהול ההליכים לבית המשפט.
{{ח:תת|(ב)}} נשיא בית משפט השלום שהוגשה לו בקשה לפי סעיף קטן (א) או שופט אחר של בית משפט השלום שהוא הסמיכו לכך, רשאי להעביר את ניהול הליכי חדלות הפירעון לבית המשפט, אם סבר שמפאת מורכבות ההליכים או לטובת ניהולם היעיל ראוי שיתנהלו בבית המשפט.
{{ח:תת|(ג)}} הועבר ניהול הליכי חדלות הפירעון לבית המשפט לפי סעיף זה –
{{ח:תתת|(1)}} יהיו נתונות לבית המשפט כל סמכויות הניהול של הליכי חדלות הפירעון לפי {{ח:פנימי|חלק ג|חלק זה}};
{{ח:תתת|(2)}} הנאמן יפעל מטעם בית המשפט ויהיה כפוף להוראותיו ולהנחיותיו, והוא רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה למתן הוראות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 129|בסעיף 129}}, ובכלל זה בנושאים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 129|ברישה לסעיף 129(ב)}}.

{{ח:סעיף|182|הותרת סמכות בידי הממונה לניהול הליכי חדלות פירעון בשל חובות בסכום נמוך|תיקון: [י״פ הודעות]}}
{{ח:ת}} נתן הממונה צו לפתיחת הליכים לגבי יחיד והתברר במהלך הליכי חדלות הפירעון כי סך חובותיו של היחיד נמוך מ־150,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2019; בשנת 2026, 176,923.12 ש״ח)}}, ימשיך הממונה בניהול הליכי חדלות הפירעון לגבי אותו יחיד.

{{ח:סעיף|183|ביטול צו לפתיחת הליכים בשל התנהלות היחיד}}
{{ח:תת|(א)}} מצא בית המשפט בהליכי חדלות פירעון שנפתחו לבקשת יחיד, כי מתקיים תנאי מהתנאים {{ח:פנימי|סעיף 163|שבסעיף 163(ג)(1)}} או כי היחיד הפר תנאי מתנאי הצו לשיקום כלכלי וכי בשל כך נפגע באופן מהותי ניהולם התקין של הליכי חדלות הפירעון, רשאי הוא, לאחר שנתן ליחיד ולנושים הזדמנות להשמיע את עמדתם, לבטל את הצו לפתיחת הליכים; הורה בית המשפט על ביטול הצו, יורה כיצד לנהוג בנכסי קופת הנשייה.
{{ח:תת|(ב)}} בית המשפט רשאי להשהות את ביטול הצו לפתיחת הליכים כדי לאפשר הטלה מחדש של הגבלות או עיקולים שבוטלו עם מתן הצו לפי {{ח:פנימי|סעיף 121|סעיף 121}}.
{{ח:תת|(ג)}} ביטול צו לפתיחת הליכים אינו פוגע בתוקפם של מכירה, העברה, תשלום או פעולה משפטית אחרת שנעשו כדין לפני הביטול.
{{ח:תת|(ד)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכות בית המשפט לבטל צו לפתיחת הליכים לפי {{ח:פנימי|סעיף 286|סעיף 286}}.

{{ח:סעיף|184|הליך חדלות פירעון נוסף}}
{{ח:תת|(א)}} אין במתן צו לפתיחת הליכים לגבי יחיד כדי למנוע מתן צו לפתיחת הליכים נוסף לגביו (בסעיף זה – הצו הנוסף) בשל חובות שאינם חובות עבר בהליך חדלות הפירעון הראשון.
{{ח:תת|(ב)}} הוגשה בקשה למתן צו נוסף, יימנע הנאמן שמונה בהליך חדלות הפירעון הראשון, ככל האפשר, מכל פעולה בנכסי קופת הנשייה עד להכרעה בבקשה לצו הנוסף.
{{ח:תת|(ג)}} משניתן צו נוסף יאוחדו הליכי חדלות הפירעון של היחיד ויימשכו בהתאם לצו הנוסף; בית המשפט או הממונה שנתנו את הצו הנוסף רשאים לקבוע במסגרתו הוראות לעניין איחוד ההליכים, ובכלל זה הוראות בעניינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הכרה בתביעות חוב שהוגשו במסגרת הליך חדלות הפירעון הראשון;
{{ח:תתת|(2)}} העברת סמכויות הנאמן שמונה בהליך חדלות הפירעון הראשון לנאמן שמונה עם מתן הצו הנוסף;
{{ח:תתת|(3)}} כל הוראה אחרת שיש בה כדי לסייע לניהול הליך חדלות הפירעון הנוסף.
{{ח:תת|(ד)}} אין במתן צו נוסף כדי לפגוע בתוקפה של כל פעולה שעשה הנאמן בהליך חדלות הפירעון הראשון.

{{ח:סעיף|185|הסדר חוב}}
{{ח:תת|(א)}} אין במתן צו לפתיחת הליכים לגבי יחיד כדי לגרוע מאפשרות היחיד להגיש הצעה להסדר חוב לפי הוראות {{ח:פנימי|חלק י|חלק י׳: הסדר חוב שלא במסגרת צו לפתיחת הליכים}}.
{{ח:תת|(ב)}} עם אישור הסדר חוב לפי הוראות {{ח:פנימי|חלק י|חלק י׳: הסדר חוב שלא במסגרת צו לפתיחת הליכים}}, יבוטל הצו לפתיחת הליכים שניתן לגבי היחיד; אין בביטול הצו כדי לפגוע בתוקפם של מכירה, העברה, תשלום או פעולה משפטית אחרת שנעשו כדין לפני הביטול.

{{ח:קטע2|חלק ג פרק יב|פרק י״ב: הליכי חדלות פירעון לגבי יחיד בעל חובות בסכום נמוך}}
{{ח:קטע3|חלק ג פרק יב סימן א|סימן א׳: כללי}}

{{ח:סעיף|186|יחיד בעל חובות בסכום נמוך|תיקון: [י״פ הודעות]}}
{{ח:ת}} יחיד רשאי לפתוח בהליכי חדלות פירעון גם אם סך חובותיו אינו עולה על 150,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2019; בשנת 2026, 176,923.12 ש״ח)}}, לפי הוראות {{ח:פנימי|חלק ג פרק יב|פרק זה}}, ובלבד שהוא נמצא בחדלות פירעון או שהצו יסייע כדי למנוע את חדלות פירעונו ({{ח:פנימי|חלק ג פרק יב|בפרק זה}} – יחיד בעל חובות בסכום נמוך).

{{ח:סעיף|187|פתיחת הליכים בידי יחיד בעל חובות בסכום נמוך|תיקון: [י״פ הודעות]}}
{{ח:תת|(א)}} פתיחת הליכים בידי יחיד בעל חובות בסכום נמוך יכול שתהיה באחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הגשת הודעה בידי היחיד לרשם ההוצאה לפועל על כך שאין ביכולתו לשלם את החוב הפסוק, לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 7א2|סעיף 7א2 לחוק ההוצאה לפועל}}, שרואים אותה לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 7א2|הסעיף האמור}} כבקשה לצו לפתיחת הליכים;
{{ח:תתת|(2)}} הגשת בקשה לצו לפתיחת הליכים לרשם ההוצאה לפועל, ובלבד שסך חובותיו עולה על 50,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2019; בשנת 2026, 58,794.37 ש״ח)}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א)(2), רשם ההוצאה לפועל רשאי לתת צו לפתיחת הליכים ליחיד שסך חובותיו אינו עולה על 50,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2019; בשנת 2026, 58,794.37 ש״ח)}}, ובלבד שמצא כי יש טעמים מיוחדים המצדיקים זאת, ובכלל זה אם מתנהלים נגד היחיד הליכים לפי {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)|פקודת המסים (גבייה)}}.
{{ח:תת|(ג)}} בקשה כאמור בסעיף קטן (א)(2) או (ב) יכול שתוגש לרשם ההוצאה לפועל בכל אחת מלשכות ההוצאה לפועל שבהן פועל מסלול חדלות פירעון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 189|בסעיף 189}}; לבקשה כאמור יצרף היחיד את המסמכים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 104|בסעיף 104(ב)}}.

{{ח:סעיף|188|ניהול הליכי חדלות הפירעון לפני רשם הוצאה לפועל ייעודי}}
{{ח:תת|(א)}} הליכי חדלות הפירעון שנפתחו בידי יחיד בעל חובות בסכום נמוך יתנהלו לפני רשם הוצאה לפועל ייעודי להליכי חדלות פירעון שמתקיימים בו התנאים שנקבעו בסעיף קטן (ב), ויהיו נתונות לו הסמכויות הנתונות לפי חוק זה לבית המשפט ולממונה בהליכי חדלות פירעון של יחיד, והכול בכפוף להוראות {{ח:פנימי|חלק ג פרק יב|פרק זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} רשם הוצאה לפועל ייעודי להליכי חדלות פירעון יהיה רשם הוצאה לפועל שמנהל מערכת ההוצאה לפועל, בהתייעצות עם הממונה על הרשמים כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 3ג|בסעיף 3ג לחוק ההוצאה לפועל}}, הסמיך אותו לשמש כרשם ייעודי להליכי חדלות פירעון, לאחר שעבר הכשרה מיוחדת לשם כך; עיקר עיסוקו של רשם כאמור יהיה בניהול הליכי חדלות פירעון.
{{ח:תת|(ג)}} על הליכי חדלות פירעון המתנהלים לפני רשם הוצאה לפועל לפי {{ח:פנימי|חלק ג פרק יב|פרק זה}} יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 3א|סעיפים 3א}}, {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 3ב|3ב}} {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 73א|ו־73א לחוק ההוצאה לפועל}}.

{{ח:סעיף|189|לשכת ההוצאה לפועל שבה יתנהלו הליכי חדלות פירעון}}
{{ח:תת|(א)}} הליכי חדלות פירעון שנפתחו בידי יחיד בעל חובות בסכום נמוך יתנהלו בלשכת ההוצאה לפועל שבה פועל מסלול חדלות פירעון, במחוז שבו נפתחו מרבית תיקי הוצאה לפועל נגד היחיד; בהעדר מחוז כאמור – יתנהלו ההליכים במחוז שבו מתגורר היחיד או שבו נמצאים מקום עסקו העיקרי או נכסיו, ובהעדר מחוז כאמור – בירושלים.
{{ח:תת|(ב)}} מסלול חדלות פירעון יפעל בלשכה אחת לפחות בכל אחד מהמחוזות כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 2|בסעיף 2(ג) לחוק ההוצאה לפועל}}; השר יפרסם ברשומות הודעה על לשכות הוצאה לפועל שבהן פועל מסלול חדלות פירעון.
{{ח:תת|(ג)}} ניתן להגיש בקשות ומסמכים הנוגעים להליך חדלות הפירעון ולקבל מידע בעניין הליך זה בכל לשכת הוצאה לפועל.

{{ח:קטע3|חלק ג פרק יב סימן ב|סימן ב׳: גיבוש הסדר תשלומים}}

{{ח:סעיף|190|החלטת רשם ההוצאה לפועל על הליכים לגיבוש הסדר תשלומים}}
{{ח:תת|(א)}} מצא רשם ההוצאה לפועל, לאחר שעיין בבקשה לצו לפתיחת הליכים שהגיש יחיד בעל חובות בסכום נמוך ובמסמכים שצורפו לה וכן, אם הדבר נדרש, במידע שקיבל מגורם המנוי {{ח:פנימי|סעיף 104|בסעיף 104(ב)(3)}}, כי מתקיימים התנאים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 186|בסעיפים 186}} {{ח:פנימי|סעיף 187|ו־187}}, יורה, בתוך 30 ימים ממועד הגשת הבקשה, על זימון ישיבה לגיבוש הסדר תשלומים.
{{ח:תת|(ב)}} סבר רשם ההוצאה לפועל כי אין די בבקשה ובמסמכים שצורפו לה ובמידע שקיבל מגורם המנוי {{ח:פנימי|סעיף 104|בסעיף 104(ב)(3)}} כדי לקבל החלטה בבקשה, רשאי הוא לדרוש מהיחיד מידע נוסף הדרוש לו לשם כך או לזמנו לדיון לפניו; דרש הרשם כאמור, ייתן את החלטתו בתוך 30 ימים ממועד קבלת המידע או תום הדיון.

{{ח:סעיף|191|קיום ישיבה לגיבוש הסדר תשלומים|תיקון: תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} הורה רשם ההוצאה לפועל על זימון ישיבה לגיבוש הסדר תשלומים, ישלח עובד מערכת ההוצאה לפועל שהסמיך לכך מנהל מערכת ההוצאה לפועל ({{ח:פנימי|חלק ג פרק יב|בפרק זה}} – נציג הרשם) הזמנה לישיבה, ליחיד ולנושים שציין היחיד בבקשתו לצו לפתיחת הליכים.
{{ח:תת|(ב)}} הישיבה לגיבוש הסדר תשלומים תיערך במקום ובמועד שייקבע בהזמנה, ובלבד שתתקיים בתוך 30 ימים מהיום שרשם ההוצאה לפועל הורה על זימונה; נציג הרשם ינהל את הישיבה.
{{ח:תת|(ג)}} על היחיד מגיש הבקשה להתייצב לישיבה ולשתף פעולה עם נציג הרשם.
{{ח:תת|(ד)}} לשם גיבוש הסדר התשלומים, ובמידה הנדרשת לכך, רשאי נציג הרשם לעיין במסמכים שצירף היחיד לבקשה לצו לפתיחת הליכים ולדרוש מכל גורם המנוי {{ח:פנימי|סעיף 104|בסעיף 104(ב)(3)}} שברשותו מידע על היחיד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 104|באותו סעיף}}, למסור לידיו את המידע.
{{ח:תת|(ה)}} בתחילת הישיבה יסביר נציג הרשם לצדדים את מהות הליך גיבוש הסדר התשלומים ואת זכויותיהם וחובותיהם במסגרתו, ובכלל זה יבהיר ליחיד מה יהיו זכויותיו וחובותיו, ובין השאר זכותו לדמי מחיה, אם יינתן לגביו צו לפתיחת הליכים.
{{ח:תת|(ו)}} השר רשאי לקבוע הוראות לעניין הכשירות הנדרשת מנציגי הרשם, ורשאי הוא, באישור ועדת החוקה, ועל אף האמור בסעיף קטן (א), לקבוע כי הסמכות הנתונה לפי {{ח:פנימי|חלק ג פרק יב סימן ב|סימן זה}} לנציג הרשם תהיה נתונה למי שאינו עובד המדינה, ולקבוע הוראות לעניין כשירותו ושכרו.
{{ח:תת|(ז)}} מנהל מערכת ההוצאה לפועל יקבע נהלים, לעניין זימון לישיבות גיבוש הסדרי התשלומים, מועדן ואופן ניהולן, ויפקח על קיומן, בין היתר באמצעות ביצוע בדיקות תקופתיות.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי חדלות פירעון ושיקום כלכלי (נהלים לעניין ישיבות גיבוש הסדרי תשלומים שמנהל נציג רשם בהליכי חדלות פירעון)|כללי חדלות פירעון ושיקום כלכלי (נהלים לעניין ישיבות גיבוש הסדרי תשלומים שמנהל נציג רשם בהליכי חדלות פירעון), התשפ״ד–2024}}.}}

{{ח:סעיף|192|הסדר תשלומים מוסכם}}
{{ח:ת}} גיבש נציג הרשם, בישיבה שזומנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 191|סעיף 191}}, הסדר תשלומים שהסכימו לו היחיד וכל הנושים שהם צד להסדר, יחייב ההסדר את היחיד ואת אותם נושים, ורשם ההוצאה לפועל יורה על השהיית הליכי הוצאה לפועל או סגירת תיקי ההוצאה לפועל, לעניין חובות היחיד שלגביהם חל ההסדר, והכול בהתאם להוראות ההסדר.

{{ח:סעיף|193|העברת הסדר תשלומים לדיון בפני רשם ההוצאה לפועל באין הסכמה}}
{{ח:ת}} גיבש נציג הרשם, בישיבה שזומנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 191|סעיף 191}}, הסדר תשלומים, אך לא הסכימו להסדר כל הנושים שהם צד להסדר המוצע, ויש לדעת נציג הרשם סיכוי סביר לאישור ההסדר לפי הוראות {{ח:פנימי|חלק ג פרק יב סימן ב|סימן זה}}, יעביר את ההסדר שגיבש לרשם ההוצאה לפועל, ובלבד שמתקיימים כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} היחיד הסכים להסדר התשלומים;
{{ח:תת|(2)}} ההסדר אינו חל על חובות מובטחים.

{{ח:סעיף|194|זימון אסיפת נושים ודיון בהצעה להסדר תשלומים באין הסכמה}}
{{ח:תת|(א)}} העביר נציג הרשם לרשם ההוצאה לפועל את הסדר התשלומים שגיבש לפי {{ח:פנימי|סעיף 193|סעיף 193}}, רשאי רשם ההוצאה לפועל, אם מצא כי יש סיכוי סביר לאישור ההסדר לפי הוראות {{ח:פנימי|חלק ג פרק יב סימן ב|סימן זה}}, לזמן אסיפת נושים שתתקיים לפניו לשם דיון בהסדר והצבעה עליו.
{{ח:תת|(ב)}} רשם ההוצאה לפועל יזמן לאסיפת הנושים את הנושים שהם צד להסדר המוצע ואת היחיד, ויצרף לזימון העתק מההסדר; קיבל היחיד זימון כאמור, יתייצב לאסיפת הנושים.
{{ח:תת|(ג)}} באסיפת הנושים יקיים רשם ההוצאה לפועל דיון בהסדר התשלומים שגיבש נציג הרשם ורשאי הוא לערוך במסגרת הדיון חקירת יכולת ליחיד לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל|חוק ההוצאה לפועל}}, במעמד הנושים.
{{ח:תת|(ד)}} בתום הדיון בהסדר התשלומים ואם מצא כי היחיד מסכים להסדר וכי אין בו משום ניצול לרעה של הליכי חדלות הפירעון, יביא רשם ההוצאה לפועל את ההסדר לאישור הנושים באסיפה.

{{ח:סעיף|195|אישור הסדר תשלומים באסיפת הנושים}}
{{ח:תת|(א)}} יראו הסדר תשלומים כהסדר שאושר בידי הנושים באסיפת הנושים אם מתקיימים כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בהסדר תמכו רוב המצביעים מקרב הנושים בחובות הוצאה לפועל שהם צד להסדר המוצע, הנושים יחד בשלושה רבעים לפחות מסך החובות כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} בהסדר תמכו כל הנושים שהם צד להסדר המוצע שלהם חובות שאינם חובות הוצאה לפועל.
{{ח:תת|(ב)}} נושה יעשה שימוש בזכות ההצבעה הניתנת לו בתום לב ובדרך מקובלת ויימנע מניצול לרעה של כוחו.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חובות הוצאה לפועל“ – חובות שנפתח לגביהם הליך לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל|חוק ההוצאה לפועל}} וכן חובות לפי פסק דין שניתן לפתוח לגביהם הליך כאמור, גם אם טרם נפתח;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מצביעים“ – למעט מי שנמנעו בהצבעה.

{{ח:סעיף|196|אישור הסדר תשלומים בידי רשם ההוצאה לפועל}}
{{ח:תת|(א)}} אושר הסדר תשלומים בידי הנושים, באסיפת הנושים, טעון ההסדר אישור של רשם ההוצאה לפועל.
{{ח:תת|(ב)}} בבואו לאשר הסדר תשלומים, ישקול רשם ההוצאה לפועל בין השאר שיקולים הנוגעים להוגנות ההליך, ורשאי הוא להתנות את אישור ההסדר בהכשרה להתנהלות כלכלית נכונה שיעבור היחיד, אם מצא כי הנסיבות שהובילו את היחיד לחדלות הפירעון מצביעות על כך שההכשרה תסייע לשיקומו הכלכלי; על ההכשרה יחולו הוראות שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 161|סעיף 161(ב)(5)}}.
{{ח:תת|(ג)}} רשם ההוצאה לפועל לא יאשר הסדר תשלומים אם שוכנע כי התמורה שהוצעה לנושה שלא תמך בהסדר נמוכה מהתמורה שאותו נושה היה מקבל אילו ניתן לגבי היחיד צו לשיקום כלכלי.

{{ח:סעיף|197|כוחו של הסדר תשלומים שאושר}}
{{ח:תת|(א)}} אושר הסדר תשלומים בידי הנושים, באסיפת הנושים, ובידי רשם ההוצאה לפועל, לפי הוראות {{ח:פנימי|חלק ג פרק יב סימן ב|סימן זה}}, יחייב ההסדר את היחיד ואת אותם נושים.
{{ח:תת|(ב)}} לא ניתן לפטור יחיד בהסדר תשלומים שאושר כאמור בסעיף קטן (א) מחובות שאינם בני הפטר.
{{ח:תת|(ג)}} אושר הסדר תשלומים כאמור בסעיף קטן (א) יורה רשם ההוצאה לפועל על השהיית הליכי הוצאה לפועל או סגירת תיקי ההוצאה לפועל, לעניין חובות היחיד שלגביהם חל ההסדר, והכול בהתאם להוראות ההסדר.

{{ח:סעיף|198|שמירת זכות היחיד לגיבוש הסדר חוב}}
{{ח:ת}} אין בהוראות {{ח:פנימי|חלק ג פרק יב סימן ב|סימן זה}} כדי לגרוע מאפשרות היחיד להגיש הצעה להסדר חוב לפי הוראות {{ח:פנימי|חלק י|חלק י׳: הסדר חוב שלא במסגרת צו לפתיחת הליכים}}.

{{ח:קטע3|חלק ג פרק יב סימן ג|סימן ג׳: צו לפתיחת הליכים}}

{{ח:סעיף|199|מתן צו לפתיחת הליכים בידי רשם ההוצאה לפועל}}
{{ח:ת}} לא גובש הסדר תשלומים מוסכם או הסדר שאושר בידי הנושים ורשם ההוצאה לפועל, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|חלק ג פרק יב סימן ב|סימן ב׳: גיבוש הסדר תשלומים}}, ייתן רשם ההוצאה לפועל צו לפתיחת הליכים לגבי היחיד בעל החובות בסכום נמוך.

{{ח:סעיף|200|בקשה לביטול צו לפתיחת הליכים}}
{{ח:תת|(א)}} הרואה את עצמו נפגע ממתן צו לפתיחת הליכים שנתן רשם ההוצאה לפועל לפי {{ח:פנימי|סעיף 199|סעיף 199}}, לגבי יחיד בעל חובות בסכום נמוך, רשאי להגיש לרשם ההוצאה לפועל, בתוך 45 ימים ממועד פרסום ההודעה על מתן הצו, בקשה לביטולו.
{{ח:תת|(ב)}} על בקשה לפי סעיף קטן (א) והדיון בה יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 108|סעיף 108}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|201|תחולת הוראות החוק}}
{{ח:ת}} עם מתן צו לפתיחת הליכים לגבי יחיד בעל חובות בסכום נמוך, לפי {{ח:פנימי|סעיף 199|סעיף 199}}, יחולו על הליכי חדלות הפירעון של היחיד, המתנהלים אצל רשם ההוצאה לפועל, ההוראות לפי חוק זה החלות על הליכי חדלות פירעון של יחיד המתנהלים לפי צו לפתיחת הליכים שנתן הממונה, בשינויים המחויבים ובשינויים הקבועים {{ח:פנימי|חלק ג פרק יב|בפרק זה}}.

{{ח:סעיף|202|הקניית סמכויות הממונה לרשם ההוצאה לפועל}}
{{ח:ת}} הסמכויות הנתונות לממונה לפי חוק זה, לגבי הליכי חדלות פירעון של יחיד המתנהלים לפי צו לפתיחת הליכים שנתן הממונה, יהיו נתונות לרשם ההוצאה לפועל לגבי הליכי חדלות פירעון של יחיד בעל חובות בסכום נמוך, המתנהלים אצלו, למעט הסמכויות כמפורט להלן:
{{ח:תת|(1)}} הסמכות לקבוע הוראות ולתת הנחיות כלליות לפי חוק זה;
{{ח:תת|(2)}} הסמכות להיות צד להליכים המתנהלים לפני בית משפט;
{{ח:תת|(3)}} הסמכות לגבי הליכי חדלות פירעון של יחיד שנפטר, לפי {{ח:פנימי|חלק ג פרק י|פרק י׳: הוראות לגבי יחיד שנפטר}};
{{ח:תת|(4)}} הסמכות לחקור בדבר התנהלות הנאמן לפי {{ח:פנימי|סעיף 274|סעיף 274}}; ואולם רשם ההוצאה לפועל רשאי לבקש מהממונה כי יחקור את הנאמן; מצא הממונה כי יש במידע שהגיע לידיו לפי {{ח:פנימי|סעיף 274|הסעיף האמור}} כדי להשפיע על הליך המתנהל בפני רשם ההוצאה לפועל, יעביר לרשם את המידע.

{{ח:סעיף|203|סמכות רשם ההוצאה לפועל לתת צו שיקום כלכלי}}
{{ח:תת|(א)}} הסמכות לתת צו לשיקום כלכלי לפי {{ח:פנימי|חלק ג פרק ח|פרק ח׳: צו לשיקום כלכלי}}, לגבי יחיד בעל חובות בסכום נמוך שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים לפי {{ח:פנימי|סעיף 199|סעיף 199}}, תהיה נתונה לרשם ההוצאה לפועל.
{{ח:תת|(ב)}} רשם ההוצאה לפועל ייתן את הצו לשיקום כלכלי לאחר שקיים דיון בדוח ממצאי הבדיקה שהגיש לו הנאמן לפי {{ח:פנימי|סעיף 153|סעיף 153}}, שאליו הוזמנו היחיד והנושים, ולא יחולו הוראות {{ח:פנימי|חלק ג פרק ז סימן ג|סימן ג׳: הצעת הממונה לצו לשיקום כלכלי והדיון בה, לפרק ז׳}}.

{{ח:סעיף|204|הקניית סמכויות בית המשפט לרשם ההוצאה לפועל}}
{{ח:ת}} הסמכויות הנתונות לבית המשפט לפי חוק זה כמפורט להלן, יהיו נתונות לרשם ההוצאה לפועל לגבי הליכי חדלות פירעון של יחיד בעל חובות בסכום נמוך, המתנהלים אצלו:
{{ח:תת|(1)}} הסמכות להפסיק את כהונתו של הנאמן לפי {{ח:פנימי|סעיף 140|סעיף 140}};
{{ח:תת|(2)}} הסמכויות לעניין הצו לשיקום כלכלי, לפי {{ח:פנימי|חלק ג פרק ח|פרק ח׳: צו לשיקום כלכלי}};
{{ח:תת|(3)}} הסמכויות לעניין תחולת ההפטר וביטול ההפטר לפי {{ח:פנימי|סעיף 175|סעיפים 175}} {{ח:פנימי|סעיף 176|ו־176}};
{{ח:תת|(4)}} הסמכות להקציב סכום שישולם לאדם הזכאי למזונות מהיחיד לפי {{ח:פנימי|סעיף 179|סעיף 179(א)(2)}};
{{ח:תת|(5)}} הסמכות לבטל צו לפתיחת הליכים בשל התנהלות היחיד, לפי {{ח:פנימי|סעיף 183|סעיף 183}};
{{ח:תת|(6)}} הסמכות לאשר דחיית תביעת חוב בשל חוב שניתן לגביו פסק דין, לפי {{ח:פנימי|סעיף 211|סעיף 211(ב)}};
{{ח:תת|(7)}} הסמכות לאשר משיכת כספים מקופת גמל לפי {{ח:פנימי|סעיף 228|סעיף 228}};
{{ח:תת|(8)}} הסמכות לאשר מכירת זכות במקרקעין המשמשים למגורי היחיד לפי {{ח:פנימי|סעיף 229|סעיף 229}};
{{ח:תת|(9)}} הסמכויות לעניין מימוש נכס משועבד לפי {{ח:פנימי|סעיף 248|סעיף 248}};
{{ח:תת|(10)}} סמכות חקירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 281|סעיף 281}};
{{ח:תת|(11)}} הסמכות לתת צו המורה למי שזומן לבירור או לחקירה להתייצב, לפי {{ח:פנימי|סעיף 282|סעיף 282}};
{{ח:תת|(12)}} הסמכות לתת צו המורה על תפיסת נכס או מסמך של היחיד, לפי {{ח:פנימי|סעיף 283|סעיף 283}};
{{ח:תת|(13)}} הסמכות לתת ליחיד צו עיכוב יציאה מהארץ, לפי {{ח:פנימי|סעיף 284|סעיף 284}};
{{ח:תת|(14)}} הסמכות לבטל צו לפתיחת הליכים בשל אי־חדלות פירעון, לפי {{ח:פנימי|סעיף 286|סעיף 286}}.

{{ח:קטע3|חלק ג פרק יב סימן ד|סימן ד׳: הוראות שונות}}

{{ח:סעיף|205|סמכות רשם הוצאה לפועל שלא למנות נאמן}}
{{ח:ת}} רשם ההוצאה לפועל רשאי שלא למנות נאמן אם מצא כי אין הצדקה לכך בנסיבות העניין ומנימוקים שיירשמו; החליט הרשם כאמור ימלא הוא את כל תפקידי הנאמן לפי חוק זה.

{{ח:סעיף|206|זכותו של נושה לפנות לרשם ההוצאה לפועל}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 259|בסעיף 259}}, נושה יפנה לרשם ההוצאה לפועל בכל שאלה הנוגעת לזכויותיו בהליכי חדלות הפירעון בעניינים שבסמכותו של רשם ההוצאה לפועל לפי {{ח:פנימי|חלק ג פרק יב|פרק זה}}.

{{ח:סעיף|207|העברת ניהול ההליכים מרשם ההוצאה לפועל לבית משפט}}
{{ח:תת|(א)}} רשם ההוצאה לפועל, מיוזמתו או לבקשה של היחיד, של נושה או של הנאמן, רשאי בכל עת לפנות לנשיא בית משפט השלום במחוז שבו מתנהלים הליכי חדלות הפירעון של יחיד בעל חובות בסכום נמוך בבקשה שיעביר את ניהול ההליכים לבית המשפט.
{{ח:תת|(ב)}} נשיא בית משפט השלום שהוגשה לו בקשה לפי סעיף קטן (א) או שופט אחר של בית משפט השלום שהוא הסמיכו לכך, רשאי להעביר את ניהול הליכי חדלות הפירעון לבית המשפט, אם סבר שמפאת מורכבות ההליכים או לטובת ניהולם היעיל ראוי שיתנהלו בבית המשפט.
{{ח:תת|(ג)}} הועבר ניהול הליכי חדלות הפירעון לבית המשפט לפי סעיף זה –
{{ח:תתת|(1)}} יהיו נתונות לבית המשפט כל סמכויות הניהול של הליכי חדלות הפירעון לפי {{ח:פנימי|חלק ג|חלק זה}};
{{ח:תתת|(2)}} הנאמן יפעל מטעם בית המשפט ויהיה כפוף להוראותיו ולהנחיותיו, והוא רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה למתן הוראות.

{{ח:סעיף|208|העברת ניהול ההליכים מרשם ההוצאה לפועל לממונה|תיקון: [י״פ הודעות]}}
{{ח:ת}} התקיים אחד מאלה, יורה רשם ההוצאה לפועל על העברת ניהול הליכי חדלות הפירעון לגבי יחיד בעל חובות בסכום נמוך לממונה:
{{ח:תת|(1)}} רשם ההוצאה לפועל מצא, במהלך הליכי חדלות הפירעון, כי סך חובותיו של היחיד עולה באופן משמעותי על 150,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2019; בשנת 2026, 176,923.12 ש״ח)}};
{{ח:תת|(2)}} הוגשה לבית המשפט בקשה לפי {{ח:פנימי|סעיף 133|סעיף 133(ג)}}, לבירור מחלוקת לעניין זכות היחיד בנכס או במסמך שדרש הנאמן להעביר לידיו;
{{ח:תת|(3)}} הוגשה לבית המשפט בקשה לביטול פעולה להעדפת נושה, פעולה לגריעת נכס מקופת הנשייה או פעולה להברחת נכס, לפי {{ח:פנימי|חלק ד פרק ב סימן ב|סימן ב׳: ביטול עסקאות הגורעות מקופת הנשייה, לפרק ב׳ בחלק ד׳}}.

{{ח:קטע1|חלק ד|חלק ד׳: הנשייה}}
{{ח:קטע2|חלק ד פרק א|פרק א׳: תביעות חוב}}

{{ח:סעיף|209|זכות הנושה לפי תביעת חוב שאושרה}}
{{ח:ת}} תביעת חוב בשל חוב עבר שאישר הנאמן לפי הוראות {{ח:פנימי|חלק ד פרק א|פרק זה}} מקנה לנושה בחוב העבר זכות לחלק מנכסי קופת הנשייה.

{{ח:סעיף|210|הגשת תביעות חוב|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} נושה בחוב עבר רשאי להגיש לנאמן תביעת חוב, בתוך שישה חודשים ממועד פרסומו של הצו לפתיחת הליכים; הנאמן רשאי לבקש מהנושה להשלים פרטים הנוגעים לתביעת החוב, אם סבר כי הדבר דרוש לשם הכרעה בה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), נוצר חוב עבר לאחר מתן הצו לפתיחת הליכים, ובכלל זה חוב למוסד לביטוח לאומי הנובע מתשלום גמלה לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק ח|פרק ח׳ לחוק הביטוח הלאומי}}, תוגש תביעת החוב בתוך 45 ימים מיום היווצרות החוב או עד תום התקופה הקבועה בסעיף קטן (א), לפי המאוחר.
{{ח:תת|(ג)}} הנאמן רשאי להאריך את התקופה להגשת תביעת חוב אם מצא כי מתקיימות נסיבות שבשלהן לא יכול היה הנושה להגיש את התביעה במועד וכי מן הצדק לעשות כן, בהתחשב בין השאר בשלב בהליך שבו הוגשה הבקשה.
{{ח:תת|(ד)}} לעניין נכס המשועבד בשעבוד קבוע, תכלול תביעת חוב של נושה גם פירוט של הנכס המשועבד לטובתו ואומדן שוויו ככל האפשר; השר, באישור ועדת החוקה, רשאי לקבוע הוראות לעניין אומדן שוויו של הנכס המשועבד ובכלל זה האופן שבו ייערך והנסיבות שבהן יהיה ניתן לשנותו.
{{ח:תת|(ה)}} מתביעת חוב של עובד יופחת הסכום שקיבל כגמלה לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק ח|פרק ח׳ לחוק הביטוח הלאומי}}; השר רשאי לקבוע הוראות לעניין זה, ובכלל זה הוראות לעניין דרך הגשת תביעת חוב של עובד ולעניין חובת דיווח של הנאמן למוסד לביטוח לאומי.
{{ח:תת|(ו)}} השר יקבע הוראות לעניין אופן הגשת תביעת חוב, הפרטים שייכללו בה, ובכלל זה פרטים לעניין הפרשי הצמדה, ריבית ותוספת פיגורים, והמסמכים שיש לצרף אליה.

{{ח:סעיף|211|הכרעה בתביעות החוב}}
{{ח:תת|(א)}} הנאמן יברר תביעת חוב שהוגשה לו ויחליט אם לאשרה או לדחותה.
{{ח:תת|(ב)}} הנאמן רשאי, באישור בית המשפט, לדחות תביעת חוב בשל חוב שניתן לגביו פסק דין, אם מצא כי התקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} פסק הדין ניתן על בסיס התנהלות של הצדדים שיש בה משום תרמית או קנוניה;
{{ח:תתת|(2)}} התקיימו נסיבות אחרות שבהן פסק הדין ניתן בלא בירור לגופו של עניין ובשל כך יש חשש ממשי שאינו משקף נכונה את חוב היחיד.
{{ח:תת|(ג)}} הנאמן יודיע לנושה שהגיש את תביעת החוב על ההכרעה בתביעת החוב; היה החייב יחיד – יודיע הנאמן על ההכרעה גם ליחיד.
{{ח:תת|(ד)}} תביעת חוב שהוגשה בשל חוב עבר הנובע מתשלום שהוטל בהליך מינהלי או בהליך פלילי או שהוא חוב למוסד לביטוח לאומי הנובע מתשלום גמלה לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק ח|פרק ח׳ לחוק הביטוח הלאומי}}, תאושר בידי הנאמן אלא אם כן הוגשה שלא במועד או שלא כללה את כל הפרטים והמסמכים כנדרש לפי {{ח:פנימי|סעיף 210|סעיף 210(ו)}}.
{{ח:תת|(ה)}} הממונה רשאי לפטור את הנאמן מבירור תביעות חוב, אם מצא כי אין די בנכסי קופת הנשייה כדי לבצע חלוקה לנושה מגיש תביעת החוב ולשאר הנושים באותה דרגה בסדר הפירעון.

{{ח:סעיף|212|חוב עבר שמועד פירעונו לאחר מתן הצו לפתיחת הליכים}}
{{ח:ת}} הנושה רשאי לתבוע חוב עבר שמועד פירעונו חל לאחר מתן צו לפתיחת הליכים כאילו הוא עומד לפירעון מיידי במועד מתן הצו; לעניין סדר הפירעון יראו את הריבית שנצברה או היתה אמורה להיצבר ממועד מתן הצו ואילך כריבית שנצברה בהליכי חדלות פירעון.

{{ח:סעיף|213|שומת חוב עבר שאינו קצוב}}
{{ח:ת}} היה חוב עבר חוב שאינו קצוב, ישום אותו הנאמן.

{{ח:סעיף|214|זכות עיון}}
{{ח:ת}} כל בעל עניין בהליך חדלות פירעון רשאי לעיין בתביעות החוב שהגישו נושים ובהכרעות הנאמן לגביהן; הממונה רשאי לקבוע הוראות לעניין זכות העיון לפי סעיף זה.

{{ח:סעיף|215|ערעור על החלטה בתביעת חוב}}
{{ח:ת}} מי שרואה את עצמו נפגע מהחלטת הנאמן בתביעת חוב, רשאי להגיש ערעור על ההחלטה לבית המשפט.

{{ח:קטע2|חלק ד פרק ב|פרק ב׳: קופת הנשייה}}
{{ח:קטע3|חלק ד פרק ב סימן א|סימן א׳: הנכסים הנכללים בקופת הנשייה}}

{{ח:סעיף|216|נכסי קופת הנשייה}}
{{ח:ת}} נכסי קופת הנשייה יכללו –
{{ח:תת|(1)}} לגבי חייב שהוא תאגיד – כל נכס של התאגיד במועד מתן הצו לפתיחת הליכים וכל נכס שיוקנה לתאגיד עד למועד חיסולו, ואם אושרה לגבי התאגיד תכנית לשיקום כלכלי – כל נכס של התאגיד בהתאם להוראות התכנית;
{{ח:תת|(2)}} לגבי חייב שהוא יחיד – כל נכס של היחיד במועד מתן הצו לפתיחת הליכים, כל נכס שיוקנה לו עד למתן צו לשיקום כלכלי, וכל נכס הנכלל בנכסי קופת הנשייה בהתאם לצו לשיקום כלכלי.

{{ח:סעיף|217|נכסים שאינם חלק מקופת הנשייה}}
{{ח:ת}} היה החייב יחיד, לא ייכללו בנכסי קופת הנשייה –
{{ח:תת|(1)}} נכסים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}};
{{ח:תת|(2)}} זכויות לגמלה שחלות עליהן הוראות {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 303|סעיף 303}} {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 311|או 311 לחוק הביטוח הלאומי}}, הוראה בחיקוק אחר המחילה את הסעיפים האמורים או הקובעת הסדר דומה להסדר הקבוע בהם.

{{ח:סעיף|218|נכס שנתפס בהליך גבייה שטרם הושלם}}
{{ח:ת}} נתפס נכס של החייב במסגרת הליך גבייה ובמועד מתן הצו לפתיחת הליכים טרם התקבלה בידי הנושה מלוא התמורה בעד מכירתו, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} אם הנכס טרם נמכר – ייכלל הנכס בנכסי קופת הנשייה וההוצאות שהוצאו לתפיסתו ומכירתו יהיו שעבוד ראשון על הנכס;
{{ח:תת|(2)}} אם הנכס נמכר – תיכלל התמורה שהתקבלה ממכירתו, לאחר ניכוי ההוצאות שהוצאו לתפיסתו ולמכירתו, בנכסי קופת הנשייה.

{{ח:קטע3|חלק ד פרק ב סימן ב|סימן ב׳: ביטול עסקאות הגורעות מקופת הנשייה}}

{{ח:סעיף|219|ביטול פעולה המקנה עדיפות לנושים|תיקון: [י״פ הודעות]}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} בית המשפט רשאי להורות על ביטול פעולה שהביאה לפירעון חוב לנושה או לקידומו בסדר הפירעון, ושנעשתה לפני מתן צו לפתיחת הליכים, לרבות פעולה שנעשתה במסגרת הליך גבייה ולרבות העברת בעלות בנכס או שעבוד נכס, בהתקיים כל אלה ({{ח:פנימי|חלק ד פרק ב סימן ב|בסימן זה}} – פעולה המקנה עדיפות לנושה):
{{ח:תתתת|(א)}} מועד ביצוע הפעולה חל בתקופה שתחילתה שלושה חודשים לפני מועד הגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים, ולגבי נושה שהוא קרוב של החייב – שנה לפני המועד האמור;
{{ח:תתתת|(ב)}} במועד ביצוע הפעולה היה החייב בחדלות פירעון;
{{ח:תתתת|(ג)}} בשל הפעולה ייפרע לאותו נושה חלק גדול יותר מהחוב לעומת החלק שהיה נפרע לו במסגרת הליכי חדלות הפירעון לפי סדר הפירעון;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין סעיף זה, חזקה על החייב שהיה בחדלות פירעון בתקופה האמורה בפסקה (1)(א), אלא אם כן הוכח אחרת.
{{ח:תת|(ב)}} בית המשפט לא יבטל פעולה המקנה עדיפות לנושים בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} החייב קיבל במועד ביצוע הפעולה או במועד סמוך לו תמורה הולמת בנסיבות העניין לפעולה שביצע; לעניין זה, לא יראו בפירעון החוב כשלעצמו תמורה הולמת;
{{ח:תתת|(2)}} ביצוע הפעולה היה במהלך העסקים הרגיל של החייב והחוב שנפרע בשל הפעולה נוצר במהלך העסקים הרגיל של החייב; לעניין הסדר פריסה לתשלום חוב לרשות המסים, לרשות מקומית או למוסד לביטוח לאומי – לא יראו בעובדה שהסדר הפריסה נעשה באופן חד־פעמי כשלעצמה, פעולה שלא במהלך העסקים הרגיל;
{{ח:תתת|(3)}} לגבי חייב שהוא יחיד – החוב הנפרע הוא חוב לאדם שאינו קרובו של החייב בסכום שאינו עולה על 5,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2019; בשנת 2026, 5,897.43 ש״ח)}}, ולעניין חוב בשל שכר דירה או שירות מתמשך – יחושב הסכום האמור על בסיס התשלום החודשי;
{{ח:תתת|(4)}} לגבי חייב שהוא יחיד – החוב הנפרע הוא חוב מזונות שהחבות בו היא לפי פסק דין.
{{ח:תת|(ג)}} הומחה חוב מנושה לאדם אחר לפני מתן צו לפתיחת הליכים, ובשל ההמחאה היה הנמחה, לעניין אותו חוב, לנושה בעל זכויות פירעון מיוחדות שהוראות {{ח:פנימי|חלק ד פרק ו|פרק ו׳: נושים בעלי זכויות פירעון מיוחדות}}, חלות עליו, רשאי בית המשפט להורות כי זכויות הפירעון המיוחדות לפי {{ח:פנימי|חלק ד פרק ו|אותו פרק}} לא יוקנו לנמחה לגבי אותו חוב, ובלבד שהתקיימו לגבי ההמחאה התנאים שבסעיף קטן (א).

{{ח:סעיף|220|ביטול פעולה הגורעת נכסים מקופת הנשייה}}
{{ח:תת|(א)}} בית המשפט רשאי להורות על ביטול פעולה שנעשתה לפני מתן צו לפתיחת הליכים, שבשלה נגרע נכס מנכסי קופת הנשייה, בהתקיים כל אלה ({{ח:פנימי|חלק ד פרק ב סימן ב|בסימן זה}} – פעולה הגורעת נכס מקופת הנשייה):
{{ח:תתת|(1)}} הפעולה נעשתה בלא תמורה או בתמורה שאינה הולמת בנסיבות העניין;
{{ח:תתת|(2)}} מועד ביצוע הפעולה חל בתקופה שתחילתה שנתיים לפני מועד הגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים, ולגבי פעולה לטובת קרוב – ארבע שנים לפני המועד האמור;
{{ח:תתת|(3)}} במועד ביצוע הפעולה היה החייב בחדלות פירעון או שביצוע הפעולה הביא אותו לחדלות פירעון.
{{ח:תת|(ב)}} לעניין סעיף זה, חזקה על חייב שהיה בחדלות פירעון בתקופה האמורה בסעיף קטן (א)(2), אלא אם כן הוכח אחרת.

{{ח:סעיף|221|ביטול פעולה להברחת נכסים}}
{{ח:ת}} בית המשפט רשאי להורות על ביטול פעולה הגורעת נכס מקופת הנשייה שבוצעה במטרה להבריח את הנכס מנושים, גם אם במועד ביצוע הפעולה לא היה החייב בחדלות פירעון, ובלבד שמועד ביצוע הפעולה חל בתקופה שתחילתה שבע שנים לפני מועד הגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים ושסיומה במועד מתן הצו ({{ח:פנימי|חלק ד פרק ב סימן ב|בסימן זה}} – פעולה להברחת נכס); בבוא בית המשפט להורות כאמור, רשאי הוא להביא בחשבון אם מי שהנכס הועבר אליו קיבל אותו בתום לב.

{{ח:סעיף|222|שמירת זכויותיו של אדם שלישי}}
{{ח:ת}} ביטול פעולה המקנה עדיפות לנושה, פעולה הגורעת נכס מקופת הנשייה או פעולה להברחת נכס, לפי {{ח:פנימי|חלק ד פרק ב סימן ב|סימן זה}}, אין בו כדי לגרוע מזכויותיו של אדם שלישי שרכש, לאחר ביצוע הפעולה, זכות בנכס שלגביו בוצעה, בתום לב ובתמורה.

{{ח:סעיף|223|תוצאות ביטול פעולה}}
{{ח:תת|(א)}} ביטל בית המשפט לפי {{ח:פנימי|חלק ד פרק ב סימן ב|סימן זה}} פעולה המקנה עדיפות לנושה, פעולה הגורעת נכס מקופת הנשייה או פעולה להברחת נכס, ייכללו הנכסים שהושבו בשל הביטול בקופת הנשייה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), היתה השבת הנכס לקופת הנשייה בלתי אפשרית או בלתי צודקת בנסיבות העניין, או נרכש הנכס בידי אדם שלישי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 222|בסעיף 222}} – ישלם מי שלטובתו בוצעה הפעולה את שוויו של הנכס כפי שיורה בית המשפט.

{{ח:קטע2|חלק ד פרק ג|פרק ג׳: כינוס נכסי קופת הנשייה וניהולם}}

{{ח:סעיף|224|כינוס נכסי קופת הנשייה}}
{{ח:תת|(א)}} ניתן צו לפתיחת הליכים, יפעל הנאמן בהתאם לסמכויותיו לפי {{ח:פנימי|חלק ב פרק ו|פרק ו׳: הנאמן – מינויו, תפקידו וסמכויותיו, לחלק ב׳}} {{ח:פנימי|חלק ג פרק ו|ופרק ו׳: הנאמן – מינויו, תפקידו וסמכויותיו, לחלק ג׳}} כדי לקבל לידו או לפיקוחו את נכסי החייב ואת המסמכים הנוגעים להליכי חדלות הפירעון, שלחייב זכות לקבלם.
{{ח:תת|(ב)}} במסגרת כינוס נכסי קופת הנשייה יבחן הנאמן בין השאר את תוקפם של שעבודים המוטלים על נכסים כאמור ואת קיומן של עילות תביעה העומדות לחייב שיש בהן כדי להוסיף נכסים לקופת הנשייה.

{{ח:סעיף|225|הודעה על נכסים ומסמכים של החייב}}
{{ח:ת}} נושה שבידו נכס או מסמך שלחייב זכות בו הנוגע להליכי חדלות הפירעון ונודע לו על מתן צו לפתיחת הליכים לגבי החייב, יודיע לנאמן, בתוך 21 ימים מהמועד שבו נודע לו על מתן הצו, על קיומו של הנכס או המסמך כאמור, ויפעל בהתאם להוראות הנאמן; השר רשאי לקבוע הוראות לעניין הודעה לפי סעיף זה, ובכלל זה לעניין אופן מסירתה.

{{ח:סעיף|226|ניהול נכסי קופת הנשייה|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} הנאמן ינהל את נכסי קופת הנשייה באופן יעיל ומיטבי לשמירת ערכם ולהשבחתם, בהתאם להוראות שיקבע הממונה.
{{ח:תת|(ב)}} היה החייב יחיד, רשאי הנאמן, באישור הממונה, להסתייע ביחיד לשם ניהול נכסי קופת הנשייה.
{{ח:תת|(ג)}} הנאמן יפקיד את הכספים שקיבל במהלך הליכי חדלות הפירעון והמיועדים לחלוקה לנושים, במקום, בדרך ובמועדים שיורה הממונה; הממונה רשאי לקבוע הוראות לעניין אופן השקעת הכספים האמורים.
{{ח:תת|(ד)}} עיכב הנאמן תחת ידו כספים בניגוד להוראות סעיף קטן (ג), ישלם ריבית שקלית כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|בחוק פסיקת ריבית והצמדה}} על הכספים שעיכב.
{{ח:תת|(ה)}} הנאמן לא יפקיד בחשבונו הפרטי כל סכום שקיבל כנאמן במסגרת הליכי חדלות הפירעון.

{{ח:קטע2|חלק ד פרק ד|פרק ד׳: מימוש נכסי קופת הנשייה}}

{{ח:סעיף|227|מימוש נכסי קופת הנשייה}}
{{ח:ת}} ניתן צו לפתיחת הליכים לגבי חייב שהוא יחיד או ניתן צו כאמור לגבי חייב שהוא תאגיד ובית המשפט הורה על פירוקו, יפעל הנאמן למימוש נכסי קופת הנשייה באופן שישיא את ערכם; השר, באישור ועדת החוקה, רשאי לקבוע הוראות לעניין הדרכים למימוש נכסי קופת הנשייה.

{{ח:סעיף|228|משיכת כספים מקופת גמל}}
{{ח:ת}} משיכת כספים המגיעים לחייב שהוא יחיד מקופת גמל כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005}}, טעונה אישור של בית המשפט; בית המשפט רשאי להורות על משיכת הכספים האמורים, כולם או חלקם, למעט כספים המיועדים למטרת קצבה שטרם הגיע המועד לתשלומם כקצבה.

{{ח:סעיף|229|הגנת בית מגורים}}
{{ח:תת|(א)}} היו כלולים בנכסי קופת הנשייה מקרקעין המשמשים, כולם או חלקם, למגורי חייב שהוא יחיד, תימכר הזכות במקרקעין באישור בית המשפט.
{{ח:תת|(ב)}} בית המשפט לא יורה כאמור בסעיף קטן (א) אלא לאחר שקיים דיון ונתן לחייב ולנושים הזדמנות להשמיע את טענותיהם.
{{ח:תת|(ג)}} בית המשפט לא יאשר מכירת זכות במקרקעין כאמור בסעיף קטן (א) אלא אם כן מצא כי התקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} התועלת שתצמח לנושים ממכירת הזכות האמורה גוברת על הנזק שייגרם ליחיד כתוצאה מכך, בהתחשב, בין השאר בגילם של היחיד ובני משפחתו הגרים עמו ובנסיבותיהם האישיות ובכלל זה מצבם הבריאותי;
{{ח:תתת|(2)}} אין אפשרות סבירה לפרוע את החוב בדרך אחרת שפגיעתה ביחיד פחותה;
{{ח:תתת|(3)}} ליחיד ולבני משפחתו הגרים עמו יהיה מקום מגורים סביר באזור מגוריהם התואם את צורכיהם, או שהועמד לרשותם סידור חלופי לתקופה שיקבע בית המשפט לפי הוראות סעיף קטן (ד) של מקום מגורים סביר באזור מגוריהם התואם את צורכיהם.
{{ח:תת|(ד)}} תקופת הסידור החלופי תיקבע בהתאם להוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין יחיד שנחה דעתו של בית המשפט שתהיה לו יכולת לממן מקום מגורים סביר לעצמו ולבני משפחתו הגרים עמו לאחר תום הליכי חדלות הפירעון, בין באמצעות יכולת השתכרותו העתידית ובין באמצעות הכנסה או זכויות אחרות – לתקופה של ארבע שנים, ורשאי בית המשפט לקבוע תקופה קצרה או ארוכה יותר אם מצא כי יש הצדקה לכך, בין השאר על יסוד השיקולים המנויים בסעיף קטן (ה);
{{ח:תתת|(2)}} לעניין יחיד שלא נחה דעתו של בית המשפט שתהיה לו יכולת לממן מקום מגורים סביר לעצמו ולבני משפחתו הגרים עמו לאחר תום הליכי חדלות הפירעון, בין באמצעות יכולת השתכרותו העתידית ובין באמצעות הכנסה או זכויות אחרות – לתקופה שיקבע בית המשפט, ורשאי הוא לקבוע כי תקופת הסידור החלופי תהיה לכל ימי חייו של היחיד.
{{ח:תת|(ה)|(1)}} בבואו לקבוע את תקופת הסידור החלופי לפי סעיף קטן (ד) ישקול בית המשפט, בין השאר, את אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} גילם של היחיד ובני משפחתו הגרים עמו, ובכלל זה קרבתו לגיל הפרישה;
{{ח:תתתת|(ב)}} נסיבותיהם האישיות של היחיד ובני משפחתו הגרים עמו וצורכיהם הנוכחיים והעתידיים, ובכלל זה מצבם הבריאותי;
{{ח:תתתת|(ג)}} אם התקיים ביחיד תנאי מהתנאים להארכת תקופת התשלומים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 163|בסעיף 163(ג)}}.
{{ח:תתת|(2)}} בבואו לקבוע את יכולת השתכרותו העתידית של היחיד יביא בית המשפט בחשבון, בין השאר, את גילו וקרבתו לגיל פרישה.
{{ח:תת|(ו)}} על זכות במקרקעין של היחיד או של מי שהיה שותפו בזכות במקרקעין, שהוראות סעיף זה חלות עליה, לא יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק הגנת הדייר#סעיף 33|סעיף 33 לחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל״ב–1972}}.
{{ח:תת|(ז)}} הוראות סעיף זה לא יחולו לעניין מימוש של משכנתה או משכון של זכות במקרקעין של היחיד המשמשים, כולם או חלקם, למגוריו, ויחולו לגבי הזכות כאמור הוראות {{ח:פנימי|חלק ד פרק ו סימן א|סימן א׳: נושה מובטח, לפרק ו׳}}, ולעניין מתן סידור חלופי – יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 38|סעיף 38(ג) לחוק ההוצאה לפועל}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:קטע2|חלק ד פרק ה|פרק ה׳: חלוקת נכסי קופת הנשייה}}
{{ח:קטע3|חלק ד פרק ה סימן א|סימן א׳: כללי}}

{{ח:סעיף|230|חלוקת נכסי קופת הנשייה – הוראות כלליות}}
{{ח:ת}} ניתן צו לפתיחת הליכים, יחולקו נכסי קופת הנשייה לפי סדר הפירעון הקבוע {{ח:פנימי|חלק ד פרק ה סימן ב|בסימן ב׳: סדר הפירעון}}, ובאופן הקבוע {{ח:פנימי|חלק ד פרק ה סימן ג|בסימן ג׳: אופן החלוקה}}, ואולם אם אושרה לגבי חייב שהוא תאגיד תכנית לשיקום כלכלי, תיעשה החלוקה לפי הוראות התכנית.

{{ח:קטע3|חלק ד פרק ה סימן ב|סימן ב׳: סדר הפירעון}}

{{ח:סעיף|231|סדר הפירעון}}
{{ח:ת}} חובות החייב והוצאות הליכי חדלות הפירעון ייפרעו מנכסי קופת הנשייה בסדר עדיפות זה:
{{ח:תת|(1)}} חובות מובטחים – לפי הוראות {{ח:פנימי|חלק ד פרק ו סימן א|סימן א׳: נושה מובטח, לפרק ו׳}};
{{ח:תת|(2)}} הוצאות הליכי חדלות הפירעון – לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 233|סעיף 233}};
{{ח:תת|(3)}} חובות בדין קדימה – לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 234|סעיף 234}};
{{ח:תת|(4)}} חובות שלהבטחת פירעונם שועבד נכס בשעבוד צף – לפי הוראות {{ח:פנימי|חלק ד פרק ו סימן א|סימן א׳: נושה מובטח, לפרק ו׳}};
{{ח:תת|(5)}} חובות כלליים – לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 235|סעיף 235}};
{{ח:תת|(6)}} ריבית נוספת – לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 236|סעיף 236}};
{{ח:תת|(7)}} חובות דחויים – לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 237|סעיף 237}}.

{{ח:סעיף|232|שוויון}}
{{ח:ת}} החובות בכל דרגה בסדר הפירעון ייפרעו לכל הנושים באותה דרגה בשיעור שווה לפי סכומיהם ובלי כל העדפה.

{{ח:סעיף|233|הוצאות הליכי חדלות הפירעון}}
{{ח:תת|(א)}} הוצאות הליכי חדלות הפירעון הן:
{{ח:תתת|(1)}} כל ההוצאות הנובעות מפעולות שביצע הנאמן או מי מטעמו במסגרת הליכי חדלות הפירעון, לרבות אגרות ושכר הנאמן;
{{ח:תתת|(2)}} ההוצאות הכרוכות בכינוס ובניהול ועדת הנושים כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 263|בסעיף 263}};
{{ח:תתת|(3)}} לעניין חייב שהוא יחיד שנפטר – הוצאות סבירות להלוויית היחיד וכן הוצאות העיזבון וניהולו;
{{ח:תתת|(4)}} כל הוצאה אחרת שנקבע לפי חוק זה כי דינה כדין הוצאות הליכי חדלות הפירעון.
{{ח:תת|(ב)}} הוצאות הליכי חדלות הפירעון ישולמו במועד שנקבע לתשלומן לפי דין או הסכם.
{{ח:תת|(ג)}} אין די בנכסי קופת הנשייה שאינם משועבדים כדי לפרוע את הוצאות הליכי חדלות הפירעון, ייפרעו הוצאות אלה מהנכסים שעליהם חל שעבוד צף.

{{ח:סעיף|234|חובות בדין קדימה|תיקון: [י״פ הודעות]}}
{{ח:תת|(א)}} חובות העבר המפורטים להלן הם חובות בדין קדימה והם ייפרעו בסדר עדיפות זה:
{{ח:תתת|(1)|(א)}} חוב בשל שכר עבודה כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הגנת השכר|בחוק הגנת השכר, התשי״ח–1958}}, שמגיע לעובד בעד התקופה שלפני הגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים ובשל פיצויי פיטורין לפי {{ח:חיצוני|חוק פיצויי פיטורים|חוק פיצויי פיטורים, התשכ״ג–1963}}, בניכוי הגמלה המשולמת לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק ח|פרק ח׳ לחוק הביטוח הלאומי}}, בסכום שלא יעלה על 25,630 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לשנת 2019; בשנת 2026, 33,250 ש״ח)}} לעניין שכר עבודה או על 39,945 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לשנת 2019; בשנת 2026, 51,820 ש״ח)}} לעניין פיצויי פיטורין יחד עם שכר עבודה;
{{ח:תתתת|(ב)}} הסכומים הנקובים בפסקת משנה (א) יתעדכנו ב־1 בינואר בכל שנה, לפי שיעור שינוי השכר הממוצע כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|בחוק הביטוח הלאומי}}, ויעוגלו לעשרת השקלים הקרובים; השר יפרסם ברשומות הודעה בדבר עדכון הסכומים;
{{ח:תתת|(2)}} סכום שהחייב ניכה במקור לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 164|סעיפים 164}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 170|או 170 לפקודת מס הכנסה}}, וטרם העביר לרשות המסים, וכן סכום שהחייב ניכה לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 342|סעיף 342(ג) לחוק הביטוח הלאומי}} וטרם העביר למוסד לביטוח לאומי;
{{ח:תתת|(3)}} חוב מזונות שהחבות בו היא לפי פסק דין ומועד פירעונו חל לפני מתן הצו לפתיחת הליכים;
{{ח:תתת|(4)}} קרן חוב מס ערך מוסף לרשות המסים שנוצר ב־12 החודשים שקדמו למתן הצו לפתיחת הליכים;
{{ח:תתת|(5)}} תשלום חובה שתשלומו נפרס על פי הסדר פריסה שנחתם לפני מתן הצו לפתיחת הליכים; דין קדימה לפי פסקה זו יחול על סכום קרן החוב בלבד ויהיה מוגבל לחיובים שנוצרו בתקופה של שלוש שנים לכל היותר מתוך הסדר הפריסה, ואם חל הסדר הפריסה על חיובים בשל תקופה ארוכה יותר – יחול דין הקדימה על חיובים שנוצרו בשלוש שנים, לאו דווקא רצופות, לפי בחירת בעל החוב; לעניין זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”תשלום חובה“ – חוב מס לרשות המסים, דמי ביטוח כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|בחוק הביטוח הלאומי}}, לרבות דמי ביטוח בריאות כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי|בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994}}, או חוב ארנונה, כמשמעותה {{ח:חיצוני|פקודת העיריות|בפקודת העיריות [נוסח חדש]}}, לרשות מקומית;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”הסדר פריסה“ – הסדר בכתב החתום על ידי החייב לפריסת תשלום חוב לתקופה של 12 חודשים לפחות.
{{ח:תת|(ב)}} אין די בנכסי קופת הנשייה שאינם משועבדים כדי לפרוע את החובות בדין קדימה, ייפרעו חובות אלה מהנכסים שעליהם חל שעבוד צף.

{{ח:סעיף|235|חובות כלליים|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} החובות הכלליים הם החובות שאינם חובות מובטחים, חובות בדין קדימה או חובות דחויים.
{{ח:תת|(ב)}} החובות הכלליים יכללו הפרשי הצמדה שנוספו לפי דין או הסכם עד למועד הפירעון בפועל וריבית בסיסית שנוספה לפי דין או הסכם עד מועד מתן הצו לפתיחת הליכים, ואם לא נקבעו הפרשי הצמדה או ריבית בסיסית לפי דין או הסכם – ייווספו לחובות הכלליים הפרשי הצמדה וריבית צמודה כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|בחוק פסיקת ריבית והצמדה}}, לפי העניין.
{{ח:תת|(ג)}} החובות הכלליים לא יכללו תוספת פיגורים.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|236|ריבית נוספת|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} ריבית נוספת היא כל אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הריבית שנוספה וכל תוספת אחרת, אם נוספה, לכל חובות העבר של החייב, למעט חובות דחויים, ממועד מתן הצו לפתיחת הליכים עד לפירעונם, לרבות ריבית או תוספת כאמור שנוספו לחובות מובטחים ולא ניתן לפרוע אותן מהנכסים המשועבדים;
{{ח:תתת|(2)}} תוספת פיגורים שנוספה עד מועד מתן הצו לפתיחת הליכים.
{{ח:תת|(ב)}} הריבית הנוספת תיפרע בסדר עדיפות זה:
{{ח:תתת|(1)}} ריבית בשיעור השנתי של הריבית הצמודה שנקבע לפי {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה#סעיף 5ג|סעיף 4(א) לחוק פסיקת ריבית והצמדה}};
{{ח:תתת|(2)}} יתרת הריבית שנותרה לאחר הפירעון כאמור בפסקה (1).

{{ח:סעיף|237|חובות דחויים}}
{{ח:ת}} החובות המפורטים להלן הם חובות דחויים והם ייפרעו בסדר עדיפות זה:
{{ח:תת|(1)}} תשלומים עונשיים שהוטלו על החייב;
{{ח:תת|(2)}} לעניין חייב שהוא תאגיד – חובות לחברי התאגיד הנובעים מהיותם חברי התאגיד וחובות לחברי התאגיד שיש עילה להשעיית פירעונם לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 6|סעיף 6(ג) לחוק החברות}} או לפי כל דין אחר.

{{ח:קטע3|חלק ד פרק ה סימן ג|סימן ג׳: אופן החלוקה}}

{{ח:סעיף|238|חלוקת נכסי קופת הנשייה}}
{{ח:ת}} חלוקת נכסי קופת הנשייה לנושים בחוב עבר שתביעת החוב שלהם אושרה ואינם נושים מובטחים תהיה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|חלק ד פרק ה סימן ג|סימן זה}}.

{{ח:סעיף|239|חלוקות ביניים}}
{{ח:תת|(א)}} הנאמן יחלק לנושים, מעת לעת ובהקדם האפשרי, כספים שהצטברו בידו ממימוש נכסי קופת הנשייה ({{ח:פנימי|חלק ד פרק ה סימן ג|בסימן זה}} – חלוקת ביניים).
{{ח:תת|(ב)}} לפני כל חלוקת ביניים יפרסם הנאמן הודעה על כך בדרך שיקבע השר.
{{ח:תת|(ג)}} הנאמן יעכב תחת ידו ולא יחלק בחלוקת ביניים סכומים הדרושים לאחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} תשלום חוב עבר שתביעת החוב לגביו הוגשה וטרם אושרה וכן תשלום חוב עבר שתביעת החוב לגביו טרם הוגשה אם ידוע לנאמן על קיומה ועל כך שיש סיכוי סביר שתאושר;
{{ח:תתת|(2)}} מימון הוצאות הליכי חדלות הפירעון.
{{ח:תת|(ד)}} נושה שתביעת החוב שלו אושרה לאחר חלוקת ביניים, ישלם לו הנאמן כל סכום שלא קיבל באותה חלוקה, לפני כל חלוקה נוספת.

{{ח:סעיף|240|חלוקה סופית}}
{{ח:תת|(א)}} לאחר השלמת המימוש של כל נכסי קופת הנשייה שלדעת הנאמן אפשר לממשם, יחלק הנאמן את היתרה לנושים ({{ח:פנימי|חלק ד פרק ה סימן ג|בסימן זה}} – חלוקה סופית).
{{ח:תת|(ב)}} לפני החלוקה הסופית יודיע הנאמן לכל מי שהגישו תביעות חוב שטרם הוכרעו ולא ביססו את תביעותיהם להנחת דעתו, על כוונתו לחלק חלוקה סופית, ויקצוב להם זמן לביסוס תביעותיהם בהודעה.
{{ח:תת|(ג)}} הכריע הנאמן בכלל תביעות החוב שהוגשו וחלף המועד להגשת ערעור על החלטותיו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 215|בסעיף 215}}, יפרסם הנאמן הודעה על כוונתו לחלק חלוקה סופית; השר רשאי לקבוע הוראות לעניין המועד והדרך למתן ההודעה לפי סעיף קטן זה.

{{ח:סעיף|241|אופן ביצוע החלוקות}}
{{ח:ת}} השר רשאי לקבוע הוראות לעניין אופן ביצוע חלוקות הביניים והחלוקה הסופית.

{{ח:סעיף|242|זכות החייב ליתרה}}
{{ח:ת}} נותרו נכסים בקופת הנשייה לאחר פירעון מלוא החובות לנושים והוצאות הליכי חדלות הפירעון, תועבר היתרה לפי הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} בהליכי חדלות פירעון של יחיד – ליחיד;
{{ח:תת|(2)}} בהליכי חדלות פירעון של תאגיד – לחברי התאגיד.

{{ח:קטע2|חלק ד פרק ו|פרק ו׳: נושים בעלי זכויות פירעון מיוחדות}}
{{ח:קטע3|חלק ד פרק ו סימן א|סימן א׳: נושה מובטח}}

{{ח:סעיף|243|נושה מובטח|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} נושה מובטח הוא נושה שהחוב שחב לו החייב הוא חוב מובטח.
{{ח:תת|(ב)}} ניתן צו לפתיחת הליכים, רשאי נושה מובטח להיפרע את חובו המובטח מהנכס המשועבד לטובתו, בכפוף להוראות {{ח:פנימי|חלק ד פרק ו סימן א|סימן זה}} ולסדר הפירעון.
{{ח:תת|(ג)}} החוב המובטח יכלול הפרשי הצמדה, ריבית ותוספת פיגורים שנוספו עד לפירעונו, למעט תוספת פיגורים שנוספה ממועד מתן הצו לפתיחת הליכים.
{{ח:תת|(ד)}} פחת סכום החוב המובטח מהתמורה שהתקבלה ממימוש הנכס המשועבד, יהיה ההפרש חלק מנכסי קופת הנשייה העומדים לפירעון יתרת החובות.
{{ח:תת|(ה)}} נותרה, לאחר פירעון החוב המובטח ממימוש הנכס המשועבד, יתרת חוב לנושה, יהיה דינה כדין חובות החייב שאינם חובות מובטחים.

{{ח:סעיף|244|הגבלות לעניין שעבוד צף}}
{{ח:תת|(א)}} ניתן צו לפתיחת הליכים, יחולו הגבלות אלה לעניין שעבוד צף:
{{ח:תתת|(1)}} השעבוד הצף יחול, עד לסיום הליכי חדלות הפירעון, רק על נכסים של החייב במועד מתן הצו לפתיחת הליכים, וכן על התמורה בעד נכסים כאמור או נכסים חלופיים להם, הניתנים לזיהוי או לעקיבה (בסעיף זה – נכסי השעבוד הצף);
{{ח:תתת|(2)}} נושה המובטח בשעבוד צף רשאי להיפרע את החוב המובטח מנכסי השעבוד הצף בסכום שלא יעלה על 75% מהתמורה שהתקבלה ממימוש נכסי השעבוד הצף (בסעיף זה – תקרת השעבוד), ויחולו הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} לא נפרע לנושה המובטח בשעבוד צף מלוא החוב המובטח, בשל הוראות סעיף זה, יהיה דינה של יתרת החוב כדין חובות החייב שאינם חובות מובטחים;
{{ח:תתתת|(ב)}} יתרת השווי של נכסי השעבוד הצף שמעבר לתקרת השעבוד, תשמש לפירעון החובות הכלליים.
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה, ”התמורה שהתקבלה ממימוש נכסי השעבוד הצף“ – התמורה שהתקבלה ממימוש נכסי השעבוד הצף בניכוי ההוצאות שהוצאו לשמירת ערכם, להשבחתם ולמימושם.

{{ח:סעיף|245|הגבלת מימוש נכס משועבד כשעסקי החייב מופעלים}}
{{ח:תת|(א)}} ניתן צו לפתיחת הליכים והורה בית המשפט לעניין חייב שהוא תאגיד – על הפעלת התאגיד לשם שיקומו הכלכלי, או הורה הממונה לעניין חייב שהוא יחיד – על הפעלת עסקו לפי {{ח:פנימי|סעיף 157|סעיף 157}}, לא יממש נושה מובטח את הנכס המשועבד לטובתו בשעבוד קבוע, ובשעבוד צף – לא יגבשו, אלא באישור בית המשפט.
{{ח:תת|(ב)}} בית המשפט יאשר את מימוש הנכס המשועבד בשעבוד קבוע או את גיבוש השעבוד הצף בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} אין בנכס המשועבד בשעבוד קבוע או בנכס שחל עליו השעבוד הצף כדי להבטיח הגנה הולמת לנושה המובטח, ולא נקבעו דרכים אחרות להבטחת הגנה כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} הנכס המשועבד או הנכס שחל עליו השעבוד הצף אינו נדרש לשם שיקומו הכלכלי של חייב שהוא תאגיד או לשם שמירת עסקו כעסק פעיל של חייב שהוא יחיד.

{{ח:סעיף|246|פידיון הנכס המשועבד בידי הנאמן}}
{{ח:ת}} הנאמן רשאי, בכל עת, לפדות את הנכס המשועבד; על פידיון הנכס המשועבד יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק המשכון|חוק המשכון}}, בשינויים המחויבים. השר, באישור ועדת החוקה, רשאי לקבוע הוראות לעניין זה.

{{ח:סעיף|247|הודעה על כוונת מימוש}}
{{ח:תת|(א)}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 245|סעיף 245}}, נושה מובטח המבקש לממש נכס המשועבד לטובתו, יודיע לנאמן על כוונתו לעשות כן, ובלבד שהגיש תביעת חוב לפני מתן ההודעה או יחד עמה.
{{ח:תת|(ב)}} הודיע נושה מובטח כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הנאמן, בתוך 14 ימים ממועד קבלת ההודעה, לפדות את הנכס המשועבד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 246|בסעיף 246}}.

{{ח:סעיף|248|הליכי מימוש נכס משועבד}}
{{ח:תת|(א)}} לא פדה הנאמן את הנכס המשועבד בתוך התקופה האמורה {{ח:פנימי|סעיף 247|בסעיף 247(ב)}}, יחולו לעניין מימוש הנכס המשועבד הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} היה אומדן שווי הנכס המשועבד שהגיש הנושה המובטח לפי {{ח:פנימי|סעיף 210|סעיף 210(ד)}} (בסעיף קטן זה – אומדן שווי הנכס המשועבד) גבוה באופן מובהק מהחוב המובטח – ימומש הנכס בידי הנאמן;
{{ח:תתת|(2)}} לא היה אומדן שווי הנכס המשועבד גבוה באופן מובהק מהחוב המובטח – ימומש הנכס בידי הנושה המובטח;
{{ח:תתת|(3)}} מצא בית המשפט כי אומדן שווי הנכס המשועבד שהגיש הנושה אינו סביר או שהנושה המובטח לא הגיש אומדן כאמור, רשאי בית המשפט לקבוע בעצמו את האומדן, ויחולו על המימוש הוראות פסקאות (1) או (2) בהתאם לאומדן שקבע.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), בית המשפט רשאי, לבקשת נושה מובטח, להורות כי מימוש הנכס המשועבד ייעשה בידי הנושה המובטח אם מצא כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין וכי אין בכך כדי לפגוע בעניינם של שאר הנושים.
{{ח:תת|(ג)}} במימוש נכס משועבד בידי הנאמן לפי סעיף קטן (א) יפעל הנאמן בהתאם להנחיות הנושה המובטח, ואולם אם סבר הנאמן כי יש בהנחיות הנושה המובטח כדי לפגוע בעניינם של שאר הנושים, רשאי הוא לבקש מבית המשפט הנחיות לעניין דרך פעולתו.
{{ח:תת|(ד)}} מצא בית המשפט כי יש נסיבות המצדיקות זאת, רשאי הוא להורות שמימוש הנכס המשועבד בידי הנושה המובטח לפי סעיף קטן (א)(2) או (ב) ייעשה בפיקוח הנאמן ובתנאים שיקבע בית המשפט.

{{ח:סעיף|249|משכון לחיוב המגיע לגוף מוסדי}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 247|סעיפים 247}} {{ח:פנימי|סעיף 248|ו־248}} לא יחולו על משכון כאמור {{ח:חיצוני|חוק המשכון#סעיף 17|בסעיף 17(3) לחוק המשכון}}, ועל מימושו יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק המשכון|החוק האמור}}.

{{ח:סעיף|250|חלוקת התמורה ממימוש נכס משועבד|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} התמורה מפדיון או ממימוש הנכס המשועבד תיזקף תחילה לחשבון ההוצאות שהוצאו לשמירת ערכו, להשבחתו ולמימושו, ולאחר מכן לכל אחד מרכיבי החוב המובטח שלהלן, בהתאם לחלקו היחסי בחוב המובטח:
{{ח:תתת|(1)}} קרן החוב והפרשי הצמדה, ריבית ותוספת פיגורים שנוספו לפני מועד מתן הצו לפתיחת הליכים;
{{ח:תתת|(2)}} הפרשי הצמדה וריבית בסיסית שנוספו ממועד מתן הצו לפתיחת הליכים עד לפירעון החוב המובטח.
{{ח:תת|(ב)}} הושלם מימוש נכס משועבד וטרם הוכרעה תביעת החוב של הנושה המובטח, רשאי הנאמן לעכב תחת ידו את התמורה שהתקבלה מהמימוש עד להכרעה בתביעת החוב או לדרוש ערובה מהנושה המובטח כתנאי להעברת התמורה לידיו.

{{ח:קטע3|חלק ד פרק ו סימן ב|סימן ב׳: נושה בעל נכס הכפוף לשיור בעלות}}

{{ח:סעיף|251|נכס הכפוף לשיור בעלות}}
{{ח:ת}} נכס הכפוף לשיור בעלות הוא נכס שמתקיימים בו כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} הנכס נמכר לחייב והועבר לחזקתו, לפני מתן הצו לפתיחת הליכים;
{{ח:תת|(2)}} הבעלות בנכס נותרה בידי המוכר, לפי הסכם המכירה, עד לתשלום התמורה בעדו;
{{ח:תת|(3)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק המשכון#סעיף 2|סעיף 2(ב) לחוק המשכון}}, לא חלות על עסקת המכר.

{{ח:סעיף|252|הגבלה על העברת חזקה כשעסקי החייב מופעלים}}
{{ח:תת|(א)}} ניתן צו לפתיחת הליכים והורה בית המשפט לעניין חייב שהוא תאגיד – על הפעלת התאגיד לשם שיקומו הכלכלי, או הורה הממונה לעניין חייב שהוא יחיד – על הפעלת עסקו לפי {{ח:פנימי|סעיף 157|סעיף 157}}, לא יקבל בעלים של נכס הכפוף לשיור בעלות את החזקה בנכס, בשל אי־תשלום התמורה בעדו בידי החייב, אלא באישור בית המשפט.
{{ח:תת|(ב)}} בית המשפט יאשר העברת חזקה לבעלים של נכס הכפוף לשיור בעלות בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} אין בנכס כדי להבטיח הגנה הולמת לבעליו ולא נקבעו דרכים אחרות להבטחת הגנה כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} הנכס אינו נדרש לשם שיקומו הכלכלי של חייב שהוא תאגיד או לשם שמירת עסקו כעסק פעיל של חייב שהוא יחיד.

{{ח:קטע3|חלק ד פרק ו סימן ג|סימן ג׳: נושה בעל זכות עיכבון}}

{{ח:סעיף|253|זכות עיכבון}}
{{ח:ת}} נושה שיש לו זכות עיכבון לגבי נכס מנכסי קופת הנשייה, בשל חוב עבר של החייב, יראו אותו ממועד מתן הצו לפתיחת הליכים כמי שהנכס משועבד לטובתו כערובה לחוב האמור; על נושה כאמור יחולו הוראות חוק זה החלות לגבי נושה מובטח, והכול בשינויים המפורטים {{ח:פנימי|חלק ד פרק ו סימן ג|בסימן זה}}.

{{ח:סעיף|254|סמכות להורות על מסירת נכס מעוכב}}
{{ח:תת|(א)}} בית המשפט רשאי להורות לנושה המחזיק בנכס מנכסי קופת הנשייה שיש לו לגביו זכות עיכבון, להעביר את הנכס לנאמן, ובלבד שמתקיימים כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בית המשפט הורה, לעניין חייב שהוא תאגיד, על הפעלתו לשם שיקומו הכלכלי והנכס דרוש לשם השיקום כאמור, או שהממונה הורה לעניין חייב שהוא יחיד, על הפעלת עסקו לפי {{ח:פנימי|סעיף 157|סעיף 157}} והנכס דרוש לשם שמירת עסקו של היחיד כעסק פעיל;
{{ח:תתת|(2)}} ניתנה לנושה הגנה הולמת.
{{ח:תת|(ב)}} היה הנכס שיש לגביו זכות עיכבון מסמך הדרוש לנאמן לשם הליכי חדלות הפירעון, רשאי בית המשפט להורות על מסירתו לנאמן גם אם לא מתקיימים התנאים שבסעיף קטן (א), ויראו את החוב שלגביו חל העיכבון עד לגובה התמורה המקובלת בעד הכנת המסמך או כפי שיקבע בית המשפט, כהוצאות הליכי חדלות הפירעון; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על מסמך שהוא נייר ערך כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}} או שטר כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת השטרות|בפקודת השטרות}}.

{{ח:קטע3|חלק ד פרק ו סימן ד|סימן ד׳: נושה בעל זכות קיזוז}}

{{ח:סעיף|255|קיזוז}}
{{ח:ת}} נושה רשאי לקזז חוב עבר שהחייב חב לו כנגד חוב עבר שהוא חב לחייב, כערכם במועד מתן הצו לפתיחת הליכים, ולהגיש תביעת חוב על היתרה, בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} חובות החייב והנושה כרוכים זה בזה;
{{ח:תת|(2)}} נטילת חובות הדדיים וההסתמכות על זכות הקיזוז הן חלק ממהלך עסקיו הרגיל של החייב או הנושה, וחוב העבר שהנושה מבקש לקזז נוצר במסגרת עסקיו ההדדיים עם החייב;
{{ח:תת|(3)}} החובות ניתנים לקיזוז לפי {{ח:חיצוני|חוק קיזוז מסים|חוק קיזוז מסים, התש״ם–1980}}, או לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 312|סעיפים 312}} {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 315|או 315 לחוק הביטוח הלאומי}}.

{{ח:סעיף|256|הודעה על זכות קיזוז}}
{{ח:ת}} נושה בעל זכות קיזוז יודיע לנאמן על קיום הזכות או ביצועה בתוך 30 ימים מהמועד שבו נודע לו על מתן הצו לפתיחת הליכים; השר יקבע הוראות לעניין הפרטים שייכללו בהודעת הקיזוז והמסמכים שיש לצרף אליה.

{{ח:קטע1|חלק ה|חלק ה׳: מעמד הנושים וזכויותיהם}}

{{ח:סעיף|257|מעמד הנושים}}
{{ח:תת|(א)}} בהפעלת סמכויותיהם ובמילוי תפקידיהם לפי חוק זה יתחשבו בית המשפט, הממונה והנאמן, ככל האפשר, בעמדת הנושים המובטחים ושאינם מובטחים.
{{ח:תת|(ב)}} עמדת הנושים שאינם נושים מובטחים תיקבע באסיפת נושים או בוועדת הנושים; היתה סתירה בין עמדת אסיפת הנושים לעמדת ועדת הנושים, תכריע עמדת האסיפה.
{{ח:תת|(ג)}} בית המשפט רשאי להחליט על סוגי עניינים שהנאמן לא יקבל בהם החלטה אלא לאחר שנתן הזדמנות לוועדת הנושים להביע את עמדתה לגביהם.

{{ח:סעיף|258|זכות עיון במסמכים}}
{{ח:תת|(א)}} בהליכי חדלות פירעון של תאגיד, רשאי בית המשפט לאפשר לנושה לעיין במסמכי התאגיד או במסמך אחר שבידי הנאמן, אם מצא כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין ולאחר שהביא בחשבון את הפגיעה בפרטיות של מי שמוזכר במסמך מגילוי פרטים אישיים הנוגעים לו, ורשאי בית המשפט לקבוע תנאים והגבלות לעניין העיון במידע והשימוש בו.
{{ח:תת|(ב)}} בהליכי חדלות פירעון של יחיד, רשאי הממונה לאפשר לנושה לעיין במסמך שבידי הנאמן, אם מצא כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין ולאחר שהביא בחשבון את הפגיעה בפרטיות של מי שמוזכר במסמך; לעניין זה הממונה ייתן את דעתו לפרטי מידע שהיחיד ציין כי הם כוללים מידע אישי רגיש לפי {{ח:פנימי|סעיף 107|סעיף 107(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 117|או 117(ב)}}, ורשאי הממונה לקבוע תנאים והגבלות לעניין העיון במידע והשימוש בו.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על מידע שנמסר לנאמן מתאגיד בנקאי או מרשות המסים לפי {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיף 50}} {{ח:פנימי|סעיף 150|או 150}}.
{{ח:תת|(ד)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 152|סעיף 152(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 281|או 281(ה)}} לעניין פרוטוקולים של חקירה או בירור שניהל הנאמן.

{{ח:סעיף|259|זכותו של נושה לפנות לבית המשפט}}
{{ח:ת}} נושה רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה שיחליט בכל שאלה הנוגעת לזכויותיו בהליכי חדלות הפירעון.

{{ח:סעיף|260|כינוס אסיפת נושים}}
{{ח:תת|(א)}} הנאמן רשאי לכנס אסיפת נושים בכל עת כדי לשמוע את עמדת הנושים.
{{ח:תת|(ב)}} הנאמן יכנס אסיפת נושים, לפי הוראת בית המשפט או הממונה או לבקשת ועדת הנושים או לבקשת נושים המחזיקים יחד ב־25% לפחות מערך תביעות החוב, כדי לדווח לאסיפה על פעולותיו או לשמוע את עמדת הנושים.

{{ח:סעיף|261|אסיפת נושים ראשונה}}
{{ח:תת|(א)}} בהליכי חדלות פירעון של תאגיד יכנס הנאמן אסיפה ראשונה של הנושים בתוך 30 ימים מיום מתן הצו לפתיחת הליכים או במועד אחר שיורה בית המשפט, אלא אם כן החליט בית המשפט או הממונה כי בנסיבות העניין אין בכינוס אסיפה כאמור תועלת לניהול ההליכים.
{{ח:תת|(ב)}} בהליכי חדלות פירעון של יחיד רשאי הנאמן לכנס אסיפה ראשונה של הנושים אם סבר כי יש בכך תועלת לניהול ההליכים.
{{ח:תת|(ג)}} הנאמן יכין, עד שבעה ימים לפני מועד כינוס האסיפה הראשונה, דוח ראשוני לעניין מצבו הכלכלי של החייב ולעניין הפעולות שנקט הנאמן עד למועד כינוס האסיפה; הדוח יועמד לעיון הנושים בדרך שיקבע הממונה.
{{ח:תת|(ד)}} באסיפה הראשונה יחליטו הנושים על היקף מעורבותם בהליכי חדלות הפירעון.

{{ח:סעיף|262|סדרי פעולה של אסיפת הנושים}}
{{ח:תת|(א)}} זכות ההצבעה באסיפת הנושים תהיה לנושה שאינו נושה מובטח, שהגיש תביעת חוב לפי הוראות חוק זה, לפי ערך תביעת החוב שהגיש.
{{ח:תת|(ב)}} היה חשש כי הסכום שצוין בתביעת חוב שהגיש נושה עולה על סכום החוב שבו הוא נושה בפועל, וכי הסכום נקבע מתוך כוונה להשפיע על זכות ההצבעה שלו, רשאי הנאמן לבחון את התביעה לשם קביעת זכות ההצבעה של הנושה.
{{ח:תת|(ג)}} החלטה באסיפת הנושים תתקבל בידי המצביעים באסיפה המחזיקים יחד ברוב ערך תביעות החוב; לעניין זה, ”מצביעים“ – למעט מי שנמנעו בהצבעה.
{{ח:תת|(ד)}} נושה יעשה שימוש בזכות ההצבעה באסיפת נושים בתום לב ובדרך מקובלת ויימנע מניצול לרעה של כוחו.
{{ח:תת|(ה)}} השר, באישור ועדת החוקה, רשאי לקבוע הוראות לעניין סדרי עבודתה של אסיפת הנושים, ובכלל זה הוראות לעניין זכות ההצבעה באסיפת הנושים ולעניין הצבעה באמצעות שלוח.

{{ח:סעיף|263|מינוי ועדת נושים}}
{{ח:תת|(א)}} בית המשפט רשאי למנות ועדת נושים שתייצג את עמדת הנושים שאינם נושים מובטחים ותפעל לקידום עניינם בהליכי חדלות הפירעון ({{ח:פנימי|חלק ה|בחלק זה}} – ועדת הנושים).
{{ח:תת|(ב)}} החברים בוועדת הנושים יהיו נושים או מי מטעמם ומספרם לא יעלה על חמישה, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת.
{{ח:תת|(ג)}} בוועדת הנושים יינתן ייצוג הולם לסוגי הנושים; בית המשפט רשאי לשנות את הרכב הוועדה שעליו החליטה אסיפת הנושים אם מצא כי אין בו ייצוג הולם לסוגי הנושים.
{{ח:תת|(ד)}} ישיבה ראשונה של ועדת הנושים תתקיים בתוך 30 ימים מיום שמונתה או במועד אחר שעליו תחליט אסיפת הנושים.
{{ח:תת|(ה)}} השר רשאי לקבוע הוראות לעניין סדרי עבודתה של ועדת הנושים; ועדת הנושים תקבע את סדרי עבודתה ככל שלא נקבעו בידי השר.

{{ח:סעיף|264|שמיעת עמדת ועדת הנושים}}
{{ח:תת|(א)}} ועדת הנושים רשאית להציג את עמדתה לפני הנאמן, לפני בית המשפט או לפני הממונה בכל עניין במסגרת הליכי חדלות הפירעון.
{{ח:תת|(ב)}} מונתה ועדת נושים, יקבל הנאמן החלטה בעניינים המנויים להלן רק לאחר שנתן לוועדת הנושים הזדמנות להשמיע את עמדתה בתוך פרק הזמן שיורה בהתאם לנסיבות העניין ולצורכי הניהול התקין והיעיל של ההליכים:
{{ח:תתת|(1)}} תביעה או התגוננות בהליך משפטי בשם החייב;
{{ח:תתת|(2)}} העסקת אדם שיסייע לנאמן בניהול הליכי חדלות הפירעון;
{{ח:תתת|(3)}} שעבוד נכס מנכסי קופת הנשייה;
{{ח:תתת|(4)}} נטילת אשראי חדש;
{{ח:תתת|(5)}} פשרה עם נושה או חייב של החייב בנוגע לגובה החוב ואופן תשלומו שיש לה השפעה מהותית על היקף נכסי קופת הנשייה;
{{ח:תתת|(6)}} פירעון חוב לנושים מסוג מסוים;
{{ח:תתת|(7)}} כל עניין שבית המשפט החליט, לפי {{ח:פנימי|סעיף 257|סעיף 257(ג)}}, כי על הנאמן לתת הזדמנות לוועדת הנושים להביע את עמדתה לגביו;
{{ח:תתת|(8)}} כל עניין נוסף שקבע השר.
{{ח:תת|(ג)}} בית המשפט או אסיפת הנושים רשאים לפטור מראש את הנאמן מחובתו לשמוע את עמדת ועדת הנושים לפני שיקבל החלטה באחד או יותר מהעניינים המנויים בסעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ד)}} מונתה ועדת נושים, יקבל בית המשפט החלטה לעניין שכרו של הנאמן רק לאחר שנתן לוועדת הנושים הזדמנות להשמיע את עמדתה.
{{ח:תת|(ה)}} בכל עניין שבו יש לתת הזדמנות לוועדת הנושים להשמיע את עמדתה לפי סעיפים קטנים (ב) ו־(ד), תינתן הזדמנות גם לנושים המובטחים להשמיע את עמדתם.

{{ח:סעיף|265|דרישת מידע על ידי ועדת הנושים ונושה מובטח}}
{{ח:תת|(א)}} בהליכי חדלות פירעון לגבי חייב שהוא תאגיד רשאית ועדת הנושים לדרוש מהנאמן כל מידע שבידיו הדרוש לה לשם מילוי תפקידה.
{{ח:תת|(ב)}} סבר הנאמן כי מידע שדרשה ממנו ועדת הנושים אינו נחוץ לה לשם מילוי תפקידה, או שהוא עלול לפגוע בתאגיד, בפרטיותו של אדם או בהליכי חדלות הפירעון, רשאי הוא לפנות לבית המשפט בבקשה לפטור אותו ממסירת המידע; בית המשפט רשאי לתת פטור כאמור או לקבוע תנאים למסירת המידע.
{{ח:תת|(ג)}} בהליכי חדלות פירעון לגבי חייב שהוא יחיד, רשאי הממונה להורות לנאמן למסור מידע לוועדת הנושים, לפי בקשתה, אם מצא כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין ולאחר שהביא בחשבון את הפגיעה בפרטיות הכרוכה בכך, ורשאי הוא לקבוע תנאים והגבלות לעניין העיון במידע והשימוש בו.
{{ח:תת|(ד)}} כל מידע שוועדת הנושים רשאית לדרוש מהנאמן לפי סעיף זה, רשאי גם נושה מובטח לדרוש לעניין מידע הנוגע לחוב של החייב כלפיו.

{{ח:קטע1|חלק ו|חלק ו׳: הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי}}

{{ח:סעיף|266|מינוי הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי}}
{{ח:תת|(א)}} השר ימנה את הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי.
{{ח:תת|(ב)}} הודעה על מינויו של הממונה תפורסם ברשומות.

{{ח:סעיף|267|הממונה – עובד המדינה}}
{{ח:ת}} הממונה יהיה עובד המדינה, ויחולו עליו הדינים החלים על עובדי המדינה.

{{ח:סעיף|268|תפקידי הממונה}}
{{ח:ת}} תפקידו של הממונה לפעול לשמירת התקינות, היעילות וההגינות של הליכים לפי חוק זה ולשמירת האינטרס הציבורי בהליכים אלה, ובכלל זה:
{{ח:תת|(1)}} לפקח על התנהלות הנאמנים;
{{ח:תת|(2)}} לנהל את הליכי חדלות הפירעון של יחידים לפי {{ח:פנימי|חלק ג|חלק ג׳: הליכי חדלות פירעון לגבי יחיד}};
{{ח:תת|(3)}} לאסוף מידע הנוגע להליכי חדלות פירעון לשם ניתוח ומחקר.

{{ח:סעיף|269|סמכויות הנאמן נתונות לממונה}}
{{ח:ת}} כל סמכות הנתונה לפי חוק זה לנאמן, תהיה נתונה גם לממונה.

{{ח:סעיף|270|הממונה כצד להליכים}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה יהיה צד לכל הליך המתנהל בבית המשפט במסגרת הליכים לפי חוק זה, והוא רשאי לנקוט עמדה בכל הליך כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} בית המשפט לא יקיים דיון בהליך לפי חוק זה אלא לאחר שנוכח כי הומצאה לממונה הזמנה.

{{ח:סעיף|271|סמכות לבדוק את נסיבות חדלות הפירעון}}
{{ח:ת}} הממונה רשאי לבדוק את הנסיבות שהובילו את החייב לחדלות פירעון ובכלל זה את התנהלותו של החייב, ולעניין חייב שהוא תאגיד – גם של מי שהיה נושא משרה או בעל שליטה בו, ולדווח על כך לבית המשפט.

{{ח:סעיף|272|הנחיות הממונה}}
{{ח:ת}} הממונה רשאי לתת לנאמנים הנחיות כלליות לעניין ביצוע תפקידיהם והפעלת סמכויותיהם לפי חוק זה.

{{ח:סעיף|273|סמכות לדרוש מידע מנאמן}}
{{ח:ת}} הממונה רשאי לדרוש מנאמן למסור לו כל מידע הדרוש לו לשם ביצוע תפקידיו ולהורות על אופן מסירת המידע כאמור.

{{ח:סעיף|274|חקירה בדבר התנהלות נאמן}}
{{ח:תת|(א)}} היה לממונה חשש כי נאמן אינו ממלא כראוי את תפקידו, יחקור הממונה בדבר, ידווח על כך לבית המשפט וימליץ לבית המשפט על הדרך שראוי לנקוט.
{{ח:תת|(ב)}} חייב שהוא יחיד או נושה רשאים לפנות לממונה בבקשה כי יערוך חקירה לפי סעיף זה.

{{ח:סעיף|275|פיקוח על הרישומים והדוחות של הנאמן}}
{{ח:ת}} הממונה יפקח על הרישומים שמנהלים הנאמנים והדוחות שהם מגישים, ויבקרם.

{{ח:סעיף|276|פנייה לבית המשפט למתן הוראות}}
{{ח:ת}} הממונה רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה למתן הוראות בכל עניין הנוגע לביצוע תפקידיו ולהפעלת סמכויותיו לפי חוק זה.

{{ח:סעיף|277|סיוע לממונה בביצוע תפקידו}}
{{ח:תת|(א)}} נאמן יסייע לממונה ככל הדרוש לביצוע תפקידיו להפעלת סמכויותיו.
{{ח:תת|(ב)}} החייב יסייע לממונה וישתף עמו פעולה ככל הדרוש לביצוע תפקידיו להפעלת סמכויותיו.

{{ח:סעיף|278|עובדי הממונה ונציגיו}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה רשאי לבצע את תפקידיו ולהפעיל את סמכויותיו בעצמו או באמצעות עובדי המדינה הכפופים לו.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), סמכויות הממונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 105|סעיפים 105}}, {{ח:פנימי|סעיף 123|123}}, {{ח:פנימי|סעיף 125|125}}, {{ח:פנימי|סעיף 129|129(א) ו־(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 139|139(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 143|143}}, {{ח:פנימי|סעיף 156|156(ה)}}, {{ח:פנימי|סעיף 169|169}}, {{ח:פנימי|סעיף 170|170(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 179|ו־179(א)(1)}} יהיו נתונות רק לעובד הממונה שהוא הסמיכו לכך, ושהוא עורך דין בעל ניסיון של חמש שנים.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), הממונה רשאי לבצע תפקיד מתפקידיו או להפעיל סמכות מסמכויותיו, למעט סמכויות לפי סעיף קטן (ב), גם באמצעות מי שאינו עובד המדינה (בסעיף זה – נציג הממונה) ולשלם את שכרו.
{{ח:תת|(ד)}} נציג הממונה יפעל לפי הוראות הממונה ובפיקוחו, אך אין בכך או בתשלום שכרו לפי סעיף קטן זה כדי ליצור יחסי עובד ומעביד בין הנציג לבין המדינה.
{{ח:תת|(ה)}} הממונה רשאי, לפני מינויו של נציג הממונה או לאחר מכן, לדרוש שהנציג ישעבד נכסים או ייתן ערובה להבטחת מילוי תפקידו וחובותיו, ורשאי הוא בכל עת לדרוש מהנציג ערובה נוספת או לשחרר ערובה שניתנה, כולה או חלקה.
{{ח:תת|(ו)}} דינם של נציגי הממונה כדין עובדי מדינה לעניין חיקוקים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:חיצוני|חוק שירות הציבור (מתנות)|חוק שירות הציבור (מתנות), התש״ם–1979}};
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין|חוק העונשין}} – ההוראות הנוגעות לעובדי הציבור;
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:חיצוני|חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה)|חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ״ט–1969}};
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:חיצוני|חוק הבחירות לכנסת|חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ״ט–1969}};
{{ח:תתת|(5)}} {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים)|חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים), התשי״ט–1959}};
{{ח:תתת|(6)}} {{ח:חיצוני|פקודת הראיות|פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971}};
{{ח:תתת|(7)}} {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (משמעת)|חוק שירות המדינה (משמעת), התשכ״ג–1963}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:קטע1|חלק ז|חלק ז׳: סמכויות בית המשפט}}

{{ח:סעיף|279|סמכות כללית}}
{{ח:תת|(א)}} בית המשפט מוסמך, בכפוף להוראות לפי חוק זה, להחליט בכל שאלה שבמשפט או שבעובדה, המתעוררת בעניין הליכי חדלות פירעון שלפניו או אם מצא כי הכרעה בה נדרשת לשם ייעול ההליכים כאמור, למעט החלטה שעניינה הכרעה בהליכים פליליים או הליכים מינהליים, בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 31|סעיף 31}}.
{{ח:תת|(ב)}} בית המשפט הדן בחדלות פירעון לא יוגבל בהפעלת סמכותו על ידי צו מבית משפט אחר, ולא יהיה ערעור על החלטותיו אלא בדרך הקבועה בחוק זה.
{{ח:תת|(ג)}} ניתן צו לפתיחת הליכים, רשאי בית המשפט להורות כי תועבר אליו כל תובענה שהגיש החייב או שהוגשה נגדו, התלויה ועומדת בבית משפט אחר ושחלה לגביה הקפאת הליכים לפי {{ח:פנימי|חלק ב פרק ה|פרק ה׳: הקפאת הליכים, לחלק ב׳}}, ולגבי יחיד – לפי {{ח:פנימי|סעיף 121|סעיף 121}}.
{{ח:תת|(ד)}} בית המשפט רשאי לחזור ולעיין בכל צו שנתן מכוח סמכותו לפי חוק זה, לבטלו או לשנותו, אם השתנו הנסיבות או התגלו עובדות חדשות המצדיקות זאת.
{{ח:תת|(ה)}} בית המשפט רשאי לקבל בכל עניין את הראיות בעל פה או בתצהיר; השר רשאי לקבוע הוראות לעניין זה.

{{ח:סעיף|280|איחוד הליכים לפי חוק זה של תאגיד ושל יחיד}}
{{ח:ת}} בית המשפט הדן בהליכים לפי חוק זה של תאגיד מוסמך לצרף להליכים אלה הליכים לפי חוק זה של יחיד שהוא חבר התאגיד, נושא משרה בו או ערב לחובות התאגיד, המתנהלים בבית משפט אחר, אם מצא כי הדבר יביא לייעול ההליכים, והוא מוסמך לעשות כן גם אם הוגשה בקשה כאמור בעת פתיחת ההליכים לגבי התאגיד.

{{ח:סעיף|281|חקירה בבית המשפט}}
{{ח:תת|(א)}} היה לבית המשפט יסוד סביר להניח כי ברשותו של אדם מידע בדבר נכסיו, הוצאותיו, חובותיו, התחייבויותיו או נושיו של חייב שמתנהלים לגביו הליכי חדלות פירעון או בדבר התנהלותו הכלכלית, או כי אדם מחזיק בנכס או במסמך של חייב כאמור או חב לו חוב, רשאי הוא לצוות על אותו אדם להתייצב לפניו לחקירה, אם סבר כי החקירה דרושה לשם הליכי חדלות הפירעון; סמכויות החקירה לפי סעיף קטן זה יהיו נתונות לבית המשפט גם לגבי החייב.
{{ח:תת|(ב)}} בית המשפט יזהיר את הנחקר לפני חקירתו, בלשון המובנת לו, כי עליו להעיד את האמת בלבד ואת האמת כולה וכי יהיה צפוי לעונשים הקבועים בחוק אם לא יעשה כן; הנחקר ישיב כי הבין את האזהרה וכי הוא מתחייב לעשות כן.
{{ח:תת|(ג)}} בית המשפט רשאי להציג לנחקר כל שאלה שתיראה לו; על הנחקר להשיב על כל שאלה ששאל בית המשפט.
{{ח:תת|(ד)}} בית המשפט רשאי לבצע את החקירות באמצעות הנאמן, באופן ובתנאים שיורה.
{{ח:תת|(ה)}} חקירה שבוצעה באמצעות הנאמן לפי סעיף קטן (ד), תתועד בפרוטוקול שיימסר לנחקר, ואולם הנאמן רשאי, אם מצא כי הדבר דרוש לחקירה, לדחות את מסירת הפרוטוקול עד לסיום החקירות הנוגעות להליכי חדלות הפירעון.
{{ח:תת|(ו)}} על חקירה לפי סעיף זה יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#סעיף 47|סעיף 47 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971}}; בוצעה חקירה בידי הנאמן לפי סעיף קטן (ד) וביקש הנחקר להימנע ממסירת ראיה לפי הוראות {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#סעיף 47|סעיף 47(א) לפקודה האמורה}}, יכריע בית המשפט בבקשה, ויחולו לעניין זה הוראות {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#סעיף 47|סעיף 47(ב) לפקודה האמורה}}.
{{ח:תת|(ז)}} נחקר זכאי להיות מיוצג על ידי עורך דין.

{{ח:סעיף|282|צו זימון או מסירה}}
{{ח:ת}} בית המשפט רשאי, מיוזמתו, לבקשת הנאמן או לבקשת הממונה, לתת צו –
{{ח:תת|(1)}} המורה למי שזומן לבירור או לחקירה לפני הממונה או הנאמן – להתייצב לפני הממונה, הנאמן או בית המשפט;
{{ח:תת|(2)}} המורה למי שנדרש למסור נכס, מסמך או מידע לנאמן או לממונה – למסרם לנאמן, לממונה או לבית המשפט או להתייצב לפני מי מהם.

{{ח:סעיף|283|סמכות להורות על תפיסה}}
{{ח:ת}} בית המשפט רשאי, מיוזמתו, לבקשת הנאמן או לבקשת הממונה, לתת צו המורה לשוטר לתפוס נכס או מסמך של חייב שמתנהלים לגביו הליכי חדלות פירעון, הנמצא ברשות החייב או ברשות אדם אחר.

{{ח:סעיף|284|צו עיכוב יציאה מהארץ}}
{{ח:תת|(א)}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 142|סעיפים 142}} {{ח:פנימי|סעיף 161|ו־161(ב)(4)}}, בית המשפט רשאי לצוות על עיכוב יציאתו מהארץ של חייב שמתנהלים לגביו הליכי חדלות פירעון, ואם הוא תאגיד – של חבר התאגיד או מי שהיה נושא משרה בו, לתקופה שיקבע, אם היה לבית המשפט יסוד סביר להניח כי אותו אדם עומד לצאת מהארץ וכי יציאתו עלולה לסכל את פירעון החובות של החייב או לפגוע פגיעה ממשית בחקירת מצבו הכלכלי של החייב והנסיבות שהובילו למצבו; היה האדם תושב חוץ, לא יצווה בית המשפט על עיכוב יציאתו מהארץ אלא בנסיבות חריגות ומטעמים מיוחדים שיירשמו.
{{ח:תת|(ב)}} בית המשפט רשאי לצוות על עיכוב יציאתו מהארץ של אדם כאמור בסעיף קטן (א) במעמד צד אחד אם שוכנע כי דחיית הדיון עד לקיומו במעמד הצדדים תסכל את מתן הצו; ניתן צו עיכוב יציאה מהארץ במעמד צד אחד, יקיים בית המשפט דיון במעמד הצדדים בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ־14 ימים מיום מתן הצו.
{{ח:תת|(ג)}} בית המשפט רשאי, במקום לצוות על עיכוב יציאתו מהארץ של אדם כאמור בסעיף קטן (א), להתנות את היציאה במתן ערובה להנחת דעתו.

{{ח:סעיף|285|סמכות מעצר}}
{{ח:ת}} בית המשפט רשאי להורות על מעצרו של חייב שהוא יחיד שמתנהלים לגביו הליכי חדלות פירעון, ואם הוא תאגיד – של בעל שליטה בו, לתקופה שלא תעלה על עשרה ימים, אם מצא כי המעצר דרוש כדי למנוע ממנו לפגוע בהליכי חדלות הפירעון, להשהותם או להכביד עליהם בדרך אחרת, או כדי למנוע הברחת נכס או מסמך של החייב, הסתרתו או השמדתו, ושוכנע כי אין כל אמצעי חלופי שניתן לנקוט כדי למנוע את המעשים האמורים.

{{ח:סעיף|286|ביטול צו לפתיחת הליכים בשל אי־&lt;wbr&gt;חדלות פירעון}}
{{ח:תת|(א)}} בית המשפט רשאי לבטל צו לפתיחת הליכים, אם מצא כי החייב אינו בחדלות פירעון או אם אין בצו כדי לסייע במניעת חדלות פירעונו.
{{ח:תת|(ב)}} בית המשפט רשאי להשהות את ביטול הצו לפתיחת הליכים כדי לאפשר הטלה מחדש של הגבלות או עיקולים שבוטלו עם מתן הצו, לפי {{ח:פנימי|סעיף 25|סעיפים 25}} {{ח:פנימי|סעיף 121|או 121}}.
{{ח:תת|(ג)}} ביטול צו לפתיחת הליכים אינו פוגע בתוקפם של מכירה, העברה, תשלום או פעולה משפטית אחרת שנעשו כדין לפני הביטול.
{{ח:תת|(ד)}} ביטל בית המשפט צו לפתיחת הליכים לגבי חייב שהוא תאגיד, ישלח הנאמן באופן מיידי העתק מההחלטה לרשם, והרשם יעדכן את המרשם בהתאם; הודעה על ביטול הצו תפורסם לציבור באופן ובמועד שיקבע השר.

{{ח:קטע1|חלק ח|חלק ח׳: אחריות נושא משרה ובעל תפקיד בתאגיד הנמצא בחדלות פירעון}}

{{ח:סעיף|287|הגדרות – {{ח:פנימי|חלק ח|חלק ח׳}}}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|חלק ח|בחלק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דירקטור“ – דירקטור כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}} או מי שממלא תפקיד דומה בשותפות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל כללי“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ניהול התאגיד במרמה“ – ניהול התאגיד מתוך כוונה לרמות את נושיו.

{{ח:סעיף|288|אחריות דירקטור או מנהל כללי שלא פעל לצמצום היקף חדלות הפירעון}}
{{ח:תת|(א)}} ידע דירקטור או מנהל כללי או היה עליו לדעת כי התאגיד נמצא בחדלות פירעון ולא נקט אמצעים סבירים לצמצום היקפה, רשאי בית המשפט, לבקשת הנאמן או הממונה, לאחר מתן הצו לפתיחת הליכים לגבי התאגיד, להורות כי הדירקטור או המנהל הכללי יישא באחריות כלפי התאגיד לנזקים שנגרמו לנושי התאגיד בשל מחדלו.
{{ח:תת|(ב)}} לעניין סעיף זה, חזקה כי דירקטור או מנהל כללי נקט אמצעים סבירים לצמצום היקף חדלות הפירעון של התאגיד, אם נקט אמצעים להערכת מצבו הכלכלי של התאגיד ופעל כדי שהתאגיד ינקוט אחד האמצעים כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} קבלת סיוע מגורמים המתמחים בשיקום תאגידים;
{{ח:תתת|(2)}} ניהול משא ומתן עם נושי התאגיד כדי להגיע עמם להסדר חוב;
{{ח:תתת|(3)}} פתיחה בהליכי חדלות פירעון.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 259|בסעיפים 259}} {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 260|ו־260 לחוק החברות}}, חברה אינה רשאית לפטור דירקטור או מנהל כללי מאחריותו לפי סעיף זה או לקבוע הוראה בתקנונה המאפשרת לשפות דירקטור או מנהל כללי בשל הפרת חובתו לפי סעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ד)}} לא תקום לדירקטור או למנהל כללי חבות לפי סעיף זה אם הוכיח כי הסתמך בתום לב הסתמכות סבירה על מידע ולפיו התאגיד אינו נמצא בחדלות פירעון.

{{ח:סעיף|289|הפרת חובה בידי בעל תפקיד בתאגיד}}
{{ח:תת|(א)}} מצא בית המשפט כי בעל תפקיד בתאגיד או מי שהיה בעל תפקיד הפר חובה כלפי התאגיד שמקימה עילה לחיובו בפיצוי, תשלום או השבת נכס לתאגיד, רשאי הוא, לבקשת הנאמן או הממונה, לאחר מתן צו לפתיחת הליכים לגבי התאגיד, להורות לאותו אדם לפצות, לשלם או להשיב את הנכס לתאגיד.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), בקשה כאמור באותו סעיף קטן המוגשת נגד הנאמן, נגד מי שפעל מטעמו או נגד כונס הנכסים, יכול שתוגש גם על ידי החייב או נושה של התאגיד.
{{ח:תת|(ג)}} לעניין סעיף זה, ”בעל תפקיד“, בתאגיד – יזם התאגיד כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}}, נושא משרה בתאגיד, הנאמן או מי שפעל מטעמו וכן כונס נכסים.

{{ח:סעיף|290|ניהול במרמה של נושא משרה}}
{{ח:ת}} מצא בית המשפט כי מי שהיה נושא משרה בתאגיד, היה שותף ביודעין לניהול התאגיד במרמה בתקופה שקדמה למתן צו לפתיחת הליכים לגבי התאגיד, רשאי הוא, לבקשת הנאמן או הממונה, להורות לגביו אחד או יותר מאלה:
{{ח:תת|(1)}} לקבוע כי נושא המשרה יישא באחריות לנזקים שנגרמו לתאגיד כתוצאה מניהול התאגיד במרמה;
{{ח:תת|(2)}} לפסול אותו מלשמש נושא משרה בכל תאגיד לתקופה שיורה ושלא תעלה על חמש שנים.

{{ח:סעיף|291|בירור בדבר ניהול במרמה של נושאי משרה}}
{{ח:ת}} התעורר במהלך ניהול הליכי חדלות הפירעון חשד בדבר ניהול התאגיד במרמה בידי נושאי המשרה בו בתקופה שקדמה למתן הצו לפתיחת הליכים, רשאי בית המשפט להורות לממונה או לנאמן לברר את הדבר ולהגיש את ממצאיו לבית המשפט.

{{ח:סעיף|292|תחולה על מי שמילא בפועל תפקיד של דירקטור}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|חלק ח|חלק זה}} יחולו גם על מי שמילא בפועל תפקיד של דירקטור לרבות בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 106|סעיף 106 לחוק החברות}}.

{{ח:קטע1|חלק ט|חלק ט׳: הליכי חדלות פירעון בין־לאומיים}}
{{ח:קטע2|חלק ט פרק א|פרק א׳: הגדרות ותחולה}}

{{ח:סעיף|293|הגדרות – {{ח:פנימי|חלק ט|חלק ט׳}}}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|חלק ט|בחלק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בית המשפט“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4}}, ואם לא מתקיימים התנאים הקבועים באותה הגדרה – בית המשפט המחוזי או בית משפט השלום, בירושלים, לפי העניין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל תפקיד זר“ – מי שהוסמך במסגרת הליך זר, לנהל את הליכי השיקום או הפירוק של החייב, לרבות מי שמונה כאמור באופן זמני, וכן מי שהוסמך במסגרת ההליך הזר להפעיל את הסמכויות הנתונות לבעל תפקיד זר לפי {{ח:פנימי|חלק ט|חלק זה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הכרה“, בהליך זר – הכרה בהליך הזר בידי בית המשפט לפי הוראות {{ח:פנימי|חלק ט פרק ג|פרק ג׳: הכרה בהליך זר}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הליך זר“ – הליך שיפוטי או מינהלי המתנהל במדינה זרה, לפי דין שעניינו חדלות פירעון, ושבמסגרתו מוסדרים, לרבות באופן זמני, יחסיו של החייב עם נושיו, במאוחד, ונכסיו וענייניו של החייב נתונים לאחריותה או לפיקוחה של רשות מוסמכת זרה, למטרת שיקומו הכלכלי של החייב או פירוקו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הליך זר משני“ – הליך זר שאינו הליך זר עיקרי, המתנהל במדינה זרה שבה מקיים החייב פעילות כלכלית שעניינה מסחר בטובין או מתן שירותים, הכרוכה בהעסקת כוח אדם ואינה ארעית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הליך זר עיקרי“ – הליך זר המתנהל במדינה זרה שבה נמצא מרכז ענייניו של החייב; לעניין זה, יראו את מקום הרישום של חייב שהוא תאגיד או את מקום מגוריו של חייב שהוא יחיד כמקום שבו נמצא מרכז ענייניו, אלא אם כן הוכח אחרת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מדינה זרה“ – לרבות שטח מחוץ לישראל שאינו מדינה, המנוי {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נושה זר“ – נושה ממדינה זרה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשות מוסמכת בישראל“ – בית המשפט או הממונה, ולעניין הליכי חדלות פירעון לגבי יחיד בעל חובות בסכום נמוך – גם רשם ההוצאה לפועל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשות מוסמכת זרה“ – רשות שיפוטית או כל רשות אחרת המוסמכת לפקח על הליך זר או אחראית לניהולו.

{{ח:סעיף|294|תחולה – {{ח:פנימי|חלק ט|חלק ט׳}}}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|חלק ט|חלק זה}} יחולו בכל אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} רשות מוסמכת זרה או בעל תפקיד זר מבקשים סיוע מהרשות המוסמכת בישראל או מנאמן, בקשר להליך זר;
{{ח:תת|(2)}} הרשות המוסמכת בישראל או נאמן מבקשים סיוע מרשות מוסמכת זרה או מבעל תפקיד זר, בקשר להליכי חדלות פירעון המתנהלים בישראל;
{{ח:תת|(3)}} הליכים זרים והליכי חדלות פירעון בישראל מתנהלים במקביל לגבי אותו חייב או שמתנהלים לגביו במקביל כמה הליכים זרים;
{{ח:תת|(4)}} לנושים או לבעלי עניין אחרים במדינה זרה או לבעל תפקיד זר יש עניין לפתוח בהליכי חדלות פירעון בישראל או להשתתף בהליכים כאמור.

{{ח:קטע2|חלק ט פרק ב|פרק ב׳: גישה של בעל תפקיד זר ושל נושים זרים}}

{{ח:סעיף|295|לרשות המוסמכת בישראל פניית בעל תפקיד זר לרשות המוסמכת בישראל}}
{{ח:ת}} בעל תפקיד זר רשאי לפנות ישירות לרשות המוסמכת בישראל.

{{ח:סעיף|296|סמכות שיפוט מוגבלת}}
{{ח:ת}} פנייה של בעל תפקיד זר לפי {{ח:פנימי|חלק ט|חלק זה}} לרשות מוסמכת בישראל אין בה כשלעצמה כדי להקנות לרשות המוסמכת סמכות שיפוט לגבי בעל התפקיד הזר או לגבי נכסיו או עסקיו של החייב, אלא למטרה שלשמה נעשתה הפנייה.

{{ח:סעיף|297|פתיחה בהליכי חדלות פירעון בידי בעל תפקיד זר והשתתפותו בהליכים}}
{{ח:תת|(א)}} בעל תפקיד זר רשאי להגיש לבית המשפט בקשה לצו לפתיחת הליכים לגבי החייב שמתנהל לגביו ההליך הזר, אם מתקיימים התנאים לפי חוק זה להגשת בקשה לצו לפתיחת הליכים בידי נושה.
{{ח:תת|(ב)}} בעל תפקיד זר רשאי להיות צד להליכי חדלות פירעון המתנהלים לגבי החייב שלגביו מתנהל ההליך הזר, אם בית המשפט הכיר בהליך הזר.

{{ח:סעיף|298|מעמדם של נושים זרים בהליכי חדלות פירעון}}
{{ח:תת|(א)}} מעמדם של נושים זרים וזכויותיהם לעניין פתיחה בהליכי חדלות פירעון והשתתפות בהם, זהים למעמדם ולזכויותיהם של נושים מישראל.
{{ח:תת|(ב)}} אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי להשפיע על דירוג הנושה הזר בסדר הפירעון, ובלבד שחוב של נושה זר לא ידורג בדירוג נמוך מדירוג של חובות כלליים, אלא אם כן היה מדורג בדירוג זה אילו היה נושה מישראל.

{{ח:סעיף|299|יידוע נושים זרים על החלטה של רשות מוסמכת בישראל}}
{{ח:תת|(א)}} נקבעה לפי חוק זה חובה ליידע את הנושים על החלטה שקיבלה הרשות המוסמכת בישראל במסגרת הליכי חדלות פירעון, לרבות בדרך של פרסום ההחלטה לציבור, תימסר לכל נושה זר הודעה פרטנית על ההחלטה, אלא אם כן הורתה הרשות המוסמכת בישראל על דרך אחרת ליידוע הנושים הזרים, המתאימה בנסיבות העניין.
{{ח:תת|(ב)}} הודעה על מתן צו לפתיחת הליכים שיש לשלוח לנושים לפי {{ח:פנימי|סעיף 26|סעיפים 26}}, {{ח:פנימי|סעיף 106|106}} {{ח:פנימי|סעיף 116|או 116(ג)}} תכלול לעניין נושה זר גם את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המועד להגשת תביעת חוב והמען שאליו יש להגישה;
{{ח:תתת|(2)}} הדרישה מנושה מובטח, לפי חוק זה, להגיש תביעת חוב לגבי חובו המובטח.

{{ח:קטע2|חלק ט פרק ג|פרק ג׳: הכרה בהליך זר}}

{{ח:סעיף|300|הגשת בקשה להכרה בהליך זר}}
{{ח:תת|(א)}} בעל תפקיד זר רשאי להגיש לבית המשפט בקשה להכרה בהליך הזר ({{ח:פנימי|חלק ט|בחלק זה}} – בקשת הכרה).
{{ח:תת|(ב)}} לבקשת הכרה יצרף בעל התפקיד הזר מסמכים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} תצהיר שלו שבו מפורטים כל ההליכים הזרים הידועים לו, המתנהלים לגבי החייב;
{{ח:תתת|(2)}} אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} עותק של החלטת הרשות המוסמכת הזרה לפתוח בהליך הזר ולמנות את המבקש לבעל תפקיד זר;
{{ח:תתתת|(ב)}} מסמך מטעם הרשות המוסמכת הזרה המאשר את ניהולו של ההליך הזר ואת מינויו של המבקש לבעל תפקיד זר;
{{ח:תתתת|(ג)}} ככל שאין בידי בעל התפקיד הזר מסמכים כאמור בפסקת משנה (א) או (ב), ראיה אחרת המהווה מבחינת בית המשפט הוכחה מספקת לניהולו של ההליך הזר ולמינויו של המבקש לבעל תפקיד זר.

{{ח:סעיף|301|הכרה בהליך זר}}
{{ח:תת|(א)}} הוגשה לבית המשפט בקשת הכרה בהליך זר, יכיר בית המשפט בהליך זר כהליך זר עיקרי או כהליך זר משני, אם שוכנע כי מתקיימים כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} ההליך הוא הליך זר עיקרי או הליך זר משני;
{{ח:תתת|(2)}} מגיש בקשת ההכרה הוא בעל תפקיד זר.
{{ח:תת|(ב)}} לשם החלטתו, רשאי בית המשפט להסתמך על המסמכים שהוגשו לו לפי {{ח:פנימי|סעיף 300|סעיף 300(ב)}}.
{{ח:תת|(ג)}} בית המשפט ייתן את החלטתו בבקשת ההכרה בהקדם.

{{ח:סעיף|302|תוצאות ההכרה בהליך זר עיקרי}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} הכיר בית המשפט בהליך זר עיקרי יורה על סעדים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} השהיית פירעון חובות העבר של החייב והקפאת ההליכים נגדו;
{{ח:תתתת|(ב)}} השהיית כל העברה של זכות בנכס של החייב או שעבודו.
{{ח:תתת|(2)}} השהיית הפעולות והקפאת ההליכים לפי פסקה (1) יהיו בהיקף ולתקופה שהיו חלים אילו ניתן לגבי החייב צו לפתיחת הליכים.
{{ח:תתת|(3)}} אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהזכות לפתוח בהליכי חדלות פירעון לגבי החייב.
{{ח:תת|(ב)}} נוסף על הוראות סעיף קטן (א), רשאי בית המשפט, לאחר שהכיר בהליך זר עיקרי, לבקשת בעל התפקיד הזר, לתת כל סעד הנדרש לשם הגנה על הנושים או שמירה על ערכם של נכסי החייב, ובכלל זה –
{{ח:תתת|(1)}} להפעיל כל סמכות הנתונה לבית המשפט לפי חוק זה בהליכי חדלות פירעון;
{{ח:תתת|(2)}} להסמיך את בעל התפקיד הזר או אדם אחר לנהל את נכסי החייב בישראל, כולם או חלקם;
{{ח:תתת|(3)}} להורות על קיום חקירה ומסירת מידע בעניין נכסי החייב, התנהלותו, עסקיו, התחייבויותיו וחובותיו, בכפוף להגבלות הקבועות בחוק זה;
{{ח:תתת|(4)}} לתת כל סעד אחר שניתן לתת לפי חוק זה בהליכי חדלות פירעון.
{{ח:תת|(ג)}} הכיר בית המשפט בהליך זר עיקרי, רשאי הוא, לבקשת בעל התפקיד הזר, להסמיך את בעל התפקיד או אדם אחר לממש את נכסי החייב הנמצאים בישראל, כולם או חלקם, ולפעול לחלוקתם, ובלבד ששוכנע כי אין בכך כדי לפגוע בנושים בישראל.

{{ח:סעיף|303|תוצאות ההכרה בהליך זר משני}}
{{ח:ת}} הכיר בית המשפט בהליך זר משני, רשאי הוא, לבקשת בעל התפקיד הזר, לתת כל סעד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 302|בסעיף 302}}, אם שוכנע כי הסעד נדרש לגבי נכס שראוי לנהלו במסגרת ההליך הזר המשני או לגבי מידע הדרוש לאותו הליך, וכי הסעד נדרש לשם הגנה על הנושים או שמירה על ערכם של נכסי החייב.

{{ח:סעיף|304|סעדים זמניים}}
{{ח:תת|(א)}} הוגשה לבית המשפט בקשת הכרה, רשאי בית המשפט, לבקשת בעל התפקיד הזר, לפני החלטתו בבקשה, לתת צו זמני המורה על סעד מהסעדים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 302|בסעיף 302}} או על סעד זמני אחר שניתן לתתו לפי {{ח:פנימי|סעיף 20|סעיפים 20}} {{ח:פנימי|סעיף 119|או 119}}, לפי העניין ({{ח:פנימי|חלק ט|בחלק זה}} – סעד זמני).
{{ח:תת|(ב)}} על מתן סעד זמני לפי סעיף זה יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 20|סעיפים 20(ב) ו־(ד)}} {{ח:פנימי|סעיף 21|ו־21}}.
{{ח:תת|(ג)}} בית המשפט רשאי לדחות בקשה למתן סעד זמני לפי סעיף זה, אם יש במתן הסעד כדי לפגוע בניהולו של הליך זר עיקרי.

{{ח:סעיף|305|הוראות לעניין סעד זמני או סעד הניתן לפי שיקול דעת בית המשפט}}
{{ח:תת|(א)}} בית המשפט לא יקבל החלטה לעניין מתן סעד זמני, לעניין מתן סעד לפי {{ח:פנימי|סעיף 302|סעיפים 302(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 303|או 303}} ({{ח:פנימי|חלק ט|בחלק זה}} – סעד שבשיקול דעת) או לעניין שינוי של סעד כאמור, אלא לאחר ששוכנע כי החלטתו מספקת הגנה ראויה לעניינם של כלל הנושים, החייב ובעלי עניין אחרים בהליך.
{{ח:תת|(ב)}} בית המשפט רשאי להתנות בתנאים מתן סעד זמני או סעד שבשיקול דעת אם מצא כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין.
{{ח:תת|(ג)}} כל מי שרואה את עצמו נפגע ממתן סעד זמני או סעד שבשיקול דעת רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה לשנותו או לבטלו.

{{ח:סעיף|306|השתתפות בעל תפקיד זר בהליך שהחייב צד לו}}
{{ח:ת}} הכיר בית המשפט בהליך זר לפי {{ח:פנימי|חלק ט פרק ג|פרק זה}}, רשאי בעל התפקיד הזר להיות צד לכל הליך שהחייב צד לו ושיש בו כדי להשפיע על ההליך הזר, למעט הליכים לפי {{ח:פנימי|סעיף 31|סעיף 31}}.

{{ח:סעיף|307|עדכון על שינויים}}
{{ח:ת}} בעל תפקיד זר יודיע לבית המשפט, בהקדם האפשרי, על כל שינוי מהותי שחל בהליך הזר ממועד הגשת בקשת ההכרה, לרבות שינוי הנוגע למינויו, וכן על ניהולו של הליך זר נוסף הנוגע לחייב, שנודע לו עליו.

{{ח:קטע2|חלק ט פרק ד|פרק ד׳: שיתוף פעולה עם רשות מוסמכת זרה ובעל תפקיד זר}}

{{ח:סעיף|308|שיתוף פעולה בין הרשות המוסמכת בישראל והנאמן לבין רשות מוסמכת זרה ובעל תפקיד זר}}
{{ח:תת|(א)}} הרשות המוסמכת בישראל תפעל בשיתוף פעולה מרבי עם רשות מוסמכת זרה ועם בעל תפקיד זר, ישירות או באמצעות הנאמן, בכל עניין מהעניינים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 294|בסעיף 294}}.
{{ח:תת|(ב)}} הנאמן יפעל בשיתוף פעולה מרבי עם רשות מוסמכת זרה ועם בעל תפקיד זר בכל עניין מהעניינים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 294|בסעיף 294}}, במסגרת סמכויותיו לפי חוק זה ובכפוף להוראות הרשות המוסמכת בישראל.

{{ח:סעיף|309|קשר ישיר}}
{{ח:תת|(א)}} הרשות המוסמכת בישראל רשאית לפנות ישירות לרשות מוסמכת זרה ולבעל תפקיד זר ובכלל זה לבקש מהם ישירות מידע או סיוע בקשר להליכי חדלות פירעון.
{{ח:תת|(ב)}} הנאמן רשאי, במסגרת סמכויותיו ובכפוף להוראות הרשות המוסמכת בישראל, לפנות ישירות לרשות מוסמכת זרה ולבעל תפקיד זר ובכלל זה לבקש מהם ישירות מידע או סיוע בקשר להליכי חדלות פירעון.

{{ח:סעיף|310|דרכים לשיתוף פעולה}}
{{ח:ת}} לשם קידום שיתוף הפעולה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 308|בסעיפים 308}} {{ח:פנימי|סעיף 309|ו־309}}, רשאית הרשות המוסמכת בישראל, בין השאר –
{{ח:תת|(1)}} למנות אדם או גוף שיפעל לקידום שיתוף הפעולה בהתאם להוראותיה;
{{ח:תת|(2)}} לקבוע דרכי התקשרות מתאימות עם רשות מוסמכת זרה או בעל תפקיד זר;
{{ח:תת|(3)}} לפעול לתיאום הניהול של נכסי החייב ועסקיו והפיקוח עליהם;
{{ח:תת|(4)}} לפעול לתיאום בין הליכים זרים והליכי חדלות פירעון בישראל המתנהלים במקביל לגבי אותו חייב, או בין כמה הליכים זרים המתנהלים לגביו במקביל.

{{ח:קטע2|חלק ט פרק ה|פרק ה׳: הליכים מקבילים}}

{{ח:סעיף|311|הגבלת הליכי חדלות פירעון עם הכרה בהליך זר עיקרי}}
{{ח:ת}} הכיר בית המשפט בהליך זר עיקרי, יחולו הגבלות אלה לעניין הליכי חדלות פירעון לגבי החייב שלגביו מתנהל ההליך הזר העיקרי:
{{ח:תת|(1)}} לא ייפתחו הליכי חדלות פירעון לגבי החייב אלא אם כן יש לו נכסים בישראל;
{{ח:תת|(2)}} הליכי חדלות הפירעון יוגבלו לנכסי החייב הנמצאים בישראל או לנכסים אחרים של החייב כפי שיורה בית המשפט, ככל שהדבר דרוש לשם שיתוף פעולה ותיאום כאמור {{ח:פנימי|חלק ט פרק ד|בפרק ד׳: שיתוף פעולה עם רשות מוסמכת זרה ובעל תפקיד זר}}.

{{ח:סעיף|312|הכרה בהליך זר עיקרי – חזקת חדלות פירעון בהליכי חדלות פירעון}}
{{ח:ת}} הכיר בית המשפט בהליך זר עיקרי, חזקה היא כי החייב נמצא בחדלות פירעון לעניין התנאים להגשת בקשה לצו לפתיחת הליכים לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיפים 9}} {{ח:פנימי|סעיף 109|או 109}}; חזקת חדלות הפירעון כאמור ניתנת לסתירה.

{{ח:סעיף|313|סעדים בהליכי חדלות פירעון ובהליך זר המתנהלים במקביל}}
{{ח:תת|(א)}} הוגשה בקשת הכרה בהליך זר לאחר שנפתחו הליכי חדלות פירעון, לא יורה בית המשפט על מתן סעד לפי {{ח:פנימי|סעיף 302|סעיפים 302 עד 304}} אם יש בכך כדי לפגוע בניהול הליכי חדלות הפירעון.
{{ח:תת|(ב)}} נפתחו הליכי חדלות פירעון לאחר שהוגשה בקשת הכרה בהליך זר, יבחן בית המשפט את הסעדים שנתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 302|סעיפים 302 עד 304}} ויתאימם או יבטלם אם יש בהם כדי לפגוע בהליכי חדלות הפירעון.

{{ח:סעיף|314|סעדים בהליכים זרים המתנהלים במקביל}}
{{ח:ת}} התנהלו הליכים לפי {{ח:פנימי|חלק ט|חלק זה}}, לגבי כמה הליכים זרים הנוגעים לאותו חייב, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} הכיר בית המשפט בהליך זר עיקרי –
{{ח:תתת|(א)}} יעיין מחדש בסעד זמני או בסעד שבשיקול דעת שנתן במסגרת הכרה בהליך זר משני, לפני ההכרה בהליך הזר העיקרי, ורשאי הוא לשנותו או לבטלו אם מצא כי הסעד פוגע בניהול ההליך הזר העיקרי;
{{ח:תתת|(ב)}} לא ייתן סעד זמני או סעד שבשיקול דעת במסגרת הכרה בהליך זר משני, לאחר ההכרה בהליך הזר העיקרי, אם יש בו כדי לפגוע בניהול ההליך הזר העיקרי;
{{ח:תת|(2)}} הכיר בית המשפט בהליך זר משני, ולאחר מכן הכיר בהליך זר משני נוסף, רשאי בית המשפט לתת כל סעד שבשיקול דעת הדרוש לשם תיאום בין ההליכים, ורשאי בית המשפט לשנות או לבטל סעד שנתן, לשם תיאום כאמור.

{{ח:סעיף|315|פירעון חובות בהליכי חדלות פירעון ובהליך זר המתנהלים במקביל}}
{{ח:תת|(א)}} נושה שחלק מחובו נפרע במסגרת הליך זר, לא יהיה זכאי לקבל תשלום בשל אותו חוב במסגרת חלוקה בהליכי חדלות פירעון לגבי אותו חייב, כל עוד שיעור החוב שנפרע לנושים אחרים באותה דרגה בסדר הפירעון קטן משיעור החוב שנפרע לאותו נושה במסגרת ההליך הזר.
{{ח:תת|(ב)}} אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי לגרוע מזכויותיו של נושה בעל זכויות פירעון מיוחדות או נושה בעל זכות קניינית.

{{ח:קטע2|חלק ט פרק ו|פרק ו׳: הוראות שונות}}

{{ח:סעיף|316|סייג תקנת הציבור}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|חלק ט|בחלק זה}}, הרשות המוסמכת בישראל רשאית להימנע מהפעלת סמכות לפי {{ח:פנימי|חלק ט|חלק זה}}, ובכלל זה הכרה בהליך זר לפי {{ח:פנימי|סעיף 301|סעיף 301}} ומתן סעד לפי {{ח:פנימי|סעיף 302|סעיפים 302 עד 304}}, אם יש בהפעלת הסמכות כדי לפגוע בתקנת הציבור או הוכח לבית המשפט כי מתקיים אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} ההליך הזר התנהל במרמה;
{{ח:תת|(2)}} האפשרות שניתנה לחייב לטעון את טענותיו ולהביא את ראיותיו בהליך הזר לא היתה סבירה לדעת בית המשפט.

{{ח:סעיף|317|סיוע לפי דין אחר}}
{{ח:ת}} אין בהוראות {{ח:פנימי|חלק ט|חלק זה}} כדי לגרוע מסמכות הרשות המוסמכת בישראל או הנאמן לסייע לרשות מוסמכת זרה או לבעל תפקיד זר, לפי כל דין.

{{ח:קטע1|חלק י|חלק י׳: הסדר חוב שלא במסגרת צו לפתיחת הליכים}}
{{ח:קטע2|חלק י פרק א|פרק א׳: הגדרות ותחולה}}

{{ח:סעיף|318|הגדרות – {{ח:פנימי|חלק י|חלק י׳}}}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|חלק י|בחלק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הסדר חוב“ – הסדר בין חייב שהוא יחיד או תאגיד לבין בעלי העניין בהסדר או סוג שלהם, שעניינו שינוי בתנאי הפירעון של חוב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעלי עניין“, בהסדר חוב – הנושים, ולעניין חייב שהוא תאגיד – גם חברי התאגיד, או סוג שלהם.

{{ח:סעיף|319|תחולה – {{ח:פנימי|חלק י|חלק י׳}}}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|חלק י|חלק זה}} יחולו –
{{ח:תת|(1)}} לעניין תאגיד – על הסדר חוב שנעשה באין צו לפתיחת הליכים;
{{ח:תת|(2)}} לעניין יחיד – על הסדר חוב, בין שנעשה באין צו לפתיחת הליכים ובין שנעשה לאחר מתן צו כאמור.

{{ח:קטע2|חלק י פרק א1|פרק א׳1: צו עיכוב הליכים זמני לשם גיבוש ואישור של הסדר חוב|תיקון: תשפ״א, ק״ת תשפ״ב־2, ק״ת תשפ״ב־3, תשפ״ג, תשפ״ד־2, ק״ת תשפ״ה, תשפ״ה, ק״ת תשפ״ה־2, תשפ״ו}}
{{ח:קטע3|חלק י פרק א1 סימן א|סימן א׳: הגדרות|תיקון: תשפ״ו}}

{{ח:סעיף|319א|הגדרות – {{ח:פנימי|חלק י פרק א1|פרק א׳1}}|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|חלק י פרק א1|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוב עבר“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4}}, בשינויים המחויבים, אולם פסקה (4) להגדרה לא תיקרא, ויראו את מועד מתן צו עיכוב ההליכים הזמני כמועד מתן הצו לפתיחת הליכים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נושה מהותי“ – נושה של תאגיד שמתקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} נושה מובטח;
{{ח:תתת|(2)}} מי שבמועד הגשת הבקשה לצו עיכוב הליכים זמני התאגיד חב לו סכום העולה על 75,000 שקלים חדשים או יותר מ־10% מסך חובות התאגיד שאינם חובות מובטחים, לפי הנמוך;
{{ח:תתת|(3)}} נאמן לסדרת תעודות התחייבות של התאגיד, אחת או יותר, ובלבד שבמועד הגשת הבקשה יתרת הערך של סדרת תעודות ההתחייבות אינה פחותה מהמפורט בפסקה (2);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צו עיכוב הליכים זמני“ – כמשמעותו לפי {{ח:פנימי|חלק י פרק א1 סימן ג|סימן ג׳}} {{ח:פנימי|חלק י פרק א1 סימן ד|או ד׳}}, לפי העניין.

{{ח:קטע3|חלק י פרק א1 סימן ב|סימן ב׳: אגרות ותשלומים|תיקון: תשפ״ו}}

{{ח:סעיף|319ב|אגרות ותשלומים בעד הליכים לפי {{ח:פנימי|חלק י פרק א1|פרק זה}}|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:ת}} לעניין אגרות ותשלומים שנקבעו בתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 356|סעיף 356(3)}}, דין בקשה לצו עיכוב הליכים זמני כדין בקשה להבאת הסדר חוב לאישור בעלי העניין בו, אלא אם כן נקבע אחרת בתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 356|הסעיף האמור}}.

{{ח:קטע3|חלק י פרק א1 סימן ג|סימן ג׳: צו עיכוב הליכים זמני לגבי תאגיד|תיקון: תשפ״ו}}

{{ח:סעיף|319ג|הגשת בקשה לצו עיכוב הליכים זמני בידי תאגיד|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} תאגיד שאין לגביו צו לפתיחת הליכים רשאי להגיש לבית המשפט בקשה לצו עיכוב הליכים זמני לפי {{ח:פנימי|חלק י פרק א1 סימן ג|סימן זה}} לשם גיבוש הסדר חוב עם בעלי העניין בו ואישורו, ובלבד שבמהלך 12 החודשים שקדמו למועד הגשת הבקשה לא ניתן בעניינו צו עיכוב הליכים זמני.
{{ח:תת|(ב)}} בבקשה כאמור בסעיף קטן (א) יכלול התאגיד את הפרטים והמסמכים שיש לכלול לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיפים 8}} {{ח:פנימי|סעיף 12|ו־12}} בבקשה לצו לפתיחת הליכים שהפעלת התאגיד מתבקשת בה ויצרף לבקשה את כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מתווה מוצע להסדר החוב והתועלת שתצמח מההסדר;
{{ח:תתת|(2)}} תוכנית שבה יפרט את אופן הפעלת התאגיד בתקופת צו עיכוב ההליכים הזמני, ובכלל זה ההכנסות הצפויות מהפעלת התאגיד וממקורות נוספים, ההוצאות הצפויות לשם הפעלת התאגיד, תכנון עסקי ופעולות הנחוצות להפעלת התאגיד, והכול בהתאם למאפייני התאגיד ({{ח:פנימי|חלק י פרק א1|בפרק זה}} – תוכנית הפעלה);
{{ח:תתת|(3)}} פירוט האמצעים למימון ההוצאות הכרוכות בהפעלת התאגיד עד אישור הסדר החוב ופירוט כיצד הפעלת התאגיד תהיה ישימה, לא גירעונית ולא תפגע בנושים;
{{ח:תתת|(4)}} הדוחות הכספיים של התאגיד לשנה שקדמה לשנת הגשת הבקשה, מבוקרים כדין בידי רואה חשבון, אם ישנם;
{{ח:תתת|(5)}} עמדות בעלי העניין לגבי המתווה המוצע של הסדר החוב, אם ידועות לתאגיד.
{{ח:תת|(ג)}} העובדות המפורטות בבקשה לצו עיכוב הליכים זמני ובמסמכים המצורפים לה יאומתו בתצהיר.

{{ח:סעיף|319ד|הגבלות על פעולת התאגיד עד להחלטה בבקשה לצו עיכוב הליכים זמני|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:ת}} תאגיד שהגיש בקשה לצו עיכוב הליכים זמני לא יבצע עסקה חריגה או חלוקה כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}} או עסקה המנויה {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 270|בסעיף 270 לחוק החברות}} עד למתן החלטה בבקשה, אלא באישור בית המשפט.

{{ח:סעיף|319ה|משלוח העתק ופרסום הודעה על הגשת בקשה לצו עיכוב הליכים זמני|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} התאגיד ימציא לממונה ולנושיו המהותיים העתק מהבקשה לצו עיכוב הליכים זמני ומהמסמכים שצורפו לה, בדרך ובמועד שיורה בית המשפט, וכן ימציא אותם לכל בעל עניין בהסדר החוב עם קבלת דרישה ממנו בכתב ולכל אדם אחר כפי שיורה בית המשפט.
{{ח:תת|(ב)}} הממונה יפרסם הודעה על הגשת בקשה לצו עיכוב הליכים זמני לגבי תאגיד באתר האינטרנט של משרד המשפטים.

{{ח:סעיף|319ו|הגשת התנגדות לבקשה לצו עיכוב הליכים זמני|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:ת}} אדם העלול להיפגע ממתן צו עיכוב הליכים זמני לגבי תאגיד רשאי להגיש התנגדות לבקשה לבית המשפט בתוך 14 ימים ממועד פרסום ההודעה על הגשת בקשה לצו כאמור; מגיש ההתנגדות ישלח העתק מההתנגדות לתאגיד ולממונה.

{{ח:סעיף|319ז|החלטה בבקשה לצו עיכוב הליכים זמני|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} בית המשפט רשאי לתת צו עיכוב הליכים זמני אם מצא שמתקיימים כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} יש סיכוי סביר לאישור הסדר חוב שיביא לשיקומו הכלכלי של התאגיד וצו עיכוב הליכים זמני נדרש לשם כך; בית המשפט יקבע אם תנאי זה מתקיים בשים לב לשאלת קיומם של חובות עבר שבשלהם הייתה קמה לנושים זכאות לגמלה לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק ח|פרק ח׳ לחוק הביטוח הלאומי}} אילו היה ניתן לגבי התאגיד צו לפתיחת הליכים;
{{ח:תתת|(2)}} אין חשש סביר כי הפעלת התאגיד בתקופת תוקפו של הצו תפגע בנושים;
{{ח:תתת|(3)}} יש אמצעים למימון ההוצאות הכרוכות בהפעלת התאגיד עד אישור הסדר החוב.
{{ח:תת|(ב)}} בית המשפט לא ייתן צו עיכוב הליכים זמני אם מצא כי מתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} יש חשש ממשי כי התאגיד פועל במטרה להונות את נושיו;
{{ח:תתת|(2)}} יש חשש ממשי כי התאגיד פועל לגריעת נכס מנכסיו במטרה להבריח אותו מנושיו;
{{ח:תתת|(3)}} יש חשש ממשי כי הבקשה לצו עיכוב הליכים זמני הוגשה בחוסר תום לב או שיש בהגשתה משום שימוש לרעה בהליך.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} צו עיכוב הליכים זמני יהיה לתקופה שלא תעלה על 45 ימים, כפי שיורה בית המשפט.
{{ח:תתת|(2)}} בית המשפט רשאי להאריך את התקופה האמורה בפסקה (1) בתקופות נוספות שלא יעלו במצטבר על 45 ימים.
{{ח:תתת|(3)}} בית המשפט רשאי להאריך את תקופת תוקפו של הצו בתקופה אחת נוספת שלא תעלה על 30 ימים, מעבר לאמור בפסקה (2), אם הסכימו לכך רוב הנושים שהם צד להסדר המוצע ומחזיקים יחד ברוב ערך תביעות החוב; השר רשאי לקבוע הוראות לעניין אופן הגשת הודעת נושה על הסכמתו לפי פסקה זו.
{{ח:תתת|(4)}} החלטה על הארכת תקופת תוקפו של צו עיכוב הליכים זמני לפי סעיף קטן זה תינתן רק לאחר שבית המשפט נתן לצדדים הזדמנות להביע את עמדתם ושוכנע כי ממשיכים להתקיים התנאים למתן צו שבסעיף קטן (א) ולא מתקיימים הסייגים שבסעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ד)}} נתן בית המשפט צו עיכוב הליכים זמני, רשאי הוא לקבוע מועד להגשת בקשה להבאת הסדר חוב לאישור בעלי העניין בו, לקבוע מועד לכינוס אסיפות סוג לאישור הסדר החוב ולקבוע מועד להבאת הסדר החוב שאישרו בעלי העניין בו לאישור בית המשפט.
{{ח:תת|(ה)}} החלטה בבקשה לצו עיכוב הליכים זמני תתקבל לאחר שמיעת הצדדים, אולם בית המשפט רשאי לתת את הצו לאחר שמיעת התאגיד בלבד, אם שוכנע, על בסיס ראיות מהימנות לכאורה, כי יש חשש סביר שהשהיית קבלת ההחלטה עד לאחר שמיעת הצדדים תסכל את מטרת הצו או תגרום לתאגיד נזק חמור; ניתן הצו במעמד צד אחד, יקיים בית המשפט דיון במעמד הצדדים בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ־14 ימים מיום נתינתו; התאגיד ישלח הודעה על צו עיכוב הליכים זמני שניתן במעמד צד אחד לנושיו המהותיים ולעובדיו.
{{ח:תת|(ו)}} הממונה יפרסם הודעה על מתן צו עיכוב ההליכים הזמני באתר האינטרנט של משרד המשפטים.

{{ח:סעיף|319ח|עיכוב הליכים נגד אדם שלישי|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:ת}} צו עיכוב ההליכים הזמני יחול רק על הליכים נגד התאגיד, אולם בית המשפט רשאי, בנסיבות חריגות ומטעמים שיירשמו, לעכב בתקופת תוקפו של הצו אחד או יותר מההליכים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 29|בסעיף 29}} גם נגד מי שאינו התאגיד, ובכלל זה נושא משרה בתאגיד, בהתקיים כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} עיכוב ההליכים לגבי אותו אדם חיוני לשם גיבוש הסדר החוב ואישורו;
{{ח:תת|(2)}} ההליכים נגד אותו אדם נובעים מפעילותו בתאגיד או מהחובות שבהם חב התאגיד.

{{ח:סעיף|319ט|תוצאות צו עיכוב הליכים זמני|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} עם מתן צו עיכוב הליכים זמני לגבי תאגיד, וכל עוד הוא עומד בתוקפו, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} לא ייפרעו חובות העבר של התאגיד מנכסי התאגיד, אולם לעניין נושים בעלי זכויות פירעון מיוחדות יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 60|סעיפים 60}}, {{ח:פנימי|סעיף 255|255}} {{ח:פנימי|סעיף 256|ו־256}};
{{ח:תתת|(2)}} יוקפאו ההליכים נגד התאגיד לפי הוראות {{ח:פנימי|חלק ב פרק ה|פרק ה׳ לחלק ב׳}}, ויחולו הוראות {{ח:פנימי|חלק ב פרק ה|אותו פרק}} בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} לעניין {{ח:פנימי|סעיף 29|סעיף 29(2)}} – יראו את התאגיד שניתן לגביו צו עיכוב הליכים זמני כתאגיד בהפעלה;
{{ח:תתתת|(ב)}} לעניין {{ח:פנימי|סעיף 29|סעיף 29(4)}} – במקום ”בטל“ יקראו ”רשאי בית המשפט להורות על ביטולו“;
{{ח:תתתת|(ג)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 29|בסעיף 29(5)}} – נושה לא יוכל להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים בעניינו של התאגיד, אלא אם כן הוגשה גם בקשה לביטול צו עיכוב הליכים זמני לפי {{ח:פנימי|סעיף 319טז|סעיף 319טז}};
{{ח:תתת|(3)}} התאגיד יהיה מנוע מלהוציא נכסים מרשותו, למוכרם או לשנות את מצבם או את זכויותיו בהם, שלא במהלך עסקים רגיל, אלא באישור בית המשפט;
{{ח:תתת|(4)}} בית המשפט רשאי להורות על עיכוב יציאתו מהארץ של אדם שלישי, אם הורה על עיכוב הליכים נגדו לפי {{ח:פנימי|סעיף 319ח|סעיף 319ח}}, ורשאי הוא להתלות את עיכוב היציאה מהארץ או להתנות את היציאה מהארץ במתן ערובה להנחת דעתו.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), אין בצו עיכוב הליכים זמני כדי לפטור את התאגיד מחובתו לקיים כל הוראה לפי דין, ובכלל זה החלטה מינהלית, למעט חובה לתשלום חוב עבר, בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 31|סעיף 31}}.
{{ח:תת|(ג)}} מייד עם מתן צו עיכוב הליכים זמני, ישלח מנהל ההסדר העתק מהצו לרשם; פקע או בוטל הצו – יודיע על כך מנהל ההסדר לרשם באופן מיידי; הרשם ירשום הערה במרשם על מתן הצו, ואם פקע או בוטל הצו – יעדכן את המרשם בהתאם.

{{ח:סעיף|319י|גיבוש הסדר החוב|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:ת}} עם מתן צו עיכוב הליכים זמני יפעל התאגיד, באופן מיידי, לגיבוש הסדר החוב.

{{ח:סעיף|319יא|הוראות בעניין הפעלת תאגיד בתקופת צו עיכוב הליכים זמני|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:ת}} ניתן צו עיכוב הליכים זמני לגבי תאגיד, יחולו הוראות אלה על הפעלתו בתקופת תוקפו של הצו:
{{ח:תת|(1)}} עסקי התאגיד יופעלו רק כדי לאפשר את המשך קיומו כעסק פעיל עד גיבוש הסדר החוב ובהתאם לתוכנית ההפעלה שאושרה;
{{ח:תת|(2)}} התאגיד ינהל את נכסיו באופן יעיל ומיטבי לשמירת ערכם ולהשבחתם;
{{ח:תת|(3)}} התאגיד לא יבצע עסקה חריגה או חלוקה כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}} או עסקה המנויה {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 270|בסעיף 270 לחוק החברות}}, אלא באישור בית המשפט;
{{ח:תת|(4)}} בית המשפט רשאי להורות על איסור לבצע עסקאות מסוימות, סוג מסוים של עסקאות או התניית ביצוען של עסקאות אלה באישור בית המשפט;
{{ח:תת|(5)}} יחולו {{ח:פנימי|סעיף 77|סעיפים 77 עד 79}};
{{ח:תת|(6)}} בית המשפט רשאי להתיר לתאגיד להתקשר בחוזה לקבלת אשראי הדרוש לשם מימון פעילותו של התאגיד בתקופת תוקפו של צו עיכוב ההליכים הזמני או להורות על מסגרת אשראי שהתאגיד יהיה רשאי ליטול לשם מימון הפעילות כאמור, והכול למטרות ובתנאים שיורה בית המשפט (בפסקה זו – אשראי חדש); דין הסכומים הנדרשים לפירעון אשראי חדש כדין הוצאות הליכי חדלות פירעון, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת; הודעה על בקשת התאגיד לקבלת אשראי חדש תימסר לנושי התאגיד, כפי שיורה בית המשפט;
{{ח:תת|(7)}} תאגיד שניתן לגביו צו עיכוב הליכים זמני יציין בתקופת תוקפו של הצו, בצד שמו, בכל פרסום מטעמו שהוא הצעה לציבור לרכוש מוצרים או שירותים, את הביטוי ”בעיכוב הליכים זמני בהליך לאישור הסדר חוב“;
{{ח:תת|(8)}} התאגיד רשאי לעשות שימוש בנכס המשועבד בשעבוד קבוע, בנכס שחל עליו שעבוד צף או בנכס הכפוף לשימור בעלות, במהלך העסקים הרגיל בלבד, ויחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 61|סעיפים 61}}, {{ח:פנימי|סעיף 63|63}} {{ח:פנימי|סעיף 64|ו־64}}, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: במקום ”הנאמן“ יקראו ”התאגיד“;
{{ח:תת|(9)}} לעניין ביטול חוזה קיים שהתאגיד צד לו, יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 66|סעיפים 66}}, {{ח:פנימי|סעיף 68|68}}, {{ח:פנימי|סעיף 69|69}} {{ח:פנימי|סעיף 71|ו־71 עד 74}}, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה: במקום ”הנאמן“ יקראו ”התאגיד“ ובמקום ”שיקומו הכלכלי“ יקראו ”אישור הסדר החוב בעניינו“.

{{ח:סעיף|319יב|חובת דיווח|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל הכללי, ובתאגיד שהוא שותפות – השותף הכללי, ואם השותף הכללי הוא חברה – המנהל הכללי של חברת השותף הכללי, ידווח למנהל ההסדר, לבעלי העניין ולממונה, באופן מיידי, על שינוי מהותי במצב עסקיו או במצבו הכלכלי של התאגיד; בית המשפט רשאי להטיל את חובת הדיווח על נושא משרה אחר בתאגיד.
{{ח:תת|(ב)}} הדיווח ייעשה כפי שיקבע השר, או באופן אחר כפי שיורה בית המשפט.

{{ח:סעיף|319יג|מינוי מנהל הסדר וסמכויותיו|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} בית המשפט ימנה מנהל הסדר לפי {{ח:פנימי|סעיף 326|סעיף 326}} עם מתן צו עיכוב הליכים זמני, והוא יפעל מטעמו להבטחת הניהול התקין של הליך לפי {{ח:פנימי|חלק י פרק א1|פרק זה}} והשמירה על נכסי התאגיד במהלכו ויסייע לתאגיד ולנושיו לנהל משא ומתן לגיבוש הסדר החוב.
{{ח:תת|(ב)}} נוסף על סמכויות מנהל ההסדר לפי {{ח:פנימי|סעיף 326|סעיף 326}}, מנהל ההסדר ישתתף בכל ישיבות הדירקטוריון של התאגיד וועדותיו, ורשאי הוא לקבל כל מידע שחבר דירקטוריון רשאי לקבל, אלא אם כן מצא בית המשפט שאין צורך בכך כדי להבטיח את הניהול התקין של ההליך או את השמירה על נכסי התאגיד; בית המשפט רשאי לקבוע תנאים להשתתפות מנהל ההסדר בישיבות ולקבלת מידע לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ג)}} סבר מנהל ההסדר כי פעולה שבכוונת התאגיד לבצע אינה לטובת התאגיד או עלולה לפגוע בבעלי העניין בהסדר החוב, ידווח על כך לבעלי העניין ולבית המשפט בצירוף חוות דעתו לעניין הפגיעה שעלולה להיגרם.
{{ח:תת|(ד)}} מנהל ההסדר לא ימסור על התאגיד מידע החורג מהנדרש לשם מילוי תפקידו לפי {{ח:פנימי|חלק י פרק א1|פרק זה}}.
{{ח:תת|(ה)}} נוכח התאגיד או מנהל ההסדר, בתוך תקופת תוקפו של צו עיכוב ההליכים הזמני, כי חדל להתקיים בתאגיד תנאי מהתנאים למתן הצו, יודיע על כך לבית המשפט; נוכח מנהל ההסדר כי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 319י|סעיפים 319י עד 319יב}} {{ח:פנימי|סעיף 319יד|או 319יד}} אינן מקוימות, יודיע על כך לבית המשפט.
{{ח:תת|(ו)}} כדי להבטיח שהתאגיד עומד בתנאי הצו, יפנה מנהל ההסדר למי שמופקד על רישום נכסים בפנקס המתנהל לפי דין כדי לרשום בפנקס הערה כי התאגיד בעיכוב הליכים זמני בהליך לאישור הסדר חוב, והוא יעשה כן.
{{ח:תת|(ז)}} מנהל ההסדר רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה למתן הוראות בקשר להפעלת סמכויותיו.

{{ח:סעיף|319יד|מסירת מידע למנהל ההסדר ושיתוף פעולה עימו|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} מינה בית המשפט מנהל הסדר ונוספו לו סמכויות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 319יג|בסעיף 319יג}}, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} התאגיד ימסור למנהל ההסדר, זמן סביר לפני קבלת החלטה לגבי פעולה או עסקה המחייבת את אישור בית המשפט לפי הוראות {{ח:פנימי|חלק י פרק א1|פרק זה}} או לפי החלטת בית המשפט, את כל המידע הנוגע לאותו עניין, ובטרם יפנה לבית המשפט בבקשה לאישור כאמור – יפנה למנהל ההסדר לקבלת עמדתו, ויצרף אותה לבקשה;
{{ח:תתת|(2)}} התאגיד ידווח למנהל ההסדר מדי חודש, או בתדירות גבוהה יותר שעליה הורה בית המשפט לבקשת מנהל ההסדר, על ההיקף הצפוי של הוצאות התאגיד והכנסותיו ועל ההוצאות לגיבוש הסדר החוב, וכן על ההוצאות שהוצאו בפועל וההכנסות שהתקבלו;
{{ח:תתת|(3)}} התאגיד ידווח למנהל ההסדר באופן שוטף על פעילותו בהתאם לתוכנית ההפעלה, ויודיע לו על כל שינוי או חריגה מהותיים ביישום התוכנית לפני קבלת ההחלטה על כך, ואם השינוי או החריגה לא היו כרוכים בקבלת החלטה – מייד עם היוודע עליהם לתאגיד; מנהל ההסדר יודיע לבית המשפט על כל שינוי או חריגה מהותיים ביישום התוכנית;
{{ח:תתת|(4)}} התאגיד ימסור למנהל ההסדר כל מידע שידרוש הנחוץ לו לשם מילוי תפקידו; סבר התאגיד כי מידע שדרש ממנו מנהל ההסדר אינו נחוץ לו לשם מילוי תפקידו, רשאי הוא לפנות לבית המשפט בבקשה לפטור אותו ממסירת המידע; הורה בית המשפט על עיכוב הליכים נגד אדם שלישי לפי {{ח:פנימי|סעיף 319ח|סעיף 319ח}}, יחולו עליו הוראות פסקה זו;
{{ח:תתת|(5)}} למנהל ההסדר תינתן הרשאה לצפייה במידע שבחשבונות הבנק של התאגיד; סבר התאגיד כי מידע שבחשבון בנק שלו אינו נחוץ למנהל ההסדר לשם מילוי תפקידו, רשאי הוא לפנות לבית המשפט בבקשה שיורה שלא תינתן הרשאה לצפייה במידע.
{{ח:תת|(ב)}} התאגיד רשאי לפנות למנהל ההסדר בבקשה לקבל את עמדתו בכל עניין הנוגע למילוי ההוראות {{ח:פנימי|חלק י פרק א1|שבפרק זה}}.

{{ח:סעיף|319טו|סעדים בשל פגיעה מהותית בבעל עניין בהסדר החוב|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:ת}} בית המשפט רשאי, לבקשת בעל עניין בהסדר החוב, להעניק לו סעד כפי שיראה לנכון בנסיבות העניין, אם מצא שצו עיכוב ההליכים הזמני עלול לפגוע בו פגיעה מהותית.

{{ח:סעיף|319טז|ביטול צו עיכוב הליכים זמני|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} בית המשפט יורה על ביטול צו עיכוב הליכים זמני, מיוזמתו או לבקשת בעל עניין או מנהל ההסדר, אם שוכנע כי אין סיכוי סביר לגיבוש הסדר חוב ולאישורו בתקופת תוקפו של הצו או כי חדל להתקיים תנאי מהתנאים למתן צו {{ח:פנימי|סעיף 319ז|שבסעיף 319ז(א)}} או כי התקיים סייג מהסייגים {{ח:פנימי|סעיף 319ז|שבסעיף 319ז(ב)}}.
{{ח:תת|(ב)}} בית המשפט רשאי להשהות את ביטול צו עיכוב ההליכים הזמני כדי לאפשר הטלה מחדש של עיקולים שבוטלו בשל מתן הצו או כדי לאפשר הגשת בקשה לצו לפתיחת הליכים.
{{ח:תת|(ג)}} ביטול צו עיכוב הליכים זמני אינו פוגע בתוקפם של מכירה, העברה, תשלום או פעולה משפטית אחרת שנעשו כדין לפני הביטול.

{{ח:קטע3|חלק י פרק א1 סימן ד|סימן ד׳: צו עיכוב הליכים זמני לגבי יחיד|תיקון: תשפ״ו}}

{{ח:סעיף|319יז|הגשת בקשה לצו עיכוב הליכים זמני בידי יחיד|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} יחיד שאין לגביו צו לפתיחת הליכים רשאי להגיש לבית המשפט בקשה לצו עיכוב הליכים זמני לפי {{ח:פנימי|חלק י פרק א1 סימן ד|סימן זה}}, לשם גיבוש הסדר חוב עם בעלי העניין בו ואישורו, ובלבד שבמהלך 12 החודשים שקדמו למועד הגשת בקשתו לא ניתן בעניינו צו עיכוב הליכים זמני; היחיד ישלח העתק מהבקשה ומהמסמכים שצורפו לה לממונה ולנושים שפירט בבקשתו; הממונה יפרסם הודעה על הגשת הבקשה באתר האינטרנט של משרד המשפטים.
{{ח:תת|(ב)}} בבקשה כאמור בסעיף קטן (א) יכלול היחיד את הפרטים והמסמכים שיש לכלול בבקשה להבאת הסדר חוב לאישור בעלי העניין בו, למעט הסדר החוב המוצע, ויצרף לבקשה את כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מתווה מוצע להסדר החוב והתועלת שתצמח מההסדר;
{{ח:תתת|(2)}} יחיד המנהל עסק יפרט את האמצעים למימון ההוצאות הכרוכות בהפעלת העסק עד אישור ההסדר, יפרט כיצד הפעלת העסק תהיה ישימה, לא גירעונית ולא תפגע בנושים, ויצרף לבקשה תוכנית הפעלה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 319ג|בסעיף 319ג}}, והכול בהתאם למאפייני העסק;
{{ח:תתת|(3)}} דוח ופרטים לפי {{ח:פנימי|סעיף 104|סעיף 104(ב)}};
{{ח:תתת|(4)}} הצהרה כי הוא מבין את ההוראות שיחולו עליו עם מתן צו עיכוב ההליכים הזמני ומתחייב לעמוד בהן; הממונה יפרסם באתר האינטרנט שלו נוסח הצהרה ויפרט בו את ההוראות האמורות באופן בהיר ונגיש;
{{ח:תתת|(5)}} עמדות בעלי העניין לגבי המתווה המוצע של הסדר החוב, אם ידועות ליחיד.
{{ח:תת|(ג)}} העובדות המפורטות בבקשה לצו עיכוב הליכים זמני ובמסמכים המצורפים לה יאומתו בתצהיר.
{{ח:תת|(ד)}} יחיד שהגיש בקשה לצו עיכוב הליכים זמני לא יבצע כל פעולה שאינה במסגרת התנהלות כלכלית שוטפת וסבירה, ולגבי יחיד המנהל עסק – שאינה במהלך עסקיו הרגיל, עד למתן החלטה בבקשה, אלא באישור בית המשפט.

{{ח:סעיף|319יח|הגשת התנגדות לבקשה לצו עיכוב הליכים זמני|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:ת}} אדם העלול להיפגע ממתן צו עיכוב הליכים זמני לגבי יחיד רשאי להגיש התנגדות לבקשה לבית המשפט בתוך 14 ימים ממועד פרסום ההודעה על הגשת בקשה לצו כאמור; מגיש ההתנגדות ישלח העתק מההתנגדות ליחיד ולממונה.

{{ח:סעיף|319יט|החלטה בבקשה לצו עיכוב הליכים זמני|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} בית המשפט רשאי לתת צו עיכוב הליכים זמני אם מצא שמתקיימים כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} יש סיכוי סביר לאישור הסדר החוב וצו עיכוב הליכים זמני נדרש לשם כך; לעניין יחיד המנהל עסק – בית המשפט יקבע אם תנאי זה מתקיים בשים לב לשאלת קיומם של חובות עבר שבשלהם הייתה קמה לנושים זכאות לגמלה לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק ח|פרק ח׳ לחוק הביטוח הלאומי}} אילו היה ניתן לגבי היחיד צו לפתיחת הליכים;
{{ח:תתת|(2)}} אין חשש סביר שהצו יפגע פגיעה מהותית בנכסיו הקיימים של היחיד;
{{ח:תתת|(3)}} לגבי יחיד המנהל עסק – אין חשש סביר שהפעלת העסק בתקופת תוקפו של הצו תפגע בנושים, ויש אמצעים למימון ההוצאות הכרוכות בהפעלת העסק עד אישור הסדר החוב.
{{ח:תת|(ב)}} בית המשפט לא ייתן צו עיכוב הליכים זמני אם מצא כי מתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} יש חשש ממשי כי היחיד פועל במטרה להונות את נושיו;
{{ח:תתת|(2)}} יש חשש ממשי כי היחיד פועל לגריעת נכס מנכסיו במטרה להבריח אותו מנושיו;
{{ח:תתת|(3)}} יש חשש ממשי כי הבקשה לצו עיכוב הליכים זמני הוגשה בחוסר תום לב או שיש בהגשתה משום שימוש לרעה בהליך.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} צו עיכוב הליכים זמני יהיה לתקופה שלא תעלה על 90 ימים, כפי שיורה בית המשפט.
{{ח:תתת|(2)}} בית המשפט רשאי להאריך את התקופה האמורה בפסקה (1) בתקופות נוספות שלא יעלו במצטבר על 45 ימים, אם שוכנע כי יש סיכוי סביר להשלמת אישור הסדר החוב בידי בעלי העניין בו ובידי בית המשפט במהלך אותן תקופות.
{{ח:תתת|(3)}} בית המשפט רשאי להאריך את תקופת תוקפו של הצו בתקופות נוספות מעבר לאמור בפסקה (2), אם שוכנע, בשים לב לעמדת הנושים, כי יש טעמים מיוחדים המצדיקים זאת וכי יש סיכוי סביר להשלמת אישור הסדר החוב בידי בעלי העניין בו ובידי בית המשפט במהלך אותן תקופות.
{{ח:תתת|(4)}} החלטה על הארכת תקופת תוקפו של צו עיכוב הליכים זמני לפי סעיף קטן זה תינתן רק לאחר שבית המשפט נתן לצדדים הזדמנות להביע את עמדתם ושוכנע כי ממשיכים להתקיים התנאים למתן צו שבסעיף קטן (א) ולא מתקיימים הסייגים שבסעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ד)}} נתן בית המשפט צו עיכוב הליכים זמני, רשאי הוא לקבוע מועד להגשת בקשה להבאת הסדר חוב לאישור בעלי העניין בו, לקבוע מועד לכינוס אסיפות סוג לאישור הסדר החוב ולקבוע מועד להבאת הסדר החוב שאישרו בעלי העניין בו לאישור בית המשפט.
{{ח:תת|(ה)}} החלטה בבקשה לצו עיכוב הליכים זמני תתקבל לאחר שמיעת הצדדים, ורשאי בית המשפט לבחון אם בשים לב לנסיבות ההליך מוצדק לתת סעד זמני ארעי עד לשמיעת הצדדים; ואולם, בית המשפט רשאי לתת את הצו לאחר שמיעת היחיד בלבד, אם שוכנע, על בסיס ראיות מהימנות לכאורה, כי יש חשש סביר שהשהיית קבלת ההחלטה עד לאחר שמיעת הצדדים תסכל את מטרת הצו או תגרום ליחיד נזק חמור; ניתן הצו במעמד צד אחד, יקיים בית המשפט דיון במעמד הצדדים בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ־14 ימים מיום נתינתו.
{{ח:תת|(ו)}} הממונה יפרסם הודעה על מתן צו עיכוב הליכים זמני לגבי יחיד באתר האינטרנט של משרד המשפטים וישלח הודעה על כך ליחיד ולנושים שפרטי זהותם ידועים לו; היחיד ישלח הודעה כאמור לנושים שפרטי זהותם אינם ידועים לממונה; מנהל ההסדר ימציא העתק מהבקשה ומהצו למי שיורה בית המשפט ובתנאים שיורה.

{{ח:סעיף|319כ|תוצאות צו עיכוב הליכים זמני|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} עם מתן צו עיכוב הליכים זמני לגבי יחיד, וכל עוד הוא עומד בתוקפו, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} לא ייפרעו חובות העבר של היחיד מנכסי היחיד, אולם לעניין נושים בעלי זכויות פירעון מיוחדות יחולו הוראות {{ח:פנימי|חלק ד פרק ו|פרק ו׳ לחלק ד׳}}, ולעניין נושים בעלי זכויות פירעון מיוחדות של יחיד המנהל עסק – יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 60|סעיפים 60}}, {{ח:פנימי|סעיף 255|255}} {{ח:פנימי|סעיף 256|ו־256}};
{{ח:תתת|(2)}} יוקפאו ההליכים נגד היחיד לפי הוראות {{ח:פנימי|חלק ב פרק ה|פרק ה׳ לחלק ב׳}}, ויחולו הוראות {{ח:פנימי|חלק ב פרק ה|אותו פרק}} בשינויים המחויבים ובשינויים שלהלן, ואם הוטלו הגבלות על היחיד במסגרת הליכי גבייה – ההגבלות בטלות אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת:
{{ח:תתתת|(א)}} לעניין {{ח:פנימי|סעיף 29|סעיף 29(2)}} – יראו יחיד המנהל עסק שניתן צו עיכוב הליכים זמני לגביו כאילו היה יחיד שהממונה הורה על הפעלת עסקו לפי {{ח:פנימי|סעיף 157|סעיף 157}};
{{ח:תתתת|(ב)}} לעניין {{ח:פנימי|סעיף 29|סעיף 29(4)}} – במקום ”בטל“ יקראו ”רשאי בית המשפט להורות על ביטולו“;
{{ח:תתתת|(ג)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 29|בסעיף 29(5)}} – נושה לא יוכל להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים בעניינו של היחיד, אלא אם כן הוגשה גם בקשה לביטול צו עיכוב הליכים זמני לפי {{ח:פנימי|סעיף 319כו|סעיף 319כו}};
{{ח:תתת|(3)}} יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 121|סעיף 121(א)(4)}};
{{ח:תתת|(4)}} בית המשפט יורה על עיכוב יציאת היחיד מהארץ אלא אם כן מצא כי בנסיבות העניין מוצדק שלא להורות כך, ורשאי הוא להתלות את עיכוב היציאה מהארץ או להתנות את היציאה מהארץ במתן ערובה להנחת דעתו;
{{ח:תתת|(5)}} היחיד יהיה מנוע מלהוציא נכסים מרשותו, למוכרם או לשנות את מצבם או את זכויותיו בהם שלא במסגרת התנהלות כלכלית שוטפת וסבירה, ולעניין יחיד המנהל עסק – שלא במהלך עסקים רגיל, אלא באישור בית המשפט.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), אין בצו עיכוב הליכים זמני כדי לפטור את היחיד מחובתו לקיים כל הוראה לפי דין, ובכלל זה החלטה מינהלית, למעט חובה לתשלום חוב עבר, בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 31|סעיף 31}}.

{{ח:סעיף|319כא|מינוי מנהל הסדר וסמכויותיו|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} בית המשפט ימנה מנהל הסדר לפי {{ח:פנימי|סעיף 326|סעיף 326}} עם מתן צו עיכוב הליכים זמני.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל ההסדר יפעל מטעם בית המשפט להבטחת הניהול התקין של הליך לפי {{ח:פנימי|חלק י פרק א1|פרק זה}} והשמירה על נכסי היחיד במהלכו ויסייע ליחיד ולנושים לנהל משא ומתן לגיבוש הסדר החוב.
{{ח:תת|(ג)}} נוסף על סמכויות מנהל ההסדר לפי {{ח:פנימי|סעיף 326|סעיף 326}}, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} לשם מילוי תפקידו, מנהל ההסדר יעיין בבקשה שהגיש היחיד לפי {{ח:פנימי|סעיף 319יז|סעיף 319יז}};
{{ח:תתת|(2)}} סבר מנהל ההסדר כי פעולה שבכוונת היחיד לבצע עלולה לפגוע בבעלי העניין בהסדר החוב, ידווח על כך לבעלי העניין ולבית המשפט בצירוף חוות דעתו לעניין הפגיעה שעלולה להיגרם;
{{ח:תתת|(3)}} מנהל ההסדר לא ימסור על היחיד מידע החורג מהנדרש לשם מילוי תפקידו לפי {{ח:פנימי|חלק י פרק א1|פרק זה}};
{{ח:תתת|(4)}} לגבי יחיד המנהל עסק – מנהל ההסדר יודיע לבית המשפט על כל שינוי או חריגה מהותיים ביישום תוכנית ההפעלה;
{{ח:תתת|(5)}} כדי להבטיח שהיחיד עומד בתנאי הצו, יפנה מנהל ההסדר למי שמופקד על רישום נכסים בפנקס המתנהל לפי דין כדי לרשום בפנקס הערה כי היחיד בעיכוב הליכים זמני בהליך לאישור הסדר חוב, והוא יעשה כן;
{{ח:תתת|(6)}} מנהל ההסדר רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה למתן הוראות בקשר להפעלת סמכויותיו.

{{ח:סעיף|319כב|גיבוש הסדר החוב|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} עם מתן צו עיכוב הליכים זמני יפעל היחיד, באופן מיידי, לגיבוש הסדר החוב.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל ההסדר יסייע ליחיד ולנושים לגבש את הסדר החוב, והיחיד ישתף פעולה עם מנהל ההסדר לשם כך.
{{ח:תת|(ג)}} מנהל ההסדר יזמן פגישה עם היחיד שתתקיים בתוך שבעה ימים מיום מתן צו עיכוב ההליכים הזמני.
{{ח:תת|(ד)}} מנהל ההסדר יזמן ישיבה לשם גיבוש הסדר חוב עם היחיד והנושים שתתקיים בתוך 30 ימים מיום מתן צו עיכוב ההליכים הזמני; מנהל ההסדר ישלח ליחיד ולנושים הזמנה לישיבה שבעה ימים לפחות לפני מועד הישיבה.
{{ח:תת|(ה)}} גיבש מנהל ההסדר הסדר חוב והסכימו לו היחיד וכל הנושים שהם צד להסדר, יגיש היחיד את הסדר החוב המוסכם לאישור בית המשפט; גובש הסדר חוב ולא הסכימו לו כל הנושים שהם צד להסדר, יגיש היחיד לבית המשפט בקשה להביאו לאישור הנושים ויחולו הוראות {{ח:פנימי|חלק י פרק ב|פרק ב׳ לחלק י׳}}.
{{ח:תת|(ו)}} ישיבה ופגישה לפי סעיף זה ניתן לערוך גם באמצעים אלקטרוניים.

{{ח:סעיף|319כג|שכר מנהל ההסדר|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל ההסדר שמונה לפי {{ח:פנימי|חלק י פרק א1 סימן ד|סימן זה}} יהיה זכאי לשכר, ושכרו ישולם מתוך נכסי היחיד כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} סכום של 3,500 שקלים חדשים הכולל הוצאות, בצירוף מס ערך מוסף, בעד קיום פגישה עם היחיד וישיבת הסדר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 319כב|בסעיף 319כב}} וכל הפעולות הנלוות להן לרבות העיון במסמכים, שיחות עם הצדדים להסדר החוב, עריכת הסדר החוב המוצע, מתן הבהרות לבית המשפט, אם יש בכך צורך, וכל הפעולות הנחוצות עד לכינוס אסיפות הסוג כאמור {{ח:פנימי|סעיף 323|בסעיף 323}};
{{ח:תתת|(2)}} סכום של 1,000 שקלים חדשים הכולל הוצאות, בצירוף מס ערך מוסף, לאחר כינוס האסיפות.
{{ח:תת|(ב)}} אושר הסדר חוב לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 319כב|סעיפים 319כב(ה)}} {{ח:פנימי|סעיף 324|או 324}} ובית המשפט סבר כי יש למנות מנהל הסדר ליישום הסדר החוב, ימנה את אותו מנהל הסדר גם ליישום הסדר החוב לפי {{ח:פנימי|סעיף 326|סעיף 326}}, אלא אם כן מצא כי יש טעמים מיוחדים שיירשמו למנות מנהל הסדר אחר.
{{ח:תת|(ג)}} בית המשפט יקבע את שכר מנהל ההסדר שמונה לפי סעיף קטן (ב) בהתאם לתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 326|סעיף 326}}; נקבעו בתקנות חלופות לקביעת השכר, יקבע בית המשפט את השכר לפי החלופה הנמוכה, ובלבד שאם הושלם ביצוע ההסדר, השכר לא יפחת מסכום של 9,000 שקלים חדשים, הכולל הוצאות, בצירוף מס ערך מוסף, ובניכוי השכר שקיבל מנהל ההסדר לפי סעיף קטן (א); ואולם בית המשפט רשאי להקטין את השכר או להגדילו, מנימוקים שיירשמו, בהתאם לתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 326|סעיף 326}}.

{{ח:סעיף|319כד|הוראות בעניין התנהלות יחיד בתקופת עיכוב הליכים זמני|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:ת}} ניתן צו עיכוב הליכים זמני, יחולו על היחיד הוראות אלה בתקופת תוקפו של הצו:
{{ח:תת|(1)}} היחיד לא יתקשר בעסקה או יבצע פעולה הכרוכות בקבלת אשראי אלא באישור בית המשפט; האישור יכול שיינתן לעניין מסוים או לעסקה או לפעולה מסוימת; על היחיד יחולו הוראות הממונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 123|סעיף 123(ב)}} לעניין הוצאות הנחוצות למחיית היחיד שלגביהן יוכל להתקשר בעסקה או לבצע פעולה הכרוכות בקבלת אשראי, בסכומים שיקבע הממונה, בלא אישור בית המשפט;
{{ח:תת|(2)}} היחיד לא יבצע עסקאות בנכסיו שלא במסגרת התנהלות כלכלית שוטפת וסבירה, ולעניין יחיד המנהל עסק – שאינן במהלך עסקיו הרגיל, אלא באישור בית המשפט; אישור יכול להינתן לעסקה מסוימת או לסוג מסוים של עסקאות ויכול שיינתן מראש;
{{ח:תת|(3)}} היחיד ידווח לממונה ולמנהל ההסדר על כל שינוי מהותי בפרט הנוגע למצבו הכלכלי שדיווח עליו לפי {{ח:פנימי|חלק י פרק א1 סימן ד|סימן זה}};
{{ח:תת|(4)}} היחיד ימסור למנהל ההסדר, זמן סביר לפני קבלת החלטה לגבי פעולה או עסקה המחייבת את אישור בית המשפט לפי הוראות {{ח:פנימי|חלק י פרק א1|פרק זה}} או לפי החלטת בית המשפט, את כל המידע הנוגע לאותו עניין, ובטרם יפנה לבית המשפט בבקשה לאישור כאמור – יפנה למנהל ההסדר לקבלת עמדתו, ויצרף אותה לבקשה;
{{ח:תת|(5)}} היחיד ימסור למנהל ההסדר כל מידע שידרוש הנחוץ לו לשם מילוי תפקידו; סבר היחיד כי מידע שדרש ממנו מנהל ההסדר אינו נחוץ לו לשם מילוי תפקידו, רשאי הוא לפנות לבית המשפט בבקשה לפטור אותו ממסירת המידע;
{{ח:תת|(6)}} יחיד המתקשר בעסקה או מבצע פעולה הכרוכות בקבלת אשראי יעשה כן בשם שלפיו ניתן לגביו הצו, ויציין כי הוא ”בעיכוב הליכים זמני בהליך לאישור הסדר חוב“; על היחיד יחולו הוראות שקבע הממונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 124|סעיף 124(ב)}} לעניין סוגי עסקאות שבהן לא תחול החובה לציין את דבר הימצאותו בהליך;
{{ח:תת|(7)}} יחיד המנהל עסק ידווח למנהל ההסדר מדי חודש, או בתדירות גבוהה יותר שעליה הורה בית המשפט לבקשת מנהל ההסדר, על ההיקף הצפוי של הוצאות העסק והכנסותיו ועל ההוצאות לגיבוש הסדר החוב, וכן על ההוצאות שהוצאו בפועל וההכנסות שהתקבלו;
{{ח:תת|(8)}} יחיד המנהל עסק ידווח למנהל ההסדר באופן שוטף על פעילותו בהתאם לתוכנית ההפעלה, ויודיע לו על כל שינוי או חריגה מהותיים ביישום התוכנית לפני קבלת ההחלטה על כך, ואם השינוי או החריגה לא היו כרוכים בקבלת החלטה – מייד עם היוודע עליהם ליחיד;
{{ח:תת|(9)}} לגבי יחיד המנהל עסק יחולו גם הוראות {{ח:פנימי|סעיף 319יא|סעיף 319יא(1), (2), (5), (6), (8) ו־(9)}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|319כה|סעדים בשל פגיעה מהותית בנושה|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:ת}} בית המשפט רשאי, לבקשת נושה, להעניק לו סעד כפי שיראה לנכון בנסיבות העניין, אם מצא שצו עיכוב ההליכים הזמני עלול לפגוע בו פגיעה מהותית.

{{ח:סעיף|319כו|ביטול צו עיכוב הליכים זמני|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} בית המשפט יורה על ביטול צו עיכוב הליכים זמני, מיוזמתו או לבקשת בעל עניין או מנהל ההסדר, אם שוכנע כי אין סיכוי סביר לגיבוש הסדר חוב ולאישורו בתקופת תוקפו של הצו או כי חדל להתקיים תנאי מהתנאים למתן צו {{ח:פנימי|סעיף 319יט|שבסעיף 319יט(א)}} או כי התקיים סייג מהסייגים {{ח:פנימי|סעיף 319יט|שבסעיף 319יט(ב)}}.
{{ח:תת|(ב)}} נוכח היחיד או מנהל ההסדר בתקופת צו עיכוב ההליכים הזמני כי חדל להתקיים ביחיד תנאי מהתנאים למתן צו עיכוב הליכים זמני, יודיע על כך לבית המשפט.
{{ח:תת|(ג)}} נוכח מנהל ההסדר בתקופת צו עיכוב ההליכים הזמני כי היחיד אינו מקיים את הוראות {{ח:פנימי|סעיף 319כב|סעיפים 319כב(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 319כד|ו־319כד}}, יפנה לבית המשפט בבקשה למתן הוראות.
{{ח:תת|(ד)}} בית המשפט רשאי להשהות את ביטול צו עיכוב ההליכים הזמני כדי לאפשר הטלה מחדש של הגבלות או עיקולים שבוטלו בשל מתן הצו או כדי לאפשר הגשת בקשה לצו לפתיחת הליכים.
{{ח:תת|(ה)}} ביטול צו עיכוב הליכים זמני אינו פוגע בתוקפם של מכירה, העברה, תשלום או פעולה משפטית אחרת שנעשו כדין לפני הביטול.

{{ח:סעיף|319כז|אישור הסדר החוב|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 323|בסעיפים 323(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 324|ו־324(א)}}, על אישור הסדר חוב לגבי יחיד שסך חובותיו אינו עולה על 150,000 שקלים חדשים יחולו הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} כוח ההצבעה יהיה לפי רשימת החובות, התביעות והליכי הגבייה המתנהלים לגבי היחיד, שהגיש היחיד; נושה שרואה את עצמו נפגע מהרשימה שהוגשה רשאי להגיש תביעת חוב לשם קביעת כוח ההצבעה;
{{ח:תת|(2)}} יראו את הנושים שלא השתתפו באסיפות הסוג לאישור הסדר החוב כתומכים בהסדר החוב, אם מנהל ההסדר אישר כי המציא את הבקשה לאישור הסדר החוב לכל בעלי העניין בהסדר וכי הם הוזמנו לאסיפת הסוג; בזימון לאסיפת הסוג יצוין כי נושים שלא התנגדו להסדר החוב ייחשבו תומכים בו.

{{ח:סעיף|319כח|מעבר להליכי חדלות פירעון|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} ניתן בעניינו של חייב צו עיכוב הליכים זמני, והתקיים אחד מאלה, יחולו הוראות סעיף קטן (ב):
{{ח:תתת|(1)}} פקע או בוטל צו עיכוב ההליכים הזמני וניתן צו לפתיחת הליכים בעניינו של החייב בעקבות בקשה לצו שהוגשה בטרם הפקיעה או הביטול האמורים;
{{ח:תתת|(2)}} הושהה ביטולו של צו עיכוב ההליכים הזמני לפי {{ח:פנימי|סעיף 319טז|סעיפים 319טז(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 319כו|או 319כו(ד)}} וניתן צו לפתיחת הליכים בעניינו של החייב בעקבות בקשה לצו שהוגשה בתקופת ההשהיה האמורה.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} לעניין הליכי חדלות הפירעון בעניינו של החייב יראו את מועד מתן צו עיכוב ההליכים הזמני כמועד מתן הצו לפתיחת הליכים, ואת מועד הגשת הבקשה לצו עיכוב הליכים זמני – כמועד הגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים; ואולם, המועד להגשת תביעות חוב לפי {{ח:פנימי|סעיף 210|סעיף 210(א)}} יהיה בתוך שישה חודשים ממועד פרסומו של הצו לפתיחת הליכים.
{{ח:תתת|(2)}} דין הוצאות הליך אישור הסדר החוב כדין הוצאות הליכי חדלות פירעון; לעניין פסקה זו, ”הוצאות הליך אישור הסדר החוב“ – כל ההוצאות הנובעות מפעולות שביצע מנהל ההסדר במסגרת ההליך, לרבות שכרו, ולעניין חייב שהוא תאגיד או יחיד המנהל עסק – גם סכומים שרואים אותם כהוצאות הליך לפי {{ח:פנימי|סעיף 319יא|סעיף 319יא(5), (6) ו־(9)}} או לפי {{ח:פנימי|סעיף 319כד|סעיף 319כד(9)}}, לפי העניין, וכן הוצאות שהחייב התחייב בהן בהתאם לתוכנית ההפעלה.
{{ח:תתת|(3)}} לגבי יחיד שהגיש בקשה לפי {{ח:פנימי|חלק ג פרק יב סימן א|סימן א׳ לפרק י״ב לחלק ג׳}}, לא יחול {{ח:פנימי|חלק ג פרק יב סימן ב|סימן ב׳ באותו פרק}}, לעניין גיבוש הסדר תשלומים.

{{ח:סעיף|319כט|מינוי מנהל הסדר כנאמן|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל הסדר שמונה בהליך לאישור הסדר חוב לגבי יחיד, לא ימונה לאחר מכן לנאמן בהליך חדלות פירעון לגבי אותו יחיד.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} מונה מנהל הסדר בהליך לאישור הסדר חוב לגבי תאגיד מקרב המועמדים שעליהם המליץ הממונה לתפקיד מנהל ההסדר, רשאי בית המשפט למנותו לאחר מכן לנאמן בהליך חדלות פירעון לגבי אותו תאגיד, אלא אם כן שוכנע כי יהיה בכך כדי לפגוע בהליך חדלות הפירעון; על מינוי נאמן כאמור יחולו הוראות {{ח:פנימי|חלק ב פרק ו סימן א|סימן א׳ לפרק ו׳ בחלק ב׳}}, אולם המלצת הממונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 33|סעיף 33(ג)}} על כמה מועמדים לתפקיד הנאמן תינתן אם בית המשפט הורה כך.
{{ח:תתת|(2)}} מנהל הסדר שמונה בהליך לאישור הסדר חוב לגבי תאגיד שלא מקרב המועמדים שעליהם המליץ הממונה לתפקיד מנהל ההסדר, לא ימונה לאחר מכן לנאמן בהליך חדלות פירעון לגבי אותו תאגיד, אולם בית המשפט רשאי למנותו לנאמן כאמור, אם שוכנע כי יהיה בכך כדי לסייע להליכי חדלות הפירעון וכי אין בכך כדי לפגוע בנושים; החליט בית המשפט כאמור, ימנה נאמן נוסף מתוך רשימת הנאמנים לפי {{ח:פנימי|סעיף 37|סעיף 37}}, אלא אם כן שוכנע שיש טעמים מיוחדים שיירשמו המצדיקים שלא למנות נאמן נוסף כאמור; על מינוי נאמנים כאמור יחולו הוראות {{ח:פנימי|חלק ב פרק ו סימן א|סימן א׳ לפרק ו׳ בחלק ב׳}}.

{{ח:קטע2|חלק י פרק ב|פרק ב׳: אישור הסדר חוב}}

{{ח:סעיף|320|כוחו של הסדר חוב שאושר}}
{{ח:ת}} הסדר חוב יחייב את החייב וכל אחד מבעלי העניין בו, גם אם לא הסכימו להסדר כל בעלי העניין, אם אושר בידי בעלי העניין ברוב הדרוש וכן בידי בית המשפט, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|חלק י פרק ב|פרק זה}}.

{{ח:סעיף|321|בקשה להבאת הסדר חוב לאישור בעלי העניין}}
{{ח:תת|(א)}} המציע הסדר חוב והוא אחד המנויים להלן, רשאי להגיש לבית המשפט בקשה להבאת ההסדר לאישור בעלי העניין בו:
{{ח:תתת|(1)}} היה החייב יחיד – החייב;
{{ח:תתת|(2)}} היה החייב תאגיד – התאגיד או חבר התאגיד, וכן נושה – אם מתקיימים לגביו התנאים להגשת בקשה לצו לפתיחת הליכים לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}.
{{ח:תת|(ב)}} מגיש הבקשה יפרט בה את כל המידע הדרוש לשם החלטה בה ובכלל זה את הסדר החוב המוצע ואת התועלת שתצמח מאישורו, וכן, בשינויים המחויבים, את הפרטים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 82|בסעיף 82(ב)}}; השר, באישור ועדת החוקה, רשאי לקבוע פרטים נוספים שיש לכלול בבקשה ומסמכים שיש לצרף אליה הדרושים לבעלי העניין לשם קבלת החלטה בדבר אישורו של הסדר החוב המוצע.
{{ח:תת|(ג)}} מגיש הבקשה ישלח העתק ממנה לממונה.

{{ח:סעיף|322|הבאת הסדר חוב לאישור בעלי העניין}}
{{ח:תת|(א)}} הוגשה לבית המשפט בקשה לפי {{ח:פנימי|סעיף 321|סעיף 321}}, יורה על הבאת הסדר החוב לאישור הנושים.
{{ח:תת|(ב)}} עלה סך נכסיו של חייב שהוא תאגיד על סך חובותיו והסדר החוב מציע לכל נושה תמורה השווה למלוא סכום החוב שבו הוא נושה – תובא ההצעה גם לאישור חברי התאגיד.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), מצא בית המשפט כי יש בעצם הבאת הסדר החוב לאישור הנושים משום פגיעה בהליך לפי {{ח:פנימי|חלק י פרק ב|פרק זה}}, לא יורה על הבאתו לאישור בעלי העניין.

{{ח:סעיף|323|אסיפות סוג}}
{{ח:תת|(א)}} אישור הסדר חוב בידי בעלי העניין יהיה באסיפות שייערכו בנפרד לכל סוג של נושים או חברי התאגיד ({{ח:פנימי|חלק י פרק ב|בפרק זה}} – אסיפות סוג), בדרך שיורה בית המשפט; לעניין זה, ”סוג“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 84|בסעיף 84(א)}}.
{{ח:תת|(ב)}} לשם כינוס אסיפות לפי סעיף זה והצבעה בהן, יכריע בית המשפט בזכותו של כל נושה או חבר תאגיד להצביע באסיפה ויקבע את כוח הצבעתו לפי שיעור החוב שהוא נושה בו או לפי שיעור זכויותיו בתאגיד, לפי העניין; בית המשפט רשאי להורות כי ההליך שבו ייקבע כוח ההצבעה יתקיים לפני מנהל ההסדר שימנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 326|סעיף 326}}; להכרעה כאמור יהיה תוקף לעניין קביעת כוח ההצבעה באסיפות לפי סעיף זה בלבד.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 84|סעיף 84(ג) עד (ה)}} יחולו על אסיפות סוג שכונסו לפי סעיף זה, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|324|אישור הסדר חוב בידי בעלי העניין ובית המשפט}}
{{ח:תת|(א)}} על אישור הסדר חוב בידי בעלי העניין ובידי בית המשפט יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 85|סעיפים 85 עד 88}}, בשינויים המחויבים ובכפוף להוראות סעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ב)}} היה הסדר החוב עם חייב שהוא יחיד –
{{ח:תתת|(1)}} תיבחן התמורה המוצעת לנושה בהסדר החוב, לעניין {{ח:פנימי|סעיף 87|סעיפים 87(1)}} {{ח:פנימי|סעיף 88|ו־88}} לעומת התמורה שאותו נושה היה מקבל אם היה ניתן לגבי היחיד צו לשיקום כלכלי;
{{ח:תתת|(2)}} רשאי בית המשפט להתנות את אישור הסדר החוב בהכשרה להתנהלות כלכלית נכונה שיעבור היחיד, אם מצא כי הנסיבות שהובילו לבקשה להסדר חוב מצביעות על כך שההכשרה תסייע לשיקומו הכלכלי; ההכשרה תבוצע בהתאם לכללים שיקבע השר, באישור ועדת החוקה;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי (הכשרה להתנהלות כלכלית נכונה)|תקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי (הכשרה להתנהלות כלכלית נכונה), התשפ״ג–2023}}.}}
{{ח:תתת|(3)}} נכסים שאינם חלק מקופת הנשייה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 217|בסעיף 217}} וזכות בנכס שחלה עליה הגנת בית מגורים הקבועה {{ח:פנימי|סעיף 229|בסעיף 229}} לא ייחשבו הבטחת תמורה כלשהי לחייב לעניין {{ח:פנימי|סעיף 87|סעיף 87(2)}}.

{{ח:סעיף|325|חובות ותנאים שלא ייכללו בהסדר חוב|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} לא ניתן לפטור חייב בהסדר חוב מהחובות המנויים {{ח:פנימי|סעיף 89|בסעיפים 89(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 175|ו־175}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא ניתן לכלול בהסדר חוב תנאי שלפיו הסדר החוב יאושר כתוכנית לשיקום כלכלי או כצו לשיקום כלכלי במסגרת הליכי חדלות פירעון.

{{ח:סעיף|326|מנהל הסדר|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} בית המשפט רשאי למנות מנהל הסדר לביצוע הפעולות כמפורט להלן, כולן או חלקן:
{{ח:תתת|(1)}} הכרעה לעניין זכות הצבעה וכוח הצבעה של בעלי העניין באסיפות הסוג;
{{ח:תתת|(2)}} הכרעה לעניין היקף הזכויות של בעלי העניין בהסדר החוב שאושר, לשם חלוקת התמורה לפי הוראות ההסדר;
{{ח:תתת|(3)}} פעולות נוספות הדרושות ליישום הסדר החוב שאושר, כפי שיורה בית המשפט.
{{ח:תת|(ב)}} על מינוי מנהל הסדר יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 33|סעיפים 33}} {{ח:פנימי|סעיף 37|ו־37}} או {{ח:פנימי|סעיף 125|סעיפים 125}} {{ח:פנימי|סעיף 126|ו־126}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ב1)}} סמכויות הממונה לגבי נאמן לפי הוראות {{ח:פנימי|חלק ו|חלק ו׳}} יהיו נתונות לממונה בשינויים המחויבים גם לגבי מנהל הסדר.
{{ח:תת|(ג)}} השר רשאי לקבוע, באישור ועדת החוקה, הוראות לעניין מנהל ההסדר, ובכלל זה לעניין שכרו וסמכויותיו ולעניין ניהול ההליכים המתקיימים לפניו, לרבות דרך הגשת הבקשות למנהל ההסדר, הפרטים שייכללו בהן ואופן ההכרעה בהן.

{{ח:סעיף|327|סמכות בית המשפט לדון במחלוקות}}
{{ח:ת}} בית המשפט שאישר הסדר חוב מוסמך לדון במחלוקת שהתגלעה בנוגע לפרשנות ההסדר או בנוגע ליישומו.

{{ח:סעיף|327א|היחס בין הסדר חוב לבין תוכנית לשיקום כלכלי וצו לשיקום כלכלי|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:ת}} במסגרת הליכי חדלות פירעון לא ניתן לקבוע כי יראו הסדר חוב שאושר לפי {{ח:פנימי|חלק י|חלק זה}} כתוכנית לשיקום כלכלי שאושרה לפי {{ח:פנימי|חלק ב פרק ז סימן ג|סימן ג׳ לפרק ז׳ בחלק ב׳}} או כצו לשיקום כלכלי כמובנו {{ח:פנימי|חלק ג|בחלק ג׳}}.

{{ח:קטע2|חלק י פרק ג|פרק ג׳: אישור הסדר חוב מהותי בחברת איגרות חוב}}

{{ח:סעיף|328|הגדרות – {{ח:פנימי|חלק י פרק ג|פרק ג׳}}}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|חלק י פרק ג|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הסדר חוב מהותי“ – הסדר חוב בחברת איגרות חוב, שעניינו שינוי מהותי בתנאי הפירעון של סדרת איגרות חוב הכולל הפחתת חוב או דחיית מועד הפירעון, לרבות הסדר שלפיו ייפרעו איגרות החוב, כולן או חלקן, בדרך של הקצאת ניירות ערך אחרים לבעלי איגרות החוב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נאמן איגרות חוב“ – נאמן שמונה לפי {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#פרק ה1|פרק ה׳1 לחוק ניירות ערך}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברת איגרות חוב“ ו”סדרת איגרות חוב“ – כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}}.

{{ח:סעיף|329|מינוי מומחה לבחינת הסדר חוב מהותי}}
{{ח:תת|(א)}} מתקיים משא ומתן בין חברת איגרות חוב ובין בעלי איגרות חוב מסדרה מסוימת לשם גיבוש הסדר חוב מהותי, יפנה נאמן איגרות החוב של אותם בעלי איגרות חוב, ואם לא מונה נאמן איגרות חוב כאמור – תפנה החברה, לבית המשפט, במהלך המשא ומתן, בבקשה למינוי מומחה מטעם בית המשפט לבחינת הסדר החוב ({{ח:פנימי|חלק י פרק ג|בפרק זה}} – המומחה).
{{ח:תת|(ב)}} נאמן איגרות החוב שהגיש את הבקשה למינוי המומחה וכן נאמני איגרות חוב של בעלי איגרות חוב מסדרות אחרות רשאים להציע מועמדים לתפקיד המומחה.
{{ח:תת|(ג)}} הוגשה בקשה למינוי מומחה, ימנה בית המשפט מומחה מטעמו, אלא אם כן סבר כי בנסיבות העניין מינוי המומחה אינו נדרש לשם הגנה על עניינם של בעלי איגרות החוב.
{{ח:תת|(ד)}} המומחה יהיה בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית, כמשמעותה לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 240|סעיף 240(א1) לחוק החברות}} או בעל כשירות מקצועית אחרת הנדרשת למילוי תפקידיו לפי {{ח:פנימי|חלק י פרק ג|פרק זה}}, וכן בעל ניסיון מתאים, והכול כפי שיקבע השר, באישור ועדת החוקה.
{{ח:תת|(ה)}} בית המשפט לא ימנה למומחה מי שעלול להימצא במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כמומחה לבין עניין אישי או תפקיד אחר שלו או של קרובו או של אדם אחר שיש לו עמו קשרים אישיים או כלכליים, ובכלל זה ניגוד עניינים הנובע מהתחייבות שנתן המומחה לבעל עניין בהליך או לבא כוח של בעל עניין.
{{ח:תת|(ו)}} ניתן צו לפתיחת הליכים לגבי חברת איגרות החוב, יחדל המומחה מכהונתו; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מסמכות בית המשפט להקנות לנאמן את תפקידי המומחה וסמכויותיו לפי {{ח:פנימי|חלק י פרק ג|פרק זה}}, בשינויים המחויבים, או למנות את המומחה לנאמן אם מתקיימים בו התנאים לעניין זה לפי {{ח:פנימי|חלק ב פרק ו סימן א|סימן א׳: מינוי הנאמן, לפרק ו׳ בחלק ב׳}}.

{{ח:סעיף|330|תפקידי המומחה}}
{{ח:ת}} תפקידי המומחה הם:
{{ח:תת|(1)}} להגיש סיוע מקצועי בניהול המשא ומתן לגיבוש הסדר החוב, ובכלל זה לתת ייעוץ מקצועי, בעצמו או באמצעות בעלי מומחיות אחרים מטעמו, לבעלי איגרות החוב או לנציג שמינו מטעמם, ולמסור להם מידע הדרוש להם לשם ניהול המשא ומתן;
{{ח:תת|(2)}} להכין, בהתאם להוראות בית המשפט, חוות דעת לעניין כדאיות הסדר החוב לבעלי איגרות החוב ({{ח:פנימי|חלק י פרק ג|בפרק זה}} – חוות דעת המומחה); חוות דעת המומחה תומצא לבית המשפט, לחברה, לנאמן איגרות החוב ולבעלי איגרות החוב זמן סביר לפני כינוס האסיפות לפי {{ח:פנימי|סעיף 323|סעיף 323}}, במועד שיורה בית המשפט;
{{ח:תת|(3)}} לבחון אם חלוקה שביצעה החברה בתקופה שקבע בית המשפט ושקדמה למינוי המומחה, היא חלוקה אסורה כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 301|בסעיף 301(ב) לחוק החברות}} ({{ח:פנימי|חלק י פרק ג|בסימן זה}} – בחינת חלוקות העבר); ממצאי הבחינה כאמור יומצאו לבית המשפט, לחברה, לנאמן איגרות החוב ולבעלי איגרות החוב לא יאוחר ממועד המצאת חוות דעת המומחה.

{{ח:סעיף|331|חוות דעת המומחה}}
{{ח:תת|(א)}} חוות דעת המומחה תתייחס, בין השאר, לחלופות להסדר החוב המוצע ולתמורה שהיו מקבלים בעלי איגרות החוב בכל אחת מהחלופות, ובכלל זה יבחן המומחה את החלופה של פירוק החברה ואת אפשרות מכירתה או מכירת נכסיה לצד שלישי.
{{ח:תת|(ב)}} אם בהתאם להסדר החוב המוצע ייוותרו מניות בידי מי שהיו בעלי המניות של החברה ערב ההסדר, תכלול חוות דעת המומחה התייחסות גם לאלה:
{{ח:תתת|(1)}} ערכן של המניות שייוותרו כאמור ובפרט המניות שייוותרו בידי בעל השליטה בחברה, והתמורה שייתנו בעלי המניות בעדן;
{{ח:תתת|(2)}} האפשרות לפירעון איגרות החוב בדרך של הקצאת המניות שייוותרו כאמור לבעלי איגרות החוב או בדרך של מכירתן לצדדים שלישיים.
{{ח:תת|(ג)}} כלל הסדר החוב המוצע הוראה ולפיה בעלי איגרות החוב או החברה יהיו מנועים מלתבוע נושא משרה בחברה, בעל עניין בה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}} או אדם אחר (בסעיף קטן זה – פטור מאחריות), תכלול חוות דעת המומחה התייחסות גם לאלה:
{{ח:תתת|(1)}} בחינה אם פעולות או עסקאות שביצע האדם שלגביו מוצע הפטור מאחריות, בתקופה שקדמה למועד הגשת הבקשה לאישור הסדר החוב, מקימות לבעלי איגרות החוב או לחברה עילות תביעה נגדו, לרבות עילת תביעה לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 106|סעיף 106(ג) לחוק החברות}};
{{ח:תתת|(2)}} הערך הכלכלי המשוער של הפטור מאחריות בהתחשב בממצאי הבחינה לפי פסקה (1), והשיקולים למתן הפטור כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} כלל הסדר החוב המוצע תמורה שונה לבעלי איגרות חוב מסדרות שונות, תכלול חוות דעת המומחה התייחסות גם לכדאיות ההסדר המוצע לכל אחת מהסדרות ולהוגנות חלוקת התמורה בין בעלי איגרות החוב.
{{ח:תת|(ה)}} היה הסדר החוב המוצע חלק מהסדר חוב בין החברה ובין נושים אחרים, תכלול חוות דעת המומחה התייחסות גם לכדאיות ההסדר לאותם נושים.
{{ח:תת|(ו)}} השר רשאי לקבוע עניינים נוספים שייכללו בחוות דעת המומחה וכן לקבוע הוראות לעניין מתכונתה ולעניין דרכי המצאתה והמצאת ממצאי בחינת חלוקות העבר.

{{ח:סעיף|332|כינוס אסיפות סוג}}
{{ח:ת}} בית המשפט לא יורה על כינוס אסיפות סוג של בעלי העניין בהסדר חוב מהותי לפי {{ח:פנימי|סעיף 322|סעיף 322}} בטרם קיבל את חוות דעת המומחה ואת ממצאי בחינת חלוקות העבר; מועד כינוס האסיפות שיקבע בית המשפט יהיה זמן סביר לאחר המצאת חוות הדעת וממצאי הבחינה לחברה, לנאמן איגרות החוב, לבעלי איגרות החוב ולבית המשפט.

{{ח:סעיף|333|סמכות המומחה לדרוש מידע}}
{{ח:תת|(א)}} החברה ונאמן איגרות החוב ימסרו למומחה כל מידע שידרוש הנחוץ לו לשם מילוי תפקידו.
{{ח:תת|(ב)}} סברו החברה או נאמן איגרות החוב כי מידע שדרש מהם המומחה אינו נחוץ לו לשם מילוי תפקידו, רשאים הם לפנות לבית המשפט בבקשה לפטור אותם ממסירת המידע.
{{ח:תת|(ג)}} בית המשפט רשאי לקבוע תנאים למסירת המידע לפי סעיף זה, ובכלל זה לאסור את מסירת המידע לבעלי איגרות החוב.

{{ח:סעיף|334|שכר והוצאות}}
{{ח:תת|(א)}} בית המשפט יקבע את שכרו של המומחה, ורשאי הוא לאשר למומחה לקבל שירותים מבעלי מומחיות אחרים לשם ביצוע תפקידיו, בעלות שיקבע.
{{ח:תת|(ב)}} שכר המומחה והעלויות כאמור בסעיף קטן (א) ישולמו בידי החברה, אלא אם כן קבע בית המשפט אחרת, מטעמים מיוחדים שיירשמו; ואולם היה הסדר החוב חלק מהסדר חוב בין החברה ובין נושים אחרים, יקבע בית המשפט מי יישא בשכר ובעלויות.

{{ח:סעיף|335|שמירת הסמכויות של נאמן איגרות החוב}}
{{ח:ת}} אין בהוראות {{ח:פנימי|חלק י פרק ג|סימן זה}} כדי לגרוע מסמכויותיו של נאמן איגרות החוב לפי כל דין.

{{ח:סעיף|336|הליך אישור בלעדי}}
{{ח:ת}} להסדר חוב מהותי בחברת איגרות חוב יהיה תוקף מחייב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 320|בסעיף 320}} רק אם אושר לפי הוראות {{ח:פנימי|חלק י|חלק זה}}.

{{ח:קטע2|חלק י פרק ד|פרק ד׳: ניהול משא ומתן מוגן בידי תאגיד – הוראת שעה}}

{{ח:סעיף|337|הגדרות – {{ח:פנימי|חלק י פרק ד|פרק ד׳}}}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|חלק י פרק ד|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דירקטוריון“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}}, וכל גוף הממלא תפקיד מקביל בשותפות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משא ומתן מוגן“ – משא ומתן לגיבוש הסדר חוב שבמהלכו חלות ההגנות לפי {{ח:פנימי|חלק י פרק ד|פרק זה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד מדווח“ – חברה ציבורית או חברת איגרות חוב כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}} או שותפות מוגבלת ציבורית כהגדרתה {{ח:חיצוני|פקודת השותפויות|בפקודת השותפויות}}.

{{ח:סעיף|338|פתיחה במשא ומתן מוגן}}
{{ח:תת|(א)}} חייב שהוא תאגיד מדווח רשאי לפתוח במשא ומתן מוגן, אם הדירקטוריון של התאגיד אישר כי מתקיימים כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} אין לתאגיד חוב שהגיע מועד פירעונו ולא נפרע, למעט חוב השנוי במחלוקת בתום לב;
{{ח:תתת|(2)}} אין חשש ממשי שהתאגיד לא יוכל לפרוע במועדם את החובות שמועד פירעונם חל בתשעת החודשים הקרובים.
{{ח:תת|(ב)}} התאגיד המדווח ימסור הודעה על פתיחה במשא ומתן מוגן וכן העתק מאישור הדירקטוריון לכל הנושים שהוא מעוניין בהגנה מפניהם ולממונה.
{{ח:תת|(ג)}} הודיע התאגיד המדווח כאמור בסעיף קטן (ב), יחל באופן מיידי לנהל משא ומתן עם הנושים שמסר להם את ההודעה.
{{ח:תת|(ד)}} השר יקבע הוראות לעניין נוסח אישור הדירקטוריון לפי סעיף קטן (א), ורשאי הוא לקבוע הוראות לעניין פרטי ההודעה לנושים לפי סעיף קטן (ב) ואופן מסירתה.

{{ח:סעיף|339|הגנות התאגיד המדווח במסגרת משא ומתן מוגן}}
{{ח:תת|(א)}} ההגנות שיעמדו לתאגיד המדווח כלפי כל נושה שנמסרה לו הודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 338|סעיף 338(ב)}} הן אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הנושה לא יהיה רשאי להגיש לבית משפט בקשה להביא הסדר חוב שהציע לאישור בעלי העניין, לפי {{ח:פנימי|סעיף 321|סעיף 321}};
{{ח:תתת|(2)}} הנושה לא יוכל להעמיד את חובו לפירעון מיידי;
{{ח:תתת|(3)}} הנושה לא יוכל להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים.
{{ח:תת|(ב)}} התקופה שבמהלכה יחולו ההגנות לפי סעיף קטן (א) ({{ח:פנימי|חלק י פרק ד|בפרק זה}} – תקופת ההגנות) תהיה כמפורט בהודעת התאגיד המדווח לפי {{ח:פנימי|סעיף 338|סעיף 338(ב)}} בכפוף להוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} תקופת ההגנות תחל לגבי כל נושה במועד מסירת ההודעה לידיו;
{{ח:תתת|(2)}} תקופת ההגנות לא תעלה על שישה חודשים ממועד אישור הדירקטוריון לפי {{ח:פנימי|סעיף 338|סעיף 338(א)}};
{{ח:תתת|(3)}} התקיימה או קיימת עילה להעמדת חוב לפירעון מיידי – תסתיים תקופת ההגנות, לגבי כל הנושים, בתום 45 ימים מהיום שנמסרה לתאגיד המדווח הודעה על קיום העילה או מיום אישור הדירקטוריון לפי {{ח:פנימי|סעיף 338|סעיף 338(א)}}, לפי המאוחר, אך לא יאוחר מתום התקופה שבפסקה (2);
{{ח:תתת|(4)}} לא שילם התאגיד המדווח חוב שאינו שנוי במחלוקת בתום לב במועדו, תפקע תקופת ההגנות.

{{ח:סעיף|340|סעדים בשל פגיעה מהותית בנושה}}
{{ח:ת}} בית המשפט רשאי, לבקשת נושה, להסיר את ההגנות הקבועות {{ח:פנימי|סעיף 339|בסעיף 339(א)}} החלות כלפיו, כולן או חלקן, או להעניק לו סעד אחר כפי שיראה לנכון בנסיבות העניין, אם מצא כי תחולת ההגנות עלולה לפגוע בנושה פגיעה מהותית; לעניין זה יראו את ההגנות כעלולות לפגוע פגיעה מהותית בנושה, בין השאר, אם מתקיים אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} יש חשש ממשי כי התאגיד פועל במטרה להונות את נושיו;
{{ח:תת|(2)}} יש חשש ממשי כי התאגיד פועל לגריעת נכס מנכסיו במטרה להבריח אותו מנושיו;
{{ח:תת|(3)}} יש חשש ממשי לפגיעה בשווי הנכס המשועבד לטובת הנושה;
{{ח:תת|(4)}} יש חשש ממשי כי התאגיד עושה שימוש לרעה בהגנות שניתנו לו לפי {{ח:פנימי|חלק י פרק ד|פרק זה}}.

{{ח:סעיף|341|מינוי נציג הנושים}}
{{ח:תת|(א)}} הודיע תאגיד מדווח על פתיחה במשא ומתן מוגן, ימנו הנושים נציג מטעמם ({{ח:פנימי|חלק י פרק ד|בפרק זה}} – נציג הנושים) שינהל בשמם את המשא ומתן ויהיה משקיף מטעמם בישיבות הדירקטוריון של התאגיד וועדותיו.
{{ח:תת|(ב)}} לא מונה נציג הנושים בתוך 21 ימים ממועד מסירת הודעת התאגיד המדווח לפי {{ח:פנימי|סעיף 338|סעיף 338(ב)}}, ימנה הממונה את נציג הנושים, לאחר התייעצות עם הנושים, מתוך רשימה שגיבש לאחר התייעצות עם ראש רשות ניירות ערך, הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון במשרד האוצר והמפקח על הבנקים; הנושים רשאים בכל עת להחליף את הנציג שמינה הממונה אם הגיעו להסכמה על זהותו של נציג אחר מטעמם.
{{ח:תת|(ג)}} השר, באישור ועדת החוקה, רשאי לקבוע הוראות לעניין מינוי נציג הנושים, כשירותו, שכרו וגיבוש הרשימה בידי הממונה.

{{ח:סעיף|342|מעמדו של נציג הנושים בדירקטוריון}}
{{ח:ת}} נציג הנושים רשאי להיות נוכח בכל ישיבות הדירקטוריון של התאגיד המדווח וועדותיו ולקבל כל מידע שחבר דירקטוריון רשאי לקבל, אך לא יהיה רשאי להיות נוכח בישיבות שעניינן גיבוש עמדת התאגיד לגבי המשא ומתן המוגן ולקבל מידע הנוגע לכך.

{{ח:סעיף|343|זכות לקבל מידע}}
{{ח:תת|(א)}} התאגיד המדווח ימסור לנציג הנושים, זמן סביר לפני קבלת החלטה בעניינים המפורטים להלן, את כל המידע הנוגע לאותו עניין:
{{ח:תתת|(1)}} חלוקה לחברי התאגיד;
{{ח:תתת|(2)}} עסקה חריגה;
{{ח:תתת|(3)}} עסקה המנויה {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 270|בסעיף 270 לחוק החברות}}.
{{ח:תת|(ב)}} התאגיד ידווח מדי חודש לנציג הנושים על ההיקף הצפוי של הוצאות הנהלה והוצאות כלליות כמשמעותן בכללי החשבונאות המקובלים.
{{ח:תת|(ג)}} התאגיד רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה לקבוע תנאים לעניין נוכחות נציג הנושים בישיבות הדירקטוריון וקבלת המידע לפי {{ח:פנימי|סעיף 342|סעיף 342}} ולעניין מסירת מידע לפי סעיף זה או בבקשה לפטור אותו ממסירת מידע לנציג הנושים או לנושים בשל סודיותו.
{{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה, ”חלוקה“ ו”עסקה חריגה“ – כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}}.

{{ח:סעיף|344|דיווח לנושים}}
{{ח:תת|(א)}} סבר נציג הנושים כי פעולה שבכוונת התאגיד המדווח לבצע אינה לטובת התאגיד או עלולה לפגוע בנושים, ידווח על כך לנושים בצירוף חוות דעתו לעניין הפגיעה שעלולה להיגרם ודרכי הפעולה האפשריות של הנושים.
{{ח:תת|(ב)}} נציג הנושים לא ימסור לנושים מידע על התאגיד המדווח, החורג מהנדרש לשם מילוי תפקידו לפי {{ח:פנימי|חלק י פרק ד|פרק זה}}.

{{ח:סעיף|345|הוראת שעה}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|חלק י פרק ד|פרק זה}} יעמדו בתוקפן ארבע שנים מיום תחילתו של חוק זה, והן ימשיכו לחול על משא ומתן מוגן שטרם הסתיים במהלך התקופה האמורה, גם לאחריה.

{{ח:קטע1|חלק יא|חלק י״א: עונשין וסמכויות אכיפה}}
{{ח:קטע2|חלק יא פרק א|פרק א׳: עונשין}}

{{ח:סעיף|346|עונשין}}
{{ח:תת|(א)}} חייב שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים, ולעניין חייב כאמור שהוא תאגיד – חבר התאגיד או נושא משרה בו, שעשה אחת מאלה, דינו – מאסר שלוש שנים:
{{ח:תתת|(1)}} הסתיר נכס מנכסיו של החייב טרם מתן הצו לפתיחת הליכים, במטרה שלא ייכלל בנכסי קופת הנשייה;
{{ח:תתת|(2)}} הסתיר נכס מנכסיו של החייב לאחר מתן הצו לפתיחת הליכים;
{{ח:תתת|(3)}} לא מסר מידע שנדרש למוסרו לפי הוראות חוק זה, או מסר מידע כאמור שהוא חלקי או כוזב לנאמן, לממונה או לרשם ההוצאה לפועל, במטרה לפגוע בהליכי חדלות הפירעון.
{{ח:תת|(ב)}} יחיד שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים והתקשר בעסקה או ביצע פעולה הכרוכות בקבלת אשראי, שלא באישור הממונה או שלא בהתאם להוראותיו, ולעניין יחיד שהוא חייב בעל חובות בסכום נמוך – שלא באישור רשם ההוצאה לפועל, או שלא בשם שלפיו ניתן לו הצו או בלא שציין כי הוא חדל פירעון, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 123|סעיפים 123}} {{ח:פנימי|סעיף 124|או 124(ב)}} או להוראות {{ח:פנימי|סעיף 123|הסעיפים האמורים}} כפי שהוחלו {{ח:פנימי|סעיף 201|בסעיפים 201}} {{ח:פנימי|סעיף 202|ו־202}}, דינו – מאסר שנה.
{{ח:תת|(ג)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א)(3), מי שאינו החייב, חבר התאגיד או נושא משרה בו ונדרש למסור מידע או מסמכים לנאמן, לממונה או לרשם ההוצאה לפועל לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 47|סעיפים 47}}, {{ח:פנימי|סעיף 49|49}}, {{ח:פנימי|סעיף 133|133}}, {{ח:פנימי|סעיף 135|135}}, {{ח:פנימי|סעיף 146|146}} {{ח:פנימי|סעיף 147|או 147}} או להוראות הסעיפים האמורים כפי שהוחלו {{ח:פנימי|סעיף 201|בסעיפים 201}} {{ח:פנימי|סעיף 202|ו־202}}, ולא עשה כן, או מסר מידע כאמור שהוא חלקי או כוזב, והכול במטרה לפגוע בהליכי חדלות הפירעון, דינו – מאסר שנה.

{{ח:קטע2|חלק יא פרק ב|פרק ב׳: סמכויות אכיפה}}

{{ח:סעיף|347|מינוי חוקרים}}
{{ח:תת|(א)}} השר רשאי להסמיך, מבין עובדי משרדו, חוקרים שיהיו נתונות להם הסמכויות לפי {{ח:פנימי|חלק יא פרק ב|פרק זה}}, כולן או חלקן; הודעה על ההסמכה תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של הממונה.
{{ח:תת|(ב)}} לא יוסמך חוקר לפי סעיף קטן (א) ({{ח:פנימי|חלק יא פרק ב|בפרק זה}} – חוקר), אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} משטרת ישראל הודיעה, לא יאוחר משלושה חודשים מיום קבלת פרטי העובד, כי היא אינה מתנגדת להסמכתו מטעמים של ביטחון הציבור, לרבות בשל עברו הפלילי;
{{ח:תתת|(2)}} הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי {{ח:פנימי|חלק יא פרק ב|פרק זה}}, כפי שהורה השר, בהסכמת השר לביטחון הפנים וכן הכשרה מתאימה בדיני חדלות פירעון, כפי שהורה הממונה;
{{ח:תתת|(3)}} הוא עומד בתנאי כשירות נוספים כפי שהורה השר, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים.

{{ח:סעיף|348|סמכויות אכיפה}}
{{ח:תת|(א)}} התעורר חשד לביצוע עבירה לפי {{ח:פנימי|חלק יא פרק א|פרק א׳: עונשין}}, רשאי חוקר –
{{ח:תתת|(1)}} לחקור כל אדם הקשור לעבירה כאמור, או שעשויות להיות לו ידיעות הנוגעות לעבירה כאמור; על חקירה לפי פסקה זו יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)#סעיף 2|סעיפים 2}} {{ח:חיצוני|פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)#סעיף 3|ו־3 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)}}, בשינויים המחויבים;
{{ח:תתת|(2)}} לתפוס כל חפץ הקשור לעבירה כאמור; על תפיסה לפי פסקה זו יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#פרק 4|הפרק הרביעי לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ״ט–1969}} (בסעיף זה – פקודת מעצר וחיפוש), בשינויים המחויבים;
{{ח:תתת|(3)}} לבקש מבית משפט צו חיפוש לפי {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 23|סעיף 23 לפקודת מעצר וחיפוש}} ולבצעו; על חיפוש לפי פסקה זו יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 24|סעיפים 24(א)(1)}}, {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 26|26 עד 28}} {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 45|ו־45 לפקודת מעצר וחיפוש}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), הסמכויות המנויות באותו סעיף קטן לא יהיו נתונות לחוקר לעניין עבירה של הסתרת נכס לפי {{ח:פנימי|סעיף 346|סעיף 346(א)(1) או (2)}} שנעברה באחת או יותר מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} באמצעות ביצוע עבירה נוספת;
{{ח:תתת|(2)}} אם הנכס המוסתר הוא רכוש אסור כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון#סעיף 3|בסעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון, התש״ס–2000}} – בדרך של פעולה ברכוש, כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון|באותו חוק}}, שהוא רכוש אסור.
{{ח:תת|(ג)}} אין בהוראות סעיף קטן (ב) כדי לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)#סעיף 2|סעיף 2 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)}}.
{{ח:תת|(ד)}} חוקר לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי {{ח:פנימי|חלק יא פרק ב|פרק זה}}, אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;
{{ח:תתת|(2)}} יש בידו תעודת חוקר החתומה בידי השר, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה.

{{ח:קטע1|חלק יב|חלק י״ב: הוראות שונות}}

{{ח:סעיף|349|ערעור על החלטת בית המשפט}}
{{ח:תת|(א)}} פסק דין של בית משפט מחוזי בערכאה ראשונה שניתן לפי חוק זה ניתן לערעור לפני בית המשפט העליון, ופסק דין של בית משפט שלום שניתן לפי חוק זה ניתן לערעור לפני בית משפט מחוזי; לעניין זה יראו כפסק דין גם החלטות כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} החלטה בבקשה לצו לפתיחת הליכים לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיפים 18}} {{ח:פנימי|סעיף 116|או 116}};
{{ח:תתת|(2)}} החלטה בבקשה להפסקת כהונתו של הנאמן לפי {{ח:פנימי|סעיף 55|סעיפים 55}} {{ח:פנימי|סעיף 140|או 140}};
{{ח:תתת|(3)}} החלטה שלא להביא הצעת תכנית לשיקום כלכלי או הסדר חוב לאישור הנושים וחברי התאגיד, לפי {{ח:פנימי|סעיף 83|סעיפים 83(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 322|או 322(ג)}};
{{ח:תתת|(4)}} החלטה לעניין אישור תכנית לשיקום כלכלי או הסדר חוב, לפי {{ח:פנימי|סעיף 86|סעיפים 86 עד 88}} {{ח:פנימי|סעיף 324|או 324}};
{{ח:תתת|(5)}} החלטה לעניין הפסקת הפעלת התאגיד ועל פירוקו לפי {{ח:פנימי|סעיף 94|סעיף 94}};
{{ח:תתת|(6)}} החלטה לעניין הפסקת הליכי הפירוק של תאגיד ועל הפעלת התאגיד לשם שיקומו הכלכלי, לפי {{ח:פנימי|סעיף 98|סעיף 98}};
{{ח:תתת|(7)}} החלטה בבקשה לחיסול תאגיד לפי {{ח:פנימי|סעיף 99|סעיף 99}};
{{ח:תתת|(8)}} החלטה בבקשה לביטול צו לפתיחת הליכים לפי {{ח:פנימי|סעיף 108|סעיפים 108}}, {{ח:פנימי|סעיף 183|183}} {{ח:פנימי|סעיף 286|או 286}};
{{ח:תתת|(9)}} צו לשיקום כלכלי לפי {{ח:פנימי|סעיף 161|סעיף 161}};
{{ח:תתת|(10)}} החלטה לעניין שינוי צו לשיקום כלכלי לפי {{ח:פנימי|סעיף 170|סעיף 170}};
{{ח:תתת|(11)}} החלטה לעניין ביטול הפטר לפי {{ח:פנימי|סעיף 176|סעיף 176}};
{{ח:תתת|(12)}} החלטה לעניין הקצבה לזכאי מזונות לפי {{ח:פנימי|סעיף 179|סעיף 179}};
{{ח:תתת|(13)}} החלטה לעניין העברת ניהול ההליכים מרשם ההוצאה לפועל לבית משפט לפי {{ח:פנימי|סעיף 207|סעיף 207}};
{{ח:תתת|(14)}} החלטה לעניין הגנת בית מגורים לפי {{ח:פנימי|סעיף 229|סעיף 229}};
{{ח:תתת|(15)}} החלטה בדבר מעצר לפי {{ח:פנימי|סעיף 285|סעיף 285}}.
{{ח:תת|(ב)}} החלטה אחרת של בית משפט מחוזי שניתנה לפי חוק זה ניתנת לערעור לפני בית המשפט העליון אם ניתנה רשות לכך מאת שופט של בית המשפט העליון שנשיא בית המשפט העליון קבע לכך; החלטה אחרת של בית משפט שלום שניתנה לפי חוק זה ניתנת לערעור לפני בית משפט מחוזי אם ניתנה רשות לכך מאת שופט של בית המשפט המחוזי שנשיא בית המשפט המחוזי קבע לכך.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), לא תינתן רשות ערעור על סוגי החלטות ששר המשפטים קבע בצו, באישור ועדת החוקה; נקבע סוג החלטה בצו כאמור, יחול הצו על החלטה שהתקבלה לאחר תחילתו.
{{ח:תת|(ד)}} אין בהוראות סעיף קטן (ג) כדי לגרוע מזכותו של בעל דין לערער על החלטה כאמור באותו סעיף קטן במסגרת ערעור על פסק הדין.

{{ח:סעיף|350|ערעור על החלטת הממונה}}
{{ח:תת|(א)}} החלטה סופית של הממונה שניתנה לפי חוק זה ניתנת לערעור לפני בית משפט שלום; לעניין זה יראו כהחלטה סופית, בין השאר, החלטות כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} החלטה שלא לתת צו לפתיחת הליכים לפי {{ח:פנימי|סעיף 105|סעיף 105}};
{{ח:תתת|(2)}} החלטה לעניין הסרת הגבלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 143|סעיפים 143}} {{ח:פנימי|סעיף 169|או 169}}.
{{ח:תת|(ב)}} החלטה אחרת של הממונה שניתנה לפי חוק זה ניתנת לערעור לפני בית משפט שלום אם ניתנה רשות לכך מאת שופט של בית משפט השלום שנשיא בית משפט השלום קבע לכך.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), לא תינתן רשות ערעור על סוגי החלטות שהשר קבע, בצו, באישור ועדת החוקה; נקבע סוג החלטה בצו כאמור, יחול הצו על החלטה שהתקבלה לאחר תחילתו.
{{ח:תת|(ד)}} אין בהוראות סעיף קטן (ג) כדי לגרוע מזכותו על פי דין של בעל דין לערער על החלטה כאמור באותו סעיף קטן במסגרת ערעור על ההחלטה הסופית.

{{ח:סעיף|351|ערעור על החלטת רשם ההוצאה לפועל}}
{{ח:תת|(א)}} החלטה סופית של רשם ההוצאה לפועל שניתנה לפי חוק זה ניתנת לערעור לפני בית משפט שלום; לעניין זה יראו כהחלטה סופית, בין השאר, החלטות כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} החלטה שלא לזמן ישיבה לגיבוש הסדר תשלומים לפי {{ח:פנימי|סעיף 190|סעיף 190}};
{{ח:תתת|(2)}} החלטה לעניין אישור הסדר תשלומים לפי {{ח:פנימי|סעיף 196|סעיף 196}};
{{ח:תתת|(3)}} החלטה בעניינים שרואים אותם כפסק דין או כהחלטה סופית לפי {{ח:פנימי|סעיף 349|סעיפים 349(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 350|או 350(א)}}.
{{ח:תת|(ב)}} החלטה אחרת של רשם ההוצאה לפועל שניתנה לפי חוק זה ניתנת לערעור לפני בית משפט שלום אם ניתנה רשות לכך מאת שופט של בית משפט השלום שנשיא בית משפט השלום קבע לכך.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), לא תינתן רשות ערעור על סוגי החלטות שהשר קבע בצו, באישור ועדת החוקה; נקבע סוג החלטה בצו כאמור, יחול הצו על החלטה שהתקבלה לאחר תחילתו.
{{ח:תת|(ד)}} אין בהוראות סעיף קטן (ג) כדי לגרוע מזכותו על פי דין של בעל דין לערער על החלטה כאמור באותו סעיף קטן במסגרת ערעור על ההחלטה הסופית.

{{ח:סעיף|352|עדכון סכומים}}
{{ח:תת|(א)}} הסכומים הקבועים בחוק זה יעודכנו ב־1 בינואר בכל שנה (בסעיף זה – יום העדכון) בהתאם לשיעור שינוי מדד המחירים לצרכן הידוע ביום העדכון לעומת המדד הידוע ב־1 בינואר של השנה הקודמת.
{{ח:תת|(ב)}} השר יפרסם ברשומות הודעה על הסכומים המעודכנים.

{{ח:סעיף|353|בית משפט השלום המוסמך לדון בהליכים לפי חוק זה של יחידים}}
{{ח:תת|(א)}} בית משפט השלום שידון בהליכים לפי חוק זה של יחידים בכל מחוז, יהיה בית משפט השלום שבו יושב נשיא בית המשפט.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), השר, בהתייעצות עם נשיא בית המשפט העליון, רשאי, בצו, באישור ועדת החוקה, להסמיך, לעניין מחוז מסוים, בית משפט שלום אחר מהאמור באותו סעיף קטן ובהתייעצות עם נשיא בית המשפט השלום, בתי משפט שלום נוספים, שידונו בהליכים לפי חוק זה של יחידים באותו מחוז.

{{ח:סעיף|354|החלת הוראות החוק על חבר בני אדם מסוים שאינו תאגיד}}
{{ח:ת}} השר רשאי, בצו, להחיל הוראות חוק זה, כולן או חלקן, על חבר בני אדם מסוים שאינו תאגיד כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4}} ושלא קבוע לגביו בחיקוק הסדר אחר לאותו עניין, ורשאי הוא לקבוע בצו כאמור את ההתאמות והשינויים הדרושים לשם ההחלה.

{{ח:סעיף|355|שינוי התוספות}}
{{ח:ת}} השר, באישור ועדת החוקה, רשאי, בצו, לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 1|התוספת הראשונה}} ואת {{ח:פנימי|תוספת 2|התוספת השנייה}}, ובלבד שלא יוסיף {{ח:פנימי|תוספת 2|לתוספת השנייה}} אלא נכסים הדרושים לחייב או לבני משפחתו הגרים עמו לצורכי מחייתם הבסיסיים או שהתמורה הצפויה ממכירתם אינה מצדיקה את הפגיעה שתיגרם בשלה לחייב או לבני משפחתו הגרים עמו.

{{ח:סעיף|356|ביצוע ותקנות|תיקון: תשע״ט־2}}
{{ח:ת}} השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו, ובכלל זה תקנות בעניינים אלה:
{{ח:תת|(1)}} סדרי דין בהליכים לפי חוק זה, ובכלל זה הוראות לעניין הגשת בקשות לפי חוק זה, מסמכים שיש לצרף אליהן, מועדי הגשתן, הגשת התנגדויות להן וחובות פרסום;
{{ח:תת|(2)}} חובות דיווח שיחולו על החייב והנאמן, אופן עריכת הדוחות והפרטים שייכללו בהם;
{{ח:תת|(3)}} באישור ועדת החוקה – אגרות ותשלומים בעד הליכים לפי חוק זה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי|תקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע״ט–2019}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי (אגרות)|תקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי (אגרות), התשע״ט–2019}}.}}

{{ח:סעיף|357|מעבר למערכת מקוונת}}
{{ח:ת}} השר רשאי לקבוע כי פעולות הנעשות לפי חוק זה, כולן או חלקן, ובכלל זה דיווחים, פרסומים, הגשת בקשות ומסמכים, מתן זכות עיון או הצבעות יבוצעו באופן מקוון, ובלבד שיובטח מענה הולם למי שאינו עושה שימוש באמצעים מקוונים, ורשאי הוא לקבוע הוראות לעניין אופן ביצוען של פעולות מקוונות אלה.

{{ח:קטע1|חלק יג|חלק י״ג: תיקונים עקיפים}}

{{ח:סעיף|358|ביטול {{ח:חיצוני|פקודת פשיטת הרגל|פקודת פשיטת הרגל}}}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|פקודת פשיטת הרגל|פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש״ם–1980}}, למעט {{ח:חיצוני|פקודת פשיטת הרגל#סעיף 97|סעיף 97 לפקודה}} – בטלה.

{{ח:סעיף|359|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת החברות|בפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ״ג–1983}}.}}

{{ח:סעיף|360||תיקון: תשע״ט־2, תש״ף־2, תשפ״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות, התשנ״ט–1999}}.}}

{{ח:סעיף|361|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל|בחוק ההוצאה לפועל, התשכ״ז–1967}}.}}

{{ח:סעיף|362|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת האגודות השיתופיות|בפקודת האגודות השיתופיות}}.}}

{{ח:סעיף|363|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת הבנקאות|בפקודת הבנקאות, 1941}}.}}

{{ח:סעיף|364|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין|בפקודת הנזיקין [נוסח חדש]}}.}}

{{ח:סעיף|365|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הגנת השכר|בחוק הגנת השכר, התשי״ח–1958}}.}}

{{ח:סעיף|366|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}}.}}

{{ח:סעיף|367|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק העמותות|בחוק העמותות, התש״ם–1980}}.}}

{{ח:סעיף|368|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט|בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984}}.}}

{{ח:סעיף|369|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995}}.}}

{{ח:סעיף|370|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הסכמים בנכסים פיננסיים|בחוק הסכמים בנכסים פיננסיים, התשס״ו–2006}}.}}

{{ח:סעיף|371|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק מערכות תשלומים|בחוק מערכות תשלומים, התשס״ח–2008}}.}}

{{ח:סעיף|372|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק בנק ישראל|בחוק בנק ישראל, התש״ע–2010}}.}}

{{ח:קטע1|חלק יד|חלק י״ד: תחילה, תחולה, הוראות מעבר והוראות שעה}}

{{ח:סעיף|373|תחילה ותחולה}}
{{ח:תת|(א)}} תחילתו של חוק זה 18 חודשים מיום פרסומו (להלן – יום התחילה), והוא יחול על הליכים לפי חוק זה שהחלו ביום התחילה ואילך.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|החוק פורסם ביום 15.3.2018.}}
{{ח:תת|(ב)}} על הליכי פירוק לפי {{ח:חיצוני|פקודת החברות|פקודת החברות}}, על הליכי פשרה או הסדר שניתן במסגרתם צו הקפאת הליכים לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות|חוק החברות}} ועל הליכי פשיטת רגל לפי {{ח:חיצוני|פקודת פשיטת הרגל|פקודת פשיטת הרגל}} שהיו תלויים ועומדים ערב יום התחילה, ימשיכו לחול הוראות הדין שחלו עליהם ערב יום התחילה.

{{ח:סעיף|374|הוראות מעבר לעניין שעבוד צף}}
{{ח:ת}} חל על נכס מנכסיו של תאגיד שעבוד צף שנרשם כדין לפני יום התחילה, לא יחולו ההגבלות לעניין שעבוד צף {{ח:פנימי|סעיף 244|שבסעיף 244}} וההוראות לעניין חובות בדין קדימה {{ח:פנימי|סעיף 234|שבסעיף 234}} בהליכי חדלות הפירעון המתנהלים לגבי התאגיד, ויחולו לגביו ההוראות לעניין חובות בדין קדימה הקבועות {{ח:חיצוני|פקודת החברות#סעיף 354|בסעיף 354 לפקודת החברות}}, כנוסחה ערב יום התחילה, ובלבד שמתקיים אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} השעבוד הצף ניתן בין השאר כערובה להבטחת פירעונו של חוב בשל אשראי שניתן לפני יום התחילה; לעניין זה, שונה מועד הפירעון או שיעור הריבית אחרי יום התחילה יראו את האשראי כאילו ניתן לאחר יום התחילה;
{{ח:תת|(2)}} הליכי חדלות הפירעון נפתחו לא יאוחר מתום 18 חודשים מיום התחילה.

{{ח:סעיף|375|הוראות מעבר לעניין פשיטת רגל}}
{{ח:תת|(א)}} נקבעה בחיקוק לפני יום התחילה הוראה הנוגעת לפושט רגל, לפשיטת רגל או להליכים לפי {{ח:חיצוני|פקודת פשיטת הרגל|פקודת פשיטת הרגל}}, יראו אותה, החל ביום התחילה, כהוראה הנוגעת ליחיד שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים לפי חוק זה או להליכי חדלות פירעון המתנהלים לגבי יחיד לפי חוק זה, בהתאמה.
{{ח:תת|(ב)}} צו כינוס שניתן ליחיד לפי {{ח:חיצוני|פקודת פשיטת הרגל|פקודת פשיטת הרגל}} לפני יום התחילה, יראו אותו לעניין {{ח:פנימי|סעיף 163|סעיף 163(ג)(4)}} כצו לפתיחת הליכים אחר.

{{ח:סעיף|376|הוראות מעבר לעניין ביטול {{ח:חיצוני|פקודת החברות|פקודת החברות}}}}
{{ח:ת}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 359|סעיף 359}} –
{{ח:תת|(1)}} בתקופה של חמש שנים מיום התחילה, ימשיכו לחול על עמותה ועל חברה לתועלת הציבור הסדרי הפירוק שחלו בעניינן לפי {{ח:חיצוני|פקודת החברות|פקודת החברות}}, ערב יום התחילה, בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק העמותות#פרק ז|פרק ז׳ לחוק העמותות}} או הוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות#חלק 9 פרק 1א|הפרק הראשון א׳ בחלק התשיעי לחוק החברות}}, לפי העניין; השר, באישור ועדת החוקה, רשאי להאריך, בצו, את התקופה לתקופות נוספות שלא יעלו על חמש שנים כל אחת;
{{ח:תת}} {{ח:הערה|תקופת הוראת המעבר הוארכה לתקופה נוספת של שלוש שנים, עד יום י״ג באלול התשפ״ז (15 בספטמבר 2027) ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11455.pdf|ק״ת תשפ״ד, 3546}}).}}
{{ח:תת|(2)}} {{ח:חיצוני|פקודת החברות#סעיף 369|סעיף 369 לפקודת החברות}} ימשיך לעמוד בתוקפו לגבי חברות שנמחקו בהתאם {{ח:חיצוני|פקודת החברות#סעיף 368|לסעיף 368 לפקודה האמורה}} לפני יום תחילתו של {{ח:חיצוני|חוק החברות|חוק החברות}}.

{{ח:סעיף|376א|הוראת שעה לעניין מינוי נאמן|תיקון: תשע״ט־2, תש״ף־2, תשפ״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} בתקופה שמיום התחילה עד יום כ״ח בטבת התשפ״ב (1 בינואר 2022) (בסעיף זה – תקופת הוראת השעה), לא ימונה הנאמן מתוך רשימת הנאמנים שגובשה לפי {{ח:פנימי|סעיף 37|סעיף 37}}, ויקראו את הוראות {{ח:פנימי|חלק ב פרק ו סימן א|סימן א׳ לפרק ו׳ {{ח:הערה|לחלק ב׳}}}} כך:
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:פנימי|סעיף 33|בסעיף 33 לחוק}} כהוראת שעה;}}
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:פנימי|סעיף 34|בסעיף 34 לחוק}} כהוראת שעה;}}
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:פנימי|סעיף 36|בסעיף 36 לחוק}} כהוראת שעה.}}
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:פנימי|סעיף 125|בסעיף 125(ב) לחוק}} כהוראת שעה.}}
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות, התשנ״ט–1999}} כהוראת שעה.}}

{{ח:סעיף|377|הוראת שעה לעניין גמלה לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק ח|פרק ח׳ לחוק הביטוח הלאומי}}}}
{{ח:ת}} בתקופה של שלוש שנים מיום התחילה יחולו לעניין גמלה לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק ח|פרק ח׳ לחוק הביטוח הלאומי}} הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} המוסד לביטוח לאומי שהגיש תביעת חוב הנובעת מתשלום גמלה כאמור, יסווג כאסיפת סוג נפרדת, לשם אישור הצעת תכנית לשיקום כלכלי לפי הוראות {{ח:פנימי|חלק ב פרק ז סימן ג|סימן ג׳ לפרק ז׳ בחלק ב׳ לחוק זה}};
{{ח:תת|(2)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995}} כהוראת שעה.}}

{{ח:סעיף|378|שמירת תוקף}}
{{ח:ת}} תקנות שהותקנו לפי {{ח:חיצוני|פקודת פשיטת הרגל|פקודת פשיטת הרגל}}, {{ח:חיצוני|פקודת החברות|פקודת החברות}} {{ח:חיצוני|חוק החברות|וחוק החברות}} (בסעיף קטן זה – התקנות הקיימות), יעמדו בתוקפן כנוסחן ערב יום התחילה כאילו הותקנו לפי הסעיפים בחוק זה שבהם נתונה סמכות התקנת תקנות באותם עניינים, והכול זולת אם נקבעו בחוק זה הוראות במקומן בעניינים שהוסדרו בתקנה מהתקנות הקיימות או אם לא הוקנתה בחוק זה סמכות לקבוע הוראות בעניינים המוסדרים בתקנות הקיימות, והכול כל עוד התקנות הקיימות לא שונו או בוטלו לפי חוק זה.

{{ח:סעיף|379|דיווח לכנסת לעניין תאגידים ויחידים חייבים|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} השר ידווח לוועדת החוקה, ב־1 ביוני בכל שנה, על הליכים לפי חוק זה בשנה שקדמה למועד הדיווח, בחלוקה שלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} בהליכי חדלות פירעון לגבי חייב שהוא תאגיד –
{{ח:תתתת|(א)}} מספר ההליכים שבהם הורה בית המשפט על הפעלת התאגיד לשם שיקומו הכלכלי ומספר ההליכים שבהם הורה בית המשפט על פירוק התאגיד;
{{ח:תתתת|(ב)}} מספר ההליכים שבהם אושרה תכנית לשיקום כלכלי או נעשתה חלוקה סופית לפי {{ח:פנימי|סעיף 240|סעיף 240}}, באותה שנה, בציון היקף החוב הממוצע בהם וכן שיעור הפירעון הממוצע בחלוקה לסוגי נושים;
{{ח:תתת|(2)}} בהליכי חדלות פירעון לגבי חייב שהוא יחיד –
{{ח:תתתת|(א)}} מספר ההליכים שנפתחו בבית המשפט, מספר ההליכים שנפתחו אצל הממונה ומספר ההליכים שנפתחו בלשכות ההוצאה לפועל;
{{ח:תתתת|(ב)}} מספר ההליכים שנקבעה בהם תקופת תשלומים באותה שנה, בציון התשלום החודשי הממוצע ותקופת התשלומים שנקבעה לחייבים, בחלוקה להליכים שנפתחו בבית המשפט, אצל הממונה או בלשכות ההוצאה לפועל, ולמחוז שבו נפתחו;
{{ח:תתתת|(ג)}} מספר החייבים שהחלו הכשרה להתנהלות כלכלית נכונה בחלוקה לאלה שהשלימו אותה ומספר החייבים שלא השלימו אותה והסיבות לכך, ומספר החייבים שלא היו יכולים לקבל את ההכשרה והסיבות לכך;
{{ח:תתתת|(ד)}} מספר ההליכים שהסתיימו בהפטר באותה שנה, בציון היקף החוב הממוצע בהם וכן שיעור הפירעון הממוצע בחלוקה לסוגי נושים;
{{ח:תתתת|(ה)}} מספר החייבים שהחלו בהליך של חדלות פירעון לאחר שכבר קיבלו בעבר הפטר;
{{ח:תתת|(3)}} בהליכים לאישור הסדר חוב לפי {{ח:פנימי|חלק י|חלק י׳}} – מספר הבקשות לצו עיכוב הליכים זמני שהוגשו, מספר ההחלטות על מתן צו עיכוב הליכים זמני שניתנו, מספר הסדרי החוב שאושרו בתקופת הצו ושיעור הפירעון הממוצע בחלוקה לנושים, והכול בחלוקה לסוגי החייבים השונים.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|380|דיווח לכנסת לעניין עובדים – הוראת שעה}}
{{ח:תת|(א)}} המוסד לביטוח לאומי ידווח לוועדת החוקה, ב־1 ביוני בכל שנה, על הנתונים שלהלן, בשנה שקדמה למועד הדיווח:
{{ח:תתת|(1)}} מספר העובדים שקיבלו גמלה מהמוסד לביטוח לאומי בשל חוב מעסיקם בהליכים לפי חוק זה;
{{ח:תתת|(2)}} מספר העובדים שחוב שכר העבודה ופיצויי הפיטורים שמעבידם חייב להם עלה על תקרת הגמלה לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 183|סעיף 183 לחוק הביטוח הלאומי}} ושיעורם היחסי מכלל הזכאים, וכן ממוצע ההפרשים בין סכום החוב האמור ובין תקרת הגמלה;
{{ח:תתת|(3)}} הסכום הכולל ששילם המוסד לביטוח לאומי לעובדים בשל חובות מעסיק לפי חוק זה והסכום שלגביו המוסד לביטוח לאומי לא נפרע את חובו לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} דיווח כאמור בסעיף קטן (א) יהיה בחלוקה למעסיקים שהם יחידים ומעסיקים שהם תאגידים, ולגבי מעסיקים שהם תאגידים – בחלוקה להליכים שבהם או אחריהם הורה בית המשפט על פירוקו של התאגיד ולהליכים שבהם לא הורה בית המשפט על פירוק התאגיד.
{{ח:תת|(ג)}} דיווח לפי סעיף זה יימסר בתקופה של שלוש שנים מיום התחילה.

{{ח:סעיף|381|מחקר – הוראת שעה}}
{{ח:ת}} משרד המשפטים יערוך מחקר שילווה את יישום הוראות חוק זה; במחקר ייבחנו, בין השאר, ההשפעות של העברת ניהול הליכי חדלות הפירעון ללשכות ההוצאה לפועל לגבי יחידים בעלי חובות בסכום נמוך, ושיעורי הפירעון הממוצעים בחלוקה לסוגי נושים; השר ידווח לוועדת החוקה על תוצאות המחקר בתום שלוש שנים מיום התחילה.

{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה}}
{{ח:קטע3|תוספת 1 חלק א|חלק א׳}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 104|סעיף 104(ב)(3)(ב)}})}}}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: ק״ת תשפ״ב, תשפ״ב}}
&lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;50%&quot;&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} הגורם&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;50%&quot;&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} סוג המידע&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 חלק א פרט 1&quot;&gt;&lt;td&gt;1.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;המוסד לביטוח לאומי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על מקורות ההכנסה וגובהה, המעסיק, מספר חשבון בנק ומצב תעסוקתי.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 חלק א פרט 2&quot;&gt;&lt;td&gt;2.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הממונה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הליכי חדלות פירעון קודמים לגבי היחיד.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 חלק א פרט 3&quot;&gt;&lt;td&gt;3.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רשות האוכלוסין וההגירה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מספר הזהות, מצב אישי ומען, וכן מידע על יציאות מישראל ועל כניסות לישראל.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 חלק א פרט 4&quot;&gt;&lt;td&gt;4.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רשם החברות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על מניות בבעלות היחיד ועל היות היחיד נושא משרה בחברה.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 חלק א פרט 5&quot;&gt;&lt;td&gt;5.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רשם השותפויות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על זכויות היחיד בשותפות.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 חלק א פרט 6&quot;&gt;&lt;td&gt;6.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הרשם כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הספנות (כלי שיט)|בחוק הספנות (כלי שיט), התש״ך–1960}}&lt;/td&gt;&lt;td &gt;מידע על זכויות לגבי כלי שיט הרשומות על שם היחיד.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 חלק א פרט 7&quot;&gt;&lt;td&gt;7.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מנהל רשות התעופה האזרחית או עובד הרשות שהמנהל הסמיכו לעניין ניהול פנקס הרישום כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הטיס|בחוק הטיס, התשע״א–2011}}, בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 169|סעיף 169(א) לאותו חוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על זכויות היחיד לגבי כלי טיס הרשומות על שם היחיד.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 חלק א פרט 8&quot;&gt;&lt;td&gt;8.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רשות הרישוי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על כלי רכב הרשומים על שם היחיד.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 חלק א פרט 9&quot;&gt;&lt;td&gt;9.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הרשם כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק רישום ציוד הנדסי|בחוק רישום ציוד הנדסי, התשי״ז–1957}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על ציוד כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק רישום ציוד הנדסי|בחוק האמור}} הרשום על שם היחיד.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 חלק א פרט 10&quot;&gt;&lt;td&gt;10.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רשות מקרקעי ישראל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על זכויות היחיד לגבי מקרקעין שבניהול רשות מקרקעי ישראל.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 חלק א פרט 11&quot;&gt;&lt;td&gt;11.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רשם המקרקעין&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על זכויות היחיד הרשומות בפנקסי המקרקעין.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 חלק א פרט 12&quot;&gt;&lt;td&gt;12.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תאגיד המנהל אצלו, לרבות באמצעות נציגו או בא כוחו, רישום של זכויות המיועדות להירשם בפנקסי המקרקעין על פי הסכם למכירת דירה, או תאגיד שהתחייב בחוזה עם משרד הבינוי והשיכון או עם רשות מקרקעי ישראל שעניינו מכירתם, השכרתם או ניהולם של מקרקעין, לטפל ברישום הזכויות כאמור בפנקסי המקרקעין&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על זכויות היחיד לגבי מקרקעין הרשומות אצל התאגיד.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 חלק א פרט 13&quot;&gt;&lt;td&gt;13.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רשם המשכונות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על משכונות הרשומים על נכסי היחיד; ולבקשת הממונה – משכונות הרשומים לטובת היחיד.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 חלק א פרט 14&quot;&gt;&lt;td&gt;14.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} ספק מורשה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|בחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב–1982}}, המספק לפי {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|החוק האמור}} אחד או יותר מהשירותים שלהלן:
{{ח:תת|(1)}} שירות טלפוניה או שירות גישה לאינטרנט הניתן באמצעות רשת בזק שאינה מערכת רדיו טלפון נייד, בין שרשת הבזק היא של נותן השירות ובין שהיא של ספק מורשה אחר;
{{ח:תת|(2)}} שירות בזק הניתן באמצעות רשת בזק שהיא מערכת רדיו טלפון נייד, בין שרשת הבזק היא של נותן השירות ובין שהיא של ספק מורשה אחר
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על סך התשלומים שהיחיד חויב בהם בשנה שקדמה למועד מתן הצו לפתיחת הליכים.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 חלק א פרט 15&quot;&gt;&lt;td&gt;15.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בעל רישיון חלוקה ובעל רישיון הספקה כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל|בחוק משק החשמל, התשנ״ו–1996}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על סך הוצאות היחיד בשל צריכת חשמל בשנה שקדמה למועד מתן הצו לפתיחת הליכים.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 חלק א פרט 16&quot;&gt;&lt;td&gt;16.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חברת כרטיסי אשראי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על סך הוצאות היחיד בשנה שקדמה למועד מתן הצו לפתיחת הליכים ועל הלוואות שהיחיד קיבל מהחברה וטרם נפרעו.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 חלק א פרט 17&quot;&gt;&lt;td&gt;17.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תאגיד בנקאי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;זכויות היחיד אצל התאגיד הבנקאי, ערבויות בנקאיות תקפות שניתנו לבקשת היחיד והלוואות שהיחיד קיבל מהתאגיד הבנקאי וטרם נפרעו.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 חלק א פרט 18&quot;&gt;&lt;td&gt;18.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מבטח כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;זכויות היחיד כלפי המבטח, ערבויות תקפות שניתנו לבקשת היחיד והלוואות שהיחיד קיבל מהמבטח וטרם נפרעו.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 חלק א פרט 19&quot;&gt;&lt;td&gt;19.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חברה מנהלת כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;זכויות היחיד בקופת גמל המנוהלת בידי החברה המנהלת והלוואות שהחייב קיבל מהחברה המנהלת או מכספי קופת הגמל שבניהולה וטרם נפרעו.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 חלק א פרט 20&quot;&gt;&lt;td&gt;20.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הנהלת בתי המשפט&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פסקי דין בתובענות לסעד כספי או לסעד בעל שווי כספי שהיחיד צד להן וערבויות, ערבונות או פיקדונות שניתנו בהן; ולעניין הליך תלוי ועומד – מספר ההליך ובית המשפט שבו הוא מתנהל.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 חלק א פרט 21&quot;&gt;&lt;td&gt;21.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על חובות היחיד שנגבים באמצעות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ועל כספים המגיעים ליחיד מהמרכז.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 חלק א פרט 22&quot;&gt;&lt;td&gt;22.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הרשם לענייני ירושה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;צו ירושה וצו קיום צוואה שבהם החייב הוא אחד היורשים והודעה על הסתלקות של החייב לפי {{ח:חיצוני|חוק הירושה#סעיף 6|סעיף 6 לחוק הירושה, התשכ״ה–1965}}.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע3|תוספת 1 חלק ב|חלק ב׳}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 147|סעיף 147}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;50%&quot;&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} הגורם&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;50%&quot;&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} סוג המידע&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 חלק ב פרט 1&quot;&gt;&lt;td&gt;1.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תאגיד בנקאי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פירוט תנועות בחשבון בנק שהוא חשבון עובר ושב של היחיד בשנה שקדמה למועד מתן הצו לפתיחת הליכים.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 חלק ב פרט 2&quot;&gt;&lt;td&gt;2.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חברת כרטיסי אשראי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פירוט הוצאות היחיד בשנה שקדמה למועד מתן הצו לפתיחת הליכים.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שנייה}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 217|סעיף 217}})}}}}
{{ח:קטע3||נכסים שאינם כלולים בנכסי קופת הנשייה}}

{{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 2 פרט 1}}
{{ח:ת}} מצרכי מזון הדרושים לצורך מחיית החייב ובני משפחתו הגרים עמו;

{{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת 2 פרט 2}}
{{ח:ת}} חפצי לבוש, מיטות, כלי מיטה, ציוד רפואי, תרופות, כלי אוכל, כלי מטבח וכלי בית אחרים, הדרושים לחייב ולבני משפחתו הגרים עמו;

{{ח:סעיף*|(3)||עוגן=תוספת 2 פרט 3}}
{{ח:ת}} תשמישי קדושה המשמשים את החייב ובני משפחתו הגרים עמו;

{{ח:סעיף*|(4)||עוגן=תוספת 2 פרט 4}}
{{ח:ת}} כלים, מכשירים, מכונות ומיטלטלין אחרים לרבות כלי רכב, וכן בעל חיים, שבלעדיהם אין החייב יכול לקיים את מקצועו, מלאכתו, משלח ידו או עבודתו שהם מקור פרנסתו ופרנסת בני משפחתו הגרים עמו, ובלבד ששוויו המוערך של כל אחד מהם אינו עולה על סכום שקבע השר;

{{ח:סעיף*|(5)||עוגן=תוספת 2 פרט 5}}
{{ח:ת}} היה החייב או בן משפחתו הגר עמו, נכה – כלים, מכשירים, מכונות, מיטלטלין אחרים, לרבות כלי רכב ובעל חיים, השייכים לנכה והנחוצים לו לשימושו האישי בגלל נכותו;

{{ח:סעיף*|(6)||עוגן=תוספת 2 פרט 6}}
{{ח:ת}} חיות מחמד; לעניין זה, ”חיית מחמד“ – בעל חיים המוחזק בביתו או בחצריו של החייב ואינו משמש לעיסוק בעל אופי מסחרי;

{{ח:סעיף*|(7)||עוגן=תוספת 2 פרט 7}}
{{ח:ת}} מיטלטלין כמפורט להלן הדרושים לחייב או לבני משפחתו הגרים עמו, ובלבד ששוויים המוערך אינו עולה על סכום שקבע השר:
{{ח:תת|(א)}} מחשב אישי ומדפסת; לעניין זה, ”מחשב“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המחשבים|בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995}}, אך למעט מערכת מחשבים;
{{ח:תת|(ב)}} מכשיר טלוויזיה ומכשיר רדיו;
{{ח:תת|(ג)}} טלפון נייח או טלפון נייד;
{{ח:תת|(ד)}} מכונת כביסה ומייבש כביסה;

{{ח:סעיף*|(8)||תיקון: [י״פ הודעות]|עוגן=תוספת 2 פרט 8}}
{{ח:ת}} חפצים בעלי ערך רגשי מיוחד לחייב, ובלבד ששוויים המוערך הכולל אינו עולה על 4,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2019; בשנת 2026, 4,689.87 ש״ח)}} או על סכום אחר שקבע השר.

{{ח:קטע2|תוספת 3|תוספת שלישית}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 293|ההגדרה ”מדינה זרה“ שבסעיף 293}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} טיוואן והאזור המינהלי המיוחד הונג קונג – Hong Kong Special Administrative Region.

{{ח:חתימות|התקבל בכנסת ביום י״ח באדר התשע״ח (5 במרס 2018).}}
* '''בנימין נתניהו'''&lt;br&gt;ראש הממשלה
* '''איילת שקד'''&lt;br&gt;שרת המשפטים
* '''ראובן ריבלין'''&lt;br&gt;נשיא המדינה
* '''יולי יואל אדלשטיין'''&lt;br&gt;יושב ראש הכנסת
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>dtv08rs1k34rx95gpqce3kt84923xhy</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:כללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>349052</id>
    <revision>
      <id>3018261</id>
      <parentid>3016740</parentid>
      <timestamp>2026-05-31T20:13:50Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <comment>כניסה לתוקף + הגהה</comment>
      <origin>3018261</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1930154" sha1="gcd6axdjrfa1undhoc3mpjmh1n8eduj" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; כללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני), התשע&quot;ח-2018

&lt;מאגר תקן 2154041 קוד a163Y00000DuVmIQAV&gt;

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשע&quot;ח, 1177|כללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני)|7973)), ((2699|תיקון|8064)); ((תשע&quot;ט, 1457|תיקון|8118)), ((3068|תיקון מס' 2|8195)), ((3158|תיקון מס' 3|8209)), ((3314|תיקון מס' 4|8231)), ((3331|תיקון מס' 5|8231)), ((3334|תיקון מס' 6|8231)), ((3464|תיקון מס' 7|8244)), ((3470|תיקון מס' 8|8244)), ((3525|תיקון מס' 9|8252)), ((3529|תיקון מס' 10|8252)), ((3547|תיקון מס' 11|8255)), ((3548|תיקון מס' 12|8255)), ((3569|תיקון מס' 13|8259)), ((3594|תיקון מס' 14|8262)), ((4042|תיקון מס' 15|8277)); ((תש&quot;ף, 2|ת&quot;ט|8278)), ((14|תיקון|8281)), ((120|ת&quot;ט|8291)), ((124|תיקון מס' 2|8292)), ((135|תיקון מס' 3|8295)), ((492|תיקון מס' 4|8337)), ((522|ת&quot;ט|8340)), ((568|תיקון מס' 5|8344)), ((571|תיקון מס' 6|8344)), ((574|תיקון מס' 7|8344)), ((918|תיקון מס' 8|8424)), ((1100|תיקון מס' 9|8485)), ((1128|תיקון מס' 10|8491)), ((1130|תיקון מס' 11|8491)), ((1192|תיקון מס' 12|8506)), ((1208|תיקון מס' 13|8510)), ((1258|ת&quot;ט|8524)), ((1258|ת&quot;ט|8524)), ((1258|ת&quot;ט|8524)), ((1380|תיקון מס' 14|8554)), ((1382|הוראת שעה|8554)), ((1433|ת&quot;ט|8565)), ((1433|ת&quot;ט|8565)), ((1479|תיקון מס' 15|8580)), ((1610|תיקון מס' 16|8615)), ((1610|תיקון מס' 17|8615)), ((1672|תיקון מס' 18|8627)), ((1698|תיקון מס' 19|8631)), ((1708|תיקון מס' 20|8633)), ((1710|תיקון מס' 21|8633)), ((1740|תיקון מס' 22|8639)), ((1752|תיקון מס' 23|8642)), ((1784|תיקון מס' 7 (תיקון)|8649)), ((1814|תיקון מס' 24|8661)), ((1824|ת&quot;ט|8662)), ((1973|ת&quot;ט|8689)), ((2032|ת&quot;ט|8699)); ((תשפ&quot;א, 130|תיקון|8818)), ((260|תיקון מס' 2|8849)), ((260|ת&quot;ט|8849)), ((596|תיקון מס' 3|8935)), ((596|תיקון מס' 4|8935)), ((706|תיקון מס' 5|8952)), ((924|ת&quot;ט|8991)), ((982|ת&quot;ט|9003)), ((1392|תיקון מס' 6|9060)), ((1500|תיקון מס' 7|9083)), ((1503|תיקון מס' 8|9083)), ((1504|הוראת שעה [תש&quot;ף] (תיקון)|9083)), ((1504|תיקון מס' 4 [תש&quot;ף] (תיקון)|9083)), ((1712|תיקון מס' 9|9122)), ((1778|ת&quot;ט|9133)), ((1885|תיקון מס' 10|9162)), ((1885|תיקון מס' 10|9162)), ((1998|תיקון מס' 11|9179)), ((2084|תיקון מס' 12|9187)), ((2086|תיקון מס' 7 [תש&quot;ף] (תיקון)|9187)), ((2224|תיקון מס' 4 (תיקון)|9207)), ((2274|תיקון מס' 13|9225)), ((2916|תיקון מס' 14|9314)), ((2925|תיקון מס' 15|9315)), ((3112|תיקון מס' 16|9358)), ((3212|תיקון מס' 17|9393)), ((3546|תיקון מס' 18|9477)), ((3569|תיקון מס' 19|9479)), ((3591|תיקון מס' 20|9484)), ((4030|תיקון מס' 21|9587)); ((תשפ&quot;ב, 17|תיקון|9617)), ((30|תיקון מס' 2|9619)), ((792|תיקון מס' 3|9705)), ((818|תיקון מס' 4|9710)), ((917|תיקון מס' 5|9739)), ((934|תיקון מס' 6|9744)), ((1256|תיקון מס' 7|9829)), ((1338|תיקון מס' 8|9834)), ((1516|תיקון מס' 9|9869)), ((1554|תיקון מס' 10|9882)), ((1818|תיקון מס' 11|9944)), ((1902|תיקון מס' 12|9968)), ((2084|ת&quot;ט|10001)), ((2438|תיקון מס' 14 [צ&quot;ל: תיקון מס' 13]|10071)), ((2644|תיקון מס' 14|10111)), ((2696|ת&quot;ט|10124)), ((2774|תיקון מס' 15|10142)), ((2972|תיקון מס' 16|10176)), ((3464|תיקון מס' 17|10256)), ((3466|תיקון מס' 18|10256)), ((3618|תיקון מס' 19|10277)), ((3678|תיקון מס' 20|10286)); ((תשפ&quot;ג, 2|תיקון|10340)), ((406|תיקון מס' 2|10410)), ((476|תיקון מס' 3|10423)), ((591|ת&quot;ט|10452)), ((716|תיקון מס' 19 [תשפ&quot;ב] (תיקון)|10471)), ((716|תיקון מס' 7 [תשפ&quot;ב] (תיקון)|10471)), ((764|תיקון מס' 4|10483)), ((776|תיקון מס' 5|10484)), ((896|תיקון מס' 6|10514)), ((915|תיקון מס' 7|10520)), ((1212|תיקון מס' 8|10611)), ((1213|תיקון מס' 9|10611)), ((1784|תיקון מס' 10|10652)), ((1804|תיקון מס' 11|10654)), ((1908|תיקון מס' 12|10672)), ((2380|תיקון מס' 13|10750)), ((2450|תיקון מס' 14|10764)), ((2524|תיקון מס' 15|10785)); ((תשפ&quot;ד, 190|תיקון|10845)), ((262|תיקון מס' 2|10857)), ((636|תיקון מס' 3|10926)), ((838|תיקון מס' 4|10986)), ((928|תיקון מס' 5|10998)), ((992|הוראת שעה|11009)), ((1194|הוראת שעה (תיקון)|11038)), ((1194|תיקון מס' 6|11038)), ((1358|תיקון מס' 7|11077)), ((1402|הוראת שעה (תיקון מס' 2)|11087)), ((1422|תיקון מס' 8|11092)), ((1426|תיקון מס' 9|11092)), ((1508|תיקון מס' 10|11111)), ((1602|תיקון מס' 11|11132)), ((1666|תיקון מס' 12|11146)), ((1972|תיקון מס' 13|11214)), ((1998|תיקון מס' 14|11221)), ((2368|תיקון מס' 15|11260)), ((2508|תיקון מס' 16|11286)), ((2568|תיקון מס' 17|11289)), ((2636|תיקון מס' 18|11303)), ((2728|תיקון מס' 12 (תיקון)|11321)), ((2728|תיקון מס' 19|11321)), ((2816|תיקון מס' 20|11340)), ((2842|תיקון מס' 21|11344)), ((2938|ת&quot;ט|11361)), ((3028|תיקון מס' 22|11373)), ((3100|תיקון מס' 23|11393)), ((3109|תיקון מס' 24|11393)), ((3163|ת&quot;ט|11399)), ((3180|תיקון מס' 25|11405)), ((3262|תיקון מס' 26|11418)), ((3346|תיקון מס' 27|11426)), ((3394|ת&quot;ט|11431)), ((3498|תיקון מס' 28|11448)), ((3534|תיקון מס' 29|11454)), ((3538|תיקון מס' 30|11454)), ((3538|תיקון מס' 31|11454)), ((3701|ת&quot;ט|11476)); ((תשפ&quot;ה, 2|ת&quot;ט|11498)), ((22|תיקון|11507)), ((182|תיקון מס' 2|11540)), ((186|תיקון מס' 3|11540)), ((189|תיקון מס' 31 [תשפ&quot;ד] (תיקון)|11540)), ((233|תיקון מס' 4|11549)), ((333|תיקון מס' 5|11570)), ((444|ת&quot;ט|11601)), ((826|תיקון מס' 6|11674)), ((י&quot;פ, 2419|תיקון מס' 7|13057)), ((2422|תיקון מס' 12 [תשפ&quot;ד] (תיקון מס' 2)|13057)), ((ק&quot;ת, 1116|ת&quot;ט|11736)), ((י&quot;פ, 3242|תיקון מס' 8|13156)), ((3244|תיקון מס' 9|13156)), ((3247|תיקון מס' 10|13156)), ((3280|ת&quot;ט|13160)), ((3624|תיקון מס' 11|13200)), ((4340|תיקון מס' 12|13259)), ((5300|תיקון מס' 13|13291)), ((5586|תיקון מס' 14|13316)), ((5660|תיקון מס' 15|13321)), ((ק&quot;ת, 1578|ת&quot;ט|11836)), ((י&quot;פ, 6562|תיקון מס' 16|13413)), ((6952|תיקון מס' 17|13464)), ((7162|תיקון מס' 18|13492)), ((7163|ת&quot;ט|13492)), ((8030|תיקון מס' 19|13606)), ((8654|תיקון מס' 20|13684)), ((9101|תיקון מס' 21|13738)), ((9590|תיקון מס' 22|13797)), ((9858|תיקון מס' 23|13830)), ((9950|תיקון מס' 24|13841)); ((תשפ&quot;ו, 332|ת&quot;ט|13890)), ((812|תיקון|13937)), ((1186|תיקון מס' 8 [תשפ&quot;ה] (תיקון)|13979)), ((2064|תיקון מס' 2|14073)), ((3298|תיקון מס' 3|14183)), ((3298|תיקון מס' 4|14183)), ((3403|תיקון מס' 5|14195)), ((4252|תיקון מס' 6|14291)), ((4253|תיקון מס' 7|14291)), ((4514|תיקון [תשפ&quot;ה] מס' 6 (תיקון)|14327)), ((4515|תיקון מס' 8|14327)), ((4808|תיקון מס' 9|14372)), ((4808|תיקון מס' 10|14372)), ((5373|תיקון מס' 11|14455)), ((5890|תיקון מס' 7 (תיקון)|14506)), ((5890|תיקון מס' 12 והוראת שעה|14506)), ((6020|תיקון מס' 13|14524)). &lt;!-- עדכון אחרון: תשפ&quot;ו-17 --&gt;

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותה לפי [[+|סעיפים 17(ד)]], [[+|30(2)]] [[+|ו-33]] [[=החוק|לחוק משק החשמל, התשנ&quot;ו-1996]], קבעה רשות החשמל ספר אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן בעל רישיון ספק שירות חיוני כמפורט להלן:

__TOC__

== פרק א': כללי ==

=== סימן א': פרשנות והוראות כלליות ===

@ 1. (תיקון: 29.11.05, 1.6.08, 11.4.11, 9.6.14, 17.11.14, 2.12.14, 25.11.15, 12.9.16, 27.9.17, 13.5.19, 24.6.19, 23.9.19, 27.1.20, 5.8.20, 25.11.20, 22.2.21, 12.4.21, 17.11.21, 14.2.22, 8.11.23, 13.12.23, 19.5.25, 31.12.25; תשע&quot;ט-7, תשע&quot;ט-13, תש&quot;ף-2, תש&quot;ף-6, תש&quot;ף-7, תש&quot;ף-11, תש&quot;ף-12, תש&quot;ף-31, תש&quot;ף-32, תש&quot;ף-34, תשפ&quot;א-4, תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;א-17, תשפ&quot;א-26, תשפ&quot;ב-4, תשפ&quot;ב-14, תשפ&quot;ב-21, תשפ&quot;ג-3, תשפ&quot;ג-12, תשפ&quot;ד-4, תשפ&quot;ד-11, תשפ&quot;ד-24, תשפ&quot;ד-32, תשפ&quot;ה-7, תשפ&quot;ה-30, תשפ&quot;ו-13) : '''הגדרות'''
: (([צ&quot;ל: באמות מידה אלו -]))
:- &quot;אומדן צריכה שנתית&quot; - כמשמעותו [[בסעיף (ד)(2)(א)(2) לאמת מידה 51]];
:- &quot;אירוע חריג&quot; - אירוע, שאינו &quot;מצב חריג&quot; כהגדרתו [[באמת מידה 124]], אשר במהלכו הופסקה אספקת החשמל ברציפות למשך שמונה שעות או יותר ל-20,000 צרכנים לפחות, או אירוע של עומס פניות למוקד, או אירוע של תקלה מחשובית או תפעולית נרחבת אצל ספק שירות חיוני המונעת מספק שירות חיוני אפשרות למתן שרות לצרכנים;
:- &quot;אישור תעריף&quot; - מסמך המיישם את החלטות הרשות לגבי יצרן פרטי ואשר כולל, בין היתר, תעריפים הנובעים מההסדרים התעריפיים בנושאי כוח עליון וביטוח, אחריות, דלק חליפי ותעריפים ליצרן בעד רכישת אנרגיה, רכישת זמינות ואנרגיה או רכישת שירותים נלווים, אם וככל שהרשות תקבע את אלה, זאת נוסף על תשלומים ותעריפים החלים על היצרן לפי כל דין. מסמך זה ניתן על ידי יושב ראש הרשות והוא מתעדכן לפי ההוראות הכלולות בו;
:- &quot;אמפר&quot; - יחידת זרם בסיסית המשמשת להמרה ליחידות קילו-וולט-אמפר (קו&quot;א);
:- &quot;אמצעי תשלום&quot; - לרבות אחד מאלה: הוראת קבע בבנק, כרטיס אשראי, המחאות דחויות, שוברים במזומן, תשלום חשבון צריכה בתדירות חד חודשית, פריסת החוב בחשבון הצריכה, או במונה תשלום מראש;
:- &quot;אנרגיה מוזנת לרשת&quot; - הערך הנמדד בקילוואט לשעה על ידי מונה המותקן על הדקי הגנראטור או בנקודת חיבור מיתקן ייצור לרשת לפי העניין ובהתאם לקבוע באמות מידה אלה;
:- &quot;אנרגיה מוזרמת לרשת&quot; - אנרגיה שהוזרמה על ידי יחידת ייצור לרשת של ספק שירות חיוני;
:- &quot;אנרגיה מתחדשת&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;בודק מוסמך&quot; - בעל רישיון של חשמלאי–בודק כאמור [[בתקנה 7 לתקנות החשמל (רישיונות), התשמ&quot;ה-1985]];
:- &quot;בניין&quot; - [[כהגדרת &quot;בניין&quot; בחוק התכנון והבנייה]];
:- &quot;בעל מקרקעין&quot; - לרבות המחזיק במקרקעין;
:- &quot;גודל חיבור&quot; - הספק החשמל שניתן לצרוך מהרשת או לספק לרשת בנקודה שבה מותקן מונה, מחושב ביחידות קילו-וולט-אמפר;
:- &quot;דילוג יזום&quot; - החלטה של ספק שירות חיוני שלא לבצע קריאת מונה בפועל לתקופת חשבון מסוימת, הנובעת מצרכי ספק השירות החיוני בלבד;
:- &quot;הגדלת חיבור&quot; - הוספת יכולת האספקה לגודל חיבור קיים;
:- &quot;ההספק הנקי&quot; - ההספק החשמלי של יחידת הייצור, הנמדד בהדקי המחולל, בניכוי הספק הצריכה העצמית של יחידת הייצור ובניכוי הפסדי השנאה, במגוואט;
:- &quot;הודעה&quot; - לרבות חשבון;
&lt;!-- :- &quot;הליכי גבייה אזרחיים&quot; - (((חל על מחלקים היסטוריים):)) הליכים משפטיים על פי דין לשם גביית חוב של צרכן לספק שירות חיוני; --&gt;
:- &quot;הליכי גבייה אזרחיים&quot; - &lt;!-- (((חל על מחלקים חדשים):)) --&gt; הליכים משפטיים על פי דין לשם גביית חוב של צרכן לספק שירות חיוני, לרבות הליך לביצוע החוב של הצרכן לספק השירות החיוני במסלול מקוצר לפי [[פרק א'1 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ&quot;ז-1967]];
:- &quot;הסדרי תשלום&quot; - פריסת תשלום חובות של צרכנים בשל צריכת חשמל בתעריף ביתי במקומות צרכנות המשמשים למגורים, באחד מאמצעי התשלום;
:- &quot;הסכם גז&quot; - הסכם לרכישת גז טבעי בין יצרן לבין ספק גז טבעי;
:- &quot;הספק מוקצה בעבור מספק&quot; - ההספק הנקי המותקן, מותאם טמפרטורה בתנאי האתר, שהוקצה למספק לטובת עסקאות פרטיות;
:- &quot;העמסה מרכזית&quot; - שיטת העמסה שלפיה היצרן מעמיד את כל היכולת הזמינה של יחידת הייצור לטובת מנהל המערכת, ומנהל המערכת קובע את תכנית ההעמסה הפרטנית של יחידת הייצור;
:- &quot;העמסה עצמית&quot; - שיטת העמסה שלפיה העמסת יחידת הייצור כולה או חלקה נקבעת על ידי היצרן בהתאם להוראות [[פרק ו' לספר אמות המידה]] ובכפוף לאישור מנהל המערכת, ושאר היכולת הזמינה מועמסת לרשת לפי החלטת מנהל המערכת;
:- &quot;הפסקת חשמל&quot; - הפסקה באספקת חשמל כתוצאה מפעולה יזומה של ספק שירות חיוני המבוצעת במיתקן חשמל של הספק או של היצרן;
:- &quot;הפרעה חולפת&quot; - תקלה שאינה צפויה מראש המשבשת את אספקת החשמל, המתחילה בהפסקתו של קו, קטע קו או שנאי בודד ומסתיימת בחיבורו האוטומטי המוצלח, ללא צורך בהתערבות;
:- &quot;הפרעה ממושכת&quot; - תקלה שאינה צפויה מראש ומשבשת את אספקת החשמל, המתחילה בהפסקה של קו, קטע קו או שנאי בודד ומסתיימת עם חיבור אחרון הצרכנים;
:- &quot;הפרת אמות מידה&quot; - אי-עמידת ספק שירות חיוני באמות מידה אלה, למעט אי-עמידה הנובעת מכך שצרכן לא אפשר גישה של ספק שירות חיוני למיתקן חשמל;
:- &quot;הקטנת זרם&quot; - התקנתו של נתיך המגביל זמנית את זרם החשמל מגודל החיבור המותקן לגודל חיבור קטן יותר;
:- &quot;הרשות&quot; - רשות החשמל, שהוקמה לפי [[סעיף 21 לחוק משק החשמל]];
:- &quot;התפלגות צריכה נורמטיבית&quot; - התפלגות הצריכה הנורמטיבית החצי-שעתית השנתית, לצורך התחשבנות עם מספקים שמשויכים אליהם צרכנים בעלי מונה בסיסי, שתפרסם הרשות באתר האינטרנט שלה על בסיס התפלגות הצריכה שעל פיה נקבע התעריף המפוקח האחיד לצרכן הביתי או על בסיס התפלגות אחרת שתשקף את הצריכה של סוג צרכנים מסוים;
:- &quot;ויסות&quot; לעניין הספק - הפחתה חלקית או הפסקה מלאה של הספק הייצור במיתקן ייצור לכל פרק זמן שהוא, על פי שיקול דעת ספק שירות חיוני לצורכי בטיחות, שרידות או אמינות המערכת;
:- &quot;חגים&quot; - שני ימי ראש השנה, יום הכיפורים, ראשון ושמיני עצרת של סוכות, ראשון ושביעי של פסח, חג השבועות יום העצמאות ויום בחירות;
:- &quot;חדר מיתוג&quot; - חדר הכולל אמצעי מיתוג לרשת מתח גבוה;
:- &quot;חוב צריכה&quot; - סכום של חשבון צריכה שלא שולם במועדו;
:- &quot;חוק החשמל&quot; - [[חוק החשמל, התשי&quot;ד-1954]];
:- &quot;חוק התכנון והבנייה&quot; - [[חוק התכנון והבניה, התשכ&quot;ה-1965]];
:- &quot;חוק משק החשמל&quot; או &quot;החוק&quot; - [[חוק משק החשמל, התשנ&quot;ו-1996]];
:- &quot;חח&quot;י&quot; או &quot;חברת החשמל&quot; - חברת החשמל לישראל בע&quot;מ;
:- &quot;חיבור&quot; - קישור בין בניין או מיתקן לבין רשת חשמל לצורך העברת אנרגיה, לרבות שינוי של גודל חיבור קיים; לעניין הגדרה זו, &quot;מיתקן&quot; - מיתקני דרך, מיתקני תקשורת ומיתקני תשתית כהגדרתם [[בחוק התכנון והבנייה]]; החיבור יכיל מוליכי חשמל עיליים או תת-קרקעיים, מכשירים ואבזרים אחרים להולכה וחלוקה של חשמל מרשת החשמל עד למונה;
:- &quot;חיבור זמני&quot; - חיבור המיועד למי שנחוצה לו אספקת חשמל לפרק זמן קצוב שאינו עולה על שלוש שנים;
:- &quot;חיבור חריג&quot; - חיבור הכרוך בהקמת רשת חשמל ייעודית באזור שבו לא קיים תכנון להתפתחות עתידית של ביקושים לחשמל מהרשת, לפי תכנית מתאר ארצית (תמ&quot;א 35) או תוכנית מיתאר מחוזית או מקומית, והכל בכפוף לקבוע [[באמת מידה 35לד]];
:- &quot;חיבור מיוחד&quot; - חיבור שעלותו לא נקבעה בלוחות התעריפים, למעט חיבור חריג;
:- &quot;חמ&quot;י&quot; - חברת החשמל מחוז ירושלים בע&quot;מ;
:- &quot;חצרים&quot; - מקרקעין, שאינם רשומים בפנקסי ספק שירות חיוני על שם צרכן מסוים, אשר הצרכן או מי מטעמו מחזיק בהם, לרבות רכוש משותף כהגדרתו [[בסעיף 52 לחוק המקרקעין, התשכ&quot;ט-1969]];
:- &quot;חריגה מתוכנית&quot; - פער או סטיה מיכולת זמינה ואנרגיה או מאנרגיה בצריכה או במכירה של חשמל מטעם יצרן, מספק או צרכן פרטי, ביחס לתוכנית מאושרת רלוונטית, למעט בשל השלת צרכן לפי הוראת ספק שירות חיוני או בשל תקלות כשל במערכות ההולכה, החלוקה או ההתקשרות;
:- &quot;חשבון&quot; - חשבון צריכה או חשבון שירותי רשת;
:- &quot;חשבון צריכה&quot; - הודעת חיוב של ספק שירות חיוני בעד אספקת החשמל השוטפת לצרכן ושירותים הקשורים באספקת חשמל זו;
:- &quot;חשבון שירותי רשת&quot; - הודעת חיוב של ספק שירות חיוני רשת בעד שירותי רשת שהוא נותן בחטיבת קרקע;
:- &quot;טעות בחשבון&quot; - כל טעות בחשבונות שערך ספק שירות חיוני, לרבות קביעת הצריכה, הערכת הצריכה, חישוב ויישום התעריף, למעט לעניין [[אמת מידה 13(ז)]];
:- &quot;יחידת ייצור&quot; - כהגדרתה [[בתקנות משק החשמל (יצרן חשמל פרטי קונבנציונלי), התשס&quot;ה-2005]];
:- &quot;יחידת ייצור דו-דלקית&quot; - כהגדרתה [[בתקנות משק החשמל (קוגנרציה), התשס&quot;ה-2004]];
:- &quot;יכולת זמינה&quot; - ההספק הנקי שיחידת הייצור יכולה לספק;
:- &quot;יכולת זמינה ברוטו&quot; - ההספק החשמלי המרבי שיחידת הייצור יכולה לייצר בהדקי הגנרטור בחצי שעה נתונה;
:- &quot;יכולת זמינה לטובת עסקאות פרטיות&quot; - החלק מן היכולת הזמינה המשתנה המשמש את היצרן לביצוע עסקאות פרטיות;
:- &quot;יכולת זמינה משתנה&quot; - החלק מן היכולת הזמינה העומד לרשות היצרן;
:- &quot;יכולת זמינה קבועה&quot; - החלק מן היכולת הזמינה העומד לרשות מנהל המערכת בהתאם לקבוע באמות המידה;
:- &quot;יצרן&quot;, &quot;יצרן פרטי&quot; ו&quot;יצרן חשמל פרטי&quot; - בעל רישיון מותנה, רישיון ייצור או רישיונות ייצור, שאינו ספק שירות חיוני;
:- &quot;יצרן באנרגיה מתחדשת&quot; - יצרן שמיתקן הייצור שלו פועל באמצעות אחת מאלה:
:: (1) אנרגיה מתחדשת בלבד;
:: (2) אנרגיה מתחדשת וכן שימוש בדלק פוסילי ובלבד שמתקיימים שני תנאים אלה:
::: (א) שיעור השימוש בדלק הפוסילי אינו עולה על 15% מסך האנרגיה המיוצרת במיתקן;
::: (ב) השימוש בדלק הפוסילי הכרחי לתמיכה בייצור באמצעות האנרגיה המתחדשת;
:- &quot;יצרן בקוגנרציה&quot; - יצרן המייצר באמצעות יחידת ייצור בקוגנרציה כהגדרתה [[בתקנות משק החשמל (קוגנרציה), התשס&quot;ה-2004]];
:- &quot;יצרן קונבנציונאלי&quot; - כהגדרת יצרן פרטי [[בתקנות משק החשמל (יצרן חשמל פרטי קונבנציונלי), התשס&quot;ה-2005]];
:- &quot;כח עליון&quot; - כהגדרתו [[באמת מידה 130]];
:- &quot;כלי גבייה&quot; - כל אחד מאלה: התקנת מונה תשלום מראש, לרבות מת&quot;מ הכרחי, התקנת נתיך מוקטן וניתוק אספקת החשמל במקום הצרכנות;
:- &quot;לוחות התעריפים&quot; - לוחות שנקבעו [[בכללי משק החשמל (תעריפי חשמל), התשע&quot;ח-2018]];
:- &quot;מבקש החיבור&quot; - המבקש להתחבר לרשת החשמל של ספק שירות חיוני לצורך רכישת חשמל או מכירתו, קבלת שירותי תשתית או נתינתם או קבלת שירותי גיבוי, בעבורו או בעבור אחרים, לרבות מי שמבקש לשנות גודל חיבור קיים, אשר נפתח לו תיק עבודה במשרדי ספק השירות החיוני;
:- &quot;מ&quot;ו&quot; - מגה-וואט;
:- &quot;מגה וולט אמפר&quot; או &quot;מו&quot;א&quot; - יחידת הספק אשר כפולותיה מהוות גודל חיבור לתשלום;
:- &quot;מודול&quot; - תא פוטו-וולטאי;
:- &quot;מונה&quot; - לרבות כל ציוד המשמש למדידת החשמל;
:- &quot;מונה בסיסי&quot; - מונה שאינו מונה חכם;
:- &quot;מונה חכם&quot; - מונה רציף המאפשר קריאה ושידור של נתוני הצריכה או הייצור ברמה רבע שעתית לכל הפחות;
:- &quot;מונה תשלום מראש&quot; או &quot;מת&quot;מ&quot; - כמשמעותו [[באמת מידה 20]];
:- &quot;מת&quot;מ הכרחי&quot; - מונה תשלום מראש שספק שירות חיוני מתקין במקום הצרכנות עקב חובות צריכה של הצרכן, כחלופה לניתוק אספקת החשמל;
:- &quot;מחלק&quot; - בעל רישיון חלוקה וכן מחלק היסטורי;
:- &quot;מחלק דומיננטי&quot; - חח&quot;י;
:- &quot;מחלק היסטורי&quot; - גוף דוגמת מועצה מקומית, קיבוץ, מושב, ישוב קהילתי או ישוב אחר, אשר מקיים את התנאים הבאים: הוא בעל זכויות במקרקעין המשמש לו כמקום צרכנות ובעל זכויות בתשתית חשמל המשמשת אותו לחלוקת חשמל לתושביו, הוא מבצע פעילות של רכישת חשמל במתח גבוה, חלוקה והספקת חשמל כמשמעותן [[בחוק]] לצרכנים ביתיים בעלי מונים אישיים בשטח החלוקה שלו וקיבל אישור של ראש אגף רישוי ברשות בדבר הכרתו כמחלק היסטורי בהתאם להחלטות הרשות;
:- &quot;המחלקה לשירותים חברתיים&quot; - &lt;!-- (((חל על מחלקים חדשים):)) --&gt; לשכת הרווחה מטעם משרד הרווחה ברשות המקומית;
:- &quot;מיתקן אגירה&quot; - מיתקן שמאפשר המרת אנרגיה חשמלית לאנרגיה הניתנת לאחסון, אחסון האנרגיה והמרתה בחזרה לאנרגיה חשמלית;
:- &quot;מיתקן חשמל של ספק שירות חיוני&quot; - מיתקן חשמל שבבעלות ספק שירות חיוני, עד הדקי היציאה של המונה, עד קופסת החיבורים הראשונה או עד המפסק של מיתקן החשמל הפרטי, לפי הקרוב ביותר;
:- &quot;מיתקן חשמל פרטי&quot; - מיתקן חשמל שאינו מיתקן חשמל של ספק שירות חיוני;
:- &quot;מיתקן ייצור&quot; - מיתקן המשמש לייצור אנרגיה חשמלית, הכולל, בין היתר, את יחידות הייצור הממוקמות באתר וכן מבנים, מכונות, מכשירים, מצברים, מוליכים, אבזרים וציוד חשמלי קבוע או מטלטלין הקשורים אליהן;
:- &quot;מיתקן צריכה ייחודי&quot; - מיתקן המחובר בגודל חיבור הקטן מ-25×1 אמפר;
:- &quot;מכירה מרוכזת&quot; - אספקת חשמל בנקודת מניה אחת למחלק או למקום צרכנות במתח נמוך שבו קיים צרכן אחד הנותן שירות אספקת חשמל לאחרים;
:- &quot;מנהל המערכת&quot; - כהגדרת בעל רישיון לניהול המערכת [[בחוק משק החשמל]];
:- &quot;מנהל מינהל החשמל&quot; - המנהל כהגדרתו [[בחוק משק החשמל]] או כל מי שיבוא במקומו לפי דין;
:- &quot;מסדר מתח עליון&quot; - החלק ממיתקן הייצור בתחום שבין כניסת האנרגיה החשמלית לשנאי הראשי או לשנאים הראשיים עד ליציאה מחצר מיתוג ספק השירות החיוני לכיוון רשת ההולכה, הכולל, בין היתר, שנאי ראשי אחד או יותר, קו הולכה אחד או יותר, מפסיקי זרם, מנתקים, הגנות, אמצעי מדידה ואמצעי החווייה;
:- &quot;מספק&quot; או &quot;מספק פרטי&quot; - צרכן חשמל בעל רישיון הספקה כהגדרתו [[בחוק משק החשמל]], למעט מספק חח&quot;י;
:- &quot;מספק ברירת מחדל&quot; - ספק שירות חיוני רשת, שהוא בעל רישיון הספקה ושהצרכן מחובר אל הרשת שלו;
:- &quot;מסרון קולי&quot; - הודעת מסרון (SMS) המתקבלת בטלפון הנייד של הצרכן כהודעה קולית;
:- &quot;מערכת מניה&quot; - מערכת של מונים ושנאי מדידה, לרבות כבלי מתח נמוך המשמשים לחיבור בין המונים ושנאי המדידה וארון המונים;
:- &quot;מצב חריג&quot; - כקבוע [[באמת מידה 124]];
:- &quot;מקום צרכנות&quot; - חטיבת קרקע אשר לגביה נעשה חיבור לרשת החשמל ונרשם לגביהם צרכן פלוני בפנקסי ספק השירות החיוני, לרבות רישומו על מונה שהותקן במקום, אם הותקן;
:- &quot;מש&quot;ב&quot; - מקבץ שעות ביקוש שבו חל תעריף עומס וזמן לפי רמת הביקוש לחשמל: מש&quot;ב פסגה, מש&quot;ב גבע ומש&quot;ב שפל;
:- &quot;נכה הרדיפות והמלחמה בנאצים&quot; - צרכן רשום שהוא זכאי כהגדרתו [[בתקנות משק החשמל (תשלום מופחת לזכאים מקרב נכי הרדיפות והמלחמה בנאצים), התשס&quot;א-2010]];
:- &quot;סל שיקום&quot; - כהגדרתו [[בחוק שיקום נכי נפש בקהילה, התש&quot;ס-2000]];
:- &quot;ספק שירות חיוני&quot; או &quot;סש&quot;ח&quot; - בעל רישיון לניהול המערכת, בעל רישיון הולכה או בעל רישיון חלוקה, כהגדרתם [[בחוק]], כולל חח&quot;י כבעלת הרישיון שניתן לה לפי [[סעיף 60(ד) לחוק]] ולרבות בעל רישיון ייצור שהשר קבע, לפי [[סעיף 18(ב) לחוק]], כי הוא מרכז חלק מהותי מהייצור במשק החשמל;
:- &quot;ספק שירות חיוני רשת&quot; - בעל רישיון הולכה או מחלק;
:- &quot;עבודות החיבור&quot; - העבודות הכרוכות בביצוע חיבור לרשת החשמל, לרבות תיאום טכני ועבודות משרדיות הקשורים אליהן;
:- &quot;עבודה על חשבון אחרים&quot; או &quot;עע&quot;א&quot; - עבודה המבוצעת ברשת של ספק שירות חיוני לבקשת אדם, למעט עבודות החיבור, או עבודה המבוצעת להקמת רשת חדשה ושבאמות המידה נקבע שיחולו לגביה לוחות תעריפים מהלוחות הקבועים [[בפרק 4.4 לכללי משק החשמל (תעריפי חשמל), התשע&quot;ח-2018]];
:- &quot;עומס מזערי&quot; - ההספק המזערי שבו יחידת ייצור יכולה לייצר אנרגיה באופן רציף בהתאם לבדיקות הקבלה שבוצעו לפי אמות מידה אלה;
:- &quot;עומס פניות למוקד&quot; - מצב שבו היקף הפניות היומי למוקד הטלפוני כמשמעותו [[באמת מידה 7ב]] עולה בשיעור של 15 אחוזים לפחות על הממוצע היומי של היקף הפניות המתקבלות במוקד בשלושת החודשים האחרונים;
:- &quot;עסקה פרטית&quot; - התקשרות ישירה למכירת אנרגיה בין יצרן למספק או בין מספק לצרכן במחיר שבין קונה מרצון למוכר מרצון;
:- &quot;עסקת רכישה&quot; - כהגדרתה [[בכללי משק החשמל (עסקאות עם ספק שירות חיוני), התש&quot;ס-2000]];
:- &quot;פיזור מונים&quot; - התקנת מונה על יד כל מקום צרכנות בבניין קומות;
:- &quot;פנקסי ספק שירות חיוני&quot; - מונים, מכשירי מדידה תקניים, ספרי חשבונות, וכל מכשיר או מסמך אחר אשר משמש את ספק השירות החיוני במהלך עסקיו הרגיל;
:- &quot;צריכה חצי-שעתית&quot; - צריכת האנרגיה של צרכן על פני חצי שעה רצופה מכלל מקורות הייצור בחצרו ומרשת החשמל;
:- &quot;צריכה עצמית של יחידת ייצור&quot; - האנרגיה הנדרשת להפעלת יחידת ייצור;
:- &quot;צריכה שעתית מרבית&quot; - מכפלה של הצריכה החצי-שעתית הגבוהה ביותר שנמדדה בשנה נתונה בשתיים;
:- &quot;צרכן בעלים רשום&quot; - כהגדרתו [[באמת מידה 34א]];
:- &quot;צרכן בתעריף מופחת&quot; - צרכן רשום המחויב בתעריף ביתי, הזכאי לתשלום מופחת לפי [[סעיף 31א לחוק]];
:- &quot;צרכן חצר&quot; - צרכן שמחובר ישירות ליחידת ייצור של יצרן שאינו נדרש לרישיון חלוקה בהתאם להוראות [[סעיף 3ב לחוק משק החשמל]];
:- &quot;צרכן מתח גבוה&quot; - צרכן המחובר לרשת מתח גבוה;
:- &quot;צרכן מתח נמוך&quot; - צרכן המחובר לרשת מתח נמוך;
:- &quot;צרכן מתח עליון&quot; - צרכן המחובר לרשת מתח עליון;
:- &quot;צרכן פרטי&quot; - צרכן שהתקשר בעסקה פרטית;
:- &quot;צרכן רשום&quot; - צרכן הרשום לגבי מקום צרכנות, לרבות מספק;
:- &quot;צרכן שאינו רשום&quot; - מי שצורך חשמל בפועל במקום צרכנות אך אינו רשום על המנייה של ספק שירות חיוני באותו מקום צרכנות;
&lt;!-- :- &quot;צרכן שאספקת חשמל חיונית לו&quot; - (((חל על מחלקים היסטוריים):)) צרכן רשום המחויב בתעריף ביתי, המשתמש במכשיר המנוי [[7ג|בנספח א' לאמת מידה 7ג]] ועומד בתנאיה; --&gt;
:- &quot;צרכן שאספקת החשמל חיונית לו&quot; - &lt;!-- (((חל על מחלקים חדשים):)) --&gt; צרכן רשום המחויב בתעריף ביתי שספק השירות החיוני הכיר בו כצרכן שאספקת החשמל חיונית לו לפי [[אמת מידה 7ג]], ובכלל זה צרכן שהוכר כצרכן שאספקת החשמל חיונית לו בהתאם [[לסעיף (ה) לאותה אמת מידה]];
:- &quot;צרכן תעו&quot;ז&quot; - צרכן שהותקן לו מונה אלקטרוני המתוכנת למטרות תעריף עומס וזמן;
:- &quot;קו חיבור&quot; - קו חשמל שתחילתו בקו של רשת חלוקה או רשת הולכה וסיומו בנקודת חיבור למיתקן חשמל פרטי;
:- &quot;ק&quot;ו&quot; - קילו-וואט;
:- &quot;קיבולת אגירה&quot; - כמות האנרגיה הניתנת לאחסון במיתקן אגירה, במונחי קילו-וואט לשעה;
:- &quot;קילו וולט-אמפר&quot; או &quot;קו&quot;א&quot; - יחידת הספק בסיסית, אשר כפולותיה מהוות גודל חיבור לתשלום;
:- &quot;ריבית איחורים&quot; - ריבית החשב הכללי כפי שהיא מתפרסמת מזמן לזמן ברשומות, בתוספת מרווח של 2 אחוזים;
:- &quot;ריבית החשב הכללי&quot; - כמשמעותה בהודעה בדבר שיעורי ריבית החשב הכללי כפי שהיא מתפרסמת מזמן לזמן ברשומות;
:- &quot;ריבית פיגורים&quot; - ריבית פיגורים שקבע החשב הכללי בהתאם להוראת תקנון כספים ומשק (התכ&quot;ם) מספר 3.1.0.3 של החשב הכללי, כאשר ריבית הבסיס תהיה בשיעור ריבית החשב הכללי כפי שהיא מתפרסמת מזמן לזמן ברשומות, בתוספת מרווח של 2 אחוזים;
:- &quot;ריכוז מונים&quot; - התקנת כל המונים המשרתים בניין במקום אחד, שהוא ארון מונים או חדר החשמל, בכניסה לבניין או בקומה בבניין קומות;
:- &quot;ריכוז מונים קומתי&quot; - התקנת קבוצת מונים המשרתים קומה או קומות בבניין קומות, אך לא את כל הבניין, בחדר חשמל;
:- &quot;רישיון מותנה&quot; - רישיון זמני שניתן לאדם ולפיו אם יתקיימו תנאיו והוראות הדין, יינתן לאותו אדם רישיון ייצור;
:- &quot;רשת החשמל&quot; - רשת חשמל של ספק שירות חיוני;
:- &quot;רשת מתח גבוה&quot; - מוליכי חשמל עיליים או תת-קרקעיים, שנאים, מבנים, מיתקנים, מכשירים ואבזרים אחרים המשמשים לחלוקת חשמל במתח העולה על 400 וולט ונמוך מ-33 קילוולט (מידות נומינליות);
:- &quot;רשת מתח נמוך&quot; - מוליכי חשמל עיליים או תת-קרקעיים, שנאים, מבנים, מיתקנים, מכשירים ואבזרים אחרים המשמשים לחלוקת חשמל במתח של 400 וולט (מידות נומינליות);
:- &quot;רשת מתח על&quot; - מוליכי חשמל עיליים או תת-קרקעיים, תחנות מיתוג, מבנים, מיתקנים, מכשירים ואביזרים אחרים, המשמשים להולכת חשמל במתח של 400 קילוולט או יותר (מידות נומינליות);
:- &quot;רשת מתח עליון&quot; - מוליכי חשמל עיליים או תת-קרקעיים, תחנות משנה, מבנים, מיתקנים, מכשירים ואביזרים אחרים, המשמשים להולכת חשמל במתח העולה על 115 קילוולט ונמוך מ-400 קילוולט (מידות נומינליות);
:- &quot;שירותים&quot; - שירותים שנותן בעל רישיון ספק שירות חיוני, לרבות חיבורים לרשת חשמל, שירותי אנרגיה, שירותים הכרוכים ברכישת חשמל, שירותי צריכת חשמל, שירותי הולכה, שירותי חלוקה, שירותי אספקה, שירותי תשתית ושירותי גיבוי;
:- &quot;שירותים נלווים&quot; - שירותים הנדרשים לשם שמירת אמינות ואיכות של הספקת החשמל באמצעות רשת החשמל לרבות ייצוב מתח, ייצוב תדר, אנרגיה ריאקטיבית ועתודות מסוגים שונים;
:- &quot;שירותי רשת&quot; - שירותים הניתנים לצרכן על ידי מחלק במסגרת אחריותו על הרשת, לרבות הזמנות חיבורים חדשים לרשת והגדלת חיבור ים, הודעה ותיאום יזום של הפסקות חשמל, שרותי עע&quot;א, החלפת נתיך, עיבוד נתוני מניה והעברתם, חיבור מיתקן באנרגיה מתחדשת לרשת, בירור תקלות ברשת והעברה בין קווי הזנה לצורך אספקת חשמל שוטפת, והכל באמצעי ייעודי לצרכן, באופן ישיר ושוטף;
:- &quot;שנאי מדידה&quot; - שנאי מתח וזרם המיועדים למדידת מתחים וזרמים בערכים גבוהים ובמתחים שונים;
:- &quot;שעות עבודה של מחלק&quot; - השעות 7:30 עד 16:00, בימים א' עד ה' שאינם ימי חג;
:- &quot;תוכנית ההעמסה הכללית&quot; - תוכנית העמסה של כלל יחידות הייצור במשק לכל חצי שעה, שקובע מנהל המערכת טרם תחילת ההעמסה, כקבוע [[באמת מידה 93]];
:- &quot;תוכנית ההעמסה הפרטנית&quot; - תוכנית המפרטת את העומס של יחידת ייצור בכל חצי שעה, שקובע מנהל המערכת מספר שעות לפני העמסת היחידה, כקבוע [[באמת מידה 94]];
:- &quot;תכנית העמסה פרטנית יום מראש&quot; - התכנית המועברת על ידי מנהל המערכת ליצרן המורה ליצרן על אופן הפעלת יחידת הייצור ביממה העוקבת להגשת התכנית או לתקופה ארוכה יותר לפי המקרים האמורים [[באמת מידה 94א]];
:- &quot;תכנית העמסה פרטנית מעודכנת&quot; - תכנית ההעמסה הפרטנית העדכנית ביותר המועברת על ידי מנהל המערכת המורה ליצרן על אופן הפעלת יחידת הייצור;
:- &quot;תוכנית ייצור יומית&quot; - תוכנית יומית שמגיש יצרן למנהל המערכת, המפרטת את היכולת הזמינה והייצור המתוכנן כאמור [[באמת מידה 91]];
:- &quot;תוכנית ייצור שבועית&quot; - תוכנית שבועית שמגיש יצרן למנהל המערכת המפרטת את היכולת הזמינה והייצור המתוכנן, כאמור [[באמת מידה 90]];
:- &quot;תוכנית פיתוח&quot; - תוכנית פיתוח כמשמעותה [[בסעיף 19 לחוק משק החשמל]];
:- &quot;תוכנית צריכה יומית&quot; - תוכנית יומית שמגיש מספק למנהל המערכת המפרטת את הצריכה המצרפית המתוכננת של הצרכנים בעסקאות פרטיות, כאמור [[באמת מידה 57]];
:- &quot;תוכנית צריכה שבועית&quot; - תוכנית שבועית שמגיש מספק למנהל המערכת המפרטת את הצריכה המצרפית המתוכננת של הצרכנים בעסקאות פרטיות, כמפורט [[באמת מידה 56]];
:- &quot;תוכנית תחזוקה&quot; - תוכנית שמגיש יצרן למנהל המערכת אשר מפרטת את מועדי ביצוע תחזוקה במיתקן ועל יכולת הייצור המקסימאלית האפשרית ביחידות מגוואט במיתקן, כאמור [[באמת מידה 86]];
:- &quot;תעריפים אחידים&quot; - התעריפים המיועדים למקומות צרכנות שלהם לא מותקן מונה מתאים לתעריף עומס וזמן, ומחושבים על בסיס ממוצעים שנתיים בהתאם לתעריף עומס וזמן ולמאפייני שעות הצריכה בסוגי מקומות הצרכנות, כמפורט להלן:
::- &quot;תעריף ביתי&quot; - תעריף חשמל המיועד לבתים המשמשים למגורים בלבד אשר ניתן להם אישור לפי הוראות [[סעיף 157א לחוק התכנון והבנייה]], [[ותקנה 5 לתקנות התכנון והבנייה (אישורים למתן שירותי חשמל, מים וטלפון), התשמ&quot;א-1981]], לבתים המשמשים למגורים בלבד אשר חוברו כדין לפני כניסת [[החוק]] לתוקף, לבתי תפילה ולמבנים לצרכי חקלאות;
::- &quot;תעריף מאור לרחובות ציבוריים&quot; - תעריף חשמל המיועד למאור לרחובות ציבוריים המופעל רק בשעות הערב והלילה;
::- &quot;תעריף שאינו ביתי&quot; - תעריף חשמל המיועד למבנים שאינם משמשים למגורים בלבד, ובכלל זה מבנים המשמשים למלאכה, לתעשייה או למסחר, למוסדות חינוך ותרבות, למרכזי קליטה, למבנים המשמשים עמותות ומוסדות ללא כוונת רווח, למרפאות, לבתי חולים, לבתי מלון, למשרדי ממשלה, למבנים המחוברים בחיבור זמני ולקטע של רחוב ציבורי העובר במנהרה;
:- &quot;תעריף אנרגיה&quot; - תעריף שישלם מנהל המערכת בעד רכישת אנרגיה מיצרן קונבנציונאלי שמחובר לרשת ההולכה בהתאם להצעת המחיר החצי-שעתית של היצרן כאמור [[באמת מידה 102]];
:- &quot;תעריף חיבור חריג&quot; - תעריף נורמטיבי לחיבור בתוספת חיוב בעבור הקמת תשתית במסגרת הזמנת חיבור חריג בהתאם לתעריפים הקבועים בפרק 4.4 ללוחות התעריפים &quot;עבודות על חשבון אחרים&quot;;
:- &quot;תעריף חריגה ממקדם הספק&quot; - תעריף המוטל עקב סטייה מגודל הרכיב הריאקטיבי עבור כל אחד מהמתחים: עליון, גבוה ונמוך;
:- &quot;תעריף חשמל&quot; - תשלום עבור שימוש בחשמל הנמדד על פי צריכה או העברה בפועל של חשמל, ביחידות של קילוואט לשעה;
:- &quot;תעריף ייצור משוקלל&quot; - כקבוע בלוח תעריפים 6.3–1;
:- &quot;תעריף מכירה מרוכזת&quot; - תעריף חשמל למחלקים במתח גבוה ולצרכנים במתח נמוך המחלקים ומספקים חשמל לאחר;
:- &quot;תעריף עומס וזמן&quot; או &quot;תעו&quot;ז&quot; - תעריף חשמל המחושב לפי עומס הצריכה המערכתית וזמן הצריכה, ומיועד לצרכנים שלהם מותקן מונה אלקטרוני המתוכנת למטרות תעריף זה;
:- &quot;תעריף צובר&quot; - תעריף החל על מכירת חשמל לרשות הפלסטינית;
:- &quot;תקופת חשבון&quot; - התקופה הנקובה בחשבון הצריכה כתקופה שלגביה נערך החשבון לתשלום בעד הצריכה;
:- &quot;תשלום קבוע&quot; - תשלום המשקף את עלות סל השירותים הבסיסי שספק שירות חיוני או מנהל המערכת מספק לצרכניו או לבעלי רישיונות, לפי העניין; סל השירותים הבסיסי כולל, בין היתר, את השירותים האלה: עריכה, שליחה וגבייה של חשבון; קריאת מונה; עלויות הון ותפעול למונה; שירותי מחלקת מונים; מערך השירותים לקהל; הוצאות פרסום.

@ 2. : '''פרשנות'''
: (א) '''מונחים'''
:: מונח שלא הוגדר [[באמת מידה 1 (הגדרות)]] והוגדר [[בחוק]], תהיה לו המשמעות שניתנה לו [[בחוק]], זולת אם נאמר במפורש אחרת באמות המידה.

@ 3. : (((בוטלה).))

@ 4. (תיקון: 1.3.06) : '''תיעוד'''
: (א) '''פנקסי ספק שירות חיוני'''
:: הפרטים הרשומים בפנקסי ספק שירות חיוני יהוו ראייה לכאורה לכל עניין הרשום בהם, לרבות זהות הצרכן, גודל החיבור ומצב החשבון בין הצרכן לבין ספק השירות החיוני.

@ 4א. (תיקון: 11.5.15; תשפ&quot;א-6) : '''שמירת סודיות ומערכות המידע - יחידת ניהול המערכת בחח&quot;י'''
: (א) '''הגדרות'''
:: באמת מידה זו -
::- &quot;מידע סודי&quot; - כל מידע (Information), ידע (Know-How), ידיעה, מסמך, תכתובת, תוכנית, נתון, מודל, חוות דעת, תיאור, סיסמה, סמל, נוסחה, חפץ או חלק מהם, המכילים ידיעה או עשויים לשמש מקור לדעה, מסקנה וכל דבר אחר כיוצא בזה, אשר נוצרו בידי מנהל המערכת או אשר הועברו למנהל המערכת בכתב או בכל צורה או דרך של שימור ידיעות בצורה חשמלית, אלקטרונית, אופטית, מגנטית או אחרת, אשר נוגעים לפעילותם של יצרני החשמל הפרטיים והמספקים הפרטיים, לרבות נתוני ייצור, נתוני הספקה ופרטי הסכם הגז וכל מידע הנגזר ממנו והנוגע להפעלת תחנת הכוח של היצרן אשר הגיעו לידי מנהל המערכת, לרבות במסגרת סקר צריכת הגז הראשוני, במסגרת סקר צריכת הגז המחייב ובתקופת ההפעלה המסחרית של מיתקן הייצור במסגרת רישיון הייצור;
::- &quot;מנהל המערכת&quot; - יחידת ניהול המערכת בחח&quot;י;
::- &quot;נציגים מורשים&quot; - בעלי תפקידים במנהל המערכת אשר מנהל היחידה הודיע לרשות כי הם בעלי הרשאת גישה למידע סודי וחתמו על התחייבות לשמירת סודיות.
: (ב) '''סודיות'''
:: (1) מנהל המערכת ישמור מידע סודי בסודיות בפני כל אדם, לרבות עובדים, יועצים, קבלנים של ספק השירות החיוני או צדדים שלישיים, זולת בעלי התפקידים האלה:
::: (א) הנציגים המורשים;
::: (ב) רואה חשבון חיצוני של ספק השירות החיוני אשר מיועד לעסוק בבקרה או בביקורת על מנהל המערכת.
:: (2) מנהל המערכת לא יעתיק מידע סודי בכל צורה שהיא, לרבות שכפול, צילום, והדפסה.
:: (3) מנהל המערכת לא יעשה שימוש במידע הסודי, בין בעצמו ובין באמצעות אחרים, למעט שימוש מותר לפי אמות המידה והדין.
:: (4) מנהל המערכת יחתום על התחייבות לשמירת סודיות מול היצרן לגבי פרטי הסכם גז וכן לגבי כל מידע סודי מסחרי אחר אשר היצרן יעביר אליו. ההתחייבות לשמירת סודיות תעמוד בתוקף עד 5 שנים לאחר פקיעת רישיון היצרן או לפי קביעה אחרת של יושב ראש רשות או מי שהוא הסמיך לכך.
:: (5) מבלי לגרוע מהאמור לעיל, מנהל המערכת ינקוט באמצעים המפורטים להלן:
::: (א) מידע סודי הנמצא בעותק קשיח ימוספר ויקוטלג ברשימת מלאי. המידע הסודי ורשימת המלאי יישמרו בכספת אשר רק הנציגים המורשים יהיו בעלי הרשאת גישה אליה.
::: (ב) יבוצע רישום סדיר של כל הוצאת מידע סודי הנמצא בעותק קשיח מהכספת. רישום זה יכלול תאריך ושעת הוצאת המידע הסודי, השם והתפקיד של המשתמש במידע הסודי, מטרת השימוש ותאריך ושעת החזרת המידע הסודי לכספת.
::: (ג) מידע סודי הנמצא במדיה אלקטרונית יישמר במחשבים ייעודיים המופרדים פיזית ממערכת המחשוב הכללית של ספק שירות חיוני, ואלה יהיו מוגנים על ידי מערכות הרשאה אשר רק הנציגים המורשים יהיו בעלי הרשאת גישה אליהם.
: (ג) '''מערכות מידע'''
:: (1) מנהל המערכת יתחזק את מערכות המחשוב שלו.
:: (2) עם פקיעת תוקפו של רישיון הייצור של היצרן ישיב מנהל המערכת לרשות היצרן את כל המידע ואת כל העתקיו של המידע שהוגשו למנהל המערכת במהלך התקופה.
:: (3) חח&quot;י תפעל לכך שהנציגים המורשים לא יהיו רשאים לייעץ או להיות שותפים לפעולותיה הנוגעות לרכישת גז טבעי ולקביעת מדיניותה בנוגע לנושאי גז טבעי ככל שהדבר עלול להוות ניגוד עניינים או לפגוע בשוויון בניהול המערכת.

@ 5. (תיקון: 26.10.08, 9.6.14, 25.11.15, 8.11.23; תשפ&quot;ה-7) : '''הודעות'''
: (א) '''כללי משלוח'''
:: (1) כל הודעה שעל ספק שירות חיוני לתת לצרכן על פי אמות מידה אלו, תינתן בכתב בולט לעין ותישלח באמצעות דואר אלקטרוני, וזאת לכתובת הדואר האלקטרוני שרשומה אצל ספק השירות החיוני, ואם לא רשומה אצלו כתובת דואר אלקטרוני - באמצעות שירותי דואר או שליח.
:: (2) נוסף על שליחת ההודעה בהתאם להוראות סעיף קטן (1), רשאי ספק השירות החיוני לשלוח את ההודעה גם בכל אמצעי דיגיטלי אחר, לרבות פקסימילה, אינטרנט, מסרון וכדומה, שהצרכן המציא לספק השירות החיוני; אם הצרכן מסר לספק השירות החיוני מספר טלפון והטלפון חסום לשירות קבלת מסרונים - ספק השירות החיוני יהיה רשאי גם למסור הודעה לצרכן בשיחת טלפון או במסרון קולי.
:: (3) יראו הודעה שנשלחה כאמור בסעיף קטן (1) כאילו התקבלה אצל הצרכן עד 7 ימי עבודה לאחר משלוחה, אלא אם כן הוכח אחרת; הוכח כי ההודעה הגיעה אחרי המועד האמור מטעמים התלויים בספק השירות החיוני, ישלם ספק השירות החיוני לצרכן עבור כל יום עיכוב את הסכום הקבוע בלוח תעריפים 12.1–1.
:: (4) יראו הודעה שנשלחה כאמור בסעיף קטן (2) כאילו התקבלה אצל הצרכן 72 שעות לאחר הפקתה ושליחתה, אלא אם כן הוכח אחרת.

@ 6. (תיקון: 29.11.05, 18.7.07, 27.9.17, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''ריבית'''
: (א) '''ריבית וריבית פיגורים'''
:: (1) ספק שירות חיוני יגבה ריבית פיגורים במקרה של תשלומים שלא שולמו לו במועד וישלם ריבית פיגורים במקרה של תשלומים שהוא לא שילם במועד.
:: (2) במקרה של החזר תשלומים שנגבו ביתר, בשל טעות בחשבון, ישלם ספק שירות חיוני ריבית החשב הכללי.
:: (3) ספק שירות חיוני יתאים את תחשיבי החוב לשינויי ריבית הפיגורים וריבית החשב הכללי באופן שוטף, וללא קשר לעדכון תעריפי חשמל.
: (ב) '''ריבית בהסדרי תשלום'''
:: במצבים המפורטים להלן יגבה מחלק מצרכנים רשומים המחויבים בתעריף ביתי ריבית כמפורט להלן:
:: (1) לגבי חשבון צריכה שלא שולם במועדו - ריבית פיגורים מן המועד האחרון לתשלום עד למועד התשלום בפועל או עד למועד שבו נעשה עמו הסדר תשלום, ככל שנעשה, לפי המוקדם מביניהם.
:: (2) לגבי חוב צריכה המשולם בהסדרי תשלום, לרבות במת&quot;מ - ריבית איחורים.
:: (3) לגבי חוב צריכה של צרכן בתעריף מופחת, המשולם באמצעות מת&quot;מ, לרבות מת&quot;מ הכרחי - ריבית החשב הכללי.
:: (4) לגבי יתרת חוב שנותרה לתשלום לאחר שהצרכן הפר הסדר תשלום - ריבית פיגורים, החל ממועד ההפרה של הסדר התשלום.

@ 7. (תיקון: 7.9.06, 9.6.14, 2.12.14, 30.4.20, 5.8.20; תש&quot;ף-21, תש&quot;ף-22, תשפ&quot;א-12, תשפ&quot;א-17) : '''תשלום לצרכנים בשל הפרת אמות מידה'''
: (א) '''אופן וחובת התשלום'''
:: (1) ספק שירות חיוני אשר יפר כלפי צרכן אחת או יותר מאמות המידה, ישלם לצרכן בשל ההפרה, בתוך 60 ימים ממועד סיום ההפרה, תשלום בסכום הקבוע בלוח תעריפים 12.1–1 אם נקבע או בסכום אחר שנקבע באמת מידה מסוימת. התשלום בשל ההפרה ישולם לצרכן בלבד בהתאם לימי העבודה ממועד תחילת ההפרה עד מועד סיום ההפרה.
:: (2) איחר ספק השירות החיוני בהעברת התשלום לצרכן, ישא התשלום ריבית פיגורים מהיום ה-61 ממועד סיום ההפרה עד יום העברת התשלום בפועל לצרכן.
:: (3) התשלום לצרכן יבוצע באמצעות התחשבנות כוללת בחשבון הצריכה או בחשבון השירות של הצרכן; אם אין לצרכן חשבון צריכה או חשבון שירותי רשת לתשלום, או אם סכום התשלום גבוה מסכום החשבון שעל הצרכן לשלם לספק השירות החיוני, יבוצע התשלום באמצעות העברתו בפועל ישירות לצרכן.
: (ב) '''אירועים חריגים'''
:: הוראות אמת מידה זו לא יחולו במקרה של אירוע חריג.

@ 7א. (תיקון: 26.10.08, 4.4.11, 17.11.14, 2.12.14, 27.9.17, 22.3.18, 15.11.18, 6.3.19, 24.6.19, 5.8.20, 25.11.20, 26.5.21, 17.11.21, 14.3.22, 28.6.23, 29.1.25; תשע&quot;ח, תש&quot;ף-2, תש&quot;ף-3, תש&quot;ף-4, תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;א-17, תשפ&quot;ב-12, תשפ&quot;ב-19, תשפ&quot;ג-17, תשפ&quot;ד-33, תשפ&quot;ה-6, תשפ&quot;ה-12, תשפ&quot;ה-21) : '''מידע'''
: (א) '''העמדת מידע לרשות הציבור'''
:: ספק השירות החיוני, לפי העניין, יעמיד לרשות הציבור מידע כמפורט להלן:
:: (1) קיומן של אמות המידה המסדירות את פעילותו - זכויות וחובות הצרכן וספק השירות החיוני;
:: (2) דוח שנתי המסכם את פעילות ספק השירות החיוני בתחום תלונות הציבור;
:: (3) דקות אי-אספקה, כמות אנרגיה בלתי מסופקת ותדירות הפרעות ברשת, בהתאם להוראות אלה, לפי העניין:
::: (א) על ידי מנהל המערכת - בייצור ובקווי הולכה ובתחנות מיתוג ותחנות משנה, בכל שנה קלנדרית ובכל אחת מארבע השנים שקדמו לשנה הקלנדרית;
::: (ב) על ידי בעל רישיון חלוקה - בקווי חלוקה מתח גבוה, שנאים וקווי מתח נמוך, ברמה ארצית, מחוזית, נפתית, ופרטנית לכל קו חלוקה, בכל שנה קלנדרית ובכל אחת מארבע השנים שקדמו לשנה הקלנדרית;
:: (4) סך ההספק המותקן המצטבר הארצי של מתקנים פוטו-וולטאים בהתאם לקבוע [[בפרק ח' סימן ג']], בחלוקה לפי תעריף ביתי ותעריף שאינו ביתי;
:: (5) לעניין בעל רישיון הולכה ומחלק - מרכיבי התשלום הקבוע וסכומיהם, בטבלה כקבוע בנספח א' לאמת מידה זו;
:: (6) לעניין מנהל המערכת - הרכבי הדלקים שמהם מיוצר חשמל ורמת זיהום לקוט&quot;ש, בטבלה כקבוע בנספח ב' לאמת מידה זו;
:: (7) באירוע חריג - טבלה ובה פרטים אלה: הרשת שבה אירעה התקלה באספקת החשמל, סוג הציוד שבו אירעה התקלה, היקף התקלה (הספק ומספר צרכנים), מועד משוער לתיקון התקלה, סטאטוס הטיפול ואמצעי טיפול חלופיים בתקלה, ככל שיש כאלה;
:: (8) לעניין מנהל המערכת ומחלק - נתוני רשת המתח הגבוה, העליון והעל ונתוני תחנות הכוח שלהן נשמר מקום ברשת, נתוני חיבורים ונתונים של עבודות על חשבון אחרים בהתאם לטבלאות א' עד י&quot;א שבנספח ג' לאמת מידה זו;
:: (9) לעניין מנהל המערכת - דוח חודשי של נתונים על שינויי תדר המערכת כפי שנרשמו אצל מנהל המערכת, בהתאם לטבלה שבנספח ד' לאמת מידה זו;
:: (10) לעניין מחלק - דוח שנתי בדבר ההספק המותקן המצטבר הארצי של מיתקנים פוטו-וולטאים ברשת החלוקה, בהתאם לטבלאות שבנספחים ה' ו-ו' לאמת מידה זו;
:: (11) לעניין בעל רישיון חלוקה - דוח רבעוני המפרט את רשימת מיתקני הייצור שקיבלו תשובה לבקשה להתחבר לרשת החלוקה, דוח רבעוני המפרט את רשימת מיתקני הייצור שחוברו לרשת ודוח סטטיסטי לשר לשנה קלנדרית, והכול בהתאם לטבלאות שבנספח ז';
:: (12) לעניין בעל רישיון חלוקה - תיאור של הפרעה ממושכת אם משכה עלה על 8 שעות, או אם היא חלק משבע (7) הפרעות או יותר שאירעו בקו חלוקה מסוים במהלך תקופה של שבעה (7) ימים (באמת מידה זו - האירוע); התיאור יכלול את הפרמטרים האלה:
::: (א) פרטים על אודות האירוע, ובכללם שם קו המתח הגבוה, תאריך התרחשות האירוע, שעת תחילה משוערת של ההפרעה, שעת סיום האירוע עד אחרון הצרכנים, הסיבה לאירוע והגורם לו אם ידוע;
::: (ב) התהליך שביצע ספק שירות חיוני רשת לאיתור מקור האירוע.
: (א1) '''פרסום נתוני גבייה מצרכנים ביתיים'''
:: (1) ספק שירות חיוני רשת יעמיד לרשות הציבור מידע כמפורט להלן:
::: (א) מידע על אודות האפשרות להסדרי תשלום, לאמצעי תשלום והעלויות הכרוכות בכך;
::: (ב) אופן הפנייה לרשות החשמל בתלונה נגד ספק שירות חיוני רשת.
:: (2) נוסף על המידע לפי סעיף קטן (1), מחלק יעמיד לרשות הציבור מידע כמפורט להלן:
::: (א) מידע על אודות מספר ניתוקי חשמל בשנה הקלנדרית האחרונה (להלן - השנה האחרונה) בשל איחור בתשלום חשבון צריכה;
::: (ב) מספר ניתוקי חשמל בשנה האחרונה בשל חוב צריכה של צרכנים בתעריף מופחת;
::: (ג) מידע על אודות שיעור הערכות הצריכה והדילוגים היזומים שספק השירות החיוני ביצע בשנה האחרונה;
::: (ד) מספר התקנות מת&quot;מ בשנה האחרונה;
::: (ה) מידע על אודות משך הזמן הממוצע שחלף בשנה האחרונה בין מועד עריכת חשבונות הצריכה לבין תשלום החשבונות בפועל.
:: (3) הפרסום יוצג באתר האינטרנט של ספק השירות החיוני רשת ויתעדכן אחת לשנה עד חודש מאי.
:: (4) ספק שירות חיוני רשת יפרסם במקום בולט, באתר האינטרנט שלו, עלון מידע מעודכן בדבר האפשרות להסדרי תשלום.
: (א2) '''פרסום נתונים בנוגע לסקרי חיבור ומתן התחייבות חיבור לרשת'''
:: (1) מנהל המערכת יפרסם לגבי כל סקר חיבור שהתבקש ממנו לבצע את הנתונים האלה:
::: (א) המועד שבו בוצע התשלום בעבור ביצוע סקר החיבור;
::: (ב) ההספק המבוקש;
::: (ג) טכנולוגיית המיתקן;
::: (ד) המכסה, כהגדרתה [[באמת מידה 35כו1]] (להלן באמת מידה זו - המכסה), שבמסגרתה מבקש החיבור מעוניין להקים את המיתקן;
::: (ה) מיקום המיתקן המבוקש;
::: (ו) המועד הצפוי להשלמת סקר החיבור.
:: (2) נתן מנהל המערכת התחייבות לחיבור לפי [[אמת מידה 35כו5]] (להלן באמת מידה זו - התחייבות לחיבור), יפרסם מנהל המערכת את הנתונים האלה:
::: (א) מועד מתן ההתחייבות לחיבור;
::: (ב) מיקום המיתקן המתוכנן;
::: (ג) הטכנולוגיה והמכסה המבוקשת;
::: (ד) ההספק שלו ניתנה התחייבות לחיבור ותוקף ההתחייבות לחיבור.
:: (3) פקעה התחייבות לחיבור, יפרסם מנהל המערכת הודעה כי ההתחייבות לחיבור פקעה.
:: (4) המחלק יפרסם בכל שנה נתונים בנוגע לחיבורים המוגבלים לפי [[סעיף (ב1) לאמת מידה 35יב]], אשר אושרו, חוברו או הושלמו לאחר הסרת המגבלות, באותה שנה קלנדרית, והכול בהתאם לנוסח שבטבלה יב, בנספח ג' לאמת המידה.
: (א3) '''פרסום סקרים'''
:: (1) מנהל המערכת או מחלק, לפי העניין, יפרסם לציבור, באתר האינטרנט שלו, סקרי היתכנות, סקרי תכנון וסקרי חיבור שהכין, במלואם, בתום שבעה ימי עבודה ממועד שליחת הסקרים למבקש ולא יאוחר מארבעה עשר ימי עבודה מאותו מועד.
:: (2) אם קיימים בסקר מידע או נתון אשר לדעת מבקש הסקר יש להשאירם חסויים, לרבות בשל היותם סוד מסחרי, יודיע מבקש הסקר למנהל המערכת או למחלק, לפי העניין, בתוך שבעה ימי עבודה ממועד קבלת הסקר, על המידע או הנתונים אשר יש להשאירם חסויים ואת הנימוקים לסודיותם; מנהל המערכת או המחלק יחליט, בתוך שבעה ימי עבודה, אם לגלות את המידע או הנתון, במלואו או בחלקו, ויודיע על כך בתשובה מנומקת בכתב למבקש הסקר.
:: (3) על אף האמור בסעיף קטן (1), אם הודיע מבקש הסקר על מידע או נתונים שיש להשאירם חסויים לפי סעיף קטן (2), מנהל המערכת או מחלק, לפי העניין, יפרסם את הסקר בתום 7 ימי עבודה ממועד שליחת תשובתו לפי סעיף קטן (2) למבקש הסקר, ובלבד שהרשות לא הורתה לו אחרת בשל פנייה שביצע מבקש הסקר לפי [[סעיף 37 לחוק משק החשמל]].
: (א4) '''פרסום מידע על אודות מצב הרשת'''
:: (1) ספק שירות חיוני רשת יפרסם לציבור, באתר האינטרנט שלו, מידע על אודות האפשרות לשילוב מיתקני ייצור פוטו-וולטאים במקומות צרכנות על בסיס המקום הפנוי הקיים ברשת, ויחולו לעניין פרסום המידע ההוראות האלה:
::: (א) המידע יכלול את מצב הרשת המצרפי בכל אזור וכן את מדד עומס הרשת והאפשרות לחיבור, תוך התייחסות להיקף ההספק שניתן לחבר במקום;
::: (ב) ספק השירות החיוני רשת יאפשר לבצע חיפוש מידע על אודות מצב הרשת במתח נמוך, במתח גבוה או במתח עליון, על פי כתובת פרטנית של מקום צרכנות, ברמה של יישוב, רחוב ומספר בית, וגם על בסיס קואורדינטות; תוצאת החיפוש לגבי מתח גבוה ולגבי מתח נמוך תכלול מידע ראשוני בדבר האפשרות לשלב מיתקן ייצור לרשת במקום הצרכנות ובדבר ההספק המרבי שניתן לשלב במקום זה; תוצאת החיפוש לגבי מתח עליון תכלול מידע ראשוני כאמור בעבור האזור שבו נמצא מקום הצרכנות ולא בעבור המיקום המסוים.
:: (2) אם לפי תוצאות חיפוש שמפרסם ספק שירות חיוני רשת בהתאם לסעיף קטן (1) אין מקום פנוי ברשת לצורך שילוב מיתקן במקום הצרכנות או שסך ההספק הפנוי ברשת נמוך מההספק שאותו ביקש הצרכן לבדוק לצורך שילוב מיתקן ייצור, יציין הספק שירות חיוני רשת, במסגרת תוצאת החיפוש האמורה, גם את המועד שבו צפויה השלמת פיתוח הרשת הנוגעת בדבר, אשר תאפשר קליטת מיתקני ייצור נוספים.
:: (3) ספק שירות חיוני רשת יפרסם לציבור, באתר האינטרנט שלו, מפת פוטנציאל לשילוב מיתקני ייצור פוטו-וולטאים לרשת, בחלוקה אזורית, על בסיס המקום הפנוי הצפוי במערכת ההשנאה (תחמ&quot;ש) וברשת ההולכה; הפרסום יוצג בנוגע לחמש שנים קדימה, בתצוגה נפרדת בעבור כל שנה.
:: (4) מידע שמתפרסם לפי סעיף זה יכלול את מצב הרשת המצרפי בכל אזור וכן את מדד עומס הרשת והאפשרות לחיבור, תוך התייחסות להיקף ההספק שניתן לחבר בכל אזור בהתאם לתוכנית הפיתוח הנוגעת בדבר.
:: (5) נוסף על האמור בסעיף קטן (4), לגבי עדכון המידע בפרסומים לפי סעיף זה יחולו הוראות אלה:
::: (א) נתוני רשת ההולכה יעודכנו, לכל הפחות, בכל חצי שנה קלנדרית ונתוני מערכת ההשנאה יעודכנו, לכל הפחות, בכל רבעון קלנדרי; המידע לגבי הפוטנציאל הפנוי לשילוב ברשת החלוקה, לאחר קיזוז המיתקנים שכבר חוברו, יעודכן, לכל הפחות, בכל יום; ספק שירות חיוני רשת יציין בפרסום את מועד עדכון הנתונים האחרון שנעשה;
::: (ב) אם ספק שירות חיוני רשת לא עדכן את הנתונים בהתאם לתדירות הקבועה בסעיף קטן זה, והוגשה במועד שבו הנתונים לא היו מעודכנים כאמור בקשה לשילוב מיתקן ייצור פוטו-וולטאי אשר ניתנה לגביה תשובת מחלק שלילית בשל זמינות הרשת, ישיב ספק השירות החיוני רשת לצרכן שהגיש את הבקשה את התשלום בעד הרישום לבקשה, ששילם לפי [[סעיף (ג) לאמת מידה 35כ2]], ולעניין בקשה לשילוב מיתקן במתח גבוה - ישיב לו גם את התשלום בעד בדיקת הבקשה ששילם;
::: (ג) לצורך פרסום הנתונים ועדכונם בהתאם לתדירות הקבועה בפסקה (א), יעביר מנהל המערכת לספק שירות חיוני רשת, לפי בקשתו, את המידע הדרוש לצורך כאמור.
: (א5) '''נתוני צריכה'''
:: (1) מנהל המערכת יפרסם באתר האינטרנט שלו, בהתאם למידע שברשותו, את הנתונים האלה:
::: (א) פרופיל צריכה אגרגטיבי שעתי לפי רמות מתח ובפילוח לפי יישובים;
::: (ב) נתונים מצרפיים של ייצור וצריכה לפי שעות ברמת יישוב;
::: (ג) נתונים מצרפיים של אמינות אספקה ואיכות החשמל לפי יישוב;
::: (ד) נתונים לגבי מספר הצרכנים והיצרנים הרשומים בחברת החשמל ואצל מספקים אחרים באופן אחוד, לפי רמות מתח.
: (ב) '''אופן ומועד פרסום המידע'''
:: (1) המידע יוצג באתר האינטרנט של ספק השירות החיוני ובמשרדיו ויועבר לארגוני הצרכנים לא יאוחר מ-60 ימים מיום שהוצג בפני הגורמים המאשרים אותו אצל ספק השירות החיוני או מיום חובת פרסומו לפי כל דין, לפי העניין.
:: (2) המידע האמור בסעיף (א)(1) יובא בחשבון החשמל, אחת לשנה.
:: (3) הדוח האמור בסעיף (א)(2) יוצג באתר האינטרנט של ספק השירות החיוני ובמשרדיו לא יאוחר מ-1 ביוני בכל שנה.
:: (3א) בעל רישיון חלוקה יפרסם את הנתונים והמידע לפי סעיף (א)(3)(ב) ולפי סעיף (א)(12) גם על גבי מפה שתפורסם באתר האינטרנט שלו (להלן - מפת אמינות הרשת); מפת אמינות הרשת תהיה זמינה בכל עת ויהיה ניתן לחפש בה במנגנון חיפוש ייעודי.
:: (4) המידע האמור בסעיף (א)(7) יוצג באתר האינטרנט של ספק השירות החיוני בתוך 12 שעות מתחילת הפסקת החשמל באירוע החריג ועד תום האירוע.
:: (5) המידע האמור בסעיפים (א1)(1)(א) ו-(ב) יובא גם בצרופות לחשבון הצריכה, אחת לשנה, וכן על גבי התראה שנייה לפי [[אמת מידה 24(ב)(3)(ו)]].
:: (6) על אף האמור בסעיף קטן (1), המידע האמור בסעיף (א)(8) יוצג במשרדי רשות החשמל בלבד.
:: (7) הנתונים האמורים בסעיף (א2)(1) יפורסמו באתר האינטרנט של מנהל המערכת בתוך 5 ימי עבודה ממועד התשלום בעבור סקר החיבור.
:: (8) הנתונים האמורים בסעיף (א2)(2) יפורסמו באתר האינטרנט של מנהל המערכת בתוך 5 ימי עבודה ממועד מתן ההתחייבות לחיבור.
:: (9) ההודעה האמורה בסעיף (א2)(3) תפורסם באתר האינטרנט של מנהל המערכת בתוך 5 ימי עבודה ממועד פקיעת תוקף ההתחייבות לחיבור.
: (ג) '''מועד עדכון המידע'''
:: (1) המידע האמור בסעיפים (א)(3), (5) ו-(6) יעודכן אחת לשנה או אחת לרבעון בהתאם למועדי הפקת הדוחות אצל ספק השירות החיוני.
:: (2) המידע האמור בסעיף (א)(4) יעודכן אחת לשבוע, ביום ג', ואם חל חג ביום ג' - ביום החול הראשון שאחריו.
:: (3) מנהל המערכת יעדכן את המידע האמור בסעיף (א5) בכל שבועיים ויתייחס לשלוש השנים שקדמו למועד של כל פרסום.
:: (3א) בעל רישיון חלוקה יעדכן את המידע האמור בסעיף (א)(3)(ב) במפת אמינות הרשת בתוך 30 ימי עבודה מתום כל רבעון.
:: (4) המידע האמור בסעיף (א)(12) יעודכן במפת אמינות הרשת, בתוך שבעה ימי עבודה מתום ההפרעה הממושכת או ההפרעות, לפי העניין.

@ (תיקון: תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;א-17) : {{ממורכז|'''נספח א' [[7א|לאמת מידה 7א (מידע)]]''' {{ש}} מרכיבי התשלום הקבוע וסכומיהם - יפורסם על ידי בעל רישיון הולכה או מחלק (((הושמט)))}}
&lt;!--
: תשלום קבוע (לא כולל מע&quot;מ)
: {| style=&quot;table-layout: fixed; width: 300px;&quot;
! מרכיב התשלום !! סכום
|-
| מונה ותפעול המונה ||
|-
| קריאת המונה ||
|-
| הפקת חשבון ||
|-
| שליחת חשבון ||
|-
| מוקד שירות צרכנים ||
|-
| גבייה ||
|-
| סה&quot;כ ||
|}
--&gt;

@ (תיקון: תשפ&quot;א-6) : {{ממורכז|'''נספח ב' [[7א|לאמת מידה 7א (מידע)]]''' {{ש}} הרכבי הדלקים שמהם מיוצר חשמל ורמת הזיהום הנוצר בשל ייצור זה - יפורסם על ידי מנהל המערכת (((הושמט)))}}
&lt;!--
: {| style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;
! rowspan=&quot;2&quot; | יצרן !! rowspan=&quot;2&quot; | סוג דלק !! colspan=&quot;4&quot; | נתוני ייצור חודשיים (נתונים משתנים מחודש לחודש) !! rowspan=&quot;2&quot; | רמת זיהום לקוט&quot;ש ביחס לפחם (נתון קבוע)
|-
! אלפי טון !! מיליארד קוט&quot;ש !! אחוזי ייצור !! אחוזי עלות
|-
| rowspan=&quot;5&quot; | חברת החשמל לישראל בע&quot;מ || פחם || || || || || 100%
|-
| סולר || || || || ||
|-
| מזוט || || || || ||
|-
| גז || || || || ||
|-
| אחר || || || || ||
|-
| colspan=&quot;2&quot; | יצרני חשמל פרטיים - חשמל קונבנציונאל || || || || ||
|-
| colspan=&quot;2&quot; | יצרני חשמל פרטיים - אנרגיות מתחדשות || לא רלוונטי || || || ||
|-
| colspan=&quot;2&quot; | סה&quot;כ || || || 100% || 100% ||
|}
--&gt;

@ (תיקון: תשפ&quot;א-6) : {{ממורכז|'''נספח ג' [[לאמת מידה 7א]]''' {{ש}} נתוני רשת מתח העל, העליון והגבוה ותחנות הייצור המחוברות אליה}}
@ : '''א. נתונים ביחס למקטע רשת המתח העל והעליון - יפורסם על ידי מנהל המערכת:''' (((הושמט)))
&lt;!--
: &lt;div style=&quot;overflow-y: scroll;&quot;&gt;
{| style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%; min-width: 1200px; font-size: smaller;&quot;
! שם מעגל !! מתחנת משנה/מיתוג (כולל ארעיות וניידות) !! לתחנת משנה/מיתוג (כולל ארעיות וניידות) !! מתח (קילו וולט) !! זרם תרמי במעגל (אמפר) !! זרם שיא חורף אחרון במעגל (אמפר) !! זרם שיא קיץ אחרון במעגל (אמפר) !! זרם ממוצע שנתי במעגל (אמפר)
|- style=&quot;height: 50px&quot;
| || || || || || || ||
|}
&lt;/div&gt;
--&gt;
@ : '''ב. נתונים ביחס לשנאים בתחנות מיתוג ומשנה - יפורסם על ידי מנהל המערכת:''' (((הושמט)))
&lt;!--
: &lt;div style=&quot;overflow-y: scroll;&quot;&gt;
{| style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%; min-width: 1200px; font-size: smaller;&quot;
! מחוז בחחי !! אזור מינהלי בחחי !! שם תחנת משנה/מיתוג (כולל ארעיות וניידות) !! הספק נקוב בשנאי (מגה וולט אמפר) !! השנאה מרמת מתח (קילו וולט) !! השנאה לרמת מתח (קילו וולט) !! עומס מרבי בחורף בשנאי (מגה וולט אמפר) !! עומס מרבי בקיץ בשנאי (מגה וולט אמפר) !! ייצור מחובר לשנאי בצד המתח הגבוה (מגה וואט) !! שיא ייצור חורף (מגה וואט) !! שיא ייצור קיץ (מגה וואט) !! יתירות קיימות בשנאי (מגה וואט)
|- style=&quot;height: 50px&quot;
| || || || || || || || || || || ||
|}
&lt;/div&gt;
--&gt;
@ : '''ג. נתונים ביחס למקטע רשת המתח הגבוה - יפורסם על ידי בעל רישיון חלוקה:''' (((הושמט)))
&lt;!--
: &lt;div style=&quot;overflow-y: scroll;&quot;&gt;
{| style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%; min-width: 1200px; font-size: smaller;&quot;
! מחוז בחחי !! אזור מינהלי בחחי !! קוד מעגל !! שם מעגל !! שם תחמ&quot;ש !! שם שנאי שממנו יוצא הקו !! מתח במעגל (קילו וולט) !! זרם מרבי במעגל (יכולת תרמית באמפר) !! שיא ביקוש חורף אחרון במעגל (אמפר) !! שיא ביקוש קיץ אחרון במעגל (אמפר) !! ייצור מחובר למעגל (מגה וואט)
|- style=&quot;height: 50px&quot;
| || || || || || || || || || ||
|}
&lt;/div&gt;
--&gt;
@ : '''ד. נתונים למעגלים ברשת המתח הגבוה המיועדים לשדרוג בהתאם לתכנית הפיתוח לשנה הקלנדרית - יפורסם על ידי בעל רישיון חלוקה''' (((הושמט)))
&lt;!--
: &lt;div style=&quot;overflow-y: scroll;&quot;&gt;
{| style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%; min-width: 1200px; font-size: smaller;&quot;
! מחוז בחחי !! אזור מינהלי בחחי !! קוד מעגל !! שם המעגל !! שם תחמ&quot;ש שממנה יוצא המעגל !! מתח במעגל (קילו וולט) !! זרם מרבי במעגל (יכולת תרמית באמפר) !! שיא ביקוש חורף אחרון במעגל (אמפר) !! שיא ביקוש קיץ אחרון במעגל (אמפר) !! ייצור מחובר למעגל (מגה וואט) !! מועד מתוכנן לסיום העבודה !! סטטוס העבודה (בתכנון, הרשאה, היתר, בביצוע) !! יכולת תרמית לאחר שדרוג (אמפר)
|- style=&quot;height: 50px&quot;
| || || || || || || || || || || || ||
|}
&lt;/div&gt;
--&gt;
@ : '''ה. נתונים למעגלים חדשים ברשת המתח הגבוה בהתאם לתכנית הפיתוח לשנה הקלנדרית - יפורסם על ידי בעל רישיון חלוקה''' (((הושמט)))
&lt;!--
: &lt;div style=&quot;overflow-y: scroll;&quot;&gt;
{| style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%; min-width: 1200px; font-size: smaller;&quot;
! מחוז בחחי !! אזור מינהלי בחחי !! קוד המעגל !! שם המעגל !! שם תחמ&quot;ש שממנה יוצא המעגל !! מתח במעגל (קילו וולט) !! זרם מרבי במעגל (יכולת תרמית באמפר) !! ייצור מחובר למעגל (מגה וואט) !! מועד מתוכנן לסיום העבודה !! סטטוס העבודה (בתכנון, הרשאה, היתר, בביצוע) !! יכולת תרמית בסיום העבודה (אמפר)
|- style=&quot;height: 50px&quot;
| || || || || || || || || || ||
|}
&lt;/div&gt;
--&gt;
@ : '''ו. נתונים למעגלים ברשת המתח העל והעליון ולקווים המיועדים לשדרוג ברשת זו - יפורסם על ידי מנהל המערכת''' (((הושמט)))
&lt;!--
: &lt;div style=&quot;overflow-y: scroll;&quot;&gt;
{| style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%; min-width: 1200px; font-size: smaller;&quot;
! מחוז בחחי !! אזור מינהלי בחחי !! קוד המעגל !! שם המעגל !! שם תחמ&quot;ש שממנה יוצא המעגל !! מתח במעגל (קילו וולט) !! זרם מרבי במעגל (יכולת תרמית באמפר) !! שיא ביקוש חורף אחרון במעגל (אמפר) !! שיא ביקוש קיץ אחרון במעגל (אמפר) !! ייצור מחובר למעגל (מגה וואט) !! מועד מתוכנן לסיום העבודה !! סטטוס העבודה (בתכנון, הרשאה, היתר, בביצוע) !! יכולת תרמית בסיום העבודה (אמפר)
|- style=&quot;height: 50px&quot;
| || || || || || || || || || || || ||
|}
&lt;/div&gt;
--&gt;
@ : '''ז. נתונים למעגלים חדשים ברשת המתח העל והעליון בהתאם לתכנית הפיתוח לשנה הקלנדרית - יפורסם על ידי מנהל המערכת''' (((הושמט)))
&lt;!--
: &lt;div style=&quot;overflow-y: scroll;&quot;&gt;
{| style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%; min-width: 1200px; font-size: smaller;&quot;
! מחוז בחחי !! אזור מינהלי בחחי !! קוד המעגל !! שם המעגל !! שם תחמ&quot;ש שממנה יוצא המעגל !! מתח במעגל (קילו וולט) !! זרם מרבי במעגל (יכולת תרמית באמפר) !! ייצור מחובר למעגל (מגה וואט) !! מועד מתוכנן לסיום העבודה !! סטטוס העבודה (בתכנון, הרשאה, היתר, בביצוע) !! יכולת תרמית בסיום העבודה (אמפר)
|- style=&quot;height: 50px&quot;
| || || || || || || || || || ||
|}
&lt;/div&gt;
--&gt;
@ : '''ח. נתונים ביחס לתחנות כוח אשר מחוברות לרשת החשמל במתח על, עליון וגבוה - יפורסם על ידי מנהל המערכת ובעל רישיון חלוקה''' (((הושמט)))
&lt;!--
: &lt;div style=&quot;overflow-y: scroll;&quot;&gt;
{| style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%; min-width: 1200px; font-size: smaller;&quot;
! שם תחנת הכוח !! הספק נקוב של תחנה קונבנציונלית/&lt;wbr&gt;קוגנרציה (name-plate) או הספק פנלים ב-PV או הספק טורבינות רוח בחוות רוח (מגה וואט) !! הספק הממירים (ב-PV) (מגה וואט או מגה וולט אמפר) !! ההספק השמור לתחנה בהתאם לסקר החיבור (מגה וואט) !! הספק שיא שיצא מהתחנה בשלוש שנים אחרונות (מגה וואט) !! הספק התחנה ברישיון (מגה וואט) !! הספק התחנה בפועל (מגה וואט) !! גודל החיבור של המיתקן (מגה וואט) !! שם המעגל בכניסה לתחנת הכוח !! שם המעגל ביציאה מתחנת הכוח !! שם התחמ&quot;ש שאליה מחוברת לתחנת הכוח
|- style=&quot;height: 50px&quot;
| || || || || || || || || || ||
|}
&lt;/div&gt;
--&gt;
@ : '''ט. נתונים ביחס לתחנות כוח שלהן נשמר מקום ברשת במתח על, עליון וגבוה וטרם הגיעו להפעלה מסחרית - יפורסם על ידי מנהל המערכת ובעל רישיון חלוקה:''' (((הושמט)))
&lt;!--
: &lt;div style=&quot;overflow-y: scroll;&quot;&gt;
{| style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%; min-width: 1200px; font-size: smaller;&quot;
! שם תחנת הכוח !! הספק נקוב של תחנה קונבנציונלית/&lt;wbr&gt;קוגנרציה (name-plate) או הספק פנלים ב-PV או הספק טורבינות רוח בחוות רוח (מגה וואט) !! הספק הממירים (ב-PV) (מגה וואט או מגה וולט אמפר) !! ההספק השמור לתחנה בהתאם לסקר החיבור (מגה וואט) !! הספק שיא שיצא מהתחנה בשנה הקלנדרית האחרונה (מגה וואט) !! הספק שיא שיצא מהתחנה בשנה שקדמה לשנה הקלנדרית האחרונה (מגה וואט) !! הספק שיא שיצא מהתחנה בשנתיים שקדמו לשנה הקלנדרית האחרונה (מגה וואט) !! הספק התחנה ברישיון (מגה וואט) !! הספק התחנה בפועל (מגה וואט) !! גודל החיבור של המיתקן שהוזמן (מגה וולט אמפר) !! שם תחמ&quot;ש שאליה מחוברת תחנת הכוח
|- style=&quot;height: 50px&quot;
| || || || || || || || || || ||
|}
&lt;/div&gt;
--&gt;
@ : '''י. חיבורים חדשים והגדלות חיבור למתח גבוה ונמוך - יפורסם על ידי מחלק''' (((הושמט)))
&lt;!--
: &lt;div style=&quot;overflow-y: scroll;&quot;&gt;
{| style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%; min-width: 1200px; font-size: smaller;&quot;
! מספר הזמנה !! מחוז בחברת החשמל !! יישוב !! גודל חיבור באמפר !! תאריך פתיחת הזמנה !! תאריך הנפקת שובר תשלום 10% !! תאריך תשלום מקדמה 10% על ידי המזמין !! תאריך השלמת התיאום הטכני !! תאריך יעד לאישורי רשויות !! תאריך חפירה מתוכנן !! תאריך סיום חפירה בפועל !! תאריך סיום עבודות מבוקש !! תאריך הנפקת שובר תשלום שני 70%
|- style=&quot;height: 50px&quot;
| || || || || || || || || || || || ||
|}
&lt;/div&gt;
--&gt;
: '''חיבורים חדשים והגדלות חיבור למתח גבוה ונמוך (המשך טבלה י')''' (((הושמט)))
&lt;!--
: &lt;div style=&quot;overflow-y: scroll;&quot;&gt;
{| style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%; min-width: 1200px; font-size: smaller;&quot;
! תאריך תשלום שני 70% על ידי המזמין !! תאריך תחילת ביצוע עבודות החיבור !! תאריך סיום ביצוע עבודות בפועל !! תאריך תשלום אחרון !! תאריך תשלום בדיקת מיתקן !! תאריך בדיקת מיתקן ומתן מתח למיתקן !! תאריך תחילת עיכוב ראשון על ידי מזמין !! תאריך סיום עיכוב ראשון על ידי מזמין !! תאריך תחילת עיכוב שני על ידי מזמין !! תאריך סיום עיכוב שני על ידי מזמין !! סה&quot;כ מספר עיכובי מזמין !! סה&quot;כ מספר ימים של עיכובי מזמין
|- style=&quot;height: 50px&quot;
| || || || || || || || || || || ||
|}
&lt;/div&gt;
--&gt;
@ : '''יא. הזמנת עבודות על חשבון אחרים במתח גבוה ונמוך - יפורסם על ידי בעל רישיון חלוקה''' (((הושמט)))
&lt;!--
: &lt;div style=&quot;overflow-y: scroll;&quot;&gt;
{| style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%; min-width: 1200px; font-size: smaller;&quot;
! מספר הזמנה !! מחוז בחברת החשמל !! יישוב !! תאריך פתיחת הזמנה !! תאריך הנפקת שובר תשלום 15% !! תאריך תשלום מקדמה 15% על ידי המזמין !! תאריך השלמת התיאום הטכני !! תאריך יעד לאישורי רשויות !! תאריך קבלת אישורי רשויות בפועל !! תאריך יעד לגמר הביצוע המתואם !! תאריך יעד לביצוע חפירה !! תאריך סיום חפירה בפועל
|- style=&quot;height: 50px&quot;
| || || || || || || || || || || ||
|}
&lt;/div&gt;
--&gt;
: '''הזמנת עבודות על חשבון אחרים במתח גבוה ונמוך (המשך טבלה י&quot;א)''' (((הושמט)))
&lt;!--
: &lt;div style=&quot;overflow-y: scroll;&quot;&gt;
{| style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%; min-width: 1200px; font-size: smaller;&quot;
! תאריך הנפקת שובר תשלום שני 85% !! תאריך תשלום שני 85% על ידי המזמין !! תאריך תחילת ביצוע עבודות החיבור !! תאריך תשלום אחרון !! תאריך סיום ביצוע עבודות בפועל !! תאריך תחילת עיכוב ראשון על ידי מזמין !! תאריך סיום עיכוב ראשון על ידי מזמין !! תאריך תחילת עיכוב שני על ידי מזמין !! תאריך סיום עיכוב שני על ידי מזמין !! סה&quot;כ מספר עיכובי מזמין !! סה&quot;כ מספר ימים של עיכובי מזמין
|- style=&quot;height: 50px&quot;
| || || || || || || || || || ||
|}
&lt;/div&gt;
--&gt;
@ (תיקון: תשפ&quot;ב-12) : '''יב. תשובות לחיבור מוגבל למיתקן תחבורתי ציבורי - יפורסם על ידי המחלק''' (((הושמט)))
&lt;!--
: &lt;div style=&quot;overflow-y: scroll;&quot;&gt;
{| style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%; min-width: 1200px; font-size: smaller;&quot;
! מספר !! מספר הזמנה/שם הצרכן !! אזור !! גודל החיבור המבוקש (MVA) !! תאריך הגשת בקשת מידע לחיבור !! מועד החיבור המבוקש !! מועד תשובת המחלק !! מועד החיבור שניתן בתשובת מחלק !! מועד הגשת בקשה לחיבור מוגבל !! גודל חיבור מינמלי שנדרש (MVA) !! טווח שעות לחיבור המינימלי !! גודל חיבור מקסימלי שנדרש (MVA) !! טווח שעות לחיבור המקסימלי !! המועד המבוקש לקבלת החיבור המוגבל !! מועד מתן החיבור המוגבל בפועל
|- style=&quot;height: 50px&quot;
| || || || || || || || || || || || || || ||
|}
&lt;/div&gt;
--&gt;

@ : {{ממורכז|'''נספח ד' [[לאמת מידה 7א]]''' {{ש}} דוח חודשי של נתונים על שינויי תדר המערכת כפי שנרשמו אצל מנהל המערכת (((הושמט)))}}
&lt;!--
: {| style=&quot;table-layout: fixed; width: 300px;&quot;
! זמן !! התדר
|-
| style=&quot;text-align: center&quot; | dd/mm/yy hh:ss || style=&quot;text-align: center&quot; | ff.ffff
|}
--&gt;

@ : {{ממורכז|'''נספח ה' [[לאמת מידה 7א]]''' {{ש}} נתוני הספק של מיתקנים בטכנולוגיה פוטו-וולטאית המחוברים לרשת החלוקה שלהם הסדרה בתוקף ברמה חודשית (((הושמט)))}}
&lt;!--
: {| style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;
! הספק מותקן למיתקן בודד !! הסדרה תעריפית של רשות החשמל (מס' ישיבה) !! מחלק !! הספק מותקן שבעבורו קיים אישור מחלק {{ש}} נכון לתאריך dd/mm/yyyy !! סך הספק מותקן {{ש}} נכון לתאריך dd/mm/yyyy !! מספר מערכות שבעבורן קיים אישור מחלק {{ש}} נכון לתאריך dd/mm/yyyy !! מספר מערכות מותקנות {{ש}} נכון לתאריך dd/mm/yyyy
|-
| rowspan=&quot;24&quot; | 0–50
| rowspan=&quot;4&quot; | הסדרה ראשונה (ישיבה 216)
| חח&quot;י || style=&quot;background-color: black;&quot; | || || style=&quot;background-color: black;&quot; | ||
|-
| חמ&quot;י || style=&quot;background-color: black;&quot; | || || style=&quot;background-color: black;&quot; | ||
|-
| מחלק היסטורי || style=&quot;background-color: black;&quot; | || || style=&quot;background-color: black;&quot; | ||
|-
| סה&quot;כ || || || ||
|-
| rowspan=&quot;4&quot; | הסדרה שנייה (ישיבה 302)
| חח&quot;י || || || ||
|-
| חמ&quot;י || || || ||
|-
| מחלק היסטורי || || || ||
|-
| סה&quot;כ || || || ||
|-
| rowspan=&quot;4&quot; | הסדרה שלישית (ישיבה 375)
| חח&quot;י || || || ||
|-
| חמ&quot;י || || || ||
|-
| מחלק היסטורי || || || ||
|-
| סה&quot;כ || || || ||
|-
| rowspan=&quot;4&quot; | הסדרה רביעית (ישיבה 389)
| חח&quot;י || || || ||
|-
| חמ&quot;י || || || ||
|-
| מחלק היסטורי || || || ||
|-
| סה&quot;כ || || || ||
|-
| rowspan=&quot;4&quot; | הסדרה חמישית (ישיבה 417)
| חח&quot;י || || || ||
|-
| חמ&quot;י || || || ||
|-
| מחלק היסטורי || || || ||
|-
| סה&quot;כ || || || ||
|-
| rowspan=&quot;4&quot; | הסדרה שביעית (ישיבה 478)
| חח&quot;י || || || ||
|-
| חמ&quot;י || || || ||
|-
| מחלק היסטורי || || || ||
|-
| סה&quot;כ || || || ||
|-
| rowspan=&quot;4&quot; | בלא הגבלת גודל
| rowspan=&quot;4&quot; | רכיב ייצור + פרמיה (ישיבה 145)
| חח&quot;י || || || ||
|-
| חמ&quot;י || || || ||
|-
| מחלק היסטורי || || || ||
|-
| סה&quot;כ || || || ||
|-
| rowspan=&quot;4&quot; | 0–5,000
| rowspan=&quot;4&quot; | מונה נטו (ישיבה 389)
| חח&quot;י || || || ||
|-
| חמ&quot;י || || || ||
|-
| מחלק היסטורי || || || ||
|-
| סה&quot;כ || || || ||
|-
| rowspan=&quot;4&quot; | 0–25
| rowspan=&quot;4&quot; | מונה נטו אחיד (ישיבה 460)
| חח&quot;י || || || ||
|-
| חמ&quot;י || || || ||
|-
| מחלק היסטורי || || || ||
|-
| סה&quot;כ || || || ||
|-
| rowspan=&quot;16&quot; | 51–12,000
| rowspan=&quot;4&quot; | P.V בינוני (ישיבה 284)
| חח&quot;י || || || ||
|-
| חמ&quot;י || || || ||
|-
| מחלק היסטורי || || || ||
|-
| סה&quot;כ || || || ||
|-
| rowspan=&quot;4&quot; | P.V בינוני (ישיבה 356א)
| חח&quot;י || || || ||
|-
| חמ&quot;י || || || ||
|-
| מחלק היסטורי || || || ||
|-
| סה&quot;כ || || || ||
|-
| rowspan=&quot;4&quot; | P.V מכרזי קרקע חלוקה (ישיבה 346)
| חח&quot;י || || || ||
|-
| חמ&quot;י || || || ||
|-
| מחלק היסטורי || || || ||
|-
| סה&quot;כ || || || ||
|-
| rowspan=&quot;4&quot; | הליך תחרותי (ישיבה 506)
| חח&quot;י || || || ||
|-
| חמ&quot;י || || || ||
|-
| מחלק היסטורי || || || ||
|-
| סה&quot;כ || || || ||
|}
--&gt;

@ : {{ממורכז|'''נספח ו' [[לאמת מידה 7א]]''' {{ש}} נתונים על הספק מותקן של מיתקנים בטכנולוגיה פוטו-וולטאית המחוברים לרשת ההולכה, שלהם הסדרה בתוקף על פי הסדרתם ברמה חודשית (((הושמט)))}}
&lt;!--
: {| style=&quot;table-layout: fixed; width: 600px;&quot;
! הסדרה תעריפית של רשות החשמל (מס' ישיבה) !! הספק מותקן שבעבורו קיים אישור תעריף {{ש}} נכון לתאריך dd/mm/yyyy !! סך הספק מותקן {{ש}} נכון לתאריך dd/mm/yyyy
|-
| P.V הולכה (ישיבה 325) || ||
|-
| P.V הולכה (ישיבה 344) || ||
|-
| P.V הולכה (ישיבה 347) || ||
|-
| P.V הולכה (ישיבה 385) || ||
|-
| מכרזי קרקע (443) || ||
|}
--&gt;

@ (תיקון: תשפ&quot;א-6) : {{ממורכז|'''נספח ז' [[לאמת מידה 7א]]'''}}
@ : {{ממורכז|דוח רבעוני - רשימת מיתקני ייצור שקיבלו תשובה לבקשה להתחבר לרשת - יפורסם על ידי בעל רישיון חלוקה (((הושמט)))}}
&lt;!--
: &lt;div style=&quot;overflow-y: scroll;&quot;&gt;
{| style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%; min-width: 1600px; font-size: smaller;&quot;
! rowspan=&quot;2&quot; | מס&quot;ד !! rowspan=&quot;2&quot; | מחוז בחח&quot;י !! rowspan=&quot;2&quot; | אזור מנהלי בחח&quot;י !! rowspan=&quot;2&quot; | יישוב !! rowspan=&quot;2&quot; | תאריך הגשת הבקשה על ידי היזם !! rowspan=&quot;2&quot; | תאריך פתיחת הזמנה !! rowspan=&quot;2&quot; | מס' הזמנה !! rowspan=&quot;2&quot; | מס' ההסדרה של הרשות שעל פיה מבוקש החיבור !! rowspan=&quot;2&quot; | מועד מבוקש על ידי היזם לחיבור המיתקן לרשת !! rowspan=&quot;2&quot; | הספק מיתקן הייצור המבוקש (בקילו-וואט) !! rowspan=&quot;2&quot; | האם הבקשה כוללת חיבור חדש לשילוב או להגדלת חיבור קיים? !! rowspan=&quot;2&quot; | מתח הרשת !! colspan=&quot;2&quot; | למיתקן ייצור במתח גבוה !! colspan=&quot;2&quot; | למיתקן ייצור במתח נמוך !! rowspan=&quot;2&quot; | תשובת המחלק למבקש החיבור !! rowspan=&quot;2&quot; | המועד המתוכנן להפעלה מסחרית !! rowspan=&quot;2&quot; | סיבות לדחיית הבקשה {{מוקטן|(אם נדחתה - מתוך רשימת תשובות אפשריות כמפורט מטה)}} !! rowspan=&quot;2&quot; | נימוקים לתשובת מחלק שלילית לחיבור !! colspan=&quot;3&quot; | פרוט נתונים במסגרת תשובת מחלק חיובית מוגבלת
|-
! שם קו המתח הגבוה שאליו יחובר המיתקן !! שם תחנת משנה שאליה מחובר המיתקן !! שם קו המתח הנמוך שאליו יחובר המיתקן !! שם תחנת הטרנספורמציה שאליה יחובר המיתקן !! האם הוטל על בעל המיתקן להתקין אמצעי להגבלת זרם (כן/לא) !! מגבלת הוצאת הספק מהמיתקן (כן/לא) !! מס' השעות שבהן צפויה מגבלת הספק (שעות)
|-
| 1 || || || || || || || || || || || || || || || || || || || || || ||
|-
| 2 || || || || || || || || || || || || || || || || || || || || || ||
|-
| 3 || || || || || || || || || || || || || || || || || || || || || ||
|}
&lt;/div&gt;
: רשימת סיבות אפשריות:
: • תשובת מחלק חיובית.
: • תשובת מחלק חיובית מוגבלת.
: • תשובת מחלק שלילית לתעריף.
--&gt;

@ : {{ממורכז|דוח רבעוני - רשימת מיתקני ייצור שחוברו לרשת (((הושמט)))}}
&lt;!--
: &lt;div style=&quot;overflow-y: scroll;&quot;&gt;
{| style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%; min-width: 1600px; font-size: smaller;&quot;
! rowspan=&quot;2&quot; | מס&quot;ד !! rowspan=&quot;2&quot; | מחוז בחח&quot;י !! rowspan=&quot;2&quot; | אזור מנהלי בחח&quot;י !! rowspan=&quot;2&quot; | יישוב !! rowspan=&quot;2&quot; | תאריך הגשת הבקשה על ידי היזם !! rowspan=&quot;2&quot; | תאריך פתיחת הזמנה !! rowspan=&quot;2&quot; | מס' הזמנה !! rowspan=&quot;2&quot; | מס' ההסדרה של הרשות שעל פיה מבוקש החיבור !! rowspan=&quot;2&quot; | מועד מבוקש ידי על היזם לחיבור המיתקן לרשת !! rowspan=&quot;2&quot; | גודל מיתקן הייצור המבוקש (בקילו וואט) !! rowspan=&quot;2&quot; | האם הבקשה היא לחיבור או חדש להגדלת חיבור קיים? !! rowspan=&quot;2&quot; | מתח הרשת !! colspan=&quot;2&quot; | למיתקן ייצור במתח גבוה !! colspan=&quot;2&quot; | למיתקן ייצור במתח נמוך !! rowspan=&quot;2&quot; | מועד הפעלה מסחרית בפועל !! rowspan=&quot;2&quot; | הסיבה לדחיית המועד החיבור הנדרש או לאי-עמידה בו !! colspan=&quot;3&quot; | פרוט נתונים במסגרת תשובת מחלק חיובית מוגבלת
|-
! שם קו המתח הגבוה שאליו חובר המיתקן !! שם תחנת המשנה שאליה מחובר המיתקן !! שם קו המתח הנמוך שאליו חובר המיתקן !! שם תחנת הטרנספורמציה שאליה חובר המיתקן !! האם הוטל על בעל המיתקן להתקין אמצעי להגבלת זרם (כן/לא) !! מגבלת הוצאת הספק מהמיתקן (כן/לא) !! מס' השעות שבהן צפויה מגבלת הספק (שעות)
|-
| 1 || || || || || || || || || || || || || || || || || || || ||
|-
| 2 || || || || || || || || || || || || || || || || || || || ||
|-
| 3 || || || || || || || || || || || || || || || || || || || ||
|}
&lt;/div&gt;
--&gt;

@ : {{ממורכז|דוח סטטיסטי לשר לשנה קלנדרית (((הושמט)))}}
&lt;!--
: &lt;div style=&quot;overflow-y: scroll;&quot;&gt;
{| style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%; min-width: 1200px; font-size: smaller;&quot;
! חודש !! מס' המיתקנים שחוברו לרשת מתח גבוה !! סך הספק המיתקנים שחוברו לרשת במתח הגבוה (MW) !! הספק ממוצע למיתקן (MW) !! מס' המיתקנים שחוברו לרשת המתח הנמוך !! סך הספק המיתקנים שחוברו לרשת במתח הנמוך (MW) !! הספק ממוצע למיתקן (KW) !! אחוז מימוש מכסה תעריפית (בפירוט לכל מכסה) !! מס' מיתקני מתח גבוה שהוגבלו בהוצאת אנרגיה לרשת (מספר) !! סך הספק מיתקני מתח גבוה שהוגבלו בהוצאת אנרגיה לרשת (מ&quot;ו) !! מס' מיתקני מתח נמוך שהוגבלו בהוצאת אנרגיה לרשת (מספר) !! סך הספק מיתקני מתח נמוך שהוגבלו בהוצאת אנרגיה לרשת (מ&quot;ו) !! מס' מיתקני מתח גבוה שבקשתם להתחבר לרשת נענתה בשלילה (מספר) !! סך הספק מיתקני מתח גבוה שבקשתם להתחבר לרשת נענתה בשלילה (מ&quot;ו) !! מס' מיתקני מתח נמוך שבקשתם להתחבר לרשת נענתה בשלילה (מספר) !! סך הספק מיתקני מתח נמוך שבקשתם להתחבר לרשת נענתה בשלילה (מ&quot;ו) !! סיבות מרכזיות אופייניות למתן תשובה שלילית לבקשת החיבור !! אחוז מימוש מהמכסה התעריפית היו אילו מחוברים מיתקנים שנענו בשלילה לרשת
|-
| שנה קודמת || || || || || || || || || || || || || || || || ||
|-
| ינואר || || || || || || || || || || || || || || || || ||
|-
| פברואר || || || || || || || || || || || || || || || || ||
|-
| מרס || || || || || || || || || || || || || || || || ||
|-
| אפריל || || || || || || || || || || || || || || || || ||
|-
| מאי || || || || || || || || || || || || || || || || ||
|-
| יוני || || || || || || || || || || || || || || || || ||
|-
| יולי || || || || || || || || || || || || || || || || ||
|-
| אוגוסט || || || || || || || || || || || || || || || || ||
|-
| ספטמבר || || || || || || || || || || || || || || || || ||
|-
| אוקטובר || || || || || || || || || || || || || || || || ||
|-
| נובמבר || || || || || || || || || || || || || || || || ||
|-
| דצמבר || || || || || || || || || || || || || || || || ||
|-
| סה&quot;כ לשנה || || || || || || || || || || || || || || || || ||
|-
| סה&quot;כ כללי || || || || || || || || || || || || || || || || ||
|}
&lt;/div&gt;
--&gt;

@ 7ב. (תיקון: 6.2.12, 2.12.14, 25.11.15, 12.9.16, 19.2.18, 23.9.19, 25.11.20, 2.12.20, 8.11.23, 30.6.24; תשע&quot;ח, תש&quot;ף-31, תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;א-15, תשפ&quot;א-28, תשפ&quot;ה-6, תשפ&quot;ה-7, תשפ&quot;ו-2) : '''מוקדי שירות של ספק שירות חיוני רשת'''
:: באמת מידה זו -
::- &quot;אמצעי דיגיטלי מקוון&quot; - (((נמחקה);))
::- &quot;ביטול עסקה מתמשכת&quot; - סיום עסקה מתמשכת לפי [[אמת מידה 17א]];
::- &quot;בירור חשבון&quot; - בקשת צרכן לקבלת מידע בשל טעות בחשבון החשמל, שאינה כוללת ביצוע פעולות שוטפות הקשורות בחשבון החשמל, ובכלל זה תשלומים, הפקות אישורים, קריאת מונה ודחיית תשלום;
::- &quot;טיפול בתקלה&quot; - טיפול בתלונת צרכן בשל תקלה שמקורה במתח נמוך בלבד המזין את מיתקן הצרכן במקום הצרכנות;
::- &quot;מוקד שירות רב-תכליתי&quot;, &quot;המוקד&quot; - מענה אנושי על ידי אמצעי דיגיטלי מקוון ומענה אנושי טלפוני;
::- &quot;מוקד תקשורת כתובה&quot; - מוקד בירורים בנושאים צרכניים באמצעות שיחוח (צ'אט) או מסרון;
::- &quot;מענה אנושי טלפוני&quot; - מענה מקצועי טלפוני הניתן על ידי עובדים שהוכשרו לספק מענה אנושי;
::- &quot;מענה אנושי על ידי אמצעי דיגיטלי מקוון&quot; - מענה מקצועי של ספק השירות החיוני רשת באמצעי תקשורת שאינו שיחה טלפונית, ובכלל זה מענה באמצעות אתר האינטרנט או באמצעות יישומונים למסרים מיידיים ושיחוח (צ'אט), על ידי עובדים שהוכשרו לכך;
::- &quot;מענה אנושי מקצועי&quot; -  מענה טלפוני הניתן על ידי עובדים שהוכשרו לספק מענה בטלפון;
::- &quot;מענה קולי&quot; - מענה שאינו אנושי, המאפשר לצרכן ביצוע פעולות בנושאים צרכניים;
::- &quot;סיום התקשרות&quot; - הודעת צרכן שנמסרה לפי [[סעיף (א) לאמת מידה 17]], בעניין בקשתו לניתוק חיבור החשמל מרשת החשמל;
::- &quot;שירות עצמי באמצעות אמצעי דיגטלי מקוון&quot; - שירות שניתן באמצעי דיגיטלי, ובכלל זה ביישומון למסרים מיידיים, בשיחוח (צ'אט), באתר האינטרנט של ספק השירות החיוני רשת או ביישומון של ספק השירות החיוני רשת, לביצוע פעולות בידי הצרכן באופן עצמאי, בלא מעבר למענה אנושי;
::- &quot;תקלה מערכתית כללית בהספקת השירות&quot; - כמשמעותה [[בסעיף 18ב לחוק הגנת הצרכן, התשמ&quot;א-1981]].
: (א) '''מוקדי שירות'''
:: (1) ספק שירות חיוני רשת יעמיד לרשות צרכניו מוקד שירות רב-תכליתי שבו יינתן שירות בכל הנושאים הנוגעים לחלוקה ולאספקת חשמל.
:: (2) ספק שירות חיוני רשת יעמיד לרשות צרכניו מענה אנושי טלפוני בנושאים הנוגעים לחלוקה, ובנושאי ייצור חשמל והסדרי תשלום לצרכנים.
:: (3) אם פניית צרכן למוקד השירות הרב-תכליתי נדרשת לטיפול נוסף על הטיפול שניתן במוקד, יופנה הצרכן על ידי נציגי השירות במוקד להמשך טיפול אצל גורמי מקצוע של ספק שירות חיוני רשת העוסקים בתחום שהפנייה עוסקת בו (באמת מידה זו - גורם מקצועי מומחה).
:: (4) ספק שירות חיוני רשת יעמיד לרשות צרכניו מענה קולי בעברית ובערבית בנושאים הקשורים לצרכנות ולאספקת חשמל; ספק שירות חיוני רשת רשאי לכלול במענה הקולי, לפי שיקול דעתו, פעולות בעניין מוצרים ושירותים נוספים.
:: (5) ספק שירות חיוני רשת יפרסם באמצעים דיגיטליים וכן בחשבון החשמל את פרטי מוקד השירות הרב-תכליתי, את אפשרויות יצירת הקשר עימו ואת שעות הפעילות.
: (ב) '''שעות פעילות המוקד הרב-תכליתי'''
:: (1) נציגי השירות ישיבו לפניות המגיעות למוקד הרב-תכליתי, בין אם באמצעות מענה אנושי על ידי אמצעי דיגיטלי מקוון ובין אם באמצעות מענה אנושי טלפוני, לפי העניין, במהלך שעות הפעילות כמפורט להלן:
::: (א) בנושאי אספקה, ובכלל זה נושאים צרכניים בעניין זה כגון בירור חשבון וביטול עסקה מתמשכת, וכן בנושא סיום התקשרות - בימים א' עד ה', מהשעה 8:00 עד השעה 19:00, למעט בחגים;
::: (ב) (((נמחקה);))
::: (ג) בנושאי חלוקה, ובכלל זה נושאים צרכניים בעניין זה כגון הזמנות והגדלות חיבור, בדיקות מיתקן, בירור חשבונות שירותי רשת כמשמעותם [[בסעיף (ב)(2) לאמת מידה 23]], עבודות הקשורות במדור התכנון, מדור בודקים ומדור מתכננים - בימים א' עד ה' מהשעה 8:00 עד השעה 15:00, למעט בחגים;
::: (ג1) על אף האמור בפסקה (א), בנושא הסדרי תשלום וחובות צריכה שוטפים - בימים א' עד ה', משעה 8:00 עד השעה 15:00, למעט בחגים;
::: (ג2) בנושאי ייצור חשמל, הליכים הנדרשים להקמת מיתקנים, חיבור מיתקנים וחשבונות ייצור - בימים א' עד ה' משעה 8:00 עד השעה 15:00, למעט בחגים;
::: (ד) ביום שאינו יום עבודה של ספק השירות החיוני רשת, יודיע ספק השירות החיוני רשת לצרכן בהודעה מוקלטת, את הימים והשעות של פעילותו במוקד השירות הרב-תכליתי, וכן יודיע על אפשרות לביצוע פעולות באמצעות שימוש באמצעי דיגיטלי מקוון.
:: (2) (((בוטל).))
:: (2א) בנושאי תקלות ומפגעים יינתן מענה אנושי טלפוני בכל שעות היממה ובכל ימות השנה.
:: (3) ספק שירות חיוני רשת יספק מענה קולי לביצוע פעולות של תשלום חשבונות, הצטרפות להוראת קבע, דיווח קריאת מונה בתעריף אחיד וכל שירות אחר שהורתה לו הרשות, שיפעל בכל שעות היממה ובכל ימות השנה, למעט במצב חירום כהגדרתו [[בסעיף (א)(2) לאמת מידה 29א]] או בקרות אירוע חריג; ספק שירות חיוני רשת רשאי לכלול במענה הקולי, לפי שיקול דעתו, פעולות בעניין מוצרים ושירותים המשתנים מזמן לזמן.
:: (4) לצורך ביצוע פעולות וקבלת מידע בשירות עצמי, יספק ספק שירות חיוני רשת מענה קולי ומענה בשירות עצמי באמצעות אמצעי דיגיטלי מקוון, שיפעל בכל שעות היממה ובכל ימות השנה.
: (ג) '''מתן מענה וזמני המתנה'''
:: (1) המוקד הרב-תכליתי, הכולל מערכת אוטומטית לניתוב שיחות, ייתן, בשעות פעילות המענה האנושי כאמור בסעיף (ב)(1), לפי העניין, מענה אנושי טלפוני לצרכנים לפי סעיף זה, לאחר מתן האפשרות לבחור את סוג השירות ואת שפת המענה האנושי.
:: (2) ככלל, משך זמן ההמתנה למענה אנושי טלפוני בנושאי טיפול בתקלה ובמפגעים, סיום התקשרות, ביטול עסקה מתמשכת ובירור חשבון, לא יעלה על 6 דקות מתחילת השיחה, אלא אם כן בחר הצרכן לקבל שירות השארת הודעה שהוצע לו על ידי ספק השירות החיוני רשת בהתאם להוראות סעיף קטן (4), בשינויים המחויבים.
:: (2א) ככלל, משך זמן ההמתנה למענה אנושי טלפוני בנושאים המנויים בסעיף (ב)(1), שאינם מנויים בסעיף קטן (2), לא יעלה על 7 דקות בממוצע מתחילת ההמתנה למענה אנושי, אלא אם כן בחר הצרכן לקבל שירות השארת הודעה שהוצע לו על ידי ספק השירות החיוני רשת בהתאם להוראות סעיף קטן (4), בשינויים המחויבים.
:: (2ב) אם נדרש טיפול נוסף מעבר למענה אנושי לפי סעיפים קטנים (2) או (2א), נציג שירות של ספק השירות החיוני רשת יעדכן את הצרכן בדבר העברת הפנייה לגורם מקצועי אחר וכן בנוגע לכל שינוי בסטטוס הטיפול בפנייה.
:: (3) ספק שירות חיוני רשת יהיה רשאי לחרוג מזמן המענה הקבוע בסעיף קטן (2), בהתאם להוראות אלה:
::: (א) שיעור השיחות בנושאי טיפול בתקלה, בירור חשבון, ביטול עסקה מתמשכת וסיום התקשרות שבהן משך ההמתנה לקבלת מענה אנושי טלפוני עולה על 6 דקות מתחילת השיחה, לא יעלה על 15 אחוזים מתוך כלל השיחות בנושאים כאמור המתקבלות במוקד הטלפוני, בחישוב ממוצע חצי שנתי; החישוב יבוצע פעמיים בשנה, בחודשים מרס וספטמבר, בעבור חצי השנה הקלנדרית שקדמה לרבעון שבו בוצע החישוב;
::: (ב) ספק שירות חיוני רשת רשאי לפנות לרשות בדיעבד ולבקש אישור על חריגה נוספת, מעבר לשיעור שנקבע בפסקה (א).
:: (3א) חרג ספק שירות חיוני רשת מזמן המענה האנושי לשיחה שנקבע לפי סעיף קטן (2), ישלם תשלום בשל הפרה בעלות הקבועה בלוח תעריפים 12.1–1; חובת תשלום לפי סעיף קטן זה לא תחול לגבי חריגה מזמן המענה שאושרה לפי סעיף קטן (3).
:: (3ב) ספק שירות חיוני רשת יהיה רשאי לחרוג מזמן המענה הקבוע בסעיף קטן (2א), בשיעור שלא יעלה על 15 אחוזים מתוך כלל השיחות בנושאים כאמור המתקבלות במוקד הטלפוני, בחישוב ממוצע חצי שנתי; החישוב יבוצע פעמיים בשנה, בחודשים מרץ וספטמבר, בעבור חצי השנה הקלנדרית שקדמה לרבעון שבו בוצע החישוב.
:: (4) אם זמן ההמתנה הצפוי לקבלת מענה לפי סעיף קטן (2) או (2א) עולה על 3 דקות, יודיע על כך ספק השירות החיוני רשת לצרכן במענה קולי, לא יאוחר משתי דקות מתחילת השיחה, ויאפשר לצרכן להשאיר הודעה ולבקש מענה אנושי טלפוני חוזר אליו; ספק השירות החיוני רשת יחזור אל הצרכן במענה אנושי בתוך שלוש שעות ממועד השארת ההודעה במוקד הטלפוני; השאיר הצרכן הודעה כאמור פחות משעתיים לפני תום יום העבודה, רשאי ספק השירות החיוני רשת לחזור לצרכן במענה אנושי ביום העבודה הבא ולא יאוחר משלוש שעות ממועד תחילת יום העבודה.
:: (5) חזר ספק השירות החיוני רשת לצרכן כאמור בסעיף קטן (4) והצרכן לא ענה, יודיע ספק השירות החיוני רשת לצרכן בהודעה קולית או במסרון את טווח השעות שבהן יחזור בשנית לצרכן, ובלבד שהמועד שבו יחזור לצרכן יהיה לא יאוחר משלוש שעות מהמועד שבו מסר הודעה או שלח מסרון כאמור; חזר ספק השירות החיוני רשת לצרכן בפעם השנייה כאמור והצרכן לא ענה, יודיע לו, בהודעה קולית או במסרון, כי מאחר שלא ענה עליו לפנות למוקד השירות מחדש.
:: (6) במענה אנושי על ידי אמצעי דיגיטלי מקוון ישלח ספק שירות חיוני רשת בחוזר לצרכן, מייד עם קבלת הפנייה, הודעת סטטוס על קבלת הפנייה ותחילת הטיפול בה וכן לאחר סיום הטיפול בפנייה ישלח ספק השירות החיוני רשת לצרכן הודעה המעדכנת על סיום הטיפול בה.
:: (7) הודעת המעדכנת על סיום טיפול בפניית הצרכן לפי סעיף קטן (6) תועבר בהתאם למפורט להלן:
::: (א) בפניות שהתקבלו באפלקציות מסרים מיידיים ובשיחוח (צ'אט) - בתוך 2 ימי עבודה ממועד סיום ההתכתבות, אלא אם כן נדרש להעביר את הטיפול לגורם מקצועי מומחה;
::: (ב) בפניות שהתקבלו בטופס מקוון באתר האינטרנט - בתוך 5 ימי עבודה, אלא אם כן נדרש להעביר את הטיפול לגורם מקצועי מומחה;
::: (ג) אם הפנייה הועברה להמשך טיפול אצל גורם מקצועי מומחה, יקבל הצרכן הודעה כי פנייתו הועברה לגורם מקצועי להמשך טיפול; ההודעה תישלח בתוך הזמנים המפורטים בפסקאות (א) או (ב), לפי העניין.
: (ג1) '''דיווחים'''
:: (1) ספק שירות חיוני רשת יאסוף וינטר נתונים על אודות דפוסי המענה וזמני ההמתנה למענה אנושי לצרכנים הפונים למוקד הטלפוני בנושאי הצרכנות השונים ועל פי פעולת הנציג.
:: (2) ספק שירות חיוני רשת יפרסם באתר האינטרנט שלו את השיעור הממוצע החצי שנתי של כלל הפניות שעמדו בפרק הזמן שנקבע למתן מענה אנושי טלפוני בנושאי סיום התקשרות, ביטול עסקה מתמשכת, טיפול בתקלה ובירור חשבון; בתקופה שעד יום ז' בטבת התשפ&quot;ג (31 בדצמבר 2022), ספק השירות החיוני רשת יבצע פרסום כאמור אחת לחצי שנה ואילו בתקופה החל מיום ח' בטבת התשפ&quot;ג (1 בינואר 2023) ואילך, יבצע פרסום כאמור אחת לשנה.
:: (3) ספק שירות חיוני רשת יפרסם באתר האינטרנט שלו בתוך חמישה ימי עבודה מתום כל חודש את משך זמן ההמתנה למענה הממוצע לכל נושא בחודש הקודם בפילוח שבועי; הנתון יפורסם בניכוי נושאי המענה האנושי המפורטים בסעיף (ג)(3) והמדווחים לפי סעיף (ג1)(2).
: (ד) '''פעילות המוקד במצבי עומס'''
:: (1) במצבי עומס הקשורים בצרכנות יעמיד ספק השירות החיוני רשת את המוקד הטלפוני לרשות צרכניו ויאפשר מתן מענה אנושי ככל הניתן ועל פי תור הפניה, לרבות מענה קולי בדבר המידע הרלוונטי לעניין הקשור במצב העומס שנוצר.
:: (2) במצבי עומס הנובעים מאי-אספקת חשמל ברשת מתח העל, העליון והגבוה בלבד, יעמיד ספק השירות החיוני רשת לרשות צרכניו מענה קולי בדבר קיום התקלה על פי איזור והצגת זמן משוער לסיום הטיפול, ככל שהוא ידוע.
: (ה) '''פעילות באירוע חריג'''
:: בקרות אירוע חריג או תקלה מערכתית כללית בהספקת השירות -
:: (1) ספק שירות חיוני רשת יפעיל את המוקד הטלפוני לדיווח על תקלות הנובעות מאי אספקת החשמל (להלן - מוקד חירום); מוקד החירום יפעל בכל ימי השבוע במשך כל שעות היממה והוא יתוגבר בכוח אדם ככל שיידרש לצורך מענה הולם לאירוע.
:: (2) ספק שירות חיוני רשת יעמיד לרשות צרכניו מענה קולי בדבר קיום התקלה באספקת החשמל על פי איזור וזמן משוער לסיום הטיפול ככל שידוע; מענה אנושי יינתן על פי תור.
:: (3) ספק שירות חיוני רשת יפעל ככל הניתן כדי להעמיד לרשות צרכניו שירות לקבלת מסרונים בקרות אירוע חריג, אשר יופעל אוטומטית ככל האפשר, עם הגדרת האירוע החריג, כמפורט להלן:
::: (א) נרשם צרכן לשירות קבלת הודעות במסרונים ממוקד החירום, יביא לידיעתו ספק השירות החיוני רשת מידע בדבר קיום התקלה באספקת חשמל ככל שניתן ובהתבסס על המידע הקיים אצלו לגבי תקלות ברשת מתח גבוה בלבד, על פי האזור הרלוונטי לצרכן וזמן משוער לסיום הטיפול;
::: (ב) מזמן שהוגדר האירוע כאירוע חריג ועד לסיום האירוע, יישלח לצרכן, לפי התור האוטומטי, מסרון מעודכן;
::: (ג) אם מסר הצרכן מספר טלפון והוא חסום לשירות קבלת מסרונים, יעביר לו ספק השירות החיוני את ההודעות לפי פסקאות משנה (א) ו-(ב) באמצעות שיחת טלפון או באמצעות מסרון קולי.
:: (4) ספק השירות החיוני רשת יזום קשר טלפוני עם צרכן שנרשם לקבלת שירות טלפון יזום; צרכן זכאי לשירות טלפון יזום אם במועד הרישום הציג אסמכתא להיותו עירייה, מועצה מקומית או מועצה אזורית; במסגרת שירות טלפון יזום, ועל מנת שיעודכנו התושבים באזור הרלוונטי, יביא מוקד החירום לידיעת הצרכן את קיום התקלה באספקת החשמל, הטיפול הנדרש לה, סטאטוס הטיפול ככל שידוע ומועד משוער להחזרת הזרם ככל שידוע; ספק השירות החיוני רשת יבדוק, בין היתר, אפשרויות לאספקת גנראטורים ואת התקיימותם של תנאים המצריכים מענה (([במקור: ספק שירות חיוני רשת])) מיוחד לטיפול, תוך שקילת כלל החלופות שיאפשרו מתן המענה המיוחד, ככל שניתן ובכפוף לכל דין.
:: (5) נתנה סגנית המנהל הכללי צרכנות ברשות לספק שירות חיוני רשת, הנחיות נוספות מעבר לאמור באמת מידה זו, בהתאם לנסיבות המקרה ובכפוף לכל דין, ינהג ספק השירות החיוני רשת לפי ההנחיות.
: (ה1) '''עדכון צרכן על הפרעה ממושכת'''
:: (1) עם קרות הפרעה ממושכת, יעדכן ספק שירות חיוני רשת את הצרכן, באמצעות מסרון בכתב או מסרון קולי או באמצעי דיגיטלי אחר שמסר הצרכן, בדבר קיום ההפרעה הממושכת וזמן משוער לסיום הטיפול, אם ידוע משך הזמן הנדרש לסיום הטיפול בהפרעה; העדכון האמור יתבסס על המידע הקיים במערכותיו של ספק שירות חיוני רשת.
:: (2) ספק השירות החיוני רשת יעדכן את הצרכן אם התעדכן זמן הסיום המשוער לטיפול בהפרעה הממושכת; עדכון לפי סעיף קטן זה יבוצע באותה דרך שבה עדכן ספק השירות החיוני את הצרכן בדבר קיום ההפרעה הממושכת.
:: (3) הסתיימה ההפרעה הממושכת, יעדכן ספק שירות חיוני רשת את הצרכן בדבר סיום ההפרעה הממושכת, באותו האמצעי שבו עדכן על קרות ההפרעה הממושכת.
: (ו) '''תיעוד שיחות למוקד הרב-תכליתי'''
:: ספק שירות חיוני רשת יקליט את השיחות הטלפוניות המתקבלות במענה הטלפוני האנושי ויתעד את ההתכתבויות במענה האנושי על ידי אמצעי דיגיטלי מקוון; ההקלטות וההתכתבויות יישמרו לתקופה שלא תפחת משנה ממועד היווצרותן; הודעה על ההקלטה תינתן לצרכן במסגרת המענה הקולי.

&lt;!--
@ 7ג. (תיקון: 27.9.17, 5.8.20, 11.8.21; תשפ&quot;א-17, תשפ&quot;ב-3, תשפ&quot;ד-4) : '''צרכנים שאספקת החשמל חיונית להם'''
: (((חל על מחלקים היסטוריים):))
: (א) '''רישום'''
:: (1) ספק שירות חיוני ירשום צרכן העומד בכל התנאים המפורטים להלן כצרכן שאספקת חשמל חיונית לו:
::: (א) הצרכן רשום בספרי ספק השירות החיוני ומחויב בתעריף ביתי. לעניין זה ייחשבו כצרכנים רשומים גם ילדיו הקטינים של הצרכן הרשום, בן או בת הזוג שלו או כל אדם אחר, אשר חולקים עימו את משק הבית.
::: (ב) הצרכן המציא לספק השירות החיוני הצהרה ערוכה לפי הטופס שבנספח ב' לאמת מידה זו וחתומה בידו, על הימצאות המכשיר ושימוש בו על ידי הצרכן הרשום או מי שנחשב לצרכן רשום לפי סעיף קטן (א), במקום הצרכנות, אשר כוללת במסגרתה גם את האישורים הנדרשים לעניין אותו מכשיר לפי נספח א' לאמת מידה זו.
:: (2) ההצהרה כאמור בסעיף קטן (1)(ב) תוגש אחת לשנתיים או אחת לשלוש שנים, לפי המפורט בנספח א' לגבי המכשיר שנעשה בו שימוש במקום הצרכנות, או במקרה של אחד מהשינויים הבאים: שינוי במצב הרפואי, שינוי כתובת או שינוי במכשיר הנמצא בשימוש.
:: (3) לא הומצאה הצהרה מעודכנת כאמור בסעיף קטן (2), יבוטל הרישום של הצרכן כצרכן שאספקת חשמל חיונית לו, ובלבד שספק השירות החיוני הוציא מכתב התראה לצרכן, לא יאוחר מחודשיים לפני תום כל תקופה של שנתיים או של שלוש שנים, לפי העניין.
: (ב) '''פרסום'''
:: ספק שירות חיוני יפרסם באתר האינטרנט שלו את המכשירים הרפואיים החיוניים המנויים בנספח א' לאמת מידה זו ואת הטופס המצורף כנספח ב' לאמת מידה זו.

@ (תיקון: תשפ&quot;א-17, תשפ&quot;ב-3) : {{ממורכז|'''נספח א' [[לאמת מידה 7ג]]'''}}
@ : '''מכשיר רפואי חיוני הוא מכשיר מהמפורטים להלן:'''
: {|
! width=&quot;30%&quot; | המכשיר !! width=&quot;40%&quot; | האישורים הנדרשים שיש לכלול {{ש}} במסגרת ההצהרה לפי נספח ב' !! width=&quot;30%&quot; | תוקף
|-
| מכשיר הנשמה בשימוש ביתי (מנשמים) ||
: 1. אישור רופא מטפל בקופת החולים שעוסק בתחום רפואי הנוגע בדבר, כי קיים צורך מציל חיים בשימוש במכשיר;
: 2. הצהרת הצרכן על שימוש במכשיר במקום הצרכנות;
: 3. אישור מינהלי של היחידה או הסניף לטיפול ביתי בקופת החולים
| הזכאות טעונה חידוש כל שלוש שנים
|-
| לב מלאכותי ||
: 1. אישור רופא מטפל בקופת החולים שעוסק בתחום רפואי הנוגע בדבר, כי קיים צורך מציל חיים בשימוש במכשיר;
: 2. הצהרת הצרכן על שימוש במכשיר במקום הצרכנות;
: 3. אישור מינהלי של היחידה או הסניף לטיפול ביתי בקופת החולים
| הזכאות טעונה חידוש כל שלוש שנים
|-
| מחוללי חמצן לשימוש ביתי ||
: 1. אישור רופא מטפל בקופת החולים שעוסק בתחום רפואי הנוגע בדבר, כי קיים צורך מציל חיים בשימוש במכשיר;
: 2. הצהרת הצרכן על שימוש במכשיר במקום הצרכנות
| הזכאות טעונה חידוש כל שנתיים
|-
| מכשיר BPAP בשימוש ביתי ||
: 1. אישור רופא מטפל בקופת החולים שעוסק בתחום רפואי הנוגע בדבר, המאשר כי קיים צורך מציל חיים בשימוש במכשיר;
: 2. הצהרת הצרכן על שימוש במכשיר במקום הצרכנות
| הזכאות טעונה חידוש כל שנתיים
|-
| מכשיר CPAP בשימוש ביתי ||
: 1. אישור רופא מטפל בקופת החולים שעוסק בתחום רפואי הנוגע בדבר, המאשר כי קיים צורך מציל חיים בשימוש במכשיר;
: 2. הצהרת הצרכן על שימוש במכשיר במקום הצרכנות
| הזכאות טעונה חידוש כל שנתיים
|-
| סופרי טיפות להזנה ולמתן תרופות בשימוש ביתי ||
: 1. אישור רופא מטפל בקופת החולים שעוסק בתחום רפואי הנוגע בדבר, המאשר כי קיים צורך מציל חיים בשימוש במכשיר;
: 2. הצהרת הצרכן על שימוש במכשיר במקום הצרכנות
| הזכאות טעונה חידוש כל שנתיים
|-
| מכשיר דיאליזה ביתית ||
: 1. אישור רופא מטפל בקופת חולים שעוסק בתחום רפואי הנוגע בדבר, המאשר כי קיים צורך מציל חיים בשימוש במכשיר;
: 2. הצהרת הצרכן על שימוש במכשיר במקום הצרכנות
| הזכאות טעונה חידוש כל שנתיים
|-
| מכשיר משעל בשימוש ביתי ||
: 1. אישור רופא מטפל בקופת החולים שעוסק בתחום רפואי הנוגע בדבר, המאשר כי קיים צורך מציל חיים בשימוש במכשיר;
: 2. הצהרת הצרכן על שימוש במכשיר במקום הצרכנות
| הזכאות טעונה חידוש כל שנתיים
|-
| מכשיר סקשיין בשימוש ביתי ||
: 1. אישור רופא מטפל בקופת החולים שעוסק בתחום רפואי הנוגע בדבר, המאשר כי קיים צורך מציל חיים בשימוש במכשיר;
: 2. הצהרת הצרכן על שימוש במכשיר במקום הצרכנות
| הזכאות טעונה חידוש כל שנתיים
|-
| מכשיר פאלס אוקסימטר בשימוש ביתי ||
: 1. אישור רופא מטפל בקופת החולים שעוסק בתחום רפואי הנוגע בדבר, המאשר כי קיים צורך מציל חיים בשימוש במכשיר;
: 2. הצהרת הצרכן על שימוש במכשיר במקום הצרכנות
| הזכאות טעונה חידוש כל שנתיים
|-
| מכשיר מוניטור קרדיאלי אפנאה בשימוש ביתי ||
: 1. אישור רופא מטפל בקופת החולים שעוסק בתחום רפואי הנוגע בדבר, המאשר כי קיים צורך מציל חיים בשימוש במכשיר;
: 2. הצהרת הצרכן על שימוש במכשיר במקום הצרכנות
| הזכאות טעונה חידוש כל שנתיים
|-
| מייארבו בשימוש ביתי ||
: 1. אישור רופא מטפל בקופת החולים שעוסק בתחום רפואי הנוגע בדבר, המאשר כי קיים צורך מציל חיים בשימוש במכשיר;
: 2. הצהרת הצרכן על שימוש במכשיר במקום הצרכנות
| הזכאות טעונה חידוש כל שנתיים
|-
| HIGH FLOW בשימוש ביתי ||
: 1. אישור רופא מטפל בקופת החולים שעוסק בתחום רפואי הנוגע בדבר, המאשר כי קיים צורך מציל חיים בשימוש במכשיר;
: 2. הצהרת הצרכן על שימוש במכשיר במקום הצרכנות
| הזכאות טעונה חידוש כל שנתיים
|-
| מכשיר IPV בשימוש ביתי ||
: 1. אישור רופא מטפל בקופת החולים שעוסק בתחום רפואי הנוגע בדבר, המאשר כי קיים צורך מציל חיים בשימוש במכשיר;
: 2. הצהרת הצרכן על שימוש במכשיר במקום הצרכנות
| הזכאות טעונה חידוש כל שנתיים
|-
| מכשיר אינהלציה לחולים הסובלים ממחלות ריאה חסימתיות כגון: CF, אסתמה, COPD, ברונכיאקטזיס ||
: 1. אישור רופא מטפל בקופת החולים שעוסק בתחום רפואי הנוגע בדבר, המאשר כי קיים צורך מציל חיים בשימוש במכשיר;
: 2. הצהרת הצרכן על שימוש במכשיר במקום הצרכנות
| הזכאות טעונה חידוש כל שנתיים
|}

@ (תיקון: תשפ&quot;א-17, תשפ&quot;ב-3) : {{ממורכז|'''נספח ב' [[לאמת מידה 7ג]]'''}}
@ : '''הצהרה על שימוש במכשיר רפואי חיוני'''

@ : '''הנחיות:'''
@ : 1. הדפס את הטופס הזה ומלא אותו בצבע שחור או כחול כהה בלבד.
: 2. אנא דאג שהרופא ימלא את הדף הנוסף.
: 3. אנא דאג שהרופא המטפל בקופת החולים שעוסק בתחום רפואי הנוגע בדבר יחתום על הטופס לאחר מילויו.
: 4. אם ההצהרה היא לגבי שימוש במכשיר הנשמה בשימוש ביתי או בלב מלאכותי, נדרש גם אישור מינהלי של היחידה או הסניף לטיפולי בית בקופת החולים; בלא אישור זה הטופס אינו בתוקף.
: 5. אנא דאג לשלוח את הבקשה אל מוקד השירות של ספק השירות החיוני.

@ : '''פרטי הצרכן הרשום:'''
@ : 1. {| style=&quot;width: 600px; table-layout: fixed;&quot;
! rowspan=&quot;2&quot;| פרטים אישיים של הצרכן הרשום !! מס' חוזה !! שם משפחה !! שם פרטי !! שנת לידה !! מצב משפחתי
|-
| || || || || style=&quot;text-align: center;&quot; | ר/נ/ג
|}
: פרטי הקטין בנו/בתו של הצרכן הרשום או בן/בת הזוג של הצרכן הרשום, או כל מי שחולק עם הצרכן הרשום את משק הבית, אשר עושה שימוש במכשיר:
: (אם הקטין הוא הזכאי שאספקת החשמל חיונית לו, יש לצרף ספח תעודת זהות שבו רשום הקטין)
: 2. {| style=&quot;width: 400px; table-layout: fixed;&quot;
! rowspan=&quot;2&quot; | פרטים אישיים של המשתמש במכשיר !! שם משפחה !! שם פרטי !! שנת לידה
|-
| || ||
|}
@ : '''כתובת מקום הצרכנות ופרטי התקשרות עם הצרכן הרשום:'''
: 3. {| style=&quot;width: 800px; table-layout: fixed;&quot;
! rowspan=&quot;3&quot;| כתובת מגורים עיקרית !! עיר/יישוב !! שכונה !! רחוב !! מס' בית !! כניסה !! קומה !! דירה
|-
| || || || || || ||
|-
! מיקוד || !! הערות || colspan=&quot;4&quot; |
|}
: 4. {| style=&quot;width: 400px; table-layout: fixed;&quot;
! rowspan=&quot;2&quot; | פרטי קשר !! טלפון בבית !! טלפון נייד !! מספר נוסף
|-
| || ||
|}

@ : '''מידע חשוב'''
@ : לפני אישור בקשה זו תיבחן ההצהרה לעניין שימוש במכשיר בכפוף לרשימת המכשירים הרפואיים החיוניים שבנספח א' [[כללים אלו|לאמת מידה 7ג לכללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני), התשע&quot;ח-2018]] (להלן - נספח א').
: 1. כחלק מבקשה זו, על המבקש להמציא לחברה אמצעי קשר זמינים לצורך עדכונים ובירורים.
: 2. בקשה מסוג זה תוגש כל שנתיים או כל שלוש שנים, בהתאם לסוג המכשיר וכמפורט בנספח א', או במקרה של אחד מהשינויים האלה: שינוי במצב הרפואי, שינוי כתובת או שינוי במכשירים הנמצאים בשימוש; אי-עמידה בתנאי זה עשויה להביא לביטול הזכאות.
: 3. בקשה זו נוגעת לנושא ניתוק זרם החשמל עקב אי-עמידה בתשלום חשבון צריכה שוטף, אך לא עקב חובות בשל צריכה שלא כדין/תקלה/עבודה יזומה על ידי החברה.
: 4. בעת תקלה תינתן עדיפות לטיפול בצרכנים בעלי בקשה מסוג זה, אך אין החברה מתחייבת לכך והדבר כפוף לצרכים תפעוליים.
: 5. לצרכנים המגישים בקשה זו מומלץ להחזיק מקור כוח חלופי לשעת חירום לצורך המכשיר החיוני.
: 6. בקשה זו אינה פוטרת מחובת תשלום חשבון החשמל השוטף; אי-תשלום יישא ריבית פיגורים ואכיפת גבייה על פי דין.
: 7. מומלץ לפנות אל המוסד לביטוח הלאומי לבירור זכאות להנחה בחשבון החשמל.

@ : {{ממורכז|'''הצהרה'''}}
@ : אני, החתום מטה, צרכן חשמל בתעריף ביתי, מצהיר בזה על נכונות האמור בבקשה זו ועל כך שיש ברשותי ובשימושי או ברשות ובשימוש בני/בתי הקטינ/ה או ברשות ובשימוש בן/בת הזוג שלי או ברשות ובשימוש אחר החולק עימי את משק הבית, מכשיר רפואי חיוני הנטען מאספקת חשמל שוטפת. המכשיר נמצא בשימושי האישי/בשימוש בני/בתי הקטינ/ה / בשימוש בן/בת הזוג שלי / בשימוש אחר החולק עימי את משק הבית, בתוך הבית המשמש למגורים, וחיוני כי תהיה לו אספקת חשמל במשך כל שעות היממה.
: אני מצהיר שאעדכן את חברת החשמל ואת קופת החולים באופן מיידי על כל שינוי במכשיר מציל חיים שברשותי/ברשות בני/בתי הקטינ/ה, ברשות בן/בת הזוג שלי או ברשות אחר החולק עימי את משק הבית, מעבר דירה או שינוי במצב הרפואי.
: אני מצהיר כי הפרטים שמסרתי מלאים ונכונים.
@ : {{טורים שווים ממורכז|{{טקסט תחתי|.........................|חתימה}}|{{טקסט תחתי|.........................|תאריך}}}}

@ : '''אישור רופא מטפל שעוסק בתחום רפואי הנוגע בדבר בקופת החולים'''
: להשלמה על ידי הרופא המטפל בצרכן בקופת החולים, שעוסק בתחום הרפואי הנוגע בדבר.
: אנא מלא כל מידע וענה על כל השאלות באופן מלא;
: (1) תאר את הציוד שלו זקוק המטופל:
:: □ מכונת הנשמה בשימוש ביתי (מנשם)
:: □ לב מלאכותי
:: □ אחר - לפי רשימת מכשירים ברשימה שבנספח א' [[לאמת המידה 7ג]]; יש לציין סוג המכשיר:
::: {|
! !! width=&quot;200px&quot; | סוג המכשיר !! !! width=&quot;200px&quot; | סוג המכשיר
|-
| || מחוללי חמצן לשימוש ביתי || || מכשיר פאלס אוקסימטר בשימוש ביתי
|-
| || מכשיר BPAP בשימוש ביתי || || מכשיר מוניטור קרדיאלי אפנאה בשימוש ביתי
|-
| || מכשיר CPAP בשימוש ביתי || || מייארבו בשימוש ביתי
|-
| || סופרי טיפות להזנה ולמתן תרופות בשימוש ביתי || || HIGH FLOW בשימוש ביתי
|-
| || מכשיר דיאליזה ביתית בשימוש ביתי || || מכשיר IPV בשימוש ביתי
|-
| || מכשיר משעל בשימוש ביתי || || מכשיר אינהלציה לחולים הסובלים ממחלות ריאה חסימתיות כגון: CF, אסתמה, COPD, ברונכיאקטזיס
|-
| || מכשיר סקשיין בשימוש ביתי || ||
|}
: אני מאשר בזה כי להערכתי המקצועית המטופל {{מוקטן|(שם פרטי ושם משפחה)}} ............................. זקוק לשימוש במכשיר מציל חיים הנטען מאספקת חשמל שוטפת.
: יש למלא את כל הפרטים; אישור חסר לא יתקבל.
: פרטי הרופא:
: {| style=&quot;width: 400px; table-layout: fixed;
! פרטים אישיים !! מס' רישיון !! שם משפחה !! שם פרטי
|-
| || || ||
|}
: חתימת הרופא + חותמת: .......................................
: למילוי רק בעבור מכשיר הנשמה ביתי או לב מלאכותי: אישור מינהלי של היחידה או הסניף לטיפולי בית בקופת החולים
: {| style=&quot;width: 400px; table-layout: fixed;
! קופת חולים !! טלפון !! כתובת היחידה/הסניף !! חתימת הרופא וחותמת
|-
| || || ||
|}
@ : {{טורים שווים ממורכז|{{טקסט תחתי|.........................|חתימה}}|{{טקסט תחתי|.........................|תאריך}}}}
--&gt;

@ 7ג. (תיקון: 27.9.17, 5.8.20, 11.8.21; תשפ&quot;א-17, תשפ&quot;ב-3, תשפ&quot;ד-4) : '''צרכנים שאספקת החשמל חיונית להם מטעמים רפואיים או כלכליים'''
&lt;!-- : (((חל על מחלקים חדשים):)) --&gt;
: (א) '''הגדרה'''
:: באמת מידה זו, &quot;כלי גבייה&quot; - כהגדרתו [[באמת מידה 1]], למעט התקנת נתיך מוקטן.
: (ב) '''חיוניות אספקת חשמל מטעמים רפואיים'''
:: (1) ספק השירות החיוני יכיר בצרכן כצרכן שאספקת החשמל חיונית לו בשל טעמים רפואיים, אם הוא עומד בכל התנאים המפורטים להלן:
::: (א) הצרכן רשום בספרי ספק השירות החיוני ומחויב בתעריף ביתי;
::: (ב) הצרכן המציא לספק השירות החיוני הצהרה לפי הטופס שבנספח ב' לאמת מידה זו ואשר חתומה בידו, על הימצאות מכשיר מהמכשירים המפורטים בנספח א' לאמת מידה זו ושימוש בו בידי הצרכן, במקום הצרכנות, אשר כוללת במסגרתה גם את האישורים הנדרשים לעניין אותו מכשיר לפי המפורט לצידו בנספח האמור.
:: (2) הגיש צרכן את המסמכים האמורים בסעיף קטן (1)(ב), ירשום ספק שירות חיוני את הצרכן כצרכן שאספקת החשמל חיונית לו למשך שנתיים או שלוש שנים, בהתאם למפורט לצד המכשיר בנספח א'; בתום כל תקופת רישום כאמור, לפי העניין, יידרש צרכן להגיש מחדש את המסמכים לפי סעיף קטן (1)(ב) כדי שספק השירות החיוני יכיר בו מחדש כצרכן שאספקת החשמל חיונית לו; לא הומצאה הצהרה מעודכנת לפי סעיף קטן זה בתום תקופת הרישום, יבוטל רישום של הצרכן כצרכן שאספקת החשמל חיונית לו מטעמים רפואיים, ובלבד שספק השירות החיוני הוציא מכתב התראה לצרכן, לא יאוחר מחודשיים לפני תום תקופת הרישום.
:: (3) צרכן יגיש הצהרה כאמור בסעיף קטן (1)(ב) גם אם מתקיים אחד מהשינויים האלה: שינוי במצב הרפואי המשפיע על הצורך בשימוש במכשיר, שינוי כתובת או שינוי במכשיר הנמצא בשימוש.
: (ג) '''חיוניות אספקת חשמל מטעמים כלכליים או מטעמים כלכליים המשולבים במצב רפואי'''
:: (1) ספק שירות חיוני יכיר בצרכן כצרכן שאספקת החשמל חיונית לו בשל טעמים כלכליים או טעמים כלכליים המשולבים במצב רפואי, אם הצרכן עומד בכל התנאים המפורטים להלן:
::: (א) ספק שירות חיוני שלח לצרכן התראה ראשונה לפירעון חוב כמשמעותה [[באמת מידה 24(ב)(3)(ב)]];
::: (ב) מתקיים בצרכן אחד מאלה:
:::: (1) הצרכן מקבל קצבה או גמלה מהמנויות בקטגוריה &quot;מצב כלכלי חריג&quot; שבנספח ג' לאמת מידה זו, למשך התקופה שנקבעה בו לצידה, אם נקבעה (באמת מידה זו - קצבה מזכה);
:::: (2) הצרכן מקבל קצבה או גמלה מהמפורטות בתבחין רפואי מהתבחינים המפורטים בקטגוריה &quot;מצב כלכלי קשה בשילוב מצב רפואי&quot; שבנספח ג' לאמת מידה זו, וקצבה או גמלה מהמפורטות בתבחין הכלכלי לצידו, והכול למשך התקופה שנקבעה בנספח לצידם, אם נקבעה כזו, והוא הגיש לספק השירות החיוני אישור מהביטוח הלאומי על זכאות לקבלת הקצבה או הגמלה שבתבחין הרפואי וכן הגיש אישור על זכאות לקבלת הקצבה או הגמלה שבתבחין הכלכלי; על אף האמור, צרכן יוכר לפי פסקת משנה זו גם אם אינו מקבל קצבה או גמלה מהמפורטות בתבחין הכלכלי כאמור, ובלבד שהוא הגיש לספק השירות החיוני, חלף אישור מהביטוח הלאומי על זכאות לקבלת הקצבה או הגמלה שבתבחין הכלכלי, אישור של עובד סוציאלי מהמחלקה לשירותים חברתיים או עובד סוציאלי מטעם משרד הבריאות במסגרת &quot;סל שיקום&quot;, ערוך לפי הנוסח המצורף כנספח ד' לאמת מידה זו (בסעיף זה - אישור עובד סוציאלי);
:::: (3) הצרכן הציג אישור עובד סוציאלי, ומתקיים לגביו גם אחד מאלה, לפי העניין:
::::: (א) הוא הגיש מרשם מרופא לשימוש הצרכן בתרופה מצילת חיים, הנכללת ברשימה שבנספח ה' לאמת מידה זו, אשר ניתן בידי רופא כמפורט לצידה בנספח האמור והכולל את תאריך מתן המרשם והתקופה שבה נדרש הצרכן ליטול את התרופה, בצירוף צילום העלון המצורף לתרופה; לעניין זה, &quot;תרופה מצילת חיים&quot; - תרופה הנדרשת לקירור בטמפרטורה של 8 מעלות צלזיוס או נמוכה ממנה, אשר אין לה תחליף תרופתי שאינו נדרש לקירור ושאי-שימוש בה יכול לגרום לפגיעה בחיים או באיבר גוף;
::::: (ב) הוא הגיש אישור מלשכת בריאות של משרד הבריאות לשימוש הצרכן במכשיר ניידות תומך חיים מתוך הרשימה שבנספח ו' לאמת מידה זו;
:::: (4) ועדת החריגים, כהגדרתה [[באמת מידה 24]] (באמת מידה זו - ועדת חריגים), קבעה לגבי צרכן כי יוכר כצרכן שאספקת החשמל חיונית לו וכי לא ניתן להפעיל כלי גבייה בעניינו.
:: (2) הליך ההכרה בחיוניות אספקת החשמל לפי סעיף קטן (1) יהיה בהתאם להוראות אלה, לפי העניין:
::: (א) לצורך ההכרה בצרכן כצרכן שאספקת החשמל חיונית לו לעניין צרכן בעל קצבה מזכה לפי סעיף קטן (1)(ב)(1), יחולו הוראות אלה:
:::: (1) הצרכן יפנה לספק השירות החיוני לקבלת ההכרה בצרכן כצרכן שאספקת החשמל חיונית לו וימציא לשם כך את מספר תעודת הזהות שלו וכתובת מקום הצרכנות;
:::: (2) ספק שירות חיוני יאמת את פרטי הצרכן עם המידע בדבר הזכאות לקצבה שיתקבל אצלו מביטוח לאומי באופן ממוחשב; מצא ספק השירות החיוני כי הצרכן זכאי להכרה כי אספקת החשמל חיונית לו, יעדכן את הצרכן בחוזר, באופן מיידי, בדבר זכאותו להכרה בו כצרכן שאספקת החשמל חיונית לו, ובהתאם לכך לגבי גביית החוב בהליכים אזרחיים, חלף ניתוק האספקה במקום הצרכנות; מצא ספק השירות החיוני כי הצרכן אינו זכאי להכרה כאמור, יעדכן ספק השירות החיוני את הצרכן בדבר תוצאות בדיקתו ויפרט בדבר אופן הגשת בקשה לפי פסקה (ב) לבחינה אצל פקיד גבייה מטעם ספק השירות החיוני;
::: (ב) לצורך הכרה בצרכן כצרכן שאספקת החשמל חיונית לו לפי סעיף קטן (1)(ב)(2) או (1)(ב)(3), יחולו הוראות אלה:
:::: (1) הצרכן יפנה לספק השירות החיוני בבקשה לקבלת הכרה כצרכן שאספקת החשמל חיונית לו וישלח לשם כך את הבקשה לפי הנוסח המצורף בנספח ז' לאמת מידה זו, בצירוף המסמכים המנויים בסעיף הקטן האמור ברישה, לפי העניין;
:::: (2) ספק השירות החיוני יוודא שהצרכן העביר את המסמכים הנדרשים בהתאם לסעיף הקטן האמור ברישה, לפי העניין; אם הצרכן לא צירף לבקשתו את כל המסמכים הנדרשים, יודיע לו פקיד הגבייה מטעם ספק השירות החיוני כי בתוך 7 ימים ממועד ההודעה יש להשלימם או לנמק את הסיבה לה עדר המסמכים;
:::: (3) מצא ספק שירות חיוני כי הצרכן זכאי להכרה כצרכן שאספקת החשמל חיונית לו, יעדכן את הצרכן בדבר זכאותו להכרה כצרכן שאספקת החשמל חיונית לו ובהתאם לכך גם בדבר גביית החוב בהליכים אזרחיים; מצא ספק שירות חיוני כי הצרכן אינו זכאי להכרה כאמור, יודיע ספק השירות החיוני לצרכן את תוצאות בדיקתו ויעדכן את הצרכן על האפשרות להגיש אישור להעברת בקשתו לבחינת ועדת חריגים, בתוך 7 ימים ממועד ההודעה לצרכן כאמור; אישור כאמור יהיה ערוך לפי הטופס המצורף בנספח ח' לאמת מידה זו, וספק השירות החיוני יצרף להודעת העדכון שמעביר לצרכן לפי פסקת משנה זו את נוסח טופס האישור;
:::: (4) אם מצא ספק השירות החיוני בבחינתו לפי פסקת משנה (3) כי צרכן אינו זכאי להכרה ופקיד הגבייה הודיע לו על האפשרות להגיש אישור להעברת בקשתו לבחינת ועדת חריגים, יחולו לגבי הצרכן הוראות אלה:
::::: (א) לא קיבל פקיד הגבייה אישור מהצרכן להעברת הבקשה לבחינת ועדת החריגים בתוך 7 ימים ממועד ההודעה לצרכן לפי פסקת משנה (3), תיסגר פנייתו להכרה כצרכן שאספקת החשמל חיונית לו וספק השירות החיוני יהיה רשאי להפעיל כלי גבייה, לרבות ניתוק, לצורך גביית החוב בעניינו בהתאם להוראות [[סעיף (ב)(3) לאמת מידה 24]];
::::: (ב) אישר צרכן כי בקשתו תועבר לוועדת החריגים אך לא צירף לבקשתו להכרה כצרכן שאספקת החשמל חיונית לו מסמכים נלווים, יודיע לו פקיד הגבייה מטעם ספק השירות החיוני כי בתוך 7 ימים ממועד ההודעה יש להשלימם או לנמק את הסיבה לה עדר המסמכים;
::::: (ג) צירף הצרכן מסמכים לבקשתו להכרה כצרכן שאספקת החשמל חיונית לו או שצירף מסמכים לפי הודעה של פקיד הגבייה לפי פסקת משנה (ב) או נימק את העדרם של המסמכים לפי אותה פסקת משנה, יעביר פקיד הגבייה מטעם ספק שירות חיוני את אישור הצרכן להעברת המסמכים, את בקשת הצרכן להכרה כצרכן שאספקת החשמל חיונית לו, את המסמכים שצורפו לה ואת היסטוריית התשלומים של הצרכן אל ועדת החריגים, לצורך דיון בעניינו; לא צירף צרכן מסמכים או נימק את העדרם של המסמכים בפרק הזמן, כאמור בפסקת משנה (ב), יעדכן ספק השירות החיוני את הצרכן כי בקשתו להכרה כצרכן שאספקת החשמל חיונית לו נדחית;
::::: (ד) נידונה בקשתו של צרכן במסגרת ועדת החריגים והתקבלה החלטה בעניינו, תחול ההחלטה לעניין חוב הצריכה הרלוונטי במועד הגשת הבקשה ולעניין חובות עתידיים שיצטברו עד מועד מתן ההחלטה ועל חובות אלה יחולו ריבית פיגורים ועלויות הליכים אזרחיים, אם יהיו; ספק השירות החיוני יודיע לצרכן, בכתב, על החלטת הוועדה בתוך 7 ימים מיום קבלת ההחלטה, וכן כמפורט להלן, לפי העניין:
:::::: (1) החליטה הוועדה כי הצרכן יוכר כצרכן שאספקת החשמל חיונית לו וכי יינתן לו פטור מהפעלת כלי גבייה, יודיע ספק השירות החיוני לצרכן על כוונתו לפעול לגביית החוב בין אם באמצעות הסדרי תשלום חריגים כקבוע [[באמת מידה 24]] או באמצעות הליכים אזרחיים;
:::::: (2) החליטה הוועדה כי אין לראות בצרכן כצרכן שאספקת החשמל חיונית לו ולכן גם אינו בעל פטור מהפעלת כלי גבייה, ייתן ספק שירות חיוני תשובה מנומקת לצרכן ויודיע לו על האפשרות להפעיל כלי גבייה בעניינו; הפעלת כלי גבייה תוכל להתבצע בהתאם לקבוע [[בסעיף (ב)(3)(ח) לאמת מידה 24]].
: (ד) '''תוקף הכרה כצרכן שאספקת החשמל חיונית לו מטעמים כלכליים או מטעמים כלכליים המשולבים במצב רפואי'''
:: תוקף הכרה בצרכן כצרכן שאספקת החשמל חיונית לו מטעמים כלכליים או מטעמים כלכליים המשולבים במצב רפואי, יהיה כמפורט להלן, לפי העניין:
:: (1) לעניין הכרה לפי סעיף (ג)(1)(ב)(1) - תוקף ההכרה יהיה כל עוד הצרכן זכאי לקצבה או לגמלה שהיא קצבה מזכה; לא זכאי עוד הצרכן לקצבה מזכה, ישלח ספק שירות חיוני לצרכן התראה ראשונה כמשמעותה [[באמת מידה 24]], ויודיע במסגרתה על הפסקת מתן הכרה בצרכן כצרכן שאספקת החשמל חיונית לו ועל חידוש האפשרות להפעיל כלי גבייה בשל חובו;
:: (2) לעניין הכרה לפי סעיף (ג)(1)(ב)(2) או (ג)(1)(ב)(3) - תוקף ההכרה יהיה למשך שנים עשר חודשים, ואם ההכרה היא בשל שימוש בתרופה מצילת חיים כאמור בסעיף (ג)(1)(ב)(3)(א) או בשל מכשיר ניידות תומך חיים כאמור בסעיף (ג)(1)(ב)(3)(ב) - למשך שנים עשר חודשים או עד תום התקופה שב ההצרכן נדרש להשתמש במכשיר או בתרופה, בהתאם למרשם או לאישור מלשכת הבריאות שניתן לו, לפי המוקדם משניהם;
:: (3) לעניין הכרה לפי סעיף (ג)(1)(ב)(4) - תוקף ההכרה יהיה לתקופה שתקבע ועדת החריגים בעניין הצרכן; התקופה שתקבע הוועדה כאמור לא תפחת משישה חודשים ולא תעלה על שנים עשר חודשים.
: (ה) '''זכאי שאינו הצרכן הרשום'''
:: צרכן רשום יוכר כצרכן שאספקת החשמל חיונית לו לפי סעיף (ב) או סעיף (ג), גם אם הטעמים הרפואיים או הבריאותיים הנדרשים לעניין אותה הכרה לא מתקיימים לגבי הצרכן הרשום אלא מתקיימים לגבי ילד קטין שלו, בן או בת הזוג שלו או כל אדם אחר, אשר חולקים עימו את משק הבית; אם הזכאות להכרה בצרכן הרשום כצרכן שאספקת החשמל חיונית לו היא בשל התקיימות התנאים בהתאם להוראות סעיף זה, ימציא הצרכן במסגרת המסמכים שנדרש להמציא לעניין אותה הכרה, גם את הפרטים הדרושים בטופס הבקשה לגבי הזכאי שחולק עם הצרכן הרשום את משק הבית המשותף, וכן ספח תעודת זהות המוכיח את השיתוף במקום המגורים.
: (ו) '''פרסום'''
:: ספק שירות חיוני יפרסם באתר האינטרנט שלו את הנספחים המצורפים לאמת מידה זו.

@ (תיקון: תשפ&quot;ד-4) : {{ממורכז|'''נספח א' [[לאמת מידה 7ג]] {{ש}} מכשירים רפואיים חיוניים'''}}
&lt;!--
@ : בנספח זה, &quot;אישור רופא מטפל&quot; - אישור של רופא מטפל בקופת החולים שעוסק בתחום רפואי הנוגע בדבר או אישור של רופא מטפל על בסיס חוות דעת של רופא שעוסק בתחום הרפואי הנוגע בדבר.
: {| style=&quot;width: 100%&quot;
! width=&quot;30%&quot; | המכשיר !! width=&quot;40%&quot; | האישורים הנדרשים שיש לכלול {{ש}} במסגרת ההצהרה לפי נספח ב' !! width=&quot;30%&quot; | תוקף
|-
| מכשיר הנשמה בשימוש ביתי (מנשם)
| : (1) אישור רופא מטפל, כי קיים צורך מציל חיים בשימוש במכשיר;
: (2) הצהרת הצרכן על שימוש במכשיר במקום הצרכנות;
: (3) אישור מינהלי של היחידה או הסניף לטיפול ביתי בקופת החולים
| הזכאות טעונה אישור כל שלוש שנים
|-
| לב מלאכותי
| : (1) אישור רופא מטפל, כי קיים צורך מציל חיים בשימוש במכשיר;
: (2) הצהרת הצרכן על שימוש במכשיר במקום הצרכנות;
: (3) אישור מינהלי של היחידה או הסניף לטיפול ביתי בקופת החולים
| הזכאות טעונה אישור כל שלוש שנים
|-
| מחוללי חמצן לשימוש ביתי
| : (1) אישור רופא מטפל, כי קיים צורך מציל חיים בשימוש במכשיר;
: (2) הצהרת הצרכן על שימוש במכשיר במקום הצרכנות
| הזכאות טעונה אישור כל שנתיים
|-
| מכשיר BPAP בשימוש ביתי
| : (1) אישור רופא מטפל, המאשר כי קיים צורך מציל חיים בשימוש במכשיר;
: (2) הצהרת הצרכן על שימוש במכשיר במקום הצרכנות
| הזכאות טעונה אישור כל שנתיים
|-
| מכשיר CPAP בשימוש ביתי
| : (1) אישור רופא מטפל, המאשר כי קיים צורך מציל חיים בשימוש במכשיר;
: (2) הצהרת הצרכן על שימוש במכשיר במקום הצרכנות
| הזכאות טעונה אישור כל שנתיים
|-
| סופרי טיפות להזנה ולמתן תרופות בשימוש ביתי
| : (1) אישור רופא מטפל, המאשר כי קיים צורך מציל חיים בשימוש במכשיר;
: (2) הצהרת הצרכן על שימוש במכשיר במקום הצרכנות
| הזכאות טעונה אישור כל שנתיים
|-
| מכשיר דיאליזה בשימוש ביתי
| : (1) אישור רופא מטפל, המאשר כי קיים צורך מציל חיים בשימוש במכשיר;
: (2) הצהרת הצרכן על שימוש במכשיר במקום הצרכנות
| הזכאות טעונה אישור כל שנתיים
|-
| מכשיר משעל בשימוש ביתי
| : (1) אישור רופא מטפל, המאשר כי קיים צורך מציל חיים בשימוש במכשיר;
: (2) הצהרת הצרכן על שימוש במכשיר במקום
| הצרכנות הזכאות טעונה אישור כל שנתיים
|-
| מכשיר סקשיין בשימוש ביתי
| : (1) אישור רופא מטפל, המאשר כי קיים צורך מציל חיים בשימוש במכשיר;
: (2) הצהרת הצרכן על שימוש במכשיר במקום הצרכנות
| הזכאות טעונה אישור כל שנתיים
|-
| מכשיר פאלס אוקסימטר בשימוש ביתי
| : (1) אישור רופא מטפל, המאשר כי קיים צורך מציל חיים בשימוש במכשיר;
: (2) הצהרת הצרכן על שימוש במכשיר במקום הצרכנות
| הזכאות טעונה אישור כל שנתיים
|-
| מכשיר מוניטור קרדיאלי אפנאה בשימוש ביתי
| : (1) אישור רופא מטפל, המאשר כי קיים צורך מציל חיים בשימוש במכשיר;
: (2) הצהרת הצרכן על שימוש במכשיר במקום הצרכנות
| הזכאות טעונה אישור כל שנתיים
|-
| מייארבו בשימוש ביתי
| : (1) אישור רופא מטפל, המאשר כי קיים צורך מציל חיים בשימוש במכשיר;
: (2) הצהרת הצרכן על שימוש במכשיר במקום הצרכנות
| הזכאות טעונה אישור כל שנתיים
|-
| HIGH FLOW בשימוש ביתי
| : (1) אישור רופא מטפל, המאשר כי קיים צורך מציל חיים בשימוש במכשיר;
: (2) הצהרת הצרכן על שימוש במכשיר במקום הצרכנות
| הזכאות טעונה אישור כל שנתיים
|-
| מכשיר IPV בשימוש ביתי
| : (1) אישור רופא מטפל, המאשר כי קיים צורך מציל חיים בשימוש במכשיר;
: (2) הצהרת הצרכן על שימוש במכשיר במקום הצרכנות
| הזכאות טעונה אישור כל שנתיים
|-
| מכשיר אינהלציה לחולים הסובלים ממחלות ריאה חסימתיות כגון: CF, אסתמה, COPD, ברונכיאקטזיס
| : (1) אישור רופא מטפל, המאשר כי קיים צורך מציל חיים בשימוש במכשיר;
: (2) הצהרת הצרכן על שימוש במכשיר במקום הצרכנות
| הזכאות טעונה אישור כל שנתיים
|}
--&gt;

@ (תיקון: תשפ&quot;ד-4) : {{ממורכז|'''נספח ב' [[לאמת מידה 7ג]] {{ש}} הצהרה על שימוש במכשיר רפואי חיוני'''}}
&lt;!--
@ : '''הנחיות:'''
: 1. הדפס את הטופס הזה ומלא אותו בצבע שחור או כחול כהה בלבד.
: 2. אנא דאג שהרופא ימלא את הדף הנוסף.
: 3. אנא דאג שהרופא המטפל יחתום על הטופס לאחר מילויו.
: 4. אם ההצהרה היא לגבי שימוש במכשיר הנשמה בשימוש ביתי או בלב מלאכותי, נדרש גם אישור מינהלי של היחידה או הסניף לטיפולי בית בקופת החולים; בלא אישור זה הטופס אינו בתוקף.
: 5. אנא דאג לשלוח את הבקשה אל מוקד השירות של ספק השירות החיוני.
@ : '''פרטי הצרכן הרשום:'''
: {|
! rowspan=&quot;2&quot; width=&quot;200px&quot; | 1. פרטים אישיים של הצרכן הרשום !! width=&quot;100px&quot; | מספר חוזה !! width=&quot;100px&quot; | שם משפחה !! width=&quot;100px&quot; | שם פרטי !! width=&quot;100px&quot; | שנת לידה !! width=&quot;100px&quot; | מצב משפחתי
|-
| || || || ||
|}
: '''פרטי הקטין בנו/בתו של הצרכן הרשום או בן/בת הזוג של הצרכן הרשום, או כל מי שחולק עם הצרכן הרשום את משק הבית, אשר עושה שימוש במכשיר:'''
: {{מוקטן|(להוכחת סעיף זה יש לצרף תעודת זהות המעיד כי הזכאי שאספקת החשמל חיונית לו חולק עם הצרכן הרשום את משק הבית)}}
: {|
! rowspan=&quot;2&quot; width=&quot;200px&quot; | 2. פרטים אישיים של המשתמש במכשיר !! width=&quot;100px&quot; | שם משפחה !! width=&quot;100px&quot; | שם פרטי !! width=&quot;100px&quot; | שנת לידה
|-
| || ||
|}
: '''כתובת מקום הצרכנות ופרטי התקשרות עם הצרכן הרשום:'''
: {|
! rowspan=&quot;3&quot; width=&quot;200px&quot; | 3. כתובת מגורים עיקרית !! width=&quot;100px&quot; | עיר/יישוב !! width=&quot;100px&quot; | שכונה !! width=&quot;100px&quot; | רחוב !! width=&quot;100px&quot; | מס' בית !! width=&quot;100px&quot; | כניסה !! width=&quot;100px&quot; | קומה !! width=&quot;100px&quot; | דירה
|-
| || || || || || ||
|-
! מיקוד || !! הערות || colspan=&quot;4&quot; |
|}
: {|
! rowspan=&quot;2&quot; width=&quot;200px&quot; | 4. פרטי קשר !! width=&quot;100px&quot; | טלפון בבית !! width=&quot;100px&quot; | טלפון נייד !! width=&quot;100px&quot; | מספר נוסף
|-
| || ||
|}
@ : '''מידע חשוב'''
: לפני אישור בקשה זו תיבחן ההצהרה לעניין שימוש במכשיר בכפוף לרשימת המכשירים הרפואיים החיוניים שבנספח א' לאמת מידה 7ג לכללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, טיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני), התשע&quot;ח-2018 (להלן - נספח א').
: 1. כחלק מבקשה זו, על המבקש להמציא לחברה אמצעי קשר זמינים לצורך עדכונים ובירורים.
: 2. בקשה מסוג זה תוגש כל שנתיים או כל שלוש שנים, בהתאם לסוג המכשיר וכמפורט בנספח א', או במקרה של אחד מהשינויים האלה: שינוי במצב הרפואי המשפיע על הצורך בשימוש במכשיר, שינוי כתובת או שינוי במכשירים הנמצאים בשימוש; אי-עמידה בתנאי זה עשויה להביא לביטול הזכאות.
: 3. בקשה זו נוגעת לנושא ניתוק זרם החשמל עקב אי-עמידה בתשלום חשבון צריכה שוטף, אך לא לניתוק עקב תקלה, עבודה יזומה על ידי החברה או חובות בגין צריכה שלא כדין.
: 4. בעת תקלה או עבודה יזומה על ידי החברה תינתן עדיפות לטיפול בצרכנים בעלי בקשה מסוג זה, אך אין החברה מתחייבת לכך והדבר כפוף לצרכים תפעוליים.
: 5. לצרכנים המגישים בקשה זו מומלץ להחזיק מקור כוח חלופי לשעת חירום לצורך המכשיר החיוני.
: 6. בקשה זו אינה פוטרת מחובת תשלום חשבון החשמל השוטף; אי-תשלום יישא ריבית פיגורים, הוצאות ואכיפת גבייה על פי דין.
: 7. מומלץ לפנות אל המוסד לביטוח הלאומי לבירור זכאות להנחה בחשבון החשמל.
@ : '''הצהרה'''
@ : אני, החתום מטה, צרכן חשמל בתעריף ביתי, מצהיר בזאת על נכונות האמור בבקשה זו ועל כך שיש ברשותי ובשימושי או ברשות ובשימוש בני/בתי הקטינ/ה או ברשות ובשימוש בן/בת הזוג שלי או ברשות ובשימוש אחר החולק עימי את משק הבית, מכשיר רפואי חיוני הנטען מאספקת חשמל שוטפת. המכשיר נמצא בשימושי האישי / בשימוש בני/בתי הקטינ/ה / בשימוש בן/בת הזוג שלי / בשימוש אחר החולק עימי את משק הבית, בתוך הבית המשמש למגורים, וחיוני כי תהיה לו אספקת חשמל במשך כל שעות היממה.
: אני מצהיר שאעדכן את חברת החשמל ואת קופת החולים באופן מיידי על כל שינוי במכשיר מציל חיים שברשותי / ברשות בני/בתי הקטינ/ה, ברשות בן/בת הזוג שלי או ברשות אחר החולק עימי את משק הבית, מעבר דירה או שינוי במצב הרפואי.
: '''אני מצהיר כי הפרטים שמסרתי הם מלאים ונכונים.'''
: {{טורים שווים ממורכז | {{טקסט תחתי|..........................|חתימה}} | {{טקסט תחתי|..........................|תאריך}} }}
@ : '''אישור רופא מטפל שעוסק בתחום רפואי הנוגע בדבר בקופת החולים'''
: להשלמה על ידי הרופא המטפל:
: אנא מלא כל מידע וענה על כל השאלות באופן מלא:
: (1) תאר את הציוד שלו זקוק המטופל:
:: ☐ מכונת הנשמה בשימוש ביתי (מנשם)
:: ☐ לב מלאכותי
:: ☐ אחר - לפי רשימת מכשירים ברשימה שבנספח א' לאמת המידה 7ג; יש לסמן את סוג המכשיר:
::: {|
! !! width=&quot;200px&quot; | סוג המכשיר !! !! width=&quot;200px&quot; | סוג המכשיר
|-
| || מחוללי חמצן לשימוש ביתי || || מכשיר פאלס אוקסימטר בשימוש ביתי
|-
| || מכשיר BPAP בשימוש ביתי || || מכשיר מוניטור קרדיאלי אפנאה בשימוש ביתי
|-
| || מכשיר CPAP בשימוש ביתי || || מייארבו בשימוש ביתי
|-
| || סופרי טיפות להזנה ולמתן תרופות בשימוש ביתי || || HIGH FLOW בשימוש ביתי
|-
| || מכשיר דיאליזה בשימוש ביתי || || מכשיר IPV בשימוש ביתי מכשיר
|-
| || משעל בשימוש ביתי || || מכשיר אינהלציה לחולים הסובלים ממחלות ריאה חסימתיות כגון: CF, אסתמה, COPD, ברונכיאקטזיס
|-
| || מכשיר סקשיין בשימוש ביתי || ||
|}
@ : אני מאשר בזאת כי להערכתי המקצועית המטופל {{טקסט תחתי|.......................................|(שם פרטי ושם משפחה)}} זקוק לשימוש במכשיר מציל חיים, הנטען מאספקת חשמל שוטפת.
: '''יש למלא את כל הפרטים; אישור חסר לא יתקבל.'''
: פרטי הרופא:
: {| style=&quot;table-layout: fixed; width: 600px;&quot;
! rowspan=&quot;2&quot; | פרטים אישיים !! מספר רישיון !! שם משפחה !! שם פרטי
|-
| || ||
|}
: חתימת הרופא + חותמת: ............................
: '''למילוי רק בעבור מכשיר הנשמה ביתי או לב מלאכותי: אישור מינהלי של היחידה או הסניף לטיפולי בית בקופת החולים'''
: {| style=&quot;table-layout: fixed; width: 600px;&quot;
! קופת חולים !! טלפון !! כתובת היחידה/הסניף !! חתימת הרופא וחותמת
|-
| || || ||
|}
: {{טורים שווים ממורכז | {{טקסט תחתי|..........................|חתימה}} | {{טקסט תחתי|..........................|תאריך}} }}
--&gt;

@ (תיקון: תשפ&quot;ד) : {{ממורכז|'''נספח ג' [[לאמת מידה 7ג]] {{ש}} קריטריונים לחיוניות אספקת חשמל מטעמים כלכליים או מטעמים כלכליים המשולבים עם רפואיים'''}}
&lt;!--
@ : {| style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;
! קטגוריה !! תבחין כלכלי* !! תבחין רפואי** !! תקופת הבדיקה !! מקור נורמטיבי לתבחין
|-
| rowspan=&quot;2&quot; | מצב כלכלי חריג
| הבטחת הכנסה / השלמת הכנסה / דמי מזונות || ללא || 6 חודשים אחרונים רצופים ||
: תבחין כלכלי - גמלה לפי [[חוק הבטחת הכנסה, התשמ&quot;א-1980]] ((/)) תשלום לפי [[חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל&quot;ב-1972]] (להלן - תשלום לפי [[חוק הבטחת הכנסה]] / [[חוק המזונות (הבטחת תשלום)]])
|-
| השלמת הכנסה לאזרח ותיק / שארים || ללא || ללא ||
: תבחין כלכלי - קצבת אזרח ותיק או שארים ותשלום לפי [[סעיף 2(א)(4) לחוק הבטחת הכנסה, התשמ&quot;א-1980]]
|-
| rowspan=&quot;11&quot; | מצב כלכלי קשה בשילוב מצב רפואי
| הבטחת הכנסה / השלמת הכנסה / דמי מזונות / אישור עובד סוציאלי שירותים חברתיים או סל שיקום כאמור באמת מידה 7ג(ג)(1)(ב)(2) (בנספח זה - אישור עובד סוציאלי שירותים חברתיים או סל שיקום)
| נכות כללית עם דרגת אי-כושר מלאה / שירותים רפואיים מיוחדים עם דרגת אי-כושר מלאה / ילד נכה עם דרגת אי-כושר מלאה / שיקום מקצועי לנכים עם דרגת אי-כושר מלאה || חודשיים אחרונים רצופים, ואולם לעניין מי שהתבחין הכלכלי בעניינו הוא אישור עובד סוציאלי - 6 חודשים אחרונים רצופים
| : לעניין התבחין הרפואי - גמלה לפי [[פרק ט' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ&quot;ה-1995]] (להלן - חוק הביטוח הלאומי)
: לעניין התבחין הכלכלי - תשלום לפי [[חוק הבטחת הכנסה]] / [[חוק המזונות (הבטחת תשלום)]]
|-
| הבטחת הכנסה / השלמת הכנסה / דמי מזונות / אישור עובד סוציאלי שירותים חברתיים או סל שיקום
| נכה נזקק שנקבעה לו קצבה זמנית מעבודה נמוכה מ-100% נכות
| חודשיים אחרונים רצופים ואולם לעניין מי שהתבחין הכלכלי בעניינו הוא אישור עובד סוציאלי - 6 חודשים אחרונים רצופים לעניין התבחין הרפואי - קביעת נכות לזמן מוגבל או נכות שדרגתה זמנית לפי [[תקנה 18א לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט&quot;ז-1956]]
| : לעניין התבחין הכלכלי - תשלום לפי [[חוק הבטחת הכנסה]] / [[חוק המזונות (הבטחת תשלום)]]
|-
| הבטחת הכנסה / השלמת הכנסה / דמי מזונות / אישור עובד סוציאלי שירותים חברתיים או סל שיקום
| נפגעי פוליו
| חודשיים אחרונים רצופים ואולם לעניין מי שהתבחין הכלכלי בעניינו הוא אישור עובד סוציאלי - 6 חודשים אחרונים רצופים
| : לעניין התבחין הרפואי - קצבה חודשית לפי [[חוק פיצוי לנפגעי פוליו, התשס&quot;ז-2007]]
: לעניין התבחין הכלכלי - תשלום לפי [[חוק הבטחת הכנסה]] / [[חוק המזונות (הבטחת תשלום)]]
|-
| הבטחת הכנסה / השלמת הכנסה / דמי מזונות / אישור עובד סוציאלי שירותים חברתיים או סל שיקום
| נפגעי גזזת
| חודשיים אחרונים רצופים ואולם לעניין מי שהתבחין הכלכלי בעניינו הוא אישור עובד סוציאלי - 6 חודשים אחרונים רצופים
| : לעניין התבחין הרפואי - קצבה חודשית לפי [[חוק לפיצוי נפגעי גזזת, התשנ&quot;ד-1994]]
: לעניין התבחין הכלכלי - תשלום לפי [[חוק הבטחת הכנסה]] / [[חוק המזונות (הבטחת תשלום)]]
|-
| הבטחת הכנסה / השלמת הכנסה / דמי מזונות / אישור עובד סוציאלי שירותים חברתיים או סל שיקום
| ניידות
| חודשיים אחרונים רצופים ואולם לעניין מי שהתבחין הכלכלי בעניינו הוא אישור עובד סוציאלי - 6 חודשים אחרונים רצופים
| : לעניין התבחין הרפואי - הטבה לפי [[הסכם בדבר גימלת ניידות]] שנערך ונחתם ביום ט&quot;ו בסיוון התשל&quot;ז (1 ביוני 1977)
: לעניין התבחין הכלכלי - תשלום לפי [[חוק הבטחת הכנסה]] / [[חוק המזונות (הבטחת תשלום)]]
|-
| הבטחת הכנסה / השלמת הכנסה / דמי מזונות / אישור עובד סוציאלי שירותים חברתיים או סל שיקום
| נכות מעבודה
| חודשיים אחרונים רצופים ואולם לעניין מי שהתבחין הכלכלי בעניינו הוא אישור עובד סוציאלי - 6 חודשים אחרונים רצופים
| : לעניין התבחין הרפואי - קצבה חודשית לפי [[פרק ה' לחוק הביטוח הלאומי]]
: לעניין התבחין הכלכלי - תשלום לפי [[חוק הבטחת הכנסה]] / [[חוק המזונות (הבטחת תשלום)]]
|-
| הבטחת הכנסה / השלמת הכנסה / דמי מזונות / אישור עובד סוציאלי שירותים חברתיים או סל שיקום
| נפגע מפעולת איבה
| חודשיים אחרונים רצופים ואולם לעניין מי שהתבחין הכלכלי בעניינו הוא אישור עובד סוציאלי - 6 חודשים אחרונים רצופים
| : לעניין התבחין הרפואי - תגמול לפי [[חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש&quot;ל-1970]]
: לעניין התבחין הכלכלי - תשלום לפי [[חוק הבטחת הכנסה]] / [[חוק המזונות (הבטחת תשלום)]]
|-
| ללא
| גמלת סיעוד רמה 4 לאדם שמלאו לו 90 שנה
| חודשיים אחרונים רצופים ואולם לעניין מי שהתבחין הכלכלי בעניינו הוא אישור עובד סוציאלי - 6 חודשים אחרונים רצופים
| לעניין התבחין הרפואי - גמלת סיעוד לפי [[סעיף 224(א)(4) לחוק הביטוח הלאומי]]
|-
| הבטחת הכנסה / השלמת הכנסה / דמי מזונות / אישור עובד סוציאלי שירותים חברתיים או סל שיקום
| גמלת סיעוד רמה 5 או 6
| חודשיים אחרונים רצופים ואולם לעניין מי שהתבחין הכלכלי בעניינו הוא אישור עובד סוציאלי - 6 חודשים אחרונים רצופים
| : לעניין התבחין הרפואי - גמלת סיעוד לפי [[סעיף 224(א)(5) או (6) לחוק הביטוח הלאומי]]
: לעניין התבחין הכלכלי - תשלום לפי [[חוק הבטחת הכנסה]] / [[חוק המזונות (הבטחת תשלום)]]
|-
| ללא
| מקבלי קצבה מיוחדת בנפגעי עבודה
| חודשיים אחרונים רצופים ואולם לעניין מי שהתבחין הכלכלי בעניינו הוא אישור עובד סוציאלי - 6 חודשים אחרונים רצופים
| לעניין תבחין רפואי - מקבלי קצבה מיוחדת לפי [[סעיף 112 לחוק הביטוח הלאומי]]
|-
| ללא
| ניצולי שואה
| חודשיים אחרונים רצופים ואולם לעניין מי שהתבחין הכלכלי בעניינו הוא אישור עובד סוציאלי - 6 חודשים אחרונים רצופים
| לעניין תבחין רפואי - [[תקנות משק החשמל (תשלום מופחת לזכאים מקרב נכי הרדיפות והמלחמה בנאצים), התשע&quot;א-2010]], שמקבל תגמולים לפי [[+|סעיף 4א]] [[או 4ג1 לחוק נכי רדיפות הנאצים, התשי&quot;ז-1957]], או לפי [[+|סעיף 4ג]] [[או 4ד לחוק נכי המלחמה בנאצים, התשי&quot;ד-1954]]
|}
: {{מוקטן|* התבחין הכלכלי המפורט בטור זה מבוסס על זכאות לתשלום, לקצבה או לגמלה, המפורטים בטור &quot;מקור נורמטיבי לתבחין&quot; לגבי אותו עניין.}}
: {{מוקטן|** התבחין הרפואי המפורט בטור זה מבוסס על זכאות לתשלום, לקצבה או לגמלה, המפורטים בטור &quot;מקור נורמטיבי לתבחין&quot; לגבי אותו עניין.}}
--&gt;

@ (תיקון: תשפ&quot;ד-4) : {{ממורכז|'''נספח ד' [[לאמת מידה 7ג]] {{ש}} אישור עובד סוציאלי על נזקקות עוני'''}}
&lt;!--
@ : לכבוד {{ש}} חברת החשמל
@ : {{ממורכז|'''&lt;u&gt;הנדון: גבייה בהליכים אזרחיים בשל אי-תשלום חשבון חשמל&lt;/u&gt;'''}}
@ : '''פרטי מקבל השירות:'''
: {{טורים שווים | שם פרטי .............................. | שם משפחה .............................. }}
: מס' זהות של מקבל הקצבה/צרכן החשמל ..............................
: כתובת מגורים ..................................................
: '''לבקשת מקבל השירות אני מאשר כי הנ&quot;ל מוכר במחלקה לשירותים חברתיים / מקבל טיפול במסגרת סל שיקום על רקע נזקקות עוני*'''
: ☐ הכנסות נמוכות באופן חריג
: ☐ העדר הכנסות למשפחה
: ☐ הסתמכות על קצבאות ביטוח לאומי**
: ☐ התמודדות עם חובות והיעדר הכנסות למשפחה
: ☐ התמודדות במשפחה עם מחלה זמנית או מתמשכת ללא הכנסות למשפחה
: ☐ אירוע חריג/חד-פעמי שגרם למצוקה כלכלית חריפה וקשה

@ : '''אני מאשר כי הנ&quot;ל מוכר במחלקה לשירותים חברתיים / במסגרת סל שיקום על רקע נזקקות עוני לתקופה שאינה פחותה מ-6 חודשים'''
: בברכה,
: {{טורים שווים | שם העובד/ת הסוציאלי/ת*** .............................. | חתימה וחותמת .............................. }}
: {{טורים שווים | מספר רישיון .................... | תאריך: .................... }}

@ : {{מוקטן|* ניתן לסמן יותר מאפשרות אחת.}}
: {{מוקטן|** המידע על הכנסות נמוכות, העדר הכנסות או הסתמכות על קצבאות ביטוח לאומי הוא לפי דיווח מקבל השירות במחלקה.}}
: {{מוקטן|*** עובד סוציאלי/ת שרשום בפינקס העובדים הסוציאליים.}}
--&gt;

@ (תיקון: תשפ&quot;ד-4) : {{ממורכז|'''נספח ה' [[לאמת מידה 7ג]] - תרופות מצילות חיים'''}}
&lt;!--
@ : תרופה מצילת חיים - תרופה הנדרשת לקירור בטמפרטורה של 8 מעלות צלזיוס או פחות, שאין לה תחליף תרופתי שאינו נדרש לקירור ושאי-שימוש בתרופה יכול לגרום לפגיעה בחיים או באיבר בגוף
: {| style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;
! מחלה / סוג טיפול / תחום !! תרופות בשימוש !! גורם מאשר
|-
| cystic fibrosis || dir=&quot;ltr&quot; | BRAMITOB AMP 4ML (56) {{ש}} CAYSTON VIAL 75MG (84) {{ש}} KALYDECO GRAN. 50MG - 29G {{ש}} PULMOZYME 2.5 MG 30 AMP {{ש}} TOBI PODHALER 28M(224) 29G {{ש}} TOBI 56 AMP || באישור רופא ריאות מומחה
|-
| GNRH אנלוג || dir=&quot;ltr&quot; | DECAPEPTYL AMP 0.1MG/ML (7(())) {{ש}} DECAPEPTYL CR. 3.75MG || אנדוקרינולוג אורולוג או אונקולוג
|-
| טיפול לממאירות || dir=&quot;ltr&quot; | LEDAGA GEL 60 G {{ש}} DIFOLTA VIAL 20MG1/1ML {{ש}} ALKERAN 2MG 25 TAB {{ש}} NAVELBINE ORAL CAP 20MG {{ש}} NAVELBINE ORAL CAP 30MG {{ש}} HYCAMTIN CAP 0.25MG (10) {{ש}} HYCAMTIN CAP 1MG×10 {{ש}} LEUKERAN 2MG TAB {{ש}} KYPROLIS 60MG INJ. || אונקולוג או המטלוג
|-
| סומטוסטטין לטיפול באי-ספיקת לבלב ובגידולים אנדוקרינים || dir=&quot;ltr&quot; | SANDOSTATIN 0.05MG 5×1AMP {{ש}} SANDOSTATIN 0.1MG 5×1AMP {{ש}} SANDOSTATIN 0.2MG × 5ML {{ש}} SANDOSTATIN 0.5MG 5×1 {{ש}} SANDOSTATIN LAR VIAL 10MG {{ש}} SANDOSTATIN LAR VIAL 20MG {{ש}} SANDOSTATIN LAR VIAL 30MG || אנדוקרינולוג או אונקולוג
|-
| אסטמה || dir=&quot;ltr&quot; | XOLAIR 150MG 1 VIAL {{ש}} FOSTER 100/6MCG ACT || רופא ריאות מומחה
|-
| הראומטולוגיה או IBD || dir=&quot;ltr&quot; | COSENTYX 150MG PEN × 2 {{ש}} COSENTYX 150MG SYR × 2 {{ש}} ENBREL 25MG 4 VIALS {{ש}} ENBREL MYCLIC PFP 50MG 4S {{ש}} ENBREL PFS 25MG (4) {{ש}} ENBREL PFS 50 (4) {{ש}} ENTYVIO VIAL 300MG {{ש}} HADLIMA PEN 40MG/0.8ML (2) {{ש}} HADLIMA SYR. 40MG/0.8ML (2) {{ש}} HOLOXAN VIAL 2GR {{ש}} HULIO 40MG 2 INJ {{ש}} HULIO 40MG 2 PEN {{ש}} HUMIRA 40MG/0.8ML 2 SYR {{ש}} HUMIRA PEN × 2 UK/IRELAND {{ש}} HUMIRA VIAL 40MG/0.8ML (2) {{ש}} HYRIMOZ PEN 40MG/0.8ML (2) {{ש}} HYRIMOZ PFS 40MG/0.8ML (2) {{ש}} IDACIO SOL 40MG F.2 PEN {{ש}} ILUMYA SOL 1 × 1ML 100MG {{ש}} ORENCIA 125MG 4 SYR × 1ML {{ש}} ORENCIA VIAL 250MG POW. (1(())) {{ש}} SIMPONI 1×50MG SYR {{ש}} SIMPONI AUTOIN 100MG {{ש}} SIMPONI PEN {{ש}} STELARA 130MG - 29G {{ש}} STELARA 45MG VIAL {{ש}} STELARA PREFILL. SYR 90MG {{ש}} STELARA SYR 45MG {{ש}} BENLYSTA VIAL 120MG/5ML (1(())) {{ש}} BENLYSTA VIAL 400MG/20ML || ראומטולוג
|-
| אנדוקרינולוגיה {{ש}} TSH אקרומגלי {{ש}} מחלת קושינג {{ש}} ספריי קלציטונין {{ש}} ספריי מינרין {{ש}} אוסטאופורוזיס || dir=&quot;ltr&quot; | THYROGEN INJECTION {{ש}} SOMATULINE AUTOGEL 120MG {{ש}} SOMATULINE AUTOGEL 60MG {{ש}} SOMATULINE AUTOGEL 90MG {{ש}} SOMATULINE P.R. 30MG INJ. {{ש}} SOMAVERT VIAL 10MG (30) {{ש}} SOMAVERT VIAL 15MG (30) {{ש}} SOMAVERT VIAL 20MG (30) {{ש}} SIGNIFOR LAR SUSP 10MG - 29G {{ש}} SIGNIFOR LAR SUSP 30MG - 29G {{ש}} SIGNIFOR LAR VIAL 20MG (1) {{ש}} SIGNIFOR LAR VIAL 40MG (1) {{ש}} SIGNIFOR LAR VIAL 60MG (1) {{ש}} FORTICAL SPRAY 200 {{ש}} MIACALCIC 200 IU SPRAY {{ש}} SALCO 100 IU/ML 5 AMP {{ש}} MINIRIN 2.5CC SOL {{ש}} FORTEO 250MCG/ML PEN {{ש}} PROLIA PRE SYRIN. FIL. 60MG || אנדוקרינולוג
|-
| הורמון גדילה || dir=&quot;ltr&quot; | GENOTROPIN 12MG (36IU) {{ש}} GENOTROPIN 5.3MG (16IU) {{ש}} INCRELEX INJ 10MG/ML - 29G {{ש}} NORDITROPIN SIMPLEX 10MG {{ש}} NORDITROPIN SIMPLEX 15MG {{ש}} ZOMACTON 10MG INJ {{ש}} ZOMACTON 4MG INJ || אנדוקרינולוג ילדים
|-
| הפטיטיס C || dir=&quot;ltr&quot; | HARVONI TAB (28) {{ש}} VICTRELIS CAP 200MG - 29G {{ש}} ZEPATIER TAB 100M(28) - 29G {{ש}} PEGASYS 180 PROCLICK 1 PEN {{ש}} PEG-INTRON PRE F. PEN 100MC {{ש}} PEG-INTRON PRE F. PEN 120MC {{ש}} PEG-INTRON PRE F. PEN 150MC {{ש}} PEG-INTRON PRE F. PEN 80MCG || מומחה כבד או מומחה למחלות זיהומיות
|-
| הפטיטיס C או לאוקומיה || dir=&quot;ltr&quot; | ROFERON-A 3MIU/0.5ML SYR {{ש}} ROFERON-A 4.5MIU/0.5M SYR {{ש}} ROFERON-A 6MIU/0.5ML SYR {{ש}} ROFERON-A 9MIU/0.5ML SYR || מומחה כבד או מומחה למחלות זיהומיות לאוקומיה - המטולוג
|-
| טרשת נפוצה || dir=&quot;ltr&quot; | COPAXON 20MG PFS 28 {{ש}} COPAXONE PFS 40MG/ML 3TW {{ש}} KESIMPTA PFS 20MG 0.4ML 29G {{ש}} REBIF 22 MCG × 12 {{ש}} REBIF 44 MCG × 12 {{ש}} REBIF MUL. CART. 132MCG NF 4 {{ש}} REBIF MUL. CART. 66MCG NF (4(())) {{ש}} AVONEX 4 × 30 MCG SYRINGE {{ש}} AVONEX PEN 4 INJ INTERFER || נוירולוג
|-
| מצבים הדורשים זריקות Granulocyte colony stimulating factor (G-CSF) || dir=&quot;ltr&quot; | LONQUEX SOL F.I 6MG/0.6ML {{ש}} NEULASTIM 6MG/0.6ML {{ש}} NEUPOGEN 30MU/1ML 5 VIAL {{ש}} NEUPOGEN 30MU/0.5ML 1 SYR {{ש}} NEUPOGEN 48MU/0.5ML 1 SYR {{ש}} TEVAGRAS SYRI. 30MIU/0.5ML {{ש}} TEVAGRAS SYRI. 48MIU/0.8ML || המטולוג או אונקולוג
|-
| אריתרופואטין כאשר המוגלובין בסיסי מתחת ל-9 || dir=&quot;ltr&quot; | MIRCERA SYR 100MCG/0.3ML {{ש}} MIRCERA SYR 150MCG/0.3ML {{ש}} MIRCERA SYR 200MCG/0.3ML {{ש}} MIRCERA SYR 250MCG/0.3ML {{ש}} MIRCERA SYR 30MCG/0.3ML {{ש}} MIRCERA SYR 360MCG/0.6ML {{ש}} ARANESP 100MCG 4 SYRINGE {{ש}} ARANESP 150MCG 4 SYRINGE {{ש}} ARANESP 20 MCG 4 SYRINGE {{ש}} ARANESP 30 MCG 4 SYRINGE {{ש}} ARANESP 40 MCG 4 SYRINGE {{ש}} ARANESP 50 MCG 4 SYRINGE {{ש}} ARANESP 60 MCG 4 SYRINGE {{ש}} ARANESP 80 MCG 4 SYRINGE {{ש}} ARANESP SURECLICK 100MCG {{ש}} ARANESP SURECLICK 150MCG {{ש}} ARANESP SURECLICK 300MCG {{ש}} ARANESP SURECLICK 40MCG {{ש}} ARANESP SURECLICK 500MCG {{ש}} ARANESP SURECLICK 60MCG {{ש}} BINOCRIT PFS 10000IU/1 (6) {{ש}} BINOCRIT PFS 20000/0.5IU {{ש}} BINOCRIT PFS 30000/0.75IU {{ש}} BINOCRIT PFS 3000/0.3IU (6(())) {{ש}} BINOCRIT PFS 40000IU/1ML {{ש}} BINOCRIT PFS 4000IU/0.3 (6(())) {{ש}} BINOCRIT PFS 5000IU/0.5 (6(())) {{ש}} BINOCRIT PFS 6000IU/0.6 (6(())) {{ש}} BINOCRIT PFS 8000IU/0.8 (6(())) {{ש}} EPREX PROTECS 1000 6 SYR {{ש}} EPREX PROTECS 10000 6 SYR {{ש}} EPREX PROTECS 2000 6 SYR {{ש}} EPREX PROTECS 20000 {{ש}} EPREX PROTECS 3000 6 SYR {{ש}} EPREX PROTECS 30000 {{ש}} EPREX PROTECS 4000 6 SYR {{ש}} EPREX PROTECS 40000 {{ש}} EPREX PROTECS 5000 6 SYR {{ש}} EPREX PROTECS 6000 6 SYR {{ש}} EPREX PROTECS 8000 6 SYR {{ש}} RECORMON 10000IU 0.6ML 6S {{ש}} RECORMON 30000IU/0.6ML 4 {{ש}} RECORMON 4000IU((/))0.3ML 6SY {{ש}} RECORMON 5000IU((/))0.3ML 6SY {{ש}} RECORMON 6000IU((/))0.3ML 6SY || נפרולוג או המטולוג
|}
--&gt;

@ (תיקון: תשפ&quot;ד-4) : {{ממורכז|'''נספח ו' [[לאמת מידה 7ג]] - רשימת מכשירי ניידות תומכי חיים הנטענים מחשמל'''}}
&lt;!--
@ : {| style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;
! מכשיר ניידות !! גורם מאשר
|-
| מיטה || לשכת הבריאות
|-
| זחליל || לשכת הבריאות
|-
| מנוף || לשכת הבריאות
|}
--&gt;

@ (תיקון: תשפ&quot;ד-4) : {{ממורכז|'''נספח ז' [[לאמת מידה 7ג]] - בקשה להכרה שהצרכן הוא צרכן שאספקת החשמל חיונית לו'''}}
&lt;!--
@ : {{לשמאל|תאריך: .......................}}
@ : '''אל חברת החשמל'''
@ : {{ממורכז|בקשה להכרה שהצרכן הוא צרכן שאספקת החשמל חיונית לו וגביית החוב בהליכים אזרחיים (הוצל&quot;פ)}}
@ : (א) פרטי הצרכן:
:: {{טורים שווים | שם משפחה: ____________________ | שם פרטי: ____________________ }}
:: {{טורים שווים | מספר תעודת זהות: ____________________ | מספר חשבון חוזה: ____________________ }}
:: {{טורים שווים | כתובת (רחוב, מספר): ____________________ | עיר מגורים: ____________________ }}
:: {{טורים שווים | מצב משפחתי: ____________________ | תעסוקה: ____________________ }}
: (ב) רקע לבקשה:
:: {| width=&quot;100%&quot;
! שם המסמך !! width=&quot;50px&quot; | מצורף
|-
| צילום ת&quot;ז + ספח של הזכאי ושל הצרכן הרשום ('''חובה''') ||
|-
| דוח סוציאלי מפורט במסמך נפרד, הכולל התייחסות למצב הנזקקות הכלכלית, פירוט נסיבות מיוחדות כולל שיקולים חברתיים ||
|-
| המצאת אישור על חובות שנגבים במסגרת ההוצאה לפועל ||
|-
| אישור זכאות לדיור ציבורי ||
|-
| דוח מחלה מפורט הכולל התייחסות למצב רפואי חריג או טיפול רפואי חד-פעמי, או מתמשך, לרבות שמוכיח קושי תפעולי להפעלת מת&quot;מ ||
|-
| מרשם מתוארך לתרופה שיש לשמור בקירור 8 מעלות ומטה ועלון שימוש לתרופה מצילת חיים ||
|-
| אישור על שימוש במכשיר ניידות תומך חיים הנטען מחשמל ||
|-
| נסיבות רפואיות או אירוע שהביא להרעה משמעותית ובלתי צפויה במצב הכלכלי או  ||
|-
| כל מסמך נוסף הרלוונטי לבקשה ||
|}
: '''הצהרת הצרכן:'''
: 1. הריני מצהיר/ה שמקום הצרכנות משמש לצרכים ביתיים בלבד((.))
: 2. הריני מאשר/ת כי הפרטים הנמסרים על גבי מסמך זה ונלווים לו הם על דעתי ובאישורי.
: 3. כל הפרטים הרשומים מעלה ובטפסים הנלווים נכונים, שלמים ומדויקים:

@ : {{ טורים שווים ממורכז | שם מלא {{ש}} ____________________ | חתימה {{ש}} ____________________ | תאריך {{ש}} ____________________ }}
@ : {{מוקטן|• לתשומת ליבכם/ן: הבקשה תוחזר אם יחסרו מסמכים, נימוק לה עדר מסמכים או תחסר חתימה.}}
: {{מוקטן|טופס זה נכתב בלשון זכר מטעמי נוחות בלבד, אך מיועד לנשים וגברים כאחד.}}
--&gt;

@ (תיקון: תשפ&quot;ד-4) : {{ממורכז|'''נספח ח' [[לאמת מידה 7ג]] - אישור להעברת בקשה ומסמכים אל ועדת חריגים'''}}
&lt;!--
@ : אני,
: {{טורים שווים | שם משפחה ____________________ | שם פרטי ____________________ }}
: {{טורים שווים | מספר זהות ____________________ | מספר חשבון חוזה ____________________ }}
: מאשר להעביר את בקשתי להכרה כצרכן שאספקת החשמל חיונית לו וכזכאי להגנה מניתוק אספקה ולגביית החוב בהליכים אזרחיים (הוצל&quot;פ) שהוגשה ביום __________, על המסמכים הנלווים לה, אל ועדת החריגים לצורך בחינתה במסגרת הליך שימוע בכתב.
: הובא לידיעתי כי הוועדה רשאית לבקש המצאתם של מסמכים נוספים לצורך קבלת החלטה ואף לזמן אותי לצורך כך לבירור בעל פה בפני חבריה.
: על החתום - ____________________
--&gt;

@ 7ד. (תיקון: 22.11.20; תשפ&quot;א-18) : '''החרגות מאמות המידה לצורך ביצוע ניסוי במשק החשמל'''
: (א) '''הגדרות'''
:: באמת מידה זו -
::- &quot;ניסוי&quot; - שימוש בטכנולוגיה חדשה או שימוש חדש בטכנולוגיה קיימת, אשר צפויים לשפר או לייעל את תפקוד משק החשמל;
::- &quot;מבקש&quot; - אדם שאינו ספק שירות חיוני, אשר קיבל אישור מאת המדען הראשי במשרד האנרגיה, שהפעילות המוצעת לביצוע על ידו היא ניסוי;
::- &quot;סש&quot;ח רלוונטי&quot; - ספק שירות חיוני אשר הניסוי משפיע על מקטע משק החשמל שנמצא באחריותו; אם קיים יותר מספק שירות חיוני אחד אשר הניסוי עשוי להשפיע על מקטע משק החשמל שנמצא באחריותו - ספק השירות החיוני שהרשות קבעה שהמקטע שנמצא בתחום אחריותו הוא הרלוונטי יותר לתחום הניסוי מביניהם.
: (ב) '''חריגה מהוראות אמות המידה לצורך ניסוי'''
:: (1) מבקש יהיה רשאי להגיש בקשה להחרגתו מהוראות אמות המידה שבכללים אלה, כולן או חלקן, לצורך ביצוע ניסוי, לפי סעיף (ג), ובלבד שתקופת ההחרגה מהוראות אמות המידה לא תעלה על 4 שנים, ושהבקשה עומדת בכל התנאים המפורטים להלן:
::: (א) ההחרגה הכרחית לקיומו של הניסוי ומיועדת לתכלית הניסוי בלבד;
::: (ב) ההחרגה אינה פוגעת או מסכנת את בטיחות הרשת או שרידותה;
::: (ג) ההחרגה אינה משפיעה על לוחות התעריפים שחלים על המבקש.
:: (2) במקרים חריגים שסיבותיהם יפורטו בבקשת החריגה מהוראות אמ((ו))ת המידה שהוגשה לפי סעיף (ג), מבקש יהיה רשאי לבקש החרגה מהוראות אמות המידה לתקופה ארוכה מהתקופה האמורה בסעיף קטן (1); על בקשה לפי סעיף קטן זה יחולו הוראות סעיף קטן (1), בשינויים המחויבים.
: (ג) '''הגשת בקשה לחריגה מהוראות אמות המידה לצורך ניסוי'''
:: מבקש אשר מעוניין שלא לעמוד בהוראה מהוראות אמות המידה שבכללים אלה, כמפורט בסעיף (ב), יגיש לסש&quot;ח הרלוונטי בקשה אשר תכלול את כל אלה:
:: (1) תיאור כללי של הניסוי וטכנולוגיית הניסוי;
:: (2) התועלת הצפויה למשק החשמל ולמקטע הסש&quot;ח הרלוונטי, מביצוע הניסוי;
:: (3) היקף ומשך של הניסוי המבוקש;
:: (4) משך הזמן שבעבורו נדרשת החרגה מהוראות אמות המידה;
:: (5) פירוט אמות המידה שהמבקש מעוניין לחרוג מהן באופן חלקי או מלא, והנימוק לכך שהחריגה המבוקשת מאמות המידה עומדת בתנאים האמורים בסעיף (ב);
:: (6) פירוט ההסדרים החלופיים לאמות המידה הנדרשים לעריכת הניסוי;
:: (7) כל מידע נוסף שלדעת המבקש נוגע לבקשה לאישור החרגת המבקש מאמות המידה.
: (ד) '''עמדת סש&quot;ח רלוונטי לבקשה לחריגה מהוראות אמות המידה לצורך ניסוי'''
:: סש&quot;ח רלוונטי יעביר לרשות החשמל, עם העתק למבקש, בתוך 45 ימי עבודה מיום שקיבל את הבקשה כאמור בסעיף (ג), את מתווה הניסוי שהוגש לו על ידי המבקש ואת עמדתו בנוגע לבקשה; הסש&quot;ח הרלוונטי ימסור את עמדתו באופן המפורט להלן:
:: (1) אם הבקשה עומדת בתנאים המפורטים בסעיפים (ב) ו-(ג) - יעביר המלצה לאישור הבקשה;
:: (2) אם הבקשה לא עומדת בתנאים המפורטים בסעיפים (ב) ו-(ג) - יעביר התייחסות מנומקת הכוללת, בין השאר, את הסיבה שלדעתו יש לדחות את הבקשה, ובכלל זה את התנאי מהתנאים לפי סעיף (ב) שלדעתו לא מתקיים והסיבה לכך שהוא לא מתקיים.
: (ה) '''החלטות בבקשה'''
:: (1) בקשה לחריגה מהוראות אמות המידה לצורך ניסוי, בצירוף עמדת סש&quot;ח רלוונטי כאמור בסעיף (ד), תובא לאישור מליאת הרשות, אלא אם כן מתקיים האמור בסעיף קטן (2).
:: (2) בקשה לחריגה מהוראות אמות המידה לצורך ניסוי, יראו אותה כאילו אושרה על ידי מליאת הרשות גם אם לא הובאה לפניה, אם מתקיימים לגבי הבקשה כל אלה:
::: (א) צורפה לה עמדת סש&quot;ח רלוונטי הממליצה לאשר את הבקשה;
::: (ב) הצוות המקצועי ברשות לא הודיע על כוונתו להביאה לאישור מליאת הרשות, בתוך 30 ימי עבודה ממועד קבלתה במשרדי הרשות.
:: (3) אושרה בקשה לחריגה מהוראות אמות המידה לצורך ניסוי על ידי הרשות לפי סעיף קטן (1) או (2), יהיה רשאי המבקש לחרוג מהוראות אמות המידה בהתאם להחלטת הרשות.

@ 7ה. (תיקון: 14.3.22; תשפ&quot;ג-17) : '''ייפוי כוח מטעמו של צרכן להעברת מידע וביצוע פעולות'''
: (א) '''הגדרות'''
:: באמת מידה זו -
::- &quot;הצהרת צד ג'&quot; - הצהרה בכתב של צד ג' על כך שהוא מחזיק בייפוי כוח חתום כדין מטעם הצרכן, אשר כוללת פירוט של שם הצרכן, מספר הזהות שלו ומספר חשבון החוזה או המונה או ההזמנה, לפי העניין, שרשומים על שמו;
::- &quot;ייפוי כוח&quot; - הסכמת הצרכן בכתב להעברת מידע וביצוע פעולות בידי צד ג' בשם הצרכן.
: (ב) '''העברת מידע וביצוע פעולות בשם צרכן'''
:: (1) ספק שירות חיוני יאפשר לנציג מטעמו של הצרכן, לרבות מספק, גישה למידע וכן יאפשר לו לבצע פעולות בשם הצרכן ובעבורו, והכול בכפוף למסירת ייפוי כוח או הצהרת צד ג' לספק השירות החיוני, ובהתאם למפורט בהם.
:: (2) ספק שירות חיוני יקבל את ייפוי הכוח או את הצהרת צד ג', באופן מקוון בלבד.
:: (3) תוקפם של ייפוי הכוח או הצהרת צד ג' יפקע במועד המצוין בהם, ואם מיופה הכוח או צד ג' הוא מספק - במועד המצוין בהם או עם סיום העסקה עם המספק, לפי המוקדם משניהם.

=== סימן ב': מיתקני חשמל ===

@ 8. (תיקון: 18.7.07, 15.8.18, 25.11.20; תשע&quot;ט-10, תשפ&quot;א-6) : '''מיתקני חשמל - אספקה, תחזוקה ובעלות'''
: (א) '''אספקה'''
:: ספק שירות חיוני רשת אחראי לספק ציוד תקין ורשאי לקבוע את מאפייני הציוד המשמש אותו ומותקן על ידו, זולת אם נקבע אחרת באמות המידה או ברישיון ובכפוף לסטנדרטים החשמליים והבטיחותיים שקובעים מעת לעת הגופים המוסמכים לכך לפי כל דין.
: (ב) '''תחזוקה'''
:: ספק שירות חיוני רשת אחראי לתחזוקה שוטפת ותקינה של מיתקני החשמל שהותקנו על ידו, ובלבד שיש לו אפשרות פיזית וחוקית לבצעה.
: (ג) '''חיבורים נוספים'''
:: ספק שירות חיוני רשת רשאי בכל עת, בכפוף לכל דין, לחבר חצרים או מקומות צרכנות אחרים למיתקני החשמל או לשרת באמצעותם צרכנים אחרים, ובלבד שלא תיפגע אספקת החשמל לצרכנים הקיימים.
: (ד) '''חזקת בעלות'''
:: כל מיתקני החשמל שהותקנו על ידי ספק שירות חיוני רשת הנם רכושו הבלעדי של ספק השירות החיוני רשת, זולת אם נקבע אחרת באמות המידה או ברישיון.
: (ה) '''השתתפות צרכן בהוצאות'''
:: הוראות סעיף (ד) יחולו גם אם הצרכן השתתף בהוצאות התקנתם או חיבורם של מיתקני החשמל וגם אם מיתקני החשמל הותקנו במיוחד לשם חיבור חצרים מסוימים או לצורכי מתן אספקת חשמל לצרכן מסוים.
: (ו) '''קבלת מידע לצורך ביצוע פעולות במקרקעין'''
:: (1) לצורך ביצוע פעולות במקרקעין לפי [[סעיף 46 לחוק משק החשמל]] רשאי ספק שירות חיוני רשת לקבל מרשות האוכלוסין וההגירה את כל פרטי המידע האלה של בעל המקרקעין ושל מי שמחזיק במקרקעין:
::: (א) שם פרטי ושם משפחה;
::: (ב) מספר זהות;
::: (ג) פרטי המען;
::: (ד) נתון פטירה.
:: (2) לאחר איתור בעל המקרקעין או המחזיק במקרקעין הרלוונטיים, ימחק ספק השירות החיוני רשת את המידע שקיבל לפי סעיף קטן (1).

@ 9. (תיקון: 5.7.02, 5.8.20, 25.11.20, 14.3.22; תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;א-17, תשפ&quot;ג-17) : '''ביקור מתואם במקום צרכנות'''
: (א) '''תיאום ביקור'''
:: (1) ספק השירות החיוני רשת או הצרכן, לפי העניין, רשאי ליזום תאום של ביקור במקום צרכנות לשם קבלת השירותים הדורשים ביקור במקום על פי אמות מידה אלו, לצורך תחזוקת המיתקנים ולכל צורך אחר הדורש כניסה למקום הצרכנות.
:: (2) בתום הביקור ישאיר ספק השירות החיוני לצרכן הודעה על עצם הביקור, ופירוט רחב, ככל האפשר, על הטיפול והממצאים; הודעה לפי סעיף זה, אפשר שתימסר באמצעות שליחת מסרון למספר טלפון נייד מהמספרים המפורטים בפרטי הצרכן הרשומים אצל ספק השירות החיוני, אם רשומים כאלה.
: (ב) '''מניעת ביקור שתואם'''
:: לא איפשר צרכן ביקור במקום צרכנות לאחר תאום, ישלם הצרכן &quot;עלות ביקור במקום לשווא&quot;, כקבוע בשורות 1–3 ללוח תעריפים 5.4–2, למעט אם נמסרה לספק השירות החיוני רשת הודעה מטעם הצרכן על ביטול הביקור זמן סביר לפני המועד המתואם.
: (ג) '''אי הגעה במועד'''
:: לא ביקר מי מטעם ספק השירות החיוני רשת במקום הצרכנות במועד המתואם, ישלם ספק השירות החיוני לצרכן עלות ביקור במקום לשווא כקבוע בשורות 1–3 ללוח תעריפים 5.4–2, למעט אם נמסרה לצרכן הודעה מטעם ספק השירות החיוני רשת על ביטול הביקור זמן סביר לפני המועד המתואם.

@ 10. (תיקון: 29.11.05, 26.10.08) : '''שמירה על מיתקני חשמל'''
: (א) '''פעולה במיתקן'''
:: חיבור של מיתקן חשמל של ספק שירות חיוני או של כל ציוד אחר שלו, ניתוקו, הסרתו, פירוקו או שינויו בכל דרך שהיא, לרבות הוספת עומס או שינוי בסוג או בטיב הצריכה, ייעשו רק בידי עובד של ספק השירות החיוני או מי שהוסמך לכך בידי ספק השירות החיוני מראש ובכתב.
: (ב) '''פטור מאחריות בשימוש רגיל'''
:: ספק שירות חיוני לא יחייב צרכן בשל נזק למיתקן חשמל של ספק השירות חיוני ולכל ציוד אחר שלו או לאובדנו, עקב שימוש רגיל או עקב בלאי טבעי.
: (ג) '''חיוב בשל נזק שנגרם במכוון או ברשלנות'''
:: ספק שירות חיוני רשאי לחייב צרכן בנזק שנגרם למיתקן חשמל של ספק השירות חיוני ולכל ציוד אחר שלו או לאובדנו, עקב מעשה מכוון או רשלנות של הצרכן או מי מטעמו, לרבות כתוצאה משימוש במיתקן חשמל פרטי שהותקן במקום הצרכנות או בחצרים בהחזקתו או בבעלותו של הצרכן.

@ 11. (תיקון: 29.11.05) : '''שינויים במיתקן החשמל'''
: (א) '''תשלום בגין נזק'''
:: (1) מצא ספק שירות חיוני כי בשל נזק שנגרם למיתקן חשמל נוצרה טובת הנאה לצרכן, רשאי הוא לראות את הצרכן כאחראי לנזק, אלא אם כן הוכח אחרת, ולחייבו במלוא הנזק שנגרם לפי התעריפים הקבועים בפרק 4.4 ללוחות התעריפים &quot;עבודות על חשבון אחרים&quot;.
:: (2) ספק שירות חיוני רשאי לחייב צרכן בתשלום כל נזק אשר ייגרם למיתקני החשמל של ספק השירות החיוני עקב כל פעולה שעשה הצרכן בניגוד לאמור [[באמת מידה 10(א)]].
:: (3) נעשתה הפעולה במיתקן החשמל הפרטי של צרכן, רשאי ספק השירות החיוני לחייב את הצרכן בתשלום כל נזק אשר נגרם למיתקני החשמל של ספק השירות החיוני, זולת אם הצרכן לא ידע ולא יכול היה לדעת על הנזק העלול להיגרם כתוצאה מפעולתו.
: (ב) '''ניתוק אספקה'''
:: (1) ספק שירות חיוני רשאי לנתק את אספקת החשמל למקום צרכנות או לחצרים אם הצרכן פעל בניגוד לאמור [[באמת מידה 10(א)]].
:: (2) ניתוק האספקה במקרה שבו קיים חשש כי ייגרם נזק לרכוש או לגוף ייעשה ללא הודעה מוקדמת.
:: (3) בכל מקרה אחר מהאמור בסעיף קטן (2), תינתן הודעה של שבעה ימים לפני הניתוק.

@ 12. (תיקון: 28.11.05, 24.6.19, 25.11.20; תש&quot;ף-27, תשפ&quot;א-6) : '''הסרת מפגעים'''
: (א) '''מפגע שנודע לצרכן'''
:: נודע לצרכן רשום על מפגע במקום הצרכנות המפריע או העלול להפריע לרשת חשמל (להלן - מפגע) יסולק המפגע בהתאם להוראות אלה:
:: (1) הצרכן הרשום או בעל המקרקעין שבמקום הצרכנות רשאי להסירו בכוחות עצמו, ובלבד שיעשה זאת בהקדם ולא יאוחר מחמישה ימי עבודה מיום שנודע לו על המפגע.
:: (2) הצרכן רשאי לפנות אל ספק השירות החיוני רשת בבקשה כי הספק יסיר את המפגע. ספק השירות החיוני רשת יציין מראש בפני הצרכן את עלות הסרת המפגע, ועל פי בקשת הצרכן יסיר את המפגע בהקדם ולא יאוחר מחמישה ימי עבודה מיום הפניה, ויחייב את הצרכן בעלות הסרת המפגע.
: (ב) '''יידוע הצרכן'''
:: (1) נודע לספק השירות החיוני רשת על קיומו של מפגע במקום צרכנות, יודיע על כך לצרכן הרשום ללא דיחוי, ויידע אותו על האפשרות להסיר את המפגע בעצמו או באמצעות ספק השירות החיוני רשת כאמור בסעיף (א); בהודעתו יציין ספק השירות החיוני רשת את עלות סילוק המפגע.
:: (2) הודיע ספק השירות החיוני רשת על קיומו של מפגע לצרכן הרשום, ובתוך חמישה ימי עבודה הצרכן לא פנה לספק בבקשה להסיר את המפגע או לא הושלמה הסרתו בידי אחר, יסיר ספק השירות החיוני רשת את המפגע ויחייב את הצרכן הרשום בעלות ההסרה, ובלבד שספק השירות החיוני רשת ציין בפני הצרכן מראש את העלות הסרת המפגע. במקרה זה יתאם ספק השירות החיוני רשת ביקור במקום הצרכנות או בחצרים כאמור [[באמת מידה 9(א)]] לצורך הסרת המפגע.
: (ג) '''ניתוק אספקה לצורך הסרת מפגע'''
:: (1) אם נדרש ניתוק החשמל לצורך הסרת המפגע, רשאי ספק השירות החיוני רשת לנתק את האספקה ובלבד שנשלחה הודעה מוקדמת לצרכן שלושה ימים לפחות לפני הניתוק.
:: (2) אם לא ניתנה לספק השירות החיוני רשת גישה למקום הצרכנות לצורך הסרת המפגע, רשאי ספק השירות החיוני רשת לנתק את האספקה במקום הנמצא מחוץ למקום הצרכנות.
:: (3) עלות הניתוק קבועה בשורות 8 או 10, לפי העניין, ללוח תעריפים 5.4–2.
: (ד) '''מפגע בחצרים'''
:: נמצא מפגע בחצרים, יראו את המחזיק בחצרים כאילו היה צרכן רשום לצורך אמת מידה זו.
: (ה) '''פינוי שעוכב שלא באשמת ספק השירות החיוני רשת'''
:: בפרקי הזמן הנקובים באמת מידה זו לא יובאו בחשבון עיכובים שנגרמו בשל מניעה שגרם הצרכן, בעל המקרקעין או צד ג' או בשל החובה לקבל אישור, היתר או רישיון הנדרשים על פי כל דין.
: (ו) '''סכנה לנזק לרכוש או לגוף'''
:: על אף האמור לעיל, אם המפגע או הסרתו עלולים לגרום לנזקים לרכוש או לגוף, יסיר ספק השירות החיוני רשת את המפגע באופן מיידי ללא הודעה מראש ויחייב את הצרכן בעלות הסרת המפגע.
: (ז) '''ניתוק אספקה'''
:: נוסף על האמור בסעיפים (ג) ו-(ו), אם המפגע או הסרתו עלולים לגרום לנזקים לרכוש או לגוף, רשאי ספק השירות החיוני רשת לנתק את אספקת החשמל ללא הודעה מוקדמת.

== פרק ב': צריכת חשמל ==

=== סימן א': צרכנות ===

@ 13. (תיקון: 29.11.05, 4.4.11, 11.4.11, 6.2.12, 25.11.15, 12.9.16, 26.12.16, 19.2.18, 28.6.18, 24.6.19, 5.8.20, 25.11.20, 14.3.22, 28.6.23, 8.11.23; תשע&quot;ח, תש&quot;ף-5, תש&quot;ף-27, תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;א-17, תשפ&quot;ג-17, תשפ&quot;ד-24, תשפ&quot;ד-33, תשפ&quot;ה-7) : '''קביעת כמות חשמל שנצרכה'''
: (א) '''בסיס החישוב'''
:: חשבון הצריכה יחושב על בסיס קריאת המונה בתקופת החשבון הרלוונטית ותפורט בו מכפלת סך הקוט&quot;ש שנקרא במונה בתעריף לקוט&quot;ש; הוראה זו לא תחול לגבי מת&quot;מ.
: (א1) '''גביית תעריף מערכתי'''
:: המחלק יגבה מצרכן הצורך חשמל ממיתקן במקום הצרכנות אשר אינו מחויב בתעריף צריכת חשמל, תעריף מערכתי בהתאם לקבוע בלוח תעריפים 8.1–1.
: (ב) '''תדירות קריאת המונה'''
:: לצורך קביעת התשלום בעבור הצריכה יקרא ספק השירות החיוני רשת את המונה אחת לתקופת חשבון; הוראה זו לא תחול לגבי מת&quot;מ.
: (ג) '''הרשאת גישה'''
:: (1) קריאת מונה המחייבת גישה פיזית למונה תיעשה בשעות סבירות ולאחר הצגת תעודה מזהה. ספק שירות חיוני רשת רשאי לנתק את אספקת החשמל למקום הצרכנות או לחצרים אם הצרכן לא איפשר גישה למונה למשך תקופה העולה על 12 חודשים, שאחריה הוגשו לו שני חשבונות עוקבים על בסיס הערכת צריכה מוגדלת כאמור [[באמת מידה 14(ה)]] ובכפוף להודעה מוקדמת של 14 ימי עבודה לפחות.
:: (2) לעניין סעיף זה, יראו צרכן כאילו לא אפשר גישה למונה אם בעת קריאת מונה שספק שירות חיוני רשת ניסה לבצע התקיים אחד או יותר מאלה: מקום הצרכנות סגור; ארון המונים של הצרכן נעול; אין מענה באינטרקום; יש במקום הצרכנות כלב שמפריע לבצע את קריאת המונים; הצרכן מונע את הגישה למונים; השער למקום הצרכנות נעול; קיים סיכון בטיחותי לקורא המונים.
:: (3) ספק שירות חיוני רשת יציין באזור האישי של הצרכן באתר האינטרנט שלו כי רואים אותו כאילו לא אפשר גישה למונה ויפרט מהו הטעם לכך שרואים אותו כמי שלא אפשר גישה כאמור, בהתאם לטעמים המפורטים בסעיף קטן (2).
:: (4) אם ספק שירות חיוני רשת ציין באזור האישי של הצרכן באתר האינטרנט שלו שהצרכן לא אפשר גישה והצרכן הוכיח כי מה שצוין באזור האישי לעניין אי-גישה היה שגוי - ישלם ספק שירות חיוני רשת לצרכן תשלום בשל הפרה בתעריף כקבוע בשורה 18 ללוח תעריפים 12.1–1.
: (ד) '''קביעת תשלום על בסיס הערכה'''
:: על אף האמור לעיל, במקרים המפורטים להלן רשאי ספק שירות חיוני רשת לקבוע את התשלום בעבור צריכה על בסיס הערכת הצריכה כאמור [[באמת מידה 14 (הערכת צריכה)]]:
:: (1) המונה הוסר או שלא רשם את מלוא צריכת החשמל כתוצאה מליקוי או מפגיעה בו;
:: (2) החשמל נצרך שלא דרך המונה;
:: (3) לא התאפשרה לספק השירות החיוני רשת גישה למונה לצורך קריאתו בימים ובשעות סבירות מסיבה שאינה בשליטתו, ובלבד שספק השירות החיוני רשת קרא את המונה או שהלקוח מסר לו קריאת מונה לפחות פעם אחת ב-12 החודשים שחלפו; לא התאפשרה לספק שירות חיוני רשת גישה למונה כאמור, ישאיר לצרכן הודעה על כך בכתב, במקום הצרכנות, והיא תכלול את פירוט המועד שבו לא התאפשרה הגישה והסיבה לכך; ספק שירות חיוני רשת ישלח לצרכן הרשום הודעה כאמור גם באמצעי דיגיטלי אחד או יותר, אם הצרכן המציא לו פרטי התקשרות עימו באמצעי כאמור והם מצויים בספרי ספק שירות חיוני; פסקה זו לא תחול לעניין צרכן שמותקן לו מונה חכם אלא אם כן הצרכן לא אפשר לספק השירות החיוני גישה למונה החכם לשם בדיקת תקינותו, אם נדרש לכך על ידי ספק השירות החיוני, או שישנה בעיה בקבלת נתוני המונה;
:: (4) ספק השירות החיוני רשת לא ביצע קריאת מונה לתקופת החשבון המסוימת מטעמים של דילוג יזום, ובלבד שבתקופת החשבון הקודמת לא היה דילוג יזום ומספר הדילוגים היזומים לא יעלה על שניים במהלך השנה הקלנדרית; לא פעל ספק השירות החיוני רשת כאמור, ישלם לצרכן את עלות ההפרה כקבוע בלוח תעריפים 12.1–1, נוסף על העלות הנחסכת מן התשלום הקבוע כקבוע בסעיף (ט)(1); פסקה זו לא תחול לעניין צרכן שמותקן לו מונה חכם;
:: (5) החשמל נצרך שלא דרך מונה במקום צרכנות של בעל מיתקן צריכה ייחודי;
:: (6) אם יש תקלת תקשורת שאינה מאפשרת את העברת הנתונים מהמונה או תקלה במונה חכם, והחשבון מבוסס על רישום רציף, ובלבד שתתקבל קריאה עד 5 בחודש העוקב למועד התקלה בעבור מלוא החודש הקלנדרי שחלף.
: (ה) '''פריסת תשלומים'''
:: במקרים שבהם נדרש הצרכן לשלם הפרשים בשל הגשת חשבונות המבוססים על הערכת הצריכה, יופעל לבקשת הצרכן הסדר פריסה לתשלומים כאמור [[באמת מידה 26(ו)]].
: (ו) '''קריאת המונה על-ידי הצרכן'''
:: (1) צרכן רשאי לקרוא בעצמו את המונה, במועדים שקבע ספק השירות החיוני רשת, ולמסור את נתוני צריכתו באמצעות הטלפון או באמצעי אחר; לצורך קביעת כמות החשמל שנצרכה יראו את נתוני הצריכה שקרא ומסר הצרכן כקריאת מונה לכל דבר ועניין, ובלבד שהצרכן אפשר לספק השירות החיוני רשת גישה למונה אחת לשנים עשר חודשים לפחות; ספק השירות החיוני רשת ימסור מספר אסמכתא לצרכן לקבלת הקריאה באמצעי שיאפשר ספק שירות חיוני; צרכן בעל מונה בסיסי ששויך למספק רשאי להעביר את הנתונים מקריאת המונה לפי סעיף קטן זה, רק בקריאת מונה מאומתת כהגדרתה [[באמת מידה 51]].
:: (2) ספק שירות חיוני יאפשר לצרכן שהותקן לו מונה שאין לו גישה אליו, לבקשתו, לקרוא, אחת לשנה, את המונה; הגישה לקריאת המונה תתאפשר בתיאום מראש.
:: (3) לעניין מונים רציפים ומונה חכם, שמידע מהם מפורסם ועומד לרשות הצרכן באתר האינטרנט של ספק שירות חיוני ובאמצעים דיגיטאליים נוספים, פרסום קריאת המונה שם, כך שצרכן יוכל להתעדכן בה, תיחשב כמתן גישה לקריאת המונה.
: (ז) '''אימות קריאת הצרכן'''
:: ספק השירות החיוני רשת רשאי לאמת את קריאת הצרכן באמצעות קריאה מאוחרת. במקרה כזה תיקבע כמות החשמל שנצרכה בהתאם לקריאת ספק השירות החיוני רשת.
: (ח) '''קריאת מונה מיוחדת'''
:: צרכן רשאי לדרוש מספק השירות החיוני רשת ביצוע קריאת מונה מיוחדת, שאינה ביוזמת ספק השירות החיוני רשת. בעבור שירות זה ישלם הצרכן את התעריף הקבוע בשורה 25 בלוח תעריפים 5.4–2.
: (ט) '''זיכוי בגין דילוג יזום'''
:: (1) לא בוצעה קריאת מונה על ידי ספק השירות החיוני רשת בתקופת חשבון מסוימת מטעמים של דילוג יזום, יזוכה הצרכן בתעריף המשולם בשל קריאת מונה כקבוע בלוח תעריפים 5.4.1–1 בהתאם לסוג המונה.
:: (2) צרכן שהוא צרכן רשום לגבי מספר מונים המותקנים באותו מקום צרכנות יזוכה בתעריף המשולם בשל קריאת מונה כקבוע בלוח תעריפים 5.4.1–1 לגבי כל מונה אשר בשלו משולם התשלום הקבוע.
: (י) '''מחלוקת בגין כמות שנקבעה על בסיס הערכה'''
:: במקרים של מחלוקת על כמות החשמל שנקבעה כאמור [[באמת מידה 14 (הערכת צריכה)]] רשאי הצרכן לפנות אל ראש אגף צרכנות ברשות לצורך הכרעה בעניין.
: (יא) '''תשלום לצרכן בגין ביצוע דילוג יזום ביתר'''
:: בכל מקרה של חריגה מהוראת סעיף (ד)(4), יחויב ספק השירות החיוני רשת בתשלום לצרכן בשיעור הקבוע בלוח תעריפים 12.1–1.

@ 14. (תיקון: 29.11.05, 11.4.11, 6.2.12, 9.6.14, 14.3.22; תשפ&quot;ג-17) : '''הערכת צריכה'''
: (א) '''כמות חשמל שנקבעה בדרך של הערכה'''
:: קביעת כמות חשמל שנצרכה בדרך של הערכה תהיה על יסוד כמות החשמל שנצרכה במקום הצרכנות הרשום על שמו של הצרכן או בחצרים המסוימים בתקופה אחרת, אשר מתקיימים בה תנאים הדומים ככל האפשר לתנאים אשר שררו בתקופה שלגביה נעשית ההערכה, או על יסוד קריאת המונה בתיקון יחסי לפי אחוז הטעות או הליקוי של המונה.
: (ב) '''אופן החישוב אם לא נעשתה קריאה ראשונה'''
:: אם לא נעשתה במקום הצרכנות או בחצרים קריאת מונה ראשונה, והתקיימו התנאים כאמור [[באמת מידה 13(ד)]], תיקבע כמות החשמל שנצרכה על יסוד כמות החשמל שנצרכה בתקופה דומה, במקומות צרכנות או בחצרים דומים.
: (ג) '''צריכת חשמל שלא כדין'''
:: במקרים של צריכת חשמל שלא כדין כאמור [[באמת מידה 16 (צריכת חשמל שלא כדין)]], רשאי ספק השירות החיוני להעריך את הצריכה גם בהתבסס על אחד מאלה:
:: (1) רישום צריכת עבר של הצרכן במערכת הממוחשבת;
:: (2) תחשיב לפי שיעור התפלגות הצריכה החודשית בהתאם לנתונים סטטיסטיים של צרכנות ביתית הקיימים ברשות ספק השירות החיוני וייחוס צריכתו של הצרכן לצריכת הסביבה;
:: (3) מכשירי החשמל שבמקום הצרכנות או בחצרים;
:: (4) רישומי מונה מחליף או מבקר.
: (ד) '''הערכת צריכה למתקן ייחודי'''
:: (1) בכל מקבץ מיתקנים ייחודים, יתקין ספק שירות חיוני מדגם מונים שאינו כולל יותר מ-25 מונים; לעניין זה, &quot;מקבץ מיתקנים ייחודיים&quot; - קבוצת מיתקני צריכה ייחודיים, בעלי מאפייני צריכת חשמל דומים כפי שיאושר על ידי ראש אגף הנדסה ברשות, ולמעט מיתקני צריכה ייחודיים עם מונים, שהותקנו לצורך חיוב הצריכה בפועל.
:: (2) חישוב צריכה של מיתקן צריכה ייחודי ייעשה על פי הערכה המבוססת על ממוצע קריאת המונים שבמדגם. ספק השירות החיוני יעביר לצרכן, לפי דרישתו, את תוצאות קריאת המונים של פיהם נעשתה הערכת הצריכה. על אף האמור בסעיף זה, הותקן מונה צריכה לפי בקשת הצרכן, תיקבע כמות הצריכה לצורך חיוב הצרכן לפי קריאת המונה.
: (ה) '''הערכת צריכה מוגדלת'''
:: (1) אם הצרכן לא איפשר לספק השירות החיוני גישה אל המונה כאמור [[באמת מידה 13(ג)]] למשך תקופה העולה על 12 חודשים, ובמהלך תקופה זו הוגשו לצרכן חשבונות על בסיס הערכת צריכה, רשאי ספק השירות החיוני לשלוח לצרכן חשבון על בסיס הערכת צריכה בערך של 150% מממוצע החשבונות שנשלחו לצרכן במהלך 12 החודשים שקדמו לו (להלן - הערכת צריכה מוגדלת), ובלבד שספק השירות החיוני נקט בצעדים הנדרשים לביצוע הקריאה בפועל ובכלל זה משלוח הודעה בכתב על הצורך בביצוע הקריאה ויידוע הצרכן על האפשרות שיישלח אליו חשבון הערכה בערך של 150% כאמור, תקופת חשבון אחת לפחות לפני שיישלח אליו חשבון כאמור; הוראות סעיף קטן זה יחולו אף אם במשך כל התקופה שבה הוגבלה הגישה למונה כאמור, מסר הצרכן לספק השירות החיוני קריאת מונה.
:: (2) הערכת צריכה מוגדלת תחשב כטעות בחשבון שאין משולמת בשלה ריבית.

@ 15. (תיקון: 29.11.05, 26.10.08, 4.4.11, 6.2.12, 26.12.16, 19.2.18, 24.6.19, 5.8.20, 25.11.20, 2.12.20, 28.6.23; תשע&quot;ח, תש&quot;ף-27, תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;א-17, תשפ&quot;א-28, תשפ&quot;ד-33) : '''בדיקת דיוק מונה ותקינותו'''
: (א) '''תדירות בדיקות מדגמיות'''
:: (1) מחלק יערוך אחת לשנה לפחות בדיקות מדגמיות לבדיקת דיוק המונים, ויעמיד לעיון הציבור את ממצאי בדיקתו.
:: (2) מנהל המערכת רשאי להנחות בעל רישיון הולכה לערוך בדיקות דיוק המונים לצרכן.
: (ב) '''זכות הצרכן לבחור את דרך בדיקת המונה'''
:: צרכן רשום רשאי לבקש שהמונה המותקן במקום הצרכנות ייבדק באחת מן הדרכים האלה:
:: (1) על ידי ספק השירות החיוני רשת; ביקש הצרכן כי הספק יבדוק את המונה, תהיה הבדיקה ללא תשלום אם נעשתה פעם אחת במהלך שלוש שנים קלנדאריות. ביקש הצרכן כי הספק יבדוק את המונה פעם נוספת במהלך שלוש השנים הקלנדריות, ישלם בעבור הבדיקה הנוספת את התעריף הקבוע בשורות 7–8 ללוח תעריף 5.4–2, אלא אם כן נמצאה קריאתו לבדיקה מוצדקת.
:: (2) על ידי בודק שהוסמך על ידי הרשות להסמכת מעבדות (באמת מידה זו - בודק אחר); ביקש הצרכן כאמור, יחולו הוראות סעיף (ז).
: (ג) '''משך הזמן עד לביצוע הבדיקה לבקשת הצרכן'''
:: בדיקת מונה על ידי ספק השירות החיוני רשת, או הסרתו לצורך בדיקה על ידי בודק אחר, תיעשה לא יאוחר מ-30 ימי עבודה מיום קבלת בקשת הצרכן; לא פעל ספק השירות החיוני רשת כאמור, ישלם לצרכן תשלום בשל הפרה בעלות הקבועה בלוח תעריפים 12.1–1.
: (ג1) '''משך הזמן לתיקון תקלה במונה'''
:: (1) נמצא כי המונה לא תקין, יסיר ספק שירות חיוני רשת את המונה ויתקין במקומו מונה תקין במועד ההסרה.
:: (2) מצא ספק שירות חיוני רשת ליקוי בתקשורת מהמונה החכם מסיבות שתלויות בו במהלך 30 ימים מיום התקנת המונה, יתקן בתוך 30 ימי עבודה את הליקוי כך שתתאפשר, לכל הפחות, העברת נתוני המונה החכם באמצעי התקשורת במונה; לא פעל ספק השירות החיוני בתוך פרק הזמן הקבוע בסעיף זה, ישלם לצרכן תשלום בשל הפרה בעלות הקבועה בשורה 5 ללוח תעריפים 12.1–1.
: (ד) '''אופן בדיקת סוגי המונים ומבחני תקינות'''
:: (1) מונה ישיר ייבדק בשתי נקודות של תחום המדידה:
::: בעומס נמוך המתייחס לזרם של כ-10% של הזרם הבסיסי ובעומס גבוה המתייחס לזרם של כ-50% של הזרם הבסיסי בעומס מאוזן.
::: עומס בדיקה חד-מופעי למונה תלת-מופעי יהיה בזרם של כ-20% וכ-100% של הזרם הבסיסי.
:: (2) מונה למערכת מניה ייבדק בשתי נקודות של תחום המדידה:
::: בעומס נמוך המתייחס לזרם של כ-10% של הזרם הנומינלי ובעומס גבוה המתייחס לזרם של כ-50% של הזרם הנומינלי.
:: (3) מונה מכני חדש לחיבור ישיר (ללא שנאי המרת זרם) ייחשב כלא תקין אם תוצאות מדידת אנרגיה אקטיבית הצביעו על סטייה העולה על הקבוע בתקן IEC 62053-11 CLASS 2.
:: (4) מונה מכני המחובר ישירות (ללא שנאי המרת זרם) ומותקן במקום צרכנות ייחשב כלא תקין אם תוצאות מדידת אנרגיה אקטיבית הצביעו על סטייה העולה על 3%.
:: (5) מונה מכני חדש לחיבור דרך שנאי זרם ייחשב כלא תקין אם תוצאות מדידת האנרגיה האקטיבית הצביעו על סטייה העולה על הקבוע בתקן IEC 62053-11 CLASS 2 במתח נמוך.
:: (6) מונה מכני המחובר דרך שנאי זרם והמותקן במקום צרכנות ייחשב כלא תקין אם תוצאת מדידת האנרגיה האקטיבית הצביעה על סטייה העולה על 3% במתח הנמוך.
:: (7) מונה מכני חדש לחיבור דרך שנאי מתח וזרם ייחשב כלא תקין אם תוצאות מדידת האנרגיה האקטיבית הצביעו על סטייה העולה על הקבוע בתקן IEC 62053-11 CLASS 1 במתח גבוה ובמתח עליון.
:: (8) מונה מכני המחובר דרך שנאי מתח וזרם והמותקן במקום צרכנות ייחשב כלא תקין אם תוצאת מדידת האנרגיה האקטיבית הצביעה על סטייה העולה על 1.5% במתח גבוה ובמתח עליון.
:: (9) מונה אלקטרוני חדש ייחשב כלא תקין אם תוצאות מדידת אנרגיה אקטיבית הצביעו על סטייה העולה על הקבוע בתקן IEC 62053-21 CLASS 2 במתח נמוך, ועל הקבוע בתקן IEC 62053-22 CLASS 0.5s במתח גבוה ובמתח עליון.
:: (10) מונה אלקטרוני המותקן במקום צרכנות ייחשב כלא תקין אם תוצאות מדידת אנרגיה אקטיבית הצביעו על סטייה העולה על 3% במתח נמוך, ואם תוצאות מדידת אנרגיה אקטיבית הצביעו על סטייה העולה על 1% במתח גבוה ובמתח עליון.
:: (11) מונה אלקטרוני חדש ייחשב כלא תקין אם תוצאות מדידת אנרגיה ריאקטיבית הצביעו על סטייה העולה על הקבוע בתקן IEC 62053-23 CLASS 3 במתח נמוך, ועל סטייה העולה על הקבוע בתקן IEC 62053-23 CLASS 2 במתח גבוה ובמתח עליון.
:: (12) מונה אלקטרוני המותקן במקום צרכנות ייחשב כלא תקין אם תוצאות מדידת אנרגיה ריאקטיבית הצביעו על סטייה העולה על 4% במתח נמוך, ועל סטייה העולה על 3% במתח גבוה ובמתח עליון.
:: (13) נמצא כי המונה המקורי אינו תקין, יוחלף המונה במונה אחר על ידי ספק השירות החיוני רשת, בין אם נבדק על ידו או בין אם נבדק על ידי בודק מוסמך אחר. ספק השירות החיוני רשת ישמור על המונה המקורי לתקופה שלא תפחת מששה חודשים ממועד החלפת המונה.
:: (14) נמצא כי המונה אינו תקין, ומדידת האנרגיה כתוצאה מכך עולה על 5% סטייה, יתקן ספק השירות החיוני רשת את חשבונות הצריכה בהתאם [[לאמת מידה 14 (הערכת צריכה)]] [[ואמת מידה 26 (תיקון חשבון)]].
: (ה) '''זכות ספק השירות החיוני רשת לבצע בדיקה במקום צרכנות'''
:: ספק השירות החיוני רשת רשאי לבצע בדיקת מונה במקום צרכנות לאחר תיאום מראש עם הצרכן כאמור [[באמת מידה 9 (ביקור מתואם במקום צרכנות)]].
: (ו) '''בדיקת מונה במעבדות ספק שירות חיוני רשת'''
:: (1) ספק שירות חיוני רשת רשאי להסיר את המונה ולבדקו במעבדותיו ובמקרה כזה יהיה אחראי להרכיב מונה חלופי במקום הצרכנות.
:: (2) נמצא בבדיקה כי המונה תקין, יישא הצרכן בעלות הבדיקה, לרבות עלות הסרת המונה והתקנת המונה החדש, כקבוע בשורות 4 עד 6 ללוח תעריפים 5.4–2 בהתאם לסוג המונה.
:: (3) נמצא בבדיקה כי המונה אינו תקין, לא יחויב הצרכן בתשלום, למעט אם החשמל נצרך שלא כדין, ויחולו הוראות [[אמת מידה 16 (צריכת חשמל שלא כדין)]].
:: (4) דו&quot;ח בדיקת המונה יישלח לצרכן בתוך שבעה ימים מיום הבדיקה.
: (ז) '''בדיקת המונה על ידי בודק מוסמך אחר'''
:: נבדק המונה על ידי בודק מוסמך אחר, יחולו הוראות אלה:
:: (1) ספק השירות החיוני רשת יהיה אחראי, לפי דרישת הבודק האחר, להסיר את המונה ולמוסרו לו. ספק השירות החיוני רשת יתקין במקום הצרכנות מונה תקין; בסיום הבדיקה יעביר הבודק האחר את המונה לידי ספק שירות חיוני רשת.
:: (2) עלות הבדיקה על ידי בודק אחר תחול על הצרכן, אולם אם יתגלה בבדיקה כי המונה אינו תקין יזכה ספק השירות החיוני רשת את הצרכן בסכום שלא יעלה על תעריף הבדיקה של ספק השירות החיוני רשת שאישרה הרשות, ולא יחויב בעלות המונה אשר יותקן במקום הצרכנות. בכל מקרה יישא הצרכן בעלות הסרת המונה והתקנתו, כקבוע בשורה 6 בלוח תעריפים 5.4–2.
:: (3) הצרכן רשאי לדרוש מספק השירות החיוני רשת להתקין את המונה שפורק ונבדק על ידי הבודק האחר. הצרכן ישלם בעבור ההתקנה, כקבוע בשורה 6 בלוח תעריפים 5.4–2. ספק השירות החיוני רשת רשאי לבדוק את המונה עם התקנתו.
: (ח) '''מתן הודעה מוקדמת לצרכן טרם הסרת המונה'''
:: (1) ספק שירות חיוני רשת יודיע לצרכן בכתב על בדיקת מונה שביקש הצרכן בתוך 15 ימים ממועד קבלת בקשת הצרכן, ובה יציין את טווח הזמן המשוער לביצועה וכי ייתכן שהמונה יוסר.
:: (2) במועד ההסרה יאפשר ספק השירות החיוני רשת לצרכן לתעד את קריאת המונה האחרונה ואת קריאת המונה הראשונה של המונה המחליף.
:: (3) (((נמחק).))
:: (4) (((נמחק).))
: (ט) '''תיעוד קריאת מונה בעת הסרת מונה החשמל ממקום הצרכנות'''
:: (1) החליף ספק שירות חיוני רשת מונה חשמל במקום צרכנות, מכל סיבה שהיא, למעט כקבוע [[בסעיף (ח) או בסעיף (א)(2) לאמת מידה 16]], יודיע בכתב לצרכן על ביצוע ההחלפה ועל תיעוד הקריאה האחרונה במונה שהוסר במועד הסרתו והקריאה הראשונה במונה המחליף במועד התקנתו; ספק שירות חיוני רשת יודיע לצרכן בכתב על ביצוע ההחלפה בתוך 15 ימי עבודה ממועד החלפת המונה.
:: (2) ספק השירות החיוני רשת יתעד את פרטי המונה שהוסר ממקום הצרכנות, לרבות קריאת המונה, גם באמצעות צילום, אשר יתויק בספרי ספק השירות החיוני רשת לפרק זמן שלא יפחת משנה ממועד ההסרה.
:: (3) מצא ספק השירות החיוני רשת כי במונה שהוסר בוצעה צריכה שלא כדין או נפל בו ליקוי, ישמור ספק השירות החיוני רשת את המונה לתקופה שלא תפחת משישה חודשים ממועד הסרתו.
:: (4) אין באי-ביצוע האמור בסעיפים קטנים (1) עד (3) כדי לפטור את הצרכן מתשלום חוב הצריכה.

@ 16. (תיקון: 29.11.05, 4.4.11, 25.11.15, 19.2.18, 24.6.19, 25.11.20, 28.6.23; תשע&quot;ח, תש&quot;ף-27, תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;ד-33) : '''צריכת חשמל שלא כדין'''
: (א) '''הסנקציות המותרות לספק'''
:: נצרך חשמל שסופק על ידי ספק שירות חיוני שלא כדין, יתקין ספק השירות החיוני מונה חדש במקום הצרכנות על חשבון הצרכן וכן רשאי הוא, בלי לגרוע מכל תרופה אחרת על פי דין, לעשות אחת או יותר מן הפעולות האלה:
:: (1) לנתק את אספקת החשמל או לבצע הקטנת זרם לחצרים או למקום הצרכנות; אם לא ניתנה לספק השירות החיוני גישה לחצרים או למקום הצרכנות לצורך ניתוק אספקת החשמל וכל הקשור בכך, לאחר מתן הודעה כדין, ספק השירות החיוני רשאי לבצע את הניתוק בנקודה הנמצאת מחוץ להם, או ברשת החשמל שלו.
:: (2) להסיר את המונה ולהעתיקו למקום שיקבע ספק השירות החיוני, על חשבון הצרכן.
:: (3) לגבות מן הצרכן את התשלומים כמפורט בסעיפים (ד) ו-(ה), [[באמת מידה 11(א)(1)]] [[ובאמת מידה 35א (תשלומים בעבור חיבור למתח נמוך)]].
:: (4) (((נמחקה).))
:: (5) לפרק את החיבור כקבוע [[באמת מידה 29א(ב)]].
: (ב) '''המועד לפעולות וחובות הנלוות להן'''
:: (1) ספק השירות החיוני רשאי לפעול כאמור בסעיפים (א)(2) ו-(4) באופן מיידי, ולהזמין את הצרכן למשרדי ספק השירות החיוני לבירור נסיבות הצריכה שלא כדין.
:: (2) ספק השירות החיוני יודיע לצרכן בכתב, שבעה ימים לפני פעולה כאמור בסעיפים (א)(1) ו-(3).
:: (3) ספק השירות החיוני יאפשר לצרכן, על פי בקשתו, בדיקת המונה בהתאם לאמור [[באמת מידה 15(ז)]].
: (ג) '''משך זמן הצריכה שלא כדין'''
:: תקופת צריכת החשמל שלא כדין היא מהיום שבו החלה עד היום שבו נודע לספק השירות החיוני עליה.
: (ד) '''אופן חישוב הכמות שנצרכה שלא כדין'''
:: כמות החשמל שנצרכה בחצרים או במקום צרכנות בתקופת הצריכה שלא כדין תיקבע כאמור [[באמת מידה 14 (הערכת צריכה)]]. ספק השירות החיוני יחשב את סכום ההפרש בין התשלום בעבור הכמות שנקבעה לבין התשלומים בפועל בתקופת הצריכה שלא כדין לפי תעריף החשמל הגבוה ביותר המזוהה במהלך תקופת הצריכה שלא כדין, או על פי התעריף הידוע במועד עריכת החשבון המתוקן, לפי הגבוה מביניהם. ספק השירות החיוני רשאי לאפשר לצרכן לפרוס את התשלום, כאמור [[באמת מידה 26(ו)(2)]].
: (ה) '''תשלום נוסף בגין צריכה שלא כדין'''
:: נוסף על הקבוע בסעיף (א)(3) ישלם הצרכן לספק השירות החיוני עלות חיוב בגין צריכה שלא כדין, כקבוע בשורה 7 בלוח תעריפים 5.4–2; במקרה חוזר של צריכה שלא כדין, ישלם הצרכן כקבוע בשורות 27 ו-28 בלוח תעריפים 5.4–2, בהתאם למספר המונים שנעשה בהם שימוש לא חוקי.

@ 17. (תיקון: 1.6.03, 25.11.15, 26.12.16, 19.2.18, 24.6.19, 23.9.19, 5.8.20, 2.12.20, 8.11.23; תשע&quot;ח, תש&quot;ף-27, תש&quot;ף-31, תשפ&quot;א-17, תשפ&quot;א-28, תשפ&quot;ה-7) : '''סיום התקשרות עם צרכן בעלים רשום'''
: (א) '''צרכן בעלים רשום המבקש לסיים התקשרות'''
:: צרכן בעלים רשום המבקש להתנתק מרשת החשמל יודיע על כך למחלק, וישלם את עלות הניתוק בהתאם לקבוע בשורה 8 או 10, ללוח תעריפים 5.4–2, לפי העניין; הודיע צרכן בעלים רשום למחלק כאמור, המחלק יודיע על כך למנהל המערכת, במועד ההודעה של הצרכן ומנהל המערכת יעדכן את המספק שהצרכן רשום בפנקסיו, בדבר הודעת הצרכן.
: (ב) '''פרק הזמן לסיום התקשרות'''
:: מחלק ירשום בפנקסיו את ההודעה על סיום ההתקשרות לא יאוחר מ-3 ימי עבודה ממועד קבלתה ויבצע את הניתוק בתוך 15 ימי עבודה מיום קבלת ההודעה במשרדיו, ובלבד שהצרכן השלים את הנדרש ממנו בהתאם לקבוע בסעיפים (א) ו-(ג); לא פעל ספק השירות החיוני כאמור, ישלם לצרכן תשלום בשל הפרה בעלות הקבועה בלוח תעריפים 12.1–1.
: (ג) '''מעמד צרכן בעלים רשום לאחר הודעת סיום התקשרות'''
:: צרכן בעלים רשום ייחשב לצרכן רשום במקום הצרכנות שלגביו ביקש ניתוק, עד יום הניתוק.
: (ד) '''אחריות לתשלומים בעד שירותי חשמל וצריכה''' 
:: כל עוד ייחשב צרכן הבעלים הרשום לצרכן רשום על פי האמור בסעיף (ג), רשאי ספק השירות החיוני לגבות ממנו תשלומים בעד שירותי חשמל שנותן ספק השירות החיוני, לרבות בעד צריכת חשמל במקום הצרכנות.
: (ה) '''צרכן בעלים רשום שנותק ומבקש להתחבר מחדש'''
:: צרכן בעלים רשום שנותק מרשת החשמל בהתאם לאמת מידה זו רשאי לבקש לאחר מכן להתחבר מחדש לרשת החשמל; ביקש כאמור, ישלם לספק השירות החיוני דמי חיבור מחדש בהתאם למקום הניתוק כקבוע בשורה 9 ללוח תעריפים 5.4–2.
: (ו) (((בוטל).))

@ 17א. (תיקון: 8.11.23; תשפ&quot;ה-7) : '''סיום עסקה מתמשכת'''
: (א) '''צרכן רשום המבקש לסיים עסקה מתמשכת''' 
:: צרכן רשום המבקש לסיים עסקה מתמשכת יודיע על כך למספק ברירת מחדל, וישלם את עלות סיום העסקה כקבוע בשורה 11 ללוח תעריפים 5.4–2, לפי העניין; באמת מידה זו, &quot;עסקה מתמשכת&quot; - עסקה לרכישת חשמל באופן מתמשך, בין שהעסקה מוגבלת בזמן ובין שלאו.
: (ב) '''פרק הזמן לסיום העסקה'''
:: מספק ברירת מחדל יתעד את סיום העסקה בתוך 3 ימי עבודה מיום קבלת ההודעה במשרדיו והוא ייכנס לתוקף, ובלבד שהצרכן השלים את הנדרש ממנו לפי סעיף (א) ואפשר למספק ברירת מחדל לבצע את כל הדרוש לביטול העסקה, לרבות המצאת -
:: (1) צילום קריאת מונה מדויקת במועד הגשת הבקשה לביטול העסקה;
:: (2) פרטי הצרכן בעלים הרשום במקום הצרכנות, מספרי זהות, פרטי כתובת מגורים והמצאת חוזה המאמת פרטי הבקשה;
:: לא פעל ספק השירות החיוני כאמור, ישלם לצרכן תשלום בשל הפרה בעלות הקבועה בשורה 29 ללוח תעריפים 12.1–1.
: (ג) '''ביטול מעמד צרכן רשום'''
:: הצרכן לא ייחשב לצרכן רשום במקום הצרכנות שלגביו התקבלה ההודעה לסיום העסקה החל ממועד הכניסה לתוקף של סיום העסקה לפי סעיף (ב).
: (ד) '''אחריות לתשלומים בעד שירותי חשמל וצריכה'''
:: (1) לא פעל הצרכן הרשום על פי האמור בסעיף (א) או (ב), יגבה מספק ברירת מחדל מהצרכן הרשום תשלומים בעד שירותי חשמל שנותן מספק ברירת מחדל, למקום הצרכנות, לרבות בעד צריכת חשמל שנרשמה במונה ממועד הקריאה האחרון ועד ביצוע סיום העסקה בפועל.
:: (2) פעל צרכן רשום לפי סעיפים (א) ו-(ב) ונמצא כי נותר חוב צריכת חשמל במקום הצרכנות לעניין התקופה שבה היה הצרכן הרשום, יגבה מספק ברירת מחדל את החוב מהצרכן הרשום, אף על פי שהעסקה הסתיימה; הסתיימה עסקה מתמשכת במקום הצרכנות ולא בוצע סיום התקשרות לפי [[אמת מידה 17]] והחלפת צרכנים לפי [[אמת מידה 19]], ירשום מספק ברירת מחדל את צרכן הבעלים הרשום במקום הצרכנות.
: (ה) '''צרכן המבקש לחדש עסקה'''
:: הסתיימה העסקה בהתאם לאמת מידה זו, רשאי צרכן לחדש את העסקה עם ספק השירות החיוני, בהתאם לקבוע [[באמות מידה 18]] [[או 18א]], לפי העניין.
: (ו) '''אישור על שימוש או אי-שימוש בחשמל'''
:: מספק ברירת מחדל ימציא לצרכן, לפי דרישת הצרכן, אישור על שימוש או אי-שימוש בחשמל או אישור על היעדר חובות במקום הצרכנות או בחטיבת קרקע; בעד המצאת האישור ישלם הצרכן את התעריף הקבוע בשורה 24 בלוח תעריפים 5.4–2.

@ 18. (תיקון: 29.11.05, 4.4.11, 9.6.14, 25.11.15, 27.9.17, 24.6.19, 5.8.20, 17.11.21, 8.11.23; תש&quot;ף-27, תשפ&quot;א-17, תשפ&quot;ג-3, תשפ&quot;ה-7, תשפ&quot;ה-8) : '''רישום צרכן רשום חדש'''
: (א) '''בקשה לקבלת אספקת חשמל לחטיבת קרקע'''
:: (1) המבקש לקבל אספקת חשמל לחטיבת קרקע, יירשם כצרכן בציון שמו המלא, מספר תעודת הזהות שלו, מספר טלפון מעודכן של נייח ונייד, אם יש למבקש((,)) וכתובת למשלוח הודעות, וישלם לספק השירות החיוני הוצאות סידור ורישום כקבוע בשורות 11 או 12, לפי העניין, ללוח תעריפים 5.4–2; היה המבקש בעל דרכון זר ובעת מועד הגשת הבקשה היה בעל אשרה ורישיון לישיבה בישראל מעל לשנה, יצוינו גם פרטים אלו בפנייה. כן יצוין מועד תוקף האשרה. ספק שירות חיוני רשאי לדרוש עיון באשרה.
:: (2) היה המבקש תאגיד, יצוין גם מספר התאגיד שלו ויצורף אישור מאת רואה חשבון או עורך דין בדבר המוסמכים לחתום בשם התאגיד.
:: (3) במועד הבקשה ועם רישום צרכן חדש יציין ספק השירות החיוני בפני המבקש את מספרו של חוזה האספקה החדש כאסמכתא לביצוע הפעולה.
:: (4) מבלי לגרוע באמור לעיל יאפשר ספק שירות חיוני רישום צרכן חדש גם באמצעים דיגיטליים כאמור [[באמת מידה 5 (הודעות)]], למעט באמצעות מסרון.
: (ב) '''אישור רישום'''
:: ספק השירות החיוני ימציא לצרכן בתוך 15 ימים ממועד רישומו במשרדיו אישור בכתב על הרישום, כולל פירוט זכויותיו וחובותיו של הצרכן כצרכן רשום, וימסור לצרכן מידע בדבר אלה:
:: (1) סוג המונה המותקן במקום;
:: (2) הזכאות לבדיקת המונה במקום הצרכנות כאמור [[באמת מידה 15(ב)(1)]];
:: (3) סוג התעריף שבו מחויב הצרכן, בהתאם למניה המותקנת אצלו.
: (ג) '''הנושא באחריות התשלום לעניין חשמל שסופק'''
:: נצרך חשמל שסופק בידי ספק שירות חיוני בידי צרכן שאינו רשום, יהיה הספק רשאי לחייב את הצרכן הרשום בתשלום בעד החשמל, זולת אם הצרכן הרשום הוכיח כי אדם אחר צרך את החשמל; הוכיח הצרכן הרשום כי אדם אחר צרך את החשמל, רשאי ספק שירות חיוני לחייב את הצרכן שאינו רשום בעד החשמל שנצרך.
: (ד) '''בחירת והתקנת מונה'''
:: (1) צרכן זכאי לבחור בין מונה תשלום מראש חכם (מת&quot;מ), למונה חכם, וכן זכאי לבחור בין תעריף ביתי לתעריף עומס וזמן; לעניין זה יביא ספק השירות החיוני לידיעת הצרכן את סכום התשלום הקבוע הנגזר מכל בחירה כקבוע בלוח תעריפים 5.4–1.
:: (2) ספק שירות חיוני רשאי להתקין מת&quot;מ בלא הסכמת צרכן לחצרים שבהם הצרכן המבקש לקבל אספקת חשמל, במועד הגשת הבקשה הינו בעל אשרה ורישיון לישיבה בישראל לתקופה קצרה משנה, למעט אם הצרכן יציג אסמכתה שיש בה להעיד על רכישת זכויות בעלות במקרקעין.
:: (3) המונה יותקן בתוך 3 ימי עבודה ממועד קבלת בקשת הצרכן, ובלבד שהתאפשרה גישה למחלק, שבוצעו הבדיקות ושאושר המיתקן בהתאם להליך הקבוע [[באמות מידה 35ח]] [[או 35יז]], לפי העניין.
:: (4) עם קבלת הבקשה להתקנת מונה יציג המחלק לצרכן באופן מקוון אישור על קבלת הבקשה ואת סטטוס הטיפול בבקשתו וכן יעדכן אותו באופן מקוון בדבר המועד שבו יותקן המונה.

@ 18א. (תיקון: 17.11.21; תשפ&quot;ב-20) : '''שיוך צרכן למספק ברירת מחדל'''
: (א) '''בקשה לשיוך צרכן רשום למספק ברירת מחדל'''
:: (1) מספק ברירת מחדל יפרסם באתר האינטרנט שלו טופס לדוגמה של בקשה לשיוך צרכן רשום למספק ברירת מחדל; מספק ברירת מחדל רשאי לאפשר הגשת בקשה לשיוך צרכנים גם באמצעים דיגיטליים או באמצעות כל אחד מהאמצעים המפורטים [[בסעיף (א)(1) ו-(2) לאמת מידה 5 (הודעות)]], למעט באמצעות מסרון; מספק ברירת מחדל רשאי לדרוש מהמבקש המצאת חוזה או שטר המאמת את פרטי הבקשה.
:: (2) מספק ברירת מחדל ירשום זכות לקבלת אספקת חשמל במקום צרכנות בעקבות בקשה שקיבל מצרכן רשום או ממנהל המערכת; כתנאי לרישום הבקשה ישלם הצרכן הרשום למספק ברירת המחדל את הסכום הקבוע בשורה 11 או בשורה 12 ללוח תעריפים 5.4–2, לפי העניין.
:: (3) מספק ברירת המחדל יבצע שיוך צרכן רשום ב-1 בחודש הקלנדרי העוקב לחודש שבו הוגשה הבקשה לשיוך, ובלבד שהבקשה הוגשה באופן תקין עד יום ה-20 בחודש; הוגשה הבקשה לאחר יום ה-20 בחודש, יבצע מספק ברירת המחדל את השיוך ב-1 בחודש הקלנדרי שלאחר החודש העוקב לחודש שבו הוגשה הבקשה.
:: (4) מספק ברירת מחדל ימציא לצרכן רשום ולמנהל המערכת אישור על קבלת הבקשה לשיוך, כולל פירוט חובותיו וזכויותיו של הצרכן הרשום אצל מספק ברירת המחדל, בתוך 15 ימי עבודה מיום הגשת הבקשה ולא יאוחר ממועד ביצוע השיוך; חל עיכוב בהמצאת אישור על בקשה לשיוך בשל נסיבות התלויות במספק ברירת המחדל, ישלם מספק ברירת המחדל לצרכן רשום תשלום בשל הפרה בעלות הקבועה בשורה 30 בלוח תעריפים 12.1–1, בעבור כל יום שבו טרם הומצא אישור קבלת הבקשה לשיוך המבוקש, עד סיום ההפרה.
:: (5) עם קבלת האישור ממספק ברירת המחדל לפי סעיף קטן (4), יעדכן מנהל המערכת את המספק הפרטי של הצרכן הרשום בדבר בקשת השיוך שהגיש הצרכן הרשום.
: (ב) '''ציון פרטים בבקשה'''
:: (1) בבקשה לפי סעיף (א)(1) יצוינו כל הפרטים האלה:
::: (א) שמו המלא של הצרכן;
::: (ב) מספר טלפון מעודכן נייח ונייד לקבלת הודעות ומסרונים;
::: (ג) מספר הזהות שלו או מספר ח&quot;פ;
::: (ד) כתובת דואר אלקטרונית למשלוח הודעות וחשבונות חשמל;
::: (ה) פרטי אמצעי התשלום בהוראת קבע;
::: (ו) שם המספק הקיים ומספר החוזה מול המספק הקיים.
:: (2) היה הצרכן בעל דרכון זר ובעל אשרה ורישיון לישיבה בישראל, יצוינו בבקשה גם מספר הדרכון הזר והיותו בעל אשרה ורישיון לישיבה בישראל, וכן יצוין תוקף האשרה; מספק ברירת מחדל רשאי לדרוש עיון באשרה.
:: (3) היה הצרכן תאגיד, יצוין בבקשה גם מספר התאגיד שלו ויצורף אישור מאת רואה חשבון או עורך דין בדבר זהות המוסמכים לחתום בשם התאגיד.
: (ג) '''אחריות לתשלום עד מועד ביצוע השיוך'''
:: כל עוד לא בוצע השיוך, לא יהיה רשאי מספק ברירת המחדל לגבות תשלום מהצרכן הרשום בעבור שירותים שסופקו למקום צרכנות על ידי מספק חשמל פרטי.
: (ד) '''איחוד חובות צרכן רשום'''
:: (1) נותר צרכן רשום חייב בחובות כלפי מספק ברירת מחדל לפי [[פרק זה]] בשל מקום צרכנות שבו צרך חשמל, יהיה רשאי מספק ברירת המחדל לכלול את חובו בחשבון צריכה אחר של אותו צרכן רשום, במועד אחר או למקום צרכנות אחר, ויחולו על חשבון זה הוראות אמות מידה אלה.
:: (2) חובות של צרכן רשום כלפי מספק החשמל הפרטי לא יעברו למספק ברירת המחדל לאחר ביצוע השיוך, והצרכן הרשום יהיה חייב להסדיר את חובו מול מספק החשמל הפרטי, גם לאחר השיוך למספק ברירת מחדל.

@ 19. (תיקון: 29.11.05, 4.4.11, 9.6.14, 25.11.15, 12.9.16, 27.9.17, 24.6.19, 5.8.20, 25.11.20, 17.11.21, 8.11.23; תש&quot;ף-27, תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;א-17, תשפ&quot;ג-3, תשפ&quot;ה-7) : '''החלפת צרכנים רשומים'''
: (א) '''העברת זכות לקבלת שירות חשמל'''
:: (1) ספק שירות חיוני יעביר זכות לקבלת שירות חשמל במקום צרכנות ויבצע גמר חשבון בעקבות בקשה של הצרכן הרשום (להלן - הצרכן המעביר) ובלבד שיירשם לגבי מקום הצרכנות אדם אחר המבקש להירשם כצרכן (להלן - הצרכן החדש). לחילופין, ספק שירות חיוני יעביר את הזכות לקבלת שירותי חשמל במקום צרכנות ויבצע גמר חשבון לצרכן המעביר בעקבות בקשה של צרכן חדש. ספק השירות החיוני ירשום את הצרכן החדש וימציא לו אישור בכתב על הרישום, כולל פירוט חובותיו וזכויותיו כצרכן רשום, בתוך 15 ימים מיום הבקשה. חל עיכוב בביצוע כאמור, ישלם ספק השירות החיוני לצרכן החדש את עלות ההפרה הקבועה בלוח תעריפים 12.1–1, וזאת בכל חשבון צריכה שמוגש לו עד לסיום ההפרה.
:: (2) לצורך ביצוע הבקשה יעמוד לרשות הצרכן, באתר האינטרנט של ספק השירות החיוני, טופס בקשה בכתב, וספק השירות החיוני רשאי לדרוש מהמבקש המצאת חוזה או שטר המאמת את פרטי הבקשה, ויציין בפני המבקש את מספר האסמכתה לביצוע.
:: (3) לא בוצע לצרכן מעביר גמר חשבון בשל העדר רישום של צרכן חדש, יודיע לו ספק השירות החיוני על זכאותו לבקש את הפסקת שירותי הצריכה בהתאם להוראות [[אמת מידה 17 (הפסקת שירותי צריכה ביוזמת הצרכן)]].
:: (4) מבלי לגרוע מהאמור לעיל, ספק שירות חיוני יאפשר החלפת צרכנים גם באמצעים דיגיטליים ובמענה לצרכן כקבוע [[באמת מידה 5 (הודעות)]], למעט באמצעות מסרון.
: (ב) '''ציון פרטים'''
:: (1) בכל בקשה כאמור בסעיף (א) יצוין שמו המלא של הצרכן החדש, מספר תעודת הזהות שלו, מספר טלפון נייח או נייד מעודכן וכתובת דואר אלקטרוני למשלוח הודעות, ואם אין לצרכן דואר אלקטרוני - כתובת דואר למשלוח הודעות, והכול לפי הפרטים שמסר הצרכן המעביר או הצרכן החדש לספק שירות חיוני לצורך כך. היה הצרכן החדש בעל מספר דרכון זר ובעל אשרה ורישיון לישיבה בישראל, יצוינו גם פרטים אלו בפנייה. כן יצוין מועד תוקף האשרה. ספק שירות חיוני רשאי לדרוש עיון באשרה.
:: (2) היה הצרכן החדש תאגיד, יצוין בבקשה גם מספר התאגיד שלו ויצורף אישור מאת רואה חשבון או עורך דין בדבר המוסמכים לחתום בשם התאגיד.
: (ג) '''אחריות לתשלום עד למועד הגשת הבקשה'''
:: כל עוד לא הוגשה בקשה כאמור בסעיף (א) יהיה הצרכן הרשום אחראי לתשלום בעבור שירותי חשמל הניתנים למקום הצרכנות על ידי ספק השירות החיוני.
: (ד) '''איחוד חובות'''
:: (1) נותר צרכן רשום חייב בחובות כלפי ספק השירות החיוני על פי אמות מידה אלה בשל מקום צרכנות או חטיבת קרקע שבהם צרך חשמל, יהיה ספק השירות החיוני רשאי לכלול את החוב בחשבון צריכה אחר של אותו צרכן רשום, ויחולו על חשבון זה הוראות אמות מידה אלה כאילו נוצר החוב במקום הצרכנות שאליו מתייחס חשבון הצריכה האחר.
:: (2) הוכיח הצרכן הרשום כי צרכן שאינו רשום חייב חובות כלפי ספק שירות חיוני על פי אמות מידה אלה בשל מקום צרכנות או חטיבת קרקע שבהם צרך חשמל, יהיה ספק השירות החיוני רשאי לכלול את החוב בחשבון צריכה אחר שנרשם על שם הצרכן שאינו רשום, ויחולו על חשבון זה הוראות אמות מידה אלה כאילו נוצר החוב במקום הצרכנות שאליו מתייחס חשבון הצריכה האחר.
: (ה) '''עלות ביצוע ההחלפה'''
:: צרכן חדש ישלם לספק השירות החיוני עלות ביצוע החלפת צרכנים (הוצאות סידור ורישום) כקבוע בשורות 11 או 12, לפי העניין, ללוח תעריפים 5.4–2.
: (ו) '''חיוב מונה תעו&quot;ז או מונה תשלום מראש בהתאם לתעריף אחיד'''
:: מותקן במקום צרכנות מונה תעו&quot;ז או מת&quot;מ, וחדלו להתקיים התנאים להחלת התשלומים לפיהם במקום הצרכנות, ייוותרו המונים מותקנים במקום אך הצרכן הרשום יהא רשאי לפנות לספק השירות החיוני בבקשה לקבל חשבונות שוטפים על פי קריאה ובהתאם לתעריפים אחידים.
: (ז) '''רישום או העברת זכות לקבלת שירות חשמל - חיוב מת&quot;מ'''
:: המחלק רשאי להתקין במקום צרכנות מת&quot;מ לצרכן חדש שאינו בעל אשרה ורישיון לישיבה בישראל או שהוא בעל אשרה ורישיון לישיבה בישראל לתקופה קצרה משנה אשר המציא למחלק את הפרטים הנדרשים לפי סעיף (ב)(1), למעט במקרה שיציג הצרכן, במועד הגשת הבקשה, אסמכתה שיש בה להעיד על רכישת זכויות בעלות במקרקעין. אם יש מחסור במוני תשלום מראש רשאי המחלק להתקין את המת&quot;מ במועד מאוחר למועד הרישום וכל עוד במקום רשום הצרכן בעל אשרה ורישיון כאמור.

@ 20. (תיקון: 29.11.05, 6.2.12, 24.6.19, 25.11.20; תש&quot;ף-27, תשפ&quot;א-6) : '''מונה תשלום מראש (מת&quot;מ)'''
: (א) '''זכאות להתקנת מונה תשלום מראש'''
:: צרכן מתח נמוך זכאי כי יותקן במקום הצרכנות הרשום על שמו מונה תשלום מראש, כמפורט להלן:
:: (1) המחלק ישלח לכל צרכן רשום חדש דף מידע בדבר מת&quot;מ, לא יאוחר משבעה ימים ממועד הרישום במשרדיו.
:: (2) צרכן יגיש למחלק בכתב את בקשתו להתקין מת&quot;מ במקום הצרכנות.
:: (3) המת&quot;מ שיותקן יאפשר קריאה של נתוני הצריכה.
:: (4) המחלק יבצע את הנדרש למעבר למונה תשלום מראש בתוך שלושה חודשים מיום שנרשמה בקשת הצרכן במשרדי המחלק ובכפוף למלאי המונים הקיים. לא נמצא מונה מתאים במלאי, רשאי המחלק להאריך את תקופת הטיפול לפרק זמן שלא יעלה על 15 חודשים.
:: (5) צרכן שבמקום הצרכנות הרשום על שמו הותקן מת&quot;מ ימשיך להיות מחויב בחשבון החשמל בתשלום הקבוע שבו חויב בטרם ההתקנה.
:: (6) מעבר למונה תשלום מראש יהיה לתקופה של שנה לפחות ולא יהיה כרוך בתשלום. החל מתום השנה הראשונה רשאי הצרכן לבקש התקנתו של מונה מתח נמוך המאפשר קריאה ועריכת חשבון, ובלבד שהצרכן יישא בעלויות הסרת והתקנת המונה כקבוע בשורה 6 בלוח תעריפים 5.4–2.
:: (7) המחלק יבצע את בקשת הצרכן להתקנת מונה מתח נמוך כאמור בתוך שלושה חודשים מיום שנרשמה בקשת הצרכן במשרדיו.

=== סימן ב': חשבונות ותשלומים ===

@ 21. (תיקון: 29.11.05, 4.4.11, 6.2.12, 8.7.13, 25.11.15, 12.9.16, 27.9.18, 8.11.23; תשפ&quot;ד-4, תשפ&quot;ה-7) : '''חובת תשלום'''
: (א) '''תעריפים'''
:: (1) צרכן ישלם לספק שירות חיוני את התשלומים בעבור שירותים הניתנים לו על ידי ספק השירות החיוני בהתאם לתעריפים שקבעה הרשות התקפים במועד מתן השירות.
:: (2) שונה סוג התעריף המוחל על הצרכן, יודיע על כך הספק לצרכן לא יאוחר מ-15 ימים לפני מועד החלתו של סוג התעריף החדש, בהודעה בכתב שבה יפורטו מועד ההחלה והסיבה לשינוי.
:: (3) לא הודיע ספק השירות החיוני בדבר החלתו של סוג התעריף החדש במועד, יחול השינוי בחודש העוקב למתן ההודעה ובלבד שניתנה התראה לצרכן 15 ימים לפחות לפני מועד החלתו של סוג התעריף בפועל.
:: (4) בשל עיכוב בהחלת תעריף מכירה מרוכזת ישלם ספק השירות החיוני את הסכום הנקוב בלוח תעריפים 12.1–1. תשלום בשל ההפרה ישולם לצרכן בכל חשבון צריכה שנשלח לצרכן אחרי מועד החלת תעריף מכירה מרוכזת עד סיום ההפרה.
: (ב) '''תשלום קבוע'''
:: צרכן יחויב בתשלום קבוע אף אם לא צרך חשמל בפועל.
: (ג) '''מס ערך מוסף'''
:: על כל תשלום שעל הצרכן לשלם על פי אמות מידה אלו, יתווסף מס ערך מוסף בשיעור הקבוע לפי [[חוק מס ערך מוסף, התשל&quot;ו-1975]].
: (ד) '''ריבית פיגורים והוצאות טיפול'''
:: בשל פיגור בתשלום חשבון צריכה ובתשלום חשבון שירותי רשת יחייב ספק השירות החיוני את הצרכן בריבית פיגורים וכן בהוצאות טיפול בהתאם להוראות [[אמת מידה 24 (מועדי התשלום)]].
: (ה) '''אופן גביית חשבון שירותי רשת'''
:: ספק השירות החיוני לא יכלול בחשבון צריכה חוב בשל חשבון שירותי רשת; ספק השירות החיוני יגבה מהצרכן, במועד הזמנת השירות רשת המבוקש, את עלות הפקת החשבון בהתאם לקבוע בלוח 5.4 תחת טור &quot;עריכת חשבון ומשלוח&quot; ואת עלות השירות, באמצעים הקבועים [[באמת מידה 25 (אופן התשלום)]], לפי העניין, ובהתאם להוראות [[סעיף (ז) לאמת מידה 35א]].
: (ו) '''קיזוז או ניכוי'''
:: צרכן אינו רשאי לקזז או לנכות סכום כלשהו מהחשבון אלא בהסכמת ספק השירות החיוני בכתב ומראש.
: (ז) '''כלי גבייה במקרי התחייבויות שלא נפרעו או כובדו'''
:: לא פרע צרכן חשבון במועד, או שלא כובדו שיק או התחייבות אחרת שנתן צרכן לפירעון חשבון, רשאי ספק השירות החיוני לנתק את אספקת החשמל לצרכן, להקטין זרם או להתקין מת&quot;מ, והכול בהתאם לקבוע [[באמת מידה 24 (מועדי התשלום)]].
: (ח) '''הכללת חוב צריכה בחשבון צריכה אחר'''
:: לא פרע צרכן הרשום במספר מקומות צרכנות חשבון באחד ממקומות הצרכנות במועד, או שלא כובדו שיק או התחייבות אחרת שנתן הצרכן לפירעון חשבון, יהא ספק השירות החיוני רשאי לכלול את חובו בחשבון צריכה אחר של אותו צרכן, ויחולו על חשבון זה הוראות אמות מידה אלו כאילו נוצר החוב במקום הצרכנות שאליו מתייחס חשבון הצריכה האחר.
&lt;!-- : (((חל על מחלקים היסטוריים):))
: (ט) '''הליכי גבייה מצרכנים בתעריף מופחת'''
:: (1) ספק שירות חיוני רשאי להשתמש בכלי גבייה, למעט ניתוק אספקת החשמל, לצורך גביית חובות צריכה מצרכנים בתעריף מופחת, זאת מבלי לפגוע בחובתו של הספק לפעול לגביית חובות באמצעי תשלום אחרים.
:: (2) על אף האמור בסעיף קטן (1), ספק שירות חיוני רשאי לנתק את אספקת החשמל לצרכן בתעריף מופחת בשל חוב צריכה בלבד, אם ספק השירות החיוני פעל להתקין מת&quot;מ הכרחי והצרכן סירב לאפשר את התקנתו. במקרה כאמור, ספק השירות החיוני יהיה רשאי לנתק את אספקת החשמל, בכפוף למתן התראה בכתב לצרכן 15 ימים לפחות לפני ביצוע הניתוק.
: (י) '''הליכי גבייה מצרכנים שאספקת חשמל חיונית להם ומנכי הרדיפות והמלחמה בנאצים'''
:: לשם גביית חובות צריכה מצרכן שאספקת חשמל חיונית לו, וכן מצרכן שהוא זכאי כהגדרתו [[בתקנות משק החשמל (תשלום מופחת לזכאים מקרב נכי הרדיפות והמלחמה בנאצים), התשס&quot;א-2010]], רשאי ספק שירות חיוני לפעול בהליכי גבייה אזרחיים בלבד, ואינו רשאי להשתמש בכלי גבייה. --&gt;
&lt;!-- : (((חל על מחלקים חדשים):)) --&gt;
: (ט) (((בוטל).))
: (י) '''הליכי גבייה מצרכנים שאספקת החשמל חיונית להם'''
:: (1) לשם גביית חובות צריכה מצרכן שאספקת חשמל חיונית לו, רשאי ספק שירות חיוני לפעול באמצעות התקנת נתיך מוקטן או בהליכי גבייה אזרחיים בלבד, ואינו רשאי להשתמש בכלי גבייה; בסעיף זה, &quot;כלי גבייה&quot; - כהגדרתו [[באמת מידה 1]], למעט התקנת נתיך מוקטן.
:: (2) על אף האמור בסעיף קטן (1), ספק שירות חיוני רשאי לנתק את אספקת החשמל לצרכן שאספקת החשמל חיונית לו לפי [[סעיף (ג)(1)(ב)(4) לאמת מידה 7ג]], אם ועדת החריגים, כהגדרתה [[באמת מידה 24]], החליטה כי ספק שירות חיוני יתקין מת&quot;מ הכרחי והצרכן סירב לאפשר את התקנתו, במסגרת החלטתה תעדכן ועדת החריגים על אפשרות ניתוק החשמל במקרה של סירוב; אם התקיים האמור, ספק השירות החיוני יהיה רשאי לנתק את אספקת החשמל, בכפוף למתן התראה בכתב לצרכן 5 ימי עבודה לפחות לפני ביצוע הניתוק.

@ 22. (תיקון: 29.11.05, 26.10.08, 25.11.15, 12.9.16, 22.3.18, 24.6.19, 5.8.20, 26.5.21, 17.11.21, 14.3.22, 28.6.23, 8.11.23; תשע&quot;ח, תש&quot;ף-27, תשפ&quot;א-17, תשפ&quot;ב-2, תשפ&quot;ג-3, תשפ&quot;ג-4, תשפ&quot;ג-17, תשפ&quot;ד-33, תשפ&quot;ה-7) : '''משלוח חשבון'''
: (א) '''תדירות שליחת החשבון'''
:: (1) ספק שירות חיוני ישלח לצרכן הרשום חשבון צריכה בהתאם להוראות אלה:
::: (א) ספק השירות החיוני ישלח חשבון צריכה לצרכן הרשום המשויך בספרי ספק שירות חיוני לחשבון דו-חודשי אחת לחודשיים לערך, בעבור החודשים השוטפים הקודמים למועד שליחת החשבון, ולצרכן הרשום המשויך בספרי ספק שירות חיוני לחשבון חד-חודשי אחת לחודש לערך, בעבור החודש השוטף הקודם למועד שליחת החשבון; ספק השירות החיוני רשאי לשלוח לצרכן הרשום חשבון צריכה בעבור תקופת חשבון קצרה יותר;
::: (ב) ספק שירות חיוני ישלח את חשבון הצריכה בתוך 5 ימי עבודה ממועד קריאת מונה הצריכה, ואם לא נקרא המונה - מתום התקופה שבעבורה ניתן להגיש את החשבון; האמור בסעיף זה יחול רק על ספק שירות חיוני שהוא בעל רישיון חלוקה.
:: (2) ספק שירות חיוני ישלח לצרכן הרשום חשבון שירותי רשת במועדים המפורטים [[באמת מידה 24 (מועדי התשלום)]]; לעניין זה, &quot;צרכן רשום&quot; - צרכן בעלים רשום או צרכן רשום המיופה כוח מאת צרכן הבעלים הרשום להזמנת שירותי רשת.
: (א1) '''תדירות ותקופה להפקת חשבון לבקשת צרכן שמותקן לו מונה חכם'''
:: (1) על אף האמור בסעיף (א), צרכן שמותקן לו מונה חכם רשאי לבקש מספק שירות חיוני, שהחשבון יופק לו בתדירות גבוהה יותר מפעם בחודש, ואם עשה כן, יחייב אותו ספק השירות החיוני בעלות הקבועה בשורה 25 ללוח תעריפים 5.4–2 בעד כל חשבון שהופק בהתאם לבקשה כאמור.
:: (2) נוסף על האמור בסעיף קטן (1), צרכן שמותקן לו מונה חכם רשאי לבקש מספק שירות חיוני כי תקופת החשבון תהיה לפי חודש קלנדרי.
: (ב) '''הכתובת למשלוח חשבונות וחזקת קבלתם'''
:: (1) חשבונות יישלחו אל כתובת הדואר האלקטרוני שמסר הצרכן הרשום לצורך קבלת חשבונות; על אף האמור, צרכן רשאי לפנות למספק ברירת המחדל בבקשה להמשיך לקבל את חשבונות החשמל בדואר, ואם עשה כן, חשבונות החשמל יישלחו לצרכן הרשום לכתובת הדואר שמסר בבקשתו.
:: (2) צרכן רשום יהיה רשאי לשנות את כתובת הדואר האלקטרוני בכל עת על ידי מתן הודעה למספק ברירת מחדל. 
:: (3) מספק ברירת מחדל ישלח לצרכן שקיבל חשבונות בדואר הודעה על אודות המעבר לשליחת חשבונות בדואר אלקטרוני; ההודעה תישלח באמצעים המנויים [[באמת מידה 5]], חודשיים לפחות לפני ביצוע המעבר.
:: (4) מספק ברירת מחדל יאפשר לצרכנים שכתובת הדואר האלקטרוני אינה רשומה במשרדי המספק למסור אותה בחוזר.
:: (5) יראו את החשבון כנמסר לצרכן רשום בכל אמצעי דיגיטלי לפי הפרטים שמסר הצרכן הרשום למספק ברירת מחדל לצורך כך.
:: (6) חשבון שנשלח לצרכן רשום, באמצעות דואר אלקטרוני, יזוכה בעלות הקבועה בשורה 26 ללוח התעריפים 5.4–2.
: (ג) '''חשבונות מקדמה על בסיס הערכה - חשבון חשמל חד-חודשי'''
:: לבקשת צרכן רשום המקבל חשבון דו-חודשי ישלח אליו ספק השירות החיוני חשבונות מקדמה חד-חודשיים על בסיס הערכה בהתאם לחשבון הצריכה הקודם, וזאת כל עוד הצרכן לא הודיע לו על רצונו לשוב לקבל חשבונות דו-חודשיים; מידע בדבר שירות זה יונגש לצרכנים הרשומים על גבי חשבון הצריכה; סעיף זה לא יחול על צרכנים שמותקן להם מונה חכם.
: (ד) '''משלוח לכתובת מיוחדת'''
:: צרכן רשום רשאי לבקש משלוח חשבון, באופן חד-פעמי, לכתובת מיוחדת שימסור לספק השירות החיוני. בעבור שירות זה ישלם הצרכן הרשום לספק השירות החיוני כקבוע בשורות 19 עד 20, לפי העניין, בלוח תעריפים 5.4–2.
: (ה) '''דוח מרוכז'''
:: (1) לבקשת צרכן רשום שרשומים על שמו מספר מונים והוא משלם את חשבונות הצריכה באמצעות הוראת קבע בבנק, ימסור לו ספק השירות החיוני דוח לגבי כל המונים שהמועד האחרון לתשלום בגין צריכת החשמל שנרשמה בהם, חל באותו יום. הדו&quot;ח המרוכז יינתן לצרכן רשום כאמור ללא תוספת תשלום.
:: (2) לפני קבלת השירות ימסור הצרכן הרשום לספק השירות החיוני רשימה כתובה של כל המונים הרשומים על שמו ויודיע בכתב את המען שאליו יישלח הדוח.
: (ו) '''גישה למידע דיגיטלי'''
:: ספק השירות החיוני יאפשר לצרכן הרשום כאמור בסעיף (ה)(1), או לנציגיו המורשים באמצעות ייפוי כוח, למשוך מידע המפרט נתונים מלאים ובהם כל הפרטים המופיעים בכל חשבונותיו של הצרכן הרשום וכן את כל נתוני המניה (ייצור וצריכה) כפי שנרשמו ונצברו במונה של הצרכן הרשום ב-24 החודשים שקדמו למועד הגשת הבקשה או שנרשמו ונצברו במונה ממועד רישומו של המונה על שם הצרכן הרשום, לפי המאוחר, והכול באופן מרוכז, במדיה דיגיטלית או לצפות במידע כאמור. המידע יהיה במבנה קובץ טקסט לפי מפרט סטנדרטי שעליו יודיע ספק השירות החיוני לצרכן הרשום המאפשר לצרכן הרשום לקרוא את הנתונים.

@ 23. (תיקון: 29.11.05, 18.7.07, 9.6.14, 17.11.14, 25.11.15, 12.9.16, 25.12.17, 25.8.20, 28.6.23; תשע&quot;ח, תשפ&quot;א-17, תשפ&quot;ד-33, תשפ&quot;ד-34) : '''תכולת חשבון'''
: (א) '''אופן עריכת חשבונות וניסוחם'''
:: (1) חשבונות ייערכו וינוסחו באופן שיאפשר לאדם מן היישוב לקרוא ולהבין את מהות החיובים ואופן חישובם.
:: (2) בחשבונות יפורטו, בין היתר, התשלומים והחובות שהצרכן חייב בהם בעבור שירותים שקיבל מבעלי רישיונות, ובכלל זה שירותי הולכה, שירותי חלוקה ויתר השירותים הכרוכים בפעולות מנהל המערכת.
: (ב) '''סוגי החשבונות ותכולתם:'''
:: (1) '''חשבון צריכה'''
::: בחשבון צריכה יפורטו כל אלה, לפי העניין:
::: (א) סוג השירות;
::: (ב) התעריף הנוהג עבור השירות;
::: (ג) כמות החשמל שצרכן המחויב בתעריף ביתי צרך; לעניין צרכן בעל מונה חכם תוצג נוסף על כך גם השוואת עלות הצריכה, בקירוב, אילו היה מחויב בתעריף עומס זמן (תעו&quot;ז) ולא בתעריף ביתי וכן תוצג התפלגות הצריכה בהתאם למש&quot;ב;
::: (ד) תקופת החשבון ומידע בדבר שירות חשבון חד-חודשי כאמור [[באמת מידה 22(ג)]];
::: (ה) דרך קביעת הצריכה;
::: (ו) אפשרות פריסה לתשלומים, אם קיימת;
::: (ז) התשלום הקבוע - יפורטו בחשבון כלל השירותים הניתנים במסגרתו ותעריפיהם; מדי תקופת חשבון יודיע ספק השירות החיוני על פרסום שוטף של המרכיבים ותעריפיהם באתר האינטרנט שלו;
::: (ח) מועד הוצאת החשבון;
::: (ט) המועד האחרון לתשלום;
::: (י) מועד הקריאה של המונה - הקודם ומועד קריאה אחרון; מועדים כאמור לא יצוינו אם מותקן מונה רציף;
::: (יא) בתיקון חשבון עקב טעות בחשבון כמשמעותה [[באמת מידה 26 (תיקון חשבון)]] - פירוט מובחן של התיקון, לרבות כמות הצריכה שבה מחויב הצרכן והתעריפים בעבורה;
::: (יב) בתשלום לצרכן בגין הפרת אמות המידה כאמור [[באמת מידה 7(א)(3)]], באמצעות תשלום בפועל ישירות לצרכן או באמצעות התחשבנות כוללת בחשבון הצריכה - פירוט מובחן של התשלום וסיבתו;
::: (יג) אם הצרכן הרשום זכאי לתשלום מופחת מכוח הוראות [[אמת מידה (([צ&quot;ל: סעיף])) 31א לחוק]] - ציון זכאות זו, תוך פירוט אופן עריכת החשבון בהתאם לשיעור התשלום המופחת הקבוע [[בחוק]] ובהתאם למפורט [[באמות מידה 30(ז) ו-(ח)]];
::: (יד) חלקה בתעריף של עלות רכישת החשמל מיצרני אנרגיה ירוקה; פרט זה ייכלל בחשבון או יצורף אליו אחת לשנה, בעקבות פרסום העדכון השנתי על ידי הרשות ולא יאוחר מחודש יוני;
::: (טו) חלקה בתעריף של עלות התשלום המופחת לזכאים; פרט זה ייכלל בחשבון או יצורף אליו אחת לשנה, בעקבות פרסום העדכון השנתי על ידי הרשות ולא יאוחר מחודש יוני;
::: (טז) בחשבונות צריכה על בסיס תעריף עומס וזמן יפורטו גם כל אלה, נוסף על האמור לעיל:
:::: (1) תאריכי קריאה תקופתיים בין קריאה לקריאה, כולל מספר ימים בתקופה;
:::: (2) לכל מש&quot;ב - קריאת מונה קודמת ונוכחית, צריכה בתקופה, מחיר מחייב וסך הכול;
:::: (3) סך כול הצריכה, סך כול התשלום;
:::: (4) במקרה של שינוי תעריפים או משב&quot;ים כאמור בסעיפים קטנים (1) ו-(2), כל שינוי בנפרד לגבי תאריך השינוי;
:::: (5) מקדם יעילות הצריכה (מקדם ההספק).
:: (2) '''חשבון שירותי רשת'''
::: בחשבון שירותי רשת יפורטו כל אלה, לפי העניין:
::: (א) סוג השירות;
::: (ב) התעריף הנוהג בעבור השירות;
::: (ג) מועד מתן השירות;
::: (ד) אפשרות פריסה לתשלומים, אם קיימת;
::: (ה) מועד הוצאת החשבון;
::: (ו) מועד פקיעת תוקפו של החשבון, כאמור [[באמת מידה 24(ג)]];
::: (ז) למזמינים חיבור בשנת 1996 ואחריה ולמזמינים הגדלת חיבור בשנת 1999 ואחריה - גודל החיבור;
::: (ח) למזמינים חיבור זמני - סטטוס החיבור (קבוע, זמני);
::: (ט) בתשלום לצרכן בשל הפרת אמות מידה, באמצעות תשלום בפועל ישירות לצרכן או באמצעות התחשבנות במסגרת חשבון שירותי רשת רלוונטי של מזמין השירות שכלפיו הופרו אמות המידה - פירוט מובחן של התשלום וסיבתו;
::: (י) הפניה ללוחות התעריפים הרלוונטיים לחישוב עלות העבודה המוזמנת;
::: (יא) לצרכן בעל מיתקן פוטו-וולטאי או טורבינת רוח - גודל המיתקן או הטורבינה;
::: (יב) לצרכן בעל מיתקן פוטו-וולטאי או טורבינת רוח - תשלום כקבוע [[באמת מידה 175 (שילוב מיתקן ייצור ברשת על ידי המחלק)]] [[ובאמת מידה 176 (הסדרי תשלומים לצרכנים)]]; ההתחשבנות כוללת, בין היתר, צריכה עצמית ממיתקן הייצור.
: (ג) '''שירותי רשת לצרכן'''
:: ספק שירות חיוני יעמיד את שירותי הרשת לרשות כלל צרכני החשמל, בין אם הם מקבלים שירות אספקה מספק השירות החיוני ובין אם הם מקבלים שירות אספקה ממספק.
: (ד) '''צרופות'''
:: (1) בחודשים מרץ עד חודש אפריל, בכל שנה, ישלח ספק השירות החיוני הודעה לצרכן ובה פירוט חיובים שנתי הכולל סיכום של הסכומים שבהם חויב הצרכן בשנה הקלנדרית הקודמת למועד הפקת ההודעה, לרבות חיובים אשר לא שולמו בידי הצרכן עד מועד משלוח ההודעה. לחיובים שלא שולמו כאמור תוקצה בהודעה שורה נפרדת מובלטת, וכן מידע על כלל מקומות הצרכנות הרשומים על שמו המחויבים בתעריף ביתי, לרבות כתובת מקום הצרכנות, תעריף הקוט&quot;ש שבו חויב מקום הצרכנות, סך צריכה שנתית בקוט&quot;ש, סך התשלום השנתי לגבי כל אחד ממקומות הצרכנות בנפרד, סך דקות אי-אספקה בהתבסס על המידע הקיים בספרי ספק השירות החיוני בקו המתח הגבוה המזין את מקום הצרכנות ובהתאם למדדי אמינות אספקה ממוצעים המוערכים לפי שלוש השנים הקודמות למועד הפקת המידע; לצרכן החב בתעריף אחיד ביתי, לצרכן החב בתעריף אחיד שאינו ביתי ולבעל מונה חכם, יוצג במסגרת הודעה שנמסרה לפי סעיף זה גם סיכום השוואתי בסוף השנה של עלות צריכתם, בקירוב, אילו היו מחויבים בתעריף עומס זמן (תעו&quot;ז) ולא בתעריף אחיד.
:: (2) בצרופה לחשבון יובא לידיעת הצרכן המידע כאמור בסעיף (ב)(1)(ז).
:: (3) הודעות נוספות בהתאם להנחיות הרשות בנושאים צרכניים, מזמן לזמן.

@ 23א. (תיקון: 28.6.23; תשפ&quot;ד-33, תשפ&quot;ד-34) : '''קבלת מידע ושירותים באופן דיגיטלי'''
:: באמת מידה זו -
::- &quot;נתוני קריאה&quot; - נתונים שמתקבלים מהמונה ואינם מאומתים על ידי יחידת המונים;
::- &quot;נתוני צריכה&quot; - נתונים שמתקבלים מהמונה ומאומתים על ידי יחידת המונים.
: (א) '''נתונים ושירותים דיגיטליים שמספק מספק ברירת מחדל'''
:: (1) מספק ברירת מחדל יספק לצרכניו באופן דיגיטלי, את כל הנתונים והשירותים המפורטים להלן, לפחות:
::: (א) פרטי חוזה החשמל הכוללים: מספר חוזה, כתובת, פרטי בעל החוזה, סוג החוזה והתעריף שבו מחויב הצרכן;
::: (ב) פרטי המונה שמותקן במקום הצרכנות הכוללים סוג מונה ומספר מונה;
::: (ג) חשבונות החשמל ששולמו ושטרם שולמו;
::: (ד) הודעה על הפקת חשבון החשמל;
::: (ה) נתוני צריכה ברמה חצי שעתית שנתיים אחורה או מיום התקנת המונה, לפי המאוחר משניהם;
::: (ו) מגמות צריכה של הצרכן ונתוני שיא ביקוש וחוסר ביקוש, על פי שבוע, חודש ושנה;
::: (ז) לבעלי מונה חכם - נתוני קריאה בזמן אמת בכל עת כניסת הצרכן לשירות בצורה דיגיטלית;
::: (ח) נתוני צריכה בחלוקה לשעות שפל ושעות שיא לפי מקבצי המש&quot;בים הרלוונטיים;
::: (ט) לצרכנים בעלי מונה תשלום מראש חכם - צפייה בכמות הכסף והקוט&quot;ש שנותרה במונה, הצגת צפי לסיום היתרה על פי השימוש הנוכחי והפעלת &quot;האשראי הידידותי&quot; עם סיום היתרה הקיימת.
:: (2) מספק ברירת מחדל יאפשר לצרכניו ביישומון, את כל השירותים המפורטים להלן, לפחות:
::: (א) דיווח קריאת המונה נכון למועד הבקשה ואפשרות להפקת החשבון;
::: (ב) עדכון אמצעי תשלום קבוע ואפשרות לתשלום חד-פעמית;
::: (ג) לצרכנים בעלי מונה תשלום מראש חכם יתאפשר לבצע תשלום לטובת יתרה לשימוש.
: (ב) '''נתונים ושירותים דיגיטליים שמספק ספק שירות חיוני רשת'''
:: ספק שירות חיוני רשת יספק לצרכניו באופן דיגיטלי, את הנתונים והשירותים המפורטים להלן, לפחות:
:: (1) דיווח על תקלה או הפסקת חשמל במתח גבוה ובמתח נמוך;
::: (((הוראת שעה מיום 20.10.2024 עד יום 1.1.2028):)) דיווח על תקלה או הפסקת חשמל במתח גבוה;
:: (2) התראה על הפסקות חשמל מתוכננות בהתאם לאזור שהגדיר הצרכן, כולל הודעה מקדימה על הפסקות חשמל יזומות;
:: (3) נתוני אמינות אספקת החשמל.

@ 24. (תיקון: 29.11.05, 25.11.15, 12.9.16, 26.12.16, 10.7.17, 27.9.17, 16.4.18, 4.8.19, 24.6.19, 5.8.20, 11.8.21, 18.11.23; תשע&quot;ח, תשע&quot;ט-15, תש&quot;ף-27, תשפ&quot;א-17, תשפ&quot;ב-3, תשפ&quot;ד-4, תשפ&quot;ה-7) : '''מועדי התשלום והליכי הגבייה'''
:: באמת מידה זו -
::- &quot;ועדת חריגים&quot; - ועדת חריגים שמינה המנהל הכללי של ספק השירות החיוני לפי סעיף (ב3);
::- &quot;חגים&quot; - ימי מנוחה כמשמעותם [[בסעיף 18א לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש&quot;ח-1948]], לרבות יום שישי, יום בחירות ויום העצמאות;
::- &quot;כלי גבייה&quot; - כהגדרתו [[באמת מידה 1]], למעט התקנת נתיך מוקטן.
: (א) '''מועד אחרון לתשלום'''
:: צרכן ישלם כל חשבון שיישלח אליו, לא יאוחר מהמועד המפורט בחשבון כמועד האחרון לתשלום.
: (ב) '''חשבון צריכה'''
:: על חשבון צריכה יחולו כללים אלה:
:: (1) המועד האחרון לתשלום החשבון יהיה 20 ימים לפחות ממועד הפקת החשבון. פירעון עד למועד האחרון לתשלום הוא ללא ריבית.
:: (2) בסמוך למועד הפקת החשבון, ישלח ספק השירות החיוני הודעה על הפקת חשבון צריכה באמצעי דיגיטלי שהצרכן המציא לספק השירות החיוני לשם כך, ככל שהמציא.
:: (3) לגבי חוב צריכה בתעריף ביתי יחולו הוראות אלה:
::: (א) בתוך 7 ימים מן המועד האחרון לתשלום החשבון ישלח ספק שירות חיוני לצרכן מסרון על החוב, אם מספר הטלפון הנייד של הצרכן רשום אצל ספק השירות החיוני; ההודעה תאפשר לצרכן לקבל מענה במוקד השירות;
::: (ב) חלפו 10 ימים לפחות לאחר המועד האחרון לתשלום החשבון והצרכן לא פרע את החשבון, ישלח ספק השירות החיוני לצרכן התראה ראשונה לפירעון החוב, שעל גביה המילה &quot;התראה&quot; בשפות עברית, ערבית, רוסית ואמהרית; ספק השירות החיוני ישלח את ההתראה בדואר או בדואר אלקטרוני, לפי בחירת הצרכן הרשומה אצל ספק השירות החיוני; ספק שירות חיוני יחייב את הצרכן בעלות הוצאות פעילות זו כקבוע בשורה 13 ללוח תעריפים 5.4–2; אם נשלחה ההתראה בדואר אלקטרוני, יזוכה הצרכן בהתאם לקבוע בשורה 26 ללוח התעריפים 5.4–2; בהתראה לפי פסקת משנה זו יכלול ספק השירות החיוני, לכל הפחות, את כל אלה:
:::: (1) פירוט הדרכים שבהן ניתן לשלם את החוב;
:::: (2) פירוט הפעולות שספק שירות חיוני רשאי לנקוט לשם גביית החוב;
:::: (3) יידוע לעניין אפשרותו של הצרכן לפנות לספק השירות החיוני במטרה לבדוק אם הוא זכאי להיכלל בקבוצת הצרכנים שאספקת החשמל חיונית להם לפי [[אמת מידה 7ג]];
:::: (4) אזהרה שלפיה אם לא ישלם הצרכן את חובותיו, יופעלו נגדו כלי גבייה וכן יידוע לעניין אפשרותו של הצרכן להביא את טענותיו לפני ועדת החריגים ופירוט דרכי ההתקשרות עימה; כמו כן יצוין כי הגשת בקשה לוועדת החריגים ללא צירוף אסמכתאות תידחה, ככלל, על הסף;
::: (ג) חלפו 34 ימים לפחות מהמועד האחרון לתשלום החשבון, ישלח ספק השירות החיוני לצרכן חשבון צריכה חדש הכולל הודעה בעניין חוב צריכה קודם; ספק השירות החיוני ישלח לצרכן הודעה על הפקת החשבון והחוב באמצעי דיגיטלי שהצרכן המציא לספק שירות חיוני פרטי התקשרות עימו באמצעותו לשם כך, ואם לא המציא לו אמצעי כאמור - בדואר;
::: (ד) חלפו 52 ימים לפחות מהמועד האחרון לתשלום החשבון הראשון שנשלח לעניין החוב, ישלח ספק שירות חיוני לצרכן הודעה נוספת בעניין החוב לטלפון, אם מספר הטלפון הנייד רשום אצל ספק השירות החיוני; ההודעה תאפשר לצרכן לקבל מענה מיידי במוקד השירות;
::: (ה) חלפו 58 ימים מהמועד האחרון לתשלום החשבון הראשון לעניין החוב, והצרכן לא פרע את החוב, ישלח ספק השירות החיוני לצרכן התראה שנייה לעניין החוב, בדואר רשום עם אישור מסירה או במסירה אישית, אל המען של הצרכן הרשום אצל ספק השירות החיוני; בהתראה שנייה כאמור יכלול ספק השירות החיוני את כל שנדרש לכלול בהתראה הראשונה ששלח לפי פסקת משנה (ב); נוסף על האמור, יפעל ספק השירות החיוני לשלוח את ההתראה גם בדואר אלקטרוני לכתובתו של הצרכן, בשליחת הודעת טקסט לטלפון הנייד של הצרכן, אם רשומים אצלו, וכן בשליחת הודעה באמצעות אמצעי דיגיטלי אחר, אם הצרכן המציא לו את פרטי ההתקשרות עימו באמצעותו; התראה כאמור שנשלחה לפי הוראות פסקת משנה זו והנמען נמנע או סירב לקבלה, יראו אותה כאילו נשלחה כדין בהתאם להוראות פסקת משנה זו והתקבלה אצל הצרכן 30 ימים לאחר שנשלחה על ידי ספק שירות חיוני; ספק השירות החיוני יחייב את הצרכן בעלות הוצאות פעילות זו כקבוע בשורה 13 ללוח תעריפים 5.4–2;
::: (ו) חלפו 107 ימים לפחות מהמועד האחרון לתשלום החשבון הראשון לעניין החוב, רשאי ספק שירות חיוני לפעול כאמור [[באמת מידה 21(ז)]] ולנתק את אספקת החשמל לצרכן, להקטין זרם או להתקין מת&quot;מ, ובלבד ששלח את ההתראה השנייה בנוסח ובאופן הקבועים באמת מידה זו, ושסכום החוב, כולל הריבית, עולה על 500 שקלים חדשים או שקיימים שלושה חשבונות בחוב בשנה הקלנדרית; בעד פעילות זו, למעט התקנת מת&quot;מ, יחייב ספק השירות החיוני את הצרכן בעלות הקבועה בשורה 8 או 10, לפי העניין, ללוח תעריפים 5.4–2;
::: (ז) אם הצרכן הוא צרכן שאספקת החשמל חיונית לו, יפעל ספק השירות החיוני כאמור [[באמת מידה 21(י)]];
::: (ח) פנה צרכן בבקשה לבחון את עניינו בוועדת חריגים לפי סעיף (ב3), במהלך התקופה המפורטת בפסקת משנה (ו), וטרם התקבלה החלטת הוועדה בעניינו, יהיה רשאי ספק שירות חיוני להפעיל כלי גבייה בתום 12 ימים לפחות ממועד קבלת ההחלטה בוועדה, והוא רשאי לעשות זאת גם אם טרם חלפה התקופה האמורה בפסקת משנה (ו).
:: (4) נוסף על האמור בפסקה (3), לגבי חוב צריכה בתעריף ביתי יחולו הוראות אלה:
::: (א) לאורך הליך הגבייה לפי פסקה (3), אם הגיע מועד הפקת חשבון צריכה חדש למקום הצרכנות, החשבון יופק בהליך הרגיל כמפורט [[באמת מידה 21]] ובאמת מידה זו;
::: (ב) לאורך הליך הגבייה, רשאי ספק שירות חיוני לפעול להשגת הסדר תשלום עם הצרכן לפי סעיף (ז), לרבות הסדר חוב במסגרת מונה תשלום מראש, בכפוף להסכמת צרכן;
::: (ג) הוראות אמת מידה זו לא יחולו במקרה של אירוע חריג;
::: (ד) ספק שירות חיוני רשאי לחרוג ממניין הימים הקבוע בכל אחת מפסקאות המשנה של פסקה (3), מכל סיבה שהיא, ובלבד שהחריגה תהיה לטובת הצרכן, כך שבכל מקרה השימוש בכלי הגבייה, כולל ניתוק אספקת החשמל, לא ייעשה אלא בחלוף 107 ימים לפחות מיום המועד האחרון לתשלום;
::: (ה) חרג ספק שירות חיוני ממועד מהמועדים הקבועים שלעיל, יידחה המועד להפעלת כלי הגבייה, לרבות ניתוק אספקת החשמל, בהתאמה, בשים לב למספר ימי החריגה.
:: (5) לגבי חוב צריכה בתעריף שאינו ביתי יחולו כללים אלה:
::: (א) חלפו שבעה ימים לפחות מהמועד האחרון לתשלום והצרכן לא פרע את החשבון, ישלח ספק השירות החיוני לצרכן תזכורת לתשלום והתראה לפני ניתוק (בסעיף זה - ההודעה), ויחייב את הצרכן בעלות הוצאות הטיפול כקבוע בשורה 13 ללוח התעריפים 5.4–2; ההודעה תיערך ותישלח לפי האופן הקבוע בפסקה (3)(ב), וספק השירות החיוני יציין בה את העלות האמורה בפסקה זו;
::: (ב) חשבון שלא שולם במועד יישא ריבית פיגורים מהמועד האחרון לתשלום עד למועד התשלום בפועל של החשבון;
::: (ג) בחלוף שבעה ימים ממשלוח ההודעה, רשאי ספק השירות החיוני לנתק את אספקת החשמל למקום הצרכנות.
: (ב1) '''חשבון שירותי רשת'''
:: תשלום חשבון שירותי רשת שבוצע יהיה במועד הזמנתו של השירות. ספק השירות החיוני יאפשר לצרכן לשלם את החשבון באופנים הקבועים [[באמת מידה 25 (אופן התשלום)]], ((&lt;s&gt;ו&lt;/s&gt;))בכפוף להוראות [[אמת מידה 35א(ז)]].
: (ב2) '''הליך בירור וטיעון לעניין בקשה להכרה בצרכן כצרכן שהספקת החשמל חיונית לו'''
:: (1) ספק שירות חיוני יקבל בקשה של צרכן הטוען לקושי כלכלי חריג או למצב כלכלי קשה בשילוב מצב רפואי העולים כדי הכרה בו כצרכן שאספקת החשמל חיונית לו, בהתאם לקבוע [[באמת מידה 7ג(ג)(2)]] ויבחן אותה טרם הפעלת כלי גבייה.
:: (2) ספק השירות החיוני יקבל את הבקשה רק בעבור צרכן שנשלחה בעניינו התראה ראשונה כמפורט בסעיף (ב)(3)(ב) ולא יאוחר מתום 15 ימים מהמועד שבו הצרכן קיבל את ההתראה השנייה כמפורט בסעיף (ב)(3)(ה).
:: (3) הליך בירור אצל פקיד גבייה מטעם ספק שירות חיוני יבוצע בהתאם להוראות [[אמת מידה 7ג(ג)(2)]].
: (ב3) '''ועדת חריגים'''
:: (1) המנהל הכללי של ספק שירות חיוני ימנה ועדת חריגים שתפקידיה, בין השאר, כמפורט להלן:
::: (א) לקבוע קריטריונים לצורך הפעלת שיקול דעתה בבואה לדון במקרים המובאים לפתחה;
::: (ב) לבחון בקשה של צרכן שלא הכירו בו כצרכן שאספקת החשמל חיונית לו לפי [[סעיף (ג)(1)(ב)(1), (2) או (3) לאמת מידה 7ג]], אשר הועברה לוועדה בידי פקיד הגבייה, לקבלת הכרה כצרכן שאספקת החשמל חיונית לו, לפי [[אמת המידה האמורה]], ובהתאם גם פטור מהפעלת כלי גבייה; במסגרת בחינה כאמור יהיו לוועדה גם הסמכויות האלה:
:::: (1) לבקש השלמת מסמכים לבקשה שהגיש הצרכן;
:::: (2) להחליט אם לנוכח נסיבות שפורטו בבקשת הצרכן ניתן לשמוע את הצרכן גם בעל פה;
:::: (3) להחליט על שימוש בכלי גבייה לרבות חיוב בהתקנת מת&quot;מ;
:::: (4) בבקשות לפטור ממושך יותר מהקבוע [[באמת מידה 7ג]], מטעמים מיוחדים, אם יוצגו על ידי הצרכן;
::: (ג) להנחות ביצוע הסדר תשלום חריג לפי סעיף (ז), בתנאים או שלא בתנאים, לצרכן שהגיש בקשה להכרה בו כצרכן שאספקת החשמל חיונית לו, לתקופה שתורה.
:: (2) ועדת החריגים תהיה מורכבת מחמישה חברים כמפורט להלן:
::: (א) רשם הוצאה לפועל בדימוס או שופט בדימוס של בית משפט שלום שיש לו ניסיון בחדלות פירעון, או הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי בדימוס, והוא יהיה יושב ראש הוועדה;
::: (ב) עובד בכיר בספק השירות החיוני, שהוא כשיר להיות עורך דין לפי [[סעיף 24 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ&quot;א-1961]];
::: (ג) נציג ציבור בעל הכשרה רפואית;
::: (ד) נציג ציבור שהוא כשיר להיות עובד סוציאלי לפי [[סעיף 9 לחוק העובדים הסוציאליים, התשנ&quot;ו-1996]], ושהוא בעל רקע וידע בתחום העבודה עם אוכלוסיות נזקקות;
::: (ה) עובד בכיר בספק השירות החיוני שהוא בעל מומחיות בתחום הגבייה.
:: (3) ועדת החריגים תתכנס אחת ל-30 ימי עבודה לפחות; המניין החוקי בדיוני הוועדה הוא שלושה מחבריה המכהנים ובלבד שינכחו בדיון יושב ראש הוועדה, חבר אחד לפחות שהוא עובד ספק השירות החיוני ונציג ציבור אחד לפחות.
:: (4) החלטות הוועדה יתקבלו ברוב קולות החברים הנוכחים; היו הקולות שקולים, יהיה ליושב ראש הוועדה קול נוסף.
:: (5) ספק השירות החיוני ינהל פרוטוקול של כל ישיבותיה של הוועדה.
:: (6) בבחינת בקשה של צרכן לקבלת הכרה ופטור כאמור בסעיף קטן (1)(ב), תפעל הוועדה בהתאם להוראות אלה:
::: (א) הוועדה תבחן את המסמכים שהגיש הצרכן בפנייתו ואת היסטוריית התשלומים של הצרכן בשנתיים האחרונות וכן הסדרי חוב וכלי גבייה, אם נקבעו עימו או הוטלו עליו, ועמידתו בהם; הוועדה תשקול אם מדובר בצרכן שאין ביכולתו לשלם את חובו ואם הפעלת כלי גבייה בעניינו תפגע פגיעה קשה בקיומו הבסיסי של הצרכן, בהינתן מצבו הכלכלי–בריאותי;
::: (ב) הגיש הצרכן מסמכים התומכים בבקשתו, תחליט הוועדה, בהתאם לבחינתה לפי פסקה (א), לנקוט בעניינו של הצרכן את אחד מהאמצעים המפורטים להלן ותנמק בהחלטתה את שיקוליה לקביעת אותו אמצעי תוך התייחסות לקריטריונים שקבעה לפי סעיף קטן (1)(א):
:::: (1) מתן הכרה שהוא צרכן שאספקת החשמל חיונית לו כמשמעה [[באמת מידה 7ג]], לתקופה שלא תפחת מ-6 חודשים ולא תעלה על 12 חודשים ובהתאם הענקת פטור מכלי גבייה לתקופה האמורה;
:::: (2) מתן הסדר תשלום חריג לפי סעיף (ז);
:::: (3) התקנת מת&quot;מ מחייב;
:::: (4) התקנת מת&quot;מ מחייב וקיזוז החוב באמצעות המת&quot;מ בשיעור שתקבע לגבי אותו צרכן;
:::: (5) התקנת נתיך מוקטן;
:::: (6) העברת הצרכן לחשבון חד-חודשי.
:: (7) הוועדה תדחה בקשה, ובכלל זה בקשה להכרה כצרכן שאספקת החשמל חיונית לו, אשר הוגשה ללא מסמכים שתומכים בעובדות המפורטות בה, ואולם רשאית היא להמשיך לבחון בקשה כאמור מטעמים מיוחדים שיירשמו; על אף האמור, הוועדה רשאית לבקש מהצרכן לצרף מסמכים נוספים או לזמן אותו לטעון מולה בעל פה; ביקשה הוועדה מסמכים נוספים כאמור, ישלים הצרכן את המסמכים בתוך 10 ימי עבודה מיום מתן הבקשה על המסמכים הנוספים שיש לצרף.
:: (8) החליטה הוועדה בעניינו של צרכן, ההחלטה תהיה סופית.
:: (9) צרכן רשאי להגיש בקשה לוועדת חריגים אחת ל-6 חודשים, אלא אם כן הציג הצרכן מסמכים המעידים על שינוי מהותי בנסיבות שעל פיהן הוכרעה בקשתו הקודמת; הגשת בקשה נוספת לאחר החלטת הוועדה לא תשמש עילה למניעת הפעלת כלי גבייה למשך 6 חודשים.
:: (10) ספק שירות חיוני יפרסם באתר האינטרנט שלו את כל אלה:
::: (א) טופס להגשת בקשה להכרה כצרכן שאספקת החשמל חיונית לו כמצורף [[7ג|בנספח ז' לאמת מידה 7ג]];
::: (ב) סדרי עבודת ועדת החריגים, וכן יפרסם מועדי התכנסות מתוכננים של ועדת החריגים לא יאוחר מ-7 ימי עבודה טרם כינוסה;
::: (ג) נוהל המסדיר את אופן הפעלת שיקול דעת ועדת החריגים; בקביעת הנוהל יילקחו בחשבון שיקולי ספק שירות חיוני לעניין הצורך במזעור עלויות, צמצום צבירת חובות ולעניין מיצוי וזיהוי הצרכנים הנזקקים להגנה מכלי גבייה;
::: (ד) טופס אישור להעברת בקשה ומסמכים לוועדת החריגים כמצורף [[7ג|בנספח ח' לאמת מידה 7ג]].
: (ג) '''חשבון לגבי שירות שטרם ניתן'''
:: על חשבון לגבי שירות שטרם ניתן, יחולו כללים אלה:
:: (1) המועד האחרון לתשלום החשבון יהיה לפחות 30 ימים ממועד הוצאת החשבון והצרכן יוכל לפרוע את החשבון עד למועד האחרון לתשלום, ללא ריבית.
:: (2) לא שולם החשבון עד למועד האחרון לתשלום, יפקע תוקפו של החשבון.
:: (3) כל עוד לא שולם החשבון כאמור באמת מידה זו, יהיה ספק השירות החיוני פטור מביצוע העבודה המוזמנת.
:: (4) לבקשת הצרכן יערוך ספק השירות החיוני חשבון חדש על פי התעריף התקף ביום הוצאתו.
:: (5) תוכנם של סעיפים קטנים (1) עד (4) יצוין על גבי החשבון.
: (ד) '''שירות בחלקים'''
:: ניתן שירות בחלקים, ישלם הצרכן לשיעורין בהתאם להתקדמות מתן השירות, לגבי כל חלק של השירות שניתן, בהתאם לכללים המפורטים בסעיף (ב), ולגבי חלק שטרם ניתן, בהתאם לכללים המפורטים בסעיף (ג).
: (ה) '''הסדרי תשלום וגביה בין ספקי שירות חיוני רשת'''
:: ספק שירות חיוני רשת המחזיק ברישיון אספקה, אשר סיפק חשמל למחלק אחר, ולא שולמה תמורה בעבור החשמל שסופק, יפעל כמפורט להלן:
:: (1) אם המחלק האחר שילם לספק שירות חיוני רשת 80% לפחות מהתמורה בעבור אספקת החשמל לנקודת חיבור מרוכזת, ספק השירות החיוני רשת לא יהיה רשאי להפסיק את אספקת החשמל לנקודת החיבור המרוכזת; באמת מידה זו((,)) &quot;אספקת חשמל לנקודת חיבור מרוכזת&quot; - אספקת חשמל על-ידי ספק שירות חיוני רשת למחלק אחר בנקודת מניה אחת.
:: (2) על אף הקבוע בפסקה (1), ספק שירות חיוני רשת יהיה רשאי לנתק את אספקת החשמל למחלק אחר אם המחלק האחר לא פרע במלואם שלושה חשבונות חשמל שהגיש לו ספק השירות החיוני רשת וסך החוב המצטבר של המחלק האחר הוא 60% או יותר מהממוצע של שלושת החשבונות.
:: (3) אין בהוראות סעיף זה כדי לפטור את המחלק האחר מחובתו לשלם תמורת כל חובותיו לספק שירות חיוני רשת בעבור החשמל שסופק לו, בהתאם לקבוע באמות המידה.
:: (4) אין בהוראות סעיף זה כדי למנוע מספק השירות החיוני רשת לפנות להליכי גבייה לפי כל דין.
:: (5) המועד לתשלום החשבון וההתראות לפני ניתוק יהיו לפי הוראות אלה:
::: (א) המועד האחרון לתשלום יהיה 20 ימים לפחות ממועד הפקת החשבון;
::: (ב) חלפו שבעה ימים מהמועד האחרון לתשלום והמחלק האחר לא פרע את החשבון, ישלח ספק השירות החיוני רשת למחלק האחר התראה ראשונה לפירעון החוב; ספק השירות החיוני רשת ישלח את ההתראה כאמור באמצעות דואר אלקטרוני ודואר רשום למען הרשום של המחלק האחר;
::: (ג) חלפו 14 ימים לפחות מהמועד האחרון לתשלום והמחלק האחר לא פרע את החשבון, ישלח ספק השירות החיוני רשת התראה נוספת (בסעיף זה - ההתראה השנייה) למחלק האחר; בהתראה השנייה יציין ספק השירות החיוני רשת את הפעולות שהוא עשוי לבצע לשם גביית החוב; ספק שירות חיוני רשת יהיה רשאי להתריע על ניתוק מאספקת חשמל במסגרת התראה זו; ההתראה תישלח למשרדי המחלק האחר באמצעות דואר אלקטרוני ודואר רשום, למען הרשום של המחלק האחר; ספק השירות החיוני רשת יודיע למחלק האחר בשיחת טלפון על אודות ההתראות שנשלחו, יוודא את קבלתן ויתעד את אישור הקבלה במערכת הממוחשבת.
:: (6) (((נמחקה).))
:: (7) המחלק האחר יפרסם לצרכניו הודעה בדבר מתן ההתראה השנייה לפני ניתוק נקודת החיבור המרוכזת. ההודעה תפורסם על-ידי המחלק שקיבל את ההתראה, באתר האינטרנט שלו, לא יאוחר מיומיים ממועד קבלתה אצלו. היה המחלק האחר מחלק כאמור בסעיף ((קטן)) (9), יכלול הפרסום גם הבהרה כי תפורסם הודעה נוספת טרם הניתוק.
:: (8) בחלוף 28 ימים לפחות ממועד שליחת ההתראה השנייה רשאי ספק שירות חיוני רשת לנתק את אספקת החשמל בנקודת החיבור המרוכזת.
:: (9) כללה ההתראה השנייה התראה על ניתוק והיה המחלק האחר מחלק חשמל באזור יהודה והשומרון, אשר קיבל היתר לעיסוק בחשמל מכוח [[סעיף 2 לצו בדבר עיסוק בחשמל (הסדרה והפעלה) (יהודה והשומרון) (מס' 427), התשל&quot;א-1971]], יחולו נוסף על פסקאות (1) עד (8), גם הוראות אלה, כתנאי לביצוע הניתוק:
::: (א) ספק השירות החיוני רשת יודיע, במועד שליחת ההתראה השנייה, לגורמים המפורטים להלן, לגבי הכוונה לניתוק אספקת החשמל למחלק האחר:
:::: (1) לשכת שר הביטחון;
:::: (2) לשכת שר האנרגיה;
:::: (3) לשכת שר האוצר;
:::: (4) מפקדת תיאום פעולות הממשלה בשטחים;
:::: (5) קצין מטה לענייני אנרגיה במינהל האזרחי;
:::: (6) רשות החשמל;
::: (ב) הודעה לפי פסקת משנה (א) תישלח למשרדי הגורמים האמורים באמצעות דואר אלקטרוני; ספק השירות החיוני רשת יודיע לאותם גורמים בשיחת טלפון על אודות ההודעה שנשלחה, יוודא את קבלת ההודעה במשרדיהם ויתעד את אישור הקבלה במערכת הממוחשבת; העתק מהודעת היידוע יועבר במקביל למחלק האחר;
::: (ג) בחלוף 28 ימים לפחות ממועד שליחת ההתראה השנייה והודעת היידוע, יודיע ספק השירות החיוני רשת למחלק האחר על כוונתו לנתק את אספקת החשמל בנקודת החיבור המרוכזת, ויהיה רשאי לעשות כן שבעה ימים לאחר מסירת ההודעה על הכוונה לנתק את אספקת החשמל למחלק האחר; המחלק האחר יפרסם באתר האינטרנט שלו את ההודעה על הכוונה לנתק את אספקת החשמל מיד עם קבלתה.
: (ו) '''שירות מונה תשלום מראש - כלי גבייה, לרבות במסגרת הסדר תשלום'''
:: (1) ספק שירות חיוני רשאי להתקין מונה תשלום מראש אצל צרכן המחויב בתעריף ביתי, לרבות צרכן שנערך בעניינו הליך בירור וטיעון לפני ועדת החריגים כאמור בסעיף (ב3) (בסעיף זה - הליך בירור וטיעון), אם החליטה על כך ועדת החריגים, ולמעט צרכנים שאספקת חשמל חיונית להם וצרכנים שהם נכי הרדיפות והמלחמה בנאצים.
:: (2) מבלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (1), בהיעדר אמצעי תשלום חוב צריכה אחרים, יפרוס ספק שירות חיוני חוב צריכה של צרכן במסגרת המת&quot;מ, למעט לצרכן שנערך בעניינו הליך טיעון ובירור ובמסגרתו נמצא קושי בריאותי או כלכלי בתפעול המת&quot;מ או שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים כמשמעותו [[בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע&quot;ח-2018]].
:: (3) על פריסת תשלומים באמצעות מת&quot;מ יחולו הכללים הבאים:
::: (א) שיעור החזר החוב בכל תשלום יהיה 20%, אולם, לבקשת הצרכן, רשאי ספק השירות החיוני להגדיל את שיעור החזר החוב בכל תשלום, ובלבד שלא יעלה על 50%.
::: (ב) הסכים צרכן בתעריף ביתי להסדיר תשלום באמצעות מת&quot;מ, יישאו כל התשלומים ריבית איחורים מיום תחילת הסדר התשלום. הפר הצרכן את הסדר התשלום, יחייב ספק השירות החיוני את הצרכן בריבית פיגורים על יתרת החוב שנותר לתשלום במועד ההפרה.
::: (ג) עד מועד הסכמה על הסדר תשלום בין הצרכן וספק השירות החיוני יחייב ספק השירות החיוני את הצרכן בריבית פיגורים על החוב וריבית זו תיכלל בהסדר התשלום.
:: (4) לא הסכים הצרכן להסדר תשלום באמצעות מת&quot;מ, יאפשר ספק שירות חיוני לצרכן להמציא חלופה לתשלום החוב באמצעי תשלום אחר, מלבד פריסת החוב בחשבון הצריכה או בחשבון צריכה בתדירות חד חודשית. על תשלומים החל מיום תחילת הסדר התשלום תחול ריבית איחורים. לא הומצאה חלופת תשלום כאמור או הופרה החלופה שהומצאה, רשאי ספק השירות החיוני להפעיל כלי גבייה, לרבות ניתוק אספקת החשמל, ובלבד שהצרכן אינו צרכן שאספקת החשמל חיונית לו.
:: (5) (((בוטל).))
:: (6) לשם גביית חובות צריכה של צרכנים בתעריף מופחת שאינם צרכנים שאספקת החשמל חיונית להם ושלא פנו להליך בירור וטיעון כאמור בסעיף (ג) לאמת מידה זו, יתקין ספק השירות החיוני אצל הצרכן מת&quot;מ הכרחי ויגיע איתו להסדר פריסת חובות במת&quot;מ הכרחי; על התשלומים שישולמו במסגרת הסדר זה תחול ריבית החשב הכללי. לא הגיע ספק השירות החיוני להסדר חוב עם הצרכן יפעל ספק שירות חיוני לגביית החוב בהליכי גבייה אזרחיים. סרב הצרכן להתקנת מת&quot;מ הכרחי רשאי ספק השירות החיוני לנתק את אספקת החשמל.
:: (7) שולם החוב במלואו, יאפשר ספק השירות החיוני לצרכן שלא להיות מחויב באמצעות מת&quot;מ.
: (ז) '''הסדרי תשלום חריגים'''
:: (1) במקרים חריגים ובהתאם לשיקול דעתו של ספק השירות החיוני, רשאי הוא להגיע להסדר תשלום בפריסה רחבה, גם ללא גביית מקדמה, עם צרכנים המחויבים בתעריף ביתי בלבד שיש להם חוב ומתקשים בתשלום החוב, באופן שיקבע עם הצרכן. אין באמור כדי לגרוע מזכות ספק שירות חיוני לבצע הסדרי חובות כלשהם עם כל צרכן אחר, לפי שיקול דעתו.
:: (2) חשבון שלא שולם במועדו יישא ריבית פיגורים, החל ממועד הפיגור בתשלום החשבון ועד למועד ביצוע התשלום בפועל.
:: (3) על תשלומים שיבוצעו במסגרת הסדרי תשלום בגין חובות צריכת חשמל שוטפים בלבד, עם צרכנים המחויבים בתעריף ביתי, תחול ריבית איחורים. הופר הסדר התשלום ישוב ויחייב ספק שירות חיוני את הצרכן בריבית פיגורים על כל חוב שנותר לתשלום החל ממועד ההפרה של הסדר התשלום ואילך.
:: (4) הסדרי תשלום יטופלו על-ידי ספק שירות חיוני באמצעות הפניה אל המוקד הטלפוני; בקשות חריגות להסדרת תשלום שלא ניתן להסדירם באמצעות המוקד הטלפוני יטופלו במשרדי ספק שירות חיוני.
: (ח) '''טיפול בבקשה חריגה לפריסת חוב צריכה'''
:: (1) ספק שירות חיוני יקבל, במסגרת שעות קבלת הקהל במשרדיו או לפי פנייה בכתב, בקשות של צרכנים המחויבים בתעריף ביתי או באי כוחם לפריסת חוב צריכה. בבקשתו יפרט הצרכן את נימוקי הבקשה, יצרף אליה כל מסמך התומך בה, ויציין את אמצעי התשלום שבו בכוונתו לפרוע את החוב ומספר התשלומים המבוקש. הצרכן יציין בפנייתו אם הוא נמנה על צרכנים שאספקת חשמל חיונית להם או צרכני תעריף מופחת שהגישו בקשה להכרה בהם כצרכן שאספקת החשמל חיונית לו לפי הוראות [[אמת מידה 7ג]].
:: (2) (((נמחק).))
:: (3) ספק השירות החיוני יטפל בבקשה לפי סעיף זה בפרק זמן שלא עולה על 21 ימי עבודה מיום שבו התקבלה הבקשה במשרדי ספק השירות החיוני, וימסור את תשובתו לצרכן מיד עם תום הטיפול בעניינו. במהלך הטיפול בבקשה לא ינקוט ספק השירות החיוני בכלי גבייה, אך תחול ריבית פיגורים על חוב הצריכה.
:: (4) במסגרת הטיפול בבקשה יפעל ספק השירות החיוני להציג לצרכן את האמצעים האפשריים לתשלום החוב, כאמור בהגדרה &quot;אמצעי תשלום&quot;.
:: (5) הפר הצרכן את הסדר התשלום או לא הגיע להסכמה עם ספק השירות החיוני על הסדר תשלום, יפעל ספק השירות החיוני בהתאם לקבוע [[באמת מידה 21 (חובת תשלום)]] ובאמת מידה זו.

@ 24א. (תיקון: 21.11.18, 26.5.21, 27.7.22, 18.3.24; תשע&quot;ט-13, תש&quot;ף, תשפ&quot;ב-10, תשפ&quot;ג-11, תשפ&quot;ה-4) : '''עקרונות להתחשבנות בגין ייצור וצריכה באזורי החלוקה של המחלק'''
: (א) '''הגדרות'''
:: באמת מידה זו -
::- &quot;אנרגיה נצרכת ממיתקנים המזרימים אנרגיה לאזור החלוקה של המחלק&quot; - אנרגיה מוזרמת לרשת המחלק מכלל מיתקני הייצור המחוברים לרשת המחלק, בניכוי סך האנרגיה המוזרמת בנקודת החיבור שבין רשת המחלק לבין רשת החלוקה של מחלק דומיננטי;
::- &quot;אנרגיה מוזרמת לרשת המחלק&quot; - האנרגיה ביחידות קילוואט לשעה שנמדדה בנקודת החיבור לרשת המחלק;
::- &quot;אנרגיה מיוצרת במיתקן&quot; - אנרגיה ביחידות קילוואט לשעה שנמדדה בהדקי המחולל, או בממיר למיתקנים מסוג פוטו-וולטאי;
::- &quot;הסדר מונה נטו&quot; - מיתקן ייצור המחובר לרשת מחלק ופועל בהתאם להסדר מונה נטו כאמור [[בסימן ח' לפרק ח']];
::- &quot;צריכה עצמית במקום צרכנות&quot; - אנרגיה מיוצרת במיתקן, בניכוי אנרגיה מוזרמת לרשת המחלק מאותו מיתקן.
: (ב) '''דיווחי מחלק'''
:: (1) בתוך 21 ימים מיום מסירת הדיווח לפי סעיף (ב) ימסור המחלק למחלק הדומיננטי דיווח על אודות על המיתקנים שמותקנים באזור החלוקה שלו, אשר יגובה בתצהיר בחתימת המחלק המאומת בידי עורך דין; דיווח כאמור יכלול פרטים אלה:
::: (א) הספק וסוג טכנולוגיה של כל מיתקן;
::: (ב) כמות האנרגיה שיוצרה בכל שעה; למיתקנים בטכנולוגיה פוטו-וולטאית הפטורים ממונה ייצור או למיתקנים שבהם מותקן מונה שאינו רציף, ידווח המחלק על ייצור במיתקנים אלה בהתאם להתפלגות לפי הטבלה שבנספח א' לאמת מידה זו;
::: (ג) כמות אנרגיה מוזרמת לרשת החלוקה; למיתקני ייצור בגז הדיווח יהיה חצי-שעתי;
::: (ד) התשלום ששילם לכל מיתקן, בהתאם לתעריף החל על כל אחד מהם;
::: (ה) סך אנרגיה שנקטמה באותו החודש לפי [[אמת מידה 47ב]], ואם בוצע באותו חודש ויסות עם פיצוי - גם סך האנרגיה שנקטמה בוויסות עם הפיצוי והתשלום ששולם בעדה בהתאם [[לאמת המידה האמורה]];
::: (ו) אם במסגרת הדיווח נכללו מיתקנים שווסתו בעקבות הוראת המחלק הדומיננטי לפי [[אמת מידה 47ב]], שנדרש תשלום בשל ויסותם, המחלק יצרף לדיווח החודשי את נתוני המנייה של המיתקנים האמורים בשלושת הימים שקדמו למועד הוויסות.
:: (2) המחלק יגיש את הדיווח כאמור בסעיף קטן (1) לפי הטופס המצורף בנספח ב' לאמת המידה.
: (ג) '''התחשבנות'''
:: (1) המחלק הדומיננטי ישלם למחלק אחת לחודש החזר על סך התשלומים ששילם המחלק למיתקנים שבשטחו לפי הדיווח כאמור בסעיף (ב) של החודש הקודם, לרבות עלות הקרדיט למיתקנים שהוקמו לפי הסדר מונה נטו.
:: (1א) על אף האמור בסעיף קטן (1), המחלק הדומיננטי לא ישלם למחלק בעד תשלום ששילם המחלק למיתקן כאמור בסעיף (ב)(1)(ד), אם המיתקן הוקם לאחר שהחלה לחול על המחלק חובה להתקנת ארון תקשורת או להתקנת ממסר הגנת חוסר רשת, והוא לא ביצע את ההתקנה כאמור בחלוף 12 חודשים מהמועד שבו החובה להתקנת אמצעי כאמור בהתאם [[לאמת מידה 35כ4]] [[או 35כ8]], לפי העניין, החלה לחול עליו, למעט אם ההתקנה לא בוצעה מסיבות שתלויות במחלק הדומיננטי; לאחר ביצוע ההתקנה, ישלם המחלק הדומיננטי את הסכומים שעיכב אצלו לפי סעיף קטן זה בלא תוספת ריבית או הצמדה.
:: (1ב) אם במסגרת הדיווח נכללו מיתקנים שווסתו בעקבות הוראת המחלק הדומיננטי לפי [[אמת מידה 47ב]], שהמחלק נדרש לשלם בשל ויסותם, המחלק הדומיננטי ישיב למחלק את הסכומים ששילם המחלק בעד המיתקנים שווסתו לפי [[סעיף (ג) לאמת מידה 47ב]], בהתאם להוראות [[הסעיף האמור]]; המחלק הדומיננטי לא יבצע השבת סכומים למחלק בעד סך השעות הניתנות לוויסות בלא פיצוי על פי הקבוע בתשובות המחלק של כלל המיתקנים המצויים בשטח המחלק.
:: (1ג) מחלוקת בשל סכום החשבון השוטף לא תהיה עילה לעיכוב הגשת הדיווח לפי סעיף ((&lt;s&gt;קטן&lt;/s&gt;)) (ב) או לעיכוב התשלום; הפרשים שייווצרו על סכום החשבון השוטף יבוטאו בדיווח העוקב, בדרך של ניכוי או תוספת תשלום, לפי העניין, בתוספת ריבית פיגורים; בכל מקרה של מחלוקת הנוגעת לאמות המידה יפנו הצדדים לצוות המקצועי ברשות לקבלת הכרעתו.
:: (2) המחלק ישלם למחלק הדומיננטי את התעריפים שלהלן שגבה מצרכניו:
::: (א) תעריפי גיבוי ואיזון מצרכן שהתקין מיתקן לפי הסדר מונה נטו;
::: (ב) תעריפים בעד צריכה עצמית במקום צרכנות לפי תעריף הצריכה של המחלק.
:: (3) בעבור האנרגיה הנצרכת ממיתקנים המזרימים אנרגיה לאזור החלוקה של המחלק, יעביר המחלק למחלק הדומיננטי תשלום בגובה תעריף מכירה מרוכזת מתח גבוה כקבוע בלוח תעריפים 5.2–1.
:: (4) אם קיים באזור החלוקה של המחלק צרכן פרטי, אשר התקשר ישירות בעסקה פרטית, תופחת האנרגיה הנצרכת על ידי צרכן זה מההתחשבנות האמורה בסעיף (3).
:: (5) חשבון שלא שולם במועדו יישא ריבית פיגורים.

@ (תיקון: תשפ&quot;ג-11, תשפ&quot;ה-4) : {{ממורכז|'''נספח א' [[לאמת מידה 24א]] - התפלגות ייצור מיתקן סולרי נורמטיבית לפי עונות ומש&quot;בים'''}}
: {| style=&quot;table-layout: fixed; width: 600px;&quot;
! עונה !! מש&quot;ב !! התפלגות הייצור במקבצי שעות הביקוש בשנה לפי עונות !! התפלגות הייצור במקבצי שעות הביקוש בכל עונה
|-
| rowspan=&quot;3&quot; valign=&quot;middle&quot; | קיץ || פסגה || 1.70% || 4.53%
|-
| שפל || 35.80% || 95.47%
|-
| סך הכול || 37.50% || 100.00%
|-
| rowspan=&quot;3&quot; valign=&quot;middle&quot; | חורף || פסגה || 0.10% || 0.49%
|-
| שפל || 20.30% || 99.51%
|-
| סך הכול || 20.40% || 100.00%
|-
| rowspan=&quot;3&quot; valign=&quot;middle&quot; | מעבר || פסגה || 1% || 2.38%
|-
| שפל || 41.10% || 97.62%
|-
| סך הכול || 42.10% || 100.00%
|}

@ (תיקון: תשפ&quot;ה-4) : {{ממורכז|'''נספח ב' [[לאמת מידה 24א]] - טופס דיווח חודשי'''}}
: (((הטופס הושמט).))

@ 25. (תיקון: 29.11.05, 4.4.11, 6.2.12, 25.11.15, 12.9.16, 24.6.19, 5.8.20, 14.3.22, 8.11.23; תש&quot;ף-27, תשפ&quot;א-17, תשפ&quot;ג-17, תשפ&quot;ה-7) : '''אופן התשלום'''
: (א) '''אופן תשלום החשבון'''
:: תשלום חשבון יתבצע, לפי בחירת הצרכן, באחד מן האופנים האלה:
:: (1) במשרדי ספק השירות החיוני;
:: (2) בהסדר הוראת קבע בבנק או בבנק חוץ כמשמעותם [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]] (להלן - בנק); תשלום החשבון של צרכן ביתי בהוראת קבע כאמור יתאפשר בכל אחד מן התאריכים האלה בכל חודש: 2, 10, 20 או 28, לפי בחירת הצרכן הביתי; לא נקב הצרכן הביתי בתאריך חיוב מסוים, יחויב חשבונו ב-10 בחודש;
:: (3) בכל בנק או בבנק הדואר;
:: (4) באמצעות כרטיס אשראי בטלפון((,)) באתר האינטרנט של ספק השירות החיוני או באמצעי דיגיטלי אחר שהחליט עליו ספק השירות החיוני, בהתאם להוראות המפורטות להלן:
::: (א) ספק השירות החיוני יפרסם על גבי החשבון את דרכי ההתקשרות לביצוע התשלום באמצעות דרכי התשלום המפורטים ברישה ואת הסכום המרבי לתשלום כאמור; בוצע התשלום באמצעות כרטיס אשראי, באתר האינטרנט או בטלפון, יקבל הצרכן אישור מקוון לקליטת התשלום אצל ספק השירות החיוני; שירות זה יינתן גם לצרכנים המשלמים בשיטת מונה תשלום מראש;
::: (ב) ספק שירות חיוני יכבד תשלום בכרטיס אשראי במסגרת פעולת תשלום במסמך חסר כהגדרתה [[בסעיף 29(א) לחוק שירותי תשלום, התשע&quot;ט-2019]], למעט תשלומים שבוצעו ונדחו בדיעבד, פעמיים או יותר בשנה קלנדרית על ידי צרכן, בטענה חוזרת של הכחשת עסקה;
::: (ג) עלה התשלום על 10,000 שקלים חדשים, יחויב הצרכן בעלויות אשראי נוספות בהתאם לקבוע בשורה 29 שבלוח התעריפים 5.4–2;
:: (5) בכל דרך אחרת נוספת או מקום אחר שספק השירות החיוני יודיע עליהם ברבים, לרבות באתר האינטרנט שלו.
: (ב) '''תשלום באמצעי שלא כובד'''
:: (1) שילם הצרכן באמצעי שלא כובד, יחולו על החשבון הוראות [[אמות מידה 24(ב)]] [[או 24(ג)]], לפי סוג החשבון שבעטיו נוצר החוב, בתוספת הוצאות אי כיבוד החיוב בהתאם לנסיבות כקבוע בשורות 14 עד 17 ללוח תעריפים 5.4–2.
:: (2) מבלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (1), שילם צרכן באמצעי שלא כובד, רשאי ספק השירות החיוני לדרוש שהתשלום יהיה במזומן או בכרטיס אשראי שלא בעסקה במסמך חסר כהגדרתה [[סעיף 29 לחוק שירותי תשלום|בסעיף 9 לחוק כרטיסי חיוב, התשמ&quot;ו-1986]].
: (ג) (((בוטל).))
: (ד) '''תשלום בעת הגעה לצורך ניתוק או קריאת מונה'''
:: הגיע ספק השירות החיוני למקום הצרכנות או לחצרים לצורך ניתוק אספקת החשמל או לצורך קריאת מונה, ובמעמד זה שילם הצרכן בעבור החוב במקום הצרכנות באמצעות המחאה דחויה או באמצעות כרטיס אשראי למוקד, ישלם הצרכן לספק השירות החיוני גם תשלום כקבוע בשורה 18 בלוח התעריפים 5.4–2.
: (ה) '''תשלום באמצעות שיק דחוי'''
:: ספק השירות החיוני רשאי לקבל תשלום באמצעות שיק דחוי אם ראה שהנסיבות מצדיקות זאת. במקרה כזה יחויב הצרכן בעלות הקבועה בשורה 23 בלוח תעריפים 5.4–2 ובהתאם לאמור [[באמת מידה 24(ב)(3)]].
: (ו) '''בקשה להחזר המחאה דחויה טרם מועד פירעונה'''
:: ביקש הצרכן לקבל בחזרה לידיו המחאה דחויה שמסר לספק השירות החיוני, לפני המועד הנקוב בו לפירעון, יחויב בעלות הקבועה בשורה 23 בלוח תעריפים 5.4–2.
: (ז) '''חשבון משולם כראיה לסילוק חוב'''
:: חשבון ששולם יהווה ראיה לסילוק החוב בשלו, למעט אם הצרכן שילם באמצעי שלא כובד, כגון שיק או כרטיס אשראי במסמך חסר.

@ 26. (תיקון: 29.11.05, 4.4.11, 6.2.12, 5.8.20, 2.12.20; תשפ&quot;א-17, תשפ&quot;א-28) : '''תיקון חשבון'''
: (א) '''תיקון חשבון'''
:: (1) ספק שירות חיוני רשאי לתקן חשבון שנשלח לצרכן רק אם התקיים אחד מאלה:
::: (א) נתגלתה טעות בחשבון;
::: (ב) נתגלו עובדות חדשות המצביעות על צריכת חשמל שלא כדין.
: (ב) '''חיובים וזיכויים בגין טעות בחשבון'''
:: (1) נתגלתה טעות בחשבון אשר שולם על ידי הצרכן לפני המועד האחרון לתשלום, יחולו הוראות אלה:
::: (א) הייתה הטעות בחשבון כזו שסכום התשלום הנקוב בו היה נמוך מהתשלום המתחייב על פי הצריכה בפועל, יחויב הצרכן במלוא סכום הפרשי הצריכה ממועד היווצרות הטעות לפי התעריפים שהיו תקפים במועד הצריכה, ובלבד שהתקופה לגבייה רטרואקטיבית לא תעלה על ארבע שנים שקדמו ליום גילוי הטעות. אם הטעות בחשבון הייתה תוצאה של פעילות ספק השירות החיוני, תהא הגבייה הרטרואקטיבית מוגבלת לשנתיים מיום גילוי הטעות;
::: (ב) הייתה הטעות בחשבון כזו שסכום התשלום הנקוב בו היה גבוה מהתשלום המתחייב על פי הצריכה בפועל, יזוכה הצרכן במלוא סכום הפרשי הצריכה ממועד היווצרות הטעות ובלבד שהתקופה לא תעלה על שבע שנים. החשבון יערך לפי התעריפים שהיו תקפים במועד הצריכה בתוספת ריבית החשב הכללי.
:: (2) נתגלתה טעות בחשבון לפני המועד האחרון לתשלום והצרכן טרם שילם את החשבון, יוציא ספק השירות החיוני חשבון מתוקן בהתאם לתעריפים שהיו תקפים במועד הצריכה.
:: (3) נתגלתה טעות בחשבון לאחר המועד האחרון לתשלום והצרכן טרם שילם את החשבון, יוציא ספק השירות החיוני חשבון מתוקן בהתאם לתעריפים שהיו תקפים במועד הצריכה. ההתחשבנות בגין אי תשלום במועד תהיה בהתאם להוראות [[אמת מידה 24(ב)]].
: (ג) '''צריכת חשמל שלא כדין'''
:: במקרה של צריכת חשמל שלא כדין יחויב הצרכן במלוא סכום ההפרש, בהתאם להוראות [[אמת מידה 16 (צריכת חשמל שלא כדין)]].
: (ד) '''חשבון שתוקן'''
:: תיקן ספק השירות החיוני את החשבון, ישלח את החשבון המתוקן לצרכן ועל חשבון זה יחולו הוראות [[אמת מידה 24 (מועדי התשלום)]] בהתאם לסוג החשבון.
: (ה) '''המועד למשלוח חשבון מתוקן'''
:: (1) המועד לעריכת חשבון מתוקן כאמור בסעיף (ד) לא יעלה על ארבעה עשר חודשים מיום גילוי הטעות או מיום גילוי הצריכה שלא כדין, לפי העניין; אם לא נערך החשבון המתוקן במועד האמור, ישלם ספק השירות החיוני לצרכן תשלום בשל הפרה בעלות הקבועה בלוח תעריפים 12.1–1.
:: (2) על אף האמור בסעיף קטן (1), במקרים של צריכה שלא כדין במוני תעו&quot;ז ובמקרים של צריכה שלא כדין החוזרת על עצמה, יישלח החשבון המתוקן בתוך פרק זמן של שמונה עשר חודשים לכל היותר; אם ספק השירות החיוני לא שלח את החשבון המתוקן בתוך פרק הזמן האמור בסעיף קטן זה, ישלם לצרכן תשלום בשל הפרה בעלות הקבועה בלוח תעריפים 12.1–1.
: (ו) '''פריסת תשלומים'''
:: (1) במקרים של טעות כאמור בסעיף (ב)(1)(א), יפרוס ספק השירות החיוני את התשלום לתקופה מקבילה לתקופה שבגינה נוצר החוב או לתקופה קצרה יותר, לבקשת הצרכן, ללא ריבית.
:: (2) במקרים אחרים רשאי ספק השירות החיוני לאפשר לצרכן לפרוס את התשלום בתוספת ריבית החשב הכללי.

@ 27. (תיקון: 29.11.05, 8.11.23; תשפ&quot;ה-7) : '''טעות בחשבון'''
: (א) '''אספקת חשמל ושירותים בכפוף לתשלום'''
:: ספק שירות חיוני יספק חשמל ושירותים בכפוף לתשלום בעדם כדין.
: (ב) '''צרכן הטוען לטעות בחשבון'''
:: צרכן הסבור כי קיימת טעות בחשבון, יפנה טלפונית למוקד השירות של ספק השירות החיוני, לפני המועד האחרון לתשלום, ויפרט את טענותיו.
: (ג) '''פטור מחשבון תשלום שגוי'''
:: פנה הצרכן טלפונית למוקד השירות של ספק השירות החיוני, יודיע ספק השירות החיוני את תשובתו המיידית. הצרכן יהיה פטור מתשלום החשבון שבו התגלתה טעות, אם קיבל לפני התאריך האחרון לתשלום מהמוקד הטלפוני של ספק השירות החיוני הודעה כי יישלח אליו חשבון מתוקן.
: (ד) '''בדיקה נוספת'''
:: ספק השירות החיוני רשאי לבקש כי הצרכן יפנה אליו בהשגה בכתב, בתוך 3 ימי עבודה, אם ראה כי העניין דורש בדיקה נוספת.
: (ה) '''צרכן שהגיש השגה בכתב'''
:: (1) הגיש צרכן את השגתו בכתב לספק השירות החיוני((,)) יאפשר ספק שירות חיוני לצרכן לדחות את המועד האחרון לתשלום החשבון במספר ימים זהה למספר ימי הטיפול בהשגתו עד לקבלת תשובת ספק השירות החיוני, או לשלמו במועדו.
:: (2) שילם הצרכן את החשבון ונמצאה השגתו מוצדקת, ישיב ספק השירות החיוני לצרכן את סך התשלום העודף על בסיס התעריף ששילם הצרכן בפועל בתוספת ריבית החשב הכללי מיום התשלום בפועל, כאמור בהוראות [[אמת מידה 26(ב)(1)(ב)]].
:: (3) דחה הצרכן את תשלום החשבון ולא נמצאה השגתו מוצדקת, ישלם הצרכן את סכום החשבון בתוספת ריבית פיגורים מתאריך המועד האחרון לתשלום.
: (ו) '''תגובה להשגת הצרכן'''
:: פנה הצרכן לספק השירות החיוני בכתב, תישלח לצרכן תשובתו של ספק השירות החיוני בכתב, כאמור [[באמת מידה 33 (טיפול בתלונות צרכנים)]].
: (ז) '''תוצאות הבדיקה'''
:: (1) מצא ספק השירות החיוני כי נפלה טעות בחשבון, ישלח חשבון מתוקן או יודיע לצרכן כי הטעות תתוקן בחשבון הבא.
:: (2) לא מצא ספק השירות החיוני טעות בחשבון, יודיע לצרכן על דחיית השגתו ויפרט את הנימוקים לדחייה.

@ 28. (תיקון: 29.11.05, 24.6.19, 14.3.22; תש&quot;ף-27, תשפ&quot;ג-17) : '''פירוט חשבון'''
: (א) '''זכות לקבלת מידע'''
:: (1) צרכן רשאי לדרוש מספק שירות חיוני פירוט חשבון המרכז את החשבונות שספק השירות החיוני שלח לו בנוגע לתקופה שחלפה ושאינה עולה על שבע שנים מיום פנייתו.
:: (2) ספק שירות חיוני ישלח לצרכן פירוט חשבון שיכלול את כל החיובים והתשלומים בגין כל השירותים שקיבל הצרכן עד יום הפניה ויציין אם נותרה יתרה לתשלום.
: (ב) '''עלויות'''
:: (1) צרכן ישלם לספק שירות חיוני את עלות הנפקת פירוט החשבון, כקבוע בשורה 19 בלוח תעריפים 5.4–2.
:: (2) התשלום בעבור עותק ראשון של פירוט חשבון הוא כקבוע בשורה 19 בלוח תעריפים 5.4–2 ותשלום בעבור כל עותק נוסף הוא כקבוע בשורה 20 בלוח תעריפים 5.4–2.
: (ג) '''חוב שלא נכלל בחשבון המקורי'''
:: ספק שירות חיוני יידע את הצרכן כי קבלת פירוט חשבון אינה כוללת מידע שלא נכלל בחשבון המקורי ואינה מעידה על אי קיומו של חוב הנובע מליקוי במונה והינו בכפוף [[לאמות מידה 16 (צריכת חשמל שלא כדין)]] [[ו-26 (תיקון חשבון)]].

@ 29. (תיקון: 9.1.17, 8.11.23; תשפ&quot;ה-7) : '''חשבון חשמל רכוש משותף'''
: (א) '''הגדרות'''
:: באמת מידה זו -
::- &quot;בית משותף&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 52 לחוק המקרקעין]];
::- &quot;חוק המקרקעין&quot; - [[חוק המקרקעין, התשכ&quot;ט-1969]];
::- &quot;חיבור ציבורי&quot; - חיבור המיועד לצורכי כלל הדיירים בבית משותף;
::- &quot;נציגות בית משותף&quot; - כמשמעותה [[בסעיף 65 לחוק המקרקעין]].
: (ב) '''חשבון חשמל - רכוש משותף'''
:: (1) לבקשת נציגות בית משותף יגיש ספק שירות חיוני את חשבון החשמל הרשום על שם נציגות בית משותף, או את חשבון החשמל בעבור צריכת חשמל - רכוש משותף, לתשלום במסגרת חשבונות החשמל של הדיירים בבית המשותף בשיעור השתתפות קבוע המחולק שווה בשווה בין הדיירים. שירות זה יינתן בכפוף לתנאים הבאים:
::: (א) צריכת החשמל של החיבור הציבורי נרשמת באמצעות מונה נפרד;
::: (ב) כל הדיירים בבית המשותף הם צרכנים רשומים.
:: (2) לצורך קבלת השירות, ידרוש ספק שירות חיוני מנציגות הבית המשותף להגיש בקשה לקבלת השירות בנוסח שבנספח לאמת מידה זו, בצירוף תקנון הבית המשותף או החלטה של אסיפת דיירים על תיקון התקנון באופן שנקבע בו שיעור השתתפות אחיד של הדיירים, הצרכנים הרשומים, בתשלום חשבון החשמל האמור בסעיף קטן (1).
:: (3) אם החיבור הציבורי היה מנותק במשך תקופת חשבון אחת או יותר, מכל סיבה שהיא, יוחל השירות לפי אמת המידה באופן מנדטורי כך שספק שירות חיוני יגיש את חשבונות החשמל בשל החיבור הציבורי לתשלום במסגרת חשבונות החשמל של הדיירים בבית המשותף. מבלי לגרוע מהאמור [[בסעיף 58(א) לחוק המקרקעין]], התשלום יחולק באופן שווה בין הדיירים, אלא אם כן יוכח לספק השירות החיוני כי תקנון הבית המשותף קובע חלוקה אחרת. לעניין סעיף זה לא יחולו תנאי השירות הקבועים בסעיף קטן (1).
:: (4) על חשבונות הצרכנים המצטרפים לשירות לפי אמת מידה זו יחולו הוראות אמות המידה, לרבות ניתוק האספקה במקרה של אי תשלום.
:: (5) בקשה לביטול השירות תוגש בהתאם לנוהל הקבוע בסעיף קטן (2).
:: (6) ספק שירות חיוני יגיש את חשבון החשמל, הרשום על שם נציגות הבית המשותף, בהתאם לקבוע באמת מידה זו, ובחיוב התשלום הקבוע אשר יחולק שווה בשווה בין הדיירים. התשלום הקבוע יכלול את כל מרכיביו למעט מרכיבי הפקת חשבון ושליחתו לצרכן.

@ : {{ממורכז|'''נספח [[לאמת מידה 29]] {{ש}} בקשה לקבלת שירות &quot;חשבון חשמל - רכוש משותף&quot; או לביטול השירות'''}}
:: נא לסמן:
: □ אנו, החתומים מטה, בכתובת _________ מבקשים &lt;u&gt;לקבל&lt;/u&gt; את השירות &quot;חשבון חשמל - רכוש משותף&quot; כך שחשבון החשמל המוגש עבור צריכת החשמל בחיבור הציבורי יצורף לחשבונות החשמל של כל הדיירים, הצרכנים הרשומים בבניין, בחלקים שווים.
: □ אנו, החתומים מטה, בכתובת _________ מבקשים &lt;u&gt;לבטל&lt;/u&gt; את השירות &quot;חשבון חשמל - רכוש משותף&quot; כך שחשבון החשמל המוגש עבור צריכת החשמל בחיבור הציבורי יפסיק להיות מצורף לחשבונות החשמל של כל הדיירים, הצרכנים הרשומים בבנין, בחלקים שווים.

: בקשה זו היא בהתאם להחלטה של אסיפת הדיירים מיום ________ המצורפת לבקשה. מצורף גם תקנון הבית המשותף, או החלטת אסיפת הדיירים על תיקון התקנון, שבהם נקבע שיעור השתתפות אחיד של הדיירים, הצרכנים הרשומים, בתשלום חשבון החשמל - רכוש משותף.
: ידוע לנו שלצורך קבלת השירות כל הדיירים בבניין, הגרים בו בפועל, רשומים כצרכנים בחברת החשמל ושללא רישום כזה, לא ניתן לקבל את השירות.
: להלן רשימת הדיירים בבניין ופרטיהם:
: {| style=&quot;table-layout: fixed; width: 600px;&quot;
! שם פרטי !! שם משפחה !! מספר חוזה !! מספר מונה
|-
| || || ||
|-
| || || ||
|-
| || || ||
|-
| || || ||
|-
| || || ||
|-
| || || ||
|-
| || || ||
|-
| || || ||
|}
: {{מוקטן|* ככל שנמצא צרכן שאינו רשום, מצ&quot;ב בקשת צרכן לרישום (טופס המצוי באתר האינטרנט של ספק השירות החיוני).}}

@ 29א. (תיקון: 27.9.17, 24.6.19, 2.12.20; תש&quot;ף-27, תשפ&quot;א-28) : '''ניתוק אספקת החשמל'''
: (א) '''תנאים לניתוק אספקת חשמל'''
:: (1) פעל ספק שירות חיוני בהתאם לקבוע [[באמת מידה 24(ב)]], יהא רשאי לנתק את אספקת החשמל לצרכן; הניתוק יבוצע באחד מן הימים א' עד ה' בלבד ולא יבוצע בחגים ובערבי חגים.
:: (2) האמור בסעיף קטן (1) לא יחול במקרי אירוע חריג, במזג אוויר קיצוני, בשעת חירום במשק החשמל שעליה הכריז השר לפי [[סעיף 58 לחוק]] ובמצב חירום, ככל שיחולו במדינה כולה או בשטח מסוים; לעניין זה, &quot;מצב חירום&quot; - כל אחד מאלה:
::: (א) אירוע אסון המוני, כהגדרתו [[בסעיף 90א לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל&quot;א-1971]];
::: (ב) מצב מיוחד בעורף או שעת התקפה, כהגדרתם [[בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי&quot;א-1951]];
::: (ג) מצב חירום אחר אגב לחימה.
:: (3) בשל פעולת ניתוק יחייב ספק השירות החיוני את הצרכן בעלות הקבועה בשורה 10 בלוח תעריפים 5.4–2.
:: (4) פעל ספק שירות חיוני לנתק את אספקת החשמל שלא בהתאם לקבוע בסעיף זה, ישלם לצרכן תשלום בשל הפרה בעלות הקבועה בלוח תעריפים 12.1–1.
: (ב) '''עילות לפירוק חיבור'''
:: במקרים של שימוש בלתי חוקי חוזר בחשמל, במקרים שבהם נותק הצרכן והתחבר באופן עצמאי או במקרים שבהם עילת הניתוק המשיכה להתקיים במשך יותר משנתיים מיום הניתוק, רשאי הספק לפרק את החיבור, בתנאי שהצרכן לא חויב בתשלום קבוע בשל מקום הצרכנות.

@ 29ב. (תיקון: 27.9.17, 24.6.19, 23.9.19, 5.8.20, 25.11.20, 2.12.20, 14.3.22, 8.11.23; תש&quot;ף-14, תש&quot;ף-27, תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;א-17, תשפ&quot;א-28, תשפ&quot;ג-17, תשפ&quot;ה-7) : '''חידוש אספקת החשמל'''
: (א) '''תנאים ומועדים לחידוש אספקת החשמל לאחר ניתוק'''
:: (1) נותקה אספקת החשמל לצרכן כדין כתוצאה מאי תשלום חוב, והסיבה שבשלה נותקה האספקה חדלה להתקיים, יחדש המחלק את אספקת החשמל לצרכן בתוך 6 שעות ממועד הודעת הצרכן או ממועד תשלום החוב, לפי העניין; לא חידש ספק השירות החיוני את אספקת החשמל בתוך פרק הזמן הקבוע בסעיף קטן זה, ישלם לצרכן תשלום בשל הפרה בעלות הקבועה בלוח תעריפים 12.1–1.
:: (2) מחלק יחדש את אספקת החשמל לצרכן אף אם הסיבה שבשלה נותקה האספקה לא חדלה להתקיים, אם המחלק רשם את הצרכן כצרכן שאספקת חשמל חיונית לו; אספקת החשמל תחודש בתוך 2 שעות ממועד הרישום כאמור; לא חידש ספק השירות החיוני את אספקת החשמל בתוך פרק הזמן הקבוע בסעיף קטן זה, ישלם לצרכן תשלום בשל הפרה בעלות הקבועה בלוח תעריפים 12.1–1.
:: (3) נותקה אספקת החשמל מסיבה שאינה הסיבה המפורטת בסעיף קטן (1), והסיבה חדלה להתקיים, יבוצע החיבור בתוך 48 שעות מעת קבלת הודעת הצרכן בעניין ובכפוף לכך שלא נדרשת בדיקת מיתקן לפי סעיף (ג); במניין השעות הקבועות בסעיף קטן זה לא יימנו ימי שישי, שבת וחגים; לא ביצע ספק השירות החיוני חיבור בתוך פרק הזמן הקבוע בסעיף קטן זה, ישלם לצרכן תשלום בשל הפרה בעלות הקבועה בלוח תעריפים 12.1–1.
: (ב) '''חידוש צריכת החשמל שנותק בשל אי תשלום חוב'''
:: ביקש צרכן לחדש את אספקת החשמל לאחר שנותקה בשל אי תשלום חוב, יחייב אותו מחלק בעלות ניתוק וחידוש אספקת החשמל כקבוע בשורות 8 עד 10 בלוח תעריפים 5.4–2.
: (ג) '''בקשה לחיבור אספקת החשמל לאחר ניתוק מיתקן חשמל במשך שלושה חודשים או יותר'''
:: חל ניתוק באספקת החשמל למיתקן חשמל במשך שלושה חודשים או יותר והצרכן או בעל זכות במקרקעין ביקשו לחדש את אספקת החשמל למקום הצרכנות, יחייב אותם המחלק בתשלום כמפורט להלן:
:: (1) אם המונה לא הוסר והחיבור לא פורק - לפי עלות חיבור מחדש כקבוע בשורה 9 בלוח תעריפים 5.4–2 ולפי עלות בדיקת מיתקן כקבוע בלוח תעריפים 4.3–11.
:: (2) אם המונה הוסר אך קו החיבור לא פורק - לפי עלות חיבור מחדש כקבוע בשורה 9 בלוח תעריפים 5.4–2, עלות התקנת מונה כקבוע בשורה 6 בלוח תעריפים 5.4–2 ועלות בדיקת המיתקן כקבוע בלוח תעריפים 4.3–11.
:: (3) אם המונה הוסר והחיבור פורק - לפי עלות חיבור חדש כקבוע בלוחות התעריפים לחיבורים חדשים.
: (ד) '''חידוש אספקה במת&quot;מ בקרות אירוע חריג, מצב חריג או מצב חירום'''
:: (1) מחלק יעמיד לרשות צרכניו הרשומים מוקד טלפוני כקבוע [[באמת מידה 7ב (מוקד טלפוני)]] אשר יאפשר הטענת קוד למת&quot;מ לבקשת צרכן רשום בקרות אירוע חריג, מצב חריג חד-פעמי מטעמי מצוקה כלכלית או בריאותית של הצרכן הרשום, מזג אוויר קיצוני, שעת חירום במשק החשמל שעליה הכריז השר לפי [[סעיף 58 לחוק]] ובמצב חירום, ככל שיחולו במדינה כולה או בשטח מסוים; לעניין זה, &quot;מצב חירום&quot; - כל אחד מאלה:
::: (א) אירוע אסון המוני, כהגדרתו [[בסעיף 90א לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל&quot;א-1971]];
::: (ב) מצב מיוחד בעורף או שעת התקפה, כהגדרתם [[בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי&quot;א-1951]];
::: (ג) מצב חירום אחר אגב לחימה.
:: (2) מחלק יעמיד לרשות צרכן רשום הפונה למוקד טלפוני במקרים המנויים בסעיף קטן (1) הסדר אשראי למת&quot;מ לצורך צריכת חשמל, בסכום שלא יפחת מ-50 ש&quot;ח.

=== סימן ג': חיוב בעבור צריכת חשמל ===

@ 30. (תיקון: 18.6.08, 6.2.12, 9.6.14, 24.6.19; תש&quot;ף-27) : '''דרך חיוב'''
: (א) '''הגדרות'''
:: באמת מידה זו -
::- &quot;המוסד המוסמך&quot; - הרשות לזכויות ניצולי השואה במשרד האוצר, המוסד לביטוח לאומי או כל גורם אחר שהוסמך לעניין תקנות לפי [[סעיף 31א לחוק]];
::- &quot;תאריך הקריאה&quot; - התאריך המופיע בחשבון החשמל כתאריך הקריאה, בין אם נעשתה קריאה על ידי ספק שירות חיוני, בין אם נעשתה קריאה על ידי צרכן ובין אם נעשתה על בסיס הערכת צריכה.
: (ב) '''תעריפים'''
:: ספק שירות חיוני יחייב צרכן בתשלום בעבור צריכה על פי תעריפי החשמל החלים עליו כקבוע בלוחות תעריפים 5, בצירוף תשלום קבוע.
: (ג) '''מס ערך מוסף'''
:: נוסף על האמור בסעיף (ב), יגבה ספק השירות החיוני מהצרכן מס ערך מוסף בשיעור הקבוע לפי [[חוק מס ערך מוסף, התשל&quot;ו-1975]].
: (ד) '''שינוים בתעריף בתוך תקופת החשבון'''
:: חל שינוי בתעריף בתוך תקופת חשבון, תחושב הצריכה לפי התעריף הקודם עבור הימים שבין תאריך הקריאה הקודמת לבין תאריך שינוי התעריף, לפי הצריכה היומית הממוצעת בתקופת החשבון, ואילו יתרת הצריכה תחושב על פי התעריף החדש.
: (ה) '''עיגול סכומים בחשבון'''
:: הסכומים המרכיבים את החשבון יעוגלו לאגורות שלמות כמפורט להלן:
:: (1) היה הסכום הנקוב באגורות 0.49 אגורות או פחות - לא יובא בחשבון.
:: (2) היה הסכום הנקוב באגורות 0.50 אגורות או יותר - יחשב כאגורה שלמה ויתווסף לסכום.
: (ו) '''חשבון צריכה המשולם באמצעות הוראת קבע בבנק'''
:: צרכן המשלם חשבון צריכה באמצעות הוראת קבע בבנק, יזוכה בחשבון הצריכה בסכום הקבוע בשורה 21 בלוח תעריפים 5.4–2, בשל עלויות גבייה הנחסכות לספק השירות החיוני.
: (ז) '''תשלום מופחת לזכאים'''
:: צרכן רשום שמתקיימים לגביו תנאי הזכאות לתשלום מופחת כקבוע בהוראות לפי [[סעיף 31א לחוק]], יחויב בשל צריכתו כמפורט להלן:
:: (1) הצרכן הרשום יהא זכאי להפחתת התשלום לפי הודעת המוסד המוסמך ממועד קבלת ההודעה במשרדי ספק השירות החיוני.
:: (2) הזכאות לתשלום מופחת תינתן למקום צרכנות אחד בלבד המשמש למגוריו של הצרכן הרשום ותינתן על שמו של הצרכן הרשום בלבד בעבור זכאות אחת בלבד.
:: (3) היה מועד תחילת הזכאות המצוין בהודעת המוסד המוסמך לקבוע את הזכאות, מוקדם למועד מסירת ההודעה עצמה, יזכה ספק השירות החיוני את חשבון הצריכה של הצרכן הרשום ממועד הזכאות, וישיב לצרכן את ההפרש בתוספת ריבית החשב הכללי.
:: (4) היה הצרכן הרשום צרכן המשלם עבור צריכת החשמל באמצעות מונה תשלום מראש, רשאי ספק השירות החיוני להתחשבן עם הצרכן בגין זכאותו לתשלום מופחת באופן רטרואקטיבי אחת לכמה חודשים, ובלבד שספק השירות החיוני ישיב לצרכן את ההפרש בגין הפחתת התשלום בתוספת ריבית החשב הכללי.
: (ח) '''תשלום מופחת לצרכני משנה זכאים או למספק, עבור צרכניו הזכאים'''
:: אם במקום הצרכנות הרשום על שם צרכן מתגורר צרכן משנה שמתקיימים בו תנאי הזכאות לתשלום מופחת כקבוע בהוראות לפי [[סעיף 31א לחוק]], ומותקן אצלו מונה לרישום צריכת החשמל הביתית הנצרכת על ידו, וצריכת החשמל בפועל על ידו על פי המונה מהווה בסיס לתשלום חשבון החשמל מטעמו (בסעיף זה - צרכן משנה זכאי) יחולו הוראות אלה:
:: (1) ספק השירות החיוני יזכה את הצרכן הרשום בהתאם לשיעור התשלום המופחת המצטבר בגין צריכת צרכני המשנה הזכאים שבמקום הצרכנות ובהתאם למניית המונה של צרכני המשנה.
:: (2) הצרכן הרשום יזכה כל צרכן משנה זכאי במלוא הסכום שספק השירות החיוני זיכה אותו בעבורו.
:: (3) הצרכן הרשום יודיע למשרדי ספק השירות החיוני שבמחוז מקום הצרכנות על כל שינוי ברשימת צרכני המשנה הזכאים לתשלום מופחת בתחומו, מיד עם קרות השינוי.
:: (4) מבלי לגרוע מהאמור לעיל, הצרכן הרשום יגיש למשרדי ספק השירות החיוני שבמחוז מקום הצרכנות, אחת לתקופת חשבון או לתקופה שלא תעלה על שלושה חשבונות, תצהיר בחתימתו, המאומת בידי עורך דין, שבו מפורטים צרכני המשנה הזכאים המתגוררים במקום הצרכנות, מספרי תעודות הזהות שלהם, סך כל הצריכה המצטברת לזיכוי של צרכני המשנה הזכאים, בהתאם לחישוב שנערך על פי הקבוע [[בחוק]] על ידי הצרכן הרשום, והתחייבותו הבלתי חוזרת להעברת סכום התשלום המופחת המתקבל, ישירות עם קבלתו לידיו, לידי כל צרכן משנה זכאי שבמקום הצרכנות.
:: (5) ספק השירות החיוני יפעל כאמור בסעיף (ח)(1) רק בכפוף לקבלת התצהיר במשרדי ספק השירות החיוני כמפורט בסעיף (ח)(4).

@ 31. (תיקון: 29.11.05, 23.4.07, 26.10.08, 16.5.11, 30.1.12, 24.6.19, 5.8.20, 30.8.22; תש&quot;ף-27, תשפ&quot;א-17, תשפ&quot;ג-7, תשפ&quot;ד-24) : '''תעריף עומס וזמן (תעו&quot;ז)'''
: (א) '''צרכנים שיחויבו על פי תעריף עומס וזמן'''
:: (1) ספק שירות חיוני יחייב צרכנים כמפורט להלן בתשלום בעבור צריכה על פי תעריף עומס וזמן כקבוע בלוח תעריפים 5:
::: (א) צרכני מתח עליון;
::: (ב) צרכני מתח גבוה;
::: (ג) צרכנים המחוברים בחיבור של 200×3 אמפר או יותר;
::: (ד) צרכני מתח נמוך שצריכתם במשך השנה הקלנדרית האחרונה הייתה 40,000 קוט&quot;ש או יותר; לצורך כך ספק שירות חיוני ימדוד את צריכת החשמל המצרפית בשנה קלנדרית במקום הצרכנות מכל המניות המותקנות בו אשר על שם הצרכן;
::: (ה) צרכן ששויך למספק פרטי וחזר לשיוך למספק ברירת המחדל במהלך השנה הראשונה שלאחר תחילת שיוכו למספק הפרטי; חיוב על פי תעריף עומס וזמן לפי פסקה זו יהיה עד תום שנה מהמועד שבו התחיל שיוכו למספק הפרטי, למעט צרכנים בעלי מונה בסיסי.
:: (1א) ספק שירות חיוני יסיים את היערכותו להעברת צרכנים כאמור בסעיף קטן (1)(ד)(1) לתעריף עומס וזמן (תעו&quot;ז) עד סוף חודש מרס בשנה העוקבת (להלן - שנת המעבר).
:: (2) מועד המעבר שלצרכן חדש לחיוב בתעריף עומס וזמן יהיה 1 באפריל בשנת המעבר, ואם הצרכן הוא צרכן שמחויב בתעריף עומס וזמן לפי סעיף קטן (1)(ה) - מועד תחילת שיוכו מחדש למספק ברירת מחדל. מועד זה יחול גם לגבי צרכנים המבקשים להיות מחויבים בתשלום לפי תעריף אחיד, כאמור בסעיף קטן (4).
:: (3) ספק השירות החיוני יודיע על המעבר המתוכנן לחיוב החדש עד יום 15 במרץ בשנת המעבר. הוגשה ההודעה במועדה, יחול השינוי בתעריף בחודש העוקב.
:: (4) צרכני מתח נמוך שחויבו על פי תעריף עומס וזמן בהתאם לסעיף קטן (1)(ד) וצריכתם הפכה נמוכה מ-40,000 קילוואט שעה במשך תקופה רצופה של 12 חודשים לפחות, יחויבו בתשלום בעבור צריכה על פי תעריפים אחידים או על פי תעריף עומס וזמן, לפי בחירתם.
:: (5) חשבון צריכה דו-חודשי יוגש לצרכן תעו&quot;ז שגודל החיבור שלו למקום הצרכנות אינו עולה על 80×3 אמפר.
:: (6) צרכן תעו&quot;ז יחויב בתשלום קבוע כקבוע בלוח תעריפים 5.4–1 כללי &quot;שאר הצרכנים לרבות חיבורים מעל 100 אמפר&quot;.
:: (7) צרכנים המחויבים על פי תעריפים אחידים יישאו בעלות הסרה והתקנה של המונה כקבוע בשורה 6 בלוח תעריפים 5.4–2.
: (ב) '''זכאות צרכן מתח נמוך לעבור לחיוב בתעריפי עומס וזמן'''
:: (1) צרכן מתח נמוך שאינו צרכן תעו&quot;ז זכאי לבקש כי עלות החשמל שצרך תחושב בהתאם לתעריף עומס וזמן - מתח נמוך וולונטרי (להלן - תעו&quot;ז וולונטרי) כקבוע בלוח תעריפים 5.2–1 ועל פי מקבצי שעות הביקוש כקבוע בלוח תעריפים 5.1–1.
:: (2) צרכן בתעריף ביתי זכאי לבקש לחלופין כי עלות החשמל שצרך תחושב בהתאם לתעריף עומס וזמן - מתח נמוך פשוט וולונטרי (להלן - תעו&quot;ז פשוט וולונטרי) כקבוע בלוח תעריפים 5.2–3, ועל פי מקבצי שעות הביקוש כקבוע בלוח תעריפים 5.1–2.
:: (3) צרכן שביקש להיות מחויב כאמור בסעיפים קטנים (1) או (2), אשר מונה החשמל שלו מותקן בתוך דירה במקום הצרכנות, יבצע על חשבונו את העבודות הנדרשות במיתקן הצרכן לצורך העתקת המונה על ידי ספק השירות החיוני אל מחוץ למקום הצרכנות, ויישא בעלות הסרת המונה מתוך הדירה והתקנת מונה תעריף עומס וזמן מחוץ למקום הצרכנות כקבוע בשורה 6 בלוח תעריפים 5.4–2.
::: במקום צרכנות שבו מותקן יותר ממונה אחד, יוסרו כל המונים האחרים לפני התקנת מונה תעריף עומס וזמן. הצרכן יישא בעלות הנובעת מהסרת המונים כקבוע בשורה 6 בלוח תעריפים 5.4–2.
:: (4)(א) צרכנים שלפני המעבר כאמור בסעיפים קטנים (1) ו-(2) היו מחויבים בתעריף ביתי ישלמו תשלום קבוע כקבוע בלוח תעריפים 5.4–1, ביתי תעריף עומס וזמן וולונטרי.
::: (ב) צרכנים שלפני המעבר כאמור בסעיפים קטנים (1) ו-(2) היו מחויבים בתעריף כללי ישלמו תשלום קבוע כקבוע בלוח תעריפים 5.4–1, כללי, &quot;שאר הצרכנים לרבות חיבורים מעל 100 אמפר&quot;.
::: (ג) צרכנים שלפני המעבר כאמור בסעיף קטן (1) היו מחויבים בתעריף מאור לרחובות ציבוריים, ישלמו תשלום קבוע כקבוע בלוח תעריפים 5.4–1 מאור רחובות.
:: (5) ספק השירות החיוני יבצע את הנדרש למעבר לתעו&quot;ז וולונטרי ולתעו&quot;ז פשוט וולונטרי בתוך 3 חודשים מיום שנרשמה בקשת הצרכן במשרדי הספק ובכפוף למלאי המונים הקיים. לא נמצא מונה מתאים במלאי, רשאי ספק השירות החיוני להאריך את תקופת הטיפול לפרק זמן שלא יעלה על 12 חודשים.
:: (6) מעבר לתעו&quot;ז וולונטרי ולתעו&quot;ז פשוט וולונטרי יהיה לפרק זמן מינימלי של שנה. בתום שנה רשאי הצרכן הרשום לעבור לתעריף האחיד שלפיו חויב לפני המעבר, ובלבד שיישא בעלויות הסרה והתקנה של מונה כקבוע בשורה 6 בלוח תעריפים 5.4–2. ספק השירות החיוני יבצע את בקשת הצרכן הרשום בתוך 90 ימים מיום שנרשמה בקשת הצרכן במשרדיו.
:: (7) ספק שירות חיוני יערוך תחשיב לצרכן חדש שבהסדר תעו&quot;ז פשוט וולונטרי לשנים-עשר חודשים רצופים ראשונים של תשלומים הן לפי תעו&quot;ז פשוט וולונטרי והן לפי התעריף האחיד שלפיו חויב לפני המעבר. בתום השנה הראשונה, הצרכן יהיה רשאי לבחור להמשיך במסלול תעו&quot;ז פשוט וולונטרי או לחזור ולהיות מחויב לפי התעריף האחיד ויהיה זכאי לקבל החזר התחשבנות בגין ההפרש בין התעריף האחיד לתעו&quot;ז פשוט וולונטרי על תקופה זו, ככל שיהיה כזה. צרכן שהחליט לחזור למסלול אחיד לא יוכל להצטרף שוב למסלול תעו&quot;ז וולונטרי או למסלול תעו&quot;ז פשוט וולונטרי במשך שנתיים ממועד חזרתו למסלול האחיד. קבלת ההחזר תתאפשר פעם אחת בלבד.
:: (8) מובהר כי לצורך עסקת מכירת חשמל לצרכנים, דין צרכני תעו&quot;ז המפורטים בסעיפים (ב)(1) ו-(2) כדין צרכני תעו&quot;ז המפורטים בסעיף (א)(1).

=== סימן ד': פניות ותלונות צרכנים ===

@ 32. (תיקון: 25.11.20, 8.11.23; תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;ה-7) : '''אמצעי פניה לספק שירות חיוני רשת'''
: (א) '''קבלת קהל'''
:: (1) ספק שירות חיוני רשת יפעיל מערך של קבלת קהל במשרדיו כדי לאפשר לצרכנים לפנות בבירורים((&lt;s&gt;,&lt;/s&gt;)) ולקבלת מידע.
:: (2) שעות הקבלה במשרדים לא יפחתו מ-20 שעות שבועיות, בממוצע ארצי; הודעה על שעות הפתיחה תפורסם לציבור.
: (ב) '''אופן הפניה'''
:: ספק שירות חיוני רשת יאפשר לצרכן לפנות אליו בכל אמצעי הגישה הנוגעים לעניין הפניה, לרבות אלה:
:: (1) פניה בעל-פה בשעות קבלת קהל במשרדיו בעניינים כאמור בסעיף (א)(1);
:: (2) פניה בכתב באמצעות הדואר, הדואר האלקטרוני, הפקסמיליה והדיגיטל;
:: (3) פניה באמצעות מוקד טלפוני.
: (ג) '''עלות השירות'''
:: עלות השירות כאמור באמת מידה זו מכוסה בתשלום הקבוע.

@ 33. (תיקון: 4.4.11, 9.6.14, 25.11.15, 19.2.18, 5.8.20, 25.11.20, 2.12.20, 14.3.22, 8.11.23; תשע&quot;ח, תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;א-17, תשפ&quot;א-28, תשפ&quot;ג-17, תשפ&quot;ה-7) : '''טיפול בתלונות צרכנים'''
: (א) '''תלונה בכתב או בטלפון'''
:: (1) עם קבלת תלונה של צרכן אצל הגורם בספק שירות חיוני שמטפל בתלונות ציבור, בכתב או בטלפון, יאשר ספק שירות חיוני את קבלתה בדרך שבה הוגשה לו התלונה.
:: (2) ספק שירות חיוני יחל טיפול בתלונה רק אם טרם חלפה שנה ממועד התרחשות האירוע נושא התלונה; דחה ספק שירות חיוני את תלונת הצרכן בשל מועד התרחשות האירוע נושא התלונה, יציין זאת בתשובתו לצרכן.
: (א1) '''פנייה של צד שלישי'''
:: היתה התלונה פנייה של צד שלישי לבירור תלונה, יידרש הפונה למסור לספק השירות החיוני ייפוי כוח לצורך קבלת מידע בשם הצרכן.
: (ב) '''המועד המרבי לטיפול בתלונה'''
:: ספק השירות החיוני יטפל בתלונה וישלח לצרכן תשובה בכתב לגביה בהקדם ולא יאוחר מ-21 ימי עבודה מיום קבלת התלונה במשרדי הגורם המטפל בתלונות בספק השירות החיוני; לא שלח ספק השירות החיוני תשובה בהתאם להוראות המפורטות בסעיף זה, ישלם לצרכן תשלום בשל הפרה בעלות הקבועה בשורה 1 ללוח תעריפים 12.1–1.
: (ג) '''בדיקה או דיון נוספים'''
:: על אף האמור בסעיף (ב), אם התברר, כי העניין נשוא התלונה טעון בדיקה או דיון נוספים, יודיע ספק השירות החיוני לצרכן, בכתב ובהקדם, אך לא יאוחר מ-21 ימי עבודה מיום קבלת התלונה במשרדיו, את הסיבה שבשלה מתעכב הטיפול בתלונה. אם ספק שירות חיוני מתעכב במתן מענה, הוא ימשיך ויעדכן את הצרכן בכתב בחלוף כל 21 ימי עבודה ועד מתן מענה סופי לתלונה; לא עדכן ספק השירות החיוני בהתאם להוראות הקבועות בסעיף זה, ישלם לצרכן תשלום בשל הפרה בעלות הקבועה בשורה 1 ללוח תעריפים 12.1–1.
: (ג1) '''טיפול בערעור'''
:: התקבלה תלונה והתברר כי מדובר בערעור על מענה שנתן ספק השירות החיוני, יטפל בה הגורם המטפל בערעור על תלונות, רק אם טרם חלפה שנה ממועד מתן המענה שעליו מערערים; הגורם המטפל בערעור בתלונה יהיה גורם אחר מזה שנתן את המענה.
: (ד) '''איסור נקיטת הליכי גביה בתקופת הטיפול בתלונה'''
:: לא יהא ספק השירות החיוני רשת רשאי לנקוט הליכי גבייה, לרבות גביית הריבית בגין איחור בתשלום החוב השנוי במחלוקת או הליכי חיוב אחרים.
: (ה) '''תלונה שהגיעה דרך רשות אחרת'''
:: תלונת צרכן שהגיעה לספק השירות החיוני רשת דרך רשות אחרת שאליה הופנתה התלונה, תחשב כתלונת צרכן לכל דבר ועניין ויחולו עליה כל הוראות אמת מידה זו, לרבות לוחות הזמנים לטיפול.
: (ה1) '''תלונה שהגיעה דרך מספק'''
:: תלונת צרכן שהגיעה לספק השירות החיוני רשת דרך מספק, יראו אותה כתלונת צרכן לכל דבר ועניין ויחולו לגביה כל הוראות אמת מידה זו, לרבות לוחות הזמנים לטיפול.
: (ו) '''פיצוי בגין איחור'''
:: בכל מקרה של חריגה מן המועדים הנקובים באמת מידה זו ישלם ספק השירות החיוני רשת לצרכן המלין תשלום בשיעור הקבוע בלוח תעריפים 12.1–1, אך לא יותר מ-10,000 ש&quot;ח.

@ 34. (תיקון: 1.6.03, 29.11.05, 6.2.12, 24.6.19, 5.8.20, 2.12.20, 28.6.23; תש&quot;ף-27, תשפ&quot;א-17, תשפ&quot;א-28, תשפ&quot;ד-33) : '''תלונות המטופלות במקום הצרכנות'''
: (א) '''תלונה על רמת המתח'''
:: (1) התלונן צרכן על רמת המתח המסופקת למקום הצרכנות, יבדוק ספק השירות החיוני את איכות המתח למקום הצרכנות, בהקדם ולא יאוחר מחמישה ימי עבודה ממועד רישום קבלת התלונה במשרדי ספק השירות החיוני, או על-פי תאום מראש כאמור [[באמת מידה 9 (ביקור מתואם במקום הצרכנות)]].
:: (2) התגלתה חריגה בזמן הבדיקה, תתוקן החריגה בהקדם האפשרי, ולצרכן תשלח הודעה על תוצאות הבדיקה וכן פירוט לוחות הזמנים המשוערים לביצוע התיקון. דו&quot;ח המפרט את התיקון שבוצע יישלח לצרכן בתוך שלושה ימים מיום ביצוע העבודה. לא שלח ספק השירות החיוני דוח המפרט את התיקון לפי סעיף זה או בתוך פרק הזמן הקבוע בסעיף זה, ישלם לצרכן תשלום בשל הפרה בעלות הקבועה בלוח תעריפים 12.1–1.
:: (3) בהתאם לשיקול דעתו של ספק השירות החיוני יותקן ציוד למדידה רצופה של רמת המתח למשך שבוע ימים, אם הצרכן התלונן על רמת המתח המסופקת למקום הצרכנות, למרות שלא נמצאה חריגה בבדיקה שנערכה במקום הצרכנות. בהפעלת שיקול דעתו ישקול ספק השירות החיוני בחשבון, בין היתר, את אלה: ריבוי תלונות של כמה צרכנים מאותו אזור או הצטברות נזקים לצרכנים שלא הוכרו כזכאים לפיצוי לפי אמות המידה.
:: (4) ספק השירות החיוני ידווח לצרכן על החלטתו, בין אם החליט לבצע מדידה רצופה ובין אם החליט שאין בה צורך.
: (ב) '''צרכן שלא חויב בתשלום'''
:: לא חויב צרכן בתשלום עבור התיקון שבוצע, ישלח ספק השירות החיוני לצרכן הודעה בכתב על ביצוע התיקון והפטור מחובת התשלום.
: (ג) '''תלונה בגין תקלה במקום צרכנות'''
:: (1) התלונן צרכן על תקלה באספקת חשמל במקום הצרכנות, ינחה ספק השירות החיוני את הצרכן כיצד לוודא כי מקור התקלה הוא במיתקן חשמל של ספק השירות החיוני ולא במיתקן חשמל פרטי. התברר כי מקור התקלה הוא במיתקן חשמל של ספק השירות החיוני, ספק השירות החיוני יגיע לתקן את התקלה בהקדם ולא יאוחר משעתיים ממועד קבלת ההודעה על התקלה. בתנאי מזג אויר גרועים, בישובים מרוחקים או בתנאי תחבורה חריגים, ספק השירות החיוני יגיע לתקן את התקלה בהקדם ולא יאוחר משלוש שעות ממועד קבלת ההודעה על התקלה.
:: (2) הזמין צרכן חשמלאי פרטי לאחר שספק השירות החיוני הודיע לצרכן כי התקלה היא במיתקן חשמל פרטי ונמצא כי הודעת הספק מוטעית, יזכה ספק השירות החיוני את הצרכן בעלות הזמנת החשמלאי כנגד הצגת אסמכתאות מתאימות לספק.
:: (3) בכל מקרה של איחור במועדים הנקובים בסעיף קטן (1), וכן במקרה של ניתוק אספקת חשמל כתוצאה מתקלה במיתקן שלגביה הודיע ספק שירות חיוני כי היא במיתקן חשמל פרטי ונמצא כי הודעת הספק הייתה מוטעית, ישלם ספק השירות החיוני לצרכן תשלום בשיעור הקבוע בלוח 1.12–1 ללוחות התעריפים.
:: (4) זיהה ספק שירות חיוני רשת הפרעה או תקלה חשמלית מרשת המתח הגבוה או מרשת המתח הנמוך או מהמיתקן החשמלי, שפוגעת באספקת החשמל למקום צרכנות של צרכן שמותקן אצלו מונה חכם, יעדכן, ספק השירות החיוני רשת את הצרכן ואת מנהל המערכת באמצעות מסרון בכתב או מסרון קולי או אמצעי דיגיטלי אחר, על קיומה של הפרעה או תקלה במקום הצרכנות.
::: (((הוראת שעה מיום 20.10.2024 עד יום 1.1.2028):)) זיהה ספק שירות חיוני רשת הפרעה או תקלה חשמלית מרשת המתח הגבוה או מהמיתקן החשמלי, שפוגעת באספקת החשמל למקום צרכנות של צרכן שמותקן אצלו מונה חכם, יעדכן, ספק השירות החיוני רשת את הצרכן ואת מנהל המערכת באמצעות מסרון בכתב או מסרון קולי או אמצעי דיגיטלי אחר, על קיומה של הפרעה או תקלה במקום הצרכנות.
: (ד) '''עלות תיקון נתיך'''
:: בעבור תיקון נתיך כאמור בסעיף (ג) יחייב ספק השירות החיוני את הצרכן בתשלום כקבוע בשורה 22 בלוח תעריפים 5.4–2. על התשלום יחולו הוראות [[אמת מידה 24(ב)]].
: (ה) '''תקלה במיתקן הצרכן'''
:: הגיע ספק השירות החיוני למקום צרכנות עקב תלונה על רמת מתח המסופקת למקום הצרכנות, או עקב תלונה לגבי אספקת החשמל, והתברר שמדובר בתקלה במיתקן של הצרכן, יחויב הצרכן בעלות ההגעה למקום כקבוע בשורה 3 בלוח תעריפים 5.4–2, ובלבד שהספק הדריך את הצרכן כיצד לבדוק כי אין מדובר במיתקן הצרכן, והביא לידיעתו כי אם התקלה היא במיתקן הצרכן ולא במיתקני ספק השירות החיוני יחויב הצרכן בעלות האמורה.

== פרק ב'1: חיבור חדש לרשת החשמל לחטיבת קרקע (תיקון: תשפ&quot;ג-3, תשפ&quot;ד-36) ==

@ 34א. (תיקון: 17.11.21, 10.4.24; תשפ&quot;ג-3, תשפ&quot;ד-36) : '''חיבור חדש לרשת החשמל לחטיבת קרקע'''
: (א) '''הגדרות'''
:: [[בפרק זה]] -
::- &quot;בית משותף&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 52 לחוק המקרקעין]];
::- &quot;בית מורכב&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 59(א) לחוק המקרקעין]];
::- &quot;בעל חטיבת הקרקע&quot; - חוכר לדורות וכן מי שבעל זכות להירשם כחוכר לדורות; לעניין מקום שאין בו חוכר לדורות או בעל זכות להירשם כחוכר לדורות - מי שרשום כבעלים במקרקעין בפנקסי המקרקעין לפי [[חוק המקרקעין]] או מי שבעל זכות להירשם כבעלים במקרקעין, ואם לגבי מקום כאמור אין בעלים רשום או מי שהוא בעל זכות להירשם כבעלים - המחזיק במקרקעין;
::- &quot;דרך ציבורית&quot; - כהגדרתה [[בחוק משק החשמל]], ובכלל זה כזו המצויה במקרקעין שטרם הוסדרו, ולרבות דרך המשמשת בפועל כדרך ציבורית;
::- &quot;החזקה&quot; - כמשמעותה [[בסעיף 15 לחוק המקרקעין]];
::- &quot;חוק המקרקעין&quot; - [[חוק המקרקעין, התשכ&quot;ט-1969]];
::- &quot;חטיבת קרקע&quot; - כל אחד מאלה, לפי העניין:
::: (1) מקרקעין או רצף מקרקעין שלא עוברת בהם דרך ציבורית, שנמצאים בבעלות אחת, לרבות בעלות משותפת, למעט מקרקעין ששולם לגביהם התשלום הראשון של דמי ההיוון בהליך איחוד וחלוקה (פרצלציה) לצורך רישומם כחלקות נפרדות בפנקסי המקרקעין לפי [[חוק המקרקעין]];
::: (2) במקרקעין שייעודם מגורים - חלקה או תת-חלקה, שנרשמה או שעתידה להירשם בפנקס הבתים המשותפים כאמור [[בחוק המקרקעין]], בספרי רשות מקרקעי ישראל, או בספרי חברה משכנת וכן כל מבנה או דירה בבעלות או בהחזקה של ישות משפטית אחת שייעודם למגורים;
::: (3) דרך ציבורית שפרוסה בה רשת חשמל המחברת בין סוגי מיתקנים אשר מחלק לא פורס רשת ביניהם;
::: (4) שטח משותף של בית משותף או של בית מורכב, שנרשם או שאמור להירשם ככזה בפנקס הבתים המשותפים כמשמעו [[בחוק המקרקעין]];
::: (5) מפעל במקרקעין שייעודם לתעשייה, לרבות מפעל בעל כמה מבנים שהושכרו על ידי ישות משפטית אחת או חלק ממבנה המושכר למפעל ששייך לישות משפטית נפרדת מזו שמחזיקה במבנה;
::- &quot;חכירה&quot; ו&quot;חכירה לדורות&quot; - כמשמעותן [[בסעיף 3 לחוק המקרקעין]];
::- &quot;מבנה&quot; - בית כהגדרתו [[בסעיף 52 לחוק המקרקעין]], וכן בניין כהגדרתו [[בסעיף 1 לחוק התכנון והבנייה]], או כל חלק ממנו;
::- &quot;מערכת הביטחון&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 12(ו) לחוק תשתיות להולכה ולאחסון של נפט על ידי גורם מפעיל, התשע&quot;ז-2017]];
::- &quot;מפעל&quot; - מפעל תעשייתי כהגדרתו [[בחוק עידוד התעשייה (מסים), התשכ&quot;ט-1969]];
::- &quot;מקרקעין&quot; - כהגדרתם [[בחוק המקרקעין]];
::- &quot;נציגות של בית משותף&quot; - כמשמעותה [[בסעיף 65 לחוק המקרקעין]];
::- &quot;צרכן בעלים רשום&quot; - בעל חטיבת קרקע המבקש חיבור לרשת החשמל;
::- &quot;צרכן רשום&quot; - צרכן הצורך חשמל באמצעות מניית מחלק, ובכלל זה צרכן בעלים רשום;
::- &quot;רכוש משותף&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 52 לחוק המקרקעין]];
::- &quot;תשתיות לאומיות&quot; - כהגדרתן [[#2|בחוק לקידום תשתיות לאומיות, התשפ&quot;ג-2023]], למעט לפי [[-#2|פסקה (6) להגדרה האמורה]].
: (ב) '''חיבור חטיבת קרקע'''
:: (1) מחלק יחבר חטיבת קרקע לרשת החשמל בהתאם להוראות [[פרק זה]].
:: (2) מחלק יחבר חטיבת קרקע בחיבור אחד, למעט חיבור זמני, אלא אם כן נקבע אחרת באמות המידה.
:: (3) אם במבנה יש כמה חטיבות קרקע, יחבר המחלק כל אחת מחטיבות הקרקע.
:: (4) נקודת החיבור של חטיבת הקרקע לרשת החשמל תהיה על גבול חטיבת הקרקע, או לפי המיקום המופיע בתוכנית מיתאר ברמה מפורטת, בהיתר בנייה, בתוכנית איחוד וחלוקה או בתוכנית לצורך רישום, הנוגעים לחטיבת הקרקע.
:: (5) המחלק לא יקים בתוך חטיבת הקרקע תשתית שאינה מיועדת לנקודת החיבור האמורה בסעיף קטן (4), אלא אם כן נקבע אחרת באמות המידה.
: (ג) '''שירות מניות בחטיבת קרקע'''
:: אם על הצריכה בחטיבת קרקע מסוימת חלים כמה תעריפים שונים, לבקשת צרכן בעלים רשום או מיופה כוחו ולשם התחשבנות עם הצרכן בעלים רשום או מיופה כוחו, המחלק יתקין בתוך חטיבת הקרקע מונה נפרד בעבור כל אחד מהתעריפים שחלים בתוך חטיבת הקרקע, ואליו יחוברו המיתקנים שחל עליהם אותו תעריף; לא ביקש הצרכן התקנת מונה נפרד כאמור, יחייב המחלק את הצרכן הרשום, ואם לא רשום כזה - את צרכן הבעלים הרשום, לגבי כל חטיבת הקרקע, בתעריף הגבוה מבין התעריפים החלים על צריכה בחטיבת הקרקע.

@ 34ב. (תיקון: 17.11.21, 10.4.24; תשפ&quot;ג-3, תשפ&quot;ד-36) : '''הגשת בקשה לחיבור חטיבת קרקע לרשת החשמל'''
: (א) '''זהות מגיש בקשה לפתיחת תיק חיבור לרשת החשמל'''
:: מחלק יפתח תיק בקשה לחיבור לרשת החשמל בחטיבת קרקע בעבור צרכן בעלים רשום בלבד; ואולם, לעניין חיבור של תשתית לאומית לרשת החשמל בחטיבת קרקע, ובכלל זה חיבור נוסף לפי [[סעיף (א)(1)(ב) לאמת מידה 34ו]], המחלק יפתח תיק חיבור כאמור גם אם בעל תשתית לאומית שאינו צרכן בעלים רשום הגיש את הבקשה לחיבור כאמור.
: (ב) '''אופן הגשת בקשה'''
:: מחלק יאפשר לצרכן בעלים רשום להגיש בקשה לחיבור לרשת החשמל בחטיבת קרקע באופן מקוון בלבד.

@ 34ג. (תיקון: 17.11.21, 8.11.23, 10.4.24; תשפ&quot;ג-3, תשפ&quot;ד-36, תשפ&quot;ה-7) : '''רישום חטיבת קרקע'''
: (א) '''תנאי סף לבדיקת בקשה'''
:: מחלק יוודא את קיומם של המסמכים והנתונים שלהלן או של תצהיר על קיומם כמפורט בסעיף (ב), כתנאי סף לבדיקת הבקשה:
:: (1) שם הצרכן בעלים רשום, כתובת חטיבת הקרקע כולל מספר גוש וחלקה, ודרכי ההתקשרות עם הצרכן בעלים רשום; היה המבקש תאגיד - יצורף אישור רואה חשבון או עורך דין בדבר המוסמך לחתום בשם התאגיד;
:: (2) תוכנית בנייה (גרמושקה) חתומה ומאושרת בידי הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה; לחלופין ובהעדר תוכנית מיתאר מאושרת, ימציא המבקש תוכנית שעיקר הוראותיה שינוי קו בניין לפי [[סעיף 62א(א)(4) לחוק התכנון והבנייה]];
:: (3) נסח רישום בפנקסי המקרקעין או אישור זכויות מרשות מקרקעי ישראל או אישור זכויות לרישום בחברה משכנת, אם קיים אחד מהם; אם לא קיים אחד מהאישורים האמורים, יצרף המבקש לבקשת החיבור תצהיר, חתום בידו, המאשר כי הוא בעל זכויות כאמור, או שהוא עתיד להירשם בעתיד כבעל זכויות כאמור או כחוכר לדורות, או שהוא המחזיק בחטיבת הקרקע; נוסף על כך, הצהרה כאמור תפרט את כוונתו של המבקש לרשום מבנה או כמה מבנים או את המקרקעין או חלקים מהם המהווים את חטיבת הקרקע, כבית משותף או כתתי-חלקות נפרדות, לאחר אישור הליכי איחוד וחלוקה (פרצלציה) על ידי רשות התכנון המוסמכת;
:: (4) היה מבקש החיבור ועד בית או נציגות בית משותף, יצרף לבקשה לחיבור גם אישור מהמפקח על רישום מקרקעין המעיד כי מבקש החיבור מונה לנציגות הראשונה לבית משותף כמשמעותה [[בסעיף 66 לחוק המקרקעין]];
:: (5) בבקשה בעבור מפעל, יצורף לבקשה לחיבור גם אישור מרשות המסים על היות הצרכן מפעל;
:: (6) בבקשה בעבור שותפות רשומה - יצורפו לבקשה לחיבור גם אישור רישום השותפות ושם נציג השותפות;
:: (7) היה מבקש החיבור מיופה כוח הבעלים, לרבות מחזיק - יצרף לבקשה לחיבור גם ייפוי כוח לרישום צרכן מטעם הבעלים, שחתום בידי כל אחד מבעלי המקרקעין ומאומת בידי עורך דין;
:: (8) בבקשה לחיבור של תשתית לאומית - תצורף לבקשה לחיבור גם הצהרה של מבקש החיבור כי יש לו האישורים הנדרשים מצרכן בעלים רשום וכי הוא בעל התשתית הלאומית ורשאי לבצע עבודות בחטיבת הקרקע לפי כל דין;
:: (9) בבקשה לעניין בית מורכב - יצורף לבקשה לחיבור גם תקנון הבית המורכב או הצהרת מבקש החיבור כי הבית עתיד להירשם כבית מורכב בפנקס הבתים המשותפים.
: (ב) '''הגשת תצהיר'''
:: המחלק יאפשר לצרכן להגיש תצהיר על קיומם של המסמכים והנתונים הנדרשים לפי סעיף (א) ועל נכונותם.

@ 34ד. (תיקון: 17.11.21, 10.4.24; תשפ&quot;ג-3, תשפ&quot;ד-36) : '''החלפת צרכנים וייפוי כוח לשירותי רשת - בעלים רשום'''
: (א) '''החלפת צרכן בעלים'''
:: (1) ספק שירות חיוני יעביר זכות לקבלת שירות רשת בחטיבת קרקע בעקבות בקשה של הצרכן בעלים רשום (להלן - הצרכן בעלים המעביר), ובלבד שירשום לגבי חטיבת הקרקע אדם אחר, לפי בקשתו, כצרכן בעלים רשום (להלן - הצרכן בעלים החדש).
:: (2) ספק השירות החיוני ירשום את הצרכן בעלים החדש וימציא לו אישור בכתב על הרישום, כולל פירוט חובותיו וזכויותיו כצרכן בעלים רשום, בתוך 15 ימים מיום הבקשה; חל עיכוב בהמצאת האישור כאמור, ישלם ספק השירות החיוני לצרכן בעלים החדש את עלות ההפרה הקבועה בלוח תעריפים 12.1–1, וזאת בכל חשבון צריכה שמוגש לו עד לסיום ההפרה.
:: (3) לצורך ביצוע הבקשה יעמיד ספק השירות החיוני לרשות צרכן בעלים רשום, באתר האינטרנט של ספק השירות החיוני, טופס בקשה בכתב שיהיה ערוך בהתאם לאמור בסעיף (ב); ספק שירות חיוני רשאי לדרוש מהמבקש שימציא חוזה או שטר המאמת את פרטי הבקשה, ויציין לפני המבקש את פרטי האסמכתה לביצוע החלפת הצרכנים.
:: (4) בלי לגרוע מהאמור לעיל, ספק שירות חיוני יאפשר הגשת בקשה להחלפת צרכנים גם באמצעים דיגיטליים ובאמצעות כל אחד מהאמצעים לשליחת הודעה המפורטים [[בסעיפים קטנים (1) ו-(2) (([לסעיף (א)])) לאמת מידה 5 (הודעות)]].
: (ב) '''ציון פרטים'''
:: (1) בכל בקשה כאמור בסעיף (א) יציין הצרכן בעלים המעביר, את שמו המלא של הצרכן בעלים החדש, מספר הזהות שלו, מספר הטלפון שלו, כתובת וכתובת דואר אלקטרוני למשלוח הודעות, וכן אמצעי זיהוי נוסף שהחליט עליו ספק השירות החיוני ושהוא מתוך פרטי חשבון צרכן בעלים רשום; היה הצרכן בעלים החדש בעל מספר דרכון זר ובעל אשרה ורישיון לישיבה בישראל, יצוינו גם פרטים אלה בבקשה, וכן יצוין בבקשה תוקף האשרה; ספק שירות חיוני רשאי לדרוש עיון באשרה.
:: (2) היה הצרכן בעלים החדש תאגיד, יצוין בבקשה גם מספר התאגיד שלו ויצורף אישור מאת רואה חשבון או עורך דין בדבר המוסמכים לחתום בשם התאגיד.
: (ג) '''העברת זכות לקבלת שירותי רשת מצרכן בעלים למיופה כוח'''
:: (1) צרכן בעלים רשום רשאי להעביר זכות לקבלת שירותי רשת למיופה כוח מטעמו.
:: (2) לצורך העברת זכות לקבלת שירותי רשת לפי סעיף קטן (1), יעביר הצרכן בעלים הרשום לספק השירות החיוני ייפוי כוח אשר חתום על ידו ועל ידי מיופה הכוח מטעמו, ואשר מעיד על העברת הזכות כאמור.
:: (3) רשאי צרכן בעלים רשום שהעביר זכות לפי סעיף זה לבטל את העברת הזכות כאמור, בכל עת, על ידי מסירת הודעה מראש לספק השירות החיוני; ביטול הזכות ייכנס לתוקף 15 ימי עבודה ממועד קבלת ההודעה אצל ספק השירות החיוני.
:: (4) בחטיבת קרקע אשר מקבלת שירותי הספקה ממספק פרטי, יראו את המספק כמיופה כוח של צרכן בעלים רשום שאותו צרכן העביר לו זכות לקבלת שירותי רשת בעבור חטיבת הקרקע האמורה, אלא אם כן ביקש צרכן הבעלים הרשום מספק השירות החיוני שלא לאפשר זאת למספק.
: (ד) '''אחריות לתשלום עד למועד הגשת הבקשה'''
:: כל עוד לא הוגשה בקשה כאמור בסעיף (א) ולא נרשם צרכן כאמור [[באמת מידה 18]], ייחשב צרכן הבעלים הרשום לצרכן הרשום במקום הצרכנות ויראו את צריכת החשמל בחטיבת הקרקע כנצרכת על ידו.
: (ה) '''עלות ביצוע ההחלפה'''
:: צרכן בעלים רשום חדש ישלם לספק השירות החיוני את עלות ביצוע החלפת צרכנים (הוצאות סידור ורישום) לפי הקבוע בשורה 11 או 12 ללוח תעריפים 5.4–2, לפי העניין; ספק השירות החיוני יוסיף את הדרישה לתשלום לפי סעיף זה במסגרת החשבון הראשון שיפיק לצרכן הבעלים הרשום החדש; חובת התשלום לפי סעיף זה תחול גם לגבי העברת זכות לקבלת שירותי רשת מצרכן בעלים רשום למיופה כוח לפי סעיף (ג), בשינויים המחויבים.

@ 34ה. (תיקון: 17.11.21; תשפ&quot;ג-3, תשפ&quot;ד-36) : (((בוטלה).))

@ 34ו. (תיקון: 10.4.24; תשפ&quot;ד-36) : '''חיבורים נוספים'''
: (א) '''חיבורים נוספים'''
:: (1) מחלק יאפשר כל אחד מהחיבורים הנוספים המפורטים להלן לחטיבת קרקע במתח גבוה או במתח נמוך, לפי העניין:
::: (א) חיבור אחד נוסף לחטיבת קרקע שייעודה אינו למגורים, ושחוברה לחשמל לפני כניסתם לתוקף של כללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני(())) (תיקון מס' 3), התשפ&quot;ג-2022, ביום י&quot;ב בכסלו התשפ&quot;ג (6 בדצמבר 2022);
::: (ב) חיבור נפרד אחד או יותר לצורך חיבור תשתית לאומית; אם התבקש יותר מחיבור אחד במתח נמוך - יידרש אישור המחלק, ובמתח גבוה שההספק המצרפי של החיבורים עולה על 8 מו&quot;א - יידרש גם אישור מנהל המערכת;
::: (ג) חיבור נוסף, אחד או יותר, לחטיבת קרקע שצרכן הבעלים הרשום בה הוא ממערכת הביטחון ושיש בו צורך ביטחוני, בכפוף לכך שהומצאה למחלק חוות דעת מהמהנדס הראשי של הגוף הנוגע לעניין במערכת הביטחון, בדבר הצורך הביטחוני בחיבור הנוסף;
::: (ד) חיבור אחד נוסף בחטיבת קרקע לצורך שילוב מיתקן באסדרת השוק לפי [[סימן ז'2 לפרק ו']], ובלבד שבחטיבת הקרקע קיימים כבר מיתקני ייצור שאינם פועלים במסגרת אסדרה כאמור או שניתנו תשובות מחלק המאפשרות חיבור או שילוב של מיתקני ייצור כאמור;
::: (ה) מספר חיבורים במתח גבוה בעבור מבקש חיבור במתח עליון, וזאת בכפוף לאישור מנהל המערכת ועד להקמת תחנת משנה קבועה על ידי מבקש החיבור; החיבורים יפורקו בהתאם להליך הקבוע [[בסעיף (א)(6) לאמת מידה 35יא]];
::: (ו) במקרקעין שיש בהם ייעוד למגורים וייעוד אחד נוסף לפחות - יינתן חיבור אחד נוסף לכל הייעודים שאינם מגורים;
::: (ז) חיבור אחד נוסף במתח נמוך לחטיבת קרקע המיועדת למגורים חלף הגדלת החיבור למתח גבוה;
::: (ח) חיבור נוסף, אחד או יותר, לחטיבות קרקע במתח גבוה חלף הגדלת החיבור למתח עליון, וזאת בכפוף לאישור מנהל המערכת;
::: (ט) חיבור ציבורי אחד נוסף לעמדות טעינה בחטיבת קרקע מסוג רכוש משותף ולחניון משותף לבית מורכב; מחלק יבחן בקשה לחיבור ציבורי נוסף רק אם היא הוגשה על ידי נציגות הבית המשותף או על ידי צרכן בעלים רשום של אחת מחטיבות הקרקע בבית המשותף; המחלק ירשום את מבקש החיבור הציבורי הנוסף כצרכן בעלים רשום של החיבור הציבורי הנוסף.
:: (2) אישור מנהל המערכת או המחלק, לפי העניין, כמפורט בסעיף קטן (1), יינתן בהתחשב בהיתכנות תכנונית וטכנית ובשיקולי עלות–תועלת של משק החשמל הנדרשים למימוש החיבור, בהתחשב בצפי בקשות החיבור ואפשרות פיתוח עתידי של הרשת והכול בלי לפגוע בצרכני החשמל; סירב המחלק או מנהל המערכת, לפי העניין, לבקשה לחיבור נוסף לפי סעיף קטן (1), ינמק בהחלטתו את סיבת הסירוב.
:: (3) בעד חיבור נוסף ישלם המבקש תשלומים בהתאם להוראות אלה:
::: (א) בעד כל חיבור נוסף במתח נמוך, ישלם המבקש עלות חיבור חדש במתח נמוך, לפי הקבוע בפרק 4.3 &quot;התחברות לרשת ההספקה - מתח נמוך&quot; בלוח התעריפים ותשלום בעד תשתית מתח גבוה ומתח נמוך ייעודית לחיבור הנוסף (לרבות שנאי), בניכוי התעריף הקבוע בשורה 1 (רכיב H) של לוח תעריפים 4.3–5, לפי העבודות שיבוצעו בפועל, בהתאם לפרק 4.4 - &quot;עבודות על חשבון אחרים&quot;;
::: (ב) בעד כל חיבור נוסף במתח גבוה ישלם המבקש עלות חיבור במתח גבוה לפי הקבוע בפרק 4.2 &quot;התחברות לרשת החלוקה - מתח גבוה&quot; בלוח התעריפים, ותשלום בעד תשתית מתח גבוה ייעודית לחיבור הנוסף, בניכוי עלות רכיב &quot;תשלום קבוע&quot; שבשורה 1 ללוח תעריפים 4.2–1 (חיבור לרשת מ&quot;ג), לפי העבודות שבוצעו בפועל, בהתאם לפרק 4.4 &quot;עבודות על חשבון אחרים&quot;;
::: (ג) על אף האמור, בעד חיבור נוסף אחד בלבד, לפי סעיף קטן ((())1(()))(ב) או (ט), ישלם המבקש עלות חיבור חדש בלבד, בהתאם למתח החיבור המבוקש.
:: (4) בקשות לחיבור נוסף לפי אמת מידה זו יוגשו, נוסף על האמור [[בסימן זה]], גם בהתאם להוראות אמות המידה לעניין הגשת בקשה לחיבור לרשת מתח נמוך או לרשת מתח גבוה, וזאת בהתאם לגודל החיבור המבוקש.
:: (5) על אף האמור באמת מידה זו, צרכן בעל חיבור במתח עליון וגם חיבור במתח גבוה לחטיבת הקרקע, לא יהיה זכאי לקבלת חיבור נוסף.

== פרק ג': חיבורים לרשת ==

=== סימן א': חיבור למתח נמוך ===

@ 35. (תיקון: 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''חיבור למתח נמוך'''
: (א) '''חיבור למתח נמוך'''
:: (1) חיבור לרשת החשמל בגודל חיבור של 630 קו&quot;א או פחות יהיה לרשת מתח נמוך.
:: (2) על אף האמור בסעיף קטן (1), המחלק יאפשר למבקש חיבור המעוניין בכך, חיבור לרשת המתח הנמוך בגודל חיבור העולה על 630 קו&quot;א, אם מתקיימים כל אלה:
::: (א) מבקש החיבור מבקש להגדיל חיבור קיים ברשת המתח הנמוך לגודל חיבור שאינו עולה על 1,260 קו&quot;א;
::: (ב) ניתן להתקין שנאי נוסף בתחנת השנאה קיימת או על עמוד קיים;
::: (ג) לא נדרש כל שינוי ברשת החשמל הקיימת, למעט שינוי בתחנת השנאים לצורך התקנת שנאי נוסף או בתשתית החיבור המיועדת למבקש החיבור בלבד;
::: (ד) פרק הזמן שחלף מאז החיבור הראשון לרשת המתח הנמוך עולה על שנה, או פרק הזמן שחלף מהגדלת החיבור האחרונה במתח נמוך עולה על שלוש שנים.
:: (3) המחלק רשאי לפנות למנהל מינהל החשמל בבקשה לאשר ביצוע חיבור החורג מהאמור באמת מידה זו.
:: (4) אישר מנהל מינהל החשמל ביצוע חיבור חורג, יפנה המחלק לרשות לצורך קביעת תעריף מתאים.

@ 35א. (תיקון: 29.11.05, 11.4.11, 28.6.18, 23.9.19, 25.11.20, 12.4.21, 8.2.22, 24.3.25; תש&quot;ף-5, תש&quot;ף-14, תש&quot;ף-17, תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;ב-4, תשפ&quot;ג-9, תשפ&quot;ה-27) : '''תשלומים בעבור חיבור למתח נמוך'''
: (א) '''חיבור למתח נמוך'''
:: (1) תשלום בעבור חיבור לרשת מתח נמוך יהיה כקבוע בלוח תעריפים מספר 4.3–1 לבתים צמודי קרקע, בלוח תעריפים 4.3–2 לבנייני קומות למגורים, ובלוח תעריפים 4.3–3 למבנים תעשייתיים ומסחריים, בהתאם לייעוד הבניין.
:: (1) (((מספור שגוי במקור):)) תשלום בעבור חיבור בניין שיחידות ממנו מיועדות לשימושים שונים (להלן - בניין מעורב) יחושב כתשלום לשני בניינים בעלי ייעוד שונה.
:: (2) בעבור חיבור של מיתקן צריכה ייחודי ישולם תשלום כקבוע בלוח תעריפים 4.4 - עבודה על חשבון אחרים, נוסף על תשלום כאמור בסעיף קטן (1). ההליך העסקי לעבודה זו יהיה על פי [[פרק ז|פרק ז': עבודות על חשבון אחרים]].
: (ב) '''חיבור זמני'''
:: (1) תשלום בעבור חיבור זמני לרשת מתח נמוך יהיה כקבוע בסעיף (א), לפי העניין.
:: (2) (((בוטל).))
:: (3) ביקש מבקש החיבור להפוך את החיבור הזמני לחיבור קבוע באותו גודל חיבור, באותו מיקום ובאותה תשתית חיבור שהוקמה לצורך החיבור הזמני, לא יישא מבקש החיבור בתשלום נוסף בעד החיבור הקבוע, מלבד תשלום בעבור בדיקת מיתקן לפי [[אמת מידה 35ח]].
:: (4) נדרש המחלק להקים רשת זמנית לצורך חיבור זמני שאינו מתוכנן להפוך לחיבור קבוע, יגבה המחלק ממבקש החיבור את עלות הקמת הרשת לפי הקבוע בלוח תעריפים 4.4 &quot;עבודות על חשבון אחרים&quot; בהתאם לסוג העבודות הנדרשות ולמתח הנדרש לצורך ביצוען.
:: (5) לא ביקש מבקש החיבור להפוך את החיבור הזמני לחיבור קבוע וביקש לפרק את החיבור הזמני ואת הרשת הזמנית, אם נבנתה, יישא מבקש החיבור בעלויות המפורטות להלן:
::: (א) עלות פירוק החיבור - מבקש החיבור יישא בעלות הפירוק לפי הקבוע בלוח תעריפים 4.4–3 או בלוח תעריפים 4.4–4, לפי העניין, ובהתאם לעבודות הנדרשות לצורך פירוק החיבור; המחלק יחזיר למבקש החיבור תשלום בסכום השווה לערך הנכסים המופחת של פריטי החיבור בהתאם לאורך חיי הנכס אשר עומד על 45 שנים.
::: (ב) עלות פירוק הרשת הזמנית - מבקש החיבור יישא בעלות הפירוק לפי הקבוע בלוח תעריפים 4.4 &quot;עבודות על חשבון אחרים&quot;, בהתאם לעבודות הנדרשות לצורך פירוק הרשת והמתח הנדרש לצורך ביצוען; המחלק יחזיר למבקש החיבור תשלום בסכום השווה לערך הנכסים המופחת של פריטי הרשת בהתאם לאורך חיי הנכס אשר עומד על 45 שנים.
:: (6) ביקש מבקש החיבור לשנות את המיקום של נקודת החיבור במסגרת בקשתו להפוך את החיבור הזמני לחיבור קבוע, יגבה המחלק ממבקש החיבור את התשלום האמור בסעיף ((())ג(()))(3).
: (ג) '''הגדלת חיבור ושינוי במיקום חיבור'''
:: (1) תשלום בעבור הגדלת חיבור ברשת מתח נמוך, יחושב לפי מספר יחידות קו&quot;א שהתווספו לגודל החיבור הקיים כקבוע בלוח תעריפים מספר 4.3–1 לבתים צמודי קרקע, בלוח תעריפים 4.3–2 לבנייני קומות למגורים, ובלוח תעריפים 4.3–3 למבנים תעשייתיים ומסחריים, בהתאם לייעוד הבניין בעת הזמנת הגדלת החיבור.
:: (2) תשלום בעבור הגדלת חיבור שבעקבותיה יש מעבר מחיבור לרשת מתח נמוך לחיבור לרשת מתח גבוה, יהיה כמפורט [[באמת מידה 35יא(א)(3)]].
:: (3) תשלום בעד שינוי מיקום חיבור קיים יהיה כקבוע בלוחות תעריפים 4.4 &quot;עבודות על חשבון אחרים&quot;, בהתאם לעבודות שיבוצעו, והוא לא יעלה על עלות חיבור חדש כקבוע בלוחות תעריפים 4.3 &quot;התחברות לרשת ההספקה - מתח נמוך&quot;.
:: (4) על אף האמור בסעיף קטן (3), תשלום בעד שינוי מיקום חיבור קיים שלא מחובר למקום הצרכנות באמצעות פילר מונים, לחיבור באמצעות פילר מונים, יהיה כקבוע בלוח תעריפים 4.3–1 &quot;תעריף חיבור לצרכן המחובר באמצעות פילר מונים&quot;.
:: (5) לתשלום בעבור שינוי מיקום חיבור קיים יגבה מחלק, נוסף על התשלום לפי סעיף ((קטן)) (3) או (4), לפי העניין, תשלום בעד פירוק חיבור בהתאם ללוחות תעריפים 4.4 &quot;עבודות על חשבון אחרים&quot;.
:: (6) (((בוטל).))
: (ג1) '''פריסת תשלומים'''
:: (1) מבקש החיבור רשאי לפרוס את התשלום הקבוע בסעיף (ג) בעד הפעולות המפורטות להלן, עד ל-36 תשלומים חודשיים שלא יפחתו מ-100 שקלים חדשים כל אחד, בתוספת ריבית והצמדה כקבוע בשורה 26 בלוח 1.4.3 או בשורות 7 ו-13 בלוח 4.3–2 ללוח התעריפים, לפי העניין:
::: (א) הגדלת חיבור מחיבור חד-פאזי לחיבור תלת-פאזי כאמור בסעיף (ג)(1), לפי העניין, עד גודל חיבור של 3×40 קו&quot;א;
::: (ב) שינוי מיקום חיבור קיים שלא מחובר למקום הצרכנות באמצעות פילר מונים, לחיבור באמצעות פילר מונים, כאמור בסעיף (ג)(4) ו-(5), עד גודל חיבור של 3×40 קו&quot;א.
:: (2) בוצעה פריסת תשלומים לצרכן רשום לפי סעיף זה, לא יוחלף הצרכן הרשום אלא לאחר ששילם את מלוא יתרת התשלום, בתשלום אחד.
:: (3) הוראות [[אמת מידה 6(א)]] לעניין ריבית וריבית פיגורים יחולו על תשלומים שלא שולמו במועד או על החזר תשלומים שנגבו ביתר, לפי סעיף זה, ובלבד שספק שירות חיוני רשת הודיע לצרכן על החוב.
: (ד) '''מספר בקשות חיבור'''
:: מבקשי חיבור המבקשים יחדיו חיבורים לכמה יחידות באותו בניין או לכמה יחידות צמודות קרקע הצמודות זו לזו, יראו את בקשותיהם כבקשת חיבור אחת, ומקדם ההתאמה (k) הקבוע בלוח תעריפים 4.3–9, שהוא מקדם סטטיסטי המתאר את היחס בין שיא הביקוש המצרפי בנקודת זמן לסכום גודלי החיבור המצרפי, יהיה מתאים למספר הדירות בהזמנה.
: (ה) '''החזר והשלמה'''
:: תשלום בגובה תעריף החיבור הרלוונטי יהווה את מלוא התמורה המגיעה למחלק בעבור ביצוע החיבור; החזרים יבוצעו בהתאם לאמור [[באמת מידה 27 (טעות בחשבון)]] והצרכן ישלים כל תשלום חסר כאמור שם.
: (ו) '''הגדלת חיבור על פי החלטת מחלק'''
:: צרכן לא ישלם בעבור הגדלת חיבור באספקה חד-פאזית מגודל חיבור של 25×1 אמפר לגודל חיבור של 40×1 אמפר הנעשית על פי החלטת המחלק וללא דרישת הצרכן.
: (ז) '''אופן התשלום'''
:: (1) תשלום חשבונות לפי [[פרק זה]] יתבצע, לפי בחירת הצרכן, באחת מן הדרכים המנויות [[באמת מידה 25(א)]] למעט בדרך של הסדר הוראת קבע כאמור [[באמת מידה 25(א)(2)]].
:: (2) לגבי ביצוע חיבור במסלול המהיר רשאי המחלק שלא לאפשר תשלום באופן האמור [[באמת מידה 25(א)(3)]].
: (ח) '''אי עמידה במועדים'''
:: לא עמד המחלק במועדים הקבועים [[בסימן זה]] או בלוחות הזמנים שסוכמו בינו לבין מבקש החיבור בתיאום הטכני, ישלם המחלק למבקש החיבור תשלום בשיעור הקבוע בלוח תעריפים 12.1–1.

@ 35ב. (תיקון: 4.4.11, 25.11.20, 19.3.23, 8.11.23, 31.12.25; תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;ד-38, תשפ&quot;ה-5, תשפ&quot;ה-7, תשפ&quot;ו-13) : '''קבלת מידע לצורך הגשת בקשה לחיבור למתח נמוך'''
: (א) '''קבלת מידע'''
:: המעוניין בקבלת פרטים אודות חיבור אפשרי לרשת מתח נמוך, יפנה למחלק, באופן מקוון בלבד, ויציין את מירב הפרטים הידועים לו בנושאים אלה:
:: (1) מספרי גוש וחלקה של הבניין שלו מיועד החיבור;
:: (2) גודל החיבור המבוקש ביחידות קו&quot;א;
:: (3) נקודת ההתחברות למיתקן החשמל הפרטי;
:: (4) צפי לעומס התחלתי ולהתפתחות העומס בעתיד;
:: (5) לוח זמנים משוער להתקדמות בניית מיתקן החשמל הפרטי;
:: (6) ייעוד הבניין;
:: (7) קיום ייצור עצמי;
:: (8) צורך בקו גיבוי.
: (א1) '''בחינת הצורך בחדר שנאים'''
:: (1) הוגשה למחלק בקשה לקבלת מידע כאמור בסעיף (א), יבחן המחלק את הצורך בחדר שנאים לפי גודל החיבור המבוקש ויכולתו לבצע חיבור זה מהרשת הקיימת תוך שמירה על הפרמטרים החשמליים הקבועים [[באמת מידה 41]], בהתאם לאמת מידה זו ולהנחיות המנהל.
:: (2) מצא המחלק כי ניתן לספק את החיבור המבוקש מהרשת הקיימת כאמור בסעיף קטן (1), יספק את החיבור המבוקש מהרשת הקיימת.
:: (3) מצא המחלק כי לא ניתן לספק את החיבור המבוקש בלא העמדת חדר שנאים על ידי מבקש החיבור, רשאי המחלק לדרוש ממבקש החיבור הקמה של חדר שנאים, בהתקיים אחד מאלה:
::: (א) תוספת ההשנאה הנדרשת בעבור החיבור המבוקש שווה או גבוהה מ-100 קו&quot;א;
::: (ב) תוספת ההשנאה הנדרשת בעבור החיבור המבוקש היא בין 80 קו&quot;א ל-100 קו&quot;א, ומקום החיבור המבוקש הוא בשטח בנוי; המחלק יודיע וינמק למנהל מדוע נדרש חדר שנאים, ובכלל זה יפרט מדוע הוא אינו יכול לבצע את החיבור מהרשת הקיימת, וכן יספק מידע על השנאים הקיימים באותו האזור וההספק הפנוי בכל שנאי כאמור; המנהל רשאי להתערב בדרישת המחלק להקמת חדר שנאים מנימוקים שיירשמו.
:: (4) חישוב תוספת ההשנאה הנדרשת לצורך מתן החיבור המבוקש, ייעשה בהתאם להוראות אלה:
::: (א) חיבור קיים לא יילקח בחשבון בעת חישוב תוספת ההשנאה הנדרשת;
::: (ב) תוספת ההשנאה הנדרשת לחיבור המבוקש תחושב בהתאם למפורט להלן:
:::: (1) בעבור חיבורים לצורכי מגורים - מכפלת סך גודלי החיבורים המבוקשים בקו&quot;א, שלא יפחתו מגודלי החיבורים שבפסקה (ג), ובכלל זה החיבור הציבורי כהגדרתו [[באמת מידה 29(א)]], במקדם התאמה (K) כמפורט בלוח התעריפים 4.3–9;
:::: (2) בעבור חיבורים שלא לצורכי מגורים - מכפלת סך גודלי החיבורים המבוקשים במקדם התאמה 0.85;
::: (ג) לצורך חישוב תוספת ההשנאה הנדרשת במקרה של בקשת חיבור לצורכי מגורים כאמור בפסקה (ב)(1), ההספק המזערי יהיה כמפורט להלן:
:::: (1) גודל חיבור לשטח עד 70 מ&quot;ר לא יפחת מ-17.3 קו&quot;א;
:::: (2) גודל חיבור לשטח שבין 70 מ&quot;ר לבין 100 מ&quot;ר לא יפחת מ-22.2 קו&quot;א;
:::: (3) גודל חיבור לשטח מעל 100 מ&quot;ר לא יפחת מ-27.7 קו&quot;א;
::: (ד) בהגדלת חיבור לצורכי מגורים תוספת ההשנאה תחושב כהפרש שבין ההספק הקיים להספק המזערי כאמור בפסקה (ג), או להספק המבוקש, לפי הגבוה שבהם.
:: (5) המחלק יקבע את גודל החדר לפי מספר השנאים הנדרשים לאספקת חשמל למבקש החיבור הכולל את צפי גידול העומס לחיבור המבוקש.
:: (6) מצא המחלק כי נדרשת הקמה של חדר שנאים לצורך ביצוע החיבור, תצורת ההתקנה (חדר שנאים פנימי, תת-קרקעי או עילי) תהיה בכפוף להוראות ועדת התכנון והבנייה הרלוונטית, אם ישנן.
:: (7) קבעה ועדת התכנון והבנייה הרלוונטית כי יוקם חדר שנאים חיצוני למבנה, עילי או שקוע, וניתן להקים את חדר השנאים באמצעות רכישת חדר מוכן, ירכוש המחלק את החדר בעבור מבקש החיבור, בלא תמורה מצד מבקש החיבור; רכישת החדר תכלול את כל העבודות הנדרשות להצבת החדר ובכלל זה, הובלה, איטום, או חיפוי שלו; חפירה, הכשרה או פיתוח של הקרקע, וכן הליכי הרישוי הנדרשים לצורך הצבת החדר יהיו באחריות מבקש החיבור.
:: (8) מבקש החיבור רשאי להקים בעצמו חדר שנאים חיצוני למבנה, עילי או שקוע, והמחלק ישלם בעדו תשלום חד-פעמי בהתאם לעלות הקבועה בלוח תעריפים 4.3–12; לכל מ&quot;ר בנוי הכולל את רצפת שטח החדר לרבות עובי הקיר החיצוני ובלא שטחים נלווים של החדר (להלן - מ&quot;ר ברוטו בנוי); הסכימו המחלק ומבקש החיבור על הקמת חדר למספר שנאים העולה על הדרוש לאספקת החשמל למבקש החיבור, ישלם המחלק למבקש החיבור תשלום חד-פעמי בעד השטח הנוסף הנדרש בשל כך ובעד השנאים הנוספים, כמפורט להלן:
::: (1) לכל מ&quot;ר ברוטו בנוי נוסף - התעריף הקבוע בשורה מספר 1 ללוח תעריפים 4.3–12;
::: (2) בעבור כל שנאי נוסף - התעריף הקבוע בשורה מספר 3 ללוח תעריפים 4.3–12.
:: (9) קבעה ועדת התכנון הרלוונטית כי יוקם חדר שנאים פנימי בתוך המבנה, יבנה מבקש החיבור את החדר בהתאם לדרישות ההנדסיות של המחלק שיתואמו בתיאום הטכני, והמחלק ישלם למבקש החיבור את העלות הקבועה בלוח תעריפים 4.3–12.
:: (10) אם נקבעו על ידי המחלק נהלים הנוגעים לבקשות חיבור לרשת או לדרישת תכנון והקמה של חדרי שנאים, נהלים אלה יהיו אחידים בכל אזורי החלוקה של המחלק ויפורסמו לציבור באתר האינטרנט שלו.
:: (11) הוגשה בקשת חיבור במתח נמוך בד בבד עם בקשת חיבור במתח גבוה, ובהתייחס לבקשה כאמור נמצא כי ניתן להקים במקום צרכנות חדר שנאים משולב עם חדר מיתוג, המחלק יישא בעלויות שטח החדר הנדרש לצורכי השנאה בלבד; ואולם אם הסכימו מבקשי החיבורים כאמור כי השטח הנדרש למיתוג יוקם על ידי המחלק, ישלם מבקש החיבור במתח גבוה למחלק תשלום חד פעמי עבור תוספת השטח הנדרשת למיתוג בהתאם לעלות הקבועה בלוח תעריפים 4.3–12, לכל מ&quot;ר ברוטו בנוי.
: (ב) '''תשובת המחלק'''
:: (1) המחלק ישיב לפניה בהקדם ולא יאוחר משבעה ימי עבודה מיום קבלת הפנייה במשרדי המחלק, ורשאי הוא להאריך את משך זמן התשובה בשבעה ימי עבודה נוספים אם ראה כי עליו לבחון את הצורך בהקמת חדר שנאים כתנאי לביצוע חיבור כאמור בסעיף (א1); דרש המחלק המצאת פרטים נוספים כאמור בסעיף קטן (4), יימנו הימים לעניין מתן התשובה מיום קבלת הפרטים הנוספים במשרדי המחלק.
:: (2) בתשובתו יציין המחלק פרטים בנושאים אלה:
::: (א) ישימות החיבור המבוקש בהתאם לאמות המידה, [[לחוק החשמל]] ולתקנות לפיו, ולכל דין;
::: (ב) זמינות האספקה למקום החיבור;
::: (ג) אמינות האספקה במקום החיבור בהתאם למדדי אמינות אספקה ממוצעים לאזור החלוקה של המחלק שאליו שייך מקום החיבור;
::: (ד) איכות האספקה במקום החיבור, אם יש סטטיסטיקה של משתנים;
::: (ה) עלות החיבור, כתלות בגודל החיבור המבוקש בלבד, אם לא ידועים משתנים נוספים המשפיעים על עלות החיבור;
::: (ו) דרישות מיוחדות לצורך ביצוע החיבור;
::: (ז) צורך בהקמת חדר שנאים, גודלו, מספר והספק השנאים שיותקנו בו בהתאם לאמור בסעיף (א1), להערכת המחלק;
::: (ח) נוהלי המחלק, אם נקבעו, הנוגעים לדרישה להקצאת חדרי שנאים, רמת העומסים ברשת ואופן חישוב העומסים, תוצאות סימולציות לעניין פרמטרים חשמליים בהתאם [[לאמת מידה 41]] וכל פרט רלוונטי אחר, לרבות העתק מאמת מידה זו, יימסרו למבקש החיבור במועד מתן תשובת המחלק.
:: (3) (((בוטל).))
:: (4) לצורך מתן תשובה לפניה רשאי המחלק לדרוש מהפונה המצאת פרטים נוספים חיוניים, לרבות לגבי אופי ואמינות האספקה הנדרשת ותוכנית מפורטת של הבניין שלו מיועד החיבור.
:: (5) מניין הימים החולף להמצאת הפרטים הנוספים לא ייכלל במניין הימים הקבוע בסעיף קטן (1), ובלבד שהמחלק הודיע לפונה כי הטיפול בבקשתו מושהה עד לקבלת הפרטים הנוספים שדרש.
:: (6) תשובת המחלק תעמוד בתוקפה למשך שנתיים מיום נתינתה.
: (ג) '''מקדמה'''
:: (1) המחלק יצרף לתשובתו חשבון בגובה 10% מתעריף החיבור (להלן - המקדמה) בהתאם לתעריף הקבוע בלוח תעריפים מספר 4.3–1 לבתים צמודי קרקע, לוח תעריפים 4.3–2 לבנייני קומות למגורים או לוח תעריפים 4.3–3 למבנים תעשייתיים ומסחריים, בהתאם לייעוד הבניין, התקף ביום הפקת החשבון. תשלום המקדמה יהווה תנאי הכרחי לפתיחת תיק עבודה לפונה במשרדי המחלק.
:: (2) על המקדמה יחולו הוראות [[אמת מידה 24(ג)]] בעניין חשבון לגבי שירות שטרם ניתן.
:: (3) המחלק יציין, על גבי החשבון, את זכאות מבקש החיבור לפיצוי מאת המחלק, אם לא עמד במועדים כאמור [[באמת מידה 35א(ח)]].
: (ד) '''זכויות בחדרי שנאים'''
:: (1) נדרשה הקמת חדר שנאים לפי סעיף (א1), תיכלל הדרישה במסמך התיאום הטכני; למחלק תינתן זכות שימוש בחדר השנאים שאינה ניתנת לביטול או להתניה על ידי אף צד מהצדדים למסמך התיאום הטכני או על ידי בעלי זכויות במקרקעין שיבואו במקומם לתקופה בלתי מוגבלת ממועד סיום ביצוע עבודות החיבור, וכל עוד החדר נדרש לו לצורך אספקת חשמל; זכות השימוש תאפשר למחלק גישה ישירה לחדר השנאים.
:: (2) בעבור זכות השימוש כאמור בסעיף קטן (1), ישלם המחלק למבקש החיבור תעריף חד-פעמי כקבוע בלוח 4.3–12.
:: (3) אם המקרקעין שבהם מתוכנן להיות מוקם חדר השנאים הם בבית משותף כהגדרתו [[בסעיף 52 לחוק המקרקעין, התשכ&quot;ט-1969]] (להלן בסעיף זה - חוק המקרקעין), זכות השימוש כאמור בסעיף קטן (1) תיכלל גם בתקנון הבית המשותף.
:: (4) באחריות המחלק לדאוג לתחזוקתו של חדר השנאים, אך המחלק לא יישא בהוצאות הניהול והאחזקה של המקרקעין, זאת למעט תשלום ארנונה בגין המקרקעין שבהם ניתנה לו זכות השימוש.
:: (5) המחלק רשאי לרשום הערה לפי [[סעיף 128 לחוק המקרקעין]] לגבי חדר השנאים ודרכי הגישה אליו.
:: (6) המחלק לא יתנגד לעריכת שינויים במבנה לרבות הריסתו ובנייתו מחדש שאושרו כדין המחייבים את הפסקת פעילות חדר השנאים באופן זמני עד לבנייתו מחדש; בעל הזכויות במקרקעין או היזם לא יתנגד לפתרון בשטחו שיאפשר מתן אספקה חלופית לצרכנים המוזנים מאותו חדר שנאים.
:: (7) לבקשת צרכן שכבר נתן זכות קניינית למחלק בחדר השנאים הממוקם במקרקעין שלו, ישיב המחלק לצרכן את אותה זכות קניינית שניתנה בתמורה לקבלת זכות שימוש כקבוע בסעיפים קטנים (1) ו-(3) עד (6), והעלויות כתוצאה משינוי זה יחולו על הצרכן; המחלק יהיה רשאי לרשום הערה לפי [[סעיף 128 לחוק המקרקעין]] כאמור בסעיף זה במקום הזכות הקניינית שהושבה.

@ 35ג. (תיקון: 29.11.05, 28.12.09, 25.11.20, 19.3.23, 31.12.25; תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;ד-38, תשפ&quot;ד-39, תשפ&quot;ו-13) : '''תיאום טכני'''
: (א) '''תיאום טכני ולוח זמנים'''
:: נפתח תיק עבודה במשרדי המחלק, יחלו המחלק ומבקש החיבור בתיאום טכני של עבודות החיבור (להלן - התיאום הטכני). התיאום הטכני יסוכם בכתב ויכלול, בין היתר, התייחסות לנושאים אלה:
:: (1) תכניות העבודה;
:: (2) לוח זמנים לביצוע החיבור;
:: (3) מיקום המונים בבניין קומות למגורים, בהתאם לבקשת מבקש החיבור;
:: (4) חלוקת אחריות לגבי קבלת אישורי רשויות; בעניין זה תהיה האחריות מוטלת על המחלק כל עוד לא ביקש מבקש החיבור אחרת;
:: (5) חלוקת האחריות לגבי ביצוע עבודות חפירה, הנחה ושיקום הנדרשות לביצוע החיבור (להלן - עבודות חפירה או חפירה); בעניין זה יחולו הוראות אלה:
::: (א) בבנייני קומות למגורים ובבניינים תעשייתיים מסחריים ובבניינים ציבוריים:
:::: (1) אם החפירה או חלק ממנה מתבצעת על ידי המחלק, יחויב מבקש החיבור בתעריף הקבוע בשורה 1 בלוח תעריפים 4.3–5, ללא קשר לאורך החפירה בפועל, ובלבד שאם עלה אורך החפירה במגרש של מבקש החיבור על 35 מטרים יחויב המבקש בתעריף הקבוע בשורה 3 בלוח תעריפים 4.3–5;
:::: (2) אם החפירה מתבצעת על ידי גורם אחר מטעמו של מבקש החיבור, לא יחויב מבקש החיבור בתעריף הקבוע בלוח תעריפים 4.3–5;
::: (ב) ביחידות צמודות קרקע:
:::: (1) בחיבור שאינו הגדלת חיבור, יחויב מבקש החיבור בתעריף הקבוע בשורה 1 בלוח תעריפים 4.3–5;
:::: (2) אם החפירה מתבצעת על ידי גורם אחר מטעמו של מבקש החיבור, יחויב מבקש החיבור בתעריף הקבוע בשורה 2 בלוח תעריפים 4.3–5;
:: (6) סטטיסטיקה לגבי משתנים לאמינות אספקת החשמל ברשת שממנה יוזן החיבור המבוקש, לגבי אלה לפחות:
::: (א) דקות אי אספקה ממוצעות בשנה באזור המינהלי שאליו שייך מקום החיבור;
::: (ב) תדירות הפרעות באזור המינהלי שאליו שייך מקום החיבור;
::: (ג) משך שיקום אספקה בדקות באזור המינהלי שאליו שייך מקום החיבור;
:: (7) סטטיסטיקה לגבי משתנים לאיכות אספקת החשמל ברשת שממנה יוזן החיבור המבוקש, אם קיימת;
:: (8) דרישות מיוחדות ממבקש החיבור;
:: (9) אם נדרש חדר שנאים: מבנה החדר, מיקומו, דרכי הגישה אליו, גודלו, מספר השנאים שיותקנו בו והספקם, לוח זמנים לסיום בנייה או הצבת החדר על ידי מבקש החיבור, לוח זמנים לאישור וחשמול החדר על ידי המחלק, כל דרישה טכנית נוספת והתשלום שיקבל מבקש החיבור בעבור חדר השנאים עם מסירתו למחלק;
:: (10) עלות החיבור הסופית.
: (ב) '''פרק הזמן להשלמת התיאום הטכני'''
:: (1) התיאום הטכני יושלם בתוך שלושים ימי עבודה מיום תשלום המקדמה כאמור [[באמת מידה 35ב(ג)(1)]].
:: (2) החלו המחלק ומבקש החיבור בתיאום הטכני והמחלק סבר כי החיבור המבוקש הוא חיבור חריג או חיבור מיוחד, ימשיך המחלק את הטיפול בבקשה בהתאם לקבוע [[באמות מידה 35לד]] [[או 35לה]], לפי העניין.
: (ג) '''תשלום ביניים'''
:: (1) עם השלמת התיאום הטכני, ימסור המחלק למבקש החיבור חשבון בסכום השווה להפרש שבין 70% מתעריף החיבור לבין סכום המקדמה ששולם, בהתאם לתעריף התקף ביום הפקת החשבון. התשלום יהווה תנאי לביצוע עבודות החיבור.
:: (2) על חשבון כאמור בסעיף קטן (1), יחולו הוראות [[אמת מידה 24(ג)]] בעניין חשבון לגבי שירות שטרם ניתן.
:: (3) על אף האמור בסעיף קטן (1) ובכפוף לבקשת מבקש החיבור, ימסור המחלק למבקש החיבור חשבון בסך השווה ל-90% מתעריף החיבור, כהשלמה לסכום המקדמה (10%) ששולם. על חשבון זה יחולו הוראות [[אמת מידה 24(ג)]] בעניין חשבון לגבי שירות שטרם ניתן.
: (ד) '''תיאום לצורך בניית חדר שנאים'''
:: (1) מבקש החיבור יעביר למחלק את התוכנית ההנדסית לבנייה או להצבה של חדר השנאים, הכוללת את הדרישות כפי שסוכמו בתיאום הטכני.
:: (2) המחלק יאשר את התוכנית בתוך 30 ימי עבודה מיום קבלתה במשרדי המחלק; מצא המחלק כי נדרשים שינויים בתוכנית, יעבירם למבקש בתוך תקופה זו; דרש המחלק שינויים בתוכנית לפי סעיף קטן זה, יאשר המחלק את התוכנית המתוקנת בתוך 15 ימי עבודה מיום שהתקבלה או שידרוש מהמבקש ביצוע שינויים נוספים בתוכנית המתוקנת בתוך 15 ימי עבודה כאמור.
:: (3) ביצע מבקש החיבור את ההכנות הדרושות לצורך הצבת חדר השנאים או סיים את בניית חדר השנאים הפנימי, יודיע על כך למחלק; המחלק יאשר את תקינות ההכנות האמורות או חדר השנאים האמור, בתוך 21 ימי עבודה מיום קבלת ההודעה במשרדי המחלק; אם מבקש החיבור לא סיים את ביצוע ההכנות הדרושות לצורך הצבת חדר השנאים על ידי המחלק באופן ובמועד כפי שנקבעו בתיאום הטכני, כלל העלויות הנוספות הנובעות מעיכוב שנגרם בשל האמור יחולו על מבקש החיבור בהתאם לתעריף הקבוע בשורה רביעית ללוח תעריפים 4.3–12, והמחלק לא יהיה אחראי לנזקים שנגרמו בשל העיכוב כאמור.
:: (4) מצא המחלק כי ההכנות כאמור בסעיף קטן (3) או הבנייה של חדר השנאים כאמור באותו סעיף קטן לא בוצעו כראוי, יעביר למבקש החיבור את רשימת הליקויים בתוך 7 ימי עבודה מיום הבדיקה; לאחר תיקון הליקויים יודיע מבקש החיבור למחלק על תיקון הליקויים, המחלק יאשר את תקינות ההכנות האמורות או חדר השנאים האמור בתוך 21 ימי עבודה מיום קבלת ההודעה במשרדי המחלק.
:: (5) אישר המחלק את ההכנות הדרושות לצורך הצבת חדר השנאים, יתאם עם מבקש החיבור מועד להצבת החדר.
:: (6) אישר המחלק את סיום בניית והצבת חדר השנאים, ישלם למבקש החיבור, בתוך 30 ימי עבודה מיום האישור, תשלומים לפי התעריף העדכני ביום מתן האישור כמפורט להלן:
::: (א) בעבור זכות השימוש בחדר השנאים - תשלום חד-פעמי כקבוע בלוח תעריפים 4.3–12;
::: (ב) במקרה שמבקש החיבור בנה את החדר בעצמו - תשלום בעבור בניית החדר כקבוע בלוח 4.3–12, בהתאם לשטח החדר שסוכם על בנייתו בתיאום הטכני.

@ 35ד. (תיקון: 29.11.05, 26.10.08, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''שינוי וביטול חיבור למתח נמוך'''
: (א) '''שינויים בפרטי החיבור המבוקש'''
:: (1) מבקש החיבור רשאי לערוך שינויים בפרטי החיבור שהוא מבקש, ללא תשלום נוסף, לפני סיום התיאום הטכני והפקת חשבון כאמור [[באמת מידה 35ג(ג)(1)]].
:: (2) מבקש חיבור המבקש לערוך שינויים בפרטי החיבור לאחר סיום התיאום הטכני יחויב בתעריפים הקבועים בלוח תעריפים 4.4.
:: (3) לאחר סיום התיאום הטכני ובטרם סיים המחלק את עבודת החיבור המבוקש:
::: (א) היה השינוי המבוקש כרוך בגידול עלויות החיבור שהתבקש בראשונה, יחויב מבקש החיבור בעלויות התכנון הנוספות או עלויות הביצוע הנוספות;
::: (ב) היה השינוי המבוקש כרוך בהקטנת עלויות החיבור שהתבקש בראשונה, ישיב המחלק למבקש החיבור את סכום ההפרש הנגרם כתוצאה מהשינוי, בתוספת ריבית החשב הכללי.
: (ב) '''ביטול בקשת החיבור'''
:: (1) ביטל מבקש החיבור את בקשתו אחרי שחלפו חמישה ימים ממועד תשלום המקדמה, מסיבה כלשהי ולרבות סיבות שאינן בשליטתו, לא יוחזר לו סכום המקדמה.
:: (2) ביטל מבקש החיבור את בקשתו בכל עת שהיא לאחר ששילם תשלום כאמור [[באמת מידה 35ג(ג)(1)]] [[או 35ג(ג)(3)]], ובטרם סיים המחלק את העבודות, יחויב מבקש החיבור בעלויות שנגרמו למחלק עד למועד הביטול.
:: (3) ביטל מבקש החיבור את בקשתו לאחר סיום ביצוע העבודות על ידי המחלק, לא יקבל מבקש החיבור החזר כספי וכן יישא מבקש החיבור ביתרת עלות החיבור כאמור [[באמת מידה 35ז(ב)(1)]].

@ 35ה. (תיקון: 20.9.03, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''קבלת אישורי רשויות'''
: (א) '''השגת אישורים'''
:: עם השלמת התיאום הטכני יחלו המחלק ומבקש החיבור, בהתאם לתיאום הטכני, לפעול להשגת אישורי הרשויות הנדרשים לצורך ביצוע החיבור כדין. למרות האמור רשאי המחלק להתחיל בפעילות כאמור לפני השלמת התיאום הטכני. לעניין [[אמת מידה 35ג(ב)]] לא יראו את פעילותו זו כחלק מן התיאום הטכני.
: (ב) '''התחייבות מחלק להשגת האישורים'''
:: היה המחלק אחראי, בהתאם לתיאום הטכני, לקבלת אישורי הרשויות, יפעל המחלק בחריצות וביעילות לקבלת האישורים בהקדם האפשרי, ויידע את מבקש החיבור אם יתעוררו בעיות מיוחדות המעכבות את קבלת האישורים.
: (ג) '''באין אפשרות להשגת האישורים'''
:: אם לא ניתן להשיג את האישורים הנדרשים לביצוע החיבור בהתאם לתיאום הטכני, יסכימו הצדדים על השינויים הנדרשים בתיאום הטכני, לרבות שינויים בלוחות הזמנים לביצוע החיבור, ויפעלו על פי התיאום הטכני המתוקן שיוסכם ביניהם.

@ 35ו. (תיקון: 29.11.05, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''הכנת בניין לחיבור'''
: (א) '''התנאים לביצוע עבודות החיבור בבניין'''
:: התקבלו במשרדי המחלק אישורי הרשויות לביצוע עבודות החיבור כדין, יודיע המחלק למבקש החיבור על האפשרות לבצע את החיבור, בכפוף להעמדת הבניין שלגביו מבוקש החיבור לרשות המחלק לצורך ביצוע החיבור, כשהוא מוכן לביצוע עבודות החיבור כולל צינורות וגומחות להנחת התשתית, חדר שנאים וכל ציוד או מבנה אחרים הדרושים למחלק לצורך ביצוע החיבור, בהתאם לתיאום הטכני.
: (ב) '''הספקת חשמל באין חדר שנאים'''
:: כל עוד לא העמיד מבקש החיבור לרשות המחלק חדר שנאים בהתאם לדרישת המחלק לפי סעיף (א) ובהתאם לתיאום הטכני, יספק המחלק למבקש החיבור חשמל בגבולות העומס המצוי ברשת המתח הנמוך.

@ 35ז. (תיקון: 29.11.05, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''ביצוע עבודות החיבור'''
: (א) '''פרק הזמן לביצוע החיבור'''
:: העמיד מבקש החיבור לרשות המחלק את הבניין כאמור [[באמת מידה 35ו(א)]], יסיים המחלק את ביצוע עבודות החיבור בהתאם לתיאום הטכני וללוחות הזמנים שנקבעו בו. אם לא סוכם אחרת בתיאום הטכני, לא יעלה פרק הזמן לסיום ביצוע עבודות החיבור על 60 ימי עבודה מיום קבלת אישורי הרשויות אם החיבור הוא מרשת מתח נמוך קיימת או 90 ימי עבודה אם לצורך ביצוע החיבור נדרשת הקמת רשת מתח נמוך, ובתנאי שמבקש החיבור קיים את התחייבויותיו כאמור בתיאום הטכני.
: (ב) '''תשלום לאחר סיום עבודות החיבור'''
:: (1) סיים המחלק את עבודות החיבור, ימסור המחלק למבקש חשבון על יתרת עלות החיבור.
:: (2) על חשבון כאמור בסעיף קטן (1) יחולו הוראות [[אמות מידה 24(ב)(1)]] [[ו-24(ב)(3)]] בעניין חשבון לגבי שירות שניתן. מבקש חיבור שלא שילם את סכום החשבון, לא יהיה זכאי לבדיקת המיתקן לפי הוראות [[אמת מידה 35ח (בדיקת המיתקן ומתן מתח)]].

@ 35ח. (תיקון: 29.11.05, 18.7.07, 23.9.19, 25.11.20, 8.2.22; תש&quot;ף-14, תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;ג-9) : '''בדיקת המיתקן ומתן מתח'''
: (א) '''תשלום בעבור בדיקת המיתקן'''
:: (1) בעבור בדיקת המיתקן על ידי בודק מוסמך מטעמו של המחלק (להלן - בודק), ישלם מבקש החיבור את התשלום הקבוע לבדיקת מיתקן בלוח תעריפים 4.3–11 (להלן - תשלום בעבור בדיקת המיתקן).
:: (2) שילם מבקש החיבור את סכום החשבון כאמור [[באמת מידה 35ז(ב)]] ואת התשלום בעבור בדיקת המיתקן, ייבדק המיתקן על ידי בודק בהתאם לקבוע [[בחוק החשמל]] והתקנות לפיו בהקדם ולא יאוחר משבעה ימי עבודה מיום התשלום והמצאת כל התכניות כנדרש לבדיקת המיתקן.
: (א1) (((בוטל).))
: (ב) '''מיתקן שאינו עומד בדרישות [[+|החוק]]'''
:: (1) מצא הבודק כי המיתקן אינו עומד בדרישות המפורטות [[בחוק החשמל]] והתקנות לפיו, יגיש דו&quot;ח ליקויים למבקש החיבור.
:: (2) מבקש החיבור יתקן את הליקויים שנמצאו ויזמין בדיקה נוספת של המיתקן. בדיקה נוספת על ידי בודק, תבוצע לאחר שמבקש החיבור ישלם את התשלום האמור בסעיף (א)(1) בעבור הבדיקה הנוספת.
: (ג) '''מתן מתח'''
:: בכפוף לעמידה בהצלחה בבדיקת המיתקן, ובתיאום עם מבקש החיבור, ייתן המחלק מתח למיתקן.

@ (תיקון: תש&quot;ף-14, תשפ&quot;ג-9) : {{ממורכז|'''נספח [[לאמת מידה 35ח]] - טופס להחתמת מבקש החיבור על משך זמן בדיקת קבלה למיתקן צריכה''' (((נמחק)))}}

@ 35ט. (תיקון: 29.11.05, 23.9.19, 5.8.20, 25.11.20, 8.2.22; תש&quot;ף-14, תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;א-17, תשפ&quot;ג-9) : '''כללי חיבור מהיר'''
: (א) '''כללי חיבור מהיר'''
:: פנה מבקש החיבור למחלק, בציון מספר חוזה או גוש וחלקה של הבניין שלגביו מבוקש החיבור וגודל החיבור המבוקש בקו&quot;א, והמחלק התחייב לסיים את ביצוע החיבור ואת בדיקת המיתקן בפרק זמן שאינו עולה על 30 ימי עבודה מיום קבלת תשלום בעבור החיבור, יחולו הוראות אלה:
:: (1) מבקש החיבור ישלם את מלוא התשלומים האלה:
::: (א) בעבור החיבור - תשלום בתעריף כקבוע בלוח תעריפים 4.3–1 לבתים צמודי קרקע, לוח תעריפים 4.3–2 לבנייני קומות למגורים או לוח תעריפים 4.3–3 למבנים תעשייתיים ומסחריים, בהתאם לייעוד הבניין בעת הגשת הבקשה לחיבור;
::: (ב) בעבור בדיקת המיתקן - תשלום בתעריף כקבוע בלוח תעריפים 4.3–11.
:: (2) על חשבון כאמור בסעיף קטן (1) יחולו הוראות [[אמת מידה 24(ג)]] לעניין חשבון לגבי שירות שטרם ניתן.
:: (3) המחלק יסיים את ביצוע החיבור ובדיקת המיתקן בתוך 30 ימי עבודה מיום התשלום.
:: (4) (((נמחקה).))
: (ב) '''ביטול בקשת החיבור'''
:: (1) ביטל מבקש החיבור את בקשתו בכל עת שהיא לאחר ששילם תשלום כאמור בסעיף (א) ובטרם סיים המחלק את העבודות, יחויב מבקש החיבור בעלויות שנגרמו למחלק עד למועד הביטול.
:: (2) ביטל מבקש החיבור את בקשתו לאחר סיום ביצוע העבודות על ידי המחלק, לא יקבל מבקש החיבור החזר כספי.

=== סימן ב': חיבור למתח גבוה ===

@ 35י. (תיקון: 1.6.03, 25.11.20, 13.12.23; תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;ד-27) : '''חיבור לרשת מתח גבוה'''
: (א) '''חיבור למתח גבוה'''
:: (1) חיבור לרשת החשמל בגודל חיבור שבין 630 קו&quot;א ל-8 מו&quot;א יהיה לרשת מתח גבוה.
:: (2) על אף האמור בסעיף קטן (1), המחלק, באישור מנהל המערכת, בהתחשב בהיתכנות התכנונית ובשיקולי עלות-תועלת הנדרשים למימוש החיבור כפי שיחליט מנהל המערכת לעניין אותה בקשה, יאפשר למבקש חיבור המעוניין בכך, חיבור לרשת המתח הגבוה בגודל העולה על 8 מו&quot;א, כמפורט להלן:
::: (א) חיבור לרשת מתח 33 ק&quot;ו - עד 22.8 מו&quot;א למעגל;
::: (ב) חיבור לרשת מתח 22 ק&quot;ו - עד 15.2 מו&quot;א למעגל;
::: (ג) חיבור לרשת מתח 12.6 ק&quot;ו - עד 8.7 מו&quot;א למעגל.
:: (3) תנאי לחיבור כאמור בסעיף קטן (2) הוא כי החיבור המבוקש ניתן לביצוע מבחינה טכנית; הייתה מחלוקת בין הצדדים לגבי האפשרות הטכנית לביצוע החיבור, יפנה המחלק למנהל מינהל החשמל כדי שיכריע אם קיימת אפשרות טכנית לביצוע החיבור.

@ 35יא. (תיקון: 1.6.03, 28.6.18, 25.11.20, 12.4.21; תש&quot;ף-5, תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;ב-4) : '''תשלומים בעבור חיבור למתח גבוה'''
: (א) '''תעריפים'''
:: (1) תשלום בעבור חיבור קבוע או זמני לרשת מתח גבוה יהיה כקבוע בלוח תעריפים מספר 4.2–1, לגבי כל בניין שאינו מקבל הספקה מרשת המתח הגבוה.
:: (2) תשלום בעבור הגדלת חיבור ברשת מתח גבוה, יחושב לפי מספר יחידות קו&quot;א שהתווספו לגודל החיבור הקיים, ללא תוספת המרכיב הקבוע המשולם בעבור חיבור ראשון, כקבוע בלוח תעריפים מספר 4.2–1.
:: (3) תשלום בעבור הגדלת חיבור שבעקבותיה יש מעבר מחיבור לרשת מתח נמוך לחיבור לרשת מתח גבוה יהיה כמפורט להלן:
::: (א) תשלום כאמור בסעיף קטן (1);
::: (ב) בעבור פריטי רשת במתח נמוך שהמחלק מעוניין למכור למבקש החיבור, ומבקש החיבור מעוניין לרכוש מהמחלק, ישלם מבקש החיבור למחלק בהתאם לערך הנכסים המופחת;
::: (ג) פריטי רשת במתח נמוך שהמחלק לא מעוניין למכור למבקש החיבור או שמבקש החיבור לא מעוניין לרכוש מהמחלק, יפורקו ויילקחו בידי המחלק, והוא יהיה רשאי להתקינם במקום אחר בתנאי שיהיו תקינים ולא יגרמו לירידה באיכות ובאמינות החשמל הממוצעת האזורית;
::: (ד) בהגדלת חיבור לפני שחלפו שלוש שנים מיום ביצוע החיבור הראשוני לרשת המתח הנמוך או מיום ביצוע הגדלת חיבור שלצורך ביצועה הוקמו תשתיות חדשות, על המחלק למכור ועל הצרכן לרכוש את פריטי הרשת במתח נמוך בהתאם לערך הנכסים המופחת.
:: (4) תשלום בעבור שינוי מיקום חיבור קיים יהיה כקבוע בלוחות תעריפים 4.4 &quot;עבודות על חשבון אחרים&quot;, בהתאם לעבודות שיבוצעו.
:: (5) נדרש המחלק להקים רשת זמנית לצורך חיבור זמני למתח גבוה, יגבה המחלק ממבקש החיבור תשלום בעבור אורך קו המתח הגבוה בניכוי 200 מטרים, כקבוע בלוח תעריפים 4.4 &quot;עבודות על חשבון אחרים&quot;, לפי מתח הרשת שאליה מחובר החיבור הזמני, ובהתאם לעבודות המבוצעות בפועל.
:: (6) לא ביקש מבקש החיבור להפוך את החיבור הזמני לחיבור קבוע וביקש לפרק את החיבור הזמני ואת הרשת הזמנית, אם נבנתה, יישא מבקש החיבור בעלויות כלהלן:
::: (א) עלות פירוק החיבור - מבקש החיבור יישא בעלות הפירוק לפי הקבוע בלוח תעריפים 4.4 &quot;עבודות על חשבון אחרים&quot;, לפי מתח הרשת שאליה חובר החיבור הזמני, ובהתאם לעבודות הנדרשות לצורך פירוק החיבור; המחלק יחזיר למבקש החיבור תשלום בסכום השווה לערך הנכסים המופחת של פריטי החיבור בהתאם לאורך חיי הנכס אשר עומד על 45 שנים;
::: (ב) עלות פירוק הרשת הזמנית - מבקש החיבור יישא בעלות הפירוק לפי הקבוע בלוח תעריפים 4.4 &quot;עבודות על חשבון אחרים&quot;, לפי מתח הרשת שאליה חובר החיבור הזמני, ובהתאם לעבודות הנדרשות לצורך פירוק הרשת; המחלק יחזיר את ערך הנכסים המופחת של פריטי הרשת בהתאם לאורך חיי הנכס אשר עומד על 45 שנים.
: (ב) '''חישוב על-פי התעריף התקף'''
:: כל התשלומים באמת מידה זו יחושבו על פי התעריף התקף ביום הפקת החשבון.
: (ג) '''אי עמידה במועדים'''
:: לא עמד המחלק בלוחות הזמנים שסוכמו בינו לבין מבקש החיבור בתיאום הטכני, ישלם המחלק למבקש החיבור תשלום בשיעור הקבוע בלוח תעריפים 12.1–1.

@ 35יב. (תיקון: 29.11.05, 4.4.11, 28.6.18, 25.11.20, 26.5.21, 8.11.23; תש&quot;ף-5, תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;ב-12, תשפ&quot;ה-7) : '''קבלת מידע לצורך בקשה לחיבור למתח גבוה'''
: (א) '''קבלת מידע'''
:: המעוניין בקבלת פרטים אודות חיבור אפשרי לרשת מתח גבוה, יפנה למחלק באופן מקוון בלבד, ויציין את מירב הפרטים הידועים לו בנושאים אלה:
:: (1) מספרי גוש וחלקה של הבניין שלו מיועד החיבור;
:: (2) גודל החיבור המבוקש ביחידות קו&quot;א;
:: (3) נקודת ההתחברות למיתקן הצרכן הפרטי;
:: (4) צפי לעומס התחלתי ולהתפתחות העומס בעתיד;
:: (5) לוח זמנים משוער להתקדמות בניית מיתקן החשמל הפרטי;
:: (6) סוג צרכנות מתוכננת, לרבות פרטים אודות מחזור השימוש בחשמל ביממה;
:: (7) שיטת התנעת מנועים, אם ישנם;
:: (8) אם קיים ייצור עצמי - המספר והגודל של כל יחידת ייצור;
:: (9) קיום וגודל הספק של מיתקני חשמל כדוגמת תנורי קשת, מיישרים, עומסים לא סימטריים;
:: (10) צורך בקו גיבוי.
: (ב) '''תשובת המחלק'''
:: (1) המחלק ישיב לפנייה בהקדם ולא יאוחר מ-14 ימי עבודה מיום קבלת הפנייה במשרדי המחלק, למעט במקרים של קיום ייצור עצמי, ואם קיים ייצור עצמי - לא יאוחר מ-30 ימי עבודה כאמור; דרש המחלק המצאת פרטים נוספים כאמור בסעיף (ג), יימנו הימים לעניין מתן התשובה מיום קבלת הפרטים הנוספים במשרדי המחלק.
:: (2) בתשובתו יציין המחלק פרטים בנושאים אלה:
::: (א) ישימות החיבור המבוקש בהתאם לאמות המידה, [[לחוק החשמל]] ולתקנות לפיו ולכל דין;
::: (ב) זמינות האספקה למקום החיבור;
::: (ג) אמינות האספקה במקום החיבור בהתאם למדדי אמינות אספקה ממוצעים לאזור המינהלי שאליו שייך מקום החיבור;
::: (ד) עלות החיבור כתלות בגודל החיבור המבוקש בלבד, אם לא ידועים פרמטרים נוספים המשפיעים על עלות החיבור.
: (ב1) '''חיבור מוגבל בעומס ובזמן למיתקן תחבורתי שמיועד, בין השאר, לטעינת אוטובוסים חשמליים'''
:: (1) מבקש חיבור למיתקן תחבורתי, כהגדרתו [[בפקודת התעבורה]], שמיועד, בין השאר, לטעינת אוטובוסים חשמליים, אשר קיבל תשובת מחלק לפי סעיף (ב) שלפיה לא מתאפשר חיבור של המיתקן במועד ובהספק המבוקש, רשאי לבקש מהמחלק חיבור לרשת החשמל המוגבל בהספק ובזמן (להלן - חיבור מוגבל).
:: (2) מבקש חיבור כאמור בסעיף קטן (1) יגיש בקשה לחיבור מוגבל בכתב או בעל פה, במשרדי המחלק או באמצעות אתר האינטרנט של המחלק; בבקשה כאמור יפרט את גודל החיבור המבוקש, מועד החיבור המוגבל המבוקש, את אופיין העומס המתוכנן במיתקן ביחס לשעות היממה ולעונות השנה, ואת הצפי לגידול בעומס במהלך 5 השנים מהמועד המבוקש לחיבור המוגבל.
:: (3) בבקשה לחיבור מוגבל בהספק של 8 מגה-וולט אמפר ומעלה, יעביר המחלק את הבקשה למנהל המערכת לצורך קבלת התייחסותו, בתוך 3 ימי עבודה ממועד הגשת הבקשה לחיבור מוגבל לפי סעיף קטן (2); מנהל המערכת יעביר את התייחסותו למחלק לא יאוחר מ-7 ימי עבודה מהמועד שקיבל את הבקשה לקבלת התייחסותו.
:: (4) לצורך מתן התייחסות כאמור בסעיף קטן (3) רשאי מנהל המערכת לדרוש מהמחלק המצאת פרטים נוספים שדרושים לדעתו לצורך ההתייחסות, לא יאוחר מ-7 ימי עבודה מהמועד שבו המחלק העביר לו את הבקשה לצורך קבלת התייחסות לפי סעיף קטן (3); על אף האמור בסיפה של סעיף קטן (3), אם דרש מנהל המערכת המצאת פרטים נוספים לפי סעיף קטן זה, הוא יעביר את ההתייחסות למחלק בתוך 7 ימי עבודה ממועד קבלת הפרטים הנוספים מהמחלק.
:: (5) המחלק רשאי לדרוש ממבקש החיבור המצאת פרטים נוספים, אשר דרושים לדעתו לצורך התשובה או לצורך מענה לדרישת המצאת פרטים נוספים שהעביר מנהל המערכת, בתוך המועדים המפורטים להלן, לפי העניין:
::: (א) בבקשה לחיבור מוגבל בהספק שהוא נמוך מ-8 מגה-וולט אמפר - לא יאוחר מ-7 ימי עבודה ממועד הגשת הבקשה לחיבור מוגבל לפי סעיף קטן (2);
::: (ב) בבקשה לחיבור מוגבל בהספק של 8 מגה-וולט אמפר ומעלה -
:::: (1) אם מנהל המערכת העביר לו דרישה להמצאת פרטים נוספים לפי סעיף קטן (4) - לא יאוחר מ-7 ימי עבודה מהמועד שבו מנהל המערכת העביר לו את הדרישה האמורה;
:::: (2) אם מנהל המערכת העביר לו את התייחסותו בלא דרישה להמצאת פרטים נוספים - לא יאוחר מ-7 ימי עבודה מהמועד שבו מנהל המערכת העביר לו את ההתייחסות כאמור.
:: (6) אם מנהל המערכת העביר למחלק דרישה להמצאת פרטים נוספים לפי סעיף קטן (4), יעביר לו המחלק את הפרטים הנוספים בתוך שלושה ימים ממועד קבלת הדרישה, ואולם אם מצא המחלק כי הוא נדרש להשלמת פרטים נוספים ממבקש החיבור כדי לענות לדרישת המצאת הפרטים הנוספים שהעביר מנהל המערכת - יעביר למנהל המערכת את הפרטים הנוספים בתוך 3 ימים ממועד קבלת הפרטים הנוספים ממבקש החיבור.
:: (7) המחלק ישיב למבקש החיבור -
::: (א) בבקשה לחיבור מוגבל בהספק שהוא נמוך מ-8 מגה-וולט אמפר - לא יאוחר מ-7 ימי עבודה מיום הגשת הבקשה לחיבור מוגבל לפי סעיף קטן (2) או מיום השלמת המידע על ידי מבקש החיבור בהמשך לדרישת המחלק לפי סעיף קטן (5), לפי העניין;
::: (ב) בבקשה לחיבור מוגבל בהספק של 8 מגה-וולט אמפר ומעלה - לא יאוחר מ-15 ימי עבודה מיום קבלת התייחסות מנהל המערכת לפי סעיף קטן (3) או (4), לפי העניין.
:: (8) תשובת המחלק לפי סעיף קטן (7) תהיה ערוכה לפי הטופס שבנספח לאמת מידה זו והוא יתייחס בה, בין השאר, למפורטים להלן:
::: (א) מגבלת ההספק הצפויה והשעות שבהן היא תחול;
::: (ב) הפעולות שהמחלק או בעל רישיון ההולכה נדרשים לבצע כדי להסיר את המגבלה, ובכלל זה רשימה מלאה ומפורטת של כל פריטי הציוד שהמחלק או בעל רישיון ההולכה נדרשים לשדרג או להתקין ברשת והמועדים שבהם מתוכנן לעשות כן כאמור בנספח לאמת המידה;
::: (ג) מועד החיבור שהמחלק התחייב לגביו בתשובתו לפי סעיף (ב), שהוא המועד המאוחר ביותר שבו תוסר המגבלה ושמבקש החיבור יחובר לרשת בהתאם לגודל החיבור שביקש בכל שעות היממה.
:: (9) מסר המחלק למבקש החיבור תשובה לפי סעיפים קטנים (7) ו-(8), יתקין מבקש החיבור בנקודת החיבור לרשת אמצעי הגבלת צריכה מהרשת (להלן - אמצעי הגבלה), אשר יאושר ויכויל על ידי המחלק בהתאם לקבוע בסעיף קטן (10).
:: (10) לא הסכים מבקש חיבור להתקין את אמצעי ההגבלה, יחבר המחלק את מיתקן הצריכה לרשת בהתאם לגודל החיבור שהמחלק יכול לספק במועד החיבור המבוקש ושמצוין בתשובת המחלק שניתנה לפי סעיף (ב)(2)(ב).
:: (11) המחלק יכייל את אמצעי ההגבלה, בעת מועד ביצוע הבדיקה למיתקן לפי [[אמת מידה 35יז]], לפי ההספק והשעות שנקבעו בתשובתו לפי סעיף קטן (8).
:: (12) מצא המחלק כי בוצע שינוי בכיול אמצעי ההגבלה בלא אישורו, יפנה למבקש החיבור לתיאום כיול חוזר בהתאם להספק שהתבקש בבקשה לחיבור מוגבל ושאושר בתשובת המחלק לפי סעיפים קטנים (7) ו-(8); לא בוצע תיאום לכיול חדש, יגביל המחלק את הספק הצריכה מהרשת להספק המינימלי שיכול הצרכן לצרוך לפי תשובת המחלק שניתנה לפי סעיף קטן (8), וזאת למשך כל שעות היממה עד לכיול מחדש של אמצעי ההגבלה.
:: (13) אין באפשרות של חיבור מוגבל כדי לגרוע מחובותיהם של המחלק ומנהל המערכת לפיתוח הרשת כך שיהיה ניתן לחבר את המיתקן בלא מגבלות, בהתאם למועדים שהתחייב המחלק בתשובתו לפי סעיף (ב).
:: (14) המחלק יעביר לרשות העתק של כל תשובת מחלק שנתן לפי סעיפים קטנים (7) ו-(8), לא יאוחר מ-7 ימי עבודה מיום השלמת התיאום הטכני לפי [[אמת מידה 35יג]] לגבי אותה תשובה.
:: (15) תוקפו של סעיף זה הוא לשנתיים מיום פרסומו ברשומות (((מיום 3.2.2022 עד יום 2.2.2024))).
: (ג) '''בקשה להמצאת פרטים נוספים'''
:: לצורך מתן תשובה כאמור בסעיף (ב), רשאי המחלק לדרוש מהפונה המצאת פרטים נוספים חיוניים, לרבות אופי ואמינות האספקה הנדרשת ותוכנית מפורטת של הבניין שלו מיועד החיבור.
: (ד) '''מקדמה'''
:: (1) המחלק יצרף לתשובתו לפי סעיף (ב) או (ב1) חשבון לתשלום מקדמה בשיעור 10% מתעריף החיבור (להלן - המקדמה) כקבוע בלוח תעריפים מספר 4.2–1, התקף ביום מתן התשובה. תשלום המקדמה יהווה תנאי הכרחי לפתיחת תיק עבודה לפונה במשרדי המחלק.
:: (2) על חשבון כאמור בסעיף קטן (1) יחולו הוראות [[אמת מידה 24(ג)]] בעניין חשבון לגבי שירות שטרם ניתן.
:: (3) המחלק יציין, על גבי החשבון, את זכאות מבקש החיבור לקבלת תשלום כאמור [[באמת מידה 35יא(ב)]] מאת המחלק, אם לא יעמוד במועדים.
: (ה) '''תשלום מראש'''
:: (1) התחייב המחלק לבצע את החיבור בתוך 21 ימים, ומבקש החיבור רוצה בכך, יצרף המחלק לתשובתו חשבון בגובה מלוא התשלום בעבור החיבור, כקבוע בלוח תעריפים 4.2–1 ו-4.2–2. התחייב המחלק לבצע את בדיקת המיתקן בתוך שלושה ימים מגמר ביצוע החיבור, יצרף המחלק לתשובתו גם חשבון בעבור בדיקת מיתקן כקבוע בלוח תעריפים 4.2–1.
:: (2) על החשבונות לפי סעיף קטן (1) יחולו הוראות [[אמת מידה 24(ג)]] בעניין חשבון לגבי שירות שטרם ניתן.
:: (3) המחלק יציין, על גבי החשבונות לפי סעיף קטן (1), את זכאות מבקש החיבור לקבלת תשלום כאמור [[באמת מידה 35יא(ג)]] מאת המחלק, אם לא עמד במועדים שלהם התחייב.

@ (תיקון: תשפ&quot;ב-12) : {{ממורכז|{{מוגדל|'''נספח'''}} {{ש}} '''טופס פירוט מגבלות'''}}
: (((הטופס הושמט).))
&lt;!-- 
@ : שם הצרכן: ________
: מיקום הצרכן: _________
: גודל חיבור מבוקש: __________
: מועד חיבור מבוקש: __________
: מועד חיבור שניתן בתשובת מחלק (המועד המאוחר ביותר להסרת המגבלות): ____________
: מגבלת ההספק הצפויה והשעות שבהן היא תחול: ___________
: הסיבות שבגללן לא ניתן לספק את גודל החיבור המבוקש במועד המבוקש ויש צורך לספק חיבור מוגבל: __________________________________
: 1. פירוט רשימת קווי מתח גבוה, שנאים בתחנת משנה וקווי מתח עליון אשר נדרש לשדרג אותם או להתקינם כדי שיהיה ניתן לספק את גודל החיבור המבוקש במועד המבוקש: _____________________
: 2. פירוט העומסים בשעות השיא, ביחס לעונת הקיץ והחורף, בכל אחד מרכיבי הרשת האמורים בסעיף 1 לעיל, בשלושה תרחישים כלהלן:
:: {|
! rowspan=&quot;2&quot; width=&quot;100px&quot; | !! colspan=&quot;3&quot; | קיץ !! colspan=&quot;3&quot; | חורף
|-
! width=&quot;100px&quot; | קווי מתח גבוה !! width=&quot;100px&quot; | שנאים בתחנת משנה !! width=&quot;100px&quot; | קווי מתח עליון !! width=&quot;100px&quot; | קווי מתח גבוה !! width=&quot;100px&quot; | שנאים בתחנת משנה !! width=&quot;100px&quot; | קווי מתח עליון
|-
| טרם מתן החיבור המבוקש || || || || || ||
|-
| מתן החיבור המבוקש במלואו || || || || || ||
|-
| הגבלת החיבור המבוקש כפי שהוסכם בתיאום הטכני || || || || || ||
|}
: 3. פירוט העבודות שנדרש לבצע מחלק או בעל רישיון הולכה, בהתאם לרשת שלגביה נדרשות העבודות, כדי להסיר את המגבלות; בכלל זאת יצוין אומדן עלות כל עבודה וכן אם ניתן להגדיל את ההספק המוגבל לאחר ביצוע חלק מהעבודות: ________________.
: 4. פירוט המועדים הצפויים לביצוע כל אחת מהעבודות שצוינו בסעיף 3 שלעיל: _______________.
--&gt;

@ 35יג. (תיקון: 4.4.11, 6.2.12, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''תיאום טכני'''
: (א) '''תיאום טכני וקביעת לוח זמנים'''
:: נפתח תיק עבודה במשרדי המחלק, יחלו המחלק ומבקש החיבור בתיאום טכני של עבודות החיבור וקביעת לוח זמנים משוער להתקדמות עבודת החיבור (להלן - התיאום הטכני). התיאום הטכני יסוכם בכתב ויכלול, בין היתר, התייחסות לנושאים אלה:
:: (1) כיוון החיבור;
:: (2) מיקום המיתקן הפרטי;
:: (3) פירוט הציוד שיתקין המחלק בחדר המיתוג;
:: (4) בניית מיתקן החשמל הפרטי;
:: (5) מדדי אמינות אספקה ברשת המזינה את מבקש החיבור, כמפורט להלן:
::: (א) מדד דקות אי אספקה בממוצע שנתי משוכלל ברשת המזינה;
::: (ב) מדד תדירות הפרעות ברשת המזינה;
::: (ג) מדד משך שיקום אספקה ברשת המזינה;
:: (6) מדדי איכות אספקת החשמל ברשת המזינה את מבקש החיבור, כמפורט להלן:
::: (א) הפרעות חולפות ברשת המזינה בשנה;
::: (ב) מספר אירועי דיפים ברשת המזינה בשנה, אם יש למחלק נתונים;
::: (ג) ניתוח הרמוניות ברשת המזינה, אם יש למחלק נתונים;
:: (7) פרטים חשמליים של סוג הציוד ואופן התקנתו, בטיחות, עמידה בתקנים רלוונטיים והתקנת מערכות מדידה ומניה, כולל עלות;
:: (8) עלות החיבור הסופית.
: (ב) '''מועד השלמת התיאום הטכני'''
:: (1) התיאום הטכני יושלם בתוך שלושים ימי עבודה מיום ביצוע תשלום המקדמה כאמור [[באמת מידה 35יב(ד)(1)]]. לעניין זה לא יובאו בחשבון פרקי הזמן הנדרשים לצורך קבלת אישורי רשויות.
:: (2) החלו המחלק ומבקש החיבור בתיאום הטכני והמחלק סבר כי החיבור המבוקש הוא חיבור חריג או חיבור מיוחד, ימשיך המחלק את הטיפול בבקשה בהתאם לקבוע [[באמות מידה 35לד (חיבור חריג)]] [[או 35לה (חיבור מיוחד)]], לפי העניין.
: (ג) '''תשלום ביניים'''
:: (1) עם השלמת התיאום הטכני, ימסור המחלק למבקש החיבור חשבון בסכום השווה להפרש שבין 70% מתעריף החיבור לבין סכום המקדמה ששולם, בהתאם לתעריף התקף ביום הפקת החשבון. התשלום יהווה תנאי הכרחי לביצוע עבודות החיבור.
:: (2) על חשבון כאמור בסעיף קטן (1), יחולו הוראות [[אמת מידה 24(ג)]] בעניין חשבון לגבי שירות שטרם בוצע.

@ 35יד. (תיקון: 29.11.05, 18.1.07, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''שינוי וביטול בקשת חיבור במתח גבוה'''
: (א) '''שינויים בפרטי החיבור המבוקש'''
:: (1) מבקש החיבור רשאי לערוך שינויים בפרטי החיבור שהוא מבקש, ללא תשלום נוסף, לפני סיום התיאום הטכני והוצאת החשבון כאמור [[באמת מידה 35יג(ג)(1)]].
:: (2) מבקש חיבור המבקש לערוך שינויים בפרטי החיבור לאחר סיום התיאום הטכני יחויב בעלויות התכנון הנוספות כפי שייקבעו על פי השינויים הנדרשים.
:: (3) לאחר סיום התיאום הטכני ובטרם סיים המחלק את עבודות החיבור המבוקש:
::: (א) היה השינוי המבוקש כרוך בגידול עלויות החיבור שהתבקש בראשונה, יחויב מבקש החיבור בעלויות התכנון הנוספות או עלויות הביצוע הנוספות.
::: (ב) היה השינוי המבוקש כרוך בהקטנת עלויות החיבור שהתבקש בראשונה, ישיב המחלק את סכום ההפרש הנגרם כתוצאה מהשינוי ובתוספת ריבית החשב הכללי.
: (ב) '''ביטול בקשת החיבור'''
:: (1) ביטל מבקש החיבור את בקשתו בכל עת שהיא לאחר תשלום המקדמה, מסיבה כלשהי ולרבות מסיבות שאינן בשליטתו, לא יוחזר לו סכום המקדמה.
:: (2) ביטל מבקש החיבור את בקשתו בכל עת שהיא לאחר ששילם תשלום כקבוע [[באמת מידה 35יג(ג)(1)]], ובטרם סיים המחלק את עבודות החיבור, יחויב מבקש החיבור בעלויות הביצוע שנגרמו למחלק עד למועד הביטול.
:: (3) ביטל מבקש החיבור את בקשתו לאחר סיום עבודות החיבור על ידי המחלק, לא יקבל מבקש החיבור החזר כספי והוא יישא בתשלום כקבוע [[באמת מידה 35טז(ב)(1)]].

@ 35טו. (תיקון: 1.6.03, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''מיתקן החשמל הפרטי'''
: (א) '''העמדת מיתקן החשמל הפרטי לרשות המחלק'''
:: המבקש להתחבר לרשת מתח גבוה יבנה ויעמיד לרשות המחלק, לצורך החיבור, חדר מיתוג הכולל נקודת חיבור במתח גבוה, תוכנית למיקום מערך שנאים וחיבורים פנימיים, נקודת החיבור, עמודים, מכלי מדידה וכל ציוד או מבנה אחרים הדרושים למחלק לצורך החיבור, בהתאם לתיאום הטכני ולחובותיו על פי כל דין.
: (ב) '''מיקום הצבת המיתקן'''
:: מבקש החיבור יציב את מיתקן החשמל הפרטי במרחק שלא יעלה על 15 מטרים מגבול השטח הפרטי מכיוון הרשת המזינה. אם נקודת היציאה לחיבור מהרשת נמצאת בתחומי השטח הפרטי, יציב מבקש החיבור את מיתקן החשמל הפרטי במקום הקרוב ביותר האפשרי לנקודת החיבור או 15 מטרים מגבול השטח הפרטי הקרוב לרשת המזינה, הקרוב מבין שניהם; חרג מבקש החיבור מהאמור, יישא בעלות עבודות התשתית הנוספות כקבוע בלוחות תעריפים 4.4.
: (ג) '''מכלי מדידה'''
:: (1) מבקש החיבור ירכוש מכלי מדידה מהמחלק או מגורם אחר.
:: (2) רכש מבקש החיבור מכל מדידה מגורם אחר, יוודא כי המידות הפיסיות של הציוד המותקן בארונות המחלק מתאים למידות הארונות.
:: (3) המחלק יתקין ויבדוק את מכלי המדידה; מבקש החיבור ישלם למחלק עלות התקנה ובדיקה כקבוע בלוח תעריפים 4.2–3 ו-4.2–4.
:: (4) בסעיף זה, &quot;מכל מדידה&quot; - שנאי מדידה למתח וזרם, המותקן במכל סגור.
: (ד) '''תפעול, תחזוקה ובעלות'''
:: (1) המחלק יתפעל ויתחזק את רשת המתח הגבוה, לרבות מערכות המניה.
:: (2) מיתקן החשמל הפרטי, למעט המונה וכל חלק אחר של מיתקן החשמל שהמחלק שילם בעבורו למבקש החיבור, יהיה בבעלות מבקש החיבור או מי שבעבורו הוזמן החיבור.

@ 35טז. (תיקון: 1.6.03, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''ביצוע וסיום עבודות החיבור'''
: (א) '''פרק הזמן לביצוע החיבור'''
:: המחלק יבצע את עבודת החיבור בהתאם לתיאום הטכני וללוחות הזמנים שנקבעו. אם לא סוכם אחרת, לא יעלה פרק הזמן לביצוע עבודות החיבור על שישה חודשים מיום תשלום המקדמה כאמור [[באמת מידה 35יב(ד)(1)]]; לעניין זה לא יובאו בחשבון פרקי הזמן שנדרשו לביצוע התשלומים על ידי מבקש החיבור או לקבלת כל האישורים כדין או כל עיכוב אחר שנגרם על ידו.
: (ב) '''תשלומים'''
:: (1) סיים המחלק את ביצוע עבודות החיבור, ימסור המחלק למבקש חשבון לגבי יתרת 30% מתעריף החיבור; על החשבון יחולו הוראות [[אמות מידה 24(ב)(1)]] [[ו-24(ב)(3)]] בעניין חשבון לגבי שירות שניתן.
:: (2) מבקש חיבור שלא שילם את הנדרש כאמור באמת מידה זו, לא יהיה זכאי לבדיקת המיתקן לפי הוראות [[אמת מידה 35יז (בדיקת מיתקן ומתן מתח)]].

@ 35יז. (תיקון: 18.7.07, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''בדיקת המיתקן ומתן מתח'''
: (א) '''בדיקת מיתקן ועלויות'''
:: (1) בעבור בדיקת המיתקן על ידי בודק מוסמך מטעם המחלק, ישלם מבקש החיבור תשלום כקבוע בלוח התעריפים 4.2–1.
:: (2) שילם מבקש החיבור את סכום החשבון כאמור [[באמת מידה 35טז(ב)(1)]], ושילם את התשלום בעבור בדיקת המיתקן כאמור בסעיף קטן (1), ייבדק המיתקן על ידי בודק מוסמך בהתאם לקבוע [[בחוק החשמל]] והתקנות לפיו (להלן - בודק מוסמך), בהקדם ולא יאוחר משבעה ימי עבודה מיום ביצוע התשלום כאמור בסעיף קטן (1).
: (ב) '''מיתקן שאינו עומד בדרישות החוק'''
:: (1) מצא הבודק המוסמך כי מיתקן החשמל הפרטי אינו עומד בדרישות המפורטות [[בחוק החשמל]] והתקנות לפיו, יגיש דו&quot;ח ליקויים למבקש החיבור.
:: (2) מבקש החיבור יתקן את הליקויים שנמצאו ויזמין בדיקה נוספת של המיתקן. בדיקה נוספת על ידי הבודק המוסמך, תבוצע לאחר שמבקש החיבור שילם את התשלום האמור בסעיף (א)(1) בעבור הבדיקה הנוספת.
:: (3) מחלק יבצע בדיקת הגנות וואט-מטריות (הגנות ראשיות). כיול מפסיק הזרם יכול שיתבצע באמצעות מעבדה מוסמכת או על ידי מחלק. בוצעו הבדיקות על ידי מחלק, יחויב מבקש החיבור בתשלום כקבוע בלוח תעריפים 4.2–1.
: (ג) '''מתן מתח'''
:: בכפוף לעמידה בהצלחה בבדיקת המיתקן, ובתיאום עם מבקש החיבור, ייתן המחלק מתח למיתקן.

@ 35יח. (תיקון: 1.6.03, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''הזנה נוספת'''
: (א) '''חיבור נוסף'''
:: (1) דרש מבקש החיבור מהמחלק לחבר את מיתקנו הפרטי בקו חיבור נוסף, יחבר המחלק את המיתקן הפרטי כאמור, בהינתן יכולת העברה קיימת. בעבור החיבור הנוסף ישלם מבקש החיבור תעריף כקבוע בלוח תעריפי גיבוי (טרם נקבע).
:: (2) קו החיבור הנוסף יכול שייצא משנאי אחר באותה תחנת משנה ויכול שיצא משנאי השייך לתחנת משנה אחרת.
:: (3) בעבור חיבור נוסף ישלם מבקש החיבור לפי העלות הנורמטיבית לקו במתחים השונים כקבוע בלוח תעריפים 4.2–1.

=== סימן ג': חיבור או שילוב מיתקן ייצור לרשת החלוקה (תיקון: תשע&quot;ט-5) ===

@ 35יט. (תיקון: 28.12.09, 16.9.13, 27.9.17, 21.11.18, 18.11.19, 25.11.20; תשע&quot;ט-5, תש&quot;ף-13, תשפ&quot;א-6) : '''שמירת מקום ברשת למכרזי מדינה'''
: (א) '''סקר היתכנות ראשוני'''
:: (((בוטל, אך ממשיך לחול על בקשות לחיבור או לשילוב מיתקן שהוגשו לפני יום 6.6.2019 ועל חוות רוח כהגדרתן [[באמת מידה 190]]):))
:: (1) המעוניין בקבלת פרטים אודות חיבור אפשרי לרשת החשמל לצורך הוצאת אנרגיה ממיתקן ייצור (באמת מידה זו - המיתקן) לרשת חלוקה במתח גבוה (באמת מידה זו - רשת החלוקה), יפנה למחלק בכתב להזמנת סקר היתכנות ראשוני להוצאת אנרגיה לרשת החלוקה (באמת מידה זו - סקר ההיתכנות) וזאת כתנאי סף לקבלת רישיון מותנה.
:: (2) מזמין סקר ההיתכנות יעביר למחלק את הנתונים שלהלן:
::: (א) פרטי המזמין;
::: (ב) מיקום החיבור המבוקש;
::: (ג) ההספק המקסימאלי של המיתקן;
::: (ד) גודל החיבור המבוקש;
::: (ה) טכנולוגיית הייצור;
::: (ו) תיאור בסיסי של המיתקן ומשטר ההפעלה הצפוי;
::: (ז) קונפיגורציה בסיסית של המיתקן;
::: (ח) מועד משוער לסיום הקמת המיתקן;
::: (ט) מועד משוער לתחילת פעילות מסחרית.
:: (3) המחלק לא יערוך סקר היתכנות למיתקן ייצור או למספר מיתקני ייצור הממוקמים על חטיבת קרקע, אשר הספקם המקסימאלי עולה על הקבוע [[באמת מידה 35י (חיבור לרשת מתח גבוה)]]; לעניין זה, &quot;חטיבת קרקע&quot; - שטח מקרקעין או מספר שטחי מקרקעין בעלי גבול משותף המצויים בבעלותו של אדם או שיש לו זכות חכירה בהם.
:: (4) כתנאי לביצוע סקר היתכנות יגבה המחלק מקדמה על חשבון תעריף החיבור כקבוע בלוח תעריפים 4.2–1 &quot;תעריף ביצוע סקר היתכנות ראשוני להוצאת אנרגיה לרשת חלוקה (מקדמה על חשבון תעריף חיבור)&quot;.
:: (5) על החשבון לתשלום המקדמה יחולו הוראות [[אמת מידה 24(ג)]] בעניין חשבון לגבי שירות שטרם בוצע.
:: (6) סקר היתכנות יתייחס למידע הרלוונטי על הרשת, הקיים במועד תחילת ביצוע הסקר, והוא יכלול, בין היתר, את ישימות חיבור מיתקן הייצור לרשת החלוקה בהתייחס לעניינים אלה:
::: (א) מתח החיבור וגודל החיבור;
::: (ב) לוח הזמנים המבוקש ולוח זמנים אפשרי לביצוע החיבור;
::: (ג) מעבר הספק מיתקן הייצור ברשת המתח הגבוה ובתחנת המשנה שאליה מחובר המיתקן במשטר תפעולי רגיל;
::: (ד) רמת זרמי הקצר;
::: (ה) שדרוגים ברשת הנדרשים לצורך קליטת המיתקן;
::: (ו) חלופות אפשריות, ככל שיידרשו;
::: (ז) תכנון להקמה של רשתות חדשות באזור שבו מבוקש החיבור;
::: (ח) בקשות חיבור קיימות וסקרי היתכנות נוספים שנערכו או נערכים בעבור מזמיני סקר היתכנות אחרים, והשפעת תוצאות מימוש הוצאת אנרגיה לרשת החלוקה בידי מזמיניהם על מזמין סקר ההיתכנות;
::: (ט) מצא המחלק צורך בקבלת פרטים ומסמכים נוספים, ימסור למזמין סקר ההיתכנות דרישה לקבלתם. רשימת הפרטים והמסמכים הנוספים שידרוש הסש&quot;ח תהיה מפורטת וסופית.
:: (7) אם תוצאות סקר ההיתכנות יצביעו על אי יכולתו של המחלק לעמוד בלוח הזמנים שמבקש מזמין הסקר להשלמת החיבור, יכלול הסקר גם הסברים וסיבות לכך וכן לוח זמנים חלופי להשלמת החיבור.
:: (8) המחלק ימסור למזמין את תוצאות סקר ההיתכנות בתוך 45 ימי עבודה מיום קבלת הנתונים המפורטים בסעיף קטן (2) או מיום תשלום המקדמה כאמור בסעיף קטן (4), לפי המאוחר מביניהם.
:: (9) סקר ההיתכנות מהווה אינדיקציה בלבד ליכולת ההתחברות לרשת החלוקה בלוח הזמנים שיפורט בסקר, נכון ליום ביצוע הסקר. מחויבות המחלק לשמירת מקום ברשת ולביצוע העבודה בלוח הזמנים תהיה במועד תשלום מקדמה ופתיחת תיק עבודה במשרדי המחלק כקבוע [[באמת מידה 35יב(ד)]].
:: (10) המחלק יעמיד את המידע הנוגע לסקרי היתכנות, למעט מידע שהוא בגדר סוד מסחרי, לעיון הציבור באופן פומבי אשר יאפשר לכל דורש להתעדכן במצב היזמות בכל עת, והכל על פי דין ובתיאום עם הרשות.
:: (11) מזמין סקר היתכנות רשאי להשיג על תוצאות סקר ההיתכנות בהשגה מנומקת בכתב שיגיש לראש אגף הנדסה ברשות בתוך 15 ימי עבודה ממועד קבלת תוצאות הסקר. ראש אגף הנדסה ברשות יודיע את החלטתו בהשגה בתוך 45 ימי עבודה מן המועד שבו קיבל ממזמין סקר ההיתכנות ומהמחלק את מלוא הנתונים הדרושים להחלטתו.
:: (12) האמור לעיל לא יחול במקרים המנויים בסעיף (ב) להלן.
: (ב) '''הספק מיתקן פוטו-וולטאי החייב בביצוע סקר היתכנות'''
:: (((בוטל, אך ממשיך לחול על בקשות לחיבור או לשילוב מיתקן שהוגשו לפני יום 6.6.2019 ועל חוות רוח כהגדרתן [[באמת מידה 190]]):))
:: (1) המחלק יחויב בעריכת סקר היתכנות אם מבקש החיבור מבקש להתחבר לרשת החלוקה במתח גבוה, בלא תלות בגודל מיתקן הייצור; אם נמצא כי מיתקן הייצור יחובר לרשת מתח נמוך, יהיה מבקש החיבור פטור מעריכת סקר היתכנות ראשוני.
:: (2) המחלק ישיב לפונה בשאלת חבותו בסקר היתכנות ראשוני לא יאוחר משבעה ימי עבודה מיום קבלת הפניה.
:: (3) תוקפו של סקר היתכנות יהיה למשך 9 חודשים. אם בחלוף 9 חודשים היו שינויים מהותיים ברשת החלוקה, אשר לדעת הסש&quot;ח יש בהם כדי לשנות מהתשובות שניתנו למבקש החיבור בסקר ההיתכנות הקיים (להלן - הסקר הקיים), יזמין מבקש החיבור סקר היתכנות חדש ויישא בשלו בעלויות הקבועות בלוח תעריפים 4.2–1. הסקר החדש יבוצע בהתאם להליך הקבוע בפסקה (א). אם לא היו שינויים מהותיים ברשת עם תום תוקפו של הסקר הקיים, יאשרר הסש&quot;ח את הסקר הקיים, ללא גביית עלות נוספת, וזאת בתוך 30 ימי עבודה ממועד פנייתו של מבקש החיבור לאשרור הסקר.
:: (4) כל מחלוקת הנובעת מהאמור באמת מידה זו או פרשנותה תובא להכרעת ראש אגף הנדסה ברשות.
: (ג) '''שמירת מקום ברשת'''
:: המחלק ישמור מקום ברשת עבור מתקני ייצור המחוברים לרשת החלוקה שבכוונת רשות החשמל או מי מגורמי המדינה (להלן - המדינה) להקים במסגרת הליך תחרותי או מכרז המפורסם מטעמם (להלן ביחד - המכרז) בהתאם לתנאים הבאים:
:: (1) מוסד תכנון החליט על הפקדה או הפקדה בתנאים של תכנית מתקן הייצור (להלן - התכנית), או שהחליט להעביר את התכנית להערות הוועדות המחוזיות ולהשגות הציבור או שהחליט על העברת התכנית כאמור בתנאים.
:: (2) המדינה או מי מטעמה פנו למחלק בבקשה לבדיקת היתכנות לשמירת מקום ברשת למכרז (להלן - בדיקת היתכנות).
:: (3) המחלק, בהתייעצות עם מנהל המערכת, ימסור לפונה או למגיש הצעה במכרז חשבון בהתאם לקבוע בשורה 5 בלוח תעריפים 4.1–1 שאליו תצורף רשימת הנתונים שעל מזמין בדיקת ההיתכנות להגיש למחלק כתנאי לביצוע הסקר; המחלק ימסור למנהל המערכת העתק מהנתונים שהתקבלו ממגיש ההצעה במכרז.
:: (4) בדיקת היתכנות תתבצע על ידי המחלק, בכפוף לדרישות מערכתיות, קריטריונים והנחיות של מנהל המערכת, באופן המאפשר למחלק להתחייב על שמירת מקום ברשת על סמך תוצאות בדיקת ההיתכנות.
:: (5) בסיום בדיקת ההיתכנות יעביר המחלק לפונה ולרשות, מסמך המפרט את תוצאות בדיקת ההיתכנות בהתבסס על המידע המפורט בסעיף ((קטן)) (4).
:: (6) סבר המחלק כי שמירת המקום ברשת אפשרית בתנאים, ירשום המחלק במסמך בדיקת ההיתכנות את התנאים לשמירת מקום ברשת.
:: (7) על בסיס תוצאות בדיקת ההיתכנות הרשות תבחן אם להורות למחלק לשמור מקום ברשת למכרז.
:: (8) ממועד סיום ביצוע בדיקת ההיתכנות וכל עוד לא הורתה רשות החשמל אחרת, המחלק ישמור מקום ברשת למכרז.
:: (9) הורתה הרשות למחלק לשמור מקום ברשת, המחלק ישמור מקום ברשת לפרק זמן של עד שלוש שנים, במקרה בו בעל רישיון הולכה לא נדרש לבצע פרויקט ברשת ההולכה המשרת את כלל המשתמשים ברשת (להלן - פרויקט מערכתי). אם בעל רישיון הולכה נדרש לבצע פרויקט מערכתי המחלק ישמור מקום ברשת לפרק זמן של עד שנה ממועד סיום הקמת הפרוייקט המערכתי.
:: (10) המחלק יאריך את תקופת שמירת המקום ברשת בהתאם להוראת רשות החשמל ולתנאים שתקבע.

@ 35יט1. (תיקון: 18.11.19, 25.11.20; תש&quot;ף-13, תשפ&quot;א-6) : '''סקר היתכנות ראשוני וולונטרי ליצרן ברשת חלוקה'''
: (א) '''סקר היתכנות ראשוני וולונטרי'''
:: (1) המעוניין בקבלת פרטים על אודות חיבור אפשרי לרשת החשמל לצורך הוצאת אנרגיה ממיתקן ייצור (באמת מידה זו - המיתקן) לרשת חלוקה במתח גבוה (באמת מידה זו - רשת החלוקה), יפנה למחלק בכתב, להזמנת סקר היתכנות ראשוני להוצאת אנרגיה לרשת החלוקה (באמת מידה זו - סקר היתכנות וולונטרי).
:: (2) מזמין סקר ההיתכנות יעביר למחלק את הנתונים שלהלן:
::: (א) פרטי המזמין;
::: (ב) מיקום החיבור המבוקש;
::: (ג) ההספק המקסימלי של המיתקן;
::: (ד) גודל החיבור המבוקש;
::: (ה) טכנולוגיית הייצור;
::: (ו) תיאור בסיסי של המיתקן ומשטר ההפעלה הצפוי;
::: (ז) קונפיגורציה בסיסית של המיתקן;
::: (ח) מועד משוער לסיום הקמת המיתקן;
::: (ט) מועד משוער לתחילת פעילות מסחרית.
:: (3) כתנאי לביצוע סקר היתכנות יגבה המחלק תעריף כקבוע בשורה 15 בלוח תעריפים 4.2–1 &quot;תעריף לבדיקת בקשה לחיבור או לשילוב מיתקן במתח גבוה ותעריף לביצוע סקר היתכנות ראשוני וולונטרי להוצאת אנרגיה לרשת חלוקה&quot;.
:: (4) על התעריף האמור בסעיף קטן (3) יחולו הוראות [[סעיף (ג) לאמת מידה 24 &quot;חשבון לגבי שירות שטרם ניתן&quot;]].
:: (5) סקר היתכנות יתייחס למידע הרלוונטי על הרשת, הקיים במועד תחילת ביצוע הסקר, והוא יכלול, בין השאר, את ישימות חיבור מיתקן הייצור לרשת החלוקה בהתייחס לעניינים אלה:
::: (א) מתח החיבור וגודל החיבור;
::: (ב) לוח הזמנים המבוקש ולוח זמנים אפשרי לביצוע החיבור;
::: (ג) מעבר הספק מיתקן הייצור ברשת המתח הגבוה ובתחנת המשנה שאליה מחובר המיתקן במשטר תפעולי רגיל;
::: (ד) רמת זרמי הקצר;
::: (ה) שדרוגים ברשת הנדרשים לצורך קליטת המיתקן;
::: (ו) חלופות אפשריות, ככל שיידרשו;
::: (ז) תכנון להקמה של רשתות חדשות באזור שבו מבוקש החיבור;
::: (ח) בקשות חיבור קיימות וסקרי היתכנות נוספים שנערכו או נערכים בעבור מזמיני סקר היתכנות אחרים, והשפעת תוצאות מימוש הוצאת אנרגיה לרשת החלוקה בידי מזמיניהם על מזמין סקר ההיתכנות.
:: (6) אם תוצאות סקר ההיתכנות יצביעו על אי-יכולתו של המחלק לעמוד בלוח הזמנים שמבקש מזמין הסקר להשלמת החיבור, יכלול הסקר גם הסברים וסיבות לכך וכן לוח זמנים חלופי להשלמת החיבור.
:: (7) המחלק ימסור למזמין, לרשות ולמנהל המערכת, את תוצאות סקר ההיתכנות בתוך 45 ימי עבודה מיום קבלת הנתונים המפורטים בסעיף קטן (2) או מיום תשלום התעריף כאמור בסעיף קטן (3), לפי המאוחר מביניהם.
:: (8) סקר ההיתכנות מהווה אינדיקציה בלבד ליכולת ההתחברות לרשת החלוקה בלוח הזמנים שיפורט בסקר, נכון ליום ביצוע הסקר.
:: (9) המחלק יבצע את הסקר בהתאם לדרישות מערכתיות, קריטריונים והנחיות שיורה מנהל המערכת מכוח הסמכות לפי [[סעיף 5(ג)(1) לחוק משק החשמל]] ובהתאם לאמות מידה שנקבעו לעניין זה, אם נקבעו.

@ 35כ. (תיקון: 28.12.09, 23.1.14; תשע&quot;ט-4) : '''פתיחת תיק חיבור'''
: (((בוטלה, אך תמשיך לחול על חיבור או שילוב מיתקן לפי [[סימן י' לפרק ח']] וכן על בקשות לחיבור או שילוב מיתקן שהוגשו לפני יום 6.6.2019):))
: (א) '''פתיחת תיק עבודה לחיבור, שינויים וסגירה'''
:: (1) בעל רישיון ייצור מותנה (להלן - בעל הרישיון) רשאי לפתוח תיק עבודה במשרדי המחלק לאחר קבלת החלטה של מוסד התכנון הרלוונטי על הפקדת תוכנית המיתקן להתנגדויות. אם לא נדרשת הפקדה של תוכנית, רשאי בעל הרישיון לפתוח תיק עבודה לאחר קבלת היתר בנייה מרשות הרישוי הרלוונטית.
:: (2) פתיחת תיק העבודה והמשך ההליך העסקי יהיו בהתאם לקבוע [[באמות המידה 35יב(ד) עד 35יח (הזנה נוספת)]].
:: (3) בוטל או פקע תוקפו של הרישיון המותנה, יסגור המחלק את תיק העבודה.
:: (4) על אף האמור [[באמת מידה 35יד(א)]], החל ממועד פתיחת תיק עבודה, שינויים שמשמעותם תוספת להספק היוצא מהמיתקן המתוכנן יטופלו כבקשת חיבור נפרדת וחדשה אשר אינה כלולה במחויבות המחלק לחיבור כפי שנקבעה בעת פתיחת תיק העבודה. שינויים שמשמעותם הקטנת ההספק היוצא מה מיתקן המתוכנן ב-50% או יותר מההספק שנקבע יביאו לסגירת תיק העבודה וסיום מחויבות המחלק לחיבור, ותידרש עריכה של סקר היתכנות חדש.
: (ב) '''מערכות תקשורת'''
:: (1) נוסף על התשלומים לפי [[אמת מידה 35יא (תשלומים בעבור חיבור למתח גבוה)]], המחלק יחייב את מבקש החיבור להתקין, על חשבונו של מבקש החיבור, מערכות תקשורת לשליטה ובקרה של המחלק על מיתקן הייצור. מערכות התקשורת יותקנו בידי מבקש החיבור בהתאם לסטנדרטים המקובלים אצל המחלק, ולפי כל דין.
:: (2) בחר מבקש החיבור להתקין את מערכות התקשורת באמצעות המחלק, יהיה התעריף לפי הקבוע בלוח תעריפים 4.2–2: &quot;עלות תקשורת ליצרן המחובר ברשת מתח גבוה&quot;.
:: (3) מחלק יגבה ממבקש החיבור תשלום שנתי בעבור תפעול ותחזוקת המערכת כקבוע בלוח תעריפים 4.2–2.

@ 35כ1. (תיקון: 21.11.18, 23.12.19, 25.11.20, 19.3.23, 6.9.23; תשע&quot;ט-4, תשע&quot;ט-13, תש&quot;ף-10, תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;ד-14, תשפ&quot;ד-15, תשפ&quot;ד-22, תשפ&quot;ד-32, תשפ&quot;ה-11, תשפ&quot;ו-4) : '''הגדרות'''
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;גודל חיבור מבוקש לרשת&quot; - גודל החיבור שהמבקש מעוניין בו, אשר נמדד בקילו וולט אמפר;
:- &quot;דרישות מערכתיות&quot; - דרישות טכניות במערכת החשמל המשפיעות על הבטחת השרידות של מערך הייצור והמסירה ועל האמינות והאיכות של העברת החשמל במערכת המסירה, שהורה מנהל המערכת מכוח הסמכות לפי [[סעיף 5(ג)(1) לחוק משק החשמל]] או שקבעה הרשות באמות מידה אלה, אם קבעה;
:- &quot;דרישות מערכתיות לציוד&quot; - דרישות לציוד ייצור כדי להבטיח את אמינות ושרידות המערכת שהורה מנהל המערכת לפי [[סעיף 5(ג)(1) לחוק משק החשמל]];
:- &quot;הודעת זכייה&quot; - הודעה אשר תימסר לכל אחד מן הזוכים בהליך תחרותי שמפרסמת הרשות, ואשר תאפשר לזוכה לבקש חיבור של מיתקן אחד או יותר לרשת החשמל של מחלק עד לגובה ההספק המותקן שבו זכה;
:- &quot;היתר הפעלה&quot; - היתר לפי [[סעיף 4(א) לחוק החשמל]];
:- &quot;המנהל&quot; - מנהל מינהל החשמל ברשות;
:- &quot;הספק הזרמה מרבי לרשת&quot; - הספק מרבי מדומה שמאשר המחלק להוציא בנקודת החיבור לרשת מכלל המיתקנים המשולבים במקום הצרכנות, הנמדד בקילו וולט אמפר, ולעניין מיתקנים בשילוב אגירה הספק כאמור בתוספת ההספק המרבי שמאשר המחלק לצורך טעינת מיתקן האגירה;
:- &quot;הספק מותקן&quot; - ההספק הממשי של המיתקן בהדקי הגנרטור בניכוי צריכה עצמית - בהתאם לנתוני היצרן, אשר נמדד בקילו וואט; למיתקנים הכוללים מהפכים יימדד ההספק המותקן לפי הספק המהפכים בקילו וולט אמפר, מוכפל במקדם הספק השראתי (‎+0.9) או במקדם הספק קיבולי (‎−0.9);
:- &quot;חיבור&quot; - חיבור חדש של מיתקן לרשת חלוקה;
:- &quot;יום עבודה&quot; - יום מימי השבוע, למעט יום שישי, שבת וחגים;
:- &quot;מבקש&quot; - מבקש חיבור או מבקש שילוב, לפי העניין;
:- &quot;מועד ההתחייבות לחיבור&quot; - המועד שקבע המחלק לחיבור או שילוב מיתקן בתשובה שמסר לפי [[סעיף (ט)(2)(ב) לאמת מידה 35כ2]];
:- &quot;מועד הסרת מגבלת הזרמה&quot; - המועד שנקבע בתשובת מחלק, שניתנה לפי [[סעיף ((())ט(()))(1) לאמת מידה 35כ2]], לסיום תוקפן של מגבלות ההזרמה כאמור [[בסעיף (ט)(2)(ג) לאמת המידה האמורה]];
:- &quot;מועד מחייב לסנכרון&quot; - המועד הקבוע בתנאים לזכאות לתעריף המבוקש, אשר עד אליו נדרש מבקש להציג אישור עמידה בתנאים לסנכרון; אם לא נקבע מועד כאמור בתנאים לזכאות לתעריף המבוקש - 36 חודשים ממועד קבלת תשובת מחלק חיובית;
:- &quot;מועד מחייב לסנכרון&quot; - (((הוראת שעה לעניין מי שבתקופה מיום 13.6.2025 עד יום 28.7.2025 הייתה לו תשובת מחלק חיובית לפי [[אמת מידה 35כ2]] או התחייבות לחיבור לפי [[אמת מידה 35כו4]] שהיא בתוקף):)) המועד הקבוע בתנאים לזכאות לתעריף המבוקש, אשר עד אליו נדרש מבקש להציג אישור עמידה בתנאים לסנכרון; אם לא נקבע מועד כאמור בתנאים לזכאות לתעריף המבוקש - 36 חודשים ממועד קבלת תשובת מחלק חיובית;
:- &quot;מועד מחייב מרבי לסנכרון&quot; - המועד הקבוע בתנאים לזכאות לתעריף המבוקש אשר עד אליו רשאי המבקש להציג אישור עמידה בתנאים לסנכרון, בכפוף לחילוט ערבות; לא נקבעה בתנאים לזכאות לתעריף המבוקש או בהליך התחרותי שמפרסמת הרשות ערבות - יהיה המועד המחייב המרבי לסנכרון שווה למועד המחייב לסנכרון;
:- &quot;מועד קובע&quot; - המועד שבו שלחה הרשות הודעות למועמדים לזכייה בעקבות הליך תחרותי לקביעת תעריף;
:- &quot;מחלק דומיננטי&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;מיתקן&quot; - מיתקן ייצור או מיתקן אגירה;
:- &quot;מיתקן ייצור בגז&quot; - מיתקן ייצור העושה שימוש בגז טבעי אשר הוקם לפי [[https://pua.gov.il/decisions/documents/1306_13_550_151118.pdf|החלטה 13 (1306) מישיבה 550 של רשות החשמל מיום ז' בכסלו התשע&quot;ט (15 בנובמבר 2018)]] כפי שתעודכן מעת לעת;
:- &quot;מיתקן מנוהל&quot; - מיתקן שלגביו מוטלת חובה באמות המידה להגיש דיווחים למחלק במסגרת תוכנית ייצור וצריכה ושעל המחלק מוטלת חובה להעביר בעניינו תוכנית העמסה פרטנית באופן קבוע ובמועדים קבועים;
:- &quot;מערכת מסירה&quot; - רשת מתח עליון ורשת מתח על;
:- &quot;נקודת החיבור לרשת&quot; (PCC - Point of Common Coupling) - נקודת החיבור של מקום צרכנות או של מיתקן ייצור לרשת חלוקה, בהדקי היציאה של המונה או של מערכת המנייה במתח נמוך או בהדקי היציאה של מכל מדידה או של תא המדידה במתח גבוה;
:- &quot;פעולות ברשת&quot; - עבודות פיתוח והקמה, לרבות השגת אישורי רשויות, הסכמות בעלים או מחזיקי מקרקעין וכל אישור אחר הנדרש לפי כל דין לביצוען;
:- &quot;פרמיה אורבנית&quot; - פרמיה המשולמת למיתקן ייצור או למיתקן אגירה לפי [[אמת מידה 35מה]];
:- &quot;קיבולת מיתקן אגירה&quot; - כמות האנרגיה הניתנת לאחסון במיתקן אגירה במונחי קילו-וואט שעה;
:- &quot;רשת חלוקה&quot; - רשת מתח נמוך או רשת מתח גבוה, לפי העניין;
:- &quot;שילוב מיתקן&quot; - חיבור של מיתקן לרשת החשמל הפנימית במקום צרכנות קיים או בבניין בהקמה שטרם נרשם לגביו צרכן פלוני בפנקסי מחלק לצורך צריכה עצמית והוצאת אנרגיה לרשת חלוקה;
:- &quot;תהליך סנכרון&quot; - בדיקות הכנסה לניצול ובדיקות סנכרון לרשת שמבצע המחלק למיתקן כתנאי להפעלה המסחרית של המיתקן;
:- &quot;תיק עבודה&quot; - הזמנה לחיבור או לשילוב מיתקן הנפתחת במשרדי המחלק;
:- &quot;תנאים לזכאות לתעריף המבוקש&quot;, &quot;אסדרה&quot; - אמות מידה הקובעות את התנאים לקבלת התעריף לזמינות ולאנרגיה המיוצרת במיתקן;
:- &quot;תשובת מחלק חיובית&quot; - התחייבות המחלק לחיבור המיתקן או לשילוב המיתקן, לרבות שילוב שבמסגרתו מבוקש להגדיל חיבור, לפי העניין, לפי [[אמת מידה 35כ2]], שהועבר בעבורה תשלום ראשון לפי [[סעיף (א) באמת מידה 35כ3]].

@ (תיקון: תשפ&quot;א-6) : {{ממורכז|'''נספח [[לאמת מידה 35כ1]]''' (((נמחק)))}}

@ 35כ2. (תיקון: 15.11.18, 18.11.19, 23.12.19, 25.11.20, 8.2.22, 19.3.23, 6.9.23, 29.11.23, 13.12.23, 13.1.25, 14.5.25; תשע&quot;ט-4, תש&quot;ף-10, תש&quot;ף-14, תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;ג-13, תשפ&quot;ד-6, תשפ&quot;ד-7, תשפ&quot;ד-10, תשפ&quot;ד-14, תשפ&quot;ד-32, תשפ&quot;ה, תשפ&quot;ה-3, תשפ&quot;ה-13, תשפ&quot;ה-15, תשפ&quot;ה-29, תשפ&quot;ו-3) : '''הגשת בקשה ותשובת מחלק'''
: (א) (((בוטל).))
: (ב) '''זהות מבקש שילוב מיתקן'''
:: מבקש שילוב מיתקן יהיה צרכן בעלים רשום.
: (ג) '''רישום באתר האינטרנט בטרם הגשת בקשה'''
:: (1) מבקש ירשום, טרם הגשת הבקשה, באתר אינטרנט ייעודי של המחלק את הספק המיתקן המבוקש, גודל החיבור המבוקש, האם מבוקש חיבור חדש או הגדלת חיבור ואת שם האסדרה המבוקשת. כתנאי לרישום הבקשה, יגבה המחלק מהמבקש, באמצעות אתר האינטרנט, תשלום כקבוע בשורה 14 ללוח תעריפים 4.3–1 ([[בסימן זה]] - תשלום בעד הרישום).
:: (2) נוסף על האמור בסעיף קטן (1), לעניין מיתקן במתח גבוה, יפיק המחלק למבקש, במועד הרישום, חשבונית לתשלום בעד בדיקת הבקשה, כקבוע בשורה 15 ללוח תעריפים 4.2–1 בניכוי סכום התשלום בעד הרישום.
:: (3) שילם המבקש את התשלום בעד הרישום, ישלח המחלק למבקש אסמכתה המאשרת את קבלת התשלום ואת ההספק המותקן המבוקש שעבורו התקבל התשלום ([[בסימן זה]] - הספק רשום).
:: (4) המחלק יוודא קיומה של כמות פנויה לרישום אצל המחלק הדומיננטי טרם משלוח האסמכתה לפי סעיף קטן (3) לצרכניו. הודיע המחלק הדומיננטי למחלק כי לא קיימת כמות פנויה לרישום, ישיב המחלק לצרכן את התשלומים שביצע לפי סעיף זה.
:: (5) המחלק הדומיננטי יעדכן אחת ליום באתר האינטרנט שלו את הכמות הפנויה לרישום בהתאם להספק הרשום המצטבר של צרכניו ושל צרכני מחלקים אחרים.
:: (6) בכל מקרה, לא יושב למבקש תשלום בעד רישום שביצע אלא אם כן לא הייתה קיימת כמות פנויה לרישום כאמור בפסקה (4).
: (ד) (((בוטל).))
: (ד1) '''הגשת בקשה באתר האינטרנט'''
:: (1) המבקש יגיש בקשה לחיבור או שילוב מיתקן בתוך 14 ימים ממועד קבלת אסמכתה המאשרת קבלת תשלום כקבוע בסעיף (ג)(3), ויצרף לה את כלל המסמכים הנדרשים לצורך עמידה בתנאי סף לבדיקת הבקשה לפי סעיף (ה) (להלן בסעיף זה - הבקשה והמסמכים).
:: (2) הבקשה והמסמכים יוגשו באופן מקוון באמצעות אתר האינטרנט של המחלק; המחלק יבצע את כל הפעולות הנדרשות כדי לאפשר הגשה מקוונת כאמור.
:: (3) 3 ימי עבודה לפני המועד האחרון להגשת הבקשה והמסמכים ישלח המחלק למבקש באופן מקוון תזכורת בדבר חובת הגשתם.
:: (4) לא הגיש המבקש את הבקשה והמסמכים בתוך המועד הקבוע בסעיף קטן (1), יפקע רישום ההספק; פקע רישום ההספק, ישלח המחלק הודעה על כך למבקש באופן מקוון בתוך 5 ימי עבודה מהמועד האחרון להגשת הבקשה והמסמכים.
: (ד2) '''הגשת בקשה במשרדי מחלק שאינו מחלק דומיננטי'''
:: (1) על אף האמור בסעיף (ד1), מחלק שאינו מחלק דומיננטי רשאי לאפשר את הגשת הבקשה והמסמכים באמצעות זימון המבקש למשרדיו; זימון המבקשים למשרדי המחלק ייעשה בהתאם לסדר מועד ביצוע התשלום בעד הרישום, ובכל מקרה לא יאוחר משלושים ימי עבודה מיום שהמבקש ביצע את התשלום בעד הרישום.
:: (2) לא הגיע המבקש במועד שאליו זומן, יתאם המחלק עם המבקש מועד נוסף בתוך שלושים ימי עבודה ממועד הזימון הראשון.
:: (3) לא הגיע המבקש במועד הנוסף שאליו זומן לפי סעיף קטן (2), יפקע רישום ההספק; המחלק ישלח הודעה למבקש על פקיעת הרישום בתוך 5 ימי עבודה ממועד פקיעתו.
: (ה) '''תנאי סף לבדיקת בקשה'''
:: (1) מחלק יוודא את קיומם של המסמכים והנתונים שלהלן, כתנאי סף לבדיקת הבקשה:
::: (א) שם המבקש, כתובתו ודרכי ההתקשרות עמו;
::: (ב) טכנולוגיית המיתקן ופירוט הציוד של המיתקן;
::: (ג) נקודת ההזנה וסכימת חיבור חד-קווית של המיתקן;
::: (ד) הספק מותקן מתוכנן, ולגבי מיתקן בטכנולוגיה פוטו-וולטאית, גם הספק מצרפי מתוכנן של המודולים;
::: (ה) גודל החיבור המבוקש ביחידות קילו וולט אמפר;
::: (ו) למבקש מיתקן פוטו-וולטאי בהספק מותקן נמוך מ-15 קילו וואט - יציין המבקש אם הוא מעוניין במונה ייצור;
::: (ז) מועד מבוקש לביצוע החיבור, הגדלת החיבור או השילוב; המועד המבוקש לא יעלה על המועד המחייב המרבי לסנכרון;
::: (ח) אם מבקש החיבור או השילוב מבקש לקבל תעריף - התעריף המבוקש לטכנולוגיית הייצור בהתאם לתעריפים שבתוקף שפרסמה הרשות והתנאים לזכאות לקבלת התעריף שבמסגרתם הוא מבקש להקים את המיתקן; אם במסגרת האסדרה המבוקשת ניתן לפעול לפי יותר משיטת התחשבנות אחת, יודיע המבקש גם מהי שיטת ההתחשבנות המבוקשת; אם במסגרת האסדרה המבוקשת ניתן לפעול לפי יותר ממסלול תעריף אחד, יודיע המבקש גם מהו מסלול התעריף המבוקש לצרכן המבקש להקים מיתקן פוטו-וולטאי בהספק קטן מ-15 קילו וואט בלא מונה ייצור, שיטת ההתחשבנות תהיה בעד הזרמת החשמל בלבד בהתאם לקבוע [[בסעיף (ג) באמת מידה 176]];
::: (ט) מיקום מוצע להתקנת מונה הייצור, אלא אם כן מבקש השילוב פטור מהתקנת מונה ייצור בהתאם לתנאים לזכאות לתעריף המבוקש;
::: (ט1) למבקש חיבור או שילוב של מיתקן פוטו-וולטאי - אופן ההתקנה של המיתקן, מבין האפשרויות האלה: קרקעי, דו-שימוש או אחר; במקרה של &quot;דו-שימוש&quot; יפרט המבקש את המיקום המוצע מבין האפשרויות המנויות [[בהגדרה &quot;מיתקן פוטו-וולטאי&quot; שבסעיף (א) לאמת מידה 175]]; במקרה של &quot;אחר&quot; יפרט המבקש את סוג השימוש שמעליו מוצע להקים את המיתקן;
::: (י) מסמך מטעם מוסד התכנון הרלוונטי על הפקדת התכנית בתנאים, או תכנית מאושרת, או היתר בנייה, או כל דרישה אחרת, למיתקן הנדרש להיתר בנייה, אם נקבע בתנאים לזכאות לתעריף דרישה למסמך כאמור;
::: (יא) המיתקן שלו מיועד החיבור הוא מיתקן שאינו נדרש להיתר - תצהיר חתום בפני עורך דין ערוך לפי נספח א' לאמת מידה זו;
::: (יב) המיתקן שלו מיועד החיבור הוא מיתקן במתח גבוה - קבלה על התשלום בעד בדיקת הבקשה;
::: (יג) (((נמחקה);))
::: (יד) אם המיתקן שלו מיועד החיבור הוא מיתקן אגירה כהגדרתו [[באמת מידה 35מה]] - בקשה לניהול המיתקן לפי הוראות [[אמת מידה 35מה]] על ידי המחלק לצורך זכאות לפרמיה אורבנית;
::: (טו) למבקש מיתקן אגירה או מיתקן בשילוב אגירה - קיבולת מיתקן האגירה ואופן הצימוד.
:: (2) נוסף על אמור בסעיף קטן (1), בבקשת חיבור יוודא המחלק את קיומם של המסמכים והנתונים שלהלן, כתנאי סף לבדיקת הבקשה:
::: (א) מספרי גוש וחלקה ומספר מגרש לפי תוכנית בניין עיר, אם ישנה, של מקום המיתקן שלו מיועד החיבור;
::: (ב) קובץ ממוחשב מסוג DWG עם תיחום של החצרים או של חטיבת הקרקע או יחידת השטח שבהם מבוקש החיבור על רקע תכנית מדידה עם גושים וחלקות;
::: (ג) (((בוטלה).))
:: (3) נוסף על האמור בסעיף קטן (1), בבקשת שילוב יוודא המחלק את קיומם של המסמכים והנתונים שלהלן, כתנאי סף לבדיקת הבקשה:
::: (א) פרטי מיתקנים קיימים במקום הצרכנות, טכנולוגיית המיתקנים, הספקם והתעריף המשולם בגינם;
::: (א1) מספר החוזה ומספר המונה של מקום הצרכנות שבו יתבצע השילוב;
::: (ב) אם מבקש השילוב אינו מעוניין להזרים את מלוא ההספק המיוצר לרשת החשמל, יצוין הספק ההזרמה המרבי לרשת;
::: (ג) אם מבקש השילוב מעוניין להגדיל חיבור במקום הצרכנות - גודל החיבור המבוקש בקילו וולט אמפר;
::: (ד) סימון מיקום המיתקן המוצע על גבי העתק חתום של תשריט תכנית הבנייה (גרמושקה) של המבנה הרלוונטי במקום הצרכנות, ואם לא ניתן להשיג תשריט כאמור או שהמיתקן קרקעי - תצלום אוויר של המרכז למיפוי ישראל (על רקע אורתופוטו), עם סימון מיקום המיתקן, חתום ומאושר על ידי המרכז או תכניות העמדת המיתקן בקואורדינטות בהעתק; לחלופין, הצרכן רשאי לזמן ביקור של המחלק במקום הצרכנות, שבמסגרתו יתועד מיקום המיתקן בצילום על ידי הבודקים מטעם המחלק; בעד הביקור ישלם המבקש למחלק תעריף כקבוע בשורה 25 ללוח תעריפים 4.3–1.
: (ו) '''הודעה על עמידה בתנאי הסף לבדיקת הבקשה'''
:: (1) המחלק יודיע בכתב למבקש, בתוך 7 ימי עבודה ממועד הגשת המסמכים המפורטים בסעיף (ה), כי הוגשו כל הנתונים, המסמכים והתשלומים המהווים תנאי סף לבדיקת הבקשה (להלן - הודעה על עמידה בתנאי הסף) או כי עליו להשלים, בתוך 14 ימים מיום מתן ההודעה, נתונים, מסמכים ותשלומים לצורך עמידה בתנאי הסף לבדיקת הבקשה; רשימת הנתונים, המסמכים והתשלומים המבוקשת על ידי המחלק בהודעה כאמור תהיה סופית; המחלק יודיע בכתב למבקש, בתוך 7 ימי עבודה מיום המצאת כל הנתונים, המסמכים והתשלומים על עמידה בתנאי הסף.
:: (2) לא הגיש המבקש את כל המסמכים, הנתונים והתשלומים בהתאם לסעיף קטן (1) או שהגישם באופן לא תקין, ידחה המחלק את בקשתו ויפרט בתשובתו את הסיבות לדחיית הבקשה.
: (ו1) '''סדר בדיקת הבקשות על ידי המחלק'''
:: סדר בדיקת הבקשות על ידי המחלק יהיה בהתאם למועד שבו שלח את ההודעה על עמידה בתנאי הסף לבדיקה.
: (ז) '''הגרלה'''
:: (()) ((&lt;s&gt;(1)&lt;/s&gt;)) על אף האמור בסעיף (ו)(3), אם נקבע בתנאים לזכאות לתעריף המבוקש כי סדר בדיקת הבקשות ייקבע באמצעות הגרלה, יחולו הוראות אלה:
:: (1) בקשות לחיבור או שילוב לפי הודעת זכייה שהוגשו בתוך 14 ימי עבודה מהמועד הקובע למשרדי המחלק, ייכללו בהגרלה;
:: (2) תנאי להשתתפות בהגרלה הוא תשלום בעד רישום כקבוע בסעיף (ג);
:: (3) המחלק יבדוק את הבקשות לפי הסדר שנקבע בהגרלה שערכה הרשות;
:: (4) בקשות שיוגשו לאחר המועד האחרון האמור בפסקה (1) יירשמו ויטופלו לפי סדר בדיקת בקשות אשר יהיה בהתאם לסדר הגשת הבקשות הקבוע בסעיף (ו1).
: (ח) '''בדיקת הבקשה על ידי המחלק'''
:: עמד המבקש בתנאי הסף לבדיקת הבקשה, יבדוק המחלק את הנתונים האלה:
:: (1) פעולות ברשת החלוקה וההולכה אשר נדרשות כדי לחבר, להגדיל חיבור או לשלב את המיתקן בזמן הקצר ביותר;
:: (2) (((בוטלה);))
:: (3) ככל שנקבעו בתנאים לזכאות לתעריף המבוקש תנאים נוספים להגשת בקשה לחיבור או שילוב - עמידת המבקש בתנאים אלה;
:: (4) המחלק יבדוק את הבקשה בהתאם לדרישות מערכתיות, קריטריונים והנחיות שיורה מנהל המערכת מכוח הסמכות לפי [[סעיף 5(ג)(1) לחוק משק החשמל]] ובהתאם לאמות מידה שנקבעו לעניין זה, אם נקבעו (להלן - הנחיות מנהל המערכות).
: (ט) '''תשובת המחלק'''
:: (1) המחלק ישיב בכתב לבקשת מבקש, עם העתק למנהל המערכת, בתוך 30 ימי עבודה מיום שליחת ההודעה על עמידה בתנאי הסף לבדיקת הבקשה. אם סדר בדיקת הבקשות נקבע בהגרלה, המחלק ישיב לבקשות כלל מבקשי החיבור או השילוב בתוך 30 ימי עבודה מיום פרסום תוצאות ההגרלה.
:: (2) בתשובה לפי סעיף קטן (1), יפרט המחלק את הפרטים האלה:
::: (א) פרטים על אודות הבקשה ובהם -
:::: (1) כתובת מקום הצרכנות;
:::: (2) מספר ההזמנה;
:::: (3) סוג הבקשה - חיבור או שילוב;
:::: (4) טכנולוגיית הייצור המבוקשת;
:::: (5) לעניין מיתקן פוטו-וולטאי - אופן התקנת המיתקן בהתאם למפורט בסעיף (ה)(1)(ט1);
:::: (6) ההספק המותקן המבוקש לחיבור או לשילוב; בעבור מיתקנים פוטו-וולטאיים - יצוין גם הספק המודולים והמהפכים בקילו-וואט; בעבור מיתקן אגירה או מיתקן בשילוב אגירה - יצוינו גם קיבולת וצימוד מיתקן האגירה והספק המהפכים שהתבקשו על ידי המבקש;
:::: (7) גודל החיבור המבוקש;
:::: (8) שם האסדרה שבמסגרתה מבוקש להקים את המיתקן;
:::: (9) תעריף להזרמת אנרגיה, אם התבקש;
:::: (10) לעניין מיתקן פוטו-וולטאי הכולל אפשרות לבחירת שיטת התחשבנות - תצוין שיטת ההתחשבנות בהתאם לבקשת המבקש;
:::: (11) מועד החיבור או השילוב המבוקש על ידי המבקש;
:::: (12) המועד המאוחר ביותר להעברת המסמכים לצורך עמידה בתנאים לסנכרון המיתקן כקבוע [[באמת מידה 35כ4(ד)]];
:::: (13) המועד המחייב המרבי לשילוב המיתקן בהתאם לאסדרה או להליך שבו מוקם המיתקן;
::: (ב) המחלק יציין האם ביכולתו להתחייב לחיבור או לשילוב המיתקן במועד המבוקש לחיבור או לשילוב, לפי העניין; אם אין ביכולתו להתחייב כאמור, יציין המחלק את המועד המוקדם ביותר שלו הוא יכול להתחייב לחיבור או לשילוב המיתקן לרשת; אם מועד ההתחייבות לחיבור שקבע המחלק הוא מאוחר למועד החיבור שביקש המבקש, יפרט המחלק בתשובתו את הפרויקטים הנדרשים לביצוע לצורך חיבור או שילוב המיתקן בהיבט מערכת החלוקה ומערכת המסירה בהתאם לנספח ב';
::: (ג) הספק ההזרמה המרבי לרשת בקילו וולט אמפר במועד ההתחייבות לחיבור; למיתקנים בשילוב אגירה, יצוין הספק הטעינה המרבי מהרשת בקילו וולט אמפר במועד ההתחייבות לחיבור; אם לא ניתן להזרים או לטעון את מלוא ההספק המבוקש במועד ההתחייבות לחיבור, יפרט המחלק את מגבלות ההזרמה, אומדנים לא מחייבים להיקף השימוש במגבלות ומועד הסרת מגבלת ההזרמה; אם המחלק קבע מגבלות הזרמה, יפרט בתשובתו את הפרויקטים הנדרשים לביצוע לצורך הסרת מגבלת ההזרמה בהיבט מערכת החלוקה ומערכת המסירה בהתאם לנספח ב';
::: (ד) אם נקבעו מגבלות הזרמה, יפרט המחלק בתשובתו את האמצעים שנדרש המבקש להתקין כדי לאכוף את מגבלות ההזרמה, לרבות הגדרת המיתקן כמיתקן מנוהל (להלן בפסקה זו - האמצעים המגבילים), וכן יציין את המועד שבו יהיה ניתן להסיר את האמצעים המגבילים; האמצעים המגבילים יותקנו על ידי המבקש, באחריותו הבלעדית ועל חשבונו בהתאם לדרישות המחלק לגבי אותו מיתקן;
::: (ה) גודל החיבור שיינתן למבקש, לרבות הגדלת חיבור אם נדרשה;
::: (ו) אם הבקשה אינה עומדת באחד או יותר מתנאי הזכאות לתעריף או אם מועד ההתחייבות לחיבור עולה על 180 ימים מהמועד המחייב המרבי לסנכרון, ובמקרה של מחלק שאינו דומיננטי - 210 ימים מהמועד האמור, המחלק יציין זאת בתשובתו וידחה את הבקשה;
::: (ז) אם לצורך חיבור או שילוב המיתקן או הסרת מגבלת הזרמה נדרשות פעולות במערכת המסירה שאינן מופיעות בתוכנית הפיתוח או שהן מוגדרות כפרויקט מעוכב לפי [[אמת מידה 35לז1]], יתחייב המחלק להשלים את חיבור או שילוב המיתקן או להסיר את מגבלת ההזרמה, לפי העניין, כתלות בהשלמת הפרויקט ולא ינקוב במועד מסוים;
::: (ח) סבר המחלק כי החיבור המבוקש או הגדלת החיבור המבוקשת הם בגדר חיבור חריג או חיבור מיוחד, יציין זאת בתשובתו;
::: (ט) צורך בחדר שנאים, בהתאם לקבוע [[בסימן א' לפרק זה]];
::: (י) האופן שבו ניתן להשיג על תשובת המחלק לפי סעיף (יג).
:: (3) המחלק יפרסם באתר האינטרנט שלו נוסח שעל פיו תהיה ערוכה תשובת המחלק בהתאם לאמור בסעיף קטן (2).
:: (4) במקרה שבו הציוד אינו תואם את הדרישות המערכתיות לציוד שקבע מנהל המערכת, יודיע המחלק למבקש, במסגרת תשובת מחלק חיובית, כי עליו לשנות את סוג הציוד שבכוונתו להתקין. לא עדכן המבקש את סוג הציוד בתוך שלושים ימי עבודה ממועד תשובת המחלק, תפקע תשובת המחלק החיובית.
:: (5) על אף האמור בסעיף קטן (2), אם הבקשה אינה עומדת בתנאי הזכאות לתעריף המבוקש, ידחה המחלק את הבקשה ([[בסימן זה]] - תשובת מחלק שלילית לתעריף). המחלק יפרט בתשובה את הסיבה לדחיית הבקשה ויאפשר למבקש לעדכן את הבקשה בתוך 14 ימי עבודה.
:: (6) המחלק יפעל ביעילות כדי לתת תשובת מחלק חיובית, ואולם, אם סבר המחלק כי אי-אפשר לסיים את הפעולות ברשת ולתת תשובה חיובית לחיבור המיתקן במועד המבוקש לחיבור, רשאי המחלק לדחות את הבקשה ויפרט בתשובתו את הפעולות ברשת הנדרשות על מנת לאפשר תשובת מחלק חיובית לחיבור, ומדוע אי-אפשר להשלימן במועד המבוקש לחיבור ([[בסימן זה]] - תשובת מחלק שלילית לחיבור).
::: (((הוראת שעה מיום 14.1.2024 עד יום 13.1.2027):)) המחלק יפעל ביעילות כדי לתת תשובת מחלק חיובית, ואולם, אם סבר המחלק כי אי-אפשר לסיים את הפעולות ברשת ולתת תשובה חיובית לחיבור המיתקן במועד המבוקש לחיבור או אם היקף ויסות האנרגיה השנתי הצפוי של המיתקן יעלה על 300 שעות כפול ההספק המתוקן של המיתקן, רשאי המחלק לדחות את הבקשה ויפרט בתשובתו את הפעולות ברשת הנדרשות על מנת לאפשר תשובת מחלק חיובית לחיבור, ומדוע אי-אפשר להשלימן במועד המבוקש לחיבור ([[בסימן זה]] - תשובת מחלק שלילית לחיבור).
:: (7) בתשובת מחלק שלילית לחיבור יציין המחלק את התיקונים שיש לערוך בבקשה, המאפשרים למחלק לתת תשובת מחלק חיובית בהתאם לתנאים לזכאות לתעריף; המחלק יתייחס בתשובתו בפרט לתיקונים האלה:
::: (א) ההספק המותקן המרבי;
::: (א1) למיתקן שמבוקש כי יחובר לרשת מתח גבוה בלבד - אומדן לא מחייב של השעות שבהן אפשר להזרים אנרגיה לרשת עד להשלמת הפעולות הנדרשות ברשת והתקופה שבה תחול מגבלה זו, לפי שיקול דעתו הבלעדי של המחלק;
::: (א2) כל עדכון נוסף בבקשה שיש בו כדי לאפשר תשובת מחלק חיובית או חיובית מוגבלת;
::: (ב) המועד המוקדם ביותר, ככל שקיים, שבו ניתן להתחייב לחיבור או לשילוב המיתקן שלגביו ניתן לתת תשובה חיובית או תשובה חיובית מוגבלת, בכפוף לתיקון הבקשה לפי הצעת המחלק כאמור בפסקאות (א) עד (א2), ובלבד שמועד זה לא יעלה על שישה חודשים לאחר המועד המחייב המרבי לסנכרון.
:: (8) נתן המחלק תשובת מחלק שלילית לחיבור, יהיה המבקש רשאי, בתוך 14 ימי עבודה, לעדכן את הבקשה בהתאם לתשובת המחלק.
:: (9) עדכן המבקש את הבקשה בהתאם לתשובת מחלק שלילית לחיבור או תשובת מחלק שלילית לתעריף, ייתן המחלק למבקש, בתוך 14 ימי עבודה ממועד הגשת הבקשה המתוקנת, תשובת מחלק מעודכנת.
:: (9א) לעניין תשובת מחלק חיובית שניתנה לגבי בקשה מעודכנת שהוגשה בהתאם לתשובת מחלק שלילית לפי סעיף קטן (7)(א1), בתום התקופה האמורה באותו סעיף תהפוך התשובה לתשובת מחלק חיובית מלאה לגבי הבקשה הראשונית שהוגשה על ידי המבקש.
:: (10) כל עוד לא ניתנה תשובת מחלק חיובית, כל הוצאה שהוציא מבקש החיבור לצורך התקנת המיתקן תהא על אחריותו בלבד, ולא יהיו לו כל טענות או תביעות כלפי המחלק לפיצוי או לשיפוי בשל ההוצאות שהוציא או בשל כל נזק אחר.
:: (11) לא השיב המחלק לבקשת מבקש חיבור בתוך המועד הקבוע בסעיף קטן (1), יפצה המחלק את המבקש בסך הקבוע בשורה 5 או 11 ללוח תעריפים 12.1–1, בהתאם למתח החיבור המבוקש.
:: (12) אומדן השעות שבהן אפשר להזרים אנרגיה לרשת, שנתן המחלק לפי סעיף קטן (7)(א1), אינו מחייב את המחלק; במקרה של חריגה מאומדן השעות האמור, במשך התקופה שבה המיתקן פועל באופן חלקי לפי אותו סעיף קטן, לא יהיו למבקש כל טענות או תביעות כלפי המחלק לפיצוי או לשיפוי בשל הוצאות שהוציא או בשל כל נזק אחר, לרבות טענות או תביעות לפי [[אמת מידה 37]], לפי [[אמת מידה 48א]] ולפי [[סעיף (א1) לאמת מידה 141]].
:: (13) בתשובת המחלק יצוין כי המחלק רשאי לווסת את ההספק המוזרם לרשת ממיתקן הייצור לצרכים מערכתיים של רשת ההולכה או של רשת החלוקה, בהיקף שלא יעלה על 100 שעות בשנה קלנדרית כפול ההספק המותקן; נוסף על האמור, יצוין בתשובת המחלק כי ויסות כאמור יהיה בלא תמורה כל שהיא ליצרן וכי אין בוויסות הספק המוזרם לרשת כאמור כדי לגרוע מאפשרותו של המחלק לווסת את ההספק המוזרם לרשת בהתאם לקבוע באמות מידה אחרות.
::: (((הוראת שעה מיום 14.1.2024 עד יום 13.1.2027):)) בתשובת המחלק יצוין כי המחלק רשאי לווסת את ההספק המוזרם לרשת ממיתקן הייצור לצרכים מערכתיים של רשת ההולכה או של רשת החלוקה, בהיקף שלא יעלה על 200 שעות בשנה קלנדרית כפול ההספק המותקן, במהלך שלוש השנים הראשונות ממועד ההפעלה המסחרית; לאחר שלוש שנים כאמור, היקף השעות המווסתות לא יעלה על 100 שעות בשנה קלנדרית כפול ההספק המותקן; נוסף על האמור, יצוין בתשובת המחלק כי ויסות כאמור יהיה בלא תמורה כל שהיא ליצרן וכי אין בוויסות הספק המוזרם לרשת כאמור כדי לגרוע מאפשרותו של המחלק לווסת את ההספק המוזרם לרשת בהתאם לקבוע באמות מידה אחרות.
:: (13) (((מספור שגוי במקור):)) נתן המחלק תשובת מחלק חיובית לחיבור, תשובתו תכלול גם את הנתונים האלה:
::: (א) מידע אם המיתקן זכאי לפרמיה אורבנית;
::: (ב) אם המיתקן זכאי לפרמיה אורבנית - גובה הפרמיה ותקופת ההתחייבות לתשלומה בהתאם לקבוע בלוח תעריפים 6.7–27.
: (ט1) (((בוטל).))
: (י) (((בוטל).))
: (יא) '''אישור העמדת בטוחה'''
:: ככל שנקבעה בתנאים לזכאות לתעריף המבוקש דרישה להפקדת בטוחה, יבדוק המחלק שהבטוחה הוגשה בהתאם לתנאים לזכאות לתעריף. לא המציא המבקש את הבטוחה במועד שנקבע בתנאים לזכאות לתעריף, תפקע תשובת המחלק.
: (יב) '''רישום מיתקן ייצור באתר האינטרנט - מסלול מהיר'''
:: (1) על אף האמור בסעיפים (ג) עד (ט1) לאמת מידה זו [[ובאמות מידה 35כ3]] [[ו-35כ4]], למעט [[סעיפים (ג), (ה) ו-(ז) לאמת מידה 35כ4]], מבקש רשאי לשלב במקום צרכנות קיים או במקום צרכנות בהקמה שטרם נרשם לגביו צרכן פלוני בפנקסי מחלק, מיתקן ייצור בטכנולוגיה פוטו-וולטאית או מיתקן אגירה, במסלול מהיר, בהתאם להוראות סעיף זה, אם מתקיימים לגבי הבקשה והמיתקן כל התנאים האלה:
::: (א) סך ההספק המצרפי של הממירים לכל טכנולוגיה בנקודת החיבור אינו עולה על 15 קו&quot;א;
::: (ב) (((נמחקה);))
::: (ג) בבקשה לשילוב מיתקן במקום צרכנות קיים - המבנה שעליו יוקם המיתקן הוקם כדין, ומבקש החיבור קיבל לגביו [[+#תוספת טופס 4|טופס 4]] לפי [[תקנות התכנון והבנייה (אישורים למתן שירותי חשמל, מים וטלפון), התשמ&quot;א-1981]], או תעודת גמר כהגדרתה [[בסעיף 70א לחוק התכנון והבנייה]]; בבקשה לשילוב מיתקן במקום צרכנות בהקמה - אושר הסכם התיאום הטכני לפי [[אמת מידה 35ג]] [[או 35יג]], לפי העניין, שנעשה במסגרת הליך חיבור החשמל למבנה שעליו יוקם המיתקן;
::: (ד) לא נדרשת הגדלת חיבור במקום הצרכנות;
::: (ה) קיימת כמות פנויה לרישום באסדרה שקבעה הרשות שלגביה נוגעת הבקשה;
::: (ו) שיטת ההתחשבנות עם המיתקן תהיה שיטת תשלום בעבור הזרמה לרשת הקבועה [[באמת מידה 176(ג)]].
:: (1א) על אף האמור בסעיף קטן (1)(א), מבקש רשאי לשלב במסלול מהיר מיתקן ייצור פוטו-וולטאי או מיתקן ייצור פוטו- וולטאי משולב אגירה גם אם סך ההספק המצרפי גדול מ-15 קו&quot;א, אם מתקיימים לגבי הבקשה גם תנאים אלה:
::: (א) סך ההספק המצרפי של הממירים לכל טכנולוגיה בנקודת החיבור אינו עולה על 630 קו&quot;א;
::: (ב) ההספק המצרפי המותקן בנקודת החיבור קטן מ-70% מגודל החיבור;
::: (ג) ניתנה התחייבות המבקש שלא להזרים לרשת מעל 15 קו&quot;א ולהתקין אמצעי טכני שיגביל את ההזרמה לרשת אם תיקבע מגבלה כאמור בתשובת המחלק;
::: (ד) נדרש תיאום טכני לצורך התקנת מונה ייצור למיתקן - המחלק יבצע את התיאום לאחר מתן תשובת המחלק.
: (1ב) על אף האמור בסעיף קטן (1)(א), מבקש רשאי לשלב במסלול מהיר מיתקן ייצור פוטו-וולטאי או מיתקן ייצור פוטו-וולטאי משולב אגירה או מיתקן אגירה, גם אם סך ההספק המצרפי גדול מ-15 קו&quot;א, אם מתקיימים לגבי הבקשה גם תנאים אלה:
::: (א) לא מותקן בנקודת החיבור מיתקן ייצור או אגירה;
::: (ב) המיתקן נועד לצריכה עצמית בלבד, בלא הזרמה לרשת;
::: (ג) הספק המיתקן אינו עולה על 8 מו&quot;א;
::: (ד) ההספק המותקן בנקודת החיבור קטן מגודל החיבור;
::: (ה) בעבור מיתקנים בהספק מותקן מעל 630 קו&quot;א הספק המיתקן קטן או שווה ל-20% מגודל החיבור;
::: (ו) ניתנה התחייבות המבקש שלא להזרים לרשת ולהתקין אמצעי טכני שיגביל את ההזרמה לרשת;
::: (ז) עמידה בתנאים הקבועים [[באמת מידה 35כ4(א), (א1), (ב)]].
:: (2) כדי לשלב מיתקן במסלול מהיר לפי סעיף קטן (1), (1א) ו-(1ב), ירשום המבקש באתר אינטרנט ייעודי של המחלק את כל הפרטים האלה:
::: (א) פרטים אישיים;
::: (ב) מספר המונה שאליו ישולב המיתקן או מספר ההזמנה לחיבור למבנה, לפי העניין;
::: (ג) סוג המיתקן;
::: (ד) הספק המיתקן המבוקש;
::: (ה) בעבור בקשות מכוח סעיף קטן (1) ו-(1א) התעריף המבוקש אשר יהיה תעריף שבתוקף שפרסמה הרשות ושניתן לשלם לפיו במסגרת התחשבנות בשיטת תשלום בעבור הזרמה לרשת לפי הוראות אמות מידה אלה. 
:: (3) התקיימו לגבי הבקשה ומיתקן הייצור התנאים המפורטים בסעיף קטן (1) ו-(1א), יפיק המחלק למבקש, במעמד הרישום, תשובת מחלק חיובית ואת רשימת המסמכים שהמבקש יידרש להגיש כתנאי לסנכרון בהתאם [[לסעיף (ד) לאמת מידה 35כ4]] ויצרף להן את הנוסח של ההסכם לרכישת חשמל (PPA).
:: (4) לתשובת המחלק החיובית ורשימת המסמכים שהמחלק מפיק לפי סעיף קטן (3), יצרף המחלק פירוט תשלומים שהמבקש יידרש לשלם כתנאי לסנכרון, שבו מפורטים התשלומים האלה:
::: (א) תשלום בעד הגשת הבקשה לפי התעריף הקבוע בשורה 14 ללוח תעריפים 4.3–1;
::: (ב) תשלום בעד החלפת מונה, אם נדרש, בהתאם [[לסעיף (א)(1)(ב)(1) לאמת מידה 35כ3]];
::: (ג) תשלום בעד בדיקות סנכרון בהתאם [[לסעיף (א)(1)(ד) לאמת מידה 35כ3]];
::: (ד) אם מבקש החיבור ביקש שבדיקת המיתקן תיעשה בידי המחלק בהתאם לאמור [[בסעיף (ג) לאמת מידה 35כ4]] - תשלום בעד בדיקת מיתקן בהתאם [[לסעיף (ג) לאמת מידה 35כ4]].
:: (5) מבקש החיבור יגיש למחלק את המסמכים שנדרש להגיש בהתאם לרשימה שהעביר המחלק לפי סעיף קטן (3) וישלם את התשלומים המפורטים בדרישת התשלום שהמחלק העביר לו לפי סעיף קטן (4), לכל המאוחר 30 ימים לפני מועד ההתחייבות לחיבור; הוגשו המסמכים ושולמו התשלומים כאמור, יחולו הוראות [[סעיף (ה) לאמת מידה 35כ4]], והמחלק יפעל לחיבור המיתקן בהקדם; לא הגיש המבקש את המסמכים כאמור או לא שילם את התשלומים כאמור, כולם או חלקם, וחלף המועד להתחייבות לחיבור, תבוטל תשובת המחלק החיובית והמבקש יידרש להגיש בקשה חדשה.
:: (6) הוראות סעיף זה יחולו גם על מחלק היסטורי; המחלק ההיסטורי יעדכן בכל רבעון את המחלק הדומיננטי על מיתקנים שנרשמו וחוברו למסלול המהיר בשטח החלוקה שלו.
:: (7) התקיימו לגבי הבקשה ומיתקן הייצור התנאים המפורטים בסעיף קטן (1ב), יפיק המחלק למבקש, במעמד הרישום, תשובת מחלק חיובית בכפוף להגשת המסמכים בהתאם [[לאמת מידה 35כ4(ה)(1א)]].
: (יג) '''השגה על תשובת מחלק'''
:: (1) סבר המבקש כי תשובת מחלק אינה עומדת באמות המידה או שלא נבדקה בהתאם להנחיות מנהל המערכת לפי [[סעיף 5(ג)(1) לחוק משק החשמל]] או בהתאם לסוגי המגבלות שפרסם המחלק לפי [[אמת מידה 35כ6(א)(3)]], רשאי להגיש פנייה מנומקת בכתב למחלק לצורך השגה על תשובת המחלק בתוך 14 ימים מיום קבלת תשובת המחלק.
:: (2) הוגשה השגה כאמור, יעביר המחלק, בתוך 5 ימי עבודה מיום קבלת ההשגה, העתק ממנה למנהל המערכת ויצרף אליה את התייחסותו בכתב לטענות המבקש; סבר מנהל המערכת, לאחר עיון בהשגה ובהתייחסות המחלק, כי תשובת המחלק אינה בהתאם להנחיותיו, ייתן למחלק הוראות לתיקון תשובת המחלק; מנהל המערכת רשאי לדרוש מהמחלק ומהמבקש מסמכים או נתונים נוספים הדרושים לו לצורך בחינת ההשגה, אם דרושים.
:: (3) מנהל המערכת יחליט בהשגה בתוך 7 ימי עבודה מיום שהתקבלה אצלו, ואם דרש מנהל המערכת מסמכים או נתונים נוספים כאמור בסעיף קטן (2), יחליט בהשגה בתוך 7 ימי עבודה מיום שהתקבלו אצלו כל המסמכים והנתונים הנוספים שדרש; החלטת מנהל המערכת בהשגה תהיה סופית, תינתן בכתב ותהיה מנומקת.
:: (4) המחלק ישיב למבקש בתוך 5 ימי עבודה מיום קבלת החלטת מנהל המערכת בהשגה, בהתאם להוראות שלהלן, לפי העניין:
::: (א) הורה מנהל המערכת למחלק לתקן את תשובתו למבקש כאמור בסעיף קטן (2) - יתקן המחלק את תשובת המחלק בהתאם להוראות מנהל המערכת (להלן בסעיף זה - תשובת מחלק מעודכנת); תשובת המחלק המעודכנת היא התשובה הסופית והמחייבת את המחלק והוא יצרף אותה, יחד עם העתק מהחלטת מנהל המערכת, למענה להשגת המבקש; מניין הימים לתשלום לפי [[סעיף (א)(2) לאמת מידה 35כ3]] יחל מיום שליחת המחלק תשובת מחלק מעודכנת;
::: (ב) החליט מנהל המערכת לדחות את ההשגה - יודיע המחלק למבקש על ההחלטה בדבר דחיית ההשגה ויצרף לה העתק מהחלטת מנהל המערכת; תשובת המחלק תפקע בתוך 7 ימים ממתן המענה להשגה או בהתאם [[לאמת מידה 35כ3]] ממועד מתן התשובה נושא ההשגה, לפי המאוחר;
::: (ג) המחלק יצרף לתשובה להשגה בקשה לתשלום ראשון לפי [[אמת מידה 35כ3(א)]]; אם לא שילם המבקש את התשלום כאמור בתוך 7 ימים, תפקע הבקשה.

@ : {{ממורכז|'''נספח א' [[לאמת מידה 35כ2]] - תצהיר למיתקן שאינו נדרש בהיתר בנייה'''}}
: אני הח&quot;מ ...................... נושא תעודת זהות ..........................., לאחר שהוזהרתי בדבר חובתי להצהיר את האמת וכי אהיה צפוי לעונשים הקבועים בחוק אם לא אעשה כן, מצהיר בזה בכתב כלהלן:
: 1. אני מתעתד להקים מיתקן פוטו-וולטאי בגודל ..................... קו&quot;ט (עד 700 KW) (להלן - המיתקן) על גג מבנה שהוקם כדין במקרקעין הידועים כתת-חלקה ............ חלקה ............ בגוש ............ ביישוב ............, כמפורט במסמכים שיצורפו לבקשתי לשילוב המיתקן ברשת.
: 2. ככל שצורף העתק תכנית בנייה של המבנה שעליו יוקם המיתקן לבקשתי האמורה, הוא העתק מתאים מתכנית הגשה מאושרת, המהווה חלק מהיתר הבנייה של המבנה שעליו יוקם המיתקן מושא בקשתי.
: 3. אני מצהיר כי המיתקן יוקם אך ורק על גג המבנה, כפי שסומן בצבע בהעתק לתכנית ההגשה שצורף לבקשתי או שסומן בצבע במסמך האורטופוטו המאושר על ידי המרכז למיפוי ישראל שצורף לבקשתי או במיקום שעליו הצבעתי בפני בודק ספק שירות חיוני במעמד סיור מקדים בשטח, אם התקיים סיור מקדים.
: 4. המתקן יוקם ויעמוד בדרישות [[תקנות התכנון והבנייה (עבודות ומבנים הפטורים מהיתר), התשע&quot;ד-2014]] (להלן - התקנות), אשר פורסמו בקובץ תקנות מס' 7400, 2014, עמ' 1532, ובמיוחד בדרישות [[-|תקנות 2]] [[-|ו-24 לתקנות]] [[-#תוספת ראשונה|והתוספת לתקנות]] ובדרישות הוראות כל דין רלוונטי.
: 5. ידוע לי כי אם לא אעמוד בהוראות [[-|התקנות הנזכרות לעיל]] על נספחיהן או בכל הוראה מחייבת על פי כל דין במועד ההקמה והחיבור לרשת של המיתקן, הרי שהמיתקן לא יחובר לרשת החשמל.
: 6. זהו שמי זו חתימתי ותוכן תצהירי אמת.
: חתימת המזמין ......................................
@ : {{ממורכז|'''אימות חתימה על ידי עורך דין'''}}
: אני, עורך דין ........................, מאשר כי ביום ..................... התייצב במשרדי ברח' ............................... מר/גב' ............................. נושא תעודת זהות ............................, לאחר שהזהרתי אותו/ה כי עליו/ה להצהיר את האמת שאם לא כן יהא/תהא צפוי/ה לעונשים הקבועים בחוק, אישר/ה את נכונות הצהרתו/ה דלעיל וחתם/ה עליה בפני.
: במקרה והמזמין הוא חברה או תאגיד:
: אני מאשר כי החברה או התאגיד רשומים כדין בישראל, קיימים ופעילים, וכי חתימת ................................ מס' זהות .......................... ו-.................................. מס' זהות ................................ בצירוף חותמת החברה או התאגיד מחייבת את החברה או התאגיד לכל דבר ועניין. אני מאשר כי הנ&quot;ל הוזהר/ו כי עליו/עליהם להצהיר אמת וכי הוא/הם יהיה/יהיו צפויים לעונשים הקבועים [[בחוק]], אם לא יעשו כן, ולאחר שהוזהר/ו כאמור חתם/מו על ההצהרה בפני.
: חתימה וחותמת עורך דין ........................................................


@ (תיקון: תש&quot;ף-10, תשפ&quot;ד-32)
: {{ממורכז|'''נספח ב' [[לאמת מידה 35כ2]] - רמת הפירוט הנדרשת במקרה שתשובת מחלק אינה תואמת את המועד המבוקש לחיבור או לשילוב מיתקן במקרה שבו קיימות מגבלות הזרמה'''}}
: {{ממורכז|'''פירוט הפרויקטים הנדרשים לביצוע במערכת המסירה לצורך חיבור או שילוב מיתקן או לצורך הסרת מגבלות הזרמה ותנאים'''}}
: {| style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;
! שם התחמ&quot;ש !! סך הספק ייצור מחובר לרכיב !! סך יכולת קליטת הספק נוכחית !! סך הספק מיתקני ייצור שיש התחייבות לחברם לרכיב !! קוד פרויקט בתוכנית הפיתוח למערכת המסירה (אם קיים) !! תוספת הספק לאחר ביצוע הפרויקט/ פרויקטים !! יש לסמן את החלופה המתאימה: {{ש}} • רלוונטי למועד החיבור/השילוב {{ש}} • רלוונטי למגבלת הזרמה
|-
| || || || || || ||
|}
: {{ממורכז|'''פירוט הפרויקטים הנדרשים לביצוע במערכת החלוקה (שנאי בתחמ&quot;ש/קו מתח גבוה/שנאי חלוקה), שבהם קיימת מגבלה של קליטת ייצור שבעבורם לא ניתן לאשר שהחיבור או השילוב של המיתקן יבוצע במועד המבוקש או שנקבעו לגביהם מגבלות הזרמה'''}}
: {| style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;
! שם קו מ&quot;ג/ מספר השנאי בתחמ&quot;ש !! מתח הקו !! יכולת העברה של הקו/הספק השנאי !! סך הספק מיתקני ייצור המחוברים בפועל לקו/לשנאי !! סך הספק מיתקני ייצור שיש התחייבות לחברם לקו/לשנאי !! אחוז העמסת קו/שנאי !! יש לסמן את החלופה המתאימה: {{ש}} • רלוונטי למועד החיבור/השילוב {{ש}} • רלוונטי למגבלת הזרמה
|-
| || || || || || ||
|}

@ 35כ3. (תיקון: 15.11.18, 23.9.19, 23.12.19, 25.11.20, 14.2.22, 3.7.22, 19.3.23, 31.12.25; תשע&quot;ט-4, תש&quot;ף-10, תש&quot;ף-14, תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;א-8, תשפ&quot;ב-21, תשפ&quot;ג-10, תשפ&quot;ד-32, תשפ&quot;ה, תשפ&quot;ו-9) : '''ביצוע חיבור או שילוב'''
: (א) '''תשלום ראשון'''
:: (1) לתשובת מחלק שלפיה בקשת החיבור או השילוב של המיתקן עומדת בתנאי הזכאות לתעריף יצרף המחלק הודעה לתשלום (להלן - התשלום הראשון) שתכלול תשלומים כמפורט להלן:
::: (א) למבקש חיבור - תשלום מקדמה ממבקש החיבור בגובה 10% מתעריף החיבור התקף, לפי לוח תעריפים 4.3–1 בעד חיבור מיתקן במתח נמוך או לפי לוח תעריפים 4.2–1 בעד חיבור מיתקן במתח גבוה; נקבע בתשובת המחלק כי החיבור המבוקש הוא חיבור חריג או מיוחד, יכלול התשלום הראשון גם תשלום בהתאם [[לאמת מידה 35לד]] [[או 35לה]], לפי העניין;
::: (ב) למבקש שילוב - תשלום בעד אלה:
:::: (1) תשלום בעד התקנת מונה צריכה דו-כיווני ומונה ייצור, אם יותקן, לפי התעריף הקבוע בשורה 9 ללוח התעריפים 5.4–2;
:::: (2) היה המיתקן מיתקן ייצור משולב במתח נמוך במקום צרכנות המחובר בגודל חיבור של 125×3 אמפר ומעלה - תשלום נוסף בעבור התקנת ארון למערכת מנייה או בעבור רכישת ארון כאמור להתקנה עצמית, לפי התעריף הקבוע בלוח 4.3–10, בהתאם לבחירת מבקש החיבור;
:::: (3) בבקשה לשילוב מיתקן שכוללת הגדלת חיבור - נוסף על האמור בפסקאות משנה (1) ו-(2) תשלום מקדמה ממבקש הגדלת חיבור בגובה 10% מתעריף החיבור, לפי לוח תעריפים 4.3–1 בעד חיבור מיתקן במתח נמוך או לפי לוח תעריפים 4.2–1 בעד חיבור מיתקן במתח גבוה;
::: (ג) למבקש חיבור או שילוב של מיתקן ייצור במתח גבוה, הודעת התשלום תכלול בנוסף לדרישת התשלום כאמור בפסקה (ב)(1) גם דרישה לתשלום בעד אלה:
:::: (1) בעד מכלי מדידה - מקדמה בגובה 10% מהתעריף הקבוע בעלות רכישה הובלה והתקנה בחדר מיתוג צרכן בלוחות תעריפים 4.2–3 או 4.2–4, לפי העניין;
:::: (2) בעד התקנת מערכת תקשורת לשליטה ובקרה - מקדמה בגובה 10% מהתעריף הקבוע בשורה 1 בלוח תעריפים 4.2–2;
::: (ד) חלפו 14 ימים מן המועד שבו הופקה תשובת המחלק והמבקש לא שילם את התשלומים הקבועים בסעיף קטן (1), ישלח המחלק למבקש תזכורת בדבר התשלום, הן באמצעות מסרון והן באמצעות הודעת דואר אלקטרוני, בהתאם לנתונים שמסר במסגרת הבקשה לחיבור או לשילוב מיתקן.
:: (2) לא שילם המבקש את התשלום הראשון בתוך 28 ימי עבודה, תפקע תשובת המחלק החיובית, אלא אם כן המבקש הגיש השגה והמחלק טרם השיב עליה או השיב עליה וטרם חלפו 7 ימים מהמועד שבו מסר את התשובה כאמור [[בסעיף (יג)(4)(ג) לאמת מידה 35כ2]]; המחלק ישלח הודעה למבקש על פקיעת תשובת המחלק בתוך 5 ימי עבודה ממועד פקיעתה.
:: (3) על חשבון כאמור בסעיף קטן (1) יחולו הוראות [[סעיף (ג) לאמת מידה 24]] בעניין חשבון לגבי שירות שטרם ניתן.
: (א1) '''שילוב מיתקן אגירה לאחר קבלת תשובת מחלק'''
:: (1) לאחר ביצוע תשלום ראשון כאמור בסעיף (א) ולפני השלמת מסמך התיאום הטכני כאמור בסעיף (ג), רשאי מבקש חיבור או שילוב של מיתקן ייצור, אם לא ביקש זאת במסגרת הבקשה, להודיע למחלק, באמצעות אתר האינטרנט של המחלק, על כוונתו לשלב מיתקן אגירה; מיתקן אגירה כאמור ישולב באותו מונה של מיתקן הייצור.
:: (2) בהודעה כאמור בסעיף קטן (1) יפרט המבקש את כל אלה:
::: (א) ההספק המותקן של מיתקן האגירה;
::: (ב) קיבולת מיתקן האגירה;
::: (ג) אופן הצימוד של מיתקן האגירה למיתקן הייצור (צימוד בזרם ישר או בזרם חילופין).
:: (3) הודיע המבקש על כוונתו כאמור בסעיף קטן (1), התיאום הטכני, הסכם הרכישה, התקנת המנייה, בדיקת המיתקן לצורך היתר הפעלה, בחינת העמידה לתנאים לסנכרון והסנכרון לרשת ייעשו למיתקן האגירה ולמיתקן הייצור באותו המועד, והמבקש לא יחויב בתשלום נוסף בעבור השירות שניתן למיתקן האגירה בשלב החיבור או השילוב.
:: (4) על אף האמור בסעיף קטן (3), אם המבקש אינו מעוניין שמיתקן האגירה ומיתקן הייצור יסונכרנו באותו המועד, יחייב המחלק את המבקש בתעריפים לבדיקת סנכרון למיתקן בהתאם לעלות הקבועה בשורות 21 עד 23 ללוח תעריפים 4.3–1 או בהתאם לעלות הקבועה בשורה 18 ללוח תעריפים 4.2–1, לפי העניין, בעבור כל אחד מהמיתקנים; תיאום שילוב מיתקן האגירה ייעשה במסגרת התיאום הטכני כאמור בסעיף (ב) ובכפוף לתנאים ולמגבלות שנקבעו בתשובת המחלק.
: (ב) '''תיאום טכני וקביעת לוח זמנים'''
:: לאחר ביצוע התשלום הראשון, יחלו המחלק והמבקש בתיאום טכני של עבודות החיבור או השילוב, לפי העניין, וקביעת לוח זמנים להתקדמותן, בכפוף למועד שניתן בתשובת המחלק. התיאום הטכני יסוכם בכתב ויכלול, בין השאר, התייחסות לפסקה (11), וכן, ככל הנדרש, התייחסות לפסקאות (1) עד (10) (להלן [[בסימן זה]] - מסמך התיאום הטכני):
:: (1) כיוון החיבור;
:: (2) מיקום המיתקן, נקודת ההזנה למיתקן, סכימת חיבור חד-קווית של המיתקן וכן מועד הגדלת החיבור, אם נדרשת הגדלת חיבור;
:: (3) פירוט הציוד שיתקין המחלק במיתקן; לגבי מיתקן במתח גבוה, יפורט גם הציוד שיותקן בחדר המיתוג; לעניין מיתקן המשלב אגירה, יפורט גם אופן צימוד מיתקן האגירה;
:: (4) בניית מיתקן החשמל הפרטי האמור בסעיף (ט);
:: (5) (((בוטלה);))
:: (6) (((בוטלה);))
:: (7) פרטים חשמליים של סוג הציוד ואופן התקנתו, בטיחות, עמידה בתקנים רלוונטיים ובדרישות מערכתיות לציוד והתקנת מערכות מדידה ומנייה, כולל עלות;
:: (8) תיאום לאופן ביצוע הפרדה פיזית וחשמלית לגבי מיתקן חדש שמבקש מעוניין להקים במבנה קיים שבו כבר קיים מיתקן ייצור;
:: (9) התקנת רשם הפרעות איכות חשמל בהתאם לדרישות המחלק;
:: (10) אישורי רשויות, אישורים בעלים ומחזיקים במקרקעין או כל אישור אחר הנדרש לפי כל דין לצורך חיבור או שילוב המיתקן (להלן, באמת מידה זו - האישורים);
:: (11) מועד ביצוע החיבור או הגדלת החיבור בכפוף למועד שנקבע בתשובת המחלק, פירוט העבודות שבאחריות המחלק ומבקש החיבור ולוח זמנים לביצוע כל עבודה ופירוט העבודות התלויות בהתקדמות כל אחד מהצדדים.
: (ג) '''מועד אישור התיאום הטכני'''
:: (1) מסמך התיאום הטכני יושלם בתוך 45 ימי עבודה מיום ביצוע התשלום הראשון כאמור בסעיף (א) (להלן - התשלום הראשון) ויחולו לגביו הוראות אלה:
::: (א) חלפו 15 ימי עבודה ממועד התשלום הראשון ולא החלו הצדדים בתיאום הטכני, ישלח המחלק למבקש הודעת תזכורת במסרון ובדואר אלקטרוני, בהתאם לפרטי ההתקשרות שמסר המבקש במועד הגשת הבקשה; במסגרת ההודעה יצוין כי אי-מענה לפניית המחלק להתחיל בתיאום הטכני תביא לפקיעת תשובת המחלק בתום 45 ימי עבודה ממועד התשלום הראשון;
::: (ב) לא השיב המבקש להודעת המחלק בתוך 45 ימי עבודה ממועד התשלום הראשון - תפקע תשובת המחלק;
::: (ג) החל התיאום הטכני לפני תום התקופה האמורה בפסקה (ב), אך לא הושלם בתוך 75 ימי עבודה ממועד התשלום הראשון, מסיבות שאינן קשורות למחלק - תפקע תשובת המחלק; חלפו 65 ימי עבודה ממועד התשלום הראשון ולא הושלם התיאום הטכני, ישלח המחלק למבקש הודעת תזכורת במסרון ובדואר אלקטרוני, בהתאם לפרטי ההתקשרות שמסר המבקש במועד הגשת הבקשה, כי אם לא יושלם התיאום הטכני בתוך 10 ימי עבודה תפקע תשובת המחלק;
::: (ד) המחלק ישלח למבקש הודעה על פקיעת תשובת המחלק, כאמור בפסקאות (ב) או (ג), לפי העניין, בתוך 5 ימי עבודה ממועד הפקיעה;
::: (ה) אושרה בקשת החיבור או השילוב של מיתקן ייצור בגז, יודיע המחלק למנהל המערכת את המועד שבו הושלם התיאום הטכני.
:: (2) המחלק יעביר למבקש בתוך 7 ימי עבודה מיום השלמת מסמך התיאום הטכני את מסמך התיאום הטכני.
:: (3) המבקש יאשר את מסמך התיאום הטכני בתוך 28 ימי עבודה ממועד קבלתו ([[בסימן זה]] - מועד אישור התיאום הטכני).
:: (4) סבר המבקש כי מסמך התיאום הטכני אינו משקף את הסיכום בין הצדדים, כמפורט בסעיף (ב), יפנה למחלק בכתב ויפרט את ההיבטים שבהם התיאום הטכני אינו כפי שסוכם בין הצדדים; פנה המבקש כאמור, יפעלו המבקש והמחלק לסיכום מחדש של התיאום הטכני בהתאם לסעיף (ב); לאחר הסיכום המחודש, ישובו לפעול לפי סעיף זה.
:: (5) חלפו 14 ימים ממועד העברת מסמך התיאום הטכני ולא אישר המבקש את מסמך התיאום הטכני או לא השיג עליו כמפורט בסעיפים קטנים (3) ו-(4), ייתן המחלק תזכורת למבקש.
:: (6) חלפו 28 ימים ממועד שליחת מסמך התיאום הטכני והמבקש לא אישר את מסמך התיאום הטכני או לא השיג עליו כאמור בסעיפים קטנים (3) ו-(4), לפי העניין, יפקעו תשובת המחלק ומסמך התיאום הטכני, והמחלק ישלח למבקש הודעה על כך בתוך 5 ימי עבודה ממועד פקיעתם.
: (ד) (((בוטל).))
: (ה) '''תשלום ביניים'''
:: (1) אישר המבקש את מסמך התיאום הטכני, ימסור המחלק למבקש הודעת תשלום בסכום השווה להפרש שבין 70% מכלל עלות החיבור לבין התשלום הראשון ששולם על ידי המבקש, ודרישה לתשלום בעבור בדיקת סנכרון בהתאם לעלות הקבועה בשורות 21 עד 23 ללוח תעריפים 4.3–1 או בהתאם לעלות הקבועה בשורה 18 ללוח תעריפים 4.2–1, לפי העניין ([[בסימן זה]] - דרישה לתשלום ביניים), בהתאם לתעריף התקף ביום הפקת החשבון.
:: (2) על אף האמור בסעיף קטן (1), לבקשת המבקש, ימסור המחלק למבקש, לאחר אישור מסמך התיאום הטכני, חשבון בסכום השווה להפרש שבין 100% מעלות החיבור, לרבות תשלום בעבור בדיקת סנכרון כמפורט בסעיף קטן (1), לבין התשלום הראשון, בהתאם לתעריף התקף ביום הפקת החשבון.
:: (3) על חשבון כאמור בסעיפים קטנים (1) ו-(2) יחולו הוראות [[סעיף (ג) לאמת מידה 24]] בעניין חשבון לגבי שירות שטרם ניתן.
:: (4) חלפו 14 ימים מהמועד שבו נשלחה דרישה לתשלום הביניים והמבקש לא שילם, ישלח המחלק לצרכן תזכורת במסרון והודעת דואר אלקטרוני בהתאם לנתונים שמסר במועד הגשת הבקשה.
:: (5) לא שילם המבקש את תשלום הביניים בתוך 30 ימים מיום שליחת החשבון, יפקעו תשובת המחלק והתיאום הטכני; המחלק ישלח למבקש הודעה על פקיעת תשובת המחלק ומסמך התיאום הטכני בתוך 5 ימי עבודה ממועד פקיעתם.
:: (6) שילם המבקש את תשלום הביניים, יחל המחלק בביצוע עבודות החיבור או השילוב של המיתקן.
: (ו) '''הסכם רכישה'''
:: (1) המחלק יעביר למבקש בתוך 14 ימי עבודה ממועד סיום התיאום הטכני הסכם רכישת חשמל (להלן - הסכם רכישה).
:: (1א) (((בוטל).))
:: (2) (((בוטל).))
:: (3) הסכם הרכישה וסיכום התיאום הטכני יכול שיהיו חלק מחוזה אחד עם המבקש שיימסר למבקש על ידי המחלק.
: (ז) '''שינויים בפרטי הבקשה'''
:: (1) מבקש רשאי לבקש לערוך שינויים בפרטי השילוב או החיבור לאחר קבלת תשובת המחלק ולפני מועד השלמת מסמך התיאום הטכני, וזאת בלי שתפקע תשובת המחלק, ובלבד שמתקיימים בשינויים כל אלה:
::: (א) השינויים במיתקן הייצור לא יביאו להגדלת ההספק המותקן מעל 5% מההספק שאושר בתשובת המחלק;
::: (ב) השינויים במיתקן לא יביאו להקטנת ההספק המותקן או הספק המודולים ב-50% או יותר מההספק שאושר בתשובת המחלק;
::: (ג) השינויים הם בהספק או בקיבולת של מיתקן אגירה או באופן הצימוד של מיתקן האגירה, אם התבקש;
::: (ד) הקדמה או דחייה של המועד המבוקש לסנכרון ובכפוף לתנאי הזכאות לתעריף;
::: (ה) מבקש המעוניין לבצע שינויים במסמכים ובנתונים שהגיש כתנאי סף לבדיקת הבקשה המפורטים [[באמת מידה 35כ2]] - לא יבצע שינויים בפרטים המצוינים [[בסעיף (ה)(1)(ב), (ה) ו-(ח) ובסעיף ((())ה(()))(2) ו-(3) לאמת מידה 35כ2]];
::: (ו) בקשה לשינויים כאמור תוגש באופן מקוון באתר האינטרנט של המחלק.
:: (2) התבקש שינוי העומד בתנאים האמורים בסעיף קטן (1), יחולו הוראות אלה:
::: (א) המחלק ישיב לבקשת שינוי פרטים כאמור בסעיף קטן (1) בתוך 14 ימי עבודה מיום הגשתה;
::: (ב) היה השינוי המבוקש כרוך בהגדלת עלויות החיבור שהתבקש בראשונה, יחויב המבקש בעלויות התכנון הנוספות שנגרמו למחלק בשיעור של 10% מתעריף החיבור החדש; הוראה זו תחול גם לעניין בקשה לשינוי שילוב מיתקן הכרוכה בהגדלת העלויות של הבקשה המקורית;
::: (ג) היה השינוי המבוקש כרוך בהקטנת תעריף החיבור שהתבקש בראשונה, ישיב המחלק למבקש החיבור את סכום ההפרש הנגרם כתוצאה מהשינוי, בתוספת ריבית החשב הכללי, לאחר ניכוי עלויות התכנון החדש שנגרמו למחלק עקב השינוי האמור, בשיעור של 10% מתעריף החיבור החדש.
:: (3) מבקש רשאי לבקש לערוך שינויים בפרטי החיבור או השילוב לאחר אישור התיאום הטכני ועד מועד בדיקת הסנכרון, בלי שתפקע תשובת המחלק, ובלבד שהשינויים עומדים באחד מהתנאים האלה:
::: (א) השינויים במיתקן הייצור יביאו להקטנת הספק עד ל-80% מההספק שסוכם במסמך התיאום הטכני;
::: (ב) השינוי המבוקש הוא דחייה של המועד המבוקש לסנכרון של המיתקן, בכפוף לתנאי הזכאות לתעריף.
:: (4) הוגשה בקשה כאמור בסעיף קטן (3)(א), יאשר המחלק את השינוי בתוך 14 ימי עבודה מיום הגשתה.
:: (5) המחלק ישיב לבקשה לשינוי לפי סעיף ((קטן)) ((())3(()))(ב) בתוך 14 ימי עבודה.
:: (6) בקשת שינויים בפרטי החיבור מעבר לשינויים המפורטים בסעיף זה מחייבת הגשה של בקשת חיבור חדשה, אשר אם תוגש תביא לפקיעת תשובת המחלק.
: (ח) '''ביטול הבקשה'''
:: (1) הודיע מבקש למחלק כי אינו מעוניין בחיבור או בשילוב של המיתקן, בכל עת שהיא לאחר שביצע את התשלום הראשון, מכל סיבה שהיא לרבות מסיבות שאינן בשליטתו, או שהמבקש לא שילם את תשלום הביניים כאמור בסעיף (ה) בהתאם למועדים הקבועים בו, תפקע תשובת המחלק החיובית והתשלום הראשון לא יוחזר למבקש.
:: (2) הודיע המבקש כי אין בכוונתו להמשיך בחיבור או בשילוב של המיתקן מכל סיבה שהיא לרבות מסיבות שאינן בשליטתו, בכל עת שהיא לאחר ששילם את תשלום הביניים ובטרם סיים המחלק את עבודות החיבור או השילוב, תפקע תשובת המחלק החיובית ויוחזר למבקש סכום תשלום הביניים ששילם בניכוי עלויות הביצוע שנגרמו למחלק עד מועד קבלת הודעת המבקש בדבר הביטול, לפי חשבון שיפיק לו המחלק בהתאם ללוח תעריפים 4.4.
:: (3) הודיע המבקש כי אינו מעוניין בחיבור או בשילוב לאחר שהמחלק שלח לו חשבון לתשלום בהתאם לסעיף (יא), תפקע תשובת המחלק החיובית, המבקש לא יקבל החזר כספי והוא יחויב בתשלום כקבוע בסעיף (יא).
: (ט) '''העמדת מיתקן חשמל פרטי לרשות המחלק'''
:: (1) המבקש להתחבר או לשלב מיתקן ברשת מתח גבוה יבנה ויעמיד לרשות המחלק, על חשבון המבקש, לצורך החיבור או השילוב, חדר הכולל נקודת חיבור במתח גבוה ותכנית למיקום רכיבי הרשת, בהתאם לתיאום הטכני ולחובותיו על פי כל דין ([[בסימן זה]] - מיתקן חשמל פרטי).
:: (2) המבקש יציב את מיתקן החשמל הפרטי במרחק שלא יעלה על 15 מטרים מגבול השטח הפרטי מכיוון הרשת המזינה. אם נקודת היציאה לחיבור מהרשת נמצאת בתחומי השטח הפרטי, יציב המבקש את מיתקן החשמל הפרטי במקום הקרוב ביותר האפשרי לנקודת החיבור או 15 מטרים מגבול השטח הפרטי הקרוב לרשת המזינה, הקרוב מבין שניהם. חרג המבקש מהאמור, יישא בעלות עבודות התשתית הנוספות כקבוע בלוח תעריפים 4.4.
:: (3) בכפוף למילוי חובותיו על פי כל דין, יעמיד המבקש לרשות המחלק את מיתקן החשמל הפרטי להמשך ביצוע עבודות החיבור או השילוב עד להשלמתן.
: (י) '''התקנת מנייה'''
:: במקרה של בקשה לשילוב מיתקן, המחלק יתקין מונים אצל המבקש כמפורט להלן:
:: (1) מונה צריכה דו-כיווני, אשר ימנה במקביל את כמות החשמל הנצרכת מהרשת ואת כמות החשמל המועברת לרשת, יותקן בנקודת החיבור של המיתקן של המבקש לרשת החשמל, בנקודה שבה מותקן מונה הצריכה הקיים של מבקש השילוב ובמקומו;
:: (2) מונה ייצור, אשר ימנה את כמות החשמל המיוצרת במיתקן, יותקן ביציאת הממיר בצד ה-AC או בהדקי הגנרטור של המבקש, בנקודה הקרובה ככל הניתן לנקודה שבה מותקן מונה הצריכה, כפי שסוכם במסמך התיאום הטכני, אשר תאפשר למחלק גישה סבירה לקרוא, לתפעל ולתחזק את המונה; בעבור שירותי מנייה כאמור ישלם הצרכן תשלום קבוע לצרכן בעל מיתקן על פי לוח 5.4–1;
:: (3) (((בוטלה);))
:: (4) על אף האמור בפסקה (2), לבקשת צרכן המשלב מיתקן פוטו-וולטאי בהספק מותקן שאינו עולה על 15 קילו וואט ואשר בחצרו לא מותקנים מיתקני ייצור חשמל נוספים, ישלב המחלק את המיתקן בלא מונה הייצור.
: (יא) '''תשלומים לאחר סיום עבודות החיבור'''
:: (1) סיים המחלק את ביצוע עבודות החיבור, ימסור למבקש חשבון על יתרת עלות החיבור, בשיעור של 30% מהעלות, בהתאם לתעריף התקף ביום הפקת החשבון, אלא אם כן שילם מבקש החיבור את מלוא עלות החיבור כאמור בסעיף (ה)(2).
:: (2) על החשבון יחולו הוראות [[סעיף (ב1) לאמת מידה 24]], בעניין חשבון שירותי רשת.

@ 35כ4. (תיקון: 15.11.18, 23.9.19, 23.12.19, 1.3.20, 11.8.21, 8.2.22, 19.3.23, 26.3.23, 29.11.23, 13.12.23; תשע&quot;ט-4, תש&quot;ף-10, תש&quot;ף-14, תש&quot;ף-15, תש&quot;ף-18, תשפ&quot;א, תשפ&quot;א-29, תשפ&quot;ב-6, תשפ&quot;ג-13, תשפ&quot;ג-15, תשפ&quot;ג-18, תשפ&quot;ד-11, תשפ&quot;ד-12, תשפ&quot;ד-32, תשפ&quot;ו-14) : '''התקנת מערכות תקשורת ואמצעי להגבלת הזרמת אנרגיה, קבלת היתר הפעלה ותהליך הסנכרון'''
: (א) '''התקנת מערכות תקשורת למיתקן במתח גבוה'''
:: (1) מחלק יתקין בעבור מבקש המקים מיתקן במתח גבוה או צבר מיתקנים שהספקם המצרפי מגיע לכדי מתח גבוה, על חשבונו של המבקש, מערכת תקשורת לשליטה ובקרה של מחלק דומיננטי על המיתקן, ובכלל זה ארון פיקוד; בגין פעולה כאמור יחויב המבקש בתשלום לפי שורה 1 בלוח תעריפים 4.2–2.
:: (2) המחלק יגבה מהמבקש תשלום שנתי בעבור תפעול המערכת ותחזוקתה, כקבוע בשורה 2 בלוח תעריפים 4.2–2.
:: (3) בנקודת החיבור של מחלק, למעט חמ&quot;י, שסך ההספק המצרפי של מיתקני הייצור ומיתקני האגירה שבאזור החלוקה שלו עולה על 630 קו&quot;א, לרשת מתח גבוה, תותקן מערכת תקשורת בהתאם להוראות אלה:
::: (א) מחלק דומיננטי יתקין בעבור המחלק, על חשבונו של המחלק, מערכת תקשורת לשליטה ובקרה של מחלק דומיננטי על המיתקנים שבאזור החלוקה של המחלק, ובכלל זה ארון פיקוד; המחלק הדומיננטי יגבה מהמחלק תעריף כקבוע בשורה 1 שבלוח תעריפים 4.2–2, וכן יגבה מהמחלק תשלום שנתי בעד תפעול המערכת ותחזוקתה, כקבוע בשורה 2 שבלוח תעריפים 4.2–2;
::: (ב) המחלק יחבר למערכת התקשורת את כל מיתקני הייצור ומיתקני האגירה המצויים באזור החלוקה שלו ומחוברים לרשת במועד התקנת מערכת התקשורת וכן יחבר את כל המיתקנים שיוקמו באזור החלוקה שלו לאחר התקנת מערכת התקשורת, ואולם רשאי הוא שלא לחבר למערכת התקשורת מיתקן ייצור שהספקו אינו עולה על 15 קו&quot;א; חיבור מיתקן ייצור או מיתקן אגירה אל מערכת התקשורת, יכול שייעשה באמצעים אלחוטיים וזאת בכפוף לקבלת אישור מקב&quot;ט משרד האנרגיה על עמידה בדרישות ביטחון שהורה עליהן הקב&quot;ט לאותו מחלק; אם לא ניתן לחבר מיתקן ייצור למערכת התקשורת בשל מגבלות ציוד המותקן במיתקן הייצור, יפרט המחלק למחלק הדומיננטי ולאגף הנדסה ברשות את הטעמים שבשלהם לא ניתן לחבר את המיתקן כאמור בצירוף אסמכתאות, והמחלק יהיה פטור מחיבור המיתקן למערכת התקשורת, ואולם אם המחלק הדומיננטי סבר כי הטעמים שהציג המחלק אינם מצדיקים את אי-חיבור המיתקן למערכת התקשורת, הוא יפנה לרשות כדי שתכריע אם המחלק פטור מחיבור אותו מיתקן למערכת התקשורת.
:: (4) על אף האמור בסעיף קטן (3), מחלק לא יידרש להתקין מערכת תקשורת, אף אם סך הספק הייצור באזור החלוקה שלו עולה על 630 קו&quot;א, בהתקיים אחד מאלה:
::: (א) סך ההספק של מיתקני הייצור ומיתקני האגירה המוקמים באזור החלוקה שלו אינו עולה על 100 קו&quot;א נוספים מעבר לסך ההספק של מיתקני הייצור ומיתקני האגירה שהיו באזור החלוקה שלו במועד כניסתם לתוקף של כללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני) (תיקון מס' 9), התשפ&quot;ד-2024 (((ביום 14.1.2024))) (בפסקה זו - המועד הקובע); בחישוב 100 קו&quot;א נוספים כאמור בפסקה זו, לא ייספר ההספק של מיתקן ייצור או מיתקן אגירה, שחובר לאחר המועד הקובע, אשר הספקו אינו עולה על 15 קו&quot;א;
::: (ב) המחלק התקין בנקודת החיבור לרשת המחלק הדומיננטי אמצעי להגבלת הזרמת האנרגיה כך שסך הספק ההזרמה המרבי לרשת המחלק הדומיננטי לא יעלה על 630 קו&quot;א בכל עת; המחלק הדומיננטי יכוונן את האמצעי להגבלת הזרמת אנרגיה.
: (א1) '''מערכות תקשורת למיתקן במתח נמוך'''
:: מבקש המקים מיתקן במתח נמוך בהספק העולה על 100 קילו-וואט יחויב כי הציוד המותקן יעמוד בדרישות פרוטוקול תקשורת IEEE 2030.5, כעדכונו מזמן לזמן, שפירט המחלק בתשובת המחלק שניתנה לו, וזאת לצורך ויסות הייצור במיתקן כאמור [[בסעיף (ט)(13) לאמת מידה 35כ2]] ובאמות מידה אחרות.
: (ב) '''התקנת אמצעים לאכיפת מגבלות שקבועות בתשובת המחלק'''
:: אם כללה תשובת המחלק מגבלות לפי [[סעיף ((קטן)) (2) באמת מידה 35כ2(ט)]] שמצריכות התקנת אמצעים לאכיפתן בחצר הצרכן, יתקין אותם הצרכן על חשבונו בהתאם להנחיות המחלק, והם ייבדקו על ידי המחלק בבדיקת הסנכרון.
: (ג) '''בדיקת מיתקן לצורך קבלת היתר הפעלה'''
:: (1) לצורך קבלת היתר הפעלה המבקש רשאי לבדוק את המיתקן על ידי בעל רישיון חשמל מתאים לזרם הנומינלי של המיתקן לפי [[חוק החשמל]].
:: (2) המבקש רשאי לפנות למחלק לצורך בדיקת המיתקן לפי סעיף ((קטן)) (1). המחלק יגבה תשלום בעבור הבדיקה לפי העלות הקבועה בשורות 15 עד 17 ללוח תעריפים 4.3–1 למיתקן במתח נמוך ולפי העלות הקבועה בשורה 16 ללוח תעריפים 4.2–1 למיתקן במתח גבוה, ויבצע את הבדיקה בתוך 21 ימי עבודה ממועד התשלום. בדק המחלק כמה מיתקנים המשולבים לרשת באותה נקודת חיבור, יזכה המחלק את המבקש בעלות הקבועה בשורה 24 ללוח 4.3–1.
:: (3) בעבור בדיקה חוזרת יגבה המחלק את העלות הקבועה בשורות 18 עד 20 ללוח תעריפים 4.3–1 או לפי העלות הקבועה בשורה 17 ללוח תעריפים 4.2–1, לפי העניין.
:: (4) בוצעה בדיקת מיתקן לצורך קבלת היתר הפעלה שלא על ידי המחלק, ישלם המבקש תעריף בעבור בדיקת לוחות מ&quot;ג ושנאים בהתאם לקבוע בלוח תעריפים 4.2–1.
:: (5) (((בוטל).))
: (ד) '''תנאים לסנכרון'''
:: (1) המחלק ייתן אישור על עמידה בתנאים לסנכרון אם המבקש השלים את העבודות שהיה עליו לבצע בהתאם למסמך התיאום הטכני, שילם את כל התשלומים שנדרש לשלם בעבור החיבור או השילוב של המיתקן, לפי העניין, והגיש למחלק לפחות 30 ימים לפני מועד ההתחייבות לחיבור את כל המסמכים והנתונים המפורטים להלן:
::: (א) תצהיר חתום על ידי המבקש כי העבודות שסוכם כי יבוצעו על ידי המבקש במסגרת התיאום הטכני, בוצעו בהתאם לתיאום הטכני ולתנאי היתר ההפעלה;
::: (ב) הסכם רכישה חתום על ידי המבקש; אם הודיע המבקש כי היצרן יהיה צד להסכם, בהתאם לאמור [[בסעיף (ו)(2) לאמת מידה 35כ3]] - הסכם חתום על ידי המבקש והיצרן;
::: (ג) פוליסות או אישורי ביטוח התואמים את הוראות הסכם ה-PPA;
::: (ד) מסמכים כמפורט להלן, לפי העניין:
:::: (1) מבקש שבתנאי הזכאות לתעריף שלו נקבע שהוא זכאי להאריך את המועד לסנכרון בכפוף להעמדת בטוחה כאמור [[באמת מידה 35כ2(יא)]] - היתר הפעלה שנתן המנהל למיתקן או הצהרה על עמידה בתנאי היתר סוג למיתקן המצורפים בנספח ג'; המבקש יבצע את ההצהרה על עמידה בתנאים כאמור על ידי הגשת המסמכים המפורטים בסעיף (ה)(1א)(א)((,)) אישור להספקת חשמל לפי [[תקנות התכנון והבנייה (אישורים למתן שירותי חשמל, מים וטלפון), התשמ&quot;א-1981]], מאת הרשות המאשרת בעבור מיתקן הייצור; היה המיתקן פטור מהיתר בנייה - יגיש המבקש במקום המסמך האמור ברישה, העתק מטופס הדיווח על ביצוע עבודה הפטורה מהיתר שניתן לוועדה המקומית לתכנון ולבנייה, בהתאם [[לתקנות התכנון והבנייה (עבודות ומבנים הפטורים מהיתר), התשע&quot;ד-2014]];
:::: (2) מבקש אחר - התחייבות המבקש להמצאת המסמכים האמורים בפסקת משנה (1) עד למועד הקבוע בסעיף (ה)(1א) הכוללת את פרטי המבקש, פרטי הבקשה, והודעה שלפיה אם המבקש לא ימציא את המסמכים במועד האמור, תפקע תשובת המחלק;
::: (ה) (((נמחקה);))
::: (ו) (((נמחקה);))
::: (ז) למבקש חיבור לחוות רוח כהגדרתה [[באמת מידה 190]] - מנהל המערכת נתן את אישורו לקבלת התעריף הקבוע [[בסעיף (א2) לאמת מידה 192]];
::: (ח) אם המבקש מעוניין שהמחלק יבצע בדיקה לצורך מתן היתר הפעלה מאת המנהל - בקשה לביצוע בדיקה כאמור;
::: (ט) אסמכתה להגשת בקשה לפתיחת חשבון ספק אצל המחלק;
::: (י) לגבי מיתקן המחויב בארון תקשורת - תוכנית עמידה בממשק בין המחלק לארון התקשורת;
::: (יא) התחייבות המבקש לבצע כיול מהפכים וכיוונון תדר בהתאם לקבוע בתשובת המחלק או במסמך התיאום הטכני.
:: (1א) לא הגיש המבקש את כל המסמכים המפורטים בסעיף קטן (1) עד 50 ימי עבודה לפני מועד ההתחייבות לחיבור, ישלח המחלק הודעת תזכורת למבקש על חובתו להשלים את המסמכים.
:: (2) המחלק יבדוק את המסמכים וייתן למבקש מסמך המאשר עמידה בתנאים לסנכרון בתוך 3 ימי עבודה ממועד קבלת כל המסמכים המפורטים בסעיף קטן (1); מצא המחלק כי לא הוגשו כל המסמכים או שאחד מהמסמכים אינו תקין, יודיע למבקש כי לצורך קבלת אישור עמידה בתנאים לסנכרון עליו להשלים או לתקן את המסמכים, לפי העניין.
:: (3) המבקש ישלים ויתקן את המסמכים הנדרשים בתוך 14 ימים מיום מתן הודעה כאמור בסעיף קטן (2).
:: (4) לא השלים או לא תיקן המבקש את כל המסמכים כאמור בסעיף קטן (3) או שמסמכים שהשלים או תיקן והגיש בשנית נמצאו לא תקינים, לא ייתן המחלק למבקש אישור עמידה בתנאים לסנכרון; המחלק יודיע על כך למבקש ובהודעתו יפרט את אותם מסמכים שלא הושלמו או תוקנו כאמור או שהושלמו או תוקנו והוגשו בשנית אך נמצאו לא תקינים, לפי העניין.
:: (5) על אף האמור בסעיף קטן (4), סבר המחלק כי הטעות שנפלה באותם מסמכים שתוקנו והוגשו בשנית או שהושלמו ונמצאו לא תקינים, היא טעות טכנית או טעות סופר, ישלח למבקש הודעה שבה יפרט את הליקויים שנפלו במסמכים ויאפשר למבקש לתקן את המסמכים בתוך 7 ימים מיום שליחת הודעה כאמור.
:: (6) תוקנו המסמכים כנדרש, ייתן המחלק למבקש אישור עמידה בתנאים לסנכרון כמפורט בסעיף קטן (2).
:: (7) חלף המועד המחייב המרבי לסנכרון והמבקש לא עמד בתנאים המפורטים בסעיף קטן (1) מכל סיבה שהיא, תפקע תשובת המחלק.
: (ה) '''ביצוע הסנכרון'''
:: (1) המחלק יפנה למבקש בתוך 14 ימי עבודה מיום מתן אישור על עמידה בתנאים האמורים בסעיף (ד)(2) לצורך קביעת מועד לבדיקת סנכרון; מועד בדיקת הסנכרון לא יהיה מאוחר ממועד ההתחייבות לחיבור.
:: (1א) המחלק יבצע בדיקת סנכרון למיתקן רק אם המבקש הגיש למחלק לפחות 7 ימים לפני מועד בדיקת הסנכרון את המסמכים שלהלן:
::: (א) היתר הפעלה שנתן המנהל למיתקן או הצהרה על עמידה בתנאי היתר סוג למיתקן המצורפים [[תנאים להיתר סוג למיתקנים פוטו-וולטאיים במתח נמוך#|בנספח ג']]; המבקש יבצע את ההצהרה על עמידה בתנאים כאמור על ידי הגשת כל אלה:
:::: (1) הצהרה של בעל רישיון חשמלאי, המתאים לגודל המיתקן, ולפיה המיתקן הותקן בהתאם לתנאי היתר הסוג, הערוך בנוסח המצורף [[תנאים להיתר סוג למיתקנים פוטו-וולטאיים במתח נמוך#תוספת 1|בתוספת הראשונה לנספח ג']];
:::: (2) הגשת טופס בדיקה חתום על ידי בעל רישיון חשמלאי בודק, כאמור [[בתקנה 7 לתקנות החשמל (רישיונות), התשמ&quot;ה-1985]], המתאים לגודל המיתקן, הערוך בהתאם לנוסח המצורף [[תנאים להיתר סוג למיתקנים פוטו-וולטאיים במתח נמוך#תוספת 2|בתוספת השנייה לנספח ג']], ולפיו המיתקן נבדק ונמצא כי הוא תקין ומאושר לסנכרון ולחיבור לרשת החשמל; לעניין זה, &quot;היתר סוג&quot; - היתר הפעלה לגבי סוג מסוים של מיתקנים חשמליים העומדים בתנאים של [[תנאים להיתר סוג למיתקנים פוטו-וולטאיים במתח נמוך#|נספח ג']];
::: (ב) אישור להספקת חשמל לפי [[תקנות התכנון והבנייה (אישורים למתן שירותי חשמל, מים וטלפון), התשמ&quot;א-1981]], מאת הרשות המאשרת בעבור מיתקן הייצור; היה המיתקן פטור מהיתר בנייה - יגיש במקום המסמך האמור ברישה, העתק מטופס הדיווח על ביצוע עבודה הפטורה מהיתר שניתן לוועדה המקומית לתכנון ולבנייה.
:: (2) המחלק יבצע סנכרון ובדיקות של הציוד בהתאם לסעיף (א1), בהתאם לקבוע בהסכם ה-PPA ובהתאם לדרישות המערכתיות לציוד שיפורסמו על ידי מנהל המערכת.
:: (3) מצא המחלק כי אפשר לסנכרן את המיתקן לרשת החשמל של המחלק, יתקין המחלק את המונה כמפורט [[בסעיף (י) לאמת מידה 35כ3]], ואם הבקשה היא בקשה לסנכרון מיתקן במסלול מהיר לפי [[35כ2|סעיף (יב) לאמת מידה 35כ3 (([צ&quot;ל: סעיף (יב) לאמת מידה 35כ2]))]] - [[כמפורט בסעיף (י)(1) לאמת מידה 35כ3]], ויאפשר הזרמת חשמל לרשת.
:: (4) מצא המחלק שהמיתקן אינו ראוי לסנכרון לרשת החשמל, יתאם המחלק, לבקשת המבקש, מועד נוסף לביצוע סנכרון עד אשר יימצא המיתקן ראוי לסנכרון, ובעד כל ניסיון סנכרון נוסף ישלם מבקש החיבור, בנפרד, את העלות הקבועה בשורות 18 עד 20 ללוח תעריפים 4.3–1 או לפי העלות הקבועה בשורה 17 ללוח תעריפים 4.2–1, לפי העניין.
:: (5) לאחר סנכרון המיתקן יעדכן המחלק את המחלק הדומיננטי על סנכרון המיתקן.
:: (6) חלף המועד המחייב המרבי לסנכרון ולא בוצעה בדיקת סנכרון, מסיבות שאינן תלויות במחלק, תפקע תשובת המחלק ובלבד שהמחלק שלח למבקש תזכורת לתיאום בדיקת סנכרון לא יאוחר מ-30 ימי עבודה לאחר פנייתו למבקש לצורך קביעת מועד לבדיקה כאמור לפי סעיף קטן (1).
: (ו) '''בדיקות קבלה'''
:: המחלק יערוך בדיקות קבלה למיתקן בטכנולוגיה מסוימת כתנאי להפעלה מסחרית, אם נקבעה באמות המידה החובה לבצע בדיקות כאמור לטכנולוגיה זו.
: (ו1) '''דרישות ביטחון'''
:: כתנאי להפעלה מסחרית של מיתקן במתח גבוה, ידרוש המחלק מהמבקש אישור מקב&quot;ט משרד האנרגיה על עמידה בדרישות ביטחון שהורה עליהן הקב&quot;ט לגבי אותו מיתקן, ואשר מסר אותן קודם לכן למבקש.
: (ז) '''מועד חיבור או שילוב המיתקן'''
:: (1) המחלק ייתן אישור הפעלה מסחרית בכתב למיתקן במועד שבו הושלמו בדיקת הסנכרון, בדיקות הקבלה ודרישות הביטחון, אם נדרשו; המחלק יסנכרן את המיתקן לרשת, לרבות התקנת מנייה בהתאם [[לסעיף (י) באמת מידה 35כ3]], בתוך 3 ימי עבודה ממועד אישור ההפעלה המסחרית.
:: (2) חרג המחלק, מכל סיבה שהיא, ממועד ההתחייבות לחיבור, ימשיך המחלק בביצוע החיבור או השילוב, לפי העניין, וישלם למבקש תעריף כלהלן:
::: (א) במקרה של חיבור מיתקן, תעריף כקבוע בשורה 6 או 12 ללוח 12.1–1, בהתאם למתח החיבור;
::: (ב) במקרה של שילוב מיתקן, תעריף כקבוע בשורה 5 או 11 ללוח 12.1–1, בהתאם למתח החיבור.
:: (3) על אף האמור בסעיף קטן (2), המחלק לא ישלם למבקש את התעריף הקבוע באותו סעיף ((קטן)) בשל חריגה ממועד ההתחייבות לחיבור, אם המבקש לא הגיש את המסמכים והנתונים במועד הקבוע בסעיפים (ד) ו-(ה).
:: (4) המחלק לא ישלם למבקש כל פיצוי נוסף מכל סוג, לרבות בשל הוצאות שהוציא, אובדן רווחים וכל נזק עקיף, מעבר לתעריף הקבוע בסעיף קטן (2).

@ (תיקון: תש&quot;ף-14, תשפ&quot;ד-32) : {{ממורכז|'''נספח א' [[לאמת מידה 35כ4]] - (((בוטל)))'''}}
@ (תיקון: תש&quot;ף-14, תש&quot;ף-15) : {{ממורכז|'''נספח ב' [[לאמת מידה 35כ4]] - (((בוטל)))'''}}

@ (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ&quot;א-3) : {{ממורכז|'''נספח ג' [[לאמת מידה 35כ4]] - תנאים להיתר סוג למיתקנים פוטו-וולטאיים במתח נמוך'''}}
: ((ראו [[תנאים להיתר סוג למיתקנים פוטו-וולטאיים במתח נמוך]].))

@ 35כ5. (תיקון: 15.11.18, 23.12.19, 25.11.20, 19.3.23, 26.3.23, 27.12.23; תשע&quot;ט-4, תש&quot;ף-10, תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;ד-6, תשפ&quot;ד-7, תשפ&quot;ד-8, תשפ&quot;ד-10, תשפ&quot;ד-32) : '''בדיקות, תחזוקה וכיול מחודש של המיתקן'''
: (א) '''תפעול ותחזוקה'''
:: (1) המחלק יתפעל ויתחזק את מערכות המנייה והתקשורת ומערכות ההגנה שהתקין.
:: (2) מיתקן חשמל פרטי ובכלל זה, מערכות הגנה, מגבילי הספק ומערכות לוויסות מקדם הספק, יהיה באחריות המבקש והוא שיהיה אחראי לתפעולו ולתחזוקתו, בהתאם להוראות כל דין.
: (ב) '''הסרת מגבלות הקבועות בתשובת המחלק ווידוא תקינות של אמצעים להגבלת הזרמה'''
:: (1) קבע המחלק בתשובתו מגבלות לפי [[סעיף (ט)(2)(ג) לאמת מידה 35כ2]], יוסרו מגבלות אלה במועד שנקבע להסרתן בתשובת המחלק, אלא אם כן הודיע המחלק על דחיית המועד האמור בשל פרויקט מעוכב לפי [[אמת מידה 35לז]].
:: (2) אם למבקש נקבעה הסרת מגבלה כתלות בפרויקט מעוכב, עם סיום הגדרת הפרויקט כמעוכב ולא יאוחר מ-14 ימי עבודה מסיום הגדרתו כאמור, ישלח המחלק הודעה על המועד להשלמת הפרויקט; המועד כאמור יהיה גם המועד להסרת המגבלה או התנאי שתלוי באותו רכיב.
:: (3) מבקש רשאי לפנות בבקשה לבחינה מחודשת של ההגבלות שנקבעו בתשובת המחלק אחת ל-180 ימים מיום קבלת תשובת המחלק; כתנאי לטיפול בבקשה, יגבה המחלק ממבקש שמיתקנו במתח נמוך את התשלום הקבוע בשורה 14 ללוח תעריפים 4.3–1, וממבקש שמיתקנו במתח גבוה 70% מהתעריף הקבוע בשורה 15 ללוח תעריפים 4.2–1; המחלק יעביר את תשובת המחלק למבקש בתוך 30 ימי עבודה מיום התשלום.
:: (4) המחלק רשאי לנתק מבקש שלא ימציא לו אחת ל-5 שנים אישור מאת חשמלאי מורשה לתקינות ולדיוק האמצעי להגבלת הזרמת אנרגיה או האמצעי להגבלת צריכה, לפי העניין, אם אלה נדרשו בתשובת המחלק, על ידי חשמלאי בעל רישיון מתאים, עד לקבלת אישור כאמור.
:: (5) המחלק יערוך בדיקה תקופתית לאמצעי להזרמת אנרגיה או לאמצעי להגבלת הצריכה, לפי העניין, אם אלה נדרשו בתשובת המחלק, כדי לוודא את התקינות והדיוק של האמצעי, בהתאם להוראות כל דין.
: (ג) '''ביצוע שינויים במיתקן'''
:: מצא המחלק כי בוצע שינוי במיתקן או שינוי שיש בו כדי להעלות את תפוקת המיתקן, לרבות בקונפיגורציה של המיתקן, במקדם ההספק ובהגנות המותקנות בו, ובמיתקן פוטו-וולטאי - גם בהספק המודולים, בלא אישור שנתן המחלק בהתאם לתנאים לזכאות לתעריף המבוקש, תחדל חובת תשלום התעריף של המחלק.
: (ד) '''חידוש היתר ההפעלה'''
:: (1) בתוך 60 ימי עבודה ממועד תום תוקפו של היתר ההפעלה שניתן למיתקן, יגיש בעל המיתקן למחלק היתר הפעלה מעודכן למיתקן.
:: (2) אם לא הגיש בעל המיתקן היתר הפעלה מעודכן, יתלה המחלק את תשלום התעריף בעבור החשמל עד למועד קבלת היתר ההפעלה המעודכן.

@ 35כ6. (תיקון: 15.11.18, 19.3.23; תשע&quot;ט-4, תשפ&quot;ד-32) : '''ניהול נתונים וחובות דיווח'''
: (א) '''ניהול נתונים וחובת דיווח'''
:: (1) המחלק הדומיננטי ינהל את הקצאת הכמויות שקבעה הרשות בהתאם להספק הרשום המצטבר כאמור [[בסעיף (ג) באמת מידה 35כ2]].
:: (2) המחלק הדומיננטי יעדכן באתר האינטרנט שלו, ביחס לכל תעריף שקבעה הרשות למיתקנים ברשת החלוקה, אחת ליום, את הנתונים האלה:
::: (א) הכמות שהקצתה הרשות לתעריף;
::: (ב) ההספק הרשום המצטבר;
::: (ג) ההספק הרשום המצטבר שבעבורו ניתנו תשובות מחלק;
::: (ד) ההספק הרשום המצטבר שהגיע להפעלה מסחרית.
:: (3) המחלק ישלח לרשות ויפרסם באתר האינטרנט שלו לפחות אחת לשנה את סוגי המגבלות כאמור [[בסעיף (ט)(2)(ג) לאמת מידה 35כ2]] לפי סוג המיתקן, גודלו, מתח החיבור שלו וכל נתון רלוונטי אחר; במסגרת פרסום כאמור יפרט המחלק את סוגי האמצעים הנדרשים להתקנה על ידי המבקש כדי לאכוף את המגבלות; נוסף על כך יפרסם המחלק את סוגי המקרים שבהם הוא ידרוש התקנה של רשם הפרעות כאמור [[באמת מידה 35כ3(ב)(9)]].

@ 35כ7. (תיקון: 18.5.20; תש&quot;ף-26) : '''הארכת מועדי ביניים בשל משבר הקורונה'''
: (א) '''הארכת מועדי ביניים'''
:: (1) מבקש חיבור או שילוב של מיתקן רשאי לפנות עד יום ח' בתמוז התש&quot;ף (30 ביוני 2020) למחלק בבקשה להאריך תקופה אחת או יותר מהתקופות הנקובות [[בסימן זה]].
:: (2) בבקשה להארכה כאמור יציין מבקש החיבור או השילוב את משך ההארכה המבוקש, וכן יציין האם הוארכו לו כבר תקופות בהתאם לאמת מידה זו ומהו סך הזמן של התקופות שהוארכו לו לפי אמת מידה זו טרם הגשת הבקשה.
:: (3) המחלק ייענה לבקשת הארכה כאמור ככל שסך ימי ההארכה שיינתנו למבקש או למחבר לפי אמת מידה זו, לאחר אישור הבקשה, לא יעלה על 90 ימים.

@ 35כ8. (תיקון: 19.11.23; תשפ&quot;ה-2) : '''ממשק בין מחלקים'''
: (א) '''בקשה להגדלת הספק הייצור בשטח מחלק'''
:: (1) מחלק, למעט חמ&quot;י (להלן באמת מידה זו - המחלק), המבקש לחבר או לשלב מיתקני ייצור או מיתקני אגירה (להלן באמת מידה זו - המיתקן) באזור החלוקה שלו, יגיש למחלק דומיננטי בקשה לבחינת יכולת הרשת של המחלק הדומיננטי לקלוט הגדלה של הספק המיתקנים שיוקמו באזור החלוקה של המחלק במהלך תקופה של 3 שנים ממועד הגשת הבקשה (להלן - בקשה להגדלת הספק ייצור); בקשה להגדלת הספק ייצור תחול על חיבור או שילוב של כל מיתקן ייצור או מיתקן אגירה שיבוצע במהלך שלוש השנים שלגביהן נוגעת הבקשה, ובלבד שחיבור או שילוב אותו מיתקן הוא בתוך ההספק שצוין במסגרת הבקשה.
:: (2) הבקשה להגדלת הספק ייצור תכלול את כל הנתונים והמסמכים שלהלן, נכון למועד הגשת הבקשה:
::: (א) שם המחלק, כתובתו ודרכי ההתקשרות עימו;
::: (ב) מספר מונה בנקודת החיבור עם הרשת של המחלק הדומיננטי;
::: (ג) רשימת כל המיתקנים המחוברים באזור החלוקה של המחלק והמיתקנים באזור האמור שקיבלו תשובת מחלק לפי [[סעיף (ט) לאמת מידה 35כ2]] וטרם חוברו, וכן יפרט את הטכנולוגיה וההספק של כל מיתקן כאמור; המחלק יציין גם את ההספק המצרפי של מיתקנים כאמור;
::: (ד) תוספת ההספק המצרפי ולוח הזמנים המשוער לחיבור או לשילוב מיתקנים שהמחלק מעריך שיתווספו בשטחו בכל חצי שנה במשך 3 שנים ממועד הגשת הבקשה; אם הבקשה כוללת מיתקן אגירה, יציין המחלק את הגודל והקיבולת של מיתקן האגירה; המחלק לא יכלול בפירוט תוספת ההספק המצרפי את ההספק של מיתקן הנדרש לאישורה של תוכנית לפי [[חוק התכנון והבנייה]] שטרם אושרה ושל מיתקן בהספק של עד 15 קו&quot;א;
::: (ה) תחזית של היקף הצריכה הצפוי בשטח המחלק במשך 3 שנים ממועד הגשת הבקשה;
::: (ו) הספק ההזרמה המרבי לרשת של המחלק הדומיננטי, שמבקש המחלק, ובפרט אם המחלק מבקש להגביל את הזרמת האנרגיה לרשת של המחלק הדומיננטי ל-630 קו&quot;א;
::: (ז) גודל החיבור המבוקש, אם מבוקשת הגדלת חיבור.
:: (3) המחלק הדומיננטי יאפשר למחלק להעביר את המידע דרך אתר אינטרנט ייעודי או באמצעות מייל ייעודי.
:: (4) בעד בדיקת בקשה להגדלת הספק ייצור יגבה המחלק הדומיננטי מהמחלק את התעריף הקבוע בשורה מספר 20 בלוח תעריפים 4.2–1.
:: (5) אם המחלק מבקש לחבר או לשלב הספק שחורג מההספק שצוין בבקשה להגדלת הספק הייצור, לפני תום תוקפה של הבקשה, המחלק יגיש בקשה חדשה להגדלת הספק הייצור ויידרש לשלם בעדה את התשלום האמור בסעיף קטן (4).
: (ב) '''הודעה על עמידה בתנאים לבדיקת בקשה לבחינת הגדלת הספק הייצור'''
:: (1) המחלק הדומיננטי יודיע בכתב למחלק, בתוך 7 ימי עבודה ממועד גביית התשלום המפורט בסעיף (א)(4), כי הוגשו כל הנתונים, המסמכים והתשלומים כאמור בסעיף (א) (להלן - הודעה על עמידה בתנאים לבדיקת הבקשה) או כי עליו להשלים, בתוך 14 ימים מיום מתן ההודעה, נתונים, מסמכים או תשלומים לצורך בדיקת הבקשה; רשימת הנתונים, המסמכים והתשלומים המבוקשים על ידי המחלק הדומיננטי בהודעה כאמור תהיה סופית; השלים המחלק כאמור, ישלח לו המחלק הדומיננטי הודעה על עמידה בתנאים לבדיקת הבקשה.
:: (2) לא הגיש המחלק את כל המסמכים, הנתונים והתשלומים שנדרש להשלים בהתאם להודעה שנשלחה לפי סעיף קטן (1), בתוך המועד שנקבע לכך באותו סעיף קטן, ידחה המחלק הדומיננטי את בקשתו ויפרט בתשובתו את הסיבות לדחיית הבקשה.
:: (3) סדר בדיקת הבקשות של בקשות המחלקים על ידי המחלק הדומיננטי, יהיה בהתאם למועד שבו ניתנה למבקש ההודעה על עמידה בתנאים לבדיקת הבקשה, והן ייבדקו כחלק מכלל הבקשות המוגשות למחלק הדומיננטי לפי [[אמת מידה 35כ2]].
:: (4) המחלק הדומיננטי יעביר את הבקשה להגדלת הספק ייצור למנהל המערכת להתייחסות בתוך 3 ימי עבודה ממועד ההודעה על עמידה בתנאים לבדיקת הבקשה; אם לא התקבלה התייחסות ממנהל המערכת בתוך 14 ימי עבודה ממועד העברת הבקשה כאמור, יראו זאת כאילו מנהל המערכת אינו מתנגד לבקשה האמורה.
: (ג) '''תשובת המחלק הדומיננטי'''
:: (1) עמד המחלק בתנאים לבדיקת הבקשה להגדלת הספק הייצור, ישיב המחלק הדומיננטי לבקשת המחלק בתוך 45 ימי עבודה מיום שניתנה ההודעה על עמידה בתנאים לבדיקת הבקשה; התשובה תכלול את הנתונים האלה:
::: (א) היכולת הקיימת ברשת של המחלק הדומיננטי לקליטת מיתקנים בשטח המחלק כולל הזרמת אנרגיה לרשת עם הגבלת הוצאת אנרגיה או בלא הגבלה כאמור;
::: (ב) אם ניתן להתחייב לתוספת ההספק במועדים המבוקשים בבקשה לבחינת הגדלת הספק ייצור; אם מצא המחלק הדומיננטי כי לא ניתן להתחייב כאמור - יציין את המועדים המוקדמים ביותר שבהם ניתן להגדיל את ההספק כמבוקש (להלן - מועד ההתחייבות); אם המחלק הדומיננטי קבע מועדים להתחייבות אשר מאוחרים מהמועדים המבוקשים, יפרט בתשובתו את הפרויקטים הנדרשים לביצוע לצורך הגדלת ההספק בהיבט מערכת החלוקה ומערכת המסירה בהתאם [[אמת מידה 35כ2|לנספח ב' לאמת מידה 35כ2]]; אם המועדים המאוחרים שקבע המחלק הדומיננטי כאמור עולים על שלוש שנים, לא תינתן התחייבות המחלק הדומיננטי לגביהם;
::: (ג) הספק ההזרמה המרבי לרשת בקילו-וולט אמפר במועד ההתחייבות, ולעניין מיתקן אגירה או מיתקן ייצור פוטו-וולטאי משולב אגירה כהגדרתו [[באמת מידה 175]] - גם הספק הטעינה המרבי מהרשת בקילו-וולט אמפר במועד ההתחייבות; אם לא ניתן להזרים או לטעון את מלוא ההספק המבוקש במועד ההתחייבות, יפרט המחלק הדומיננטי את מגבלות ההזרמה, אומדנים לא מחייבים להיקף השימוש במגבלות ומועד סיום תוקפן של המגבלות (להלן - הסרת מגבלת הזרמה); אם המחלק הדומיננטי קבע מגבלות הזרמה, יפרט גם בתשובתו את הפרויקטים הנדרשים לביצוע לצורך הסרת מגבלת ההזרמה בהיבט מערכת החלוקה ומערכת המסירה בהתאם [[אמת מידה 35כ2|לנספח ב' באמת מידה 35כ2]]; אם יש מגבלת הזרמה הנובעת מהנחיות מנהל המערכת, תצורף גם עמדתו הכתובה;
::: (ד) אם נקבעו מגבלות יפרט המחלק הדומיננטי את האמצעים הנדרשים להתקנה בידי המחלק כדי לאכוף את המגבלות, ואת המועד שבו ניתן להסיר את האמצעים כאמור; המחלק יתקין את האמצעי בנקודת החיבור לרשת המחלק הדומיננטי ועל חשבונו ואחריותו הבלעדית, בהתאם לדרישות המחלק הדומיננטי;
::: (ה) גודל החיבור שיינתן למחלק, לרבות הגדלת חיבור אם נדרשת;
::: (ו) אם לצורך הגדלת ההספק או הסרת מגבלת הזרמה נדרשות פעולות במערכת המסירה שאינן מופיעות בתוכנית הפיתוח או שהן מוגדרות כפרויקט מעוכב כהגדרתו [[באמת מידה 35לז1]], יתחייב המחלק הדומיננטי על תוספת ההספק או הסרת מגבלת הזרמה, לפי העניין, כתלות בהשלמת הפרויקט ולא ינקוב במועד מסוים;
::: (ז) האמצעים שהמחלק נדרש להתקין כאמור [[באמת מידה 35כ4(א)]], אם נדרש.
:: (2) לבקשת המחלק, יזמין המחלק הדומיננטי את המחלק לפגישה כדי לדון בבקשתו, ואם הוגשה הבקשה טרם מתן תשובת המחלק הדומיננטי - יזמין המחלק הדומיננטי את המחלק לפגישה כאמור לפני מתן תשובת המחלק הדומיננטי והתקופה שמיום בקשת המחלק לקיום הפגישה ועד קיומה לא תבוא במניין הימים למתן תשובה לבקשה להגדלת הספק ייצור לפי סעיף קטן (1); אם מנהל המערכת העביר התייחסות לבקשה לפי סעיף (ב)(4), יצטרף נציג מטעמו לפגישה לפי סעיף קטן זה.
:: (3) לא השיב המחלק הדומיננטי לבקשת המחלק בתוך המועד הקבוע בסעיף קטן (1), ישלם המחלק הדומיננטי למחלק תשלום בשל הפרה בעלות הקבועה בשורה 11 ללוח תעריפים 12.1–1.
: (ד) '''הקטנת הספק הייצור המבוקש'''
:: (1) המחלק רשאי להודיע למחלק הדומיננטי, בכל 6 חודשים ממועד קבלת תשובת המחלק הדומיננטי לפי סעיף (ג), על רצונו להקטין את הספק הייצור שמועד חיבורו לרשת הוא מאוחר ל-360 ימים ממועד ההודעה על הקטנת הייצור; המחלק הדומיננטי ישלח למחלק אישור על הקטנת ההספק בתוך 14 ימי עבודה מיום הודעת המחלק.
:: (2) המחלק הדומיננטי רשאי לפנות למחלק בבקשה להפחית את כמות הייצור המבוקשת להקמה שאושרה על ידי המחלק הדומיננטי לפי סעיף (ג); המחלק ישיב למחלק הדומיננטי בתוך 14 ימי עבודה מיום הגשת הבקשה.
:: (3) לא עמדו המחלק או המחלק הדומיננטי במועדים לשליחת מענה או אישור, לפי העניין, הקבועים בסעיפים קטנים (1) ו-(2), ישלמו אחד לשני, לפי העניין, תשלום בשל הפרה לפי העלות הקבועה בשורה 11 ללוח תעריפים 12.1–1.
: (ה) '''תעריפי התחייבות'''
:: (1) לא עמד המחלק הדומיננטי במועדים להגדלת ההספק בהתאם למועדי ההתחייבות שנתן בתשובתו, ישלם למחלק תשלום בשל הפרה בעלות הקבועה בשורה 11 ללוח תעריפים 12.1–1.
:: (2) לא מימש המחלק את הגדלת הייצור שאושרה לו, בניכוי הספק הייצור שהופחת בהתאם לסעיף (ד)(1) או (2), אם הופחת, ישלם המחלק למחלק הדומיננטי את התעריף הקבוע בשורה 19 בלוח תעריפים 4.2–1, בעד כל קו&quot;א שלא חובר.
: (ו) '''התקנת ממסר הגנת חוסר רשת'''
: מחלק שסך ההספק המצרפי של מיתקני הייצור ומיתקני האגירה בשטח החלוקה שלו עולה על 630 קו&quot;א, יתקין על חשבונו ממסר &quot;הגנת חוסר רשת&quot; (Loss of Main) בנקודת החיבור.
: (ז) '''חובות המחלק'''
:: (1) המחלק יעביר למחלק הדומיננטי העתק מתשובתו לבקשת חיבור או שילוב של מיתקן שבאזור חלוקתו, שנתן ליצרן לפי [[אמת מידה 35כ2]], וכן של אישור עמידה בתנאים לסנכרון שנתן ליצרן לגבי מיתקן כאמור לפי [[אמת מידה 35כ3]], והכול במקביל להעברתם למבקש.
:: (2) על אף האמור בסעיף קטן (1), אם הבקשה שהוגשה למחלק היא לעניין חיבור או שילוב של מיתקן כאמור באותו סעיף קטן שהספקו אינו עולה על 15 קו&quot;א, המחלק יידרש רק לעדכן את המחלק הדומיננטי על כך שבקשה כאמור הוגשה ועל המועד שבו הוא סנכרן לרשת את המיתקן האמור.
:: (3) אם כללה תשובת המחלק הדומיננטי הגבלה על הספק ההזרמה לרשת לפי סעיף (ג)(1)(ג) או (ז) לאמת מידה זו, יתקין המבקש בנקודת החיבור לרשת אמצעי להגבלת הזרמת האנרגיה; לא התקין המחלק אמצעי כאמור, רשאי המחלק הדומיננטי לדחות מועדים לחיבור בתשובתו לבקשת הגדלת הספק הייצור.
:: (4) המחלק הדומיננטי יכוונן את האמצעי להגבלת הזרמת אנרגיה, לפי תשובתו למחלק.

=== סימן ד': חיבור למתח עליון ולמתח על ===

@ 35כא. (תיקון: 4.12.12, 21.11.18, 6.3.19, 25.11.20, 14.3.22, 13.12.23; תשע&quot;ט-9, תש&quot;ף-2, תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;ד-2, תשפ&quot;ד-27) : '''גודל חיבור למתח עליון ומתח על'''
:: '''הגדרות'''
:: באמת מידה זו -
::- &quot;בדיקות חובה באמצעות בעל רישיון הולכה&quot; - בדיקות קבלה למיתקן חשמל פרטי שעל מבקש החיבור לבצע באמצעות בעל רישיון הולכה;
::- &quot;בדיקות חובה באמצעות מי שהורשה לפי דין&quot; - בדיקות קבלה למיתקן חשמל פרטי שמבקש החיבור חייב לבצען באמצעות מי שהורשה לכך על פי דין;
::- &quot;חצר מיתוג באחריות בעל רישיון הולכה&quot; - חלק ממסדר מתח עליון של מיתקן ייצור הכולל את הציוד, החומרים והנכסים המשמשים או שנועדו לשמש לחיבור מיתקן הייצור או מיתקן הצריכה לרשת החשמל, לאחר שעבר לאחריות תחזוקתית, תפעולית ובטיחותית של בעל רישיון הולכה עם השלמת בדיקות הקבלה;
::- &quot;חצר מיתוג באחריות מבקש החיבור&quot; - חלק ממסדר מתח עליון של מיתקן ייצור הכולל את הציוד, החומרים והנכסים המשמשים או שנועדו לשמש לחיבור מיתקן הייצור או מיתקן הצריכה לרשת החשמל, ושהוא באחריות מבקש החיבור;
::- &quot;חצר ייצור מבקש החיבור&quot; - חצר שבה נמצא מיתקן הייצור של מבקש החיבור.
: (א) '''גודל חיבור'''
:: (1) חיבור חדש לרשת חשמל בגודל חיבור הגדול מ-8 מו&quot;א ואינו גדול מ-250 מו&quot;א יהיה לרשת מתח עליון 161 קילוולט. על אף האמור, בהתחשב בהיתכנות סטטוטורית ובשיקולי עלות–תועלת הנדרשים למימוש החיבור, כפי שיוחלט על ידי מנהל המערכת, יבצע בעל רישיון חלוקה חיבור לרשת מתח גבוה בגודל חיבור העולה על 8 מו&quot;א, ובלבד שגודל החיבור הסופי של מבקש החיבור ברשת המתח הגבוה, לא יעלה על גודל החיבור המרבי הקבוע [[בסעיף (א)(2) לאמת מידה 35י]], לפי העניין.
:: (2) חיבור חדש לרשת חשמל בגודל חיבור הגדול מ-250 מו&quot;א ואינו גדול מ-400 מו&quot;א יהיה לרשת מתח עליון 161 קילוולט. על אף האמור, בהתחשב בהיתכנות סטטוטורית ובשיקולי עלות–תועלת הנדרשים למימוש החיבור ובאישור ראש אגף הנדסה ברשות, ינחה מנהל המערכת את בעל רישיון ההולכה לבצע חיבור לרשת מתח על.
:: (3) חיבור חדש לרשת חשמל בגודל חיבור הגדול מ-400 מו&quot;א יהיה לרשת מתח על. על אף האמור, במקרים חריגים במיוחד, ובהתחשב בהיתכנות סטטוטורית ובשיקולי עלות–תועלת הנדרשים למימוש החיבור, ובאישור ראש אגף הנדסה ברשות, ינחה מנהל המערכת את בעל רישיון הולכה לבצע חיבור לרשת מתח עליון.
:: (4) גודל החיבור של יצרן, לרבות יצרן הנמצא בחצר צרכן, לא יהיה קטן מההספק המותקן של מיתקן הייצור או מחיבור הצרכן, לפי הגדול מביניהם.
:: (5) על אף האמור בסעיף קטן (4) -
::: (א) בעבור ייצור באגירה שאובה, גודל החיבור לא יקטן מהספק החשמל של מנועי היחידות בזמן שאיבה;
::: (ב) גודל החיבור של חוות רוח כהגדרתה [[באמת מידה 190]] יהיה קטן או שווה להספק המותקן המחובר לאותה נקודת חיבור.
:: (6) הגדלה והקטנה של גודל חיבור יבוצעו בהתייחס לאמור בסעיפים קטנים (1) עד (5).
:: (7) על אף האמור בסעיף זה, אם חיבור למתח עליון כרוך בהטמנתו של קו הזנה במתח עליון, בעל רישיון חלוקה יחבר יצרן או צרכן, במקום זאת, בכמה חיבורים למתח גבוה, אלא אם כן ביקש היצרן או הצרכן ממנהל המערכת לחברו לרשת מתח עליון; בעל רישיון חלוקה יבצע חיבור בכמה חיבורים למתח גבוה לפי סעיף זה רק אם מנהל המערכת קבע כי קיימת היתכנות טכנית לכך.
:: (8) חובר צרכן או יצרן בכמה חיבורים למתח גבוה במקום בחיבור אחד למתח עליון לפי הוראות סעיף קטן (7), יחולו על חיבורים אלה אמות המידה [[פרק ג סימן ב|שבסימן ב' (חיבורים לרשת)]] או [[פרק ג סימן ג|בסימן ג' (חיבור או שילוב מיתקן ייצור לרשת החלוקה) לפרק ג' לספר אמות המידה]], לפי העניין, וכן תעריפי הרשת הרלוונטיים למקטע זה.
: (ב) '''סכימת חיבור'''
:: (1) סכימת החיבור לכל חיבור חדש לרשת מתח עליון ורשת מתח על או שינוי חיבור כאמור, תהיה במתכונת של כניסה אחת ויציאה אחת לפחות. מספר הכניסות והיציאות ייקבע לפי יכולת העברת ההספק בקווים לצורך קליטת האנרגיה והוצאתה, ולאמינות האספקה הנדרשת.
:: (2) על אף האמור בסעיף קטן (1), ובכפוף לאפשרות הטכנית לביצוע עבודת החיבור ובהתחשב בהבדלים ברמת האמינות של סוגי החיבורים השונים, צרכן המבקש חיבור חדש לרשת המתח העליון רשאי לבחור את סכימת החיבור, ובלבד שגודל החיבור המבוקש לא יעלה על 50 מגהוולט אמפר ושמרחק ההסתעפות מרשת קיימת לא יעלה על 10 ק&quot;מ.
:: (3) יצרן, לרבות יצרן הנמצא בחצר צרכן המחובר בחיבור מסוג T, אשר מבקש לשנות את גודל החיבור של המיתקן, ישנה את סכימת החיבור למתכונת האמורה בסעיף קטן (1) כתנאי לביצוע השינוי המבוקש.
:: (4) החיבור יתבצע על ידי בעל רישיון הולכה בהתאם למפרטים הטכניים והבטיחותיים כדין.
:: (5) מבקש החיבור יקים לצורך החיבור תחנת משנה או ירחיב תחנת משנה המחוברת לרשת המחברת בין מיתקנו לבין רשת המתח העליון, בכפוף לאישור מנהל המערכת שניתן לעשות כן, ובהתאם להוראות שקבע מנהל המערכת בסקר החיבור ובהסכם התיאום הטכני, לעניין חיבור תחנת המשנה ולעניין החצר העוברת לאחריות תפעולית ותחזוקתית של בעל רישיון הולכה לפי סעיף קטן זה; נוסף על האמור, יעמיד לרשות בעל רישיון הולכה, ללא תמורה, חצר שתכלול את הציוד בתחנת המשנה, אשר תהווה חלק ממערכת ההולכה. חצר זו תהיה באחריות, בתפעול ובתחזוקה של בעל רישיון ההולכה.

@ 35כב. (תיקון: 4.12.12, 21.11.18, 17.6.20, 25.11.20; תשע&quot;ט-9, תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;ב-17) : '''תשלומים בעבור חיבור למתח עליון וחיבור למתח על'''
: (א) '''תשלום בעבור חיבור ראשון'''
:: (1) תשלום בעבור חיבור ראשון למתח עליון או למתח על ברשת ההולכה יהיה כקבוע בשורות 1 או 2 בלוח תעריפים 4.1–1, לפי העניין.
:: (2) צרכן או יצרן המבקש חיבור למתח עליון לפי [[סעיף (א)(7) לאמת מידה 35כא בספר אמות המידה]] ישלם נוסף על כך את ההפרש בין העלות של הטמנת הקו במתח עליון הקבועה בבסיס תעריף הרשת [[https://pua.gov.il/decisions/documents/basis_reshetn_.pdf|החלטת רשות מס' 3 (1225) &quot;בסיס תעריף למקטע הרשת לשנים 2018 עד 2022&quot; מישיבה מס' 534, מיום 8.1.2018]], המפורסמת באתר הרשות (להלן - בסיס תעריף רשת), בשורה 10, לטבלה 1, שבנספח א' &quot;הקמת קו מתח עליון 161 ק&quot;ו מוטמן&quot; ובין העלות הנורמטיבית של הקמת הקווים החלופיים ברשת מתח גבוה בהתאם לתעריפים הנורמטיביים שקבעה הרשות בבסיס תעריף הרשת בשורות 21 עד 23 לטבלה 1, שבנספח א' &quot;עלות ק&quot;מ קו מ&quot;ג מוטמן&quot;, &quot;עלות ק&quot;מ קו מ&quot;ג עילי חד-מעגלי&quot;, &quot;עלות ק&quot;מ קו מ&quot;ג עילי דו-מעגלי&quot; בהתאמה ולפי העניין; טבלה 1 שבנספח א' לבסיס תעריף הרשת מפורטת בנספח לאמת מידה זו.
: (ב) '''תשלום בעבור הגדלת חיבור והקטנת חיבור שאינה כרוכה במעבר בין מתחים'''
:: (1) מבקש חיבור המבקש להגדיל חיבור קיים במתח עליון או במתח על, והגדלת החיבור אינה כרוכה במעבר בין מתחים, יחויב בתשלום בעבור הגדלת חיבור כקבוע בשורה 3 או שורה 4 בלוח תעריפים 4.1–1, לפי העניין.
:: (2) מבקש חיבור המבקש להקטין חיבור קיים במתח עליון או במתח על וההקטנה אינה כרוכה במעבר מרמת מתח אחת לרמת מתח אחרת, יחויב בתשלומים בהתאם ללוח תעריפים לעבודות על חשבון אחרים למתח עליון, בניכוי הערך השאריתי של הציוד שהוסר.
: (ג) '''תשלום בעבור הגדלת חיבור והקטנת חיבור הכרוכה במעבר בין מתחים'''
:: (1) אם מבקש החיבור מבקש הגדלת חיבור מרשת מתח נמוך או מרשת מתח גבוה לרשת ההולכה, יראו כל גודל חיבור מבוקש כחיבור חדש, והוא יחויב בתשלום כקבוע בשורות 3 או 4 בלוח תעריפים 4.1–1, לפי מתח החיבור.
:: (2) אם מבקש החיבור מבקש להגדיל או להקטין חיבור קיים במתח עליון והשינוי כרוך במעבר בין מתחים ממתח עליון למתח על או להיפך, הוא יחויב בתשלומים לכל גודל חיבור מבוקש, כקבוע בשורות 3 או 4 בלוח תעריפים 4.1–1, לפי מתח החיבור. בנוסף יחויב מבקש החיבור בתשלום בשל הערך השאריתי של קו החיבור לרשת ההולכה שהותקן לצורך החיבור המקורי. כל הגדלת חיבור מרשת מתח עליון למתח על או הקטנת חיבור ממתח על למתח עליון, בכל גודל חיבור, תיחשב כחיבור חדש.
:: (3) מנהל המערכת לא ישמור מקום ברשת הולכה לצרכן המחובר למתח עליון בהתאם לגודל החיבור שלו, אם ההספק המרבי שהצרכן ניצל במשך שנתיים רצופות היה קטן מ-6 מו&quot;א, אלא לגודל חיבור של 6 מו&quot;א בלבד. עברו יותר מ-25 שנים מביצוע החיבור, יהיה רשאי ראש אגף הנדסה ברשות, לאחר שבחן את מכלול העלויות, לאשר למנהל המערכת, לפי בקשתו, העברה של הצרכן לחיבור במתח גבוה ללא תשלום מצד הצרכן, ותחנת המשנה תועבר לאחריות בעל רישיון ההולכה.
: (ד) '''תשלום בעבור בדיקות קבלה לתחנת משנה ובדיקות לפני מתן מתח'''
:: בעל רישיון ההולכה יחייב את מבקש החיבור בתשלום בעבור בדיקות קבלה ובתשלום בעבור בדיקות לפני מתן מתח למיתקן מתח עליון או למיתקן מתח על, כקבוע בלוח תעריפים 4.1–2 &quot;בדיקות חובה לתחנת משנה, שמבקש החיבור חייב לבצען באמצעות בעל רישיון הולכה&quot;.
: (ה) '''חישוב על פי התעריף התקף'''
:: כל התשלומים באמת מידה זו יחושבו על פי התעריף התקף ביום הפקת החשבון.

@ (תיקון: תש&quot;ף, תשפ&quot;ב-17) : {{ממורכז|'''נספח [[לאמת מידה 35כב]] - העלויות שנקבעו בטבלה 1 שבנספח א' לבסיס תעריף רשת שכותרתה: &quot;עלות עבודות תשתית רשת&quot;'''}}
: {| width=&quot;100%&quot;
! מס&quot;ד !! רשת !! תחום !! עבודת תשתית רשת (עת&quot;ר) !! מלש&quot;ח !! יחידה
|-
| 1 || הולכה || קווי 400 || הקמת קו מתח עליון 400 ק&quot;ו - חד-מעגלי || rowspan=&quot;3&quot; | בקרת עלויות || ק&quot;מ
|-
| 2 || הולכה || קווי 400 || הקמת קו מתח עליון 400 ק&quot;ו - דו-מעגלי || ק&quot;מ
|-
| 3 || הולכה || קווי 400 || UPRATING || ק&quot;מ
|-
| 4 || הולכה || קווי 400 || תחנות מיתוג || || MVA
|-
| 5 || הולכה || קווי 161 || הקמת קו מתח עליון 161 ק&quot;ו - חד-מעגלי || 2.06 || ק&quot;מ
|-
| 6 || הולכה || קווי 161 || הקמת קו מתח עליון 161 ק&quot;ו - דו-מעגלי || 3.5 || ק&quot;מ
|-
| 7 || הולכה || קווי 161 || UPRATING קו 161 ק&quot;ו דו-מעגלי || 2.8 || ק&quot;מ
|-
| 8 || הולכה || קווי 161 || העתקת קו 161 ק&quot;ו דו-מעגלי || 3.33 || ק&quot;מ
|-
| 9 || הולכה || קווי 161 || החלפת תיילים 161 ק&quot;ו דו-מעגלי || 2.3 || ק&quot;מ
|-
| 10 || הולכה || קווי 161 || הקמת קו מתח עליון 161 ק&quot;ו מוטמן || 14.72 || ק&quot;מ
|-
| 11 || הולכה || תחמ&quot;ש || תחנת משנה סגורה || בקרת עלויות || לתחמ&quot;ש
|-
| 12 || הולכה || תחמ&quot;ש || תחנת משנה פתוחה (בלא קרקע) || 55 || לתחמ&quot;ש
|-
| 13 || הולכה || תחמ&quot;ש || הוספת שנאי 45 MVA כולל מפסקים || 16.2 || לשנאי
|-
| 14 || הולכה || תחמ&quot;ש || סעיף קרקע A - כפרי מרוחק || 0.15 || דונם
|-
| 15 || הולכה || תחמ&quot;ש || סעיף קרקע B כפרי מרכז (בין חדרה לגדרה) || 0.3 || דונם
|-
| 16 || הולכה || תחמ&quot;ש || סעיף קרקע C אזור עירוני || 0.75 || דונם
|-
| 17 || הולכה || תחמ&quot;ש || סעיף קרקע D מטרופולין || 1.5 || דונם
|-
| 18 || הולכה || ניטור || יחידת קצה לניטור איכות חשמל ברשת הארצית || 0.02 || ליחידה
|-
| 19 || הולכה || סוללות קבלים || מתח עליון || בקרת עלויות ||
|-
| 20 || חלוקה || סוללות קבלים || מתח גבוה || 0.06 || MVAR
|-
| 21 || חלוקה || פיתוח || עלות ק&quot;מ קו מ&quot;ג מוטמן || 0.7 || ק&quot;מ
|-
| 22 || חלוקה || פיתוח || עלות ק&quot;מ קו מ&quot;ג עילי חד-מעגלי || 0.44 || ק&quot;מ
|-
| 23 || חלוקה || פיתוח || עלות ק&quot;מ קו מ&quot;ג עילי דו-מעגלי || 0.61 || ק&quot;מ
|-
| 24 || חלוקה || פיתוח || עלות ק&quot;מ קו מ&quot;נ תת-קרקעי || 0.41 || ק&quot;מ
|-
| 25 || חלוקה || פיתוח || עלות ק&quot;מ קו מ&quot;נ עילי || 0.38 || ק&quot;מ
|-
| 26 || חלוקה || פיתוח || תחט&quot;ר - 400 קו&quot;א || 0.2 || MVA
|-
| 27 || חלוקה || פיתוח || תחט&quot;ר - 630 קו&quot;א 13/22 ק&quot;ו - פנימי || 0.74 || MVA
|-
| 28 || חלוקה || פיתוח || תחט&quot;ר - 630 קו&quot;א 33 ק&quot;ו - פנימי || 1.14 || MVA
|-
| 29 || חלוקה || חידוש || תחט&quot;ר - 400 קו&quot;א || 0.16 || MVA
|-
| 30 || חלוקה || חידוש || תחט&quot;ר - 630 קו&quot;א 13/22 ק&quot;ו - פנימי || 0.59 || MVA
|-
| 31 || חלוקה || חידוש || תחט&quot;ר - 630 קו&quot;א 33 ק&quot;ו - פנימי || 0.91 || MVA
|-
| 32 || חלוקה || חידוש || עלות ק&quot;מ קו מ&quot;ג מוטמן || 0.95 || ק&quot;מ
|-
| 33 || חלוקה || חידוש || עלות ק&quot;מ קו מ&quot;ג עילי - חד-מעגלי || 0.59 || ק&quot;מ
|-
| 34 || חלוקה || חידוש || עלות ק&quot;מ קו מ&quot;ג עילי - דו-מעגלי || 0.82 || ק&quot;מ
|-
| 35 || חלוקה || חידוש || עלות ק&quot;מ קו מ&quot;נ תת-קרקע || 0.55 || ק&quot;מ
|-
| 36 || חלוקה || חידוש || עלות ק&quot;מ קו מ&quot;נ עילי || 0.51 || ק&quot;מ
|}
: מחירי עבודת תשתית רשת יעודכנו לפי ממוצע נע של 12 חודשים אחרונים של מדד &quot;סך הכול שכר חודשי ממוצע למשרת שכיר במגזר הממשלתי&quot; בשיעור של 35% ולפי הצמדה למדד המחירים הסיטוניים לתפוקת התעשייה ליעדים מקומיים (כולל מע&quot;מ) בשיעור של 65%.

@ 35כג. (תיקון: 4.12.12, 22.3.18, 25.11.20, 14.3.22, 28.1.26; תשע&quot;ח, תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;ד-2, תשפ&quot;ו-17) : '''הגשת בקשה לחיבור מיתקן צריכה לרשת מתח עליון או מתח על'''
: (א) '''קבלת מידע אודות חיבור של מיתקן צריכה לרשת ההולכה'''
:: המעוניין בקבלת פרטים אודות חיבור של מיתקן צריכה לרשת מתח עליון או מתח על (להלן - מבקש המידע), יפנה למנהל המערכת בכתב וישלם למנהל המערכת תשלום בהתאם לקבוע בשורה 5 ללוח תעריפים 4.1–1. הפניה תכלול את כל הפרטים הרלוונטיים הידועים למבקש המידע ויצורפו אליה כל המסמכים הרלוונטיים המצויים בידי מבקש המידע ולפחות את הפרטים והמסמכים האלה:
:: (1) פרטי מבקש המידע;
:: (2) מספרי גוש וחלקה של הבניין או החצרים שלהם מיועד החיבור;
:: (3) תוכנית כהגדרתה [[בחוק התכנון והבנייה]] הכוללת הוראות המאפשרות מתן היתר בנייה או ביצוע עבודה לפיה, בלא צורך באישור תוכנית נוספת טרם מתן ההיתר או ביצוע העבודה (באמת מידה זו - תוכנית מפורטת), החלות באזור ומפה מפורטת של האזור שבו מבוקש החיבור; אם נדרש קידום תוכנית מפורטת לצורך חיבור מיתקן הצריכה או תחנת המשנה, יפרט מבקש החיבור את לוח הזמנים הצפוי לאישור התוכנית;
:: (4) מיקום תחנת המשנה הפרטית ותצורת ההתחברות אליה;
:: (5) גודל החיבור המבוקש ביחידות מגה-וולט אמפר;
:: (6) צורך בקו גיבוי במתח גבוה, הספק נדרש וסוג הגיבוי (קר או חם) ככל שידוע למבקש המידע;
:: (7) לוח זמנים משוער להתקדמות בניית מיתקן הצריכה;
:: (8) מועד חיבור נדרש;
:: (9) צפי לקיומם ולהספקם הצפוי של מיתקני חשמל גדולים מעל 1 מו&quot;א, כדוגמת תנורי קשת, מיישרים, עומסים לא סימטריים, עומסים המשתנים בקיצוניות דוגמת תנורי התכה, עומס הגורם לגלים עליונים והרמוניות;
:: (10) שיטת התנעת מנועים והספקם;
:: (11) סכימה חד-קווית של מיתקן הצריכה;
:: (12) צפי לעומס התחלתי ולהתפתחות העומס בחמש השנים הקרובות;
:: (13) אופי צרכנות מתוכננת, לרבות פרטים אודות מחזור השימוש הצפוי בחשמל ביממה, בחלוקה לעונות השנה;
:: (14) קיום ייצור עצמי: הספק, טכנולוגיה, משטר הפעלה מתוכנן.
: (ב) '''תשובת מנהל המערכת'''
:: (1) מנהל המערכת יבקש מבעל רישיון הולכה למסור לו בכתב, בתוך 14 ימי עבודה, את התייחסותו למידע הרלבנטי לביצוע החיבור המבוקש לרשת, וישיב בכתב לפניית מבקש המידע בהקדם ולא יאוחר מ-45 ימים ממועד קבלת הפניה; דרש מנהל המערכת המצאת פרטים נוספים כאמור בסעיף (ג), יימנו הימים לעניין מתן התשובה מיום קבלת הפרטים הנוספים במשרדי מנהל המערכת.
:: (2) בתשובתו יציין מנהל המערכת פרטים בעניינים אלה:
::: (א) ישימות החיבור בהתאם לאמות המידה;
::: (ב) מיקום החיבור בהתחשב בתשתית הולכה באזור שבו מבוקש החיבור ותחנות משנה סמוכות, ואם לצורך הקמת המיתקן נדרש אישור תוכנית מפורטת - יפרט מנהל המערכת גם את תוואי המסעף המשוער הנדרש לצורך חיבור המיתקן, שיידרש מבקש החיבור לשלב בתוכנית המפורטת שיגיש;
::: (ג) מועדים אפשריים לקיום מפגש ראשון לצורך הצגת התשובה, אשר יתקיים בתוך 15 ימים ממועד העברת תשובת מנהל המערכת למבקש המידע בכתב;
::: (ד) תעריף החיבור בהתאם לקבוע בלוח תעריפים 4.1–1;
::: (ה) מידע למבקש המידע, בדבר מפרט הציוד וסכימת החיבור בסטנדרטים הקיימים אצל בעל רישיון הולכה, לרבות מידע לגבי נתוני הציוד למערכות הולכה, פיקוד ותקשורת;
::: (ו) נתונים סטטיסטיים על איכות ואמינות החשמל המסופק באזור שבו מבוקש החיבור, ובאזורים אחרים העלולים להשפיע על איכות ואמינות החשמל במיתקן, ובקו החיבור;
::: (ז) לוח זמנים משוער לביצוע החיבור ממועד הזמנת החיבור ותשלום כאמור בסעיף (ד); אם נדרש אישור תוכנית מפורטת לצורך בניית המסעף, יפרט מנהל המערכת גם את לוח הזמנים הצפוי לאישור התוכנית המפורטת והקמת המסעף על ידי בעל רישיון הולכה.
: (ג) '''בקשה להמצאת פרטים ומסמכים נוספים'''
:: (1) מצא מנהל המערכת צורך בקבלת פרטים ומסמכים נוספים, ימסור למבקש המידע, בתוך 14 ימי עבודה מיום המצאת הפרטים למנהל המערכת כאמור בסעיף (א), דרישה לקבלת פרטים ומסמכים נוספים, לרבות אלה:
::: (א) תכניות העמדה ראשוניות של המיתקן שלו מיועד החיבור;
::: (ב) כיוון רצוי לכניסת אספקת החשמל;
::: (ג) תוואי קווי מתח גבוה, לרבות נקודות כניסה ויציאה, ופירוט קווים עיליים ותת-קרקעיים הנמצאים בחצרו ובבעלותו של מבקש המידע;
::: (ד) התווית מרחקי בינוי ומסדרון ללא בינוי מקווי הכניסה והיציאה.
:: (2) רשימת הפרטים והמסמכים הנוספים שידרוש מנהל המערכת תהיה מפורטת וסופית.
: (ג1) '''שילוב צרכים מערכתיים, שאינם לצורכי מבקש החיבור, בתוכנית מפורטת שמבקש החיבור מכין'''
:: מנהל המערכת רשאי לבקש ממבקש החיבור שישלב במסגרת התוכנית המפורטת שהוא מכין צרכים מערכתיים נוספים של משק החשמל אשר ייעודם אינו לצורך החיבור הישיר של מבקש החיבור.
: (ד) '''תשלום ראשון של מבקש חיבור למיתקן צריכה'''
:: (1) מנהל המערכת יצרף לתשובתו האמורה בסעיף (ב), חשבון לתשלום מקדמה בגובה 10% מעלות החיבור הידועה במועד התשובה (להלן - המקדמה) בהתאם לתעריף התקף ביום הפקת החשבון הקבוע בלוח תעריפים 4.1–1 ובהפחתה של התשלום ששולם לצורך הגשת הבקשה כמפורט בסעיף (א). תשלום המקדמה יהווה תנאי הכרחי לפתיחת תיק עבודה למבקש במשרדי מנהל המערכת ובמשרדי בעל רישיון ההולכה.
:: (2) על חשבון כאמור בסעיף קטן (1) יחולו הוראות [[אמת מידה 24(ג)]] בעניין חשבון לגבי שירות שטרם ניתן.
:: (3) עם תשלום המקדמה תיקבע למבקש החיבור פגישת תיאום טכני בין מבקש החיבור, נציג מנהל המערכת ונציג בעל רישיון הולכה, בתוך 15 ימי עבודה ממועד תשלום המקדמה.
:: (4) פתיחת תיק עבודה והמשך הליך החיבור למבקש חיבור שהינו צרכן יהיה בהתאם לקבוע [[באמות מידה 35כז (הסכמים) עד 35לג (הכרעה במחלוקות)]].

@ 35כד. (תיקון: 4.12.12, 25.11.20, 14.3.22, 28.1.26; תש&quot;ף-2, תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;ד-2, תשפ&quot;ו-17) : '''סקר היתכנות הוצאת אנרגיה לרשת מתח עליון או מתח על'''
: (א) '''סקר היתכנות הוצאת אנרגיה למעוניין להגיש בקשה לרישיון ייצור'''
:: (1) המעוניין לחבר מיתקן ייצור חשמל לרשת מתח עליון או מתח על, או להגדיל חיבור של מיתקן ייצור חשמל המחובר לרשת מתח עליון או מתח על, יפנה למנהל המערכת להזמנת סקר היתכנות לחיבור המיתקן ולהוצאת אנרגיה לרשת ההולכה (להלן - סקר היתכנות) וזאת כתנאי סף לקבלת רישיון מותנה או שינוי רישיון מותנה או שינוי רישיון קבוע. לעניין זה, &quot;שינוי&quot; - הגדלת ההספק המותקן ביותר מ-5%.
:: (2) מנהל המערכת ימסור לפונה חשבון בהתאם לקבוע בשורה 5 בלוח תעריפים 4.1–1 שאליו תצורף רשימת הנתונים שעל מזמין הסקר להגיש למנהל המערכת כתנאי לביצוע הסקר בהתאם לאמור בסעיף קטן (4).
:: (3) על חשבון כאמור בסעיף קטן (2), יחולו הוראות [[אמת מידה 24(ג)]] בעניין חשבון לגבי שירות שטרם ניתן.
:: (4) לאחר ביצוע התשלום כאמור בסעיף קטן (2) ולצורך ביצוע סקר ההיתכנות, יגיש מזמין סקר ההיתכנות למנהל המערכת את הנתונים האלה:
::: (א) פרטי המזמין;
::: (ב) מספרי גוש וחלקה של הבניין או החצרים לו מיועד החיבור;
::: (ג) תוכנית לפי [[חוק התכנון והבנייה]] החלה באזור שבו מבוקש החיבור, אם קיימת, וכן מפה מפורטת של האזור שבו מבוקש החיבור;
::: (ד) מיקום תחנת המשנה הפרטית ותצורת ההתחברות אליה;
::: (ה) גודל החיבור המבוקש ביחידות מגה וולט אמפר;
::: (ו) הספק הייצור המקסימאלי של המיתקן;
::: (ז) תיאור בסיסי של מיתקן הייצור (קונבנציונלי במחזור פתוח או סגור, קוגנרציה במחזור פתוח או סגור, אגירה שאובה, מתחדשת וכיוצא בזה) ומשטר ההפעלה הצפוי;
::: (ח) טכנולוגית הייצור ומשטר ההפעלה של מיתקן הייצור;
::: (ט) לוח זמנים משוער להקמת המיתקן ומועד חיבור נדרש;
::: (י) מועד משוער לסיום הקמת המיתקן;
::: (יא) מועד משוער לתחילת פעילות מסחרית;
::: (יב) סכימה חד-קווית עקרונית של מיתקן החשמל הפרטי;
::: (יג) צפי משוער להספק מותקן התחלתי ותוכנית רב-שנתית משוערת לקצב הגידול בהספק המותקן.
: (ב) '''בקשה להמצאת פרטים ומסמכים נוספים'''
:: (1) מצא מנהל המערכת צורך בקבלת פרטים ומסמכים נוספים, ימסור למזמין סקר ההיתכנות, לא יאוחר מ-14 ימי עבודה מיום המצאת הפרטים למנהל המערכת כאמור בסעיף (א), דרישה לקבלת פרטים ומסמכים נוספים, לרבות אלה, ככל שיהיה צורך בהם:
::: (א) תכניות העמדה ראשוניות של המיתקן שלו מיועד החיבור;
::: (ב) נקודות כניסה ויציאה, ופירוט קווים עיליים ותת-קרקעיים הקיימים בחצרו ובבעלותו של מזמין הסקר, ככל שהם מצויים בידיו.
:: (2) רשימת הפרטים והמסמכים הנוספים שידרוש מנהל המערכת תהיה מפורטת וסופית.
: (ג) '''תוכן סקר ההיתכנות ומועד השלמתו'''
:: (1) מנהל המערכת יכלול בסקר ההיתכנות התייחסות לכל המידע הרלוונטי הקיים לגבי הרשת במועד תחילת ביצוע הסקר ולגבי תחנת המשנה הפרטית ותצורת ההתחברות אליה, לרבות תכנון להקמה של רשתות חדשות באזור שבו מבוקש החיבור, בקשות חיבור קיימות וסקרי חיבור שבוצעו, ומיתקנים בתוכנית הפיתוח, לרבות מיתקנים שמועדי הקמתם מתעכבים.
:: (2) סקר ההיתכנות יכלול, בין היתר, התייחסות לישימות חיבור המיתקן של מבקש החיבור לרשת ההולכה, בהתחשב באלה:
::: (א) מתח החיבור וגודל החיבור המבוקש;
::: (ב) לוח הזמנים המבוקש ולוח זמנים אפשרי לביצוע החיבור;
::: (ג) רמת זרמי הקצר המרבית הצפויה בטווח הארוך באזור שבו מבוקש החיבור;
::: (ד) בקשות חיבור קיימות וסקרי חיבור והיתכנות שבוצעו אשר יש בהם כדי להשפיע על ישימותו של החיבור המבוקש בהתאם למידע המצוי אצל מנהל המערכת במועד הגשת הבקשה לביצוע הסקר;
::: (ה) שינויים ושדרוגים נדרשים לביצוע בקווים ובמיתקנים של בעל רישיון הולכה או במיתקנים של צרכנים ויצרנים אחרים, לצורך קליטת מיתקן הייצור של מזמין הסקר, בציון מועדים צפויים לביצועם. סקר ההיתכנות לא יתייחס לאופן פריסת רשת בין מיתקנים של בעל רישיון אם נדרשת רשת איסוף;
::: (ו) לוח זמנים אפשרי לביצוע החיבור והפעולות הנדרשות לביצוע בהתאם לפסקה (ה), תוך פירוט הפעולות הנדרשות שבשליטת ספק השירות החיוני ולוח הזמנים למימושן (עבודות ההקמה) והפעולות הנדרשות שאינן בשליטת ספק שירות חיוני ולוח הזמנים המשוער להן (קבלת האישורים). לוח הזמנים המשוער יתחיל במועד הזמנת עבודת החיבור והתשלום בהתאם לקבוע באמת המידה;
::: (ז) סקר היתכנות למיתקן ייצור בשיטת אגירה שאובה יכלול גם היבטים של משטרי שאיבה, בהתחשב בהספק המשאבות בזמן שאיבה; סקר היתכנות למיתקן ייצור בטכנולוגיה המשתמשת במשטרי צריכה לצורך ייצור, יכלול גם היבטים של משטרי צריכה.
:: (3) אם סקר ההיתכנות יראה שאין אפשרות לחיבור המיתקן בהספק ובמועד המבוקש או באבני הדרך שקבעה הרשות ברישיון לאותו סוג מיתקן, יציין מנהל המערכת את ההספק המרבי שבו יכול מבקש הסקר להתחבר לרשת וכן את הנימוקים למענה השלילי לבקשתו, זאת בהתאם ללוח הזמנים האמור בסעיף קטן (6) להלן.
:: (4) עם השלמת סקר ההיתכנות ימסור מנהל המערכת העתק ממנו למזמין הסקר, ויצרף אליו פירוט של התנאים הטכניים לחיבור יחידות ייצור למערכת ההולכה ומידע בדבר מפרט הציוד וסכימת החיבור בסטנדרטים הקיימים אצל בעל רישיון הולכה, לרבות מידע לגבי נתוני הציוד למערכות הולכה, פיקוד ותקשורת, וכן מידע בדבר רמות זרם הקצר וזרם העבודה של הציוד אשר על פיו מבקש הסקר יהיה צריך לתכנן את המיתקן.
:: (5) מנהל המערכת יצרף לסקר ההיתכנות גם טבלת תרחישים שונים (WHAT IF ANALYSIS) לגבי סקרי היתכנות קיימים. בטבלה תצוין השפעה ישירה או עקיפה של מבקשים אחרים על מזמין הסקר כאמור בסעיף קטן (1)(ד).
:: (6) מנהל המערכת יקבל בכתב מבעל רישיון הולכה התייחסות למידע הרלבנטי לביצוע הסקר, ובין היתר, ביחס ללוחות הזמנים, אילוצים, שינויים ושדרוגים, וזאת לא יאוחר מעשרה ימי עבודה לפני מועד סיום הסקר; חרג בעל רישיון הולכה מהמועד האמור, ישלם תשלומים למנהל המערכת בהתאם לאמור בסעיף קטן (10).
:: (7) סקר ההיתכנות מהווה אינדיקציה ראשונית ליכולת ההתחברות בהיבט של יכולת קליטה והוצאה של אנרגיה לרשת בהיקף המתבקש. סקר ההיתכנות אינו מהווה התחייבות של מנהל המערכת או של מי מגורמי הממשלה להבטחת מקום ברשת או לחיבור המיתקן לרשת החשמל. הענקת רישיון מותנה להקמת מיתקן ייצור לא תמנע מתן רישיון מותנה להקמת מיתקן ייצור אחר באותו איזור, אף אם באחד הסקרים נמצא קושי שעלול למנוע אפשרות חיבורו של מזמין הסקר האחר להתחבר לרשת.
:: (8) מנהל המערכת יעביר לראש אגף הנדסה ברשות העתק של כל סקר היתכנות ויצרף את התייחסותו כאמור בסעיף קטן (3).
:: (9) מנהל המערכת ישלים את סקר ההיתכנות בתוך 60 ימי עבודה מיום ביצוע התשלום האמור בסעיף (א)(2) או בתוך 90 ימי עבודה בעבור סקר מורכב כהגדרתו [[בסעיף ((())א(()))(6) לאמת מידה 35כו2]] או מיום שהתקבלו הפרטים והמסמכים הנוספים שהתבקשו בהתאם לסעיף (ב)(1), לפי המאוחר מביניהם.
:: (10) חרג מנהל המערכת בהשלמת סקר ההיתכנות מפרק הזמן האמור בסעיף קטן (9) אך בלא יותר מ-30 ימי עבודה, ישלם מנהל המערכת למזמין הסקר תשלום הקבוע בשורה 23 בלוח תעריפים 12.1–1 לכל יום איחור; חרג מנהל המערכת בהשלמת סקר ההיתכנות ביותר מ-30 ימי עבודה, ישלם מנהל המערכת למזמין הסקר תשלום כקבוע בשורה 24 בלוח תעריפים 12.1–1 לכל יום עבודה נוסף של איחור.
:: (11) מבלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (7), אם חלפו יותר מ-60 ימי עבודה מהמועד שבו היה על מנהל המערכת להשלים את הסקר כמפורט בסעיף קטן (9) והסקר לא הושלם, יראו את סקר ההיתכנות כחיובי, על כל המשתמע מכך.
: (ד) '''הבהרות מנהל המערכת'''
:: לתוצאת סקר ההיתכנות לבקשת מזמין סקר ההיתכנות, מנהל המערכת ייפגש עמו ויבהיר לו את סקר ההיתכנות בתוך 15 ימי עבודה ממועד השלמתו.
: (ה) '''תנאים לאי עריכת סקר היתכנות או לעיכוב עריכתו'''
:: (1) מנהל המערכת רשאי, באישור ראש אגף הנדסה ברשות, שלא לערוך סקר היתכנות למבקש רישיון ייצור, אם לא ניתן לבצע את החיבור במקום המבוקש ובלוחות הזמנים המבוקשים על ידי מזמין הסקר, עקב מגבלות ברשת ההולכה הידועות מסקרי היתכנות או מסקרי חיבור אחרים שנערכו בסמוך למועד הבקשה.
:: (2) מנהל המערכת, באישור ראש אגף הנדסה ברשות, לא יערוך סקר היתכנות אם סך ההספק המותקן של בעלי אישור תעריף מותנה או קבוע, בתוספת ההספק המותקן של המיתקן שלגביו התבקש סקר ההיתכנות, עולה על ההספק המותקן שנקבע במסגרת הכמות התעריפית.
:: (3) אם בעת הזמנת סקר היתכנות מנהל המערכת מבצע סקר חיבור כהגדרתו [[באמת מידה 35כו]] למיתקן אחר (בסעיף קטן זה - סקר החיבור), שסביר להניח כי תהיה לו השפעה ישירה על תוצאות סקר ההיתכנות באופן שיימנע, להערכת מנהל המערכת, מתן מענה חיובי לסקר ההיתכנות, רשאי מנהל המערכת, באישור ראש אגף הנדסה ברשות, לעכב את סקר ההיתכנות עד לסיום סקר החיבור; מנהל המערכת יפנה לראש אגף הנדסה ברשות, לפני מתן המענה למזמין סקר ההיתכנות, ויעביר לו את המידע המוכיח כי לסקר החיבור יכולה להיות השפעה כאמור על תוצאת סקר ההיתכנות.
:: (4) מנהל המערכת יודיע בכתב למזמין סקר ההיתכנות על החלטה שלא לערוך סקר היתכנות או לעכב את ביצועו לפי סעיף זה, ולבקשת מזמין הסקר ייפגש עמו ויבהיר לו את נימוקיו בתוך 15 ימי עבודה ממועד הודעת מנהל המערכת.
: (ו) '''השגה על תוצאות סקר ההיתכנות'''
:: (1) מזמין סקר היתכנות רשאי להשיג על תוצאות הסקר בהשגה מנומקת בכתב שיגיש לראש אגף הנדסה ברשות בתוך 15 ימי עבודה ממועד קיום הפגישה עם מנהל המערכת כאמור בסעיף (ד). בהיעדר קביעת פגישה בתוך זמן סביר רשאי מזמין סקר ההיתכנות להגיש את השגתו לפני קיום הפגישה.
:: (2) לפני הגשת השגה לפי סעיף קטן (1) יודיע המשיג למנהל המערכת על כוונתו להגיש השגה, ומנהל המערכת יעביר למודיע חשבון בהתאם לקבוע בשורה 6 בלוח תעריפים 4.1–1.
:: (3) הוגשה השגה, יעביר ראש אגף הנדסה ברשות העתק ממנה למנהל המערכת; מנהל המערכת יעביר לראש אגף הנדסה ברשות, בתוך 30 ימי עבודה מיום קבלת העתק ההשגה כאמור, הסברים לתוצאות הסקר בליווי כל המפורט בסעיף (ג), וכן, לאחר שהתייעץ עם בעל רישיון הולכה, עלויות שדרוג הרשת הנדרשות למימוש החיבור, כפי שיורה ראש אגף הנדסה ברשות, ויציין לוחות זמנים אפשריים להשלמת עבודת החיבור; בעל רישיון הולכה יעביר את המידע בתוך 7 ימי עבודה מהיום שהתקבלה אצלו הבקשה של מנהל המערכת; חרג בעל רישיון הולכה מהמועד האמור, ישלם תשלומים למנהל המערכת בהתאם לאמור בסעיף קטן (4).
:: (4) לא עמד מנהל המערכת במועד הקבוע בסעיף קטן (3) להעברת המידע לראש אגף הנדסה ברשות, ישלם מנהל המערכת למזמין הסקר תשלום כקבוע בלוח תעריפים 12.1–1 לכל יום עבודה של איחור.
:: (5) ראש אגף הנדסה ברשות ייתן את החלטתו בהשגה בתוך 45 ימי עבודה ממועד קבלת מלוא הנתונים הדרושים להחלטתו.
:: (6) התקבלה ההשגה, יחזיר מנהל המערכת למשיג את התשלום ששילם לפי סעיף קטן (2).
: (ז) '''פרסום תוצאות סקרי היתכנות באתר האינטרנט של מנהל המערכת'''
:: (1) מנהל המערכת יעביר לראש אגף הנדסה ברשות את סקרי ההיתכנות המלאים מיד עם השלמתם.
:: (2) (((בוטל).))
:: (3) מנהל המערכת יעדכן את המידע באתר האינטרנט שלו אחת לשבוע.
: (ח) '''תוקף סקר ההיתכנות'''
:: (1) סקר היתכנות יהיה בתוקף במשך 9 חודשים מיום השלמתו ומסירתו למזמין הסקר, אולם אם בין מועד זה לבין מועד מתן הרישיון המותנה בוצע סקר חיבור כהגדרתו [[באמת מידה 35כו]] אשר משנה את מסקנת סקר ההיתכנות, ימסור מנהל המערכת למזמין סקר ההיתכנות ולראש אגף הנדסה ברשות עדכון בכתב לגבי השינוי האמור והשלכותיו.
:: (2) לאחר שחלפו 9 חודשים מיום מסירת סקר היתכנות שמסקנתו חיובית למזמין הסקר ובטרם ניתן למזמין רישיון מותנה, רשאי המזמין לפנות למנהל המערכת בכתב ולבקש אשרור כי הסקר עדיין עומד בתוקפו, זאת לצורך הגשת הסקר במסגרת מילוי התנאים לקבלת רישיון מותנה. קבלת האשרור תהיה ללא תשלום נוסף.
:: (3) מנהל המערכת יבחן את הבקשה וישיב לפונה בתוך 15 ימי עבודה. אי מתן תשובה במועד האמור תיחשב כאשרור סקר ההיתכנות בידי מנהל המערכת.

@ 35כה. (תיקון: 4.12.12, 22.3.18, 6.3.19, 14.3.22; תשע&quot;ח, תש&quot;ף-2, תשפ&quot;ד-2) : '''עבודות תכנון מקדימות'''
: (א) '''ביצוע עבודות תכנון מקדימות ובדיקות'''
:: (1) המעוניין בביצוע עבודות תכנון מקדימות, רשאי לפנות למנהל המערכת בבקשה לביצוע העבודות והבדיקות המפורטות להלן, כולן או חלקן:
::: (א) תכנון ואיתור תוואי לקווי מתח עליון ומתח על;
::: (ב) הכנת תוכנית מיתאר;
::: (ג) הכנת תסקיר השפעה על הסביבה;
::: (ד) תיאום מפורט של כניסות קווים לתחנת משנה פרטית;
::: (ה) בדיקת מפרט לציוד חיצוני;
::: (ו) בדיקת מפרט למסדר GIS;
::: (ז) בדיקת מפרט להגנות;
::: (ח) בדיקת תכניות עד לאישורן בידי מנהל המערכת;
::: (ט) בדיקת יציבות המעבר ליחידות הייצור המתוכננות.
:: (2) מבקש עבודות התכנון המקדימות יעביר למנהל המערכת כל מידע הנחוץ לו לשם ביצוע עבודות התכנון המקדימות והבדיקות המפורטות בסעיף קטן (1); לא יראו בביצוען התחייבות של מנהל המערכת לשמירת מקום ברשת בעבור המבקש.
:: (3) (((נמחק).))
:: (3א) תכנון ותכניות מיתאר כאמור בסעיף קטן (1) יוכנו על ידי מנהל המערכת בתיאום עם בעל רישיון ההולכה ויוגשו לוועדות התכנון כחלק מתכנית המיתאר של בעל מיתקן הייצור או מיתקן הצריכה; אם מבקש עבודות התכנון המקדימות אינו נדרש לקדם תוכנית מפורטת, כמשמעותה [[באמת מידה 35כג]], בעבור מיתקן הייצור או מיתקן הצריכה, יקדם מנהל המערכת, בתיאום עם בעל רישיון ההולכה, תוכנית מפורטת לקו המסעף בלבד.
:: (3ב) על אף האמור בסעיף קטן (1)(ב), מיפוי פוטו-גרמטרי וסקר עצים בעבור חיבור המיתקן, שייכללו בתוכנית מפורטת כאמור בסעיף קטן (3א), יבוצעו וימומנו בידי מבקש עבודות התכנון המקדימות ויועברו למנהל המערכת, אלא אם כן קבע מנהל המערכת אחרת לגבי אותו חיבור.
:: (3ג) בכפוף להסכמת מבקש עבודות התכנון המקדימות, רשאי מנהל המערכת לשלב צרכים מערכתיים נוספים, אשר ייעודם אינו לצורך החיבור הישיר של מבקש עבודות התכנון המקדימות, בתוכנית של אותו מבקש.
:: (4) מבקש עבודות התכנון המקדימות יישא בעלות ביצוע של בדיקות כאמור בפסקאות (א) עד (ט) שבסעיף קטן (1) כקבוע בלוח תעריפים 4.1–1, בהתאם לבדיקה ולעבודת התכנון המוזמנת.
:: (5) (((נמחק).))
:: (6) (((נמחק).))
: (ב) (((בוטל).))

@ 35כו. (תיקון: 4.12.12, 15.5.17, 27.9.17, 22.3.18; תשע&quot;ח, תש&quot;ף-2) : (((בוטלה).))

@ 35כו1. (תיקון: 6.3.19, 1.11.20, 25.11.20, 13.12.23, 19.5.25; תש&quot;ף-2, תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;א-23, תשפ&quot;ד-27, תשפ&quot;ה-30) : '''הגדרות'''
: (א) '''הגדרות'''
:: [[בסימן זה]] -
::- &quot;דרישות מערכתיות לציוד&quot; - דרישות לציוד עיקרי למיתקן, למעט תחנת משנה, שיורה מנהל המערכת מכוח הסמכות לפי [[סעיף 5(ג)(1) לחוק משק החשמל]] או שקבעה הרשות באמות מידה אלה, אם קבעה, ובכללן דרישות להתאמת הציוד לשמירה על בטיחות, שרידות, איכות החשמל, והאמינות של רשת החשמל בהתייחס לרמת זרמי קצר ותופעות מעבר, יציבות הרשת, מעבר הספקים ברשת וכל היבט חשמלי אחר (קוד הרשת);
::- &quot;התחייבות לחיבור ולהזרמה&quot; - התחייבות של מנהל המערכת לחיבור מיתקן לרשת החשמל ולהזרמת אנרגיה מיוצרת במיתקן לרשת החשמל שהוא נותן לפי [[אמת מידה 35כו5]];
::- &quot;מגבלות הזרמה&quot; - מגבלות להזרמת אנרגיה לרשת החלות לעניין הספק מסוים ולעניין פרק זמן מסוים, שקובע מנהל המערכת לגבי מיתקן מסוים לפי סקר חיבור;
::- &quot;מועד להפעלה מסחרית&quot; - המועד האחרון הקבוע בדין להקמת מיתקן בטכנולוגיה המבוקשת הנמנה ממועד הסגירה הפיננסית; אם לא נקבע מועד אחרון בדין - 36 חודשים ממועד הסגירה הפיננסית;
::- &quot;מועד מרבי להזרמה מלאה&quot; - המועד שבו ניתן להזרים את מלוא האנרגיה המיוצרת במיתקן לרשת, כפי שקבוע בתנאים לזכאות לתעריף, ואם לא נקבע מועד בתנאים לזכאות לתעריף - המועד כאמור יהיה 36 חודשים מהמועד המרבי לחיבור;
::- &quot;מועד מרבי לחיבור&quot; - המועד הנקבע מצירוף של 12 חודשים ושל המועד להפעלה מסחרית;
::- &quot;מכסה&quot; - הספק מרבי בטכנולוגיה נתונה שבעבורו קבעה הרשות תעריף ותנאים לזכאות לתעריף;
::- &quot;מיתקן&quot; - מיתקן מפוצל או מיתקן לא מפוצל, בהספק העולה על גודל החיבור המרבי הקבוע [[בסעיף (א)(2) לאמת מידה 35י]], לפי העניין, וכן מיתקן כאמור בהספק נמוך מההספק האמור, אם נקבע שחל עליו [[סימן ה'1 לפרק ו']], ולמעט מיתקנים הקמים במסגרת הליכים תחרותיים;
::- &quot;מיתקן לא מפוצל&quot; - תחנת כוח המתחברת בנקודת חיבור אחת לרשת מתח עליון או לרשת מתח על;
::- &quot;מיתקן מפוצל&quot; - חוות רוח כהגדרתה [[באמת מידה 190]] בהספק העולה על גודל החיבור המרבי הקבוע [[בסעיף (א)(2) לאמת מידה 35י]], לפי העניין המתחברת במספר נקודות חיבור לרשת מתח גבוה;
::- &quot;קו מערכתי&quot; - קו ברשת מתח עליון או ברשת מתח על המשמש כמה צרכנים;
::- &quot;קו מסעף&quot; - חלק מרשת מתח עליון או רשת מתח על המחבר מיתקן לרשת מתח עליון או לרשת מתח על;
::- &quot;תנאים לזכאות לתעריף&quot; - אמות מידה הקובעות את התנאים לקבלת התעריף לזמינות ולאנרגיה המיוצרת במיתקן.

@ (תיקון: תשפ&quot;א-6) : {{ממורכז|'''נספח [[לאמת מידה 35כו1]] - קוד הרשת''' (((נמחק)))}}

@ 35כו2. (תיקון: 6.3.19, 25.11.20, 28.1.26; תש&quot;ף-2, תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;ו-17) : '''סקר תכנון'''
: (א) '''סקר תכנון'''
:: (1) המעוניין בחיבור מיתקן יפנה למנהל המערכת בשלב מוקדם ככל האפשר טרם בקשת החיבור, לצורך עריכת סקר תכנון; על אף האמור, מי שביצע סקר היתכנות הוצאת אנרגיה לפי [[אמת מידה 35כד]] ומי שביצע תהליך תכנון לפי [[אמת מידה 190]], אינו נדרש לבצע סקר תכנון.
:: (2) מנהל המערכת יבצע סקר תכנון רק אם המעוניין בחיבור הגיש לו את הנתונים המפורטים [[בסעיף (א)(4) לאמת מידה 35כד]].
:: (3) מנהל המערכת רשאי לפרסם באתר האינטרנט טופס לדוגמה להגשת הנתונים לפי סעיף קטן (2).
:: (4) מנהל המערכת יגבה ממבקש הסקר בעד ביצוע סקר התכנון את התעריף הקבוע בשורה החמישית בלוח 4.1–1 ללוח התעריפים כתנאי לביצוע הסקר.
:: (5) מנהל המערכת יבחן במסגרת סקר התכנון, בין השאר, את הקווים המערכתיים, תחנות המשנה ותחנות המיתוג הנדרשים לשם חיבור המיתקן לרשת, את המועד האפשרי להשלמת התכנון, ההקמה והשדרוג של קווים ותחנות אלה ואת ההשפעה האפשרית של חיבור המיתקן על חיבור מיתקנים אחרים.
:: (5א) בעל רישיון הולכה יעביר בכתב למנהל המערכת, לא יאוחר מעשרה ימי עבודה לפני מועד סיום הסקר, את המידע הנדרש למנהל המערכת להשלמת הסקר, לרבות התייחסותו למועד האפשרי להשלמת התכנון, ההקמה והשדרוג של קווים ושל תחנות משנה ומיתוג הנדרשים לשם חיבור המיתקן והוצאת אנרגיה לרשת; חרג בעל רישיון הולכה מהמועד האמור, ישלם למנהל המערכת לפי האמור בסעיפים קטנים (7) ו-(8).
:: (6) מנהל המערכת ימסור למבקש ולרשות את תוצאות הסקר בתוך 60 ימי עבודה ממועד ביצוע התשלום בעד הסקר ואם היה זה סקר מורכב - בתוך 90 ימי עבודה מהמועד האמור ביצוע התשלום בעד הסקר; לעניין זה, &quot;סקר מורכב&quot; - סקר העומד באחד או יותר מהתנאים האלה:
::: (א) הסקר הוא בעבור מיתקן ייצור או צריכה בתוך תחנת כוח קיימת;
::: (ב) ההספק המבוקש בסקר עולה על 670 MW;
::: (ג) למיתקן הייצור או הצריכה נדרשת יותר מתחנת משנה אחת לקליטת ההספק;
::: (ד) הסקר כולל ציוד חדש של יחידת ייצור;
::: (ה) הסקר כולל שילוב טכנולוגיית הולכה חדשה.
:: (7) בשל כל יום איחור מעבר למועד האמור בסעיף קטן (6) ועד 15 ימי עבודה לאחר אותו מועד, ישלם מנהל המערכת למזמין הסקר תשלום כקבוע בשורה 23 בלוח תעריפים 12.1–1.
:: (8) בשל כל יום נוסף של איחור שהוא החל מיום העבודה ה-16 לאחר המועד האמור בסעיף קטן (6) ולגבי סקר מורכב - בשל כל יום איחור מעבר ל-90 ימי עבודה כאמור בסעיף קטן (6), ישלם מנהל המערכת למזמין הסקר תשלום נוסף כקבוע בשורה 24 בלוח תעריפים 12.1–1.
:: (9) מנהל המערכת לא יתחייב לחיבור מיתקן לפי תוצאות סקר תכנון.
:: (10) מנהל המערכת לא יתנה את ביצוע סקר החיבור בתוצאות סקר התכנון.

@ 35כו3. (תיקון: 6.3.19, 18.5.20, 25.11.20, 14.3.22, 27.7.22; תש&quot;ף-2, תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;א-14, תשפ&quot;א-23, תשפ&quot;ג-16, תשפ&quot;ד-2) : '''תנאים לביצוע סקר חיבור לשם קבלת התחייבות לחיבור ולהזרמה'''
: (א) '''הגשת בקשה לסקר חיבור'''
:: (1) מנהל המערכת יבחן בקשה לסקר חיבור רק אם היא כוללת נתונים ומסמכים אלה:
::: (א) פרטי המזמין;
::: (ב) העתק מהרישיון המותנה, אם יש;
::: (ג) תצהיר בדבר סגירה פיננסית כאמור בסעיף (ב)(7);
::: (ד) מכסה תקפה, אחת בלבד, אשר לפי תנאיה מבקש החיבור מעוניין להקים את המיתקן (להלן - המכסה המבוקשת);
::: (ה) תכנית לפי [[חוק התכנון והבנייה]] שכוללת הוראות המאפשרות מתן היתר בנייה או ביצוע עבודה לפיה, בלא צורך באישור תוכנית נוספת טרם מתן ההיתר או ביצוע העבודה, שפורסמה למתן תוקף ברשומות ומפה מפורטת של האזור שבו מבוקש החיבור;
::: (ו) למבקש חיבור של מיתקן שאינו מפוצל - מיקום מבוקש לתחנת המשנה ותצורת ההתחברות המבוקשת אליה;
::: (ז) ההספק המותקן המבוקש של המיתקן ביחידות מגה וואט וההספק המרבי המבוקש להוצאת אנרגיה לרשת;
::: (ח) גודל החיבור המבוקש ביחידות מגה וולט אמפר;
::: (ט) צריכה צפויה של צרכן חצר, ככל שיש;
::: (י) העמדה כללית בקובץ אוטוקאד בקואורדינאטות של רשת ישראל החדשה, חתכים ומבנה פיקוד עם מידות מיתקן הייצור;
::: (יא) נתונים מלאים לצורך ביצוע בדיקות דינאמיות בהתאם לטופס שמנהל המערכת ימסור למבקש;
::: (יב) נתוני אמינות של המיתקן במבנה של דיאגרמת מלבנים, אשר תציג את תהליך הייצור, ותכלול נתוני זמינות לכל מרכיב עיקרי בתהליך;
::: (יג) תצורת המיתקן והציוד העיקרי שישמש את המיתקן, לרבות טורבינות גז, טורבינות קיטור וגנראטורים וכן סכימה חד-קווית עקרונית;
::: (יד) פרמטרים תפעוליים ומשטרי הפעלה של המיתקן;
::: (טו) נתונים טכניים של יחידות הייצור;
::: (טז) מועד מבוקש לחיבור המיתקן, ובלבד שלא יעלה על המועד המרבי לחיבור;
::: (יז) אבני דרך עיקריות להקמת המיתקן;
::: (יח) למבקש חיבור חריג - התחייבות מבקש הסקר לפי [[סעיף (ד) לאמת מידה 35לו]].
:: (2) מצא מנהל המערכת צורך בקבלת נתונים ומסמכים נוספים ממזמין סקר החיבור, ימסור למזמין הסקר, בתוך 14 ימי עבודה מיום המצאת הפרטים כאמור בסעיף קטן (1), דרישה לקבלת נתונים ומסמכים נוספים; רשימת הנתונים והמסמכים הנוספים שידרוש מנהל המערכת תהיה מפורטת וסופית.
:: (3) בתוך 7 ימי עבודה מיום קבלת הנתונים הנדרשים לביצוע הסקר לפי סעיפים קטנים (1) ו-(2), לפי העניין, ימסור מנהל המערכת למזמין סקר החיבור חשבון לתשלום בהתאם לשורה השביעית בלוח תעריפים 4.1–1.
:: (4) על החשבון האמור בסעיף קטן (3) יחולו הוראות [[אמת מידה 24(ג)]] לעניין חשבון לגבי שירות שטרם ניתן.
:: (5) לבקשת מנהל המערכת, בעל רישיון הולכה יעביר בכתב למנהל המערכת, לא יאוחר מעשרה ימי עבודה לפני מועד סיום הסקר, מידע לגבי מועד חיבור אפשרי של מיתקן הייצור ולוחות זמנים לפרויקטים מערכתיים הנדרשים לחיבור המיתקן לרשת.
: (ב) '''תנאים לביצוע סקר חיבור לשם קבלת התחייבות לחיבור ולהזרמה'''
:: מנהל המערכת יערוך סקר חיבור למבקש חיבור שהגיש בקשה כאמור בסעיף (א) לשם קבלת התחייבות לחיבור ולהזרמה, אם מתקיימים תנאים אלה:
:: (1) פורסמה ברשומות תכנית מיתאר מאושרת ומתואמת עם מנהל המערכת למיתקן הייצור ולקו המסעף; על אף האמור בסעיף זה, בקשה לחיבור מיתקן מפוצל אינה נדרשת לכלול קו מסעף;
:: (2) בוצע סקר תכנון למיתקן לפי [[אמת מידה 35כו2]], אלא אם כן מבקש החיבור אינו נדרש לסקר תכנון בהתאם להוראות [[סעיף (א)(1) לאותה אמת מידה]];
:: (3) למיתקנים המחויבים לפי דין בהתקנת יחידת ייצור דו-דלקית - תכנית המיתאר של המיתקן כללה מכלים לדלק משני בגודל הנדרש או לחלופין הרשות אישרה למבקש החיבור הבטחת מלאי הדלק המשני שלא באמצעות הקמת מכלים באתר;
:: (4) קיים מקום פנוי במסגרת המכסה למיתקן, בהיקף השווה או העולה על הספק המיתקן המבוקש;
:: (5) המיתקן המבוקש עומד בתנאים לזכאות לתעריף שנקבעו למכסה המבוקשת;
:: (6) אם מבקש החיבור מחזיק ברישיון מותנה להקמת המיתקן - הספק המיתקן המבוקש אינו עולה על ההספק המותקן הקבוע ברישיון והטכנולוגיה המבוקשת תואמת את הטכנולוגיה ברישיון;
:: (7) מבקש החיבור חתם על תצהיר ולפיו באפשרותו להגיע לסגירה פיננסית בתוך שנה ממועד קבלת התחייבות לחיבור ולהזרמה; לעניין זה, &quot;מועד קבלת התחייבות לחיבור ולהזרמה&quot; - מועד ביצוע התשלום וקבלת ההודעה על התחייבות לחיבור ולהזרמה לפי [[סעיף (א)(4) לאמת מידה 35כו5]];
:: (8) המבקש שילם את התעריף בעד ביצוע הסקר בהתאם לחשבון לתשלום שנמסר לו לפי סעיף (א)(3);
:: (9) המבקש אינו מחזיק בהתחייבות לחיבור ולהזרמה בתוקף בעבור אותו מיתקן;
:: (10) חלפו 45 ימי עבודה לפחות מהיום שבו פקעה התחייבות מנהל המערכת לחיבור אותו מיתקן או מהיום שבו הודיע המבקש על ויתור על ההתחייבות לחיבור ולהזרמה, אם הייתה התחייבות כאמור;
:: (11) מבקש החיבור הציג אישור מאת הרשות, שניתן לו במהלך שלושת החודשים שקדמו למועד הגשת בקשתו לסקר חיבור, ולפיו בבקשתו להתחייבות לחיבור לא מתקיימים הסייגים למתן זכות הקבועים [[בתקנה 2 לתקנות משק החשמל (קידום התחרות במקטע הייצור) (הוראת שעה), התשפ&quot;ב-2021]] (בפסקה זו - התקנות), וכן לא סברה הרשות לגבי בקשתו כי מתן הזכות עלול למנוע או להפחית את התחרות במשק החשמל כאמור [[-|בתקנה 3 לתקנות]]; פסקה זו לא תחול על בקשה הנוגעת למיתקן בטכנולוגיה שאינה נמנית עם הטכנולוגיות המפורטות [[-|בתקנה 2 לתקנות]].

@ 35כו4. (תיקון: 6.3.19, 1.11.20, 25.11.20, 13.12.23, 28.1.26; תש&quot;ף-2, תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;א-23, תשפ&quot;ד-11, תשפ&quot;ו-17) : '''תשובת מנהל המערכת לסקר חיבור'''
: (א) '''תשובת מנהל המערכת'''
:: (1) מנהל המערכת ימסור למזמין הסקר את תוצאות סקר החיבור על גבי טופס דוגמת הטופס המפורט בנספח (להלן - טופס התשובה), בפירוט נושאים אלה:
::: (א) קביעה אם הדגם המבוקש של המיתקן והממירים מתאימים לדרישות המערכתיות לציוד, מהיבט יציבות המערכת; לא נקבעו דרישות כאמור וסבר מנהל המערכת שהציוד לא מתאים לרשת, יפרט מנהל המערכת את הנימוקים לדחיית הבקשה ביחס להשפעת המיתקן על שרידות ואמינות הרשת ועל איכות החשמל ברשת;
::: (א1) אם מצא מנהל המערכת כי במועד המבוקש לחיבור המיתקן לא יכול להזרים את כל ההספק המבוקש - קביעת מגבלות הזרמה שיחולו לעניין אותו מיתקן;
::: (ב) קביעת המועד, בחודש ובשנה, המוקדם ביותר שבו אפשר לחבר את המיתקן לרשת, ובלבד שלא יהיה מוקדם מהמועד המבוקש לחיבור (להלן - מועד החיבור האפשרי);
::: (ג) קביעת ההספק המרבי שממנו אפשר להזרים אנרגיה לרשת, בכל אחד מהמועדים האלה:
:::: (1) במועד החיבור האפשרי;
:::: (2) אם נקבעו לעניין אותו מיתקן מגבלות הזרמה - גם במועד המרבי להזרמה מלאה;
::: (ג1) אם מנהל המערכת קבע לגבי המיתקן מגבלות הזרמה לפי פסקה (א1), הוא יקבע בתשובתו גם את כל אלה:
:::: (1) ההספק שאי-אפשר להתחייב לגביו שיוסרו מגבלות ההזרמה עד למועד המרבי להזרמה מלאה;
:::: (2) לעניין ההספק שמנהל המערכת יקבע לגביו מגבלות הזרמה - אומדן של אותן מגבלות הזרמה לרשת שיחולו לגביו; האומדן יכלול פירוט של השעות הצפויות להגבלת ההזרמה והיקפי ההגבלה הצפויים; האומדן שייקבע לפי פסקה זו לא יחייב את מנהל המערכת;
:::: (3) המועד המוקדם ביותר האפשרי שבו יוסרו מגבלות ההזרמה, ובלבד שאינו מאוחר מהמועד המרבי להזרמה מלאה;
::: (ד) אם המכסה מאפשרת העברת אנרגיה לצרכן חצר והזרמת עודפים לרשת החשמל, מנהל המערכת יציין בתשובתו גם את הספק ההזרמה המרבי לרשת החשמל;
::: (ה) אופן החיבור של המיתקן לרשת;
::: (ו) פירוט מבקשי חיבור אחרים שלהם נשמר מקום ברשת, שטרם הגיעו לסגירה פיננסית ואשר משפיעים על אפשרות החיבור לרשת;
::: (ז) הערה כי מנהל המערכת רשאי לווסת את ההספק המוזרם לרשת ממיתקן הייצור לצרכים מערכתיים, בהיקף שלא יעלה על 100 שעות בשנה קלנדרית כפול ההספק המותקן; כמו כן יצוין בהערה שוויסות כאמור יהיה בלא תמורה כל שהיא ליצרן וכי אין בוויסות הספק המוזרם לרשת כאמור כדי לגרוע מאפשרותו של מנהל המערכת לווסת את ההספק המוזרם לרשת בהתאם לקבוע באמות מידה אחרות.
:::: (((הוראת שעה מיום 14.1.2024 עד יום 13.1.2027):)) הערה כי מנהל המערכת רשאי לווסת את ההספק המוזרם לרשת ממיתקן הייצור לצרכים מערכתיים, בהיקף שלא יעלה על 200 שעות בשנה קלנדרית כפול ההספק המותקן, במהלך שלוש השנים הראשונות ממועד ההפעלה המסחרית; לאחר שלוש שנים כאמור, היקף השעות המווסתות לא יעלה על 100 שעות בשנה קלנדרית כפול ההספק המותקן; כמו כן יצוין בהערה שוויסות כאמור יהיה בלא תמורה כל שהיא ליצרן וכי אין בוויסות הספק המוזרם לרשת כאמור כדי לגרוע מאפשרותו של מנהל המערכת לווסת את ההספק המוזרם לרשת בהתאם לקבוע באמות מידה אחרות.
:: (2) מנהל המערכת יקבע את מועד החיבור האפשרי בשים לב למועדים הקבועים בתכנית הפיתוח; מנהל המערכת יהיה רשאי לקבוע, מטעמים מיוחדים ומנימוקים שיירשמו, מועד חיבור אפשרי מאוחר ממועד החיבור הקבוע בתכנית הפיתוח.
:: (3) מנהל המערכת יעביר עותק של טופס התשובה לרשות ולבעל רישיון הולכה.
:: (4) לבקשת מזמין הסקר, מנהל המערכת ייפגש עמו בתוך 15 ימי עבודה ויבהיר לו את תוצאות סקר החיבור; נציג מטעם בעל רישיון הולכה יצטרף לפגישה כאמור.
: (ב) '''עדכון הספק בבקשה להתחייבות חיבור'''
:: (1) על בסיס תשובת מנהל המערכת שבה נקבעו מגבלות הזרמה לפי סעיף (א)(1)(א1), רשאי המבקש, בתוך 21 ימי עבודה מיום מסירת התשובה לפי סעיף (ד)(1), לעדכן את בקשתו ולהקטין את ההספק המותקן המבוקש ואת ההספק המרבי המבוקש להזרמת אנרגיה לרשת, כך שלא יעלה על ההספק המרבי במועד המרבי להזרמה מלאה.
:: (2) מנהל המערכת ישיב לבקשה המעודכנת על גבי טופס תשובה כאמור בסעיף (א) בתוך 14 ימי עבודה מיום הגשתה.
: (ג) '''סדר בדיקת סקרי חיבור'''
:: הקדימות בבדיקת סקר החיבור תהיה למבקש ששילם בעבור סקר החיבור במועד מוקדם יותר, כך שמנהל המערכת ישית אילוצים הנובעים מבקשת החיבור על מבקש שישלם בעבור סקר החיבור במועד המאוחר יותר, אלא אם כן החליטה הרשות אחרת.
: (ד) '''משך הזמן להשלמת סקר'''
:: (1) מנהל המערכת יערוך את סקר החיבור וימסור למזמין הסקר את תשובתו בתוך 60 ימי עבודה מיום התשלום כמפורט [[בסעיף (א)(3) לאמת מידה 35כו3]], ואם היה זה סקר מורכב כהגדרתו [[בסעיף ((())א(()))(6) לאמת מידה 35כו2]] (בסעיף זה - סקר מורכב) - בתוך 90 ימי עבודה מיום התשלום כאמור.
:: (2) בשל כל יום איחור מעבר למועד האמור בסעיף קטן (1) ועד 15 ימי עבודה לאחר אותו מועד, ישלם מנהל המערכת למזמין הסקר תשלום כקבוע בשורה 25 בלוח תעריפים 12.1–1.
:: (3) בשל כל יום איחור, שהוא החל מיום העבודה ה-16 לאחר 60 ימי העבודה כאמור בסעיף קטן (1), ולגבי סקר מורכב - בשל כל יום איחור מעבר ל-90 ימי עבודה כאמור באותו סעיף קטן, ישלם מנהל המערכת למזמין הסקר תשלום נוסף כקבוע בשורה 26 בלוח תעריפים 12.1–1, לפי ההספק המבוקש בסקר.

@ (תיקון: תשפ&quot;א-23, תשפ&quot;ד-11) : {{ממורכז|'''נספח [[לאמת מידה 35כו4]] - טופס התשובה {{ש}} טופס תשובת מנהל המערכת למזמין סקר חיבור במתח עליון ובמתח על-עליון'''}}
: (((הטופס הושמט).))
&lt;!--
: 1. '''נתוני בקשת החיבור'''
:: שם מבקש החיבור ................................................
:: הספק המיתקן המבוקש .....................................
:: טכנולוגיה ...............................................................
:: דגם ............................................................................
:: מס' תכנית מיתאר מאושרת .............................
:: מועד מרבי לחיבור (חודש/שנה) .....................
:: המועד המרבי להזרמה מלאה .....................
: 2. '''תשובת מנהל המערכת לבקשת החיבור'''
:: (א) התאמת הדגם המבוקש של המיתקן לדרישות המערכתיות לחיבור מיתקנים לרשת המתח העליון או העל-עליון: כן/לא
:: (ב) המועד שבו ניתן לחבר את המיתקן לרשת: חודש ....... שנת .......
:: (ג) ההספק המרבי שלגביו ניתן להתחייב על הזרמת אנרגיה לרשת בלא הגבלת הזרמה לרשת במועד החיבור האפשרי .......................... (מגה וואט).
:: (ד) (((נמחקה).))
:: (ד1) אם נקבעו מגבלות הזרמה -
::: (1) ההספק שבעבורו קיימות מגבלות הזרמה שיוסרו עד המועד המרבי להזרמה מלאה .......................... (מגה וואט).
::: (2) המועד להסרת מגבלות ההזרמה בעבור ההספק שצוין בפסקת משנה (1): חודש .............. שנת ..............
::: (3) אומדן למגבלות ההזרמה שיחולו בתקופה שבעבורה קיימות מגבלות הזרמה .............. .
:: (ה) לחוות רוח, הספק החיבור ........................ [מגה וואט].
:: (ו) מנהל המערכת רשאי לווסת את ההספק המוזרם לרשת ממיתקן הייצור לצרכים מערכתיים, בהיקף שלא יעלה על 100 שעות בשנה קלנדרית כפול ההספק המותקן; ויסות כאמור יהיה בלא תמורה כל שהיא ליצרן; נוסף על האמור, אין בוויסות הספק המוזרם לרשת כאמור כדי לגרוע מאפשרותו של מנהל המערכת לווסת את ההספק המוזרם לרשת בהתאם לקבוע באמות מידה אחרות.
::: (((הוראת שעה מיום 14.1.2024 עד יום 13.1.2027):)) מנהל המערכת רשאי לווסת את ההספק המוזרם לרשת ממיתקן הייצור לצרכים מערכתיים, בהיקף שלא יעלה על 200 שעות בשנה קלנדרית כפול ההספק המותקן, במהלך שלוש השנים הראשונות ממועד ההפעלה המסחרית; לאחר שלוש שנים כאמור, היקף השעות המווסתות לא יעלה על 100 שעות בשנה קלנדרית כפול ההספק המותקן; ויסות כאמור יהיה בלא תמורה כל שהיא ליצרן; נוסף על האמור, אין בוויסות הספק המוזרם לרשת כאמור כדי לגרוע מאפשרותו של מנהל המערכת לווסת את ההספק המוזרם לרשת בהתאם לקבוע באמות מידה אחרות.
: 3. '''נספחים לתשובת מנהל המערכת'''
:: (א) נספח 1 - במקרה שבו נמצא כי הדגם אינו עומד בדרישות המערכתיות לחיבור - פירוט הפערים ביחס לדרישות שנקבעו.
:: (ב) נספח 2 - הפעולות הנדרשות ברשת כדי לאפשר את החיבור עד למועד המרבי לחיבור, והמועד המתוכנן לכל אחת מהפעולות.
:: (ג) נספח 3 - הפעולות הנדרשות ברשת כדי להסיר את מגבלות ההזרמה לרשת עד המועד המרבי להזרמה מלאה, והמועד המתוכנן לכל אחת מהפעולות.
:: (ד) נספח 4 - אופן חיבור המיתקן לרשת.
:: (ה) נספח 5 - אם אי-אפשר לחבר את ההספק המבוקש עד למועד המחייב המרבי או לחלופין לא ניתן לאפשר הזרמה מלאה עד המועד המרבי להזרמה מלאה, פירוט מיתקנים אשר התחייבות החיבור שניתנה להם משפיעה על מתן התחייבות החיבור למבקש החיבור.
--&gt;

@ 35כו5. (תיקון: 6.3.19, 18.5.20, 1.11.20, 25.11.20, 14.2.22, 26.10.23, 13.12.23; תש&quot;ף-2, תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;א-14, תשפ&quot;א-23, תשפ&quot;ב-22, תשפ&quot;ד-13, תשפ&quot;ד-15, תשפ&quot;ד-22, תשפ&quot;ד-27, תשפ&quot;ה-11, תשפ&quot;ו-4) : '''התחייבות לחיבור ולהזרמה'''
: (א) '''מתן התחייבות לחיבור ולהזרמה והתשלום בעבורה'''
:: (1) מנהל המערכת ייתן בתשובה לפי [[סעיף (א) לאמת מידה 35כו4]] תשובה חיובית אם התקיימו כל אלה:
::: (א) הציוד מתאים לדרישות המערכתיות לציוד;
::: (ב) מועד החיבור האפשרי קצר מהמועד המרבי לחיבור;
::: (ב1) ההספק המבוקש להזרמת אנרגיה לרשת אינו עולה על ההספק המרבי שניתן להזרים לרשת במועד המרבי להזרמה מלאה;
::: (ג) לעניין מבקש חיבור המחזיק ברישיון מותנה אשר עדכן את בקשתו כאמור [[בסעיף (ב) באמת מידה 35כו4]] - הוגש למנהל המערכת עותק בקשה לעדכון הרישיון בהתאם להספק המעודכן;
::: (ד) מנהל המערכת ווידא כי המכסה המבוקשת פנויה בהספק התואם את הבקשה.
:: (2) מנהל המערכת יצרף לתשובה לפי סעיף קטן (1) חשבונית לתשלום בעד התחייבות לחיבור ולהזרמה לפי תעריף כאמור בסעיף קטן (3).
:: (3) התעריף בעד ההתחייבות לחיבור ולהזרמה ייקבע בהתאם להוראות אלה:
::: (א) למיתקן לא מפוצל - בהתאם לתעריף הקבוע בשורה 18 &quot;תעריף התחייבות לחיבור ולהזרמה מיתקן לרשת הולכה 161 ק&quot;ו&quot; או בהתאם לתעריף הקבוע בשורה 19 &quot;תעריף התחייבות לחיבור ולהזרמה מיתקן לרשת הולכה 400 ק&quot;ו&quot; ללוח תעריפים 4.1–1 &quot;תעריפים לחיבור לרשת ההולכה במתח עליון&quot;, לפי העניין;
::: (ב) למיתקן מפוצל - בהתאם לתעריף הקבוע בשורה 19 &quot;תעריף התחייבות לחיבור ולהזרמה למיתקן מפוצל בהספק העולה על גודל החיבור המרבי הקבוע [[בסעיף (א)(2) לאמת מידה 35י]], לפי העניין המתחבר למתח גבוה&quot; ללוח תעריפים 4.2–1 &quot;תעריף חיבור לרשת חלוקה במתח גבוה&quot;.
:: (4) שילם המבקש את התשלום בתוך 14 ימי עבודה ממועד שליחת החשבון, יודיע מנהל המערכת למבקש כי החל במועד התשלום תעמוד בתוקף התחייבות לחיבור ולהזרמה לתקופה של 12 חודשים; מנהל המערכת יפרט בהודעתו את ההספק המותקן, את גודל החיבור שביחס אליהם התחייב לחיבור ואת מועד פקיעת ההתחייבות לחיבור ולהזרמה.
:: (5) לא שילם מבקש החיבור את התשלום במועד הנדרש לפי סעיף קטן (3), לא ייתן מנהל המערכת למבקש התחייבות לחיבור ולהזרמה.
:: (6) מבקש חיבור אשר קיבל התחייבות לחיבור ולהזרמה יפתח תיק עבודה לחיבור אצל מנהל המערכת ממועד קבלת ההתחייבות לחיבור ולהזרמה ולא יאוחר מ-15 ימי עבודה ממועד הסגירה הפיננסית; לעניין זה, &quot;מועד קבלת ההתחייבות לחיבור ולהזרמה&quot; - מועד ביצוע התשלום וקבלת ההודעה על התחייבות לחיבור ולהזרמה לפי סעיף קטן (4).
: (א1) '''שינוי מכסה מבוקשת'''
:: (1) עד למועד הסגירה הפיננסית או פקיעת ההתחייבות לשמירת מקום, לפי המוקדם מביניהם, מבקש החיבור רשאי לשנות את המכסה המבוקשת שלפיה הוא מעוניין להקים את המיתקן, בהתקיים התנאים האלה:
::: (א) המכסה המבוקשת החדשה פנויה בהיקף השווה או העולה על הספק המיתקן המבוקש;
::: (ב) המיתקן המבוקש עומד בתנאים לזכאות לתעריף שנקבעו במסגרת המכסה המבוקשת החדשה.
:: (2) אין בשינוי המכסה המבוקשת כדי לשנות תנאי מתנאי ההתחייבות לחיבור ולהזרמה שנתן מנהל המערכת, לרבות תוקף ההתחייבות.
: (ב) '''פקיעה של התחייבות לחיבור ולהזרמה או ויתור עליה'''
:: (1) מנהל המערכת יודיע למי שקיבל התחייבות לחיבור ולהזרמה לבעל רישיון הולכה ולרשות בתוך 7 ימי עבודה כי ההתחייבות לחיבור ולהזרמה פקעה בהתקיים אחד מאלה:
::: (א) חלפו 12 חודשים ממועד תשלום החשבון לפי סעיף (א)(4), ומבקש החיבור לא המציא את אישור הרשות לסגירה פיננסית, ואם האריך מבקש החיבור את תוקף ההתחייבות לפי סעיף (ב1)(1) - תמה תקופת תוקפה של ההתחייבות לחיבור ולהזרמה כפי שהוארכה בהארכה האחרונה שניתנה לו לפי הסעיף האמור, ומבקש החיבור לא המציא את אישור הרשות לסגירה פיננסית;
:::: (((הוראת שעה לעניין מי שבתקופה מיום 13.6.2025 עד יום 28.7.2025 הייתה לו תשובת מחלק חיובית לפי [[אמת מידה 35כ2]] או התחייבות לחיבור לפי [[אמת מידה 35כו4]] שהיא בתוקף):)) חלפו 13.5 חודשים ממועד תשלום החשבון לפי סעיף (א)(4), ומבקש החיבור לא המציא את אישור הרשות לסגירה פיננסית, ואם האריך מבקש החיבור את תוקף ההתחייבות לפי סעיף (ב1)(1) - תמה תקופת תוקפה של ההתחייבות לחיבור ולהזרמה כפי שהוארכה בהארכה האחרונה שניתנה לו לפי הסעיף האמור, ומבקש החיבור לא המציא את אישור הרשות לסגירה פיננסית;
::: (ב) המכסה נתפסה על ידי מבקש חיבור אחר וההספק שנותר במכסה המבוקשת נמוך מההספק המותקן המבוקש;
::: (ג) חלף מועד תוקף המכסה שבמסגרתה ביקש מבקש החיבור להקים את המיתקן; על אף האמור בפסקה זו, אם הרשות האריכה את תוקף המכסה, תישמר ההתחייבות לחיבור ולהזרמה עד למועד פקיעת ההתחייבות לחיבור ולהזרמה לפי פסקאות (א), (ב) או (ד) או עד המועד המעודכן של תוקף המכסה, לפי המוקדם משניהם;
::: (ד) פקע או בוטל רישיונו של מבקש החיבור לאחר הסגירה הפיננסית.
:: (1א) על אף האמור בסעיף קטן (1)(ב) ו-(ג), מבקש חיבור שהמכסה המבוקשת שלו נתפסה על ידי מבקש חיבור אחר או שמועד התוקף שלה חלף, רשאי לבקש לשנות את המכסה המבוקשת לפי סעיף (א1) ולהמשיך להחזיק בהתחייבות לחיבור ולהזרמה.
:: (2) מבקש חיבור אשר פקע תוקף התחייבות לחיבור ולהזרמה של מיתקנו לא יהיה זכאי לקבלת החזר התשלום ששילם בעבור ההתחייבות לחיבור ולהזרמה, לרבות תשלומים בעד הארכות, אם שילם כאלה.
:: (3) על אף האמור בסעיף קטן (2), אם פקע תוקף ההתחייבות לחיבור ולהזרמה בשל תפיסת המכסה על ידי מבקש חיבור אחר כאמור בסעיף קטן (1)(ב) ומבקש החיבור לא ביקש לשנות את המכסה המבוקשת כאמור בסעיף (1א), ישיב מנהל המערכת למבקש החיבור 90% מהתשלום ששולם בעבור ההתחייבות לחיבור ולהזרמה.
:: (4) מבקש החיבור רשאי להודיע למנהל המערכת שהוא מוותר על ההתחייבות לחיבור ולהזרמה; הודיע מבקש החיבור כאמור, יודיע לו מנהל המערכת בתוך שלושה ימי עבודה כי בקשתו התקבלה.
:: (5) על אף האמור בסעיף קטן (2), ויתר מבקש החיבור על ההתחייבות לחיבור ולהזרמה לפי סעיף קטן (4) שלושה חודשים או יותר לפני תום 12 חודשים ממועד תשלום החשבון לפי סעיף (א)(4), ישיב מנהל המערכת למבקש החיבור 10% מהתשלום ששולם בעבור ההתחייבות לחיבור ולהזרמה לפי התעריפים שבסעיף (א)(3).
::: (((הוראת שעה לעניין מי שבתקופה מיום 13.6.2025 עד יום 28.7.2025 הייתה לו תשובת מחלק חיובית לפי [[אמת מידה 35כ2]] או התחייבות לחיבור לפי [[אמת מידה 35כו4]] שהיא בתוקף):)) על אף האמור בסעיף קטן (2), ויתר מבקש החיבור על ההתחייבות לחיבור ולהזרמה לפי סעיף קטן (4) שלושה חודשים או יותר לפני תום 13.5 חודשים ממועד תשלום החשבון לפי סעיף (א)(4), ישיב מנהל המערכת למבקש החיבור 10% מהתשלום ששולם בעבור ההתחייבות לחיבור ולהזרמה לפי התעריפים שבסעיף (א)(3).
: (ב1) '''הארכת התחייבות לחיבור ולהזרמה'''
:: מנהל המערכת יאריך תוקף התחייבות לחיבור ולהזרמה בהתאם להוראות אלה:
:: (1) מנהל המערכת יאריך את תוקף ההתחייבות לחיבור ולהזרמה, בארבע תקופות נוספות, לכל היותר, של שלושה חודשים כל אחת, ובלבד שלגבי כל אחת מהארכות התוקף כאמור מתקיימים תנאים אלה:
::: (א) מבקש החיבור פנה למנהל המערכת בבקשה להארכת תוקף ההתחייבות לחיבור ולהזרמה 15 ימי עבודה לפחות לפני מועד פקיעת ההתחייבות כאמור בסעיף (ב)(1)(א);
::: (ב) מבקש החיבור שילם בעד הארכת התחייבות כאמור, קודם לפקיעת ההתחייבות לחיבור ולהזרמה, תשלום בעד הארכת התחייבות לחיבור ולהזרמה כמפורט להלן:
:::: (1) בעד ההארכה הראשונה - תשלום בתעריף כקבוע בסעיף (א)(3);
:::: (2) בעד ההארכה השנייה - תשלום בתעריף הקבוע בשורה 21 ללוח תעריפים 4.1–1;
:::: (3) בעד ההארכה השלישית - תשלום בתעריף הקבוע בשורה 22 ללוח תעריפים 4.1–1;
:::: (4) בעד ההארכה הרביעית - תשלום בתעריף הקבוע בשורה 23 ללוח תעריפים 4.1–1;
:: (1א) מנהל המערכת ישיב למבקש חיבור שהאריך את תוקף ההתחייבות לחיבור ולהזרמה לפי פסקה (1)(ב)(2) עד (4) שבפסקה (1)(ב) והמציא את אישור הרשות לסגירה פיננסית לפני סיום מועד תקופת ההארכה האחרונה ששילם בעדה, את החלק היחסי של התשלום בעד אותה תקופת הארכה, בהתאם לתקופה שלא נוצלה;
:: (2) על אף האמור בפסקה (1), מנהל המערכת יאריך את תוקף ההתחייבות לחיבור ולהזרמה לתקופה של שנים עשר חודשים, למבקש חיבור המחזיק בסקר חיבור שבוצע בהתאם [[לאמת מידה 35כו]] כנוסחה טרם כניסתם לתוקף של כללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני) (תיקון), התש&quot;ף-2020, בהתקיים תנאים אלה:
::: (א) מבקש החיבור פנה למנהל המערכת בבקשה להארכת התחייבות לחיבור ולהזרמה אותו המיתקן, טרם פקיעת התחייבות מנהל המערכת;
::: (ב) מבקש החיבור שילם בעד הארכת התחייבות כאמור, קודם לפקיעת ההתחייבות לחיבור ולהזרמה, תעריף בעד התחייבות לחיבור ולהזרמה לפי סעיף (א)(3); הארכת התחייבות לחיבור ולהזרמה נוספת אחת תתאפשר בכפוף לתנאים המפורטים בפסקה (1), בשינויים המחויבים.
: (ג) '''שימוש בהתחייבות לחיבור ולהזרמה במסגרת הליכים תחרותיים'''
:: מנהל המערכת לא יסב התחייבות חיבור והזרמה שניתנה למבקש חיבור לצורך הקמת מיתקן במסגרת מכסה שקבעה הרשות, להתחייבות לחיבור ולהזרמה של מבקש החיבור בהליך תחרותי שפרסמה הרשות.
: (ד) '''שינויים בציוד ובהספק של מבקש חיבור לפני בדיקות קבלה'''
:: (1) מבקש חיבור ידווח למנהל המערכת על כל שינוי בציוד המתוכנן במיתקן, לעומת הנתונים שהועברו לצורך ביצוע סקר החיבור או לעומת מה שסוכם בהסכם התיאום הטכני לפי [[אמת מידה 35כז]]; דיווח המבקש על שינוי כאמור, רשאי מנהל המערכת לדרוש בדיקה מחודשת או בדיקה חלקית של התאמת הציוד לדרישות המערכתיות לציוד, בכפוף לקבלת תשלום בתעריף לפי שורות 7 ו-13 עד 17 בלוח תעריפים 4.1–1, ממבקש החיבור; אם מצא מנהל המערכת כי הציוד המבוקש בשינוי לא מתאים, לא יאושר שינוי הציוד; אם מצא מנהל המערכת כי הציוד המבוקש בשינוי מתאים, תעודכן תשובת מנהל המערכת ביחס לסעיף 2(א) בטופס התשובה.
:: (2) לבקשת מבקש חיבור שקיבל התחייבות לחיבור ולהזרמה, מנהל המערכת יקטין את הספק החיבור המבוקש; אם הוגשה בקשה כאמור, מנהל המערכת לא ישיב לצרכן את התשלום ששולם בעבור התחייבות לחיבור ולהזרמה ותוקף ההתחייבות לחיבור ולהזרמה לא יוארך.
:: (3) לבקשת מבקש חיבור להגדלת הספק המיתקן לפני מועד בדיקות הקבלה, יפעל מנהל המערכת כמפורט להלן:
::: (א) מנהל המערכת יוודא קיומו של מקום פנוי במכסה בעבור ההספק המעודכן המבוקש טרם ביצוע סקר חיבור לפי פסקת משנה (2);
::: (ב) מנהל המערכת יערוך סקר חיבור בעבור מלוא ההספק המבוקש לפי הוראות [[אמות מידה 35כו3]] [[ו-35כו4]];
::: (ג) במהלך סקר החיבור יישמר המקום המקורי שנשמר ברשת למיתקן, בהתאם להספק שנקבע בסקר החיבור שלפיו ניתנה ההתחייבות לחיבור ולהזרמה;
::: (ד) אם מצא מנהל המערכת כי הבקשה עומדת בתנאים הקבועים בסעיף (א)(1), ישלם מבקש החיבור למנהל המערכת תוספת תשלום בעד הגדלת התחייבות לחיבור ולהזרמה, ויחולו עליה הוראות סעיף (א)(2) עד (4), בעבור תוספת ההספק, ומנהל המערכת יתחייב לחיבור המיתקן לפי ההספק המתוקן;
::: (ה) מועד פקיעת התחייבות לחיבור ולהזרמה לפי סעיף (ב)(1)(א), לא יוארך;
::: (ו) ביקש מבקש חיבור במיתקן מפוצל עדכון סקר קיים כאמור בסעיף קטן זה בעבור נקודת חיבור אחת או יותר, יעדכן מנהל המערכת את הסקר ביחס לנקודות החיבור שבעניינן הבקשה בלבד.
: (ה) '''שינויים בציוד ובהספק של מבקש חיבור שנמצאו בבדיקות קבלה'''
:: (1) מצא מנהל המערכת בבדיקות הקבלה כי ההספק המותקן גדול מההספק המותקן שבעבורו ניתנה ההתחייבות לחיבור ולהזרמה, לא יעדכן את ההתחייבות לחיבור ולהזרמה ויודיע על כך למבקש החיבור.
:: (2) על אף האמור בסעיף קטן (1), מצא מנהל המערכת שהמיתקן הוקם בהתאם לנתונים הטכניים שהוגשו במסגרת הבקשה לסקר החיבור, שההספק שנמדד אינו עולה על 5% מההספק שבעבורו ניתנה ההתחייבות לחיבור ולהזרמה, ושהרשות לא קבעה אחרת בתנאים לזכאות לתעריף שנתנה למבקש החיבור (להלן בסעיף קטן זה - ההספק הנוסף), יאשר מנהל המערכת למבקש החיבור את ההגדלה הפיזית של החיבור בהתאם להספק שנמצא בבדיקות הקבלה, בכפוף לקבלת תשלום בעבור החיבור המוגדל ממבקש החיבור; אין באישור מנהל המערכת להגדלה הפיזית של החיבור כדי לאשר את הזרמת האנרגיה, במלואה או בחלקה, מההספק הנוסף לרשת.
:: (3) מצא מנהל המערכת בבדיקות הקבלה כי ההספק המותקן קטן מההספק שבעבורו ניתנה ההתחייבות לחיבור ולהזרמה, יעדכן את ההתחייבות לחיבור ולהזרמה בהתאם להספק המותקן שנמצא בבדיקות הקבלה.
:: (4) אם מצא מנהל המערכת בבדיקות קבלה כי המיתקן שהוקם בעל מאפיינים טכניים שונים מאלה שהוגשו במסגרת הסכם התיאום הטכני שבוצע לפי [[אמת מידה 35כז]] או במסגרת סקר החיבור, יבצע מנהל המערכת בדיקה מחודשת או בדיקה חלקית של התאמת הציוד לדרישות המערכתיות לציוד, בכפוף לקבלת תשלום מהיצרן בתעריף לפי שורות 13 עד 17 ללוח תעריפים 4.1–1; אם מצא מנהל המערכת כי הציוד המבוקש לא מתאים, יחבר בעל רישיון ההולכה את המיתקן לרשת רק לאחר שהיצרן פעל לתיקון הליקויים ושילם תשלום כאמור לעיל בעבור בדיקה מחודשת נוספת, ומנהל המערכת ביצע את הבדיקה המחודשת הנוספת ואישר שהציוד מתאים לדרישות המערכתיות.
: (ו) '''התחייבות מנהל המערכת לחיבור אתרי מדינה'''
:: (1) בחיבור של מיתקני ייצור שבכוונת מי מגורמי המדינה לרבות רשות החשמל (בסעיף זה - המדינה) להקים במסגרת הליך תחרותי או מכרז המפורסם מטעמם (להלן ביחד בסעיף זה - המכרז), יבוצע סקר תכנון לשם קבלת התחייבות לחיבור המיתקן הצפוי לקום במסגרת המכרז (בסעיף זה - סקר תכנון לאתרי מדינה), בהתאם להוראות אלה:
::: (א) המדינה או מי מטעמה יפנו למנהל המערכת בבקשה לביצוע סקר התכנון לאתרי מדינה;
::: (ב) תנאי לביצוע סקר התכנון לאתרי מדינה הוא שפורסמה ברשומות תוכנית מיתאר מאושרת ומתואמת עם מנהל המערכת למיתקן הייצור ולקו המסעף, בהתאם לסקר תכנון שנערך בהתאם [[לאמת מידה 35כו2]];
::: (ג) מנהל המערכת יבצע את סקר התכנון לאתרי מדינה, רק אם מזמין הסקר העביר לו את הנתונים המפורטים [[בסעיף (א)(4) לאמת מידה 35כד]]; מנהל המערכת יתאם עם מזמין הסקר העברה של נתונים נוספים המפורטים [[בסעיף (א)(1) לאמת מידה 35כו3]], אשר נדרשים לו לשם בחינת היכולת להתחייב לחיבור על בסיס הסקר ושלמזמין הסקר יש אפשרות להעביר לו אותם; מנהל המערכת ימסור למדינה חשבון בהתאם לקבוע בשורה החמישית בלוח תעריפים 4.1–1, ואליו תצורף רשימת הנתונים הנוספים שעל מזמין סקר התכנון לאתרי מדינה להגיש למנהל המערכת כתנאי לביצוע סקר התכנון לאתרי מדינה לפי תיאום כאמור בפסקה זו.
:: (2) מנהל המערכת ימסור את תוצאות סקר התכנון לאתרי מדינה, בהתאם להוראות אלה:
::: (א) מנהל המערכת ימסור למבקש ולרשות את תוצאות הסקר בתוך 60 ימי עבודה ממועד ביצוע התשלום בעד הסקר;
::: (ב) סבר מנהל המערכת כי התחייבות לחיבור במועד המבוקש אפשרית בתנאים, ירשום בסקר התכנון לאתרי מדינה את התנאים להתחייבות לחיבור;
::: (ג) סבר מנהל המערכת כי התחייבות לחיבור אפשרית במועד אחר מהמועד המבוקש, ירשום בסקר התכנון לאתרי מדינה את המועד ואת התנאים אשר בהם ניתן להתחייב לחיבור.
:: (3) מנהל המערכת יתחייב לחיבור של מיתקני ייצור כאמור בסעיף קטן (1), על סמך תוצאות סקר התכנון לאתרי מדינה ובהתאם להוראות אלה:
::: (א) על בסיס סקר התכנון לאתרי מדינה, יתחייב מנהל המערכת לחיבור המיתקן והוצאת אנרגיה לרשת, ותוקפה של התחייבות כאמור יהיה לתקופה של שישה חודשים ממועד השלמת סקר התכנון לאתרי מדינה;
::: (ב) בתוך התקופה האמורה בפסקה (א), מזמין הסקר יפנה לרשות בבקשה שתורה למנהל המערכת להתחייב לחיבור על בסיס סקר התכנון לאתרי מדינה לתקופה נוספת על התקופה כאמור בפסקה (א); בפנייתו ימסור מזמין הסקר פרטים על אודות המכרז, מיתקן הייצור המבוקש, נחיצות המיתקן ולוחות זמנים להקמת מיתקן הייצור;
::: (ג) הרשות תבחן אם להורות למנהל המערכת להתחייב לחיבור המיתקן הצפוי לקום במכרז, מעבר לתקופה כאמור בפסקה (א); הרשות תתייחס בהחלטתה, בין השאר גם לשיקולים האלה:
:::: (1) מידת התחרות על משאב הרשת באזור שבו מתוכנן לקום המיתקן, לרבות ההשפעה על יכולת חיבור מיתקני אנרגיה מתחדשת;
:::: (2) התועלת של המיתקן למשק החשמל, בנוגע לעלויות הישירות והמערכתיות הכרוכות בחיבור המיתקן לרשת;
::: (ד) בהחלטתה לפי פסקה (ג), תקבע הרשות את המועד שבו תפקע ההתחייבות לחיבור אם לא הוזמן סקר חיבור בהתאם [[לאמת מידה 35כו3]] (להלן - תקופת ההתחייבות בלא סקר חיבור); תקופת ההתחייבות בלא סקר חיבור לא תעלה על 30 חודשים ממועד ההחלטה; על אף האמור, הרשות רשאית להאריך את תקופת ההתחייבות בלא סקר חיבור בשלוש תקופות נוספות שלא יעלו על שישה חודשים כל אחת, מטעמים מיוחדים שיירשמו; במקרים חריגים ומנימוקים מיוחדים שיירשמו הרשות רשאית להחליט על תקופה ארוכה יותר או תקופה קצרה יותר מהתקופות הקבועות בפסקה זו;
::: (ה) המדינה או מי מטעמה ישלמו בעד כל שישה חודשים של התחייבות לחיבור, החל מתום 30 חודשים מיום קבלת החלטת הרשות לפי פסקה (ג) עד המועד האחרון להזמנת סקר חיבור שקבעה הרשות לפי פסקה (ד) - תשלום בהתאם לתעריף הקבוע בשורה 18 &quot;תעריף התחייבות לחיבור ולהזרמה מיתקן לרשת הולכה 161 ק&quot;ו&quot; או תשלום בהתאם לתעריף הקבוע בשורה 19 &quot;תעריף התחייבות לחיבור ולהזרמה מיתקן לרשת הולכה 400 ק&quot;ו&quot; ללוח תעריפים 4.1–1 &quot;תעריפים לחיבור לרשת ההולכה במתח עליון&quot;, לפי העניין; אם התחייבות לחיבור הוארכה לתקופה קצרה משישה חודשים, ישלמו המדינה או מי מטעמה, בעד אותה הארכה, את התשלום לפי פסקה זו, באופן יחסי, לפי היחס שבין התקופה שהוארכה ובין שישה חודשים;
::: (ו) המדינה או מי מטעמה ישלמו למנהל המערכת את התשלומים לפי פסקה (ה) עד המועד האחרון להזמנת סקר חיבור שקבעה הרשות לפי פסקה (ד);
::: (ז) לא קיבלה הרשות החלטה בעניין ההתחייבות לחיבור עד תום שישה חודשים ממועד ביצוע סקר תכנון לאתרי מדינה, תפקע ההתחייבות לחיבור שניתנה לפי פסקה (א); על אף האמור, הרשות רשאית להחליט על התחייבות לחיבור אף אם חלפו שישה חודשים ממועד השלמת סקר התכנון לאתרי מדינה, אם מזמין הסקר המציא לרשות אישור מטעם מנהל המערכת ולפיו עדיין קיימת אפשרות לחבר את המיתקן לפי סקר התכנון שבוצע;
::: (ח) החליטה הרשות לפי פסקה (ג) להורות למנהל המערכת להמשיך ולהתחייב לחיבור המיתקן מעבר לששת החודשים האמורים בפסקה (א), ידווח מזמין הסקר לרשות ולמנהל המערכת מדי שישה חודשים על אודות התקדמות המכרז ומיתקן הייצור;
::: (ט) עד המועד שקבעה לכך הרשות לפי פסקה (ד), יזמין הזוכה במכרז סקר חיבור בהתאם [[לאמת מידה 35כו3]]; המועד המבוקש להפעלה מסחרית בסקר החיבור לא יהיה מאוחר מהמועד המבוקש להפעלה מסחרית בסקר התכנון לאתרי מדינה בתוספת ההארכות שאישרה הרשות לעניין ההתחייבות לחיבור לפי סעיף קטן זה, אם אישרה; בכפוף לאישור הרשות, לאחר פנייה ממזמין סקר התכנון לאתרי מדינה ומנימוקים מיוחדים שיירשמו, הזוכה רשאי לבקש בסקר החיבור מועד להפעלה מסחרית שיהיה מאוחר יותר מהמועד המבוקש להפעלה מסחרית בסקר התכנון לאתרי מדינה; על סקר החיבור ועל התחייבות לפיו יחולו אמות המידה הרלוונטיות [[בסימן ד' לפרק ג' לאמות המידה]];
::: (י) לא הוגשה בקשה להזמנת סקר חיבור עד המועד שקבעה לכך הרשות לפי פסקה (ד), תפקע ההתחייבות לחיבור שניתנה אלא אם כן הורתה הרשות למנהל המערכת אחרת;
::: (יא) עד המועד האחרון להגשת ההצעות במכרז, כפי שנקבע במסמכי המכרז, ובהתאם לדיווח על התקדמות המכרז בהתאם לפסקה (ח), הרשות רשאית להורות למנהל המערכת לבטל את ההתחייבות לחיבור או כל הוראה אחרת בנוגע להתחייבות, לרבות צמצום ההספק שלגביו נשמר המקום ברשת, לאחר שנתנה למזמין הסקר להשמיע את טענותיו, ומנהל המערכת יפעל בהתאם להוראות הרשות בעניין.
:: (4) מנהל המערכת יודיע לבעל רישיון הולכה על מתן התחייבות לפי סעיף קטן (3) או על הארכתה.
:: (5) על אף האמור בסעיף זה, הרשות רשאית להורות כי תינתן התחייבות לחיבור לאתר ייצור של חברת החשמל מהמנויים [[בסעיף 60א(ב) לחוק משק החשמל]], גם אם אינו עומד בתנאים לקבלת התחייבות לחיבור לפי סעיף קטן (1), וזאת בהתאם לתנאים אחרים לקבלת ההתחייבות לחיבור שתורה לו עליהם.
: (ז) '''ביטול בקשת חיבור'''
:: מבקש החיבור אינו זכאי להחזר התשלומים ששילם במקרה של ביטול בקשת החיבור; התשלומים האמורים יקוזזו מהעלות המוכרת למנהל המערכת בניכוי עלויות שבהן תכיר הרשות לפי העניין.

@ 35כו6. (תיקון: 13.5.19, 24.6.19, 25.11.20, 13.12.23; תש&quot;ף-9, תש&quot;ף-27, תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;ד-11, תשפ&quot;ד-27) : '''שילוב מיתקן עד בהספק שאינו עולה על גודל החיבור המרבי הקבוע [[בסעיף (א)(2) לאמת מידה 35י]] במקום צרכנות המחובר לרשת הולכה'''
: (א) '''הגדרות'''
:: באמת מידה זו -
::- &quot;מבקש&quot; - צרכן המחובר לרשת המתח העליון המבקש שילוב מיתקן ייצור, בהספק שאינו עולה על גודל החיבור המרבי הקבוע [[בסעיף (א)(2) לאמת מידה 35י]], לפי העניין, במקום הצרכנות;
::- &quot;שילוב מיתקן&quot; - חיבור של מיתקן לרשת החשמל הפנימית במקום צרכנות או בבניין בהקמה שטרם נרשם לגביו צרכן פלוני בפנקסי ספק שירות חיוני רשת, לצורך צריכה עצמית והוצאת אנרגיה לרשת הולכה;
: (ב) '''שילוב מיתקן'''
:: מנהל המערכת ישלב מיתקן בהספק שאינו עולה על גודל החיבור המרבי הקבוע [[בסעיף (א)(2) לאמת מידה 35י]], לפי העניין במקום צרכנות המחובר לרשת מתח עליון.
: (ג) '''רישום'''
:: (1) צרכן המעוניין להגיש בקשה לשילוב מיתקן כאמור בסעיף (ב) במקום הצרכנות, יירשם באתר האינטרנט של מחלק דומיננטי לפי הוראות [[סעיף (ג) לאמת מידה 35כ2]], בשינויים המחויבים.
:: (2) המחלק הדומיננטי יודיע למנהל המערכת על הרישום בתוך שלושה ימי עבודה ממועד הרישום.
:: (3) מנהל המערכת יזמן את המבקש למשרדיו בתוך 30 ימי עבודה מיום שהמבקש ביצע את התשלום בעד הרישום, לצורך הגשת בקשה לסקר חיבור לשילוב מיתקן במקום הצרכנות או יאפשר לו להגיש את הבקשה האמורה באמצעות האינטרנט בהתאם להוראות [[סעיף (ד) לאמת מידה 35כ2]], בשינויים המחויבים.
:: (4) לא הגיע המבקש במועד שאליו זומן, יתאם מנהל המערכת עם המבקש מועד נוסף בתוך שלושים ימי עבודה ממועד הזימון הראשון.
:: (5) לא הגיע המבקש במועד הנוסף שאליו זומן לפי סעיף קטן (4), תפקע בקשת הרישום וההספק הרשום המצטבר אצל המחלק הדומיננטי לא יעודכן.
: (ד) '''הגשת בקשה לסקר חיבור, התנאים לביצועו ותשובת מנהל המערכת'''
:: (1) על בקשה לסקר חיבור שהוגשה לפי סעיף (ג) יחולו הוראות [[סעיף (א) לאמת מידה 35כו3]], בשינויים המחויבים, למעט הוראות [[פסקאות (ב) עד (ד) ו-(ו) לסעיף קטן (1) באותו סעיף]].
:: (2) טרם עריכת סקר חיבור יוודא מנהל המערכת כי הבקשה עומדת בתנאי הזכאות לתעריף שנקבעו למכסה המבוקשת.
:: (3) מנהל המערכת יערוך סקר חיבור וימסור למבקש את תוצאות סקר החיבור בתוך שלושים ימי עבודה מיום שביצע המבקש את התשלום בעד הסקר כקבוע [[בסעיף (א)(3) לאמת מידה 35כו3]].
:: (4) לא השיב מנהל המערכת לבקשת המבקש בתוך המועד הקבוע בסעיף קטן (3), יפצה מנהל המערכת את המבקש בסכום הקבוע בשורה 11 ללוח תעריפים 12.1–1.
:: (5) מנהל המערכת ישיב למבקש בהתאם להוראות [[סעיף (א) לאמת מידה 35כו4]], בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
::: (א) בסעיף קטן (1) -
:::: (1) בפסקה (ג), במקום &quot;מועד מרבי לחיבור&quot; יקראו &quot;מועד מחייב מרבי לסנכרון כהגדרתו [[באמת מידה 35כ1]]&quot;;
:::: (2) פסקה (ו) - לא תיקרא;
::: (ב) סעיף קטן (4) - לא ייקרא.
:: (6) מנהל המערכת רשאי לווסת את ההספק המוזרם לרשת ממיתקן הייצור לצרכים מערכתיים, בהיקף שלא יעלה על 100 שעות בשנה קלנדרית כפול ההספק המותקן; ויסות כאמור יהיה בלא תמורה כל שהיא ליצרן; כמו כן אין בוויסות הספק המוזרם לרשת כאמור כדי לגרוע מאפשרותו של מנהל המערכת לווסת את ההספק המוזרם לרשת בהתאם לקבוע באמות מידה אחרות.
::: (((הוראת שעה מיום 14.1.2024 עד יום 13.1.2027):)) מנהל המערכת רשאי לווסת את ההספק המוזרם לרשת ממיתקן הייצור לצרכים מערכתיים, בהיקף שלא יעלה על 200 שעות בשנה קלנדרית כפול ההספק המותקן, במהלך שלוש השנים הראשונות ממועד ההפעלה המסחרית; לאחר שלוש שנים כאמור, היקף השעות המווסתות לא יעלה על 100 שעות בשנה קלנדרית כפול ההספק המותקן; ויסות כאמור יהיה בלא תמורה כל שהיא ליצרן; כמו כן אין בוויסות הספק המוזרם לרשת כאמור כדי לגרוע מאפשרותו של מנהל המערכת לווסת את ההספק המוזרם לרשת בהתאם לקבוע באמות מידה אחרות.
: (ה) '''תשלומים'''
:: (1) מנהל המערכת יצרף לתוצאות סקר חיבור שניתנה בהן תשובה חיובית הודעה לתשלום שתכלול את כל התשלומים המפורטים להלן:
::: (א) תשלום למנהל המערכת בעד מנייה כמפורט להלן:
:::: (1) למיתקן ייצור במתח נמוך - תשלום בעד התקנת מונה לפי התעריף הקבוע בשורה 6 ללוח תעריפים 5.4–2;
:::: (2) למיתקן ייצור במתח נמוך בגודל חיבור של 3×125 אמפר ומעלה - תשלום נוסף בעד התקנת מערכת מנייה לפי התעריף הקבוע בלוח תעריפים 4.3–10;
:::: (3) למיתקן ייצור במתח גבוה - תשלום בעד מכלי מדידה כקבוע בעלות רכישה הובלה והתקנה בחדר מיתוג צרכן לפי לוח תעריפים 4.2–3 או לפי לוח תעריפים 4.2–4, לפי העניין;
::: (ב) למיתקן ייצור במתח גבוה - תשלום למנהל המערכת בעד התקנת מערכת תקשורת לשליטה ובקרה לפי התעריף הקבוע בשורה 1 בלוח תעריפים 4.2–2;
::: (ג) תשלום למנהל המערכת בעד בדיקות סנכרון בהתאם לתעריף הקבוע בשורה 12 או בשורה 13 ללוח תעריפים 4.3–1 או בשורה 18 ללוח תעריפים 4.2–1, לפי העניין.
:: (2) לא שילם המבקש את התשלומים בתוך 14 ימי עבודה ממועד מסירת ההודעה לתשלום כאמור בסעיף קטן (1), תפקע תשובת מנהל המערכת.
:: (3) שילם המבקש את התשלומים כאמור בסעיף קטן (1), יפתח מנהל המערכת למבקש תיק חיבור.
:: (4) על הודעה לתשלום כאמור בסעיף קטן (1) יחולו הוראות [[סעיף (ג) לאמת מידה 24]] בעניין חשבון לגבי שירות שטרם ניתן.
: (ו) '''תיאום טכני'''
:: (1) נפתח למבקש תיק חיבור לפי סעיף (ה)(3), יבצע מנהל המערכת תיאום טכני למיתקן לפי האמור [[בסעיף (א) לאמת מידה 35כז]], למעט [[35כז|פסקאות (ד) ו-(ו) לסעיף קטן (1)]], בשינויים המחויבים.
:: (2) הסכם התיאום הטכני יושלם וייחתם בתוך 30 ימי עבודה מיום ביצוע התשלום כאמור בסעיף (ה).
: (ז) '''התקנת מערכת תקשורת, קבלת היתר הפעלה וסנכרון המיתקן'''
:: לגבי מיתקן המשולב לפי אמת מידה זו יחולו על התחומים שלהלן אמות המידה המפורטות לצדם, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: במקום &quot;מחלק&quot; יקראו &quot;מנהל המערכת&quot;:
:: (1) על התקנת מערכת תקשורת - [[אמת מידה 69]];
:: (2) על קבלת היתר הפעלה, בדיקות קבלה וסנכרון המיתקן - [[אמת מידה 35כ4]], למעט [[35כ4|סעיפים (א) ו-(ב)]];
:: (3) על ביצוע תחזוקה וכיול מחדש של המיתקן - [[אמת מידה 35כ5]].

@ 35כז. (תיקון: 4.12.12, 20.10.13, 6.3.19, 25.11.20, 14.3.22; תש&quot;ף-2, תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;א-23, תשפ&quot;ד-2) : '''הסכמים'''
: (א) '''הסכם תיאום טכני'''
:: (1) נפתח ליצרן או לצרכן תיק עבודה במשרדי מנהל המערכת לחיבור מיתקן לרשת החשמל, יזמינו בעל רישיון הולכה ומנהל המערכת את מבקש החיבור לסדרת מפגשים טכניים עם נציגיהם המקצועיים הנוגעים בדבר לצורך גיבוש תיאום טכני לחיבור.
:: (2) התיאום הטכני של החיבור ייקבע בהסכם שיכלול את הפרטים הדרושים לצורך ביצוע מלא של החיבור, לרבות אלה:
::: (א) לוח זמנים להתקדמות עבודות החיבור עד סיומן ומועד הפעלה מסחרי בהתאם לתוצאות סקר החיבור;
::: (ב) פרטים טכניים של סוג הציוד שישמש לחיבור ואופן התקנתו, בטיחות, עמידה בתקנים רלוונטיים והתקנת מערכות מניה, הגנות ותקשורת שישמשו את בעל רישיון ההולכה או את מנהל המערכת, לפי העניין, במידת הצורך;
::: (ג) תכנון החיבור, לרבות מערכות הגנה ותקשורת נוספות ככל שאלה נדרשות לצורך שליטה ובקרה של מנהל המערכת וכן לצורך שמירה על שרידות, אמינות ובטיחות מערך ההולכה של בעל רישיון הולכה;
::: (ד) התאמת פריטי ציוד מתח עליון או מתח על, שיירכוש מבקש החיבור ויותקן בחצר המיתוג, לתקנים טכניים ובטיחותיים כדין ומותאמים לתשתית של בעל רישיון ההולכה;
::: (ה) חלוקת האחריות בין בעל רישיון ההולכה לבין מבקש החיבור לגבי המערכות המשותפות הממוקמות במיתקן, ממשקי שליטה, פיקוד והעברת נתונים בין מנהל המערכת, בעל רישיון הולכה ומבקש החיבור;
::: (ו) בדיקות קבלה והכנסה לניצול של המסדר בחצר מבקש החיבור, כמפורט [[באמת מידה 35לא]], לרבות אומדן למשך הבדיקות ולאבני דרך עיקריות בהן;
::: (ז) זהות האחראי לחיבור במקרה של יצרן הנמצא בחצרי צרכן תהיה בהתאם לאמור בסעיף (ו);
::: (ח) בדיקת עמידת יחידות הייצור ואתר הייצור בתנאים לחיבור יחידות הייצור לרשת ההולכה;
::: (ט) מערכות התקשורת, באתר היצרן או הצרכן, שישמשו את מנהל המערכת או את בעל רישיון ההולכה, לפי העניין, ויהיו באחריותם התפעולית; זהות המתקין של מערכות התקשורת שיותקנו בחצר מיתקן הייצור של מבקש החיבור ובחצר מיתוג שבאחריות בעל רישיון הולכה, להעברת נתונים בין ציוד הנמצא בחצר ייצור מבקש החיבור ובחצר המיתוג שבאחריות בעל רישיון הולכה כהגדרתם [[באמת מידה 35כא]] לבין מנהל המערכת;
::: (י) התאמת תכניות, לרבות תכניות תחנת המשנה במתח עליון או במתח על, לתקנים טכניים ובטיחותיים ולדרישות המערכת בהיבטים של הגנות, פיקודים, ניעולים (([צ&quot;ל: ניהולים])), תקשורת (התראות, פעולות ואינדיקציה) ומערכות עזר נלוות;
::: (יא) למבקש חיבור המעוניין בתכנון עצמאי או בהצטיידות או בהתקנת ציוד התקשורת עצמאי, שישמש את בעל רישיון ההולכה או את מנהל המערכת, יגדירו מנהל המערכת ובעל רישיון ההולכה, לפי העניין, את מערכות התקשורת הנדרשות והמפרטים הטכניים שלהן בהתאם לסטנדרטים שבשימוש מנהל המערכת או בעל רישיון ההולכה, לפי העניין;
:::: מנהל המערכת או בעל רישיון ההולכה, לפי העניין, יהיו האחראים הבלעדיים לביצוע בדיקות ולהכנסה לניצול של מערכות התקשורת; מנהל המערכת ינהג בשוויון ביחס למבקש חיבור המעוניין בפעילות עצמאית כאמור.
:: (3) מבקש חיבור המעוניין בתכנון והקמת מערכות תקשורת בעבור תחנת המשנה או בעבור מיתקן הייצור על ידי בעל רישיון הולכה או על ידי מנהל המערכת יחויב בעלות הקבועה בלוח תעריפים 4.1–3, לפי העניין.
: (ב) '''הסכם תפעול ותחזוקה'''
:: (1) לאחר חתימה על הסכם התיאום הטכני, ולא יאוחר משישה חודשים לפני תחילת בדיקות קבלה וסנכרון המיתקן לרשת, לפי המוקדם, יחתמו בעל רישיון הולכה ומבקש החיבור על הסכם תפעול ותחזוקה של הציוד המותקן בחצר מיתוג באחריות מבקש החיבור ובחצר מיתוג באחריות בעל רישיון הולכה, כהגדרתם [[באמת מידה 35כא]], לתקופה התואמת לאורך חיי הציוד. מנהל המערכת יחתום גם הוא על הסכם תפעול ותחזוקה של המיתקן והציוד המותקן בחצר מבקש החיבור והנוגע לפעולותיו של מנהל המערכת, ובכלל זה מערכות התקשורת. ההסכמים יכללו לפחות את הפרטים והעניינים האלה:
::: (א) גבולות חצר המיתוג באחריות בעל רישיון הולכה וגבולות חצר המיתוג באחריות מבקש החיבור;
::: (ב) תפעול ותחזוקת המסדר שבאתר הייצור שבאחריותו של מבקש החיבור לאורך כל חיי הציוד בחצר מבקש החיבור ובחצר בעל רישיון הולכה;
::: (ג) הסדרת גישה לעובדי בעל רישיון הולכה לחצר מיתוג באחריות בעל רישיון הולכה והסדרת גישה לעובדי מבקש החיבור למוני החשמל;
::: (ד) עקרונות תפעול חצר מיתוג באחריות בעל רישיון הולכה, חצר מיתוג באחריות מבקש החיבור וחצר ייצור מבקש החיבור;
::: (ה) מתכונת התיאום בין מנהל המערכת, בעל רישיון הולכה ומבקש החיבור בקביעת מועדי התחזוקה בחצר מיתוג בעל רישיון הולכה, בחצר מיתוג מבקש החיבור ובחצר הייצור של בעל רישיון ייצור, וכן הסכם התפעול והתחזוקה יכלול את לוחות הזמנים לתיקון ותחזוקה של ציוד חשמלי עיקרי בתחנת המשנה וברשת ההולכה המחוברת לתחנת המשנה או לתחנת המיתוג, אשר יהיו בהתאם לקבוע בנספח א' לאמת מידה זו והם יהיו חלק בלתי נפרד מההסכם האמור; זמני תיקון התקלות המפורטים בנספח א' יחולו בכפוף לכך שלא חל מקרה חריג מהמקרים החריגים כפי שיוגדרו בהסכם תפעול ותחזוקה בין מבקש החיבור לבעל רישיון ההולכה, אשר אינם בשליטת בעל רישיון ההולכה ואשר בגללם בעל רישיון ההולכה אינו יכול לבצע את התיקון והתחזוקה;
::: (ו) קביעת סוגי עבודות התחזוקה שיבוצעו בחצר המיתוג שבאחריות מבקש החיבור במיתקן הפרטי;
::: (ז) תחזוקת ההגנות במסדר מתח עליון כפי שיבוצעו על ידי בעל רישיון הולכה בחצר המיתוג שבאחריות בעל רישיון הולכה;
::: (ח) שמות אנשי קשר ואמצעי התקשרות של בעל רישיון הולכה, מנהל המערכת ומבקש החיבור;
::: (ט) כללי בטיחות הנהוגים אצל בעל רישיון הולכה ומבקש החיבור ועל פי כל דין;
::: (י) טיפול בדרישות לשדרוג ציוד בחצר מבקש החיבור במהלך תקופת ההסכם;
::: (יא) הגדרת אמצעי הקשר התפעולי בין מנהל המערכת לבין האחראי על תפעול יחידות הייצור מטעם בעל רישיון הייצור;
::: (יב) הגדרת הנחות היסוד להפעלת יחידות הייצור;
::: (יג) הגדרת הנחות היסוד לתחזוקת יחידות הייצור ולתחזוקת מערכות התקשורת המשמשות הן את מנהל המערכת והן את בעל רישיון ההולכה;
::: (יד) כללי ההסדר התפעולי לרכישת חשמל והספקת שירותי תשתית;
::: (טו) משטר העבודה של מיתקן הייצור במצבים שונים: שגרה, דחק, חירום, עבודה במצב &quot;אי&quot;;
::: (טז) אופן הטיפול בהפרעות חשמל שמקורן במיתקן הייצור או ברשת;
::: (יז) קביעת כללי העבודה והדיווח בין הצדדים במשטרי התפעול השונים: שגרה, דחק, חירום;
::: (יח) קביעת תחומי אחריות ברורים בין מבקש החיבור לבין בעל רישיון הולכה בנושאי תפעול, תחזוקה, בטיחות, תשתיות ומערכות עזר;
::: (יט) הוראות לעניין תחזוקה של חלקי חילוף והדרכה עליהם והן יהיו כמפורט להלן:
:::: (1) נקבע בהסכם התיאום הטכני לפי סעיף (א)(2)(ד) כי מבקש החיבור ירכוש פרטי ציוד למתח עליון או על, מסוג שאינו מותקן ברשת ההולכה נכון למועד חתימת ההסכם, יוודא בעל רישיון ההולכה טרם סנכרון המיתקן לרשת, כי מבקש החיבור מתחייב להחזיק ולתחזק על חשבונו, באתר המיתקן, בעבור בעל רישיון הולכה, חלקי חילוף וכלים ייחודיים לציוד האמור, אם נדרשים כאלה, וכן יוודא בעל רישיון הולכה כי מבקש החיבור מתחייב לתאם מול יצרן הציוד הדרכות לעובדים של בעל רישיון הולכה לצורך הכרת הציוד, תפעולו ותחזוקתו; בעל רישיון הולכה ישפה את מבקש החיבור על חלקי החילוף שהוא רכש לפי פסקת משנה זו, בהתאם לתעריף שתקבע הרשות לעניין זה בתוקף סמכותה לפי [[+|סעיפים 30(1)]] [[ו-31(א) לחוק משק החשמל]]; עד לקביעת תעריף כאמור, ייתן בעל רישיון הולכה למבקש החיבור כתב התחייבות לתשלום התעריף לכשייקבע;
:::: (2) בעל רישיון הולכה יחדש את מלאי חלקי החילוף, הכלים והציוד בהתאם לנדרש לפי פסקת משנה (1);
:::: (3) בעל רישיון הולכה ומבקש החיבור רשאים להסכים על מקום אחסון שאינו באתר המיתקן, ובלבד שהאחסון בו יבוצע בצורה נאותה ובתנאי סביבה שתואמים את הקבוע בהוראות היצרן, כך שחלקי החילוף יהיו תקינים וזמינים מיידית להתקנה על ידי בעל רישיון הולכה, במקרה של תחזוקה מתוכננת או תחזוקת שבר לציוד שבאחריות בעל רישיון ההולכה;
:::: (4) בעל רישיון ההולכה לא יהיה אחראי לנזק מכל סוג שהוא, שייגרם בשל עיכוב בתיקון תקלות בציוד שבאחריות בעל רישיון ההולכה, עקב אי-זמינותם או אי-תקינותם של חלקי חילוף כאמור בפסקה (1), כתוצאה ממעשה או ממחדל של מבקש החיבור.
:: (2) מבלי לגרוע מהאמור [[באמת מידה 35כט(א)(4)]], בעל רישיון הולכה יתפעל ויתחזק את חצר המיתוג שבאחריות בעל רישיון הולכה ויהיה אחראי לתיקון התקלות בחצר זו באופן מלא. כל עלויות התפעול והתחזוקה של חצר המיתוג באחריות בעל רישיון הולכה יחולו על בעל רישיון הולכה וישולמו על ידו.
: (ג) '''לוח זמנים להשלמה של הסכם התיאום הטכני והסכם התפעול והתחזוקה'''
:: (1) הסכם התיאום הטכני יושלם וייחתם בתוך 6 חודשים ממועד פתיחת תיק עבודה לחיבור.
:: (2) הסכם התפעול והתחזוקה יושלם וייחתם עד לא יאוחר משישה חודשים לפני בדיקות הקבלה והסנכרון.
: (ד) '''תשלום לאחר השלמת תיאום טכני'''
:: (1) עם חתימת הסכם התיאום הטכני, ימסור בעל רישיון הולכה למבקש החיבור חשבון בסך השווה להשלמה ל-70% מעלות החיבור הסופית בהתאם לתעריף התקף ביום הפקת החשבון, בניכוי התשלום ששולם בעד התחייבות לחיבור ולהזרמה לפי [[אמת מידה 35כו5(א)]] או בניכוי מקדמה ששולמה לפי [[סעיף 35כג|סעיף (([צ&quot;ל: אמת מידה])) 35כג(ד)]], לפי העניין. התשלום יהווה תנאי הכרחי להמשך עבודות החיבור.
:: (2) המועד האחרון לביצוע תשלום זה יהיה לא יאוחר מ-60 יום ממועד הוצאת החשבון ומבקש החיבור יוכל לפרוע את החשבון עד למועד האחרון לתשלום ללא הצמדה וללא ריבית.
:: (3) מבקש החיבור רשאי לבחור לשלם את סכום ההשלמה האמור בסעיף קטן (1) בשלושה תשלומים שווים לפי התעריף שבתוקף במועד התשלום הראשון, ובלבד שהתשלום השלישי ישולם 6 חודשים לפני בדיקות הקבלה; התשלומים השני והשלישי יוצמדו למדד ייצור ציוד חשמלי מספר 181090 (כולל מע&quot;מ), ויישאו ריבית החשב הכללי.
:: (4) על חשבון לתשלום לפי אמת מידה זו יחולו הוראות [[אמת מידה 24(ג)]] בעניין חשבון לגבי שירות שטרם ניתן.
: (ה) '''היתרים וזכויות מעבר'''
:: (1) עם השלמת התכנון על ידי מי מהצדדים יחל כל צד בתחומו לפעול בנחרצות וביעילות להשגת כל האישורים הנדרשים לצורך ביצוע עבודות החיבור.
:: (2) בעל רישיון ההולכה אחראי לקבלת היתרים וזכויות מעבר בשטחים שלמבקש החיבור אין בהם זכויות מחוץ לשטח המיתקן, ויפעל להשגת כל ההיתרים וזכויות המעבר הנדרשים לצורך ביצוע עבודת החיבור.
: (ו) '''זהות האחראי לחיבור במקרה של יצרן הנמצא בחצרי צרכן'''
:: (1) מבקש חיבור שהוא יצרן הנמצא בחצר של צרכן יודיע למנהל המערכת על זהות האישיות המשפטית האחראית לחיבור המיתקן, יצרן או צרכן.
:: (2) האחראי לחיבור המיתקן יחתום על ההסכמים הקבועים באמת מידה זו ויציג למנהל המערכת ולבעל רישיון הולכה את ההסכם המסמיך אותו לקבל אחריות על כל החיבור לחצר הפרטית.
:: (3) הוראות [[אמת מידה 141 (אחריות)]] יחולו בהתאמה על האמור בסעיף זה.

@ (תיקון: תשפ&quot;ד-2) : {{ממורכז|נספח א' - זמני תקן לתיקון בתקלות של ציוד חשמלי עיקרי בתחנת המשנה}}
@ : {{ממורכז|'''טבלה מס' 1 - זמני טיפול בתקלות בציוד חשמלי עיקרי במסדר 161 ו-400 ק&quot;ו'''}}
: &lt;div style=&quot;overflow-y: scroll;&quot;&gt;
{| style=&quot;table-layout: fixed; width: 1200px; font-size: smaller;&quot;
! rowspan=&quot;2&quot; | סוג פריט !! colspan=&quot;2&quot; | A {{ש}} {{מוקטן|פס צבירה בודד פתוח, בלא מקשר, שדה גנרציה בודד, מחובר לקו דו-מעגלי}} {{ש}} 160 ק&quot;ו !! colspan=&quot;2&quot; | B {{ש}} {{מוקטן|פס צבירה כפול סגור, עם מקשר, 8 שדות גנרציה, מחובר לקו דו-מעגלי}} {{ש}} 400 ק&quot;ו !! colspan=&quot;2&quot; | C {{ש}} {{מוקטן|3 דיאמטרים סגורים, 2 שדות גנרציה, 4 מעגלים}} {{ש}} 400 ק&quot;ו !! colspan=&quot;2&quot; | D {{ש}} {{מוקטן|פס צבירה בודד סגור, בלא מקשר, שדה גנרציה בודד, מחובר לקו דו-מעגלי}} {{ש}} 160 ק&quot;ו !! colspan=&quot;2&quot; | E {{ש}} {{מוקטן|פס צבירה בודד פתוח, עם מקשר, שדה גנרציה בודד, מחובר לקו דו-מעגלי}} {{ש}} 160 ק&quot;ו !! colspan=&quot;2&quot; | F {{ש}} {{מוקטן|פס צבירה בודד סגור, עם מקשר, 2 שדות גנרציה, מחובר לקו דו-מעגלי}} {{ש}} 160 ק&quot;ו !! colspan=&quot;2&quot; | G {{ש}} {{מוקטן|מוזנות רדיאלית עם מנתק בלבד}} {{ש}} 160 ק&quot;ו !! colspan=&quot;2&quot; | H {{ש}} {{מוקטן|תחנת ‎160 H עם ציוד מסוג PASS}} {{ש}} 160 ק&quot;ו
|-
! זמן איתור התקלה !! זמן לתיקון התקלה !! זמן איתור התקלה !! זמן לתיקון התקלה !! זמן איתור התקלה !! זמן לתיקון התקלה !! זמן איתור התקלה !! זמן לתיקון התקלה !! זמן איתור התקלה !! זמן לתיקון התקלה !! זמן איתור התקלה !! זמן לתיקון התקלה !! זמן איתור התקלה !! זמן לתיקון התקלה !! זמן לאיתור התקלה !! זמן לתיקון התקלה
|-
| מפסק זרם || 4 || 120 || 4 || *120+24 || 4 || *24+24 || 4 || *120+24 || 4 || 120 || 4 || *120+24 || –– || –– || 4 || *120+24
|-
| מנתקים || 4 || 120 || 4 || *72+24 || 4 || *120+24 || 4 || *144+24 || 4 || 120 || 4 || *144+24 || 4 || 120 || 4 || *144+24
|-
| משנה מתח || 4 || 96 || 4 || *72+24 || 4 || *72+24 || 4 || *72+24 ||4 || 96 || 4 || *72+24 || –– || –– || 4 || *72+24
|-
| משנה זרם || 4 || 96 || 4 || *96+24 || 4 || *120+24 || 4 || *96+24 || 4 || 96 || 4 || *96+24 || –– || –– || 4 || *96+24
|-
| פס צבירה ואביזרים נלווים || 4 || 48 || 4 || *72+24 || 4 || *120+24 || 4 || *144+24 || 4 || 48 || 4 || *144+24 || 4 || 48 || 4 || *144+24
|-
| הגנות, בקרה ומערכות עזר || 4 || 24 || 4 || 24 || 4 || 24 || 4 || 24 || 4 || 24 || 4 || 24 || 4 || 24 || 4 || 24
|}
&lt;/div&gt;
: {{מוקטן|* זמן נדרש לבדיקת מתח יתר - מדובר ביחידת שעה עבודה.}}

@ : {{ממורכז|'''טבלה מס' 2 - זמני טיפול בתקלות רשת, 161 ו-400 ק&quot;ו'''}}
: {| style=&quot;width: 100%;&quot;
! rowspan=&quot;2&quot; width=&quot;50px&quot; | מס&quot;ד !! rowspan=&quot;2&quot; colspan=&quot;3&quot; width=&quot;50%&quot; | סוג תקלה !! colspan=&quot;2&quot; | משך זמן תיקון בשעות, כולל איתור, התארגנות ותיקון התקלה
|-
! 161 ק&quot;ו !! 400 ק&quot;ו
|-
| 1 || colspan=&quot;3&quot; | תקלה במהדקים || 14 || 14
|-
| 2 || colspan=&quot;3&quot; | בידוד || 17 || 24
|-
| 3 || colspan=&quot;3&quot; | {{דוכיווני | בליץ | O.P.G.W}} || 36 || 72
|-
| 4 || colspan=&quot;3&quot; | תיילים (כולל גשרים) || 25 || 35
|-
| 5.1 || rowspan=&quot;4&quot; | קריסת עמוד (מזבח) מעגל אחד || rowspan=&quot;2&quot; | עמוד מעבר || בלא ביסוס || 60 || -
|-
| 5.2 || כולל ביסוס || 100 || -
|-
| 5.3 || rowspan=&quot;2&quot; | עמוד מתיחה || בלא ביסוס || 80 || -
|-
| 5.4 || כולל ביסוס || 120 || -
|-
| 6.1 || rowspan=&quot;4&quot; | קריסת עמוד (מזבח) 2 מעגלים || rowspan=&quot;2&quot; | עמוד מעבר || בלא ביסוס || 80 || 160
|-
| 6.2 || כולל ביסוס || 90 || 180
|-
| 6.3 || rowspan=&quot;2&quot; | עמוד מתיחה || בלא ביסוס || 120 || 250
|-
| 6.4 || כולל ביסוס || 140 || 270
|-
| 7 || colspan=&quot;3&quot; | החלפה/תיקון של שנאי || 72 || 72
|}

@ 35כח. (תיקון: 4.12.12, 6.3.19, 25.11.20, 14.3.22; תש&quot;ף-2, תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;ד-2) : '''שינוי וביטול בקשת חיבור'''
: (א) '''שינויים בבקשה לחיבור מיתקן צריכה'''
:: (1) מבקש חיבור למיתקן צריכה המעוניין לערוך שינויים בבקשת החיבור, יפנה למנהל המערכת בכתב ויפרט את השינויים. מנהל המערכת ישיב למבקש החיבור בכתב בתוך 15 ימי עבודה ויפרט את העלויות בעד ביצוע השינויים המבוקשים בהתאם ללוח התעריפים 4.1–1.
:: (2) הוגשה הבקשה לשינויים למנהל המערכת בטרם נחתם הסכם התיאום הטכני ובטרם הוצא חשבון לתשלום כאמור [[באמת מידה 35כז(ד)]], יחויב מבקש החיבור, באישור ראש אגף הנדסה ברשות, בעלויות התכנון הנוספות, שייקבעו על פי השינויים המחויבים לפי לוחות תעריפים 4.4.
:: (3) הוגשה הבקשה לשינויים למנהל המערכת אחרי חתימת הסכם התיאום הטכני ובטרם סיים בעל רישיון הולכה את עבודת החיבור המבוקשת, יחולו הוראות אלה:
::: (א) היה השינוי המבוקש כרוך בגידול עלויות החיבור הראשוני שהתבקש, יחויב מבקש החיבור בעלויות התכנון הנוספות או בעלויות הביצוע הנוספות, בכפוף לאישור ראש אגף הנדסה ברשות;
::: (ב) היה השינוי המבוקש כרוך בהקטנת עלויות החיבור המבוקש, ישיב בעל רישיון הולכה את סכום ההפרש בין עלויות החיבור הראשוני שהתבקש לבין עלויות החיבור המבוקש בתוספת ריבית החשב הכללי; ואולם, אם ביצע ספק שירות חיוני עבודות לצורך החיבור הראשוני, שאינן נדרשות עוד לחיבור בשל השינוי המבוקש, ינכה בעל רישיון ההולכה עלויות אלה מסכום ההפרש כאמור; כתנאי לניכוי עלויות כאמור יעביר בעל רישיון הולכה למבקש החיבור את רשימת עבודות התכנון והביצוע שביצע ספק שירות חיוני בעבור מבקש החיבור ואת פירוט התשלום שהמבקש נדרש לשלם בעדם בהתאם ללוח התעריפים 4.1–1 לפי עבודות התכנון שבוצעו, ובהתאם ללוחות התעריפים [[בפרק 4.4 לכללי משק החשמל (תעריפי חשמל), התשע&quot;ח-2018]], לפי עבודות הביצוע שבוצעו.
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) '''ביטול בקשה לחיבור'''
:: (1) (((בוטל).))
:: (2) בכל מקרה לא יוחזרו למבקש חיבור מיתקן ייצור או למבקש חיבור בעל מיתקן צריכה, התשלום ששולם בהתאם [[35כו5|לאמת מידה 35כו((&lt;s&gt;(&lt;/s&gt;))5((&lt;s&gt;)&lt;/s&gt;))(א)]] או המקדמה ששולמה בהתאם [[לאמת מידה 35כג(ד)]], לפי העניין.
:: (2א) (((בוטל).))
:: (3) מבקש חיבור למיתקן צריכה או למיתקן ייצור אשר ביטל את בקשת החיבור לאחר תשלום חשבון בסך השווה להשלמת עלות לפי [[סעיף (ד) לאמת מידה 35כז]], יישא בעלויות ביצוע העבודה בהתאם ללוחות התעריפים 4.4 במתח עליון או במתח על, עד לגובה המקדמה ששילם, ובעל רישיון הולכה יחזיר לו את היתרה.
:: (4) ביטל מבקש החיבור את הזמנת החיבור לאחר סיום ביצוע העבודות על ידי בעל רישיון הולכה, יישא מבקש החיבור במלוא העלות של החיבור, כקבוע בלוח תעריפים 4.1–1, לרבות התשלום האחרון לפי [[אמת מידה 35ל(ב)]].
: (ד) '''עיכוב במועדי חשמול וסנכרון'''
:: מנהל המערכת יגבה ממבקש חיבור למיתקן ייצור שלא עמד במועדי הסנכרון שנקבעו בהסכם התיאום הטכני, בשל מעשה או מחדל של מבקש החיבור, תשלומים שייקבעו בלוחות התעריפים (טרם נקבעו).

@ 35כט. (תיקון: 4.12.12, 25.11.20, 14.3.22; תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;ד-2) : '''ביצוע עבודת החיבור'''
: (א) '''ביצוע עבודת החיבור ושדרוג החיבור'''
:: התקבלו במשרדי בעל רישיון הולכה, היתרים ואישורים של הרשויות לביצוע העבודה, ומבקש החיבור שילם את החשבון לפי [[אמת מידה 35כז(ד)]], יפעלו בעל רישיון הולכה ומבקש החיבור בנחרצות וביעילות לצורך השלמת עבודת החיבור כמפורט להלן:
:: (1) מבקש החיבור יקצה בחצרו הפרטית קרקע להתקנת הציוד הדרוש לביצוע החיבור כפי שהוסכם בין הצדדים בהסכם התיאום הטכני כאמור [[באמת מידה 35כז(א)]].
:: (2) מבקש החיבור יבנה בקרקע האמורה בסעיף קטן (1) גדר שתחלק את השטח שבבעלותו לשני חלקים נפרדים: חצר מיתוג באחריות בעל רישיון הולכה וחצר מיתוג באחריותו של מבקש החיבור, כהגדרתם [[באמת מידה 35כא]]. אם לא ניתן לבצע הפרדה באמצעות גדר כאמור, יגיעו הצדדים להסכמה, במסגרת הסכם התיאום הטכני, על אופן חלוקת האחריות.
:: (3) בשני החצרים האמורים, יתקין מבקש החיבור על חשבונו, בהתאם להסכם התיאום הטכני, את הציוד החשמלי במתח עליון ובמתח גבוה, אמצעי תקשורת, אמצעי בקרה ומבנים אשר ישמשו לצורכי החיבור המבוקש.
:: (4) בחצר מיתוג באחריות בעל רישיון הולכה, יישא בעל רישיון הולכה באחריות מלאה להחלפה, לשדרוג, לתפעול, לתחזוקה ולבטיחות של הציוד שבבעלותו של מבקש החיבור לאורך כל תקופת ההפעלה של המיתקן והעבודות יבוצעו על ידי בעל רישיון הולכה ועל חשבונו ובתיאום מלא עם מבקש החיבור. האחריות תכלול את כל פריטי הציוד ולמעט מבנים, תשתיות ומערכות משותפות שיישארו באחריותו של מבקש החיבור.
:: (5) בחצר מיתוג באחריות מבקש החיבור, יישא מבקש החיבור באחריות מלאה להחלפה, לשדרוג, לתפעול, לתחזוקה ולבטיחות של הציוד שבבעלותו, לאורך כל תקופת ההפעלה של המיתקן, לפי הנחיות בעל רישיון הולכה הנובעות מהצורך בהתאמת הציוד ותחזוקתו למערכת החשמל ובתיאום מלא עימו.
:: (6) בכפוף לנסיבות העניין, לכל אחד משני החצרים האמורים יתקין מבקש החיבור כניסה נפרדת, באופן שכל צד לא יצטרך להגיע לשטח שבאחריותו דרך השטח שבאחריותו של האחר. לא התאפשר הדבר, יאפשר כל צד לצד האחר נגישות למיתקן, בכפוף להסדר שיוסכם בין הצדדים.
:: (7) בתחנת משנה במסדר פתוח או סגור המוזן בקו הזנה רדיאלי, מיקום הגדר יהיה לאחר המנתקים בכניסה; בתחנת משנה במסדר פתוח בהזנה המתבצעת במתכונת של כניסה ויציאה, יהיו שדות הכניסה, פסי הצבירה ומנתקי היציאה מפסי הצבירה, באחריותו התפעולית, הבטיחותית והתחזוקתית של בעל רישיון הולכה; בתחנת משנה במסדר סגור, מיקום הגדר או תחום המבנה שבו נמצא המסדר יהיה בקצה מסדר המתח העליון ולפני השנאים וכל בניין המסדר יהיה באחריות בעל רישיון הולכה.
:: (8) על אף האמור בסעיף קטן (7), ההסכמים שבין בעל רישיון הולכה ומנהל המערכת לבין מבקש החיבור יאפשרו למבקש החיבור שליטה ופיקוד מלאים על שדות השנאים במקרי חירום ובמצבים חריגים. לגבי מסדר סגור, הסכמים יכללו גם תחזוקה של שדות השנאים ומפסקי השנאים שמבקש החיבור יישא בעלות תחזוקתם.
:: (9) עובדים מורשים מטעם בעל רישיון הולכה יהיו המורשים הבלעדיים לכניסה לחצר מיתוג באחריות בעל רישיון הולכה, למעט במקרה של מסדר סגור ובכפוף להסכמות שבסעיף קטן (8) וכן לחדר התקשורת לפיקוח שבחצר מיתוג באחריות מבקש החיבור.
:: (10) כניסת עובדי בעל רישיון הולכה לחצר מיתוג באחריות מבקש החיבור תותר לחדר התקשורת לפיקוח, ותיעשה בתיאום עם מורשים מטעם מבקש החיבור ובליוויים.
:: (10א) קודם להזמנת הציוד שיותקן על ידי מבקש החיבור, יפנה מבקש החיבור למנהל המערכת בבקשה לקבלת אישור על הציוד שיותקן; אישר מנהל המערכת את הציוד שיותקן, יותקן הציוד על ידי מבקש החיבור ועל חשבונו; בעל רישיון הולכה אינו רשאי להתקין ציוד שהוזמן על ידי הצרכן או היצרן, שלא אושר על ידי מנהל המערכת לפי סעיף קטן זה.
:: (11) מבקש החיבור יהיה הבעלים היחידים של הציוד אשר הותקן על ידו בשני החצרים האמורים אשר הקצה לצורך החיבור; התקין בעל רישיון הולכה ציוד נוסף בחצר מיתוג באחריות בעל רישיון הולכה, יהיה הוא הבעלים היחיד של הציוד הנוסף שהותקן.
:: (12) אין באמור לעיל כדי למנוע ממבקש חיבור, מצרכן בעל חיבור או מבעל רישיון ייצור, לפי העניין, ומבעל רישיון הולכה, לכרות ביניהם הסכם על מכירה, קניה או חכירה של הקרקע או ציוד המותקן בחצר המיתוג של מבקש החיבור, והסכם תחזוקה בהתאם לכך. בעל רישיון הולכה יעביר העתק מהסכם כאמור לראש אגף הנדסה ברשות.
:: (13) הסכם לרכישת ציוד כאמור בסעיף קטן (12) על ידי בעל רישיון הולכה ממבקש חיבור או מבעל רישיון ייצור, טעון אישור מאת ראש אגף הנדסה ברשות. אישר ראש אגף הנדסה רכישת ציוד כאמור מבעל רישיון ייצור, יופחת החלק היחסי הנגזר מהתמורה שקיבל בעל רישיון ההולכה מהתעריף הנקבע באישור התעריפי של בעל הרישיון.
:: (14) במקרה של רכישת ציוד כאמור שאחריה הופסקה פעילותו של היצרן, יכריע ראש אגף הנדסה ברשות, לבקשת בעל רישיון הולכה, לגבי אופן המשך השימוש בציוד שבחצר המיתוג שבאחריות מבקש החיבור ובתמורה שבעל רישיון הולכה ישלם ליצרן שפעילותו הופסקה, בכפוף לזכויות גופי מימון, אם ישנן כאלה, ובהתאם לצרכי המערכת.
:: (15) עם העברת האחריות לציוד בחצר של מבקש החיבור לבעל רישיון הולכה, יסב מבקש החיבור לבעל רישיון הולכה את כתב האחריות שנותן ספק הציוד לתקופה של 18 חודשים לפחות, שתחילתה בתחילת הפעילות המסחרית של מיתקן הייצור או הצריכה; על מבקש החיבור לוודא כי אחריות היצרן ניתנת להסבה לבעל רישיון הולכה.
: (ב) '''העמדת המיתקן לצורך עבודת החיבור'''
:: בכפוף למילוי חובותיו על פי כל דין ובהתאם להסכם התיאום הטכני, יעמיד מבקש החיבור לרשות בעל רישיון הולכה את נקודת החיבור למיתקן החשמל הפרטי להמשך ביצוע עבודות החיבור, או יקוים כל הסדר אחר שעליו יסכימו הצדדים.
: (ג) '''התקנת ציוד נוסף בתחנת המשנה שלא לצרכי מבקש החיבור'''
:: בכפוף להסכמת מבקש החיבור ובהתאם להסכם בין מבקש החיבור ובעל רישיון הולכה ומנהל המערכת, רשאי בעל רישיון הולכה, באישור מנהל המערכת, להתקין בתחנת המשנה של מבקש החיבור אמצעי מיתוג נוספים, אשר ייעודם אינו לתפעול ותחזוקה של מיתקן מבקש החיבור, או להתקין בתחנת המשנה שנאי שיספק חשמל לצרכני ספק שירות חיוני.
: (ד) '''עבודות הרחבה לתחנת משנה פעילה לצורך חיבור יצרן או צרכן'''
:: (1) עבודות להרחבת תחנת משנה פעילה שבבעלותו של צרכן או בעל רישיון ייצור, הכוללות הוספת ציוד עיקרי לצורך חיבור מיתקן נוסף שיוקם בחצרים של הצרכן או של בעל רישיון הייצור (בסעיף זה - עבודות הרחבה), יבוצעו על ידי הצרכן או בעל רישיון הייצור, לפי העניין, ובהתאם להוראות סעיף זה.
:: (2) מנהל המערכת ומבקש החיבור יחתמו על הסכם בנושאים המסחריים והתפעוליים הדרושים כתוצאה מפעילות הוספת השדה בתחנת המשנה הפעילה.
:: (3) על ציוד עיקרי נוסף שהותקן לפי סעיף קטן (1) יחולו הוראות סעיף (א)(16) [[ואמת מידה 35כז(א)(2)(ד)]]; הותקן ציוד עיקרי נוסף כאמור, יעבור הציוד שהותקן לאחריותו התפעולית והתחזוקתית של בעל רישיון הולכה, הצרכן או היצרן, בהתאם לעקרונות שנקבעו בהסכם התחזוקה והתפעול שנחתם לפי [[סעיף (ב) לאמת מידה 35כז]].
:: (4) מבקש החיבור יבצע את העבודות להרחבת תחנת משנה רק בתחנת משנה פתוחה או סגורה, בכפוף לעמידה בדרישות הבטיחות של בעל רישיון הולכה ולא יחרוג בביצוע העבודות ממה שביקש במסגרת הבקשה לחיבור.
:: (5) מבקש החיבור יבצע את העבודות להרחבת תחנת המשנה כאמור בסעיף זה, בתיאום עם מנהל המערכת ועם בעל רישיון הולכה, באופן שיבטיח את המשך התפעול התקין והמלא, ככל האפשר, של תחנת המשנה הקיימת.
:: (6) עבודה או שירות מהמפורטים להלן, הנדרשים לצורך הרחבה או שיפור של תחנת משנה שבבעלותו של מבקש החיבור, יבוצעו בידי בעל רישיון הולכה בלבד:
::: (א) ליווי טכני מקצועי של גורמים מטעם המזמין על ידי בודק מטעם בעל רישיון הולכה בעת ביצוע העבודה בארונות תפעוליים;
::: (ב) שילוב נועלים מהשדה החדש לחלק התפעולי;
::: (ג) שילוב השדה החדש במערכות פיקוד הגנה ובקרה;
::: (ד) חיבור המיתקנים החדשים למערכות זרם ישר וזרם חילופין הקיימות בתחנה;
::: (ה) בדיקה נוספת שמערכת הארקה בתחנה הותקנה כדין לפי [[חוק החשמל]];
::: (ו) בדיקות מול פיקוח ארצי;
::: (ז) החלפת מערכת תקשורת WIZCON ל-SCS; בלי לגרוע מהאמור ברישה, תנאי לביצוע העבודה האמורה בפסקה זו הוא קבלת הסכמתו הכתובה של מבקש החיבור לוויתור על ביצוע ההחלפה בעצמו בהתאם לקבוע [[בסעיף (א)(2)(יא) לאמת מידה 35כז]];
::: (ח) השגחה בטיחותית בעת ביצוע עבודות אזרחיות או חשמליות.
:: (7) בסיום עבודות ההרכבה של הציוד העיקרי, בעל רישיון ההולכה יחייב את מבקש החיבור בעד הפעילויות המפורטות בסעיף קטן (6) שביצע, בתעריף כקבוע בשורה 21 ללוח התעריפים 4.1–1.
:: (8) בסיום עבודות ההרחבה, יבצעו מנהל המערכת ובעל רישיון ההולכה בדיקות קבלה לקראת הכנסה לניצול של הציוד כמפורט [[באמת מידה 35לא]].

@ 35ל. (תיקון: 4.12.12, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''סיום עבודות החיבור'''
: (א) '''סיום החיבור'''
:: בעל רישיון הולכה יסיים את עבודת החיבור, למעט בדיקות לתחנת המשנה לפני מתן מתח למיתקן של צרכן או מתן מתח לחצר הייצור של יצרן, בהתאם ללוחות הזמנים נקבע ובסקר החיבור, בכפוף לכל דין ולקבלת אישורי רשויות כדין.
: (ב) '''תשלום אחרון'''
:: (1) לאחר השלמת עבודת החיבור ובתוך 15 ימים מיום מתן מתח למיתקן של צרכן או מתן מתח לחצר ייצור של יצרן, יעביר בעל רישיון הולכה למבקש החיבור חשבון לתשלום בגובה ההשלמה ל-100% מהעלות הכוללת של העבודה בהתאם לתעריף התקף ביום הפקת החשבון וצמוד למדד המחירים הסיטוניים של תפוקת התעשייה ליעדים מקומיים (כולל מע&quot;מ) - מנועים חשמליים ואביזרים לחלוקת חשמל.
:: (2) על חשבון כאמור בסעיף קטן (1) יחולו הוראות [[אמת מידה 24(ג)]] בעניין חשבון לגבי שירות שטרם ניתן. מבקש חיבור שלא ישלם את החשבון, לא יהיה זכאי לבדיקת מיתקן כאמור [[באמת מידה 35לא]].

@ 35לא. (תיקון: 4.12.12, 23.12.19, 25.11.20, 14.3.22, 24.3.25; תש&quot;ף-10, תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;ד-2, תשפ&quot;ה-23) : '''בדיקות קבלה והכנסה לניצול'''
: (א) '''בדיקות קבלה לתחנת המשנה וליחידות הייצור'''
:: (1) לגבי תחנת משנה, הסכם התיאום הטכני האמור [[באמת מידה 35כז(א)]] יכלול גם פירוט של כל הבדיקות שיש לבצע בתחנת המשנה, לרבות פרטים אלה:
::: (א) חלוקת עבודה בין הצדדים בכל הכרוך בביצוע בדיקות קבלה לתחנת המשנה הכוללות בדיקות חובה באמצעות בעל רישיון הולכה ובדיקות חובה באמצעות מי שהורשה לפי דין;
::: (ב) ציוד הדרוש לצורך ביצוע הבדיקות;
::: (ג) תחומי אחריות בין מנהל המערכת, בעל רישיון הולכה ומבקש החיבור;
::: (ד) צוותי עבודה נדרשים, לרבות מומחים, וכל פרט אחר הנחוץ לצורך ביצוע הבדיקות;
::: (ה) מידע ממבקש החיבור לצורך ביצוע הבדיקות, הכולל ספרי ציוד, שרטוטי לוחות ושרטוטים חשמליים מפורטים;
::: (ו) לוחות זמנים לביצוע הבדיקות.
:: (2) מבקש החיבור, מנהל המערכת ובעל רישיון הולכה יעמידו זה לרשות זה כל מידע, ציוד ואנשים הנחוצים לצורך השלמת הבדיקות כמוסכם בהסכם התיאום הטכני. מנהל המערכת יוזמן לשמש כמשקיף בבדיקות חובה באמצעות בעל רישיון הולכה.
:: (3) בעבור בדיקות חובה בתחנת משנה, הכוללות בדיקות ביצוע מול תכנון מאושר, פיקוח במהלך הקמת תחנת המשנה ובדיקות קבלה והכנסה לניצול על ידי בודק מוסמך מטעם בעל רישיון הולכה, ישלם מבקש החיבור תשלום כקבוע בלוח תעריפים 4.1–2 תחת הכותרת &quot;בדיקות חובה לתחנת משנה, שמבקש החיבור חייב לבצען באמצעות בעל רישיון הולכה&quot;. נוסף על הבדיקות האמורות, על מבקש החיבור לבצע בדיקות חובה לתחנת המשנה באמצעות מי שהורשה לפי דין כהגדרתן [[באמת מידה 35כא]], ועל פי הנחיותיו של בעל רישיון הולכה; בחר מבקש החיבור לבצע בדיקות כאמור באמצעות בעל רישיון הולכה, הן יבוצעו במחיר שבין קונה מרצון למוכר מרצון.
:: (4) עמד מבקש החיבור בכל דרישות בעל רישיון ההולכה ומנהל המערכת לצורך בדיקת תחנת המשנה, שילם את החשבון כאמור [[באמת מידה 35ל(ב)]] ושילם בעבור בדיקות כאמור בסעיף קטן (3), תחל בדיקת תחנה המשנה (([צ&quot;ל: תחנת המשנה])) על ידי בודק מוסמך מטעם בעל רישיון הולכה בהתאם לנהליו ועל פי כל דין, בתוך שלושים ימי עבודה מיום ביצוע התשלום כאמור בסעיף קטן (3).
:: (5) נדרשה בדיקה של תחנת המשנה בחלקים, רשאים מנהל המערכת ובעל רישיון הולכה, לפי העניין, ומבקש החיבור לפרוס את הבדיקות על פני פרק זמן שונה אשר יחרוג מפרק הזמן ((&lt;s&gt;מ&lt;/s&gt;))הקבוע בהסכם התיאום הטכני; מנהל המערכת ובעל רישיון הולכה, לפי העניין, ימסרו לראש אגף הנדסה ברשות הודעה על מועדי הבדיקות.
:: (6) עמדה תחנת המשנה בכל החצרים בהצלחה בכל בדיקות החובה באמצעות בעל רישיון הולכה ובכל בדיקות החובה באמצעות מי שהורשה לפי דין, יצרף בעל רישיון הולכה להסכם התפעול את הפרמטרים הטכניים - תפעוליים שעל פיהם תפעל תחנת המשנה. בעל רישיון ההולכה ימסור עותקים מאלה למנהל המערכת, לראש אגף רישוי ופיקוח ברשות וליצרן.
:: (7) חלוקת עבודה בין הצדדים בכל הכרוך בביצוע בדיקות קבלה ליחידות הייצור תהיה כמפורט [[באמות המידה 72 עד 74]].
: (א1) '''תנאים לתחילת ביצוע בדיקות חובה לתחנת המשנה'''
:: (1) בעל רישיון הולכה יחל בביצוע בדיקות חובה לתחנת המשנה לאחר גמר כל עבודות החיבור לעניין תחנת המשנה ולאחר שהומצאו לו כל אלה:
::: (א) סט שרטוטים מלא ומעודכן (as-made אחרי הרכבה) של העבודות החשמליות, המכניות והאזרחיות שבוצעו במיתקן;
::: (ב) העתק מאישורים שנתן מנהל המערכת לפי [[סעיף (א)(10א) לאמת מידה 35כט]], לציוד שהוזמן על ידי מבקש החיבור;
::: (ג) דוחות בדיקה של יצרן הציוד החשמלי לציוד שהותקן וכן להתאמת ההתקנה של הציוד החשמלי להוראות היצרן בעניין זה או להוראות מפרט שהיצרן קבע בעניין זה;
::: (ד) דוחות בדיקות בנושא אבטחת איכות (commissioning) של הציוד העיקרי, שבוצעו על ידי יצרן הציוד העיקרי או מי מטעמו;
::: (ה) אישור מיצרן הציוד על הזמנת חלקי חילוף לציוד העיקרי;
::: (ו) דוח בדיקה של בעל רישיון בודק חשמל שיש לו הרשאה מתאימה לבדיקת הציוד לפי חוק החשמל המאשר את תקינות הציוד החשמלי במיתקן, לרבות גמר חיווט;
::: (ז) אישור מטעם גורם שהוסמך לכך לפי כל דין, בדבר סיום העבודות האזרחיות במיתקן ודרכי הגישה אליו;
::: (ח) אם מותקנות במיתקן מערכות הדורשות אישור מגורם מוסמך לפי כל דין - קבלת העתק מאישור של הגורם כאמור;
::: (ט) ספרות יצרן לציוד מתח עליון ולמכשירים הדרושים בחדר הפיקוד, בהתאם לרשימה שהמציא בעל רישיון הולכה למבקש החיבור בשלב התיאום הטכני;
::: (י) אישור בדבר התקנת מערכת גילוי וכיבוי אש שנתנה רשות הכבאות וההצלה ואישור שנתן מכון התקנים למערכת זו;
::: (יא) שמו ופרטיו של מנהל העבודה שמינה מבקש החיבור מטעמו באתר תחנת המשנה.
:: (2) בטרם תחילת ביצוע בדיקות החובה כאמור בסעיף קטן (1), יעביר בעל רישיון ההולכה למבקש החיבור את פרטי נציגיו שיורשו להיכנס לאתר.
: (ב) '''בדיקות חוזרות'''
:: (1) מצא בודק מוסמך מטעם בעל רישיון הולכה כי תחנת המשנה אינה עומדת בדרישות כפי שהוסכמו עם מבקש החיבור בהסכם התיאום הטכני, יפרט הבודק את הליקויים, ומבקש החיבור יפעל ללא דיחוי לתיקון הליקויים כדי לאפשר את המשך הבדיקות; התשלום בעד הבדיקות החוזרות יהיה כקבוע בלוח תעריפים 4.1–2.
:: (2) בכל רגע נתון במהלך הבדיקות יהיה ברור ומוסכם בין מבקש החיבור לבעל רישיון הולכה מי האחראי על חלק המיתקן הנבדק; על שלב הבדיקה אחראי בעל רישיון הולכה ועל שלב התיקון אחראי מבקש החיבור.
: (ג) '''מתן מתח עליון לתחנת המשנה'''
:: בעל רישיון הולכה יספק מתח עליון לתחנת המשנה לצורך הרצת מערכות מול מנהל המערכת בתיאום עם מבקש החיבור מיד לאחר עמידה של מבקש החיבור בכל התנאים המפורטים להלן, וימציא אישור על כך למבקש החיבור:
:: (1) עמידה בהצלחה בכל בדיקות הקבלה של תחנת המשנה, אשר אינן מחייבות מתן מתח עליון;
:: (2) (((בוטלה);))
:: (3) בעל רישיון הולכה, מנהל המערכת ומבקש החיבור חתמו על הסכמים לתפעול ותחזוקה של תחנת המשנה כאמור [[באמת מידה 35כז(ב)]] ומבקש החיבור עמד בכל התנאים המופעים בהסכם;
:: (4) מבקש החיבור מסר לבעל רישיון הולכה מסמכים של אחריות לציוד בחצר המיתוג של בעל רישיון הולכה ושרטוטי AS MADE;
:: (5) מבקש החיבור המציא למנהל המערכת ולבעל רישיון הולכה אישורים על בדיקות הרשות שאינן מחייבות מתן מתח עליון שביצע בחצר תחנת המשנה הנמצאת באחריותו ולשאר חלקי מיתקנו;
:: (6) מבקש החיבור הציג בפני מנהל המערכת ובעל רישיון הולכה את כל תעודות הבדיקה הנוספות הנדרשות על פי דין;
:: (7) (((בוטלה);))
:: (8) מנהל המערכת נתן את אישורו למתן מתח לתחנת המשנה במתח עליון;
:: (9) לעניין מבקש חיבור לחוות רוח כהגדרתה [[באמת מידה 190]] - מנהל המערכת נתן את אישורו לקבלת התשלום הקבוע [[בסעיף (א2) לאמת מידה 192]].
: (ד) '''בדיקות קבלה לאחר מתן מתח עליון לתחנת המשנה'''
:: עם מתן מתח עליון לתחנת המשנה ישלים מבקש החיבור את ביצוע בדיקות הקבלה המחייבות מתן מתח עליון לתחנת המשנה ואת בדיקות הקבלה הנדרשות ליחידות הייצור - בהתאם [[לאמות המידה 72 עד 74]].
: (ה) '''אישור להפעלה מסחרית של המיתקן'''
:: (1) הושלמו כל בדיקות הקבלה כאמור בסעיפים (ג) ו-(ד) [[ובאמות המידה 72 עד 74]], והמיתקן עמד בכל הדרישות שנקבעו בתיאום הטכני בין הצדדים, יעביר מנהל המערכת לרשות החשמל ולמבקש החיבור אישור בדבר סיום בדיקות מנהל המערכת לתחנת המשנה ולמיתקן הייצור.
:: (2) מועד ההפעלה המסחרית של המיתקן ייקבע על ידי מנהל המערכת בתיאום עם מבקש החיבור, ובלבד שלא יחול בטרם התקיימו כל אלה:
::: (א) בדיקות הקבלה של המיתקן הסתיימו;
::: (ב) מבקש החיבור קיבל והציג לבעל רישיון הולכה את כל אישורי הרשויות הנדרשים על פי כל דין לחיבור המיתקן לרשת, לרבות [[טופס 4 לתוספת לתקנות התכנון והבניה (אישורים למתן שירותי חשמל, מים וטלפון)|טופס 4]] או תעודת גמר למיתקן ולמבנה שעליו הוקם, מרשות הרישוי הרלוונטית;
::: (ג) למיתקן רישיון ייצור קבוע ותקף.

@ 35לב. (תיקון: 4.12.12) : '''הזנה נוספת וקו גיבוי'''
: (א) '''הזנה קיימת במתח גבוה או נמוך'''
:: לצורכי אמינות אספקה, מבקש חיבור לרשת המתח העליון רשאי להשאיר חיבור במתח גבוה או במתח נמוך המזין אותו בתקופת ההקמה והמשמש לגיבוי חם בתקופת התפעול; פעולה זו לא תגרור כל עלות לגבי החיבור במתח גבוה או במתח נמוך אלא אם כן תקבע הרשות אחרת.

@ 35לג. (תיקון: 4.12.12) : '''הכרעה במחלוקות'''
: (א) '''הכרעה במחלוקות'''
:: כל פניה לרשות בשל מחלוקת הנוגעת להוראות אמות המידה [[סימן ד|שבסימן ד' זה]] תובא להכרעת ראש אגף הנדסה ברשות.

=== סימן ה': מקרים מיוחדים ===

@ 35לד. (תיקון: 28.12.09, 9.1.17, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''חיבור חריג למתח גבוה או נמוך'''
: (א) '''חיבור חריג למתח גבוה או נמוך'''
:: סבר מחלק לאחר תשלום מקדמה כאמור [[באמת מידה 35ב(ג)(1)]] [[או 35יב(ד)(1)]], כי החיבור המבוקש הוא חיבור חריג, יחולו הוראות אלה:
:: (1) המחלק ימסור למבקש החיבור הודעה בכתב, לא יאוחר מ-10 ימי עבודה מיום תשלום המקדמה האמורה, על הצורך לערוך בדיקה מקיפה שבה יבחן המחלק האם החיבור חריג; להודעתו יצרף המחלק את אלה:
::: (א) פירוט הטעמים לסברתו כי החיבור המבוקש הוא חיבור חריג;
::: (ב) עותק מאמת מידה זו;
::: (ג) אומדן של החיוב, לפי התעריפים שקבעה הרשות;
::: (ד) טופס התחייבות מקובל לתשלום בעבור עבודות החיבור בתעריף שיאשר ראש אגף הנדסה ברשות בהתאם ללוח תעריפים 4.4 (להלן - ההתחייבות).
:: (2) חתם מבקש החיבור בתוך 15 ימי עבודה על ההתחייבות, ימשיך המחלק לפעול לפי אבני הדרך הקבועים [[סימן א|בסימן א' חיבור למתח נמוך]] או [[סימן ב|בסימן ב' חיבור למתח גבוה]]; לא חתם מבקש החיבור על ההתחייבות בתוך 15 ימי עבודה כאמור, יושהו עבודות החיבור, ותקופת ההשהיה לא תבוא במניין הימים שנקבעו בהסכם התיאום הטכני לביצוע עבודות החיבור.
:: (3) המחלק יבדוק את בקשת החיבור, בין היתר, לפי נתונים אלה:
::: (א) מיקום החיבור המבוקש;
::: (ב) גודל החיבור המבוקש;
::: (ג) מתח החיבור המבוקש;
::: (ד) מיקום הרשת הקיימת הקרובה ביותר; המחלק יציין בתוצאות בדיקתו את מרחק החיבור מהרשת ויצרף מפה המפרטת את גבולות המגרש של החיבור המבוקש ואת כל תשתיות החשמל הקיימות והמתוכננות בהסתמך על תוכנית מתאר רלוונטית;
::: (ה) הצריכה או הייצור הצפויים וצפי לגידול עתידי בביקוש לחשמל או בייצור החשמל של המיתקן שבעבורו מבוקש החיבור, וכן צפי לביקושים והיצעים נוספים כתוצאה מהתפתחות מגורים, תעשייה, מסחר, ייצור חשמל וכיוצא בזה, באזור שבו מבוקש החיבור, בעשרים השנים הקרובות, לפי תוכניות מתאר רלוונטיות;
::: (ו) יעוד השטח והאזור שבו מבוקש החיבור לפי ההגדרות שבתוכנית המתאר הארצית המשולבת לבנייה לפיתוח ולשימור (תמא/35);
::: (ז) ההשקעה הנדרשת להקמת החיבור המבוקש, לרבות הקמת רשתות חלוקה בתוואי הקצר האפשרי וחישוב עלות החיבור הסטנדרטית על פי לוחות התעריפים 4.2 או 4.3 לפי מתח החיבור המבוקש;
::: (ח) מקדם העומס של החיבור המבוקש;
::: (ט) סוג התעריף הצפוי של מבקש החיבור;
::: (י) רשימת הפריטים מתוך לוח תעריפים 4.4 שהמחלק מבקש את הוספתם במסגרת תעריף החיבור המבוקש;
::: (יא) בקשות תלויות ועומדות לחיבורים נוספים בתוואי הרשת המוצעת לביצוע החיבור המבוקש;
::: (יב) מיקום שנאי החלוקה הקרוב ביותר למיתקן של מבקש החיבור והצורך בהקמת שנאי לצורך החיבור.
:: (4) מצא המחלק בגמר הבדיקה כי החיבור המבוקש הוא חיבור חריג, יודיע על כך למבקש החיבור, בצירוף ממצאי הבדיקה המפורטים בפסקאות (א) ו-(ב) להלן, לא יאוחר מ-15 ימי עבודה מיום משלוח ההודעה לפי סעיף קטן (1):
::: (א) הנתונים שעליהם הסתמך המחלק לפי סעיף קטן (3) ולפי טופס ריכוז מידע לחיבור חריג שבנספח 1 לאמת מידה זו, וכן כל מידע נוסף אשר עליו הסתמך בבדיקתו.
::: (ב) הנספחים המנויים בטופס ריכוז הנספחים לבקשה הקבועה בנספח 2 לאמת מידה זו.
: (ב) '''השגה על החלטת המחלק'''
:: (1) מבקש חיבור שהמחלק הודיע לו כי מצא שהחיבור שביקש הוא חיבור חריג, רשאי להגיש השגה מנומקת על כך לראש אגף הנדסה ברשות בתוך 14 ימים מיום קבלת סיווג החיבור כחיבור חריג ממחלק.
:: (2) הוגשה השגה, יעביר ראש אגף הנדסה ברשות העתק ממנה למחלק, והמחלק ימסור לראש אגף הנדסה ברשות, בתוך 7 ימי עבודה מיום קבלת העתק ההשגה כאמור, את תגובתו להשגה, הסברים לתוצאות הסיווג בליווי כל המפורט בסעיף ((קטן)) ((())4(())) וכן כל נתון נוסף שעליו יורה ראש אגף הנדסה ברשות.
:: (3) ראש אגף הנדסה ברשות ייתן את החלטתו בהשגה בתוך 20 ימי עבודה ממועד קבלת מלוא הנתונים הדרושים להחלטתו. הודעה על החלטתו תישלח בכתב למבקש החיבור ולמחלק.
:: (4) המשך הליך עבודות החיבור החריג יתבצעו בהתאם לקבוע [[סימן ג|בסימן ג' חיבורים למתח נמוך]] או [[סימן ד|בסימן ד' חיבור למתח גבוה]], לפי העניין, והמשך הליך עבודות הרשת יהיו בהתאם לקבוע [[פרק ז סימן א|בפרק ז' סימן א' (עבודות על חשבון אחרים) לספר אמות המידה]].
: (ג) '''אי עמידת המחלק בזמנים'''
:: לא עמד המחלק במועדים הקבועים בסעיף (א)(1) ובסעיף (ב)(2) להעברת המידע למבקש החיבור או לראש אגף הנדסה ברשות, ישלם המחלק למבקש החיבור, תשלום כקבוע בלוח תעריפים 12.1–1.
: (ד) '''עלויות'''
:: (1) אישר ראש אגף הנדסה ברשות בהחלטתו לפי סעיף (ב) כי החיבור המבוקש הוא חיבור חריג, יישא מבקש החיבור בעלות הקמת הרשת, נוסף על עלות החיבור הקבועה בפרק 4 &quot;התחברות לרשת&quot; בלוחות התעריפים, כמפורט להלן:
::: (א) המחלק ייגבה ממבקש חיבור למיתקן צריכה במתח גבוה או במתח נמוך תעריף להקמת רשת מתח גבוה בהתאם ללוחות תעריפים 4.4, ולמעט עלות ההקמה של אורך הרשת לפי נוסחה זו:
: {{ממורכז|&lt;math display=&quot;inline&quot;&gt;L = M - \left( \frac{\mathit{THV} \times \mathit{AC} \times K \times 1,000}{\mathit{HVNC}} \right)&lt;/math&gt;}}
:::: כאשר:
::::- &lt;math&gt;L&lt;/math&gt; = אורך רשת מתח גבוה חדשה שעלות הקמתה תושת על מבקש החיבור (במטרים).
::::- &lt;math&gt;M&lt;/math&gt; = אורך רשת מתח גבוה שתוקם מהרשת הקיימת הקרובה ביותר עד נקודת החיבור לשנאי שממנו יוזן מבקש החיבור (במטרים).
::::- &lt;math&gt;\mathit{THV}&lt;/math&gt; = תעריף תשתית להעברת אנרגיה בקווי מתח גבוה שקבעה הרשות (בש&quot;ח לקוט&quot;ש).
::::- &lt;math&gt;\mathit{AC}&lt;/math&gt; = ממוצע צריכה שנתי צפוי של מיתקן הצריכה כתלות בגודל החיבור (קוט&quot;ש לשנה).
::::- &lt;math&gt;K&lt;/math&gt; = קבוע שהוא ערך נוכחי של ריבית שנתית משוקללת ואורך שנות חיי הרשת כפי שקבעה הרשות.
::::- &lt;math&gt;\mathit{HVNC}&lt;/math&gt; = עלות נורמטיבית לק&quot;מ קו מתח גבוה שקבעה הרשות (₪ לק&quot;מ).
::: (ב) מחלק לא ייגבה תשלום ממבקש חיבור למיתקן צריכה במתח גבוה או במתח נמוך, בשל הקמה של קו מתח נמוך או שנאי חלוקה; על המחלק להתאים תשתית זו לגודל החיבור המבוקש.
::: (ג) מחלק יגבה ממבקש חיבור למיתקן ייצור במתח גבוה שהוא יצרן באנרגיה מתחדשת, תעריף בעד הקמת רשת מתח גבוה כקבוע בלוחות תעריפים 4.4, ולמעט עלות ההקמה של אורך הרשת הקבוע בטבלה שלהלן:
{| style=&quot;table-layout: fixed; width: 300px&quot;;
! גודל חיבור מבוקש {{ש}} (קילו וואט) !! אורך רשת מתח גבוה חדשה שתוקם (במטרים)
|-
| 631 || 1,500
|-
| 1,000 || 2,200
|-
| 2,000 || 4,400
|-
| 3,000 || 6,500
|-
| 4,000 || 8,500
|-
| 5,000 ומעלה || 11,000
|}
:: (2) מחלק יגבה ממבקש חיבור למיתקן ייצור ברשת מתח נמוך, שהוא יצרן באנרגיה מתחדשת, תשלום בעד הקמת רשת המתח הגבוה והשנאי הייעודי שהוקם לצורך חיבור המיתקן לרשת כקבוע בלוחות תעריפים 4.4.
:: (3) מחלק יגבה ממבקש חיבור למיתקן ייצור במתח גבוה או במתח נמוך שהוא יצרן באנרגיה קונבנציונלית או בקוגנרציה, תשלום בעד הקמת רשת חדשה לצורך חיבור המיתקן לרשת כקבוע בלוחות תעריפים 4.4 ובניכוי תשלומים צפויים מהוונים של תעריפי תשתית אשר מבקש החיבור ישלם לאורך חיי המיתקן.
: (ה) '''חשבון בעבור חיבור חריג'''
:: חשבון בעבור חיבור חריג יכלול, נוסף על הקבוע [[באמת מידה 23 (תכולת חשבון)]], גם את הפרטים האלה:
:: (1) העלות הנורמטיבית של חיבור בגודל החיבור המבוקש;
:: (2) עלות כל אחד מפריטי הרשת הנוספים שבעבורם מחויב מבקש החיבור כקבוע בלוחות תעריפים 4.4;
:: (3) ניכוי המקדמות ששולמו.

@ (תיקון: תשפ&quot;א-6) : {{ממורכז|'''נספח 1 {{ש}} טופס ריכוז מידע לחיבור חריג'''}}
: {| width=&quot;100%&quot;
! !! width=&quot;100px&quot; | הזמנת חיבור 1 !! width=&quot;100px&quot; | הזמנת חיבור 2 !! width=&quot;100px&quot; | הזמנת חיבור 3
|-
| מספר הזמנה || || ||
|-
| תאריך פתיחת הזמנה || || ||
|-
| שם מבקש החיבור || || ||
|-
| גודל החיבור (אמפר) || || ||
|-
| מתח החיבור (וולט) || || ||
|-
| האורך המזערי של הרשת שיש להקים מהרשת הקיימת הקרובה ביותר עד מקום החיבור || || ||
|-
| תאריך מסירת הודעה למבקש החיבור על הצורך לבדוק האם החיבור חריג, לפי [[אמת מידה 35לד(א)(1)]] || || ||
|-
| תאריך חתימת מבקש החיבור על ההתחייבות לפי [[אמת מידה 35לד(א)(1)(ד)]] || || ||
|-
| תאריך מסירת הודעה למבקש החיבור כי המחלק מצא שהחיבור חריג, לפי [[אמת מידה 35לד(א)(4)]] || || ||
|-
| צפי גידול עתידי בביקוש והיצע לחשמל של מבקש החיבור ב-20 השנים הקרובות || || ||
|-
| צפי גידול עתידי בביקוש ובהיצע לחשמל של האזור ב-20 השנים הקרובות || || ||
|-
| ייעוד השטח שבו מבוקש החיבור || || ||
|-
| גושים וחלקות שבהם תעבור הרשת || || ||
|-
| המתוכננת אומדן עלות הקמת הרשת לפי עלות נורמטיבית לק&quot;מ קו || || ||
|-
| עלות חיבור נורמטיבית לפי לוח תעריפים לחיבורים 4.2 ו-4.3 || || ||
|-
| סוג צריכה/ייצור || || ||
|-
| צריכה/ייצור צפויים || || ||
|}

@ : {{ממורכז|'''נספח 2 {{ש}} טבלת ריכוז נספחים לחיבור חריג'''}}
: {| width=&quot;100%&quot;
! !! תוספות נדרשות !! width=&quot;100px&quot; | נספח מספר !! width=&quot;100px&quot; | מספר סידורי
|-
| סקיצת/מפת תכנון רשת || יש לסמן את מיקום החיבורים {{ש}} יש לסמן את גבולות המגרשים הפרטיים {{ש}} יש לסמן את תוכניות המתאר המצורפות || א' ||
|-
| תשריט ותוכנית מתאר מחוזית מאושרת או מופקדת של איזור תוואי הרשת המתוכננת. || יש לסמן את תוואי הרשת הקיימת, תוואי הרשת המתוכננת ומיקום החיבור || ב' ||
|-
| תשריט ותוכנית מתאר מקומית מאושרת או מופקדת של איזור תוואי הרשת המתוכננת || יש לסמן את תוואי הרשת הקיימת, תוואי הרשת המתוכננת ומיקום החיבור || ג' ||
|-
| תשריט ותמ&quot;א 35 של אזור תוואי הרשת המתוכננת || יש לסמן את תוואי הרשת הקיימת, תוואי הרשת המתוכננת ומיקום החיבור || ד' ||
|-
| מכתבים מצורפים || יש לציין: שם השולח; נמען; נושא; || ה' ||
|-
| הערות || || ||
|}

@ 35לה. (תיקון: 28.12.09, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''חיבור מיוחד'''
: (א) '''בקשה לחיבור מיוחד'''
:: סבר ספק שירות חיוני כי חיבור שהתבקש במסגרת בקשה לחיבור שהופנתה אליו הוא חיבור מיוחד, יפנה לראש אגף הנדסה ברשות בבקשה לאשר זאת, בהתאם למפורט להלן:
:: (1) ספק השירות החיוני יודיע למבקש החיבור בכתב, לא יאוחר מ-5 ימי עבודה מיום תשלום המקדמה כאמור [[באמת מידה 35ב(ג)(1)]] [[או 35יב(ד)(1)]], על כוונתו לפנות לראש אגף הנדסה ברשות בבקשה כאמור; להודעתו יצרף הספק טופס התחייבות סטנדרטי לתשלום בעבור עבודות החיבור בתעריף שיאשרו ראש אגף הנדסה ברשות או מליאת הרשות (להלן - ההתחייבות).
:: (2) חתם מבקש החיבור בתוך 10 ימי עבודה על ההתחייבות, ימשיך ספק השירות החיוני לפעול לפי אבני הדרך הקבועים [[סימן א|בסימן א' חיבורים למתח נמוך]] או [[סימן ב|בסימן ב' חיבורים למתח גבוה]] או [[סימן ד|בסימן ד' חיבורים למתח עליון ומתח על]]; לא חתם מבקש החיבור על ההתחייבות בתוך 10 ימי עבודה כאמור, יושהו עבודות החיבור, ותקופת ההשהיה לא תבוא במניין הימים שנקבעו בהסכם התיאום הטכני לביצוע עבודות החיבור.
:: (3) ספק השירות החיוני יפנה לראש אגף הנדסה ברשות בבקשה מנומקת בכתב שאליה יצורפו כל המסמכים הנדרשים בתוך 10 ימי עבודה מיום משלוח ההודעה למבקש החיבור, ויציין בבקשתו אם מבקש החיבור חתם על ההתחייבות.
:: (4) ספק השירות החיוני יעביר במקביל למבקש החיבור העתק מפנייתו לראש אגף הנדסה.
: (ב) '''החלטת ראש אגף הנדסה'''
:: (1) ראש אגף הנדסה ברשות יחליט בתוך 20 ימי עבודה מיום קבלת פניית ספק השירות החיוני אם החיבור הוא חיבור מיוחד, וישלח לספק השירות החיוני ולמבקש החיבור הודעה בכתב על החלטתו.
:: (2) החליט ראש אגף הנדסה ברשות כי החיבור הוא חיבור מיוחד, יפעל לקביעת תעריף מתאים בידי הרשות.
: (ג) '''אי עמידת ספק השירות החיוני בזמנים'''
:: לא עמד ספק השירות החיוני במועדים הקבועים באמת מידה זו או בלוחות הזמנים שהוסכמו בינו לבין מבקש החיבור או נגרם עיכוב בהחלטת ראש אגף הנדסה ברשות בשל אי העברת המסמכים הנדרשים כאמור בסעיף (א)(3), ישלם ספק השירות החיוני למבקש החיבור תשלום בשיעור הקבוע בלוח תעריפים 12.1–1 לכל יום איחור.

@ 35לו. (תיקון: 3.12.12, 25.11.20, 14.3.22; תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;ד-2) : '''חיבור חריג למתח עליון'''
: (א) '''הגדרה'''
:: באמת מידה זו, &quot;חיבור חריג למתח עליון&quot; - חיבור הכרוך בהקמת רשת חשמל ייעודית העולה על האורך הקבוע בנוסחה שבסעיף (ב) באזור שבו לא קיים תכנון להתפתחות עתידית של ביקושים או היצעים לחשמל מהרשת לפי תכניות מאושרות לפי [[חוק התכנון והבנייה]].
: (ב) '''חיבור חריג למתח עליון'''
:: (1) לפני השלמת סקר תכנון יבדוק מנהל המערכת האם אורך הרשת החדשה שתוקם לצורך חיבור מיתקן הייצור עולה על הקבוע בנוסחה שלהלן:
: {{ממורכז|&lt;math display=&quot;inline&quot;&gt;L &gt; \frac{\mathit{CL} \times P}{\mathit{TP} \times K \times 2}&lt;/math&gt;}}
::: כאשר:
:::- &lt;math&gt;L&lt;/math&gt; = אורך הרשת החדשה עבור החיבור החדש (ק&quot;מ)((;))
:::- &lt;math&gt;\mathit{CL}&lt;/math&gt; = האורך הכללי הקיים במערכת של מעגלי רשת מתח עליון (ק&quot;מ)((;))
:::- &lt;math&gt;P&lt;/math&gt; = הספק מיתקן הייצור שיוקם (במגוואט)((;))
:::- &lt;math&gt;\mathit{TP}&lt;/math&gt; = הספק כללי מותקן בתחנות המשנה שבמערכת (מו&quot;א)((;))
:::- &lt;math&gt;K&lt;/math&gt; = כופל הספק של מיתקן הייצור((.))
:: (2) מצא מנהל המערכת כי אורך הרשת עולה על הקבוע בנוסחה, יודיע לראש אגף הנדסה ברשות בכתב על קיומה של בקשה לחיבור חריג למתח עליון, וישלח למזמין סקר התכנון העתק מן ההודעה. ההודעה תכלול את כל אלה:
::: (א) פרטים אודות הרשת הקיימת באזור שבו מבוקש הסקר ומרחק החיבור מהרשת, בצירוף מפה המפרטת את גבולות המגרש של החיבור המבוקש ואת כל תשתיות החשמל הקיימות והמתוכננות באזור בהסתמך על תכניות רלוונטיות לפי [[חוק התכנון והבנייה]];
::: (ב) רשימה שבה יצוין אורך כל אחד מקווי הרשת החדשה שתוקם לצורך קליטת מיתקן הייצור;
::: (ג) אומדן עלות הקמה של כל אחד מקווי הרשת החדשים הנדרשים;
::: (ד) פירוט של סקרי תכנון לחיבור מיתקנים נוספים שעשויים להשתמש בקווים החדשים;
::: (ה) אמדן לגידול עתידי בהיצע לחשמל ובביקוש לחשמל באזור שבו מבוקש הסקר כתוצאה מהתפתחות מיתקני ייצור, מבני תעשייה ומסחר, מגורים וכיוצא בזה, בעשרים השנים הקרובות, לפי תכניות רלוונטיות לפי [[חוק התכנון והבנייה]].
: (ד) '''החלטת ראש אגף הנדסה'''
:: (1) ראש אגף הנדסה ברשות יחליט בתוך 20 ימי עבודה מיום קבלת מלוא הנתונים הנדרשים לו לצורך החלטה אם החיבור המבוקש הינו חיבור חריג; הודעה על החלטתו תישלח בכתב למנהל המערכת ולמבקש החיבור.
:: (2) לצורך קבלת החלטתו רשאי ראש אגף הנדסה להתחשב גם באלה:
::: (א) סוג הטכנולוגיה של התחנה והספקה;
::: (ב) עלות הרשת החדשה שתוקם;
::: (ג) צפי להתפתחות עתידית של הרשת באזור;
::: (ד) אפשרות לסכימת חיבור חילופית, לרבות למתח חיבור אחר מהמבוקש;
::: (ה) התרומה הצפויה של מיתקן הייצור לרזרבה, לשרידות או לאמינות אספקה של המערכת.
:: (3) החליט ראש אגף הנדסה ברשות כי החיבור הוא חריג, יפרט מנהל המערכת בסקר התכנון אמדן של העלות המלאה הנוספת לחיבור המיתקן או לביצוע סקר חיבור.
: (ה) '''התחייבות מבקש הסקר'''
:: החליט ראש אגף הנדסה ברשות כי על מבקש הסקר לשאת בעלויות הקמה ושדרוג של הרשת, יחתום מבקש הסקר תוך 15 ימי עבודה על התחייבות לתשלום בעד ביצוע העבודות ברשת, כתנאי לקבלת רישיון מותנה.
: (ו) '''אי עמידת מנהל המערכת בזמנים'''
:: לא עמד מנהל המערכת במועדים הקבועים באמת מידה זו, או נגרם עיכוב בהחלטת ראש אגף הנדסה ברשות בשל אי העברת מלוא המסמכים והמידע כאמור בסעיף (ב), ישלם מנהל המערכת למבקש הסקר תשלום בשיעור הקבוע בלוח תעריפים 12.1–1 לכל יום איחור.
: (ז) '''חשבון בעבור חיבור חריג'''
:: חשבון בעבור חיבור חריג יכלול, נוסף על הקבוע [[באמת מידה 23 (תכולת חשבון)]], את הפרטים האלה:
:: (1) העלות הנורמטיבית של חיבור בגודל החיבור המבוקש;
:: (2) עלות הרשת החדשה שתוקם שבעבורה יחויב מבקש הסקר כקבוע בלוח תעריפים (טרם נקבע);
:: (3) ניכוי המקדמות ששולמו.

@ 35לז. (תיקון: 21.1.19, 25.11.20; תשע&quot;ט-3, תש&quot;ף-24, תשפ&quot;א-6) : '''עבודות חיבור ועבודות תשתית של פרויקטי תשתית לאומית'''
: (א) '''הגדרות'''
:: באמת מידה זו -
::- &quot;פרויקט תחבורה לאומי&quot; - פרויקט שנקבע בהחלטת ממשלה כפרויקט לפיתוח תחבורה ציבורית, שאומדן עלותו עולה על 2 מיליארד שקלים חדשים.
: (ב) '''הסכם לעבודת חיבור ועבודות תשתית בעבור פרויקט תחבורה לאומי'''
:: (1) על אף האמור [[בפרק זה]], בעל רישיון חלוקה או בעל רישיון הולכה רשאי לחתום עם מי שמבקש לבצע פרויקט תחבורה לאומי, על הסכם המסדיר את אופן ביצוע עבודות התשתית, ובכלל זה העתקת התשתיות ועבודות החיבור של הצרכן לרשת מתח עליון, לרשת מתח גבוה או לרשת מתח נמוך (להלן - ההסכם); הסכם כאמור יכול שיכלול, בין השאר, לוחות זמנים מחייבים לביצוע כלל העבודות הנדרשות לטובת הקמה ותפעול של הפרויקט, עלויות מוסכמות בין הצדדים וערבויות שיינתנו עד להשלמתו.
:: (2) בעל רישיון חלוקה או בעל רישיון הולכה, לפי העניין, יעביר את ההסכם לעיון הרשות בתוך 3 ימי עבודה.
:: (3) הרשות רשאית להורות על תיקון ההסכם או על עדכון העלויות שנקבעו בו, ובכלל זה תהיה הרשות רשאית לקבוע תעריף פרטני לעלות העבודות.
:: (4) אם ההסכם מסדיר עבודות במתח עליון או חיבור מעל 8 מו&quot;א, ייחתם ההסכם בהסכמת מנהל המערכת.

@ 35לז1. (תיקון: 19.3.23; תשפ&quot;ד-32) : '''פרויקט מעוכב'''
: (א) '''בקשת ספק שירות חיוני להגדרת פרויקט כמעוכב'''
:: (1) סברו מנהל המערכת או בעל רישיון הולכה (להלן באמת מידה זו - ספק שירות חיוני או סש&quot;ח), כי פרויקט ברשת ההולכה צפוי להתעכב מסיבות שאינן תלויות בהם, יודיעו על כך בכתב לרשות ויבקשו להגדיר את הפרויקט כפרויקט מעוכב (להלן - בקשה להגדרת פרויקט כמעוכב).
:: (2) בבקשה להגדרת פרויקט כמעוכב יפורטו: שם הפרויקט, סיבת העיכוב, הפעולות שנקט ספק השירות החיוני כדי לעמוד בתוכנית הפיתוח ומועדן, אבני דרך צפויות להשלמת הפרויקט, הפעולות שסש&quot;ח מבצע להסרת החסמים ומועד משוער להסרת החסם ולהשלמת תוכנית הפיתוח; נוסף על האמור, אם חל עיכוב בפרויקט כתוצאה מאי-מתן אישור על ידי רשויות אחרות, יפרט המחלק גם את המועדים שבהם פנה לקבלת אישור הרשויות.
:: (3) סש&quot;ח יצרף לבקשה לפי סעיף קטן (2) את רשימת ההתחייבויות לחיבור או לשילוב התלויות בהשלמת הפרויקט שבשלו מוגשת הבקשה.
: (ב) '''אישור הרשות להגדרת פרויקט כמעוכב'''
:: (1) הרשות תקבע אם לאשר את הבקשה להגדרת פרויקט כמעוכב ואת המועד שבו תסתיים הגדרתו כפרויקט מעוכב.
:: (2) אישרה הרשות את הבקשה, לא תעלה תקופת הגדרת הפרויקט כמעוכב על 48 חודשים מהמועד שנקבע בתוכנית הפיתוח.
: (ג) '''פרסום פרויקטים מעוכבים'''
:: הסש&quot;ח יפרסם באתר האינטרנט שלו את רשימת הפרויקטים המעוכבים בציון הפרטים האלה:
:: (1) שם הפרויקט;
:: (2) תיאור כללי של המרחב הגאוגרפי שבו תשובות המחלק מושפעות מעיכוב בפרויקט;
:: (3) המועד שנקבע לסיום הפרויקט בתוכנית הפיתוח;
:: (4) סיבת העיכוב להשלמת הפרויקט במועד שנקבע לסיומו בתוכנית הפיתוח;
:: (5) המועד הצפוי לסיום הפרויקט כפי שנקבע על ידי הרשות לפי סעיף (ב).
: (ד) '''סיום הגדרת פרויקט הולכה כפרויקט מעוכב'''
:: (1) סבר סש&quot;ח שהעיכובים שאינם בשליטתו הוסרו או עתידים להיות מוסרים, יעדכן את הרשות בדבר ביטול הגדרת הפרויקט כפרויקט מעוכב תוך ציון המועד הצפוי להשלמת הפרויקט, ויעדכן את רשימת הפרויקטים המעוכבים באתר האינטרנט שלו; הסש&quot;ח יעדכן את תשובות המחלק שניתנו בכפוף להשלמת הפרויקט המעוכב כך שההתחייבות לחיבור תהיה בהתאם למועד הצפוי להשלמת הפרויקט.
:: (2) עדכן סש&quot;ח כאמור בסעיף קטן (1), הפרויקט יחדל להיות מוגדר פרויקט מעוכב החל ממועד זה.
:: (3) בלי לגרוע מהאמור לעיל, אם הרשות סברה שהעיכובים שאינם בשליטת סש&quot;ח הוסרו, תודיע על כך הרשות לסש&quot;ח תוך ציון המועד הנדרש להשלמת הפרויקט, והסש&quot;ח יעדכן בהתאם את אתר האינטרנט שלו ואת תשובות המחלק כאמור בסעיף קטן (1).

@ 35לז2. (תיקון: 19.5.22, 30.6.24; תשפ&quot;ה-14, תשפ&quot;ה-16) : '''העברת רשת בין מחלקים'''
:: באמת מידה זו -
::- &quot;מועד העברת הרשת&quot; - המועד שבו המחלק הדומיננטי השלים את העברת הרשת במלואה בפועל, אשר לא יעלה על המועד המפורט בסעיף (ג)(1), לפי העניין;
::- &quot;מחלק היסטורי&quot; - גוף דוגמת מועצה מקומית, קיבוץ, מושב, יישוב קהילתי או יישוב אחר, אשר מתקיימים בו כל התנאים האלה:
::: (1) הוא בעל זכויות במקרקעין המשמשים לו כמקום צרכנות ובעל זכויות בתשתית חשמל המשמשת אותו לחלוקת חשמל לתושביו;
::: (2) הוא מבצע פעילות של רכישת חשמל במתח גבוה, חלוקה והספקת חשמל, כמשמעותן [[בחוק]], לצרכנים ביתיים בעלי מונים אישיים בשטח החלוקה שלו;
::- &quot;מחלק במתח נמוך&quot; - גוף דוגמת מועצה מקומית, קיבוץ, מושב, יישוב קהילתי או יישוב אחר, אשר מתקיימים בו כל התנאים האלה:
::: (1) הוא בעל זכויות במקרקעין המשמשים לו כמקום צרכנות ובעל זכויות בתשתית חשמל המשמשת אותו לחלוקת חשמל לתושביו;
::: (2) הוא מבצע פעילות של רכישת חשמל במתח נמוך, חלוקה והספקת חשמל, כמשמעותן [[בחוק]], לצרכנים ביתיים בעלי מונים אישיים בשטח החלוקה שלו.
: (א) '''הודעה על העברת הרשת'''
:: בעל רישיון חלוקה, מחלק במתח נמוך או מחלק היסטורי, שברצונו להעביר למחלק הדומיננטי את פעילות החלוקה (להלן - המחלק המעביר), יודיע על כך למחלק הדומיננטי ולרשות החשמל ויצרף להודעתו את הנתונים שלהלן:
:: (1) פירוט של מקומות הצרכנות ומקומות היצרנות המצויים בשטח החלוקה שלו, והכתובות שלהם;
:: (2) פרטי קשר עם הצרכנים ועם היצרנים הרשומים אצלו;
:: (3) מספרי מונים של המונים המצויים בשטח החלוקה שלו ומידע על אודות מיקומם;
:: (4) גודל החיבור של כל אחד מהצרכנים הרשומים אצלו ושל כל אחד מהיצרנים הרשומים אצלו;
:: (5) סוגי הרשתות המצויות בשטח החלוקה שלו והמתח שלהן;
:: (6) סוגי תחנות השנאה;
:: (7) סכמה קווית של הרשתות שלו;
:: (8) פירוט של מיתקני ייצור המצויים בשטח החלוקה שלו, לרבות מיתקנים המשולבים במקום צרכנות, ומידע כמפורט להלן לגבי כל אחד מהם:
::: (א) האסדרה שחלה עליו;
::: (ב) אישורים שהמחלק נתן לגביו;
::: (ג) היסטוריית התשלומים;
:: (9) סקר מצב הרשת, אם בחר המחלק המעביר לערוך סקר כאמור לפי סעיפים (ד) ו-(ה).
: (ג) '''העברת הפעילות והאחריות'''
:: (1) המחלק הדומיננטי ישלים את העברת הרשת לרבות פעילות החלוקה (באמת מידה זו - העברת רשת) בתוך שלושה חודשים מיום קבלת אישור ההעברה, אלא אם כן אישר יושב ראש הרשות אחרת בהתאם לסעיף קטן (9); ניתן אישור יושב ראש הרשות כאמור, יובא האישור לידיעת חברי מליאת הרשות.
:: (2) המחלק המעביר יאפשר למחלק הדומיננטי לפעול בתוך תחום שטח החלוקה לצורך תיקון מפגעים בטיחותיים המהווים סכנה לחיי אדם החל ביום קבלת אישור ההעברה עד מועד העברת הרשת.
:: (3) תיאום טכני להעברת הרשת יתקיים בין המחלק המעביר למחלק הדומיננטי.
:: (4) החל ממועד העברת הרשת יהיה המחלק הדומיננטי אחראי לחלוקה ואספקה של החשמל בשטח החלוקה שהמחלק המעביר העביר אליו; אם המחלק הדומיננטי לא סיים את עבודות תחזוקת הרשת כדי להביאה לסטנדרטים הנדרשים על פי כל דין טרם העברת הרשת, יפעל לחלק חשמל באופן מיידי וימשיך ויפעל להתאמת הרשת לסטנדרטים לפי כל דין בהקדם האפשרי.
:: (5) במסגרת התיאום הטכני שמבצע המחלק המעביר עם המחלק הדומיננטי לפי סעיף קטן (3), רשאים הם לסכם על העברת הרשת בשלבים, ובלבד שהעברת הרשת תושלם עד המועד לפי סעיף קטן (1) או סעיף קטן (9), לפי העניין; סיכמו המחלק המעביר והמחלק הדומיננטי על העברת הרשת בשלבים כאמור, יהיה המחלק הדומיננטי אחראי לכל מקטע רשת שעבר לבעלותו, החל ממועד השלמת העברת הפעילות לגבי אותו מקטע, והחל מאותו מועד יחולו עליו החובות לפי סעיף קטן (4) לגבי אותו מקטע.
:: (6) המחלק הדומיננטי לא יגבה תעריף מצרכנים בעבור החיבורים הקיימים במועד העברת הרשת.
:: (7) המחלק המעביר ימסור הודעה לכלל הצרכנים והיצרנים שרשומים אצלו (בסעיף זה - צרכני המחלק) בדבר העברת הפעילות, הרשת או מקטעים ממנה למחלק הדומיננטי, 60 ימים לפחות לפני השלמת העברה כאמור.
:: (8) המחלק הדומיננטי יודיע לצרכני המחלק המעביר על חובת הצרכן לעמוד בחובות הבטיחות לפי [[חוק החשמל]].
:: (9) יושב ראש הרשות רשאי לתת תוקף להסכמת הצדדים למתווה שונה לאופן העברת רשת, לרבות הסכמת הצדדים למועדים שונים או מאוחרים מהקבוע בסעיף קטן (1) להשלמת העברת הרשת, ובלבד שהמועד האחרון להשלמת העברת הרשת יהיה לא יאוחר משנים עשר חודשים מיום קבלת אישור ההעברה, והכול אם מצא כי הסכמה כאמור משרתת את טובת הצרכנים או נדרשת מבחינה בטיחותית; כמו כן רשאי יושב ראש הרשות לשנות או לבטל, בכל עת, את המתווה המוסכם, אם מצא כי המתווה אינו משרת עוד את טובת הצרכנים, ובלבד שנתן למחלקים הזדמנות להשמיע את טענותיהם לפניו; הוראות סעיפים קטנים (2) עד (8) יחולו גם על העברת רשת לפי מתווה מוסכם שאושר לפי זה, בשינויים המחויבים.
: (ד) '''תשלום בעבור הרשת המועברת'''
:: (1) תשלום בעד הרשת המועברת יהיה מותנה בביצוע סקר מצב הרשת בהתאם להוראות סעיף (ה); אם המחלק המעביר מבקש להעביר את הרשת בלא ביצוע סקר מצב הרשת, המחלק הדומיננטי לא ישלם למחלק המעביר בעד העברת הרשת.
:: (2) המחלק הדומיננטי ישלם למחלק המעביר בעד פריטי רשת שאושרו בסקר מצב הרשת, בניכוי תשלומים בעד פירוק פרטי רשת שאינם תקינים; התשלום יחושב לפי הקבוע לעניין אותו פרט רשת בלוחות תעריפים 4.4 &quot;עבודות על חשבון אחרים&quot; במועד העברת הרשת, בניכוי פחת קו ישר ל-30 שנה (להלן - סכום התשלום); אם סכום התשלום שלילי יראו את סכום התשלום כשווה לאפס, כך שבכל מקרה לא ישלם המחלק המעביר למחלק הדומיננטי כל תשלום בעד העברת הרשת.
:: (3) מחלוקת כספית בין המחלק הדומיננטי למחלק המעביר לא תהיה עילה לעיכוב בהעברת הרשת.
: (ה) '''סקר מצב הרשת'''
:: (1) מחלק מעביר שמבקש לקבל תשלום בעד הרשת שהוא מעביר יבצע סקר מצב רשת אשר יכלול את המסמכים והנתונים האלה:
::: (א) סכמה חשמלית של הרשת הקיימת במתח גבוה ובמתח נמוך של רשתות עיליות ותת-קרקעיות ושל החיבורים לבתים, מנקודת החיבור לרשת החשמל של חברת החשמל לישראל שבה ממוקם המונה עד למונה החשמל של צרכני הקצה (להלן - תשתית חשמלית); נוסף על כך יכלול מפות (תשריטים) של הרשת במתח גבוה ושל הרשת במתח נמוך שעל גביהן יסומנו כל אלה:
:::: (1) סוג וחתך הכבלים והתילים המותקנים;
:::: (2) עומק ההטמנה;
:::: (3) מרחקי הבטיחות המותקנים בפועל אל מול המרחקים הקבועים [[בחוק החשמל]] ובתקנות שלפיו;
:::: (4) סימון בסמלים החשמליים המקובלים את אביזרי חלוקת חשמל המותקנים ברשת, ובכלל זה תחנות השנאה פנימיות, שנאים של עמודים, עמודים, מנתקים, מגני ברק, צנרת, ארונות חלוקה, ארונות מונים וכל אביזר חשמלי אחר המותקן ברשת;
:::: (5) סימון לגבי כל לוח מתח נמוך, ארון חלוקה וארגז אבטחה, של סוג וגודל המבטיחים המותקנים בהם;
::: (ב) מיפוי הרשת התת-קרקעית אשר יבוצע על בסיס מפות AS MADE מאושרות על ידי מודד מוסמך, או על בסיס מעבדה ניידת לזיהוי תשתיות מוטמנות, או על בסיס גישושים ידניים בשטח; במיפוי לפי פסקה זו, בעבור כל תשתית חשמלית יסומן על גבי המיפוי אם היא מותקנת בהתאם לקבוע [[בחוק החשמל]] ובתקנות שלפיו או לאו;
::: (ג) כתב כמויות נפרד בעבור כל סוג תשתית שמותקנת במתח גבוה, במתח נמוך ובחיבורים לבית; כמו כן, יש לבצע הפרדה נוספת, בטבלאות נפרדות, בעבור תשתיות המותקנות והתואמות [[לחוק החשמל]] ולתקנות שלפיו ובעבור תשתיות שאינן תואמות [[לחוק החשמל]] ולתקנות שלפיו; טבלה לדוגמה תפורסם באתר האינטרנט של הרשות;
::: (ד) מידע על אודות שיטת המנייה וסוג מערכות המנייה המותקנות, ובכלל זה פירוט כמויות של מונים מותקנים מכל סוג וציון עמידתם או אי-עמידתם בתקנים המפורטים [[בסעיף (ד) לאמת מידה 15 &quot;בדיקת דיוק מונה ותקינותו&quot;]] אשר חלים על אותם מונים;
::: (ה) שיעור האיבודים ברשת, דגימות סטטיסטיות של רמת המתח המסופק לצרכני הקצה בשעות שיא באזורים שונים שבתחום שטח החלוקה שלו, הספק של כל שנאי, מספר הצרכנים המוזנים מכל שנאי, כולל גודל חיבור של כלל הצרכנים כאמור המוזנים מכל שנאי, ודקות אי-אספקה ממוצעות לכלל הצרכנים הנובעות מהרשת הפנימית של בעל התשתית - אם נתון זה מצוי בידי המחלק המעביר;
::: (ו) אישור בדבר תקינות ועמידה בהוראות לפי [[חוק החשמל]] לגבי כל פריט ציוד רשת שנמנה בסעיף זה.
:: (2) כל הנתונים שצורפו לפי סעיף קטן (1) יאושרו בחתימתו של מהנדס חשמל חיצוני בעל רישיון מהנדס בודק סוג 3.

=== סימן ו': חיבור מיתקן פוטו וולטאי לרשת ההולכה במסגרת הליך תחרותי לקביעת תעריף (תיקון: תשע&quot;ט-3) ===

@ 35לח. (תיקון: 15.11.18, 1.11.20, 5.4.21, 14.3.22, 6.9.23, 29.11.23, 26.3.24, 30.9.24, 28.9.25; תשע&quot;ט-3, תשפ&quot;א-5, תשפ&quot;א-24, תשפ&quot;ב-18, תשפ&quot;ד-3, תשפ&quot;ד-15, תשפ&quot;ד-23, תשפ&quot;ה-10, תשפ&quot;ו-4) : '''הגדרות'''
: (א) '''הגדרות'''
:: [[בסימן זה]] -
::- &quot;הצעה&quot; - הצעה בהליך תחרותי;
::- &quot;היתכנות חיבור&quot; - יכולת תחילת הפעלה מסחרית עד ליום ל' בתשרי התשפ&quot;ד (15 באוקטובר 2023);
::- &quot;הליך תחרותי&quot; - הליך תחרותי שפרסמה הרשות לקביעת תעריף למכירת חשמל ממיתקן ייצור בטכנולוגיה פוטו-וולטאית שיחובר למתח עליון;
::- &quot;הספק&quot; או &quot;הספק מותקן&quot; - סך הספק המהפכים המוכפל במקדם הספק (0.88) ביחידות קילו-וואט;
::- &quot;הספק המהפכים&quot; - ההספק המדומה לפי נתוני יצרן ביחידות קילו וולט אמפר;
::- &quot;ההספק המוצע של המיתקן&quot; - ההספק המותקן (AC), שהציע המציע בהצעתו;
::- &quot;ההספק המינימלי של המיתקן&quot; - ההספק המותקן המינימלי (AC) של המיתקן, אשר לגביו יתחייב המציע להקמת המיתקן בתעריף שהציע, אשר לא יפחת מ-10 מגה-וואט;
::- &quot;ההספק המעודכן של המיתקן&quot; - לגבי כל מיתקן - ההספק המותקן המעודכן של המיתקן (AC), כפי שייקבע במהלך בדיקות הבקשה לבדיקת חיבור לפי אמות המידה;
::- &quot;זוכה&quot; - מבקש חיבור שזכה בהליך תחרותי;
::- &quot;המועד המחייב&quot; - עשרים ואחת חודשים, ולעניין מיתקן המוקם, כולו או חלקו, בתחום מרחב תכנון מקומי בהארכה - עשרים ושמונה חודשים אחרי המועד להגשת אישור הפעלה מסחרית ולתחילת ההפעלה המסחרית של מיתקן, שקבע מנהל המערכת בתשובה החיובית לגבי היתכנות החיבור לפי [[סעיף (א)(3) באמת מידה 35מא]];
::- &quot;המועד המחייב המרבי&quot; - המועד האחרון להגשת אישור הפעלה מסחרית, אשר יחול 27 חודשים לאחר המועד המחייב, ולעניין מיתקן המוקם, כולו או חלקו, בתחום מרחב תכנון מקומי בהארכה - 34 ((חודשים)) לאחר המועד המחייב;
::- &quot;מיתקן&quot; - מיתקן לייצור חשמל בטכנולוגיה פוטו-וולטאית שיתחבר לרשת מתח עליון במסגרת הליך תחרותי;
::- &quot;מרחב תכנון מקומי בהארכה&quot; - כל אחד ממרחבי התכנון המקומיים האלה:
::: (1) אופקים;
::: (2) אצבע הגליל;
::: (3) אשקלון;
::: (4) הגליל העליון;
::: (5) חבל אשר;
::: (6) חוף אשקלון;
::: (7) מעלה הגליל;
::: (8) מעלה חרמון;
::: (9) מעלה נפתלי;
::: (10) מרום הגליל;
::: (11) נגב מערבי;
::: (12) נתיבות;
::: (13) קריית שמונה;
::: (14) שדרות;
::- &quot;תכנית&quot; - תכנית מאושרת למיתקן לפי [[חוק התכנון והבנייה]].

@ 35לט. (תיקון: 15.11.18; תשע&quot;ט-3) : '''חיבור לרשת מתח עליון'''
: (א) '''חיבור לרשת מתח עליון'''
:: (1) גודל חיבור חדש של מיתקן לרשת מתח עליון יעלה על 10 מו&quot;א ויפחת מ-250 מו&quot;א.
:: (2) גודל החיבור של מיתקן לא יהיה קטן מההספק המעודכן של המיתקן.
:: (3) החיבור לרשת מתח עליון יהיה במתכונת של כניסה אחת לפחות ויציאה אחת לפחות; מספר הכניסות והיציאות ייקבע לפי יכולת העברת ההספק בקווים לצורך קליטת האנרגיה והוצאתה ולאמינות האספקה הנדרשת.
:: (4) בעל רישיון ההולכה יחבר את המיתקן לרשת בהתאם למפרטים הטכניים והבטיחותיים כדין.
:: (5) ההספק המצרפי של הפאנלים (DC) במיתקן יהיה גדול מהספק המעודכן של המיתקן או שווה לו.

@ 35מ. (תיקון: 15.11.18, 14.3.22; תשע&quot;ט-3, תשפ&quot;ד-2) : '''בקשה לבדיקת חיבור ותשלום מקדמה'''
: (א) '''בקשה לבדיקת חיבור'''
:: (1) מבקש חיבור יגיש למנהל המערכת, בתוך 7 ימי עבודה ממועד הגשת הצעתו בהליך התחרותי, בקשה לבדיקת חיבור למיתקן בהספק הזהה להספק שהציע בהליך התחרותי.
:: (2) תנאי לתחילת טיפול בבקשה לבדיקת חיבור הוא שמבקש החיבור ישלם למנהל המערכת מקדמה בתעריף ביצוע סקר חיבור לרשת ההולכה כפי שקבוע בלוח תעריפים 4.1–1.
:: (3) מנהל המערכת ישלח למבקש החיבור את החשבון לתשלום המקדמה כאמור בסעיף קטן (2) בתוך 7 ימי עבודה מיום הגשת הבקשה לבדיקת חיבור; מבקש החיבור ישלם את המקדמה בתוך 7 ימי עבודה מיום קבלת החשבון לתשלום.
: (ב) '''נתונים ומסמכים שייכללו בבקשה לבדיקת חיבור'''
:: מבקש חיבור המגיש בקשה לבדיקת חיבור יצרף לבקשה את כל הנתונים והמסמכים המפורטים להלן, כתנאי סף לביצוע בדיקת החיבור:
:: (1) מועד מבוקש להפעלה מסחרית;
:: (2) טווח ההספק המותקן של המיתקן;
:: (3) מספרי גוש וחלקה של מקום המיתקן;
:: (4) קובץ ממוחשב מסוג DWG עם תיחום של החצרים או של יחידת השטח שבהם מבוקש החיבור על רקע גושים וחלקות;
:: (5) טווח גודל החיבור ביחידות קו&quot;א והספק המהפכים, (ביחידות קילו-וולט-אמפר), המתאים לטווח הספק המותקן;
:: (6) מיקום נקודת ההתחברות למיתקן;
:: (7) תכנית חשמל חד-קווית המאושרת בידי מהנדס חשמל בעל רישיון מתאים;
:: (8) העמדה כללית בקובץ אוטוקאד בקואורדינאטות של רשת ישראל החדשה, חתכים ומבנה פיקוד עם מידות מיתקן הייצור;
:: (9) תכניות רלוונטיות לפי [[חוק התכנון והבנייה]];
:: (10) נתונים מלאים לצורך ביצוע בדיקות דינמיות בהתאם לטופס שמנהל המערכת ימסור למבקש;
:: (11) נתוני אמינות של מיתקן הייצור;
:: (12) תצורת המיתקן והציוד העיקרי שישמש אותו;
:: (13) פרמטרים תפעוליים ומשטרי הפעלה של מיתקן הייצור;
:: (14) נתונים טכניים של יחידות הייצור, בהתאם לדרישות מנהל המערכת;
:: (15) אם מבקש חיבור הצהיר בהצעתו שיש בידו תכנית, יצרף גם תכנית בנייה (גרמושקה) מקורית חתומה בידי רשות הרישוי או העתק חתום ומאושר כנאמן למקור בידיה, עם סימון המבנה או שטח הקרקע שבעבורו מבוקש החיבור; אם טרם ניתן היתר בנייה יצרף העתק של תוכנית מיתאר לפי חוק התכנון והבנייה שפורסמה למתן תוקף, ושכוללת הוראות המאפשרות מתן היתר בנייה למיתקן, בלא צורך באישור תוכנית נוספת טרם מתן ההיתר או ביצוע העבודה; בתשריט יהיה סימון של מיקומו המתוכנן של המיתקן על המבנה או השטח;
:: (16) תכנית העמדה של תחנת המשנה שאליה יחובר מיתקן הייצור; אם המבקש מתכנן להתחבר לתחנת משנה פרטית - מיקום תחנת המשנה שאליה יחובר המיתקן.
: (ג) '''בקשה להמצאת פרטים נוספים'''
:: מנהל המערכת רשאי לדרוש בכתב ממבקש החיבור, בתוך 7 ימי עבודה ממועד הגשת הבקשה לחיבור, המצאת פרטים נוספים הנדרשים לו לצורך מתן תשובה לבקשה.

@ 35מא. (תיקון: 15.11.18; תשע&quot;ט-3) : '''תשובת מנהל המערכת'''
: (א) '''תשובת מנהל המערכת לבקשה לבדיקת חיבור'''
:: (1) תשובת מנהל המערכת לבקשה לבדיקת חיבור תינתן תחילה לרשות, במועד האמור בסעיף קטן (4), ולאחר שהרשות הכריזה עליו כמועמד לזכייה בהליך התחרותי - גם לכל אחד ממבקשי החיבור. לעניין אמת מידה זו, מועמד לזכייה בהליך התחרותי הוא מציע שהרשות הכריזה עליו כזוכה והוא טרם העמיד את הערבות הנדרשת לפי אותו הליך תחרותי.
:: (2) התשובה תתייחס לישימות חיבור המיתקן של מבקש החיבור לרשת ההולכה ויכולת קליטה והוצאה של אנרגיה לרשת בהיקף המבוקש, בהתחשב, בין השאר, בעניינים המפורטים להלן, תוך פירוטם:
::: (א) דירוג ההצעות שקבעה הרשות בהליך התחרותי. כל מיתקן שלגביו יקבע מנהל המערכת שיש לו היתכנות חיבור, יהווה אילוץ בבחינת יכולת היתכנות החיבור של המיתקנים הכלולים בהצעות המדורגות אחריו;
::: (ב) טווח ההספק שבין ההספק המוצע של המיתקן להספק המינימלי של המיתקן;
::: (ג) מועד קבלת ההיתרים הנדרשים לצורך ביצוע עבודות החיבור;
::: (ד) הנחיות תכנון כלליות בהתאם למאפייני המערכת, לרבות שינויים נדרשים בתכנון המיתקן וסוג הציוד במיתקן;
::: (ה) לוח הזמנים להשלמת עבודות החיבור;
::: (ו) יכולת הוצאת מלוא האנרגיה לרשת, של ההספק ממיתקן הייצור, ויכולת צריכת מלוא ההספק הנדרש מהרשת בהתאמה למאפייני המערכת;
::: (ז) הצורך בשדרוג רשת החשמל לצורך קליטת מיתקן הייצור ומיתקנים אחרים המתוכננים לקום באזור שבו מבוקש החיבור, לרבות לוחות זמנים להשלמת כל עבודה בנפרד;
::: (ח) עמידה בקריטריוני התכנון של רשת ההולכה.
:: (3) תשובת מנהל המערכת תהיה חיובית אם אפשר לחבר את המיתקן בטווח ההספק שבין ההספק המוצע של המיתקן להספק המינימלי של המיתקן עד המועד כאמור בהגדרה &quot;היתכנות חיבור&quot;. בתשובה חיובית יקבע מנהל המערכת לגבי אותו מיתקן את המועד להגשת אישור הפעלה מסחרית ולתחילת הפעלה מסחרית, אשר לא יהיה מוקדם מהמועד שביקש המציע להפעלה מסחרית של המיתקן בבקשתו ולא יהיה מאוחר מהמועד כאמור בהגדרה &quot;היתכנות החיבור&quot;. כמו כן, בתשובה חיובית יציין מנהל המערכת את ההספק האפשרי המרבי בטווח שמבקש החיבור כלל בבקשתו. הספק זה יהיה ההספק המעודכן של המיתקן, ויכול שיהיה נמוך מההספק המוצע של המיתקן.
:: (4) התשובות של מנהל המערכת לגבי כל הבקשות לבדיקת חיבור יישלחו לרשות בתוך 60 ימי עבודה מיום הגשת כל הבקשות לבדיקת חיבור או ממועד הגשת דרישת מנהל המערכת ממבקש החיבור להמצאת פרטים נוספים, לפי המאוחר מבניהם.
: (ב) '''התחייבות מנהל המערכת'''
:: (1) ממועד הגשת הבקשה לבדיקת חיבור וכל עוד לא הכריזה הרשות על הזוכה, רשאי מנהל המערכת לבצע סקרי חיבור נוספים, באישור מראש של הרשות, אשר רשאית לקבוע בין היתר תנאים ואילוצים לביצוע הסקר.
:: (2) מנהל המערכת ישמור מקום ברשת לזוכה עד למועד המחייב המרבי למיתקן.

@ 35מב. (תיקון: 15.11.18; תשע&quot;ט-3) : '''חיבור מיתקן של זוכה'''
: (א) '''תשלום ראשון בגין חיבור'''
:: מנהל המערכת ימסור לזוכה חשבון לתשלום מקדמה על חשבון מחיר החיבור, בשיעור 10% ממחיר החיבור בהתאם לתעריף הקבוע בשורה (1) בלוח תעריפים 4.1–1 &quot;תעריף חיבור ראשון לרשת ההולכה 161 ק&quot;ו&quot;.
: (ב) '''הסכמים, שינויים בבקשה וביצוע עבודות החיבור'''
:: על חיבור מיתקן של זוכה יחולו אמות המידה המפורטות להלן (להלן - אמות המידה הנוספות), בשינוי זה: במקום &quot;יצרן&quot;, &quot;בעל רישיון ייצור&quot; ו&quot;בעל רישיון מותנה&quot; יקראו &quot;זוכה&quot;:
:: (1) [[אמת מידה 35כה]];
:: (2) [[אמת מידה 35כז]];
:: (3) [[אמת מידה 35כח]], למעט סעיפים (א), (ב)(1) ו-(ד);
:: (4) [[אמת מידה 35כט]], למעט סעיף (א)(12) עד (14);
:: (5) [[אמת מידה 35ל]];
:: (6) [[אמת מידה 35לא]], למעט סעיף (ג) שבה.
: (ג) '''חיבור באמצעות תחנת משנה קיימת, או שאינה בבעלות הזוכה'''
:: (1) על אף האמור [[35לח|בסעיף (([צ&quot;ל: באמת מידה])) 35((&lt;s&gt;(&lt;/s&gt;))לח((&lt;s&gt;)&lt;/s&gt;))(5)]] זוכה רשאי להתקין קווים, שדות או שנאים משותפים לצורך חיבור מיתקניו.
:: (2) על אף האמור [[35לח|בסעיף (([צ&quot;ל: באמת מידה])) 35((&lt;s&gt;(&lt;/s&gt;))לח((&lt;s&gt;)&lt;/s&gt;))(5)]] זוכה רשאי להתקין בתחנת משנה של צרכן או של יצרן, בהסכמת הצרכן או היצרן, לפי העניין, קווים, שדות או שנאים לצורך חיבור מיתקנו.
:: (3) זוכה רשאי להקים רשת איסוף בשטח ציבורי המחברת בין המיתקן לבין תחנת המשנה. תכנון והקמת רשת האיסוף יבוצעו באחריות הזוכה ועל חשבונו.
:: (4) ככל שיחובר מיתקן לתחנת משנה שאליה מחובר מיתקן נוסף, יתקין בעל רישיון הולכה מונה ייצור נפרד בנקודת החיבור, בצד המתח הגבוה, של כל המיתקנים המחוברים לתחנת המשנה, נוסף על נקודת המניה, בצד המתח העליון, הקיימת מחוץ לתחנת המשנה. התשלום לכל מיתקן יחושב לפי מכפלת סך האנרגיה המוזרמת מתחנת המשנה, בחלק היחסי של ייצור המיתקן מתוך סך הייצור של המיתקנים המחוברים לתחנת המשנה לפי המדידה בנקודת החיבור, ובתעריף המיתקן.

@ 35מג. (תיקון: 15.11.18, 25.11.20, 27.10.21; תשע&quot;ט-3, תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;ב-7) : '''הפעלה מסחרית ותשלום בעד האנרגיה'''
: (א) '''מועד ותנאים להפעלה מסחרית של המיתקן'''
:: (1) לצורך קבלת אישור מאת מנהל המערכת להפעלה מסחרית של המיתקן, יגיש הזוכה למנהל המערכת, לפחות 21 ימי עבודה לפני המועד המחייב המרבי, בקשה בצירוף מסמכים כמפורט להלן:
::: (א) הסכם לרכישת חשמל (PPA) חתום בידי מבקש החיבור ומנהל המערכת, בנוסח שאישר יושב ראש הרשות (להלן - הסכם הרכישה);
::: (ב) מסמכים המעידים כי התקנת המיתקן הושלמה;
::: (ג) פוליסות או אישורי ביטוח התואמים את הוראות הסכם הרכישה;
::: (ד) אישור של מנהל המערכת כי כל בדיקות המיתקן לפי [[חוק החשמל]] והתקנות לפיו וכל בדיקות הסנכרון והקבלה הסתיימו בהצלחה;
::: (ה) היתר הפעלה שנתן מנהל מינהל החשמל למיתקן;
::: (ו) רישיון ייצור, חתום כדין, שאישרה הרשות;
::: (ז) כל אישורי הרשויות הנדרשים על פי כל דין לחיבור המיתקן לרשת, לרבות [[טופס 4 לתוספת לתקנות התכנון והבניה (אישורים למתן שירותי חשמל, מים וטלפון)|טופס 4]] או תעודת גמר למיתקן ולמבנה שעליו הוקם מרשות הרישוי הרלוונטית;
::: (ח) כל המסמכים הדרושים על פי כל דין ונוהלי מנהל המערכת לצורך ביצוע התשלומים על פי הסכם הרכישה.
:: (2) מנהל המערכת ייתן אישור בכתב להפעלה מסחרית ויחתום על הסכם הרכישה בתוך 21 ימי עבודה מיום קבלת מלוא המסמכים המפורטים בסעיף קטן (1).
:: (3) לא נתן מנהל המערכת לזוכה אישור בכתב להפעלה מסחרית בתום המועד המחייב המרבי, תהא אשר תהא הסיבה לכך, תפקע תשובתו החיובית של מנהל המערכת, לא ישמור מנהל המערכת מקום ברשת למיתקן הזוכה ולא יאשר לזוכה הפעלה מסחרית, אלא אם כן החליטה הרשות אחרת.
:: (4) אם בעל רישיון הולכה חרג בחיבור המיתקן מהמועד המחייב המרבי, מכל סיבה שהיא, יפנה הזוכה לרשות להארכת המועד המחייב המרבי. אישרה הרשות את הארכת המועד המחייב המרבי - ימשיך בעל רישיון ההולכה בביצוע החיבור.
:: (5) בגין כל יום איחור בחיבור מעבר למועד המחייב, ישלם בעל רישיון הולכה פיצוי לזוכה לפי [[אמת מידה 76]].
: (ב) '''תעריף ליצרן בעד חשמל המיוצר במיתקן - כללי'''
:: (1) מנהל המערכת ירכוש את כל החשמל המיוצר במיתקן. לגבי מיתקן המשולב ישירות במקום צרכנות, הצרכן יהיה רשאי להתקזז מול מנהל המערכת על החשמל הנצרך ישירות מהמיתקן, ובמקרה זה מנהל המערכת ישלם לצרכן רק בעבור החשמל המוזרם לרשת.
:: (2) בעד רכישת החשמל ישלם מנהל המערכת ליצרן תעריף כמפורט בלוח תעריפים 6.7–16 תוצאות הליך תחרותי לייצור חשמל במיתקנים סולריים המחוברים לרשת מתח עליון.
:: (3) (((בוטל).))
:: (4) התעריף האמור ישולם למשך תקופה של 23 שנים ממועד ההפעלה המסחרית, או 24 שנים ו-11 חודשים ממועד חתימת העסקה הנוגעת לקרקע שעליה יוקם המיתקן בין הזוכה לבין רשות מקרקעי ישראל, לפי המוקדם מביניהם.
:: (5) בתום תקופת התשלום האמורה בסעיף ((קטן)) (4) לעיל, יחולו לגבי המיתקנים שהוקמו במסגרת ההליך התחרותי ההסדרים שיהיו נוהגים באותה עת, ככל שהרשות תקבע הסדרים כאמור.
: (ג) '''ביצוע שינויים במיתקן'''
:: (1) מנהל המערכת יהיה רשאי לתת אישור מראש ובכתב, בהתאם לאמות המידה שייקבעו מעת לעת, לכל שינוי במיתקן וכל שינוי שיש בו כדי להעלות את תפוקת המיתקן, לרבות בקונפיגורציה של המיתקן, בהספק המותקן שלו, במקדם ההספק ובהגנות המותקנות בו.
:: (2) ביצע היצרן שינוי בלא קבלת אישור לפי סעיף קטן (1), תחדל חובת התשלום של מנהל המערכת לפי סעיף (([צ&quot;ל: אמת מידה])) 35מג(ב). ביצע היצרן שינוי באישור בהתאם להוראות סעיף קטן (1), יאשר מנהל המערכת את הפעלתו המסחרית של המיתקן לאחר שנבדק על ידי בודק מוסמך.
:: (3) בוצע במיתקן שינוי המאפשר קבלת טובת הנאה ליצרן, יחולו [[אמות מידה 16 (צריכת חשמל שלא כדין)]] [[ו-24 (מועדי תשלום)]], בשינויים המחויבים.

=== סימן ז': שונות (תיקון: תש&quot;ף-11, תשפ&quot;ד-14) ===

@ 35מד. (תיקון: 2.9.19, 5.8.20, 6.9.23, 13.12.23, 19.5.25, 8.12.25; תש&quot;ף-11, תשפ&quot;א-4, תשפ&quot;ד-14, תשפ&quot;ד-18, תשפ&quot;ד-27, תשפ&quot;ה-30, תשפ&quot;ו-6) : '''תוספת והחלפת הספק במיתקן פוטו-וולטאי בלא הגדלת חיבור'''
: (א) '''הגדרות'''
:: באמת מידה זו -
::- &quot;הספק מוחלף&quot; - הספק המודולים או קיבולת האגירה שאותם מבקש המבקש להחליף במיתקן בקילו וואט;
::- &quot;הספק מותקן&quot; - כהגדרתו [[באמת מידה 175]];
::- &quot;הספק נוסף&quot; - הספק המודולים וקיבולת האגירה שאותם מבקש המבקש להתקין מעבר להספק פחת;
::- &quot;הספק פחת&quot; - הספק המחושב לפי הנוסחה שלהלן:
: {{ממורכז|&lt;math&gt; P_\mathrm{d} = P_\mathrm{o} + P_\mathrm{o1} * (1 - 0.0005)^t &lt;/math&gt;}}
::: כאשר:
:::- &lt;math&gt;t&lt;/math&gt; - משך הזמן, בחודשים שלמים, שחלף ממועד ההפעלה המסחרית עד מועד החלפת ההספק; לעניין מניין משך הזמן כאמור, חודש לא שלם שחלפו בו עד 15 ימים יעוגל כלפי מטה, ואילו חודש לא שלם שחלפו בו מעל 15 ימים יעוגל כלפי מעלה;
:::- &lt;math&gt;P_\mathrm{d}&lt;/math&gt; - הספק הפחת בקילו וואט;
:::- &lt;math&gt;P_\mathrm{o}&lt;/math&gt; - ההספק הקיים בניכוי ההספק המוחלף בקילו וואט;
:::- &lt;math&gt;P_\mathrm{o1}&lt;/math&gt; - ההספק המוחלף בקילו וואט;
::- &quot;מבקש&quot; - בעל מיתקן פוטו-וולטאי המבקש מספק שירות חיוני להוסיף או להחליף מודולים או קיבולת אגירה במיתקנו בלא הגדלת חיבור;
::- &quot;בקשה להספק נוסף בלא תוספת ממיר&quot; - בקשה להחליף או להוסיף מודולים או קיבולת אגירה במיתקן קיים כך שהספק המודולים לאחר ביצוע ההחלפה עולה על הספק הפחת, בלא תוספת ממיר;
::- &quot;בקשה להספק נוסף עם תוספת ממיר&quot; - בקשה להחליף או להוסיף מודולים או קיבולת אגירה במיתקן קיים כך שהספק המודולים לאחר ביצוע ההחלפה עולה על הספק הפחת, ולהוסיף ממיר למיתקן;
::- &quot;בקשה להחלפת הספק פחת&quot; - בקשה להחליף מודולים במיתקן כך שהספק המודולים במיתקן לאחר ביצוע ההחלפה לא יעלה על הספק הפחת;
::- &quot;ספק שירות חיוני&quot; - אם המיתקן משולב לצרכן מתח נמוך או לצרכן מתח גבוה - המחלק, ואם המיתקן משולב לצרכן מתח עליון או לתחנת משנה פרטית - מנהל המערכת.
: (ב) '''אישור ספק שירות חיוני'''
:: (1) בעל מיתקן פוטו-וולטאי המעוניין להוסיף או להחליף מודולים או קיבולת אגירה במיתקן, יגיש לספק השירות החיוני בקשה בעניין זה, טרם ההוספה או ההחלפה של המודולים או קיבולת האגירה במיתקן (להלן באמת מידה זו - הבקשה).
:: (2) ספק שירות חיוני יאשר למבקש להוסיף מודולים או קיבולת אגירה במיתקן או להחליפם, לפי העניין, בכפוף לקבוע [[בסימן זה]].
: (ג) '''תשלום בעד בדיקת בקשה'''
:: ספק שירות חיוני יגבה מהמבקש תשלום כקבוע בשורה 14 ללוח תעריפים 4.3–1, כתנאי לבדיקת הבקשה.
: (ד) '''תנאי סף לבדיקת בקשה'''
:: (1) ספק שירות חיוני יוודא את קיומם של המסמכים והנתונים המפורטים להלן כתנאי סף לבדיקת הבקשה:
::: (א) (([צ&quot;ל: אם])) המיתקן שאליו נוגעת הבקשה הוא מיתקן שמחובר לרשת החלוקה - המסמכים והנתונים המפורטים [[בפסקאות (א), (ב), (ג) ו-(יג) לסעיף (ה)(1) לאמת מידה 35כ2]] [[ובסעיף (ה)(2), למעט פסקה (ג) לאותה אמת מידה]];
::: (א1) אם המיתקן שאליו נוגעת הבקשה הוא מיתקן שמחובר לרשת ההולכה - המסמכים והנתונים המפורטים [[בפסקאות (א), (ב), (ז), (ט), (י) ו-(יג) לסעיף (א)(1) לאמת מידה 35כו3]];
::: (ב) ההספק המוחלף;
::: (ג) ההספק הנוסף;
::: (ד) מועד תחילת עבודת החלפת ההספק והוספת ההספק.
:: (2) אם המבקש הגיש בקשה להספק נוסף עם תוספת ממיר או מיתקן אגירה, הוא יכלול בבקשתו גם את הנתונים האלה:
::: (א) הספק הממיר הנוסף המבוקש או קיבולת האגירה המשולבת במיתקן, לפי העניין;
::: (ב) התעריף המבוקש לפי סעיף (ח)(3)(ב).
:: (3) אם המבקש פועל מכוח רישיון ייצור, הוא יכלול בבקשתו אישור מהרשות להוסיף או להחליף למיתקן המפורט ברישיון הייצור הספק או קיבולת אגירה, בלא הגדלת חיבור.
: (ה) '''הודעה על עמידה בתנאי הסף ובדיקת הבקשה'''
:: ספק שירות חיוני יודיע למבקש על עמידה בתנאי הסף בהתאם להוראות [[סעיף (ו) לאמת מידה 35כ2]], בשינויים המחויבים, ויבדוק את הבקשה בהתאם להוראות [[סעיף (ח) לאמת מידה 35כ2]], בשינוי זה: במקום &quot;יפתח המחלק תיק עבודה ויבדוק&quot; יבוא &quot;יבדוק המחלק&quot;; על אף האמור, לגבי מיתקן המחובר לרשת ההולכה לא תימסר הודעה על עמידה בתנאי הסף לפי סעיף זה וספק השירות החיוני יבדוק את הבקשה וישיב עליה למבקש בהתאם להוראות [[סעיף (א) לאמת מידה 35כו4]].
: (ו) '''תשובת ספק שירות חיוני'''
:: (1) ספק שירות חיוני ייתן למבקש בעל מיתקן שהספק המיתקן המאושר שלו עולה על 630 קילו-וואט תשובה חיובית, בכתב, בתוך 30 ימי עבודה מיום מסירת ההודעה שהבקשה עומדת בתנאי הסף או מיום קבלת הפרטים הנוספים שביקש בהתאם להוראות [[סעיף (ו)(1) לאמת מידה 35כ2]] או [[לסעיף (א)(3) לאמת מידה 35כו3]], במשרדי ספק השירות החיוני, לפי העניין.
:: (2) על אף האמור בסעיף קטן (1), אם המבקש הגיש בקשה להספק נוסף עם תוספת ממיר או הגדלה של קיבולת האגירה, ספק שירות חיוני רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לדחות את הבקשה.
:: (3) ספק שירות חיוני ייתן למבקש בעל מיתקן שהספק המיתקן המאושר שלו שווה ל-630 קילו-וואט או קטן ממנו, תשובה חיובית, בכתב, בתוך 21 ימי עבודה מיום מסירת ההודעה שהבקשה עומדת בתנאי הסף או מיום קבלת הפרטים הנוספים שביקש בהתאם להוראות [[סעיף (ו)(1) לאמת מידה 35כ2]] במשרדי ספק השירות החיוני, לפי העניין.
:: (4) על אף האמור בסעיף קטן (3), אם המבקש כאמור באותו סעיף קטן הגיש בקשה לתוספת של קיבולת אגירה, תשובת המחלק תינתן בתוך 30 ימי עבודה וספק השירות החיוני רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לדחות את הבקשה.
: (ז) '''מתן אישור הפעלה מסחרית לאחר החלפה או הוספה של הספק'''
:: (1) אם המבקש הגיש בקשה להחלפת הספק פחת או אם המבקש בעל מיתקן שהספק המיתקן המאושר שלו שווה ל-630 קילו-וואט או קטן ממנו, יחולו הוראות אלה:
::: (א) המבקש יבדוק את המיתקן על ידי בעל רישיון חשמלאי בודק מתאים לזרם הנומינלי של המיתקן לפי [[חוק החשמל]], ויעביר את תוצאות הבדיקה לספק שירות חיוני בתוך שבעה ימי עבודה מיום ביצוע הבדיקה;
::: (ב) ספק שירות חיוני ייתן למבקש אישור בכתב להפעלה מסחרית למודולים או ((ל))קיבולת האגירה שהוחלפו במיתקן, בתוך 7 ימי עבודה ממועד קבלת תוצאות הבדיקה.
:: (2) אם המבקש הגיש בקשה להספק נוסף בלא תוספת ממיר בנוגע למיתקן שהספק המיתקן המאושר שלו עולה על 630 קילו-וואט, יחולו הוראות אלה:
::: (א) ספק שירות חיוני יעביר למבקש הסכם רכישה מעודכן התואם את התעריף המעודכן לפי סעיף (ח)(2); לעניין זה, &quot;הסכם רכישה&quot; - כמשמעותו [[בסעיף (ו) לאמת מידה 35כ3]] או [[בסעיף (א)(1)(א) לאמת מידה 35מג]], לפי העניין;
::: (ב) המבקש יבדוק את המיתקן על ידי בעל רישיון חשמלאי בודק מתאים לזרם הנומינלי של המיתקן לפי [[חוק החשמל]], ויעביר את תוצאות הבדיקה לספק שירות חיוני בתוך 7 ימי עבודה מיום ביצוע הבדיקה;
::: (ג) ספק שירות חיוני ייתן למבקש אישור בכתב להפעלה מסחרית של המודולים או קיבולת האגירה שנוספו למיתקן או שהוחלפו בו, בתוך 7 ימי עבודה ממועד קבלת תוצאות הבדיקה והסכם הרכישה החתום על ידי המבקש.
:: (3) אם המבקש הגיש בקשה להספק נוסף עם תוספת ממיר בנוגע למיתקן שהספק המיתקן המאושר שלו עולה על 630 קילו-וואט, יחולו [[אמת מידה 35כ1]], [[אמת מידה 35כ3]], למעט [[35כ3|סעיפים (א), (ה) ו-(יא)]], [[ואמת מידה 35כ4]], למעט [[35כ4|סעיף (א)]], בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
::: (א) בכל מקום, במקום &quot;מחלק&quot; יקראו &quot;ספק שירות חיוני&quot;;
::: (ב) [[בהגדרה &quot;שילוב מיתקן&quot; שבאמת מידה 35כ1]], בסופה יקראו &quot;או הוספת ממיר או קיבולת אגירה במיתקן ייצור קיים&quot;.
:: (4) על אף האמור בסעיפים קטנים (1) עד (3), ועל אף האמור [[בסעיף (ד)(1) לאמת מידה 73]], מיתקן שמחובר לרשת ספק שירות חיוני דרך תחנת משנה פרטית, יידרש לבצע בדיקות קבלה כתנאי לקבלת אישור ספק שירות חיוני להפעלה מסחרית של המיתקן.
: (ז1) '''הסדרת פעילות המיתקן במהלך החלפה או הוספת הספק'''
:: מיתקן שקיבל אישור ספק שירות חיוני להחלפה או להוספה של הספק, יהיה רשאי להמשיך להזרים אנרגיה לרשת, בתקופת ההחלפה או ההוספה של ההספק, טרם קבלת אישור ספק שירות חיוני להפעלה מסחרית, וזאת באישור ספק השירות החיוני ולפי התעריף הקבוע בסעיף (ט).
: (ח) '''תעריף'''
:: (1) אם המבקש הגיש בקשה להחלפת הספק פחת, לא יעדכן ספק שירות חיוני את התעריף שלו זכאי המיתקן, ומשך תקופת התעריף לא יוארך.
:: (1א) במיתקן שהספק המיתקן המאושר שלו קטן מ-630 קילו-וואט שהוקם מכוח [[אמת מידה 175]], אם המבקש הגיש בקשה להספק נוסף עם תוספת ממיר או בלא תוספת ממיר, או בקשה להוספת מיתקן אגירה, לא יעדכן ספק השירות החיוני את התעריף שלו זכאי המיתקן ומשך תקופת התעריף לא יוארך.
:: (1ב) על אף האמור בסעיף קטן (1), בתקופת בדיקות הקבלה שנדרשות לפי סעיף (ז)(4), יחול על אנרגיה המוזרמת לרשת, תעריף בדיקות קבלה, כמפורט [[באמת מידה 74]].
:: (2) במיתקן שהספקו המותקן גדול מ-630 קילו-וואט או קטן מ-630 קילוואט ושלא הוקם מכוח [[אמת מידה 175]], אם המבקש הגיש בקשה להספק נוסף בלא תוספת ממיר, יעדכן ספק שירות חיוני את התעריף בעד האנרגיה המוזרמת מהמיתקן, כך שישלם בעד האנרגיה המוזרמת במסגרת ההספק הנוסף את התעריף לפי הוראות לוח תעריפים 6.7–17 &quot;תעריף למבקש הספק נוסף ללא תוספת ממיר&quot;, ומשך תקופת התעריף לא יוארך; התעריף יעודכן בתוך 30 ימים ממועד מתן תשובת ספק השירות החיוני כאמור בסעיף (ו).
:: (3) אם המבקש הגיש בקשה להספק נוסף עם תוספת ממיר, ישלם ספק שירות חיוני תעריף בעד האנרגיה המוזרמת מהמיתקן בהתאם להוראות אלה:
::: (א) ספק שירות חיוני לא יעדכן את התעריף בעד האנרגיה המוזרמת מהממיר הקיים ומשך תקופת התעריף לא יוארך;
::: (ב) בעד האנרגיה המוזרמת מהממיר הנוסף ישלם ספק שירות חיוני תעריף כלהלן:
:::: (1) זכה המבקש, בעצמו או באמצעות אחר, בהליך תחרותי שפרסמה הרשות, והבקשה עומדת בתנאים לזכאות לתעריף שקבעה הרשות לגבי אותו הליך - ישלם ספק שירות חיוני למבקש את התעריף שקבעה הרשות, למשך התקופה שנקבעה לתשלום לגבי אותו הליך תחרותי;
:::: (2) לא התקיים לגבי המבקש האמור בפסקת משנה (1) - ישלם ספק שירות חיוני תעריף בהתאם לקבוע בלוח תעריפים 6.7–15, לפי סוג המיתקן המבוקש, למשך התקופה הקבועה [[בסעיף (ג)(3) באמת מידה 218]];
::: (ג) בעד הספק נוסף הנובע מהוספת קיבולת אגירה למיתקן ברשת ההולכה, מיתקן האגירה ומיתקן הייצור יפעלו תחת הסדר תשלום וכללים לפי [[$ פרק ו|סימנים ג'1]] [[ו((-))ה'1 לפרק ו']].
: (ט) (((בוטל).))

@ 35מה. (תיקון: 6.9.23, 24.3.25; תשפ&quot;ד-14, תשפ&quot;ה-20) : '''פרמיה אורבנית למיתקני ייצור ולמיתקני אגירה'''
: (א) '''הגדרות'''
:: באמת מידה זו -
::- &quot;יישוב אורבני&quot; - יישוב שבמועד הגשת בקשת החיבור מופיע ברשימה המצורפת כנספח לאמת מידה זו;
::- &quot;יצרן&quot; - בעל מיתקן ייצור או מיתקן אגירה, לפי העניין;
::- &quot;מחזור&quot; - טעינה עד למלוא קיבולת האגירה ופריקה עד למלוא קיבולת הפריקה של מיתקן אגירה;
::- &quot;מיתקן אגירה&quot; - מיתקן אגירה עצמאי במתח גבוה או מיתקן אגירה במתח גבוה משולב עם מיתקן ייצור שבו למיתקן האגירה מותקן מונה נפרד;
::- &quot;מיתקן בדו-שימוש&quot; - מיתקן פוטו-וולטאי כהגדרתו [[באמת מידה 175]], ולעניין אמת מידה זו, יקראו את ההגדרה האמורה בלא המילים &quot;בהספק מותקן שלא עולה על 630 קילו-וואט&quot;, או מיתקן ייצור פוטו-וולטאי משולב אגירה כהגדרתם באמת המידה האמורה שהוא בלא מנייה נפרדת;
::- &quot;מיתקן ייצור&quot; - מיתקן ייצור, ואם מיתקן הייצור הוא מיתקן פוטו-וולטאי - מיתקן בדו-שימוש, המחובר או משולב ברשת החלוקה;
::- &quot;פרמיה אורבנית&quot; - פרמיה המשולמת ליצרן לעניין מיתקנים שלו המצויים בתחום השיפוט של יישובים אורבניים, כקבוע בלוח תעריפים 6.7–27.
: (ב) '''תשלום פרמיה אורבנית לעניין מיתקן ייצור'''
:: (1) המחלק ישלם ליצרן פרמיה אורבנית לעניין מיתקן ייצור, וזאת נוסף על תעריף שמיתקן הייצור זכאי לו בהתאם לתנאים לזכאות לתעריף שבמסגרתם פועל המיתקן; על אף האמור, אם מיתקן הייצור משויך למספק פרטי, הפרמיה האורבנית תשולם למספק הפרטי בידי מנהל המערכת.
:: (2) על אף האמור בסעיף קטן (1), פרמיה אורבנית לא תשולם לעניין מיתקן ייצור אשר קם במסגרת הליך תחרותי, אלא אם כן נכתב במפורש במסמכי ההליך כי אותו מיתקן ייצור זכאי לתשלום כאמור.
: (ג) '''תשלום פרמיה אורבנית לעניין מיתקן אגירה'''
:: (1) הפרמיה האורבנית תחול על מיתקן אגירה שנרשם לאסדרת שוק כמשמעותה [[בסימן ז'2 לפרק ו']] (באמת מידה זו - האסדרה).
:: (2) תנאי לזכאות לפרמיה אורבנית לעניין מיתקן אגירה, הוא שמיתקן האגירה יהיה כפוף למשטר הפעלה שייקבע בתוכנית העמסה פרטנית שתועבר לו על ידי המחלק בהתאם לסעיף (ה) שלהלן.
:: (3) המחלק ישלם למיתקן האגירה את הפרמיה האורבנית נוסף על תשלומים שלהם זכאי המיתקן במסגרת האסדרה; על אף האמור, אם מיתקן האגירה משויך למספק פרטי, הפרמיה האורבנית תשולם למספק הפרטי בידי מנהל המערכת.
: (ד) '''מועדים מוחרגים'''
:: (1) אחת לשבוע, במסגרת תוכנית הייצור השבועית המוגשת למחלק בעניין מיתקן אגירה הזכאי לפרמיה אורבנית לפי סעיף (ג), יצרן רשאי להגדיר מועדים שבהם מיתקן האגירה לא יהיה נתון לניהול של המחלק במהלך תקופת התוכנית (באמת מידה זו - מועדים מוחרגים).
:: (2) היצרן רשאי להגדיר מועדים מוחרגים כך שמשכו של כל אחד מהם לא יפחת מ-24 שעות ברציפות.
:: (3) המחלק רשאי שלא לאשר את המועדים המוחרגים, בהתאם לשיקולי ניהול הרשת ולאחר היוועצות במנהל המערכת.
:: (4) היצרן לא יהיה זכאי לתשלום פרמיה אורבנית במהלך המועדים המוחרגים.
:: (5) אם היצרן הגדיר מועד מוחרג בתוכנית השבועית לפי סעיף קטן (1) והמחלק לא הודיע עד תחילת אותו מועד מוחרג מבוקש על אי-אישורו למועד המוחרג, היצרן יתייחס בתוכנית היומית למועד המוחרג באופן שתואם את הדיווח במסגרת התוכנית השבועית שהוגשה על ידו.
:: (6) היצרן אינו רשאי לשנות את המועדים המוחרגים בתוכנית היומית לעומת המועדים שהוגדרו על ידו במסגרת התוכנית השבועית כמועדים מוחרגים לפי סעיף קטן (1).
: (ה) '''הגשת תוכנית פיננסית למחלק בעבור מיתקן אגירה'''
:: (1) היצרן יעביר למחלק, בעניין מיתקן אגירה הזכאי לפרמיה אורבנית לפי סעיף (ג), תוכניות ייצור לפי [[אמת מידה 120ט]] (להלן - תוכנית פיננסית).
:: (2) התוכנית הפיננסית היומית תבוסס על מצב הטעינה של מיתקן האגירה בסוף תקופת התוכנית הפיננסית שהוגשה בעבור היום החולף.
:: (3) אם המחלק הגיש ליצרן ביום הקודם תוכנית העמסה פרטנית שונה מהתוכנית הפיננסית לפי סעיף קטן (4) - תכלול התוכנית הפיננסית הנוכחית גם פירוט על מצב הסוללה בפועל.
:: (4) המחלק רשאי לקבוע בתוכנית ההעמסה הפרטנית שהוא מוסר ליצרן לפי [[אמת מידה 120י]], הוראות שונות מהתוכנית הפיננסית, ואם עשה כן, היצרן יהיה מחויב להפעיל את מיתקן האגירה בהתאם לתוכנית ההעמסה הפרטנית שקיבל מהמחלק; תוכנית ההעמסה הפרטנית תישלח על ידי המחלק גם למנהל המערכת.
:: (5) הגיש המחלק תוכנית העמסה פרטנית שונה מהתוכנית הפיננסית לפי סעיף קטן (4), יהיה סך האנרגיה הנטענת והנפרקת לפי תוכנית ההעמסה שווה לסך האנרגיה הנטענת והנפרקת לפי התוכנית הפיננסית.
:: (6) המחלק ישלם ליצרן תשלומים בעד האנרגיה המפורטת בתוכנית הפיננסית, ובהתאם לתעריף האסדרה ולתנאיה; אם מיתקן האגירה משויך למספק פרטי, ההתחשבנות בין המספק הפרטי למנהל המערכת תהיה בהתאם לתוכנית הפיננסית וכמפורט [[באמת מידה 67ט]].
:: (7) המחלק ומנהל המערכת רשאים לדרוש מהיצרן שיכלול בתוכנית הייצור כל מידע נוסף הדרוש להם לצורך העמסת המיתקן.
: (ו) '''דרישה למחזור נוסף ממיתקן אגירה'''
:: (1) המחלק או מנהל המערכת באמצעות המחלק, רשאי לדרוש ממיתקן אגירה, באמצעות תוכנית ההעמסה הפרטנית שהגיש לפי סעיף (ה)(4), מחזור נוסף, ואם דרש כאמור, היצרן יהיה זכאי לתשלום נוסף בעד מחזור נוסף כמפורט בלוח תעריפים 6.7–28.
:: (2) אם כללה תוכנית ההעמסה הפרטנית דרישה לפי סעיף קטן (1), תעריף ההזרמה לרשת של היצרן או המספק, לפי העניין, יהיה כלהלן:
: {{ממורכז|&lt;math&gt;\mathrm{DT} = \frac{\mathrm{CT}}{0.87}&lt;/math&gt;}}
::: כאשר:
:::- &lt;math&gt;\mathrm{DT}&lt;/math&gt; - תעריף ההזרמה לרשת;
:::- &lt;math&gt;\mathrm{CT}&lt;/math&gt; - תעריף הטעינה מהרשת בהתאם [[לסעיף (ה)(4) לאמת מידה 120יא]], ואם המיתקן משויך למספק פרטי - בהתאם [[לאמת מידה 67ט]].
:: (3) נוסף על התשלום לפי סעיף קטן (1), היצרן יהיה זכאי לפרמיה אורבנית בעד אנרגיה הנפרקת ממיתקן האגירה במסגרת המחזור הנוסף, כפי שתימדד במונה המיתקן.
:: (4) המחלק לא ידרוש ממיתקן אגירה יותר ממחזור נוסף ביום ויותר מ-85 מחזורים נוספים בשנה קלנדרית; בשנת הפעילות הראשונה של מיתקן, כמות המחזורים הנוספים שמחלק רשאי לדרוש מאותו מיתקן תחושב באופן יחסי לתקופת פעילות המיתקן באותה שנה.
: (ז) '''הוראות כלליות'''
:: (1) הפרמיה האורבנית תחול על מיתקן ייצור או מיתקן אגירה שלא ניתן לגביו אישור עמידה בתנאים לסנכרון נכון ליום כ' בטבת התשפ&quot;ד (1 בינואר 2024) ושקיבל תשובת מחלק לפי [[אמת מידה 35כ2]] לא יאוחר מיום כ&quot;א בטבת התשפ&quot;ז (31 בדצמבר 2026).
:: (2) הפרמיה האורבנית תשולם בעד אנרגיה הנמדדת במונה הייצור של מיתקן הייצור או בעד האנרגיה הנפרקת ממיתקן האגירה שנקבעה בתוכנית הפיננסית.
:: (3) הפרמיה האורבנית תשולם למיתקני ייצור החל ממועד ההפעלה המסחרית של המיתקן ועד יום י&quot;ח בטבת התת&quot;ג (31 בדצמבר 2042); הפרמיה האורבנית תשולם למיתקני אגירה החל ממועד ההפעלה המסחרית של המיתקן או מיום כ&quot;ו בתמוז התשפ&quot;ד (1 באוגוסט 2024), לפי המאוחר שבהם, ועד יום י&quot;ח בטבת התת&quot;ג (31 בדצמבר 2042).
:: (4) הזמנים וההיקפים של ההזרמה שידווחו בתוכנית הפיננסית ובתוכנית ההעמסה הפרטנית יהיו כפופים למגבלות הטכניות של מיתקן הייצור או מיתקן האגירה, ולעניין מיתקן אגירה - גם לנצילותו, ואם המיתקן הוא מיתקן אגירה המשולב באותו חיבור של מיתקן ייצור - גם לגודל החיבור ולפרופיל הייצור של מיתקן הייצור.
:: (5) אם המיתקן הוא מיתקן אגירה שמשולב בחצר צרכן, תעריף הרשת ישולם על ידי הצרכן בהתאם לתוכנית הפיננסית.
:: (6) אם היצרן הפעיל את מיתקן האגירה באופן שסוטה מתוכנית ההעמסה הפרטנית כאמור בסעיף (ה)(4), ב-2.5% או יותר, המחלק יגבה מהיצרן את התעריף הקבוע בלוח תעריפים 6.7–29 בעד סך הסטייה מתוכנית ההעמסה הפרטנית.
:: (7) המחלק יעביר למנהל המערכת, לגבי כל מיתקן אגירה המשויך למספק פרטי, פירוט של המועדים המוחרגים כאמור בסעיף (ד) ושל חריגות המחלק מהתוכנית הפיננסית במסגרת תוכנית העמסה פרטנית כמפורט בסעיף (ה), אם היו כאלה, בנוגע לחודש הקודם; פירוט כאמור יועבר בכל חודש, לא יאוחר מהמועד הקבוע [[בסעיף (א) לאמת מידה 62]].

@ (תיקון: תשפ&quot;ד-14, תשפ&quot;ה-20) : {{ממורכז|'''נספח [[לאמת מידה 35מה]]'''}}
@ : הרשימה כוללת יישובים העומדים באחד משלושת התנאים האלה:
: 1. בעלי תוכנית מיתאר כוללנית מאושרת המציגה את סיווג היישוב כדגם 1-2-3 בהתאם לתמ&quot;א 35 שינוי 4;
: 2. בעלי מצרף התוכניות המפורטות המאושרות החלות בתחום היישוב המעידות כי מספר התושבים המתוכנן ביישוב עולה על 50,000;
: 3. היישוב מונה מעל 50,000 תושבים בהתאם לעדכון השנתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
: {| style=&quot;table-layout: fixed; width: 600px; margin: auto;&quot;
! שם יישוב !! שם יישוב !! שם יישוב !! שם יישוב !! שם יישוב
|-
| אום אל-פחם || אופקים || חדרה || נס ציונה || קריית מוצקין
|-
| אור יהודה || חולון || נצרת || קריית מלאכי ||
|-
| אילת || חיפה || נשר || קריית שמונה ||
|-
| אלעד || טבריה || נתיבות || ראש העין ||
|-
| אשדוד || טייבה || נתניה || ראשון לציון ||
|-
| אשקלון || טירת כרמל || סח'נין || רהט ||
|-
| באקה אל-גרבייה || טמרה || עכו || רחובות ||
|-
| באר יעקב || יבנה || עפולה || רכסים ||
|-
| באר שבע || יהוד–מונוסון || ערערה (צפון) || רמלה ||
|-
| בית שמש || ירושלים || פרדס-חנה–כרכור || רמת גן ||
|-
| בני ברק || כפר יונה || פתח תקווה || רמת השרון ||
|-
| בת ים || כפר סבא || צפת || רעננה ||
|-
| גבעתיים || כרמיאל || קריית אונו || שגב–שלום ||
|-
| דאליית אל-כרמל || לוד || קריית אתא || שדרות ||
|-
| דימונה || מודיעין–מכבים–רעות || קריית ביאליק || שפרעם ||
|-
| הוד השרון || נהריה || קריית גת || תל-אביב–יפו ||
|-
| הרצליה || נוף הגליל || קריית ים || ||
|}

== פרק ד': אמינות האספקה ==

=== סימן א': הפסקות חשמל יזומות ===

@ (תיקון: תשפ&quot;א-6)
: [[בסימן זה]], &quot;ספק שירות חיוני&quot; - לעניין צרכן או יצרן ברשת ההולכה - מנהל המערכת, ולעניין צרכן או יצרן ברשת החלוקה - מחלק.

@ 36. (תיקון: 29.11.05, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''הפסקת חשמל והפרעה באספקת החשמל'''
: (א) '''הפסקת אספקת החשמל'''
:: ספק שירות חיוני רשאי להפסיק את אספקת החשמל למיתקן חשמל המחובר לרשת החשמל במקרים המנויים להלן:
:: (1) אם הפסקת החשמל נדרשת לביצוע פעולות הנחוצות למילוי תנאי רישיונו, לרבות פעולות כאמור [[בסעיף 46(א) לחוק]];
:: (2) אם לדעתו הביקוש לחשמל עולה או עשוי לעלות על יכולת האספקה של מיתקני החשמל המחוברים לרשת החשמל, באופן העלול לפגוע בהם;
:: (3) אם הוא נדרש להפסיק את אספקת החשמל לפי הוראות כל דין או רשות מוסמכת.
: (ב) '''חידוש אספקת החשמל'''
:: לאחר סיום הפעולות או העילות שהצריכו את הפסקת החשמל, יחדש ספק השירות החיוני את אספקת החשמל במהירות האפשרית ובהתאם לקבוע באמות מידה אלו.

@ 37. (תיקון: 29.11.05, 6.2.12, 5.8.20, 25.11.20; תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;א-8, תשפ&quot;א-17) : '''הודעה על הפסקת חשמל'''
: (א) '''הודעה על הפסקת חשמל'''
:: (1) ספק שירות חיוני יודיע לצרכן על כל הפסקת חשמל. ההודעה תכלול את תאריך הפסקת החשמל, שעת תחילתה, שעת סיומה וסיבת ההפסקה. ספק השירות החיוני יעשה כל מאמץ לסיים את הפסקת החשמל מוקדם ככל האפשר.
: (ב) '''אופן מסירת ההודעה'''
:: (1) הודעה על הפסקת חשמל תימסר בכתב על ידי המחלק ותודבק במקום בולט לעין, בכניסה לכל מבנה שבו נמצא המונה שאליו מתייחסת ההודעה; היו למבנה יותר מכניסה אחת, תודבק ההודעה בכל כניסה.
:: (2) לצרכנים במתח גבוה ובמתח עליון ניתן למסור את ההודעה באמצעי שונה מהאמור בסעיף קטן (1), ובלבד שספק השירות החיוני יוודא כי הצרכן קיבל את ההודעה באמצעות רישום פרטי המסירה, שם מקבל ההודעה ותפקידו.
: (ג) '''מועד מתן ההודעה'''
:: (1) לצרכן שאינו צרכן תעו&quot;ז ולצרכן שבחר בתעריף עומס וזמן לפי [[אמות מידה 31(א)(2)]] [[או 31(ב)]] תימסר ההודעה לא פחות מ-48 שעות לפני מועד ההפסקה המתוכנן.
:: (2) לצרכן תעו&quot;ז כאמור [[באמת מידה 31(א)(1)]] תימסר ההודעה לא פחות מ-5 ימי עבודה לפני מועד ההפסקה המתוכנן.
:: (3) התרחש אירוע שאינו בשליטת ספק השירות החיוני ושבעקבותיו לא ברור אם הפסקה החשמל תתבצע במועדה המתוכנן, רשאי ספק השירות החיוני להשהות את מתן ההודעה עד לא יאוחר מהשעה 12:00 ביום שלפני מועד ההפסקה המתוכנן.
:: בכל מקרה של הפרת אמת מידה זו ישלם הספק לצרכן את הסך הקבוע בלוח תעריפים 12.1–1.
: (ד) '''הפסקת חשמל ללא הודעה'''
:: למרות האמור בסעיף (א), ספק השירות החיוני רשאי להפסיק את אספקת החשמל לפרק זמן שלא יעלה על 60 דקות ללא מתן הודעה, אם יש או עלולה להיות סכנה לגוף או לרכוש או אם הפסקת החשמל נדרשה מטעמים של יעילות וחיסכון.

@ 38. (תיקון: 1.6.03) : '''הודעה על ביטול הפסקת חשמל'''
: (א) '''הודעת ביטול'''
:: נתן ספק שירות חיוני הודעה על הפסקת חשמל ולאחר מכן החליט על ביטולה, יודיע על כך לצרכן באופן המפורט [[באמת מידה 37(ב)]].
: (ב) '''מועד מתן ההודעה'''
:: הודעת הביטול תימסר לצרכן לא פחות מ-24 שעות לפני מועד ההפסקה המתוכנן.
: (ג) '''פטור מהודעת ביטול'''
:: ספק השירות החיוני פטור ממתן הודעה על ביטול הפסקת חשמל אם הביטול נבע מסיבות שאין לספק השירות החיוני שליטה עליהן ושאירעו פחות מ-24 שעות ממועד ההפסקה המתוכנן.
: (ד) '''נטל הראיה להוכחת הפטור'''
:: על ספק השירות החיוני הראיה כי נתקיימו התנאים האמורים בסעיף ((&lt;s&gt;קטן&lt;/s&gt;)) (ג) הפוטרים אותו ממתן הודעה על ביטול הפסקת חשמל.

@ 39. (תיקון: 1.6.03, 24.6.19; תש&quot;ף-27) : '''הודעה על חידוש אספקת חשמל לאחר הפסקה או הפרעה ממושכת'''
: (א) '''צרכנים המבקשים לא להיות מחוברים לרשת החשמל בעת חידוש הזרם לאחר הפסקת חשמל או הפרעה ממושכת'''
:: (1) צרכן מתח גבוה וצרכן מתח עליון המבקש לא להיות מחובר לרשת החשמל בעת חידוש הזרם לאחר הפסקת חשמל או הפרעה ממושכת רשאי לדרוש מספק השירות החיוני להודיע לו על חידוש אספקת החשמל למיתקניו. על צרכן המבקש שירות זה, להיות בעלי אמצעים טכניים לניתוק וחיבור לרשת החשמל כך שאספקת החשמל אליו לא תחזור אוטומטית עם חידוש הזרם.
:: (2) ספק שירות חיוני לא יגבה תשלום בעבור שירות כאמור בסעיף קטן (1).

=== סימן ב': חידוש אספקת חשמל לאחר ניתוק ===

@ 40. : (((בוטלה).))

=== סימן ג': שיטות אספקה ===

@ 41. (תיקון: 29.11.05, 20.9.07, 22.7.13, 5.8.20, 25.11.20; תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;א-17) : '''איכות חשמל'''
: (א) '''תבחינים למדידת איכות חשמל'''
:: לצורך בדיקת איכות החשמל ייבחנו, בין היתר, התבחינים המוגדרים להלן:
::- &quot;אי איזון מתחים&quot; - מצב, במערכת תלת פאזית, שבו ערכי ה-R.M.S של המתחים השלובים או הפרשי המופע בין פאזות סמוכות אינם שווים;
::- &quot;הבהוב מתח&quot; - אי יציבות חשמלית הנגרמת כתוצאה מסדרה של שינויים מחזוריים במעטפת גל המתח;
::- &quot;הפרעות&quot; - באמת מידה זו, בנוסף לקבוע [[בפרק א']]:
::- &quot;הפרעה חולפת&quot; - אירוע שבו מתח האספקה נמוך מ-5% מערכו הנומינאלי לפרק זמן של 20 מילישניות ועד 3 דקות;
::- &quot;מקדם ההספק&quot; - היחס בין ההספק הפעיל של המתקן (וואט), לבין ההספק המדומה של המתקן (וולט-אמפר);
::- &quot;מתח אספקה&quot; - ערכי R.M.S של המתח בנקודת החיבור;
::- &quot;עיוות הרמוני כולל במתח/בזרם&quot; - היחס באחוזים בין גל המתח/הזרם המעוות לגל המתח/הזרם הבסיסי, והוא שווה לשורש של סכום ריבוע הרמוניות המתח/הזרם הבודדות עד להרמוניה ה-40; הגדרת רמת העיוות ההרמוני הכולל בזרם הינה בהתאם לקשיחות מקור ההספקה בנקודת החיבור (PCC) דוגמת טבלה 10.3 בתקן ישראלי 51900 המפורסם על ידי מכון התקנים הישראלי, כאשר המדד לקשיחות המקור הינו יחס זרם הקצר לזרם העומס ורמת העיוות המותרת באחוזים הינה להרמוניות האי-זוגיות;
::- &quot;עליית מתח&quot; (SWELL) - עלייה רגעית של מתח האספקה מעל 110% מערכו הנקוב לפרק זמן שבין 10 מילישניות לדקה.
: (ב) '''גבולות מתח'''
:: ספק שירות חיוני יספק חשמל לצרכניו במצב יציב בגבולות מתח שלא יחרגו מ-‎±10% מהמתחים הנומינליים האלה:
:: (1) במיתקן חשמל פרטי המחובר לרשת מתח נמוך, מתח ההזנה בין שתי פאזות יהיה 400 וולט;
:: (2) במיתקן חשמל פרטי המחובר לרשת מתח גבוה, יהיה מתח ההזנה 6.3 ק&quot;ו, 11 ק&quot;ו, 12.6 ק&quot;ו, 22 ק&quot;ו או 33 ק&quot;ו, בהתאם למתח הקיים ברשת המתח הגבוה שאליה מחובר הצרכן;
:: (3) במיתקן חשמל פרטי המחובר לרשת מתח עליון, יהיה מתח ההזנה 110 ק&quot;ו, 160 ק&quot;ו או 400 ק&quot;ו, בהתאם למתח הקיים ברשת מתח עליון שאליה מחובר הצרכן.
: (ג) '''שינויים במתח אספקה'''
:: ביקש ספק שירות חיוני לשנות את רמת המתח הנומינלי של החשמל המסופק לצרכן, יפעל כאמור להלן:
:: (1) יודיע לצרכן ויתאם עמו מראש כל שינוי כאמור, ויאפשר לצרכן להיערך לשינוי בתוך פרק זמן סביר;
:: (2) ספק שירות חיוני רשת יתאים את המיתקן של הצרכן למתח החדש שאותו הוא מבקש לספק;
:: (3) ספק שירות חיוני רשת יישא בכל העלויות הכרוכות בשינוי המתח והנובעות ממנו, ולא יחייב את הצרכן בכל עלות שהיא, לרבות עלויות בשל שינויים במיתקן שלו.
: (ד) '''תדר אספקה'''
:: ספק שירות חיוני יספק לצרכניו חשמל בתדר נומינלי של 50 הרץ ובגבולות תדר שבין 47 הרץ ל-52.5 הרץ.
: (ה) '''חיבור מנועים ומכשירים חשמליים'''
:: (1) ביקש צרכן לחבר לרשת החשמל מנוע בעל הספק נומינלי העולה על 2.5 ק&quot;ו או מכשיר אחר בעל הספק נומינלי העולה על 5.75 ק&quot;ו, יחבר ספק השירות החיוני את המיתקן של הצרכן לרשת באספקה תלת-פאזית.
:: (2) ביקש צרכן לחבר לרשת החשמל מנוע בעל הספק נומינלי נמוך מ-2.5 ק&quot;ו, יחבר ספק השירות החיוני רשת את המיתקן של הצרכן לרשת באספקה חד-פאזית או תלת-פאזית, לפי בחירת הצרכן.
:: (3) ספק השירות החיוני רשת לא יחבר לרשת החשמל מיתקן בעל מנוע חד-פאזי בהספק העולה על 2.5 ק&quot;ו או מנוע תלת-פאזי בהספק העולה על 3.7 ק&quot;ו אשר איננו מצויד במתנע מקטין זרם התנעה מתאים.
: (ו) '''איזון פאזות במיתקן של צרכן'''
:: (1) צרכן שמיתקנו מוזן באספקה תלת-פאזית ידאג לאיזון העומס בין הפאזות בכל עת.
:: (2) מצא ספק שירות חיוני רשת חוסר איזון בין הפאזות במיתקן של הצרכן יידע ספק השירות החיוני רשת את הצרכן בכתב, והצרכן יפעל לאיזונן בתוך זמן סביר מיום קבלת ההודעה.
: (ז) '''מקדם הספק'''
:: (1) ספק שירות חיוני רשת יביא לידיעת צרכן חדש אשר המונה במיתקן שלו מאפשר מדידת מקדם הספק, בכתב, את דבר קיומו של תעריף חריגה בשל מקדם הספק נמוך, כקבוע בלוח תעריפים 5.7–1, ואת האופן שבו עליו לפעול לצורך שיפור מקדם ההספק.
:: (2) מצא ספק שירות חיוני כי מקדם ההספק במיתקן החשמל של הצרכן נמוך מהקבוע בטבלה שבלוח תעריפים 5.7–1, בהתאם לרמת המתח של הצרכן, יביא לידיעת הצרכן, בכתב, את גודלו של מקדם ההספק שנמדד במיתקן שלו ואת העלות הנוספת שנגרמה לצרכן בשל מקדם הספק נמוך בהתאם למדרגות החיוב המפורטות בלוח תעריפים 5.7–1, ויחייב את הצרכן בתוספת תשלום כקבוע בלוח התעריפים האמור.
:: (3) ספק השירות החיוני רשת ימציא לצרכן במסגרת חשבון החשמל, הודעה מפורטת בכתב בדבר חיוב בשל מקדם הספק נמוך.
: (ח) '''ערכים חשמליים ברשת החשמל - חובת ספק שירות חיוני'''
:: ספק שירות חיוני יפעיל את רשת החשמל שלו כך שתעמוד בערכים החשמליים הבאים במצטבר:
:: (1) על פי מאפייני מתח חשמל כפי שהם מוגדרים בתקן ישראלי 50160;
:: (2) כאמור בטבלה 1 שבנספח לאמת מידה זו;
:: (3) כאמור בטבלה 2 שבנספח לאמת מידה זו.
: (ט) '''ערכים חשמליים ברשת החשמל - תנאי במתן שירות לצרכן'''
:: (1) ספק שירות חיוני יוודא שצרכניו אינם חורגים מרמת העיוות ההרמוני בזרם כמפורט בטבלה 3 שבנספח לאמת מידה זו.
:: (2) מצא ספק שירות חיוני כי צרכן חורג מרמת העיוות ההרמוני כאמור בסעיף קטן (1), יערוך ויגיש לצרכן, עם העתק לראש אגף הנדסה ברשות, דו&quot;ח אשר יתייחס, לכל הפחות, לאלה:
::: (א) תיאור המיתקן;
::: (ב) פירוט של מיקום ביצוע הניטור. מכשירי המדידה והמועדים שבהם בוצע הניטור;
::: (ג) פירוט כל הממצאים הרלוונטיים לאיכות חשמל, לרבות: זרם, מתח, אי איזון במתח, הספק, מקדם הספק, תדר, רמת עיוות הרמוני כולל בזרם ובמתח, שקיעות מתח ועליות מתח בצירוף תמונת הגל בנקודות הקריטיות, הרמוניות ואינטר-הרמוניות חורגות במתח ובזרם, רמת הבהוב בטווח הקרוב ובטווח הארוך ותופעות מעבר, אם נדגמו;
::: (ד) מסקנות והמלצות, בצירוף הודעה לצרכן ובה דרישה לסילוק מקור ההפרעה, ככל שנדרש, בהקדם האפשרי.
: (י) '''שיטת המדידה וסוג מכשיר המדידה'''
:: (1) שיטת מדידת הערכים החשמליים של התבחינים האמורים בסעיף (א), תהיה בהתאם לסעיף 5.2.2.2 בת&quot;י 50160.
:: (2) המכשירים למדידת הערכים החשמליים יהיו בהתאם לחלק 12.43 בתקן ישראלי 961.
: (יא) '''פיצוי צרכן בשל נזק למכשיר חשמלי כתוצאה מהפרעות באיכות החשמל'''
:: (1) צרכן המבקש פיצוי מספק שירות חיוני על נזק שאירע למכשיר חשמלי שברשותו בהתאם [[לאמת מידה 48 (נזקים למכשיר חשמלי במצב יציב)]], יגיש לספק השירות החיוני בקשה בכתב בהתאם למפורט [[באמות מידה 49(א)]] [[ו-49(ג)]]. נוסף על האמור שם יציין הצרכן בבקשתו את הפרטים האלה:
::: (א) זיהוי מקום הצרכנות;
::: (ב) תיאור החריגה מהערכים החשמליים האמורים בסעיף (ח) ומועדי החריגה;
::: (ג) פרטי המכשיר שפעולתו הופרעה או ניזוקה;
::: (ד) פרטי איש הקשר לבירור התלונה;
::: (ה) מידע טכני רלוונטי;
::: (ו) נתוני מדידות, ככל שיש ברשותו, לרבות ציוד ואופן המדידה.
:: (2) ספק השירות החיוני יבדוק את מקור ההפרעה שגרמה לנזק. אם לדעת ספק השירות החיוני מקור ההפרעה הינו צד ג', יעביר ספק השירות החיוני לצרכן דו&quot;ח המפרט את תוצאות הבדיקה, לרבות נתונים על איכות החשמל ומקור ההפרעה כפי שנרשמו במועד קרות האירוע. אם מקור ההפרעה הינו ברשת של ספק השירות החיוני, יפעל ספק השירות החיוני על פי הקבוע [[באמת מידה 49 (בקשה לפיצוי והטיפול בה)]].

@ : {{ממורכז|'''נספח [[לאמת מידה 41]]'''}}

@ : '''טבלה 1: מספר שקיעות מתח''' - ערכים שנתיים מרביים של מספר שקיעות המתח ומשכן
: {|
! width=&quot;150px&quot; | זמן (במילישניות) ⇦ !! rowspan=&quot;2&quot; width=&quot;100px&quot; | &lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;10≤t≤200&lt;/span&gt; !! rowspan=&quot;2&quot; width=&quot;100px&quot; | &lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;200&lt;t≤500&lt;/span&gt; !! rowspan=&quot;2&quot; width=&quot;100px&quot; | &lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;500&lt;t≤1,000&lt;/span&gt; !! rowspan=&quot;2&quot; width=&quot;100px&quot; | &lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;1,000&lt;t≤5,000&lt;/span&gt; !! rowspan=&quot;2&quot; width=&quot;100px&quot; | &lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;5,000&lt;t≤60,000&lt;/span&gt; !! rowspan=&quot;2&quot; width=&quot;100px&quot; | סה&quot;כ
|-
! מתח שיורי (אחוזים) ⇩
|-
| &lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;90&gt;u≥80&lt;/span&gt; || 162 || 8 || 5 || 10 || 10 || 195
|-
| &lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;80&gt;u≥70&lt;/span&gt; || 64 || 8 || 4 || 2 || 2 || 80
|-
| &lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;70&gt;u≥40&lt;/span&gt; || 38 || 8 || 2 || 2 || 2 || 52
|-
| &lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;40&gt;u≥5&lt;/span&gt; || 12 || 8 || 2 || 2 || 2 || 26
|-
| סה&quot;כ || 276 || 32 || 13 || 16 || 16 || 353
|}

@ : '''טבלה 2: מספר עליות מתח''' - ערכים שנתיים מרביים של מספר עליות המתח ומשכן
: {|
! width=&quot;150px&quot; | זמן (במילישניות) ⇦ !! rowspan=&quot;2&quot; width=&quot;100px&quot; | &lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;10≤t≤500&lt;/span&gt; !! rowspan=&quot;2&quot; width=&quot;100px&quot; | &lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;500&lt;t≤5,000&lt;/span&gt; !! rowspan=&quot;2&quot; width=&quot;100px&quot; | &lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;5,000&lt;t≤60,000&lt;/span&gt; !! rowspan=&quot;2&quot; width=&quot;100px&quot; | סה&quot;כ
|-
! עליית מתח (באחוזים) ⇩
|-
| &lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;u≥120&lt;/span&gt; || 50 || 30 || 10 || 90
|-
| &lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;110&gt;u&gt;120&lt;/span&gt; || 100 || 50 || 30 || 180
|}
@ : '''טבלה 3: רמת עיוות הרמוני בזרם''' - אחוז רמת העיוות ההרמוני המרבי בזרם
: {|
! rowspan=&quot;2&quot; width=&quot;100px&quot; | TDD !! rowspan=&quot;2&quot; width=&quot;100px&quot; | מעל 35 !! rowspan=&quot;2&quot; width=&quot;100px&quot; | עד 35 !! rowspan=&quot;2&quot; width=&quot;100px&quot; | עד 23 !! rowspan=&quot;2&quot; width=&quot;100px&quot; | עד 17 !! rowspan=&quot;2&quot; width=&quot;100px&quot; | עד 11 !! width=&quot;150px&quot; | ⇨ מספר הרמוניות
|-
! יחס זרמים ⇩
|-
| 5 || 0.3 || 0.6 || 1.5 || 2 || 4 || פחות מ-20
|-
| 8 || 0.5 || 1 || 2.5 || 3.5 || 7 || קטן מ-50
|-
| 12 || 0.7 || 1.5 || 4 || 4.5 || 10 || קטן מ-100
|-
| 15 || 1 || 2 || 5 || 5.5 || 12 || קטן מ-1000
|-
| 20 || 1.4 || 2.5 || 6 || 7 || 15 || גדול מ-1000
|}

=== סימן ד': השלות ===

@ 42. (תיקון: 29.11.05, 4.11.09, 3.6.13, 23.1.14, 25.12.17, 24.6.19; תש&quot;ף-27) : '''השלת תדר'''
:: [[בסימן זה]]:
::- &quot;אינטרוול&quot; - מקטע המדידה של צריכת האנרגיה במונה בדקות;
::- &quot;אינטרוול השלה מלא&quot; - אינטרוול שלכל אורכו נדרשת הפסקת אספקת החשמל לצרכן כתוצאה מירידת התדר;
::- &quot;אינטרוול מלא&quot; - אינטרוול שלכל אורכו לא נעשה ניתוק אוטומטי של מיתקן של צרכן לצורך ייצוב תדר המערכת;
::- &quot;השלה&quot; או &quot;השלת תדר&quot; - ניתוק אוטומטי של מיתקן של צרכן לצורך ייצוב תדר המערכת;
::- &quot;זמן התראה&quot; - משך הזמן ממועד פניית מנהל המערכת לצרכן בהסדר בבקשה להשלת עומס או מהמועד שעליו הוסכם מראש בין מנהל המערכת לבין הצרכן במועד הכניסה להסדר, ועד מועד ההשלה בפועל על פי ההסדר.
: (א) '''תנאים להשתתפות בהסדר השלת תדר'''
:: (1) ספק השירות החיוני יצרף צרכן להסדר השלת תדר, אם מתקיימים תנאים אלה:
::: (א) המיתקן של הצרכן הינו בגודל חיבור מינימאלי של 3 מו&quot;א ומקדם עומס מינימלי של 60% או כל גודל אחר בהתאם לנוסחה הבאה:
: {{ממורכז|3 מגהוואט ≤ {{שבר|מקדם העומס של הצרכן × גודל חיבור מוזמן|0.6 {{מוקטן|(מקדם העומס הכללי במשק)}}|כיוון=rtl|גודל=100%}} }}
::: (ב) לצרכן מספר מיתקנים שאינם עומדים בתנאים בפסקה (א), אך סכום גודל חיבוריהם המצרפי אינו קטן מ-25 מו&quot;א. לצרכן כאמור יתקין ספק השירות החיוני על חשבונו ממסר אחד ויתר הממסרים יותקנו על חשבון הצרכן בהתאם למפרטים המאושרים לספק השירות החיוני;
::: (ג) הצרכן הגיש בקשה להצטרף להסדר השלת תדר והביע את הסכמתו לתנאי ההסדר על גבי הטופס שבנספח לאמת מידה זו;
::: (ד) סך גודל החיבורים של צרכנים בהסדר אינו עולה על 600 מו&quot;א;
::: (ה) אם סך גודל החיבורים של הצרכנים שהגישו בקשות להצטרף להסדר עולה על 600 מו&quot;א, יקבע ספק השירות החיוני את צירופם להסדר השלת תדר לפי התועלת המרבית בהתאם לנוסחה שבפסקה (א).
:: (2) חדל מלהתקיים בצרכן תנאי להצטרפות להסדר, רשאי ספק השירות החיוני לבטל את ההסדר עם הצרכן באופן מיידי.
:: (3) ספק השירות החיוני יודיע בכתב לצרכן על אישור בקשתו או דחייתה, ואם דחה את הבקשה - יפרט את נימוקיו.
:: (4) צרכן שבקשתו נדחתה רשאי להשיג על כך בפני ראש אגף הנדסה ברשות בתוך 30 ימים מיום קבלת הודעת הדחייה מספק השירות החיוני.
:: (5) נמצא צרכן זכאי להחלת תעריף השלת תדר, תחול זכאותו מיום 1 לחודש העוקב ממועד אישור זכאותו עד להשלמת 12 חודשים קלנדריים מלאים (להלן - שנה).
: (ב) '''ממסר תדר'''
:: (1) בכפוף לאמור בסעיף (א)(1)(ב), ספק השירות החיוני יתקין, על חשבונו, ממסר תדר כנדרש להפעלת הסדר ההשלה במקום הצרכנות, ויהיה אחראי לתחזוקתו השוטפת; אולם אם ההתקנה מתבצעת במיתקן הצרכן והספק מתקשה, מטעמים הקשורים במיתקן, להתקין את ממסר התדר, יתקין אותו הצרכן.
:: (2) פרק הזמן לטיפול בשילוב הצרכן בהסדר לא יעלה על שלושה חודשים ממועד הגשת בקשתו של צרכן.
: (ג) '''מסלולי הפסקת אספקת החשמל לצרכן שהצטרף להסדר השלת תדר'''
:: (1) צרכן שהצטרף להסדר השלת תדר (להלן - צרכן בהסדר), יבחר, לפי העדפתו, באחד מן המסלולים המפורטים להלן, ומנהל המערכת יהיה רשאי, ללא מתן הודעה מראש, להפסיק את אספקת החשמל לצרכן לפי אותו מסלול ובכפוף לשיקולים תפעוליים של מנהל המערכת:
::: (א) מסלול שבו אספקת החשמל תופסק עד 15 פעמים בשנה לפי ממוצע תלת שנתי ולא יותר מ-30 פעמים בשנה אחת, ותחודש בתוך 10 דקות;
::: (ב) מסלול שבו אספקת החשמל תופסק עד 12 פעמים בשנה לפי ממוצע תלת שנתי ולא יותר מ-24 פעמים בשנה אחת, ותחודש בתוך 15 דקות;
::: (ג) מסלול שבו אספקת החשמל תופסק עד 9 פעמים בשנה לפי ממוצע תלת שנתי ולא יותר מ-18 פעמים בשנה אחת, ותחודש בתוך 20 דקות;
::: ספק השירות החיוני רשאי להפסיק את אספקת החשמל לצרכן שבהסדר מעבר לקבוע במסלול שבחר, אם הצרכן הסכים לכך בכתב.
:: (2) בנוסף לבחירת מסלול אחד מבין המסלולים הקבועים בסעיף קטן (1), רשאי הצרכן להצטרף למסלול השלה משלים (להלן - המסלול המשלים) בתנאים המפורטים להלן, ובלבד שיובטח רצף של ניתוק המיתקן של הצרכן מתחילת כל אירוע השלה עד סופו:
::: (א) אספקת החשמל תופסק עד 4 פעמים נוספות בשנה, ותחודש בתוך 60 דקות;
::: (ב) ספק השירות החיוני ישלם לצרכן במסלול המשלים תעריף שיחושב לפי הנוסחה [[שבסעיף (ז) לאמת מידה 47א (הסדר השלה מרצון)]], על פי זמן התראה של פחות מחצי שעה.
:: (3) צרכן בהסדר רשאי לדרוש תאום חידוש אספקת החשמל; הצרכן לא יישא בתוספת תשלום בשל דרישה זו.
:: (4) מנהל המערכת ינכה את זמני ההשלה של צרכן פרטי במסגרת בדיקת הסטיות מתוכנית הצריכה החצי-שעתית של המספק.
:: (5) ספק השירות החיוני לא ישלם לצרכן כפל תשלומים בעד אירועי השלה חופפים, של הסדר לפי אמת מידה זו עם הסדרי השלה אחרים; במקרה של אירועי השלה חופפים כאמור, ישלם ספק השירות החיוני לצרכן תשלום לפי תעריף ההשלה לאנרגיה הגבוה מבין תעריפי ההשלה שנקבעו בהסדרים החלים על אותם אירועי השלה.
: (ד) '''תשלום לצרכן שבהסדר'''
:: (1) מנהל המערכת ישלם לצרכן בהסדר, בשל כל אירוע השלה, את התעריף הקבוע בלוח תעריפים 9.1–2 (להלן - לוח 9.1–2) לכל קוט&quot;ש מושל, אשר יחושב לפי הנוסחה הזו:
: {{ממורכז|&lt;math&gt; Q = T \times \left( \mathit{BPc} - \mathit{FRPc} \right) &lt;/math&gt;}}
::: כאשר:
:::- &lt;math&gt;Q&lt;/math&gt; - סך הקוט&quot;ש המושל לתשלום;
:::- &lt;math&gt;T&lt;/math&gt; - מספר הדקות בהתאם למסלול ההשלה של הלקוח;
:::- &lt;math&gt;\mathit{BPc}&lt;/math&gt; - ממוצע האנרגיה הנצרכת לדקה לאורך האינטרוולים המלאים בהתאם למסלול הלקוח - 10, 15 או 20 דקות טרום ביצוע ההשלה; המדידה מתבצעת בסוף כל אינטרוול;
:::- &lt;math&gt;\mathit{FRPc}&lt;/math&gt; - ממוצע האנרגיה הנצרכת לדקה לאורך אינטרוולי ההשלה המלאים בהתאם למסלול הלקוח - בזמן ביצוע ההשלה, לפי מדידה שבוצעה בסוף כל אינטרוול.
:: (2) צרכן בהסדר לא יהיה זכאי לתשלום כאמור בסעיף קטן (1) אם הוא השיל את מיתקן הצריכה שבהסדר למשך פרק זמן קטן מהקבוע במסלול ההשלה שבו בחר, שלא בהתאם לדרישת מנהל המערכת.
:: (3) (((בוטל).))
:: (4) מבלי לגרוע מהאמור לעיל, בשל כל השלה חריגה ישלם מנהל המערכת לצרכן בהסדר תשלום הגבוה ב-10% מהתשלום הקבוע בסעיף קטן (1); לעניין זה, &quot;השלה חריגה&quot; - השלה מעבר לממוצע ההפסקות התלת-שנתי או מעבר לכפל ההשלות השנתי המותר על פי המסלול שבחר הצרכן.
:: (5) מנהל המערכת ישלם ליצרן שצרכנו הפרטי הושל לפי אמת מידה זו את התעריף הקבוע באישור התעריף שלו, ובלבד שבעת ההשלה היצרן אינו חורג מתוכנית הייצור החצי-שעתית.
:: (6) ספק שירות חיוני יתחייב לתשלום לצרכן שהצטרף להסדר במהלך שנה קלנדרית בעבור ההיקף המינימאלי של מספר הדקות כקבוע בלוח 9.1–2 אשר יחושבו באופן יחסי למועד כניסתו להסדר.
:: (7) במקרה של אי הפעלת ההסדר בהיקף המינימאלי ישלם ספק שירות חיוני לצרכן בהסדר את התעריף המופיע בלוח 9.1–2.
:: (8) מנהל המערכת ישלח לצרכן בהסדר לא יאוחר משבעה ימי עבודה מתום כל תקופת חשבון המלצת חשבון המחושבת על פי התנאים הקבועים בסעיף זה, וישלם את התעריף לצרכן בהסדר בתוך 20 ימים מיום קבלת החשבונית.
: (ה) '''רמת אמינות בהסדר השלת תדר'''
:: (1) כל צרכן בהסדר זכאי לרמת אמינות במונחי דקות אי אספקה שלא תעלה על 600 דקות אי אספקה נצברות בשנה. לעניין זה יימנו דקות אי אספקה מכל סיבה שהיא, לרבות אי אספקה הנובעת מהשלת עומס במסגרת ההסדר, ולמעט הפסקות יזומות הנערכות לבקשת הצרכן או הפסקות יזומות למטרות תחזוקה כאשר הצרכן הינו על הקו.
:: (2) חודשה אספקת החשמל בתאום עם הצרכן כאמור בסעיף (ג)(3), יראו לעניין סעיף (א)(1)(א) את דקות אי האספקה כאילו נעשה החיבור באופן אוטומטי.
:: (3) ספק השירות החיוני רשאי להפנות לרשות בקשה שלא להביא במניין הדקות כאמור בסעיף (א)(1)(א) דקות אי אספקה שנבעו מאירועים שאושרו על ידי הרשות, בדיעבד, כחריגים.
:: (4) ספק שירות חיוני ישלם לצרכן בהסדר בגין דקות אי אספקה החורגות מהאמור בסעיף קטן (1) תשלום כקבוע בלוח 9.1–2 בגין אי עמידה ברמת אמינות של 600 דקות אי אספקה.
:: (5) ספק השירות החיוני יעביר לכל צרכן שחל עליו תעריף השלת תת-תדר בשנה מסוימת דיווח דקות אי אספקה כאמור בסעיף קטן (1), לא יאוחר מ-1 במרץ של השנה שאחריה.
: (ו) '''השלה והתקנה שנעשו באופן תקין'''
:: צרכן לא יזוכה בגין כל נזק אם ההשלה והתקנת הממסר נעשו באופן תקין.

@ : {{ממורכז|'''נספח [[לאמת מידה 42]] {{ש}} טופס בקשה להצטרף להסדר השלת תדר והסכמה לתנאי ההסדר'''}}
: (((הושמט)))

@ 43. (תיקון: 23.4.07, 1.6.08, 23.4.12, 16.7.12, 3.6.13, 23.1.14, 1.5.14, 25.12.17, 24.6.19; תש&quot;ף-27) : '''השלה יזומה באמצעות הפעלת גנראטורים עצמיים'''
: (א) באמת מידה זו:
::- &quot;גנראטור&quot; - גנראטור חירום המשמש כחלופה מלאה או חלקית לאספקת חשמל מרשת החשמל בעת הפסקה של אספקת החשמל.
::- &quot;ההסדר&quot; - ההסדר להפחתת צריכת חשמל מרשת החשמל בעת שיא ביקוש או צורך חיוני אחר של רשת החשמל, באמצעות השלה יזומה מהרשת והפעלת גנראטור, לפי אמת מידה זו.
: (ב) '''זכאות להצטרף להסדר'''
:: רשאי להגיש בקשה להצטרף להסדר, צרכן שמתקיימים בו כל התנאים האלה:
:: (1) הצרכן מחובר לרשת החשמל;
:: (2) ברשות הצרכן גנראטור בהספק שבין 250 קוו&quot;א ל-5 מוו&quot;א;
:: (3) לצרכן יש היתר לפי [[חוק החשמל]] להפעלת הגנראטור, וכן חתם על התצהיר שבנספח לאמת מידה זו. לדרישת ספק השירות החיוני יציג לו הצרכן את ההיתרים האמורים בתצהיר;
:: (4) הצרכן איננו בעל רישיון ייצור או רישיון הספקה;
:: (5) הצרכן חתם על התחייבות להפעיל את הגנראטור בהיקף שלא יעלה על 100 שעות לשנה, בהתאם לדרישת ספק השירות החיוני אשר תימסר לצרכן בהתראה של 4 שעות מראש באמצעות טלפון, פקסימיליה, או דואר אלקטרוני או בכל דרך אחרת שתבטיח את קבלת ההודעה במועד.
: (ג) '''בקשה להצטרפות להסדר'''
:: (1) צרכן המעוניין להצטרף להסדר יפנה לספק השירות החיוני בבקשה בכתב, שאליה יצרף את ההיתרים הנדרשים לפי כל דין להפעלת הגנראטור; בבקשה יצוינו פרטים אלה:
::: (א) שם הצרכן וכתובתו;
::: (ב) פרטי קשר - כתובת דואר אלקטרוני, מספר טלפון ומספר פקסימיליה;
::: (ג) מתח הרשת שאליה מחובר הצרכן;
::: (ד) גודל חיבור מיתקן הצרכן לרשת;
::: (ה) ההספק הנקוב של הגנראטור;
::: (ו) המספק שממנו הוא מקבל שירות;
::: (ז) אמצעי ההגנה והשליטה על הפעלת הגנראטור;
::: (ח) שיטת הסנכרון של הגנראטור לרשת, אם קיים סנכרון כאמור.
:: (2) אין בהצטרפות הצרכן להסדר כדי להטיל אחריות על ספק השירות החיוני בשל הפעלת הגנראטור בידי הצרכן במסגרת ההסדר.
: (ד) '''התקנת מונה רציף אצל הצרכן'''
:: (1) מצא ספק השירות החיוני כי הצרכן עומד בתנאים המנויים בסעיף (ב), יודיע על כך לצרכן ויתקין אצל הצרכן, בתוך 14 ימי עבודה ממועד קבלת בקשת הצרכן במשרדיו, מונה רציף המאפשר קריאה מרחוק באמצעות קו טלפון, בכפוף לתנאים הבאים:
::: (א) המונה יותקן בהדקי הגנראטור של הצרכן;
::: (ב) כל ההכנות הנדרשות לצורך התקנת המונה יבוצעו על ידי הצרכן ועל חשבונו;
::: (ג) הצרכן יעמיד לרשות ספק השירות החיוני קו טלפון לצורך ביצוע קריאה מרחוק.
:: (2) הותקן מונה כאמור, יאשר ספק השירות החיוני את תקינותו ואת השימוש בו לצורך השתתפות בהסדר.
: (ה) '''מועד ההצטרפות להסדר ותקופתו'''
:: (1) מועד צירופו של הצרכן להסדר ייחשב מועד התקנת המונה אצל הצרכן או יום אישור המונה המותקן אצל הצרכן, לפי המוקדם מביניהם.
:: (2) ההצטרפות להסדר תהיה לתקופה שלא תפחת משנה ותהיה בתוקף כל עוד ספק השירות החיוני לא ביטל את ההשתתפות הצרכן בהסדר כאמור בסעיף (ו) או הצרכן לא הודיע על פרישתו מההסדר כאמור בסעיף (יא).
: (ו) '''דחיית בקשה וביטול השתתפות'''
:: (1) ספק השירות החיוני רשאי לדחות בקשה להצטרפות להסדר וכן לבטל את השתתפות הצרכן בהסדר, אם מצא כי הצרכן אינו עומד בתנאים המנויים בסעיף (ב).
:: (2) חריגה של עד 10% מסך השעות האמור בסעיף (ב)(5), לא תיחשב כעילה לביטול ההשתתפות על ידי ספק השירות החיוני. שעות אי הפעלת הגנראטור בשבתות וחגים לא יבואו במנין 10% האמורים. מנהל המערכת לא ישלם לצרכן על חריגה כאמור במסגרת שעות ההתחייבות של מנהל המערכת להפעלת הצרכן בהסדר לפי סעיף (ח)(1).
:: (3) דחה ספק השירות החיוני בקשת צרכן להצטרף להסדר או הודיע לצרכן על ביטול השתתפות הצרכן בהסדר, יפרט הספק בהודעתו לצרכן את הסיבות לדחיית הבקשה או לביטול.
:: (4) צרכן שבקשתו להצטרף להסדר נדחתה או שנמסרה לו הודעה בדבר ביטול השתתפותו בהסדר, רשאי להשיג על כך בפני ראש אגף הנדסה ברשות, והכרעת ראש אגף הנדסה תחייב את ספק השירות החיוני.
:: (5) הורה ראש אגף הנדסה על צירוף הצרכן להסדר, יודיע על כך ספק השירות החיוני לצרכן בכתב וינהג בו כצרכן שצורף להסדר.
: (ז) '''היקף הפעלת ההסדר'''
:: (1) ראה מנהל המערכת כי צפוי צורך להפעיל גנראטורים של צרכנים בהסדר מעל 100 שעות בשנה, יפנה לרשות החשמל לקבלת אישור להרחבת היקף שעות ההפעלה שבהסדר מבעוד מועד.
:: (2) אישרה הרשות תוספת להיקף השעות הקבוע כאמור, רשאי מנהל המערכת להורות לצרכנים שבהסדר על הפעלת הגנראטורים בהיקף תוספת השעות שקבעה הרשות, בכפוף להסכמתם. בעד תוספת השעות ישלם ספק השירות החיוני לצרכן שבהסדר את התעריף הקבוע בסעיף (ח).
:: (3) מנהל המערכת ינכה את זמני ההשלה של צרכן פרטי במסגרת בדיקת הסטיות מתוכנית הצריכה החצי-שעתית של המספק.
:: (4) מנהל המערכת רשאי להפעיל צרכן בהסדר למשך זמן שבין שעתיים לארבע שעות בכל אירוע.
:: (5) מנהל המערכת ישלם ליצרן שצרכנו הפרטי הפעיל את הגנראטור לפי אמת מידה זו את התעריף הקבוע באישור התעריף שלו, ובלבד שבעת הפעלת הגנראטור היצרן אינו חורג מתוכנית הייצור החצי-שעתית. ליצרן שהתעריפים המשולמים לו נקבעו בדרך של מכרז, ישלם מנהל המערכת את עלות האנרגיה שלו ואת תעריף הזמינות שלו לפי ההסכם שלו עם מנהל המערכת (PPA). למספק הרוכש אנרגיה משני יצרנים או יותר ישלם מנהל המערכת תעריף שהוא הנמוך מבין האישורים התעריפיים של יצרניו או מהצעת המחיר החצי-שעתית שלהם.
: (ח) '''תעריפים להשלה בזמן אמת'''
:: (1) מנהל המערכת יתחייב כלפי צרכן בהסדר על הפעלת הגנראטור במשך מספר שעות בשנה בהתאם למשך ההתראה המבוקש על ידי הצרכן על פי לוח 9.2–2 הקבוע [[בסעיף (ז) באמת מידה 47א (הסדר השלה מרצון)]] (להלן - לוח 9.2–2). הפעלת הגנראטור תהיה על פי שיקול דעתו הבלעדי של מנהל המערכת. הורה מנהל המערכת להפעיל את הגנראטור בהיקף כולל של פחות ממספר השעות שעליהן התחייב בשנה, ישלם מנהל המערכת לצרכן בהסדר בעד מספר השעות המשלימות למספר השעות השנתיות האמור. אין באמור בסעיף זה כדי למנוע ממנהל המערכת להורות לצרכן להפעיל את הגנראטור במשך 100 שעות בשנה בהתאם להתחייבות הצרכן האמורה בסעיף (ב)(5).
:: (2) מנהל המערכת ינכה את השעות בהן נדרש הצרכן להפעיל גנראטור או חלק מהן, מתוך סך שעות ההפעלה שעליהן התחייב מנהל המערכת, אם הצרכן לא נענה להוראת מנהל המערכת לפי אמת מידה זו או נענה לה באופן חלקי.
:: (3) בשעות שבהן דרש מנהל המערכת הפעלת הגנראטור, יהיה הצרכן זכאי לתעריף עבור כל קוט&quot;ש מיוצר בגנראטור, בהתאם לתעריף הקבוע בשורה 5 בלוח 9.2–2 (זמן התראה של פחות מ-4 שעות ועד 3 שעות).
:: (4) התעריף יחושב כמכפלת מספר הקוט&quot;שים שיוצרו כפול התעריף האמור בסעיף קטן (3).
:: (5) צרכן בהסדר רשאי לבחור בזמן התראה קצר מ-4 שעות בהתאם לזמני ההתראה המופיעים בלוח 9.2–2 הכלול בהסדר [[שבאמת מידה 47א (הסדר השלה מרצון)]] ויהיה זכאי לתעריף [[שבסעיף (ז) לאמת המידה האמורה]]. לא עמד הצרכן בזמן התראה שבחר, ישלם למנהל המערכת תשלומים כדלקמן:
::: (א) אם q≤0 עבור זמן התראה שבין שעתיים לשעה אחת (⍺ = 60%), ישלם הצרכן למנהל המערכת ‎(0.1)*PC*QB;
::: (ב) אם q≤0 עבור זמן התראה קטן משעה (⍺ &gt; 60%), ישלם הצרכן למנהל המערכת ‎(0.3)*PC*QB.
:: (6) תשלומים של צרכן בהסדר למנהל המערכת, בגין אי הפעלת הגנראטור, או הפעלתו לאחר זמן ההתראה עליו התחייב הצרכן, יהיו בגין השעות בהן לא הופעל הגנראטור.
:: (7) מנהל המערכת ישלח לצרכן בהסדר לא יאוחר משבעה ימי עבודה מתום כל תקופת חשבון המלצת חשבון המחושבת על פי התנאים הקבועים בסעיף זה, וישלם את התעריף לצרכן בהסדר בתוך 20 ימים מיום קבלת החשבונית.
: (ט) (((בוטל).))
: (י) '''השגת צרכן על חשבון הצריכה'''
:: חלק הצרכן על חשבון הצריכה בשל עניין הנוגע להתחשבנות הנובעת מאמת מידה זו, יפנה לאגף צרכנות ברשות.
: (יא) '''פרישה מן ההסדר'''
:: (1) צרכן רשאי לפרוש מן ההסדר רק אם עברה שנה לפחות מיום צירופו להסדר, באמצעות מסירת הודעה בכתב לספק השירות החיוני.
:: (2) הודיע צרכן על רצונו לפרוש מן ההסדר, יסיר ספק השירות החיוני את המונה שהתקין אצל הצרכן בהקדם ולא יאוחר משבעה ימים מיום קבלת ההודעה במשרדיו.
:: (3) יום הסרת המונה, ובמקרה שבו לא הותקן מונה על ידי ספק השירות החיוני יום קבלת ההודעה במשרדי הספק, ייחשב ליום הפרישה מן ההסדר.
:: (4) צרכן שפרש מן ההסדר ומעוניין לשוב ולהצטרף להסדר, יישא בעלות הסרת מונה והתקנתו כקבוע בשורה 6 בלוח תעריפים 5.4–2.

@ : {{ממורכז|'''נספח {{ש}} תצהיר על החזקת ההיתרים להפעלת גנראטור'''}}
: (((הטופס הושמט).))

@ 44. : (((בוטלה).))
@ 45. : (((פקעה).))
@ 45א. : (((פקעה).))

@ 46. (תיקון: 23.4.12, 16.7.12, 23.1.14, 1.5.14, 25.12.17, 24.6.19; תש&quot;ף-27) : '''השלה יזומה באמצעות הפעלת גנראטורים עצמיים ומכירת אנרגיה לרשת'''
: (א) '''הגדרות'''
:: באמת מידה זו:
::- &quot;גנראטור בהסדר&quot; או &quot;הגנראטור&quot; - גנראטור המשמש כחלופה מלאה או חלקית לאספקת חשמל מרשת ספק השירות החיוני בעת הפסקתה, לרבות גנראטור של יצרן עצמי;
::- &quot;ההסדר&quot; - הסדר לניהול צריכת חשמל מהרשת בעת מחסור, על ידי הפעלת גנראטור מסונכרן לרשת והזרמת אנרגיה לרשת;
::- &quot;יצרן עצמי&quot; - בעל רישיון ייצור עצמי;
::- &quot;לוח 9.2–2&quot; - לוח 9.2–2 הקבוע [[בסעיף (ז) שבאמת מידה 47א (הסדר השלה מרצון)]];
::- &quot;צרכן בהסדר&quot; או &quot;הצרכן&quot; - צרכן בעל גנרטור בהסדר.
: (ב) '''עיקרי ההסדר'''
:: (1) מיתקני הצריכה והייצור של צרכן בהסדר יהיו מסונכרנים לרשת ויאפשרו להפחית צריכה מהרשת או להזרים עודפי אנרגיה לרשת, בהתאם להוראות מנהל המערכת.
:: (2) מנהל המערכת יורה לצרכן בהסדר שהוא בעל גנראטור המופעל בסולר, להפעיל את הגנראטור בהיקף כולל של עד 100 שעות בשנה בהתאם למשך זמן ההתראה שבחר הצרכן על פי לוח 9.2–2, והצרכן יפעיל את הגנראטור על פי הוראת מנהל המערכת.
:: (3) מנהל המערכת יורה לצרכן בהסדר שהוא בעל גנראטור המופעל במזוט או בגז טבעי להקטין את הצריכה נטו מהרשת, על ידי הגדלת הייצור העצמי או הקטנת הצריכה העצמית, בהיקף כולל של מספר שעות בשנה, בהתאם למשך זמן ההתראה שבחר הצרכן על פי לוח 9.2–2, והצרכן יפעיל את הגנראטור על פי הוראת מנהל המערכת.
:: (4) הקטנת הצריכה נטו מהרשת תחושב על פי היקף הצריכה מהרשת והייצור העצמי משעת הפעלת ההסדר ועד לסיומה בהתאם להוראת מנהל המערכת, ולצורך התחשבנות היא תושווה לממוצע הצריכה מהרשת והייצור העצמי באותם מש&quot;בים בחמשת ימי העבודה שקדמו למועד ההפעלה.
:: (5) הורה מנהל המערכת להפעיל את הגנראטור, או להקטין את הצריכה נטו מהרשת, בהיקף כולל של פחות ממספר השעות שעליו התחייב מנהל המערכת בשנה, ישלם ספק השירות החיוני לצרכן בהסדר בעד מספר השעות המשלימות למספר השעות האמור ובהתאם לקבוע בסעיף (י).
:: (6) ספק השירות החיוני יודיע לצרכן בהסדר ארבע שעות מראש על מועד הפעלת הגנראטור באמצעות טלפון, פקסימיליה, דואר אלקטרוני או בכל דרך שתבטיח את קבלת ההודעה במועד.
:: (7) משך הזמן של כל הפעלה של הגנראטור בהסדר על פי הוראת מנהל המערכת לא יעלה על 4 שעות רצופות ולא יקטן משעתיים. בשל צורך מיוחד של המערכת רשאי מנהל המערכת להורות לצרכן בהסדר להפעיל את הגנראטור עד לשמונה שעות רצופות, ובלבד שהצרכן הסכים לכך.
:: (8) הוראות אמת מידה זו יגברו על כל הוראה סותרת אחרת בהסכם שנחתם בין הצרכן לבין ספק שירות חיוני למכירת אנרגיה מגנראטור לרשת.
:: (9) ראה מנהל המערכת צורך להפעיל גנראטורים של צרכנים בהסדר מעל 100 שעות בשנה, יפנה מנהל המערכת לרשות, מבעוד מועד, לקבלת אישור לגבי ההסדר התעריפי בשל הרחבת היקף שעות ההפעלה שבהסדר.
:: (10) אישרה הרשות תוספת להיקף השעות האמור בסעיף קטן (9), רשאי מנהל המערכת להורות לצרכנים שבהסדר על הפעלת הגנראטורים בהיקף תוספת השעות שקבעה הרשות, בכפוף להסכמתם. בשל תוספת השעות ישלם ספק השירות החיוני לצרכן שבהסדר את התעריף הקבוע בסעיף (י), לפי העניין.
: (ג) '''זכאות צרכן להצטרף להסדר'''
:: צרכן רשאי להגיש בקשה להצטרף להסדר אם מתקיימים התנאים האלה:
:: (1) הצרכן מחובר לרשת החשמל של ספק השירות החיוני, ואם הוא בעל גנראטור המופעל במזוט או בגז טבעי - יהיה מחובר לרשת המתח העליון;
:: (2) ברשות הצרכן גנראטור בהספק העולה על 500 קו&quot;א;
:: (3) ברשות הצרכן היתרים כדין להפעלת הגנראטור נשוא ההסדר, לרבות היתר להפעלת גנראטור לפי [[חוק החשמל]].
:: (4) הצרכן ומנהל המערכת חתמו על הסכם להפעלת הגנראטור בהתאם לאמור באמת מידה זו.
:: (5) ההצטרפות להסדר תהיה לתקופה שלא תפחת משנה ותהיה בתוקף כל עוד לא בוטלה על ידי מנהל המערכת כאמור בסעיף (ח) או הצרכן הודיע על פרישתו מההסדר כאמור בסעיף (יג).
:: (6) הצרכן אינו משתתף בהסדר לפי [[אמת מידה 43 (השלה יזומה באמצעות גנראטורים עצמיים)]] או בהסדר לפי [[אמת מידה 47א (הסדר השלה מרצון)]].
: (ד) '''הגשת בקשה'''
:: (1) צרכן המעוניין להצטרף להסדר, יפנה למנהל המערכת בבקשה בכתב, שאליה יצורפו העתקים מן ההיתרים הנדרשים לפי כל דין להפעלת הגנראטור; בבקשה יצוינו פרטים אלה:
::: (א) שם הצרכן וכתובתו;
::: (ב) פרטי קשר - כתובת דואר אלקטרוני, מספר טלפון ומספר פקסימיליה;
::: (ג) מתח הרשת שאליה מחובר הצרכן;
::: (ד) גודל חיבור מיתקן הצרכן לרשת של ספק השירות החיוני ולרשת של היצרן העצמי;
::: (ה) ההספק הנקוב של הגנראטור;
::: (ו) סוג הדלק שבו מופעל הגנראטור;
::: (ז) פירוט אמצעי ההגנה והשליטה על הפעלת הגנראטור;
::: (ח) שיטת הסנכרון של הגנראטור לרשת;
::: (ט) לגבי צרכנים בעלי גנראטורים המופעלים במזוט או בגז טבעי - היקף ההפחתה המרבי של ההספק שלו יכול הצרכן להתחייב בהודעה מוקדמת של 4 שעות על ידי מנהל המערכת, אשר לא יעלה על הספק הצריכה המרבי של הצרכן.
:: (2) אין בהצטרפות צרכן להסדר כדי להטיל אחריות על מנהל המערכת בשל הפעלת הגנראטור על ידי הצרכן בהסדר.
: (ה) '''התקנת מונים אצל הצרכן'''
:: (1) מצא מנהל המערכת כי הצרכן עומד בתנאים המנויים בסעיף (ג), יודיע על כך לצרכן וספק השירות החיוני יתקין מונים אצל הצרכן בהקדם ועד לא יאוחר מארבעה עשר ימי עבודה ממועד קבלת פניית הצרכן במשרדי ספק השירות החיוני, כמפורט להלן:
::: (א) מונה ייצור רציף המאפשר קריאה מרחוק באמצעות קו טלפון, אשר יותקן בהדקי הגנראטור של הצרכן או של היצרן העצמי, לפי העניין.
::: (ב) מונה צריכה אשר יותקן בנקודת חיבור המיתקן הפרטי של הצרכן לרשת החשמל וימנה במקביל את כמות החשמל הנצרכת מהרשת ואת כמות החשמל המועברת לרשת.
:: (2) כל ההכנות הנדרשות לצורך התקנת המונים יבוצעו בידי הצרכן ועל חשבונו.
:: (3) הצרכן יעמיד לרשות ספק השירות החיוני קו טלפון לצורך ביצוע קריאה מרחוק.
: (ו) '''התקנת מערכות הגנה ותקשורת'''
:: (1) לדרישת ספק השירות החיוני, צרכן בהסדר יתקין על חשבונו מערכות הגנה על הרשת ועל המתקן הפרטי שלו, מערכות סנכרון ומערכות תקשורת הנשלטות מרחוק על ידי ספק השירות החיוני. המערכות יותקנו על פי הקבוע בכל דין ועל פי התקנים המקובלים אצל ספק השירות החיוני.
:: (2) ספק השירות החיוני רשאי לעשות שימוש במערכות ההגנה, הסנכרון והתקשורת האמורות בסעיף קטן (1), בהתאם לצרכי המערכת ועל פי שיקול דעתו הבלעדי. הצרכן לא יהא זכאי לקבלת תשלומים לפי אמת מידה זו במקרה שבו הגנראטור לא פעל כתוצאה מהפעלת מערכות ההגנה.
: (ז) '''מועד ההצטרפות להסדר'''
:: יום התקנת המונים אצל הצרכן או יום אישור המונים המותקנים אצל הצרכן, לפי העניין, ייחשב ליום צירופו של הצרכן להסדר.
: (ח) '''דחיית בקשה וביטול התקשרות'''
:: (1) מנהל המערכת רשאי לדחות בקשה להצטרפות להסדר וכן לבטל התקשרות בהסדר עם צרכן, אם מצא כי הצרכן אינו עומד בתנאים המנויים בסעיפים (ב) ו-(ג).
:: (2) חריגה של עד 10% מ-100 השעות האמורות בסעיף (ב)(2) לצרכן בעל גנראטור המופעל בסולר, לא תיחשב כעילה לביטול ההתקשרות על ידי מנהל המערכת. שעות אי הפעלת הגנראטור בשבתות וחגים לא יבואו במניין 10% האמורים. מנהל המערכת לא ישלם לצרכן על חריגה כאמור במסגרת שעות ההתחייבות של מנהל המערכת להפעלת הצרכן בהסדר. אם הגנראטור בהסדר מופעל במזוט או בסולר כדלק חלופי, חריגה של יותר מפעמיים בשנה מהוראות מנהל המערכת תהיה עילה לביטול ההתקשרות.
:: (3) דחה מנהל המערכת בקשת צרכן להצטרף להסדר או הודיע לצרכן על ביטול ההתקשרות עימו בהסדר, יפרט בהודעתו לצרכן את הסיבות לדחיית הבקשה או לביטול ההתקשרות. צרכן שבקשתו להצטרף להסדר נדחתה או שנמסרה לו הודעה בדבר ביטול ההתקשרות עימו, רשאי להשיג על כך בפני ראש אגף הנדסה ברשות והכרעת ראש אגף הנדסה תחייב את מנהל המערכת. הורה ראש אגף הנדסה על צירוף הצרכן להסדר, יודיע על כך מנהל המערכת לצרכן בכתב, וינהג בו כצרכן שצורף להסדר.
: (ט) '''הגשת תוכנית בדבר הייצור והצריכה המשוערים על ידי צרכן בהסדר שברשותו גנראטור המופעל במזוט או בגז טבעי'''
:: (1) צרכן בהסדר שהוא בעל גנראטור המופעל במזוט או בגז טבעי יגיש למנהל המערכת, בכל יום עד השעה 12:00, הערכה להיקף הצריכה והייצור העצמי הצפויים במתקניו ליום שתחילתו בשעה 6:00 למחרת.
:: (2) התוכנית תוגש לכל חצי שעה ותיערך במתכונת שיקבע מנהל המערכת.
: (י) '''תשלומים'''
:: על צרכן שצורף להסדר יחול הסדר תשלומים זה:
:: (1) תשלום לכל קוט&quot;ש המיוצר לצריכה עצמית בגנראטור המופעל בסולר: בעד האנרגיה המיוצרת בגנראטור לצריכה עצמית בהתאם לדרישת מנהל המערכת כאמור בסעיף (ב) ישלם מנהל המערכת לצרכן את התעריף הקבוע בשורה 4 בלוח 9.2–2 (זמן התראה של פחות מ-5 שעות ועד 4 שעות).
:: (2) תשלום לכל קוט&quot;ש המועבר לרשת והמיוצר בגנראטור המופעל בסולר: בעד האנרגיה המיוצרת בגנראטור ומוזרמת לרשת בהתאם לדרישת מנהל המערכת כאמור בסעיף (ב) ישלם מנהל המערכת לצרכן את התעריף הקבוע בשורה 5 בלוח 9.2–2 (זמן התראה של פחות מ-4 שעות ועד 3 שעות) ותעריף הייצור המשוקלל בנוסחה יהיה שווה לאפס.
:: (3) תשלום בעד צריכה עצמית מגנראטור המופעל במזוט או בגז טבעי, או לצרכן שבחצרו יצרן עצמי בעל גנראטור כאמור: בעבור הקטנת הצריכה נטו מהרשת באמצעות צריכה עצמית מהגנראטור כאמור בסעיף (ב) ישלם מנהל המערכת לצרכן את התעריף הקבוע בשורה 5 בלוח 9.2–2 (זמן התראה של פחות מ-4 שעות ועד 3 שעות).
:: (4) תשלום בעד העברת אנרגיה לרשת מגנראטור המופעל במזוט או בגז טבעי, או לצרכן שבחצרו יצרן עצמי בעל גנראטור כאמור: בעבור הקטנת הצריכה נטו מהרשת על ידי העברת אנרגיה לרשת באמצעות הגנראטור כאמור בסעיף (ב) ישלם מנהל המערכת לצרכן את התעריף הקבוע בשורה 5 בלוח 9.2–2 (זמן התראה של פחות מ-4 שעות ועד 3 שעות), בניכוי 0.6 ש&quot;ח לקוט&quot;ש אם הגנראטור מופעל במזוט, ובניכוי 0.8 ש&quot;ח לקוט&quot;ש אם הגנראטור מופעל בגז טבעי.
:: (5) צרכן בהסדר רשאי לבחור בזמן התראה קצר מ-4 שעות בהתאם לזמני ההתראה המופיעים בלוח 9.2–2 [[שבאמת מידה 47א (הסדר השלה מרצון)]] ויהיה זכאי לתעריף [[שבסעיף (ז) לאמת המידה האמורה]]. לא עמד הצרכן בזמן התראה שבחר לפי סעיף קטן זה, ישלם למנהל המערכת תשלומים כמפורט להלן:
::: (א) אם q≤0 עבור זמן התראה שבין שעתיים לשעה אחת (⍺ = 60%), ישלם הצרכן למנהל המערכת ‎(0.1)*PC*QB;
::: (א) אם q≤0 עבור זמן התראה קטן משעה אחת (⍺ &gt; 60%), ישלם הצרכן למנהל המערכת ‎(0.3)*PC*QB.
:: (6) תשלומים של צרכן בהסדר למנהל המערכת, בגין אי הפעלת הגנראטור או הפעלתו לאחר זמן ההתראה שעליו התחייב הצרכן, יהיו בגין השעות שבהן לא הופעל הגנראטור.
:: (7) תשלום בעד אי מתן הוראה להפעלת גנראטור או בעד אי מתן הוראה להפחית את הפער בין צריכה לייצור: בעד השעות המשלימות למספר השעות השנתיות בהתאם לזמן ההתראה שבו בחר הצרכן, שבהן לא הורה מנהל המערכת לצרכן להפעיל את הגנראטור או להקטין את הצריכה נטו מהרשת, יהיה הצרכן זכאי לתשלום שהוא סכום מכפלת מספר השעות המשלימות למספר השעות השנתיות האמור, בגובה התשלום הממוצע לשעה ששולם לצרכן בשנה הקלנדרית במסגרת ההסדר.
:: (8) התשלומים האמורים יבוצעו בכפוף להוראות כל דין, לרבות דיני המיסים החלים בישראל מזמן לזמן.
:: (9) מנהל המערכת ינכה את זמני ההשלה של צרכן פרטי במסגרת בדיקת הסטיות מתוכנית הצריכה החצי שעתית של המספק.
:: (10) מנהל המערכת ישלם ליצרן שצרכנו הפרטי הפעיל את הגנראטור לפי אמת מידה זו את התעריף הקבוע באישור התעריף שלו, ובלבד שבעת הפעלת הגנראטור היצרן אינו חורג מתוכנית הייצור החצי שעתית. ליצרן שהתעריפים המשולמים לו נקבעו בדרך של מכרז, ישלם מנהל המערכת את עלות האנרגיה שלו ואת תעריף הזמינות שלו לפי ההסכם שלו עם מנהל המערכת (PPA). למספק הרוכש אנרגיה משני יצרנים או יותר ישלם מנהל המערכת תעריף שהוא הנמוך מבין האישורים התעריפיים של יצרניו או מהצעת המחיר החצי-שעתית שלהם.
: (יא) '''תשלום לצרכן בהסדר'''
:: מנהל המערכת ישלח לצרכן בהסדר לא יאוחר משבעה ימי עבודה מתום כל תקופת חשבון המלצת חשבון המחושבת על פי התנאים הקבועים בסעיף זה, וישלם את התעריף לצרכן בהסדר בתוך 20 ימים מיום קבלת החשבונית. בהמלצת החשבון הנשלחת לצרכן הכלול בהסדר, יציין מנהל המערכת את הפרטים האלה:
:: (1) סך האנרגיה בקוט&quot;ש שנצרכה מהרשת;
:: (2) סך האנרגיה בקוט&quot;ש שייצר הגנראטור;
:: (3) סך הפער בין הצריכה לייצור בקוט&quot;ש בעת מתן ההודעה על ידי מנהל המערכת לצרכן בעל גנראטור מופעל במזוט או בגז (בהודעה המוקדמת של ארבע שעות);
:: (4) סך ההפחתה בפער שבין הצריכה לייצור בקוט&quot;ש בשעות מימוש ההסדר;
:: (5) סך הפער בין הצריכה לייצור הממוצע במהלך חמשת ימי העבודה שקדמו למתן ההודעה על ידי מנהל המערכת;
:: (6) הסכום שיופחת כתוצאה מהפעלת תעריף התמריץ לגבי כל שעה שבה ייצר הגנראטור אנרגיה חלופית לצריכה מהרשת או שנעשתה בו הפחתה של הפער בין הצריכה לייצור של הצרכן;
: (יב) '''השגת צרכן על חשבון הצריכה'''
:: חלק הצרכן על חשבון הצריכה בשל עניין הנוגע להתחשבנות הנובעת מאמת מידה זו, יפנה לאגף צרכנות ברשות.
: (יג) '''פרישה מההסדר'''
:: (1) צרכן רשאי לפרוש מן ההסדר רק אם עברה שנה לפחות מיום צירופו להסדר, באמצעות מסירת הודעה בכתב למנהל המערכת.
:: (2) הודיע צרכן על רצונו לפרוש מההסדר, יסיר ספק השירות החיוני את המונים שהתקין אצל הצרכן בהקדם ולא יאוחר משבעה ימים מיום קבלת ההודעה במשרדי הספק.
:: (3) יום הסרת המונים, ובמקרה שבו לא הותקן מונה על ידי ספק השירות החיוני יום קבלת ההודעה במשרדי הספק, ייחשב ליום הפרישה מן ההסדר.
:: (4) צרכן שפרש מן ההסדר ומעוניין לשוב ולהצטרף להסדר, יישא בעלות הסרת המונים והתקנתם כקבוע בשורה 6 בלוח תעריפים 5.4–2.

@ 47. (תיקון: 28.5.12, 25.12.17) : '''הסדר צרכנות חכמה'''
: (א) '''הגדרות'''
:: באמת מידה זו -
::- &quot;אירוע מחסור&quot; - מקרה שבו הורה מנהל המערכת לצרכן בהסדר להפחית צריכה לצורך מניעת אי אספקת חשמל;
::- &quot;ההסדר&quot; - הסדר השלת צרכנים באירוע מחסור בתוך מיתקנו הפרטי של הצרכן, בהיקף מצטבר שלא יעלה על 700 מ&quot;ו נומינאליים, כמפורט באמת מידה זו.
::- &quot;הספק הבסיס השעתי&quot; - הספק ממוצע שעתי של שלושת ימי הצריכה הגבוהים ביותר מתוך עשרת ימי החול שקדמו למועד הודעת ספק השירות החיוני על אירוע מחסור, המחושב בנפרד לגבי כל שעה המקבילה לכל אחת משעות האירוע; מדידת ההספק תהיה רבע שעתית לפחות; במניין הימים האמורים לא יבואו בחשבון ימים אשר חל בהם אירוע מחסור באותן השעות.
::- &quot;השלה&quot; - הפחתה חלקית בצריכת החשמל של צרכן בהסדר;
::- &quot;התקן להפחתת צריכה&quot; - אמצעי לקריאה רציפה ולהפחתת צריכה, המחובר למכשיר צריכה של צרכן הרשום אצל צרכן מאגד לצורך השתתפות בהסדר, אשר עומד ברמת דיוק ותקינות הקבועים [[באמת מידה 15(ד)]].
::- &quot;צרכן&quot; - צרכן רשום המחויב בתשלום בעבור צריכה על פי תעריף עומס וזמן כאמור [[באמת מידה 31(א)(1)]] שהמונה שלו פתוח לקריאה רציפה (להלן - צרכן תעו&quot;ז) או צרכן מאגד, לפי העניין.
::- &quot;צרכן מְאַגֵד&quot; - תאגיד רשום המייצג קבוצה של צרכנים רשומים, לרבות צרכנים של יצרנים פרטיים, לצורך השתתפות בהסדר השלה; צרכן מאגד יכול לייצג צרכני תעו&quot;ז בתעריף מכירה מרוכזת או בתעריפים אחידים; ספק שירות חיוני, לרבות מחלק היסטורי, לא ייחשב צרכן מאגד.
: (ב) '''עיקרי ההסדר'''
:: (1) צרכן שהצטרף להסדר זכאי לתעריף בעד כל קוט&quot;ש שהשיל מהספק הבסיס השעתי שלו בעת אירוע השלה.
:: (2) הספק בסיס שעתי לצורך התחשבנות יימדד באמצעות מונה רציף המותקן בכניסה למקום הצרכנות; לא קיים מונה רציף בכניסה למקום הצרכנות, יימדד הספק הבסיס השעתי באמצעות ההתקן להפחתת צריכה.
:: (3) התעריף עבור השלה מותנה בכך שההספק השעתי בפועל של הצרכן לא יעלה על הספק הבסיס השעתי בכל שעה משעות אירוע ההשלה.
:: (4) סך ההשלה וסך התשלום שישולם לצרכן יחושבו בנפרד לגבי כל שעה משעות אירוע ההשלה, בהתייחס להספק הבסיס השעתי בשעות המקבילות, ובלבד שהצריכה הופחתה בהתאם לתנאי ההסדר בכל שעה משעות אירוע ההשלה בנפרד ובמצטבר.
:: (5) בשנה הראשונה לקיום ההסדר ישלם מנהל המערכת לצרכן שבהסדר בעבור 100 שעות הפעלה. בשנה השנייה לקיום ההסדר ישלם מנהל המערכת לצרכן מאגד בלבד בעבור 100 שעות הפעלה, ובשנה השלישית ישלם מנהל המערכת לצרכן מאגד בלבד בעבור 60 שעות הפעלה.
:: (6) הצרכן יהיה חייב להשיל הספק במתקנו בהיקף כולל של 90% משעות ההפעלה השנתיות לפחות, ככל שיידרש, על פי הוראת מנהל המערכת.
:: (7) ספק השירות החיוני יפרסם באתר האינטרנט שלו, 24 שעות לפחות לפני קרות אירוע השלה, צפי לתחילתו ולמשכו של האירוע.
:: (8) ספק השירות החיוני יודיע לצרכן שהצטרף להסדר על אירוע השלה ארבע שעות לפחות לפני תחילת האירוע ואת משכו הצפוי של האירוע.
:: (9) משך כל אירוע ההשלה בפועל לא יעלה על ארבע שעות רצופות.
:: (10) ראה מנהל המערכת צורך להפעיל את ההסדר ביותר מ-100 שעות בשנה, יפנה מנהל המערכת מבעוד מועד לרשות לקבלת אישור לתוספת שעות ההפעלה שבהסדר.
:: (11) אישרה הרשות תוספת לשעות ההפעלה, רשאי מנהל המערכת להורות לצרכנים שבהסדר על הפעלת ההסדר בהיקף תוספת השעות שאישרה הרשות.
:: (12) בגין תוספת שעות ההפעלה ישלם ספק השירות החיוני לצרכן שבהסדר תעריף כאמור בסעיף (ט)(3).
: (ג) '''זכאות להצטרף להסדר'''
:: (1) ספק שירות חיוני יצרף להסדר צרכן שביקש להצטרף להסדר ובלבד שמתקיימים בו כל התנאים המפורטים להלן:
::: (א) צרכן התעו&quot;ז או הצרכנים שאותם מייצג צרכן מאגד, לפי העניין, מחוברים לרשת החשמל של ספק השירות החיוני;
::: (ב) הצרכן התחייב בכתב להשיל במסגרת ההסדר 20% לפחות מהספק הבסיס השעתי שלו;
::: (ג) צרכן התעו&quot;ז או הצר כנים שאותם מייצג צרכן מאגד, לפי העניין, אינם רשומים אצל ספק השירות החיוני בהסדר השלה אחר, למעט הסדר השלת תדר;
::: (ד) הצרכן הוא צרכן תעו&quot;ז בעל מונה רציף או צרכן מאגד; אין באמור כדי למנוע מצרכן תעו&quot;ז בעל מונה רציף להצטרף להסדר באמצעות צרכן מאגד;
::: (ה) הצרכן חתם על טופס הצטרפות להסדר כקבוע בנספח לאמת מידה זו, לתקופה של שנה; ההתקשרות תתחדש באופן אוטומטי לתקופות נוספות של שנה בכל פעם, אלא אם כן התקיימו התנאים להפסקתה כאמור באמת מידה זו;
::: (ו) סך ההספק שבהסדר לא עלה על 700 מ&quot;ו נומינאליים.
:: (2) נוסף על האמור בסעיף קטן (1), ספק שירות חיוני ידרוש מצרכן מאגד לעמוד גם בתנאים המפורטים להלן:
::: (א) בידי הצרכן המאגד מסמכים חתומים מטעם צרכני ספק השירות החיוני או צרכנים פרטיים המסמיכים אותו לייצגם כלפי ספק השירות החיוני לצורך הסדר זה (להלן - מסמכי הצטרפות);
::: (ב) סך הספק הצרכנים שאותם מייצג צרכן מאגד לא יפחת בשום שלב מ-20 מגה וולט אמפר;
::: (ג) יכולת ההשלה האפקטיבית המינימאלית של כלל הצרכנים שאותם מייצג צרכן מאגד היא 3 מגוו&quot;ט.
:: (3) נוסף על האמור בסעיף קטן (1), ספק שירות חיוני ידרוש מצרכן תעו&quot;ז לעמוד גם בתנאים המפורטים להלן:
::: (א) סך הצריכה בשעות פסגה של צרכן התעו&quot;ז ב-12 החודשים שקדמו להגשת הבקשה אינו נמוך מ-4% מסך הצריכה השנתית שלו;
::: (ב) צרכן תעו&quot;ז בעל מונה רציף הרשום בהסדר אצל ספק השירות החיוני, אינו רשום גם אצל צרכן מאגד, בהסדר זה.
: (ד) '''בקשה של צרכן מאגד להצטרף להסדר'''
:: (1) צרכן מאגד המעוניין להצטרף להסדר, יפנה למנהל המערכת בבקשה בכתב בציון פרטים אלה:
::: (א) שם הצרכן המאגד ומספר הרישום שלו כתאגיד;
::: (ב) כתובתו וכתובת דואר אלקטרוני;
::: (ג) מספר טלפון שלו שהינו זמין בכל עת;
::: (ד) מספר הצרכנים המיוצגים על ידו וסך גודל החיבורים שלהם;
::: (ה) הצריכה של כלל הצרכנים המיוצגים על ידו ב-12 החודשים שקדמו להגשת הבקשה.
:: (2) לבקשה יצרף הצרכן המאגד מסמך הכולל את הפרטים הבאים לגבי כל אחד מהצרכנים המיוצגים על ידו:
::: (א) שם הצרכן וכתובתו;
::: (ב) כתובת דואר אלקטרוני;
::: (ג) מספר טלפון שלו שהינו זמין בכל עת;
::: (ד) מתח הרשת שאליה הוא מחובר;
::: (ה) גודל חיבור מיתקן הצרכן לרשת;
::: (ו) סך הצריכה השנתית שלו ב-12 החודשים שקדמו להגשת בקשת ההצטרפות להסדר;
::: (ז) הסדרים נוספים שבהם הוא משתתף.
:: (3) צרכן מאגד יודיע לספק השירות החיוני בכתב על הצטרפותו של כל צרכן מיוצג נוסף ויצרף להודעה את כל הפרטים המנויים בסעיף קטן (2).
: (ה) '''הגשת בקשה על ידי צרכן תעו&quot;ז בעל מונה רציף'''
:: צרכן תעו&quot;ז בעל מונה רציף המעוניין להצטרף להסדר ישירות מול ספק השירות החיוני, יפנה אליו בבקשה בכתב בציון הפרטים הבאים:
:: (1) שם הצרכן וכתובתו;
:: (2) כתובת דואר אלקטרוני;
:: (3) מספר טלפון שהינו זמין בכל עת;
:: (4) מתח הרשת שאליה הוא מחובר;
:: (5) גודל חיבור מיתקן הצרכן לרשת.
: (ו) '''התקנת התקנים להפחתת צריכה על ידי צרכן מאגד'''
:: (1) התקנים להפחתת צריכה המותקנים על ידי צרכן מאגד במתקני הצרכנים שאותם הוא מייצג, יישלטו מרחוק על ידי הצרכן המאגד וכל המידע הרלוונטי להפחתת הצריכה יועבר גם לספק השירות החיוני בזמן אמת.
:: (2) ספק שירות חיוני יעביר לצרכן מאגד את נתוני הצריכה של כל צרכן המיוצג על ידו, ובלבד שהצרכן המאגד המציא לספק השירות החיוני אישור בכתב מאת הצרכן המיוצג על הסכמתו להעברת נתוני הצריכה לצרכן המאגד.
: (ז) '''פתיחת מונה רציף אצל צרכן תעו&quot;ז המצטרף להסדר באמצעות ספק שירות חיוני'''
:: מצא ספק השירות החיוני כי צרכן התעו&quot;ז המעוניין להיכנס להסדר באמצעות ספק שירות חיוני עומד בתנאים המנויים בסעיף (ג), וקיים מונה המאפשר את פתיחתו לקריאה רציפה, יידע אותו בדבר זכאותו להצטרף להסדר ויפעל לפתיחת המונה הרציף המאפשר קריאה מרחוק (להלן - המונה הרציף) בנקודת החיבור של הצרכן לרשת בהתאם למפורט להלן:
:: (1) ספק השירות החיוני ינחה את צרכן התעו&quot;ז לבצע את כל ההכנות הנדרשות ובכלל זה הקצאת קו תקשורת, ככל שיידרש, לצורך פתיחת המונה הרציף על ידי ספק השירות החיוני ועל חשבונו של הצרכן; הצרכן יישא בעלות השוטפת של אחזקת קו התקשורת.
:: (2) ספק השירות החיוני יפתח את המונה הרציף לא יאוחר מארבעה עשר ימי עבודה ממועד קבלת הודעת הצרכן בדבר השלמת ההכנות.
:: (3) לא השלים ספק השירות החיוני את פתיחת המונה הרציף במועד האמור בסעיף קטן (2), רשאי צרכן התעו&quot;ז להתקין, בעצמו או על ידי מי מטעמו, מונה רציף לשימוש לצורך ביצוע ההסדר, ובלבד שההתקנה תבוצע לפי כל דין.
:: (4) מצא ספק השירות החיוני כי בנקודת החיבור של צרכן התעו&quot;ז לרשת מותקן מונה רציף השייך לספק השירות החיוני או לצרכן התעו&quot;ז, רשאי ספק השירות החיוני לאשר את תקינותו ולהשתמש בו לצורך ההסדר, ובלבד שלא יחרוג מלוחות הזמנים הקבועים באמת מידה זו.
:: (5) מועד פתיחת המונה אצל הצרכן, ולחלופין מועד אישור המונה המותקן אצל צרכן התעו&quot;ז, ייחשב למועד צירופו של הצרכן להסדר.
: (ח) '''הוצאה ופרישה מהסדר'''
:: (1) ספק השירות החיוני יוציא מההסדר צרכן שבתום שנה מיום הצטרפותו להסדר השיל פחות מ-20% מהספק הבסיס השעתי במשך 90% מהשעות שלהן הוא מחויב.
:: (2) צרכן מאגד יעדכן בכתב, ב-1 בכל חודש, את ספק השירות החיוני בדבר פרישה של מי מהצרכנים בהסדר שאותם הוא מייצג.
:: (3) צרכן שפרש או הוצא מההסדר לא יהיה רשאי להצטרף להסדר אלא אם כן חלפו 24 חודשים לפחות ממועד הפרישה או ההוצאה מההסדר.
: (ט) '''התחשבנות מול ספק השירות החיוני'''
:: (1) ההתחשבנות בגין ההסדר לצרכן שמותקן לו מונה רציף והרשום בהסדר אצל ספק השירות החיוני, תהיה על פי קריאות המונה הרציף.
:: (2) ההתחשבנות בשל ההסדר לצרכן מאגד תהיה על פי מדידת סך האנרגיה במונים הרציפים אצל הצרכנים שאותם הוא מייצג, בנוסף לסך האנרגיה שנרשמה בהתקנים להפחתת הצריכה בקרב הצרכנים שאותם הוא מייצג שאינם בעלי מונה רציף.
:: (3) מנהל המערכת ישלם לצרכן עבור כל קוט&quot;ש המושל בפועל במסגרת ההסדר ובכפוף לתנאיו את התעריף הקבוע בלוח תעריפים 9.3–1 תעריף השלה בהסדר צרכנות חכמה.
:: (4) התעריף יחושב לכל שעת אירוע השלה בנפרד לפי ההספק שהושל ביחס להספק הבסיס השעתי, ובלבד שהצרכן הפחית את ההספק בכל אחת משעות אירוע ההשלה בנפרד ובמצטבר ושסך ההספק שהושל הינו לפחות 20% מהספק הבסיס השעתי.
:: (5) התעריף בגין השלה יהיה בעבור השלה של עד 40% מהספק הבסיס השעתי לצרכן מאגד, ועד 30% לצרכן תעו&quot;ז בעל מונה רציף המצטרף להסדר ישירות מול ספק השירות החיוני.
:: (6) הודיע מנהל המערכת לצרכן על אירועי השלה בהיקף כולל של פחות מ-100 שעות בשנה הראשונה לקיום ההסדר, ישלם לו ספק השירות החיוני בעד מספר השעות המשלימות ל-100 שעות שנתיות. התשלום יחושב כמכפלת התעריף בממוצע הקוו&quot;טים שהשיל הצרכן במסגרת ההסדר במהלך השנה.
:: (7) הודיע מנהל המערכת לצרכן מאגד על אירועי השלה בהיקף כולל של פחות מ-100 שעות בשנה השנייה לקיום ההסדר, ישלם ספק השירות החיוני לצרכן המאגד בעד מספר השעות המשלימות ל-100 שעות שנתיות. התשלום יחושב כמכפלת התעריף בממוצע הקוו&quot;טים שהשיל הצרכן במסגרת ההסדר במהלך השנה.
:: (8) הודיע מנהל המערכת לצרכן מאגד על אירועי השלה בהיקף כולל של פחות מ-60 שעות בשנה השלישית לקיום ההסדר, ישלם ספק השירות החיוני לצרכן המאגד בעד מספר השעות המשלימות ל-60 שעות שנתיות. התשלום יחושב כמכפלת התעריף בממוצע הקוו&quot;טים שהשיל הצרכן במסגרת ההסדר במהלך השנה.
:: (9) ספק השירות החיוני ישלם רק בעבור השלה בפועל החל מהשנה השנייה לקיום ההסדר לצרכן תעו&quot;ז והחל מהשנה הרביעית לקיום ההסדר לצרכן מאגד.
:: (10) בחשבון הצריכה בשל הסדר זה, יציין ספק השירות החיוני את הפרטים האלה, נוסף על הנדרש לפי [[אמת מידה 23 (תכולת חשבון)]]:
::: (א) סך האנרגיה שנצרכה מהרשת, ככל שנצרכה, בכל שעה משעות האירוע;
::: (ב) סך הקוט&quot;ש שהופחת;
::: (ג) תעריף לקוט&quot;ש מופחת וסך התשלום בגין סך ההפחתה;
::: (ד) המועד הקובע להצטרפות הצרכן להסדר.
:: (11) רשום יותר ממונה אחד על שם צרכן תעו&quot;ז יחיד, תהיה ההתחשבנות לצורך ההסדר לגבי כל מונה בנפרד.
:: (12) מנהל המערכת ישלח לצרכן בהסדר לא יאוחר משבעה ימי עבודה מתום כל תקופת חשבון המלצת חשבון המחושבת על פי התנאים הקבועים בסעיף זה, וישלם את התעריף לצרכן בהסדר בתוך 20 ימים מיום קבלת החשבונית.
: (י) '''השגת צרכן על חשבון הצריכה'''
:: (1) השיג הצרכן על חשבון הצריכה בשל עניין הנוגע להתחשבנות הנובעת מאמת מידה זו, יפנה לאגף צרכנות ברשות.
:: (2) אגף צרכנות ברשות לא ידון במחלוקות הנובעות ממערכת היחסים החוזית בין צרכן מאגד לבין הצרכנים שאותם הוא מייצג.

@ : {{ממורכז|'''נספח {{ש}} טופס הצטרפות להסדר צרכנות חכמה'''}}
: (((הטופס הושמט).))

@ 47א. (תיקון: 16.7.12, 23.1.14, 25.12.17, 16.7.23, 25.2.25; תשע&quot;ח, תשפ&quot;ה-24, תשפ&quot;ה-26) : '''הסדר השלה מרצון'''
: (א) '''הגדרות'''
:: באמת מידה זו -
::- &quot;אירוע מחסור&quot; - מחסור ארצי או אזורי בחשמל שבו קיים חשש לאי-אספקת מלוא הביקוש לחשמל, לרבות מחסור הנובע ממגבלות רשת;
::- &quot;ההסדר&quot; - הסדר להשלת עומס על פי אמת מידה זו;
::- &quot;הספק הבסיס השעתי&quot; - הספק ממוצע שעתי של שבעת ימי החול שקדמו למועד הודעת ספק השירות החיוני על אירוע מחסור, המחושב בנפרד לגבי כל שעה המקבילה לכל אחת משעות האירוע; הופעל ההסדר ביום שישי או בערב חג, אזי הממוצע יהיה של שלושת ימי שישי או ערב חג שקדמו למועד ההודעה; הופעל ההסדר ביום שבת או חג, אזי הממוצע יהיה של שלושת ימי שבת או חג שקדמו למועד ההודעה; מדידת ההספק תהיה רבע שעתית לפחות; במניין הימים האמורים לא יבואו בחשבון ימים אשר חל בהם אירוע מחסור באותן השעות;
::- &quot;הספק שעתי שהושל בפועל&quot; - הספק הבסיס השעתי בניכוי ההספק בפועל במהלך אירוע ההשלה (בקוו&quot;ט);
::- &quot;מספק&quot; - מספק, לרבות מספק חח&quot;י כהגדרתו [[באמת מידה 223]];
::- &quot;צרכן בהסדר&quot; - צרכן, לרבות צרכן פרטי ולרבות צרכן שהוא מחלק היסטורי, בעל יכולת הפחתה של 173 ק&quot;ו לפחות, שפנה למנהל המערכת בבקשה להשתתף בהסדר, ומנהל המערכת אישר את השתתפותו, לאחר שהצרכן נקב בהספק שבאפשרותו להשיל ממיתקנו הפרטי ובזמן ההתראה הדרוש לו לצורך היערכות לביצוע ההשלה בפועל;
::- &quot;שעות הפעלה מזעריות&quot; (β) - שעות הפעלה מינימליות לצרכן בשנה קלנדרית כמופיע בלוח תעריפים 9.2–1.
: (ב) '''עיקרי ההסדר'''
:: (1) צרכן בהסדר יודיע למנהל המערכת על ההספק שביכולתו להפחית ממיתקנו הפרטי בעת אירוע מחסור, על זמן ההתראה הדרוש לו לצורך היערכות לביצוע ההשלה בפועל ומשך ההשלה המרבי שבו הוא יכול לעמוד כמפורט באמת מידה זו.
:: (2) מנהל המערכת רשאי לפנות לצרכנים בהסדר, כולם או חלקם, בבקשה להשיל במיתקנם הפרטי עומס בעת אירוע מחסור בהתאם לאמור בסעיף קטן (1).
:: (3) צרכן בהסדר רשאי להיענות לבקשת מנהל המערכת או לדחותה; נענה הצרכן לבקשה, מועד תחילת ההשלה, משכה ומידתה ייקבעו בהתאם למוסכם בין מנהל המערכת לצרכן במועד הכניסה להסדר, או בהסכמה בין מנהל המערכת לצרכן במועד הבקשה.
:: (4) עלה ההספק שצרך הצרכן בפועל, במהלך אירוע השלה, על הספק הבסיס השעתי, לאחר שהצרכן נתן את הסכמתו להשלה כאמור בסעיף קטן (3), ישלם הצרכן למנהל המערכת בהתאם לקבוע בסעיף (ז).
:: (5) מנהל המערכת לא יאשר הסדר לצרכן הרשום בהסדר ניהול מחסור אחר, אשר טרם סיים את מלוא מכסת השעות הקבועה בו, אלא אם כן התחייב הצרכן להשיל צריכה במסגרת ההסדר לפי אמת מידה זו בהתראה קצרה מארבע שעות. הסכים הצרכן לזמן התראה קצר מארבע שעות, יפעיל מנהל המערכת את הצרכן בהסדר במסגרת שעות הפעלה אשר אינן חופפות לשעות ההפעלה שבהסדר ניהול מחסור אחר שבו משתתף הצרכן; צרכן זה לא יהיה זכאי להתחייבות לתשלום בעד שעות הפעלה מזעריות במסגרת ההסדר לפי אמת מידה זו, ובעבורו תהיה β = 0.
:: (6) זמן ההתראה לצורך התחשבנות על פי אמת מידה זו, הינו בהתאם ללוח תעריפים 9.2–2.
:: (7) התעריף בעבור ההספק המושל על ידי הצרכן יחושב על פי הנוסחה הקבועה בסעיף (ז).
: (ג) '''זכאות להשתתפות בהסדר'''
:: צרכן המחובר לרשת של ספק שירות חיוני במתח עליון, במתח גבוה או במתח נמוך, רשאי להשתתף בהסדר, בהתקיים כל אלה:
:: (1) בצרכן מתקיים אחד מהתנאים האלה:
::: (א) הצרכן אינו משתתף בהסדרי ניהול מחסור אחרים, למעט הסדר השלת תדר;
::: (ב) הצרכן משתתף בהסדרי ניהול מחסור אחרים, ובלבד שמנהל המערכת הפעילו בהסדרים אלה במלוא מכסת השעות הקבועה בהם;
::: (ג) הצרכן משתתף בהסדרים אחרים אך מתחייב להשיל צריכה במסגרת ההסדר בהתראה קצרה מארבע שעות;
:: (2) לצרכן יכולת להשיל עומס על פי אמת מידה זאת, בהספק שלא יפחת מ-173 קילו ואט. לצורך זה הצרכן רשאי לכלול בהסדר מספר מקומות צרכנות שלו.
:: (3) לצרכן מותקן מונה רציף או מונה חכם;
:: (4) הצרכן יכול להשיל את העומס במתקנו הפרטי בפרקי הזמן הקבועים באמת מידה זו;
:: (5) הצרכן אינו משויך למחלק היסטורי;
:: (6) הצרכן בעל יכולת קבלת הודעות על הפעלת ההסדר כקבוע בסעיף (ה)(1).
: (ג1) '''גריעת צרכן מההסדר'''
:: התברר בסוף שנה קלנדרית כי צרכן נענה להסדר בהיקף של 25% מסך שעות ההפעלה שמנהל המערכת ביקש או פחות מכך, רשאי מנהל המערכת לגרוע אותו מההסדר; צרכן שנגרע מן ההסדר יהיה רשאי לשוב ולהצטרף להסדר לאחר שחלפו שנתיים מיום שנגרע.
: (ד) '''הגשת בקשה'''
:: (1) צרכן המעוניין להשתתף בהסדר יפנה למנהל המערכת בבקשה בכתב בציון פרטים אלה:
::: (א) שם הצרכן;
::: (ב) כתובתו וכתובת דואר אלקטרוני;
::: (ג) מספר טלפון שלו שהוא זמין בכל עת;
::: (ד) מתח הרשת שאליה מחובר הצרכן;
::: (ה) גודל החיבור של מקום הצרכנות לרשת;
::: (ו) ההספק שיש ביכולתו של הצרכן להשיל במסגרת ההסדר;
::: (ז) זמן ההתראה המזערי הנדרש לצרכן להיערך להשלה, בהתאם ללוח תעריפים 9.2–2 ומשך זמן ההשלה בכל אירוע השלה;
::: (ח) המספק שהצרכן משויך אליו.
:: (2) הצרכן אינו רשאי לבחור במסגרת בקשה שהגיש לפי סעיף קטן (1), יותר מחלופה אחת לזמן ההתראה המזערי הדרוש לו מהחלופות הקבועות בלוח תעריפים 9.2–1; כמו כן הצרכן יציין בבקשתו אפשרות אחת בלבד של הספק שיש ביכולתו להשיל ושל משך זמן ההשלה.
:: (3) צרכן המצטרף למסלול &quot;התחייבות להשלה&quot;, כקבוע בלוח תעריפים 9.2–2 (באמת מידה זו - מסלול התחייבות להשלה) מתחייב, בדרך שיורה לו מנהל המערכת, להספק מסוים שהוא מתחייב להשיל בכל דרישת השלה של מנהל המערכת; משך ההשלה במסלול זה יהיה ל-4 שעות בכל הפעלה; משך ההפעלה יכול לעלות על 4 שעות אם הצרכן מעוניין בכך, ואם ההפעלה נדרשת על ידי מנהל המערכת.
:: (4) היה שינוי באחד או יותר מהפרטים המנויים בסעיף קטן (1), יפנה הצרכן למנהל המערכת בפנייה חדשה בצירוף כל הפרטים העדכניים, למעט אם הצרכן החליף את המספק שעימו התקשר; בעת החלפת מספק יעביר המספק את בקשת שיוך הצרכן למספק למנהל המערכת ובה הוא יציין את שיוך הצרכן להסדר זה.
: (ה) (((בוטל).))
: (ו) '''ניהול ההסדר על ידי מנהל המערכת'''
:: (1) מנהל המערכת ימסור הודעות והוראות בדבר יישום ההסדר ישירות לצרכן בהסדר; מסירת הודעה תיעשה באופן אלקטרוני, כגון משלוח הודעת SMS או הודעה באמצעי דיגיטלי אחר שמנהל המערכת פרסם באתר האינטרנט שלו.
:: (2) מנהל המערכת ישלם לצרכן שבהסדר את התעריף בעד השתתפותו בהסדר.
:: (3) אין בהוראות שנותן מנהל המערכת מכוח ההסדר כדי לאפשר ליצרנים הפרטיים, שהמספק שאיתו התקשר הצרכן בהסדר רוכש מהם אנרגיה, לסטות מתוכנית העמסה.
:: (4) מנהל המערכת ינכה את זמני ההשלה של צרכן במסגרת בדיקת הסטיות מתוכנית הצריכה החצי שעתית של המספק.
:: (5) השתתפותו של צרכן בהסדר לא תשפיע על התשלומים המשולמים ליצרנים המשויכים למספק של אותו צרכן, ובלבד שבעת אירוע השלה היצרן אינו חורג מתוכנית ההעמסה החצי שעתית; מנהל המערכת לא ישלם ליצרנים הפרטיים שמהם רוכש המספק אנרגיה כל תשלום נוסף מעבר לכך, בעד האנרגיה שהוזרמה לרשת על ידם במהלך אירוע מחסור.
: (ו1) '''הפעלת ההסדר באירוע מחסור'''
:: (1) החליט מנהל המערכת להפעיל צרכן במסגרת ההסדר, יפנה אליו בבקשה לביצוע השלה מרצון לפי שיקול דעתו; לצרכנים במסלול &quot;התחייבות להשלה&quot; יפנה מנהל המערכת בבקשה לביצוע ההשלה לפחות 4 שעות לפני מועד ההפעלה הרצוי.
:: (2) החליט הצרכן להיענות לבקשת מנהל המערכת, ישיב לו הצרכן בהודעה חוזרת על גובה ההספק שיש באפשרותו להשיל ועל משך ההשלה.
:: (3) מנהל המערכת יפעיל את הצרכן שבהסדר, כך שמספר השעות השנתיות לא יפחת מהקבוע בעמודה β שבלוח 9.2–2; בעבור צרכן שהצטרף במהלך שנה קלנדרית יחושבו שעות ההפעלה המזעריות לצרכן, β, ביחס למועד צירופו של הצרכן בפועל להסדר; על אף האמור, לצרכן שהצטרף להסדר במהלך החודשים ספטמבר עד דצמבר 2023, יופחתו 25% מהערך β לשנת 2023 על כל חודש שעובר ביחס לחודש שבו הצטרף להסדר, עד סוף אותה שנה.
:: (4) ניצל מנהל המערכת את מספר השעות β בהסכם מול צרכן בשנה מסוימת, יהיה רשאי מנהל המערכת להפעיל צרכן, המעוניין בכך, בהתאם לצורכי המערכת, על בסיס השלות פרטניות בהתאם לקבוע באמת המידה.
: (ז) '''תעריפים ותשלום בהסדר'''
:: (1) התעריף לקווט&quot;ש מושל לפי ההסדר יחושב על פי הנוסחה שלהלן:
:: {{ממורכז|&lt;math display=&quot;inline&quot;&gt; \mathrm{PC} = (1-\alpha) \times \mathrm{P}_0 + \alpha \times \mathrm{P}_1 &lt;/math&gt;}}
::: כאשר:
:::- &lt;math&gt;\mathrm{PC}&lt;/math&gt; - התעריף לקווט&quot;ש מושל;
:::- &lt;math&gt;\mathrm{P}_0&lt;/math&gt;, &lt;math&gt;\mathrm{P}_1&lt;/math&gt; - על פי לוח תעריפים 9.2–1 &quot;תעריף לצרכן בהסדר &quot;השלה מרצון&quot; לפי [[אמת מידה 47א]]&quot;;
:::- &lt;math&gt;\alpha&lt;/math&gt; - המשקל שניתן למחיר &lt;math&gt;\mathrm{P}_1&lt;/math&gt; בהתאם לזמן ההתראה, על פי לוח תעריפים 9.2–2.
:: (2) תשלום לכל שעת אירוע השלה:
::: (א) אם &lt;math&gt;0.8\times\mathrm{QB} \le \mathrm{q}&lt;/math&gt; ישולם &lt;math&gt;\mathrm{PC}	imes\mathrm{q}&lt;/math&gt;
::: (ב) אם &lt;math&gt;0.3\times\mathrm{QB} \le \mathrm{q} &lt; 0.8\times\mathrm{QB}&lt;/math&gt; ישולם &lt;math&gt;0.8\times\mathrm{PC}\times\mathrm{q}&lt;/math&gt;
::: (ג) אם &lt;math&gt;0.1\times\mathrm{QB} \le \mathrm{q} &lt; 0.3\times\mathrm{QB}&lt;/math&gt; ישולם &lt;math&gt;0.6\times\mathrm{PC}\times\mathrm{q}&lt;/math&gt;
::: (ד) אם &lt;math&gt;\mathrm{q} \le 0&lt;/math&gt; ישולם &lt;math&gt;-0.1\times\mathrm{PC}\times\mathrm{QB}&lt;/math&gt;
::: כאשר:
:::- &lt;math&gt;\mathrm{QB}&lt;/math&gt; - ההספק השעתי המושל שעליו סוכם בין מנהל המערכת לבין הצרכן במועד הפנייה של מנהל המערכת לצרכן (בקוו&quot;ט), בהתאם לסעיף (ב)(3);
:::- &lt;math&gt;\mathrm{q}&lt;/math&gt; - ממוצע ההספק השעתי המושל בפועל (בקוו&quot;ט) בהתאם לקריאות שנמדדו באותה שעה במונה הרציף.
:: (3) הודיע מנהל המערכת לצרכן על אירוע מחסור, ישלם מנהל המערכת לצרכן תשלומים על פי זמן ההתראה שניתן בפועל לצרכן.
:: (4) מנהל המערכת יחשב את התעריף לצרכן שנענה לאירוע השלה לאחר המועד שעליו הוא התחייב, לפי המפורט להלן:
::: (א) מנהל המערכת ישלם לצרכן את התעריף הקבוע בסעיפים קטנים (1) ו-(2) לפי זמן התראה בפועל שיחושב מהמועד שבו נתן מנהל המערכת את ההתראה לצרכן עד מועד ההשלה בפועל של מיתקן הצרכן;
::: (ב) מנהל המערכת יגבה מצרכן אשר נענה לפניית מנהל המערכת להשלה אבל בפועל לא הפחית את ההספק הנצרך במיתקנו, את התעריף לפי החלופה הקבועה בסעיף קטן (2)(ד) לכל שעות אירוע ההשלה.
::: בסעיף קטן זה, צרכן במסלול &quot;התחייבות להשלה&quot; ייחשב כמי שנענה לאירוע השלה לפי ההספק שהתחייב להשיל בעת הרישום להסדר לפי סעיף (ד)(1)(ו), בין שנענה לו בפועל ובין שלאו.
:: (5) מנהל המערכת ישלח לצרכן בהסדר בתום כל חודש קלנדרי פירוט תשלומים בנוגע להשלות שבוצעו באותו חודש, על פי המועד שבו מנהל המערכת שולח למספק שאליו משויך הצרכן חשבון בהתאם [[לאמת מידה 62]], של תשלומים למספק, על פי התנאים הקבועים בסעיף זה, וישלם את התעריף לצרכן בהסדר בתוך 20 ימים מיום שהצרכן קיבל את פירוט התשלומים.
:: (6) בסוף שנה קלנדרית יערוך מנהל המערכת התחשבנות להתחייבות לתשלום לפי שעות ההפעלה הקבועות בעמודה β שבלוח תעריפים 9.2–2, לפי התעריף לזמן ההפעלה המינימלי PC שאליו הצטרף הצרכן ולפי הכמות שהתחייב להשיל, באופן המפורט להלן:
::: (א) משעות ההפעלה המזעריות β ינוכו שעות ההפעלה של מנהל המערכת ואשר בהן הצרכן לא השיל צריכה, גם אם הצרכן נרשם לזמן השלה נמוך יותר לפי סעיף (ד)(1)(ז), וכן את השעות שבהן הצרכן השיל צריכה באופן חלקי מהכמות שעליה התחייב ואשר שולם לו לפי סעיף (ז)(2)(ב), (ג) ו-(ד) (להלן - שעות ההשלמה הנדרשות);
:::: לצרכן במסלול &quot;התחייבות להשלה&quot;, בעד כל שעת הפעלת ההסדר שבה לא נענה או שבה השיל כמות נמוכה מהכמות שעליה התחייב, יופחתו מערך ה-β‏ 4 שעות;
::: (ב) מנהל מערכת יחשב את התשלום לכל צרכן בעד ההתחייבות לתשלום לפי מכפלת &quot;שעות ההשלמה הנדרשות&quot; לפי פסקה (א) בתעריף PC לצרכן על פי לוח תעריפים 9.2–2, לפי זמן ההתראה שאליו נרשם להסדר ובכמות הבסיס השעתית QB; ממכפלה זו יופחתו התשלומים ששילם מנהל המערכת לפי סעיף (ז)(2)(א) לצרכן בעד הפעלת ההסדר במהלך השנה.
:: (7) הרשות תבחן בכל שנה את הצורך בעדכון ערך β בהתאם לצורכי המשק; בנוגע למסלול &quot;התחייבות להשלה&quot; ייקבע מספר שעות β גדול יותר לעומת המסלולים האחרים.
: (ח) '''תשלום למספק שצרכניו השתתפו בהסדר'''
:: בתום כל חודש קלנדרי, יערוך מנהל המערכת למספק שצרכניו השתתפו בהסדר, חשבון לפי תשלום על ביצוע השלה מרצון כמפורט בסעיף (ז) לאמת מידה זו; גובה התשלום יהיה בשיעור 10% מכלל התשלומים שלהם זכאים צרכני המספק בעד הסדר זה, לגבי אותו חודש; תשלום זה יהיה נוסף על תשלומים המגיעים לצרכן לפי הסדר זה; מנהל המערכת ישלח את החשבון לצרכן לא יאוחר מ-20 בחודש הקלנדרי השני שלאחר תום החודש שלגביו נערך החשבון.
: (ט) '''הסתייעות במחלק דומיננטי'''
:: בביצוע פעולות ההצטרפות להסדר, ההתחשבנות ומשלוח הודעה להפעלה של ההסדר, שעליו לבצע לפי אמת מידה זו, רשאי מנהל המערכת להסתייע במחלק הדומיננטי.

@ 47ב. (תיקון: 13.12.23; תשפ&quot;ד-19) : '''ויסות הייצור במיתקני אנרגיה מתחדשת'''
: (א) '''הגדרה'''
:: באמת מידה זו, &quot;סך אנרגיה שנקטמה&quot; - סך האנרגיה הממוצעת שיוצרה במיתקן, בשעות המקבילות לשעות הוויסות, בשלושת ימי הייצור האחרונים שקדמו ליום שהחל בו הוויסות, שבהם לא בוצע ויסות, בניכוי האנרגיה שיוצרה בשעות הוויסות לפי הנוסחה המפורטת להלן:
:: {{ממורכז|&lt;math&gt; \mathrm{SEL} = \max \left[ \sum_{i=1}^n \frac{ \mathit{MWh}_{i-144} + \mathit{MWh}_{i-96} + \mathit{MWh}_{i-48} }{ 3 } - \mathit{MWh}_{i}, 0 \right] &lt;/math&gt;}}
:: כאשר:
::- &lt;math&gt;\mathrm{SEL}&lt;/math&gt; = סך האנרגיה שנקטמה;
::- &lt;math&gt;i&lt;/math&gt; = חצי שעה נתונה.
: (ב) '''ויסות בלא פיצוי'''
:: (1) ספק שירות חיוני רשאי לווסת בלא פיצוי את ההספק המוזרם לרשת ממיתקן ייצור באנרגיה מתחדשת, בשל צרכים מערכתיים, בהתאם להיקף השעות שניתן להגביל את יכולת מיתקנו להוצאת אנרגיה לרשת לפי תשובת המחלק שניתנה לגביו לפי [[סעיף 35כ2(ט)(3)(א)]] כנוסחו ערב תחילתם של כללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני) (תיקון מס' 8), התשפ&quot;ד-2024, או בהתאם להיקף השעות המרבי שניתן לקבוע לגבי מיתקנו ויסות, כפי שצוין בתשובת המחלק או בתוצאות סקר החיבור לפי [[סעיף (ט)(13) לאמת מידה 35כ2]], לפי [[סעיף (א)(1)(ז) לאמת מידה 35כו4]] או לפי [[סעיף (ד)(6) לאמת מידה 35כו6]], והכול לפי העניין.
:: (2) היקף השעות האמור בסעיף קטן (1) למיתקן שההפעלה המסחרית שלו היא במהלך שנה קלנדרית, יחושב באופן יחסי לפי מועד ההפעלה המסחרית.
:: (3) בחישוב היקף השעות השנתי לעניין שעות הוויסות בלא פיצוי למיתקן הפועל לפי [[סימן ז'2 לפרק ו']], תחושב כל שעת פסגה שווסתה כארבע שעות.
: (ג) '''ויסות עם פיצוי'''
:: (1) ספק שירות חיוני רשאי לווסת את ההספק המוזרם לרשת ממיתקן ייצור באנרגיה מתחדשת, בשל צרכים מערכתיים, בהיקף העולה על היקף השעות שניתן להגביל במסגרת תשובת המחלק את יכולת מיתקנו להוצאת אנרגיה לרשת כקבוע [[בסעיף (ט)(3)(א) לאמת מידה 35כ2]] כנוסחו ערב תחילתם של כללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני) (תיקון מס' 8), התשפ&quot;ד-2024, או על היקף השעות המרבי שניתן לקבוע לגבי מיתקנו ויסות, כפי שצוין בתשובת המחלק או בתוצאות סקר החיבור לפי [[סעיף (ט)(13) לאמת מידה 35כ2]], לפי [[סעיף (א)(1)(ז) לאמת מידה 35כו4]] או לפי [[סעיף (ד)(6) לאמת מידה 35כו6]] (להלן - סעיפי ויסות בלא פיצוי), לפי העניין, וזאת בלא הגבלה; בעד אנרגיה שלא הוזרמה לרשת עקב הוויסות בשעות שחורגות ממכסת השעות הקבועה בסעיפי ויסות בלא פיצוי, ישלם ספק השירות החיוני ליצרן את התעריף שלו זכאי המיתקן בעד סך האנרגיה שלא הוזרמה לרשת; למיתקן ייצור הפועל לפי [[סימן ז'2 לפרק ו']] ישולם תעריף המספקים הקבוע בלוחות תעריפים 6.32 ו-6.33 לסך האנרגיה שנקטמה.
:: (2) לעניין מיתקן שניתנה לו תשובת מחלק או תשובת מנהל המערכת לסקר חיבור, לפני כניסתו לתוקף של סעיף ויסות בלא פיצוי הנוגע לעניין, התשלום כאמור בסעיף קטן (1) יהיה בעד ויסות בשעות החורגות מעבר להיקף השעות שנקבע בתשובת מחלק או בתשובת מנהל המערכת לסקר חיבור שניתנה למיתקן, אם נקבע, ואם לא נקבע - משעת הוויסות הראשונה.
: (ד) '''כללי ויסות'''
:: (1) ויסות מיתקנים לפי אמת מידה זו יבוצע בצורה שוויונית לכלל היצרנים המחוברים לרשת שוויסותם רלוונטי לשמירה על צורכי הבטיחות, השרידות או האמינות של מקטע הרשת שבשלו נדרש הוויסות, בכפוף לאילוצים תפעוליים, בהתאם לנוהל שייקבע על ידי ספק שירות חיוני ויפורסם באתר האינטרנט שלו; המחלק הדומיננטי יווסת תחילה באופן שוויוני את מיתקני הוויסות שניתן לווסת בלא פיצוי, ככל האפשר, עד למיצוי המכסה של כל מיתקני הייצור כאמור שוויסותם נוגע לצורך בשמירה על צורכי הבטיחות, השרידות או האמינות, ולאחר מכן יווסת את מיתקני הייצור הרלוונטיים לצורך כאמור שלשם ויסותם נדרש תשלום פיצוי; ספק שירות חיוני לא יבצע ויסות לפי אמת מידה זו לפני פרסום נוהל כאמור.
:: (2) ויסת ספק השירות החיוני מיתקן ייצור, לא יימנו השעות שבהן נמנעה יכולת הוצאת האנרגיה ממיתקן הייצור בשל ויסות המיתקן, במניין השעות המגבשות הפרעה ממושכת או הפרעות ממושכות, שמזכות בפיצוי לפי [[סעיף (ב)(1) לאמת מידה 48א]], והוא לא יהיה זכאי לפיצוי לפי [[סעיף (א) לאמת מידה 141]] ולפי [[סעיף (א1) לאמת מידה 141]].
:: (3) ויסות מיתקן יבוצע באמצעות מערכות תקשורת שהותקנו בהתאם [[לאמת מידה 35כ4]] [[או 35כז]], לפי העניין.
:: (4) מנהל המערכת רשאי להעביר למחלק הנחיות בדבר ויסות מיתקני ייצור ברשת החלוקה, ובין השאר בעניין היקף ההספק שיווסת, כמות השעות שבהן יבצע ויסות ומיקום ברשת שבו נדרשת הקטימה; העביר מנהל המערכת למחלק הנחיה כאמור, יפעל המחלק בלא דיחוי לבצע את הנחיית מנהל המערכת.
:: (5) מחלק דומיננטי רשאי להעביר למחלק הנחיות בדבר ויסות מיתקני ייצור ברשת החלוקה שלו, ובין השאר בעניין היקף ההספק שיווסת וכמות השעות שבהן יבצע ויסות; העביר מחלק דומיננטי למחלק הנחיה כאמור, יפעל המחלק בלא דיחוי לבצע את הנחיית המחלק הדומיננטי; המחלק יווסת ראשית את מיתקני הוויסות שניתן לקטום בלא פיצוי, באופן שוויוני, ככל האפשר, עד למיצוי המכסה כאמור של כל מיתקני הייצור כאמור שבשטחו ורק לאחר מכן יווסת את שאר מיתקני הייצור שבשטחו.
:: (6) ספק שירות חיוני יצרף לחשבונית לתשלום לייצור שיעביר ליצרן את כמות השעות וההספק שווסת בכל שעה והתעריף ששולם ליצרן בעד סך האנרגיה שלא יוצרה.

=== סימן ה': פיצוי בשל נזקים למכשירים חשמליים והפרעות ממושכות ברשת החשמל ===

@ (תיקון: תשפ&quot;א-6)
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;ספק שירות חיוני&quot; - לעניין צרכן או יצרן במתח עליון - מנהל המערכת, ולעניין צרכן או יצרן במתח נמוך או במתח גבוה - המחלק.

@ 48. (תיקון: 29.11.05, 4.4.11, 6.2.12, 9.6.14, 27.10.14, 21.5.15, 25.11.15, 5.8.20, 25.11.20; תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;א-17) : '''נזק למכשיר חשמלי במצב יציב'''
: (א) '''פיצוי'''
:: ספק השירות החיוני יפצה צרכן שמכשיר חשמלי שברשותו ניזוק כתוצאה מאירוע באספקת החשמל כמפורט בסעיף (ב), בהתאם להוראות [[אמת מידה 49 (בקשה לפיצוי והטיפול בה)]].
: (ב) '''אירועים מזכים בפיצוי'''
:: האירועים באספקת החשמל, אשר כתוצאה מאחד מהם ניזוק מכשיר חשמלי שברשות צרכן והצרכן יהיה זכאי לפיצוי על הנזק, הם אלה:
:: (1) אספקת חשמל במתח אספקה הנמוך או הגבוה ביותר מ-15% מן המתח הנומינלי הקבוע [[באמת מידה 41(ב)]];
:: (2) ניתוק מוליך האפס במעגל תלת-פאזי במתח נמוך מהדקי השנאי ועד להדקי החיבור למיתקן חשמל פרטי, אם נגרם נזק למכשיר חד-פאזי;
:: (3) תקלה, תפעול מוטעה או תחזוקה שלא על פי תוכנית התחזוקה השנתית במכשירי הגנות מפני זרם יתר וזרם קצר בכל רמות המתחים, ובווסת מתח בשנאי;
:: (4) הפיכה בין פאזה לאפס או בין פאזה לפאזה כתוצאה מחיבור מוטעה ברשת;
:: (5) מגע רופף באפס או בפאזה ברשת מתח נמוך או בחיבור לבית;
:: (6) תקלה באחד הקטבים של מנתק מתח גבוה, ובלבד שהצרכן התקין אמצעי הגנה מפני חוסר פאזה;
:: (7) אספקת חשמל בתדר אספקה הגבוה מ-5% או נמוך מ-5% מן התדר הנומינלי הקבוע [[באמת מידה 41(ד)]], לפרק זמן של 10 שניות או יותר; תדירות ההפרעות החולפות או ההפרעות הממושכות בקו המתח הגבוה המזין את הצרכן היא פי 3.5 או יותר מן הממוצע הכלל ארצי השנתי;
:: (8) (((נמחקה);))
:: (9)(א) ביצוע של יותר משתי פעולות חיבור חוזר אוטומטיות בתוך 90 שניות מפעולת ההגנה לניתוק הקו;
::: (ב) ביצוע של יותר מפעולת מיתוג ידנית אחת על כל הקו, בתוך חמש דקות לאחר גמר פעולת ממסר לחיבור חוזר אוטומטי;
::: (ג) ביצוע של יותר מעשר פעולות מיתוג ידניות על חלק של הקו המזין את מקום הצרכנות לאיתור הקטע התקול;
::: במקרה של חריגה ממספר פעולות המיתוג הקבועות בסעיף קטן ((())9(()))(ג) זה ישלם הספק לצרכן גם את הסך הקבוע בלוח תעריפים 12.1–1;
:: (10) חריגה מהערכים החשמליים הקבועים [[באמת מידה 41(ח)]].
:: בסעיף זה, &quot;פעולת מיתוג&quot; - פעולה חשמלית של חיבור אספקת החשמל.
: (ג) '''אירועים שאינם מזכים בפיצוי'''
:: (1) ספק שירות חיוני לא יפצה צרכן אם נגרם נזק למכשיר חשמלי בעקבות תקלה במיתקן חשמל פרטי של צרכן.
:: (2) חזקה כי נזק למכשיר חשמלי לא נגרם כתוצאה מאירוע כמפורט להלן, אלא אם כן הוכח אחרת:
::: (א) הפסקת חשמל ופעולת חיבור חשמל אחת בגמר ההפסקה;
::: (ב) ניתוק מוליך פאזה או שריפת נתיך ברשת אספקה מתח נמוך, או שריפת נתיך ברשת אספקה של מתח גבוה;
::: (ג) התקיימו תנאי פעולה בלתי רגילים כקבוע בסעיף 1.1 בתקן ישראלי 50160.
: (ד) (((בוטל).))

@ 48א. (תיקון: 1.1.15, 5.8.20, 25.11.20; תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;א-17) : '''פיצוי בשל הפרעות ממושכות ברשת החשמל'''
: (א) '''מדידת רמת האמינות'''
:: (1) ספק שירות חיוני ימדוד את רמת האמינות במיתקני הייצור בכל רמות המתחים על פי תקנים מקובלים וכמפורט להלן:
:::: AIT = T×60×ENS/AD
::: כאשר:
:::- AIT - זמן ממוצע שווה ערך לאי אספקת אנרגיה (מנורמל בדקות) (AVERAGE INTERRUPPTION TIME)
:::- ENS - אנרגיה בלתי מסופקת במקטע (ENERGY NOT SUPPLIED)
:::- AD - ביקוש שנתי (ANNUAL DEMAND)
:::- T - שעות בשנה כפי שמפורט להלן, לפי העניין:
:::: (1) בעבור מיתקן קונבנציונלי קוגנרציה וביומסה - 8,760 שעות;
:::: (2) בעבור מיתקן פיוי ללא אגירה - 4,375 שעות;
:::: (3) בעבור חוות רוח - 2,500 שעות.
:: (2) מנהל המערכת ימדוד את רמת האמינות בכל אחת מרמות המתחים במערכת ההולכה (קווים והשנאה) על פי תקנים מקובלים וכמפורט להלן:
:::: AIT = 8,760×60×ENS/AD
::: בנוסחה זו:
::: AIT - זמן ממוצע שווה ערך לאי אספקת אנרגיה (מנורמל בדקות) (AVERAGE INTERRUPTION TIME)
::: ENS - אנרגיה בלתי מסופקת במקטע (ENERGY NOT SUPPLIED)
::: AD - ביקוש שנתי (ANNUAL DEMAND)
::: כמו כן ימדוד מנהל המערכת את מספר ההפרעות שגרמו לאנרגיה בלתי מסופקת (NENS).
:: (3) מחלק ימדוד את רמת האמינות המסופקת לצרכנים וליצרנים המחוברים לרשת החלוקה על פי תקנים מקובלים וכמפורט להלן:
::: (א) [[w:en:SAIDI|SAIDI - System Average Interruption Duration Index]] - מדד ממוצע משך הפרעות בשנה.
::::: Ū = {{שבר|∑ זמן מחושב להפסקה × הספק מותקן שהופסק|סה&quot;כ ההספק המותקן ברשת|גודל=100%}}
::: (ב) [[w:en:SAIFI|SAIFI - System Average Interruption Frequency Index]] - מדד ממוצע לתדירות הפרעות בשנה.
::::: λ = {{שבר|∑ הספק מותקן שהופסק|סה&quot;כ ההספק המותקן ברשת|גודל=100%}}
::: (ג) [[w:en:CAIDI|CAIDI - Customer Average Interruption Duration Index]] - מדד משך שיקום אספקה לצרכן.
::::: r = {{שבר|Ū|λ|גודל=100%}}
:: (4) ספק שירות חיוני יפרסם באתר האינטרנט שלו את המדדים האמורים בסעיף קטן זה בסדרה רב שנתית של 10 שנים לפחות, לכל מחוז וברמה כלל-ארצית.
: (ב) '''הפרעות ברשת החשמל המזכות בפיצוי'''
:: (1) האירועים המזכים צרכן או יצרן בפיצוי בשל הפרעות ברשת החשמל, הם אלה:
::: (א) הפרעה ממושכת למיתקן המחובר לרשת המתח הגבוה, אשר מקורה במיתקני ספק השירות החיוני, ואשר משכה עולה על 20 שעות רצופות;
::: (ב) הפרעות ממושכות למיתקן המחובר לרשת המתח הגבוה, אשר מקורן במיתקני ספק השירות החיוני ואשר משכן הכולל בשנה קלנדרית עולה על 40 שעות;
::: (ג) הפרעה ממושכת למיתקן המחובר לרשת המתח הנמוך, אשר מקורה במיתקני ספק השירות החיוני, ואשר משכה עולה על 24 שעות רצופות;
::: (ד) הפרעות ממושכות למיתקן המחובר לרשת המתח הנמוך, אשר מקורן במיתקני ספק השירות החיוני ואשר משכן הכולל בשנה קלנדרית עולה על 48 שעות.
:: (2) במניין משך השעות האמורות בפסקה (1) לא ייכללו הזמנים שבהם התקיים מצב מן המצבים האלה:
::: (א) המיתקן קיבל הזנה חלופית מקו מתח גבוה אחר או מקו מתח נמוך אחר במהלך ההפרעה;
::: (ב) הצרכן או היצרן נתן את הסכמתו לספק השירות החיוני לעכב את הטיפול בהפרעה, לרבות במסגרת הסדרי השלה לפי אמות המידה [[בפרק זה]];
::: (ג) הצרכן או היצרן עצמו גרם להפרעה ברשת של ספק השירות החיוני;
::: (ד) לא ניתן לבצע פעולות לשיקום אספקה מסיבות ביטחוניות או משום שלא התאפשרה גישה למקרקעין;
::: (ה) ההפסקה בוצעה לצורך מניעת סכנת חיים, סכנה לרכוש, או כל נזק אחר לצרכנים או ליצרנים אחרים, או על פי כל דין;
::: (ו) ההפסקה בוצעה על פי הנחיות של רשות מוסמכת;
::: (ז) ההפסקה הממושכת תואמה עם בעל המיתקן והתקבלה הסכמתו;
::: (ח) הגורם להפרעה ברשת הוא צד ג'.
:: (3) חישוב השעות לעניין הזכאות לפיצוי ייעשה לכל נקודת חיבור בנפרד.
: (ג) '''גובה התשלום'''
:: (1) ספק שירות חיוני ישלם לצרכן תשלום כקבוע בלוח תעריפים 9.4–1 בשל כל הפרעה שהצרכן זכאי לפיצוי בשלה בהתאם לקבוע באמת מידה זו.
:: (2) ספק שירות חיוני ישלם ליצרן תשלום כקבוע [[באמת מידה 141 (אחריות)]] בשל כל הפרעה שהיצרן זכאי לפיצוי בשלה בהתאם לקבוע באמת מידה זו.
:: (3) תשלומים כאמור לעיל הינם בנוסף לכל תשלום על פי כל דין.
: (ד) '''פיצוי לצרכן במתח עליון'''
:: (1) ספק שירות חיוני וצרכן במתח עליון יחתמו על הסכם שירות אשר יכלול, בין היתר, היבטים של אמינות אספקה ומנגנון פיצוי לצרכן במקרה של חריגה מהקבוע בהסכם.
:: (2) לא הגיעו ספק השירות החיוני והצרכן להסכמה על רמת אמינות האספקה שתסופק לצרכן, יהא הצרכן רשאי לפנות לראש אגף הנדסה ברשות, וראש אגף הנדסה יכריע בסוגיה.
: (ה) '''פיצוי על נזק למכשיר חשמלי כתוצאה מהפרעות ברשת החשמל'''
:: נגרם נזק למכשיר חשמל כתוצאה מאירוע כאמור בסעיף (ב)(1), רשאי הצרכן או היצרן לפנות לספק השירות החיוני בבקשה לקבלת פיצוי בהתאם לקבוע [[באמת מידה 49 (בקשה לפיצוי והטיפול בה)]].
: (ו) '''מסירת נתונים'''
:: לבקשת צרכן או יצרן ימסור לו ספק שירות חיוני נתוני הפרעות, כפי שנרשמו במכשירי המדידה המותקנים ברשת שבהחזקתו.
: (ז) '''התקנת מונה רציף'''
:: (1) לבקשת צרכן או יצרן או מנהל המערכת, יתקין ספק שירות חיוני רשת מונה רציף במקום המונה הקיים. הצרכן או היצרן יישא בתשלום קבוע על פי הקבוע בלוח תעריפים (טרם נקבע).
:: (2) רישום הפרעות החשמל במונה שהותקן יהווה בסיס לחישוב משך ההפרעות הממושכות ותדירות ההפרעות הממושכות בשנה.
:: (3) ספק שירות חיוני יאפשר גישה יומית למידע הנאגר במונה.
: (ח) '''הגשת בקשה לפיצוי'''
:: צרכן או יצרן המבקש פיצוי בשל הפרעות ברשת החשמל, יגיש בקשה לספק השירות החיוני בהתאם לאמור [[באמת מידה 49 (בקשה לפיצוי והטיפול בה)]], ויפרט בה את התאריך המדויק, היום והשעה שבהם אירעה ההפרעה.
: (ט) (((בוטל).))

@ 49. (תיקון: 1.6.03, 9.6.14, 27.10.14, 21.5.15, 25.11.15, 5.8.20; תשפ&quot;א-17) : '''בקשה לפיצוי והטיפול בה'''
: (א) '''הגשת בקשה לפיצוי'''
:: בקשת צרכן או יצרן לקבלת פיצוי על נזק למכשיר חשמלי שנגרם בשל הפרעות באיכות החשמל כאמור [[באמת מידה 41 (איכות חשמל)]] או בשל הפרעות באספקת החשמל כאמור [[באמת מידה 48 (נזק למכשיר חשמלי במצב יציב)]], או בשל הפרעות ממושכות ברשת החשמל לפי [[אמת מידה 48א (פיצוי בשל הפרעות ממושכות ברשת החשמל)]], תופנה לספק השירות החיוני בכתב.
: (ב) '''פיצוי הצרכן'''
:: ספק השירות החיוני יפצה את הצרכן בעבור כל נזק ממון ישיר שנגרם למכשיר חשמלי כתוצאה מאירוע המזכה בפיצוי בהתאם לקבוע [[באמת מידה 48]], או בשל הפרעות ברשת החשמל כאמור [[באמת מידה 48א]]. סכום הפיצוי בעבור נזק שנגרם למכשיר חשמלי לא יעלה על שוויו של המכשיר במועד שניזוק.
: (ג) '''המצאת פרטים'''
:: על מנת לקבוע את גובה הפיצוי לעניין הזכאות לפיצוי בשל נזק למכשיר חשמלי, על הצרכן להמציא לספק השירות החיוני כל מסמך שיש בידו להמציא, לרבות פירוט פרטי התקלה, התאריך והשעה המשוערת שבהם אירעה התקלה, חלקים שהוחלפו והצעת מחיר מפורטת או חשבון תיקון. במידת הצורך יציג הצרכן, לבקשת ספק השירות החיוני, גם את המכשיר שניזוק, אך לא יהא בהצגת המכשיר תנאי לקבלת הפיצוי בהתאם לקבוע באמת מידה זו.
: (ד) '''פיצוי היצרן'''
:: ספק שירות חיוני יפצה יצרן על פי הקבוע [[באמת מידה 141 (אחריות)]].
: (ה) '''מועד מתן הפיצוי'''
:: סכום הפיצוי יועבר לצרכן או ליצרן בהקדם ולא יאוחר מ-60 ימי עבודה מיום מתן המענה הסופי לבקשתו.

== פרק ה': עסקאות פרטיות (תיקון: תשפ&quot;א-6) ==

=== סימן א': מועדי עסקאות פרטיות (תיקון: תשפ&quot;א-6) ===

@ 50. (תיקון: 31.7.09, 27.10.14, 25.11.20, 11.5.22, 30.6.24; תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;ד, תשפ&quot;ה-9) : '''העמדת בטוחה לצורך עסקה פרטית לטובת מנהל המערכת'''
: (א) (((בוטל).))
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) (((בוטל).))
: (ד) '''העמדת בטוחה'''
:: (1) כללי:
::: (א) כתנאי לקבלת שירותי תשתית מאת מנהל המערכת, יעמיד המספק בטוחה לטובת מנהל המערכת, אשר תופקד אצל מנהל המערכת, להבטחת התשלומים המגיעים למנהל המערכת בגין מתן שירותי תשתית, בגובה 70% מהתשלום החודשי התע&quot;וזי הממוצע של צרכני המספק בעונת הקיץ בהתאם לצריכתם בתקופה המקבילה בשנה הקודמת; סכום הבטוחה לפי פסקה זו, ובכלל זה בטוחה שהופקדה כבר לפי פסקה זו, יתעדכן אחת לשנה עד ל-1 בחודש פברואר בהתאם לממוצע התשלומים שנעשו בשנה הקודמת; חילט מנהל המערכת בטוחה שהעמיד מספק לפי פסקה זו, כולה או חלקה, יידרש המספק להשלימה לסכום הקבוע לפי פסקה זו, בתוך ימים ממועד חילוט הבטוחה.
::: (ב) מספק חח&quot;י כהגדרתו [[באמת מידה 223]] (להלן בפסקה זו - מספק חח&quot;י), לא יעמיד בטוחה לטובת מנהל המערכת לצורך הבטחת התשלומים המגיעים למנהל המערכת, למעט אם חרג מספק חח&quot;י בתשלום מעבר לתקופה שנקבעה לתשלום למנהל המערכת לפי [[אמת מידה 223]]; בוצעה חריגה כאמור, העמדת הבטוחה וחילוטה יהיו בהתאם להוראות אלה:
:::: (1) חרג מספק חברת חשמל בתשלום כאמור ברישה, יודיע מנהל המערכת לרשות על החריגה;
:::: (2) לא הודיעה הרשות למנהל המערכת אחרת בתוך 3 ימי עבודה מהמועד שבו הודיע לה על החריגה לפי פסקה (1), יודיע מנהל המערכת למספק חברת החשמל על החריגה ועל חובתו להעמיד בטוחה למנהל המערכת בתוך שבוע ממועד ההודעה כאמור; תוקפה של בטוחה שיעמיד מספק חברת החשמל לטובת מנהל המערכת יהיה עד תום 5 שנים ממועד החריגה (להלן - התקופה הראשונה); עלויות העמדת הבטוחה לא יוכרו לחח&quot;י במסגרת קביעת תעריף על ידי הרשות לפי [[סעיף 31 לחוק]];
:::: (3) חרג מספק חח&quot;י פעם נוספת חריגה כאמור בפסקת משנה (1), במהלך תקופת תוקפה של הבטוחה שהועמדה לפי פסקת משנה (2), יחלט מנהל המערכת מהבטוחה את סכום התשלום שלגביו הייתה החריגה; אם חולטה הבטוחה, כולה או חלקה, לפי פסקת משנה זו, יידרש מספק חח&quot;י להשלימה לסכום הבטוחה הקבוע בפסקת משנה (4), וכן יידרש להעמיד את הבטוחה לתקופה נוספת שתהיה עד תום 5 שנים ממועד סיום התקופה הראשונה;
:::: (4) סכום הבטוחה שמספק חח&quot;י יעמיד יהיה בשיעור של 150% מהתשלום התעו&quot;זי נטו של צרכני חברת החשמל; לעניין זה -
:::::- &quot;תשלום תעו&quot;זי חודשי נטו של צרכני חברת החשמל&quot; - התשלום התעו&quot;זי החודשי של צרכני חברת החשמל בקיזוז התשלומים המגיעים לחברת החשמל כיצרן וכבעל שירותי תשתית;
:::::- &quot;תשלום תעו&quot;זי נטו של צרכני חברת החשמל&quot; - ממוצע של שלושת התשלומים התעו&quot;זים החודשיים נטו של צרכני חברת החשמל הגבוהים ביותר בשנה הקלנדרית הקודמת;
:::: (5) סכום הבטוחה לפי פסקת משנה (4), ובכלל זה בטוחה שהופקדה כבר לפי פסקה זו, יתעדכן אחת לשנה עד ל-1 בחודש פברואר בהתאם לממוצע התשלומים שנעשו בשנה הקודמת.
:: (2) טיב הבטוחה:
::: (א) מנהל המערכת יקבל בטוחה ובלבד שהיא התקבלה מתאגיד בנקאי כהגדרתו [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]] או מחברת ביטוח ישראלית המופיעה ב&quot;רשימת המבטחים בעלי רישיון לפעול בענף הביטוח למתן ערבויות&quot; המפורסמת בהוראות החשב הכללי במשרד האוצר (הודעה מספר ה.7.7.1.3) (להלן - נותן בטוחה מקומי), והיא עומדת בדרישות הבאות:
:::: (1) בטוחה מחברת ביטוח תהיה חתומה על ידי החברה עצמה ולא על ידי סוכן הביטוח שלה;
:::: (2) על נותן הבטוחה המקומי להיות מדורג בדירוג (([דירוג מנפיק או דירוג טווח ארוך])) מקומי &quot;&lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;AA&amp;minus;&lt;/span&gt;&quot; מחברת הדירוג &quot;מעלות Standard &amp; Poor's&quot; לפחות או בדירוג מקביל מחברת &quot;מידרוג&quot; (3Aa).
::: (ב) מנהל המערכת יקבל ממספק בטוחה שניתנה על ידי תאגיד בנקאי זר או חברת ביטוח זרה (להלן - נותן בטוחה זר), בכפוף לבחינה ולשיקול דעתו של ראש אגף מימון ברשות, כאשר בכל מקרה, על נותן הבטוחה הזר להיות בעל דירוג אשראי בינלאומי מינימאלי של &quot;A-/3A&quot; שניתן בידי 2 מתוך 3 חברות הדירוג הבינלאומיות המובילות (S&amp;P/moodys/Fitch) או בעל דירוג מינימאלי &quot;A/2A&quot; שניתן בידי אחת מחברות דירוג אלו.
::: (ג) הצורך בקבלת אישור ספציפי כאמור בפסקה (ב) לעיל אינו חל במקרה בו הבטוחה ניתנה על ידי נותן בטוחה זר בצירוף התחייבות ואשרור (Confirmation) מבנק מקומי העומד בקריטריונים של נותן בטוחה מקומי, בו הבנק המקומי ערב לבטוחה שנתן הבנק הזר.
:: (3) מטבעות:
::: (א) מנהל המערכת יקבל בטוחה הנקובה באחד המטבעות הבאים: שקל ישראלי, דולר ארה&quot;ב או יורו.
::: (ב) שער החליפין הקובע לצורך חישוב גובה הבטוחה המט&quot;חית יהיה שער החליפין ביום מתן הבטוחה. עם זאת, שינוי בשער החליפין לאורך חיי הבטוחה בשיעור העולה על 10% יחייב עדכון הבטוחה בהתאם בתוך 7 ימי עסקים.
::: (ג) כל בטוחה הנקובה במטבע אחר מהאמור בפסקה (א) מחייבת אישור מראש של ראש אגף מימון ברשות.
: (ה) '''חילוט הבטוחה'''
:: למספק תהיה זכות ערעור בפני הצוות המקצועי של הרשות בכל הקשור לחילוטה של הבטוחה.

@ 51. (תיקון: 31.7.09, 25.11.20, 22.2.21, 30.8.22, 30.6.24, 9.7.25, 25.2.26; תשע&quot;ט-14, תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;א-26, תשפ&quot;ג-7, תשפ&quot;ד-24, תשפ&quot;ה-9, תשפ&quot;ה-28, תשפ&quot;ו-10, תשפ&quot;ו-11) : '''פנייה למנהל המערכת לשיוך צרכנים'''
:: באמת מידה זו -
::- &quot;קריאת מונה מאומתת&quot; - צילום שבו מופיעים נתוני המנייה ומספר המונה כפי שהם מופיעים על גבי המונה, שמעביר צרכן לספק שירות חיוני רשת באמצעים דיגיטליים.
: (א) (((בוטל).))
: (ב) '''בקשה לשיוך צרכן למספק'''
:: לצורך קבלת אישור שיוך צרכן למספק, יפנה המספק למנהל המערכת בבקשה לאשר את השיוך של צרכן למספק (באמת מידה זו - בקשה לשיוך צרכן למספק); בקשה לשיוך צרכן למספק המוגשת על ידי מספק שחל עליו [[סימן ג' לפרק זה]], תהווה גם בקשת שיוך לעניין כלל המיתקנים המחוברים בנקודת החיבור של הצרכן לרשת החשמל, אשר חל עליהם [[סימן ז'2 לפרק ו']]; בקשה לשיוך צרכן למספק תכלול את כל אלה:
:: (1) שם המספק ופרטי ההתקשרות עימו, ובכלל זה כתובות ומספרי טלפון;
:: (2) מספר חשבון חוזה של הצרכן;
:: (3) העתק מרישיון ההספקה;
:: (4) שם הצרכן הפרטי וכתובתו;
:: (5) מספר חברה או מספר זהות של הצרכן;
:: (6) מספר המונה של כל אחד מהמונים של הצרכן תוך ציון אם מדובר במונה בסיסי של צרכן המחויב בתעריף ביתי או במונה חכם;
:: (7) גודל החיבור ורמת מתח הרשת שאליה מחובר הצרכן;
:: (8) גודל החיבור המצרפי של הצרכנים המבוקשים לשיוך ושל הצרכנים המשויכים לאותו מספק ([[בפרק זה]] - צרכני המספק);
:: (9) הסדרי השלות המפורטים [[באמות מידה 42 עד 47א]] שאליהם משויך הצרכן;
:: (10) פירוט של מיתקני הייצור הקיימים המחוברים בחיבור של הצרכן תוך ציון אם חל עליהם [[סימן ז'2 לפרק ו']];
:: (11) טופס חתום בידי הצרכן הכולל, בין השאר, את פרטי הצרכן, רצונו להשתייך למספק, והתאריך והשעה שבהם נחתם או ייפוי כוח או הצהרת צד ג' שהוגשו בהתאם לקבוע [[באמת מידה 7ה]];
:: (12) כל נתון אחר על אודות הצרכנים שלגביהם מבוקש שיוך, שיידרש למנהל המערכת לצורך עריכת חשבון לאותו מספק או לצורך מתן שירות לאותו מספק;
:: (13) מספק שחל עליו [[סימן ג' לפרק זה]], יצרף לבקשתו גם את כל אלה:
::: (א) חישוב עלות הצריכה הצפויה המרבית כהגדרתה [[באמת מידה 67ח]];
::: (ב) הצהרה של המספק ולפיה עלות הצריכה הצפויה המרבית שחושבה בפסקת משנה (א), לא עולה על 65% מסכום הבטוחה שמופקדת אצל מנהל המערכת לפי [[אמת מידה 67ח]] וכי שיוך מרבי שיעשה יהיה לכל היותר כמפורט [[באמת מידה 67ח(1ג)]];
:: (14) (((נמחקה).))
: (ג) '''מספק שאין בידו מידע'''
:: (1) מספק שאין בידו מידע על הצרכן, הנדרש לפי סעיף (ב)(2), (6) עד (10) ו-(13), יפנה למנהל המערכת לשם קבלת המידע, ובלבד שיצרף לפנייה אישור חתום מטעם הצרכן המאשר את מסירת הפרטים המבוקשים, או ייפוי כוח או הצהרת צד ג' כהגדרתם [[באמת מידה 7ה]]; לעניין צרכן שהוא בעל מונה בסיסי במקום הצרכנות, המספק יהיה רשאי לפנות למנהל המערכת לפי סעיף קטן זה גם לשם קבלת מידע בדבר סך הצריכה של הצרכן ב-12 החודשים האחרונים הידועים, אם אין בידו מידע שכזה.
:: (2) אם יש ברשות מנהל המערכת את המידע המבוקש, יעבירו למספק בכתב לא יאוחר מעשרה ימי עבודה מיום קבלת אישור הצרכן כאמור בסעיף קטן (1); אם המידע המבוקש מצוי ברשות ספק השירות החיוני רשת, יפנה מנהל המערכת לספק השירות החיוני רשת לצורך העברתו למספק; ספק השירות החיוני רשת יעביר למנהל המערכת את המידע באופן דיגיטלי, באמצעי מן האמצעים שמנהל המערכת יפרסם באתר האינטרנט שלו.
: (ד) '''אישור קיומה של עסקה פרטית או דחייה של בקשה לשיוך צרכן למספק'''
:: (1) מנהל המערכת יאשר בקשה לשיוך צרכן למספק שאינה בקשה לעניין שיוך כאמור בסעיף קטן (1א), אלא אם כן מתקיים אחד מהמקרים האלה:
::: (א) המספק לא כלל בבקשה שהגיש לשיוך צרכן למספק, את אחת או יותר מהדרישות המפורטות בסעיף (ב); על אף האמור בפסקה זו, מנהל המערכת רשאי להעביר למספק בקשה להשלים את אותן דרישות בתוך פרק זמן שיקבע (בסעיף זה - בקשה להשלמת דרישות); לא העביר המספק את הנדרש בבקשה להשלמת דרישות, תידחה בקשתו לפי הרישה של פסקה זו;
::: (ב) (((נמחקה);))
::: (ג) קיימת בקשה לשיוך הצרכן למספק שהוגשה על ידי מספק אחר, אשר צורף לה אחד מהמפורטים בסעיף (ב)(11), ממועד מאוחר יותר;
::: (ד) מנהל המערכת סבור שעלות הצריכה הצפויה כאמור בסעיף (ב)(13) אינה נכונה;
::: (ה) למספק קיים חוב למנהל המערכת;
::: (ו) (((נמחקה);))
::: (ז) הוגשה בקשה להעברת צרכן בעל מונה בסיסי שאינו מחויב בתעריף ביתי;
::: (ח) בבקשה לשיוך צרכן בעל מונה בסיסי - מאחורי החיבור שמבוקש לשייך קיים מונה ייצור, מונה תעו&quot;ז או מונה תשלום מראש.
:: (1א) מנהל המערכת יאשר וישייך למספק צרכן רשום חדש, שביצע החלפה עם צרכן רשום שהיה משויך לאותו מספק, וזאת מיום רישום הצרכן החדש ובהתאם לקריאת המונה ביום ההחלפה, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
::: (א) בוצעה החלפת צרכנים לפי [[אמת מידה 19]];
::: (ב) המספק הגיש בקשה לשיוך הצרכן החדש הרשום, בתוך 14 ימי עבודה ממועד רישום הצרכן החדש לפי [[אמת מידה 19]];
::: (ג) הבקשה לשיוך צרכן למספק הוגשה לפי הקבוע בסעיף (ב), ואולם בבקשה לשיוך צרכן למספק לפי סעיף קטן זה המבקש לא יהיה חייב לכלול את הפרטים המפורטים בפסקאות (1), (3), (6), (7), (8), (10) ו-(14) לסעיף האמור.
:: (2) מנהל המערכת יודיע למספק שהגיש בקשת שיוך על אישור או דחייה של הבקשה בתוך 3 ימי עבודה ממועד קבלת בקשת שיוך מלאה כמפורט בסעיף (ב) לאמת מידה 51, ואם בקשת השיוך נוגעת לצרכן בעל מונה בסיסי - בתוך 7 ימי עבודה ממועד קבלת בקשה כאמור.
::: (((הוראת שעה מיום 1.1.2025 עד יום 1.1.2027):)) מנהל המערכת יודיע למספק שהגיש בקשת שיוך על אישור או דחייה של הבקשה בתוך 7 ימי עבודה ממועד קבלת בקשת שיוך מלאה כמפורט בסעיף (ב) לאמת מידה 51.
:: (2א) אישר מנהל המערכת את השיוך במועד האמור בסעיף קטן (2), יודיע מנהל המערכת למספק המבקש שיוך של צרכן ביתי בעל מונה בסיסי -
::: (א) כי לשם השלמת שיוך הצרכן למספק, על הצרכן או המספק להעביר לספק השירות החיוני רשת קריאה מאומתת שבוצעה במהלך כל אחד מחמשת ימי העבודה שלפני שני ימי העבודה האחרונים שבחודש הקודם לחודש שבו מבוקש להתחיל את השיוך; ספק שירות חיוני רשת רשאי לאמת קריאה זו לפי [[סעיף (ז) לאמת מידה 13]] כל עוד לא שויך הצרכן למספק;
::: (ב) על אומדן הצריכה השנתית לצרכן שקבע מנהל המערכת בהתאם למפורט להלן:
:::: (1) אם יש ברשותו נתונים מלאים של צריכת הצרכן במקום הצרכנות ב-12 החודשים שקדמו לחודש שבו החל שיוך הצרכן (להלן - הצריכה השנתית הקודמת), אומדן הצריכה שיהיה לשנה השוטפת יהיה בהתאם לסך הצריכה בשנה הקודמת;
::::: (2) אם אין ברשותו נתונים מלאים של הצריכה השנתית הקודמת, יערוך מנהל המערכת אומדן שנתי על פי נתוני הצריכה הקיימים אצלו;
::::: (3) מנהל המערכת רשאי לעדכן אחת לחודש את אומדן הצריכה השנתית של צרכנים בעלי מונים בסיסיים המשויכים למספק, שנקבע לפי פסקת משנה (1) או (2), בהתאם לנתוני הקריאות בפועל של 12 החודשים האחרונים.
:: (2ב) מספק ברירת מחדל יגיש לצרכן גמר חשבון על בסיס הקריאה המאומתת שבוצעה בהתאם לסעיף קטן (2א), בתוספת אומדן הצריכה לימים שבין מועד הקריאה למועד השיוך; אומדן הצריכה כאמור יחושב כמכפלת הימים שבין מועד הקריאה המאומתת למועד השיוך, בממוצע הצריכה היומית בין קריאת המונה המאומתת לבין הקריאה הקודמת של ספק שירות חיוני רשת; ספק שירות חיוני רשת יעביר את אומדן הצריכה שעד סוף החודש הקלנדרי טרם השיוך, כפי שחושב לעיל, למנהל המערכת; אומדן הצריכה כאמור לא ייחשב כהערכת צריכה לפי [[אמת מידה 14]].
:: (2ג) אישר מנהל המערכת בקשה לשיוך צרכן למספק, ישויכו למספק כל המונים של הצרכן המותקנים באותו חיבור.
:: (3) אושרה הבקשה, יודיע על כך מנהל המערכת גם למספק הקיים של הצרכן.
:: (4) דחה מנהל המערכת את הבקשה כאמור, יחולו הוראות אלה:
::: (א) מנהל המערכת יפרט בהודעתו את הסיבה לדחיית הבקשה;
::: (ב) הצרכן ימשיך להיות משויך למספק הנוכחי שלו, אלא אם כן המספק הנוכחי של הצרכן הגיש הודעה על סיום עסקה פרטית לפי [[אמת מידה 53]], או לחלופין אם בוצעה החלפת צרכנים לפי [[אמת מידה 19]]; במקרים כאמור, יועבר הצרכן למספק ברירת מחדל.
: (ד1) '''מועד תחילת שיוך צרכן למספק'''
:: (1) שיוך צרכן למספק שבקשתו אושרה על ידי מנהל המערכת לפי סעיף (ד)(2), יחל ב-1 בחודש הקלנדרי העוקב לחודש שבו נתן מנהל המערכת את אישורו.
:: (2) על אף האמור בסעיף קטן (1), שיוך צרכן חדש רשום שאושר על ידי מנהל המערכת בהתאם לקבוע בסעיף ((())ד(()))(1א), יחל במועד רישום הצרכן החדש לפי [[אמת מידה 19]].
: (ד2) '''ביטול שיוך צרכן למספק טרם תחילת השיוך'''
:: (1) מספק שהגיש בקשה לשיוך או מספק שקיבל אישור לשיוך צרכן וטרם החל השיוך בפועל, יהיה רשאי להגיש בקשה לביטול השיוך בצירוף אישור חתום על ידי הצרכן על הסכמתו לכך או בצירוף ייפוי כוח או הצהרת צד ג' כקבוע [[באמת מידה 7ה]]; המספק יצרף לבקשה לביטול השיוך העתק מהודעה שמסר לצרכן בדבר הגשת הבקשה לביטול השיוך.
:: (2) הוגשה בקשה כאמור בסעיף קטן (1), יבטל מנהל המערכת את בקשת השיוך או את השיוך, אם אושר, באופן מיידי, והצרכן ישויך למספק שהיה משויך אליו קודם לבקשת השיוך; לא היה משויך הצרכן למספק, הוא ישויך למספק ברירת מחדל; מנהל המערכת ימסור למספק שהגיש את הבקשה לביטול השיוך ולמספק שהצרכן היה משויך אליו קודם לבקשת השיוך, הודעה על ביטול השיוך.
: (ה) '''הודעה על שינויים בנוגע לצרכני המספק'''
:: כתנאי לקבלת שירותים ממנהל המערכת, יודיע מספק למנהל המערכת על כל שינוי שחל בפרטים שמסר ביחס לצרכניו, מייד עם התרחשותו, ויפרט את השינויים.

@ 51א. (תיקון: 19.5.25; תשפ&quot;ה-30) : '''שיוך תעודת זמינות למספק'''
: (א) '''הגדרות'''
:: באמת מידה זו -
::- &quot;תעודת זמינות&quot; - כהגדרתה [[בסעיף (ג) לאמת מידה 85ב]];
::- &quot;מספק&quot; - מספק שחל עליו [[סימן ג' לפרק ה']].
: (ב) '''שיוך תעודת זמינות למספק'''
:: (1) מספק יודיע למנהל המערכת בכל חודש, עד 15 ימים לפני סיום החודש הקלנדרי, על הספק ששויך לו על ידי יצרן שרשאי לשייך תעודת זמינות למספק; הספק הנכלל בהודעה כאמור לא יעלה על גובה ההספק הנקוב בתעודת הזמינות העדכנית של אותו יצרן; המספק יצרף להודעה כאמור העתק של תעודת הזמינות ששויכה אליו.
::: מצא מנהל המערכת כי ההספק ששויך על ידי מספק גבוה מהדיווח של היצרן לפי [[אמת מידה 85ב(ג)(3)]], יעדכן מנהל המערכת את ההספק המשויך למספק בהתאם לדיווח היצרן, ויודיע על כך למספק.
:: (2) ביטל מנהל המערכת תעודת זמינות ליצרן לפי [[אמת מידה 85ג1(ב)]], יודיע מנהל המערכת לכל מספק שהודיע לו לפי סעיף קטן (1) על שיוך הספק מתוך תעודת הזמינות של אותו היצרן, כי תעודת הזמינות בוטלה וכי ההספק הנקוב בה לא ישויך למספק החל מהיום ה-1 לחודש הקלנדרי העוקב למועד הודעת מנהל המערכת לפי סעיף זה.

@ 52. (תיקון: 31.7.09, 25.11.20; תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;א-26) : (((בוטלה).))

@ 53. (תיקון: 31.7.09, 25.11.20, 22.2.21, 30.6.24; תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;א-26, תשפ&quot;ג-7, תשפ&quot;ד-24, תשפ&quot;ה-9) : '''סיום עסקה פרטית'''
: (א) '''סיום עסקה פרטית'''
:: (1) מספק שמעוניין לסיים עסקה פרטית עם צרכן, יודיע על כך למנהל המערכת.
:: (2) (((בוטל).))
:: (2א) סיום עסקה פרטית עם צרכן בעל מונה בסיסי שעובר למספק אחר ייעשה באמצעות הגשת בקשת שיוך על ידי המספק האחר, לרבות קריאת מונה מאומתת; לשם גמר חשבון במסגרת סיום העסקה הפרטית עם המספק הקיים, יקבע מנהל המערכת את הצריכה של הצרכן החל ממועד הקריאה המאומתת עד לסיום החודש שטרם המעבר למספק האחר.
:: (2ב) על אף האמור בסעיף קטן (2א), בסיום עסקה פרטית עם צרכן בעל מונה בסיסי שעובר למספק ברירת מחדל - הצרכן או המספק יעבירו לספק שירות חיוני רשת קריאת מונה מאומתת שבוצעה במהלך כל אחד משני ימי העבודה שלפני יום העבודה האחרון שלפני תחילת החודש שבו מבוקש לסיים את העסקה הפרטית; ספק שירות חיוני רשת רשאי לאמת קריאה זו לפי [[סעיף (ז) לאמת מידה 13]] כל עוד לא הסתיימה העסקה הפרטית; לא התקבלה קריאת מונה מאומתת במועד כאמור, יערוך מנהל המערכת הערכת צריכה של הצרכן ממועד הקריאה האחרונה עד למועד סיום העסקה הפרטית.
:: (3) מנהל המערכת יסיים עסקה פרטית בין מספק לצרכן בהתקיים אחד מהמפורטים להלן:
::: (א) המספק לא שילם את תשלומיו למנהל המערכת לפי [[סעיף (ג) לאמת מידה 62]] בתוך 40 ימים ממועד משלוח החשבון על ידי מנהל המערכת למספק;
::: (ב) המספק נדרש לעדכן או לחדש בטוחה לפי [[אמת מידה 50]] [[או 67ח]], לפי העניין, והוא לא עשה זאת;
::: (ג) ניתן אישור על קיומה של עסקה פרטית של צרכן עם מספק אחר כמפורט [[בסעיף (ד) לאמת מידה 51]];
::: (ד) הצרכן ביקש להירשם כצרכן של מספק ברירת מחדל.
:: (4) (((בוטל).))
:: (4א) אם הסתיימה עסקה פרטית בין מספק לצרכן עם מונה בסיסי לפי סעיף קטן (1) או (3), בתוך פחות מ-6 חודשים מיום תחילת השיוך, והצרכן שויך למספק ברירת מחדל ולא למספק אחר, יבצע מנהל המערכת התחשבנות עם המספק בנוגע להפרש שבין התשלומים שבהם חויב המספק בשל הצריכה של הצרכן בתקופת השיוך, לבין מכפלת הצריכה כאמור בתעריף הביתי הקבוע בלוח תעריפים 5.3–1.
:: (5) סיום עסקה פרטית לפי סעיפים קטנים (1) או (3), יהווה גם סיום של השיוך של כלל מיתקני הייצור אשר מחוברים בנקודת החיבור לרשת החשמל של הצרכן שהוא צד לעסקה פרטית שהסתיימה כאמור ואשר חל עליהם [[סימן ז'2 לפרק ו']], למספק.
: (ב) '''מועד סיום עסקה פרטית ושיוך צרכן'''
:: (1) סיום עסקה פרטית לפי סעיף (א)(1) יחל ביום 1 בחודש הקלנדרי העוקב לחודש שבו הגיש המספק למנהל המערכת הודעה על סיום העסקה; במועד סיום העסקה הפרטית כאמור ישויך הצרכן למספק ברירת מחדל; מנהל המערכת ימסור הודעה על סיום העסקה למספק ברירת מחדל, ומספק ברירת מחדל ימסור הודעה על כך לצרכן.
:: (2) סיום עסקה פרטית לפי סעיף (א)(3)(א) או (ב), יחל מייד, והצרכן ישויך באופן מיידי למספק ברירת מחדל; מנהל המערכת ימסור הודעה על סיום העסקה למספק הפרטי ולמספק ברירת מחדל, ומספק ברירת מחדל ימסור הודעה על כך לצרכן.
:: (3) סיום עסקה פרטית לפי סעיף (א)(2א), (א)(2ב) או (א)(3)(ג) יחל במועד תחילת שיוך הצרכן למספק האחר בהתאם לקבוע [[בסעיף (ד1) לאמת מידה 51]].
:: (4) סיום עסקה פרטית לפי סעיף (א)(3)(ד) יחל ב-1 בחודש הקלנדרי העוקב למועד הגשת בקשת הרישום של הצרכן למספק ברירת מחדל; בסיום עסקה לפי פסקה זו, יימסרו לצרכן ולמספקים הודעות כאמור בסעיף קטן (2); במעבר של צרכן בעל מונה בסיסי, ספק שירות חיוני רשת יקרא את מונה הצרכן טרם השיוך למספק ברירת מחדל או יבקש ממנו להעביר לו קריאת מונה מאומתת.

@ 54. (תיקון: 31.7.09; תשע&quot;ט-14) : '''סיווג עסקה'''
: (((בוטלה; אך תמשיך לחול לגבי עסקת תשתית שסווגה כעסקה קרובה לפני יום 21.8.2019):))
: (ב) '''סיווג העסקה כקרובה'''
:: (1) ספק השירות החיוני יפנה לראש אגף הנדסה ברשות בכתב, עם קבלת הפניה ממספק לסווג עסקת תשתית כעסקה קרובה, בצירוף העתק מלא של פניית המספק לפי [[אמת מידה 51]] לצורך סיווג העסקה כקרובה ביחס לנקודות המניה שאותן ביקש המספק לסווג כעסקה קרובה.
:: (2) ספק שירות חיוני יצרף חוות-דעת מטעמו בנוגע לכל נקודת מניה לגביה התבקש סיווג של עסקה קרובה. המספק רשאי להפנות אל ראש אגף הנדסה ברשות חוות דעת מטעמו.
:: (3) סיווג תעריף התשתית כתעריף בגין עסקה קרובה יתבצע עבור כל צרכן (נקודת מניה) בנפרד.
: (ג) '''איחור בסיווג העסקה'''
:: החל מתן שירותי התשתית בפועל, לפני שהתקבל סיווג תעריף התשתית מאת ראש אגף הנדסה ברשות, יראו את התעריף כתעריף בגין עסקה פרטית קרובה במתח הרלוונטי עד לקבלת סיווג התעריף. עם קבלת סיווג התעריף יחול התעריף שנקבע באופן רטרואקטיבי מיום תחילת מתן שירותי התשתית וספק השירות החיוני יגבה מאת המספק את ההפרשים שנוצרו בצירוף ריבית החשב הכללי, במידה ונוצרו.
: (ד) '''ברירת המחדל - עסקה רחוקה'''
:: כל עוד לא תתקבל אצל ראש אגף הנדסה ברשות בקשה מפורשת של המספק לסיווג תעריף התשתית כתעריף בגין עסקה קרובה ביחס לנקודת חיבור מסוימת, יראו את העסקה הפרטית ביחס לכל נקודת חיבור של הצרכן הפרטי כעסקה רחוקה.
: (ה) '''אגרה בגין סיווג עסקת תשתית'''
:: עבור טיפול בבחינת סיווג עסקת תשתית כעסקה קרובה על ידי ראש אגף הנדסה ברשות ישלם המספק אגרת תשלום בסך שייקבע בהתאם לדין.
: (ו) אמת מידה זו תחול על בעלי רשיונות ייצור מותנים שהוכיחו עמידה באבן דרך סגירה פיננסית קודם למועד [[https://pua.gov.il/decisions/documents/00199118.pdf|החלטה מספר 6 מישיבת רשות מספר 536, מיום 29.1.2018]], המפורסמת באתר הרשות.

@ 55. (תיקון: 31.7.09, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''תשלום למנהל המערכת בגין איבודים בעסקה פרטית'''
: (א) '''אי חובת הזרמת האיבודים בעסקה פרטית על ידי היצרן הפרטי וחיובם במסגרת תעריף תשתית בגין איבודי אנרגיה'''
:: כמות החשמל שתוזרם לרשת לצורך העסקה הפרטית תהיה בגובה הכמות המיועדת לצרכנים בעסקה הפרטית כפי שתימדד במוני הצרכן. המספק יחויב על ידי מנהל המערכת בתשלום בגין איבודי האנרגיה של צרכניו, שיחושבו לפי לוחות תעריפים 7.7.1–6 במסגרת תעריף בגין איבודי אנרגיה.

@ 56. (תיקון: 31.7.09) : '''תכנית צריכה שבועית'''
: (א) '''המועד להגשת תכנית צריכה שבועית'''
:: (1) בכל יום חמישי, ואם חל יום חמישי בערב חג או בחג, ביום החול האחרון שקדם ליום חמישי האמור, עד השעה 10:00 באותו היום, יגיש המספק למנהל המערכת תכנית צריכה שבועית חצי שעתית המפרטת את הצריכה המצרפית המתוכננת ביחס לכל יום עד לסוף השבוע שיבוא.
:: (2) תכנית הצריכה השבועית תוגש על טופס אחד במתכונת התכנית היומית כמודגם בטופס המצורף לאמת מידה זו. מנהל המערכת רשאי, בהתאם לשיקול דעתו המקצועי ובאישור הרשות, ליצור טופס דיווח אחיד שיאפשר את קבלת הנתונים הנדרשים מכל מספק לצורך תכנון העמסת התחנות.
:: (3) תכנית הצריכה השבועית נועדה לצרכי תכנון בלבד.
:: (4) למרות האמור לעיל, במקרה בו לא הגיש המספק תכנית צריכה יומית, יראו את התכנית שהוגשה עבור אותו היום במסגרת התכנית השבועית כתכנית יומית מטעם המספק.

@ : {{ממורכז|'''תכנית צריכה שבועית חצי שעתית לשבוע שבין __/__/__ לבין __/__/__'''}}
: (((הטופס הושמט)))

@ 57. (תיקון: 31.7.09, 27.1.20; תש&quot;ף-34, תשפ&quot;ד-24) : '''תכנית צריכה יומית'''
: (א) '''תכנית צריכה יומית'''
:: בכל יום, עד השעה 10:00 באותו היום, ביום חול, לגבי יום המחרת, ובימי חמישי ובימים שלפני ערב חג לגבי, עד וכולל יום החול הבא, יגיש המספק למנהל המערכת תכנית צריכה יומית חצי שעתית ביחס לעשרים וארבע השעות, החל משעה 24:00 באותו היום ועד לשעה 24:00 ביום העוקב; בתכנית כאמור יפרט המספק את כל אלה:
:: (1) סך הצריכה המצרפית של כלל צרכני המספק בעלי מונה חכם;
:: (1א) סך הצריכה המצרפית של כלל צרכני המספק בעלי מונה בסיסי; צריכת צרכני המספק שהם בעלי מונים בסיסיים, בכל חצי שעה, תהיה לפי התפלגות הצריכה הנורמטיבית ובכמות שנקבעה באומדן הצריכה השנתית;
:: (2) פירוט היצרנים הפרטיים שמהם תירכש האנרגיה בעבור צריכת צרכני המספק וכמות האנרגיה שתירכש מכל יצרן פרטי;
:: (3) פירוט היצרנים הפרטיים שמהם הוקצה הספק בעבורו וגובה ההספק שהוקצה מכל יצרן; לעניין זה יראו רכישת אנרגיה מיצרן לפי פסקה (2) כהקצאת הספק בעבור המספק מאותו יצרן, בגובה האנרגיה הנרכשת.
: (ב) '''אופן הגשת תכנית הצריכה היומית'''
:: תכנית הצריכה היומית תוגש על טופס אחד, כמודגם בטופס המצורף לאמת מידה זו. מנהל המערכת רשאי, בהתאם לשיקוליו ועל פי ניסיונו ובאישור הרשות, ליצור טופס דיווח אחיד שיאפשר את קבלת הנתונים הנדרשים מכל מספק לצורך תכנון העמסת התחנות.
: (ג) '''שינויים בתכנית הצריכה'''
:: (1) מספק שהגיש תכנית צריכה עד לשעה 10:00 רשאי, במידת הצורך, להגיש למנהל המערכת בקשה לעדכון תכנית הצריכה עד לשעה 12:00 באותו היום.
:: (2) הודעה על עדכון התכניות תועבר למנהל המערכת בכתב.

@ : {{ממורכז|'''תכנית צריכה יומית חצי שעתית לתאריך __________'''}}
: (((הטופס הושמט)))

@ 58. (תיקון: 31.7.09, 27.1.20; תש&quot;ף-34, תשפ&quot;ד-24) : '''אספקת חשמל בתקופת העסקה הפרטית'''
: (א) '''רכישת חשמל לצרכנים פרטיים'''
:: (1) במסגרת עסקאות פרטיות, עם צרכנים ויצרנים פרטיים, שעמם נקשר המספק, תירכש על ידי המספק כל הצריכה המתוכננת של צרכני המספק, בהתאם לתכנית צריכה יומית שתוגש על ידי המספק.
:: (2) במקרים המפורטים להלן המספק יהיה רשאי לרכוש ממנהל המערכת, בתעריפי תעו&quot;ז, את החשמל החסר לצורך מכירה לצרכניו:
::: (א) מיתקן היצרן שהקצה הספק בעבור המספק אינו זמין לייצור אנרגיה, בין השאר, בהתקיים אחד מאלה:
:::: (1) המיתקן נמצא בתחזוקה;
:::: (2) בהתקיים אירוע כוח עליון במיתקן כמפורט [[באמות מידה 130 עד 134]];
:::: (3) בשעות מש&quot;ב שפל שבהן המיתקן אינו מייצר חשמל כלל;
:::: (4) במקרה של מעבר המיתקן לשימוש בדלק חלופי בשל הנחיית מנהל המערכת;
:::: (5) במקרה של הנחיות מנהל המערכת למיתקן במצב חריג;
:::: (6) בהתאם לאמור [[באמת מידה 141 (אחריות)]];
:::: המספק יהיה רשאי לרכוש חשמל ממנהל המערכת לפי פסקה זו עד לגובה ההספק שהוקצה בעבורו על ידי היצרן;
::: (ב) קיים אצל צרכן במתח עליון של המספק מיתקן ייצור בגז טבעי המשולב בחצרו, והמיתקן אינו זמין לייצור אנרגיה, המספק יהיה רשאי לרכוש חשמל ממנהל המערכת לפי סעיף קטן זה, עד לגובה ההספק הנקי המותקן של המיתקן המשולב בחצר הצרכן.
:: (3) בכל מקרה שבו מבקש המספק לרכוש חשמל ממנהל המערכת לפי סעיף קטן (2), תפורט הסיבה לכך על גבי תכנית הצריכה.
:: (4) מספק שרוכש חשמל לחלק מצרכניו מיצרן פרטי בשעות שפל, יחולו עליו כל התנאים באמות המידה לעסקה פרטית, לגבי הצרכנים האמורים.
:: (5) אין באמור בסעיפים קטנים (1) עד (3) כדי לפטור את המספק מלהפיק חשבון לצרכניו בגין רכישת חשמל ממנהל המערכת וגביית הכספים והעברתם למנהל המערכת בעבור החשמל האמור.
: (ב) '''איזון הצריכה המצרפית הפרטית לייצור'''
:: (1) כלל הצריכה המצרפית המתוכננת בעסקה הפרטית, כפי שתופיע בתכנית הצריכה, תהיה זהה לסך הייצור שנרכש על ידי המספק מיצרנים פרטיים וממנהל המערכת כפי שיפורט בתכנית הצריכה ובתכניות הייצור של המספקים והיצרנים בהתאמה.
:: (2) מצא מנהל המערכת כי קיימת אי התאמה בהתאם לאמור בסעיף קטן (1), ידרוש מנהל המערכת מהמספק לתקן את התכניות שהוגשו לו בתוך שעתיים ממועד קבלת הדרישה.
:: (3) לא התקבלה תכנית מתוקנת בפרק הזמן כאמור בסעיף קטן (2) יתקן מנהל המערכת את תכנית הצריכה תוך השוואתה לכמות הייצור שתיוצר לצורך העסקה הפרטית. בגין החריגה מתכנית הצריכה יחייב מנהל המערכת את המספק בתשלום הקבוע [[באמת מידה 59]].
: (ג) (((בוטל).))
: (ד) '''חישוב סטיות למספק ששייך צרכנים בעלי מונים בסיסיים'''
:: לצורך חישוב צריכה בפועל של כלל צרכני המספק שהם בעלי מונים בסיסיים, בכל חצי שעה, יסתמך מנהל המערכת על סך הצריכה של צרכנים אלה כפי שנקבעה באומדן הצריכה השנתית; לאחר קבלת קריאות מונה של ספק שירות חיוני רשת בנוגע לכלל צרכני המספק בחודש מסוים, יתקן מנהל המערכת את חישוב התשלומים שנעשו בשל סטיות לאותו חודש לפי כמות הצריכה בפועל שקבע לכל צרכן של המספק בהתאם [[לסעיף (ב)(9)(א) לאמת מידה 62]], כשהיא מוכפלת בהתפלגות הצריכה הנורמטיבית.

@ 59. (תיקון: 31.7.09, 27.1.20; תש&quot;ף-34, תש&quot;ף-36) : '''חריגות מתכנית הצריכה היומית (התחשבנות בגין עודפים וחסרים)'''
: (א) '''חריגה מתכנית הצריכה היומית - צריכה עודפת'''
:: (1) עלתה הצריכה בפועל על הצריכה המתוכננת כפי שנקבעה בתכנית הצריכה היומית (להלן - צריכה עודפת), יספק מנהל המערכת את כל ביקושי הצריכה של צרכני המספק.
:: (2) בגין צריכה עודפת ירכוש המספק את החשמל ממנהל המערכת בתעריף בגובה רכיב ייצור כקבוע בלוח תעריפים 6.3–1.
: (ב) '''חריגה מתכנית הצריכה היומית - צריכה חסרה'''
:: (1) פחתה הצריכה בפועל מה צריכה המתוכננת כפי שנקבעה בתכנית הצריכה היומית (להלן - צריכה חסרה), ירכוש מנהל המערכת את יתרת החשמל שנועדה לאספקת ביקושי צרכני המספק.
:: (2) בגין צריכה חסרה עד לכמות החשמל שנרכשה ממנהל המערכת לפי [[סעיף (א)(2) לאמת מידה 58]], ככל שהיתה רכישה, ישלם מנהל המערכת למספק תשלומים בגובה רכיב ייצור כקבוע בלוח תעריפים 6.3–1.
:: (3) בגין צריכה חסרה מעבר לאמור בסעיף קטן (2), ישלם מנהל המערכת למספק תשלומים בגובה 120% מהעלות המשתנה, המפורטת באישור התעריפי של היצרן שממנו רכש המספק את האנרגיה; אם רכש המספק אנרגיה מכמה יצרנים, ישלם מנהל המערכת למספק תשלומים בגובה 120% מהעלות המשתנה הנמוכה ביותר מבין היצרנים; לעניין זה, &quot;עלות משתנה&quot; - עלות דלק בתוספת עלות תפעול משתנה.
: (ג) '''חריגה מסך ההספק שעומד לרשות המספק'''
:: (1) צריכה מעבר ל-103% מההספק המותקן המוקצה בעבור מספק בחצי שעה נתונה, תהווה חריגה מסך ההספק שעומד לרשות המספק.
:: (2) על אף האמור בסעיף קטן (1), צריכה עודפת של צרכן במתח עליון, הנובעת מהפסקה מאולצת במיתקן ייצור בגז טבעי המשולב בחצרו לא תהווה חריגה כאמור.
:: (3) המספק ישלם למנהל המערכת תעריף לפי לוח תעריפים 6.5–13 בעבור ממוצע של 20 החריגות מסך ההספק שעומד לרשות המספק הנמוכות ביותר מבין 30 החריגות הגבוהות ביותר מסך אותו הספק בשנה קלנדרית.
:: (4) התחשבנות כאמור בסעיף ((קטן)) (3) תבוצע אחת לשנה, בחודש ינואר, בעבור השנה הקלנדרית שקדמה לו.

@ 60. (תיקון: 31.7.09, 25.11.20; תשע&quot;ט-14, תשפ&quot;א-6) : '''תשלום בגין שירותי תשתית'''
: (א) '''התעריף בגין שירותי התשתית'''
:: (1) בגין מתן שירותי תשתית יגבה מנהל המערכת מהמספק תשלום על בסיס התעריף הקבוע בלוחות תעריפי התשתית (לוחות תעריפים 7), (((הסיפא תמשיך לחול לגבי עסקת תשתית שסווגה כעסקה קרובה לפי [[אמת מידה 54]] לפני יום 21.8.2019):)) בהתאם לסיווג תעריף התשתית כתעריף בגין עסקה פרטית קרובה או רחוקה לפי קביעת ראש אגף הנדסה ברשות ביחס לסיווג העסקה כמפורט [[באמת מידה 54]].
:: (2) מנהל המערכת יעביר לספק שירות חיוני רשת את התשלומים המגיעים להם על פי האמור בסעיף קטן (1).
: (ב) '''המדידה המחייבת'''
:: כמות החשמל שתשמש לצורך חישוב התשלום בגין שירותי התשתית תהיה בהתאם למדידה שנמדדה במונה המותקן אצל הצרכן.

@ 61. (תיקון: 31.7.09) : '''תשלום קבוע'''
: (א) '''תשלום קבוע למספק'''
:: המספק יחויב על ידי מנהל המערכת בתשלום במסגרת &quot;תשלום קבוע&quot; בהתאם למספר צרכניו ולמתח החיבור, כקבוע בלוח תעריפים (טרם נקבע).

@ 61א. (תיקון: 30.6.24; תשפ&quot;ה-9) : '''דמי שימוש במערכת לשיוך צרכנים'''
: (א) '''דמי שימוש בעד מערכת לשיוך צרכנים'''
:: המספק ישלם למנהל המערכת בעד הרשאה לשימוש במערכת לשיוך צרכנים של מנהל המערכת, תשלום חודשי בתעריף הקבוע בשורה 30 שבלוח תעריפים 5.4–2, בעד כל משתמש שהמספק ביקש.

@ 62. (תיקון: 31.7.09, 25.11.20, 22.2.21, 27.10.21, 30.6.24, 14.5.25; תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;א-26, תשפ&quot;ב-7, תשפ&quot;ג-6, תשפ&quot;ד-19, תשפ&quot;ד-24, תשפ&quot;ה-9, תשפ&quot;ה-25) : '''פירוט התשלומים'''
: (א) '''קריאה והעברה של נתוני הקריאה של צרכני המספק'''
:: (1) ספק שירות חיוני רשת יקרא ויעביר את נתוני קריאת המונים החכמים של צרכני המספק ברמה חצי שעתית, ואת נתוני קריאת המונים הבסיסיים של צרכני המספק וכן יעביר נתונים בדבר סך האנרגיה שנקטמה, בחלוקה חצי שעתית, לפי [[סעיף (ג) לאמת מידה 47ב]] ([[בסימן זה]] - נתוני הקריאה) לחברת ניהול המערכת, אחת לחודש, בתחילת כל חודש ולא יאוחר מיום ה-10 בחודש, לצורך הכנת פירוט תשלומים מחייב חודשי למספק; ספק השירות החיוני רשת יעביר לחברת ניהול המערכת את נתוני הקריאה לפי סעיף זה באופן דיגיטלי בפורמט שיפרסם מנהל המערכת באתר האינטרנט שלו.
:: (2) ספק שירות חיוני רשת יקרא ויעביר למנהל המערכת את נתוני קריאת המונים הבסיסיים בהתאם לחובת קריאת המונה לפי הוראות [[אמת מידה 13]].
: (א1) '''עריכת פירוט התשלומים'''
:: (1) מנהל המערכת יערוך וישלח פירוט תשלומים מחייב למספק אחת לחודש, בתוך 30 ימים מתום כל חודש; בחודש שבו חלים חגים, ימי החג לא יימנו במניין הימים לשליחת פירוט תשלומים לפי סעיף קטן זה.
:: (2) מנהל המערכת יפיק לחברה שמחזיקה ברישיון ייצור וברישיון הספקה, פירוט תשלומים מחייב מאוחד שיורכב מהתקבולים המגיעים לחברה כבעלת רישיון ייצור בקיזוז התשלומים שבהם היא חייבת כבעלת רישיון הספקה.
:: (3) מנהל המערכת יפיק פירוט תשלומים מחייב מאוחד ליצרן ומספק או לשני יצרנים, המאוגדים בחברות קשורות כהגדרתן [[#1|בחוק ניירות ערך, התשכ&quot;ח-1968]], אשר הודיעו בכתב למנהל המערכת כי הן מעוניינות בפירוט תשלומים מאוחד (באמת מידה זו - חברות קשורות).
: (ב) '''פירוט תשלומים מחייב'''
:: מנהל המערכת יפרט בפירוט התשלומים המחייב למספק, בין השאר, את כל הפרטים המפורטים להלן, באופן שיאפשר תשלום נפרד לנותני השירות השונים:
:: (1) חישוב התשלום ודרישת תשלום בעד שירותי התשתית שסופקו לצרכני המספק, בכל מש&quot;ב, בהתאם לתעריף התשתית הרלוונטי לאותה קבוצת צרכנים, בעבור שימוש בתשתית ספק השירות החיוני לצורך העברת האנרגיה;
:: (2) דרישה לתשלום בעד שירותי טיפול בתכניות צריכה ועריכת משלוח פירוט תשלומים מחייב חודשי כקבוע בלוח תעריפים 7.7–3;
:: (3) דרישה לתשלום בעד שירותי צרכנות בחלוקה בתעריף לפי לוח תעריפים 5.4–1, בהתאם לסוג צרכני המספק;
:: (4) דרישה לתשלום בעד שירותי ניהול מערכת כקבוע בלוח תעריפים 8.1–1;
:: (5) למספקים שחלות עליהם [[אמות מידה 56 עד 59]] - יפרט גם חישוב תשלומים בעד סטיות מתכנית הצריכה כקבוע [[באמת מידה 59]], כולל פירוט הסטיות ופירוט התעריף שעל בסיסו חושב התשלום;
:: (6) למספקים שחל עליהם [[סימן ב' לפרק זה]] - יפרט גם את כל אלה:
::: (א) כמות האנרגיה הנרכשת על ידי המספק לפי מחיר יום מראש בהתאם לתכניות הצריכה היומיות של המספק וכמות האנרגיה הנרכשת או הנמכרת על ידי המספק לפי מחיר זמן אמת;
::: (ב) דרישה לתשלום בשל צריכת אנרגיה ממנהל המערכת יום מראש וזמן אמת כקבוע [[באמת מידה 67ה]];
::: (ג) דרישה לתשלום בשל אנרגיה הנצרכת מעבר למגבלת ההספק השנתית או הרבעונית, לפי העניין, כקבוע [[באמת מידה 67ה]];
::: (ד) כמות האנרגיה שצרכו צרכני המספק בהתאם לקריאת מוני הצרכנים בכל נקודת חיבור;
::: (ה) עלות הצריכה החסרה שנרכשה בידי מנהל המערכת לפי [[סעיף (ג)(2) לאמת מידה 67ה]];
:: (7) למספקים שחל עליהם [[סימן ג' לפרק זה]] - יפרט גם את כל אלה:
::: (א) כמות האנרגיה שצרכו צרכני המספק בהתאם לקריאת מוני הצרכנים בכל נקודת חיבור;
::: (ב) כמות האנרגיה הנרכשת על ידי מספק לפי מחיר יום מראש או מחיר זמן אמת וכמות האנרגיה הנמכרת על ידי המספק לפי מחיר זמן אמת, בהתאם [[לאמת מידה 67ט]];
::: (ג) דרישה לתשלום בעד האנרגיה כאמור בפסקת משנה (ב);
::: (ד) דרישה לתשלום בעד הרכיב הקבוע של התעריף המשלים, כמפורט [[באמת מידה 67ט]];
::: (ה) דרישה לתשלום בעד הרכיב המשתנה של התעריף המשלים, כמפורט [[באמת מידה 67ט]].
: (ב1) '''אופן חישוב ותשלום בעד צריכת צרכנים בעלי מונה בסיסי'''
:: בהעדר קריאת מונה של ספק שירות חיוני רשת, חישוב הצריכה החצי-שעתית והתשלום לפי פסקאות (1) ו-(4) לסעיף (ב) (להלן - תשלום בעד צריכה) של צרכני המספק שהם צרכנים ביתיים בעלי מונה בסיסי בחודש מסוים, ייעשה על פי מכפלת אומדן הצריכה השנתית שנקבע לפי [[סעיף (ד)(2)(ב) לאמת מידה 51]] בהתפלגות הצריכה הנורמטיבית; הרשות תעדכן את התפלגות הצריכה הנורמטיבית בעת העדכון השנתי של התעריף המפוקח לצרכן ביתי; פרסמה הרשות התפלגות צריכה נוספת הנוגעת לסוג הצרכנים שהצרכן נכלל בה, יבוצע החישוב לפי התפלגות הצריכה התואמת את מאפייני הצרכן החל מהחודש העוקב למועד פרסומה באתר הרשות.
: (ב2) '''התחשבנות עם המספק לגבי חשבונות התפלגות צריכה נורמטיבית'''
:: מנהל המערכת יערוך התחשבנות עם המספק לגבי חשבונות שהוגשו על פי התפלגות הצריכה הנורמטיבית לאחר קבלת הקריאות מהמונים הבסיסיים; ההתחשבנות תיערך בנוגע לקריאה שהגיעה לגבי חודשים קלנדריים מלאים למנהל המערכת עד ל-10 בכל חודש, בחודש העוקב, לפי ההוראות שלהלן:
:: (1) מנהל המערכת יחשב את הצריכה לחודש חיוב מסוים על פי קריאת המונה הרלוונטית לתקופת החשבון באופן יחסי כך שסך הצריכה שנקראה יחולק במספר הימים שהקריאה מתייחסת אליהם, ויוכפל במספר הימים בחודש החיוב המסוים;
:: (2) התשלום בעד הצריכה יחושב כך שהצריכה שחושבה בפסקה (א) (([צ&quot;ל: בפסקה (1)])) תוכפל בהתפלגות הצריכה הנורמטיבית כשהיא מתוקננת לחודש החיוב;
:: (3) בעת משלוח החיוב החודשי לחודש העוקב, מנהל המערכת ישלח למספק תיקון חשבון על הצריכה המעודכנת בחודשים שלגביהם התקבלה קריאה על סך ההפרש בין החשבונות; ההפרש יחויב או יזוכה מהחשבון לחודש החיוב הנוכחי.
: (ב3) '''התחשבנות לגבי צרכן עם מונה בסיסי שעבר למונה חכם'''
:: אם הוחלף לצרכן המונה ממונה בסיסי למונה חכם, מנהל המערכת יערוך את ההתחשבנות כאמור בסעיף (ב2)(3) על בסיס הקריאה שנעשתה בעת החלפת המונה; ב-1 בחודש שלאחר החודש העוקב למועד התקנת המונה החכם תבוצע התחשבנות בהתאם לקריאת המונה החכם לעניין התקופה שמיום החלפת המונה ועד תום החודש העוקב לחודש שבו בוצעה ההחלפה, וכל התחשבנות שתבוצע מההתחשבנות האמורה והלאה תבוצע בהתאם לקריאת מונה חכם; מהמועד האמור דרישת התשלום של מנהל המערכת למספק בנוגע לצרכן תיעשה לפי סעיף (ב).
: (ג) '''מועד התשלום'''
:: המועד האחרון לביצוע תשלום לפי פירוט התשלומים המחייב, על ידי המספק, יהיה בתום 5 ימים מהמועד שבו קיבל המספק את פירוט התשלומים המחייב למספק; אם במסגרת חמשת הימים שממועד קבלת פירוט התשלומים האמור יש פחות מ-3 ימי עבודה, מנהל המערכת רשאי להודיע חודש מראש לפחות, באתר האינטרנט שלו, על הארכת מספר הימים לתשלום כך שיכללו 3 ימי עבודה; לא פרסם מנהל המערכת הודעה על הארכת מספר הימים לתשלום, ישלם המספק עד תום 5 ימים מהמועד שקיבל את פירוט התשלומים המחייב למספק; אם פירוט התשלומים המחייב הוא לחובת חברה כאמור בסעיף (א1)(2) או לחברות קשורות, יראו אותן לעניין סעיף זה כמספק.
: (ד) '''מחלוקות'''
:: מחלוקות בשל סכום החשבון השוטף לא יהיו עילה לעיכוב שליחת פירוט התשלומים המחייב או לעיכוב התשלום; הפרשים שייווצרו לאחר בחינת השגות המספק על סכום החשבון השוטף יבוטאו בפירוט התשלומים המחייב העוקב, בדרך של ניכוי או תוספת תשלום, לפי העניין, בתוספת ריבית פיגורים.

@ 63. (תיקון: 31.7.09, 25.11.20, 22.2.21, 14.2.22, 4.6.23; תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;א-8, תשפ&quot;א-26, תשפ&quot;ב-21, תשפ&quot;ג-5, תשפ&quot;ד-9, תשפ&quot;ד-24) : '''התקנת וקריאת מונה לצרכן'''
:: באמת מידה זו -
::- &quot;סיום ההפרה&quot; - התקנה של מונה חכם או הודעה כי לא ניתן להתקין את המונה בשל אחת או יותר מהסיבות המפורטות בסעיף (ב)(3);
::- &quot;צרכן&quot; - לרבות יצרן.
: (א) '''התקנת מונה חדש לצרכן'''
:: ספק שירות חיוני רשת יתקין לצרכן בעלים רשום, בכל התקנת מונה חדש, מונה חכם.
: (ב) '''החלפת מונה קיים במונה חכם לצרכן'''
:: (1) אם ספק שירות חיוני רשת מתקין מונה חדש אצל צרכן לפי סעיף (א), יחליף ספק השירות החיוני רשת את כל המונים הקיימים באותו מקום צרכנות, לרבות מונים המותקנים על מיתקני ייצור ואגירה, במונים חכמים.
:: (2) בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (1), ספק שירות חיוני רשת יחליף לצרכן בעלים רשום מונה קיים במונה חכם ויוודא את תקינות התקשורת הרציפה, לפי בקשת צרכן בעלים רשום או מיופה כוחו (להלן - בקשה להחלפה במונה חכם); החלפה כאמור תבוצע בתוך 120 ימים ממועד הגשת הבקשה, ואולם, בהזמנות מרוכזות להחלפת מונים הכוללות 500 מונים או יותר, ספק השירות החיוני רשת רשאי לקבוע לוח זמנים אחר לביצוע החלפה כאמור, בתיאום עם צרכן בעלים רשום או מי מטעמו; צרכן בעלים רשום המבקש החלפת מונה קיים במונה חכם לפי סעיף קטן זה, יחויב גם הוא בהחלפת כלל המונים הקיימים במקום הצרכנות במונים חכמים, בהתאם לאמור בסעיף קטן (1).
:: (2א) לא עמד ספק שירות חיוני רשת בפרק הזמן הקבוע בסעיף קטן (2) בשל עיכוב הנובע מפעולות שלו, ישלם לצרכן בעלים רשום, בעד כל יום עיכוב עד סיום ההפרה, תשלום בשל הפרה בעלות הקבועה בשורה 5 ללוח תעריפים 12.1–1.
:: (3) על אף האמור בסעיף קטן (2), ספק שירות חיוני רשת רשאי שלא להיענות לבקשה להחלפה במונה חכם בכל אחד מהמקרים האלה:
::: (א) במקום הצרכנות אין קליטה סלולרית המאפשרת שידור נתוני צריכה של הצרכן בעלים רשום;
::: (ב) ההתקנה של המונה החכם אינה אפשרית בשל אילוצים טכניים ייחודיים למקום הצרכנות;
::: (ג) לצרכן מתוכננת החלפת מונה לא יאוחר משנה ממועד הגשת הבקשה, במסגרת תוכנית הפריסה למונים חכמים שפרסם ספק שירות חיוני רשת לעניין אותה שנה באתר האינטרנט שלו;
::: (ד) מגבלה בטיחותית לפי שיקול דעתו של ספק שירות חיוני, ובלבד שבתשובה למבקש ינמק ספק השירות החיוני את המגבלה הבטיחותית שבשלה לא ניתן לבצע את ההחלפה ואת האמצעים הנדרשים מהמבקש כדי לפתור מגבלה זו;
::: (ה) (((פקעה).))
:: (4) אם ספק השירות החיוני רשת לא נענה לבקשה להחלפה במונה חכם בהתאם לסעיף קטן (3), הוא יודיע לצרכן בעלים רשום, בתוך 30 ימים מהמועד שבו נודע לו על קיום אחד התנאים המפורטים בסעיף קטן (3), על כך שאין באפשרותו להחליף את המונה במונה החכם, וכן יפרט בהודעתו כאמור את הסיבות לכך.
:: (5) שיעור הבקשות להחלפה במונה חכם שספק שירות חיוני רשת רשאי שלא להיענות להן בהתאם להוראות סעיף קטן (3), בכל רבעון, לא יעלה על 15 אחוזים מסך הבקשות להחלפה במונה חכם שהוגשו באותו רבעון, אלא אם כן אישרה הרשות לספק השירות החיוני רשת שיעור אי-היענות גבוה יותר לאותו רבעון.
:: (6) ספק שירות חיוני רשת ידווח לרשות, אחת לרבעון, בחלוקה גאוגרפית, על כלל הבקשות להחלפה במונה חכם שהוגשו לו, ההחלפות שביצע בפועל, עלויות אותן החלפות ומספר המקרים שבהם לא נענה לבקשות להחלפה במונה חכם והנימוקים לכך.
:: (7) בעד החלפת כל מונה במונה חכם, לפי סעיף קטן (2), לרבות החלפה של שאר המונים במקום הצרכנות לפי הסיפה של אותו סעיף קטן, ישלם צרכן בעלים רשום לספק שירות חיוני רשת תעריף התקנת מונה חכם לפי בקשת הצרכן, כקבוע בלוח תעריפים 5.4–3.
:: (8) ספק שירות חיוני רשת יבטל בקשה להחלפה במונה חכם שביצע צרכן בעלים רשום או מיופה כוחו, אם הצרכן בעלים רשום או מיופה כוחו הגיש בקשה לביטול בתוך 14 ימים ממועד הבקשה לפי סעיף קטן (2).
: (ג) '''קריאת מונה הצרכן ותשלום קבוע בעד שירותי מנייה'''
:: (1) ספק שירות חיוני רשת יקרא את המונה החכם המותקן אצל הצרכן, בהתאם לקבוע [[באמת מידה 13]], למעט הקבוע בהוראות [[סעיף (ד) של אותה אמת מידה]].
:: (2) נתוני הקריאה יועברו למנהל המערכת לצורך עריכת פירוט תשלומים מחייב למספק כמפורט [[באמת מידה 62]] וחישוב התשלומים הכרוכים בעסקה הפרטית, לרבות תשלומים בעד שירותי תשתית ותשלומים בשל חריגות מתוכנית הצריכה והייצור.
:: (3) בעד שירותי מנייה למונה חכם המותקן אצל הצרכן לפי אמת מידה זו, לרבות במסגרת החלפה במונה חכם, ישלם הצרכן תשלום קבוע לפי התעריף הקבוע בלוח תעריפים 5.4–1, לפי העניין.

@ 64. (תיקון: 31.7.09, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''מחויבות ספק השירות החיוני רשת'''
: (א) '''מחויבות ספק השירות החיוני רשת כלפי צרכן פרטי'''
:: אין בקיומה של העסקה הפרטית כדי לגרוע מחובותיו, כולן או חלקן, של ספק השירות החיוני רשת כלפי צרכן החשמל, לרבות על פי הוראות הדין ואמות המידה ולרבות בנושא ניתוק הצרכן וכל עניין אחר.
: (ב) '''מחויבות ספק השירות החיוני רשת כלפי כלל הצרכנים'''
:: (1) אין בקיומה של עסקה פרטית כדי לגרוע מחובותיו, כולן או חלקן, של ספק השירות החיוני רשת כלפי שאר הצרכנים, לרבות מי שרוכש מהספק שירות אחר, ולרבות בנושאי בטיחות ואמינות החשמל.
:: (2) ספק השירות החיוני רשת יודיע על כל הפסקת חשמל למנהל המערכת, ליצרן, למספק ולצרכן הקשורים בעסקאות פרטיות. לעניין אופן מתן ההודעה יחולו הכללים הקבועים [[באמת מידה 37 (הודעה על הפסקת חשמל)]] ביחס למתן הודעה לצרכן תעריף עומס וזמן.

@ 65. (תיקון: 31.7.09) : '''דיווחים לרשות'''
: (א) '''מועדי ואופן הדיווח'''
:: אחת לחודש יעביר מנהל המערכת לרשות נתוני סיכום, לפי מתכונת שתקבע הרשות, המתייחסים לפעילות המספקים ובהתבסס על הדיווחים השונים הנדרשים מהם לפי אמות מידה אלו. הנתונים יכללו בכל מקרה השוואה בין תכניות הצריכה לביצוען בפועל.

@ 66. (תיקון: 31.7.09, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''יישוב מחלוקות'''
: (א) '''פנייה בכתב לרשות'''
:: בכל מקרה של מחלוקת בקשר ליישום הוראות [[פרק ה']], יפנו הצדדים, לרבות, מנהל המערכת, ספק השירות החיוני רשת, היצרן או המספק לצוות המקצועי ברשות בכתב לצורך בירור המחלוקת והכרעה בה.

@ 67. (תיקון: 31.7.09, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''תחולת אמות המידה'''
: (א) '''תחולת אמות המידה כלפי יצרן או מספק'''
:: למען הסר ספק מובהר בזאת כי כל אמות המידה שנקבעו או שיקבעו על ידי הרשות חלות, בשינויים המחויבים במידה וישנם, על מערכת היחסים שבין היצרן או המספק למנהל המערכת ולספק השירות החיוני רשת.

=== סימן ב': מכירת שירותים למספקים (תיקון: תשפ&quot;א-10) ===

@ 67א. (תיקון: 30.6.24, 14.5.25; תשפ&quot;א-10, תשפ&quot;א-26, תשפ&quot;ה-9, תשפ&quot;ה-25) : '''הגדרות ותחולה'''
: (א) '''תחולה'''
:: (1) [[סימן זה]] יחול על בעלי רישיון הספקה הכולל אפשרות להתקשר עם יצרן לטובת שיוך הספק שקיבלו את רישיון ההספקה שלהם לפני יום י&quot;ז באדר התשפ&quot;א (1 במרס 2021).
:: (2) על מספקים שעליהם חל [[סימן זה]] לא יחולו [[אמות מידה 56 עד 59]].
: (ב) '''הגדרה'''
:: [[בסימן זה]],
::- &quot;מגבלת הספק שנתית&quot; - ההספק ששויך למספק בשנה נתונה לפי [[אמת מידה 67ד]];
::- &quot;מגבלת הספק רבעונית&quot; - ההספק ששויך למספק ברבעון קלנדרי נתון לפי [[אמת מידה 67ד]].

@ 67ב. (תיקון: תשפ&quot;א-10, תשפ&quot;ה-25) : (((בוטלה).))

@ 67ג. (תיקון: תשפ&quot;א-10, תשפ&quot;ד-24) : '''תכנית צריכה שבועית, תכנית צריכה יומית ליום עוקב ותכנית צריכה יומית'''
: (א) '''הגשת תכנית צריכה שבועית'''
:: בכל יום רביעי עד השעה 10:00 בבוקר, יגיש המספק למנהל המערכת תכנית צריכה שבועית בעבור השבוע העוקב, ובה יתייחס לכל יום באותו שבוע בנפרד; התכנית תוגש בהתאם להוראות סעיף (ג)(2) ו-(3), בשינויים המחויבים; אם חל יום רביעי בחג או בערב חג, תוגש תכנית הצריכה השבועית ביום החול האחרון שקדם לערב החג.
: (ב) '''הגשת תכנית צריכה יומית ליום עוקב'''
:: בכל יום עד השעה 10:00 בבוקר, יגיש המספק למנהל המערכת תכנית צריכה בעבור היום שלאחר יום המחרת (להלן - תכנית צריכה יומית ליום עוקב); התכנית תוגש בהתאם להוראות סעיף (ג)(2) ו-(3), בשינויים המחויבים; אם במסגרת חובתו להגשת תכנית הצריכה היומית לפי סעיף (ג) כבר הגיש המספק תכנית בעבור היום שלאחר היום העוקב להכנת התכנית, הוא יהיה פטור מהגשת תכנית צריכה יומית ליום עוקב.
: (ג) '''הגשת תכנית צריכה יומית'''
:: (1) בכל יום עד השעה 10:00 בבוקר, יגיש מספק למנהל המערכת תכנית צריכה יומית בעבור יום המחרת (להלן - תכנית צריכה יומית); בימי חמישי וביום חול שחל יום לפני ערב חג יעביר יצרן תכניות צריכה יומיות בעבור הימים העוקבים עד ליום החול הבא.
:: (2) תכנית הצריכה היומית תכלול פירוט של הצריכה הצפויה של כל צרכני המספק בכל חצי שעה ביום העוקב; המספק יציין בנפרד את הצריכה המצרפית של צרכניו שהם בעלי מונה בסיסי; צריכת צרכני המספק שהם בעלי מונה בסיסי בכל חצי שעה תהיה לפי התפלגות הצריכה הנורמטיבית ובכמות שנקבעה באומדן הצריכה השנתית.
:: (3) האנרגיה הצפויה להיצרך בכל חצי שעה על ידי צרכני המספק לא תעלה על מחצית ממגבלת ההספק השנתית.

@ 67ד. (תיקון: 14.5.25; תשפ&quot;א-10, תשפ&quot;ה-25) : '''התקשרות שנתית עם יצרן לטובת שיוך הספק'''
: (א) '''התקשרות שנתית עם יצרן לטובת שיוך הספק'''
:: (1) מספק יודיע למנהל המערכת עד 30 ימים לפני סוף השנה הקלנדרית או הרבעון הקלנדרי, על ההספק ששויך לו על ידי יצרנים הרשאים לשייך הספק למספק לפי לוח תעריפים 6.5–1ב; בשנה הראשונה לפעילותו של המספק הוא ימסור הודעה כאמור עד 30 ימים לפני מועד תחילת הספקת החשמל על ידו לצרכניו.
:: (2) מנהל המערכת יאשר את ההודעה שמסר המספק לפי סעיף קטן (1) אם ההודעה על ההספק המשויך תואמת את הודעת היצרן על ההספק שהוא משייך למספק, כפי שהודיע היצרן למנהל המערכת לפי [[סעיף (ב) לאמת מידה 85ב]]; אישור הודעת המספק, על ידי מנהל המערכת יהווה תנאי לשיוך צרכנים למספק.
:: (3) סך ההספק המשויך למספק במהלך שנה קלנדרית או רבעון קלנדרי, כפי שאושר על ידי מנהל המערכת כאמור בסעיף קטן (2) יהווה מגבלת הספק שנתית או רבעונית של אותו מספק, לפי העניין.
:: (4) מנהל המערכת יעדכן הקטנת הספק המשויך למספק בתחילת השנה הקלנדרית שלאחר תום 12 חודשים מהחודש שבו החל שיוך ההספק בפועל.

@ 67ה. (תיקון: תשפ&quot;א-10, תשפ&quot;ד-24) : '''רכישת אנרגיה בעבור צרכני המספק'''
: (א) '''רכישת אנרגיה בעבור צרכני המספק'''
:: מספק ירכוש ממנהל המערכת אנרגיה בעבור כל הצריכה המתוכננת של הצרכנים המשויכים לו, בהתאם לתכנית צריכה יומית שהוגשה על ידו לפי [[סעיף (ג) לאמת מידה 67ג]].
: (ב) '''תשלום בעד אנרגיה'''
:: בעד אנרגיה הצפויה להיצרך על פי תכנית הצריכה היומית ישלם המספק למנהל המערכת מחיר יום מראש, כהגדרתו [[באמת מידה 106א]].
: (ג) '''חריגות מתכנית הצריכה היומית - התחשבנות בשל עודפים וחסרים'''
:: (1) עלתה הצריכה של צרכני המספק בפועל על הצריכה המתוכננת כפי שנקבעה בתכנית הצריכה היומית (להלן - צריכה עודפת), בחצי שעה נתונה, ירכוש המספק את האנרגיה ממנהל המערכת בתעריף מחיר זמן אמת, כהגדרתו [[באמת מידה 106א]].
:: (2) פחתה הצריכה בפועל של צרכני המספק מהצריכה המתוכננת כפי שנקבעה בתכנית הצריכה היומית (להלן - צריכה חסרה) בחצי שעה נתונה, ירכוש מנהל המערכת מהמספק את הצריכה החסרה בתעריף מחיר זמן אמת, כהגדרתו [[באמת מידה 106א]].
: (ד) '''חריגה ממגבלת הספק שנתית'''
:: עלתה הצריכה של צרכני המספק בחצי שעה נתונה על מחצית ממגבלת ההספק השנתית, ישלם המספק בעד צריכה זו את התעריף הקבוע בלוח תעריפים 6.31, בהתאם להיקף הסטייה.
: (ה) '''חישוב סטיות למספק ששייך צרכנים בעלי מונה בסיסי'''
:: לצורך חישוב צריכה של צרכני המספק שהם בעלי מונה בסיסי בכל חצי שעה, יסתמך מנהל המערכת על סך הצריכה של צרכנים אלה כפי שנקבע באומדן הצריכה השנתית ולפי התפלגות הצריכה הנורמטיבית; לאחר קבלת קריאות מונה של ספק שירות חיוני רשת בנוגע לכלל צרכני המספק בחודש מסוים, יתקן מנהל המערכת את חישוב התשלומים שנעשו בשל סטיות באותו חודש לפי כמות הצריכה בפועל שקבע לכל צרכן של המספק בהתאם [[לסעיף (ב2)(1) לאמת מידה 62]], כשהיא מוכפלת בהתפלגות הצריכה הנורמטיבית.

=== סימן ג': שירותים למספקים שקיבלו את רישיון ההספקה החל מיום 1.6.2021 והם בלא אמצעי ייצור (תיקון: תשפ&quot;א-26, תשפ&quot;ה-9) ===

@ 67ו. (תיקון: 22.2.21, 30.6.24; תשפ&quot;א-26, תשפ&quot;ה-9) : '''תחולה'''
: (א) '''תחולה'''
:: (1) [[סימן זה]] יחול על מספקים שקיבלו את רישיון האספקה ביום כ&quot;א בסיוון התשפ&quot;א (1 ביוני 2021) או לאחריו והם בלא אמצעי ייצור.
:: (2) על מספקים כאמור בסעיף קטן (1), לא יחולו [[אמות מידה 50]] [[ו-56 עד 59]].

@ 67ז. (תיקון: 22.2.21, 30.8.22, 30.6.24, 19.5.25; תשפ&quot;א-26, תשפ&quot;ג-7, תשפ&quot;ה-9, תשפ&quot;ה-30, תשפ&quot;ו) : '''תכנית צריכה וייצור שבועית, יומית ליום עוקב ויומית'''
: (א) '''הגשת תכנית צריכה וייצור שבועית'''
:: בכל יום רביעי עד השעה 10:00 בבוקר, יגיש מספק למנהל המערכת תכנית צריכה וייצור שבועית בעבור השבוע העוקב ([[בסימן זה]] - תכנית צריכה וייצור שבועית), ובה יתייחס לכל יום באותו שבוע בנפרד; אם חל יום רביעי בחג או בערב חג, תוגש תכנית הצריכה והייצור השבועית ביום החול האחרון שקדם לערב החג; תכנית הצריכה והייצור השבועית תעמוד בהוראות סעיף (ג)(2) ו-(3), בשינויים המחויבים.
: (ב) '''הגשת תכנית צריכה וייצור יומית ליום עוקב'''
:: בכל יום עד השעה 10:00 בבוקר, יגיש מספק למנהל המערכת תכנית צריכה וייצור בעבור היום שלאחר יום המוחרת ([[בסימן זה]] - תכנית צריכה וייצור יומית ליום עוקב); אם במסגרת חובתו להגשת תכנית הצריכה והייצור היומית לפי סעיף (ג) המספק כבר הגיש תכנית בעבור היום שלאחר היום העוקב להכנת התכנית, הוא יהיה פטור מהגשת תכנית צריכה וייצור יומית ליום עוקב; תכנית צריכה וייצור יומית ליום עוקב תעמוד בהוראות סעיף (ג)(2) ו-(3), בשינויים המחויבים.
: (ג) '''הגשת תכנית צריכה וייצור יומית'''
:: (1) בכל יום עד השעה 10:00 בבוקר, יגיש מספק למנהל המערכת תכנית צריכה וייצור יומית בעבור יום המוחרת ([[בסימן זה]] - תכנית צריכה וייצור יומית); בימי חמישי וביום חול שחל יום לפני ערב חג, יעביר מספק תכניות צריכה וייצור יומיות בעבור הימים העוקבים עד ליום החול הבא.
:: (2) תכנית הצריכה והייצור היומית תכלול פירוט חצי שעתי של הצריכה הצפויה של כל צרכני המספק ושל ההזרמה לרשת הצפויה מכלל מיתקני הייצור והאגירה שחל עליהם [[סימן ז'2 לפרק ו']] המשויכים למספק, ולעניין מיתקן ייצור המחובר או המשולב במתח גבוה - גם לכל מיתקן בנפרד.
:: (3) התכנית כאמור תשקף תחזית מדויקת של המספק על אודות צריכת צרכניו.
: (ד) '''תיקון תכנית צריכה וייצור על ידי מנהל המערכת'''
:: אם לדעת מנהל המערכת חלה טעות בתכנית מתכניות הצריכה והייצור שמוגשות לו לפי סעיפים (א) עד (ג), יפנה מנהל המערכת למספק בבקשת הבהרה, ואם זה נדרש, יאפשר מנהל המערכת למספק לתקן את תכנית הצריכה והייצור בתוך שעה ממועד הפנייה למספק.

@ 67ח. (תיקון: 22.2.21, 30.6.24, 19.5.25; תשפ&quot;א-26, תשפ&quot;ה-9, תשפ&quot;ה-30) : '''בטוחה'''
: באמת מידה זו -
:- &quot;עלות הצריכה הצפויה המרבית&quot; - עלות הצריכה הצפויה של צרכני המספק הקיימים, אם ישנם, והצרכנים המבוקשים לשיוך במסגרת בקשות קיימות, בחודש שבו עלות הצריכה של צרכני המספק צפויה להיות הגבוהה ביותר ב-12 החודשים האחרונים לפני מועד חישוב הבטוחה שלגביהם קיימים נתוני צריכה; אם צרכן לא היה מחובר לרשת החשמל ב-12 החודשים שקדמו למועד חישוב הבטוחה או אם מדובר בצרכן שחל לגביו שינוי משמעותי בהיקף צריכת החשמל, יתבסס החישוב על הערכת הצריכה כקבוע [[בסעיף (ב) לאמת מידה 14]].
: (א) '''הפקדת בטוחה'''
:: המספק יפקיד, בכל שנה, בטוחה לטובת מנהל המערכת בסכום שיקבע המספק, להבטחת תשלומיו של המספק למנהל המערכת, בהתאם להוראות האלה:
:: (1) הבטוחה תופקד עד 5 ימי עבודה לפני סוף חודש נובמבר בעבור השנה הקלנדרית העוקבת;
:: (1א) על אף האמור בפסקה (1), בשנה הראשונה לפעילות של המספק הבטוחה תופקד לא יאוחר מ-5 ימי עבודה לפני המועד שבו יגיש לראשונה בקשה לשיוך צרכן לפי הקבוע [[בסעיף (ב) לאמת מידה 51]];
:: (1ב) המספק יחשב את סכום הבטוחה שהוא נדרש להפקיד כך ששיעור עלות הצריכה הצפויה המרבית לא יעלה על 65 אחוזים מסכום הבטוחה; למספק ששויכה לו תעודות זמינות כאמור [[באמת מידה 51א]] ינוכה מסכום הבטוחה סכום בגובה מכפלת כמות ההספק ששויכה למספק במסגרת תעודות הזמינות בתעריף הזמינות הקבוע בשורה 5 ללוח תעריפים 6.5–1א, אלא אם כן קיים תעריף בתוקף שחל לעניין זה; תעריף שתקבע הרשות בעניין זה יחל ממועד פרסומו.
:: (1ג) על אף האמור בפסקה (1ב), המספק יהיה רשאי לשייך צרכנים במהלך רבעון מסוים, כך ששיעור עלות הצריכה הצפויה המרבית יעלה על האמור בפסקה (1ב), ובלבד שלא יעלה על 72 אחוזים מסכום הבטוחה;
:: (2) המספק יהיה רשאי לעדכן את סכום הבטוחה המופקדת אצל מנהל המערכת אחת לרבעון, בהודעה שתימסר על ידי המספק למנהל המערכת עד 20 ימי עבודה לפני סיום החודש הקלנדרי שלפני תחילת הרבעון אשר בנוגע אליו מבוקש העדכון, וסכום הבטוחה יעודכן בהתאם להוראות אלה:
::: (א) הפחתת סכום הבטוחה תיעשה לאחר שמנהל המערכת יאשר כי התקיימו כל התנאים האלה:
:::: (1) סכום הבטוחה לא יפחת מהאמור בסעיף ((קטן)) (1ב);
:::: (2) המספק שילם את כל התשלומים שהוא חייב למנהל המערכת לרבות בעבור הרבעון שבו הוגשה הבקשה להפחתת הבטוחה;
::: (ב) הגדלת סכום הבטוחה בהתאם להודעה שנמסרה למנהל המערכת לפי הרישה תיעשה עד 15 ימי עבודה לפני תחילת הרבעון שלגביו הוגשה הבקשה לעדכון הבטוחה;
:: (2א) אם המספק שייך צרכנים בהתאם לאמור בפסקה (1ג), הוא יעדכן את סכום הבטוחה המופקדת אצל מנהל המערכת עד 15 ימי עבודה לפני תחילת הרבעון הבא, בהתאם לקבוע בפסקה (1ב); לא עדכן המספק את סכום הבטוחה כאמור, יחלט מנהל המערכת את הבטוחה בגובה עלות צריכת הצרכנים ששויכו לפי פסקה (1ג), והם ישויכו מיידית למספק ברירת מחדל;
:: (3) כתנאי לקבלת שירות ממנהל המערכת, אם עלתה עלות צריכת צרכני המספק בחודש מסוים על 72 אחוזים מסכום הבטוחה המופקדת אצל מנהל המערכת, יגדיל המספק את סכום הבטוחה כך שהיא תהיה בהתאם לקבוע בפסקה (1ב), וזאת בתוך עשרה ימי עבודה ממועד שליחת החשבון על ידי מנהל המערכת או ממועד חילוט בטוחה על ידי מנהל המערכת, לפי העניין; לא עדכן המספק את סכום הבטוחה כאמור, יחלט מנהל המערכת את הבטוחה בגובה עלות צריכת הצרכנים שחרגה.
: (ב) '''טיב הבטוחה'''
:: הבטוחה המופקדת לטובת מנהל המערכת תעמוד בהוראות [[סעיף (ד)(2) לאמת מידה 50]].
: (ג) '''חילוט הבטוחה'''
:: אם המספק לא שילם את החשבון שהופק לו על ידי מנהל המערכת במועד הקבוע לתשלום כאמור [[בסעיף (ג) לאמת מידה 62]] או שלא הגדיל את הבטוחה כנדרש בסעיפים (א)(2א) או (א)(3), או שלא חידש את הבטוחה כאמור בסעיף (ד), רשאי מנהל המערכת, לפי שיקול דעתו, למסור למספק הודעה על כוונתו לחלט את הבטוחה, שבה יפורט המועד האחרון לתשלום לפני חילוט וסכום התשלום הנדרש; לא שילם המספק את החשבון, לא הגדיל את הבטוחה או לא חידש את הבטוחה כנדרש, לפי העניין, בתוך 7 ימים ממועד מסירת ההודעה כאמור, יהיה רשאי מנהל המערכת לחלט את הבטוחה עד לגובה החוב שקיים למספק כלפי מנהל המערכת.
: (ד) '''חידוש הבטוחה'''
:: חולטה הבטוחה על ידי מנהל המערכת, כולה או חלקה, יידרש המספק להשלימה לסכום הבטוחה הקבוע בסעיף (א)(1ב) בתוך 10 ימים ממועד חילוט הבטוחה.

@ 67ט. (תיקון: 22.2.21, 30.8.22, 19.5.25; תשפ&quot;א-26, תשפ&quot;ג-7, תשפ&quot;ה-9, תשפ&quot;ה-30, תשפ&quot;ו) : '''רכישת אנרגיה בעבור צרכני המספק'''
: (א) '''רכישת אנרגיה בעבור צרכני המספק'''
:: מספק ירכוש ממנהל המערכת אנרגיה בעבור כל הצריכה המתוכננת של צרכניו, בניכוי האנרגיה הצפויה להיות מוזרמת לרשת על ידי מיתקני הייצור  שחל עליהם [[סימן ז'2 לפרק ו']] המשויכים למספק (באמת מידה זו - אנרגיה מקוזזת יום מראש), והכול בהתאם לתוכנית הצריכה והייצור היומית שהוגשה על ידו.
: (ב) '''תשלום בעד אנרגיה מקוזזת יום מראש'''
:: בעד האנרגיה המקוזזת יום מראש ישלם המספק למנהל המערכת מחיר יום מראש, כהגדרתו [[באמת מידה 106א]].
: (ג) '''חריגות מתוכנית הצריכה היומית - התחשבנות בשל עודפים וחוסרים'''
:: (1) עלתה הצריכה בפועל של צרכני המספק בניכוי האנרגיה המוזרמת לרשת ממיתקני הייצור שחל עליהם [[סימן ז'2 לפרק ו']] המשויכים למספק (באמת מידה זו - אנרגיה מקוזזת זמן אמת) על האנרגיה המקוזזת יום מראש, ירכוש המספק את הפרש האנרגיה שבין האנרגיה המקוזזת זמן אמת לאנרגיה המקוזזת יום מראש, בתעריף מחיר זמן אמת כהגדרתו [[באמת מידה 106א]].
:: (2) פחתה האנרגיה המקוזזת זמן אמת מהאנרגיה המקוזזת יום מראש בחצי שעה נתונה, ירכוש מנהל המערכת מהמספק את הפרש האנרגיה האמור, בתעריף מחיר זמן אמת כהגדרתו [[באמת מידה 106א]].
: (ד) '''תשלום נוסף בעד אנרגיה מקוזזת זמן אמת'''
:: נוסף על התשלומים המפורטים בסעיפים (ב) ו-(ג), המספק ישלם למנהל המערכת בעד אנרגיה מקוזזת זמן אמת העולה על ההספק ששויך למספק במסגרת תעודות זמינות לפי [[אמת מידה 51א]] את התשלומים המפורטים להלן:
:: (1) תעריף לקווט&quot;ש בעד אנרגיה מקוזזת זמן אמת כמפורט בלוח תעריפים 6.32;
:: (2) בעד אנרגיה מקוזזת זמן אמת הנצרכת בשעות שיא ביקוש נטו כפי שנקבעו בלוח תעריפים 6.34 - תוספת לקוט&quot;ש בעד אנרגיה מקוזזת זמן אמת בשעות שיא ביקוש נטו כמפורט בלוח תעריפים 6.33.
: (ה) '''תשלומים בעד אנרגיה מקוזזת שלילית'''
:: עלה הייצור של מיתקני הייצור המשויכים למספק על צריכת צרכני המספק בחצי שעה נתונה, ישלם מנהל המערכת למספק, בעד האנרגיה המקוזזת יום מראש או האנרגיה המקוזזת זמן אמת, לפי העניין, את התשלום הזה:
:: (1) מחיר יום מראש או מחיר זמן אמת, לפי העניין;
:: (2) (((הוראת שעה מיום 1.1.2023 עד יום 1.1.2029):)) לעניין אנרגיה מקוזזת זמן אמת - גם תשלום בעד עודף ייצור בתעריפים המפורטים בסעיף (ד); תשלום לפי פסקה זו יהיה עד להיקף עודף ייצור של 30% מהאנרגיה שצרכה על ידי צרכני המספק.
: (ו) '''הוראות שעה'''
:: (1) (((בוטל).))
:: (2) (((בוטל).))
:: (3) על אף האמור בסעיף (ה), בתקופה שמיום תחילתם של כללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני) (תיקון מס' 4), התשפ&quot;ג-2023 (((ביום 1.1.2023))), עד יום י&quot;ד בטבת התשפ&quot;ט (1 בינואר 2029), יראו כאילו בסעיף האמור, אחרי פסקה (1) בא:
::: &quot;(2) לעניין אנרגיה מקוזזת זמן אמת - גם תשלום בעד עודף ייצור בתעריפים המפורטים בסעיף (ד); תשלום לפי פסקה זו יהיה עד להיקף עודף ייצור של 30% מהאנרגיה שצרכה על ידי צרכני המספק.&quot;

@ 67י. (תיקון: 22.2.21; תשפ&quot;א-26, תשפ&quot;ה-9) : '''עדכון מכסה'''
: מנהל המערכת יפרסם באתר האינטרנט שלו, אחת לשבוע, את גודל החיבור המצטבר של הצרכנים אשר משויכים למספקים שחל עליהם [[סימן זה]]; במסגרת פרסום כאמור יפרט מנהל המערכת גם את גודל החיבור המצטבר של הצרכנים הביתיים המשויכים למספקים שחל עליהם [[סימן זה]].

=== סימן ד': רכישת הספק לטובת עסקאות פרטיות (תיקון: תשפ&quot;ו-16) ===
: (((הוראת שעה מיום 1.1.2026 עד יום 31.12.2029):))

@ 67יא. (תיקון: 26.11.25; תשפ&quot;ו-16) : '''רכישת תעודות זמינות ממנהל המערכת לטובת עסקאות פרטיות במסגרת הליך תחרותי'''
: (א) '''הגדרות'''
:: באמת מידה זו -
::- &quot;הליך&quot; - הליך תחרותי לקביעת תעריף רכישת תעודות זמינות ממנהל המערכת;
::- &quot;הודעת זכייה&quot; - הודעה אשר תימסר לכל אחד מן הזוכים בהליך, ואשר תאפשר לזוכה לרכוש ממנהל המערכת תעודת זמינות כהגדרתה [[בסעיף (ג) לאמת מידה 85ב]], עד לסך ההספק שבו זכה כפי שצוין בהודעה שקיבל;
::- &quot;ההספק הזוכה&quot; - סך ההספק כפי שצוין בהודעת הזכייה;
::- &quot;זוכה&quot; - מציע בהליך שלפחות הצעה אחת שלו התקבלה כהצעה זוכה בהליך;
::- &quot;מועד תחילת הפעילות&quot; - אחד מאלה, לפי העניין:
::: (1) אם נמסרה הודעת זכייה עד ה-15 לחודש - היום ה-1 לחודש העוקב;
::: (2) אם נמסרה הודעת זכייה אחרי ה-15 לחודש - היום ה-1 לחודש שלאחר החודש העוקב.
: (ב) '''מימוש ההספק הזוכה'''
:: (1) החל ממועד תחילת הפעילות, רשאי זוכה להודיע למנהל המערכת על היקף תעודות הזמינות המשויך אליו, ובלבד שהיקף זה לא יעלה על סך ההספק שצוין בהודעת הזכייה.
:: (2) זוכה רשאי לשנות בכל 1 בחודש את היקף תעודות הזמינות המשויך אליו, עד לסך ההספק שצוין בהודעה הזכייה, ובלבד שפנה בבקשה כאמור למנהל המערכת 3 ימי עבודה לפחות טרם תחילת אותו חודש.
:: (3) הזוכה ישלם למנהל המערכת את התעריף שנקבע לו בלוח תעריפים 6.5–1ג (באמת מידה זו - תעריף הזכייה), בעד הספק בהיקף כמפורט להלן, לפי העניין:
::: (א) בשלושת החודשים הראשונים ממועד תחילת הפעילות - בעד סך ההספק שציין בהודעתו למנהל המערכת לפי סעיף קטן (1) (בסעיף קטן זה - ההספק המוצהר);
::: (ב) החל מהחודש הרביעי ועד תום החודש השישי ממועד תחילת הפעילות - בעד הגבוה מבין ההספק המוצהר או 50% מסך ההספק הזוכה;
::: (ג) החל מהחודש השביעי ממועד תחילת הפעילות - בעד 100% מההספק הזוכה.
:: (4) הזוכה ישלם למנהל המערכת בכל חודש את תעריף הזכייה כאמור, בגין כל השעות במהלך החודש החולף, למשך תקופה שלא תפחת מ-12 חודשים וכל עוד לא הודיע על פרישה מההסדר בהתאם לאמור בסעיף (ג)(1).
:: (5) בפירוט תשלומים למספק לפי [[אמת מידה 62(א1) ו-(ב)]] יכלול מנהל המערכת גם התייחסות לתשלומים המשולמים לפי ההליך בהתאם לאמת מידה זו.
:: (6) זוכה רשאי להעביר את ההספק הזוכה או חלק ממנו למספק אחר, העומד בכל תנאי ההליך (להלן - הנעבר), החל ב-1 לחודש, ובלבד שהוא והמספק האחר הודיעו למנהל המערכת על היקף ההספק המועבר 3 ימי עבודה לפחות טרם תחילת אותו חודש.
: (ג) '''פרישת זוכה מהסדר תשלומים לפי ההליך'''
:: לבקשת זוכה, מנהל המערכת יבטל לו את חובת תשלום תעריף הזכייה בעבור ההספק הזוכה, כולו או חלקו, ואת זכותו לרכוש תעודות זמינות ממנהל המערכת בתעריף האמור, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
:: (1) הזוכה הגיש בקשה לביטול חובת התשלום המפרטת את סך ההספק מתוך ההספק הזוכה, שלגביו מתייחסת בקשת הביטול (באמת מידה זו - בקשת פרישה), עד 30 ימים לפחות לפני מועד הפרישה המבוקש ובכל מקרה לא יאוחר מיום כ&quot;ד בכסלו התש&quot;ץ (1 בדצמבר 2029);
:: (2) חלפו 12 חודשים ממועד תחילת התשלומים של הזוכה למנהל המערכת כאמור בסעיף קטן (ב)(3); לעניין זה, אם לא הגיש הזוכה בקשת פרישה בחלוף 12 חודשים כאמור בפסקה זו, רשאי הוא להגישה בחלוף כל 12 חודשים נוספים לאחר מכן.
: (ד) '''תקופת הזכאות'''
:: כל עוד לא פרש מן ההסדר כאמור בסעיף (ג), רשאי זוכה לרכוש תעודות זמינות ממנהל המערכת בתעריף הזכייה, בהתאם להודעת הזכייה.
: (ה) '''הפקדת בטוחה'''
:: (1) כתנאי לשיוך תעודות זמינות בהתאם להספק הזוכה, יעמיד הזוכה בטוחה לטובת מנהל המערכת אשר תופקד אצל מנהל המערכת, להבטחת התשלומים המגיעים למנהל המערכת בשל ההספק הזוכה, בסך של 80 שקלים חדשים לכל קילו-וואט מההספק הזוכה; הבטוחה תעמוד בתוקפה לתקופה של 14 חודשים ממועד תחילת הפעילות או חודשיים לאחר תקופת הזכאות כאמור בסעיף (ד).
:: (2) קיבל זוכה יותר מהודעת זכייה אחת, יעמיד בטוחה אחת שתחושב לפי סעיף זה לגבי ההספק המצרפי של כלל הודעות הזכיה שקיבל.
:: (3) על בטוחה לפי סעיף זה יחולו הוראות [[אמת מידה 50(ד)(2)]].
:: (4) הגיש זוכה בקשת פרישה, ישיב לו מנהל המערכת את סכום הבטוחה המתייחס להספק שלגביו הוגשה בקשת הפרישה בתוך 15 ימי עבודה ממועד בקשתו כאמור.
: (ו) '''חילוט הבטוחה'''
:: (1) לא שילם זוכה חשבון שהופק לו על ידי מנהל המערכת במועד הקבוע לתשלום כאמור [[בסעיף (ג) לאמת מידה 62]], ימסור מנהל המערכת לזוכה הודעה על כוונתו לחלט את הבטוחה, שבה יפרט את המועד האחרון לתשלום לפני חילוט, שיחול בתוך 7 ימים ממועד מסירת ההודעה האמורה. ואת סכום התשלום הנדרש.
:: (2) לא שילם הזוכה את החשבון בתוך 7 ימים ממועד מסירת ההודעה כאמור בסעיף קטן (4), מכל טעם שהוא, רשאי מנהל המערכת לחלט את הבטוחה עד לגובה החוב שקיים לזוכה כלפי מנהל המערכת; לא הספיקה הבטוחה לפירעון החוב - יחלט מנהל המערכת את סכום הבטוחה הנדרש לפירעון יתרת החוב, לאחר חידושה לפי סעיף (ז)(1).
:: (3) לא שילם הנעבר כהגדרתו בסעיף (ב)(6) את החשבון כאמור בפסקה (2), רשאי מנהל המערכת לחלט את הבטוחה של הזוכה שהעביר את ההספק לנעבר (להלן - הזוכה המקורי); ואולם, אם העמיד הנעבר, במסגרת ההליך, בטוחה לטובת מנהל המערכת לפי אמת מידה זו, יחלט מנהל המערכת תחילה את הבטוחה שהעמיד הנעבר ולאחר מכן את הבטוחה שהעמיד הזוכה המקורי והכול עד לגובה החוב שקיים לנעבר כלפי מנהל המערכת.
: (ז) '''חידוש בטוחה וחידוש הסדר הזכייה לזוכה'''
:: (1) חולטה הבטוחה על ידי מנהל המערכת, כולה או חלקה, יידרש הזוכה להשלימה לסכום הבטוחה שיחושב כאמור בסעיף (ה)(1) בתוך 10 ימים ממועד חילוט הבטוחה; לא חידש הזוכה את הבטוחה כאמור - יבטל מנהל המערכת את זכותו של הזוכה לרכוש תעודות זמינות בתעריף הזכייה.
:: (2) ביטל מנהל המערכת את זכותו של זוכה לרכוש תעודות זמינות בתעריף הזכיה לפי סעיף קטן (1), יחדש את זכותו של הזוכה כאמור אם הזוכה שילם את כל תשלומיו למנהל המערכת וחידש את הבטוחה כאמור באותו סעיף קטן, וזאת החל מהמועד שלהלן, לפי העניין:
::: (א) אם הבטוחה חודשה שלושה ימי עבודה לפחות לפני תום חודש - החל מהיום ה-1 לחודש הבא אחריו;
::: (ב) אם הבטוחה חודשה במועד מאוחר יותר מהאמור בפסקה (א) - החל מה-1 לחודש העוקב לחודש האמור באותה פסקה.

== פרק ו': רכישת חשמל, תחזוקה, ומשטר הפעלה של יצרנים פרטיים (תיקון: תשפ&quot;ג-7) ==

=== סימן א': כללי ===

@ 68. (תיקון: 31.7.09, 25.11.20, 21.2.24; תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;ה-32) : '''כללי'''
: (א) '''רכישת אנרגיה ורכישת יכולת זמינה ואנרגיה מיצרני חשמל'''
:: מנהל המערכת ירכוש מיצרן אנרגיה חשמלית, יכולת זמינה ואנרגיה ושירותים נלווים בהתאם לקבוע ברישיון היצרן, באישור התעריפי, באמות מידה אלו ובכל דין.
: (ב) '''פניה לקבלת שירותי רכישת יכולת זמינה ואנרגיה'''
:: (1) יצרן המעוניין למכור יכולת זמינה ואנרגיה למנהל המערכת יפנה למנהל המערכת בכתב בצירוף העתק מהרישיון המותנה או הקבוע, לפי העניין, ומהאישור התעריפי שתמציא לו הרשות. בפנייתו יפרט היצרן את הנתונים הבאים:
::: (א) שם היצרן וכתובתו.
::: (ב) מיקום מתקן הייצור.
::: (ג) סוג המתקן והטכנולוגיה.
::: (ד) פרמטרים תפעוליים של יחידות הייצור במתקן לרבות, בין היתר: קצב שינוי העומס ביחידות הייצור, משכי זמן ההתנעה והכיבוי של יחידות הייצור, משך זמן סנכרון היחידות לרשת, משכי הפעלה מינימאליים של כל יחידת ייצור.
::: (ה) העתק האישור התעריפי שברשות היצרן.
::: (ו) מועד ההפעלה המסחרית המשוער של יחידות ייצור המתקן.
::: (ז) שמות ודרכי התקשרות עם אנשי הקשר מטעם היצרן.
:: (2) יצרן שטרם סיים לבצע בדיקות קבלה יוכל להגיש את הבקשה ללא פירוט הפרמטרים המבוקשים בסעיף קטן (([צ&quot;ל: בפסקה])) (ד) ((לסעיף קטן (1))), פרטים אלו יעודכנו לאחר ביצוע בדיקות הקבלה.
:: '''חתימה על הסכם רכישה'''
:: (3) מנהל המערכת חייב, לבקשת יצרן לחתום על הסכם לרכישת אנרגיה או יכולת זמינה ואנרגיה, לפי העניין, טרם מועד ההפעלה המסחרית. למרות האמור לעיל, מנהל המערכת לא יעכב או יתנה רכישת יכולת זמינה ואנרגיה או אנרגיה מיצרן, בחתימה על הסכם או מסמך אחר מטעמו.
:: (4) במקרים בהם בחר יצרן שלא לחתום על הסכם לרכישת אנרגיה או יכולת זמינה ואנרגיה מול מנהל המערכת, יהיה מחויב היצרן לחתום על הסכם תפעולי מול מנהל המערכת טרם ביצוע הסנכרון הראשוני.
: (ג) '''אישור תעריפי - תוקפו ומחויבותו'''
:: (1) סמוך למועד הסגירה הפיננסית יפנה בעל רישיון ייצור לרשות לקבלת אישור תעריפי לצורך השלמת הסגירה הפיננסית.
:: (2) לצורך קבלת האישור התעריפי יציג בעל הרישיון לרשות הצהרת הגורם המממן בכתב כי מולאו כל התנאים לסגירה פיננסית בלתי מותנית והעמדת כל החוב הבכיר לטובת הפרויקט, כפי שמופיע בהסכם המימון של החוב הבכיר של היזם, למעט קבלת אישור תעריפי. הרשות רשאית לדרוש מסמכים נוספים אשר יוכיחו כי האישור התעריפי הינו המסמך היחיד הנדרש לצורך קבלת מלוא המימון של החוב הבכיר.
:: (3) במקרה של מימון עצמי מלא של הקמת מתקן הייצור יוצגו דוחות כספיים של בעל הרישיון, המעידים על קיום 100% מההון הנדרש למימון הפרויקט אצל בעל הרישיון וכן הצהרת בעל ההון בכתב כי מולאו כל התנאים להעמדת ההון לצורך הקמת הפרויקט, למעט קבלת האישור התעריפי.
:: (4) האישור התעריפי יעמוד בתוקפו למשך 30 ימי עבודה מיום הנפקתו. לא הגיע בעל הרישיון לסגירה פיננסית במהלך תוקפו של האישור התעריפי, יפקעו האישור התעריפי, הרישיון המותנה וסקר החיבור שנערך לבעל הרישיון.
:: (5) השלים בעל הרישיון את הסגירה הפיננסית בתקופת תוקפו של האישור התעריפי והשלים את הקמת המתקן בהתאם לאבני הדרך הקבועות ברישיונו, יעמוד האישור התעריפי בתוקפו. התעריף הקבוע באישור התעריפי יחייב את מנהל המערכת במשך כל תקופת תוקפו של האישור התעריפי ובלבד שרישיונו של בעל האישור התעריפי יהיה בתוקף.
: (ד) '''אישור תעריפי לזוכה במכרז מדינה שאינו בעל רישיון מותנה - תוקפו ומחויבותו'''
:: על אף האמור בסעיף (ג), לעניין סגירה פיננסית במסגרת מכרז שערך החשב הכללי במשרד האוצר אשר נקבע לגביו כי אינו חייב ברישיון מותנה, יחולו הוראות אלה:
:: (1) סמוך למועד הסגירה הפיננסית יפנה הזוכה במכרז לרשות לשם קבלת אישור תעריפי לצורך השלמת הסגירה הפיננסית;
:: (2) לצורך קבלת האישור התעריפי יציג הזוכה במכרז לרשות אישור מאת עורך המכרז כי מולאו כל התנאים לסגירה פיננסית בלתי מותנית והעמדת כל החוב הבכיר לטובת הפרויקט, כפי שמופיע בהסכם המימון של החוב הבכיר של היזם, למעט קבלת אישור תעריפי ולמעט אישור עורך המכרז לתחילת עבודות הקמה;
:: (3) האישור התעריפי יעמוד בתוקפו למשך 30 ימי עבודה מיום הנפקתו; לא קיבל הזוכה במכרז את אישור הרשות לסגירה פיננסית במהלך תוקפו של האישור התעריפי, יפקעו האישור התעריפי וסקר החיבור שנערך לזוכה במכרז;
:: (4) השלים הזוכה במכרז את הסגירה הפיננסית בתקופת תוקפו של האישור התעריפי והשלים את הקמת המיתקן בהתאם לאבני הדרך הקבועות במכרז ובהחלטת הרשות לגבי אותו מכרז, וקיבל רישיון ייצור, יעמוד האישור התעריפי בתוקפו; התעריף הקבוע באישור התעריפי יחייב את מנהל המערכת במשך כל תקופת תוקפו של האישור התעריפי ובלבד שרישיונו של בעל האישור התעריפי יהיה בתוקף.

@ 69. (תיקון: 31.7.09, 25.11.20; תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;א-8) : '''מערכת תקשורת - נתונים ודיבור'''
: (א) '''התקנת מערכות תקשורת'''
:: מנהל המערכת יוודא התקנה, לטובת היצרן, של מערכת תקשורת, כולל יחידות קצה (RTU) במתקן הייצור, אשר תאפשרנה בזמן אמת, בכל עת לאחר תחילת הפעלת מתקן הייצור, ביצוע פעולות מיתוג על ידי מנהל המערכת, העברת נתונים והוראות לגבי מתקן הייצור בין היצרן לבין מנהל המערכת, העברת נתונים והוראות לגבי חצר המיתוג בין חצר המיתוג לבין מנהל המערכת, וכן (לפי העניין) בין היצרן לבין מערכת המחשוב של מנהל המערכת.
: (ב) '''חיבור מתקן הייצור למערכות התקשורת'''
:: היצרן יחבר את מתקן הייצור ליחידת הקצה של מערכת התקשורת, על פי מפרטים או תקנים של מערכות התקשורת והמחשוב שמנהל המערכת יעביר לו, אשר יאפשרו בזמן אמת, בכל עת לאחר תחילת הפעלתו של מתקן הייצור, ביצוע פעולות מיתוג על ידי מנהל המערכת, העברת נתונים והוראות בין היצרן לבין מנהל המערכת, וכן (לפי העניין) בין היצרן לבין מערכת המחשוב של מנהל המערכת.
: (ג) '''קליטת ושידור הנתונים'''
:: מנהל המערכת יהיה אחראי לקיים חיבור שיאפשר את קליטת ושידור הנתונים ממנהל המערכת ליצרן וממתקן היצרן למנהל המערכת.
: (ד) '''אבטחת מידע'''
:: היצרן ינקוט בצעדים המקובלים להגנת מערכותיו הממוחשבות המקושרות לפיקוח באמצעי אבטחת מידע, על חשבונו ובהתאם להנחיות הרשות הממלכתית לאבטחת מידע במדינת ישראל.
: (ה) '''תחזוקה'''
:: מנהל המערכת, ספק שירות חיוני רשת והיצרן יתחזקו את מערכות התקשורת המותקנות במתקניהם באופן שיאפשר קיום קשר רציף עם מנהל המערכת 24 שעות ביממה באמצעות טלפון, פקס, מעבר נתונים מקוון לרבות ציון סטטוס ההפעלה של מתקן היצרן (מנותק, מחובר, תפוקה אקטיבית וריאקטיבית, מתח וזרם) וכולל ניטור ובקרה מרחוק על העומס.
: (ו) '''תשלום בעד התקנת מערכת תקשורת נתונים'''
:: מנהל המערכת יגבה מאת היצרן בגין התקנת מערכת תקשורת נתונים כמפורט באמת מידה זו תשלום כקבוע בלוח תעריפים (טרם נקבע).

@ 70. (תיקון: 31.7.09) : '''קשר בין מנהל המערכת ליצרן'''
: (א) '''העברת פרטים'''
:: (1) מנהל המערכת יעביר ליצרן ויצרן יעביר למנהל המערכת בסמוך לפני ביצוע בדיקות הקבלה מספר טלפון תפעולי, מספר פקס ודואר אלקטרוני לקבלת הודעות. המספרים יעודכנו בהתאם לצורך ויאושרו אחת לשנה ביום החול האחרון של חודש דצמבר.
:: (2) היצרן או מנהל המערכת, לפי העניין, יודיעו מראש על כל שינוי במספרי הטלפון, הפקס והדואר האלקטרוני וכן יודיעו על מספר טלפון חלופי במקרה של תקלה.
: (ב) '''אמצעי תקשורת בין היצרן למנהל המערכת'''
:: היצרן ומנהל המערכת יקיימו קשר בכתב, בפקס, ובצורה ממוחשבת או בטלפון, בהתאם לנסיבות ולסיכום ביניהם. על אף האמור, בכל מצב על מנהל המערכת להיות מוכן לתמיכה ותקשורת בטלפון תפעולי עם נציגי היצרן ובנוסף לאחר מכן בכתב.
: (ג) '''שימוש בטלפון התפעולי'''
:: (1) הטלפון התפעולי ישמש לצרכי תקשורת עם מנהל המערכת בלבד.
:: (2) הוראות טלפוניות יינתנו בטלפון התפעולי בלבד כאשר כל הודעה תאושר מילולית על-ידי הצד המקבל. כל ההודעות בטלפון התפעולי של מנהל המערכת יוקלטו.

@ 71. (תיקון: 31.7.09) : '''הפעלת יחידות הייצור'''
: (א) '''הפעלת יחידת הייצור'''
:: היצרן יפעיל את יחידת הייצור בהתאם לתכנית ההעמסה הפרטנית שתימסר לו על ידי מנהל המערכת.
: (ב) '''סנכרון, שינוי הספק או ניתוק'''
:: לצורך סנכרון יחידת הייצור, שינוי העמסת היחידה, שינוי מועדי תחזוקת היחידה או ניתוק היחידה מהרשת יפעל היצרן בתיאום עם מנהל המערכת ואישורו.
: (ג) '''הוראה לשינוי במועדי סנכרון'''
:: מנהל המערכת רשאי, משיקולים של שמירה על שרידות או אמינות מערכת החשמל, להורות ליצרן להקדים או לאחר את סנכרון יחידת הייצור לרשת, או את הוצאתה מסנכרון, בפרק זמן שלא יעלה על שעה אחת מהשעה שציין היצרן בתכנית היומית או מהשעה שצוינה בתכנית ההעמסה הפרטנית, ולא יראו בכך סטייה מתכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת. בגין שינוי מועדי הסנכרון כאמור, ישלם מנהל המערכת ליצרן בהתאם להצעות המחיר של היצרן כמפורט [[באמת מידה 91]] [[91|ובטופס 2 לאמת המידה]], לפי העניין.
: (ד) '''שינוי הספק'''
:: קצב שינוי הספק יחידת הייצור יעשה בהתאם לנתוני היחידה כפי שיקבעו בבדיקות הקבלה ובהתאם לתכנית ההעמסה הפרטנית, ובמצבים חריגים לפי הנחיית מנהל המערכת.
: (ה) '''מצבים חריגים'''
:: במצבים חריגים במערכת החשמל יפעיל היצרן את יחידת הייצור בהתאם להנחיות מנהל המערכת והכול כמפורט [[באמת מידה 124]].

@ 72. (תיקון: 31.7.09, 19.2.18, 12.2.25, 4.8.25; תשע&quot;ח, תשפ&quot;ה-17, תשפ&quot;ו-7) : '''הפרמטרים בבדיקות קבלה לפעילות יחידת ייצור'''
: (א) '''הגדרות'''
:: באמות מידה 72 עד 74 -
::- &quot;בדיקות ליחידת ייצור&quot; - בדיקות הפעלה עצמיות, בדיקות קבלה לפני הפעלה מסחרית ובדיקות קבלה של בעל רישיון ייצור;
::- &quot;בדיקות הפעלה עצמיות&quot; - בדיקות שבעל רישיון ייצור מותנה מבצע החל במועד הסנכרון הראשוני של יחידת הייצור לרשת החשמל;
::- &quot;בדיקות קבלה לפני הפעלה מסחרית&quot; - בדיקות שמנהל המערכת מבצע ליחידת ייצור לקראת הפעלה מסחרית;
::- &quot;בדיקות קבלה של בעל רישיון ייצור&quot; - בדיקות שמנהל המערכת מבצע לאחר תקלה, תחזוקה או שינוי מהותי של יחידת ייצור.
: (ב) '''הפרמטרים התפעוליים שייבחנו בבדיקות הקבלה לפני הפעלה מסחרית'''
:: (1) מנהל המערכת יבצע בדיקות קבלה לפני הפעלה מסחרית של מיתקנים המחוברים למתח עליון או למתח על פי הפרמטרים התפעוליים והחשמליים ביחס לכל טכנולוגיה כמפורט בנספחים א' ו-ב' לאמת מידה זו.
:: (2) מנהל המערכת יבצע בדיקות נוספות על אלה האמורות בסעיף קטן (1), אם הן נדרשות לצורך תפעול יחידת הייצור או לצורך קביעת התעריף לבעל הרישיון, ובלבד שהבדיקות הנוספות נקבעו מראש בהסכם תיאום טכני בין היצרן למנהל המערכת.
:: (3) נקבעה ברישיון מגבלה להזרמת אנרגיה בהיקף נמוך מן ההספק המותקן של המיתקן, יבצע מנהל המערכת את הבדיקות האמורות בסעיף זה, ביחס להספק המרבי של המיתקן.

@ (תיקון: תשפ&quot;ה-17, תשפ&quot;ו-7) : {{ממורכז|'''נספח א': פרמטרים תפעוליים לבדיקות קבלה'''}}
: {| width=&quot;100%&quot;
! טכנולוגיה !! סוגי הבדיקות
|-
| קונבנציונלי/קוגנרציה ||
: הספק מרבי ומזערי רציף.
: שיעור צריכת הדלק (ערך HR, נצילות היחידה) המרבי בעומס מלא ובעומסים חלקיים.
: שיעור צריכת הדלק בהתנעה עד לעומס מינימום במונחי MMBTU/per start בהתאם לסוגי התנעה - קרה מאוד, קרה, פושרת וחמה, כהגדרתם [[באמת מידה 85]].
: צריכה עצמית/איבודים ברמות עומס שונות.
: השפעת טמפרטורה על ההספק.
: קצב שינויי הספק.
: שמירה על יציבות בהספקים שונים.
: משך זמן התנעה (קרה מאוד, קרה, פושרת וחמה, כהגדרתם [[באמת מידה 85 (עמידה בפרמטרים תפעוליים)]]) ומשך הכיבוי.
: משך זמן עד לסנכרון לרשת, זמן הגעה לעומס מזערי ולעומס מלא.
: הפעלה רציפה של מיתקן ייצור בהספק מזערי.
: הפעלה רציפה של מיתקן ייצור בהספק מרבי.
: פרקי זמן מזעריים להפעלה מחודשת.
: בדיקת LOAD REJECTION - בדיקת יציבות היחידה במקרה של התנתקות מהרשת והמשך הפעלה רק על אספקות בית.
: פרקי זמן מזעריים לפני הפעלה מחודשת בעקבות הפסקת המיתקן כתוצאה מבעיות רשת.
: תהליך הדממה בטוחה (תוך שימוש בדלק עיקרי ומשני).
: בדיקות אמינות.
: בדיקות מעבר מדלק עיקרי לדלק משני וחזרה.
: התנעה והפעלה באמצעות דלק משני.
: בדיקות תקשורת.
: בדיקות יכולת הפעלה מרחוק באמצעות מערכת LFC ליחידות מעל 100 מגוו&quot;ט.
: בדיקות התנעה שחורה.
: בדיקת מערכת Turning Gear.
: ביצוע בדיקת שינוי הספק עיוור.
: בדיקות תגובה לתדר.
: בדיקת יכולת גנרטור - בדיקות הפעלה במקדם הספק שונה.
: משטרי הפעלה ובקרה שונים (הספק ראקטיבי, מקדם הספק ובקרת מתח).
|-
| אגירה שאובה ||
: הספק מרבי ומזערי רציף (השפעת גובה המים במאגר העליון).
: צריכה עצמית/איבודים והמינימום ברמות עומס שונות.
: קצב שינוי העמסת יחידות ייצור (עלייה/ירידה) להספק מרבי ברמות עומס שונות.
: שמירה על יציבות בהספקים שונים.
: משך זמן התנעה וכיבוי.
: משך זמן סנכרון לרשת.
: משך זמן מעבר בין מצבי עבודה שונים בהתאם לדיאגרמת המצבים 6.8–1(א) [[https://pua.gov.il/decisions/documents/2602.pdf|בהחלטה 2 מישיבה 279]] המפורסמת באתר הרשות.
: עמידה בפרמטרים התפעוליים בהתאם לטבלה 6.8–1(ב) וללוח 6.8–2 [[https://pua.gov.il/decisions/documents/2602.pdf|בהחלטה 2 מישיבה 279]] המפורסמת באתר הרשות.
: משך זמן הפעלה מזערי (במשך כמה שעות היחידה יכולה לעבוד בעומס מזערי רציף).
: משך זמן הפעלה מרבי בייצור ובשאיבה (במשך כמה שעות היחידה יכולה לעבוד בעומס מרבי רציף).
: פרק זמן מזערי לפני הפעלה מחודשת בהתאם למספר שעות הפעלה שהיחידה פעלה טרם כיבוייה.
: בדיקת שינוי הספק עיוור.
: בדיקות תגובה לתדר.
: בדיקות תקשורת.
: בדיקות יכולת הפעלה מרחוק באמצעות מערכת LFC.
: בדיקות יכולת הפעלה ושליטה מרחוק (חדר פיקוד במנהל המערכת).
: בדיקות יכולת גנרטור - בדיקות הפעלה במקדמי הספק שונים.
: משטרי הפעלה ובקרה שונים (הספק ראקטיבי, מקדם הספק ובקרת מתח).
: בדיקת LOAD REJECTION - בדיקת יציבות היחידה במקרה של התנתקות מהרשת והמשך הפעלה רק על אספקות בית.
: בדיקת אמינות.
|-
| תרמו סולאר ||
: מדידת הספק מרבי ומזערי של מיתקן הייצור לפי תנאי הסביבה והתאמת המיתקן ליכולת המוצהרת.
: הספק מרבי ומזערי רציף (לפי תנאי הסביבה).
: יכולת הפעלה בגז טבעי (עם חום שמש ובלא חום שמש).
: שיעור צריכת הדלק (ערך HR, נצילות היחידה) למדרגות בעומס מלא ובעומסים חלקיים.
: צריכה עצמית/איבודים והמינימום ברמות עומס שונות.
: קצב שינוי הספק ושמירה על יציבות בהספקים שונים.
: משך זמן התנעה (קרה, פושרת וחמה) וכיבוי בעת הפעלה בגז.
: משך זמן התנעה (קרה, פושרת וחמה) וכיבוי בלא הפעלה בגז.
: משך זמן סנכרון לרשת.
: משך זמן הפעלה מזערי.
: משך זמן הפעלה מרבי.
: שינוי הספק עיוור.
: תגובה לתדר.
: פרק זמן מזערי לפני הפעלה מחודשת.
: בדיקות תקשורת.
: בדיקת יכולת גנרטור - בדיקות הפעלה במקדם הספק שונה.
: בדיקות יכולת הפעלה מרחוק באמצעות מערכת LFC.
: יכולת הפעלה עם מערכת אגירת אנרגיה.
: בדיקת LOAD REJECTION - בדיקת יציבות היחידה במקרה של התנתקות מהרשת והמשך הפעלה רק על אספקות בית.
: משטרי הפעלה ובקרה שונים (הספק ראקטיבי, מקדם הספק ובקרת מתח).
: מניעת עבודה במצב אי-חשמלי.
: בדיקת אמינות.
|-
| פוטו-וולטאי ||
: מדידת הספק מרבי ומזערי של מיתקן הייצור (לפי תנאי הסביבה) והתאמת המיתקן ליכולת המוצהרת.
: יכולת ויסות ושינויי הספק ושמירה על יציבות בהספקים שונים.
: בדיקות תקשורת.
: משטרי הפעלה ובקרה שונים (הספק ראקטיבי, מקדם הספק ובקרת מתח).
: ניתוק המיתקן במצב אי-חשמלי.
: בדיקת תגובה לשינויי תדר ומתח.
: מניעת התחברות בהתאם לדרישת מנהל המערכת.
: בדיקת LOAD REJECTION - בדיקת יציבות היחידה במקרה של התנתקות מהרשת והמשך הפעלה רק על אספקות בית.
: בדיקת אמינות
|-
| רוח ||
: טרם נקבע
|-
| אגירה ||
: טרם נקבע
|}

@ : {{ממורכז|'''נספח ב': פרמטרים חשמליים בדיקות קבלה'''}}
: {| width=&quot;100%&quot;
|
: בדיקות של ווסת המתח.
: תגובת ווסת המתח לשינויים (כיול סטטי ודינמי).
: כיול מודול PSS (סטטי ודינמי).
: מצבי עבודה של ווסת המתח CONTROL/VAR CONTROL/VOLTAGE POWER FACTOR.
: יציבות של מערך הגנות הגנרטור והשנאי Stability test or Short circuit test.
: סדר כיוון פאזות לפני חיבור היחידה לרשת.
: בדיקת תגובת היחידה לשינויי תדר Frequency Response.
: העמסת יחידה ובדיקת עמידה בהתאם לעקום P-Q של הגנרטור.
: תפקוד מערכת AVR.
|}

@ 73. (תיקון: 17.3.09, 19.2.18; תשע&quot;ח) : '''ביצוע בדיקות קבלה ליחידת ייצור'''
: (א) '''הסכם תיאום טכני'''
:: אופן הביצוע של בדיקות קבלה שמנהל המערכת מבצע ייקבע בהסכם תיאום טכני כמשמעותו [[באמת מידה 35לא]].
: (ב) '''בדיקות הפעלה עצמיות'''
:: (1) לצורך בדיקות הפעלה עצמיות, יעביר בעל רישיון ייצור מותנה למנהל המערכת תכניות ייצור ותכניות זמינות בהתאם לאמור בסעיף (ה).
:: (2) בעל רישיון ייצור מותנה רשאי להפסיק את בדיקות ההפעלה העצמיות, לאחר שמסר על כך הודעה מראש למנהל המערכת בהתאם למועדים הקבועים להגשת תכניות ייצור יומיות [[באמת מידה 91]], ובהתאם להסכם התיאום הטכני.
:: (3) בעל רישיון ייצור מותנה המוגבל בהזרמת אנרגיה לרשת רשאי לבצע בדיקות הפעלה עצמאיות לגבי ההספק המרבי של המיתקן.
: (ג) '''בדיקות קבלה לפני הפעלה מסחרית'''
:: (1) בדיקות לפני הפעלה מסחרית יחלו לאחר השלמת בדיקות ההפעלה העצמיות. מנהל המערכת רשאי לאשר לבצע חלק מהן במקביל לבדיקות העצמיות.
:: (2) אישר מנהל המערכת את עמידת בעל רישיון ייצור מותנה בבדיקות קבלה, לפני הפעלה מסחרית, יעביר מנהל המערכת לרשות ולמנהל מינהל החשמל את ממצאי הבדיקות ותוצאותיהם, בצירוף נימוקים לגבי כל יחידת ייצור שנבדקה, בתוך 7 ימים ממועד קבלת מלוא הנתונים הנוגעים לבדיקות מבעל הרישיון.
:: (3) עמידה בכל מבחני הקבלה היא תנאי לקבלת רישיון ייצור.
:: (4) לא אישר מנהל המערכת את עמידת בעל רישיון מותנה בבדיקות הקבלה לפני הפעלה מסחרית, יפרט מנהל המערכת לבעל הרישיון, בתוך 7 ימים ממועד קבלת מלוא הנתונים הנוגעים לבדיקות מבעל הרישיון, את הסיבות לאי-העמידה בבדיקות הקבלה, את הליקויים הנדרשים לתיקון ואת הבדיקות החוזרות הנדרשות לצורך עמידה במבחני הקבלה.
:: (5) מנהל המערכת ובעל הרישיון רשאים, לפני ביצוע הבדיקות, למנות מהנדס שיוסכם ביניהם לצורך הכרעה בכל מחלוקת טכנית שתתגלע במהלך הבדיקות.
:: (6) המהנדס ישתתף בבדיקות שלגביהן מונה, בכפוף לאמור בהסכם התיאום הטכני; בסיומן יעביר המהנדס למנהל המערכת ולבעל הרישיון את ממצאיו ומסקנותיו על תהליך הבדיקות ועל עמידת היצרן בהן.
:: (7) מנהל המערכת ובעל הרישיון ישלמו את שכרו של המהנדס, בחלוקה שווה ביניהם.
: (ד) '''בדיקות קבלה של בעל רישיון ייצור'''
:: (1) לאחר תקלה, תחזוקה או שינוי מהותי במיתקן יאפשר מנהל המערכת לבעל רישיון הייצור לבחור בין כניסה מיידית להפעלה מסחרית לבין ביצוע בדיקות קבלה לפני הכניסה להפעלה מסחרית. בחר בעל הרישיון בכניסה מיידית להפעלה מסחרית, יחולו עליו ממועד זה כל חובותיו בהתאם לרישיון.
:: (2) בחר בעל רישיון לבצע בדיקות קבלה לפני הכניסה להפעלה מסחרית, יתאם עם מנהל המערכת את הבדיקות שיש לבצע במיתקן ואת משך תקופת הבדיקות.
:: (3) במשך תקופת בדיקות קבלה של בעל רישיון ייצור, יראה מנהל המערכת את מיתקן הייצור כלא זמין.
:: (4) אין באמור בסעיף זה כדי לגרוע מסמכויותיו של מנהל המערכת לפי [[אמת מידה 84]].
: (ה) '''תיאומים והכנות לבדיקות ליחידת ייצור'''
:: (1) החל במועד הסנכרון הראשוני, בעל רישיון ייצור מותנה יגיש למנהל המערכת, בכל יום, תכנית יומית ליכולת זמינות של יחידת הייצור וכן תכנית יומית לייצור במסגרת בדיקות הקבלה. התכניות יוגשו בהתאם לשעות ולטפסים הקבועים [[באמת מידה 91]], ובהתאם להסכם התיאום הטכני. מנהל המערכת ימסור ליצרן את תכנית הבדיקות שאישר, בהתאם למועדים הקבועים [[באמת מידה 94]] ובהתאם להסכם התיאום הטכני.
:: (2) לא הגיש בעל רישיון הייצור המותנה את התכנית בהתאם לקבוע בסעיף קטן (1), לא ישלם לו מנהל המערכת את תעריף בדיקות הקבלה בעד האנרגיה שהוזרמה לרשת.

@ 74. (תיקון: 31.7.09, 19.2.18; תשע&quot;ח) : '''תעריף להזרמת אנרגיה בבדיקות קבלה'''
: (א) '''תעריף להזרמת אנרגיה בבדיקות הקבלה'''
:: (1) התעריף בעד אנרגיה שבעל רישיון ייצור מותנה מזרים לרשת בתקופת בדיקות ליחידת ייצור יחושב בהתאם לקבוע בלוח תעריפים 6.24–1. התעריף ישולם לפי כמות האנרגיה הנמדדת במונה הייצור במשך תקופת בדיקות ליחידת ייצור עד להשלמתן בהצלחה.
:: (2) על אף האמור בסעיף קטן (1), בעל רישיון ייצור מותנה בטכנולוגיה של אנרגיה מתחדשת שאינה משתמשת בדלק, לא יהיה זכאי לתעריף הקבוע בסעיף קטן (1) בעד האנרגיה המוזרמת בבדיקות ליחידת ייצור.
: (ב) '''עריכת חשבון בעד האנרגיה המוזרמת לרשת בבדיקות הקבלה'''
:: (1) מנהל המערכת יערוך ויגיש לבעל רישיון, בתוך 20 ימים מסוף כל חודש, המלצה לחשבון לתשלום לבעל הרישיון בעד הזרמת אנרגיה לרשת לבדיקות שמנהל המערכת מבצע.
:: (2) בעל הרישיון יגיש למנהל המערכת את החשבון ומנהל המערכת ישלם את סכום החשבון בתוך 11 ימים.

@ 75. (תיקון: 31.7.09; תשע&quot;ח) : (((בוטלה).))

@ 75א. (תיקון: 23.9.19, 25.11.20, 13.12.23; תש&quot;ף-28, תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;ד-27) : '''ביצוע בדיקות ליחידת ייצור בגז טבעי המחוברת לרשת חלוקת החשמל'''
: (א) '''הגדרות'''
:: באמות מידה 75א עד 75ג -
::- &quot;בדיקות ליחידת ייצור&quot; - בדיקות הפעלה עצמיות או בדיקות קבלה לפני הפעלה מסחרית;
::- &quot;בדיקות הפעלה עצמיות&quot; - בדיקות שמבצע בעל המיתקן באופן עצמי לאחר סנכרון יחידת הייצור לרשת ולפני בדיקות קבלה להפעלה מסחרית;
::- &quot;חיבור&quot; - חיבור חדש של יחידת ייצור;
::- &quot;יחידת ייצור&quot; - יחידת ייצור המייצרת חשמל באמצעות גז טבעי המחוברת לרשת החלוקה או המשולבת במקום צרכנות המחובר לרשת הולכה;
::- &quot;מבקש&quot; - מבקש חיבור של יחידת ייצור או מבקש שילוב של יחידת ייצור, לפי העניין, לרבות מבקש שילוב יחידת ייצור המבקש לשלב יחידת ייצור לצורך צריכה עצמית והוצאת אנרגיה לרשת ההולכה;
::- &quot;ספק שירות חיוני&quot; - לעניין מבקש חיבור של יחידת ייצור המחוברת לרשת החלוקה - המחלק, ולעניין מבקש שילוב של יחידת ייצור לצורך צריכה עצמית והוצאת אנרגיה לרשת ההולכה - מנהל המערכת;
::- &quot;שילוב&quot; - חיבור של יחידת ייצור לרשת החשמל הפנימית במקום צרכנות קיים או בבניין בהקמה שטרם נרשם לגביו צרכן פלוני בפנקסי ספק שירות חיוני לצורך צריכה עצמית והוצאת אנרגיה לרשת החלוקה.
: (ב) '''בדיקות הפעלה עצמיות'''
:: (1) בדיקות הפעלה עצמיות יחלו לאחר סנכרון המיתקן לרשת כאמור [[באמת מידה 35כ4(ה)]].
:: (2) בתקופת בדיקות הפעלה עצמיות יגיש המבקש לספק שירות חיוני, בכל יום, בעבור יום המוחרת, תכנית יומית ליכולת זמינות של יחידת הייצור וכן תכנית ייצור מתוכננת במסגרת בדיקות הפעלה עצמיות; התכנית תוגש לספק שירות חיוני בכל יום עד השעה 10:00 בבוקר; בימי חמישי וביום חול שחל יום לפני ערב חג, יעביר המבקש את התכנית בעבור יום המ((&lt;s&gt;ו&lt;/s&gt;))חרת ובעבור שאר הימים עד ליום החול הבא.
:: (3) ספק שירות חיוני ימסור למבקש את תכנית ההעמסה המאושרת על ידו לבדיקות ההפעלה העצמיות בהתאם לאמור [[באמת מידה 94]].
:: (4) אם לא הגיש המבקש את התכנית בהתאם לאמור בסעיף קטן (2), לא ישלם ספק שירות חיוני למבקש את התעריף לפי [[סעיף (א) באמת מידה 75ג]] בעד האנרגיה שהוזרמה לרשת.
:: (5) המבקש יעדכן את תכנית הייצור שהגיש לספק שירות חיוני עקב תקלה או כל סיבה אחרת.
:: (6) מבקש אשר ספק השירות החיוני אישר שילוב של יחידת הייצור שלו בהגבלה של הזרמת אנרגיה לרשת, לפי [[סעיף (ט)(3)(ב) לאמת מידה 35כ2]] או לפי [[סעיף (ד)(5) לאמת מידה 35כו6]], לפי העניין, רשאי לבדוק את יחידת הייצור שלו בעומס מלא, ואולם אינו רשאי להזרים אנרגיה לרשת מעבר להגבלה שנקבעה בתשובת ספק השירות החיוני.
: (ג) '''בדיקות קבלה להפעלה מסחרית'''
:: (1) ספק שירות חיוני יבצע בדיקות קבלה להפעלה מסחרית ביחידת ייצור, רק לאחר קבלת הודעה מהמבקש על סיום בדיקות ההפעלה העצמיות.
:: (2) אופן ביצוע בדיקות הקבלה להפעלה מסחרית ייקבע בהסכם הרכישה כאמור [[בסעיף (ו) לאמת מידה 35כ3]], ואולם למבקש שיחידת הייצור שלו משולבת במקום צרכנות במתח עליון, אופן ביצוע בדיקות להפעלה מסחרית ייקבע בהסכם כאמור [[בסעיף (ו) לאמת מידה 35כו6]].
:: (3) בתקופה שבה מבוצעות בדיקות הקבלה ביחידת ייצור, בכל יום, עד השעה 10:00 בבוקר, יגיש המבקש לספק שירות חיוני תכנית זמינות של יחידת הייצור; ביום חמישי וביום חול שחל יום לפני ערב חג, יעביר המבקש את התכנית בעבור יום המ((&lt;s&gt;ו&lt;/s&gt;))חרת ובעבור שאר הימים עד ליום החול הבא.
:: (4) ספק שירות חיוני ימסור למבקש את תכנית ההעמסה המאושרת על ידו לבדיקות היומיות להפעלה מסחרית, וזאת בהתאם למועדים הקבועים [[בסעיף (א) לאמת מידה 94]].
:: (5) עמד המבקש בבדיקות הקבלה להפעלה מסחרית שביצע ספק שירות חיוני, יעביר ספק שירות חיוני למבקש ולרשות את ממצאי הבדיקה ותוצאתה, בצירוף אישור להפעלה מסחרית.
:: (6) לא עמד המבקש בבדיקות הקבלה להפעלה מסחרית, יפרט ספק שירות חיוני למבקש, בתוך שבעה ימי עבודה, את הסיבות לאי-העמידה בבדיקה, את הליקויים הנדרשים לתיקון ואת הבדיקות שנדרש המבקש לבצע מחדש לצורך עמידה בבדיקות הקבלה, ויתאם עם המבקש מועד חדש לביצוע הבדיקות הנדרשות.

@ 75ב. (תיקון: 23.9.19, 25.11.20; תש&quot;ף-28, תשפ&quot;א-6) : '''הפרמטרים בבדיקות קבלה לפני הפעלה מסחרית ליחידת ייצור בגז טבעי המחוברת לרשת חלוקת החשמל'''
: (א) '''הפרמטרים התפעוליים שייבחנו בבדיקות הקבלה לפני הפעלה מסחרית'''
:: (1) ספק שירות חיוני יבצע בדיקות קבלה לפני הפעלה מסחרית ליחידת ייצור לפי הפרמטרים התפעוליים והחשמליים כמפורט בנספח לאמת מידה זו.
:: (2) ספק שירות חיוני יבצע בדיקות נוספות על אלה האמורות בנספח אם הן נדרשות לצורך תפעול יחידת הייצור, ובלבד שהבדיקות הנוספות נקבעו מראש בהסכם הרכישה כקבוע [[בסעיף (ו) לאמת מידה 35כ3]] בין המבקש לספק שירות חיוני, או שהן נקבעו מראש בהסכם התיאום הטכני כקבוע [[בסעיף (ו) לאמת מידה 35כו6]] אם המבקש הוא יצרן שיחידת הייצור שלו משולבת במקום צרכנות במתח עליון.

@ : {{ממורכז|'''נספח - פרמטרים תפעוליים לבדיקות קבלה'''}}
: {| width=&quot;100%&quot;
! טכנולוגיה !! סוגי הבדיקות
|-
| יחידת ייצור ||
: הספק מותקן והספק מינימלי רציף
: קצב שינויי הספק
: שמירה על יציבות בהספקים שונים
: משך זמן עד לסנכרון לרשת, זמן הגעה לעומס מינימלי ולעומס מלא
: הפעלה רציפה של מיתקן ייצור בהספק מינימלי
: הפעלה רציפה של מיתקן ייצור בהספק מקסימלי
: בדיקות אמינות בדיקת נצילות*
: בדיקות של תגובה לשינוי תדר
|}
: {{מוקטן|* המבקש רשאי לדווח על נצילות המיתקן על פי התחייבות ספק הציוד חלף עריכת בדיקת נצילות.}}

@ 75ג. (תיקון: 23.9.19, 25.11.20; תש&quot;ף-28, תשפ&quot;א-6) : '''תעריף בעד הזרמת אנרגיה בבדיקות ליחידת ייצור בגז טבעי המחוברת לרשת חלוקת החשמל'''
: (א) '''תעריף בעד הזרמת אנרגיה בבדיקות ליחידת ייצור'''
:: (1) ספק שירות חיוני ישלם למבקש בעד האנרגיה המיוצרת במהלך בדיקות ליחידת ייצור, לפי מדידה בהדקי הגנרטור, את התעריף הקבוע בלוח תעריפים 6.24–3.
:: (2) ספק השירות החיוני יגבה מהצרכן תעריף בעד צריכת החשמל, בהתאם לפער בין האנרגיה המיוצרת בהדקי הגנרטור לבין האנרגיה שהוזרמה לרשת החשמל, כקבוע [[סימן ב לפרק ב|בסימן ב' &quot;חשבונות ותשלומים&quot; לפרק ב' &quot;צריכת חשמל&quot;]].
: (ב) '''עריכת חשבון בעבור האנרגיה המיוצרת בבדיקות ליחידת ייצור'''
:: (1) בעבור כל חודש שבו בוצעו בדיקות ליחידת ייצור, ספק שירות חיוני יערוך ויגיש למבקש או ליצרן, לפי העניין, עד ה-20 בחודש העוקב, המלצה לחשבון לתשלום בעד האנרגיה המיוצרת לצורך בדיקות ליחידת הייצור.
:: (2) ספק שירות חיוני ישלם למבקש או ליצרן, לפי העניין, בתוך 20 ימים קלנדריים מהמועד שבו התקבל חשבון לתשלום שהמציא לו המבקש או היצרן, את התשלום בעד האנרגיה המיוצרת במסגרת בדיקות קבלה ליחידת ייצור.

@ 76. (תיקון: 31.7.09, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''פיצוי בגין אי חיבור יצרן לרשת ההולכה'''
: (א) '''פיצוי היצרן בגין דחיית בדיקות הקבלה בשל אי חיבור'''
:: בשל איחור של מנהל המערכת בחיבורו של יצרן, בשל מעשה או מחדל של ספק שירות חיוני, ולמעט במקרים שנגרמו בשל מעשה או מחדל של היצרן, לרשת החשמל לרבות אי עמידת ספק השירות החיוני במועדים שייקבעו לחיבור זה באמות המידה, ישלם מנהל המערכת ליצרן, תשלום בהתאם לחישוב המפורט להלן:
:: (1) ליצרן שאינו באנרגיה מתחדשת:
::: (א) בגין תקופה של עד שלושה חודשי איחור: סך כל היכולת זמינה של מתקן היצרן בתקופה זו כפול התעריף בגין יכולת זמינה קבועה שבלוח תעריף 6.5–1.
::: (ב) סכום זה ינוכה מהתשלומים בגין יכולת זמינה בסוף תקופת עסקת הרכישה בהתאם לתקופת העיכוב.
::: (ג) בגין איחור בתקופה שמעבר לשלושה חודשים יחול האמור [[באמת מידה 141(א)]] ותיבחן האפשרות לבצע שימוש בגז, ששולם עבורו בעבור תקופת האיחור, במתקנים אחרים.
:: (2) ליצרן באנרגיה מתחדשת:
::: (א) בגין התקופה של עד שלושה חודשי איחור: בהתאם לתעריף ליצרן בתקופת בדיקות קבלה.
::: (ב) ליצרן באנרגיה מתחדשת: בגין איחור בתקופה שמעבר לשלושה חודשי איחור כאמור בהתאם למופיע באישור התעריפי שלו.
:: (3) הרשות תבחן את התעריף האמור באמת מידה זו בהתאם לתנאי עסקאות הגז ולפרמטרים אחרים רלבנטיים מעת לעת.
: (ב) '''שיפוי ספק שירות חיוני רשת למנהל המערכת'''
:: (1) אם האיחור המזכה בפיצוי לפי סעיף (א) נגרם בעקבות מעשה או מחדל של ספק שירות חיוני רשת, ישפה ספק השירות החיוני רשת את מנהל המערכת בשל חלקו בפיצוי ששולם ליצרן עקב הנזק שנגרם בעקבות המעשה או המחדל שלו.
:: (2) גובה השיפוי כאמור ייקבע על ידי מנהל המערכת, וספק השירות החיוני רשת ישלם את הסכום שנקבע בתוך 30 ימי עבודה מיום העברת דרישת התשלום על ידי מנהל המערכת.
:: (3) דרישת התשלום תכיל פירוט ונימוק על אודות השיפוי שנדרש.
:: (4) מחלוקות בגין החובה וגובה השיפוי לא יהיו עילה לעיכוב התשלום.

@ 77. (תיקון: 31.7.09, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''שמירה ומסירת נתונים'''
: (א) '''חובת סש&quot;ח ומנהל המערכת למסירת ולשמירת הנתונים'''
:: (1) ספק השירות החיוני רשת ומנהל המערכת ישמרו נתוני קריאת מונים, חשבונות, תכניות מטעם היצרן, תכניות מטעם המספק, תכניות העמסת אנרגיה וכל נתון כלכלי שעמד בבסיסם לתקופה שלא תפחת מ-7 שנים.
:: (2) ספק השירות החיוני רשת ומנהל המערכת, לפי העניין, ימסרו נתונים, המתייחסים למבקש הנתונים בלבד, לפי בקשת יצרן, מספק (לגבי צרכניו) או צרכן, בכפוף להוראות כל דין והכול עד לא יאוחר משלושים ימים ממועד הפניה.
:: (3) ספק השירות החיוני רשת ומנהל המערכת, לפי העניין, ימסרו לרשות נתונים המתייחסים ליצרנים, למספקים או לצרכנים, בכפוף להוראות כל דין והכול עד לא יאוחר משלושים ימים ממועד הפניה.

@ 78. (תיקון: 31.7.09) : '''דיווחים לרשות'''
: (א) '''מועדי ואופן הדיווח'''
:: אחת לחודש יעביר מנהל המערכת לרשות נתוני סיכום לפי מתכונת שתקבע הרשות באשר להזרמת האנרגיה בפועל. בדיווח זה, תיעשה אבחנה בין אנרגיה שסופקה לצרכנים במסגרת יכולת זמינה משתנה לטובת עסקאות פרטיות, לאנרגיה שסופקה למנהל המערכת במסגרת יכולת זמינה קבועה ויכולת זמינה משתנה לטובת מנהל המערכת, ולאנרגיה שנצרכה בחצר היצרן במקרים של צרכנים הנמצאים בחצר היצרן, הכול כמצוין באמות מידה אלה.

=== סימן ב': מניה והתחשבנות ===

@ 79. (תיקון: 31.7.09) : '''תשלום קבוע'''
: (א) '''תשלום קבוע ליצרן'''
:: מנהל המערכת יגבה מן היצרן תשלום קבוע, כקבוע בלוחות תעריפים 7.8–1 ו-7.8–2, בגין עריכת ומשלוח חשבון ליצרן ועבור טיפול בתכניות הייצור והתחזוקה המוגשות על ידי היצרן למנהל המערכת.

@ 80. (תיקון: 31.7.09, 25.11.20, 14.3.22; תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;ד-2) : '''התקנת מונים ליצרן'''
: (א) '''מונים רציפים'''
:: ספק השירות החיוני רשת יתקין מונה רציף בהדקי כל מחולל ובנקודת חיבור מתקן היצרן לרשת החשמל, ולעניין תחנת משנה, יתקין גם מונה למדידת צריכה עצמית. מונים אלה יאפשרו לספק השירות החיוני רשת לבצע קריאת מונה מרחוק באמצעות תקשורת. המונים שיותקנו יהיו בטכנולוגיה המאפשרת לאגור את הנתונים באינטרוולים חצי שעתיים לתקופה שלא תפחת מארבעים יום.
: (ב) '''התקנת מונה ע&quot;י ספק השירות החיוני רשת'''
:: (1) בהתאם לבקשת היצרן יתקין ספק השירות החיוני רשת את המונה האמור במתקן הייצור בתוך לא יאוחר מ-(טרם נקבע) ימי עבודה.
:: (2) עבור התקנת המונה ישלם היצרן לספק השירות החיוני רשת תשלום כקבוע בלוח תעריפים (טרם נקבע).
:: (3) בגין איחור בהתקנת המונה ישלם ספק השירות החיוני רשת ליצרן תשלום (טרם נקבע).
: (ג) '''בדיקת וכיול המונים המותקנים במתקן הייצור'''
:: ספק שירות חיוני רשת יבדוק את המונה המותקן במתקן הייצור אחת לשנה ובמידת הצורך יכייל או יחליף את ציוד המניה המותקן במתקן בהתאם לקבוע [[באמת מידה 15]].
: (ד) '''התקנת אמצעי תקשורת לקריאת מונים מרחוק ע&quot;י ספק השירות החיוני רשת'''
:: ספק שירות חיוני רשת יתקין במקביל להתקנת המונים כאמור בסעיפים (א)-(ג) אמצעי תקשורת לקריאת המונים מרחוק, ועבור התקנתם ותפעולם ישלם היצרן לספק השירות החיוני רשת תשלום כקבוע בלוח תעריפים (טרם נקבע).

@ 81. (תיקון: 31.7.09, 25.11.20, 27.10.21; תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;ב-7) : '''קריאת מונה היצרן'''
: (א) '''קריאת מוני היצרן'''
:: ספק שירות חיוני רשת יקרא, אחת לחודש, בתחילת כל חודש ולא יאוחר מיום ה-4 לחודש, את הנתונים שנאגרו במוני היצרן בחודש הקודם, לצורך הכנת פירוט תשלומים חודשי מחייב ליצרן, ויעביר את הנתונים האמורים למנהל המערכת.
: (ב) '''קריאת מונה יומית'''
:: מנהל המערכת רשאי לדרוש מספק שירות חיוני רשת לקרוא את מוני היצרן לפי הצורך לצורך מעקב אחר עמידת היצרן בתוכניות הייצור היומיות.

@ 82. (תיקון: 31.7.09, 25.11.20, 27.10.21, 30.6.24; תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;ב-7, תשפ&quot;ג-6, תשפ&quot;ה-9) : '''עריכת פירוט התשלומים'''
: (א) '''פירוט תשלומים ליצרן'''
:: (1) מנהל המערכת יערוך וישלח אחת לחודש פירוט תשלומים מחייב ליצרן, בתוך 30 ימים מתום כל חודש; בחודש שבו חלים חגים, ימי החג לא יימנו במניין הימים לשליחת פירוט תשלומים לפי סעיף קטן זה.
:: (2) מנהל המערכת יפיק לחברה שמחזיקה ברישיון ייצור וברישיון הספקה פירוט תשלומים מחייב מאוחד שיורכב מהתקבולים המגיעים לחברה כבעלת רישיון ייצור בקיזוז התשלומים שבהם היא חייבת כבעלת רישיון הספקה.
:: (3) מנהל המערכת יפיק פירוט תשלומים מחייב מאוחד ליצרן ומספק או לשני יצרנים, המאוגדים בחברות קשורות כהגדרתן [[#1|בחוק ניירות ערך, התשכ&quot;ח-1968]], אשר הודיעו בכתב למנהל המערכת כי הן מעוניינות בפירוט תשלומים מאוחד (באמת מידה זו - חברות קשורות).
: (ב) '''תכולת פירוט תשלומים מחייב'''
:: פירוט התשלומים המחייב ליצרן מאת מנהל המערכת יכיל לפחות את הפרטים הבאים:
:: (1) כמות האנרגיה שהוזרמה לרשת על ידי היצרן בהתאם לקריאות מוני היצרן.
:: (2) תשלום קבוע כמפורט בלוחות תעריפים 7.8–1 ו-7.8–2.
:: (3) חישוב תשלומים למנהל המערכת בגין סטיות היצרן מתכנית התחזוקה השנתית, בהתאם לקבוע [[באמת מידה 88]].
:: (4) חישוב תשלומים למנהל המערכת בגין סטיות היצרן מהזמינות התפעולית האקוויוולנטית הקבועה ליצרן.
:: (5) חישוב תשלומים למנהל המערכת בגין סטיות היצרן בפרמטרים תפעוליים כמופיע [[באמת מידה 85]].
:: (6) סך התשלום ליצרן בגין העמדת יכולת זמינה קבועה ויכולת זמינה משתנה לפי שעות העמדת יכולת זמינה קבועה ושעות העמדת יכולת זמינה משתנה. תשלום כאמור יחושב בהתאם ליכולת הזמינה הקבועה והמשתנה שהועמדה לטובת מנהל המערכת על ידי היצרן בהתאם לתעריפים הקבועים באישור התעריפי של היצרן.
:: (7) סך התשלום ליצרן בגין רכישת אנרגיה במסגרת מימוש יכולת זמינה קבועה במסגרת תכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת. התשלום יחושב כמכפלת סך האנרגיה שנרכשה בתעריף האנרגיה הקבוע ליצרן באישור התעריפי. החישוב יוצג בנפרד לכל אחד מהמש&quot;בים השונים. החישוב יפרט את השעות בהן מומשה יכולת זמינה קבועה לאנרגיה.
:: (8) סך התשלום ליצרן בגין רכישת אנרגיה במסגרת מימוש יכולת זמינה משתנה במסגרת תכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת. תשלום כאמור יחושב כמכפלת סך האנרגיה שנרכשה וסופקה בתעריף הרלוונטי לפי הצעות מחיר האנרגיה החצי שעתיות שהתקבלו במסגרת תכנית היצור היומית של היצרן. החישוב יוצג בנפרד לכל מחצית שעה.
:: (9) תשלום ליצרן בגין אספקת שירותים נלווים לפי דרישת מנהל המערכת.
:: (10) תשלום למנהל המערכת בגין מתן שירותי גיבוי ושירותים נלווים ליצרן (טרם נקבע).
:: (11) תשלום בגין הגדלת או הקטנת כמות האנרגיה המתוכננת לייצור בהתאם לתכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת ולפי הנחיית מנהל המערכת בזמן אמת.
:: (12) חישוב תשלומים למנהל המערכת וליצרן לפי העניין בגין סטיית היצרן מייצור אנרגיה לפי תכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת.
:: (13) חישוב תשלומים למנהל המערכת בגין חריגות אדמיניסטרטיביות של היצרן.
:: (14) תשלומים בגין אי עמידה באמות מידה וקנסות במסגרתן.
:: (15) תשלומים נוספים שיקבעו במסגרת אמות המידה.
: (ג) '''התייחסות פירוט התשלומים המחייב ליחידת ייצור'''
:: מובהר בזה כי לגבי כל אחד מסעיפי התשלום יפרט פירוט התשלומים המחייב את הפרמטרים בחישוב לכל יחידת ייצור.
: (ד) '''תעריף לעריכת פירוט תשלומים מחייב ליצרן'''
:: מנהל המערכת יגבה מאת היצרן תעריף בגין עריכת פירוט תשלומים מחייב ליצרן בהתאם לקבוע בלוח תעריפים 7.8–1.
: (ה) '''תחולת [[פרק ב|פרק ב' של ספר אמות המידה]]'''
:: לעניין תחולת אמות המידה [[פרק ב|שבפרק ב' לספר אמות המידה]] יראו את פירוט התשלומים המחייב ליצרן כחשבון צריכה.
: (ה1) '''מועדי תקבול התשלומים'''
:: (1) מנהל המערכת ישלם ליצרן תשלום לפי פירוט התשלומים המחייב עד 5 ימים מהמועד האחרון לתשלום המספק למנהל המערכת לפי [[אמת מידה 62]], לרבות מהמועד האחרון לתשלום בהתאם להארכה שניתנה לפי [[אותה אמת מידה]]; אם במסגרת חמשת הימים האמורים יש פחות מ-3 ימי עבודה, רשאי מנהל המערכת להודיע חודש מראש לפחות, באתר האינטרנט שלו, על הארכת מספר הימים לתשלום כך שיכללו 3 ימי עבודה; לא פרסם מנהל המערכת הודעה על הארכת מספר הימים לתשלום, ישלם מנהל המערכת ליצרן עד תום חמשת הימים האמורים.
:: (2) אם פירוט התשלומים המחייב הוא לזכות חברה כאמור בסעיף (א)(2) או לזכות חברות קשורות, יראו אותן לעניין סעיף זה כיצרן.
: (ו) '''הכרעה במחלוקות'''
:: במקרה של מחלוקת בין יצרן למנהל המערכת ביחס לחשבון או לנתונים שבבסיסו, יבוא הדבר להכרעת הצוות המקצועי ברשות בתוך חודש מיום קבלת התייחסות מנהל המערכת להערות היצרן וקבלת מלוא הנתונים הנדרשים לקבלת ההחלטה. בכל מקרה, מחלוקת בשל סכום החשבון השוטף לא תהיה עילה לעיכוב שליחת פירוט התשלומים המחייב או לעיכוב התשלום; הפרשים שייווצרו לאחר בחינת השגות היצרן על סכום החשבון השוטף יבוטאו בפירוט התשלומים המחייב העוקב, בדרך של ניכוי או תוספת תשלום, לפי העניין, בתוספת ריבית פיגורים.

=== סימן ג': משטר הפעלה ===

@ 83. (תיקון: 31.7.09, 25.11.20; תש&quot;ף-5, תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;ד-25) : (((בוטלה).))

@ 84. (תיקון: 31.7.09, 13.5.19, 1.2.21, 19.5.25; תש&quot;ף-6, תשפ&quot;א-25, תשפ&quot;ה-30) : '''עמידה בדרישות אמינות'''
: (א) '''הגדרות'''
:: באמת מידה זו:
::- &quot;הפסקה מאולצת&quot; - כל אחת מאלה:
::: (1) הפסקה חלקית או מלאה של הייצור ביחידת הייצור שלא בהתאם לתכנית ההעמסה הפרטנית או הנחיית מנהל המערכת בזמן אמת, לרבות הפסקה הנגרמת בגלל אי עמידה בהוראות רישיון הייצור שלא נגרמה כתוצאה מאחד או יותר מן המקרים המנויים [[באמות מידה 130–137]] או בגלל רשת החשמל;
::: (2) כשלון בהתנעת יחידת ייצור שהייתה מתוכננת לפעול על פי תכנית ההעמסה הפרטנית, שלא נגרמה כתוצאה מאחד או יותר מן המקרים המנויים [[באמות מידה 130–137]] או בגלל רשת החשמל;
::- &quot;כישלון בהתנעה&quot; - כל מצב שבו משך הזמן לסנכרון היחידה לרשת עולה ב-50% או ב-10 דקות על הזמן שנקבע לסוג ההתנעה ולסוג היחידה [[באמת מידה 85]], לפי המאוחר מביניהם.
: (ב) '''עמידה בדרישות אמינות'''
:: היצרן יפעיל את המתקן תוך עמידה בכל דרישות האמינות הקבועות ברישיונו ובאמות המידה.
: (ג) '''מספר הפסקות מאולצות'''
:: (1) מספר ההפסקות המאולצות של כל יחידת ייצור (כולל הפסקות חלקיות) לא יעלה על 7 הפסקות בשנה, אלא אם כן נקבע בנספח א' לאמת מידה זו מספר אחר של הפסקות מאולצות מותרות בשנה.
:: (2) למרות האמור בסעיף קטן (1) בשנת הפעילות הראשונה של המתקן מספר ההפסקות המאולצות של כל יחידת ייצור (כולל הפסקות חלקיות) לא יעלה על 20 הפסקות בשנה, אלא אם כן נקבע בנספח א' לאמת מידה זו מספר אחר של הפסקות מאולצות מותרות בשנה.
:: (2א) לא ניתן להעביר הפסקות מאולצות שלא נוצלו בשנה מסוימת לניצול בשנים עוקבות.
:: (3) במקרה בו חלו הפסקות מאולצות סמוכות הכוללת שתי הפסקות ביממה או בפרק זמן קצר יותר, למנהל המערכת תהיה סמכות לדרוש מהיצרן לבצע בדיקות קבלה ביחידה בה אירעו ההפסקות המאולצות.
: (ד) '''ביצוע בדיקות קבלה בגין חריגה מדרישות האמינות'''
:: בגין כל הפסקה מאולצת (כולל הפסקות חלקיות) מעבר למספר ההפסקות המוגדרות בסעיף (ב) יחויב היצרן בביצוע בדיקות קבלה שתמשכנה בין 12 ל-24 שעות לכל יחידה, שבמהלכן לא יהיה היצרן זכאי לתשלום בגין יכולת זמינה אלא לתעריף עבור בדיקות קבלה למשך תקופת בדיקות הקבלה שלא תפחת מ-12 שעות ולא תעלה על 24 שעות, אלא אם היצרן לא סיים את בדיקות הקבלה בהצלחה בפרק זמן זה ונדרש להארכת משך ביצוען.
: (ה) '''תחולת אמת המידה על יצרנים'''
:: למען הסר ספק מובהר בזה כי אמת מידה זו חלה על כל סוגי המתקנים המחוברים לרשת ההולכה ובכלל זה מתקנים קונוונציונאליים, מתקני קוגנרציה, מיתקני אגירה ומתקני אנרגיה מתחדשת.

@ (תיקון: תשפ&quot;א-25) : {{ממורכז|'''נספח א' [[לאמת מידה 84]] - הפסקות מאולצות מותרות בשנה לפי יחידת ייצור}}
: {| width=&quot;100%&quot;
! יחידת ייצור !! מס' הפסקות מאולצות המותרות בשנה
|-
| יחידה במחזור משולב 34 באתר אלון תבור || 54
|-
| טורבינת גז - רמת חובב 1 || 9
|-
| טורבינת גז - רמת חובב 2 || 15
|-
| יחידה במחזור משולב - רמת חובב 3 ו-5 {{ש}} ויחידה במחזור משולב 4 ו-5 || 108 לכל היחידות במצטבר
|-
| טורבינת גז - רמת חובב 6 || 11
|-
| טורבינת גז - רמת חובב 7 || 9
|-
| יחידה במחזור משולב - רמת חובב 8 ו-9 || 54 לכל היחידות במצטבר
|}

@ 85. (תיקון: 31.7.09, 15.5.17; תשפ&quot;ה-30) : '''עמידה בפרמטרים תפעוליים'''
:: באמת מידה זו:
::- &quot;סטייה מפרמטר תפעולי&quot; - כל אחת מאלה:
::: למתקן ייצור מחזור משולב:
::: (1) חריגה מזמני הגעה לעומס מלא ומזמני הגעה לסנכרון כמפורט בטבלה שלהלן:
:::: {| style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;
! סוג התנעה !! משך הפסקת היחידה טרם ההתנעה !! משך זמן עד עומס מלא בדקות !! משך זמן עד סנכרון בדקות
|-
| קרה מאד || מעל 96 שעות || 250 || 180
|-
| קרה || 28–96 שעות || 220 || 150
|-
| פושרת || 12–48 שעות || 100 || 85
|-
| חמה || עד 12 שעות || 65 || 55
|}
::: (2) קצב שינוי עומס הפוחת מ-1% מההספק המותקן בדקה.
::: (3) הספק מינימלי בעומס חלקי (המקיים עמידה בערכי איכות סביבה) העולה על 60% מההספק המותקן.
::: למתקן ייצור תעשייתי במחזור פתוח:
::: (1) הספק מינימלי בעומס חלקי (המקיים עמידה בערכי איכות סביבה) שעולה על 100 MW.
::: (2) אי יכולת להפעלת היחידה באי חשמלי במשטר ISOLATE/DROOP, תוך שינוי עומסים בכל טווח ההספק המותקן ויכולת רה-סנכרון תוך עבודה יציבה בתחום התדירויות 51–49 HZ.
::: (3) אי יכולת לבצע לפחות 3 התנעות ביום.
::: (4) הגעה בהתנעה קרה ממצב דומם לעומס מלא ביותר מ-30 דקות.
::: למתקן ייצור גמיש במחזור פתוח:
::: (1) אי יכולת להפעלת היחידה באי חשמלי במשטר ISOLATE/DROOP, תוך שינוי עומסים בכל טווח ההספק המותקן ויכולת רה-סנכרון תוך עבודה יציבה בתחום התדירויות 51–49 HZ.
::: (2) אי יכולת לבצע לפחות 3 התנעות ביום.
::: (3) זמן לסנכרון היחידה עולה על 7 דקות.
::: (4) הגעה בהתנעה קרה ממצב דומם לעומס מלא ביותר מ-10 דקות.
::: (5) הספק מינימלי בעומס חלקי (המקיים עמידה בערכי איכות סביבה) הגבוה מ-50% מההספק המותקן או גבוה מ-35 MW (הנמוך מביניהם).
: (א) '''תחילת תקופת אי עמידה בפרמטר תפעולי'''
:: (1) תקופת אי עמידה בפרמטר תפעולי תחל לאחר שהיצרן סטה מפרמטר תפעולי נתון ב-5 מקרים שונים, כאשר המרווח בין מקרה למקרה הוא 24 שעות לפחות.
:: (2) במניין הסטיות לא תובא בחשבון סטיה שחלפו יותר מ-5 שנים ממועד התרחשותה.
: (ב) '''סיום תקופת אי עמידה בפרמטר תפעולי'''
:: תקופת אי עמידה בפרמטר תפעולי תסתיים כאשר היצרן יוכיח עמידה מחודשת בפרמטר התפעולי שממנו סטה. היצרן יוכל להוכיח עמידה מחודשת בפרמטר תפעולי באחת משתי צורות:
:: (1) הוכחת עמידה בפרמטר תפעולי באמצעות בדיקה ייעודית - על מנת להוכיח עמידה בפרמטר תפעולי יוכל היצרן לפנות למנהל המערכת בבקשה לבצע בדיקה של המתקן לצורך הוכחה שהמתקן עומד בפרמטר הטכני הנידון. פנה היצרן למנהל המערכת לטובת ביצוע הבדיקה כאמור, יבצע מנהל המערכת את הבדיקה ויתן את מסקנותיו בתוך 14 יום.
:: (2) הוכחת עמידה בפרמטר טכני בהפעלה שוטפת - היצרן יוכל להוכיח עמידה בפרמטר תפעולי בכך שיידרש לביצוע הפעולה הנדרשת על ידי מנהל המערכת. ככל שהמתקן מבצע את הפעולה הטכנית שבגינה הוא מצוי בתקופת אי עמידה בפרמטר תפעולי, תסתיים תקופת אי העמידה לאחר ביצוע הפעולה בהצלחה.
: (ג) '''תשלום היצרן בתקופת אי עמידה בפרמטר תפעולי'''
:: בין תחילת תקופת אי עמידה בפרמטר תפעולי ועד פנייתו של היצרן למנהל המערכת לשם ביצוע בדיקה לעמידה בפרמטר תפעולי באמצעות בדיקה ייעודית, ישלם היצרן למנהל המערכת את התשלומים הבאים:
:: (1) מתקן ייצור במחזור משולב אשר אינו עומד בפרמטרים תפעוליים:
::: היצרן ישלם למנהל המערכת סכום השווה ל-30% מתעריף הזמינות הקבוע למתקן ייצור במחזור משולב, כפי שנקבע באישור התעריפי של היצרן. במידה ולא נקבע תעריף זמינות קבוע באישור התעריפי של היצרן, ישלם היצרן לפי תעריף הזמינות הקבוע בלוח התעריף 6.5–1.
:: (2) מתקן ייצור תעשייתי במחזור פתוח אשר אינו עומד בפרמטרים תפעוליים:
::: היצרן ישלם למנהל המערכת סכום השווה ל-30% מתעריף הזמינות הקבוע למתקן ייצור תעשייתי במחזור פתוח, כפי שנקבע באישור התעריפי של היצרן. במידה ולא נקבע תעריף זמינות קבוע באישור התעריפי של היצרן, ישלם היצרן לפי תעריף הזמינות הקבוע בלוח התעריף 6.5–1.
:: (3) מתקן ייצור גמיש במחזור פתוח אשר אינו עומד בפרמטרים תפעוליים:
::: (א) במקרה שבו המתקן העומד בפרמטרים תפעוליים של מתקן ייצור תעשייתי במחזור פתוח: היצרן ישלם למנהל המערכת את ההפרש בין תשלומי הזמינות הקבועים למתקן גמיש במחזור פתוח כפי שנקבע באישור התעריפי של היצרן. במידה ולא נקבע תעריף זמינות באישור התעריפי של היצרן, אזי לפי תעריף הזמינות הקבוע בלוח התעריף 6.5–1, לבין תשלומי הזמינות הקבועים למתקן ייצור תעשייתי במחזור פתוח כפי שקבוע בלוח התעריף 6.5–1.
::: (ב) במקרה שבו המתקן אינו עומד בפרמטרים התפעוליים של מתקן ייצור תעשייתי במחזור פתוח, ישלם היצרן למנהל סכום כקבוע בסעיף קטן (2) לגבי מתקן ייצור תעשייתי במחזור פתוח אשר אינו עומד בפרמטרים תפעוליים.
: (ד) '''תשלום בגין דיווח כוזב על טיפול בסטייה מפרמטר תפעולי'''
:: אם היצרן פנה למנהל המערכת בהודעה כי טופלה הסטייה מהפרמטר התפעולי הנידון ובבדיקה להוכחת עמידה בפרמטר תפעולי נכשל המתקן מלעמוד בפרמטר התפעולי הנידון, או שכשל מלעמוד בפרמטר התפעולי בהפעלה שוטפת, ישלם היצרן למנהל המערכת את התשלומים המפורטים לעיל עד לסיום תקופת אי העמידה בפרמטר התפעולי בתוספת של 5%.

=== סימן ג'1: זמינות יצרנים המחוברים לרשת ההולכה (תיקון: תש&quot;ף-6, תשפ&quot;ד-25) ===

@ 85א. (תיקון: 13.5.19, 28.2.22, 19.5.25; תש&quot;ף-6, תשפ&quot;ד-25, תשפ&quot;ה-30) : '''הגדרות ותחולה'''
: (א) '''תחולה'''
:: (1) [[סימן זה]] יחול על יחידת ייצור שנקבע לה תעריף לתשלומי זמינות לפי לוח תעריפים 6.5–1א וכן על מיתקנים שהונפקה להם תעודת זמינות כאמור [[בסעיף (ג) לאמת מידה 85ב]].
:: (2) [[אמת מידה 85ג]] תחול גם על הספק שהיצרן לא מתכוון לייצר, אלא לרכוש ממנהל המערכת לטובת מכירתו למספק.
: (ב) '''הגדרות'''
:: [[בסימן זה]] -
::- &quot;יצרן&quot; - בעל מיתקן אשר חל עליו [[סימן זה]];
::- &quot;מיתקן&quot; - יחידת ייצור או מיתקן אגירה;
::- &quot;נקודת המדידה&quot; - כל אחד מאלה, לפי העניין:
::: (1) לעניין יחידת ייצור - בהדקי הגנרטורים של יחידת הייצור;
::: (2) לעניין מיתקן אגירה - בנקודת החיבור לרשת של מיתקן האגירה;
::: (3) לעניין מיתקן אגירה המשולב עם מיתקן ייצור או צריכה נוסף - בנקודת ההמרה של מיתקן האגירה כהגדרתה [[באמת מידה 85ה]];
::- &quot;תכנית יומית&quot; - תכנית המוגשת על ידי יצרן למנהל המערכת לצורכי העמסה, כמפורט [[באמת מידה 106ב]].

@ 85ב. (תיקון: 13.5.19, 28.2.22, 14.5.25, 19.5.25; תש&quot;ף-6, תשפ&quot;ד-25, תשפ&quot;ה-25, תשפ&quot;ה-30, תשפ&quot;ו) : '''שיוך הספק שנתי למספק ולעסקאות חצר'''
: (א) '''שיוך הספק שנתי לעסקאות חצר'''
:: (1) מנהל המערכת ישייך הספק של מיתקן לעסקה עם צרכן חצר ([[בסימן זה]] - עסקת חצר), אם המגבלות המפורטות בתנאי הזכאות לתעריף הקבועים בלוח תעריפים 6.5–1ב מאפשרות לאותו מיתקן העברת אנרגיה לצרכן חצר.
:: (2) ההספק המשויך לעסקאות חצר בשנה נתונה יהיה שווה לאחד משני אלה, לפי הנמוך מביניהם:
::: (א) הצריכה השעתית המרבית של צרכן החצר באותה שנה;
::: (ב) ההספק הנקי המותקן של המיתקן בתנאי ISO, כפי שנקבע בבדיקות קבלה שערך מנהל המערכת לפי אמות מידה אלה.
:: (3) ההספק המשויך לעסקת חצר בשנה נתונה ייאמד לפי הצריכה השעתית המרבית בשנה הקודמת ויעודכן לאחר סיום השנה הקלנדרית לפי הצריכה השעתית המרבית של צרכן החצר בפועל באותה שנה.
:: (4) ההספק המשויך לעסקת חצר בשנת הפעילות הראשונה של המיתקן ייקבע על פי הצהרת היצרן לגבי הצריכה השעתית המרבית של צרכן החצר, שתוגש עד 30 ימים לפני תחילת ההפעלה המסחרית, ויעודכן לפי הצריכה השעתית המרבית של צרכן החצר בפועל באותה שנה.
:: (5) על אף האמור בסעיפים קטנים (2) עד (4), ההספק השנתי המשויך לעסקאות חצר של יצרן שקיבל את אישור התעריף שלו לפני יום י&quot;ד באדר התשע&quot;ח (1 במרץ 2018) יהיה שווה לאפס.
: (ב) '''שיוך הספק למספק'''
:: (1) יצרן המורשה לפי המגבלות המפורטות בתנאי הזכאות לתעריף הקבועים בלוח תעריפים 6.5–1ב לשייך הספק למספק, יודיע למנהל המערכת -
::: (א) עד 30 ימים לפני סוף רבעון קלנדרי על הגדלת ההספק שישויך למספק בעבור הרבעון העוקב או עד 30 ימים לפני סוף שנה קלנדרית על הגדלת ההספק שישויך למספק בעבור השנה העוקבת - אם מנהל המערכת עדכן לו הקטנת הספק לפי סעיף ((קטן)) (3);
::: (ב) עד 6 חודשים לפני סוף השנה הקלנדרית על הקטנת הספק שישויך למספק בעבור השנה העוקבת.
:: (2) סך ההספק המשויך לעסקת הספק פרטית לא יעלה על ההספק הנקי המותקן בתנאי ISO כפי שנבדק בבדיקות הקבלה שערך מנהל המערכת לפי אמות מידה אלה.
:: (3) מנהל המערכת יעדכן הקטנת הספק המשויך למספק בתחילת השנה הקלנדרית שלאחר תום 12 חודשים מהחודש שבו החל שיוך ההספק בפועל.
: (ג) '''שיוך תעודת זמינות למספק'''
:: (1) מנהל המערכת ינפיק לבקשת יצרן, עד שלושים ימים לפני סוף השנה הקלנדרית, תעודת זמינות; בסעיף זה -
:::- &quot;יצרן&quot; - יצרן המורשה לשייך הספק למספק לפי המגבלות המפורטות בתנאי הזכאות לתעריף הקבועים בלוח תעריפים 6.5–1ב;
:::- &quot;מספק&quot; - מספק שחל עליו [[סימן ג' לפרק ה' לאמות המידה]];
:::- &quot;תעודת זמינות&quot; - תעודה שבה קבוע סך ההספק המצטבר שאותו יהיה רשאי היצרן המחזיק בתעודה כאמור לשייך, בשנה העוקבת, למספק אחד או לכמה מספקים.
:: (2) ההספק הקבוע בתעודת הזמינות כאמור בסעיף קטן (1) יחושב כמכפלת ההספק המרבי כפי שנמדד בבדיקה האחרונה שערך מנהל המערכת לפרמטר זה של המיתקן במקדם התאמה שנקבע למיתקן כמפורט בנספח לאמת מידה זו והוא יעודכן בהתאם לאמור [[באמת מידה 85ג1]].
:: (3) יצרן שהונפקה לו תעודת זמינות כאמור בסעיף קטן (1) יודיע למנהל המערכת בכל חודש, עד 15 ימים לפני סיום החודש הקלנדרי, על ההספק שהוא ישייך בחודש העוקב לכל מספק מתוך ההספק הנקוב בתעודת הזמינות, ואת זהות המספק האמור, וכן יפקיד לטובת מנהל המערכת באותו מועד ערבות בהתאם [[לסעיף (א)(1) לאמת מידה 85ג2]].
:: (4) סך ההספק שישייך יצרן כאמור בסעיף קטן (1) למספקים לא יעלה, במצטבר, על ההספק הקבוע בתעודת הזמינות.
:: (5) לא הודיע יצרן למנהל המערכת כאמור בסעיף קטן (3), שיוך ההספק של היצרן ימשיך להיות בהתאם להודעה האחרונה של היצרן למנהל המערכת.
:: (6) מנהל המערכת ינפיק תעודת זמינות למיתקן אגירה המשולב במיתקני ייצור או צריכה נוספים בתנאי שמתקיימים בו התנאים האלה:
::: (א) מותקנים מונים נפרדים למיתקני הייצור, למיתקני הצריכה ולמיתקן האגירה;
::: (ב) מותקן מונה למדידת הצריכה העצמית של מיתקן האגירה;
::: (ג) מנהל המערכת קבע שיעור איבודים נורמטיבי בין נקודת המדידה לנקודת החיבור לרשת של מיתקן האגירה בהתאם לבדיקות הקבלה שביצע.

@ (תיקון: תשפ&quot;ה-30) :
: {{ממורכז|'''נספח [[לאמת מידה 85ב]] {{ש}} מקדמי התאמה ומועד עדכונם למיתקנים שהונפקה להם תעודת זמינות על ידי מנהל המערכת ושקיבלו אישור תעריף עד ליום כ&quot;ה בסיוון התשפ&quot;ז (30 ביוני 2027), ולגבי מיתקני השבת אנרגיה מפסולת, עד ליום א' בטבת התשפ&quot;ח (31 בדצמבר 2027)'''}}
: {| width=&quot;100%&quot;
! טכנולוגיה !! מקדם התאמה !! מועד עדכון מקדם ההתאמה למכסה {{ש}} הראשונית (2,000 מ&quot;ו ראשונים)
|-
| פוטו-וולטאית || 0 || 31.12.2035
|-
| אגירה בסוללות המשולבת במיתקן פוטו-וולטאי || בהתאם לנוסחה להלן || 31.12.2035
|-
| אגירה בסוללות שאינה משולבת במיתקן פוטו-וולטאי || בהתאם לנוסחה להלן || 66 חודשים ממועד ההפעלה המסחרית של המיתקן
|-
| השבת אנרגיה מפסולת || 0.85 || 31.12.2048
|}
: נוסחת חישוב מקדמי התאמה למיתקני אגירה:
: {{ממורכז|&lt;math&gt;\mathrm{CCV}= \left\{0.352 \times \ln \left(\mathrm{D}\right) + 0.2231 \right\} \times \mathrm{F}&lt;/math&gt;}}
: כאשר:
:- &lt;math&gt;\mathrm{CCV}&lt;/math&gt; - ערך מקדם ההתאמה; טווח ערכי &lt;math&gt;\mathrm{CCV}&lt;/math&gt; יוגדר בין 0 ל-1;
:- &lt;math&gt;\mathrm{D}&lt;/math&gt; - יחס קיבולת להספק של מיתקן האגירה (Duration);
:- &lt;math&gt;\mathrm{F}&lt;/math&gt; - בהתאם לסוג מיתקן האגירה כמפורט להלן:
:: (1) לעניין אגירה בסוללות המשולבת במיתקן פוטו-וולטאי - &lt;math&gt;\mathrm{F} = 0.85&lt;/math&gt;;
:: (2) לעניין אגירה בסוללות שאינה משולבת במיתקן פוטו-וולטאי - &lt;math&gt;\mathrm{F} = 0.35&lt;/math&gt;.

@ 85ג. (תיקון: 13.5.19, 1.11.20, 28.2.22, 19.5.25, 26.11.25; תש&quot;ף-6, תשפ&quot;א-23, תשפ&quot;ד-25, תשפ&quot;ה-30, תשפ&quot;ו, תשפ&quot;ו-16) : '''תשלומים ליצרן בגין יכולת זמינה'''
: (א) '''תשלומי זמינות'''
:: (1) מנהל המערכת ישלם ליצרן תשלומי זמינות כקבוע בלוח תעריפים 6.5–1א בעד היכולת הזמינה בדלק ראשי, בניכוי כל אלה, לפי העניין:
::: (א) ההספק המשויך למספק לפי [[סעיף (ב) לאמת מידה 85ב]] או במסגרת תעודת זמינות לפי [[סעיף (ג) לאותה אמת מידה]];
::: (ב) ההספק המשויך לעסקאות חצר;
::: (ג) ההספק שהיצרן דיווח שהוא מתכנן לייצר או לרכוש ממנהל המערכת, לצורך מכירתו לצרכן חצר או למספק כמפורט [[באמת מידה 106ב(ג)(3)(ד) ו-(ג)(3)(ו)]].
:: (2) היכולת הזמינה בדלק ראשי תיקבע לפי דיווח היצרן בתכנית היומית על יכולת זמינה ברוטו, שהוגשה לפי [[אמת מידה 106ב]] בניכוי הצריכה העצמית של המיתקן ובניכוי הפסדי השנאה, כפי שייקבעו על ידי מנהל המערכת בבדיקות הקבלה שערך למיתקן; לעניין יחידת ייצור, היכולת הזמינה תיקבע לפי היכולת הזמינה ברוטו בדלק ראשי.
:: (3) אם לאחר פרסום תכנית העמסה פרטנית יום מראש תיקן היצרן את דיווחו על היכולת הזמינה ברוטו בדלק ראשי ליכולת זמינה נמוכה יותר, תשלומי הזמינות שישלם מנהל המערכת ליצרן יעודכנו בהתאם לדיווח המעודכן.
:: (4) אם לאחר פרסום תכנית העמסה פרטנית יום מראש תיקן היצרן את דיווחו על יכולת זמינה ברוטו בדלק ראשי ליכולת זמינה גבוהה יותר, מנהל המערכת לא ישלם ליצרן תשלום זמינות בעד היכולת הזמינה הנוספת.
:: (5) על אף האמור בסעיף קטן (4), אם תיקון דיווח הזמינות נובע משינוי בתחזית של הטמפרטורה, הלחות, קרינת השמש או הרוח, אשר משפיעים על זמינות היצרן (להלן [[בפרק זה]] - תנאי הסביבה), כאמור [[בסעיף קטן (ד)(4)(ד) באמת מידה 106ב]], היצרן יהיה זכאי לתשלומי זמינות גם בעד היכולת הזמינה הנוספת, ובלבד שהתיקון נעשה עד 4 שעות לפני מועד ההעמסה ובשיעור שלא עולה על 5% מהיכולת הזמינה ברוטו בדלק ראשי שעליה דיווח היצרן בתכנית היומית.
:: (6) (((בוטל).))
:: (7) לבקשת יצרן שהונפקה לו תעודת זמינות לפי [[סעיף (ג) לאמת מידה 85ב]], ישלם לו מנהל המערכת בגין הספק הנקוב בתעודת הזמינות שלא שויך למספק, מחולק במקדם ההתאמה הקבוע למיתקן, את התעריף הקבוע בשורה 30 בלוח תעריפים 6.5–1א; יצרן שביקש לקבל תשלום כאמור, לא יוכל לשייך הספק שקיבל בעדו תשלום לפי סעיף קטן זה למספק פרטי למשך 12 חודשים החל בחודש שבעבורו קיבל תשלום לראשונה.
: (ב) '''עדכון תשלומי זמינות בגין עדכון הספק משויך לעסקת החצר'''
:: (1) הפרשים הנובעים מעדכון ההספק המשויך לעסקאות חצר בשנה החולפת כאמור [[בסעיפים קטנים (א)(3) ו-(א)(4) באמת מידה 85ב]], יתווספו לתשלומי הזמינות או יקוזזו מהם, לפי העניין; להפרשים כאמור תתווסף ריבית החשב הכללי כפי שהיא מתפרסמת ברשומות.
:: (2) ההוספה לתשלומי הזמינות או הקיזוז מהם כאמור בסעיף קטן (1) יבוצעו עד שלושה חודשים מסיום השנה הקלנדרית.
: (ג) '''סטיית זמינות לאחר תוכנית העמסה פרטנית ותשלום בשל סטייה'''
:: (1) אם לאחר פרסום תכנית העמסה פרטנית יום מראש שינה היצרן את דיווחו בנוגע ליכולת הזמינה ברוטו בדלק ראשי ליכולת זמינה נמוכה יותר, בשיעור שינוי העולה על 2.5 אחוזים (להלן - סטיית זמינות), ישלם היצרן למנהל המערכת בשל ההספק החסר תשלום לפי התעריף הקבוע בלוח תעריפים 6.5–12, למעט אם התקיים אחד המקרים המפורטים בסעיף קטן (3).
:: (2) אם העומס המרבי, ובמיתקן אגירה - העומס הממוצע, שנמדד בחצי שעה נתונה בנקודת המדידה נמוך מהעומס הנדרש על ידי מנהל המערכת בתכנית העמסה פרטנית מעודכנת, בשיעור שינוי העולה על 2.5 אחוזים, ישלם היצרן למנהל המערכת תשלום בשל סטיית הזמינות הבלתי ידועה לפי לוח תעריפים 6.5–12, למעט אם התקיים אחד המקרים המפורטים בסעיף קטן (3).
:: (3) במקרים המפורטים להלן היצרן לא יחויב בתשלומים המפורטים בסעיפים קטנים (1) או (2) בשל סטיית זמינות:
::: (א) בקרות אירוע מהאירועים המפורטים ברשימת מקרי חירום שפירט ספק שירות חיוני לפי [[אמת מידה 128]] או בקרות כוח עליון כהגדרתו [[באמת מידה 130]], או במקרה שבו היצרן ייחשב לזמין לפי [[אמת מידה 125]];
::: (ב) היצרן ביצע את תיקון הדיווח בנוגע ליכולת הזמינה ברוטו בדלק ראשי, עד 4 שעות לפני מועד ההעמסה, בשיעור שאינו עולה על 5% מהיכולת הזמינה ברוטו, שנעשתה בשל שינוי בתחזית תנאי הסביבה כאמור בסעיף קטן (א)(5);
::: (ג) סטיית הזמינות התרחשה כתוצאה מהפסקה מאולצת כהגדרתה [[באמת מידה 84]], ובלבד שהיצרן הצהיר כי ההפסקה המאולצת נבעה מתקלה ביחידת הייצור שהתגלתה בעת הפעלתה או כתוצאה מכישלון בהתנעה ומנהל המערכת אישר את ההצהרה; משך הזמן שבו יהיה היצרן פטור מחיוב בסטיית זמינות לפי פסקה זו, יהיה השעות שבעבורן הוגשה תוכנית יומית טרם התרחשות ההפסקה המאולצת;
::: (ד) היצרן ביצע את תיקון דיווח היצרן בנוגע ליכולת הזמינה ברוטו בדלק ראשי עד 33 שעות לפני מועד ההעמסה;
::: (ה) סטיית הזמינות היא בשל הספק נוסף שמנהל המערכת הורה על העמסתו בתוכנית העמסה מעודכנת שנשלחה פחות מ-4 שעות לפני מועד ההעמסה המתוכנן, ובלבד שמתקיימים כל אלה:
:::: (1) אי-הזמינות של היצרן נובעת ממחסור בגז טבעי;
:::: (2) היצרן הודיע למנהל המערכת מוקדם ככל האפשר מרגע משלוח תוכנית ההעמסה המעודכנת על אי-יכולתו לעמוד בתוכנית לאור האמור בפסקת משנה (1);
:::: (3) היצרן עשה כמיטב יכולתו לקבל את הגז הנדרש, כולו או חלקו, לצורך עמידה בתוכנית ההעמסה המעודכנת;
::: (ו) סטיית הזמינות נגרמה מתקלה שמקורה בחברת הולכת הגז, אשר לא הייתה ידועה לחברת הולכת הגז במועד הגשת תוכנית הייצור בידי היצרן, ובתנאי שהיצרן הודיע מוקדם ככל האפשר למנהל המערכת על התקלה האמורה.
: (ד) '''תשלומים של יצרן ששייך תעודת זמינות למספק בשל אי-זמינות'''
:: בשל אי-זמינות שדווחה על ידי יצרן ששייך תעודת זמינות למספק כאמור [[בסעיף (ג) לאמת מידה 85ב]], טרם שליחת תוכנית העמסה פרטנית על ידי מנהל המערכת, ישלם היצרן למנהל המערכת בשל ההספק החסר בגין כל חצי שעה שבה המיתקן לא היה זמין, את התעריף הקבוע בלוח תעריפים 6.5–12ב.

@ 85ג1. (תיקון: 19.5.25; תשפ&quot;ה-30) : '''עדכון או ביטול תעודת זמינות'''
: (א) '''עדכון תעודת זמינות על ידי מנהל המערכת'''
:: (1) מנהל המערכת יעדכן את ההספק הנקוב בתעודת זמינות שהונפקה ליצרן לפי [[סעיף (ג) לאמת מידה 85ב]] במקרים האלה:
::: (א) אם היצרן חויב בביצוע בדיקות קבלה בשל חריגה מדרישות האמינות כמפורט [[בסעיף (ד) לאמת מידה 84]], מנהל המערכת יעדכן את ההספק שעל בסיסו חושב ההספק הנקוב בתעודת הזמינות בהתאם לתוצאות בדיקות הקבלה כאמור;
::: (ב) מנהל המערכת יעדכן, עד ה-10 לכל חודש, את מקדם ההתאמה שיחול על מיתקן אגירה החל מהחודש הקלנדרי העוקב, בהתאם לתוצאות המחזור המלא שביצע המיתקן בחודש הקלנדרי שקדם למועד העדכון; לעניין זה, &quot;מחזור מלא&quot; - מחזור כהגדרתו [[בסעיף קטן (א)(1) לאמת מידה 106יב]];
::: (ג) לא ביצע המיתקן מחזור מלא במשך שלושה חודשים רצופים, ידרוש מנהל המערכת מהיצרן לבצע מחזור מלא כבדיקה, וההתחשבנות בגין מחזור זה תתבצע בהתאם לתעריף בדיקות כקבוע בלוח תעריפים 6.24–1;
::: (ד) אם בוצע מחזור מלא כבדיקה כאמור בפסקה (ב), ההתחשבנות בגין מחזור זה תתבצע בהתאם לתעריף בדיקות כקבוע בלוח תעריפים 6.24–1.
: (ב) '''ביטול תעודת זמינות על ידי מנהל המערכת'''
:: (1) מנהל המערכת יבטל תעודת זמינות של יצרן שלא שילם את תשלומיו למנהל המערכת ולא חידש את הבטוחה כאמור [[בסעיפים קטנים (ב)(2) ו-(ב)(3) לאמת מידה 85ג2]].
:: (2) מנהל המערכת יחדש תעודת זמינות של יצרן ששילם את כל תשלומיו למנהל המערכת וחידש את הבטוחה כאמור [[בסעיפים קטנים (ב)(2) ו-(ב)(3) לאמת מידה 85ג2]]; היצרן יוכל לשייך הספק מכוח אותה תעודה החל מ-1 בחודש העוקב למועד חידוש תעודת הזמינות; חודשה תעודת הזמינות לאחר המועד הקבוע [[בסעיף (ג)(3) לאמת מידה 85ב]] - היצרן יוכל לשייך הספק למספק מכוח אותה תעודת זמינות החל מ-1 בחודש שלאחר החודש העוקב למועד החידוש האמור.
: (ג) '''עדכון מקדמי ההתאמה הנורמטיביים'''
:: מנהל המערכת יעדכן מזמן לזמן את מקדמי ההתאמה הנורמטיביים שנקבעו על ידו לטכנולוגיות השונות; עדכן מנהל המערכת את מקדמי ההתאמה, הם יחולו על המיתקנים שקיבלו תעודת זמינות החל מהחודש העוקב למועד פרסומם מקדמי ההתאמה המעודכנים.

@ 85ג2. (תיקון: 19.5.25; תשפ&quot;ה-30) : '''הפקדת בטוחה על ידי יצרן ששייך תעודת זמינות למספק'''
: (א) '''הפקדת בטוחה'''
:: (1) כתנאי לשיוך הספק של יצרן שקיבל תעודת זמינות למספק כמפורט [[בסעיף (ג) לאמת מידה 85ב]], יפקיד היצרן בטוחה להבטחת עמידתו בתשלומים, לטובת מנהל המערכת שתהיה בתוקף למשך 12 חודשים החל מהחודש שבו יחל היצרן לשייך הספק למספק; סכום הבטוחה יהיה בהתאם לנוסחה שלהלן:
::: {{ממורכז|&lt;math&gt;mathrm{Col} = \mathrm{C} \times \mathrm{N\_A\_Tariff} \times \mathrm{H}&lt;/math&gt;}}
::: כאשר:
:::- &lt;math&gt;\mathrm{Col}&lt;/math&gt; - סכום הבטוחה הנדרש בש&quot;ח;
:::- &lt;math&gt;\mathrm{C}&lt;/math&gt; - ההספק המרבי של המיתקן כפי שנמדד בבדיקה האחרונה שערך מנהל המערכת לפרמטר זה, במונחי קילו-וואט, בניכוי ההספק שלא משויך למספק פרטי;
:::- &lt;math&gt;\mathrm{N\_A\_Tariff}&lt;/math&gt; - תעריף הזמינות הקבוע בשורה 5 ללוח תעריפים 6.5–1א, אלא אם כן קיים תעריף בתוקף שחל על היצרן לעניין זה; תעריף שתקבע הרשות בעניין זה יחל ממועד פרסומו;
:::- &lt;math&gt;\mathrm{H}&lt;/math&gt; - כמות שעות זמינות ל-60 ימי פעילות השווה ל-1,440.
:: (2) בכפוף לאמור [[בסעיף (א)(7) לאמת מידה 85ג]], מנהל המערכת לא יאשר בקשה של יצרן להגדיל את ההספק המשויך למספק פרטי בחודש מסוים, אלא לאחר שהיצרן עדכן את סכום הבטוחה שהפקיד לפי סעיף זה.
:: (3) הבטוחה המופקדת לטובת מנהל המערכת תעמוד בהוראות [[סעיף (ד)(2) לאמת מידה 50]].
: (ב) '''חילוט הבטוחה'''
:: (1) לא שילם יצרן חשבון שהופק לו על ידי מנהל המערכת בתוך 3 ימי עבודה ממועד שליחת החשבון ליצרן, ימסור מנהל המערכת ליצרן הודעה על כוונתו לחלט את הבטוחה, שבה יפורט המועד האחרון לתשלום לפני חילוט, שיחול בתוך 7 ימים ממועד מסירת ההודעה האמורה, וסכום התשלום הנדרש.
:: (2) לא שילם היצרן את החשבון בתוך 7 ימים ממועד מסירת ההודעה כאמור בסעיף קטן (1), רשאי מנהל המערכת לחלט את הבטוחה עד לגובה החוב שקיים ליצרן כלפי מנהל המערכת.
:: (3) יצרן שחולטה בטוחה שהעמיד לפי סעיף זה יעמיד, בתוך 10 ימים ממועד החילוט האמור, בטוחה נוספת, לפי הוראות סעיף (א)(1); לא העמיד בטוחה נוספת כאמור - יבטל מנהל המערכת את תעודת הזמינות של היצרן.

@ 85ג3. (תיקון: 19.5.25; תשפ&quot;ה-30) : '''הצטרפות יצרן להסדר תחת כללי השוק'''
: (א) '''הצטרפות יצרן לאסדרה תחת כללי השוק'''
:: (1) לבקשת יצרן, מנהל המערכת יעביר מיתקן ייצור או אגירה ברשת ההולכה המורשה לשייך תעודת זמינות למספק בהתאם לתנאי הזכאות לתעריף כקבוע בלוח תעריף 6.5–1ב (באמת מידה זו - היצרן) להוראות בעניין תשלום וכללים לפי [[סימן זה]] ולפי [[סימן ה'1]] (באמת מידה זו - כללי השוק); לבקשה כאמור יצרף היצרן את המפורטים להלן, לפי העניין:
::: (1) אישור הרשות לתיקון רישיון הייצור או הרישיון המותנה - אם המבקש פועל מכוח רישיון כאמור;
::: (2) אישור הרשות למעבר לכללי השוק - אם המבקש זכאי לתעריף מכוח מכרז מדינה;
::: (3) כתב ויתור של היצרן על זכאותו לקבלת תעריף בהתאם לתנאים לזכאות לתעריף שעל פיהם הוא פועל או עתיד לפעול.
:: (2) הגיש יצרן בקשה לפי סעיף קטן (1), יבחן מנהל המערכת את הבקשה ויעביר את היצרן לכללי השוק, ככל שקיבל את בקשתו בתוך 30 ימי עבודה מיום קבלת הבקשה, ואם לפי כללי השוק נדרשת התקנה של מונה לצורך התחשבנות - מיום הגשת הבקשה או מיום התקנת המונה, לפי המאוחר שבהם.
::: (1) בטרם המעבר יחתום היצרן מול מנהל המערכת על הסכם המשייך אותו לכללי השוק.
::: (2) לאחר החתימה על הסכם כאמור בסעיף קטן (3) וביצוע המעבר לכללי השוק על ידי מנהל המערכת, לא יוכל היצרן לשוב לפעול בהתאם לאסדרה שחלה לגביו ערב המעבר לכללי השוק.
::: (3) ביקש יצרן שאינו פועל תחת כללי השוק להוסיף קיבולת אגירה למיתקן פוטו-וולטאי לפי [[אמת מידה 35מד]], יעביר מנהל המערכת את המיתקן הפוטו-וולטאי בשילוב קיבולת האגירה לפעול תחת כללי השוק.
::: (4) יצרן באנרגיה מתחדשת שקיבל אישור תעריף במסגרת החלטה 62704 מיום כ&quot;ז באדר א' התשפ&quot;ב (28 בפברואר 2022) רשאי למכור אנרגיה לצרכן חצר, ובלבד שיודיע על כך למנהל המערכת עד ליום י&quot;א בטבת התשפ&quot;ן (31 בדצמבר 2025); ואולם יצרן כאמור אינו רשאי לשייך תעודת זמינות למספק.

@ 85ד. (תיקון: 13.5.19, 28.2.22; תש&quot;ף-6, תשפ&quot;ד-25) : '''הקצאת שעות זמינות מוגברות'''
: (א) '''הקצאת שעות זמינות מוגברות על ידי מנהל המערכת'''
:: (1) מנהל המערכת יודיע ליצרן עד 5 ימי עבודה לפני תחילתו של כל רבעון קלנדרי, לגבי כל יחידת ייצור של אותו יצרן, את השעות שבהן נדרשת זמינות מוגברת של יחידת הייצור ברבעון העוקב ([[בסימן זה]] - דרישת זמינות מוגברת).
:: (2) מנהל המערכת לא יורה במסגרת דרישת הזמינות המוגברת על שעות זמינות מוגברת של יחידת הייצור במועדים שבהם היא צפויה להיות בתחזוקה מתוכננת לפי [[אמת מידה 86]].
:: (3) שעות הזמינות המוגברת, לגבי כל יחידת ייצור, לא יעלו על 1,200 שעות בשנה קלנדרית.
:: (4) בשנה הקלנדרית הראשונה להפעלה המסחרית של יחידת הייצור לא ידרוש מנהל המערכת מהיצרן שעות זמינות מוגברות של יחידת הייצור.
: (ב) '''תחולה'''
:: אמת מידה זו תחול רק לגבי יצרן מהיצרנים המפורטים להלן:
:: (1) יצרן שאינו יצרן בטכנולוגיית אגירה שאובה ושקיבל אישור תעריף לאחר יום י&quot;ד באדר התשע&quot;ח (1 במרץ 2018);
:: (2) יצרן שהיה יצרן בקוגנרציה אשר חדל להתקיים ביחידת הייצור שלו תנאי מהתנאים המפורטים [[בהגדרה &quot;יחידת ייצור בקוגנרציה&quot; שבתקנות משק החשמל (קוגנרציה), התשס&quot;ה-2004]], ושקיבל אישור תעריף לאחר יום כ' בטבת התשע&quot;ה (11 בינואר 2015).

=== סימן ג'2 - זמינות של מיתקני אגירה המחוברים או המשולבים ברשת המתח העליון (תיקון: תשפ&quot;ד-28) ===

@ 85ה. (תיקון: 30.10.23; תשפ&quot;ד-28) : '''הגדרות ותחולה'''
: (א) '''תחולה'''
:: (1) [[סימן זה]] יחול על יצרן אשר קיבל הודעת זכייה כהגדרתה [[באמת מידה 220ו]]; הודעת הזכייה שניתנה ליצרן כאמור יראו אותה כאישור תעריף שניתן לו.
:: (2) על יצרן שחל עליו [[סימן זה]] לא יחול [[סימן ג'1]], למעט [[אמת מידה 85ד]] שתחול על יצרן כאמור.
: (ב) '''הגדרות'''
:: [[בסימן זה]] -
::- &quot;יכולת זמינה&quot; - היכולת הזמינה לפריקת אנרגיה או היכולת הזמינה לטעינת אנרגיה, לפי הנמוכה משניהן;
::- &quot;יכולת זמינה לטעינת אנרגיה&quot; - ההספק הנקי שניתן לטעון מרשת החשמל ברגע נתון, במונחי מגה-וואט;
::- &quot;יכולת זמינה לפריקת אנרגיה&quot; - ההספק הנקי שניתן להזרים לרשת החשמל ברגע נתון, במונחי מגה-וואט;
::- &quot;נקודת המרה&quot; - המוצא של כלל המהפכים המותקנים על מיתקן אגירה המייצר אנרגיה בזרם ישר; ואולם אם מיתקן האגירה מייצר חשמל בזרם חילופין - הדקי המחולל;
::- &quot;קיבולת אגירה פנויה לטעינת אנרגיה&quot; - האנרגיה שניתן לטעון במיתקן האגירה ברגע נתון, במונחי מגה-וואט שעה;
::- &quot;קיבולת אגירה פנויה לפריקת אנרגיה&quot; - האנרגיה שניתן לפרוק ממיתקן האגירה ברגע נתון, במונחי מגה-וואט שעה;
::- &quot;קיבולת אגירה נקובה&quot; - כמות האנרגיה הניתנת לאחסון במיתקן האגירה, כפי שתעודכן בדיווחי היצרן, בהתאם לקבוע [[באמת מידה 85ו]], במונחי מגה-וואט שעה.

@ 85ו. (תיקון: 30.10.23; תשפ&quot;ד-28) : '''עדכון קיבולת אגירה נקובה'''
: (א) '''עדכון קיבולת אגירה נקובה'''
:: (1) מנהל המערכת יאפשר ליצרן המבקש זאת, לעדכן את קיבולת האגירה הנקובה, החל מהשנה הראשונה לפעילותו של המיתקן, בכפוף לכך שמתקיימים כל אלה:
::: (א) מועד עדכון קיבולת האגירה הנקובה יתואם עם מנהל המערכת;
::: (ב) בקשת היצרן היא להגדיל או להקטין את קיבולת האגירה הנקובה, בשיעור של עד 10% ביחס לקיבולת האגירה שנקבעה ברישיון האגירה שניתן ליצרן;
::: (ג) מנהל המערכת נתן אישור לעדכון קיבולת האגירה הנקובה; לצורך מתן האישור לפי פסקה זו, יהיה רשאי מנהל המערכת לבצע בדיקות למיתקן האגירה.
:: (2) לא הגיש היצרן בקשה לעדכון קיבולת האגירה הנקובה כאמור בסעיף קטן (1) או לא עמד היצרן באחד או יותר מהתנאים לעדכונה כאמור בסעיף קטן (1)(א) עד (ג), לא יחול שינוי לגביה.

@ 85ז. (תיקון: 30.10.23; תשפ&quot;ד-28) : '''תשלומים בעד יכולת זמינה'''
: (א) '''תשלומי זמינות'''
:: (1) מנהל המערכת ישלם ליצרן תשלומי זמינות בעד היכולת הזמינה כקבוע בלוח תעריפים 6.5–15.
:: (2) היכולת הזמינה תיקבע ברמה חצי שעתית כפי שנמדדה בפועל כאמור בסעיף (ב)(2), או לפי דיווח היצרן בתוכנית היומית שהוגשה לפי [[אמת מידה 106ט]], אם לא נמדדה בפועל.
:: (3) אם לאחר שליחת תוכנית העמסה פרטנית יום מראש לפי [[אמת מידה 106י]] (באמת מידה זו - תוכנית העמסה פרטנית יום מראש) על ידי מנהל המערכת תיקן היצרן את דיווחו על היכולת הזמינה ליכולת זמינה נמוכה יותר, תשלומי הזמינות שישלם מנהל המערכת ליצרן יעודכנו בהתאם לדיווח המעודכן.
:: (4) אם לאחר שליחת תוכנית העמסה פרטנית יום מראש על ידי מנהל המערכת תיקן היצרן את דיווחו על היכולת הזמינה ליכולת זמינה גבוהה יותר, מנהל המערכת לא ישלם ליצרן תשלומי זמינות בעד היכולת הזמינה הגבוהה.
: (ב) '''סטיית זמינות ותשלום בשל סטייה'''
:: (1) אם לאחר שליחת תוכנית העמסה פרטנית יום מראש על ידי מנהל המערכת שינה היצרן את דיווחו בנוגע ליכולת הזמינה ליכולת זמינה נמוכה יותר, בשיעור העולה על 2.5 אחוזים, ישלם היצרן למנהל המערכת תשלום בשל סטיית הזמינות הידועה, לפי לוח תעריפים 6.5–12א, למעט אם התקיים אחד המקרים המפורטים בסעיף קטן (4).
:: (2) אם העומס המרבי שנמדד בחצי שעה נתונה בנקודת החיבור לרשת של מיתקן האגירה, ולעניין מיתקן אגירה המשולב עם מיתקני ייצור או צריכה נוספים - בנקודת ההמרה של מיתקן האגירה, הוא נמוך מהעומס הנדרש על ידי מנהל המערכת בתוכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת, בשיעור העולה על 2.5 אחוזים, ישלם היצרן למנהל המערכת תשלום בשל סטיית הזמינות הבלתי ידועה לפי לוח תעריפים 6.5–12א, למעט אם התקיים אחד המקרים המפורטים בסעיף קטן (4).
:: (3) על אף האמור בסעיפים קטנים (1) ו-(2), בשנת הפעילות הראשונה של המיתקן, היצרן ישלם למנהל המערכת תשלום בשל סטיית הזמינות הידועה או תשלום בשל סטיית הזמינות הבלתי ידועה, לפי העניין, אם הסטייה היא בשיעור העולה על 5 אחוזים.
:: (4) במקרים המפורטים להלן היצרן לא יחויב בתשלומים המפורטים בסעיפים קטנים (1) או (2) בשל סטיית זמינות:
::: (א) בקרות כוח עליון כהגדרתו [[באמת מידה 130]];
::: (ב) סטיית הזמינות התרחשה כתוצאה מהפסקה מאולצת כהגדרתה [[באמת מידה 84]], ובלבד שמתקיימים כל אלה:
:::: (1) היצרן הצהיר כי ההפסקה המאולצת נבעה מתקלה במיתקן האגירה שהתגלתה בעת הפעלתו, ומנהל המערכת אישר את ההצהרה;
:::: (2) היצרן לא חורג מכמות ההפסקות המאולצות המותרות לו לפי [[אמת מידה 84]];
:::: משך הזמן שבו יהיה היצרן פטור מתשלומים בשל סטיית זמינות כאמור בפסקה זו, יהיה בעבור השעות שלגביהן הוגשה תוכנית יומית טרם התרחשות ההפסקה המאולצת;
::: (ג) סטיית הזמינות התרחשה בשל הוראה או פעולה של מנהל המערכת.

=== סימן ד': תחזוקה ===

@ 86. (תיקון: 31.7.09, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''כללים למסירת תכנית תחזוקה למיתקנים המחוברים לרשת ההולכה'''
: (א) '''מועדי תחזוקה'''
:: (1) תחזוקה של יחידת הייצור תתבצע במועדים שנקבעו בתכנית התחזוקה המחייבת ובמקרה של תיאום תכנית תחזוקה חלופית, במועדים שנקבעו בתכנית התחזוקה החלופית כמפורט באמת מידה זו.
:: (2) מנהל המערכת יהיה רשאי לקבוע גם מועדים בהם לא תתבצע תכנית תחזוקה.
: (ב) '''הגשת בקשה לתכנית תחזוקה'''
:: (1) חודש לפני ההפעלה המסחרית של מתקן הייצור ומדי שנה, ב-1 ליוני, יעביר היצרן למנהל המערכת את תכנית תחזוקת המיתקן לשלוש השנים הקלנדאריות הבאות (החל מחודש ינואר שיבוא). אם ה-1 ליוני חל בערב שבת, שבת או בחגים תועבר התכנית ביום חול הקודם לתאריך זה.
:: (2) תכנית התחזוקה המבוקשת תפרט את המועדים המתוכננים לביצוע תחזוקה במתקן בשלוש השנים כמודגם בטופס לדוגמא המצורף לאמת מידה זו וכותרתו &quot;בקשה לתכנית תחזוקה&quot;.
:: (3) תכניות התחזוקה המבוקשות תוגשנה בנפרד עבור כל אחת מיחידות הייצור במתקן.
:: (4) הנתונים הנדרשים למנהל המערכת לצורך קביעת מועדי התחזוקה של יחידות היצרן יקבעו במסגרת ההסכם התפעולי בין הצדדים.
:: (5) מקרים של תחזוקה חלקית של יחידת ייצור בה רק חלק מיחידת הייצור מושבת יסוכמו במסגרת ההסכם התפעולי.
: (ג) '''טיפול בבקשת היצרן ומסירת תכנית תחזוקה מחייבת'''
:: (1) מנהל המערכת ישבץ את תוכניות התחזוקה המוגשות על ידי היצרן במסגרת התכניות לתחזוקת שאר היחידות במערכת תוך התחשבות בבקשת היצרן ויגיש ליצרן בתוך 45 ימי עבודה תכנית תחזוקה מחייבת לשנה הקלנדארית הבאה (החל מחודש ינואר שיבוא). תכנית זו תחייב את היצרן בפעילותו במהלך שנה זו.
:: (2) במקרה של אי מסירת בקשה לתכנית תחזוקה שנתית במועד הקבוע בסעיף (ב) או אי מסירתה כלל, ישלם היצרן קנס אדמיניסטרטיבי כקבוע [[באמת מידה 97]] ושיבוצו בתכנית התחזוקה הכללית במועדים המבוקשים על ידו ייעשה בהתאם לשיקולי מנהל המערכת.
: (ד) '''שינויים בתכנית התחזוקה המחייבת'''
:: (1) שינויים מטעמו של היצרן בתכנית התחזוקה המחייבת יתבצעו בהסכמת מנהל המערכת על פי בקשה שתוגש שלושה חודשים לפני מועד תחזוקה המתוכננת.
:: (2) אישר מנהל המערכת את הבקשה לשינוי מתכנית התחזוקה המחייבת, ימציא מנהל המערכת ליצרן הודעה בכתב בגין השינוי בתכנית התחזוקה ויראו את השינוי המאושר כחלק מתכנית התחזוקה המחייבת.
:: (3) מנהל המערכת רשאי משיקולים של שרידות המערכת להורות ליצרן לדחות את מועד ביצוע תכנית התחזוקה בפרק זמן של עד שבעה ימים, וזאת עד שלושה ימים לפני המועד המתוכנן לביצוע תכנית התחזוקה. מנהל המערכת ישלם ליצרן הוצאות הדחייה לפי תעריף שתקבע הרשות (טרם נקבע).
:: (4) במקרים חריגים ביותר ובאישור הרשות יהיה רשאי מנהל המערכת להורות ליצרן לדחות את מועד ביצוע תכנית התחזוקה אף בהודעה מוקדמת של יום אחד וישלם לו הוצאות הדחייה לפי תעריף שתקבע הרשות (טרם נקבע).
: (ה) '''תכנית תחזוקה חלופית'''
:: מנהל המערכת רשאי, משיקולים של צרכי מערכת החשמל והביקוש לחשמל, לתאם עם היצרן תכנית תחזוקה חלופית לפני המועד שתוכנן לביצוע התחזוקה.

@ : {{ממורכז|'''בקשה לתכנית תחזוקה בקשה לתכנית תחזוקה ליחידה'''}}
: (((הטופס הושמט)))

@ 87. (תיקון: 31.7.09) : '''חריגה מתכנית התחזוקה המחייבת'''
: (א) '''חריגה מתכנית התחזוקה המחייבת'''
:: יצרן חייב להודיע למנהל המערכת, טרם ביצוע החריגה, על כל חריגה צפויה מתכנית התחזוקה המחייבת, ולרבות הארכת, קיצור או שינוי במועדי התחזוקה הקבועים בתכנית.
: (ב) '''אישור החריגה'''
:: מצא מנהל המערכת כי החריגה מתכנית התחזוקה עולה בקנה אחד עם צרכי המערכת, יאשר מנהל המערכת את החריגה והיצרן לא ישא בכל תשלום בגין החריגה. לא אישר מנהל המערכת את החריגה יפעל היצרן בהתאם למועדים שנקבעו לתכנית התחזוקה.

@ 88. (תיקון: 31.7.09) : '''תשלומים בגין חריגה מתכנית התחזוקה'''
: (א) '''חריגה שאינה מאושרת'''
:: לא אישר מנהל המערכת את ביצוע החריגה או אם היצרן לא הודיע על החריגה, לא יהיה זכאי היצרן לתשלום בעד יכולת זמינה עבור שעות החריגה וכן ישלם היצרן למנהל המערכת תשלום בגובה הנזק שנגרם בגין החריגה, בהתאם לחישוב המפורט [[באמת מידה 83(ג)]].
: (ב) '''חישוב הזמינות האקוויוולנטית בגין תקופת התחזוקה'''
:: תקופת התחזוקה תילקח בחשבון לצורך חישוב הזמינות האקוויוולנטית המצטברת של היחידה כדלקמן:
:: (1) במקרה בו התבצעה התחזוקה במועדים הקבועים בתכנית התחזוקה המחייבת או אם התקבל אישור מנהל המערכת לחריגה מתכנית התחזוקה המחייבת, תובא בחשבון התקופה בה לא הייתה היחידה זמינה בפועל בלבד.
:: (2) במקרה של ביצוע תחזוקה שלא במועדים הקבועים בתכנית התחזוקה ללא אישור מנהל המערכת תובא בחשבון תקופת התחזוקה בפועל, ובכלל זה כל תקופה בה לא הייתה היחידה זמינה בפועל בשל ביצוע תחזוקה במועדים שחרגו מהמועדים שאושרו על ידי מנהל המערכת לתכנית התחזוקה.

@ 89. (תיקון: 31.7.09, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''ביצוע תחזוקת החצר על ידי סש&quot;ח'''
: (א) '''תכנית תחזוקת החצר'''
:: מנהל המערכת יתאם עם ספק שירות חיוני רשת ועם היצרן ויאשר את ביצוע תחזוקת החצר ואת ביצוע תחזוקת הקווים המחברים את המתקן לרשת החשמל עם מועדי ביצוע תחזוקת מתקן הייצור או עם השעות בהן אין היצרן מתכוון לייצר על פי תכנית התחזוקה ותכניות הייצור היומיות.
: (ב) '''תיאום ביצוע תחזוקת החצר'''
:: (1) מנהל המערכת יעביר ליצרן ולספק שירות חיוני רשת, מדי שנה, עד לא יאוחר מיום ה-30 לנובמבר של אותה שנה את תכניות תחזוקת החצר שבאחריות תחזוקתית של ספק שירות חיוני רשת. התכנית תתייחס לשנה הקלנדארית העוקבת (החל מחודש ינואר שיבוא).
:: (2) במקרים בהם בשל תחזוקת החצר, שלא במסגרת הזמנים האמורה בסעיף (א), מתקן הייצור, כולו או חלקו, לא יכול היה לייצר חשמל, אולם היה זמין במועדים אלה, יהיה היצרן זכאי לתשלום בהתאם לאמור [[באמת מידה 141(א)]].

=== סימן ה': יצרנים המחוברים לרשת ההולכה ===

@ 90. (תיקון: 31.7.09; תשפ&quot;ד-25) : (((בוטלה).))
@ 91. (תיקון: 31.7.09, 27.1.20; תש&quot;ף-34, תש&quot;ף-36, תשפ&quot;ד-25) : (((בוטלה).))
@ 92. (תיקון: 31.7.09; תשפ&quot;ד-25) : (((בוטלה).))

@ 93. (תיקון: 31.7.09, 28.6.18; תשע&quot;ט-7) : '''תכנית ההעמסה הכללית ופרסום מחיר שולי חצי שעתי'''
: (א) '''הגדרות'''
:: באמת מידה זו -
::- &quot;יחידות ייצור בהעמסה עצמית&quot; - יחידות ייצור שפועלות לפי שיטת העמסה עצמית ביממה נתונה;
::- &quot;יחידות ייצור בהעמסה מרכזית&quot; - יחידות ייצור שפועלות לפי שיטת העמסה מרכזית ביממה נתונה.
: (ב) '''פרסום תכנית העמסה כללית'''
:: (1) מנהל המערכת יפרסם באמצעות אתר האינטרנט של החברה בכל יום עד לשעה 14:00 תכנית העמסה כללית של כלל מיתקני הייצור במשק ליום המחרת (להלן - תכנית העמסה כללית).
:: (2) תכנית ההעמסה הכללית שתפורסם תפרט את הספק הייצור הכולל המתוכנן במשק ואת תחזית ייצור האנרגיה המתחדשת בכל חצי שעה מהשעה 00:00 ועד לשעה 23:59 ביום המחרת.
:: (3) בימי שישי ובערבי מועדי ישראל, תפורסם תכנית העמסה כללית עד השעה 14:00, לכל יום העוקב ליום הפרסום עד וכולל יום העבודה הראשון העוקב אחריו; לעניין אמת מידה זו, &quot;שבת&quot; ו&quot;מועדי ישראל&quot; - כמשמעותם לפי [[סעיף 18א לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש&quot;ח-1948]].
: (ג) '''עקרונות תכנון העמסת מיתקני הייצור בתכנית ההעמסה הכללית'''
:: (1) תכנית ההעמסה תיקבע על בסיס שיקולים כלכליים, תוך מזעור העלויות המשקיות ותוך התחשבות באילוצים ובשיקולים המפורטים בסעיף (ד) לאמת מידה זו.
:: (2) בקביעת תכנית ההעמסה יפעל מנהל המערכת בהגינות ובתום לב, בלא אפליה, תוך מתן הזדמנות שווה למיתקנים השונים ובלי לקבוע תנאים מועדפים ליחידות הייצור של ספק שירות חיוני.
: (ד) '''שיקולים בתכנון תכנית העמסה הכללית'''
:: בתכנון תכנית ההעמסה הכללית יפעל מנהל המערכת מתוך התחשבות באילוצים ובשיקולים האלה:
:: (1) תחזית הביקוש המשקי לחשמל ליום הבא;
:: (2) תחזית זמינות מיתקני הייצור בדלק ראשי ובדלק משני הצפויה ביום המחרת;
:: (3) הספק הייצור המבוקש על ידי יחידות ייצור בהעמסה עצמית;
:: (4) תחזית הייצור של היצרנים העצמיים כהגדרתם [[באמת מידה 123]];
:: (5) הצעות המחיר של יחידות ייצור בהעמסה עצמית לאנרגיה מוזרמת לרשת ולהפחתת עומס בזמן אמת, בהתאם לאמות המידה החלות על היצרן;
:: (6) תחזית ייצור האנרגיה המתחדשת;
:: (7) המאפיינים הטכניים של המיתקנים, למעט נצילות, כפי שדווחו על ידי היצרנים ואושרו על ידי מנהל המערכת, או כפי שנבדקו על ידי מנהל המערכת; בכלל זה, קצב העלייה או הירידה, משך ההתנעה ומשך הזמן המינימלי להפעלת התחנה בעומסים שונים;
:: (8) הצעות מחיר של יחידות ייצור בהעמסה מרכזית; ליחידות ייצור בהעמסה מרכזית של יצרנים פרטיים, שלהם נקבעה עלות מוכרת, העלות תיקבע לפי התעריפים שקבעה הרשות לסוג יצרנים זה בלוחות התעריפים המתייחסים אליהם; למיתקני הייצור של ספק שירות חיוני העלות תיקבע לפי בסיס התעריף;
:: (9) שיקולי שרידות ואמינות המערכת, לרבות עתודות ייצור הנדרשות לצורך זה;
:: (10) מגבלות רשת החשמל, לרבות היווצרות גודש, עבודות יזומות ותקלות;
:: (11) זמינות מיתקני הספקת הגז וזמינות מערכת הולכת הגז;
:: (12) במקרה של מחסור בגז טבעי - הקצאת השימוש בדלקים חלופיים לפי [[אמת מידה 125]];
:: (13) מדיניות שקבע השר ביחס לתמהיל מקורות האנרגיה אשר ישמשו לייצור חשמל;
:: (14) העמסת מיתקנים לצורך בדיקה כמשמעותה באמות המידה שקובעת הרשות, ובכלל זה בדיקות קבלה כאמור [[באמות מידה 72 עד 73]] ובדיקת יכולת פעולה בדלק משני כאמור [[באמת מידה 125]];
:: (15) אילוצים רגולטוריים הנובעים משיקולי הגנת סביבה, לרבות לפי היתרי הפליטה;
:: (16) אילוצים נוספים לפי כל דין.
: (ה) '''עדכון תכנית ההעמסה הכללית בזמן אמת'''
:: (1) מנהל המערכת יעדכן את תוכנית ההעמסה הכללית לפי הצורך החל במועד פרסומה עד למועד אספקת החשמל, בהתאם לשינויים שיחולו ממועד פרסום תכנית ההעמסה הכללית ועד למועד העמסת המיתקנים, ביחס לאילוצים ולשיקולים המפורטים בסעיף (ד).
:: (2) עדכון תכנית ההעמסה הכללית יפורסם באתר האינטרנט של מנהל המערכת.
: (ו) '''המחיר השולי החצי שעתי יום מראש (SMP day ahead)'''
:: (1) מנהל המערכת יפרסם בכל יום עד השעה 17:00 את המחירים השוליים החצי שעתיים המתוכננים ליום הבא. בערב שבת ומועדי ישראל יפרסם מנהל המערכת עד השעה 14:00 את המחירים השוליים לכל יום העוקב ליום הפרסום עד יום החול הבא.
:: (2) המחירים השוליים ליום הבא, אשר יפורסמו לפי סעיף קטן (1), יחושבו כמפורט להלן:
::: (א) מחיר שולי חצי שעתי יום מראש (להלן - מחיר שולי מתוכנן) יהיה שווה לעלות הייצור של קוט&quot;ש נוסף מעבר לעומס המתוכנן באותה חצי שעה לפי תכנית ההעמסה הכללית בהתאם לשיקולים ולאילוצים המפורטים בסעיף (ד);
::: (ב) מחיר שולי מתוכנן מנוכה אילוצים מערכתיים (להלן - מחיר שולי מנוכה) יהיה שווה לעלות הייצור של קוט&quot;ש נוסף מעבר לעומס המתוכנן בכל חצי שעה, בתכנית העמסה כללית בהינתן האילוצים הקבועים בסעיף (ד) לאמת מידה זו, בניכוי האילוצים האלה:
:::: (1) אילוצי הרשת;
:::: (2) אילוצי קיבולת ותקלות של מערכות הגז וכן מגבלות על השימוש המרבי בגז;
:::: (3) בדיקת מיתקנים;
:::: (4) אילוצי איכות הסביבה.
:: (3) מנהל המערכת יפרסם באתר האינטרנט שלו את אופן החישוב של עלות הייצור של קוט&quot;ש נוסף.
: (ז) '''המחיר השולי החצי שעתי זמן אמת (SMP real time)'''
:: (1) מנהל המערכת יפרסם באתר האינטרנט שלו את העלות השולית המערכתית לכל חצי שעה ביום הקודם (Ex post).
:: (2) מנהל המערכת יפרסם בכל יום עד השעה 17:00, באתר האינטרנט שלו, את המחירים השוליים החצי שעתיים ליום הקודם (להלן - מחירים שוליים חצי שעתיים בזמן אמת) ואת המחירים השוליים החצי שעתיים מנוכי האילוצים בזמן אמת. בנוגע לסופי שבוע ומועדי ישראל, יפורסמו המחירים השוליים החצי שעתיים ביום העבודה הבא עד השעה 17:00.
:: (3) המחירים השוליים החצי שעתיים בזמן אמת יחושבו לפי הוראות סעיף (ו)(2)(א) והמחירים השולים החצי שעתיים מנוכי האילוצים בזמן אמת יחושבו לפי הוראות סעיף (ו)(2)(ב). כלל המחירים בסעיף זה יחושבו בכפוף לשינויים האלה:
::: (א) במקום תחזיות הביקוש המשקי לחשמל, יתייחס מנהל המערכת לביקוש לחשמל בפועל;
::: (ב) במקום תחזית זמינות מיתקני הייצור בדלק ראשי ובדלק משני, יתייחס מנהל המערכת לזמינות התחנות בפועל;
::: (ג) במקום תחזית ייצור אנרגיה מתחדשת, יתייחס מנהל המערכת לייצור אנרגיה מתחדשת בפועל;
::: (ד) במקום הספק הייצור המבוקש על ידי יצרנים בהעמסה עצמית ותחזית ייצור של יצרנים עצמיים, יתייחס מנהל המערכת לייצור בפועל של יצרנים אלה.
: (ח) '''פרסום מידע'''
:: (1) מנהל המערכת יפרסם באתר האינטרנט שלו, אחת לחודש, פירוט של האילוצים והשיקולים אשר השפיעו על תכנית ההעמסה בחודש החולף.
:: (2) פרסום כאמור יפרט את כל אלה:
::: (א) מגבלות רשת החשמל, לרבות גודש, עבודות יזומות ותקלות;
::: (ב) זמינות מיתקני הספקת הגז וזמינות מערכת הולכת הגז;
::: (ג) הרזרבה שנשמרה בפועל בחודש החולף;
::: (ד) מדיניות שקבע השר ביחס לתמהיל מקורות האנרגיה אשר ישמשו לייצור חשמל לפי [[סעיף 57א(א)(7) לחוק משק החשמל]];
::: (ה) העמסת מיתקנים לצורך בדיקה, בכלל זה בדיקות קבלה לפי [[אמות מידה 72 עד 73]] ובדיקת יכולת פעולה בדלק משני לפי [[אמת מידה 125]];
::: (ו) אילוצים סביבתיים, לפי היתרי הפליטה;
::: (ז) אילוצים נוספים לפי כל דין.

@ 94. (תיקון: 31.7.09; תשפ&quot;ד-25) : (((בוטלה).))
@ 95. (תיקון: 31.7.09; תשפ&quot;ד-25) : (((בוטלה).))

@ 96. (תיקון: 31.7.09) : '''חובת העמדת הספק ריאקטיבי לטובת מנהל המערכת'''
: (א) '''אספקת הספק ריאקטיבי'''
:: מנהל המערכת רשאי בכל רגע לדרוש מיצרן הספקת הספק ריאקטיבי לרשת בגבולות המתאימים לתנאים הטכניים לחיבור יחידות הייצור לרשת, והיצרן חייב להיענות לדרישות אלה.
: (ב) '''תשלום ליצרן'''
:: (1) יצרן יהיה זכאי לתשלום בגין הספקת ההספק הריאקטיבי רק במקרה בו הספקת ההספק הריאקטיבי חייבה ירידה בהספק האקטיבי שהוזרם לרשת ביחס לתכנית הייצור המתוכננת שהגיש היצרן למנהל המערכת וירידת ההספק כתוצאה מהספקת הספק ריאקטיבי לא תחשב סטיה מתכנית העמסה פרטנית.
:: (2) במקרה של יצרן ביכולת זמינה קבועה, היצרן יהיה זכאי לתשלום בעד יכולת זמינה קבועה ועלויות משתנות שייגזרו מבדיקות הקבלה עבור פרמטר הספק ריאקטיבי.
:: (3) התשלום ליצרן במקרה של אספקת הספק ריאקטיבי לרשת שחייבה ירידה בהספק האקטיבי לפי תכנית ההעמסה הפרטנית ובהתאם להנחיית מנהל המערכת תהיה בגובה הצעת המחיר להקטנת הספק של היצרן.

@ 97. (תיקון: 31.7.09) : '''חריגות אדמיניסטרטיביות'''
: (א) '''חריגות אדמיניסטרטיביות'''
:: (1) בגין איחור בהגשת תכנית ייצור או צריכה שבועית כמפורט [[פרק ו סימן ה|בפרק ו' סימן ה' לספר אמות המידה]] יחויב היצרן או המספק בתשלום למנהל המערכת בגובה 4,500 ₪ בגין כל יום איחור בהגשת תכנית.
:: (2) בגין אי הגשת תכנית ייצור או הספקה יומית כמפורט [[בפרק ו' סימן ה' לספר אמות המידה]] יחויב היצרן או המספק בתשלום למנהל המערכת בגובה 6,000 ₪ לכל מקרה של אי הגשת תכנית.
:: (3) בגין כל יום איחור בהגשת תכנית תחזוקה כמפורט [[בפרק ו' סימן ד' לספר אמות המידה]], יחויבו בהתאמה היצרן ומנהל המערכת בתשלום למנהל המערכת וליצרן בהתאמה בגובה 4,500 ₪.
:: (4) בגין מסירת נתונים לא מדויקים למנהל המערכת ביחס להספק זמין מעל ל-3 פעמים בחודש למרות קבלת התרעה בכתב ממנהל המערכת יחויב היצרן בתשלום בגובה 10,000 ₪ לכל מקרה, החל מהמקרה הרביעי.
:: (5) בגין מסירת דיווחים לא מדויקים למנהל המערכת לאחר קבלת התראה בכתב ממנהל המערכת יחויב היצרן בתשלום בגובה 4,500 ₪ לכל מקרה של מסירת דיווחים לא מדויקים למנהל המערכת.
:: (6) בגין אי מסירת דיווחים הנדרשים על ידי מנהל המערכת יחויב היצרן בתשלום למנהל המערכת בגובה 4,500 ₪ לכל מקרה של אי מסירת דיווחים.
:: (7) בגין אי דיווח בזמן אמת על שינויי ביצועי היחידה כגון הספק זמין, קצב שינויי עומס וכיוצא באלה, יחויב היצרן בתשלום למנהל המערכת בגובה 4,500 ₪ לכל מקרה.
:: (8) בגין האמור במקרים המפורטים בסעיפים קטנים (1)-(7) החלים במקרה של מצב חריג יחויב - היצרן או המספק, לפי העניין, בתשלום בגובה פי 3 מהסכומים המופיעים בסעיפים קטנים אלו, בהתאמה.
: (ב) '''הצמדת התעריפים'''
:: בגין חריגות אדמיניסטרטיביות כל התעריפים עבור חריגות אדמיניסטרטיביות יהיו צמודים למדד המחירים לצרכן (מדד הבסיס 102.5).

@ 98. (תיקון: 31.7.09, 15.5.17, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''סקר ראשוני ליצרן בגין צריכת כמויות גז במסגרת יכולת זמינה קבועה'''
: באמות מידה 98 עד 101 המונח &quot;יצרן&quot; משמעו - בעל רישיון יצור מותנה קונבנציונלי.
: (א) '''פניה למנהל המערכת'''
:: יצרן המעוניין בקבלת מידע ביחס לכמויות הגז שבכוונת מנהל המערכת להתחייב לגביהן רשאי לפנות למנהל המערכת בבקשה להזמנת סקר ראשוני לצריכת כמויות גז טבעי (להלן - סקר צריכת גז ראשוני).
: (ב) '''נתונים נדרשים'''
:: יצרן יעביר למנהל המערכת, במסגרת הבקשה לסקר צריכת גז ראשוני את הנתונים כדלקמן, מעודכנים ליום הפניה:
:: 1) (()) פרטי בעל הרישיון המותנה;
:: 2) (()) העתק הרישיון המותנה;
:: 3) (()) קונפיגורציית מתקן הייצור שבכוונתו להקים הכוללת בין היתר דגמי יחידות טורבינת גז וטורבינות קיטור ודודי השבה (אם קיימים), דגמי הגנרטורים, יצרני הציוד לכל אחת מיחידות הייצור שבכוונתו להעמיד במסגרתן יכולת זמינה קבועה, פרמטרים תפעוליים צפויים של כל יחידת ייצור (נצילות חשמלית, קצב שינוי הספק, זמני התנעה וכיבוי, אילוצים תפעוליים אחרים);
:: 4) (()) התנאים העיקריים של עסקת הגז המוצעת לו על ידי ספק הגז והכוללים, בין היתר, את כמויות גז (כוללות, שנתיות, חודשיות, שבועיות, יומיות, שעתיות מירביות ומינימאליות); מחויבות מינימאלית במסגרת הסכם הגז (מחויבות, אם יש, ל-TOP); מחירי גז לאורך תקופת הסכם ההתקשרות (כולל מנגנון הצמדת המחיר);
:: תנאים נוספים בעסקת הגז כגון make up gas, ו-carry forward.
: (ג) '''אישור על קבלת הפניה'''
:: מנהל המערכת יעביר ליצרן אישור על קבלת הפניה כאמור בסעיף (ב) בהקדם ולא יאוחר מ-5 ימים לאחר קבלת הפניה במשרדיו.
: (ד) '''תשלום'''
:: בגין ביצוע סקר צריכת גז ראשוני ישלם היצרן מזמין הסקר תעריף בגובה של 50 אלף ₪ צמוד למדד המחירים לצרכן (מדד הבסיס 102.5).
: (ה) '''מועדים לביצוע סקר צריכת גז ראשוני'''
:: מנהל המערכת יבצע את סקר צריכת הגז הראשוני ליצרן עד לא יאוחר מתום 30 ימי עבודה ממועד ביצוע התשלום מטעם היצרן למנהל המערכת ובתנאי שקיבל את הנתונים הנדרשים לפי סעיף (ב).
: (ו) '''תוכן סקר לצריכת גז ראשוני'''
:: 1) (()) סקר צריכת הגז הראשוני יתבסס על תנאי המשק במועד ביצועו ויכלול את כל המידע הרלוונטי הקיים במשק ואשר מתייחס למתקני הייצור הפועלים במסגרת רישיון קבוע או במסגרת רישיון מותנה שקיבלו אישור תעריפי קבוע, במועד ביצוע הסקר.
:: 2) (()) לצורך ביצוע הסקר מנהל המערכת ישתמש בכלי תוכנה הנמצאים ברשותו ובהנחות עבודה אשר תעביר הרשות למנהל המערכת.
:: 3) (()) תוצאות סקר הגז הראשוני יכלול את כמות הגז השנתית שהמתקן צפוי לצרוך בשנות הפעלתו.
: (ז) '''הנחות עבודה לביצוע הסקר'''
:: הסקר יבוצע בהתאם להנחות העבודה שתגדיר הרשות. הנחות העבודה יתייחסו לביקוש לחשמל, אילוצים בהספקת הגז, ההספק הצפוי במשק החשמל, אופן השימוש הצפוי בפחם, היקף הייצור הצפוי באנרגיה מתחדשת, ההתחייבויות הקיימות במשק החשמל לרכישת גז וכן משתנים נוספים ככל שתגדיר הרשות.
: (ח) '''תוקף סקר צריכת גז ראשוני'''
:: סקר צריכת גז ראשוני מהווה אינדיקציה להיקף כמות הגז שבכוונת מנהל המערכת לעשות בה שימוש אך הוא נכון לנסיבות במועד ביצועו בלבד ובכל מקרה אינו מחייב מי מהצדדים.
:: (1) תוצאות הסקר ישלחו לרשות ולמבקש הסקר.
:: (2) על תוצאות הסקר יחולו כללי הסודיות המפורטים [[באמת מידה 4א]].

@ 99. (תיקון: 31.7.09, 10.4.10, 14.5.12, 11.5.15, 15.5.17, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''התחייבות לרכישת כמויות הגז במסגרת יכולת זמינה קבועה - סקר גז כללי וסקר גז מחייב'''
: (א) '''סקר גז כללי מטעם מנהל המערכת'''
:: אחת לשנה, יפרסם מנהל המערכת סקר גז כללי שיעמוד בתוקף עד לפרסום סקר הגז הבא ויבטא את תחזית צריכת הגז במשק החשמל. סקר הגז יתבסס על הנתונים וההנחות העדכניים ביותר שיועברו למנהל המערכת על ידי הצוות המקצועי ברשות.
: (ב) '''סקר גז ליצרן'''
:: (1) סמוך לפני מועד הסגירה הפיננסית יפנה בעל הרישיון המותנה למנהל המערכת לצורך קבלת סקר צריכת גז מחייב (להלן - סקר צריכת גז מחייב).
:: (2) מנהל המערכת יבצע את סקר צריכת הגז המחייב מיד לאחר קבלת פניית היצרן המלאה שתכלול את כל הנתונים הנדרשים כמפורט להלן ותשלום בעד ביצוע הסקר. מנהל המערכת יודיע ליצרן תוך 30 ימים מקבלת כל הנתונים הנדרשים מהיצרן לביצוע הסקר ולרבות אישור הצוות המקצועי להנחות היסוד לביצוע הסקר, על תוצאותיו.
: (ג) '''נתונים נדרשים מיצרן לצורך הגשת בקשה לביצוע סקר גז מחייב'''
:: (1) לצורך קבלת סקר צריכת גז מחייב יעביר בעל הרישיון המותנה למנהל המערכת את הנתונים כדלקמן, מעודכנים ליום הפניה:
::: (א) פרטי בעל הרישיון המותנה;
::: (ב) העתק הרישיון המותנה;
::: (ג) קונפיגורציית מתקן הייצור שבכוונתו להקים הכוללת בין היתר דגמי יחידות טורבינת גז וטורבינות קיטור ודוודי השבה (אם קיימים), דגמי הגנראטורים, יצרני הציוד לכל אחת מיחידות הייצור שבכוונתו להקים, פרמטרים תפעוליים צפויים של כל יחידת ייצור (נצילות חשמלית, קצב שינוי הספק, זמני התנעה וכיבוי, אילוצים תפעוליים נוספים);
::: (ד) כל פרטי עסקת הגז המוצעת לו על ידי ספק הגז והכוללים, בין היתר, את כמויות גז (כוללות, שנתיות, חודשיות, שבועיות, יומיות, שעתיות מירביות ומינימאליות); מחויבות מינימאלית במסגרת הסכם הגז (מחויבות, אם יש, ל-TOP); מחירי גז לאורך תקופת הסכם ההתקשרות כולל מנגנון הצמדת המחיר; תנאים נוספים בעסקת הגז כגון make up gas, ו-carry forward;
::: (ה) פרטים נוספים שמנהל המערכת ידרוש מהיצרן לפי הצורך.
:: (2) בעל הרישיון המותנה יציג מסמך בעל תוקף מחייב מספק הגז המיועד אל בעל הרישיון והמוכיח את אמינות הנתונים שיעביר למנהל המערכת. העתק מהנתונים המועברים למנהל המערכת יועברו לרשות.
:: (3) כל נתון אחר שדרוש למנהל המערכת לביצוע הסקר.
: (ד) '''אישור על קבלת הפניה'''
:: מנהל המערכת יעביר ליצרן אישור על קבלת הפניה כאמור בסעיף (ב) בהקדם ולא יאוחר מ-5 ימים לאחר קבלת הפניה במשרדיו.
: (ה) '''תשלום'''
:: (1) התעריף שישלם יצרן למנהל המערכת בגין ביצוע סקר צריכת גז מחייב יהיה בגובה של 100,000 ₪ ויהיה צמוד למדד המחירים לצרכן.
:: (2) בגין תשלום כאמור יזכה מנהל המערכת את היצרן בארבע סימולציות שיבוצעו בהתאם לפניית היצרן. כל סימולציה יכול ותכלול הרכב נתונים שונה הנדרש לביצועה.
: (ו) '''הנחות עבודה לביצוע הסקר'''
:: (3) הסקר יבוצע בהתאם להנחות העבודה שתגדיר הרשות. הנחות העבודה יתייחסו לביקוש לחשמל, אילוצים בהספקת הגז, ההספק הצפוי במשק החשמל, אופן השימוש הצפוי בפחם, היקף היצור הצפוי באנרגיה מתחדשת, וכן משתנים נוספים ככל שתגדיר הרשות.
: (ז) '''תוצאות הסקר'''
:: (3) הסקר יבחן את כמות הגז השנתית שהמתקן צפוי לצרוך בשנות הפעלתו.
:: (4) תוצאות הסקר ישלחו לרשות ולמבקש הסקר.
: (ח) '''ערעור על תוצאות סקר צריכת הגז המחייב'''
:: בעל הרישיון המותנה יהיה רשאי להגיש ערעור על תוצאות סקר צריכת הגז המחייב באמצעות פניה לצוות המקצועי ברשות. הצוות המקצועי ברשות יודיע את הכרעת ובערעור תוך 45 ימי עבודה ממועד קבלת מלוא הנתונים הדרושים להכרעה.
: (ט) '''תוקף סקר צריכת הגז המחייב'''
:: תוקף הסקר שנה אחת, אלא אם קבעה הרשות כי במהלך השנה חלו שינויים מהותיים בהנחות העבודה של משק החשמל ודרשה לבצע סקר חדש, אף שחלפה פחות משנה מביצוע הסקר הקודם.
: (י) '''סודיות'''
:: על תוצאות הסקר יחולו כללי הסודיות המפורטים [[באמת מידה 4א]].

@ 100. (תיקון: 31.7.09) : '''תנאי סף להתחייבות מנהל מערכת לשימוש בגז במסגרת יכולת זמינה קבועה על פי תוצאות סקר גז מחייב'''
: (א) '''תנאים להתחייבות מנהל המערכת לרכישת יכולת זמינה'''
:: (1) כתנאי להכרה בעלויות למנהל המערכת עבור מימוש אנרגיה במסגרת יכולת זמינה קבועה, תינתן העדפה מירבית לעסקאות גז בעלות גמישות תפעולית וגמישות כמותית מירביות ובהתאם לתנאים שנקבעו [[https://pua.gov.il/decisions/documents/1255.pdf|בהחלטה 2 מישיבה 241]] המפורסמת באתר האינטרנט של רשות החשמל ובהתאם לצרכי מנהל המערכת.
:: (2) מנהל המערכת לא יתחייב לרכישת יכולת זמינה קבועה עבור מתקן קונוונציונאלי שתוצאות סקר הגז יראו כי מספר שעות ההפעלה הממוצעות החמש שנתיות בחמש השנים הראשונות להפעלת מתקן קונוונציונאלי במחזור משולב יקטן מ-4500 שעות בשנה, ולגבי מתקן קונוונציונאלי במחזור פתוח יקטן מ-2000 שעות בשנה.

@ 101. (תיקון: 31.7.09) : '''כללים לחלוקת המתקן לזמינות קבועה ומשתנה'''
: (א) '''המועד לחלוקת מתקן לזמינות קבועה וזמינות משתנה'''
:: מנהל המערכת יקבל מהיצרן הודעה טרם סגירה פיננסית וחתימה על הסכם גז טבעי בדבר החלק באחוזים של ההספק המותקן, מתוך סך ההספק המותקן של כל יחידת ייצור, אשר יתנהל במתכונת יכולת זמינה משתנה ויציין את האופן של הזמינות המשתנה והכל בכפוף לקבוע [[באמת מידה 99]].
: (ב) '''כללים לחלוקת המתקן לזמינות קבועה ומשתנה'''
:: בקשת היצרן לחלוקת המתקן לזמינות קבועה ומשתנה תהיה בהתאם לכללים הבאים:
:: (1) לגבי כל יחידת ייצור, החלק המוגדר כיכולת זמינה משתנה יעמוד על 0% עד 30% מההספק הנקי של יחידת הייצור או שיעמוד על מלוא (100%) היכולת הזמינה של יחידת הייצור.
:: (2) יצרן, בכל מקרה, לא יוכל להגדיר את סך היכולת הזמינה המשתנה במתקן כנופלת מ-10% מהיכולת הזמינה של מתקן הייצור (סך היכולת הזמינה ביחידות הייצור) (להלן - יכולת זמינה משתנה מינימאלית).
:: (3) במקרה של יחידת ייצור מסוג מחזור משולב חד צירי או במקרה של יחידת ייצור מסוג מחזור משולב רב צירי הכולל מספר טורבינות גז המחוברות לטורבינה קיטורית, יוגדר חלק זהה באחוזים מן הטורבינה הקיטורית כמיועד לצורך הפעלתה במסגרת יכולת זמינה משתנה בהתאם לחלק טורבינות הגז ביחידה הקשורות אליה שהוגדר כיכולת זמינה משתנה.
:: (4) יתרת היכולת הזמינה של המתקן, מעבר לחלק שהוגדר כיכולת זמינה משתנה ביחס לכל יחידת ייצור, יתנהל במסגרת יכולת זמינה קבועה.

@ 102. (תיקון: 31.7.09, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''רכישת יכולת זמינה משתנה ורכישת אנרגיה מתוך יכולת זמינה משתנה'''
: (א) '''העמדת יכולת זמינה משתנה לטובת מנהל המערכת'''
:: רכישת יכולת זמינה משתנה ורכישת אנרגיה מתוך היכולת הזמינה המשתנה על ידי מנהל המערכת תתבצע בהתאם לקבוע באמות המידה [[שבפרק ו']] כפי שיתעדכנו מעת לעת.
: (ב) '''תעריף עבור העמדת יכולת זמינה משתנה'''
:: התעריף שישלם מנהל המערכת ליצרן בגין העמדת היכולת הזמינה המשתנה יהיה בהתאם ללוח התעריפים 6.5–1 ולפי סוג המתקן.
: (ג) '''תעריף עבור רכישת אנרגיה מתוך יכולת זמינה משתנה'''
:: התעריף שישלם מנהל המערכת ליצרן בגין רכישת אנרגיה מתוך היכולת הזמינה המשתנה יהיה בהתאם להצעת המחיר מטעמו של היצרן, אך בכל מקרה לא תעלה על מחיר האנרגיה הנורמטיבי כקבוע בלוח תעריפים 6.5–2 ולפי סוג המתקן.
: (ד) '''שימוש במלוא הגז במסגרת היכולת הזמינה המשתנה'''
:: מימש היצרן, בשנה מסוימת, את כל הגז העומד לרשותו במסגרת חשיפתו להסכם הגז טרם סיום השנה:
:: (1) עבור יחידות ייצור בהן היכולת הזמינה המשתנה קטנה מ-30% מההספק הנקי של יחידות הייצור, מנהל המערכת ישלם ליצרן תמורה בגין הזמינות המשתנה, בהתאם לקבוע באמת מידה זו.
:: (2) עבור יחידות ייצור בהן היכולת הזמינה המשתנה זהה למלוא ההספק הנקי, מנהל המערכת לא ישלם ליצרן תמורה בגין היכולת הזמינה המשתנה העומדת לטובת מנהל המערכת מיחידת ייצור זו.

@ 103. (תיקון: 31.7.09, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''רכישת יכולת זמינה קבועה'''
: (א) '''רכישת גז עבור היכולת הזמינה הקבועה'''
:: מנהל המערכת יקבע ויודיע ליצרן טרם הסגירה הפיננסית והחתימה על הסכם הגז מהי כמות הגז שתירכש לטובת מימוש היכולת הזמינה הקבועה במתקן, והכל במסגרת הסקר המחייב הקבוע [[באמת מידה 99]].
: (ב) '''הפעלת היכולת הזמינה הקבועה'''
:: היכולת הזמינה הקבועה לכל יחידה תופעל על ידי מנהל המערכת בהתאם להוראותיו כפי שיועברו אל היצרן במסגרת תכנית ההעמסה הפרטנית או בזמן אמת.
: (ג) '''תעריף רכישת יכולת זמינה קבועה'''
:: התעריף שישלם מנהל המערכת ליצרן בגין רכישת היכולת הזמינה הקבועה יהיה בהתאם ללוח התעריפים 6.5–1 ולפי סוג המתקן.
: (ד) '''תעריף עבור רכישת אנרגיה מתוך היכולת הזמינה הקבועה'''
:: התעריף שישלם מנהל המערכת ליצרן בגין רכישת אנרגיה מתוך היכולת הזמינה הקבועה יהיה בהתאם לקבוע בלוח תעריפים 6.5–2 ולפי סוג המתקן.
: (ה) '''שימוש במלוא הגז במסגרת היכולת הזמינה הקבועה'''
:: עשה מנהל המערכת שימוש בכל הגז העומד לרשותו במסגרת חשיפתו להסכם הגז טרם סיום השנה, יהיה היצרן זכאי לתשלום מלא עבור היכולת הזמינה הקבועה עד סוף השנה.
: (ו) '''התקנת מערכת LFC (Load Frequency control)‎'''
:: היצרן ירכיב מערכת LFC ויפעילה על פי הנחיות מנהל המערכת.

@ 104. (תיקון: 31.7.09) : '''חישוב צריכת הגז במסגרת היכולת הזמינה הקבועה והמשתנה'''
: (א) '''חישוב צריכת הגז'''
:: (1) בדיקת היקף צריכת הגז של היצרן ושל מנהל המערכת במתקן הייצור, תיערך אחת לחודש, לגבי כל אחת מיחידות הייצור. יעשה חישוב של כמות הגז שנצרכה בפועל במסגרת היכולת הזמינה הקבועה שמומשה לאנרגיה ובמסגרת היכולת הזמינה המשתנה שמומשה לאנרגיה.
:: (2) החישוב, לצרכי תעריף, יתבסס על מכפלת הקווטש&quot;ים, שיוצרו במסגרת היכולת הזמינה הקבועה שמומשה לאנרגיה ובמסגרת היכולת הזמינה המשתנה שמומשה לאנרגיה, ב-Heat rate הנורמטיבי בו הופעלה כל יחידת ייצור בכל חצי שעה.
:: (3) לעניין זה, מדידות האנרגיה תעשינה בהדקי כל יחידת ייצור.

@ 104א. (תיקון: 6.3.19, 28.2.22; תש&quot;ף-29, תשפ&quot;ד-25) : '''חישוב התמורה בעד חיסכון בדלקים'''
: (א) '''הגדרות'''
:: באמת מידה זו -
::- &quot;יצרן&quot; - בעל יחידת ייצור המחוברת לרשת הולכת החשמל או המשולבת בחצר צרכן המחובר לרשת המתח העליון שהדלק הראשי שלה אינו אנרגיה מתחדשת, סולר או מזוט;
::- &quot;מועד תחילת הפעלה מסחרית&quot; - ליצרן החייב ברישיון ייצור - הפעלה מסחרית כהגדרתה [[בתקנות משק החשמל (יצרן חשמל פרטי קונבנציונלי), התשס&quot;ה-2005]], וליצרן שאינו חייב ברישיון ייצור - המועד שבו קיבל אישור בכתב להפעלה מסחרית למיתקן כקבוע [[בסעיף (ז)(1) לאמת מידה 35כ4]];
::- &quot;תצהיר&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 15 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל&quot;א-1971]].
: (ב) '''תשלום שנתי בעד חיסכון בדלקים'''
:: יצרן הרשאי לפעול בהעמסה עצמית, שהאישור התעריפי כאמור [[בסעיף (ג) לאמת מידה 68]] התקבל לאחר יום כ&quot;ד בטבת התשע&quot;ט (1 בינואר 2019), יהיה זכאי לתשלום שנתי של תעריף בעד החיסכון בדלקים (להלן - תעריף בעד חיסכון בדלקים), אשר יחושב לפי הנוסחה המפורטת בלוח תעריפים 11.3.
: (ג) '''דיווחים לצורך זכאות לתעריף בעד חיסכון בדלקים'''
:: (1) יצרן יעביר למנהל המערכת, עם העתק לרשות, בתוך 21 ימים מתום כל שנה קלנדרית, דיווח לפי המתכונת שבנספח א' לאמת המידה, ערוך בתצהיר, ביחס לשנה החולפת.
:: (2) מנהל המערכת יהיה רשאי לדחות דיווח אם מצא שהדיווח אינו משקף את ביצועי יחידת הייצור.
:: (3) בטרם דחיית דיווח, רשאי מנהל המערכת לבקש כי היצרן יגיש דיווח מתוקן.
:: (4) אם דחה מנהל המערכת את הדיווח או את הדיווח המתוקן, היצרן לא יהיה זכאי לתשלום תעריף בעד חיסכון בדלקים בעבור אותה השנה.
: (ד) '''תקופת הזכאות'''
:: מנהל המערכת ישלם ליצרן הזכאי לתעריף בעד חיסכון בדלקים, את התשלום כמפורט בסעיף (ב) לאמת מידה זו, בכל שנה שבה הוגש דיווח על ידי היצרן לפי סעיף (ג), למשך 20 שנים ממועד תחילת ההפעלה המסחרית של מיתקן הייצור.

@ : {{ממורכז|'''נספח א' [[לאמת מידה 104א]] - מתכונת דיווח על נצילות'''}}
: (((הנספח הושמט)))

@ 105. (תיקון: 31.7.09, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''חלוקת אחריות במימוש הסכם הגז'''
: (א) '''אחריות מנהל המערכת במימוש הסכם הגז'''
:: (1) עבור יחידות ייצור שבהן החלק של היכולת הזמינה המשתנה הוא 100% מהיכולת הזמינה של יחידת הייצור, היצרן יהיה אחראי לקביעת כמויות הגז טרם הסגירה הפיננסית והן תהוונה חלק מהסכם הגז של היצרן ומהמחויבות ל-TOP שבהסכם.
:: (2) עבור יחידות ייצור שבהן החלק של היכולת הזמינה המשתנה קטן מ-30% מהיכולת הזמינה של יחידת הייצור, יקבע מנהל המערכת את כמות הגז הנדרשת לו, וחשיפתו של היצרן להסכם הגז במסגרת היכולת הזמינה המשתנה באותן יחידות תעמוד על החלק היחסי של היכולת הזמינה המשתנה מסך ההספק הנקי של היחידה.
:: (3) הודיע יצרן על הקטנת החלק המנוהל כיכולת זמינה משתנה כמפורט [[באמת מידה 106]], ביחידות בהן היכולת הזמינה המשתנה קטנה מ-30% מההספק הנקי, יהיה מנהל המערכת מחויב לכמויות גז ולחשיפה להסכם הגז, בהיקף היכולת הזמינה המשתנה המתווספת ליכולת הזמינה הקבועה בלבד.
:: (4) הודיע יצרן על הקטנת החלק המנוהל כיכולת זמינה משתנה כמפורט [[באמת מידה 106]], ביחידות יצור בהן היכולת הזמינה המשתנה עמדה על 100% מההספק הנקי, יהיה מנהל המערכת מחויב לכמויות גז ולחשיפה להסכם הגז בהתאם לכמויות הרלבנטיות לחלק במתקן האמור, כמפורט בסעיף קטן (3), בלבד. מנהל המערכת רשאי להגדיל את מחויבותו לגז ביחידות אלה מעבר לאמור לעיל, בהתאם לצרכיו ובהתאם לתנאי עסקת הגז.
:: (5) הודיע יצרן על הגדלת החלק המנוהל כיכולת זמינה משתנה כמפורט [[באמת מידה 106]], יהיה היצרן רשאי לעבור עם כמות גז ו/או להיחשף להסכם הגז בהתאם לחלק היחסי של היכולת הזמינה המשתנה האמורה מההספק הנקי של היחידה הרלבנטית.
:: (6) היצרן לא יהיה רשאי לשנות את החשיפה שלו להסכם גז טבעי אם לא שינה את היקף היכולת הזמינה המשתנה ביחידות בהן היכולת הזמינה המשתנה קטנה מ-30% מהיכולת הזמינה.
:: (7) היצרן ומנהל המערכת יהיו רשאים לעשות שימוש בזכויות המוקנות להם בהסכמי הגז הטבעי (make up gas ו-carry forward וזכויות נוספות), בהתאם לחלקם היחסי ביכולת הזמינה ובהתאם לאמור בסעיף זה.

@ 106. (תיקון: 31.7.09, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''מעבר בין יכולת זמינה משתנה לבין יכולת זמינה קבועה ולהפך'''
: (א) '''מועד הגשת הבקשה למעבר'''
:: מנהל המערכת יאפשר ליצרן, בהודעה מוקדמת של 12 חודשים, להגדיל או להקטין את החלק של ההספק הנקי של כל יחידת ייצור המתנהל כיכולת זמינה משתנה. החלק המתנהל כיכולת זמינה קבועה ישתנה בהתאמה.
: (ב) '''הכרה בעלויות מנהל המערכת'''
:: ההכרה בעלויות למנהל המערכת בגין הקטנת חלק היכולת הזמינה המשתנה והגדלת הקבועה תהיה בהתאם למופיע בטבלה שלהלן בלבד:
:: {|
! !! עד לחלוף 12 חודשים ממועד קבלת הרישיון הקבוע !! עד לחלוף 24 חודשים ממועד קבלת הרישיון הקבוע !! עד לחלוף 36 חודשים ממועד קבלת הרישיון הקבוע !! עד לחלוף 48 חודשים ממועד קבלת הרישיון הקבוע !! עד לחלוף 60 חודשים ממועד קבלת הרישיון הקבוע !! עד לחלוף 72 חודשים ממועד קבלת הרישיון הקבוע
|-
| הכרה מירבית בעלויות ב-% בתוספת יכולת זמינה קבועה על פני השנים, במקום יכולת זמינה משתנה (שמעל היכולת הזמינה המשתנה המינימאלית) שהיצרן יהפוך ליכולת זמינה קבועה. ה-% הינו מסך היכולת הזמינה המשתנה הראשונית שבחר בה היצרן בניכוי 10% || 83.33% || 66.66% || 50% || 33.33% || 16.66% || 0%
|}
: (ג) '''היקף המעבר המקסימאלי ליכולת זמינה קבועה'''
:: היקף היכולת הזמינה המשתנה שמנהל המערכת יאפשר ליצרן להפוך ליכולת זמינה קבועה תחושב באחוז שמעל היקף היכולת הזמינה המשתנה המינימאלית (העומדת על 10%) שהיצרן החל לפעול במסגרתה עם קבלת הרישיון הקבוע.

=== סימן ה'1: יצרנים המחוברים או המשולבים בחצר צרכן המחובר ברשת ההולכה (תיקון: תש&quot;ף-6, תשפ&quot;ד-25) ===

@ 106א. (תיקון: 13.5.19, 28.2.22, 19.5.25; תש&quot;ף-6, תשפ&quot;א-13, תשפ&quot;ד-25, תשפ&quot;ד-26, תשפ&quot;ה-30, תשפ&quot;ו) : '''הגדרות ותחולה'''
: (א) '''תחולה'''
:: (1) [[סימן זה]] יחול על מיתקן המחובר לרשת ההולכה למעט מיתקן שהוא של ספק שירות חיוני; על אף האמור [[באמת מידה 35כו6]], [[סימן זה]] יחול גם על מיתקן הקטן מ-16 מגה-וואט המשולב בחצר צרכן המחובר לרשת ההולכה, למעט אם המיתקן הוקם לפי [[אמת מידה 175]].
:: (2) לגבי יחידות ייצור כאמור בסעיף קטן (1) שקיבלו אישור תעריף לאחר יום י&quot;ד באדר התשע&quot;ח (1 במרץ 2018), לא יחול [[סימן ה']], ואולם [[אמות מידה 93]], [[96]] [[ו-97]] יחולו לגבי יחידות ייצור כאמור.
: (ב) '''הגדרות'''
:: [[בסימן זה]] -
::- &quot;אנרגיה מוזרמת לרשת&quot; -
::: (1) ביחידת ייצור או במיתקן אגירה עצמאי - האנרגיה שהוזרמה לרשת כפי שנמדדה בנקודת החיבור לרשת;
::: (2) במיתקן אגירה המשולב עם אמצעי ייצור או צריכה נוספים - האנרגיה הנמדדת בנקודת המדידה של מיתקן אגירה כהגדרתה [[באמת מידה 85א]], בהפחתת האיבודים הנורמטיביים שקבע מנהל המערכת למיתקן לפי [[אמת מידה 85ב(ג)(7)(ג)]];
::- &quot;אנרגיה נוספת&quot; - הפרש האנרגיה שבין האנרגיה המתוכננת להזרמה לפי תכנית העמסה פרטנית יום מראש בחצי שעה נתונה לבין סך האנרגיה שהוזרמה ובלבד שההפרש גדול מ-0;
::- &quot;אנרגיה נצרכת&quot; -
::: (1) במיתקן אגירה עצמאי - האנרגיה שנצרכה מהרשת כפי שנמדדה בנקודת החיבור לרשת;
::: (2) במיתקן אגירה המשולב עם אמצעי ייצור או צריכה נוספים - האנרגיה הנמדדת בנקודת המדידה של מיתקן אגירה כהגדרתה [[באמת מידה 85א]], בתוספת האיבודים הנורמטיביים שקבע מנהל המערכת למיתקן לפי [[אמת מידה 85ב(ג)(7)(ג)]];
::- &quot;אנרגיה מופחתת&quot; - הפרש האנרגיה שבין האנרגיה המתוכננת להזרמה לפי תכנית העמסה פרטנית יום מראש בחצי שעה נתונה לבין סך האנרגיה שהוזרמה ובלבד שההפרש קטן מ-0;
::- &quot;הורדת עומס מתחת למחיר זמן אמת&quot; - הוראה של מנהל המערכת ליצרן להורדת עומס לפי תוכנית העמסה פרטנית מעודכנת בחצי שעה נתונה, אף על פי שהצעת המחיר להורדת עומס בזמן אמת במסגרת תוכנית ייצור נמוכה ממחיר זמן אמת;
::- &quot;העמסה מעל מחיר יום מראש&quot; - הוראה של מנהל המערכת ליצרן, בתוכנית העמסה פרטנית, לייצר או לפרוק אנרגיה יום מראש בחצי שעה נתונה, אף שהצעת המחיר לאנרגיה מוזרמת לרשת שהציע היצרן לייצור או לפריקת אנרגיה בעבור אותה חצי שעה עולה על המחיר יום מראש;
::- &quot;העמסה מעל מחיר זמן אמת&quot; - הוראה של מנהל המערכת ליצרן, בתוכנית העמסה פרטנית מעודכנת, לייצר או לפרוק אנרגיה בחצי שעה נתונה, אף שהצעת המחיר לאנרגיה מוזרמת לרשת שהציע היצרן לייצור או לפריקת אנרגיה בעבור אותה חצי שעה עולה על המחיר זמן אמת;
::- &quot;הספק המשולם לפי מנגנוני שוק&quot; - (((נמחקה);))
::- &quot;הספק בזמינות קבועה&quot; - כל אחד מההספקים האמורים [[בפסקאות (א) עד (ב2) לסעיף (א)(2) באמת מידה 106ד]];
::- &quot;הספק המוקצה לזמינות קבועה&quot; - חלק הספק מתוך סך ההספק של המיתקן, שהוקצה לזמינות קבועה לפי [[אמות מידה 101]] [[או 106]];
::- &quot;הספק מסונכרן שלא הועמס&quot; - ההפרש בין היכולת הזמינה של יחידת הייצור בדלק ראשי, כפי שדווחה בתכנית היומית לפי [[סעיף (ד) לאמת מידה 106ב]], לבין העומס הנדרש של יחידת ייצור לפי תכנית העמסה פרטנית מעודכנת, ובלבד שיחידת הייצור תוכננה להיות מועמסת ולייצר בדלק ראשי לפי תכנית העמסה פרטנית מעודכנת ושהיחידה מייצרת בדלק ראשי בפועל;
::- &quot;יכולת זמינה&quot; -
::: (1) לעניין יחידת ייצור - היכולת הזמינה ברוטו של יחידת הייצור ביחס לכל סוגי הדלקים הרלוונטיים;
::: (2) לעניין מיתקן אגירה - פוטנציאל היכולת הזמינה של המיתקן, כהגדרתה [[בסעיף (ב) לאמת מידה 85ה]], בלא תלות במצב הטעינה של המיתקן, כפי שנקבע בתוכנית ההעמסה הפרטנית יום מראש;
::- &quot;יכולת זמינה לא מנוצלת של מיתקן אגירה&quot; - ההפרש בין היכולת הזמינה של מיתקן האגירה כפי שדווחה בתוכנית היומית לפי [[סעיף (ד) לאמת מידה 106ב]], לבין הספק הטעינה או הפריקה הנדרש של מיתקן האגירה לפי תוכנית העמסה פרטנית מעודכנת;
::- &quot;יצרן&quot; - יצרן שהוא בעל יחידת ייצור או מיתקן אגירה [[שסימן זה]] חל עליהם;
::- &quot;יצרן באגירה שאובה&quot; - כהגדרתו [[בסימן י&quot;א]];
::- &quot;מחיר זמן אמת&quot; - מחיר שולי זמן אמת מנוכה אילוצים מערכתיים לפי [[אמת מידה 93]];
::- &quot;מחיר יום מראש&quot; - מחיר שולי מנוכה כמשמעותו [[באמת מידה 93]];
::- &quot;מיתקן&quot; - יחידת ייצור או מיתקן אגירה;
::- &quot;תכנית יומית&quot; - תכנית המוגשת על ידי יצרן למנהל המערכת לצורכי העמסה, כמפורט [[באמת מידה 106ב]].

@ 106א1. (תיקון: 28.2.22, 19.5.25; תשפ&quot;ד-25, תשפ&quot;ה-30) : '''בחירת שיטת העמסה'''
: (א) '''בחירת שיטת העמסה והוראות ליצרן בהעמסה מרכזית'''
:: (1) יצרן שלפי המגבלות בתנאי הזכאות לתעריף כפי שקבועים בלוח תעריפים 6.5–1ב רשאי לבחור בין שיטת העמסה מרכזית לבין שיטת העמסה עצמית, יפעל בשיטת ההעמסה שבה פעל בחודש הקלנדרי הקודם, אלא אם כן דיווח למנהל המערכת, עד 7 ימי עבודה לפני תחילתו של חודש קלנדרי נתון, על רצונו לעבוד בשיטת ההעמסה האחרת באותו חודש.
:: (2) לעניין החודש הקלנדרי הראשון לפעילותו של היצרן כאמור בסעיף קטן (1), יודיע היצרן למנהל המערכת לכל המאוחר 7 ימי עבודה לפני תחילת אותו חודש על שיטת ההעמסה שהוא בוחר לחודש הקרוב; אם יצרן לא הודיע על שיטת העמסה עד המועד האמור בסעיף קטן זה, שיטת ההעמסה שיפעל לפיה בחודש הקלנדרי הראשון לפעילותו תהיה שיטת העמסה מרכזית.
:: (3) אם היצרן פועל בשיטת העמסה מרכזית בחודש נתון, יחולו עליו ההוראות האלה:
::: (א) הצריכה בנקודת החיבור לרשת תיועד רק לצריכה של יחידת הייצור או לטעינת מיתקן האגירה;
::: (ב) יחולו על היצרן [[כללי משק החשמל (עסקאות יצרן ברשת הולכת החשמל עם ספק שירות חיוני), התש&quot;ף-2020]], ובכלל זה החובה להקצות את כלל האנרגיה שהוא מזרים לרשת לעסקה עם מנהל המערכת.

@ 106ב. (תיקון: 13.5.19, 1.2.21, 28.2.22, 12.2.25, 19.5.25; תש&quot;ף-6, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ד-25, תשפ&quot;ה-17, תשפ&quot;ה-30) : '''הגשת תכנית שבועית, תכנית יומית ליום עוקב ותכנית יומית'''
: (א) '''הגשת תכנית שבועית'''
:: (1) בכל יום רביעי עד השעה 10:00 בבוקר, יגיש היצרן למנהל המערכת תכנית שבועית ליכולת זמינה וייצור של מיתקן בעבור השבוע העוקב ([[בסימן זה]] - תכנית שבועית), שבמסגרתה יתייחס לכל יום באותו שבוע בנפרד; התכנית תוגש במתכונת של התכנית היומית כמפורט בסעיף (ג)(3); אם חל יום רביעי בחג או בערב חג, תוגש התכנית השבועית ביום החול האחרון שקדם לערב החג.
:: (2) התכנית השבועית תוגש לכל מיתקן בנפרד.
: (ב) '''הגשת תכנית יומית ליום עוקב'''
:: (1) בכל יום עד השעה 10:00 בבוקר, יגיש יצרן למנהל המערכת תכנית ליכולת זמינה וייצור של מיתקן בעבור היום שלאחר יום המחרת ([[בסימן זה]] - תכנית יומית ליום עוקב); התכנית תוגש במתכונת של התכנית היומית כמפורט בסעיף (ג)(3); אם במסגרת חובתו להגשת תכנית יומית היצרן כבר הגיש תכנית בעבור היום שלאחר יום המחרת להכנת התכנית בהתאם להוראות הסיפה של סעיף (ג)(1), הוא יהיה פטור מהגשת תכנית יומית ליום עוקב.
:: (2) התכנית היומית ליום עוקב תוגש לכל מיתקן בנפרד.
: (ג) '''הגשת תכנית יומית'''
:: (1) בכל יום עד השעה 10:00 בבוקר, יגיש יצרן למנהל המערכת תכנית יומית ליכולת זמינה וייצור של מיתקן בעבור יום המחרת (להלן - תכנית יומית); בימי חמישי וביום חול שחל יום לפני ערב חג, יעביר יצרן תכניות יומיות בעבור הימים העוקבים עד ליום החול הבא.
:: (2) התכנית היומית תוגש לכל מיתקן בנפרד.
:: (3) התכנית היומית תכלול את כל אלה:
::: (א) דיווח זמינות, בהתאם להוראות סעיף (ד);
::: (ב) יצרן הפועל בהעמסה עצמית ידווח בתוכנית גם את כל אלה:
:::: (1) האנרגיה שמבקש היצרן לייצר בכל חצי שעה שבמהלך תקופת התוכנית (להלן [[בסימן זה]] - הספק ייצור נדרש); למיתקני אנרגיה מתחדשת, הספק הייצור הנדרש יהיה שווה להספק המותקן של המיתקן;
:::: (2) הצריכה הצפויה של כלל צרכני החצר, אם ישנם, מהמיתקן;
:::: (3) יצרן שלפי המגבלות בתנאי הזכאות לתעריף כמפורט בלוח תעריפים 6.5–1ב רשאי לייצר אנרגיה לצורך מכירתה בעסקה פרטית למספק - ידווח נוסף על כך על כמות האנרגיה שהוא מתכוון לייצר כאמור;
::: (ג) הצעת מחיר, בהתאם להוראות סעיף (ו);
::: (ד) (((נמחקה);))
::: (ה) אם היצרן הוא יצרן שלפי המגבלות בתנאי הזכאות לתעריף כמפורט בלוח תעריפים 6.5–1ב, רשאי למכור אנרגיה בעסקה פרטית למספק - דיווח על ההספק שהקצה היצרן למספק; לעניין זה, יראו מכירת אנרגיה למספק כהקצאת הספק מותקן לאותו מספק בגובה האנרגיה הנמכרת לו;
::: (ו) כל נתון נוסף הדרוש למנהל המערכת לצורך הכנת תוכנית העמסה פרטנית, שדרש מנהל המערכת מהיצרן לכלול אותו בתוכנית.
:: (4) היצרן לא יוכל לתקן את התכנית היומית אלא במקרה המפורט בסעיף (ד)(4).
: (ד) '''דיווח זמינות'''
:: (1) דיווח זמינות שמגיש יצרן לפי סעיף (ג)(3) יכלול פרטים אלה:
::: (א) היכולת הזמינה של המיתקן בכל חצי שעה במשך התקופה שבעבורה מוגשת התכנית (באמת מידה זו - תקופת התכנית);
::: (ב) תנאי הסביבה הצפויים באתר בכל חצי שעה במשך כל תקופת התכנית;
::: (ג) במקרה שבו המיתקן אינו זמין, לרבות במקרה מהמקרים המפורטים בסעיפים קטנים (2) עד (3ב), היצרן ידווח על הסיבות לאי-זמינות המיתקן;
::: (ד) במקרה של מיתקן אגירה, דיווח הזמינות יכלול גם את קיבולת האגירה הפנויה לטעינת אנרגיה ואת קיבולת האגירה הפנויה לפריקת אנרגיה, כהגדרתן [[בסעיף (ב) לאמת מידה 85ה]].
:: (2) על אף האמור בסעיף קטן (1)(א), היצרן לא ידווח על יכולת זמינה של המיתקן אם לא ניתן לממש מהיכולת הזמינה אנרגיה בפועל מכל סיבה שהיא, למעט אם מנהל המערכת דיווח ליצרן שלא יהיה ניתן לממש את היכולת הזמינה לאנרגיה בשל אילוצים ברשת ספק שירות חיוני.
:: (3) על אף האמור בסעיף קטן (2), ביחידות ייצור הנמכרות על ידי חברת החשמל לישראל אשר הדלק הראשי שלהן הוא סולר, אם לא ניתן לממש את היכולת הזמינה לאנרגיה עקב מגבלות בהיתר הפליטה הקיים במועד המכירה בלבד, ידווח היצרן על יכולת זמינה  בהתעלם ממגבלה זו. סעיף קטן זה יחול כל עוד לא שונו הוראות היתר הפליטה שניתן מכוח [[חוק אוויר נקי, התשס&quot;ח-2008]], בהתייחס להיקף שעות הפעולה השנתיות של המיתקן.
:: (3א) על אף האמור בסעיף קטן (2), יצרן שהמיתקן שבבעלותו באתר מהאתרים המפורטים בנספח לאמת מידה זו, ידווח על יכולת זמינה אם לא ניתן לממש את היכולת הזמינה לאנרגיה באמצעות גז טבעי עקב מגבלות קיבולת גז, ובלבד שההספק הזמין שלא ניתן לממש לאנרגיה עקב מגבלות קיבולת הגז ניתן למימוש בדלק משני.
:: (3ב) על אף האמור בסעיף קטן (2), יצרן שחלה עליו [[אמת מידה 102]] או [[אמת מידה 103]], ידווח על יכולת זמינה אם לא ניתן לממש את היכולת הזמינה בדלק ראשי, עקב אחד או יותר מהמקרים המנויים [[בסעיף (ד) לאמת מידה 102]] או [[סעיף (ה) לאמת מידה 103]], לפי העניין.
:: (4) על שינויים בדיווח הזמינות יחולו הוראות אלה:
::: (א) היצרן ידווח למנהל המערכת על כל שינוי ביכולת הזמינה ביחס לדיווח הזמינות שהוגש במסגרת התכנית;
::: (ב) על שינוי דיווח הזמינות יחולו ההוראות המפורטות [[בסעיף (א)(3) עד (5) לאמת מידה 85ג]];
::: (ג) במקרה של שינוי דיווח המגדיל את היכולת הזמינה, היצרן יצרף לדיווח המעודכן הצעת מחיר לייצור אנרגיה מהיכולת הזמינה הנוספת;
::: (ד) לשינוי בדיווח הזמינות הנובע מתיקון תחזית הטמפרטורה תצורף הצהרה חתומה על ידי היצרן על הטמפרטורה החזויה העדכנית.
: (ה) (((בוטל).))
: (ו) '''הצעת מחיר'''
:: (1) יצרן הפועל בהעמסה מרכזית, מלבד יצרן באגירה שאובה, יגיש במסגרת תכנית את כל הצעות המחיר המפורטות להלן, אלא אם כן צוין אחרת:
::: (א) הצעת מחיר להתנעה לפי סוג ההתנעה, בהתאם לסוגי ההתנעות המפורטים [[באמת מידה 85]] - ההצעה תוגש בעבור כל יום שבתקופת התכנית; יצרן שבבעלותו מיתקן אגירה לא יכלול בתוכנית הצעת מחיר להתנעה;
::: (ב) הצעת מחיר לייצור בעומס מזערי - ההצעה תוגש לכל חצי שעה שבמהלך תקופת התכנית אך תהיה זהה בכל שעות היממה שבמהלך תקופת התכנית;יצרן שבבעלותו מיתקן אגירה לא יכלול בתוכנית הצעת מחיר לייצור בעומס מזערי;
::: (ג) הצעת מחיר לאנרגיה המוזרמת לרשת יום מראש - ההצעה תתייחס למחיר שהיצרן מעוניין לקבל בעד אנרגיה שהיצרן יידרש להזרים בהתאם להחלטת מנהל המערכת בתכנית העמסה פרטנית יום מראש; ההצעה תוגש בעבור כל חצי שעה שבמהלך תקופת התכנית, ותתייחס לכל טווח ההספק שבין העומס המזערי ובין היכולת הזמינה המוצהרת בתכנית היומית של יחידת הייצור בדלק ראשי; לעניין זה, העומס המזערי של מיתקן אגירה יהיה שווה לאפס;
::: (ד) הצעת מחיר לאנרגיה מוזרמת לרשת זמן אמת - ההצעה תתייחס למחיר שהיצרן מעוניין לקבל בעד אנרגיה שמנהל המערכת החליט על הזרמתה מעבר לכמות האנרגיה המוצעת יום מראש; ההצעה תוגש בעבור כל חצי שעה שבמהלך תקופת התכנית;
::: (ה) הצעת מחיר להורדת עומס בזמן אמת - ההצעה תתייחס למחיר שהיצרן מעוניין לשלם בעד אנרגיה שנקבעה להעמסה על ידי מנהל המערכת בתוכנית העמסה פרטנית יום מראש, ומנהל המערכת החליט בתוכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת שהיא לא תיוצר; ההצעה תוגש בעבור כל חצי שעה שבמהלך תקופת התכנית בעבור כל טווח ההספק מהיכולת הזמינה של יחידת הייצור ועד להספק 0; לעניין זה, היכולת הזמינה של יחידת ייצור תהיה היכולת הזמינה בדלק ראשי;
::: (ו) בלי לגרוע מהאמור בפסקאות (א) עד (ה), יצרן שבבעלותו מיתקן אגירה יגיש במסגרת תוכנית גם את כל הצעות המחיר המפורטות להלן:
:::: (1) הצעת מחיר לאנרגיה נצרכת יום מראש - ההצעה תתייחס למחיר שהיצרן מעוניין לשלם בעד אנרגיה שהוא יידרש לרכוש לצורך טעינת המיתקן בהתאם להחלטת מנהל המערכת בתוכנית העמסה פרטנית יום מראש; ההצעה תוגש בעבור כל חצי שעה שבמהלך תקופת התוכנית;
:::: (2) הצעת מחיר לאנרגיה נצרכת זמן אמת - ההצעה תתייחס למחיר שהיצרן מעוניין לשלם בעד אנרגיה שהוא יידרש לרכוש לצורך טעינת המיתקן בהתאם להחלטת מנהל המערכת בתוכנית העמסה פרטנית מעודכנת מעבר לכמות האנרגיה המתוכננת לצריכה בתוכנית העמסה פרטנית יום מראש; ההצעה תוגש בעבור כל חצי שעה שבמהלך תקופת התוכנית;
:::: (3) הצעת מחיר להפחתת צריכה זמן אמת - ההצעה תתייחס למחיר שהיצרן מעוניין לקבל בעד אנרגיה שנקבעה על ידי מנהל המערכת לטעינה בתוכנית העמסה פרטנית יום מראש ומנהל המערכת החליט בתוכנית העמסה פרטנית מעודכנת שהיא לא תיטען; ההצעה תוגש בעבור כל חצי שעה שבמהלך תקופת התוכנית.
:: (2) יצרן הפועל בהעמסה עצמית יגיש במסגרת התכנית את כל הצעות המחיר המפורטות להלן:
::: (א) הצעת מחיר לאנרגיה המוזרמת לרשת יום מראש - ההצעה תתייחס למחיר שהיצרן מעוניין לקבל בעד אנרגיה שהיצרן יידרש להזרים בהתאם להחלטת מנהל המערכת בתכנית העמסה פרטנית יום מראש; ההצעה תוגש בעבור כל חצי שעה שבמהלך תקופת התכנית ובעבור כל טווח ההספק שבין הספק הייצור הנדרש על ידי היצרן ובין היכולת הזמינה המוצהרת בתכנית היומית של יחידת הייצור בדלק ראשי;
::: (ב) הצעת מחיר לאנרגיה מוזרמת לרשת זמן אמת - ההצעה תתייחס למחיר שהיצרן מעוניין לקבל בעד אנרגיה שמנהל המערכת יחליט על הזרמתה מעבר לכמות האנרגיה המוצעת יום מראש; ההצעה תוגש בעבור כל חצי שעה שבמהלך תקופת התכנית ובעבור טווח ההספק כאמור בפסקה (א);
::: (ג) הצעת מחיר להורדת עומס בזמן אמת - ההצעה תתייחס למחיר שהיצרן מעוניין לשלם בעד אנרגיה שנקבעה להעמסה על ידי מנהל המערכת בתוכנית העמסה פרטנית יום מראש ומנהל המערכת החליט בתוכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת שהיא לא תיוצר; ההצעה תוגש ברמה חצי-שעתית בעבור כל טווח ההספק מהיכולת הזמינה של יחידת הייצור בדלק ראשי ועד להספק 0.
:: (3) אם נקבעו ליצרן תנאים או מגבלות להצעת המחיר בלוחות התעריפים, מנהל המערכת יוודא כי הצעות המחיר עומדות באותם תנאים או מגבלות.

@ (תיקון: תשפ&quot;ב) : {{ממורכז|'''נספח [[לאמת מידה 106ב]] - אתרים שידווחו על יכולת זמינה מכיוון שלא ניתן לממש את היכולת הזמינה לאנרגיה באמצעות גז טבעי עקב מגבלות קיבולת גז'''}}
: (1) אתר רמת חובב, ובלבד שקיבולת הגז המובטחת באתר תהיה בהיקף שלא יפחת מ-6,475 MMBTUH.

@ 106ג. (תיקון: 13.5.19, 28.2.22, 19.5.25; תש&quot;ף-6, תשפ&quot;ד-25, תשפ&quot;ה-30, תשפ&quot;ו) : '''תיקון ודחייה של תכנית ייצור ומסירת תכנית העמסה פרטנית'''
: (א) '''דחיית תכנית ייצור'''
:: (1) מנהל המערכת רשאי לבקש מהיצרן תיקון של תכנית שבועית, תכנית יומית ליום עוקב או תכנית יומית, או לדחותה אם לדעתו התכנית אינה שלמה או שאינה ניתנת למימוש; מנהל המערכת ינמק בכתב בקשה לתיקון תכנית או דחייה של תכנית לפי סעיף קטן זה.
:: (2) אם היצרן לא הגיש תכנית יומית למיתקן מסוים עד המועד הנדרש, או שתכנית זו נדחתה, כולה או חלקה, על ידי מנהל המערכת, מנהל המערכת רשאי להשתמש בתכנית יומית ליום עוקב לאותו מיתקן כתכנית היומית, אלא אם כן זו נדחתה, כולה או חלקה, על ידי מנהל המערכת או שלא הוגשה לו.
:: (3) אם היצרן לא הגיש תכנית יומית ותכנית יומית ליום עוקב למיתקן מסוים, או שהתכניות האמורות נדחו על ידי מנהל המערכת, מנהל המערכת רשאי להשתמש בתכנית השבועית לאותו מיתקן, ביחס לאותו היום, כתכנית יומית, ובלבד שהתכנית השבועית לא נדחתה על ידי מנהל המערכת.
:: (4) אם מנהל המערכת דחה תכנית יומית למיתקן ולהערכת מנהל המערכת לא ניתן להשתמש בתכנית היומית ליום עוקב ובתכנית השבועית לאותו מיתקן, היצרן ייחשב לא זמין לגבי כל השעות שבעבורן נדחתה התכנית היומית ולא ישולמו לו תשלומי זמינות לפי [[אמת מידה 83ג]] בעד היכולת הזמינה שדווחה באותן שעות.
: (ב) '''תכנית העמסה פרטנית יום מראש'''
:: (1) בכל יום עד השעה 15:00, ימסור מנהל המערכת ליצרן תכנית העמסה פרטנית יום מראש לגבי יום המחרת; בימי שישי ובערב חג ימסור מנהל המערכת תוכנית העמסה פרטנית יום מראש בעבור הימים העוקבים עד ליום החול הבא.
:: (2) תכנית ההעמסה הפרטנית יום מראש תיקבע לפי תכנית ההעמסה הכללית שקובע מנהל המערכת לפי [[אמת מידה 93]].
:: (3) בתכנית ההעמסה הפרטנית יום מראש יציין מנהל המערכת את הנתונים האלה:
::: (א) ההספק המתוכנן של המיתקן  והאנרגיה הנדרשת לייצור כפי שאמורים להימדד בנקודת המדידה כהגדרתה [[בסעיף (ב) לאמת מידה 85א]], בעבור כל חצי שעה שבמהלך היום שלגביו נקבעה התכנית; ליצרן בהעמסה עצמית, ההספק המתוכנן לא יפחת מהספק הייצור הנדרש, כפי שדווח בתכנית היומית, לפי [[סעיף (ג)(3)(ב)(1) לאמת מידה 106ב]];
::: (ב) האנרגיה המתוכננת להזרמה לרשת על ידי המיתקן (להלן [[בסימן זה]] - האנרגיה המתוכננת להזרמה לרשת), בעבור כל חצי שעה ביום שלגביו נקבעה התכנית;
::: (ב1)לעניין מיתקן אגירה - הספק טעינת האנרגיה וכמות האנרגיה המתוכננת לטעינה על ידי המיתקן, בעבור כל חצי שעה ביום שלגביו נקבעה התוכנית;
::: (ג) ליצרן בהעמסה מרכזית, למעט מיתקן אגירה - זמני סנכרון והפסקה של המיתקן במהלך היממה;
::: (ד) כל נתון אחר הרלוונטי לצורכי העמסת המיתקן.
:: (4) הזמנים וההיקפים של הטעינה והפריקה של מיתקן אגירה יהיו בכפוף לכל אלה:
::: (1) המגבלות הטכניות של המיתקן כפי שנמדדו בבדיקות הקבלה;
::: (2) נצילותו של המיתקן;
::: (3) זמינותו של המיתקן לפי דיווח הזמינות;
::: (4) פרמטרים תפעוליים נוספים כפי שייקבעו בהסכם תיאום טכני בין היצרן למנהל המערכת לפי [[אמת מידה 72]].
: (ג) '''תכנית העמסה פרטנית מעודכנת'''
:: (1) מנהל המערכת רשאי להורות על שינויים בתכנית ההעמסה הפרטנית יום מראש, גם לאחר שנמסרה ליצרן, בהתאם לעקרונות הקבועים [[בסעיף (ד) לאמת מידה 93]].
:: (2) מנהל המערכת יודיע ליצרן על שינויים שביצע בתוכנית העמסה פרטנית יום מראש לפי סעיף קטן (1) וימסור לו עותק של תוכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת ביותר עד 2 ימי עבודה מסיום אותו יום שבעבורו היא ניתנה.
:: (3) תכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת, אם ניתנה, היא זו שמחייבת את היצרן החל ממועד ההודעה לפי סעיף קטן (2).
: (ד) '''העמסת מיתקני אגירה'''
:: המגבלות החלות לעניין משטר הפעלה לפי [[אמת מידה 106 סעיף (א)(3)]] יחולו, בשינויים המחויבים, גם על מיתקן אגירה.

@ 106ד. (תיקון: 13.5.19, 28.2.22, 12.2.25, 19.5.25; תש&quot;ף-6, תשפ&quot;ד-25, תשפ&quot;ה-17, תשפ&quot;ה-30) : '''תשלומים בעד אנרגיה יום מראש'''
: (א) '''תשלום בעד אנרגיה יום מראש'''
:: (1) בעד אנרגיה המתוכננת להזרמה לרשת לפי תכנית העמסה פרטנית יום מראש ישלם מנהל המערכת ליצרן את המחיר יום מראש.
:: (1א) על אף האמור בסעיף קטן (1), מנהל המערכת לא ישלם ליצרן תשלום בעד אנרגיה שמתוכננת לייצור לצורך מכירתה בעסקה פרטית למספק בהתאם [[לסעיף (ג)(3)(ב)(3) לאמת מידה 106ב]].
:: (1ב) (((נמחק).))
:: (1ג) בעד אנרגיה שנצרכה על ידי מיתקן אגירה, ישלם היצרן למנהל המערכת את המחיר יום מראש.
:: (2) במקרים המפורטים להלן מנהל המערכת ישלם ליצרן בעד האנרגיה המתוכננת להזרמה לרשת גם את ההפרש בין המחיר הקבוע בלוח תעריפים 6.5–10 לבין המחיר יום מראש:
::: (א) האנרגיה המתוכננת להזרמה לרשת מיוצרת מתוך הספק שלפי [[סעיף (ב) לאמת מידה 85ב]] לא שויך למספק על ידי יחידת ייצור אשר רשאית לשייך הספק למספק לפי תנאי הזכאות לתעריף שלה;
::: (ב) האנרגיה המתוכננת להזרמה לרשת מיוצרת מתוך הספק של יחידת הייצור במחזור פתוח שקיבלה אישור תעריף עד יום ב' בטבת התש&quot;ף (1 בינואר 2020);
::: (ב1) האנרגיה המתוכננת להזרמה לרשת מיוצרת מתוך הספק שהוקצה לזמינות קבועה על ידי יצרן לפי [[אמת מידה 101]] [[או 106]];
::: (ב2) האנרגיה המתוכננת להזרמה לרשת מיוצרת מתוך הספק של יצרן באגירה שאובה;
::: (ג) האנרגיה המתוכננת להזרמה לרשת מיוצרת באמצעות סולר או מזוט;
::: (ד) (((נמחקה);))
::: (ה) האנרגיה המתוכננת להזרמה לרשת מיוצרת מתוך הספק של יצרן בקוגנרציה אשר חלה לגביו חובת רכישה של אנרגיה מכוח [[תקנות משק החשמל (קוגנרציה), התשס&quot;ה-2004]], וכפי שנקבע באישור התעריף שניתן ליצרן;
::: (ו) האנרגיה המתוכננת להזרמה לרשת מיוצרת בידי יצרן באנרגיה מתחדשת שקיבל אישור תעריף או הודעת זכייה אשר נמסרה לו במסגרת זכייתו בהליך תחרותי שפרסמה הרשות.
:: (3) על אף האמור בסעיף קטן (2), אם מתקיים אחד מהמקרים המפורטים באותו סעיף קטן והמחיר יום מראש גבוה מהמחיר הקבוע בלוח תעריפים 6.5–10, ישלם היצרן למנהל המערכת את ההפרש בין המחיר יום מראש לבין המחיר הקבוע בלוח תעריפים 6.5–10.

@ 106ה. (תיקון: 13.5.19, 28.2.22, 12.2.25, 19.5.25; תש&quot;ף-6, תשפ&quot;ד-25, תשפ&quot;ה-17, תשפ&quot;ה-30, תשפ&quot;ו) : '''תשלומים בעד אנרגיה נוספת ואנרגיה מופחתת'''
: (א) '''כללי'''
:: יצרן לא יקבל שירות מספק שירות חיוני אם היצרן סטה מתכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת שהועברה לו על ידי מנהל המערכת.
: (ב) '''תשלום בעד אנרגיה נוספת'''
:: (1) אם סך האנרגיה שהוזרמה לרשת עולה על האנרגיה המתוכננת להזרמה לרשת לפי תכנית העמסה פרטנית יום מראש, בחצי שעה נתונה, ישלם מנהל המערכת ליצרן בעד האנרגיה הנוספת את המחיר זמן אמת.
:: (1א) אם סך האנרגיה שנצרכה על ידי מיתקן אגירה עולה על האנרגיה המתוכננת לצריכה בתוכנית העמסה פרטנית יום מראש, בחצי שעה נתונה, ישלם היצרן למנהל המערכת בעד האנרגיה הנוספת שנצרכה את המחיר זמן אמת.
:: (2) במקרים המפורטים להלן ישלם מנהל המערכת ליצרן בעד האנרגיה הנוספת גם את ההפרש בין המחיר הקבוע בלוח תעריפים 6.5–10 לבין המחיר זמן אמת:
::: (א) האנרגיה יוצרה מתוך הספק בזמינות קבועה;
::: (ב) האנרגיה יוצרה בסולר או במזוט;
::: (ג) האנרגיה יוצרה מתוך הספק של יצרן בקוגנרציה אשר חלה לגביו חובת רכישה של אנרגיה מכוח [[תקנות משק החשמל (קוגנרציה), התשס&quot;ה-2004]], וכפי שנקבע באישור התעריף שניתן ליצרן;
::: (ד) האנרגיה יוצרה בידי יצרן באנרגיה מתחדשת שקיבל אישור תעריף או הודעת זכייה אשר נמסרה לו במסגרת זכייתו בהליך תחרותי שפרסמה הרשות;
::: (ה) האנרגיה יוצרה מתוך הספק של יחידת ייצור בזמינות משתנה.
:: (3) על אף האמור בסעיף קטן (2), אם מתקיים אחד מהמקרים המפורטים באותו סעיף קטן, והמחיר זמן אמת גבוה מהמחיר הקבוע בלוח תעריפים 6.5–10, ישלם היצרן למנהל המערכת את ההפרש בין המחיר זמן אמת לבין המחיר הקבוע בלוח תעריפים 6.5–10.
:: (4) על אף האמור בסעיף קטן (2)(א), (ב) ו-(ה), בעד אנרגיה נוספת שיוצרה מתוך הספק המוקצה לזמינות קבועה או ליכולת זמינה משתנה בשיעור שעולה על 2.5% ביחס לאנרגיה המתוכננת לייצור שקבועה בתוכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת, יקבל היצרן תמורה רק בעד האנרגיה הנוספת עד השיעור האמור.
: (ג) '''תשלומים בשל אנרגיה מופחתת בזמן אמת'''
:: (1) אם סך האנרגיה המוזרמת לרשת קטנה מהאנרגיה המתוכננת להזרמה לרשת בתכנית העמסה פרטנית יום מראש, בחצי שעה נתונה, ישלם היצרן למנהל המערכת בשל האנרגיה המופחתת את המחיר זמן אמת.
:: (1א) אם סך האנרגיה שנצרכה על ידי מיתקן אגירה קטנה מהאנרגיה המתוכננת לצריכה בתוכנית העמסה פרטנית יום מראש, בחצי שעה נתונה, ישלם מנהל המערכת ליצרן בעד האנרגיה שלא נצרכה את המחיר זמן אמת.
:: (2) במקרים המפורטים להלן ישלם היצרן למנהל המערכת בשל האנרגיה המופחתת גם את ההפרש בין המחיר הקבוע בלוח תעריפים 6.5–10 לבין המחיר זמן אמת:
::: (א) האנרגיה יוצרה מתוך הספק בזמינות קבועה;
::: (ב) האנרגיה יוצרה בסולר או במזוט;
::: (ג) האנרגיה יוצרה מתוך הספק של יצרן בקוגנרציה אשר חלה לגביו חובת רכישה של אנרגיה מכוח [[תקנות משק החשמל (קוגנרציה), התשס&quot;ה-2004]], וכפי שנקבע באישור התעריף שניתן ליצרן;
::: (ד) האנרגיה יוצרה בידי יצרן באנרגיה מתחדשת שקיבל אישור תעריף או הודעת זכייה אשר נמסרה לו במסגרת זכייתו בהליך תחרותי שפרסמה הרשות;
::: (ה) האנרגיה יוצרה לטובת מנהל המערכת, מתוך הספק של יחידת ייצור ביכולת זמינה משתנה.
:: (3) על אף האמור בסעיף קטן (2), אם מתקיים אחד מהמקרים המפורטים באותו סעיף קטן והמחיר זמן אמת גבוה מהמחיר הקבוע בלוח תעריפים 6.5–10, ישלם מנהל המערכת ליצרן את ההפרש בין המחיר זמן אמת לבין המחיר הקבוע בלוח תעריפים 6.5–10.
: (ד) '''תשלומים בעד אנרגיה נצרכת ומוזרמת לרשת בפועל על ידי מיתקן אגירה'''
:: (1) נוסף על התשלומים לפי [[סעיף קטן (א)(1ג) לאמת מידה 106ד]] או לפי [[סעיפים קטנים (ב)(1א) או (ג)(1א) לאמת מידה 106ה]], לפי העניין (בסעיף זה - מחיר השוק), ישלם היצרן למנהל המערכת בעד האנרגיה הנצרכת על ידי מיתקן האגירה גם את התעריפים האלה, ואם הם מחולקים למש&quot;בים - ישלם לפי התעריף שנקבע למש&quot;ב שפל (בסעיף זה - התשלומים הנוספים):
::: (א) תעריף לפי לוח תעריפים 6.32;
::: (ב) תעריף התשתית כקבוע בלוח תעריפים 7.2–1;
::: (ג) תעריף ניהול המערכת כקבוע בלוח תעריפים 8.1–1.
:: (2) על אף האמור בסעיף קטן (1) -
::: (א) היצרן לא ישלם את התשלומים הנוספים ביממה נתונה בעבור האנרגיה שנצרכה על ידי מיתקן האגירה עד לכמות האנרגיה שיוצרה במיתקן ייצור המשולב באותו מקום צרכנות באותה יממה וכן עד להספק הטעינה המרבי של מיתקן האגירה בכל חצי שעה, כפי שנמדדה במונה מיתקן הייצור;
::: (ב) היצרן לא ישלם את מחיר השוק בעד כמות האנרגיה שיוצרה במיתקן הייצור מעבר לגודל החיבור ועד להספק הטעינה המרבי של מיתקן האגירה;
::: (ג) מנהל המערכת יחשב את התשלום בעד האמור בפסקאות (א) ו-(ב) בהתחשב בסך האנרגיה שנקטמה, כהגדרתה [[באמת מידה 47(ב)]], והמזכה בפיצוי לפי אמת המידה האמורה.
:: (3) נוסף על התשלומים לפי [[סעיף (א)(1) לאמת מידה 106ד]] ולפי [[סעיפים (ב)(1) או (ג)(1) לאמת מידה 106ה]], לפי העניין, ישלם מנהל המערכת ליצרן, בעד האנרגיה המוזרמת לרשת ממיתקן האגירה, בניכוי הצריכה העצמית של מיתקן האגירה, את תעריף ניהול המערכת כקבוע בלוח תעריפים 8.1–1; לעניין זה, &quot;הצריכה העצמית של מיתקן האגירה&quot; - האנרגיה הנדרשת להפעלת מיתקן האגירה כפי שנמדדה במונה הצריכה העצמית.

@ 106ו. (תיקון: 13.5.19, 28.2.22, 12.2.25, 19.5.25, 28.01.26; תש&quot;ף-6, תש&quot;ף-7, תשפ&quot;ד-25, תשפ&quot;ה-17, תשפ&quot;ה-30, תשפ&quot;ו-8) : '''תשלומים נוספים'''
: (א) '''תשלום בעד התנעות'''
:: מנהל המערכת ישלם ליצרן המפעיל יחידת ייצור מהמפורטות להלן בעד התנעות שעליהן הורה בתכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת, את התעריפים המפורטים בלוחות תעריפים 6.5–6 או 6.5–7, לפי העניין:
:: (1) יחידת ייצור המורשית לשייך הספק למספק לפי תנאי הזכאות לתעריף;
:: (2) יחידת ייצור שלפחות חלק מההספק שלה הוא הספק בזמינות קבועה;
:: (3) יחידת ייצור שהדלק הראשי שלה הוא סולר או מזוט;
:: (4) יחידת ייצור שמנהל המערכת הורה לגביה, בתכנית העמסה, להתניע בדלק משני.
: (ב) '''תשלום בעד אנרגיה לא מיוצרת מתוך הספק מסונכרן שלא מועמס'''
:: (1) יצרן, שאינו יצרן שבבעלותו מיתקן אגירה, יהיה זכאי לתשלום בעד אנרגיה לא מיוצרת מתוך הספק מסונכרן שלא הועמס, בכפוף לקיומם של כל התנאים האלה:
::: (א) יחידת הייצור מייצרת אנרגיה באותה חצי שעה בדלק ראשי;
::: (ב) ההספק המסונכרן שאינו מועמס אינו הספק בזמינות קבועה.
:: (2) גובה התשלום ליצרן בהתאם לסעיף קטן ((())1(())) ייקבע לפי הנוסחה המפורטת להלן:
: {{ממורכז|&lt;math&gt; \Delta \mathit{TC}_t = \sum_{b_t}^{B_t} \left( \mathit{SMPR.\!\!T}_t - \mathit{Energy\_offer}_{b,t} \right) * \mathit{Energy\_quantity}_{b,t} &lt;/math&gt;}}
::: כאשר:
:::- &lt;math&gt;\Delta\mathit{TC}_t&lt;/math&gt; - הפער בין הרווח של היצרן אם היה מועמס עד לנקודה האופטמילית בעבורו, כפי שמשתקף מהצעות המחיר שלו להזרמת אנרגיה לרשת בחצי שעה לבין הרווח המוערך בנקודת העומס שבה עבד בפועל בחצי שעה;
:::- &lt;math&gt;B_t&lt;/math&gt; - סך הספק מסונכרן שממנו לא יוצרה אנרגיה ושהצעת המחיר להזרמת אנרגיה בזמן אמת מתוך הספק זה נמוכה ממחיר זמן אמת;
:::- &lt;math&gt;b_t&lt;/math&gt; - טווח הספק שאינו מועמס, שבעד הזרמת אנרגיה לרשת ממנו קיימת הצעת מחיר אחת הנמוכה ממחיר זמן אמת;
:::- &lt;math&gt;\mathit{SMPR.\!\!T}&lt;/math&gt; - המחיר זמן אמת בחצי שעה &lt;math&gt;t&lt;/math&gt;;
:::- &lt;math&gt;\mathit{Energy\_offer}_{b,t}&lt;/math&gt; - עלות הייצור של קווט&quot;ש המוזרם לרשת בזמן אמת בטווח הספק &lt;math&gt;b&lt;/math&gt; בחצי שעה &lt;math&gt;t&lt;/math&gt;; עלות הייצור של קווט&quot;ש המוזרם לרשת בזמן אמת תיקבע על בסיס הצעת המחיר של היצרן לעניין זה, אלא אם כן קיים תעריף בתוקף שחל על היצרן לעניין זה; תעריף שתקבע הרשות בעניין זה יחל ממועד פרסומו;
:::- &lt;math&gt;\mathit{Energy\_quantity}_{b,t}&lt;/math&gt; - סך האנרגיה המוצעת להזרמה לרשת בזמן אמת בטווח ההספק &lt;math&gt;b&lt;/math&gt; שלא ניתנה הוראה להזרימה לרשת בתכנית העמסה פרטנית.
: (ג) '''תשלום בעד העמסה מחוץ לסדר ההעמסה'''
:: (1) בעד הספק שאינו הספק בזמינות קבועה מנהל המערכת ישלם ליצרן את אלה, לפי העניין:
::: (א) בעד אנרגיה המתוכננת להזרמה לרשת שהועמסה מעל מחיר יום מראש בחצי שעה נתונה, ישלם מנהל המערכת ליצרן את הפער בין המחיר יום מראש לבין עלות האנרגיה המוזרמת לרשת של היצרן באותה חצי שעה;
::: (ב) בעד אנרגיה נוספת שהועמסה מעל מחיר זמן אמת בחצי שעה נתונה, ישלם מנהל המערכת ליצרן את הפער בין המחיר זמן אמת לבין עלות האנרגיה המוזרמת לרשת באותה חצי שעה;
::: (ג) אם מנהל המערכת הורה על הורדת עומס מתחת למחיר בזמן אמת בחצי שעה נתונה, ישלם מנהל המערכת את ההפרש בין המחיר זמן אמת לבין הצעת המחיר של היצרן להורדת עומס בזמן אמת.
:: (2) במקרים המפורטים בסעיף קטן (1), התעריף להורדת אנרגיה או העלאת אנרגיה ייקבע על בסיס הצעות המחיר של היצרן, אלא אם כן קיים תעריף בתוקף לעניין זה; תעריף שתקבע הרשות בעניין זה יחל ממועד פרסומו.
:: (3) תעריף זה ישולם ליצרן בכל חצי שעה החל מסנכרון יחידת הייצור, והכול במקרים שבהם אין ליצרן עסקה פרטית באותה חצי שעה. במקרים שבהם יש ליצרן עסקה פרטית בחצי שעה נתונה, התעריף ישולם בעבור העומס שמעבר לעסקה הפרטית.
: (ד) '''תעריף משלים'''
:: (1) יצרן שאינו יצרן שבבעלותו מיתקן אגירה הפועל לפי עקרון העמסה מרכזית ואינו זכאי לתשלומים בעד התנעות לפי סעיפים קטנים (1) עד (4) בסעיף (א), יהיה זכאי לתעריף משלים שיחושב ליממה נתונה כמפורט להלן:
: {{ממורכז|&lt;math&gt;
{\begin{align} \textstyle
\mathit{MWP}_d = &amp; \max \biggl\{ 0, \mathit{Starts\_cost} + \\
&amp; \Bigl\{ \sum_{t=1}^{48} \scriptstyle \mathit{TC}(\mathit{Load\ R.\!\!T}) \textstyle \Bigr\} - \\
&amp; \Bigl\{ \scriptstyle \mathit{Energy\ D.\!\!A} * \mathit{SMP}_{\mathit{DA}_t} + \mathit{OOM}_{\mathit{DA}_t} + \left( \mathit{Energy\ R.\!\!T} - \mathit{Energy\ D.\!\!A} \right) * \mathit{SMP}_{\mathit{RT}_t} + \mathit{OOM}_{\mathit{RT}_t} + \mathit{MLCP}_t \textstyle \Bigr\} \biggr\}
\end{align}}
&lt;/math&gt;}}
::: כאשר:
:::- &lt;math&gt;\mathit{MWP}_d&lt;/math&gt; - התעריף המשלים של היצרן בעבור יממה &lt;math&gt;d&lt;/math&gt;;
:::- &lt;math&gt;\mathit{Starts\_cost}&lt;/math&gt; - העלות הכוללת של ההתנעות בדלק ראשי שהתחלתן נדרשת בתכנית העמסה פרטנית מעודכנת ביממה נתונה;
:::- &lt;math&gt;\mathit{TC}\left(\mathit{Load\ R.\!\!T}\right)&lt;/math&gt; - עלות הייצור המצטברת של היצרן, הכוללת את עלות הייצור בעומס מזערי ואת עלות הייצור של אנרגיה המוזרמת לרשת בנקודת העומס שעליה הורה מנהל המערכת בתכנית העמסה הפרטנית המעודכנת בחצי שעה &lt;math&gt;t&lt;/math&gt;;
:::- &lt;math&gt;\mathit{Energy\ D.\!\!A}&lt;/math&gt; - האנרגיה המתוכננת להזרמה לרשת על ידי היצרן בתכנית ההעמסה הפרטנית יום מראש;
:::- &lt;math&gt;\mathit{SMP}_{\mathit{DA}_t}&lt;/math&gt; - המחיר יום מראש, או במקרה של עבודה בדלק משני, התעריף שנקבע ליצרן בעד אנרגיה המוזרמת לרשת בדלק זה;
:::- &lt;math&gt;\mathit{OOM}_{\mathit{DA}_t}&lt;/math&gt; - תשלומים ליצרן בעד העמסה מעל מחיר יום מראש כקבוע בסעיף (ג)(1)(א);
:::- &lt;math&gt;\mathit{Energy\ R.\!\!T}&lt;/math&gt; - האנרגיה הנדרשת להזרמה לרשת מהיצרן בתכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת;
:::- &lt;math&gt;\mathit{SMP}_{\mathit{RT}_t}&lt;/math&gt; - המחיר זמן אמת או, במקרה של עבודה בדלק משני, התעריף שנקבע ליצרן בגין אנרגיה המוזרמת לרשת בדלק זה;
:::- &lt;math&gt;\mathit{OOM}_{\mathit{RT}_t}&lt;/math&gt; - תשלומים ליצרן בעד העמסה מעל מחיר זמן אמת כקבוע בסעיף (ג)(1)(ב);
:::- &lt;math&gt;\mathit{MLCP}_t&lt;/math&gt; - תשלומים ליצרן בעד אנרגיה לא מיוצרת מתוך הספק מסונכרן שלא הועמס כקבוע בסעיף (ב);
:: עלות ההתנעה ועלות הייצור המצטברת של היצרן ייקבעו על בסיס הצעות מחיר של היצרן לעניין זה, אלא אם כן קיים תעריף בתוקף שחל על היצרן לעניין זה; תעריף שתקבע הרשות בעניין זה יחל במועד פרסומו.
: (ה) '''מנגנוני הגנה ליצרן אגירה'''
:: (1) יצרן אגירה יהיה זכאי לתשלום או חייב בתשלום, ביממה נתונה, בעד אנרגיה לא מיוצרת מתוך יכולת זמינה שלא נוצלה, בעד אנרגיה המתוכננת להזרמה לרשת שהועמסה מעל מחיר יום מראש בחצי שעה נתונה, ובעד אנרגיה נוספת שהועמסה מעל מחיר זמן אמת בחצי שעה נתונה, בגובה ההפרש שבין התקבולים שהתקבלו אצלו באותה יממה בהתאם להעמסת המיתקן בפועל לבין התשלום האופטימלי לאותה יממה שיחושב כמפורט להלן:
: {{ממורכז|&lt;math&gt;
{\begin{align} \textstyle
\mathit{STLMNT} = \min \biggl\{ &amp; 
\begin{cases}
\max \left( \mathit{Arbitrage}\left(d, \mathit{RTE}\right)_\mathrm{optimal}, 0 \right), &amp; \text{if } \mathit{Arbitrage}\left(d\right)_\mathrm{actual} &lt; 0 \\
\mathit{Arbitrage}{\left(d, \mathit{RTE}\right)}_\mathrm{optimal}, &amp; \text{otherwise}
\end{cases} \\
&amp; \mathit{Arbitrage}{\left(d, \mathit{RTE}\right)}_\mathrm{optimal}
\biggr\}
\end{align}}
&lt;/math&gt;}}
::: כאשר:
:::- &lt;math&gt;\mathit{STLMNT}&lt;/math&gt; - התשלום האופטימלי ליצרן אגירה ביממה שבה הוא הופעל מחוץ לסדר;
:::- &lt;math&gt;d&lt;/math&gt; - יחס קיבולת אגירה לפריקת אנרגיה ליכולת זמינה מרבית לפריקת אנרגיה כפי שנמדד בבדיקות הקבלה של המיתקן, מוכפל ב-2;
:::- &lt;math&gt;\mathit{RTE}&lt;/math&gt; - היעילות הכוללת של מיתקן האגירה במונחי אחוז האנרגיה הנפרקת מהמיתקן מתוך האנרגיה שנטענה למיתקן במחזור, שנקבעה נורמטיבית ל-14%;
:::- &lt;math&gt;\mathit{Arbitrage}\left(d, \mathit{RTE}\right)_\mathrm{optimal}&lt;/math&gt; - פערי מחיר השוק יום מראש בין שעות הפריקה של המיתקן ובין שעות הטעינה של המיתקן, כפי שמשתקף מדיווח הזמינות ומהצעות המחיר של היצרן יום מראש, וכפונקציה של כמות חצאי השעות הראשונות שבהן המיתקן היה בתוך הסדר, עד לביצוע מחזור מלא &lt;math&gt;d&lt;/math&gt; ושל היעילות הנורמטיבית &lt;math&gt;\mathit{RTE}&lt;/math&gt;;
:::- &lt;math&gt;\mathit{Arbitrage}\left(d\right)_\mathrm{actual}&lt;/math&gt; - תקבולי היצרן בפועל בעבור אותה יממה בהתאם להעמסת המיתקן בפועל על-ידי מנהל המערכת.
:: (2) אם לאחר תשלום ההפרש כאמור בסעיף ((קטן)) (1) ליצרן, סך התשלומים ששילם היצרן למנהל המערכת באותה יממה גדול מסך התקבולים שהתקבלו אצלו בהתאם להעמסת המיתקן בפועל, ישלים מנהל המערכת ליצרן גם את ההפרש כאמור.

@ 106ז. (תיקון: 13.5.19; תש&quot;ף-6, תשפ&quot;ד-25) : '''פגיעה בתחרות וניצול כוח שוק'''
: (א) '''התנהגות לפי כללי השוק'''
:: (1) מנהל המערכת לא יספק שירותים ליצרן אם הוא מבצע פעולה או מצהיר הצהרה שיש בה כדי לפגוע בתחרות, להטות את המחירים במשק החשמל או להטות את תשלומי מנהל המערכת.
:: (2) התנהגות של יצרן כאמור בסעיף קטן (1), יראו בה הפרה של אמות המידה על ידי היצרן, ומנהל המערכת יהיה רשאי להגביל, להפסיק, לעכב או שלא לבצע תשלום הנובע מהתנהגות כאמור על ידי היצרן; ביצע מנהל המערכת תשלום חרף התנהגות כאמור מצד היצרן, יהיה רשאי מנהל המערכת לדרוש את השבת התשלום שבוצע.

@ 106ח. (תיקון: 28.2.22, 12.2.25; תשפ&quot;ד-25, תשפ&quot;ה-17) : '''בחירת אופן עבודה ורכישת אנרגיה בידי יצרן לצורך מכירתו למספק'''
: (א) '''בחירת אופן עבודה'''
:: יצרן המורשה למכור אנרגיה למספק, לפי תנאי זכאותו לתעריף, יהיה רשאי לרכוש אנרגיה ממנהל המערכת לצורך מכירתה למספק כמפורט להלן, לפי העניין:
:: (1) לעניין יצרן הפועל בהעמסה מרכזית - הוא יהיה רשאי לרכוש אנרגיה עד לגובה היכולת הזמינה של המיתקן בניכוי ההספק המותקן המוקצה לזמינות קבועה;
:: (2) לעניין יצרן הפועל בהעמסה עצמית - הוא יהיה רשאי לרכוש אנרגיה עד לגובה ההספק המוקצה למכירה למספק פרטי בניכוי ההספק שייצר בפועל לטובת המספק הפרטי, ככל שההספק החסר נובע מהוראה של מנהל המערכת להורדת עומס.

=== סימן ה'2 - מיתקני אגירה ברשת ההולכה (תיקון: תשפ&quot;ד-28) ===

@ 106ח1. (תיקון: 30.10.23; תשפ&quot;ד-28, תשפ&quot;ד-30) : '''תחולה'''
: (א) '''תחולה'''
:: (1) [[סימן זה]] יחול לגבי מיתקני אגירה אשר קיבלו אישור תעריף מתוקף הליך תחרותי מס' 1 למיתקני אגירה ברשת המתח העליון.
:: (2) על יצרן שחל עליו [[סימן זה]] יחול [[פרק ו']], למעט [[$ פרק ו|סימנים ה']] [[$ פרק ו|ו-ה'1]], ואולם אמות המידה המפורטות להלן יחולו על יצרן כאמור:
::: (א) [[אמות מידה 93]], [[96]] [[ו-97]] [[שבסימן ה']]; לעניין תחולת [[אמת מידה 96]], אם ההספקה של הספק ריאקטיבי הצריכה ירידה בהספק האקטיבי, מנהל המערכת ישלם ליצרן תשלום בעד אנרגיה בהתאם ללוח תעריפים 6.5–13 כך שהיצרן לא ייפגע;
::: (ב) [[אמת מידה 106ז]] [[שבסימן ה'1]].

@ 106ט. (תיקון: 30.10.23; תשפ&quot;ד-28) : '''הגשת תוכנית שבועית, תוכנית יומית ליום עוקב ותוכנית יומית'''
: (א) '''הגשת תוכנית שבועית'''
:: יצרן יגיש למנהל המערכת תוכנית שבועית ליכולת זמינה של מיתקן האגירה בעבור השבוע העוקב (להלן - תוכנית שבועית), שבמסגרתה יתייחס לכל יום באותו שבוע בנפרד; התוכנית תוגש במתכונת של התוכנית היומית כמפורט בסעיף (ג); התוכנית תוגש במועדים המפורטים [[בסעיף (א)(1) לאמת מידה 106ב]]; התוכנית השבועית תוגש לכל מיתקן אגירה בנפרד.
: (ב) '''הגשת תוכנית יומית ליום עוקב'''
:: יצרן יגיש למנהל המערכת תוכנית ליכולת זמינה של מיתקן האגירה בעבור היום שלאחר יום המחרת ([[בסימן זה]] - תוכנית יומית ליום עוקב) במתכונת של התוכנית היומית כמפורט בסעיף (ג), במועדים המפורטים [[בסעיף (ב)(1) לאמת מידה 106ב]]; התוכנית היומית ליום עוקב תוגש לכל מיתקן אגירה בנפרד.
: (ג) '''הגשת תוכנית יומית'''
:: (1) יצרן יגיש למנהל המערכת תוכנית יומית ליכולת זמינה של מיתקן האגירה בעבור יום המוחרת ([[בסימן זה]] - תוכנית יומית), במועדים המפורטים [[בסעיף (ג)(1) לאמת מידה 106ב]].
:: (2) התוכנית היומית תכלול דיווח זמינות בהתאם להוראות סעיף (ד).
:: (3) יצרן לא יוכל לתקן את התוכנית היומית, אלא במקרה המפורט בסעיף (ד)(3).
: (ד) '''דיווח זמינות'''
:: (1) דיווח זמינות שמגיש יצרן לפי סעיף (ג)(2) ישקף את פוטנציאל היכולת הזמינה של המיתקן בחצי שעה נתונה, בלא תלות במצב הטעינה של המיתקן כפי שנקבע בתוכנית ההעמסה הפרטנית יום מראש ויתייחס לכל חצי שעה במשך התקופה שבעבורה מוגשת התוכנית ויכלול את כל אלה:
::: (א) היכולת הזמינה לטעינת אנרגיה כהגדרתה [[בסימן ג'2]]; היכולת הזמינה לטעינת אנרגיה המרבית שרשאי יצרן לדווח לפי פסקה זו תיקבע בבדיקות הקבלה; אם בנקודת החיבור לרשת משולב מיתקן ייצור או צריכה או מיתקן אגירה נוסף, הדיווח על יכולת זמינה לטעינת אנרגיה ייעשה לגבי נקודת ההמרה תוך התחשבות באיבודים חשמליים בין נקודת ההמרה לנקודת החיבור; איבודים אלה יחושבו בהתאם לבדיקות הקבלה שבוצעו למיתקן;
::: (ב) קיבולת האגירה הפנויה לטעינת אנרגיה כהגדרתה [[בסימן ג'2]]; קיבולת האגירה הפנויה לטעינת אנרגיה המרבית שרשאי יצרן לדווח לפי פסקה זו יימדד בבדיקות הקבלה; קיבולת זו לא תפחת מקיבולת האגירה הפנויה לפריקת אנרגיה ולא תעלה על קיבולת האגירה הנקובה;
::: (ג) היכולת הזמינה לפריקת אנרגיה כהגדרתה [[בסימן ג'2]]; היכולת הזמינה לפריקת אנרגיה המרבית שרשאי יצרן לציין לפי פסקה זו תיקבע בבדיקות הקבלה; אם בנקודת החיבור לרשת משולב מיתקן ייצור או צריכה או מיתקן אגירה נוסף, הדיווח על יכולת זמינה לפריקת אנרגיה ייעשה לגבי נקודת ההמרה תוך התחשבות באיבודים חשמליים בין נקודת ההמרה לנקודת החיבור; איבודים אלה יחושבו בהתאם לבדיקות הקבלה שבוצעו למיתקן;
::: (ד) קיבולת האגירה הפנויה לפריקת אנרגיה כהגדרתה [[בסימן ג'2]]; קיבולת האגירה הפנויה לפריקת אנרגיה המרבית שיצרן רשאי לדווח לפי פסקה זו, תימדד בבדיקות הקבלה.
:: (2) הנתונים שצוינו בסעיף קטן (1) ידווחו גם על בסיס תוכנית ההעמסה הפרטנית האחרונה.
:: (3) אם היחידה אינה זמינה באופן מלא לטעינת אנרגיה או לפריקת אנרגיה, היצרן ידווח נוסף על האמור לעיל על הסיבה לאי-הזמינות.
:: (4) מנהל המערכת רשאי לדרוש מהיצרן לכלול בתוכנית הייצור מידע נוסף הדרוש להעמסת המיתקן.
:: (5) על שינויים בדיווח הזמינות יחולו הוראות אלה:
::: (א) היצרן ידווח למנהל המערכת על כל שינוי ביחס לדיווח הזמינות שהוגש במסגרת התוכנית היומית ליום עוקב או התוכנית היומית, מוקדם ככל האפשר;
::: (ב) על שינוי דיווח הזמינות יחולו ההוראות המפורטות [[בסעיף (א)(3) ו-(4) לאמת מידה 85ז]].

@ 106י. (תיקון: 30.10.23; תשפ&quot;ד-28) : '''תיקון ודחייה של תוכנית זמינות ומסירת תוכנית העמסה פרטנית'''
: (א) '''דחיית תוכנית זמינות'''
:: (1) מנהל המערכת רשאי לבקש מהיצרן תיקון של תוכנית שבועית, תוכנית יומית ליום עוקב או תוכנית יומית, או לדחותה, אם לדעתו התוכנית אינה שלמה או שאינה ניתנת למימוש; מנהל המערכת ינמק בכתב בקשה לתיקון תוכנית או דחייה של תוכנית לפי סעיף קטן זה.
:: (2) אם היצרן לא הגיש תוכנית יומית למיתקן האגירה עד המועד הנדרש, או שתוכנית זו נדחתה, כולה או חלקה, על ידי מנהל המערכת, מנהל המערכת רשאי להשתמש בתוכנית יומית ליום עוקב לאותו מיתקן כתוכנית יומית, אלא אם כן היא נדחתה, כולה או חלקה, על ידי מנהל המערכת או שלא הוגשה לו.
:: (3) אם היצרן לא הגיש תוכנית יומית ותוכנית יומית ליום עוקב למיתקן אגירה עד המועד הנדרש, או שהתכניות האמורות נדחו על ידי מנהל המערכת, מנהל המערכת רשאי להשתמש בתוכנית השבועית לאותו מיתקן כתוכנית יומית, בנוגע לאותו היום, אלא אם כן התוכנית השבועית נדחתה על ידי מנהל המערכת או שלא הוגשה לו.
:: (4) אם מנהל המערכת דחה תוכנית יומית למיתקן אגירה ולהערכת מנהל המערכת לא ניתן להשתמש בתוכנית היומית ליום העוקב ובתוכנית השבועית לאותו מיתקן, המיתקן ייחשב לא זמין לגבי כל השעות שבעבורן נדחתה התוכנית היומית, לא יועמס באותן שעות ולא ישולמו לו תשלומי זמינות לפי [[אמת מידה 85ז]] בעד היכולת הזמינה שדווחה באותן שעות.
: (ב) '''תוכנית העמסה פרטנית יום מראש'''
:: (1) מנהל המערכת ימסור ליצרן תוכנית העמסה פרטנית יום מראש במועדים ובשעות המפורטים [[בסעיף (ב)(1) לאמת מידה 106ג]].
:: (2) תוכנית ההעמסה הפרטנית יום מראש תיקבע לפי תוכנית ההעמסה הכללית שפרסם מנהל המערכת לפי [[אמת מידה 93]].
:: (3) בתוכנית ההעמסה הפרטנית יום מראש יציין מנהל המערכת את כל אלה:
::: (א) פירוט הזמנים שבהם היצרן נדרש לאגור אנרגיה מהרשת, הספק הטעינה ב-MW וכמות האנרגיה ב-MWH שהוא נדרש לאגור, בכל חצי שעה, בעבור כל תקופת התוכנית;
::: (ב) פירוט הזמנים שבהם היצרן נדרש להזרים אנרגיה ממיתקן האגירה אל הרשת, הספק ההזרמה ב-MW וכמות האנרגיה ב-MWH שהוא נדרש להזרים, בכל חצי שעה, בעבור כל תקופת התוכנית;
::: (ג) כל נתון אחר הרלוונטי לצורך הפעלת מיתקן האגירה.
:: (4) האנרגיה הנדרשת להזרמה לרשת תהיה עד לגובה האנרגיה הנדרשת לאגירה מהרשת, תוך התבססות על היעילות של מיתקן האגירה כפי שתיקבע על ידי מנהל המערכת בבדיקות הקבלה.
:: (5) הזמנים וההיקפים של האגירה והפריקה יהיו בכפוף לכל אלה:
::: (א) המגבלות הטכניות של המיתקן כפי שנמדדו בבדיקות הקבלה;
::: (ב) נצילותו של המיתקן;
::: (ג) זמינותו של המיתקן לפי דיווח הזמינות;
::: (ד) פרמטרים תפעוליים נוספים כפי שייקבעו בהסכם תיאום טכני בין היצרן למנהל המערכת לפי [[אמת מידה 72]].
: (ג) '''תוכנית העמסה פרטנית מעודכנת'''
:: (1) מנהל המערכת רשאי להורות על שינויים בתוכנית ההעמסה הפרטנית יום מראש, גם לאחר שנמסרה ליצרן, בהתאם לעקרונות הקבועים [[בסעיף (ד) לאמת מידה 93]] הנוגעים לעניין.
:: (2) מנהל המערכת יודיע ליצרן על שינויים שביצע בתוכנית העמסה פרטנית יום מראש לפי סעיף קטן (1) וימסור לו עותק של תוכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת ביותר עד 2 ימי עבודה מסיום אותו יום שבעבורו היא ניתנה.
:: (3) תוכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת, אם ניתנה, היא המחייבת את היצרן, החל ממועד ההודעה לפי סעיף קטן (2).

@ 106יא. (תיקון: 30.10.23; תשפ&quot;ד-28) : '''תשלומים בעד אנרגיה וסטיות מתוכנית העמסה פרטנית יום מראש'''
: (א) '''תשלום בעד אנרגיה'''
:: (1) בעד אנרגיה שנטענה מהרשת על ידי המיתקן ישלם היצרן למנהל המערכת את המחיר זמן אמת כהגדרתו [[באמת מידה 106א]] ([[בסימן זה]] - מחיר זמן אמת), בהתאם לכמות האנרגיה ושעות הטעינה בפועל וכמפורט בלוח תעריפים 6.5–14.
:: (2) בעד אנרגיה שנפרקה לרשת על ידי המיתקן ישלם מנהל המערכת ליצרן את תעריף הטעינה של המיתקן כאמור בסעיף קטן (1), תוך התבססות על עיקרון &quot;נכנס ראשון יוצא ראשון&quot; (First In First Out - FIFO), וכמפורט בלוח תעריפים 6.5–14.
:: (3) בעד הצריכה העצמית של מיתקן האגירה ישולמו תעריפי שירותי תשתית כקבוע בלוח תעריפים 7.2–1 ותעריפי שירותי ניהול מערכת כקבוע בלוח תעריפים 8.1–1; לעניין זה, &quot;הצריכה העצמית של מיתקן האגירה&quot; - האנרגיה הנדרשת להפעלת מיתקן האגירה.
: (ב) '''תשלום בעד סטיות מתוכנית העמסה פרטנית יום מראש'''
:: (1) אם סך האנרגיה שנפרקה לרשת עולה על האנרגיה המתוכננת להזרמה לרשת לפי תוכנית ההעמסה הפרטנית יום מראש כאמור [[בסעיף (ב) לאמת מידה 106י]] (באמת מידה זו - תוכנית העמסה פרטנית יום מראש), בחצי שעה נתונה, מנהל המערכת לא ישלם ליצרן בעד האנרגיה הנוספת.
:: (2) אם סך האנרגיה שנפרקה לרשת קטנה מהאנרגיה המתוכננת להזרמה לרשת לפי תוכנית העמסה פרטנית יום מראש, בחצי שעה נתונה, ישלם היצרן למנהל המערכת, בעד האנרגיה המופחתת, את המחיר זמן אמת.
:: (3) אם סך האנרגיה שנטענה מהרשת עולה על האנרגיה המתוכננת לטעינה מהרשת לפי תוכנית העמסה פרטנית יום מראש, בחצי שעה נתונה, ישלם היצרן למנהל המערכת, בעד האנרגיה הנוספת שנטענה, את המחיר זמן אמת.
:: (4) אם סך האנרגיה שנטענה מהרשת קטנה מהאנרגיה המתוכננת לטעינה מהרשת לפי תוכנית העמסה פרטנית יום מראש, בחצי שעה נתונה, ישלם היצרן למנהל המערכת, בעד האנרגיה שלא נטענה למיתקן האגירה, את המחיר זמן אמת.
:: (5) אם היצרן שילם תשלום בעד אנרגיה מופחתת לפי סעיף קטן (4), הוא לא ישלם תשלום בעד אנרגיה מופחתת באותו היקף לפי סעיף קטן (2).
:: (6) על אף האמור בסעיפים קטנים (1) עד (4), אם סטיית הייצור התרחשה בשל הוראה או פעולה של מנהל המערכת, היצרן לא יחויב בשל סטיות ייצור מתוכנית העמסה פרטנית יום מראש.

@ 106יב. (תיקון: 30.10.23; תשפ&quot;ד-28) : '''משטר הפעלה ותשלום בעד מחזור נוסף'''
: (א) '''שימוש מרבי במיתקן האגירה ותשלום בעד מחזור נוסף'''
:: (1) מנהל המערכת לא ידרוש מהיצרן על פני שנה קלנדרית להפעיל את המיתקן בהיקף העולה על 365 מחזורים של מיתקן האגירה; באמת מידה זו, &quot;מחזור&quot; - טעינה עד למלוא קיבולת האגירה הפנויה לטעינת אנרגיה ופריקה עד למלוא קיבולת האגירה הפנויה לפריקת אנרגיה; לעניין מכסת המחזורים כאמור בסעיף זה, ייספרו גם מחזורים חלקיים, בהתאם לחלק היחסי של המחזור שבוצע.
:: (2) על אף האמור בסעיף קטן (1), מנהל המערכת רשאי לדרוש מהיצרן מחזורים נוספים מעבר למכסה השנתית כאמור בסעיף קטן (1), ואם עשה כן, נוסף על תשלום הזמינות לפי [[אמת מידה 85ז]], היצרן יהיה זכאי לתשלום גם בעד כל מחזור נוסף כמפורט בלוח תעריפים 6.5–16.
:: (3) על אף האמור בסעיף קטן (2), מנהל המערכת לא ידרוש מיצרן מחזורים בהיקף העולה על 450 מחזורים בשנה קלנדרית, אף לא בתשלום נוסף, וכן לא יהיה רשאי לדרוש ממנו יותר משני מחזורים ביום.
:: (4) מנהל המערכת רשאי להפעיל את המיתקן במשטר הפעלה בסיסי לתגובה לשינויי תדר; לעניין זה, &quot;משטר הפעלה בסיסי&quot; - limited frequency sensitivity mode כמפורט במסמך דרישות טכניות ממיתקן אגירה עצמאי בסוללות המתחבר למערכת מתח עליון שקבע מנהל המערכת בהתאם לסמכות שהוקנתה לו לפי [[סעיף 5(ג)(1) לחוק]], המפורסם באתר מנהל המערכת, כאשר גבולות ה-dead band ייקבעו ל-±0.2 (&lt;math&gt;\mathit{DB}_\mathit{OF} = \mathit{DB}_\mathit{UF} = 0.2 Hz&lt;/math&gt;).
:: (5) מנהל המערכת יפעיל את מיתקן האגירה בהתאם לפרמטרים התפעוליים של המיתקן כפי שנמדדו בבדיקות הקבלה.

=== סימן ו': יצרנים בקוגנרציה המחוברים לרשת ההולכה ===

@ : [[בסימן זה]]:
:- &quot;יצרן&quot; - יצרן בקוגנרציה המחובר לרשת ההולכה.

@ 107. (תיקון: 31.7.09, 28.2.22; תשפ&quot;ד-25) : '''כללי'''
: (א) '''חובת מנהל המערכת'''
:: מנהל המערכת ירכוש אנרגיה מיצרן הפועל בשיטת קוגנרציה בהתאם לרישיונו, לאישור התעריפי, בהתאם לכל דין, ובהתאם לתכנית ההעמסה הפרטנית.
: (ב) '''פניה לקבלת שירותי רכישת אנרגיה'''
:: (1) יצרן המעוניין למכור אנרגיה למנהל המערכת יפנה למנהל המערכת בכתב בצירוף העתק מהרישיון המותנה ומהאישור התעריפי שתמציא לו הרשות. בפנייתו יפרט היצרן את הנתונים הבאים:
::: (א) שם היצרן וכתובתו.
::: (ב) מיקום מתקן הייצור.
::: (ג) סוג המתקן והטכנולוגיה.
::: (ד) פרמטרים תפעוליים של יחידות הייצור במתקן, לרבות: קצב שינוי העומס ביחידות הייצור, משכי זמן ההתנעה והכיבוי של יחידות הייצור, משך זמן סנכרון היחידות לרשת, משכי הפעלה מינימאליים של כל יחידת ייצור.
::: (ה) העתק האישור התעריפי שברשות היצרן.
::: (ו) מועד ההפעלה המסחרית המשוער של יחידות הייצור במתקן.
::: (ז) שמות ודרכי התקשרות עם אנשי הקשר מטעם היצרן.
:: (2) יצרן שטרם סיים לבצע בדיקות קבלה יוכל להגיש את הבקשה ללא פירוט הפרמטרים המבוקשים בהתאם לפסקה (ד), פרטים אלו יעודכנו לאחר ביצוע בדיקות הקבלה.
: (ג) (((בוטל).))

@ 108. (תיקון: 31.7.09) : '''חישוב התמורה בגין רכישת אנרגיה'''
: (א) '''התעריף המאושר'''
:: התמורה שישלם מנהל המערכת ליצרן תמורת החשמל שסיפק היצרן לרשת תחושב על פי התעריף שאושר ליצרן באישור התעריפי שתנפיק לו הרשות.
: (ב) '''קביעת כמות האנרגיה הנמכרת לרשת לצורך חישוב התעריף'''
:: (1) מדי תחילת שנה תחושב התמורה שאמורה הייתה להיות משולמת ליצרן על בסיס ייצור הכמות שנמכרה בפועל למנהל המערכת בשנה שחלפה (מבלי להביא בחשבון אנרגיה שנמכרה בהתאם [[לאמ((&lt;s&gt;ו&lt;/s&gt;))ת מידה 107(ג)]] [[ואמת מידה 110]]), בהתאם לתעריף האנרגיה הקבוע באישור התעריפי, וזאת בהשוואה לח ישוב התמורה ששולמה בפועל ליצרן על פי אומדן היצרן שהוגש מראש כמפורט בסעיף קטן זה. היצרן יחויב או יזוכה בהפרשי התמורה על בסיס האנרגיה החשמלית שנרכשה ממנו לפי תעריף זה בתוספת ריבית כדלקמן:
:: (2) היצרן יחזיר למנהל המערכת עודפי תשלום בתוספת ריבית פריים פחות 0.8%.
:: (3) מנהל המערכת ישלם ליצרן פערי תשלום בתוספת ריבית פריים פחות 0.8%.
: (ג) '''התקזזות בגין סטיות מהכמות המותרת'''
:: (1) מנהל המערכת יודיע ליצרן כאשר כמות האנרגיה שמכר למנהל המערכת מגיעה ל-80% מכמות האנרגיה השנתית שהוא רשאי למכור למנהל המערכת על פי תנאי רישיונו וזאת עד לא יאוחר מ-14 ימי עבודה ממועד הגעת היצרן לכמות האמורה.
:: (2) מדי תחילת שנה תחושב סך האנרגיה שיוצרה במתקן במש&quot;בים השונים בשנה שחלפה. אם ימצא שהאנרגיה שנמכרה למנהל המערכת במש&quot;בים השונים במסגרת חובת מנהל המערכת לרכוש אנרגיה כאמור [[באמת מידה 107(א)]], עלתה על הכמות המותרת על פי הרישיון לא יהיה היצרן זכאי לתמורה בעד עודף אנרגיה האמור. התשלום ששולם בגין עודפי חשמל אלו יקוזז מהתשלומים המגיעים ליצרן בסוף שנה.

@ 109. (תיקון: 31.7.09) : '''חישוב כמות החשמל שנמכרה למנהל המערכת'''
: (א) '''חישוב כמות החשמל שנמכרה למנהל המערכת'''
:: (1) כמות החשמל שייצר היצרן תיקבע בהתאם לקריאת המונה בהדקי הגנראטור בניכוי צריכה עצמית של מתקן הייצור.
:: (2) כמות החשמל שהזרים היצרן לרשת תימדד במונה המותקן בנקודת חיבור מתקן היצרן לרשת.
:: (3) כמות החשמל שמכר היצרן למנהל המערכת תעמוד על כמות החשמל שהזרים היצרן לרשת בניכוי מכירת חשמל למספקים במסגרת התכנית היומית.

@ 110. (תיקון: 31.7.09) : '''תעריפים ליצרן קוגנרציה במקרה של אי עמידת מתקן קוגנרציה בתנאי הגדרתו'''
: (א) '''תעריפים למתקן שחדל לתפקד בקוגנרציה'''
:: (1) יצרן קוגנרציה שחדל לעמוד בתנאים הנדרשים להגדרתו כיצרן בטכנולוגית קוגנרציה יהיה זכאי למשך התקופה שבה חדל להיות יצרן קוגנרציה לאישור תעריפי של יצרן קונוונציונאלי בזמינות משתנה בהיקף של 100% מהיכולת הזמינה במתקן, והאמור [[באמת מידה 106]] לא יחול עליו, בהתאם לתנאים והתעריפים שיחולו על יצרנים קונוונציונאליים בזמינות משתנה בהיקף של 100% מהיכולת הזמינה במתקן, כפי שיפורט במסגרת האישור התעריפי שינתן לו טרם הסגירה הפיננסית. היצרן יהיה זכאי לתעריף האמור החל מהמועד בו חדל מלעמוד בתנאים הנדרשים להגדרתו כיצרן קוגנרציה ועד למועד בו חזר לעמוד בתנאים אלו, ככל שחזר.
:: (2) כאשר מדובר במקרה של יצרן קוגנרציה שחדל לעמוד בתנאי קוגנרציה בשל מקרה כוח עליון המונע ממנו שימוש בגז טבעי אזי יהיה זכאי לשימוש בדלק חלופי (במקרה והוא דו-דלקי).

@ 111. (תיקון: 31.7.09) : '''מעקב אחרי כמויות אנרגיה שנרכשה - דיווח לרשות'''
: (א) '''דיווח לרשות'''
:: מנהל המערכת יעביר לרשות דיווחים שנתיים ביחס לכמויות האנרגיה שכל יצרן קוגנרציה ייצר, ויפרט את כמויות האנרגיה שמכר לצרכנים פרטיים, כמויות האנרגיה שמכר למנהל המערכת וכמויות האנרגיה שצרך בחצר המתקן.

=== סימן ז': יצרנים המחוברים לרשת החלוקה (((בוטל))) (תיקון: תשפ&quot;א-6) ===

@ 112. (תיקון: 31.7.09, 19.2.18; תשע&quot;ח, תשפ&quot;א-6) : (((בוטלה).))
@ 113. (תיקון: 31.7.09; תשפ&quot;א-6) : (((בוטלה).))
@ 114. (תיקון: 31.7.09; תשפ&quot;א-6) : (((בוטלה).))
@ 115. (תיקון: 31.7.09; תשפ&quot;א-6) : (((בוטלה).))
@ 116. (תיקון: 31.7.09; תשפ&quot;א-6) : (((בוטלה).))
@ 117. (תיקון: 31.7.09; תשפ&quot;א-6) : (((בוטלה).))
@ 118. (תיקון: 31.7.09; תשפ&quot;א-6) : (((בוטלה).))
@ 119. (תיקון: 31.7.09; תשפ&quot;א-6) : (((בוטלה).))
@ 120. (תיקון: 31.7.09; תשפ&quot;א-6) : (((בוטלה).))

=== ((סימן)) ז'1: יצרנים המחוברים לרשת החלוקה המייצרים חשמל בגז טבעי (תיקון: תשע&quot;ט-8) ===

@ 120א. (תיקון: 21.11.18; תשע&quot;ט-8) : '''הגדרות'''
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;יצרן&quot; - בעל מיתקן ייצור;
:- &quot;מיתקן ייצור&quot; - מיתקן המשמש לייצור חשמל באמצעות גז טבעי ומחובר לרשת החלוקה;
:- &quot;צרכן חצר&quot; - מי שיצרן רשאי להעביר אליו חשמל לפי כל דין;
:- &quot;תקרת הצעה&quot; - התעריף המרבי שיצרן רשאי להציע, הקבוע בשורה &quot;תעריף לכל קווט&quot;ש מופחת לצרכנים המצטרפים באמצעות סש&quot;ח (באגורות לקוט&quot;ש)&quot; ללוח תעריפים 9.3–1 &quot;תעריפים להסדר צרכנות חכמה&quot;.

@ 120ב. (תיקון: 21.11.18; תשע&quot;ט-8, תשפ&quot;א-6) : (((בוטלה).))

@ 120ג. (תיקון: 21.11.18, 25.11.20, 24.1.24; תשע&quot;ט-8, תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;ד-21) : '''תכניות ייצור וצריכה'''
: (א) '''הגשת תכניות'''
:: כתנאי להעמסת יצרן ורכישת חשמל על ידי מחלק, יגיש היצרן תכנית שבועית ותוכנית יומית בהתאם להוראות סעיפים (ב) ו-(ג).
: (ב) '''הגשת תכנית שבועית'''
:: (1) בכל יום רביעי עד השעה 10:00 בבוקר באותו היום, יגיש היצרן למחלק, עם העתק למנהל המערכת, תכנית שבועית של ייצור וצריכה של צרכן החצר וכן יגיש הצעות מחיר להוספת אנרגיה; כמו כן, היצרן רשאי להעביר הצעות מחיר להפחתת אנרגיה.
:: (2) התכנית השבועית, לרבות הצעות מחיר להוספת אנרגיה והצעות מחיר להפחתת אנרגיה, תוגש במתכונת של תכנית יומית כאמור בסעיף (ג), בשינויים המחויבים.
:: (3) אם חל יום רביעי בערב חג או בחג, תוגש התוכנית השבועית ביום החול האחרון שקדם לערב החג.
: (ג) '''הגשת תכנית יומית'''
:: (1) בכל יום עד השעה 09:00 בבוקר, יגיש היצרן למחלק, עם העתק למנהל המערכת (([במקור: עם העתק למחלק])), תכנית בעבור יום המחרת.
:: (2) ביום חמישי וביום חול שחל יום לפני ערב חג, יעביר יצרן תכניות בעבור יום שישי או יום ערב החג, לפי העניין, ובעבור שאר הימים עד ליום החול הבא, כולל.
:: (3) תכנית יומית שמוגשת לפי סעיף זה תוגש בהתאם להוראות אלה:
::: (א) התכנית היומית תכלול תכנית של ייצור וצריכה חצי שעתית של כל צרכני החצר שתכלול, בין השאר, פירוט של כל אלה:
:::: (1) ההספק המתוכנן לייצור במיתקן הייצור;
:::: (2) ההספק המתוכנן להזרמה לרשת ממיתקן הייצור; יצרן אשר בנקודת החיבור שאליה הוא מחובר ישנו יותר ממיתקן ייצור אחד, ידווח את סך ההספק המתוכנן להזרמה לרשת ממיתקן הייצור בהתאם [[לאמת מידה 221 &quot;ריבוי מיתקני ייצור המחוברים לרשת החלוקה, והממוקמים במקום צרכנות&quot;]];
:::: (3) ההספק המתוכנן לצריכה על ידי צרכני החצר ממיתקן הייצור;
:::: (4) ההספק הזמין של מיתקן הייצור; ההספק הזמין של מיתקן הייצור יהיה שווה להספק המתוכנן לייצור במיתקן הייצור בתוספת ההספק המוצע להוספת אנרגיה ובכל מקרה לא יעלה על ההספק הניתן להזרמה בהתאם למגבלות רשת החלוקה בהתאם [[לאמת מידה 120ו]];
::: (ב) התוכנית היומית תכלול הצעות מחיר להוספת אנרגיה בהתאם להוראות אלה:
:::: (1) ההצעות יתייחסו למחיר המבוקש לאנרגיה מוזרמת לרשת ביחס לטווח הספק זמין;
:::: (2) התעריפים המוצעים במסגרת כל אחת מההצעות לא יעלו על תקרת ההצעה;
:::: (3) ההצעות יוגשו בטווח ההספק שבין ההספק המתוכנן לייצור במיתקן הייצור ובין ההספק הזמין לייצור במיתקן הייצור;
::: (ג) יצרן רשאי להגיש למחלק, עם העתק למנהל המערכת, גם הצעות מחיר להפחתת האנרגיה:
:::: (1) ההצעות יבטאו את המחיר המוצע על ידי היצרן לרכישת אנרגיה שנדרשה לייצור בתוכנית העמסה פרטנית יום מראש, בזמן אמת;
:::: (2) ההצעות לא יפחתו מ-0 שקלים חדשים למגה וואט לשעה;
:::: (3) ההצעות יוגשו בטווח ההספק שבין ההספק הזמין לייצור במיתקן הייצור ובין ההספק המתוכנן לייצור במיתקן הייצור.
:: (4) (((בוטל).))
: (ד) '''דחיית תוכנית ייצור וצריכה'''
:: (1) המחלק רשאי לבקש מיצרן תיקון של תוכנית שבועית או תוכנית יומית, או לדחותה, אם לדעתו התוכנית האמורה אינה שלמה או שאינה ניתנת למימוש; המחלק ינמק בכתב בקשה לתיקון תוכנית או דחייה של תוכנית, לפי סעיף קטן זה.
:: (2) אם יצרן לא הגיש תוכנית יומית למיתקן עד המועד הנדרש, או שתוכנית זו נדחתה, כולה או חלקה, על ידי המחלק, רשאי המחלק להשתמש בתוכנית השבועית לאותו מיתקן, בנוגע לאותו היום, כתוכנית יומית, אלא אם כן התוכנית השבועית נדחתה על ידי המחלק.
:: (3) אם דחה המחלק תוכנית יומית למיתקן ולהערכת המחלק לא ניתן להשתמש בתוכנית השבועית שהוגשה בנוגע לאותו מיתקן, או שלא הוגשה כזו, ייחשב המיתקן לא זמין לגבי כל השעות שבעבורן נדחתה התוכנית היומית, ולגבי אותן שעות לא ישולמו לו תשלומים בעד אנרגיה לפי [[אמת מידה 120ד]].

@ 120ד. (תיקון: 21.11.18, 25.11.20, 24.1.24; תשע&quot;ט-8, תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;ד-21) : '''העמסה ותשלום בעבור אנרגיה'''
: (א) '''תכנית העמסה פרטנית'''
:: בכל יום, עד השעה 16:00, המחלק ימסור ליצרן, עם העתק למנהל המערכת, תוכנית העמסה פרטנית בעבור יום המוחרת; בימי חמישי ובימי חול שחלים יום לפני ערב חג, ימסור המחלק ליצרן תוכנית העמסה בעבור הימים העוקבים עד ליום החול הבא. תכנית ההעמסה הפרטנית תכלול את סך האנרגיה המתוכננת להיות מיוצרת במיתקן, בהתאם למפורט להלן:
:: (1) ההספק המתוכנן להזרמה לרשת לפי תוכנית ייצור וצריכה של צרכני חצר, ובלבד שהיא תואמת את ההגבלות בהזרמת אנרגיה שדווח עליהן לפי [[אמת מידה 120ו]];
:: (2) אנרגיה נוספת שאישר המחלק שתוזרם לרשת מבין הצעות המחיר להוספת אנרגיה שהגיש היצרן לפי [[סעיף (ג)(3)(ב) לאמת מידה 120ג]].
: (ב) '''תשלום בעד אנרגיה מתוכננת להזרמה לרשת לפי תכנית העמסה פרטנית'''
:: (1) בעד האנרגיה המתוכננת להזרמה לרשת לפי תכנית העמסה פרטנית ישלם המחלק את המחיר השולי המנוכה יום מראש, כמפורט [[בסעיף (ו)(2)(ב) לאמת מידה 93]] (להלן - מחיר יום מראש).
:: (2) אם המחלק קיבל בתכנית העמסה פרטנית את הצעת היצרן להוספת אנרגיה, כולה או חלקה, ישלם המחלק ליצרן בעד האנרגיה שבעבורה הוגשה הצעת מחיר את המחיר יום מראש או את המחיר שלפי הצעת המחיר שהגיש היצרן, לפי הגבוה מביניהם.
: (ג) '''שינוי או סטייה מתוכנית העמסה פרטנית'''
:: (1) המחלק רשאי לשנות את תכנית ההעמסה הפרטנית גם לאחר שנמסרה ליצרן. שינוי התכנית ייעשה באמצעות מסירה של תכנית העמסה פרטנית מעודכנת ליצרן, עם העתק למנהל המערכת.
:: (2) בשל סטיות ייצור מתכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת, ישולמו תשלומים לפי הוראות אלה:
::: (א) אם עלתה האנרגיה שהוזרמה לרשת ממיתקן הייצור על האנרגיה שתוכננה להזרמה בתכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת ביותר, ישלם המחלק ליצרן בעד האנרגיה שהוזרמה לפי מחיר זמן אמת מנוכה אילוצים כמפורט [[באמת מידה 93]] (להלן - מחיר זמן אמת);
::: (ב) אם פחתה האנרגיה שהוזרמה לרשת בפועל ממיתקן הייצור מהאנרגיה שתוכננה להזרמה לרשת בתכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת ביותר, ישלם היצרן למחלק בעד האנרגיה שלא הוזרמה לרשת לפי מחיר זמן אמת.
:: (3) בשל סטיות ייצור בין תכנית העמסה פרטנית המעודכנת ביותר לבין תוכנית העמסה שנקבעה יום מראש לפי [[אמת מידה 94]], יחולו התשלומים האלה:
::: (א) אם עלתה האנרגיה שתוכננה להזרמה לרשת ממיתקן הייצור בתכנית העמסה הפרטנית המעודכנת ביותר על האנרגיה שתוכננה להזרמה לרשת לפי תכנית העמסה פרטנית שנקבעה יום מראש, ישלם המחלק ליצרן בעבור האנרגיה העודפת את המחיר לפי הצעת המחיר שהוגשה על ידי היצרן או את מחיר זמן אמת, לפי הגבוה מביניהם;
::: (ב) אם פחתה האנרגיה שתוכננה להזרמה לרשת ממיתקן הייצור בתכנית העמסה הפרטנית המעודכנת ביותר מהאנרגיה שתוכננה להזרמה לרשת לפי תכנית העמסה פרטנית שנקבעה יום מראש, ישלם היצרן למחלק בעבור האנרגיה שלא הוזרמה לרשת לפי הצעת המחיר להפחתת אנרגיה או לפי המחיר זמן אמת, לפי הנמוך מביניהם.

@ 120ה. (תיקון: 21.11.18, 25.11.20, 29.11.23, 26.3.24, 30.9.24, 28.9.25; תשע&quot;ט-8, תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;ד-15, תשפ&quot;ד-23, תשפ&quot;ה-10, תשפ&quot;ו-4) : '''תשלום תעריף הספק למיתקני ייצור בגז טבעי ברשת החלוקה'''
: (א) '''הגדרה'''
::- &quot;מקדם עומס שנתי&quot; - סך האנרגיה המיוצרת בשנה נתונה מחולקת ביכולת הייצור באותה שנה, אשר יחושב לפי הנוסחה שלהלן:
:::: &lt;math&gt; \mathit{CF}_t = \tfrac{E_t}{C \times \mathrm{hours}_t} &lt;/math&gt;
::: כאשר:
:::- &lt;math&gt;\mathit{CF}_t&lt;/math&gt; - מקדם העומס השנתי לשנה &lt;math&gt;t&lt;/math&gt;;
:::- &lt;math&gt;E_t&lt;/math&gt; - סך האנרגיה שיוצרה בשנה קלנדרית &lt;math&gt;t&lt;/math&gt; במיתקן במונחי קווט&quot;ש, בהתאם למונה היצור המותקן בהדקי המחולל;
:::- &lt;math&gt;C&lt;/math&gt; - ההספק המותקן ברוטו של המיתקן בתנאי ISO;
:::- &lt;math&gt;\mathrm{hours}_t&lt;/math&gt; - מספר השעות בשנה &lt;math&gt;t&lt;/math&gt;; בשנה הראשונה ובשנה ה-10 לפעילות המיתקן - מספר השעות בשנה הראשונה ובשנה האחרונה שבהן היצרן זכאי לתעריף הספק - מספר השעות מתחילת הזכאות לתעריף ועד תום השנה הקלנדרית, מספר השעות מתחילת השנה הקלנדרית ועד סיום תוקף הזכאות לתעריף בהתאמה.
: (ב) '''התנאים לקבלת זכאות לתעריף הספק'''
:: ליצרן אשר יעמוד בתנאים לזכאות לתעריף הספק המפורטים להלן, ישולם תעריף קבוע כמפורט בלוח תעריפים 6.5–4 (להלן - תעריף הספק):
:: (1) המיתקן מתוכנן לייצור חשמל באמצעות גז טבעי;
:: (2) המיתקן מתוכנן לחיבור או לשילוב ברשת חלוקת החשמל;
:: (3) המיתקן לא היה זכאי לתעריף זמינות או אנרגיה לפי הסדר זה או לפי הסדר אחר שקבעה הרשות בעבור ייצור או העמדת זמינות לייצור בגז טבעי;
:: (4) העמדת בטוחה לטובת המחלק הדומיננטי, בהתאם לתנאים הקבועים בלוח תעריפים 6.5–4.
: (ג) '''מועד מרבי לסנכרון'''
:: (1) המועד המחייב להפעלה מסחרית הוא בתוך 58.5 חודשים, ולעניין מיתקן המוקם, כולו או חלקו, בתחום מרחב תכנון מקומי בהארכה כהגדרתו [[באמת מידה 35לח]] - 65.5 חודשים מיום קבלת תשובת מחלק חיובית, לפי [[סעיף (ט) לאמת מידה 35כ2 לספר אמות המידה]] (להלן - תשובת מחלק חיובית).
:: (2) למרות האמור לעיל, היצרן רשאי להודיע למחלק על הארכת המועד המרבי לסנכרון בשנה נוספת כך שהמועד המרבי לסנכרון יהיה בתוך 70.5 חודשים, ולעניין מיתקן המוקם, כולו או חלקו, בתחום מרחב תכנון מקומי בהארכה כהגדרתו [[באמת מידה 35לח]] - 77.5 חודשים מיום קבלת תשובת המחלק החיובית בכפוף לחילוט ערבות בהתאם לקבוע בלוח התעריפים 6.5–4.
:: (3) לא קיבל היצרן אישור מהמחלק לעמידה בתנאים לסנכרון בתום המועדים כאמור, תפקע תשובת המחלק.
:: (4) אם ההספק המותקן של המיתקן גדול מההספק המותקן שנקבע בתשובת המחלק החיובית, לא יהיה זכאי היצרן לתעריף הספק בגין ההפרש שבין ההספק בפועל להספק שנקבע בתשובת המחלק החיובית.
:: (5) לעניין סעיף קטן (4), ההספק המותקן של המיתקן יהיה כפי שנמדד בבדיקות קבלה של המחלק, אם קבועה באמות המידה חובה לבצע בדיקות אלה.
: (ד) '''תנאי לתשלום תעריף הספק שנתי'''
:: המחלק ישלם ליצרן את תעריף ההספק השנתי לפי תשובת המחלק החיובית, בכפוף לעמידה בתנאים האלה:
:: (1) עמידה בסף מקדם עומס שנתי של 15% לפחות;
:: (2) מיתקן הייצור לא השתתף באותה שנה קלנדרית בהסדרים הקבועים [[באמת מידה 43]] [[ובאמת מידה 46]].
: (ה) '''תקופת הזכאות לתעריף הספק'''
:: (1) המחלק ישלם ליצרן את תעריף ההספק השנתי לתקופה של 10 שנים מיום מתן אישור להפעלה המסחרית לפי [[אמת מידה 35כ4]].
:: (2) יצרן שהחל לפעול לפני יום כ&quot;ו בשבט התשע&quot;ט (1 באוקטובר 2018), יהיה זכאי לתעריף הספק שנתי אם המחלק אישר שהמיתקן עומד בכל תנאי הזכאות לקבלת תעריף הספק כמפורט בסעיף קטן (ב) לעיל. תעריף ההספק ישולם החל במועד מתן אישור המחלק כאמור ועד 10 שנים ממועד מתן היתר בכתב למיתקן כאמור [[בחוק החשמל, התשי&quot;ד-1954]].
: (ו) '''אופן תשלום תעריף ההספק'''
:: תעריף ההספק בעבור שנה קלנדרית ישולם בתוך חודשיים מסיום השנה.
: (ז) '''פתיחת הרישום לצורך קבלת תעריף הספק'''
:: הרישום באתר האינטרנט של ספק שירות חיוני לצורך קבלת תעריף הספק זה יחל בתוך שבוע מיום תחילתו של [[סימן ז'1 ((לפרק ו')) לספר אמות המידה]].

@ 120ו. (תיקון: 21.11.18, 25.11.20; תשע&quot;ט-8, תשפ&quot;א-6) : '''תפעול מיתקנים ברשת החלוקה על ידי בעל רישיון חלוקה'''
: (א) '''הודעה מראש ליצרן'''
:: בכל יום עד השעה 14:00, יודיע המחלק ליצרן על הגבלות ליכולת הזרמת אנרגיה לרשת החלוקה ביומיים שלאחר יום ההודעה. בימי רביעי ויומיים לפני ערב חג תוגש הודעה כאמור בעבור הימים שעד יום לאחר יום החול הבא. ההודעה תכלול את ההספק המרבי האפשרי של הזרמת האנרגיה לרשת ברמה חצי שעתית.
: (ב) (((בוטל).))

=== סימן ז'2: יצרנים המחוברים או המשולבים בחצר צרכן המחובר לרשת החלוקה (תיקון: תשפ&quot;ג-7) ===

@ 120ז. (תיקון: 30.8.22, 25.2.26; תשפ&quot;ג-7, תשפ&quot;ו-12) : '''הגדרות ותחולה'''
: (א) '''תחולה'''
:: [[סימן זה]] יחול על כל מיתקן ייצור או מיתקן אגירה, בכל טכנולוגיה, המחובר לרשת החלוקה או המשולב בה, אשר מתקיים לגביו תנאי אחד לפחות מהתנאים האלה:
:: (א) במועד הגשת הבקשה לחיבור המיתקן לרשת או לשילוב המיתקן ברשת, אין אסדרה אחרת בתוקף שחלה על המיתקן;
:: (ב) בעל המיתקן ביקש להחיל על המיתקן [[סימן זה]] בהתאם להוראות [[אמת מידה 120ח]].
: (ב) '''הגדרות'''
:: [[בסימן זה]] -
::- &quot;מיתקן&quot; - מיתקן ייצור או מיתקן אגירה;
::- &quot;תקופת התוכנית&quot; - התקופה שבעבורה מוגשת תוכנית הייצור הנוגעת למיתקן, ברמה חצי שעתית.
: (ג) '''תנאי זכאות לתעריף'''
:: מיתקן שלפי תוכנית מיתאר ארצית לצורך הקמתו נדרשת תוכנית מפורטת, יידרש להציג את התוכנית המפורטת שפורסמה למתן תוקף בהתאם [[לחוק התכנון והבנייה]] במסגרת הגשת בקשת החיבור או השילוב לפי [[אמת מידה 35כ2]], כתנאי לזכאות לתעריף לפי [[סימן זה]]; לעניין זה, &quot;תוכנית מיתאר ארצית&quot; ו&quot;תוכנית מפורטת&quot; - כמשמעותן [[בחוק התכנון והבנייה]].
: (ד) '''חובת הפקדת בטוחה'''
:: (1) התחייבות לחיבור מיתקן הפועל לפי [[סימן זה]], תותנה בהפקדת בטוחה למחלק הדומיננטי בסך של 300 שקלים חדשים לקילו-וואט. הבטוחה תופקד בתוך 45 ימים ממועד חתימת הסכם התיאום הטכני. תוקף הבטוחה יהיה עד תום 45 ימים ממועד ההתחייבות לחיבור כהגדרתו [[באמת מידה 35כ1]]; הבטוחה הנדרשת תעמוד בתנאים המפורטים [[בסעיף (ד)(2) לאמת מידה 50]], בשינויים המחויבים; לא הופקדה בטוחה כאמור, תפקע ההתחייבות לחיבור; חלף המועד לעמידה בתנאים לסנכרון הקבוע [[באמת מידה 35כ4(ד)]] ולא עמד המיתקן בתנאים לסנכרון, מכל סיבה שהיא, יחלט המחלק את הבטוחה המופקדת, תפוג ההתחייבות לחיבור ולא יחבר המחלק את המיתקן לרשת.
:: (2) על אף האמור בסעיף קטן (1), יאפשר המחלק למבקש לקבל את הבטוחה בחזרה מכל סיבה שהיא, בניכוי חלקי בהתאם למועד הוויתור, כלהלן:
::: (א) הודיע המבקש על ויתור בתוך שישה חודשים ממועד הפקדת הבטוחה כאמור בסעיף קטן (1) - בניכוי 15% מסך הבטוחה שהפקיד המבקש;
::: (ב) הודיע המבקש על ויתור בתוך שנים עשר חודשים ממועד הפקדת הבטוחה כאמור בסעיף קטן (1) - בניכוי 30% מסך הבטוחה שהפקיד המבקש;
::: (ג) הודיע המבקש על ויתור בתוך שמונה עשר חודשים ממועד הפקדת הבטוחה כאמור בסעיף קטן (1) - בניכוי 60% מסך הבטוחה שהפקיד המבקש.

@ 120ח. (תיקון: 30.8.22, 24.1.24; תשפ&quot;ג-7, תשפ&quot;ד-21) : '''מעבר לאסדרה ליצרנים המחוברים או המשולבים בחצר צרכן המחובר לרשת החלוקה לפי [[סימן זה]]'''
: (א) '''מעבר לאסדרה ליצרנים המחוברים או המשולבים בחצר צרכן המחובר לרשת החלוקה לפי [[סימן זה]]'''
:: (1) לבקשת יצרן שעמד בתנאים לסנכרון כמפורט [[בסעיף (ד) לאמת מידה 35כ4]] בנוגע למיתקן ייצור ברשת החלוקה שלא במסגרת [[סימן זה]] (באמת מידה זו - היצרן), יעביר המחלק את המיתקן להסדר תשלום וכללים לפי [[סימן זה]] (באמת מידה זו - אסדרת השוק).
:: (2) המחלק יאפשר ליצרן להגיש בקשה כאמור בסעיף קטן (1) באמצעות אתר האינטרנט של המחלק בלבד.
:: (3) המחלק יטפל בבקשת היצרן ויבצע את המעבר לאסדרת השוק בתוך 30 ימי עבודה מיום קבלת הבקשה, ואם לפי אסדרת השוק נדרשת התקנה של מונה חכם לצורך התחשבנות - מיום הגשת הבקשה או מיום התקנת המונה, לפי המאוחר משניהם.
:: (4) לשם המעבר יחתום היצרן מול המחלק על הסכם המשייך אותו לאסדרת השוק.
:: (5) לאחר החתימה על הסכם כאמור בסעיף קטן (4) וביצוע המעבר לאסדרת השוק על ידי המחלק, לא יוכל היצרן לשוב לאסדרה שממנה עבר.

@ 120ט. (תיקון: 30.8.22; תשפ&quot;ג-7) : '''הגשת תוכנית ייצור למחלק'''
: (א) '''הגשת תוכנית ייצור של מיתקן ייצור'''
:: (1) יצרן המחובר או המשולב במתח גבוה יגיש למחלק, במועד הקבוע [[בסעיף (א)(1) לאמת מידה 106ב]], תוכנית ייצור שבועית בעבור השבוע העוקב, ובה יתייחס לכל יום באותו שבוע בנפרד ([[בסימן זה]] - תוכנית שבועית).
:: (2) יצרן המחובר או המשולב במתח גבוה יגיש למחלק, במועד הקבוע [[בסעיף (ב)(1) לאמת מידה 106ב]], תוכנית ייצור בעבור היום שלאחר יום המוחרת ([[בסימן זה]] - תוכנית יומית ליום עוקב); אם במסגרת חובתו להגשת תוכנית יומית היצרן כבר הגיש תוכנית בעבור היום שלאחר יום המוחרת להכנת התוכנית בהתאם להוראות הסיפה של סעיף קטן (3), הוא יהיה פטור מהגשת תוכנית יומית ליום עוקב.
:: (3) בכל יום עד השעה 9:00 בבוקר, יגיש יצרן המחובר או המשולב במתח גבוה למחלק, תוכנית ייצור בעבור יום המוחרת ([[בסימן זה]] - תוכנית יומית); ביום חמישי וביום חול שחל יום לפני ערב חג, יעביר יצרן תוכניות יומיות בעבור הימים העוקבים עד יום החול הבא.
:: (4) תוכנית יומית, תוכנית יומית ליום עוקב ותוכנית שבועית יכללו את כל אלה:
::: (א) דיווח זמינות, בהתאם להוראות סעיף (ב);
::: (ב) ציון ההספק והאנרגיה שאותה מבקש היצרן לייצר בכל חצי שעה במהלך תקופת התוכנית (להלן [[בסימן זה]] - הספק ייצור נדרש);
::: (ג) ציון ההספק והאנרגיה שאותה מבקש היצרן להזרים לרשת בכל חצי שעה במהלך תקופת התכנית (להלן [[בסימן זה]] - הספק ההזרמה הנדרש);
::: (ד) לגבי מיתקן אגירה - גם דיווח של בעל המיתקן על הספק האנרגיה שאותה הוא מבקש לטעון בכל חצי שעה במהלך תקופת התוכנית.
: (ב) '''דיווח זמינות'''
:: (1) דיווח זמינות שמגיש יצרן לפי סעיף (א)(3)(א) יכלול פירוט לגבי היכולת הזמינה ברוטו של המיתקן בנוגע לכל סוגי הדלקים הרלוונטיים, בכל חצי שעה במהלך תקופת התוכנית.
:: (2) על אף האמור בסעיף קטן (1), היצרן לא ידווח על יכולת זמינה ברוטו של מיתקן אם לא ניתן לממש מהיכולת הזמינה ברוטו אנרגיה בפועל מכל סיבה שהיא.
:: (3) היצרן ידווח למחלק על כל שינוי ביכולת הזמינה ברוטו לעומת דיווח הזמינות שהוגש במסגרת התוכנית.

@ 120י. (תיקון: 30.8.22; תשפ&quot;ג-7) : '''תיקון ודחייה של תוכנית ייצור ומסירת תוכנית העמסה פרטנית'''
: (א) '''דחיית תוכנית ייצור'''
:: (1) המחלק רשאי לבקש מיצרן תיקון של תוכנית שבועית, תוכנית יומית ליום עוקב או תוכנית יומית, או לדחותה, אם לדעתו התוכנית האמורה אינה שלמה או שאינה ניתנת למימוש; המחלק ינמק בכתב בקשה לתיקון תוכנית או דחייה של תוכנית, לפי סעיף קטן זה.
:: (2) אם יצרן לא הגיש תוכנית יומית למיתקן עד המועד הנדרש, או שתוכנית זו נדחתה, כולה או חלקה, על ידי המחלק, רשאי המחלק להשתמש בתוכנית יומית ליום עוקב לאותו מיתקן כתוכנית היומית, אלא אם כן זו נדחתה, כולה או חלקה, על ידי המחלק או שלא הוגשה לו.
:: (3) אם יצרן לא הגיש תוכנית יומית ותוכנית יומית ליום עוקב למיתקן, או שהתוכניות האמורות נדחו על ידי המחלק, רשאי המחלק להשתמש בתוכנית השבועית לאותו מיתקן, בנוגע לאותו היום, כתוכנית יומית, ובלבד שהתוכנית השבועית לא נדחתה על ידי המחלק.
:: (4) דחה המחלק תוכנית יומית למיתקן ולהערכת המחלק לא ניתן להשתמש בתוכנית היומית ליום עוקב ובתוכנית השבועית הנוגעות לאותו מיתקן, ייחשב המיתקן ללא זמין לגבי כל השעות שבעבורן נדחתה התוכנית, ולגבי אותן שעות לא ישולמו לו תשלומים בעד אנרגיה לפי [[אמת מידה 120יא]].
: (ב) '''תוכנית העמסה פרטנית יום מראש'''
:: (1) בכל יום עד השעה 16:00, יגיש המחלק ליצרן המחויב בהגשת תוכנית ייצור לפי [[אמת מידה 120ט]], תוכנית העמסה פרטנית בעבור יום המוחרת שבה יכלול מידע כאמור [[בסעיף (א)(4) לאמת מידה 120ט]], בהתאם לתוכנית הייצור הרלוונטית שהגיש היצרן.
:: (2) על אף האמור בסעיף קטן (1), המחלק רשאי לקבוע במסגרת תוכנית ההעמסה הפרטנית היקפי הזרמה או טעינה נמוכים מהספק ההזרמה או הטעינה שציין היצרן בתוכנית הייצור, ובלבד שהיקפים אלה תואמים את המגבלות שנקבעו למיתקן בתשובת המחלק לפי [[סעיף (ט) לאמת מידה 35כ2]] (באמת מידה זו - תשובת המחלק).
:: (3) אם יש מגבלות על הזרמה או על טעינה של אנרגיה, יפרט המחלק בתוכנית ההעמסה הפרטנית את היקפי ההזרמה והטעינה המאושרים בתקופת התוכנית, ובלבד שהגבלת ההזרמה והטעינה תואמת את המגבלות שנקבעו ליצרן בתשובת המחלק.
: (ג) '''תוכנית העמסה פרטנית מעודכנת'''
:: (1) המחלק רשאי להורות ליצרן על שינויים בתוכנית ההעמסה הפרטנית יום מראש, גם לאחר שנמסרה ליצרן, ובתנאי שהשינוי תואם את מגבלות ההזרמה או הטעינה שנקבעו בידי המחלק בתשובת המחלק.
:: (2) המחלק ימסור ליצרן עותק של תוכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת ביותר בהתאם לשינויים שהורה עליהם לפי סעיף קטן (1), עד שני ימי עבודה מסיום אותו יום שבעבורו היא ניתנה.
:: (3) תוכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת היא זו שמחייבת את היצרן, והיצרן אינו רשאי לסטות ממנה.

@ 120יא. (תיקון: 30.8.22, 24.1.24; תשפ&quot;ג-7, תשפ&quot;ד-21, תשפ&quot;ה-2) : '''תשלומים בעד אנרגיה יום מראש ובעד אנרגיה מוזרמת בפועל'''
: (א) '''תשלום בעד אנרגיה יום מראש'''
:: (1) המחלק לא ישלם ליצרן תשלום בעד אנרגיה המתוכננת להזרמה לרשת לפי תוכנית העמסה פרטנית יום מראש, לגבי אנרגיה שהוזרמה ממיתקן ייצור המשויך למספק פרטי.
:: (2) בעד אנרגיה שמוזרמת לרשת ממיתקנים שאינם משויכים למספק פרטי, ישלם המחלק ליצרן בעד האנרגיה שמתוכננת להזרמה לרשת לפי תוכנית העמסה פרטנית יום מראש את המחיר יום מראש כהגדרתו [[באמת מידה 106א]].
: (ב) '''תשלום בעד אנרגיה מוזרמת לרשת בפועל'''
:: (1) המחלק לא ישלם ליצרן תשלום בעד אנרגיה המוזרמת לרשת בפועל ממיתקן ייצור המשויך למספק פרטי.
:: (2) אם סך האנרגיה שהוזרמה לרשת על ידי יצרן שאינו משויך למספק פרטי, עולה על האנרגיה המתוכננת להזרמה לרשת לפי תוכנית העמסה פרטנית יום מראש, בחצי שעה נתונה, ישלם המחלק ליצרן בעד האנרגיה הנוספת את המחיר זמן אמת.
:: (3) אם סך האנרגיה שהוזרמה לרשת על ידי יצרן שאינו משויך למספק פרטי, קטן מהאנרגיה המתוכננת להזרמה לרשת בתוכנית העמסה פרטנית יום מראש, בחצי שעה נתונה, ישלם היצרן למחלק בעד האנרגיה המופחתת את המחיר זמן אמת.
:: (4) אם היצרן צרך חשמל מהרשת בזמן אמת, ישלם היצרן בעד הצריכה מהרשת את תעריף הצריכה למקום הצרכנות, כקבוע [[בפרק ב' (צריכת חשמל) סימן ב' (חשבונות ותשלומים)]].
:: (5) לעניין מיתקן שלא נדרש להגיש תוכנית ייצור לפי [[אמת מידה 120ט]] ושאינו משויך למספק פרטי, המחלק ישלם ליצרן תעריף כמפורט להלן, לפי העניין:
::: (א) למיתקן הממוקם במקום צרכנות שתעריף הצריכה הקבוע לו הוא תעו&quot;ז - את רכיב הייצור לפי לוח תעריפים 6.3–1;
::: (ב) למיתקן הממוקם במקום צרכנות שתעריף הצריכה הקבוע לו הוא תעריף אחיד - תעריף לפי לוח תעריפים 6.35.
:: (6) נוסף על התשלומים לפי סעיף (א)(2) ולפי סעיפים קטנים (2), (3) או (5), לפי העניין, ישלם המחלק ליצרן, לעניין מיתקן אגירה, בעד האנרגיה המוזרמת לרשת ממיתקן האגירה, את תעריף ניהול המערכת כקבוע בלוח תעריפים 8.1–2, ואולם אם מיתקן האגירה משולב במיתקן פוטו-וולטאי בלא מנייה נפרדת, ישלם המחלק בעד האנרגיה שנצרכה מהרשת את תעריף ניהול המערכת לפי הקבוע לעניין שעת פסגה ובניכוי 13% ובלבד שבמקום הצרכנות לא משולבים מיתקני ייצור או צריכה נוספים, כקבוע בלוח תעריפים 8.1–2; על אף האמור בסעיף קטן (1), אם המיתקן משויך למספק פרטי, המחלק יעביר למנהל המערכת את התשלום לפי סעיף קטן זה והוא יעביר אותו למספק הפרטי במסגרת עריכת החשבון למספק.
:: (7) היצרן לא יסטה במכוון מתוכנית ההעמסה הפרטנית.

=== סימן ח': יצרנים באנרגיה מתחדשת ===

@ : [[בסימן זה]]:
:- &quot;יצרן&quot; - יצרן באנרגיה מתחדשת.

@ 121. (תיקון: 31.7.09, 25.11.20; תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;א-9) : '''הגשת תוכניות'''
: (א) '''חובת הגשת תוכניות ומסמכים של יצרן המחובר לרשת ההולכה'''
:: במהלך תקופת קבלת שירותי התשתית ולצורך קביעת התעריף יעביר יצרן המחובר לרשת ההולכה למחלק את התכניות בהתאם לאמות המידה הבאות:
:: (1) כללים למסירת תכנית תחזוקה - [[אמת מידה 86]].
:: (2) חריגה מתכנית תחזוקה מחייבת - [[אמת מידה 87]].
:: (3) תשלומים בגין חריגה מתכנית תחזוקה מחייבת - נקבע בהתאם לאמור [[באמת מידה 88(א)]].
:: (4) חריגות אדמיניסטרטיביות - [[אמת מידה 97]].
: (ב) '''חובת הגשת תוכניות ומסמכים של יצרן המחובר לרשת החלוקה'''
:: (1) יצרן הגדול מ-1 מגוואט המחובר לרשת החלוקה יעביר חודש לפני קבלת שירותי התשתית או עסקת הרכישה עם הספק, ובכל שנה ביום ה-1 בינואר, עד לשעה 13:00 באותו היום, למחלק תכנית תחזוקה שנתית בהתאם [[לאמת מידה 86]].
:: (2) יצרן המייצר באמצעות אנרגיה מתחדשת יעביר למחלק תכנית ייצור שבועית לפי הטופס לדוגמה המצורף לאמת מידה זו.

@ (תיקון: תשפ&quot;א-9) : {{ממורכז|'''תכנית ייצור שבועית מתוכננת במתקן לחודש ________ שנת _______ (ליצרנים באנרגיה מתחדשת)'''}}
: (((הטופס הושמט)))

@ 122. (תיקון: 31.7.09, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''תשלום בגין רכישת אנרגיה'''
: (א) '''תעריף ליצרן בגין רכישת אנרגיה'''
:: (1) בגין רכישת אנרגיה ישלם מנהל המערכת ליצרנים ברשת ההולכה, והמחלק ליצרנים ברשת החלוקה, תשלום לפי לוחות התעריפים לאנרגיות מתחדשות שקובעת הרשות כפי שמופיע באישור התעריפי של היצרן.
:: (2) תכולת החשבון, על כל מרכיביה, תהיה זהה לתכולת החשבון של שאר היצרנים כמצוין [[באמת מידה 82]].

=== סימן ט': יצרנים עצמיים ===

@ 123. (תיקון: 31.7.09, 24.6.19; תש&quot;ף-27, תשפ&quot;ד-25) : (((בוטלה).))

=== סימן י': מקרים מיוחדים ===

@ 124. (תיקון: 31.7.09) : '''מצבים חריגים'''
:: באמת מידה זו:
::- &quot;מצב חריג&quot; - אירוע הנופל לגדר אחד מן המקרים המפורטים באמת מידה זו והמחייב חריגה משיקולי העמסה כלכליים רגילים לצורך הבטחת הספקת החשמל, תוך שמירה על שרידות ואמינות המערכת ומניעת נזק לאדם ולרכוש.
: (א) '''הגדרת מצבים חריגים'''
:: ראה מנהל המערכת כי מתקיים אחד מן המצבים החריגים המפורטים להלן, רשאי מנהל המערכת להורות ליצרן, בזמן אמת או בתכניות המוגשות מראש, לחרוג מתכנית ההעמסה הפרטנית:
:: (1) סכנת חיים או סכנה לרכוש.
:: (2) תקלות או צפי לתקלות במערכת הייצור או ברשת החשמל (מתחילת התקלה ועד חזרה לשגרה).
:: (3) מצבי סיכון - מצבים שבהם קיים סיכוי לתקלות עקב גורמים חיצוניים או פנימיים אשר ברמת תקלות N-1 ו-N-2 (מרכיב אחד או שניים במערכות ייצור והולכה) עלולים לגרום לאי הספקה או להפרעות אזוריות ו/או מערכתיות, או למצבים המתוארים בסעיפים קטנים (4)-(7).
:: (4) היווצרות גודש אזורי או כללי במערכת ההולכה.
:: (5) היווצרות של מתחים ירודים/גבוהים במערכת ההולכה.
:: (6) היווצרות סיכון לזרמי קצר מעל המותר.
:: (7) מחסור באחד מסוגי העתודות.
:: (8) אילוצים במערך אספקת הדלקים.
:: (9) סיכונים ביטחוניים.
: (ב) '''תיעוד מצבים חריגים'''
:: מנהל המערכת יתעד באמצעות תיעוד ממוחשב, רישום ידני ביומן המשמרת, מסמכי הפיקוח והקלטות של השיחות בפיקוח את התרחשות המצב החריג שבשלו ניתנה ליצרן ההוראה לחרוג מן התכנית היומית, כדלקמן:
:: (1) מצב חריג לפי הקבוע בסעיפים (א)(1), (א)(8) ו-(א)(9) ירשם ביומן המשמרת, על פי דיווחים מהשטח או במסמכי הפיקוח.
:: (2) מצב חריג לפי הקבוע בסעיפים (א)(2) ו-(א)(7) יתועד במערכת ה-EMS.
: (ג) '''חריגה מתכנית העמסה בשל הוראת מנהל המערכת במצב חריג'''
:: חריגה מהתכנית ההעמסה הפרטנית בשל הוראת מנהל המערכת במצב חריג לא תגרור ולא תטיל על היצרן חובת תשלום, אלא אם נקבע אחרת באמות מידה אלו, ולא תהווה סטייה מתכנית ייצור עבור עסקה פרטית עם מספק.
: (ד) '''חריגה מתכנית ההעמסה הפרטנית או שינויים ממנה ללא אישור מנהל המערכת במצב חריג'''
:: בעת מצב חריג, חריגה מתכנית ההעמסה הפרטנית או שינויים ממנה להגדלה או הקטנה של הספק שלא בהתאם להנחיות מנהל המערכת אשר בגינה יחויב היצרן בתשלום למנהל המערכת, תהיה בשיעור הגדול ב-50% ביחס לחיובי היצרן במקרים שאינם במסגרת מקרים חריגים.

@ 125. (תיקון: 31.7.09, 12.6.17, 8.1.18) : '''שימוש בדלק חלופי'''
:: '''הגדרות'''
:: באמת מידה זו -
::- &quot;הספק מותקן&quot; - ההספק המרבי בגז (ברוטו) המחושב בתנאי ISO, כולל ערכות שיפור, שנקבע בבדיקות קבלה שביצע מנהל המערכת.
::- &quot;הספק מותקן בדלק משני&quot; - ההספק המרבי בדלק משני (ברוטו) המחושב בתנאי ISO, כולל ערכות שיפור, שנקבע בבדיקות קבלה או בבדיקה העדכנית ביותר שביצע מנהל המערכת.
: (א) '''כללי'''
:: (1) יצרן ישמור על זמינות המתקן לשימוש בסוגי הדלקים השונים בהתאם לתנאי רישיונו.
:: (2) יצרן יעשה שימוש בסוגי הדלקים השונים לפי תוכנית ההעמסה הפרטנית שאושרה לו על ידי מנהל המערכת ובהתאם לכללים המפורטים להלן.
: (ב) '''תכנון חצי שנתי ויומי של הדלקים במשק החשמל'''
:: (1) מנהל המערכת יתכנן אחת לחצי שנה תחזית של סך כמות הסולר והגז הנוזלי הנדרשים למשק החשמל. התחזית תתייחס באופן פרטני לכל אחד מששת החודשים העוקבים. התחזית תיקבע בהתאם להנחות יסוד שתאשר הרשות, ובכלל זה גם ביחס להערכת הביקוש החזוי ולתחזית רשות הגז להשבתות מתוכננות ובלתי מתוכננות שלספק הגז.
:: (2) מנהל המערכת יפרסם עדכון לתחזית במקרה של שינויים בהנחות היסוד.
:: (3) מנהל המערכת יפרסם בכל יום במסגרת תוכנית ההעמסה הכללית את סך כמות הסולר והגז הנוזלי הנדרשים למשק החשמל ליום המחרת, תוך התחשבות באילוצי הספקת והולכת הגז למשק החשמל ובשיקולי שרידות המערכת.
:: (4) הוראות יומיות פרטניות ליצרנים לשימוש בסולר ובגז נוזלי יפורסמו על-ידי מנהל המערכת במסגרת תוכניות הייצור הפרטניות. הוראות אלו יפורסמו לציבור במסגרת חובות הדיווח.
: (ג) '''שימוש בגז נוזלי על פי הנחיות מנהל המערכת'''
:: (1) במצב שגרה, מנהל המערכת רשאי להורות למתקני ייצור של ספק שירות חיוני על שימוש בגז נוזלי בתוכנית ההעמסה הפרטנית במקרים הבאים: בזמן אמת משיקולים של שרידות המערכת או כאשר כמות הגז הזמינה במערכת הולכת הגז (להלן - גז זמין) איננה מאפשרת לממש את תוכנית ההעמסה הכללית.
:: (2) במצב בו הופעלו [[תקנות משק הגז הטבעי (ניהול משק גז טבעי בעת שעת חירום), התשע&quot;ז-2017]], מנהל המערכת יפעל בהתאם לקבוע שם ולפי האישורים שיינתנו לו על פי כל דין, לרבות בדרך של הקצאת הגז הנוזלי ליצרנים פרטיים.
: (ד) '''שימוש בסולר על פי הנחיית מנהל המערכת'''
:: (1) יצרן המחזיק ברישיון ייצור במתקן דו-דלקי (להלן - יצרן דו-דלקי) יפעל בהתאם להוראות מנהל המערכת ביחס לשימוש בסולר בתוכנית ההעמסה הכללית או בזמן אמת.
:: (2) מנהל המערכת יורה על שימוש בסולר בתוכנית ההעמסה הפרטנית במקרים הבאים: בזמן אמת משיקולי שרידות או במקרים בהם הגז הזמין והגז הנוזלי הזמין למשק החשמל אינם מאפשרים לממש את תוכנית ההעמסה הכללית.
:: (3) הוראה לשימוש בסולר ליצרן דו-דלקי תינתן ככל הניתן בהתאם לחלק היחסי של ההספק המותקן של אותו מתקן בגז מתוך סך ההספק המותקן בגז של מתקנים דו-דלקיים במשק החשמל. במקרה בו הופעל יצרן דו-דלקי בסולר בשנה נתונה שלא על פי חלקו היחסי בהתאם לאמור בסעיף זה, תותאם הקצאת הסולר למתקן בשנה העוקבת בהתאמה.
:: (4) על אף האמור לעיל, במקרים בהם קיים גודש מקומי בצנרת הולכת הגז או תקלה במערכת הולכת הגז, וכתוצאה מכך יצרנים באותו אזור לא מקבלים אספקת גז כולה או חלקה, יוכל מנהל המערכת להורות על שימוש בסולר ליצרנים הפועלים באזור בו קיים הגודש או שהתקלה משפיעה עליהם.
:: (5) יצרן יוכל לבקש את אישור מנהל המערכת לפעול בגז, אם הגיע להסכמה על העברת הייצור בסולר ליצרן אחר המתוכנן לפעול באותו זמן בגז.
:: (6) מנהל המערכת יפעיל כל יצרן דו דלקי בסולר לצורכי בדיקה, אחת לחודש. הבדיקה בסולר תבוצע במשך הזמן המינימאלי הנדרש כדי להגיע לעומס המרבי האפשרי בסולר. העברת הייצור בסולר ליצרן אחר לא תתאפשר במקרה זה.
:: (7) על אף האמור בסעיף זה, במהלך שלוש השנים החל ממועד פרסום אמת מידה זו, בעת מתן הוראות לשימוש בסולר, יתחשב מנהל המערכת באילוצים הנובעים מהיתרי הפליטה בהם מחזיקים יצרנים, אשר החזיקו בהיתרים כאמור במועד פרסום אמת מידה זו.
:: (8) אין באמור בסעיף זה כדי למנוע מיצרן פרטי המוכר חשמל לאחר, לקיים את העסקה גם בעת הפעלה בסולר.
: (ה) '''תשלומי אנרגיה ליצרנים הפועלים בסולר או בגז נוזלי'''
:: (1) יצרן דו-דלקי שייצר בסולר או בגז נוזלי לפי הנחיות מנהל המערכת כאמור באמת מידה זו, יפוצה בגין הפער בין עלות הייצור בסולר או בגז נוזלי לבין עלות הייצור בגז המוכרת ליצרן באישור התעריף. פער זה יוכר במסגרת התעריפים לשירותי ניהול של משק החשמל.
:: (2) במקרה שבו עלות הייצור בגז נוזלי זולה מעלות היצור בגז המוכר ליצרן, הפער ינוכה מהתשלומים ליצרן וינוכה מהתעריף המערכתי.
: (ו) '''זמינות יצרן דו-דלקי בסולר'''
:: (1) יצרן דו-דלקי ישמור באתר מלאי של 100 שעות הפעלה בעומס מלא בהתאם לקבוע [[בתקנה 13(ו) לתקנות משק החשמל (יצרן חשמל פרטי קונבנציונאלי), התשס&quot;ה-2005]] [[ובתקנה 12(ו) לתקנות משק החשמל (קוגנרציה), התשס&quot;ה-2004]].
:: (2) מנהל המערכת יגדיר אחת לחצי שנה את כמות הסולר בה המתקן צפוי לפעול בכל אחד מששת החודשים העוקבים בהתאם למפורט בסעיף (ב), והיצרנים יערכו לחידוש מלאי הסולר בהתאם לתחזית זו.
:: (3) מלאי הסולר באתר יחודש בהתאם לכללים הבאים:
::: (א) במקרה שבו המתקן יפעל בסולר עד לכמות אותה הגדיר מנהל המערכת מראש לאותו חודש, היצרן יחדש את מלאי הסולר באתר בתוך 24 שעות ממועד הצריכה.
::: (ב) על אף האמור בפסקה (א), במצבים בהם קבע הגורם המוסמך במשרד האנרגיה כי קיים אילוץ משקי אשר אינו מאפשר מילוי של המיכלים באתר בפרק הזמן הנדרש, תגדיר הרשות בתיאום עם אותו גורם את משך הזמן הפרטני למילוי מיכל הסולר לכל יצרן. פרק הזמן שייקבע יחייב את היצרן.
::: (ג) במקרה שבו הפעלת המתקן בסולר באותו חודש תעלה על הכמות אותה הגדיר מראש מנהל המערכת, המלאי באתר יחודש בתוך חודש, אלא אם קבעה הרשות אחרת.
:: (4) מתקני הסולר באתר יתוכננו באופן המאפשר הפעלה רציפה של המתקן בסולר.
:: (5) יצרן דו-דלקי ישמור על כשירות האמצעים הנדרשים באתר ובמתקן. מספר השעות בהן המתקן לא יהיה כשיר להפעלה בסולר לא יעלה על 2% משעות השנה ובלבד שהוא יהיה זמין בגז, זאת מעבר לשעות אי הזמינות המותרות למתקן לפי כל דין.
:: (6) יצרן דו-דלקי שלא יעמוד בתנאים המפורטים בסעיפים קטנים (1)-(5) יחשב לא זמין בדלק משני וישלם למנהל המערכת תעריף כמפורט להלן:
::: (א) עד 96 שעות עיכוב במילוי המיכל מעבר למפורט בסעיף (ו)(3) או עד 30 ימי עיכוב בתיקון מערכות הסולר באתר - ישלם היצרן תעריף בגובה 10% מתעריף הזמינות הנורמטיבי למחזור משולב לפי לוח 6.5–1, עבור כל שעה מעבר לשעות האי-זמינות המותרת בסולר.
::: (ב) לכל שעת אי זמינות בדלק משני מעבר לאמור בפסקה (א), ישולם תעריף בגובה 30% מתעריף הזמינות הנורמטיבי למחזור משולב לפי לוח 6.5–1, עבור כל שעה בה לא עמד היצרן בתנאי הזמינות הנדרשת בסולר, מעבר לשעות האי-זמינות המוגדרות בפסקה (א).
: (ז) '''זמינות יצרנים בגז'''
:: (1) יצרן הפועל בגז טבעי ייחשב זמין אם ביכולתו לפעול בגז טבעי בהתאם לתנאי רישיונו לרבות הבטחת זמינות מתקני הגז באתר.
:: (2) יצרן ייחשב זמין גם אם לא ניתן להפעיל את המתקן בגז באופן רציף עקב אחד מהמקרים הבאים:
::: (א) בקרות אירוע כוח עליון כהגדרתו [[באמת מידה 130]], אשר בעקבותיו נמנעה הספקת הגז כולה או חלקה.
::: (ב) אם קיים ספק גז יחיד במשק והוא אינו זמין.
::: (ג) אם קיים ספק גז יחיד במשק בשעות בהן הביקוש לגז במשק גבוה מקיבולת הגז הפנויה ליצרני חשמל.
::: (ד) מקרה בו היצרן מכר את הגז ליצרן חשמל אחר על פי הוראות מנהל המערכת.
:: (3) יצרן דו-דלקי הזכאי לתשלומי זמינות, לא יהיה זכאי לתשלומים אלה אם לא היה זמין בסולר בהתקיים המקרים המפורטים בסעיף (ז)(2), למעט מצבי האי-זמינות המותרים בסולר כמפורט בסעיף (ו).
:: (4) יצרן אשר מתקנו לא היה זמין להפעלה בגז יחשב לא זמין על פי [[אמת מידה 83]] גם אם ניתן להפעיל את המתקן בסולר באותה עת.
: (ח) '''תעריף חריגה מהספק מותקן של דלק משני'''
:: אם ההספק המותקן של המתקן בדלק משני קטן משיעור של 93% מההספק המותקן, ישלם היצרן למנהל המערכת בגין ההספק החסר, תעריף שעתי השווה ל-30% מתעריף הזמינות כפי שנקבע באישור התעריף של היצרן. אם לא נקבע תעריף זמינות באישור התעריף של היצרן, ישלם היצרן למנהל המערכת בגין ההספק החסר לפי תעריף זמינות הקבוע בלוח תעריף 6.5–1 למתקן בקונפיגורציה דומה.
: (ט) '''תעריף חריגה מהספק מותקן של דלק משני'''
:: בשנה הראשונה בשנת ההפעלה המסחרית הראשונה של המתקן ישלם היצרן למנהל המערכת בגין ההספק החסר 10% בלבד מתעריף הזמינות המפורט בסעיף (ח).
: (י) '''עדכון הספק מותקן של דלק משני'''
:: בכל הפעלה לצרכי בדיקה לפי סעיף ((())ד(()))(6) זכאי היצרן לבקש ממנהל המערכת לעדכן את ההספק המותקן בדלק משני לפי תוצאות הבדיקה, תוך התאמת תוצאות הבדיקה לבדיקה בתנאי ISO.

@ 126. (תיקון: 31.7.09) : '''הכרעה במחלוקות'''
: (א) '''הכרעה ברשות'''
:: מבלי לגרוע מהאמור באמות מידה אלו, בכל מקרה של מחלוקת הנוגעת לאמות המידה והתעריפים יפנו הצדדים לרשות לקבלת הכרעתה.

=== סימן י&quot;א: יצרנים באנרגיה שאובה ===

@ : '''הגדרות'''
: [[בסימן זה]]:
:- &quot;יחידת ייצור באגירה שאובה (להלן - יחידת הייצור)&quot; - מערכת טכנית המיועדת ליצור אנרגיה חשמלית תוך שימוש בהפרשי גבהים בין שני מאגרי מים, המשמשים להזרמת מים בין שני המאגרים. יחידת הייצור תכלול מחולל (גנרטור) אחד;
:- &quot;יכולת זמינה קבועה עם מלוא התועלות הדינמיות והתכנוניות&quot; - מלוא ההספק הזמין של יחידת הייצור באגירה שאובה, העומדת לרשות מנהל המערכת בלבד כיכולת זמינה קבועה במסגרת עסקת רכישה למשך תקופת הרישיון, והעומדת בפרמטרים התפעוליים שבדיאגרמת המצבים 6.8–1(א) ובטבלה 6.8–1(ב) המופיעים [[https://pua.gov.il/decisions/documents/2602.pdf|בהחלטה מספר 2 מישיבה 279 מיום 08.11.2009]], המפורסמת באתר הרשות;
:- &quot;יצרן באגירה שאובה (להלן - יצרן)&quot; - יצרן חשמל פרטי קונבנציונלי בטכנולוגית אגירה שאובה או בעל רישיון מותנה ליצור חשמל פרטי קונבנציונלי בשיטת אגירה שאובה;
:- &quot;מיתקן ייצור באגירה שאובה (להלן - מיתקן)&quot; - מיתקן המשמש לייצור אנרגיה חשמלית בשיטת אגירה שאובה הכולל, בין היתר, יחידות ייצור מסוג אגירה שאובה, מבנים, מכונות, מכשירים, מצברים, מוליכים, אבזרים וציוד חשמלי קבוע או מיטלטלין, הקשורים למיתקן;
:- &quot;שירות נלווה&quot; - שירותים הנדרשים לניהול מערכת החשמל ולשמירת אמינות ואיכות הספקת החשמל, שאינם ייצור חשמל ואינם שירותי הולכה, המסייעים בהבטחת סטנדרטים של שרידות, אמינות, בטיחות ואיכות הספקת חשמל, לרבות ייצוב מתח, ייצוב תדר ועתודות מסוגים שונים;
:- &quot;תעריף רכישה כולל תועלות&quot; - תעריף עבור יכולת זמינה עם מלוא התועלות הדינמיות והתכנוניות.

@ 127. (תיקון: 13.11.09, 14.3.11, 12.12.16) : '''מכירה ורכישת אנרגיה ושירותים נלווים'''
: (א) '''רכישת יכולת זמינה ואנרגיה מיחידות אגירה שאובה'''
:: מנהל המערכת ירכוש יכולת זמינה ואנרגיה מיצרן באגירה שאובה בהתאם לבקשת היצרן ועל פי רישיונו, לפי התנאים הבאים:
:: (1) מנהל המערכת ישלם ליצרן עבור יכולת זמינה קבועה עם מלוא התועלות הדינמיות והתכנוניות כקבוע בלוח תעריפים 6.8–1, לכל קוו&quot;ט זמין שהעמיד היצרן למנהל המערכת, בהתאם לעמידת היצרן בפרמטרים המופיעים בדיאגרמת המצבים שב-6.8–1(א), ובטבלה 6.8–2(ב) המופיעים [[https://pua.gov.il/decisions/documents/2602.pdf|בהחלטה מספר 2 מישיבה 279 מיום 08.11.2009]], המפורסמת באתר הרשות.
:: (2) יצרן בעל יכולת זמינה קבועה עם כל התועלות הדינמיות והתכנוניות ישאב מים מהמאגר התחתון למאגר העליון לפי הנחיית מנהל המערכת בלבד, ושעות השאיבה תכללנה במסגרת שעות העמדת יכולת זמינה לטובת מנהל המערכת.
:: (3) ירידת ההספק הזמין המירבי, שנקבע בבדיקות הקבלה, במתקן אגירה שאובה כתלות בגובה המים במאגרים לא תעלה על 7% ולא תינתן תוספת תעריפית בגין ירידה זו.
:: (4) מנהל המערכת ינחה את היצרן, ביכולת זמינה קבועה עם מלוא התועלות הדינמיות והתכנוניות העומדות לרשות מנהל המערכת בלבד, לשאוב בהתאם לצרכי המערכת ולמזעור עלויות במשק.
:: (5) ליצרן ביכולת זמינה קבועה עם מלוא התועלות הדינמיות והתכנוניות העומדות לרשות מנהל המערכת בלבד, העדר מים במאגר העליון כתוצאה מהפעלת המתקן לייצור חשמל על פי הנחיית מנהל המערכת באופן רציף עד ניצול כל המים במאגר העליון, לא יחשב מצב אי זמינות;
:: (6) מנהל המערכת רשאי לתת כל הוראה ליצרן ביכולת זמינה קבועה עם מלוא התועלות הדינמיות והתכנוניות העומדות לרשות מנהל המערכת ביחס למעבר לכל אחד מהמצבים המופיעים בדיאגרמת המצבים 6.8–1(א) המופיעה [[https://pua.gov.il/decisions/documents/2602.pdf|בהחלטה מספר 2 מישיבה 279 מיום 08.11.2009]], המפורסמת באתר הרשות, בזמן אמת, והיצרן יפעל לפי הוראותיו של מנהל המערכת.
:: (7) מתקן באגירה שאובה יהיה מחויב ברמת זמינות תפעולית מינימלית שנתית של 96% (בכל השעות בשנה) החל משנה השלישית לפעולתו וב-95% בשנה השנייה לפעולתו וב-94% בשנה הראשונה לפעולתו.
: (ב) '''מכירת אנרגיה מיחידת אגירה שאובה למנהל המערכת'''
:: (1) מנהל המערכת ירכוש מיצרן באגירה שאובה והיצרן באגירה שאובה ייצר חשמל לפי הנחיית מנהל המערכת ועל פי צרכיו בלבד.
:: (2) מנהל המערכת ישלם ליצרן עבור אנרגיה המיוצרת במיתקן לפי תעריף כקבוע בלוח תעריפים 6.8–4.
: (ג) '''רכישת שירותים נלווים מיחידת אגירה שאובה'''
:: (1) מנהל המערכת ירכוש מיצרן באגירה שאובה שירותים נלווים על פי צרכי המערכת.
:: (2) מנהל המערכת ישלם ליצרן עבור רכישת השירותים הנלווים תעריף כקבוע בלוח תעריפים 6.8–6.
: (ד) '''פעילות יצרן באגירה שאובה בתום תוקפו של אישור תעריפי'''
:: (1) בתום תקופת תקפו של האישור התעריפי ליצרן, יעמיד היצרן את מלוא ההספק הזמין של המתקן לטובת מנהל המערכת בלבד על פי ההסדרים התעריפיים שיהיו בתוקף ביחס להעמדת שירותי תועלות דינמיות ותכנוניות לטובת מנהל המערכת, לפי צרכי המערכת, שיהיו במשק החשמל באותה עת.
:: (2) יצרן בכל מקרה לא יהיה זכאי לתשלומים בגין יכולת זמינה קבועה הכוללים את מרכיב עלות ההקמה COamt, ולצורך חישוב התעריף יחושב COamt = 0 עבור יצרן בעל אישור לתעריף הכולל את כל תועלות.
: (ה) '''תשלום ליצרן עבור אנרגיה מיוצרת לטובת מנהל המערכת'''
:: התשלום עבור אנרגיה מיוצרת (בקווטש&quot;ים) לטובת מנהל המערכת על ידי יצרן באגירה שאובה בחודש m יתבסס על:
:: (1) תעריף עלות שולית כמפורט [[באמת מידה 93]] בעבור כל קווט&quot;ש שנרכש על ידי היצרן ממנהל המערכת לצורך שאיבת מים מהמאגר התחתון למאגר העליון וזאת לשם ייצור הקווטש&quot;ים המיוצרים בחודש m;
:: (2) על הנצילות הנורמטיבית (76%);
:: (3) ועל הקווטש&quot;ים המיוצרים על ידי היצרן בחודש m.

=== סימן י&quot;ב: מקרים מיוחדים ===

@ 128. (תיקון: 31.10.05, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''מקרה חירום'''
: (א) '''הוראות למקרי חירום'''
:: מנהל המערכת יפרט רשימת מקרי חירום מוגדרת ומאושרת מטעם הרשות ולצידה פירוט הסמכות ו/או ההוראות המבוקשות למתן הוראות או לשינוי במתכונת ההסדרה והתעריפים בגין כל מקרה (להלן - הוראות למקרי חירום).
: (ב) '''מתכונת הוראות החירום'''
:: הוראות למקרי חירום תהיינה במתכונת ובפורמט זהים למתכונות הדיווח והתכניות השונות המפורטות באמות המידה דלעיל.
: (ג) '''חריגות יצרן מתכנית הייצור בהתאם להנחיות מנהל המערכת'''
:: ההוראות למקרי החירום יקבעו כי חריגות של יצרן מתכנית הייצור, אשר בוצעו לפי הנחיות מנהל המערכת במקרי חירום מוגדרים לא תיחשבנה כסטיות, וכי במקרים אלו יראו את היצרן כמי שעמד בתכנית הייצור שהוגשה.
: (ד) '''תשלומים'''
:: התעריפים בגין הוראות אלו יהיו כקבוע בלוח תעריפים 6.30–1 (&quot;תעריפי חריגה מהנחיות ספק שירות חיוני (([צ&quot;ל: מנהל המערכת])) בזמן חירום&quot;).

@ 129. (תיקון: 26.10.08, 31.7.09) : (((בוטלה).))

@ 130. (תיקון: 26.10.08, 19.7.09, 3.6.13, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''הסדר תעריפי במקרה אירוע כוח עליון ואירוע מבוטח - הגדרות'''
: [[בסימן זה]]:
:- &quot;אישור תעריפי&quot; - מסמך המיישם החלטות הרשות לבעלי רישיונות ואשר כולל, בין היתר, תעריפים הנובעים מההסדרים התעריפיים בנושאי: כוח עליון וביטוח, אחריות, דלק חלופי ותעריפים ליצרן בעד רכישת חשמל, רכישות זמינות ואנרגיה או רכישת שירותים נלווים, אם וככל שאלה יוגדרו בידי הרשות. אישור זה ניתן על ידי יושב ראש הרשות במועד הקבוע בהחלטות הרשות והוא מתעדכן לפי מנגנוני עדכון הכלולים באישור. אין באישור תעריפי כדי לפטור את בעל הרישיון מתשלום לפי תעריפים שונים ונוספים שיידרש לשלם כפי שתקבע הרשות מעת לעת בהתאם לחובתה [[בחוק]], בין היתר, בגין תעריפים מערכתיים;
:- &quot;אמצעי שליטה&quot; - כהגדרת מונח זה [[בסעיף 2 לחוק משק החשמל, התשנ&quot;ו-1996]];
:- &quot;דלק חלופי&quot; - כמשמעות ביטוי זה ברישיון או ברישיון המותנה, מטעם הרשות;
:- &quot;הוצאות ישירות&quot; - כסף שהוצא על ידי היצרן בגין אירוע המזכה בהוצאות ישירות קבועות על פי אמת מידה זו, בניכוי כל סכום שנחסך ליצרן בגין אותו האירוע לרבות סכומים שיחסכו ליצרן בהתאם לאמור [[באמת מידה 133(ד)]], ובלבד שהיקף הסכום במצטבר בכל האירועים במהלך תקופת עסקת הרכישה גדול מהגבוה מבין 1.2% מעלות המתקן הנורמטיבית או 300,000 דולר אמריקאי;
:: בחישוב ההוצאות הישירות:
:: (א) יתווספו עלויות מימון שנגרמו ליצרן באופן ישיר על פי הסכמי המימון לחוב הבכיר כתוצאה מהאירוע שבגינו משולמות ההוצאות הישירות, לרבות אם לא שולמו בפועל אלא נצברו לחוב הבכיר. עלויות המימון תחושבנה על פי הנמוך מבין: (1) עלויות המימון בפועל (2) הריבית שנקבעה מראש על פי הסכמי המימון למממני החוב הבכיר והכול בכפוף לאמור [[באמת מידה 132(ב)]];
:: (ב) בעלויות ישירות הכוללות ביצוע עבודות תיכלל תקורה מכל מין וסוג שהוא בשיעור שלא יעלה על 10% מההוצאות הישירות (תקורה זו כוללת תקורות ורווח קבלני יזמי מכל מין וסוג שהוא);
:: (ג) ההוצאות הישירות שישולמו ליצרן ייקבעו על פי העלויות הנורמטיביות כפי שתקבע הרשות או על פי הכספים אשר הוצאו על ידי היצרן בגין האירוע המזכה בהוצאות ישירות, לפי הנמוך מביניהם;
:: (ד) האמור להלן לא ייחשב כהוצאות ישירות;
::: (1) אובדן הכנסה או הפסד רווחים ליצרן, לקבלני משנה או לצדדים שלישיים;
::: (2) תקורה מעבר לעלויות התקורה המפורטות לעיל;
::: (3) קנסות או פיצויים ששולמו על ידי היצרן לרבות לקבלני משנה או לצדדים שלישיים;
::: (4) מס ערך מוסף המשולם על ידי היצרן לצדדים שלישיים, למעט אם סכום המע&quot;מ אינו ניתן לניכוי;
:- &quot;הפעלה מסחרית&quot; - מועד תחילת פעילותו של המיתקן במסגרת רישיון לייצור חשמל, מטעם הרשות;
:- &quot;חברת הולכת גז&quot; - חברה בעלת רישיון להולכת גז טבעי במדינת ישראל לפי [[חוק משק הגז הטבעי, התשס&quot;ב-2002]] (להלן - חוק משק הגז הטבעי);
:- &quot;חברה לחלוקת גז&quot; - חברה בעלת רישיון לחלוקת גז טבעי במדינת ישראל לפי [[חוק משק הגז הטבעי]];
:- &quot;חוב בכיר&quot; - הלוואה או העמדת אמצעים מימוניים לבעל הרישיון דרך חברה ייעודית (Special Purpose Entity) המחזיקה במתקן, הניתנת שלא על ידי גוף המחזיק באמצעי שליטה בבעל הרישיון או הניתנת על ידי תאגיד בנקאי כהגדרתו [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]] או גוף מוסדי כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ&quot;א-1981]], לרבות עבור קופת גמל או תכנית ביטוח שבניהולו, ואשר הינה על פי תנאיה עדיפה וקודמת על כל התחייבות פיננסית אחרת או הלוואה אחרת של בעל הרישיון, וביטחונותיה הם בעיקר המתקן עצמו על כל הנכסים הקשורים אליו ותזרים המזומנים הנובע מהפעלתו;
:- &quot;יצרן פרטי&quot; או &quot;יצרן&quot; או &quot;בעל רישיון&quot; - בעל רישיון לייצור חשמל פרטי קונבנציונלי, יצרן חשמל פרטי בקוגנרציה או יצרן חשמל פרטי באנרגיה מתחדשת, בעלי רישיון מותנה או קבוע כאמור, אשר מתקיימת לגביהם עסקת רכישה, ולמעט בעל רישיון ייצור עצמי והינם בעלי אישור תעריפי;
:- &quot;יתרת החוב בכיר&quot; - כל הסכומים העומדים כיתרת הלוואה במועד נתון על פי הסכמי המימון לחוב הבכיר. למען הסר ספק, יתרת ההלוואה בהקשר זה, כוללת ריבית שנצברה בהתאם להסכמי המימון עד למועד אירוע כוח עליון אך לא יכללו ריביות פיגורים, קנסות וחיובים דומים אשר נצברו קודם לקרות אירוע כוח עליון;
:- &quot;כוח עליון&quot; -
:: (א) מלחמה ו/או פעילות טרור ייחשבו ככוח עליון כמשמעותו באמת מידה זו בכפוף להוראות לפי כל דין, ככל שיהיו כאלה, ביחס למשק לשעת חירום.
:: (ב) כל אירוע, המקיים את כל התנאים המצטברים המפורטים להלן: (1) אינו בשליטתו הסבירה של יצרן((,)) (2) לא נגרם עקב מעשה ו/או מחדל של היצרן((,)) (3) היצרן לא יכול היה למנוע את התרחשותו באמצעים סבירים ו-(4) היצרן לא יכול היה לצפות את התרחשותו באופן סביר;
:: (ג) בנוסף לאמור לעיל יובהר, כי על מנת שהאירועים אשר פורטו בסעיפים (א)-(ב), יחשבו כאירועי כוח עליון צריך שתתקיים בהם אחת הנסיבות המפורטות להלן:
::: (1) מעכבים באופן מהותי את הקמת המתקן;
::: (2) גורמים נזק פיזי מהותי למתקן;
::: (3) מפריעים באופן מהותי להפעלת המתקן באופן מסחרי;
:: (ד) למרות האמור לעיל ולמען הסר ספק, התרחשות של כל אחד מהאירועים הבאים, אך לא רק הם, לא תיחשב אירוע של כוח עליון:
::: (1) מחסור בעובדים או בחומרים;
::: (2) מחסור בגז טבעי, בין יתר, בשל התקיימות נסיבות כאמור בסעיף (א), לרבות בשל התקיימות אירוע כוח עליון על פי הסכם הולכת הגז או על פי הסכם חלוקת הגז, לא ייחשב כאירוע כוח עליון אלא היצרן יחויב בנסיבות אלה, בכפוף לכל דין, להפעיל את המתקן, כולו או חלקו, באופן רציף בדלק חלופי והכל כאמור [[באמת מידה 125]];
::: (3) אי היערכותו של היצרן הפרטי, לרבות היערכות לקויה או בלתי הולמת, כמתחייב מהוראות הדין ולרבות כאמור באמות המידה בכל הנוגע לייצור חשמל באמצעות דלק חלופי;
::: (4) שביתות, סכסוכי עבודה, השבתות, סגרים או עוצרים, חרם או התרחשות דומה המתרחשת במישרין כנגד בעל הרישיון או כנגד קבלן משנה מטעם בעל הרישיון או שמעשה או מחדל של בעל הרישיון או של קבלן המשנה מטעמו גרמו להיווצרותם;
::: (5) ברק או מזג אוויר קשה או הפרעות אקלימיות מהותיות אחרות אשר יצרן החשמל יכול היה לבטח עצמו כנגדן בשווקי הביטוח בארץ או בשווקי הביטוח בעולם, או למזער את השפעתם על ידי התקנת אמצעים חשמליים מתאימים;
::: (6) שינויים בתנאי האקלים לרבות, ומבלי לגרוע מכלליות האמור לעיל, שינוי בעוצמת רוחות, בכמות משקעים או בעוצמת או תדירות או כיווני אור השמש;
::: (7) מכשולים או תנאים פיזיים (על פני הקרקע, מעליה או מתחתיה);
::: (8) השעיה, עיכוב, סיום, הפרעה, התערבות, התנאה מגבילה, סירוב ליתן או אי קבלה או אי חידוש של כל הסכמה, הרשאה, היתר, רישיון, אישור או כל מסמך אחר לרבות מתן תוקף לתכנית הסטטוטורית שחלה ביחס למתקן, היתר בניה, רישיון עסק או אישור כיבוי אש, הנדרשים לצורך מילוי התחייבויות בעל הרישיון לפי ההסכם והוראות כל דין לרבות אמות המידה;
::: (9) כל אירוע אשר בעל רישיון היה חייב לבטח עצמו מפניו על פי רשימת הביטוחים המפורטת [[באמת מידה 137]];
::: (10) כל אירוע, אשר תוצאתו מפורטת במסגרת עסקת הרכישה, בכפוף לאמות המידה ולדין ואשר אלמלא זאת היה נחשב כאירוע כוח עליון כמשמעותו באמת מידה זו;
::: (11) הפרה או אי עמידה בהוראות כל דין, חקיקה ראשית או חקיקת משנה לרבות, אי עמידה בדיני איכות סביבה או בדרישות מוסדות התכנון והבניה בתקופת הרישיון המותנה, ולרבות, מבלי לפגוע בכלליות האמור, הפסקת פעילות בעל הרישיון על פי צו רשות או ערכאה מוסמכת שתוצאתו אי הגשה, בקשה או אי חידוש, מטעם היצרן, של כל טופס, בקשה או כל מסמך אחר הנדרש מבעל הרישיון על פי כל דין;
::: (12) אי השגה של מימון הולם כנדרש לפעילותו השוטפת של היצרן, לרבות שירות חוב;
::: (13) אי כדאיות כלכלית בעסקת הרכישה, לרבות בשל שינוי לא צפוי בביקוש לחשמל או שינוי בתנאים המסחריים במשק ובעולם;
::: (14) מעשה או מחדל של קבלן משנה עמו התקשר היצרן, לרבות בקשר עם ההקמה או ההפעלה של המתקן ולרבות מעשה או מחדל כאמור של ספק הגז, חברת הולכת הגז או חברת חלוקת הגז;
::: (15) תקלה במתקן היצרן לרבות עקב שימוש שוטף, פגם בייצור, החזקה או תחזוקה לקויה, או עקב בלאי במתקן;
::: (16) עיכוב בחיבור לרשת חלוקת או הולכת החשמל או למערכת הולכת או חלוקת הגז;
::: (17) מעשה או מחדל של יצרן שלא בהתאם להנחיות מנהל המערכת או לפי כל דין;
::: (18) אי עמידה בבדיקות קבלה לרבות מהסיבות המנויות בסעיפים קטנים (1)-(17);
:- &quot;מממני החוב הבכיר&quot; - הצדדים להסכמי המימון לחוב הבכיר, למעט היצרן או מי מטעמו;
:- &quot;מנהל המערכת&quot; - כהגדרתו [[בחוק משק החשמל, התשנ&quot;ו-1996]];
:- &quot;מספק&quot; - בעל רישיון הספקה כמשמעותו [[בחוק משק החשמל, התשנ&quot;ו-1996]];
:- &quot;משך חיים ממוצע (מח&quot;מ) של הלוואה&quot; - &lt;math&gt; \tfrac{A/B}{2} &lt;/math&gt;, כהגדרתם להלן:
:: &lt;math display=&quot;inline&quot;&gt;A = \sum_{i=1}^{t} \frac{\mathrm{PMT}i \times i}{(1+r)^i}&lt;/math&gt;
:: &lt;math display=&quot;inline&quot;&gt;B = \sum_{i=1}^{t} \frac{\mathrm{PMT}i}{(1+r)^i}&lt;/math&gt;
:: &quot;תשלום&quot; - כל תשלום חזוי בגין קרן או ריבית, לפי העניין, ביחס להלוואה;
:: &lt;math&gt;\mathrm{PMT}i&lt;/math&gt; - סכום התשלום בתקופה ה-&lt;math&gt;i&lt;/math&gt;;
:: &lt;math&gt;t&lt;/math&gt; - מספר התשלומים עד לפירעון הסופי של ההלוואה;
:: &lt;math&gt;i&lt;/math&gt; - התקופה (במונחי שישה חודשים) החל ממועד משיכת ההלוואה ועד למועד החזוי לכל תשלום;
:: &lt;math&gt;r&lt;/math&gt; - הריבית על פי הסכם ההלוואה (במונחים שנתיים), חלקי 2;
:- &quot;משך חיים ממוצע (מח&quot;מ) של אגרת חוב&quot; - לפי הגדרת מח&quot;מ של הלוואה, בשינויים המחויבים ובשינוי כדלקמן:
:: &lt;math&gt;r&lt;/math&gt; - ממוצע התשואות לפדיון ברוטו של אגרת החוב במהלך חמשת ימי המסחר שקדמו למועד הפלוני, חלקי 2;
:- &quot;מתקן&quot; - מתקן דו-דלקי, המשמש לייצור אנרגיה חשמלית ליצרן קונבנציונאלי, או לייצור אנרגיה חשמלית ותרמית ליצרן קוגנרציה או מתקן לייצור אנרגיה חשמלית בטכנולוגית אגירה שאובה או מתקן לייצור אנרגיה חשמלית באנרגיה מתחדשת, הכולל, בין השאר, יחידות ייצור, מבנים, מכונות, מכשירים, מצברים, מוליכים, אביזרים וציוד חשמלי קבוע או מיטלטלין הקשורים למתקן. מובהר בזה כי ביחס לאתרים אשר במועד כניסת אמת מידה זו לתוקף קיימים לגביהם תכנית מאושרת להפעלה של מתקנים בקוגנרציה באמצעות גז טבעי בלבד, ואשר ההספק המותקן שלהם אינו עולה על 100 מגוואט, לא תחול הדרישה לדו-דלקיות המתקן נשוא אמת מידה זו;
:- &quot;סגירה פיננסית&quot; - חתימת ההסכמים הרלוונטיים בקשר להעמדת החוב הבכיר וכל האשראי, ככל שיידרשו מגורמים מממנים, הדרושים להקמת מתקן ולהפעלתו על פי כל דין, ובלבד שמכוח כניסתם לתוקף של הסכמים אלה רשאי יצרן חשמל פרטי למשוך כספים מאותם הגורמים הממנים לצורך הקמתה של תחנת הכח, ללא צורך באישור נוסף כלשהו של אותם גורמים מממנים או של גורם אחר כלשהו;
:- &quot;ספק שירות חיוני&quot; או &quot;ספק&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;עסקת רכישה&quot; - התקשרות בין מנהל המערכת לבין יצרן לרכישת אנרגיה חשמלית או להעמדת יכולת זמינה ואנרגיה חשמלית וכן להעמדת שירותי תשתית ושירותי גיבוי על ידי הספק (([צ&quot;ל: מנהל המערכת])) לבעל הרישיון;
:- &quot;ריבית דולרית לטווח ארוך למועד פלוני&quot; - שער הסגירה של ה-US Dollar Swap Rate לתקופה הקרובה ככל שניתן למשך חיים ממוצע הנבחר ביחס להלוואת החוב הבכיר בדולר לטווח ארוך, לפי הציטוט הגבוה בדף ICAP8 במסך Reuters, שפורסם חמישה (5) ימים קודם למועד הפלוני;
:- &quot;ריבית יורו לטווח ארוך למועד פלוני&quot; - שער הסגירה של ה-Euro Swap Rate לתקופה הקרובה ככל הניתן למשך חיים ממוצע הנבחר ביחס להלוואת החוב הבכיר ליורו לטווח הארוך לפי הציטוט הגבוה בדף ICAP8 במסך Reuters, שפורסם חמישה (5) ימים קודם למועד הפלוני;
:- &quot;ריבית כוללת&quot; - הריבית הכוללת (בסיס + מרווח) החלה על הלוואה על פי הסכם המימון לחוב הבכיר הרלוונטי;
:- &quot;ריבית לטווח ארוך למועד פלוני&quot; - ריבית שקלית צמודת מדד לטווח ארוך למועד פלוני, ריבית דולרית לטווח ארוך למועד פלוני או ריבית יורו לטווח ארוך למועד פלוני, לפי העניין;
:- &quot;ריבית שקלית צמודת מדד לטווח ארוך למועד פלוני&quot; - ממוצע משוקלל של התשואה לפדיון ברוטו של 3 סדרות אגרות חוב ממשלתיות צמודות למדד הנושאות ריבית קבועה, אשר התקופה לפדיונן היא הקרובה למח&quot;מ הנבחר ביחס להלוואות החוב הבכיר השקלי הצמוד לטווח הארוך ואשר מתקיימים לגביהן התנאים המצטברים הבאים: (א) אגרות חוב שערך הסחירות (מחזור ת.כ. באלפי ₪) המצטבר שלהן במהלך 5 ימי המסחר שקדמו למועד פלוני הוא לפחות 10,000,000 ₪, (ב) משך החיים הממוצע של לפחות אחת מהן קצר מהמח&quot;מ הנבחר ביחס להלוואת החוב הבכיר צמוד המדד לטווח ארוך, ומשך החיים הממוצע של לפחות אחת מהן ארוך מהמח&quot;מ הנבחר ביחס להלוואת החוב הבכיר צמוד המדד לטווח ארוך, ו-(ג) שממוצע משכי החיים הממוצעים של שלוש (3) הסדרות כאמור לא יפחת מהמח&quot;מ הנבחר ביחס להלוואת החוב הבכיר השקלי הצמוד לטווח ארוך. הממוצע המשוקלל יחושב על פי הערכים הנקובים הרשומים למסחר בגין כל אגרת חוב כאמור במהלך חמשת (5) ימי המסחר שקדמו למועד הפלוני.

@ 131. (תיקון: 26.10.08, 19.7.09, 3.6.13, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''הודעה על אירוע כוח עליון וסיווגו'''
: (א) '''הודעה למנהל המערכת על אירוע כוח עליון'''
:: יצרן המבקש להסתמך על ההסדר התעריפי במקרה אירוע כוח עליון כלפי מנהל המערכת יודיע למנהל המערכת ללא דיחוי על התרחשות אירוע הנחזה ככוח עליון ועל סיומו של אותו אירוע.
: (ב) '''בקשה לסיווג אירוע כאירוע כוח עליון והחלטה בה'''
:: יצרן אשר נפגע ממאורע אשר הוא צופה שיהפוך לאירוע כוח עליון, יגיש בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ-21 ימים מהמועד שבו נודע לו על האירוע הנחזה להיות אירוע של כוח עליון, בקשה בכתב ליושב ראש הרשות להכיר באירוע כאירוע כוח עליון ויעביר העתק מהבקשה לידי מנהל המערכת. הרשות תקבע האם האירוע האמור מהווה אירוע כוח עליון, וזאת עד ולא יאוחר מתום עשרים ימים מהמועד שנמסרו לה על ידי היצרן כלל הנתונים הנדרשים על ידי הרשות על פי שיקול דעתה הבלעדי, לצורך קבלת החלטה כאמור לעיל (להלן - אירוע כוח עליון). הרשות רשאית להאריך את מועד המענה בפרק זמן סביר בהתאם לנסיבות האירוע והמידע הנדרש לה לצורך קבלת החלטה.
: (ג) '''הפרטים שיש לכלול בבקשה'''
:: הודעה כמפורט בסעיף (ב), תפרט בין היתר את סיבת, אופי וטיב הפגיעה, את משך התקיימותה הצפוי ואת כל יתר הפרטים הרלוונטיים הקשורים לעיכוב או לפגיעה.
: (ד) '''משמעות אי הגשת בקשה'''
:: אי הגשת הבקשה לסיווג האירוע כאירוע של כוח עליון בהתאם לאמור לעיל, תיחשב כויתור מצד היצרן על הטענה להתרחשותו של אירוע כוח עליון, אלא אם החליטה הרשות אחרת.
: (ה) '''סמכות הרשות לקביעת אירוע כוח עליון'''
:: הרשות תקבע האם אירוע מסוים מהווה אירוע כוח עליון כהגדרתו באמת מידה זו, את מועד תחילת תקופת אירוע הכוח עליון, את תקופת הימשכותו של האירוע, את סיווגו כאירוע מעכב או ככזה המאפשר את סיום עסקת רכישה, ואת גובה התשלום המגיע ליצרן, הכול בכפוף לאמות המידה להלן.

@ 132. (תיקון: 26.10.08, 19.7.09, 3.6.13, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''הסדר תעריפי במקרה אירוע כוח עליון מעכב'''
: (א) '''תנאי להסדר תעריפי במקרה אירוע כוח עליון מעכב'''
:: (1) בקרות אירוע העומד בתנאי [[סעיף (ב) שבהגדרת ((&quot;))כוח עליון((&quot;)) באמת מידה 130]] (להלן - ההגדרה) ומתקיימת בו לפחות אחת מהנסיבות [[130|שבסעיף (ג) להגדרה]], אך אינו נמנה על הרשימה [[130|שבסעיף (ד) להגדרה]] ואינו מהווה פעילות טרור או מלחמה לפי [[130|סעיף (א) להגדרה]], הרשות תשקול את הארכת המועדים ברישיון הייצור באישור השר והארכת עסקת הרכישה, בלבד, בפרק הזמן של תקופת הדחייה. ככל שתאושר דחייה כאמור, תקופת אירוע כוח עליון לא תיחשב כהפרת הוראת רישיון או עסקת רכישה. במקרה כאמור היצרן לא יהיה זכאי לכל תשלום, בגין האירוע המזכה בהארכת המועדים, לרבות להסדרים התעריפיים המפורטים באמות המידה, למעט תשלומים להם היצרן זכאי, בהתאם למופיע באישור התעריפי שברשותו במהלך הארכת תקופת עסקת הרכישה והרישיון, וזאת בכפוף לכך שבמהלך תקופה זו תימכר אנרגיה על ידי היצרן למנהל המערכת על פי דרישת מנהל המערכת.
:: (2) ההסדר התעריפי המפורט להלן במקרה כוח עליון מעכב וכוח עליון מסיים יחול רק ביחס לכוח עליון כמשמעותו [[130|בסעיף (א) להגדרת ((&quot;))כוח עליון((&quot;))]], דהיינו במקרי מלחמה או טרור העומדים בתנאים המפורטים [[130|בסעיף (ג) להגדרת ((&quot;))כוח עליון((&quot;))]].
: (ב) '''אירוע כוח עליון מעכב'''
:: (1) במקרה שנמשכה השפעתו של אירוע כוח עליון, אחד או יותר, עד לא יותר מ-270 ימים מצטברים בתקופת ההקמה של המתקן או 180 ימים מצטברים במהלך 24 חודשים רצופים בתקופה שלאחר ההפעלה המסחרית של המתקן או שהמועדים האמורים הוארכו על ידי הרשות בשל תקופת שיקום המתקן כמפורט בסעיף קטן (3), ייחשב הדבר כאירוע כוח עליון מעכב. לצורך פרקי הזמן המנויים לעיל, לא ייספרו פרקי זמן הקצרים מ-7 ימים רצופים, וביחס אליהם לא תקום ליצרן כל טענת זכות על פי אמת מידה זו לרבות כלפי מנהל המערכת. מובהר עוד, כי ככל שאירוע כוח עליון מעכב ארך למעלה מ-7 ימים רצופים, הרי שלצורך פרקי הזמן האמורים לעיל יימנה אירוע הכוח העליון החל מהיום ה-8 ואילך. במקרה של אירוע כוח עליון מעכב שאירע לאחר ההפעלה המסחרית של המתקן, מנהל המערכת ישלם ליצרן תעריף בגובה התשלומים הבאים:
::: (א) הוצאות ישירות אשר נגרמו ליצרן במהלך אירוע כוח עליון מעכב, העומד במצטבר, בתנאי אמת מידה זו, ואשר הנם תוצאה ישירה ממנו, ככל שאלה אושרו מראש על ידי הרשות ובהתאם לתנאי האישור. מובהר כי במסגרת התשלומים כאמור לא יכללו תשלומים אשר בהם התחייב, ככל שהתחייב, היצרן כלפי ספק גז במהלך אירוע הכוח העליון המעכב. לצורך פסקה זו ולצורך המונח &quot;הוצאות ישירות&quot; מובהר בזה כי לא יכללו במסגרת מונח זה תשלומים בהם התחייב היצרן על פי הסכמי המימון לחוב הבכיר.
::: (ב) תשלומים שוטפים של החוב הבכיר, קרן או ריבית בלבד, בהם התחייב היצרן במהלך אירוע הכוח העליון המעכב, וזאת כל עוד נמשכת השפעתו המעכבת של אירוע הכוח העליון (להלן - תקופת הדחייה). יובהר עוד, כי בהתקיים אירוע כוח עליון מעכב תוארך תקופת עסקת הרכישה בפרק הזמן של תקופת הדחייה אולם במהלך הארכת תקופת עסקת הרכישה לא ישולמו תשלומי זמינות ליצרן, במידה שהוא זכאי לכאלה בהתאם למופיע באישור התעריפי שברשותו, אלא בתקופת הדחייה ישולמו ליצרן תשלומים בגין הוצאות התפעול המשתנות בשיעור כפי שנקבע על פי האישור התעריפי, וזאת אם וככל שבמהלך תקופה זו תימכר אנרגיה על ידי היצרן למנהל המערכת על פי דרישת מנהל המערכת. תנאי לתשלום על ידי מנהל המערכת של תשלומי החוב הבכיר כמפורט בפסקה זו, הוא שלא תיערך הבחנה בהסכם המימון לחוב הבכיר בין הוצאות מימון המשולמות עקב אירוע כוח עליון מעכב לבין הוצאות מימון המשולמות כסדרן על ידי היצרן על פי הסכמי המימון לחוב הבכיר.
::: (ג) לאחר שנסתיימה השפעת אירוע הכוח העליון המעכב והמתקן חזר להפעלה סדירה יחול ההסדר הבא כלפי מנהל המערכת: 40% מהתשלומים אשר שולמו על ידי מנהל המערכת ליצרן כאמור בסעיף קטן (2)(א), במשך תקופת אירוע כוח עליון מעכב ולא יותר מ-180 יום מצטברים במהלך 24 חודשים רצופים בתקופה שלאחר ההפעלה המסחרית של המתקן, ייחשבו כחוב של היצרן למנהל המערכת. חוב זה ייחשב כחוב נחות לחוב הבכיר [קרן + ריבית בלבד] וקודם לשאר התשלומים בהם מחויב היצרן על פי מפל התשלומים, כמפורט בהסכם המימון לחוב הבכיר (להלן - החוב הנחות).
::: (ד) החוב הנחות יצבור הפרשי הצמדה וריבית בשיעור הריבית החלה על פי הסכמי המימון לחוב הבכיר ובתוספת 2%, החל ממועד התשלום ליצרן ועד למועד התשלום למנהל המערכת.
::: (ה) היצרן יפרע את החוב הנחות למנהל המערכת במועדי התשלום למממני החוב הבכיר לזמן ארוך על פי הסכמי החוב הבכיר, החל ממועד התשלום הראשון של הקרן והריבית. בכל מועד תשלום יפרע היצרן למנהל המערכת את הסכום המרבי הניתן לתשלום, עד לפירעון מלוא החוב.
::: (ו) מנהל המערכת לא יהיה רשאי לקזז כל סכום או חיוב המגיע ליצרן ממנו כנגד החוב הנחות של היצרן כלפיו.
::: (ז) למען הסר ספק, מובהר כי במהלך תקופת התקיימות אירוע כוח עליון מעכב לאחר ההפעלה המסחרית של המתקן, היצרן לא יהיה זכאי לתשלומי זמינות.
:: (2) במקרה של אירוע כוח עליון מעכב, העומד במצטבר בתנאים [[שבסעיפים (א) ו-(ג) להגדרת ((&quot;))כוח עליון((&quot;)) באמת מידה 130]], אשר אירע קודם להפעלה המסחרית של המתקן, הרי שלתעריף אשר ישלם מנהל המערכת ליצרן לאחר ההפעלה המסחרית של המתקן יתווספו התשלומים הבאים:
::: (א) הוצאות ישירות אשר נגרמו ליצרן במהלך אירוע הכוח העליון המעכב ואשר הנם תוצאה ישירה ממנו, ככל שאלה אושרו מראש על ידי הרשות ובהתאם לתנאי האישור. מובהר כי במסגרת תשלומים כאמור לא יכללו תשלומים אשר בהם התחייב, ככל שהתחייב, היצרן כלפי ספק גז, במהלך אירוע הכוח העליון המעכב. לצורך פסקה זו ולצורך המונח &quot;הוצאות ישירות&quot; לא יכללו במסגרת מונח זה תשלומים בהם התחייב היצרן על פי הסכמי המימון לחוב הבכיר. תנאי לתשלום על ידי מנהל המערכת של תשלומי החוב הבכיר כמפורט בפסקה זו, הוא שלא תיערך הבחנה בהסכם המימון לחוב הבכיר בין הוצאות מימון המשולמות עקב אירוע כוח עליון מעכב לבין הוצאות מימון המשולמות כסדרן על ידי היצרן על פי הסכמי המימון לחוב הבכיר.
::: (ב) אם למרות תשלום ההוצאות הישירות כאמור לעיל על ידי מנהל המערכת, היצרן יפעיל את המתקן למעלה מ-60 יום לאחר המועד שנקבע לכך בעסקת הרכישה, וזאת עקב התקיימותו של אירוע הכוח העליון המעכב, הרי שלתעריף שישלם מנהל המערכת ליצרן בעד עסקת הרכישה לאחר ההפעלה המסחרית של המתקן יתווסף תשלום בגובה התשלומים השוטפים של החוב הבכיר, (קרן או ריבית בלבד), בו התחייב היצרן במהלך אירוע הכוח העליון המעכב החל מהמועד שעניינו 60 יום מחלוף המועד אשר היה קבוע ברישיון המותנה להפעלה המסחרית של המתקן ועד למועד ההפעלה המסחרית של המתקן (להלן - תקופת הדחייה) וכן תוארך תקופת עסקת הרכישה, אם קיימת כזו, בפרק הזמן של תקופת הדחייה. אולם במהלך הארכת תקופת עסקת הרכישה לא ישולמו ליצרן תשלומי זמינות קבועה או משתנה ככל שהיה זכאי להם במסגרת האישור התעריפי שברשותו, אלא בתקופת הדחייה ישולמו ליצרן תשלומים בגין הוצאות התפעול המשתנות והקבועות בשיעור כפי שנקבע על פי האישור התעריפי, וזאת אם וככל שבמהלך תקופה זו תימכר אנרגיה על ידי היצרן למנהל המערכת על פי דרישת מנהל המערכת.
::: (ג) לאחר שנסתיימה השפעת אירוע הכוח העליון המעכב והמתקן חזר להפעלה מסחרית סדירה, יחול ההסדר הבא כלפי מנהל המערכת: 40% מהתשלומים אשר שולמו על ידי מנהל המערכת ליצרן כאמור בסעיף קטן (2)(ב) במשך תקופת אירוע הכוח העליון המעכב ולא יותר מ-210 ימים מצטברים לאחר תחילת ההפעלה המסחרית בהם שולמו תשלומי חוב בכיר בהתאם לאמור בפסקה (ב), ייחשבו כחוב של היצרן למנהל המערכת. חוב זה ייחשב כחוב נחות לחוב הבכיר [קרן + ריבית בלבד] וקודם לשאר התשלומים בהם מחויב היצרן על פי מפל התשלומים, כמפורט בהסכם המימון לחוב הבכיר (להלן - החוב הנחות).
::: (ד) החוב הנחות יצבור הפרשי הצמדה וריבית בשיעור הריבית החלה על פי הסכמי המימון לחוב הבכיר ובתוספת 2%, החל ממועד התשלום ליצרן ועד למועד התשלום למנהל המערכת.
::: (ה) היצרן יפרע את החוב הנחות למנהל המערכת במועדי התשלום למממני החוב הבכיר לזמן ארוך על פי הסכמי החוב הבכיר, החל ממועד התשלום הראשון של הקרן והריבית. בכל מועד תשלום יפרע היצרן למנהל המערכת את הסכום המרבי הניתן לתשלום, עד לפירעון מלוא החוב.
::: (ו) מנהל המערכת לא יהיה רשאי לקזז כל סכום או חיוב המגיע ליצרן ממנו כנגד החוב הנחות של היצרן כלפיו.
:: (3) כללי:
::: (א) בנסיבות בהן נגרם נזק פיזי ישיר למתקן או לכל חלק ממנו בשל אירוע כוח עליון מעכב העומד, במצטבר, בתנאי אמת מידה זו, בין אם בתקופת ההקמה או בתקופת ההפעלה של המתקן יגיש היצרן לאישור הרשות לא יאוחר מ-120 יום לאחר קרות אירוע הכוח העליון תכנית לשיקום הנזק הפיזי אשר נגרם למתקן כתוצאה ישירה מהתקיימות אירוע הכוח העליון וכן לוחות הזמנים הנדרשים לביצוע השיקום (להלן - תכנית השיקום). מובהר כי בגדר תכנית השיקום לא יכללו עבודות אותם היה נדרש היצרן לבצע גם אלמלא התקיימות אירוע הכוח העליון אשר גרם את הנזק הפיזי למתקן.
::: (ב) הרשות רשאית בכפוף לשיקול דעתה הבלעדי ובהתחשב בנסיבות הרלבנטיות למקרה השיקום לאשר את תכנית השיקום, לדרוש את עדכונה או לדחותה, כולה או חלקה, והכול בהתאם לתנאים כפי שייקבעו על ידי הרשות.
::: (ג) תקופת השיקום המרבית לא תעלה על 36 חודשים. הרשות תאשר את הארכת פרקי הזמן של כוח עליון מעכב המופיעים בסעיפים קטנים (1) ו-(2) בהתאם לתכנית השיקום ובלבד שההארכה לא תעלה על 36 חודשים.
::: (ד) אישרה הרשות את תכנית השיקום, הרי שמנהל המערכת ישלם ליצרן, החל ממועד ההפעלה המסחרית, תשלום בגובה ההוצאות הישירות אשר נגרמו ליצרן בגין תכנית השיקום, כאמור בקביעת הרשות. לא יהיה כפל תשלומים בין האמור בפסקה זו לאמור באמת מידה זו.

@ 133. (תיקון: 26.10.08, 19.7.09, 3.6.13, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''הסדר תעריפי במקרה סיום עסקת רכישה עקב כוח עליון'''
: (א) '''התנאים לכינונו של כוח עליון מסיים'''
:: במקרים בהם הרשות קבעה כי לא תהיה תכנית שיקום למתקן כמופיע [[באמת מידה 132 (הסדר תעריפי במקרה אירוע כוח עליון מעכב)]] ובכל מקרה לא טרם סיום פרקי הזמן המנויים [[באמת מידה 132]], יהיו רשאים היצרן או מנהל המערכת באישור הרשות, לבטל את עסקת הרכישה באמצעות המצאת הודעת ביטול בכתב, אשר תיכנס לתוקף תוך 21 ימים מיום שנשלחה (להלן גם - אירוע כוח עליון מסיים). עותק מבקשת הביטול יועבר לגורמים המפורטים להלן: (1) לרשות (2) למנהל המערכת (3) לבעל רישיון הולכה ו-(4) לנציג מממני החוב הבכיר. לצורך פרקי הזמן המנויים לעיל לא ייספרו פרקי זמן הקצרים מ-7 ימים רצופים, וביחס אליהם לא תקום ליצרן כל טענת זכות על פי אמת מידה זו לרבות כלפי הרשות או המנהל המערכת. מובהר, כי ככל שאירוע כוח עליון ארך למעלה מ-7 ימים רצופים, הרי שלצורך פרקי הזמן האמורים לעיל יימנה אירוע הכוח העליון החל מהיום ה-8 ואילך. כמו כן, במניין הימים של השפעת אירוע כוח עליון כמופיע באמת מידה זו לא תיכלל תקופת השיקום המופיעה [[באמת מידה 132(ב)(3)]] ככל שזו אושרה על ידי הרשות בהתאם לאמור שם.
: (ב) '''זכות הרשות למנוע את ביטול עסקת הרכישה'''
:: למרות האמור לעיל, במקרה שנמסרה הודעת ביטול כאמור בסעיף (א), וככל שלא נקבע כי המתקן ישוקם כמופיע [[באמת מידה 132(ב)(3)]] על ידי היצרן, רשאית הרשות למנוע את ביטול עסקת הרכישה על ידי היצרן למשך תקופה שלא תעלה על שנה, וזאת בכפוף לכך שמנהל המערכת ישלם ליצרן במהלך תקופה זו את התשלומים כמפורט [[באמת מידה 132]].
: (ג) '''ביטול העסקה באישור הרשות כאשר נמשכת השפעת האירוע'''
:: בהתאם לתנאים המפורטים באמת מידה זו בסעיפים (א) ו-(ב), בתום פרק הזמן אשר ייקבע כאמור בסעיף (א) או לחלופין בסעיף (ב) וכל עוד נמשכת השפעת אירוע הכוח העליון על המתקן, יהיו רשאים היצרן או מנהל המערכת באישור הרשות לבטל את עסקת הרכישה בשל אירוע כוח עליון מסיים. עם ביטול עסקת הרכישה יחול האמור בסעיפים (ד)-(ה).
: (ד) '''תעריפי מנהל המערכת ליצרן באירוע כוח עליון'''
:: (1) מנהל המערכת ישלם ליצרן סכום השווה ליתרת החוב (כהגדרתו באמות מידה אלה) של היצרן על פי הסכמי המימון לחוב הבכיר נכון למועד ביטול עסקת הרכישה על פי [[אמת מידה 134(א)(1)]] או לחלופין יפעל מנהל המערכת כאמור [[באמת מידה 134(א)(2)]], והכול כפי שתורה לו הרשות ובניכוי הסכומים המפורטים להלן:
::: (א) החזרי תשלומים ליצרן מכל סוג שהוא, לרבות, תגמולים, מס רכוש וכיוצא בזה.
::: (ב) סכומים העומדים לרשות חשבון או קרן של היצרן או לטובתו במועד ביטול עסקת הרכישה, לרבות קרנות לשירות חוב, תפעול, תחזוקה או שיקום.
::: (ג) כל תגמולי ביטוח האמורים להשתלם על פי פוליסות ביטוח אשר על היצרן הייתה מוטלת החובה לרכוש על פי [[אמת מידה 137]], למעט ביטוח אחריות צד שלישי, ביטוח חבות מעבידים, ביטוח חבות מוצר וביטוח אחריות נושאי משרה.
::: (ד) סכומים מכל חשבון של היצרן שטרם נפרעו, הכוללים חשבונות חסך של חובות שירות בתאריך האירוע של הכוח עליון, אלא אם הרשות אישרה לאחר אירוע הכוח עליון משיכה של כל סכום מחשבונות אלו.
::: (ה) סכום הערבויות, הבטוחות והביטחונות בנות המימוש לטובת מממני החוב הבכיר וכל הסכומים בני התביעה במועד ביטול עסקת הרכישה או לאחריו במסגרת ההתחייבויות הכספיות האחרות של בעלי מניות מטעם היצרן כלפי מממני החוב הבכיר.
::: (ו) וללא התחשבות ב:
:::: (1) סכומים התלויים ועומדים במועד הביטול והנובעים מהפרה, מעשה או מחדל של היצרן על פי הסכמי המימון לחוב הבכיר, ובכלל זה: (1) סכומי ריבית (2) קנסות (3) עמלות פירעון מוקדם (4) עלויות והפסדים כתוצאה מעסקאות גידור ותשלומים אחרים.
:::: (2) כל סכום אשר הועמד על ידי מממני החוב הבכיר על פי הסכמי המימון לחוב הבכיר ליישום כל מטרה מלבד הקמה, התפעול ותחזוקה של המתקן.
: (ה) '''העברת זכויות היצרן לבעל רישיון ניהול מערכת'''
:: עם ביטול עסקת הרכישה על ידי מנהל המערכת או היצרן וכתנאי לביצוע התשלום בשיעור יתרת החוב הבכיר על ידי מנהל המערכת כמפורט בסעיף (ד), יועברו זכויות היצרן במתקן לבעל רישיון ניהול המערכת כשהן נקיות מכל משכון, עיקול וזכויות צד ג' כלשהן וללא כל מניעה משפטית או אחרת להפעלת המתקן על ידי מנהל המערכת או מי מטעמו, וזאת למעט מניעה כאמור שהינה כתוצאה מאירוע הכוח העליון. במקרה זה לא יחויב מנהל המערכת בקיום הסכמים למכירת אנרגיה או להעמדת זמינות אשר נכרתו בין היצרן לצדדים שלישיים בקשר עם המתקן, וזאת מבלי שלאותם צדדים שלישיים תהיה בגין כך כל טענה כלפי מנהל המערכת. מבלי לגרוע מכלליות האמור:
:: (1) מנהל המערכת יהיה זכאי להיכנס ולקבל שליטה מיידית וחזקה במתקן;
:: (2) היצרן יעביר למנהל המערכת את כל זכויותיו במיטלטלין הנמצאים במתקן או מחוצה להם והמהווים או אמורים להוות חלק מהמתקן;
:: (3) היצרן יעביר למנהל המערכת את כל המסמכים הקשורים למתקן לרבות נהלי ההפעלה של המתקן;
:: (4) היצרן ימחה לטובת מנהל המערכת את כל ההסכמים הקשורים להפעלת המתקן, תעודות האחריות שיינתנו ליצרן ואת פוליסות הביטוח שיתבקש היצרן להסב לטובת מנהל המערכת;
:: (5) היצרן יפרע את כל התחייבויותיו בקשר לנכסים ולזכויות אשר יועברו לידי מנהל המערכת על פי אמת מידה זו הנוגעות לתקופה שקדמה להעברה כאמור; מבלי לגרוע מכלליות האמור לעיל, היצרן ישפה את מנהל המערכת בגין כל נזק, הפסד, תביעה, עלות או הוצאה הקשורים באי פירעון ההתחייבויות כאמור;
:: (6) מנהל המערכת יהיה רשאי לבצע כל פעולה אחרת או נוספת לשם מימוש מלוא זכויותיו עם ביטול עסקת הרכישה כמפורט לעיל. היצרן יבצע כל מה שיורה לו מנהל המערכת לצורך כך, לרבות שיתוף פעולה עם מנהל המערכת ומי מטעמו לצורך העברת מידע, הקניית גישה למתקן, חתימה על המסמכים הדרושים לצורך ביצוע הפעולות הנדרשות למימוש מלוא זכויות מנהל המערכת עם ביטול עסקת הרכישה, קבלת מידע מכל גורם מטעם היצרן, הדרכת מנהל המערכת או מי מטעמו בקשר עם הפעלת המתקן;
:: (7) כתנאי לזכאותו להסדרים התעריפיים על פי [[אמות מידה 132–133]], היצרן ידאג מראש לכך שבכל ההסכמים אשר ייערכו על ידו בקשר עם המתקן לרבות, מבלי לפגוע בכלליות האמור לעיל, הסכמים בקשר עם מימון, הקמת והפעלת המתקן, כמו גם ההסכמים שבין היצרן לצדדים שלישיים בדבר מכירת אנרגיה או העמדת זמינות, יובטחו זכויות מנהל המערכת על פי סעיף זה, וכן בהקשר זה ייקבע בהסכם אשר ייכרת בין היצרן לבין בעלי הזכויות בקרקע עליו הוקם המתקן (להלן - מקרקעי המתקן), כי בנסיבות של ביטול עסקת הרכישה כאמור באמת מידה זו יוסבו זכויות היצרן (חזקה, זכות שימוש או בעלות) במקרקעי המתקן למנהל המערכת, וזאת מבלי שיהיה בביטול עסקת הרכישה כדי לאיין את זכויות היצרן או מנהל המערכת במקרקעי המתקן;
:: (8) כל סכום המגיע ליצרן על פי אמת מידה זו, יעוכב על ידי מנהל המערכת עד להשלמת ביצוע התחייבויות היצרן כאמור בסעיף זה, לרבות בכל הנוגע למסירת החזקה במתקן לידי מנהל המערכת.

@ 134. (תיקון: 26.10.08, 19.7.09, 3.6.13, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''ביצוע תשלום'''
: (א) '''ביצוע התשלום'''
:: התשלום המפורט [[באמת מידה 133(ד)]] ייעשה, באחת משתי החלופות המפורטות להלן על פי החלטת הרשות:
:: (1) פירעון מוקדם של החוב הבכיר:
::: (א) מועד הפירעון המוקדם יחול במועד הפירעון הראשון שלאחר מועד מתן ההודעה המוקדמת כמפורט בפסקה (ג), על פי לוח הסילוקין אשר נקבע בהסכמי המימון לחוב הבכיר.
::: (ב) סכום קרן החוב הנפרע בפירעון מוקדם יהיה בשקלים חדשים או הסכום המתאים בדולר או ביורו, לפי העניין, השווה לסכום זה.
::: (ג) מנהל המערכת יודיע למממני החוב הבכיר לפחות עשרים ואחד ימים לפני מועד הפירעון המוקדם בדבר כוונתו לבצע פירעון מוקדם, ויפרט בה את סכום קרן החוב שבחר לבצע בפירעון המוקדם, הריבית בגינו, אומדן הפרשי ההצמדה בגינם ועמלת הפירעון המוקדם. מועד הפירעון המוקדם חל במועד ההודעה המוקדמת. ההודעה המוקדמת תהיה בלתי חוזרת.
::: (ד) במועד הפירעון המוקדם יעביר מנהל המערכת למממני החוב הבכיר את הסכום הנפרע בפירעון מוקדם כמפורט כמפורט בפסקה (ה).
::: (ה) עמלת הפירעון המוקדם אשר בה ישא מנהל המערכת תהיה בסכום, במידה והוא חיובי, השווה להפרש שבין: (1) התשלומים העתידיים, קרן וריבית, כמפורט באמת מידה זו אשר מנהל המערכת ביקש לפרוע בפירעון מוקדם, כשהם מהוונים לערך הנוכחי במועד הפירעון המוקדם לפי שיעור הריבית לטווח ארוך למועד הפירעון המוקדם בתוספת המרווח החל על ההלוואה על פי הסכם המימון לחוב הבכיר ובניכוי 0.15%; לבין (2) יתרת קרן ההלוואה שבפירעון. עמלת הפירעון המוקדם אשר תשולם על ידי מנהל המערכת תהיה בסכום, במידה והוא חיובי, שיחושב על פי הנוסחה שלהלן:
: {{ממורכז|&lt;math display=&quot;inline&quot;&gt;\mathit{MW} = \displaystyle{\sum_{t=1}^{T}} \, \frac{\mathit{ER}_t}{\prod_{i=1}^{T} \left(1+\frac{R+M_i-P}{N}\right)} - \mathit{OD}&lt;/math&gt;}}
:::: כאשר:
::::- &lt;math&gt;\mathit{MW}&lt;/math&gt; = סכום עמלת הפירעון המוקדם.
::::- &lt;math&gt;\mathit{ER}_t&lt;/math&gt; = תשלום פירעון קרן וריבית החזוי לפי לוח הסילוקין המותאם (כאשר &quot;&lt;math&gt;t&lt;/math&gt;&quot; הוא מספר התשלום החל ממועד הפירעון המוקדם).
::::- &lt;math&gt;R&lt;/math&gt; = ריבית בסיס, בהתאם למח&quot;מ יתרת החוב במועד הפירעון.
::::- &lt;math&gt;M_i&lt;/math&gt; = המרווח החל הרלוונטי בהתאם להסכם המימון.
::::- &lt;math&gt;P&lt;/math&gt; = 0.15%
::::- &lt;math&gt;T&lt;/math&gt; = מספר תשלומי פירעון של קרן וריבית לפי לוח הסילוקין המותאם, החל מהתשלום הראשון שלאחר מועד הפירעון המוקדם ועד לפירעון מלוא החוב.
::::- &lt;math&gt;N&lt;/math&gt; = מספר התשלומים לשירות החוב בשנה.
::::- &lt;math&gt;\mathit{OD}&lt;/math&gt; = יתרת החוב למועד הפירעון המוקדם.
:::: בנוסף לאמור לעיל, בנסיבות בהם החוב הבכיר אשר הועמד ליצרן הינו מט&quot;חי, כולו או חלקו, וקיימים ביחס אליו הסכמי גידור תחושב עמלת הפירעון המוקדם כמפורט בטבלא המסומנת בתור נספח מספר 2 [Mark to Market] [[https://pua.gov.il/decisions/documents/1627.pdf|להחלטת רשות מספר 1 מישיבה 268 מיום 19.7.09]] המפורסמת באתר הרשות.
::: (ו) למעט כאמור בפסקה (ד), לתשלום בו יחויב מנהל המערכת לא יתווסף כל קנס, עמלת פירעון מוקדם או כל עלות אחרת הקבועה בהסכמי המימון, כולל העלאת שיעור הריבית, עקב פירעון מוקדם של החוב הבכיר לפי הסכמי המימון לחוב הבכיר.
:: (2) תשלום לשיעורין:
::: (א) על אף האמור בהסכמי המימון לחוב הבכיר, מנהל המערכת ישלם את התשלום בגובה החוב הבכיר לשיעורין בהתאם ללוח סילוקין שייקבע במועד בו יחל מנהל המערכת לשלם את התשלום בגובה החוב הבכיר ועל בסיס לוחות הסילוקין הקבועים בהסכמי המימון לחוב הבכיר ובהינתן כל התשלומים והפירעונות המוקדמים אשר בוצעו על ידי היצרן עד למועד פירעון החוב הבכיר על ידי היצרן.
::: (ב) אם מועד פירעון של החוב הבכיר כאמור לעיל, חל שלא ביום עסקים בנקאי, יידחה מועד הפירעון ליום העסקים הבנקאי הראשון שלאחריו, ואולם אם יום זה חל בחודש העוקב, יוקדם מועד הפירעון ליום העסקים הבנקאי האחרון שלפניו. על אף כל דחייה או הקדמה כאמור, הריבית והפרשי ההצמדה על האמור בסעיף זה יחושבו לפי מועד הפירעון על פי לוח הסילוקין כאמור בפסקה (א).
::: (ג) שיעור הריבית אשר תחול על החוב הבכיר, החל מהמועד בו ייכנס לתקפו תשלום יתרת החוב הבכיר ליצרן הפרטי בגין עסקת הרכישה כאמור באמת מידה זו, יהיה בשיעור הריבית הכוללת החלה על ההלוואה במועד זה ובניכוי 0.5%.
::: (ד) שיעור הניכוי על פי פסקה (ג) (0.5%) יחושב לכל תקופת ריבית על פי הנוסחה הבאה:
::::: &lt;math display=&quot;inline&quot;&gt; \mathit{Ne} = (1+0.5\%)^{(1/n)} - 1 &lt;/math&gt;
:::: כאשר &lt;math&gt;\mathit{Ne}&lt;/math&gt; - שיעור ניכוי תקופתי((;))
:::: &lt;math&gt;n&lt;/math&gt; - מספר תקופות הריבית בשנה((.))
::: (ה) &quot;תקופת הריבית&quot; - התקופה החלה ממועד תשלום הריבית האחרון ועד למועד תשלום הרבית הבא על פי לוח הסילוקין. הפרשי הצמדה של חוב צמוד מדד, קרן החוב על פי הסכמי המימון לחוב הבכיר, הריבית בגינם ועמלת הפירעון המוקדם בגינם, יהיו צמודים למדד המחירים לצרכן הידוע במועד הסגירה הפיננסית (להלן - המדד הבסיסי), כך שאם יתברר במועד הפירעון של החוב הבכיר על ידי מנהל המערכת, כי המדד הידוע למועד הפירעון (להלן - המדד החדש) שונה מהמדד הבסיסי, ישלם מנהל המערכת את החוב הבכיר כשהוא מוכפל במדד החדש ומחולק במדד הבסיסי. לצורך החישוב כאמור בפסקה זו, לא יפחת המדד החדש מהמדד הבסיסי.

@ 135. (תיקון: 26.10.08, 19.7.09, 3.6.13, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''הוראות כלליות לעניין כוח עליון'''
: (א) '''הוראות כלליות לעניין כוח עליון'''
:: בהתקיים אירוע של כוח עליון, כמפורט לעיל, קמה עילה ליצרן שלא לעמוד בהתחייבויותיו בעסקת הרכישה, וזאת בכפוף לאמור להלן:
:: (1) כל החלטות או פעולות הצדדים הנוגעות לאירוע כוח עליון תכוונה במטרה להביא לקיום התחייבויות הצדדים לשיקום המתקן ולמזעור ההשלכות בגין התקיימות אירוע כוח העליון בכל הנוגע ליצרן. מובהר למען הסר ספק, כי תנאי לזכותו של היצרן לקבלת התעריפים על פי אמת מידה זו היא, כי במסגרת התחייבות היצרן כאמור לעיל למזער את השלכות התקיימות אירוע כוח העליון, ייקבע, בין היתר, על ידי היצרן בהסכמים עם קבלן המשנה המקים או המפעיל מטעמו את המתקן, כי בנסיבות של אירוע כוח עליון מעכב אשר בגינו נמנעה מקבלן המשנה היכולת, כולה או חלקה, לבצע את העבודה נשוא ההסכם אשר נכרת בינו לבין היצרן תותאם התמורה לה יהיה זכאי קבלן המשנה בהתאם וכן ייקבע בהקשר זה, כי בנסיבות כאמור לא יחויב היצרן אלא לכל היותר בתשלומים הנדרשים לצורך שימור צוות העבודה מטעם קבלן המשנה באתר למשך תקופת התקיימות אירוע הכוח העליון המעכב.
:: (2) בנסיבות של אירוע כוח עליון יהיו היצרן או מנהל המערכת, לפי העניין, פטורים מביצוע כל פעולה שהם היו חיי בים בה לרבות על פי עסקת הרכישה או על פי אמות המידה, ואשר הם היו מנועים מלבצעה עקב התקיימות אירוע הכוח העליון. מנהל המערכת או היצרן, לפי העניין, לא יהיו רשאים לסיים את עסקת הרכישה בשל התקיימות אירוע כוח עליון, אלא בכפוף לאמור [[באמת מידה 133]].
:: (3) למרות האמור לעיל מובהר בזה, כי האמור באמת מידה זו לא יפטור את מנהל המערכת או היצרן, לפי העניין, בהתקיים אירוע של כוח עליון מביצוע כל ההתחייבויות שאינן נוגעות לאירוע כוח עליון או אינן מושפעות ממנו.
:: (4) יצרן אשר קיבל פטור מביצוע התחייבות כלשהי עקב התרחשותו של אירוע כוח עליון, יחדש את ביצוע הפעולה אשר ממנה הופטר עקב התרחשות אירוע הכוח העליון, כאשר השלכות אירוע הכוח העליון הוסרו, תוקנו או חדלו מלהתקיים.
:: (5) התשלומים בהם יחוב מנהל המערכת כלפי היצרן על פי אמת מידה זו, ככל שיחוב, למעט התשלום בנסיבות של אירוע כוח עליון מסיים, ישולמו על ידי מנהל המערכת ליצרן החל מהמועד שבו יקבל היצרן את הרישיון הקבוע לייצור החשמל על ידי הרשות, וזאת לאורך יתרת תקופת עסקת הרכישה בפריסה ובשיעור כפי שתקבע הרשות, וזאת על פי שיקול דעתה הבלעדי.
:: (6) התשלומים בהם יחוב מנהל המערכת כלפי היצרן בנסיבות של אירוע כוח עליון מסיים הן בתקופת ההקמה והן בתקופת ההפעלה של המתקן ישולמו על ידי מנהל המערכת ליצרן בהתאם לאמור [[באמת מידה 134]].
:: (7) מובהר כי בנסיבות של ביטול עסקת הרכישה שאיננה עקב התקיימות אירוע כוח עליון כאמור באמת מידה זו, יקוזזו מהתשלומים אשר ישולמו ליצרן על ידי מנהל המערכת, יתרת החוב הנחות של היצרן כלפי מנהל המערכת, ככל שהייתה קיימת באותה העת.
:: (8) למעט האמור באמת מידה זו, מנהל המערכת או היצרן לא יהיו זכאים האחד כלפי השני לכל סעד בגין התקיימות אירוע כוח עליון.
:: (9) לא יבוצע כל תשלום על פי אמת מידה זו באופן שיעניק ליצרן כפל סעדים, לרבות, ומבלי לגרוע מכלליות האמור, במקרה של סעדים המגיעים ליצרן, ככל שמגיעים לו, על פי הוראות הדין, כמו גם ביחס לרכיבי תשלום על פי אמות המידה החופפים זה לזה או מוציאים זה את זה.

@ 136. (תיקון: 26.10.08, 19.7.09, 3.6.13, 11.5.15, 12.12.16, 26.12.16, 28.5.18, 13.5.19, 25.11.20; תשע&quot;ט-12, תש&quot;ף-30, תשפ&quot;א-6) : '''תחולה לעניין הסדר אירוע כוח עליון'''
: (א) '''תחולה'''
:: ההסדרים התעריפיים המופיעים [[באמות מידה 130–140]] יחולו רק ביחס לבעלי רישיונות יצור פרטיים מותנים, אשר מתקיימים לגביהם התנאים המצטברים הבאים:
:: (1) בעלי הרישיונות כאמור הם לייצור חשמל פרטי בטכנולוגיה קונבנציונאלית, קוגנרציה (כמפורט בסעיף (ב)) ואגירה שאובה או מתחדשת, למעט יצרן עצמי, אשר יגיעו לסגירה פיננסית ויקבלו אישור תעריפי החל ממועד [[https://pua.gov.il/decisions/documents/3061.pdf|החלטה מספר 9 מישיבת רשות מספר 403 מיום 3.6.2013]] המפורסמת באתר הרשות (להלן באמת מידה זו - החלטה 403).
:: (2) בעלי הרישיונות כאמור הם ביחס למתקנים לייצור חשמל אשר שוויים הנורמטיבי איננו פחות מ-50 מיליון שקלים חדשים ואשר מנהל המערכת מחויב ברכישת אנרגיה או אנרגיה וזמינות כלפיהם לפי דין.
:: (3) בעלי הרישיונות כאמור הם כאלו אשר במועד התקיימות אירוע כוח העליון קיים להם חוב בכיר ואין מדובר בבעלי רישיונות כאמור אשר בעת הסגירה הפיננסית וקבלת האישור התעריפי לא היה להם חוב בכיר, והמבקשים לשנות את הרכב המימון לחוב בכיר לאחר ביצוע הסגירה הפיננסית וקבלת האישור התעריפי.
:: (4) בעלי הרישיונות קיימו את כל התנאים הקבועים בהסדרים לזכאותם להסדרי התעריפים האמורים.
:: (5) בעלי הרישיונות כאמור עומדים בתנאים הבאים:
::: (א) בהליך תחרותי בטכנולוגיה סולארית או במכרז מדינה בטכנולוגיה סולארית - קבעה הרשות כי יחולו לגביו [[אמות מידה 130 עד 140]].
::: (ב) בטכנולוגית קוגנרציה בגז טבעי, בהספק כולל של לא יותר מ-1000 מגה-וואט מותקן, מבין בעלי רישיונות מותנים ובעלי רישיונות קבועים בקוגנרציה בגז טבעי, שישלימו סגירה פיננסית ויקבלו אישור תעריף, עד לא יאוחר מיום 30.6.2017 ובלבד שסך כל ההספק המותקן בקוגנרציה בגז טבעי ברישיונות קבועים וברישיונות מותנים שישלים סגירה פיננסית עד ליום 30.6.2017 לא יעלה על 1000 מגה-וואט.
::: (ג) בטכנולוגיית אגירה שאובה - שישלימו סגירה פיננסית ויקבלו אישור תעריף ממועד החלטה 403 ואילך, ובלבד שסך כל ההספק המותקן באגירה שאובה ברישיונות קבועים וברישיונות מותנים לא יעלה על 800 מגה-וואט.
::: (ד) בטכנולוגיה קונבנציונאלית, לא יותר מהספק כולל של 1300 מגה-וואט מותקן מבין בעלי רישיונות מותנים קונבנציונאליים בגז טבעי, שישלימו סגירה פיננסית ויקבלו אישור תעריף, ממועד החלטה 403, עד ליום 1.1.2019, ובלבד שסך כל ההספק המותקן ברישיונות קונבנציונאליים בגז טבעי קבועים ומותנים, ובכלל זה כאלו שבמכרז, שישלים סגירה פיננסית עד ליום 1.1.2019, לא יעלה על 3470 מגה-וואט.
::: (ה) בטכנולוגיה רוח, עד להשלמת סגירה פיננסית וקבלת אישור תעריף בהספק מותקן כולל של עד 730 מגה-וואט.
: (ב) '''תחולת ההסדר על יצרנים בקוגנרציה'''
:: (1) מובהר בזה כי הסדרי התעריפים ליצרן בקוגנרציה בגין אירוע כוח עליון יחולו על יצרן כאמור, אולם יצרן פרטי בקוגנרציה יהיה זכאי לחלק היחסי מהתמורה הקבועה בהסדרים התעריפיים באמת מידה זו, הכל לפי אחוזי התחייבות רכישת האנרגיה מסך האנרגיה המיוצרת במתקן בשעות פסגה וגבע במסגרת תקופת עסקת הרכישה אליה התחייב היצרן מול מנהל המערכת, כמופיע [[+|בתקנות 7(א)(1)]] [[ו-7(א)(2) לתקנות משק החשמל (קוגנרציה) התשס&quot;ה-2004]] הרלוונטיות לפעילותו. בנסיבות כאמור יחויב היצרן, כתנאי לתחולת ההסדר הקבוע [[באמות מידה 132–134]], להעביר את כל הזכויות הקיימות לו במתקן לידי מנהל המערכת, כאמור [[באמת מידה 133(ה)]].
:: (2) למרות האמור לעיל, בנסיבות בהן אמצעי השליטה בבעל רישיון הקוגנרציה אינם מוחזקים, בין במישרין ובין בעקיפין, על ידי מי שמחזיק באמצעי השליטה במפעל שבחצריו מוקם מתקן הקוגנרציה, או שאמצעי השליטה במפעל שבחצריו מוקם מתקן הקוגנרציה אינם מוחזקים בין במישרין ובין בעקיפין, על ידי מי שמחזיק באמצעי השליטה בבעל רישיון הקוגנרציה, ייהנה יצרן הקוגנרציה, מתחולת ההסדר התעריפי בהחלטה זו באופן מלא.
::- &quot;החזקה&quot;((,)) לעניין סעיף זה כמשמעותה [[בחוק ניירות ערך, התשכ&quot;ח-1968]].
: (ג) '''תחולת תעריפי כוח עליון על מישור היחסים בין הצדדים לעסקת רכישה'''
:: ההסדר הקבוע [[באמות מידה 132–134]] ביחס להתקיימות אירוע כוח עליון נכון לעניין מישור היחסים בין הצדדים לעסקת הרכישה בלבד, ואין בכך כדי להשליך על קביעת התעריפים על ידי הרשות לגבי ספק השירות החיוני בנסיבות התקיימות אירוע כוח עליון לספק שירות חיוני, לרבות ביחס לאמור בספר דיווחי האמינות השנתיים של הספק. למרות זאת, מובהר בזה כי בהתקיים כוח עליון, הרי שהיצרן לא יהיה זכאי לטעון להפרת עסקת הרכישה על ידי ספק השירות החיוני.

@ 137. (תיקון: 26.10.08, 19.7.09, 3.6.13, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''תעריפי כוח עליון ואחריות - תנאי ביטוח ליצרן פרטי'''
: (א) '''החובה לעמוד בתנאי ביטוח'''
:: מנהל המערכת יחוב בתשלום ההסדרים התעריפיים ליצרן חשמל פרטי במקרי אירוע כוח עליון ואחריות, כמפורט באמות מידה מטעם הרשות, בכפוף לעמידתו של היצרן בתנאי הביטוח המפורטים בתנאי רישיונו, כדלקמן.
: (ב) '''ביטוחים נדרשים בתקופת ההקמה של המתקן'''
:: בעל רישיון יבצע ויקיים, על חשבונו ועל אחריותו, בתקופה שמתחילת ביצוע עבודות בקשר עם הקמת המתקן ועד למועד תחילת הפעלתו המסחרית של המתקן את כל הביטוחים, לפי נוסח אישור ביטוחים שייקבע על ידי הרשות ועל פי הפירוט הבא:
:: (1) ביטוח עבודות קבלניות הכולל ביטוח רכוש, ביטוח אחריות כלפי צד שלישי וביטוח חבות מעבידים. בביטוחים כאמור אתר העבודות יוגדר במפורש כשטח המיועד להקמת המתקן, אתרי התארגנות, דרכי גישה ייעודיות אל האתרים כאמור, ובכל מקום אחר, בישראל או בשטחים המוחזקים, בו מתבצעות פעולות הקשורות למתקן.
:: (2) ביטוח כל הסיכונים למתקן, לציוד, למלאי ולכל רכוש אחר: המתקן יבוטח במלוא עלות הקמתו מחדש, כאשר סכום הביטוח יכלול את כל ההוצאות הנלוות הנדרשות להקמתו מחדש של המתקן. ציוד מלאי ורכוש אחר יבוטחו במלוא ערכם, כאשר סכום הביטוח לא יפחת מעלות רכישתם מחדש. הביטוח יכלול גם נזקים המכוסים בדרך כלל על פי ביטוח שבר מכני או ביטוח ציוד אלקטרוני. הביטוח יכסה נזקי רעידת אדמה ונזקי טבע אחרים במלוא ערכו של המתקן כאמור לעיל.
:: (3) ביטוח אחריות כלפי צד שלישי: ביטוח אחריותו של היצרן, על פי כל דין, בשל מוות, פגיעה גופנית ונזק פיזי לרכוש מוחשי שנגרם לצד שלישי כלשהו בתחום שטח מדינת ישראל והשטחים המוחזקים בכל הקשור בהקמת המתקן. הביטוח יכלול סעיף אחריות צולבת. הביטוח יכסה את אחריותם של המבוטחים האחרים, כהגדרתם [[באמת מידה 139(ג)(1)]], למעשיו או למחדליו של היצרן או של הפועלים עבורו או מטעמו. גבול האחריות בביטוח זה בגין מקרה אחד ובסך הכל לתקופת הביטוח יעמוד לפחות על סכום השווה לרבע מהעלות הנורמטיבית של הקמת המתקן, אך לא יפחת מ-5 מיליון דולר ולא יעלה על 25 מיליון דולר.
:: (4) ביטוח אחריות מעבידים: ביטוח אחריותו של היצרן, על פי כל דין, לנזק גוף, מחלה או מוות שנגרמו למי מעובדי היצרן או המועסקים על ידו, תוך כדי או עקב עבודתם בהקמת המתקן. גבול האחריות בביטוח זה בגין מקרה אחד ובסך הכל לתקופת הביטוח יעמוד לכל הפחות על סכום השווה לרבע מהעלות הנורמטיבית של הקמת המתקן, אך לא יפחת מ-5 מיליון דולר ולא יעלה על 25 מיליון דולר. הביטוח לא יכלול כל חריג, סייג או הגבלה בדבר חבות כלפי עובדים זרים, עובדים תושבי השטחים המוחזקים, עובדים המסופקים על ידי חברות כוח אדם, קבלנים, קבלני משנה ועובדיהם, או העסקת נוער. הביטוח יורחב לכסות את חבות המבוטחים האחרים כהגדרתם [[באמת מידה 139(ג)(1)]], למקרה בו ייטען לעניין קרות תאונת עבודה כלשהי כי מי מהם נושא בחובות מעביד כלשהן כלפי הנפגע.
:: (5) ביטוח ימי וביטוח תעופתי - היצרן ירכוש ויחזיק פוליסות ביטוח ימי ותעופתי ביחס לציוד אשר יירכש על ידו מחוץ לגבולות מדינת ישראל במסגרת פעילותו כבעל רישיון ולצורך ההקמה או ההפעלה של המתקן. פוליסות הביטוח הימי יהיו מסוג של כל הסיכונים (Institute Cargo Clause A) ומדלת לדלת (From warehouse to warehouse) וזאת ללא כל תלות בתנאי המכר. ביטוח כאמור נדרש גם בתקופת ההפעלה לצרכי חלפים וצרכים אחרים של מתקן הייצור.

@ 138. (תיקון: 26.10.08, 19.7.09, 3.6.13) : '''תקופת ההפעלה של המתקן - ביטוחים נדרשים'''
: (א) '''ביטוחים נדרשים בתקופת ההפעלה של המתקן'''
:: בעל הרישיון יבצע ויקיים, על חשבונו ועל אחריותו, את הביטוחים המפורטים להלן מיום תחילת הפעלתו המסחרית של המתקן:
:: (1) ביטוח כל הסיכונים למתקן, לציוד, למלאי ולכל רכוש אחר: המתקן יבוטח במלוא עלות הקמתו מחדש, וסכום הביטוח לא יפחת מעלות הקמתו של המתקן מחדש, כאשר סכום זה כולל את כל ההוצאות הנלוות הנדרשות להקמתו מחדש של המתקן מפני אבדן או נזק עקב הסיכונים המקובלים בביטוח כל הסיכונים. ציוד מלאי ורכוש אחר יבוטחו במלוא ערכם ליצרן, כאשר סכום הביטוח לא יפחת מעלות רכישתם מחדש. הביטוח יכלול גם נזקים המכוסים בדרך כלל על פי ביטוח שבר מכני או ביטוח ציוד אלקטרוני. הביטוח יכסה נזקי רעידת אדמה ונזקי טבע אחרים במלוא ערכו של המתקן כאמור לעיל.
:: (2) ביטוח אבדן תוצאתי למתקן: ביטוח זה יכסה אובדן רווח גולמי, לרבות הוצאות תפעול מוגדלות שנועדו למנוע או לצמצם את האובדן כאמור, אשר ייגרמו ליצרן עקב אובדן או נזק המבוטח על פי סעיף (א). הביטוח יכסה גם אובדן תמורה בגין העמדת זמינות עקב אירוע מבוטח. סכום הביטוח יהיה שווה לאבדן הרווח הגולמי (מחזור הכנסות בניכוי הוצאות משתנות), אשר נגרם ליצרן במשך תקופת השיפוי. תקופת השיפוי תהיה שווה לתקופה הנדרשת להקמתו מחדש של המתקן לאחר שאבד או ניזוק ובלבד שהתקופה כאמור לא תפחת מ-24 חודש.
:: (3) ביטוח אחריות כלפי צד שלישי: ביטוח אחריותו של היצרן, על פי כל דין, בשל מוות, פגיעה גופנית או נזק פיזי לרכוש מוחשי, שנגרמו לצד שלישי כלשהו בתחום שטח מדינת ישראל והשטחים המוחזקים. הביטוח יכלול סעיף אחריות צולבת. הביטוח לא יכלול כל חריג, סייג או הגבלה בדבר חבות הנובעת מפריקת מטענים, שביתות והשבתות, חבות בגין וכלפי קבלנים, קבלני משנה מכל דרגה ועובדיהם. הביטוח לא יחריג את חבותו של היצרן בגין נזקי זיהום תאונתיים. הביטוח יכסה את אחריותם של המבוטחים האחרים, כהגדרתם [[באמת מידה 139(ג)(1)]], למעשיו או למחדליו של היצרן או הפועלים עבורו או מטעמו. גבול האחריות בביטוח זה בגין מקרה אחד ובסך הכל לתקופת הביטוח יעמוד לפחות על סכום השווה למחצית העלות הנורמטיבית של הקמת המתקן, אך לא יפחת מ-10 מיליון דולר ולא יעלה על 50 מיליון דולר.
:: (4) ביטוח אחריות מעבידים: ביטוח אחריותו של היצרן, על פי כל דין, לנזק גוף, מחלה או מוות שנגרמו למי מעובדי היצרן או למועסקים על ידו, תוך כדי או עקב עבודתם. גבול האחריות בביטוח זה בגין מקרה אחד ובסך הכל לתקופת הביטוח יעמוד לפחות על סכום השווה לרבע מהעלות הנורמטיבית של הקמת המתקן, אך לא יפחת מ-5 מיליון דולר ולא יעלה על 25 מיליון דולר. הביטוח לא יכלול כל חריג, סייג או הגבלה בדבר חבות כלפי עובדים זרים, עובדים תושבי השטחים המוחזקים, עובדים המסופקים על ידי חברות כוח אדם או העסקת נוער. הביטוח יורחב לכסות את חבות המבוטחים האחרים כהגדרתם [[באמת מידה 139(ג)(1)]], למקרה בו ייטען לעניין קרות תאונת עבודה כלשהי כי מי מהם נושא בחובות מעביד כלשהם כלפי הנפגע.

@ 139. (תיקון: 26.10.08, 19.7.09, 3.6.13, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''הוראות כלליות לעניין ביטוח'''
: (א) '''סיווג החברות שבהן ניתן לערוך ביטוח'''
:: בעל הרישיון יערוך את כל הביטוחים הנדרשים בחברת ביטוח מורשית כדין בישראל, אשר היקף הכנסותיה מפרמיות בביטוח כללי (אלמנטרי) בשנת הקודמת לתקופת הביטוח אינו פחות מסך 1,250,000,000 ₪, או בחברת ביטוח אשר מקום מושבה מחוץ לישראל, אשר דירוגה אינו נופל מדרגה A בדירוג S&amp;P, או מדרגה &lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;A&amp;minus;&lt;/span&gt; בדירוג A.M. BEST או דירוג מקביל.
: (ב) '''תוקף הביטוח'''
:: כל הביטוחים יעמדו בתוקפם, על פי העניין, החל ממועד תחילת ביצוע העבודות בקשר עם הקמת המתקן ועד למועד סיום עסקת הרכישה.
: (ג) '''התנאים שיכללו בביטוח'''
:: כל הביטוחים ייכללו תנאים מפורשים כדלקמן:
:: (1) מדינת ישראל, ממשלת ישראל, מנהל המערכת, מממני החוב הבכיר ורשות החשמל (להלן - המבוטחים האחרים) ייכללו כמבוטחים נוספים בכל הפוליסות לביטוח אחריות, וזאת בגין אחריותם למעשיו או למחדליו של היצרן.
:: (2) הגבולות הטריטוריאליים לגבי הביטוחים יהיו, לפי המקרה, כל תחומי מדינת ישראל והשטחים המוחזקים או כל העולם לרבות ארה&quot;ב וקנדה. תחום השיפוט לגבי ביטוחי החבויות הינו כל העולם לרבות ארה&quot;ב וקנדה.
:: (3) היצרן יפטור את המבוטחים האחרים וכל הפועלים מטעמם בקשר עם הקמת המתקן והפעלת המתקן וכל הבאים מכוחם, מאחריות לכל נזק לרכוש או ציוד המובא על ידם או מטעמם למתקן ואשר היצרן זכאי לקבל שיפוי בגינו על פי הביטוחים הנדרשים באמת מידה זו או שהיה זכאי לקבל שיפוי בגינו, אלמלא סעיף השתתפות עצמית או הפרת תנאי פוליסה או ביטוח חסר. הפטור לא יחול לטובת מי שגרם לנזק בזדון.
:: (4) הביטוחים הינם קודמים וראשוניים לכל ביטוח הנערך על ידי המבוטחים האחרים, והמבטח מוותר על הזכות לשיתוף ביטוחי המבוטחים האחרים בגין נזק המכוסה על פי ביטוחי היצרן. המבטח מוותר על כל זכות המוקנית לו על פי [[סעיף 59 לחוק חוזה הביטוח, התשמ&quot;א-1981]].
:: (5) המבטח אינו רשאי לבטל הביטוחים או לצמצם את היקפם אלא אם כן מסר המבטח למבוטחים האחרים הודעה על כך בדואר רשום 60 יום לפני כניסתו לתוקף של ביטול הביטוח או צמצום הכיסוי כאמור.
:: (6) היצרן מתחייב להמציא אישורים בדבר קיום הביטוחים בקשר עם תקופת ההקמה של המתקן למבוטחים האחרים, כשהם חתומים על ידי המבטח, לא יאוחר מ-7 ימים לפני מועד כניסתו לאתר העבודות או מועד תחילת ביצוע העבודות, לפי המוקדם מביניהם. בכל מקרה של אי התאמה בין האמור באישורים בדבר קיום הביטוחים לבין האמור באמת מידה זו, מתחייב היצרן לגרום לשינוי ביטוחיו על מנת להתאימם להוראות אמת מידה זו.
:: (7) היצרן מתחייב להמציא אישור לרשות בדבר קיום הביטוחים הנדרשים בקשר עם תקופת ההפעלה של המתקן למבוטחים האחרים, כשהוא חתום על ידי המבטח, ביום תחילת הפעלתו של המתקן. בכל מקרה של אי התאמה בין האמור באישור בדבר קיום הביטוחים הנדרשים לבין האמור באמת מידה זו, מתחייב היצרן לגרום לשינוי ביטוחיו על מנת להתאימם להוראות אמת מידה זו.
:: (8) היצרן מתחייב לחדש את ביטוחיו בקשר עם תקופת ההפעלה של המתקן מידי שנה, ולהעביר למבוטחים האחרים ולמנהל המערכת, אישור תקף לא יאוחר מ-7 ימים לפני מועד חידוש הביטוחים.
:: (9) היצרן מתחייב להביא לידיעת קבלני המשנה מטעמו את האמור באמת מידה זו ולקבל בכתב את הסכמתם לאמור לעיל ואת התחייבותם לפעול בהתאם לאמת מידה זו.
:: (10) היצרן ימלא בהקפדה אחר כל תנאי הפוליסות והוראותיהן, לרבות כל הוראות ודרישות המבטחים בקשר עם אמצעי מניעת נזקים והיערכות לסיכונים הכרוכים במתקן.
:: (11) בביטוחים הנדרשים בקשר עם תקופת ההקמה או תקופת ההפעלה של המתקן, ייקבע כי אם המבטחים יהיו פטורים מתשלום על פי פוליסות הביטוח בנסיבות של מרמה, מצג שווא, אי גילוי או הפרה של הצהרה או תנאי על פי פוליסות הביטוח כלפי מי המבוטחים על פי פוליסות הביטוח, לא תיפגענה בגין כך זכויות השיפוי של מי מהמבוטחים האחרים כלפי מי מהמבטחים על פי פוליסות הביטוח.
:: (12) היצרן ישא בתשלום הפרמיות עבור הביטוחים השונים במועדים שהוסכמו עם המבטחים, ובתשלום סכומי ההשתתפות העצמית בגין הנזקים המבוטחים.
:: (13) אם גבולות האחריות וסכומי הביטוח, על פי פוליסות הביטוח יפחתו ברבע או יותר, ירכוש היצרן פוליסות ביטוח נוספות באופן שגבול אחריות המבטחים על פיהן לא יפחת מהסכומים המפורטים לעיל.
:: (14) אין בעריכת הביטוחים האמורים, בהמצאת האישורים בדבר קיומם, בבדיקתם או בשינויים בכדי להוות אישור בדבר התאמתם לנדרש על פי אמת מידה זו או בכדי להוות הטלת אחריות כלשהי על המבוטחים האחרים או על מי מטעמם או בכדי להוות צמצום אחריותו של היצרן על פי עסקת הרכישה או על פי כל דין, ובכלל זה על היצרן לבדו תחול החובה לתקן, על חשבונו ועל אחריותו, כל נזק שנגרם למתקן הייצור, לפצות או לשפות צד שלישי כלשהו בגין נזק שנגרם לו, גם אם נזקים כאמור אינם מכוסים על פי הביטוחים שנערכו על פי האמור באמות המידה.
:: (15) היצרן יהא חייב לעדכן בכל עת את סכומי הביטוח ואת גבולות האחריות בהתאם לצרכי הביטוח הנובעים מפעילותו וההולמים את החשיפה הנובעת מפעילותו ולרכוש כל ביטוח נוסף בקשר עם הפעלת המתקן, ובתנאי שכל ביטוח שיערוך היצרן לאחריותו, יורחב לכסות את אחריותם של המבוטחים האחרים או הבאים מטעמם למעשיו או למחדליו של היצרן, בכפוף לסעיף אחריות צולבת, ובכל ביטוח לרכוש או לאבדן תוצאתי שיערוך היצרן ייכלל ויתור המבטח על זכותו לתחלוף כלפי המבוטחים האחרים וכלפי כל הבאים מטעמם, ובלבד שהאמור בדבר ויתור על זכות תחלוף לא יחול לטובת אדם שגרם לנזק בזדון.
:: (16) ליצרן לא תהיה כל תביעה, דרישה או טענה מכל מין וסוג כלפי המבוטחים האחרים או כלפי מי מטעמם באשר לתוכן או להיקף הביטוחים אשר נדרש לעורכם כמפורט לעיל והכיסוי שיינתן על ידם, והיצרן יהיה מנוע מלהעלות כל תביעה, דרישה או טענה כלשהי בקשר לכך.
:: (17) היצרן יוודא, כי כל מהנדס או יועץ אשר מועסק על ידו בקשר עם הקמת או הפעלת המתקן, יערוך ביטוח אחריות מקצועית בגבול אחריות התואם את פעילותו והביטוח יכלול הרחבה לכסות את אחריות המבוטחים האחרים בקשר עם מעשיו או מחדליו של המהנדס או היועץ כאמור.
:: (18) גבולות האחריות הנקובים לגבי הביטוחים השונים וגבולות האחריות כמפורט באישורים המפורטים לעיל, הם בגדר דרישות מינימאליות. היצרן, על פי שיקול דעתו וניסיונו, חייב לרכוש ביטוחים נוספים או להגדיל את גבולות האחריות הנקובים בסעיפים לעיל ובביטוחים הנזכרים לעיל על מנת להבטיח כיסוי ביטוחי מיטבי לרכושו, רווחיו ואחריותו על פי כל דין.
: (ד) '''תחולת אמת המידה'''
:: האמור באמת מידה זו לא יחול לגבי יצרנים אשר נמצאים במועד פרסום אמת מידה זו בשלבים של הקמת המתקן ואשר יש ברשותם פוליסות ביטוח למשך כל תקופת ההקמה. יצרנים אלה יחויבו לפעול בהתאם לאמור באמת מידה זו החל ממועד החידוש הקרוב של פוליסת הביטוח.
: (ה) '''ציון העלות הנורמטיבית לצרכי ביטוח'''
:: מובהר בזה כי בכל מקום בו מצוין ביטוח שיעמוד על אחוז מסוים מעלות נורמטיבית תצוין העלות הנורמטיבית לצרכי ביטוח במסגרת האישור התעריפי שיקבל היצרן.
: (ו) '''תגמולי הביטוח'''
:: היצרן לא יהיה זכאי להסדר תעריפי מאת הספק (([צ&quot;ל: מאת מנהל המערכת])) במסגרת אמת מידה כוח עליון ואחריות, אלא בכפוף לכך שתגמולי הביטוח על פי פוליסות הביטוח מטעמו ישולמו על ידי המבטחים לחשבון ביטוח ספיציפי, כפי שייקבע בהסכמי המימון לחוב הבכיר. כל משיכה מחשבון הביטוח תשמש למטרות כמפורט להלן בלבד:
:: (1) תגמולי הביטוח אשר ישולמו על פי הפוליסה לביטוח הרכוש כמפורט לעיל ישמשו לצורך השבת המתקן למצבו טרם קרות האירוע הביטוחי אשר בגינו התקבלו תגמולי הביטוח.
:: (2) תגמולי ביטוח אשר ישולמו על פי פוליסות ביטוחי האחריות ישמשו לצורך כיסוי האחריות בגינה התקבלו.

@ 140. (תיקון: 26.10.08, 19.7.09, 3.6.13, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''אירוע מבוטח'''
:: באמת מידה זו:
::- &quot;אירוע מבוטח&quot; - אירוע, אשר אלמלא האמור [[בסעיף (ד)(9) להגדרת &quot;כוח עליון&quot; שבאמת מידה 130]] היה נחשב כאירוע כוח עליון, ואשר נכלל בכיסוי ביטוחי על פי דין, לרבות לפי [[חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ&quot;א-1961]], או בכיסוי הביטוחי על פי [[אמת מידה 138]] וסכומי הביטוח על פי [[אמת מידה 138]] אמורים לכסות, בהתעלם מכל השתתפות עצמית של היצרן, לפחות 80% מעלות הכינון של המתקן כולו או חלקו.
::- &quot;עלות כינון המתקן&quot; - הסכום הנדרש להשבת המתקן לקדמותו טרם קרות האירוע המבוטח, תוך שימוש ברכיבים חדשים ומקוריים בלבד.
: (א) '''תוצאות אירוע מבוטח'''
:: בהתקיים אירוע מבוטח, יחול האמור להלן:
:: (1) היצרן יפעל לשם גביית כספי הביטוח וישתמש בתקבולים אלה לצורך השבת המתקן למצבו טרם קרות האירוע הביטוחי;
:: (2) בהתקיים האירוע המבוטח היצרן לא יהיה זכאי לתשלום של הוצאות ישירות או להחזר החוב הבכיר כאמור בהסכמי המימון לחוב הבכיר.
: (ב) '''שחרור מההתחייבויות של עסקת הרכישה'''
:: היצרן ישוחרר מביצוע התחייבויותיו על פי עסקת הרכישה המושפעות מהאירוע המבוטח כל עוד נמשכת השפעתו של האירוע המבוטח, ואולם מנהל המערכת יהיה פטור אף הוא מביצוע התחייבויותיו על פי עסקת הרכישה אשר היו מותנות בביצוע ההתחייבויות אותן לא קיים היצרן בגין האירוע המבוטח, ובכל מקרה לא ישולמו ליצרן תשלומים בגין יכולת זמינה קבועה או משתנה.
: (ג) '''חריגים לשחרור מההתחייבויות של עסקת הרכישה'''
:: מובהר בזה כי האמור בסעיף (ב) לעיל ביחס לשחרור היצרן מהתחייבויותיו על פי עסקת הרכישה לא יחול במקרים המופיעים [[בסעיף (ד) שבהגדרת &quot;כוח עליון&quot; שבאמת מידה 130]] ביחס לסעיפים קטנים (2), (3), (6), (10), (12)-(15), (17), אף בנסיבות בהם אירועים אלו מבוטחים על ידי היצרן.

@ 141. (תיקון: 26.10.08, 19.7.09, 17.1.11, 3.6.13, 27.10.14, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''אחריות'''
:: באמת מידה זו:
::- &quot;הגנות, מערכות הגנה, מיתוג ופיקוד&quot; - כל הציוד, החומרים והנכסים המשמשים או שנועדו לשמש לחיבור או לניתוק, לפי העניין, באופן אוטומטי או באופן ידני מהמקום או מרחוק, בין היתר לצורכי תחזוקה ולטיפול בתקלות ובמצבים חריגים ובמקרי חירום.
::- &quot;חצר מיתוג באחריות בעל רישיון הולכה&quot; - חלק ממסדר מתח עליון של מתקן הייצור הכולל את הציוד, החומרים והנכסים המשמשים או שנועדו לשמש לחיבור מתקן היצרן או הצרכן לרשת החשמל לאחר שעבר לאחריות תחזוקתית, תפעולית ובטיחותית של בעל רישיון הולכה עם השלמת בדיקות הקבלה;
::- &quot;יצרן, יצרן פרטי&quot; - יצרן חשמל פרטי כהגדרתו [[בחוק משק החשמל((,)) התשנ&quot;ו-1996]], ולרבות יצרן עצמי אשר לגביו יחול האמור בסעיפים (ב)(1), (ב)(2), (ב)(3), (ג), ו-(ה)(1) לאמת מידה זו כלפי צד ג';
::- &quot;מיתקן ייצור&quot; - כל הנכסים, הציוד, והרכוש השייכים ליצרן או שיותקנו על ידי היצרן, למעט הציוד המותקן בחצר שבאחריות ספק שירות חיוני, המשמשים או שנועדו לשמש לייצור אנרגיה או להעברת חשמל לרשת החשמל, לרבות, מבלי לגרוע מכלליות האמור לעיל, יחידות גנרציה, שנאים, מערכות הגנה ומיתוג שלא בתחום החצר התפעולית, מערכות ויסות ההספק, מערכת L.F.C.‎ וקווי תקשורת;
::- &quot;ספק שירות חיוני&quot; - לעניין צרכן או יצרן מתח עליון - מנהל המערכת, ולעניין צרכן או יצרן במתח נמוך או במתח גבוה - מחלק;
::- &quot;רשת החשמל&quot; - כהגדרתה [[בחוק משק החשמל((,)) התשנ&quot;ו-1996]] לרבות החצר שבאחריות ספק שירות חיוני;
::- &quot;תקלה ברשת&quot; - סך כל הדקות בהן לא הייתה הרשת זמינה לקליטת אנרגיה, ללא תלות ביכולת ייצור האנרגיה במתקן.
: '''אחריות בגין נזקים שנגרמו לספק שירות חיוני וליצרן'''
: (א) '''פיצוי היצרן בגין מעשה או מחדל של ספק שירות חיוני'''
:: (1) יצרן פרטי יהיה זכאי לסעדים המפורטים בסעיף קטן (2) מספק השירות החיוני בגין מעשה או מחדל של ספק השירות החיוני המהווים הפרה של אמת המידה או של עסקת הרכישה, המונע מיצרן החשמל הפרטי לקיים את התחייבויותיו, כולן או חלקן, על פי עסקת הרכישה או העסקה הפרטית (להלן - המעשה או המחדל), ובלבד שהיצרן היה יכול לקיים את התחייבויותיו אלמלא המעשה או המחדל של ספק השירות החיוני.
::: (א) בנסיבות כאמור בסעיף קטן (1) לעיל: (1) ישלם ספק השירות החיוני ליצרן החשמל הפרטי את התשלומים בהתאם לתכנית הייצור היומית אשר נמנעו מיצרן החשמל הפרטי על פי עסקת הרכישה, וליצרן חשמל פרטי באנרגיה מתחדשת לפי תכנית הייצור הרלבנטית שתקבע לו, בניכוי כל הוצאה אשר נחסכה ליצרן ובניכוי כל תקבול אחר אשר התקבל על ידי היצרן כתוצאה מהמעשה או המחדל. בגין יכולת זמינה קבועה יהיה התשלום לפי האמור בלוח תעריף 6.5–1 עבור יכולת זמינה קבועה. (2) בנסיבות בהן נמנע מהיצרן לממש עסקה פרטית בגין המעשה או המחדל של ספק השירות החיוני לא יחייב ספק השירות החיוני את יצרן החשמל הפרטי בגין עלות החשמל אשר סופק על ידי ספק השירות החיוני לצורך העסקה הפרטית, ואולם מעלות זו תנוכה כל הוצאה אשר נחסכה ליצרן וכל תקבול אחר אשר התקבל על ידי היצרן כתוצאה מהמעשה או המחדל. מובהר בזה כי היצרן יחויב בכל מקרה בתשלום בגין שירותי תשתית.
:: (2) ספק השירות החיוני יפצה את היצרן הפרטי בגין נזקים פיזיים ישירים אשר נגרמו למתקן הייצור שבבעלות יצרן החשמל הפרטי עקב כל מעשה או מחדל של ספק השירות החיוני. הפיצוי יהיה בגובה העלות הנדרשת להחזיר את המתקן לקדמותו טרם נגרם לו נזק, ואולם מפיצוי זה תנוכה כל הוצאה אשר נחסכה ליצרן וכל תקבול אחר אשר התקבל על ידי היצרן כתוצאה מהמעשה או המחדל.
:: (3) למרות האמור בסעיף קטן (2) לעיל, בנסיבות בהן ההגנות אשר יצרן החשמל הפרטי מחויב בהתקנתן, תחזוקתן וכיולן במתקן הייצור, היו צריכות למנוע אך לא מנעו בשל מעשה או מחדל של היצרן את התרחשות הנזקים אשר אירעו ליצרן החשמל הפרטי, לא יהיה היצרן זכאי לסעדים המפורטים כאמור בסעיף קטן (2).
: (א1) '''אחריות ספק שירות חיוני ליצרן המחובר לרשת החלוקה'''
:: (1) למרות האמור לעיל, הרי שביחס ליצרן המחובר לרשת החלוקה יחול ההסדר הבא: ספק שירות חיוני יפצה יצרן המחובר לרשת החלוקה בגין מעשה או מחדל של ספק שירות חיוני שבגינו נמנע מיצרן לממש את עסקת הרכישה מפאת אי יכולת הוצאת האנרגיה לרשת. הפיצוי יינתן עבור התקלה ברשת בגובה עסקת הרכישה שנמנעה ובתנאי שהיצרן זכאי לפיצוי על פי הקריטריונים הקבועים [[באמת מידה 48א(ג)]]. הפיצוי יינתן באופן הבא:
::: (א) הפיצוי ליצרן בגין הפרעה חד פעמית ממושכת יחושב על פי מכפלת התעריף לו זכאי היצרן, בהתאם להסדרה שלו, בייצור השעתי הממוצע של עשרת הימים שקדמו למועד קרות ההפרעה. החישוב יהיה בנפרד לגבי כל שעה המקבילה לכל אחת משעות האירוע.
::: (ב) הפיצוי ליצרן בגין הפרעות ממושכות במצטבר על פני שנה קלנדרית, יחושב כמכפלת התעריף לו זכאי היצרן בהתאם להסדרה שלו, בממוצע הייצור השנתי שלו.
:: (2) בנסיבות בהן נמנע מיצרן לממש עסקה פרטית, לא יחייב ספק השירות החיוני את היצרן בגין עלות החשמל אשר סופק על ידי ספק השירות החיוני לצורך העסקה הפרטית ובתנאי שהיצרן זכאי לפיצוי על פי הקריטריונים הקבועים [[באמת מידה 48א(ג)]]; מעלות זו תנוכה כל הוצאה אשר נחסכה ליצרן וכל תקבול אחר אשר התקבל על ידי היצרן כתוצאה מהמעשה או המחדל.
: (ב) '''פיצוי ספק השירות החיוני בגין נזקים לרשת החשמל'''
:: (1) ספק השירות החיוני יהיה זכאי לסעדים המפורטים בסעיף קטן (2) מיצרן החשמל הפרטי בגין כל מעשה או מחדל של יצרן החשמל הפרטי המהווה הפרה של האמור באמות המידה או בהסכם עסקת הרכישה בקשר להעברת האנרגיה ממתקן הייצור של היצרן לרשת החשמל של ספק השירות החיוני.
:: (2) בנסיבות כאמור בסעיף קטן (1), ישפה יצרן החשמל הפרטי את ספק השירות החיוני בגין נזקים פיזיים ישירים אשר נגרמו למערכת ההולכה או החלוקה כתוצאה מהעברת האנרגיה כאמור בסעיף קטן (1).
:: (3) למרות האמור בסעיף קטן (2) בנסיבות בהן ההגנות אשר ספק השירות החיוני היה מחויב בהתקנתן, תחזוקתן וכיולן ברשת או אם ההגנות שהותקנו בתחום החצר שבאחריות ספק שירות חיוני היו צריכות למנוע אך לא מנעו, בשל מעשה או מחדל של הספק, את התרחשות הנזקים אשר אירעו לספק כאמור, לא יהיה הספק זכאי לסעדים המפורטים בסעיף קטן (2).
: (ג) '''אחריות היצרן וספק השירות החיוני בגין חריגה מחובותיהם בנושאי מכירת חשמל'''
:: אין באמור באמת מידה זו כדי להקל, לגרוע או לשנות מהתחייבויות היצרן וספק השירות החיוני בנושא מכירת חשמל במסגרת עסקה פרטית או עסקת רכישה, כקבוע [[בפרק ו' לספר אמות המידה]] כפי עדכונן מעת לעת, לרבות ביחס לחובות היצרן בגין אי עמידה בתוכניות.
: (ד) '''אחריות בעל רישיון ההולכה בגין חצר באחריות בעל רישיון הולכה'''
:: עם מסירת החזקה בחצר לאחריות בעל רישיון ההולכה, יהיה בעל רישיון ההולכה האחראי הבלעדי בכל דבר ועניין הקשור ביחס לחצר, למעט ביחס למערכות משותפות כדוגמת כיבוי אש והארקות אשר על היצרן הפרטי לתחזק ולבטח בהתאם להסכם תפעולי ותחזוקתי עם בעל רישיון ההולכה.
: (ה) '''אחריות כלפי צד ג''''
:: (1) צרכן או יצרן, אשר מכשיר שברשותו ניזוק בשל תקלה באספקת החשמל, לרבות בנסיבות שבהן נזק זה נגרם עקב מעשה או מחדל של יצרן אחר, יפנה לספק השירות החיוני לקבלת פיצוי, והכל כקבוע [[באמות מידה 48–49]].
:: (2) צרכן אשר ניזוק בגין אי אספקת חשמל, לרבות בנסיבות שבהן נזק זה אירע עקב מעשה או מחדל של יצרן, יפנה לספק השירות החיוני לקבלת פיצוי.
:: (3) ספק השירות החיוני ישפה את היצרן הפרטי, בגין כל נזק שבגינו זכאי צרכן לפנות לספק שירות חיוני לקבלת פיצוי כקבוע בסעיפים קטנים (1)-(2) לעיל, לרבות במסגרת דרישה, תביעה, תובענה, הליך, צו, פסק דין או קנס, במועד שנקבע בדרישה לשיפוי, ובלבד שמועד זה לא יהיה לפני חלוף שלושים ימים ממועד משלוח הודעה כאמור.
:: (4) בכל מקרה בו תוגש תביעה או יינקט הליך משפטי אחר (להלן - הליך) נגד היצרן הפרטי וזה יטען, כי הוא זכאי לשיפוי בגינו מספק השירות החיוני כאמור בסעיף קטן (3), ימסור היצרן הפרטי הודעה על כך לספק השירות החיוני בתוך ארבעה עשר ימים מיום שנמסר לו עותק מן התביעה. מובהר, כי אי מסירת הודעה כאמור לא תפגע בזכות היצרן הפרטי לשיפוי מספק השירות החיוני כאמור, אלא במידה שהיה בכך כדי לשלול את זכויות ספק השירות החיוני.
:: (5) במקרה בו ספק השירות החיוני אינו צד להליך כאמור, יהיה ספק השירות החיוני רשאי להגיש בקשה להצטרף להליך כנתבע נוסף בהליך נשוא דרישת השיפוי.
:: (6) אם ספק השירות החיוני לא הגיש בקשה להצטרף להליך או שלא אושר כי יצטרף להליך, יתאם היצרן הפרטי עם ספק השירות החיוני את ההגנה בתביעות נשוא דרישת השיפוי.
:: (7) היצרן הפרטי לא יגיע לכל הסדר פשרה בהליך כאמור בסעיף זה אלא בתיאום עם ספק השירות החיוני.
:: (8) ספק השירות החיוני לא יהיה רשאי לסרב להסדר פשרה בהליך כאמור אלא מנימוקים סבירים. למען הסר ספק מובהר כי התפשרות בהליך כאמור על ידי היצרן הפרטי, לא תשחרר את ספק השירות החיוני מחובת השיפוי כאמור בסעיף זה לרבות, ומבלי לגרוע מכלליות האמור לעיל, הוצאות משפטיות, שכר טרחת עורכי דין והוצאות שהוצאו למטרת אכיפת התחייבות השיפוי של ספק השירות החיוני על פי סעיף זה.
: (ו) '''אחריות יצרן לצרכן שבחצריו'''
:: על אף האמור לעיל, מובהר, כי צרכן אשר אינו מחובר ישירות לרשת החשמל אלא מחובר ישירות למיתקן הייצור של יצרן בלבד, אינו זכאי לכל סעד מספק השירות החיוני כמפורט בסעיפים (ה)(3) ו-(ה)(4).
: (ז) '''מעשה או מחדל של חברת הולכת הגז או חברת חלוקת הגז'''
:: בנסיבות בהן מעשה או מחדל של חברה ממשלתית אשר הנה בעלת רישיון להולכת גז או חלוקת גז, כמשמעות ביטוי זה [[בחוק משק הגז הטבעי, התשס&quot;ב-2002]], מנעו מיצרן החשמל הפרטי לקיים את התחייבויותיו, כולן או חלקן, על פי עסקת הרכישה או העסקה הפרטית (להלן - המעשה או המחדל) יחול האמור להלן:
:: (1) ספק השירות החיוני ישלם ליצרן החשמל הפרטי תעריף בגובה תשלומי הזמינות הקבועה ביחס לכל היכולת הזמינה של המתקן ובלבד שהיצרן היה זמין, בכפוף לחובה אשר תוטל על יצרן החשמל הפרטי לפעול כאמור [[באמת המידה 125 (שימוש בדלק חלופי)]].
:: (2) בנסיבות בהן נמנע מהיצרן לממש עסקה פרטית בגין המעשה או המחדל של חברת הולכת הגז או חברת חלוקת הגז, יפעלו הספק והיצרן כמפורט בסעיף קטן (1) וספק השירות החיוני יחייב את יצרן החשמל הפרטי בגין עלות החשמל אשר סופק על ידי ספק השירות החיוני לצורך העסקה הפרטית.
:: (3) האמור לעיל, יחול בכפוף לחובת היצרן למצות את כלל הסעדים המגיעים לו מחברת הולכת הגז או חלוקת הגז, לפי העניין.
:: (4) האמור לעיל, יחול במקרה של תקלה במערכת הולכת הגז או מערכת חלוקת הגז מהמועד שבו יורה מנהל המערכת ליצרן להיערך להעמדת זמינות לטובת מנהל המערכת לצורך הפעלה בדלק חלופי - הורה כן מנהל המערכת, יעבור היצרן לפעול בדלק חלופי ויקבל תמורה עבור יכולת זמינה קבועה והפעלה על פי דלק חלופי, והכול כקבוע [[באמת מידה 125 (דלק חלופי)]].
:: (5) האמור בסעיף זה יחול ביחס ליצרנים אשר התקשרו או יתקשרו עם חברת ההולכה או החלוקה בהסכם להולכת או לחלוקת גז, כפי נוסח הסכם זה במועד פרסום אמת מידה זו ([[https://pua.gov.il/decisions/documents/1221.pdf|החלטה מס' 4 מישיבת רשות 237 מיום 26.10.2008]], המפורסמת באתר ברשות).
: (ח) '''תנאים לאי ביצוע, עיכוב או הגבלת עסקה פרטית על ידי מנהל המערכת לבעל רישיון הספקה'''
:: (1) מנהל המערכת יהיה רשאי להשהות את העסקה הפרטית לבעל רישיון הספקה (להלן - מספק) בהתקיים אחד מהתנאים הבאים אצל המספק (להלן - אירוע ההשהיה), בכפוף למתן התראה בכתב:
::: (א) אי תשלום של חוב בלתי שנוי במחלוקת שהגיע מועד פירעונו למנהל המערכת, תוך שלושים יום מיום שנדרש לעשות כן בכתב, ובלבד שמנהל המערכת מסר על כך הודעה למספק ולרשות החשמל בו זמנית;
::: (ב) ביטול רישיון ההספקה של המספק;
::: (ג) אי העמדה או אי חידוש ערבות בה מחויב בעל רישיון ההספקה על פי כל דין;
::: (ד) כל הפרה נוספת שתוגדר עקרונית על ידי רשות החשמל ותתווסף באמת מידה זו כהפרה יסודית של העסקה הפרטית.
:: (2) לא תיקן המספק את המעשה או המחדל מטעמו אשר בגינו הושהתה העסקה הפרטית, וזאת עד ולא יאוחר מחלוף 60 ימים קלנדאריים מהמועד שבו ניתנה לו הודעה על כך מאת מנהל המערכת רשאי יהיה מנהל המערכת לבטל את העסקה הפרטית.
: (ט) '''תנאים לאי ביצוע, עיכוב או הגבלת רכישת אנרגיה, זמינות ושירותים נלווים על ידי ספק שירות חיוני לבעל רישיון ייצור פרטי'''
:: (1) ספק שירות חיוני יהיה רשאי להשהות עסקת רכישת אנרגיה, זמינות או שירותים נלווים לבעל רישיון ליצור חשמל פרטי (להלן - יצרן החשמל הפרטי) בהתקיים אחד מהתנאים הבאים אצל יצרן החשמל הפרטי (להלן - אירוע ההשהיה), בכפוף למתן התראה בכתב:
::: (א) אי תשלום של חוב בלתי שנוי במחלוקת שהגיע מועד פירעונו, לספק שירות חיוני, תוך שלושים יום מיום שנדרש לעשות כן בכתב, ובלבד שספק השירות החיוני מסר על כך הודעה ליצרן ולרשות החשמל בו זמנית;
::: (ב) אי עמידה בדרישות הדין בכל הקשור לאופן ההפעלה והתחזוקה של מתקן הייצור באופן המקים סכנה בטיחותית לאדם ולמערכת;
::: (ג) ירידה, שאיננה מחמת אירוע כוח עליון או אירוע מבוטח, בהספק המותקן לפי הרישיון של מתקן היצרן ב-50% לתקופה רצופה של שנה החל מהשנה השלישית לפעולת היצרן במסגרת רישיון ייצור קבוע;
::: (ד) ביטול רישיון היצור של יצרן החשמל הפרטי;
::: (ה) העדר חוזה לאספקת דלק ראשי או משני;
::: (ו) כל הפרה נוספת שתוגדר עקרונית על ידי רשות החשמל ותתווסף באמת מידה זו כהפרה יסודית של עסקת הרכישה.
:: (2) לא תיקן יצרן החשמל הפרטי את המעשה או המחדל מטעמו אשר בגינו הושהתה עסקת הרכישה, וזאת עד ולא יאוחר מחלוף 60 ימים קלנדאריים מהמועד שבו ניתנה לו הודעה על כך מאת ספק השירות החיוני, רשאי יהיה ספק השירות החיוני לבטל את עסקת הרכישה.
:: (3) מובהר בזה כי החל מתחילת התקופה של אירוע ההשהיה לא יהיה זכאי יצרן החשמל הפרטי למכור זמינות או אנרגיה לספק שירות חיוני וכן לא יהיה זכאי לכל תשלום או תעריף לרבות הסדרי כוח עליון, אירוע ביטוחי, אחריות וכיוצא בזה.
: (י) '''שיפוי ספק השירות החיוני המפצה'''
:: (1) אם הנזק המזכה בפיצוי לפי אמות המידה, ליצרן או לצרכן, נגרם בעקבות מעשה או מחדל של ספק השירות החיוני שאינו מפצה את היצרן או הצרכן, ישפה ספק השירות החיוני כאמור את ספק השירות החיוני המפצה בשל הנזק שנגרם בעקבות המעשה או המחדל של ספק השירות החיוני המשפה.
:: (2) גובה השיפוי כאמור ייקבע על ידי מנהל המערכת או המחלק, לפי העניין, וספק השירות החיוני שנדרש לשלם, ישלם את הסכום שנקבע בתוך 30 ימי עבודה מרגע העברת דרישת התשלום על ידי מנהל המערכת או המחלק.
:: (3) דרישת התשלום תכיל פירוט ונימוק על אודות השיפוי שנדרש.
:: (4) מחלוקות בשל חובה וגובה השיפוי לא יהיו עילה לעיכוב התשלום.

@ 142. (תיקון: 31.10.05, 31.7.09) : '''הכרעה במחלוקות'''
: (א) '''ברור מחלוקות בפני הרשות'''
:: מבלי לגרוע מהאמור באמות מידה אלו, בכל מקרה של מחלוקת הנוגעת לאמות המידה יפנו הצדדים לרשות לקבלת הכרעתה.

=== סימן י&quot;ג: הוראות כלליות (תיקון: תשפ&quot;ג-12) ===

@ 142א. (תיקון: 11.5.22; תשפ&quot;ג-12) : '''תחולת הוראות [[הפרק]] על חברת החשמל כבעלת רישיון ייצור'''
: הוראות [[פרק זה]] אשר יחולו גם על חברת החשמל כבעלת רישיון ייצור הן ההוראות הקבועות באמות המידה האלה: [[69 עד 70]], [[72 עד 73]], [[81]], [[86 עד 87]], [[89]], [[96 עד 97]], [[106א עד 106ג]] [[ו-106ז]].

== פרק ז': עבודות על חשבון אחרים ==

=== סימן א': עבודות סטנדרטיות ===

@ 143. (תיקון: 15.9.06, 28.6.18; תשע&quot;ט-11, תשפ&quot;ד-37) : '''הגדרות'''
: [[בפרק זה]]:
:- &quot;חומרים חשמליים&quot; - ציוד המותקן ברשת מתח על, ברשת מתח עליון, ברשת מתח גבוה וברשת מתח נמוך ולמעט ציוד המותקן במסגרת עבודה אזרחית;
:- &quot;יועץ חשמל&quot; - חשמלאי–מהנדס או חשמלאי–הנדסאי כמשמעותם לפי [[תקנות החשמל (רישיונות), התשמ&quot;ה-1985]], או מהנדס מוסמך כדין בכל תחום אחר ובלבד שהוא בעל ניסיון של לא פחות מחמש שנים בתחום חשמל זרם חזק, המספק שירותי ייעוץ בתחום בעצמו או באמצעות תאגיד;
:- &quot;עבודה אזרחית&quot; - כל אחת מהעבודות המנויות להלן המבוצעת במסגרת עבודה על חשבון אחרים: חפירת תעלה וכיסויה, שיקום מדרכות וכבישים, הנחת כבלים, הנחת צינורות להשחלת כבלים, קידוח אופקי, חיתוך יסוד, פירוק יסוד, חפירת בור להקמת עמוד, קידוח ויציקת קלונסאות לעמוד, חפירת בור להקמת עוגן לעמוד או בניית תשתית לתחנת השנאה זעירה;
:- &quot;עבודה חשמלית&quot; - עבודה, שאינה עבודה אזרחית, המתבצעת במסגרת עבודה על חשבון אחרים, ובכלל זה תכנון העבודה על חשבון אחרים, תיאום טכני לגביה לפי [[אמת מידה 146]], פיקוח עליה ועבודות משרדיות הנוגעות לה.

@ 144. (תיקון: 15.9.06, 4.4.11, 6.2.12, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''חיוב צרכן בגין עבודות על חשבון אחרים'''
: (א) '''חיוב בגין עבודה על חשבון אחרים'''
:: חיוב בתשלום בגין עבודה על חשבון אחרים יהיה על פי הקבוע בפרק 4.4 ללוחות התעריפים. החיוב יהיה בהתאם להזמנת מבקש העבודה ולא יכלול חיוב בגין החלפה או שיפור של התשתית הקיימת.
: (ב) '''אופן ניסוח החשבונות והמידע שיכללו'''
:: (1) חשבונות בגין עבודות על חשבון אחרים ייערכו וינוסחו באופן בהיר המאפשר לאדם הסביר לקרוא ולהבין את מהות החיובים ואופן חישובם.
:: (2) חשבונות בגין עבודות על חשבון אחרים יפרטו, בין היתר, כל עבודה בגינה מחויב הצרכן כתיאורה בלוחות התעריפים תוך פירוט מרכיבי התעריף (עבודה אזרחית, חומרים חשמליים ועבודה חשמלית), מועד הוצאת החשבון והמועד האחרון לתשלום.
: (ג) '''עבודה אשר מתוכננת להתבצע במלואה או בחלקה במהלך 12 חודשים ממועד הגשת הבקשה'''
:: (1) ספק השירות החיוני רשת לא יחייב את מבקש העבודה בתשלום בגין עבודה אשר ביצועה מתוכנן ממילא במהלך 12 חודשים ממועד הגשת הבקשה, ובלבד שלוחות הזמנים של ספק השירות החיוני רשת מקובלים על מבקש העבודה.
:: (2) תכנן ספק השירות החיוני רשת לבצע במהלך 12 החודשים שלאחר מועד הגשת הבקשה רק חלק מהעבודה המבוקשת על ידי מבקש העבודה, יחייב ספק השירות החיוני רשת את מבקש העבודה בגין חלק העבודה אשר איננה מתוכננת להתבצע במהלך התקופה האמורה בלבד.
:: (3) לדרישת מבקש העבודה, יציג בפניו ספק השירות החיוני רשת את תכנית העבודה השנתית לתחזוקת והרחבת הרשת הרלוונטית.
: (ד) '''ביצוע עבודות אזרחיות הכלולות בעבודה המבוקשת באמצעות קבלן מטעם המבקש'''
:: (1) מבקש העבודה יהיה רשאי לבצע את העבודות האזרחיות הכלולות בעבודה המבוקשת באמצעות קבלן מורשה מטעמו, בכפוף לתנאים הבאים:
::: (א) הקבלן יבצע את כל העבודות האזרחיות הכלולות בעבודה המבוקשת.
::: (ב) לקבלן יש כיסוי ביטוחי כדין לכיסוי נזקי גוף ורכוש, לו לעובדיו ולכל צד ג' שהוא, בהתאם להיקף העבודה האזרחית.
::: (ג) הקבלן יבצע את כל העבודות בהתאם לתוכניות ולהוראות שיומצאו למבקש העבודה על ידי ספק השירות החיוני רשת.
::: (ד) על מבקש העבודה והקבלן תחול אחריות כלפי ספק השירות החיוני רשת על פי כל דין לטיב העבודה האזרחית, איכותה וללוחות הזמנים כפי שסוכמו מול ספק השירות החיוני רשת ומול הרשויות.
:: (2) בחר מבקש העבודה לבצע את העבודות האזרחיות שלא באמצעות ספק השירות החיוני רשת כאמור לעיל, לא יהיה רשאי ספק השירות החיוני רשת לחייב את מבקש העבודה בגין עבודות אלו.
: (ה) '''רכישת הציוד החשמלי הדרוש שלא מאת ספק השירות החיוני רשת'''
:: (1) מבקש העבודה רשאי שלא לרכוש את הציוד החשמלי הדרוש לצורך ביצוע העבודה אצל ספק השירות החיוני רשת בכפוף לתנאים הבאים:
::: (א) מבקש העבודה ירכוש את &lt;u&gt;כל&lt;/u&gt; הציוד החשמלי הנדרש לביצוע העבודה המבוקשת.
::: (ב) הציוד הנרכש על ידי מבקש העבודה יהיה מתאים לסטנדרטים החשמליים והבטיחותיים כפי שנקבעו על ידי הגופים המוסמכים לכך מכוח חיקוק, לרבות מנהל המערכת, ומתאים לתשתית הרשת של ספק השירות החיוני רשת.
:: (2) בחר מבקש העבודה לרכוש את הציוד החשמלי מספק השירות החיוני רשת, יהיה רשאי ספק השירות החיוני רשת לחייב את מבקש העבודה בעלות הציוד החשמלי בגין עבודת הקמה, העברה, העתקה שינוי ופירוק אך ורק אם ספק השירות החיוני רשת חייב להוסיף ציוד חשמלי נוסף לתשתית הקיימת אשר עליה מתבצעת העבודה, והחיוב יהיה בגין הציוד הנוסף שהותקן בלבד.
:: (3) עלה אורך הקו המוטמן על אורך הקו העילי יישא המזמין בהפרש של עלות הציוד שבין אורך הקו המוטמן לאורך הקו העילי.
: (ו) '''אי עמידת ספק השירות החיוני רשת במועדים'''
:: (1) לא עמד ספק השירות החיוני רשת במועדים הקבועים באמות מידה אלו או בלוחות הזמנים שסוכמו בינו לבין מבקש העבודה בתיאום הטכני, ישלם ספק השירות החיוני רשת למבקש העבודה תשלום בשיעור הקבוע בלוח תעריפים 12.1–1 בגין כל יום איחור.
:: (2) בכפוף להסכמתו בכתב של מבקש העבודה, רשאי ספק השירות החיוני רשת לבצע את התשלום האמור בסעיף קטן (1) באופן של התחשבנות כוללת בחשבון המוגש למבקש העבודה בגין העבודה המבוקשת.
: (ז) '''אי חיוב בגין נזקים שנגרמו לתשתית'''
:: ספק השירות החיוני רשת לא יחייב את מבקש העבודה בגין נזקים שנגרמו לתשתית, אשר מיקומה המדויק לא נמסר לידיעת מבקש העבודה כמתחייב על פי הוראות [[אמת מידה 146(ב)]].

@ 145. (תיקון: 15.9.06, 28.6.18, 25.11.20, 8.11.23; תשע&quot;ט-11, תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;ה-7) : '''הגשת בקשה לביצוע עבודה על חשבון אחרים'''
: (א) '''אופן הגשת הבקשה ופרטיה'''
:: המעוניין להזמין ביצוע עבודה על חשבון אחרים, יפנה בבקשה באופן מקוון בלבד לספק שירות חיוני רשת ויציין את מירב הפרטים הידועים לו בנושאים דלהלן:
:: (1) כתובת או מספר גוש וחלקה של המקרקעין בהם נדרש לבצע את העבודה המבוקשת.
:: (2) מהות הבקשה.
:: (3) הסיבות לשינוי המבוקש.
:: (4) מועדי ביצוע מבוקשים.
:: (5) קיום ייצור עצמי.
:: (6) קיום הזנה חלופית.
:: (7) הסכמת בעלים בכתב במידה ומבקש העבודה איננו הבעלים של המקרקעין בהן תבוצע העבודה.
:: (8) אישורי רשויות במידה והוא מחזיק בהם.
: (ב) '''תשובה לבקשה'''
:: (1) ספק השירות החיוני רשת ישיב בכתב לפניה כאמור לא יאוחר מ-7 ימי עבודה מיום קבלת הפניה במשרדי הספק. ספק השירות החיוני רשת ישיב לפנייה תוך התייחסות לנקודות הבאות:
::: (א) אפשרות ביצוע העבודה בהתאם לאמות המידה ולכל דין.
::: (ב) תיאור העבודה ועלות ביצועה נכון למועד מתן התשובה כקבוע בלוחות תעריפים 4.4–1 עד 4.4–9.
::: (ג) מועדי ביצוע אפשריים.
::: (ד) דרישות מיוחדות לצורך ביצוע העבודה.
:: (2) הייתה העבודה המבוקשת מתוכננת להתבצע ממילא, כולה או חלקה, על ידי ספק השירות החיוני רשת במהלך 12 חודשים ממועד הגשת הבקשה כאמור בסעיף (ג):
::: (א) יביא זאת ספק השירות החיוני רשת לידיעת מבקש העבודה בתשובתו, תוך ציון המועדים המתוכננים לביצוע העבודה, וידרוש את חתימת מבקש העבודה על הסכמתו לביצוע העבודה במועדים האמורים.
::: (ב) במקרה של עבודה אשר רק חלקה מתוכנן להתבצע כאמור, יצרף ספק השירות החיוני רשת לתשובתו חשבון כאמור בסעיף (ד) בגין חלק העבודה אשר איננו מתוכנן להתבצע במהלך 12 החודשים שממועד הגשת הבקשה.
:: (3) ספק שירות חיוני רשת ומבקש עבודה רשאים להסכים בכתב כי העבודה תבוצע במסלול מהיר בתוך תקופה שלא תעלה על 45 יום. על עבודה כאמור יחולו הוראות [[אמת מידה 149]].
: (ג) '''המצאת פרטים נוספים לצורך מתן תשובה בבקשה'''
:: (1) לצורך מתן תשובה כאמור בסעיף (ב), רשאי ספק השירות החיוני רשת לדרוש ממבקש העבודה המצאת פרטים נוספים החיוניים לביצוע העבודה ומבקש העבודה ימציא את המידע בהקדם ככל שהמידע המבוקש ברשותו.
:: (2) דרש ספק השירות החיוני רשת המצאת פרטים נוספים כאמור, יימנו הימים לעניין מתן תשובה כאמור בסעיף (ב)(1) מיום קבלת תשובת מבקש העבודה במשרדי ספק השירות החיוני רשת.
: (ד) '''תשלום כתנאי לפתיחת תיק עבודה והתחלת התיאום הטכני'''
:: (1) ספק השירות החיוני רשת יצרף לתשובתו לבקשה חשבון בגובה 15% מהתעריף האמור בסעיף (ב)(2)(ב), כתנאי לפתיחת תיק עבודה והתחלת התיאום הטכני.
:: (2) על תשלום לפי אמת מידה זו תחול [[אמת מידה 24(ג)]] בעניין חשבון בגין שירות שטרם בוצע.
:: (3) ספק השירות החיוני רשת יהיה רשאי לתקן או לשנות את החשבון אך ורק בהתאם לאמור בהוראות אמות מידה אלה.
: (ה) '''בקשה לבדיקה או הכנסת שינויים בפנייה לאחר פתיחת תיק עבודה'''
:: מבקש העבודה יהיה רשאי לבקש מספק השירות החיוני רשת בדיקות או הכנסת שינויים בפנייה רק לאחר פתיחת תיק עבודה כאמור [[באמת מידה 146(א)]].

@ 146. (תיקון: 15.9.06, 11.4.11, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''תיאום טכני'''
: (א) '''תיק עבודה ותיאום טכני''' &lt;!-- (([במקור: תיאום תכני])) --&gt;
:: (1) שילם מבקש העבודה את החשבון האמור [[באמת מידה 145(ד)]], יפתח ספק השירות החיוני רשת תיק עבודה ויחל, ביחד עם מבקש העבודה או יועץ חשמל מטעמו, בתיאום טכני לביצוע העבודה (להלן - התיאום הטכני).
:: (2) התיאום הטכני יושלם תוך פרק זמן שלא יעלה על 14 ימי עבודה מיום ביצוע התשלום המפורט [[באמת מידה 145(ד)]], יסוכם בכתב ויהווה הסכם בין ספק השירות החיוני רשת לבין מבקש העבודה.
:: (3) בתיאום הטכני ייקבעו, בין היתר:
::: (א) תכניות עבודה ושלבי ביצוע.
::: (ב) לוח זמנים סופי - לביצוע העבודה ובלבד שהמועד לסיום העבודה יהיה עד לא יאוחר משנה מיום הגשת הבקשה לביצוע העבודה.
::: (ג) תכנון אזרחי - לרבות תכנית מדידה ותכנית תיאום מערכות, ותכנון חשמלי - לרבות פירוט הציוד החשמלי הנדרש לביצוע העבודה.
::: (ד) מועדי תשלום מתוכננים.
::: (ה) דרישות מיוחדות ממבקש העבודה.
::: (ו) חלוקת האחריות לקבלת אישורי הרשויות הרלוונטיים.
::: (ז) פרטים אודות הקבלן המורשה באמצעותו מעוניין מבקש העבודה לבצע את העבודות האזרחיות.
::: (ח) הסדרי אספקת הציוד החשמלי.
::: (ט) בעבודה שחלקה מתוכנן להתבצע ממילא במהלך 12 חודשים ממועד הגשת הבקשה כאמור [[באמת מידה 144(ג)]] - הצהרת ספק השירות החיוני רשת בכתב כי במהלך התקופה שממועד החתימה על התיאום הטכני ועד למועד ביצוע הדרישה לתשלום כאמור באמת מידה 146(ד), לא מתוכנן ביצוע של עבודה מהעבודות המפורטות בתיאום הטכני ברשת החשמל נשוא הבקשה.
::: (י) לבקשת צרכן בעל מתקן צריכה ייחודי, יכלול ספק שירות חיוני רשת בתכנית החשמלית התקנת מונה במקום הצרכנות.
: (ב) '''מבקש עבודה שבחר לבצע את העבודות האזרחיות באמצעות קבלן מטעמו'''
:: (1) בחר מבקש העבודה לבצע את העבודות האזרחיות באמצעות קבלן מטעמו כאמור, יעביר אליו ספק השירות החיוני רשת תכנית כללית של העבודה, תכנית ביצוע בקנה מידה של 1:250/500 וכן תרשימים ותשריטים המפרטים בצורה ברורה את התוואי המדויק בו עוברת התשתית שבבעלות ספק השירות החיוני רשת בכל רמות המתחים ואת קיומן של תשתיות אחרות בתוואי העבודה בהתאם למפורט בתכנית תיאום המערכות.
:: (2) בחר מבקש העבודה להשאיר את ביצוע העבודות האזרחיות בידי ספק השירות החיוני רשת, ימציא ספק השירות החיוני רשת למבקש העבודה, בתוך פרק זמן שייקבע בתיאום הטכני, תכנית כללית לביצוע העבודה ולדרישת מבקש העבודה גם תכנית ביצוע.
: (ג) '''עבודה העוברת בתוואי בו יש בכוונת הספק לבצע עבודות נוספות'''
:: הייתה העבודה המבוקשת, כולה או מקצתה, עבודה אשר בתוואי בו היא עוברת יש בכוונת ספק השירות החיוני רשת לבצע עבודות נוספות אחרות, יידע ספק השירות החיוני רשת את מבקש העבודה על כוונותיו אלה, ויהיה רשאי לבקש את הסכמתו בכתב של מבקש העבודה לוותר על זכותו לבצע את העבודה האזרחית בעצמו כאמור [[באמת מידה 144(ד)]].
: (ד) '''תשלום בעת השלמת התיאום הטכני וחתימת הצדדים'''
:: (1) עם השלמת התיאום הטכני וחתימת שני הצדדים עליו, יעביר ספק השירות החיוני רשת למבקש העבודה דרישה לתשלום בגובה ההשלמה ל-85% מהעלות הכוללת של העבודה בהתאם לתעריף התקף ביום הפקת החשבון. ספק השירות החיוני רשת לא יתחיל את ביצוע העבודה לפני פירעון החשבון האמור.
:: (2) על חשבון כאמור תחול [[אמת מידה 24(ג)]] בעניין חשבון בגין שירות שטרם בוצע.

@ 147. (תיקון: 15.9.06, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''קבלת אישורי רשויות'''
: (א) '''השגת אישורי רשויות עם השלמת התיאום הטכני'''
:: (1) עם השלמת התיאום הטכני כאמור [[באמת מידה 146(ד)]], יפעלו ספק השירות החיוני (([צ&quot;ל: רשת])) ומבקש העבודה להשגת אישורי הרשויות הנדרשים לצורך ביצוע העבודה כדין. יחד עם זאת, רשאים ספק השירות החיוני (([צ&quot;ל: רשת])) או מבקש העבודה להתחיל לפעול להשגת אישורים כאמור טרם השלמת התיאום הטכני. פעילות זו לקבלת אישורים כאמור לא תיחשב כחלק מהתיאום הטכני המפורט [[באמת מידה 146(א)]].
:: (2) ספק השירות החיוני (([צ&quot;ל: רשת])) ומבקש העבודה יפעלו בחריצות וביעילות לקבלת האישורים בהקדם האפשרי, ויידעו זה את זה על התעוררותן של בעיות המעכבות את קבלת האישורים.
: (ב) '''סירוב רשות למתן אישור'''
:: (1) סירבה רשות כלשהי לתת אישור הנדרש לצורך ביצוע העבודה כמוסכם בתיאום הטכני או התנתה מתן אישור כאמור בקיום תנאי כלשהו, יתוקן התיאום הטכני בהסכמת הצדדים בהתאם לדרישות הרשות לרבות לוחות זמנים לביצוע העבודה.
:: (2) תוקן התיאום הטכני כאמור בסעיף קטן (1) ובעקבות התיקון חל שינוי במרכיבי תעריף העבודה, יפיק ספק השירות החיוני רשת למבקש העבודה חשבון מתוקן והעבודה תבוצע על פי התיאום הטכני המתוקן.
: (ג) '''רשות המתנה מתן אישור בשינוי התוכניות'''
:: התנתה רשות כלשהי את אישור העבודה המתוכננת בשינוי התוכניות באופן הגורם לעלויות מיוחדות או חריגות בביצוע העבודה, יפנה ספק השירות החיוני (([צ&quot;ל: רשת])) אל ראש אגף הנדסה ברשות לבחינה וקביעת תעריף ייחודי בהתאם להוראות [[אמת מידה 153 (מקרים מיוחדים)]].

@ 148. (תיקון: 15.9.06, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''ביצוע העבודה'''
: (א) '''תיאום מועד לתחילת ביצוע ואפשרות גישה'''
:: התקבלו במשרדי ספק השירות החיוני רשת אישורי הרשויות לביצוע העבודה ומבקש העבודה שילם את החשבון כאמור [[באמת מידה 146(ד)]], יתאם ספק השירות החיוני רשת בכתב עם מבקש העבודה מועד לתחילת ביצוע העבודה, ומבקש העבודה ידאג לאפשר לספק השירות החיוני רשת גישה למקום לשם ביצוע העבודה ככל שהמקרקעין בהם מבוצעת העבודה הינם בבעלותו או בחזקתו.
: (ב) '''ביצוע העבודה בהתאם לקבוע בתיאום הטכני'''
:: ספק השירות החיוני רשת ומבקש העבודה יבצעו את העבודה בהתאם לשלבי העבודה, לתוכניות וללוחות הזמנים הקבועים בתיאום הטכני.
: (ג) '''מבקש שבחר לבצע את העבודות האזרחיות באמצעות קבלן מטעמו'''
:: בחר מבקש העבודה לבצע את העבודות האזרחיות באמצעות קבלן מטעמו כאמור [[באמת מידה 144(ד)]], יהיה רשאי מבקש העבודה לרכוש ולמשוך ממחסני ספק השירות החיוני רשת צינורות להשחלת כבלים או כל ציוד אזרחי אחר הדרוש לצורך מילוי דרישות ספק השירות החיוני רשת בנוגע לביצוע העבודה האזרחית.
: (ד) '''בדיקת ביצוע העבודה האזרחית ותיקון ליקויים'''
:: (1) ספק השירות החיוני רשת יבדוק את ביצוע העבודה האזרחית במהלך ביצועה, ויהיה רשאי לדרוש את תיקונה כתנאי להמשך ביצוע העבודה המבוקשת אם מצא כי ביצועה איננו בהתאם לתיאום הטכני.
:: (2) תיקון העבודה האזרחית כאמור, יבוצע בהתאם לרשימה בכתב של כל הליקויים אשר יומצאו למבקש העבודה על ידי ספק השירות החיוני רשת, ומבקש העבודה יהיה אחראי לתיקון הליקויים על פי לוחות הזמנים עליהם יוסכם בכתב בינו לבין ספק השירות החיוני רשת.
: (ה) '''העברת העתק תוכניות ביצוע לספק עם סיום ביצוע העבודה האזרחית'''
:: עם סיום ביצוע העבודה האזרחית על ידי הקבלן מטעם מבקש העבודה, יעביר מבקש העבודה לספק השירות החיוני רשת העתק של תוכניות ביצוע סופיות חתומות על ידי מודד מוסמך ככל שהוסכם על כך במסגרת התיאום הטכני.
: (ו) '''השבת המצב לקדמותו לאחר סיום העבודה האזרחית'''
:: (1) למען הסר ספק, ספק שירות חיוני רשת או מבקש עבודה המבצע עבודות אזרחיות באמצעות קבלן מורשה מטעמו, יהיו אחראים להשיב את המצב לקדמותו מיד עם סיום העבודה האזרחית ולרבות קבלת אישור הרשות המקומית לכך ככל שהדבר נדרש.
:: (2) הפר אחד מן הצדדים את חובתו ולא פעל כאמור בתוך 3 ימי עבודה מיום סיום העבודה, יפעל הצד שכנגד, על חשבון הצד המפר, להשבת המצב לקדמותו בתוך 5 ימי עבודה נוספים ולרבות באמצעות קבלן מטעמו.
: (ז) '''בדיקת הציוד שרכש מבקש עבודה בעצמו'''
:: בחר מבקש העבודה לרכוש את הציוד החשמלי בעצמו וכקבוע [[באמת מידה 144(ה)]], יוודא ספק השירות החיוני רשת כי הציוד שרכש מבקש העבודה תואם את הקבוע [[באמת מידה 144]] בטרם ישתמש בו לביצוע העבודה, וידרוש ממבקש העבודה להחליף את הציוד החשמלי שרכש אם מצא שציוד זה אינו תואם את הקבוע [[באמת מידה 144]].
: (ח) '''עיכוב בביצוע העבודה שאינו בשליטת ספק השירות החיוני רשת'''
:: נגרם עיכוב בביצוע העבודה עקב מעשה או מחדל של מבקש העבודה או מי מטעמו, או עקב עיכוב אחר אשר נגרם על ידי רשות מוסמכת כלשהי ואשר איננו בשליטת ספק השירות החיוני רשת, לא יבואו ימי העיכוב במניין הימים המוקצבים לספק השירות החיוני רשת לסיום העבודה על פי המוסכם בתיאום הטכני או על פי הוראות [[אמת מידה 149(א)(5) דלהלן]].
: (ט) '''ספק שירות חיוני רשת שביצע עבודה שלא על פי המוסכם בתיאום הטכני'''
:: ביצע ספק השירות החיוני רשת את העבודה המבוקשת, כולה או מקצתה, שלא על פי המוסכם בתיאום הטכני, יתקן ספק השירות החיוני רשת לאלתר את הליקויים בהתאם למתחייב מהתיאום הטכני ולא יחייב את מבקש העבודה בגין תיקון זה.
: (י) '''תשלום לאחר ביצוע העבודה'''
:: עם השלמת ביצוע העבודה החשמלית יעביר ספק השירות החיוני רשת למבקש העבודה דרישה לתשלום יתרת עלות העבודה. על תשלום כאמור תחול [[אמת מידה 24(ב)]] בעניין חשבון בגין שירות שבוצע.

@ 149. (תיקון: 15.9.06, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''ביצוע עבודה במסלול מהיר'''
: (א) '''עבודה שהוסכם כי תבוצע בפרק זמן שאינו עולה על 45 ימי עבודה'''
:: הסכימו ספק השירות החיוני רשת ומבקש העבודה כי העבודה תבוצע בתוך פרק זמן שאינו עולה על 45 ימי עבודה כאמור [[באמת מידה 145(ב)(3)]], יחולו על ביצוע העבודה הכללים הבאים:
:: (1) ספק השירות החיוני רשת ומבקש העבודה יסכמו ויחתמו ביניהם על תיאום טכני מתומצת.
:: (2) כל העבודות האזרחיות הכלולות בעבודה המבוקשת יבוצעו על ידי ספק השירות החיוני רשת בלבד.
:: (3) כל הציוד החשמלי הנדרש לשם ביצוע העבודה המבוקשת יסופק על ידי ספק השירות החיוני רשת בלבד.
:: (4) ספק השירות החיוני רשת יעביר למבקש העבודה דרישה לתשלום בסך של 100% מהעלות הכוללת של העבודה המבוקשת בהתאם לתעריף התקף ביום הפקת החשבון, וביצוע דרישת התשלום יהווה תנאי הכרחי להמשך ביצוע העבודה. על תשלום כאמור תחול [[אמת מידה 24(ג)]] בעניין חשבון בגין שירות שטרם בוצע.
:: (5) ספק השירות החיוני רשת יסיים את ביצוע העבודה בפרק זמן שלא יעלה על 45 ימי עבודה מיום ביצוע התשלום הקבוע בסעיף קטן (4), ובלבד שמבקש העבודה מילא את המוטל עליו לפי הוראות אמות המידה.
:: (6) איחר ספק השירות החיוני רשת בסיום ביצוע העבודה כאמור בסעיף קטן (5), יפעל ספק השירות החיוני רשת על פי האמור [[באמת מידה 144(ו)(1)]].

@ 150. (תיקון: 15.9.06, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''תיקון, שינוי או ביטול בקשת עבודה'''
: (א) '''תיקונים ושינויים בבקשת עבודה או בשלבי ביצועה'''
:: (1) תיקונים ושינויים בבקשת עבודה או בשלבי ביצועה יאושרו בכתב על יד((י)) ספק השירות החיוני רשת ומבקש העבודה.
:: (2) מבקש העבודה רשאי לבקש בכתב שינוי או תיקון של מאפייני העבודה המבוקשת ללא חיוב נוסף בגין הכנסת השינויים או התיקונים לבקשת העבודה או התיאום הטכני, כל עוד לא הושלם התיאום הטכני כאמור [[באמת מידה 146(ד)]].
:: (3) הוגשה הבקשה לשינוי או לתיקון מאפייני העבודה המבוקשת לאחר סיום התיאום הטכני מבלי שנגרם שינוי לעלות הכוללת של ביצוע העבודה כתוצאה מהשינוי או התיקון המבוקשים, יחויב מבקש העבודה בתשלום נוסף בשיעור של 6% מן העלות הכוללת של העבודה המבוקשת בגין הכנסת השינוי או התיקון המבוקש.
:: (4) ספק השירות החיוני רשת ימציא למבקש העבודה פירוט של השינויים הנדרשים בתיאום הטכני תוך 10 ימי עבודה מיום הגשת הבקשה לשינוי, לרבות פירוט העלויות הנוספות וכל שינוי בלוחות הזמנים לביצוע העבודה שנגרמו עקב השינוי המבוקש.
: (ב) '''ביטול בקשת עבודה'''
:: (1) ביטל מבקש העבודה את בקשתו מסיבה כלשהי לרבות מסיבות שאינן בשליטתו, בכל עת שהיא לאחר ביצוע התשלום כקבוע [[באמת מידה 145(ד)]], לא יושב לו הסכום ששולם על פי [[אמת מידה 145]].
:: (2) ביטל מבקש העבודה את בקשתו בכל עת שהיא לאחר ביצוע התשלום כקבוע [[באמת מידה 146(ד)(1)]] ובטרם סיים ספק השירות החיוני רשת את ביצוע העבודה, יפנה ספק השירות החיוני רשת לראש אגף הנדסה ברשות בבקשה לקביעת העלויות שנגרמו לו עד למועד הביטול בהתאם להוראות [[אמת מידה 153(א)]] ויחייב את מבקש העבודה בסכום זה בלבד, ויתרת התשלום בניכוי העלויות האמורות תושב למבקש העבודה.
:: (3) סיים ספק השירות החיוני רשת את ביצוע העבודה, לא יהיה רשאי מבקש העבודה לבטל את הזמנת העבודה ויהיה חייב לשלם לספק השירות החיוני רשת את יתרת התשלום המגיעה לו בגין השלמת ביצוע העבודה.
:: (4) הייתה העבודה המבוטלת עבודה המבוצעת במסלול מהיר אשר טרם הוחל בביצועה, ישיב ספק השירות החיוני רשת למבקש העבודה סכום השווה ל-85% מהעלות הכוללת של העבודה. החל ספק השירות החיוני רשת בביצוע העבודה במסלול המהיר יחולו על ביטולה הוראות סעיף קטן (2).
: (ג) '''ביטול בקשת עבודה על ידי מבקש עבודה שבחר לבצע את העבודה האזרחית באמצעות קבלן מטעמו'''
:: בחר מבקש העבודה לבצע את העבודה האזרחית באמצעות קבלן מטעמו כאמור [[באמת מידה 144(ד)]] וביטל את בקשתו לאחר שהוחל בביצוע העבודה האזרחית ובטרם הוחל בביצוע העבודה החשמלית, יפעל מבקש העבודה להשיב את המצב לקדמותו לאלתר כקבוע [[באמת מידה 148(ו)]], ויישא בעלות הביטול כאמור [[באמת מידה 150(ב)]].

@ 151. (תיקון: 15.9.06, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''סילוק מטרדים'''
: (א) '''אחריות לסילוק מטרדים'''
:: ספק השירות החיוני רשת או מבקש עבודה המבצע עבודות אזרחיות באמצעות קבלן מורשה מטעמו, אחראים לסלק לאלתר כל מטרד שנוצר בכל שלב משלבי העבודה האזרחית. הפר אחד הצדדים את חובתו ולא פעל כאמור בתוך 3 ימי עבודה, יפעל הצד שכנגד, על חשבון הצד המפר, לסילוקו לאלתר של המיטרד ולרבות באמצעות קבלן מטעמו.

@ 152. (תיקון: 15.9.06, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''שקיפות מידע דיווח ובקרה'''
: (א) '''שקיפות ומידע'''
:: (1) ספק השירות החיוני רשת ומבקש העבודה יפעלו לביצוע כל שלב משלבי העבודה המבוקשת תוך שקיפות מירבית ובאופן שכל הידוע לאחד הצדדים לגבי העבודה המבוקשת וביצועה יובא לידיעת הצד השני.
:: (2) ספק השירות החיוני רשת יציין בכל הזמנה את שם איש הקשר מול מבקש העבודה ואמצעי ההתקשרות עמו במהלך ביצוע העבודה.
:: (3) ספק השירות החיוני רשת יביא לידיעת מבקש העבודה את מועדי ההתחלה והסיום של כל שלב משלבי העבודה לא יאוחר מ-5 ימי עבודה לפני התחלת הביצוע.
:: (4) מבקש העבודה או נציגו רשאים להיות נוכחים במקום העבודה בעת ביצועה ויהיו רשאים לדרוש ולקבל לידיהם במהלך הביצוע ובזמן אמת כל מידע, מסמך או פעילות הכרוכים בהזמנת ביצוע העבודה הן באתר העבודה והן במשרדי ספק השירות החיוני רשת ובהתאם למפורט בתיאום הטכני.
:: (5) שלבי הביצוע כפי שסוכמו בתיאום הטכני יופיעו בפקודת העבודה שמנפיק ספק השירות החיוני רשת.
: (ב) '''רישום ותיעוד'''
:: ספק השירות החיוני רשת ינהל רישום ותיעוד הן של העבודות המבוקשות והן של התקבולים בגינן, באופן שבו לא יגבה ספק השירות החיוני רשת כפל תשלום בגין אותה העבודה, בין באמצעות בתקבול ממבקש העבודה ובין באמצעות תעריף הצריכה.
: (ג) '''עלויות ציוד חשמלי הנזקפות לחובתו של ספק השירות החיוני רשת'''
:: עלויות ציוד חשמלי הנזקפות לחובתו של ספק השירות החיוני רשת בגין [[אמת מידה 144(ה)(2)]] יירשמו בספרים המנוהלים על ידי ספק השירות החיוני רשת כעלות הון.

@ 153. (תיקון: 15.9.06) : '''מקרים מיוחדים'''
: (א) '''בקשה להחלת תעריף שונה'''
:: (1) ביקש ספק השירות החיוני (([צ&quot;ל: רשת])) להחיל על עבודה על חשבון אחרים תעריף שונה מהתעריפים המפורטים [[בפרק זה]], יפנה ספק השירות החיוני (([צ&quot;ל: רשת])) בבקשה מנומקת בכתב לראש אגף הנדסה ברשות החשמל.
:: (2) ראש אגף הנדסה יבחן את הבקשה ויחליט האם להפנות את העניין למליאת הרשות לשם אישור תעריף ייחודי לעבודה.
:: (3) ראש אגף הנדסה רשאי, אם מצא כי הדבר נחוץ לשם מתן החלטתו, לפנות לספק השירות החיוני (([צ&quot;ל: רשת])) או למבקש העבודה בבקשה לקבלת מידע ופרטים נוספים.
: (ב) '''ידוע המבקש וחלופות'''
:: פנה ספק השירות החיוני (([צ&quot;ל: רשת])) לראש אגף הנדסה ברשות בבקשה כאמור בסעיף (א), יודיע על כך ספק השירות החיוני (([צ&quot;ל: רשת])) בכתב למבקש העבודה ויבקש ממנו לבחור באחת החלופות דלהלן להמשך ביצוע העבודה:
:: (1) בהתאם להסכמתו הכתובה והחתומה של מבקש העבודה, ימשיך ספק השירות החיוני (([צ&quot;ל: רשת])) בביצוע העבודה בכפוף להתחייבות מבקש העבודה לשלם את התעריף הייחודי שייקבע לעבודה המבוקשת.
:: (2) בהתאם להסכמתו הכתובה והחתומה של מבקש העבודה, יעוכב ביצוע העבודה עד לקביעת תעריף ייחודי לעבודה המבוקשת והעיכוב לא ייחשב כסטייה מלוחות הזמנים לביצוע העבודה כפי שנקבעו בתיאום הטכני.

@ 154. : (((טרם נקבעה).))
@ 155. : (((טרם נקבעה).))
@ 156. : (((טרם נקבעה).))
@ 157. : (((טרם נקבעה).))
@ 158. : (((טרם נקבעה).))
@ 159. : (((טרם נקבעה).))
@ 160. : (((טרם נקבעה).))
@ 161. : (((טרם נקבעה).))
@ 162. : (((טרם נקבעה).))
@ 163. : (((טרם נקבעה).))
@ 164. : (((טרם נקבעה).))
@ 165. : (((טרם נקבעה).))

== פרק ח': איכות הסביבה ==

=== סימן א': פרמיה לתועלת למשק מהפחתת זיהום ===

@ 166. (תיקון: 21.12.04, 16.8.06, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''זכאות לפרמיה'''
: (א) '''תשלום פרמיה'''
:: המחלק ישלם ליצרן באנרגיה מתחדשת, העונה על התנאים המפורטים באמות מידה אלו, פרמיה בגובה החיסכון בפליטות מזהמות ממיתקן הייצור של היצרן ביחס למיתקני הייצור של המחלק, כקבוע בלוח תעריפים 11.2–2.
: (ב) '''יצרן באנרגיה מתחדשת'''
:: ליצרן באנרגיה מתחדשת ייחשבו בעל רישיון ייצור פרטי או בעל רישיון ייצור עצמי שהספק מיתקן הייצור שברשותם הינו מ-100 קילווט ומעלה ואשר פועל באמצעות:
:: (1) שמש; רוח; מים; ביומסה; אנרגיה שמקורה באתר הטמנת פסולת (ביוגז) שהוקם לפני יום 01.10.2003; שפכים או תופעות טבע אחרות (להלן - אנרגיה מתחדשת) בלבד.
:: (2) אנרגיה מתחדשת תוך שימוש בדלק פוסילי בתנאים הבאים:
::: (א) שיעור השימוש בדלק הפוסילי לא יעלה על 30% מכמות האנרגיה המיוצרת במיתקן;
::: (ב) השימוש בדלק הפוסילי הכרחי להפעלת המיתקן המייצר באמצעות האנרגיה המתחדשת.
: (ג) '''מיתקן ייצור הפועל לפרקים באמצעות דלקים פוסיליים'''
:: בלבד יצרן באנרגיה מתחדשת שמיתקן הייצור שלו פועל לפרקים באמצעות שימוש בדלקים פוסיליים בלבד, לא יהיה זכאי לפרמיה עבור החשמל שיוצר בפרקי זמן אלו.

@ 167. (תיקון: 21.12.04, 16.8.06) : '''פניה לרשות לקביעת גובה הפרמיה'''
: (א) '''אישור לעניין גובה הפרמיה'''
:: לצורך קבלת אישור על גובה הפרמיה מהרשות יפנה היצרן לרשות על גבי טופס בקשה לקביעת גובה הפרמיה ליצרנים באנרגיה מתחדשת המצורף לאמת מידה זו, ויצרף עותק מרישיון הייצור שברשותו וכן אישור המשרד להגנת הסביבה על רמת הפליטות ממיתקן הייצור.

@ : {{ממורכז|'''טופס בקשה לקביעת גובה הפרמיה ליצרנים באנרגיות מתחדשות''' {{ש}} (לפי [[167|אמת מידה 167 (פניה לרשות לקביעת גובה הפרמיה)]])}}
: (((הטופס הושמט)))

@ 168. (תיקון: 21.12.04, 16.8.06, 24.6.19, 25.11.20; תש&quot;ף-27, תשפ&quot;א-6) : '''תשלום הפרמיה'''
: (א) '''פניה לצורך קבלת הפרמיה'''
:: לצורך קבלת הפרמיה יפנה היצרן בכתב למחלק בצירוף העתק מאישור גובה הפרמיה שנקבעה לו על ידי הרשות.
: (ב) '''תשלום מותאם'''
:: המחלק ישלם ליצרן בהתאם לפרמיה המאושרת עד לפקיעת תוקפה או עד לפקיעת תוקף רישיונו, אלא אם ביקש היצרן בכתב להפסיק את קבלת הפרמיה לצורך מעבר להשתתפות במנגנון סחר בפליטות לכשיוסדר או שהתקבל מהרשות אישור לגובה הפרמיה המעודכנת.
: (ג) '''פרמיה שעודכנה או שונתה'''
:: במקרה של עדכון גובה הפרמיה או שינוייה על ידי הרשות יפעל המחלק בהתאם לאישור גובה הפרמיה המעודכנת שתעביר לו הרשות.
: (ד) '''אופן חישוב הפרמיה ומועד תחילת תשלום'''
:: המחלק ישלם ליצרן פרמיה על כל קילוואט שעה שנמכר לחברת החשמל או לאחר דרך רשת החשמל של חברת החשמל או שיוצר על-ידי בעל רישיון ייצור עצמי. הפרמיה תשולם מיום הקמת התחנה או מיום קבלת אישור גובה הפרמיה לפי המאוחר מביניהם.
: (ה) '''הפקת חשבונות'''
:: (1) מחלק יערוך וישלח ליצרן באנרגיות מתחדשות חשבון בהתאם לקבוע [[בפרק ו']], בהתאם לסיווג היצרן.
:: (2) בנוסף על הקבוע [[באמת מידה 82 (עריכת חשבון ליצרן)]], המחלק יפרט וישלח באמצעות חשבונו של היצרן כאמור את חישוב התשלום עבור הפרמיה בגין ייצור באנרגיות מתחדשות.
:: (3) ליצרן בעל רישיון ייצור עצמי שאינו רוכש חשמל ואינו מוכר חשמל לרשת החשמל, יפיק המחלק חשבון לתשלום הפרמיה.
: (ו) '''התקנת מונה בהדקי מיתקן הייצור של בעל רישיון ייצור עצמי'''
:: במידת הנדרש, המחלק יתקין מונה בהדקי מיתקן הייצור של בעל רישיון ייצור עצמי לצורך מניית הקווט&quot;שים המיוצרים במיתקן הייצור. בעבור שירות זה ישלם היצרן למחלק עלות התקנת מונה עלות כאמור בשורה 6 - &quot;הסרת מונה והתקנתו&quot;, בלוח תעריפים 5.4–2.
: (ז) '''קריאת מונה'''
:: לצורך הכנת חשבון חודשי, המחלק יקרא, אחת לחודש בתחילת כל חודש, את הנתונים שנאגרו במוני היצרן בחודש הקודם. עבור שירות זה ישלם היצרן למחלק תשלום כאמור בלוח תעריפים 5.4–1 (תשלום קבוע לשירותי צרכנות), בהתאם למאפייני היצרן.

@ 169. (תיקון: 21.12.04, 16.8.06, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''דיווחים'''
: (א) '''דיווח לרשות'''
:: המחלק יעביר לרשות אחת לשנה, במסגרת הדו&quot;ח הסביבתי השנתי, דיווח בנוגע לכמות החשמל המיוצרת באמצעות אנרגיות מתחדשות על ידי יצרנים באנרגיה מתחדשת כמשמעותה [[באמת מידה 166(ב)]] ועל ידי המחלק.

=== סימן ב': פרמיה להפחתת זיהומים בתחנות מזוטיות קיימות ===

@ 170. (תיקון: 16.8.06, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''זכאות לפרמיה'''
: (א) '''תשלום פרמיה'''
:: המחלק ישלם ליצרן במזוט במיתקני ייצור קיימים, העונה לתנאים המפורטים באמות מידה אלה (להלן - יצרן במזוט), פרמיה בגין חיסכון בפליטות מזהמות ממיתקן הייצור של בעל רישיון ייצור ביחס לרמות התקן המחייבות, כקבוע בלוח תעריפים 11.2–3.
: (ב) '''זכאות לקבלת פרמיה'''
:: לזכאי לקבלת פרמיה יחשב יצרן במזוט שמיתקן הייצור שלו על פי רישיונו פועל במזוט לפני אוגוסט 2006.

@ 171. (תיקון: 3.9.06) : '''פניה לרשות לקביעת גובה הפרמיה'''
: (א) '''אישור לעניין גובה הפרמיה'''
:: לצורך קבלת אישור זמני או קבוע על גובה הפרמיה מהרשות יפנה היצרן לרשות על גבי טופס בקשה לקביעת גובה הפרמיה ליצרנים קיימים במזוט, ויצרף עותק מרישיון הייצור ואישור המשרד לאיכות הסביבה על רמות הפליטות המחייבות של מיתקן הייצור ורמת ההפחתה ביחס אליהן.

@ 172. (תיקון: 3.9.06, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''תשלום הפרמיה'''
: (א) '''פניה לצורך קבלת הפרמיה'''
:: לצורך קבלת הפרמיה יפנה היצרן בכתב למחלק בצירוף העתק מהאישור התעריפי שנקבע לו על ידי הרשות.
: (ב) '''תשלום בהתאם לתעריף המאושר'''
:: המחלק ישלם ליצרן בהתאם לתעריף המאושר עד לפקיעת תוקפו או עד לפקיעת תוקף רישיונו של היצרן לפי המוקדם מבניהם.
: (ג) '''תעריף ששונה'''
:: במקרה של שינוי באישור התעריפי על ידי הרשות יפעל המחלק בהתאם לאישור החדש.
: (ד) '''התקנת מונה תעריף עומס וזמן בהדקי מיתקן הייצור'''
:: במידת הצורך, יתקין המחלק מונה תעריף עומס וזמן בהדקי מיתקן הייצור לצורך מניית הקילוואט שעה המיוצרים במיתקן הייצור. בעבור שירות זה ישלם היצרן למחלק עלות התקנת מונה כאמור בלוח תעריפים 5.4–2 בשורה &quot;הסרת מונה והתקנתו&quot;.
: (ה) '''קריאת מונים'''
:: (1) לצורך הכנת חשבון חודשי, המחלק יקרא, אחת לחודש, בתחילת כל חודש את הנתונים שנאגרו במוני היצרן בחודש הקודם. עבור שירות זה ישלם היצרן למחלק תשלום כאמור בלוח תעריפים 5.4–1 &quot;תשלום קבוע לשירותי צרכנות&quot; הרלוונטי למאפייני היצרן.
:: (2) במידה ומונה היצרן נקרא על-ידי המחלק באופן שגרתי לצורך הכנת חשבון לקבלת שירותי תשתית או לצורך אחר לא יגבה מהיצרן תשלום קבוע נוסף.
: (ו) '''מועדים לתשלום הפרמיה'''
:: המחלק ישלם ליצרן במזוט פרמיה על כל קילוואט שעה מיוצר הנמנה במונה היצרן, אחת לחודש, מיום קבלת האישור התעריפי ובהתאם לאמור בו.

@ 173. (תיקון: 3.9.06, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''עריכת חשבון'''
: (א) '''הפקת חשבונות'''
:: (1) מחלק יערוך וישלח ליצרן במזוט חשבון בהתאם לקבוע [[בפרק ו']], בהתאם לסיווג היצרן.
:: (2) בנוסף על הקבוע [[באמת מידה 82 (עריכת חשבון ליצרן)]], המחלק יפרט וישלח באמצעות חשבונו של היצרן כאמור את חישוב התשלום עבור הפרמיה להפחתת זיהומים בתחנות מזוטיות קיימות.
:: (3) ליצרן עצמי שאינו רוכש חשמל ואינו מוכר חשמל לרשת החשמל, יפיק המחלק חשבון לתשלום הפרמיה.

@ 174. (תיקון: 3.9.06, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''דיווחים'''
: (א) '''דיווח לרשות'''
:: המחלק יעביר לרשות אחת לשנה, ולא יאוחר מפברואר כל שנה, דיווח על סך התשלומים ששולמו לפי [[סימן זה]] בשנה החולפת בין ה-1 לינואר ל-31 בדצמבר בהתאם לאישור התעריפי של כל יצרן, כולל פירוט לפי יצרן בהתייחס לחודשי התשלום, כמות הקילוואט שעה והתשלום בגינם.

=== סימן ג': ייצור חשמל מבוזר בטכנולוגיה פוטו-וולטאית או פוטו-וולטאית בשילוב אגירה או טורבינת רוח לצריכה עצמית והעברת עודפים לרשת (תיקון: תשפ&quot;ד-5) ===

@ 175. (תיקון: 1.7.08, 7.9.09, 26.7.10, 2.6.12, 4.6.12, 25.12.12, 22.3.18, 21.11.18, 23.12.19, 5.4.20, 30.4.20, 11.1.21, 13.12.21, 14.3.22, 3.4.23, 13.12.23, 10.1.24, 29.7.24, 13.1.25, 9.7.25, 31.12.25; תשע&quot;ח, תשע&quot;ט-5, תש&quot;ף-10, תש&quot;ף-16, תש&quot;ף-20, תש&quot;ף-23, תש&quot;ף-33, תשפ&quot;א-19, תשפ&quot;א-20, תשפ&quot;א-21, תשפ&quot;ב-9, תשפ&quot;ב-18, תשפ&quot;ג, תשפ&quot;ד-5, תשפ&quot;ד-11, תשפ&quot;ד-17, תשפ&quot;ד-31, תשפ&quot;ה-11, תשפ&quot;ה-15, תשפ&quot;ה-31, תשפ&quot;ו-4, תשפ&quot;ו-9) : '''שילוב מיתקן ייצור ברשת על ידי המחלק'''
: (א) '''הגדרות'''
:: [[בסימן זה]] -
::- &quot;אנרגיה מוזרמת לרשת&quot; - אנרגיה הנמדדת במונה הדו-כיווני בנקודת החיבור לרשת של מחלק;
::- &quot;אנרגיה מיוצרת במיתקן&quot; - אנרגיה מוזרמת מהדקי המחולל, לפי קריאת מונה הייצור;
::- &quot;גג&quot; - כיסוי עליון, כיסוי צדדי או דופן, במקום צרכנות;
::- &quot;המועד הקובע&quot; - כ&quot;ג בחשוון התשע&quot;ט (1 בנובמבר 2018);
::- &quot;הספק מותקן&quot; - לעניין טורבינת רוח - האנרגיה הרגעית המרבית ביחידות קילו-וואט המיוצרת על ידי טורבינת רוח שנמדדת במונה הייצור במהירות רוח של 9 מטרים לשנייה, בהתאם לנתוני היצרן; לעניין מיתקן פוטו-וולטאי - ההספק הנקוב של הממיר, בהתאם לנתוני היצרן (AC); ולעניין מיתקן ייצור פוטו-וולטאי משולב אגירה בלא מנייה נפרדת - ההספק המותקן הוא גודל החיבור המבוקש;
::- &quot;חלקה א' בנחלה&quot; - חלק מנחלה שהוא שטח רצוף של קרקע המיועד בתוכנית כהגדרתה בחוק התכנון והבנייה למגורים, למבני משק ולעיבוד חקלאי, של בעל הזכויות בנחלה;
::- &quot;טורבינת רוח&quot; - מערכת לייצור חשמל על ידי טורבינת רוח, הכוללת, בין השאר, תורן, מערכת מניה ומתאם לרשת החשמל, בהספק מותקן שלא יעלה על 15 קילו-וואט לצרכן ביתי ו-50 קילו-וואט לכל צרכן אחר;
::- &quot;מיתקן ייצור פוטו-וולטאי משולב אגירה&quot; - מיתקן ייצור בטכנולוגיה פוטו-וולטאית שבנקודת החיבור שלו לרשת החשמל קיים גם מיתקן אגירה;
::- &quot;מיתקן פוטו-וולטאי&quot; - מיתקן לייצור חשמל בטכנולוגיה פוטו-וולטאית לצריכה עצמית, המותקן על גג של שטח שקיים בו שימוש נוסף והכולל, בין השאר, קולטים פוטו-וולטאים, מערכת מניה וממיר זרם ישר לזרם חלופין, בהספק מותקן שלא עולה על 630 קילו-וואט ובכלל זה מיתקן כאמור המותקן על גג של כל אחד מאלה: בניין כהגדרתו [[בחוק התכנון והבנייה]], חוות אחסון דלקים, מטמנה, בית עלמין, מאגר מים או מאגר מי קולחין, בריכת דגים, מחלף, חניון, מגרש חניה, מיתקן הנדסי, גדר, דרכים, מצללות, מיגון אקוסטי; לעניין הגדרה זו יראו מיתקן כמיתקן פוטו-וולטאי גם אם אינו מותקן על גג אלא מהווה גג, ובמחלף - גם אם מותקן על שטח כלוא במחלף כך שלא קיים שימוש נוסף לקרקע שמתחתיו; לעניין הגדרה זו, יראו מיתקן כמיתקן פוטו-וולטאי גם אם אינו מותקן על גג, אם מתקיים לגביו אחד מאלה:
::: (1) המיתקן מהווה גג;
::: (2) המיתקן מותקן בשטח כלוא במחלף כך שלא קיים שימוש נוסף לקרקע שמתחתיו;
::: (3) המיתקן מותקן על קרקע ששטחה לא יעלה על 1,000 מטרים רבועים, שהיא מצויה בחלקה א' בנחלה או בקרקע פרטית בייעוד מגורים;
::- &quot;מיתקן&quot; - מיתקן פוטו-וולטאי, מיתקן ייצור פוטו-וולטאי משולב אגירה בלא מנייה נפרדת או טורבינת רוח לצריכה עצמית במקום צרכנות;
::- &quot;צריכה עצמית במקום צרכנות&quot; - אנרגיה מיוצרת במיתקן, בניכוי אנרגיה מוזרמת לרשת המחלק מאותו מיתקן;
::- &quot;קרקע פרטית בייעוד מגורים&quot; - חלק משטח רצוף של קרקע בבעלות פרטית אשר מיועדת למגורים לפי תוכנית למגורים כהגדרתה [[בסעיף 145(ג1)(5) לחוק התכנון והבנייה]] וקיים בה מבנה מגורים שחובר לחשמל כדין, וכן קיים לגביה רישום זכויות בפנקסי המקרקעין לפי [[חוק התכנון והבנייה]], בהתאם לחלוקה (פרצלציה) שאושרה על ידי מוסד התכנון הנוגע לעניין, אשר בוצע ביום כ&quot;ט בטבת התשפ&quot;ד (10 בינואר 2024) או לפניו;
::- &quot;שילוב מיתקן&quot; - חיבור של מיתקן לרשת החשמל הפנימית במקום צרכנות לצורך צריכה עצמית והוצאת חשמל לרשת.
: (ב) '''שילוב מיתקן ברשת החשמל'''
:: (1) לבקשת צרכן, או מיופה כוחו רשום (([צ&quot;ל: לבקשת צרכן רשום, או מיופה כוחו])) ובהתאם לקבוע [[בסימן זה]], ישלב המחלק מיתקן במקום צרכנות שעל שם הצרכן, לצורך צריכה עצמית והעברת חשמל לרשת החשמל, בתוך המועדים המפורטים באמת מידה זו.
:: (1א) לפי בקשת צרכן בבית משותף ישלב המחלק מיתקן כאמור בסעיף קטן (1) באמצעות החיבור המשותף הקיים או באמצעות חיבור משותף נוסף אחד לכל צרכני הבית המשותף, והכול בכפוף להוראות [[+|סעיפים 59ט]] [[ו-59י לחוק המקרקעין]].
:: (2) המחלק ישלב ברשת החשמל מיתקן פוטו-וולטאי או מיתקן ייצור פוטו-וולטאי משולב אגירה בלא מנייה נפרדת בהתאם [[לסימן זה]], אם התקיימו תנאים אלה:
::: (א) ההספק המותקן, של כלל המיתקנים הפוטו-וולטאיים או של כלל מיתקני הייצור הפוטו-וולטאיים משולבי אגירה, לפי העניין((,)) אשר שולבו במקום הצרכנות לפי [[סימן זה]] מיום י&quot;ד בטבת התשע&quot;ח (1 בינואר 2018), לרבות מיתקנים פוטו-וולטאיים כהגדרתם לפי אמת מידה זו כנוסחה ערב תחילתם של כללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני) (תיקון מס' 9), התשפ&quot;ב-2021, אשר הבקשה לשילובם הוגשה לפני מועד תחילתם של הכללים האמורים (((ביום 1.1.2022))) בתוספת הספק המיתקן שבעבורו מוגשת הבקשה, אינו עולה על 630 קילו-וואט;
::: (ב) (((נמחקה);))
::: (ג) (((בוטלה).))
:: (3) לבקשת צרכן רשום, או מיופה כוחו, מחלק ישלב ברשת חלוקת החשמל טורבינת רוח, עד שההספק המותקן במשק החשמל הארצי יגיע ל-10 מגה וואט או עד יום ט&quot;ז בטבת התשפ&quot;א (31 בדצמבר 2020), לפי המוקדם מביניהם.
:: (4) לבקשת צרכן רשום, או מיופה כוחו, מחלק יגדיל חיבור במקום הצרכנות לצורך שילוב מיתקן במקום הצרכנות. בקשה כאמור תטופל בהתאם לקבוע [[בפרק ג']].
: (ג) '''תוקף ההתחייבות'''
:: (((חל על בקשות לחיבור או לשילוב מיתקן שהוגשו לאחר יום 6.6.2019 שאינו חוות רוח כהגדרתה [[באמת מידה 190]]):))
:: (1) תוקף התחייבות המחלק לשילוב של מיתקן פוטו-וולטאי או מיתקן ייצור פוטו-וולטאי משולב אגירה יהיה עד שנה מיום מתן ההתחייבות לשילוב המיתקן, לצרכן; חלפה שנה כאמור ולא חובר המיתקן לרשת מכל סיבה שהיא, תפוג ההתחייבות ולא יחבר המחלק את המיתקן לרשת.
::: (((הוראת שעה לעניין מי שבתקופה מיום 13.6.2025 עד יום 28.7.2025 הייתה לו תשובת מחלק חיובית לפי [[אמת מידה 35כ2]] או התחייבות לחיבור לפי [[אמת מידה 35כו4]] שהיא בתוקף):)) תוקף התחייבות המחלק לשילוב של מיתקן פוטו-וולטאי או מיתקן ייצור פוטו-וולטאי משולב אגירה יהיה עד 13.5 חודשים מיום מתן ההתחייבות לשילוב המיתקן, לצרכן; חלפה שנה כאמור ולא חובר המיתקן לרשת מכל סיבה שהיא, תפוג ההתחייבות ולא יחבר המחלק את המיתקן לרשת.
:: (2) על אף האמור בסעיף קטן (1), אם שילוב של מיתקן פוטו-וולטאי או מיתקן ייצור פוטו-וולטאי משולב אגירה, מחייב הקמה או שדרוג של רשת מתח נמוך תת-קרקעית, כולל החלפה או הוספה של שנאי בתחנת טרנספורמציה קיימת, תוקף התחייבות המחלק לשילוב המיתקן יהיה לתקופה שלא תעלה על שנתיים מיום מתן ההתחייבות לצרכן.
::: (((הוראת שעה לעניין מי שבתקופה מיום 13.6.2025 עד יום 28.7.2025 הייתה לו תשובת מחלק חיובית לפי [[אמת מידה 35כ2]] או התחייבות לחיבור לפי [[אמת מידה 35כו4]] שהיא בתוקף):)) על אף האמור בסעיף קטן (1), אם שילוב של מיתקן פוטו-וולטאי או מיתקן ייצור פוטו-וולטאי משולב אגירה, מחייב הקמה או שדרוג של רשת מתח נמוך תת-קרקעית, כולל החלפה או הוספה של שנאי בתחנת טרנספורמציה קיימת, תוקף התחייבות המחלק לשילוב המיתקן יהיה לתקופה שלא תעלה על 25.5 חודשים מיום מתן ההתחייבות לצרכן.
:: (3) על אף האמור בסעיפים קטנים (1) ו-(2), אם שילוב המיתקן הפוטו-וולטאי או מיתקן הייצור הפוטו-וולטאי משולב האגירה מחייב עבודות במתח גבוה, לרבות הקמת תחנת טרנספורמציה חדשה, תוקף התחייבות המחלק לשילוב המיתקן יהיה לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים מיום מתן ההתחייבות לצרכן.
::: (((הוראת שעה לעניין מי שבתקופה מיום 13.6.2025 עד יום 28.7.2025 הייתה לו תשובת מחלק חיובית לפי [[אמת מידה 35כ2]] או התחייבות לחיבור לפי [[אמת מידה 35כו4]] שהיא בתוקף):)) על אף האמור בסעיפים קטנים (1) ו-(2), אם שילוב המיתקן הפוטו-וולטאי או מיתקן הייצור הפוטו-וולטאי משולב האגירה מחייב עבודות במתח גבוה, לרבות הקמת תחנת טרנספורמציה חדשה, תוקף התחייבות המחלק לשילוב המיתקן יהיה לתקופה שלא תעלה על 37.5 חודשים מיום מתן ההתחייבות לצרכן.
:: (3א) על אף האמור בסעיף קטן ((())1(())), לבקשת צרכן, תוקף התחייבות המחלק לשילוב המיתקן יהיה לתקופה של שנה וחצי מיום מתן ההתחייבות לצרכן.
:: (4) התחייבות לחיבור בהתאם לסעיפים קטנים ((())2(())), ((())3(())) או ((())3א(())), למיתקנים שהספקם עולה על 50 קילו-וואט תותנה בהפקדת בטוחה למחלק הדומיננטי בסך של 150 ש&quot;ח לקילו-וואט. הבטוחה תופקד בתוך 45 ימים ממועד אישור הסכם התיאום הטכני. תוקף הערבות יהיה עד תום 45 ימים ממועד ההתחייבות לחיבור כהגדרתו [[באמת מידה 35כ1]]; הבטוחה הנדרשת תעמוד בתנאים המפורטים [[בסעיף (ד)(2) לאמת מידה 50]], בשינויים המחויבים; לא הופקדה בטוחה כאמור, תפקע ההתחייבות לחיבור; חלף המועד לעמידה בתנאים לסנכרון הקבוע [[באמת מידה 35כ4(ד)]] ולא עמד המיתקן בתנאים לסנכרון, מכל סיבה שהיא, יחלט המחלק את הערבות המופקדת, תפוג ההתחייבות לחיבור ולא יחבר המחלק את המיתקן לרשת. לעניין &quot;מבקש אחר&quot; כמשמעו [[באמת מידה 35כ4(ד)(1) ((או)) (ד)(2)]] - אם לא עמד המיתקן בתנאים הקבועים [[באמת מידה 35כ4(ה)(1א)]], יחלט המחלק את הערבות המופקדת, תפוג ההתחייבות לחיבור ולא יחבר המחלק את המיתקן לרשת.
:: (5) חלף המועד לעמידה בתנאים לסנכרון הקבוע [[בסעיף (ד) לאמת מידה 35כ4]] ולא עמד המיתקן בתנאים לסנכרון מכל סיבה שהיא, יחלט המחלק את הבטוחה המופקדת, תפוג ההתחייבות לחיבור ולא יחבר המחלק את המיתקן לרשת.
:: (6) (((בוטל).))
:: (7) על אף האמור בסעיף קטן (4), לעניין צרכן שהוא משרד ממשלתי, מערכת הביטחון או בית חולים ממשלתי, לרבות בית חולים ממשלתי בבעלות משותפת של המדינה ושל רשות מקומית, יראו כבטוחה לפי אותו סעיף קטן גם התחייבות חתומה כדין על ידי החשב של אותו גוף מבקש, שלפיה הגוף ישלם את הסכום לפי הסעיף הקטן האמור.

@ 176. (תיקון: 1.7.08, 7.9.09, 26.7.10, 2.6.12, 4.6.12, 25.12.12, 15.1.15, 25.11.15, 26.12.16, 19.2.18, 22.3.18, 21.11.18, 11.1.21, 14.3.22, 15.12.22, 3.4.23, 13.12.23, 21.2.24, 13.1.25, 14.5.25, 9.7.25, 31.12.25; תשע&quot;ח, תשע&quot;ט-13, תש&quot;ף, תשפ&quot;א-21, תשפ&quot;ב-13, תשפ&quot;ג, תשפ&quot;ג-8, תשפ&quot;ד-5, תשפ&quot;ד-11, תשפ&quot;ד-16, תשפ&quot;ד-35, תשפ&quot;ה-15, תשפ&quot;ה-22, תשפ&quot;ה-29, תשפ&quot;ה-31, תשפ&quot;ו-9, תשפ&quot;ו-15) : '''הסדרי תשלומים לצרכנים רשומים'''
: (א) '''בחירה בשיטת התחשבנות'''
:: (1) צרכן רשום המבקש לשלב מיתקן פוטו-וולטאי או מיתקן ייצור פוטו-וולטאי משולב אגירה בלא מנייה נפרדת ברשת החלוקה, יבחר לצורך התחשבנות עם המחלק באחת משתי השיטות המפורטות בסעיפים (ב) ו-(ג).
:: (2) בחר צרכן רשום בשיטת ההתחשבנות, יוכל הצרכן הרשום לעבור לשיטת התחשבנות אחרת באמצעות רישום דיגיטלי אצל המחלק; בוצע הרישום שישה ימי עבודה או יותר לפני תום חודש קלנדרי, יבצע המחלק את שינוי שיטת ההתחשבנות בחודש העוקב לחודש שבו בוצע הרישום; בוצע הרישום פחות משישה ימי עבודה לפני תום חודש קלנדרי, יבצע המחלק את שינוי שיטת ההתחשבנות בחודש שלאחר החודש העוקב לחודש שבו בוצע הרישום; ההתחשבנות בשיטה המבוקשת תבוצע לאחר עדכון השינוי.
:: (3) אם הצרכן נדרש להתקין מונה ייצור, לצורך ביצוע שינוי שיטת ההתחשבנות, יאפשר המחלק לצרכן לבצע את הרישום לפי סעיף קטן (2) לעניין שינוי שיטת התחשבנות כאמור רק לאחר התקנת המונה.
:: (3א) במהלך 12 החודשים שממועד שינוי שיטת התחשבנות לפי סעיף קטן (2), צרכן לא יהיה רשאי לשנות שוב את שיטת ההתחשבנות.
:: (4) ספק שירות חיוני רשת יקבל מידי הצרכן הרשאת גישה לחשבון הצרכן לצורך תשלום בעד האנרגיה בהתאם לשיטת ההתחשבנות שבחר הצרכן, וכן כתובת דואר אלקטרוני למשלוח חשבונית באופן דיגיטלי.
: (ב) '''התחשבנות בשיטת תשלום בעבור ייצור'''
:: (1) לפי שיטת התחשבנות זו, המחלק יגבה מהצרכן הרשום את התעריף בעד צריכה עצמית במקום הצרכנות כקבוע [[פרק ב סימן ב|בפרק ב' (צריכת חשמל) סימן ב' (חשבונות ותשלומים)]]. נוסף על תעריף זה יגבה המחלק מאת הצרכן הרשום את התוספת לתשלום הקבוע לצרכן בעל מיתקן פוטו-וולטאי או מיתקן ייצור פוטו-וולטאי משולב אגירה בלא מנייה נפרדת הקבועה בלוח התעריפים 5.4–1.
:: (2) לפי שיטת התחשבנות זו, המחלק ישלם לצרכן הרשום בעד האנרגיה המיוצרת במיתקן פוטו-וולטאי או מיתקן ייצור פוטו-וולטאי משולב אגירה בלא מנייה נפרדת במקום צרכנות את התעריף כמפורט בלוח תעריפים 6.7–5, או בלוח תעריפים 6.7–5א; לפי העניין, בהתאם לבחירת הצרכן הרשום; צרכן רשום יהיה רשאי לבחור בתעריף לפי מסלול הקדמת החזר ההשקעה הראשונית הקבוע בלוח תעריפים 6.7–5א אם המיתקן אינו עולה על 30 קילו-ואט ויהיה רשאי לבחור בתעריף לפי המסלול הריאלי הקבוע בלוח תעריפים 6.7–5א אם המיתקן אינו עולה על 15 קילו-ואט; בחירה במסלולי התעריף האמורים תתאפשר רק אם לא מחובר במקום הצרכנות מיתקן נוסף הפועל לפי [[סימן זה]]; התשלום השנתי הקבוע בלוח תעריפים 6.7–5 ישולם, בכל שנה, במהלך חודש ינואר, בעד השנה הקלנדרית שקדמה לו.
:: (3) (((בוטל).))
:: (4) בשיטת התחשבנות זו, המחלק ישלם לצרכן רשום ששילב טורבינת רוח, בעד האנרגיה המיוצרת בה, לפי לוח תעריפים 6.7–6.
: (ג) '''התחשבנות בשיטת תשלום בעבור הזרמה לרשת'''
:: (1) לפי שיטת התחשבנות זו, מחלק יגבה מאת הצרכן הרשום תעריף בעד צריכת החשמל מהרשת במקום הצרכנות כקבוע [[פרק ב סימן ב|בפרק ב' (צריכת חשמל) סימן ב' (חשבונות ותשלומים)]]. נוסף על תעריף זה, יגבה המחלק מאת הצרכן את התוספת לתשלום הקבוע לצרכן רשום בעל מיתקן פוטו-וולטאי או מיתקן ייצור פוטו-וולטאי משולב אגירה בלא מנייה נפרדת הקבועה בלוח התעריפים 5.4–1.
:: (2) לפי שיטת התחשבנות זו, המחלק ישלם לצרכן הרשום תעריף בעד האנרגיה המוזרמת לרשת בהתאם לקבוע בסעיף (ב)(2).
:: (3) על אף האמור בסעיף (א)(2), צרכן רשום שבחר בשיטת התחשבנות זו ומעוניין לעבור להתחשבנות בשיטת תשלום בעבור ייצור, יוכל לעשות כן באופן חד-פעמי ובלתי חוזר, בכפוף להגשת בקשה למחלק לא יאוחר מיום י&quot;ט בטבת התשפ&quot;ד (31 בדצמבר 2023).
: (ד) '''התחשבנות - כללי'''
:: (1) המחלק ימסור לצרכן הרשום הודעה על זכאות לתשלום המפרטת את הקוט&quot;ש שייצר המיתקן בתקופת החשבון ואת התמורה שלה זכאי הצרכן הרשום בעבורם.
:: (2) המחלק יפיק את החשבון לצרכן באופן דיגיטלי בתוך 7 ימי עבודה ממועד קריאת המונה ולגבי נקודת חיבור שמחוברים אליה מספר מיתקנים - בתוך 10 ימי עבודה; המחלק יפרע את התשלום לצרכן בתוך 15 ימי עבודה מיום קבלת החשבונית, חשבונית המס או הקבלה מהצרכן, באופן דיגיטלי, בהתאם להוראות המס החלות על הצרכן, ואם הצרכן פטור מהגשת חשבונית מס וקבלה על פי דין - בתוך 15 ימי עבודה ממועד הפקת החשבון; אם לא הופק החשבון במועד האמור, ישלם ספק שירות חיוני רשת לצרכן תשלום בשל ההפרה בעלות הקבועה בלוח תעריפים 12–1; בחר צרכן רשום לא להעביר חשבונית למחלק באופן דיגיטלי וכתוצאה מכך לא ניתן להפיק לו חשבון באופן דיגיטלי, יגבה ספק שירות חיוני רשת מהצרכן את התשלום הקבוע בשורה 30 ללוח תעריפים 2.5–4.
:: (3) צרכן רשום רשאי להמציא למחלק כתב הוראה בלתי חוזרת להעברת התשלום לחשבון ייעודי (באמת מידה זו - ההוראה), והמחלק יאשר את קבלת ההוראה בחתימתו עליה ויפעל לפיה. המחלק לא ימנע מהצרכן הרשום להמחות את זכויותיו לקבלת התשלומים המגיעים לו בקשר לייצור חשמל לצד שלישי, לרבות לטובת גוף מממן, על דרך שעבוד תזרים המזומנים. לא המציא צרכן רשום למחלק הרשאת גישה לחשבון, יגבה ספק שירות חיוני רשת מהצרכן את התשלום הקבוע בשורה 31 ללוח תעריפים 2.5–4. נוסף על האמור, יאפשר המחלק לצרכן הרשום להמציא הוראה נפרדת בעבור כל מיתקן שנמצא במקום הצרכנות; מחלק יאפשר לצרכן הרשום להודיע בכתב, לא יאוחר מיום עשרים בדצמבר בכל שנה, על בחירתו לעניין אופן חלוקת המחאת התשלום בנוגע לשנה העוקבת; אם לא הוגשה הודעה כאמור מטעם הצרכן עד למועד האמור תמשיך לחול הבחירה הקיימת גם בנוגע לשנה העוקבת. המחלק לא יקזז מהתשלומים חובות של הצרכן הרשום, לא יעביר את כספי התשלומים לאחר ולא יקבל הוראה נוגדת להעברתם מגורם זולת הצרכן הרשום או מוטב ההוראה ובהתאם לנוסח ההוראה.
:: (4) לא שילם הצרכן הרשום בעבור צריכת החשמל, יפעל המחלק בהתאם לקבוע [[באמת מידה 24 (מועדי תשלום)]] ובלבד שאם ניתנה הוראה כאמור בסעיף קטן (3), ישלח המחלק, במקביל לשליחת תזכורת לתשלום, העתק של ההתראה לפני ניתוק שנשלחה לצרכן הרשום במסגרת התזכורת לתשלום למוטב ההוראה. אין באמור בסעיף זה כדי להשית אחריות כלשהי על המחלק כלפי מוטב ההוראה או מי מטעמו בשל כל תוצאה, מעשה או מחדל שעשויים להיגרם למוטב או לצד שלישי אחר בשל משלוח ההתראה או בשל ניתוק מקום הצרכנות.
:: (5) אם האנרגיה המוזרמת לרשת בשעה נתונה גבוהה ב-102.5% או יותר מההספק המקסימלי כפי שנקבע תשובת המחלק, המחלק יגבה מהצרכן את התשלום הקבוע בלוח תעריף 6.7–30 בעבור האנרגיה שהוזרמה ביתר.
: (ה) '''הסדר התשלומים בעת החלפת צרכנים רשומים'''
:: (1) החלפת צרכנים רשומים המשתתפים בהסדר לפי [[סימן זה]] תתבצע בהתאם לקבוע [[באמת מידה 19 (החלפת צרכנים)]], ולעניין הסדר התשלומים למיתקן תהווה סיום ההסכם עם הצרכן הרשום היוצא. לאחר החלפת הצרכנים הרשומים וחתימת הצרכן הרשום החדש על הסכם לעניין הסדר התשלומים עם המחלק, ימשיך המחלק את הסדר התשלום בעבור החשמל המיוצר במיתקן עם הצרכן הרשום החדש, בכפוף לחתימת הצרכן הרשום החדש על הסכם עם המחלק.
:: (2) על אף האמור בסעיף קטן (1), מחלק ידרוש מצרכן רשום שהעביר את זכותו לקבלת שירות חשמל בנכס מסוים ואשר המציא למחלק כתב הוראה כאמור בסעיף (ה)(3), להגיש בתוך 45 ימי עבודה, הודעה משותפת יחד עם הצרכן הרשום החדש בנכס ומוטב ההוראה, ולפיה הם מודיעים למחלק על ביטול, הסבה או המרה של כתב ההוראה.
:: (3) לא קיבל המחלק הודעה כאמור בסעיף קטן (2), לא ישלם המחלק בעבור החשמל המיוצר במיתקן עד למועד קבלת ההודעה.
: (ו) (((בוטל).))
: (ז) '''התחשבנות לגבי בית משותף'''
:: (1) שולב מיתקן במקום צרכנות הרשום על שם נציגות בית משותף, ישלם המחלק את התעריף לחשבון נציגות הבית המשותף; לעניין אמת מידה זו, &quot;בית משותף&quot; ו&quot;נציגות בית משותף&quot; - כהגדרתם [[באמת מידה 29]].
:: (2) אם שולב מיתקן במקום צרכנות שהוא על שם צרכן שאינו נציגות בית משותף לפי [[סעיף (א)(1א) לאמת מידה 175]], יתחשבן המחלק עם הצרכן בהתאם למונה הייצור שהותקן לצורך שילוב המיתקן במערכת לפי [[הסעיף האמור]].
: (ח) '''תוקף שיטת ההתחשבנות'''
:: (1) (((בוטל).))
:: (2) הוראות סעיף (ג) ייכנסו לתוקף במועד הקובע.
:: (3) שיטת ההתחשבנות בין המחלק לבין הצרכן הרשום, שנקבעה לפי הוראות אמת מידה זו, תהיה בתוקף במשך 26 שנים מיום מתן ההתחייבות לשילוב המיתקן לצרכן; על אף האמור, לבקשת מבקש החיבור, ישלם המחלק את התעריף לתקופה קצרה יותר.
:: (4) הסדרי תשלומים לפי [[סימן זה]] יחולו רק על מי שביקש לשלב מיתקן לפי [[סימן זה]], החל ביום י&quot;ד בטבת התשע&quot;ח (1 בינואר 2018), ולא ביקש קודם לכן לשלב את אותו מיתקן לפי סימן אחר או לפי [[סימן זה]] בנוסחו ערב תחילת תוקפם של כללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני) (תיקון), התשע&quot;ח-2018.
: (ט) '''רישום והתחשבנות בשיטת תשלום בעבור ייצור עם צרכן מונה ייצור'''
:: (1) לבקשת צרכן רשום אשר בחר בשיטת ההתחשבנות הקבועה בסעיף (ב), ירשום המחלק צרכן אחר על מונה ייצור שמשויך למיתקן פוטו-וולטאי בחטיבת קרקע (להלן - צרכן מונה ייצור); לבקשה זו יצורף אישור צרכן מונה הייצור לרישום המונה על שמו; אם לא הוגשה בקשה כאמור ולא נרשם צרכן מונה ייצור, ייחשב הצרכן הרשום לצרכן מונה הייצור.
:: (2) בבקשת הצרכן הרשום לרישום צרכן מונה ייצור יאשר הצרכן הרשום לספק שירות חיוני לקבל את כל נתוני המנייה הנדרשים ממונה הצרכן הרשום לצורך ביצוע התחשבנות עם צרכן מונה הייצור.
:: (3) לצורך ביצוע הבקשה כאמור בסעיף קטן (1), יעמיד המחלק לרשות הצרכן הרשום, באתר האינטרנט שלו, טופס בקשה דיגיטלי שאליו יצרף הצרכן הרשום את פרטי צרכן מונה הייצור, לרבות ייפוי כוח מצרכן מונה הייצור המבוקש, אישור רישום, פרטים מזהים, מספר טלפון נייד וכתובת אלקטרונית לקבלת הודעות והמלצות חשבון; היה המבקש תאגיד, יצוין גם מספר התאגיד שלו ויצורף אישור מאת רואה חשבון או עורך דין בדבר המוסמכים לחתום בשם התאגיד; בלי לגרוע מהאמור, המחלק יאפשר הגשת בקשה כאמור בסעיף קטן (1) גם באמצעי דיגיטלי מהמפורטים [[באמת מידה 5]], למעט באמצעות מסרון, ובלבד שלבקשה שהוגשה באמצעות אמצעי כאמור צירף הצרכן את הפרטים והמסמכים המפורטים בסעיף קטן זה.
:: (4) במועד הבקשה ועם רישום צרכן חדש, יספק המחלק לצרכן מונה הייצור את הסכם הרכישה ממיתקן הייצור ואת האסמכתה לביצוע הפעולה.
:: (5) בעד ביצוע רישום צרכן מונה הייצור ישלם צרכן מונה הייצור למחלק הוצאות סידור ורישום כקבוע בשורות 11 ו-12 ללוח תעריפים 5.4–2, לפי העניין.
:: (6) לאחר קבלת בקשת צרכן רשום לרישום צרכן מונה ייצור, יספק המחלק שירותי מנייה והתחשבנות לצרכן מונה הייצור בהתאם לקבוע באמת מידה זו, והכול בכפוף להוראות החלות לעניין ההתחשבנות לפי סעיף (ב).
:: (7) המחלק יאפשר לצרכן מונה ייצור להמחות את זכותו בהתאם להוראות סעיף (ה)(2).
:: (8) המחלק ישלם לצרכן מונה הייצור תשלום בעבור ייצור החשמל, לפי קוט&quot;ש הנמדד במונה הייצור, אשר יהיה בתעריף כאמור בסעיף (ב)(2) ויגבה מצרכן מונה הייצור, באמצעות קיזוז מהתשלום האמור, את התשלום הקבוע בלוח תעריפים 5.4–1.
:: (9) החלפת צרכן רשום לא תגרום לשינוי ברישומו של צרכן מונה הייצור.
: (י) '''הגשת בקשה להתקנת מונה ייצור'''
:: צרכן בעלים רשום, שבמקום הצרכנות שלו קיים מיתקן פוטו-וולטאי, זכאי להתקנת מונה ייצור, בהתאם להוראות המפורטות להלן:
:: (1) צרכן בעלים רשום יגיש למחלק בקשה באופן מקוון להתקנת מונה ייצור בעבור מיתקן הייצור;
:: (2) כתנאי לאישור רישום הבקשה, יגבה המחלק מצרכן הבעלים הרשום תשלום בעד התקנת מונה הייצור כקבוע בלוח תעריפים 5.4–3;
:: (3) מחלק יבצע עם צרכן הבעלים הרשום תיאום טכני לצורך התקנת מונה הייצור בתוך 30 ימי עבודה ממועד הגשת בקשת הצרכן וביצוע התשלום;
:: (4) המחלק יתקין את מונה הייצור בתוך 120 ימים מסיום התיאום הטכני, אלא אם כן הצרכן ביקש מועד מאוחר יותר לכך;
:: (5) לא עמד המחלק במועדים הקבועים בפסקה (4) בשל עיכוב הנובע מפעולות המחלק, ישלם המחלק לצרכן הבעלים הרשום תשלום בשל הפרה בעלות הקבועה בלוח תעריפים 12.1–1, וזאת עד לסיום ההפרה.

@ : {{ממורכז|'''נספח א' [[לאמת מידה 176]]''' {{ש}} מתכונת דיווח לצורכי התחשבנות בין המחלק לבין בעל רישיון הולכה}}
: {| style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;
! מס' מערכת !! מיקום המערכת !! הספק !! תאריך הפעלה !! קוד הסדרה !! תעריף !! מספר מונה !! סוג מונה !! קריאת מונה נוכחית !! קריאת מונה קודמת
|-
| || || || || || || || || ||
|-
| || || || || || || || || ||
|}

@ 176א. (תיקון: 23.12.19, 5.4.20, 30.4.20, 1.11.20, 5.4.21, 14.3.22; תש&quot;ף-10, תש&quot;ף-16, תש&quot;ף-20, תש&quot;ף-25, תשפ&quot;א-24, תשפ&quot;ב-18, תשפ&quot;ד-5) : '''תנאים לזכאות לתעריף למיתקנים שאינם נכללים במכסה הזוכה בהליכים תחרותיים'''
: (א) '''הגדרות'''
:: באמת מידה זו -
::- &quot;מיתקן&quot; - מיתקן קרקעי או מיתקן על גג כהגדרתו [[באמת מידה 220]], המשמש לייצור חשמל בטכנולוגיה פוטו-וולטאית.
: (ב) '''הגשת בקשה לרישום הספק'''
:: מבקש המבקש להקים מיתקן שלא במסגרת הליך תחרותי (באמת מידה זו - המבקש), יגיש למחלק בקשה לרישום הספק שהוא מתחייב להקים.
: (ג) '''הפקדת בטוחה'''
:: (1) כתנאי לרישום הספק, יפקיד המבקש בטוחה לטובת המחלק הדומיננטי במועד הגשת הבקשה לרישום ההספק.
:: (2) סכום הבטוחה יעמוד על סך של 300 שקלים חדשים לקילו וואט מותקן לגבי מיתקנים המוקמים על גבי קרקע, ו-150 שקלים חדשים לקילו וואט מותקן לגבי מיתקנים המוקמים על גבי גגות.
:: (3) הבטוחה הנדרשת תעמוד בתנאים המפורטים [[בסעיף (ד)(2) לאמת מידה 50]], בשינויים המחויבים.
: (ד) '''הגבלת הספק המיתקנים'''
:: הספק המיתקנים שבעבורם המבקש יבקש חיבור לא יעלה על ההספק שצוין בבקשה לרישום הספק ושבעבורם הפקיד את הבטוחה.
: (ה) '''מועד מחייב לסנכרון וחילוט הבטוחה'''
:: (1) המועד המחייב לסנכרון, כהגדרתו [[באמת מידה 35כ1]], לגבי מבקשים המבקשים להקים מיתקן לפי אמת מידה זו, הוא יום ט' בחשוון התשפ&quot;ב (15 באוקטובר 2021).
:: (2) המועד המחייב המרבי לסנכרון, כהגדרתו [[באמת מידה 35כ1]], לגבי מבקשים המבקשים להקים מיתקן לפי אמת מידה זו, הוא יום כ' בתשרי התשפ&quot;ג (15 באוקטובר 2022).
:: (3) אם המבקש הציג אישור של המחלק לעמידה בתנאים לסנכרון עד המועד המחייב לסנכרון, המחלק הדומיננטי ישיב לו את הבטוחה שהפקיד לפי סעיף (ב) במלואה.
:: (4) לא הציג המבקש למחלק הדומיננטי אישור עמידה בתנאים לסנכרון עד המועד המחייב לסנכרון, לרבות בשל קבלת תשובת מחלק שלילית, או אישר המחלק עמידה בתנאים במועד המאוחר מהמועד המחייב לסנכרון, יחלט המחלק הדומיננטי את הבטוחה בשיעור 20 אחוזים בעבור היום הראשון של האיחור, ובעבור כל יום נוסף של איחור, יחלט בשיעור אחיד מיתרת סכום הבטוחה שהופקדה, עד המועד המחייב המרבי לסנכרון, או עד מועד קבלת אישור עמידה בתנאים לסנכרון, לפי המוקדם משניהם; לעניין זה, &quot;שיעור אחיד&quot; - שיעור השווה לחלוקה של יום אחד במספר הימים שבין היום העוקב למועד המחייב לסנכרון למועד המחייב המרבי לסנכרון.
:: (5) נוסף על האמור בסעיף קטן (4), אם ההספק המותקן שהמבקש קיבל אישור עמידה בתנאים לסנכרון לגביו עד המועד המחייב המרבי לסנכרון קטן מההספק המותקן שנקבע בבקשה לרישום הספק, יחלט המחלק הדומיננטי את הבטוחה באופן יחסי מסכום הבטוחה שהופקדה, בהתאם ליחס שבין ההספק המותקן שלא קיבל אישור עמידה בתנאים לסנכרון מתוך ההספק המותקן שנקבע בבקשה לרישום הספק לבין ההספק המותקן שנקבע בבקשה לרישום הספק.
:: (5א) המבקש רשאי להאריך את המועד המחייב המרבי לסנכרון ב-5 חודשים (באמת מידה זו - המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן); כדי להאריך את המועד המחייב המרבי לסנכרון כאמור, יגיש המבקש למחלק הדומיננטי, לא יאוחר מ-60 ימים לפני המועד המחייב המרבי לסנכרון, הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון בצירוף בטוחה נוספת בסכום כמפורט להלן, לפי העניין, לכל קילו-וואט מסך ההספק שנקבע בבקשה לרישום הספק ושטרם הוגש בעבורו אישור של המחלק לעמידה בתנאים לסנכרון (בסעיף קטן זה - בטוחה נוספת):
::: (א) לעניין מיתקן המוקם על קרקע - 300 שקלים חדשים;
::: (ב) לעניין מיתקן המוקם על גג - 150 שקלים חדשים;
::: תוקפה של הבטוחה הנוספת יהיה עד תום 7 חודשים מהמועד המחייב המרבי לסנכרון.
:: (5ב) נוסף על חילוט הבטוחה שבוצע לפי סעיף קטן (4) או (5), אם מבקש חיבור שהגיש הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון לפי סעיף קטן (5א), לא הגיש למחלק הדומיננטי אישור של המחלק לעמידה בתנאים לסנכרון עד המועד המחייב המרבי לסנכרון, לרבות בשל קבלת תשובת מחלק שלילית, או אישר המחלק עמידה בתנאים לסנכרון במועד המאוחר מהמועד המחייב המרבי לסנכרון, יחלט המחלק הדומיננטי את הבטוחה הנוספת שהופקדה, בשיעור אחיד מסכומה, בעבור כל יום של איחור החל מהיום הראשון לאיחור ועד המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן או עד מועד קבלת אישור עמידה בתנאים לסנכרון, לפי המוקדם משניהם; לעניין זה, &quot;שיעור אחיד&quot; - שיעור השווה לחלוקה של יום אחד במספר הימים שבין המועד המחייב המרבי לסנכרון למועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן.
:: (5ג) נוסף על האמור בסעיף קטן (5ב), אם ההספק המותקן שהמבקש קיבל אישור של המחלק לעמידה בתנאים לסנכרון לגביו עד המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן קטן מההספק המותקן שנקבע בבקשה לרישום הספק, יחלט המחלק הדומיננטי את הבטוחה הנוספת שהופקדה באופן יחסי, בהתאם ליחס שבין ההספק המותקן שלא קיבל אישור עמידה בתנאים לסנכרון מתוך ההספק המותקן שנקבע בבקשה לרישום הספק לבין ההספק המותקן שנקבע בבקשה לרישום הספק.
:: (5ד) נוסף על האמור בסעיף קטן (5א), המבקש רשאי להגיש הודעות על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן, בצירוף הפקדת בטוחה נוספת, פעמיים נוספות לכל היותר; המבקש יוכל להודיע למחלק הדומיננטי על הארכת מועד מחייב מרבי מעודכן בפעם השנייה והשלישית, ולצרף בטוחה נוספת, לא יאוחר מהמועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן כפי שהוארך לאחרונה, כלומר לא יאוחר מחודשיים לפני תום תקופת הבטוחה הנוספת; הוראות סעיף קטן (5א) לעניין משך הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון, תוקף הבטוחה הנוספת וסכומה, יחולו, בשינויים המחויבים, גם על כל הארכה של המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן וכל הפקדת בטוחה נוספת, לפי סעיף קטן זה; הוראות סעיפים קטנים (5ב) ו-(5ג) לעניין חילוט הבטוחה הנוספת, יחולו, בשינויים המחויבים, גם לגבי כל בטוחה נוספת שהופקדה לפי סעיף קטן זה.
:: (5ה) לאחר המועד המחייב המרבי לסנכרון יפקעו זכויותיו של המבקש לגבי הספק שלא סונכרן עד למועד האמור, ולגבי התעריף בשל הספק זה; אם המבקש הגיש הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון, בצירוף בטוחה נוספת, לפי סעיף קטן (5א) או הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן, בצירוף בטוחה נוספת, לפי סעיף קטן (5ד), יפקעו זכויותיו כאמור לפי סעיף קטן זה לאחר המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן כפי שהוארך לאחרונה, לפי העניין.
:: (6) על אף האמור בסעיף קטן (4), אם המבקש להקים מיתקן קרקעי קיבל תשובה שלילית לחיבור או תשובה חלקית לחיבור עד יום ט&quot;ו בטבת התשפ&quot;א (30 בדצמבר 2020), יחזיר המחלק למבקש את הבטוחה באופן יחסי, בהתאם לגובה ההספק שלגביו נתן המחלק את התשובה השלילית לחיבור או את התשובה החלקית לחיבור; לעניין זה, &quot;תשובה חלקית לחיבור&quot; - תשובת מחלק שלילית עם תיקונים נדרשים שניתנה לפי [[סעיף (ט)(7) לאמת מידה 35כ2]].
: (ו) '''תנאים נוספים לזכאות לתעריף'''
:: על זכאות לתעריף לפי אמת מידה זו יחולו גם אמות המידה כמפורט להלן, בשינויים המחויבים ובשינויים המפורטים לצדן:
:: (1) לעניין מיתקנים המוקמים על גבי גגות - [[אמת מידה 220]], בשינויים אלה:
::: (א) ההגדרות &quot;הליך תחרותי לקביעת תעריף&quot; או &quot;הליך&quot; ו&quot;המועד הקובע&quot; וכן סעיף (ג) - לא ייקראו;
::: (ב) בסעיף (ד)(1), במקום &quot;זוכה בהליך תחרותי לקביעת תעריף (להלן - הזוכה),&quot; יקראו &quot;המבקש&quot;;
::: (ג) בסעיף (ה)(1), במקום &quot;הליך תחרותי מספר 1 למיתקני גגות&quot; יקראו &quot;מיתקנים שאינם נכללים במכסה הזוכה בהליכים תחרותיים למיתקני גגות&quot;;
::: (ד) בסעיף (ח)(4), במקום &quot;מאת הזוכה&quot; יקראו &quot;מאת המבקש&quot; ובמקום &quot;במסגרת ההליך התחרותי לקביעת תעריף&quot; יקראו &quot;במסגרת [[220|אמת מידה זו]]&quot;;
:: (2) לעניין מיתקנים קרקעיים - [[אמת מידה 220א]], למעט סעיפים ((&lt;s&gt;קטנים&lt;/s&gt;)) (ב), (ד) ו-(ה)(2), בשינויים אלה:
::: (א) בכל מקום, במקום &quot;זוכה&quot; יבוא &quot;המבקש&quot; ובמקום &quot;במסגרת ההליך&quot; יבוא &quot;במסגרת [[220א|אמת מידה זו]]&quot;;
::: (ב) בסעיף (א) -
:::: (1) בסעיף קטן (1), ההגדרות &quot;הליך תחרותי לקביעת תעריף&quot; או &quot;הליך&quot; ו&quot;המועד הקובע&quot; - לא ייקראו;
:::: (2) סעיף קטן (2) - לא ייקרא;
::: (ג) בסעיף (ג), בכותרת הסעיף, המילים &quot;במסגרת הליך תחרותי לקביעת התעריף&quot; - לא ייקראו;
::: (ד) בסעיף (ה)(4), המילים &quot;במסגרת ההליך התחרותי&quot; - לא ייקראו.
: (ז) '''תעריף'''
:: המחלק ישלם בעד החשמל המיוצר במיתקן תעריף כמפורט להלן:
:: (1) לגבי מיתקן המותקן על גבי גג - תעריף כמפורט בשורה &quot;מיתקנים שאינם נכללים במכסה הזוכה בהליכים תחרותיים למיתקני גגות&quot; שבלוח תעריפים 6.7–14;
:: (2) לגבי מיתקן קרקעי - תעריף כמפורט בשורה &quot;מיתקנים שאינם נכללים במכסה הזוכה בהליכים תחרותיים למיתקנים קרקעיים&quot; שבלוח תעריפים 6.7–14.
: (ח) '''תחילה ותחולה'''
:: תחילתה של אמת מידה זו במועד תחילתם של כללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני) (תיקון מס' 7), התש&quot;ף-2020, והיא תחול על מבקשים שהגישו בקשה לרישום הספק עד יום ח' בתמוז התש&quot;ף (30 ביוני 2020).

@ 176ב. (תיקון: 13.12.20, 29.1.25, 31.12.25; תשפ&quot;ב-11, תשפ&quot;ד-5, תשפ&quot;ה-11, תשפ&quot;ה-18, תשפ&quot;ו-4, תשפ&quot;ו-5) : '''תנאים לזכאות לתעריף למיתקני חלוץ אגרו-וולטאיים'''
: (א) '''הגדרות'''
:: ((באמת מידה זו -))
::- &quot;מיתקן חלוץ אגרו-וולטאי&quot; - מיתקן פוטו-וולטאי המותקן על קרקע חקלאית, אשר קיבל את אישור הוועדה המשותפת שהקימו המדענים הראשיים של משרדי האנרגיה והחקלאות למיתקן חלוץ על שטח חקלאי.
: (ב) '''תנאי סף נוסף לבדיקת בקשת חיבור'''
:: נוסף על התנאים המפורטים [[באמת מידה 35כ2(ה)(1)]], כתנאי סף לבדיקת בקשה לחיבור מיתקן חלוץ אגרו-וולטאי, יוודא המחלק גם שהמיתקן קיבל את אישור הוועדה המשותפת כאמור בהגדרה &quot;מיתקן חלוץ אגרו-וולטאי&quot; לכך שהוא מיתקן חלוץ אגרו-וולטאי.
: (ג) '''מועד מחייב לסנכרון'''
:: המועד המחייב לסנכרון מיתקן חלוץ אגרו-וולטאי הוא 36 חודשים ממועד קבלת תשובת מחלק חיובית; לעניין זה, &quot;המועד המחייב לסנכרון&quot; - כהגדרתו [[באמת מידה 35כ1]].
:: (((הוראת שעה לעניין מי שבתקופה מיום 13.6.2025 עד יום 28.7.2025 הייתה לו תשובת מחלק חיובית לפי [[אמת מידה 35כ2]] או התחייבות לחיבור לפי [[אמת מידה 35כו4]] שהיא בתוקף):)) המועד המחייב לסנכרון מיתקן חלוץ אגרו-וולטאי הוא 37.5 חודשים ממועד קבלת תשובת מחלק חיובית; לעניין זה, &quot;המועד המחייב לסנכרון&quot; - כהגדרתו [[באמת מידה 35כ1]].
: (ד) '''תעריפים למיתקן חלוץ אגרו-וולטאי - כללי'''
:: (1) מחלק ירכוש את כל החשמל המיוצר במיתקן חלוץ אגרו-וולטאי שהוקם במסגרת אסדרה לפי אמת מידה זו בכפוף לעמידה בתנאים המפורטים להלן:
::: (א) עמידה בתנאים לסנכרון לפי [[אמת מידה 35כ4(ד)]];
::: (ב) המצאת אישור משרד החקלאות על תחילת הניסוי;
::: (ג) המצאת אישור להספקת חשמל לפי [[תקנות התכנון והבנייה (אישורים למתן שירותי חשמל, מים וטלפון), התשמ&quot;א-1981]], מאת הרשות המאשרת בעבור מיתקן הייצור.
:: (2) בעד רכישת החשמל ממיתקן חלוץ אגרו-וולטאי ישלם המחלק ליצרן תעריף כמפורט בלוח תעריפים 6.7–24; המחלק יפיק את החשבון ליצרן בתוך 7 ימי עבודה ממועד קריאת מונה היצרן; המחלק יעביר את התשלום ליצרן בשיטת שוטף + 45 ימי עבודה מיום קבלת חשבונית המס מהיצרן.
:: (3) בעד האנרגיה הנצרכת על ידי הצרכן ממיתקן חלוץ אגרו-וולטאי המחלק יגבה מהצרכן את התעריף בעד צריכה עצמית במקום הצרכנות כקבוע [[בפרק ב' (צריכת חשמל) סימן ב' (חשבונות ותשלומים)]]; נוסף על תעריף זה יגבה המחלק מהצרכן את התוספת לתשלום הקבוע לצרכן בעל מיתקן פוטו-וולטאי הקבועה בשורה 11 ללוח תעריפים 5.4–1.
:: (4) התעריף האמור ישולם עד יום ו' בטבת התת&quot;י (31 בדצמבר 2049), הכול בהתאם למועדים ולתנאים שנקבעו בהסכם הרכישה (הסכם PPA) שנערך לפי [[סעיף (ו) לאמת מידה 35כ3]]; החל מיום ז' בטבת התת&quot;י (1 בינואר 2050), יחולו לגבי המיתקנים שהוקמו במסגרת אמת המידה ההסדרים שיהיו נהוגים באותה עת, ככל שהרשות תקבע הסדרים כאמור.
: (ה) (('''תחולה'''))
:: אמת מידה זו תחול על מיתקני חלוץ אגרו-וולטאים, כהגדרתם בסעיף (א), שקיבלו או שיקבלו תשובה מחלק באחת מהתקופות האלה:
:: (1) התקופה שמיום פרסומם של כללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני) (תיקון מס' 11), התשפ&quot;ב-2022, עד ים י&quot;ט בטבת התשפ&quot;ד (31 בדצמבר 2023);
:: (2) התקופה שמיום כניסתם לתוקף של כללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני) (תיקון מס' 12), התשפ&quot;ה-2025, עד יום י&quot;א בטבת התשפ&quot;ו (31 בדצמבר 2025);
:: (3) התקופה שמיום כניסתם לתוקף של כללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני) (תיקון מס' 3), התשפ&quot;ו-2026 עד יום כ&quot;א בטבת התשפ&quot;ז (31 בדצמבר 2026).

@ 177. (תיקון: 1.7.08, 7.9.09, 26.7.10, 2.6.12, 4.6.12, 25.12.12, 20.10.13, 9.6.14, 15.1.15, 22.3.18, 24.12.18; תשע&quot;ח, תשע&quot;ט-2, תשע&quot;ט-5) : '''הגשת בקשה למחלק לשילוב מיתקן ברשת החשמל'''
: (((בוטלה, אך ממשיכה לחול על בקשות לחיבור או לשילוב מיתקן שהוגשו לפני יום 6.6.2019 ועל חוות רוח כהגדרתן [[באמת מידה 190]]):))
: (א) '''קבלת מידע'''
:: צרכן המעוניין בקבלת פרטים אודות חיבור אפשרי של מיתקן יפנה למחלק באזור הרלוונטי בכתב או בעל פה, והמחלק ידאג להעביר לו כל מידע הרלוונטי בתוך 7 ימי עבודה ממועד הפניה, המחלק יציג את כל המידע הרלוונטי לצרכניו גם באתר האינטרנט שלו, והכל כמפורט באמת מידה זו.
: (א1) '''רישום באתר האינטרנט בטרם הגשת בקשה'''
:: (1) בעל רישיון הולכה יאפשר לצרכן המעוניין להגיש בקשה לשילוב מיתקן לרשת להירשם באתר אינטרנט ייעודי בטרם הגשת הבקשה לשילוב מיתקן לרשת, ובעל רישיון ההולכה יעביר את הבקשות לבעלי רישיון חלוקה או למחלקים היסטוריים שבתחום פעילותם נרשמו צרכנים כאמור באופן מיידי.
:: (1א) בעל רישיון הולכה יפרסם באתר האינטרנט שלו את המועד שבו ייפתח אתר האינטרנט הייעודי להגשת בקשות.
:: (2) ספק שירות חיוני בעל רישיון חלוקה, לרבות מחלק היסטורי, יזמן את הצרכן לצורך הגשת בקשה לשילוב מיתקן לרשת במשרדיו לא יאוחר מ-30 ימי עבודה מיום הרישום באתר האינטרנט הייעודי של בעל רישיון ההולכה.
: (ב) '''הגשת בקשה'''
:: בקשה לשילוב מיתקן לרשת על ידי צרכן תוגש למחלק בצירוף כל המסמכים והנתונים כדלהלן כתנאי סף לאישור הבקשה על ידי המחלק:
:: (1) פרטי הצרכן (שם, כתובת, מס' טלפון, מס' צרכן/מונה/חוזה);
:: (2) סוג המיתקן (מיתקן PV או טורבינת רוח) שבכוונתו להתקין;
:: (3) הספק מותקן מתוכנן;
:: (4) מועד התקנה משוער;
:: (5) לעניין טורבינת רוח - העתק מאישור טורבינת הרוח מהוועדה המקומית לתכנון ובניה, הכולל בין היתר תכנית חתומה על ידי מהנדס אזרחי;
:: (6)(א) לעניין טורבינת רוח - היתר בניה מקורי או היתר מקורי לעבודה מצומצמת שניתן על ידי רשות התכנון הרלוונטית במקום הצרכנות שעל שם הצרכן; יובהר כי תכנית הבניה (גרמושקה) היא חלק בלתי נפרד מהיתר הבניה. במקרה ולטענת הצרכן הוא לא נדרש להמציא היתר כאמור, עליו לצרף לבקשתו אישור מתאים לכך בכתב חתום על ידי הגורמים המוסמכים ברשות התכנון הרלוונטית;
::: (ב) לעניין מיתקן פוטו-וולטאי -
:::: (1) העתק צילומי תשריט, תכנית הבניה (גרמושקה) של היתר הבניה שניתן למבנה עליו מתוכנן להיבנות המיתקן חתום על ידי הוועדה המקומית לתכנון ובניה, בו יסומן בצבע מיקום המיתקן;
::::: במידה ולא ניתן להשיג תשריט כאמור, יידרשו המסמכים הבאים:
::::: א. תצלום אוויר של המרכז למיפוי ישראל (על רקע אורתופוטו), חתום ומאושר על ידי המרכז למיפוי ישראל, עם סימון המיתקן המיועד לבניה וזיהוי המקרקעין (גוש, חלקה). לחלופין, צרכן יוכל לזמן ביקור מחלק במקום בתשלום, במסגרתו יתועד המיתקן המיועד מבחינת מיקום המבנה עליו יקום, בצילום על ידי בודקים מטעם המחלק; בעד הביקור יגבה המחלק תעריף לפי בדיקת מיתקן/בדיקה חוזרת כקבוע בשורה 7 ללוח תעריפים 4.3–3;
::::: ב. תוכנית חשמל חד קווית;
::::: ג. הותקן המיתקן על מבנה בגינו לא הוגש בעבר [[טופס 4 לתוספת לתקנות התכנון והבניה (אישורים למתן שירותי חשמל, מים וטלפון)|טופס 4]] למחלק ולא נבדק מיתקן החשמל, יותנה אישור הבקשה לשילוב המיתקן בהזמנת בדיקת מיתקן על ידי בודק מוסמך מטעם המחלק והמצאת [[טופס 4 לתוספת לתקנות התכנון והבניה (אישורים למתן שירותי חשמל, מים וטלפון)|טופס 4]] חתום ומאושר כדין למבנה עליו יוקם המיתקן. עלות בדיקת המיתקן בהתאם לקבוע בשורה 7 ללוח התעריפים 4.3–3 בדיקת מיתקן/בדיקה חוזרת;
:::: (2) תצהיר חתום בפני עורך דין כקבוע בנספח א' לאמת מידה זו;
:: (7) (((נמחקה);))
:: (8) תכנית לשילוב המיתקן במקום הצרכנות לרשת החשמל של ספק השירות החיוני. התכנית האמורה תכלול את מיקומם המוצע של מוני החשמל כך ש:
::: (א) מונה הצריכה הדו כיווני של המיתקן יותקן בנקודה בה מותקן מונה הצריכה הקיים של הצרכן ובמקומ;
::: (ב) מונה הייצור יותקן בהתאם לאחת החלופות דלהלן:
:::: (1) בנקודה הקרובה ככל הניתן לנקודה בה מותקן מונה הצריכה אשר תאפשר לספק השירות החיוני גישה סבירה לקרוא, לתפעל ולתחזק את המונה;
:::: (2) במקרים בהם קיימת מניעה טכנית להתקין את מונה הייצור בנקודה האמורה בפסקת משנה (1) או לבקשת הצרכן, יותקן מונה הייצור במיקום המוצע על-ידי הצרכן, ובלבד שהצרכן ידאג להתקין צנרת תיעול ממונה הייצור למונה הצריכה אשר תשמש את המחלק להשחלת קו פיקוד להעברת נתוני מונה הייצור למונה הצריכה;
:::: (3) במקרים בהם קיימת מניעה טכנית להתקנת קו פיקוד כאמור או לבקשת צרכן, ידאג המחלק להתקנת קו תקשורת, בגינו יחויב הצרכן בתשלום בהתאם לקבוע בלוח תעריפים 5.4–2, שיאפשר לו להתקין מונה קריאה מרחוק כמונה ייצור בנקודה המתאימה לצרכן;
:: (9) הקמת המיתקן דנן אינה דורשת השקעות ברשת, לרבות שדרוג של תשתיות קיימות, אשר לא היו נדרשות לולא שילוב המיתקן ברשת;
:: (10) הודעה על שיטת ההתחשבנות המבוקשת לפי הקבוע [[באמת מידה 176 (הסדרי תשלומים לצרכנים)]].
: (ג) '''פרטים נוספים ותיקון התכנית לשילוב מיתקן ברשת'''
:: (1) לצורך מתן תשובה לבקשה לשילוב מיתקן כאמור, רשאי המחלק לדרוש מהצרכן המצאת פרטים נוספים הנדרשים לו לשם שילוב המיתקן או תיקון של התכנית שילוב המיתקן. בהתאם להערות המחלק, הצרכן ימציא את המידע המבוקש בהקדם האפשרי או יודיע למחלק כי אין ביכולתו להמציא את המידע המבוקש.
:: (2) דרש המחלק מהצרכן המצאת פרטים נוספים או תיקון התכנית לשילוב המיתקן כאמור, לא יבואו הימים שנדרשו לצרכן להשיב לבקשה כאמור מצד המחלק במניין הימים הקבוע למתן תשובה על ידי המחלק לבקשה שילוב מיתקן כאמור בסעיף (ד).
: (ד) '''תשובה לבקשה לשילוב מיתקן ברשת'''
:: (1) המחלק ישיב בכתב לבקשת צרכן לשילוב מיתקן בתוך 21 ימי עבודה מיום קבלת הבקשה כדלהלן:
::: (א) לא עמד הצרכן בתנאי הסף או בבקשת המחלק לפרטים נוספים, ידחה המחלק את בקשתו לשילוב המיתקן בצירוף פירוט הסיבות לדחיית הבקשה;
::: (ב) עמד הצרכן בתנאי הסף ובבקשת המחלק לפרטים נוספים, יודיע המחלק בתשובתו מהו תעריף החשמל לו זכאי הצרכן בהתאם ללוח תעריפים 6.7–5 עבור מיתקן פוטו וולטאי ועבור טורבינות הרוח לתעריף הקבוע בלוח תעריפים 6.7–6 וייתן לצרכן התחייבות עקרונית לשילוב המיתקן בהתאם לתכנית אשר צורפה לבקשה ובלבד שיעמוד הצרכן בדרישות הטכניות המפורטות [[באמת מידה 178]]. בתשובתו יפרט המחלק את לוחות הזמנים לשילוב המיתקן ברשת החשמל;
::: (ג) לא השיב המחלק לבקשת צרכן בתוך המועד הקבוע דלעיל יפצה המחלק את הצרכן בסך הקבוע בלוח ההפרות 12.1–1 (תשלומים בגין הפרת אמות מידה).
:: (2) לא ייתן המחלק התחייבות שילוב מיתקן לרשת אלא לאחר שבדק מול בעל רישיון ההולכה, אם קיימת כמות פנויה להתקנת המערכת ומהו התעריף הנכון למבקש השילוב. ההתחייבות תינתן לפי התעריף הנכון ליום אישור בקשת צרכן לשילוב מיתקן לרשת על ידי המחלק.
:: (3) לא ייתן המחלק התחייבות לשילוב מיתקן במקרה ונדרשים שינויים ברשת החשמל הקיימת שלא ניתן לבצעם בפרק זמן של 270 יום.
:: (4) (((נמחק).))
:: (5) תוקף התחייבות המחלק לשילוב המיתקן לרשת יהא ל-270 ימים מיום מתן ההתחייבות לצרכן. חלפו 270 ימים כאמור ולא חובר המיתקן לרשת מכל סיבה שהיא, תפוג ההתחייבות ולא יחבר המחלק את המיתקן לרשת.
: (ה) '''תעריף עבור בדיקת המיתקן ושילובו ברשת החשמל'''
:: (1) המחלק יצרף לתשובתו לבקשה לשילוב המיתקן חשבון לתשלום לפי הפירוט דלהלן, כתנאי לבדיקת המיתקן ולחיבורו:
::: (א) בגין בדיקת המיתקן ישלם הצרכן את התשלום הקבוע בשורה 7 ללוח התעריפים 4.3–3: תעריף בדיקת מיתקן/בדיקה חוזרת.
::: (ב) בגין החלפת מונה הצריכה והתקנת מונה הייצור, ישלם הצרכן את התשלום הקבוע בשורה 9 (([צ&quot;ל: בשורה 6])) ללוח התעריפים 5.4–2 - הסרת המונה והתקנתו, עבור כל אחד מהמונים.
:: (2) על תשלום לפי אמת מידה זו יחולו הוראות [[אמת מידה 24(ג)]] בעניין חשבון בגין שירות שטרם בוצע.
: (ו) '''שינוי הבקשה'''
:: הצרכן יהיה רשאי לשנות את הבקשה או את התכנית לשילוב המיתקן כל עוד לא עמד המיתקן בהצלחה בבדיקה על ידי המחלק ובלבד שהשינויים יוגשו בהתאם להליך הקבוע לעיל באמת מידה זו.
: (ז) '''השגות צרכנים על דחיית הבקשה דלעיל'''
:: הצרכן יהיה רשאי להגיש למחלק את השגתו בכתב על החלטתו.
: (ח) '''תגובת המחלק להשגת הצרכן'''
:: הגיש הצרכן את השגתו למחלק בכתב, תישלח לצרכן ולרשות תשובתו של המחלק בכתב, כאמור [[באמת מידה 33 (טיפול בתלונות צרכנים)]] בהתאם לקבוע באמת המידה.

@ : {{ממורכז|'''נספח א' [[לאמת מידה 177]]:'''}}
: (((הטופס הושמט)))

@ 178. (תיקון: 1.7.08, 22.3.18; תשע&quot;ח, תשע&quot;ט-5) : '''דרישות טכניות להתקנת המיתקן'''
: (((בוטלה, אך ממשיכה לחול על בקשות לחיבור או לשילוב מיתקן שהוגשו לפני יום 6.6.2019 ועל חוות רוח כהגדרתן [[באמת מידה 190]]):))
: (א) '''תנאים טכניים להתקנת המיתקן'''
:: מחלק יחבר מיתקן העומד בכל הדרישות שלהלן:
:: (1) ההספק המותקן של המיתקן קטן או שווה לגודל החיבור שבאמצעותו מחובר מקום הצרכנות לרשת החשמל.
:: (2) ההספק המותקן של מיתקן, הנקבע לפי ההספק הנקוב של הממיר או בהתאם לטורבינת הרוח, ובהתאם לנתוני היצרן, אינו עולה על 100 קילו-וואט למיתקן פוטו-וולטאי ואינו עולה על 50 קילו-וואט לטורבינת רוח.
:: (3) עומד בדרישות הרלוונטיות של [[חוק החשמל]] והתקנות לפיו.
:: (4) ממיר הזרם של המיתקן עומד בתקן ישראלי המוכר לפי כל דין ובהעדר תקן ישראלי תקן בין-לאומי רלוונטי, ולגבי טורבינת רוח - היא עומדת בתקנים הישראליים או בתקנים הבין-לאומיים הרלוונטיים, לרבות תקן ישראלי 61400 חלקים 1, 2, 11, 12.01 ו-21 המפורסם באתר מכון התקנים הישראלי.
:: (5) מערכת ההגנה נגד חריגות מתח ותדר תותקן בכפוף לתקן כפי שייקבע על ידי גורם מוסמך וקבלת היתר הפעלה לפי כל דין.

@ 179. (תיקון: 1.7.08, 22.3.18; תשע&quot;ח, תשע&quot;ט-5) : '''התקנת המתקן'''
: (((בוטלה, אך ממשיכה לחול על בקשות לחיבור או לשילוב מיתקן שהוגשו לפני יום 6.6.2019 ועל חוות רוח כהגדרתן [[באמת מידה 190]]):))
: (א) '''התקנה'''
:: (1) מתקן יותקן על ידי מתקין בעל רישיון חשמל מתאים לזרם הנומינאלי של המתקן בהתאם לקבוע [[בחוק החשמל, התשי&quot;ד-1954]] ובתקנותיו.
:: (2) שילוב המתקן לרשת החלוקה על ידי המחלק ייעשה באמצעות התקנת שני מונים במקום הצרכנות שעל שם הצרכן כקבוע [[בסימן זה]]: מונה ייצור אשר יותקן ביציאת הממיר בצד ה-AC וימנה את כמות החשמל המיוצר במתקן (להלן - מונה הייצור), ומונה צריכה אשר יותקן בנקודת החיבור של המתקן הפרטי של הצרכן לרשת החשמל וימנה במקביל את כמות החשמל הנצרכת מהרשת ואת כמות החשמל המועברת לרשת (להלן - מונה הצריכה).
:: (3) על אף האמור בסעיף קטן (2), לבקשת צרכן המשלב מיתקן פוטו-וולטאי בהספק מותקן שאינו עולה על 15 קילו-וואט ואשר בחצרו לא מותקנים מיתקני ייצור חשמל נוספים, ישלב המחלק את המיתקן בלא מונה הייצור.
:: (4) ביקש הצרכן כאמור בסעיף קטן (3), שיטת ההתחשבנות תהיה בעד הזרמת החשמל בלבד בהתאם לקבוע [[176|((&lt;s&gt;בסעיף&lt;/s&gt;)) לאמת מידה 176(ג)]].
: (ב) '''התקנה במקום הצרכנות שעל שם הצרכן'''
:: מתקן יותקן במקום הצרכנות על שם הצרכן הרשום.
: (ג) '''תחילה'''
:: תחילתו של סעיף קטן (א)(4) במועד הקובע.

@ 180. (תיקון: 1.9.10, 6.2.12; תשע&quot;ט-5) : '''חיבור שני מתקנים (פוטו וולטאי וטורבינת רוח) או חיבור שני חלקי מערכת פוטוולטאית במקום צרכנות אחד'''
: (((בוטלה, אך ממשיכה לחול על בקשות לחיבור או לשילוב מיתקן שהוגשו לפני יום 6.6.2019 ועל חוות רוח כהגדרתן [[באמת מידה 190]]):))
: (א) '''תנאים לחלוקת מתקן'''
:: מחלק יחבר לבקשת צרכן רשום ובכפוף לדרישות הקבועות [[בסימן זה]] עד שני חלקי מערכות פוטו-וולטאיות או מערכת פוטו וולאטית וטורבינות רוח במקום צרכנות אחד ובלבד שהתקיימו במקום הצרכנות כל התנאים הבאים:
:: (1) סך ההספק המותקן במקום צרכנות של שני חלקי המתקן לא יעלה על 15 קילו-וואט לצרכן ביתי ועל 50 קילו-וואט לכל צרכן אחר.
:: (2) לכל מתקן יותקן ממיר זרם נפרד העומד בדרישות הקבועות [[באמת מידה 178]].
:: (3) מובהר שעבור כל מתקן יוכר התעריף הנכון ליום מתן התחייבות חיבור המתקן לרשת.
: (ב) '''התקנת מונים'''
:: מחלק יתקין מונה ייצור נפרד לכל מתקן אשר יחובר למונה הצריכה. התעריף לצרכן עבור התקנת כל מונה יהיה בגובה העלות הקבועה [[באמת מידה 177(ה)(1)(ב)]].

@ 181. (תיקון: 1.7.08, 9.6.14, 15.1.15, 19.2.18, 24.12.18; תשע&quot;ח, תשע&quot;ט-2, תשע&quot;ט-5) : '''בדיקת המתקן ושילובו לרשת החשמל'''
: (((בוטלה, אך ממשיכה לחול על בקשות לחיבור או לשילוב מיתקן שהוגשו לפני יום 6.6.2019 ועל חוות רוח כהגדרתן [[באמת מידה 190]]):))
: (א) '''מתן הודעה בדבר התקנת המתקן'''
:: התקין הצרכן את המתקן במקום הצרכנות הרשום על שמו ושילם עבור בדיקת המתקן וחיבורו כקבוע [[באמת מידה 177(ה)(1)]] בתוך 270 יום ממועד קבלת ההתחייבות כקבוע [[באמת מידה 177(ד)]], יודיע על כך למחלק בהקדם ולפני תום התקופה האמורה.
: (ב) '''קביעת מועד לבדיקת המתקן'''
:: מסר הצרכן למחלק הודעה בדבר ביצוע התשלום והתקנת המתקן כאמור בסעיף (א), יתאם המחלק עם הצרכן מועד לבדיקה של המתקן וזו תבוצע על ידי בודק מוסמך מטעמו של המחלק בהתאם לקבוע [[בחוק החשמל, התשי&quot;ד-1954]] ובתקנותיו (להלן - הבודק) בתוך 21 ימי עבודה מיום קבלת ההודעה כאמור.
: (ג) '''בדיקת המתקן ושילובו ברשת החשמל'''
:: (1) מצא הבודק כי המתקן איננו תואם את הקבוע באמות מידה אלה, יגיש דו&quot;ח ליקויים לצרכן.
:: (2) הצרכן יתקן את הליקויים שנמצאו ויזמין בדיקה נוספת של המתקן על ידי המחלק, אשר תבוצע לאחר תשלום העלות הקבועה בשורה 7 ללוח התעריפים 4.3–2 על ידי הצרכן תוך פרק זמן שלא יעלה על 14 ימי עבודה.
:: (3) מצא הבודק כי המתקן מותקן כראוי וכי ניתן לחברו למקום הצרכנות ולרשת החשמל, יודיע הבודק על כך בכתב לצרכן והאחרון יעביר את תוצאות בדיקת המתקן למנהל לענייני חשמל, וכן מסמכים אחרים כפי שידרשו לצורך קבלת היתר להזרמת אנרגיה.
:: (4) נתן המנהל לענייני חשמל היתר להפעלת המתקן בהתאם [[לחוק החשמל]] כאמור בסעיף קטן (3), יתקין המחלק את מערכת המונים בהתאם לתכנית כאמור [[באמת מידה 177(ב)(8)]] וישלב את המערכת ברשת החשמל בתוך 7 ימי עבודה מיום ביצוע בדיקה. בדיקה נוספת אם נדרשת תהא בעלות הקבועה בסעיף קטן (2), ובכפוף לכך שהצרכן המציא [[טופס 4 לתוספת לתקנות התכנון והבניה (אישורים למתן שירותי חשמל, מים וטלפון)|טופס 4]], כאמור בסעיף (ד).
:: (5) למען הסר ספק, מובהר בזה כי התקנת המונים ושילוב המתקן ברשת יבוצעו על ידי המחלק בלבד.
:: (6) מובהר בזאת כי בדיקת המתקן תיספר במניין הימים להתחייבות המחלק לחיבור המתקן לרשת. לא עמד המחלק במועדים הקבועים באמת מידה זו לבדיקת המתקן, לא ייחשבו החריגות במניין הימים.
:: (7) מובהר כי באותם חצרים לא יותקן יותר ממתקן ביתי אחד בהספק של עד 15 קילו-וואט המוזן ממונה צריכה אחד קיים, או מתקן אחד בהספק של עד 50 קילו-וואט המוזן ממונה צריכה אחד קיים. האמור לעיל לא יחול על הסדר מונה נטו, כקבוע [[בסימן ח' לפרק זה]].
:: (8) לעניין מתקן פי וי יעביר הצרכן לסש&quot;ח העתק מהודעתו לוועדה מקומית לתכנון ובניה על הקמת המתקן כקבוע בנספח א' לאמת מידה זו.
: (ד) '''היתר להזרמת אנרגיה לרשת'''
:: על הצרכן מוטלת האחריות לקבלת היתר הפעלה ממנהל מינהל החשמל להזרמת אנרגיה לרשת, ובנוסף, לעניין טורבינת רוח אישור [[טופס 4 לתוספת לתקנות התכנון והבניה (אישורים למתן שירותי חשמל, מים וטלפון)|טופס 4]] מאת ה&quot;רשות המאשרת&quot; כהגדרתה לפי [[סעיף 157א(א) לחוק התכנון והבניה, התשכ&quot;ה-1965]]. ניתן יהיה להזרים אנרגיה לרשת מהמתקן רק בכפוף לקבלת האישורים וההיתרים האמורים.

@ : {{ממורכז|'''נספח א' [[לאמת מידה 181]]: דיווח על ביצוע עבודה הפטורה מהיתר'''}}
: (((הטופס הושמט)))

@ 182. (תיקון: 1.7.08; תשע&quot;ט-5) : '''תחזוקת המתקן'''
: (((בוטלה, אך ממשיך לחול על בקשות לחיבור או לשילוב מיתקן שהוגשו לפני יום 6.6.2019 ועל חוות רוח כהגדרתן [[באמת מידה 190]]):))
: (א) '''ביצוע בדיקות תקופתיות'''
:: הצרכן יבצע בדיקות תקופתיות למתקן ככל שהדבר נדרש לפי כל דין.
: (ב) '''ביצוע שינויים במתקן'''
:: (1) הצרכן לא יבצע כל שינוי בהספק המותקן של המתקן ובהגנות המותקנות בו מבלי לקבל אישור מראש ובכתב מאת המחלק.
:: (2) ביצע הצרכן שינוי כלשהו בהספק המותקן של המתקן או בהגנות המותקנות בו בניגוד להוראת סעיף קטן (1), לא תתקיים חובתו של המחלק לפי ההסדר הקבוע [[בסימן זה]].
:: (3) בוצע במתקן שינוי המאפשר קבלת טובת הנאה לצרכן יחולו [[אמות מידה 16]] [[ו-24]] בשינויים המחוייבים.

@ 183. (תיקון: 1.7.08, 20.10.13, 19.2.18; תשע&quot;ח, תשע&quot;ט-5) : '''ניהול נתונים וחובות דיווח'''
: (((בוטלה, אך ממשיך לחול על בקשות לחיבור או לשילוב מיתקן שהוגשו לפני יום 6.6.2019 ועל חוות רוח כהגדרתן [[באמת מידה 190]]):))
: (א) '''ניהול נתונים'''
:: (1) בעל רישיון ההולכה יהיה אחראי לניהול הכמויות למתקנים פוטו וולטאים או טורבינות רוח כהגדרתם [[בסימן זה]], ויודיע למחלקים השונים על מיצוי הכמות בהתאם לקבוע בהחלטת הרשות.
:: (2) בעל רישיון ההולכה יקבל מהמחלק בזמן אמת את נתוני הבקשה של כל צרכן, לרבות נתונים על עמידה או אי עמידה בתנאי סף. בעל רישיון ההולכה יבצע רישום על בסיס שעתי של בקשות המחלק וינפיק לו אישור קבלה במועד קבלת הבקשות.
:: (3) עם הגשת בקשה של צרכן למחלק לשילוב מתקן ברשת החשמל ולאחר שבדק המחלק את עמידת הצרכן בתנאי הסף, יפנה המחלק לבעל רישיון ההולכה לצורך קבלת מידע אודות כמות המתקנים שאושרה התקנתם.
:: (4) בעל רישיון ההולכה יאשר את קליטת הבקשה של המחלק ביום הגשת הבקשה. מתן תשובה למחלק אודות הכמות הפנויה והתעריף הרלוונטי תינתן תוך חמישה ימי עבודה מהיום שבו קיבל את בקשת המחלק.
:: (5) בסוף כל יום עבודה יעביר המחלק לבעל רישיון ההולכה נתונים אודות מספר הבקשות שהוגשו במהלך אותו היום, לרבות לגבי בקשות שטרם נבדקו.
:: (6) עם קבלת בקשות בטווח שיעור של 90%-70% מהמכסה המאושרת בהחלטת הרשות הרלוונטית, תפורסם הודעה במדיה דיגיטלית על ידי בעל רישיון ההולכה למחלקים ולציבור על היקף הבקשות שאושרו עד למועד הפרסום האמור.
:: (7) ממועד הפרסום ואילך המחלק לא יקבל בקשות חדשות.
:: (8) המחלק ימשיך לטפל בבקשות שהוגשו עד למועד פרסום ההודעה כאמור ויעביר לבעל רישיון ההולכה בקשות העומדות בתנאי הסף, ובעל רישיון ההולכה יאשר למחלק כי הוא רשאי להתחייב לגבי בקשות אלה לתשלום התעריף שהיה בתוקף ערב פרסום ההודעה. ככל שתיוותר מכסה פנויה לאחר סיום ביצוע ההליך המתואר לעיל, היא תעבור להסדרות הבאות לפי [[סימן זה]] ככל שיהיו.
: (ב) '''חובות דיווח'''
:: (1) המחלק יגיש דיווח לבעל רישיון ההולכה על הגשת בקשה או סגירת בקשה או כל סטטוס אחר לבקשה לשילוב מתקן תוך יום עבודה מרגע עדכונה. לא מסר המחלק עדכון סטטוס חיבור המערכת לבעל רישיון ההולכה, יימנו ימי חיבור המערכת המדווחת עד תומם ויפקע אישור המחלק שניתן לה. נוסף על כך יינתנו אישורי מחלק נוספים בכפוף לקבלת דיווח מהמחלק לבעל רישיון ההולכה על כלל המערכות המחוברות לרשת החלוקה שלו.
:: (2) בעל רישיון הולכה יידע את המחלקים באופן רציף ולא פחות מאחת לשלושה ימים על כמות ההתקנות המצטברת או על שינוי בתעריף נתון בפריסה ארצית.
: (ג) '''חובת דיווח לרשות'''
:: (1) בעל רישיון ההולכה ידווח לרשות אחת לשבוע לגבי כל המתקנים המחוברים לרשת, בריכוז לפי המחלקים השונים בהתאם לפורמט כפי דרישת הצוות המקצועי ברשות.
:: (2) אחת לרבעון יעביר המחלק לרשות דוח מפורט לגבי המתקנים המחוברים לרשת החלוקה שבתחום רישיונו בהתאם לפורמט כפי דרישת הצוות המקצועי ברשות.
:: (3) המחלק ידווח לרשות על דחיית בקשות להתקנות מערכות על בסיס השקעות מיותרות ברשת אחת לרבעון.
: (ד) '''חובת דיווח לציבור'''
:: (1) אחת לשבוע יעדכן בעל רישיון הולכה באתר האינטרנט שלו את כמות הספק הבקשות שנרשמו באתר, את כמות הספק הבקשות שזומנו למשרדי המחלק, את כמות הספק הבקשות שקיבלו תשובה חיובית, את כמות הספק הבקשות שקיבלו תשובה שלילית ואת כמות הספק הבקשות שבתהליך. בנוסף בעל רישיון הולכה יעדכן, אחת לחודש, באתר האינטרנט, את מספר המתקנים המחוברים בפועל ואת הספקם.
:: (2) מחלק ובעל רישיון ההולכה יידע ואת הצרכנים במדיה הדיגיטלית על מיצוי בטווח שיעור של 90%-70%, מכמות הבקשות בתעריף נתון ועל שינוי התעריף בהתאם למתווה.
:: (3) בנוסף, מחלק ובעל רישיון הולכה יידעו את הציבור בכל נתון נוסף כפי שיידרשו על ידי הצוות המקצועי ברשות.

=== סימן ד': ייצור חשמל סולארי לבעלי רישיונות ייצור בעלי מתקנים המחוברים לרשת החלוקה ===

@ 184. (תיקון: 1.1.10) : '''שילוב מתקן ברשת על ידי המחלק'''
:: [[בסימן זה]]:
::- &quot;חטיבת קרקע&quot; - שטח מקרקעין או מספר שטחי מקרקעין בעלי גבול משותף המצויים בבעלותו של אדם או שיש לו זכות חכירה בהם.
::- &quot;יצרן&quot; - בעל רישיון ייצור חשמל של מערכת בטכנולוגיה סולארית או מערכת פוטו וולטאית המתחבר לרשת החלוקה.
::- &quot;מחלק&quot; - בעל רישיון חלוקה כהגדרתו [[בחוק משק החשמל, התשנ&quot;ו-1996]], לרבות &quot;מחלק&quot; כהגדרתו בהחלטת הרשות לחשמל ביחס למתווה להסדרת פעילות מחלקי חשמל היסטוריים ולפי תנאי ההחלטה ([[https://pua.gov.il/decisions/documents/1454.pdf|החלטת רשות מס' 1 מישיבה מס' 272 מיום 1.9.2009 (([צ&quot;ל: 11.8.2009]))]] המפורסמת באתר הרשות).
::- &quot;מערכת בטכנולוגיה סולארית&quot; - מערכת לייצור חשמל על ידי אנרגיית השמש, שאינה עושה שימוש בדלקים פוסיליים לייצור אנרגיה ובעלת הספק מותקן שלא עולה על יכולות החיבור בקו החלוקה ואינו קטן מ-51 קילוואט;
::- &quot;מערכת פוטו-וולטאית&quot; - מערכת לייצור חשמל בטכנולוגיה פוטו-וולטאית, הכוללת בין היתר קולטים פוטו-וולטאים, מערכת מניה וממיר זרם ישר לזרם חילופין ובעלת הספק מותקן שלא עולה על יכולות החיבור בקו החלוקה ואינו קטן מ-51 קילוואט;
::- &quot;מתקן&quot; לעניין אמת מידה זו - מערכת פוטו וולטאית או מערכת בטכנולוגיה סולארית בעלת רישיון כדין ואשר פועלת כדין.
: (א) '''חיבור מתקן לרשת החשמל'''
:: (1) מחלק יחבר מתקן בעל רישיון הממוקם על חטיבת קרקע ואשר קיבל אישור תעריפי על פי האמור באמת מידה זו.
:: (2) חיבור המתקן לרשת על ידי המחלק ייעשה בהתאם לקבוע [[פרק ג סימן א|בפרק ג' לספר אמות המידה בסימן א' (חיבור למתח נמוך)]] או [[פרק ג סימן ג|בסימן ג' (חיבור מתקן ייצור לרשת המתח הגבוה)]].
:: (3) בכל מקרה מחלק לא יחבר יותר ממתקן אחד על חטיבת קרקע.

@ 185. (תיקון: 1.1.10, 13.12.11, 4.3.13, 21.11.18; תשע&quot;ט-5, תשע&quot;ט-13, תש&quot;ף) : '''הסדרי תשלומים'''
: (א) '''תעריף ליצרן בגין חשמל המיוצר במתקן - כללי'''
:: (1) מחלק יחויב ברכישת מלוא האנרגיה המיוצרת של כל יצרן נשוא הסדרה זו.
:: (2) מחלק יגבה מיצרן, בגין חיבור המתקן תעריף בהתאם לקבוע [[פרק ג סימן א|בפרק ג' לספר אמות המידה בסימן א' (חיבור למתח נמוך)]] [[פרק ג סימן ג|ובסימן ג' (חיבור מתקן ייצור לרשת המתח הגבוה)]].
:: (3) מחלק ישלם ליצרן, בגין רכישת אנרגיה ממנו תעריף כמפורט בלוח תעריפים 6.7–7 ועל פי מנגנוני ההצמדה המפורטים שם.
:: (4) התעריף ישולם בכפוף להוראות כל דין, לרבות דיני המיסים החלים במדינת ישראל מזמן לזמן.
:: (5) התעריף האמור ישולם לאורך כל תקופת הרישיון הקבוע והאישור התעריפי של היצרן.
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) (((בוטל).))

=== סימן ה': ייצור חשמל סולארי לבעלי רישיונות ייצור בעלי מתקנים המחוברים לרשת ההולכה ===

@ 186. (תיקון: 24.1.11, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''שילוב מתקן ברשת על ידי מנהל המערכת'''
:: [[בסימן זה]]:
::- &quot;חטיבת קרקע&quot; - שטח מקרקעין או מספר שטחי מקרקעין בעלי גבול משותף המצויים בבעלותו של אדם או שיש לו זכות חכירה בהם, לרבות מי שיש לו חוזה מתחדש בתוקף מול מינהל מקרקעי ישראל כדוגמת הקיבוצים והמושבים.
::- &quot;יצרן&quot; - בעל רישיון ייצור חשמל בטכנולוגיה סולארית המתחבר לרשת ההולכה.
::- &quot;מערכת בטכנולוגיה סולארית&quot; - מערכת לייצור חשמל על ידי אנרגיית השמש שאינה עושה שימוש בדלקים פוסיליים מעבר לקבוע [[בכללי משק החשמל (עסקאות עם ספק שירות חיוני), התש&quot;ס-2000]], המחוברת לרשת ההולכה.
::- &quot;מתקן&quot; - לעניין אמת מידה זו - מערכת בטכנולוגיה סולארית בעלת רישיון כדין ואשר פועלת כדין;
::- &quot;ספק שירות חיוני&quot; - (((נמחקה);))
::- &quot;קווט&quot;שים פוסיליים&quot; - קווט&quot;שים המיוצרים במתקן סולארי המיוחסים נורמטיבית לייצור חשמל בדלק פוסילי בהתאם לקבוע באמות המידה.
::- &quot;קווט&quot;שים סולארים טהורים&quot; - ההפרש בין סך כל הקווט&quot;שים שיוצרו בתחנה לסך הקווט&quot;שים הפוסיליים.
: (א) '''חיבור מתקן לרשת החשמל'''
:: (1) חיבור מתקן לרשת על ידי מנהל המערכת ייעשה בהתאם לקבוע באמות המידה ובהחלטות הרשות.
:: (2) הספק המתקן בפועל ייקבע על ידי מנהל המערכת במועד מבחני הקבלה ובהתאם לקבוע ברישיון המותנה, ולפיו יחושב גובה התעריף.
:: (3) מנהל המערכת יקצה חיבור אחד בלבד לחטיבת קרקע, לא יתאפשר לקבל חיבור נוסף לרשת ההולכה על אותה חטיבת קרקע.
:: (4) מנהל המערכת יציין בסקר היתכנות האם קיימת נקודת חיבור לרשת, לרבות מתוכננת, באמצעותה ניתן לחבר את המתקן המתוכנן לרשת.
:: (5) במידה שעל אותה חטיבת קרקע המחוברת לרשת ההולכה יותקנו מתקני ייצור בהסדרה הרלוונטית למתח גבוה או למתח נמוך, יתבצע החיבור לרשת לאותם המתקנים דרך החיבור לרשת ההולכה.

@ 187. (תיקון: 24.1.11, 24.6.19, 25.11.20; תש&quot;ף-27, תשפ&quot;א-6) : '''התקנת מונים וקריאתם'''
: (א) '''התקנת מוני חשמל:'''
:: (1) ספק שירות חיוני רשת יתקין מונה חצי שעתי בהדקי הגנראטור של מתקן הייצור (להלן - מונה ברוטו) לצורך מניית הקווט&quot;שים המיוצרים במתקן הייצור, וחישוב הקווט&quot;שים הפוסיליים המיוצרים במתקן. בעבור שירות זה ישלם היצרן לספק השירות החיוני רשת עלות התקנת מונה כאמור בשורה 6 - הסרת מונה והתקנתו, בלוח תעריפים 5.4–2.
:: (2) ספק שירות חיוני רשת יתקין מונה חצי שעתי בנקודת החיבור לרשת (להלן - מונה נטו), לצורך מניית הקווט&quot;שים המוזרמים לרשת בעבורם ישולם התעריף הסולארי. בעבור שירות זה ישלם היצרן לספק השירות החיוני רשת עלות התקנת מונה כאמור בשורה 6 - הסרת מונה והתקנתו, בלוח תעריפים 5.4–2.
: (ב) '''מדידת כמות הדלק הפוסילי:'''
:: (1) באחריות ספק שירות חיוני רשת למדוד את כמות וסוג הדלק הפוסילי בו נעשה שימוש במתקן הסולארי.
:: (2) כמות וסוג הדלק הפוסילי השנתית הנצרכת יימדדו על בסיס חצי שעתי, וידווחו על ידי היצרן למנהל המערכת אחת ליום.

@ 188. (תיקון: 24.1.11, 15.10.12, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''הסדרי תשלומים ודיווחים לרשות'''
: (א) '''הסדרי תשלומים'''
:: (1) מנהל המערכת ירכוש את מלוא האנרגיה המוזרמת לרשת של כל יצרן בעל רישיון בטכנולוגיה סולארית המחובר לרשת ההולכה.
:: (2) מנהל המערכת ישלם ליצרן, בגין רכישת אנרגיה, תעריף בהתאם ללוחות תעריפים 6.7–1 עד 6.7–4 ולוח 6.7–9 ובהתאם לאישור התעריף שיוצג לו על ידי היצרן, ועל פי מנגנוני ההצמדה המפורטים שם, בהתאם למונה ייצור נטו.
:: (3) התעריף ישולם בכפוף להוראות כל דין, לרבות דיני המיסים החלים במדינת ישראל מעת לעת.
:: (4) התעריף האמור ישולם לאורך כל תקופת אישור התעריף ובתנאי שהיצרן הוא בעל רישיון קבוע בתוקף.
:: (5) מנהל המערכת יגבה מיצרן בגין חיבור המתקן לרשת ועל החשמל שנצרך, תעריף בהתאם לקבוע באמות המידה, לרבות אמות המידה המופיעות [[פרק ג סימן ד|בסימן ד' (חיבור למתח עליון ולמתח על) בפרק ג' לספר אמות המידה]].
: (ב) '''חובות דיווח של מנהל המערכת'''
:: בעל רישיון הולכה (([צ&quot;ל: מנהל המערכת])) יגיש לרשות, אחת לרבעון, דיווח וכל נתון שיידרש על ידי הרשות ביחס למערכות ייצור חשמל בטכנולוגיה סולארית.

@ 189. (תיקון: 24.1.11, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''שימוש בדלקים פוסיליים'''
: (א) '''חישוב הקווט&quot;שים המיוחסים נורמטיבית לדלקים פוסיליים לצרכי התעריף:'''
:: (1) כמות הקווטש&quot;ים השנתית המיוחסת לשימוש בדלק פוסילי (כמות הקווט&quot;שים הפוסיליים) תיקבע לצורך התעריף בהתאם למפורט בלוחות התעריפים 6.7–3 ו-6.7–4.
:: (2) אחוז הדלק הפוסילי יחושב על ידי מנהל המערכת לצורך התעריף לפי היחס בין כמות הקווט&quot;שים המיוחסים לדלק פוסילי, כאמור לעיל, לכמות החשמל שנמדדה במונה הייצור ברוטו.
: (ב) '''התעריף'''
:: (1) מנהל המערכת יחשב בסמוך למועד עריכת החשבון את אחוז הקוט&quot;שים הפוסילים ביחס לסך כמות החשמל שנמדדה בהדקי הגנראטור, לפי מונה ייצור ברוטו, עבור תקופת החשבון.
:: (2) מנהל המערכת ישלם בגין החשמל המוזרם לרשת ממיתקן שאינו עושה שימוש בדלקים פוסיליים בהיקף העולה על 3% מסך ייצור החשמל השנתי במתקן בהתאם לתעריף המפורט בלוח התעריפים 6.7–1.
:: (3) מנהל המערכת ישלם על החשמל המוזרם לרשת ממיתקן שעושה שימוש בדלקים פוסיליים בהיקף העולה על 3% מסך ייצור החשמל השנתי במתקן בהתאם לתעריף המפורט בלוח התעריפים 6.7–2.
: (ג) '''התחשבנות עקב שימוש בדלקים פוסיליים'''
:: אחת לשנה יערוך מנהל המערכת התחשבנות כוללת במסגרתה יחושב החלק הפוסילי מתוך סך כמות החשמל השנתית שיוצרה במתקן כפי שנמדדה במונה הייצור ברוטו, וכן יחושב התעריף לו היה היצרן זכאי עבור כל קווט&quot;ש שהוזרם לרשת באותה שנה. במידה שיתברר כי קיים פער בין סך התשלומים בין היצרן למנהל המערכת יתקזזו הצדדים לפי הפרש זה בתוספת ההצמדות הרלוונטיות.

=== סימן ו': ייצור חשמל מאנרגיית רוח לחוות רוח בהספק העולה על 50 KW ===

@ 190. (תיקון: 10.10.11, 15.3.16, 12.6.17, 6.3.19, 25.11.20, 13.12.23; תש&quot;ף-2, תש&quot;ף-13, תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;א-8, תשפ&quot;ד-27) : '''שילוב מתקן ברשת על-ידי המחלק או מנהל המערכת'''
:: [[בסימן זה]]:
::- &quot;אדם&quot; - כמשמעותו [[בחוק הפרשנות, התשמ&quot;א-1981]];
::- &quot;הספק מותקן&quot; - סכום ההספקים הנקובים במגוואט בהדקי כל טורבינות הרוח מושא חוות רוח, בהתאם למפרט היצרן;
::- &quot;חוות רוח&quot; - טורבינת רוח, מקבץ אחד או מספר מקבצים, המתחברים לרשת חשמל של ספק שירות חיוני בנקודת חיבור אחת או יותר, בהספק מותקן מצטבר שאינו פוחת מ-50 קילוואט;
::- &quot;טורבינת רוח&quot; - מערכת לייצור חשמל מאנרגיית רוח, הכוללת בין היתר את בסיס המגדל, להבים, מערכת מניה וממיר חשמלי, ללא הגבלה מבחינת הספקים או גבהים;
::- &quot;מקבץ&quot; - טורבינות רוח המחוברות באמצעות רשת איסוף;
::- &quot;נקודת חיבור&quot; - לעניין אמת מידה זו -
::: עבור מי שבמועד פרסום אמת המידה המעודכנת אינו מחזיק ברישיון מותנה להקמת חוות רוח המתחברת לרשת מתח עליון - נקודת המפגש שבין רשת איסוף לבין קו חיבור, הממוקמת בסמיכות לאחת הטורבינות במקבץ;
::: עבור מי שבמועד פרסום אמת המידה המעודכנת מחזיק ברישיון מותנה להקמת חוות רוח המתחברת לרשת מתח עליון - נקודת היציאה מתחנת המשנה;
::- &quot;קו חיבור&quot; - לעניין אמת מידה זו -
::: עבור מי שבמועד פרסום אמת המידה המעודכנת אינו מחזיק ברישיון מותנה להקמת חוות רוח המתחברת לרשת מתח עליון - קו חלוקה של מחלק שמסתיים בנקודת חיבור;
::: עבור מי שבמועד פרסום אמת המידה המעודכנת מחזיק ברישיון מותנה להקמת חוות רוח המתחברת לרשת מתח עליון - קו חשמל המחבר בין רשת איסוף לתחנת משנה;
::- &quot;רשת איסוף&quot; - רשת חשמל המחברת בין טורבינות רוח במקבץ ומתחברת לקו חיבור;
::- &quot;תהליך התכנון&quot; - תהליך שעורך מחלק, בשיתוף מנהל המערכת ומבקש התכנון, במסגרת ונקבעים חלוקת חוות הרוח למקבצים, הספק כל מקבץ ונקודת החיבור לרשת של כל מקבץ או טורבינה; תהליך התכנון יכלול את סקרי ההיתכנות לכל נקודות החיבור.
: (א) '''כללי'''
:: (1) (((בוטל).))
:: (2) בעל רישיון הולכה יחבר חוות רוח במתח עליון רק למי שבמועד פרסום אמת המידה המעודכנת מחזיק ברישיון מותנה להקמת חוות רוח המתחברת לרשת מתח עליון.
:: (3) מנהל המערכת יפעל בהתאם [[לאמות מידה 35כו1 עד 35כו5]] לצורך מתן התחייבות לחיבור חוות רוח; נתן מנהל המערכת התחייבות לחיבור כאמור, יחבר המחלק את חוות הרוח לרשת בהתאם להוראות [[אמות מידה 35כ3 עד 35כ5]], בשינוי זה: במקום &quot;תשובת מחלק חיובית&quot; יקראו &quot;התחייבות לחיבור חוות רוח&quot;.
:: (4) על אף האמור בסעיף קטן (3), אם ניתן לחבר את המיתקן למתח גבוה בהתאם [[לסעיף (א)(2) לאמת מידה 35י]], מחלק יפעל בהתאם [[לאמות מידה 35כ1 עד 35כ5]] לצורך מתן התחייבות לחיבור ולצורך חיבור חוות הרוח לרשת.
:: (5) [[אמת מידה 35כ]] לא תחול לגבי חוות רוח.
: (ב) '''תהליך התכנון'''
:: (1) לבקשת אדם, יערוך המחלק בתיאום עם מנהל המערכת תהליך תכנון לחיבור חוות רוח.
:: (2) מחלק יעביר למבקש תהליך התכנון בתוך 7 ימים ממועד הגשת הבקשה דרישה לתשלום בגין תהליך התכנון, בהתאם לקבוע בלוח תעריפים [טרם נקבע, ₪ לMW].
:: (3) מבקש התכנון יעביר למחלק את המידע הנדרש לתכנון כמפורט להלן:
::: (א) מפה המציינת את מיקום כל הטורבינות מושא חוות הרוח המתוכננת;
::: (ב) דרכי גישה קיימות ומוצעות לכל נקודת חיבור;
::: (ג) כל מידע הנדרש לסקר היתכנות לפי [[אמת מידה 35יט]] כנוסחה ערב תחילתם של כללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני) (תיקון מס' 5), התשע&quot;ט-2019 (להלן - תיקון מספר 5), ובכלל זה דגם הטורבינות, זהות היצרן והפרמטרים הפיזיים והחשמליים המלאים של הטורבינות, לרבות הספק וגובה.
:: (4) מחלק יתחיל בביצוע תהליך התכנון מיד לאחר קבלת התשלום והמידע המפורט בסעיף קטן (3).
:: (5) מחלק יתכנן את אופן חיבור חוות הרוח לרשת. תוצר התכנון יהיה כדלקמן:
::: (א) חלוקת החווה למקבצים והספק החיבור של כל מקבץ;
::: (ב) נקודת החיבור של כל מקבץ לרשת, בסמיכות לאחת הטורבינות במקבץ;
::: (ג) סקר היתכנות עבור כל נקודת חיבור מוצעת, בהתאם להליך הקבוע [[באמת מידה 35יט1]].
:: (6) מחלק לא יקבע בתהליך התכנון את התכנון של רשת איסוף במקבץ.
:: (7) מחלק ישלים את תהליך התכנון בתוך 75 ימי עבודה ממועד ביצוע התשלום כאמור בסעיף קטן (2) או ממועד קבלת המידע הדרוש לו כמפורט בסעיף קטן (3), לפי המאוחר מביניהם.
:: (8) מחלק יעביר את תוצאות תהליך התכנון למבקש התכנון.
:: (9) מבקש התכנון רשאי להשיג על התכנון באמצעות פניה לראש אגף הנדסה ברשות בתוך 15 ימי עבודה ממועד קבלת תוצרי התכנון.
: (ג) '''הקמת רשת איסוף, קווי חיבור ותחנת משנה'''
:: (1) רשת איסוף תוקם על ידי בעל הרישיון המותנה ועל חשבונו.
:: (2) קווי חיבור, חדרי מיתוג ותחנת המשנה, ככל שתידרש, יוקמו על ידי המחלק.
:: (3) על אף האמור בסעיפים קטנים (1) ו-(2) מי שבמועד פרסום אמת המידה המעודכנת מחזיק ברישיון מותנה להקמת חוות רוח המתחברת לרשת מתח עליון, יקים את קווי האיסוף, קווי החיבור, חדרי המיתוג ותחנת המשנה.
: (ד) '''חיבור מקום צרכנות לחוות רוח'''
:: מחלק רשאי לחבר מקום צרכנות לקו חיבור בבעלותו הניזון מחוות רוח, בהתאם לאמות המידה שקובעת הרשות כפי תוקפן מעת לעת.
: (ה) '''התקנת מונה לצורך מניה'''
:: המחלק או בעל רישיון ההולכה, לפי העניין, יתקין מונה בכל נקודת חיבור.
: (ו) '''התקנת מערכת תקשורת, שליטה ובקרה'''
:: (1) בכל נקודת חיבור במתח גבוה תותקן מערכת תקשורת לשליטה ובקרה בהתאם לקבוע [[באמת מידה 35כ4]].
:: (2) בעל רישיון הולכה או מחלק יאפשר למנהל המערכת שליטה ובקרה על תפעול חוות הרוח, וויסות הייצור או ניתוקו, לצורך שמירה על יציבות המערכת.
: (ז) '''הכרעה במחלוקת'''
:: (1) כל מחלוקת הנובעת מהאמור באמת מידה זו או מפרשנותה, ועניינה בטיחות, תובא להכרעת מנהל מינהל החשמל.
:: (2) כל עניין אחר יובא להכרעת ראש אגף הנדסה ברשות.

@ 191. (תיקון: 10.10.11, 24.6.19, 25.11.20; תש&quot;ף-27, תשפ&quot;א-6) : '''התקנת מונים וקריאתם'''
: (א) '''התקנת מוני חשמל:'''
:: (1) המחלק או מנהל המערכת, לפי העניין, יתקין מונה חצי שעתי בנקודת החיבור לרשת לצורך מניית הקווט&quot;שים המוזרמים לרשת. בעבור שירות זה ישלם היצרן למחלק או למנהל המערכת, לפי העניין, עלות התקנת מונה כאמור בשורה 6 (הסרת מונה והתקנתו), בלוח תעריפים 5.4–2.

@ 192. (תיקון: 10.10.11, 21.11.18, 6.3.19, 23.12.19, 25.11.20; תשע&quot;ט-13, תש&quot;ף, תש&quot;ף-2, תש&quot;ף-10, תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;א-11) : '''הסדרי תשלומים'''
: (א) '''תעריף ליצרן בגין חשמל המיוצר במתקן - כללי'''
:: (1) מנהל המערכת יחויב ברכישת מלוא האנרגיה המיוצרת של יצרן המחובר לרשת ההולכה; המחלק יחויב ברכישת מלוא האנרגיה המיוצרת של יצרן המחובר לרשת החלוקה.
:: (2) ספק שירות חיוני יגבה מיצרן, בגין חיבור המתקן, תעריף בהתאם לקבוע [[בפרק ג' לספר אמות המידה]], ובהתאם לאופי החיבור לרשת.
:: (3) המחלק או מנהל המערכת, לפי העניין, ישלם ליצרן, בגין רכישת אנרגיה ממנו, תעריף כמפורט בלוח תעריפים 6.7–10 (להלן - התעריף), ועל פי מנגנוני ההצמדה המפורטים שם ובהתאם לאישור התעריף שיינתן על ידי הרשות.
:: (4) התעריף ישולם בכפוף להוראות כל דין, לרבות דיני המיסים החלים במדינת ישראל מזמן לזמן.
:: (5) התעריף האמור ישולם לאורך כל תקופת תוקפו של אישור התעריף של היצרן ובתנאי שהיצרן הוא בעל רישיון קבוע בתוקף.
: (א1) '''הספק האנרגיה המוזרמת לרשת'''
:: (1) האנרגיה המוזרמת על ידי היצרן לרשת לא תעלה על גודל החיבור המבוקש.
:: (2) במקרה חריג שבו תוזרם אנרגיה לרשת בהספק העולה על הספק החיבור, יחולו כללים אלה:
::: (א) היצרן לא יהיה זכאי לתשלום בעבור עודף האנרגיה שהוזרם לרשת;
::: (ב) אם יצרן מבצע חריגות חוזרות בהזרמת האנרגיה לרשת, הרשות תפעל על פי סמכויותיה ביחס לבעל הרישיון.
: (א2) '''פתרון טכנולוגי'''
:: (1) החלת הפתרון הטכנולוגי להפחתת הפרעות למערכות ולפעילות מערכת הביטחון בעקבות הקמה והפעלה של טורבינות רוח (בסעיף זה - הפתרון הטכנולוגי) מותנית בחתימה של יזמי חוות רוח, בהיקף הספק כולל של 300 מגה-וואט, שמחזיקים בתכנית מאושרת להקמת חוות רוח, על התחייבות בלתי חוזרת לתשלום בעבור הפתרון הטכנולוגי (להלן - ההתחייבות).
:: (2) עם קבלת אישור הרשות לסגירה פיננסית לפי [[אמת מידה 68]], ישלח ספק שירות חיוני רשת ליצרן חשבונית לתשלום בעבור הפתרון הטכנולוגי לפי התעריף הקבוע בלוח תעריפים 6.7.1–10.
:: (3) אם סך ההתחייבויות שהתקבלו מיצרנים עד יום ז' בטבת התשפ&quot;ג (31 בדצמבר 2022) קטן מסכום ההתחייבות הנדרש להספק של 300 מגה-וואט, וסכום ההתחייבות שנתן היצרן לפי סעיף קטן (1) גבוה מהסכום שהוא שילם בהתאם לקבוע בלוח תעריפים 6.7.1–10, ישלם היצרן את ההפרש בין הסכומים האמורים, ובלבד שלא ישלם סכום העולה על הסכום הנדרש להשלמת ההתחייבות בעבור הספק של 300 מגה-וואט.
:: (4) היצרן ישלם את התשלום הקבוע בסעיפים קטנים (2) ו-(3) בתוך 30 ימי עבודה מיום משלוח החשבונית לתשלום.
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) '''חובות דיווח של המחלק'''
:: (1) המחלק יגיש לרשות, אחת לרבעון, דיווח וכל נתון שתדרוש ביחס למתקני ייצור חשמל מאנרגיית רוח אשר בגינם שילם את התעריף.

@ 193. (תיקון: 10.10.11, 24.6.19, 25.11.20; תש&quot;ף-27, תשפ&quot;א-6) : '''חיבור חוות רוח ומתקן סולארי על אותה חטיבת קרקע'''
:: באמת מידה זו:
::- &quot;יצרן&quot; - בעל רישיון ייצור חשמל מאנרגיות רוח לחווה בהספק מותקן העולה על 50 קילוואט או בעל רישיון ייצור חשמל באנרגיה סולארית בהספק העולה על 50 קילוואט.
::- &quot;מתקן&quot; - חוות רוח בעלת רישיון כדין ואשר פועלת כדין;
::- &quot;מתקן סולארי&quot; - מערכת לייצור חשמל מאנרגיית שמש בעלת רישיון כדין ואשר פועלת כדין;
: (א) '''תנאים לחיבור שני מתקנים על אותה חטיבת קרקע'''
:: לבקשת היצרן יחבר מחלק שני מתקנים: חוות רוח ומתקן סולארי הממוקמים על אותה חטיבת קרקע, ובלבד שהתקיימו התנאים הבאים:
:: (1) היצרן הינו בעל רישיון ייצור חשמל לכל מתקן בנפרד.
:: (2) בוצע סקר חיבור לשילוב שני המתקנים בנקודת החיבור האמורה.
:: (3) החיבור לרשת המחלק של שני המתקנים יתבצע בנקודת חיבור אחת.
: (ב) '''התקנת מונים'''
:: המחלק יתקין מונה ייצור נפרד לכל מתקן. בעבור כל מונה מותקן ישלם היצרן למחלק עלות התקנת מונה כאמור בשורה 6 (הסרת מונה והתקנתו), בלוח תעריפים 5.4–2.

=== סימן ז': ייצור חשמל מביו-גז במתקני עיכול אנאירובי המחוברים לרשת החלוקה (תיקון: תשפ&quot;א-27) ===

@ 194. (תיקון: 25.7.11, 23.2.15, 21.11.18, 22.11.20, 25.11.20, 31.7.23; תשע&quot;ט-5, תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;א-27, תשפ&quot;ד-20) : '''שילוב מתקן ברשת על ידי מחלק'''
:: '''הגדרות'''
:: [[בסימן זה]]:
::- &quot;אישור סנכרון&quot; - אישור שנתן המחלק למבקש החיבור לעמידה בתנאים לסנכרון לפי [[סעיף (ד) באמת מידה 35כ4]];
::- &quot;המועד המחייב המרבי לסנכרון&quot; - 36 חודשים מהמועד המחייב לסנכרון כהגדרתו [[באמת מידה 35כ1]];
::- &quot;ייצור חשמל מביומאסה&quot; - (((נמחקה);))
::- &quot;יצרן&quot; - בעל מיתקן ייצור חשמל בביוגז במיתקן עיכול אנאירובי המתחבר לרשת החלוקה;
::- &quot;מבקש&quot; - מי שקיבל תשובת מחלק חיובית בהתאם [[לאמת מידה 35כ2(ט)]] למיתקן וטרם קיבל אישור סנכרון;
::- &quot;מתקן&quot; - מתקן לייצור חשמל מביו-גז המופק באמצעות תהליך עיכול אנאירובי מאושר על ידי המשרד להגנת הסביבה;
::- &quot;מועד הפעלה מסחרית&quot; - המועד שבו נתן המחלק למבקש אישור הפעלה מסחרית בהתאם [[לסעיף (ז)(1) באמת מידה 35כ4]];
::- &quot;ספק שירות חיוני&quot; - (((נמחקה);))
::- &quot;תהליך עיכול אנאירובי&quot; - תהליך ביולוגי המתבצע בתנאים מבוקרים של חוסר חמצן המפיק ביו-גז מפסולת אורגנית על זרמיה השונים, לרבות מהזרם האורגני של פסולת עירונית מוצקה, פסולת אורגנית חקלאית, פסולת אורגנית תעשייתית או בוצת מתקני טיהור שפכים.
: (א) '''חיבור מתקן ברשת החשמל'''
:: (((בוטל, אך ממשיך לחול על בקשות לחיבור או לשילוב מיתקן שהוגשו לפני יום 6.6.2019 ועל חוות רוח כהגדרתן [[באמת מידה 190]]):))
:: (1) המחלק יחבר מתקן בעל רישיון על פי האמור באמת מידה זו.
:: (2) חיבור מתקן לרשת על ידי המחלק ייעשה בהתאם לקבוע [[בפרק ג' לספר אמות המידה]], [[פרק ג סימן א|בסימן א' (חיבור למתח נמוך)]] או [[פרק ג סימן ג|בסימן ג' (חיבור מתקן ייצור לרשת מתח גבוה)]].
: (ב) '''הפקדת בטוחה'''
:: (1) מבקש המעוניין לסנכרן את המיתקן עד למועד המחייב המרבי לסנכרון יפקיד בטוחה לטובת המחלק הדומיננטי עד המועד המחייב לסנכרון כהגדרתו [[באמת מידה 35כ1]] (להלן בסעיף זה - הבטוחה); תוקף הבטוחה יעמוד על 60 ימים לאחר המועד המחייב המרבי לסנכרון; לא הפקיד המבקש בטוחה כאמור, לא יהיה זכאי לסנכרון המיתקן לאחר המועד המחייב לסנכרון.
:: (2) סכום הבטוחה יעמוד על סך של 300 שקלים חדשים לכל קילו-וואט מותקן.
:: (3) הבטוחה תעמוד בתנאים המפורטים [[בסעיף (ד)(2) לאמת מידה 50]], בשינויים המחויבים.
: (ג) '''מועד מחייב לסנכרון וחילוט הבטוחה'''
:: (1) הציג המבקש למחלק הדומיננטי אישור סנכרון עד למועד המחייב המרבי לסנכרון, ישיב לו המחלק את הבטוחה שהפקיד לפי סעיף (ב) במלואה.
:: (2) לא הציג המבקש למחלק הדומיננטי אישור סנכרון עד המועד המחייב המרבי לסנכרון, תפקע תשובת המחלק והמחלק הדומיננטי יחלט את הבטוחה במלואה.

@ 195. (תיקון: 25.7.11, 23.2.15, 21.11.18, 22.11.20, 31.7.23; תשע&quot;ט-5, תשע&quot;ט-13, תש&quot;ף, תשפ&quot;א-27, תשפ&quot;ד-20) : '''הסדרי תשלומים'''
: (א) '''תעריף ליצרן בגין חשמל המיוצר במתקן - כללי'''
:: (1) המחלק יחויב ברכישת מלוא האנרגיה המיוצרת של יצרן בטכנולוגיית ביו-גז במתקן עיכול אנאירובי המתחבר לרשת החלוקה כמפורט בסעיף 5.ב. [[https://pua.gov.il/decisions/documents/2046.pdf|להחלטה 2 מישיבה 344 מיום 25.7.11]] [[https://pua.gov.il/decisions/documents/new_939_3_454_23_02_2015.pdf|ובהחלטה מספר 3 (939) מישיבה 454 מיום 23.2.2015]], בהתאמה, המפורסמות באתר הרשות.
:: (2) (((בוטל, אך ממשיך לחול על בקשות לחיבור או לשילוב מיתקן שהוגשו לפני יום 6.6.2019 ועל חוות רוח כהגדרתן [[באמת מידה 190]]):))
::: המחלק יגבה מיצרן בגין חיבור המתקן תעריף בהתאם לקבוע [[פרק ג סימן א|בפרק ג' לספר אמות המידה סימן א' (חיבור למתח נמוך)]] או [[פרק ג סימן ג|סימן ג' (חיבור מתקן ייצור לרשת מתח גבוה)]].
:: (3) המחלק ישלם ליצרן מביו-גז במתקן עיכול אנאירובי, בגין רכישת אנרגיה ממנו, תעריף כמפורט בלוח תעריפים 6.7–11, ועל פי מנגנוני ההצמדה המפורטים שם.
:: (4) (((נמחק).))
:: (5) התעריף ישולם בכפוף להוראות כל דין, לרבות דיני המיסים החלים במדינת ישראל מזמן לזמן.
:: (6) התעריף האמור ישולם לתקופה של 20 שנים ממועד הפעלה מסחרית של היצרן ובתנאי שהיצרן הוא בעל רישיון קבוע בתוקף.
: (ב) (((בוטל).))

=== סימן ח': ייצור חשמל מבוזר באנרגיה מתחדשת בשיטת מונה נטו ===

@ 196. (תיקון: 3.3.13, 23.1.14, 9.6.14, 22.2.18, 21.11.18, 5.4.20, 30.4.20, 25.11.20; תשע&quot;ט-5, תש&quot;ף-16, תש&quot;ף-20, תש&quot;ף-23, תשפ&quot;א-5, תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;א-20) : '''שילוב מיתקן בשיטת מונה נטו על ידי מחלק'''
: (א) '''הגדרות'''
:: [[בסימן זה]] -
::- &quot;גודל חיבור מתאים&quot; - גודל חיבור של מקום צרכנות, השווה להספק המותקן של המיתקן או גדול ממנו;
::- &quot;גג&quot; - כיסוי עליון, כיסוי צדדי או דופן, במקום צרכנות, של בניין כהגדרתו [[בחוק התכנון והבנייה]], של מאגר מים ושל בריכת דגים;
::- &quot;דוח מרכז&quot; - מצרף של חשבונות חשמל המשויכים לצרכן אחד, בין שהוא יחיד ובין תאגיד, רשום בכמה מקומות צרכנות באותו אזור חלוקה ומזוהה לפי אותו מספר חברה או אותו מספר זהות;
::- &quot;היום הקובע&quot; - י&quot;ד בטבת התשע&quot;ח (1 בינואר 2018);
::- &quot;הספק מותקן&quot; - ההספק הנקוב של הממיר בהתאם לנתוני היצרן (AC);
::- &quot;מיתקן&quot; - מיתקן ייצור בטכנולוגיה פוטו-וולטאית;
::- &quot;צריכה עצמית במקום צרכנות&quot; - אנרגיה מיוצרת במיתקן, בניכוי אנרגיה מוזרמת לרשת המחלק מאותו מיתקן;
::- &quot;צרכן&quot; - מי שרוכש חשמל או שירותים מבעל רישיון;
::- &quot;קרדיט תעריפי&quot; - הסכום המצטבר בשקלים חדשים, לתקופת חשבון, שיעמוד לזכות הצרכן ומחושב בהתאם לכמות האנרגיה המוזרמת לרשת בכל מש&quot;ב על בסיס קריאת המונה הדו-כיווני כפול התעו&quot;ז שבו מחויב הצרכן באותו מש&quot;ב, ואם החישוב לצרכן המחויב הוא בתעריפים אחידים - בהתאם לתעריף החשמל שבו הוא מחויב;
::- &quot;רשת חשמל פנימית&quot; - רשת חשמל שאינה של המחלק;
::- &quot;שילוב מיתקן&quot; - חיבור של מיתקן לרשת החשמל הפנימית במקום צרכנות, לצורך צריכה עצמית במקום צרכנות והוצאת חשמל לרשת.
: (ב) '''שילוב מיתקן על ידי המחלק'''
:: (1) מחלק ייתן תשובה חיובית לצרכן שביקש שילוב מיתקן לפי [[סימן זה]], אם מתקיימים תנאים אלה:
::: (א) ההספק המותקן של כלל המיתקנים אשר שולבו במקום הצרכנות לפי [[סימן זה]] אינו עולה על 5 מגוואט;
::: (ב) במקום הצרכנות לא שולב מיתקן לפי [[סימן ג' בפרק זה]] אחרי היום הקובע;
::: (ג) המיתקן מותקן על גג;
::: (ד) הצרכן לא ביקש קודם להגשת הבקשה לפי [[סימן זה]], לשלב את המיתקן לפי הסדר אחר.
:: (2) נוסף על האמור בסעיף קטן (1), המחלק לא ייתן התחייבות עקרונית לשילוב מיתקן לפי [[סימן זה]] אם ההספק המותקן המבוקש עולה על גודל החיבור הקיים במקום הצרכנות ביום הקובע; הוראה זו לא תחול על מקום צרכנות המחויב בתעריף ביתי, ועל מקום צרכנות חדש אשר התקבלו לגביו אישורי הרשויות לחיבור ([[טופס 4 לתוספת לתקנות התכנון והבניה (אישורים למתן שירותי חשמל, מים וטלפון)|טופס 4]]) לפני היום הקובע, ובלבד שהוכח גודל חיבור מתאים לגודל מיתקן וחיבור קבוע שבוצע כדין במקום הצרכנות. הגשת בקשה לחיבור או להגדלת חיבור לפי סעיף קטן זה לא תהווה ולא תשמש ראיה לקיומו של חיבור.
:: (3) המחלק יחתום מול הצרכן על הסכם המשייך אותו להסדר הקבוע [[בסימן זה]]; נחתם הסכם כאמור לתקופה של 25 שנים, הרי שבמקרה של החלפת מיתקן מתחייבת עריכת הסכם חדש, בתנאים שיהיו תקפים באותה עת.
:: (4) מחלק לא יחייב צרכן להחזיק בבעלות על מיתקן כתנאי לפעילות בהסדר זה, ויאפשר את המשך ההסכם גם אם בעל שעבוד או משכון על זכויות הצרכן במיתקן מימש את השעבוד או המשכון.
: (ג) '''תוקף ההתחייבות'''
:: (((יחול על בקשות לחיבור או לשילוב מיתקן שהוגשו לאחר יום 6.6.2019 שאינו חוות רוח כהגדרתה [[באמת מידה 190]]):))
:: (1) תוקף התחייבות המחלק לחיבור המיתקן לרשת עד 630 קילו וואט יהיה ל-360 ימים מיום מתן ההתחייבות לצרכן, ובעבור מיתקן מעל 630 קילו וואט ועד 5 מגה וואט יעמוד מניין הימים על 455 ימים. חלפו 360 ימים או 455 ימים, לפי העניין, ולא חובר המיתקן לרשת מכל סיבה שהיא, תפוג ההתחייבות ולא יחבר המחלק את המיתקן לרשת.
::: (((הוראת שעה לעניין בקשת חיבור או שילוב של מיתקן תלויה ועומדת אשר הוגשה לפני יום 25.11.2020, או בקשת חיבור או שילוב של מיתקן שהוגשה בתקופה שעד תום שלושה חודשים מיום זה):))
::: תוקף התחייבות המחלק לחיבור המיתקן לרשת עד 630 קילו וואט יהיה ל-545 ימים מיום מתן ההתחייבות לצרכן, ובעבור מיתקן מעל 630 קילו וואט ועד 5 מגה וואט יעמוד מניין הימים על 455 ימים. חלפו 450 ימים או 545 ימים, לפי העניין, ולא חובר המיתקן לרשת מכל סיבה שהיא, תפוג ההתחייבות ולא יחבר המחלק את המיתקן לרשת.
:: (2) על אף האמור בסעיף קטן (1), המחלק יאריך את תוקף ההתחייבות לחיבור ב-90 ימים אם קיבל הנחיה לכך מאת ראש אגף הצרכנות ברשות. לצורך קבלת אישור כאמור יגיש מבקש החיבור בקשה לראש אגף צרכנות בהתאם לנוהל המופיע באתר הרשות.

@ 197. (תיקון: 3.3.13, 23.1.14, 25.11.15, 22.3.18, 5.8.20, 25.11.20, 14.3.22, 15.12.22, 9.7.25; תשע&quot;ח, תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;א-17, תשפ&quot;ג, תשפ&quot;ג-8, תשפ&quot;ה-31) : '''הסדרי תשלומים לצרכנים'''
: (א) '''תעריף לצרכן והתחשבנות בעד חשמל המיוצר במיתקן - כללי'''
:: (1) המחלק יגבה מאת הצרכן את התוספת לתשלום הקבוע לצרכן בעל מיתקן פוטו-וולטאי הקבועה בלוח התעריפים 5.4–1.
:: (2) נוסף על האמור בסעיף קטן (1), המחלק יגבה מאת הצרכן ויעביר לבעל רישיון הולכה את עלויות הגיבוי והאיזון, לפי קריאת מונה הייצור ובהתאם לתעריפים הקבועים בלוח תעריפים 5.8–1.
:: (3) על אף האמור בסעיף קטן (2), המחלק יגבה מאת צרכן אשר שילב מיתקן בלא מונה ייצור שהספקו אינו עולה על 15 קילו-וואט את עלויות האיזון והגיבוי לפי הנוסחה האלה:
:::: &lt;math display=&quot;inline&quot;&gt; P = (C_0 \times 1600) \times (I+G) &lt;/math&gt;
::: כאשר:
:::- &lt;math&gt;P&lt;/math&gt; - התשלום של הצרכן למחלק;
:::- &lt;math&gt;C_0&lt;/math&gt; - הספק הפאנלים המצרפי של המיתקן שעליו דיווח הצרכן במועד הגשת הבקשה לשילוב המיתקן;
:::- &lt;math&gt;I+G&lt;/math&gt; - תעריפי האיזון (I) והגיבוי (G) הקבועים בלוח התעריפים 5.8–1, אשר היו בתוקף במועד מתן התשובה החיובית לפי [[אמת מידה 196]].
:: (4) נוסף על האמור בסעיפים קטנים (2) ו-(3) יגבה המחלק מצרכן תעו&quot;ז את תעריפי שירותי התשתית לפי כמות האנרגיה המוזרמת לרשת בכל מש&quot;ב על בסיס קריאת המונה הדו-כיווני וכקבוע בלוחות תעריפים 7.3–1, 7.3–2 ו-7.6–1 בהתאם למתח החיבור של הצרכן לרשת.
:: (5) בתום כל תקופת חשבון יקזז המחלק את הקרדיט התעריפי מתעריף צריכת החשמל במקום צרכנות וינכה את עלויות הגיבוי, האיזון והשימוש ברשת, כפי הנדרש. הודעה על זכאות לתשלום צרכן תהיה במתכונת שבנספח א' לאמת מידה זו.
:: (6) אם לאחר קיזוז כאמור בסעיף קטן (5) נותר לצרכן קרדיט תעריפי בשל החשמל שיוצר במיתקן, יעביר המחלק את הקרדיט התעריפי שנותר לחשבון החשמל של הצרכן לתקופה העוקבת או, לבקשת הצרכן, יעביר המחלק את הקרדיט התעריפי שנותר במסגרת דוח מרכז או למחלק.
:: (7) קרדיט תעריפי שלא מומש במהלך תקופת חשבון ימומש בתוך תקופה שלא תעלה על שנתיים מתום תקופת החשבון; קרדיט תעריפי שלא מומש בתוך תקופה זו יאופס.
:: (7א) החל ביום ח' בטבת התשפ&quot;ג (1 בינואר 2023) עד תום 15 שנים ממועד תחילת ההפעלה המסחרית של המיתקן, המחלק ישלם לצרכן בעד האנרגיה המיוצרת במיתקן בשעה נתונה, תעריף הגנה כקבוע בלוח ((תעריפים)) 6.7–26.
:: (8) (((בוטל).))
:: (9) ההתחשבנות האמורה בין המחלק לבין הצרכן תבוצע לתקופה של 25 שנים מיום שילוב המיתקן בידי המחלק, ואולם תשלום תעריף ההגנה לפי סעיף קטן (7א) יהיה למשך התקופה המצוינת בסעיף הקטן האמור בלבד.
: (ב) '''העברת קרדיט תעריפי מצרכן תעו&quot;ז למחלק'''
:: (1) המחלק יאפשר לצרכן תעו&quot;ז להודיע בכתב, לא יאוחר מיום ה-20 בדצמבר של כל שנה את בחירתו להעביר את הקרדיט התעריפי למחלק. ההסדר שחל בהתאם להודעה כאמור ימשיך לחול כל עוד הצרכן לא הודיע בכתב על בחירה בחלופה אחרת.
:: (2) המחלק יאפשר לצרכן תעו&quot;ז, על פי בקשתו, להקצות בתקופת חשבון מסוימת חלק מהקרדיט התעריפי שלגביו הודיע על העברתו, לצריכה עצמית. הבקשה תימסר בכתב למחלק לא יאוחר מ-1 לחודש הקודם לתקופת החשבון שלגביה מבוקשת ההקצאה לצריכה העצמית.
:: (3) בחר צרכן התעו&quot;ז בהעברת הקרדיט התעריפי למחלק, ישלם לו המחלק תעריף משוקלל (אחיד) הקבוע בלוח תעריפים 6.3–1. תעריף זה יקובע לתקופה של 10 שנים מיום הודעת צרכן התעו&quot;ז לפי סעיף קטן (1), בהתאם לתעריף שבתוקף ביום הודעת הצרכן, בכפוף לעדכונים שייעשו ב-1 בינואר של כל שנה על פי מדד מחירים לצרכן שפורסם בחודש דצמבר שקדם לו. בתום 10 שנים כאמור יפעל המחלק בהתאם להסדרים שתקבע הרשות ושיהיו בתוקף באותה עת.
:: (4) צרכן תעו&quot;ז שבחר בחלופה של העברת הקרדיט התעריפי למחלק, רשאי להמציא למחלק כתב הוראה בלתי חוזרת להעברת התשלום לחשבון ייעודי (בסעיף קטן זה - ההוראה) והמחלק יאשר את קבלת ההוראה בחתימתו ויפעל לפיה. המחלק לא ימנע מצרכן תעו&quot;ז להמחות את זכויותיו לקבלת התשלום המגיע לו לצד שלישי, לרבות לגוף מממן, על דרך שעבוד תזרים המזומנים. המחלק לא יקזז מהתעריף חובות של צרכן תעו&quot;ז, לא יעביר את התשלום לאחר ולא יקבל הוראה נוגדת להעברתו מגורם שאינו צרכן התעו&quot;ז או מוטב ההוראה ובהתאם לנוסח ההוראה.
:: (5) ככל שלא ניתנה הוראה לפי סעיף קטן זה, הקרדיט התעריפי יאופס בתום שנתיים כאמור בסעיף קטן (א)(7).
: (ג) '''תשלום קרדיט תעריפי מצרכן שאינו צרכן תעו&quot;ז למחלק'''
:: המחלק ישלם לצרכן שאינו צרכן תעו&quot;ז את הקרדיט התעריפי אשר לא נוצל לאחר שנתיים לפי הנוסחה הזו:
:::: &lt;math display=&quot;inline&quot;&gt;\mathit{REFUND} = \frac{C}{T_\mathit{retail}} \cdot T_\mathit{generation}&lt;/math&gt;
:: כאשר:
::- &lt;math&gt;\mathit{REFUND}&lt;/math&gt; - התשלום [בשקלים]
::- &lt;math&gt;C&lt;/math&gt; - ערך הקרדיט התעריפי שלא נוצל [שקלים]
::- &lt;math&gt;T_\mathit{retail}&lt;/math&gt; - תעריף הצריכה לקוט&quot;ש שבו מחויב הצרכן בעת התשלום [ש&quot;ח/קוט&quot;ש]
::- &lt;math&gt;T_\mathit{generation}&lt;/math&gt; - תעריף משוקלל (אחיד) הקבוע בלוח תעריפים 6.3–1 לקוט&quot;ש בעת התשלום [ש&quot;ח/קוט&quot;ש]
: (ד) '''התחשבנות בעת החלפת צרכנים'''
:: (1) החלפת צרכנים המשתתפים בהסדר לפי [[סימן זה]] תתבצע בהתאם לקבוע [[באמת מידה 19 (החלפת צרכנים)]], ולעניין הסדר ההתחשבנות לגבי המיתקן תהווה סיום ההסכם עם הצרכן היוצא. לאחר החלפת הצרכנים וחתימת הצרכן החדש על הסכם לעניין הסדר ההתחשבנות עם המחלק, ימשיך המחלק את הסדר ההתחשבנות בעד החשמל המיוצר במיתקן עם הצרכן החדש, בכפוף לחתימת הצרכן החדש על הסכם עם המחלק; קרדיט תעריפי שנוצר בתקופתו של הצרכן היוצא יעמוד לרשותו של הצרכן היוצא, אף אם לא הודיע למחלק מראש על רצונו לקבל את הקרדיט התעריפי בעקבות החלפת הצרכנים, על פי ההסדרים הקבועים באמת מידה זו ובהתאם להודעתו של הצרכן היוצא.
:: (2) על אף האמור בסעיף קטן (1), מחלק ידרוש מצרכן שהעביר את זכותו לקבלת שירות חשמל בנכס מסוים, ואשר המציא למחלק כתב הוראה כאמור בסעיף (ג)(2), להגיש, בתוך 45 ימי עבודה, הודעה משותפת יחד עם הצרכן החדש בנכס ומוטב ההוראה, שלפיה הם מודיעים למחלק על ביטול, הסבה או המרה של כתב ההוראה.
:: (3) לא קיבל המחלק הודעה כאמור בסעיף קטן (2), לא ישלם המחלק בעד החשמל המיוצר במיתקן עד למועד קבלת ההודעה.
: (ה) '''הזרמת חשמל לרשת על ידי צרכן פרטי'''
:: (1) ביקש צרכן פרטי לשלב מיתקן ברשת לפי [[סימן זה]], יודיע למחלק על היקף הקרדיט שברצונו להעביר למחלק בהתאם להוראות סעיף (ב).
:: (2) בעבור הקרדיט התעריפי שלא הועבר למחלק, יחשב המחלק את סכום הקרדיט התעריפי בהתאם [[לסימן זה]], וישלם אותו לצרכן.
:: (3) סכום הקרדיט התעריפי שישולם בכל תקופת חשבון לא יעלה על ערך החשמל בתעו&quot;ז שהצרכן צרך מהרשת באותה תקופת חשבון.
:: (4) אין באמור בסעיף זה כדי לגרוע מהקבוע [[בפרקים ה']] [[ו-ו']] לעניין הגשת תכניות וסטיות מהן בידי מספק או יצרן פרטי.
:: (5) תחילתו של סעיף זה ביום 22.3.2018 על צרכן פרטי ששילב מיתקן אחרי יום 25 בדצמבר 2012.
: (ו) '''הסבר חשבון המכיל קרדיט'''
:: ספק שירות חיוני רשת יפרסם באתר האינטרנט שלו מדריך המבאר את חשבון החשמל לצרכן ששילב מיתקן לפי [[סימן זה]], ובכלל זה את הדוח המרכז.
: (ז) '''מעבר לאסדרה לייצור חשמל מבוזר בטכנולוגיה פוטו-וולטאית לצריכה עצמית והעברת עודפים לרשת למיתקנים עד 630 קוו&quot;ט'''
:: (1) לבקשת צרכן רשום ששילב מיתקן לפי [[סימן זה]], יעביר המחלק את הצרכן הרשום לאחד מהסדרי התשלום הקבועים [[בסימן ג']] (להלן - אסדרה תעריפית), אם התקיימו כל התנאים האלה:
::: (א) האסדרה התעריפית בתוקף ונותרה בה מכסה פנויה בעת הגשת הבקשה למעבר לאסדרה התעריפית;
::: (ב) למיתקן הפוטו-וולטאי ששולב לפי [[סימן זה]] קיים הספק מותקן שאינו עולה על 630 קוו&quot;ט;
::: (ג) המיתקן הפוטו-וולטאי ששולב לפי [[סימן זה]] מותקן על גבי גג, כהגדרתו [[באמת מידה 175]];
::: (ד) נותרה שנה לפחות בהסכם של המחלק עם הצרכן לפי [[סימן זה]];
::: (ה) הבקשה הוגשה עד יום כ&quot;א בטבת התשפ&quot;ז (31 בדצמבר 2026).
:: (2) המחלק יאפשר לצרכן הרשום להגיש את הבקשה האמורה בסעיף קטן (1) באמצעות אתר האינטרנט של המחלק.
:: (3) המחלק יטפל בבקשת הצרכן הרשום ויבצע את המעבר לאסדרה התעריפית בתוך 30 ימי עבודה מיום קבלת הבקשה.
:: (4) לצורך המעבר יחתום הצרכן הרשום מול המחלק על הסכם המשייך אותו לאסדרה התעריפית.
:: (5) ההסכם האמור ייחתם לתקופה של 25 שנה בניכוי הזמן שחלף ממועד החתימה על ההסכם באסדרה לפי [[סימן זה]].
:: (6) אם במועד החתימה על ההסכם כאמור בסעיף קטן (4) נותרה לצרכן הרשום יתרת קרדיט, יחשב המחלק את יתרת הקרדיט הצבורה וישלם לצרכן הרשום בעד יתרת הקרדיט האמורה את תעריף הייצור המשוקלל (אחיד) הקבוע בלוח תעריפים 6.3–1.
:: (7) עם החתימה על ההסכם כאמור בפסקה (4) וביצוע המעבר לאסדרה התעריפית על ידי המחלק, לא יוכל הצרכן לשוב לאסדרה לפי [[סימן זה]].

@ (תיקון: תשפ&quot;א-17) : {{ממורכז|'''נספח א': [[לאמת מידה 197]]'''}}
: '''מידע בחשבונות מונה נטו:'''
: {|
! width=&quot;300px&quot; | מידע !! width=&quot;300px&quot; |
|-
| קרדיט שנצבר בחשבונות קודמים ||
|-
| ניצול קרדיט בתקופת החשבון ||
|-
| יתרת קרדיט לניצול בחשבונות האלה ||
|-
| תקופת חשבון שבו נוצר הקרדיט המוקדם ביותר ||
|}
: '''מידע בהמלצת חשבון:'''
: {| style=&quot;width: 100%; table-layout: fixed;&quot;
! מש&quot;ב !! תקופה !! תעריף לקוט&quot;ש !! סה&quot;כ תפוקה !! תפוקה שנצברה כקרדיט !! קרדיט שנצבר בש&quot;ח
|-
| פסגה קיץ – מ&quot;נ || || || || ||
|-
| גבע קיץ – מ&quot;נ || || || || ||
|-
| שפל קיץ – מ&quot;נ || || || || ||
|-
| סה&quot;כ || || || || ||
|}
: '''חיובי שירותי רשת ואיזון:'''
: {| style=&quot;width: 100%; table-layout: fixed;&quot;
! סוג החיוב !! מש&quot;ב !! תקופת חשבון !! חיוב לקוט&quot;ש !! תפוקה חייבת בתשלום !! לתשלום בש&quot;ח
|-
| שימוש ברשת || פסגה קיץ || || || ||
|-
| שימוש ברשת || גבע קיץ || || || ||
|-
| שימוש ברשת || שפל קיץ || || || ||
|-
| דמי איזון || פסגה קיץ || || || ||
|-
| דמי איזון || גבע קיץ || || || ||
|-
| דמי איזון || שפל קיץ || || || ||
|-
| סך הכול || || || || ||
|}

@ 198. (תיקון: 3.3.13, 20.10.13, 15.1.15, 22.3.18, 15.11.18; תשע&quot;ח, תשע&quot;ט, תשע&quot;ט-5) : '''הגשת בקשה למחלק לשילוב מיתקן ברשת החשמל'''
: (((בוטלה, אך ממשיכה לחול על בקשות לחיבור או לשילוב מיתקן שהוגשו לפני יום 6.6.2019 ועל חוות רוח כהגדרתן [[באמת מידה 190]]):))
: (א) '''קבלת מידע'''
:: צרכן המעוניין בקבלת פרטים אודות חיבור אפשרי של מיתקן יפנה למחלק באזור הרלוונטי בכתב או בעל פה, והמחלק ידאג להעביר לו כל מידע הרלוונטי בתוך 7 ימי עבודה ממועד הפניה. המחלק יציג את כל המידע הרלוונטי לצרכניו גם באתר האינטרנט שלו, והכל כמפורט באמת מידה זו.
: (א1) '''רישום באתר האינטרנט בטרם הגשת בקשה'''
:: (1) בעל רישיון הולכה יאפשר לצרכן המעוניין להגיש בקשה לחיבור מיתקן לרשת להירשם באתר אינטרנט ייעודי בטרם הגשת הבקשה לחיבור מיתקן לרשת, ובעל רישיון ההולכה יעביר את הבקשות לבעלי רישיון חלוקה או למחלקים היסטוריים שבתחום פעילותם נרשמו צרכנים כאמור באופן מיידי.
:: (2) ספק שירות חיוני בעל רישיון חלוקה, לרבות מחלק היסטורי, יזמן את הצרכן לצורך הגשת בקשה לחיבור מיתקן לרשת במשרדיו לא יאוחר מ-30 ימי עבודה מיום הרישום באתר האינטרנט הייעודי של בעל רישיון ההולכה.
: (ב) '''הגשת בקשה'''
:: בקשה לחיבור מיתקן לרשת על ידי צרכן תוגש למחלק בצירוף כל המסמכים והנתונים כדלהלן כתנאי סף לאישור הבקשה על ידי המחלק:
:: (1) פרטי הצרכן (שם, כתובת, מספר טלפון, מספר צרכן/מונה/חוזה);
:: (2) טכנולוגית המיתקן שבכוונתו להתקין;
:: (3) הספק מותקן מתוכנן;
:: (4) מועד התקנה משוער;
:: (5)(א) העתק צילומי תשריט, תכנית הבניה (גרמושקה) של היתר הבניה שניתן למבנה עליו מתוכנן להבנות המיתקן חתום על ידי הוועדה המקומית לתכנון ובניה, ובו יסומן בצבע מיקום המיתקן;
:::: במידה ולא ניתן להשיג תשריט כאמור, יידרשו המסמכים הבאים:
:::: (1) תצלום אוויר של המרכז למיפוי ישראל (על רקע אורתופוטו), עם סימון המיתקן המיועד לבניה וזיהוי המקרקעין (גוש, חלקה) חתום ומאושר ע&quot;י המרכז למיפוי ישראל. לחילופין, צרכן יוכל לזמן ביקור המחלק במקום בתשלום, במסגרתו יתועד מיקום המבנה עליו יקום המיתקן המיועד בצילום על ידי הבודקים מטעם המחלק. עבור הביקור ישולם למחלק תעריף לפי בדיקת מיתקן/בדיקה חוזרת כקבוע בשורה 7 ללוח תעריפים 4.3–3;
:::: (2) תוכנית חשמל חד קווית;
:::: (3) הותקן המיתקן על מבנה בגינו לא הוגש בעבר [[טופס 4 לתוספת לתקנות התכנון והבניה (אישורים למתן שירותי חשמל, מים וטלפון)|טופס 4]] למחלק ולא נבדק מיתקן החשמל, יותנה אישור הבקשה לחיבור המיתקן בהזמנת בדיקת מיתקן על ידי בודק מוסמך מטעם המחלק והמצאת [[טופס 4 לתוספת לתקנות התכנון והבניה (אישורים למתן שירותי חשמל, מים וטלפון)|טופס 4]] חתום ומאושר כדין למבנה עליו יוקם המיתקן. בעד הבדיקה יגבה המחלק תעריף בהתאם לקבוע בשורה 7 ללוח התעריפים 4.3–3 (בדיקת מיתקן/בדיקה חוזרת).
::: (ב) תצהיר חתום בפני עורך דין כקבוע בנספח א' לאמת מידה זו;
:: (6) הוכחת חיבור קבוע קיים וגודל חיבור מתאים לגודל המיתקן המיועד כמצוין [[באמת מידה 199(א)(1)]]. מובהר כי לא די בפתיחת בקשה להגדלת חיבור כדי להוכיח עמידה בתנאי סף זה, אלא על הצרכן להוכיח קיומו של חיבור בפועל בגודל המתאים לגודל המיתקן כאמור;
:: (7) מיתקן בהספק מעל 630 KVA יידרש בהצגת סקר היתכנות מטעם המחלק;
:: (8) תכנית חשמל ערוכה על ידי חשמלאי בעל רישיון מתאים כדין לשילוב המיתקן במקום הצרכנות לרשת החשמל של ספק השירות החיוני. התכנית האמורה תכלול את מיקומם המוצע של מוני החשמל כך ש:
::: (א) מונה הצריכה הדו כיווני של המיתקן יותקן בנקודה בה מותקן מונה הצריכה הקיים של הצרכן ובמקומו;
::: (ב) מונה הייצור יותקן בהתאם לאחת החלופות דלהלן:
:::: (1) בנקודה הקרובה ככל הניתן לנקודה בה מותקן מונה הצריכה אשר תאפשר לספק השירות החיוני גישה סבירה לקרוא, לתפעל ולתחזק את המונה;
:::: (2) במקרים בהם קיימת מניעה טכנית להתקין את מונה הייצור בנקודה האמורה בפסקת משנה (1) או לבקשת הצרכן, יותקן מונה הייצור במיקום המוצע על ידי הצרכן, ובלבד שהצרכן ידאג להתקין צנרת תיעול ממונה הייצור למונה הצריכה אשר תשמש את המחלק להשחלת קו פיקוד להעברת נתוני מונה הייצור למונה הצריכה;
:::: (3) במקרים בהם קיימת מניעה טכנית להתקנת קו פיקוד כאמור או לבקשת צרכן, ידאג המחלק להתקנת קו תקשורת שיאפשר לו להתקין מונה קריאה רחוק כמונה ייצור בנקודה המתאימה לצרכן.
: (ג) '''פרטים נוספים ותיקון התכנית לשילוב מיתקן ברשת'''
:: (1) לצורך מתן תשובה לבקשה לשילוב מיתקן כאמור, רשאי המחלק לדרוש מהצרכן המצאת פרטים נוספים הנדרשים לו לשם חיבור המיתקן או תיקון של התכנית לחיבור המיתקן. בהתאם להערות המחלק, הצרכן ימציא את המידע המבוקש בהקדם האפשרי או יודיע למחלק כי אין ביכולתו להמציא את המידע המבוקש.
:: (2) דרש המחלק מהצרכן המצאת פרטים נוספים או תיקון התכנית לשילוב המיתקן כאמור, לא יבואו הימים שנדרשו לצרכן להשיב לבקשה כאמור מצד המחלק במניין הימים הקבוע למתן תשובה על ידי המחלק לבקשה לחיבור מיתקן כאמור בסעיף (ד).
: (ד) '''תשובת המחלק לבקשה לשילוב מיתקן ברשת'''
:: (1) המחלק ישיב בכתב לבקשת צרכן לשילוב מיתקן בתוך 21 ימי עבודה מיום קבלת הבקשה כדלהלן:
::: (א) לא עמד הצרכן בתנאי הסף או בבקשת המחלק לפרטים נוספים, ידחה המחלק את בקשתו לשילוב המיתקן בצירוף פירוט הסיבות לדחיית הבקשה;
::: (ב) עמד הצרכן בתנאי הסף ובבקשת המחלק לפרטים נוספים ייתן המחלק לצרכן התחייבות עקרונית לחיבור המיתקן בהתאם לתכנית אשר צורפה לבקשה, ובלבד שיעמוד הצרכן בדרישות הטכניות המפורטות [[באמת מידה 199]]. בתשובתו יפרט המחלק את לוחות הזמנים לשילוב המיתקן ברשת החשמל ואת הקרדיט לו זכאי הצרכן ביחס למכסה הרלוונטית;
::: (ג) לא השיב המחלק לבקשת צרכן בתוך המועד הקבוע דלעיל יפצה המחלק את הצרכן בסך הקבוע בלוח התעריפים 12.1–1 (תשלומים בגין הפרת אמות מידה).
:: (2) התחייבות המחלק תינתן לפי גודל המיתקן המאושר ליום אישור בקשת צרכן לחיבור מיתקן לרשת על ידי המחלק.
:: (3) תוקף התחייבות המחלק לחיבור המיתקן לרשת עד 630 קילוואט יהא ל-270 ימים מיום מתן ההתחייבות לצרכן, ועבור מיתקן מעל 630 קילוואט ועד 5 מגוואט יעמוד מניין הימים על 365 ימים. חלפו 270 ימים או לחילופין 365 ימים כאמור ולא חובר המיתקן לרשת מכל סיבה שהיא, תפוג ההתחייבות ולא יחבר המחלק את המיתקן לרשת.
:: (4) על אף האמור בסעיף קטן (3), המחלק יאריך את תוקף ההתחייבות לחיבור ב-90 ימים אם קיבל הנחייה לכך מאת ראש אגף הצרכנות ברשות. לצורך קבלת אישור כאמור יגיש מבקש החיבור בקשה לראש אגף צרכנות בהתאם לנוהל המופיע באתר הרשות.
: (ה) '''תעריף עבור בדיקת המיתקן ושילובו ברשת החשמל'''
:: (1) המחלק יצרף לתשובתו לבקשה לשילוב המיתקן חשבון לתשלום לפי הפירוט דלהלן, כתנאי לבדיקת המיתקן ולחיבורו:
::: (א) בגין בדיקת המיתקן ישלם הצרכן את התשלום הקבוע בשורה 7 ללוח התעריפים 4.3–3 (תעריף בדיקת מיתקן/בדיקה חוזרת);
::: (ב) בגין החלפת מונה הצריכה והתקנת מונה תעו&quot;ז דו כיווני, ישלם הצרכן את התשלום הקבוע בשורה 9 (([צ&quot;ל: שורה 6])) ללוח התעריפים 5.4–2 (הסרת המונה והתקנתו) עבור כל אחד מהמונים;
::: (ג) עבור התקנת קו תקשורת כקבוע בסעיף (ב)(8)(ב)(3) ישלם הצרכן את התשלום הקבוע בלוח 5.4–2 לגבי התקנת קו תקשורת למונה ייצור.
:: (2) על תשלום לפי אמת מידה זו יחולו הוראות [[אמת מידה 24(ג)]] בעניין חשבון בגין שירות שטרם בוצע.
: (ו) '''שינוי הבקשה'''
:: הצרכן יהיה רשאי לשנות את הבקשה או את התכנית לחיבור המיתקן כל עוד לא עמד המיתקן בהצלחה בבדיקה על ידי המחלק ובלבד שהשינויים יוגשו בהתאם להליך הקבוע באמת מידה זו.
: (ז) '''השגות צרכנים על דחיית הבקשה'''
:: הצרכן יהיה רשאי להגיש למחלק את השגתו בכתב על החלטתו לדחות את הבקשה לשילוב מיתקן ברשת.
: (ח) '''תגובת המחלק להשגת הצרכן'''
:: הגיש הצרכן את השגתו למחלק בכתב, תישלח לצרכן ולרשות תשובתו של המחלק בכתב, כאמור [[באמת מידה 33 (טיפול בתלונת צרכנים)]].

@ : {{ממורכז|'''נספח א' [[לאמת מידה 198]]:'''}}
: (((הטופס הושמט)))

@ 199. (תיקון: 3.3.13, 22.3.18; תשע&quot;ח, תשע&quot;ט-5) : '''דרישות טכניות להתקנת מיתקן'''
: (((בוטלה, אך ממשיכה לחול על בקשות לחיבור או לשילוב מיתקן שהוגשו לפני יום 6.6.2019 ועל חוות רוח כהגדרתן [[באמת מידה 190]]):))
: (א) '''תנאים טכניים להתקנת מיתקן'''
:: מחלק יחבר מיתקן העומד בכל הדרישות דלהלן:
:: (1) ההספק המותקן של המיתקן קטן או שווה לגודל החיבור באמצעותו מחובר מקום הצרכנות לרשת החשמל. ההספק המותקן של מיתקן, נקבע לפי ההספק המצרפי של המיתקן ובהתאם לנתוני היצרן. סעיף קטן זה לא יחול על מקום צרכנות המחויב בתעריף ביתי או על מקום צרכנות חדש אשר התקבלו לגביו אישורי הרשויות לחיבור ([[טופס 4 לתוספת לתקנות התכנון והבניה (אישורים למתן שירותי חשמל, מים וטלפון)|טופס 4]]) נכון ליום הקובע, ובלבד שהוכח גודל חיבור מתאים לגודל מיתקן וחיבור קבוע שניתן כדין במקום הצרכנות. הגשת בקשת חיבור או הגדלת חיבור לפי סעיף קטן זה לא תהווה ולא תשמש ראיה לקיומו של חיבור.
:: (2) צרכן ישלב מיתקן שאיננו עולה על 5 מגוואט לכל מקום צרכנות.
:: (2א) המיתקן הותקן על גג.
:: (3) מיתקן בהספק העולה על 50 KW יחויב במבחני קבלה של ספק שירות חיוני כתנאי לשילוב המיתקן ברשת.
:: (4) המיתקן עומד בדרישות הרלוונטיות של [[חוק החשמל, התשי&quot;ד-1954]] ותקנותיו.
:: (5) ציוד המיתקן על כל חלקיו עומד בתקן ישראלי המוכר לפי כל דין, ובהעדר תקן ישראלי, תקן בין-לאומי רלוונטי.
:: (6) מערכת ההגנה נגד חריגות מתח ותדר תותקן בכפוף לתקן כפי שייקבע על ידי גורם מוסמך וקבלת היתר להפעלת המיתקן לפי כל דין.

@ 200. (תיקון: 3.3.13, 22.3.18; תשע&quot;ח, תשע&quot;ט-5) : '''התקנת המיתקן'''
: (((בוטלה, אך ממשיכה לחול על בקשות לחיבור או לשילוב מיתקן שהוגשו לפני יום 6.6.2019 ועל חוות רוח כהגדרתן [[באמת מידה 190]]):))
: (א) '''התקנה'''
:: (1) מיתקן יותקן על ידי מתקין בעל רישיון חשמל מתאים לזרם הנומינאלי של המיתקן בהתאם לקבוע [[בחוק החשמל, התשי&quot;ד-1954]] ובתקנותיו.
:: (2) שילוב המיתקן לרשת החלוקה על ידי המחלק ייעשה באמצעות התקנת מונה תעו&quot;ז דו כיווני שימנה את כמות הקרדיט לו זכאי הצרכן ומונה ייצור אשר ימנה במקביל את כמות החשמל המיוצר במיתקן.
:: (3) על אף האמור בסעיף קטן (2), צרכן המשלב מיתקן שהספקו אינו עולה על 15 קילו-וואט יתקין מונה דו-כיווני ואינו נדרש להתקין מונה ייצור.
: (ב) '''התקנה במקום הצרכנות שעל שם הצרכן'''
:: מיתקן יותקן במקום הצרכנות על שם הצרכן הרשום.

@ 201. (תיקון: 3.3.13, 15.1.15, 19.2.18; תשע&quot;ח) : '''בדיקת המתקן ושילובו לרשת החשמל'''
: (א) '''הודעת הצרכן בדבר התקנת המתקן'''
:: (1) התקין הצרכן את המתקן במקום הצרכנות הרשום על שמו ושילם עבור בדיקת המתקן וחיבורו כקבוע [[באמת מידה 198(ה)(1)]] בתוך 180 יום או 365 יום ממועד קבלת ההתחייבות כקבוע [[באמת מידה 198(ד)]], יודיע על כך למחלק בהקדם ולפני תום התקופה האמורה.
: (ב) '''קביעת מועד לבדיקת המתקן'''
:: מסר הצרכן למחלק הודעה בדבר ביצוע התשלום והתקנת המתקן כאמור בסעיף (א), יתאם המחלק עם הצרכן מועד לבדיקה של המתקן וזו תבוצע על ידי בודק מוסמך מטעמו של המחלק בהתאם לקבוע [[בחוק החשמל, התשי&quot;ד-1954]] ובתקנותיו (להלן - הבודק) בתוך 21 ימי עבודה מיום קבלת ההודעה כאמור. בדיקת המתקן תעשה במתח נמוך, במתח גבוה או במתח עליון בהתאם לנדרש.
: (ג) '''בדיקת המתקן ושילובו ברשת החשמל'''
:: (1) מצא הבודק כי המתקן איננו תואם את הקבוע באמות מידה אלה [[ובחוק החשמל, התשי&quot;ד-1954]] ותקנותיו, יגיש דו&quot;ח ליקויים לצרכן.
:: (2) הצרכן יתקן את הליקויים שנמצאו ויזמין בדיקה נוספת של המתקן על ידי המחלק, אשר תבוצע לאחר תשלום העלות הקבועה בשורה 7 ללוח התעריפים 4.3–2 על ידי הצרכן תוך פרק זמן שלא יעלה על 14 ימי עבודה.
:: (3) מצא הבודק כי המתקן מותקן כראוי ועל פי דרישות הדין וכי ניתן לחברו למקום הצרכנות ולרשת החשמל, יודיע הבודק על כך בכתב לצרכן והאחרון יעביר את תוצאות בדיקת המתקן למנהל לענייני חשמל, ומסמכים אחרים כפי שידרשו לצורך קבלת היתר להזרמת אנרגיה על פי [[חוק החשמל, התשי&quot;ד-1954]].
:: (4) נתן המנהל לענייני חשמל היתר להפעלת המתקן בהתאם לסמכותו על פי [[חוק החשמל, התשי&quot;ד-1954]] כאמור בסעיף קטן (3), יתקין המחלק את מערכת המונים בהתאם לתכנית כאמור [[באמת מידה 198(ב)(8)]] וישלב את המתקן ברשת החשמל בתוך 7 ימי עבודה מיום ביצוע בדיקה. בדיקה נוספת אם נדרשת תהא בעלות הקבועה בסעיף קטן (2).
:: (5) הצרכן יעביר למחלק העתק מהודעתו לוועדה מקומית לתכנון ובניה על הקמת המתקן כקבוע בנספח א' לאמת מידה זו. למען הסר כל ספק, מובהר בזה כי התקנת המונים ושילוב המתקן ברשת יבוצעו על ידי המחלק בלבד.
:: (6) מובהר בזאת כי בדיקת המתקן תיספר במניין הימים להתחייבות המחלק לחיבור המתקן לרשת. לא עמד המחלק במועדים הקבועים באמת מידה זו לבדיקת המתקן, לא ייחשבו החריגות במניין הימים.
: (ד) '''היתר להזרמת אנרגיה לרשת [[טופס 4 לתוספת לתקנות התכנון והבניה (אישורים למתן שירותי חשמל, מים וטלפון)|וטופס 4 (אישור איכלוס)]]'''
:: על הצרכן מוטלת האחריות לקבלת היתר הפעלה ממנהל מינהל החשמל להזרמת אנרגיה לרשת, כאמור [[בחוק החשמל, התשי&quot;ד-1954]] לעניין טורבינות רוח, וכן [[+#תוספת טופס 4|טופס 4 (אישור אכלוס)]] לפי [[תקנות התכנון והבניה (אישורים למתן שירותי חשמל, מים וטלפון), התשמ&quot;א-1981]] למתקן מהרשות המאשרת, כהגדרתה [[בחוק התכנון והבניה, התשכ&quot;ה-1965]].

@ : {{ממורכז|'''נספח א' [[לאמת מידה 201]]: דיווח על ביצוע עבודה הפטורה מהיתר'''}}
: (((הטופס הושמט)))

@ 202. (תיקון: 3.3.13) : '''תחזוקת המתקן'''
: (א) '''ביצוע בדיקות תקופתיות'''
:: הצרכן יבצע בדיקות תקופתיות למתקן ככל שהדבר נדרש לפי כל דין.
: (ב) '''ביצוע שינויים במתקן'''
:: (1) הצרכן לא יבצע כל שינוי בהספק המותקן של המתקן ובהגנות המותקנות בו מבלי לקבל אישור מראש ובכתב מאת המחלק.
:: (2) ביצע הצרכן שינוי כלשהו בהספק המותקן של המתקן או בהגנות המותקנות בו בניגוד להוראת סעיף קטן (1), לא תתקיים חובתו של המחלק לפי ההסדר הקבוע [[בסימן זה]].
:: (3) בוצע במתקן שינוי המאפשר קבלת טובת הנאה לצרכן שלא כדין יחולו [[אמות מידה 16]] [[ו-24]] בהתאמות המחויבות.

@ 203. (תיקון: 3.3.13, 20.10.13, 19.2.18; תשע&quot;ח) : '''ניהול נתונים וחובות דיווח'''
: (א) '''ניהול נתונים'''
:: (1) בעל רישיון ההולכה יקבל מהמחלק בזמן אמת את נתוני הבקשה של כל צרכן, לרבות נתונים על עמידה או אי עמידה בתנאי סף. בעל רישיון ההולכה יבצע רישום על בסיס יומי של בקשות המחלק וינפיק לו אישור קבלה במועד קבלת הבקשות.
: (ב) '''חובות דיווח'''
:: (1) המחלק יגיש דיווח לבעל רישיון ההולכה על הגשת בקשה או סגירת בקשה או כל סטטוס אחר לבקשה לשילוב מתקן תוך יום עבודה מרגע עדכונה. לא מסר המחלק עדכון סטטוס חיבור המערכת לבעל רישיון ההולכה, יימנו ימי חיבור המערכת המדווחת עד תומם ויפקע אישור המחלק שניתן לה. נוסף על כך מתן אישורי מחלק נוספים לאותו מחלק יהיה כפוף לקבלת דיווח מהמחלק לבעל רישיון ההולכה על כלל המערכות המחוברות לרשת החלוקה שלו.
:: (2) בעל רישיון הולכה יידע את המחלקים באופן רציף ולא פחות מאחת לשלושה ימים על כמות ההתקנות המצטברת.
: (ג) '''חובת דיווח לרשות'''
:: (1) בעל רישיון ההולכה ידווח לרשות אחת לשבוע לגבי כל המתקנים המחוברים לרשת, בריכוז לפי המחלקים השונים בהתאם לפורמט כפי דרישת הצוות המקצועי ברשות.
:: (2) אחת לרבעון יעביר המחלק לרשות דוח מפורט לגבי המתקנים המחוברים לרשת החלוקה שבתחום רישיונו בהתאם לפורמט כפי דרישת הצוות המקצועי ברשות.
:: (3) המחלק ידווח לרשות על דחיית בקשות להתקנות מערכות על בסיס השקעות מיותרות ברשת אחת לרבעון.
: (ד) '''חובת דיווח לציבור'''
:: (1) אחת לשבוע יעדכן בעל רישיון הולכה באתר האינטרנט שלו את כמות הספק הבקשות שנרשמו באתר, את כמות הספק הבקשות שזומנו למשרדי המחלק, את כמות הספק הבקשות שקיבלו תשובה חיובית, את כמות הספק הבקשות שקיבלו תשובה שלילית ואת כמות הספק הבקשות שבתהליך. בנוסף בעל רישיון הולכה יעדכן, אחת לחודש, באתר האינטרנט, את מספר המתקנים המחוברים בפועל ואת הספקם.
:: (2) בנוסף, מחלק ובעל רישיון הולכה יפרסמו לידיעת הציבור כל נתון נוסף בהתאם לכללי דיווח ופרסום שידרשו על ידי הצוות המקצועי ברשות.

=== סימן ט': ייצור חשמל לבעלי רישיונות ייצור בעלי מתקני חלוץ ===

@ 204. (תיקון: 22.4.13, 21.11.18, 27.12.20; תשע&quot;ט-5, תשפ&quot;א-22) : '''שילוב מתקן ברשת'''
:: [[בסימן זה]]:
::- &quot;יצרן&quot; - באמת מידה זו, לרבות בעל רישיון מותנה או קבוע להפעלת שדה ניסוי;
::- &quot;מחלק&quot; - בעל רישיון חלוקה כהגדרתו [[בחוק משק החשמל, התשנ&quot;ו-1996]], לרבות מחלק כהגדרתו בהחלטת הרשות לחשמל ביחס למתווה להסדרת פעילות מחלקי חשמל היסטוריים ולפי תנאי ההחלטה ([[https://pua.gov.il/decisions/documents/1454.pdf|החלטת רשות מס' 1 מישיבה מס' 272 מיום 1.9.2009 (([צ&quot;ל: 11.8.2009]))]], המפורסמת באתר הרשות);
::- &quot;מתקן&quot; - מתקן ייצור חשמל באנרגיה מתחדשת, כהגדרתו [[בכללי משק החשמל (עסקאות עם ספק שירות חיוני), התש&quot;ס-2000]], אשר קיבל סיווג על ידי הוועדה בראשות המדען הראשי במשרד האנרגיה והמים כמתקן חלוץ;
::- &quot;מתקן לצריכה עצמית&quot; - מתקן, כהגדרתו באמת מידה זו, הפועל מחוץ לשדה ניסוי, שאינו מחויב ברישיון ייצור ופועל לפי החלטות הרשות ביחס לייצור עצמי;
::- &quot;מיתקן עצמאי&quot; - מיתקן שאינו מותקן בתוך שדה ניסוי;
::- &quot;שדה ניסוי&quot; - מתחם אשר מחובר לרשת החשמל בנקודת חיבור אחת ובו מספר מתקנים, כהגדרת מתקן באמת מידה זו.
: (א) '''חיבור יצרן'''
:: (((בוטל, אך ממשיך לחול על בקשות לחיבור או לשילוב מיתקן שהוגשו לפני יום 6.6.2019 ועל חוות רוח כהגדרתן [[באמת מידה 190]]):))
:: (1) מחלק יחבר יצרן הממוקם על חצרים על פי האמור באמת מידה זו.
:: (2) חיבור יצרן לרשת על ידי המחלק ייעשה בהתאם לקבוע [[בפרק ג' לספר אמות המידה]] [[פרק ג סימן א|בסימן א' (חיבור למתח נמוך)]] או [[פרק ג סימן ג|סימן ג' (חיבור מיתקן ייצור לרשת מתח גבוה)]].

@ 205. (תיקון: 22.4.13, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''התקנת מונים וקריאתם'''
: (א) '''התקנת מוני חשמל:'''
:: (1) המחלק יתקין מונה מתאים בנקודת החיבור לרשת לצורך מניית סך הקווט&quot;שים המוזרמים לרשת בעבורם ישולם התעריף הרלוונטי למתקן עצמאי.
:: (2) מפעיל שדה הניסוי יתקין לכל מתקן בשדה הניסוי מונה מתאים המאפשר קריאה מרחוק.
:: (3) לצורך קריאת המונים של המתקנים בתוך שדה הניסוי, המחלק ומפעיל שדה הניסוי יתאמו בתוך חודש מיום פנייה של מפעיל שדה הניסוי, ממשק להעברת נתוני המנייה של כל מתקן שבתוך שדה הניסוי.

@ 206. (תיקון: 22.4.13, 21.11.18, 25.11.20, 27.12.20; תשע&quot;ט-13, תש&quot;ף, תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;א-22) : '''הסדרי תשלומים ודיווחים'''
: (א) '''הסדרי תשלומים ליצרנים'''
:: (1) מחלק ירכוש את מלוא האנרגיה המוזרמת לרשת מיצרן.
:: (2) מחלק יגבה מיצרן, בגין חיבור היצרן, תעריף בהתאם לקבוע [[בפרק ג' לספר אמות המידה]] [[פרק ג סימן א|בסימן א' (חיבור למתח נמוך)]] [[פרק ג סימן ג|ובסימן ג' (חיבור מיתקן ייצור לרשת מתח גבוה)]].
:: (3) מחלק ישלם ליצרן בגין רכישת אנרגיה, בהתאם לאישורים התעריפיים שיוצגו לו על ידי היצרן.
:: (4) אופן ההתחשבנות של המחלק עם יצרן שדה ניסוי יהיה בהתאם לקריאת המונה ולאישור התעריף של כל מתקן בשדה הניסוי בניכוי איבודים.
:: (5) התעריף ישולם בכפוף להוראות כל דין, לרבות דיני המיסים החלים במדינת ישראל מעת לעת.
:: (6) התעריף האמור ישולם לאורך כל תקופת האישור.
:: (7) מנהל אגף ההנדסה ישמש כבורר בכל מחלוקת שתתעורר ביחס לחיבור המתקן או לאופן תשלום התעריף לו זכאי היצרן.
: (ב) '''הסדרי תשלומים למתקנים לצריכה עצמית'''
:: (1) מחלק ירכוש את מלוא האנרגיה המוזרמת לרשת של בעל מתקן לצריכה עצמית.
:: (2) מחלק ישלם לבעל מתקן לצריכה עצמית, לפי אמות המידה הרלוונטיות לצריכה עצמית ובהתאם לתעריפים שבתוקף.
: (ג) (((בוטל).))
: (ד) '''חובות דיווח'''
:: (1) מחלק יגיש לרשות, אחת לרבעון, דיווח וכל נתון שתדרוש ביחס למתקני חלוץ.

=== סימן י': ייצור חשמל במיתקן פוטו-וולטאי וחיבורו לרשת החלוקה בעקבות זכייה בהליך תחרותי לקביעת תעריף ===

@ 207. (תיקון: 19.12.16, 26.11.17) : '''הגדרות'''
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;ההגרלה&quot; - ההגרלה לקביעת סדר שמירת מקום ברשת, שתיערך כאמור [[באמת מידה 209(ז)(4)]];
:- &quot;הודעת זכייה&quot; - הודעה אשר תימסר לכל אחד מן הזוכים בהליך, ואשר תאפשר לזוכה לבקש חיבור של מיתקן אחד או יותר לרשת החשמל של מחלק עד לגובה ההספק המותקן שבו זכה;
:- &quot;המועד הקובע&quot; - המועד שבו שלחה הרשות הודעות למועמדים לזכייה בעקבות הליך תחרותי לקביעת תעריף;
:- &quot;המנהל&quot; - מנהל מינהל החשמל ברשות;
:- &quot;הליך תחרותי לקביעת תעריף&quot; או &quot;ההליך&quot; - הליך תחרותי מסוים שערכה הרשות לקביעת תעריף שלפיו ירכוש המחלק חשמל ממיתקנים פוטו-וולטאיים;
:- &quot;הסכם PPA&quot; - הסכם לרכישת חשמל;
:- &quot;הספק המהפכים (ביחידות קילו-וולט-אמפר)&quot; - הספק מותקן מחולק במקדם הספק של 0.9. גודל החיבור המוזמן יהיה זהה להספק המהפכים;
:- &quot;הספק מותקן&quot; - הספק ממשי מרבי ביחידות קילו וואט שרשאי מציע בהליך להוציא ממיתקן הייצור לרשת. הספק המודולים הפוטו וולטאיים לא יפחת מהספק זה;
:- &quot;יום עבודה&quot; - יום שבו במהלך העסקים הרגיל משרדי בעל רישיון ההולכה פתוחים לקהל;
:- &quot;מבקש חיבור&quot; - אדם שמבקש להתחבר לרשת החשמל של מחלק לפי הודעת זכייה לצורך מכירת חשמל למחלק או למי שהוא הסמיך לכך;
:- &quot;מועד ההפעלה המסחרית&quot; - המועד שבו נתן המחלק למבקש החיבור אישור להפעלה מסחרית של המיתקן לפי [[אמת מידה 214(ו)]];
:- &quot;מחלק&quot; - בעל רישיון חלוקה וכן מחלק היסטורי;
:- &quot;מחלק היסטורי&quot; - גוף דוגמת מועצה מקומית, קיבוץ, מושב, ישוב קהילתי או ישוב אחר, אשר מתקיימים בו תנאים אלה: הוא בעל זכויות במקרקעין המשמש לו כמקום צרכנות ובעל זכויות בתשתית חשמל המשמשת אותו לחלוק תחשמל לתושביו, הוא מבצע פעילות של רכישת חשמל במתח גבוה, חלוקה והספקה של חשמל לצרכנים ביתיים בעלי מונים אישיים בשטח החלוקה שלו וקיבל אישור של ראש אגף רישוי ברשות בדבר הכרתו כמחלק היסטורי בהתאם להחלטות הרשות;
:- &quot;מיתקן פוטו-וולטאי&quot; או &quot;מיתקן&quot; - מיתקן לייצור חשמל בטכנולוגיה פוטו-וולטאית בהספק מותקן (ביחידות קילו-וואט) כהגדרתו לעיל שבין 51 קילוואט ל-10 מגוואט, שיוקם על קרקע או על גג מבנה קיים, שהוקם וחובר לרשת כדין, הכולל, בין היתר, מודולים פוטו-וולטאיים, מערכת מניה, ומהפך זרם ישר לזרם חילופין, לוחות חשמל וכבלים;
:- &quot;תיק עבודה לחיבור&quot; - הזמנה לחיבור מיתקן הנפתחת במשרדי המחלק על שם מבקש החיבור בלבד.

@ 208. (תיקון: 19.12.16, 26.11.17) : '''סקר היתכנות למיתקן במתח גבוה'''
: (א) '''סקר היתכנות'''
:: (1) אדם המבקש להשתתף בהליך תחרותי לקביעת תעריף או שקיבל הודעת זכייה בהליך, המעוניין לחבר מיתקן לרשת מתח גבוה, רשאי לפנות לבעל רישיון הולכה להזמנת סקר היתכנות להוצאת אנרגיה לרשת.
:: (2) מי שבחר להזמין סקר ההיתכנות (בסעיף זה - המזמין) ימסור לבעל רישיון הולכה את הנתונים שלהלן, ויחולו שאר הוראות סעיף (א) זה:
::: (א) פרטי המזמין;
::: (ב) מיקום החיבור המבוקש;
::: (ג) ההספק המקסימאלי של המיתקן;
::: (ד) גודל החיבור המבוקש;
::: (ה) תיאור בסיסי של המיתקן;
::: (ו) תשריט בסיסי של המיתקן (לרבות פירוט מיתקני עקיבה);
::: (ז) מועד משוער לסיום הקמת המיתקן;
::: (ח) מועד משוער לתחילת הפעלה מסחרית;
::: (ט) (((נמחקה).))
:: (3) כתנאי לביצוע סקר היתכנות יגבה בעל רישיון ההולכה מהמזמין תשלום כקבוע בשורה 15 ללוח תעריפים 4.2–1. התשלום בעד הסקר לא יקוזז מתעריף החיבור לרשת.
:: (4) בעל רישיון ההולכה ישלח למזמין את החשבון לתשלום האמור בסעיף קטן (3) בתוך 7 ימי עבודה מיום הפנייה. על החשבון האמור יחולו הוראות [[אמת מידה 24(ג)]] בעניין חשבון לגבי שירות שטרם בוצע.
:: (5) מצא בעל רישיון ההולכה צורך בקבלת פרטים נוספים מהמזמין, ימסור למזמין דרישת נתונים בתוך 15 ימי עבודה מיום שהמזמין המציא את הנתונים הנדרשים כאמור בסעיף קטן (2). רשימת הפרטים הנוספים שידרוש בעל רישיון ההולכה תהיה מפורטת וסופית.
:: (6) סקר היתכנות יתייחס למידע הרלוונטי על הרשת, הקיים במועד תחילת ביצוע הסקר בלבד, והוא יכלול, בין היתר, את ישימות חיבור המיתקן לרשת החלוקה הקיימת, בהתייחס לעניינים אלה:
::: (א) מתח החיבור וגודל החיבור;
::: (ב) לוח זמנים אפשרי לביצוע החיבור;
::: (ג) יכולת הוצאת האנרגיה מהמיתקן לרשת המתח הגבוה ולתחנת המשנה שאליה מחובר המיתקן, במשטרי תפעולי שונים;
::: (ד) תנודות מתח ורמת זרמי הקצר;
::: (ה) שינויים ושדרוגים הנדרשים לביצוע ברשת לצורך קליטת המיתקן, בציון המועדים הצפויים לביצועם;
::: (ו) תכנון להקמה של רשתות חדשות באזור שבו מבוקש החיבור למיתקן, ככל שניתנת לביצוע בלוחות הזמנים הקבועים [[בסימן זה]];
::: (ז) בקשות חיבור קיימות וסקרי היתכנות נוספים שנערכו או הנערכים בעבור מזמיני סקר היתכנות אחרים, והשפעת תוצאות המימוש של הוצאת אנרגיה לרשת החלוקה בידי מזמיני הסקר האחרים על מימוש כאמור בידי המזמין.
:: (7) אם תוצאות סקר ההיתכנות יצביעו על אי יכולתו של בעל רישיון ההולכה לעמוד בלוח הזמנים שציין המזמין להשלמת החיבור ולהפעלה מסחרית לפי לוח הזמנים [[שבסימן זה]], תהיה מסקנת הסקר מענה שלילי למבקש החיבור, בליווי הסברים וסיבות לכך.
:: (8) בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (7), מסקנת סקר ההיתכנות תהיה מענה שלילי אם לא ניתן להבטיח שאנרגיה לא תעבור מרמת מתח נמוכה לרמת מתח גבוהה יותר ואם ההספק המחובר לשנאי שבתחנת המשנה יחד עם הספק המיתקן המבוקש עולה על 60% מההספק הנקוב של השנאי.
:: (9) בעל רישיון ההולכה ימסור למזמין את תוצאות סקר ההיתכנות בתוך 45 ימי עבודה מיום קבלת הנתונים המפורטים בסעיף קטן (2), מיום התשלום כאמור בסעיף קטן (3) או מיום קבלת הפרטים הנוספים כאמור בסעיף קטן (5), לפי המאוחר מביניהם.
:: (10) איחר בעל רישיון ההולכה בהשלמת סקר ההיתכנות בתוך פרק הזמן האמור בסעיף קטן (9), ישלם בעל רישיון הולכה למזמין תשלום כקבוע בשורה 12 ללוח התעריפים 12.1–1 לכל יום איחור.
:: (11) (((נמחק).))
:: (12) בעל רישיון הולכה ימסור למזמין את תוצאות סקר ההיתכנות תוך פירוט התנאים הטכניים לחיבור המיתקן לרשת ומידע בדבר מפרט הציוד וסכימת החיבור הסטנדרטים הקיימים אצלו, לרבות מידע לגבי נתוני הציוד הדרוש לפיקוד ותקשורת וכן מידע בדבר רמות זרם הקצר וזרם העבודה של הציוד אשר על פיו המזמין נדרש לתכנן את המיתקן.
:: (13) במקרה שסקר ההיתכנות לא יאפשר את חיבור המיתקן בהספק המבוקש, יציין בעל רישיון הולכה בסקר את הנימוקים לכך ואת ההספק המרבי שניתן יהיה לחבר בו את המיתקן לרשת.
:: (14) סקר ההיתכנות מהווה אינדיקציה בלבד ליכולת ההתחברות לרשת החלוקה ולהוצאה של אנרגיה מהרשת בהיקף המבוקש ובלוחות הזמנים כפי שיפורטו בסקר, נכון ליום ביצוע הסקר. סקר ההיתכנות אינו מהווה התחייבות של בעל רישיון הולכה או של מי מגורמי הממשלה או המדינה להבטחת מקום ברשת או לחיבור המיתקן לרשת החשמל או להפעלה מסחרית שלו. בעל רישיון הולכה ישמור מקום ברשת רק עם מתן תשובת מחלק חיובית כאמור [[באמת מידה 209(ו)(2)]].
:: (15) (((נמחק).))
:: (16) סקר ההיתכנות יהיה בתוקף למשך 9 חודשים מיום השלמתו ומסירתו למזמין הסקר.
:: (17) בעל רישיון ההולכה ייתן הודעה כאמור בסעיף קטן (16), רק לאחר מתן תשובת מחלק חיובית כאמור [[באמת מידה 209(ו)(2)]] ובדיקת כל הנתונים הטכניים.
:: (18) חלפו 9 חודשים מיום מסירת סקר היתכנות שמסקנתו חיובית ולמזמין טרם נפתח תיק חיבור, רשאי המזמין לפנות לבעל רישיון ההולכה בכתב ולבקש אשרור כי הסקר עדיין תקף, זאת לצורך פתיחת תיק עבודה לחיבור, ללא תשלום נוסף. בעל רישיון ההולכה ישיב לפונה בתוך 15 ימי עבודה.
:: (19) למרות האמור בסעיף קטן (18), אם התקיימו שינויים מהותיים ברשת החלוקה באזור של סקר ההיתכנות, ולדעת בעל רישיון ההולכה יש בשינויים כאמור בכדי לשנות את תוצאת סקר ההיתכנות, בעל רישיון ההולכה לא יאשרר את הסקר ולא יאריך את תוקף האישור, והמזמין יידרש להזמין סקר היתכנות חדש ולשלם בעבורו תשלום כקבוע בשורה 15 ללוח התעריפים 4.2–1.
:: (20) אין באשרור הסקר כדי להבטיח למזמין פתיחת תיק עבודה לחיבור או שמירת מקום ברשת לפי הסקר שאושרר.
:: (21) המזמין רשאי להשיג על תוצאות סקר ההיתכנות בהשגה מנומקת בכתב שיגיש לראש אגף הנדסה ברשות בתוך 15 ימי עבודה ממועד קבלת תוצאות הסקר. קודם להגשת ההשגה יפנה המזמין לבעל רישיון ההולכה וזה יעביר אליו, בתוך 7 ימי עבודה מיום הפנייה, דרישת תשלום כקבוע בשורה 15 בלוח תעריפים 4.2–1.
:: (22) בעל רישיון ההולכה יעביר לראש אגף הנדסה ברשות, בתוך 30 ימי עבודה מיום ביצוע התשלום כאמור בסעיף קטן (21) דוח המפרט את ההסברים והסיבות לתוצאות הסקר בליווי כל הנתונים המפורטים בסעיף קטן (6), לרבות עלויות שדרוג הרשת הנדרשות למימוש החיבור וציון לוחות זמנים אפשריים להשלמת עבודת החיבור. לצורך מתן תשובתו כאמור, בעל רישיון ההולכה לא נדרש לבצע הרצות שעתיות לבדיקת מגבלת הזרמת אנרגיה לרשת.
:: (23) לא עמד בעל רישיון ההולכה בלוח הזמנים להעברת המידע לראש אגף הנדסה ברשות כאמור בסעיף קטן (22), ישלם למזמין לכל יום עבודה של איחור תשלום כקבוע בשורה 12 ללוח 12.1–1. התשלום יחושב לפי הספק המיתקן המבוקש.
:: (24) ראש אגף הנדסה ברשות ייתן את החלטתו בהשגה בתוך 45 ימי עבודה מן המועד שבו קיבל מהמזמין ומבעל רישיון ההולכה את מלוא הנתונים הדרושים להחלטתו.
:: (25) התקבלה ההשגה, יחזיר בעל רישיון ההולכה למשיג את התשלום ששילם לפי סעיף קטן (21).
:: (26) רישיון מותנה שהוענק בהמשך לפרסום הסדרות קודמות פקע ולא נשמר בעבורו מקום ברשת, המקדמה, ככל ששולמה לפתיחת תיק עבודה לחיבור, לא תוחזר. עם זאת, מי שפקע רישיונו יוכל להגיש בקשות לעריכת סקר היתכנות חדש, או לחילופין להגיש בקשה לאשרור סקר היתכנות שפקע, על פי הקבוע [[https://pua.gov.il/decisions/documents/3113.pdf|בהחלטת הרשות מספר 5 מישיבה 413 מיום 16.9.2013]], המפורסמת באתר הרשות.
:: (27) מזמין רשאי להעביר לאחר את הזכויות הנובעות מסקר היתכנות שנעשה לפי הזמנתו, בהודעה בכתב שימסור למחלק בצירוף תצהיר מתאים ערוך ומאומת כדין.
: (ב) '''הזמנת סקר היתכנות של מחלק היסטורי אצל בעל רישיון הולכה'''
:: עלה ההספק המצרפי של מיתקנים במתח נמוך באזור חלוקה של מחלק היסטורי על 630 קו&quot;א, יפנה המחלק ההיסטורי להזמנת סקר היתכנות אצל בעל רישיון הולכה בהתאם לסעיף (א), כדי לבחון אפשרות להוצאת האנרגיה מחוץ לשטח החלוקה של המחלק ההיסטורי.

@ 209. (תיקון: 19.12.16, 26.11.17, 15.11.18; תשע&quot;ט) : '''פתיחת תיק עבודה לחיבור'''
: (א) '''חיבור לרשת מתח נמוך ולרשת מתח גבוה'''
:: חיבור לרשת החשמל בגודל חיבור של 630 קו&quot;א או פחות יהיה לרשת מתח נמוך; חיבור לרשת החשמל בגודל חיבור העולה על 630 קו&quot;א ואינו עולה על 10 מו&quot;א יהיה לרשת מתח גבוה.
: (ב) '''הגשת בקשות לפתיחת תיק עבודה לחיבור'''
:: (1) מבקש חיבור יגיש למחלק בקשות לפתיחת תיקי עבודה לחיבור להספק מותקן שלא יעלה על ההספק המותקן שבו זכה (בסעיף זה להלן - בקשות לחיבור) בהתאם לתנאים הקבועים [[בסימן זה]].
:: (2) בקשות לחיבור שיוגשו בתוך 14 ימי עבודה מהמועד הקובע ייכללו בהגרלה לפי סעיף (ז); המועד האחרון להגשת בקשות שישתתפו בהגרלה (לרבות השעה), יפורסם באתר הרשות ובאתר בעל רישיון הולכה.
:: (3) בקשות שיוגשו לאחר המועד האחרון האמור בסעיף קטן (2) יטופלו לאחר השלמת הטיפול בבקשות שנכללו בהגרלה וסדר שמירת המקום ברשת לגבי בקשות אלו ייקבע לפי מועד פתיחת תיק העבודה במשרדי המחלק, לאחר תשלום מקדמה כקבוע בסעיף (ח), בשיטת כל הקודם זוכה.
: (ג) '''קבלת מידע'''
:: פנה מבקש חיבור למחלק בבקשה לקבל פרטים אודות חיבור אפשרי של מיתקן, ימסור לו המחלק את כל המידע הרלוונטי בתוך 14 ימי עבודה ממועד הפניה. המחלק יציג את כל המידע הרלוונטי גם באתר האינטרנט שלו.
: (ד) '''תנאי סף לפתיחת תיק עבודה לחיבור'''
:: מבקש חיבור המגיש למחלק בקשה לחיבור יצרף את כל המסמכים והנתונים שלהלן, כתנאי סף לפתיחת תיק עבודה לחיבור:
:: (1) היתר בניה בתוקף חתום בידי רשות הרישוי הרלוונטית או תכנית שפורסמה למתן תוקף;
:: (2) מספרי גוש וחלקה של מקום המיתקן שלו מיועד החיבור בצירוף תכנית בניה (גרמושקה) מקורית חתומה בידי רשות הרישוי או העתק חתום ומאושר כנאמן למקור בידיה, עם סימון המבנה או שטח הקרקע שעבורו מבוקש החיבור למיתקן; לחילופין וככל שטרם ניתן היתר בניה, העתק צילומי מאושר בידי רשות הרישוי של תשריט המהווה חלק בלתי נפרד מתכנית מתאר שפורסמה למתן תוקף, עם ציון מקום הפרסום למתן תוקף בילקוט הפרסומים, ואשר מכוחה ניתן להוציא היתר בניה למיתקן. בתשריט יהיה סימון של מיקומו המתוכנן של המיתקן על המבנה או השטח;
:: (3) קובץ ממוחשב מסוג DWG עם תיחום של החצרים או יחידת השטח שבהם מבוקש החיבור על רקע גושים וחלקות;
:: (4) (((נמחקה);))
:: (5) גודל החיבור המבוקש ביחידות קו&quot;א והספק המהפכים (ביחידות קילו-וולט-אמפר) המתאים להספק המותקן;
:: (6) נקודת ההתחברות למיתקן;
:: (7) מועד התקנה משוער;
:: (8) תכנית חשמל חד-קווית המאושרת על ידי מהנדס חשמל בעל רישיון מתאים.
: (ה) '''בקשה להמצאת פרטים נוספים'''
:: (1) המחלק רשאי לדרוש בכתב ממבקש החיבור, בתוך 7 ימי עבודה ממועד הגשת הבקשה לחיבור או ממועד פרסום תוצאות ההגרלה, ככל שהשתתף בה מבקש החיבור, המצאת פרטים נוספים הנדרשים לו לצורך מתן תשובה לבקשה.
:: (2) דרש המחלק המצאת פרטים נוספים, יימנו הימים לעניין המועד למתן התשובה כאמור בסעיף (ו)(1) מיום קבלת הפרטים הנוספים במשרדי המחלק.
: (ו) '''תשובת המחלק'''
:: (1) לאחר פרסום תוצאות ההגרלה ישיב המחלק בכתב לבקשת מבקש חיבור שהשתתף בהגרלה בתוך 45 ימי עבודה מיום תשלום המקדמה כאמור בסעיף (ח), כמפורט להלן:
::: (א) לא הגיש מבקש החיבור את כל המסמכים והנתונים המפורטים בסעיף (ד) או לא נענה לדרישת המחלק כאמור בסעיף (ה)(1) בתוך 7 ימי עבודה מיום הדרישה, ידחה המחלק את בקשתו בתשובה שייתן למבקש החיבור בתוך 3 ימי עבודה מהיום השביעי לאחר הגשת הבקשה או ממועד פרסום תוצאות ההגרלה ככל שהשתתף בה, או בתוך 10 ימי עבודה מיום הדרישה לפרטים נוספים, לפי העניין, ויפרט בתשובתו את הסיבות לדחיית הבקשה. נדחתה בקשת חיבור כאמור ייסגר תיק החיבור והמקדמה ששולמה בהתאם לאמור בסעיף (ח) לא תוחזר.
::: (ב) מצא המחלק כי הקמת המיתקן מחייבת בניית רשת מתח נמוך או חלק ממנה באורך שאינו עולה על 500 מטרים כתוספת לרשת קיימת או מחייב בניית חדר שנאים, או מצא המחלק לגבי חיבור למתח גבוה כי לצורך חיבור המיתקן נדרשת הקמת רשת באורך שאינו עולה על 1000 מטרים כתוספת לרשת מתח גבוה קיימת, שממנה ניתן להזין את המיתקן, יקבל המחלק את הבקשה בכפוף לתנאים הקבועים באמת מידה זו.
::: (ג) מצא המחלק כי הקמת המיתקן מחייבת בניית רשת מתח גבוה או רשת מתח נמוך באורך העולה על הקבוע בפסקה (ב), לא תחול על המחלק חובה לאשר את הבקשה, והמחלק יהיה רשאי, אך לא חייב, לפי שיקול דעתו הבלעדי לאשר את הבקשה, בהתחשב, בין היתר, ביכולתו לעמוד במועדים לחיבור המיתקן לרשת בהתאם ללוחות הזמנים שנקבעו [[בסימן זה]], בכמות והיקף חציית תשתיות אחרות ומקרקעין פרטיים הנדרשים לחיבור, בהערכת המחלק להתנגדויות או התניות לביצוע החיבור מצדדים שלישיים, בהשלכות קבלת הבקשה על אמינות אספקת החשמל לצרכנים ויצרנים אחרים באזור ורמת הבטיחות של הרשת, ובכל שיקול רלוונטי אחר הנדרש במסגרת שקילת קבלת הבקשה.
::: (ד) מצא המחלק שסך הספק הייצור המחובר לשנאי שבתחנת המשנה יחד עם ההספק המותקן של המיתקן המבוקש עולה על 60% מההספק הנקוב של השנאי, ידחה המחלק את הבקשה ויסגור את תיק העבודה לחיבור והמקדמה ששולמה לא תוחזר.
::: (ה) מבלי לגרוע מהאמור בפסקה (ב), אם קיים ברשת המתח הנמוך ריכוז גדול של בקשות לפתיחת תיק עבודה לחיבור, יערוך המחלק בדיקת היתכנות ויחליט אם ניתן לחבר לרשת את כל המיתקנים המבוקשים או את חלקם, ובהתאם לכך ייתן לכל אחד ממבקשי החיבור מענה שלילי או תשובת מחלק חיובית.
:: (2) הגיש מבקש החיבור את כל המסמכים והנתונים המפורטים בסעיף (ד) ונענה לבקשת המחלק לפי סעיף (ה)(1), אם הייתה כזו, יאשר המחלק, בכפוף לאמור בסעיף קטן (1) ובסעיפים (ז)(4) ו-(ז)(5), כי מבקש החיבור עמד בתנאי הסף לפתיחת תיק עבודה לחיבור (לעיל ולהלן - תשובת מחלק חיובית).
:: (3) לא השיב המחלק לבקשת מבקש חיבור בתוך 21 ימי עבודה מיום קבלת הבקשה או מיום קבלת הפרטים הנוספים, לפי העניין, מנסיבות שבשליטתו, יפצה המחלק את המבקש בסך הקבוע בשורה 25 ללוח תעריפים 12.1–1.
:: (4) כל עוד לא ניתנה תשובת מחלק חיובית, כל הוצאה שהוציא מבקש החיבור לצורך התקנת המיתקן תהא על אחריותו בלבד, ולא יהיו לו כל טענות או תביעות כלפי המחלק לפיצוי או לשיפוי בשל ההוצאות שהוציא או בשל כל נזק אחר.
:: (5) לא החל המיתקן בהפעלה מסחרית בתוך 28 חודשים מהמועד הקובע מכל סיבה שהיא, לרבות עקב נסיבות שתלויות במחלק, תפקע תשובתו החיובית של המחלק, לא ישמור המחלק מקום ברשת למיתקן ולא תהיה עילה למבקש החיבור לבקש את הפעלתו המסחרית של המתקן לאחר מועד זה, כל זאת ללא תלות בשלב ההקמה שבו מצוי המיתקן.
: (ז) '''תנאים לפתיחת תיק עבודה לחיבור וסדר שמירת המקום ברשת'''
:: (1) לבקשת מבקש החיבור יפתח המחלק תיק עבודה לחיבור לגבי כל מיתקן שבכוונת מבקש החיבור להקים, בכפוף לכך שמילא אחר תנאי הסף האמורים בסעיף (ד) ביחס לכל מיתקן וברשותו תשובת מחלק חיובית לפי סעיף (ו) ביחס לכל מיתקן והודעת זכייה בהספק מתאים.
:: (2) המחלק יפתח את כל תיקי העבודה על שמו של מבקש החיבור בלבד (ולא על שם מי שהוא הסמיך) אף אם המיתקן מוקם בחצרי צרכן או בידי מי שמבקש החיבור הסמיך לכך.
:: (3) בכפוף לאמור בסעיף קטן (4), המחלק ישמור מקום ברשת למיתקן שלגביו נפתח תיק עבודה לחיבור וניתנה תשובת מחלק חיובית למבקש החיבור שעל שמו נפתח התיק, לתקופה של עד 28 חודשים מהמועד הקובע.
:: (4) סדר שמירת המקום ברשת למיתקנים שהבקשות לחיבור לגביהם הוגשו בתוך 14 ימי עבודה מהמועד הקובע ייקבע לפי הגרלות פומביות שייערכו במקום, במועד ולאזור הגיאוגרפי שעליו תודיע הרשות למבקשים ובאתר האינטרנט שלה.
:: (5) כל תיקי העבודה ייבדקו במקביל, אולם תשובות מחלק חיוביות יינתנו למבקשים לפי הסדר שנקבע בהגרלה הנוגעת לאזור הגיאוגרפי תוך התחשבות בתשובות שייתן המחלק למבקשים קודמים בסדר שנקבע בהגרלה.
: (ח) '''מקדמה'''
:: (1) כתנאי לבדיקת תיק עבודה לחיבור יגבה המחלק ממבקש החיבור מקדמה בגובה 10% מתעריף החיבור התקף, כקבוע בלוח תעריפים 4.3–3 בעבור מיתקן במתח נמוך, וכקבוע בלוח תעריפים 4.2–1 בעבור מיתקן במתח גבוה.
:: (2) בעל רישיון ההולכה ישלח למזמין את החשבון לתשלום האמור בסעיף קטן (1) בתוך 7 ימי עבודה מיום הגשת הבקשה לחיבור, וככל שהשתתף מבקש החיבור בהגרלה ישלח בעל רישיון ההולכה למזמין את החשבון לתשלום בתוך 7 ימי עבודה מיום פרסום תוצאות ההגרלה. מבקש החיבור ישלם את המקדמה בתוך 7 ימי עבודה מיום קבלת החשבון לתשלום.
:: (3) מבקש חיבור למיתקן במתח גבוה שאין ברשותו סקר היתכנות במועד הבקשה לבחינת עמידת תיק החיבור בתנאי הסף, כתנאי לביצוע סקר היתכנות, במסגרת הבקשה, יגבה המחלק בנוסף למקדמה האמורה בגין פתיחת תיק החיבור, תשלום כקבוע בשורה 15 ללוח התעריפים 4.2–1, לבדיקת היתכנות חיבור המתקן לרשת. המחלק ישלח למבקש את החשבון לתשלום בתוך 7 ימי עבודה מיום הפנייה.

@ 210. (תיקון: 19.12.16, 26.11.17, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''תיאום טכני'''
: (א) '''תיאום טכני וקביעת לוח זמנים'''
:: נפתח תיק עבודה לחיבור, יחלו המחלק ומבקש החיבור בתיאום טכני של עבודות החיבור וקביעת לוח זמנים משוער להתקדמותן (להלן - התיאום הטכני). התיאום הטכני יסוכם בכתב ויכלול, בין היתר, התייחסות לנושאים אלה:
:: (1) כיוון החיבור;
:: (2) מיקום המיתקן;
:: (3) פירוט הציוד שיתקין המחלק בחדר המיתוג;
:: (4) בניית מיתקן החשמל הפרטי האמור [[באמת מידה 212]];
:: (5) מדדי אמינות אספקה ברשת המזינה את מבקש החיבור, כמפורט להלן:
::: (א) מדד דקות אי אספקה בממוצע שנתי משוכלל ברשת המזינה;
::: (ב) מדד תדירות הפרעות ברשת המזינה;
::: (ג) מדד משך שיקום אספקה ברשת המזינה;
:: (6) מדדי איכות אספקת החשמל ברשת המזינה את מבקש החיבור, כמפורט להלן:
::: (א) הפרעות חולפות ברשת המזינה בשנה;
::: (ב) מספר אירועי שקיעות במתח ובזרם ברשת המזינה בשנה, אם יש למחלק נתונים;
::: (ג) ניתוח הרמוניות ברשת המזינה, אם יש לספק נתונים;
:: (7) פרטים חשמליים של סוג הציוד ואופן התקנתו, בטיחות, עמידה בתקנים רלוונטיים והתקנת מערכות מדידה ומניה, כולל עלות;
:: (8) תיאום לאופן ביצוע הפרדה פיזית וחשמלית לגבי מיתקן חדש שמבקש החיבור מעוניין להקים על גג מבנה קיים שבו קיים כבר מיתקן ייצור;
:: (9) עלות הפתרון לביצוע ניתוק משותף בנקודה אחת של כל מתקני הייצור והצריכה, במקרה של הפרדה כאמור בסעיף קטן (8) לפי לוחות תעריפים 4.4 וכן כל עלות נוספת הנדרשת לעמידת כל מתקני הייצור והצריכה הרלוונטיים בהוראות [[חוק החשמל, התשי&quot;ד-1954]] והתקנות לפיו;
:: (10) עלות החיבור הסופית, לרבות העלות לפי סעיף קטן (9);
:: (11) מיקום ציוד התקשורת שיוקם לצורך שליטה על המיתקן מחדר הפיקוח של המחלק.
: (ב) '''מועד השלמת התיאום הטכני'''
:: (1) התיאום הטכני יושלם בתוך שלושים ימי עבודה מיום קבלת אחרון אישורי הרשויות לביצוע החיבור או מיום תשלום המקדמה, לפי המאוחר מביניהם.
:: (2) ככל שאין צורך באישורי רשויות לביצוע החיבור, התיאום הטכני יושלם בתוך שלושים ימי עבודה מיום קבלת אישור מחלק חיובי.
: (ג) '''מערכת תקשורת למיתקן במתח גבוה'''
:: (1) בחיבור לרשת חלוקה במתח גבוה יחייב המחלק את מבקש החיבור להתקין, על חשבונו של מבקש החיבור, מערכות תקשורת לשליטה ובקרה (כולל ארון פיקוד) של בעל רישיון ההולכה על המיתקן. מערכות התקשורת יותקנו בידי מבקש החיבור בהתאם לסטנדרטים המקובלים אצל בעל רישיון ההולכה, ולפי כל דין.
:: (2) בעל רישיון ההולכה יספק ויתקין את מערכות התקשורת השליטה והבקרה האמורות במיתקן כנגד תשלום של מבקש החיבור לפי התעריף הקבוע בלוח התעריפים 4.2–2. המחלק יגבה ממבקש החיבור תשלום שנתי בעבור תפעול המערכת ותחזוקתה כקבוע בלוח תעריפים 4.2–2.
:: (3) מבלי לגרוע מהאמור, אם מבקש החיבור מקים מספר מתקנים בעלי הספק מותקן מצרפי העולה על 20 מגוואט שלהם מרכז בקרה משותף, יחייב אותו המחלק לעמוד בהנחיות הגנה מפני איומי סייבר כפי שיינתנו על ידי קצין הביטחון במשרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים.
: (ד) '''תשלום ביניים'''
:: (1) לאחר השלמת התיאום הטכני יעביר המחלק למבקש החיבור הסכם PPA לחתימתו של מבקש החיבור, וכן חשבון בסכום השווה להפרש שבין 70% מתעריף החיבור לבין סכום המקדמה ששולם, בהתאם לתעריף התקף ביום הפקת החשבון. תשלום החשבון יהווה תנאי לביצוע עבודות החיבור. לבקשת מבקש החיבור, רשאי המחלק להעביר למבקש החיבור, חשבון סכום השווה להפרש הגבוה מ-70% מתעריף החיבור לבין סכום המקדמה ששולם.
:: (2) המחלק ישלח למזמין את החשבון לתשלום האמור בסעיף קטן (1) בתוך 7 ימי עבודה מיום השלמת התיאום הטכני. על חשבון כאמור יחולו הוראות [[אמת מידה 24(ג)]] בעניין חשבון לגבי שירות שטרם בוצע.
: (ה) '''עיכובים בביצוע עבודות חיבור בעטיו של המחלק'''
:: (1) כל עוד לא נקבע אחרת [[בסימן זה]], לוחות הזמנים לצורך ביצוע עבודות שבאחריות המחלק הדרושות לצורך חיבור המיתקן, כגון הגדלת חיבור ושדרוג רשת, יבוצעו לפי לוחות הזמנים הקבועים באמות המידה [[פרק ג סימן א|שבסימן א']] [[פרק ג סימן ב|ובסימן ב' בפרק ג']].
:: (2) אין בהזמנת סקר היתכנות או במתן תשובת מחלק חיובית או בפתיחת תיק עבודה, כדי לתת עדיפות למבקש החיבור על פני צרכנים אחרים שהזמינו חיבורים לרשת אצל המחלק או על פני עבודות רשת אחרות שתוכננו על ידי המחלק שלא במסגרת ההליך.
: (ו) '''הגבלת פיצוי'''
:: ככל שהמחלק חרג מלוחות הזמנים לחיבור מיתקן בשל נסיבות שתלויות בו, ישלם המחלק למבקש החיבור פיצוי על סך 1,000 ₪ לכל יום איחור ומבקש החיבור לא יהא זכאי לכל פיצוי נוסף מכל סוג, לרבות בשל הוצאות שהוציא, אובדן רווחים וכל נזק עקיף, אף אם כתוצאה מעיכוב בלוחות הזמנים בעטיו של המחלק או צד שלישי, לא חובר המיתקן לרשת או לא קיבל מבקש החיבור אישור להפעלה מסחרית למיתקן בתוך 25 חודשים מהמועד הקובע.

@ 211. (תיקון: 19.12.16, 26.11.17) : '''שינוי וביטול חיבור'''
: (א) '''שינויים בפרטי החיבור המבוקש'''
:: (1) מבקש חיבור רשאי לערוך שינויים בפרטי החיבור שהוא מבקש, ללא תשלום נוסף, לפני סיום התיאום הטכני ומסירת חשבון כאמור [[באמת מידה 210(ד)(1)]].
:: (2) מבקש חיבור המבקש לערוך שינויים בפרטי החיבור לאחר סיום התיאום הטכני יחויב בעלויות התכנון הנוספות כפי שייקבעו על פי השינויים הנדרשים:
::: (א) שינויים במיתקן המתוכנן שמשמעותם תוספת העולה על 5% מגודל החיבור יטופלו כבקשה נפרדת וחדשה. אין בטיפול בבקשה החדשה כאמור כדי לגרוע מתשובת המחלק החיובית ביחס לבקשה המקורית ובבקשה הנפרדת החדשה תיבדק אך ורק היכולת להגדיל את החיבור כמבוקש. אם התשובה לבקשה הנפרדת החדשה תהיה שלילית, יהיה זכאי מבקש החיבור לשמור על תיק החיבור המקורי ולחבר לרשת מיתקן בגודל החיבור המקורי שאושר.
::: (ב) שינויים במיתקן המתוכנן שמשמעותם הקטנת ההספק ב-50% מההספק המתוכנן או יותר יביאו לביטול תיק העבודה לחיבור ולסיום מחויבות המחלק לחיבור לפיו, ויחייבו עריכת סקר היתכנות חדש.
::: (ג) שינויים מהותיים במיתקן המתוכנן שמשמעותם שינוי ברמת מתח חיבור המיתקן לרשת, שינוי בסכימת הכניסה או היציאה של הקווים, או שינוי המשפיע על ההיתרים הסטטוטוריים שניתנו, יביאו לסיום מחויבות המחלק לחיבור לפיו ויחייבו פתיחת תיק עבודה לחיבור חדש.
:: (3) התבקש השינוי לאחר סיום התיאום הטכני ובטרם סיים המחלק את עבודות החיבור המבוקש, יחולו הוראות אלה:
::: (א) היה השינוי המבוקש כרוך בגידול עלויות החיבור שהתבקש בראשונה, יחויב מבקש החיבור בעלויות התכנון הנוספות או עלויות הביצוע הנוספות.
::: (ב) היה השינוי המבוקש כרוך בהקטנת תעריף החיבור שהתבקש בראשונה, ישיב המחלק למבקש החיבור את סכום ההפרש הנגרם כתוצאה מהשינוי, בתוספת ריבית החשב הכללי, לאחר ניכוי עלויות התכנון החדש שנגרמו למחלק עקב השינוי האמור, בשיעור של 10% מתעריף החיבור החדש.
: (ב) '''ביטול חיבור'''
:: (1) הודיע מבקש החיבור למחלק כי אינו מעוניין בחיבור, בכל עת שהיא לאחר תשלום המקדמה, מכל סיבה שהיא לרבות מסיבות שאינן בשליטתו, לא יוחזר לו סכום המקדמה.
:: (2) לא שילם מבקש החיבור את תשלום הביניים האמור [[באמת מידה 210(ד)]] בתוך 15 חודשים ממועד פתיחת תיק העבודה לחיבור, יסגור המחלק את התיק וסכום המקדמה לא יוחזר למבקש החיבור.
:: (3) הודיע מבקש החיבור כי אינו מעוניין בחיבור, בכל עת שהיא לאחר ששילם את תשלום הביניים האמור [[באמת מידה 210(ד)]] ובטרם סיים המחלק את עבודות החיבור, יחויב מבקש החיבור בעלויות הביצוע שנגרמו למחלק עד מועד ההודעה.
:: (4) הודיע מבקש החיבור כי אינו מעוניין בחיבור, לאחר שהמחלק סיים את עבודות החיבור, לא יקבל מבקש החיבור החזר כספי והוא יישא בתשלום כקבוע [[באמת מידה 213(ב)(1)]].

@ 212. (תיקון: 19.12.16, 26.11.17) : '''מיתקן חשמל פרטי'''
: (א) '''העמדת מיתקן חשמל פרטי לרשות המחלק'''
:: (1) המבקש להתחבר לרשת מתח גבוה יבנה ויעמיד לרשות המחלק, על חשבון המבקש, לצורך החיבור, חדר הכולל נקודת חיבור במתח גבוה, תכנית למיקום מערך שנאים וחיבורים פנימיים, עמודים, מכלי מדידה וכל ציוד או מבנה אחרים הדרושים למחלק לצורך החיבור, בהתאם לתיאום הטכני ולחובותיו על פי כל דין (להלן - מיתקן חשמל פרטי).
:: (2) מבקש החיבור יציב את מיתקן החשמל הפרטי במרחק שלא יעלה על 15 מטרים מגבול השטח הפרטי מכיוון הרשת המזינה. אם נקודת היציאה לחיבור מהרשת נמצאת בתחומי השטח הפרטי, יציב מבקש החיבור את מיתקן החשמל הפרטי במקום הקרוב ביותר האפשרי לנקודת החיבור או 15 מטרים מגבול השטח הפרטי הקרוב לרשת המזינה, הקרוב מבין שניהם. חרג מבקש החיבור מהאמור, יישא בעלות עבודות התשתית הנוספות כקבוע בלוחות תעריפים 4.4.
:: (3) בכפוף למילוי חובותיו על פי כל דין, יעמיד מבקש החיבור לרשות המחלק את מיתקן החשמל הפרטי להמשך ביצוע עבודות החיבור עד להשלמתן.
: (ב) '''מכלי מדידה'''
:: (1) מבקש החיבור ירכוש מכלי מדידה מהמחלק או מגורם אחר.
:: (2) רכש מבקש החיבור מכל מדידה מגורם אחר, יוודא כי המידות הפיסיות של הציוד המותקן בארונות המחלק מתאים למידות הארונות.
:: (3) המחלק יתקין ויבדוק את מכלי המדידה. מבקש החיבור ישלם למחלק עלות התקנה ובדיקה כקבוע בלוח תעריפים 4.2–4.
:: (4) בסעיף זה, &quot;מכל מדידה&quot; - שנאי מדידה למתח וזרם המותקן במכל סגור.
: (ג) '''תפעול, תחזוקה ובעלות'''
:: (1) המחלק יתפעל ויתחזק את רשת המתח הגבוה, לרבות מערכות המניה.
:: (2) מיתקן חשמל פרטי, למעט המונה וכל חלק אחר של מיתקן החשמל שהמחלק שילם בעבורו למבקש החיבור, יהיה בבעלות מבקש החיבור או מי שבעבורו הוזמן החיבור והוא שיהיה אחראי לתפעולו ולתחזוקתו, בהתאם להוראות כל דין.

@ 213. (תיקון: 19.12.16, 26.11.17) : '''ביצוע וסיום עבודות החיבור'''
: (א) '''פרק הזמן לביצוע החיבור'''
:: (1) המחלק יבצע את עבודת החיבור בהתאם לתיאום הטכני וללוחות הזמנים שנקבעו בו, בכפוף למועד שבו יתקבלו כל אישורי הרשויות הנדרשים לביצוע החיבור.
:: (2) פרק הזמן לביצוע עבודות החיבור לא יעלה על שישה חודשים מיום תשלום הביניים כאמור [[באמת מידה 210(ד)]] או מיום שהמחלק קיבל את אחרון האישורים הנדרשים על פי דין לביצוע החיבור - לפי המועד המאוחר מביניהם. בנוסף, לעניין זה לא יובאו בחשבון פרקי הזמן של עיכובים אלה:
::: (א) עיכוב בביצוע התשלומים שמבקש החיבור נדרש לשלם או כל עיכוב אחר שנגרם על ידי מבקש החיבור;
::: (ב) כל עיכוב אחר שנגרם על ידי גורמים שאינם באחריותו או בשליטתו של המחלק.
:: (3) התקיימו הנסיבות המפורטות בסעיף קטן (2) יודיע המחלק על כך למבקש החיבור בכתב עם העתק לרשות.
: (ב) '''תשלומים'''
:: (1) סיים המחלק את ביצוע עבודות החיבור, ימסור למבקש חשבון לגבי יתרת 30% מתעריף החיבור בהתאם לתעריף התקף ביום הפקת החשבון. על החשבון יחולו הוראות [[אמות מידה 24(ב)(1)]] [[ו-24(ב)(3)]] בעניין חשבון לגבי שירות שניתן.
:: (2) מבקש חיבור שלא שילם את כל התשלומים למחלק בעד עבודות החיבור הנדרשות [[בסימן זה]], לא יהיה זכאי לבדיקת המיתקן לפי הוראות [[אמת מידה 214]].

@ 214. (תיקון: 19.12.16, 26.11.17, 15.11.18, 21.1.19, 4.11.19, 5.4.20, 30.4.20, 1.11.20, 5.4.21, 14.3.22; תשע&quot;ט, תשע&quot;ט-14, תש&quot;ף-8, תש&quot;ף-16, תש&quot;ף-20, תש&quot;ף-23, תשפ&quot;א-5, תשפ&quot;א-24, תשפ&quot;ב-18) : '''בדיקת המיתקן והפעלה מסחרית'''
: (א) '''היתר הפעלת מיתקן ממנהל מינהל החשמל ברשות'''
:: על מבקש החיבור מוטלת האחריות לקבלת היתר הפעלה ממנהל כאחד מהתנאים להפעלה מסחרית של המיתקן בנוסף למילוי כל התנאים הנדרשים לאישור עמידה בתנאים לסנכרון כאמור בסעיף (א1).
: (א1) '''תנאים לסנכרון'''
:: (1) כתנאי לסנכרון, ישלים מבקש החיבור את העבודות שהיה עליו לבצע בהתאם לתיאום הטכני, ויגיש למחלק, לפחות 21 ימי עבודה לפני תום 37.5 חודשים מהמועד הקובע, את המסמכים והנתונים המפורטים להלן:
::: (א) היתר הפעלה שנתן המנהל למיתקן;
::: (ב) הסכם רכישת חשמל (PPA) חתום בידי מבקש החיבור;
::: (ג) פוליסות או אישורי ביטוח התואמים את הוראות הסכם ה-PPA;
::: (ד) אישור להספקת חשמל לפי [[תקנות התכנון והבנייה (אישורים למתן שירותי חשמל, מים וטלפון), התשמ&quot;א-1981]], מרשות הרישוי הרלוונטית בעבור מיתקן הייצור ובעבור המבנה עליו הותקן, ככל שהותקן על מבנה;
::: (ה) לגבי מיתקן הפטור מהיתר בנייה - העתק מטופס הדיווח על ביצוע עבודה הפטורה מהיתר שנמסר לוועדה המקומית לתכנון ולבנייה בהתאם להוראות [[תקנות התכנון והבנייה (עבודות ומבנים הפטורים מהיתר), התשע&quot;ד-2014]].
:: (2) המחלק יבדוק את המסמכים וייתן למבקש מסמך המאשר עמידה בתנאים לסנכרון בתוך שלושה ימי עבודה ממועד קבלת כל המסמכים המפורטים בסעיף קטן (1).
:: (3) המחלק ייתן אישור סנכרון בכתב ויחתום על הסכם PPA בתוך 21 ימי עבודה מיום קבלת כל המסמכים המפורטים בסעיף קטן (1).
:: (4) לא עמד מבקש החיבור בתנאים המפורטים בסעיף קטן (1) בתוך 37.5 חודשים מהמועד הקובע, תהיה אשר תהיה הסיבה לכך, ולרבות עקב נסיבות התלויות במחלק או בבעל רישיון הולכה, תפקע תשובתו החיובית של המחלק, לא ישמור המחלק מקום ברשת למיתקן ולא יאשר המחלק הפעלה מסחרית, כל זאת בלא תלות בשלב ההקמה שבו מצוי המיתקן.
:: (5) על אף האמור בסעיף זה, זוכה שקיבל את אישור הרשות להארכת המועד המחייב המרבי, יגיש למחלק את המסמכים והנתונים לפי סעיף קטן (1) לפחות 21 ימי עבודה לפני תום 47.5 חודשים מהמועד הקובע, והוראות סעיף קטן (4) יחולו לגביו רק אם לא עמד בתנאים המפורטים בסעיף קטן (1) בתוך 47.5 חודשים מהמועד הקובע.
: (ב) '''בדיקות סנכרון, בדיקות קבלה ותשלום בעבור רכישת אנרגיה בתקופת הבדיקות'''
:: (1) לאחר שעמד המבקש בתנאים לסנכרון ישלם מבקש החיבור את העלות הקבועה בשורה 18 ללוח 4.2–1 או כקבוע בשורה 12 או בשורה 13 ללוח תעריפים 4.3–1 עבור ביצוע בדיקות סנכרון באמצעות בודק מטעם בעל רישיון הולכה בלבד, לפי הוראות הסכם ה-PPA על נספחיו.
:: (2) מצא הבודק כי המיתקן ראוי וכי ניתן לחברו לרשת החשמל של המחלק, יודיע הבודק על כך בכתב למחלק ולמבקש החיבור.
:: (3) לא מצא הבודק כאמור, יחולו הוראות סעיף קטן (1) עד אשר יימצא המיתקן ראוי לחיבור, ולכל בדיקת סנכרון נוספת ישלם מבקש החיבור בנפרד את העלות הקבועה בסעיף קטן (1).
:: (4) המחלק יבצע בדיקות קבלה לצורך חיבור, התקנת מונה והפעלה מסחרית.
:: (5) בעבור הבדיקות והתקנת המונה כאמור בסעיף קטן (4) ישלם מבקש החיבור את התעריף הקבוע בשורה 9 (([צ&quot;ל: בשורה 6])) ללוח התעריפים 5.4–2 או כקבוע בלוח 4.2–4, בהתאם למתח הרשת, אלא אם כן שילם מבקש החיבור עבור הבדיקה והתקנת המונה בהתאם לקבוע [[באמת מידה 212(ב)(3)]].
:: (6) תקופת בדיקות הקבלה לא תעלה על 14 ימי עבודה.
:: (7) התעריף בעבור אנרגיה שמזרים המיתקן לרשת בתקופת בדיקות הקבלה יחושב בהתאם לתעריף לרכישת אנרגיה בתקופת בדיקות הקבלה כקבוע בלוח תעריפים 6.24–2.
:: (8) לאחר סיום בדיקות הקבלה ועד למתן אישור של המחלק להפעלה מסחרית לפי סעיף (ו), חל איסור על הזרמת אנרגיה לרשת. אם למרות האמור יזרים מבקש החיבור אנרגיה לרשת לפני קבלת אישור כאמור, ייעשה הדבר על חשבונו ללא תשלום מצד המחלק ולא יהיו לו כל תביעות או דרישות מהמחלק בשל האנרגיה שהוזרמה שלא כדין לרשת.
:: (9) מבקש החיבור יגיש את החשבון לתשלום בעבור הזרמת אנרגיה לרשת במהלך בדיקות קבלה בחודש מסוים בתוך 10 ימי עבודה מתום אותו חודש.
:: (10) המחלק ישלם את סכום החשבון בהתאם ללוח הזמנים שנקבע בהסכם ה-PPA.
:: (11) עם סיום הליך הסנכרון וביצוע בדיקות הקבלה ייתן המחלק אישור בכתב להפעלה מסחרית למיתקן.
: (ג) (((בוטל).))

@ : {{ממורכז|'''נספח א' - טופס להחתמת מבקש החיבור על משך זמן בדיקת קבלה למתקן ייצור'''}}
: (((הטופס הושמט)))

@ 215. (תיקון: 19.12.16, 26.11.17) : '''תשלום בעד רכישת אנרגיה'''
: (א) '''תעריף ליצרן בעד חשמל המיוצר במיתקן - כללי'''
:: (1) מחלק ירכוש את כל החשמל המיוצר במיתקן כאמור [[בסימן זה]].
:: (2) בעד רכישת החשמל ישלם המחלק ליצרן תעריף כמפורט בלוח תעריפים 6.7–14 ועל פי שיעורי ההצמדה המפורטים בהודעת הזכייה, ויגבה מהיצרן תשלום קבוע לפי לוח תעריפים 5.4–1 בהתאם למתח החיבור. המחלק יפיק את החשבון ליצרן בתוך 7 ימי עבודה ממועד קריאת מונה היצרן. המחלק יעביר את התשלום ליצרן בשיטת שוטף + 45 ימי עבודה מיום קבלת חשבונית המס מהיצרן.
:: (3) התעריף האמור ישולם לתקופה של 23 שנים ממועד ההפעלה המסחרית, הכל בהתאם למועדים ולתנאים שנקבעו בהסכם ה-PPA שאישר יושב ראש הרשות.
:: (4) בתום 23 שנים ממועד ההפעלה המסחרית, יחולו לגבי המיתקנים שהוקמו במסגרת ההליך התחרותי ההסדרים שיהיו נוהגים באותה עת, ככל שהרשות תקבע הסדרים כאמור.

@ 216. (תיקון: 19.12.16, 26.11.17) : '''שינויים במיתקן'''
: (א) '''ביצוע שינויים במיתקן'''
:: (1) יצרן לא יבצע כל שינוי במיתקן וכל שינוי שיש בו כדי להעלות את תפוקת המיתקן, לרבות בקונפיגורציה של המיתקן, בהספק המותקן שלו, במקדם ההספק ובהגנות המותקנות בו, אלא באישור מראש ובכתב מאת המחלק שיינתן בהתאם לאמות המידה כפי שייקבעו מעת לעת.
:: (2) ביצע היצרן שינוי כלשהו בניגוד להוראת סעיף קטן (1), תחדל חובת התשלום של המחלק לפי [[אמת מידה 215(א)]]. ביצע היצרן שינוי בהתאם להוראת סעיף קטן (1), יאשר המחלק את הפעלתו המסחרית של המיתקן לאחר שנבדק על ידי בודק מוסמך.
:: (3) בוצע במיתקן שינוי המאפשר קבלת טובת הנאה ליצרן, יחולו [[אמות מידה 16 (צריכת חשמל שלא כדין)]] [[ו-24 (מועדי התשלום)]], בשינויים המחויבים.

@ 217. (תיקון: 19.12.16, 26.11.17) : '''ניהול נתונים וחובות דיווח'''
: (א) '''ניהול נתונים'''
:: (1) בעל רישיון ההולכה אחראי למעקב אחר כמות ההספק של כל מבקש חיבור בהתאם להודעת הזכייה שלגביה נפתחו תיקי עבודה לחיבור.
:: (2) מחלק ימסור לבעל רישיון ההולכה, בזמן אמת, נתונים אודות כל פתיחת תיק עבודה לחיבור שהגיש מבקש חיבור לחיבור מיתקן אחד או יותר בהתאם להודעת הזכייה. המחלק יעדכן בזמן אמת את בעל רישיון ההולכה גם אודות נתונים על עמידה או אי עמידה בתנאים להגשת בקשה המפורטים [[באמת מידה 209(ד)]], ככל שנבדקו.
:: (3) בעל רישיון ההולכה יבצע רישום על בסיס יומי של הודעות המחלק וינפיק למחלק אישור קבלה מיידי.
:: (4) עם פתיחת תיקי עבודה לחיבור במלוא ההספק המותקן הקבוע בהודעת הזכייה שניתנה למבקש חיבור, יודיע בעל רישיון ההולכה למחלקים ולמבקש החיבור על מיצוי כמות ההספק של מבקש החיבור. החל ממועד מתן ההודעה לא יקבל מחלק בקשות חדשות לפתיחת תיק עבודה לחיבור מאת מבקש החיבור.
:: (5) לבקשת מבקש חיבור ינפיק לו בעל רישיון ההולכה מסמך המרכז את כל המיתקנים שלגביהם נפתחו תיקי עבודה על שם מבקש החיבור ואשר החלה בהם הפעלה מסחרית, בציון ההספק של כל אחד מהמיתקנים והתאריך שבו ניתן אישור להפעלה המסחרית שלו.
:: (6) בעל רישיון ההולכה יעמיד אחת לחודש, לעיון הציבור, באתר האינטרנט שלו, מידע מעודכן הנוגע לתשובות מחלק חיובי שניתנו, למעט מידע שהוא בגדר סוד מסחרי, מקצועי או בעל רגישות ביטחונית, במטרה לאפשר לכל דורש להתעדכן במצב החיבורים לרשת. המידע יכלול פירוט של כלל הבקשות לאישור מחלק חיובי שהוגשו עד 3 ימי עבודה לפני מועד הפרסום החודשי ופירוט של כלל אישורי מחלק חיובי שניתנו עד 3 ימי עבודה לפני מועד הפרסום. המידע יכלול בין היתר את הפרטים הבאים:
::: (א) הספק מותקן וסוג המיתקן;
::: (ב) האזור הגיאוגרפי של המיתקן;
::: (ג) מועד הפעלה מבוקש של המיתקן.

=== סימן י&quot;א: ייצור חשמל בטכנולוגיה פוטו-וולטאית במקום צרכנות - ברירת מחדל (תיקון: תשע&quot;ח) ===

@ 218. (תיקון: 22.3.18, 21.11.18; תשע&quot;ח, תשע&quot;ט-5, תשע&quot;ט-13, תש&quot;ף) : '''שילוב מיתקן לייצור חשמל ברשת על ידי מחלק'''
: (א) '''הגדרות'''
:: [[בסימן זה]] -
::- &quot;אנרגיה מיוצרת במיתקן&quot; - אנרגיה מוזרמת מהדקי המחולל, לפי קריאת מונה הייצור;
::- &quot;אנרגיה מוזרמת לרשת&quot; - אנרגיה הנמדדת במונה הדו-כיווני בנקודת החיבור לרשת של מחלק;
::- &quot;הספק מותקן&quot; - ההספק הנקוב של הממיר בהתאם לנתוני היצרן (AC);
::- &quot;מיתקן&quot; - מיתקן לייצור חשמל בטכנולוגיה פוטו-וולטאית המתחבר לרשת החלוקה;
::- &quot;צריכה עצמית במקום צרכנות&quot; - אנרגיה מיוצרת במיתקן, בניכוי אנרגיה מוזרמת לרשת המחלק מאותו מיתקן;
::- &quot;שילוב מיתקן&quot; - חיבור של מיתקן לרשת החשמל הפנימית במקום צרכנות לצורך צריכה עצמית במקום צרכנות והוצאת חשמל לרשת.
: (ב) '''שילוב מיתקן'''
:: (((בוטל, אך ממשיך לחול על בקשות לחיבור או לשילוב מיתקן שהוגשו לפני יום 6.6.2019 ועל חוות רוח כהגדרתן [[באמת מידה 190]]):))
:: (1) לבקשת צרכן רשום, ישלב מחלק מיתקן ברשת החשמל בהתאם לקבוע [[באמות מידה 196 עד 203]].
:: (2) על אף האמור בסעיף קטן (1), המחלק ישלב מיתקן לפי [[סימן זה]] גם אם המיתקן אינו מותקן על גג מבנה וגם אם ההספק המותקן שלו עולה על 5 מגה-וואט.
: (ג) '''תשלומים'''
:: (1) המחלק יגבה מאת הצרכן את התוספת לתשלום הקבוע לצרכן בעל מיתקן פוטו-וולטאי הקבועה בלוח התעריפים 5.4–1.
:: (2) המחלק ישלם לצרכן בעד האנרגיה המוזרמת לרשת את התעריף הקבוע בלוח תעריפים 6.7–15.
:: (3) משך ההתחשבנות יהיה ל-23 שנים מיום שילוב המיתקן בידי המחלק.
: (ד) '''התחשבנות'''
:: (1) המחלק ימסור לצרכן הודעה על זכאות לתשלום המפרטת את הקוט&quot;ש שייצר המיתקן בתקופת החשבון ואת התמורה שלה זכאי הצרכן בעבורם.
:: (2) המחלק יפיק את החשבון לצרכן בתוך 7 ימי עבודה ממועד קריאת המונים, ויפרע את התשלום לצרכן בתוך 60 ימים מיום קבלת חשבונית המס מהצרכן. אם הצרכן פטור מהגשת חשבונית מס על פי דין, יעביר המחלק את התשלום לצרכן בתוך 60 ימים ממועד הפקת החשבון.
:: (3) שולב מיתקן במקום צרכנות הרשום על שם נציגות בית משותף, ישלם המחלק את התשלומים לחשבון נציגות הבית המשותף. לעניין אמת מידה זו, &quot;בית משותף&quot; ו&quot;נציגות בית משותף&quot; - כהגדרתם [[באמת מידה 29]].
:: (4) צרכן רשאי להמציא למחלק הוראה בלתי חוזרת להעברת התשלום לחשבון ייעודי (באמת מידה זו - ההוראה), והמחלק יאשר את קבלת ההוראה בחתימתו עליה ויפעל לפיה. המחלק לא ימנע מהצרכן להמחות את זכויותיו לקבלת התשלומים המגיעים לו בקשר לייצור חשמל לטובת צד שלישי, לרבות לטובת גוף מממן, על דרך שעבוד תזרים המזומנים. המחלק לא יקזז מהתשלומים חובות של הצרכן, לא יעביר את כספי התשלומים לאחר ולא יקבל הוראה נוגדת להעברתם מאף גורם זולת הצרכן או מוטב ההוראה ובהתאם לנוסח ההוראה.
:: (5) לא שילם הצרכן בעבור צריכת החשמל, יפעל המחלק בהתאם לקבוע [[באמת מידה 24 (מועדי תשלום)]] ובלבד שאם ניתנה הוראה כאמור בסעיף קטן (4), ישלח המחלק למוטב ההוראה, במקביל לשליחת תזכורת לתשלום לצרכן, העתק של ההתראה לפני ניתוק שנשלחה לצרכן במסגרת התזכורת לתשלום. אין באמור בסעיף זה כדי להשית אחריות כלשהיא על המחלק כלפי מוטב ההוראה או מי מטעמו בשל כל תוצאה, מעשה או מחדל שעשויים להיגרם למוטב או לצד שלישי אחר בשל משלוח ההתראה או בשל ניתוק מקום הצרכנות.
: (ה) '''הסדר התשלומים בעת החלפת הצרכן'''
:: (1) החלפת צרכנים המשתתפים בהסדר לפי [[סימן זה]] תתבצע בהתאם לקבוע [[באמת מידה 19 (החלפת צרכנים)]], ולעניין הסדר התשלומים למיתקן תהווה סיום ההסכם עם הצרכן היוצא. לאחר החלפת הצרכנים וחתימת הצרכן החדש על הסכם לעניין הסדר התשלומים עם המחלק, ימשיך המחלק את הסדר התשלום בעבור החשמל המיוצר במיתקן עם הצרכן החדש, בכפוף לחתימת הצרכן החדש על הסכם עם המחלק.
:: (2) על אף האמור בסעיף קטן (1), מחלק ידרוש מצרכן שהעביר את זכותו לקבלת שירות חשמל בנכס מסוים ואשר המציא למחלק כתב הוראה כאמור בסעיף (ד)(4), להגיש בתוך 45 ימי עבודה, הודעה משותפת יחד עם הצרכן החדש בנכס ומוטב ההוראה שלפיה הם מודיעים למחלק על ביטול, הסבה או המרה של כתב ההוראה.
:: (3) לא קיבל המחלק הודעה כאמור בסעיף קטן (2), לא ישלם המחלק בעבור החשמל המיוצר במיתקן עד למועד קבלת ההודעה.
: (ו) (((בוטל).))

@ (תיקון: תשע&quot;ט-13) : {{ממורכז|'''נספח א' [[לאמת מידה 218]]''' (((נמחק)))}}

@ 219. (תיקון: 22.3.18; תשע&quot;ח) : '''תחולה'''
: (א) '''תחולה'''
:: [[סימן זה]] יחול על צרכנים רשומים שהקימו או המבקשים להקים מיתקן פוטו-וולטאי במקום הצרכנות, ואשר לא שילבו מיתקן לפי סימן אחר.

=== סימן י&quot;ב: תנאים לזכאות לתעריף למיתקנים שקמים במסגרת הליך תחרותי (תיקון: תשע&quot;ט-6, תש&quot;ף-8) ===

@ 220. (תיקון: 21.1.19, 2.9.19, 5.4.20, 30.4.20, 29.6.20, 1.11.20, 5.4.21, 14.3.22, 15.12.22, 6.9.23, 29.11.23, 26.3.24, 30.9.24, 28.9.25; תשע&quot;ט-6, תש&quot;ף-8, תש&quot;ף-16, תש&quot;ף-19, תש&quot;ף-20, תש&quot;ף-23, תשפ&quot;א-2, תשפ&quot;א-5, תשפ&quot;א-7, תשפ&quot;א-24, תשפ&quot;ב-15, תשפ&quot;ב-18, תשפ&quot;ג-8, תשפ&quot;ד-3, תשפ&quot;ד-15, תשפ&quot;ד-21, תשפ&quot;ד-23, תשפ&quot;ה-10, תשפ&quot;ו-4) : '''מועד סנכרון ותשלום בעד רכישת אנרגיה'''
: (א) '''הגדרות'''
:: [[בסימן זה]] -
::- &quot;בניין&quot; - בניין כהגדרתו [[בחוק התכנון והבנייה]] או חוות אחסון דלקים או חניון בשטח פתוח, שנבנו כדין;
::- &quot;גג&quot; - כיסוי עליון, כיסוי צף, כיסוי צדדי או דופן;
::- &quot;הודעת זכייה&quot; - הודעה אשר תימסר לכל אחד מן הזוכים בהליך, ואשר תאפשר לזוכה לבקש חיבור של מיתקן אחד או יותר לרשת החשמל של מחלק עד לגובה ההספק המותקן שבו זכה;
::- &quot;הליך תחרותי לקביעת תעריף&quot; או &quot;הליך&quot; - הליך תחרותי מסוים שערכה הרשות לקביעת תעריף שלפיו ירכוש המחלק חשמל ממיתקן ייצור חשמל בטכנולוגיה פוטו-וולטאית המוקם על גבי גג מאגר או גג בניין;
::- &quot;מועד מחייב לסנכרון&quot; ו&quot;מועד מחייב מרבי לסנכרון&quot; - כהגדרתם [[באמת מידה 35כ1]];
::- &quot;המועד הקובע&quot; - המועד שבו שלחה הרשות הודעות למועמדים לזכייה בהליך;
::- &quot;מאגר&quot; - מאגר מים, בריכת דגים או מאגר מי קולחין שהוקמו כדין.
: (א1) '''הגבלת הספק המיתקנים'''
:: הספק המיתקנים שבעבורם הזוכה יבקש חיבור במסגרת ההליך, לא יעלה על ההספק שצוין בבקשה לרישום הספק לפי [[אמת מידה 35כ2]], ושבעבורם הפקיד את הבטוחה לפי סעיף (א2).
: (א2) '''הפקדת בטוחה'''
:: (1) מחלק דומיננטי יקבל מהזוכה בהליך תחרותי לקביעת תעריף (באמת מידה זו - הזוכה) בטוחה לטובתו בתוך 21 ימי עבודה מהמועד הקובע; לא הגיש הזוכה בטוחה כאמור, יאבד את זכותו במכסה הזוכה.
:: (2) סכום הבטוחה יעמוד על סך של 150 שקלים חדשים או 44 דולר של ארצות הברית או 39 אירו, לפי בחירת הזוכה, לכל קילו-וואט מותקן, בהתאם להספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה.
:: (3) מחלק דומיננטי יאפשר הגשת בטוחה אחת על סך כל ההספק הזוכה או בטוחות נפרדות לכל מיתקן שיוקם במסגרת ההספק הזוכה.
:: (4) הבטוחה הנדרשת תעמוד בתנאים המפורטים [[בסעיף (ד)(2) לאמת מידה 50]], בשינויים המחויבים.
: (ב) '''תנאים להגשת בקשה לחיבור או לשילוב - דרישות תכנוניות'''
:: (1) כתנאי להגשת בקשה לחיבור או לשילוב מיתקן על גבי מאגר, יציג המבקש למחלק תכנית מאושרת או היתר בנייה למאגר כתנאי להגשת בקשה לחיבור או לשילוב.
:: (2) המבקש לשלב או לחבר מיתקן המותקן על גבי גג אינו נדרש להציג מסמך מטעם מוסד תכנון כתנאי להגשת בקשה לחיבור או לשילוב.
: (ג) '''מועד סנכרון וחילוט הבטוחה'''
:: (1) המועד המחייב לסנכרון מיתקן המוקם על גבי גג בניין יהיה 21.5 חודשים מהמועד הקובע, והמועד המחייב המרבי לסנכרון יהיה 35.5 חודשים מהמועד הקובע.
:: (2) על אף האמור בסעיף (1), לגבי מיתקן המוקם על גבי גג מאגר במקום צרכנות, המועד המחייב לסנכרון יהיה 28 חודשים מהמועד הקובע, והמועד המחייב המרבי לסנכרון יהיה 42 חודשים מהמועד הקובע.
:: (3) אם הזוכה הציג אישור של המחלק לעמידה בתנאים לסנכרון (בסעיף זה - אישור סנכרון) עד למועד המחייב לסנכרון, ישיב לו המחלק הדומיננטי את הבטוחה שהפקיד לפי סעיף (א2) במלואה.
:: (4) לא הציג הזוכה למחלק הדומיננטי אישור סנכרון עד המועד המחייב לסנכרון, לרבות בשל קבלת תשובת מחלק שלילית, או אישר המחלק עמידה בתנאים במועד המאוחר מהמועד המחייב לסנכרון, יחלט המחלק הדומיננטי את הבטוחה בשיעור אחיד מסכום הבטוחה שהופקדה, בעבור כל יום של איחור, החל מהיום הראשון לאיחור ועד המועד המחייב המרבי לסנכרון או עד מועד קבלת אישור הסנכרון, לפי המוקדם משניהם; לעניין זה, &quot;שיעור אחיד&quot; - שיעור השווה לחלוקה של יום אחד במספר הימים שבין המועד המחייב לסנכרון למועד המחייב המרבי לסנכרון.
:: (5) נוסף על האמור בסעיף קטן (4), אם ההספק המותקן שהזוכה קיבל אישור סנכרון לגביו עד המועד המחייב המרבי לסנכרון קטן מההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה, יחלט המחלק הדומיננטי את הבטוחה באופן יחסי מסכום הבטוחה שהופקדה, בהתאם ליחס שבין ההספק המותקן שלא קיבל אישור סנכרון מתוך ההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה, לבין ההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה.
:: (6) הזוכה רשאי להאריך את המועד המחייב המרבי לסנכרון ב-5 חודשים (באמת מידה זו - המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן); כדי להאריך את המועד המחייב המרבי לסנכרון כאמור, יגיש הזוכה למחלק הדומיננטי, לא יאוחר מ-60 ימים לפני המועד המחייב המרבי לסנכרון, הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון בצירוף בטוחה נוספת בסכום של 150 שקלים חדשים או 44 דולר של ארצות הברית או 39 אירו, לפי בחירת הזוכה, לכל קילו-וואט מסך ההספק שנקבע בהודעת הזכייה ושטרם הוגש בעבורו אישור סנכרון (בסעיף קטן זה - בטוחה נוספת); תוקפה של הבטוחה הנוספת יהיה עד תום 7 חודשים מהמועד המחייב המרבי לסנכרון.
:: (7) נוסף על חילוט הבטוחה שבוצע לפי סעיף קטן (4) או (5), אם זוכה שהגיש הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון לפי סעיף קטן (6) לא הגיש למחלק הדומיננטי אישור סנכרון עד המועד המחייב המרבי לסנכרון, לרבות בשל קבלת תשובת מחלק שלילית, או אישר המחלק עמידה בתנאים לסנכרון במועד המאוחר מהמועד המחייב המרבי לסנכרון, יחלט המחלק הדומיננטי את הבטוחה הנוספת שהופקדה לפי סעיף קטן (6), בשיעור אחיד מסכומה, בעבור כל יום של איחור, החל מהיום הראשון לאיחור ועד המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן או עד מועד קבלת אישור הסנכרון, לפי המוקדם משניהם; לעניין זה, &quot;שיעור אחיד&quot; - שיעור השווה לחלוקה של יום אחד במספר הימים שבין המועד המחייב המרבי לסנכרון למועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן.
:: (8) נוסף על האמור בסעיף קטן (7), אם ההספק המותקן שהזוכה קיבל אישור סנכרון לגביו עד המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן קטן מההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה, יחלט המחלק הדומיננטי את הבטוחה הנוספת שהופקדה לפי סעיף קטן (6) באופן יחסי, בהתאם ליחס שבין ההספק המותקן שלא קיבל אישור סנכרון מתוך ההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה, לבין ההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה.
:: (9) נוסף על האמור בסעיף קטן (6), הזוכה רשאי להגיש הודעות על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן, בצירוף הפקדת בטוחה נוספת, פעמיים נוספות לכל היותר; הזוכה יוכל להודיע למחלק הדומיננטי על הארכת מועד מחייב מרבי מעודכן בפעם השנייה והשלישית, ולצרף בטוחה נוספת, לא יאוחר מהמועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן כפי שהוארך לאחרונה, היינו לא יאוחר מחודשיים לפני תום תקופת הבטוחה הנוספת; הוראות סעיף קטן (6) לעניין משך הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון, תוקף הבטוחה הנוספת וסכומה, יחולו, בשינויים המחויבים, גם על כל הארכה של המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן וכל הפקדת בטוחה נוספת, לפי סעיף קטן זה; הוראות סעיפים קטנים (7) ו-(8) לעניין חילוט הבטוחה הנוספת, יחולו, בשינויים המחויבים, גם לגבי כל בטוחה נוספת שהופקדה לפי סעיף קטן זה.
:: (10) לאחר המועד המחייב המרבי לסנכרון יפקעו זכויותיו של הזוכה לגבי הספק שלא סונכרן עד למועד האמור, ולגבי התעריף בשל הספק זה; אם הזוכה הגיש הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון, בצירוף בטוחה נוספת, לפי סעיף קטן (6) או הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן, בצירוף בטוחה נוספת, לפי סעיף קטן (9), יפקעו זכויותיו כזוכה בהליך לפי סעיף קטן זה לאחר המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן כפי שהוארך לאחרונה, לפי העניין.
: (ד) '''בחירה בשיטת התחשבנות'''
:: (1) זוכה יבחר לצורך התחשבנות עם המחלק באחת משתי השיטות המפורטות בסעיפים (ה) ו-(ו).
:: (2) בחר הזוכה בשיטת התחשבנות, לא יוכל הזוכה לעבור לשיטת התחשבנות אחרת, עד תום התקופה האמורה בסעיף קטן (3).
:: (3) המחלק ישלם לזוכה את התעריף למשך 25 שנים מיום שנתן המחלק אישור הפעלה מסחרית למיתקן לפי [[סעיף (ז) לאמת מידה 35כ4]]. על אף האמור, לבקשת זוכה ישלם המחלק את התעריף לתקופה קצרה יותר.
: (ה) '''התחשבנות בשיטת תשלום בעד ייצור'''
:: (1) לפי שיטת התחשבנות זו, המחלק ישלם לזוכה בעד החשמל המיוצר במיתקן תעריף כמפורט בשורה &quot;הליך תחרותי מספר 1 למיתקני גגות&quot; בלוח תעריפים 6.7–14 ועל פי שיעורי ההצמדה המפורטים בהודעת הזכייה.
:: (2) בעד האנרגיה הנצרכת על ידי הצרכן מן המיתקן יגבה המחלק מהצרכן תעריף לפי [[אמת מידה 21]], וכן את התעריף הקבוע בלוח תעריפים 5.4–1.
: (ו) '''התחשבנות בשיטת תשלום בעד הזרמה לרשת'''
:: (1) לפי שיטת התחשבנות זו, ספק שירות חיוני ישלם לזוכה בעד החשמל המיוצר במיתקן והמוזרם לרשת תעריף כמפורט בלוח תעריפים 6.7–14 ועל פי שיעורי ההצמדה המפורטים בהודעת הזכייה.
:: (2) בגין האנרגיה הנצרכת על ידי הזוכה מהמיתקן יגבה ספק השירות החיוני מן הזוכה את התעריפים לפי לוח תעריפים 8.1–1, בהתאם לסוג הצרכן, את התעריף הקבוע לקו&quot;א בשנה לפי לוחות תעריפים 5.2–1, 5.2–3 ו-5.3–1 וכן את התעריף הקבוע בלוח תעריפים 5.4–1.
:: (3) על אף האמור בסעיף (ד)(2), זוכה שבחר בשיטת התחשבנות זו ומעוניין לעבור להתחשבנות בשיטת תשלום בעד ייצור, יוכל לעשות כן באופן חד-פעמי ובלתי חוזר, בכפוף להגשת בקשה למחלק לא יאוחר מיום י&quot;ט בטבת התשפ&quot;ד (31 בדצמבר 2023).
: (ז) '''ציון מיקום המיתקן בבקשה לפתיחת תיק חיבור'''
:: מחלק יוודא כי בבקשה לחיבור הזוכה ציין אם המיתקן יוקם על גבי גג מאגר או על גבי גג בניין.
: (ח) '''ניהול נתונים'''
:: (1) בעל רישיון ההולכה אחראי למעקב אחר כמות ההספק של כל מבקש חיבור בהתאם להודעת הזכייה שלגביה נפתחו תיקי עבודה לחיבור.
:: (2) מחלק ימסור לבעל רישיון ההולכה, בזמן אמת, נתונים על אודות כל פתיחת תיק עבודה לחיבור שהגיש מבקש חיבור לחיבור מיתקן אחד או יותר בהתאם להודעת הזכייה. המחלק יעדכן בזמן אמת את בעל רישיון ההולכה גם על אודות נתונים על עמידה או אי-עמידה בתנאים להגשת בקשה המפורטים [[בסעיף (ה) לאמת מידה 35כ2]], ככל שנבדקו.
:: (3) בעל רישיון ההולכה יבצע רישום על בסיס יומי של הודעות המחלק וינפיק למחלק אישור קבלה מיידי.
:: (4) עם פתיחת תיק עבודה לחיבור במלוא ההספק המותקן הקבוע בהודעת הזכייה שניתנה לזוכה, יודיע בעל רישיון ההולכה למחלקים ולזוכה על מיצוי כמות ההספק של הזוכה. ממועד מתן ההודעה לא יקבל מחלק בקשות חדשות מאת הזוכה לפתיחת תיק עבודה לחיבור במסגרת ההליך התחרותי לקביעת תעריף.
:: (5) לבקשת זוכה ינפיק לו בעל רישיון ההולכה מסמך המרכז את כל המיתקנים שלגביהם נפתחו תיקי עבודה על שם הזוכה ואשר עמדו בתנאים לסנכרון, וכן מסמך המרכז את המיתקנים אשר קיבלו אישור הפעלה מסחרית. בעל רישיון הולכה יציין במסמך כאמור את ההספק של כל אחד מהמיתקנים והתאריך שבו ניתן האישור.
: (ט) '''תחולת אמת המידה על מיתקנים שהוקמו במסגרת הליך תחרותי מספר 2 למיתקני גגות'''
:: אמת מידה זו תחול על מיתקנים שהוקמו במסגרת הליך תחרותי מספר 2 למיתקני גגות שהרשות פרסמה ביום י&quot;ג באלול התשע&quot;ט (2 בספטמבר 2019), בשינויים אלה:
:: (1) בסעיף (ג) -
::: (א) בסעיף קטן (1), אחרי &quot;גג בניין&quot; יקראו &quot;או גג מאגר&quot;, במקום &quot;21.5&quot; יקראו &quot;22.5&quot; ובמקום &quot;35.5&quot; יקראו &quot;34.5&quot;;
::: (ב) סעיף קטן (2) - לא ייקרא;
:: (2) בסעיף (ה)(1), במקום &quot;הליך תחרותי מספר 1 למיתקני גגות&quot; יקראו &quot;הליך תחרותי מספר 2 למיתקני גגות&quot;.
: (י) '''תחולת אמת המידה על מיתקנים שהוקמו במסגרת הליך תחרותי מספר 3 למיתקני גגות'''
:: אמת מידה זו תחול על מיתקנים שהוקמו במסגרת הליך תחרותי מספר 3 למיתקני גגות שהרשות פרסמה ביום ז' בתמוז התש&quot;ף (29 ביוני 2020), בשינויים אלה:
:: (1) בסעיף (ג) -
::: (א) בסעיף קטן (1), אחרי &quot;גג בניין&quot; יקראו &quot;או גג מאגר&quot;, במקום &quot;21.5&quot; יקראו &quot;39.5&quot; ובמקום &quot;35.5&quot; יקראו &quot;50.5&quot;, ואולם אם המיתקן מוקם, כולו או חלקו, בתחום מרחב תכנון מקומי בהארכה כהגדרתו [[באמת מידה 35לח]], במקום &quot;21.5&quot; יקראו &quot;48&quot; ובמקום &quot;35.5&quot; יקראו &quot;59&quot;;
::: (ב) סעיף קטן (2) - לא ייקרא;
:: (2) בסעיף (ה)(1), במקום &quot;הליך תחרותי מספר 1 למיתקני גגות&quot; יקראו &quot;הליך תחרותי מספר 3 למיתקני גגות&quot;;
:: (3) על אף האמור בסעיף (ג)(4), אם הזוכה מוותר על מימוש זכייתו, כולה או חלקה, מכל סיבה שהיא, עד יום כ&quot;ב באדר ב' התשפ&quot;ד (1 באפריל 2024), והוא הגיש למחלק הדומיננטי בקשה בכתב להשבת הבטוחה, ישיב לו המחלק הדומיננטי את החלק היחסי של הבטוחה בהתאם להיקף ההספק שלגביו ויתר על זכויותיו, בניכוי 15% מהסכום של חלק הבטוחה שהושב לו.

@ 220א. (תיקון: 2.9.19, 5.4.20, 30.4.20, 1.11.20, 5.4.21, 14.3.22, 13.12.23; תש&quot;ף-8, תש&quot;ף-16, תש&quot;ף-20, תש&quot;ף-23, תש&quot;ף-37, תשפ&quot;א-5, תשפ&quot;א-24, תשפ&quot;ב-15, תשפ&quot;ב-16, תשפ&quot;ב-18, תשפ&quot;ד-27) : '''תנאים לזכאות לתעריף למיתקנים שקמים במסגרת הליך תחרותי למיתקנים קרקעיים, מועד סנכרון ותשלום בעד רכישת אנרגיה'''
: (א) '''הגדרות ואי-תחולה'''
:: (1) [[בסימן זה]] -
:::- &quot;הודעת זכייה&quot; - הודעה אשר תימסר לכל אחד מן הזוכים בהליך, ואשר תאפשר לזוכה לבקש חיבור של מיתקן אחד או יותר לרשת החשמל של מחלק עד לגובה ההספק המותקן שבו זכה;
:::- &quot;הליך תחרותי לקביעת תעריף&quot; או &quot;הליך&quot; - הליך תחרותי מסוים שערכה הרשות לקביעת תעריף שלפיו ירכוש המחלק חשמל ממיתקן ייצור חשמל בטכנולוגיה פוטו-וולטאית המוקם על הקרקע;
:::- &quot;מועד מחייב לסנכרון&quot; ו&quot;מועד מחייב מרבי לסנכרון&quot; - כהגדרתם [[באמת מידה 35כ1]];
:::- &quot;המועד הקובע&quot; - המועד שבו שלחה הרשות הודעות למועמדים לזכייה בהליך.
:: (2) הוראות [[סימן י' לפרק ח']] לא יחולו על מיתקנים המוקמים מכוח ההליך התחרותי לקביעת תעריף.
: (א1) '''הגבלת הספק המיתקנים'''
:: הספק המיתקנים שבעבורם הזוכה יבקש חיבור במסגרת ההליך, לא יעלה על ההספק שצוין בבקשה לרישום הספק, ושבעבורם הפקיד את הבטוחה לפי סעיף (א2).
: (א2) '''הפקדת בטוחה'''
:: (1) מחלק דומיננטי יקבל מהזוכה בהליך תחרותי לקביעת תעריף (באמת מידה זו - הזוכה) בטוחה לטובתו בתוך 21 ימי עבודה מהמועד הקובע; לא הגיש הזוכה בטוחה כאמור, יאבד את זכותו במכסה הזוכה.
:: (2) סכום הבטוחה יעמוד על סך של 250 שקלים חדשים או 73 דולר של ארצות הברית או 65 אירו, לפי בחירת הזוכה לכל קילו-וואט מותקן, בהתאם להספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה.
:: (3) מחלק דומיננטי יאפשר הגשת בטוחה אחת על סך כל ההספק הזוכה או בטוחות נפרדות לכל מיתקן שיוקם במסגרת ההספק הזוכה.
:: (4) הבטוחה הנדרשת תעמוד בתנאים המפורטים [[בסעיף (ד)(2) לאמת מידה 50]], בשינויים המחויבים.
: (ב) '''הגרלה'''
:: סדר בדיקת הבקשות בהליך תחרותי לקביעת תעריף ייקבע באמצעות הגרלה לפי [[סעיף (ז) לאמת מידה 35כ2]].
: (ג) '''חיבור באמצעות תחנת משנה קיימת או שאינה בבעלות הזוכה, במסגרת הליך תחרותי לקביעת תעריף'''
:: (1) זוכה רשאי להתקין בתחנת משנה של יצרן, בהסכמת היצרן, קווים, שדות או שנאים לצורך חיבור מיתקנו; ההספק של המיתקן שמותקן במסגרת ההליך לא יעלה על ההספק שניתן לחבר לרשת החלוקה בהתאם [[לסעיף (א)(2) לאמת מידה 35י]].
:: (2) זוכה רשאי להקים רשת איסוף בשטח ציבורי המחברת בין המיתקן לבין תחנת המשנה; התכנון וההקמה של רשת האיסוף יבוצעו באחריות הזוכה ועל חשבונו.
:: (3) אם במסגרת ההליך הוקם מיתקן שחובר לתחנת משנה שאליה מחובר מיתקן נוסף, יתקין בעל רישיון ההולכה מונה ייצור נפרד בנקודת החיבור, בצד המתח הגבוה, למיתקן המוקם במסגרת ההליך, נוסף על נקודת המנייה הקיימת בצד המתח העליון.
:: (4) התשלום בעבור מיתקן שהוקם במסגרת ההליך יהיה בהתאם לקריאת המונה שהותקן בצד המתח הגבוה, לפי התעריף שנקבע בהליך; התשלום בעבור המיתקן הקיים המחובר לתחנת המשנה יהיה בהתאם לקריאת מונה הייצור במתח העליון בניכוי כמות האנרגיה שנמדדה במונה הייצור בצד המתח הגבוה, לפי התעריף שנקבע למיתקן המחובר למתח העליון עוד טרם חיבור המיתקן שהוקם במסגרת ההליך.
:: (5) חיבור של מיתקן לתחנת משנה קיימת לפי סעיף זה יהיה בהתאם להוראות [[אמת מידה 35כו6]].
: (ד) '''מועד מחייב לסנכרון וחילוט הבטוחה'''
:: (1) מועד המחייב לסנכרון מיתקן שהוקם במסגרת ההליך הוא 22.5 חודשים מהמועד הקובע, והמועד המחייב המרבי לסנכרון מיתקן כאמור הוא 34.5 חודשים מהמועד הקובע.
:: (2) אם הזוכה הציג אישור של המחלק לעמידה בתנאים לסנכרון (בסעיף זה - אישור סנכרון) עד למועד המחייב לסנכרון, ישיב לו המחלק הדומיננטי את הבטוחה שהפקיד לפי סעיף (א2) במלואה.
:: (3) לא הציג הזוכה למחלק הדומיננטי אישור סנכרון עד המועד המחייב לסנכרון, לרבות בשל קבלת תשובת מחלק שלילית, או אישר המחלק עמידה בתנאים במועד המאוחר מהמועד המחייב לסנכרון, יחלט המחלק הדומיננטי את הבטוחה בשיעור אחיד מסכום הבטוחה שהופקדה, בעבור כל יום של איחור, החל מהיום הראשון לאיחור ועד המועד המחייב המרבי לסנכרון, או עד מועד קבלת אישור הסנכרון, לפי המוקדם משניהם; לעניין זה, &quot;שיעור אחיד&quot; - שיעור השווה לחלוקה של יום אחד במספר הימים שבין המועד המחייב לסנכרון למועד המחייב המרבי לסנכרון.
:: (4) נוסף על האמור בסעיף קטן (3), אם ההספק המותקן שהזוכה קיבל אישור סנכרון לגביו עד המועד המחייב המרבי לסנכרון קטן מההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה, יחלט המחלק הדומיננטי את הבטוחה באופן יחסי מסכום הבטוחה שהופקדה, בהתאם ליחס שבין ההספק המותקן שלא קיבל אישור סנכרון מתוך ההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה, לבין ההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה.
:: (5) הזוכה רשאי להאריך את המועד המחייב המרבי לסנכרון ב-5 חודשים (באמת מידה זו - המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן); כדי להאריך את המועד המחייב המרבי לסנכרון כאמור, יגיש הזוכה למחלק הדומיננטי, לא יאוחר מ-60 ימים לפני המועד המחייב המרבי לסנכרון, הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון בצירוף בטוחה נוספת בסכום של 250 שקלים חדשים או 73 דולר של ארצות הברית או 65 אירו, לפי בחירת הזוכה, לכל קילו-וואט מסך ההספק שנקבע בהודעת הזכייה ושטרם הוגש בעבורו אישור סנכרון (בסעיף קטן זה - בטוחה נוספת); תוקפה של הבטוחה הנוספת יהיה עד תום 7 חודשים מהמועד המחייב המרבי לסנכרון.
:: (6) נוסף על חילוט הבטוחה שבוצע לפי סעיף קטן (3) או (4), אם זוכה שהגיש הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון לפי סעיף קטן (6), לא הגיש למחלק הדומיננטי אישור סנכרון עד המועד המחייב המרבי לסנכרון, לרבות בשל קבלת תשובת מחלק שלילית, או אישר המחלק עמידה בתנאים לסנכרון במועד המאוחר מהמועד המחייב המרבי לסנכרון, יחלט המחלק הדומיננטי את הבטוחה הנוספת שהופקדה לפי סעיף קטן (5), בשיעור אחיד מסכומה, בעבור כל יום של איחור, החל מהיום הראשון לאיחור ועד המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן או עד מועד קבלת אישור הסנכרון, לפי המוקדם משניהם; לעניין זה, &quot;שיעור אחיד&quot; - שיעור השווה לחלוקה של יום אחד במספר הימים שבין המועד המחייב המרבי לסנכרון למועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן.
:: (7) נוסף על האמור בסעיף קטן (6), אם ההספק המותקן שהזוכה קיבל אישור סנכרון לגביו עד המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן קטן מההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה, יחלט המחלק הדומיננטי את הבטוחה הנוספת שהופקדה לפי סעיף קטן (5) באופן יחסי, בהתאם ליחס בין ההספק המותקן שלא קיבל אישור סנכרון מתוך ההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה לבין ההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה.
:: (8) נוסף על האמור בסעיף קטן (5), הזוכה רשאי להגיש הודעות על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן, בצירוף הפקדת בטוחה נוספת, פעמיים נוספות לכל היותר; הזוכה יוכל להודיע למחלק הדומיננטי על הארכת מועד מחייב מרבי מעודכן בפעם השנייה והשלישית, ולצרף בטוחה נוספת, לא יאוחר מהמועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן כפי שהוארך לאחרונה, כלומר לא יאוחר מחודשיים לפני תום תקופת הבטוחה הנוספת; הוראות סעיף קטן (5) לעניין משך הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון, תוקף הבטוחה הנוספת וסכומה, יחולו, בשינויים המחויבים, גם על כל הארכה של המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן וכל הפקדת בטוחה נוספת, לפי סעיף קטן זה; הוראות סעיפים קטנים (6) ו-(7) לעניין חילוט הבטוחה הנוספת, יחולו, בשינויים המחויבים, גם לגבי כל בטוחה נוספת שהופקדה לפי סעיף קטן זה.
:: (9) לאחר המועד המחייב המרבי לסנכרון יפקעו זכויותיו של הזוכה לגבי הספק שלא סונכרן עד למועד האמור, ולגבי התעריף בשל הספק זה; אם הזוכה הגיש הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון, בצירוף בטוחה נוספת, לפי סעיף קטן (5) או הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן, בצירוף בטוחה נוספת, לפי סעיף קטן (8), יפקעו זכויותיו כזוכה בהליך לפי סעיף קטן זה לאחר המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן כפי שהוארך לאחרונה, לפי העניין.
: (ה) '''תעריף ליצרן בעד חשמל המיוצר במיתקן - כללי'''
:: (1) מחלק ירכוש את כל החשמל המיוצר במיתקן שהוקם במסגרת ההליך.
:: (2) בעד רכישת החשמל ישלם המחלק ליצרן תעריף כמפורט בלוח תעריפים 6.7–14 ועל פי שיעורי ההצמדה המפורטים בהודעת הזכייה; המחלק יפיק את החשבון ליצרן בתוך 7 ימי עבודה ממועד קריאת מונה היצרן; המחלק יעביר את התשלום ליצרן בשיטת שוטף + 45 ימי עבודה מיום קבלת חשבונית המס מהיצרן.
:: (3) התעריף האמור ישולם לתקופה של 23 שנים ממועד ההפעלה המסחרית, והכול בהתאם למועדים ולתנאים שנקבעו בהסכם ה-PPA שנערך לפי [[סעיף (ו) לאמת מידה 35כ3]].
:: (4) בתום 23 שנים ממועד ההפעלה המסחרית יחולו לגבי המיתקנים שהוקמו במסגרת ההליך התחרותי ההסדרים שיהיו נוהגים באותה עת, ככל שהרשות תקבע הסדרים כאמור.

@ 220ב. (תיקון: 27.1.20, 5.4.21, 13.10.21, 14.3.22, 2.11.22, 6.9.23, 29.11.23, 13.12.23, 24.1.24, 26.3.24, 30.9.24, 28.9.25; תש&quot;ף-32, תש&quot;ף-35, תשפ&quot;ב-8, תשפ&quot;ב-15, תשפ&quot;ב-18, תשפ&quot;ג-14, תשפ&quot;ד-3, תשפ&quot;ד-15, תשפ&quot;ד-21, תשפ&quot;ד-23, תשפ&quot;ד-27, תשפ&quot;ה-10, תשפ&quot;ו-4) : '''תנאים לזכאות לתעריף למיתקנים שקמים במסגרת הליך תחרותי לקביעת תעריף לייצור חשמל בטכנולוגיה פוטו-וולטאית בשילוב קיבולת אגירה'''
: (א) '''הגדרות'''
:: באמת מידה זו -
::- &quot;גודל חיבור במונחי מגה-וואט&quot; - גודל החיבור של מיתקן מוכפל במקדם הספק של 0.9;
::- &quot;הודעת זכייה&quot; - הודעה אשר תימסר לכל אחד מן הזוכים בהליך, ואשר תאפשר לזוכה לבקש חיבור של מיתקן אחד או יותר לרשת החשמל של מחלק עד לגובה ההספק המותקן שבו זכה;
::- &quot;הליך תחרותי&quot; - הליך תחרותי מסוים שערכה הרשות לקביעת תעריף שלפיו ירכוש המחלק חשמל ממיתקן ייצור משולב אגירה;
::- &quot;יצרן&quot; - בעל מיתקן ייצור משולב אגירה;
::- &quot;מועד מחייב לסנכרון&quot; ו&quot;מועד מחייב מרבי לסנכרון&quot; - כהגדרתם [[באמת מידה 35כ1]];
::- &quot;מועד קובע&quot; - המועד שבו שלחה הרשות הודעות למועמדים לזכייה בהתאם להליך תחרותי;
::- &quot;מיתקן ייצור משולב אגירה&quot; - מיתקן ייצור בטכנולוגיה פוטו-וולטאית שבנקודת החיבור שלו לרשת החשמל קיים גם מיתקן אגירה, ואשר הוקם במסגרת הליך תחרותי.
: (א1) '''הגבלת הספק המיתקנים'''
:: הספק המיתקנים שבעבורם הזוכה יבקש חיבור במסגרת ההליך, לא יעלה על ההספק שצוין בבקשה לרישום הספק לפי [[אמת מידה 35כ2]], ושבעבורם הפקיד את הבטוחה לפי סעיף (א2).
: (א2) '''הפקדת בטוחה'''
:: (1) מחלק דומיננטי יקבל מהזוכה בהליך תחרותי (באמת מידה זו - הזוכה) בטוחה לטובתו בתוך 21 ימים מהמועד הקובע; לא הגיש הזוכה בטוחה כאמור, יאבד את זכותו במכסה הזוכה.
:: (2) סכום הבטוחה יעמוד על סך של 600 שקלים חדשים לכל קילו-וואט מותקן בהתאם להספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה.
:: (3) מחלק דומיננטי יאפשר הגשת בטוחה אחת על סך כל ההספק הזוכה או בטוחות נפרדות לכל מיתקן שיוקם במסגרת ההספק הזוכה.
:: (4) הבטוחה הנדרשת תעמוד בתנאים המפורטים [[בסעיף (ד)(2) לאמת מידה 50]], בשינויים המחויבים.
: (א3) '''מועד מחייב לסנכרון וחילוט הבטוחה'''
:: (1) המועד המחייב לסנכרון מיתקן ייצור משולב אגירה שמוקם במסגרת ההליך התחרותי, יהיה 49.5 חודשים מהמועד הקובע, והמועד המחייב המרבי לסנכרון מיתקן כאמור יהיה 56.5 חודשים מהמועד הקובע, ואולם אם המיתקן מוקם, כולו או חלקו, בתחום מרחב תכנון מקומי בהארכה כהגדרתו [[באמת מידה 35לח]] - המועד המחייב לסנכרון המיתקן יהיה 56.5 חודשים מהמועד הקובע, והמועד המחייב המרבי לסנכרון יהיה 63.5 חודשים מהמועד הקובע.
:: (2) הציג הזוכה אישור של המחלק לעמידה בתנאים לסנכרון עד למועד המחייב לסנכרון, ישיב לו המחלק הדומיננטי את הבטוחה שהפקיד לפי סעיף (א2) במלואה.
:: (3) לא הציג הזוכה למחלק הדומיננטי אישור סנכרון עד המועד המחייב לסנכרון, לרבות בשל קבלת תשובת מחלק שלילית, או אישר המחלק עמידה בתנאים במועד המאוחר מהמועד המחייב לסנכרון, יחלט המחלק הדומיננטי את הבטוחה בשיעור אחיד מסכום הבטוחה שהופקדה, בעבור כל יום של איחור, החל מהיום הראשון לאיחור ועד המועד המחייב המרבי לסנכרון, או עד מועד קבלת אישור הסנכרון, לפי המוקדם משניהם; לעניין זה, &quot;שיעור אחיד&quot; - שיעור השווה לחלוקה של יום אחד במספר הימים שבין המועד המחייב לסנכרון למועד המחייב המרבי לסנכרון.
:: (4) נוסף על האמור בסעיף קטן (3), אם ההספק המותקן שהזוכה קיבל אישור סנכרון לגביו עד המועד המחייב המרבי לסנכרון, קטן מההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה, יחלט המחלק הדומיננטי את הבטוחה באופן יחסי מסכום הבטוחה שהופקדה, בהתאם ליחס שבין ההספק המותקן שלא קיבל אישור סנכרון מתוך ההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה, לבין ההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה.
:: (5) הזוכה רשאי להאריך את המועד המחייב המרבי לסנכרון ב-5 חודשים (באמת מידה זו - המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן); כדי להאריך את המועד המחייב המרבי לסנכרון כאמור, יגיש הזוכה למחלק הדומיננטי, לא יאוחר מ-60 ימים לפני המועד המחייב המרבי לסנכרון, הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון בצירוף בטוחה נוספת בסכום של 600 שקלים חדשים לכל קילו-וואט מסך ההספק שנקבע בהודעת הזכייה ושטרם הוגש בעבורו אישור סנכרון (בסעיף קטן זה - בטוחה נוספת); תוקפה של הבטוחה הנוספת יהיה עד תום 7 חודשים מהמועד המחייב המרבי לסנכרון.
:: (6) נוסף על חילוט הבטוחה שבוצע לפי סעיף קטן (3) או (4), אם זוכה שהגיש הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון לפי סעיף קטן (5) לא הגיש למחלק הדומיננטי אישור סנכרון עד המועד המחייב המרבי לסנכרון, לרבות בשל קבלת תשובת מחלק שלילית, או אישר המחלק עמידה בתנאים לסנכרון במועד המאוחר מהמועד המחייב המרבי לסנכרון, יחלט המחלק הדומיננטי את הבטוחה הנוספת שהופקדה לפי סעיף קטן (5), בשיעור אחיד מסכומה, בעבור כל יום של איחור, החל מהיום הראשון לאיחור ועד המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן או עד מועד קבלת אישור הסנכרון, לפי המוקדם משניהם; לעניין זה, &quot;שיעור אחיד&quot; - שיעור השווה לחלוקה של יום אחד במספר הימים שבין המועד המחייב המרבי לסנכרון למועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן.
:: (7) נוסף על האמור בסעיף קטן (6), אם ההספק המותקן שהזוכה קיבל אישור סנכרון לגביו עד המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן קטן מההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה, יחלט המחלק הדומיננטי את הבטוחה הנוספת שהופקדה לפי סעיף קטן (5) באופן יחסי, בהתאם ליחס שבין ההספק המותקן שלא קיבל אישור סנכרון מתוך ההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה, לבין ההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה.
:: (8) נוסף על האמור בסעיף קטן (5), הזוכה רשאי להגיש הודעות על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן, בצירוף הפקדת בטוחה נוספת, פעמיים נוספות לכל היותר; הזוכה יוכל להודיע למחלק הדומיננטי על הארכת מועד מחייב מרבי מעודכן בפעם השנייה והשלישית, ולצרף בטוחה נוספת, לא יאוחר מהמועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן כפי שהוארך לאחרונה, כלומר לא יאוחר מחודשיים לפני תום תקופת הבטוחה הנוספת; הוראות סעיף קטן (5) לעניין משך הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון, תוקף הבטוחה הנוספת וסכומה, יחולו, בשינויים המחויבים, גם על כל הארכה של המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן וכל הפקדת בטוחה נוספת, לפי סעיף קטן זה; הוראות סעיפים קטנים (6) ו-(7) לעניין חילוט הבטוחה הנוספת, יחולו, בשינויים המחויבים, גם לגבי כל בטוחה נוספת שהופקדה לפי סעיף קטן זה.
:: (9) לאחר המועד המחייב המרבי לסנכרון יפקעו זכויותיו של הזוכה לגבי הספק שלא סונכרן עד למועד האמור, ולגבי התעריף בשל הספק זה; אם הזוכה הגיש הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון, בצירוף בטוחה נוספת, לפי סעיף קטן (5) או הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן, בצירוף בטוחה נוספת, לפי סעיף קטן (8), יפקעו זכויותיו כזוכה בהליך לפי סעיף קטן זה לאחר המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן כפי שהוארך לאחרונה, לפי העניין.
:: (10) על אף האמור בסעיף קטן (3), אם הזוכה מוותר על מימוש זכייתו, כולה או חלקה, מכל סיבה שהיא, עד יום כ&quot;ב באדר ב' התשפ&quot;ד (1 באפריל 2024), והוא הגיש למחלק הדומיננטי בקשה בכתב להשבת הבטוחה, ישיב לו המחלק הדומיננטי את החלק היחסי של הבטוחה בהתאם להיקף ההספק שלגביו ויתר על זכויותיו, בניכוי 15% מהסכום של חלק הבטוחה שהושב לו.
: (ב) '''הוראות ליצרן לגבי מועד והיקף הזרמת אנרגיה לרשת'''
:: (1) המחלק יודיע ליצרן עד חמישה ימי עבודה לפני תחילתו של כל רבעון קלנדרי על כמות האנרגיה שהיצרן נדרש להזרים לרשת החשמל בכל חצי שעה שבמהלך הרבעון (להלן - דרישת אנרגיה).
:: (2) דרישת האנרגיה של המחלק תוגבל בהתאם להוראות אלה:
::: (א) כמות האנרגיה הנדרשת להזרמה בכל רגע נתון לא תעלה על גודל החיבור של מיתקן הייצור משולב האגירה;
::: (ב) כמות האנרגיה הנדרשת להזרמה לאורך 20 שעות רצופות לא תעלה על פי 4 מגודל החיבור במונחי מגה-וואט של מיתקן הייצור משולב האגירה;
::: (ג) כמות האנרגיה הנדרשת על פני 20 שעות רצופות תתפרס, לכל היותר, על 8 שעות של הזרמת אנרגיה.
: (ג) '''הגשת תכנית ייצור וצריכה למחלק'''
:: יצרן יגיש תכנית ייצור וצריכה בעבור יום המוחרת ותכנית ייצור וצריכה בעבור היום שלאחר יום המוחרת, אשר יעמדו בדרישות האנרגיה הידועות במועד הגשת כל תכנית; התכניות כאמור יוגשו לפי המועדים להגשת תכנית יומית הקבועים [[בסעיף (א) לאמת מידה 120ט]] ויכללו פירוט בעבור כל תקופת התכנית, בפירוט חצי שעתי, של כל אלה:
:: (1) תחזית הזרמת אנרגיה לרשת החשמל בהפרדה לאנרגיה והספק המוזרמים לרשת ישירות מהמיתקן הפוטו-וולטאי ולאנרגיה והספק המוזרמים לרשת ממיתקן האגירה;
:: (2) תחזית צריכת אנרגיה מרשת החשמל;
:: (2א) האנרגיה וההספק הצפויים להיות מיוצרים על ידי המיתקן הפוטו-וולטאי;
:: (3) כל נתון שרלוונטי למנהל המערכת ולמחלק על אודות אותו מיתקן ייצור משולב אגירה, לצורך קביעת תכנית העמסה כללית לפי הקבוע [[באמת מידה 93]].
: (ד) (((בוטל).))
: (ד1) '''תכנית העמסה פרטנית'''
:: (1) בכל יום עד השעה 16:00 ימסור המחלק ליצרן תכנית העמסה פרטנית (להלן - תכנית העמסה) בעבור יום המוחרת.
:: (2) בימי חמישי ובימי חול שחלים יום לפני ערב חג ימסור המחלק ליצרן תכנית העמסה בעבור הימים העוקבים עד ליום החול הבא.
:: (3) המחלק יכלול בתכנית העמסה את כל אלה:
::: (א) דרישת האנרגיה שקבע המחלק ליצרן לפי סעיף (ב); ואולם המחלק רשאי, בכפוף להוראות הקבועות בסעיף (ב)(2), לקבוע בתכנית ההעמסה, לגבי השעות שבהן חלה דרישת האנרגיה מהיצרן המקורית, הזרמת אנרגיה בכמות קטנה יותר מהקבוע בדרישת האנרגיה מהיצרן, ויראו בקביעה כאמור כדרישת האנרגיה מהיצרן למשך תקופת תכנית ההעמסה;
::: (ב) מועדים והיקפי אנרגיה ועומס מבוקשים להגבלת הזרמת אנרגיה והספק מהמיתקן ברמה חצי שעתית;
::: (ג) מועדים והיקפי אנרגיה ועומס המבוקשים לטעינת אנרגיה מרשת החשמל למיתקן האגירה ברמה חצי שעתית;
::: (ד) מועדים והיקפי אנרגיה והספק המבוקשים להזרמת אנרגיה לרשת מעבר לדרישת האנרגיה שנקבעה ליצרן לפי סעיף (ב).
:: (4) המחלק יחייב את היצרן לעמוד בדרישת האנרגיה כפי שמבוטאת בתכנית ההעמסה לפי סעיף קטן (3)(א), ולא יחייב את היצרן לעמוד בשאר הוראות תכנית העמסה; אם היצרן מתכוון לחרוג מהמועדים ומההיקפים המפורטים בתכנית העמסה שאינם חלק מדרישת האנרגיה, יודיע על כך למחלק מוקדם ככל האפשר ויפרט במסגרת הודעה זו את המועדים וההיקפים שהוא מתכוון לספק.
:: (5) אין בהוראות סעיף קטן (4) כדי לגרוע מחובת היצרן לעמוד במגבלות שנקבעו לו בהתחייבות לחיבור לפי [[סעיף (ט)(7) לאמת מידה 35כ2]], ואם תכנית ההעמסה הפרטנית תואמת את אותן מגבלות הזרמה, היצרן יחויב לעמוד במגבלות הזרמת האנרגיה שנקבעו בתכנית ההעמסה.
: (ה) '''תשלום בעד הזרמת חשמל לרשת וטעינת חשמל מהרשת'''
:: (1) היצרן יוכל להזרים אנרגיה לרשת בכל שעות היממה, בכפוף למגבלות שקבע המחלק בתשובת המחלק שניתנה לפי [[סעיף (ט) לאמת מידה 35כ2]].
:: (2) המחלק ישלם ליצרן בעד האנרגיה המוזרמת לרשת את התעריף הקבוע בלוח תעריפים 6.7–18.
:: (3) אם כמות האנרגיה שהוזרמה לרשת על ידי היצרן נמוכה מכמות האנרגיה שנדרשה בדרישת האנרגיה, המחלק יבצע בדיקה למקור הסטייה מדרישת האנרגיה; אם מצא המחלק כי הסטייה נגרמה בשל נסיבות הקשורות לרשת, המחלק לא יגבה מהצרכן תשלום בעד הסטייה; אם מצא המחלק כי הסטייה נגרמה בשל נסיבות הקשורות למיתקן הייצור, המחלק יגבה מהיצרן בעד אנרגיה שלא הוזרמה לרשת בהתאם לדרישת האנרגיה את התעריף הקבוע בלוח תעריפים 6.7–20.
:: (3א) (((הוראת שעה מיום 30.5.2024 עד יום 31.12.2027; ברשומות כתוב בטעות שהפסקה היא חלק [[מאמת מידה 220]]):)) על אף האמור בסעיף קטן (3), אם האנרגיה שלא הוזרמה לרשת בהתאם לדרישת האנרגיה בחצי שעה נתונה אינה עולה על 5 אחוזים מהאנרגיה שהיצרן נדרש להזרים לפי דרישת אנרגיה כאמור, המחלק לא יבצע בדיקה כאמור ולא יגבה מהצרכן תשלום בעד הסטייה.
:: (4) על אנרגיה נטענת מהרשת ישלם היצרן את התעריף הקבוע בלוח 6.7–19.
: (ו) '''תנאים לזכאות לתעריף'''
:: התנאים לזכאות לתעריף של מיתקן ייצור משולב אגירה הם כמפורט להלן:
:: (1) גודל החיבור במונחי מגה-וואט של המיתקן גדול מ-2 מגה-וואט או שווה לו;
:: (2) גודל החיבור במונחי מגה-וואט של המיתקן הוא בגודל חיבור שניתן לחבר לרשת החלוקה בהתאם [[לסעיף (א)(2) לאמת מידה 35י]] או שווה לו;
:: (3) קיבולת האגירה היא לכל הפחות פי 4 מגודל החיבור במונחי מגה-וואט של מיתקן הייצור משולב האגירה;
:: (4) המיתקן מחובר לרשת החלוקה;
:: (5) במיתקן מותקן מונה דו-כיווני אשר מונה את הצריכה ואת ייצור האנרגיה של מיתקן הייצור משולב האגירה;
:: (6) לגבי מגיש בקשה להספק נוסף עם תוספת ממיר כהגדרתה [[באמת מידה 35מד]] -
::: (א) קיבולת האגירה היא לכל הפחות פי 4 מההספק המותקן הנמדד לפי הספק המהפכים של הממיר שאותו המבקש מעוניין להוסיף;
::: (ב) הספק המהפכים של הממיר שאותו המבקש מעוניין להוסיף הוא לכל הפחות 2 מגה-וואט.
: (ז) '''בדיקות חודשיות למיתקן ייצור משולב אגירה תרמי'''
:: (1) בסוף כל חודש יבדוק המחלק ששיעור הייצור של אנרגיה מגז טבעי בכל מיתקן ייצור משולב אגירה תרמי לא עולה על 15 אחוזים מסך ייצור האנרגיה במיתקן; האנרגיה המיוצרת באמצעות גז טבעי במיתקן בחודש &lt;math&gt;m&lt;/math&gt; (([במקור: &lt;math&gt;M&lt;/math&gt;])), תחושב כלהלן:
: {{ממורכז|&lt;math&gt; \mathit{CP}_m = \frac{ \mathit{gas\_coun}_m * \mathit{Normative\_Efficiency} * \mathit{Electric\_Efficiency} }{3.412} &lt;/math&gt;}}
::: כאשר:
:::- &lt;math&gt;\mathit{CP}_m&lt;/math&gt; - האנרגיה המיוצרת באמצעות גז טבעי במיתקן בחודש &lt;math&gt;m&lt;/math&gt;, במונחי MWH;
:::- &lt;math&gt;\mathit{gas\_coun}_m&lt;/math&gt; - סך צריכת הגז של המיתקן כפי שנמדדת בנקודת מניית הגז הטבעי, במונחי MMBTU;
:::- &lt;math&gt;\mathit{Normative\_Efficiency}&lt;/math&gt; - אחוז נצילות נורמטיבי של מיתקן אגירה, שהוא בשיעור 87%;
:::- &lt;math&gt;\mathit{Electric\_Efficiency}&lt;/math&gt; - הנצילות הנורמטיבית של מיתקן מסוג מחזור משולב - 51.85%.
:: (2) המחלק לא ישלם ליצרן תעריף בעד האנרגיה המוזרמת לרשת בחודש מסוים, אם שיעור ייצור האנרגיה בגז טבעי עולה על 15 אחוזים מסך ייצור האנרגיה במיתקן באותו החודש.
: (ח) (((בוטל).))
: (ט) '''הגרלה'''
:: סדר בדיקת הבקשות בהליך התחרותי ייקבע באמצעות הגרלה לפי [[סעיף (ז) לאמת מידה 35כ2]].

@ 220ג. (תיקון: 1.2.21; תשפ&quot;ב-5) : '''תנאי זכאות לתעריף למיתקן משולב אגירה המוקם במסגרת מכרז שפורסם בידי המדינה'''
: (א) '''הגדרות'''
:: באמת מידה זו -
::- &quot;יצרן&quot; - בעל מיתקן ייצור משולב אגירה;
::- &quot;מיתקן ייצור משולב אגירה&quot; - מיתקן ייצור בטכנולוגיה פוטו-וולטאית שבנקודת החיבור שלו לרשת החשמל קיים גם מיתקן אגירה, ואשר הוקם במסגרת מכרז שפורסם בידי המדינה;
::- &quot;קיבולת אגירה&quot; - כמות האנרגיה הניתנת לאחסון במיתקן האגירה במונחי מגה-וואט לשעה, כפי שיקבע מנהל המערכת במועד בדיקות הקבלה.
: (ב) '''תחולת הוראות לעניין תכניות ייצור וצריכה ותכנית העמסה'''
:: על אף האמור [[בפרק ו']], לגבי מיתקן ייצור משולב אגירה, יצרן יגיש תכניות ייצור וצריכה לפי הוראות סעיפים (ג) עד (ה), ומנהל המערכת ימסור תכניות העמסה לפי הוראות סעיפים (ו) עד (ז).
: (ג) '''הגשת תכנית שבועית'''
:: בכל יום רביעי עד השעה 10:00 בבוקר, יגיש יצרן למנהל המערכת תכנית ייצור וצריכה שבועית של מיתקן ייצור משולב אגירה בעבור השבוע העוקב (באמת מידה זו - תכנית שבועית), שבמסגרתה יתייחס לכל יום באותו שבוע בנפרד; התכנית השבועית תוגש במתכונת של התכנית היומית כמפורט בסעיף (ה)(2); אם חל יום רביעי בחג או בערב חג, תוגש התכנית השבועית ביום החול האחרון שקדם לערב החג.
: (ד) '''הגשת תכנית יומית ליום עוקב'''
:: בכל יום עד השעה 10:00 בבוקר, יגיש יצרן למנהל המערכת תכנית ייצור וצריכה בעבור היום שלאחר יום המוחרת (באמת מידה זו - תכנית יומית ליום עוקב); התכנית תוגש במתכונת של התכנית היומית כמפורט בסעיף (ה)(2); אם במסגרת חובתו להגשת תכנית יומית היצרן כבר הגיש תכנית בעבור היום שלאחר יום המוחרת להכנת התכנית, בהתאם להוראות הסיפה של סעיף (ה)(1), הוא יהיה פטור מהגשת תכנית יומית ליום עוקב.
: (ה) '''הגשת תכנית יומית'''
:: (1) בכל יום עד השעה 10:00 בבוקר, יגיש יצרן למנהל המערכת תכנית ייצור וצריכה בעבור יום המוחרת (באמת מידה זו - תכנית יומית); ביום חמישי וביום חול שחל יום לפני ערב חג, יעביר היצרן תכניות יומיות בעבור הימים העוקבים עד ליום החול הבא.
:: (2) התכנית היומית תכלול בעבור כל תקופת התכנית, בפירוט חצי שעתי, את כל אלה:
::: (א) האנרגיה והעומס הצפויים להיות מיוצרים על ידי המיתקן הפוטו-וולטאי;
::: (ב) האנרגיה והעומס הצפויים להיות מוזרמים לרשת בהפרדה לאנרגיה והעומס המוזרמים ישירות מהמיתקן הפוטו-וולטאי ולאנרגיה והעומס המוזרמים לרשת ממיתקן האגירה שבמיתקן ייצור משולב אגירה;
::: (ג) האנרגיה והעומס הצפויים להיות מוזרמים מהמיתקן הפוטו-וולטאי למיתקן האגירה שבמיתקן ייצור משולב אגירה;
::: (ד) תחזית צריכת אנרגיה ועומס מרשת החשמל;
::: (ה) כל נתון שרלוונטי למנהל המערכת על אודות אותו מיתקן ייצור משולב אגירה, לצורך קביעת תכניות העמסה.
: (ו) '''תכנית העמסה פרטנית ודרישת אנרגיה'''
:: (1) בכל יום עד השעה 15:00, ימסור מנהל המערכת ליצרן תכנית העמסה פרטנית בעבור יום המוחרת.
:: (2) ביום שישי ובערב חג ימסור מנהל המערכת ליצרן תכנית העמסה פרטנית בעבור הימים העוקבים עד ליום החול הבא.
:: (3) תכנית ההעמסה הפרטנית תכלול את כל אלה:
::: (א) כמות האנרגיה והעומס המזעריים שהיצרן נדרש להזרים לרשת החשמל, בפירוט חצי שעתי, במהלך תקופת התכנית (באמת מידה זו - דרישת אנרגיה); דרישת האנרגיה של מנהל המערכת תוגבל בהתאם להוראות אלה:
:::: (1) כמות האנרגיה הנדרשת להזרמה בשעה נתונה לא תעלה על רבע מקיבולת האגירה של מיתקן האגירה שבמיתקן ייצור משולב אגירה או על 50 מגה-וואט לשעה, לפי הנמוך שבהם;
:::: (2) כמות האנרגיה הנדרשת להזרמה לאורך 20 שעות רצופות, לא תעלה על קיבולת האגירה של מיתקן האגירה שבמיתקן ייצור משולב אגירה או על 200 מגה-וואט לשעה, לפי הנמוך שבהם;
:::: (3) כמות האנרגיה הנדרשת על פני 20 שעות רצופות תתפרס, לכל היותר, על 8 שעות של הזרמת אנרגיה;
::: (ב) מועדים והיקפי אנרגיה ועומס המבוקשים לטעינת אנרגיה מרשת החשמל למיתקן אגירה שבמיתקן ייצור משולב אגירה;
::: (ג) מועדים והיקפי אנרגיה ועומס המבוקשים להזרמת אנרגיה לרשת מעבר לדרישת האנרגיה.
:: (4) מנהל המערכת יחייב את היצרן לעמוד רק בדרישת האנרגיה שנקבעה לו בתכנית ההעמסה כאמור בסעיף קטן (3)(א); היצרן יודיע למנהל המערכת, מוקדם ככל האפשר, אם אין ביכולתו לעמוד בדרישת האנרגיה כאמור.
:: (5) נוסף על האמור בסעיף קטן (4), אם היצרן מתכוון לחרוג מהמועדים ומההיקפים כאמור בסעיף קטן (3)(ב) ו-(ג), יודיע על כך למנהל המערכת, מוקדם ככל האפשר, ויפרט במסגרת הודעה זו את המועדים וההיקפים שהוא מתכוון לספק.
: (ז) '''העמסה פרטנית מעודכנת'''
:: מנהל המערכת רשאי להורות על שינויים בתכנית ההעמסה הפרטנית בכפוף להוראות אלה:
:: (1) שינויים בדרישת האנרגיה שבתכנית ההעמסה הפרטנית (באמת מידה זו - דרישת אנרגיה עדכנית) יימסרו ליצרן 4 שעות לפחות לפני תחילת הזרמת האנרגיה המבוקשת בדרישת האנרגיה העדכנית;
:: (2) דרישת האנרגיה העדכנית תהיה כפופה למגבלות המפורטות בסעיף (ו)(3)(א);
:: (3) הוראות סעיף (ו)(4) ו-(5) יחולו על תכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת, בשינויים המחויבים.
: (ח) '''תשלום בעד הזרמת חשמל לרשת וטעינת אנרגיה מהרשת'''
:: (1) היצרן יהיה רשאי לספק למנהל המערכת אנרגיה מעבר לקבוע בתכנית העמסה שהעביר מנהל המערכת, ובכלל זה בדרישת האנרגיה, ויהיה זכאי לקבל תשלום בעבור מלוא היקף האנרגיה שסיפק בפועל למנהל המערכת; מנהל המערכת ישלם ליצרן בעד האנרגיה המוזרמת לרשת את התעריף הקבוע בלוח תעריפים 6.7–21.
:: (2) מנהל המערכת יגבה מיצרן בעד אנרגיה שנצרכה על ידו את התעריף הקבוע בלוח התעריפים 6.7–22.
:: (3) מנהל המערכת יגבה מיצרן בעד אנרגיה שלא הוזרמה לרשת בהתאם לדרישת האנרגיה שנקבעה לפי סעיף (ו)(3)(א) או בהתאם לדרישת האנרגיה העדכנית לפי סעיף (ו), לפי העניין, את התעריף הקבוע בלוח 6.7–23.
: (ט) '''התקנת מערכות לשליטה ובקרה על העומס בזמן אמת'''
:: לצורך הפעלת המיתקן רשאי מנהל המערכת לדרוש מהיצרן התקנת מערכות המאפשרות שליטה ובקרה על העומס בזמן אמת.

@ 220ד. (תיקון: 11.8.21, 14.3.22, 15.12.22, 6.9.23, 29.11.23, 26.3.24, 30.9.24, 28.9.25; תשפ&quot;ב-6, תשפ&quot;ב-18, תשפ&quot;ג-8, תשפ&quot;ד-3, תשפ&quot;ד-15, תשפ&quot;ד-23, תשפ&quot;ה-10, תשפ&quot;ו-4) : '''תנאים לזכאות לתעריף למיתקנים שקמים במסגרת הליך תחרותי למיתקנים בדו-שימוש'''
: (א) '''הגדרות'''
:: באמת מידה זו -
::- &quot;אישור סנכרון&quot; - מסמך שנתן המחלק לבעל המיתקן המאשר עמידה בתנאים לסנכרון לפי [[סעיף (ד) לאמת מידה 35כ4]];
::- &quot;גג&quot; - כיסוי עליון, כיסוי צף, כיסוי צדדי או דופן;
::- &quot;הודעת זכייה&quot; - הודעה אשר תימסר לכל אחד מן הזוכים בהליך, ואשר תאפשר לזוכה לבקש חיבור של מיתקן אחד או יותר לרשת החשמל של מחלק עד לגובה ההספק המותקן שבו זכה;
::- &quot;הליך תחרותי לקביעת תעריף&quot; או &quot;הליך&quot; - הליך תחרותי מסוים שערכה הרשות לקביעת תעריף שלפיו ירכוש המחלק חשמל ממיתקן בדו-שימוש שיחובר לרשת מתח גבוה או לרשת מתח נמוך, אשר ההזמנה להציע הצעות לגביו פורסמה לאחר יום ט' באלול התשפ&quot;א (17 באוגוסט 2021);
::- &quot;מועד מחייב לסנכרון&quot; ו&quot;מועד מחייב מרבי לסנכרון&quot; - כהגדרתם [[באמת מידה 35כ1]];
::- &quot;המועד הקובע&quot; - המועד שבו שלחה הרשות הודעות למועמדים לזכייה בהליך;
::- &quot;מיתקן בדו-שימוש&quot; - מיתקן ייצור פוטו-וולטאי המותקן על גג של שטח שקיים בו שימוש נוסף, ובכלל זה מיתקן המותקן על גג של כל אחד מאלה: בניין כהגדרתו [[בחוק התכנון והבנייה]], חוות אחסון דלקים, מטמנה, בית עלמין, מאגר מים או מאגר מי קולחין, בריכת דגים, מחלף, חניון, מגרש חניה, מיתקן הנדסי, גדר, דרכים, מצללות, מיגון אקוסטי; לעניין הגדרה זו יראו מיתקן כמיתקן בדו-שימוש גם אם אינו מותקן על גג אלא מהווה גג, ובמחלף - גם אם מותקן על שטח כלוא במחלף כך שלא קיים שימוש נוסף לקרקע מתחתיו.
: (ב) '''תחולה'''
:: הוראות [[אמת מידה 220]] לא יחולו לגבי הליך תחרותי לקביעת תעריף שלפיו ירכוש המחלק חשמל ממיתקן בדו-שימוש, אשר ההזמנה להציע הצעות לגביו פורסמה לאחר יום ט' באלול התשפ&quot;א (17 באוגוסט 2021), ועל מיתקן כאמור יחולו הוראות אמת מידה זו.
: (ג) '''הגבלת הספק המיתקנים'''
:: הספק המיתקנים שבעבורם הזוכה יבקש חיבור לא יעלה על ההספק שצוין בבקשה לרישום הספק לפי [[אמת מידה 35כ2]], ושבעבורם הפקיד את הבטוחה לפי סעיף (ד).
: (ד) '''הפקדת בטוחה'''
:: (1) מחלק דומיננטי יקבל מהזוכה בהליך תחרותי לקביעת תעריף (באמת מידה זו - הזוכה) בטוחה לטובתו בתוך 21 ימי עבודה מהמועד הקובע; לא הגיש הזוכה בטוחה כאמור, יאבד את זכותו במכסה הזוכה.
:: (2) סכום הבטוחה יעמוד על סך של 150 שקלים חדשים לכל קילו-וואט מותקן בהתאם להספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה.
:: (3) מחלק דומיננטי יאפשר הגשת בטוחה אחת על סך כל ההספק הזוכה או בטוחות נפרדות לכל מיתקן שיוקם במסגרת ההספק הזוכה.
:: (4) הבטוחה הנדרשת תעמוד בתנאים המפורטים [[בסעיף (ד)(2) לאמת מידה 50]], בשינויים המחויבים.
: (ה) '''מועד מחייב לסנכרון וחילוט הבטוחה'''
:: (1) המועד המחייב לסנכרון מיתקן שמוקם במסגרת הליך תחרותי לקביעת תעריף יהיה 45 חודשים מהמועד הקובע והמועד המחייב המרבי לסנכרון מיתקן כאמור יהיה 50.5 חודשים מהמועד הקובע, ואולם אם המיתקן מוקם, כולו או חלקו, בתחום מרחב תכנון מקומי בהארכה כהגדרתו [[באמת מידה 35לח]] - המועד המחייב לסנכרון יהיה 50.5 חודשים מהמועד הקובע, והמועד המחייב המרבי לסנכרון יהיה 57.5 חודשים מהמועד הקובע.
:: (2) אם הזוכה הציג אישור סנכרון עד למועד המחייב לסנכרון, ישיב לו המחלק הדומיננטי את הבטוחה שהפקיד לפי סעיף (ד) במלואה.
:: (3) לא הציג הזוכה למחלק הדומיננטי אישור סנכרון עד המועד המחייב לסנכרון, לרבות בשל קבלת תשובת מחלק שלילית, או אישר המחלק עמידה בתנאים במועד המאוחר מהמועד המחייב לסנכרון, יחלט המחלק הדומיננטי את הבטוחה בשיעור אחיד מסכום הבטוחה שהופקדה, בעבור כל יום של איחור, החל מהיום הראשון לאיחור ועד המועד המחייב המרבי לסנכרון, או עד מועד קבלת אישור הסנכרון, לפי המוקדם משניהם; לעניין זה, &quot;שיעור אחיד&quot; - שיעור השווה לחלוקה של יום אחד במספר הימים שבין המועד המחייב לסנכרון למועד המחייב המרבי לסנכרון.
:: (4) נוסף על האמור בסעיף קטן (3), אם ההספק המותקן שהזוכה קיבל אישור סינכרון לגביו עד המועד המחייב המרבי לסנכרון קטן מההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה, יחלט המחלק הדומיננטי את הבטוחה באופן יחסי מסכום הבטוחה שהופקדה, בהתאם ליחס בין ההספק המותקן שלא קיבל אישור סנכרון מתוך ההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה לבין ההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה.
:: (5) הזוכה רשאי להאריך את המועד המחייב המרבי לסנכרון ב-5 חודשים (באמת מידה זו - המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן); כדי להאריך את המועד המחייב המרבי לסנכרון כאמור, יגיש הזוכה למחלק הדומיננטי, לא יאוחר מ-60 ימים לפני המועד המחייב המרבי לסנכרון, הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון בצירוף בטוחה נוספת בסכום של 150 שקלים חדשים לכל קילו-וואט מסך ההספק שנקבע בהודעת הזכייה ושטרם הוגש בעבורו אישור סנכרון (בסעיף קטן זה - בטוחה נוספת); תוקפה של הבטוחה הנוספת יהיה עד תום 7 חודשים מהמועד המחייב המרבי לסנכרון.
:: (6) נוסף על חילוט הבטוחה שבוצע לפי סעיף קטן (3) או (4), אם זוכה שהגיש הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון לפי סעיף קטן (5) לא הגיש למחלק הדומיננטי אישור סנכרון עד המועד המחייב המרבי לסנכרון, לרבות בשל קבלת תשובת מחלק שלילית, או אישר המחלק עמידה בתנאים לסנכרון במועד המאוחר מהמועד המחייב המרבי לסנכרון, יחלט המחלק הדומיננטי את הבטוחה הנוספת שהופקדה, בשיעור אחיד מסכומה, בעבור כל יום של איחור החל מהיום הראשון לאיחור ועד המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן או עד מועד קבלת אישור הסנכרון, לפי המוקדם משניהם; לעניין זה, &quot;שיעור אחיד&quot; - שיעור השווה לחלוקה של יום אחד במספר הימים שבין המועד המחייב המרבי לסנכרון למועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן.
:: (7) נוסף על האמור בסעיף קטן (6), אם ההספק המותקן שהזוכה קיבל אישור סינכרון לגביו עד המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן קטן מההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה, יחלט המחלק הדומיננטי את הבטוחה הנוספת שהופקדה באופן יחסי, בהתאם ליחס בין ההספק המותקן שלא קיבל אישור סנכרון מתוך ההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה לבין ההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה.
:: (8) נוסף על האמור בסעיף קטן (5), הזוכה רשאי להגיש הודעות על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן, בצירוף הפקדת בטוחה נוספת, פעמיים נוספות לכל היותר; הזוכה יוכל להודיע למחלק הדומיננטי על הארכת מועד מחייב מרבי מעודכן בפעם השנייה והשלישית, ולצרף בטוחה נוספת, לא יאוחר מהמועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן כפי שהוארך לאחרונה, היינו לא יאוחר מחודשיים לפני תום תקופת הבטוחה הנוספת; הוראות סעיף קטן (5) לעניין משך הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון, תוקף הבטוחה הנוספת וסכומה, יחולו, בשינויים המחויבים, גם על כל הארכה של המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן וכל הפקדת בטוחה נוספת, לפי סעיף קטן זה; הוראות סעיפים קטנים (6) ו-(7) לעניין חילוט הבטוחה הנוספת, יחולו, בשינויים המחויבים, גם לגבי כל בטוחה נוספת שהופקדה לפי סעיף קטן זה.
:: (9) לאחר המועד המחייב המרבי לסנכרון יפקעו זכויותיו של הזוכה לגבי הספק שלא סונכרן עד למועד האמור, ולגבי התעריף בשל הספק זה; אם הזוכה הגיש הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון, בצירוף בטוחה נוספת, לפי סעיף קטן (5) או הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן, בצירוף בטוחה נוספת, לפי סעיף קטן (8), יפקעו זכויותיו כזוכה בהליך לפי סעיף קטן זה לאחר המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן כפי שהוארך לאחרונה, לפי העניין.
:: (10) על אף האמור בסעיף קטן (3), אם הזוכה מוותר על מימוש זכייתו, כולה או חלקה, מכל סיבה שהיא, עד יום כ&quot;ב באדר ב' התשפ&quot;ד (1 באפריל 2024), והוא הגיש למחלק הדומיננטי בקשה בכתב להשבת הבטוחה, ישיב לו המחלק הדומיננטי את החלק היחסי של הבטוחה בהתאם להיקף ההספק שלגביו ויתר על זכויותיו, בניכוי 15% מהסכום של חלק הבטוחה שהושב לו.
: (ו) '''בחירה בשיטת התחשבנות'''
:: (1) הזוכה יבחר לצורך התחשבנות עם המחלק, באחת משתי השיטות המפורטות בסעיפים (ז) ו-(ח).
:: (2) בחר הזוכה בשיטת התחשבנות, לא יוכל הזוכה לעבור לשיטת התחשבנות אחרת, עד תום התקופה האמורה בסעיף קטן (3).
:: (3) המחלק ישלם לזוכה את התעריף מיום שנתן המחלק אישור הפעלה מסחרית למיתקן לפי [[סעיף (ז) לאמת מידה 35כ4]] ועד ליום ט&quot;ז באייר הת&quot;ת (29 באפריל 2040)((,)) ואם המיתקן מוקם, כולו או חלקו, בתחום מרחב תכנון מקומי בהארכה כהגדרתו [[באמת מידה 35לח]] - כ&quot;ד בכסלו התת&quot;א (29 בנובמבר 2040); על אף האמור, לבקשת זוכה ישלם המחלק את התעריף לתקופה קצרה יותר.
: (ז) '''התחשבנות בשיטת תשלום בעד ייצור'''
:: (1) לפי שיטת התחשבנות זו, המחלק ישלם לזוכה בעד החשמל המיוצר במיתקן, תעריף כפי שייקבע לעניין אותו הליך בלוח תעריפים 6.7–14 ועל פי שיעורי ההצמדה המפורטים בהודעת הזכייה.
:: (2) בעד האנרגיה הנצרכת על ידי הצרכן מן המיתקן, יגבה המחלק מהצרכן תעריף לפי [[אמת מידה 21]], וכן את התעריף הקבוע בלוח תעריפים 5.4–1.
: (ח) '''התחשבנות בשיטת תשלום בעד הזרמה לרשת'''
:: (1) לפי שיטת התחשבנות זו, ספק שירות חיוני ישלם לזוכה בעד החשמל המיוצר במיתקן והמוזרם לרשת תעריף כפי שייקבע לעניין אותו הליך בלוח תעריפים 6.7–14 ועל פי שיעורי ההצמדה המפורטים בהודעת הזכייה.
:: (2) בעד האנרגיה הנצרכת מהמיתקן על ידי הזוכה, יגבה ספק השירות החיוני מן הזוכה את התעריפים לפי לוח תעריפים 8.1–1, בהתאם לסוג הצרכן, את התעריף הקבוע לקו&quot;א בשנה לפי לוחות תעריפים 5.2–1, 5.2–3 ו-5.3–1, וכן את התעריף הקבוע בלוח תעריפים 5.4–1.
:: (3) על אף האמור בסעיף (ו)(2), זוכה שבחר בשיטת התחשבנות זו ומעוניין לעבור להתחשבנות בשיטת תשלום בעד ייצור, יוכל לעשות כן באופן חד-פעמי ובלתי חוזר, בכפוף להגשת בקשה למחלק לא יאוחר מיום י&quot;ט בטבת התשפ&quot;ד (31 בדצמבר 2023).
: (ט) '''הצהרת הזוכה על מיקום המיתקן בבקשה לפתיחת תיק חיבור'''
:: מחלק יוודא כי בבקשה לחיבור הזוכה הצהיר שהמיתקן הוא מיתקן בדו-שימוש וציין על גבי הבקשה לאיזה שימוש יוקם המיתקן, ובכלל זה: בניין כהגדרתו [[בחוק התכנון והבנייה]], מטמנה, בית עלמין, חוות איחסון דלקים, מאגר מים או מאגר מי קולחין, בריכת דגים, מחלף, חניון, מגרש חניה, אגרו-וולטאי, מיתקן הנדסי, גדר, דרכים, מצללות או מיגון אקוסטי.
: (י) '''ניהול נתונים'''
:: (1) מחלק דומיננטי אחראי למעקב אחר כמות ההספק של כל זוכה בהתאם להודעת הזכייה שלגביה נפתחו תיקי עבודה לחיבור.
:: (2) מחלק ימסור למחלק דומיננטי, בזמן אמת, נתונים על אודות כל פתיחת תיק עבודה לחיבור שהגיש זוכה לחיבור מיתקן אחד או יותר בהתאם להודעת הזכייה; המחלק יעדכן בזמן אמת את המחלק הדומיננטי גם אודות נתונים על עמידה או אי-עמידה בתנאים להגשת בקשה המפורטים [[בסעיף (ה) לאמת מידה 35כ2]], אם נבדקו.
:: (3) מחלק דומיננטי יבצע רישום על בסיס יומי, של הודעות המחלק וינפיק למחלק אישור קבלה מיידי.
:: (4) עם פתיחת תיק עבודה לחיבור במלוא ההספק המותקן הקבוע בהודעת הזכייה שניתנה לזוכה, יודיע מחלק דומיננטי למחלקים ולזוכה על מיצוי כמות ההספק של הזוכה; ממועד מתן ההודעה לא יקבל מחלק בקשות חדשות מאת הזוכה לפתיחת תיק עבודה לחיבור במסגרת ההליך התחרותי לקביעת תעריף.

@ 220ה. (תיקון: 29.11.23, 26.3.24, 30.9.24, 28.9.25; תשפ&quot;ג-2, תשפ&quot;ד-15, תשפ&quot;ד-23, תשפ&quot;ה-10, תשפ&quot;ו-4) : '''תנאים לזכאות לתעריף הגנה למיתקנים שפועלים במסגרת הליך תחרותי לקביעת תעריף הגנה לייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת במיתקנים המחוברים לרשת ההולכה'''
: (א) '''הגדרות'''
:: באמת מידה זו -
::- &quot;אישור מתן מתח&quot;, לגבי כל מיתקן - אישור שנתן מנהל המערכת לעמידה בתנאים למתן מתח למיתקן לפי [[סעיף (ג) לאמת מידה 35לא]];
::- &quot;הודעת זכייה&quot; - הודעה אשר תימסר לכל אחד מן הזוכים בהליך, ואשר תאפשר לזוכה לבקש חיבור של מיתקן אחד או יותר לרשת החשמל, עד לגובה ההספק המותקן במונחי מגה-וואט שבו זכה;
::- &quot;הליך תחרותי לקביעת תעריף&quot;, &quot;הליך&quot; - הליך תחרותי מסוים שערכה הרשות לקביעת תעריף הגנה לייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת במיתקנים המחוברים לרשת ההולכה;
::- &quot;יצרן&quot; - בעל מיתקן ייצור המוקם במסגרת אמת מידה זו;
::- &quot;מועד מחייב לסנכרון&quot; - המועד שעד אליו נדרש מבקש להציג אישור מתן מתח;
::- &quot;מועד מחייב מרבי לסנכרון&quot; - המועד שעד אליו רשאי המבקש להציג אישור מתן מתח, בכפוף לחילוט ערבות;
::- &quot;המועד הקובע&quot; - המועד שבו שלחה הרשות הודעות למועמדים לזכייה, כמפורט להלן;
::- &quot;תעריף הגנה&quot; - התעריף כפי שייקבע במסגרת ההליך בלוח תעריפים 6.7–25.
: (ב) '''הפקדת בטוחה'''
:: (1) מנהל המערכת יקבל מהזוכה בהליך תחרותי לקביעת תעריף הגנה (באמת מידה זו - הזוכה) בטוחה לטובתו בתוך 21 ימי עסקים מהמועד הקובע; לא הגיש הזוכה בטוחה כאמור, יאבד את זכותו במכסה הזוכה.
:: (2) סכום הבטוחה יעמוד על סך של 300 שקלים חדשים לכל קילו-וואט מותקן בהתאם להספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה.
:: (3) מנהל המערכת יאפשר הגשת בטוחה אחת על סך כל ההספק הזוכה או בטוחות נפרדות לכל מיתקן שיוקם במסגרת ההספק הזוכה.
:: (4) הבטוחה הנדרשת תעמוד בתנאים המפורטים [[בסעיף (ד)(2) לאמת מידה 50]], בשינויים המחויבים.
: (ג) '''הגרלה'''
:: סדר בדיקת הבקשות לחיבור בהליך ייקבע באמצעות הגרלה שתבוצע על ידי הרשות; ייכללו בהגרלה בקשות לסקר חיבור שהוגשו בתוך 21 ימי עבודה מהמועד הקובע למשרדי מנהל המערכת, אשר כוללות את כל הנתונים והמסמכים הנדרשים לפי [[סעיף (א) לאמת מידה 35כו3]] ואשר מתקיימים לגביהן כל התנאים המפורטים [[בסעיף (ב) לאותה אמת מידה]].
: (ד) '''מועד מחייב לסנכרון וחילוט הבטוחה'''
:: (1) זוכה יהיה זכאי לתעריף הגנה במסגרת ההליך התחרותי, אם המיתקן שהוא מחבר במסגרת ההליך התחרותי קיבל אישור מתן מתח לא יאוחר מהמועד המחייב המרבי לסנכרון שיהיה בתום 53.5 חודשים מהמועד הקובע, ואם המיתקן מוקם, כולו או חלקו, בתחום מרחב תכנון מקומי בהארכה כהגדרתו [[באמת מידה 35לח]] - בתום 60.5 חודשים מהמועד הקובע.
:: (2) אם הזוכה הציג אישור מתן מתח שניתן עד המועד המחייב לסנכרון, שיהיה בתום 46.5 חודשים((,)) ולעניין מיתקן המוקם בתחום מרחב תכנון מקומי בהארכה כאמור בסעיף קטן (1) - בתום3.52 חודשים מהמועד הקובע מהמועד הקובע, ישיב לו מנהל המערכת את הבטוחה שהפקיד לפי סעיף (ב) במלואה.
:: (3) לא הציג הזוכה אישור מתן מתח שניתן עד המועד המחייב לסנכרון, לרבות בשל קבלת תשובה שלילית בסקר חיבור, או הוצג אישור כאמור שניתן במועד המאוחר מהמועד המחייב לסנכרון, יחלט מנהל המערכת את הבטוחה בשיעור אחיד מסכום הבטוחה שהופקד, בעבור כל יום של איחור, החל ביום הראשון לאיחור עד המועד המחייב המרבי לסנכרון או עד מועד קבלת אישור מתן מתח, לפי המוקדם משניהם; לעניין זה, &quot;שיעור אחיד&quot; - שיעור השווה לחלוקה של יום אחד במספר הימים שבין המועד המחייב לסנכרון למועד המחייב המרבי לסנכרון.
:: (4) נוסף על האמור בסעיף קטן (3), אם ההספק המותקן שהזוכה קיבל אישור מתן מתח לגביו עד המועד המחייב המרבי לסנכרון קטן מההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה, יחלט מנהל המערכת את הבטוחה באופן יחסי מסכום הבטוחה שהופקדה, בהתאם ליחס שבין ההספק המותקן שלא קיבל אישור מתן מתח מתוך ההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה, לבין ההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה.
:: (5) הזוכה רשאי להאריך את המועד המחייב המרבי לסנכרון ב-5 חודשים (באמת מידה זו - המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן); כדי להאריך את המועד המחייב המרבי לסנכרון כאמור, יגיש הזוכה למנהל המערכת, לא יאוחר מ-60 ימים לפני המועד המחייב המרבי לסנכרון, הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון בצירוף בטוחה נוספת בסכום של 300 שקלים חדשים לכל קילו-וואט מסך ההספק שנקבע בהודעת הזכייה ושטרם ניתן בעבורו אישור מתן מתח (בסעיף קטן זה - בטוחה נוספת); תוקפה של הבטוחה הנוספת יהיה עד תום 7 חודשים מהמועד המחייב המרבי לסנכרון.
:: (6) נוסף על חילוט הבטוחה שבוצע לפי סעיף קטן (3) או (4), אם זוכה שהגיש הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון לפי סעיף קטן (5) לא הציג למנהל המערכת אישור מתן מתח שניתן עד המועד המחייב המרבי לסנכרון, לרבות בשל קבלת תשובה שלילית בסקר חיבור, או הוצג אישור שניתן במועד המאוחר מהמועד המחייב המרבי לסנכרון, יחלט מנהל המערכת את הבטוחה הנוספת שהופקדה, בשיעור אחיד מסכומה, בעבור כל יום של איחור, החל ביום הראשון לאיחור עד המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן או עד מועד קבלת אישור מתן מתח, לפי המוקדם משניהם; לעניין זה, &quot;שיעור אחיד&quot; - שיעור השווה לחלוקה של יום אחד במספר הימים שבין המועד המחייב המרבי לסנכרון למועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן.
:: (7) נוסף על האמור בסעיף קטן (6), אם ההספק המותקן שהזוכה הציג בעבורו אישור מתן מתח שניתן עד המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן קטן מההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה, יחלט מנהל המערכת את הבטוחה הנוספת שהופקדה באופן יחסי, בהתאם ליחס שבין ההספק המותקן שלא ניתן לגביו אישור מתן מתח מתוך ההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה, לבין ההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה.
:: (8) נוסף על האמור בסעיף קטן (5), הזוכה רשאי להגיש הודעות על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן, בצירוף הפקדת בטוחה נוספת, פעמיים נוספות לכל היותר; הזוכה יוכל להודיע למנהל המערכת על הארכת מועד מחייב מרבי מעודכן בפעם השנייה והשלישית, ולצרף בטוחה נוספת, לא יאוחר מהמועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן כפי שהוארך לאחרונה, כלומר לא יאוחר מחודשיים לפני תום תקופת הבטוחה הנוספת; הוראות סעיף קטן (5) לעניין משך הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון, תוקף הבטוחה הנוספת וסכומה, יחולו, בשינויים המחויבים, גם על כל הארכה של המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן וכל הפקדת בטוחה נוספת, לפי סעיף קטן זה; הוראות סעיפים קטנים (6) ו-(7) לעניין חילוט הבטוחה הנוספת, יחולו, בשינויים המחויבים, גם לגבי כל בטוחה נוספת שהופקדה לפי סעיף קטן זה.
:: (9) לאחר המועד המחייב המרבי לסנכרון יפקעו זכויותיו של הזוכה לקבלת תעריף ההגנה לגבי הספק שלא סונכרן עד למועד האמור; אם הזוכה הגיש הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון, בצירוף בטוחה נוספת, לפי סעיף קטן (5) או הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן, בצירוף בטוחה נוספת, לפי סעיף קטן (8), יפקעו זכויותיו כזוכה בהליך לפי סעיף קטן זה לאחר המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן כפי שהוארך לאחרונה, לפי העניין.
:: (10) על אף האמור בסעיף קטן (9), לעניין פקיעת זכויותיו של הזוכה, יישמרו לזוכה שלא הציג אישור מתח שניתן בתוך התקופה כאמור בסעיף קטן (9) זכויות החיבור לרשת, כל עוד לא התקיימה נסיבה מהנסיבות לפקיעת ההתחייבות לחיבור המפורטות [[בסעיף (ב)(1) לאמת מידה 35כו5]].
:: (11) על אף האמור בסעיף קטן (3), אם הזוכה מוותר על מימוש זכייתו, כולה או חלקה, מכל סיבה שהיא, עד 6 חודשים מהמועד הקובע, והוא הגיש למנהל המערכת בקשה להשבת הבטוחה, ישיב לו מנהל המערכת את החלק היחסי של הבטוחה בהתאם להיקף ההספק שלגביו ויתר על זכויותיו, בניכוי 15% מסכום הבטוחה שהופקדה.
: (ה) '''תעריף'''
:: (1) בעד האנרגיה המוזרמת לרשת ממיתקן ייצור שחל עליו ההליך, ישלם מנהל המערכת ליצרן מחיר שולי חצי שעתי יום מראש ומחיר שולי חצי שעתי זמן אמת בהתאם למנגנון הקבוע [[בסימן ה'1 לפרק ו']].
:: (2) נוסף על האמור בסעיף קטן (1), במשך תקופת התעריף ישלם מנהל המערכת ליצרן תעריף הגנה על האנרגיה המיוצרת במיתקן בכל חצי שעה; על אף האמור, אם האנרגיה המיוצרת במיתקן בחצי שעה נתונה עולה על מחצית ההספק הזוכה, ישלם מנהל המערכת ליצרן תעריף הגנה עד למחצית ההספק הזוכה; לעניין זה, &quot;תקופת התעריף&quot; - התקופה שבמהלכה ישלם מנהל המערכת לזוכה את תעריף ההגנה כפי שקבוע בסעיף קטן (3).
:: (3) מנהל המערכת ישלם לזוכה את תעריף ההגנה לפי סעיף קטן (2) החל ביום שנתן מנהל המערכת אישור הפעלה מסחרית למיתקן עד יום כ&quot;ט בטבת התת&quot;ב (21 בינואר 2042), ואולם לגבי מיתקנים שבמועד הקובע כבר פועלים מסחרית - עד יום י&quot;ח בסיוון התשצ&quot;ח (21 ביוני 2038); על אף האמור, תקופת תשלום התעריף כאמור לעניין מיתקן המוקם בתחום מרחב תכנון מקומי בהארכה כהגדרתו [[באמת מידה 35לח]] תהיה כמפורט להלן, לפי העניין:
::: (א) אם המיתקן אינו פועל מסחרית במועד הקובע - עד יום ה' באלול התת&quot;ב (21 באוגוסט 2042);
::: (ב) אם המיתקן כבר פועל מסחרית במועד הקובע - עד יום כ&quot;ה בטבת התשצ&quot;ט (21 בינואר 2039).
: (ו) '''התקנת מערכות לשליטה ובקרה על העומס בזמן אמת'''
:: מנהל המערכת ידרוש מהיצרן להתקין מערכות המאפשרות שליטה ובקרה על העומס בזמן אמת, כתנאי לתחילת תשלום תעריף הגנה לפי אמת מידה זו.

@ 220ו. (תיקון: 30.10.23, 12.2.25, 28.9.25; תשפ&quot;ד-29, תשפ&quot;ה-19, תשפ&quot;ו-4) : '''תנאים לזכאות לתעריף במסגרת הליך תחרותי מס' 1 לקביעת תעריף זמינות למיתקני אגירה המתחברים או המשולבים ברשת המתח העליון'''
: (א) '''הגדרות'''
:: באמת מידה זו -
::- &quot;ההליך&quot; - הליך תחרותי לקביעת תעריף זמינות למיתקני אגירה המתחברים או המשולבים ברשת המתח העליון;
::- &quot;הודעת זכייה&quot; - הודעה אשר תימסר לכל אחד מן הזוכים בהליך, ואשר תאפשר לזוכה שהפקיד בטוחה כאמור בסעיף (ח) להקים מיתקן אגירה אחד או יותר, עד לגובה ההספק המותקן שבו זכה;
::- &quot;המועד המחייב לסנכרון&quot; - המועד שעד אליו נדרש הזוכה להציג למנהל המערכת אישור מתן מתח כמשמעותו בסעיף (ט)(2);
::- &quot;המועד המחייב המרבי לסנכרון&quot; - המועד שעד אליו נדרש הזוכה להציג למנהל המערכת אישור מתן מתח, כמשמעותו בסעיף (ט)(2), בכפוף לחילוט ערבות;
::- &quot;המועד הקובע&quot; - המועד שבו שלחה הרשות הודעות למועמדים לזכייה במסגרת ההליך;
::- &quot;הספק מותקן&quot; - למיתקני אגירה המייצרים בזרם חילופין - ההספק הממשי של המיתקן בהדקי הגנרטור בניכוי צריכה עצמית בהתאם לנתוני היצרן; למיתקני אגירה המייצרים בזרם ישר - ההספק המצרפי של המהפכים בקילו-וולט אמפר, מוכפל במקדם הספק 0.9, במונחי מגה-וואט;
::- &quot;זוכה&quot; - מציע בהליך שלפחות הצעה אחת שלו התקבלה כהצעה זוכה בהליך;
::- &quot;יכולת זמינה לפריקת אנרגיה&quot; - כהגדרתה [[באמת מידה 85ה]];
::- &quot;קיבולת אגירה פנויה לפריקת אנרגיה&quot; - כהגדרתה [[באמת מידה 85ה]];
::- &quot;קיבולת אגירה ראשונית&quot; - כמות האנרגיה המרבית הניתנת לאחסון במיתקן האגירה, במונחי מגה-וואט שעה, בהתאם לנתוני יצרן מיתקן האגירה, כפי שצוינה בהודעת הזכייה.
: (ב) '''תנאי זכאות לתעריף'''
:: התנאים לזכאות לתעריף של מיתקן אגירה נושא ההליך (באמת מידה זו - המיתקן) הם כמפורט להלן:
:: (1) המיתקן מחובר באזור שבו נקבע שהוא יוקם לפי הודעת הזכייה בהליך או לחלופין נקודת החיבור בין מסעף החיבור הישיר של המיתקן לבין רשת החשמל הנמצאת באזור כאמור;
:: (2) קיבולת האגירה הפנויה לפריקת אנרגיה של המיתקן, במהלך כל תקופת פעילותו של המיתקן, לא תפחת מפי 4 מהיכולת הזמינה לפריקת אנרגיה המרבית של המיתקן, כפי שנמדדה בבדיקות הקבלה;
:: (3) ההספק המותקן אינו נמוך מ-16 מגה-וואט ואינו עולה על 150 מגה-וואט;
:: (4) המיתקן מחובר או משולב במתח עליון 161 קילו-וולט;
:: (5) במקום צרכנות שבו משולב מיתקן האגירה עם מיתקני ייצור או מיתקני צריכה אחרים, מותקנים מונים נפרדים לכל אחד ממיתקני הייצור והצריכה בצד המתח הגבוה של תחנת המשנה, לרבות למיתקן האגירה.
: (ג) '''הוראות לעניין גודל החיבור הנדרש ממיתקן אגירה'''
:: (1) למיתקן אגירה המשולב במקום צרכנות שמיתקן פוטו-וולטאי מצוי בו - גודל החיבור ייקבע כמפורט להלן:
::: (א) אם ההספק המותקן של מיתקן האגירה אינו עולה על 30% מההספק המותקן של המיתקן הפוטו-וולטאי, גודל החיבור יהיה בהתאם להספק המותקן של המיתקן הפוטו-וולטאי;
::: (ב) אם ההספק המותקן של מיתקן האגירה עולה על 30% מההספק המותקן של המיתקן הפוטו-וולטאי ואינו עולה על 200% מההספק המותקן האמור, גודל החיבור יהיה בהתאם לנוסחה שלהלן:
:::: {{ממורכז|&lt;math&gt; M = \frac{ \mathit{PV} \times 0.8 + \mathit{SS} \times 0.7 }{ 0.9 } &lt;/math&gt;}}
:::: כאשר:
::::- &lt;math&gt;M&lt;/math&gt; - גודל החיבור הנדרש במונחי MVA;
::::- &lt;math&gt;\mathit{PV}&lt;/math&gt; - ההספק המותקן של המיתקן הפוטו-וולטאי כהגדרתו [[באמת מידה 35כ1]];
::::- &lt;math&gt;\mathit{SS}&lt;/math&gt; - ההספק המותקן של מיתקן האגירה.
::: (ג) אם הספק מיתקן האגירה גדול מ-200% מההספק המותקן של המיתקן הפוטו-וולטאי - גודל החיבור יהיה לפי סך ההספקים המותקנים של מיתקן הייצור ושל מיתקן האגירה.
:: (2) למיתקן אגירה המשולב במקום צרכנות שמיתקן ייצור שאינו פוטו-וולטאי מצוי בו - גודל החיבור יהיה לפי סך ההספקים המותקנים של מיתקן הייצור ושל מיתקן האגירה.
:: (3) למיתקן אגירה המשולב בחצר צרכן - גודל החיבור של מקום הצרכנות יוגדל בגובה ההספק המותקן של מיתקן האגירה.
:: (4) למיתקן אגירה שאינו משולב במקום צרכנות שמיתקן ייצור מצוי בו או בחצר צרכן - גודל החיבור לא יפחת מההספק המותקן של מיתקן האגירה.
: (ד) '''חיבור נוסף'''
:: ספק שירות חיוני רשת יקצה חיבור נוסף לבקשת מציע בהליך שמקום הצרכנות שבו הוא מבקש לשלב את מיתקן האגירה מחובר למתח על-עליון.
: (ה) '''בדיקת בקשות חיבור'''
:: (1) סדר בדיקת הבקשות לחיבור ייקבע בהתאם לדירוג הצעות המחיר לתעריף זמינות בהליך כך שמיתקן שבנוגע אליו הוגשה במסגרת ההליך הצעת מחיר נמוכה יותר ייבדק מוקדם יותר; אם יש הצעות מחיר זהות, הרשות תערוך הגרלה לקביעת סדר בדיקתן.
:: (2) הספק וקיבולת המיתקנים שבעבורם המציע יבקש חיבור, לא יעלה על ההספק והקיבולת שצוינו בהצעתו.
:: (3) על חיבור מיתקן לפי ההליך יחולו [[אמות מידה 35כו1 עד 35כו5]] בשינויים אלה:
::: (א) [[באמת מידה 35כו1]], בהגדרה &quot;מועד להפעלה מסחרית&quot;, הקטע החל במילים &quot;הנמנה ממועד הסגירה הפיננסית&quot; עד סופה - לא ייקרא;
::: (ב) מבקש החיבור לא יידרש לעמוד בהוראות [[סעיפים (א)(1)(ג) ו-(ה) ו-(ב)(1) ו-(7) לאמת מידה 35כו3]];
::: (ג) על מבקש החיבור לא יחולו הוראות [[סעיפים (ב)(1)(א), (ב1) ו-(ד)(3)(ה) לאמת מידה 35כו5]];
::: (ד) [[באמת מידה 35כו5]] -
:::: (1) בסעיף (א)(4), המילים &quot;לתקופה של 12 חודשים&quot; - לא ייקראו;
:::: (2) בסעיף (א1)(1), ברישה, המילים &quot;למועד הסגירה הפיננסית או&quot; ו&quot;לפי המוקדם מביניהם&quot; - לא ייקראו.
: (ו) '''שמירת מקום ברשת'''
:: בכפוף לביצוע סקר חיבור ולתוצאותיו, מנהל המערכת ישמור לזוכה מקום ברשת עד המועד המחייב המרבי לסנכרון או עד המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן כמשמעותו בסעיף (ט)(5), לפי העניין.
: (ז) '''שילוב צרכים מערכתיים שאינם לצורכי מבקש החיבור'''
:: מבקש חיבור אשר יסכים לבקשת מנהל המערכת לשמור מקום בתחנת המשנה של המיתקן לצורך שילוב שנאים מערכתיים, יהיה זכאי לדחיית המועד המחייב לסנכרון בארבעה חודשים, ומועד סיום תקופת התעריף - כקבוע בסעיף (י).
: (ח) '''הפקדת בטוחה'''
:: (1) מנהל המערכת יקבל מהזוכה בטוחה לטובתו בתוך 21 ימי עבודה מהמועד הקובע; לא הגיש הזוכה בטוחה כאמור, יאבד את זכותו במכסה הזוכה.
:: (2) סכום הבטוחה יעמוד על סך של 75 שקלים חדשים לכל קילו-וואט שעה של קיבולת אגירה ראשונית.
:: (3) מנהל המערכת יאפשר הגשת בטוחה אחת על סך כל הקיבולת הזוכה או בטוחות נפרדות בנוגע לקיבולת הזוכה בכל הצעה, אם הגיש כמה הצעות.
:: (4) הבטוחה הנדרשת תעמוד בתנאים המפורטים [[בסעיף (ד)(2) לאמת מידה 50]], בשינויים המחויבים.
: (ט) '''מועד מחייב לסנכרון וחילוט הבטוחה'''
:: (1) המועד המחייב לסנכרון מיתקן אגירה במסגרת ההליך התחרותי יהיה 37.5 חודשים מהמועד הקובע, ואולם בעבור זוכה שנענה בחיוב לבקשת מנהל המערכת לשלב צרכים מערכתיים בתחנת משנה של המיתקן כמפורט בסעיף (ז) לאמת מידה זו, המועד המחייב לסנכרון יהיה 41.5 חודשים מהמועד הקובע; המועד המחייב המרבי לסנכרון יהיה 7 חודשים מהמועד המחייב לסנכרון.
:: (2) זוכה יהיה זכאי לתעריף זמינות במסגרת ההליך, אם המיתקן שהוא מחבר במסגרת ההליך התחרותי קיבל אישור מתן מתח בהתאם [[לאמת מידה 35לא]] (להלן - אישור מתן מתח) לא יאוחר מהמועד המחייב המרבי לסנכרון.
:: (3) אם הזוכה הציג למנהל המערכת אישור מתן מתח עד המועד המחייב לסנכרון, ישיב לו מנהל המערכת את הבטוחה שהפקיד לפי סעיף (ח) במלואה.
:: (4) לא הציג הזוכה אישור מתן מתח עד המועד המחייב לסנכרון, או שהזוכה הציג את האישור במועד המאוחר מהמועד המחייב לסנכרון, יחלט מנהל המערכת את הבטוחה בשיעור אחיד מסכום הבטוחה שהופקדה, בעבור כל יום של איחור, החל מהיום הראשון לאיחור ועד המועד המחייב המרבי לסנכרון או עד מועד קבלת אישור מתן מתח, לפי המוקדם משניהם; לעניין זה, &quot;שיעור אחיד&quot; - שיעור השווה לחלוקה של יום אחד במספר הימים שבין המועד המחייב לסנכרון למועד המחייב המרבי לסנכרון.
:: (5) נוסף על האמור בסעיף קטן (4), אם קיבולת האגירה שהזוכה קיבל אישור מתן מתח לגביה עד המועד המחייב המרבי לסנכרון, קטנה מקיבולת האגירה שנקבעה בהודעת הזכייה, יחלט מנהל המערכת את הבטוחה באופן יחסי מסכום הבטוחה שהופקדה, בהתאם ליחס בין הקיבולת שלא קיבלה אישור מתן מתח לבין הקיבולת שנקבעה בהודעת הזכייה.
:: (6) הזוכה רשאי להאריך את המועד המחייב המרבי לסנכרון ב-5 חודשים (באמת מידה זו - המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן); כדי להאריך את המועד המחייב המרבי לסנכרון כאמור, יגיש הזוכה למנהל המערכת, לא יאוחר מ-60 ימים לפני המועד המחייב המרבי לסנכרון, הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון בצירוף בטוחה נוספת בסכום של 75 שקלים חדשים לכל קילו-וואט שעה של קיבולת אגירה מסך קיבולת האגירה שנקבעה בהודעת הזכייה ושטרם הוגש בעבורה אישור מתן מתח (בסעיף קטן זה - בטוחה נוספת); תוקפה של הבטוחה הנוספת יהיה עד תום 7 חודשים מהמועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן.
:: (7) נוסף על חילוט הבטוחה שבוצע לפי סעיף קטן (4) או (5), אם זוכה שהגיש הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון לפי סעיף קטן (6) לא הגיש למנהל המערכת אישור מתן מתח עד המועד המחייב המרבי לסנכרון, או הוצג אישור במועד המאוחר מהמועד המחייב המרבי לסנכרון, יחלט מנהל המערכת את הבטוחה הנוספת שהופקדה, בשיעור אחיד מסכומה, בעבור כל יום של איחור, החל ביום הראשון לאיחור ועד המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן או עד מועד קבלת אישור מתן מתח, לפי המוקדם משניהם; לעניין זה, &quot;שיעור אחיד&quot; - שיעור השווה לחלוקה של יום אחד במספר הימים שבין המועד המחייב המרבי לסנכרון למועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן.
:: (8) נוסף על האמור בסעיף קטן (7), אם קיבולת האגירה שהזוכה הציג לגביה אישור מתן מתח עד המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן קטנה מקיבולת האגירה שנקבעה בהודעת הזכייה, יחלט מנהל המערכת את הבטוחה הנוספת שהופקדה באופן יחסי, בהתאם ליחס בין קיבולת האגירה שלא קיבלה אישור מתן מתח לבין קיבולת האגירה שנקבעה בהודעת הזכייה.
:: (9) נוסף על האמור בסעיף קטן (6), הזוכה רשאי להגיש הודעות על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן, בצירוף הפקדת בטוחה נוספת, פעמיים נוספות לכל היותר; הזוכה יוכל להודיע למנהל המערכת על הארכת מועד מחייב מרבי מעודכן בפעם השנייה והשלישית, ולצרף בטוחה נוספת, לא יאוחר מהמועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן כפי שהוארך לאחרונה, כלומר לא יאוחר מחודשיים לפני תום תקופת הבטוחה הנוספת; הוראות סעיף קטן (6) לעניין משך הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון, תוקף הבטוחה הנוספת וסכומה, יחולו, בשינויים המחויבים, גם על כל הארכה של המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן וכל הפקדת בטוחה נוספת, לפי סעיף קטן זה; הוראות סעיפים קטנים (7) ו-(8) לעניין חילוט הבטוחה הנוספת, יחולו, בשינויים המחויבים, גם לגבי כל בטוחה נוספת שהופקדה לפי סעיף קטן זה.
:: (10) לאחר המועד המחייב המרבי לסנכרון יפקעו זכויותיו של הזוכה לקבלת תעריף הזמינות לגבי קיבולת שלא סונכרנה עד למועד האמור, ותפקע ההתחייבות לחיבור והזרמה בנוגע לקיבולת זו; אם הזוכה הגיש הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון, בצירוף בטוחה נוספת, לפי סעיף קטן (6) או הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן, בצירוף בטוחה נוספת, לפי סעיף קטן (9), יפקעו זכויותיו כזוכה בהליך לפי סעיף קטן זה לאחר המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן כפי שהוארך לאחרונה, לפי העניין.
: (י) '''תקופת התעריף'''
:: מנהל המערכת ישלם למיתקנים את תעריף הזמינות החל ביום שנתן מנהל המערכת אישור הפעלה מסחרית למיתקן האגירה עד יום י&quot;ט באדר ב' התת&quot;ג (31 במרץ 2043), ואם הזוכה ייענה בחיוב לבקשת מנהל המערכת לשלב שנאים מערכתיים בתחנת משנה של המיתקן כמפורט בסעיף (ז) - עד יום כ&quot;א בתמוז התת&quot;ג (29 ביולי 2043).

== פרק ט': התחשבנות ותשלומים (תיקון: תשפ&quot;ב-14) ==

=== סימן א': ריבוי מיתקני ייצור המוקמים במקום צרכנות (תיקון: תשפ&quot;ב-14) ===

@ 221. (תיקון: 15.8.18; תשע&quot;ט-7, תשפ&quot;א-16, תשפ&quot;ב-14) : '''ריבוי מיתקני ייצור המחוברים לרשת החלוקה והממוקמים במקום צרכנות'''
: (א) '''הגדרות'''
:: באמת מידה זו -
::- &quot;סך אנרגיה מוזרמת לרשת&quot; - סך האנרגיה בקילו וואט/שעה המוזרמת לרשת, כפי שנמדדה על ידי מונה דו-כיווני המותקן בנקודת החיבור של מקום הצרכנות, בתקופת זמן;
::- &quot;סך אנרגיה מיוצרת במיתקן ייצור&quot; - סך האנרגיה בקילו וואט/שעה, כפי שנמדדה על ידי מונה המותקן על הדקי הגנרטור של מיתקן הייצור, או בהדקי המהפך למיתקן מסוג פוטו-וולטאי, בתקופת זמן;
::- &quot;מיתקן ייצור&quot; - מיתקן ייצור כהגדרתו באמות המידה, אשר משולב במקום צרכנות המחובר לרשת חלוקה;
::- &quot;מיתקן מונה נטו&quot; - מיתקן ששולב לפי [[סימן ח' בפרק ח']];
::- &quot;מיתקני העמסה&quot; - מיתקנים אשר זכאים לתעריף שולי חצי שעתי (SMP) המשולם בעבור האנרגיה המוזרמת לרשת בלבד;
::- &quot;מיתקנים בשיטת התחשבנות לפי הזרמה&quot; - מיתקנים אשר זכאים לתעריף קבוע המשולם בעבור האנרגיה המוזרמת לרשת בלבד;
::- &quot;מיתקנים בשיטת התחשבנות לפי ייצור&quot; - מיתקנים אשר זכאים לתעריף קבוע המשולם בעבור כל האנרגיה המיוצרת במיתקן;
::- &quot;צריכה עצמית&quot; - ההפרש בין סך האנרגיה המיוצרת בכל מיתקני הייצור במקום צרכנות מסוים לבין סך האנרגיה המוזרמת לרשת;
::- &quot;תקופת זמן&quot; - כל חצי שעה.
: (ב) '''סדר ההתחשבנות כאשר יש יותר ממיתקן ייצור אחד במקום צרכנות'''
:: התחשבנות בעבור תקופת זמן שבה מיוצרת אנרגיה במקום צרכנות מ-2 מיתקני ייצור ויותר, כשסך האנרגיה המיוצרת באותם מיתקנים גדולה מסך הצריכה העצמית, תיעשה כך שהאנרגיה תיוחס לצריכה עצמית לפי הסדר הזה:
:: (1) אם במקום הצרכנות מותקן מיתקן ייצור מונה נטו, האנרגיה שיוצרה בו תיוחס ראשונה לצריכה עצמית;
:: (2) אם האנרגיה המיוצרת במיתקני ייצור מונה נטו קטנה מהצריכה העצמית, האנרגיה שתיוחס לצריכה עצמית תיקבע בהתאם לסדר סוגי המיתקנים כקבוע בסעיף (ג);
:: (3) כאשר במקום הצרכנות מותקן יותר ממיתקן ייצור אחד מאותו סוג, האנרגיה שתיוחס לצריכה עצמית תיקבע על פי גובה התעריף שלו זכאי כל מיתקן, כך שתיוחס קודם לצריכה עצמית האנרגיה שיוצרה במיתקן הייצור שזכאי לתעריף הנמוך ביותר;
:: (4) סך הצריכה העצמית המיוחסת למיתקן ייצור מסוים לא תעלה על סך האנרגיה שיוצרה באותו מיתקן ייצור;
:: (5) אנרגיה שיוצרה במיתקן ייצור ואינה מיוחסת לצריכה עצמית, תסווג כאנרגיה מוזרמת לרשת.
: (ג) '''קביעת סדר המיתקנים לצריכה עצמית'''
:: (1) אם במקום צרכנות משולבים מיתקנים משני סוגים או יותר מבין הסוגים המפורטים בנספח א', ספק שירות חיוני ידרוש מצרכן לדווח לו על סדר סוגי המיתקנים שלפיו תיוחס האנרגיה לצריכה עצמית (להלן - הדיווח).
:: (2) הדיווח יבוצע על גבי טופס כמפורט בנספח א'.
:: (3) צרכן רשאי לשנות את הדיווח על סדר סוגי המיתקנים בצריכה עצמית אחת ל-12 חודשים. אופן ההתחשבנות ייקבע בהתאם לדיווח וייכנס לתוקף בתוך חודשיים ממועד מסירת הטופס.
:: (4) לא דיווח הצרכן על סדר סוגי המיתקנים לצריכה עצמית, יחול עליו הסדר הזה:
::: (א) מיתקנים בשיטת התחשבנות לפי הזרמה;
::: (ב) מיתקנים בשיטת התחשבנות לפי ייצור;
::: (ג) מיתקני העמסה.
:: (5) אם נוסף מיתקן ייצור במקום צרכנות, האנרגיה ממיתקן הייצור הנוסף תיוחס לצריכה עצמית בהתאם לסדר סוגי המיתקנים כפי שפורטו בדיווח שבתוקף או כפי שמפורט בסעיף קטן (4), לפי העניין.

@ : {{ממורכז|'''נספח א' - טופס דיווח סדר צריכה עצמית*'''}}
: {| style=&quot;width: 100%; table-layout: fixed;&quot;
! סוג המיתקן/ים !! סיווג סדר המיתקנים לצריכה עצמית (1/2/3)
|-
| מיתקנים בשיטת התחשבנות לפי ייצור ||
|-
| מיתקנים בשיטת התחשבנות לפי הזרמה ||
|-
| מיתקני העמסה ||
|}
: {{מוקטן|* סדר הצריכה מתייחס לצריכה הנוספת מעבר לצריכה ממיתקן בהסדרת מונה נטו}}

@ 222. (תיקון: 18.5.20; תשפ&quot;א-16, תשפ&quot;ב-14) : '''ריבוי מיתקני ייצור המחוברים לרשת ההולכה והממוקמים במקום צרכנות'''
: (א) '''הגדרות'''
:: באמת מידה זו -
::- &quot;אנרגיה מוזרמת לרשת&quot; - האנרגיה בקילו-וואט/שעה המוזרמת לרשת, כפי שנמדדה על ידי מונה דו כיווני המותקן בנקודת החיבור של מקום הצרכנות, בכל חצי שעה;
::- &quot;אנרגיה מיוצרת&quot; - סך האנרגיה בקילו-וואט/שעה, כפי שנמדדה על ידי מונה המותקן על הדקי הגנרטור של מיתקן הייצור או בהדקי המהפך למיתקן מסוג פוטו-וולטאי, בכל חצי שעה;
::- &quot;הספק מותקן&quot; - ההספק הנקי של מיתקן ייצור בתנאי ISO;
::- &quot;מיתקן ייצור&quot; - מיתקן המשמש לייצור אנרגיה חשמלית, הכולל, בין השאר, את יחידות הייצור הממוקמות באתר וכן מבנים, מכונות, מכשירים, מצברים, מוליכים, אבזרים וציוד חשמלי קבוע או מטלטלין הקשורים אליהן, המחובר לרשת ההולכה;
::- &quot;צריכת חצר&quot; - ההפרש בין סך האנרגיה המיוצרת או המומרת חזרה לאנרגיה חשמלית בכל מיתקני הייצור או מיתקני האגירה במקום צרכנות מסוים לבין סך האנרגיה המוזרמת לרשת מכל מיתקני הייצור או מיתקני האגירה, בחצי שעה נתונה;
::- &quot;צריכת חצר נטו&quot; - צריכת חצר בניכוי אנרגיה המיוצרת במיתקני ייצור באנרגיה מתחדשת ובניכוי אנרגיה שהומרה חזרה לאנרגיה חשמלית ממיתקן אגירה, בחצי שעה נתונה;
::- &quot;צריכה שעתית מרבית נטו&quot; - מכפלה של צריכת החצר נטו הגבוהה ביותר בשנה נתונה בשתיים.
: (ב) '''סדר ייחוס האנרגיה המיוצרת מיותר ממיתקן ייצור או ממיתקן אגירה אחד במקום צרכנות, לצריכת חצר ולהזרמה לרשת'''
:: במקום צרכנות שבו מיוצרת אנרגיה מיותר ממיתקן ייצור או ממיתקן אגירה אחד, האנרגיה המיוצרת תיוחס בהתאם להוראות אלה:
:: (1) האנרגיה שתיוחס בחצי שעה נתונה לצריכת חצר תיקבע על פי מועד ההפעלה המסחרית של כל מיתקן, כך שקודם תיוחס לצריכת חצר האנרגיה המיוצרת במיתקן שמועד ההפעלה המסחרית שלו הוא המוקדם ביותר;
:: (2) סך צריכת החצר המיוחסת למיתקן מסוים לא תעלה על סך האנרגיה שיוצרה באותו מיתקן בחצי שעה נתונה;
:: (3) אנרגיה שיוצרה במיתקן מסוים ואינה מיוחסת לצריכת חצר, תסווג כאנרגיה מוזרמת לרשת.
: (ג) '''שיוך הספק שנתי לעסקאות חצר כאשר יש יותר ממיתקן ייצור אחד במקום צרכנות'''
:: (1) על אף האמור [[בסעיף (א)(2) לאמת מידה 85ב]], במקום צרכנות שבו יש יותר ממיתקן ייצור אחד, ההספק המשויך לעסקאות חצר של כל מיתקן שחלה עליו [[אמת מידה 85ב]], ייבחן בהתאם למועד ההפעלה המסחרית של כל מיתקן כאמור, והוא יחושב לפי הנוסחה המפורטת להלן:
: {{ממורכז|&lt;math&gt; \mathit{yc}_i = \mathit{net\ counsmp} - \mathit{older\ capacity} &lt;/math&gt;}}
::: כאשר:
:::- &lt;math&gt;\mathit{yc}_i&lt;/math&gt; - ההספק המשויך לעסקת חצר על ידי מיתקן &lt;math&gt;i&lt;/math&gt;;
:::- &lt;math&gt;\mathit{net\ counsmp}&lt;/math&gt; - צריכה שעתית מרבית נטו;
:::- &lt;math&gt;\mathit{older\ capacity}&lt;/math&gt; - ההספק המותקן המצטבר של מיתקנים שאינם מייצרים באנרגיה מתחדשת, בסולר או במזוט אשר החלו בהפעלה מסחרית לפני מיתקן &lt;math&gt;i&lt;/math&gt;.
:: (2) על אף האמור בסעיף קטן (1) -
::: (א) אם ההספק שהיה אמור להיות משויך לעסקת חצר על ידי מיתקן &lt;math&gt;i&lt;/math&gt; (&lt;math&gt;\mathit{yc}_i&lt;/math&gt;) על פי הנוסחה קטן מ-0, ההספק שישויך בפועל לעסקת חצר יהיה 0;
::: (ב) אם ההספק שהיה אמור להיות משויך לעסקת חצר על ידי מיתקן &lt;math&gt;i&lt;/math&gt; (&lt;math&gt;\mathit{yc}_i&lt;/math&gt;) על פי הנוסחה גדול מההספק המותקן של מיתקן &lt;math&gt;i&lt;/math&gt;, ההספק שישויך בפועל לעסקת חצר יהיה ההספק המותקן של מיתקן &lt;math&gt;i&lt;/math&gt;.
: (ד) '''אי-תחולה'''
:: (1) במקום צרכנות שערב יום ד' בסיוון התש&quot;ף (27 במאי 2020) שני מיתקני ייצור לפחות שמתוכננים לייצר בו אנרגיה קיבלו אישור תעריף, אמת מידה זו לא תחול לגבי התחשבנות בעבור אותם מיתקני הייצור שקיבלו את אישור התעריף קודם למועד האמור.
:: (2) אם הצרכן רשאי לבחור את סדר ההתחשבנות בין המיתקנים האמורים בסעיף קטן (1), קביעת הסדר תיעשה בהתאם להוראות [[סעיף (ג) לאמת מידה 221]], בשינוי זה: בסעיף (ג)(1), במקום &quot;ספק שירות חיוני&quot; יקראו &quot;מחלק&quot;.
:: (3) אם הוקמו במקום צרכנות כאמור בסעיף קטן (1) מיתקני ייצור נוספים שקיבלו אישור תעריף לאחר המועד האמור באותו סעיף ((קטן)), תחול לגבי ההתחשבנות בעבור אותם מיתקנים אמת מידה זו, ותינתן קדימות לסיווג האנרגיה המיוצרת מהם כאנרגיה מוזרמת לרשת.

=== סימן ב': התחשבנות מנהל המערכת עם חברת החשמל (תיקון: תשפ&quot;ב-14) ===

@ 223. (תיקון: 13.10.21; תשפ&quot;ב-14, תשפ&quot;ד-24) : '''התחשבנות מנהל המערכת עם חברת החשמל'''
: (א) '''הגדרות'''
:: ((באמת מידה זו -))
::- &quot;אנרגיה מיוצרת נטו על ידי חח&quot;י&quot; - סכום של כמות האנרגיה בקווט&quot;ש שיוצרה והוזרמה לרשת בכל חודש בכל אחת מיחידות הייצור של חח&quot;י;
::- &quot;ייצור נטו ברשת&quot; - סכום האנרגיה המיוצרת שמוזרמת לרשת על ידי מיתקני הייצור של חח&quot;י ושל יצרנים פרטיים, ובכלל זה יצרנים בטכנולוגיות קונבנציונלי, קוגנרציה ואנרגיה מתחדשת;
::- &quot;סך הצריכה המשקית&quot; - סכום צריכת האנרגיה בקווט&quot;ש של צרכני חח&quot;י, של צרכני מספקים פרטיים ושל צרכנים המייצרים לעצמם חשמל;
::- &quot;מספק חח&quot;י&quot; - חח&quot;י בתפקידה כבעלת רישיון הספקה;
::- &quot;פרק 7&quot; - [[פרק 7 לכללי משק החשמל (תעריפי חשמל), התשע&quot;ח-2018]];
::- &quot;צריכת מספק חח&quot;י כולל איבודים&quot; - ההפרש בקווט&quot;ש בין ייצור נטו ברשת לבין צריכת המספקים הפרטיים והאיבודים המוכרים שלהם בהתאם ללוחות תעריפי התשתית [[כללי משק החשמל (תעריפי חשמל)|שבפרק 7]];
::- &quot;רכישות חח&quot;י ברשת החלוקה&quot; - האנרגיה בקווט&quot;ש שחח&quot;י רוכשת ממיתקני ייצור ברשת החלוקה.
: (ב) '''תעריפים שמשלם מנהל המערכת לחברת החשמל'''
:: (1) בעבור האנרגיה המוזרמת לרשת על ידי יחידות הייצור של חברת החשמל, ישלם מנהל המערכת לחברת החשמל סכום השווה למכפלת התעריף הקבוע בלוח תעריפים 6.3–1 לגבי רכיב ייצור חח&quot;י, באנרגיה מיוצרת נטו על ידי חח&quot;י.
:: (2) בעבור שירותים מערכתיים שנותנת חברת החשמל כיצרן חשמל, ישלם מנהל המערכת לחברת החשמל סכום השווה למכפלת התעריף הקבוע בלוח תעריפים 8.1–1 לגבי החלק בעבור שירותי חח&quot;י בסך הצריכה המשקית; לעניין זה, הערכת צריכת צרכני חברת החשמל החצי-שעתית, במסגרת סך הצריכה המשקית תחושב בחשבון השוטף החודשי לפי התחשיב המפורט להלן:
: {{ממורכז|&lt;math&gt;
\frac{ \left\{ \begin{alignat}{2}
\mathrm{P} - \bigl[ &amp; \left( \mathrm{CPS}_\mathrm{TOU\_HV} + \mathrm{CPP}_\mathrm{HV} + \mathrm{CES}_\mathrm{HV} \right) \times \eta_\mathrm{HV} + \mathrm{CPS}_\mathrm{CMV} \times \eta_\mathrm{CMV} + \\
\; &amp; \left( \mathrm{CPS}_\mathrm{TOU\_MV} + \mathrm{CPP}_\mathrm{MV} \right) \times \eta_\mathrm{MV} + \mathrm{CPS}_\mathrm{CLV} \times \eta_\mathrm{CLV} + \\
\; &amp; \left( \mathrm{CPS}_\mathrm{TOU\_LV} + \mathrm{CPS}_\mathrm{U\_LV} \right) \times \eta_\mathrm{LV} + \mathrm{CPS}_\mathrm{NMV} \times \eta_\mathrm{NMV} + \mathrm{CPSN}_\mathrm{LV} \times \eta_\mathrm{NLV} \bigr] \end{alignat} \right\} } { \eta_\mathrm{IEC} }
&lt;/math&gt;}}

::: כאשר לכל חצי שעה:
:::- &lt;math&gt;\mathrm{P}&lt;/math&gt; - סך האנרגיה נטו המוזרמת לרשת החשמל;
:::- &lt;math&gt;\mathrm{CPS}_\mathrm{TOU\_HV}&lt;/math&gt; - סך הצריכה במתח עליון (כולל צריכה בעסקה קרובה) של כלל הצרכנים המשויכים למספקים הפרטיים ואשר מותקן אצלם מונה רציף;
:::- &lt;math&gt;\mathrm{CPP}_\mathrm{HV}&lt;/math&gt; - סך צריכת יצרנים פרטיים וצרכני חצר, במתח עליון מרשת החשמל;
:::- &lt;math&gt;\mathrm{CES}_\mathrm{HV}&lt;/math&gt; - סך צריכת מיתקני אגירת חשמל, במתח עליון מרשת החשמל;
:::- &lt;math&gt;\mathrm{CPS}_\mathrm{CMV}&lt;/math&gt; - סך הצריכה של כלל הצרכנים במכירה מרוכזת מתח גבוה, המשויכים למספקים הפרטיים ואשר מותקן אצלם מונה חכם;
:::- &lt;math&gt;\mathrm{CPS}_\mathrm{TOU\_MV}&lt;/math&gt; - סך הצריכה במתח גבוה (בלא צריכה בעסקאות קרובות) של כלל הצרכנים המשויכים למספקים הפרטיים ואשר מותקן אצלם מונה חכם;
:::- &lt;math&gt;\mathrm{CPP}_\mathrm{MV}&lt;/math&gt; - סך הצריכה במתח גבוה מרשת החשמל של יצרנים פרטיים במתח עליון וצרכני חצר;
:::- &lt;math&gt;\mathrm{CPS}_\mathrm{CLV}&lt;/math&gt; - סך הצריכה של כלל הצרכנים במכירה מרוכזת מתח נמוך, המשויכים למספקים הפרטיים ואשר מותקן אצלם מונה חכם;
:::- &lt;math&gt;\mathrm{CPS}_\mathrm{TOU\_LV}&lt;/math&gt; - סך הצריכה במתח נמוך (בלא צריכה בעסקאות קרובות) של כלל הצרכנים המשויכים למספקים הפרטיים ואשר מותקן אצלם מונה חכם;
:::- &lt;math&gt;\mathrm{CPS}_\mathrm{U\_LV}&lt;/math&gt; - סך הצריכה במתח נמוך של כלל הצרכנים המשויכים למספקים הפרטיים ואשר מותקן אצלם מונה בסיסי;
:::- &lt;math&gt;\mathrm{CPS}_\mathrm{NMV}&lt;/math&gt; - סך הצריכה בעסקאות תשתית קרובות במתח גבוה של כלל הצרכנים המשויכים למספקים הפרטיים ואשר מותקן אצלם מונה חכם;
:::- &lt;math&gt;\mathrm{CPS}_\mathrm{NLV}&lt;/math&gt; - סך הצריכה בעסקאות תשתית קרובות במתח נמוך של כלל הצרכנים המשויכים למספקים הפרטיים ואשר מותקן אצלם מונה חכם;
:::- &lt;math&gt;\eta_\mathrm{HV}&lt;/math&gt; - מקדם האיבודים המצטבר עד לצרכן מתח עליון;
:::- &lt;math&gt;\eta_\mathrm{CMV}&lt;/math&gt; - מקדם האיבודים המצטבר עד לצרכן מכירה מרוכזת במתח גבוה;
:::- &lt;math&gt;\eta_\mathrm{MV}&lt;/math&gt; - מקדם האיבודים המצטבר עד לצרכן מתח גבוה;
:::- &lt;math&gt;\eta_\mathrm{CLV}&lt;/math&gt; - מקדם האיבודים המצטבר עד לצרכן מכירה מרוכזת במתח נמוך;
:::- &lt;math&gt;\eta_\mathrm{LV}&lt;/math&gt; - מקדם האיבודים המצטבר עד לצרכן מתח נמוך;
:::- &lt;math&gt;\eta_\mathrm{NMV}&lt;/math&gt; - מקדם האיבודים המצטבר הממוצע של עסקאות תשתית קרובות במתח גבוה;
:::- &lt;math&gt;\eta_\mathrm{NLV}&lt;/math&gt; - מקדם האיבודים המצטבר הממוצע של עסקאות תשתית קרובות במתח נמוך;
:::- &lt;math&gt;\eta_\mathrm{IEC}&lt;/math&gt; - מקדם האיבודים הממוצע של כלל צרכני חח&quot;י בהתאם ללוחות התעריפים של [[פרק ט']] על פי אחוזי ההתפלגות של צרכני חברת החשמל, ובהתאם ללוח 10.5–1: תחזית התפלגות צריכת החשמל לפי קבוצות תעריף של מספק חח&quot;י.
:: (3) בעבור שירותי תשתית שנותנת חברת החשמל למספקים פרטיים, ישלם מנהל המערכת לחברת החשמל את עלות השירות של עסקת התשתית שנתנה חח&quot;י למספקים לפי לוחות התעריפים [[כללי משק החשמל (תעריפי חשמל)|בפרק 7]], בהתאם לסוג העסקה, ואת עלות שירותי צרכנות למספקים לפי לוח תעריפים 5.4–1.
:: (4) בעבור רכישות אנרגיה על ידי חברת החשמל ברשת החלוקה, ישלם מנהל המערכת לחברת החשמל את עלות הרכישות אשר נכללות ברכיב הייצור המשוקלל בעד האנרגיה אשר נקנתה על ידי חח&quot;י; התשלום לפי סעיף קטן זה יהיה שווה למכפלת התעריף הקבוע בלוח תעריפים 6.3–1 בטור שכותרתו &quot;רכיב ייצור רכישות חח&quot;י ברשת החלוקה&quot; בסך האנרגיה שנרכשה על ידי חברת החשמל ממיתקני ייצור ברשת החלוקה.
: (ג) '''תעריפים שגובה מנהל המערכת מחברת החשמל'''
:: (1) בשל צריכת צרכני חברת החשמל, יגבה מנהל המערכת מחברת החשמל תשלומים אלה:
::: (א) בעבור רכישת אנרגיה - תשלום בסכום השווה למכפלת התעריף הקבוע בלוח תעריפים 6.3–1, בטור שכותרתו &quot;תעריף הייצור המשוקלל&quot;, בצריכת מספק חח&quot;י כולל איבודים;
::: (ב) בעבור שירותי ניהול מערכת - תשלום בסכום השווה למכפלת התעריף הקבוע בלוח תעריפים 8.1–1, בטור שכותרתו &quot;תעריף ניהול מערכת&quot;, בסך הצריכה של צרכני חברת החשמל;
::: (ג) לעניין פסקאות (א) ו-(ב), הערכת צריכת צרכני חברת החשמל במסגרת סך הצריכה המשקית תחושב בחשבון השוטף החודשי לפי התחשיב המופיע בסעיף (ב)(2).
:: (2) בשל התשלומים שמשלמים בעלי מיתקן באנרגיה מתחדשת בהסדר מונה נטו בעד גיבוי ואיזון המערכת, בעת קליטת אנרגיה מתחדשת ברשת החשמל בהסדר מונה נטו, יגבה מנהל המערכת מחברת החשמל תשלומים אלה על פי לוח תעריפים 5.8–1 העוסק בתשלום בגין עלויות קליטת אנרגיה מתחדשת ברשת החשמל בהסדר מונה נטו.
:: (3) בעד הצריכה של צרכני חצר של כלל מיתקני ייצור בחלוקה, יגבה מנהל המערכת מחברת החשמל תשלום בסכום השווה למכפלת התעריף הקבוע בלוח תעריפים 8.1–1, בטור שכותרתו &quot;תעריף אגורות לקוט&quot;ש&quot;, בסך הצריכה של צרכני החצר של כלל מיתקני הייצור בחלוקה.
: (ד) '''הפקת פירוט תשלומים וקיזוז'''
:: מנהל המערכת יפיק לחברת החשמל פירוט תשלומים מחייב בהתאם למועד הקבוע [[בסעיף (א1)(1) לאמת מידה 62]]; פירוט התשלומים המחייב יכלול את התקבולים המגיעים לה כבעלת רישיון ייצור, רישיון הולכה ורישיון חלוקה, לפי סעיף (ב), בקיזוז התשלומים שבהם היא חייבת כבעלת רישיון הספקה לפי סעיף (ג) (להלן באמת מידה זו - חשבון נטו); אם קיימת מחלוקת בין חברת החשמל למנהל המערכת בנוגע לחשבון או לנתונים בבסיסו, ההכרעה במחלוקת תהיה לפי הוראות [[סעיף (ו) לאמת מידה 82]], בשינויים המחויבים.
: (ה) '''מועדי תשלום'''
:: אם החשבון נטו הוא לזכות חברת החשמל, מנהל המערכת ישלם לה את התשלום בהתאם למועד התשלום שנקבע ליצרן לפי [[סעיף (ה1) לאמת מידה 82]]; אם החשבון נטו יהיה לחובת חברת החשמל, היא תשלם למנהל המערכת את התשלום בהתאם למועד התשלום שנקבע למספק לפי [[סעיף (ג) לאמת מידה 62]]; הוראות [[סעיף (ג) לאמת מידה 62]] [[וסעיף (ה1) לאמת מידה 82]], לעניין הארכת מועד התשלום, גם כן יחולו לעניין תשלום חשבונות לפי סעיף זה.
: (ו) '''התחשבנות בין הערכות לבין נתונים בפועל'''
:: מנהל המערכת יערוך התחשבנות בין חברת החשמל לחברת ניהול המערכת בנוגע לתשלומים השוטפים המופיעים בסעיפים (ב) ו-(ג) ושנעשו על ידי הערכה אל מול נתוני צריכה וייצור סופיים.

&lt;פרסום&gt; י&quot;ז באדר התשע&quot;ח (4 במרס 2018)
&lt;חתימה&gt; אסף אילת יושב ראש רשות החשמל</text>
      <sha1>gcd6axdjrfa1undhoc3mpjmh1n8eduj</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>כללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>349054</id>
    <revision>
      <id>3018279</id>
      <parentid>3016744</parentid>
      <timestamp>2026-05-31T21:03:48Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3018261] כניסה לתוקף + הגהה</comment>
      <origin>3018279</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2041247" sha1="cm5mnv22nyqxfutri6mjp0kv2ko1xrt" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|כללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני), התשע״ח–2018}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשע״ח, 1177|כללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7973.pdf}}, {{ח:תיבה|2699|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8064.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 1457|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8118.pdf}}, {{ח:תיבה|3068|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8195.pdf}}, {{ח:תיבה|3158|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8209.pdf}}, {{ח:תיבה|3314|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8231.pdf}}, {{ח:תיבה|3331|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8231.pdf}}, {{ח:תיבה|3334|תיקון מס׳ 6|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8231.pdf}}, {{ח:תיבה|3464|תיקון מס׳ 7|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8244.pdf}}, {{ח:תיבה|3470|תיקון מס׳ 8|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8244.pdf}}, {{ח:תיבה|3525|תיקון מס׳ 9|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8252.pdf}}, {{ח:תיבה|3529|תיקון מס׳ 10|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8252.pdf}}, {{ח:תיבה|3547|תיקון מס׳ 11|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8255.pdf}}, {{ח:תיבה|3548|תיקון מס׳ 12|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8255.pdf}}, {{ח:תיבה|3569|תיקון מס׳ 13|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8259.pdf}}, {{ח:תיבה|3594|תיקון מס׳ 14|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8262.pdf}}, {{ח:תיבה|4042|תיקון מס׳ 15|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8277.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 2|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8278.pdf}}, {{ח:תיבה|14|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8281.pdf}}, {{ח:תיבה|120|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8291.pdf}}, {{ח:תיבה|124|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8292.pdf}}, {{ח:תיבה|135|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8295.pdf}}, {{ח:תיבה|492|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8337.pdf}}, {{ח:תיבה|522|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8340.pdf}}, {{ח:תיבה|568|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8344.pdf}}, {{ח:תיבה|571|תיקון מס׳ 6|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8344.pdf}}, {{ח:תיבה|574|תיקון מס׳ 7|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8344.pdf}}, {{ח:תיבה|918|תיקון מס׳ 8|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8424.pdf}}, {{ח:תיבה|1100|תיקון מס׳ 9|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8485.pdf}}, {{ח:תיבה|1128|תיקון מס׳ 10|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8491.pdf}}, {{ח:תיבה|1130|תיקון מס׳ 11|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8491.pdf}}, {{ח:תיבה|1192|תיקון מס׳ 12|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8506.pdf}}, {{ח:תיבה|1208|תיקון מס׳ 13|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8510.pdf}}, {{ח:תיבה|1258|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8524.pdf}}, {{ח:תיבה|1258|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8524.pdf}}, {{ח:תיבה|1258|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8524.pdf}}, {{ח:תיבה|1380|תיקון מס׳ 14|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8554.pdf}}, {{ח:תיבה|1382|הוראת שעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8554.pdf}}, {{ח:תיבה|1433|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8565.pdf}}, {{ח:תיבה|1433|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8565.pdf}}, {{ח:תיבה|1479|תיקון מס׳ 15|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8580.pdf}}, {{ח:תיבה|1610|תיקון מס׳ 16|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8615.pdf}}, {{ח:תיבה|1610|תיקון מס׳ 17|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8615.pdf}}, {{ח:תיבה|1672|תיקון מס׳ 18|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8627.pdf}}, {{ח:תיבה|1698|תיקון מס׳ 19|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8631.pdf}}, {{ח:תיבה|1708|תיקון מס׳ 20|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8633.pdf}}, {{ח:תיבה|1710|תיקון מס׳ 21|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8633.pdf}}, {{ח:תיבה|1740|תיקון מס׳ 22|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8639.pdf}}, {{ח:תיבה|1752|תיקון מס׳ 23|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8642.pdf}}, {{ח:תיבה|1784|תיקון מס׳ 7 (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8649.pdf}}, {{ח:תיבה|1814|תיקון מס׳ 24|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8661.pdf}}, {{ח:תיבה|1824|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8662.pdf}}, {{ח:תיבה|1973|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8689.pdf}}, {{ח:תיבה|2032|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8699.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 130|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8818.pdf}}, {{ח:תיבה|260|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8849.pdf}}, {{ח:תיבה|260|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8849.pdf}}, {{ח:תיבה|596|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8935.pdf}}, {{ח:תיבה|596|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8935.pdf}}, {{ח:תיבה|706|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8952.pdf}}, {{ח:תיבה|924|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8991.pdf}}, {{ח:תיבה|982|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9003.pdf}}, {{ח:תיבה|1392|תיקון מס׳ 6|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9060.pdf}}, {{ח:תיבה|1500|תיקון מס׳ 7|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9083.pdf}}, {{ח:תיבה|1503|תיקון מס׳ 8|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9083.pdf}}, {{ח:תיבה|1504|הוראת שעה [תש״ף] (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9083.pdf}}, {{ח:תיבה|1504|תיקון מס׳ 4 [תש״ף] (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9083.pdf}}, {{ח:תיבה|1712|תיקון מס׳ 9|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9122.pdf}}, {{ח:תיבה|1778|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9133.pdf}}, {{ח:תיבה|1885|תיקון מס׳ 10|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9162.pdf}}, {{ח:תיבה|1885|תיקון מס׳ 10|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9162.pdf}}, {{ח:תיבה|1998|תיקון מס׳ 11|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9179.pdf}}, {{ח:תיבה|2084|תיקון מס׳ 12|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9187.pdf}}, {{ח:תיבה|2086|תיקון מס׳ 7 [תש״ף] (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9187.pdf}}, {{ח:תיבה|2224|תיקון מס׳ 4 (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9207.pdf}}, {{ח:תיבה|2274|תיקון מס׳ 13|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9225.pdf}}, {{ח:תיבה|2916|תיקון מס׳ 14|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9314.pdf}}, {{ח:תיבה|2925|תיקון מס׳ 15|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9315.pdf}}, {{ח:תיבה|3112|תיקון מס׳ 16|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9358.pdf}}, {{ח:תיבה|3212|תיקון מס׳ 17|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9393.pdf}}, {{ח:תיבה|3546|תיקון מס׳ 18|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9477.pdf}}, {{ח:תיבה|3569|תיקון מס׳ 19|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9479.pdf}}, {{ח:תיבה|3591|תיקון מס׳ 20|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9484.pdf}}, {{ח:תיבה|4030|תיקון מס׳ 21|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9587.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 17|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9617.pdf}}, {{ח:תיבה|30|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9619.pdf}}, {{ח:תיבה|792|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9705.pdf}}, {{ח:תיבה|818|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9710.pdf}}, {{ח:תיבה|917|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9739.pdf}}, {{ח:תיבה|934|תיקון מס׳ 6|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9744.pdf}}, {{ח:תיבה|1256|תיקון מס׳ 7|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9829.pdf}}, {{ח:תיבה|1338|תיקון מס׳ 8|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9834.pdf}}, {{ח:תיבה|1516|תיקון מס׳ 9|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9869.pdf}}, {{ח:תיבה|1554|תיקון מס׳ 10|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9882.pdf}}, {{ח:תיבה|1818|תיקון מס׳ 11|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9944.pdf}}, {{ח:תיבה|1902|תיקון מס׳ 12|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9968.pdf}}, {{ח:תיבה|2084|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10001.pdf}}, {{ח:תיבה|2438|תיקון מס׳ 14 [צ״ל: תיקון מס׳ 13]|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10071.pdf}}, {{ח:תיבה|2644|תיקון מס׳ 14|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10111.pdf}}, {{ח:תיבה|2696|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10124.pdf}}, {{ח:תיבה|2774|תיקון מס׳ 15|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10142.pdf}}, {{ח:תיבה|2972|תיקון מס׳ 16|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10176.pdf}}, {{ח:תיבה|3464|תיקון מס׳ 17|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10256.pdf}}, {{ח:תיבה|3466|תיקון מס׳ 18|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10256.pdf}}, {{ח:תיבה|3618|תיקון מס׳ 19|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10277.pdf}}, {{ח:תיבה|3678|תיקון מס׳ 20|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10286.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 2|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10340.pdf}}, {{ח:תיבה|406|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10410.pdf}}, {{ח:תיבה|476|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10423.pdf}}, {{ח:תיבה|591|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10452.pdf}}, {{ח:תיבה|716|תיקון מס׳ 19 [תשפ״ב] (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10471.pdf}}, {{ח:תיבה|716|תיקון מס׳ 7 [תשפ״ב] (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10471.pdf}}, {{ח:תיבה|764|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10483.pdf}}, {{ח:תיבה|776|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10484.pdf}}, {{ח:תיבה|896|תיקון מס׳ 6|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10514.pdf}}, {{ח:תיבה|915|תיקון מס׳ 7|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10520.pdf}}, {{ח:תיבה|1212|תיקון מס׳ 8|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10611.pdf}}, {{ח:תיבה|1213|תיקון מס׳ 9|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10611.pdf}}, {{ח:תיבה|1784|תיקון מס׳ 10|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10652.pdf}}, {{ח:תיבה|1804|תיקון מס׳ 11|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10654.pdf}}, {{ח:תיבה|1908|תיקון מס׳ 12|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10672.pdf}}, {{ח:תיבה|2380|תיקון מס׳ 13|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10750.pdf}}, {{ח:תיבה|2450|תיקון מס׳ 14|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10764.pdf}}, {{ח:תיבה|2524|תיקון מס׳ 15|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10785.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 190|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10845.pdf}}, {{ח:תיבה|262|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10857.pdf}}, {{ח:תיבה|636|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10926.pdf}}, {{ח:תיבה|838|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10986.pdf}}, {{ח:תיבה|928|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10998.pdf}}, {{ח:תיבה|992|הוראת שעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11009.pdf}}, {{ח:תיבה|1194|הוראת שעה (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11038.pdf}}, {{ח:תיבה|1194|תיקון מס׳ 6|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11038.pdf}}, {{ח:תיבה|1358|תיקון מס׳ 7|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11077.pdf}}, {{ח:תיבה|1402|הוראת שעה (תיקון מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11087.pdf}}, {{ח:תיבה|1422|תיקון מס׳ 8|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11092.pdf}}, {{ח:תיבה|1426|תיקון מס׳ 9|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11092.pdf}}, {{ח:תיבה|1508|תיקון מס׳ 10|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11111.pdf}}, {{ח:תיבה|1602|תיקון מס׳ 11|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11132.pdf}}, {{ח:תיבה|1666|תיקון מס׳ 12|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11146.pdf}}, {{ח:תיבה|1972|תיקון מס׳ 13|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11214.pdf}}, {{ח:תיבה|1998|תיקון מס׳ 14|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11221.pdf}}, {{ח:תיבה|2368|תיקון מס׳ 15|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11260.pdf}}, {{ח:תיבה|2508|תיקון מס׳ 16|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11286.pdf}}, {{ח:תיבה|2568|תיקון מס׳ 17|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11289.pdf}}, {{ח:תיבה|2636|תיקון מס׳ 18|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11303.pdf}}, {{ח:תיבה|2728|תיקון מס׳ 12 (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11321.pdf}}, {{ח:תיבה|2728|תיקון מס׳ 19|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11321.pdf}}, {{ח:תיבה|2816|תיקון מס׳ 20|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11340.pdf}}, {{ח:תיבה|2842|תיקון מס׳ 21|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11344.pdf}}, {{ח:תיבה|2938|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11361.pdf}}, {{ח:תיבה|3028|תיקון מס׳ 22|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11373.pdf}}, {{ח:תיבה|3100|תיקון מס׳ 23|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11393.pdf}}, {{ח:תיבה|3109|תיקון מס׳ 24|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11393.pdf}}, {{ח:תיבה|3163|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11399.pdf}}, {{ח:תיבה|3180|תיקון מס׳ 25|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11405.pdf}}, {{ח:תיבה|3262|תיקון מס׳ 26|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11418.pdf}}, {{ח:תיבה|3346|תיקון מס׳ 27|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11426.pdf}}, {{ח:תיבה|3394|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11431.pdf}}, {{ח:תיבה|3498|תיקון מס׳ 28|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11448.pdf}}, {{ח:תיבה|3534|תיקון מס׳ 29|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11454.pdf}}, {{ח:תיבה|3538|תיקון מס׳ 30|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11454.pdf}}, {{ח:תיבה|3538|תיקון מס׳ 31|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11454.pdf}}, {{ח:תיבה|3701|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11476.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 2|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11498.pdf}}, {{ח:תיבה|22|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11507.pdf}}, {{ח:תיבה|182|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11540.pdf}}, {{ח:תיבה|186|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11540.pdf}}, {{ח:תיבה|189|תיקון מס׳ 31 [תשפ״ד] (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11540.pdf}}, {{ח:תיבה|233|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11549.pdf}}, {{ח:תיבה|333|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11570.pdf}}, {{ח:תיבה|444|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11601.pdf}}, {{ח:תיבה|826|תיקון מס׳ 6|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11674.pdf}}, {{ח:תיבה|י״פ, 2419|תיקון מס׳ 7|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-13057.pdf}}, {{ח:תיבה|2422|תיקון מס׳ 12 [תשפ״ד] (תיקון מס׳ 2)|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-13057.pdf}}, {{ח:תיבה|ק״ת, 1116|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11736.pdf}}, {{ח:תיבה|י״פ, 3242|תיקון מס׳ 8|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-13156.pdf}}, {{ח:תיבה|3244|תיקון מס׳ 9|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-13156.pdf}}, {{ח:תיבה|3247|תיקון מס׳ 10|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-13156.pdf}}, {{ח:תיבה|3280|ת״ט|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-13160.pdf}}, {{ח:תיבה|3624|תיקון מס׳ 11|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-13200.pdf}}, {{ח:תיבה|4340|תיקון מס׳ 12|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-13259.pdf}}, {{ח:תיבה|5300|תיקון מס׳ 13|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-13291.pdf}}, {{ח:תיבה|5586|תיקון מס׳ 14|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-13316.pdf}}, {{ח:תיבה|5660|תיקון מס׳ 15|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-13321.pdf}}, {{ח:תיבה|ק״ת, 1578|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11836.pdf}}, {{ח:תיבה|י״פ, 6562|תיקון מס׳ 16|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-13413.pdf}}, {{ח:תיבה|6952|תיקון מס׳ 17|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-13464.pdf}}, {{ח:תיבה|7162|תיקון מס׳ 18|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-13492.pdf}}, {{ח:תיבה|7163|ת״ט|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-13492.pdf}}, {{ח:תיבה|8030|תיקון מס׳ 19|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-13606.pdf}}, {{ח:תיבה|8654|תיקון מס׳ 20|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-13684.pdf}}, {{ח:תיבה|9101|תיקון מס׳ 21|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-13738.pdf}}, {{ח:תיבה|9590|תיקון מס׳ 22|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-13797.pdf}}, {{ח:תיבה|9858|תיקון מס׳ 23|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-13830.pdf}}, {{ח:תיבה|9950|תיקון מס׳ 24|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-13841.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 332|ת״ט|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-13890.pdf}}, {{ח:תיבה|812|תיקון|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-13937.pdf}}, {{ח:תיבה|1186|תיקון מס׳ 8 [תשפ״ה] (תיקון)|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-13979.pdf}}, {{ח:תיבה|2064|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-14073.pdf}}, {{ח:תיבה|3298|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-14183.pdf}}, {{ח:תיבה|3298|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-14183.pdf}}, {{ח:תיבה|3403|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-14195.pdf}}, {{ח:תיבה|4252|תיקון מס׳ 6|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-14291.pdf}}, {{ח:תיבה|4253|תיקון מס׳ 7|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-14291.pdf}}, {{ח:תיבה|4514|תיקון [תשפ״ה] מס׳ 6 (תיקון)|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-14327.pdf}}, {{ח:תיבה|4515|תיקון מס׳ 8|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-14327.pdf}}, {{ח:תיבה|4808|תיקון מס׳ 9|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-14372.pdf}}, {{ח:תיבה|4808|תיקון מס׳ 10|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-14372.pdf}}, {{ח:תיבה|5373|תיקון מס׳ 11|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-14455.pdf}}, {{ח:תיבה|5890|תיקון מס׳ 7 (תיקון)|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-14506.pdf}}, {{ח:תיבה|5890|תיקון מס׳ 12 והוראת שעה|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-14506.pdf}}, {{ח:תיבה|6020|תיקון מס׳ 13|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-14524.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותה לפי {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל#סעיף 17|סעיפים 17(ד)}}, {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל#סעיף 30|30(2)}} {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל#סעיף 33|ו־33}} {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל|לחוק משק החשמל, התשנ״ו–1996}}, קבעה רשות החשמל ספר אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן בעל רישיון ספק שירות חיוני כמפורט להלן:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: כללי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א סימן א|סימן א׳: פרשנות והוראות כלליות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א סימן ב|סימן ב׳: מיתקני חשמל}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: צריכת חשמל}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן א|סימן א׳: צרכנות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן ב|סימן ב׳: חשבונות ותשלומים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן ג|סימן ג׳: חיוב בעבור צריכת חשמל}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן ד|סימן ד׳: פניות ותלונות צרכנים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב1|פרק ב׳1: חיבור חדש לרשת החשמל לחטיבת קרקע}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: חיבורים לרשת}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן א|סימן א׳: חיבור למתח נמוך}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|סימן ב׳: חיבור למתח גבוה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן ג׳: חיבור או שילוב מיתקן ייצור לרשת החלוקה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ד|סימן ד׳: חיבור למתח עליון ולמתח על}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ה|סימן ה׳: מקרים מיוחדים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ו|סימן ו׳: חיבור מיתקן פוטו וולטאי לרשת ההולכה במסגרת הליך תחרותי לקביעת תעריף}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ז|סימן ז׳: שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: אמינות האספקה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן א|סימן א׳: הפסקות חשמל יזומות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן ב|סימן ב׳: חידוש אספקת חשמל לאחר ניתוק}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן ג|סימן ג׳: שיטות אספקה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן ד|סימן ד׳: השלות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן ה|סימן ה׳: פיצוי בשל נזקים למכשירים חשמליים והפרעות ממושכות ברשת החשמל}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: עסקאות פרטיות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה סימן א|סימן א׳: מועדי עסקאות פרטיות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה סימן ב|סימן ב׳: מכירת שירותים למספקים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה סימן ג|סימן ג׳: שירותים למספקים שקיבלו את רישיון ההספקה החל מיום 1.6.2021 והם בלא אמצעי ייצור}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה סימן ד|סימן ד׳: רכישת הספק לטובת עסקאות פרטיות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳: רכישת חשמל, תחזוקה, ומשטר הפעלה של יצרנים פרטיים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו סימן א|סימן א׳: כללי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו סימן ב|סימן ב׳: מניה והתחשבנות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו סימן ג|סימן ג׳: משטר הפעלה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו סימן ג1|סימן ג׳1: זמינות יצרנים המחוברים לרשת ההולכה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו סימן ג2|סימן ג׳2 – זמינות של מיתקני אגירה המחוברים או המשולבים ברשת המתח העליון}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו סימן ד|סימן ד׳: תחזוקה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו סימן ה|סימן ה׳: יצרנים המחוברים לרשת ההולכה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו סימן ה1|סימן ה׳1: יצרנים המחוברים או המשולבים בחצר צרכן המחובר ברשת ההולכה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו סימן ה2|סימן ה׳2 – מיתקני אגירה ברשת ההולכה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו סימן ו|סימן ו׳: יצרנים בקוגנרציה המחוברים לרשת ההולכה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו סימן ז|סימן ז׳: יצרנים המחוברים לרשת החלוקה {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו סימן ז1|{{ח:הערה|סימן}} ז׳1: יצרנים המחוברים לרשת החלוקה המייצרים חשמל בגז טבעי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו סימן ז2|סימן ז׳2: יצרנים המחוברים או המשולבים בחצר צרכן המחובר לרשת החלוקה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו סימן ח|סימן ח׳: יצרנים באנרגיה מתחדשת}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו סימן ט|סימן ט׳: יצרנים עצמיים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו סימן י|סימן י׳: מקרים מיוחדים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו סימן יא|סימן י״א: יצרנים באנרגיה שאובה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו סימן יב|סימן י״ב: מקרים מיוחדים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו סימן יג|סימן י״ג: הוראות כלליות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳: עבודות על חשבון אחרים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז סימן א|סימן א׳: עבודות סטנדרטיות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳: איכות הסביבה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח סימן א|סימן א׳: פרמיה לתועלת למשק מהפחתת זיהום}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח סימן ב|סימן ב׳: פרמיה להפחתת זיהומים בתחנות מזוטיות קיימות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח סימן ג|סימן ג׳: ייצור חשמל מבוזר בטכנולוגיה פוטו־וולטאית או פוטו־וולטאית בשילוב אגירה או טורבינת רוח לצריכה עצמית והעברת עודפים לרשת}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח סימן ד|סימן ד׳: ייצור חשמל סולארי לבעלי רישיונות ייצור בעלי מתקנים המחוברים לרשת החלוקה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח סימן ה|סימן ה׳: ייצור חשמל סולארי לבעלי רישיונות ייצור בעלי מתקנים המחוברים לרשת ההולכה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח סימן ו|סימן ו׳: ייצור חשמל מאנרגיית רוח לחוות רוח בהספק העולה על 50 KW}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח סימן ז|סימן ז׳: ייצור חשמל מביו־גז במתקני עיכול אנאירובי המחוברים לרשת החלוקה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח סימן ח|סימן ח׳: ייצור חשמל מבוזר באנרגיה מתחדשת בשיטת מונה נטו}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח סימן ט|סימן ט׳: ייצור חשמל לבעלי רישיונות ייצור בעלי מתקני חלוץ}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח סימן י|סימן י׳: ייצור חשמל במיתקן פוטו־וולטאי וחיבורו לרשת החלוקה בעקבות זכייה בהליך תחרותי לקביעת תעריף}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח סימן יא|סימן י״א: ייצור חשמל בטכנולוגיה פוטו־וולטאית במקום צרכנות – ברירת מחדל}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח סימן יב|סימן י״ב: תנאים לזכאות לתעריף למיתקנים שקמים במסגרת הליך תחרותי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳: התחשבנות ותשלומים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ט סימן א|סימן א׳: ריבוי מיתקני ייצור המוקמים במקום צרכנות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ט סימן ב|סימן ב׳: התחשבנות מנהל המערכת עם חברת החשמל}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: כללי}}
{{ח:קטע3|פרק א סימן א|סימן א׳: פרשנות והוראות כלליות}}

{{ח:סעיף|1||תיקון: 29.11.05, 1.6.08, 11.4.11, 9.6.14, 17.11.14, 2.12.14, 25.11.15, 12.9.16, 27.9.17, 13.5.19, 24.6.19, 23.9.19, 27.1.20, 5.8.20, 25.11.20, 22.2.21, 12.4.21, 17.11.21, 14.2.22, 8.11.23, 13.12.23, 19.5.25, 31.12.25; תשע״ט־7, תשע״ט־13, תש״ף־2, תש״ף־6, תש״ף־7, תש״ף־11, תש״ף־12, תש״ף־31, תש״ף־32, תש״ף־34, תשפ״א־4, תשפ״א־6, תשפ״א־17, תשפ״א־26, תשפ״ב־4, תשפ״ב־14, תשפ״ב־21, תשפ״ג־3, תשפ״ג־12, תשפ״ד־4, תשפ״ד־11, תשפ״ד־24, תשפ״ד־32, תשפ״ה־7, תשפ״ה־30, תשפ״ו־13}}
{{ח:ת}} '''הגדרות'''
{{ח:ת}} {{ח:הערה|[צ״ל: באמות מידה אלו –]}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אומדן צריכה שנתית“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 51|בסעיף (ד)(2)(א)(2) לאמת מידה 51}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אירוע חריג“ – אירוע, שאינו ”מצב חריג“ כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 124|באמת מידה 124}}, אשר במהלכו הופסקה אספקת החשמל ברציפות למשך שמונה שעות או יותר ל־20,000 צרכנים לפחות, או אירוע של עומס פניות למוקד, או אירוע של תקלה מחשובית או תפעולית נרחבת אצל ספק שירות חיוני המונעת מספק שירות חיוני אפשרות למתן שרות לצרכנים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אישור תעריף“ – מסמך המיישם את החלטות הרשות לגבי יצרן פרטי ואשר כולל, בין היתר, תעריפים הנובעים מההסדרים התעריפיים בנושאי כוח עליון וביטוח, אחריות, דלק חליפי ותעריפים ליצרן בעד רכישת אנרגיה, רכישת זמינות ואנרגיה או רכישת שירותים נלווים, אם וככל שהרשות תקבע את אלה, זאת נוסף על תשלומים ותעריפים החלים על היצרן לפי כל דין. מסמך זה ניתן על ידי יושב ראש הרשות והוא מתעדכן לפי ההוראות הכלולות בו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אמפר“ – יחידת זרם בסיסית המשמשת להמרה ליחידות קילו־וולט־אמפר (קו״א);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אמצעי תשלום“ – לרבות אחד מאלה: הוראת קבע בבנק, כרטיס אשראי, המחאות דחויות, שוברים במזומן, תשלום חשבון צריכה בתדירות חד חודשית, פריסת החוב בחשבון הצריכה, או במונה תשלום מראש;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אנרגיה מוזנת לרשת“ – הערך הנמדד בקילוואט לשעה על ידי מונה המותקן על הדקי הגנראטור או בנקודת חיבור מיתקן ייצור לרשת לפי העניין ובהתאם לקבוע באמות מידה אלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אנרגיה מוזרמת לרשת“ – אנרגיה שהוזרמה על ידי יחידת ייצור לרשת של ספק שירות חיוני;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אנרגיה מתחדשת“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בודק מוסמך“ – בעל רישיון של חשמלאי–בודק כאמור {{ח:חיצוני|תקנות החשמל (רישיונות)#סעיף 7|בתקנה 7 לתקנות החשמל (רישיונות), התשמ״ה–1985}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בניין“ – {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|כהגדרת ”בניין“ בחוק התכנון והבנייה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל מקרקעין“ – לרבות המחזיק במקרקעין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גודל חיבור“ – הספק החשמל שניתן לצרוך מהרשת או לספק לרשת בנקודה שבה מותקן מונה, מחושב ביחידות קילו־וולט־אמפר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דילוג יזום“ – החלטה של ספק שירות חיוני שלא לבצע קריאת מונה בפועל לתקופת חשבון מסוימת, הנובעת מצרכי ספק השירות החיוני בלבד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הגדלת חיבור“ – הוספת יכולת האספקה לגודל חיבור קיים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ההספק הנקי“ – ההספק החשמלי של יחידת הייצור, הנמדד בהדקי המחולל, בניכוי הספק הצריכה העצמית של יחידת הייצור ובניכוי הפסדי השנאה, במגוואט;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הודעה“ – לרבות חשבון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הליכי גבייה אזרחיים“ – הליכים משפטיים על פי דין לשם גביית חוב של צרכן לספק שירות חיוני, לרבות הליך לביצוע החוב של הצרכן לספק השירות החיוני במסלול מקוצר לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#פרק א1|פרק א׳1 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ״ז–1967}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הסדרי תשלום“ – פריסת תשלום חובות של צרכנים בשל צריכת חשמל בתעריף ביתי במקומות צרכנות המשמשים למגורים, באחד מאמצעי התשלום;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הסכם גז“ – הסכם לרכישת גז טבעי בין יצרן לבין ספק גז טבעי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הספק מוקצה בעבור מספק“ – ההספק הנקי המותקן, מותאם טמפרטורה בתנאי האתר, שהוקצה למספק לטובת עסקאות פרטיות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”העמסה מרכזית“ – שיטת העמסה שלפיה היצרן מעמיד את כל היכולת הזמינה של יחידת הייצור לטובת מנהל המערכת, ומנהל המערכת קובע את תכנית ההעמסה הפרטנית של יחידת הייצור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”העמסה עצמית“ – שיטת העמסה שלפיה העמסת יחידת הייצור כולה או חלקה נקבעת על ידי היצרן בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳ לספר אמות המידה}} ובכפוף לאישור מנהל המערכת, ושאר היכולת הזמינה מועמסת לרשת לפי החלטת מנהל המערכת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפסקת חשמל“ – הפסקה באספקת חשמל כתוצאה מפעולה יזומה של ספק שירות חיוני המבוצעת במיתקן חשמל של הספק או של היצרן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפרעה חולפת“ – תקלה שאינה צפויה מראש המשבשת את אספקת החשמל, המתחילה בהפסקתו של קו, קטע קו או שנאי בודד ומסתיימת בחיבורו האוטומטי המוצלח, ללא צורך בהתערבות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפרעה ממושכת“ – תקלה שאינה צפויה מראש ומשבשת את אספקת החשמל, המתחילה בהפסקה של קו, קטע קו או שנאי בודד ומסתיימת עם חיבור אחרון הצרכנים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפרת אמות מידה“ – אי־עמידת ספק שירות חיוני באמות מידה אלה, למעט אי־עמידה הנובעת מכך שצרכן לא אפשר גישה של ספק שירות חיוני למיתקן חשמל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הקטנת זרם“ – התקנתו של נתיך המגביל זמנית את זרם החשמל מגודל החיבור המותקן לגודל חיבור קטן יותר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הרשות“ – רשות החשמל, שהוקמה לפי {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל#סעיף 21|סעיף 21 לחוק משק החשמל}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”התפלגות צריכה נורמטיבית“ – התפלגות הצריכה הנורמטיבית החצי־שעתית השנתית, לצורך התחשבנות עם מספקים שמשויכים אליהם צרכנים בעלי מונה בסיסי, שתפרסם הרשות באתר האינטרנט שלה על בסיס התפלגות הצריכה שעל פיה נקבע התעריף המפוקח האחיד לצרכן הביתי או על בסיס התפלגות אחרת שתשקף את הצריכה של סוג צרכנים מסוים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ויסות“ לעניין הספק – הפחתה חלקית או הפסקה מלאה של הספק הייצור במיתקן ייצור לכל פרק זמן שהוא, על פי שיקול דעת ספק שירות חיוני לצורכי בטיחות, שרידות או אמינות המערכת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חגים“ – שני ימי ראש השנה, יום הכיפורים, ראשון ושמיני עצרת של סוכות, ראשון ושביעי של פסח, חג השבועות יום העצמאות ויום בחירות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חדר מיתוג“ – חדר הכולל אמצעי מיתוג לרשת מתח גבוה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוב צריכה“ – סכום של חשבון צריכה שלא שולם במועדו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק החשמל“ – {{ח:חיצוני|חוק החשמל|חוק החשמל, התשי״ד–1954}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק התכנון והבנייה“ – {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|חוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק משק החשמל“ או ”החוק“ – {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל|חוק משק החשמל, התשנ״ו–1996}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חח״י“ או ”חברת החשמל“ – חברת החשמל לישראל בע״מ;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חיבור“ – קישור בין בניין או מיתקן לבין רשת חשמל לצורך העברת אנרגיה, לרבות שינוי של גודל חיבור קיים; לעניין הגדרה זו, ”מיתקן“ – מיתקני דרך, מיתקני תקשורת ומיתקני תשתית כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|בחוק התכנון והבנייה}}; החיבור יכיל מוליכי חשמל עיליים או תת־קרקעיים, מכשירים ואבזרים אחרים להולכה וחלוקה של חשמל מרשת החשמל עד למונה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חיבור זמני“ – חיבור המיועד למי שנחוצה לו אספקת חשמל לפרק זמן קצוב שאינו עולה על שלוש שנים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חיבור חריג“ – חיבור הכרוך בהקמת רשת חשמל ייעודית באזור שבו לא קיים תכנון להתפתחות עתידית של ביקושים לחשמל מהרשת, לפי תכנית מתאר ארצית (תמ״א 35) או תוכנית מיתאר מחוזית או מקומית, והכל בכפוף לקבוע {{ח:פנימי|סעיף 35לד|באמת מידה 35לד}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חיבור מיוחד“ – חיבור שעלותו לא נקבעה בלוחות התעריפים, למעט חיבור חריג;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חמ״י“ – חברת החשמל מחוז ירושלים בע״מ;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חצרים“ – מקרקעין, שאינם רשומים בפנקסי ספק שירות חיוני על שם צרכן מסוים, אשר הצרכן או מי מטעמו מחזיק בהם, לרבות רכוש משותף כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#סעיף 52|בסעיף 52 לחוק המקרקעין, התשכ״ט–1969}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חריגה מתוכנית“ – פער או סטיה מיכולת זמינה ואנרגיה או מאנרגיה בצריכה או במכירה של חשמל מטעם יצרן, מספק או צרכן פרטי, ביחס לתוכנית מאושרת רלוונטית, למעט בשל השלת צרכן לפי הוראת ספק שירות חיוני או בשל תקלות כשל במערכות ההולכה, החלוקה או ההתקשרות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חשבון“ – חשבון צריכה או חשבון שירותי רשת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חשבון צריכה“ – הודעת חיוב של ספק שירות חיוני בעד אספקת החשמל השוטפת לצרכן ושירותים הקשורים באספקת חשמל זו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חשבון שירותי רשת“ – הודעת חיוב של ספק שירות חיוני רשת בעד שירותי רשת שהוא נותן בחטיבת קרקע;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”טעות בחשבון“ – כל טעות בחשבונות שערך ספק שירות חיוני, לרבות קביעת הצריכה, הערכת הצריכה, חישוב ויישום התעריף, למעט לעניין {{ח:פנימי|סעיף 13|אמת מידה 13(ז)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יחידת ייצור“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|תקנות משק החשמל (יצרן חשמל פרטי קונבנציונלי)|בתקנות משק החשמל (יצרן חשמל פרטי קונבנציונלי), התשס״ה–2005}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יחידת ייצור דו־דלקית“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|תקנות משק החשמל (קוגנרציה)|בתקנות משק החשמל (קוגנרציה), התשס״ה–2004}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יכולת זמינה“ – ההספק הנקי שיחידת הייצור יכולה לספק;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יכולת זמינה ברוטו“ – ההספק החשמלי המרבי שיחידת הייצור יכולה לייצר בהדקי הגנרטור בחצי שעה נתונה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יכולת זמינה לטובת עסקאות פרטיות“ – החלק מן היכולת הזמינה המשתנה המשמש את היצרן לביצוע עסקאות פרטיות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יכולת זמינה משתנה“ – החלק מן היכולת הזמינה העומד לרשות היצרן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יכולת זמינה קבועה“ – החלק מן היכולת הזמינה העומד לרשות מנהל המערכת בהתאם לקבוע באמות המידה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יצרן“, ”יצרן פרטי“ ו”יצרן חשמל פרטי“ – בעל רישיון מותנה, רישיון ייצור או רישיונות ייצור, שאינו ספק שירות חיוני;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יצרן באנרגיה מתחדשת“ – יצרן שמיתקן הייצור שלו פועל באמצעות אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} אנרגיה מתחדשת בלבד;
{{ח:תתת|(2)}} אנרגיה מתחדשת וכן שימוש בדלק פוסילי ובלבד שמתקיימים שני תנאים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} שיעור השימוש בדלק הפוסילי אינו עולה על 15% מסך האנרגיה המיוצרת במיתקן;
{{ח:תתתת|(ב)}} השימוש בדלק הפוסילי הכרחי לתמיכה בייצור באמצעות האנרגיה המתחדשת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יצרן בקוגנרציה“ – יצרן המייצר באמצעות יחידת ייצור בקוגנרציה כהגדרתה {{ח:חיצוני|תקנות משק החשמל (קוגנרציה)|בתקנות משק החשמל (קוגנרציה), התשס״ה–2004}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יצרן קונבנציונאלי“ – כהגדרת יצרן פרטי {{ח:חיצוני|תקנות משק החשמל (יצרן חשמל פרטי קונבנציונלי)|בתקנות משק החשמל (יצרן חשמל פרטי קונבנציונלי), התשס״ה–2005}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כח עליון“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 130|באמת מידה 130}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כלי גבייה“ – כל אחד מאלה: התקנת מונה תשלום מראש, לרבות מת״מ הכרחי, התקנת נתיך מוקטן וניתוק אספקת החשמל במקום הצרכנות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”לוחות התעריפים“ – לוחות שנקבעו {{ח:חיצוני|כללי משק החשמל (תעריפי חשמל)|בכללי משק החשמל (תעריפי חשמל), התשע״ח–2018}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבקש החיבור“ – המבקש להתחבר לרשת החשמל של ספק שירות חיוני לצורך רכישת חשמל או מכירתו, קבלת שירותי תשתית או נתינתם או קבלת שירותי גיבוי, בעבורו או בעבור אחרים, לרבות מי שמבקש לשנות גודל חיבור קיים, אשר נפתח לו תיק עבודה במשרדי ספק השירות החיוני;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מ״ו“ – מגה־וואט;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מגה וולט אמפר“ או ”מו״א“ – יחידת הספק אשר כפולותיה מהוות גודל חיבור לתשלום;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מודול“ – תא פוטו־וולטאי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מונה“ – לרבות כל ציוד המשמש למדידת החשמל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מונה בסיסי“ – מונה שאינו מונה חכם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מונה חכם“ – מונה רציף המאפשר קריאה ושידור של נתוני הצריכה או הייצור ברמה רבע שעתית לכל הפחות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מונה תשלום מראש“ או ”מת״מ“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 20|באמת מידה 20}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מת״מ הכרחי“ – מונה תשלום מראש שספק שירות חיוני מתקין במקום הצרכנות עקב חובות צריכה של הצרכן, כחלופה לניתוק אספקת החשמל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחלק“ – בעל רישיון חלוקה וכן מחלק היסטורי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחלק דומיננטי“ – חח״י;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחלק היסטורי“ – גוף דוגמת מועצה מקומית, קיבוץ, מושב, ישוב קהילתי או ישוב אחר, אשר מקיים את התנאים הבאים: הוא בעל זכויות במקרקעין המשמש לו כמקום צרכנות ובעל זכויות בתשתית חשמל המשמשת אותו לחלוקת חשמל לתושביו, הוא מבצע פעילות של רכישת חשמל במתח גבוה, חלוקה והספקת חשמל כמשמעותן {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל|בחוק}} לצרכנים ביתיים בעלי מונים אישיים בשטח החלוקה שלו וקיבל אישור של ראש אגף רישוי ברשות בדבר הכרתו כמחלק היסטורי בהתאם להחלטות הרשות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המחלקה לשירותים חברתיים“ – לשכת הרווחה מטעם משרד הרווחה ברשות המקומית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן אגירה“ – מיתקן שמאפשר המרת אנרגיה חשמלית לאנרגיה הניתנת לאחסון, אחסון האנרגיה והמרתה בחזרה לאנרגיה חשמלית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן חשמל של ספק שירות חיוני“ – מיתקן חשמל שבבעלות ספק שירות חיוני, עד הדקי היציאה של המונה, עד קופסת החיבורים הראשונה או עד המפסק של מיתקן החשמל הפרטי, לפי הקרוב ביותר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן חשמל פרטי“ – מיתקן חשמל שאינו מיתקן חשמל של ספק שירות חיוני;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן ייצור“ – מיתקן המשמש לייצור אנרגיה חשמלית, הכולל, בין היתר, את יחידות הייצור הממוקמות באתר וכן מבנים, מכונות, מכשירים, מצברים, מוליכים, אבזרים וציוד חשמלי קבוע או מטלטלין הקשורים אליהן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן צריכה ייחודי“ – מיתקן המחובר בגודל חיבור הקטן מ־25×1 אמפר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מכירה מרוכזת“ – אספקת חשמל בנקודת מניה אחת למחלק או למקום צרכנות במתח נמוך שבו קיים צרכן אחד הנותן שירות אספקת חשמל לאחרים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל המערכת“ – כהגדרת בעל רישיון לניהול המערכת {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל|בחוק משק החשמל}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל מינהל החשמל“ – המנהל כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל|בחוק משק החשמל}} או כל מי שיבוא במקומו לפי דין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסדר מתח עליון“ – החלק ממיתקן הייצור בתחום שבין כניסת האנרגיה החשמלית לשנאי הראשי או לשנאים הראשיים עד ליציאה מחצר מיתוג ספק השירות החיוני לכיוון רשת ההולכה, הכולל, בין היתר, שנאי ראשי אחד או יותר, קו הולכה אחד או יותר, מפסיקי זרם, מנתקים, הגנות, אמצעי מדידה ואמצעי החווייה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מספק“ או ”מספק פרטי“ – צרכן חשמל בעל רישיון הספקה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל|בחוק משק החשמל}}, למעט מספק חח״י;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מספק ברירת מחדל“ – ספק שירות חיוני רשת, שהוא בעל רישיון הספקה ושהצרכן מחובר אל הרשת שלו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסרון קולי“ – הודעת מסרון (SMS) המתקבלת בטלפון הנייד של הצרכן כהודעה קולית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערכת מניה“ – מערכת של מונים ושנאי מדידה, לרבות כבלי מתח נמוך המשמשים לחיבור בין המונים ושנאי המדידה וארון המונים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מצב חריג“ – כקבוע {{ח:פנימי|סעיף 124|באמת מידה 124}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקום צרכנות“ – חטיבת קרקע אשר לגביה נעשה חיבור לרשת החשמל ונרשם לגביהם צרכן פלוני בפנקסי ספק השירות החיוני, לרבות רישומו על מונה שהותקן במקום, אם הותקן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מש״ב“ – מקבץ שעות ביקוש שבו חל תעריף עומס וזמן לפי רמת הביקוש לחשמל: מש״ב פסגה, מש״ב גבע ומש״ב שפל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נכה הרדיפות והמלחמה בנאצים“ – צרכן רשום שהוא זכאי כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות משק החשמל (תשלום מופחת לזכאים מקרב נכי הרדיפות והמלחמה בנאצים)|בתקנות משק החשמל (תשלום מופחת לזכאים מקרב נכי הרדיפות והמלחמה בנאצים), התשס״א–2010}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סל שיקום“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שיקום נכי נפש בקהילה|בחוק שיקום נכי נפש בקהילה, התש״ס–2000}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספק שירות חיוני“ או ”סש״ח“ – בעל רישיון לניהול המערכת, בעל רישיון הולכה או בעל רישיון חלוקה, כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל|בחוק}}, כולל חח״י כבעלת הרישיון שניתן לה לפי {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל#סעיף 60|סעיף 60(ד) לחוק}} ולרבות בעל רישיון ייצור שהשר קבע, לפי {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל#סעיף 18|סעיף 18(ב) לחוק}}, כי הוא מרכז חלק מהותי מהייצור במשק החשמל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספק שירות חיוני רשת“ – בעל רישיון הולכה או מחלק;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עבודות החיבור“ – העבודות הכרוכות בביצוע חיבור לרשת החשמל, לרבות תיאום טכני ועבודות משרדיות הקשורים אליהן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עבודה על חשבון אחרים“ או ”עע״א“ – עבודה המבוצעת ברשת של ספק שירות חיוני לבקשת אדם, למעט עבודות החיבור, או עבודה המבוצעת להקמת רשת חדשה ושבאמות המידה נקבע שיחולו לגביה לוחות תעריפים מהלוחות הקבועים {{ח:חיצוני|כללי משק החשמל (תעריפי חשמל)#פרק 4.4|בפרק 4.4 לכללי משק החשמל (תעריפי חשמל), התשע״ח–2018}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עומס מזערי“ – ההספק המזערי שבו יחידת ייצור יכולה לייצר אנרגיה באופן רציף בהתאם לבדיקות הקבלה שבוצעו לפי אמות מידה אלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עומס פניות למוקד“ – מצב שבו היקף הפניות היומי למוקד הטלפוני כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 7ב|באמת מידה 7ב}} עולה בשיעור של 15 אחוזים לפחות על הממוצע היומי של היקף הפניות המתקבלות במוקד בשלושת החודשים האחרונים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עסקה פרטית“ – התקשרות ישירה למכירת אנרגיה בין יצרן למספק או בין מספק לצרכן במחיר שבין קונה מרצון למוכר מרצון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עסקת רכישה“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|כללי משק החשמל (עסקאות עם ספק שירות חיוני)|בכללי משק החשמל (עסקאות עם ספק שירות חיוני), התש״ס–2000}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פיזור מונים“ – התקנת מונה על יד כל מקום צרכנות בבניין קומות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פנקסי ספק שירות חיוני“ – מונים, מכשירי מדידה תקניים, ספרי חשבונות, וכל מכשיר או מסמך אחר אשר משמש את ספק השירות החיוני במהלך עסקיו הרגיל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צריכה חצי־שעתית“ – צריכת האנרגיה של צרכן על פני חצי שעה רצופה מכלל מקורות הייצור בחצרו ומרשת החשמל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צריכה עצמית של יחידת ייצור“ – האנרגיה הנדרשת להפעלת יחידת ייצור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צריכה שעתית מרבית“ – מכפלה של הצריכה החצי־שעתית הגבוהה ביותר שנמדדה בשנה נתונה בשתיים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צרכן בעלים רשום“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 34א|באמת מידה 34א}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צרכן בתעריף מופחת“ – צרכן רשום המחויב בתעריף ביתי, הזכאי לתשלום מופחת לפי {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל#סעיף 31א|סעיף 31א לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צרכן חצר“ – צרכן שמחובר ישירות ליחידת ייצור של יצרן שאינו נדרש לרישיון חלוקה בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל#סעיף 3ב|סעיף 3ב לחוק משק החשמל}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צרכן מתח גבוה“ – צרכן המחובר לרשת מתח גבוה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צרכן מתח נמוך“ – צרכן המחובר לרשת מתח נמוך;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צרכן מתח עליון“ – צרכן המחובר לרשת מתח עליון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צרכן פרטי“ – צרכן שהתקשר בעסקה פרטית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צרכן רשום“ – צרכן הרשום לגבי מקום צרכנות, לרבות מספק;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צרכן שאינו רשום“ – מי שצורך חשמל בפועל במקום צרכנות אך אינו רשום על המנייה של ספק שירות חיוני באותו מקום צרכנות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צרכן שאספקת החשמל חיונית לו“ – צרכן רשום המחויב בתעריף ביתי שספק השירות החיוני הכיר בו כצרכן שאספקת החשמל חיונית לו לפי {{ח:פנימי|סעיף 7ג|אמת מידה 7ג}}, ובכלל זה צרכן שהוכר כצרכן שאספקת החשמל חיונית לו בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 7ג|לסעיף (ה) לאותה אמת מידה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צרכן תעו״ז“ – צרכן שהותקן לו מונה אלקטרוני המתוכנת למטרות תעריף עומס וזמן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קו חיבור“ – קו חשמל שתחילתו בקו של רשת חלוקה או רשת הולכה וסיומו בנקודת חיבור למיתקן חשמל פרטי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ק״ו“ – קילו־וואט;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קיבולת אגירה“ – כמות האנרגיה הניתנת לאחסון במיתקן אגירה, במונחי קילו־וואט לשעה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קילו וולט־אמפר“ או ”קו״א“ – יחידת הספק בסיסית, אשר כפולותיה מהוות גודל חיבור לתשלום;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ריבית איחורים“ – ריבית החשב הכללי כפי שהיא מתפרסמת מזמן לזמן ברשומות, בתוספת מרווח של 2 אחוזים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ריבית החשב הכללי“ – כמשמעותה בהודעה בדבר שיעורי ריבית החשב הכללי כפי שהיא מתפרסמת מזמן לזמן ברשומות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ריבית פיגורים“ – ריבית פיגורים שקבע החשב הכללי בהתאם להוראת תקנון כספים ומשק (התכ״ם) מספר 3.1.0.3 של החשב הכללי, כאשר ריבית הבסיס תהיה בשיעור ריבית החשב הכללי כפי שהיא מתפרסמת מזמן לזמן ברשומות, בתוספת מרווח של 2 אחוזים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ריכוז מונים“ – התקנת כל המונים המשרתים בניין במקום אחד, שהוא ארון מונים או חדר החשמל, בכניסה לבניין או בקומה בבניין קומות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ריכוז מונים קומתי“ – התקנת קבוצת מונים המשרתים קומה או קומות בבניין קומות, אך לא את כל הבניין, בחדר חשמל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון מותנה“ – רישיון זמני שניתן לאדם ולפיו אם יתקיימו תנאיו והוראות הדין, יינתן לאותו אדם רישיון ייצור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשת החשמל“ – רשת חשמל של ספק שירות חיוני;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשת מתח גבוה“ – מוליכי חשמל עיליים או תת־קרקעיים, שנאים, מבנים, מיתקנים, מכשירים ואבזרים אחרים המשמשים לחלוקת חשמל במתח העולה על 400 וולט ונמוך מ־33 קילוולט (מידות נומינליות);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשת מתח נמוך“ – מוליכי חשמל עיליים או תת־קרקעיים, שנאים, מבנים, מיתקנים, מכשירים ואבזרים אחרים המשמשים לחלוקת חשמל במתח של 400 וולט (מידות נומינליות);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשת מתח על“ – מוליכי חשמל עיליים או תת־קרקעיים, תחנות מיתוג, מבנים, מיתקנים, מכשירים ואביזרים אחרים, המשמשים להולכת חשמל במתח של 400 קילוולט או יותר (מידות נומינליות);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשת מתח עליון“ – מוליכי חשמל עיליים או תת־קרקעיים, תחנות משנה, מבנים, מיתקנים, מכשירים ואביזרים אחרים, המשמשים להולכת חשמל במתח העולה על 115 קילוולט ונמוך מ־400 קילוולט (מידות נומינליות);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירותים“ – שירותים שנותן בעל רישיון ספק שירות חיוני, לרבות חיבורים לרשת חשמל, שירותי אנרגיה, שירותים הכרוכים ברכישת חשמל, שירותי צריכת חשמל, שירותי הולכה, שירותי חלוקה, שירותי אספקה, שירותי תשתית ושירותי גיבוי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירותים נלווים“ – שירותים הנדרשים לשם שמירת אמינות ואיכות של הספקת החשמל באמצעות רשת החשמל לרבות ייצוב מתח, ייצוב תדר, אנרגיה ריאקטיבית ועתודות מסוגים שונים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירותי רשת“ – שירותים הניתנים לצרכן על ידי מחלק במסגרת אחריותו על הרשת, לרבות הזמנות חיבורים חדשים לרשת והגדלת חיבור ים, הודעה ותיאום יזום של הפסקות חשמל, שרותי עע״א, החלפת נתיך, עיבוד נתוני מניה והעברתם, חיבור מיתקן באנרגיה מתחדשת לרשת, בירור תקלות ברשת והעברה בין קווי הזנה לצורך אספקת חשמל שוטפת, והכל באמצעי ייעודי לצרכן, באופן ישיר ושוטף;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שנאי מדידה“ – שנאי מתח וזרם המיועדים למדידת מתחים וזרמים בערכים גבוהים ובמתחים שונים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שעות עבודה של מחלק“ – השעות 7:30 עד 16:00, בימים א׳ עד ה׳ שאינם ימי חג;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תוכנית ההעמסה הכללית“ – תוכנית העמסה של כלל יחידות הייצור במשק לכל חצי שעה, שקובע מנהל המערכת טרם תחילת ההעמסה, כקבוע {{ח:פנימי|סעיף 93|באמת מידה 93}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תוכנית ההעמסה הפרטנית“ – תוכנית המפרטת את העומס של יחידת ייצור בכל חצי שעה, שקובע מנהל המערכת מספר שעות לפני העמסת היחידה, כקבוע {{ח:פנימי|סעיף 94|באמת מידה 94}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תכנית העמסה פרטנית יום מראש“ – התכנית המועברת על ידי מנהל המערכת ליצרן המורה ליצרן על אופן הפעלת יחידת הייצור ביממה העוקבת להגשת התכנית או לתקופה ארוכה יותר לפי המקרים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 94א|באמת מידה 94א}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תכנית העמסה פרטנית מעודכנת“ – תכנית ההעמסה הפרטנית העדכנית ביותר המועברת על ידי מנהל המערכת המורה ליצרן על אופן הפעלת יחידת הייצור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תוכנית ייצור יומית“ – תוכנית יומית שמגיש יצרן למנהל המערכת, המפרטת את היכולת הזמינה והייצור המתוכנן כאמור {{ח:פנימי|סעיף 91|באמת מידה 91}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תוכנית ייצור שבועית“ – תוכנית שבועית שמגיש יצרן למנהל המערכת המפרטת את היכולת הזמינה והייצור המתוכנן, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 90|באמת מידה 90}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תוכנית פיתוח“ – תוכנית פיתוח כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל#סעיף 19|בסעיף 19 לחוק משק החשמל}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תוכנית צריכה יומית“ – תוכנית יומית שמגיש מספק למנהל המערכת המפרטת את הצריכה המצרפית המתוכננת של הצרכנים בעסקאות פרטיות, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 57|באמת מידה 57}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תוכנית צריכה שבועית“ – תוכנית שבועית שמגיש מספק למנהל המערכת המפרטת את הצריכה המצרפית המתוכננת של הצרכנים בעסקאות פרטיות, כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 56|באמת מידה 56}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תוכנית תחזוקה“ – תוכנית שמגיש יצרן למנהל המערכת אשר מפרטת את מועדי ביצוע תחזוקה במיתקן ועל יכולת הייצור המקסימאלית האפשרית ביחידות מגוואט במיתקן, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 86|באמת מידה 86}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעריפים אחידים“ – התעריפים המיועדים למקומות צרכנות שלהם לא מותקן מונה מתאים לתעריף עומס וזמן, ומחושבים על בסיס ממוצעים שנתיים בהתאם לתעריף עומס וזמן ולמאפייני שעות הצריכה בסוגי מקומות הצרכנות, כמפורט להלן:
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תעריף ביתי“ – תעריף חשמל המיועד לבתים המשמשים למגורים בלבד אשר ניתן להם אישור לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 157א|סעיף 157א לחוק התכנון והבנייה}}, {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (אישורים למתן שירותי חשמל, מים וטלפון)#סעיף 5|ותקנה 5 לתקנות התכנון והבנייה (אישורים למתן שירותי חשמל, מים וטלפון), התשמ״א–1981}}, לבתים המשמשים למגורים בלבד אשר חוברו כדין לפני כניסת {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל|החוק}} לתוקף, לבתי תפילה ולמבנים לצרכי חקלאות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תעריף מאור לרחובות ציבוריים“ – תעריף חשמל המיועד למאור לרחובות ציבוריים המופעל רק בשעות הערב והלילה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תעריף שאינו ביתי“ – תעריף חשמל המיועד למבנים שאינם משמשים למגורים בלבד, ובכלל זה מבנים המשמשים למלאכה, לתעשייה או למסחר, למוסדות חינוך ותרבות, למרכזי קליטה, למבנים המשמשים עמותות ומוסדות ללא כוונת רווח, למרפאות, לבתי חולים, לבתי מלון, למשרדי ממשלה, למבנים המחוברים בחיבור זמני ולקטע של רחוב ציבורי העובר במנהרה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעריף אנרגיה“ – תעריף שישלם מנהל המערכת בעד רכישת אנרגיה מיצרן קונבנציונאלי שמחובר לרשת ההולכה בהתאם להצעת המחיר החצי־שעתית של היצרן כאמור {{ח:פנימי|סעיף 102|באמת מידה 102}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעריף חיבור חריג“ – תעריף נורמטיבי לחיבור בתוספת חיוב בעבור הקמת תשתית במסגרת הזמנת חיבור חריג בהתאם לתעריפים הקבועים בפרק 4.4 ללוחות התעריפים ”עבודות על חשבון אחרים“;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעריף חריגה ממקדם הספק“ – תעריף המוטל עקב סטייה מגודל הרכיב הריאקטיבי עבור כל אחד מהמתחים: עליון, גבוה ונמוך;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעריף חשמל“ – תשלום עבור שימוש בחשמל הנמדד על פי צריכה או העברה בפועל של חשמל, ביחידות של קילוואט לשעה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעריף ייצור משוקלל“ – כקבוע בלוח תעריפים 6.3–1;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעריף מכירה מרוכזת“ – תעריף חשמל למחלקים במתח גבוה ולצרכנים במתח נמוך המחלקים ומספקים חשמל לאחר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעריף עומס וזמן“ או ”תעו״ז“ – תעריף חשמל המחושב לפי עומס הצריכה המערכתית וזמן הצריכה, ומיועד לצרכנים שלהם מותקן מונה אלקטרוני המתוכנת למטרות תעריף זה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעריף צובר“ – תעריף החל על מכירת חשמל לרשות הפלסטינית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקופת חשבון“ – התקופה הנקובה בחשבון הצריכה כתקופה שלגביה נערך החשבון לתשלום בעד הצריכה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תשלום קבוע“ – תשלום המשקף את עלות סל השירותים הבסיסי שספק שירות חיוני או מנהל המערכת מספק לצרכניו או לבעלי רישיונות, לפי העניין; סל השירותים הבסיסי כולל, בין היתר, את השירותים האלה: עריכה, שליחה וגבייה של חשבון; קריאת מונה; עלויות הון ותפעול למונה; שירותי מחלקת מונים; מערך השירותים לקהל; הוצאות פרסום.

{{ח:סעיף|2|}}
{{ח:ת}} '''פרשנות'''
{{ח:תת|(א)}} '''מונחים'''
{{ח:תת}} מונח שלא הוגדר {{ח:פנימי|סעיף 1|באמת מידה 1 (הגדרות)}} והוגדר {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל|בחוק}}, תהיה לו המשמעות שניתנה לו {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל|בחוק}}, זולת אם נאמר במפורש אחרת באמות המידה.

{{ח:סעיף|3|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|4||תיקון: 1.3.06}}
{{ח:ת}} '''תיעוד'''
{{ח:תת|(א)}} '''פנקסי ספק שירות חיוני'''
{{ח:תת}} הפרטים הרשומים בפנקסי ספק שירות חיוני יהוו ראייה לכאורה לכל עניין הרשום בהם, לרבות זהות הצרכן, גודל החיבור ומצב החשבון בין הצרכן לבין ספק השירות החיוני.

{{ח:סעיף|4א||תיקון: 11.5.15; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''שמירת סודיות ומערכות המידע – יחידת ניהול המערכת בחח״י'''
{{ח:תת|(א)}} '''הגדרות'''
{{ח:תת}} באמת מידה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מידע סודי“ – כל מידע (Information), ידע (Know-How), ידיעה, מסמך, תכתובת, תוכנית, נתון, מודל, חוות דעת, תיאור, סיסמה, סמל, נוסחה, חפץ או חלק מהם, המכילים ידיעה או עשויים לשמש מקור לדעה, מסקנה וכל דבר אחר כיוצא בזה, אשר נוצרו בידי מנהל המערכת או אשר הועברו למנהל המערכת בכתב או בכל צורה או דרך של שימור ידיעות בצורה חשמלית, אלקטרונית, אופטית, מגנטית או אחרת, אשר נוגעים לפעילותם של יצרני החשמל הפרטיים והמספקים הפרטיים, לרבות נתוני ייצור, נתוני הספקה ופרטי הסכם הגז וכל מידע הנגזר ממנו והנוגע להפעלת תחנת הכוח של היצרן אשר הגיעו לידי מנהל המערכת, לרבות במסגרת סקר צריכת הגז הראשוני, במסגרת סקר צריכת הגז המחייב ובתקופת ההפעלה המסחרית של מיתקן הייצור במסגרת רישיון הייצור;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מנהל המערכת“ – יחידת ניהול המערכת בחח״י;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נציגים מורשים“ – בעלי תפקידים במנהל המערכת אשר מנהל היחידה הודיע לרשות כי הם בעלי הרשאת גישה למידע סודי וחתמו על התחייבות לשמירת סודיות.
{{ח:תת|(ב)}} '''סודיות'''
{{ח:תתת|(1)}} מנהל המערכת ישמור מידע סודי בסודיות בפני כל אדם, לרבות עובדים, יועצים, קבלנים של ספק השירות החיוני או צדדים שלישיים, זולת בעלי התפקידים האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הנציגים המורשים;
{{ח:תתתת|(ב)}} רואה חשבון חיצוני של ספק השירות החיוני אשר מיועד לעסוק בבקרה או בביקורת על מנהל המערכת.
{{ח:תתת|(2)}} מנהל המערכת לא יעתיק מידע סודי בכל צורה שהיא, לרבות שכפול, צילום, והדפסה.
{{ח:תתת|(3)}} מנהל המערכת לא יעשה שימוש במידע הסודי, בין בעצמו ובין באמצעות אחרים, למעט שימוש מותר לפי אמות המידה והדין.
{{ח:תתת|(4)}} מנהל המערכת יחתום על התחייבות לשמירת סודיות מול היצרן לגבי פרטי הסכם גז וכן לגבי כל מידע סודי מסחרי אחר אשר היצרן יעביר אליו. ההתחייבות לשמירת סודיות תעמוד בתוקף עד 5 שנים לאחר פקיעת רישיון היצרן או לפי קביעה אחרת של יושב ראש רשות או מי שהוא הסמיך לכך.
{{ח:תתת|(5)}} מבלי לגרוע מהאמור לעיל, מנהל המערכת ינקוט באמצעים המפורטים להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} מידע סודי הנמצא בעותק קשיח ימוספר ויקוטלג ברשימת מלאי. המידע הסודי ורשימת המלאי יישמרו בכספת אשר רק הנציגים המורשים יהיו בעלי הרשאת גישה אליה.
{{ח:תתתת|(ב)}} יבוצע רישום סדיר של כל הוצאת מידע סודי הנמצא בעותק קשיח מהכספת. רישום זה יכלול תאריך ושעת הוצאת המידע הסודי, השם והתפקיד של המשתמש במידע הסודי, מטרת השימוש ותאריך ושעת החזרת המידע הסודי לכספת.
{{ח:תתתת|(ג)}} מידע סודי הנמצא במדיה אלקטרונית יישמר במחשבים ייעודיים המופרדים פיזית ממערכת המחשוב הכללית של ספק שירות חיוני, ואלה יהיו מוגנים על ידי מערכות הרשאה אשר רק הנציגים המורשים יהיו בעלי הרשאת גישה אליהם.
{{ח:תת|(ג)}} '''מערכות מידע'''
{{ח:תתת|(1)}} מנהל המערכת יתחזק את מערכות המחשוב שלו.
{{ח:תתת|(2)}} עם פקיעת תוקפו של רישיון הייצור של היצרן ישיב מנהל המערכת לרשות היצרן את כל המידע ואת כל העתקיו של המידע שהוגשו למנהל המערכת במהלך התקופה.
{{ח:תתת|(3)}} חח״י תפעל לכך שהנציגים המורשים לא יהיו רשאים לייעץ או להיות שותפים לפעולותיה הנוגעות לרכישת גז טבעי ולקביעת מדיניותה בנוגע לנושאי גז טבעי ככל שהדבר עלול להוות ניגוד עניינים או לפגוע בשוויון בניהול המערכת.

{{ח:סעיף|5||תיקון: 26.10.08, 9.6.14, 25.11.15, 8.11.23; תשפ״ה־7}}
{{ח:ת}} '''הודעות'''
{{ח:תת|(א)}} '''כללי משלוח'''
{{ח:תתת|(1)}} כל הודעה שעל ספק שירות חיוני לתת לצרכן על פי אמות מידה אלו, תינתן בכתב בולט לעין ותישלח באמצעות דואר אלקטרוני, וזאת לכתובת הדואר האלקטרוני שרשומה אצל ספק השירות החיוני, ואם לא רשומה אצלו כתובת דואר אלקטרוני – באמצעות שירותי דואר או שליח.
{{ח:תתת|(2)}} נוסף על שליחת ההודעה בהתאם להוראות סעיף קטן (1), רשאי ספק השירות החיוני לשלוח את ההודעה גם בכל אמצעי דיגיטלי אחר, לרבות פקסימילה, אינטרנט, מסרון וכדומה, שהצרכן המציא לספק השירות החיוני; אם הצרכן מסר לספק השירות החיוני מספר טלפון והטלפון חסום לשירות קבלת מסרונים – ספק השירות החיוני יהיה רשאי גם למסור הודעה לצרכן בשיחת טלפון או במסרון קולי.
{{ח:תתת|(3)}} יראו הודעה שנשלחה כאמור בסעיף קטן (1) כאילו התקבלה אצל הצרכן עד 7 ימי עבודה לאחר משלוחה, אלא אם כן הוכח אחרת; הוכח כי ההודעה הגיעה אחרי המועד האמור מטעמים התלויים בספק השירות החיוני, ישלם ספק השירות החיוני לצרכן עבור כל יום עיכוב את הסכום הקבוע בלוח תעריפים 12.1–1.
{{ח:תתת|(4)}} יראו הודעה שנשלחה כאמור בסעיף קטן (2) כאילו התקבלה אצל הצרכן 72 שעות לאחר הפקתה ושליחתה, אלא אם כן הוכח אחרת.

{{ח:סעיף|6||תיקון: 29.11.05, 18.7.07, 27.9.17, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''ריבית'''
{{ח:תת|(א)}} '''ריבית וריבית פיגורים'''
{{ח:תתת|(1)}} ספק שירות חיוני יגבה ריבית פיגורים במקרה של תשלומים שלא שולמו לו במועד וישלם ריבית פיגורים במקרה של תשלומים שהוא לא שילם במועד.
{{ח:תתת|(2)}} במקרה של החזר תשלומים שנגבו ביתר, בשל טעות בחשבון, ישלם ספק שירות חיוני ריבית החשב הכללי.
{{ח:תתת|(3)}} ספק שירות חיוני יתאים את תחשיבי החוב לשינויי ריבית הפיגורים וריבית החשב הכללי באופן שוטף, וללא קשר לעדכון תעריפי חשמל.
{{ח:תת|(ב)}} '''ריבית בהסדרי תשלום'''
{{ח:תת}} במצבים המפורטים להלן יגבה מחלק מצרכנים רשומים המחויבים בתעריף ביתי ריבית כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} לגבי חשבון צריכה שלא שולם במועדו – ריבית פיגורים מן המועד האחרון לתשלום עד למועד התשלום בפועל או עד למועד שבו נעשה עמו הסדר תשלום, ככל שנעשה, לפי המוקדם מביניהם.
{{ח:תתת|(2)}} לגבי חוב צריכה המשולם בהסדרי תשלום, לרבות במת״מ – ריבית איחורים.
{{ח:תתת|(3)}} לגבי חוב צריכה של צרכן בתעריף מופחת, המשולם באמצעות מת״מ, לרבות מת״מ הכרחי – ריבית החשב הכללי.
{{ח:תתת|(4)}} לגבי יתרת חוב שנותרה לתשלום לאחר שהצרכן הפר הסדר תשלום – ריבית פיגורים, החל ממועד ההפרה של הסדר התשלום.

{{ח:סעיף|7||תיקון: 7.9.06, 9.6.14, 2.12.14, 30.4.20, 5.8.20; תש״ף־21, תש״ף־22, תשפ״א־12, תשפ״א־17}}
{{ח:ת}} '''תשלום לצרכנים בשל הפרת אמות מידה'''
{{ח:תת|(א)}} '''אופן וחובת התשלום'''
{{ח:תתת|(1)}} ספק שירות חיוני אשר יפר כלפי צרכן אחת או יותר מאמות המידה, ישלם לצרכן בשל ההפרה, בתוך 60 ימים ממועד סיום ההפרה, תשלום בסכום הקבוע בלוח תעריפים 12.1–1 אם נקבע או בסכום אחר שנקבע באמת מידה מסוימת. התשלום בשל ההפרה ישולם לצרכן בלבד בהתאם לימי העבודה ממועד תחילת ההפרה עד מועד סיום ההפרה.
{{ח:תתת|(2)}} איחר ספק השירות החיוני בהעברת התשלום לצרכן, ישא התשלום ריבית פיגורים מהיום ה־61 ממועד סיום ההפרה עד יום העברת התשלום בפועל לצרכן.
{{ח:תתת|(3)}} התשלום לצרכן יבוצע באמצעות התחשבנות כוללת בחשבון הצריכה או בחשבון השירות של הצרכן; אם אין לצרכן חשבון צריכה או חשבון שירותי רשת לתשלום, או אם סכום התשלום גבוה מסכום החשבון שעל הצרכן לשלם לספק השירות החיוני, יבוצע התשלום באמצעות העברתו בפועל ישירות לצרכן.
{{ח:תת|(ב)}} '''אירועים חריגים'''
{{ח:תת}} הוראות אמת מידה זו לא יחולו במקרה של אירוע חריג.

{{ח:סעיף|7א||תיקון: 26.10.08, 4.4.11, 17.11.14, 2.12.14, 27.9.17, 22.3.18, 15.11.18, 6.3.19, 24.6.19, 5.8.20, 25.11.20, 26.5.21, 17.11.21, 14.3.22, 28.6.23, 29.1.25; תשע״ח, תש״ף־2, תש״ף־3, תש״ף־4, תשפ״א־6, תשפ״א־17, תשפ״ב־12, תשפ״ב־19, תשפ״ג־17, תשפ״ד־33, תשפ״ה־6, תשפ״ה־12, תשפ״ה־21}}
{{ח:ת}} '''מידע'''
{{ח:תת|(א)}} '''העמדת מידע לרשות הציבור'''
{{ח:תת}} ספק השירות החיוני, לפי העניין, יעמיד לרשות הציבור מידע כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} קיומן של אמות המידה המסדירות את פעילותו – זכויות וחובות הצרכן וספק השירות החיוני;
{{ח:תתת|(2)}} דוח שנתי המסכם את פעילות ספק השירות החיוני בתחום תלונות הציבור;
{{ח:תתת|(3)}} דקות אי־אספקה, כמות אנרגיה בלתי מסופקת ותדירות הפרעות ברשת, בהתאם להוראות אלה, לפי העניין:
{{ח:תתתת|(א)}} על ידי מנהל המערכת – בייצור ובקווי הולכה ובתחנות מיתוג ותחנות משנה, בכל שנה קלנדרית ובכל אחת מארבע השנים שקדמו לשנה הקלנדרית;
{{ח:תתתת|(ב)}} על ידי בעל רישיון חלוקה – בקווי חלוקה מתח גבוה, שנאים וקווי מתח נמוך, ברמה ארצית, מחוזית, נפתית, ופרטנית לכל קו חלוקה, בכל שנה קלנדרית ובכל אחת מארבע השנים שקדמו לשנה הקלנדרית;
{{ח:תתת|(4)}} סך ההספק המותקן המצטבר הארצי של מתקנים פוטו־וולטאים בהתאם לקבוע {{ח:פנימי|פרק ח סימן ג|בפרק ח׳ סימן ג׳}}, בחלוקה לפי תעריף ביתי ותעריף שאינו ביתי;
{{ח:תתת|(5)}} לעניין בעל רישיון הולכה ומחלק – מרכיבי התשלום הקבוע וסכומיהם, בטבלה כקבוע בנספח א׳ לאמת מידה זו;
{{ח:תתת|(6)}} לעניין מנהל המערכת – הרכבי הדלקים שמהם מיוצר חשמל ורמת זיהום לקוט״ש, בטבלה כקבוע בנספח ב׳ לאמת מידה זו;
{{ח:תתת|(7)}} באירוע חריג – טבלה ובה פרטים אלה: הרשת שבה אירעה התקלה באספקת החשמל, סוג הציוד שבו אירעה התקלה, היקף התקלה (הספק ומספר צרכנים), מועד משוער לתיקון התקלה, סטאטוס הטיפול ואמצעי טיפול חלופיים בתקלה, ככל שיש כאלה;
{{ח:תתת|(8)}} לעניין מנהל המערכת ומחלק – נתוני רשת המתח הגבוה, העליון והעל ונתוני תחנות הכוח שלהן נשמר מקום ברשת, נתוני חיבורים ונתונים של עבודות על חשבון אחרים בהתאם לטבלאות א׳ עד י״א שבנספח ג׳ לאמת מידה זו;
{{ח:תתת|(9)}} לעניין מנהל המערכת – דוח חודשי של נתונים על שינויי תדר המערכת כפי שנרשמו אצל מנהל המערכת, בהתאם לטבלה שבנספח ד׳ לאמת מידה זו;
{{ח:תתת|(10)}} לעניין מחלק – דוח שנתי בדבר ההספק המותקן המצטבר הארצי של מיתקנים פוטו־וולטאים ברשת החלוקה, בהתאם לטבלאות שבנספחים ה׳ ו־ו׳ לאמת מידה זו;
{{ח:תתת|(11)}} לעניין בעל רישיון חלוקה – דוח רבעוני המפרט את רשימת מיתקני הייצור שקיבלו תשובה לבקשה להתחבר לרשת החלוקה, דוח רבעוני המפרט את רשימת מיתקני הייצור שחוברו לרשת ודוח סטטיסטי לשר לשנה קלנדרית, והכול בהתאם לטבלאות שבנספח ז׳;
{{ח:תתת|(12)}} לעניין בעל רישיון חלוקה – תיאור של הפרעה ממושכת אם משכה עלה על 8 שעות, או אם היא חלק משבע (7) הפרעות או יותר שאירעו בקו חלוקה מסוים במהלך תקופה של שבעה (7) ימים (באמת מידה זו – האירוע); התיאור יכלול את הפרמטרים האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} פרטים על אודות האירוע, ובכללם שם קו המתח הגבוה, תאריך התרחשות האירוע, שעת תחילה משוערת של ההפרעה, שעת סיום האירוע עד אחרון הצרכנים, הסיבה לאירוע והגורם לו אם ידוע;
{{ח:תתתת|(ב)}} התהליך שביצע ספק שירות חיוני רשת לאיתור מקור האירוע.
{{ח:תת|(א1)}} '''פרסום נתוני גבייה מצרכנים ביתיים'''
{{ח:תתת|(1)}} ספק שירות חיוני רשת יעמיד לרשות הציבור מידע כמפורט להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} מידע על אודות האפשרות להסדרי תשלום, לאמצעי תשלום והעלויות הכרוכות בכך;
{{ח:תתתת|(ב)}} אופן הפנייה לרשות החשמל בתלונה נגד ספק שירות חיוני רשת.
{{ח:תתת|(2)}} נוסף על המידע לפי סעיף קטן (1), מחלק יעמיד לרשות הציבור מידע כמפורט להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} מידע על אודות מספר ניתוקי חשמל בשנה הקלנדרית האחרונה (להלן – השנה האחרונה) בשל איחור בתשלום חשבון צריכה;
{{ח:תתתת|(ב)}} מספר ניתוקי חשמל בשנה האחרונה בשל חוב צריכה של צרכנים בתעריף מופחת;
{{ח:תתתת|(ג)}} מידע על אודות שיעור הערכות הצריכה והדילוגים היזומים שספק השירות החיוני ביצע בשנה האחרונה;
{{ח:תתתת|(ד)}} מספר התקנות מת״מ בשנה האחרונה;
{{ח:תתתת|(ה)}} מידע על אודות משך הזמן הממוצע שחלף בשנה האחרונה בין מועד עריכת חשבונות הצריכה לבין תשלום החשבונות בפועל.
{{ח:תתת|(3)}} הפרסום יוצג באתר האינטרנט של ספק השירות החיוני רשת ויתעדכן אחת לשנה עד חודש מאי.
{{ח:תתת|(4)}} ספק שירות חיוני רשת יפרסם במקום בולט, באתר האינטרנט שלו, עלון מידע מעודכן בדבר האפשרות להסדרי תשלום.
{{ח:תת|(א2)}} '''פרסום נתונים בנוגע לסקרי חיבור ומתן התחייבות חיבור לרשת'''
{{ח:תתת|(1)}} מנהל המערכת יפרסם לגבי כל סקר חיבור שהתבקש ממנו לבצע את הנתונים האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} המועד שבו בוצע התשלום בעבור ביצוע סקר החיבור;
{{ח:תתתת|(ב)}} ההספק המבוקש;
{{ח:תתתת|(ג)}} טכנולוגיית המיתקן;
{{ח:תתתת|(ד)}} המכסה, כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 35כו1|באמת מידה 35כו1}} (להלן באמת מידה זו – המכסה), שבמסגרתה מבקש החיבור מעוניין להקים את המיתקן;
{{ח:תתתת|(ה)}} מיקום המיתקן המבוקש;
{{ח:תתתת|(ו)}} המועד הצפוי להשלמת סקר החיבור.
{{ח:תתת|(2)}} נתן מנהל המערכת התחייבות לחיבור לפי {{ח:פנימי|סעיף 35כו5|אמת מידה 35כו5}} (להלן באמת מידה זו – התחייבות לחיבור), יפרסם מנהל המערכת את הנתונים האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} מועד מתן ההתחייבות לחיבור;
{{ח:תתתת|(ב)}} מיקום המיתקן המתוכנן;
{{ח:תתתת|(ג)}} הטכנולוגיה והמכסה המבוקשת;
{{ח:תתתת|(ד)}} ההספק שלו ניתנה התחייבות לחיבור ותוקף ההתחייבות לחיבור.
{{ח:תתת|(3)}} פקעה התחייבות לחיבור, יפרסם מנהל המערכת הודעה כי ההתחייבות לחיבור פקעה.
{{ח:תתת|(4)}} המחלק יפרסם בכל שנה נתונים בנוגע לחיבורים המוגבלים לפי {{ח:פנימי|סעיף 35יב|סעיף (ב1) לאמת מידה 35יב}}, אשר אושרו, חוברו או הושלמו לאחר הסרת המגבלות, באותה שנה קלנדרית, והכול בהתאם לנוסח שבטבלה יב, בנספח ג׳ לאמת המידה.
{{ח:תת|(א3)}} '''פרסום סקרים'''
{{ח:תתת|(1)}} מנהל המערכת או מחלק, לפי העניין, יפרסם לציבור, באתר האינטרנט שלו, סקרי היתכנות, סקרי תכנון וסקרי חיבור שהכין, במלואם, בתום שבעה ימי עבודה ממועד שליחת הסקרים למבקש ולא יאוחר מארבעה עשר ימי עבודה מאותו מועד.
{{ח:תתת|(2)}} אם קיימים בסקר מידע או נתון אשר לדעת מבקש הסקר יש להשאירם חסויים, לרבות בשל היותם סוד מסחרי, יודיע מבקש הסקר למנהל המערכת או למחלק, לפי העניין, בתוך שבעה ימי עבודה ממועד קבלת הסקר, על המידע או הנתונים אשר יש להשאירם חסויים ואת הנימוקים לסודיותם; מנהל המערכת או המחלק יחליט, בתוך שבעה ימי עבודה, אם לגלות את המידע או הנתון, במלואו או בחלקו, ויודיע על כך בתשובה מנומקת בכתב למבקש הסקר.
{{ח:תתת|(3)}} על אף האמור בסעיף קטן (1), אם הודיע מבקש הסקר על מידע או נתונים שיש להשאירם חסויים לפי סעיף קטן (2), מנהל המערכת או מחלק, לפי העניין, יפרסם את הסקר בתום 7 ימי עבודה ממועד שליחת תשובתו לפי סעיף קטן (2) למבקש הסקר, ובלבד שהרשות לא הורתה לו אחרת בשל פנייה שביצע מבקש הסקר לפי {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל#סעיף 37|סעיף 37 לחוק משק החשמל}}.
{{ח:תת|(א4)}} '''פרסום מידע על אודות מצב הרשת'''
{{ח:תתת|(1)}} ספק שירות חיוני רשת יפרסם לציבור, באתר האינטרנט שלו, מידע על אודות האפשרות לשילוב מיתקני ייצור פוטו־וולטאים במקומות צרכנות על בסיס המקום הפנוי הקיים ברשת, ויחולו לעניין פרסום המידע ההוראות האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} המידע יכלול את מצב הרשת המצרפי בכל אזור וכן את מדד עומס הרשת והאפשרות לחיבור, תוך התייחסות להיקף ההספק שניתן לחבר במקום;
{{ח:תתתת|(ב)}} ספק השירות החיוני רשת יאפשר לבצע חיפוש מידע על אודות מצב הרשת במתח נמוך, במתח גבוה או במתח עליון, על פי כתובת פרטנית של מקום צרכנות, ברמה של יישוב, רחוב ומספר בית, וגם על בסיס קואורדינטות; תוצאת החיפוש לגבי מתח גבוה ולגבי מתח נמוך תכלול מידע ראשוני בדבר האפשרות לשלב מיתקן ייצור לרשת במקום הצרכנות ובדבר ההספק המרבי שניתן לשלב במקום זה; תוצאת החיפוש לגבי מתח עליון תכלול מידע ראשוני כאמור בעבור האזור שבו נמצא מקום הצרכנות ולא בעבור המיקום המסוים.
{{ח:תתת|(2)}} אם לפי תוצאות חיפוש שמפרסם ספק שירות חיוני רשת בהתאם לסעיף קטן (1) אין מקום פנוי ברשת לצורך שילוב מיתקן במקום הצרכנות או שסך ההספק הפנוי ברשת נמוך מההספק שאותו ביקש הצרכן לבדוק לצורך שילוב מיתקן ייצור, יציין הספק שירות חיוני רשת, במסגרת תוצאת החיפוש האמורה, גם את המועד שבו צפויה השלמת פיתוח הרשת הנוגעת בדבר, אשר תאפשר קליטת מיתקני ייצור נוספים.
{{ח:תתת|(3)}} ספק שירות חיוני רשת יפרסם לציבור, באתר האינטרנט שלו, מפת פוטנציאל לשילוב מיתקני ייצור פוטו־וולטאים לרשת, בחלוקה אזורית, על בסיס המקום הפנוי הצפוי במערכת ההשנאה (תחמ״ש) וברשת ההולכה; הפרסום יוצג בנוגע לחמש שנים קדימה, בתצוגה נפרדת בעבור כל שנה.
{{ח:תתת|(4)}} מידע שמתפרסם לפי סעיף זה יכלול את מצב הרשת המצרפי בכל אזור וכן את מדד עומס הרשת והאפשרות לחיבור, תוך התייחסות להיקף ההספק שניתן לחבר בכל אזור בהתאם לתוכנית הפיתוח הנוגעת בדבר.
{{ח:תתת|(5)}} נוסף על האמור בסעיף קטן (4), לגבי עדכון המידע בפרסומים לפי סעיף זה יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} נתוני רשת ההולכה יעודכנו, לכל הפחות, בכל חצי שנה קלנדרית ונתוני מערכת ההשנאה יעודכנו, לכל הפחות, בכל רבעון קלנדרי; המידע לגבי הפוטנציאל הפנוי לשילוב ברשת החלוקה, לאחר קיזוז המיתקנים שכבר חוברו, יעודכן, לכל הפחות, בכל יום; ספק שירות חיוני רשת יציין בפרסום את מועד עדכון הנתונים האחרון שנעשה;
{{ח:תתתת|(ב)}} אם ספק שירות חיוני רשת לא עדכן את הנתונים בהתאם לתדירות הקבועה בסעיף קטן זה, והוגשה במועד שבו הנתונים לא היו מעודכנים כאמור בקשה לשילוב מיתקן ייצור פוטו־וולטאי אשר ניתנה לגביה תשובת מחלק שלילית בשל זמינות הרשת, ישיב ספק השירות החיוני רשת לצרכן שהגיש את הבקשה את התשלום בעד הרישום לבקשה, ששילם לפי {{ח:פנימי|סעיף 35כ2|סעיף (ג) לאמת מידה 35כ2}}, ולעניין בקשה לשילוב מיתקן במתח גבוה – ישיב לו גם את התשלום בעד בדיקת הבקשה ששילם;
{{ח:תתתת|(ג)}} לצורך פרסום הנתונים ועדכונם בהתאם לתדירות הקבועה בפסקה (א), יעביר מנהל המערכת לספק שירות חיוני רשת, לפי בקשתו, את המידע הדרוש לצורך כאמור.
{{ח:תת|(א5)}} '''נתוני צריכה'''
{{ח:תתת|(1)}} מנהל המערכת יפרסם באתר האינטרנט שלו, בהתאם למידע שברשותו, את הנתונים האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} פרופיל צריכה אגרגטיבי שעתי לפי רמות מתח ובפילוח לפי יישובים;
{{ח:תתתת|(ב)}} נתונים מצרפיים של ייצור וצריכה לפי שעות ברמת יישוב;
{{ח:תתתת|(ג)}} נתונים מצרפיים של אמינות אספקה ואיכות החשמל לפי יישוב;
{{ח:תתתת|(ד)}} נתונים לגבי מספר הצרכנים והיצרנים הרשומים בחברת החשמל ואצל מספקים אחרים באופן אחוד, לפי רמות מתח.
{{ח:תת|(ב)}} '''אופן ומועד פרסום המידע'''
{{ח:תתת|(1)}} המידע יוצג באתר האינטרנט של ספק השירות החיוני ובמשרדיו ויועבר לארגוני הצרכנים לא יאוחר מ־60 ימים מיום שהוצג בפני הגורמים המאשרים אותו אצל ספק השירות החיוני או מיום חובת פרסומו לפי כל דין, לפי העניין.
{{ח:תתת|(2)}} המידע האמור בסעיף (א)(1) יובא בחשבון החשמל, אחת לשנה.
{{ח:תתת|(3)}} הדוח האמור בסעיף (א)(2) יוצג באתר האינטרנט של ספק השירות החיוני ובמשרדיו לא יאוחר מ־1 ביוני בכל שנה.
{{ח:תתת|(3א)}} בעל רישיון חלוקה יפרסם את הנתונים והמידע לפי סעיף (א)(3)(ב) ולפי סעיף (א)(12) גם על גבי מפה שתפורסם באתר האינטרנט שלו (להלן – מפת אמינות הרשת); מפת אמינות הרשת תהיה זמינה בכל עת ויהיה ניתן לחפש בה במנגנון חיפוש ייעודי.
{{ח:תתת|(4)}} המידע האמור בסעיף (א)(7) יוצג באתר האינטרנט של ספק השירות החיוני בתוך 12 שעות מתחילת הפסקת החשמל באירוע החריג ועד תום האירוע.
{{ח:תתת|(5)}} המידע האמור בסעיפים (א1)(1)(א) ו־(ב) יובא גם בצרופות לחשבון הצריכה, אחת לשנה, וכן על גבי התראה שנייה לפי {{ח:פנימי|סעיף 24|אמת מידה 24(ב)(3)(ו)}}.
{{ח:תתת|(6)}} על אף האמור בסעיף קטן (1), המידע האמור בסעיף (א)(8) יוצג במשרדי רשות החשמל בלבד.
{{ח:תתת|(7)}} הנתונים האמורים בסעיף (א2)(1) יפורסמו באתר האינטרנט של מנהל המערכת בתוך 5 ימי עבודה ממועד התשלום בעבור סקר החיבור.
{{ח:תתת|(8)}} הנתונים האמורים בסעיף (א2)(2) יפורסמו באתר האינטרנט של מנהל המערכת בתוך 5 ימי עבודה ממועד מתן ההתחייבות לחיבור.
{{ח:תתת|(9)}} ההודעה האמורה בסעיף (א2)(3) תפורסם באתר האינטרנט של מנהל המערכת בתוך 5 ימי עבודה ממועד פקיעת תוקף ההתחייבות לחיבור.
{{ח:תת|(ג)}} '''מועד עדכון המידע'''
{{ח:תתת|(1)}} המידע האמור בסעיפים (א)(3), (5) ו־(6) יעודכן אחת לשנה או אחת לרבעון בהתאם למועדי הפקת הדוחות אצל ספק השירות החיוני.
{{ח:תתת|(2)}} המידע האמור בסעיף (א)(4) יעודכן אחת לשבוע, ביום ג׳, ואם חל חג ביום ג׳ – ביום החול הראשון שאחריו.
{{ח:תתת|(3)}} מנהל המערכת יעדכן את המידע האמור בסעיף (א5) בכל שבועיים ויתייחס לשלוש השנים שקדמו למועד של כל פרסום.
{{ח:תתת|(3א)}} בעל רישיון חלוקה יעדכן את המידע האמור בסעיף (א)(3)(ב) במפת אמינות הרשת בתוך 30 ימי עבודה מתום כל רבעון.
{{ח:תתת|(4)}} המידע האמור בסעיף (א)(12) יעודכן במפת אמינות הרשת, בתוך שבעה ימי עבודה מתום ההפרעה הממושכת או ההפרעות, לפי העניין.

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״א־6, תשפ״א־17}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''נספח א׳ {{ח:פנימי|סעיף 7א|לאמת מידה 7א (מידע)}}''' {{ש}} מרכיבי התשלום הקבוע וסכומיהם – יפורסם על ידי בעל רישיון הולכה או מחלק {{ח:הערה|(הושמט)}}}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''נספח ב׳ {{ח:פנימי|סעיף 7א|לאמת מידה 7א (מידע)}}''' {{ש}} הרכבי הדלקים שמהם מיוצר חשמל ורמת הזיהום הנוצר בשל ייצור זה – יפורסם על ידי מנהל המערכת {{ח:הערה|(הושמט)}}}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''נספח ג׳ {{ח:פנימי|סעיף 7א|לאמת מידה 7א}}''' {{ש}} נתוני רשת מתח העל, העליון והגבוה ותחנות הייצור המחוברות אליה}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:תת|'''א.'''}} '''נתונים ביחס למקטע רשת המתח העל והעליון – יפורסם על ידי מנהל המערכת:''' {{ח:הערה|(הושמט)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:תת|'''ב.'''}} '''נתונים ביחס לשנאים בתחנות מיתוג ומשנה – יפורסם על ידי מנהל המערכת:''' {{ח:הערה|(הושמט)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:תת|'''ג.'''}} '''נתונים ביחס למקטע רשת המתח הגבוה – יפורסם על ידי בעל רישיון חלוקה:''' {{ח:הערה|(הושמט)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:תת|'''ד.'''}} '''נתונים למעגלים ברשת המתח הגבוה המיועדים לשדרוג בהתאם לתכנית הפיתוח לשנה הקלנדרית – יפורסם על ידי בעל רישיון חלוקה''' {{ח:הערה|(הושמט)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:תת|'''ה.'''}} '''נתונים למעגלים חדשים ברשת המתח הגבוה בהתאם לתכנית הפיתוח לשנה הקלנדרית – יפורסם על ידי בעל רישיון חלוקה''' {{ח:הערה|(הושמט)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:תת|'''ו.'''}} '''נתונים למעגלים ברשת המתח העל והעליון ולקווים המיועדים לשדרוג ברשת זו – יפורסם על ידי מנהל המערכת''' {{ח:הערה|(הושמט)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:תת|'''ז.'''}} '''נתונים למעגלים חדשים ברשת המתח העל והעליון בהתאם לתכנית הפיתוח לשנה הקלנדרית – יפורסם על ידי מנהל המערכת''' {{ח:הערה|(הושמט)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:תת|'''ח.'''}} '''נתונים ביחס לתחנות כוח אשר מחוברות לרשת החשמל במתח על, עליון וגבוה – יפורסם על ידי מנהל המערכת ובעל רישיון חלוקה''' {{ח:הערה|(הושמט)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:תת|'''ט.'''}} '''נתונים ביחס לתחנות כוח שלהן נשמר מקום ברשת במתח על, עליון וגבוה וטרם הגיעו להפעלה מסחרית – יפורסם על ידי מנהל המערכת ובעל רישיון חלוקה:''' {{ח:הערה|(הושמט)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:תת|'''י.'''}} '''חיבורים חדשים והגדלות חיבור למתח גבוה ונמוך – יפורסם על ידי מחלק''' {{ח:הערה|(הושמט)}}
{{ח:ת}} '''חיבורים חדשים והגדלות חיבור למתח גבוה ונמוך (המשך טבלה י׳)''' {{ח:הערה|(הושמט)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:תת|'''יא.'''}} '''הזמנת עבודות על חשבון אחרים במתח גבוה ונמוך – יפורסם על ידי בעל רישיון חלוקה''' {{ח:הערה|(הושמט)}}
{{ח:ת}} '''הזמנת עבודות על חשבון אחרים במתח גבוה ונמוך (המשך טבלה י״א)''' {{ח:הערה|(הושמט)}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״ב־12}}
{{ח:תת|'''יב.'''}} '''תשובות לחיבור מוגבל למיתקן תחבורתי ציבורי – יפורסם על ידי המחלק''' {{ח:הערה|(הושמט)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''נספח ד׳ {{ח:פנימי|סעיף 7א|לאמת מידה 7א}}''' {{ש}} דוח חודשי של נתונים על שינויי תדר המערכת כפי שנרשמו אצל מנהל המערכת {{ח:הערה|(הושמט)}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''נספח ה׳ {{ח:פנימי|סעיף 7א|לאמת מידה 7א}}''' {{ש}} נתוני הספק של מיתקנים בטכנולוגיה פוטו־וולטאית המחוברים לרשת החלוקה שלהם הסדרה בתוקף ברמה חודשית {{ח:הערה|(הושמט)}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''נספח ו׳ {{ח:פנימי|סעיף 7א|לאמת מידה 7א}}''' {{ש}} נתונים על הספק מותקן של מיתקנים בטכנולוגיה פוטו־וולטאית המחוברים לרשת ההולכה, שלהם הסדרה בתוקף על פי הסדרתם ברמה חודשית {{ח:הערה|(הושמט)}}}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''נספח ז׳ {{ח:פנימי|סעיף 7א|לאמת מידה 7א}}'''}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|דוח רבעוני – רשימת מיתקני ייצור שקיבלו תשובה לבקשה להתחבר לרשת – יפורסם על ידי בעל רישיון חלוקה {{ח:הערה|(הושמט)}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|דוח רבעוני – רשימת מיתקני ייצור שחוברו לרשת {{ח:הערה|(הושמט)}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|דוח סטטיסטי לשר לשנה קלנדרית {{ח:הערה|(הושמט)}}}}

{{ח:סעיף|7ב||תיקון: 6.2.12, 2.12.14, 25.11.15, 12.9.16, 19.2.18, 23.9.19, 25.11.20, 2.12.20, 8.11.23, 30.6.24; תשע״ח, תש״ף־31, תשפ״א־6, תשפ״א־15, תשפ״א־28, תשפ״ה־6, תשפ״ה־7, תשפ״ו־2}}
{{ח:ת}} '''מוקדי שירות של ספק שירות חיוני רשת'''
{{ח:תת}} באמת מידה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אמצעי דיגיטלי מקוון“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ביטול עסקה מתמשכת“ – סיום עסקה מתמשכת לפי {{ח:פנימי|סעיף 17א|אמת מידה 17א}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בירור חשבון“ – בקשת צרכן לקבלת מידע בשל טעות בחשבון החשמל, שאינה כוללת ביצוע פעולות שוטפות הקשורות בחשבון החשמל, ובכלל זה תשלומים, הפקות אישורים, קריאת מונה ודחיית תשלום;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”טיפול בתקלה“ – טיפול בתלונת צרכן בשל תקלה שמקורה במתח נמוך בלבד המזין את מיתקן הצרכן במקום הצרכנות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מוקד שירות רב־תכליתי“, ”המוקד“ – מענה אנושי על ידי אמצעי דיגיטלי מקוון ומענה אנושי טלפוני;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מוקד תקשורת כתובה“ – מוקד בירורים בנושאים צרכניים באמצעות שיחוח (צ׳אט) או מסרון;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מענה אנושי טלפוני“ – מענה מקצועי טלפוני הניתן על ידי עובדים שהוכשרו לספק מענה אנושי;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מענה אנושי על ידי אמצעי דיגיטלי מקוון“ – מענה מקצועי של ספק השירות החיוני רשת באמצעי תקשורת שאינו שיחה טלפונית, ובכלל זה מענה באמצעות אתר האינטרנט או באמצעות יישומונים למסרים מיידיים ושיחוח (צ׳אט), על ידי עובדים שהוכשרו לכך;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מענה אנושי מקצועי“ – מענה טלפוני הניתן על ידי עובדים שהוכשרו לספק מענה בטלפון;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מענה קולי“ – מענה שאינו אנושי, המאפשר לצרכן ביצוע פעולות בנושאים צרכניים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”סיום התקשרות“ – הודעת צרכן שנמסרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף (א) לאמת מידה 17}}, בעניין בקשתו לניתוק חיבור החשמל מרשת החשמל;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שירות עצמי באמצעות אמצעי דיגטלי מקוון“ – שירות שניתן באמצעי דיגיטלי, ובכלל זה ביישומון למסרים מיידיים, בשיחוח (צ׳אט), באתר האינטרנט של ספק השירות החיוני רשת או ביישומון של ספק השירות החיוני רשת, לביצוע פעולות בידי הצרכן באופן עצמאי, בלא מעבר למענה אנושי;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקלה מערכתית כללית בהספקת השירות“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן#סעיף 18ב|בסעיף 18ב לחוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981}}.
{{ח:תת|(א)}} '''מוקדי שירות'''
{{ח:תתת|(1)}} ספק שירות חיוני רשת יעמיד לרשות צרכניו מוקד שירות רב־תכליתי שבו יינתן שירות בכל הנושאים הנוגעים לחלוקה ולאספקת חשמל.
{{ח:תתת|(2)}} ספק שירות חיוני רשת יעמיד לרשות צרכניו מענה אנושי טלפוני בנושאים הנוגעים לחלוקה, ובנושאי ייצור חשמל והסדרי תשלום לצרכנים.
{{ח:תתת|(3)}} אם פניית צרכן למוקד השירות הרב־תכליתי נדרשת לטיפול נוסף על הטיפול שניתן במוקד, יופנה הצרכן על ידי נציגי השירות במוקד להמשך טיפול אצל גורמי מקצוע של ספק שירות חיוני רשת העוסקים בתחום שהפנייה עוסקת בו (באמת מידה זו – גורם מקצועי מומחה).
{{ח:תתת|(4)}} ספק שירות חיוני רשת יעמיד לרשות צרכניו מענה קולי בעברית ובערבית בנושאים הקשורים לצרכנות ולאספקת חשמל; ספק שירות חיוני רשת רשאי לכלול במענה הקולי, לפי שיקול דעתו, פעולות בעניין מוצרים ושירותים נוספים.
{{ח:תתת|(5)}} ספק שירות חיוני רשת יפרסם באמצעים דיגיטליים וכן בחשבון החשמל את פרטי מוקד השירות הרב־תכליתי, את אפשרויות יצירת הקשר עימו ואת שעות הפעילות.
{{ח:תת|(ב)}} '''שעות פעילות המוקד הרב־תכליתי'''
{{ח:תתת|(1)}} נציגי השירות ישיבו לפניות המגיעות למוקד הרב־תכליתי, בין אם באמצעות מענה אנושי על ידי אמצעי דיגיטלי מקוון ובין אם באמצעות מענה אנושי טלפוני, לפי העניין, במהלך שעות הפעילות כמפורט להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} בנושאי אספקה, ובכלל זה נושאים צרכניים בעניין זה כגון בירור חשבון וביטול עסקה מתמשכת, וכן בנושא סיום התקשרות – בימים א׳ עד ה׳, מהשעה 8:00 עד השעה 19:00, למעט בחגים;
{{ח:תתתת|(ב)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתתת|(ג)}} בנושאי חלוקה, ובכלל זה נושאים צרכניים בעניין זה כגון הזמנות והגדלות חיבור, בדיקות מיתקן, בירור חשבונות שירותי רשת כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 23|בסעיף (ב)(2) לאמת מידה 23}}, עבודות הקשורות במדור התכנון, מדור בודקים ומדור מתכננים – בימים א׳ עד ה׳ מהשעה 8:00 עד השעה 15:00, למעט בחגים;
{{ח:תתתת|(ג1)}} על אף האמור בפסקה (א), בנושא הסדרי תשלום וחובות צריכה שוטפים – בימים א׳ עד ה׳, משעה 8:00 עד השעה 15:00, למעט בחגים;
{{ח:תתתת|(ג2)}} בנושאי ייצור חשמל, הליכים הנדרשים להקמת מיתקנים, חיבור מיתקנים וחשבונות ייצור – בימים א׳ עד ה׳ משעה 8:00 עד השעה 15:00, למעט בחגים;
{{ח:תתתת|(ד)}} ביום שאינו יום עבודה של ספק השירות החיוני רשת, יודיע ספק השירות החיוני רשת לצרכן בהודעה מוקלטת, את הימים והשעות של פעילותו במוקד השירות הרב־תכליתי, וכן יודיע על אפשרות לביצוע פעולות באמצעות שימוש באמצעי דיגיטלי מקוון.
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תתת|(2א)}} בנושאי תקלות ומפגעים יינתן מענה אנושי טלפוני בכל שעות היממה ובכל ימות השנה.
{{ח:תתת|(3)}} ספק שירות חיוני רשת יספק מענה קולי לביצוע פעולות של תשלום חשבונות, הצטרפות להוראת קבע, דיווח קריאת מונה בתעריף אחיד וכל שירות אחר שהורתה לו הרשות, שיפעל בכל שעות היממה ובכל ימות השנה, למעט במצב חירום כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 29א|בסעיף (א)(2) לאמת מידה 29א}} או בקרות אירוע חריג; ספק שירות חיוני רשת רשאי לכלול במענה הקולי, לפי שיקול דעתו, פעולות בעניין מוצרים ושירותים המשתנים מזמן לזמן.
{{ח:תתת|(4)}} לצורך ביצוע פעולות וקבלת מידע בשירות עצמי, יספק ספק שירות חיוני רשת מענה קולי ומענה בשירות עצמי באמצעות אמצעי דיגיטלי מקוון, שיפעל בכל שעות היממה ובכל ימות השנה.
{{ח:תת|(ג)}} '''מתן מענה וזמני המתנה'''
{{ח:תתת|(1)}} המוקד הרב־תכליתי, הכולל מערכת אוטומטית לניתוב שיחות, ייתן, בשעות פעילות המענה האנושי כאמור בסעיף (ב)(1), לפי העניין, מענה אנושי טלפוני לצרכנים לפי סעיף זה, לאחר מתן האפשרות לבחור את סוג השירות ואת שפת המענה האנושי.
{{ח:תתת|(2)}} ככלל, משך זמן ההמתנה למענה אנושי טלפוני בנושאי טיפול בתקלה ובמפגעים, סיום התקשרות, ביטול עסקה מתמשכת ובירור חשבון, לא יעלה על 6 דקות מתחילת השיחה, אלא אם כן בחר הצרכן לקבל שירות השארת הודעה שהוצע לו על ידי ספק השירות החיוני רשת בהתאם להוראות סעיף קטן (4), בשינויים המחויבים.
{{ח:תתת|(2א)}} ככלל, משך זמן ההמתנה למענה אנושי טלפוני בנושאים המנויים בסעיף (ב)(1), שאינם מנויים בסעיף קטן (2), לא יעלה על 7 דקות בממוצע מתחילת ההמתנה למענה אנושי, אלא אם כן בחר הצרכן לקבל שירות השארת הודעה שהוצע לו על ידי ספק השירות החיוני רשת בהתאם להוראות סעיף קטן (4), בשינויים המחויבים.
{{ח:תתת|(2ב)}} אם נדרש טיפול נוסף מעבר למענה אנושי לפי סעיפים קטנים (2) או (2א), נציג שירות של ספק השירות החיוני רשת יעדכן את הצרכן בדבר העברת הפנייה לגורם מקצועי אחר וכן בנוגע לכל שינוי בסטטוס הטיפול בפנייה.
{{ח:תתת|(3)}} ספק שירות חיוני רשת יהיה רשאי לחרוג מזמן המענה הקבוע בסעיף קטן (2), בהתאם להוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} שיעור השיחות בנושאי טיפול בתקלה, בירור חשבון, ביטול עסקה מתמשכת וסיום התקשרות שבהן משך ההמתנה לקבלת מענה אנושי טלפוני עולה על 6 דקות מתחילת השיחה, לא יעלה על 15 אחוזים מתוך כלל השיחות בנושאים כאמור המתקבלות במוקד הטלפוני, בחישוב ממוצע חצי שנתי; החישוב יבוצע פעמיים בשנה, בחודשים מרס וספטמבר, בעבור חצי השנה הקלנדרית שקדמה לרבעון שבו בוצע החישוב;
{{ח:תתתת|(ב)}} ספק שירות חיוני רשת רשאי לפנות לרשות בדיעבד ולבקש אישור על חריגה נוספת, מעבר לשיעור שנקבע בפסקה (א).
{{ח:תתת|(3א)}} חרג ספק שירות חיוני רשת מזמן המענה האנושי לשיחה שנקבע לפי סעיף קטן (2), ישלם תשלום בשל הפרה בעלות הקבועה בלוח תעריפים 12.1–1; חובת תשלום לפי סעיף קטן זה לא תחול לגבי חריגה מזמן המענה שאושרה לפי סעיף קטן (3).
{{ח:תתת|(3ב)}} ספק שירות חיוני רשת יהיה רשאי לחרוג מזמן המענה הקבוע בסעיף קטן (2א), בשיעור שלא יעלה על 15 אחוזים מתוך כלל השיחות בנושאים כאמור המתקבלות במוקד הטלפוני, בחישוב ממוצע חצי שנתי; החישוב יבוצע פעמיים בשנה, בחודשים מרץ וספטמבר, בעבור חצי השנה הקלנדרית שקדמה לרבעון שבו בוצע החישוב.
{{ח:תתת|(4)}} אם זמן ההמתנה הצפוי לקבלת מענה לפי סעיף קטן (2) או (2א) עולה על 3 דקות, יודיע על כך ספק השירות החיוני רשת לצרכן במענה קולי, לא יאוחר משתי דקות מתחילת השיחה, ויאפשר לצרכן להשאיר הודעה ולבקש מענה אנושי טלפוני חוזר אליו; ספק השירות החיוני רשת יחזור אל הצרכן במענה אנושי בתוך שלוש שעות ממועד השארת ההודעה במוקד הטלפוני; השאיר הצרכן הודעה כאמור פחות משעתיים לפני תום יום העבודה, רשאי ספק השירות החיוני רשת לחזור לצרכן במענה אנושי ביום העבודה הבא ולא יאוחר משלוש שעות ממועד תחילת יום העבודה.
{{ח:תתת|(5)}} חזר ספק השירות החיוני רשת לצרכן כאמור בסעיף קטן (4) והצרכן לא ענה, יודיע ספק השירות החיוני רשת לצרכן בהודעה קולית או במסרון את טווח השעות שבהן יחזור בשנית לצרכן, ובלבד שהמועד שבו יחזור לצרכן יהיה לא יאוחר משלוש שעות מהמועד שבו מסר הודעה או שלח מסרון כאמור; חזר ספק השירות החיוני רשת לצרכן בפעם השנייה כאמור והצרכן לא ענה, יודיע לו, בהודעה קולית או במסרון, כי מאחר שלא ענה עליו לפנות למוקד השירות מחדש.
{{ח:תתת|(6)}} במענה אנושי על ידי אמצעי דיגיטלי מקוון ישלח ספק שירות חיוני רשת בחוזר לצרכן, מייד עם קבלת הפנייה, הודעת סטטוס על קבלת הפנייה ותחילת הטיפול בה וכן לאחר סיום הטיפול בפנייה ישלח ספק השירות החיוני רשת לצרכן הודעה המעדכנת על סיום הטיפול בה.
{{ח:תתת|(7)}} הודעת המעדכנת על סיום טיפול בפניית הצרכן לפי סעיף קטן (6) תועבר בהתאם למפורט להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} בפניות שהתקבלו באפלקציות מסרים מיידיים ובשיחוח (צ׳אט) – בתוך 2 ימי עבודה ממועד סיום ההתכתבות, אלא אם כן נדרש להעביר את הטיפול לגורם מקצועי מומחה;
{{ח:תתתת|(ב)}} בפניות שהתקבלו בטופס מקוון באתר האינטרנט – בתוך 5 ימי עבודה, אלא אם כן נדרש להעביר את הטיפול לגורם מקצועי מומחה;
{{ח:תתתת|(ג)}} אם הפנייה הועברה להמשך טיפול אצל גורם מקצועי מומחה, יקבל הצרכן הודעה כי פנייתו הועברה לגורם מקצועי להמשך טיפול; ההודעה תישלח בתוך הזמנים המפורטים בפסקאות (א) או (ב), לפי העניין.
{{ח:תת|(ג1)}} '''דיווחים'''
{{ח:תתת|(1)}} ספק שירות חיוני רשת יאסוף וינטר נתונים על אודות דפוסי המענה וזמני ההמתנה למענה אנושי לצרכנים הפונים למוקד הטלפוני בנושאי הצרכנות השונים ועל פי פעולת הנציג.
{{ח:תתת|(2)}} ספק שירות חיוני רשת יפרסם באתר האינטרנט שלו את השיעור הממוצע החצי שנתי של כלל הפניות שעמדו בפרק הזמן שנקבע למתן מענה אנושי טלפוני בנושאי סיום התקשרות, ביטול עסקה מתמשכת, טיפול בתקלה ובירור חשבון; בתקופה שעד יום ז׳ בטבת התשפ״ג (31 בדצמבר 2022), ספק השירות החיוני רשת יבצע פרסום כאמור אחת לחצי שנה ואילו בתקופה החל מיום ח׳ בטבת התשפ״ג (1 בינואר 2023) ואילך, יבצע פרסום כאמור אחת לשנה.
{{ח:תתת|(3)}} ספק שירות חיוני רשת יפרסם באתר האינטרנט שלו בתוך חמישה ימי עבודה מתום כל חודש את משך זמן ההמתנה למענה הממוצע לכל נושא בחודש הקודם בפילוח שבועי; הנתון יפורסם בניכוי נושאי המענה האנושי המפורטים בסעיף (ג)(3) והמדווחים לפי סעיף (ג1)(2).
{{ח:תת|(ד)}} '''פעילות המוקד במצבי עומס'''
{{ח:תתת|(1)}} במצבי עומס הקשורים בצרכנות יעמיד ספק השירות החיוני רשת את המוקד הטלפוני לרשות צרכניו ויאפשר מתן מענה אנושי ככל הניתן ועל פי תור הפניה, לרבות מענה קולי בדבר המידע הרלוונטי לעניין הקשור במצב העומס שנוצר.
{{ח:תתת|(2)}} במצבי עומס הנובעים מאי־אספקת חשמל ברשת מתח העל, העליון והגבוה בלבד, יעמיד ספק השירות החיוני רשת לרשות צרכניו מענה קולי בדבר קיום התקלה על פי איזור והצגת זמן משוער לסיום הטיפול, ככל שהוא ידוע.
{{ח:תת|(ה)}} '''פעילות באירוע חריג'''
{{ח:תת}} בקרות אירוע חריג או תקלה מערכתית כללית בהספקת השירות –
{{ח:תתת|(1)}} ספק שירות חיוני רשת יפעיל את המוקד הטלפוני לדיווח על תקלות הנובעות מאי אספקת החשמל (להלן – מוקד חירום); מוקד החירום יפעל בכל ימי השבוע במשך כל שעות היממה והוא יתוגבר בכוח אדם ככל שיידרש לצורך מענה הולם לאירוע.
{{ח:תתת|(2)}} ספק שירות חיוני רשת יעמיד לרשות צרכניו מענה קולי בדבר קיום התקלה באספקת החשמל על פי איזור וזמן משוער לסיום הטיפול ככל שידוע; מענה אנושי יינתן על פי תור.
{{ח:תתת|(3)}} ספק שירות חיוני רשת יפעל ככל הניתן כדי להעמיד לרשות צרכניו שירות לקבלת מסרונים בקרות אירוע חריג, אשר יופעל אוטומטית ככל האפשר, עם הגדרת האירוע החריג, כמפורט להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} נרשם צרכן לשירות קבלת הודעות במסרונים ממוקד החירום, יביא לידיעתו ספק השירות החיוני רשת מידע בדבר קיום התקלה באספקת חשמל ככל שניתן ובהתבסס על המידע הקיים אצלו לגבי תקלות ברשת מתח גבוה בלבד, על פי האזור הרלוונטי לצרכן וזמן משוער לסיום הטיפול;
{{ח:תתתת|(ב)}} מזמן שהוגדר האירוע כאירוע חריג ועד לסיום האירוע, יישלח לצרכן, לפי התור האוטומטי, מסרון מעודכן;
{{ח:תתתת|(ג)}} אם מסר הצרכן מספר טלפון והוא חסום לשירות קבלת מסרונים, יעביר לו ספק השירות החיוני את ההודעות לפי פסקאות משנה (א) ו־(ב) באמצעות שיחת טלפון או באמצעות מסרון קולי.
{{ח:תתת|(4)}} ספק השירות החיוני רשת יזום קשר טלפוני עם צרכן שנרשם לקבלת שירות טלפון יזום; צרכן זכאי לשירות טלפון יזום אם במועד הרישום הציג אסמכתא להיותו עירייה, מועצה מקומית או מועצה אזורית; במסגרת שירות טלפון יזום, ועל מנת שיעודכנו התושבים באזור הרלוונטי, יביא מוקד החירום לידיעת הצרכן את קיום התקלה באספקת החשמל, הטיפול הנדרש לה, סטאטוס הטיפול ככל שידוע ומועד משוער להחזרת הזרם ככל שידוע; ספק השירות החיוני רשת יבדוק, בין היתר, אפשרויות לאספקת גנראטורים ואת התקיימותם של תנאים המצריכים מענה {{ח:הערה|[במקור: ספק שירות חיוני רשת]}} מיוחד לטיפול, תוך שקילת כלל החלופות שיאפשרו מתן המענה המיוחד, ככל שניתן ובכפוף לכל דין.
{{ח:תתת|(5)}} נתנה סגנית המנהל הכללי צרכנות ברשות לספק שירות חיוני רשת, הנחיות נוספות מעבר לאמור באמת מידה זו, בהתאם לנסיבות המקרה ובכפוף לכל דין, ינהג ספק השירות החיוני רשת לפי ההנחיות.
{{ח:תת|(ה1)}} '''עדכון צרכן על הפרעה ממושכת'''
{{ח:תתת|(1)}} עם קרות הפרעה ממושכת, יעדכן ספק שירות חיוני רשת את הצרכן, באמצעות מסרון בכתב או מסרון קולי או באמצעי דיגיטלי אחר שמסר הצרכן, בדבר קיום ההפרעה הממושכת וזמן משוער לסיום הטיפול, אם ידוע משך הזמן הנדרש לסיום הטיפול בהפרעה; העדכון האמור יתבסס על המידע הקיים במערכותיו של ספק שירות חיוני רשת.
{{ח:תתת|(2)}} ספק השירות החיוני רשת יעדכן את הצרכן אם התעדכן זמן הסיום המשוער לטיפול בהפרעה הממושכת; עדכון לפי סעיף קטן זה יבוצע באותה דרך שבה עדכן ספק השירות החיוני את הצרכן בדבר קיום ההפרעה הממושכת.
{{ח:תתת|(3)}} הסתיימה ההפרעה הממושכת, יעדכן ספק שירות חיוני רשת את הצרכן בדבר סיום ההפרעה הממושכת, באותו האמצעי שבו עדכן על קרות ההפרעה הממושכת.
{{ח:תת|(ו)}} '''תיעוד שיחות למוקד הרב־תכליתי'''
{{ח:תת}} ספק שירות חיוני רשת יקליט את השיחות הטלפוניות המתקבלות במענה הטלפוני האנושי ויתעד את ההתכתבויות במענה האנושי על ידי אמצעי דיגיטלי מקוון; ההקלטות וההתכתבויות יישמרו לתקופה שלא תפחת משנה ממועד היווצרותן; הודעה על ההקלטה תינתן לצרכן במסגרת המענה הקולי.

{{ח:סעיף|7ג||תיקון: 27.9.17, 5.8.20, 11.8.21; תשפ״א־17, תשפ״ב־3, תשפ״ד־4}}
{{ח:ת}} '''צרכנים שאספקת החשמל חיונית להם מטעמים רפואיים או כלכליים'''
{{ח:תת|(א)}} '''הגדרה'''
{{ח:תת}} באמת מידה זו, ”כלי גבייה“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 1|באמת מידה 1}}, למעט התקנת נתיך מוקטן.
{{ח:תת|(ב)}} '''חיוניות אספקת חשמל מטעמים רפואיים'''
{{ח:תתת|(1)}} ספק השירות החיוני יכיר בצרכן כצרכן שאספקת החשמל חיונית לו בשל טעמים רפואיים, אם הוא עומד בכל התנאים המפורטים להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} הצרכן רשום בספרי ספק השירות החיוני ומחויב בתעריף ביתי;
{{ח:תתתת|(ב)}} הצרכן המציא לספק השירות החיוני הצהרה לפי הטופס שבנספח ב׳ לאמת מידה זו ואשר חתומה בידו, על הימצאות מכשיר מהמכשירים המפורטים בנספח א׳ לאמת מידה זו ושימוש בו בידי הצרכן, במקום הצרכנות, אשר כוללת במסגרתה גם את האישורים הנדרשים לעניין אותו מכשיר לפי המפורט לצידו בנספח האמור.
{{ח:תתת|(2)}} הגיש צרכן את המסמכים האמורים בסעיף קטן (1)(ב), ירשום ספק שירות חיוני את הצרכן כצרכן שאספקת החשמל חיונית לו למשך שנתיים או שלוש שנים, בהתאם למפורט לצד המכשיר בנספח א׳; בתום כל תקופת רישום כאמור, לפי העניין, יידרש צרכן להגיש מחדש את המסמכים לפי סעיף קטן (1)(ב) כדי שספק השירות החיוני יכיר בו מחדש כצרכן שאספקת החשמל חיונית לו; לא הומצאה הצהרה מעודכנת לפי סעיף קטן זה בתום תקופת הרישום, יבוטל רישום של הצרכן כצרכן שאספקת החשמל חיונית לו מטעמים רפואיים, ובלבד שספק השירות החיוני הוציא מכתב התראה לצרכן, לא יאוחר מחודשיים לפני תום תקופת הרישום.
{{ח:תתת|(3)}} צרכן יגיש הצהרה כאמור בסעיף קטן (1)(ב) גם אם מתקיים אחד מהשינויים האלה: שינוי במצב הרפואי המשפיע על הצורך בשימוש במכשיר, שינוי כתובת או שינוי במכשיר הנמצא בשימוש.
{{ח:תת|(ג)}} '''חיוניות אספקת חשמל מטעמים כלכליים או מטעמים כלכליים המשולבים במצב רפואי'''
{{ח:תתת|(1)}} ספק שירות חיוני יכיר בצרכן כצרכן שאספקת החשמל חיונית לו בשל טעמים כלכליים או טעמים כלכליים המשולבים במצב רפואי, אם הצרכן עומד בכל התנאים המפורטים להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} ספק שירות חיוני שלח לצרכן התראה ראשונה לפירעון חוב כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 24|באמת מידה 24(ב)(3)(ב)}};
{{ח:תתתת|(ב)}} מתקיים בצרכן אחד מאלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} הצרכן מקבל קצבה או גמלה מהמנויות בקטגוריה ”מצב כלכלי חריג“ שבנספח ג׳ לאמת מידה זו, למשך התקופה שנקבעה בו לצידה, אם נקבעה (באמת מידה זו – קצבה מזכה);
{{ח:תתתתת|(2)}} הצרכן מקבל קצבה או גמלה מהמפורטות בתבחין רפואי מהתבחינים המפורטים בקטגוריה ”מצב כלכלי קשה בשילוב מצב רפואי“ שבנספח ג׳ לאמת מידה זו, וקצבה או גמלה מהמפורטות בתבחין הכלכלי לצידו, והכול למשך התקופה שנקבעה בנספח לצידם, אם נקבעה כזו, והוא הגיש לספק השירות החיוני אישור מהביטוח הלאומי על זכאות לקבלת הקצבה או הגמלה שבתבחין הרפואי וכן הגיש אישור על זכאות לקבלת הקצבה או הגמלה שבתבחין הכלכלי; על אף האמור, צרכן יוכר לפי פסקת משנה זו גם אם אינו מקבל קצבה או גמלה מהמפורטות בתבחין הכלכלי כאמור, ובלבד שהוא הגיש לספק השירות החיוני, חלף אישור מהביטוח הלאומי על זכאות לקבלת הקצבה או הגמלה שבתבחין הכלכלי, אישור של עובד סוציאלי מהמחלקה לשירותים חברתיים או עובד סוציאלי מטעם משרד הבריאות במסגרת ”סל שיקום“, ערוך לפי הנוסח המצורף כנספח ד׳ לאמת מידה זו (בסעיף זה – אישור עובד סוציאלי);
{{ח:תתתתת|(3)}} הצרכן הציג אישור עובד סוציאלי, ומתקיים לגביו גם אחד מאלה, לפי העניין:
{{ח:תתתתתת|(א)}} הוא הגיש מרשם מרופא לשימוש הצרכן בתרופה מצילת חיים, הנכללת ברשימה שבנספח ה׳ לאמת מידה זו, אשר ניתן בידי רופא כמפורט לצידה בנספח האמור והכולל את תאריך מתן המרשם והתקופה שבה נדרש הצרכן ליטול את התרופה, בצירוף צילום העלון המצורף לתרופה; לעניין זה, ”תרופה מצילת חיים“ – תרופה הנדרשת לקירור בטמפרטורה של 8 מעלות צלזיוס או נמוכה ממנה, אשר אין לה תחליף תרופתי שאינו נדרש לקירור ושאי־שימוש בה יכול לגרום לפגיעה בחיים או באיבר גוף;
{{ח:תתתתתת|(ב)}} הוא הגיש אישור מלשכת בריאות של משרד הבריאות לשימוש הצרכן במכשיר ניידות תומך חיים מתוך הרשימה שבנספח ו׳ לאמת מידה זו;
{{ח:תתתתת|(4)}} ועדת החריגים, כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 24|באמת מידה 24}} (באמת מידה זו – ועדת חריגים), קבעה לגבי צרכן כי יוכר כצרכן שאספקת החשמל חיונית לו וכי לא ניתן להפעיל כלי גבייה בעניינו.
{{ח:תתת|(2)}} הליך ההכרה בחיוניות אספקת החשמל לפי סעיף קטן (1) יהיה בהתאם להוראות אלה, לפי העניין:
{{ח:תתתת|(א)}} לצורך ההכרה בצרכן כצרכן שאספקת החשמל חיונית לו לעניין צרכן בעל קצבה מזכה לפי סעיף קטן (1)(ב)(1), יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} הצרכן יפנה לספק השירות החיוני לקבלת ההכרה בצרכן כצרכן שאספקת החשמל חיונית לו וימציא לשם כך את מספר תעודת הזהות שלו וכתובת מקום הצרכנות;
{{ח:תתתתת|(2)}} ספק שירות חיוני יאמת את פרטי הצרכן עם המידע בדבר הזכאות לקצבה שיתקבל אצלו מביטוח לאומי באופן ממוחשב; מצא ספק השירות החיוני כי הצרכן זכאי להכרה כי אספקת החשמל חיונית לו, יעדכן את הצרכן בחוזר, באופן מיידי, בדבר זכאותו להכרה בו כצרכן שאספקת החשמל חיונית לו, ובהתאם לכך לגבי גביית החוב בהליכים אזרחיים, חלף ניתוק האספקה במקום הצרכנות; מצא ספק השירות החיוני כי הצרכן אינו זכאי להכרה כאמור, יעדכן ספק השירות החיוני את הצרכן בדבר תוצאות בדיקתו ויפרט בדבר אופן הגשת בקשה לפי פסקה (ב) לבחינה אצל פקיד גבייה מטעם ספק השירות החיוני;
{{ח:תתתת|(ב)}} לצורך הכרה בצרכן כצרכן שאספקת החשמל חיונית לו לפי סעיף קטן (1)(ב)(2) או (1)(ב)(3), יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} הצרכן יפנה לספק השירות החיוני בבקשה לקבלת הכרה כצרכן שאספקת החשמל חיונית לו וישלח לשם כך את הבקשה לפי הנוסח המצורף בנספח ז׳ לאמת מידה זו, בצירוף המסמכים המנויים בסעיף הקטן האמור ברישה, לפי העניין;
{{ח:תתתתת|(2)}} ספק השירות החיוני יוודא שהצרכן העביר את המסמכים הנדרשים בהתאם לסעיף הקטן האמור ברישה, לפי העניין; אם הצרכן לא צירף לבקשתו את כל המסמכים הנדרשים, יודיע לו פקיד הגבייה מטעם ספק השירות החיוני כי בתוך 7 ימים ממועד ההודעה יש להשלימם או לנמק את הסיבה לה עדר המסמכים;
{{ח:תתתתת|(3)}} מצא ספק שירות חיוני כי הצרכן זכאי להכרה כצרכן שאספקת החשמל חיונית לו, יעדכן את הצרכן בדבר זכאותו להכרה כצרכן שאספקת החשמל חיונית לו ובהתאם לכך גם בדבר גביית החוב בהליכים אזרחיים; מצא ספק שירות חיוני כי הצרכן אינו זכאי להכרה כאמור, יודיע ספק השירות החיוני לצרכן את תוצאות בדיקתו ויעדכן את הצרכן על האפשרות להגיש אישור להעברת בקשתו לבחינת ועדת חריגים, בתוך 7 ימים ממועד ההודעה לצרכן כאמור; אישור כאמור יהיה ערוך לפי הטופס המצורף בנספח ח׳ לאמת מידה זו, וספק השירות החיוני יצרף להודעת העדכון שמעביר לצרכן לפי פסקת משנה זו את נוסח טופס האישור;
{{ח:תתתתת|(4)}} אם מצא ספק השירות החיוני בבחינתו לפי פסקת משנה (3) כי צרכן אינו זכאי להכרה ופקיד הגבייה הודיע לו על האפשרות להגיש אישור להעברת בקשתו לבחינת ועדת חריגים, יחולו לגבי הצרכן הוראות אלה:
{{ח:תתתתתת|(א)}} לא קיבל פקיד הגבייה אישור מהצרכן להעברת הבקשה לבחינת ועדת החריגים בתוך 7 ימים ממועד ההודעה לצרכן לפי פסקת משנה (3), תיסגר פנייתו להכרה כצרכן שאספקת החשמל חיונית לו וספק השירות החיוני יהיה רשאי להפעיל כלי גבייה, לרבות ניתוק, לצורך גביית החוב בעניינו בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיף (ב)(3) לאמת מידה 24}};
{{ח:תתתתתת|(ב)}} אישר צרכן כי בקשתו תועבר לוועדת החריגים אך לא צירף לבקשתו להכרה כצרכן שאספקת החשמל חיונית לו מסמכים נלווים, יודיע לו פקיד הגבייה מטעם ספק השירות החיוני כי בתוך 7 ימים ממועד ההודעה יש להשלימם או לנמק את הסיבה לה עדר המסמכים;
{{ח:תתתתתת|(ג)}} צירף הצרכן מסמכים לבקשתו להכרה כצרכן שאספקת החשמל חיונית לו או שצירף מסמכים לפי הודעה של פקיד הגבייה לפי פסקת משנה (ב) או נימק את העדרם של המסמכים לפי אותה פסקת משנה, יעביר פקיד הגבייה מטעם ספק שירות חיוני את אישור הצרכן להעברת המסמכים, את בקשת הצרכן להכרה כצרכן שאספקת החשמל חיונית לו, את המסמכים שצורפו לה ואת היסטוריית התשלומים של הצרכן אל ועדת החריגים, לצורך דיון בעניינו; לא צירף צרכן מסמכים או נימק את העדרם של המסמכים בפרק הזמן, כאמור בפסקת משנה (ב), יעדכן ספק השירות החיוני את הצרכן כי בקשתו להכרה כצרכן שאספקת החשמל חיונית לו נדחית;
{{ח:תתתתתת|(ד)}} נידונה בקשתו של צרכן במסגרת ועדת החריגים והתקבלה החלטה בעניינו, תחול ההחלטה לעניין חוב הצריכה הרלוונטי במועד הגשת הבקשה ולעניין חובות עתידיים שיצטברו עד מועד מתן ההחלטה ועל חובות אלה יחולו ריבית פיגורים ועלויות הליכים אזרחיים, אם יהיו; ספק השירות החיוני יודיע לצרכן, בכתב, על החלטת הוועדה בתוך 7 ימים מיום קבלת ההחלטה, וכן כמפורט להלן, לפי העניין:
{{ח:תתתתתתת|(1)}} החליטה הוועדה כי הצרכן יוכר כצרכן שאספקת החשמל חיונית לו וכי יינתן לו פטור מהפעלת כלי גבייה, יודיע ספק השירות החיוני לצרכן על כוונתו לפעול לגביית החוב בין אם באמצעות הסדרי תשלום חריגים כקבוע {{ח:פנימי|סעיף 24|באמת מידה 24}} או באמצעות הליכים אזרחיים;
{{ח:תתתתתתת|(2)}} החליטה הוועדה כי אין לראות בצרכן כצרכן שאספקת החשמל חיונית לו ולכן גם אינו בעל פטור מהפעלת כלי גבייה, ייתן ספק שירות חיוני תשובה מנומקת לצרכן ויודיע לו על האפשרות להפעיל כלי גבייה בעניינו; הפעלת כלי גבייה תוכל להתבצע בהתאם לקבוע {{ח:פנימי|סעיף 24|בסעיף (ב)(3)(ח) לאמת מידה 24}}.
{{ח:תת|(ד)}} '''תוקף הכרה כצרכן שאספקת החשמל חיונית לו מטעמים כלכליים או מטעמים כלכליים המשולבים במצב רפואי'''
{{ח:תת}} תוקף הכרה בצרכן כצרכן שאספקת החשמל חיונית לו מטעמים כלכליים או מטעמים כלכליים המשולבים במצב רפואי, יהיה כמפורט להלן, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין הכרה לפי סעיף (ג)(1)(ב)(1) – תוקף ההכרה יהיה כל עוד הצרכן זכאי לקצבה או לגמלה שהיא קצבה מזכה; לא זכאי עוד הצרכן לקצבה מזכה, ישלח ספק שירות חיוני לצרכן התראה ראשונה כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 24|באמת מידה 24}}, ויודיע במסגרתה על הפסקת מתן הכרה בצרכן כצרכן שאספקת החשמל חיונית לו ועל חידוש האפשרות להפעיל כלי גבייה בשל חובו;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין הכרה לפי סעיף (ג)(1)(ב)(2) או (ג)(1)(ב)(3) – תוקף ההכרה יהיה למשך שנים עשר חודשים, ואם ההכרה היא בשל שימוש בתרופה מצילת חיים כאמור בסעיף (ג)(1)(ב)(3)(א) או בשל מכשיר ניידות תומך חיים כאמור בסעיף (ג)(1)(ב)(3)(ב) – למשך שנים עשר חודשים או עד תום התקופה שב ההצרכן נדרש להשתמש במכשיר או בתרופה, בהתאם למרשם או לאישור מלשכת הבריאות שניתן לו, לפי המוקדם משניהם;
{{ח:תתת|(3)}} לעניין הכרה לפי סעיף (ג)(1)(ב)(4) – תוקף ההכרה יהיה לתקופה שתקבע ועדת החריגים בעניין הצרכן; התקופה שתקבע הוועדה כאמור לא תפחת משישה חודשים ולא תעלה על שנים עשר חודשים.
{{ח:תת|(ה)}} '''זכאי שאינו הצרכן הרשום'''
{{ח:תת}} צרכן רשום יוכר כצרכן שאספקת החשמל חיונית לו לפי סעיף (ב) או סעיף (ג), גם אם הטעמים הרפואיים או הבריאותיים הנדרשים לעניין אותה הכרה לא מתקיימים לגבי הצרכן הרשום אלא מתקיימים לגבי ילד קטין שלו, בן או בת הזוג שלו או כל אדם אחר, אשר חולקים עימו את משק הבית; אם הזכאות להכרה בצרכן הרשום כצרכן שאספקת החשמל חיונית לו היא בשל התקיימות התנאים בהתאם להוראות סעיף זה, ימציא הצרכן במסגרת המסמכים שנדרש להמציא לעניין אותה הכרה, גם את הפרטים הדרושים בטופס הבקשה לגבי הזכאי שחולק עם הצרכן הרשום את משק הבית המשותף, וכן ספח תעודת זהות המוכיח את השיתוף במקום המגורים.
{{ח:תת|(ו)}} '''פרסום'''
{{ח:תת}} ספק שירות חיוני יפרסם באתר האינטרנט שלו את הנספחים המצורפים לאמת מידה זו.

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״ד־4}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''נספח א׳ {{ח:פנימי|סעיף 7ג|לאמת מידה 7ג}} {{ש}} מכשירים רפואיים חיוניים'''}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״ד־4}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''נספח ב׳ {{ח:פנימי|סעיף 7ג|לאמת מידה 7ג}} {{ש}} הצהרה על שימוש במכשיר רפואי חיוני'''}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''נספח ג׳ {{ח:פנימי|סעיף 7ג|לאמת מידה 7ג}} {{ש}} קריטריונים לחיוניות אספקת חשמל מטעמים כלכליים או מטעמים כלכליים המשולבים עם רפואיים'''}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״ד־4}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''נספח ד׳ {{ח:פנימי|סעיף 7ג|לאמת מידה 7ג}} {{ש}} אישור עובד סוציאלי על נזקקות עוני'''}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״ד־4}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''נספח ה׳ {{ח:פנימי|סעיף 7ג|לאמת מידה 7ג}} – תרופות מצילות חיים'''}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״ד־4}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''נספח ו׳ {{ח:פנימי|סעיף 7ג|לאמת מידה 7ג}} – רשימת מכשירי ניידות תומכי חיים הנטענים מחשמל'''}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״ד־4}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''נספח ז׳ {{ח:פנימי|סעיף 7ג|לאמת מידה 7ג}} – בקשה להכרה שהצרכן הוא צרכן שאספקת החשמל חיונית לו'''}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״ד־4}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''נספח ח׳ {{ח:פנימי|סעיף 7ג|לאמת מידה 7ג}} – אישור להעברת בקשה ומסמכים אל ועדת חריגים'''}}

{{ח:סעיף|7ד||תיקון: 22.11.20; תשפ״א־18}}
{{ח:ת}} '''החרגות מאמות המידה לצורך ביצוע ניסוי במשק החשמל'''
{{ח:תת|(א)}} '''הגדרות'''
{{ח:תת}} באמת מידה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ניסוי“ – שימוש בטכנולוגיה חדשה או שימוש חדש בטכנולוגיה קיימת, אשר צפויים לשפר או לייעל את תפקוד משק החשמל;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מבקש“ – אדם שאינו ספק שירות חיוני, אשר קיבל אישור מאת המדען הראשי במשרד האנרגיה, שהפעילות המוצעת לביצוע על ידו היא ניסוי;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”סש״ח רלוונטי“ – ספק שירות חיוני אשר הניסוי משפיע על מקטע משק החשמל שנמצא באחריותו; אם קיים יותר מספק שירות חיוני אחד אשר הניסוי עשוי להשפיע על מקטע משק החשמל שנמצא באחריותו – ספק השירות החיוני שהרשות קבעה שהמקטע שנמצא בתחום אחריותו הוא הרלוונטי יותר לתחום הניסוי מביניהם.
{{ח:תת|(ב)}} '''חריגה מהוראות אמות המידה לצורך ניסוי'''
{{ח:תתת|(1)}} מבקש יהיה רשאי להגיש בקשה להחרגתו מהוראות אמות המידה שבכללים אלה, כולן או חלקן, לצורך ביצוע ניסוי, לפי סעיף (ג), ובלבד שתקופת ההחרגה מהוראות אמות המידה לא תעלה על 4 שנים, ושהבקשה עומדת בכל התנאים המפורטים להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} ההחרגה הכרחית לקיומו של הניסוי ומיועדת לתכלית הניסוי בלבד;
{{ח:תתתת|(ב)}} ההחרגה אינה פוגעת או מסכנת את בטיחות הרשת או שרידותה;
{{ח:תתתת|(ג)}} ההחרגה אינה משפיעה על לוחות התעריפים שחלים על המבקש.
{{ח:תתת|(2)}} במקרים חריגים שסיבותיהם יפורטו בבקשת החריגה מהוראות אמ{{ח:הערה|ו}}ת המידה שהוגשה לפי סעיף (ג), מבקש יהיה רשאי לבקש החרגה מהוראות אמות המידה לתקופה ארוכה מהתקופה האמורה בסעיף קטן (1); על בקשה לפי סעיף קטן זה יחולו הוראות סעיף קטן (1), בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ג)}} '''הגשת בקשה לחריגה מהוראות אמות המידה לצורך ניסוי'''
{{ח:תת}} מבקש אשר מעוניין שלא לעמוד בהוראה מהוראות אמות המידה שבכללים אלה, כמפורט בסעיף (ב), יגיש לסש״ח הרלוונטי בקשה אשר תכלול את כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} תיאור כללי של הניסוי וטכנולוגיית הניסוי;
{{ח:תתת|(2)}} התועלת הצפויה למשק החשמל ולמקטע הסש״ח הרלוונטי, מביצוע הניסוי;
{{ח:תתת|(3)}} היקף ומשך של הניסוי המבוקש;
{{ח:תתת|(4)}} משך הזמן שבעבורו נדרשת החרגה מהוראות אמות המידה;
{{ח:תתת|(5)}} פירוט אמות המידה שהמבקש מעוניין לחרוג מהן באופן חלקי או מלא, והנימוק לכך שהחריגה המבוקשת מאמות המידה עומדת בתנאים האמורים בסעיף (ב);
{{ח:תתת|(6)}} פירוט ההסדרים החלופיים לאמות המידה הנדרשים לעריכת הניסוי;
{{ח:תתת|(7)}} כל מידע נוסף שלדעת המבקש נוגע לבקשה לאישור החרגת המבקש מאמות המידה.
{{ח:תת|(ד)}} '''עמדת סש״ח רלוונטי לבקשה לחריגה מהוראות אמות המידה לצורך ניסוי'''
{{ח:תת}} סש״ח רלוונטי יעביר לרשות החשמל, עם העתק למבקש, בתוך 45 ימי עבודה מיום שקיבל את הבקשה כאמור בסעיף (ג), את מתווה הניסוי שהוגש לו על ידי המבקש ואת עמדתו בנוגע לבקשה; הסש״ח הרלוונטי ימסור את עמדתו באופן המפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} אם הבקשה עומדת בתנאים המפורטים בסעיפים (ב) ו־(ג) – יעביר המלצה לאישור הבקשה;
{{ח:תתת|(2)}} אם הבקשה לא עומדת בתנאים המפורטים בסעיפים (ב) ו־(ג) – יעביר התייחסות מנומקת הכוללת, בין השאר, את הסיבה שלדעתו יש לדחות את הבקשה, ובכלל זה את התנאי מהתנאים לפי סעיף (ב) שלדעתו לא מתקיים והסיבה לכך שהוא לא מתקיים.
{{ח:תת|(ה)}} '''החלטות בבקשה'''
{{ח:תתת|(1)}} בקשה לחריגה מהוראות אמות המידה לצורך ניסוי, בצירוף עמדת סש״ח רלוונטי כאמור בסעיף (ד), תובא לאישור מליאת הרשות, אלא אם כן מתקיים האמור בסעיף קטן (2).
{{ח:תתת|(2)}} בקשה לחריגה מהוראות אמות המידה לצורך ניסוי, יראו אותה כאילו אושרה על ידי מליאת הרשות גם אם לא הובאה לפניה, אם מתקיימים לגבי הבקשה כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} צורפה לה עמדת סש״ח רלוונטי הממליצה לאשר את הבקשה;
{{ח:תתתת|(ב)}} הצוות המקצועי ברשות לא הודיע על כוונתו להביאה לאישור מליאת הרשות, בתוך 30 ימי עבודה ממועד קבלתה במשרדי הרשות.
{{ח:תתת|(3)}} אושרה בקשה לחריגה מהוראות אמות המידה לצורך ניסוי על ידי הרשות לפי סעיף קטן (1) או (2), יהיה רשאי המבקש לחרוג מהוראות אמות המידה בהתאם להחלטת הרשות.

{{ח:סעיף|7ה||תיקון: 14.3.22; תשפ״ג־17}}
{{ח:ת}} '''ייפוי כוח מטעמו של צרכן להעברת מידע וביצוע פעולות'''
{{ח:תת|(א)}} '''הגדרות'''
{{ח:תת}} באמת מידה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הצהרת צד ג׳“ – הצהרה בכתב של צד ג׳ על כך שהוא מחזיק בייפוי כוח חתום כדין מטעם הצרכן, אשר כוללת פירוט של שם הצרכן, מספר הזהות שלו ומספר חשבון החוזה או המונה או ההזמנה, לפי העניין, שרשומים על שמו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ייפוי כוח“ – הסכמת הצרכן בכתב להעברת מידע וביצוע פעולות בידי צד ג׳ בשם הצרכן.
{{ח:תת|(ב)}} '''העברת מידע וביצוע פעולות בשם צרכן'''
{{ח:תתת|(1)}} ספק שירות חיוני יאפשר לנציג מטעמו של הצרכן, לרבות מספק, גישה למידע וכן יאפשר לו לבצע פעולות בשם הצרכן ובעבורו, והכול בכפוף למסירת ייפוי כוח או הצהרת צד ג׳ לספק השירות החיוני, ובהתאם למפורט בהם.
{{ח:תתת|(2)}} ספק שירות חיוני יקבל את ייפוי הכוח או את הצהרת צד ג׳, באופן מקוון בלבד.
{{ח:תתת|(3)}} תוקפם של ייפוי הכוח או הצהרת צד ג׳ יפקע במועד המצוין בהם, ואם מיופה הכוח או צד ג׳ הוא מספק – במועד המצוין בהם או עם סיום העסקה עם המספק, לפי המוקדם משניהם.

{{ח:קטע3|פרק א סימן ב|סימן ב׳: מיתקני חשמל}}

{{ח:סעיף|8||תיקון: 18.7.07, 15.8.18, 25.11.20; תשע״ט־10, תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''מיתקני חשמל – אספקה, תחזוקה ובעלות'''
{{ח:תת|(א)}} '''אספקה'''
{{ח:תת}} ספק שירות חיוני רשת אחראי לספק ציוד תקין ורשאי לקבוע את מאפייני הציוד המשמש אותו ומותקן על ידו, זולת אם נקבע אחרת באמות המידה או ברישיון ובכפוף לסטנדרטים החשמליים והבטיחותיים שקובעים מעת לעת הגופים המוסמכים לכך לפי כל דין.
{{ח:תת|(ב)}} '''תחזוקה'''
{{ח:תת}} ספק שירות חיוני רשת אחראי לתחזוקה שוטפת ותקינה של מיתקני החשמל שהותקנו על ידו, ובלבד שיש לו אפשרות פיזית וחוקית לבצעה.
{{ח:תת|(ג)}} '''חיבורים נוספים'''
{{ח:תת}} ספק שירות חיוני רשת רשאי בכל עת, בכפוף לכל דין, לחבר חצרים או מקומות צרכנות אחרים למיתקני החשמל או לשרת באמצעותם צרכנים אחרים, ובלבד שלא תיפגע אספקת החשמל לצרכנים הקיימים.
{{ח:תת|(ד)}} '''חזקת בעלות'''
{{ח:תת}} כל מיתקני החשמל שהותקנו על ידי ספק שירות חיוני רשת הנם רכושו הבלעדי של ספק השירות החיוני רשת, זולת אם נקבע אחרת באמות המידה או ברישיון.
{{ח:תת|(ה)}} '''השתתפות צרכן בהוצאות'''
{{ח:תת}} הוראות סעיף (ד) יחולו גם אם הצרכן השתתף בהוצאות התקנתם או חיבורם של מיתקני החשמל וגם אם מיתקני החשמל הותקנו במיוחד לשם חיבור חצרים מסוימים או לצורכי מתן אספקת חשמל לצרכן מסוים.
{{ח:תת|(ו)}} '''קבלת מידע לצורך ביצוע פעולות במקרקעין'''
{{ח:תתת|(1)}} לצורך ביצוע פעולות במקרקעין לפי {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל#סעיף 46|סעיף 46 לחוק משק החשמל}} רשאי ספק שירות חיוני רשת לקבל מרשות האוכלוסין וההגירה את כל פרטי המידע האלה של בעל המקרקעין ושל מי שמחזיק במקרקעין:
{{ח:תתתת|(א)}} שם פרטי ושם משפחה;
{{ח:תתתת|(ב)}} מספר זהות;
{{ח:תתתת|(ג)}} פרטי המען;
{{ח:תתתת|(ד)}} נתון פטירה.
{{ח:תתת|(2)}} לאחר איתור בעל המקרקעין או המחזיק במקרקעין הרלוונטיים, ימחק ספק השירות החיוני רשת את המידע שקיבל לפי סעיף קטן (1).

{{ח:סעיף|9||תיקון: 5.7.02, 5.8.20, 25.11.20, 14.3.22; תשפ״א־6, תשפ״א־17, תשפ״ג־17}}
{{ח:ת}} '''ביקור מתואם במקום צרכנות'''
{{ח:תת|(א)}} '''תיאום ביקור'''
{{ח:תתת|(1)}} ספק השירות החיוני רשת או הצרכן, לפי העניין, רשאי ליזום תאום של ביקור במקום צרכנות לשם קבלת השירותים הדורשים ביקור במקום על פי אמות מידה אלו, לצורך תחזוקת המיתקנים ולכל צורך אחר הדורש כניסה למקום הצרכנות.
{{ח:תתת|(2)}} בתום הביקור ישאיר ספק השירות החיוני לצרכן הודעה על עצם הביקור, ופירוט רחב, ככל האפשר, על הטיפול והממצאים; הודעה לפי סעיף זה, אפשר שתימסר באמצעות שליחת מסרון למספר טלפון נייד מהמספרים המפורטים בפרטי הצרכן הרשומים אצל ספק השירות החיוני, אם רשומים כאלה.
{{ח:תת|(ב)}} '''מניעת ביקור שתואם'''
{{ח:תת}} לא איפשר צרכן ביקור במקום צרכנות לאחר תאום, ישלם הצרכן ”עלות ביקור במקום לשווא“, כקבוע בשורות 1–3 ללוח תעריפים 5.4–2, למעט אם נמסרה לספק השירות החיוני רשת הודעה מטעם הצרכן על ביטול הביקור זמן סביר לפני המועד המתואם.
{{ח:תת|(ג)}} '''אי הגעה במועד'''
{{ח:תת}} לא ביקר מי מטעם ספק השירות החיוני רשת במקום הצרכנות במועד המתואם, ישלם ספק השירות החיוני לצרכן עלות ביקור במקום לשווא כקבוע בשורות 1–3 ללוח תעריפים 5.4–2, למעט אם נמסרה לצרכן הודעה מטעם ספק השירות החיוני רשת על ביטול הביקור זמן סביר לפני המועד המתואם.

{{ח:סעיף|10||תיקון: 29.11.05, 26.10.08}}
{{ח:ת}} '''שמירה על מיתקני חשמל'''
{{ח:תת|(א)}} '''פעולה במיתקן'''
{{ח:תת}} חיבור של מיתקן חשמל של ספק שירות חיוני או של כל ציוד אחר שלו, ניתוקו, הסרתו, פירוקו או שינויו בכל דרך שהיא, לרבות הוספת עומס או שינוי בסוג או בטיב הצריכה, ייעשו רק בידי עובד של ספק השירות החיוני או מי שהוסמך לכך בידי ספק השירות החיוני מראש ובכתב.
{{ח:תת|(ב)}} '''פטור מאחריות בשימוש רגיל'''
{{ח:תת}} ספק שירות חיוני לא יחייב צרכן בשל נזק למיתקן חשמל של ספק השירות חיוני ולכל ציוד אחר שלו או לאובדנו, עקב שימוש רגיל או עקב בלאי טבעי.
{{ח:תת|(ג)}} '''חיוב בשל נזק שנגרם במכוון או ברשלנות'''
{{ח:תת}} ספק שירות חיוני רשאי לחייב צרכן בנזק שנגרם למיתקן חשמל של ספק השירות חיוני ולכל ציוד אחר שלו או לאובדנו, עקב מעשה מכוון או רשלנות של הצרכן או מי מטעמו, לרבות כתוצאה משימוש במיתקן חשמל פרטי שהותקן במקום הצרכנות או בחצרים בהחזקתו או בבעלותו של הצרכן.

{{ח:סעיף|11||תיקון: 29.11.05}}
{{ח:ת}} '''שינויים במיתקן החשמל'''
{{ח:תת|(א)}} '''תשלום בגין נזק'''
{{ח:תתת|(1)}} מצא ספק שירות חיוני כי בשל נזק שנגרם למיתקן חשמל נוצרה טובת הנאה לצרכן, רשאי הוא לראות את הצרכן כאחראי לנזק, אלא אם כן הוכח אחרת, ולחייבו במלוא הנזק שנגרם לפי התעריפים הקבועים בפרק 4.4 ללוחות התעריפים ”עבודות על חשבון אחרים“.
{{ח:תתת|(2)}} ספק שירות חיוני רשאי לחייב צרכן בתשלום כל נזק אשר ייגרם למיתקני החשמל של ספק השירות החיוני עקב כל פעולה שעשה הצרכן בניגוד לאמור {{ח:פנימי|סעיף 10|באמת מידה 10(א)}}.
{{ח:תתת|(3)}} נעשתה הפעולה במיתקן החשמל הפרטי של צרכן, רשאי ספק השירות החיוני לחייב את הצרכן בתשלום כל נזק אשר נגרם למיתקני החשמל של ספק השירות החיוני, זולת אם הצרכן לא ידע ולא יכול היה לדעת על הנזק העלול להיגרם כתוצאה מפעולתו.
{{ח:תת|(ב)}} '''ניתוק אספקה'''
{{ח:תתת|(1)}} ספק שירות חיוני רשאי לנתק את אספקת החשמל למקום צרכנות או לחצרים אם הצרכן פעל בניגוד לאמור {{ח:פנימי|סעיף 10|באמת מידה 10(א)}}.
{{ח:תתת|(2)}} ניתוק האספקה במקרה שבו קיים חשש כי ייגרם נזק לרכוש או לגוף ייעשה ללא הודעה מוקדמת.
{{ח:תתת|(3)}} בכל מקרה אחר מהאמור בסעיף קטן (2), תינתן הודעה של שבעה ימים לפני הניתוק.

{{ח:סעיף|12||תיקון: 28.11.05, 24.6.19, 25.11.20; תש״ף־27, תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''הסרת מפגעים'''
{{ח:תת|(א)}} '''מפגע שנודע לצרכן'''
{{ח:תת}} נודע לצרכן רשום על מפגע במקום הצרכנות המפריע או העלול להפריע לרשת חשמל (להלן – מפגע) יסולק המפגע בהתאם להוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הצרכן הרשום או בעל המקרקעין שבמקום הצרכנות רשאי להסירו בכוחות עצמו, ובלבד שיעשה זאת בהקדם ולא יאוחר מחמישה ימי עבודה מיום שנודע לו על המפגע.
{{ח:תתת|(2)}} הצרכן רשאי לפנות אל ספק השירות החיוני רשת בבקשה כי הספק יסיר את המפגע. ספק השירות החיוני רשת יציין מראש בפני הצרכן את עלות הסרת המפגע, ועל פי בקשת הצרכן יסיר את המפגע בהקדם ולא יאוחר מחמישה ימי עבודה מיום הפניה, ויחייב את הצרכן בעלות הסרת המפגע.
{{ח:תת|(ב)}} '''יידוע הצרכן'''
{{ח:תתת|(1)}} נודע לספק השירות החיוני רשת על קיומו של מפגע במקום צרכנות, יודיע על כך לצרכן הרשום ללא דיחוי, ויידע אותו על האפשרות להסיר את המפגע בעצמו או באמצעות ספק השירות החיוני רשת כאמור בסעיף (א); בהודעתו יציין ספק השירות החיוני רשת את עלות סילוק המפגע.
{{ח:תתת|(2)}} הודיע ספק השירות החיוני רשת על קיומו של מפגע לצרכן הרשום, ובתוך חמישה ימי עבודה הצרכן לא פנה לספק בבקשה להסיר את המפגע או לא הושלמה הסרתו בידי אחר, יסיר ספק השירות החיוני רשת את המפגע ויחייב את הצרכן הרשום בעלות ההסרה, ובלבד שספק השירות החיוני רשת ציין בפני הצרכן מראש את העלות הסרת המפגע. במקרה זה יתאם ספק השירות החיוני רשת ביקור במקום הצרכנות או בחצרים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9|באמת מידה 9(א)}} לצורך הסרת המפגע.
{{ח:תת|(ג)}} '''ניתוק אספקה לצורך הסרת מפגע'''
{{ח:תתת|(1)}} אם נדרש ניתוק החשמל לצורך הסרת המפגע, רשאי ספק השירות החיוני רשת לנתק את האספקה ובלבד שנשלחה הודעה מוקדמת לצרכן שלושה ימים לפחות לפני הניתוק.
{{ח:תתת|(2)}} אם לא ניתנה לספק השירות החיוני רשת גישה למקום הצרכנות לצורך הסרת המפגע, רשאי ספק השירות החיוני רשת לנתק את האספקה במקום הנמצא מחוץ למקום הצרכנות.
{{ח:תתת|(3)}} עלות הניתוק קבועה בשורות 8 או 10, לפי העניין, ללוח תעריפים 5.4–2.
{{ח:תת|(ד)}} '''מפגע בחצרים'''
{{ח:תת}} נמצא מפגע בחצרים, יראו את המחזיק בחצרים כאילו היה צרכן רשום לצורך אמת מידה זו.
{{ח:תת|(ה)}} '''פינוי שעוכב שלא באשמת ספק השירות החיוני רשת'''
{{ח:תת}} בפרקי הזמן הנקובים באמת מידה זו לא יובאו בחשבון עיכובים שנגרמו בשל מניעה שגרם הצרכן, בעל המקרקעין או צד ג׳ או בשל החובה לקבל אישור, היתר או רישיון הנדרשים על פי כל דין.
{{ח:תת|(ו)}} '''סכנה לנזק לרכוש או לגוף'''
{{ח:תת}} על אף האמור לעיל, אם המפגע או הסרתו עלולים לגרום לנזקים לרכוש או לגוף, יסיר ספק השירות החיוני רשת את המפגע באופן מיידי ללא הודעה מראש ויחייב את הצרכן בעלות הסרת המפגע.
{{ח:תת|(ז)}} '''ניתוק אספקה'''
{{ח:תת}} נוסף על האמור בסעיפים (ג) ו־(ו), אם המפגע או הסרתו עלולים לגרום לנזקים לרכוש או לגוף, רשאי ספק השירות החיוני רשת לנתק את אספקת החשמל ללא הודעה מוקדמת.

{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: צריכת חשמל}}
{{ח:קטע3|פרק ב סימן א|סימן א׳: צרכנות}}

{{ח:סעיף|13||תיקון: 29.11.05, 4.4.11, 11.4.11, 6.2.12, 25.11.15, 12.9.16, 26.12.16, 19.2.18, 28.6.18, 24.6.19, 5.8.20, 25.11.20, 14.3.22, 28.6.23, 8.11.23; תשע״ח, תש״ף־5, תש״ף־27, תשפ״א־6, תשפ״א־17, תשפ״ג־17, תשפ״ד־24, תשפ״ד־33, תשפ״ה־7}}
{{ח:ת}} '''קביעת כמות חשמל שנצרכה'''
{{ח:תת|(א)}} '''בסיס החישוב'''
{{ח:תת}} חשבון הצריכה יחושב על בסיס קריאת המונה בתקופת החשבון הרלוונטית ותפורט בו מכפלת סך הקוט״ש שנקרא במונה בתעריף לקוט״ש; הוראה זו לא תחול לגבי מת״מ.
{{ח:תת|(א1)}} '''גביית תעריף מערכתי'''
{{ח:תת}} המחלק יגבה מצרכן הצורך חשמל ממיתקן במקום הצרכנות אשר אינו מחויב בתעריף צריכת חשמל, תעריף מערכתי בהתאם לקבוע בלוח תעריפים 8.1–1.
{{ח:תת|(ב)}} '''תדירות קריאת המונה'''
{{ח:תת}} לצורך קביעת התשלום בעבור הצריכה יקרא ספק השירות החיוני רשת את המונה אחת לתקופת חשבון; הוראה זו לא תחול לגבי מת״מ.
{{ח:תת|(ג)}} '''הרשאת גישה'''
{{ח:תתת|(1)}} קריאת מונה המחייבת גישה פיזית למונה תיעשה בשעות סבירות ולאחר הצגת תעודה מזהה. ספק שירות חיוני רשת רשאי לנתק את אספקת החשמל למקום הצרכנות או לחצרים אם הצרכן לא איפשר גישה למונה למשך תקופה העולה על 12 חודשים, שאחריה הוגשו לו שני חשבונות עוקבים על בסיס הערכת צריכה מוגדלת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14|באמת מידה 14(ה)}} ובכפוף להודעה מוקדמת של 14 ימי עבודה לפחות.
{{ח:תתת|(2)}} לעניין סעיף זה, יראו צרכן כאילו לא אפשר גישה למונה אם בעת קריאת מונה שספק שירות חיוני רשת ניסה לבצע התקיים אחד או יותר מאלה: מקום הצרכנות סגור; ארון המונים של הצרכן נעול; אין מענה באינטרקום; יש במקום הצרכנות כלב שמפריע לבצע את קריאת המונים; הצרכן מונע את הגישה למונים; השער למקום הצרכנות נעול; קיים סיכון בטיחותי לקורא המונים.
{{ח:תתת|(3)}} ספק שירות חיוני רשת יציין באזור האישי של הצרכן באתר האינטרנט שלו כי רואים אותו כאילו לא אפשר גישה למונה ויפרט מהו הטעם לכך שרואים אותו כמי שלא אפשר גישה כאמור, בהתאם לטעמים המפורטים בסעיף קטן (2).
{{ח:תתת|(4)}} אם ספק שירות חיוני רשת ציין באזור האישי של הצרכן באתר האינטרנט שלו שהצרכן לא אפשר גישה והצרכן הוכיח כי מה שצוין באזור האישי לעניין אי־גישה היה שגוי – ישלם ספק שירות חיוני רשת לצרכן תשלום בשל הפרה בתעריף כקבוע בשורה 18 ללוח תעריפים 12.1–1.
{{ח:תת|(ד)}} '''קביעת תשלום על בסיס הערכה'''
{{ח:תת}} על אף האמור לעיל, במקרים המפורטים להלן רשאי ספק שירות חיוני רשת לקבוע את התשלום בעבור צריכה על בסיס הערכת הצריכה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14|באמת מידה 14 (הערכת צריכה)}}:
{{ח:תתת|(1)}} המונה הוסר או שלא רשם את מלוא צריכת החשמל כתוצאה מליקוי או מפגיעה בו;
{{ח:תתת|(2)}} החשמל נצרך שלא דרך המונה;
{{ח:תתת|(3)}} לא התאפשרה לספק השירות החיוני רשת גישה למונה לצורך קריאתו בימים ובשעות סבירות מסיבה שאינה בשליטתו, ובלבד שספק השירות החיוני רשת קרא את המונה או שהלקוח מסר לו קריאת מונה לפחות פעם אחת ב־12 החודשים שחלפו; לא התאפשרה לספק שירות חיוני רשת גישה למונה כאמור, ישאיר לצרכן הודעה על כך בכתב, במקום הצרכנות, והיא תכלול את פירוט המועד שבו לא התאפשרה הגישה והסיבה לכך; ספק שירות חיוני רשת ישלח לצרכן הרשום הודעה כאמור גם באמצעי דיגיטלי אחד או יותר, אם הצרכן המציא לו פרטי התקשרות עימו באמצעי כאמור והם מצויים בספרי ספק שירות חיוני; פסקה זו לא תחול לעניין צרכן שמותקן לו מונה חכם אלא אם כן הצרכן לא אפשר לספק השירות החיוני גישה למונה החכם לשם בדיקת תקינותו, אם נדרש לכך על ידי ספק השירות החיוני, או שישנה בעיה בקבלת נתוני המונה;
{{ח:תתת|(4)}} ספק השירות החיוני רשת לא ביצע קריאת מונה לתקופת החשבון המסוימת מטעמים של דילוג יזום, ובלבד שבתקופת החשבון הקודמת לא היה דילוג יזום ומספר הדילוגים היזומים לא יעלה על שניים במהלך השנה הקלנדרית; לא פעל ספק השירות החיוני רשת כאמור, ישלם לצרכן את עלות ההפרה כקבוע בלוח תעריפים 12.1–1, נוסף על העלות הנחסכת מן התשלום הקבוע כקבוע בסעיף (ט)(1); פסקה זו לא תחול לעניין צרכן שמותקן לו מונה חכם;
{{ח:תתת|(5)}} החשמל נצרך שלא דרך מונה במקום צרכנות של בעל מיתקן צריכה ייחודי;
{{ח:תתת|(6)}} אם יש תקלת תקשורת שאינה מאפשרת את העברת הנתונים מהמונה או תקלה במונה חכם, והחשבון מבוסס על רישום רציף, ובלבד שתתקבל קריאה עד 5 בחודש העוקב למועד התקלה בעבור מלוא החודש הקלנדרי שחלף.
{{ח:תת|(ה)}} '''פריסת תשלומים'''
{{ח:תת}} במקרים שבהם נדרש הצרכן לשלם הפרשים בשל הגשת חשבונות המבוססים על הערכת הצריכה, יופעל לבקשת הצרכן הסדר פריסה לתשלומים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 26|באמת מידה 26(ו)}}.
{{ח:תת|(ו)}} '''קריאת המונה על־ידי הצרכן'''
{{ח:תתת|(1)}} צרכן רשאי לקרוא בעצמו את המונה, במועדים שקבע ספק השירות החיוני רשת, ולמסור את נתוני צריכתו באמצעות הטלפון או באמצעי אחר; לצורך קביעת כמות החשמל שנצרכה יראו את נתוני הצריכה שקרא ומסר הצרכן כקריאת מונה לכל דבר ועניין, ובלבד שהצרכן אפשר לספק השירות החיוני רשת גישה למונה אחת לשנים עשר חודשים לפחות; ספק השירות החיוני רשת ימסור מספר אסמכתא לצרכן לקבלת הקריאה באמצעי שיאפשר ספק שירות חיוני; צרכן בעל מונה בסיסי ששויך למספק רשאי להעביר את הנתונים מקריאת המונה לפי סעיף קטן זה, רק בקריאת מונה מאומתת כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 51|באמת מידה 51}}.
{{ח:תתת|(2)}} ספק שירות חיוני יאפשר לצרכן שהותקן לו מונה שאין לו גישה אליו, לבקשתו, לקרוא, אחת לשנה, את המונה; הגישה לקריאת המונה תתאפשר בתיאום מראש.
{{ח:תתת|(3)}} לעניין מונים רציפים ומונה חכם, שמידע מהם מפורסם ועומד לרשות הצרכן באתר האינטרנט של ספק שירות חיוני ובאמצעים דיגיטאליים נוספים, פרסום קריאת המונה שם, כך שצרכן יוכל להתעדכן בה, תיחשב כמתן גישה לקריאת המונה.
{{ח:תת|(ז)}} '''אימות קריאת הצרכן'''
{{ח:תת}} ספק השירות החיוני רשת רשאי לאמת את קריאת הצרכן באמצעות קריאה מאוחרת. במקרה כזה תיקבע כמות החשמל שנצרכה בהתאם לקריאת ספק השירות החיוני רשת.
{{ח:תת|(ח)}} '''קריאת מונה מיוחדת'''
{{ח:תת}} צרכן רשאי לדרוש מספק השירות החיוני רשת ביצוע קריאת מונה מיוחדת, שאינה ביוזמת ספק השירות החיוני רשת. בעבור שירות זה ישלם הצרכן את התעריף הקבוע בשורה 25 בלוח תעריפים 5.4–2.
{{ח:תת|(ט)}} '''זיכוי בגין דילוג יזום'''
{{ח:תתת|(1)}} לא בוצעה קריאת מונה על ידי ספק השירות החיוני רשת בתקופת חשבון מסוימת מטעמים של דילוג יזום, יזוכה הצרכן בתעריף המשולם בשל קריאת מונה כקבוע בלוח תעריפים 5.4.1–1 בהתאם לסוג המונה.
{{ח:תתת|(2)}} צרכן שהוא צרכן רשום לגבי מספר מונים המותקנים באותו מקום צרכנות יזוכה בתעריף המשולם בשל קריאת מונה כקבוע בלוח תעריפים 5.4.1–1 לגבי כל מונה אשר בשלו משולם התשלום הקבוע.
{{ח:תת|(י)}} '''מחלוקת בגין כמות שנקבעה על בסיס הערכה'''
{{ח:תת}} במקרים של מחלוקת על כמות החשמל שנקבעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14|באמת מידה 14 (הערכת צריכה)}} רשאי הצרכן לפנות אל ראש אגף צרכנות ברשות לצורך הכרעה בעניין.
{{ח:תת|(יא)}} '''תשלום לצרכן בגין ביצוע דילוג יזום ביתר'''
{{ח:תת}} בכל מקרה של חריגה מהוראת סעיף (ד)(4), יחויב ספק השירות החיוני רשת בתשלום לצרכן בשיעור הקבוע בלוח תעריפים 12.1–1.

{{ח:סעיף|14||תיקון: 29.11.05, 11.4.11, 6.2.12, 9.6.14, 14.3.22; תשפ״ג־17}}
{{ח:ת}} '''הערכת צריכה'''
{{ח:תת|(א)}} '''כמות חשמל שנקבעה בדרך של הערכה'''
{{ח:תת}} קביעת כמות חשמל שנצרכה בדרך של הערכה תהיה על יסוד כמות החשמל שנצרכה במקום הצרכנות הרשום על שמו של הצרכן או בחצרים המסוימים בתקופה אחרת, אשר מתקיימים בה תנאים הדומים ככל האפשר לתנאים אשר שררו בתקופה שלגביה נעשית ההערכה, או על יסוד קריאת המונה בתיקון יחסי לפי אחוז הטעות או הליקוי של המונה.
{{ח:תת|(ב)}} '''אופן החישוב אם לא נעשתה קריאה ראשונה'''
{{ח:תת}} אם לא נעשתה במקום הצרכנות או בחצרים קריאת מונה ראשונה, והתקיימו התנאים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 13|באמת מידה 13(ד)}}, תיקבע כמות החשמל שנצרכה על יסוד כמות החשמל שנצרכה בתקופה דומה, במקומות צרכנות או בחצרים דומים.
{{ח:תת|(ג)}} '''צריכת חשמל שלא כדין'''
{{ח:תת}} במקרים של צריכת חשמל שלא כדין כאמור {{ח:פנימי|סעיף 16|באמת מידה 16 (צריכת חשמל שלא כדין)}}, רשאי ספק השירות החיוני להעריך את הצריכה גם בהתבסס על אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} רישום צריכת עבר של הצרכן במערכת הממוחשבת;
{{ח:תתת|(2)}} תחשיב לפי שיעור התפלגות הצריכה החודשית בהתאם לנתונים סטטיסטיים של צרכנות ביתית הקיימים ברשות ספק השירות החיוני וייחוס צריכתו של הצרכן לצריכת הסביבה;
{{ח:תתת|(3)}} מכשירי החשמל שבמקום הצרכנות או בחצרים;
{{ח:תתת|(4)}} רישומי מונה מחליף או מבקר.
{{ח:תת|(ד)}} '''הערכת צריכה למתקן ייחודי'''
{{ח:תתת|(1)}} בכל מקבץ מיתקנים ייחודים, יתקין ספק שירות חיוני מדגם מונים שאינו כולל יותר מ־25 מונים; לעניין זה, ”מקבץ מיתקנים ייחודיים“ – קבוצת מיתקני צריכה ייחודיים, בעלי מאפייני צריכת חשמל דומים כפי שיאושר על ידי ראש אגף הנדסה ברשות, ולמעט מיתקני צריכה ייחודיים עם מונים, שהותקנו לצורך חיוב הצריכה בפועל.
{{ח:תתת|(2)}} חישוב צריכה של מיתקן צריכה ייחודי ייעשה על פי הערכה המבוססת על ממוצע קריאת המונים שבמדגם. ספק השירות החיוני יעביר לצרכן, לפי דרישתו, את תוצאות קריאת המונים של פיהם נעשתה הערכת הצריכה. על אף האמור בסעיף זה, הותקן מונה צריכה לפי בקשת הצרכן, תיקבע כמות הצריכה לצורך חיוב הצרכן לפי קריאת המונה.
{{ח:תת|(ה)}} '''הערכת צריכה מוגדלת'''
{{ח:תתת|(1)}} אם הצרכן לא איפשר לספק השירות החיוני גישה אל המונה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 13|באמת מידה 13(ג)}} למשך תקופה העולה על 12 חודשים, ובמהלך תקופה זו הוגשו לצרכן חשבונות על בסיס הערכת צריכה, רשאי ספק השירות החיוני לשלוח לצרכן חשבון על בסיס הערכת צריכה בערך של 150% מממוצע החשבונות שנשלחו לצרכן במהלך 12 החודשים שקדמו לו (להלן – הערכת צריכה מוגדלת), ובלבד שספק השירות החיוני נקט בצעדים הנדרשים לביצוע הקריאה בפועל ובכלל זה משלוח הודעה בכתב על הצורך בביצוע הקריאה ויידוע הצרכן על האפשרות שיישלח אליו חשבון הערכה בערך של 150% כאמור, תקופת חשבון אחת לפחות לפני שיישלח אליו חשבון כאמור; הוראות סעיף קטן זה יחולו אף אם במשך כל התקופה שבה הוגבלה הגישה למונה כאמור, מסר הצרכן לספק השירות החיוני קריאת מונה.
{{ח:תתת|(2)}} הערכת צריכה מוגדלת תחשב כטעות בחשבון שאין משולמת בשלה ריבית.

{{ח:סעיף|15||תיקון: 29.11.05, 26.10.08, 4.4.11, 6.2.12, 26.12.16, 19.2.18, 24.6.19, 5.8.20, 25.11.20, 2.12.20, 28.6.23; תשע״ח, תש״ף־27, תשפ״א־6, תשפ״א־17, תשפ״א־28, תשפ״ד־33}}
{{ח:ת}} '''בדיקת דיוק מונה ותקינותו'''
{{ח:תת|(א)}} '''תדירות בדיקות מדגמיות'''
{{ח:תתת|(1)}} מחלק יערוך אחת לשנה לפחות בדיקות מדגמיות לבדיקת דיוק המונים, ויעמיד לעיון הציבור את ממצאי בדיקתו.
{{ח:תתת|(2)}} מנהל המערכת רשאי להנחות בעל רישיון הולכה לערוך בדיקות דיוק המונים לצרכן.
{{ח:תת|(ב)}} '''זכות הצרכן לבחור את דרך בדיקת המונה'''
{{ח:תת}} צרכן רשום רשאי לבקש שהמונה המותקן במקום הצרכנות ייבדק באחת מן הדרכים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} על ידי ספק השירות החיוני רשת; ביקש הצרכן כי הספק יבדוק את המונה, תהיה הבדיקה ללא תשלום אם נעשתה פעם אחת במהלך שלוש שנים קלנדאריות. ביקש הצרכן כי הספק יבדוק את המונה פעם נוספת במהלך שלוש השנים הקלנדריות, ישלם בעבור הבדיקה הנוספת את התעריף הקבוע בשורות 7–8 ללוח תעריף 5.4–2, אלא אם כן נמצאה קריאתו לבדיקה מוצדקת.
{{ח:תתת|(2)}} על ידי בודק שהוסמך על ידי הרשות להסמכת מעבדות (באמת מידה זו – בודק אחר); ביקש הצרכן כאמור, יחולו הוראות סעיף (ז).
{{ח:תת|(ג)}} '''משך הזמן עד לביצוע הבדיקה לבקשת הצרכן'''
{{ח:תת}} בדיקת מונה על ידי ספק השירות החיוני רשת, או הסרתו לצורך בדיקה על ידי בודק אחר, תיעשה לא יאוחר מ־30 ימי עבודה מיום קבלת בקשת הצרכן; לא פעל ספק השירות החיוני רשת כאמור, ישלם לצרכן תשלום בשל הפרה בעלות הקבועה בלוח תעריפים 12.1–1.
{{ח:תת|(ג1)}} '''משך הזמן לתיקון תקלה במונה'''
{{ח:תתת|(1)}} נמצא כי המונה לא תקין, יסיר ספק שירות חיוני רשת את המונה ויתקין במקומו מונה תקין במועד ההסרה.
{{ח:תתת|(2)}} מצא ספק שירות חיוני רשת ליקוי בתקשורת מהמונה החכם מסיבות שתלויות בו במהלך 30 ימים מיום התקנת המונה, יתקן בתוך 30 ימי עבודה את הליקוי כך שתתאפשר, לכל הפחות, העברת נתוני המונה החכם באמצעי התקשורת במונה; לא פעל ספק השירות החיוני בתוך פרק הזמן הקבוע בסעיף זה, ישלם לצרכן תשלום בשל הפרה בעלות הקבועה בשורה 5 ללוח תעריפים 12.1–1.
{{ח:תת|(ד)}} '''אופן בדיקת סוגי המונים ומבחני תקינות'''
{{ח:תתת|(1)}} מונה ישיר ייבדק בשתי נקודות של תחום המדידה:
{{ח:תתת}} בעומס נמוך המתייחס לזרם של כ־10% של הזרם הבסיסי ובעומס גבוה המתייחס לזרם של כ־50% של הזרם הבסיסי בעומס מאוזן.
{{ח:תתת}} עומס בדיקה חד־מופעי למונה תלת־מופעי יהיה בזרם של כ־20% וכ־100% של הזרם הבסיסי.
{{ח:תתת|(2)}} מונה למערכת מניה ייבדק בשתי נקודות של תחום המדידה:
{{ח:תתת}} בעומס נמוך המתייחס לזרם של כ־10% של הזרם הנומינלי ובעומס גבוה המתייחס לזרם של כ־50% של הזרם הנומינלי.
{{ח:תתת|(3)}} מונה מכני חדש לחיבור ישיר (ללא שנאי המרת זרם) ייחשב כלא תקין אם תוצאות מדידת אנרגיה אקטיבית הצביעו על סטייה העולה על הקבוע בתקן IEC 62053-11 CLASS 2.
{{ח:תתת|(4)}} מונה מכני המחובר ישירות (ללא שנאי המרת זרם) ומותקן במקום צרכנות ייחשב כלא תקין אם תוצאות מדידת אנרגיה אקטיבית הצביעו על סטייה העולה על 3%.
{{ח:תתת|(5)}} מונה מכני חדש לחיבור דרך שנאי זרם ייחשב כלא תקין אם תוצאות מדידת האנרגיה האקטיבית הצביעו על סטייה העולה על הקבוע בתקן IEC 62053-11 CLASS 2 במתח נמוך.
{{ח:תתת|(6)}} מונה מכני המחובר דרך שנאי זרם והמותקן במקום צרכנות ייחשב כלא תקין אם תוצאת מדידת האנרגיה האקטיבית הצביעה על סטייה העולה על 3% במתח הנמוך.
{{ח:תתת|(7)}} מונה מכני חדש לחיבור דרך שנאי מתח וזרם ייחשב כלא תקין אם תוצאות מדידת האנרגיה האקטיבית הצביעו על סטייה העולה על הקבוע בתקן IEC 62053-11 CLASS 1 במתח גבוה ובמתח עליון.
{{ח:תתת|(8)}} מונה מכני המחובר דרך שנאי מתח וזרם והמותקן במקום צרכנות ייחשב כלא תקין אם תוצאת מדידת האנרגיה האקטיבית הצביעה על סטייה העולה על 1.5% במתח גבוה ובמתח עליון.
{{ח:תתת|(9)}} מונה אלקטרוני חדש ייחשב כלא תקין אם תוצאות מדידת אנרגיה אקטיבית הצביעו על סטייה העולה על הקבוע בתקן IEC 62053-21 CLASS 2 במתח נמוך, ועל הקבוע בתקן IEC 62053-22 CLASS 0.5s במתח גבוה ובמתח עליון.
{{ח:תתת|(10)}} מונה אלקטרוני המותקן במקום צרכנות ייחשב כלא תקין אם תוצאות מדידת אנרגיה אקטיבית הצביעו על סטייה העולה על 3% במתח נמוך, ואם תוצאות מדידת אנרגיה אקטיבית הצביעו על סטייה העולה על 1% במתח גבוה ובמתח עליון.
{{ח:תתת|(11)}} מונה אלקטרוני חדש ייחשב כלא תקין אם תוצאות מדידת אנרגיה ריאקטיבית הצביעו על סטייה העולה על הקבוע בתקן IEC 62053-23 CLASS 3 במתח נמוך, ועל סטייה העולה על הקבוע בתקן IEC 62053-23 CLASS 2 במתח גבוה ובמתח עליון.
{{ח:תתת|(12)}} מונה אלקטרוני המותקן במקום צרכנות ייחשב כלא תקין אם תוצאות מדידת אנרגיה ריאקטיבית הצביעו על סטייה העולה על 4% במתח נמוך, ועל סטייה העולה על 3% במתח גבוה ובמתח עליון.
{{ח:תתת|(13)}} נמצא כי המונה המקורי אינו תקין, יוחלף המונה במונה אחר על ידי ספק השירות החיוני רשת, בין אם נבדק על ידו או בין אם נבדק על ידי בודק מוסמך אחר. ספק השירות החיוני רשת ישמור על המונה המקורי לתקופה שלא תפחת מששה חודשים ממועד החלפת המונה.
{{ח:תתת|(14)}} נמצא כי המונה אינו תקין, ומדידת האנרגיה כתוצאה מכך עולה על 5% סטייה, יתקן ספק השירות החיוני רשת את חשבונות הצריכה בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 14|לאמת מידה 14 (הערכת צריכה)}} {{ח:פנימי|סעיף 26|ואמת מידה 26 (תיקון חשבון)}}.
{{ח:תת|(ה)}} '''זכות ספק השירות החיוני רשת לבצע בדיקה במקום צרכנות'''
{{ח:תת}} ספק השירות החיוני רשת רשאי לבצע בדיקת מונה במקום צרכנות לאחר תיאום מראש עם הצרכן כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9|באמת מידה 9 (ביקור מתואם במקום צרכנות)}}.
{{ח:תת|(ו)}} '''בדיקת מונה במעבדות ספק שירות חיוני רשת'''
{{ח:תתת|(1)}} ספק שירות חיוני רשת רשאי להסיר את המונה ולבדקו במעבדותיו ובמקרה כזה יהיה אחראי להרכיב מונה חלופי במקום הצרכנות.
{{ח:תתת|(2)}} נמצא בבדיקה כי המונה תקין, יישא הצרכן בעלות הבדיקה, לרבות עלות הסרת המונה והתקנת המונה החדש, כקבוע בשורות 4 עד 6 ללוח תעריפים 5.4–2 בהתאם לסוג המונה.
{{ח:תתת|(3)}} נמצא בבדיקה כי המונה אינו תקין, לא יחויב הצרכן בתשלום, למעט אם החשמל נצרך שלא כדין, ויחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 16|אמת מידה 16 (צריכת חשמל שלא כדין)}}.
{{ח:תתת|(4)}} דו״ח בדיקת המונה יישלח לצרכן בתוך שבעה ימים מיום הבדיקה.
{{ח:תת|(ז)}} '''בדיקת המונה על ידי בודק מוסמך אחר'''
{{ח:תת}} נבדק המונה על ידי בודק מוסמך אחר, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} ספק השירות החיוני רשת יהיה אחראי, לפי דרישת הבודק האחר, להסיר את המונה ולמוסרו לו. ספק השירות החיוני רשת יתקין במקום הצרכנות מונה תקין; בסיום הבדיקה יעביר הבודק האחר את המונה לידי ספק שירות חיוני רשת.
{{ח:תתת|(2)}} עלות הבדיקה על ידי בודק אחר תחול על הצרכן, אולם אם יתגלה בבדיקה כי המונה אינו תקין יזכה ספק השירות החיוני רשת את הצרכן בסכום שלא יעלה על תעריף הבדיקה של ספק השירות החיוני רשת שאישרה הרשות, ולא יחויב בעלות המונה אשר יותקן במקום הצרכנות. בכל מקרה יישא הצרכן בעלות הסרת המונה והתקנתו, כקבוע בשורה 6 בלוח תעריפים 5.4–2.
{{ח:תתת|(3)}} הצרכן רשאי לדרוש מספק השירות החיוני רשת להתקין את המונה שפורק ונבדק על ידי הבודק האחר. הצרכן ישלם בעבור ההתקנה, כקבוע בשורה 6 בלוח תעריפים 5.4–2. ספק השירות החיוני רשת רשאי לבדוק את המונה עם התקנתו.
{{ח:תת|(ח)}} '''מתן הודעה מוקדמת לצרכן טרם הסרת המונה'''
{{ח:תתת|(1)}} ספק שירות חיוני רשת יודיע לצרכן בכתב על בדיקת מונה שביקש הצרכן בתוך 15 ימים ממועד קבלת בקשת הצרכן, ובה יציין את טווח הזמן המשוער לביצועה וכי ייתכן שהמונה יוסר.
{{ח:תתת|(2)}} במועד ההסרה יאפשר ספק השירות החיוני רשת לצרכן לתעד את קריאת המונה האחרונה ואת קריאת המונה הראשונה של המונה המחליף.
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחק).}}
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:הערה|(נמחק).}}
{{ח:תת|(ט)}} '''תיעוד קריאת מונה בעת הסרת מונה החשמל ממקום הצרכנות'''
{{ח:תתת|(1)}} החליף ספק שירות חיוני רשת מונה חשמל במקום צרכנות, מכל סיבה שהיא, למעט כקבוע {{ח:פנימי|סעיף 16|בסעיף (ח) או בסעיף (א)(2) לאמת מידה 16}}, יודיע בכתב לצרכן על ביצוע ההחלפה ועל תיעוד הקריאה האחרונה במונה שהוסר במועד הסרתו והקריאה הראשונה במונה המחליף במועד התקנתו; ספק שירות חיוני רשת יודיע לצרכן בכתב על ביצוע ההחלפה בתוך 15 ימי עבודה ממועד החלפת המונה.
{{ח:תתת|(2)}} ספק השירות החיוני רשת יתעד את פרטי המונה שהוסר ממקום הצרכנות, לרבות קריאת המונה, גם באמצעות צילום, אשר יתויק בספרי ספק השירות החיוני רשת לפרק זמן שלא יפחת משנה ממועד ההסרה.
{{ח:תתת|(3)}} מצא ספק השירות החיוני רשת כי במונה שהוסר בוצעה צריכה שלא כדין או נפל בו ליקוי, ישמור ספק השירות החיוני רשת את המונה לתקופה שלא תפחת משישה חודשים ממועד הסרתו.
{{ח:תתת|(4)}} אין באי־ביצוע האמור בסעיפים קטנים (1) עד (3) כדי לפטור את הצרכן מתשלום חוב הצריכה.

{{ח:סעיף|16||תיקון: 29.11.05, 4.4.11, 25.11.15, 19.2.18, 24.6.19, 25.11.20, 28.6.23; תשע״ח, תש״ף־27, תשפ״א־6, תשפ״ד־33}}
{{ח:ת}} '''צריכת חשמל שלא כדין'''
{{ח:תת|(א)}} '''הסנקציות המותרות לספק'''
{{ח:תת}} נצרך חשמל שסופק על ידי ספק שירות חיוני שלא כדין, יתקין ספק השירות החיוני מונה חדש במקום הצרכנות על חשבון הצרכן וכן רשאי הוא, בלי לגרוע מכל תרופה אחרת על פי דין, לעשות אחת או יותר מן הפעולות האלה:
{{ח:תתת|(1)}} לנתק את אספקת החשמל או לבצע הקטנת זרם לחצרים או למקום הצרכנות; אם לא ניתנה לספק השירות החיוני גישה לחצרים או למקום הצרכנות לצורך ניתוק אספקת החשמל וכל הקשור בכך, לאחר מתן הודעה כדין, ספק השירות החיוני רשאי לבצע את הניתוק בנקודה הנמצאת מחוץ להם, או ברשת החשמל שלו.
{{ח:תתת|(2)}} להסיר את המונה ולהעתיקו למקום שיקבע ספק השירות החיוני, על חשבון הצרכן.
{{ח:תתת|(3)}} לגבות מן הצרכן את התשלומים כמפורט בסעיפים (ד) ו־(ה), {{ח:פנימי|סעיף 11|באמת מידה 11(א)(1)}} {{ח:פנימי|סעיף 35א|ובאמת מידה 35א (תשלומים בעבור חיבור למתח נמוך)}}.
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תתת|(5)}} לפרק את החיבור כקבוע {{ח:פנימי|סעיף 29א|באמת מידה 29א(ב)}}.
{{ח:תת|(ב)}} '''המועד לפעולות וחובות הנלוות להן'''
{{ח:תתת|(1)}} ספק השירות החיוני רשאי לפעול כאמור בסעיפים (א)(2) ו־(4) באופן מיידי, ולהזמין את הצרכן למשרדי ספק השירות החיוני לבירור נסיבות הצריכה שלא כדין.
{{ח:תתת|(2)}} ספק השירות החיוני יודיע לצרכן בכתב, שבעה ימים לפני פעולה כאמור בסעיפים (א)(1) ו־(3).
{{ח:תתת|(3)}} ספק השירות החיוני יאפשר לצרכן, על פי בקשתו, בדיקת המונה בהתאם לאמור {{ח:פנימי|סעיף 15|באמת מידה 15(ז)}}.
{{ח:תת|(ג)}} '''משך זמן הצריכה שלא כדין'''
{{ח:תת}} תקופת צריכת החשמל שלא כדין היא מהיום שבו החלה עד היום שבו נודע לספק השירות החיוני עליה.
{{ח:תת|(ד)}} '''אופן חישוב הכמות שנצרכה שלא כדין'''
{{ח:תת}} כמות החשמל שנצרכה בחצרים או במקום צרכנות בתקופת הצריכה שלא כדין תיקבע כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14|באמת מידה 14 (הערכת צריכה)}}. ספק השירות החיוני יחשב את סכום ההפרש בין התשלום בעבור הכמות שנקבעה לבין התשלומים בפועל בתקופת הצריכה שלא כדין לפי תעריף החשמל הגבוה ביותר המזוהה במהלך תקופת הצריכה שלא כדין, או על פי התעריף הידוע במועד עריכת החשבון המתוקן, לפי הגבוה מביניהם. ספק השירות החיוני רשאי לאפשר לצרכן לפרוס את התשלום, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 26|באמת מידה 26(ו)(2)}}.
{{ח:תת|(ה)}} '''תשלום נוסף בגין צריכה שלא כדין'''
{{ח:תת}} נוסף על הקבוע בסעיף (א)(3) ישלם הצרכן לספק השירות החיוני עלות חיוב בגין צריכה שלא כדין, כקבוע בשורה 7 בלוח תעריפים 5.4–2; במקרה חוזר של צריכה שלא כדין, ישלם הצרכן כקבוע בשורות 27 ו־28 בלוח תעריפים 5.4–2, בהתאם למספר המונים שנעשה בהם שימוש לא חוקי.

{{ח:סעיף|17||תיקון: 1.6.03, 25.11.15, 26.12.16, 19.2.18, 24.6.19, 23.9.19, 5.8.20, 2.12.20, 8.11.23; תשע״ח, תש״ף־27, תש״ף־31, תשפ״א־17, תשפ״א־28, תשפ״ה־7}}
{{ח:ת}} '''סיום התקשרות עם צרכן בעלים רשום'''
{{ח:תת|(א)}} '''צרכן בעלים רשום המבקש לסיים התקשרות'''
{{ח:תת}} צרכן בעלים רשום המבקש להתנתק מרשת החשמל יודיע על כך למחלק, וישלם את עלות הניתוק בהתאם לקבוע בשורה 8 או 10, ללוח תעריפים 5.4–2, לפי העניין; הודיע צרכן בעלים רשום למחלק כאמור, המחלק יודיע על כך למנהל המערכת, במועד ההודעה של הצרכן ומנהל המערכת יעדכן את המספק שהצרכן רשום בפנקסיו, בדבר הודעת הצרכן.
{{ח:תת|(ב)}} '''פרק הזמן לסיום התקשרות'''
{{ח:תת}} מחלק ירשום בפנקסיו את ההודעה על סיום ההתקשרות לא יאוחר מ־3 ימי עבודה ממועד קבלתה ויבצע את הניתוק בתוך 15 ימי עבודה מיום קבלת ההודעה במשרדיו, ובלבד שהצרכן השלים את הנדרש ממנו בהתאם לקבוע בסעיפים (א) ו־(ג); לא פעל ספק השירות החיוני כאמור, ישלם לצרכן תשלום בשל הפרה בעלות הקבועה בלוח תעריפים 12.1–1.
{{ח:תת|(ג)}} '''מעמד צרכן בעלים רשום לאחר הודעת סיום התקשרות'''
{{ח:תת}} צרכן בעלים רשום ייחשב לצרכן רשום במקום הצרכנות שלגביו ביקש ניתוק, עד יום הניתוק.
{{ח:תת|(ד)}} '''אחריות לתשלומים בעד שירותי חשמל וצריכה'''
{{ח:תת}} כל עוד ייחשב צרכן הבעלים הרשום לצרכן רשום על פי האמור בסעיף (ג), רשאי ספק השירות החיוני לגבות ממנו תשלומים בעד שירותי חשמל שנותן ספק השירות החיוני, לרבות בעד צריכת חשמל במקום הצרכנות.
{{ח:תת|(ה)}} '''צרכן בעלים רשום שנותק ומבקש להתחבר מחדש'''
{{ח:תת}} צרכן בעלים רשום שנותק מרשת החשמל בהתאם לאמת מידה זו רשאי לבקש לאחר מכן להתחבר מחדש לרשת החשמל; ביקש כאמור, ישלם לספק השירות החיוני דמי חיבור מחדש בהתאם למקום הניתוק כקבוע בשורה 9 ללוח תעריפים 5.4–2.
{{ח:תת|(ו)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|17א||תיקון: 8.11.23; תשפ״ה־7}}
{{ח:ת}} '''סיום עסקה מתמשכת'''
{{ח:תת|(א)}} '''צרכן רשום המבקש לסיים עסקה מתמשכת'''
{{ח:תת}} צרכן רשום המבקש לסיים עסקה מתמשכת יודיע על כך למספק ברירת מחדל, וישלם את עלות סיום העסקה כקבוע בשורה 11 ללוח תעריפים 5.4–2, לפי העניין; באמת מידה זו, ”עסקה מתמשכת“ – עסקה לרכישת חשמל באופן מתמשך, בין שהעסקה מוגבלת בזמן ובין שלאו.
{{ח:תת|(ב)}} '''פרק הזמן לסיום העסקה'''
{{ח:תת}} מספק ברירת מחדל יתעד את סיום העסקה בתוך 3 ימי עבודה מיום קבלת ההודעה במשרדיו והוא ייכנס לתוקף, ובלבד שהצרכן השלים את הנדרש ממנו לפי סעיף (א) ואפשר למספק ברירת מחדל לבצע את כל הדרוש לביטול העסקה, לרבות המצאת –
{{ח:תתת|(1)}} צילום קריאת מונה מדויקת במועד הגשת הבקשה לביטול העסקה;
{{ח:תתת|(2)}} פרטי הצרכן בעלים הרשום במקום הצרכנות, מספרי זהות, פרטי כתובת מגורים והמצאת חוזה המאמת פרטי הבקשה;
{{ח:תת}} לא פעל ספק השירות החיוני כאמור, ישלם לצרכן תשלום בשל הפרה בעלות הקבועה בשורה 29 ללוח תעריפים 12.1–1.
{{ח:תת|(ג)}} '''ביטול מעמד צרכן רשום'''
{{ח:תת}} הצרכן לא ייחשב לצרכן רשום במקום הצרכנות שלגביו התקבלה ההודעה לסיום העסקה החל ממועד הכניסה לתוקף של סיום העסקה לפי סעיף (ב).
{{ח:תת|(ד)}} '''אחריות לתשלומים בעד שירותי חשמל וצריכה'''
{{ח:תתת|(1)}} לא פעל הצרכן הרשום על פי האמור בסעיף (א) או (ב), יגבה מספק ברירת מחדל מהצרכן הרשום תשלומים בעד שירותי חשמל שנותן מספק ברירת מחדל, למקום הצרכנות, לרבות בעד צריכת חשמל שנרשמה במונה ממועד הקריאה האחרון ועד ביצוע סיום העסקה בפועל.
{{ח:תתת|(2)}} פעל צרכן רשום לפי סעיפים (א) ו־(ב) ונמצא כי נותר חוב צריכת חשמל במקום הצרכנות לעניין התקופה שבה היה הצרכן הרשום, יגבה מספק ברירת מחדל את החוב מהצרכן הרשום, אף על פי שהעסקה הסתיימה; הסתיימה עסקה מתמשכת במקום הצרכנות ולא בוצע סיום התקשרות לפי {{ח:פנימי|סעיף 17|אמת מידה 17}} והחלפת צרכנים לפי {{ח:פנימי|סעיף 19|אמת מידה 19}}, ירשום מספק ברירת מחדל את צרכן הבעלים הרשום במקום הצרכנות.
{{ח:תת|(ה)}} '''צרכן המבקש לחדש עסקה'''
{{ח:תת}} הסתיימה העסקה בהתאם לאמת מידה זו, רשאי צרכן לחדש את העסקה עם ספק השירות החיוני, בהתאם לקבוע {{ח:פנימי|סעיף 18|באמות מידה 18}} {{ח:פנימי|סעיף 18א|או 18א}}, לפי העניין.
{{ח:תת|(ו)}} '''אישור על שימוש או אי־שימוש בחשמל'''
{{ח:תת}} מספק ברירת מחדל ימציא לצרכן, לפי דרישת הצרכן, אישור על שימוש או אי־שימוש בחשמל או אישור על היעדר חובות במקום הצרכנות או בחטיבת קרקע; בעד המצאת האישור ישלם הצרכן את התעריף הקבוע בשורה 24 בלוח תעריפים 5.4–2.

{{ח:סעיף|18||תיקון: 29.11.05, 4.4.11, 9.6.14, 25.11.15, 27.9.17, 24.6.19, 5.8.20, 17.11.21, 8.11.23; תש״ף־27, תשפ״א־17, תשפ״ג־3, תשפ״ה־7, תשפ״ה־8}}
{{ח:ת}} '''רישום צרכן רשום חדש'''
{{ח:תת|(א)}} '''בקשה לקבלת אספקת חשמל לחטיבת קרקע'''
{{ח:תתת|(1)}} המבקש לקבל אספקת חשמל לחטיבת קרקע, יירשם כצרכן בציון שמו המלא, מספר תעודת הזהות שלו, מספר טלפון מעודכן של נייח ונייד, אם יש למבקש{{ח:הערה|,}} וכתובת למשלוח הודעות, וישלם לספק השירות החיוני הוצאות סידור ורישום כקבוע בשורות 11 או 12, לפי העניין, ללוח תעריפים 5.4–2; היה המבקש בעל דרכון זר ובעת מועד הגשת הבקשה היה בעל אשרה ורישיון לישיבה בישראל מעל לשנה, יצוינו גם פרטים אלו בפנייה. כן יצוין מועד תוקף האשרה. ספק שירות חיוני רשאי לדרוש עיון באשרה.
{{ח:תתת|(2)}} היה המבקש תאגיד, יצוין גם מספר התאגיד שלו ויצורף אישור מאת רואה חשבון או עורך דין בדבר המוסמכים לחתום בשם התאגיד.
{{ח:תתת|(3)}} במועד הבקשה ועם רישום צרכן חדש יציין ספק השירות החיוני בפני המבקש את מספרו של חוזה האספקה החדש כאסמכתא לביצוע הפעולה.
{{ח:תתת|(4)}} מבלי לגרוע באמור לעיל יאפשר ספק שירות חיוני רישום צרכן חדש גם באמצעים דיגיטליים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 5|באמת מידה 5 (הודעות)}}, למעט באמצעות מסרון.
{{ח:תת|(ב)}} '''אישור רישום'''
{{ח:תת}} ספק השירות החיוני ימציא לצרכן בתוך 15 ימים ממועד רישומו במשרדיו אישור בכתב על הרישום, כולל פירוט זכויותיו וחובותיו של הצרכן כצרכן רשום, וימסור לצרכן מידע בדבר אלה:
{{ח:תתת|(1)}} סוג המונה המותקן במקום;
{{ח:תתת|(2)}} הזכאות לבדיקת המונה במקום הצרכנות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 15|באמת מידה 15(ב)(1)}};
{{ח:תתת|(3)}} סוג התעריף שבו מחויב הצרכן, בהתאם למניה המותקנת אצלו.
{{ח:תת|(ג)}} '''הנושא באחריות התשלום לעניין חשמל שסופק'''
{{ח:תת}} נצרך חשמל שסופק בידי ספק שירות חיוני בידי צרכן שאינו רשום, יהיה הספק רשאי לחייב את הצרכן הרשום בתשלום בעד החשמל, זולת אם הצרכן הרשום הוכיח כי אדם אחר צרך את החשמל; הוכיח הצרכן הרשום כי אדם אחר צרך את החשמל, רשאי ספק שירות חיוני לחייב את הצרכן שאינו רשום בעד החשמל שנצרך.
{{ח:תת|(ד)}} '''בחירת והתקנת מונה'''
{{ח:תתת|(1)}} צרכן זכאי לבחור בין מונה תשלום מראש חכם (מת״מ), למונה חכם, וכן זכאי לבחור בין תעריף ביתי לתעריף עומס וזמן; לעניין זה יביא ספק השירות החיוני לידיעת הצרכן את סכום התשלום הקבוע הנגזר מכל בחירה כקבוע בלוח תעריפים 5.4–1.
{{ח:תתת|(2)}} ספק שירות חיוני רשאי להתקין מת״מ בלא הסכמת צרכן לחצרים שבהם הצרכן המבקש לקבל אספקת חשמל, במועד הגשת הבקשה הינו בעל אשרה ורישיון לישיבה בישראל לתקופה קצרה משנה, למעט אם הצרכן יציג אסמכתה שיש בה להעיד על רכישת זכויות בעלות במקרקעין.
{{ח:תתת|(3)}} המונה יותקן בתוך 3 ימי עבודה ממועד קבלת בקשת הצרכן, ובלבד שהתאפשרה גישה למחלק, שבוצעו הבדיקות ושאושר המיתקן בהתאם להליך הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 35ח|באמות מידה 35ח}} {{ח:פנימי|סעיף 35יז|או 35יז}}, לפי העניין.
{{ח:תתת|(4)}} עם קבלת הבקשה להתקנת מונה יציג המחלק לצרכן באופן מקוון אישור על קבלת הבקשה ואת סטטוס הטיפול בבקשתו וכן יעדכן אותו באופן מקוון בדבר המועד שבו יותקן המונה.

{{ח:סעיף|18א||תיקון: 17.11.21; תשפ״ב־20}}
{{ח:ת}} '''שיוך צרכן למספק ברירת מחדל'''
{{ח:תת|(א)}} '''בקשה לשיוך צרכן רשום למספק ברירת מחדל'''
{{ח:תתת|(1)}} מספק ברירת מחדל יפרסם באתר האינטרנט שלו טופס לדוגמה של בקשה לשיוך צרכן רשום למספק ברירת מחדל; מספק ברירת מחדל רשאי לאפשר הגשת בקשה לשיוך צרכנים גם באמצעים דיגיטליים או באמצעות כל אחד מהאמצעים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 5|בסעיף (א)(1) ו־(2) לאמת מידה 5 (הודעות)}}, למעט באמצעות מסרון; מספק ברירת מחדל רשאי לדרוש מהמבקש המצאת חוזה או שטר המאמת את פרטי הבקשה.
{{ח:תתת|(2)}} מספק ברירת מחדל ירשום זכות לקבלת אספקת חשמל במקום צרכנות בעקבות בקשה שקיבל מצרכן רשום או ממנהל המערכת; כתנאי לרישום הבקשה ישלם הצרכן הרשום למספק ברירת המחדל את הסכום הקבוע בשורה 11 או בשורה 12 ללוח תעריפים 5.4–2, לפי העניין.
{{ח:תתת|(3)}} מספק ברירת המחדל יבצע שיוך צרכן רשום ב־1 בחודש הקלנדרי העוקב לחודש שבו הוגשה הבקשה לשיוך, ובלבד שהבקשה הוגשה באופן תקין עד יום ה־20 בחודש; הוגשה הבקשה לאחר יום ה־20 בחודש, יבצע מספק ברירת המחדל את השיוך ב־1 בחודש הקלנדרי שלאחר החודש העוקב לחודש שבו הוגשה הבקשה.
{{ח:תתת|(4)}} מספק ברירת מחדל ימציא לצרכן רשום ולמנהל המערכת אישור על קבלת הבקשה לשיוך, כולל פירוט חובותיו וזכויותיו של הצרכן הרשום אצל מספק ברירת המחדל, בתוך 15 ימי עבודה מיום הגשת הבקשה ולא יאוחר ממועד ביצוע השיוך; חל עיכוב בהמצאת אישור על בקשה לשיוך בשל נסיבות התלויות במספק ברירת המחדל, ישלם מספק ברירת המחדל לצרכן רשום תשלום בשל הפרה בעלות הקבועה בשורה 30 בלוח תעריפים 12.1–1, בעבור כל יום שבו טרם הומצא אישור קבלת הבקשה לשיוך המבוקש, עד סיום ההפרה.
{{ח:תתת|(5)}} עם קבלת האישור ממספק ברירת המחדל לפי סעיף קטן (4), יעדכן מנהל המערכת את המספק הפרטי של הצרכן הרשום בדבר בקשת השיוך שהגיש הצרכן הרשום.
{{ח:תת|(ב)}} '''ציון פרטים בבקשה'''
{{ח:תתת|(1)}} בבקשה לפי סעיף (א)(1) יצוינו כל הפרטים האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} שמו המלא של הצרכן;
{{ח:תתתת|(ב)}} מספר טלפון מעודכן נייח ונייד לקבלת הודעות ומסרונים;
{{ח:תתתת|(ג)}} מספר הזהות שלו או מספר ח״פ;
{{ח:תתתת|(ד)}} כתובת דואר אלקטרונית למשלוח הודעות וחשבונות חשמל;
{{ח:תתתת|(ה)}} פרטי אמצעי התשלום בהוראת קבע;
{{ח:תתתת|(ו)}} שם המספק הקיים ומספר החוזה מול המספק הקיים.
{{ח:תתת|(2)}} היה הצרכן בעל דרכון זר ובעל אשרה ורישיון לישיבה בישראל, יצוינו בבקשה גם מספר הדרכון הזר והיותו בעל אשרה ורישיון לישיבה בישראל, וכן יצוין תוקף האשרה; מספק ברירת מחדל רשאי לדרוש עיון באשרה.
{{ח:תתת|(3)}} היה הצרכן תאגיד, יצוין בבקשה גם מספר התאגיד שלו ויצורף אישור מאת רואה חשבון או עורך דין בדבר זהות המוסמכים לחתום בשם התאגיד.
{{ח:תת|(ג)}} '''אחריות לתשלום עד מועד ביצוע השיוך'''
{{ח:תת}} כל עוד לא בוצע השיוך, לא יהיה רשאי מספק ברירת המחדל לגבות תשלום מהצרכן הרשום בעבור שירותים שסופקו למקום צרכנות על ידי מספק חשמל פרטי.
{{ח:תת|(ד)}} '''איחוד חובות צרכן רשום'''
{{ח:תתת|(1)}} נותר צרכן רשום חייב בחובות כלפי מספק ברירת מחדל לפי {{ח:פנימי|פרק ב|פרק זה}} בשל מקום צרכנות שבו צרך חשמל, יהיה רשאי מספק ברירת המחדל לכלול את חובו בחשבון צריכה אחר של אותו צרכן רשום, במועד אחר או למקום צרכנות אחר, ויחולו על חשבון זה הוראות אמות מידה אלה.
{{ח:תתת|(2)}} חובות של צרכן רשום כלפי מספק החשמל הפרטי לא יעברו למספק ברירת המחדל לאחר ביצוע השיוך, והצרכן הרשום יהיה חייב להסדיר את חובו מול מספק החשמל הפרטי, גם לאחר השיוך למספק ברירת מחדל.

{{ח:סעיף|19||תיקון: 29.11.05, 4.4.11, 9.6.14, 25.11.15, 12.9.16, 27.9.17, 24.6.19, 5.8.20, 25.11.20, 17.11.21, 8.11.23; תש״ף־27, תשפ״א־6, תשפ״א־17, תשפ״ג־3, תשפ״ה־7}}
{{ח:ת}} '''החלפת צרכנים רשומים'''
{{ח:תת|(א)}} '''העברת זכות לקבלת שירות חשמל'''
{{ח:תתת|(1)}} ספק שירות חיוני יעביר זכות לקבלת שירות חשמל במקום צרכנות ויבצע גמר חשבון בעקבות בקשה של הצרכן הרשום (להלן – הצרכן המעביר) ובלבד שיירשם לגבי מקום הצרכנות אדם אחר המבקש להירשם כצרכן (להלן – הצרכן החדש). לחילופין, ספק שירות חיוני יעביר את הזכות לקבלת שירותי חשמל במקום צרכנות ויבצע גמר חשבון לצרכן המעביר בעקבות בקשה של צרכן חדש. ספק השירות החיוני ירשום את הצרכן החדש וימציא לו אישור בכתב על הרישום, כולל פירוט חובותיו וזכויותיו כצרכן רשום, בתוך 15 ימים מיום הבקשה. חל עיכוב בביצוע כאמור, ישלם ספק השירות החיוני לצרכן החדש את עלות ההפרה הקבועה בלוח תעריפים 12.1–1, וזאת בכל חשבון צריכה שמוגש לו עד לסיום ההפרה.
{{ח:תתת|(2)}} לצורך ביצוע הבקשה יעמוד לרשות הצרכן, באתר האינטרנט של ספק השירות החיוני, טופס בקשה בכתב, וספק השירות החיוני רשאי לדרוש מהמבקש המצאת חוזה או שטר המאמת את פרטי הבקשה, ויציין בפני המבקש את מספר האסמכתה לביצוע.
{{ח:תתת|(3)}} לא בוצע לצרכן מעביר גמר חשבון בשל העדר רישום של צרכן חדש, יודיע לו ספק השירות החיוני על זכאותו לבקש את הפסקת שירותי הצריכה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 17|אמת מידה 17 (הפסקת שירותי צריכה ביוזמת הצרכן)}}.
{{ח:תתת|(4)}} מבלי לגרוע מהאמור לעיל, ספק שירות חיוני יאפשר החלפת צרכנים גם באמצעים דיגיטליים ובמענה לצרכן כקבוע {{ח:פנימי|סעיף 5|באמת מידה 5 (הודעות)}}, למעט באמצעות מסרון.
{{ח:תת|(ב)}} '''ציון פרטים'''
{{ח:תתת|(1)}} בכל בקשה כאמור בסעיף (א) יצוין שמו המלא של הצרכן החדש, מספר תעודת הזהות שלו, מספר טלפון נייח או נייד מעודכן וכתובת דואר אלקטרוני למשלוח הודעות, ואם אין לצרכן דואר אלקטרוני – כתובת דואר למשלוח הודעות, והכול לפי הפרטים שמסר הצרכן המעביר או הצרכן החדש לספק שירות חיוני לצורך כך. היה הצרכן החדש בעל מספר דרכון זר ובעל אשרה ורישיון לישיבה בישראל, יצוינו גם פרטים אלו בפנייה. כן יצוין מועד תוקף האשרה. ספק שירות חיוני רשאי לדרוש עיון באשרה.
{{ח:תתת|(2)}} היה הצרכן החדש תאגיד, יצוין בבקשה גם מספר התאגיד שלו ויצורף אישור מאת רואה חשבון או עורך דין בדבר המוסמכים לחתום בשם התאגיד.
{{ח:תת|(ג)}} '''אחריות לתשלום עד למועד הגשת הבקשה'''
{{ח:תת}} כל עוד לא הוגשה בקשה כאמור בסעיף (א) יהיה הצרכן הרשום אחראי לתשלום בעבור שירותי חשמל הניתנים למקום הצרכנות על ידי ספק השירות החיוני.
{{ח:תת|(ד)}} '''איחוד חובות'''
{{ח:תתת|(1)}} נותר צרכן רשום חייב בחובות כלפי ספק השירות החיוני על פי אמות מידה אלה בשל מקום צרכנות או חטיבת קרקע שבהם צרך חשמל, יהיה ספק השירות החיוני רשאי לכלול את החוב בחשבון צריכה אחר של אותו צרכן רשום, ויחולו על חשבון זה הוראות אמות מידה אלה כאילו נוצר החוב במקום הצרכנות שאליו מתייחס חשבון הצריכה האחר.
{{ח:תתת|(2)}} הוכיח הצרכן הרשום כי צרכן שאינו רשום חייב חובות כלפי ספק שירות חיוני על פי אמות מידה אלה בשל מקום צרכנות או חטיבת קרקע שבהם צרך חשמל, יהיה ספק השירות החיוני רשאי לכלול את החוב בחשבון צריכה אחר שנרשם על שם הצרכן שאינו רשום, ויחולו על חשבון זה הוראות אמות מידה אלה כאילו נוצר החוב במקום הצרכנות שאליו מתייחס חשבון הצריכה האחר.
{{ח:תת|(ה)}} '''עלות ביצוע ההחלפה'''
{{ח:תת}} צרכן חדש ישלם לספק השירות החיוני עלות ביצוע החלפת צרכנים (הוצאות סידור ורישום) כקבוע בשורות 11 או 12, לפי העניין, ללוח תעריפים 5.4–2.
{{ח:תת|(ו)}} '''חיוב מונה תעו״ז או מונה תשלום מראש בהתאם לתעריף אחיד'''
{{ח:תת}} מותקן במקום צרכנות מונה תעו״ז או מת״מ, וחדלו להתקיים התנאים להחלת התשלומים לפיהם במקום הצרכנות, ייוותרו המונים מותקנים במקום אך הצרכן הרשום יהא רשאי לפנות לספק השירות החיוני בבקשה לקבל חשבונות שוטפים על פי קריאה ובהתאם לתעריפים אחידים.
{{ח:תת|(ז)}} '''רישום או העברת זכות לקבלת שירות חשמל – חיוב מת״מ'''
{{ח:תת}} המחלק רשאי להתקין במקום צרכנות מת״מ לצרכן חדש שאינו בעל אשרה ורישיון לישיבה בישראל או שהוא בעל אשרה ורישיון לישיבה בישראל לתקופה קצרה משנה אשר המציא למחלק את הפרטים הנדרשים לפי סעיף (ב)(1), למעט במקרה שיציג הצרכן, במועד הגשת הבקשה, אסמכתה שיש בה להעיד על רכישת זכויות בעלות במקרקעין. אם יש מחסור במוני תשלום מראש רשאי המחלק להתקין את המת״מ במועד מאוחר למועד הרישום וכל עוד במקום רשום הצרכן בעל אשרה ורישיון כאמור.

{{ח:סעיף|20||תיקון: 29.11.05, 6.2.12, 24.6.19, 25.11.20; תש״ף־27, תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''מונה תשלום מראש (מת״מ)'''
{{ח:תת|(א)}} '''זכאות להתקנת מונה תשלום מראש'''
{{ח:תת}} צרכן מתח נמוך זכאי כי יותקן במקום הצרכנות הרשום על שמו מונה תשלום מראש, כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} המחלק ישלח לכל צרכן רשום חדש דף מידע בדבר מת״מ, לא יאוחר משבעה ימים ממועד הרישום במשרדיו.
{{ח:תתת|(2)}} צרכן יגיש למחלק בכתב את בקשתו להתקין מת״מ במקום הצרכנות.
{{ח:תתת|(3)}} המת״מ שיותקן יאפשר קריאה של נתוני הצריכה.
{{ח:תתת|(4)}} המחלק יבצע את הנדרש למעבר למונה תשלום מראש בתוך שלושה חודשים מיום שנרשמה בקשת הצרכן במשרדי המחלק ובכפוף למלאי המונים הקיים. לא נמצא מונה מתאים במלאי, רשאי המחלק להאריך את תקופת הטיפול לפרק זמן שלא יעלה על 15 חודשים.
{{ח:תתת|(5)}} צרכן שבמקום הצרכנות הרשום על שמו הותקן מת״מ ימשיך להיות מחויב בחשבון החשמל בתשלום הקבוע שבו חויב בטרם ההתקנה.
{{ח:תתת|(6)}} מעבר למונה תשלום מראש יהיה לתקופה של שנה לפחות ולא יהיה כרוך בתשלום. החל מתום השנה הראשונה רשאי הצרכן לבקש התקנתו של מונה מתח נמוך המאפשר קריאה ועריכת חשבון, ובלבד שהצרכן יישא בעלויות הסרת והתקנת המונה כקבוע בשורה 6 בלוח תעריפים 5.4–2.
{{ח:תתת|(7)}} המחלק יבצע את בקשת הצרכן להתקנת מונה מתח נמוך כאמור בתוך שלושה חודשים מיום שנרשמה בקשת הצרכן במשרדיו.

{{ח:קטע3|פרק ב סימן ב|סימן ב׳: חשבונות ותשלומים}}

{{ח:סעיף|21||תיקון: 29.11.05, 4.4.11, 6.2.12, 8.7.13, 25.11.15, 12.9.16, 27.9.18, 8.11.23; תשפ״ד־4, תשפ״ה־7}}
{{ח:ת}} '''חובת תשלום'''
{{ח:תת|(א)}} '''תעריפים'''
{{ח:תתת|(1)}} צרכן ישלם לספק שירות חיוני את התשלומים בעבור שירותים הניתנים לו על ידי ספק השירות החיוני בהתאם לתעריפים שקבעה הרשות התקפים במועד מתן השירות.
{{ח:תתת|(2)}} שונה סוג התעריף המוחל על הצרכן, יודיע על כך הספק לצרכן לא יאוחר מ־15 ימים לפני מועד החלתו של סוג התעריף החדש, בהודעה בכתב שבה יפורטו מועד ההחלה והסיבה לשינוי.
{{ח:תתת|(3)}} לא הודיע ספק השירות החיוני בדבר החלתו של סוג התעריף החדש במועד, יחול השינוי בחודש העוקב למתן ההודעה ובלבד שניתנה התראה לצרכן 15 ימים לפחות לפני מועד החלתו של סוג התעריף בפועל.
{{ח:תתת|(4)}} בשל עיכוב בהחלת תעריף מכירה מרוכזת ישלם ספק השירות החיוני את הסכום הנקוב בלוח תעריפים 12.1–1. תשלום בשל ההפרה ישולם לצרכן בכל חשבון צריכה שנשלח לצרכן אחרי מועד החלת תעריף מכירה מרוכזת עד סיום ההפרה.
{{ח:תת|(ב)}} '''תשלום קבוע'''
{{ח:תת}} צרכן יחויב בתשלום קבוע אף אם לא צרך חשמל בפועל.
{{ח:תת|(ג)}} '''מס ערך מוסף'''
{{ח:תת}} על כל תשלום שעל הצרכן לשלם על פי אמות מידה אלו, יתווסף מס ערך מוסף בשיעור הקבוע לפי {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|חוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}}.
{{ח:תת|(ד)}} '''ריבית פיגורים והוצאות טיפול'''
{{ח:תת}} בשל פיגור בתשלום חשבון צריכה ובתשלום חשבון שירותי רשת יחייב ספק השירות החיוני את הצרכן בריבית פיגורים וכן בהוצאות טיפול בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 24|אמת מידה 24 (מועדי התשלום)}}.
{{ח:תת|(ה)}} '''אופן גביית חשבון שירותי רשת'''
{{ח:תת}} ספק השירות החיוני לא יכלול בחשבון צריכה חוב בשל חשבון שירותי רשת; ספק השירות החיוני יגבה מהצרכן, במועד הזמנת השירות רשת המבוקש, את עלות הפקת החשבון בהתאם לקבוע בלוח 5.4 תחת טור ”עריכת חשבון ומשלוח“ ואת עלות השירות, באמצעים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 25|באמת מידה 25 (אופן התשלום)}}, לפי העניין, ובהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 35א|סעיף (ז) לאמת מידה 35א}}.
{{ח:תת|(ו)}} '''קיזוז או ניכוי'''
{{ח:תת}} צרכן אינו רשאי לקזז או לנכות סכום כלשהו מהחשבון אלא בהסכמת ספק השירות החיוני בכתב ומראש.
{{ח:תת|(ז)}} '''כלי גבייה במקרי התחייבויות שלא נפרעו או כובדו'''
{{ח:תת}} לא פרע צרכן חשבון במועד, או שלא כובדו שיק או התחייבות אחרת שנתן צרכן לפירעון חשבון, רשאי ספק השירות החיוני לנתק את אספקת החשמל לצרכן, להקטין זרם או להתקין מת״מ, והכול בהתאם לקבוע {{ח:פנימי|סעיף 24|באמת מידה 24 (מועדי התשלום)}}.
{{ח:תת|(ח)}} '''הכללת חוב צריכה בחשבון צריכה אחר'''
{{ח:תת}} לא פרע צרכן הרשום במספר מקומות צרכנות חשבון באחד ממקומות הצרכנות במועד, או שלא כובדו שיק או התחייבות אחרת שנתן הצרכן לפירעון חשבון, יהא ספק השירות החיוני רשאי לכלול את חובו בחשבון צריכה אחר של אותו צרכן, ויחולו על חשבון זה הוראות אמות מידה אלו כאילו נוצר החוב במקום הצרכנות שאליו מתייחס חשבון הצריכה האחר.
{{ח:תת|(ט)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(י)}} '''הליכי גבייה מצרכנים שאספקת החשמל חיונית להם'''
{{ח:תתת|(1)}} לשם גביית חובות צריכה מצרכן שאספקת חשמל חיונית לו, רשאי ספק שירות חיוני לפעול באמצעות התקנת נתיך מוקטן או בהליכי גבייה אזרחיים בלבד, ואינו רשאי להשתמש בכלי גבייה; בסעיף זה, ”כלי גבייה“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 1|באמת מידה 1}}, למעט התקנת נתיך מוקטן.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בסעיף קטן (1), ספק שירות חיוני רשאי לנתק את אספקת החשמל לצרכן שאספקת החשמל חיונית לו לפי {{ח:פנימי|סעיף 7ג|סעיף (ג)(1)(ב)(4) לאמת מידה 7ג}}, אם ועדת החריגים, כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 24|באמת מידה 24}}, החליטה כי ספק שירות חיוני יתקין מת״מ הכרחי והצרכן סירב לאפשר את התקנתו, במסגרת החלטתה תעדכן ועדת החריגים על אפשרות ניתוק החשמל במקרה של סירוב; אם התקיים האמור, ספק השירות החיוני יהיה רשאי לנתק את אספקת החשמל, בכפוף למתן התראה בכתב לצרכן 5 ימי עבודה לפחות לפני ביצוע הניתוק.

{{ח:סעיף|22||תיקון: 29.11.05, 26.10.08, 25.11.15, 12.9.16, 22.3.18, 24.6.19, 5.8.20, 26.5.21, 17.11.21, 14.3.22, 28.6.23, 8.11.23; תשע״ח, תש״ף־27, תשפ״א־17, תשפ״ב־2, תשפ״ג־3, תשפ״ג־4, תשפ״ג־17, תשפ״ד־33, תשפ״ה־7}}
{{ח:ת}} '''משלוח חשבון'''
{{ח:תת|(א)}} '''תדירות שליחת החשבון'''
{{ח:תתת|(1)}} ספק שירות חיוני ישלח לצרכן הרשום חשבון צריכה בהתאם להוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} ספק השירות החיוני ישלח חשבון צריכה לצרכן הרשום המשויך בספרי ספק שירות חיוני לחשבון דו־חודשי אחת לחודשיים לערך, בעבור החודשים השוטפים הקודמים למועד שליחת החשבון, ולצרכן הרשום המשויך בספרי ספק שירות חיוני לחשבון חד־חודשי אחת לחודש לערך, בעבור החודש השוטף הקודם למועד שליחת החשבון; ספק השירות החיוני רשאי לשלוח לצרכן הרשום חשבון צריכה בעבור תקופת חשבון קצרה יותר;
{{ח:תתתת|(ב)}} ספק שירות חיוני ישלח את חשבון הצריכה בתוך 5 ימי עבודה ממועד קריאת מונה הצריכה, ואם לא נקרא המונה – מתום התקופה שבעבורה ניתן להגיש את החשבון; האמור בסעיף זה יחול רק על ספק שירות חיוני שהוא בעל רישיון חלוקה.
{{ח:תתת|(2)}} ספק שירות חיוני ישלח לצרכן הרשום חשבון שירותי רשת במועדים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 24|באמת מידה 24 (מועדי התשלום)}}; לעניין זה, ”צרכן רשום“ – צרכן בעלים רשום או צרכן רשום המיופה כוח מאת צרכן הבעלים הרשום להזמנת שירותי רשת.
{{ח:תת|(א1)}} '''תדירות ותקופה להפקת חשבון לבקשת צרכן שמותקן לו מונה חכם'''
{{ח:תתת|(1)}} על אף האמור בסעיף (א), צרכן שמותקן לו מונה חכם רשאי לבקש מספק שירות חיוני, שהחשבון יופק לו בתדירות גבוהה יותר מפעם בחודש, ואם עשה כן, יחייב אותו ספק השירות החיוני בעלות הקבועה בשורה 25 ללוח תעריפים 5.4–2 בעד כל חשבון שהופק בהתאם לבקשה כאמור.
{{ח:תתת|(2)}} נוסף על האמור בסעיף קטן (1), צרכן שמותקן לו מונה חכם רשאי לבקש מספק שירות חיוני כי תקופת החשבון תהיה לפי חודש קלנדרי.
{{ח:תת|(ב)}} '''הכתובת למשלוח חשבונות וחזקת קבלתם'''
{{ח:תתת|(1)}} חשבונות יישלחו אל כתובת הדואר האלקטרוני שמסר הצרכן הרשום לצורך קבלת חשבונות; על אף האמור, צרכן רשאי לפנות למספק ברירת המחדל בבקשה להמשיך לקבל את חשבונות החשמל בדואר, ואם עשה כן, חשבונות החשמל יישלחו לצרכן הרשום לכתובת הדואר שמסר בבקשתו.
{{ח:תתת|(2)}} צרכן רשום יהיה רשאי לשנות את כתובת הדואר האלקטרוני בכל עת על ידי מתן הודעה למספק ברירת מחדל.
{{ח:תתת|(3)}} מספק ברירת מחדל ישלח לצרכן שקיבל חשבונות בדואר הודעה על אודות המעבר לשליחת חשבונות בדואר אלקטרוני; ההודעה תישלח באמצעים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 5|באמת מידה 5}}, חודשיים לפחות לפני ביצוע המעבר.
{{ח:תתת|(4)}} מספק ברירת מחדל יאפשר לצרכנים שכתובת הדואר האלקטרוני אינה רשומה במשרדי המספק למסור אותה בחוזר.
{{ח:תתת|(5)}} יראו את החשבון כנמסר לצרכן רשום בכל אמצעי דיגיטלי לפי הפרטים שמסר הצרכן הרשום למספק ברירת מחדל לצורך כך.
{{ח:תתת|(6)}} חשבון שנשלח לצרכן רשום, באמצעות דואר אלקטרוני, יזוכה בעלות הקבועה בשורה 26 ללוח התעריפים 5.4–2.
{{ח:תת|(ג)}} '''חשבונות מקדמה על בסיס הערכה – חשבון חשמל חד־חודשי'''
{{ח:תת}} לבקשת צרכן רשום המקבל חשבון דו־חודשי ישלח אליו ספק השירות החיוני חשבונות מקדמה חד־חודשיים על בסיס הערכה בהתאם לחשבון הצריכה הקודם, וזאת כל עוד הצרכן לא הודיע לו על רצונו לשוב לקבל חשבונות דו־חודשיים; מידע בדבר שירות זה יונגש לצרכנים הרשומים על גבי חשבון הצריכה; סעיף זה לא יחול על צרכנים שמותקן להם מונה חכם.
{{ח:תת|(ד)}} '''משלוח לכתובת מיוחדת'''
{{ח:תת}} צרכן רשום רשאי לבקש משלוח חשבון, באופן חד־פעמי, לכתובת מיוחדת שימסור לספק השירות החיוני. בעבור שירות זה ישלם הצרכן הרשום לספק השירות החיוני כקבוע בשורות 19 עד 20, לפי העניין, בלוח תעריפים 5.4–2.
{{ח:תת|(ה)}} '''דוח מרוכז'''
{{ח:תתת|(1)}} לבקשת צרכן רשום שרשומים על שמו מספר מונים והוא משלם את חשבונות הצריכה באמצעות הוראת קבע בבנק, ימסור לו ספק השירות החיוני דוח לגבי כל המונים שהמועד האחרון לתשלום בגין צריכת החשמל שנרשמה בהם, חל באותו יום. הדו״ח המרוכז יינתן לצרכן רשום כאמור ללא תוספת תשלום.
{{ח:תתת|(2)}} לפני קבלת השירות ימסור הצרכן הרשום לספק השירות החיוני רשימה כתובה של כל המונים הרשומים על שמו ויודיע בכתב את המען שאליו יישלח הדוח.
{{ח:תת|(ו)}} '''גישה למידע דיגיטלי'''
{{ח:תת}} ספק השירות החיוני יאפשר לצרכן הרשום כאמור בסעיף (ה)(1), או לנציגיו המורשים באמצעות ייפוי כוח, למשוך מידע המפרט נתונים מלאים ובהם כל הפרטים המופיעים בכל חשבונותיו של הצרכן הרשום וכן את כל נתוני המניה (ייצור וצריכה) כפי שנרשמו ונצברו במונה של הצרכן הרשום ב־24 החודשים שקדמו למועד הגשת הבקשה או שנרשמו ונצברו במונה ממועד רישומו של המונה על שם הצרכן הרשום, לפי המאוחר, והכול באופן מרוכז, במדיה דיגיטלית או לצפות במידע כאמור. המידע יהיה במבנה קובץ טקסט לפי מפרט סטנדרטי שעליו יודיע ספק השירות החיוני לצרכן הרשום המאפשר לצרכן הרשום לקרוא את הנתונים.

{{ח:סעיף|23||תיקון: 29.11.05, 18.7.07, 9.6.14, 17.11.14, 25.11.15, 12.9.16, 25.12.17, 25.8.20, 28.6.23; תשע״ח, תשפ״א־17, תשפ״ד־33, תשפ״ד־34}}
{{ח:ת}} '''תכולת חשבון'''
{{ח:תת|(א)}} '''אופן עריכת חשבונות וניסוחם'''
{{ח:תתת|(1)}} חשבונות ייערכו וינוסחו באופן שיאפשר לאדם מן היישוב לקרוא ולהבין את מהות החיובים ואופן חישובם.
{{ח:תתת|(2)}} בחשבונות יפורטו, בין היתר, התשלומים והחובות שהצרכן חייב בהם בעבור שירותים שקיבל מבעלי רישיונות, ובכלל זה שירותי הולכה, שירותי חלוקה ויתר השירותים הכרוכים בפעולות מנהל המערכת.
{{ח:תת|(ב)}} '''סוגי החשבונות ותכולתם:'''
{{ח:תתת|(1)}} '''חשבון צריכה'''
{{ח:תתת}} בחשבון צריכה יפורטו כל אלה, לפי העניין:
{{ח:תתתת|(א)}} סוג השירות;
{{ח:תתתת|(ב)}} התעריף הנוהג עבור השירות;
{{ח:תתתת|(ג)}} כמות החשמל שצרכן המחויב בתעריף ביתי צרך; לעניין צרכן בעל מונה חכם תוצג נוסף על כך גם השוואת עלות הצריכה, בקירוב, אילו היה מחויב בתעריף עומס זמן (תעו״ז) ולא בתעריף ביתי וכן תוצג התפלגות הצריכה בהתאם למש״ב;
{{ח:תתתת|(ד)}} תקופת החשבון ומידע בדבר שירות חשבון חד־חודשי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 22|באמת מידה 22(ג)}};
{{ח:תתתת|(ה)}} דרך קביעת הצריכה;
{{ח:תתתת|(ו)}} אפשרות פריסה לתשלומים, אם קיימת;
{{ח:תתתת|(ז)}} התשלום הקבוע – יפורטו בחשבון כלל השירותים הניתנים במסגרתו ותעריפיהם; מדי תקופת חשבון יודיע ספק השירות החיוני על פרסום שוטף של המרכיבים ותעריפיהם באתר האינטרנט שלו;
{{ח:תתתת|(ח)}} מועד הוצאת החשבון;
{{ח:תתתת|(ט)}} המועד האחרון לתשלום;
{{ח:תתתת|(י)}} מועד הקריאה של המונה – הקודם ומועד קריאה אחרון; מועדים כאמור לא יצוינו אם מותקן מונה רציף;
{{ח:תתתת|(יא)}} בתיקון חשבון עקב טעות בחשבון כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 26|באמת מידה 26 (תיקון חשבון)}} – פירוט מובחן של התיקון, לרבות כמות הצריכה שבה מחויב הצרכן והתעריפים בעבורה;
{{ח:תתתת|(יב)}} בתשלום לצרכן בגין הפרת אמות המידה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7|באמת מידה 7(א)(3)}}, באמצעות תשלום בפועל ישירות לצרכן או באמצעות התחשבנות כוללת בחשבון הצריכה – פירוט מובחן של התשלום וסיבתו;
{{ח:תתתת|(יג)}} אם הצרכן הרשום זכאי לתשלום מופחת מכוח הוראות {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל#סעיף 31א|אמת מידה {{ח:הערה|[צ״ל: סעיף]}} 31א לחוק}} – ציון זכאות זו, תוך פירוט אופן עריכת החשבון בהתאם לשיעור התשלום המופחת הקבוע {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל|בחוק}} ובהתאם למפורט {{ח:פנימי|סעיף 30|באמות מידה 30(ז) ו־(ח)}};
{{ח:תתתת|(יד)}} חלקה בתעריף של עלות רכישת החשמל מיצרני אנרגיה ירוקה; פרט זה ייכלל בחשבון או יצורף אליו אחת לשנה, בעקבות פרסום העדכון השנתי על ידי הרשות ולא יאוחר מחודש יוני;
{{ח:תתתת|(טו)}} חלקה בתעריף של עלות התשלום המופחת לזכאים; פרט זה ייכלל בחשבון או יצורף אליו אחת לשנה, בעקבות פרסום העדכון השנתי על ידי הרשות ולא יאוחר מחודש יוני;
{{ח:תתתת|(טז)}} בחשבונות צריכה על בסיס תעריף עומס וזמן יפורטו גם כל אלה, נוסף על האמור לעיל:
{{ח:תתתתת|(1)}} תאריכי קריאה תקופתיים בין קריאה לקריאה, כולל מספר ימים בתקופה;
{{ח:תתתתת|(2)}} לכל מש״ב – קריאת מונה קודמת ונוכחית, צריכה בתקופה, מחיר מחייב וסך הכול;
{{ח:תתתתת|(3)}} סך כול הצריכה, סך כול התשלום;
{{ח:תתתתת|(4)}} במקרה של שינוי תעריפים או משב&quot;ים כאמור בסעיפים קטנים (1) ו־(2), כל שינוי בנפרד לגבי תאריך השינוי;
{{ח:תתתתת|(5)}} מקדם יעילות הצריכה (מקדם ההספק).
{{ח:תתת|(2)}} '''חשבון שירותי רשת'''
{{ח:תתת}} בחשבון שירותי רשת יפורטו כל אלה, לפי העניין:
{{ח:תתתת|(א)}} סוג השירות;
{{ח:תתתת|(ב)}} התעריף הנוהג בעבור השירות;
{{ח:תתתת|(ג)}} מועד מתן השירות;
{{ח:תתתת|(ד)}} אפשרות פריסה לתשלומים, אם קיימת;
{{ח:תתתת|(ה)}} מועד הוצאת החשבון;
{{ח:תתתת|(ו)}} מועד פקיעת תוקפו של החשבון, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 24|באמת מידה 24(ג)}};
{{ח:תתתת|(ז)}} למזמינים חיבור בשנת 1996 ואחריה ולמזמינים הגדלת חיבור בשנת 1999 ואחריה – גודל החיבור;
{{ח:תתתת|(ח)}} למזמינים חיבור זמני – סטטוס החיבור (קבוע, זמני);
{{ח:תתתת|(ט)}} בתשלום לצרכן בשל הפרת אמות מידה, באמצעות תשלום בפועל ישירות לצרכן או באמצעות התחשבנות במסגרת חשבון שירותי רשת רלוונטי של מזמין השירות שכלפיו הופרו אמות המידה – פירוט מובחן של התשלום וסיבתו;
{{ח:תתתת|(י)}} הפניה ללוחות התעריפים הרלוונטיים לחישוב עלות העבודה המוזמנת;
{{ח:תתתת|(יא)}} לצרכן בעל מיתקן פוטו־וולטאי או טורבינת רוח – גודל המיתקן או הטורבינה;
{{ח:תתתת|(יב)}} לצרכן בעל מיתקן פוטו־וולטאי או טורבינת רוח – תשלום כקבוע {{ח:פנימי|סעיף 175|באמת מידה 175 (שילוב מיתקן ייצור ברשת על ידי המחלק)}} {{ח:פנימי|סעיף 176|ובאמת מידה 176 (הסדרי תשלומים לצרכנים)}}; ההתחשבנות כוללת, בין היתר, צריכה עצמית ממיתקן הייצור.
{{ח:תת|(ג)}} '''שירותי רשת לצרכן'''
{{ח:תת}} ספק שירות חיוני יעמיד את שירותי הרשת לרשות כלל צרכני החשמל, בין אם הם מקבלים שירות אספקה מספק השירות החיוני ובין אם הם מקבלים שירות אספקה ממספק.
{{ח:תת|(ד)}} '''צרופות'''
{{ח:תתת|(1)}} בחודשים מרץ עד חודש אפריל, בכל שנה, ישלח ספק השירות החיוני הודעה לצרכן ובה פירוט חיובים שנתי הכולל סיכום של הסכומים שבהם חויב הצרכן בשנה הקלנדרית הקודמת למועד הפקת ההודעה, לרבות חיובים אשר לא שולמו בידי הצרכן עד מועד משלוח ההודעה. לחיובים שלא שולמו כאמור תוקצה בהודעה שורה נפרדת מובלטת, וכן מידע על כלל מקומות הצרכנות הרשומים על שמו המחויבים בתעריף ביתי, לרבות כתובת מקום הצרכנות, תעריף הקוט״ש שבו חויב מקום הצרכנות, סך צריכה שנתית בקוט״ש, סך התשלום השנתי לגבי כל אחד ממקומות הצרכנות בנפרד, סך דקות אי־אספקה בהתבסס על המידע הקיים בספרי ספק השירות החיוני בקו המתח הגבוה המזין את מקום הצרכנות ובהתאם למדדי אמינות אספקה ממוצעים המוערכים לפי שלוש השנים הקודמות למועד הפקת המידע; לצרכן החב בתעריף אחיד ביתי, לצרכן החב בתעריף אחיד שאינו ביתי ולבעל מונה חכם, יוצג במסגרת הודעה שנמסרה לפי סעיף זה גם סיכום השוואתי בסוף השנה של עלות צריכתם, בקירוב, אילו היו מחויבים בתעריף עומס זמן (תעו״ז) ולא בתעריף אחיד.
{{ח:תתת|(2)}} בצרופה לחשבון יובא לידיעת הצרכן המידע כאמור בסעיף (ב)(1)(ז).
{{ח:תתת|(3)}} הודעות נוספות בהתאם להנחיות הרשות בנושאים צרכניים, מזמן לזמן.

{{ח:סעיף|23א||תיקון: 28.6.23; תשפ״ד־33, תשפ״ד־34}}
{{ח:ת}} '''קבלת מידע ושירותים באופן דיגיטלי'''
{{ח:תת}} באמת מידה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נתוני קריאה“ – נתונים שמתקבלים מהמונה ואינם מאומתים על ידי יחידת המונים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נתוני צריכה“ – נתונים שמתקבלים מהמונה ומאומתים על ידי יחידת המונים.
{{ח:תת|(א)}} '''נתונים ושירותים דיגיטליים שמספק מספק ברירת מחדל'''
{{ח:תתת|(1)}} מספק ברירת מחדל יספק לצרכניו באופן דיגיטלי, את כל הנתונים והשירותים המפורטים להלן, לפחות:
{{ח:תתתת|(א)}} פרטי חוזה החשמל הכוללים: מספר חוזה, כתובת, פרטי בעל החוזה, סוג החוזה והתעריף שבו מחויב הצרכן;
{{ח:תתתת|(ב)}} פרטי המונה שמותקן במקום הצרכנות הכוללים סוג מונה ומספר מונה;
{{ח:תתתת|(ג)}} חשבונות החשמל ששולמו ושטרם שולמו;
{{ח:תתתת|(ד)}} הודעה על הפקת חשבון החשמל;
{{ח:תתתת|(ה)}} נתוני צריכה ברמה חצי שעתית שנתיים אחורה או מיום התקנת המונה, לפי המאוחר משניהם;
{{ח:תתתת|(ו)}} מגמות צריכה של הצרכן ונתוני שיא ביקוש וחוסר ביקוש, על פי שבוע, חודש ושנה;
{{ח:תתתת|(ז)}} לבעלי מונה חכם – נתוני קריאה בזמן אמת בכל עת כניסת הצרכן לשירות בצורה דיגיטלית;
{{ח:תתתת|(ח)}} נתוני צריכה בחלוקה לשעות שפל ושעות שיא לפי מקבצי המש״בים הרלוונטיים;
{{ח:תתתת|(ט)}} לצרכנים בעלי מונה תשלום מראש חכם – צפייה בכמות הכסף והקוט״ש שנותרה במונה, הצגת צפי לסיום היתרה על פי השימוש הנוכחי והפעלת ”האשראי הידידותי“ עם סיום היתרה הקיימת.
{{ח:תתת|(2)}} מספק ברירת מחדל יאפשר לצרכניו ביישומון, את כל השירותים המפורטים להלן, לפחות:
{{ח:תתתת|(א)}} דיווח קריאת המונה נכון למועד הבקשה ואפשרות להפקת החשבון;
{{ח:תתתת|(ב)}} עדכון אמצעי תשלום קבוע ואפשרות לתשלום חד־פעמית;
{{ח:תתתת|(ג)}} לצרכנים בעלי מונה תשלום מראש חכם יתאפשר לבצע תשלום לטובת יתרה לשימוש.
{{ח:תת|(ב)}} '''נתונים ושירותים דיגיטליים שמספק ספק שירות חיוני רשת'''
{{ח:תת}} ספק שירות חיוני רשת יספק לצרכניו באופן דיגיטלי, את הנתונים והשירותים המפורטים להלן, לפחות:
{{ח:תתת|(1)}} דיווח על תקלה או הפסקת חשמל במתח גבוה ובמתח נמוך;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 20.10.2024 עד יום 1.1.2028):}} דיווח על תקלה או הפסקת חשמל במתח גבוה;
{{ח:תתת|(2)}} התראה על הפסקות חשמל מתוכננות בהתאם לאזור שהגדיר הצרכן, כולל הודעה מקדימה על הפסקות חשמל יזומות;
{{ח:תתת|(3)}} נתוני אמינות אספקת החשמל.

{{ח:סעיף|24||תיקון: 29.11.05, 25.11.15, 12.9.16, 26.12.16, 10.7.17, 27.9.17, 16.4.18, 4.8.19, 24.6.19, 5.8.20, 11.8.21, 18.11.23; תשע״ח, תשע״ט־15, תש״ף־27, תשפ״א־17, תשפ״ב־3, תשפ״ד־4, תשפ״ה־7}}
{{ח:ת}} '''מועדי התשלום והליכי הגבייה'''
{{ח:תת}} באמת מידה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ועדת חריגים“ – ועדת חריגים שמינה המנהל הכללי של ספק השירות החיוני לפי סעיף (ב3);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חגים“ – ימי מנוחה כמשמעותם {{ח:חיצוני|פקודת סדרי השלטון והמשפט#סעיף 18א|בסעיף 18א לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש״ח–1948}}, לרבות יום שישי, יום בחירות ויום העצמאות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”כלי גבייה“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 1|באמת מידה 1}}, למעט התקנת נתיך מוקטן.
{{ח:תת|(א)}} '''מועד אחרון לתשלום'''
{{ח:תת}} צרכן ישלם כל חשבון שיישלח אליו, לא יאוחר מהמועד המפורט בחשבון כמועד האחרון לתשלום.
{{ח:תת|(ב)}} '''חשבון צריכה'''
{{ח:תת}} על חשבון צריכה יחולו כללים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המועד האחרון לתשלום החשבון יהיה 20 ימים לפחות ממועד הפקת החשבון. פירעון עד למועד האחרון לתשלום הוא ללא ריבית.
{{ח:תתת|(2)}} בסמוך למועד הפקת החשבון, ישלח ספק השירות החיוני הודעה על הפקת חשבון צריכה באמצעי דיגיטלי שהצרכן המציא לספק השירות החיוני לשם כך, ככל שהמציא.
{{ח:תתת|(3)}} לגבי חוב צריכה בתעריף ביתי יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} בתוך 7 ימים מן המועד האחרון לתשלום החשבון ישלח ספק שירות חיוני לצרכן מסרון על החוב, אם מספר הטלפון הנייד של הצרכן רשום אצל ספק השירות החיוני; ההודעה תאפשר לצרכן לקבל מענה במוקד השירות;
{{ח:תתתת|(ב)}} חלפו 10 ימים לפחות לאחר המועד האחרון לתשלום החשבון והצרכן לא פרע את החשבון, ישלח ספק השירות החיוני לצרכן התראה ראשונה לפירעון החוב, שעל גביה המילה ”התראה“ בשפות עברית, ערבית, רוסית ואמהרית; ספק השירות החיוני ישלח את ההתראה בדואר או בדואר אלקטרוני, לפי בחירת הצרכן הרשומה אצל ספק השירות החיוני; ספק שירות חיוני יחייב את הצרכן בעלות הוצאות פעילות זו כקבוע בשורה 13 ללוח תעריפים 5.4–2; אם נשלחה ההתראה בדואר אלקטרוני, יזוכה הצרכן בהתאם לקבוע בשורה 26 ללוח התעריפים 5.4–2; בהתראה לפי פסקת משנה זו יכלול ספק השירות החיוני, לכל הפחות, את כל אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} פירוט הדרכים שבהן ניתן לשלם את החוב;
{{ח:תתתתת|(2)}} פירוט הפעולות שספק שירות חיוני רשאי לנקוט לשם גביית החוב;
{{ח:תתתתת|(3)}} יידוע לעניין אפשרותו של הצרכן לפנות לספק השירות החיוני במטרה לבדוק אם הוא זכאי להיכלל בקבוצת הצרכנים שאספקת החשמל חיונית להם לפי {{ח:פנימי|סעיף 7ג|אמת מידה 7ג}};
{{ח:תתתתת|(4)}} אזהרה שלפיה אם לא ישלם הצרכן את חובותיו, יופעלו נגדו כלי גבייה וכן יידוע לעניין אפשרותו של הצרכן להביא את טענותיו לפני ועדת החריגים ופירוט דרכי ההתקשרות עימה; כמו כן יצוין כי הגשת בקשה לוועדת החריגים ללא צירוף אסמכתאות תידחה, ככלל, על הסף;
{{ח:תתתת|(ג)}} חלפו 34 ימים לפחות מהמועד האחרון לתשלום החשבון, ישלח ספק השירות החיוני לצרכן חשבון צריכה חדש הכולל הודעה בעניין חוב צריכה קודם; ספק השירות החיוני ישלח לצרכן הודעה על הפקת החשבון והחוב באמצעי דיגיטלי שהצרכן המציא לספק שירות חיוני פרטי התקשרות עימו באמצעותו לשם כך, ואם לא המציא לו אמצעי כאמור – בדואר;
{{ח:תתתת|(ד)}} חלפו 52 ימים לפחות מהמועד האחרון לתשלום החשבון הראשון שנשלח לעניין החוב, ישלח ספק שירות חיוני לצרכן הודעה נוספת בעניין החוב לטלפון, אם מספר הטלפון הנייד רשום אצל ספק השירות החיוני; ההודעה תאפשר לצרכן לקבל מענה מיידי במוקד השירות;
{{ח:תתתת|(ה)}} חלפו 58 ימים מהמועד האחרון לתשלום החשבון הראשון לעניין החוב, והצרכן לא פרע את החוב, ישלח ספק השירות החיוני לצרכן התראה שנייה לעניין החוב, בדואר רשום עם אישור מסירה או במסירה אישית, אל המען של הצרכן הרשום אצל ספק השירות החיוני; בהתראה שנייה כאמור יכלול ספק השירות החיוני את כל שנדרש לכלול בהתראה הראשונה ששלח לפי פסקת משנה (ב); נוסף על האמור, יפעל ספק השירות החיוני לשלוח את ההתראה גם בדואר אלקטרוני לכתובתו של הצרכן, בשליחת הודעת טקסט לטלפון הנייד של הצרכן, אם רשומים אצלו, וכן בשליחת הודעה באמצעות אמצעי דיגיטלי אחר, אם הצרכן המציא לו את פרטי ההתקשרות עימו באמצעותו; התראה כאמור שנשלחה לפי הוראות פסקת משנה זו והנמען נמנע או סירב לקבלה, יראו אותה כאילו נשלחה כדין בהתאם להוראות פסקת משנה זו והתקבלה אצל הצרכן 30 ימים לאחר שנשלחה על ידי ספק שירות חיוני; ספק השירות החיוני יחייב את הצרכן בעלות הוצאות פעילות זו כקבוע בשורה 13 ללוח תעריפים 5.4–2;
{{ח:תתתת|(ו)}} חלפו 107 ימים לפחות מהמועד האחרון לתשלום החשבון הראשון לעניין החוב, רשאי ספק שירות חיוני לפעול כאמור {{ח:פנימי|סעיף 21|באמת מידה 21(ז)}} ולנתק את אספקת החשמל לצרכן, להקטין זרם או להתקין מת״מ, ובלבד ששלח את ההתראה השנייה בנוסח ובאופן הקבועים באמת מידה זו, ושסכום החוב, כולל הריבית, עולה על 500 שקלים חדשים או שקיימים שלושה חשבונות בחוב בשנה הקלנדרית; בעד פעילות זו, למעט התקנת מת״מ, יחייב ספק השירות החיוני את הצרכן בעלות הקבועה בשורה 8 או 10, לפי העניין, ללוח תעריפים 5.4–2;
{{ח:תתתת|(ז)}} אם הצרכן הוא צרכן שאספקת החשמל חיונית לו, יפעל ספק השירות החיוני כאמור {{ח:פנימי|סעיף 21|באמת מידה 21(י)}};
{{ח:תתתת|(ח)}} פנה צרכן בבקשה לבחון את עניינו בוועדת חריגים לפי סעיף (ב3), במהלך התקופה המפורטת בפסקת משנה (ו), וטרם התקבלה החלטת הוועדה בעניינו, יהיה רשאי ספק שירות חיוני להפעיל כלי גבייה בתום 12 ימים לפחות ממועד קבלת ההחלטה בוועדה, והוא רשאי לעשות זאת גם אם טרם חלפה התקופה האמורה בפסקת משנה (ו).
{{ח:תתת|(4)}} נוסף על האמור בפסקה (3), לגבי חוב צריכה בתעריף ביתי יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} לאורך הליך הגבייה לפי פסקה (3), אם הגיע מועד הפקת חשבון צריכה חדש למקום הצרכנות, החשבון יופק בהליך הרגיל כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 21|באמת מידה 21}} ובאמת מידה זו;
{{ח:תתתת|(ב)}} לאורך הליך הגבייה, רשאי ספק שירות חיוני לפעול להשגת הסדר תשלום עם הצרכן לפי סעיף (ז), לרבות הסדר חוב במסגרת מונה תשלום מראש, בכפוף להסכמת צרכן;
{{ח:תתתת|(ג)}} הוראות אמת מידה זו לא יחולו במקרה של אירוע חריג;
{{ח:תתתת|(ד)}} ספק שירות חיוני רשאי לחרוג ממניין הימים הקבוע בכל אחת מפסקאות המשנה של פסקה (3), מכל סיבה שהיא, ובלבד שהחריגה תהיה לטובת הצרכן, כך שבכל מקרה השימוש בכלי הגבייה, כולל ניתוק אספקת החשמל, לא ייעשה אלא בחלוף 107 ימים לפחות מיום המועד האחרון לתשלום;
{{ח:תתתת|(ה)}} חרג ספק שירות חיוני ממועד מהמועדים הקבועים שלעיל, יידחה המועד להפעלת כלי הגבייה, לרבות ניתוק אספקת החשמל, בהתאמה, בשים לב למספר ימי החריגה.
{{ח:תתת|(5)}} לגבי חוב צריכה בתעריף שאינו ביתי יחולו כללים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} חלפו שבעה ימים לפחות מהמועד האחרון לתשלום והצרכן לא פרע את החשבון, ישלח ספק השירות החיוני לצרכן תזכורת לתשלום והתראה לפני ניתוק (בסעיף זה – ההודעה), ויחייב את הצרכן בעלות הוצאות הטיפול כקבוע בשורה 13 ללוח התעריפים 5.4–2; ההודעה תיערך ותישלח לפי האופן הקבוע בפסקה (3)(ב), וספק השירות החיוני יציין בה את העלות האמורה בפסקה זו;
{{ח:תתתת|(ב)}} חשבון שלא שולם במועד יישא ריבית פיגורים מהמועד האחרון לתשלום עד למועד התשלום בפועל של החשבון;
{{ח:תתתת|(ג)}} בחלוף שבעה ימים ממשלוח ההודעה, רשאי ספק השירות החיוני לנתק את אספקת החשמל למקום הצרכנות.
{{ח:תת|(ב1)}} '''חשבון שירותי רשת'''
{{ח:תת}} תשלום חשבון שירותי רשת שבוצע יהיה במועד הזמנתו של השירות. ספק השירות החיוני יאפשר לצרכן לשלם את החשבון באופנים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 25|באמת מידה 25 (אופן התשלום)}}, {{ח:הערה|&lt;s&gt;ו&lt;/s&gt;}}בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 35א|אמת מידה 35א(ז)}}.
{{ח:תת|(ב2)}} '''הליך בירור וטיעון לעניין בקשה להכרה בצרכן כצרכן שהספקת החשמל חיונית לו'''
{{ח:תתת|(1)}} ספק שירות חיוני יקבל בקשה של צרכן הטוען לקושי כלכלי חריג או למצב כלכלי קשה בשילוב מצב רפואי העולים כדי הכרה בו כצרכן שאספקת החשמל חיונית לו, בהתאם לקבוע {{ח:פנימי|סעיף 7ג|באמת מידה 7ג(ג)(2)}} ויבחן אותה טרם הפעלת כלי גבייה.
{{ח:תתת|(2)}} ספק השירות החיוני יקבל את הבקשה רק בעבור צרכן שנשלחה בעניינו התראה ראשונה כמפורט בסעיף (ב)(3)(ב) ולא יאוחר מתום 15 ימים מהמועד שבו הצרכן קיבל את ההתראה השנייה כמפורט בסעיף (ב)(3)(ה).
{{ח:תתת|(3)}} הליך בירור אצל פקיד גבייה מטעם ספק שירות חיוני יבוצע בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 7ג|אמת מידה 7ג(ג)(2)}}.
{{ח:תת|(ב3)}} '''ועדת חריגים'''
{{ח:תתת|(1)}} המנהל הכללי של ספק שירות חיוני ימנה ועדת חריגים שתפקידיה, בין השאר, כמפורט להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} לקבוע קריטריונים לצורך הפעלת שיקול דעתה בבואה לדון במקרים המובאים לפתחה;
{{ח:תתתת|(ב)}} לבחון בקשה של צרכן שלא הכירו בו כצרכן שאספקת החשמל חיונית לו לפי {{ח:פנימי|סעיף 7ג|סעיף (ג)(1)(ב)(1), (2) או (3) לאמת מידה 7ג}}, אשר הועברה לוועדה בידי פקיד הגבייה, לקבלת הכרה כצרכן שאספקת החשמל חיונית לו, לפי {{ח:פנימי|סעיף 7ג|אמת המידה האמורה}}, ובהתאם גם פטור מהפעלת כלי גבייה; במסגרת בחינה כאמור יהיו לוועדה גם הסמכויות האלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} לבקש השלמת מסמכים לבקשה שהגיש הצרכן;
{{ח:תתתתת|(2)}} להחליט אם לנוכח נסיבות שפורטו בבקשת הצרכן ניתן לשמוע את הצרכן גם בעל פה;
{{ח:תתתתת|(3)}} להחליט על שימוש בכלי גבייה לרבות חיוב בהתקנת מת״מ;
{{ח:תתתתת|(4)}} בבקשות לפטור ממושך יותר מהקבוע {{ח:פנימי|סעיף 7ג|באמת מידה 7ג}}, מטעמים מיוחדים, אם יוצגו על ידי הצרכן;
{{ח:תתתת|(ג)}} להנחות ביצוע הסדר תשלום חריג לפי סעיף (ז), בתנאים או שלא בתנאים, לצרכן שהגיש בקשה להכרה בו כצרכן שאספקת החשמל חיונית לו, לתקופה שתורה.
{{ח:תתת|(2)}} ועדת החריגים תהיה מורכבת מחמישה חברים כמפורט להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} רשם הוצאה לפועל בדימוס או שופט בדימוס של בית משפט שלום שיש לו ניסיון בחדלות פירעון, או הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי בדימוס, והוא יהיה יושב ראש הוועדה;
{{ח:תתתת|(ב)}} עובד בכיר בספק השירות החיוני, שהוא כשיר להיות עורך דין לפי {{ח:חיצוני|חוק לשכת עורכי הדין#סעיף 24|סעיף 24 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ״א–1961}};
{{ח:תתתת|(ג)}} נציג ציבור בעל הכשרה רפואית;
{{ח:תתתת|(ד)}} נציג ציבור שהוא כשיר להיות עובד סוציאלי לפי {{ח:חיצוני|חוק העובדים הסוציאליים#סעיף 9|סעיף 9 לחוק העובדים הסוציאליים, התשנ״ו–1996}}, ושהוא בעל רקע וידע בתחום העבודה עם אוכלוסיות נזקקות;
{{ח:תתתת|(ה)}} עובד בכיר בספק השירות החיוני שהוא בעל מומחיות בתחום הגבייה.
{{ח:תתת|(3)}} ועדת החריגים תתכנס אחת ל־30 ימי עבודה לפחות; המניין החוקי בדיוני הוועדה הוא שלושה מחבריה המכהנים ובלבד שינכחו בדיון יושב ראש הוועדה, חבר אחד לפחות שהוא עובד ספק השירות החיוני ונציג ציבור אחד לפחות.
{{ח:תתת|(4)}} החלטות הוועדה יתקבלו ברוב קולות החברים הנוכחים; היו הקולות שקולים, יהיה ליושב ראש הוועדה קול נוסף.
{{ח:תתת|(5)}} ספק השירות החיוני ינהל פרוטוקול של כל ישיבותיה של הוועדה.
{{ח:תתת|(6)}} בבחינת בקשה של צרכן לקבלת הכרה ופטור כאמור בסעיף קטן (1)(ב), תפעל הוועדה בהתאם להוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הוועדה תבחן את המסמכים שהגיש הצרכן בפנייתו ואת היסטוריית התשלומים של הצרכן בשנתיים האחרונות וכן הסדרי חוב וכלי גבייה, אם נקבעו עימו או הוטלו עליו, ועמידתו בהם; הוועדה תשקול אם מדובר בצרכן שאין ביכולתו לשלם את חובו ואם הפעלת כלי גבייה בעניינו תפגע פגיעה קשה בקיומו הבסיסי של הצרכן, בהינתן מצבו הכלכלי–בריאותי;
{{ח:תתתת|(ב)}} הגיש הצרכן מסמכים התומכים בבקשתו, תחליט הוועדה, בהתאם לבחינתה לפי פסקה (א), לנקוט בעניינו של הצרכן את אחד מהאמצעים המפורטים להלן ותנמק בהחלטתה את שיקוליה לקביעת אותו אמצעי תוך התייחסות לקריטריונים שקבעה לפי סעיף קטן (1)(א):
{{ח:תתתתת|(1)}} מתן הכרה שהוא צרכן שאספקת החשמל חיונית לו כמשמעה {{ח:פנימי|סעיף 7ג|באמת מידה 7ג}}, לתקופה שלא תפחת מ־6 חודשים ולא תעלה על 12 חודשים ובהתאם הענקת פטור מכלי גבייה לתקופה האמורה;
{{ח:תתתתת|(2)}} מתן הסדר תשלום חריג לפי סעיף (ז);
{{ח:תתתתת|(3)}} התקנת מת״מ מחייב;
{{ח:תתתתת|(4)}} התקנת מת״מ מחייב וקיזוז החוב באמצעות המת״מ בשיעור שתקבע לגבי אותו צרכן;
{{ח:תתתתת|(5)}} התקנת נתיך מוקטן;
{{ח:תתתתת|(6)}} העברת הצרכן לחשבון חד־חודשי.
{{ח:תתת|(7)}} הוועדה תדחה בקשה, ובכלל זה בקשה להכרה כצרכן שאספקת החשמל חיונית לו, אשר הוגשה ללא מסמכים שתומכים בעובדות המפורטות בה, ואולם רשאית היא להמשיך לבחון בקשה כאמור מטעמים מיוחדים שיירשמו; על אף האמור, הוועדה רשאית לבקש מהצרכן לצרף מסמכים נוספים או לזמן אותו לטעון מולה בעל פה; ביקשה הוועדה מסמכים נוספים כאמור, ישלים הצרכן את המסמכים בתוך 10 ימי עבודה מיום מתן הבקשה על המסמכים הנוספים שיש לצרף.
{{ח:תתת|(8)}} החליטה הוועדה בעניינו של צרכן, ההחלטה תהיה סופית.
{{ח:תתת|(9)}} צרכן רשאי להגיש בקשה לוועדת חריגים אחת ל־6 חודשים, אלא אם כן הציג הצרכן מסמכים המעידים על שינוי מהותי בנסיבות שעל פיהן הוכרעה בקשתו הקודמת; הגשת בקשה נוספת לאחר החלטת הוועדה לא תשמש עילה למניעת הפעלת כלי גבייה למשך 6 חודשים.
{{ח:תתת|(10)}} ספק שירות חיוני יפרסם באתר האינטרנט שלו את כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} טופס להגשת בקשה להכרה כצרכן שאספקת החשמל חיונית לו כמצורף {{ח:פנימי|סעיף 7ג|בנספח ז׳ לאמת מידה 7ג}};
{{ח:תתתת|(ב)}} סדרי עבודת ועדת החריגים, וכן יפרסם מועדי התכנסות מתוכננים של ועדת החריגים לא יאוחר מ־7 ימי עבודה טרם כינוסה;
{{ח:תתתת|(ג)}} נוהל המסדיר את אופן הפעלת שיקול דעת ועדת החריגים; בקביעת הנוהל יילקחו בחשבון שיקולי ספק שירות חיוני לעניין הצורך במזעור עלויות, צמצום צבירת חובות ולעניין מיצוי וזיהוי הצרכנים הנזקקים להגנה מכלי גבייה;
{{ח:תתתת|(ד)}} טופס אישור להעברת בקשה ומסמכים לוועדת החריגים כמצורף {{ח:פנימי|סעיף 7ג|בנספח ח׳ לאמת מידה 7ג}}.
{{ח:תת|(ג)}} '''חשבון לגבי שירות שטרם ניתן'''
{{ח:תת}} על חשבון לגבי שירות שטרם ניתן, יחולו כללים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המועד האחרון לתשלום החשבון יהיה לפחות 30 ימים ממועד הוצאת החשבון והצרכן יוכל לפרוע את החשבון עד למועד האחרון לתשלום, ללא ריבית.
{{ח:תתת|(2)}} לא שולם החשבון עד למועד האחרון לתשלום, יפקע תוקפו של החשבון.
{{ח:תתת|(3)}} כל עוד לא שולם החשבון כאמור באמת מידה זו, יהיה ספק השירות החיוני פטור מביצוע העבודה המוזמנת.
{{ח:תתת|(4)}} לבקשת הצרכן יערוך ספק השירות החיוני חשבון חדש על פי התעריף התקף ביום הוצאתו.
{{ח:תתת|(5)}} תוכנם של סעיפים קטנים (1) עד (4) יצוין על גבי החשבון.
{{ח:תת|(ד)}} '''שירות בחלקים'''
{{ח:תת}} ניתן שירות בחלקים, ישלם הצרכן לשיעורין בהתאם להתקדמות מתן השירות, לגבי כל חלק של השירות שניתן, בהתאם לכללים המפורטים בסעיף (ב), ולגבי חלק שטרם ניתן, בהתאם לכללים המפורטים בסעיף (ג).
{{ח:תת|(ה)}} '''הסדרי תשלום וגביה בין ספקי שירות חיוני רשת'''
{{ח:תת}} ספק שירות חיוני רשת המחזיק ברישיון אספקה, אשר סיפק חשמל למחלק אחר, ולא שולמה תמורה בעבור החשמל שסופק, יפעל כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} אם המחלק האחר שילם לספק שירות חיוני רשת 80% לפחות מהתמורה בעבור אספקת החשמל לנקודת חיבור מרוכזת, ספק השירות החיוני רשת לא יהיה רשאי להפסיק את אספקת החשמל לנקודת החיבור המרוכזת; באמת מידה זו{{ח:הערה|,}} ”אספקת חשמל לנקודת חיבור מרוכזת“ – אספקת חשמל על־ידי ספק שירות חיוני רשת למחלק אחר בנקודת מניה אחת.
{{ח:תתת|(2)}} על אף הקבוע בפסקה (1), ספק שירות חיוני רשת יהיה רשאי לנתק את אספקת החשמל למחלק אחר אם המחלק האחר לא פרע במלואם שלושה חשבונות חשמל שהגיש לו ספק השירות החיוני רשת וסך החוב המצטבר של המחלק האחר הוא 60% או יותר מהממוצע של שלושת החשבונות.
{{ח:תתת|(3)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לפטור את המחלק האחר מחובתו לשלם תמורת כל חובותיו לספק שירות חיוני רשת בעבור החשמל שסופק לו, בהתאם לקבוע באמות המידה.
{{ח:תתת|(4)}} אין בהוראות סעיף זה כדי למנוע מספק השירות החיוני רשת לפנות להליכי גבייה לפי כל דין.
{{ח:תתת|(5)}} המועד לתשלום החשבון וההתראות לפני ניתוק יהיו לפי הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} המועד האחרון לתשלום יהיה 20 ימים לפחות ממועד הפקת החשבון;
{{ח:תתתת|(ב)}} חלפו שבעה ימים מהמועד האחרון לתשלום והמחלק האחר לא פרע את החשבון, ישלח ספק השירות החיוני רשת למחלק האחר התראה ראשונה לפירעון החוב; ספק השירות החיוני רשת ישלח את ההתראה כאמור באמצעות דואר אלקטרוני ודואר רשום למען הרשום של המחלק האחר;
{{ח:תתתת|(ג)}} חלפו 14 ימים לפחות מהמועד האחרון לתשלום והמחלק האחר לא פרע את החשבון, ישלח ספק השירות החיוני רשת התראה נוספת (בסעיף זה – ההתראה השנייה) למחלק האחר; בהתראה השנייה יציין ספק השירות החיוני רשת את הפעולות שהוא עשוי לבצע לשם גביית החוב; ספק שירות חיוני רשת יהיה רשאי להתריע על ניתוק מאספקת חשמל במסגרת התראה זו; ההתראה תישלח למשרדי המחלק האחר באמצעות דואר אלקטרוני ודואר רשום, למען הרשום של המחלק האחר; ספק השירות החיוני רשת יודיע למחלק האחר בשיחת טלפון על אודות ההתראות שנשלחו, יוודא את קבלתן ויתעד את אישור הקבלה במערכת הממוחשבת.
{{ח:תתת|(6)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תתת|(7)}} המחלק האחר יפרסם לצרכניו הודעה בדבר מתן ההתראה השנייה לפני ניתוק נקודת החיבור המרוכזת. ההודעה תפורסם על־ידי המחלק שקיבל את ההתראה, באתר האינטרנט שלו, לא יאוחר מיומיים ממועד קבלתה אצלו. היה המחלק האחר מחלק כאמור בסעיף {{ח:הערה|קטן}} (9), יכלול הפרסום גם הבהרה כי תפורסם הודעה נוספת טרם הניתוק.
{{ח:תתת|(8)}} בחלוף 28 ימים לפחות ממועד שליחת ההתראה השנייה רשאי ספק שירות חיוני רשת לנתק את אספקת החשמל בנקודת החיבור המרוכזת.
{{ח:תתת|(9)}} כללה ההתראה השנייה התראה על ניתוק והיה המחלק האחר מחלק חשמל באזור יהודה והשומרון, אשר קיבל היתר לעיסוק בחשמל מכוח {{ח:חיצוני|צו בדבר עיסוק בחשמל (הסדרה והפעלה) (יהודה והשומרון)#סעיף 2|סעיף 2 לצו בדבר עיסוק בחשמל (הסדרה והפעלה) (יהודה והשומרון) (מס׳ 427), התשל״א–1971}}, יחולו נוסף על פסקאות (1) עד (8), גם הוראות אלה, כתנאי לביצוע הניתוק:
{{ח:תתתת|(א)}} ספק השירות החיוני רשת יודיע, במועד שליחת ההתראה השנייה, לגורמים המפורטים להלן, לגבי הכוונה לניתוק אספקת החשמל למחלק האחר:
{{ח:תתתתת|(1)}} לשכת שר הביטחון;
{{ח:תתתתת|(2)}} לשכת שר האנרגיה;
{{ח:תתתתת|(3)}} לשכת שר האוצר;
{{ח:תתתתת|(4)}} מפקדת תיאום פעולות הממשלה בשטחים;
{{ח:תתתתת|(5)}} קצין מטה לענייני אנרגיה במינהל האזרחי;
{{ח:תתתתת|(6)}} רשות החשמל;
{{ח:תתתת|(ב)}} הודעה לפי פסקת משנה (א) תישלח למשרדי הגורמים האמורים באמצעות דואר אלקטרוני; ספק השירות החיוני רשת יודיע לאותם גורמים בשיחת טלפון על אודות ההודעה שנשלחה, יוודא את קבלת ההודעה במשרדיהם ויתעד את אישור הקבלה במערכת הממוחשבת; העתק מהודעת היידוע יועבר במקביל למחלק האחר;
{{ח:תתתת|(ג)}} בחלוף 28 ימים לפחות ממועד שליחת ההתראה השנייה והודעת היידוע, יודיע ספק השירות החיוני רשת למחלק האחר על כוונתו לנתק את אספקת החשמל בנקודת החיבור המרוכזת, ויהיה רשאי לעשות כן שבעה ימים לאחר מסירת ההודעה על הכוונה לנתק את אספקת החשמל למחלק האחר; המחלק האחר יפרסם באתר האינטרנט שלו את ההודעה על הכוונה לנתק את אספקת החשמל מיד עם קבלתה.
{{ח:תת|(ו)}} '''שירות מונה תשלום מראש – כלי גבייה, לרבות במסגרת הסדר תשלום'''
{{ח:תתת|(1)}} ספק שירות חיוני רשאי להתקין מונה תשלום מראש אצל צרכן המחויב בתעריף ביתי, לרבות צרכן שנערך בעניינו הליך בירור וטיעון לפני ועדת החריגים כאמור בסעיף (ב3) (בסעיף זה – הליך בירור וטיעון), אם החליטה על כך ועדת החריגים, ולמעט צרכנים שאספקת חשמל חיונית להם וצרכנים שהם נכי הרדיפות והמלחמה בנאצים.
{{ח:תתת|(2)}} מבלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (1), בהיעדר אמצעי תשלום חוב צריכה אחרים, יפרוס ספק שירות חיוני חוב צריכה של צרכן במסגרת המת״מ, למעט לצרכן שנערך בעניינו הליך טיעון ובירור ובמסגרתו נמצא קושי בריאותי או כלכלי בתפעול המת״מ או שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע״ח–2018}}.
{{ח:תתת|(3)}} על פריסת תשלומים באמצעות מת״מ יחולו הכללים הבאים:
{{ח:תתתת|(א)}} שיעור החזר החוב בכל תשלום יהיה 20%, אולם, לבקשת הצרכן, רשאי ספק השירות החיוני להגדיל את שיעור החזר החוב בכל תשלום, ובלבד שלא יעלה על 50%.
{{ח:תתתת|(ב)}} הסכים צרכן בתעריף ביתי להסדיר תשלום באמצעות מת״מ, יישאו כל התשלומים ריבית איחורים מיום תחילת הסדר התשלום. הפר הצרכן את הסדר התשלום, יחייב ספק השירות החיוני את הצרכן בריבית פיגורים על יתרת החוב שנותר לתשלום במועד ההפרה.
{{ח:תתתת|(ג)}} עד מועד הסכמה על הסדר תשלום בין הצרכן וספק השירות החיוני יחייב ספק השירות החיוני את הצרכן בריבית פיגורים על החוב וריבית זו תיכלל בהסדר התשלום.
{{ח:תתת|(4)}} לא הסכים הצרכן להסדר תשלום באמצעות מת״מ, יאפשר ספק שירות חיוני לצרכן להמציא חלופה לתשלום החוב באמצעי תשלום אחר, מלבד פריסת החוב בחשבון הצריכה או בחשבון צריכה בתדירות חד חודשית. על תשלומים החל מיום תחילת הסדר התשלום תחול ריבית איחורים. לא הומצאה חלופת תשלום כאמור או הופרה החלופה שהומצאה, רשאי ספק השירות החיוני להפעיל כלי גבייה, לרבות ניתוק אספקת החשמל, ובלבד שהצרכן אינו צרכן שאספקת החשמל חיונית לו.
{{ח:תתת|(5)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תתת|(6)}} לשם גביית חובות צריכה של צרכנים בתעריף מופחת שאינם צרכנים שאספקת החשמל חיונית להם ושלא פנו להליך בירור וטיעון כאמור בסעיף (ג) לאמת מידה זו, יתקין ספק השירות החיוני אצל הצרכן מת״מ הכרחי ויגיע איתו להסדר פריסת חובות במת״מ הכרחי; על התשלומים שישולמו במסגרת הסדר זה תחול ריבית החשב הכללי. לא הגיע ספק השירות החיוני להסדר חוב עם הצרכן יפעל ספק שירות חיוני לגביית החוב בהליכי גבייה אזרחיים. סרב הצרכן להתקנת מת״מ הכרחי רשאי ספק השירות החיוני לנתק את אספקת החשמל.
{{ח:תתת|(7)}} שולם החוב במלואו, יאפשר ספק השירות החיוני לצרכן שלא להיות מחויב באמצעות מת״מ.
{{ח:תת|(ז)}} '''הסדרי תשלום חריגים'''
{{ח:תתת|(1)}} במקרים חריגים ובהתאם לשיקול דעתו של ספק השירות החיוני, רשאי הוא להגיע להסדר תשלום בפריסה רחבה, גם ללא גביית מקדמה, עם צרכנים המחויבים בתעריף ביתי בלבד שיש להם חוב ומתקשים בתשלום החוב, באופן שיקבע עם הצרכן. אין באמור כדי לגרוע מזכות ספק שירות חיוני לבצע הסדרי חובות כלשהם עם כל צרכן אחר, לפי שיקול דעתו.
{{ח:תתת|(2)}} חשבון שלא שולם במועדו יישא ריבית פיגורים, החל ממועד הפיגור בתשלום החשבון ועד למועד ביצוע התשלום בפועל.
{{ח:תתת|(3)}} על תשלומים שיבוצעו במסגרת הסדרי תשלום בגין חובות צריכת חשמל שוטפים בלבד, עם צרכנים המחויבים בתעריף ביתי, תחול ריבית איחורים. הופר הסדר התשלום ישוב ויחייב ספק שירות חיוני את הצרכן בריבית פיגורים על כל חוב שנותר לתשלום החל ממועד ההפרה של הסדר התשלום ואילך.
{{ח:תתת|(4)}} הסדרי תשלום יטופלו על־ידי ספק שירות חיוני באמצעות הפניה אל המוקד הטלפוני; בקשות חריגות להסדרת תשלום שלא ניתן להסדירם באמצעות המוקד הטלפוני יטופלו במשרדי ספק שירות חיוני.
{{ח:תת|(ח)}} '''טיפול בבקשה חריגה לפריסת חוב צריכה'''
{{ח:תתת|(1)}} ספק שירות חיוני יקבל, במסגרת שעות קבלת הקהל במשרדיו או לפי פנייה בכתב, בקשות של צרכנים המחויבים בתעריף ביתי או באי כוחם לפריסת חוב צריכה. בבקשתו יפרט הצרכן את נימוקי הבקשה, יצרף אליה כל מסמך התומך בה, ויציין את אמצעי התשלום שבו בכוונתו לפרוע את החוב ומספר התשלומים המבוקש. הצרכן יציין בפנייתו אם הוא נמנה על צרכנים שאספקת חשמל חיונית להם או צרכני תעריף מופחת שהגישו בקשה להכרה בהם כצרכן שאספקת החשמל חיונית לו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 7ג|אמת מידה 7ג}}.
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחק).}}
{{ח:תתת|(3)}} ספק השירות החיוני יטפל בבקשה לפי סעיף זה בפרק זמן שלא עולה על 21 ימי עבודה מיום שבו התקבלה הבקשה במשרדי ספק השירות החיוני, וימסור את תשובתו לצרכן מיד עם תום הטיפול בעניינו. במהלך הטיפול בבקשה לא ינקוט ספק השירות החיוני בכלי גבייה, אך תחול ריבית פיגורים על חוב הצריכה.
{{ח:תתת|(4)}} במסגרת הטיפול בבקשה יפעל ספק השירות החיוני להציג לצרכן את האמצעים האפשריים לתשלום החוב, כאמור בהגדרה ”אמצעי תשלום“.
{{ח:תתת|(5)}} הפר הצרכן את הסדר התשלום או לא הגיע להסכמה עם ספק השירות החיוני על הסדר תשלום, יפעל ספק השירות החיוני בהתאם לקבוע {{ח:פנימי|סעיף 21|באמת מידה 21 (חובת תשלום)}} ובאמת מידה זו.

{{ח:סעיף|24א||תיקון: 21.11.18, 26.5.21, 27.7.22, 18.3.24; תשע״ט־13, תש״ף, תשפ״ב־10, תשפ״ג־11, תשפ״ה־4}}
{{ח:ת}} '''עקרונות להתחשבנות בגין ייצור וצריכה באזורי החלוקה של המחלק'''
{{ח:תת|(א)}} '''הגדרות'''
{{ח:תת}} באמת מידה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אנרגיה נצרכת ממיתקנים המזרימים אנרגיה לאזור החלוקה של המחלק“ – אנרגיה מוזרמת לרשת המחלק מכלל מיתקני הייצור המחוברים לרשת המחלק, בניכוי סך האנרגיה המוזרמת בנקודת החיבור שבין רשת המחלק לבין רשת החלוקה של מחלק דומיננטי;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אנרגיה מוזרמת לרשת המחלק“ – האנרגיה ביחידות קילוואט לשעה שנמדדה בנקודת החיבור לרשת המחלק;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אנרגיה מיוצרת במיתקן“ – אנרגיה ביחידות קילוואט לשעה שנמדדה בהדקי המחולל, או בממיר למיתקנים מסוג פוטו־וולטאי;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הסדר מונה נטו“ – מיתקן ייצור המחובר לרשת מחלק ופועל בהתאם להסדר מונה נטו כאמור {{ח:פנימי|פרק ח סימן ח|בסימן ח׳ לפרק ח׳}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”צריכה עצמית במקום צרכנות“ – אנרגיה מיוצרת במיתקן, בניכוי אנרגיה מוזרמת לרשת המחלק מאותו מיתקן.
{{ח:תת|(ב)}} '''דיווחי מחלק'''
{{ח:תתת|(1)}} בתוך 21 ימים מיום מסירת הדיווח לפי סעיף (ב) ימסור המחלק למחלק הדומיננטי דיווח על אודות על המיתקנים שמותקנים באזור החלוקה שלו, אשר יגובה בתצהיר בחתימת המחלק המאומת בידי עורך דין; דיווח כאמור יכלול פרטים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הספק וסוג טכנולוגיה של כל מיתקן;
{{ח:תתתת|(ב)}} כמות האנרגיה שיוצרה בכל שעה; למיתקנים בטכנולוגיה פוטו־וולטאית הפטורים ממונה ייצור או למיתקנים שבהם מותקן מונה שאינו רציף, ידווח המחלק על ייצור במיתקנים אלה בהתאם להתפלגות לפי הטבלה שבנספח א׳ לאמת מידה זו;
{{ח:תתתת|(ג)}} כמות אנרגיה מוזרמת לרשת החלוקה; למיתקני ייצור בגז הדיווח יהיה חצי־שעתי;
{{ח:תתתת|(ד)}} התשלום ששילם לכל מיתקן, בהתאם לתעריף החל על כל אחד מהם;
{{ח:תתתת|(ה)}} סך אנרגיה שנקטמה באותו החודש לפי {{ח:פנימי|סעיף 47ב|אמת מידה 47ב}}, ואם בוצע באותו חודש ויסות עם פיצוי – גם סך האנרגיה שנקטמה בוויסות עם הפיצוי והתשלום ששולם בעדה בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 47ב|לאמת המידה האמורה}};
{{ח:תתתת|(ו)}} אם במסגרת הדיווח נכללו מיתקנים שווסתו בעקבות הוראת המחלק הדומיננטי לפי {{ח:פנימי|סעיף 47ב|אמת מידה 47ב}}, שנדרש תשלום בשל ויסותם, המחלק יצרף לדיווח החודשי את נתוני המנייה של המיתקנים האמורים בשלושת הימים שקדמו למועד הוויסות.
{{ח:תתת|(2)}} המחלק יגיש את הדיווח כאמור בסעיף קטן (1) לפי הטופס המצורף בנספח ב׳ לאמת המידה.
{{ח:תת|(ג)}} '''התחשבנות'''
{{ח:תתת|(1)}} המחלק הדומיננטי ישלם למחלק אחת לחודש החזר על סך התשלומים ששילם המחלק למיתקנים שבשטחו לפי הדיווח כאמור בסעיף (ב) של החודש הקודם, לרבות עלות הקרדיט למיתקנים שהוקמו לפי הסדר מונה נטו.
{{ח:תתת|(1א)}} על אף האמור בסעיף קטן (1), המחלק הדומיננטי לא ישלם למחלק בעד תשלום ששילם המחלק למיתקן כאמור בסעיף (ב)(1)(ד), אם המיתקן הוקם לאחר שהחלה לחול על המחלק חובה להתקנת ארון תקשורת או להתקנת ממסר הגנת חוסר רשת, והוא לא ביצע את ההתקנה כאמור בחלוף 12 חודשים מהמועד שבו החובה להתקנת אמצעי כאמור בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 35כ4|לאמת מידה 35כ4}} {{ח:פנימי|סעיף 35כ8|או 35כ8}}, לפי העניין, החלה לחול עליו, למעט אם ההתקנה לא בוצעה מסיבות שתלויות במחלק הדומיננטי; לאחר ביצוע ההתקנה, ישלם המחלק הדומיננטי את הסכומים שעיכב אצלו לפי סעיף קטן זה בלא תוספת ריבית או הצמדה.
{{ח:תתת|(1ב)}} אם במסגרת הדיווח נכללו מיתקנים שווסתו בעקבות הוראת המחלק הדומיננטי לפי {{ח:פנימי|סעיף 47ב|אמת מידה 47ב}}, שהמחלק נדרש לשלם בשל ויסותם, המחלק הדומיננטי ישיב למחלק את הסכומים ששילם המחלק בעד המיתקנים שווסתו לפי {{ח:פנימי|סעיף 47ב|סעיף (ג) לאמת מידה 47ב}}, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 47ב|הסעיף האמור}}; המחלק הדומיננטי לא יבצע השבת סכומים למחלק בעד סך השעות הניתנות לוויסות בלא פיצוי על פי הקבוע בתשובות המחלק של כלל המיתקנים המצויים בשטח המחלק.
{{ח:תתת|(1ג)}} מחלוקת בשל סכום החשבון השוטף לא תהיה עילה לעיכוב הגשת הדיווח לפי סעיף {{ח:הערה|&lt;s&gt;קטן&lt;/s&gt;}} (ב) או לעיכוב התשלום; הפרשים שייווצרו על סכום החשבון השוטף יבוטאו בדיווח העוקב, בדרך של ניכוי או תוספת תשלום, לפי העניין, בתוספת ריבית פיגורים; בכל מקרה של מחלוקת הנוגעת לאמות המידה יפנו הצדדים לצוות המקצועי ברשות לקבלת הכרעתו.
{{ח:תתת|(2)}} המחלק ישלם למחלק הדומיננטי את התעריפים שלהלן שגבה מצרכניו:
{{ח:תתתת|(א)}} תעריפי גיבוי ואיזון מצרכן שהתקין מיתקן לפי הסדר מונה נטו;
{{ח:תתתת|(ב)}} תעריפים בעד צריכה עצמית במקום צרכנות לפי תעריף הצריכה של המחלק.
{{ח:תתת|(3)}} בעבור האנרגיה הנצרכת ממיתקנים המזרימים אנרגיה לאזור החלוקה של המחלק, יעביר המחלק למחלק הדומיננטי תשלום בגובה תעריף מכירה מרוכזת מתח גבוה כקבוע בלוח תעריפים 5.2–1.
{{ח:תתת|(4)}} אם קיים באזור החלוקה של המחלק צרכן פרטי, אשר התקשר ישירות בעסקה פרטית, תופחת האנרגיה הנצרכת על ידי צרכן זה מההתחשבנות האמורה בסעיף (3).
{{ח:תתת|(5)}} חשבון שלא שולם במועדו יישא ריבית פיגורים.

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״ג־11, תשפ״ה־4}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''נספח א׳ {{ח:פנימי|סעיף 24א|לאמת מידה 24א}} – התפלגות ייצור מיתקן סולרי נורמטיבית לפי עונות ומש״בים'''}}
{{ח:ת}} &lt;table style=&quot;table-layout: fixed; width: 600px;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;עונה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מש״ב&lt;/th&gt;&lt;th&gt;התפלגות הייצור במקבצי שעות הביקוש בשנה לפי עונות&lt;/th&gt;&lt;th&gt;התפלגות הייצור במקבצי שעות הביקוש בכל עונה&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot; valign=&quot;middle&quot;&gt;קיץ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פסגה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.70%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.53%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;שפל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;35.80%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;95.47%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;סך הכול&lt;/td&gt;&lt;td&gt;37.50%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;100.00%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot; valign=&quot;middle&quot;&gt;חורף&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פסגה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.10%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.49%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;שפל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20.30%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;99.51%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;סך הכול&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20.40%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;100.00%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot; valign=&quot;middle&quot;&gt;מעבר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פסגה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.38%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;שפל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;41.10%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;97.62%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;סך הכול&lt;/td&gt;&lt;td&gt;42.10%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;100.00%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״ה־4}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''נספח ב׳ {{ח:פנימי|סעיף 24א|לאמת מידה 24א}} – טופס דיווח חודשי'''}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הטופס הושמט).}}

{{ח:סעיף|25||תיקון: 29.11.05, 4.4.11, 6.2.12, 25.11.15, 12.9.16, 24.6.19, 5.8.20, 14.3.22, 8.11.23; תש״ף־27, תשפ״א־17, תשפ״ג־17, תשפ״ה־7}}
{{ח:ת}} '''אופן התשלום'''
{{ח:תת|(א)}} '''אופן תשלום החשבון'''
{{ח:תת}} תשלום חשבון יתבצע, לפי בחירת הצרכן, באחד מן האופנים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} במשרדי ספק השירות החיוני;
{{ח:תתת|(2)}} בהסדר הוראת קבע בבנק או בבנק חוץ כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}} (להלן – בנק); תשלום החשבון של צרכן ביתי בהוראת קבע כאמור יתאפשר בכל אחד מן התאריכים האלה בכל חודש: 2, 10, 20 או 28, לפי בחירת הצרכן הביתי; לא נקב הצרכן הביתי בתאריך חיוב מסוים, יחויב חשבונו ב־10 בחודש;
{{ח:תתת|(3)}} בכל בנק או בבנק הדואר;
{{ח:תתת|(4)}} באמצעות כרטיס אשראי בטלפון{{ח:הערה|,}} באתר האינטרנט של ספק השירות החיוני או באמצעי דיגיטלי אחר שהחליט עליו ספק השירות החיוני, בהתאם להוראות המפורטות להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} ספק השירות החיוני יפרסם על גבי החשבון את דרכי ההתקשרות לביצוע התשלום באמצעות דרכי התשלום המפורטים ברישה ואת הסכום המרבי לתשלום כאמור; בוצע התשלום באמצעות כרטיס אשראי, באתר האינטרנט או בטלפון, יקבל הצרכן אישור מקוון לקליטת התשלום אצל ספק השירות החיוני; שירות זה יינתן גם לצרכנים המשלמים בשיטת מונה תשלום מראש;
{{ח:תתתת|(ב)}} ספק שירות חיוני יכבד תשלום בכרטיס אשראי במסגרת פעולת תשלום במסמך חסר כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום#סעיף 29|בסעיף 29(א) לחוק שירותי תשלום, התשע״ט–2019}}, למעט תשלומים שבוצעו ונדחו בדיעבד, פעמיים או יותר בשנה קלנדרית על ידי צרכן, בטענה חוזרת של הכחשת עסקה;
{{ח:תתתת|(ג)}} עלה התשלום על 10,000 שקלים חדשים, יחויב הצרכן בעלויות אשראי נוספות בהתאם לקבוע בשורה 29 שבלוח התעריפים 5.4–2;
{{ח:תתת|(5)}} בכל דרך אחרת נוספת או מקום אחר שספק השירות החיוני יודיע עליהם ברבים, לרבות באתר האינטרנט שלו.
{{ח:תת|(ב)}} '''תשלום באמצעי שלא כובד'''
{{ח:תתת|(1)}} שילם הצרכן באמצעי שלא כובד, יחולו על החשבון הוראות {{ח:פנימי|סעיף 24|אמות מידה 24(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 24|או 24(ג)}}, לפי סוג החשבון שבעטיו נוצר החוב, בתוספת הוצאות אי כיבוד החיוב בהתאם לנסיבות כקבוע בשורות 14 עד 17 ללוח תעריפים 5.4–2.
{{ח:תתת|(2)}} מבלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (1), שילם צרכן באמצעי שלא כובד, רשאי ספק השירות החיוני לדרוש שהתשלום יהיה במזומן או בכרטיס אשראי שלא בעסקה במסמך חסר כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום#סעיף 29|בסעיף 9 לחוק כרטיסי חיוב, התשמ״ו–1986}}.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ד)}} '''תשלום בעת הגעה לצורך ניתוק או קריאת מונה'''
{{ח:תת}} הגיע ספק השירות החיוני למקום הצרכנות או לחצרים לצורך ניתוק אספקת החשמל או לצורך קריאת מונה, ובמעמד זה שילם הצרכן בעבור החוב במקום הצרכנות באמצעות המחאה דחויה או באמצעות כרטיס אשראי למוקד, ישלם הצרכן לספק השירות החיוני גם תשלום כקבוע בשורה 18 בלוח התעריפים 5.4–2.
{{ח:תת|(ה)}} '''תשלום באמצעות שיק דחוי'''
{{ח:תת}} ספק השירות החיוני רשאי לקבל תשלום באמצעות שיק דחוי אם ראה שהנסיבות מצדיקות זאת. במקרה כזה יחויב הצרכן בעלות הקבועה בשורה 23 בלוח תעריפים 5.4–2 ובהתאם לאמור {{ח:פנימי|סעיף 24|באמת מידה 24(ב)(3)}}.
{{ח:תת|(ו)}} '''בקשה להחזר המחאה דחויה טרם מועד פירעונה'''
{{ח:תת}} ביקש הצרכן לקבל בחזרה לידיו המחאה דחויה שמסר לספק השירות החיוני, לפני המועד הנקוב בו לפירעון, יחויב בעלות הקבועה בשורה 23 בלוח תעריפים 5.4–2.
{{ח:תת|(ז)}} '''חשבון משולם כראיה לסילוק חוב'''
{{ח:תת}} חשבון ששולם יהווה ראיה לסילוק החוב בשלו, למעט אם הצרכן שילם באמצעי שלא כובד, כגון שיק או כרטיס אשראי במסמך חסר.

{{ח:סעיף|26||תיקון: 29.11.05, 4.4.11, 6.2.12, 5.8.20, 2.12.20; תשפ״א־17, תשפ״א־28}}
{{ח:ת}} '''תיקון חשבון'''
{{ח:תת|(א)}} '''תיקון חשבון'''
{{ח:תתת|(1)}} ספק שירות חיוני רשאי לתקן חשבון שנשלח לצרכן רק אם התקיים אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} נתגלתה טעות בחשבון;
{{ח:תתתת|(ב)}} נתגלו עובדות חדשות המצביעות על צריכת חשמל שלא כדין.
{{ח:תת|(ב)}} '''חיובים וזיכויים בגין טעות בחשבון'''
{{ח:תתת|(1)}} נתגלתה טעות בחשבון אשר שולם על ידי הצרכן לפני המועד האחרון לתשלום, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הייתה הטעות בחשבון כזו שסכום התשלום הנקוב בו היה נמוך מהתשלום המתחייב על פי הצריכה בפועל, יחויב הצרכן במלוא סכום הפרשי הצריכה ממועד היווצרות הטעות לפי התעריפים שהיו תקפים במועד הצריכה, ובלבד שהתקופה לגבייה רטרואקטיבית לא תעלה על ארבע שנים שקדמו ליום גילוי הטעות. אם הטעות בחשבון הייתה תוצאה של פעילות ספק השירות החיוני, תהא הגבייה הרטרואקטיבית מוגבלת לשנתיים מיום גילוי הטעות;
{{ח:תתתת|(ב)}} הייתה הטעות בחשבון כזו שסכום התשלום הנקוב בו היה גבוה מהתשלום המתחייב על פי הצריכה בפועל, יזוכה הצרכן במלוא סכום הפרשי הצריכה ממועד היווצרות הטעות ובלבד שהתקופה לא תעלה על שבע שנים. החשבון יערך לפי התעריפים שהיו תקפים במועד הצריכה בתוספת ריבית החשב הכללי.
{{ח:תתת|(2)}} נתגלתה טעות בחשבון לפני המועד האחרון לתשלום והצרכן טרם שילם את החשבון, יוציא ספק השירות החיוני חשבון מתוקן בהתאם לתעריפים שהיו תקפים במועד הצריכה.
{{ח:תתת|(3)}} נתגלתה טעות בחשבון לאחר המועד האחרון לתשלום והצרכן טרם שילם את החשבון, יוציא ספק השירות החיוני חשבון מתוקן בהתאם לתעריפים שהיו תקפים במועד הצריכה. ההתחשבנות בגין אי תשלום במועד תהיה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 24|אמת מידה 24(ב)}}.
{{ח:תת|(ג)}} '''צריכת חשמל שלא כדין'''
{{ח:תת}} במקרה של צריכת חשמל שלא כדין יחויב הצרכן במלוא סכום ההפרש, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 16|אמת מידה 16 (צריכת חשמל שלא כדין)}}.
{{ח:תת|(ד)}} '''חשבון שתוקן'''
{{ח:תת}} תיקן ספק השירות החיוני את החשבון, ישלח את החשבון המתוקן לצרכן ועל חשבון זה יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 24|אמת מידה 24 (מועדי התשלום)}} בהתאם לסוג החשבון.
{{ח:תת|(ה)}} '''המועד למשלוח חשבון מתוקן'''
{{ח:תתת|(1)}} המועד לעריכת חשבון מתוקן כאמור בסעיף (ד) לא יעלה על ארבעה עשר חודשים מיום גילוי הטעות או מיום גילוי הצריכה שלא כדין, לפי העניין; אם לא נערך החשבון המתוקן במועד האמור, ישלם ספק השירות החיוני לצרכן תשלום בשל הפרה בעלות הקבועה בלוח תעריפים 12.1–1.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בסעיף קטן (1), במקרים של צריכה שלא כדין במוני תעו״ז ובמקרים של צריכה שלא כדין החוזרת על עצמה, יישלח החשבון המתוקן בתוך פרק זמן של שמונה עשר חודשים לכל היותר; אם ספק השירות החיוני לא שלח את החשבון המתוקן בתוך פרק הזמן האמור בסעיף קטן זה, ישלם לצרכן תשלום בשל הפרה בעלות הקבועה בלוח תעריפים 12.1–1.
{{ח:תת|(ו)}} '''פריסת תשלומים'''
{{ח:תתת|(1)}} במקרים של טעות כאמור בסעיף (ב)(1)(א), יפרוס ספק השירות החיוני את התשלום לתקופה מקבילה לתקופה שבגינה נוצר החוב או לתקופה קצרה יותר, לבקשת הצרכן, ללא ריבית.
{{ח:תתת|(2)}} במקרים אחרים רשאי ספק השירות החיוני לאפשר לצרכן לפרוס את התשלום בתוספת ריבית החשב הכללי.

{{ח:סעיף|27||תיקון: 29.11.05, 8.11.23; תשפ״ה־7}}
{{ח:ת}} '''טעות בחשבון'''
{{ח:תת|(א)}} '''אספקת חשמל ושירותים בכפוף לתשלום'''
{{ח:תת}} ספק שירות חיוני יספק חשמל ושירותים בכפוף לתשלום בעדם כדין.
{{ח:תת|(ב)}} '''צרכן הטוען לטעות בחשבון'''
{{ח:תת}} צרכן הסבור כי קיימת טעות בחשבון, יפנה טלפונית למוקד השירות של ספק השירות החיוני, לפני המועד האחרון לתשלום, ויפרט את טענותיו.
{{ח:תת|(ג)}} '''פטור מחשבון תשלום שגוי'''
{{ח:תת}} פנה הצרכן טלפונית למוקד השירות של ספק השירות החיוני, יודיע ספק השירות החיוני את תשובתו המיידית. הצרכן יהיה פטור מתשלום החשבון שבו התגלתה טעות, אם קיבל לפני התאריך האחרון לתשלום מהמוקד הטלפוני של ספק השירות החיוני הודעה כי יישלח אליו חשבון מתוקן.
{{ח:תת|(ד)}} '''בדיקה נוספת'''
{{ח:תת}} ספק השירות החיוני רשאי לבקש כי הצרכן יפנה אליו בהשגה בכתב, בתוך 3 ימי עבודה, אם ראה כי העניין דורש בדיקה נוספת.
{{ח:תת|(ה)}} '''צרכן שהגיש השגה בכתב'''
{{ח:תתת|(1)}} הגיש צרכן את השגתו בכתב לספק השירות החיוני{{ח:הערה|,}} יאפשר ספק שירות חיוני לצרכן לדחות את המועד האחרון לתשלום החשבון במספר ימים זהה למספר ימי הטיפול בהשגתו עד לקבלת תשובת ספק השירות החיוני, או לשלמו במועדו.
{{ח:תתת|(2)}} שילם הצרכן את החשבון ונמצאה השגתו מוצדקת, ישיב ספק השירות החיוני לצרכן את סך התשלום העודף על בסיס התעריף ששילם הצרכן בפועל בתוספת ריבית החשב הכללי מיום התשלום בפועל, כאמור בהוראות {{ח:פנימי|סעיף 26|אמת מידה 26(ב)(1)(ב)}}.
{{ח:תתת|(3)}} דחה הצרכן את תשלום החשבון ולא נמצאה השגתו מוצדקת, ישלם הצרכן את סכום החשבון בתוספת ריבית פיגורים מתאריך המועד האחרון לתשלום.
{{ח:תת|(ו)}} '''תגובה להשגת הצרכן'''
{{ח:תת}} פנה הצרכן לספק השירות החיוני בכתב, תישלח לצרכן תשובתו של ספק השירות החיוני בכתב, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 33|באמת מידה 33 (טיפול בתלונות צרכנים)}}.
{{ח:תת|(ז)}} '''תוצאות הבדיקה'''
{{ח:תתת|(1)}} מצא ספק השירות החיוני כי נפלה טעות בחשבון, ישלח חשבון מתוקן או יודיע לצרכן כי הטעות תתוקן בחשבון הבא.
{{ח:תתת|(2)}} לא מצא ספק השירות החיוני טעות בחשבון, יודיע לצרכן על דחיית השגתו ויפרט את הנימוקים לדחייה.

{{ח:סעיף|28||תיקון: 29.11.05, 24.6.19, 14.3.22; תש״ף־27, תשפ״ג־17}}
{{ח:ת}} '''פירוט חשבון'''
{{ח:תת|(א)}} '''זכות לקבלת מידע'''
{{ח:תתת|(1)}} צרכן רשאי לדרוש מספק שירות חיוני פירוט חשבון המרכז את החשבונות שספק השירות החיוני שלח לו בנוגע לתקופה שחלפה ושאינה עולה על שבע שנים מיום פנייתו.
{{ח:תתת|(2)}} ספק שירות חיוני ישלח לצרכן פירוט חשבון שיכלול את כל החיובים והתשלומים בגין כל השירותים שקיבל הצרכן עד יום הפניה ויציין אם נותרה יתרה לתשלום.
{{ח:תת|(ב)}} '''עלויות'''
{{ח:תתת|(1)}} צרכן ישלם לספק שירות חיוני את עלות הנפקת פירוט החשבון, כקבוע בשורה 19 בלוח תעריפים 5.4–2.
{{ח:תתת|(2)}} התשלום בעבור עותק ראשון של פירוט חשבון הוא כקבוע בשורה 19 בלוח תעריפים 5.4–2 ותשלום בעבור כל עותק נוסף הוא כקבוע בשורה 20 בלוח תעריפים 5.4–2.
{{ח:תת|(ג)}} '''חוב שלא נכלל בחשבון המקורי'''
{{ח:תת}} ספק שירות חיוני יידע את הצרכן כי קבלת פירוט חשבון אינה כוללת מידע שלא נכלל בחשבון המקורי ואינה מעידה על אי קיומו של חוב הנובע מליקוי במונה והינו בכפוף {{ח:פנימי|סעיף 16|לאמות מידה 16 (צריכת חשמל שלא כדין)}} {{ח:פנימי|סעיף 26|ו־26 (תיקון חשבון)}}.

{{ח:סעיף|29||תיקון: 9.1.17, 8.11.23; תשפ״ה־7}}
{{ח:ת}} '''חשבון חשמל רכוש משותף'''
{{ח:תת|(א)}} '''הגדרות'''
{{ח:תת}} באמת מידה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בית משותף“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#סעיף 52|בסעיף 52 לחוק המקרקעין}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק המקרקעין“ – {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין|חוק המקרקעין, התשכ״ט–1969}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חיבור ציבורי“ – חיבור המיועד לצורכי כלל הדיירים בבית משותף;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נציגות בית משותף“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#סעיף 65|בסעיף 65 לחוק המקרקעין}}.
{{ח:תת|(ב)}} '''חשבון חשמל – רכוש משותף'''
{{ח:תתת|(1)}} לבקשת נציגות בית משותף יגיש ספק שירות חיוני את חשבון החשמל הרשום על שם נציגות בית משותף, או את חשבון החשמל בעבור צריכת חשמל – רכוש משותף, לתשלום במסגרת חשבונות החשמל של הדיירים בבית המשותף בשיעור השתתפות קבוע המחולק שווה בשווה בין הדיירים. שירות זה יינתן בכפוף לתנאים הבאים:
{{ח:תתתת|(א)}} צריכת החשמל של החיבור הציבורי נרשמת באמצעות מונה נפרד;
{{ח:תתתת|(ב)}} כל הדיירים בבית המשותף הם צרכנים רשומים.
{{ח:תתת|(2)}} לצורך קבלת השירות, ידרוש ספק שירות חיוני מנציגות הבית המשותף להגיש בקשה לקבלת השירות בנוסח שבנספח לאמת מידה זו, בצירוף תקנון הבית המשותף או החלטה של אסיפת דיירים על תיקון התקנון באופן שנקבע בו שיעור השתתפות אחיד של הדיירים, הצרכנים הרשומים, בתשלום חשבון החשמל האמור בסעיף קטן (1).
{{ח:תתת|(3)}} אם החיבור הציבורי היה מנותק במשך תקופת חשבון אחת או יותר, מכל סיבה שהיא, יוחל השירות לפי אמת המידה באופן מנדטורי כך שספק שירות חיוני יגיש את חשבונות החשמל בשל החיבור הציבורי לתשלום במסגרת חשבונות החשמל של הדיירים בבית המשותף. מבלי לגרוע מהאמור {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#סעיף 58|בסעיף 58(א) לחוק המקרקעין}}, התשלום יחולק באופן שווה בין הדיירים, אלא אם כן יוכח לספק השירות החיוני כי תקנון הבית המשותף קובע חלוקה אחרת. לעניין סעיף זה לא יחולו תנאי השירות הקבועים בסעיף קטן (1).
{{ח:תתת|(4)}} על חשבונות הצרכנים המצטרפים לשירות לפי אמת מידה זו יחולו הוראות אמות המידה, לרבות ניתוק האספקה במקרה של אי תשלום.
{{ח:תתת|(5)}} בקשה לביטול השירות תוגש בהתאם לנוהל הקבוע בסעיף קטן (2).
{{ח:תתת|(6)}} ספק שירות חיוני יגיש את חשבון החשמל, הרשום על שם נציגות הבית המשותף, בהתאם לקבוע באמת מידה זו, ובחיוב התשלום הקבוע אשר יחולק שווה בשווה בין הדיירים. התשלום הקבוע יכלול את כל מרכיביו למעט מרכיבי הפקת חשבון ושליחתו לצרכן.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''נספח {{ח:פנימי|סעיף 29|לאמת מידה 29}} {{ש}} בקשה לקבלת שירות ”חשבון חשמל – רכוש משותף“ או לביטול השירות'''}}
{{ח:תת}} נא לסמן:
{{ח:תת|□}} אנו, החתומים מטה, בכתובת &lt;span style=&quot;font-family: Arial; font-size: 80%;&quot;&gt;_________&lt;/span&gt; מבקשים &lt;u&gt;לקבל&lt;/u&gt; את השירות ”חשבון חשמל – רכוש משותף“ כך שחשבון החשמל המוגש עבור צריכת החשמל בחיבור הציבורי יצורף לחשבונות החשמל של כל הדיירים, הצרכנים הרשומים בבניין, בחלקים שווים.
{{ח:תת|□}} אנו, החתומים מטה, בכתובת &lt;span style=&quot;font-family: Arial; font-size: 80%;&quot;&gt;_________&lt;/span&gt; מבקשים &lt;u&gt;לבטל&lt;/u&gt; את השירות ”חשבון חשמל – רכוש משותף“ כך שחשבון החשמל המוגש עבור צריכת החשמל בחיבור הציבורי יפסיק להיות מצורף לחשבונות החשמל של כל הדיירים, הצרכנים הרשומים בבנין, בחלקים שווים.

{{ח:ת}} בקשה זו היא בהתאם להחלטה של אסיפת הדיירים מיום &lt;span style=&quot;font-family: Arial; font-size: 80%;&quot;&gt;________&lt;/span&gt; המצורפת לבקשה. מצורף גם תקנון הבית המשותף, או החלטת אסיפת הדיירים על תיקון התקנון, שבהם נקבע שיעור השתתפות אחיד של הדיירים, הצרכנים הרשומים, בתשלום חשבון החשמל – רכוש משותף.
{{ח:ת}} ידוע לנו שלצורך קבלת השירות כל הדיירים בבניין, הגרים בו בפועל, רשומים כצרכנים בחברת החשמל ושללא רישום כזה, לא ניתן לקבל את השירות.
{{ח:ת}} להלן רשימת הדיירים בבניין ופרטיהם:
{{ח:ת}} &lt;table style=&quot;table-layout: fixed; width: 600px;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;שם פרטי&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שם משפחה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מספר חוזה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מספר מונה&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:ת}} {{מוקטן|* ככל שנמצא צרכן שאינו רשום, מצ״ב בקשת צרכן לרישום (טופס המצוי באתר האינטרנט של ספק השירות החיוני).}}

{{ח:סעיף|29א||תיקון: 27.9.17, 24.6.19, 2.12.20; תש״ף־27, תשפ״א־28}}
{{ח:ת}} '''ניתוק אספקת החשמל'''
{{ח:תת|(א)}} '''תנאים לניתוק אספקת חשמל'''
{{ח:תתת|(1)}} פעל ספק שירות חיוני בהתאם לקבוע {{ח:פנימי|סעיף 24|באמת מידה 24(ב)}}, יהא רשאי לנתק את אספקת החשמל לצרכן; הניתוק יבוצע באחד מן הימים א׳ עד ה׳ בלבד ולא יבוצע בחגים ובערבי חגים.
{{ח:תתת|(2)}} האמור בסעיף קטן (1) לא יחול במקרי אירוע חריג, במזג אוויר קיצוני, בשעת חירום במשק החשמל שעליה הכריז השר לפי {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל#סעיף 58|סעיף 58 לחוק}} ובמצב חירום, ככל שיחולו במדינה כולה או בשטח מסוים; לעניין זה, ”מצב חירום“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} אירוע אסון המוני, כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה#סעיף 90א|בסעיף 90א לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל״א–1971}};
{{ח:תתתת|(ב)}} מצב מיוחד בעורף או שעת התקפה, כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951}};
{{ח:תתתת|(ג)}} מצב חירום אחר אגב לחימה.
{{ח:תתת|(3)}} בשל פעולת ניתוק יחייב ספק השירות החיוני את הצרכן בעלות הקבועה בשורה 10 בלוח תעריפים 5.4–2.
{{ח:תתת|(4)}} פעל ספק שירות חיוני לנתק את אספקת החשמל שלא בהתאם לקבוע בסעיף זה, ישלם לצרכן תשלום בשל הפרה בעלות הקבועה בלוח תעריפים 12.1–1.
{{ח:תת|(ב)}} '''עילות לפירוק חיבור'''
{{ח:תת}} במקרים של שימוש בלתי חוקי חוזר בחשמל, במקרים שבהם נותק הצרכן והתחבר באופן עצמאי או במקרים שבהם עילת הניתוק המשיכה להתקיים במשך יותר משנתיים מיום הניתוק, רשאי הספק לפרק את החיבור, בתנאי שהצרכן לא חויב בתשלום קבוע בשל מקום הצרכנות.

{{ח:סעיף|29ב||תיקון: 27.9.17, 24.6.19, 23.9.19, 5.8.20, 25.11.20, 2.12.20, 14.3.22, 8.11.23; תש״ף־14, תש״ף־27, תשפ״א־6, תשפ״א־17, תשפ״א־28, תשפ״ג־17, תשפ״ה־7}}
{{ח:ת}} '''חידוש אספקת החשמל'''
{{ח:תת|(א)}} '''תנאים ומועדים לחידוש אספקת החשמל לאחר ניתוק'''
{{ח:תתת|(1)}} נותקה אספקת החשמל לצרכן כדין כתוצאה מאי תשלום חוב, והסיבה שבשלה נותקה האספקה חדלה להתקיים, יחדש המחלק את אספקת החשמל לצרכן בתוך 6 שעות ממועד הודעת הצרכן או ממועד תשלום החוב, לפי העניין; לא חידש ספק השירות החיוני את אספקת החשמל בתוך פרק הזמן הקבוע בסעיף קטן זה, ישלם לצרכן תשלום בשל הפרה בעלות הקבועה בלוח תעריפים 12.1–1.
{{ח:תתת|(2)}} מחלק יחדש את אספקת החשמל לצרכן אף אם הסיבה שבשלה נותקה האספקה לא חדלה להתקיים, אם המחלק רשם את הצרכן כצרכן שאספקת חשמל חיונית לו; אספקת החשמל תחודש בתוך 2 שעות ממועד הרישום כאמור; לא חידש ספק השירות החיוני את אספקת החשמל בתוך פרק הזמן הקבוע בסעיף קטן זה, ישלם לצרכן תשלום בשל הפרה בעלות הקבועה בלוח תעריפים 12.1–1.
{{ח:תתת|(3)}} נותקה אספקת החשמל מסיבה שאינה הסיבה המפורטת בסעיף קטן (1), והסיבה חדלה להתקיים, יבוצע החיבור בתוך 48 שעות מעת קבלת הודעת הצרכן בעניין ובכפוף לכך שלא נדרשת בדיקת מיתקן לפי סעיף (ג); במניין השעות הקבועות בסעיף קטן זה לא יימנו ימי שישי, שבת וחגים; לא ביצע ספק השירות החיוני חיבור בתוך פרק הזמן הקבוע בסעיף קטן זה, ישלם לצרכן תשלום בשל הפרה בעלות הקבועה בלוח תעריפים 12.1–1.
{{ח:תת|(ב)}} '''חידוש צריכת החשמל שנותק בשל אי תשלום חוב'''
{{ח:תת}} ביקש צרכן לחדש את אספקת החשמל לאחר שנותקה בשל אי תשלום חוב, יחייב אותו מחלק בעלות ניתוק וחידוש אספקת החשמל כקבוע בשורות 8 עד 10 בלוח תעריפים 5.4–2.
{{ח:תת|(ג)}} '''בקשה לחיבור אספקת החשמל לאחר ניתוק מיתקן חשמל במשך שלושה חודשים או יותר'''
{{ח:תת}} חל ניתוק באספקת החשמל למיתקן חשמל במשך שלושה חודשים או יותר והצרכן או בעל זכות במקרקעין ביקשו לחדש את אספקת החשמל למקום הצרכנות, יחייב אותם המחלק בתשלום כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} אם המונה לא הוסר והחיבור לא פורק – לפי עלות חיבור מחדש כקבוע בשורה 9 בלוח תעריפים 5.4–2 ולפי עלות בדיקת מיתקן כקבוע בלוח תעריפים 4.3–11.
{{ח:תתת|(2)}} אם המונה הוסר אך קו החיבור לא פורק – לפי עלות חיבור מחדש כקבוע בשורה 9 בלוח תעריפים 5.4–2, עלות התקנת מונה כקבוע בשורה 6 בלוח תעריפים 5.4–2 ועלות בדיקת המיתקן כקבוע בלוח תעריפים 4.3–11.
{{ח:תתת|(3)}} אם המונה הוסר והחיבור פורק – לפי עלות חיבור חדש כקבוע בלוחות התעריפים לחיבורים חדשים.
{{ח:תת|(ד)}} '''חידוש אספקה במת״מ בקרות אירוע חריג, מצב חריג או מצב חירום'''
{{ח:תתת|(1)}} מחלק יעמיד לרשות צרכניו הרשומים מוקד טלפוני כקבוע {{ח:פנימי|סעיף 7ב|באמת מידה 7ב (מוקד טלפוני)}} אשר יאפשר הטענת קוד למת״מ לבקשת צרכן רשום בקרות אירוע חריג, מצב חריג חד־פעמי מטעמי מצוקה כלכלית או בריאותית של הצרכן הרשום, מזג אוויר קיצוני, שעת חירום במשק החשמל שעליה הכריז השר לפי {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל#סעיף 58|סעיף 58 לחוק}} ובמצב חירום, ככל שיחולו במדינה כולה או בשטח מסוים; לעניין זה, ”מצב חירום“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} אירוע אסון המוני, כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה#סעיף 90א|בסעיף 90א לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל״א–1971}};
{{ח:תתתת|(ב)}} מצב מיוחד בעורף או שעת התקפה, כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951}};
{{ח:תתתת|(ג)}} מצב חירום אחר אגב לחימה.
{{ח:תתת|(2)}} מחלק יעמיד לרשות צרכן רשום הפונה למוקד טלפוני במקרים המנויים בסעיף קטן (1) הסדר אשראי למת״מ לצורך צריכת חשמל, בסכום שלא יפחת מ־50 ש״ח.

{{ח:קטע3|פרק ב סימן ג|סימן ג׳: חיוב בעבור צריכת חשמל}}

{{ח:סעיף|30||תיקון: 18.6.08, 6.2.12, 9.6.14, 24.6.19; תש״ף־27}}
{{ח:ת}} '''דרך חיוב'''
{{ח:תת|(א)}} '''הגדרות'''
{{ח:תת}} באמת מידה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המוסד המוסמך“ – הרשות לזכויות ניצולי השואה במשרד האוצר, המוסד לביטוח לאומי או כל גורם אחר שהוסמך לעניין תקנות לפי {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל#סעיף 31א|סעיף 31א לחוק}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תאריך הקריאה“ – התאריך המופיע בחשבון החשמל כתאריך הקריאה, בין אם נעשתה קריאה על ידי ספק שירות חיוני, בין אם נעשתה קריאה על ידי צרכן ובין אם נעשתה על בסיס הערכת צריכה.
{{ח:תת|(ב)}} '''תעריפים'''
{{ח:תת}} ספק שירות חיוני יחייב צרכן בתשלום בעבור צריכה על פי תעריפי החשמל החלים עליו כקבוע בלוחות תעריפים 5, בצירוף תשלום קבוע.
{{ח:תת|(ג)}} '''מס ערך מוסף'''
{{ח:תת}} נוסף על האמור בסעיף (ב), יגבה ספק השירות החיוני מהצרכן מס ערך מוסף בשיעור הקבוע לפי {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|חוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}}.
{{ח:תת|(ד)}} '''שינוים בתעריף בתוך תקופת החשבון'''
{{ח:תת}} חל שינוי בתעריף בתוך תקופת חשבון, תחושב הצריכה לפי התעריף הקודם עבור הימים שבין תאריך הקריאה הקודמת לבין תאריך שינוי התעריף, לפי הצריכה היומית הממוצעת בתקופת החשבון, ואילו יתרת הצריכה תחושב על פי התעריף החדש.
{{ח:תת|(ה)}} '''עיגול סכומים בחשבון'''
{{ח:תת}} הסכומים המרכיבים את החשבון יעוגלו לאגורות שלמות כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} היה הסכום הנקוב באגורות 0.49 אגורות או פחות – לא יובא בחשבון.
{{ח:תתת|(2)}} היה הסכום הנקוב באגורות 0.50 אגורות או יותר – יחשב כאגורה שלמה ויתווסף לסכום.
{{ח:תת|(ו)}} '''חשבון צריכה המשולם באמצעות הוראת קבע בבנק'''
{{ח:תת}} צרכן המשלם חשבון צריכה באמצעות הוראת קבע בבנק, יזוכה בחשבון הצריכה בסכום הקבוע בשורה 21 בלוח תעריפים 5.4–2, בשל עלויות גבייה הנחסכות לספק השירות החיוני.
{{ח:תת|(ז)}} '''תשלום מופחת לזכאים'''
{{ח:תת}} צרכן רשום שמתקיימים לגביו תנאי הזכאות לתשלום מופחת כקבוע בהוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל#סעיף 31א|סעיף 31א לחוק}}, יחויב בשל צריכתו כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} הצרכן הרשום יהא זכאי להפחתת התשלום לפי הודעת המוסד המוסמך ממועד קבלת ההודעה במשרדי ספק השירות החיוני.
{{ח:תתת|(2)}} הזכאות לתשלום מופחת תינתן למקום צרכנות אחד בלבד המשמש למגוריו של הצרכן הרשום ותינתן על שמו של הצרכן הרשום בלבד בעבור זכאות אחת בלבד.
{{ח:תתת|(3)}} היה מועד תחילת הזכאות המצוין בהודעת המוסד המוסמך לקבוע את הזכאות, מוקדם למועד מסירת ההודעה עצמה, יזכה ספק השירות החיוני את חשבון הצריכה של הצרכן הרשום ממועד הזכאות, וישיב לצרכן את ההפרש בתוספת ריבית החשב הכללי.
{{ח:תתת|(4)}} היה הצרכן הרשום צרכן המשלם עבור צריכת החשמל באמצעות מונה תשלום מראש, רשאי ספק השירות החיוני להתחשבן עם הצרכן בגין זכאותו לתשלום מופחת באופן רטרואקטיבי אחת לכמה חודשים, ובלבד שספק השירות החיוני ישיב לצרכן את ההפרש בגין הפחתת התשלום בתוספת ריבית החשב הכללי.
{{ח:תת|(ח)}} '''תשלום מופחת לצרכני משנה זכאים או למספק, עבור צרכניו הזכאים'''
{{ח:תת}} אם במקום הצרכנות הרשום על שם צרכן מתגורר צרכן משנה שמתקיימים בו תנאי הזכאות לתשלום מופחת כקבוע בהוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל#סעיף 31א|סעיף 31א לחוק}}, ומותקן אצלו מונה לרישום צריכת החשמל הביתית הנצרכת על ידו, וצריכת החשמל בפועל על ידו על פי המונה מהווה בסיס לתשלום חשבון החשמל מטעמו (בסעיף זה – צרכן משנה זכאי) יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} ספק השירות החיוני יזכה את הצרכן הרשום בהתאם לשיעור התשלום המופחת המצטבר בגין צריכת צרכני המשנה הזכאים שבמקום הצרכנות ובהתאם למניית המונה של צרכני המשנה.
{{ח:תתת|(2)}} הצרכן הרשום יזכה כל צרכן משנה זכאי במלוא הסכום שספק השירות החיוני זיכה אותו בעבורו.
{{ח:תתת|(3)}} הצרכן הרשום יודיע למשרדי ספק השירות החיוני שבמחוז מקום הצרכנות על כל שינוי ברשימת צרכני המשנה הזכאים לתשלום מופחת בתחומו, מיד עם קרות השינוי.
{{ח:תתת|(4)}} מבלי לגרוע מהאמור לעיל, הצרכן הרשום יגיש למשרדי ספק השירות החיוני שבמחוז מקום הצרכנות, אחת לתקופת חשבון או לתקופה שלא תעלה על שלושה חשבונות, תצהיר בחתימתו, המאומת בידי עורך דין, שבו מפורטים צרכני המשנה הזכאים המתגוררים במקום הצרכנות, מספרי תעודות הזהות שלהם, סך כל הצריכה המצטברת לזיכוי של צרכני המשנה הזכאים, בהתאם לחישוב שנערך על פי הקבוע {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל|בחוק}} על ידי הצרכן הרשום, והתחייבותו הבלתי חוזרת להעברת סכום התשלום המופחת המתקבל, ישירות עם קבלתו לידיו, לידי כל צרכן משנה זכאי שבמקום הצרכנות.
{{ח:תתת|(5)}} ספק השירות החיוני יפעל כאמור בסעיף (ח)(1) רק בכפוף לקבלת התצהיר במשרדי ספק השירות החיוני כמפורט בסעיף (ח)(4).

{{ח:סעיף|31||תיקון: 29.11.05, 23.4.07, 26.10.08, 16.5.11, 30.1.12, 24.6.19, 5.8.20, 30.8.22; תש״ף־27, תשפ״א־17, תשפ״ג־7, תשפ״ד־24}}
{{ח:ת}} '''תעריף עומס וזמן (תעו״ז)'''
{{ח:תת|(א)}} '''צרכנים שיחויבו על פי תעריף עומס וזמן'''
{{ח:תתת|(1)}} ספק שירות חיוני יחייב צרכנים כמפורט להלן בתשלום בעבור צריכה על פי תעריף עומס וזמן כקבוע בלוח תעריפים 5:
{{ח:תתתת|(א)}} צרכני מתח עליון;
{{ח:תתתת|(ב)}} צרכני מתח גבוה;
{{ח:תתתת|(ג)}} צרכנים המחוברים בחיבור של 200×3 אמפר או יותר;
{{ח:תתתת|(ד)}} צרכני מתח נמוך שצריכתם במשך השנה הקלנדרית האחרונה הייתה 40,000 קוט״ש או יותר; לצורך כך ספק שירות חיוני ימדוד את צריכת החשמל המצרפית בשנה קלנדרית במקום הצרכנות מכל המניות המותקנות בו אשר על שם הצרכן;
{{ח:תתתת|(ה)}} צרכן ששויך למספק פרטי וחזר לשיוך למספק ברירת המחדל במהלך השנה הראשונה שלאחר תחילת שיוכו למספק הפרטי; חיוב על פי תעריף עומס וזמן לפי פסקה זו יהיה עד תום שנה מהמועד שבו התחיל שיוכו למספק הפרטי, למעט צרכנים בעלי מונה בסיסי.
{{ח:תתת|(1א)}} ספק שירות חיוני יסיים את היערכותו להעברת צרכנים כאמור בסעיף קטן (1)(ד)(1) לתעריף עומס וזמן (תעו״ז) עד סוף חודש מרס בשנה העוקבת (להלן – שנת המעבר).
{{ח:תתת|(2)}} מועד המעבר שלצרכן חדש לחיוב בתעריף עומס וזמן יהיה 1 באפריל בשנת המעבר, ואם הצרכן הוא צרכן שמחויב בתעריף עומס וזמן לפי סעיף קטן (1)(ה) – מועד תחילת שיוכו מחדש למספק ברירת מחדל. מועד זה יחול גם לגבי צרכנים המבקשים להיות מחויבים בתשלום לפי תעריף אחיד, כאמור בסעיף קטן (4).
{{ח:תתת|(3)}} ספק השירות החיוני יודיע על המעבר המתוכנן לחיוב החדש עד יום 15 במרץ בשנת המעבר. הוגשה ההודעה במועדה, יחול השינוי בתעריף בחודש העוקב.
{{ח:תתת|(4)}} צרכני מתח נמוך שחויבו על פי תעריף עומס וזמן בהתאם לסעיף קטן (1)(ד) וצריכתם הפכה נמוכה מ־40,000 קילוואט שעה במשך תקופה רצופה של 12 חודשים לפחות, יחויבו בתשלום בעבור צריכה על פי תעריפים אחידים או על פי תעריף עומס וזמן, לפי בחירתם.
{{ח:תתת|(5)}} חשבון צריכה דו־חודשי יוגש לצרכן תעו״ז שגודל החיבור שלו למקום הצרכנות אינו עולה על 80×3 אמפר.
{{ח:תתת|(6)}} צרכן תעו״ז יחויב בתשלום קבוע כקבוע בלוח תעריפים 5.4–1 כללי ”שאר הצרכנים לרבות חיבורים מעל 100 אמפר“.
{{ח:תתת|(7)}} צרכנים המחויבים על פי תעריפים אחידים יישאו בעלות הסרה והתקנה של המונה כקבוע בשורה 6 בלוח תעריפים 5.4–2.
{{ח:תת|(ב)}} '''זכאות צרכן מתח נמוך לעבור לחיוב בתעריפי עומס וזמן'''
{{ח:תתת|(1)}} צרכן מתח נמוך שאינו צרכן תעו״ז זכאי לבקש כי עלות החשמל שצרך תחושב בהתאם לתעריף עומס וזמן – מתח נמוך וולונטרי (להלן – תעו״ז וולונטרי) כקבוע בלוח תעריפים 5.2–1 ועל פי מקבצי שעות הביקוש כקבוע בלוח תעריפים 5.1–1.
{{ח:תתת|(2)}} צרכן בתעריף ביתי זכאי לבקש לחלופין כי עלות החשמל שצרך תחושב בהתאם לתעריף עומס וזמן – מתח נמוך פשוט וולונטרי (להלן – תעו״ז פשוט וולונטרי) כקבוע בלוח תעריפים 5.2–3, ועל פי מקבצי שעות הביקוש כקבוע בלוח תעריפים 5.1–2.
{{ח:תתת|(3)}} צרכן שביקש להיות מחויב כאמור בסעיפים קטנים (1) או (2), אשר מונה החשמל שלו מותקן בתוך דירה במקום הצרכנות, יבצע על חשבונו את העבודות הנדרשות במיתקן הצרכן לצורך העתקת המונה על ידי ספק השירות החיוני אל מחוץ למקום הצרכנות, ויישא בעלות הסרת המונה מתוך הדירה והתקנת מונה תעריף עומס וזמן מחוץ למקום הצרכנות כקבוע בשורה 6 בלוח תעריפים 5.4–2.
{{ח:תתת}} במקום צרכנות שבו מותקן יותר ממונה אחד, יוסרו כל המונים האחרים לפני התקנת מונה תעריף עומס וזמן. הצרכן יישא בעלות הנובעת מהסרת המונים כקבוע בשורה 6 בלוח תעריפים 5.4–2.
{{ח:תתת|(4)|(א)}} צרכנים שלפני המעבר כאמור בסעיפים קטנים (1) ו־(2) היו מחויבים בתעריף ביתי ישלמו תשלום קבוע כקבוע בלוח תעריפים 5.4–1, ביתי תעריף עומס וזמן וולונטרי.
{{ח:תתתת|(ב)}} צרכנים שלפני המעבר כאמור בסעיפים קטנים (1) ו־(2) היו מחויבים בתעריף כללי ישלמו תשלום קבוע כקבוע בלוח תעריפים 5.4–1, כללי, ”שאר הצרכנים לרבות חיבורים מעל 100 אמפר“.
{{ח:תתתת|(ג)}} צרכנים שלפני המעבר כאמור בסעיף קטן (1) היו מחויבים בתעריף מאור לרחובות ציבוריים, ישלמו תשלום קבוע כקבוע בלוח תעריפים 5.4–1 מאור רחובות.
{{ח:תתת|(5)}} ספק השירות החיוני יבצע את הנדרש למעבר לתעו״ז וולונטרי ולתעו״ז פשוט וולונטרי בתוך 3 חודשים מיום שנרשמה בקשת הצרכן במשרדי הספק ובכפוף למלאי המונים הקיים. לא נמצא מונה מתאים במלאי, רשאי ספק השירות החיוני להאריך את תקופת הטיפול לפרק זמן שלא יעלה על 12 חודשים.
{{ח:תתת|(6)}} מעבר לתעו״ז וולונטרי ולתעו״ז פשוט וולונטרי יהיה לפרק זמן מינימלי של שנה. בתום שנה רשאי הצרכן הרשום לעבור לתעריף האחיד שלפיו חויב לפני המעבר, ובלבד שיישא בעלויות הסרה והתקנה של מונה כקבוע בשורה 6 בלוח תעריפים 5.4–2. ספק השירות החיוני יבצע את בקשת הצרכן הרשום בתוך 90 ימים מיום שנרשמה בקשת הצרכן במשרדיו.
{{ח:תתת|(7)}} ספק שירות חיוני יערוך תחשיב לצרכן חדש שבהסדר תעו״ז פשוט וולונטרי לשנים־עשר חודשים רצופים ראשונים של תשלומים הן לפי תעו״ז פשוט וולונטרי והן לפי התעריף האחיד שלפיו חויב לפני המעבר. בתום השנה הראשונה, הצרכן יהיה רשאי לבחור להמשיך במסלול תעו״ז פשוט וולונטרי או לחזור ולהיות מחויב לפי התעריף האחיד ויהיה זכאי לקבל החזר התחשבנות בגין ההפרש בין התעריף האחיד לתעו״ז פשוט וולונטרי על תקופה זו, ככל שיהיה כזה. צרכן שהחליט לחזור למסלול אחיד לא יוכל להצטרף שוב למסלול תעו״ז וולונטרי או למסלול תעו״ז פשוט וולונטרי במשך שנתיים ממועד חזרתו למסלול האחיד. קבלת ההחזר תתאפשר פעם אחת בלבד.
{{ח:תתת|(8)}} מובהר כי לצורך עסקת מכירת חשמל לצרכנים, דין צרכני תעו״ז המפורטים בסעיפים (ב)(1) ו־(2) כדין צרכני תעו״ז המפורטים בסעיף (א)(1).

{{ח:קטע3|פרק ב סימן ד|סימן ד׳: פניות ותלונות צרכנים}}

{{ח:סעיף|32||תיקון: 25.11.20, 8.11.23; תשפ״א־6, תשפ״ה־7}}
{{ח:ת}} '''אמצעי פניה לספק שירות חיוני רשת'''
{{ח:תת|(א)}} '''קבלת קהל'''
{{ח:תתת|(1)}} ספק שירות חיוני רשת יפעיל מערך של קבלת קהל במשרדיו כדי לאפשר לצרכנים לפנות בבירורים{{ח:הערה|&lt;s&gt;,&lt;/s&gt;}} ולקבלת מידע.
{{ח:תתת|(2)}} שעות הקבלה במשרדים לא יפחתו מ־20 שעות שבועיות, בממוצע ארצי; הודעה על שעות הפתיחה תפורסם לציבור.
{{ח:תת|(ב)}} '''אופן הפניה'''
{{ח:תת}} ספק שירות חיוני רשת יאפשר לצרכן לפנות אליו בכל אמצעי הגישה הנוגעים לעניין הפניה, לרבות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} פניה בעל־פה בשעות קבלת קהל במשרדיו בעניינים כאמור בסעיף (א)(1);
{{ח:תתת|(2)}} פניה בכתב באמצעות הדואר, הדואר האלקטרוני, הפקסמיליה והדיגיטל;
{{ח:תתת|(3)}} פניה באמצעות מוקד טלפוני.
{{ח:תת|(ג)}} '''עלות השירות'''
{{ח:תת}} עלות השירות כאמור באמת מידה זו מכוסה בתשלום הקבוע.

{{ח:סעיף|33||תיקון: 4.4.11, 9.6.14, 25.11.15, 19.2.18, 5.8.20, 25.11.20, 2.12.20, 14.3.22, 8.11.23; תשע״ח, תשפ״א־6, תשפ״א־17, תשפ״א־28, תשפ״ג־17, תשפ״ה־7}}
{{ח:ת}} '''טיפול בתלונות צרכנים'''
{{ח:תת|(א)}} '''תלונה בכתב או בטלפון'''
{{ח:תתת|(1)}} עם קבלת תלונה של צרכן אצל הגורם בספק שירות חיוני שמטפל בתלונות ציבור, בכתב או בטלפון, יאשר ספק שירות חיוני את קבלתה בדרך שבה הוגשה לו התלונה.
{{ח:תתת|(2)}} ספק שירות חיוני יחל טיפול בתלונה רק אם טרם חלפה שנה ממועד התרחשות האירוע נושא התלונה; דחה ספק שירות חיוני את תלונת הצרכן בשל מועד התרחשות האירוע נושא התלונה, יציין זאת בתשובתו לצרכן.
{{ח:תת|(א1)}} '''פנייה של צד שלישי'''
{{ח:תת}} היתה התלונה פנייה של צד שלישי לבירור תלונה, יידרש הפונה למסור לספק השירות החיוני ייפוי כוח לצורך קבלת מידע בשם הצרכן.
{{ח:תת|(ב)}} '''המועד המרבי לטיפול בתלונה'''
{{ח:תת}} ספק השירות החיוני יטפל בתלונה וישלח לצרכן תשובה בכתב לגביה בהקדם ולא יאוחר מ־21 ימי עבודה מיום קבלת התלונה במשרדי הגורם המטפל בתלונות בספק השירות החיוני; לא שלח ספק השירות החיוני תשובה בהתאם להוראות המפורטות בסעיף זה, ישלם לצרכן תשלום בשל הפרה בעלות הקבועה בשורה 1 ללוח תעריפים 12.1–1.
{{ח:תת|(ג)}} '''בדיקה או דיון נוספים'''
{{ח:תת}} על אף האמור בסעיף (ב), אם התברר, כי העניין נשוא התלונה טעון בדיקה או דיון נוספים, יודיע ספק השירות החיוני לצרכן, בכתב ובהקדם, אך לא יאוחר מ־21 ימי עבודה מיום קבלת התלונה במשרדיו, את הסיבה שבשלה מתעכב הטיפול בתלונה. אם ספק שירות חיוני מתעכב במתן מענה, הוא ימשיך ויעדכן את הצרכן בכתב בחלוף כל 21 ימי עבודה ועד מתן מענה סופי לתלונה; לא עדכן ספק השירות החיוני בהתאם להוראות הקבועות בסעיף זה, ישלם לצרכן תשלום בשל הפרה בעלות הקבועה בשורה 1 ללוח תעריפים 12.1–1.
{{ח:תת|(ג1)}} '''טיפול בערעור'''
{{ח:תת}} התקבלה תלונה והתברר כי מדובר בערעור על מענה שנתן ספק השירות החיוני, יטפל בה הגורם המטפל בערעור על תלונות, רק אם טרם חלפה שנה ממועד מתן המענה שעליו מערערים; הגורם המטפל בערעור בתלונה יהיה גורם אחר מזה שנתן את המענה.
{{ח:תת|(ד)}} '''איסור נקיטת הליכי גביה בתקופת הטיפול בתלונה'''
{{ח:תת}} לא יהא ספק השירות החיוני רשת רשאי לנקוט הליכי גבייה, לרבות גביית הריבית בגין איחור בתשלום החוב השנוי במחלוקת או הליכי חיוב אחרים.
{{ח:תת|(ה)}} '''תלונה שהגיעה דרך רשות אחרת'''
{{ח:תת}} תלונת צרכן שהגיעה לספק השירות החיוני רשת דרך רשות אחרת שאליה הופנתה התלונה, תחשב כתלונת צרכן לכל דבר ועניין ויחולו עליה כל הוראות אמת מידה זו, לרבות לוחות הזמנים לטיפול.
{{ח:תת|(ה1)}} '''תלונה שהגיעה דרך מספק'''
{{ח:תת}} תלונת צרכן שהגיעה לספק השירות החיוני רשת דרך מספק, יראו אותה כתלונת צרכן לכל דבר ועניין ויחולו לגביה כל הוראות אמת מידה זו, לרבות לוחות הזמנים לטיפול.
{{ח:תת|(ו)}} '''פיצוי בגין איחור'''
{{ח:תת}} בכל מקרה של חריגה מן המועדים הנקובים באמת מידה זו ישלם ספק השירות החיוני רשת לצרכן המלין תשלום בשיעור הקבוע בלוח תעריפים 12.1–1, אך לא יותר מ־10,000 ש״ח.

{{ח:סעיף|34||תיקון: 1.6.03, 29.11.05, 6.2.12, 24.6.19, 5.8.20, 2.12.20, 28.6.23; תש״ף־27, תשפ״א־17, תשפ״א־28, תשפ״ד־33}}
{{ח:ת}} '''תלונות המטופלות במקום הצרכנות'''
{{ח:תת|(א)}} '''תלונה על רמת המתח'''
{{ח:תתת|(1)}} התלונן צרכן על רמת המתח המסופקת למקום הצרכנות, יבדוק ספק השירות החיוני את איכות המתח למקום הצרכנות, בהקדם ולא יאוחר מחמישה ימי עבודה ממועד רישום קבלת התלונה במשרדי ספק השירות החיוני, או על־פי תאום מראש כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9|באמת מידה 9 (ביקור מתואם במקום הצרכנות)}}.
{{ח:תתת|(2)}} התגלתה חריגה בזמן הבדיקה, תתוקן החריגה בהקדם האפשרי, ולצרכן תשלח הודעה על תוצאות הבדיקה וכן פירוט לוחות הזמנים המשוערים לביצוע התיקון. דו״ח המפרט את התיקון שבוצע יישלח לצרכן בתוך שלושה ימים מיום ביצוע העבודה. לא שלח ספק השירות החיוני דוח המפרט את התיקון לפי סעיף זה או בתוך פרק הזמן הקבוע בסעיף זה, ישלם לצרכן תשלום בשל הפרה בעלות הקבועה בלוח תעריפים 12.1–1.
{{ח:תתת|(3)}} בהתאם לשיקול דעתו של ספק השירות החיוני יותקן ציוד למדידה רצופה של רמת המתח למשך שבוע ימים, אם הצרכן התלונן על רמת המתח המסופקת למקום הצרכנות, למרות שלא נמצאה חריגה בבדיקה שנערכה במקום הצרכנות. בהפעלת שיקול דעתו ישקול ספק השירות החיוני בחשבון, בין היתר, את אלה: ריבוי תלונות של כמה צרכנים מאותו אזור או הצטברות נזקים לצרכנים שלא הוכרו כזכאים לפיצוי לפי אמות המידה.
{{ח:תתת|(4)}} ספק השירות החיוני ידווח לצרכן על החלטתו, בין אם החליט לבצע מדידה רצופה ובין אם החליט שאין בה צורך.
{{ח:תת|(ב)}} '''צרכן שלא חויב בתשלום'''
{{ח:תת}} לא חויב צרכן בתשלום עבור התיקון שבוצע, ישלח ספק השירות החיוני לצרכן הודעה בכתב על ביצוע התיקון והפטור מחובת התשלום.
{{ח:תת|(ג)}} '''תלונה בגין תקלה במקום צרכנות'''
{{ח:תתת|(1)}} התלונן צרכן על תקלה באספקת חשמל במקום הצרכנות, ינחה ספק השירות החיוני את הצרכן כיצד לוודא כי מקור התקלה הוא במיתקן חשמל של ספק השירות החיוני ולא במיתקן חשמל פרטי. התברר כי מקור התקלה הוא במיתקן חשמל של ספק השירות החיוני, ספק השירות החיוני יגיע לתקן את התקלה בהקדם ולא יאוחר משעתיים ממועד קבלת ההודעה על התקלה. בתנאי מזג אויר גרועים, בישובים מרוחקים או בתנאי תחבורה חריגים, ספק השירות החיוני יגיע לתקן את התקלה בהקדם ולא יאוחר משלוש שעות ממועד קבלת ההודעה על התקלה.
{{ח:תתת|(2)}} הזמין צרכן חשמלאי פרטי לאחר שספק השירות החיוני הודיע לצרכן כי התקלה היא במיתקן חשמל פרטי ונמצא כי הודעת הספק מוטעית, יזכה ספק השירות החיוני את הצרכן בעלות הזמנת החשמלאי כנגד הצגת אסמכתאות מתאימות לספק.
{{ח:תתת|(3)}} בכל מקרה של איחור במועדים הנקובים בסעיף קטן (1), וכן במקרה של ניתוק אספקת חשמל כתוצאה מתקלה במיתקן שלגביה הודיע ספק שירות חיוני כי היא במיתקן חשמל פרטי ונמצא כי הודעת הספק הייתה מוטעית, ישלם ספק השירות החיוני לצרכן תשלום בשיעור הקבוע בלוח 1.12–1 ללוחות התעריפים.
{{ח:תתת|(4)}} זיהה ספק שירות חיוני רשת הפרעה או תקלה חשמלית מרשת המתח הגבוה או מרשת המתח הנמוך או מהמיתקן החשמלי, שפוגעת באספקת החשמל למקום צרכנות של צרכן שמותקן אצלו מונה חכם, יעדכן, ספק השירות החיוני רשת את הצרכן ואת מנהל המערכת באמצעות מסרון בכתב או מסרון קולי או אמצעי דיגיטלי אחר, על קיומה של הפרעה או תקלה במקום הצרכנות.
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 20.10.2024 עד יום 1.1.2028):}} זיהה ספק שירות חיוני רשת הפרעה או תקלה חשמלית מרשת המתח הגבוה או מהמיתקן החשמלי, שפוגעת באספקת החשמל למקום צרכנות של צרכן שמותקן אצלו מונה חכם, יעדכן, ספק השירות החיוני רשת את הצרכן ואת מנהל המערכת באמצעות מסרון בכתב או מסרון קולי או אמצעי דיגיטלי אחר, על קיומה של הפרעה או תקלה במקום הצרכנות.
{{ח:תת|(ד)}} '''עלות תיקון נתיך'''
{{ח:תת}} בעבור תיקון נתיך כאמור בסעיף (ג) יחייב ספק השירות החיוני את הצרכן בתשלום כקבוע בשורה 22 בלוח תעריפים 5.4–2. על התשלום יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 24|אמת מידה 24(ב)}}.
{{ח:תת|(ה)}} '''תקלה במיתקן הצרכן'''
{{ח:תת}} הגיע ספק השירות החיוני למקום צרכנות עקב תלונה על רמת מתח המסופקת למקום הצרכנות, או עקב תלונה לגבי אספקת החשמל, והתברר שמדובר בתקלה במיתקן של הצרכן, יחויב הצרכן בעלות ההגעה למקום כקבוע בשורה 3 בלוח תעריפים 5.4–2, ובלבד שהספק הדריך את הצרכן כיצד לבדוק כי אין מדובר במיתקן הצרכן, והביא לידיעתו כי אם התקלה היא במיתקן הצרכן ולא במיתקני ספק השירות החיוני יחויב הצרכן בעלות האמורה.

{{ח:קטע2|פרק ב1|פרק ב׳1: חיבור חדש לרשת החשמל לחטיבת קרקע|תיקון: תשפ״ג־3, תשפ״ד־36}}

{{ח:סעיף|34א||תיקון: 17.11.21, 10.4.24; תשפ״ג־3, תשפ״ד־36}}
{{ח:ת}} '''חיבור חדש לרשת החשמל לחטיבת קרקע'''
{{ח:תת|(א)}} '''הגדרות'''
{{ח:תת}} {{ח:פנימי|פרק ב1|בפרק זה}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בית משותף“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#סעיף 52|בסעיף 52 לחוק המקרקעין}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בית מורכב“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#סעיף 59|בסעיף 59(א) לחוק המקרקעין}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל חטיבת הקרקע“ – חוכר לדורות וכן מי שבעל זכות להירשם כחוכר לדורות; לעניין מקום שאין בו חוכר לדורות או בעל זכות להירשם כחוכר לדורות – מי שרשום כבעלים במקרקעין בפנקסי המקרקעין לפי {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין|חוק המקרקעין}} או מי שבעל זכות להירשם כבעלים במקרקעין, ואם לגבי מקום כאמור אין בעלים רשום או מי שהוא בעל זכות להירשם כבעלים – המחזיק במקרקעין;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”דרך ציבורית“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל|בחוק משק החשמל}}, ובכלל זה כזו המצויה במקרקעין שטרם הוסדרו, ולרבות דרך המשמשת בפועל כדרך ציבורית;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”החזקה“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#סעיף 15|בסעיף 15 לחוק המקרקעין}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק המקרקעין“ – {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין|חוק המקרקעין, התשכ״ט–1969}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חטיבת קרקע“ – כל אחד מאלה, לפי העניין:
{{ח:תתתת|(1)}} מקרקעין או רצף מקרקעין שלא עוברת בהם דרך ציבורית, שנמצאים בבעלות אחת, לרבות בעלות משותפת, למעט מקרקעין ששולם לגביהם התשלום הראשון של דמי ההיוון בהליך איחוד וחלוקה (פרצלציה) לצורך רישומם כחלקות נפרדות בפנקסי המקרקעין לפי {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין|חוק המקרקעין}};
{{ח:תתתת|(2)}} במקרקעין שייעודם מגורים – חלקה או תת־חלקה, שנרשמה או שעתידה להירשם בפנקס הבתים המשותפים כאמור {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין|בחוק המקרקעין}}, בספרי רשות מקרקעי ישראל, או בספרי חברה משכנת וכן כל מבנה או דירה בבעלות או בהחזקה של ישות משפטית אחת שייעודם למגורים;
{{ח:תתתת|(3)}} דרך ציבורית שפרוסה בה רשת חשמל המחברת בין סוגי מיתקנים אשר מחלק לא פורס רשת ביניהם;
{{ח:תתתת|(4)}} שטח משותף של בית משותף או של בית מורכב, שנרשם או שאמור להירשם ככזה בפנקס הבתים המשותפים כמשמעו {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין|בחוק המקרקעין}};
{{ח:תתתת|(5)}} מפעל במקרקעין שייעודם לתעשייה, לרבות מפעל בעל כמה מבנים שהושכרו על ידי ישות משפטית אחת או חלק ממבנה המושכר למפעל ששייך לישות משפטית נפרדת מזו שמחזיקה במבנה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חכירה“ ו”חכירה לדורות“ – כמשמעותן {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#סעיף 3|בסעיף 3 לחוק המקרקעין}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מבנה“ – בית כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#סעיף 52|בסעיף 52 לחוק המקרקעין}}, וכן בניין כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 1|בסעיף 1 לחוק התכנון והבנייה}}, או כל חלק ממנו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מערכת הביטחון“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק תשתיות להולכה ולאחסון של נפט על ידי גורם מפעיל#סעיף 12|בסעיף 12(ו) לחוק תשתיות להולכה ולאחסון של נפט על ידי גורם מפעיל, התשע״ז–2017}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מפעל“ – מפעל תעשייתי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק עידוד התעשייה (מסים)|בחוק עידוד התעשייה (מסים), התשכ״ט–1969}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מקרקעין“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין|בחוק המקרקעין}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נציגות של בית משותף“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#סעיף 65|בסעיף 65 לחוק המקרקעין}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”צרכן בעלים רשום“ – בעל חטיבת קרקע המבקש חיבור לרשת החשמל;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”צרכן רשום“ – צרכן הצורך חשמל באמצעות מניית מחלק, ובכלל זה צרכן בעלים רשום;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רכוש משותף“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#סעיף 52|בסעיף 52 לחוק המקרקעין}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תשתיות לאומיות“ – כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק לקידום תשתיות לאומיות#סעיף 2|בחוק לקידום תשתיות לאומיות, התשפ״ג–2023}}, למעט לפי {{ח:חיצוני|חוק לקידום תשתיות לאומיות#סעיף 2|פסקה (6) להגדרה האמורה}}.
{{ח:תת|(ב)}} '''חיבור חטיבת קרקע'''
{{ח:תתת|(1)}} מחלק יחבר חטיבת קרקע לרשת החשמל בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ב1|פרק זה}}.
{{ח:תתת|(2)}} מחלק יחבר חטיבת קרקע בחיבור אחד, למעט חיבור זמני, אלא אם כן נקבע אחרת באמות המידה.
{{ח:תתת|(3)}} אם במבנה יש כמה חטיבות קרקע, יחבר המחלק כל אחת מחטיבות הקרקע.
{{ח:תתת|(4)}} נקודת החיבור של חטיבת הקרקע לרשת החשמל תהיה על גבול חטיבת הקרקע, או לפי המיקום המופיע בתוכנית מיתאר ברמה מפורטת, בהיתר בנייה, בתוכנית איחוד וחלוקה או בתוכנית לצורך רישום, הנוגעים לחטיבת הקרקע.
{{ח:תתת|(5)}} המחלק לא יקים בתוך חטיבת הקרקע תשתית שאינה מיועדת לנקודת החיבור האמורה בסעיף קטן (4), אלא אם כן נקבע אחרת באמות המידה.
{{ח:תת|(ג)}} '''שירות מניות בחטיבת קרקע'''
{{ח:תת}} אם על הצריכה בחטיבת קרקע מסוימת חלים כמה תעריפים שונים, לבקשת צרכן בעלים רשום או מיופה כוחו ולשם התחשבנות עם הצרכן בעלים רשום או מיופה כוחו, המחלק יתקין בתוך חטיבת הקרקע מונה נפרד בעבור כל אחד מהתעריפים שחלים בתוך חטיבת הקרקע, ואליו יחוברו המיתקנים שחל עליהם אותו תעריף; לא ביקש הצרכן התקנת מונה נפרד כאמור, יחייב המחלק את הצרכן הרשום, ואם לא רשום כזה – את צרכן הבעלים הרשום, לגבי כל חטיבת הקרקע, בתעריף הגבוה מבין התעריפים החלים על צריכה בחטיבת הקרקע.

{{ח:סעיף|34ב||תיקון: 17.11.21, 10.4.24; תשפ״ג־3, תשפ״ד־36}}
{{ח:ת}} '''הגשת בקשה לחיבור חטיבת קרקע לרשת החשמל'''
{{ח:תת|(א)}} '''זהות מגיש בקשה לפתיחת תיק חיבור לרשת החשמל'''
{{ח:תת}} מחלק יפתח תיק בקשה לחיבור לרשת החשמל בחטיבת קרקע בעבור צרכן בעלים רשום בלבד; ואולם, לעניין חיבור של תשתית לאומית לרשת החשמל בחטיבת קרקע, ובכלל זה חיבור נוסף לפי {{ח:פנימי|סעיף 34ו|סעיף (א)(1)(ב) לאמת מידה 34ו}}, המחלק יפתח תיק חיבור כאמור גם אם בעל תשתית לאומית שאינו צרכן בעלים רשום הגיש את הבקשה לחיבור כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} '''אופן הגשת בקשה'''
{{ח:תת}} מחלק יאפשר לצרכן בעלים רשום להגיש בקשה לחיבור לרשת החשמל בחטיבת קרקע באופן מקוון בלבד.

{{ח:סעיף|34ג||תיקון: 17.11.21, 8.11.23, 10.4.24; תשפ״ג־3, תשפ״ד־36, תשפ״ה־7}}
{{ח:ת}} '''רישום חטיבת קרקע'''
{{ח:תת|(א)}} '''תנאי סף לבדיקת בקשה'''
{{ח:תת}} מחלק יוודא את קיומם של המסמכים והנתונים שלהלן או של תצהיר על קיומם כמפורט בסעיף (ב), כתנאי סף לבדיקת הבקשה:
{{ח:תתת|(1)}} שם הצרכן בעלים רשום, כתובת חטיבת הקרקע כולל מספר גוש וחלקה, ודרכי ההתקשרות עם הצרכן בעלים רשום; היה המבקש תאגיד – יצורף אישור רואה חשבון או עורך דין בדבר המוסמך לחתום בשם התאגיד;
{{ח:תתת|(2)}} תוכנית בנייה (גרמושקה) חתומה ומאושרת בידי הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה; לחלופין ובהעדר תוכנית מיתאר מאושרת, ימציא המבקש תוכנית שעיקר הוראותיה שינוי קו בניין לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 62א|סעיף 62א(א)(4) לחוק התכנון והבנייה}};
{{ח:תתת|(3)}} נסח רישום בפנקסי המקרקעין או אישור זכויות מרשות מקרקעי ישראל או אישור זכויות לרישום בחברה משכנת, אם קיים אחד מהם; אם לא קיים אחד מהאישורים האמורים, יצרף המבקש לבקשת החיבור תצהיר, חתום בידו, המאשר כי הוא בעל זכויות כאמור, או שהוא עתיד להירשם בעתיד כבעל זכויות כאמור או כחוכר לדורות, או שהוא המחזיק בחטיבת הקרקע; נוסף על כך, הצהרה כאמור תפרט את כוונתו של המבקש לרשום מבנה או כמה מבנים או את המקרקעין או חלקים מהם המהווים את חטיבת הקרקע, כבית משותף או כתתי־חלקות נפרדות, לאחר אישור הליכי איחוד וחלוקה (פרצלציה) על ידי רשות התכנון המוסמכת;
{{ח:תתת|(4)}} היה מבקש החיבור ועד בית או נציגות בית משותף, יצרף לבקשה לחיבור גם אישור מהמפקח על רישום מקרקעין המעיד כי מבקש החיבור מונה לנציגות הראשונה לבית משותף כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#סעיף 66|בסעיף 66 לחוק המקרקעין}};
{{ח:תתת|(5)}} בבקשה בעבור מפעל, יצורף לבקשה לחיבור גם אישור מרשות המסים על היות הצרכן מפעל;
{{ח:תתת|(6)}} בבקשה בעבור שותפות רשומה – יצורפו לבקשה לחיבור גם אישור רישום השותפות ושם נציג השותפות;
{{ח:תתת|(7)}} היה מבקש החיבור מיופה כוח הבעלים, לרבות מחזיק – יצרף לבקשה לחיבור גם ייפוי כוח לרישום צרכן מטעם הבעלים, שחתום בידי כל אחד מבעלי המקרקעין ומאומת בידי עורך דין;
{{ח:תתת|(8)}} בבקשה לחיבור של תשתית לאומית – תצורף לבקשה לחיבור גם הצהרה של מבקש החיבור כי יש לו האישורים הנדרשים מצרכן בעלים רשום וכי הוא בעל התשתית הלאומית ורשאי לבצע עבודות בחטיבת הקרקע לפי כל דין;
{{ח:תתת|(9)}} בבקשה לעניין בית מורכב – יצורף לבקשה לחיבור גם תקנון הבית המורכב או הצהרת מבקש החיבור כי הבית עתיד להירשם כבית מורכב בפנקס הבתים המשותפים.
{{ח:תת|(ב)}} '''הגשת תצהיר'''
{{ח:תת}} המחלק יאפשר לצרכן להגיש תצהיר על קיומם של המסמכים והנתונים הנדרשים לפי סעיף (א) ועל נכונותם.

{{ח:סעיף|34ד||תיקון: 17.11.21, 10.4.24; תשפ״ג־3, תשפ״ד־36}}
{{ח:ת}} '''החלפת צרכנים וייפוי כוח לשירותי רשת – בעלים רשום'''
{{ח:תת|(א)}} '''החלפת צרכן בעלים'''
{{ח:תתת|(1)}} ספק שירות חיוני יעביר זכות לקבלת שירות רשת בחטיבת קרקע בעקבות בקשה של הצרכן בעלים רשום (להלן – הצרכן בעלים המעביר), ובלבד שירשום לגבי חטיבת הקרקע אדם אחר, לפי בקשתו, כצרכן בעלים רשום (להלן – הצרכן בעלים החדש).
{{ח:תתת|(2)}} ספק השירות החיוני ירשום את הצרכן בעלים החדש וימציא לו אישור בכתב על הרישום, כולל פירוט חובותיו וזכויותיו כצרכן בעלים רשום, בתוך 15 ימים מיום הבקשה; חל עיכוב בהמצאת האישור כאמור, ישלם ספק השירות החיוני לצרכן בעלים החדש את עלות ההפרה הקבועה בלוח תעריפים 12.1–1, וזאת בכל חשבון צריכה שמוגש לו עד לסיום ההפרה.
{{ח:תתת|(3)}} לצורך ביצוע הבקשה יעמיד ספק השירות החיוני לרשות צרכן בעלים רשום, באתר האינטרנט של ספק השירות החיוני, טופס בקשה בכתב שיהיה ערוך בהתאם לאמור בסעיף (ב); ספק שירות חיוני רשאי לדרוש מהמבקש שימציא חוזה או שטר המאמת את פרטי הבקשה, ויציין לפני המבקש את פרטי האסמכתה לביצוע החלפת הצרכנים.
{{ח:תתת|(4)}} בלי לגרוע מהאמור לעיל, ספק שירות חיוני יאפשר הגשת בקשה להחלפת צרכנים גם באמצעים דיגיטליים ובאמצעות כל אחד מהאמצעים לשליחת הודעה המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 5|בסעיפים קטנים (1) ו־(2) {{ח:הערה|[לסעיף (א)]}} לאמת מידה 5 (הודעות)}}.
{{ח:תת|(ב)}} '''ציון פרטים'''
{{ח:תתת|(1)}} בכל בקשה כאמור בסעיף (א) יציין הצרכן בעלים המעביר, את שמו המלא של הצרכן בעלים החדש, מספר הזהות שלו, מספר הטלפון שלו, כתובת וכתובת דואר אלקטרוני למשלוח הודעות, וכן אמצעי זיהוי נוסף שהחליט עליו ספק השירות החיוני ושהוא מתוך פרטי חשבון צרכן בעלים רשום; היה הצרכן בעלים החדש בעל מספר דרכון זר ובעל אשרה ורישיון לישיבה בישראל, יצוינו גם פרטים אלה בבקשה, וכן יצוין בבקשה תוקף האשרה; ספק שירות חיוני רשאי לדרוש עיון באשרה.
{{ח:תתת|(2)}} היה הצרכן בעלים החדש תאגיד, יצוין בבקשה גם מספר התאגיד שלו ויצורף אישור מאת רואה חשבון או עורך דין בדבר המוסמכים לחתום בשם התאגיד.
{{ח:תת|(ג)}} '''העברת זכות לקבלת שירותי רשת מצרכן בעלים למיופה כוח'''
{{ח:תתת|(1)}} צרכן בעלים רשום רשאי להעביר זכות לקבלת שירותי רשת למיופה כוח מטעמו.
{{ח:תתת|(2)}} לצורך העברת זכות לקבלת שירותי רשת לפי סעיף קטן (1), יעביר הצרכן בעלים הרשום לספק השירות החיוני ייפוי כוח אשר חתום על ידו ועל ידי מיופה הכוח מטעמו, ואשר מעיד על העברת הזכות כאמור.
{{ח:תתת|(3)}} רשאי צרכן בעלים רשום שהעביר זכות לפי סעיף זה לבטל את העברת הזכות כאמור, בכל עת, על ידי מסירת הודעה מראש לספק השירות החיוני; ביטול הזכות ייכנס לתוקף 15 ימי עבודה ממועד קבלת ההודעה אצל ספק השירות החיוני.
{{ח:תתת|(4)}} בחטיבת קרקע אשר מקבלת שירותי הספקה ממספק פרטי, יראו את המספק כמיופה כוח של צרכן בעלים רשום שאותו צרכן העביר לו זכות לקבלת שירותי רשת בעבור חטיבת הקרקע האמורה, אלא אם כן ביקש צרכן הבעלים הרשום מספק השירות החיוני שלא לאפשר זאת למספק.
{{ח:תת|(ד)}} '''אחריות לתשלום עד למועד הגשת הבקשה'''
{{ח:תת}} כל עוד לא הוגשה בקשה כאמור בסעיף (א) ולא נרשם צרכן כאמור {{ח:פנימי|סעיף 18|באמת מידה 18}}, ייחשב צרכן הבעלים הרשום לצרכן הרשום במקום הצרכנות ויראו את צריכת החשמל בחטיבת הקרקע כנצרכת על ידו.
{{ח:תת|(ה)}} '''עלות ביצוע ההחלפה'''
{{ח:תת}} צרכן בעלים רשום חדש ישלם לספק השירות החיוני את עלות ביצוע החלפת צרכנים (הוצאות סידור ורישום) לפי הקבוע בשורה 11 או 12 ללוח תעריפים 5.4–2, לפי העניין; ספק השירות החיוני יוסיף את הדרישה לתשלום לפי סעיף זה במסגרת החשבון הראשון שיפיק לצרכן הבעלים הרשום החדש; חובת התשלום לפי סעיף זה תחול גם לגבי העברת זכות לקבלת שירותי רשת מצרכן בעלים רשום למיופה כוח לפי סעיף (ג), בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|34ה||תיקון: 17.11.21; תשפ״ג־3, תשפ״ד־36}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|34ו||תיקון: 10.4.24; תשפ״ד־36}}
{{ח:ת}} '''חיבורים נוספים'''
{{ח:תת|(א)}} '''חיבורים נוספים'''
{{ח:תתת|(1)}} מחלק יאפשר כל אחד מהחיבורים הנוספים המפורטים להלן לחטיבת קרקע במתח גבוה או במתח נמוך, לפי העניין:
{{ח:תתתת|(א)}} חיבור אחד נוסף לחטיבת קרקע שייעודה אינו למגורים, ושחוברה לחשמל לפני כניסתם לתוקף של כללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני{{ח:הערה|)}} (תיקון מס׳ 3), התשפ״ג–2022, ביום י״ב בכסלו התשפ״ג (6 בדצמבר 2022);
{{ח:תתתת|(ב)}} חיבור נפרד אחד או יותר לצורך חיבור תשתית לאומית; אם התבקש יותר מחיבור אחד במתח נמוך – יידרש אישור המחלק, ובמתח גבוה שההספק המצרפי של החיבורים עולה על 8 מו״א – יידרש גם אישור מנהל המערכת;
{{ח:תתתת|(ג)}} חיבור נוסף, אחד או יותר, לחטיבת קרקע שצרכן הבעלים הרשום בה הוא ממערכת הביטחון ושיש בו צורך ביטחוני, בכפוף לכך שהומצאה למחלק חוות דעת מהמהנדס הראשי של הגוף הנוגע לעניין במערכת הביטחון, בדבר הצורך הביטחוני בחיבור הנוסף;
{{ח:תתתת|(ד)}} חיבור אחד נוסף בחטיבת קרקע לצורך שילוב מיתקן באסדרת השוק לפי {{ח:פנימי|פרק ו סימן ז2|סימן ז׳2 לפרק ו׳}}, ובלבד שבחטיבת הקרקע קיימים כבר מיתקני ייצור שאינם פועלים במסגרת אסדרה כאמור או שניתנו תשובות מחלק המאפשרות חיבור או שילוב של מיתקני ייצור כאמור;
{{ח:תתתת|(ה)}} מספר חיבורים במתח גבוה בעבור מבקש חיבור במתח עליון, וזאת בכפוף לאישור מנהל המערכת ועד להקמת תחנת משנה קבועה על ידי מבקש החיבור; החיבורים יפורקו בהתאם להליך הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 35יא|בסעיף (א)(6) לאמת מידה 35יא}};
{{ח:תתתת|(ו)}} במקרקעין שיש בהם ייעוד למגורים וייעוד אחד נוסף לפחות – יינתן חיבור אחד נוסף לכל הייעודים שאינם מגורים;
{{ח:תתתת|(ז)}} חיבור אחד נוסף במתח נמוך לחטיבת קרקע המיועדת למגורים חלף הגדלת החיבור למתח גבוה;
{{ח:תתתת|(ח)}} חיבור נוסף, אחד או יותר, לחטיבות קרקע במתח גבוה חלף הגדלת החיבור למתח עליון, וזאת בכפוף לאישור מנהל המערכת;
{{ח:תתתת|(ט)}} חיבור ציבורי אחד נוסף לעמדות טעינה בחטיבת קרקע מסוג רכוש משותף ולחניון משותף לבית מורכב; מחלק יבחן בקשה לחיבור ציבורי נוסף רק אם היא הוגשה על ידי נציגות הבית המשותף או על ידי צרכן בעלים רשום של אחת מחטיבות הקרקע בבית המשותף; המחלק ירשום את מבקש החיבור הציבורי הנוסף כצרכן בעלים רשום של החיבור הציבורי הנוסף.
{{ח:תתת|(2)}} אישור מנהל המערכת או המחלק, לפי העניין, כמפורט בסעיף קטן (1), יינתן בהתחשב בהיתכנות תכנונית וטכנית ובשיקולי עלות–תועלת של משק החשמל הנדרשים למימוש החיבור, בהתחשב בצפי בקשות החיבור ואפשרות פיתוח עתידי של הרשת והכול בלי לפגוע בצרכני החשמל; סירב המחלק או מנהל המערכת, לפי העניין, לבקשה לחיבור נוסף לפי סעיף קטן (1), ינמק בהחלטתו את סיבת הסירוב.
{{ח:תתת|(3)}} בעד חיבור נוסף ישלם המבקש תשלומים בהתאם להוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} בעד כל חיבור נוסף במתח נמוך, ישלם המבקש עלות חיבור חדש במתח נמוך, לפי הקבוע בפרק 4.3 ”התחברות לרשת ההספקה – מתח נמוך“ בלוח התעריפים ותשלום בעד תשתית מתח גבוה ומתח נמוך ייעודית לחיבור הנוסף (לרבות שנאי), בניכוי התעריף הקבוע בשורה 1 (רכיב H) של לוח תעריפים 4.3–5, לפי העבודות שיבוצעו בפועל, בהתאם לפרק 4.4 – ”עבודות על חשבון אחרים“;
{{ח:תתתת|(ב)}} בעד כל חיבור נוסף במתח גבוה ישלם המבקש עלות חיבור במתח גבוה לפי הקבוע בפרק 4.2 ”התחברות לרשת החלוקה – מתח גבוה“ בלוח התעריפים, ותשלום בעד תשתית מתח גבוה ייעודית לחיבור הנוסף, בניכוי עלות רכיב ”תשלום קבוע“ שבשורה 1 ללוח תעריפים 4.2–1 (חיבור לרשת מ״ג), לפי העבודות שבוצעו בפועל, בהתאם לפרק 4.4 ”עבודות על חשבון אחרים“;
{{ח:תתתת|(ג)}} על אף האמור, בעד חיבור נוסף אחד בלבד, לפי סעיף קטן {{ח:הערה|(}}1{{ח:הערה|)}}(ב) או (ט), ישלם המבקש עלות חיבור חדש בלבד, בהתאם למתח החיבור המבוקש.
{{ח:תתת|(4)}} בקשות לחיבור נוסף לפי אמת מידה זו יוגשו, נוסף על האמור {{ח:פנימי|פרק ב1|בסימן זה}}, גם בהתאם להוראות אמות המידה לעניין הגשת בקשה לחיבור לרשת מתח נמוך או לרשת מתח גבוה, וזאת בהתאם לגודל החיבור המבוקש.
{{ח:תתת|(5)}} על אף האמור באמת מידה זו, צרכן בעל חיבור במתח עליון וגם חיבור במתח גבוה לחטיבת הקרקע, לא יהיה זכאי לקבלת חיבור נוסף.

{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: חיבורים לרשת}}
{{ח:קטע3|פרק ג סימן א|סימן א׳: חיבור למתח נמוך}}

{{ח:סעיף|35||תיקון: 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''חיבור למתח נמוך'''
{{ח:תת|(א)}} '''חיבור למתח נמוך'''
{{ח:תתת|(1)}} חיבור לרשת החשמל בגודל חיבור של 630 קו״א או פחות יהיה לרשת מתח נמוך.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בסעיף קטן (1), המחלק יאפשר למבקש חיבור המעוניין בכך, חיבור לרשת המתח הנמוך בגודל חיבור העולה על 630 קו״א, אם מתקיימים כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} מבקש החיבור מבקש להגדיל חיבור קיים ברשת המתח הנמוך לגודל חיבור שאינו עולה על 1,260 קו״א;
{{ח:תתתת|(ב)}} ניתן להתקין שנאי נוסף בתחנת השנאה קיימת או על עמוד קיים;
{{ח:תתתת|(ג)}} לא נדרש כל שינוי ברשת החשמל הקיימת, למעט שינוי בתחנת השנאים לצורך התקנת שנאי נוסף או בתשתית החיבור המיועדת למבקש החיבור בלבד;
{{ח:תתתת|(ד)}} פרק הזמן שחלף מאז החיבור הראשון לרשת המתח הנמוך עולה על שנה, או פרק הזמן שחלף מהגדלת החיבור האחרונה במתח נמוך עולה על שלוש שנים.
{{ח:תתת|(3)}} המחלק רשאי לפנות למנהל מינהל החשמל בבקשה לאשר ביצוע חיבור החורג מהאמור באמת מידה זו.
{{ח:תתת|(4)}} אישר מנהל מינהל החשמל ביצוע חיבור חורג, יפנה המחלק לרשות לצורך קביעת תעריף מתאים.

{{ח:סעיף|35א||תיקון: 29.11.05, 11.4.11, 28.6.18, 23.9.19, 25.11.20, 12.4.21, 8.2.22, 24.3.25; תש״ף־5, תש״ף־14, תש״ף־17, תשפ״א־6, תשפ״ב־4, תשפ״ג־9, תשפ״ה־27}}
{{ח:ת}} '''תשלומים בעבור חיבור למתח נמוך'''
{{ח:תת|(א)}} '''חיבור למתח נמוך'''
{{ח:תתת|(1)}} תשלום בעבור חיבור לרשת מתח נמוך יהיה כקבוע בלוח תעריפים מספר 4.3–1 לבתים צמודי קרקע, בלוח תעריפים 4.3–2 לבנייני קומות למגורים, ובלוח תעריפים 4.3–3 למבנים תעשייתיים ומסחריים, בהתאם לייעוד הבניין.
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:הערה|(מספור שגוי במקור):}} תשלום בעבור חיבור בניין שיחידות ממנו מיועדות לשימושים שונים (להלן – בניין מעורב) יחושב כתשלום לשני בניינים בעלי ייעוד שונה.
{{ח:תתת|(2)}} בעבור חיבור של מיתקן צריכה ייחודי ישולם תשלום כקבוע בלוח תעריפים 4.4 – עבודה על חשבון אחרים, נוסף על תשלום כאמור בסעיף קטן (1). ההליך העסקי לעבודה זו יהיה על פי {{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳: עבודות על חשבון אחרים}}.
{{ח:תת|(ב)}} '''חיבור זמני'''
{{ח:תתת|(1)}} תשלום בעבור חיבור זמני לרשת מתח נמוך יהיה כקבוע בסעיף (א), לפי העניין.
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תתת|(3)}} ביקש מבקש החיבור להפוך את החיבור הזמני לחיבור קבוע באותו גודל חיבור, באותו מיקום ובאותה תשתית חיבור שהוקמה לצורך החיבור הזמני, לא יישא מבקש החיבור בתשלום נוסף בעד החיבור הקבוע, מלבד תשלום בעבור בדיקת מיתקן לפי {{ח:פנימי|סעיף 35ח|אמת מידה 35ח}}.
{{ח:תתת|(4)}} נדרש המחלק להקים רשת זמנית לצורך חיבור זמני שאינו מתוכנן להפוך לחיבור קבוע, יגבה המחלק ממבקש החיבור את עלות הקמת הרשת לפי הקבוע בלוח תעריפים 4.4 ”עבודות על חשבון אחרים“ בהתאם לסוג העבודות הנדרשות ולמתח הנדרש לצורך ביצוען.
{{ח:תתת|(5)}} לא ביקש מבקש החיבור להפוך את החיבור הזמני לחיבור קבוע וביקש לפרק את החיבור הזמני ואת הרשת הזמנית, אם נבנתה, יישא מבקש החיבור בעלויות המפורטות להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} עלות פירוק החיבור – מבקש החיבור יישא בעלות הפירוק לפי הקבוע בלוח תעריפים 4.4–3 או בלוח תעריפים 4.4–4, לפי העניין, ובהתאם לעבודות הנדרשות לצורך פירוק החיבור; המחלק יחזיר למבקש החיבור תשלום בסכום השווה לערך הנכסים המופחת של פריטי החיבור בהתאם לאורך חיי הנכס אשר עומד על 45 שנים.
{{ח:תתתת|(ב)}} עלות פירוק הרשת הזמנית – מבקש החיבור יישא בעלות הפירוק לפי הקבוע בלוח תעריפים 4.4 ”עבודות על חשבון אחרים“, בהתאם לעבודות הנדרשות לצורך פירוק הרשת והמתח הנדרש לצורך ביצוען; המחלק יחזיר למבקש החיבור תשלום בסכום השווה לערך הנכסים המופחת של פריטי הרשת בהתאם לאורך חיי הנכס אשר עומד על 45 שנים.
{{ח:תתת|(6)}} ביקש מבקש החיבור לשנות את המיקום של נקודת החיבור במסגרת בקשתו להפוך את החיבור הזמני לחיבור קבוע, יגבה המחלק ממבקש החיבור את התשלום האמור בסעיף {{ח:הערה|(}}ג{{ח:הערה|)}}(3).
{{ח:תת|(ג)}} '''הגדלת חיבור ושינוי במיקום חיבור'''
{{ח:תתת|(1)}} תשלום בעבור הגדלת חיבור ברשת מתח נמוך, יחושב לפי מספר יחידות קו״א שהתווספו לגודל החיבור הקיים כקבוע בלוח תעריפים מספר 4.3–1 לבתים צמודי קרקע, בלוח תעריפים 4.3–2 לבנייני קומות למגורים, ובלוח תעריפים 4.3–3 למבנים תעשייתיים ומסחריים, בהתאם לייעוד הבניין בעת הזמנת הגדלת החיבור.
{{ח:תתת|(2)}} תשלום בעבור הגדלת חיבור שבעקבותיה יש מעבר מחיבור לרשת מתח נמוך לחיבור לרשת מתח גבוה, יהיה כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 35יא|באמת מידה 35יא(א)(3)}}.
{{ח:תתת|(3)}} תשלום בעד שינוי מיקום חיבור קיים יהיה כקבוע בלוחות תעריפים 4.4 ”עבודות על חשבון אחרים“, בהתאם לעבודות שיבוצעו, והוא לא יעלה על עלות חיבור חדש כקבוע בלוחות תעריפים 4.3 ”התחברות לרשת ההספקה – מתח נמוך“.
{{ח:תתת|(4)}} על אף האמור בסעיף קטן (3), תשלום בעד שינוי מיקום חיבור קיים שלא מחובר למקום הצרכנות באמצעות פילר מונים, לחיבור באמצעות פילר מונים, יהיה כקבוע בלוח תעריפים 4.3–1 ”תעריף חיבור לצרכן המחובר באמצעות פילר מונים“.
{{ח:תתת|(5)}} לתשלום בעבור שינוי מיקום חיבור קיים יגבה מחלק, נוסף על התשלום לפי סעיף {{ח:הערה|קטן}} (3) או (4), לפי העניין, תשלום בעד פירוק חיבור בהתאם ללוחות תעריפים 4.4 ”עבודות על חשבון אחרים“.
{{ח:תתת|(6)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג1)}} '''פריסת תשלומים'''
{{ח:תתת|(1)}} מבקש החיבור רשאי לפרוס את התשלום הקבוע בסעיף (ג) בעד הפעולות המפורטות להלן, עד ל־36 תשלומים חודשיים שלא יפחתו מ־100 שקלים חדשים כל אחד, בתוספת ריבית והצמדה כקבוע בשורה 26 בלוח 1.4.3 או בשורות 7 ו־13 בלוח 4.3–2 ללוח התעריפים, לפי העניין:
{{ח:תתתת|(א)}} הגדלת חיבור מחיבור חד־פאזי לחיבור תלת־פאזי כאמור בסעיף (ג)(1), לפי העניין, עד גודל חיבור של 3×40 קו״א;
{{ח:תתתת|(ב)}} שינוי מיקום חיבור קיים שלא מחובר למקום הצרכנות באמצעות פילר מונים, לחיבור באמצעות פילר מונים, כאמור בסעיף (ג)(4) ו־(5), עד גודל חיבור של 3×40 קו״א.
{{ח:תתת|(2)}} בוצעה פריסת תשלומים לצרכן רשום לפי סעיף זה, לא יוחלף הצרכן הרשום אלא לאחר ששילם את מלוא יתרת התשלום, בתשלום אחד.
{{ח:תתת|(3)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6|אמת מידה 6(א)}} לעניין ריבית וריבית פיגורים יחולו על תשלומים שלא שולמו במועד או על החזר תשלומים שנגבו ביתר, לפי סעיף זה, ובלבד שספק שירות חיוני רשת הודיע לצרכן על החוב.
{{ח:תת|(ד)}} '''מספר בקשות חיבור'''
{{ח:תת}} מבקשי חיבור המבקשים יחדיו חיבורים לכמה יחידות באותו בניין או לכמה יחידות צמודות קרקע הצמודות זו לזו, יראו את בקשותיהם כבקשת חיבור אחת, ומקדם ההתאמה (k) הקבוע בלוח תעריפים 4.3–9, שהוא מקדם סטטיסטי המתאר את היחס בין שיא הביקוש המצרפי בנקודת זמן לסכום גודלי החיבור המצרפי, יהיה מתאים למספר הדירות בהזמנה.
{{ח:תת|(ה)}} '''החזר והשלמה'''
{{ח:תת}} תשלום בגובה תעריף החיבור הרלוונטי יהווה את מלוא התמורה המגיעה למחלק בעבור ביצוע החיבור; החזרים יבוצעו בהתאם לאמור {{ח:פנימי|סעיף 27|באמת מידה 27 (טעות בחשבון)}} והצרכן ישלים כל תשלום חסר כאמור שם.
{{ח:תת|(ו)}} '''הגדלת חיבור על פי החלטת מחלק'''
{{ח:תת}} צרכן לא ישלם בעבור הגדלת חיבור באספקה חד־פאזית מגודל חיבור של 25×1 אמפר לגודל חיבור של 40×1 אמפר הנעשית על פי החלטת המחלק וללא דרישת הצרכן.
{{ח:תת|(ז)}} '''אופן התשלום'''
{{ח:תתת|(1)}} תשלום חשבונות לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}} יתבצע, לפי בחירת הצרכן, באחת מן הדרכים המנויות {{ח:פנימי|סעיף 25|באמת מידה 25(א)}} למעט בדרך של הסדר הוראת קבע כאמור {{ח:פנימי|סעיף 25|באמת מידה 25(א)(2)}}.
{{ח:תתת|(2)}} לגבי ביצוע חיבור במסלול המהיר רשאי המחלק שלא לאפשר תשלום באופן האמור {{ח:פנימי|סעיף 25|באמת מידה 25(א)(3)}}.
{{ח:תת|(ח)}} '''אי עמידה במועדים'''
{{ח:תת}} לא עמד המחלק במועדים הקבועים {{ח:פנימי|פרק ג סימן א|בסימן זה}} או בלוחות הזמנים שסוכמו בינו לבין מבקש החיבור בתיאום הטכני, ישלם המחלק למבקש החיבור תשלום בשיעור הקבוע בלוח תעריפים 12.1–1.

{{ח:סעיף|35ב||תיקון: 4.4.11, 25.11.20, 19.3.23, 8.11.23, 31.12.25; תשפ״א־6, תשפ״ד־38, תשפ״ה־5, תשפ״ה־7, תשפ״ו־13}}
{{ח:ת}} '''קבלת מידע לצורך הגשת בקשה לחיבור למתח נמוך'''
{{ח:תת|(א)}} '''קבלת מידע'''
{{ח:תת}} המעוניין בקבלת פרטים אודות חיבור אפשרי לרשת מתח נמוך, יפנה למחלק, באופן מקוון בלבד, ויציין את מירב הפרטים הידועים לו בנושאים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מספרי גוש וחלקה של הבניין שלו מיועד החיבור;
{{ח:תתת|(2)}} גודל החיבור המבוקש ביחידות קו״א;
{{ח:תתת|(3)}} נקודת ההתחברות למיתקן החשמל הפרטי;
{{ח:תתת|(4)}} צפי לעומס התחלתי ולהתפתחות העומס בעתיד;
{{ח:תתת|(5)}} לוח זמנים משוער להתקדמות בניית מיתקן החשמל הפרטי;
{{ח:תתת|(6)}} ייעוד הבניין;
{{ח:תתת|(7)}} קיום ייצור עצמי;
{{ח:תתת|(8)}} צורך בקו גיבוי.
{{ח:תת|(א1)}} '''בחינת הצורך בחדר שנאים'''
{{ח:תתת|(1)}} הוגשה למחלק בקשה לקבלת מידע כאמור בסעיף (א), יבחן המחלק את הצורך בחדר שנאים לפי גודל החיבור המבוקש ויכולתו לבצע חיבור זה מהרשת הקיימת תוך שמירה על הפרמטרים החשמליים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 41|באמת מידה 41}}, בהתאם לאמת מידה זו ולהנחיות המנהל.
{{ח:תתת|(2)}} מצא המחלק כי ניתן לספק את החיבור המבוקש מהרשת הקיימת כאמור בסעיף קטן (1), יספק את החיבור המבוקש מהרשת הקיימת.
{{ח:תתת|(3)}} מצא המחלק כי לא ניתן לספק את החיבור המבוקש בלא העמדת חדר שנאים על ידי מבקש החיבור, רשאי המחלק לדרוש ממבקש החיבור הקמה של חדר שנאים, בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} תוספת ההשנאה הנדרשת בעבור החיבור המבוקש שווה או גבוהה מ־100 קו״א;
{{ח:תתתת|(ב)}} תוספת ההשנאה הנדרשת בעבור החיבור המבוקש היא בין 80 קו״א ל־100 קו״א, ומקום החיבור המבוקש הוא בשטח בנוי; המחלק יודיע וינמק למנהל מדוע נדרש חדר שנאים, ובכלל זה יפרט מדוע הוא אינו יכול לבצע את החיבור מהרשת הקיימת, וכן יספק מידע על השנאים הקיימים באותו האזור וההספק הפנוי בכל שנאי כאמור; המנהל רשאי להתערב בדרישת המחלק להקמת חדר שנאים מנימוקים שיירשמו.
{{ח:תתת|(4)}} חישוב תוספת ההשנאה הנדרשת לצורך מתן החיבור המבוקש, ייעשה בהתאם להוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} חיבור קיים לא יילקח בחשבון בעת חישוב תוספת ההשנאה הנדרשת;
{{ח:תתתת|(ב)}} תוספת ההשנאה הנדרשת לחיבור המבוקש תחושב בהתאם למפורט להלן:
{{ח:תתתתת|(1)}} בעבור חיבורים לצורכי מגורים – מכפלת סך גודלי החיבורים המבוקשים בקו״א, שלא יפחתו מגודלי החיבורים שבפסקה (ג), ובכלל זה החיבור הציבורי כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 29|באמת מידה 29(א)}}, במקדם התאמה (K) כמפורט בלוח התעריפים 4.3–9;
{{ח:תתתתת|(2)}} בעבור חיבורים שלא לצורכי מגורים – מכפלת סך גודלי החיבורים המבוקשים במקדם התאמה 0.85;
{{ח:תתתת|(ג)}} לצורך חישוב תוספת ההשנאה הנדרשת במקרה של בקשת חיבור לצורכי מגורים כאמור בפסקה (ב)(1), ההספק המזערי יהיה כמפורט להלן:
{{ח:תתתתת|(1)}} גודל חיבור לשטח עד 70 מ״ר לא יפחת מ־17.3 קו״א;
{{ח:תתתתת|(2)}} גודל חיבור לשטח שבין 70 מ״ר לבין 100 מ״ר לא יפחת מ־22.2 קו״א;
{{ח:תתתתת|(3)}} גודל חיבור לשטח מעל 100 מ״ר לא יפחת מ־27.7 קו״א;
{{ח:תתתת|(ד)}} בהגדלת חיבור לצורכי מגורים תוספת ההשנאה תחושב כהפרש שבין ההספק הקיים להספק המזערי כאמור בפסקה (ג), או להספק המבוקש, לפי הגבוה שבהם.
{{ח:תתת|(5)}} המחלק יקבע את גודל החדר לפי מספר השנאים הנדרשים לאספקת חשמל למבקש החיבור הכולל את צפי גידול העומס לחיבור המבוקש.
{{ח:תתת|(6)}} מצא המחלק כי נדרשת הקמה של חדר שנאים לצורך ביצוע החיבור, תצורת ההתקנה (חדר שנאים פנימי, תת־קרקעי או עילי) תהיה בכפוף להוראות ועדת התכנון והבנייה הרלוונטית, אם ישנן.
{{ח:תתת|(7)}} קבעה ועדת התכנון והבנייה הרלוונטית כי יוקם חדר שנאים חיצוני למבנה, עילי או שקוע, וניתן להקים את חדר השנאים באמצעות רכישת חדר מוכן, ירכוש המחלק את החדר בעבור מבקש החיבור, בלא תמורה מצד מבקש החיבור; רכישת החדר תכלול את כל העבודות הנדרשות להצבת החדר ובכלל זה, הובלה, איטום, או חיפוי שלו; חפירה, הכשרה או פיתוח של הקרקע, וכן הליכי הרישוי הנדרשים לצורך הצבת החדר יהיו באחריות מבקש החיבור.
{{ח:תתת|(8)}} מבקש החיבור רשאי להקים בעצמו חדר שנאים חיצוני למבנה, עילי או שקוע, והמחלק ישלם בעדו תשלום חד־פעמי בהתאם לעלות הקבועה בלוח תעריפים 4.3–12; לכל מ״ר בנוי הכולל את רצפת שטח החדר לרבות עובי הקיר החיצוני ובלא שטחים נלווים של החדר (להלן – מ״ר ברוטו בנוי); הסכימו המחלק ומבקש החיבור על הקמת חדר למספר שנאים העולה על הדרוש לאספקת החשמל למבקש החיבור, ישלם המחלק למבקש החיבור תשלום חד־פעמי בעד השטח הנוסף הנדרש בשל כך ובעד השנאים הנוספים, כמפורט להלן:
{{ח:תתתת|(1)}} לכל מ״ר ברוטו בנוי נוסף – התעריף הקבוע בשורה מספר 1 ללוח תעריפים 4.3–12;
{{ח:תתתת|(2)}} בעבור כל שנאי נוסף – התעריף הקבוע בשורה מספר 3 ללוח תעריפים 4.3–12.
{{ח:תתת|(9)}} קבעה ועדת התכנון הרלוונטית כי יוקם חדר שנאים פנימי בתוך המבנה, יבנה מבקש החיבור את החדר בהתאם לדרישות ההנדסיות של המחלק שיתואמו בתיאום הטכני, והמחלק ישלם למבקש החיבור את העלות הקבועה בלוח תעריפים 4.3–12.
{{ח:תתת|(10)}} אם נקבעו על ידי המחלק נהלים הנוגעים לבקשות חיבור לרשת או לדרישת תכנון והקמה של חדרי שנאים, נהלים אלה יהיו אחידים בכל אזורי החלוקה של המחלק ויפורסמו לציבור באתר האינטרנט שלו.
{{ח:תתת|(11)}} הוגשה בקשת חיבור במתח נמוך בד בבד עם בקשת חיבור במתח גבוה, ובהתייחס לבקשה כאמור נמצא כי ניתן להקים במקום צרכנות חדר שנאים משולב עם חדר מיתוג, המחלק יישא בעלויות שטח החדר הנדרש לצורכי השנאה בלבד; ואולם אם הסכימו מבקשי החיבורים כאמור כי השטח הנדרש למיתוג יוקם על ידי המחלק, ישלם מבקש החיבור במתח גבוה למחלק תשלום חד פעמי עבור תוספת השטח הנדרשת למיתוג בהתאם לעלות הקבועה בלוח תעריפים 4.3–12, לכל מ״ר ברוטו בנוי.
{{ח:תת|(ב)}} '''תשובת המחלק'''
{{ח:תתת|(1)}} המחלק ישיב לפניה בהקדם ולא יאוחר משבעה ימי עבודה מיום קבלת הפנייה במשרדי המחלק, ורשאי הוא להאריך את משך זמן התשובה בשבעה ימי עבודה נוספים אם ראה כי עליו לבחון את הצורך בהקמת חדר שנאים כתנאי לביצוע חיבור כאמור בסעיף (א1); דרש המחלק המצאת פרטים נוספים כאמור בסעיף קטן (4), יימנו הימים לעניין מתן התשובה מיום קבלת הפרטים הנוספים במשרדי המחלק.
{{ח:תתת|(2)}} בתשובתו יציין המחלק פרטים בנושאים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} ישימות החיבור המבוקש בהתאם לאמות המידה, {{ח:חיצוני|חוק החשמל|לחוק החשמל}} ולתקנות לפיו, ולכל דין;
{{ח:תתתת|(ב)}} זמינות האספקה למקום החיבור;
{{ח:תתתת|(ג)}} אמינות האספקה במקום החיבור בהתאם למדדי אמינות אספקה ממוצעים לאזור החלוקה של המחלק שאליו שייך מקום החיבור;
{{ח:תתתת|(ד)}} איכות האספקה במקום החיבור, אם יש סטטיסטיקה של משתנים;
{{ח:תתתת|(ה)}} עלות החיבור, כתלות בגודל החיבור המבוקש בלבד, אם לא ידועים משתנים נוספים המשפיעים על עלות החיבור;
{{ח:תתתת|(ו)}} דרישות מיוחדות לצורך ביצוע החיבור;
{{ח:תתתת|(ז)}} צורך בהקמת חדר שנאים, גודלו, מספר והספק השנאים שיותקנו בו בהתאם לאמור בסעיף (א1), להערכת המחלק;
{{ח:תתתת|(ח)}} נוהלי המחלק, אם נקבעו, הנוגעים לדרישה להקצאת חדרי שנאים, רמת העומסים ברשת ואופן חישוב העומסים, תוצאות סימולציות לעניין פרמטרים חשמליים בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 41|לאמת מידה 41}} וכל פרט רלוונטי אחר, לרבות העתק מאמת מידה זו, יימסרו למבקש החיבור במועד מתן תשובת המחלק.
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תתת|(4)}} לצורך מתן תשובה לפניה רשאי המחלק לדרוש מהפונה המצאת פרטים נוספים חיוניים, לרבות לגבי אופי ואמינות האספקה הנדרשת ותוכנית מפורטת של הבניין שלו מיועד החיבור.
{{ח:תתת|(5)}} מניין הימים החולף להמצאת הפרטים הנוספים לא ייכלל במניין הימים הקבוע בסעיף קטן (1), ובלבד שהמחלק הודיע לפונה כי הטיפול בבקשתו מושהה עד לקבלת הפרטים הנוספים שדרש.
{{ח:תתת|(6)}} תשובת המחלק תעמוד בתוקפה למשך שנתיים מיום נתינתה.
{{ח:תת|(ג)}} '''מקדמה'''
{{ח:תתת|(1)}} המחלק יצרף לתשובתו חשבון בגובה 10% מתעריף החיבור (להלן – המקדמה) בהתאם לתעריף הקבוע בלוח תעריפים מספר 4.3–1 לבתים צמודי קרקע, לוח תעריפים 4.3–2 לבנייני קומות למגורים או לוח תעריפים 4.3–3 למבנים תעשייתיים ומסחריים, בהתאם לייעוד הבניין, התקף ביום הפקת החשבון. תשלום המקדמה יהווה תנאי הכרחי לפתיחת תיק עבודה לפונה במשרדי המחלק.
{{ח:תתת|(2)}} על המקדמה יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 24|אמת מידה 24(ג)}} בעניין חשבון לגבי שירות שטרם ניתן.
{{ח:תתת|(3)}} המחלק יציין, על גבי החשבון, את זכאות מבקש החיבור לפיצוי מאת המחלק, אם לא עמד במועדים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 35א|באמת מידה 35א(ח)}}.
{{ח:תת|(ד)}} '''זכויות בחדרי שנאים'''
{{ח:תתת|(1)}} נדרשה הקמת חדר שנאים לפי סעיף (א1), תיכלל הדרישה במסמך התיאום הטכני; למחלק תינתן זכות שימוש בחדר השנאים שאינה ניתנת לביטול או להתניה על ידי אף צד מהצדדים למסמך התיאום הטכני או על ידי בעלי זכויות במקרקעין שיבואו במקומם לתקופה בלתי מוגבלת ממועד סיום ביצוע עבודות החיבור, וכל עוד החדר נדרש לו לצורך אספקת חשמל; זכות השימוש תאפשר למחלק גישה ישירה לחדר השנאים.
{{ח:תתת|(2)}} בעבור זכות השימוש כאמור בסעיף קטן (1), ישלם המחלק למבקש החיבור תעריף חד־פעמי כקבוע בלוח 4.3–12.
{{ח:תתת|(3)}} אם המקרקעין שבהם מתוכנן להיות מוקם חדר השנאים הם בבית משותף כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#סעיף 52|בסעיף 52 לחוק המקרקעין, התשכ״ט–1969}} (להלן בסעיף זה – חוק המקרקעין), זכות השימוש כאמור בסעיף קטן (1) תיכלל גם בתקנון הבית המשותף.
{{ח:תתת|(4)}} באחריות המחלק לדאוג לתחזוקתו של חדר השנאים, אך המחלק לא יישא בהוצאות הניהול והאחזקה של המקרקעין, זאת למעט תשלום ארנונה בגין המקרקעין שבהם ניתנה לו זכות השימוש.
{{ח:תתת|(5)}} המחלק רשאי לרשום הערה לפי {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#סעיף 128|סעיף 128 לחוק המקרקעין}} לגבי חדר השנאים ודרכי הגישה אליו.
{{ח:תתת|(6)}} המחלק לא יתנגד לעריכת שינויים במבנה לרבות הריסתו ובנייתו מחדש שאושרו כדין המחייבים את הפסקת פעילות חדר השנאים באופן זמני עד לבנייתו מחדש; בעל הזכויות במקרקעין או היזם לא יתנגד לפתרון בשטחו שיאפשר מתן אספקה חלופית לצרכנים המוזנים מאותו חדר שנאים.
{{ח:תתת|(7)}} לבקשת צרכן שכבר נתן זכות קניינית למחלק בחדר השנאים הממוקם במקרקעין שלו, ישיב המחלק לצרכן את אותה זכות קניינית שניתנה בתמורה לקבלת זכות שימוש כקבוע בסעיפים קטנים (1) ו־(3) עד (6), והעלויות כתוצאה משינוי זה יחולו על הצרכן; המחלק יהיה רשאי לרשום הערה לפי {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#סעיף 128|סעיף 128 לחוק המקרקעין}} כאמור בסעיף זה במקום הזכות הקניינית שהושבה.

{{ח:סעיף|35ג||תיקון: 29.11.05, 28.12.09, 25.11.20, 19.3.23, 31.12.25; תשפ״א־6, תשפ״ד־38, תשפ״ד־39, תשפ״ו־13}}
{{ח:ת}} '''תיאום טכני'''
{{ח:תת|(א)}} '''תיאום טכני ולוח זמנים'''
{{ח:תת}} נפתח תיק עבודה במשרדי המחלק, יחלו המחלק ומבקש החיבור בתיאום טכני של עבודות החיבור (להלן – התיאום הטכני). התיאום הטכני יסוכם בכתב ויכלול, בין היתר, התייחסות לנושאים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} תכניות העבודה;
{{ח:תתת|(2)}} לוח זמנים לביצוע החיבור;
{{ח:תתת|(3)}} מיקום המונים בבניין קומות למגורים, בהתאם לבקשת מבקש החיבור;
{{ח:תתת|(4)}} חלוקת אחריות לגבי קבלת אישורי רשויות; בעניין זה תהיה האחריות מוטלת על המחלק כל עוד לא ביקש מבקש החיבור אחרת;
{{ח:תתת|(5)}} חלוקת האחריות לגבי ביצוע עבודות חפירה, הנחה ושיקום הנדרשות לביצוע החיבור (להלן – עבודות חפירה או חפירה); בעניין זה יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} בבנייני קומות למגורים ובבניינים תעשייתיים מסחריים ובבניינים ציבוריים:
{{ח:תתתתת|(1)}} אם החפירה או חלק ממנה מתבצעת על ידי המחלק, יחויב מבקש החיבור בתעריף הקבוע בשורה 1 בלוח תעריפים 4.3–5, ללא קשר לאורך החפירה בפועל, ובלבד שאם עלה אורך החפירה במגרש של מבקש החיבור על 35 מטרים יחויב המבקש בתעריף הקבוע בשורה 3 בלוח תעריפים 4.3–5;
{{ח:תתתתת|(2)}} אם החפירה מתבצעת על ידי גורם אחר מטעמו של מבקש החיבור, לא יחויב מבקש החיבור בתעריף הקבוע בלוח תעריפים 4.3–5;
{{ח:תתתת|(ב)}} ביחידות צמודות קרקע:
{{ח:תתתתת|(1)}} בחיבור שאינו הגדלת חיבור, יחויב מבקש החיבור בתעריף הקבוע בשורה 1 בלוח תעריפים 4.3–5;
{{ח:תתתתת|(2)}} אם החפירה מתבצעת על ידי גורם אחר מטעמו של מבקש החיבור, יחויב מבקש החיבור בתעריף הקבוע בשורה 2 בלוח תעריפים 4.3–5;
{{ח:תתת|(6)}} סטטיסטיקה לגבי משתנים לאמינות אספקת החשמל ברשת שממנה יוזן החיבור המבוקש, לגבי אלה לפחות:
{{ח:תתתת|(א)}} דקות אי אספקה ממוצעות בשנה באזור המינהלי שאליו שייך מקום החיבור;
{{ח:תתתת|(ב)}} תדירות הפרעות באזור המינהלי שאליו שייך מקום החיבור;
{{ח:תתתת|(ג)}} משך שיקום אספקה בדקות באזור המינהלי שאליו שייך מקום החיבור;
{{ח:תתת|(7)}} סטטיסטיקה לגבי משתנים לאיכות אספקת החשמל ברשת שממנה יוזן החיבור המבוקש, אם קיימת;
{{ח:תתת|(8)}} דרישות מיוחדות ממבקש החיבור;
{{ח:תתת|(9)}} אם נדרש חדר שנאים: מבנה החדר, מיקומו, דרכי הגישה אליו, גודלו, מספר השנאים שיותקנו בו והספקם, לוח זמנים לסיום בנייה או הצבת החדר על ידי מבקש החיבור, לוח זמנים לאישור וחשמול החדר על ידי המחלק, כל דרישה טכנית נוספת והתשלום שיקבל מבקש החיבור בעבור חדר השנאים עם מסירתו למחלק;
{{ח:תתת|(10)}} עלות החיבור הסופית.
{{ח:תת|(ב)}} '''פרק הזמן להשלמת התיאום הטכני'''
{{ח:תתת|(1)}} התיאום הטכני יושלם בתוך שלושים ימי עבודה מיום תשלום המקדמה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 35ב|באמת מידה 35ב(ג)(1)}}.
{{ח:תתת|(2)}} החלו המחלק ומבקש החיבור בתיאום הטכני והמחלק סבר כי החיבור המבוקש הוא חיבור חריג או חיבור מיוחד, ימשיך המחלק את הטיפול בבקשה בהתאם לקבוע {{ח:פנימי|סעיף 35לד|באמות מידה 35לד}} {{ח:פנימי|סעיף 35לה|או 35לה}}, לפי העניין.
{{ח:תת|(ג)}} '''תשלום ביניים'''
{{ח:תתת|(1)}} עם השלמת התיאום הטכני, ימסור המחלק למבקש החיבור חשבון בסכום השווה להפרש שבין 70% מתעריף החיבור לבין סכום המקדמה ששולם, בהתאם לתעריף התקף ביום הפקת החשבון. התשלום יהווה תנאי לביצוע עבודות החיבור.
{{ח:תתת|(2)}} על חשבון כאמור בסעיף קטן (1), יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 24|אמת מידה 24(ג)}} בעניין חשבון לגבי שירות שטרם ניתן.
{{ח:תתת|(3)}} על אף האמור בסעיף קטן (1) ובכפוף לבקשת מבקש החיבור, ימסור המחלק למבקש החיבור חשבון בסך השווה ל־90% מתעריף החיבור, כהשלמה לסכום המקדמה (10%) ששולם. על חשבון זה יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 24|אמת מידה 24(ג)}} בעניין חשבון לגבי שירות שטרם ניתן.
{{ח:תת|(ד)}} '''תיאום לצורך בניית חדר שנאים'''
{{ח:תתת|(1)}} מבקש החיבור יעביר למחלק את התוכנית ההנדסית לבנייה או להצבה של חדר השנאים, הכוללת את הדרישות כפי שסוכמו בתיאום הטכני.
{{ח:תתת|(2)}} המחלק יאשר את התוכנית בתוך 30 ימי עבודה מיום קבלתה במשרדי המחלק; מצא המחלק כי נדרשים שינויים בתוכנית, יעבירם למבקש בתוך תקופה זו; דרש המחלק שינויים בתוכנית לפי סעיף קטן זה, יאשר המחלק את התוכנית המתוקנת בתוך 15 ימי עבודה מיום שהתקבלה או שידרוש מהמבקש ביצוע שינויים נוספים בתוכנית המתוקנת בתוך 15 ימי עבודה כאמור.
{{ח:תתת|(3)}} ביצע מבקש החיבור את ההכנות הדרושות לצורך הצבת חדר השנאים או סיים את בניית חדר השנאים הפנימי, יודיע על כך למחלק; המחלק יאשר את תקינות ההכנות האמורות או חדר השנאים האמור, בתוך 21 ימי עבודה מיום קבלת ההודעה במשרדי המחלק; אם מבקש החיבור לא סיים את ביצוע ההכנות הדרושות לצורך הצבת חדר השנאים על ידי המחלק באופן ובמועד כפי שנקבעו בתיאום הטכני, כלל העלויות הנוספות הנובעות מעיכוב שנגרם בשל האמור יחולו על מבקש החיבור בהתאם לתעריף הקבוע בשורה רביעית ללוח תעריפים 4.3–12, והמחלק לא יהיה אחראי לנזקים שנגרמו בשל העיכוב כאמור.
{{ח:תתת|(4)}} מצא המחלק כי ההכנות כאמור בסעיף קטן (3) או הבנייה של חדר השנאים כאמור באותו סעיף קטן לא בוצעו כראוי, יעביר למבקש החיבור את רשימת הליקויים בתוך 7 ימי עבודה מיום הבדיקה; לאחר תיקון הליקויים יודיע מבקש החיבור למחלק על תיקון הליקויים, המחלק יאשר את תקינות ההכנות האמורות או חדר השנאים האמור בתוך 21 ימי עבודה מיום קבלת ההודעה במשרדי המחלק.
{{ח:תתת|(5)}} אישר המחלק את ההכנות הדרושות לצורך הצבת חדר השנאים, יתאם עם מבקש החיבור מועד להצבת החדר.
{{ח:תתת|(6)}} אישר המחלק את סיום בניית והצבת חדר השנאים, ישלם למבקש החיבור, בתוך 30 ימי עבודה מיום האישור, תשלומים לפי התעריף העדכני ביום מתן האישור כמפורט להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} בעבור זכות השימוש בחדר השנאים – תשלום חד־פעמי כקבוע בלוח תעריפים 4.3–12;
{{ח:תתתת|(ב)}} במקרה שמבקש החיבור בנה את החדר בעצמו – תשלום בעבור בניית החדר כקבוע בלוח 4.3–12, בהתאם לשטח החדר שסוכם על בנייתו בתיאום הטכני.

{{ח:סעיף|35ד||תיקון: 29.11.05, 26.10.08, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''שינוי וביטול חיבור למתח נמוך'''
{{ח:תת|(א)}} '''שינויים בפרטי החיבור המבוקש'''
{{ח:תתת|(1)}} מבקש החיבור רשאי לערוך שינויים בפרטי החיבור שהוא מבקש, ללא תשלום נוסף, לפני סיום התיאום הטכני והפקת חשבון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 35ג|באמת מידה 35ג(ג)(1)}}.
{{ח:תתת|(2)}} מבקש חיבור המבקש לערוך שינויים בפרטי החיבור לאחר סיום התיאום הטכני יחויב בתעריפים הקבועים בלוח תעריפים 4.4.
{{ח:תתת|(3)}} לאחר סיום התיאום הטכני ובטרם סיים המחלק את עבודת החיבור המבוקש:
{{ח:תתתת|(א)}} היה השינוי המבוקש כרוך בגידול עלויות החיבור שהתבקש בראשונה, יחויב מבקש החיבור בעלויות התכנון הנוספות או עלויות הביצוע הנוספות;
{{ח:תתתת|(ב)}} היה השינוי המבוקש כרוך בהקטנת עלויות החיבור שהתבקש בראשונה, ישיב המחלק למבקש החיבור את סכום ההפרש הנגרם כתוצאה מהשינוי, בתוספת ריבית החשב הכללי.
{{ח:תת|(ב)}} '''ביטול בקשת החיבור'''
{{ח:תתת|(1)}} ביטל מבקש החיבור את בקשתו אחרי שחלפו חמישה ימים ממועד תשלום המקדמה, מסיבה כלשהי ולרבות סיבות שאינן בשליטתו, לא יוחזר לו סכום המקדמה.
{{ח:תתת|(2)}} ביטל מבקש החיבור את בקשתו בכל עת שהיא לאחר ששילם תשלום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 35ג|באמת מידה 35ג(ג)(1)}} {{ח:פנימי|סעיף 35ג|או 35ג(ג)(3)}}, ובטרם סיים המחלק את העבודות, יחויב מבקש החיבור בעלויות שנגרמו למחלק עד למועד הביטול.
{{ח:תתת|(3)}} ביטל מבקש החיבור את בקשתו לאחר סיום ביצוע העבודות על ידי המחלק, לא יקבל מבקש החיבור החזר כספי וכן יישא מבקש החיבור ביתרת עלות החיבור כאמור {{ח:פנימי|סעיף 35ז|באמת מידה 35ז(ב)(1)}}.

{{ח:סעיף|35ה||תיקון: 20.9.03, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''קבלת אישורי רשויות'''
{{ח:תת|(א)}} '''השגת אישורים'''
{{ח:תת}} עם השלמת התיאום הטכני יחלו המחלק ומבקש החיבור, בהתאם לתיאום הטכני, לפעול להשגת אישורי הרשויות הנדרשים לצורך ביצוע החיבור כדין. למרות האמור רשאי המחלק להתחיל בפעילות כאמור לפני השלמת התיאום הטכני. לעניין {{ח:פנימי|סעיף 35ג|אמת מידה 35ג(ב)}} לא יראו את פעילותו זו כחלק מן התיאום הטכני.
{{ח:תת|(ב)}} '''התחייבות מחלק להשגת האישורים'''
{{ח:תת}} היה המחלק אחראי, בהתאם לתיאום הטכני, לקבלת אישורי הרשויות, יפעל המחלק בחריצות וביעילות לקבלת האישורים בהקדם האפשרי, ויידע את מבקש החיבור אם יתעוררו בעיות מיוחדות המעכבות את קבלת האישורים.
{{ח:תת|(ג)}} '''באין אפשרות להשגת האישורים'''
{{ח:תת}} אם לא ניתן להשיג את האישורים הנדרשים לביצוע החיבור בהתאם לתיאום הטכני, יסכימו הצדדים על השינויים הנדרשים בתיאום הטכני, לרבות שינויים בלוחות הזמנים לביצוע החיבור, ויפעלו על פי התיאום הטכני המתוקן שיוסכם ביניהם.

{{ח:סעיף|35ו||תיקון: 29.11.05, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''הכנת בניין לחיבור'''
{{ח:תת|(א)}} '''התנאים לביצוע עבודות החיבור בבניין'''
{{ח:תת}} התקבלו במשרדי המחלק אישורי הרשויות לביצוע עבודות החיבור כדין, יודיע המחלק למבקש החיבור על האפשרות לבצע את החיבור, בכפוף להעמדת הבניין שלגביו מבוקש החיבור לרשות המחלק לצורך ביצוע החיבור, כשהוא מוכן לביצוע עבודות החיבור כולל צינורות וגומחות להנחת התשתית, חדר שנאים וכל ציוד או מבנה אחרים הדרושים למחלק לצורך ביצוע החיבור, בהתאם לתיאום הטכני.
{{ח:תת|(ב)}} '''הספקת חשמל באין חדר שנאים'''
{{ח:תת}} כל עוד לא העמיד מבקש החיבור לרשות המחלק חדר שנאים בהתאם לדרישת המחלק לפי סעיף (א) ובהתאם לתיאום הטכני, יספק המחלק למבקש החיבור חשמל בגבולות העומס המצוי ברשת המתח הנמוך.

{{ח:סעיף|35ז||תיקון: 29.11.05, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''ביצוע עבודות החיבור'''
{{ח:תת|(א)}} '''פרק הזמן לביצוע החיבור'''
{{ח:תת}} העמיד מבקש החיבור לרשות המחלק את הבניין כאמור {{ח:פנימי|סעיף 35ו|באמת מידה 35ו(א)}}, יסיים המחלק את ביצוע עבודות החיבור בהתאם לתיאום הטכני וללוחות הזמנים שנקבעו בו. אם לא סוכם אחרת בתיאום הטכני, לא יעלה פרק הזמן לסיום ביצוע עבודות החיבור על 60 ימי עבודה מיום קבלת אישורי הרשויות אם החיבור הוא מרשת מתח נמוך קיימת או 90 ימי עבודה אם לצורך ביצוע החיבור נדרשת הקמת רשת מתח נמוך, ובתנאי שמבקש החיבור קיים את התחייבויותיו כאמור בתיאום הטכני.
{{ח:תת|(ב)}} '''תשלום לאחר סיום עבודות החיבור'''
{{ח:תתת|(1)}} סיים המחלק את עבודות החיבור, ימסור המחלק למבקש חשבון על יתרת עלות החיבור.
{{ח:תתת|(2)}} על חשבון כאמור בסעיף קטן (1) יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 24|אמות מידה 24(ב)(1)}} {{ח:פנימי|סעיף 24|ו־24(ב)(3)}} בעניין חשבון לגבי שירות שניתן. מבקש חיבור שלא שילם את סכום החשבון, לא יהיה זכאי לבדיקת המיתקן לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 35ח|אמת מידה 35ח (בדיקת המיתקן ומתן מתח)}}.

{{ח:סעיף|35ח||תיקון: 29.11.05, 18.7.07, 23.9.19, 25.11.20, 8.2.22; תש״ף־14, תשפ״א־6, תשפ״ג־9}}
{{ח:ת}} '''בדיקת המיתקן ומתן מתח'''
{{ח:תת|(א)}} '''תשלום בעבור בדיקת המיתקן'''
{{ח:תתת|(1)}} בעבור בדיקת המיתקן על ידי בודק מוסמך מטעמו של המחלק (להלן – בודק), ישלם מבקש החיבור את התשלום הקבוע לבדיקת מיתקן בלוח תעריפים 4.3–11 (להלן – תשלום בעבור בדיקת המיתקן).
{{ח:תתת|(2)}} שילם מבקש החיבור את סכום החשבון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 35ז|באמת מידה 35ז(ב)}} ואת התשלום בעבור בדיקת המיתקן, ייבדק המיתקן על ידי בודק בהתאם לקבוע {{ח:חיצוני|חוק החשמל|בחוק החשמל}} והתקנות לפיו בהקדם ולא יאוחר משבעה ימי עבודה מיום התשלום והמצאת כל התכניות כנדרש לבדיקת המיתקן.
{{ח:תת|(א1)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ב)}} '''מיתקן שאינו עומד בדרישות {{ח:חיצוני|חוק החשמל|החוק}}'''
{{ח:תתת|(1)}} מצא הבודק כי המיתקן אינו עומד בדרישות המפורטות {{ח:חיצוני|חוק החשמל|בחוק החשמל}} והתקנות לפיו, יגיש דו״ח ליקויים למבקש החיבור.
{{ח:תתת|(2)}} מבקש החיבור יתקן את הליקויים שנמצאו ויזמין בדיקה נוספת של המיתקן. בדיקה נוספת על ידי בודק, תבוצע לאחר שמבקש החיבור ישלם את התשלום האמור בסעיף (א)(1) בעבור הבדיקה הנוספת.
{{ח:תת|(ג)}} '''מתן מתח'''
{{ח:תת}} בכפוף לעמידה בהצלחה בבדיקת המיתקן, ובתיאום עם מבקש החיבור, ייתן המחלק מתח למיתקן.

{{ח:סעיף*|||תיקון: תש״ף־14, תשפ״ג־9}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''נספח {{ח:פנימי|סעיף 35ח|לאמת מידה 35ח}} – טופס להחתמת מבקש החיבור על משך זמן בדיקת קבלה למיתקן צריכה''' {{ח:הערה|(נמחק)}}}}

{{ח:סעיף|35ט||תיקון: 29.11.05, 23.9.19, 5.8.20, 25.11.20, 8.2.22; תש״ף־14, תשפ״א־6, תשפ״א־17, תשפ״ג־9}}
{{ח:ת}} '''כללי חיבור מהיר'''
{{ח:תת|(א)}} '''כללי חיבור מהיר'''
{{ח:תת}} פנה מבקש החיבור למחלק, בציון מספר חוזה או גוש וחלקה של הבניין שלגביו מבוקש החיבור וגודל החיבור המבוקש בקו״א, והמחלק התחייב לסיים את ביצוע החיבור ואת בדיקת המיתקן בפרק זמן שאינו עולה על 30 ימי עבודה מיום קבלת תשלום בעבור החיבור, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מבקש החיבור ישלם את מלוא התשלומים האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} בעבור החיבור – תשלום בתעריף כקבוע בלוח תעריפים 4.3–1 לבתים צמודי קרקע, לוח תעריפים 4.3–2 לבנייני קומות למגורים או לוח תעריפים 4.3–3 למבנים תעשייתיים ומסחריים, בהתאם לייעוד הבניין בעת הגשת הבקשה לחיבור;
{{ח:תתתת|(ב)}} בעבור בדיקת המיתקן – תשלום בתעריף כקבוע בלוח תעריפים 4.3–11.
{{ח:תתת|(2)}} על חשבון כאמור בסעיף קטן (1) יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 24|אמת מידה 24(ג)}} לעניין חשבון לגבי שירות שטרם ניתן.
{{ח:תתת|(3)}} המחלק יסיים את ביצוע החיבור ובדיקת המיתקן בתוך 30 ימי עבודה מיום התשלום.
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ב)}} '''ביטול בקשת החיבור'''
{{ח:תתת|(1)}} ביטל מבקש החיבור את בקשתו בכל עת שהיא לאחר ששילם תשלום כאמור בסעיף (א) ובטרם סיים המחלק את העבודות, יחויב מבקש החיבור בעלויות שנגרמו למחלק עד למועד הביטול.
{{ח:תתת|(2)}} ביטל מבקש החיבור את בקשתו לאחר סיום ביצוע העבודות על ידי המחלק, לא יקבל מבקש החיבור החזר כספי.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ב|סימן ב׳: חיבור למתח גבוה}}

{{ח:סעיף|35י||תיקון: 1.6.03, 25.11.20, 13.12.23; תשפ״א־6, תשפ״ד־27}}
{{ח:ת}} '''חיבור לרשת מתח גבוה'''
{{ח:תת|(א)}} '''חיבור למתח גבוה'''
{{ח:תתת|(1)}} חיבור לרשת החשמל בגודל חיבור שבין 630 קו״א ל־8 מו״א יהיה לרשת מתח גבוה.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בסעיף קטן (1), המחלק, באישור מנהל המערכת, בהתחשב בהיתכנות התכנונית ובשיקולי עלות־תועלת הנדרשים למימוש החיבור כפי שיחליט מנהל המערכת לעניין אותה בקשה, יאפשר למבקש חיבור המעוניין בכך, חיבור לרשת המתח הגבוה בגודל העולה על 8 מו״א, כמפורט להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} חיבור לרשת מתח 33 ק״ו – עד 22.8 מו״א למעגל;
{{ח:תתתת|(ב)}} חיבור לרשת מתח 22 ק״ו – עד 15.2 מו״א למעגל;
{{ח:תתתת|(ג)}} חיבור לרשת מתח 12.6 ק״ו – עד 8.7 מו״א למעגל.
{{ח:תתת|(3)}} תנאי לחיבור כאמור בסעיף קטן (2) הוא כי החיבור המבוקש ניתן לביצוע מבחינה טכנית; הייתה מחלוקת בין הצדדים לגבי האפשרות הטכנית לביצוע החיבור, יפנה המחלק למנהל מינהל החשמל כדי שיכריע אם קיימת אפשרות טכנית לביצוע החיבור.

{{ח:סעיף|35יא||תיקון: 1.6.03, 28.6.18, 25.11.20, 12.4.21; תש״ף־5, תשפ״א־6, תשפ״ב־4}}
{{ח:ת}} '''תשלומים בעבור חיבור למתח גבוה'''
{{ח:תת|(א)}} '''תעריפים'''
{{ח:תתת|(1)}} תשלום בעבור חיבור קבוע או זמני לרשת מתח גבוה יהיה כקבוע בלוח תעריפים מספר 4.2–1, לגבי כל בניין שאינו מקבל הספקה מרשת המתח הגבוה.
{{ח:תתת|(2)}} תשלום בעבור הגדלת חיבור ברשת מתח גבוה, יחושב לפי מספר יחידות קו״א שהתווספו לגודל החיבור הקיים, ללא תוספת המרכיב הקבוע המשולם בעבור חיבור ראשון, כקבוע בלוח תעריפים מספר 4.2–1.
{{ח:תתת|(3)}} תשלום בעבור הגדלת חיבור שבעקבותיה יש מעבר מחיבור לרשת מתח נמוך לחיבור לרשת מתח גבוה יהיה כמפורט להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} תשלום כאמור בסעיף קטן (1);
{{ח:תתתת|(ב)}} בעבור פריטי רשת במתח נמוך שהמחלק מעוניין למכור למבקש החיבור, ומבקש החיבור מעוניין לרכוש מהמחלק, ישלם מבקש החיבור למחלק בהתאם לערך הנכסים המופחת;
{{ח:תתתת|(ג)}} פריטי רשת במתח נמוך שהמחלק לא מעוניין למכור למבקש החיבור או שמבקש החיבור לא מעוניין לרכוש מהמחלק, יפורקו ויילקחו בידי המחלק, והוא יהיה רשאי להתקינם במקום אחר בתנאי שיהיו תקינים ולא יגרמו לירידה באיכות ובאמינות החשמל הממוצעת האזורית;
{{ח:תתתת|(ד)}} בהגדלת חיבור לפני שחלפו שלוש שנים מיום ביצוע החיבור הראשוני לרשת המתח הנמוך או מיום ביצוע הגדלת חיבור שלצורך ביצועה הוקמו תשתיות חדשות, על המחלק למכור ועל הצרכן לרכוש את פריטי הרשת במתח נמוך בהתאם לערך הנכסים המופחת.
{{ח:תתת|(4)}} תשלום בעבור שינוי מיקום חיבור קיים יהיה כקבוע בלוחות תעריפים 4.4 ”עבודות על חשבון אחרים“, בהתאם לעבודות שיבוצעו.
{{ח:תתת|(5)}} נדרש המחלק להקים רשת זמנית לצורך חיבור זמני למתח גבוה, יגבה המחלק ממבקש החיבור תשלום בעבור אורך קו המתח הגבוה בניכוי 200 מטרים, כקבוע בלוח תעריפים 4.4 ”עבודות על חשבון אחרים“, לפי מתח הרשת שאליה מחובר החיבור הזמני, ובהתאם לעבודות המבוצעות בפועל.
{{ח:תתת|(6)}} לא ביקש מבקש החיבור להפוך את החיבור הזמני לחיבור קבוע וביקש לפרק את החיבור הזמני ואת הרשת הזמנית, אם נבנתה, יישא מבקש החיבור בעלויות כלהלן:
{{ח:תתתת|(א)}} עלות פירוק החיבור – מבקש החיבור יישא בעלות הפירוק לפי הקבוע בלוח תעריפים 4.4 ”עבודות על חשבון אחרים“, לפי מתח הרשת שאליה חובר החיבור הזמני, ובהתאם לעבודות הנדרשות לצורך פירוק החיבור; המחלק יחזיר למבקש החיבור תשלום בסכום השווה לערך הנכסים המופחת של פריטי החיבור בהתאם לאורך חיי הנכס אשר עומד על 45 שנים;
{{ח:תתתת|(ב)}} עלות פירוק הרשת הזמנית – מבקש החיבור יישא בעלות הפירוק לפי הקבוע בלוח תעריפים 4.4 ”עבודות על חשבון אחרים“, לפי מתח הרשת שאליה חובר החיבור הזמני, ובהתאם לעבודות הנדרשות לצורך פירוק הרשת; המחלק יחזיר את ערך הנכסים המופחת של פריטי הרשת בהתאם לאורך חיי הנכס אשר עומד על 45 שנים.
{{ח:תת|(ב)}} '''חישוב על־פי התעריף התקף'''
{{ח:תת}} כל התשלומים באמת מידה זו יחושבו על פי התעריף התקף ביום הפקת החשבון.
{{ח:תת|(ג)}} '''אי עמידה במועדים'''
{{ח:תת}} לא עמד המחלק בלוחות הזמנים שסוכמו בינו לבין מבקש החיבור בתיאום הטכני, ישלם המחלק למבקש החיבור תשלום בשיעור הקבוע בלוח תעריפים 12.1–1.

{{ח:סעיף|35יב||תיקון: 29.11.05, 4.4.11, 28.6.18, 25.11.20, 26.5.21, 8.11.23; תש״ף־5, תשפ״א־6, תשפ״ב־12, תשפ״ה־7}}
{{ח:ת}} '''קבלת מידע לצורך בקשה לחיבור למתח גבוה'''
{{ח:תת|(א)}} '''קבלת מידע'''
{{ח:תת}} המעוניין בקבלת פרטים אודות חיבור אפשרי לרשת מתח גבוה, יפנה למחלק באופן מקוון בלבד, ויציין את מירב הפרטים הידועים לו בנושאים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מספרי גוש וחלקה של הבניין שלו מיועד החיבור;
{{ח:תתת|(2)}} גודל החיבור המבוקש ביחידות קו״א;
{{ח:תתת|(3)}} נקודת ההתחברות למיתקן הצרכן הפרטי;
{{ח:תתת|(4)}} צפי לעומס התחלתי ולהתפתחות העומס בעתיד;
{{ח:תתת|(5)}} לוח זמנים משוער להתקדמות בניית מיתקן החשמל הפרטי;
{{ח:תתת|(6)}} סוג צרכנות מתוכננת, לרבות פרטים אודות מחזור השימוש בחשמל ביממה;
{{ח:תתת|(7)}} שיטת התנעת מנועים, אם ישנם;
{{ח:תתת|(8)}} אם קיים ייצור עצמי – המספר והגודל של כל יחידת ייצור;
{{ח:תתת|(9)}} קיום וגודל הספק של מיתקני חשמל כדוגמת תנורי קשת, מיישרים, עומסים לא סימטריים;
{{ח:תתת|(10)}} צורך בקו גיבוי.
{{ח:תת|(ב)}} '''תשובת המחלק'''
{{ח:תתת|(1)}} המחלק ישיב לפנייה בהקדם ולא יאוחר מ־14 ימי עבודה מיום קבלת הפנייה במשרדי המחלק, למעט במקרים של קיום ייצור עצמי, ואם קיים ייצור עצמי – לא יאוחר מ־30 ימי עבודה כאמור; דרש המחלק המצאת פרטים נוספים כאמור בסעיף (ג), יימנו הימים לעניין מתן התשובה מיום קבלת הפרטים הנוספים במשרדי המחלק.
{{ח:תתת|(2)}} בתשובתו יציין המחלק פרטים בנושאים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} ישימות החיבור המבוקש בהתאם לאמות המידה, {{ח:חיצוני|חוק החשמל|לחוק החשמל}} ולתקנות לפיו ולכל דין;
{{ח:תתתת|(ב)}} זמינות האספקה למקום החיבור;
{{ח:תתתת|(ג)}} אמינות האספקה במקום החיבור בהתאם למדדי אמינות אספקה ממוצעים לאזור המינהלי שאליו שייך מקום החיבור;
{{ח:תתתת|(ד)}} עלות החיבור כתלות בגודל החיבור המבוקש בלבד, אם לא ידועים פרמטרים נוספים המשפיעים על עלות החיבור.
{{ח:תת|(ב1)}} '''חיבור מוגבל בעומס ובזמן למיתקן תחבורתי שמיועד, בין השאר, לטעינת אוטובוסים חשמליים'''
{{ח:תתת|(1)}} מבקש חיבור למיתקן תחבורתי, כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|בפקודת התעבורה}}, שמיועד, בין השאר, לטעינת אוטובוסים חשמליים, אשר קיבל תשובת מחלק לפי סעיף (ב) שלפיה לא מתאפשר חיבור של המיתקן במועד ובהספק המבוקש, רשאי לבקש מהמחלק חיבור לרשת החשמל המוגבל בהספק ובזמן (להלן – חיבור מוגבל).
{{ח:תתת|(2)}} מבקש חיבור כאמור בסעיף קטן (1) יגיש בקשה לחיבור מוגבל בכתב או בעל פה, במשרדי המחלק או באמצעות אתר האינטרנט של המחלק; בבקשה כאמור יפרט את גודל החיבור המבוקש, מועד החיבור המוגבל המבוקש, את אופיין העומס המתוכנן במיתקן ביחס לשעות היממה ולעונות השנה, ואת הצפי לגידול בעומס במהלך 5 השנים מהמועד המבוקש לחיבור המוגבל.
{{ח:תתת|(3)}} בבקשה לחיבור מוגבל בהספק של 8 מגה־וולט אמפר ומעלה, יעביר המחלק את הבקשה למנהל המערכת לצורך קבלת התייחסותו, בתוך 3 ימי עבודה ממועד הגשת הבקשה לחיבור מוגבל לפי סעיף קטן (2); מנהל המערכת יעביר את התייחסותו למחלק לא יאוחר מ־7 ימי עבודה מהמועד שקיבל את הבקשה לקבלת התייחסותו.
{{ח:תתת|(4)}} לצורך מתן התייחסות כאמור בסעיף קטן (3) רשאי מנהל המערכת לדרוש מהמחלק המצאת פרטים נוספים שדרושים לדעתו לצורך ההתייחסות, לא יאוחר מ־7 ימי עבודה מהמועד שבו המחלק העביר לו את הבקשה לצורך קבלת התייחסות לפי סעיף קטן (3); על אף האמור בסיפה של סעיף קטן (3), אם דרש מנהל המערכת המצאת פרטים נוספים לפי סעיף קטן זה, הוא יעביר את ההתייחסות למחלק בתוך 7 ימי עבודה ממועד קבלת הפרטים הנוספים מהמחלק.
{{ח:תתת|(5)}} המחלק רשאי לדרוש ממבקש החיבור המצאת פרטים נוספים, אשר דרושים לדעתו לצורך התשובה או לצורך מענה לדרישת המצאת פרטים נוספים שהעביר מנהל המערכת, בתוך המועדים המפורטים להלן, לפי העניין:
{{ח:תתתת|(א)}} בבקשה לחיבור מוגבל בהספק שהוא נמוך מ־8 מגה־וולט אמפר – לא יאוחר מ־7 ימי עבודה ממועד הגשת הבקשה לחיבור מוגבל לפי סעיף קטן (2);
{{ח:תתתת|(ב)}} בבקשה לחיבור מוגבל בהספק של 8 מגה־וולט אמפר ומעלה –
{{ח:תתתתת|(1)}} אם מנהל המערכת העביר לו דרישה להמצאת פרטים נוספים לפי סעיף קטן (4) – לא יאוחר מ־7 ימי עבודה מהמועד שבו מנהל המערכת העביר לו את הדרישה האמורה;
{{ח:תתתתת|(2)}} אם מנהל המערכת העביר לו את התייחסותו בלא דרישה להמצאת פרטים נוספים – לא יאוחר מ־7 ימי עבודה מהמועד שבו מנהל המערכת העביר לו את ההתייחסות כאמור.
{{ח:תתת|(6)}} אם מנהל המערכת העביר למחלק דרישה להמצאת פרטים נוספים לפי סעיף קטן (4), יעביר לו המחלק את הפרטים הנוספים בתוך שלושה ימים ממועד קבלת הדרישה, ואולם אם מצא המחלק כי הוא נדרש להשלמת פרטים נוספים ממבקש החיבור כדי לענות לדרישת המצאת הפרטים הנוספים שהעביר מנהל המערכת – יעביר למנהל המערכת את הפרטים הנוספים בתוך 3 ימים ממועד קבלת הפרטים הנוספים ממבקש החיבור.
{{ח:תתת|(7)}} המחלק ישיב למבקש החיבור –
{{ח:תתתת|(א)}} בבקשה לחיבור מוגבל בהספק שהוא נמוך מ־8 מגה־וולט אמפר – לא יאוחר מ־7 ימי עבודה מיום הגשת הבקשה לחיבור מוגבל לפי סעיף קטן (2) או מיום השלמת המידע על ידי מבקש החיבור בהמשך לדרישת המחלק לפי סעיף קטן (5), לפי העניין;
{{ח:תתתת|(ב)}} בבקשה לחיבור מוגבל בהספק של 8 מגה־וולט אמפר ומעלה – לא יאוחר מ־15 ימי עבודה מיום קבלת התייחסות מנהל המערכת לפי סעיף קטן (3) או (4), לפי העניין.
{{ח:תתת|(8)}} תשובת המחלק לפי סעיף קטן (7) תהיה ערוכה לפי הטופס שבנספח לאמת מידה זו והוא יתייחס בה, בין השאר, למפורטים להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} מגבלת ההספק הצפויה והשעות שבהן היא תחול;
{{ח:תתתת|(ב)}} הפעולות שהמחלק או בעל רישיון ההולכה נדרשים לבצע כדי להסיר את המגבלה, ובכלל זה רשימה מלאה ומפורטת של כל פריטי הציוד שהמחלק או בעל רישיון ההולכה נדרשים לשדרג או להתקין ברשת והמועדים שבהם מתוכנן לעשות כן כאמור בנספח לאמת המידה;
{{ח:תתתת|(ג)}} מועד החיבור שהמחלק התחייב לגביו בתשובתו לפי סעיף (ב), שהוא המועד המאוחר ביותר שבו תוסר המגבלה ושמבקש החיבור יחובר לרשת בהתאם לגודל החיבור שביקש בכל שעות היממה.
{{ח:תתת|(9)}} מסר המחלק למבקש החיבור תשובה לפי סעיפים קטנים (7) ו־(8), יתקין מבקש החיבור בנקודת החיבור לרשת אמצעי הגבלת צריכה מהרשת (להלן – אמצעי הגבלה), אשר יאושר ויכויל על ידי המחלק בהתאם לקבוע בסעיף קטן (10).
{{ח:תתת|(10)}} לא הסכים מבקש חיבור להתקין את אמצעי ההגבלה, יחבר המחלק את מיתקן הצריכה לרשת בהתאם לגודל החיבור שהמחלק יכול לספק במועד החיבור המבוקש ושמצוין בתשובת המחלק שניתנה לפי סעיף (ב)(2)(ב).
{{ח:תתת|(11)}} המחלק יכייל את אמצעי ההגבלה, בעת מועד ביצוע הבדיקה למיתקן לפי {{ח:פנימי|סעיף 35יז|אמת מידה 35יז}}, לפי ההספק והשעות שנקבעו בתשובתו לפי סעיף קטן (8).
{{ח:תתת|(12)}} מצא המחלק כי בוצע שינוי בכיול אמצעי ההגבלה בלא אישורו, יפנה למבקש החיבור לתיאום כיול חוזר בהתאם להספק שהתבקש בבקשה לחיבור מוגבל ושאושר בתשובת המחלק לפי סעיפים קטנים (7) ו־(8); לא בוצע תיאום לכיול חדש, יגביל המחלק את הספק הצריכה מהרשת להספק המינימלי שיכול הצרכן לצרוך לפי תשובת המחלק שניתנה לפי סעיף קטן (8), וזאת למשך כל שעות היממה עד לכיול מחדש של אמצעי ההגבלה.
{{ח:תתת|(13)}} אין באפשרות של חיבור מוגבל כדי לגרוע מחובותיהם של המחלק ומנהל המערכת לפיתוח הרשת כך שיהיה ניתן לחבר את המיתקן בלא מגבלות, בהתאם למועדים שהתחייב המחלק בתשובתו לפי סעיף (ב).
{{ח:תתת|(14)}} המחלק יעביר לרשות העתק של כל תשובת מחלק שנתן לפי סעיפים קטנים (7) ו־(8), לא יאוחר מ־7 ימי עבודה מיום השלמת התיאום הטכני לפי {{ח:פנימי|סעיף 35יג|אמת מידה 35יג}} לגבי אותה תשובה.
{{ח:תתת|(15)}} תוקפו של סעיף זה הוא לשנתיים מיום פרסומו ברשומות {{ח:הערה|(מיום 3.2.2022 עד יום 2.2.2024)}}.
{{ח:תת|(ג)}} '''בקשה להמצאת פרטים נוספים'''
{{ח:תת}} לצורך מתן תשובה כאמור בסעיף (ב), רשאי המחלק לדרוש מהפונה המצאת פרטים נוספים חיוניים, לרבות אופי ואמינות האספקה הנדרשת ותוכנית מפורטת של הבניין שלו מיועד החיבור.
{{ח:תת|(ד)}} '''מקדמה'''
{{ח:תתת|(1)}} המחלק יצרף לתשובתו לפי סעיף (ב) או (ב1) חשבון לתשלום מקדמה בשיעור 10% מתעריף החיבור (להלן – המקדמה) כקבוע בלוח תעריפים מספר 4.2–1, התקף ביום מתן התשובה. תשלום המקדמה יהווה תנאי הכרחי לפתיחת תיק עבודה לפונה במשרדי המחלק.
{{ח:תתת|(2)}} על חשבון כאמור בסעיף קטן (1) יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 24|אמת מידה 24(ג)}} בעניין חשבון לגבי שירות שטרם ניתן.
{{ח:תתת|(3)}} המחלק יציין, על גבי החשבון, את זכאות מבקש החיבור לקבלת תשלום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 35יא|באמת מידה 35יא(ב)}} מאת המחלק, אם לא יעמוד במועדים.
{{ח:תת|(ה)}} '''תשלום מראש'''
{{ח:תתת|(1)}} התחייב המחלק לבצע את החיבור בתוך 21 ימים, ומבקש החיבור רוצה בכך, יצרף המחלק לתשובתו חשבון בגובה מלוא התשלום בעבור החיבור, כקבוע בלוח תעריפים 4.2–1 ו־4.2–2. התחייב המחלק לבצע את בדיקת המיתקן בתוך שלושה ימים מגמר ביצוע החיבור, יצרף המחלק לתשובתו גם חשבון בעבור בדיקת מיתקן כקבוע בלוח תעריפים 4.2–1.
{{ח:תתת|(2)}} על החשבונות לפי סעיף קטן (1) יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 24|אמת מידה 24(ג)}} בעניין חשבון לגבי שירות שטרם ניתן.
{{ח:תתת|(3)}} המחלק יציין, על גבי החשבונות לפי סעיף קטן (1), את זכאות מבקש החיבור לקבלת תשלום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 35יא|באמת מידה 35יא(ג)}} מאת המחלק, אם לא עמד במועדים שלהם התחייב.

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״ב־12}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|{{מוגדל|'''נספח'''}} {{ש}} '''טופס פירוט מגבלות'''}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הטופס הושמט).}}

{{ח:סעיף|35יג||תיקון: 4.4.11, 6.2.12, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''תיאום טכני'''
{{ח:תת|(א)}} '''תיאום טכני וקביעת לוח זמנים'''
{{ח:תת}} נפתח תיק עבודה במשרדי המחלק, יחלו המחלק ומבקש החיבור בתיאום טכני של עבודות החיבור וקביעת לוח זמנים משוער להתקדמות עבודת החיבור (להלן – התיאום הטכני). התיאום הטכני יסוכם בכתב ויכלול, בין היתר, התייחסות לנושאים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} כיוון החיבור;
{{ח:תתת|(2)}} מיקום המיתקן הפרטי;
{{ח:תתת|(3)}} פירוט הציוד שיתקין המחלק בחדר המיתוג;
{{ח:תתת|(4)}} בניית מיתקן החשמל הפרטי;
{{ח:תתת|(5)}} מדדי אמינות אספקה ברשת המזינה את מבקש החיבור, כמפורט להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} מדד דקות אי אספקה בממוצע שנתי משוכלל ברשת המזינה;
{{ח:תתתת|(ב)}} מדד תדירות הפרעות ברשת המזינה;
{{ח:תתתת|(ג)}} מדד משך שיקום אספקה ברשת המזינה;
{{ח:תתת|(6)}} מדדי איכות אספקת החשמל ברשת המזינה את מבקש החיבור, כמפורט להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} הפרעות חולפות ברשת המזינה בשנה;
{{ח:תתתת|(ב)}} מספר אירועי דיפים ברשת המזינה בשנה, אם יש למחלק נתונים;
{{ח:תתתת|(ג)}} ניתוח הרמוניות ברשת המזינה, אם יש למחלק נתונים;
{{ח:תתת|(7)}} פרטים חשמליים של סוג הציוד ואופן התקנתו, בטיחות, עמידה בתקנים רלוונטיים והתקנת מערכות מדידה ומניה, כולל עלות;
{{ח:תתת|(8)}} עלות החיבור הסופית.
{{ח:תת|(ב)}} '''מועד השלמת התיאום הטכני'''
{{ח:תתת|(1)}} התיאום הטכני יושלם בתוך שלושים ימי עבודה מיום ביצוע תשלום המקדמה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 35יב|באמת מידה 35יב(ד)(1)}}. לעניין זה לא יובאו בחשבון פרקי הזמן הנדרשים לצורך קבלת אישורי רשויות.
{{ח:תתת|(2)}} החלו המחלק ומבקש החיבור בתיאום הטכני והמחלק סבר כי החיבור המבוקש הוא חיבור חריג או חיבור מיוחד, ימשיך המחלק את הטיפול בבקשה בהתאם לקבוע {{ח:פנימי|סעיף 35לד|באמות מידה 35לד (חיבור חריג)}} {{ח:פנימי|סעיף 35לה|או 35לה (חיבור מיוחד)}}, לפי העניין.
{{ח:תת|(ג)}} '''תשלום ביניים'''
{{ח:תתת|(1)}} עם השלמת התיאום הטכני, ימסור המחלק למבקש החיבור חשבון בסכום השווה להפרש שבין 70% מתעריף החיבור לבין סכום המקדמה ששולם, בהתאם לתעריף התקף ביום הפקת החשבון. התשלום יהווה תנאי הכרחי לביצוע עבודות החיבור.
{{ח:תתת|(2)}} על חשבון כאמור בסעיף קטן (1), יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 24|אמת מידה 24(ג)}} בעניין חשבון לגבי שירות שטרם בוצע.

{{ח:סעיף|35יד||תיקון: 29.11.05, 18.1.07, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''שינוי וביטול בקשת חיבור במתח גבוה'''
{{ח:תת|(א)}} '''שינויים בפרטי החיבור המבוקש'''
{{ח:תתת|(1)}} מבקש החיבור רשאי לערוך שינויים בפרטי החיבור שהוא מבקש, ללא תשלום נוסף, לפני סיום התיאום הטכני והוצאת החשבון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 35יג|באמת מידה 35יג(ג)(1)}}.
{{ח:תתת|(2)}} מבקש חיבור המבקש לערוך שינויים בפרטי החיבור לאחר סיום התיאום הטכני יחויב בעלויות התכנון הנוספות כפי שייקבעו על פי השינויים הנדרשים.
{{ח:תתת|(3)}} לאחר סיום התיאום הטכני ובטרם סיים המחלק את עבודות החיבור המבוקש:
{{ח:תתתת|(א)}} היה השינוי המבוקש כרוך בגידול עלויות החיבור שהתבקש בראשונה, יחויב מבקש החיבור בעלויות התכנון הנוספות או עלויות הביצוע הנוספות.
{{ח:תתתת|(ב)}} היה השינוי המבוקש כרוך בהקטנת עלויות החיבור שהתבקש בראשונה, ישיב המחלק את סכום ההפרש הנגרם כתוצאה מהשינוי ובתוספת ריבית החשב הכללי.
{{ח:תת|(ב)}} '''ביטול בקשת החיבור'''
{{ח:תתת|(1)}} ביטל מבקש החיבור את בקשתו בכל עת שהיא לאחר תשלום המקדמה, מסיבה כלשהי ולרבות מסיבות שאינן בשליטתו, לא יוחזר לו סכום המקדמה.
{{ח:תתת|(2)}} ביטל מבקש החיבור את בקשתו בכל עת שהיא לאחר ששילם תשלום כקבוע {{ח:פנימי|סעיף 35יג|באמת מידה 35יג(ג)(1)}}, ובטרם סיים המחלק את עבודות החיבור, יחויב מבקש החיבור בעלויות הביצוע שנגרמו למחלק עד למועד הביטול.
{{ח:תתת|(3)}} ביטל מבקש החיבור את בקשתו לאחר סיום עבודות החיבור על ידי המחלק, לא יקבל מבקש החיבור החזר כספי והוא יישא בתשלום כקבוע {{ח:פנימי|סעיף 35טז|באמת מידה 35טז(ב)(1)}}.

{{ח:סעיף|35טו||תיקון: 1.6.03, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''מיתקן החשמל הפרטי'''
{{ח:תת|(א)}} '''העמדת מיתקן החשמל הפרטי לרשות המחלק'''
{{ח:תת}} המבקש להתחבר לרשת מתח גבוה יבנה ויעמיד לרשות המחלק, לצורך החיבור, חדר מיתוג הכולל נקודת חיבור במתח גבוה, תוכנית למיקום מערך שנאים וחיבורים פנימיים, נקודת החיבור, עמודים, מכלי מדידה וכל ציוד או מבנה אחרים הדרושים למחלק לצורך החיבור, בהתאם לתיאום הטכני ולחובותיו על פי כל דין.
{{ח:תת|(ב)}} '''מיקום הצבת המיתקן'''
{{ח:תת}} מבקש החיבור יציב את מיתקן החשמל הפרטי במרחק שלא יעלה על 15 מטרים מגבול השטח הפרטי מכיוון הרשת המזינה. אם נקודת היציאה לחיבור מהרשת נמצאת בתחומי השטח הפרטי, יציב מבקש החיבור את מיתקן החשמל הפרטי במקום הקרוב ביותר האפשרי לנקודת החיבור או 15 מטרים מגבול השטח הפרטי הקרוב לרשת המזינה, הקרוב מבין שניהם; חרג מבקש החיבור מהאמור, יישא בעלות עבודות התשתית הנוספות כקבוע בלוחות תעריפים 4.4.
{{ח:תת|(ג)}} '''מכלי מדידה'''
{{ח:תתת|(1)}} מבקש החיבור ירכוש מכלי מדידה מהמחלק או מגורם אחר.
{{ח:תתת|(2)}} רכש מבקש החיבור מכל מדידה מגורם אחר, יוודא כי המידות הפיסיות של הציוד המותקן בארונות המחלק מתאים למידות הארונות.
{{ח:תתת|(3)}} המחלק יתקין ויבדוק את מכלי המדידה; מבקש החיבור ישלם למחלק עלות התקנה ובדיקה כקבוע בלוח תעריפים 4.2–3 ו־4.2–4.
{{ח:תתת|(4)}} בסעיף זה, ”מכל מדידה“ – שנאי מדידה למתח וזרם, המותקן במכל סגור.
{{ח:תת|(ד)}} '''תפעול, תחזוקה ובעלות'''
{{ח:תתת|(1)}} המחלק יתפעל ויתחזק את רשת המתח הגבוה, לרבות מערכות המניה.
{{ח:תתת|(2)}} מיתקן החשמל הפרטי, למעט המונה וכל חלק אחר של מיתקן החשמל שהמחלק שילם בעבורו למבקש החיבור, יהיה בבעלות מבקש החיבור או מי שבעבורו הוזמן החיבור.

{{ח:סעיף|35טז||תיקון: 1.6.03, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''ביצוע וסיום עבודות החיבור'''
{{ח:תת|(א)}} '''פרק הזמן לביצוע החיבור'''
{{ח:תת}} המחלק יבצע את עבודת החיבור בהתאם לתיאום הטכני וללוחות הזמנים שנקבעו. אם לא סוכם אחרת, לא יעלה פרק הזמן לביצוע עבודות החיבור על שישה חודשים מיום תשלום המקדמה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 35יב|באמת מידה 35יב(ד)(1)}}; לעניין זה לא יובאו בחשבון פרקי הזמן שנדרשו לביצוע התשלומים על ידי מבקש החיבור או לקבלת כל האישורים כדין או כל עיכוב אחר שנגרם על ידו.
{{ח:תת|(ב)}} '''תשלומים'''
{{ח:תתת|(1)}} סיים המחלק את ביצוע עבודות החיבור, ימסור המחלק למבקש חשבון לגבי יתרת 30% מתעריף החיבור; על החשבון יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 24|אמות מידה 24(ב)(1)}} {{ח:פנימי|סעיף 24|ו־24(ב)(3)}} בעניין חשבון לגבי שירות שניתן.
{{ח:תתת|(2)}} מבקש חיבור שלא שילם את הנדרש כאמור באמת מידה זו, לא יהיה זכאי לבדיקת המיתקן לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 35יז|אמת מידה 35יז (בדיקת מיתקן ומתן מתח)}}.

{{ח:סעיף|35יז||תיקון: 18.7.07, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''בדיקת המיתקן ומתן מתח'''
{{ח:תת|(א)}} '''בדיקת מיתקן ועלויות'''
{{ח:תתת|(1)}} בעבור בדיקת המיתקן על ידי בודק מוסמך מטעם המחלק, ישלם מבקש החיבור תשלום כקבוע בלוח התעריפים 4.2–1.
{{ח:תתת|(2)}} שילם מבקש החיבור את סכום החשבון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 35טז|באמת מידה 35טז(ב)(1)}}, ושילם את התשלום בעבור בדיקת המיתקן כאמור בסעיף קטן (1), ייבדק המיתקן על ידי בודק מוסמך בהתאם לקבוע {{ח:חיצוני|חוק החשמל|בחוק החשמל}} והתקנות לפיו (להלן – בודק מוסמך), בהקדם ולא יאוחר משבעה ימי עבודה מיום ביצוע התשלום כאמור בסעיף קטן (1).
{{ח:תת|(ב)}} '''מיתקן שאינו עומד בדרישות החוק'''
{{ח:תתת|(1)}} מצא הבודק המוסמך כי מיתקן החשמל הפרטי אינו עומד בדרישות המפורטות {{ח:חיצוני|חוק החשמל|בחוק החשמל}} והתקנות לפיו, יגיש דו״ח ליקויים למבקש החיבור.
{{ח:תתת|(2)}} מבקש החיבור יתקן את הליקויים שנמצאו ויזמין בדיקה נוספת של המיתקן. בדיקה נוספת על ידי הבודק המוסמך, תבוצע לאחר שמבקש החיבור שילם את התשלום האמור בסעיף (א)(1) בעבור הבדיקה הנוספת.
{{ח:תתת|(3)}} מחלק יבצע בדיקת הגנות וואט־מטריות (הגנות ראשיות). כיול מפסיק הזרם יכול שיתבצע באמצעות מעבדה מוסמכת או על ידי מחלק. בוצעו הבדיקות על ידי מחלק, יחויב מבקש החיבור בתשלום כקבוע בלוח תעריפים 4.2–1.
{{ח:תת|(ג)}} '''מתן מתח'''
{{ח:תת}} בכפוף לעמידה בהצלחה בבדיקת המיתקן, ובתיאום עם מבקש החיבור, ייתן המחלק מתח למיתקן.

{{ח:סעיף|35יח||תיקון: 1.6.03, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''הזנה נוספת'''
{{ח:תת|(א)}} '''חיבור נוסף'''
{{ח:תתת|(1)}} דרש מבקש החיבור מהמחלק לחבר את מיתקנו הפרטי בקו חיבור נוסף, יחבר המחלק את המיתקן הפרטי כאמור, בהינתן יכולת העברה קיימת. בעבור החיבור הנוסף ישלם מבקש החיבור תעריף כקבוע בלוח תעריפי גיבוי (טרם נקבע).
{{ח:תתת|(2)}} קו החיבור הנוסף יכול שייצא משנאי אחר באותה תחנת משנה ויכול שיצא משנאי השייך לתחנת משנה אחרת.
{{ח:תתת|(3)}} בעבור חיבור נוסף ישלם מבקש החיבור לפי העלות הנורמטיבית לקו במתחים השונים כקבוע בלוח תעריפים 4.2–1.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ג|סימן ג׳: חיבור או שילוב מיתקן ייצור לרשת החלוקה|תיקון: תשע״ט־5}}

{{ח:סעיף|35יט||תיקון: 28.12.09, 16.9.13, 27.9.17, 21.11.18, 18.11.19, 25.11.20; תשע״ט־5, תש״ף־13, תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''שמירת מקום ברשת למכרזי מדינה'''
{{ח:תת|(א)}} '''סקר היתכנות ראשוני'''
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(בוטל, אך ממשיך לחול על בקשות לחיבור או לשילוב מיתקן שהוגשו לפני יום 6.6.2019 ועל חוות רוח כהגדרתן {{ח:פנימי|סעיף 190|באמת מידה 190}}):}}
{{ח:תתת|(1)}} המעוניין בקבלת פרטים אודות חיבור אפשרי לרשת החשמל לצורך הוצאת אנרגיה ממיתקן ייצור (באמת מידה זו – המיתקן) לרשת חלוקה במתח גבוה (באמת מידה זו – רשת החלוקה), יפנה למחלק בכתב להזמנת סקר היתכנות ראשוני להוצאת אנרגיה לרשת החלוקה (באמת מידה זו – סקר ההיתכנות) וזאת כתנאי סף לקבלת רישיון מותנה.
{{ח:תתת|(2)}} מזמין סקר ההיתכנות יעביר למחלק את הנתונים שלהלן:
{{ח:תתתת|(א)}} פרטי המזמין;
{{ח:תתתת|(ב)}} מיקום החיבור המבוקש;
{{ח:תתתת|(ג)}} ההספק המקסימאלי של המיתקן;
{{ח:תתתת|(ד)}} גודל החיבור המבוקש;
{{ח:תתתת|(ה)}} טכנולוגיית הייצור;
{{ח:תתתת|(ו)}} תיאור בסיסי של המיתקן ומשטר ההפעלה הצפוי;
{{ח:תתתת|(ז)}} קונפיגורציה בסיסית של המיתקן;
{{ח:תתתת|(ח)}} מועד משוער לסיום הקמת המיתקן;
{{ח:תתתת|(ט)}} מועד משוער לתחילת פעילות מסחרית.
{{ח:תתת|(3)}} המחלק לא יערוך סקר היתכנות למיתקן ייצור או למספר מיתקני ייצור הממוקמים על חטיבת קרקע, אשר הספקם המקסימאלי עולה על הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 35י|באמת מידה 35י (חיבור לרשת מתח גבוה)}}; לעניין זה, ”חטיבת קרקע“ – שטח מקרקעין או מספר שטחי מקרקעין בעלי גבול משותף המצויים בבעלותו של אדם או שיש לו זכות חכירה בהם.
{{ח:תתת|(4)}} כתנאי לביצוע סקר היתכנות יגבה המחלק מקדמה על חשבון תעריף החיבור כקבוע בלוח תעריפים 4.2–1 ”תעריף ביצוע סקר היתכנות ראשוני להוצאת אנרגיה לרשת חלוקה (מקדמה על חשבון תעריף חיבור)“.
{{ח:תתת|(5)}} על החשבון לתשלום המקדמה יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 24|אמת מידה 24(ג)}} בעניין חשבון לגבי שירות שטרם בוצע.
{{ח:תתת|(6)}} סקר היתכנות יתייחס למידע הרלוונטי על הרשת, הקיים במועד תחילת ביצוע הסקר, והוא יכלול, בין היתר, את ישימות חיבור מיתקן הייצור לרשת החלוקה בהתייחס לעניינים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} מתח החיבור וגודל החיבור;
{{ח:תתתת|(ב)}} לוח הזמנים המבוקש ולוח זמנים אפשרי לביצוע החיבור;
{{ח:תתתת|(ג)}} מעבר הספק מיתקן הייצור ברשת המתח הגבוה ובתחנת המשנה שאליה מחובר המיתקן במשטר תפעולי רגיל;
{{ח:תתתת|(ד)}} רמת זרמי הקצר;
{{ח:תתתת|(ה)}} שדרוגים ברשת הנדרשים לצורך קליטת המיתקן;
{{ח:תתתת|(ו)}} חלופות אפשריות, ככל שיידרשו;
{{ח:תתתת|(ז)}} תכנון להקמה של רשתות חדשות באזור שבו מבוקש החיבור;
{{ח:תתתת|(ח)}} בקשות חיבור קיימות וסקרי היתכנות נוספים שנערכו או נערכים בעבור מזמיני סקר היתכנות אחרים, והשפעת תוצאות מימוש הוצאת אנרגיה לרשת החלוקה בידי מזמיניהם על מזמין סקר ההיתכנות;
{{ח:תתתת|(ט)}} מצא המחלק צורך בקבלת פרטים ומסמכים נוספים, ימסור למזמין סקר ההיתכנות דרישה לקבלתם. רשימת הפרטים והמסמכים הנוספים שידרוש הסש״ח תהיה מפורטת וסופית.
{{ח:תתת|(7)}} אם תוצאות סקר ההיתכנות יצביעו על אי יכולתו של המחלק לעמוד בלוח הזמנים שמבקש מזמין הסקר להשלמת החיבור, יכלול הסקר גם הסברים וסיבות לכך וכן לוח זמנים חלופי להשלמת החיבור.
{{ח:תתת|(8)}} המחלק ימסור למזמין את תוצאות סקר ההיתכנות בתוך 45 ימי עבודה מיום קבלת הנתונים המפורטים בסעיף קטן (2) או מיום תשלום המקדמה כאמור בסעיף קטן (4), לפי המאוחר מביניהם.
{{ח:תתת|(9)}} סקר ההיתכנות מהווה אינדיקציה בלבד ליכולת ההתחברות לרשת החלוקה בלוח הזמנים שיפורט בסקר, נכון ליום ביצוע הסקר. מחויבות המחלק לשמירת מקום ברשת ולביצוע העבודה בלוח הזמנים תהיה במועד תשלום מקדמה ופתיחת תיק עבודה במשרדי המחלק כקבוע {{ח:פנימי|סעיף 35יב|באמת מידה 35יב(ד)}}.
{{ח:תתת|(10)}} המחלק יעמיד את המידע הנוגע לסקרי היתכנות, למעט מידע שהוא בגדר סוד מסחרי, לעיון הציבור באופן פומבי אשר יאפשר לכל דורש להתעדכן במצב היזמות בכל עת, והכל על פי דין ובתיאום עם הרשות.
{{ח:תתת|(11)}} מזמין סקר היתכנות רשאי להשיג על תוצאות סקר ההיתכנות בהשגה מנומקת בכתב שיגיש לראש אגף הנדסה ברשות בתוך 15 ימי עבודה ממועד קבלת תוצאות הסקר. ראש אגף הנדסה ברשות יודיע את החלטתו בהשגה בתוך 45 ימי עבודה מן המועד שבו קיבל ממזמין סקר ההיתכנות ומהמחלק את מלוא הנתונים הדרושים להחלטתו.
{{ח:תתת|(12)}} האמור לעיל לא יחול במקרים המנויים בסעיף (ב) להלן.
{{ח:תת|(ב)}} '''הספק מיתקן פוטו־וולטאי החייב בביצוע סקר היתכנות'''
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(בוטל, אך ממשיך לחול על בקשות לחיבור או לשילוב מיתקן שהוגשו לפני יום 6.6.2019 ועל חוות רוח כהגדרתן {{ח:פנימי|סעיף 190|באמת מידה 190}}):}}
{{ח:תתת|(1)}} המחלק יחויב בעריכת סקר היתכנות אם מבקש החיבור מבקש להתחבר לרשת החלוקה במתח גבוה, בלא תלות בגודל מיתקן הייצור; אם נמצא כי מיתקן הייצור יחובר לרשת מתח נמוך, יהיה מבקש החיבור פטור מעריכת סקר היתכנות ראשוני.
{{ח:תתת|(2)}} המחלק ישיב לפונה בשאלת חבותו בסקר היתכנות ראשוני לא יאוחר משבעה ימי עבודה מיום קבלת הפניה.
{{ח:תתת|(3)}} תוקפו של סקר היתכנות יהיה למשך 9 חודשים. אם בחלוף 9 חודשים היו שינויים מהותיים ברשת החלוקה, אשר לדעת הסש״ח יש בהם כדי לשנות מהתשובות שניתנו למבקש החיבור בסקר ההיתכנות הקיים (להלן – הסקר הקיים), יזמין מבקש החיבור סקר היתכנות חדש ויישא בשלו בעלויות הקבועות בלוח תעריפים 4.2–1. הסקר החדש יבוצע בהתאם להליך הקבוע בפסקה (א). אם לא היו שינויים מהותיים ברשת עם תום תוקפו של הסקר הקיים, יאשרר הסש״ח את הסקר הקיים, ללא גביית עלות נוספת, וזאת בתוך 30 ימי עבודה ממועד פנייתו של מבקש החיבור לאשרור הסקר.
{{ח:תתת|(4)}} כל מחלוקת הנובעת מהאמור באמת מידה זו או פרשנותה תובא להכרעת ראש אגף הנדסה ברשות.
{{ח:תת|(ג)}} '''שמירת מקום ברשת'''
{{ח:תת}} המחלק ישמור מקום ברשת עבור מתקני ייצור המחוברים לרשת החלוקה שבכוונת רשות החשמל או מי מגורמי המדינה (להלן – המדינה) להקים במסגרת הליך תחרותי או מכרז המפורסם מטעמם (להלן ביחד – המכרז) בהתאם לתנאים הבאים:
{{ח:תתת|(1)}} מוסד תכנון החליט על הפקדה או הפקדה בתנאים של תכנית מתקן הייצור (להלן – התכנית), או שהחליט להעביר את התכנית להערות הוועדות המחוזיות ולהשגות הציבור או שהחליט על העברת התכנית כאמור בתנאים.
{{ח:תתת|(2)}} המדינה או מי מטעמה פנו למחלק בבקשה לבדיקת היתכנות לשמירת מקום ברשת למכרז (להלן – בדיקת היתכנות).
{{ח:תתת|(3)}} המחלק, בהתייעצות עם מנהל המערכת, ימסור לפונה או למגיש הצעה במכרז חשבון בהתאם לקבוע בשורה 5 בלוח תעריפים 4.1–1 שאליו תצורף רשימת הנתונים שעל מזמין בדיקת ההיתכנות להגיש למחלק כתנאי לביצוע הסקר; המחלק ימסור למנהל המערכת העתק מהנתונים שהתקבלו ממגיש ההצעה במכרז.
{{ח:תתת|(4)}} בדיקת היתכנות תתבצע על ידי המחלק, בכפוף לדרישות מערכתיות, קריטריונים והנחיות של מנהל המערכת, באופן המאפשר למחלק להתחייב על שמירת מקום ברשת על סמך תוצאות בדיקת ההיתכנות.
{{ח:תתת|(5)}} בסיום בדיקת ההיתכנות יעביר המחלק לפונה ולרשות, מסמך המפרט את תוצאות בדיקת ההיתכנות בהתבסס על המידע המפורט בסעיף {{ח:הערה|קטן}} (4).
{{ח:תתת|(6)}} סבר המחלק כי שמירת המקום ברשת אפשרית בתנאים, ירשום המחלק במסמך בדיקת ההיתכנות את התנאים לשמירת מקום ברשת.
{{ח:תתת|(7)}} על בסיס תוצאות בדיקת ההיתכנות הרשות תבחן אם להורות למחלק לשמור מקום ברשת למכרז.
{{ח:תתת|(8)}} ממועד סיום ביצוע בדיקת ההיתכנות וכל עוד לא הורתה רשות החשמל אחרת, המחלק ישמור מקום ברשת למכרז.
{{ח:תתת|(9)}} הורתה הרשות למחלק לשמור מקום ברשת, המחלק ישמור מקום ברשת לפרק זמן של עד שלוש שנים, במקרה בו בעל רישיון הולכה לא נדרש לבצע פרויקט ברשת ההולכה המשרת את כלל המשתמשים ברשת (להלן – פרויקט מערכתי). אם בעל רישיון הולכה נדרש לבצע פרויקט מערכתי המחלק ישמור מקום ברשת לפרק זמן של עד שנה ממועד סיום הקמת הפרוייקט המערכתי.
{{ח:תתת|(10)}} המחלק יאריך את תקופת שמירת המקום ברשת בהתאם להוראת רשות החשמל ולתנאים שתקבע.

{{ח:סעיף|35יט1||תיקון: 18.11.19, 25.11.20; תש״ף־13, תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''סקר היתכנות ראשוני וולונטרי ליצרן ברשת חלוקה'''
{{ח:תת|(א)}} '''סקר היתכנות ראשוני וולונטרי'''
{{ח:תתת|(1)}} המעוניין בקבלת פרטים על אודות חיבור אפשרי לרשת החשמל לצורך הוצאת אנרגיה ממיתקן ייצור (באמת מידה זו – המיתקן) לרשת חלוקה במתח גבוה (באמת מידה זו – רשת החלוקה), יפנה למחלק בכתב, להזמנת סקר היתכנות ראשוני להוצאת אנרגיה לרשת החלוקה (באמת מידה זו – סקר היתכנות וולונטרי).
{{ח:תתת|(2)}} מזמין סקר ההיתכנות יעביר למחלק את הנתונים שלהלן:
{{ח:תתתת|(א)}} פרטי המזמין;
{{ח:תתתת|(ב)}} מיקום החיבור המבוקש;
{{ח:תתתת|(ג)}} ההספק המקסימלי של המיתקן;
{{ח:תתתת|(ד)}} גודל החיבור המבוקש;
{{ח:תתתת|(ה)}} טכנולוגיית הייצור;
{{ח:תתתת|(ו)}} תיאור בסיסי של המיתקן ומשטר ההפעלה הצפוי;
{{ח:תתתת|(ז)}} קונפיגורציה בסיסית של המיתקן;
{{ח:תתתת|(ח)}} מועד משוער לסיום הקמת המיתקן;
{{ח:תתתת|(ט)}} מועד משוער לתחילת פעילות מסחרית.
{{ח:תתת|(3)}} כתנאי לביצוע סקר היתכנות יגבה המחלק תעריף כקבוע בשורה 15 בלוח תעריפים 4.2–1 ”תעריף לבדיקת בקשה לחיבור או לשילוב מיתקן במתח גבוה ותעריף לביצוע סקר היתכנות ראשוני וולונטרי להוצאת אנרגיה לרשת חלוקה“.
{{ח:תתת|(4)}} על התעריף האמור בסעיף קטן (3) יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיף (ג) לאמת מידה 24 ”חשבון לגבי שירות שטרם ניתן“}}.
{{ח:תתת|(5)}} סקר היתכנות יתייחס למידע הרלוונטי על הרשת, הקיים במועד תחילת ביצוע הסקר, והוא יכלול, בין השאר, את ישימות חיבור מיתקן הייצור לרשת החלוקה בהתייחס לעניינים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} מתח החיבור וגודל החיבור;
{{ח:תתתת|(ב)}} לוח הזמנים המבוקש ולוח זמנים אפשרי לביצוע החיבור;
{{ח:תתתת|(ג)}} מעבר הספק מיתקן הייצור ברשת המתח הגבוה ובתחנת המשנה שאליה מחובר המיתקן במשטר תפעולי רגיל;
{{ח:תתתת|(ד)}} רמת זרמי הקצר;
{{ח:תתתת|(ה)}} שדרוגים ברשת הנדרשים לצורך קליטת המיתקן;
{{ח:תתתת|(ו)}} חלופות אפשריות, ככל שיידרשו;
{{ח:תתתת|(ז)}} תכנון להקמה של רשתות חדשות באזור שבו מבוקש החיבור;
{{ח:תתתת|(ח)}} בקשות חיבור קיימות וסקרי היתכנות נוספים שנערכו או נערכים בעבור מזמיני סקר היתכנות אחרים, והשפעת תוצאות מימוש הוצאת אנרגיה לרשת החלוקה בידי מזמיניהם על מזמין סקר ההיתכנות.
{{ח:תתת|(6)}} אם תוצאות סקר ההיתכנות יצביעו על אי־יכולתו של המחלק לעמוד בלוח הזמנים שמבקש מזמין הסקר להשלמת החיבור, יכלול הסקר גם הסברים וסיבות לכך וכן לוח זמנים חלופי להשלמת החיבור.
{{ח:תתת|(7)}} המחלק ימסור למזמין, לרשות ולמנהל המערכת, את תוצאות סקר ההיתכנות בתוך 45 ימי עבודה מיום קבלת הנתונים המפורטים בסעיף קטן (2) או מיום תשלום התעריף כאמור בסעיף קטן (3), לפי המאוחר מביניהם.
{{ח:תתת|(8)}} סקר ההיתכנות מהווה אינדיקציה בלבד ליכולת ההתחברות לרשת החלוקה בלוח הזמנים שיפורט בסקר, נכון ליום ביצוע הסקר.
{{ח:תתת|(9)}} המחלק יבצע את הסקר בהתאם לדרישות מערכתיות, קריטריונים והנחיות שיורה מנהל המערכת מכוח הסמכות לפי {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל#סעיף 5|סעיף 5(ג)(1) לחוק משק החשמל}} ובהתאם לאמות מידה שנקבעו לעניין זה, אם נקבעו.

{{ח:סעיף|35כ||תיקון: 28.12.09, 23.1.14; תשע״ט־4}}
{{ח:ת}} '''פתיחת תיק חיבור'''
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה, אך תמשיך לחול על חיבור או שילוב מיתקן לפי {{ח:פנימי|פרק ח סימן י|סימן י׳ לפרק ח׳}} וכן על בקשות לחיבור או שילוב מיתקן שהוגשו לפני יום 6.6.2019):}}
{{ח:תת|(א)}} '''פתיחת תיק עבודה לחיבור, שינויים וסגירה'''
{{ח:תתת|(1)}} בעל רישיון ייצור מותנה (להלן – בעל הרישיון) רשאי לפתוח תיק עבודה במשרדי המחלק לאחר קבלת החלטה של מוסד התכנון הרלוונטי על הפקדת תוכנית המיתקן להתנגדויות. אם לא נדרשת הפקדה של תוכנית, רשאי בעל הרישיון לפתוח תיק עבודה לאחר קבלת היתר בנייה מרשות הרישוי הרלוונטית.
{{ח:תתת|(2)}} פתיחת תיק העבודה והמשך ההליך העסקי יהיו בהתאם לקבוע {{ח:פנימי|סעיף 35יב|באמות המידה 35יב(ד) עד 35יח (הזנה נוספת)}}.
{{ח:תתת|(3)}} בוטל או פקע תוקפו של הרישיון המותנה, יסגור המחלק את תיק העבודה.
{{ח:תתת|(4)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 35יד|באמת מידה 35יד(א)}}, החל ממועד פתיחת תיק עבודה, שינויים שמשמעותם תוספת להספק היוצא מהמיתקן המתוכנן יטופלו כבקשת חיבור נפרדת וחדשה אשר אינה כלולה במחויבות המחלק לחיבור כפי שנקבעה בעת פתיחת תיק העבודה. שינויים שמשמעותם הקטנת ההספק היוצא מה מיתקן המתוכנן ב־50% או יותר מההספק שנקבע יביאו לסגירת תיק העבודה וסיום מחויבות המחלק לחיבור, ותידרש עריכה של סקר היתכנות חדש.
{{ח:תת|(ב)}} '''מערכות תקשורת'''
{{ח:תתת|(1)}} נוסף על התשלומים לפי {{ח:פנימי|סעיף 35יא|אמת מידה 35יא (תשלומים בעבור חיבור למתח גבוה)}}, המחלק יחייב את מבקש החיבור להתקין, על חשבונו של מבקש החיבור, מערכות תקשורת לשליטה ובקרה של המחלק על מיתקן הייצור. מערכות התקשורת יותקנו בידי מבקש החיבור בהתאם לסטנדרטים המקובלים אצל המחלק, ולפי כל דין.
{{ח:תתת|(2)}} בחר מבקש החיבור להתקין את מערכות התקשורת באמצעות המחלק, יהיה התעריף לפי הקבוע בלוח תעריפים 4.2–2: ”עלות תקשורת ליצרן המחובר ברשת מתח גבוה“.
{{ח:תתת|(3)}} מחלק יגבה ממבקש החיבור תשלום שנתי בעבור תפעול ותחזוקת המערכת כקבוע בלוח תעריפים 4.2–2.

{{ח:סעיף|35כ1||תיקון: 21.11.18, 23.12.19, 25.11.20, 19.3.23, 6.9.23; תשע״ט־4, תשע״ט־13, תש״ף־10, תשפ״א־6, תשפ״ד־14, תשפ״ד־15, תשפ״ד־22, תשפ״ד־32, תשפ״ה־11, תשפ״ו־4}}
{{ח:ת}} '''הגדרות'''
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גודל חיבור מבוקש לרשת“ – גודל החיבור שהמבקש מעוניין בו, אשר נמדד בקילו וולט אמפר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דרישות מערכתיות“ – דרישות טכניות במערכת החשמל המשפיעות על הבטחת השרידות של מערך הייצור והמסירה ועל האמינות והאיכות של העברת החשמל במערכת המסירה, שהורה מנהל המערכת מכוח הסמכות לפי {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל#סעיף 5|סעיף 5(ג)(1) לחוק משק החשמל}} או שקבעה הרשות באמות מידה אלה, אם קבעה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דרישות מערכתיות לציוד“ – דרישות לציוד ייצור כדי להבטיח את אמינות ושרידות המערכת שהורה מנהל המערכת לפי {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל#סעיף 5|סעיף 5(ג)(1) לחוק משק החשמל}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הודעת זכייה“ – הודעה אשר תימסר לכל אחד מן הזוכים בהליך תחרותי שמפרסמת הרשות, ואשר תאפשר לזוכה לבקש חיבור של מיתקן אחד או יותר לרשת החשמל של מחלק עד לגובה ההספק המותקן שבו זכה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”היתר הפעלה“ – היתר לפי {{ח:חיצוני|חוק החשמל#סעיף 4|סעיף 4(א) לחוק החשמל}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המנהל“ – מנהל מינהל החשמל ברשות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הספק הזרמה מרבי לרשת“ – הספק מרבי מדומה שמאשר המחלק להוציא בנקודת החיבור לרשת מכלל המיתקנים המשולבים במקום הצרכנות, הנמדד בקילו וולט אמפר, ולעניין מיתקנים בשילוב אגירה הספק כאמור בתוספת ההספק המרבי שמאשר המחלק לצורך טעינת מיתקן האגירה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הספק מותקן“ – ההספק הממשי של המיתקן בהדקי הגנרטור בניכוי צריכה עצמית – בהתאם לנתוני היצרן, אשר נמדד בקילו וואט; למיתקנים הכוללים מהפכים יימדד ההספק המותקן לפי הספק המהפכים בקילו וולט אמפר, מוכפל במקדם הספק השראתי (‎+0.9) או במקדם הספק קיבולי (‎−0.9);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חיבור“ – חיבור חדש של מיתקן לרשת חלוקה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יום עבודה“ – יום מימי השבוע, למעט יום שישי, שבת וחגים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבקש“ – מבקש חיבור או מבקש שילוב, לפי העניין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מועד ההתחייבות לחיבור“ – המועד שקבע המחלק לחיבור או שילוב מיתקן בתשובה שמסר לפי {{ח:פנימי|סעיף 35כ2|סעיף (ט)(2)(ב) לאמת מידה 35כ2}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מועד הסרת מגבלת הזרמה“ – המועד שנקבע בתשובת מחלק, שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 35כ2|סעיף {{ח:הערה|(}}ט{{ח:הערה|)}}(1) לאמת מידה 35כ2}}, לסיום תוקפן של מגבלות ההזרמה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 35כ2|בסעיף (ט)(2)(ג) לאמת המידה האמורה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מועד מחייב לסנכרון“ – המועד הקבוע בתנאים לזכאות לתעריף המבוקש, אשר עד אליו נדרש מבקש להציג אישור עמידה בתנאים לסנכרון; אם לא נקבע מועד כאמור בתנאים לזכאות לתעריף המבוקש – 36 חודשים ממועד קבלת תשובת מחלק חיובית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מועד מחייב לסנכרון“ – {{ח:הערה|(הוראת שעה לעניין מי שבתקופה מיום 13.6.2025 עד יום 28.7.2025 הייתה לו תשובת מחלק חיובית לפי {{ח:פנימי|סעיף 35כ2|אמת מידה 35כ2}} או התחייבות לחיבור לפי {{ח:פנימי|סעיף 35כו4|אמת מידה 35כו4}} שהיא בתוקף):}} המועד הקבוע בתנאים לזכאות לתעריף המבוקש, אשר עד אליו נדרש מבקש להציג אישור עמידה בתנאים לסנכרון; אם לא נקבע מועד כאמור בתנאים לזכאות לתעריף המבוקש – 36 חודשים ממועד קבלת תשובת מחלק חיובית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מועד מחייב מרבי לסנכרון“ – המועד הקבוע בתנאים לזכאות לתעריף המבוקש אשר עד אליו רשאי המבקש להציג אישור עמידה בתנאים לסנכרון, בכפוף לחילוט ערבות; לא נקבעה בתנאים לזכאות לתעריף המבוקש או בהליך התחרותי שמפרסמת הרשות ערבות – יהיה המועד המחייב המרבי לסנכרון שווה למועד המחייב לסנכרון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מועד קובע“ – המועד שבו שלחה הרשות הודעות למועמדים לזכייה בעקבות הליך תחרותי לקביעת תעריף;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחלק דומיננטי“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן“ – מיתקן ייצור או מיתקן אגירה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן ייצור בגז“ – מיתקן ייצור העושה שימוש בגז טבעי אשר הוקם לפי {{ח:חיצוני|https://pua.gov.il/decisions/documents/1306_13_550_151118.pdf|החלטה 13 (1306) מישיבה 550 של רשות החשמל מיום ז׳ בכסלו התשע״ט (15 בנובמבר 2018)}} כפי שתעודכן מעת לעת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן מנוהל“ – מיתקן שלגביו מוטלת חובה באמות המידה להגיש דיווחים למחלק במסגרת תוכנית ייצור וצריכה ושעל המחלק מוטלת חובה להעביר בעניינו תוכנית העמסה פרטנית באופן קבוע ובמועדים קבועים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערכת מסירה“ – רשת מתח עליון ורשת מתח על;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נקודת החיבור לרשת“ (PCC – Point of Common Coupling) – נקודת החיבור של מקום צרכנות או של מיתקן ייצור לרשת חלוקה, בהדקי היציאה של המונה או של מערכת המנייה במתח נמוך או בהדקי היציאה של מכל מדידה או של תא המדידה במתח גבוה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פעולות ברשת“ – עבודות פיתוח והקמה, לרבות השגת אישורי רשויות, הסכמות בעלים או מחזיקי מקרקעין וכל אישור אחר הנדרש לפי כל דין לביצוען;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פרמיה אורבנית“ – פרמיה המשולמת למיתקן ייצור או למיתקן אגירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 35מה|אמת מידה 35מה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קיבולת מיתקן אגירה“ – כמות האנרגיה הניתנת לאחסון במיתקן אגירה במונחי קילו־וואט שעה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשת חלוקה“ – רשת מתח נמוך או רשת מתח גבוה, לפי העניין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שילוב מיתקן“ – חיבור של מיתקן לרשת החשמל הפנימית במקום צרכנות קיים או בבניין בהקמה שטרם נרשם לגביו צרכן פלוני בפנקסי מחלק לצורך צריכה עצמית והוצאת אנרגיה לרשת חלוקה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תהליך סנכרון“ – בדיקות הכנסה לניצול ובדיקות סנכרון לרשת שמבצע המחלק למיתקן כתנאי להפעלה המסחרית של המיתקן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תיק עבודה“ – הזמנה לחיבור או לשילוב מיתקן הנפתחת במשרדי המחלק;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תנאים לזכאות לתעריף המבוקש“, ”אסדרה“ – אמות מידה הקובעות את התנאים לקבלת התעריף לזמינות ולאנרגיה המיוצרת במיתקן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תשובת מחלק חיובית“ – התחייבות המחלק לחיבור המיתקן או לשילוב המיתקן, לרבות שילוב שבמסגרתו מבוקש להגדיל חיבור, לפי העניין, לפי {{ח:פנימי|סעיף 35כ2|אמת מידה 35כ2}}, שהועבר בעבורה תשלום ראשון לפי {{ח:פנימי|סעיף 35כ3|סעיף (א) באמת מידה 35כ3}}.

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''נספח {{ח:פנימי|סעיף 35כ1|לאמת מידה 35כ1}}''' {{ח:הערה|(נמחק)}}}}

{{ח:סעיף|35כ2||תיקון: 15.11.18, 18.11.19, 23.12.19, 25.11.20, 8.2.22, 19.3.23, 6.9.23, 29.11.23, 13.12.23, 13.1.25, 14.5.25; תשע״ט־4, תש״ף־10, תש״ף־14, תשפ״א־6, תשפ״ג־13, תשפ״ד־6, תשפ״ד־7, תשפ״ד־10, תשפ״ד־14, תשפ״ד־32, תשפ״ה, תשפ״ה־3, תשפ״ה־13, תשפ״ה־15, תשפ״ה־29, תשפ״ו־3}}
{{ח:ת}} '''הגשת בקשה ותשובת מחלק'''
{{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ב)}} '''זהות מבקש שילוב מיתקן'''
{{ח:תת}} מבקש שילוב מיתקן יהיה צרכן בעלים רשום.
{{ח:תת|(ג)}} '''רישום באתר האינטרנט בטרם הגשת בקשה'''
{{ח:תתת|(1)}} מבקש ירשום, טרם הגשת הבקשה, באתר אינטרנט ייעודי של המחלק את הספק המיתקן המבוקש, גודל החיבור המבוקש, האם מבוקש חיבור חדש או הגדלת חיבור ואת שם האסדרה המבוקשת. כתנאי לרישום הבקשה, יגבה המחלק מהמבקש, באמצעות אתר האינטרנט, תשלום כקבוע בשורה 14 ללוח תעריפים 4.3–1 ({{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|בסימן זה}} – תשלום בעד הרישום).
{{ח:תתת|(2)}} נוסף על האמור בסעיף קטן (1), לעניין מיתקן במתח גבוה, יפיק המחלק למבקש, במועד הרישום, חשבונית לתשלום בעד בדיקת הבקשה, כקבוע בשורה 15 ללוח תעריפים 4.2–1 בניכוי סכום התשלום בעד הרישום.
{{ח:תתת|(3)}} שילם המבקש את התשלום בעד הרישום, ישלח המחלק למבקש אסמכתה המאשרת את קבלת התשלום ואת ההספק המותקן המבוקש שעבורו התקבל התשלום ({{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|בסימן זה}} – הספק רשום).
{{ח:תתת|(4)}} המחלק יוודא קיומה של כמות פנויה לרישום אצל המחלק הדומיננטי טרם משלוח האסמכתה לפי סעיף קטן (3) לצרכניו. הודיע המחלק הדומיננטי למחלק כי לא קיימת כמות פנויה לרישום, ישיב המחלק לצרכן את התשלומים שביצע לפי סעיף זה.
{{ח:תתת|(5)}} המחלק הדומיננטי יעדכן אחת ליום באתר האינטרנט שלו את הכמות הפנויה לרישום בהתאם להספק הרשום המצטבר של צרכניו ושל צרכני מחלקים אחרים.
{{ח:תתת|(6)}} בכל מקרה, לא יושב למבקש תשלום בעד רישום שביצע אלא אם כן לא הייתה קיימת כמות פנויה לרישום כאמור בפסקה (4).
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ד1)}} '''הגשת בקשה באתר האינטרנט'''
{{ח:תתת|(1)}} המבקש יגיש בקשה לחיבור או שילוב מיתקן בתוך 14 ימים ממועד קבלת אסמכתה המאשרת קבלת תשלום כקבוע בסעיף (ג)(3), ויצרף לה את כלל המסמכים הנדרשים לצורך עמידה בתנאי סף לבדיקת הבקשה לפי סעיף (ה) (להלן בסעיף זה – הבקשה והמסמכים).
{{ח:תתת|(2)}} הבקשה והמסמכים יוגשו באופן מקוון באמצעות אתר האינטרנט של המחלק; המחלק יבצע את כל הפעולות הנדרשות כדי לאפשר הגשה מקוונת כאמור.
{{ח:תתת|(3)}} 3 ימי עבודה לפני המועד האחרון להגשת הבקשה והמסמכים ישלח המחלק למבקש באופן מקוון תזכורת בדבר חובת הגשתם.
{{ח:תתת|(4)}} לא הגיש המבקש את הבקשה והמסמכים בתוך המועד הקבוע בסעיף קטן (1), יפקע רישום ההספק; פקע רישום ההספק, ישלח המחלק הודעה על כך למבקש באופן מקוון בתוך 5 ימי עבודה מהמועד האחרון להגשת הבקשה והמסמכים.
{{ח:תת|(ד2)}} '''הגשת בקשה במשרדי מחלק שאינו מחלק דומיננטי'''
{{ח:תתת|(1)}} על אף האמור בסעיף (ד1), מחלק שאינו מחלק דומיננטי רשאי לאפשר את הגשת הבקשה והמסמכים באמצעות זימון המבקש למשרדיו; זימון המבקשים למשרדי המחלק ייעשה בהתאם לסדר מועד ביצוע התשלום בעד הרישום, ובכל מקרה לא יאוחר משלושים ימי עבודה מיום שהמבקש ביצע את התשלום בעד הרישום.
{{ח:תתת|(2)}} לא הגיע המבקש במועד שאליו זומן, יתאם המחלק עם המבקש מועד נוסף בתוך שלושים ימי עבודה ממועד הזימון הראשון.
{{ח:תתת|(3)}} לא הגיע המבקש במועד הנוסף שאליו זומן לפי סעיף קטן (2), יפקע רישום ההספק; המחלק ישלח הודעה למבקש על פקיעת הרישום בתוך 5 ימי עבודה ממועד פקיעתו.
{{ח:תת|(ה)}} '''תנאי סף לבדיקת בקשה'''
{{ח:תתת|(1)}} מחלק יוודא את קיומם של המסמכים והנתונים שלהלן, כתנאי סף לבדיקת הבקשה:
{{ח:תתתת|(א)}} שם המבקש, כתובתו ודרכי ההתקשרות עמו;
{{ח:תתתת|(ב)}} טכנולוגיית המיתקן ופירוט הציוד של המיתקן;
{{ח:תתתת|(ג)}} נקודת ההזנה וסכימת חיבור חד־קווית של המיתקן;
{{ח:תתתת|(ד)}} הספק מותקן מתוכנן, ולגבי מיתקן בטכנולוגיה פוטו־וולטאית, גם הספק מצרפי מתוכנן של המודולים;
{{ח:תתתת|(ה)}} גודל החיבור המבוקש ביחידות קילו וולט אמפר;
{{ח:תתתת|(ו)}} למבקש מיתקן פוטו־וולטאי בהספק מותקן נמוך מ־15 קילו וואט – יציין המבקש אם הוא מעוניין במונה ייצור;
{{ח:תתתת|(ז)}} מועד מבוקש לביצוע החיבור, הגדלת החיבור או השילוב; המועד המבוקש לא יעלה על המועד המחייב המרבי לסנכרון;
{{ח:תתתת|(ח)}} אם מבקש החיבור או השילוב מבקש לקבל תעריף – התעריף המבוקש לטכנולוגיית הייצור בהתאם לתעריפים שבתוקף שפרסמה הרשות והתנאים לזכאות לקבלת התעריף שבמסגרתם הוא מבקש להקים את המיתקן; אם במסגרת האסדרה המבוקשת ניתן לפעול לפי יותר משיטת התחשבנות אחת, יודיע המבקש גם מהי שיטת ההתחשבנות המבוקשת; אם במסגרת האסדרה המבוקשת ניתן לפעול לפי יותר ממסלול תעריף אחד, יודיע המבקש גם מהו מסלול התעריף המבוקש לצרכן המבקש להקים מיתקן פוטו־וולטאי בהספק קטן מ־15 קילו וואט בלא מונה ייצור, שיטת ההתחשבנות תהיה בעד הזרמת החשמל בלבד בהתאם לקבוע {{ח:פנימי|סעיף 176|בסעיף (ג) באמת מידה 176}};
{{ח:תתתת|(ט)}} מיקום מוצע להתקנת מונה הייצור, אלא אם כן מבקש השילוב פטור מהתקנת מונה ייצור בהתאם לתנאים לזכאות לתעריף המבוקש;
{{ח:תתתת|(ט1)}} למבקש חיבור או שילוב של מיתקן פוטו־וולטאי – אופן ההתקנה של המיתקן, מבין האפשרויות האלה: קרקעי, דו־שימוש או אחר; במקרה של ”דו־שימוש“ יפרט המבקש את המיקום המוצע מבין האפשרויות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 175|בהגדרה ”מיתקן פוטו־וולטאי“ שבסעיף (א) לאמת מידה 175}}; במקרה של ”אחר“ יפרט המבקש את סוג השימוש שמעליו מוצע להקים את המיתקן;
{{ח:תתתת|(י)}} מסמך מטעם מוסד התכנון הרלוונטי על הפקדת התכנית בתנאים, או תכנית מאושרת, או היתר בנייה, או כל דרישה אחרת, למיתקן הנדרש להיתר בנייה, אם נקבע בתנאים לזכאות לתעריף דרישה למסמך כאמור;
{{ח:תתתת|(יא)}} המיתקן שלו מיועד החיבור הוא מיתקן שאינו נדרש להיתר – תצהיר חתום בפני עורך דין ערוך לפי נספח א׳ לאמת מידה זו;
{{ח:תתתת|(יב)}} המיתקן שלו מיועד החיבור הוא מיתקן במתח גבוה – קבלה על התשלום בעד בדיקת הבקשה;
{{ח:תתתת|(יג)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתתת|(יד)}} אם המיתקן שלו מיועד החיבור הוא מיתקן אגירה כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 35מה|באמת מידה 35מה}} – בקשה לניהול המיתקן לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 35מה|אמת מידה 35מה}} על ידי המחלק לצורך זכאות לפרמיה אורבנית;
{{ח:תתתת|(טו)}} למבקש מיתקן אגירה או מיתקן בשילוב אגירה – קיבולת מיתקן האגירה ואופן הצימוד.
{{ח:תתת|(2)}} נוסף על אמור בסעיף קטן (1), בבקשת חיבור יוודא המחלק את קיומם של המסמכים והנתונים שלהלן, כתנאי סף לבדיקת הבקשה:
{{ח:תתתת|(א)}} מספרי גוש וחלקה ומספר מגרש לפי תוכנית בניין עיר, אם ישנה, של מקום המיתקן שלו מיועד החיבור;
{{ח:תתתת|(ב)}} קובץ ממוחשב מסוג DWG עם תיחום של החצרים או של חטיבת הקרקע או יחידת השטח שבהם מבוקש החיבור על רקע תכנית מדידה עם גושים וחלקות;
{{ח:תתתת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}
{{ח:תתת|(3)}} נוסף על האמור בסעיף קטן (1), בבקשת שילוב יוודא המחלק את קיומם של המסמכים והנתונים שלהלן, כתנאי סף לבדיקת הבקשה:
{{ח:תתתת|(א)}} פרטי מיתקנים קיימים במקום הצרכנות, טכנולוגיית המיתקנים, הספקם והתעריף המשולם בגינם;
{{ח:תתתת|(א1)}} מספר החוזה ומספר המונה של מקום הצרכנות שבו יתבצע השילוב;
{{ח:תתתת|(ב)}} אם מבקש השילוב אינו מעוניין להזרים את מלוא ההספק המיוצר לרשת החשמל, יצוין הספק ההזרמה המרבי לרשת;
{{ח:תתתת|(ג)}} אם מבקש השילוב מעוניין להגדיל חיבור במקום הצרכנות – גודל החיבור המבוקש בקילו וולט אמפר;
{{ח:תתתת|(ד)}} סימון מיקום המיתקן המוצע על גבי העתק חתום של תשריט תכנית הבנייה (גרמושקה) של המבנה הרלוונטי במקום הצרכנות, ואם לא ניתן להשיג תשריט כאמור או שהמיתקן קרקעי – תצלום אוויר של המרכז למיפוי ישראל (על רקע אורתופוטו), עם סימון מיקום המיתקן, חתום ומאושר על ידי המרכז או תכניות העמדת המיתקן בקואורדינטות בהעתק; לחלופין, הצרכן רשאי לזמן ביקור של המחלק במקום הצרכנות, שבמסגרתו יתועד מיקום המיתקן בצילום על ידי הבודקים מטעם המחלק; בעד הביקור ישלם המבקש למחלק תעריף כקבוע בשורה 25 ללוח תעריפים 4.3–1.
{{ח:תת|(ו)}} '''הודעה על עמידה בתנאי הסף לבדיקת הבקשה'''
{{ח:תתת|(1)}} המחלק יודיע בכתב למבקש, בתוך 7 ימי עבודה ממועד הגשת המסמכים המפורטים בסעיף (ה), כי הוגשו כל הנתונים, המסמכים והתשלומים המהווים תנאי סף לבדיקת הבקשה (להלן – הודעה על עמידה בתנאי הסף) או כי עליו להשלים, בתוך 14 ימים מיום מתן ההודעה, נתונים, מסמכים ותשלומים לצורך עמידה בתנאי הסף לבדיקת הבקשה; רשימת הנתונים, המסמכים והתשלומים המבוקשת על ידי המחלק בהודעה כאמור תהיה סופית; המחלק יודיע בכתב למבקש, בתוך 7 ימי עבודה מיום המצאת כל הנתונים, המסמכים והתשלומים על עמידה בתנאי הסף.
{{ח:תתת|(2)}} לא הגיש המבקש את כל המסמכים, הנתונים והתשלומים בהתאם לסעיף קטן (1) או שהגישם באופן לא תקין, ידחה המחלק את בקשתו ויפרט בתשובתו את הסיבות לדחיית הבקשה.
{{ח:תת|(ו1)}} '''סדר בדיקת הבקשות על ידי המחלק'''
{{ח:תת}} סדר בדיקת הבקשות על ידי המחלק יהיה בהתאם למועד שבו שלח את ההודעה על עמידה בתנאי הסף לבדיקה.
{{ח:תת|(ז)}} '''הגרלה'''
{{ח:תת}} {{ח:הערה|&lt;s&gt;(1)&lt;/s&gt;}} על אף האמור בסעיף (ו)(3), אם נקבע בתנאים לזכאות לתעריף המבוקש כי סדר בדיקת הבקשות ייקבע באמצעות הגרלה, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בקשות לחיבור או שילוב לפי הודעת זכייה שהוגשו בתוך 14 ימי עבודה מהמועד הקובע למשרדי המחלק, ייכללו בהגרלה;
{{ח:תתת|(2)}} תנאי להשתתפות בהגרלה הוא תשלום בעד רישום כקבוע בסעיף (ג);
{{ח:תתת|(3)}} המחלק יבדוק את הבקשות לפי הסדר שנקבע בהגרלה שערכה הרשות;
{{ח:תתת|(4)}} בקשות שיוגשו לאחר המועד האחרון האמור בפסקה (1) יירשמו ויטופלו לפי סדר בדיקת בקשות אשר יהיה בהתאם לסדר הגשת הבקשות הקבוע בסעיף (ו1).
{{ח:תת|(ח)}} '''בדיקת הבקשה על ידי המחלק'''
{{ח:תת}} עמד המבקש בתנאי הסף לבדיקת הבקשה, יבדוק המחלק את הנתונים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} פעולות ברשת החלוקה וההולכה אשר נדרשות כדי לחבר, להגדיל חיבור או לשלב את המיתקן בזמן הקצר ביותר;
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(בוטלה);}}
{{ח:תתת|(3)}} ככל שנקבעו בתנאים לזכאות לתעריף המבוקש תנאים נוספים להגשת בקשה לחיבור או שילוב – עמידת המבקש בתנאים אלה;
{{ח:תתת|(4)}} המחלק יבדוק את הבקשה בהתאם לדרישות מערכתיות, קריטריונים והנחיות שיורה מנהל המערכת מכוח הסמכות לפי {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל#סעיף 5|סעיף 5(ג)(1) לחוק משק החשמל}} ובהתאם לאמות מידה שנקבעו לעניין זה, אם נקבעו (להלן – הנחיות מנהל המערכות).
{{ח:תת|(ט)}} '''תשובת המחלק'''
{{ח:תתת|(1)}} המחלק ישיב בכתב לבקשת מבקש, עם העתק למנהל המערכת, בתוך 30 ימי עבודה מיום שליחת ההודעה על עמידה בתנאי הסף לבדיקת הבקשה. אם סדר בדיקת הבקשות נקבע בהגרלה, המחלק ישיב לבקשות כלל מבקשי החיבור או השילוב בתוך 30 ימי עבודה מיום פרסום תוצאות ההגרלה.
{{ח:תתת|(2)}} בתשובה לפי סעיף קטן (1), יפרט המחלק את הפרטים האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} פרטים על אודות הבקשה ובהם –
{{ח:תתתתת|(1)}} כתובת מקום הצרכנות;
{{ח:תתתתת|(2)}} מספר ההזמנה;
{{ח:תתתתת|(3)}} סוג הבקשה – חיבור או שילוב;
{{ח:תתתתת|(4)}} טכנולוגיית הייצור המבוקשת;
{{ח:תתתתת|(5)}} לעניין מיתקן פוטו־וולטאי – אופן התקנת המיתקן בהתאם למפורט בסעיף (ה)(1)(ט1);
{{ח:תתתתת|(6)}} ההספק המותקן המבוקש לחיבור או לשילוב; בעבור מיתקנים פוטו־וולטאיים – יצוין גם הספק המודולים והמהפכים בקילו־וואט; בעבור מיתקן אגירה או מיתקן בשילוב אגירה – יצוינו גם קיבולת וצימוד מיתקן האגירה והספק המהפכים שהתבקשו על ידי המבקש;
{{ח:תתתתת|(7)}} גודל החיבור המבוקש;
{{ח:תתתתת|(8)}} שם האסדרה שבמסגרתה מבוקש להקים את המיתקן;
{{ח:תתתתת|(9)}} תעריף להזרמת אנרגיה, אם התבקש;
{{ח:תתתתת|(10)}} לעניין מיתקן פוטו־וולטאי הכולל אפשרות לבחירת שיטת התחשבנות – תצוין שיטת ההתחשבנות בהתאם לבקשת המבקש;
{{ח:תתתתת|(11)}} מועד החיבור או השילוב המבוקש על ידי המבקש;
{{ח:תתתתת|(12)}} המועד המאוחר ביותר להעברת המסמכים לצורך עמידה בתנאים לסנכרון המיתקן כקבוע {{ח:פנימי|סעיף 35כ4|באמת מידה 35כ4(ד)}};
{{ח:תתתתת|(13)}} המועד המחייב המרבי לשילוב המיתקן בהתאם לאסדרה או להליך שבו מוקם המיתקן;
{{ח:תתתת|(ב)}} המחלק יציין האם ביכולתו להתחייב לחיבור או לשילוב המיתקן במועד המבוקש לחיבור או לשילוב, לפי העניין; אם אין ביכולתו להתחייב כאמור, יציין המחלק את המועד המוקדם ביותר שלו הוא יכול להתחייב לחיבור או לשילוב המיתקן לרשת; אם מועד ההתחייבות לחיבור שקבע המחלק הוא מאוחר למועד החיבור שביקש המבקש, יפרט המחלק בתשובתו את הפרויקטים הנדרשים לביצוע לצורך חיבור או שילוב המיתקן בהיבט מערכת החלוקה ומערכת המסירה בהתאם לנספח ב׳;
{{ח:תתתת|(ג)}} הספק ההזרמה המרבי לרשת בקילו וולט אמפר במועד ההתחייבות לחיבור; למיתקנים בשילוב אגירה, יצוין הספק הטעינה המרבי מהרשת בקילו וולט אמפר במועד ההתחייבות לחיבור; אם לא ניתן להזרים או לטעון את מלוא ההספק המבוקש במועד ההתחייבות לחיבור, יפרט המחלק את מגבלות ההזרמה, אומדנים לא מחייבים להיקף השימוש במגבלות ומועד הסרת מגבלת ההזרמה; אם המחלק קבע מגבלות הזרמה, יפרט בתשובתו את הפרויקטים הנדרשים לביצוע לצורך הסרת מגבלת ההזרמה בהיבט מערכת החלוקה ומערכת המסירה בהתאם לנספח ב׳;
{{ח:תתתת|(ד)}} אם נקבעו מגבלות הזרמה, יפרט המחלק בתשובתו את האמצעים שנדרש המבקש להתקין כדי לאכוף את מגבלות ההזרמה, לרבות הגדרת המיתקן כמיתקן מנוהל (להלן בפסקה זו – האמצעים המגבילים), וכן יציין את המועד שבו יהיה ניתן להסיר את האמצעים המגבילים; האמצעים המגבילים יותקנו על ידי המבקש, באחריותו הבלעדית ועל חשבונו בהתאם לדרישות המחלק לגבי אותו מיתקן;
{{ח:תתתת|(ה)}} גודל החיבור שיינתן למבקש, לרבות הגדלת חיבור אם נדרשה;
{{ח:תתתת|(ו)}} אם הבקשה אינה עומדת באחד או יותר מתנאי הזכאות לתעריף או אם מועד ההתחייבות לחיבור עולה על 180 ימים מהמועד המחייב המרבי לסנכרון, ובמקרה של מחלק שאינו דומיננטי – 210 ימים מהמועד האמור, המחלק יציין זאת בתשובתו וידחה את הבקשה;
{{ח:תתתת|(ז)}} אם לצורך חיבור או שילוב המיתקן או הסרת מגבלת הזרמה נדרשות פעולות במערכת המסירה שאינן מופיעות בתוכנית הפיתוח או שהן מוגדרות כפרויקט מעוכב לפי {{ח:פנימי|סעיף 35לז1|אמת מידה 35לז1}}, יתחייב המחלק להשלים את חיבור או שילוב המיתקן או להסיר את מגבלת ההזרמה, לפי העניין, כתלות בהשלמת הפרויקט ולא ינקוב במועד מסוים;
{{ח:תתתת|(ח)}} סבר המחלק כי החיבור המבוקש או הגדלת החיבור המבוקשת הם בגדר חיבור חריג או חיבור מיוחד, יציין זאת בתשובתו;
{{ח:תתתת|(ט)}} צורך בחדר שנאים, בהתאם לקבוע {{ח:פנימי|פרק ג סימן א|בסימן א׳ לפרק זה}};
{{ח:תתתת|(י)}} האופן שבו ניתן להשיג על תשובת המחלק לפי סעיף (יג).
{{ח:תתת|(3)}} המחלק יפרסם באתר האינטרנט שלו נוסח שעל פיו תהיה ערוכה תשובת המחלק בהתאם לאמור בסעיף קטן (2).
{{ח:תתת|(4)}} במקרה שבו הציוד אינו תואם את הדרישות המערכתיות לציוד שקבע מנהל המערכת, יודיע המחלק למבקש, במסגרת תשובת מחלק חיובית, כי עליו לשנות את סוג הציוד שבכוונתו להתקין. לא עדכן המבקש את סוג הציוד בתוך שלושים ימי עבודה ממועד תשובת המחלק, תפקע תשובת המחלק החיובית.
{{ח:תתת|(5)}} על אף האמור בסעיף קטן (2), אם הבקשה אינה עומדת בתנאי הזכאות לתעריף המבוקש, ידחה המחלק את הבקשה ({{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|בסימן זה}} – תשובת מחלק שלילית לתעריף). המחלק יפרט בתשובה את הסיבה לדחיית הבקשה ויאפשר למבקש לעדכן את הבקשה בתוך 14 ימי עבודה.
{{ח:תתת|(6)}} המחלק יפעל ביעילות כדי לתת תשובת מחלק חיובית, ואולם, אם סבר המחלק כי אי־אפשר לסיים את הפעולות ברשת ולתת תשובה חיובית לחיבור המיתקן במועד המבוקש לחיבור, רשאי המחלק לדחות את הבקשה ויפרט בתשובתו את הפעולות ברשת הנדרשות על מנת לאפשר תשובת מחלק חיובית לחיבור, ומדוע אי־אפשר להשלימן במועד המבוקש לחיבור ({{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|בסימן זה}} – תשובת מחלק שלילית לחיבור).
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 14.1.2024 עד יום 13.1.2027):}} המחלק יפעל ביעילות כדי לתת תשובת מחלק חיובית, ואולם, אם סבר המחלק כי אי־אפשר לסיים את הפעולות ברשת ולתת תשובה חיובית לחיבור המיתקן במועד המבוקש לחיבור או אם היקף ויסות האנרגיה השנתי הצפוי של המיתקן יעלה על 300 שעות כפול ההספק המתוקן של המיתקן, רשאי המחלק לדחות את הבקשה ויפרט בתשובתו את הפעולות ברשת הנדרשות על מנת לאפשר תשובת מחלק חיובית לחיבור, ומדוע אי־אפשר להשלימן במועד המבוקש לחיבור ({{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|בסימן זה}} – תשובת מחלק שלילית לחיבור).
{{ח:תתת|(7)}} בתשובת מחלק שלילית לחיבור יציין המחלק את התיקונים שיש לערוך בבקשה, המאפשרים למחלק לתת תשובת מחלק חיובית בהתאם לתנאים לזכאות לתעריף; המחלק יתייחס בתשובתו בפרט לתיקונים האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} ההספק המותקן המרבי;
{{ח:תתתת|(א1)}} למיתקן שמבוקש כי יחובר לרשת מתח גבוה בלבד – אומדן לא מחייב של השעות שבהן אפשר להזרים אנרגיה לרשת עד להשלמת הפעולות הנדרשות ברשת והתקופה שבה תחול מגבלה זו, לפי שיקול דעתו הבלעדי של המחלק;
{{ח:תתתת|(א2)}} כל עדכון נוסף בבקשה שיש בו כדי לאפשר תשובת מחלק חיובית או חיובית מוגבלת;
{{ח:תתתת|(ב)}} המועד המוקדם ביותר, ככל שקיים, שבו ניתן להתחייב לחיבור או לשילוב המיתקן שלגביו ניתן לתת תשובה חיובית או תשובה חיובית מוגבלת, בכפוף לתיקון הבקשה לפי הצעת המחלק כאמור בפסקאות (א) עד (א2), ובלבד שמועד זה לא יעלה על שישה חודשים לאחר המועד המחייב המרבי לסנכרון.
{{ח:תתת|(8)}} נתן המחלק תשובת מחלק שלילית לחיבור, יהיה המבקש רשאי, בתוך 14 ימי עבודה, לעדכן את הבקשה בהתאם לתשובת המחלק.
{{ח:תתת|(9)}} עדכן המבקש את הבקשה בהתאם לתשובת מחלק שלילית לחיבור או תשובת מחלק שלילית לתעריף, ייתן המחלק למבקש, בתוך 14 ימי עבודה ממועד הגשת הבקשה המתוקנת, תשובת מחלק מעודכנת.
{{ח:תתת|(9א)}} לעניין תשובת מחלק חיובית שניתנה לגבי בקשה מעודכנת שהוגשה בהתאם לתשובת מחלק שלילית לפי סעיף קטן (7)(א1), בתום התקופה האמורה באותו סעיף תהפוך התשובה לתשובת מחלק חיובית מלאה לגבי הבקשה הראשונית שהוגשה על ידי המבקש.
{{ח:תתת|(10)}} כל עוד לא ניתנה תשובת מחלק חיובית, כל הוצאה שהוציא מבקש החיבור לצורך התקנת המיתקן תהא על אחריותו בלבד, ולא יהיו לו כל טענות או תביעות כלפי המחלק לפיצוי או לשיפוי בשל ההוצאות שהוציא או בשל כל נזק אחר.
{{ח:תתת|(11)}} לא השיב המחלק לבקשת מבקש חיבור בתוך המועד הקבוע בסעיף קטן (1), יפצה המחלק את המבקש בסך הקבוע בשורה 5 או 11 ללוח תעריפים 12.1–1, בהתאם למתח החיבור המבוקש.
{{ח:תתת|(12)}} אומדן השעות שבהן אפשר להזרים אנרגיה לרשת, שנתן המחלק לפי סעיף קטן (7)(א1), אינו מחייב את המחלק; במקרה של חריגה מאומדן השעות האמור, במשך התקופה שבה המיתקן פועל באופן חלקי לפי אותו סעיף קטן, לא יהיו למבקש כל טענות או תביעות כלפי המחלק לפיצוי או לשיפוי בשל הוצאות שהוציא או בשל כל נזק אחר, לרבות טענות או תביעות לפי {{ח:פנימי|סעיף 37|אמת מידה 37}}, לפי {{ח:פנימי|סעיף 48א|אמת מידה 48א}} ולפי {{ח:פנימי|סעיף 141|סעיף (א1) לאמת מידה 141}}.
{{ח:תתת|(13)}} בתשובת המחלק יצוין כי המחלק רשאי לווסת את ההספק המוזרם לרשת ממיתקן הייצור לצרכים מערכתיים של רשת ההולכה או של רשת החלוקה, בהיקף שלא יעלה על 100 שעות בשנה קלנדרית כפול ההספק המותקן; נוסף על האמור, יצוין בתשובת המחלק כי ויסות כאמור יהיה בלא תמורה כל שהיא ליצרן וכי אין בוויסות הספק המוזרם לרשת כאמור כדי לגרוע מאפשרותו של המחלק לווסת את ההספק המוזרם לרשת בהתאם לקבוע באמות מידה אחרות.
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 14.1.2024 עד יום 13.1.2027):}} בתשובת המחלק יצוין כי המחלק רשאי לווסת את ההספק המוזרם לרשת ממיתקן הייצור לצרכים מערכתיים של רשת ההולכה או של רשת החלוקה, בהיקף שלא יעלה על 200 שעות בשנה קלנדרית כפול ההספק המותקן, במהלך שלוש השנים הראשונות ממועד ההפעלה המסחרית; לאחר שלוש שנים כאמור, היקף השעות המווסתות לא יעלה על 100 שעות בשנה קלנדרית כפול ההספק המותקן; נוסף על האמור, יצוין בתשובת המחלק כי ויסות כאמור יהיה בלא תמורה כל שהיא ליצרן וכי אין בוויסות הספק המוזרם לרשת כאמור כדי לגרוע מאפשרותו של המחלק לווסת את ההספק המוזרם לרשת בהתאם לקבוע באמות מידה אחרות.
{{ח:תתת|(13)}} {{ח:הערה|(מספור שגוי במקור):}} נתן המחלק תשובת מחלק חיובית לחיבור, תשובתו תכלול גם את הנתונים האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} מידע אם המיתקן זכאי לפרמיה אורבנית;
{{ח:תתתת|(ב)}} אם המיתקן זכאי לפרמיה אורבנית – גובה הפרמיה ותקופת ההתחייבות לתשלומה בהתאם לקבוע בלוח תעריפים 6.7–27.
{{ח:תת|(ט1)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(י)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(יא)}} '''אישור העמדת בטוחה'''
{{ח:תת}} ככל שנקבעה בתנאים לזכאות לתעריף המבוקש דרישה להפקדת בטוחה, יבדוק המחלק שהבטוחה הוגשה בהתאם לתנאים לזכאות לתעריף. לא המציא המבקש את הבטוחה במועד שנקבע בתנאים לזכאות לתעריף, תפקע תשובת המחלק.
{{ח:תת|(יב)}} '''רישום מיתקן ייצור באתר האינטרנט – מסלול מהיר'''
{{ח:תתת|(1)}} על אף האמור בסעיפים (ג) עד (ט1) לאמת מידה זו {{ח:פנימי|סעיף 35כ3|ובאמות מידה 35כ3}} {{ח:פנימי|סעיף 35כ4|ו־35כ4}}, למעט {{ח:פנימי|סעיף 35כ4|סעיפים (ג), (ה) ו־(ז) לאמת מידה 35כ4}}, מבקש רשאי לשלב במקום צרכנות קיים או במקום צרכנות בהקמה שטרם נרשם לגביו צרכן פלוני בפנקסי מחלק, מיתקן ייצור בטכנולוגיה פוטו־וולטאית או מיתקן אגירה, במסלול מהיר, בהתאם להוראות סעיף זה, אם מתקיימים לגבי הבקשה והמיתקן כל התנאים האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} סך ההספק המצרפי של הממירים לכל טכנולוגיה בנקודת החיבור אינו עולה על 15 קו״א;
{{ח:תתתת|(ב)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתתת|(ג)}} בבקשה לשילוב מיתקן במקום צרכנות קיים – המבנה שעליו יוקם המיתקן הוקם כדין, ומבקש החיבור קיבל לגביו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (אישורים למתן שירותי חשמל, מים וטלפון)#תוספת טופס 4|טופס 4}} לפי {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (אישורים למתן שירותי חשמל, מים וטלפון)|תקנות התכנון והבנייה (אישורים למתן שירותי חשמל, מים וטלפון), התשמ״א–1981}}, או תעודת גמר כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 70א|בסעיף 70א לחוק התכנון והבנייה}}; בבקשה לשילוב מיתקן במקום צרכנות בהקמה – אושר הסכם התיאום הטכני לפי {{ח:פנימי|סעיף 35ג|אמת מידה 35ג}} {{ח:פנימי|סעיף 35יג|או 35יג}}, לפי העניין, שנעשה במסגרת הליך חיבור החשמל למבנה שעליו יוקם המיתקן;
{{ח:תתתת|(ד)}} לא נדרשת הגדלת חיבור במקום הצרכנות;
{{ח:תתתת|(ה)}} קיימת כמות פנויה לרישום באסדרה שקבעה הרשות שלגביה נוגעת הבקשה;
{{ח:תתתת|(ו)}} שיטת ההתחשבנות עם המיתקן תהיה שיטת תשלום בעבור הזרמה לרשת הקבועה {{ח:פנימי|סעיף 176|באמת מידה 176(ג)}}.
{{ח:תתת|(1א)}} על אף האמור בסעיף קטן (1)(א), מבקש רשאי לשלב במסלול מהיר מיתקן ייצור פוטו־וולטאי או מיתקן ייצור פוטו- וולטאי משולב אגירה גם אם סך ההספק המצרפי גדול מ־15 קו״א, אם מתקיימים לגבי הבקשה גם תנאים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} סך ההספק המצרפי של הממירים לכל טכנולוגיה בנקודת החיבור אינו עולה על 630 קו״א;
{{ח:תתתת|(ב)}} ההספק המצרפי המותקן בנקודת החיבור קטן מ־70% מגודל החיבור;
{{ח:תתתת|(ג)}} ניתנה התחייבות המבקש שלא להזרים לרשת מעל 15 קו״א ולהתקין אמצעי טכני שיגביל את ההזרמה לרשת אם תיקבע מגבלה כאמור בתשובת המחלק;
{{ח:תתתת|(ד)}} נדרש תיאום טכני לצורך התקנת מונה ייצור למיתקן – המחלק יבצע את התיאום לאחר מתן תשובת המחלק.
{{ח:תת|(1ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (1)(א), מבקש רשאי לשלב במסלול מהיר מיתקן ייצור פוטו־וולטאי או מיתקן ייצור פוטו־וולטאי משולב אגירה או מיתקן אגירה, גם אם סך ההספק המצרפי גדול מ־15 קו״א, אם מתקיימים לגבי הבקשה גם תנאים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} לא מותקן בנקודת החיבור מיתקן ייצור או אגירה;
{{ח:תתתת|(ב)}} המיתקן נועד לצריכה עצמית בלבד, בלא הזרמה לרשת;
{{ח:תתתת|(ג)}} הספק המיתקן אינו עולה על 8 מו״א;
{{ח:תתתת|(ד)}} ההספק המותקן בנקודת החיבור קטן מגודל החיבור;
{{ח:תתתת|(ה)}} בעבור מיתקנים בהספק מותקן מעל 630 קו״א הספק המיתקן קטן או שווה ל־20% מגודל החיבור;
{{ח:תתתת|(ו)}} ניתנה התחייבות המבקש שלא להזרים לרשת ולהתקין אמצעי טכני שיגביל את ההזרמה לרשת;
{{ח:תתתת|(ז)}} עמידה בתנאים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 35כ4|באמת מידה 35כ4(א), (א1), (ב)}}.
{{ח:תתת|(2)}} כדי לשלב מיתקן במסלול מהיר לפי סעיף קטן (1), (1א) ו־(1ב), ירשום המבקש באתר אינטרנט ייעודי של המחלק את כל הפרטים האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} פרטים אישיים;
{{ח:תתתת|(ב)}} מספר המונה שאליו ישולב המיתקן או מספר ההזמנה לחיבור למבנה, לפי העניין;
{{ח:תתתת|(ג)}} סוג המיתקן;
{{ח:תתתת|(ד)}} הספק המיתקן המבוקש;
{{ח:תתתת|(ה)}} בעבור בקשות מכוח סעיף קטן (1) ו־(1א) התעריף המבוקש אשר יהיה תעריף שבתוקף שפרסמה הרשות ושניתן לשלם לפיו במסגרת התחשבנות בשיטת תשלום בעבור הזרמה לרשת לפי הוראות אמות מידה אלה.
{{ח:תתת|(3)}} התקיימו לגבי הבקשה ומיתקן הייצור התנאים המפורטים בסעיף קטן (1) ו־(1א), יפיק המחלק למבקש, במעמד הרישום, תשובת מחלק חיובית ואת רשימת המסמכים שהמבקש יידרש להגיש כתנאי לסנכרון בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 35כ4|לסעיף (ד) לאמת מידה 35כ4}} ויצרף להן את הנוסח של ההסכם לרכישת חשמל (PPA).
{{ח:תתת|(4)}} לתשובת המחלק החיובית ורשימת המסמכים שהמחלק מפיק לפי סעיף קטן (3), יצרף המחלק פירוט תשלומים שהמבקש יידרש לשלם כתנאי לסנכרון, שבו מפורטים התשלומים האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} תשלום בעד הגשת הבקשה לפי התעריף הקבוע בשורה 14 ללוח תעריפים 4.3–1;
{{ח:תתתת|(ב)}} תשלום בעד החלפת מונה, אם נדרש, בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 35כ3|לסעיף (א)(1)(ב)(1) לאמת מידה 35כ3}};
{{ח:תתתת|(ג)}} תשלום בעד בדיקות סנכרון בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 35כ3|לסעיף (א)(1)(ד) לאמת מידה 35כ3}};
{{ח:תתתת|(ד)}} אם מבקש החיבור ביקש שבדיקת המיתקן תיעשה בידי המחלק בהתאם לאמור {{ח:פנימי|סעיף 35כ4|בסעיף (ג) לאמת מידה 35כ4}} – תשלום בעד בדיקת מיתקן בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 35כ4|לסעיף (ג) לאמת מידה 35כ4}}.
{{ח:תתת|(5)}} מבקש החיבור יגיש למחלק את המסמכים שנדרש להגיש בהתאם לרשימה שהעביר המחלק לפי סעיף קטן (3) וישלם את התשלומים המפורטים בדרישת התשלום שהמחלק העביר לו לפי סעיף קטן (4), לכל המאוחר 30 ימים לפני מועד ההתחייבות לחיבור; הוגשו המסמכים ושולמו התשלומים כאמור, יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 35כ4|סעיף (ה) לאמת מידה 35כ4}}, והמחלק יפעל לחיבור המיתקן בהקדם; לא הגיש המבקש את המסמכים כאמור או לא שילם את התשלומים כאמור, כולם או חלקם, וחלף המועד להתחייבות לחיבור, תבוטל תשובת המחלק החיובית והמבקש יידרש להגיש בקשה חדשה.
{{ח:תתת|(6)}} הוראות סעיף זה יחולו גם על מחלק היסטורי; המחלק ההיסטורי יעדכן בכל רבעון את המחלק הדומיננטי על מיתקנים שנרשמו וחוברו למסלול המהיר בשטח החלוקה שלו.
{{ח:תתת|(7)}} התקיימו לגבי הבקשה ומיתקן הייצור התנאים המפורטים בסעיף קטן (1ב), יפיק המחלק למבקש, במעמד הרישום, תשובת מחלק חיובית בכפוף להגשת המסמכים בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 35כ4|לאמת מידה 35כ4(ה)(1א)}}.
{{ח:תת|(יג)}} '''השגה על תשובת מחלק'''
{{ח:תתת|(1)}} סבר המבקש כי תשובת מחלק אינה עומדת באמות המידה או שלא נבדקה בהתאם להנחיות מנהל המערכת לפי {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל#סעיף 5|סעיף 5(ג)(1) לחוק משק החשמל}} או בהתאם לסוגי המגבלות שפרסם המחלק לפי {{ח:פנימי|סעיף 35כ6|אמת מידה 35כ6(א)(3)}}, רשאי להגיש פנייה מנומקת בכתב למחלק לצורך השגה על תשובת המחלק בתוך 14 ימים מיום קבלת תשובת המחלק.
{{ח:תתת|(2)}} הוגשה השגה כאמור, יעביר המחלק, בתוך 5 ימי עבודה מיום קבלת ההשגה, העתק ממנה למנהל המערכת ויצרף אליה את התייחסותו בכתב לטענות המבקש; סבר מנהל המערכת, לאחר עיון בהשגה ובהתייחסות המחלק, כי תשובת המחלק אינה בהתאם להנחיותיו, ייתן למחלק הוראות לתיקון תשובת המחלק; מנהל המערכת רשאי לדרוש מהמחלק ומהמבקש מסמכים או נתונים נוספים הדרושים לו לצורך בחינת ההשגה, אם דרושים.
{{ח:תתת|(3)}} מנהל המערכת יחליט בהשגה בתוך 7 ימי עבודה מיום שהתקבלה אצלו, ואם דרש מנהל המערכת מסמכים או נתונים נוספים כאמור בסעיף קטן (2), יחליט בהשגה בתוך 7 ימי עבודה מיום שהתקבלו אצלו כל המסמכים והנתונים הנוספים שדרש; החלטת מנהל המערכת בהשגה תהיה סופית, תינתן בכתב ותהיה מנומקת.
{{ח:תתת|(4)}} המחלק ישיב למבקש בתוך 5 ימי עבודה מיום קבלת החלטת מנהל המערכת בהשגה, בהתאם להוראות שלהלן, לפי העניין:
{{ח:תתתת|(א)}} הורה מנהל המערכת למחלק לתקן את תשובתו למבקש כאמור בסעיף קטן (2) – יתקן המחלק את תשובת המחלק בהתאם להוראות מנהל המערכת (להלן בסעיף זה – תשובת מחלק מעודכנת); תשובת המחלק המעודכנת היא התשובה הסופית והמחייבת את המחלק והוא יצרף אותה, יחד עם העתק מהחלטת מנהל המערכת, למענה להשגת המבקש; מניין הימים לתשלום לפי {{ח:פנימי|סעיף 35כ3|סעיף (א)(2) לאמת מידה 35כ3}} יחל מיום שליחת המחלק תשובת מחלק מעודכנת;
{{ח:תתתת|(ב)}} החליט מנהל המערכת לדחות את ההשגה – יודיע המחלק למבקש על ההחלטה בדבר דחיית ההשגה ויצרף לה העתק מהחלטת מנהל המערכת; תשובת המחלק תפקע בתוך 7 ימים ממתן המענה להשגה או בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 35כ3|לאמת מידה 35כ3}} ממועד מתן התשובה נושא ההשגה, לפי המאוחר;
{{ח:תתתת|(ג)}} המחלק יצרף לתשובה להשגה בקשה לתשלום ראשון לפי {{ח:פנימי|סעיף 35כ3|אמת מידה 35כ3(א)}}; אם לא שילם המבקש את התשלום כאמור בתוך 7 ימים, תפקע הבקשה.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''נספח א׳ {{ח:פנימי|סעיף 35כ2|לאמת מידה 35כ2}} – תצהיר למיתקן שאינו נדרש בהיתר בנייה'''}}
{{ח:ת}} אני הח״מ . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . נושא תעודת זהות . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . ., לאחר שהוזהרתי בדבר חובתי להצהיר את האמת וכי אהיה צפוי לעונשים הקבועים בחוק אם לא אעשה כן, מצהיר בזה בכתב כלהלן:
{{ח:תת|1.}} אני מתעתד להקים מיתקן פוטו־וולטאי בגודל . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . קו״ט (עד 700 KW) (להלן – המיתקן) על גג מבנה שהוקם כדין במקרקעין הידועים כתת־חלקה . . . . . . . . . . . . חלקה . . . . . . . . . . . . בגוש . . . . . . . . . . . . ביישוב . . . . . . . . . . . ., כמפורט במסמכים שיצורפו לבקשתי לשילוב המיתקן ברשת.
{{ח:תת|2.}} ככל שצורף העתק תכנית בנייה של המבנה שעליו יוקם המיתקן לבקשתי האמורה, הוא העתק מתאים מתכנית הגשה מאושרת, המהווה חלק מהיתר הבנייה של המבנה שעליו יוקם המיתקן מושא בקשתי.
{{ח:תת|3.}} אני מצהיר כי המיתקן יוקם אך ורק על גג המבנה, כפי שסומן בצבע בהעתק לתכנית ההגשה שצורף לבקשתי או שסומן בצבע במסמך האורטופוטו המאושר על ידי המרכז למיפוי ישראל שצורף לבקשתי או במיקום שעליו הצבעתי בפני בודק ספק שירות חיוני במעמד סיור מקדים בשטח, אם התקיים סיור מקדים.
{{ח:תת|4.}} המתקן יוקם ויעמוד בדרישות {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (עבודות ומבנים הפטורים מהיתר)|תקנות התכנון והבנייה (עבודות ומבנים הפטורים מהיתר), התשע״ד–2014}} (להלן – התקנות), אשר פורסמו בקובץ תקנות מס׳ 7400, 2014, עמ׳ 1532, ובמיוחד בדרישות {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (עבודות ומבנים הפטורים מהיתר)#סעיף 2|תקנות 2}} {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (עבודות ומבנים הפטורים מהיתר)#סעיף 24|ו־24 לתקנות}} {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (עבודות ומבנים הפטורים מהיתר)#תוספת 1|והתוספת לתקנות}} ובדרישות הוראות כל דין רלוונטי.
{{ח:תת|5.}} ידוע לי כי אם לא אעמוד בהוראות {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (עבודות ומבנים הפטורים מהיתר)|התקנות הנזכרות לעיל}} על נספחיהן או בכל הוראה מחייבת על פי כל דין במועד ההקמה והחיבור לרשת של המיתקן, הרי שהמיתקן לא יחובר לרשת החשמל.
{{ח:תת|6.}} זהו שמי זו חתימתי ותוכן תצהירי אמת.
{{ח:ת}} חתימת המזמין . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''אימות חתימה על ידי עורך דין'''}}
{{ח:ת}} אני, עורך דין . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . ., מאשר כי ביום . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . התייצב במשרדי ברח׳ . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . מר/גב׳ . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . נושא תעודת זהות . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . ., לאחר שהזהרתי אותו/ה כי עליו/ה להצהיר את האמת שאם לא כן יהא/תהא צפוי/ה לעונשים הקבועים בחוק, אישר/ה את נכונות הצהרתו/ה דלעיל וחתם/ה עליה בפני.
{{ח:ת}} במקרה והמזמין הוא חברה או תאגיד:
{{ח:ת}} אני מאשר כי החברה או התאגיד רשומים כדין בישראל, קיימים ופעילים, וכי חתימת . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . מס׳ זהות . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . ו-. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . מס׳ זהות . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . בצירוף חותמת החברה או התאגיד מחייבת את החברה או התאגיד לכל דבר ועניין. אני מאשר כי הנ״ל הוזהר/ו כי עליו/עליהם להצהיר אמת וכי הוא/הם יהיה/יהיו צפויים לעונשים הקבועים {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל|בחוק}}, אם לא יעשו כן, ולאחר שהוזהר/ו כאמור חתם/מו על ההצהרה בפני.
{{ח:ת}} חתימה וחותמת עורך דין . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .

{{ח:סעיף*|||תיקון: תש״ף־10, תשפ״ד־32}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''נספח ב׳ {{ח:פנימי|סעיף 35כ2|לאמת מידה 35כ2}} – רמת הפירוט הנדרשת במקרה שתשובת מחלק אינה תואמת את המועד המבוקש לחיבור או לשילוב מיתקן במקרה שבו קיימות מגבלות הזרמה'''}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''פירוט הפרויקטים הנדרשים לביצוע במערכת המסירה לצורך חיבור או שילוב מיתקן או לצורך הסרת מגבלות הזרמה ותנאים'''}}
{{ח:ת}} &lt;table style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;שם התחמ״ש&lt;/th&gt;&lt;th&gt;סך הספק ייצור מחובר לרכיב&lt;/th&gt;&lt;th&gt;סך יכולת קליטת הספק נוכחית&lt;/th&gt;&lt;th&gt;סך הספק מיתקני ייצור שיש התחייבות לחברם לרכיב&lt;/th&gt;&lt;th&gt;קוד פרויקט בתוכנית הפיתוח למערכת המסירה (אם קיים)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;תוספת הספק לאחר ביצוע הפרויקט/ פרויקטים&lt;/th&gt;&lt;th&gt;יש לסמן את החלופה המתאימה: {{ש}} • רלוונטי למועד החיבור/השילוב {{ש}} • רלוונטי למגבלת הזרמה&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''פירוט הפרויקטים הנדרשים לביצוע במערכת החלוקה (שנאי בתחמ״ש/קו מתח גבוה/שנאי חלוקה), שבהם קיימת מגבלה של קליטת ייצור שבעבורם לא ניתן לאשר שהחיבור או השילוב של המיתקן יבוצע במועד המבוקש או שנקבעו לגביהם מגבלות הזרמה'''}}
{{ח:ת}} &lt;table style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;שם קו מ״ג/ מספר השנאי בתחמ״ש&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מתח הקו&lt;/th&gt;&lt;th&gt;יכולת העברה של הקו/הספק השנאי&lt;/th&gt;&lt;th&gt;סך הספק מיתקני ייצור המחוברים בפועל לקו/לשנאי&lt;/th&gt;&lt;th&gt;סך הספק מיתקני ייצור שיש התחייבות לחברם לקו/לשנאי&lt;/th&gt;&lt;th&gt;אחוז העמסת קו/שנאי&lt;/th&gt;&lt;th&gt;יש לסמן את החלופה המתאימה: {{ש}} • רלוונטי למועד החיבור/השילוב {{ש}} • רלוונטי למגבלת הזרמה&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף|35כ3||תיקון: 15.11.18, 23.9.19, 23.12.19, 25.11.20, 14.2.22, 3.7.22, 19.3.23, 31.12.25; תשע״ט־4, תש״ף־10, תש״ף־14, תשפ״א־6, תשפ״א־8, תשפ״ב־21, תשפ״ג־10, תשפ״ד־32, תשפ״ה, תשפ״ו־9}}
{{ח:ת}} '''ביצוע חיבור או שילוב'''
{{ח:תת|(א)}} '''תשלום ראשון'''
{{ח:תתת|(1)}} לתשובת מחלק שלפיה בקשת החיבור או השילוב של המיתקן עומדת בתנאי הזכאות לתעריף יצרף המחלק הודעה לתשלום (להלן – התשלום הראשון) שתכלול תשלומים כמפורט להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} למבקש חיבור – תשלום מקדמה ממבקש החיבור בגובה 10% מתעריף החיבור התקף, לפי לוח תעריפים 4.3–1 בעד חיבור מיתקן במתח נמוך או לפי לוח תעריפים 4.2–1 בעד חיבור מיתקן במתח גבוה; נקבע בתשובת המחלק כי החיבור המבוקש הוא חיבור חריג או מיוחד, יכלול התשלום הראשון גם תשלום בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 35לד|לאמת מידה 35לד}} {{ח:פנימי|סעיף 35לה|או 35לה}}, לפי העניין;
{{ח:תתתת|(ב)}} למבקש שילוב – תשלום בעד אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} תשלום בעד התקנת מונה צריכה דו־כיווני ומונה ייצור, אם יותקן, לפי התעריף הקבוע בשורה 9 ללוח התעריפים 5.4–2;
{{ח:תתתתת|(2)}} היה המיתקן מיתקן ייצור משולב במתח נמוך במקום צרכנות המחובר בגודל חיבור של 125×3 אמפר ומעלה – תשלום נוסף בעבור התקנת ארון למערכת מנייה או בעבור רכישת ארון כאמור להתקנה עצמית, לפי התעריף הקבוע בלוח 4.3–10, בהתאם לבחירת מבקש החיבור;
{{ח:תתתתת|(3)}} בבקשה לשילוב מיתקן שכוללת הגדלת חיבור – נוסף על האמור בפסקאות משנה (1) ו־(2) תשלום מקדמה ממבקש הגדלת חיבור בגובה 10% מתעריף החיבור, לפי לוח תעריפים 4.3–1 בעד חיבור מיתקן במתח נמוך או לפי לוח תעריפים 4.2–1 בעד חיבור מיתקן במתח גבוה;
{{ח:תתתת|(ג)}} למבקש חיבור או שילוב של מיתקן ייצור במתח גבוה, הודעת התשלום תכלול בנוסף לדרישת התשלום כאמור בפסקה (ב)(1) גם דרישה לתשלום בעד אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} בעד מכלי מדידה – מקדמה בגובה 10% מהתעריף הקבוע בעלות רכישה הובלה והתקנה בחדר מיתוג צרכן בלוחות תעריפים 4.2–3 או 4.2–4, לפי העניין;
{{ח:תתתתת|(2)}} בעד התקנת מערכת תקשורת לשליטה ובקרה – מקדמה בגובה 10% מהתעריף הקבוע בשורה 1 בלוח תעריפים 4.2–2;
{{ח:תתתת|(ד)}} חלפו 14 ימים מן המועד שבו הופקה תשובת המחלק והמבקש לא שילם את התשלומים הקבועים בסעיף קטן (1), ישלח המחלק למבקש תזכורת בדבר התשלום, הן באמצעות מסרון והן באמצעות הודעת דואר אלקטרוני, בהתאם לנתונים שמסר במסגרת הבקשה לחיבור או לשילוב מיתקן.
{{ח:תתת|(2)}} לא שילם המבקש את התשלום הראשון בתוך 28 ימי עבודה, תפקע תשובת המחלק החיובית, אלא אם כן המבקש הגיש השגה והמחלק טרם השיב עליה או השיב עליה וטרם חלפו 7 ימים מהמועד שבו מסר את התשובה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 35כ2|בסעיף (יג)(4)(ג) לאמת מידה 35כ2}}; המחלק ישלח הודעה למבקש על פקיעת תשובת המחלק בתוך 5 ימי עבודה ממועד פקיעתה.
{{ח:תתת|(3)}} על חשבון כאמור בסעיף קטן (1) יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיף (ג) לאמת מידה 24}} בעניין חשבון לגבי שירות שטרם ניתן.
{{ח:תת|(א1)}} '''שילוב מיתקן אגירה לאחר קבלת תשובת מחלק'''
{{ח:תתת|(1)}} לאחר ביצוע תשלום ראשון כאמור בסעיף (א) ולפני השלמת מסמך התיאום הטכני כאמור בסעיף (ג), רשאי מבקש חיבור או שילוב של מיתקן ייצור, אם לא ביקש זאת במסגרת הבקשה, להודיע למחלק, באמצעות אתר האינטרנט של המחלק, על כוונתו לשלב מיתקן אגירה; מיתקן אגירה כאמור ישולב באותו מונה של מיתקן הייצור.
{{ח:תתת|(2)}} בהודעה כאמור בסעיף קטן (1) יפרט המבקש את כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} ההספק המותקן של מיתקן האגירה;
{{ח:תתתת|(ב)}} קיבולת מיתקן האגירה;
{{ח:תתתת|(ג)}} אופן הצימוד של מיתקן האגירה למיתקן הייצור (צימוד בזרם ישר או בזרם חילופין).
{{ח:תתת|(3)}} הודיע המבקש על כוונתו כאמור בסעיף קטן (1), התיאום הטכני, הסכם הרכישה, התקנת המנייה, בדיקת המיתקן לצורך היתר הפעלה, בחינת העמידה לתנאים לסנכרון והסנכרון לרשת ייעשו למיתקן האגירה ולמיתקן הייצור באותו המועד, והמבקש לא יחויב בתשלום נוסף בעבור השירות שניתן למיתקן האגירה בשלב החיבור או השילוב.
{{ח:תתת|(4)}} על אף האמור בסעיף קטן (3), אם המבקש אינו מעוניין שמיתקן האגירה ומיתקן הייצור יסונכרנו באותו המועד, יחייב המחלק את המבקש בתעריפים לבדיקת סנכרון למיתקן בהתאם לעלות הקבועה בשורות 21 עד 23 ללוח תעריפים 4.3–1 או בהתאם לעלות הקבועה בשורה 18 ללוח תעריפים 4.2–1, לפי העניין, בעבור כל אחד מהמיתקנים; תיאום שילוב מיתקן האגירה ייעשה במסגרת התיאום הטכני כאמור בסעיף (ב) ובכפוף לתנאים ולמגבלות שנקבעו בתשובת המחלק.
{{ח:תת|(ב)}} '''תיאום טכני וקביעת לוח זמנים'''
{{ח:תת}} לאחר ביצוע התשלום הראשון, יחלו המחלק והמבקש בתיאום טכני של עבודות החיבור או השילוב, לפי העניין, וקביעת לוח זמנים להתקדמותן, בכפוף למועד שניתן בתשובת המחלק. התיאום הטכני יסוכם בכתב ויכלול, בין השאר, התייחסות לפסקה (11), וכן, ככל הנדרש, התייחסות לפסקאות (1) עד (10) (להלן {{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|בסימן זה}} – מסמך התיאום הטכני):
{{ח:תתת|(1)}} כיוון החיבור;
{{ח:תתת|(2)}} מיקום המיתקן, נקודת ההזנה למיתקן, סכימת חיבור חד־קווית של המיתקן וכן מועד הגדלת החיבור, אם נדרשת הגדלת חיבור;
{{ח:תתת|(3)}} פירוט הציוד שיתקין המחלק במיתקן; לגבי מיתקן במתח גבוה, יפורט גם הציוד שיותקן בחדר המיתוג; לעניין מיתקן המשלב אגירה, יפורט גם אופן צימוד מיתקן האגירה;
{{ח:תתת|(4)}} בניית מיתקן החשמל הפרטי האמור בסעיף (ט);
{{ח:תתת|(5)}} {{ח:הערה|(בוטלה);}}
{{ח:תתת|(6)}} {{ח:הערה|(בוטלה);}}
{{ח:תתת|(7)}} פרטים חשמליים של סוג הציוד ואופן התקנתו, בטיחות, עמידה בתקנים רלוונטיים ובדרישות מערכתיות לציוד והתקנת מערכות מדידה ומנייה, כולל עלות;
{{ח:תתת|(8)}} תיאום לאופן ביצוע הפרדה פיזית וחשמלית לגבי מיתקן חדש שמבקש מעוניין להקים במבנה קיים שבו כבר קיים מיתקן ייצור;
{{ח:תתת|(9)}} התקנת רשם הפרעות איכות חשמל בהתאם לדרישות המחלק;
{{ח:תתת|(10)}} אישורי רשויות, אישורים בעלים ומחזיקים במקרקעין או כל אישור אחר הנדרש לפי כל דין לצורך חיבור או שילוב המיתקן (להלן, באמת מידה זו – האישורים);
{{ח:תתת|(11)}} מועד ביצוע החיבור או הגדלת החיבור בכפוף למועד שנקבע בתשובת המחלק, פירוט העבודות שבאחריות המחלק ומבקש החיבור ולוח זמנים לביצוע כל עבודה ופירוט העבודות התלויות בהתקדמות כל אחד מהצדדים.
{{ח:תת|(ג)}} '''מועד אישור התיאום הטכני'''
{{ח:תתת|(1)}} מסמך התיאום הטכני יושלם בתוך 45 ימי עבודה מיום ביצוע התשלום הראשון כאמור בסעיף (א) (להלן – התשלום הראשון) ויחולו לגביו הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} חלפו 15 ימי עבודה ממועד התשלום הראשון ולא החלו הצדדים בתיאום הטכני, ישלח המחלק למבקש הודעת תזכורת במסרון ובדואר אלקטרוני, בהתאם לפרטי ההתקשרות שמסר המבקש במועד הגשת הבקשה; במסגרת ההודעה יצוין כי אי־מענה לפניית המחלק להתחיל בתיאום הטכני תביא לפקיעת תשובת המחלק בתום 45 ימי עבודה ממועד התשלום הראשון;
{{ח:תתתת|(ב)}} לא השיב המבקש להודעת המחלק בתוך 45 ימי עבודה ממועד התשלום הראשון – תפקע תשובת המחלק;
{{ח:תתתת|(ג)}} החל התיאום הטכני לפני תום התקופה האמורה בפסקה (ב), אך לא הושלם בתוך 75 ימי עבודה ממועד התשלום הראשון, מסיבות שאינן קשורות למחלק – תפקע תשובת המחלק; חלפו 65 ימי עבודה ממועד התשלום הראשון ולא הושלם התיאום הטכני, ישלח המחלק למבקש הודעת תזכורת במסרון ובדואר אלקטרוני, בהתאם לפרטי ההתקשרות שמסר המבקש במועד הגשת הבקשה, כי אם לא יושלם התיאום הטכני בתוך 10 ימי עבודה תפקע תשובת המחלק;
{{ח:תתתת|(ד)}} המחלק ישלח למבקש הודעה על פקיעת תשובת המחלק, כאמור בפסקאות (ב) או (ג), לפי העניין, בתוך 5 ימי עבודה ממועד הפקיעה;
{{ח:תתתת|(ה)}} אושרה בקשת החיבור או השילוב של מיתקן ייצור בגז, יודיע המחלק למנהל המערכת את המועד שבו הושלם התיאום הטכני.
{{ח:תתת|(2)}} המחלק יעביר למבקש בתוך 7 ימי עבודה מיום השלמת מסמך התיאום הטכני את מסמך התיאום הטכני.
{{ח:תתת|(3)}} המבקש יאשר את מסמך התיאום הטכני בתוך 28 ימי עבודה ממועד קבלתו ({{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|בסימן זה}} – מועד אישור התיאום הטכני).
{{ח:תתת|(4)}} סבר המבקש כי מסמך התיאום הטכני אינו משקף את הסיכום בין הצדדים, כמפורט בסעיף (ב), יפנה למחלק בכתב ויפרט את ההיבטים שבהם התיאום הטכני אינו כפי שסוכם בין הצדדים; פנה המבקש כאמור, יפעלו המבקש והמחלק לסיכום מחדש של התיאום הטכני בהתאם לסעיף (ב); לאחר הסיכום המחודש, ישובו לפעול לפי סעיף זה.
{{ח:תתת|(5)}} חלפו 14 ימים ממועד העברת מסמך התיאום הטכני ולא אישר המבקש את מסמך התיאום הטכני או לא השיג עליו כמפורט בסעיפים קטנים (3) ו־(4), ייתן המחלק תזכורת למבקש.
{{ח:תתת|(6)}} חלפו 28 ימים ממועד שליחת מסמך התיאום הטכני והמבקש לא אישר את מסמך התיאום הטכני או לא השיג עליו כאמור בסעיפים קטנים (3) ו־(4), לפי העניין, יפקעו תשובת המחלק ומסמך התיאום הטכני, והמחלק ישלח למבקש הודעה על כך בתוך 5 ימי עבודה ממועד פקיעתם.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ה)}} '''תשלום ביניים'''
{{ח:תתת|(1)}} אישר המבקש את מסמך התיאום הטכני, ימסור המחלק למבקש הודעת תשלום בסכום השווה להפרש שבין 70% מכלל עלות החיבור לבין התשלום הראשון ששולם על ידי המבקש, ודרישה לתשלום בעבור בדיקת סנכרון בהתאם לעלות הקבועה בשורות 21 עד 23 ללוח תעריפים 4.3–1 או בהתאם לעלות הקבועה בשורה 18 ללוח תעריפים 4.2–1, לפי העניין ({{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|בסימן זה}} – דרישה לתשלום ביניים), בהתאם לתעריף התקף ביום הפקת החשבון.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בסעיף קטן (1), לבקשת המבקש, ימסור המחלק למבקש, לאחר אישור מסמך התיאום הטכני, חשבון בסכום השווה להפרש שבין 100% מעלות החיבור, לרבות תשלום בעבור בדיקת סנכרון כמפורט בסעיף קטן (1), לבין התשלום הראשון, בהתאם לתעריף התקף ביום הפקת החשבון.
{{ח:תתת|(3)}} על חשבון כאמור בסעיפים קטנים (1) ו־(2) יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיף (ג) לאמת מידה 24}} בעניין חשבון לגבי שירות שטרם ניתן.
{{ח:תתת|(4)}} חלפו 14 ימים מהמועד שבו נשלחה דרישה לתשלום הביניים והמבקש לא שילם, ישלח המחלק לצרכן תזכורת במסרון והודעת דואר אלקטרוני בהתאם לנתונים שמסר במועד הגשת הבקשה.
{{ח:תתת|(5)}} לא שילם המבקש את תשלום הביניים בתוך 30 ימים מיום שליחת החשבון, יפקעו תשובת המחלק והתיאום הטכני; המחלק ישלח למבקש הודעה על פקיעת תשובת המחלק ומסמך התיאום הטכני בתוך 5 ימי עבודה ממועד פקיעתם.
{{ח:תתת|(6)}} שילם המבקש את תשלום הביניים, יחל המחלק בביצוע עבודות החיבור או השילוב של המיתקן.
{{ח:תת|(ו)}} '''הסכם רכישה'''
{{ח:תתת|(1)}} המחלק יעביר למבקש בתוך 14 ימי עבודה ממועד סיום התיאום הטכני הסכם רכישת חשמל (להלן – הסכם רכישה).
{{ח:תתת|(1א)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תתת|(3)}} הסכם הרכישה וסיכום התיאום הטכני יכול שיהיו חלק מחוזה אחד עם המבקש שיימסר למבקש על ידי המחלק.
{{ח:תת|(ז)}} '''שינויים בפרטי הבקשה'''
{{ח:תתת|(1)}} מבקש רשאי לבקש לערוך שינויים בפרטי השילוב או החיבור לאחר קבלת תשובת המחלק ולפני מועד השלמת מסמך התיאום הטכני, וזאת בלי שתפקע תשובת המחלק, ובלבד שמתקיימים בשינויים כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} השינויים במיתקן הייצור לא יביאו להגדלת ההספק המותקן מעל 5% מההספק שאושר בתשובת המחלק;
{{ח:תתתת|(ב)}} השינויים במיתקן לא יביאו להקטנת ההספק המותקן או הספק המודולים ב־50% או יותר מההספק שאושר בתשובת המחלק;
{{ח:תתתת|(ג)}} השינויים הם בהספק או בקיבולת של מיתקן אגירה או באופן הצימוד של מיתקן האגירה, אם התבקש;
{{ח:תתתת|(ד)}} הקדמה או דחייה של המועד המבוקש לסנכרון ובכפוף לתנאי הזכאות לתעריף;
{{ח:תתתת|(ה)}} מבקש המעוניין לבצע שינויים במסמכים ובנתונים שהגיש כתנאי סף לבדיקת הבקשה המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 35כ2|באמת מידה 35כ2}} – לא יבצע שינויים בפרטים המצוינים {{ח:פנימי|סעיף 35כ2|בסעיף (ה)(1)(ב), (ה) ו־(ח) ובסעיף {{ח:הערה|(}}ה{{ח:הערה|)}}(2) ו־(3) לאמת מידה 35כ2}};
{{ח:תתתת|(ו)}} בקשה לשינויים כאמור תוגש באופן מקוון באתר האינטרנט של המחלק.
{{ח:תתת|(2)}} התבקש שינוי העומד בתנאים האמורים בסעיף קטן (1), יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} המחלק ישיב לבקשת שינוי פרטים כאמור בסעיף קטן (1) בתוך 14 ימי עבודה מיום הגשתה;
{{ח:תתתת|(ב)}} היה השינוי המבוקש כרוך בהגדלת עלויות החיבור שהתבקש בראשונה, יחויב המבקש בעלויות התכנון הנוספות שנגרמו למחלק בשיעור של 10% מתעריף החיבור החדש; הוראה זו תחול גם לעניין בקשה לשינוי שילוב מיתקן הכרוכה בהגדלת העלויות של הבקשה המקורית;
{{ח:תתתת|(ג)}} היה השינוי המבוקש כרוך בהקטנת תעריף החיבור שהתבקש בראשונה, ישיב המחלק למבקש החיבור את סכום ההפרש הנגרם כתוצאה מהשינוי, בתוספת ריבית החשב הכללי, לאחר ניכוי עלויות התכנון החדש שנגרמו למחלק עקב השינוי האמור, בשיעור של 10% מתעריף החיבור החדש.
{{ח:תתת|(3)}} מבקש רשאי לבקש לערוך שינויים בפרטי החיבור או השילוב לאחר אישור התיאום הטכני ועד מועד בדיקת הסנכרון, בלי שתפקע תשובת המחלק, ובלבד שהשינויים עומדים באחד מהתנאים האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} השינויים במיתקן הייצור יביאו להקטנת הספק עד ל־80% מההספק שסוכם במסמך התיאום הטכני;
{{ח:תתתת|(ב)}} השינוי המבוקש הוא דחייה של המועד המבוקש לסנכרון של המיתקן, בכפוף לתנאי הזכאות לתעריף.
{{ח:תתת|(4)}} הוגשה בקשה כאמור בסעיף קטן (3)(א), יאשר המחלק את השינוי בתוך 14 ימי עבודה מיום הגשתה.
{{ח:תתת|(5)}} המחלק ישיב לבקשה לשינוי לפי סעיף {{ח:הערה|קטן}} {{ח:הערה|(}}3{{ח:הערה|)}}(ב) בתוך 14 ימי עבודה.
{{ח:תתת|(6)}} בקשת שינויים בפרטי החיבור מעבר לשינויים המפורטים בסעיף זה מחייבת הגשה של בקשת חיבור חדשה, אשר אם תוגש תביא לפקיעת תשובת המחלק.
{{ח:תת|(ח)}} '''ביטול הבקשה'''
{{ח:תתת|(1)}} הודיע מבקש למחלק כי אינו מעוניין בחיבור או בשילוב של המיתקן, בכל עת שהיא לאחר שביצע את התשלום הראשון, מכל סיבה שהיא לרבות מסיבות שאינן בשליטתו, או שהמבקש לא שילם את תשלום הביניים כאמור בסעיף (ה) בהתאם למועדים הקבועים בו, תפקע תשובת המחלק החיובית והתשלום הראשון לא יוחזר למבקש.
{{ח:תתת|(2)}} הודיע המבקש כי אין בכוונתו להמשיך בחיבור או בשילוב של המיתקן מכל סיבה שהיא לרבות מסיבות שאינן בשליטתו, בכל עת שהיא לאחר ששילם את תשלום הביניים ובטרם סיים המחלק את עבודות החיבור או השילוב, תפקע תשובת המחלק החיובית ויוחזר למבקש סכום תשלום הביניים ששילם בניכוי עלויות הביצוע שנגרמו למחלק עד מועד קבלת הודעת המבקש בדבר הביטול, לפי חשבון שיפיק לו המחלק בהתאם ללוח תעריפים 4.4.
{{ח:תתת|(3)}} הודיע המבקש כי אינו מעוניין בחיבור או בשילוב לאחר שהמחלק שלח לו חשבון לתשלום בהתאם לסעיף (יא), תפקע תשובת המחלק החיובית, המבקש לא יקבל החזר כספי והוא יחויב בתשלום כקבוע בסעיף (יא).
{{ח:תת|(ט)}} '''העמדת מיתקן חשמל פרטי לרשות המחלק'''
{{ח:תתת|(1)}} המבקש להתחבר או לשלב מיתקן ברשת מתח גבוה יבנה ויעמיד לרשות המחלק, על חשבון המבקש, לצורך החיבור או השילוב, חדר הכולל נקודת חיבור במתח גבוה ותכנית למיקום רכיבי הרשת, בהתאם לתיאום הטכני ולחובותיו על פי כל דין ({{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|בסימן זה}} – מיתקן חשמל פרטי).
{{ח:תתת|(2)}} המבקש יציב את מיתקן החשמל הפרטי במרחק שלא יעלה על 15 מטרים מגבול השטח הפרטי מכיוון הרשת המזינה. אם נקודת היציאה לחיבור מהרשת נמצאת בתחומי השטח הפרטי, יציב המבקש את מיתקן החשמל הפרטי במקום הקרוב ביותר האפשרי לנקודת החיבור או 15 מטרים מגבול השטח הפרטי הקרוב לרשת המזינה, הקרוב מבין שניהם. חרג המבקש מהאמור, יישא בעלות עבודות התשתית הנוספות כקבוע בלוח תעריפים 4.4.
{{ח:תתת|(3)}} בכפוף למילוי חובותיו על פי כל דין, יעמיד המבקש לרשות המחלק את מיתקן החשמל הפרטי להמשך ביצוע עבודות החיבור או השילוב עד להשלמתן.
{{ח:תת|(י)}} '''התקנת מנייה'''
{{ח:תת}} במקרה של בקשה לשילוב מיתקן, המחלק יתקין מונים אצל המבקש כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} מונה צריכה דו־כיווני, אשר ימנה במקביל את כמות החשמל הנצרכת מהרשת ואת כמות החשמל המועברת לרשת, יותקן בנקודת החיבור של המיתקן של המבקש לרשת החשמל, בנקודה שבה מותקן מונה הצריכה הקיים של מבקש השילוב ובמקומו;
{{ח:תתת|(2)}} מונה ייצור, אשר ימנה את כמות החשמל המיוצרת במיתקן, יותקן ביציאת הממיר בצד ה־AC או בהדקי הגנרטור של המבקש, בנקודה הקרובה ככל הניתן לנקודה שבה מותקן מונה הצריכה, כפי שסוכם במסמך התיאום הטכני, אשר תאפשר למחלק גישה סבירה לקרוא, לתפעל ולתחזק את המונה; בעבור שירותי מנייה כאמור ישלם הצרכן תשלום קבוע לצרכן בעל מיתקן על פי לוח 5.4–1;
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(בוטלה);}}
{{ח:תתת|(4)}} על אף האמור בפסקה (2), לבקשת צרכן המשלב מיתקן פוטו־וולטאי בהספק מותקן שאינו עולה על 15 קילו וואט ואשר בחצרו לא מותקנים מיתקני ייצור חשמל נוספים, ישלב המחלק את המיתקן בלא מונה הייצור.
{{ח:תת|(יא)}} '''תשלומים לאחר סיום עבודות החיבור'''
{{ח:תתת|(1)}} סיים המחלק את ביצוע עבודות החיבור, ימסור למבקש חשבון על יתרת עלות החיבור, בשיעור של 30% מהעלות, בהתאם לתעריף התקף ביום הפקת החשבון, אלא אם כן שילם מבקש החיבור את מלוא עלות החיבור כאמור בסעיף (ה)(2).
{{ח:תתת|(2)}} על החשבון יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיף (ב1) לאמת מידה 24}}, בעניין חשבון שירותי רשת.

{{ח:סעיף|35כ4||תיקון: 15.11.18, 23.9.19, 23.12.19, 1.3.20, 11.8.21, 8.2.22, 19.3.23, 26.3.23, 29.11.23, 13.12.23; תשע״ט־4, תש״ף־10, תש״ף־14, תש״ף־15, תש״ף־18, תשפ״א, תשפ״א־29, תשפ״ב־6, תשפ״ג־13, תשפ״ג־15, תשפ״ג־18, תשפ״ד־11, תשפ״ד־12, תשפ״ד־32, תשפ״ו־14}}
{{ח:ת}} '''התקנת מערכות תקשורת ואמצעי להגבלת הזרמת אנרגיה, קבלת היתר הפעלה ותהליך הסנכרון'''
{{ח:תת|(א)}} '''התקנת מערכות תקשורת למיתקן במתח גבוה'''
{{ח:תתת|(1)}} מחלק יתקין בעבור מבקש המקים מיתקן במתח גבוה או צבר מיתקנים שהספקם המצרפי מגיע לכדי מתח גבוה, על חשבונו של המבקש, מערכת תקשורת לשליטה ובקרה של מחלק דומיננטי על המיתקן, ובכלל זה ארון פיקוד; בגין פעולה כאמור יחויב המבקש בתשלום לפי שורה 1 בלוח תעריפים 4.2–2.
{{ח:תתת|(2)}} המחלק יגבה מהמבקש תשלום שנתי בעבור תפעול המערכת ותחזוקתה, כקבוע בשורה 2 בלוח תעריפים 4.2–2.
{{ח:תתת|(3)}} בנקודת החיבור של מחלק, למעט חמ״י, שסך ההספק המצרפי של מיתקני הייצור ומיתקני האגירה שבאזור החלוקה שלו עולה על 630 קו״א, לרשת מתח גבוה, תותקן מערכת תקשורת בהתאם להוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} מחלק דומיננטי יתקין בעבור המחלק, על חשבונו של המחלק, מערכת תקשורת לשליטה ובקרה של מחלק דומיננטי על המיתקנים שבאזור החלוקה של המחלק, ובכלל זה ארון פיקוד; המחלק הדומיננטי יגבה מהמחלק תעריף כקבוע בשורה 1 שבלוח תעריפים 4.2–2, וכן יגבה מהמחלק תשלום שנתי בעד תפעול המערכת ותחזוקתה, כקבוע בשורה 2 שבלוח תעריפים 4.2–2;
{{ח:תתתת|(ב)}} המחלק יחבר למערכת התקשורת את כל מיתקני הייצור ומיתקני האגירה המצויים באזור החלוקה שלו ומחוברים לרשת במועד התקנת מערכת התקשורת וכן יחבר את כל המיתקנים שיוקמו באזור החלוקה שלו לאחר התקנת מערכת התקשורת, ואולם רשאי הוא שלא לחבר למערכת התקשורת מיתקן ייצור שהספקו אינו עולה על 15 קו״א; חיבור מיתקן ייצור או מיתקן אגירה אל מערכת התקשורת, יכול שייעשה באמצעים אלחוטיים וזאת בכפוף לקבלת אישור מקב״ט משרד האנרגיה על עמידה בדרישות ביטחון שהורה עליהן הקב״ט לאותו מחלק; אם לא ניתן לחבר מיתקן ייצור למערכת התקשורת בשל מגבלות ציוד המותקן במיתקן הייצור, יפרט המחלק למחלק הדומיננטי ולאגף הנדסה ברשות את הטעמים שבשלהם לא ניתן לחבר את המיתקן כאמור בצירוף אסמכתאות, והמחלק יהיה פטור מחיבור המיתקן למערכת התקשורת, ואולם אם המחלק הדומיננטי סבר כי הטעמים שהציג המחלק אינם מצדיקים את אי־חיבור המיתקן למערכת התקשורת, הוא יפנה לרשות כדי שתכריע אם המחלק פטור מחיבור אותו מיתקן למערכת התקשורת.
{{ח:תתת|(4)}} על אף האמור בסעיף קטן (3), מחלק לא יידרש להתקין מערכת תקשורת, אף אם סך הספק הייצור באזור החלוקה שלו עולה על 630 קו״א, בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} סך ההספק של מיתקני הייצור ומיתקני האגירה המוקמים באזור החלוקה שלו אינו עולה על 100 קו״א נוספים מעבר לסך ההספק של מיתקני הייצור ומיתקני האגירה שהיו באזור החלוקה שלו במועד כניסתם לתוקף של כללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני) (תיקון מס׳ 9), התשפ״ד–2024 {{ח:הערה|(ביום 14.1.2024)}} (בפסקה זו – המועד הקובע); בחישוב 100 קו״א נוספים כאמור בפסקה זו, לא ייספר ההספק של מיתקן ייצור או מיתקן אגירה, שחובר לאחר המועד הקובע, אשר הספקו אינו עולה על 15 קו״א;
{{ח:תתתת|(ב)}} המחלק התקין בנקודת החיבור לרשת המחלק הדומיננטי אמצעי להגבלת הזרמת האנרגיה כך שסך הספק ההזרמה המרבי לרשת המחלק הדומיננטי לא יעלה על 630 קו״א בכל עת; המחלק הדומיננטי יכוונן את האמצעי להגבלת הזרמת אנרגיה.
{{ח:תת|(א1)}} '''מערכות תקשורת למיתקן במתח נמוך'''
{{ח:תת}} מבקש המקים מיתקן במתח נמוך בהספק העולה על 100 קילו־וואט יחויב כי הציוד המותקן יעמוד בדרישות פרוטוקול תקשורת IEEE 2030.5, כעדכונו מזמן לזמן, שפירט המחלק בתשובת המחלק שניתנה לו, וזאת לצורך ויסות הייצור במיתקן כאמור {{ח:פנימי|סעיף 35כ2|בסעיף (ט)(13) לאמת מידה 35כ2}} ובאמות מידה אחרות.
{{ח:תת|(ב)}} '''התקנת אמצעים לאכיפת מגבלות שקבועות בתשובת המחלק'''
{{ח:תת}} אם כללה תשובת המחלק מגבלות לפי {{ח:פנימי|סעיף 35כ2|סעיף {{ח:הערה|קטן}} (2) באמת מידה 35כ2(ט)}} שמצריכות התקנת אמצעים לאכיפתן בחצר הצרכן, יתקין אותם הצרכן על חשבונו בהתאם להנחיות המחלק, והם ייבדקו על ידי המחלק בבדיקת הסנכרון.
{{ח:תת|(ג)}} '''בדיקת מיתקן לצורך קבלת היתר הפעלה'''
{{ח:תתת|(1)}} לצורך קבלת היתר הפעלה המבקש רשאי לבדוק את המיתקן על ידי בעל רישיון חשמל מתאים לזרם הנומינלי של המיתקן לפי {{ח:חיצוני|חוק החשמל|חוק החשמל}}.
{{ח:תתת|(2)}} המבקש רשאי לפנות למחלק לצורך בדיקת המיתקן לפי סעיף {{ח:הערה|קטן}} (1). המחלק יגבה תשלום בעבור הבדיקה לפי העלות הקבועה בשורות 15 עד 17 ללוח תעריפים 4.3–1 למיתקן במתח נמוך ולפי העלות הקבועה בשורה 16 ללוח תעריפים 4.2–1 למיתקן במתח גבוה, ויבצע את הבדיקה בתוך 21 ימי עבודה ממועד התשלום. בדק המחלק כמה מיתקנים המשולבים לרשת באותה נקודת חיבור, יזכה המחלק את המבקש בעלות הקבועה בשורה 24 ללוח 4.3–1.
{{ח:תתת|(3)}} בעבור בדיקה חוזרת יגבה המחלק את העלות הקבועה בשורות 18 עד 20 ללוח תעריפים 4.3–1 או לפי העלות הקבועה בשורה 17 ללוח תעריפים 4.2–1, לפי העניין.
{{ח:תתת|(4)}} בוצעה בדיקת מיתקן לצורך קבלת היתר הפעלה שלא על ידי המחלק, ישלם המבקש תעריף בעבור בדיקת לוחות מ״ג ושנאים בהתאם לקבוע בלוח תעריפים 4.2–1.
{{ח:תתת|(5)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ד)}} '''תנאים לסנכרון'''
{{ח:תתת|(1)}} המחלק ייתן אישור על עמידה בתנאים לסנכרון אם המבקש השלים את העבודות שהיה עליו לבצע בהתאם למסמך התיאום הטכני, שילם את כל התשלומים שנדרש לשלם בעבור החיבור או השילוב של המיתקן, לפי העניין, והגיש למחלק לפחות 30 ימים לפני מועד ההתחייבות לחיבור את כל המסמכים והנתונים המפורטים להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} תצהיר חתום על ידי המבקש כי העבודות שסוכם כי יבוצעו על ידי המבקש במסגרת התיאום הטכני, בוצעו בהתאם לתיאום הטכני ולתנאי היתר ההפעלה;
{{ח:תתתת|(ב)}} הסכם רכישה חתום על ידי המבקש; אם הודיע המבקש כי היצרן יהיה צד להסכם, בהתאם לאמור {{ח:פנימי|סעיף 35כ3|בסעיף (ו)(2) לאמת מידה 35כ3}} – הסכם חתום על ידי המבקש והיצרן;
{{ח:תתתת|(ג)}} פוליסות או אישורי ביטוח התואמים את הוראות הסכם ה־PPA;
{{ח:תתתת|(ד)}} מסמכים כמפורט להלן, לפי העניין:
{{ח:תתתתת|(1)}} מבקש שבתנאי הזכאות לתעריף שלו נקבע שהוא זכאי להאריך את המועד לסנכרון בכפוף להעמדת בטוחה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 35כ2|באמת מידה 35כ2(יא)}} – היתר הפעלה שנתן המנהל למיתקן או הצהרה על עמידה בתנאי היתר סוג למיתקן המצורפים בנספח ג׳; המבקש יבצע את ההצהרה על עמידה בתנאים כאמור על ידי הגשת המסמכים המפורטים בסעיף (ה)(1א)(א){{ח:הערה|,}} אישור להספקת חשמל לפי {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (אישורים למתן שירותי חשמל, מים וטלפון)|תקנות התכנון והבנייה (אישורים למתן שירותי חשמל, מים וטלפון), התשמ״א–1981}}, מאת הרשות המאשרת בעבור מיתקן הייצור; היה המיתקן פטור מהיתר בנייה – יגיש המבקש במקום המסמך האמור ברישה, העתק מטופס הדיווח על ביצוע עבודה הפטורה מהיתר שניתן לוועדה המקומית לתכנון ולבנייה, בהתאם {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (עבודות ומבנים הפטורים מהיתר)|לתקנות התכנון והבנייה (עבודות ומבנים הפטורים מהיתר), התשע״ד–2014}};
{{ח:תתתתת|(2)}} מבקש אחר – התחייבות המבקש להמצאת המסמכים האמורים בפסקת משנה (1) עד למועד הקבוע בסעיף (ה)(1א) הכוללת את פרטי המבקש, פרטי הבקשה, והודעה שלפיה אם המבקש לא ימציא את המסמכים במועד האמור, תפקע תשובת המחלק;
{{ח:תתתת|(ה)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתתת|(ו)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתתת|(ז)}} למבקש חיבור לחוות רוח כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 190|באמת מידה 190}} – מנהל המערכת נתן את אישורו לקבלת התעריף הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 192|בסעיף (א2) לאמת מידה 192}};
{{ח:תתתת|(ח)}} אם המבקש מעוניין שהמחלק יבצע בדיקה לצורך מתן היתר הפעלה מאת המנהל – בקשה לביצוע בדיקה כאמור;
{{ח:תתתת|(ט)}} אסמכתה להגשת בקשה לפתיחת חשבון ספק אצל המחלק;
{{ח:תתתת|(י)}} לגבי מיתקן המחויב בארון תקשורת – תוכנית עמידה בממשק בין המחלק לארון התקשורת;
{{ח:תתתת|(יא)}} התחייבות המבקש לבצע כיול מהפכים וכיוונון תדר בהתאם לקבוע בתשובת המחלק או במסמך התיאום הטכני.
{{ח:תתת|(1א)}} לא הגיש המבקש את כל המסמכים המפורטים בסעיף קטן (1) עד 50 ימי עבודה לפני מועד ההתחייבות לחיבור, ישלח המחלק הודעת תזכורת למבקש על חובתו להשלים את המסמכים.
{{ח:תתת|(2)}} המחלק יבדוק את המסמכים וייתן למבקש מסמך המאשר עמידה בתנאים לסנכרון בתוך 3 ימי עבודה ממועד קבלת כל המסמכים המפורטים בסעיף קטן (1); מצא המחלק כי לא הוגשו כל המסמכים או שאחד מהמסמכים אינו תקין, יודיע למבקש כי לצורך קבלת אישור עמידה בתנאים לסנכרון עליו להשלים או לתקן את המסמכים, לפי העניין.
{{ח:תתת|(3)}} המבקש ישלים ויתקן את המסמכים הנדרשים בתוך 14 ימים מיום מתן הודעה כאמור בסעיף קטן (2).
{{ח:תתת|(4)}} לא השלים או לא תיקן המבקש את כל המסמכים כאמור בסעיף קטן (3) או שמסמכים שהשלים או תיקן והגיש בשנית נמצאו לא תקינים, לא ייתן המחלק למבקש אישור עמידה בתנאים לסנכרון; המחלק יודיע על כך למבקש ובהודעתו יפרט את אותם מסמכים שלא הושלמו או תוקנו כאמור או שהושלמו או תוקנו והוגשו בשנית אך נמצאו לא תקינים, לפי העניין.
{{ח:תתת|(5)}} על אף האמור בסעיף קטן (4), סבר המחלק כי הטעות שנפלה באותם מסמכים שתוקנו והוגשו בשנית או שהושלמו ונמצאו לא תקינים, היא טעות טכנית או טעות סופר, ישלח למבקש הודעה שבה יפרט את הליקויים שנפלו במסמכים ויאפשר למבקש לתקן את המסמכים בתוך 7 ימים מיום שליחת הודעה כאמור.
{{ח:תתת|(6)}} תוקנו המסמכים כנדרש, ייתן המחלק למבקש אישור עמידה בתנאים לסנכרון כמפורט בסעיף קטן (2).
{{ח:תתת|(7)}} חלף המועד המחייב המרבי לסנכרון והמבקש לא עמד בתנאים המפורטים בסעיף קטן (1) מכל סיבה שהיא, תפקע תשובת המחלק.
{{ח:תת|(ה)}} '''ביצוע הסנכרון'''
{{ח:תתת|(1)}} המחלק יפנה למבקש בתוך 14 ימי עבודה מיום מתן אישור על עמידה בתנאים האמורים בסעיף (ד)(2) לצורך קביעת מועד לבדיקת סנכרון; מועד בדיקת הסנכרון לא יהיה מאוחר ממועד ההתחייבות לחיבור.
{{ח:תתת|(1א)}} המחלק יבצע בדיקת סנכרון למיתקן רק אם המבקש הגיש למחלק לפחות 7 ימים לפני מועד בדיקת הסנכרון את המסמכים שלהלן:
{{ח:תתתת|(א)}} היתר הפעלה שנתן המנהל למיתקן או הצהרה על עמידה בתנאי היתר סוג למיתקן המצורפים {{ח:חיצוני|היתר סוג למיתקנים פוטו-וולטאיים במתח נמוך|בנספח ג׳}}; המבקש יבצע את ההצהרה על עמידה בתנאים כאמור על ידי הגשת כל אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} הצהרה של בעל רישיון חשמלאי, המתאים לגודל המיתקן, ולפיה המיתקן הותקן בהתאם לתנאי היתר הסוג, הערוך בנוסח המצורף {{ח:חיצוני|היתר סוג למיתקנים פוטו-וולטאיים במתח נמוך#תוספת 1|בתוספת הראשונה לנספח ג׳}};
{{ח:תתתתת|(2)}} הגשת טופס בדיקה חתום על ידי בעל רישיון חשמלאי בודק, כאמור {{ח:חיצוני|תקנות החשמל (רישיונות)#סעיף 7|בתקנה 7 לתקנות החשמל (רישיונות), התשמ״ה–1985}}, המתאים לגודל המיתקן, הערוך בהתאם לנוסח המצורף {{ח:חיצוני|היתר סוג למיתקנים פוטו-וולטאיים במתח נמוך#תוספת 2|בתוספת השנייה לנספח ג׳}}, ולפיו המיתקן נבדק ונמצא כי הוא תקין ומאושר לסנכרון ולחיבור לרשת החשמל; לעניין זה, ”היתר סוג“ – היתר הפעלה לגבי סוג מסוים של מיתקנים חשמליים העומדים בתנאים של {{ח:חיצוני|היתר סוג למיתקנים פוטו-וולטאיים במתח נמוך|נספח ג׳}};
{{ח:תתתת|(ב)}} אישור להספקת חשמל לפי {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (אישורים למתן שירותי חשמל, מים וטלפון)|תקנות התכנון והבנייה (אישורים למתן שירותי חשמל, מים וטלפון), התשמ״א–1981}}, מאת הרשות המאשרת בעבור מיתקן הייצור; היה המיתקן פטור מהיתר בנייה – יגיש במקום המסמך האמור ברישה, העתק מטופס הדיווח על ביצוע עבודה הפטורה מהיתר שניתן לוועדה המקומית לתכנון ולבנייה.
{{ח:תתת|(2)}} המחלק יבצע סנכרון ובדיקות של הציוד בהתאם לסעיף (א1), בהתאם לקבוע בהסכם ה־PPA ובהתאם לדרישות המערכתיות לציוד שיפורסמו על ידי מנהל המערכת.
{{ח:תתת|(3)}} מצא המחלק כי אפשר לסנכרן את המיתקן לרשת החשמל של המחלק, יתקין המחלק את המונה כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 35כ3|בסעיף (י) לאמת מידה 35כ3}}, ואם הבקשה היא בקשה לסנכרון מיתקן במסלול מהיר לפי {{ח:פנימי|סעיף 35כ2|סעיף (יב) לאמת מידה 35כ3 {{ח:הערה|[צ״ל: סעיף (יב) לאמת מידה 35כ2]}}}} – {{ח:פנימי|סעיף י|כמפורט בסעיף (י)(1) לאמת מידה 35כ3}}, ויאפשר הזרמת חשמל לרשת.
{{ח:תתת|(4)}} מצא המחלק שהמיתקן אינו ראוי לסנכרון לרשת החשמל, יתאם המחלק, לבקשת המבקש, מועד נוסף לביצוע סנכרון עד אשר יימצא המיתקן ראוי לסנכרון, ובעד כל ניסיון סנכרון נוסף ישלם מבקש החיבור, בנפרד, את העלות הקבועה בשורות 18 עד 20 ללוח תעריפים 4.3–1 או לפי העלות הקבועה בשורה 17 ללוח תעריפים 4.2–1, לפי העניין.
{{ח:תתת|(5)}} לאחר סנכרון המיתקן יעדכן המחלק את המחלק הדומיננטי על סנכרון המיתקן.
{{ח:תתת|(6)}} חלף המועד המחייב המרבי לסנכרון ולא בוצעה בדיקת סנכרון, מסיבות שאינן תלויות במחלק, תפקע תשובת המחלק ובלבד שהמחלק שלח למבקש תזכורת לתיאום בדיקת סנכרון לא יאוחר מ־30 ימי עבודה לאחר פנייתו למבקש לצורך קביעת מועד לבדיקה כאמור לפי סעיף קטן (1).
{{ח:תת|(ו)}} '''בדיקות קבלה'''
{{ח:תת}} המחלק יערוך בדיקות קבלה למיתקן בטכנולוגיה מסוימת כתנאי להפעלה מסחרית, אם נקבעה באמות המידה החובה לבצע בדיקות כאמור לטכנולוגיה זו.
{{ח:תת|(ו1)}} '''דרישות ביטחון'''
{{ח:תת}} כתנאי להפעלה מסחרית של מיתקן במתח גבוה, ידרוש המחלק מהמבקש אישור מקב״ט משרד האנרגיה על עמידה בדרישות ביטחון שהורה עליהן הקב״ט לגבי אותו מיתקן, ואשר מסר אותן קודם לכן למבקש.
{{ח:תת|(ז)}} '''מועד חיבור או שילוב המיתקן'''
{{ח:תתת|(1)}} המחלק ייתן אישור הפעלה מסחרית בכתב למיתקן במועד שבו הושלמו בדיקת הסנכרון, בדיקות הקבלה ודרישות הביטחון, אם נדרשו; המחלק יסנכרן את המיתקן לרשת, לרבות התקנת מנייה בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 35כ3|לסעיף (י) באמת מידה 35כ3}}, בתוך 3 ימי עבודה ממועד אישור ההפעלה המסחרית.
{{ח:תתת|(2)}} חרג המחלק, מכל סיבה שהיא, ממועד ההתחייבות לחיבור, ימשיך המחלק בביצוע החיבור או השילוב, לפי העניין, וישלם למבקש תעריף כלהלן:
{{ח:תתתת|(א)}} במקרה של חיבור מיתקן, תעריף כקבוע בשורה 6 או 12 ללוח 12.1–1, בהתאם למתח החיבור;
{{ח:תתתת|(ב)}} במקרה של שילוב מיתקן, תעריף כקבוע בשורה 5 או 11 ללוח 12.1–1, בהתאם למתח החיבור.
{{ח:תתת|(3)}} על אף האמור בסעיף קטן (2), המחלק לא ישלם למבקש את התעריף הקבוע באותו סעיף {{ח:הערה|קטן}} בשל חריגה ממועד ההתחייבות לחיבור, אם המבקש לא הגיש את המסמכים והנתונים במועד הקבוע בסעיפים (ד) ו־(ה).
{{ח:תתת|(4)}} המחלק לא ישלם למבקש כל פיצוי נוסף מכל סוג, לרבות בשל הוצאות שהוציא, אובדן רווחים וכל נזק עקיף, מעבר לתעריף הקבוע בסעיף קטן (2).

{{ח:סעיף*|||תיקון: תש״ף־14, תשפ״ד־32}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''נספח א׳ {{ח:פנימי|סעיף 35כ4|לאמת מידה 35כ4}} – {{ח:הערה|(בוטל)}}'''}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תש״ף־14, תש״ף־15}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''נספח ב׳ {{ח:פנימי|סעיף 35כ4|לאמת מידה 35כ4}} – {{ח:הערה|(בוטל)}}'''}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״א, תשפ״א־3}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''נספח ג׳ {{ח:פנימי|סעיף 35כ4|לאמת מידה 35כ4}} – תנאים להיתר סוג למיתקנים פוטו־וולטאיים במתח נמוך'''}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|ראו {{ח:חיצוני|היתר סוג למיתקנים פוטו-וולטאיים במתח נמוך|תנאים להיתר סוג למיתקנים פוטו־וולטאיים במתח נמוך}}.}}

{{ח:סעיף|35כ5||תיקון: 15.11.18, 23.12.19, 25.11.20, 19.3.23, 26.3.23, 27.12.23; תשע״ט־4, תש״ף־10, תשפ״א־6, תשפ״ד־6, תשפ״ד־7, תשפ״ד־8, תשפ״ד־10, תשפ״ד־32}}
{{ח:ת}} '''בדיקות, תחזוקה וכיול מחודש של המיתקן'''
{{ח:תת|(א)}} '''תפעול ותחזוקה'''
{{ח:תתת|(1)}} המחלק יתפעל ויתחזק את מערכות המנייה והתקשורת ומערכות ההגנה שהתקין.
{{ח:תתת|(2)}} מיתקן חשמל פרטי ובכלל זה, מערכות הגנה, מגבילי הספק ומערכות לוויסות מקדם הספק, יהיה באחריות המבקש והוא שיהיה אחראי לתפעולו ולתחזוקתו, בהתאם להוראות כל דין.
{{ח:תת|(ב)}} '''הסרת מגבלות הקבועות בתשובת המחלק ווידוא תקינות של אמצעים להגבלת הזרמה'''
{{ח:תתת|(1)}} קבע המחלק בתשובתו מגבלות לפי {{ח:פנימי|סעיף 35כ2|סעיף (ט)(2)(ג) לאמת מידה 35כ2}}, יוסרו מגבלות אלה במועד שנקבע להסרתן בתשובת המחלק, אלא אם כן הודיע המחלק על דחיית המועד האמור בשל פרויקט מעוכב לפי {{ח:פנימי|סעיף 35לז|אמת מידה 35לז}}.
{{ח:תתת|(2)}} אם למבקש נקבעה הסרת מגבלה כתלות בפרויקט מעוכב, עם סיום הגדרת הפרויקט כמעוכב ולא יאוחר מ־14 ימי עבודה מסיום הגדרתו כאמור, ישלח המחלק הודעה על המועד להשלמת הפרויקט; המועד כאמור יהיה גם המועד להסרת המגבלה או התנאי שתלוי באותו רכיב.
{{ח:תתת|(3)}} מבקש רשאי לפנות בבקשה לבחינה מחודשת של ההגבלות שנקבעו בתשובת המחלק אחת ל־180 ימים מיום קבלת תשובת המחלק; כתנאי לטיפול בבקשה, יגבה המחלק ממבקש שמיתקנו במתח נמוך את התשלום הקבוע בשורה 14 ללוח תעריפים 4.3–1, וממבקש שמיתקנו במתח גבוה 70% מהתעריף הקבוע בשורה 15 ללוח תעריפים 4.2–1; המחלק יעביר את תשובת המחלק למבקש בתוך 30 ימי עבודה מיום התשלום.
{{ח:תתת|(4)}} המחלק רשאי לנתק מבקש שלא ימציא לו אחת ל־5 שנים אישור מאת חשמלאי מורשה לתקינות ולדיוק האמצעי להגבלת הזרמת אנרגיה או האמצעי להגבלת צריכה, לפי העניין, אם אלה נדרשו בתשובת המחלק, על ידי חשמלאי בעל רישיון מתאים, עד לקבלת אישור כאמור.
{{ח:תתת|(5)}} המחלק יערוך בדיקה תקופתית לאמצעי להזרמת אנרגיה או לאמצעי להגבלת הצריכה, לפי העניין, אם אלה נדרשו בתשובת המחלק, כדי לוודא את התקינות והדיוק של האמצעי, בהתאם להוראות כל דין.
{{ח:תת|(ג)}} '''ביצוע שינויים במיתקן'''
{{ח:תת}} מצא המחלק כי בוצע שינוי במיתקן או שינוי שיש בו כדי להעלות את תפוקת המיתקן, לרבות בקונפיגורציה של המיתקן, במקדם ההספק ובהגנות המותקנות בו, ובמיתקן פוטו־וולטאי – גם בהספק המודולים, בלא אישור שנתן המחלק בהתאם לתנאים לזכאות לתעריף המבוקש, תחדל חובת תשלום התעריף של המחלק.
{{ח:תת|(ד)}} '''חידוש היתר ההפעלה'''
{{ח:תתת|(1)}} בתוך 60 ימי עבודה ממועד תום תוקפו של היתר ההפעלה שניתן למיתקן, יגיש בעל המיתקן למחלק היתר הפעלה מעודכן למיתקן.
{{ח:תתת|(2)}} אם לא הגיש בעל המיתקן היתר הפעלה מעודכן, יתלה המחלק את תשלום התעריף בעבור החשמל עד למועד קבלת היתר ההפעלה המעודכן.

{{ח:סעיף|35כ6||תיקון: 15.11.18, 19.3.23; תשע״ט־4, תשפ״ד־32}}
{{ח:ת}} '''ניהול נתונים וחובות דיווח'''
{{ח:תת|(א)}} '''ניהול נתונים וחובת דיווח'''
{{ח:תתת|(1)}} המחלק הדומיננטי ינהל את הקצאת הכמויות שקבעה הרשות בהתאם להספק הרשום המצטבר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 35כ2|בסעיף (ג) באמת מידה 35כ2}}.
{{ח:תתת|(2)}} המחלק הדומיננטי יעדכן באתר האינטרנט שלו, ביחס לכל תעריף שקבעה הרשות למיתקנים ברשת החלוקה, אחת ליום, את הנתונים האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הכמות שהקצתה הרשות לתעריף;
{{ח:תתתת|(ב)}} ההספק הרשום המצטבר;
{{ח:תתתת|(ג)}} ההספק הרשום המצטבר שבעבורו ניתנו תשובות מחלק;
{{ח:תתתת|(ד)}} ההספק הרשום המצטבר שהגיע להפעלה מסחרית.
{{ח:תתת|(3)}} המחלק ישלח לרשות ויפרסם באתר האינטרנט שלו לפחות אחת לשנה את סוגי המגבלות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 35כ2|בסעיף (ט)(2)(ג) לאמת מידה 35כ2}} לפי סוג המיתקן, גודלו, מתח החיבור שלו וכל נתון רלוונטי אחר; במסגרת פרסום כאמור יפרט המחלק את סוגי האמצעים הנדרשים להתקנה על ידי המבקש כדי לאכוף את המגבלות; נוסף על כך יפרסם המחלק את סוגי המקרים שבהם הוא ידרוש התקנה של רשם הפרעות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 35כ3|באמת מידה 35כ3(ב)(9)}}.

{{ח:סעיף|35כ7||תיקון: 18.5.20; תש״ף־26}}
{{ח:ת}} '''הארכת מועדי ביניים בשל משבר הקורונה'''
{{ח:תת|(א)}} '''הארכת מועדי ביניים'''
{{ח:תתת|(1)}} מבקש חיבור או שילוב של מיתקן רשאי לפנות עד יום ח׳ בתמוז התש״ף (30 ביוני 2020) למחלק בבקשה להאריך תקופה אחת או יותר מהתקופות הנקובות {{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|בסימן זה}}.
{{ח:תתת|(2)}} בבקשה להארכה כאמור יציין מבקש החיבור או השילוב את משך ההארכה המבוקש, וכן יציין האם הוארכו לו כבר תקופות בהתאם לאמת מידה זו ומהו סך הזמן של התקופות שהוארכו לו לפי אמת מידה זו טרם הגשת הבקשה.
{{ח:תתת|(3)}} המחלק ייענה לבקשת הארכה כאמור ככל שסך ימי ההארכה שיינתנו למבקש או למחבר לפי אמת מידה זו, לאחר אישור הבקשה, לא יעלה על 90 ימים.

{{ח:סעיף|35כ8||תיקון: 19.11.23; תשפ״ה־2}}
{{ח:ת}} '''ממשק בין מחלקים'''
{{ח:תת|(א)}} '''בקשה להגדלת הספק הייצור בשטח מחלק'''
{{ח:תתת|(1)}} מחלק, למעט חמ״י (להלן באמת מידה זו – המחלק), המבקש לחבר או לשלב מיתקני ייצור או מיתקני אגירה (להלן באמת מידה זו – המיתקן) באזור החלוקה שלו, יגיש למחלק דומיננטי בקשה לבחינת יכולת הרשת של המחלק הדומיננטי לקלוט הגדלה של הספק המיתקנים שיוקמו באזור החלוקה של המחלק במהלך תקופה של 3 שנים ממועד הגשת הבקשה (להלן – בקשה להגדלת הספק ייצור); בקשה להגדלת הספק ייצור תחול על חיבור או שילוב של כל מיתקן ייצור או מיתקן אגירה שיבוצע במהלך שלוש השנים שלגביהן נוגעת הבקשה, ובלבד שחיבור או שילוב אותו מיתקן הוא בתוך ההספק שצוין במסגרת הבקשה.
{{ח:תתת|(2)}} הבקשה להגדלת הספק ייצור תכלול את כל הנתונים והמסמכים שלהלן, נכון למועד הגשת הבקשה:
{{ח:תתתת|(א)}} שם המחלק, כתובתו ודרכי ההתקשרות עימו;
{{ח:תתתת|(ב)}} מספר מונה בנקודת החיבור עם הרשת של המחלק הדומיננטי;
{{ח:תתתת|(ג)}} רשימת כל המיתקנים המחוברים באזור החלוקה של המחלק והמיתקנים באזור האמור שקיבלו תשובת מחלק לפי {{ח:פנימי|סעיף 35כ2|סעיף (ט) לאמת מידה 35כ2}} וטרם חוברו, וכן יפרט את הטכנולוגיה וההספק של כל מיתקן כאמור; המחלק יציין גם את ההספק המצרפי של מיתקנים כאמור;
{{ח:תתתת|(ד)}} תוספת ההספק המצרפי ולוח הזמנים המשוער לחיבור או לשילוב מיתקנים שהמחלק מעריך שיתווספו בשטחו בכל חצי שנה במשך 3 שנים ממועד הגשת הבקשה; אם הבקשה כוללת מיתקן אגירה, יציין המחלק את הגודל והקיבולת של מיתקן האגירה; המחלק לא יכלול בפירוט תוספת ההספק המצרפי את ההספק של מיתקן הנדרש לאישורה של תוכנית לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|חוק התכנון והבנייה}} שטרם אושרה ושל מיתקן בהספק של עד 15 קו״א;
{{ח:תתתת|(ה)}} תחזית של היקף הצריכה הצפוי בשטח המחלק במשך 3 שנים ממועד הגשת הבקשה;
{{ח:תתתת|(ו)}} הספק ההזרמה המרבי לרשת של המחלק הדומיננטי, שמבקש המחלק, ובפרט אם המחלק מבקש להגביל את הזרמת האנרגיה לרשת של המחלק הדומיננטי ל־630 קו״א;
{{ח:תתתת|(ז)}} גודל החיבור המבוקש, אם מבוקשת הגדלת חיבור.
{{ח:תתת|(3)}} המחלק הדומיננטי יאפשר למחלק להעביר את המידע דרך אתר אינטרנט ייעודי או באמצעות מייל ייעודי.
{{ח:תתת|(4)}} בעד בדיקת בקשה להגדלת הספק ייצור יגבה המחלק הדומיננטי מהמחלק את התעריף הקבוע בשורה מספר 20 בלוח תעריפים 4.2–1.
{{ח:תתת|(5)}} אם המחלק מבקש לחבר או לשלב הספק שחורג מההספק שצוין בבקשה להגדלת הספק הייצור, לפני תום תוקפה של הבקשה, המחלק יגיש בקשה חדשה להגדלת הספק הייצור ויידרש לשלם בעדה את התשלום האמור בסעיף קטן (4).
{{ח:תת|(ב)}} '''הודעה על עמידה בתנאים לבדיקת בקשה לבחינת הגדלת הספק הייצור'''
{{ח:תתת|(1)}} המחלק הדומיננטי יודיע בכתב למחלק, בתוך 7 ימי עבודה ממועד גביית התשלום המפורט בסעיף (א)(4), כי הוגשו כל הנתונים, המסמכים והתשלומים כאמור בסעיף (א) (להלן – הודעה על עמידה בתנאים לבדיקת הבקשה) או כי עליו להשלים, בתוך 14 ימים מיום מתן ההודעה, נתונים, מסמכים או תשלומים לצורך בדיקת הבקשה; רשימת הנתונים, המסמכים והתשלומים המבוקשים על ידי המחלק הדומיננטי בהודעה כאמור תהיה סופית; השלים המחלק כאמור, ישלח לו המחלק הדומיננטי הודעה על עמידה בתנאים לבדיקת הבקשה.
{{ח:תתת|(2)}} לא הגיש המחלק את כל המסמכים, הנתונים והתשלומים שנדרש להשלים בהתאם להודעה שנשלחה לפי סעיף קטן (1), בתוך המועד שנקבע לכך באותו סעיף קטן, ידחה המחלק הדומיננטי את בקשתו ויפרט בתשובתו את הסיבות לדחיית הבקשה.
{{ח:תתת|(3)}} סדר בדיקת הבקשות של בקשות המחלקים על ידי המחלק הדומיננטי, יהיה בהתאם למועד שבו ניתנה למבקש ההודעה על עמידה בתנאים לבדיקת הבקשה, והן ייבדקו כחלק מכלל הבקשות המוגשות למחלק הדומיננטי לפי {{ח:פנימי|סעיף 35כ2|אמת מידה 35כ2}}.
{{ח:תתת|(4)}} המחלק הדומיננטי יעביר את הבקשה להגדלת הספק ייצור למנהל המערכת להתייחסות בתוך 3 ימי עבודה ממועד ההודעה על עמידה בתנאים לבדיקת הבקשה; אם לא התקבלה התייחסות ממנהל המערכת בתוך 14 ימי עבודה ממועד העברת הבקשה כאמור, יראו זאת כאילו מנהל המערכת אינו מתנגד לבקשה האמורה.
{{ח:תת|(ג)}} '''תשובת המחלק הדומיננטי'''
{{ח:תתת|(1)}} עמד המחלק בתנאים לבדיקת הבקשה להגדלת הספק הייצור, ישיב המחלק הדומיננטי לבקשת המחלק בתוך 45 ימי עבודה מיום שניתנה ההודעה על עמידה בתנאים לבדיקת הבקשה; התשובה תכלול את הנתונים האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} היכולת הקיימת ברשת של המחלק הדומיננטי לקליטת מיתקנים בשטח המחלק כולל הזרמת אנרגיה לרשת עם הגבלת הוצאת אנרגיה או בלא הגבלה כאמור;
{{ח:תתתת|(ב)}} אם ניתן להתחייב לתוספת ההספק במועדים המבוקשים בבקשה לבחינת הגדלת הספק ייצור; אם מצא המחלק הדומיננטי כי לא ניתן להתחייב כאמור – יציין את המועדים המוקדמים ביותר שבהם ניתן להגדיל את ההספק כמבוקש (להלן – מועד ההתחייבות); אם המחלק הדומיננטי קבע מועדים להתחייבות אשר מאוחרים מהמועדים המבוקשים, יפרט בתשובתו את הפרויקטים הנדרשים לביצוע לצורך הגדלת ההספק בהיבט מערכת החלוקה ומערכת המסירה בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 35כ2|לנספח ב׳ לאמת מידה 35כ2}}; אם המועדים המאוחרים שקבע המחלק הדומיננטי כאמור עולים על שלוש שנים, לא תינתן התחייבות המחלק הדומיננטי לגביהם;
{{ח:תתתת|(ג)}} הספק ההזרמה המרבי לרשת בקילו־וולט אמפר במועד ההתחייבות, ולעניין מיתקן אגירה או מיתקן ייצור פוטו־וולטאי משולב אגירה כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 175|באמת מידה 175}} – גם הספק הטעינה המרבי מהרשת בקילו־וולט אמפר במועד ההתחייבות; אם לא ניתן להזרים או לטעון את מלוא ההספק המבוקש במועד ההתחייבות, יפרט המחלק הדומיננטי את מגבלות ההזרמה, אומדנים לא מחייבים להיקף השימוש במגבלות ומועד סיום תוקפן של המגבלות (להלן – הסרת מגבלת הזרמה); אם המחלק הדומיננטי קבע מגבלות הזרמה, יפרט גם בתשובתו את הפרויקטים הנדרשים לביצוע לצורך הסרת מגבלת ההזרמה בהיבט מערכת החלוקה ומערכת המסירה בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 35כ2|לנספח ב׳ באמת מידה 35כ2}}; אם יש מגבלת הזרמה הנובעת מהנחיות מנהל המערכת, תצורף גם עמדתו הכתובה;
{{ח:תתתת|(ד)}} אם נקבעו מגבלות יפרט המחלק הדומיננטי את האמצעים הנדרשים להתקנה בידי המחלק כדי לאכוף את המגבלות, ואת המועד שבו ניתן להסיר את האמצעים כאמור; המחלק יתקין את האמצעי בנקודת החיבור לרשת המחלק הדומיננטי ועל חשבונו ואחריותו הבלעדית, בהתאם לדרישות המחלק הדומיננטי;
{{ח:תתתת|(ה)}} גודל החיבור שיינתן למחלק, לרבות הגדלת חיבור אם נדרשת;
{{ח:תתתת|(ו)}} אם לצורך הגדלת ההספק או הסרת מגבלת הזרמה נדרשות פעולות במערכת המסירה שאינן מופיעות בתוכנית הפיתוח או שהן מוגדרות כפרויקט מעוכב כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 35לז1|באמת מידה 35לז1}}, יתחייב המחלק הדומיננטי על תוספת ההספק או הסרת מגבלת הזרמה, לפי העניין, כתלות בהשלמת הפרויקט ולא ינקוב במועד מסוים;
{{ח:תתתת|(ז)}} האמצעים שהמחלק נדרש להתקין כאמור {{ח:פנימי|סעיף 35כ4|באמת מידה 35כ4(א)}}, אם נדרש.
{{ח:תתת|(2)}} לבקשת המחלק, יזמין המחלק הדומיננטי את המחלק לפגישה כדי לדון בבקשתו, ואם הוגשה הבקשה טרם מתן תשובת המחלק הדומיננטי – יזמין המחלק הדומיננטי את המחלק לפגישה כאמור לפני מתן תשובת המחלק הדומיננטי והתקופה שמיום בקשת המחלק לקיום הפגישה ועד קיומה לא תבוא במניין הימים למתן תשובה לבקשה להגדלת הספק ייצור לפי סעיף קטן (1); אם מנהל המערכת העביר התייחסות לבקשה לפי סעיף (ב)(4), יצטרף נציג מטעמו לפגישה לפי סעיף קטן זה.
{{ח:תתת|(3)}} לא השיב המחלק הדומיננטי לבקשת המחלק בתוך המועד הקבוע בסעיף קטן (1), ישלם המחלק הדומיננטי למחלק תשלום בשל הפרה בעלות הקבועה בשורה 11 ללוח תעריפים 12.1–1.
{{ח:תת|(ד)}} '''הקטנת הספק הייצור המבוקש'''
{{ח:תתת|(1)}} המחלק רשאי להודיע למחלק הדומיננטי, בכל 6 חודשים ממועד קבלת תשובת המחלק הדומיננטי לפי סעיף (ג), על רצונו להקטין את הספק הייצור שמועד חיבורו לרשת הוא מאוחר ל־360 ימים ממועד ההודעה על הקטנת הייצור; המחלק הדומיננטי ישלח למחלק אישור על הקטנת ההספק בתוך 14 ימי עבודה מיום הודעת המחלק.
{{ח:תתת|(2)}} המחלק הדומיננטי רשאי לפנות למחלק בבקשה להפחית את כמות הייצור המבוקשת להקמה שאושרה על ידי המחלק הדומיננטי לפי סעיף (ג); המחלק ישיב למחלק הדומיננטי בתוך 14 ימי עבודה מיום הגשת הבקשה.
{{ח:תתת|(3)}} לא עמדו המחלק או המחלק הדומיננטי במועדים לשליחת מענה או אישור, לפי העניין, הקבועים בסעיפים קטנים (1) ו־(2), ישלמו אחד לשני, לפי העניין, תשלום בשל הפרה לפי העלות הקבועה בשורה 11 ללוח תעריפים 12.1–1.
{{ח:תת|(ה)}} '''תעריפי התחייבות'''
{{ח:תתת|(1)}} לא עמד המחלק הדומיננטי במועדים להגדלת ההספק בהתאם למועדי ההתחייבות שנתן בתשובתו, ישלם למחלק תשלום בשל הפרה בעלות הקבועה בשורה 11 ללוח תעריפים 12.1–1.
{{ח:תתת|(2)}} לא מימש המחלק את הגדלת הייצור שאושרה לו, בניכוי הספק הייצור שהופחת בהתאם לסעיף (ד)(1) או (2), אם הופחת, ישלם המחלק למחלק הדומיננטי את התעריף הקבוע בשורה 19 בלוח תעריפים 4.2–1, בעד כל קו״א שלא חובר.
{{ח:תת|(ו)}} '''התקנת ממסר הגנת חוסר רשת'''
{{ח:ת}} מחלק שסך ההספק המצרפי של מיתקני הייצור ומיתקני האגירה בשטח החלוקה שלו עולה על 630 קו״א, יתקין על חשבונו ממסר ”הגנת חוסר רשת“ (Loss of Main) בנקודת החיבור.
{{ח:תת|(ז)}} '''חובות המחלק'''
{{ח:תתת|(1)}} המחלק יעביר למחלק הדומיננטי העתק מתשובתו לבקשת חיבור או שילוב של מיתקן שבאזור חלוקתו, שנתן ליצרן לפי {{ח:פנימי|סעיף 35כ2|אמת מידה 35כ2}}, וכן של אישור עמידה בתנאים לסנכרון שנתן ליצרן לגבי מיתקן כאמור לפי {{ח:פנימי|סעיף 35כ3|אמת מידה 35כ3}}, והכול במקביל להעברתם למבקש.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בסעיף קטן (1), אם הבקשה שהוגשה למחלק היא לעניין חיבור או שילוב של מיתקן כאמור באותו סעיף קטן שהספקו אינו עולה על 15 קו״א, המחלק יידרש רק לעדכן את המחלק הדומיננטי על כך שבקשה כאמור הוגשה ועל המועד שבו הוא סנכרן לרשת את המיתקן האמור.
{{ח:תתת|(3)}} אם כללה תשובת המחלק הדומיננטי הגבלה על הספק ההזרמה לרשת לפי סעיף (ג)(1)(ג) או (ז) לאמת מידה זו, יתקין המבקש בנקודת החיבור לרשת אמצעי להגבלת הזרמת האנרגיה; לא התקין המחלק אמצעי כאמור, רשאי המחלק הדומיננטי לדחות מועדים לחיבור בתשובתו לבקשת הגדלת הספק הייצור.
{{ח:תתת|(4)}} המחלק הדומיננטי יכוונן את האמצעי להגבלת הזרמת אנרגיה, לפי תשובתו למחלק.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ד|סימן ד׳: חיבור למתח עליון ולמתח על}}

{{ח:סעיף|35כא||תיקון: 4.12.12, 21.11.18, 6.3.19, 25.11.20, 14.3.22, 13.12.23; תשע״ט־9, תש״ף־2, תשפ״א־6, תשפ״ד־2, תשפ״ד־27}}
{{ח:ת}} '''גודל חיבור למתח עליון ומתח על'''
{{ח:תת}} '''הגדרות'''
{{ח:תת}} באמת מידה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בדיקות חובה באמצעות בעל רישיון הולכה“ – בדיקות קבלה למיתקן חשמל פרטי שעל מבקש החיבור לבצע באמצעות בעל רישיון הולכה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בדיקות חובה באמצעות מי שהורשה לפי דין“ – בדיקות קבלה למיתקן חשמל פרטי שמבקש החיבור חייב לבצען באמצעות מי שהורשה לכך על פי דין;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חצר מיתוג באחריות בעל רישיון הולכה“ – חלק ממסדר מתח עליון של מיתקן ייצור הכולל את הציוד, החומרים והנכסים המשמשים או שנועדו לשמש לחיבור מיתקן הייצור או מיתקן הצריכה לרשת החשמל, לאחר שעבר לאחריות תחזוקתית, תפעולית ובטיחותית של בעל רישיון הולכה עם השלמת בדיקות הקבלה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חצר מיתוג באחריות מבקש החיבור“ – חלק ממסדר מתח עליון של מיתקן ייצור הכולל את הציוד, החומרים והנכסים המשמשים או שנועדו לשמש לחיבור מיתקן הייצור או מיתקן הצריכה לרשת החשמל, ושהוא באחריות מבקש החיבור;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חצר ייצור מבקש החיבור“ – חצר שבה נמצא מיתקן הייצור של מבקש החיבור.
{{ח:תת|(א)}} '''גודל חיבור'''
{{ח:תתת|(1)}} חיבור חדש לרשת חשמל בגודל חיבור הגדול מ־8 מו״א ואינו גדול מ־250 מו״א יהיה לרשת מתח עליון 161 קילוולט. על אף האמור, בהתחשב בהיתכנות סטטוטורית ובשיקולי עלות–תועלת הנדרשים למימוש החיבור, כפי שיוחלט על ידי מנהל המערכת, יבצע בעל רישיון חלוקה חיבור לרשת מתח גבוה בגודל חיבור העולה על 8 מו״א, ובלבד שגודל החיבור הסופי של מבקש החיבור ברשת המתח הגבוה, לא יעלה על גודל החיבור המרבי הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 35י|בסעיף (א)(2) לאמת מידה 35י}}, לפי העניין.
{{ח:תתת|(2)}} חיבור חדש לרשת חשמל בגודל חיבור הגדול מ־250 מו״א ואינו גדול מ־400 מו״א יהיה לרשת מתח עליון 161 קילוולט. על אף האמור, בהתחשב בהיתכנות סטטוטורית ובשיקולי עלות–תועלת הנדרשים למימוש החיבור ובאישור ראש אגף הנדסה ברשות, ינחה מנהל המערכת את בעל רישיון ההולכה לבצע חיבור לרשת מתח על.
{{ח:תתת|(3)}} חיבור חדש לרשת חשמל בגודל חיבור הגדול מ־400 מו״א יהיה לרשת מתח על. על אף האמור, במקרים חריגים במיוחד, ובהתחשב בהיתכנות סטטוטורית ובשיקולי עלות–תועלת הנדרשים למימוש החיבור, ובאישור ראש אגף הנדסה ברשות, ינחה מנהל המערכת את בעל רישיון הולכה לבצע חיבור לרשת מתח עליון.
{{ח:תתת|(4)}} גודל החיבור של יצרן, לרבות יצרן הנמצא בחצר צרכן, לא יהיה קטן מההספק המותקן של מיתקן הייצור או מחיבור הצרכן, לפי הגדול מביניהם.
{{ח:תתת|(5)}} על אף האמור בסעיף קטן (4) –
{{ח:תתתת|(א)}} בעבור ייצור באגירה שאובה, גודל החיבור לא יקטן מהספק החשמל של מנועי היחידות בזמן שאיבה;
{{ח:תתתת|(ב)}} גודל החיבור של חוות רוח כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 190|באמת מידה 190}} יהיה קטן או שווה להספק המותקן המחובר לאותה נקודת חיבור.
{{ח:תתת|(6)}} הגדלה והקטנה של גודל חיבור יבוצעו בהתייחס לאמור בסעיפים קטנים (1) עד (5).
{{ח:תתת|(7)}} על אף האמור בסעיף זה, אם חיבור למתח עליון כרוך בהטמנתו של קו הזנה במתח עליון, בעל רישיון חלוקה יחבר יצרן או צרכן, במקום זאת, בכמה חיבורים למתח גבוה, אלא אם כן ביקש היצרן או הצרכן ממנהל המערכת לחברו לרשת מתח עליון; בעל רישיון חלוקה יבצע חיבור בכמה חיבורים למתח גבוה לפי סעיף זה רק אם מנהל המערכת קבע כי קיימת היתכנות טכנית לכך.
{{ח:תתת|(8)}} חובר צרכן או יצרן בכמה חיבורים למתח גבוה במקום בחיבור אחד למתח עליון לפי הוראות סעיף קטן (7), יחולו על חיבורים אלה אמות המידה {{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|שבסימן ב׳ (חיבורים לרשת)}} או {{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|בסימן ג׳ (חיבור או שילוב מיתקן ייצור לרשת החלוקה) לפרק ג׳ לספר אמות המידה}}, לפי העניין, וכן תעריפי הרשת הרלוונטיים למקטע זה.
{{ח:תת|(ב)}} '''סכימת חיבור'''
{{ח:תתת|(1)}} סכימת החיבור לכל חיבור חדש לרשת מתח עליון ורשת מתח על או שינוי חיבור כאמור, תהיה במתכונת של כניסה אחת ויציאה אחת לפחות. מספר הכניסות והיציאות ייקבע לפי יכולת העברת ההספק בקווים לצורך קליטת האנרגיה והוצאתה, ולאמינות האספקה הנדרשת.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בסעיף קטן (1), ובכפוף לאפשרות הטכנית לביצוע עבודת החיבור ובהתחשב בהבדלים ברמת האמינות של סוגי החיבורים השונים, צרכן המבקש חיבור חדש לרשת המתח העליון רשאי לבחור את סכימת החיבור, ובלבד שגודל החיבור המבוקש לא יעלה על 50 מגהוולט אמפר ושמרחק ההסתעפות מרשת קיימת לא יעלה על 10 ק״מ.
{{ח:תתת|(3)}} יצרן, לרבות יצרן הנמצא בחצר צרכן המחובר בחיבור מסוג T, אשר מבקש לשנות את גודל החיבור של המיתקן, ישנה את סכימת החיבור למתכונת האמורה בסעיף קטן (1) כתנאי לביצוע השינוי המבוקש.
{{ח:תתת|(4)}} החיבור יתבצע על ידי בעל רישיון הולכה בהתאם למפרטים הטכניים והבטיחותיים כדין.
{{ח:תתת|(5)}} מבקש החיבור יקים לצורך החיבור תחנת משנה או ירחיב תחנת משנה המחוברת לרשת המחברת בין מיתקנו לבין רשת המתח העליון, בכפוף לאישור מנהל המערכת שניתן לעשות כן, ובהתאם להוראות שקבע מנהל המערכת בסקר החיבור ובהסכם התיאום הטכני, לעניין חיבור תחנת המשנה ולעניין החצר העוברת לאחריות תפעולית ותחזוקתית של בעל רישיון הולכה לפי סעיף קטן זה; נוסף על האמור, יעמיד לרשות בעל רישיון הולכה, ללא תמורה, חצר שתכלול את הציוד בתחנת המשנה, אשר תהווה חלק ממערכת ההולכה. חצר זו תהיה באחריות, בתפעול ובתחזוקה של בעל רישיון ההולכה.

{{ח:סעיף|35כב||תיקון: 4.12.12, 21.11.18, 17.6.20, 25.11.20; תשע״ט־9, תשפ״א־6, תשפ״ב־17}}
{{ח:ת}} '''תשלומים בעבור חיבור למתח עליון וחיבור למתח על'''
{{ח:תת|(א)}} '''תשלום בעבור חיבור ראשון'''
{{ח:תתת|(1)}} תשלום בעבור חיבור ראשון למתח עליון או למתח על ברשת ההולכה יהיה כקבוע בשורות 1 או 2 בלוח תעריפים 4.1–1, לפי העניין.
{{ח:תתת|(2)}} צרכן או יצרן המבקש חיבור למתח עליון לפי {{ח:פנימי|סעיף 35כא|סעיף (א)(7) לאמת מידה 35כא בספר אמות המידה}} ישלם נוסף על כך את ההפרש בין העלות של הטמנת הקו במתח עליון הקבועה בבסיס תעריף הרשת {{ח:חיצוני|https://pua.gov.il/decisions/documents/basis_reshetn_.pdf|החלטת רשות מס׳ 3 (1225) ”בסיס תעריף למקטע הרשת לשנים 2018 עד 2022“ מישיבה מס׳ 534, מיום 8.1.2018}}, המפורסמת באתר הרשות (להלן – בסיס תעריף רשת), בשורה 10, לטבלה 1, שבנספח א׳ ”הקמת קו מתח עליון 161 ק״ו מוטמן“ ובין העלות הנורמטיבית של הקמת הקווים החלופיים ברשת מתח גבוה בהתאם לתעריפים הנורמטיביים שקבעה הרשות בבסיס תעריף הרשת בשורות 21 עד 23 לטבלה 1, שבנספח א׳ ”עלות ק״מ קו מ״ג מוטמן“, ”עלות ק״מ קו מ״ג עילי חד־מעגלי“, ”עלות ק״מ קו מ״ג עילי דו־מעגלי“ בהתאמה ולפי העניין; טבלה 1 שבנספח א׳ לבסיס תעריף הרשת מפורטת בנספח לאמת מידה זו.
{{ח:תת|(ב)}} '''תשלום בעבור הגדלת חיבור והקטנת חיבור שאינה כרוכה במעבר בין מתחים'''
{{ח:תתת|(1)}} מבקש חיבור המבקש להגדיל חיבור קיים במתח עליון או במתח על, והגדלת החיבור אינה כרוכה במעבר בין מתחים, יחויב בתשלום בעבור הגדלת חיבור כקבוע בשורה 3 או שורה 4 בלוח תעריפים 4.1–1, לפי העניין.
{{ח:תתת|(2)}} מבקש חיבור המבקש להקטין חיבור קיים במתח עליון או במתח על וההקטנה אינה כרוכה במעבר מרמת מתח אחת לרמת מתח אחרת, יחויב בתשלומים בהתאם ללוח תעריפים לעבודות על חשבון אחרים למתח עליון, בניכוי הערך השאריתי של הציוד שהוסר.
{{ח:תת|(ג)}} '''תשלום בעבור הגדלת חיבור והקטנת חיבור הכרוכה במעבר בין מתחים'''
{{ח:תתת|(1)}} אם מבקש החיבור מבקש הגדלת חיבור מרשת מתח נמוך או מרשת מתח גבוה לרשת ההולכה, יראו כל גודל חיבור מבוקש כחיבור חדש, והוא יחויב בתשלום כקבוע בשורות 3 או 4 בלוח תעריפים 4.1–1, לפי מתח החיבור.
{{ח:תתת|(2)}} אם מבקש החיבור מבקש להגדיל או להקטין חיבור קיים במתח עליון והשינוי כרוך במעבר בין מתחים ממתח עליון למתח על או להיפך, הוא יחויב בתשלומים לכל גודל חיבור מבוקש, כקבוע בשורות 3 או 4 בלוח תעריפים 4.1–1, לפי מתח החיבור. בנוסף יחויב מבקש החיבור בתשלום בשל הערך השאריתי של קו החיבור לרשת ההולכה שהותקן לצורך החיבור המקורי. כל הגדלת חיבור מרשת מתח עליון למתח על או הקטנת חיבור ממתח על למתח עליון, בכל גודל חיבור, תיחשב כחיבור חדש.
{{ח:תתת|(3)}} מנהל המערכת לא ישמור מקום ברשת הולכה לצרכן המחובר למתח עליון בהתאם לגודל החיבור שלו, אם ההספק המרבי שהצרכן ניצל במשך שנתיים רצופות היה קטן מ־6 מו״א, אלא לגודל חיבור של 6 מו״א בלבד. עברו יותר מ־25 שנים מביצוע החיבור, יהיה רשאי ראש אגף הנדסה ברשות, לאחר שבחן את מכלול העלויות, לאשר למנהל המערכת, לפי בקשתו, העברה של הצרכן לחיבור במתח גבוה ללא תשלום מצד הצרכן, ותחנת המשנה תועבר לאחריות בעל רישיון ההולכה.
{{ח:תת|(ד)}} '''תשלום בעבור בדיקות קבלה לתחנת משנה ובדיקות לפני מתן מתח'''
{{ח:תת}} בעל רישיון ההולכה יחייב את מבקש החיבור בתשלום בעבור בדיקות קבלה ובתשלום בעבור בדיקות לפני מתן מתח למיתקן מתח עליון או למיתקן מתח על, כקבוע בלוח תעריפים 4.1–2 ”בדיקות חובה לתחנת משנה, שמבקש החיבור חייב לבצען באמצעות בעל רישיון הולכה“.
{{ח:תת|(ה)}} '''חישוב על פי התעריף התקף'''
{{ח:תת}} כל התשלומים באמת מידה זו יחושבו על פי התעריף התקף ביום הפקת החשבון.

{{ח:סעיף*|||תיקון: תש״ף, תשפ״ב־17}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''נספח {{ח:פנימי|סעיף 35כב|לאמת מידה 35כב}} – העלויות שנקבעו בטבלה 1 שבנספח א׳ לבסיס תעריף רשת שכותרתה: ”עלות עבודות תשתית רשת“'''}}
{{ח:ת}} &lt;table width=&quot;100%&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;מס״ד&lt;/th&gt;&lt;th&gt;רשת&lt;/th&gt;&lt;th&gt;תחום&lt;/th&gt;&lt;th&gt;עבודת תשתית רשת (עת״ר)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מלש״ח&lt;/th&gt;&lt;th&gt;יחידה&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הולכה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;קווי 400&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הקמת קו מתח עליון 400 ק״ו – חד־מעגלי&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;בקרת עלויות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ק״מ&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הולכה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;קווי 400&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הקמת קו מתח עליון 400 ק״ו – דו־מעגלי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ק״מ&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הולכה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;קווי 400&lt;/td&gt;&lt;td&gt;UPRATING&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ק״מ&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הולכה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;קווי 400&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תחנות מיתוג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;MVA&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הולכה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;קווי 161&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הקמת קו מתח עליון 161 ק״ו – חד־מעגלי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.06&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ק״מ&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הולכה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;קווי 161&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הקמת קו מתח עליון 161 ק״ו – דו־מעגלי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ק״מ&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;7&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הולכה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;קווי 161&lt;/td&gt;&lt;td&gt;UPRATING קו 161 ק״ו דו־מעגלי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ק״מ&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הולכה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;קווי 161&lt;/td&gt;&lt;td&gt;העתקת קו 161 ק״ו דו־מעגלי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.33&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ק״מ&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;9&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הולכה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;קווי 161&lt;/td&gt;&lt;td&gt;החלפת תיילים 161 ק״ו דו־מעגלי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ק״מ&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הולכה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;קווי 161&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הקמת קו מתח עליון 161 ק״ו מוטמן&lt;/td&gt;&lt;td&gt;14.72&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ק״מ&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;11&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הולכה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תחמ״ש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תחנת משנה סגורה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בקרת עלויות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לתחמ״ש&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;12&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הולכה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תחמ״ש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תחנת משנה פתוחה (בלא קרקע)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;55&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לתחמ״ש&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;13&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הולכה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תחמ״ש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הוספת שנאי 45 MVA כולל מפסקים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;16.2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לשנאי&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;14&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הולכה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תחמ״ש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;סעיף קרקע A – כפרי מרוחק&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;דונם&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הולכה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תחמ״ש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;סעיף קרקע B כפרי מרכז (בין חדרה לגדרה)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;דונם&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;16&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הולכה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תחמ״ש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;סעיף קרקע C אזור עירוני&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.75&lt;/td&gt;&lt;td&gt;דונם&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;17&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הולכה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תחמ״ש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;סעיף קרקע D מטרופולין&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;דונם&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;18&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הולכה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ניטור&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יחידת קצה לניטור איכות חשמל ברשת הארצית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.02&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ליחידה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;19&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הולכה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;סוללות קבלים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מתח עליון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בקרת עלויות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;20&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חלוקה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;סוללות קבלים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מתח גבוה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.06&lt;/td&gt;&lt;td&gt;MVAR&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;21&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חלוקה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פיתוח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עלות ק״מ קו מ״ג מוטמן&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.7&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ק״מ&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;22&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חלוקה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פיתוח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עלות ק״מ קו מ״ג עילי חד־מעגלי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.44&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ק״מ&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;23&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חלוקה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פיתוח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עלות ק״מ קו מ״ג עילי דו־מעגלי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.61&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ק״מ&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;24&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חלוקה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פיתוח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עלות ק״מ קו מ״נ תת־קרקעי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.41&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ק״מ&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;25&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חלוקה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פיתוח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עלות ק״מ קו מ״נ עילי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.38&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ק״מ&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;26&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חלוקה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פיתוח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תחט״ר – 400 קו״א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;MVA&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;27&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חלוקה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פיתוח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תחט״ר – 630 קו״א 13/22 ק״ו – פנימי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.74&lt;/td&gt;&lt;td&gt;MVA&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;28&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חלוקה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פיתוח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תחט״ר – 630 קו״א 33 ק״ו – פנימי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.14&lt;/td&gt;&lt;td&gt;MVA&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;29&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חלוקה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חידוש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תחט״ר – 400 קו״א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.16&lt;/td&gt;&lt;td&gt;MVA&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;30&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חלוקה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חידוש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תחט״ר – 630 קו״א 13/22 ק״ו – פנימי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.59&lt;/td&gt;&lt;td&gt;MVA&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;31&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חלוקה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חידוש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תחט״ר – 630 קו״א 33 ק״ו – פנימי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.91&lt;/td&gt;&lt;td&gt;MVA&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;32&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חלוקה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חידוש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עלות ק״מ קו מ״ג מוטמן&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.95&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ק״מ&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;33&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חלוקה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חידוש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עלות ק״מ קו מ״ג עילי – חד־מעגלי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.59&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ק״מ&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;34&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חלוקה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חידוש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עלות ק״מ קו מ״ג עילי – דו־מעגלי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.82&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ק״מ&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;35&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חלוקה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חידוש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עלות ק״מ קו מ״נ תת־קרקע&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.55&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ק״מ&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;36&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חלוקה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חידוש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עלות ק״מ קו מ״נ עילי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.51&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ק״מ&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:ת}} מחירי עבודת תשתית רשת יעודכנו לפי ממוצע נע של 12 חודשים אחרונים של מדד ”סך הכול שכר חודשי ממוצע למשרת שכיר במגזר הממשלתי“ בשיעור של 35% ולפי הצמדה למדד המחירים הסיטוניים לתפוקת התעשייה ליעדים מקומיים (כולל מע״מ) בשיעור של 65%.

{{ח:סעיף|35כג||תיקון: 4.12.12, 22.3.18, 25.11.20, 14.3.22, 28.1.26; תשע״ח, תשפ״א־6, תשפ״ד־2, תשפ״ו־17}}
{{ח:ת}} '''הגשת בקשה לחיבור מיתקן צריכה לרשת מתח עליון או מתח על'''
{{ח:תת|(א)}} '''קבלת מידע אודות חיבור של מיתקן צריכה לרשת ההולכה'''
{{ח:תת}} המעוניין בקבלת פרטים אודות חיבור של מיתקן צריכה לרשת מתח עליון או מתח על (להלן – מבקש המידע), יפנה למנהל המערכת בכתב וישלם למנהל המערכת תשלום בהתאם לקבוע בשורה 5 ללוח תעריפים 4.1–1. הפניה תכלול את כל הפרטים הרלוונטיים הידועים למבקש המידע ויצורפו אליה כל המסמכים הרלוונטיים המצויים בידי מבקש המידע ולפחות את הפרטים והמסמכים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} פרטי מבקש המידע;
{{ח:תתת|(2)}} מספרי גוש וחלקה של הבניין או החצרים שלהם מיועד החיבור;
{{ח:תתת|(3)}} תוכנית כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|בחוק התכנון והבנייה}} הכוללת הוראות המאפשרות מתן היתר בנייה או ביצוע עבודה לפיה, בלא צורך באישור תוכנית נוספת טרם מתן ההיתר או ביצוע העבודה (באמת מידה זו – תוכנית מפורטת), החלות באזור ומפה מפורטת של האזור שבו מבוקש החיבור; אם נדרש קידום תוכנית מפורטת לצורך חיבור מיתקן הצריכה או תחנת המשנה, יפרט מבקש החיבור את לוח הזמנים הצפוי לאישור התוכנית;
{{ח:תתת|(4)}} מיקום תחנת המשנה הפרטית ותצורת ההתחברות אליה;
{{ח:תתת|(5)}} גודל החיבור המבוקש ביחידות מגה־וולט אמפר;
{{ח:תתת|(6)}} צורך בקו גיבוי במתח גבוה, הספק נדרש וסוג הגיבוי (קר או חם) ככל שידוע למבקש המידע;
{{ח:תתת|(7)}} לוח זמנים משוער להתקדמות בניית מיתקן הצריכה;
{{ח:תתת|(8)}} מועד חיבור נדרש;
{{ח:תתת|(9)}} צפי לקיומם ולהספקם הצפוי של מיתקני חשמל גדולים מעל 1 מו״א, כדוגמת תנורי קשת, מיישרים, עומסים לא סימטריים, עומסים המשתנים בקיצוניות דוגמת תנורי התכה, עומס הגורם לגלים עליונים והרמוניות;
{{ח:תתת|(10)}} שיטת התנעת מנועים והספקם;
{{ח:תתת|(11)}} סכימה חד־קווית של מיתקן הצריכה;
{{ח:תתת|(12)}} צפי לעומס התחלתי ולהתפתחות העומס בחמש השנים הקרובות;
{{ח:תתת|(13)}} אופי צרכנות מתוכננת, לרבות פרטים אודות מחזור השימוש הצפוי בחשמל ביממה, בחלוקה לעונות השנה;
{{ח:תתת|(14)}} קיום ייצור עצמי: הספק, טכנולוגיה, משטר הפעלה מתוכנן.
{{ח:תת|(ב)}} '''תשובת מנהל המערכת'''
{{ח:תתת|(1)}} מנהל המערכת יבקש מבעל רישיון הולכה למסור לו בכתב, בתוך 14 ימי עבודה, את התייחסותו למידע הרלבנטי לביצוע החיבור המבוקש לרשת, וישיב בכתב לפניית מבקש המידע בהקדם ולא יאוחר מ־45 ימים ממועד קבלת הפניה; דרש מנהל המערכת המצאת פרטים נוספים כאמור בסעיף (ג), יימנו הימים לעניין מתן התשובה מיום קבלת הפרטים הנוספים במשרדי מנהל המערכת.
{{ח:תתת|(2)}} בתשובתו יציין מנהל המערכת פרטים בעניינים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} ישימות החיבור בהתאם לאמות המידה;
{{ח:תתתת|(ב)}} מיקום החיבור בהתחשב בתשתית הולכה באזור שבו מבוקש החיבור ותחנות משנה סמוכות, ואם לצורך הקמת המיתקן נדרש אישור תוכנית מפורטת – יפרט מנהל המערכת גם את תוואי המסעף המשוער הנדרש לצורך חיבור המיתקן, שיידרש מבקש החיבור לשלב בתוכנית המפורטת שיגיש;
{{ח:תתתת|(ג)}} מועדים אפשריים לקיום מפגש ראשון לצורך הצגת התשובה, אשר יתקיים בתוך 15 ימים ממועד העברת תשובת מנהל המערכת למבקש המידע בכתב;
{{ח:תתתת|(ד)}} תעריף החיבור בהתאם לקבוע בלוח תעריפים 4.1–1;
{{ח:תתתת|(ה)}} מידע למבקש המידע, בדבר מפרט הציוד וסכימת החיבור בסטנדרטים הקיימים אצל בעל רישיון הולכה, לרבות מידע לגבי נתוני הציוד למערכות הולכה, פיקוד ותקשורת;
{{ח:תתתת|(ו)}} נתונים סטטיסטיים על איכות ואמינות החשמל המסופק באזור שבו מבוקש החיבור, ובאזורים אחרים העלולים להשפיע על איכות ואמינות החשמל במיתקן, ובקו החיבור;
{{ח:תתתת|(ז)}} לוח זמנים משוער לביצוע החיבור ממועד הזמנת החיבור ותשלום כאמור בסעיף (ד); אם נדרש אישור תוכנית מפורטת לצורך בניית המסעף, יפרט מנהל המערכת גם את לוח הזמנים הצפוי לאישור התוכנית המפורטת והקמת המסעף על ידי בעל רישיון הולכה.
{{ח:תת|(ג)}} '''בקשה להמצאת פרטים ומסמכים נוספים'''
{{ח:תתת|(1)}} מצא מנהל המערכת צורך בקבלת פרטים ומסמכים נוספים, ימסור למבקש המידע, בתוך 14 ימי עבודה מיום המצאת הפרטים למנהל המערכת כאמור בסעיף (א), דרישה לקבלת פרטים ומסמכים נוספים, לרבות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} תכניות העמדה ראשוניות של המיתקן שלו מיועד החיבור;
{{ח:תתתת|(ב)}} כיוון רצוי לכניסת אספקת החשמל;
{{ח:תתתת|(ג)}} תוואי קווי מתח גבוה, לרבות נקודות כניסה ויציאה, ופירוט קווים עיליים ותת־קרקעיים הנמצאים בחצרו ובבעלותו של מבקש המידע;
{{ח:תתתת|(ד)}} התווית מרחקי בינוי ומסדרון ללא בינוי מקווי הכניסה והיציאה.
{{ח:תתת|(2)}} רשימת הפרטים והמסמכים הנוספים שידרוש מנהל המערכת תהיה מפורטת וסופית.
{{ח:תת|(ג1)}} '''שילוב צרכים מערכתיים, שאינם לצורכי מבקש החיבור, בתוכנית מפורטת שמבקש החיבור מכין'''
{{ח:תת}} מנהל המערכת רשאי לבקש ממבקש החיבור שישלב במסגרת התוכנית המפורטת שהוא מכין צרכים מערכתיים נוספים של משק החשמל אשר ייעודם אינו לצורך החיבור הישיר של מבקש החיבור.
{{ח:תת|(ד)}} '''תשלום ראשון של מבקש חיבור למיתקן צריכה'''
{{ח:תתת|(1)}} מנהל המערכת יצרף לתשובתו האמורה בסעיף (ב), חשבון לתשלום מקדמה בגובה 10% מעלות החיבור הידועה במועד התשובה (להלן – המקדמה) בהתאם לתעריף התקף ביום הפקת החשבון הקבוע בלוח תעריפים 4.1–1 ובהפחתה של התשלום ששולם לצורך הגשת הבקשה כמפורט בסעיף (א). תשלום המקדמה יהווה תנאי הכרחי לפתיחת תיק עבודה למבקש במשרדי מנהל המערכת ובמשרדי בעל רישיון ההולכה.
{{ח:תתת|(2)}} על חשבון כאמור בסעיף קטן (1) יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 24|אמת מידה 24(ג)}} בעניין חשבון לגבי שירות שטרם ניתן.
{{ח:תתת|(3)}} עם תשלום המקדמה תיקבע למבקש החיבור פגישת תיאום טכני בין מבקש החיבור, נציג מנהל המערכת ונציג בעל רישיון הולכה, בתוך 15 ימי עבודה ממועד תשלום המקדמה.
{{ח:תתת|(4)}} פתיחת תיק עבודה והמשך הליך החיבור למבקש חיבור שהינו צרכן יהיה בהתאם לקבוע {{ח:פנימי|סעיף 35כז|באמות מידה 35כז (הסכמים) עד 35לג (הכרעה במחלוקות)}}.

{{ח:סעיף|35כד||תיקון: 4.12.12, 25.11.20, 14.3.22, 28.1.26; תש״ף־2, תשפ״א־6, תשפ״ד־2, תשפ״ו־17}}
{{ח:ת}} '''סקר היתכנות הוצאת אנרגיה לרשת מתח עליון או מתח על'''
{{ח:תת|(א)}} '''סקר היתכנות הוצאת אנרגיה למעוניין להגיש בקשה לרישיון ייצור'''
{{ח:תתת|(1)}} המעוניין לחבר מיתקן ייצור חשמל לרשת מתח עליון או מתח על, או להגדיל חיבור של מיתקן ייצור חשמל המחובר לרשת מתח עליון או מתח על, יפנה למנהל המערכת להזמנת סקר היתכנות לחיבור המיתקן ולהוצאת אנרגיה לרשת ההולכה (להלן – סקר היתכנות) וזאת כתנאי סף לקבלת רישיון מותנה או שינוי רישיון מותנה או שינוי רישיון קבוע. לעניין זה, ”שינוי“ – הגדלת ההספק המותקן ביותר מ־5%.
{{ח:תתת|(2)}} מנהל המערכת ימסור לפונה חשבון בהתאם לקבוע בשורה 5 בלוח תעריפים 4.1–1 שאליו תצורף רשימת הנתונים שעל מזמין הסקר להגיש למנהל המערכת כתנאי לביצוע הסקר בהתאם לאמור בסעיף קטן (4).
{{ח:תתת|(3)}} על חשבון כאמור בסעיף קטן (2), יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 24|אמת מידה 24(ג)}} בעניין חשבון לגבי שירות שטרם ניתן.
{{ח:תתת|(4)}} לאחר ביצוע התשלום כאמור בסעיף קטן (2) ולצורך ביצוע סקר ההיתכנות, יגיש מזמין סקר ההיתכנות למנהל המערכת את הנתונים האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} פרטי המזמין;
{{ח:תתתת|(ב)}} מספרי גוש וחלקה של הבניין או החצרים לו מיועד החיבור;
{{ח:תתתת|(ג)}} תוכנית לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|חוק התכנון והבנייה}} החלה באזור שבו מבוקש החיבור, אם קיימת, וכן מפה מפורטת של האזור שבו מבוקש החיבור;
{{ח:תתתת|(ד)}} מיקום תחנת המשנה הפרטית ותצורת ההתחברות אליה;
{{ח:תתתת|(ה)}} גודל החיבור המבוקש ביחידות מגה וולט אמפר;
{{ח:תתתת|(ו)}} הספק הייצור המקסימאלי של המיתקן;
{{ח:תתתת|(ז)}} תיאור בסיסי של מיתקן הייצור (קונבנציונלי במחזור פתוח או סגור, קוגנרציה במחזור פתוח או סגור, אגירה שאובה, מתחדשת וכיוצא בזה) ומשטר ההפעלה הצפוי;
{{ח:תתתת|(ח)}} טכנולוגית הייצור ומשטר ההפעלה של מיתקן הייצור;
{{ח:תתתת|(ט)}} לוח זמנים משוער להקמת המיתקן ומועד חיבור נדרש;
{{ח:תתתת|(י)}} מועד משוער לסיום הקמת המיתקן;
{{ח:תתתת|(יא)}} מועד משוער לתחילת פעילות מסחרית;
{{ח:תתתת|(יב)}} סכימה חד־קווית עקרונית של מיתקן החשמל הפרטי;
{{ח:תתתת|(יג)}} צפי משוער להספק מותקן התחלתי ותוכנית רב־שנתית משוערת לקצב הגידול בהספק המותקן.
{{ח:תת|(ב)}} '''בקשה להמצאת פרטים ומסמכים נוספים'''
{{ח:תתת|(1)}} מצא מנהל המערכת צורך בקבלת פרטים ומסמכים נוספים, ימסור למזמין סקר ההיתכנות, לא יאוחר מ־14 ימי עבודה מיום המצאת הפרטים למנהל המערכת כאמור בסעיף (א), דרישה לקבלת פרטים ומסמכים נוספים, לרבות אלה, ככל שיהיה צורך בהם:
{{ח:תתתת|(א)}} תכניות העמדה ראשוניות של המיתקן שלו מיועד החיבור;
{{ח:תתתת|(ב)}} נקודות כניסה ויציאה, ופירוט קווים עיליים ותת־קרקעיים הקיימים בחצרו ובבעלותו של מזמין הסקר, ככל שהם מצויים בידיו.
{{ח:תתת|(2)}} רשימת הפרטים והמסמכים הנוספים שידרוש מנהל המערכת תהיה מפורטת וסופית.
{{ח:תת|(ג)}} '''תוכן סקר ההיתכנות ומועד השלמתו'''
{{ח:תתת|(1)}} מנהל המערכת יכלול בסקר ההיתכנות התייחסות לכל המידע הרלוונטי הקיים לגבי הרשת במועד תחילת ביצוע הסקר ולגבי תחנת המשנה הפרטית ותצורת ההתחברות אליה, לרבות תכנון להקמה של רשתות חדשות באזור שבו מבוקש החיבור, בקשות חיבור קיימות וסקרי חיבור שבוצעו, ומיתקנים בתוכנית הפיתוח, לרבות מיתקנים שמועדי הקמתם מתעכבים.
{{ח:תתת|(2)}} סקר ההיתכנות יכלול, בין היתר, התייחסות לישימות חיבור המיתקן של מבקש החיבור לרשת ההולכה, בהתחשב באלה:
{{ח:תתתת|(א)}} מתח החיבור וגודל החיבור המבוקש;
{{ח:תתתת|(ב)}} לוח הזמנים המבוקש ולוח זמנים אפשרי לביצוע החיבור;
{{ח:תתתת|(ג)}} רמת זרמי הקצר המרבית הצפויה בטווח הארוך באזור שבו מבוקש החיבור;
{{ח:תתתת|(ד)}} בקשות חיבור קיימות וסקרי חיבור והיתכנות שבוצעו אשר יש בהם כדי להשפיע על ישימותו של החיבור המבוקש בהתאם למידע המצוי אצל מנהל המערכת במועד הגשת הבקשה לביצוע הסקר;
{{ח:תתתת|(ה)}} שינויים ושדרוגים נדרשים לביצוע בקווים ובמיתקנים של בעל רישיון הולכה או במיתקנים של צרכנים ויצרנים אחרים, לצורך קליטת מיתקן הייצור של מזמין הסקר, בציון מועדים צפויים לביצועם. סקר ההיתכנות לא יתייחס לאופן פריסת רשת בין מיתקנים של בעל רישיון אם נדרשת רשת איסוף;
{{ח:תתתת|(ו)}} לוח זמנים אפשרי לביצוע החיבור והפעולות הנדרשות לביצוע בהתאם לפסקה (ה), תוך פירוט הפעולות הנדרשות שבשליטת ספק השירות החיוני ולוח הזמנים למימושן (עבודות ההקמה) והפעולות הנדרשות שאינן בשליטת ספק שירות חיוני ולוח הזמנים המשוער להן (קבלת האישורים). לוח הזמנים המשוער יתחיל במועד הזמנת עבודת החיבור והתשלום בהתאם לקבוע באמת המידה;
{{ח:תתתת|(ז)}} סקר היתכנות למיתקן ייצור בשיטת אגירה שאובה יכלול גם היבטים של משטרי שאיבה, בהתחשב בהספק המשאבות בזמן שאיבה; סקר היתכנות למיתקן ייצור בטכנולוגיה המשתמשת במשטרי צריכה לצורך ייצור, יכלול גם היבטים של משטרי צריכה.
{{ח:תתת|(3)}} אם סקר ההיתכנות יראה שאין אפשרות לחיבור המיתקן בהספק ובמועד המבוקש או באבני הדרך שקבעה הרשות ברישיון לאותו סוג מיתקן, יציין מנהל המערכת את ההספק המרבי שבו יכול מבקש הסקר להתחבר לרשת וכן את הנימוקים למענה השלילי לבקשתו, זאת בהתאם ללוח הזמנים האמור בסעיף קטן (6) להלן.
{{ח:תתת|(4)}} עם השלמת סקר ההיתכנות ימסור מנהל המערכת העתק ממנו למזמין הסקר, ויצרף אליו פירוט של התנאים הטכניים לחיבור יחידות ייצור למערכת ההולכה ומידע בדבר מפרט הציוד וסכימת החיבור בסטנדרטים הקיימים אצל בעל רישיון הולכה, לרבות מידע לגבי נתוני הציוד למערכות הולכה, פיקוד ותקשורת, וכן מידע בדבר רמות זרם הקצר וזרם העבודה של הציוד אשר על פיו מבקש הסקר יהיה צריך לתכנן את המיתקן.
{{ח:תתת|(5)}} מנהל המערכת יצרף לסקר ההיתכנות גם טבלת תרחישים שונים (WHAT IF ANALYSIS) לגבי סקרי היתכנות קיימים. בטבלה תצוין השפעה ישירה או עקיפה של מבקשים אחרים על מזמין הסקר כאמור בסעיף קטן (1)(ד).
{{ח:תתת|(6)}} מנהל המערכת יקבל בכתב מבעל רישיון הולכה התייחסות למידע הרלבנטי לביצוע הסקר, ובין היתר, ביחס ללוחות הזמנים, אילוצים, שינויים ושדרוגים, וזאת לא יאוחר מעשרה ימי עבודה לפני מועד סיום הסקר; חרג בעל רישיון הולכה מהמועד האמור, ישלם תשלומים למנהל המערכת בהתאם לאמור בסעיף קטן (10).
{{ח:תתת|(7)}} סקר ההיתכנות מהווה אינדיקציה ראשונית ליכולת ההתחברות בהיבט של יכולת קליטה והוצאה של אנרגיה לרשת בהיקף המתבקש. סקר ההיתכנות אינו מהווה התחייבות של מנהל המערכת או של מי מגורמי הממשלה להבטחת מקום ברשת או לחיבור המיתקן לרשת החשמל. הענקת רישיון מותנה להקמת מיתקן ייצור לא תמנע מתן רישיון מותנה להקמת מיתקן ייצור אחר באותו איזור, אף אם באחד הסקרים נמצא קושי שעלול למנוע אפשרות חיבורו של מזמין הסקר האחר להתחבר לרשת.
{{ח:תתת|(8)}} מנהל המערכת יעביר לראש אגף הנדסה ברשות העתק של כל סקר היתכנות ויצרף את התייחסותו כאמור בסעיף קטן (3).
{{ח:תתת|(9)}} מנהל המערכת ישלים את סקר ההיתכנות בתוך 60 ימי עבודה מיום ביצוע התשלום האמור בסעיף (א)(2) או בתוך 90 ימי עבודה בעבור סקר מורכב כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 35כו2|בסעיף {{ח:הערה|(}}א{{ח:הערה|)}}(6) לאמת מידה 35כו2}} או מיום שהתקבלו הפרטים והמסמכים הנוספים שהתבקשו בהתאם לסעיף (ב)(1), לפי המאוחר מביניהם.
{{ח:תתת|(10)}} חרג מנהל המערכת בהשלמת סקר ההיתכנות מפרק הזמן האמור בסעיף קטן (9) אך בלא יותר מ־30 ימי עבודה, ישלם מנהל המערכת למזמין הסקר תשלום הקבוע בשורה 23 בלוח תעריפים 12.1–1 לכל יום איחור; חרג מנהל המערכת בהשלמת סקר ההיתכנות ביותר מ־30 ימי עבודה, ישלם מנהל המערכת למזמין הסקר תשלום כקבוע בשורה 24 בלוח תעריפים 12.1–1 לכל יום עבודה נוסף של איחור.
{{ח:תתת|(11)}} מבלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (7), אם חלפו יותר מ־60 ימי עבודה מהמועד שבו היה על מנהל המערכת להשלים את הסקר כמפורט בסעיף קטן (9) והסקר לא הושלם, יראו את סקר ההיתכנות כחיובי, על כל המשתמע מכך.
{{ח:תת|(ד)}} '''הבהרות מנהל המערכת'''
{{ח:תת}} לתוצאת סקר ההיתכנות לבקשת מזמין סקר ההיתכנות, מנהל המערכת ייפגש עמו ויבהיר לו את סקר ההיתכנות בתוך 15 ימי עבודה ממועד השלמתו.
{{ח:תת|(ה)}} '''תנאים לאי עריכת סקר היתכנות או לעיכוב עריכתו'''
{{ח:תתת|(1)}} מנהל המערכת רשאי, באישור ראש אגף הנדסה ברשות, שלא לערוך סקר היתכנות למבקש רישיון ייצור, אם לא ניתן לבצע את החיבור במקום המבוקש ובלוחות הזמנים המבוקשים על ידי מזמין הסקר, עקב מגבלות ברשת ההולכה הידועות מסקרי היתכנות או מסקרי חיבור אחרים שנערכו בסמוך למועד הבקשה.
{{ח:תתת|(2)}} מנהל המערכת, באישור ראש אגף הנדסה ברשות, לא יערוך סקר היתכנות אם סך ההספק המותקן של בעלי אישור תעריף מותנה או קבוע, בתוספת ההספק המותקן של המיתקן שלגביו התבקש סקר ההיתכנות, עולה על ההספק המותקן שנקבע במסגרת הכמות התעריפית.
{{ח:תתת|(3)}} אם בעת הזמנת סקר היתכנות מנהל המערכת מבצע סקר חיבור כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 35כו|באמת מידה 35כו}} למיתקן אחר (בסעיף קטן זה – סקר החיבור), שסביר להניח כי תהיה לו השפעה ישירה על תוצאות סקר ההיתכנות באופן שיימנע, להערכת מנהל המערכת, מתן מענה חיובי לסקר ההיתכנות, רשאי מנהל המערכת, באישור ראש אגף הנדסה ברשות, לעכב את סקר ההיתכנות עד לסיום סקר החיבור; מנהל המערכת יפנה לראש אגף הנדסה ברשות, לפני מתן המענה למזמין סקר ההיתכנות, ויעביר לו את המידע המוכיח כי לסקר החיבור יכולה להיות השפעה כאמור על תוצאת סקר ההיתכנות.
{{ח:תתת|(4)}} מנהל המערכת יודיע בכתב למזמין סקר ההיתכנות על החלטה שלא לערוך סקר היתכנות או לעכב את ביצועו לפי סעיף זה, ולבקשת מזמין הסקר ייפגש עמו ויבהיר לו את נימוקיו בתוך 15 ימי עבודה ממועד הודעת מנהל המערכת.
{{ח:תת|(ו)}} '''השגה על תוצאות סקר ההיתכנות'''
{{ח:תתת|(1)}} מזמין סקר היתכנות רשאי להשיג על תוצאות הסקר בהשגה מנומקת בכתב שיגיש לראש אגף הנדסה ברשות בתוך 15 ימי עבודה ממועד קיום הפגישה עם מנהל המערכת כאמור בסעיף (ד). בהיעדר קביעת פגישה בתוך זמן סביר רשאי מזמין סקר ההיתכנות להגיש את השגתו לפני קיום הפגישה.
{{ח:תתת|(2)}} לפני הגשת השגה לפי סעיף קטן (1) יודיע המשיג למנהל המערכת על כוונתו להגיש השגה, ומנהל המערכת יעביר למודיע חשבון בהתאם לקבוע בשורה 6 בלוח תעריפים 4.1–1.
{{ח:תתת|(3)}} הוגשה השגה, יעביר ראש אגף הנדסה ברשות העתק ממנה למנהל המערכת; מנהל המערכת יעביר לראש אגף הנדסה ברשות, בתוך 30 ימי עבודה מיום קבלת העתק ההשגה כאמור, הסברים לתוצאות הסקר בליווי כל המפורט בסעיף (ג), וכן, לאחר שהתייעץ עם בעל רישיון הולכה, עלויות שדרוג הרשת הנדרשות למימוש החיבור, כפי שיורה ראש אגף הנדסה ברשות, ויציין לוחות זמנים אפשריים להשלמת עבודת החיבור; בעל רישיון הולכה יעביר את המידע בתוך 7 ימי עבודה מהיום שהתקבלה אצלו הבקשה של מנהל המערכת; חרג בעל רישיון הולכה מהמועד האמור, ישלם תשלומים למנהל המערכת בהתאם לאמור בסעיף קטן (4).
{{ח:תתת|(4)}} לא עמד מנהל המערכת במועד הקבוע בסעיף קטן (3) להעברת המידע לראש אגף הנדסה ברשות, ישלם מנהל המערכת למזמין הסקר תשלום כקבוע בלוח תעריפים 12.1–1 לכל יום עבודה של איחור.
{{ח:תתת|(5)}} ראש אגף הנדסה ברשות ייתן את החלטתו בהשגה בתוך 45 ימי עבודה ממועד קבלת מלוא הנתונים הדרושים להחלטתו.
{{ח:תתת|(6)}} התקבלה ההשגה, יחזיר מנהל המערכת למשיג את התשלום ששילם לפי סעיף קטן (2).
{{ח:תת|(ז)}} '''פרסום תוצאות סקרי היתכנות באתר האינטרנט של מנהל המערכת'''
{{ח:תתת|(1)}} מנהל המערכת יעביר לראש אגף הנדסה ברשות את סקרי ההיתכנות המלאים מיד עם השלמתם.
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תתת|(3)}} מנהל המערכת יעדכן את המידע באתר האינטרנט שלו אחת לשבוע.
{{ח:תת|(ח)}} '''תוקף סקר ההיתכנות'''
{{ח:תתת|(1)}} סקר היתכנות יהיה בתוקף במשך 9 חודשים מיום השלמתו ומסירתו למזמין הסקר, אולם אם בין מועד זה לבין מועד מתן הרישיון המותנה בוצע סקר חיבור כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 35כו|באמת מידה 35כו}} אשר משנה את מסקנת סקר ההיתכנות, ימסור מנהל המערכת למזמין סקר ההיתכנות ולראש אגף הנדסה ברשות עדכון בכתב לגבי השינוי האמור והשלכותיו.
{{ח:תתת|(2)}} לאחר שחלפו 9 חודשים מיום מסירת סקר היתכנות שמסקנתו חיובית למזמין הסקר ובטרם ניתן למזמין רישיון מותנה, רשאי המזמין לפנות למנהל המערכת בכתב ולבקש אשרור כי הסקר עדיין עומד בתוקפו, זאת לצורך הגשת הסקר במסגרת מילוי התנאים לקבלת רישיון מותנה. קבלת האשרור תהיה ללא תשלום נוסף.
{{ח:תתת|(3)}} מנהל המערכת יבחן את הבקשה וישיב לפונה בתוך 15 ימי עבודה. אי מתן תשובה במועד האמור תיחשב כאשרור סקר ההיתכנות בידי מנהל המערכת.

{{ח:סעיף|35כה||תיקון: 4.12.12, 22.3.18, 6.3.19, 14.3.22; תשע״ח, תש״ף־2, תשפ״ד־2}}
{{ח:ת}} '''עבודות תכנון מקדימות'''
{{ח:תת|(א)}} '''ביצוע עבודות תכנון מקדימות ובדיקות'''
{{ח:תתת|(1)}} המעוניין בביצוע עבודות תכנון מקדימות, רשאי לפנות למנהל המערכת בבקשה לביצוע העבודות והבדיקות המפורטות להלן, כולן או חלקן:
{{ח:תתתת|(א)}} תכנון ואיתור תוואי לקווי מתח עליון ומתח על;
{{ח:תתתת|(ב)}} הכנת תוכנית מיתאר;
{{ח:תתתת|(ג)}} הכנת תסקיר השפעה על הסביבה;
{{ח:תתתת|(ד)}} תיאום מפורט של כניסות קווים לתחנת משנה פרטית;
{{ח:תתתת|(ה)}} בדיקת מפרט לציוד חיצוני;
{{ח:תתתת|(ו)}} בדיקת מפרט למסדר GIS;
{{ח:תתתת|(ז)}} בדיקת מפרט להגנות;
{{ח:תתתת|(ח)}} בדיקת תכניות עד לאישורן בידי מנהל המערכת;
{{ח:תתתת|(ט)}} בדיקת יציבות המעבר ליחידות הייצור המתוכננות.
{{ח:תתת|(2)}} מבקש עבודות התכנון המקדימות יעביר למנהל המערכת כל מידע הנחוץ לו לשם ביצוע עבודות התכנון המקדימות והבדיקות המפורטות בסעיף קטן (1); לא יראו בביצוען התחייבות של מנהל המערכת לשמירת מקום ברשת בעבור המבקש.
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחק).}}
{{ח:תתת|(3א)}} תכנון ותכניות מיתאר כאמור בסעיף קטן (1) יוכנו על ידי מנהל המערכת בתיאום עם בעל רישיון ההולכה ויוגשו לוועדות התכנון כחלק מתכנית המיתאר של בעל מיתקן הייצור או מיתקן הצריכה; אם מבקש עבודות התכנון המקדימות אינו נדרש לקדם תוכנית מפורטת, כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 35כג|באמת מידה 35כג}}, בעבור מיתקן הייצור או מיתקן הצריכה, יקדם מנהל המערכת, בתיאום עם בעל רישיון ההולכה, תוכנית מפורטת לקו המסעף בלבד.
{{ח:תתת|(3ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (1)(ב), מיפוי פוטו־גרמטרי וסקר עצים בעבור חיבור המיתקן, שייכללו בתוכנית מפורטת כאמור בסעיף קטן (3א), יבוצעו וימומנו בידי מבקש עבודות התכנון המקדימות ויועברו למנהל המערכת, אלא אם כן קבע מנהל המערכת אחרת לגבי אותו חיבור.
{{ח:תתת|(3ג)}} בכפוף להסכמת מבקש עבודות התכנון המקדימות, רשאי מנהל המערכת לשלב צרכים מערכתיים נוספים, אשר ייעודם אינו לצורך החיבור הישיר של מבקש עבודות התכנון המקדימות, בתוכנית של אותו מבקש.
{{ח:תתת|(4)}} מבקש עבודות התכנון המקדימות יישא בעלות ביצוע של בדיקות כאמור בפסקאות (א) עד (ט) שבסעיף קטן (1) כקבוע בלוח תעריפים 4.1–1, בהתאם לבדיקה ולעבודת התכנון המוזמנת.
{{ח:תתת|(5)}} {{ח:הערה|(נמחק).}}
{{ח:תתת|(6)}} {{ח:הערה|(נמחק).}}
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|35כו||תיקון: 4.12.12, 15.5.17, 27.9.17, 22.3.18; תשע״ח, תש״ף־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|35כו1||תיקון: 6.3.19, 1.11.20, 25.11.20, 13.12.23, 19.5.25; תש״ף־2, תשפ״א־6, תשפ״א־23, תשפ״ד־27, תשפ״ה־30}}
{{ח:ת}} '''הגדרות'''
{{ח:תת|(א)}} '''הגדרות'''
{{ח:תת}} {{ח:פנימי|פרק ג סימן ד|בסימן זה}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”דרישות מערכתיות לציוד“ – דרישות לציוד עיקרי למיתקן, למעט תחנת משנה, שיורה מנהל המערכת מכוח הסמכות לפי {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל#סעיף 5|סעיף 5(ג)(1) לחוק משק החשמל}} או שקבעה הרשות באמות מידה אלה, אם קבעה, ובכללן דרישות להתאמת הציוד לשמירה על בטיחות, שרידות, איכות החשמל, והאמינות של רשת החשמל בהתייחס לרמת זרמי קצר ותופעות מעבר, יציבות הרשת, מעבר הספקים ברשת וכל היבט חשמלי אחר (קוד הרשת);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”התחייבות לחיבור ולהזרמה“ – התחייבות של מנהל המערכת לחיבור מיתקן לרשת החשמל ולהזרמת אנרגיה מיוצרת במיתקן לרשת החשמל שהוא נותן לפי {{ח:פנימי|סעיף 35כו5|אמת מידה 35כו5}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מגבלות הזרמה“ – מגבלות להזרמת אנרגיה לרשת החלות לעניין הספק מסוים ולעניין פרק זמן מסוים, שקובע מנהל המערכת לגבי מיתקן מסוים לפי סקר חיבור;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מועד להפעלה מסחרית“ – המועד האחרון הקבוע בדין להקמת מיתקן בטכנולוגיה המבוקשת הנמנה ממועד הסגירה הפיננסית; אם לא נקבע מועד אחרון בדין – 36 חודשים ממועד הסגירה הפיננסית;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מועד מרבי להזרמה מלאה“ – המועד שבו ניתן להזרים את מלוא האנרגיה המיוצרת במיתקן לרשת, כפי שקבוע בתנאים לזכאות לתעריף, ואם לא נקבע מועד בתנאים לזכאות לתעריף – המועד כאמור יהיה 36 חודשים מהמועד המרבי לחיבור;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מועד מרבי לחיבור“ – המועד הנקבע מצירוף של 12 חודשים ושל המועד להפעלה מסחרית;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מכסה“ – הספק מרבי בטכנולוגיה נתונה שבעבורו קבעה הרשות תעריף ותנאים לזכאות לתעריף;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן“ – מיתקן מפוצל או מיתקן לא מפוצל, בהספק העולה על גודל החיבור המרבי הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 35י|בסעיף (א)(2) לאמת מידה 35י}}, לפי העניין, וכן מיתקן כאמור בהספק נמוך מההספק האמור, אם נקבע שחל עליו {{ח:פנימי|פרק ו סימן ה1|סימן ה׳1 לפרק ו׳}}, ולמעט מיתקנים הקמים במסגרת הליכים תחרותיים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן לא מפוצל“ – תחנת כוח המתחברת בנקודת חיבור אחת לרשת מתח עליון או לרשת מתח על;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן מפוצל“ – חוות רוח כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 190|באמת מידה 190}} בהספק העולה על גודל החיבור המרבי הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 35י|בסעיף (א)(2) לאמת מידה 35י}}, לפי העניין המתחברת במספר נקודות חיבור לרשת מתח גבוה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קו מערכתי“ – קו ברשת מתח עליון או ברשת מתח על המשמש כמה צרכנים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קו מסעף“ – חלק מרשת מתח עליון או רשת מתח על המחבר מיתקן לרשת מתח עליון או לרשת מתח על;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תנאים לזכאות לתעריף“ – אמות מידה הקובעות את התנאים לקבלת התעריף לזמינות ולאנרגיה המיוצרת במיתקן.

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''נספח {{ח:פנימי|סעיף 35כו1|לאמת מידה 35כו1}} – קוד הרשת''' {{ח:הערה|(נמחק)}}}}

{{ח:סעיף|35כו2||תיקון: 6.3.19, 25.11.20, 28.1.26; תש״ף־2, תשפ״א־6, תשפ״ו־17}}
{{ח:ת}} '''סקר תכנון'''
{{ח:תת|(א)}} '''סקר תכנון'''
{{ח:תתת|(1)}} המעוניין בחיבור מיתקן יפנה למנהל המערכת בשלב מוקדם ככל האפשר טרם בקשת החיבור, לצורך עריכת סקר תכנון; על אף האמור, מי שביצע סקר היתכנות הוצאת אנרגיה לפי {{ח:פנימי|סעיף 35כד|אמת מידה 35כד}} ומי שביצע תהליך תכנון לפי {{ח:פנימי|סעיף 190|אמת מידה 190}}, אינו נדרש לבצע סקר תכנון.
{{ח:תתת|(2)}} מנהל המערכת יבצע סקר תכנון רק אם המעוניין בחיבור הגיש לו את הנתונים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 35כד|בסעיף (א)(4) לאמת מידה 35כד}}.
{{ח:תתת|(3)}} מנהל המערכת רשאי לפרסם באתר האינטרנט טופס לדוגמה להגשת הנתונים לפי סעיף קטן (2).
{{ח:תתת|(4)}} מנהל המערכת יגבה ממבקש הסקר בעד ביצוע סקר התכנון את התעריף הקבוע בשורה החמישית בלוח 4.1–1 ללוח התעריפים כתנאי לביצוע הסקר.
{{ח:תתת|(5)}} מנהל המערכת יבחן במסגרת סקר התכנון, בין השאר, את הקווים המערכתיים, תחנות המשנה ותחנות המיתוג הנדרשים לשם חיבור המיתקן לרשת, את המועד האפשרי להשלמת התכנון, ההקמה והשדרוג של קווים ותחנות אלה ואת ההשפעה האפשרית של חיבור המיתקן על חיבור מיתקנים אחרים.
{{ח:תתת|(5א)}} בעל רישיון הולכה יעביר בכתב למנהל המערכת, לא יאוחר מעשרה ימי עבודה לפני מועד סיום הסקר, את המידע הנדרש למנהל המערכת להשלמת הסקר, לרבות התייחסותו למועד האפשרי להשלמת התכנון, ההקמה והשדרוג של קווים ושל תחנות משנה ומיתוג הנדרשים לשם חיבור המיתקן והוצאת אנרגיה לרשת; חרג בעל רישיון הולכה מהמועד האמור, ישלם למנהל המערכת לפי האמור בסעיפים קטנים (7) ו־(8).
{{ח:תתת|(6)}} מנהל המערכת ימסור למבקש ולרשות את תוצאות הסקר בתוך 60 ימי עבודה ממועד ביצוע התשלום בעד הסקר ואם היה זה סקר מורכב – בתוך 90 ימי עבודה מהמועד האמור ביצוע התשלום בעד הסקר; לעניין זה, ”סקר מורכב“ – סקר העומד באחד או יותר מהתנאים האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הסקר הוא בעבור מיתקן ייצור או צריכה בתוך תחנת כוח קיימת;
{{ח:תתתת|(ב)}} ההספק המבוקש בסקר עולה על 670 MW;
{{ח:תתתת|(ג)}} למיתקן הייצור או הצריכה נדרשת יותר מתחנת משנה אחת לקליטת ההספק;
{{ח:תתתת|(ד)}} הסקר כולל ציוד חדש של יחידת ייצור;
{{ח:תתתת|(ה)}} הסקר כולל שילוב טכנולוגיית הולכה חדשה.
{{ח:תתת|(7)}} בשל כל יום איחור מעבר למועד האמור בסעיף קטן (6) ועד 15 ימי עבודה לאחר אותו מועד, ישלם מנהל המערכת למזמין הסקר תשלום כקבוע בשורה 23 בלוח תעריפים 12.1–1.
{{ח:תתת|(8)}} בשל כל יום נוסף של איחור שהוא החל מיום העבודה ה־16 לאחר המועד האמור בסעיף קטן (6) ולגבי סקר מורכב – בשל כל יום איחור מעבר ל־90 ימי עבודה כאמור בסעיף קטן (6), ישלם מנהל המערכת למזמין הסקר תשלום נוסף כקבוע בשורה 24 בלוח תעריפים 12.1–1.
{{ח:תתת|(9)}} מנהל המערכת לא יתחייב לחיבור מיתקן לפי תוצאות סקר תכנון.
{{ח:תתת|(10)}} מנהל המערכת לא יתנה את ביצוע סקר החיבור בתוצאות סקר התכנון.

{{ח:סעיף|35כו3||תיקון: 6.3.19, 18.5.20, 25.11.20, 14.3.22, 27.7.22; תש״ף־2, תשפ״א־6, תשפ״א־14, תשפ״א־23, תשפ״ג־16, תשפ״ד־2}}
{{ח:ת}} '''תנאים לביצוע סקר חיבור לשם קבלת התחייבות לחיבור ולהזרמה'''
{{ח:תת|(א)}} '''הגשת בקשה לסקר חיבור'''
{{ח:תתת|(1)}} מנהל המערכת יבחן בקשה לסקר חיבור רק אם היא כוללת נתונים ומסמכים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} פרטי המזמין;
{{ח:תתתת|(ב)}} העתק מהרישיון המותנה, אם יש;
{{ח:תתתת|(ג)}} תצהיר בדבר סגירה פיננסית כאמור בסעיף (ב)(7);
{{ח:תתתת|(ד)}} מכסה תקפה, אחת בלבד, אשר לפי תנאיה מבקש החיבור מעוניין להקים את המיתקן (להלן – המכסה המבוקשת);
{{ח:תתתת|(ה)}} תכנית לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|חוק התכנון והבנייה}} שכוללת הוראות המאפשרות מתן היתר בנייה או ביצוע עבודה לפיה, בלא צורך באישור תוכנית נוספת טרם מתן ההיתר או ביצוע העבודה, שפורסמה למתן תוקף ברשומות ומפה מפורטת של האזור שבו מבוקש החיבור;
{{ח:תתתת|(ו)}} למבקש חיבור של מיתקן שאינו מפוצל – מיקום מבוקש לתחנת המשנה ותצורת ההתחברות המבוקשת אליה;
{{ח:תתתת|(ז)}} ההספק המותקן המבוקש של המיתקן ביחידות מגה וואט וההספק המרבי המבוקש להוצאת אנרגיה לרשת;
{{ח:תתתת|(ח)}} גודל החיבור המבוקש ביחידות מגה וולט אמפר;
{{ח:תתתת|(ט)}} צריכה צפויה של צרכן חצר, ככל שיש;
{{ח:תתתת|(י)}} העמדה כללית בקובץ אוטוקאד בקואורדינאטות של רשת ישראל החדשה, חתכים ומבנה פיקוד עם מידות מיתקן הייצור;
{{ח:תתתת|(יא)}} נתונים מלאים לצורך ביצוע בדיקות דינאמיות בהתאם לטופס שמנהל המערכת ימסור למבקש;
{{ח:תתתת|(יב)}} נתוני אמינות של המיתקן במבנה של דיאגרמת מלבנים, אשר תציג את תהליך הייצור, ותכלול נתוני זמינות לכל מרכיב עיקרי בתהליך;
{{ח:תתתת|(יג)}} תצורת המיתקן והציוד העיקרי שישמש את המיתקן, לרבות טורבינות גז, טורבינות קיטור וגנראטורים וכן סכימה חד־קווית עקרונית;
{{ח:תתתת|(יד)}} פרמטרים תפעוליים ומשטרי הפעלה של המיתקן;
{{ח:תתתת|(טו)}} נתונים טכניים של יחידות הייצור;
{{ח:תתתת|(טז)}} מועד מבוקש לחיבור המיתקן, ובלבד שלא יעלה על המועד המרבי לחיבור;
{{ח:תתתת|(יז)}} אבני דרך עיקריות להקמת המיתקן;
{{ח:תתתת|(יח)}} למבקש חיבור חריג – התחייבות מבקש הסקר לפי {{ח:פנימי|סעיף 35לו|סעיף (ד) לאמת מידה 35לו}}.
{{ח:תתת|(2)}} מצא מנהל המערכת צורך בקבלת נתונים ומסמכים נוספים ממזמין סקר החיבור, ימסור למזמין הסקר, בתוך 14 ימי עבודה מיום המצאת הפרטים כאמור בסעיף קטן (1), דרישה לקבלת נתונים ומסמכים נוספים; רשימת הנתונים והמסמכים הנוספים שידרוש מנהל המערכת תהיה מפורטת וסופית.
{{ח:תתת|(3)}} בתוך 7 ימי עבודה מיום קבלת הנתונים הנדרשים לביצוע הסקר לפי סעיפים קטנים (1) ו־(2), לפי העניין, ימסור מנהל המערכת למזמין סקר החיבור חשבון לתשלום בהתאם לשורה השביעית בלוח תעריפים 4.1–1.
{{ח:תתת|(4)}} על החשבון האמור בסעיף קטן (3) יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 24|אמת מידה 24(ג)}} לעניין חשבון לגבי שירות שטרם ניתן.
{{ח:תתת|(5)}} לבקשת מנהל המערכת, בעל רישיון הולכה יעביר בכתב למנהל המערכת, לא יאוחר מעשרה ימי עבודה לפני מועד סיום הסקר, מידע לגבי מועד חיבור אפשרי של מיתקן הייצור ולוחות זמנים לפרויקטים מערכתיים הנדרשים לחיבור המיתקן לרשת.
{{ח:תת|(ב)}} '''תנאים לביצוע סקר חיבור לשם קבלת התחייבות לחיבור ולהזרמה'''
{{ח:תת}} מנהל המערכת יערוך סקר חיבור למבקש חיבור שהגיש בקשה כאמור בסעיף (א) לשם קבלת התחייבות לחיבור ולהזרמה, אם מתקיימים תנאים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} פורסמה ברשומות תכנית מיתאר מאושרת ומתואמת עם מנהל המערכת למיתקן הייצור ולקו המסעף; על אף האמור בסעיף זה, בקשה לחיבור מיתקן מפוצל אינה נדרשת לכלול קו מסעף;
{{ח:תתת|(2)}} בוצע סקר תכנון למיתקן לפי {{ח:פנימי|סעיף 35כו2|אמת מידה 35כו2}}, אלא אם כן מבקש החיבור אינו נדרש לסקר תכנון בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 35כו2|סעיף (א)(1) לאותה אמת מידה}};
{{ח:תתת|(3)}} למיתקנים המחויבים לפי דין בהתקנת יחידת ייצור דו־דלקית – תכנית המיתאר של המיתקן כללה מכלים לדלק משני בגודל הנדרש או לחלופין הרשות אישרה למבקש החיבור הבטחת מלאי הדלק המשני שלא באמצעות הקמת מכלים באתר;
{{ח:תתת|(4)}} קיים מקום פנוי במסגרת המכסה למיתקן, בהיקף השווה או העולה על הספק המיתקן המבוקש;
{{ח:תתת|(5)}} המיתקן המבוקש עומד בתנאים לזכאות לתעריף שנקבעו למכסה המבוקשת;
{{ח:תתת|(6)}} אם מבקש החיבור מחזיק ברישיון מותנה להקמת המיתקן – הספק המיתקן המבוקש אינו עולה על ההספק המותקן הקבוע ברישיון והטכנולוגיה המבוקשת תואמת את הטכנולוגיה ברישיון;
{{ח:תתת|(7)}} מבקש החיבור חתם על תצהיר ולפיו באפשרותו להגיע לסגירה פיננסית בתוך שנה ממועד קבלת התחייבות לחיבור ולהזרמה; לעניין זה, ”מועד קבלת התחייבות לחיבור ולהזרמה“ – מועד ביצוע התשלום וקבלת ההודעה על התחייבות לחיבור ולהזרמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 35כו5|סעיף (א)(4) לאמת מידה 35כו5}};
{{ח:תתת|(8)}} המבקש שילם את התעריף בעד ביצוע הסקר בהתאם לחשבון לתשלום שנמסר לו לפי סעיף (א)(3);
{{ח:תתת|(9)}} המבקש אינו מחזיק בהתחייבות לחיבור ולהזרמה בתוקף בעבור אותו מיתקן;
{{ח:תתת|(10)}} חלפו 45 ימי עבודה לפחות מהיום שבו פקעה התחייבות מנהל המערכת לחיבור אותו מיתקן או מהיום שבו הודיע המבקש על ויתור על ההתחייבות לחיבור ולהזרמה, אם הייתה התחייבות כאמור;
{{ח:תתת|(11)}} מבקש החיבור הציג אישור מאת הרשות, שניתן לו במהלך שלושת החודשים שקדמו למועד הגשת בקשתו לסקר חיבור, ולפיו בבקשתו להתחייבות לחיבור לא מתקיימים הסייגים למתן זכות הקבועים {{ח:חיצוני|תקנות משק החשמל (קידום התחרות במקטע הייצור) (הוראת שעה)#סעיף 2|בתקנה 2 לתקנות משק החשמל (קידום התחרות במקטע הייצור) (הוראת שעה), התשפ״ב–2021}} (בפסקה זו – התקנות), וכן לא סברה הרשות לגבי בקשתו כי מתן הזכות עלול למנוע או להפחית את התחרות במשק החשמל כאמור {{ח:חיצוני|תקנות משק החשמל (קידום התחרות במקטע הייצור) (הוראת שעה)#סעיף 3|בתקנה 3 לתקנות}}; פסקה זו לא תחול על בקשה הנוגעת למיתקן בטכנולוגיה שאינה נמנית עם הטכנולוגיות המפורטות {{ח:חיצוני|תקנות משק החשמל (קידום התחרות במקטע הייצור) (הוראת שעה)#סעיף 2|בתקנה 2 לתקנות}}.

{{ח:סעיף|35כו4||תיקון: 6.3.19, 1.11.20, 25.11.20, 13.12.23, 28.1.26; תש״ף־2, תשפ״א־6, תשפ״א־23, תשפ״ד־11, תשפ״ו־17}}
{{ח:ת}} '''תשובת מנהל המערכת לסקר חיבור'''
{{ח:תת|(א)}} '''תשובת מנהל המערכת'''
{{ח:תתת|(1)}} מנהל המערכת ימסור למזמין הסקר את תוצאות סקר החיבור על גבי טופס דוגמת הטופס המפורט בנספח (להלן – טופס התשובה), בפירוט נושאים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} קביעה אם הדגם המבוקש של המיתקן והממירים מתאימים לדרישות המערכתיות לציוד, מהיבט יציבות המערכת; לא נקבעו דרישות כאמור וסבר מנהל המערכת שהציוד לא מתאים לרשת, יפרט מנהל המערכת את הנימוקים לדחיית הבקשה ביחס להשפעת המיתקן על שרידות ואמינות הרשת ועל איכות החשמל ברשת;
{{ח:תתתת|(א1)}} אם מצא מנהל המערכת כי במועד המבוקש לחיבור המיתקן לא יכול להזרים את כל ההספק המבוקש – קביעת מגבלות הזרמה שיחולו לעניין אותו מיתקן;
{{ח:תתתת|(ב)}} קביעת המועד, בחודש ובשנה, המוקדם ביותר שבו אפשר לחבר את המיתקן לרשת, ובלבד שלא יהיה מוקדם מהמועד המבוקש לחיבור (להלן – מועד החיבור האפשרי);
{{ח:תתתת|(ג)}} קביעת ההספק המרבי שממנו אפשר להזרים אנרגיה לרשת, בכל אחד מהמועדים האלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} במועד החיבור האפשרי;
{{ח:תתתתת|(2)}} אם נקבעו לעניין אותו מיתקן מגבלות הזרמה – גם במועד המרבי להזרמה מלאה;
{{ח:תתתת|(ג1)}} אם מנהל המערכת קבע לגבי המיתקן מגבלות הזרמה לפי פסקה (א1), הוא יקבע בתשובתו גם את כל אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} ההספק שאי־אפשר להתחייב לגביו שיוסרו מגבלות ההזרמה עד למועד המרבי להזרמה מלאה;
{{ח:תתתתת|(2)}} לעניין ההספק שמנהל המערכת יקבע לגביו מגבלות הזרמה – אומדן של אותן מגבלות הזרמה לרשת שיחולו לגביו; האומדן יכלול פירוט של השעות הצפויות להגבלת ההזרמה והיקפי ההגבלה הצפויים; האומדן שייקבע לפי פסקה זו לא יחייב את מנהל המערכת;
{{ח:תתתתת|(3)}} המועד המוקדם ביותר האפשרי שבו יוסרו מגבלות ההזרמה, ובלבד שאינו מאוחר מהמועד המרבי להזרמה מלאה;
{{ח:תתתת|(ד)}} אם המכסה מאפשרת העברת אנרגיה לצרכן חצר והזרמת עודפים לרשת החשמל, מנהל המערכת יציין בתשובתו גם את הספק ההזרמה המרבי לרשת החשמל;
{{ח:תתתת|(ה)}} אופן החיבור של המיתקן לרשת;
{{ח:תתתת|(ו)}} פירוט מבקשי חיבור אחרים שלהם נשמר מקום ברשת, שטרם הגיעו לסגירה פיננסית ואשר משפיעים על אפשרות החיבור לרשת;
{{ח:תתתת|(ז)}} הערה כי מנהל המערכת רשאי לווסת את ההספק המוזרם לרשת ממיתקן הייצור לצרכים מערכתיים, בהיקף שלא יעלה על 100 שעות בשנה קלנדרית כפול ההספק המותקן; כמו כן יצוין בהערה שוויסות כאמור יהיה בלא תמורה כל שהיא ליצרן וכי אין בוויסות הספק המוזרם לרשת כאמור כדי לגרוע מאפשרותו של מנהל המערכת לווסת את ההספק המוזרם לרשת בהתאם לקבוע באמות מידה אחרות.
{{ח:תתתת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 14.1.2024 עד יום 13.1.2027):}} הערה כי מנהל המערכת רשאי לווסת את ההספק המוזרם לרשת ממיתקן הייצור לצרכים מערכתיים, בהיקף שלא יעלה על 200 שעות בשנה קלנדרית כפול ההספק המותקן, במהלך שלוש השנים הראשונות ממועד ההפעלה המסחרית; לאחר שלוש שנים כאמור, היקף השעות המווסתות לא יעלה על 100 שעות בשנה קלנדרית כפול ההספק המותקן; כמו כן יצוין בהערה שוויסות כאמור יהיה בלא תמורה כל שהיא ליצרן וכי אין בוויסות הספק המוזרם לרשת כאמור כדי לגרוע מאפשרותו של מנהל המערכת לווסת את ההספק המוזרם לרשת בהתאם לקבוע באמות מידה אחרות.
{{ח:תתת|(2)}} מנהל המערכת יקבע את מועד החיבור האפשרי בשים לב למועדים הקבועים בתכנית הפיתוח; מנהל המערכת יהיה רשאי לקבוע, מטעמים מיוחדים ומנימוקים שיירשמו, מועד חיבור אפשרי מאוחר ממועד החיבור הקבוע בתכנית הפיתוח.
{{ח:תתת|(3)}} מנהל המערכת יעביר עותק של טופס התשובה לרשות ולבעל רישיון הולכה.
{{ח:תתת|(4)}} לבקשת מזמין הסקר, מנהל המערכת ייפגש עמו בתוך 15 ימי עבודה ויבהיר לו את תוצאות סקר החיבור; נציג מטעם בעל רישיון הולכה יצטרף לפגישה כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} '''עדכון הספק בבקשה להתחייבות חיבור'''
{{ח:תתת|(1)}} על בסיס תשובת מנהל המערכת שבה נקבעו מגבלות הזרמה לפי סעיף (א)(1)(א1), רשאי המבקש, בתוך 21 ימי עבודה מיום מסירת התשובה לפי סעיף (ד)(1), לעדכן את בקשתו ולהקטין את ההספק המותקן המבוקש ואת ההספק המרבי המבוקש להזרמת אנרגיה לרשת, כך שלא יעלה על ההספק המרבי במועד המרבי להזרמה מלאה.
{{ח:תתת|(2)}} מנהל המערכת ישיב לבקשה המעודכנת על גבי טופס תשובה כאמור בסעיף (א) בתוך 14 ימי עבודה מיום הגשתה.
{{ח:תת|(ג)}} '''סדר בדיקת סקרי חיבור'''
{{ח:תת}} הקדימות בבדיקת סקר החיבור תהיה למבקש ששילם בעבור סקר החיבור במועד מוקדם יותר, כך שמנהל המערכת ישית אילוצים הנובעים מבקשת החיבור על מבקש שישלם בעבור סקר החיבור במועד המאוחר יותר, אלא אם כן החליטה הרשות אחרת.
{{ח:תת|(ד)}} '''משך הזמן להשלמת סקר'''
{{ח:תתת|(1)}} מנהל המערכת יערוך את סקר החיבור וימסור למזמין הסקר את תשובתו בתוך 60 ימי עבודה מיום התשלום כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 35כו3|בסעיף (א)(3) לאמת מידה 35כו3}}, ואם היה זה סקר מורכב כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 35כו2|בסעיף {{ח:הערה|(}}א{{ח:הערה|)}}(6) לאמת מידה 35כו2}} (בסעיף זה – סקר מורכב) – בתוך 90 ימי עבודה מיום התשלום כאמור.
{{ח:תתת|(2)}} בשל כל יום איחור מעבר למועד האמור בסעיף קטן (1) ועד 15 ימי עבודה לאחר אותו מועד, ישלם מנהל המערכת למזמין הסקר תשלום כקבוע בשורה 25 בלוח תעריפים 12.1–1.
{{ח:תתת|(3)}} בשל כל יום איחור, שהוא החל מיום העבודה ה־16 לאחר 60 ימי העבודה כאמור בסעיף קטן (1), ולגבי סקר מורכב – בשל כל יום איחור מעבר ל־90 ימי עבודה כאמור באותו סעיף קטן, ישלם מנהל המערכת למזמין הסקר תשלום נוסף כקבוע בשורה 26 בלוח תעריפים 12.1–1, לפי ההספק המבוקש בסקר.

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״א־23, תשפ״ד־11}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''נספח {{ח:פנימי|סעיף 35כו4|לאמת מידה 35כו4}} – טופס התשובה {{ש}} טופס תשובת מנהל המערכת למזמין סקר חיבור במתח עליון ובמתח על־עליון'''}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הטופס הושמט).}}

{{ח:סעיף|35כו5||תיקון: 6.3.19, 18.5.20, 1.11.20, 25.11.20, 14.2.22, 26.10.23, 13.12.23; תש״ף־2, תשפ״א־6, תשפ״א־14, תשפ״א־23, תשפ״ב־22, תשפ״ד־13, תשפ״ד־15, תשפ״ד־22, תשפ״ד־27, תשפ״ה־11, תשפ״ו־4}}
{{ח:ת}} '''התחייבות לחיבור ולהזרמה'''
{{ח:תת|(א)}} '''מתן התחייבות לחיבור ולהזרמה והתשלום בעבורה'''
{{ח:תתת|(1)}} מנהל המערכת ייתן בתשובה לפי {{ח:פנימי|סעיף 35כו4|סעיף (א) לאמת מידה 35כו4}} תשובה חיובית אם התקיימו כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הציוד מתאים לדרישות המערכתיות לציוד;
{{ח:תתתת|(ב)}} מועד החיבור האפשרי קצר מהמועד המרבי לחיבור;
{{ח:תתתת|(ב1)}} ההספק המבוקש להזרמת אנרגיה לרשת אינו עולה על ההספק המרבי שניתן להזרים לרשת במועד המרבי להזרמה מלאה;
{{ח:תתתת|(ג)}} לעניין מבקש חיבור המחזיק ברישיון מותנה אשר עדכן את בקשתו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 35כו4|בסעיף (ב) באמת מידה 35כו4}} – הוגש למנהל המערכת עותק בקשה לעדכון הרישיון בהתאם להספק המעודכן;
{{ח:תתתת|(ד)}} מנהל המערכת ווידא כי המכסה המבוקשת פנויה בהספק התואם את הבקשה.
{{ח:תתת|(2)}} מנהל המערכת יצרף לתשובה לפי סעיף קטן (1) חשבונית לתשלום בעד התחייבות לחיבור ולהזרמה לפי תעריף כאמור בסעיף קטן (3).
{{ח:תתת|(3)}} התעריף בעד ההתחייבות לחיבור ולהזרמה ייקבע בהתאם להוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} למיתקן לא מפוצל – בהתאם לתעריף הקבוע בשורה 18 ”תעריף התחייבות לחיבור ולהזרמה מיתקן לרשת הולכה 161 ק״ו“ או בהתאם לתעריף הקבוע בשורה 19 ”תעריף התחייבות לחיבור ולהזרמה מיתקן לרשת הולכה 400 ק״ו“ ללוח תעריפים 4.1–1 ”תעריפים לחיבור לרשת ההולכה במתח עליון“, לפי העניין;
{{ח:תתתת|(ב)}} למיתקן מפוצל – בהתאם לתעריף הקבוע בשורה 19 ”תעריף התחייבות לחיבור ולהזרמה למיתקן מפוצל בהספק העולה על גודל החיבור המרבי הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 35י|בסעיף (א)(2) לאמת מידה 35י}}, לפי העניין המתחבר למתח גבוה“ ללוח תעריפים 4.2–1 ”תעריף חיבור לרשת חלוקה במתח גבוה“.
{{ח:תתת|(4)}} שילם המבקש את התשלום בתוך 14 ימי עבודה ממועד שליחת החשבון, יודיע מנהל המערכת למבקש כי החל במועד התשלום תעמוד בתוקף התחייבות לחיבור ולהזרמה לתקופה של 12 חודשים; מנהל המערכת יפרט בהודעתו את ההספק המותקן, את גודל החיבור שביחס אליהם התחייב לחיבור ואת מועד פקיעת ההתחייבות לחיבור ולהזרמה.
{{ח:תתת|(5)}} לא שילם מבקש החיבור את התשלום במועד הנדרש לפי סעיף קטן (3), לא ייתן מנהל המערכת למבקש התחייבות לחיבור ולהזרמה.
{{ח:תתת|(6)}} מבקש חיבור אשר קיבל התחייבות לחיבור ולהזרמה יפתח תיק עבודה לחיבור אצל מנהל המערכת ממועד קבלת ההתחייבות לחיבור ולהזרמה ולא יאוחר מ־15 ימי עבודה ממועד הסגירה הפיננסית; לעניין זה, ”מועד קבלת ההתחייבות לחיבור ולהזרמה“ – מועד ביצוע התשלום וקבלת ההודעה על התחייבות לחיבור ולהזרמה לפי סעיף קטן (4).
{{ח:תת|(א1)}} '''שינוי מכסה מבוקשת'''
{{ח:תתת|(1)}} עד למועד הסגירה הפיננסית או פקיעת ההתחייבות לשמירת מקום, לפי המוקדם מביניהם, מבקש החיבור רשאי לשנות את המכסה המבוקשת שלפיה הוא מעוניין להקים את המיתקן, בהתקיים התנאים האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} המכסה המבוקשת החדשה פנויה בהיקף השווה או העולה על הספק המיתקן המבוקש;
{{ח:תתתת|(ב)}} המיתקן המבוקש עומד בתנאים לזכאות לתעריף שנקבעו במסגרת המכסה המבוקשת החדשה.
{{ח:תתת|(2)}} אין בשינוי המכסה המבוקשת כדי לשנות תנאי מתנאי ההתחייבות לחיבור ולהזרמה שנתן מנהל המערכת, לרבות תוקף ההתחייבות.
{{ח:תת|(ב)}} '''פקיעה של התחייבות לחיבור ולהזרמה או ויתור עליה'''
{{ח:תתת|(1)}} מנהל המערכת יודיע למי שקיבל התחייבות לחיבור ולהזרמה לבעל רישיון הולכה ולרשות בתוך 7 ימי עבודה כי ההתחייבות לחיבור ולהזרמה פקעה בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} חלפו 12 חודשים ממועד תשלום החשבון לפי סעיף (א)(4), ומבקש החיבור לא המציא את אישור הרשות לסגירה פיננסית, ואם האריך מבקש החיבור את תוקף ההתחייבות לפי סעיף (ב1)(1) – תמה תקופת תוקפה של ההתחייבות לחיבור ולהזרמה כפי שהוארכה בהארכה האחרונה שניתנה לו לפי הסעיף האמור, ומבקש החיבור לא המציא את אישור הרשות לסגירה פיננסית;
{{ח:תתתת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה לעניין מי שבתקופה מיום 13.6.2025 עד יום 28.7.2025 הייתה לו תשובת מחלק חיובית לפי {{ח:פנימי|סעיף 35כ2|אמת מידה 35כ2}} או התחייבות לחיבור לפי {{ח:פנימי|סעיף 35כו4|אמת מידה 35כו4}} שהיא בתוקף):}} חלפו 13.5 חודשים ממועד תשלום החשבון לפי סעיף (א)(4), ומבקש החיבור לא המציא את אישור הרשות לסגירה פיננסית, ואם האריך מבקש החיבור את תוקף ההתחייבות לפי סעיף (ב1)(1) – תמה תקופת תוקפה של ההתחייבות לחיבור ולהזרמה כפי שהוארכה בהארכה האחרונה שניתנה לו לפי הסעיף האמור, ומבקש החיבור לא המציא את אישור הרשות לסגירה פיננסית;
{{ח:תתתת|(ב)}} המכסה נתפסה על ידי מבקש חיבור אחר וההספק שנותר במכסה המבוקשת נמוך מההספק המותקן המבוקש;
{{ח:תתתת|(ג)}} חלף מועד תוקף המכסה שבמסגרתה ביקש מבקש החיבור להקים את המיתקן; על אף האמור בפסקה זו, אם הרשות האריכה את תוקף המכסה, תישמר ההתחייבות לחיבור ולהזרמה עד למועד פקיעת ההתחייבות לחיבור ולהזרמה לפי פסקאות (א), (ב) או (ד) או עד המועד המעודכן של תוקף המכסה, לפי המוקדם משניהם;
{{ח:תתתת|(ד)}} פקע או בוטל רישיונו של מבקש החיבור לאחר הסגירה הפיננסית.
{{ח:תתת|(1א)}} על אף האמור בסעיף קטן (1)(ב) ו־(ג), מבקש חיבור שהמכסה המבוקשת שלו נתפסה על ידי מבקש חיבור אחר או שמועד התוקף שלה חלף, רשאי לבקש לשנות את המכסה המבוקשת לפי סעיף (א1) ולהמשיך להחזיק בהתחייבות לחיבור ולהזרמה.
{{ח:תתת|(2)}} מבקש חיבור אשר פקע תוקף התחייבות לחיבור ולהזרמה של מיתקנו לא יהיה זכאי לקבלת החזר התשלום ששילם בעבור ההתחייבות לחיבור ולהזרמה, לרבות תשלומים בעד הארכות, אם שילם כאלה.
{{ח:תתת|(3)}} על אף האמור בסעיף קטן (2), אם פקע תוקף ההתחייבות לחיבור ולהזרמה בשל תפיסת המכסה על ידי מבקש חיבור אחר כאמור בסעיף קטן (1)(ב) ומבקש החיבור לא ביקש לשנות את המכסה המבוקשת כאמור בסעיף (1א), ישיב מנהל המערכת למבקש החיבור 90% מהתשלום ששולם בעבור ההתחייבות לחיבור ולהזרמה.
{{ח:תתת|(4)}} מבקש החיבור רשאי להודיע למנהל המערכת שהוא מוותר על ההתחייבות לחיבור ולהזרמה; הודיע מבקש החיבור כאמור, יודיע לו מנהל המערכת בתוך שלושה ימי עבודה כי בקשתו התקבלה.
{{ח:תתת|(5)}} על אף האמור בסעיף קטן (2), ויתר מבקש החיבור על ההתחייבות לחיבור ולהזרמה לפי סעיף קטן (4) שלושה חודשים או יותר לפני תום 12 חודשים ממועד תשלום החשבון לפי סעיף (א)(4), ישיב מנהל המערכת למבקש החיבור 10% מהתשלום ששולם בעבור ההתחייבות לחיבור ולהזרמה לפי התעריפים שבסעיף (א)(3).
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה לעניין מי שבתקופה מיום 13.6.2025 עד יום 28.7.2025 הייתה לו תשובת מחלק חיובית לפי {{ח:פנימי|סעיף 35כ2|אמת מידה 35כ2}} או התחייבות לחיבור לפי {{ח:פנימי|סעיף 35כו4|אמת מידה 35כו4}} שהיא בתוקף):}} על אף האמור בסעיף קטן (2), ויתר מבקש החיבור על ההתחייבות לחיבור ולהזרמה לפי סעיף קטן (4) שלושה חודשים או יותר לפני תום 13.5 חודשים ממועד תשלום החשבון לפי סעיף (א)(4), ישיב מנהל המערכת למבקש החיבור 10% מהתשלום ששולם בעבור ההתחייבות לחיבור ולהזרמה לפי התעריפים שבסעיף (א)(3).
{{ח:תת|(ב1)}} '''הארכת התחייבות לחיבור ולהזרמה'''
{{ח:תת}} מנהל המערכת יאריך תוקף התחייבות לחיבור ולהזרמה בהתאם להוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מנהל המערכת יאריך את תוקף ההתחייבות לחיבור ולהזרמה, בארבע תקופות נוספות, לכל היותר, של שלושה חודשים כל אחת, ובלבד שלגבי כל אחת מהארכות התוקף כאמור מתקיימים תנאים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} מבקש החיבור פנה למנהל המערכת בבקשה להארכת תוקף ההתחייבות לחיבור ולהזרמה 15 ימי עבודה לפחות לפני מועד פקיעת ההתחייבות כאמור בסעיף (ב)(1)(א);
{{ח:תתתת|(ב)}} מבקש החיבור שילם בעד הארכת התחייבות כאמור, קודם לפקיעת ההתחייבות לחיבור ולהזרמה, תשלום בעד הארכת התחייבות לחיבור ולהזרמה כמפורט להלן:
{{ח:תתתתת|(1)}} בעד ההארכה הראשונה – תשלום בתעריף כקבוע בסעיף (א)(3);
{{ח:תתתתת|(2)}} בעד ההארכה השנייה – תשלום בתעריף הקבוע בשורה 21 ללוח תעריפים 4.1–1;
{{ח:תתתתת|(3)}} בעד ההארכה השלישית – תשלום בתעריף הקבוע בשורה 22 ללוח תעריפים 4.1–1;
{{ח:תתתתת|(4)}} בעד ההארכה הרביעית – תשלום בתעריף הקבוע בשורה 23 ללוח תעריפים 4.1–1;
{{ח:תתת|(1א)}} מנהל המערכת ישיב למבקש חיבור שהאריך את תוקף ההתחייבות לחיבור ולהזרמה לפי פסקה (1)(ב)(2) עד (4) שבפסקה (1)(ב) והמציא את אישור הרשות לסגירה פיננסית לפני סיום מועד תקופת ההארכה האחרונה ששילם בעדה, את החלק היחסי של התשלום בעד אותה תקופת הארכה, בהתאם לתקופה שלא נוצלה;
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), מנהל המערכת יאריך את תוקף ההתחייבות לחיבור ולהזרמה לתקופה של שנים עשר חודשים, למבקש חיבור המחזיק בסקר חיבור שבוצע בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 35כו|לאמת מידה 35כו}} כנוסחה טרם כניסתם לתוקף של כללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני) (תיקון), התש״ף–2020, בהתקיים תנאים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} מבקש החיבור פנה למנהל המערכת בבקשה להארכת התחייבות לחיבור ולהזרמה אותו המיתקן, טרם פקיעת התחייבות מנהל המערכת;
{{ח:תתתת|(ב)}} מבקש החיבור שילם בעד הארכת התחייבות כאמור, קודם לפקיעת ההתחייבות לחיבור ולהזרמה, תעריף בעד התחייבות לחיבור ולהזרמה לפי סעיף (א)(3); הארכת התחייבות לחיבור ולהזרמה נוספת אחת תתאפשר בכפוף לתנאים המפורטים בפסקה (1), בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ג)}} '''שימוש בהתחייבות לחיבור ולהזרמה במסגרת הליכים תחרותיים'''
{{ח:תת}} מנהל המערכת לא יסב התחייבות חיבור והזרמה שניתנה למבקש חיבור לצורך הקמת מיתקן במסגרת מכסה שקבעה הרשות, להתחייבות לחיבור ולהזרמה של מבקש החיבור בהליך תחרותי שפרסמה הרשות.
{{ח:תת|(ד)}} '''שינויים בציוד ובהספק של מבקש חיבור לפני בדיקות קבלה'''
{{ח:תתת|(1)}} מבקש חיבור ידווח למנהל המערכת על כל שינוי בציוד המתוכנן במיתקן, לעומת הנתונים שהועברו לצורך ביצוע סקר החיבור או לעומת מה שסוכם בהסכם התיאום הטכני לפי {{ח:פנימי|סעיף 35כז|אמת מידה 35כז}}; דיווח המבקש על שינוי כאמור, רשאי מנהל המערכת לדרוש בדיקה מחודשת או בדיקה חלקית של התאמת הציוד לדרישות המערכתיות לציוד, בכפוף לקבלת תשלום בתעריף לפי שורות 7 ו־13 עד 17 בלוח תעריפים 4.1–1, ממבקש החיבור; אם מצא מנהל המערכת כי הציוד המבוקש בשינוי לא מתאים, לא יאושר שינוי הציוד; אם מצא מנהל המערכת כי הציוד המבוקש בשינוי מתאים, תעודכן תשובת מנהל המערכת ביחס לסעיף 2(א) בטופס התשובה.
{{ח:תתת|(2)}} לבקשת מבקש חיבור שקיבל התחייבות לחיבור ולהזרמה, מנהל המערכת יקטין את הספק החיבור המבוקש; אם הוגשה בקשה כאמור, מנהל המערכת לא ישיב לצרכן את התשלום ששולם בעבור התחייבות לחיבור ולהזרמה ותוקף ההתחייבות לחיבור ולהזרמה לא יוארך.
{{ח:תתת|(3)}} לבקשת מבקש חיבור להגדלת הספק המיתקן לפני מועד בדיקות הקבלה, יפעל מנהל המערכת כמפורט להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} מנהל המערכת יוודא קיומו של מקום פנוי במכסה בעבור ההספק המעודכן המבוקש טרם ביצוע סקר חיבור לפי פסקת משנה (2);
{{ח:תתתת|(ב)}} מנהל המערכת יערוך סקר חיבור בעבור מלוא ההספק המבוקש לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 35כו3|אמות מידה 35כו3}} {{ח:פנימי|סעיף 35כו4|ו־35כו4}};
{{ח:תתתת|(ג)}} במהלך סקר החיבור יישמר המקום המקורי שנשמר ברשת למיתקן, בהתאם להספק שנקבע בסקר החיבור שלפיו ניתנה ההתחייבות לחיבור ולהזרמה;
{{ח:תתתת|(ד)}} אם מצא מנהל המערכת כי הבקשה עומדת בתנאים הקבועים בסעיף (א)(1), ישלם מבקש החיבור למנהל המערכת תוספת תשלום בעד הגדלת התחייבות לחיבור ולהזרמה, ויחולו עליה הוראות סעיף (א)(2) עד (4), בעבור תוספת ההספק, ומנהל המערכת יתחייב לחיבור המיתקן לפי ההספק המתוקן;
{{ח:תתתת|(ה)}} מועד פקיעת התחייבות לחיבור ולהזרמה לפי סעיף (ב)(1)(א), לא יוארך;
{{ח:תתתת|(ו)}} ביקש מבקש חיבור במיתקן מפוצל עדכון סקר קיים כאמור בסעיף קטן זה בעבור נקודת חיבור אחת או יותר, יעדכן מנהל המערכת את הסקר ביחס לנקודות החיבור שבעניינן הבקשה בלבד.
{{ח:תת|(ה)}} '''שינויים בציוד ובהספק של מבקש חיבור שנמצאו בבדיקות קבלה'''
{{ח:תתת|(1)}} מצא מנהל המערכת בבדיקות הקבלה כי ההספק המותקן גדול מההספק המותקן שבעבורו ניתנה ההתחייבות לחיבור ולהזרמה, לא יעדכן את ההתחייבות לחיבור ולהזרמה ויודיע על כך למבקש החיבור.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בסעיף קטן (1), מצא מנהל המערכת שהמיתקן הוקם בהתאם לנתונים הטכניים שהוגשו במסגרת הבקשה לסקר החיבור, שההספק שנמדד אינו עולה על 5% מההספק שבעבורו ניתנה ההתחייבות לחיבור ולהזרמה, ושהרשות לא קבעה אחרת בתנאים לזכאות לתעריף שנתנה למבקש החיבור (להלן בסעיף קטן זה – ההספק הנוסף), יאשר מנהל המערכת למבקש החיבור את ההגדלה הפיזית של החיבור בהתאם להספק שנמצא בבדיקות הקבלה, בכפוף לקבלת תשלום בעבור החיבור המוגדל ממבקש החיבור; אין באישור מנהל המערכת להגדלה הפיזית של החיבור כדי לאשר את הזרמת האנרגיה, במלואה או בחלקה, מההספק הנוסף לרשת.
{{ח:תתת|(3)}} מצא מנהל המערכת בבדיקות הקבלה כי ההספק המותקן קטן מההספק שבעבורו ניתנה ההתחייבות לחיבור ולהזרמה, יעדכן את ההתחייבות לחיבור ולהזרמה בהתאם להספק המותקן שנמצא בבדיקות הקבלה.
{{ח:תתת|(4)}} אם מצא מנהל המערכת בבדיקות קבלה כי המיתקן שהוקם בעל מאפיינים טכניים שונים מאלה שהוגשו במסגרת הסכם התיאום הטכני שבוצע לפי {{ח:פנימי|סעיף 35כז|אמת מידה 35כז}} או במסגרת סקר החיבור, יבצע מנהל המערכת בדיקה מחודשת או בדיקה חלקית של התאמת הציוד לדרישות המערכתיות לציוד, בכפוף לקבלת תשלום מהיצרן בתעריף לפי שורות 13 עד 17 ללוח תעריפים 4.1–1; אם מצא מנהל המערכת כי הציוד המבוקש לא מתאים, יחבר בעל רישיון ההולכה את המיתקן לרשת רק לאחר שהיצרן פעל לתיקון הליקויים ושילם תשלום כאמור לעיל בעבור בדיקה מחודשת נוספת, ומנהל המערכת ביצע את הבדיקה המחודשת הנוספת ואישר שהציוד מתאים לדרישות המערכתיות.
{{ח:תת|(ו)}} '''התחייבות מנהל המערכת לחיבור אתרי מדינה'''
{{ח:תתת|(1)}} בחיבור של מיתקני ייצור שבכוונת מי מגורמי המדינה לרבות רשות החשמל (בסעיף זה – המדינה) להקים במסגרת הליך תחרותי או מכרז המפורסם מטעמם (להלן ביחד בסעיף זה – המכרז), יבוצע סקר תכנון לשם קבלת התחייבות לחיבור המיתקן הצפוי לקום במסגרת המכרז (בסעיף זה – סקר תכנון לאתרי מדינה), בהתאם להוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} המדינה או מי מטעמה יפנו למנהל המערכת בבקשה לביצוע סקר התכנון לאתרי מדינה;
{{ח:תתתת|(ב)}} תנאי לביצוע סקר התכנון לאתרי מדינה הוא שפורסמה ברשומות תוכנית מיתאר מאושרת ומתואמת עם מנהל המערכת למיתקן הייצור ולקו המסעף, בהתאם לסקר תכנון שנערך בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 35כו2|לאמת מידה 35כו2}};
{{ח:תתתת|(ג)}} מנהל המערכת יבצע את סקר התכנון לאתרי מדינה, רק אם מזמין הסקר העביר לו את הנתונים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 35כד|בסעיף (א)(4) לאמת מידה 35כד}}; מנהל המערכת יתאם עם מזמין הסקר העברה של נתונים נוספים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 35כו3|בסעיף (א)(1) לאמת מידה 35כו3}}, אשר נדרשים לו לשם בחינת היכולת להתחייב לחיבור על בסיס הסקר ושלמזמין הסקר יש אפשרות להעביר לו אותם; מנהל המערכת ימסור למדינה חשבון בהתאם לקבוע בשורה החמישית בלוח תעריפים 4.1–1, ואליו תצורף רשימת הנתונים הנוספים שעל מזמין סקר התכנון לאתרי מדינה להגיש למנהל המערכת כתנאי לביצוע סקר התכנון לאתרי מדינה לפי תיאום כאמור בפסקה זו.
{{ח:תתת|(2)}} מנהל המערכת ימסור את תוצאות סקר התכנון לאתרי מדינה, בהתאם להוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} מנהל המערכת ימסור למבקש ולרשות את תוצאות הסקר בתוך 60 ימי עבודה ממועד ביצוע התשלום בעד הסקר;
{{ח:תתתת|(ב)}} סבר מנהל המערכת כי התחייבות לחיבור במועד המבוקש אפשרית בתנאים, ירשום בסקר התכנון לאתרי מדינה את התנאים להתחייבות לחיבור;
{{ח:תתתת|(ג)}} סבר מנהל המערכת כי התחייבות לחיבור אפשרית במועד אחר מהמועד המבוקש, ירשום בסקר התכנון לאתרי מדינה את המועד ואת התנאים אשר בהם ניתן להתחייב לחיבור.
{{ח:תתת|(3)}} מנהל המערכת יתחייב לחיבור של מיתקני ייצור כאמור בסעיף קטן (1), על סמך תוצאות סקר התכנון לאתרי מדינה ובהתאם להוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} על בסיס סקר התכנון לאתרי מדינה, יתחייב מנהל המערכת לחיבור המיתקן והוצאת אנרגיה לרשת, ותוקפה של התחייבות כאמור יהיה לתקופה של שישה חודשים ממועד השלמת סקר התכנון לאתרי מדינה;
{{ח:תתתת|(ב)}} בתוך התקופה האמורה בפסקה (א), מזמין הסקר יפנה לרשות בבקשה שתורה למנהל המערכת להתחייב לחיבור על בסיס סקר התכנון לאתרי מדינה לתקופה נוספת על התקופה כאמור בפסקה (א); בפנייתו ימסור מזמין הסקר פרטים על אודות המכרז, מיתקן הייצור המבוקש, נחיצות המיתקן ולוחות זמנים להקמת מיתקן הייצור;
{{ח:תתתת|(ג)}} הרשות תבחן אם להורות למנהל המערכת להתחייב לחיבור המיתקן הצפוי לקום במכרז, מעבר לתקופה כאמור בפסקה (א); הרשות תתייחס בהחלטתה, בין השאר גם לשיקולים האלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} מידת התחרות על משאב הרשת באזור שבו מתוכנן לקום המיתקן, לרבות ההשפעה על יכולת חיבור מיתקני אנרגיה מתחדשת;
{{ח:תתתתת|(2)}} התועלת של המיתקן למשק החשמל, בנוגע לעלויות הישירות והמערכתיות הכרוכות בחיבור המיתקן לרשת;
{{ח:תתתת|(ד)}} בהחלטתה לפי פסקה (ג), תקבע הרשות את המועד שבו תפקע ההתחייבות לחיבור אם לא הוזמן סקר חיבור בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 35כו3|לאמת מידה 35כו3}} (להלן – תקופת ההתחייבות בלא סקר חיבור); תקופת ההתחייבות בלא סקר חיבור לא תעלה על 30 חודשים ממועד ההחלטה; על אף האמור, הרשות רשאית להאריך את תקופת ההתחייבות בלא סקר חיבור בשלוש תקופות נוספות שלא יעלו על שישה חודשים כל אחת, מטעמים מיוחדים שיירשמו; במקרים חריגים ומנימוקים מיוחדים שיירשמו הרשות רשאית להחליט על תקופה ארוכה יותר או תקופה קצרה יותר מהתקופות הקבועות בפסקה זו;
{{ח:תתתת|(ה)}} המדינה או מי מטעמה ישלמו בעד כל שישה חודשים של התחייבות לחיבור, החל מתום 30 חודשים מיום קבלת החלטת הרשות לפי פסקה (ג) עד המועד האחרון להזמנת סקר חיבור שקבעה הרשות לפי פסקה (ד) – תשלום בהתאם לתעריף הקבוע בשורה 18 ”תעריף התחייבות לחיבור ולהזרמה מיתקן לרשת הולכה 161 ק״ו“ או תשלום בהתאם לתעריף הקבוע בשורה 19 ”תעריף התחייבות לחיבור ולהזרמה מיתקן לרשת הולכה 400 ק״ו“ ללוח תעריפים 4.1–1 ”תעריפים לחיבור לרשת ההולכה במתח עליון“, לפי העניין; אם התחייבות לחיבור הוארכה לתקופה קצרה משישה חודשים, ישלמו המדינה או מי מטעמה, בעד אותה הארכה, את התשלום לפי פסקה זו, באופן יחסי, לפי היחס שבין התקופה שהוארכה ובין שישה חודשים;
{{ח:תתתת|(ו)}} המדינה או מי מטעמה ישלמו למנהל המערכת את התשלומים לפי פסקה (ה) עד המועד האחרון להזמנת סקר חיבור שקבעה הרשות לפי פסקה (ד);
{{ח:תתתת|(ז)}} לא קיבלה הרשות החלטה בעניין ההתחייבות לחיבור עד תום שישה חודשים ממועד ביצוע סקר תכנון לאתרי מדינה, תפקע ההתחייבות לחיבור שניתנה לפי פסקה (א); על אף האמור, הרשות רשאית להחליט על התחייבות לחיבור אף אם חלפו שישה חודשים ממועד השלמת סקר התכנון לאתרי מדינה, אם מזמין הסקר המציא לרשות אישור מטעם מנהל המערכת ולפיו עדיין קיימת אפשרות לחבר את המיתקן לפי סקר התכנון שבוצע;
{{ח:תתתת|(ח)}} החליטה הרשות לפי פסקה (ג) להורות למנהל המערכת להמשיך ולהתחייב לחיבור המיתקן מעבר לששת החודשים האמורים בפסקה (א), ידווח מזמין הסקר לרשות ולמנהל המערכת מדי שישה חודשים על אודות התקדמות המכרז ומיתקן הייצור;
{{ח:תתתת|(ט)}} עד המועד שקבעה לכך הרשות לפי פסקה (ד), יזמין הזוכה במכרז סקר חיבור בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 35כו3|לאמת מידה 35כו3}}; המועד המבוקש להפעלה מסחרית בסקר החיבור לא יהיה מאוחר מהמועד המבוקש להפעלה מסחרית בסקר התכנון לאתרי מדינה בתוספת ההארכות שאישרה הרשות לעניין ההתחייבות לחיבור לפי סעיף קטן זה, אם אישרה; בכפוף לאישור הרשות, לאחר פנייה ממזמין סקר התכנון לאתרי מדינה ומנימוקים מיוחדים שיירשמו, הזוכה רשאי לבקש בסקר החיבור מועד להפעלה מסחרית שיהיה מאוחר יותר מהמועד המבוקש להפעלה מסחרית בסקר התכנון לאתרי מדינה; על סקר החיבור ועל התחייבות לפיו יחולו אמות המידה הרלוונטיות {{ח:פנימי|פרק ג סימן ד|בסימן ד׳ לפרק ג׳ לאמות המידה}};
{{ח:תתתת|(י)}} לא הוגשה בקשה להזמנת סקר חיבור עד המועד שקבעה לכך הרשות לפי פסקה (ד), תפקע ההתחייבות לחיבור שניתנה אלא אם כן הורתה הרשות למנהל המערכת אחרת;
{{ח:תתתת|(יא)}} עד המועד האחרון להגשת ההצעות במכרז, כפי שנקבע במסמכי המכרז, ובהתאם לדיווח על התקדמות המכרז בהתאם לפסקה (ח), הרשות רשאית להורות למנהל המערכת לבטל את ההתחייבות לחיבור או כל הוראה אחרת בנוגע להתחייבות, לרבות צמצום ההספק שלגביו נשמר המקום ברשת, לאחר שנתנה למזמין הסקר להשמיע את טענותיו, ומנהל המערכת יפעל בהתאם להוראות הרשות בעניין.
{{ח:תתת|(4)}} מנהל המערכת יודיע לבעל רישיון הולכה על מתן התחייבות לפי סעיף קטן (3) או על הארכתה.
{{ח:תתת|(5)}} על אף האמור בסעיף זה, הרשות רשאית להורות כי תינתן התחייבות לחיבור לאתר ייצור של חברת החשמל מהמנויים {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל#סעיף 60א|בסעיף 60א(ב) לחוק משק החשמל}}, גם אם אינו עומד בתנאים לקבלת התחייבות לחיבור לפי סעיף קטן (1), וזאת בהתאם לתנאים אחרים לקבלת ההתחייבות לחיבור שתורה לו עליהם.
{{ח:תת|(ז)}} '''ביטול בקשת חיבור'''
{{ח:תת}} מבקש החיבור אינו זכאי להחזר התשלומים ששילם במקרה של ביטול בקשת החיבור; התשלומים האמורים יקוזזו מהעלות המוכרת למנהל המערכת בניכוי עלויות שבהן תכיר הרשות לפי העניין.

{{ח:סעיף|35כו6||תיקון: 13.5.19, 24.6.19, 25.11.20, 13.12.23; תש״ף־9, תש״ף־27, תשפ״א־6, תשפ״ד־11, תשפ״ד־27}}
{{ח:ת}} '''שילוב מיתקן עד בהספק שאינו עולה על גודל החיבור המרבי הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 35י|בסעיף (א)(2) לאמת מידה 35י}} במקום צרכנות המחובר לרשת הולכה'''
{{ח:תת|(א)}} '''הגדרות'''
{{ח:תת}} באמת מידה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מבקש“ – צרכן המחובר לרשת המתח העליון המבקש שילוב מיתקן ייצור, בהספק שאינו עולה על גודל החיבור המרבי הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 35י|בסעיף (א)(2) לאמת מידה 35י}}, לפי העניין, במקום הצרכנות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שילוב מיתקן“ – חיבור של מיתקן לרשת החשמל הפנימית במקום צרכנות או בבניין בהקמה שטרם נרשם לגביו צרכן פלוני בפנקסי ספק שירות חיוני רשת, לצורך צריכה עצמית והוצאת אנרגיה לרשת הולכה;
{{ח:תת|(ב)}} '''שילוב מיתקן'''
{{ח:תת}} מנהל המערכת ישלב מיתקן בהספק שאינו עולה על גודל החיבור המרבי הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 35י|בסעיף (א)(2) לאמת מידה 35י}}, לפי העניין במקום צרכנות המחובר לרשת מתח עליון.
{{ח:תת|(ג)}} '''רישום'''
{{ח:תתת|(1)}} צרכן המעוניין להגיש בקשה לשילוב מיתקן כאמור בסעיף (ב) במקום הצרכנות, יירשם באתר האינטרנט של מחלק דומיננטי לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 35כ2|סעיף (ג) לאמת מידה 35כ2}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תתת|(2)}} המחלק הדומיננטי יודיע למנהל המערכת על הרישום בתוך שלושה ימי עבודה ממועד הרישום.
{{ח:תתת|(3)}} מנהל המערכת יזמן את המבקש למשרדיו בתוך 30 ימי עבודה מיום שהמבקש ביצע את התשלום בעד הרישום, לצורך הגשת בקשה לסקר חיבור לשילוב מיתקן במקום הצרכנות או יאפשר לו להגיש את הבקשה האמורה באמצעות האינטרנט בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 35כ2|סעיף (ד) לאמת מידה 35כ2}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תתת|(4)}} לא הגיע המבקש במועד שאליו זומן, יתאם מנהל המערכת עם המבקש מועד נוסף בתוך שלושים ימי עבודה ממועד הזימון הראשון.
{{ח:תתת|(5)}} לא הגיע המבקש במועד הנוסף שאליו זומן לפי סעיף קטן (4), תפקע בקשת הרישום וההספק הרשום המצטבר אצל המחלק הדומיננטי לא יעודכן.
{{ח:תת|(ד)}} '''הגשת בקשה לסקר חיבור, התנאים לביצועו ותשובת מנהל המערכת'''
{{ח:תתת|(1)}} על בקשה לסקר חיבור שהוגשה לפי סעיף (ג) יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 35כו3|סעיף (א) לאמת מידה 35כו3}}, בשינויים המחויבים, למעט הוראות {{ח:פנימי|סעיף 35כו3|פסקאות (ב) עד (ד) ו־(ו) לסעיף קטן (1) באותו סעיף}}.
{{ח:תתת|(2)}} טרם עריכת סקר חיבור יוודא מנהל המערכת כי הבקשה עומדת בתנאי הזכאות לתעריף שנקבעו למכסה המבוקשת.
{{ח:תתת|(3)}} מנהל המערכת יערוך סקר חיבור וימסור למבקש את תוצאות סקר החיבור בתוך שלושים ימי עבודה מיום שביצע המבקש את התשלום בעד הסקר כקבוע {{ח:פנימי|סעיף 35כו3|בסעיף (א)(3) לאמת מידה 35כו3}}.
{{ח:תתת|(4)}} לא השיב מנהל המערכת לבקשת המבקש בתוך המועד הקבוע בסעיף קטן (3), יפצה מנהל המערכת את המבקש בסכום הקבוע בשורה 11 ללוח תעריפים 12.1–1.
{{ח:תתת|(5)}} מנהל המערכת ישיב למבקש בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 35כו4|סעיף (א) לאמת מידה 35כו4}}, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} בסעיף קטן (1) –
{{ח:תתתתת|(1)}} בפסקה (ג), במקום ”מועד מרבי לחיבור“ יקראו ”מועד מחייב מרבי לסנכרון כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 35כ1|באמת מידה 35כ1}}“;
{{ח:תתתתת|(2)}} פסקה (ו) – לא תיקרא;
{{ח:תתתת|(ב)}} סעיף קטן (4) – לא ייקרא.
{{ח:תתת|(6)}} מנהל המערכת רשאי לווסת את ההספק המוזרם לרשת ממיתקן הייצור לצרכים מערכתיים, בהיקף שלא יעלה על 100 שעות בשנה קלנדרית כפול ההספק המותקן; ויסות כאמור יהיה בלא תמורה כל שהיא ליצרן; כמו כן אין בוויסות הספק המוזרם לרשת כאמור כדי לגרוע מאפשרותו של מנהל המערכת לווסת את ההספק המוזרם לרשת בהתאם לקבוע באמות מידה אחרות.
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 14.1.2024 עד יום 13.1.2027):}} מנהל המערכת רשאי לווסת את ההספק המוזרם לרשת ממיתקן הייצור לצרכים מערכתיים, בהיקף שלא יעלה על 200 שעות בשנה קלנדרית כפול ההספק המותקן, במהלך שלוש השנים הראשונות ממועד ההפעלה המסחרית; לאחר שלוש שנים כאמור, היקף השעות המווסתות לא יעלה על 100 שעות בשנה קלנדרית כפול ההספק המותקן; ויסות כאמור יהיה בלא תמורה כל שהיא ליצרן; כמו כן אין בוויסות הספק המוזרם לרשת כאמור כדי לגרוע מאפשרותו של מנהל המערכת לווסת את ההספק המוזרם לרשת בהתאם לקבוע באמות מידה אחרות.
{{ח:תת|(ה)}} '''תשלומים'''
{{ח:תתת|(1)}} מנהל המערכת יצרף לתוצאות סקר חיבור שניתנה בהן תשובה חיובית הודעה לתשלום שתכלול את כל התשלומים המפורטים להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} תשלום למנהל המערכת בעד מנייה כמפורט להלן:
{{ח:תתתתת|(1)}} למיתקן ייצור במתח נמוך – תשלום בעד התקנת מונה לפי התעריף הקבוע בשורה 6 ללוח תעריפים 5.4–2;
{{ח:תתתתת|(2)}} למיתקן ייצור במתח נמוך בגודל חיבור של 3×125 אמפר ומעלה – תשלום נוסף בעד התקנת מערכת מנייה לפי התעריף הקבוע בלוח תעריפים 4.3–10;
{{ח:תתתתת|(3)}} למיתקן ייצור במתח גבוה – תשלום בעד מכלי מדידה כקבוע בעלות רכישה הובלה והתקנה בחדר מיתוג צרכן לפי לוח תעריפים 4.2–3 או לפי לוח תעריפים 4.2–4, לפי העניין;
{{ח:תתתת|(ב)}} למיתקן ייצור במתח גבוה – תשלום למנהל המערכת בעד התקנת מערכת תקשורת לשליטה ובקרה לפי התעריף הקבוע בשורה 1 בלוח תעריפים 4.2–2;
{{ח:תתתת|(ג)}} תשלום למנהל המערכת בעד בדיקות סנכרון בהתאם לתעריף הקבוע בשורה 12 או בשורה 13 ללוח תעריפים 4.3–1 או בשורה 18 ללוח תעריפים 4.2–1, לפי העניין.
{{ח:תתת|(2)}} לא שילם המבקש את התשלומים בתוך 14 ימי עבודה ממועד מסירת ההודעה לתשלום כאמור בסעיף קטן (1), תפקע תשובת מנהל המערכת.
{{ח:תתת|(3)}} שילם המבקש את התשלומים כאמור בסעיף קטן (1), יפתח מנהל המערכת למבקש תיק חיבור.
{{ח:תתת|(4)}} על הודעה לתשלום כאמור בסעיף קטן (1) יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיף (ג) לאמת מידה 24}} בעניין חשבון לגבי שירות שטרם ניתן.
{{ח:תת|(ו)}} '''תיאום טכני'''
{{ח:תתת|(1)}} נפתח למבקש תיק חיבור לפי סעיף (ה)(3), יבצע מנהל המערכת תיאום טכני למיתקן לפי האמור {{ח:פנימי|סעיף 35כז|בסעיף (א) לאמת מידה 35כז}}, למעט {{ח:פנימי|סעיף 35כז|פסקאות (ד) ו־(ו) לסעיף קטן (1)}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תתת|(2)}} הסכם התיאום הטכני יושלם וייחתם בתוך 30 ימי עבודה מיום ביצוע התשלום כאמור בסעיף (ה).
{{ח:תת|(ז)}} '''התקנת מערכת תקשורת, קבלת היתר הפעלה וסנכרון המיתקן'''
{{ח:תת}} לגבי מיתקן המשולב לפי אמת מידה זו יחולו על התחומים שלהלן אמות המידה המפורטות לצדם, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: במקום ”מחלק“ יקראו ”מנהל המערכת“:
{{ח:תתת|(1)}} על התקנת מערכת תקשורת – {{ח:פנימי|סעיף 69|אמת מידה 69}};
{{ח:תתת|(2)}} על קבלת היתר הפעלה, בדיקות קבלה וסנכרון המיתקן – {{ח:פנימי|סעיף 35כ4|אמת מידה 35כ4}}, למעט {{ח:פנימי|סעיף 35כ4|סעיפים (א) ו־(ב)}};
{{ח:תתת|(3)}} על ביצוע תחזוקה וכיול מחדש של המיתקן – {{ח:פנימי|סעיף 35כ5|אמת מידה 35כ5}}.

{{ח:סעיף|35כז||תיקון: 4.12.12, 20.10.13, 6.3.19, 25.11.20, 14.3.22; תש״ף־2, תשפ״א־6, תשפ״א־23, תשפ״ד־2}}
{{ח:ת}} '''הסכמים'''
{{ח:תת|(א)}} '''הסכם תיאום טכני'''
{{ח:תתת|(1)}} נפתח ליצרן או לצרכן תיק עבודה במשרדי מנהל המערכת לחיבור מיתקן לרשת החשמל, יזמינו בעל רישיון הולכה ומנהל המערכת את מבקש החיבור לסדרת מפגשים טכניים עם נציגיהם המקצועיים הנוגעים בדבר לצורך גיבוש תיאום טכני לחיבור.
{{ח:תתת|(2)}} התיאום הטכני של החיבור ייקבע בהסכם שיכלול את הפרטים הדרושים לצורך ביצוע מלא של החיבור, לרבות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} לוח זמנים להתקדמות עבודות החיבור עד סיומן ומועד הפעלה מסחרי בהתאם לתוצאות סקר החיבור;
{{ח:תתתת|(ב)}} פרטים טכניים של סוג הציוד שישמש לחיבור ואופן התקנתו, בטיחות, עמידה בתקנים רלוונטיים והתקנת מערכות מניה, הגנות ותקשורת שישמשו את בעל רישיון ההולכה או את מנהל המערכת, לפי העניין, במידת הצורך;
{{ח:תתתת|(ג)}} תכנון החיבור, לרבות מערכות הגנה ותקשורת נוספות ככל שאלה נדרשות לצורך שליטה ובקרה של מנהל המערכת וכן לצורך שמירה על שרידות, אמינות ובטיחות מערך ההולכה של בעל רישיון הולכה;
{{ח:תתתת|(ד)}} התאמת פריטי ציוד מתח עליון או מתח על, שיירכוש מבקש החיבור ויותקן בחצר המיתוג, לתקנים טכניים ובטיחותיים כדין ומותאמים לתשתית של בעל רישיון ההולכה;
{{ח:תתתת|(ה)}} חלוקת האחריות בין בעל רישיון ההולכה לבין מבקש החיבור לגבי המערכות המשותפות הממוקמות במיתקן, ממשקי שליטה, פיקוד והעברת נתונים בין מנהל המערכת, בעל רישיון הולכה ומבקש החיבור;
{{ח:תתתת|(ו)}} בדיקות קבלה והכנסה לניצול של המסדר בחצר מבקש החיבור, כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 35לא|באמת מידה 35לא}}, לרבות אומדן למשך הבדיקות ולאבני דרך עיקריות בהן;
{{ח:תתתת|(ז)}} זהות האחראי לחיבור במקרה של יצרן הנמצא בחצרי צרכן תהיה בהתאם לאמור בסעיף (ו);
{{ח:תתתת|(ח)}} בדיקת עמידת יחידות הייצור ואתר הייצור בתנאים לחיבור יחידות הייצור לרשת ההולכה;
{{ח:תתתת|(ט)}} מערכות התקשורת, באתר היצרן או הצרכן, שישמשו את מנהל המערכת או את בעל רישיון ההולכה, לפי העניין, ויהיו באחריותם התפעולית; זהות המתקין של מערכות התקשורת שיותקנו בחצר מיתקן הייצור של מבקש החיבור ובחצר מיתוג שבאחריות בעל רישיון הולכה, להעברת נתונים בין ציוד הנמצא בחצר ייצור מבקש החיבור ובחצר המיתוג שבאחריות בעל רישיון הולכה כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 35כא|באמת מידה 35כא}} לבין מנהל המערכת;
{{ח:תתתת|(י)}} התאמת תכניות, לרבות תכניות תחנת המשנה במתח עליון או במתח על, לתקנים טכניים ובטיחותיים ולדרישות המערכת בהיבטים של הגנות, פיקודים, ניעולים {{ח:הערה|[צ״ל: ניהולים]}}, תקשורת (התראות, פעולות ואינדיקציה) ומערכות עזר נלוות;
{{ח:תתתת|(יא)}} למבקש חיבור המעוניין בתכנון עצמאי או בהצטיידות או בהתקנת ציוד התקשורת עצמאי, שישמש את בעל רישיון ההולכה או את מנהל המערכת, יגדירו מנהל המערכת ובעל רישיון ההולכה, לפי העניין, את מערכות התקשורת הנדרשות והמפרטים הטכניים שלהן בהתאם לסטנדרטים שבשימוש מנהל המערכת או בעל רישיון ההולכה, לפי העניין;
{{ח:תתתת}} מנהל המערכת או בעל רישיון ההולכה, לפי העניין, יהיו האחראים הבלעדיים לביצוע בדיקות ולהכנסה לניצול של מערכות התקשורת; מנהל המערכת ינהג בשוויון ביחס למבקש חיבור המעוניין בפעילות עצמאית כאמור.
{{ח:תתת|(3)}} מבקש חיבור המעוניין בתכנון והקמת מערכות תקשורת בעבור תחנת המשנה או בעבור מיתקן הייצור על ידי בעל רישיון הולכה או על ידי מנהל המערכת יחויב בעלות הקבועה בלוח תעריפים 4.1–3, לפי העניין.
{{ח:תת|(ב)}} '''הסכם תפעול ותחזוקה'''
{{ח:תתת|(1)}} לאחר חתימה על הסכם התיאום הטכני, ולא יאוחר משישה חודשים לפני תחילת בדיקות קבלה וסנכרון המיתקן לרשת, לפי המוקדם, יחתמו בעל רישיון הולכה ומבקש החיבור על הסכם תפעול ותחזוקה של הציוד המותקן בחצר מיתוג באחריות מבקש החיבור ובחצר מיתוג באחריות בעל רישיון הולכה, כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 35כא|באמת מידה 35כא}}, לתקופה התואמת לאורך חיי הציוד. מנהל המערכת יחתום גם הוא על הסכם תפעול ותחזוקה של המיתקן והציוד המותקן בחצר מבקש החיבור והנוגע לפעולותיו של מנהל המערכת, ובכלל זה מערכות התקשורת. ההסכמים יכללו לפחות את הפרטים והעניינים האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} גבולות חצר המיתוג באחריות בעל רישיון הולכה וגבולות חצר המיתוג באחריות מבקש החיבור;
{{ח:תתתת|(ב)}} תפעול ותחזוקת המסדר שבאתר הייצור שבאחריותו של מבקש החיבור לאורך כל חיי הציוד בחצר מבקש החיבור ובחצר בעל רישיון הולכה;
{{ח:תתתת|(ג)}} הסדרת גישה לעובדי בעל רישיון הולכה לחצר מיתוג באחריות בעל רישיון הולכה והסדרת גישה לעובדי מבקש החיבור למוני החשמל;
{{ח:תתתת|(ד)}} עקרונות תפעול חצר מיתוג באחריות בעל רישיון הולכה, חצר מיתוג באחריות מבקש החיבור וחצר ייצור מבקש החיבור;
{{ח:תתתת|(ה)}} מתכונת התיאום בין מנהל המערכת, בעל רישיון הולכה ומבקש החיבור בקביעת מועדי התחזוקה בחצר מיתוג בעל רישיון הולכה, בחצר מיתוג מבקש החיבור ובחצר הייצור של בעל רישיון ייצור, וכן הסכם התפעול והתחזוקה יכלול את לוחות הזמנים לתיקון ותחזוקה של ציוד חשמלי עיקרי בתחנת המשנה וברשת ההולכה המחוברת לתחנת המשנה או לתחנת המיתוג, אשר יהיו בהתאם לקבוע בנספח א׳ לאמת מידה זו והם יהיו חלק בלתי נפרד מההסכם האמור; זמני תיקון התקלות המפורטים בנספח א׳ יחולו בכפוף לכך שלא חל מקרה חריג מהמקרים החריגים כפי שיוגדרו בהסכם תפעול ותחזוקה בין מבקש החיבור לבעל רישיון ההולכה, אשר אינם בשליטת בעל רישיון ההולכה ואשר בגללם בעל רישיון ההולכה אינו יכול לבצע את התיקון והתחזוקה;
{{ח:תתתת|(ו)}} קביעת סוגי עבודות התחזוקה שיבוצעו בחצר המיתוג שבאחריות מבקש החיבור במיתקן הפרטי;
{{ח:תתתת|(ז)}} תחזוקת ההגנות במסדר מתח עליון כפי שיבוצעו על ידי בעל רישיון הולכה בחצר המיתוג שבאחריות בעל רישיון הולכה;
{{ח:תתתת|(ח)}} שמות אנשי קשר ואמצעי התקשרות של בעל רישיון הולכה, מנהל המערכת ומבקש החיבור;
{{ח:תתתת|(ט)}} כללי בטיחות הנהוגים אצל בעל רישיון הולכה ומבקש החיבור ועל פי כל דין;
{{ח:תתתת|(י)}} טיפול בדרישות לשדרוג ציוד בחצר מבקש החיבור במהלך תקופת ההסכם;
{{ח:תתתת|(יא)}} הגדרת אמצעי הקשר התפעולי בין מנהל המערכת לבין האחראי על תפעול יחידות הייצור מטעם בעל רישיון הייצור;
{{ח:תתתת|(יב)}} הגדרת הנחות היסוד להפעלת יחידות הייצור;
{{ח:תתתת|(יג)}} הגדרת הנחות היסוד לתחזוקת יחידות הייצור ולתחזוקת מערכות התקשורת המשמשות הן את מנהל המערכת והן את בעל רישיון ההולכה;
{{ח:תתתת|(יד)}} כללי ההסדר התפעולי לרכישת חשמל והספקת שירותי תשתית;
{{ח:תתתת|(טו)}} משטר העבודה של מיתקן הייצור במצבים שונים: שגרה, דחק, חירום, עבודה במצב ”אי“;
{{ח:תתתת|(טז)}} אופן הטיפול בהפרעות חשמל שמקורן במיתקן הייצור או ברשת;
{{ח:תתתת|(יז)}} קביעת כללי העבודה והדיווח בין הצדדים במשטרי התפעול השונים: שגרה, דחק, חירום;
{{ח:תתתת|(יח)}} קביעת תחומי אחריות ברורים בין מבקש החיבור לבין בעל רישיון הולכה בנושאי תפעול, תחזוקה, בטיחות, תשתיות ומערכות עזר;
{{ח:תתתת|(יט)}} הוראות לעניין תחזוקה של חלקי חילוף והדרכה עליהם והן יהיו כמפורט להלן:
{{ח:תתתתת|(1)}} נקבע בהסכם התיאום הטכני לפי סעיף (א)(2)(ד) כי מבקש החיבור ירכוש פרטי ציוד למתח עליון או על, מסוג שאינו מותקן ברשת ההולכה נכון למועד חתימת ההסכם, יוודא בעל רישיון ההולכה טרם סנכרון המיתקן לרשת, כי מבקש החיבור מתחייב להחזיק ולתחזק על חשבונו, באתר המיתקן, בעבור בעל רישיון הולכה, חלקי חילוף וכלים ייחודיים לציוד האמור, אם נדרשים כאלה, וכן יוודא בעל רישיון הולכה כי מבקש החיבור מתחייב לתאם מול יצרן הציוד הדרכות לעובדים של בעל רישיון הולכה לצורך הכרת הציוד, תפעולו ותחזוקתו; בעל רישיון הולכה ישפה את מבקש החיבור על חלקי החילוף שהוא רכש לפי פסקת משנה זו, בהתאם לתעריף שתקבע הרשות לעניין זה בתוקף סמכותה לפי {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל#סעיף 30|סעיפים 30(1)}} {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל#סעיף 31|ו־31(א) לחוק משק החשמל}}; עד לקביעת תעריף כאמור, ייתן בעל רישיון הולכה למבקש החיבור כתב התחייבות לתשלום התעריף לכשייקבע;
{{ח:תתתתת|(2)}} בעל רישיון הולכה יחדש את מלאי חלקי החילוף, הכלים והציוד בהתאם לנדרש לפי פסקת משנה (1);
{{ח:תתתתת|(3)}} בעל רישיון הולכה ומבקש החיבור רשאים להסכים על מקום אחסון שאינו באתר המיתקן, ובלבד שהאחסון בו יבוצע בצורה נאותה ובתנאי סביבה שתואמים את הקבוע בהוראות היצרן, כך שחלקי החילוף יהיו תקינים וזמינים מיידית להתקנה על ידי בעל רישיון הולכה, במקרה של תחזוקה מתוכננת או תחזוקת שבר לציוד שבאחריות בעל רישיון ההולכה;
{{ח:תתתתת|(4)}} בעל רישיון ההולכה לא יהיה אחראי לנזק מכל סוג שהוא, שייגרם בשל עיכוב בתיקון תקלות בציוד שבאחריות בעל רישיון ההולכה, עקב אי־זמינותם או אי־תקינותם של חלקי חילוף כאמור בפסקה (1), כתוצאה ממעשה או ממחדל של מבקש החיבור.
{{ח:תתת|(2)}} מבלי לגרוע מהאמור {{ח:פנימי|סעיף 35כט|באמת מידה 35כט(א)(4)}}, בעל רישיון הולכה יתפעל ויתחזק את חצר המיתוג שבאחריות בעל רישיון הולכה ויהיה אחראי לתיקון התקלות בחצר זו באופן מלא. כל עלויות התפעול והתחזוקה של חצר המיתוג באחריות בעל רישיון הולכה יחולו על בעל רישיון הולכה וישולמו על ידו.
{{ח:תת|(ג)}} '''לוח זמנים להשלמה של הסכם התיאום הטכני והסכם התפעול והתחזוקה'''
{{ח:תתת|(1)}} הסכם התיאום הטכני יושלם וייחתם בתוך 6 חודשים ממועד פתיחת תיק עבודה לחיבור.
{{ח:תתת|(2)}} הסכם התפעול והתחזוקה יושלם וייחתם עד לא יאוחר משישה חודשים לפני בדיקות הקבלה והסנכרון.
{{ח:תת|(ד)}} '''תשלום לאחר השלמת תיאום טכני'''
{{ח:תתת|(1)}} עם חתימת הסכם התיאום הטכני, ימסור בעל רישיון הולכה למבקש החיבור חשבון בסך השווה להשלמה ל־70% מעלות החיבור הסופית בהתאם לתעריף התקף ביום הפקת החשבון, בניכוי התשלום ששולם בעד התחייבות לחיבור ולהזרמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 35כו5|אמת מידה 35כו5(א)}} או בניכוי מקדמה ששולמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 35כג|סעיף {{ח:הערה|[צ״ל: אמת מידה]}} 35כג(ד)}}, לפי העניין. התשלום יהווה תנאי הכרחי להמשך עבודות החיבור.
{{ח:תתת|(2)}} המועד האחרון לביצוע תשלום זה יהיה לא יאוחר מ־60 יום ממועד הוצאת החשבון ומבקש החיבור יוכל לפרוע את החשבון עד למועד האחרון לתשלום ללא הצמדה וללא ריבית.
{{ח:תתת|(3)}} מבקש החיבור רשאי לבחור לשלם את סכום ההשלמה האמור בסעיף קטן (1) בשלושה תשלומים שווים לפי התעריף שבתוקף במועד התשלום הראשון, ובלבד שהתשלום השלישי ישולם 6 חודשים לפני בדיקות הקבלה; התשלומים השני והשלישי יוצמדו למדד ייצור ציוד חשמלי מספר 181090 (כולל מע״מ), ויישאו ריבית החשב הכללי.
{{ח:תתת|(4)}} על חשבון לתשלום לפי אמת מידה זו יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 24|אמת מידה 24(ג)}} בעניין חשבון לגבי שירות שטרם ניתן.
{{ח:תת|(ה)}} '''היתרים וזכויות מעבר'''
{{ח:תתת|(1)}} עם השלמת התכנון על ידי מי מהצדדים יחל כל צד בתחומו לפעול בנחרצות וביעילות להשגת כל האישורים הנדרשים לצורך ביצוע עבודות החיבור.
{{ח:תתת|(2)}} בעל רישיון ההולכה אחראי לקבלת היתרים וזכויות מעבר בשטחים שלמבקש החיבור אין בהם זכויות מחוץ לשטח המיתקן, ויפעל להשגת כל ההיתרים וזכויות המעבר הנדרשים לצורך ביצוע עבודת החיבור.
{{ח:תת|(ו)}} '''זהות האחראי לחיבור במקרה של יצרן הנמצא בחצרי צרכן'''
{{ח:תתת|(1)}} מבקש חיבור שהוא יצרן הנמצא בחצר של צרכן יודיע למנהל המערכת על זהות האישיות המשפטית האחראית לחיבור המיתקן, יצרן או צרכן.
{{ח:תתת|(2)}} האחראי לחיבור המיתקן יחתום על ההסכמים הקבועים באמת מידה זו ויציג למנהל המערכת ולבעל רישיון הולכה את ההסכם המסמיך אותו לקבל אחריות על כל החיבור לחצר הפרטית.
{{ח:תתת|(3)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 141|אמת מידה 141 (אחריות)}} יחולו בהתאמה על האמור בסעיף זה.

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|נספח א׳ – זמני תקן לתיקון בתקלות של ציוד חשמלי עיקרי בתחנת המשנה}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''טבלה מס׳ 1 – זמני טיפול בתקלות בציוד חשמלי עיקרי במסדר 161 ו־400 ק״ו'''}}
{{ח:ת}} &lt;div style=&quot;overflow-y: scroll;&quot;&gt;
&lt;table style=&quot;table-layout: fixed; width: 1200px; font-size: smaller;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;סוג פריט&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot;&gt;A {{ש}} {{מוקטן|פס צבירה בודד פתוח, בלא מקשר, שדה גנרציה בודד, מחובר לקו דו־מעגלי}} {{ש}} 160 ק״ו&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot;&gt;B {{ש}} {{מוקטן|פס צבירה כפול סגור, עם מקשר, 8 שדות גנרציה, מחובר לקו דו־מעגלי}} {{ש}} 400 ק״ו&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot;&gt;C {{ש}} {{מוקטן|3 דיאמטרים סגורים, 2 שדות גנרציה, 4 מעגלים}} {{ש}} 400 ק״ו&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot;&gt;D {{ש}} {{מוקטן|פס צבירה בודד סגור, בלא מקשר, שדה גנרציה בודד, מחובר לקו דו־מעגלי}} {{ש}} 160 ק״ו&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot;&gt;E {{ש}} {{מוקטן|פס צבירה בודד פתוח, עם מקשר, שדה גנרציה בודד, מחובר לקו דו־מעגלי}} {{ש}} 160 ק״ו&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot;&gt;F {{ש}} {{מוקטן|פס צבירה בודד סגור, עם מקשר, 2 שדות גנרציה, מחובר לקו דו־מעגלי}} {{ש}} 160 ק״ו&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot;&gt;G {{ש}} {{מוקטן|מוזנות רדיאלית עם מנתק בלבד}} {{ש}} 160 ק״ו&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot;&gt;H {{ש}} {{מוקטן|תחנת ‎160 H עם ציוד מסוג PASS}} {{ש}} 160 ק״ו&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;זמן איתור התקלה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;זמן לתיקון התקלה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;זמן איתור התקלה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;זמן לתיקון התקלה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;זמן איתור התקלה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;זמן לתיקון התקלה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;זמן איתור התקלה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;זמן לתיקון התקלה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;זמן איתור התקלה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;זמן לתיקון התקלה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;זמן איתור התקלה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;זמן לתיקון התקלה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;זמן איתור התקלה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;זמן לתיקון התקלה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;זמן לאיתור התקלה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;זמן לתיקון התקלה&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מפסק זרם&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;120&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;*120+24&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;*24+24&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;*120+24&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;120&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;*120+24&lt;/td&gt;&lt;td&gt;—&lt;/td&gt;&lt;td&gt;—&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;*120+24&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מנתקים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;120&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;*72+24&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;*120+24&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;*144+24&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;120&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;*144+24&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;120&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;*144+24&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;משנה מתח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;96&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;*72+24&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;*72+24&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;*72+24&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;96&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;*72+24&lt;/td&gt;&lt;td&gt;—&lt;/td&gt;&lt;td&gt;—&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;*72+24&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;משנה זרם&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;96&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;*96+24&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;*120+24&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;*96+24&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;96&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;*96+24&lt;/td&gt;&lt;td&gt;—&lt;/td&gt;&lt;td&gt;—&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;*96+24&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פס צבירה ואביזרים נלווים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;48&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;*72+24&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;*120+24&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;*144+24&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;48&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;*144+24&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;48&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;*144+24&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;הגנות, בקרה ומערכות עזר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;24&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;24&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;24&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;24&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;24&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;24&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;24&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;24&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
&lt;/div&gt;
{{ח:ת}} {{מוקטן|* זמן נדרש לבדיקת מתח יתר – מדובר ביחידת שעה עבודה.}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''טבלה מס׳ 2 – זמני טיפול בתקלות רשת, 161 ו־400 ק״ו'''}}
{{ח:ת}} &lt;table style=&quot;width: 100%;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot; width=&quot;50px&quot;&gt;מס״ד&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot; colspan=&quot;3&quot; width=&quot;50%&quot;&gt;סוג תקלה&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot;&gt;משך זמן תיקון בשעות, כולל איתור, התארגנות ותיקון התקלה&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;161 ק״ו&lt;/th&gt;&lt;th&gt;400 ק״ו&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;תקלה במהדקים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;14&lt;/td&gt;&lt;td&gt;14&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;בידוד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;17&lt;/td&gt;&lt;td&gt;24&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;{{דוכיווני | בליץ | O.P.G.W}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;36&lt;/td&gt;&lt;td&gt;72&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;תיילים (כולל גשרים)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;25&lt;/td&gt;&lt;td&gt;35&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;5.1&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;4&quot;&gt;קריסת עמוד (מזבח) מעגל אחד&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;עמוד מעבר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בלא ביסוס&lt;/td&gt;&lt;td&gt;60&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;5.2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כולל ביסוס&lt;/td&gt;&lt;td&gt;100&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;5.3&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;עמוד מתיחה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בלא ביסוס&lt;/td&gt;&lt;td&gt;80&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;5.4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כולל ביסוס&lt;/td&gt;&lt;td&gt;120&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;6.1&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;4&quot;&gt;קריסת עמוד (מזבח) 2 מעגלים&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;עמוד מעבר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בלא ביסוס&lt;/td&gt;&lt;td&gt;80&lt;/td&gt;&lt;td&gt;160&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;6.2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כולל ביסוס&lt;/td&gt;&lt;td&gt;90&lt;/td&gt;&lt;td&gt;180&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;6.3&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;עמוד מתיחה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בלא ביסוס&lt;/td&gt;&lt;td&gt;120&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;6.4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כולל ביסוס&lt;/td&gt;&lt;td&gt;140&lt;/td&gt;&lt;td&gt;270&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;7&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;החלפה/תיקון של שנאי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;72&lt;/td&gt;&lt;td&gt;72&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף|35כח||תיקון: 4.12.12, 6.3.19, 25.11.20, 14.3.22; תש״ף־2, תשפ״א־6, תשפ״ד־2}}
{{ח:ת}} '''שינוי וביטול בקשת חיבור'''
{{ח:תת|(א)}} '''שינויים בבקשה לחיבור מיתקן צריכה'''
{{ח:תתת|(1)}} מבקש חיבור למיתקן צריכה המעוניין לערוך שינויים בבקשת החיבור, יפנה למנהל המערכת בכתב ויפרט את השינויים. מנהל המערכת ישיב למבקש החיבור בכתב בתוך 15 ימי עבודה ויפרט את העלויות בעד ביצוע השינויים המבוקשים בהתאם ללוח התעריפים 4.1–1.
{{ח:תתת|(2)}} הוגשה הבקשה לשינויים למנהל המערכת בטרם נחתם הסכם התיאום הטכני ובטרם הוצא חשבון לתשלום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 35כז|באמת מידה 35כז(ד)}}, יחויב מבקש החיבור, באישור ראש אגף הנדסה ברשות, בעלויות התכנון הנוספות, שייקבעו על פי השינויים המחויבים לפי לוחות תעריפים 4.4.
{{ח:תתת|(3)}} הוגשה הבקשה לשינויים למנהל המערכת אחרי חתימת הסכם התיאום הטכני ובטרם סיים בעל רישיון הולכה את עבודת החיבור המבוקשת, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} היה השינוי המבוקש כרוך בגידול עלויות החיבור הראשוני שהתבקש, יחויב מבקש החיבור בעלויות התכנון הנוספות או בעלויות הביצוע הנוספות, בכפוף לאישור ראש אגף הנדסה ברשות;
{{ח:תתתת|(ב)}} היה השינוי המבוקש כרוך בהקטנת עלויות החיבור המבוקש, ישיב בעל רישיון הולכה את סכום ההפרש בין עלויות החיבור הראשוני שהתבקש לבין עלויות החיבור המבוקש בתוספת ריבית החשב הכללי; ואולם, אם ביצע ספק שירות חיוני עבודות לצורך החיבור הראשוני, שאינן נדרשות עוד לחיבור בשל השינוי המבוקש, ינכה בעל רישיון ההולכה עלויות אלה מסכום ההפרש כאמור; כתנאי לניכוי עלויות כאמור יעביר בעל רישיון הולכה למבקש החיבור את רשימת עבודות התכנון והביצוע שביצע ספק שירות חיוני בעבור מבקש החיבור ואת פירוט התשלום שהמבקש נדרש לשלם בעדם בהתאם ללוח התעריפים 4.1–1 לפי עבודות התכנון שבוצעו, ובהתאם ללוחות התעריפים {{ח:חיצוני|כללי משק החשמל (תעריפי חשמל)#פרק 4.4|בפרק 4.4 לכללי משק החשמל (תעריפי חשמל), התשע״ח–2018}}, לפי עבודות הביצוע שבוצעו.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} '''ביטול בקשה לחיבור'''
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תתת|(2)}} בכל מקרה לא יוחזרו למבקש חיבור מיתקן ייצור או למבקש חיבור בעל מיתקן צריכה, התשלום ששולם בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 35כו5|לאמת מידה 35כו{{ח:הערה|&lt;s&gt;(&lt;/s&gt;}}5{{ח:הערה|&lt;s&gt;)&lt;/s&gt;}}(א)}} או המקדמה ששולמה בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 35כג|לאמת מידה 35כג(ד)}}, לפי העניין.
{{ח:תתת|(2א)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תתת|(3)}} מבקש חיבור למיתקן צריכה או למיתקן ייצור אשר ביטל את בקשת החיבור לאחר תשלום חשבון בסך השווה להשלמת עלות לפי {{ח:פנימי|סעיף 35כז|סעיף (ד) לאמת מידה 35כז}}, יישא בעלויות ביצוע העבודה בהתאם ללוחות התעריפים 4.4 במתח עליון או במתח על, עד לגובה המקדמה ששילם, ובעל רישיון הולכה יחזיר לו את היתרה.
{{ח:תתת|(4)}} ביטל מבקש החיבור את הזמנת החיבור לאחר סיום ביצוע העבודות על ידי בעל רישיון הולכה, יישא מבקש החיבור במלוא העלות של החיבור, כקבוע בלוח תעריפים 4.1–1, לרבות התשלום האחרון לפי {{ח:פנימי|סעיף 35ל|אמת מידה 35ל(ב)}}.
{{ח:תת|(ד)}} '''עיכוב במועדי חשמול וסנכרון'''
{{ח:תת}} מנהל המערכת יגבה ממבקש חיבור למיתקן ייצור שלא עמד במועדי הסנכרון שנקבעו בהסכם התיאום הטכני, בשל מעשה או מחדל של מבקש החיבור, תשלומים שייקבעו בלוחות התעריפים (טרם נקבעו).

{{ח:סעיף|35כט||תיקון: 4.12.12, 25.11.20, 14.3.22; תשפ״א־6, תשפ״ד־2}}
{{ח:ת}} '''ביצוע עבודת החיבור'''
{{ח:תת|(א)}} '''ביצוע עבודת החיבור ושדרוג החיבור'''
{{ח:תת}} התקבלו במשרדי בעל רישיון הולכה, היתרים ואישורים של הרשויות לביצוע העבודה, ומבקש החיבור שילם את החשבון לפי {{ח:פנימי|סעיף 35כז|אמת מידה 35כז(ד)}}, יפעלו בעל רישיון הולכה ומבקש החיבור בנחרצות וביעילות לצורך השלמת עבודת החיבור כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} מבקש החיבור יקצה בחצרו הפרטית קרקע להתקנת הציוד הדרוש לביצוע החיבור כפי שהוסכם בין הצדדים בהסכם התיאום הטכני כאמור {{ח:פנימי|סעיף 35כז|באמת מידה 35כז(א)}}.
{{ח:תתת|(2)}} מבקש החיבור יבנה בקרקע האמורה בסעיף קטן (1) גדר שתחלק את השטח שבבעלותו לשני חלקים נפרדים: חצר מיתוג באחריות בעל רישיון הולכה וחצר מיתוג באחריותו של מבקש החיבור, כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 35כא|באמת מידה 35כא}}. אם לא ניתן לבצע הפרדה באמצעות גדר כאמור, יגיעו הצדדים להסכמה, במסגרת הסכם התיאום הטכני, על אופן חלוקת האחריות.
{{ח:תתת|(3)}} בשני החצרים האמורים, יתקין מבקש החיבור על חשבונו, בהתאם להסכם התיאום הטכני, את הציוד החשמלי במתח עליון ובמתח גבוה, אמצעי תקשורת, אמצעי בקרה ומבנים אשר ישמשו לצורכי החיבור המבוקש.
{{ח:תתת|(4)}} בחצר מיתוג באחריות בעל רישיון הולכה, יישא בעל רישיון הולכה באחריות מלאה להחלפה, לשדרוג, לתפעול, לתחזוקה ולבטיחות של הציוד שבבעלותו של מבקש החיבור לאורך כל תקופת ההפעלה של המיתקן והעבודות יבוצעו על ידי בעל רישיון הולכה ועל חשבונו ובתיאום מלא עם מבקש החיבור. האחריות תכלול את כל פריטי הציוד ולמעט מבנים, תשתיות ומערכות משותפות שיישארו באחריותו של מבקש החיבור.
{{ח:תתת|(5)}} בחצר מיתוג באחריות מבקש החיבור, יישא מבקש החיבור באחריות מלאה להחלפה, לשדרוג, לתפעול, לתחזוקה ולבטיחות של הציוד שבבעלותו, לאורך כל תקופת ההפעלה של המיתקן, לפי הנחיות בעל רישיון הולכה הנובעות מהצורך בהתאמת הציוד ותחזוקתו למערכת החשמל ובתיאום מלא עימו.
{{ח:תתת|(6)}} בכפוף לנסיבות העניין, לכל אחד משני החצרים האמורים יתקין מבקש החיבור כניסה נפרדת, באופן שכל צד לא יצטרך להגיע לשטח שבאחריותו דרך השטח שבאחריותו של האחר. לא התאפשר הדבר, יאפשר כל צד לצד האחר נגישות למיתקן, בכפוף להסדר שיוסכם בין הצדדים.
{{ח:תתת|(7)}} בתחנת משנה במסדר פתוח או סגור המוזן בקו הזנה רדיאלי, מיקום הגדר יהיה לאחר המנתקים בכניסה; בתחנת משנה במסדר פתוח בהזנה המתבצעת במתכונת של כניסה ויציאה, יהיו שדות הכניסה, פסי הצבירה ומנתקי היציאה מפסי הצבירה, באחריותו התפעולית, הבטיחותית והתחזוקתית של בעל רישיון הולכה; בתחנת משנה במסדר סגור, מיקום הגדר או תחום המבנה שבו נמצא המסדר יהיה בקצה מסדר המתח העליון ולפני השנאים וכל בניין המסדר יהיה באחריות בעל רישיון הולכה.
{{ח:תתת|(8)}} על אף האמור בסעיף קטן (7), ההסכמים שבין בעל רישיון הולכה ומנהל המערכת לבין מבקש החיבור יאפשרו למבקש החיבור שליטה ופיקוד מלאים על שדות השנאים במקרי חירום ובמצבים חריגים. לגבי מסדר סגור, הסכמים יכללו גם תחזוקה של שדות השנאים ומפסקי השנאים שמבקש החיבור יישא בעלות תחזוקתם.
{{ח:תתת|(9)}} עובדים מורשים מטעם בעל רישיון הולכה יהיו המורשים הבלעדיים לכניסה לחצר מיתוג באחריות בעל רישיון הולכה, למעט במקרה של מסדר סגור ובכפוף להסכמות שבסעיף קטן (8) וכן לחדר התקשורת לפיקוח שבחצר מיתוג באחריות מבקש החיבור.
{{ח:תתת|(10)}} כניסת עובדי בעל רישיון הולכה לחצר מיתוג באחריות מבקש החיבור תותר לחדר התקשורת לפיקוח, ותיעשה בתיאום עם מורשים מטעם מבקש החיבור ובליוויים.
{{ח:תתת|(10א)}} קודם להזמנת הציוד שיותקן על ידי מבקש החיבור, יפנה מבקש החיבור למנהל המערכת בבקשה לקבלת אישור על הציוד שיותקן; אישר מנהל המערכת את הציוד שיותקן, יותקן הציוד על ידי מבקש החיבור ועל חשבונו; בעל רישיון הולכה אינו רשאי להתקין ציוד שהוזמן על ידי הצרכן או היצרן, שלא אושר על ידי מנהל המערכת לפי סעיף קטן זה.
{{ח:תתת|(11)}} מבקש החיבור יהיה הבעלים היחידים של הציוד אשר הותקן על ידו בשני החצרים האמורים אשר הקצה לצורך החיבור; התקין בעל רישיון הולכה ציוד נוסף בחצר מיתוג באחריות בעל רישיון הולכה, יהיה הוא הבעלים היחיד של הציוד הנוסף שהותקן.
{{ח:תתת|(12)}} אין באמור לעיל כדי למנוע ממבקש חיבור, מצרכן בעל חיבור או מבעל רישיון ייצור, לפי העניין, ומבעל רישיון הולכה, לכרות ביניהם הסכם על מכירה, קניה או חכירה של הקרקע או ציוד המותקן בחצר המיתוג של מבקש החיבור, והסכם תחזוקה בהתאם לכך. בעל רישיון הולכה יעביר העתק מהסכם כאמור לראש אגף הנדסה ברשות.
{{ח:תתת|(13)}} הסכם לרכישת ציוד כאמור בסעיף קטן (12) על ידי בעל רישיון הולכה ממבקש חיבור או מבעל רישיון ייצור, טעון אישור מאת ראש אגף הנדסה ברשות. אישר ראש אגף הנדסה רכישת ציוד כאמור מבעל רישיון ייצור, יופחת החלק היחסי הנגזר מהתמורה שקיבל בעל רישיון ההולכה מהתעריף הנקבע באישור התעריפי של בעל הרישיון.
{{ח:תתת|(14)}} במקרה של רכישת ציוד כאמור שאחריה הופסקה פעילותו של היצרן, יכריע ראש אגף הנדסה ברשות, לבקשת בעל רישיון הולכה, לגבי אופן המשך השימוש בציוד שבחצר המיתוג שבאחריות מבקש החיבור ובתמורה שבעל רישיון הולכה ישלם ליצרן שפעילותו הופסקה, בכפוף לזכויות גופי מימון, אם ישנן כאלה, ובהתאם לצרכי המערכת.
{{ח:תתת|(15)}} עם העברת האחריות לציוד בחצר של מבקש החיבור לבעל רישיון הולכה, יסב מבקש החיבור לבעל רישיון הולכה את כתב האחריות שנותן ספק הציוד לתקופה של 18 חודשים לפחות, שתחילתה בתחילת הפעילות המסחרית של מיתקן הייצור או הצריכה; על מבקש החיבור לוודא כי אחריות היצרן ניתנת להסבה לבעל רישיון הולכה.
{{ח:תת|(ב)}} '''העמדת המיתקן לצורך עבודת החיבור'''
{{ח:תת}} בכפוף למילוי חובותיו על פי כל דין ובהתאם להסכם התיאום הטכני, יעמיד מבקש החיבור לרשות בעל רישיון הולכה את נקודת החיבור למיתקן החשמל הפרטי להמשך ביצוע עבודות החיבור, או יקוים כל הסדר אחר שעליו יסכימו הצדדים.
{{ח:תת|(ג)}} '''התקנת ציוד נוסף בתחנת המשנה שלא לצרכי מבקש החיבור'''
{{ח:תת}} בכפוף להסכמת מבקש החיבור ובהתאם להסכם בין מבקש החיבור ובעל רישיון הולכה ומנהל המערכת, רשאי בעל רישיון הולכה, באישור מנהל המערכת, להתקין בתחנת המשנה של מבקש החיבור אמצעי מיתוג נוספים, אשר ייעודם אינו לתפעול ותחזוקה של מיתקן מבקש החיבור, או להתקין בתחנת המשנה שנאי שיספק חשמל לצרכני ספק שירות חיוני.
{{ח:תת|(ד)}} '''עבודות הרחבה לתחנת משנה פעילה לצורך חיבור יצרן או צרכן'''
{{ח:תתת|(1)}} עבודות להרחבת תחנת משנה פעילה שבבעלותו של צרכן או בעל רישיון ייצור, הכוללות הוספת ציוד עיקרי לצורך חיבור מיתקן נוסף שיוקם בחצרים של הצרכן או של בעל רישיון הייצור (בסעיף זה – עבודות הרחבה), יבוצעו על ידי הצרכן או בעל רישיון הייצור, לפי העניין, ובהתאם להוראות סעיף זה.
{{ח:תתת|(2)}} מנהל המערכת ומבקש החיבור יחתמו על הסכם בנושאים המסחריים והתפעוליים הדרושים כתוצאה מפעילות הוספת השדה בתחנת המשנה הפעילה.
{{ח:תתת|(3)}} על ציוד עיקרי נוסף שהותקן לפי סעיף קטן (1) יחולו הוראות סעיף (א)(16) {{ח:פנימי|סעיף 35כז|ואמת מידה 35כז(א)(2)(ד)}}; הותקן ציוד עיקרי נוסף כאמור, יעבור הציוד שהותקן לאחריותו התפעולית והתחזוקתית של בעל רישיון הולכה, הצרכן או היצרן, בהתאם לעקרונות שנקבעו בהסכם התחזוקה והתפעול שנחתם לפי {{ח:פנימי|סעיף 35כז|סעיף (ב) לאמת מידה 35כז}}.
{{ח:תתת|(4)}} מבקש החיבור יבצע את העבודות להרחבת תחנת משנה רק בתחנת משנה פתוחה או סגורה, בכפוף לעמידה בדרישות הבטיחות של בעל רישיון הולכה ולא יחרוג בביצוע העבודות ממה שביקש במסגרת הבקשה לחיבור.
{{ח:תתת|(5)}} מבקש החיבור יבצע את העבודות להרחבת תחנת המשנה כאמור בסעיף זה, בתיאום עם מנהל המערכת ועם בעל רישיון הולכה, באופן שיבטיח את המשך התפעול התקין והמלא, ככל האפשר, של תחנת המשנה הקיימת.
{{ח:תתת|(6)}} עבודה או שירות מהמפורטים להלן, הנדרשים לצורך הרחבה או שיפור של תחנת משנה שבבעלותו של מבקש החיבור, יבוצעו בידי בעל רישיון הולכה בלבד:
{{ח:תתתת|(א)}} ליווי טכני מקצועי של גורמים מטעם המזמין על ידי בודק מטעם בעל רישיון הולכה בעת ביצוע העבודה בארונות תפעוליים;
{{ח:תתתת|(ב)}} שילוב נועלים מהשדה החדש לחלק התפעולי;
{{ח:תתתת|(ג)}} שילוב השדה החדש במערכות פיקוד הגנה ובקרה;
{{ח:תתתת|(ד)}} חיבור המיתקנים החדשים למערכות זרם ישר וזרם חילופין הקיימות בתחנה;
{{ח:תתתת|(ה)}} בדיקה נוספת שמערכת הארקה בתחנה הותקנה כדין לפי {{ח:חיצוני|חוק החשמל|חוק החשמל}};
{{ח:תתתת|(ו)}} בדיקות מול פיקוח ארצי;
{{ח:תתתת|(ז)}} החלפת מערכת תקשורת WIZCON ל־SCS; בלי לגרוע מהאמור ברישה, תנאי לביצוע העבודה האמורה בפסקה זו הוא קבלת הסכמתו הכתובה של מבקש החיבור לוויתור על ביצוע ההחלפה בעצמו בהתאם לקבוע {{ח:פנימי|סעיף 35כז|בסעיף (א)(2)(יא) לאמת מידה 35כז}};
{{ח:תתתת|(ח)}} השגחה בטיחותית בעת ביצוע עבודות אזרחיות או חשמליות.
{{ח:תתת|(7)}} בסיום עבודות ההרכבה של הציוד העיקרי, בעל רישיון ההולכה יחייב את מבקש החיבור בעד הפעילויות המפורטות בסעיף קטן (6) שביצע, בתעריף כקבוע בשורה 21 ללוח התעריפים 4.1–1.
{{ח:תתת|(8)}} בסיום עבודות ההרחבה, יבצעו מנהל המערכת ובעל רישיון ההולכה בדיקות קבלה לקראת הכנסה לניצול של הציוד כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 35לא|באמת מידה 35לא}}.

{{ח:סעיף|35ל||תיקון: 4.12.12, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''סיום עבודות החיבור'''
{{ח:תת|(א)}} '''סיום החיבור'''
{{ח:תת}} בעל רישיון הולכה יסיים את עבודת החיבור, למעט בדיקות לתחנת המשנה לפני מתן מתח למיתקן של צרכן או מתן מתח לחצר הייצור של יצרן, בהתאם ללוחות הזמנים נקבע ובסקר החיבור, בכפוף לכל דין ולקבלת אישורי רשויות כדין.
{{ח:תת|(ב)}} '''תשלום אחרון'''
{{ח:תתת|(1)}} לאחר השלמת עבודת החיבור ובתוך 15 ימים מיום מתן מתח למיתקן של צרכן או מתן מתח לחצר ייצור של יצרן, יעביר בעל רישיון הולכה למבקש החיבור חשבון לתשלום בגובה ההשלמה ל־100% מהעלות הכוללת של העבודה בהתאם לתעריף התקף ביום הפקת החשבון וצמוד למדד המחירים הסיטוניים של תפוקת התעשייה ליעדים מקומיים (כולל מע״מ) – מנועים חשמליים ואביזרים לחלוקת חשמל.
{{ח:תתת|(2)}} על חשבון כאמור בסעיף קטן (1) יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 24|אמת מידה 24(ג)}} בעניין חשבון לגבי שירות שטרם ניתן. מבקש חיבור שלא ישלם את החשבון, לא יהיה זכאי לבדיקת מיתקן כאמור {{ח:פנימי|סעיף 35לא|באמת מידה 35לא}}.

{{ח:סעיף|35לא||תיקון: 4.12.12, 23.12.19, 25.11.20, 14.3.22, 24.3.25; תש״ף־10, תשפ״א־6, תשפ״ד־2, תשפ״ה־23}}
{{ח:ת}} '''בדיקות קבלה והכנסה לניצול'''
{{ח:תת|(א)}} '''בדיקות קבלה לתחנת המשנה וליחידות הייצור'''
{{ח:תתת|(1)}} לגבי תחנת משנה, הסכם התיאום הטכני האמור {{ח:פנימי|סעיף 35כז|באמת מידה 35כז(א)}} יכלול גם פירוט של כל הבדיקות שיש לבצע בתחנת המשנה, לרבות פרטים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} חלוקת עבודה בין הצדדים בכל הכרוך בביצוע בדיקות קבלה לתחנת המשנה הכוללות בדיקות חובה באמצעות בעל רישיון הולכה ובדיקות חובה באמצעות מי שהורשה לפי דין;
{{ח:תתתת|(ב)}} ציוד הדרוש לצורך ביצוע הבדיקות;
{{ח:תתתת|(ג)}} תחומי אחריות בין מנהל המערכת, בעל רישיון הולכה ומבקש החיבור;
{{ח:תתתת|(ד)}} צוותי עבודה נדרשים, לרבות מומחים, וכל פרט אחר הנחוץ לצורך ביצוע הבדיקות;
{{ח:תתתת|(ה)}} מידע ממבקש החיבור לצורך ביצוע הבדיקות, הכולל ספרי ציוד, שרטוטי לוחות ושרטוטים חשמליים מפורטים;
{{ח:תתתת|(ו)}} לוחות זמנים לביצוע הבדיקות.
{{ח:תתת|(2)}} מבקש החיבור, מנהל המערכת ובעל רישיון הולכה יעמידו זה לרשות זה כל מידע, ציוד ואנשים הנחוצים לצורך השלמת הבדיקות כמוסכם בהסכם התיאום הטכני. מנהל המערכת יוזמן לשמש כמשקיף בבדיקות חובה באמצעות בעל רישיון הולכה.
{{ח:תתת|(3)}} בעבור בדיקות חובה בתחנת משנה, הכוללות בדיקות ביצוע מול תכנון מאושר, פיקוח במהלך הקמת תחנת המשנה ובדיקות קבלה והכנסה לניצול על ידי בודק מוסמך מטעם בעל רישיון הולכה, ישלם מבקש החיבור תשלום כקבוע בלוח תעריפים 4.1–2 תחת הכותרת ”בדיקות חובה לתחנת משנה, שמבקש החיבור חייב לבצען באמצעות בעל רישיון הולכה“. נוסף על הבדיקות האמורות, על מבקש החיבור לבצע בדיקות חובה לתחנת המשנה באמצעות מי שהורשה לפי דין כהגדרתן {{ח:פנימי|סעיף 35כא|באמת מידה 35כא}}, ועל פי הנחיותיו של בעל רישיון הולכה; בחר מבקש החיבור לבצע בדיקות כאמור באמצעות בעל רישיון הולכה, הן יבוצעו במחיר שבין קונה מרצון למוכר מרצון.
{{ח:תתת|(4)}} עמד מבקש החיבור בכל דרישות בעל רישיון ההולכה ומנהל המערכת לצורך בדיקת תחנת המשנה, שילם את החשבון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 35ל|באמת מידה 35ל(ב)}} ושילם בעבור בדיקות כאמור בסעיף קטן (3), תחל בדיקת תחנה המשנה {{ח:הערה|[צ״ל: תחנת המשנה]}} על ידי בודק מוסמך מטעם בעל רישיון הולכה בהתאם לנהליו ועל פי כל דין, בתוך שלושים ימי עבודה מיום ביצוע התשלום כאמור בסעיף קטן (3).
{{ח:תתת|(5)}} נדרשה בדיקה של תחנת המשנה בחלקים, רשאים מנהל המערכת ובעל רישיון הולכה, לפי העניין, ומבקש החיבור לפרוס את הבדיקות על פני פרק זמן שונה אשר יחרוג מפרק הזמן {{ח:הערה|&lt;s&gt;מ&lt;/s&gt;}}הקבוע בהסכם התיאום הטכני; מנהל המערכת ובעל רישיון הולכה, לפי העניין, ימסרו לראש אגף הנדסה ברשות הודעה על מועדי הבדיקות.
{{ח:תתת|(6)}} עמדה תחנת המשנה בכל החצרים בהצלחה בכל בדיקות החובה באמצעות בעל רישיון הולכה ובכל בדיקות החובה באמצעות מי שהורשה לפי דין, יצרף בעל רישיון הולכה להסכם התפעול את הפרמטרים הטכניים – תפעוליים שעל פיהם תפעל תחנת המשנה. בעל רישיון ההולכה ימסור עותקים מאלה למנהל המערכת, לראש אגף רישוי ופיקוח ברשות וליצרן.
{{ח:תתת|(7)}} חלוקת עבודה בין הצדדים בכל הכרוך בביצוע בדיקות קבלה ליחידות הייצור תהיה כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 72|באמות המידה 72 עד 74}}.
{{ח:תת|(א1)}} '''תנאים לתחילת ביצוע בדיקות חובה לתחנת המשנה'''
{{ח:תתת|(1)}} בעל רישיון הולכה יחל בביצוע בדיקות חובה לתחנת המשנה לאחר גמר כל עבודות החיבור לעניין תחנת המשנה ולאחר שהומצאו לו כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} סט שרטוטים מלא ומעודכן (as-made אחרי הרכבה) של העבודות החשמליות, המכניות והאזרחיות שבוצעו במיתקן;
{{ח:תתתת|(ב)}} העתק מאישורים שנתן מנהל המערכת לפי {{ח:פנימי|סעיף 35כט|סעיף (א)(10א) לאמת מידה 35כט}}, לציוד שהוזמן על ידי מבקש החיבור;
{{ח:תתתת|(ג)}} דוחות בדיקה של יצרן הציוד החשמלי לציוד שהותקן וכן להתאמת ההתקנה של הציוד החשמלי להוראות היצרן בעניין זה או להוראות מפרט שהיצרן קבע בעניין זה;
{{ח:תתתת|(ד)}} דוחות בדיקות בנושא אבטחת איכות (commissioning) של הציוד העיקרי, שבוצעו על ידי יצרן הציוד העיקרי או מי מטעמו;
{{ח:תתתת|(ה)}} אישור מיצרן הציוד על הזמנת חלקי חילוף לציוד העיקרי;
{{ח:תתתת|(ו)}} דוח בדיקה של בעל רישיון בודק חשמל שיש לו הרשאה מתאימה לבדיקת הציוד לפי חוק החשמל המאשר את תקינות הציוד החשמלי במיתקן, לרבות גמר חיווט;
{{ח:תתתת|(ז)}} אישור מטעם גורם שהוסמך לכך לפי כל דין, בדבר סיום העבודות האזרחיות במיתקן ודרכי הגישה אליו;
{{ח:תתתת|(ח)}} אם מותקנות במיתקן מערכות הדורשות אישור מגורם מוסמך לפי כל דין – קבלת העתק מאישור של הגורם כאמור;
{{ח:תתתת|(ט)}} ספרות יצרן לציוד מתח עליון ולמכשירים הדרושים בחדר הפיקוד, בהתאם לרשימה שהמציא בעל רישיון הולכה למבקש החיבור בשלב התיאום הטכני;
{{ח:תתתת|(י)}} אישור בדבר התקנת מערכת גילוי וכיבוי אש שנתנה רשות הכבאות וההצלה ואישור שנתן מכון התקנים למערכת זו;
{{ח:תתתת|(יא)}} שמו ופרטיו של מנהל העבודה שמינה מבקש החיבור מטעמו באתר תחנת המשנה.
{{ח:תתת|(2)}} בטרם תחילת ביצוע בדיקות החובה כאמור בסעיף קטן (1), יעביר בעל רישיון ההולכה למבקש החיבור את פרטי נציגיו שיורשו להיכנס לאתר.
{{ח:תת|(ב)}} '''בדיקות חוזרות'''
{{ח:תתת|(1)}} מצא בודק מוסמך מטעם בעל רישיון הולכה כי תחנת המשנה אינה עומדת בדרישות כפי שהוסכמו עם מבקש החיבור בהסכם התיאום הטכני, יפרט הבודק את הליקויים, ומבקש החיבור יפעל ללא דיחוי לתיקון הליקויים כדי לאפשר את המשך הבדיקות; התשלום בעד הבדיקות החוזרות יהיה כקבוע בלוח תעריפים 4.1–2.
{{ח:תתת|(2)}} בכל רגע נתון במהלך הבדיקות יהיה ברור ומוסכם בין מבקש החיבור לבעל רישיון הולכה מי האחראי על חלק המיתקן הנבדק; על שלב הבדיקה אחראי בעל רישיון הולכה ועל שלב התיקון אחראי מבקש החיבור.
{{ח:תת|(ג)}} '''מתן מתח עליון לתחנת המשנה'''
{{ח:תת}} בעל רישיון הולכה יספק מתח עליון לתחנת המשנה לצורך הרצת מערכות מול מנהל המערכת בתיאום עם מבקש החיבור מיד לאחר עמידה של מבקש החיבור בכל התנאים המפורטים להלן, וימציא אישור על כך למבקש החיבור:
{{ח:תתת|(1)}} עמידה בהצלחה בכל בדיקות הקבלה של תחנת המשנה, אשר אינן מחייבות מתן מתח עליון;
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(בוטלה);}}
{{ח:תתת|(3)}} בעל רישיון הולכה, מנהל המערכת ומבקש החיבור חתמו על הסכמים לתפעול ותחזוקה של תחנת המשנה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 35כז|באמת מידה 35כז(ב)}} ומבקש החיבור עמד בכל התנאים המופעים בהסכם;
{{ח:תתת|(4)}} מבקש החיבור מסר לבעל רישיון הולכה מסמכים של אחריות לציוד בחצר המיתוג של בעל רישיון הולכה ושרטוטי AS MADE;
{{ח:תתת|(5)}} מבקש החיבור המציא למנהל המערכת ולבעל רישיון הולכה אישורים על בדיקות הרשות שאינן מחייבות מתן מתח עליון שביצע בחצר תחנת המשנה הנמצאת באחריותו ולשאר חלקי מיתקנו;
{{ח:תתת|(6)}} מבקש החיבור הציג בפני מנהל המערכת ובעל רישיון הולכה את כל תעודות הבדיקה הנוספות הנדרשות על פי דין;
{{ח:תתת|(7)}} {{ח:הערה|(בוטלה);}}
{{ח:תתת|(8)}} מנהל המערכת נתן את אישורו למתן מתח לתחנת המשנה במתח עליון;
{{ח:תתת|(9)}} לעניין מבקש חיבור לחוות רוח כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 190|באמת מידה 190}} – מנהל המערכת נתן את אישורו לקבלת התשלום הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 192|בסעיף (א2) לאמת מידה 192}}.
{{ח:תת|(ד)}} '''בדיקות קבלה לאחר מתן מתח עליון לתחנת המשנה'''
{{ח:תת}} עם מתן מתח עליון לתחנת המשנה ישלים מבקש החיבור את ביצוע בדיקות הקבלה המחייבות מתן מתח עליון לתחנת המשנה ואת בדיקות הקבלה הנדרשות ליחידות הייצור – בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 72|לאמות המידה 72 עד 74}}.
{{ח:תת|(ה)}} '''אישור להפעלה מסחרית של המיתקן'''
{{ח:תתת|(1)}} הושלמו כל בדיקות הקבלה כאמור בסעיפים (ג) ו־(ד) {{ח:פנימי|סעיף 72|ובאמות המידה 72 עד 74}}, והמיתקן עמד בכל הדרישות שנקבעו בתיאום הטכני בין הצדדים, יעביר מנהל המערכת לרשות החשמל ולמבקש החיבור אישור בדבר סיום בדיקות מנהל המערכת לתחנת המשנה ולמיתקן הייצור.
{{ח:תתת|(2)}} מועד ההפעלה המסחרית של המיתקן ייקבע על ידי מנהל המערכת בתיאום עם מבקש החיבור, ובלבד שלא יחול בטרם התקיימו כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} בדיקות הקבלה של המיתקן הסתיימו;
{{ח:תתתת|(ב)}} מבקש החיבור קיבל והציג לבעל רישיון הולכה את כל אישורי הרשויות הנדרשים על פי כל דין לחיבור המיתקן לרשת, לרבות {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (אישורים למתן שירותי חשמל, מים וטלפון)#תוספת טופס 4|טופס 4}} או תעודת גמר למיתקן ולמבנה שעליו הוקם, מרשות הרישוי הרלוונטית;
{{ח:תתתת|(ג)}} למיתקן רישיון ייצור קבוע ותקף.

{{ח:סעיף|35לב||תיקון: 4.12.12}}
{{ח:ת}} '''הזנה נוספת וקו גיבוי'''
{{ח:תת|(א)}} '''הזנה קיימת במתח גבוה או נמוך'''
{{ח:תת}} לצורכי אמינות אספקה, מבקש חיבור לרשת המתח העליון רשאי להשאיר חיבור במתח גבוה או במתח נמוך המזין אותו בתקופת ההקמה והמשמש לגיבוי חם בתקופת התפעול; פעולה זו לא תגרור כל עלות לגבי החיבור במתח גבוה או במתח נמוך אלא אם כן תקבע הרשות אחרת.

{{ח:סעיף|35לג||תיקון: 4.12.12}}
{{ח:ת}} '''הכרעה במחלוקות'''
{{ח:תת|(א)}} '''הכרעה במחלוקות'''
{{ח:תת}} כל פניה לרשות בשל מחלוקת הנוגעת להוראות אמות המידה {{ח:פנימי|פרק ג סימן ד|שבסימן ד׳ זה}} תובא להכרעת ראש אגף הנדסה ברשות.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ה|סימן ה׳: מקרים מיוחדים}}

{{ח:סעיף|35לד||תיקון: 28.12.09, 9.1.17, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''חיבור חריג למתח גבוה או נמוך'''
{{ח:תת|(א)}} '''חיבור חריג למתח גבוה או נמוך'''
{{ח:תת}} סבר מחלק לאחר תשלום מקדמה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 35ב|באמת מידה 35ב(ג)(1)}} {{ח:פנימי|סעיף 35יב|או 35יב(ד)(1)}}, כי החיבור המבוקש הוא חיבור חריג, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המחלק ימסור למבקש החיבור הודעה בכתב, לא יאוחר מ־10 ימי עבודה מיום תשלום המקדמה האמורה, על הצורך לערוך בדיקה מקיפה שבה יבחן המחלק האם החיבור חריג; להודעתו יצרף המחלק את אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} פירוט הטעמים לסברתו כי החיבור המבוקש הוא חיבור חריג;
{{ח:תתתת|(ב)}} עותק מאמת מידה זו;
{{ח:תתתת|(ג)}} אומדן של החיוב, לפי התעריפים שקבעה הרשות;
{{ח:תתתת|(ד)}} טופס התחייבות מקובל לתשלום בעבור עבודות החיבור בתעריף שיאשר ראש אגף הנדסה ברשות בהתאם ללוח תעריפים 4.4 (להלן – ההתחייבות).
{{ח:תתת|(2)}} חתם מבקש החיבור בתוך 15 ימי עבודה על ההתחייבות, ימשיך המחלק לפעול לפי אבני הדרך הקבועים {{ח:פנימי|פרק ג סימן א|בסימן א׳ חיבור למתח נמוך}} או {{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|בסימן ב׳ חיבור למתח גבוה}}; לא חתם מבקש החיבור על ההתחייבות בתוך 15 ימי עבודה כאמור, יושהו עבודות החיבור, ותקופת ההשהיה לא תבוא במניין הימים שנקבעו בהסכם התיאום הטכני לביצוע עבודות החיבור.
{{ח:תתת|(3)}} המחלק יבדוק את בקשת החיבור, בין היתר, לפי נתונים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} מיקום החיבור המבוקש;
{{ח:תתתת|(ב)}} גודל החיבור המבוקש;
{{ח:תתתת|(ג)}} מתח החיבור המבוקש;
{{ח:תתתת|(ד)}} מיקום הרשת הקיימת הקרובה ביותר; המחלק יציין בתוצאות בדיקתו את מרחק החיבור מהרשת ויצרף מפה המפרטת את גבולות המגרש של החיבור המבוקש ואת כל תשתיות החשמל הקיימות והמתוכננות בהסתמך על תוכנית מתאר רלוונטית;
{{ח:תתתת|(ה)}} הצריכה או הייצור הצפויים וצפי לגידול עתידי בביקוש לחשמל או בייצור החשמל של המיתקן שבעבורו מבוקש החיבור, וכן צפי לביקושים והיצעים נוספים כתוצאה מהתפתחות מגורים, תעשייה, מסחר, ייצור חשמל וכיוצא בזה, באזור שבו מבוקש החיבור, בעשרים השנים הקרובות, לפי תוכניות מתאר רלוונטיות;
{{ח:תתתת|(ו)}} יעוד השטח והאזור שבו מבוקש החיבור לפי ההגדרות שבתוכנית המתאר הארצית המשולבת לבנייה לפיתוח ולשימור (תמא/35);
{{ח:תתתת|(ז)}} ההשקעה הנדרשת להקמת החיבור המבוקש, לרבות הקמת רשתות חלוקה בתוואי הקצר האפשרי וחישוב עלות החיבור הסטנדרטית על פי לוחות התעריפים 4.2 או 4.3 לפי מתח החיבור המבוקש;
{{ח:תתתת|(ח)}} מקדם העומס של החיבור המבוקש;
{{ח:תתתת|(ט)}} סוג התעריף הצפוי של מבקש החיבור;
{{ח:תתתת|(י)}} רשימת הפריטים מתוך לוח תעריפים 4.4 שהמחלק מבקש את הוספתם במסגרת תעריף החיבור המבוקש;
{{ח:תתתת|(יא)}} בקשות תלויות ועומדות לחיבורים נוספים בתוואי הרשת המוצעת לביצוע החיבור המבוקש;
{{ח:תתתת|(יב)}} מיקום שנאי החלוקה הקרוב ביותר למיתקן של מבקש החיבור והצורך בהקמת שנאי לצורך החיבור.
{{ח:תתת|(4)}} מצא המחלק בגמר הבדיקה כי החיבור המבוקש הוא חיבור חריג, יודיע על כך למבקש החיבור, בצירוף ממצאי הבדיקה המפורטים בפסקאות (א) ו־(ב) להלן, לא יאוחר מ־15 ימי עבודה מיום משלוח ההודעה לפי סעיף קטן (1):
{{ח:תתתת|(א)}} הנתונים שעליהם הסתמך המחלק לפי סעיף קטן (3) ולפי טופס ריכוז מידע לחיבור חריג שבנספח 1 לאמת מידה זו, וכן כל מידע נוסף אשר עליו הסתמך בבדיקתו.
{{ח:תתתת|(ב)}} הנספחים המנויים בטופס ריכוז הנספחים לבקשה הקבועה בנספח 2 לאמת מידה זו.
{{ח:תת|(ב)}} '''השגה על החלטת המחלק'''
{{ח:תתת|(1)}} מבקש חיבור שהמחלק הודיע לו כי מצא שהחיבור שביקש הוא חיבור חריג, רשאי להגיש השגה מנומקת על כך לראש אגף הנדסה ברשות בתוך 14 ימים מיום קבלת סיווג החיבור כחיבור חריג ממחלק.
{{ח:תתת|(2)}} הוגשה השגה, יעביר ראש אגף הנדסה ברשות העתק ממנה למחלק, והמחלק ימסור לראש אגף הנדסה ברשות, בתוך 7 ימי עבודה מיום קבלת העתק ההשגה כאמור, את תגובתו להשגה, הסברים לתוצאות הסיווג בליווי כל המפורט בסעיף {{ח:הערה|קטן}} {{ח:הערה|(}}4{{ח:הערה|)}} וכן כל נתון נוסף שעליו יורה ראש אגף הנדסה ברשות.
{{ח:תתת|(3)}} ראש אגף הנדסה ברשות ייתן את החלטתו בהשגה בתוך 20 ימי עבודה ממועד קבלת מלוא הנתונים הדרושים להחלטתו. הודעה על החלטתו תישלח בכתב למבקש החיבור ולמחלק.
{{ח:תתת|(4)}} המשך הליך עבודות החיבור החריג יתבצעו בהתאם לקבוע {{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|בסימן ג׳ חיבורים למתח נמוך}} או {{ח:פנימי|פרק ג סימן ד|בסימן ד׳ חיבור למתח גבוה}}, לפי העניין, והמשך הליך עבודות הרשת יהיו בהתאם לקבוע {{ח:פנימי|פרק ז סימן א|בפרק ז׳ סימן א׳ (עבודות על חשבון אחרים) לספר אמות המידה}}.
{{ח:תת|(ג)}} '''אי עמידת המחלק בזמנים'''
{{ח:תת}} לא עמד המחלק במועדים הקבועים בסעיף (א)(1) ובסעיף (ב)(2) להעברת המידע למבקש החיבור או לראש אגף הנדסה ברשות, ישלם המחלק למבקש החיבור, תשלום כקבוע בלוח תעריפים 12.1–1.
{{ח:תת|(ד)}} '''עלויות'''
{{ח:תתת|(1)}} אישר ראש אגף הנדסה ברשות בהחלטתו לפי סעיף (ב) כי החיבור המבוקש הוא חיבור חריג, יישא מבקש החיבור בעלות הקמת הרשת, נוסף על עלות החיבור הקבועה בפרק 4 ”התחברות לרשת“ בלוחות התעריפים, כמפורט להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} המחלק ייגבה ממבקש חיבור למיתקן צריכה במתח גבוה או במתח נמוך תעריף להקמת רשת מתח גבוה בהתאם ללוחות תעריפים 4.4, ולמעט עלות ההקמה של אורך הרשת לפי נוסחה זו:
{{ח:ת}} {{ממורכז|&lt;math display=&quot;inline&quot;&gt;L = M - \left( \frac{\mathit{THV} \times \mathit{AC} \times K \times 1,000}{\mathit{HVNC}} \right)&lt;/math&gt;}}
{{ח:תתתת}} כאשר:
{{ח:תתתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;L&lt;/math&gt; = אורך רשת מתח גבוה חדשה שעלות הקמתה תושת על מבקש החיבור (במטרים).
{{ח:תתתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;M&lt;/math&gt; = אורך רשת מתח גבוה שתוקם מהרשת הקיימת הקרובה ביותר עד נקודת החיבור לשנאי שממנו יוזן מבקש החיבור (במטרים).
{{ח:תתתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;\mathit{THV}&lt;/math&gt; = תעריף תשתית להעברת אנרגיה בקווי מתח גבוה שקבעה הרשות (בש״ח לקוט״ש).
{{ח:תתתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;\mathit{AC}&lt;/math&gt; = ממוצע צריכה שנתי צפוי של מיתקן הצריכה כתלות בגודל החיבור (קוט״ש לשנה).
{{ח:תתתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;K&lt;/math&gt; = קבוע שהוא ערך נוכחי של ריבית שנתית משוקללת ואורך שנות חיי הרשת כפי שקבעה הרשות.
{{ח:תתתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;\mathit{HVNC}&lt;/math&gt; = עלות נורמטיבית לק״מ קו מתח גבוה שקבעה הרשות (₪ לק״מ).
{{ח:תתתת|(ב)}} מחלק לא ייגבה תשלום ממבקש חיבור למיתקן צריכה במתח גבוה או במתח נמוך, בשל הקמה של קו מתח נמוך או שנאי חלוקה; על המחלק להתאים תשתית זו לגודל החיבור המבוקש.
{{ח:תתתת|(ג)}} מחלק יגבה ממבקש חיבור למיתקן ייצור במתח גבוה שהוא יצרן באנרגיה מתחדשת, תעריף בעד הקמת רשת מתח גבוה כקבוע בלוחות תעריפים 4.4, ולמעט עלות ההקמה של אורך הרשת הקבוע בטבלה שלהלן:
&lt;table style=&quot;table-layout: fixed; width: 300px&quot;;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;גודל חיבור מבוקש {{ש}} (קילו וואט)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;אורך רשת מתח גבוה חדשה שתוקם (במטרים)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;631&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,500&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2,200&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4,400&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6,500&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;8,500&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;5,000 ומעלה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;11,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תתת|(2)}} מחלק יגבה ממבקש חיבור למיתקן ייצור ברשת מתח נמוך, שהוא יצרן באנרגיה מתחדשת, תשלום בעד הקמת רשת המתח הגבוה והשנאי הייעודי שהוקם לצורך חיבור המיתקן לרשת כקבוע בלוחות תעריפים 4.4.
{{ח:תתת|(3)}} מחלק יגבה ממבקש חיבור למיתקן ייצור במתח גבוה או במתח נמוך שהוא יצרן באנרגיה קונבנציונלית או בקוגנרציה, תשלום בעד הקמת רשת חדשה לצורך חיבור המיתקן לרשת כקבוע בלוחות תעריפים 4.4 ובניכוי תשלומים צפויים מהוונים של תעריפי תשתית אשר מבקש החיבור ישלם לאורך חיי המיתקן.
{{ח:תת|(ה)}} '''חשבון בעבור חיבור חריג'''
{{ח:תת}} חשבון בעבור חיבור חריג יכלול, נוסף על הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 23|באמת מידה 23 (תכולת חשבון)}}, גם את הפרטים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} העלות הנורמטיבית של חיבור בגודל החיבור המבוקש;
{{ח:תתת|(2)}} עלות כל אחד מפריטי הרשת הנוספים שבעבורם מחויב מבקש החיבור כקבוע בלוחות תעריפים 4.4;
{{ח:תתת|(3)}} ניכוי המקדמות ששולמו.

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''נספח 1 {{ש}} טופס ריכוז מידע לחיבור חריג'''}}
{{ח:ת}} &lt;table width=&quot;100%&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;הזמנת חיבור 1&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;הזמנת חיבור 2&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;הזמנת חיבור 3&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מספר הזמנה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תאריך פתיחת הזמנה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;שם מבקש החיבור&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;גודל החיבור (אמפר)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מתח החיבור (וולט)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;האורך המזערי של הרשת שיש להקים מהרשת הקיימת הקרובה ביותר עד מקום החיבור&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תאריך מסירת הודעה למבקש החיבור על הצורך לבדוק האם החיבור חריג, לפי {{ח:פנימי|סעיף 35לד|אמת מידה 35לד(א)(1)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תאריך חתימת מבקש החיבור על ההתחייבות לפי {{ח:פנימי|סעיף 35לד|אמת מידה 35לד(א)(1)(ד)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תאריך מסירת הודעה למבקש החיבור כי המחלק מצא שהחיבור חריג, לפי {{ח:פנימי|סעיף 35לד|אמת מידה 35לד(א)(4)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;צפי גידול עתידי בביקוש והיצע לחשמל של מבקש החיבור ב־20 השנים הקרובות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;צפי גידול עתידי בביקוש ובהיצע לחשמל של האזור ב־20 השנים הקרובות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ייעוד השטח שבו מבוקש החיבור&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;גושים וחלקות שבהם תעבור הרשת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;המתוכננת אומדן עלות הקמת הרשת לפי עלות נורמטיבית לק״מ קו&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;עלות חיבור נורמטיבית לפי לוח תעריפים לחיבורים 4.2 ו־4.3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;סוג צריכה/ייצור&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;צריכה/ייצור צפויים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''נספח 2 {{ש}} טבלת ריכוז נספחים לחיבור חריג'''}}
{{ח:ת}} &lt;table width=&quot;100%&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th&gt;תוספות נדרשות&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;נספח מספר&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;מספר סידורי&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;סקיצת/מפת תכנון רשת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יש לסמן את מיקום החיבורים {{ש}} יש לסמן את גבולות המגרשים הפרטיים {{ש}} יש לסמן את תוכניות המתאר המצורפות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;א׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תשריט ותוכנית מתאר מחוזית מאושרת או מופקדת של איזור תוואי הרשת המתוכננת.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יש לסמן את תוואי הרשת הקיימת, תוואי הרשת המתוכננת ומיקום החיבור&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ב׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תשריט ותוכנית מתאר מקומית מאושרת או מופקדת של איזור תוואי הרשת המתוכננת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יש לסמן את תוואי הרשת הקיימת, תוואי הרשת המתוכננת ומיקום החיבור&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ג׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תשריט ותמ״א 35 של אזור תוואי הרשת המתוכננת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יש לסמן את תוואי הרשת הקיימת, תוואי הרשת המתוכננת ומיקום החיבור&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ד׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מכתבים מצורפים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יש לציין: שם השולח; נמען; נושא;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ה׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;הערות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף|35לה||תיקון: 28.12.09, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''חיבור מיוחד'''
{{ח:תת|(א)}} '''בקשה לחיבור מיוחד'''
{{ח:תת}} סבר ספק שירות חיוני כי חיבור שהתבקש במסגרת בקשה לחיבור שהופנתה אליו הוא חיבור מיוחד, יפנה לראש אגף הנדסה ברשות בבקשה לאשר זאת, בהתאם למפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} ספק השירות החיוני יודיע למבקש החיבור בכתב, לא יאוחר מ־5 ימי עבודה מיום תשלום המקדמה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 35ב|באמת מידה 35ב(ג)(1)}} {{ח:פנימי|סעיף 35יב|או 35יב(ד)(1)}}, על כוונתו לפנות לראש אגף הנדסה ברשות בבקשה כאמור; להודעתו יצרף הספק טופס התחייבות סטנדרטי לתשלום בעבור עבודות החיבור בתעריף שיאשרו ראש אגף הנדסה ברשות או מליאת הרשות (להלן – ההתחייבות).
{{ח:תתת|(2)}} חתם מבקש החיבור בתוך 10 ימי עבודה על ההתחייבות, ימשיך ספק השירות החיוני לפעול לפי אבני הדרך הקבועים {{ח:פנימי|פרק ג סימן א|בסימן א׳ חיבורים למתח נמוך}} או {{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|בסימן ב׳ חיבורים למתח גבוה}} או {{ח:פנימי|פרק ג סימן ד|בסימן ד׳ חיבורים למתח עליון ומתח על}}; לא חתם מבקש החיבור על ההתחייבות בתוך 10 ימי עבודה כאמור, יושהו עבודות החיבור, ותקופת ההשהיה לא תבוא במניין הימים שנקבעו בהסכם התיאום הטכני לביצוע עבודות החיבור.
{{ח:תתת|(3)}} ספק השירות החיוני יפנה לראש אגף הנדסה ברשות בבקשה מנומקת בכתב שאליה יצורפו כל המסמכים הנדרשים בתוך 10 ימי עבודה מיום משלוח ההודעה למבקש החיבור, ויציין בבקשתו אם מבקש החיבור חתם על ההתחייבות.
{{ח:תתת|(4)}} ספק השירות החיוני יעביר במקביל למבקש החיבור העתק מפנייתו לראש אגף הנדסה.
{{ח:תת|(ב)}} '''החלטת ראש אגף הנדסה'''
{{ח:תתת|(1)}} ראש אגף הנדסה ברשות יחליט בתוך 20 ימי עבודה מיום קבלת פניית ספק השירות החיוני אם החיבור הוא חיבור מיוחד, וישלח לספק השירות החיוני ולמבקש החיבור הודעה בכתב על החלטתו.
{{ח:תתת|(2)}} החליט ראש אגף הנדסה ברשות כי החיבור הוא חיבור מיוחד, יפעל לקביעת תעריף מתאים בידי הרשות.
{{ח:תת|(ג)}} '''אי עמידת ספק השירות החיוני בזמנים'''
{{ח:תת}} לא עמד ספק השירות החיוני במועדים הקבועים באמת מידה זו או בלוחות הזמנים שהוסכמו בינו לבין מבקש החיבור או נגרם עיכוב בהחלטת ראש אגף הנדסה ברשות בשל אי העברת המסמכים הנדרשים כאמור בסעיף (א)(3), ישלם ספק השירות החיוני למבקש החיבור תשלום בשיעור הקבוע בלוח תעריפים 12.1–1 לכל יום איחור.

{{ח:סעיף|35לו||תיקון: 3.12.12, 25.11.20, 14.3.22; תשפ״א־6, תשפ״ד־2}}
{{ח:ת}} '''חיבור חריג למתח עליון'''
{{ח:תת|(א)}} '''הגדרה'''
{{ח:תת}} באמת מידה זו, ”חיבור חריג למתח עליון“ – חיבור הכרוך בהקמת רשת חשמל ייעודית העולה על האורך הקבוע בנוסחה שבסעיף (ב) באזור שבו לא קיים תכנון להתפתחות עתידית של ביקושים או היצעים לחשמל מהרשת לפי תכניות מאושרות לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|חוק התכנון והבנייה}}.
{{ח:תת|(ב)}} '''חיבור חריג למתח עליון'''
{{ח:תתת|(1)}} לפני השלמת סקר תכנון יבדוק מנהל המערכת האם אורך הרשת החדשה שתוקם לצורך חיבור מיתקן הייצור עולה על הקבוע בנוסחה שלהלן:
{{ח:ת}} {{ממורכז|&lt;math display=&quot;inline&quot;&gt;L &gt; \frac{\mathit{CL} \times P}{\mathit{TP} \times K \times 2}&lt;/math&gt;}}
{{ח:תתת}} כאשר:
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;L&lt;/math&gt; = אורך הרשת החדשה עבור החיבור החדש (ק״מ){{ח:הערה|;}}
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;\mathit{CL}&lt;/math&gt; = האורך הכללי הקיים במערכת של מעגלי רשת מתח עליון (ק״מ){{ח:הערה|;}}
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;P&lt;/math&gt; = הספק מיתקן הייצור שיוקם (במגוואט){{ח:הערה|;}}
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;\mathit{TP}&lt;/math&gt; = הספק כללי מותקן בתחנות המשנה שבמערכת (מו״א){{ח:הערה|;}}
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;K&lt;/math&gt; = כופל הספק של מיתקן הייצור{{ח:הערה|.}}
{{ח:תתת|(2)}} מצא מנהל המערכת כי אורך הרשת עולה על הקבוע בנוסחה, יודיע לראש אגף הנדסה ברשות בכתב על קיומה של בקשה לחיבור חריג למתח עליון, וישלח למזמין סקר התכנון העתק מן ההודעה. ההודעה תכלול את כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} פרטים אודות הרשת הקיימת באזור שבו מבוקש הסקר ומרחק החיבור מהרשת, בצירוף מפה המפרטת את גבולות המגרש של החיבור המבוקש ואת כל תשתיות החשמל הקיימות והמתוכננות באזור בהסתמך על תכניות רלוונטיות לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|חוק התכנון והבנייה}};
{{ח:תתתת|(ב)}} רשימה שבה יצוין אורך כל אחד מקווי הרשת החדשה שתוקם לצורך קליטת מיתקן הייצור;
{{ח:תתתת|(ג)}} אומדן עלות הקמה של כל אחד מקווי הרשת החדשים הנדרשים;
{{ח:תתתת|(ד)}} פירוט של סקרי תכנון לחיבור מיתקנים נוספים שעשויים להשתמש בקווים החדשים;
{{ח:תתתת|(ה)}} אמדן לגידול עתידי בהיצע לחשמל ובביקוש לחשמל באזור שבו מבוקש הסקר כתוצאה מהתפתחות מיתקני ייצור, מבני תעשייה ומסחר, מגורים וכיוצא בזה, בעשרים השנים הקרובות, לפי תכניות רלוונטיות לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|חוק התכנון והבנייה}}.
{{ח:תת|(ד)}} '''החלטת ראש אגף הנדסה'''
{{ח:תתת|(1)}} ראש אגף הנדסה ברשות יחליט בתוך 20 ימי עבודה מיום קבלת מלוא הנתונים הנדרשים לו לצורך החלטה אם החיבור המבוקש הינו חיבור חריג; הודעה על החלטתו תישלח בכתב למנהל המערכת ולמבקש החיבור.
{{ח:תתת|(2)}} לצורך קבלת החלטתו רשאי ראש אגף הנדסה להתחשב גם באלה:
{{ח:תתתת|(א)}} סוג הטכנולוגיה של התחנה והספקה;
{{ח:תתתת|(ב)}} עלות הרשת החדשה שתוקם;
{{ח:תתתת|(ג)}} צפי להתפתחות עתידית של הרשת באזור;
{{ח:תתתת|(ד)}} אפשרות לסכימת חיבור חילופית, לרבות למתח חיבור אחר מהמבוקש;
{{ח:תתתת|(ה)}} התרומה הצפויה של מיתקן הייצור לרזרבה, לשרידות או לאמינות אספקה של המערכת.
{{ח:תתת|(3)}} החליט ראש אגף הנדסה ברשות כי החיבור הוא חריג, יפרט מנהל המערכת בסקר התכנון אמדן של העלות המלאה הנוספת לחיבור המיתקן או לביצוע סקר חיבור.
{{ח:תת|(ה)}} '''התחייבות מבקש הסקר'''
{{ח:תת}} החליט ראש אגף הנדסה ברשות כי על מבקש הסקר לשאת בעלויות הקמה ושדרוג של הרשת, יחתום מבקש הסקר תוך 15 ימי עבודה על התחייבות לתשלום בעד ביצוע העבודות ברשת, כתנאי לקבלת רישיון מותנה.
{{ח:תת|(ו)}} '''אי עמידת מנהל המערכת בזמנים'''
{{ח:תת}} לא עמד מנהל המערכת במועדים הקבועים באמת מידה זו, או נגרם עיכוב בהחלטת ראש אגף הנדסה ברשות בשל אי העברת מלוא המסמכים והמידע כאמור בסעיף (ב), ישלם מנהל המערכת למבקש הסקר תשלום בשיעור הקבוע בלוח תעריפים 12.1–1 לכל יום איחור.
{{ח:תת|(ז)}} '''חשבון בעבור חיבור חריג'''
{{ח:תת}} חשבון בעבור חיבור חריג יכלול, נוסף על הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 23|באמת מידה 23 (תכולת חשבון)}}, את הפרטים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} העלות הנורמטיבית של חיבור בגודל החיבור המבוקש;
{{ח:תתת|(2)}} עלות הרשת החדשה שתוקם שבעבורה יחויב מבקש הסקר כקבוע בלוח תעריפים (טרם נקבע);
{{ח:תתת|(3)}} ניכוי המקדמות ששולמו.

{{ח:סעיף|35לז||תיקון: 21.1.19, 25.11.20; תשע״ט־3, תש״ף־24, תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''עבודות חיבור ועבודות תשתית של פרויקטי תשתית לאומית'''
{{ח:תת|(א)}} '''הגדרות'''
{{ח:תת}} באמת מידה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פרויקט תחבורה לאומי“ – פרויקט שנקבע בהחלטת ממשלה כפרויקט לפיתוח תחבורה ציבורית, שאומדן עלותו עולה על 2 מיליארד שקלים חדשים.
{{ח:תת|(ב)}} '''הסכם לעבודת חיבור ועבודות תשתית בעבור פרויקט תחבורה לאומי'''
{{ח:תתת|(1)}} על אף האמור {{ח:פנימי|פרק ג|בפרק זה}}, בעל רישיון חלוקה או בעל רישיון הולכה רשאי לחתום עם מי שמבקש לבצע פרויקט תחבורה לאומי, על הסכם המסדיר את אופן ביצוע עבודות התשתית, ובכלל זה העתקת התשתיות ועבודות החיבור של הצרכן לרשת מתח עליון, לרשת מתח גבוה או לרשת מתח נמוך (להלן – ההסכם); הסכם כאמור יכול שיכלול, בין השאר, לוחות זמנים מחייבים לביצוע כלל העבודות הנדרשות לטובת הקמה ותפעול של הפרויקט, עלויות מוסכמות בין הצדדים וערבויות שיינתנו עד להשלמתו.
{{ח:תתת|(2)}} בעל רישיון חלוקה או בעל רישיון הולכה, לפי העניין, יעביר את ההסכם לעיון הרשות בתוך 3 ימי עבודה.
{{ח:תתת|(3)}} הרשות רשאית להורות על תיקון ההסכם או על עדכון העלויות שנקבעו בו, ובכלל זה תהיה הרשות רשאית לקבוע תעריף פרטני לעלות העבודות.
{{ח:תתת|(4)}} אם ההסכם מסדיר עבודות במתח עליון או חיבור מעל 8 מו״א, ייחתם ההסכם בהסכמת מנהל המערכת.

{{ח:סעיף|35לז1||תיקון: 19.3.23; תשפ״ד־32}}
{{ח:ת}} '''פרויקט מעוכב'''
{{ח:תת|(א)}} '''בקשת ספק שירות חיוני להגדרת פרויקט כמעוכב'''
{{ח:תתת|(1)}} סברו מנהל המערכת או בעל רישיון הולכה (להלן באמת מידה זו – ספק שירות חיוני או סש״ח), כי פרויקט ברשת ההולכה צפוי להתעכב מסיבות שאינן תלויות בהם, יודיעו על כך בכתב לרשות ויבקשו להגדיר את הפרויקט כפרויקט מעוכב (להלן – בקשה להגדרת פרויקט כמעוכב).
{{ח:תתת|(2)}} בבקשה להגדרת פרויקט כמעוכב יפורטו: שם הפרויקט, סיבת העיכוב, הפעולות שנקט ספק השירות החיוני כדי לעמוד בתוכנית הפיתוח ומועדן, אבני דרך צפויות להשלמת הפרויקט, הפעולות שסש״ח מבצע להסרת החסמים ומועד משוער להסרת החסם ולהשלמת תוכנית הפיתוח; נוסף על האמור, אם חל עיכוב בפרויקט כתוצאה מאי־מתן אישור על ידי רשויות אחרות, יפרט המחלק גם את המועדים שבהם פנה לקבלת אישור הרשויות.
{{ח:תתת|(3)}} סש״ח יצרף לבקשה לפי סעיף קטן (2) את רשימת ההתחייבויות לחיבור או לשילוב התלויות בהשלמת הפרויקט שבשלו מוגשת הבקשה.
{{ח:תת|(ב)}} '''אישור הרשות להגדרת פרויקט כמעוכב'''
{{ח:תתת|(1)}} הרשות תקבע אם לאשר את הבקשה להגדרת פרויקט כמעוכב ואת המועד שבו תסתיים הגדרתו כפרויקט מעוכב.
{{ח:תתת|(2)}} אישרה הרשות את הבקשה, לא תעלה תקופת הגדרת הפרויקט כמעוכב על 48 חודשים מהמועד שנקבע בתוכנית הפיתוח.
{{ח:תת|(ג)}} '''פרסום פרויקטים מעוכבים'''
{{ח:תת}} הסש״ח יפרסם באתר האינטרנט שלו את רשימת הפרויקטים המעוכבים בציון הפרטים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} שם הפרויקט;
{{ח:תתת|(2)}} תיאור כללי של המרחב הגאוגרפי שבו תשובות המחלק מושפעות מעיכוב בפרויקט;
{{ח:תתת|(3)}} המועד שנקבע לסיום הפרויקט בתוכנית הפיתוח;
{{ח:תתת|(4)}} סיבת העיכוב להשלמת הפרויקט במועד שנקבע לסיומו בתוכנית הפיתוח;
{{ח:תתת|(5)}} המועד הצפוי לסיום הפרויקט כפי שנקבע על ידי הרשות לפי סעיף (ב).
{{ח:תת|(ד)}} '''סיום הגדרת פרויקט הולכה כפרויקט מעוכב'''
{{ח:תתת|(1)}} סבר סש״ח שהעיכובים שאינם בשליטתו הוסרו או עתידים להיות מוסרים, יעדכן את הרשות בדבר ביטול הגדרת הפרויקט כפרויקט מעוכב תוך ציון המועד הצפוי להשלמת הפרויקט, ויעדכן את רשימת הפרויקטים המעוכבים באתר האינטרנט שלו; הסש״ח יעדכן את תשובות המחלק שניתנו בכפוף להשלמת הפרויקט המעוכב כך שההתחייבות לחיבור תהיה בהתאם למועד הצפוי להשלמת הפרויקט.
{{ח:תתת|(2)}} עדכן סש״ח כאמור בסעיף קטן (1), הפרויקט יחדל להיות מוגדר פרויקט מעוכב החל ממועד זה.
{{ח:תתת|(3)}} בלי לגרוע מהאמור לעיל, אם הרשות סברה שהעיכובים שאינם בשליטת סש״ח הוסרו, תודיע על כך הרשות לסש״ח תוך ציון המועד הנדרש להשלמת הפרויקט, והסש״ח יעדכן בהתאם את אתר האינטרנט שלו ואת תשובות המחלק כאמור בסעיף קטן (1).

{{ח:סעיף|35לז2||תיקון: 19.5.22, 30.6.24; תשפ״ה־14, תשפ״ה־16}}
{{ח:ת}} '''העברת רשת בין מחלקים'''
{{ח:תת}} באמת מידה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מועד העברת הרשת“ – המועד שבו המחלק הדומיננטי השלים את העברת הרשת במלואה בפועל, אשר לא יעלה על המועד המפורט בסעיף (ג)(1), לפי העניין;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מחלק היסטורי“ – גוף דוגמת מועצה מקומית, קיבוץ, מושב, יישוב קהילתי או יישוב אחר, אשר מתקיימים בו כל התנאים האלה:
{{ח:תתתת|(1)}} הוא בעל זכויות במקרקעין המשמשים לו כמקום צרכנות ובעל זכויות בתשתית חשמל המשמשת אותו לחלוקת חשמל לתושביו;
{{ח:תתתת|(2)}} הוא מבצע פעילות של רכישת חשמל במתח גבוה, חלוקה והספקת חשמל, כמשמעותן {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל|בחוק}}, לצרכנים ביתיים בעלי מונים אישיים בשטח החלוקה שלו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מחלק במתח נמוך“ – גוף דוגמת מועצה מקומית, קיבוץ, מושב, יישוב קהילתי או יישוב אחר, אשר מתקיימים בו כל התנאים האלה:
{{ח:תתתת|(1)}} הוא בעל זכויות במקרקעין המשמשים לו כמקום צרכנות ובעל זכויות בתשתית חשמל המשמשת אותו לחלוקת חשמל לתושביו;
{{ח:תתתת|(2)}} הוא מבצע פעילות של רכישת חשמל במתח נמוך, חלוקה והספקת חשמל, כמשמעותן {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל|בחוק}}, לצרכנים ביתיים בעלי מונים אישיים בשטח החלוקה שלו.
{{ח:תת|(א)}} '''הודעה על העברת הרשת'''
{{ח:תת}} בעל רישיון חלוקה, מחלק במתח נמוך או מחלק היסטורי, שברצונו להעביר למחלק הדומיננטי את פעילות החלוקה (להלן – המחלק המעביר), יודיע על כך למחלק הדומיננטי ולרשות החשמל ויצרף להודעתו את הנתונים שלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} פירוט של מקומות הצרכנות ומקומות היצרנות המצויים בשטח החלוקה שלו, והכתובות שלהם;
{{ח:תתת|(2)}} פרטי קשר עם הצרכנים ועם היצרנים הרשומים אצלו;
{{ח:תתת|(3)}} מספרי מונים של המונים המצויים בשטח החלוקה שלו ומידע על אודות מיקומם;
{{ח:תתת|(4)}} גודל החיבור של כל אחד מהצרכנים הרשומים אצלו ושל כל אחד מהיצרנים הרשומים אצלו;
{{ח:תתת|(5)}} סוגי הרשתות המצויות בשטח החלוקה שלו והמתח שלהן;
{{ח:תתת|(6)}} סוגי תחנות השנאה;
{{ח:תתת|(7)}} סכמה קווית של הרשתות שלו;
{{ח:תתת|(8)}} פירוט של מיתקני ייצור המצויים בשטח החלוקה שלו, לרבות מיתקנים המשולבים במקום צרכנות, ומידע כמפורט להלן לגבי כל אחד מהם:
{{ח:תתתת|(א)}} האסדרה שחלה עליו;
{{ח:תתתת|(ב)}} אישורים שהמחלק נתן לגביו;
{{ח:תתתת|(ג)}} היסטוריית התשלומים;
{{ח:תתת|(9)}} סקר מצב הרשת, אם בחר המחלק המעביר לערוך סקר כאמור לפי סעיפים (ד) ו־(ה).
{{ח:תת|(ג)}} '''העברת הפעילות והאחריות'''
{{ח:תתת|(1)}} המחלק הדומיננטי ישלים את העברת הרשת לרבות פעילות החלוקה (באמת מידה זו – העברת רשת) בתוך שלושה חודשים מיום קבלת אישור ההעברה, אלא אם כן אישר יושב ראש הרשות אחרת בהתאם לסעיף קטן (9); ניתן אישור יושב ראש הרשות כאמור, יובא האישור לידיעת חברי מליאת הרשות.
{{ח:תתת|(2)}} המחלק המעביר יאפשר למחלק הדומיננטי לפעול בתוך תחום שטח החלוקה לצורך תיקון מפגעים בטיחותיים המהווים סכנה לחיי אדם החל ביום קבלת אישור ההעברה עד מועד העברת הרשת.
{{ח:תתת|(3)}} תיאום טכני להעברת הרשת יתקיים בין המחלק המעביר למחלק הדומיננטי.
{{ח:תתת|(4)}} החל ממועד העברת הרשת יהיה המחלק הדומיננטי אחראי לחלוקה ואספקה של החשמל בשטח החלוקה שהמחלק המעביר העביר אליו; אם המחלק הדומיננטי לא סיים את עבודות תחזוקת הרשת כדי להביאה לסטנדרטים הנדרשים על פי כל דין טרם העברת הרשת, יפעל לחלק חשמל באופן מיידי וימשיך ויפעל להתאמת הרשת לסטנדרטים לפי כל דין בהקדם האפשרי.
{{ח:תתת|(5)}} במסגרת התיאום הטכני שמבצע המחלק המעביר עם המחלק הדומיננטי לפי סעיף קטן (3), רשאים הם לסכם על העברת הרשת בשלבים, ובלבד שהעברת הרשת תושלם עד המועד לפי סעיף קטן (1) או סעיף קטן (9), לפי העניין; סיכמו המחלק המעביר והמחלק הדומיננטי על העברת הרשת בשלבים כאמור, יהיה המחלק הדומיננטי אחראי לכל מקטע רשת שעבר לבעלותו, החל ממועד השלמת העברת הפעילות לגבי אותו מקטע, והחל מאותו מועד יחולו עליו החובות לפי סעיף קטן (4) לגבי אותו מקטע.
{{ח:תתת|(6)}} המחלק הדומיננטי לא יגבה תעריף מצרכנים בעבור החיבורים הקיימים במועד העברת הרשת.
{{ח:תתת|(7)}} המחלק המעביר ימסור הודעה לכלל הצרכנים והיצרנים שרשומים אצלו (בסעיף זה – צרכני המחלק) בדבר העברת הפעילות, הרשת או מקטעים ממנה למחלק הדומיננטי, 60 ימים לפחות לפני השלמת העברה כאמור.
{{ח:תתת|(8)}} המחלק הדומיננטי יודיע לצרכני המחלק המעביר על חובת הצרכן לעמוד בחובות הבטיחות לפי {{ח:חיצוני|חוק החשמל|חוק החשמל}}.
{{ח:תתת|(9)}} יושב ראש הרשות רשאי לתת תוקף להסכמת הצדדים למתווה שונה לאופן העברת רשת, לרבות הסכמת הצדדים למועדים שונים או מאוחרים מהקבוע בסעיף קטן (1) להשלמת העברת הרשת, ובלבד שהמועד האחרון להשלמת העברת הרשת יהיה לא יאוחר משנים עשר חודשים מיום קבלת אישור ההעברה, והכול אם מצא כי הסכמה כאמור משרתת את טובת הצרכנים או נדרשת מבחינה בטיחותית; כמו כן רשאי יושב ראש הרשות לשנות או לבטל, בכל עת, את המתווה המוסכם, אם מצא כי המתווה אינו משרת עוד את טובת הצרכנים, ובלבד שנתן למחלקים הזדמנות להשמיע את טענותיהם לפניו; הוראות סעיפים קטנים (2) עד (8) יחולו גם על העברת רשת לפי מתווה מוסכם שאושר לפי זה, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ד)}} '''תשלום בעבור הרשת המועברת'''
{{ח:תתת|(1)}} תשלום בעד הרשת המועברת יהיה מותנה בביצוע סקר מצב הרשת בהתאם להוראות סעיף (ה); אם המחלק המעביר מבקש להעביר את הרשת בלא ביצוע סקר מצב הרשת, המחלק הדומיננטי לא ישלם למחלק המעביר בעד העברת הרשת.
{{ח:תתת|(2)}} המחלק הדומיננטי ישלם למחלק המעביר בעד פריטי רשת שאושרו בסקר מצב הרשת, בניכוי תשלומים בעד פירוק פרטי רשת שאינם תקינים; התשלום יחושב לפי הקבוע לעניין אותו פרט רשת בלוחות תעריפים 4.4 ”עבודות על חשבון אחרים“ במועד העברת הרשת, בניכוי פחת קו ישר ל־30 שנה (להלן – סכום התשלום); אם סכום התשלום שלילי יראו את סכום התשלום כשווה לאפס, כך שבכל מקרה לא ישלם המחלק המעביר למחלק הדומיננטי כל תשלום בעד העברת הרשת.
{{ח:תתת|(3)}} מחלוקת כספית בין המחלק הדומיננטי למחלק המעביר לא תהיה עילה לעיכוב בהעברת הרשת.
{{ח:תת|(ה)}} '''סקר מצב הרשת'''
{{ח:תתת|(1)}} מחלק מעביר שמבקש לקבל תשלום בעד הרשת שהוא מעביר יבצע סקר מצב רשת אשר יכלול את המסמכים והנתונים האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} סכמה חשמלית של הרשת הקיימת במתח גבוה ובמתח נמוך של רשתות עיליות ותת־קרקעיות ושל החיבורים לבתים, מנקודת החיבור לרשת החשמל של חברת החשמל לישראל שבה ממוקם המונה עד למונה החשמל של צרכני הקצה (להלן – תשתית חשמלית); נוסף על כך יכלול מפות (תשריטים) של הרשת במתח גבוה ושל הרשת במתח נמוך שעל גביהן יסומנו כל אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} סוג וחתך הכבלים והתילים המותקנים;
{{ח:תתתתת|(2)}} עומק ההטמנה;
{{ח:תתתתת|(3)}} מרחקי הבטיחות המותקנים בפועל אל מול המרחקים הקבועים {{ח:חיצוני|חוק החשמל|בחוק החשמל}} ובתקנות שלפיו;
{{ח:תתתתת|(4)}} סימון בסמלים החשמליים המקובלים את אביזרי חלוקת חשמל המותקנים ברשת, ובכלל זה תחנות השנאה פנימיות, שנאים של עמודים, עמודים, מנתקים, מגני ברק, צנרת, ארונות חלוקה, ארונות מונים וכל אביזר חשמלי אחר המותקן ברשת;
{{ח:תתתתת|(5)}} סימון לגבי כל לוח מתח נמוך, ארון חלוקה וארגז אבטחה, של סוג וגודל המבטיחים המותקנים בהם;
{{ח:תתתת|(ב)}} מיפוי הרשת התת־קרקעית אשר יבוצע על בסיס מפות AS MADE מאושרות על ידי מודד מוסמך, או על בסיס מעבדה ניידת לזיהוי תשתיות מוטמנות, או על בסיס גישושים ידניים בשטח; במיפוי לפי פסקה זו, בעבור כל תשתית חשמלית יסומן על גבי המיפוי אם היא מותקנת בהתאם לקבוע {{ח:חיצוני|חוק החשמל|בחוק החשמל}} ובתקנות שלפיו או לאו;
{{ח:תתתת|(ג)}} כתב כמויות נפרד בעבור כל סוג תשתית שמותקנת במתח גבוה, במתח נמוך ובחיבורים לבית; כמו כן, יש לבצע הפרדה נוספת, בטבלאות נפרדות, בעבור תשתיות המותקנות והתואמות {{ח:חיצוני|חוק החשמל|לחוק החשמל}} ולתקנות שלפיו ובעבור תשתיות שאינן תואמות {{ח:חיצוני|חוק החשמל|לחוק החשמל}} ולתקנות שלפיו; טבלה לדוגמה תפורסם באתר האינטרנט של הרשות;
{{ח:תתתת|(ד)}} מידע על אודות שיטת המנייה וסוג מערכות המנייה המותקנות, ובכלל זה פירוט כמויות של מונים מותקנים מכל סוג וציון עמידתם או אי־עמידתם בתקנים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 15|בסעיף (ד) לאמת מידה 15 ”בדיקת דיוק מונה ותקינותו“}} אשר חלים על אותם מונים;
{{ח:תתתת|(ה)}} שיעור האיבודים ברשת, דגימות סטטיסטיות של רמת המתח המסופק לצרכני הקצה בשעות שיא באזורים שונים שבתחום שטח החלוקה שלו, הספק של כל שנאי, מספר הצרכנים המוזנים מכל שנאי, כולל גודל חיבור של כלל הצרכנים כאמור המוזנים מכל שנאי, ודקות אי־אספקה ממוצעות לכלל הצרכנים הנובעות מהרשת הפנימית של בעל התשתית – אם נתון זה מצוי בידי המחלק המעביר;
{{ח:תתתת|(ו)}} אישור בדבר תקינות ועמידה בהוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק החשמל|חוק החשמל}} לגבי כל פריט ציוד רשת שנמנה בסעיף זה.
{{ח:תתת|(2)}} כל הנתונים שצורפו לפי סעיף קטן (1) יאושרו בחתימתו של מהנדס חשמל חיצוני בעל רישיון מהנדס בודק סוג 3.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ו|סימן ו׳: חיבור מיתקן פוטו וולטאי לרשת ההולכה במסגרת הליך תחרותי לקביעת תעריף|תיקון: תשע״ט־3}}

{{ח:סעיף|35לח||תיקון: 15.11.18, 1.11.20, 5.4.21, 14.3.22, 6.9.23, 29.11.23, 26.3.24, 30.9.24, 28.9.25; תשע״ט־3, תשפ״א־5, תשפ״א־24, תשפ״ב־18, תשפ״ד־3, תשפ״ד־15, תשפ״ד־23, תשפ״ה־10, תשפ״ו־4}}
{{ח:ת}} '''הגדרות'''
{{ח:תת|(א)}} '''הגדרות'''
{{ח:תת}} {{ח:פנימי|פרק ג סימן ו|בסימן זה}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הצעה“ – הצעה בהליך תחרותי;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”היתכנות חיבור“ – יכולת תחילת הפעלה מסחרית עד ליום ל׳ בתשרי התשפ״ד (15 באוקטובר 2023);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הליך תחרותי“ – הליך תחרותי שפרסמה הרשות לקביעת תעריף למכירת חשמל ממיתקן ייצור בטכנולוגיה פוטו־וולטאית שיחובר למתח עליון;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הספק“ או ”הספק מותקן“ – סך הספק המהפכים המוכפל במקדם הספק (0.88) ביחידות קילו־וואט;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הספק המהפכים“ – ההספק המדומה לפי נתוני יצרן ביחידות קילו וולט אמפר;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ההספק המוצע של המיתקן“ – ההספק המותקן (AC), שהציע המציע בהצעתו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ההספק המינימלי של המיתקן“ – ההספק המותקן המינימלי (AC) של המיתקן, אשר לגביו יתחייב המציע להקמת המיתקן בתעריף שהציע, אשר לא יפחת מ־10 מגה־וואט;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ההספק המעודכן של המיתקן“ – לגבי כל מיתקן – ההספק המותקן המעודכן של המיתקן (AC), כפי שייקבע במהלך בדיקות הבקשה לבדיקת חיבור לפי אמות המידה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”זוכה“ – מבקש חיבור שזכה בהליך תחרותי;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המועד המחייב“ – עשרים ואחת חודשים, ולעניין מיתקן המוקם, כולו או חלקו, בתחום מרחב תכנון מקומי בהארכה – עשרים ושמונה חודשים אחרי המועד להגשת אישור הפעלה מסחרית ולתחילת ההפעלה המסחרית של מיתקן, שקבע מנהל המערכת בתשובה החיובית לגבי היתכנות החיבור לפי {{ח:פנימי|סעיף 35מא|סעיף (א)(3) באמת מידה 35מא}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המועד המחייב המרבי“ – המועד האחרון להגשת אישור הפעלה מסחרית, אשר יחול 27 חודשים לאחר המועד המחייב, ולעניין מיתקן המוקם, כולו או חלקו, בתחום מרחב תכנון מקומי בהארכה – 34 {{ח:הערה|חודשים}} לאחר המועד המחייב;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן“ – מיתקן לייצור חשמל בטכנולוגיה פוטו־וולטאית שיתחבר לרשת מתח עליון במסגרת הליך תחרותי;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מרחב תכנון מקומי בהארכה“ – כל אחד ממרחבי התכנון המקומיים האלה:
{{ח:תתתת|(1)}} אופקים;
{{ח:תתתת|(2)}} אצבע הגליל;
{{ח:תתתת|(3)}} אשקלון;
{{ח:תתתת|(4)}} הגליל העליון;
{{ח:תתתת|(5)}} חבל אשר;
{{ח:תתתת|(6)}} חוף אשקלון;
{{ח:תתתת|(7)}} מעלה הגליל;
{{ח:תתתת|(8)}} מעלה חרמון;
{{ח:תתתת|(9)}} מעלה נפתלי;
{{ח:תתתת|(10)}} מרום הגליל;
{{ח:תתתת|(11)}} נגב מערבי;
{{ח:תתתת|(12)}} נתיבות;
{{ח:תתתת|(13)}} קריית שמונה;
{{ח:תתתת|(14)}} שדרות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תכנית“ – תכנית מאושרת למיתקן לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|חוק התכנון והבנייה}}.

{{ח:סעיף|35לט||תיקון: 15.11.18; תשע״ט־3}}
{{ח:ת}} '''חיבור לרשת מתח עליון'''
{{ח:תת|(א)}} '''חיבור לרשת מתח עליון'''
{{ח:תתת|(1)}} גודל חיבור חדש של מיתקן לרשת מתח עליון יעלה על 10 מו״א ויפחת מ־250 מו״א.
{{ח:תתת|(2)}} גודל החיבור של מיתקן לא יהיה קטן מההספק המעודכן של המיתקן.
{{ח:תתת|(3)}} החיבור לרשת מתח עליון יהיה במתכונת של כניסה אחת לפחות ויציאה אחת לפחות; מספר הכניסות והיציאות ייקבע לפי יכולת העברת ההספק בקווים לצורך קליטת האנרגיה והוצאתה ולאמינות האספקה הנדרשת.
{{ח:תתת|(4)}} בעל רישיון ההולכה יחבר את המיתקן לרשת בהתאם למפרטים הטכניים והבטיחותיים כדין.
{{ח:תתת|(5)}} ההספק המצרפי של הפאנלים (DC) במיתקן יהיה גדול מהספק המעודכן של המיתקן או שווה לו.

{{ח:סעיף|35מ||תיקון: 15.11.18, 14.3.22; תשע״ט־3, תשפ״ד־2}}
{{ח:ת}} '''בקשה לבדיקת חיבור ותשלום מקדמה'''
{{ח:תת|(א)}} '''בקשה לבדיקת חיבור'''
{{ח:תתת|(1)}} מבקש חיבור יגיש למנהל המערכת, בתוך 7 ימי עבודה ממועד הגשת הצעתו בהליך התחרותי, בקשה לבדיקת חיבור למיתקן בהספק הזהה להספק שהציע בהליך התחרותי.
{{ח:תתת|(2)}} תנאי לתחילת טיפול בבקשה לבדיקת חיבור הוא שמבקש החיבור ישלם למנהל המערכת מקדמה בתעריף ביצוע סקר חיבור לרשת ההולכה כפי שקבוע בלוח תעריפים 4.1–1.
{{ח:תתת|(3)}} מנהל המערכת ישלח למבקש החיבור את החשבון לתשלום המקדמה כאמור בסעיף קטן (2) בתוך 7 ימי עבודה מיום הגשת הבקשה לבדיקת חיבור; מבקש החיבור ישלם את המקדמה בתוך 7 ימי עבודה מיום קבלת החשבון לתשלום.
{{ח:תת|(ב)}} '''נתונים ומסמכים שייכללו בבקשה לבדיקת חיבור'''
{{ח:תת}} מבקש חיבור המגיש בקשה לבדיקת חיבור יצרף לבקשה את כל הנתונים והמסמכים המפורטים להלן, כתנאי סף לביצוע בדיקת החיבור:
{{ח:תתת|(1)}} מועד מבוקש להפעלה מסחרית;
{{ח:תתת|(2)}} טווח ההספק המותקן של המיתקן;
{{ח:תתת|(3)}} מספרי גוש וחלקה של מקום המיתקן;
{{ח:תתת|(4)}} קובץ ממוחשב מסוג DWG עם תיחום של החצרים או של יחידת השטח שבהם מבוקש החיבור על רקע גושים וחלקות;
{{ח:תתת|(5)}} טווח גודל החיבור ביחידות קו״א והספק המהפכים, (ביחידות קילו־וולט־אמפר), המתאים לטווח הספק המותקן;
{{ח:תתת|(6)}} מיקום נקודת ההתחברות למיתקן;
{{ח:תתת|(7)}} תכנית חשמל חד־קווית המאושרת בידי מהנדס חשמל בעל רישיון מתאים;
{{ח:תתת|(8)}} העמדה כללית בקובץ אוטוקאד בקואורדינאטות של רשת ישראל החדשה, חתכים ומבנה פיקוד עם מידות מיתקן הייצור;
{{ח:תתת|(9)}} תכניות רלוונטיות לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|חוק התכנון והבנייה}};
{{ח:תתת|(10)}} נתונים מלאים לצורך ביצוע בדיקות דינמיות בהתאם לטופס שמנהל המערכת ימסור למבקש;
{{ח:תתת|(11)}} נתוני אמינות של מיתקן הייצור;
{{ח:תתת|(12)}} תצורת המיתקן והציוד העיקרי שישמש אותו;
{{ח:תתת|(13)}} פרמטרים תפעוליים ומשטרי הפעלה של מיתקן הייצור;
{{ח:תתת|(14)}} נתונים טכניים של יחידות הייצור, בהתאם לדרישות מנהל המערכת;
{{ח:תתת|(15)}} אם מבקש חיבור הצהיר בהצעתו שיש בידו תכנית, יצרף גם תכנית בנייה (גרמושקה) מקורית חתומה בידי רשות הרישוי או העתק חתום ומאושר כנאמן למקור בידיה, עם סימון המבנה או שטח הקרקע שבעבורו מבוקש החיבור; אם טרם ניתן היתר בנייה יצרף העתק של תוכנית מיתאר לפי חוק התכנון והבנייה שפורסמה למתן תוקף, ושכוללת הוראות המאפשרות מתן היתר בנייה למיתקן, בלא צורך באישור תוכנית נוספת טרם מתן ההיתר או ביצוע העבודה; בתשריט יהיה סימון של מיקומו המתוכנן של המיתקן על המבנה או השטח;
{{ח:תתת|(16)}} תכנית העמדה של תחנת המשנה שאליה יחובר מיתקן הייצור; אם המבקש מתכנן להתחבר לתחנת משנה פרטית – מיקום תחנת המשנה שאליה יחובר המיתקן.
{{ח:תת|(ג)}} '''בקשה להמצאת פרטים נוספים'''
{{ח:תת}} מנהל המערכת רשאי לדרוש בכתב ממבקש החיבור, בתוך 7 ימי עבודה ממועד הגשת הבקשה לחיבור, המצאת פרטים נוספים הנדרשים לו לצורך מתן תשובה לבקשה.

{{ח:סעיף|35מא||תיקון: 15.11.18; תשע״ט־3}}
{{ח:ת}} '''תשובת מנהל המערכת'''
{{ח:תת|(א)}} '''תשובת מנהל המערכת לבקשה לבדיקת חיבור'''
{{ח:תתת|(1)}} תשובת מנהל המערכת לבקשה לבדיקת חיבור תינתן תחילה לרשות, במועד האמור בסעיף קטן (4), ולאחר שהרשות הכריזה עליו כמועמד לזכייה בהליך התחרותי – גם לכל אחד ממבקשי החיבור. לעניין אמת מידה זו, מועמד לזכייה בהליך התחרותי הוא מציע שהרשות הכריזה עליו כזוכה והוא טרם העמיד את הערבות הנדרשת לפי אותו הליך תחרותי.
{{ח:תתת|(2)}} התשובה תתייחס לישימות חיבור המיתקן של מבקש החיבור לרשת ההולכה ויכולת קליטה והוצאה של אנרגיה לרשת בהיקף המבוקש, בהתחשב, בין השאר, בעניינים המפורטים להלן, תוך פירוטם:
{{ח:תתתת|(א)}} דירוג ההצעות שקבעה הרשות בהליך התחרותי. כל מיתקן שלגביו יקבע מנהל המערכת שיש לו היתכנות חיבור, יהווה אילוץ בבחינת יכולת היתכנות החיבור של המיתקנים הכלולים בהצעות המדורגות אחריו;
{{ח:תתתת|(ב)}} טווח ההספק שבין ההספק המוצע של המיתקן להספק המינימלי של המיתקן;
{{ח:תתתת|(ג)}} מועד קבלת ההיתרים הנדרשים לצורך ביצוע עבודות החיבור;
{{ח:תתתת|(ד)}} הנחיות תכנון כלליות בהתאם למאפייני המערכת, לרבות שינויים נדרשים בתכנון המיתקן וסוג הציוד במיתקן;
{{ח:תתתת|(ה)}} לוח הזמנים להשלמת עבודות החיבור;
{{ח:תתתת|(ו)}} יכולת הוצאת מלוא האנרגיה לרשת, של ההספק ממיתקן הייצור, ויכולת צריכת מלוא ההספק הנדרש מהרשת בהתאמה למאפייני המערכת;
{{ח:תתתת|(ז)}} הצורך בשדרוג רשת החשמל לצורך קליטת מיתקן הייצור ומיתקנים אחרים המתוכננים לקום באזור שבו מבוקש החיבור, לרבות לוחות זמנים להשלמת כל עבודה בנפרד;
{{ח:תתתת|(ח)}} עמידה בקריטריוני התכנון של רשת ההולכה.
{{ח:תתת|(3)}} תשובת מנהל המערכת תהיה חיובית אם אפשר לחבר את המיתקן בטווח ההספק שבין ההספק המוצע של המיתקן להספק המינימלי של המיתקן עד המועד כאמור בהגדרה ”היתכנות חיבור“. בתשובה חיובית יקבע מנהל המערכת לגבי אותו מיתקן את המועד להגשת אישור הפעלה מסחרית ולתחילת הפעלה מסחרית, אשר לא יהיה מוקדם מהמועד שביקש המציע להפעלה מסחרית של המיתקן בבקשתו ולא יהיה מאוחר מהמועד כאמור בהגדרה ”היתכנות החיבור“. כמו כן, בתשובה חיובית יציין מנהל המערכת את ההספק האפשרי המרבי בטווח שמבקש החיבור כלל בבקשתו. הספק זה יהיה ההספק המעודכן של המיתקן, ויכול שיהיה נמוך מההספק המוצע של המיתקן.
{{ח:תתת|(4)}} התשובות של מנהל המערכת לגבי כל הבקשות לבדיקת חיבור יישלחו לרשות בתוך 60 ימי עבודה מיום הגשת כל הבקשות לבדיקת חיבור או ממועד הגשת דרישת מנהל המערכת ממבקש החיבור להמצאת פרטים נוספים, לפי המאוחר מבניהם.
{{ח:תת|(ב)}} '''התחייבות מנהל המערכת'''
{{ח:תתת|(1)}} ממועד הגשת הבקשה לבדיקת חיבור וכל עוד לא הכריזה הרשות על הזוכה, רשאי מנהל המערכת לבצע סקרי חיבור נוספים, באישור מראש של הרשות, אשר רשאית לקבוע בין היתר תנאים ואילוצים לביצוע הסקר.
{{ח:תתת|(2)}} מנהל המערכת ישמור מקום ברשת לזוכה עד למועד המחייב המרבי למיתקן.

{{ח:סעיף|35מב||תיקון: 15.11.18; תשע״ט־3}}
{{ח:ת}} '''חיבור מיתקן של זוכה'''
{{ח:תת|(א)}} '''תשלום ראשון בגין חיבור'''
{{ח:תת}} מנהל המערכת ימסור לזוכה חשבון לתשלום מקדמה על חשבון מחיר החיבור, בשיעור 10% ממחיר החיבור בהתאם לתעריף הקבוע בשורה (1) בלוח תעריפים 4.1–1 ”תעריף חיבור ראשון לרשת ההולכה 161 ק״ו“.
{{ח:תת|(ב)}} '''הסכמים, שינויים בבקשה וביצוע עבודות החיבור'''
{{ח:תת}} על חיבור מיתקן של זוכה יחולו אמות המידה המפורטות להלן (להלן – אמות המידה הנוספות), בשינוי זה: במקום ”יצרן“, ”בעל רישיון ייצור“ ו”בעל רישיון מותנה“ יקראו ”זוכה“:
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:פנימי|סעיף 35כה|אמת מידה 35כה}};
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:פנימי|סעיף 35כז|אמת מידה 35כז}};
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:פנימי|סעיף 35כח|אמת מידה 35כח}}, למעט סעיפים (א), (ב)(1) ו־(ד);
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:פנימי|סעיף 35כט|אמת מידה 35כט}}, למעט סעיף (א)(12) עד (14);
{{ח:תתת|(5)}} {{ח:פנימי|סעיף 35ל|אמת מידה 35ל}};
{{ח:תתת|(6)}} {{ח:פנימי|סעיף 35לא|אמת מידה 35לא}}, למעט סעיף (ג) שבה.
{{ח:תת|(ג)}} '''חיבור באמצעות תחנת משנה קיימת, או שאינה בבעלות הזוכה'''
{{ח:תתת|(1)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 35לח|בסעיף {{ח:הערה|[צ״ל: באמת מידה]}} 35{{ח:הערה|&lt;s&gt;(&lt;/s&gt;}}לח{{ח:הערה|&lt;s&gt;)&lt;/s&gt;}}(5)}} זוכה רשאי להתקין קווים, שדות או שנאים משותפים לצורך חיבור מיתקניו.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 35לח|בסעיף {{ח:הערה|[צ״ל: באמת מידה]}} 35{{ח:הערה|&lt;s&gt;(&lt;/s&gt;}}לח{{ח:הערה|&lt;s&gt;)&lt;/s&gt;}}(5)}} זוכה רשאי להתקין בתחנת משנה של צרכן או של יצרן, בהסכמת הצרכן או היצרן, לפי העניין, קווים, שדות או שנאים לצורך חיבור מיתקנו.
{{ח:תתת|(3)}} זוכה רשאי להקים רשת איסוף בשטח ציבורי המחברת בין המיתקן לבין תחנת המשנה. תכנון והקמת רשת האיסוף יבוצעו באחריות הזוכה ועל חשבונו.
{{ח:תתת|(4)}} ככל שיחובר מיתקן לתחנת משנה שאליה מחובר מיתקן נוסף, יתקין בעל רישיון הולכה מונה ייצור נפרד בנקודת החיבור, בצד המתח הגבוה, של כל המיתקנים המחוברים לתחנת המשנה, נוסף על נקודת המניה, בצד המתח העליון, הקיימת מחוץ לתחנת המשנה. התשלום לכל מיתקן יחושב לפי מכפלת סך האנרגיה המוזרמת מתחנת המשנה, בחלק היחסי של ייצור המיתקן מתוך סך הייצור של המיתקנים המחוברים לתחנת המשנה לפי המדידה בנקודת החיבור, ובתעריף המיתקן.

{{ח:סעיף|35מג||תיקון: 15.11.18, 25.11.20, 27.10.21; תשע״ט־3, תשפ״א־6, תשפ״ב־7}}
{{ח:ת}} '''הפעלה מסחרית ותשלום בעד האנרגיה'''
{{ח:תת|(א)}} '''מועד ותנאים להפעלה מסחרית של המיתקן'''
{{ח:תתת|(1)}} לצורך קבלת אישור מאת מנהל המערכת להפעלה מסחרית של המיתקן, יגיש הזוכה למנהל המערכת, לפחות 21 ימי עבודה לפני המועד המחייב המרבי, בקשה בצירוף מסמכים כמפורט להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} הסכם לרכישת חשמל (PPA) חתום בידי מבקש החיבור ומנהל המערכת, בנוסח שאישר יושב ראש הרשות (להלן – הסכם הרכישה);
{{ח:תתתת|(ב)}} מסמכים המעידים כי התקנת המיתקן הושלמה;
{{ח:תתתת|(ג)}} פוליסות או אישורי ביטוח התואמים את הוראות הסכם הרכישה;
{{ח:תתתת|(ד)}} אישור של מנהל המערכת כי כל בדיקות המיתקן לפי {{ח:חיצוני|חוק החשמל|חוק החשמל}} והתקנות לפיו וכל בדיקות הסנכרון והקבלה הסתיימו בהצלחה;
{{ח:תתתת|(ה)}} היתר הפעלה שנתן מנהל מינהל החשמל למיתקן;
{{ח:תתתת|(ו)}} רישיון ייצור, חתום כדין, שאישרה הרשות;
{{ח:תתתת|(ז)}} כל אישורי הרשויות הנדרשים על פי כל דין לחיבור המיתקן לרשת, לרבות {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (אישורים למתן שירותי חשמל, מים וטלפון)#תוספת טופס 4|טופס 4}} או תעודת גמר למיתקן ולמבנה שעליו הוקם מרשות הרישוי הרלוונטית;
{{ח:תתתת|(ח)}} כל המסמכים הדרושים על פי כל דין ונוהלי מנהל המערכת לצורך ביצוע התשלומים על פי הסכם הרכישה.
{{ח:תתת|(2)}} מנהל המערכת ייתן אישור בכתב להפעלה מסחרית ויחתום על הסכם הרכישה בתוך 21 ימי עבודה מיום קבלת מלוא המסמכים המפורטים בסעיף קטן (1).
{{ח:תתת|(3)}} לא נתן מנהל המערכת לזוכה אישור בכתב להפעלה מסחרית בתום המועד המחייב המרבי, תהא אשר תהא הסיבה לכך, תפקע תשובתו החיובית של מנהל המערכת, לא ישמור מנהל המערכת מקום ברשת למיתקן הזוכה ולא יאשר לזוכה הפעלה מסחרית, אלא אם כן החליטה הרשות אחרת.
{{ח:תתת|(4)}} אם בעל רישיון הולכה חרג בחיבור המיתקן מהמועד המחייב המרבי, מכל סיבה שהיא, יפנה הזוכה לרשות להארכת המועד המחייב המרבי. אישרה הרשות את הארכת המועד המחייב המרבי – ימשיך בעל רישיון ההולכה בביצוע החיבור.
{{ח:תתת|(5)}} בגין כל יום איחור בחיבור מעבר למועד המחייב, ישלם בעל רישיון הולכה פיצוי לזוכה לפי {{ח:פנימי|סעיף 76|אמת מידה 76}}.
{{ח:תת|(ב)}} '''תעריף ליצרן בעד חשמל המיוצר במיתקן – כללי'''
{{ח:תתת|(1)}} מנהל המערכת ירכוש את כל החשמל המיוצר במיתקן. לגבי מיתקן המשולב ישירות במקום צרכנות, הצרכן יהיה רשאי להתקזז מול מנהל המערכת על החשמל הנצרך ישירות מהמיתקן, ובמקרה זה מנהל המערכת ישלם לצרכן רק בעבור החשמל המוזרם לרשת.
{{ח:תתת|(2)}} בעד רכישת החשמל ישלם מנהל המערכת ליצרן תעריף כמפורט בלוח תעריפים 6.7–16 תוצאות הליך תחרותי לייצור חשמל במיתקנים סולריים המחוברים לרשת מתח עליון.
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תתת|(4)}} התעריף האמור ישולם למשך תקופה של 23 שנים ממועד ההפעלה המסחרית, או 24 שנים ו־11 חודשים ממועד חתימת העסקה הנוגעת לקרקע שעליה יוקם המיתקן בין הזוכה לבין רשות מקרקעי ישראל, לפי המוקדם מביניהם.
{{ח:תתת|(5)}} בתום תקופת התשלום האמורה בסעיף {{ח:הערה|קטן}} (4) לעיל, יחולו לגבי המיתקנים שהוקמו במסגרת ההליך התחרותי ההסדרים שיהיו נוהגים באותה עת, ככל שהרשות תקבע הסדרים כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} '''ביצוע שינויים במיתקן'''
{{ח:תתת|(1)}} מנהל המערכת יהיה רשאי לתת אישור מראש ובכתב, בהתאם לאמות המידה שייקבעו מעת לעת, לכל שינוי במיתקן וכל שינוי שיש בו כדי להעלות את תפוקת המיתקן, לרבות בקונפיגורציה של המיתקן, בהספק המותקן שלו, במקדם ההספק ובהגנות המותקנות בו.
{{ח:תתת|(2)}} ביצע היצרן שינוי בלא קבלת אישור לפי סעיף קטן (1), תחדל חובת התשלום של מנהל המערכת לפי סעיף {{ח:הערה|[צ״ל: אמת מידה]}} 35מג(ב). ביצע היצרן שינוי באישור בהתאם להוראות סעיף קטן (1), יאשר מנהל המערכת את הפעלתו המסחרית של המיתקן לאחר שנבדק על ידי בודק מוסמך.
{{ח:תתת|(3)}} בוצע במיתקן שינוי המאפשר קבלת טובת הנאה ליצרן, יחולו {{ח:פנימי|סעיף 16|אמות מידה 16 (צריכת חשמל שלא כדין)}} {{ח:פנימי|סעיף 24|ו־24 (מועדי תשלום)}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ז|סימן ז׳: שונות|תיקון: תש״ף־11, תשפ״ד־14}}

{{ח:סעיף|35מד||תיקון: 2.9.19, 5.8.20, 6.9.23, 13.12.23, 19.5.25, 8.12.25; תש״ף־11, תשפ״א־4, תשפ״ד־14, תשפ״ד־18, תשפ״ד־27, תשפ״ה־30, תשפ״ו־6}}
{{ח:ת}} '''תוספת והחלפת הספק במיתקן פוטו־וולטאי בלא הגדלת חיבור'''
{{ח:תת|(א)}} '''הגדרות'''
{{ח:תת}} באמת מידה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הספק מוחלף“ – הספק המודולים או קיבולת האגירה שאותם מבקש המבקש להחליף במיתקן בקילו וואט;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הספק מותקן“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 175|באמת מידה 175}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הספק נוסף“ – הספק המודולים וקיבולת האגירה שאותם מבקש המבקש להתקין מעבר להספק פחת;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הספק פחת“ – הספק המחושב לפי הנוסחה שלהלן:
{{ח:ת}} {{ממורכז|&lt;math&gt; P_\mathrm{d} = P_\mathrm{o} + P_\mathrm{o1} * (1 - 0.0005)^t &lt;/math&gt;}}
{{ח:תתת}} כאשר:
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;t&lt;/math&gt; – משך הזמן, בחודשים שלמים, שחלף ממועד ההפעלה המסחרית עד מועד החלפת ההספק; לעניין מניין משך הזמן כאמור, חודש לא שלם שחלפו בו עד 15 ימים יעוגל כלפי מטה, ואילו חודש לא שלם שחלפו בו מעל 15 ימים יעוגל כלפי מעלה;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;P_\mathrm{d}&lt;/math&gt; – הספק הפחת בקילו וואט;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;P_\mathrm{o}&lt;/math&gt; – ההספק הקיים בניכוי ההספק המוחלף בקילו וואט;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;P_\mathrm{o1}&lt;/math&gt; – ההספק המוחלף בקילו וואט;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מבקש“ – בעל מיתקן פוטו־וולטאי המבקש מספק שירות חיוני להוסיף או להחליף מודולים או קיבולת אגירה במיתקנו בלא הגדלת חיבור;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בקשה להספק נוסף בלא תוספת ממיר“ – בקשה להחליף או להוסיף מודולים או קיבולת אגירה במיתקן קיים כך שהספק המודולים לאחר ביצוע ההחלפה עולה על הספק הפחת, בלא תוספת ממיר;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בקשה להספק נוסף עם תוספת ממיר“ – בקשה להחליף או להוסיף מודולים או קיבולת אגירה במיתקן קיים כך שהספק המודולים לאחר ביצוע ההחלפה עולה על הספק הפחת, ולהוסיף ממיר למיתקן;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בקשה להחלפת הספק פחת“ – בקשה להחליף מודולים במיתקן כך שהספק המודולים במיתקן לאחר ביצוע ההחלפה לא יעלה על הספק הפחת;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ספק שירות חיוני“ – אם המיתקן משולב לצרכן מתח נמוך או לצרכן מתח גבוה – המחלק, ואם המיתקן משולב לצרכן מתח עליון או לתחנת משנה פרטית – מנהל המערכת.
{{ח:תת|(ב)}} '''אישור ספק שירות חיוני'''
{{ח:תתת|(1)}} בעל מיתקן פוטו־וולטאי המעוניין להוסיף או להחליף מודולים או קיבולת אגירה במיתקן, יגיש לספק השירות החיוני בקשה בעניין זה, טרם ההוספה או ההחלפה של המודולים או קיבולת האגירה במיתקן (להלן באמת מידה זו – הבקשה).
{{ח:תתת|(2)}} ספק שירות חיוני יאשר למבקש להוסיף מודולים או קיבולת אגירה במיתקן או להחליפם, לפי העניין, בכפוף לקבוע {{ח:פנימי|פרק ג סימן ז|בסימן זה}}.
{{ח:תת|(ג)}} '''תשלום בעד בדיקת בקשה'''
{{ח:תת}} ספק שירות חיוני יגבה מהמבקש תשלום כקבוע בשורה 14 ללוח תעריפים 4.3–1, כתנאי לבדיקת הבקשה.
{{ח:תת|(ד)}} '''תנאי סף לבדיקת בקשה'''
{{ח:תתת|(1)}} ספק שירות חיוני יוודא את קיומם של המסמכים והנתונים המפורטים להלן כתנאי סף לבדיקת הבקשה:
{{ח:תתתת|(א)}} {{ח:הערה|[צ״ל: אם]}} המיתקן שאליו נוגעת הבקשה הוא מיתקן שמחובר לרשת החלוקה – המסמכים והנתונים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 35כ2|בפסקאות (א), (ב), (ג) ו־(יג) לסעיף (ה)(1) לאמת מידה 35כ2}} {{ח:פנימי|סעיף 35כ2|ובסעיף (ה)(2), למעט פסקה (ג) לאותה אמת מידה}};
{{ח:תתתת|(א1)}} אם המיתקן שאליו נוגעת הבקשה הוא מיתקן שמחובר לרשת ההולכה – המסמכים והנתונים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 35כו3|בפסקאות (א), (ב), (ז), (ט), (י) ו־(יג) לסעיף (א)(1) לאמת מידה 35כו3}};
{{ח:תתתת|(ב)}} ההספק המוחלף;
{{ח:תתתת|(ג)}} ההספק הנוסף;
{{ח:תתתת|(ד)}} מועד תחילת עבודת החלפת ההספק והוספת ההספק.
{{ח:תתת|(2)}} אם המבקש הגיש בקשה להספק נוסף עם תוספת ממיר או מיתקן אגירה, הוא יכלול בבקשתו גם את הנתונים האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הספק הממיר הנוסף המבוקש או קיבולת האגירה המשולבת במיתקן, לפי העניין;
{{ח:תתתת|(ב)}} התעריף המבוקש לפי סעיף (ח)(3)(ב).
{{ח:תתת|(3)}} אם המבקש פועל מכוח רישיון ייצור, הוא יכלול בבקשתו אישור מהרשות להוסיף או להחליף למיתקן המפורט ברישיון הייצור הספק או קיבולת אגירה, בלא הגדלת חיבור.
{{ח:תת|(ה)}} '''הודעה על עמידה בתנאי הסף ובדיקת הבקשה'''
{{ח:תת}} ספק שירות חיוני יודיע למבקש על עמידה בתנאי הסף בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 35כ2|סעיף (ו) לאמת מידה 35כ2}}, בשינויים המחויבים, ויבדוק את הבקשה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 35כ2|סעיף (ח) לאמת מידה 35כ2}}, בשינוי זה: במקום ”יפתח המחלק תיק עבודה ויבדוק“ יבוא ”יבדוק המחלק“; על אף האמור, לגבי מיתקן המחובר לרשת ההולכה לא תימסר הודעה על עמידה בתנאי הסף לפי סעיף זה וספק השירות החיוני יבדוק את הבקשה וישיב עליה למבקש בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 35כו4|סעיף (א) לאמת מידה 35כו4}}.
{{ח:תת|(ו)}} '''תשובת ספק שירות חיוני'''
{{ח:תתת|(1)}} ספק שירות חיוני ייתן למבקש בעל מיתקן שהספק המיתקן המאושר שלו עולה על 630 קילו־וואט תשובה חיובית, בכתב, בתוך 30 ימי עבודה מיום מסירת ההודעה שהבקשה עומדת בתנאי הסף או מיום קבלת הפרטים הנוספים שביקש בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 35כ2|סעיף (ו)(1) לאמת מידה 35כ2}} או {{ח:פנימי|סעיף 35כו3|לסעיף (א)(3) לאמת מידה 35כו3}}, במשרדי ספק השירות החיוני, לפי העניין.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בסעיף קטן (1), אם המבקש הגיש בקשה להספק נוסף עם תוספת ממיר או הגדלה של קיבולת האגירה, ספק שירות חיוני רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לדחות את הבקשה.
{{ח:תתת|(3)}} ספק שירות חיוני ייתן למבקש בעל מיתקן שהספק המיתקן המאושר שלו שווה ל־630 קילו־וואט או קטן ממנו, תשובה חיובית, בכתב, בתוך 21 ימי עבודה מיום מסירת ההודעה שהבקשה עומדת בתנאי הסף או מיום קבלת הפרטים הנוספים שביקש בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 35כ2|סעיף (ו)(1) לאמת מידה 35כ2}} במשרדי ספק השירות החיוני, לפי העניין.
{{ח:תתת|(4)}} על אף האמור בסעיף קטן (3), אם המבקש כאמור באותו סעיף קטן הגיש בקשה לתוספת של קיבולת אגירה, תשובת המחלק תינתן בתוך 30 ימי עבודה וספק השירות החיוני רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לדחות את הבקשה.
{{ח:תת|(ז)}} '''מתן אישור הפעלה מסחרית לאחר החלפה או הוספה של הספק'''
{{ח:תתת|(1)}} אם המבקש הגיש בקשה להחלפת הספק פחת או אם המבקש בעל מיתקן שהספק המיתקן המאושר שלו שווה ל־630 קילו־וואט או קטן ממנו, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} המבקש יבדוק את המיתקן על ידי בעל רישיון חשמלאי בודק מתאים לזרם הנומינלי של המיתקן לפי {{ח:חיצוני|חוק החשמל|חוק החשמל}}, ויעביר את תוצאות הבדיקה לספק שירות חיוני בתוך שבעה ימי עבודה מיום ביצוע הבדיקה;
{{ח:תתתת|(ב)}} ספק שירות חיוני ייתן למבקש אישור בכתב להפעלה מסחרית למודולים או {{ח:הערה|ל}}קיבולת האגירה שהוחלפו במיתקן, בתוך 7 ימי עבודה ממועד קבלת תוצאות הבדיקה.
{{ח:תתת|(2)}} אם המבקש הגיש בקשה להספק נוסף בלא תוספת ממיר בנוגע למיתקן שהספק המיתקן המאושר שלו עולה על 630 קילו־וואט, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} ספק שירות חיוני יעביר למבקש הסכם רכישה מעודכן התואם את התעריף המעודכן לפי סעיף (ח)(2); לעניין זה, ”הסכם רכישה“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 35כ3|בסעיף (ו) לאמת מידה 35כ3}} או {{ח:פנימי|סעיף 35מג|בסעיף (א)(1)(א) לאמת מידה 35מג}}, לפי העניין;
{{ח:תתתת|(ב)}} המבקש יבדוק את המיתקן על ידי בעל רישיון חשמלאי בודק מתאים לזרם הנומינלי של המיתקן לפי {{ח:חיצוני|חוק החשמל|חוק החשמל}}, ויעביר את תוצאות הבדיקה לספק שירות חיוני בתוך 7 ימי עבודה מיום ביצוע הבדיקה;
{{ח:תתתת|(ג)}} ספק שירות חיוני ייתן למבקש אישור בכתב להפעלה מסחרית של המודולים או קיבולת האגירה שנוספו למיתקן או שהוחלפו בו, בתוך 7 ימי עבודה ממועד קבלת תוצאות הבדיקה והסכם הרכישה החתום על ידי המבקש.
{{ח:תתת|(3)}} אם המבקש הגיש בקשה להספק נוסף עם תוספת ממיר בנוגע למיתקן שהספק המיתקן המאושר שלו עולה על 630 קילו־וואט, יחולו {{ח:פנימי|סעיף 35כ1|אמת מידה 35כ1}}, {{ח:פנימי|סעיף 35כ3|אמת מידה 35כ3}}, למעט {{ח:פנימי|סעיף 35כ3|סעיפים (א), (ה) ו־(יא)}}, {{ח:פנימי|סעיף 35כ4|ואמת מידה 35כ4}}, למעט {{ח:פנימי|סעיף 35כ4|סעיף (א)}}, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} בכל מקום, במקום ”מחלק“ יקראו ”ספק שירות חיוני“;
{{ח:תתתת|(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 35כ1|בהגדרה ”שילוב מיתקן“ שבאמת מידה 35כ1}}, בסופה יקראו ”או הוספת ממיר או קיבולת אגירה במיתקן ייצור קיים“.
{{ח:תתת|(4)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (1) עד (3), ועל אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 73|בסעיף (ד)(1) לאמת מידה 73}}, מיתקן שמחובר לרשת ספק שירות חיוני דרך תחנת משנה פרטית, יידרש לבצע בדיקות קבלה כתנאי לקבלת אישור ספק שירות חיוני להפעלה מסחרית של המיתקן.
{{ח:תת|(ז1)}} '''הסדרת פעילות המיתקן במהלך החלפה או הוספת הספק'''
{{ח:תת}} מיתקן שקיבל אישור ספק שירות חיוני להחלפה או להוספה של הספק, יהיה רשאי להמשיך להזרים אנרגיה לרשת, בתקופת ההחלפה או ההוספה של ההספק, טרם קבלת אישור ספק שירות חיוני להפעלה מסחרית, וזאת באישור ספק השירות החיוני ולפי התעריף הקבוע בסעיף (ט).
{{ח:תת|(ח)}} '''תעריף'''
{{ח:תתת|(1)}} אם המבקש הגיש בקשה להחלפת הספק פחת, לא יעדכן ספק שירות חיוני את התעריף שלו זכאי המיתקן, ומשך תקופת התעריף לא יוארך.
{{ח:תתת|(1א)}} במיתקן שהספק המיתקן המאושר שלו קטן מ־630 קילו־וואט שהוקם מכוח {{ח:פנימי|סעיף 175|אמת מידה 175}}, אם המבקש הגיש בקשה להספק נוסף עם תוספת ממיר או בלא תוספת ממיר, או בקשה להוספת מיתקן אגירה, לא יעדכן ספק השירות החיוני את התעריף שלו זכאי המיתקן ומשך תקופת התעריף לא יוארך.
{{ח:תתת|(1ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (1), בתקופת בדיקות הקבלה שנדרשות לפי סעיף (ז)(4), יחול על אנרגיה המוזרמת לרשת, תעריף בדיקות קבלה, כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 74|באמת מידה 74}}.
{{ח:תתת|(2)}} במיתקן שהספקו המותקן גדול מ־630 קילו־וואט או קטן מ־630 קילוואט ושלא הוקם מכוח {{ח:פנימי|סעיף 175|אמת מידה 175}}, אם המבקש הגיש בקשה להספק נוסף בלא תוספת ממיר, יעדכן ספק שירות חיוני את התעריף בעד האנרגיה המוזרמת מהמיתקן, כך שישלם בעד האנרגיה המוזרמת במסגרת ההספק הנוסף את התעריף לפי הוראות לוח תעריפים 6.7–17 ”תעריף למבקש הספק נוסף ללא תוספת ממיר“, ומשך תקופת התעריף לא יוארך; התעריף יעודכן בתוך 30 ימים ממועד מתן תשובת ספק השירות החיוני כאמור בסעיף (ו).
{{ח:תתת|(3)}} אם המבקש הגיש בקשה להספק נוסף עם תוספת ממיר, ישלם ספק שירות חיוני תעריף בעד האנרגיה המוזרמת מהמיתקן בהתאם להוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} ספק שירות חיוני לא יעדכן את התעריף בעד האנרגיה המוזרמת מהממיר הקיים ומשך תקופת התעריף לא יוארך;
{{ח:תתתת|(ב)}} בעד האנרגיה המוזרמת מהממיר הנוסף ישלם ספק שירות חיוני תעריף כלהלן:
{{ח:תתתתת|(1)}} זכה המבקש, בעצמו או באמצעות אחר, בהליך תחרותי שפרסמה הרשות, והבקשה עומדת בתנאים לזכאות לתעריף שקבעה הרשות לגבי אותו הליך – ישלם ספק שירות חיוני למבקש את התעריף שקבעה הרשות, למשך התקופה שנקבעה לתשלום לגבי אותו הליך תחרותי;
{{ח:תתתתת|(2)}} לא התקיים לגבי המבקש האמור בפסקת משנה (1) – ישלם ספק שירות חיוני תעריף בהתאם לקבוע בלוח תעריפים 6.7–15, לפי סוג המיתקן המבוקש, למשך התקופה הקבועה {{ח:פנימי|סעיף 218|בסעיף (ג)(3) באמת מידה 218}};
{{ח:תתתת|(ג)}} בעד הספק נוסף הנובע מהוספת קיבולת אגירה למיתקן ברשת ההולכה, מיתקן האגירה ומיתקן הייצור יפעלו תחת הסדר תשלום וכללים לפי {{ח:פנימי|פרק ו סימן ג1|סימנים ג׳1}} {{ח:פנימי|פרק ו סימן ה1|ו{{ח:הערה|־}}ה׳1 לפרק ו׳}}.
{{ח:תת|(ט)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|35מה||תיקון: 6.9.23, 24.3.25; תשפ״ד־14, תשפ״ה־20}}
{{ח:ת}} '''פרמיה אורבנית למיתקני ייצור ולמיתקני אגירה'''
{{ח:תת|(א)}} '''הגדרות'''
{{ח:תת}} באמת מידה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יישוב אורבני“ – יישוב שבמועד הגשת בקשת החיבור מופיע ברשימה המצורפת כנספח לאמת מידה זו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יצרן“ – בעל מיתקן ייצור או מיתקן אגירה, לפי העניין;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מחזור“ – טעינה עד למלוא קיבולת האגירה ופריקה עד למלוא קיבולת הפריקה של מיתקן אגירה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן אגירה“ – מיתקן אגירה עצמאי במתח גבוה או מיתקן אגירה במתח גבוה משולב עם מיתקן ייצור שבו למיתקן האגירה מותקן מונה נפרד;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן בדו־שימוש“ – מיתקן פוטו־וולטאי כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 175|באמת מידה 175}}, ולעניין אמת מידה זו, יקראו את ההגדרה האמורה בלא המילים ”בהספק מותקן שלא עולה על 630 קילו־וואט“, או מיתקן ייצור פוטו־וולטאי משולב אגירה כהגדרתם באמת המידה האמורה שהוא בלא מנייה נפרדת;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן ייצור“ – מיתקן ייצור, ואם מיתקן הייצור הוא מיתקן פוטו־וולטאי – מיתקן בדו־שימוש, המחובר או משולב ברשת החלוקה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פרמיה אורבנית“ – פרמיה המשולמת ליצרן לעניין מיתקנים שלו המצויים בתחום השיפוט של יישובים אורבניים, כקבוע בלוח תעריפים 6.7–27.
{{ח:תת|(ב)}} '''תשלום פרמיה אורבנית לעניין מיתקן ייצור'''
{{ח:תתת|(1)}} המחלק ישלם ליצרן פרמיה אורבנית לעניין מיתקן ייצור, וזאת נוסף על תעריף שמיתקן הייצור זכאי לו בהתאם לתנאים לזכאות לתעריף שבמסגרתם פועל המיתקן; על אף האמור, אם מיתקן הייצור משויך למספק פרטי, הפרמיה האורבנית תשולם למספק הפרטי בידי מנהל המערכת.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בסעיף קטן (1), פרמיה אורבנית לא תשולם לעניין מיתקן ייצור אשר קם במסגרת הליך תחרותי, אלא אם כן נכתב במפורש במסמכי ההליך כי אותו מיתקן ייצור זכאי לתשלום כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} '''תשלום פרמיה אורבנית לעניין מיתקן אגירה'''
{{ח:תתת|(1)}} הפרמיה האורבנית תחול על מיתקן אגירה שנרשם לאסדרת שוק כמשמעותה {{ח:פנימי|פרק ו סימן ז2|בסימן ז׳2 לפרק ו׳}} (באמת מידה זו – האסדרה).
{{ח:תתת|(2)}} תנאי לזכאות לפרמיה אורבנית לעניין מיתקן אגירה, הוא שמיתקן האגירה יהיה כפוף למשטר הפעלה שייקבע בתוכנית העמסה פרטנית שתועבר לו על ידי המחלק בהתאם לסעיף (ה) שלהלן.
{{ח:תתת|(3)}} המחלק ישלם למיתקן האגירה את הפרמיה האורבנית נוסף על תשלומים שלהם זכאי המיתקן במסגרת האסדרה; על אף האמור, אם מיתקן האגירה משויך למספק פרטי, הפרמיה האורבנית תשולם למספק הפרטי בידי מנהל המערכת.
{{ח:תת|(ד)}} '''מועדים מוחרגים'''
{{ח:תתת|(1)}} אחת לשבוע, במסגרת תוכנית הייצור השבועית המוגשת למחלק בעניין מיתקן אגירה הזכאי לפרמיה אורבנית לפי סעיף (ג), יצרן רשאי להגדיר מועדים שבהם מיתקן האגירה לא יהיה נתון לניהול של המחלק במהלך תקופת התוכנית (באמת מידה זו – מועדים מוחרגים).
{{ח:תתת|(2)}} היצרן רשאי להגדיר מועדים מוחרגים כך שמשכו של כל אחד מהם לא יפחת מ־24 שעות ברציפות.
{{ח:תתת|(3)}} המחלק רשאי שלא לאשר את המועדים המוחרגים, בהתאם לשיקולי ניהול הרשת ולאחר היוועצות במנהל המערכת.
{{ח:תתת|(4)}} היצרן לא יהיה זכאי לתשלום פרמיה אורבנית במהלך המועדים המוחרגים.
{{ח:תתת|(5)}} אם היצרן הגדיר מועד מוחרג בתוכנית השבועית לפי סעיף קטן (1) והמחלק לא הודיע עד תחילת אותו מועד מוחרג מבוקש על אי־אישורו למועד המוחרג, היצרן יתייחס בתוכנית היומית למועד המוחרג באופן שתואם את הדיווח במסגרת התוכנית השבועית שהוגשה על ידו.
{{ח:תתת|(6)}} היצרן אינו רשאי לשנות את המועדים המוחרגים בתוכנית היומית לעומת המועדים שהוגדרו על ידו במסגרת התוכנית השבועית כמועדים מוחרגים לפי סעיף קטן (1).
{{ח:תת|(ה)}} '''הגשת תוכנית פיננסית למחלק בעבור מיתקן אגירה'''
{{ח:תתת|(1)}} היצרן יעביר למחלק, בעניין מיתקן אגירה הזכאי לפרמיה אורבנית לפי סעיף (ג), תוכניות ייצור לפי {{ח:פנימי|סעיף 120ט|אמת מידה 120ט}} (להלן – תוכנית פיננסית).
{{ח:תתת|(2)}} התוכנית הפיננסית היומית תבוסס על מצב הטעינה של מיתקן האגירה בסוף תקופת התוכנית הפיננסית שהוגשה בעבור היום החולף.
{{ח:תתת|(3)}} אם המחלק הגיש ליצרן ביום הקודם תוכנית העמסה פרטנית שונה מהתוכנית הפיננסית לפי סעיף קטן (4) – תכלול התוכנית הפיננסית הנוכחית גם פירוט על מצב הסוללה בפועל.
{{ח:תתת|(4)}} המחלק רשאי לקבוע בתוכנית ההעמסה הפרטנית שהוא מוסר ליצרן לפי {{ח:פנימי|סעיף 120י|אמת מידה 120י}}, הוראות שונות מהתוכנית הפיננסית, ואם עשה כן, היצרן יהיה מחויב להפעיל את מיתקן האגירה בהתאם לתוכנית ההעמסה הפרטנית שקיבל מהמחלק; תוכנית ההעמסה הפרטנית תישלח על ידי המחלק גם למנהל המערכת.
{{ח:תתת|(5)}} הגיש המחלק תוכנית העמסה פרטנית שונה מהתוכנית הפיננסית לפי סעיף קטן (4), יהיה סך האנרגיה הנטענת והנפרקת לפי תוכנית ההעמסה שווה לסך האנרגיה הנטענת והנפרקת לפי התוכנית הפיננסית.
{{ח:תתת|(6)}} המחלק ישלם ליצרן תשלומים בעד האנרגיה המפורטת בתוכנית הפיננסית, ובהתאם לתעריף האסדרה ולתנאיה; אם מיתקן האגירה משויך למספק פרטי, ההתחשבנות בין המספק הפרטי למנהל המערכת תהיה בהתאם לתוכנית הפיננסית וכמפורט {{ח:פנימי|סעיף 67ט|באמת מידה 67ט}}.
{{ח:תתת|(7)}} המחלק ומנהל המערכת רשאים לדרוש מהיצרן שיכלול בתוכנית הייצור כל מידע נוסף הדרוש להם לצורך העמסת המיתקן.
{{ח:תת|(ו)}} '''דרישה למחזור נוסף ממיתקן אגירה'''
{{ח:תתת|(1)}} המחלק או מנהל המערכת באמצעות המחלק, רשאי לדרוש ממיתקן אגירה, באמצעות תוכנית ההעמסה הפרטנית שהגיש לפי סעיף (ה)(4), מחזור נוסף, ואם דרש כאמור, היצרן יהיה זכאי לתשלום נוסף בעד מחזור נוסף כמפורט בלוח תעריפים 6.7–28.
{{ח:תתת|(2)}} אם כללה תוכנית ההעמסה הפרטנית דרישה לפי סעיף קטן (1), תעריף ההזרמה לרשת של היצרן או המספק, לפי העניין, יהיה כלהלן:
{{ח:ת}} {{ממורכז|&lt;math&gt;\mathrm{DT} = \frac{\mathrm{CT}}{0.87}&lt;/math&gt;}}
{{ח:תתת}} כאשר:
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;\mathrm{DT}&lt;/math&gt; – תעריף ההזרמה לרשת;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;\mathrm{CT}&lt;/math&gt; – תעריף הטעינה מהרשת בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 120יא|לסעיף (ה)(4) לאמת מידה 120יא}}, ואם המיתקן משויך למספק פרטי – בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 67ט|לאמת מידה 67ט}}.
{{ח:תתת|(3)}} נוסף על התשלום לפי סעיף קטן (1), היצרן יהיה זכאי לפרמיה אורבנית בעד אנרגיה הנפרקת ממיתקן האגירה במסגרת המחזור הנוסף, כפי שתימדד במונה המיתקן.
{{ח:תתת|(4)}} המחלק לא ידרוש ממיתקן אגירה יותר ממחזור נוסף ביום ויותר מ־85 מחזורים נוספים בשנה קלנדרית; בשנת הפעילות הראשונה של מיתקן, כמות המחזורים הנוספים שמחלק רשאי לדרוש מאותו מיתקן תחושב באופן יחסי לתקופת פעילות המיתקן באותה שנה.
{{ח:תת|(ז)}} '''הוראות כלליות'''
{{ח:תתת|(1)}} הפרמיה האורבנית תחול על מיתקן ייצור או מיתקן אגירה שלא ניתן לגביו אישור עמידה בתנאים לסנכרון נכון ליום כ׳ בטבת התשפ״ד (1 בינואר 2024) ושקיבל תשובת מחלק לפי {{ח:פנימי|סעיף 35כ2|אמת מידה 35כ2}} לא יאוחר מיום כ״א בטבת התשפ״ז (31 בדצמבר 2026).
{{ח:תתת|(2)}} הפרמיה האורבנית תשולם בעד אנרגיה הנמדדת במונה הייצור של מיתקן הייצור או בעד האנרגיה הנפרקת ממיתקן האגירה שנקבעה בתוכנית הפיננסית.
{{ח:תתת|(3)}} הפרמיה האורבנית תשולם למיתקני ייצור החל ממועד ההפעלה המסחרית של המיתקן ועד יום י״ח בטבת התת״ג (31 בדצמבר 2042); הפרמיה האורבנית תשולם למיתקני אגירה החל ממועד ההפעלה המסחרית של המיתקן או מיום כ״ו בתמוז התשפ״ד (1 באוגוסט 2024), לפי המאוחר שבהם, ועד יום י״ח בטבת התת״ג (31 בדצמבר 2042).
{{ח:תתת|(4)}} הזמנים וההיקפים של ההזרמה שידווחו בתוכנית הפיננסית ובתוכנית ההעמסה הפרטנית יהיו כפופים למגבלות הטכניות של מיתקן הייצור או מיתקן האגירה, ולעניין מיתקן אגירה – גם לנצילותו, ואם המיתקן הוא מיתקן אגירה המשולב באותו חיבור של מיתקן ייצור – גם לגודל החיבור ולפרופיל הייצור של מיתקן הייצור.
{{ח:תתת|(5)}} אם המיתקן הוא מיתקן אגירה שמשולב בחצר צרכן, תעריף הרשת ישולם על ידי הצרכן בהתאם לתוכנית הפיננסית.
{{ח:תתת|(6)}} אם היצרן הפעיל את מיתקן האגירה באופן שסוטה מתוכנית ההעמסה הפרטנית כאמור בסעיף (ה)(4), ב־2.5% או יותר, המחלק יגבה מהיצרן את התעריף הקבוע בלוח תעריפים 6.7–29 בעד סך הסטייה מתוכנית ההעמסה הפרטנית.
{{ח:תתת|(7)}} המחלק יעביר למנהל המערכת, לגבי כל מיתקן אגירה המשויך למספק פרטי, פירוט של המועדים המוחרגים כאמור בסעיף (ד) ושל חריגות המחלק מהתוכנית הפיננסית במסגרת תוכנית העמסה פרטנית כמפורט בסעיף (ה), אם היו כאלה, בנוגע לחודש הקודם; פירוט כאמור יועבר בכל חודש, לא יאוחר מהמועד הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 62|בסעיף (א) לאמת מידה 62}}.

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״ד־14, תשפ״ה־20}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''נספח {{ח:פנימי|סעיף 35מה|לאמת מידה 35מה}}'''}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} הרשימה כוללת יישובים העומדים באחד משלושת התנאים האלה:
{{ח:תת|1.}} בעלי תוכנית מיתאר כוללנית מאושרת המציגה את סיווג היישוב כדגם 1-2-3 בהתאם לתמ״א 35 שינוי 4;
{{ח:תת|2.}} בעלי מצרף התוכניות המפורטות המאושרות החלות בתחום היישוב המעידות כי מספר התושבים המתוכנן ביישוב עולה על 50,000;
{{ח:תת|3.}} היישוב מונה מעל 50,000 תושבים בהתאם לעדכון השנתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
{{ח:ת}} &lt;table style=&quot;table-layout: fixed; width: 600px; margin: auto;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;שם יישוב&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שם יישוב&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שם יישוב&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שם יישוב&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שם יישוב&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אום אל־פחם&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אופקים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חדרה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נס ציונה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;קריית מוצקין&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אור יהודה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חולון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נצרת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;קריית מלאכי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אילת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חיפה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נשר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;קריית שמונה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אלעד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טבריה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נתיבות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ראש העין&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אשדוד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טייבה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נתניה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ראשון לציון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אשקלון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טירת כרמל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;סח׳נין&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רהט&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;באקה אל־גרבייה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טמרה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עכו&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רחובות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;באר יעקב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יבנה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עפולה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רכסים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;באר שבע&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יהוד–מונוסון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ערערה (צפון)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רמלה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;בית שמש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ירושלים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פרדס־חנה–כרכור&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רמת גן&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;בני ברק&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כפר יונה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פתח תקווה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רמת השרון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;בת ים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כפר סבא&lt;/td&gt;&lt;td&gt;צפת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רעננה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;גבעתיים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כרמיאל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;קריית אונו&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שגב–שלום&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;דאליית אל־כרמל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לוד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;קריית אתא&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שדרות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;דימונה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מודיעין–מכבים–רעות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;קריית ביאליק&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שפרעם&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;הוד השרון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נהריה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;קריית גת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תל־אביב–יפו&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;הרצליה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נוף הגליל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;קריית ים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: אמינות האספקה}}
{{ח:קטע3|פרק ד סימן א|סימן א׳: הפסקות חשמל יזומות}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ד סימן א|בסימן זה}}, ”ספק שירות חיוני“ – לעניין צרכן או יצרן ברשת ההולכה – מנהל המערכת, ולעניין צרכן או יצרן ברשת החלוקה – מחלק.

{{ח:סעיף|36||תיקון: 29.11.05, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''הפסקת חשמל והפרעה באספקת החשמל'''
{{ח:תת|(א)}} '''הפסקת אספקת החשמל'''
{{ח:תת}} ספק שירות חיוני רשאי להפסיק את אספקת החשמל למיתקן חשמל המחובר לרשת החשמל במקרים המנויים להלן:
{{ח:תתת|(1)}} אם הפסקת החשמל נדרשת לביצוע פעולות הנחוצות למילוי תנאי רישיונו, לרבות פעולות כאמור {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל#סעיף 46|בסעיף 46(א) לחוק}};
{{ח:תתת|(2)}} אם לדעתו הביקוש לחשמל עולה או עשוי לעלות על יכולת האספקה של מיתקני החשמל המחוברים לרשת החשמל, באופן העלול לפגוע בהם;
{{ח:תתת|(3)}} אם הוא נדרש להפסיק את אספקת החשמל לפי הוראות כל דין או רשות מוסמכת.
{{ח:תת|(ב)}} '''חידוש אספקת החשמל'''
{{ח:תת}} לאחר סיום הפעולות או העילות שהצריכו את הפסקת החשמל, יחדש ספק השירות החיוני את אספקת החשמל במהירות האפשרית ובהתאם לקבוע באמות מידה אלו.

{{ח:סעיף|37||תיקון: 29.11.05, 6.2.12, 5.8.20, 25.11.20; תשפ״א־6, תשפ״א־8, תשפ״א־17}}
{{ח:ת}} '''הודעה על הפסקת חשמל'''
{{ח:תת|(א)}} '''הודעה על הפסקת חשמל'''
{{ח:תתת|(1)}} ספק שירות חיוני יודיע לצרכן על כל הפסקת חשמל. ההודעה תכלול את תאריך הפסקת החשמל, שעת תחילתה, שעת סיומה וסיבת ההפסקה. ספק השירות החיוני יעשה כל מאמץ לסיים את הפסקת החשמל מוקדם ככל האפשר.
{{ח:תת|(ב)}} '''אופן מסירת ההודעה'''
{{ח:תתת|(1)}} הודעה על הפסקת חשמל תימסר בכתב על ידי המחלק ותודבק במקום בולט לעין, בכניסה לכל מבנה שבו נמצא המונה שאליו מתייחסת ההודעה; היו למבנה יותר מכניסה אחת, תודבק ההודעה בכל כניסה.
{{ח:תתת|(2)}} לצרכנים במתח גבוה ובמתח עליון ניתן למסור את ההודעה באמצעי שונה מהאמור בסעיף קטן (1), ובלבד שספק השירות החיוני יוודא כי הצרכן קיבל את ההודעה באמצעות רישום פרטי המסירה, שם מקבל ההודעה ותפקידו.
{{ח:תת|(ג)}} '''מועד מתן ההודעה'''
{{ח:תתת|(1)}} לצרכן שאינו צרכן תעו״ז ולצרכן שבחר בתעריף עומס וזמן לפי {{ח:פנימי|סעיף 31|אמות מידה 31(א)(2)}} {{ח:פנימי|סעיף 31|או 31(ב)}} תימסר ההודעה לא פחות מ־48 שעות לפני מועד ההפסקה המתוכנן.
{{ח:תתת|(2)}} לצרכן תעו״ז כאמור {{ח:פנימי|סעיף 31|באמת מידה 31(א)(1)}} תימסר ההודעה לא פחות מ־5 ימי עבודה לפני מועד ההפסקה המתוכנן.
{{ח:תתת|(3)}} התרחש אירוע שאינו בשליטת ספק השירות החיוני ושבעקבותיו לא ברור אם הפסקה החשמל תתבצע במועדה המתוכנן, רשאי ספק השירות החיוני להשהות את מתן ההודעה עד לא יאוחר מהשעה 12:00 ביום שלפני מועד ההפסקה המתוכנן.
{{ח:תת}} בכל מקרה של הפרת אמת מידה זו ישלם הספק לצרכן את הסך הקבוע בלוח תעריפים 12.1–1.
{{ח:תת|(ד)}} '''הפסקת חשמל ללא הודעה'''
{{ח:תת}} למרות האמור בסעיף (א), ספק השירות החיוני רשאי להפסיק את אספקת החשמל לפרק זמן שלא יעלה על 60 דקות ללא מתן הודעה, אם יש או עלולה להיות סכנה לגוף או לרכוש או אם הפסקת החשמל נדרשה מטעמים של יעילות וחיסכון.

{{ח:סעיף|38||תיקון: 1.6.03}}
{{ח:ת}} '''הודעה על ביטול הפסקת חשמל'''
{{ח:תת|(א)}} '''הודעת ביטול'''
{{ח:תת}} נתן ספק שירות חיוני הודעה על הפסקת חשמל ולאחר מכן החליט על ביטולה, יודיע על כך לצרכן באופן המפורט {{ח:פנימי|סעיף 37|באמת מידה 37(ב)}}.
{{ח:תת|(ב)}} '''מועד מתן ההודעה'''
{{ח:תת}} הודעת הביטול תימסר לצרכן לא פחות מ־24 שעות לפני מועד ההפסקה המתוכנן.
{{ח:תת|(ג)}} '''פטור מהודעת ביטול'''
{{ח:תת}} ספק השירות החיוני פטור ממתן הודעה על ביטול הפסקת חשמל אם הביטול נבע מסיבות שאין לספק השירות החיוני שליטה עליהן ושאירעו פחות מ־24 שעות ממועד ההפסקה המתוכנן.
{{ח:תת|(ד)}} '''נטל הראיה להוכחת הפטור'''
{{ח:תת}} על ספק השירות החיוני הראיה כי נתקיימו התנאים האמורים בסעיף {{ח:הערה|&lt;s&gt;קטן&lt;/s&gt;}} (ג) הפוטרים אותו ממתן הודעה על ביטול הפסקת חשמל.

{{ח:סעיף|39||תיקון: 1.6.03, 24.6.19; תש״ף־27}}
{{ח:ת}} '''הודעה על חידוש אספקת חשמל לאחר הפסקה או הפרעה ממושכת'''
{{ח:תת|(א)}} '''צרכנים המבקשים לא להיות מחוברים לרשת החשמל בעת חידוש הזרם לאחר הפסקת חשמל או הפרעה ממושכת'''
{{ח:תתת|(1)}} צרכן מתח גבוה וצרכן מתח עליון המבקש לא להיות מחובר לרשת החשמל בעת חידוש הזרם לאחר הפסקת חשמל או הפרעה ממושכת רשאי לדרוש מספק השירות החיוני להודיע לו על חידוש אספקת החשמל למיתקניו. על צרכן המבקש שירות זה, להיות בעלי אמצעים טכניים לניתוק וחיבור לרשת החשמל כך שאספקת החשמל אליו לא תחזור אוטומטית עם חידוש הזרם.
{{ח:תתת|(2)}} ספק שירות חיוני לא יגבה תשלום בעבור שירות כאמור בסעיף קטן (1).

{{ח:קטע3|פרק ד סימן ב|סימן ב׳: חידוש אספקת חשמל לאחר ניתוק}}

{{ח:סעיף|40|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:קטע3|פרק ד סימן ג|סימן ג׳: שיטות אספקה}}

{{ח:סעיף|41||תיקון: 29.11.05, 20.9.07, 22.7.13, 5.8.20, 25.11.20; תשפ״א־6, תשפ״א־17}}
{{ח:ת}} '''איכות חשמל'''
{{ח:תת|(א)}} '''תבחינים למדידת איכות חשמל'''
{{ח:תת}} לצורך בדיקת איכות החשמל ייבחנו, בין היתר, התבחינים המוגדרים להלן:
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אי איזון מתחים“ – מצב, במערכת תלת פאזית, שבו ערכי ה־R.M.S של המתחים השלובים או הפרשי המופע בין פאזות סמוכות אינם שווים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הבהוב מתח“ – אי יציבות חשמלית הנגרמת כתוצאה מסדרה של שינויים מחזוריים במעטפת גל המתח;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הפרעות“ – באמת מידה זו, בנוסף לקבוע {{ח:פנימי|פרק א|בפרק א׳}}:
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הפרעה חולפת“ – אירוע שבו מתח האספקה נמוך מ־5% מערכו הנומינאלי לפרק זמן של 20 מילישניות ועד 3 דקות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מקדם ההספק“ – היחס בין ההספק הפעיל של המתקן (וואט), לבין ההספק המדומה של המתקן (וולט־אמפר);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מתח אספקה“ – ערכי R.M.S של המתח בנקודת החיבור;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עיוות הרמוני כולל במתח/בזרם“ – היחס באחוזים בין גל המתח/הזרם המעוות לגל המתח/הזרם הבסיסי, והוא שווה לשורש של סכום ריבוע הרמוניות המתח/הזרם הבודדות עד להרמוניה ה־40; הגדרת רמת העיוות ההרמוני הכולל בזרם הינה בהתאם לקשיחות מקור ההספקה בנקודת החיבור (PCC) דוגמת טבלה 10.3 בתקן ישראלי 51900 המפורסם על ידי מכון התקנים הישראלי, כאשר המדד לקשיחות המקור הינו יחס זרם הקצר לזרם העומס ורמת העיוות המותרת באחוזים הינה להרמוניות האי־זוגיות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עליית מתח“ (SWELL) – עלייה רגעית של מתח האספקה מעל 110% מערכו הנקוב לפרק זמן שבין 10 מילישניות לדקה.
{{ח:תת|(ב)}} '''גבולות מתח'''
{{ח:תת}} ספק שירות חיוני יספק חשמל לצרכניו במצב יציב בגבולות מתח שלא יחרגו מ־‎±10% מהמתחים הנומינליים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} במיתקן חשמל פרטי המחובר לרשת מתח נמוך, מתח ההזנה בין שתי פאזות יהיה 400 וולט;
{{ח:תתת|(2)}} במיתקן חשמל פרטי המחובר לרשת מתח גבוה, יהיה מתח ההזנה 6.3 ק״ו, 11 ק״ו, 12.6 ק״ו, 22 ק״ו או 33 ק״ו, בהתאם למתח הקיים ברשת המתח הגבוה שאליה מחובר הצרכן;
{{ח:תתת|(3)}} במיתקן חשמל פרטי המחובר לרשת מתח עליון, יהיה מתח ההזנה 110 ק״ו, 160 ק״ו או 400 ק״ו, בהתאם למתח הקיים ברשת מתח עליון שאליה מחובר הצרכן.
{{ח:תת|(ג)}} '''שינויים במתח אספקה'''
{{ח:תת}} ביקש ספק שירות חיוני לשנות את רמת המתח הנומינלי של החשמל המסופק לצרכן, יפעל כאמור להלן:
{{ח:תתת|(1)}} יודיע לצרכן ויתאם עמו מראש כל שינוי כאמור, ויאפשר לצרכן להיערך לשינוי בתוך פרק זמן סביר;
{{ח:תתת|(2)}} ספק שירות חיוני רשת יתאים את המיתקן של הצרכן למתח החדש שאותו הוא מבקש לספק;
{{ח:תתת|(3)}} ספק שירות חיוני רשת יישא בכל העלויות הכרוכות בשינוי המתח והנובעות ממנו, ולא יחייב את הצרכן בכל עלות שהיא, לרבות עלויות בשל שינויים במיתקן שלו.
{{ח:תת|(ד)}} '''תדר אספקה'''
{{ח:תת}} ספק שירות חיוני יספק לצרכניו חשמל בתדר נומינלי של 50 הרץ ובגבולות תדר שבין 47 הרץ ל־52.5 הרץ.
{{ח:תת|(ה)}} '''חיבור מנועים ומכשירים חשמליים'''
{{ח:תתת|(1)}} ביקש צרכן לחבר לרשת החשמל מנוע בעל הספק נומינלי העולה על 2.5 ק״ו או מכשיר אחר בעל הספק נומינלי העולה על 5.75 ק״ו, יחבר ספק השירות החיוני את המיתקן של הצרכן לרשת באספקה תלת־פאזית.
{{ח:תתת|(2)}} ביקש צרכן לחבר לרשת החשמל מנוע בעל הספק נומינלי נמוך מ־2.5 ק״ו, יחבר ספק השירות החיוני רשת את המיתקן של הצרכן לרשת באספקה חד־פאזית או תלת־פאזית, לפי בחירת הצרכן.
{{ח:תתת|(3)}} ספק השירות החיוני רשת לא יחבר לרשת החשמל מיתקן בעל מנוע חד־פאזי בהספק העולה על 2.5 ק״ו או מנוע תלת־פאזי בהספק העולה על 3.7 ק״ו אשר איננו מצויד במתנע מקטין זרם התנעה מתאים.
{{ח:תת|(ו)}} '''איזון פאזות במיתקן של צרכן'''
{{ח:תתת|(1)}} צרכן שמיתקנו מוזן באספקה תלת־פאזית ידאג לאיזון העומס בין הפאזות בכל עת.
{{ח:תתת|(2)}} מצא ספק שירות חיוני רשת חוסר איזון בין הפאזות במיתקן של הצרכן יידע ספק השירות החיוני רשת את הצרכן בכתב, והצרכן יפעל לאיזונן בתוך זמן סביר מיום קבלת ההודעה.
{{ח:תת|(ז)}} '''מקדם הספק'''
{{ח:תתת|(1)}} ספק שירות חיוני רשת יביא לידיעת צרכן חדש אשר המונה במיתקן שלו מאפשר מדידת מקדם הספק, בכתב, את דבר קיומו של תעריף חריגה בשל מקדם הספק נמוך, כקבוע בלוח תעריפים 5.7–1, ואת האופן שבו עליו לפעול לצורך שיפור מקדם ההספק.
{{ח:תתת|(2)}} מצא ספק שירות חיוני כי מקדם ההספק במיתקן החשמל של הצרכן נמוך מהקבוע בטבלה שבלוח תעריפים 5.7–1, בהתאם לרמת המתח של הצרכן, יביא לידיעת הצרכן, בכתב, את גודלו של מקדם ההספק שנמדד במיתקן שלו ואת העלות הנוספת שנגרמה לצרכן בשל מקדם הספק נמוך בהתאם למדרגות החיוב המפורטות בלוח תעריפים 5.7–1, ויחייב את הצרכן בתוספת תשלום כקבוע בלוח התעריפים האמור.
{{ח:תתת|(3)}} ספק השירות החיוני רשת ימציא לצרכן במסגרת חשבון החשמל, הודעה מפורטת בכתב בדבר חיוב בשל מקדם הספק נמוך.
{{ח:תת|(ח)}} '''ערכים חשמליים ברשת החשמל – חובת ספק שירות חיוני'''
{{ח:תת}} ספק שירות חיוני יפעיל את רשת החשמל שלו כך שתעמוד בערכים החשמליים הבאים במצטבר:
{{ח:תתת|(1)}} על פי מאפייני מתח חשמל כפי שהם מוגדרים בתקן ישראלי 50160;
{{ח:תתת|(2)}} כאמור בטבלה 1 שבנספח לאמת מידה זו;
{{ח:תתת|(3)}} כאמור בטבלה 2 שבנספח לאמת מידה זו.
{{ח:תת|(ט)}} '''ערכים חשמליים ברשת החשמל – תנאי במתן שירות לצרכן'''
{{ח:תתת|(1)}} ספק שירות חיוני יוודא שצרכניו אינם חורגים מרמת העיוות ההרמוני בזרם כמפורט בטבלה 3 שבנספח לאמת מידה זו.
{{ח:תתת|(2)}} מצא ספק שירות חיוני כי צרכן חורג מרמת העיוות ההרמוני כאמור בסעיף קטן (1), יערוך ויגיש לצרכן, עם העתק לראש אגף הנדסה ברשות, דו״ח אשר יתייחס, לכל הפחות, לאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} תיאור המיתקן;
{{ח:תתתת|(ב)}} פירוט של מיקום ביצוע הניטור. מכשירי המדידה והמועדים שבהם בוצע הניטור;
{{ח:תתתת|(ג)}} פירוט כל הממצאים הרלוונטיים לאיכות חשמל, לרבות: זרם, מתח, אי איזון במתח, הספק, מקדם הספק, תדר, רמת עיוות הרמוני כולל בזרם ובמתח, שקיעות מתח ועליות מתח בצירוף תמונת הגל בנקודות הקריטיות, הרמוניות ואינטר־הרמוניות חורגות במתח ובזרם, רמת הבהוב בטווח הקרוב ובטווח הארוך ותופעות מעבר, אם נדגמו;
{{ח:תתתת|(ד)}} מסקנות והמלצות, בצירוף הודעה לצרכן ובה דרישה לסילוק מקור ההפרעה, ככל שנדרש, בהקדם האפשרי.
{{ח:תת|(י)}} '''שיטת המדידה וסוג מכשיר המדידה'''
{{ח:תתת|(1)}} שיטת מדידת הערכים החשמליים של התבחינים האמורים בסעיף (א), תהיה בהתאם לסעיף 5.2.2.2 בת״י 50160.
{{ח:תתת|(2)}} המכשירים למדידת הערכים החשמליים יהיו בהתאם לחלק 12.43 בתקן ישראלי 961.
{{ח:תת|(יא)}} '''פיצוי צרכן בשל נזק למכשיר חשמלי כתוצאה מהפרעות באיכות החשמל'''
{{ח:תתת|(1)}} צרכן המבקש פיצוי מספק שירות חיוני על נזק שאירע למכשיר חשמלי שברשותו בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 48|לאמת מידה 48 (נזקים למכשיר חשמלי במצב יציב)}}, יגיש לספק השירות החיוני בקשה בכתב בהתאם למפורט {{ח:פנימי|סעיף 49|באמות מידה 49(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 49|ו־49(ג)}}. נוסף על האמור שם יציין הצרכן בבקשתו את הפרטים האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} זיהוי מקום הצרכנות;
{{ח:תתתת|(ב)}} תיאור החריגה מהערכים החשמליים האמורים בסעיף (ח) ומועדי החריגה;
{{ח:תתתת|(ג)}} פרטי המכשיר שפעולתו הופרעה או ניזוקה;
{{ח:תתתת|(ד)}} פרטי איש הקשר לבירור התלונה;
{{ח:תתתת|(ה)}} מידע טכני רלוונטי;
{{ח:תתתת|(ו)}} נתוני מדידות, ככל שיש ברשותו, לרבות ציוד ואופן המדידה.
{{ח:תתת|(2)}} ספק השירות החיוני יבדוק את מקור ההפרעה שגרמה לנזק. אם לדעת ספק השירות החיוני מקור ההפרעה הינו צד ג׳, יעביר ספק השירות החיוני לצרכן דו״ח המפרט את תוצאות הבדיקה, לרבות נתונים על איכות החשמל ומקור ההפרעה כפי שנרשמו במועד קרות האירוע. אם מקור ההפרעה הינו ברשת של ספק השירות החיוני, יפעל ספק השירות החיוני על פי הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 49|באמת מידה 49 (בקשה לפיצוי והטיפול בה)}}.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''נספח {{ח:פנימי|סעיף 41|לאמת מידה 41}}'''}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} '''טבלה 1: מספר שקיעות מתח''' – ערכים שנתיים מרביים של מספר שקיעות המתח ומשכן
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;150px&quot;&gt;זמן (במילישניות) ⇦&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot; width=&quot;100px&quot;&gt;&lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;10≤t≤200&lt;/span&gt;&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot; width=&quot;100px&quot;&gt;&lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;200&lt;t≤500&lt;/span&gt;&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot; width=&quot;100px&quot;&gt;&lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;500&lt;t≤1,000&lt;/span&gt;&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot; width=&quot;100px&quot;&gt;&lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;1,000&lt;t≤5,000&lt;/span&gt;&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot; width=&quot;100px&quot;&gt;&lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;5,000&lt;t≤60,000&lt;/span&gt;&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot; width=&quot;100px&quot;&gt;סה״כ&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;מתח שיורי (אחוזים) ⇩&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;90&gt;u≥80&lt;/span&gt;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;162&lt;/td&gt;&lt;td&gt;8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;195&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;80&gt;u≥70&lt;/span&gt;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;64&lt;/td&gt;&lt;td&gt;8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;80&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;70&gt;u≥40&lt;/span&gt;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;38&lt;/td&gt;&lt;td&gt;8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;52&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;40&gt;u≥5&lt;/span&gt;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;12&lt;/td&gt;&lt;td&gt;8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;26&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;סה״כ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;276&lt;/td&gt;&lt;td&gt;32&lt;/td&gt;&lt;td&gt;13&lt;/td&gt;&lt;td&gt;16&lt;/td&gt;&lt;td&gt;16&lt;/td&gt;&lt;td&gt;353&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} '''טבלה 2: מספר עליות מתח''' – ערכים שנתיים מרביים של מספר עליות המתח ומשכן
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;150px&quot;&gt;זמן (במילישניות) ⇦&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot; width=&quot;100px&quot;&gt;&lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;10≤t≤500&lt;/span&gt;&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot; width=&quot;100px&quot;&gt;&lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;500&lt;t≤5,000&lt;/span&gt;&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot; width=&quot;100px&quot;&gt;&lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;5,000&lt;t≤60,000&lt;/span&gt;&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot; width=&quot;100px&quot;&gt;סה״כ&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;עליית מתח (באחוזים) ⇩&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;u≥120&lt;/span&gt;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;90&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;110&gt;u&gt;120&lt;/span&gt;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;100&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30&lt;/td&gt;&lt;td&gt;180&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} '''טבלה 3: רמת עיוות הרמוני בזרם''' – אחוז רמת העיוות ההרמוני המרבי בזרם
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot; width=&quot;100px&quot;&gt;TDD&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot; width=&quot;100px&quot;&gt;מעל 35&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot; width=&quot;100px&quot;&gt;עד 35&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot; width=&quot;100px&quot;&gt;עד 23&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot; width=&quot;100px&quot;&gt;עד 17&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot; width=&quot;100px&quot;&gt;עד 11&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;150px&quot;&gt;⇨ מספר הרמוניות&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;יחס זרמים ⇩&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פחות מ־20&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;7&lt;/td&gt;&lt;td&gt;קטן מ־50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;12&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.7&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;קטן מ־100&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5.5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;12&lt;/td&gt;&lt;td&gt;קטן מ־1000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;20&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;7&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;גדול מ־1000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע3|פרק ד סימן ד|סימן ד׳: השלות}}

{{ח:סעיף|42||תיקון: 29.11.05, 4.11.09, 3.6.13, 23.1.14, 25.12.17, 24.6.19; תש״ף־27}}
{{ח:ת}} '''השלת תדר'''
{{ח:תת}} {{ח:פנימי|פרק ד סימן ד|בסימן זה}}:
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אינטרוול“ – מקטע המדידה של צריכת האנרגיה במונה בדקות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אינטרוול השלה מלא“ – אינטרוול שלכל אורכו נדרשת הפסקת אספקת החשמל לצרכן כתוצאה מירידת התדר;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אינטרוול מלא“ – אינטרוול שלכל אורכו לא נעשה ניתוק אוטומטי של מיתקן של צרכן לצורך ייצוב תדר המערכת;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”השלה“ או ”השלת תדר“ – ניתוק אוטומטי של מיתקן של צרכן לצורך ייצוב תדר המערכת;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”זמן התראה“ – משך הזמן ממועד פניית מנהל המערכת לצרכן בהסדר בבקשה להשלת עומס או מהמועד שעליו הוסכם מראש בין מנהל המערכת לבין הצרכן במועד הכניסה להסדר, ועד מועד ההשלה בפועל על פי ההסדר.
{{ח:תת|(א)}} '''תנאים להשתתפות בהסדר השלת תדר'''
{{ח:תתת|(1)}} ספק השירות החיוני יצרף צרכן להסדר השלת תדר, אם מתקיימים תנאים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} המיתקן של הצרכן הינו בגודל חיבור מינימאלי של 3 מו״א ומקדם עומס מינימלי של 60% או כל גודל אחר בהתאם לנוסחה הבאה:
{{ח:ת}} {{ממורכז|3 מגהוואט ≤ {{שבר|מקדם העומס של הצרכן × גודל חיבור מוזמן|0.6 {{מוקטן|(מקדם העומס הכללי במשק)}}|כיוון=rtl|גודל=100%}} }}
{{ח:תתתת|(ב)}} לצרכן מספר מיתקנים שאינם עומדים בתנאים בפסקה (א), אך סכום גודל חיבוריהם המצרפי אינו קטן מ־25 מו״א. לצרכן כאמור יתקין ספק השירות החיוני על חשבונו ממסר אחד ויתר הממסרים יותקנו על חשבון הצרכן בהתאם למפרטים המאושרים לספק השירות החיוני;
{{ח:תתתת|(ג)}} הצרכן הגיש בקשה להצטרף להסדר השלת תדר והביע את הסכמתו לתנאי ההסדר על גבי הטופס שבנספח לאמת מידה זו;
{{ח:תתתת|(ד)}} סך גודל החיבורים של צרכנים בהסדר אינו עולה על 600 מו״א;
{{ח:תתתת|(ה)}} אם סך גודל החיבורים של הצרכנים שהגישו בקשות להצטרף להסדר עולה על 600 מו״א, יקבע ספק השירות החיוני את צירופם להסדר השלת תדר לפי התועלת המרבית בהתאם לנוסחה שבפסקה (א).
{{ח:תתת|(2)}} חדל מלהתקיים בצרכן תנאי להצטרפות להסדר, רשאי ספק השירות החיוני לבטל את ההסדר עם הצרכן באופן מיידי.
{{ח:תתת|(3)}} ספק השירות החיוני יודיע בכתב לצרכן על אישור בקשתו או דחייתה, ואם דחה את הבקשה – יפרט את נימוקיו.
{{ח:תתת|(4)}} צרכן שבקשתו נדחתה רשאי להשיג על כך בפני ראש אגף הנדסה ברשות בתוך 30 ימים מיום קבלת הודעת הדחייה מספק השירות החיוני.
{{ח:תתת|(5)}} נמצא צרכן זכאי להחלת תעריף השלת תדר, תחול זכאותו מיום 1 לחודש העוקב ממועד אישור זכאותו עד להשלמת 12 חודשים קלנדריים מלאים (להלן – שנה).
{{ח:תת|(ב)}} '''ממסר תדר'''
{{ח:תתת|(1)}} בכפוף לאמור בסעיף (א)(1)(ב), ספק השירות החיוני יתקין, על חשבונו, ממסר תדר כנדרש להפעלת הסדר ההשלה במקום הצרכנות, ויהיה אחראי לתחזוקתו השוטפת; אולם אם ההתקנה מתבצעת במיתקן הצרכן והספק מתקשה, מטעמים הקשורים במיתקן, להתקין את ממסר התדר, יתקין אותו הצרכן.
{{ח:תתת|(2)}} פרק הזמן לטיפול בשילוב הצרכן בהסדר לא יעלה על שלושה חודשים ממועד הגשת בקשתו של צרכן.
{{ח:תת|(ג)}} '''מסלולי הפסקת אספקת החשמל לצרכן שהצטרף להסדר השלת תדר'''
{{ח:תתת|(1)}} צרכן שהצטרף להסדר השלת תדר (להלן – צרכן בהסדר), יבחר, לפי העדפתו, באחד מן המסלולים המפורטים להלן, ומנהל המערכת יהיה רשאי, ללא מתן הודעה מראש, להפסיק את אספקת החשמל לצרכן לפי אותו מסלול ובכפוף לשיקולים תפעוליים של מנהל המערכת:
{{ח:תתתת|(א)}} מסלול שבו אספקת החשמל תופסק עד 15 פעמים בשנה לפי ממוצע תלת שנתי ולא יותר מ־30 פעמים בשנה אחת, ותחודש בתוך 10 דקות;
{{ח:תתתת|(ב)}} מסלול שבו אספקת החשמל תופסק עד 12 פעמים בשנה לפי ממוצע תלת שנתי ולא יותר מ־24 פעמים בשנה אחת, ותחודש בתוך 15 דקות;
{{ח:תתתת|(ג)}} מסלול שבו אספקת החשמל תופסק עד 9 פעמים בשנה לפי ממוצע תלת שנתי ולא יותר מ־18 פעמים בשנה אחת, ותחודש בתוך 20 דקות;
{{ח:תתת}} ספק השירות החיוני רשאי להפסיק את אספקת החשמל לצרכן שבהסדר מעבר לקבוע במסלול שבחר, אם הצרכן הסכים לכך בכתב.
{{ח:תתת|(2)}} בנוסף לבחירת מסלול אחד מבין המסלולים הקבועים בסעיף קטן (1), רשאי הצרכן להצטרף למסלול השלה משלים (להלן – המסלול המשלים) בתנאים המפורטים להלן, ובלבד שיובטח רצף של ניתוק המיתקן של הצרכן מתחילת כל אירוע השלה עד סופו:
{{ח:תתתת|(א)}} אספקת החשמל תופסק עד 4 פעמים נוספות בשנה, ותחודש בתוך 60 דקות;
{{ח:תתתת|(ב)}} ספק השירות החיוני ישלם לצרכן במסלול המשלים תעריף שיחושב לפי הנוסחה {{ח:פנימי|סעיף 47א|שבסעיף (ז) לאמת מידה 47א (הסדר השלה מרצון)}}, על פי זמן התראה של פחות מחצי שעה.
{{ח:תתת|(3)}} צרכן בהסדר רשאי לדרוש תאום חידוש אספקת החשמל; הצרכן לא יישא בתוספת תשלום בשל דרישה זו.
{{ח:תתת|(4)}} מנהל המערכת ינכה את זמני ההשלה של צרכן פרטי במסגרת בדיקת הסטיות מתוכנית הצריכה החצי־שעתית של המספק.
{{ח:תתת|(5)}} ספק השירות החיוני לא ישלם לצרכן כפל תשלומים בעד אירועי השלה חופפים, של הסדר לפי אמת מידה זו עם הסדרי השלה אחרים; במקרה של אירועי השלה חופפים כאמור, ישלם ספק השירות החיוני לצרכן תשלום לפי תעריף ההשלה לאנרגיה הגבוה מבין תעריפי ההשלה שנקבעו בהסדרים החלים על אותם אירועי השלה.
{{ח:תת|(ד)}} '''תשלום לצרכן שבהסדר'''
{{ח:תתת|(1)}} מנהל המערכת ישלם לצרכן בהסדר, בשל כל אירוע השלה, את התעריף הקבוע בלוח תעריפים 9.1–2 (להלן – לוח 9.1–2) לכל קוט״ש מושל, אשר יחושב לפי הנוסחה הזו:
{{ח:ת}} {{ממורכז|&lt;math&gt; Q = T \times \left( \mathit{BPc} - \mathit{FRPc} \right) &lt;/math&gt;}}
{{ח:תתת}} כאשר:
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;Q&lt;/math&gt; – סך הקוט״ש המושל לתשלום;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;T&lt;/math&gt; – מספר הדקות בהתאם למסלול ההשלה של הלקוח;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;\mathit{BPc}&lt;/math&gt; – ממוצע האנרגיה הנצרכת לדקה לאורך האינטרוולים המלאים בהתאם למסלול הלקוח – 10, 15 או 20 דקות טרום ביצוע ההשלה; המדידה מתבצעת בסוף כל אינטרוול;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;\mathit{FRPc}&lt;/math&gt; – ממוצע האנרגיה הנצרכת לדקה לאורך אינטרוולי ההשלה המלאים בהתאם למסלול הלקוח – בזמן ביצוע ההשלה, לפי מדידה שבוצעה בסוף כל אינטרוול.
{{ח:תתת|(2)}} צרכן בהסדר לא יהיה זכאי לתשלום כאמור בסעיף קטן (1) אם הוא השיל את מיתקן הצריכה שבהסדר למשך פרק זמן קטן מהקבוע במסלול ההשלה שבו בחר, שלא בהתאם לדרישת מנהל המערכת.
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תתת|(4)}} מבלי לגרוע מהאמור לעיל, בשל כל השלה חריגה ישלם מנהל המערכת לצרכן בהסדר תשלום הגבוה ב־10% מהתשלום הקבוע בסעיף קטן (1); לעניין זה, ”השלה חריגה“ – השלה מעבר לממוצע ההפסקות התלת־שנתי או מעבר לכפל ההשלות השנתי המותר על פי המסלול שבחר הצרכן.
{{ח:תתת|(5)}} מנהל המערכת ישלם ליצרן שצרכנו הפרטי הושל לפי אמת מידה זו את התעריף הקבוע באישור התעריף שלו, ובלבד שבעת ההשלה היצרן אינו חורג מתוכנית הייצור החצי־שעתית.
{{ח:תתת|(6)}} ספק שירות חיוני יתחייב לתשלום לצרכן שהצטרף להסדר במהלך שנה קלנדרית בעבור ההיקף המינימאלי של מספר הדקות כקבוע בלוח 9.1–2 אשר יחושבו באופן יחסי למועד כניסתו להסדר.
{{ח:תתת|(7)}} במקרה של אי הפעלת ההסדר בהיקף המינימאלי ישלם ספק שירות חיוני לצרכן בהסדר את התעריף המופיע בלוח 9.1–2.
{{ח:תתת|(8)}} מנהל המערכת ישלח לצרכן בהסדר לא יאוחר משבעה ימי עבודה מתום כל תקופת חשבון המלצת חשבון המחושבת על פי התנאים הקבועים בסעיף זה, וישלם את התעריף לצרכן בהסדר בתוך 20 ימים מיום קבלת החשבונית.
{{ח:תת|(ה)}} '''רמת אמינות בהסדר השלת תדר'''
{{ח:תתת|(1)}} כל צרכן בהסדר זכאי לרמת אמינות במונחי דקות אי אספקה שלא תעלה על 600 דקות אי אספקה נצברות בשנה. לעניין זה יימנו דקות אי אספקה מכל סיבה שהיא, לרבות אי אספקה הנובעת מהשלת עומס במסגרת ההסדר, ולמעט הפסקות יזומות הנערכות לבקשת הצרכן או הפסקות יזומות למטרות תחזוקה כאשר הצרכן הינו על הקו.
{{ח:תתת|(2)}} חודשה אספקת החשמל בתאום עם הצרכן כאמור בסעיף (ג)(3), יראו לעניין סעיף (א)(1)(א) את דקות אי האספקה כאילו נעשה החיבור באופן אוטומטי.
{{ח:תתת|(3)}} ספק השירות החיוני רשאי להפנות לרשות בקשה שלא להביא במניין הדקות כאמור בסעיף (א)(1)(א) דקות אי אספקה שנבעו מאירועים שאושרו על ידי הרשות, בדיעבד, כחריגים.
{{ח:תתת|(4)}} ספק שירות חיוני ישלם לצרכן בהסדר בגין דקות אי אספקה החורגות מהאמור בסעיף קטן (1) תשלום כקבוע בלוח 9.1–2 בגין אי עמידה ברמת אמינות של 600 דקות אי אספקה.
{{ח:תתת|(5)}} ספק השירות החיוני יעביר לכל צרכן שחל עליו תעריף השלת תת־תדר בשנה מסוימת דיווח דקות אי אספקה כאמור בסעיף קטן (1), לא יאוחר מ־1 במרץ של השנה שאחריה.
{{ח:תת|(ו)}} '''השלה והתקנה שנעשו באופן תקין'''
{{ח:תת}} צרכן לא יזוכה בגין כל נזק אם ההשלה והתקנת הממסר נעשו באופן תקין.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''נספח {{ח:פנימי|סעיף 42|לאמת מידה 42}} {{ש}} טופס בקשה להצטרף להסדר השלת תדר והסכמה לתנאי ההסדר'''}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הושמט)}}

{{ח:סעיף|43||תיקון: 23.4.07, 1.6.08, 23.4.12, 16.7.12, 3.6.13, 23.1.14, 1.5.14, 25.12.17, 24.6.19; תש״ף־27}}
{{ח:ת}} '''השלה יזומה באמצעות הפעלת גנראטורים עצמיים'''
{{ח:תת|(א)}} באמת מידה זו:
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גנראטור“ – גנראטור חירום המשמש כחלופה מלאה או חלקית לאספקת חשמל מרשת החשמל בעת הפסקה של אספקת החשמל.
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ההסדר“ – ההסדר להפחתת צריכת חשמל מרשת החשמל בעת שיא ביקוש או צורך חיוני אחר של רשת החשמל, באמצעות השלה יזומה מהרשת והפעלת גנראטור, לפי אמת מידה זו.
{{ח:תת|(ב)}} '''זכאות להצטרף להסדר'''
{{ח:תת}} רשאי להגיש בקשה להצטרף להסדר, צרכן שמתקיימים בו כל התנאים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} הצרכן מחובר לרשת החשמל;
{{ח:תתת|(2)}} ברשות הצרכן גנראטור בהספק שבין 250 קוו״א ל־5 מוו״א;
{{ח:תתת|(3)}} לצרכן יש היתר לפי {{ח:חיצוני|חוק החשמל|חוק החשמל}} להפעלת הגנראטור, וכן חתם על התצהיר שבנספח לאמת מידה זו. לדרישת ספק השירות החיוני יציג לו הצרכן את ההיתרים האמורים בתצהיר;
{{ח:תתת|(4)}} הצרכן איננו בעל רישיון ייצור או רישיון הספקה;
{{ח:תתת|(5)}} הצרכן חתם על התחייבות להפעיל את הגנראטור בהיקף שלא יעלה על 100 שעות לשנה, בהתאם לדרישת ספק השירות החיוני אשר תימסר לצרכן בהתראה של 4 שעות מראש באמצעות טלפון, פקסימיליה, או דואר אלקטרוני או בכל דרך אחרת שתבטיח את קבלת ההודעה במועד.
{{ח:תת|(ג)}} '''בקשה להצטרפות להסדר'''
{{ח:תתת|(1)}} צרכן המעוניין להצטרף להסדר יפנה לספק השירות החיוני בבקשה בכתב, שאליה יצרף את ההיתרים הנדרשים לפי כל דין להפעלת הגנראטור; בבקשה יצוינו פרטים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} שם הצרכן וכתובתו;
{{ח:תתתת|(ב)}} פרטי קשר – כתובת דואר אלקטרוני, מספר טלפון ומספר פקסימיליה;
{{ח:תתתת|(ג)}} מתח הרשת שאליה מחובר הצרכן;
{{ח:תתתת|(ד)}} גודל חיבור מיתקן הצרכן לרשת;
{{ח:תתתת|(ה)}} ההספק הנקוב של הגנראטור;
{{ח:תתתת|(ו)}} המספק שממנו הוא מקבל שירות;
{{ח:תתתת|(ז)}} אמצעי ההגנה והשליטה על הפעלת הגנראטור;
{{ח:תתתת|(ח)}} שיטת הסנכרון של הגנראטור לרשת, אם קיים סנכרון כאמור.
{{ח:תתת|(2)}} אין בהצטרפות הצרכן להסדר כדי להטיל אחריות על ספק השירות החיוני בשל הפעלת הגנראטור בידי הצרכן במסגרת ההסדר.
{{ח:תת|(ד)}} '''התקנת מונה רציף אצל הצרכן'''
{{ח:תתת|(1)}} מצא ספק השירות החיוני כי הצרכן עומד בתנאים המנויים בסעיף (ב), יודיע על כך לצרכן ויתקין אצל הצרכן, בתוך 14 ימי עבודה ממועד קבלת בקשת הצרכן במשרדיו, מונה רציף המאפשר קריאה מרחוק באמצעות קו טלפון, בכפוף לתנאים הבאים:
{{ח:תתתת|(א)}} המונה יותקן בהדקי הגנראטור של הצרכן;
{{ח:תתתת|(ב)}} כל ההכנות הנדרשות לצורך התקנת המונה יבוצעו על ידי הצרכן ועל חשבונו;
{{ח:תתתת|(ג)}} הצרכן יעמיד לרשות ספק השירות החיוני קו טלפון לצורך ביצוע קריאה מרחוק.
{{ח:תתת|(2)}} הותקן מונה כאמור, יאשר ספק השירות החיוני את תקינותו ואת השימוש בו לצורך השתתפות בהסדר.
{{ח:תת|(ה)}} '''מועד ההצטרפות להסדר ותקופתו'''
{{ח:תתת|(1)}} מועד צירופו של הצרכן להסדר ייחשב מועד התקנת המונה אצל הצרכן או יום אישור המונה המותקן אצל הצרכן, לפי המוקדם מביניהם.
{{ח:תתת|(2)}} ההצטרפות להסדר תהיה לתקופה שלא תפחת משנה ותהיה בתוקף כל עוד ספק השירות החיוני לא ביטל את ההשתתפות הצרכן בהסדר כאמור בסעיף (ו) או הצרכן לא הודיע על פרישתו מההסדר כאמור בסעיף (יא).
{{ח:תת|(ו)}} '''דחיית בקשה וביטול השתתפות'''
{{ח:תתת|(1)}} ספק השירות החיוני רשאי לדחות בקשה להצטרפות להסדר וכן לבטל את השתתפות הצרכן בהסדר, אם מצא כי הצרכן אינו עומד בתנאים המנויים בסעיף (ב).
{{ח:תתת|(2)}} חריגה של עד 10% מסך השעות האמור בסעיף (ב)(5), לא תיחשב כעילה לביטול ההשתתפות על ידי ספק השירות החיוני. שעות אי הפעלת הגנראטור בשבתות וחגים לא יבואו במנין 10% האמורים. מנהל המערכת לא ישלם לצרכן על חריגה כאמור במסגרת שעות ההתחייבות של מנהל המערכת להפעלת הצרכן בהסדר לפי סעיף (ח)(1).
{{ח:תתת|(3)}} דחה ספק השירות החיוני בקשת צרכן להצטרף להסדר או הודיע לצרכן על ביטול השתתפות הצרכן בהסדר, יפרט הספק בהודעתו לצרכן את הסיבות לדחיית הבקשה או לביטול.
{{ח:תתת|(4)}} צרכן שבקשתו להצטרף להסדר נדחתה או שנמסרה לו הודעה בדבר ביטול השתתפותו בהסדר, רשאי להשיג על כך בפני ראש אגף הנדסה ברשות, והכרעת ראש אגף הנדסה תחייב את ספק השירות החיוני.
{{ח:תתת|(5)}} הורה ראש אגף הנדסה על צירוף הצרכן להסדר, יודיע על כך ספק השירות החיוני לצרכן בכתב וינהג בו כצרכן שצורף להסדר.
{{ח:תת|(ז)}} '''היקף הפעלת ההסדר'''
{{ח:תתת|(1)}} ראה מנהל המערכת כי צפוי צורך להפעיל גנראטורים של צרכנים בהסדר מעל 100 שעות בשנה, יפנה לרשות החשמל לקבלת אישור להרחבת היקף שעות ההפעלה שבהסדר מבעוד מועד.
{{ח:תתת|(2)}} אישרה הרשות תוספת להיקף השעות הקבוע כאמור, רשאי מנהל המערכת להורות לצרכנים שבהסדר על הפעלת הגנראטורים בהיקף תוספת השעות שקבעה הרשות, בכפוף להסכמתם. בעד תוספת השעות ישלם ספק השירות החיוני לצרכן שבהסדר את התעריף הקבוע בסעיף (ח).
{{ח:תתת|(3)}} מנהל המערכת ינכה את זמני ההשלה של צרכן פרטי במסגרת בדיקת הסטיות מתוכנית הצריכה החצי־שעתית של המספק.
{{ח:תתת|(4)}} מנהל המערכת רשאי להפעיל צרכן בהסדר למשך זמן שבין שעתיים לארבע שעות בכל אירוע.
{{ח:תתת|(5)}} מנהל המערכת ישלם ליצרן שצרכנו הפרטי הפעיל את הגנראטור לפי אמת מידה זו את התעריף הקבוע באישור התעריף שלו, ובלבד שבעת הפעלת הגנראטור היצרן אינו חורג מתוכנית הייצור החצי־שעתית. ליצרן שהתעריפים המשולמים לו נקבעו בדרך של מכרז, ישלם מנהל המערכת את עלות האנרגיה שלו ואת תעריף הזמינות שלו לפי ההסכם שלו עם מנהל המערכת (PPA). למספק הרוכש אנרגיה משני יצרנים או יותר ישלם מנהל המערכת תעריף שהוא הנמוך מבין האישורים התעריפיים של יצרניו או מהצעת המחיר החצי־שעתית שלהם.
{{ח:תת|(ח)}} '''תעריפים להשלה בזמן אמת'''
{{ח:תתת|(1)}} מנהל המערכת יתחייב כלפי צרכן בהסדר על הפעלת הגנראטור במשך מספר שעות בשנה בהתאם למשך ההתראה המבוקש על ידי הצרכן על פי לוח 9.2–2 הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 47א|בסעיף (ז) באמת מידה 47א (הסדר השלה מרצון)}} (להלן – לוח 9.2–2). הפעלת הגנראטור תהיה על פי שיקול דעתו הבלעדי של מנהל המערכת. הורה מנהל המערכת להפעיל את הגנראטור בהיקף כולל של פחות ממספר השעות שעליהן התחייב בשנה, ישלם מנהל המערכת לצרכן בהסדר בעד מספר השעות המשלימות למספר השעות השנתיות האמור. אין באמור בסעיף זה כדי למנוע ממנהל המערכת להורות לצרכן להפעיל את הגנראטור במשך 100 שעות בשנה בהתאם להתחייבות הצרכן האמורה בסעיף (ב)(5).
{{ח:תתת|(2)}} מנהל המערכת ינכה את השעות בהן נדרש הצרכן להפעיל גנראטור או חלק מהן, מתוך סך שעות ההפעלה שעליהן התחייב מנהל המערכת, אם הצרכן לא נענה להוראת מנהל המערכת לפי אמת מידה זו או נענה לה באופן חלקי.
{{ח:תתת|(3)}} בשעות שבהן דרש מנהל המערכת הפעלת הגנראטור, יהיה הצרכן זכאי לתעריף עבור כל קוט״ש מיוצר בגנראטור, בהתאם לתעריף הקבוע בשורה 5 בלוח 9.2–2 (זמן התראה של פחות מ־4 שעות ועד 3 שעות).
{{ח:תתת|(4)}} התעריף יחושב כמכפלת מספר הקוט״שים שיוצרו כפול התעריף האמור בסעיף קטן (3).
{{ח:תתת|(5)}} צרכן בהסדר רשאי לבחור בזמן התראה קצר מ־4 שעות בהתאם לזמני ההתראה המופיעים בלוח 9.2–2 הכלול בהסדר {{ח:פנימי|סעיף 47א|שבאמת מידה 47א (הסדר השלה מרצון)}} ויהיה זכאי לתעריף {{ח:פנימי|סעיף 47א|שבסעיף (ז) לאמת המידה האמורה}}. לא עמד הצרכן בזמן התראה שבחר, ישלם למנהל המערכת תשלומים כדלקמן:
{{ח:תתתת|(א)}} אם q≤0 עבור זמן התראה שבין שעתיים לשעה אחת (⍺ = 60%), ישלם הצרכן למנהל המערכת ‎(0.1)*PC*QB;
{{ח:תתתת|(ב)}} אם q≤0 עבור זמן התראה קטן משעה (⍺ &gt; 60%), ישלם הצרכן למנהל המערכת ‎(0.3)*PC*QB.
{{ח:תתת|(6)}} תשלומים של צרכן בהסדר למנהל המערכת, בגין אי הפעלת הגנראטור, או הפעלתו לאחר זמן ההתראה עליו התחייב הצרכן, יהיו בגין השעות בהן לא הופעל הגנראטור.
{{ח:תתת|(7)}} מנהל המערכת ישלח לצרכן בהסדר לא יאוחר משבעה ימי עבודה מתום כל תקופת חשבון המלצת חשבון המחושבת על פי התנאים הקבועים בסעיף זה, וישלם את התעריף לצרכן בהסדר בתוך 20 ימים מיום קבלת החשבונית.
{{ח:תת|(ט)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(י)}} '''השגת צרכן על חשבון הצריכה'''
{{ח:תת}} חלק הצרכן על חשבון הצריכה בשל עניין הנוגע להתחשבנות הנובעת מאמת מידה זו, יפנה לאגף צרכנות ברשות.
{{ח:תת|(יא)}} '''פרישה מן ההסדר'''
{{ח:תתת|(1)}} צרכן רשאי לפרוש מן ההסדר רק אם עברה שנה לפחות מיום צירופו להסדר, באמצעות מסירת הודעה בכתב לספק השירות החיוני.
{{ח:תתת|(2)}} הודיע צרכן על רצונו לפרוש מן ההסדר, יסיר ספק השירות החיוני את המונה שהתקין אצל הצרכן בהקדם ולא יאוחר משבעה ימים מיום קבלת ההודעה במשרדיו.
{{ח:תתת|(3)}} יום הסרת המונה, ובמקרה שבו לא הותקן מונה על ידי ספק השירות החיוני יום קבלת ההודעה במשרדי הספק, ייחשב ליום הפרישה מן ההסדר.
{{ח:תתת|(4)}} צרכן שפרש מן ההסדר ומעוניין לשוב ולהצטרף להסדר, יישא בעלות הסרת מונה והתקנתו כקבוע בשורה 6 בלוח תעריפים 5.4–2.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''נספח {{ש}} תצהיר על החזקת ההיתרים להפעלת גנראטור'''}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הטופס הושמט).}}

{{ח:סעיף|44|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|45|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקעה).}}

{{ח:סעיף|45א|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקעה).}}

{{ח:סעיף|46||תיקון: 23.4.12, 16.7.12, 23.1.14, 1.5.14, 25.12.17, 24.6.19; תש״ף־27}}
{{ח:ת}} '''השלה יזומה באמצעות הפעלת גנראטורים עצמיים ומכירת אנרגיה לרשת'''
{{ח:תת|(א)}} '''הגדרות'''
{{ח:תת}} באמת מידה זו:
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גנראטור בהסדר“ או ”הגנראטור“ – גנראטור המשמש כחלופה מלאה או חלקית לאספקת חשמל מרשת ספק השירות החיוני בעת הפסקתה, לרבות גנראטור של יצרן עצמי;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ההסדר“ – הסדר לניהול צריכת חשמל מהרשת בעת מחסור, על ידי הפעלת גנראטור מסונכרן לרשת והזרמת אנרגיה לרשת;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יצרן עצמי“ – בעל רישיון ייצור עצמי;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”לוח 9.2–2“ – לוח 9.2–2 הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 47א|בסעיף (ז) שבאמת מידה 47א (הסדר השלה מרצון)}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”צרכן בהסדר“ או ”הצרכן“ – צרכן בעל גנרטור בהסדר.
{{ח:תת|(ב)}} '''עיקרי ההסדר'''
{{ח:תתת|(1)}} מיתקני הצריכה והייצור של צרכן בהסדר יהיו מסונכרנים לרשת ויאפשרו להפחית צריכה מהרשת או להזרים עודפי אנרגיה לרשת, בהתאם להוראות מנהל המערכת.
{{ח:תתת|(2)}} מנהל המערכת יורה לצרכן בהסדר שהוא בעל גנראטור המופעל בסולר, להפעיל את הגנראטור בהיקף כולל של עד 100 שעות בשנה בהתאם למשך זמן ההתראה שבחר הצרכן על פי לוח 9.2–2, והצרכן יפעיל את הגנראטור על פי הוראת מנהל המערכת.
{{ח:תתת|(3)}} מנהל המערכת יורה לצרכן בהסדר שהוא בעל גנראטור המופעל במזוט או בגז טבעי להקטין את הצריכה נטו מהרשת, על ידי הגדלת הייצור העצמי או הקטנת הצריכה העצמית, בהיקף כולל של מספר שעות בשנה, בהתאם למשך זמן ההתראה שבחר הצרכן על פי לוח 9.2–2, והצרכן יפעיל את הגנראטור על פי הוראת מנהל המערכת.
{{ח:תתת|(4)}} הקטנת הצריכה נטו מהרשת תחושב על פי היקף הצריכה מהרשת והייצור העצמי משעת הפעלת ההסדר ועד לסיומה בהתאם להוראת מנהל המערכת, ולצורך התחשבנות היא תושווה לממוצע הצריכה מהרשת והייצור העצמי באותם מש״בים בחמשת ימי העבודה שקדמו למועד ההפעלה.
{{ח:תתת|(5)}} הורה מנהל המערכת להפעיל את הגנראטור, או להקטין את הצריכה נטו מהרשת, בהיקף כולל של פחות ממספר השעות שעליו התחייב מנהל המערכת בשנה, ישלם ספק השירות החיוני לצרכן בהסדר בעד מספר השעות המשלימות למספר השעות האמור ובהתאם לקבוע בסעיף (י).
{{ח:תתת|(6)}} ספק השירות החיוני יודיע לצרכן בהסדר ארבע שעות מראש על מועד הפעלת הגנראטור באמצעות טלפון, פקסימיליה, דואר אלקטרוני או בכל דרך שתבטיח את קבלת ההודעה במועד.
{{ח:תתת|(7)}} משך הזמן של כל הפעלה של הגנראטור בהסדר על פי הוראת מנהל המערכת לא יעלה על 4 שעות רצופות ולא יקטן משעתיים. בשל צורך מיוחד של המערכת רשאי מנהל המערכת להורות לצרכן בהסדר להפעיל את הגנראטור עד לשמונה שעות רצופות, ובלבד שהצרכן הסכים לכך.
{{ח:תתת|(8)}} הוראות אמת מידה זו יגברו על כל הוראה סותרת אחרת בהסכם שנחתם בין הצרכן לבין ספק שירות חיוני למכירת אנרגיה מגנראטור לרשת.
{{ח:תתת|(9)}} ראה מנהל המערכת צורך להפעיל גנראטורים של צרכנים בהסדר מעל 100 שעות בשנה, יפנה מנהל המערכת לרשות, מבעוד מועד, לקבלת אישור לגבי ההסדר התעריפי בשל הרחבת היקף שעות ההפעלה שבהסדר.
{{ח:תתת|(10)}} אישרה הרשות תוספת להיקף השעות האמור בסעיף קטן (9), רשאי מנהל המערכת להורות לצרכנים שבהסדר על הפעלת הגנראטורים בהיקף תוספת השעות שקבעה הרשות, בכפוף להסכמתם. בשל תוספת השעות ישלם ספק השירות החיוני לצרכן שבהסדר את התעריף הקבוע בסעיף (י), לפי העניין.
{{ח:תת|(ג)}} '''זכאות צרכן להצטרף להסדר'''
{{ח:תת}} צרכן רשאי להגיש בקשה להצטרף להסדר אם מתקיימים התנאים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} הצרכן מחובר לרשת החשמל של ספק השירות החיוני, ואם הוא בעל גנראטור המופעל במזוט או בגז טבעי – יהיה מחובר לרשת המתח העליון;
{{ח:תתת|(2)}} ברשות הצרכן גנראטור בהספק העולה על 500 קו״א;
{{ח:תתת|(3)}} ברשות הצרכן היתרים כדין להפעלת הגנראטור נשוא ההסדר, לרבות היתר להפעלת גנראטור לפי {{ח:חיצוני|חוק החשמל|חוק החשמל}}.
{{ח:תתת|(4)}} הצרכן ומנהל המערכת חתמו על הסכם להפעלת הגנראטור בהתאם לאמור באמת מידה זו.
{{ח:תתת|(5)}} ההצטרפות להסדר תהיה לתקופה שלא תפחת משנה ותהיה בתוקף כל עוד לא בוטלה על ידי מנהל המערכת כאמור בסעיף (ח) או הצרכן הודיע על פרישתו מההסדר כאמור בסעיף (יג).
{{ח:תתת|(6)}} הצרכן אינו משתתף בהסדר לפי {{ח:פנימי|סעיף 43|אמת מידה 43 (השלה יזומה באמצעות גנראטורים עצמיים)}} או בהסדר לפי {{ח:פנימי|סעיף 47א|אמת מידה 47א (הסדר השלה מרצון)}}.
{{ח:תת|(ד)}} '''הגשת בקשה'''
{{ח:תתת|(1)}} צרכן המעוניין להצטרף להסדר, יפנה למנהל המערכת בבקשה בכתב, שאליה יצורפו העתקים מן ההיתרים הנדרשים לפי כל דין להפעלת הגנראטור; בבקשה יצוינו פרטים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} שם הצרכן וכתובתו;
{{ח:תתתת|(ב)}} פרטי קשר – כתובת דואר אלקטרוני, מספר טלפון ומספר פקסימיליה;
{{ח:תתתת|(ג)}} מתח הרשת שאליה מחובר הצרכן;
{{ח:תתתת|(ד)}} גודל חיבור מיתקן הצרכן לרשת של ספק השירות החיוני ולרשת של היצרן העצמי;
{{ח:תתתת|(ה)}} ההספק הנקוב של הגנראטור;
{{ח:תתתת|(ו)}} סוג הדלק שבו מופעל הגנראטור;
{{ח:תתתת|(ז)}} פירוט אמצעי ההגנה והשליטה על הפעלת הגנראטור;
{{ח:תתתת|(ח)}} שיטת הסנכרון של הגנראטור לרשת;
{{ח:תתתת|(ט)}} לגבי צרכנים בעלי גנראטורים המופעלים במזוט או בגז טבעי – היקף ההפחתה המרבי של ההספק שלו יכול הצרכן להתחייב בהודעה מוקדמת של 4 שעות על ידי מנהל המערכת, אשר לא יעלה על הספק הצריכה המרבי של הצרכן.
{{ח:תתת|(2)}} אין בהצטרפות צרכן להסדר כדי להטיל אחריות על מנהל המערכת בשל הפעלת הגנראטור על ידי הצרכן בהסדר.
{{ח:תת|(ה)}} '''התקנת מונים אצל הצרכן'''
{{ח:תתת|(1)}} מצא מנהל המערכת כי הצרכן עומד בתנאים המנויים בסעיף (ג), יודיע על כך לצרכן וספק השירות החיוני יתקין מונים אצל הצרכן בהקדם ועד לא יאוחר מארבעה עשר ימי עבודה ממועד קבלת פניית הצרכן במשרדי ספק השירות החיוני, כמפורט להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} מונה ייצור רציף המאפשר קריאה מרחוק באמצעות קו טלפון, אשר יותקן בהדקי הגנראטור של הצרכן או של היצרן העצמי, לפי העניין.
{{ח:תתתת|(ב)}} מונה צריכה אשר יותקן בנקודת חיבור המיתקן הפרטי של הצרכן לרשת החשמל וימנה במקביל את כמות החשמל הנצרכת מהרשת ואת כמות החשמל המועברת לרשת.
{{ח:תתת|(2)}} כל ההכנות הנדרשות לצורך התקנת המונים יבוצעו בידי הצרכן ועל חשבונו.
{{ח:תתת|(3)}} הצרכן יעמיד לרשות ספק השירות החיוני קו טלפון לצורך ביצוע קריאה מרחוק.
{{ח:תת|(ו)}} '''התקנת מערכות הגנה ותקשורת'''
{{ח:תתת|(1)}} לדרישת ספק השירות החיוני, צרכן בהסדר יתקין על חשבונו מערכות הגנה על הרשת ועל המתקן הפרטי שלו, מערכות סנכרון ומערכות תקשורת הנשלטות מרחוק על ידי ספק השירות החיוני. המערכות יותקנו על פי הקבוע בכל דין ועל פי התקנים המקובלים אצל ספק השירות החיוני.
{{ח:תתת|(2)}} ספק השירות החיוני רשאי לעשות שימוש במערכות ההגנה, הסנכרון והתקשורת האמורות בסעיף קטן (1), בהתאם לצרכי המערכת ועל פי שיקול דעתו הבלעדי. הצרכן לא יהא זכאי לקבלת תשלומים לפי אמת מידה זו במקרה שבו הגנראטור לא פעל כתוצאה מהפעלת מערכות ההגנה.
{{ח:תת|(ז)}} '''מועד ההצטרפות להסדר'''
{{ח:תת}} יום התקנת המונים אצל הצרכן או יום אישור המונים המותקנים אצל הצרכן, לפי העניין, ייחשב ליום צירופו של הצרכן להסדר.
{{ח:תת|(ח)}} '''דחיית בקשה וביטול התקשרות'''
{{ח:תתת|(1)}} מנהל המערכת רשאי לדחות בקשה להצטרפות להסדר וכן לבטל התקשרות בהסדר עם צרכן, אם מצא כי הצרכן אינו עומד בתנאים המנויים בסעיפים (ב) ו־(ג).
{{ח:תתת|(2)}} חריגה של עד 10% מ־100 השעות האמורות בסעיף (ב)(2) לצרכן בעל גנראטור המופעל בסולר, לא תיחשב כעילה לביטול ההתקשרות על ידי מנהל המערכת. שעות אי הפעלת הגנראטור בשבתות וחגים לא יבואו במניין 10% האמורים. מנהל המערכת לא ישלם לצרכן על חריגה כאמור במסגרת שעות ההתחייבות של מנהל המערכת להפעלת הצרכן בהסדר. אם הגנראטור בהסדר מופעל במזוט או בסולר כדלק חלופי, חריגה של יותר מפעמיים בשנה מהוראות מנהל המערכת תהיה עילה לביטול ההתקשרות.
{{ח:תתת|(3)}} דחה מנהל המערכת בקשת צרכן להצטרף להסדר או הודיע לצרכן על ביטול ההתקשרות עימו בהסדר, יפרט בהודעתו לצרכן את הסיבות לדחיית הבקשה או לביטול ההתקשרות. צרכן שבקשתו להצטרף להסדר נדחתה או שנמסרה לו הודעה בדבר ביטול ההתקשרות עימו, רשאי להשיג על כך בפני ראש אגף הנדסה ברשות והכרעת ראש אגף הנדסה תחייב את מנהל המערכת. הורה ראש אגף הנדסה על צירוף הצרכן להסדר, יודיע על כך מנהל המערכת לצרכן בכתב, וינהג בו כצרכן שצורף להסדר.
{{ח:תת|(ט)}} '''הגשת תוכנית בדבר הייצור והצריכה המשוערים על ידי צרכן בהסדר שברשותו גנראטור המופעל במזוט או בגז טבעי'''
{{ח:תתת|(1)}} צרכן בהסדר שהוא בעל גנראטור המופעל במזוט או בגז טבעי יגיש למנהל המערכת, בכל יום עד השעה 12:00, הערכה להיקף הצריכה והייצור העצמי הצפויים במתקניו ליום שתחילתו בשעה 6:00 למחרת.
{{ח:תתת|(2)}} התוכנית תוגש לכל חצי שעה ותיערך במתכונת שיקבע מנהל המערכת.
{{ח:תת|(י)}} '''תשלומים'''
{{ח:תת}} על צרכן שצורף להסדר יחול הסדר תשלומים זה:
{{ח:תתת|(1)}} תשלום לכל קוט״ש המיוצר לצריכה עצמית בגנראטור המופעל בסולר: בעד האנרגיה המיוצרת בגנראטור לצריכה עצמית בהתאם לדרישת מנהל המערכת כאמור בסעיף (ב) ישלם מנהל המערכת לצרכן את התעריף הקבוע בשורה 4 בלוח 9.2–2 (זמן התראה של פחות מ־5 שעות ועד 4 שעות).
{{ח:תתת|(2)}} תשלום לכל קוט״ש המועבר לרשת והמיוצר בגנראטור המופעל בסולר: בעד האנרגיה המיוצרת בגנראטור ומוזרמת לרשת בהתאם לדרישת מנהל המערכת כאמור בסעיף (ב) ישלם מנהל המערכת לצרכן את התעריף הקבוע בשורה 5 בלוח 9.2–2 (זמן התראה של פחות מ־4 שעות ועד 3 שעות) ותעריף הייצור המשוקלל בנוסחה יהיה שווה לאפס.
{{ח:תתת|(3)}} תשלום בעד צריכה עצמית מגנראטור המופעל במזוט או בגז טבעי, או לצרכן שבחצרו יצרן עצמי בעל גנראטור כאמור: בעבור הקטנת הצריכה נטו מהרשת באמצעות צריכה עצמית מהגנראטור כאמור בסעיף (ב) ישלם מנהל המערכת לצרכן את התעריף הקבוע בשורה 5 בלוח 9.2–2 (זמן התראה של פחות מ־4 שעות ועד 3 שעות).
{{ח:תתת|(4)}} תשלום בעד העברת אנרגיה לרשת מגנראטור המופעל במזוט או בגז טבעי, או לצרכן שבחצרו יצרן עצמי בעל גנראטור כאמור: בעבור הקטנת הצריכה נטו מהרשת על ידי העברת אנרגיה לרשת באמצעות הגנראטור כאמור בסעיף (ב) ישלם מנהל המערכת לצרכן את התעריף הקבוע בשורה 5 בלוח 9.2–2 (זמן התראה של פחות מ־4 שעות ועד 3 שעות), בניכוי 0.6 ש״ח לקוט״ש אם הגנראטור מופעל במזוט, ובניכוי 0.8 ש״ח לקוט״ש אם הגנראטור מופעל בגז טבעי.
{{ח:תתת|(5)}} צרכן בהסדר רשאי לבחור בזמן התראה קצר מ־4 שעות בהתאם לזמני ההתראה המופיעים בלוח 9.2–2 {{ח:פנימי|סעיף 47א|שבאמת מידה 47א (הסדר השלה מרצון)}} ויהיה זכאי לתעריף {{ח:פנימי|סעיף 47א|שבסעיף (ז) לאמת המידה האמורה}}. לא עמד הצרכן בזמן התראה שבחר לפי סעיף קטן זה, ישלם למנהל המערכת תשלומים כמפורט להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} אם q≤0 עבור זמן התראה שבין שעתיים לשעה אחת (⍺ = 60%), ישלם הצרכן למנהל המערכת ‎(0.1)*PC*QB;
{{ח:תתתת|(א)}} אם q≤0 עבור זמן התראה קטן משעה אחת (⍺ &gt; 60%), ישלם הצרכן למנהל המערכת ‎(0.3)*PC*QB.
{{ח:תתת|(6)}} תשלומים של צרכן בהסדר למנהל המערכת, בגין אי הפעלת הגנראטור או הפעלתו לאחר זמן ההתראה שעליו התחייב הצרכן, יהיו בגין השעות שבהן לא הופעל הגנראטור.
{{ח:תתת|(7)}} תשלום בעד אי מתן הוראה להפעלת גנראטור או בעד אי מתן הוראה להפחית את הפער בין צריכה לייצור: בעד השעות המשלימות למספר השעות השנתיות בהתאם לזמן ההתראה שבו בחר הצרכן, שבהן לא הורה מנהל המערכת לצרכן להפעיל את הגנראטור או להקטין את הצריכה נטו מהרשת, יהיה הצרכן זכאי לתשלום שהוא סכום מכפלת מספר השעות המשלימות למספר השעות השנתיות האמור, בגובה התשלום הממוצע לשעה ששולם לצרכן בשנה הקלנדרית במסגרת ההסדר.
{{ח:תתת|(8)}} התשלומים האמורים יבוצעו בכפוף להוראות כל דין, לרבות דיני המיסים החלים בישראל מזמן לזמן.
{{ח:תתת|(9)}} מנהל המערכת ינכה את זמני ההשלה של צרכן פרטי במסגרת בדיקת הסטיות מתוכנית הצריכה החצי שעתית של המספק.
{{ח:תתת|(10)}} מנהל המערכת ישלם ליצרן שצרכנו הפרטי הפעיל את הגנראטור לפי אמת מידה זו את התעריף הקבוע באישור התעריף שלו, ובלבד שבעת הפעלת הגנראטור היצרן אינו חורג מתוכנית הייצור החצי שעתית. ליצרן שהתעריפים המשולמים לו נקבעו בדרך של מכרז, ישלם מנהל המערכת את עלות האנרגיה שלו ואת תעריף הזמינות שלו לפי ההסכם שלו עם מנהל המערכת (PPA). למספק הרוכש אנרגיה משני יצרנים או יותר ישלם מנהל המערכת תעריף שהוא הנמוך מבין האישורים התעריפיים של יצרניו או מהצעת המחיר החצי־שעתית שלהם.
{{ח:תת|(יא)}} '''תשלום לצרכן בהסדר'''
{{ח:תת}} מנהל המערכת ישלח לצרכן בהסדר לא יאוחר משבעה ימי עבודה מתום כל תקופת חשבון המלצת חשבון המחושבת על פי התנאים הקבועים בסעיף זה, וישלם את התעריף לצרכן בהסדר בתוך 20 ימים מיום קבלת החשבונית. בהמלצת החשבון הנשלחת לצרכן הכלול בהסדר, יציין מנהל המערכת את הפרטים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} סך האנרגיה בקוט״ש שנצרכה מהרשת;
{{ח:תתת|(2)}} סך האנרגיה בקוט״ש שייצר הגנראטור;
{{ח:תתת|(3)}} סך הפער בין הצריכה לייצור בקוט״ש בעת מתן ההודעה על ידי מנהל המערכת לצרכן בעל גנראטור מופעל במזוט או בגז (בהודעה המוקדמת של ארבע שעות);
{{ח:תתת|(4)}} סך ההפחתה בפער שבין הצריכה לייצור בקוט״ש בשעות מימוש ההסדר;
{{ח:תתת|(5)}} סך הפער בין הצריכה לייצור הממוצע במהלך חמשת ימי העבודה שקדמו למתן ההודעה על ידי מנהל המערכת;
{{ח:תתת|(6)}} הסכום שיופחת כתוצאה מהפעלת תעריף התמריץ לגבי כל שעה שבה ייצר הגנראטור אנרגיה חלופית לצריכה מהרשת או שנעשתה בו הפחתה של הפער בין הצריכה לייצור של הצרכן;
{{ח:תת|(יב)}} '''השגת צרכן על חשבון הצריכה'''
{{ח:תת}} חלק הצרכן על חשבון הצריכה בשל עניין הנוגע להתחשבנות הנובעת מאמת מידה זו, יפנה לאגף צרכנות ברשות.
{{ח:תת|(יג)}} '''פרישה מההסדר'''
{{ח:תתת|(1)}} צרכן רשאי לפרוש מן ההסדר רק אם עברה שנה לפחות מיום צירופו להסדר, באמצעות מסירת הודעה בכתב למנהל המערכת.
{{ח:תתת|(2)}} הודיע צרכן על רצונו לפרוש מההסדר, יסיר ספק השירות החיוני את המונים שהתקין אצל הצרכן בהקדם ולא יאוחר משבעה ימים מיום קבלת ההודעה במשרדי הספק.
{{ח:תתת|(3)}} יום הסרת המונים, ובמקרה שבו לא הותקן מונה על ידי ספק השירות החיוני יום קבלת ההודעה במשרדי הספק, ייחשב ליום הפרישה מן ההסדר.
{{ח:תתת|(4)}} צרכן שפרש מן ההסדר ומעוניין לשוב ולהצטרף להסדר, יישא בעלות הסרת המונים והתקנתם כקבוע בשורה 6 בלוח תעריפים 5.4–2.

{{ח:סעיף|47||תיקון: 28.5.12, 25.12.17}}
{{ח:ת}} '''הסדר צרכנות חכמה'''
{{ח:תת|(א)}} '''הגדרות'''
{{ח:תת}} באמת מידה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אירוע מחסור“ – מקרה שבו הורה מנהל המערכת לצרכן בהסדר להפחית צריכה לצורך מניעת אי אספקת חשמל;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ההסדר“ – הסדר השלת צרכנים באירוע מחסור בתוך מיתקנו הפרטי של הצרכן, בהיקף מצטבר שלא יעלה על 700 מ״ו נומינאליים, כמפורט באמת מידה זו.
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הספק הבסיס השעתי“ – הספק ממוצע שעתי של שלושת ימי הצריכה הגבוהים ביותר מתוך עשרת ימי החול שקדמו למועד הודעת ספק השירות החיוני על אירוע מחסור, המחושב בנפרד לגבי כל שעה המקבילה לכל אחת משעות האירוע; מדידת ההספק תהיה רבע שעתית לפחות; במניין הימים האמורים לא יבואו בחשבון ימים אשר חל בהם אירוע מחסור באותן השעות.
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”השלה“ – הפחתה חלקית בצריכת החשמל של צרכן בהסדר;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”התקן להפחתת צריכה“ – אמצעי לקריאה רציפה ולהפחתת צריכה, המחובר למכשיר צריכה של צרכן הרשום אצל צרכן מאגד לצורך השתתפות בהסדר, אשר עומד ברמת דיוק ותקינות הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 15|באמת מידה 15(ד)}}.
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”צרכן“ – צרכן רשום המחויב בתשלום בעבור צריכה על פי תעריף עומס וזמן כאמור {{ח:פנימי|סעיף 31|באמת מידה 31(א)(1)}} שהמונה שלו פתוח לקריאה רציפה (להלן – צרכן תעו״ז) או צרכן מאגד, לפי העניין.
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”צרכן מְאַגֵד“ – תאגיד רשום המייצג קבוצה של צרכנים רשומים, לרבות צרכנים של יצרנים פרטיים, לצורך השתתפות בהסדר השלה; צרכן מאגד יכול לייצג צרכני תעו״ז בתעריף מכירה מרוכזת או בתעריפים אחידים; ספק שירות חיוני, לרבות מחלק היסטורי, לא ייחשב צרכן מאגד.
{{ח:תת|(ב)}} '''עיקרי ההסדר'''
{{ח:תתת|(1)}} צרכן שהצטרף להסדר זכאי לתעריף בעד כל קוט״ש שהשיל מהספק הבסיס השעתי שלו בעת אירוע השלה.
{{ח:תתת|(2)}} הספק בסיס שעתי לצורך התחשבנות יימדד באמצעות מונה רציף המותקן בכניסה למקום הצרכנות; לא קיים מונה רציף בכניסה למקום הצרכנות, יימדד הספק הבסיס השעתי באמצעות ההתקן להפחתת צריכה.
{{ח:תתת|(3)}} התעריף עבור השלה מותנה בכך שההספק השעתי בפועל של הצרכן לא יעלה על הספק הבסיס השעתי בכל שעה משעות אירוע ההשלה.
{{ח:תתת|(4)}} סך ההשלה וסך התשלום שישולם לצרכן יחושבו בנפרד לגבי כל שעה משעות אירוע ההשלה, בהתייחס להספק הבסיס השעתי בשעות המקבילות, ובלבד שהצריכה הופחתה בהתאם לתנאי ההסדר בכל שעה משעות אירוע ההשלה בנפרד ובמצטבר.
{{ח:תתת|(5)}} בשנה הראשונה לקיום ההסדר ישלם מנהל המערכת לצרכן שבהסדר בעבור 100 שעות הפעלה. בשנה השנייה לקיום ההסדר ישלם מנהל המערכת לצרכן מאגד בלבד בעבור 100 שעות הפעלה, ובשנה השלישית ישלם מנהל המערכת לצרכן מאגד בלבד בעבור 60 שעות הפעלה.
{{ח:תתת|(6)}} הצרכן יהיה חייב להשיל הספק במתקנו בהיקף כולל של 90% משעות ההפעלה השנתיות לפחות, ככל שיידרש, על פי הוראת מנהל המערכת.
{{ח:תתת|(7)}} ספק השירות החיוני יפרסם באתר האינטרנט שלו, 24 שעות לפחות לפני קרות אירוע השלה, צפי לתחילתו ולמשכו של האירוע.
{{ח:תתת|(8)}} ספק השירות החיוני יודיע לצרכן שהצטרף להסדר על אירוע השלה ארבע שעות לפחות לפני תחילת האירוע ואת משכו הצפוי של האירוע.
{{ח:תתת|(9)}} משך כל אירוע ההשלה בפועל לא יעלה על ארבע שעות רצופות.
{{ח:תתת|(10)}} ראה מנהל המערכת צורך להפעיל את ההסדר ביותר מ־100 שעות בשנה, יפנה מנהל המערכת מבעוד מועד לרשות לקבלת אישור לתוספת שעות ההפעלה שבהסדר.
{{ח:תתת|(11)}} אישרה הרשות תוספת לשעות ההפעלה, רשאי מנהל המערכת להורות לצרכנים שבהסדר על הפעלת ההסדר בהיקף תוספת השעות שאישרה הרשות.
{{ח:תתת|(12)}} בגין תוספת שעות ההפעלה ישלם ספק השירות החיוני לצרכן שבהסדר תעריף כאמור בסעיף (ט)(3).
{{ח:תת|(ג)}} '''זכאות להצטרף להסדר'''
{{ח:תתת|(1)}} ספק שירות חיוני יצרף להסדר צרכן שביקש להצטרף להסדר ובלבד שמתקיימים בו כל התנאים המפורטים להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} צרכן התעו״ז או הצרכנים שאותם מייצג צרכן מאגד, לפי העניין, מחוברים לרשת החשמל של ספק השירות החיוני;
{{ח:תתתת|(ב)}} הצרכן התחייב בכתב להשיל במסגרת ההסדר 20% לפחות מהספק הבסיס השעתי שלו;
{{ח:תתתת|(ג)}} צרכן התעו״ז או הצר כנים שאותם מייצג צרכן מאגד, לפי העניין, אינם רשומים אצל ספק השירות החיוני בהסדר השלה אחר, למעט הסדר השלת תדר;
{{ח:תתתת|(ד)}} הצרכן הוא צרכן תעו״ז בעל מונה רציף או צרכן מאגד; אין באמור כדי למנוע מצרכן תעו״ז בעל מונה רציף להצטרף להסדר באמצעות צרכן מאגד;
{{ח:תתתת|(ה)}} הצרכן חתם על טופס הצטרפות להסדר כקבוע בנספח לאמת מידה זו, לתקופה של שנה; ההתקשרות תתחדש באופן אוטומטי לתקופות נוספות של שנה בכל פעם, אלא אם כן התקיימו התנאים להפסקתה כאמור באמת מידה זו;
{{ח:תתתת|(ו)}} סך ההספק שבהסדר לא עלה על 700 מ״ו נומינאליים.
{{ח:תתת|(2)}} נוסף על האמור בסעיף קטן (1), ספק שירות חיוני ידרוש מצרכן מאגד לעמוד גם בתנאים המפורטים להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} בידי הצרכן המאגד מסמכים חתומים מטעם צרכני ספק השירות החיוני או צרכנים פרטיים המסמיכים אותו לייצגם כלפי ספק השירות החיוני לצורך הסדר זה (להלן – מסמכי הצטרפות);
{{ח:תתתת|(ב)}} סך הספק הצרכנים שאותם מייצג צרכן מאגד לא יפחת בשום שלב מ־20 מגה וולט אמפר;
{{ח:תתתת|(ג)}} יכולת ההשלה האפקטיבית המינימאלית של כלל הצרכנים שאותם מייצג צרכן מאגד היא 3 מגוו״ט.
{{ח:תתת|(3)}} נוסף על האמור בסעיף קטן (1), ספק שירות חיוני ידרוש מצרכן תעו״ז לעמוד גם בתנאים המפורטים להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} סך הצריכה בשעות פסגה של צרכן התעו״ז ב־12 החודשים שקדמו להגשת הבקשה אינו נמוך מ־4% מסך הצריכה השנתית שלו;
{{ח:תתתת|(ב)}} צרכן תעו״ז בעל מונה רציף הרשום בהסדר אצל ספק השירות החיוני, אינו רשום גם אצל צרכן מאגד, בהסדר זה.
{{ח:תת|(ד)}} '''בקשה של צרכן מאגד להצטרף להסדר'''
{{ח:תתת|(1)}} צרכן מאגד המעוניין להצטרף להסדר, יפנה למנהל המערכת בבקשה בכתב בציון פרטים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} שם הצרכן המאגד ומספר הרישום שלו כתאגיד;
{{ח:תתתת|(ב)}} כתובתו וכתובת דואר אלקטרוני;
{{ח:תתתת|(ג)}} מספר טלפון שלו שהינו זמין בכל עת;
{{ח:תתתת|(ד)}} מספר הצרכנים המיוצגים על ידו וסך גודל החיבורים שלהם;
{{ח:תתתת|(ה)}} הצריכה של כלל הצרכנים המיוצגים על ידו ב־12 החודשים שקדמו להגשת הבקשה.
{{ח:תתת|(2)}} לבקשה יצרף הצרכן המאגד מסמך הכולל את הפרטים הבאים לגבי כל אחד מהצרכנים המיוצגים על ידו:
{{ח:תתתת|(א)}} שם הצרכן וכתובתו;
{{ח:תתתת|(ב)}} כתובת דואר אלקטרוני;
{{ח:תתתת|(ג)}} מספר טלפון שלו שהינו זמין בכל עת;
{{ח:תתתת|(ד)}} מתח הרשת שאליה הוא מחובר;
{{ח:תתתת|(ה)}} גודל חיבור מיתקן הצרכן לרשת;
{{ח:תתתת|(ו)}} סך הצריכה השנתית שלו ב־12 החודשים שקדמו להגשת בקשת ההצטרפות להסדר;
{{ח:תתתת|(ז)}} הסדרים נוספים שבהם הוא משתתף.
{{ח:תתת|(3)}} צרכן מאגד יודיע לספק השירות החיוני בכתב על הצטרפותו של כל צרכן מיוצג נוסף ויצרף להודעה את כל הפרטים המנויים בסעיף קטן (2).
{{ח:תת|(ה)}} '''הגשת בקשה על ידי צרכן תעו״ז בעל מונה רציף'''
{{ח:תת}} צרכן תעו״ז בעל מונה רציף המעוניין להצטרף להסדר ישירות מול ספק השירות החיוני, יפנה אליו בבקשה בכתב בציון הפרטים הבאים:
{{ח:תתת|(1)}} שם הצרכן וכתובתו;
{{ח:תתת|(2)}} כתובת דואר אלקטרוני;
{{ח:תתת|(3)}} מספר טלפון שהינו זמין בכל עת;
{{ח:תתת|(4)}} מתח הרשת שאליה הוא מחובר;
{{ח:תתת|(5)}} גודל חיבור מיתקן הצרכן לרשת.
{{ח:תת|(ו)}} '''התקנת התקנים להפחתת צריכה על ידי צרכן מאגד'''
{{ח:תתת|(1)}} התקנים להפחתת צריכה המותקנים על ידי צרכן מאגד במתקני הצרכנים שאותם הוא מייצג, יישלטו מרחוק על ידי הצרכן המאגד וכל המידע הרלוונטי להפחתת הצריכה יועבר גם לספק השירות החיוני בזמן אמת.
{{ח:תתת|(2)}} ספק שירות חיוני יעביר לצרכן מאגד את נתוני הצריכה של כל צרכן המיוצג על ידו, ובלבד שהצרכן המאגד המציא לספק השירות החיוני אישור בכתב מאת הצרכן המיוצג על הסכמתו להעברת נתוני הצריכה לצרכן המאגד.
{{ח:תת|(ז)}} '''פתיחת מונה רציף אצל צרכן תעו״ז המצטרף להסדר באמצעות ספק שירות חיוני'''
{{ח:תת}} מצא ספק השירות החיוני כי צרכן התעו״ז המעוניין להיכנס להסדר באמצעות ספק שירות חיוני עומד בתנאים המנויים בסעיף (ג), וקיים מונה המאפשר את פתיחתו לקריאה רציפה, יידע אותו בדבר זכאותו להצטרף להסדר ויפעל לפתיחת המונה הרציף המאפשר קריאה מרחוק (להלן – המונה הרציף) בנקודת החיבור של הצרכן לרשת בהתאם למפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} ספק השירות החיוני ינחה את צרכן התעו״ז לבצע את כל ההכנות הנדרשות ובכלל זה הקצאת קו תקשורת, ככל שיידרש, לצורך פתיחת המונה הרציף על ידי ספק השירות החיוני ועל חשבונו של הצרכן; הצרכן יישא בעלות השוטפת של אחזקת קו התקשורת.
{{ח:תתת|(2)}} ספק השירות החיוני יפתח את המונה הרציף לא יאוחר מארבעה עשר ימי עבודה ממועד קבלת הודעת הצרכן בדבר השלמת ההכנות.
{{ח:תתת|(3)}} לא השלים ספק השירות החיוני את פתיחת המונה הרציף במועד האמור בסעיף קטן (2), רשאי צרכן התעו״ז להתקין, בעצמו או על ידי מי מטעמו, מונה רציף לשימוש לצורך ביצוע ההסדר, ובלבד שההתקנה תבוצע לפי כל דין.
{{ח:תתת|(4)}} מצא ספק השירות החיוני כי בנקודת החיבור של צרכן התעו״ז לרשת מותקן מונה רציף השייך לספק השירות החיוני או לצרכן התעו״ז, רשאי ספק השירות החיוני לאשר את תקינותו ולהשתמש בו לצורך ההסדר, ובלבד שלא יחרוג מלוחות הזמנים הקבועים באמת מידה זו.
{{ח:תתת|(5)}} מועד פתיחת המונה אצל הצרכן, ולחלופין מועד אישור המונה המותקן אצל צרכן התעו״ז, ייחשב למועד צירופו של הצרכן להסדר.
{{ח:תת|(ח)}} '''הוצאה ופרישה מהסדר'''
{{ח:תתת|(1)}} ספק השירות החיוני יוציא מההסדר צרכן שבתום שנה מיום הצטרפותו להסדר השיל פחות מ־20% מהספק הבסיס השעתי במשך 90% מהשעות שלהן הוא מחויב.
{{ח:תתת|(2)}} צרכן מאגד יעדכן בכתב, ב־1 בכל חודש, את ספק השירות החיוני בדבר פרישה של מי מהצרכנים בהסדר שאותם הוא מייצג.
{{ח:תתת|(3)}} צרכן שפרש או הוצא מההסדר לא יהיה רשאי להצטרף להסדר אלא אם כן חלפו 24 חודשים לפחות ממועד הפרישה או ההוצאה מההסדר.
{{ח:תת|(ט)}} '''התחשבנות מול ספק השירות החיוני'''
{{ח:תתת|(1)}} ההתחשבנות בגין ההסדר לצרכן שמותקן לו מונה רציף והרשום בהסדר אצל ספק השירות החיוני, תהיה על פי קריאות המונה הרציף.
{{ח:תתת|(2)}} ההתחשבנות בשל ההסדר לצרכן מאגד תהיה על פי מדידת סך האנרגיה במונים הרציפים אצל הצרכנים שאותם הוא מייצג, בנוסף לסך האנרגיה שנרשמה בהתקנים להפחתת הצריכה בקרב הצרכנים שאותם הוא מייצג שאינם בעלי מונה רציף.
{{ח:תתת|(3)}} מנהל המערכת ישלם לצרכן עבור כל קוט״ש המושל בפועל במסגרת ההסדר ובכפוף לתנאיו את התעריף הקבוע בלוח תעריפים 9.3–1 תעריף השלה בהסדר צרכנות חכמה.
{{ח:תתת|(4)}} התעריף יחושב לכל שעת אירוע השלה בנפרד לפי ההספק שהושל ביחס להספק הבסיס השעתי, ובלבד שהצרכן הפחית את ההספק בכל אחת משעות אירוע ההשלה בנפרד ובמצטבר ושסך ההספק שהושל הינו לפחות 20% מהספק הבסיס השעתי.
{{ח:תתת|(5)}} התעריף בגין השלה יהיה בעבור השלה של עד 40% מהספק הבסיס השעתי לצרכן מאגד, ועד 30% לצרכן תעו״ז בעל מונה רציף המצטרף להסדר ישירות מול ספק השירות החיוני.
{{ח:תתת|(6)}} הודיע מנהל המערכת לצרכן על אירועי השלה בהיקף כולל של פחות מ־100 שעות בשנה הראשונה לקיום ההסדר, ישלם לו ספק השירות החיוני בעד מספר השעות המשלימות ל־100 שעות שנתיות. התשלום יחושב כמכפלת התעריף בממוצע הקוו״טים שהשיל הצרכן במסגרת ההסדר במהלך השנה.
{{ח:תתת|(7)}} הודיע מנהל המערכת לצרכן מאגד על אירועי השלה בהיקף כולל של פחות מ־100 שעות בשנה השנייה לקיום ההסדר, ישלם ספק השירות החיוני לצרכן המאגד בעד מספר השעות המשלימות ל־100 שעות שנתיות. התשלום יחושב כמכפלת התעריף בממוצע הקוו״טים שהשיל הצרכן במסגרת ההסדר במהלך השנה.
{{ח:תתת|(8)}} הודיע מנהל המערכת לצרכן מאגד על אירועי השלה בהיקף כולל של פחות מ־60 שעות בשנה השלישית לקיום ההסדר, ישלם ספק השירות החיוני לצרכן המאגד בעד מספר השעות המשלימות ל־60 שעות שנתיות. התשלום יחושב כמכפלת התעריף בממוצע הקוו״טים שהשיל הצרכן במסגרת ההסדר במהלך השנה.
{{ח:תתת|(9)}} ספק השירות החיוני ישלם רק בעבור השלה בפועל החל מהשנה השנייה לקיום ההסדר לצרכן תעו״ז והחל מהשנה הרביעית לקיום ההסדר לצרכן מאגד.
{{ח:תתת|(10)}} בחשבון הצריכה בשל הסדר זה, יציין ספק השירות החיוני את הפרטים האלה, נוסף על הנדרש לפי {{ח:פנימי|סעיף 23|אמת מידה 23 (תכולת חשבון)}}:
{{ח:תתתת|(א)}} סך האנרגיה שנצרכה מהרשת, ככל שנצרכה, בכל שעה משעות האירוע;
{{ח:תתתת|(ב)}} סך הקוט״ש שהופחת;
{{ח:תתתת|(ג)}} תעריף לקוט״ש מופחת וסך התשלום בגין סך ההפחתה;
{{ח:תתתת|(ד)}} המועד הקובע להצטרפות הצרכן להסדר.
{{ח:תתת|(11)}} רשום יותר ממונה אחד על שם צרכן תעו״ז יחיד, תהיה ההתחשבנות לצורך ההסדר לגבי כל מונה בנפרד.
{{ח:תתת|(12)}} מנהל המערכת ישלח לצרכן בהסדר לא יאוחר משבעה ימי עבודה מתום כל תקופת חשבון המלצת חשבון המחושבת על פי התנאים הקבועים בסעיף זה, וישלם את התעריף לצרכן בהסדר בתוך 20 ימים מיום קבלת החשבונית.
{{ח:תת|(י)}} '''השגת צרכן על חשבון הצריכה'''
{{ח:תתת|(1)}} השיג הצרכן על חשבון הצריכה בשל עניין הנוגע להתחשבנות הנובעת מאמת מידה זו, יפנה לאגף צרכנות ברשות.
{{ח:תתת|(2)}} אגף צרכנות ברשות לא ידון במחלוקות הנובעות ממערכת היחסים החוזית בין צרכן מאגד לבין הצרכנים שאותם הוא מייצג.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''נספח {{ש}} טופס הצטרפות להסדר צרכנות חכמה'''}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הטופס הושמט).}}

{{ח:סעיף|47א||תיקון: 16.7.12, 23.1.14, 25.12.17, 16.7.23, 25.2.25; תשע״ח, תשפ״ה־24, תשפ״ה־26}}
{{ח:ת}} '''הסדר השלה מרצון'''
{{ח:תת|(א)}} '''הגדרות'''
{{ח:תת}} באמת מידה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אירוע מחסור“ – מחסור ארצי או אזורי בחשמל שבו קיים חשש לאי־אספקת מלוא הביקוש לחשמל, לרבות מחסור הנובע ממגבלות רשת;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ההסדר“ – הסדר להשלת עומס על פי אמת מידה זו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הספק הבסיס השעתי“ – הספק ממוצע שעתי של שבעת ימי החול שקדמו למועד הודעת ספק השירות החיוני על אירוע מחסור, המחושב בנפרד לגבי כל שעה המקבילה לכל אחת משעות האירוע; הופעל ההסדר ביום שישי או בערב חג, אזי הממוצע יהיה של שלושת ימי שישי או ערב חג שקדמו למועד ההודעה; הופעל ההסדר ביום שבת או חג, אזי הממוצע יהיה של שלושת ימי שבת או חג שקדמו למועד ההודעה; מדידת ההספק תהיה רבע שעתית לפחות; במניין הימים האמורים לא יבואו בחשבון ימים אשר חל בהם אירוע מחסור באותן השעות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הספק שעתי שהושל בפועל“ – הספק הבסיס השעתי בניכוי ההספק בפועל במהלך אירוע ההשלה (בקוו״ט);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מספק“ – מספק, לרבות מספק חח״י כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 223|באמת מידה 223}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”צרכן בהסדר“ – צרכן, לרבות צרכן פרטי ולרבות צרכן שהוא מחלק היסטורי, בעל יכולת הפחתה של 173 ק״ו לפחות, שפנה למנהל המערכת בבקשה להשתתף בהסדר, ומנהל המערכת אישר את השתתפותו, לאחר שהצרכן נקב בהספק שבאפשרותו להשיל ממיתקנו הפרטי ובזמן ההתראה הדרוש לו לצורך היערכות לביצוע ההשלה בפועל;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שעות הפעלה מזעריות“ (β) – שעות הפעלה מינימליות לצרכן בשנה קלנדרית כמופיע בלוח תעריפים 9.2–1.
{{ח:תת|(ב)}} '''עיקרי ההסדר'''
{{ח:תתת|(1)}} צרכן בהסדר יודיע למנהל המערכת על ההספק שביכולתו להפחית ממיתקנו הפרטי בעת אירוע מחסור, על זמן ההתראה הדרוש לו לצורך היערכות לביצוע ההשלה בפועל ומשך ההשלה המרבי שבו הוא יכול לעמוד כמפורט באמת מידה זו.
{{ח:תתת|(2)}} מנהל המערכת רשאי לפנות לצרכנים בהסדר, כולם או חלקם, בבקשה להשיל במיתקנם הפרטי עומס בעת אירוע מחסור בהתאם לאמור בסעיף קטן (1).
{{ח:תתת|(3)}} צרכן בהסדר רשאי להיענות לבקשת מנהל המערכת או לדחותה; נענה הצרכן לבקשה, מועד תחילת ההשלה, משכה ומידתה ייקבעו בהתאם למוסכם בין מנהל המערכת לצרכן במועד הכניסה להסדר, או בהסכמה בין מנהל המערכת לצרכן במועד הבקשה.
{{ח:תתת|(4)}} עלה ההספק שצרך הצרכן בפועל, במהלך אירוע השלה, על הספק הבסיס השעתי, לאחר שהצרכן נתן את הסכמתו להשלה כאמור בסעיף קטן (3), ישלם הצרכן למנהל המערכת בהתאם לקבוע בסעיף (ז).
{{ח:תתת|(5)}} מנהל המערכת לא יאשר הסדר לצרכן הרשום בהסדר ניהול מחסור אחר, אשר טרם סיים את מלוא מכסת השעות הקבועה בו, אלא אם כן התחייב הצרכן להשיל צריכה במסגרת ההסדר לפי אמת מידה זו בהתראה קצרה מארבע שעות. הסכים הצרכן לזמן התראה קצר מארבע שעות, יפעיל מנהל המערכת את הצרכן בהסדר במסגרת שעות הפעלה אשר אינן חופפות לשעות ההפעלה שבהסדר ניהול מחסור אחר שבו משתתף הצרכן; צרכן זה לא יהיה זכאי להתחייבות לתשלום בעד שעות הפעלה מזעריות במסגרת ההסדר לפי אמת מידה זו, ובעבורו תהיה β = 0.
{{ח:תתת|(6)}} זמן ההתראה לצורך התחשבנות על פי אמת מידה זו, הינו בהתאם ללוח תעריפים 9.2–2.
{{ח:תתת|(7)}} התעריף בעבור ההספק המושל על ידי הצרכן יחושב על פי הנוסחה הקבועה בסעיף (ז).
{{ח:תת|(ג)}} '''זכאות להשתתפות בהסדר'''
{{ח:תת}} צרכן המחובר לרשת של ספק שירות חיוני במתח עליון, במתח גבוה או במתח נמוך, רשאי להשתתף בהסדר, בהתקיים כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בצרכן מתקיים אחד מהתנאים האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הצרכן אינו משתתף בהסדרי ניהול מחסור אחרים, למעט הסדר השלת תדר;
{{ח:תתתת|(ב)}} הצרכן משתתף בהסדרי ניהול מחסור אחרים, ובלבד שמנהל המערכת הפעילו בהסדרים אלה במלוא מכסת השעות הקבועה בהם;
{{ח:תתתת|(ג)}} הצרכן משתתף בהסדרים אחרים אך מתחייב להשיל צריכה במסגרת ההסדר בהתראה קצרה מארבע שעות;
{{ח:תתת|(2)}} לצרכן יכולת להשיל עומס על פי אמת מידה זאת, בהספק שלא יפחת מ־173 קילו ואט. לצורך זה הצרכן רשאי לכלול בהסדר מספר מקומות צרכנות שלו.
{{ח:תתת|(3)}} לצרכן מותקן מונה רציף או מונה חכם;
{{ח:תתת|(4)}} הצרכן יכול להשיל את העומס במתקנו הפרטי בפרקי הזמן הקבועים באמת מידה זו;
{{ח:תתת|(5)}} הצרכן אינו משויך למחלק היסטורי;
{{ח:תתת|(6)}} הצרכן בעל יכולת קבלת הודעות על הפעלת ההסדר כקבוע בסעיף (ה)(1).
{{ח:תת|(ג1)}} '''גריעת צרכן מההסדר'''
{{ח:תת}} התברר בסוף שנה קלנדרית כי צרכן נענה להסדר בהיקף של 25% מסך שעות ההפעלה שמנהל המערכת ביקש או פחות מכך, רשאי מנהל המערכת לגרוע אותו מההסדר; צרכן שנגרע מן ההסדר יהיה רשאי לשוב ולהצטרף להסדר לאחר שחלפו שנתיים מיום שנגרע.
{{ח:תת|(ד)}} '''הגשת בקשה'''
{{ח:תתת|(1)}} צרכן המעוניין להשתתף בהסדר יפנה למנהל המערכת בבקשה בכתב בציון פרטים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} שם הצרכן;
{{ח:תתתת|(ב)}} כתובתו וכתובת דואר אלקטרוני;
{{ח:תתתת|(ג)}} מספר טלפון שלו שהוא זמין בכל עת;
{{ח:תתתת|(ד)}} מתח הרשת שאליה מחובר הצרכן;
{{ח:תתתת|(ה)}} גודל החיבור של מקום הצרכנות לרשת;
{{ח:תתתת|(ו)}} ההספק שיש ביכולתו של הצרכן להשיל במסגרת ההסדר;
{{ח:תתתת|(ז)}} זמן ההתראה המזערי הנדרש לצרכן להיערך להשלה, בהתאם ללוח תעריפים 9.2–2 ומשך זמן ההשלה בכל אירוע השלה;
{{ח:תתתת|(ח)}} המספק שהצרכן משויך אליו.
{{ח:תתת|(2)}} הצרכן אינו רשאי לבחור במסגרת בקשה שהגיש לפי סעיף קטן (1), יותר מחלופה אחת לזמן ההתראה המזערי הדרוש לו מהחלופות הקבועות בלוח תעריפים 9.2–1; כמו כן הצרכן יציין בבקשתו אפשרות אחת בלבד של הספק שיש ביכולתו להשיל ושל משך זמן ההשלה.
{{ח:תתת|(3)}} צרכן המצטרף למסלול ”התחייבות להשלה“, כקבוע בלוח תעריפים 9.2–2 (באמת מידה זו – מסלול התחייבות להשלה) מתחייב, בדרך שיורה לו מנהל המערכת, להספק מסוים שהוא מתחייב להשיל בכל דרישת השלה של מנהל המערכת; משך ההשלה במסלול זה יהיה ל־4 שעות בכל הפעלה; משך ההפעלה יכול לעלות על 4 שעות אם הצרכן מעוניין בכך, ואם ההפעלה נדרשת על ידי מנהל המערכת.
{{ח:תתת|(4)}} היה שינוי באחד או יותר מהפרטים המנויים בסעיף קטן (1), יפנה הצרכן למנהל המערכת בפנייה חדשה בצירוף כל הפרטים העדכניים, למעט אם הצרכן החליף את המספק שעימו התקשר; בעת החלפת מספק יעביר המספק את בקשת שיוך הצרכן למספק למנהל המערכת ובה הוא יציין את שיוך הצרכן להסדר זה.
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ו)}} '''ניהול ההסדר על ידי מנהל המערכת'''
{{ח:תתת|(1)}} מנהל המערכת ימסור הודעות והוראות בדבר יישום ההסדר ישירות לצרכן בהסדר; מסירת הודעה תיעשה באופן אלקטרוני, כגון משלוח הודעת SMS או הודעה באמצעי דיגיטלי אחר שמנהל המערכת פרסם באתר האינטרנט שלו.
{{ח:תתת|(2)}} מנהל המערכת ישלם לצרכן שבהסדר את התעריף בעד השתתפותו בהסדר.
{{ח:תתת|(3)}} אין בהוראות שנותן מנהל המערכת מכוח ההסדר כדי לאפשר ליצרנים הפרטיים, שהמספק שאיתו התקשר הצרכן בהסדר רוכש מהם אנרגיה, לסטות מתוכנית העמסה.
{{ח:תתת|(4)}} מנהל המערכת ינכה את זמני ההשלה של צרכן במסגרת בדיקת הסטיות מתוכנית הצריכה החצי שעתית של המספק.
{{ח:תתת|(5)}} השתתפותו של צרכן בהסדר לא תשפיע על התשלומים המשולמים ליצרנים המשויכים למספק של אותו צרכן, ובלבד שבעת אירוע השלה היצרן אינו חורג מתוכנית ההעמסה החצי שעתית; מנהל המערכת לא ישלם ליצרנים הפרטיים שמהם רוכש המספק אנרגיה כל תשלום נוסף מעבר לכך, בעד האנרגיה שהוזרמה לרשת על ידם במהלך אירוע מחסור.
{{ח:תת|(ו1)}} '''הפעלת ההסדר באירוע מחסור'''
{{ח:תתת|(1)}} החליט מנהל המערכת להפעיל צרכן במסגרת ההסדר, יפנה אליו בבקשה לביצוע השלה מרצון לפי שיקול דעתו; לצרכנים במסלול ”התחייבות להשלה“ יפנה מנהל המערכת בבקשה לביצוע ההשלה לפחות 4 שעות לפני מועד ההפעלה הרצוי.
{{ח:תתת|(2)}} החליט הצרכן להיענות לבקשת מנהל המערכת, ישיב לו הצרכן בהודעה חוזרת על גובה ההספק שיש באפשרותו להשיל ועל משך ההשלה.
{{ח:תתת|(3)}} מנהל המערכת יפעיל את הצרכן שבהסדר, כך שמספר השעות השנתיות לא יפחת מהקבוע בעמודה β שבלוח 9.2–2; בעבור צרכן שהצטרף במהלך שנה קלנדרית יחושבו שעות ההפעלה המזעריות לצרכן, β, ביחס למועד צירופו של הצרכן בפועל להסדר; על אף האמור, לצרכן שהצטרף להסדר במהלך החודשים ספטמבר עד דצמבר 2023, יופחתו 25% מהערך β לשנת 2023 על כל חודש שעובר ביחס לחודש שבו הצטרף להסדר, עד סוף אותה שנה.
{{ח:תתת|(4)}} ניצל מנהל המערכת את מספר השעות β בהסכם מול צרכן בשנה מסוימת, יהיה רשאי מנהל המערכת להפעיל צרכן, המעוניין בכך, בהתאם לצורכי המערכת, על בסיס השלות פרטניות בהתאם לקבוע באמת המידה.
{{ח:תת|(ז)}} '''תעריפים ותשלום בהסדר'''
{{ח:תתת|(1)}} התעריף לקווט״ש מושל לפי ההסדר יחושב על פי הנוסחה שלהלן:
{{ח:תת}} {{ממורכז|&lt;math display=&quot;inline&quot;&gt; \mathrm{PC} = (1-\alpha) \times \mathrm{P}_0 + \alpha \times \mathrm{P}_1 &lt;/math&gt;}}
{{ח:תתת}} כאשר:
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;\mathrm{PC}&lt;/math&gt; – התעריף לקווט״ש מושל;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;\mathrm{P}_0&lt;/math&gt;, &lt;math&gt;\mathrm{P}_1&lt;/math&gt; – על פי לוח תעריפים 9.2–1 ”תעריף לצרכן בהסדר ”השלה מרצון“ לפי {{ח:פנימי|סעיף 47א|אמת מידה 47א}}“;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;\alpha&lt;/math&gt; – המשקל שניתן למחיר &lt;math&gt;\mathrm{P}_1&lt;/math&gt; בהתאם לזמן ההתראה, על פי לוח תעריפים 9.2–2.
{{ח:תתת|(2)}} תשלום לכל שעת אירוע השלה:
{{ח:תתתת|(א)}} אם &lt;math&gt;0.8\times\mathrm{QB} \le \mathrm{q}&lt;/math&gt; ישולם &lt;math&gt;\mathrm{PC} imes\mathrm{q}&lt;/math&gt;
{{ח:תתתת|(ב)}} אם &lt;math&gt;0.3\times\mathrm{QB} \le \mathrm{q} &lt; 0.8\times\mathrm{QB}&lt;/math&gt; ישולם &lt;math&gt;0.8\times\mathrm{PC}\times\mathrm{q}&lt;/math&gt;
{{ח:תתתת|(ג)}} אם &lt;math&gt;0.1\times\mathrm{QB} \le \mathrm{q} &lt; 0.3\times\mathrm{QB}&lt;/math&gt; ישולם &lt;math&gt;0.6\times\mathrm{PC}\times\mathrm{q}&lt;/math&gt;
{{ח:תתתת|(ד)}} אם &lt;math&gt;\mathrm{q} \le 0&lt;/math&gt; ישולם &lt;math&gt;-0.1\times\mathrm{PC}\times\mathrm{QB}&lt;/math&gt;
{{ח:תתת}} כאשר:
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;\mathrm{QB}&lt;/math&gt; – ההספק השעתי המושל שעליו סוכם בין מנהל המערכת לבין הצרכן במועד הפנייה של מנהל המערכת לצרכן (בקוו״ט), בהתאם לסעיף (ב)(3);
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;\mathrm{q}&lt;/math&gt; – ממוצע ההספק השעתי המושל בפועל (בקוו״ט) בהתאם לקריאות שנמדדו באותה שעה במונה הרציף.
{{ח:תתת|(3)}} הודיע מנהל המערכת לצרכן על אירוע מחסור, ישלם מנהל המערכת לצרכן תשלומים על פי זמן ההתראה שניתן בפועל לצרכן.
{{ח:תתת|(4)}} מנהל המערכת יחשב את התעריף לצרכן שנענה לאירוע השלה לאחר המועד שעליו הוא התחייב, לפי המפורט להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} מנהל המערכת ישלם לצרכן את התעריף הקבוע בסעיפים קטנים (1) ו־(2) לפי זמן התראה בפועל שיחושב מהמועד שבו נתן מנהל המערכת את ההתראה לצרכן עד מועד ההשלה בפועל של מיתקן הצרכן;
{{ח:תתתת|(ב)}} מנהל המערכת יגבה מצרכן אשר נענה לפניית מנהל המערכת להשלה אבל בפועל לא הפחית את ההספק הנצרך במיתקנו, את התעריף לפי החלופה הקבועה בסעיף קטן (2)(ד) לכל שעות אירוע ההשלה.
{{ח:תתת}} בסעיף קטן זה, צרכן במסלול ”התחייבות להשלה“ ייחשב כמי שנענה לאירוע השלה לפי ההספק שהתחייב להשיל בעת הרישום להסדר לפי סעיף (ד)(1)(ו), בין שנענה לו בפועל ובין שלאו.
{{ח:תתת|(5)}} מנהל המערכת ישלח לצרכן בהסדר בתום כל חודש קלנדרי פירוט תשלומים בנוגע להשלות שבוצעו באותו חודש, על פי המועד שבו מנהל המערכת שולח למספק שאליו משויך הצרכן חשבון בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 62|לאמת מידה 62}}, של תשלומים למספק, על פי התנאים הקבועים בסעיף זה, וישלם את התעריף לצרכן בהסדר בתוך 20 ימים מיום שהצרכן קיבל את פירוט התשלומים.
{{ח:תתת|(6)}} בסוף שנה קלנדרית יערוך מנהל המערכת התחשבנות להתחייבות לתשלום לפי שעות ההפעלה הקבועות בעמודה β שבלוח תעריפים 9.2–2, לפי התעריף לזמן ההפעלה המינימלי PC שאליו הצטרף הצרכן ולפי הכמות שהתחייב להשיל, באופן המפורט להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} משעות ההפעלה המזעריות β ינוכו שעות ההפעלה של מנהל המערכת ואשר בהן הצרכן לא השיל צריכה, גם אם הצרכן נרשם לזמן השלה נמוך יותר לפי סעיף (ד)(1)(ז), וכן את השעות שבהן הצרכן השיל צריכה באופן חלקי מהכמות שעליה התחייב ואשר שולם לו לפי סעיף (ז)(2)(ב), (ג) ו־(ד) (להלן – שעות ההשלמה הנדרשות);
{{ח:תתתת}} לצרכן במסלול ”התחייבות להשלה“, בעד כל שעת הפעלת ההסדר שבה לא נענה או שבה השיל כמות נמוכה מהכמות שעליה התחייב, יופחתו מערך ה־β‏ 4 שעות;
{{ח:תתתת|(ב)}} מנהל מערכת יחשב את התשלום לכל צרכן בעד ההתחייבות לתשלום לפי מכפלת ”שעות ההשלמה הנדרשות“ לפי פסקה (א) בתעריף PC לצרכן על פי לוח תעריפים 9.2–2, לפי זמן ההתראה שאליו נרשם להסדר ובכמות הבסיס השעתית QB; ממכפלה זו יופחתו התשלומים ששילם מנהל המערכת לפי סעיף (ז)(2)(א) לצרכן בעד הפעלת ההסדר במהלך השנה.
{{ח:תתת|(7)}} הרשות תבחן בכל שנה את הצורך בעדכון ערך β בהתאם לצורכי המשק; בנוגע למסלול ”התחייבות להשלה“ ייקבע מספר שעות β גדול יותר לעומת המסלולים האחרים.
{{ח:תת|(ח)}} '''תשלום למספק שצרכניו השתתפו בהסדר'''
{{ח:תת}} בתום כל חודש קלנדרי, יערוך מנהל המערכת למספק שצרכניו השתתפו בהסדר, חשבון לפי תשלום על ביצוע השלה מרצון כמפורט בסעיף (ז) לאמת מידה זו; גובה התשלום יהיה בשיעור 10% מכלל התשלומים שלהם זכאים צרכני המספק בעד הסדר זה, לגבי אותו חודש; תשלום זה יהיה נוסף על תשלומים המגיעים לצרכן לפי הסדר זה; מנהל המערכת ישלח את החשבון לצרכן לא יאוחר מ־20 בחודש הקלנדרי השני שלאחר תום החודש שלגביו נערך החשבון.
{{ח:תת|(ט)}} '''הסתייעות במחלק דומיננטי'''
{{ח:תת}} בביצוע פעולות ההצטרפות להסדר, ההתחשבנות ומשלוח הודעה להפעלה של ההסדר, שעליו לבצע לפי אמת מידה זו, רשאי מנהל המערכת להסתייע במחלק הדומיננטי.

{{ח:סעיף|47ב||תיקון: 13.12.23; תשפ״ד־19}}
{{ח:ת}} '''ויסות הייצור במיתקני אנרגיה מתחדשת'''
{{ח:תת|(א)}} '''הגדרה'''
{{ח:תת}} באמת מידה זו, ”סך אנרגיה שנקטמה“ – סך האנרגיה הממוצעת שיוצרה במיתקן, בשעות המקבילות לשעות הוויסות, בשלושת ימי הייצור האחרונים שקדמו ליום שהחל בו הוויסות, שבהם לא בוצע ויסות, בניכוי האנרגיה שיוצרה בשעות הוויסות לפי הנוסחה המפורטת להלן:
{{ח:תת}} {{ממורכז|&lt;math&gt; \mathrm{SEL} = \max \left[ \sum_{i=1}^n \frac{ \mathit{MWh}_{i-144} + \mathit{MWh}_{i-96} + \mathit{MWh}_{i-48} }{ 3 } - \mathit{MWh}_{i}, 0 \right] &lt;/math&gt;}}
{{ח:תת}} כאשר:
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;\mathrm{SEL}&lt;/math&gt; = סך האנרגיה שנקטמה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;i&lt;/math&gt; = חצי שעה נתונה.
{{ח:תת|(ב)}} '''ויסות בלא פיצוי'''
{{ח:תתת|(1)}} ספק שירות חיוני רשאי לווסת בלא פיצוי את ההספק המוזרם לרשת ממיתקן ייצור באנרגיה מתחדשת, בשל צרכים מערכתיים, בהתאם להיקף השעות שניתן להגביל את יכולת מיתקנו להוצאת אנרגיה לרשת לפי תשובת המחלק שניתנה לגביו לפי {{ח:פנימי|סעיף 35כ2|סעיף 35כ2(ט)(3)(א)}} כנוסחו ערב תחילתם של כללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני) (תיקון מס׳ 8), התשפ״ד–2024, או בהתאם להיקף השעות המרבי שניתן לקבוע לגבי מיתקנו ויסות, כפי שצוין בתשובת המחלק או בתוצאות סקר החיבור לפי {{ח:פנימי|סעיף 35כ2|סעיף (ט)(13) לאמת מידה 35כ2}}, לפי {{ח:פנימי|סעיף 35כו4|סעיף (א)(1)(ז) לאמת מידה 35כו4}} או לפי {{ח:פנימי|סעיף 35כו6|סעיף (ד)(6) לאמת מידה 35כו6}}, והכול לפי העניין.
{{ח:תתת|(2)}} היקף השעות האמור בסעיף קטן (1) למיתקן שההפעלה המסחרית שלו היא במהלך שנה קלנדרית, יחושב באופן יחסי לפי מועד ההפעלה המסחרית.
{{ח:תתת|(3)}} בחישוב היקף השעות השנתי לעניין שעות הוויסות בלא פיצוי למיתקן הפועל לפי {{ח:פנימי|פרק ו סימן ז2|סימן ז׳2 לפרק ו׳}}, תחושב כל שעת פסגה שווסתה כארבע שעות.
{{ח:תת|(ג)}} '''ויסות עם פיצוי'''
{{ח:תתת|(1)}} ספק שירות חיוני רשאי לווסת את ההספק המוזרם לרשת ממיתקן ייצור באנרגיה מתחדשת, בשל צרכים מערכתיים, בהיקף העולה על היקף השעות שניתן להגביל במסגרת תשובת המחלק את יכולת מיתקנו להוצאת אנרגיה לרשת כקבוע {{ח:פנימי|סעיף 35כ2|בסעיף (ט)(3)(א) לאמת מידה 35כ2}} כנוסחו ערב תחילתם של כללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני) (תיקון מס׳ 8), התשפ״ד–2024, או על היקף השעות המרבי שניתן לקבוע לגבי מיתקנו ויסות, כפי שצוין בתשובת המחלק או בתוצאות סקר החיבור לפי {{ח:פנימי|סעיף 35כ2|סעיף (ט)(13) לאמת מידה 35כ2}}, לפי {{ח:פנימי|סעיף 35כו4|סעיף (א)(1)(ז) לאמת מידה 35כו4}} או לפי {{ח:פנימי|סעיף 35כו6|סעיף (ד)(6) לאמת מידה 35כו6}} (להלן – סעיפי ויסות בלא פיצוי), לפי העניין, וזאת בלא הגבלה; בעד אנרגיה שלא הוזרמה לרשת עקב הוויסות בשעות שחורגות ממכסת השעות הקבועה בסעיפי ויסות בלא פיצוי, ישלם ספק השירות החיוני ליצרן את התעריף שלו זכאי המיתקן בעד סך האנרגיה שלא הוזרמה לרשת; למיתקן ייצור הפועל לפי {{ח:פנימי|פרק ו סימן ז2|סימן ז׳2 לפרק ו׳}} ישולם תעריף המספקים הקבוע בלוחות תעריפים 6.32 ו־6.33 לסך האנרגיה שנקטמה.
{{ח:תתת|(2)}} לעניין מיתקן שניתנה לו תשובת מחלק או תשובת מנהל המערכת לסקר חיבור, לפני כניסתו לתוקף של סעיף ויסות בלא פיצוי הנוגע לעניין, התשלום כאמור בסעיף קטן (1) יהיה בעד ויסות בשעות החורגות מעבר להיקף השעות שנקבע בתשובת מחלק או בתשובת מנהל המערכת לסקר חיבור שניתנה למיתקן, אם נקבע, ואם לא נקבע – משעת הוויסות הראשונה.
{{ח:תת|(ד)}} '''כללי ויסות'''
{{ח:תתת|(1)}} ויסות מיתקנים לפי אמת מידה זו יבוצע בצורה שוויונית לכלל היצרנים המחוברים לרשת שוויסותם רלוונטי לשמירה על צורכי הבטיחות, השרידות או האמינות של מקטע הרשת שבשלו נדרש הוויסות, בכפוף לאילוצים תפעוליים, בהתאם לנוהל שייקבע על ידי ספק שירות חיוני ויפורסם באתר האינטרנט שלו; המחלק הדומיננטי יווסת תחילה באופן שוויוני את מיתקני הוויסות שניתן לווסת בלא פיצוי, ככל האפשר, עד למיצוי המכסה של כל מיתקני הייצור כאמור שוויסותם נוגע לצורך בשמירה על צורכי הבטיחות, השרידות או האמינות, ולאחר מכן יווסת את מיתקני הייצור הרלוונטיים לצורך כאמור שלשם ויסותם נדרש תשלום פיצוי; ספק שירות חיוני לא יבצע ויסות לפי אמת מידה זו לפני פרסום נוהל כאמור.
{{ח:תתת|(2)}} ויסת ספק השירות החיוני מיתקן ייצור, לא יימנו השעות שבהן נמנעה יכולת הוצאת האנרגיה ממיתקן הייצור בשל ויסות המיתקן, במניין השעות המגבשות הפרעה ממושכת או הפרעות ממושכות, שמזכות בפיצוי לפי {{ח:פנימי|סעיף 48א|סעיף (ב)(1) לאמת מידה 48א}}, והוא לא יהיה זכאי לפיצוי לפי {{ח:פנימי|סעיף 141|סעיף (א) לאמת מידה 141}} ולפי {{ח:פנימי|סעיף 141|סעיף (א1) לאמת מידה 141}}.
{{ח:תתת|(3)}} ויסות מיתקן יבוצע באמצעות מערכות תקשורת שהותקנו בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 35כ4|לאמת מידה 35כ4}} {{ח:פנימי|סעיף 35כז|או 35כז}}, לפי העניין.
{{ח:תתת|(4)}} מנהל המערכת רשאי להעביר למחלק הנחיות בדבר ויסות מיתקני ייצור ברשת החלוקה, ובין השאר בעניין היקף ההספק שיווסת, כמות השעות שבהן יבצע ויסות ומיקום ברשת שבו נדרשת הקטימה; העביר מנהל המערכת למחלק הנחיה כאמור, יפעל המחלק בלא דיחוי לבצע את הנחיית מנהל המערכת.
{{ח:תתת|(5)}} מחלק דומיננטי רשאי להעביר למחלק הנחיות בדבר ויסות מיתקני ייצור ברשת החלוקה שלו, ובין השאר בעניין היקף ההספק שיווסת וכמות השעות שבהן יבצע ויסות; העביר מחלק דומיננטי למחלק הנחיה כאמור, יפעל המחלק בלא דיחוי לבצע את הנחיית המחלק הדומיננטי; המחלק יווסת ראשית את מיתקני הוויסות שניתן לקטום בלא פיצוי, באופן שוויוני, ככל האפשר, עד למיצוי המכסה כאמור של כל מיתקני הייצור כאמור שבשטחו ורק לאחר מכן יווסת את שאר מיתקני הייצור שבשטחו.
{{ח:תתת|(6)}} ספק שירות חיוני יצרף לחשבונית לתשלום לייצור שיעביר ליצרן את כמות השעות וההספק שווסת בכל שעה והתעריף ששולם ליצרן בעד סך האנרגיה שלא יוצרה.

{{ח:קטע3|פרק ד סימן ה|סימן ה׳: פיצוי בשל נזקים למכשירים חשמליים והפרעות ממושכות ברשת החשמל}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ד סימן ה|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספק שירות חיוני“ – לעניין צרכן או יצרן במתח עליון – מנהל המערכת, ולעניין צרכן או יצרן במתח נמוך או במתח גבוה – המחלק.

{{ח:סעיף|48||תיקון: 29.11.05, 4.4.11, 6.2.12, 9.6.14, 27.10.14, 21.5.15, 25.11.15, 5.8.20, 25.11.20; תשפ״א־6, תשפ״א־17}}
{{ח:ת}} '''נזק למכשיר חשמלי במצב יציב'''
{{ח:תת|(א)}} '''פיצוי'''
{{ח:תת}} ספק השירות החיוני יפצה צרכן שמכשיר חשמלי שברשותו ניזוק כתוצאה מאירוע באספקת החשמל כמפורט בסעיף (ב), בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 49|אמת מידה 49 (בקשה לפיצוי והטיפול בה)}}.
{{ח:תת|(ב)}} '''אירועים מזכים בפיצוי'''
{{ח:תת}} האירועים באספקת החשמל, אשר כתוצאה מאחד מהם ניזוק מכשיר חשמלי שברשות צרכן והצרכן יהיה זכאי לפיצוי על הנזק, הם אלה:
{{ח:תתת|(1)}} אספקת חשמל במתח אספקה הנמוך או הגבוה ביותר מ־15% מן המתח הנומינלי הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 41|באמת מידה 41(ב)}};
{{ח:תתת|(2)}} ניתוק מוליך האפס במעגל תלת־פאזי במתח נמוך מהדקי השנאי ועד להדקי החיבור למיתקן חשמל פרטי, אם נגרם נזק למכשיר חד־פאזי;
{{ח:תתת|(3)}} תקלה, תפעול מוטעה או תחזוקה שלא על פי תוכנית התחזוקה השנתית במכשירי הגנות מפני זרם יתר וזרם קצר בכל רמות המתחים, ובווסת מתח בשנאי;
{{ח:תתת|(4)}} הפיכה בין פאזה לאפס או בין פאזה לפאזה כתוצאה מחיבור מוטעה ברשת;
{{ח:תתת|(5)}} מגע רופף באפס או בפאזה ברשת מתח נמוך או בחיבור לבית;
{{ח:תתת|(6)}} תקלה באחד הקטבים של מנתק מתח גבוה, ובלבד שהצרכן התקין אמצעי הגנה מפני חוסר פאזה;
{{ח:תתת|(7)}} אספקת חשמל בתדר אספקה הגבוה מ־5% או נמוך מ־5% מן התדר הנומינלי הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 41|באמת מידה 41(ד)}}, לפרק זמן של 10 שניות או יותר; תדירות ההפרעות החולפות או ההפרעות הממושכות בקו המתח הגבוה המזין את הצרכן היא פי 3.5 או יותר מן הממוצע הכלל ארצי השנתי;
{{ח:תתת|(8)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(9)|(א)}} ביצוע של יותר משתי פעולות חיבור חוזר אוטומטיות בתוך 90 שניות מפעולת ההגנה לניתוק הקו;
{{ח:תתתת|(ב)}} ביצוע של יותר מפעולת מיתוג ידנית אחת על כל הקו, בתוך חמש דקות לאחר גמר פעולת ממסר לחיבור חוזר אוטומטי;
{{ח:תתתת|(ג)}} ביצוע של יותר מעשר פעולות מיתוג ידניות על חלק של הקו המזין את מקום הצרכנות לאיתור הקטע התקול;
{{ח:תתת}} במקרה של חריגה ממספר פעולות המיתוג הקבועות בסעיף קטן {{ח:הערה|(}}9{{ח:הערה|)}}(ג) זה ישלם הספק לצרכן גם את הסך הקבוע בלוח תעריפים 12.1–1;
{{ח:תתת|(10)}} חריגה מהערכים החשמליים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 41|באמת מידה 41(ח)}}.
{{ח:תת}} בסעיף זה, ”פעולת מיתוג“ – פעולה חשמלית של חיבור אספקת החשמל.
{{ח:תת|(ג)}} '''אירועים שאינם מזכים בפיצוי'''
{{ח:תתת|(1)}} ספק שירות חיוני לא יפצה צרכן אם נגרם נזק למכשיר חשמלי בעקבות תקלה במיתקן חשמל פרטי של צרכן.
{{ח:תתת|(2)}} חזקה כי נזק למכשיר חשמלי לא נגרם כתוצאה מאירוע כמפורט להלן, אלא אם כן הוכח אחרת:
{{ח:תתתת|(א)}} הפסקת חשמל ופעולת חיבור חשמל אחת בגמר ההפסקה;
{{ח:תתתת|(ב)}} ניתוק מוליך פאזה או שריפת נתיך ברשת אספקה מתח נמוך, או שריפת נתיך ברשת אספקה של מתח גבוה;
{{ח:תתתת|(ג)}} התקיימו תנאי פעולה בלתי רגילים כקבוע בסעיף 1.1 בתקן ישראלי 50160.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|48א||תיקון: 1.1.15, 5.8.20, 25.11.20; תשפ״א־6, תשפ״א־17}}
{{ח:ת}} '''פיצוי בשל הפרעות ממושכות ברשת החשמל'''
{{ח:תת|(א)}} '''מדידת רמת האמינות'''
{{ח:תתת|(1)}} ספק שירות חיוני ימדוד את רמת האמינות במיתקני הייצור בכל רמות המתחים על פי תקנים מקובלים וכמפורט להלן:
{{ח:תתתת}} AIT = T×60×ENS/AD
{{ח:תתת}} כאשר:
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} AIT – זמן ממוצע שווה ערך לאי אספקת אנרגיה (מנורמל בדקות) (AVERAGE INTERRUPPTION TIME)
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ENS – אנרגיה בלתי מסופקת במקטע (ENERGY NOT SUPPLIED)
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} AD – ביקוש שנתי (ANNUAL DEMAND)
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} T – שעות בשנה כפי שמפורט להלן, לפי העניין:
{{ח:תתתתת|(1)}} בעבור מיתקן קונבנציונלי קוגנרציה וביומסה – 8,760 שעות;
{{ח:תתתתת|(2)}} בעבור מיתקן פיוי ללא אגירה – 4,375 שעות;
{{ח:תתתתת|(3)}} בעבור חוות רוח – 2,500 שעות.
{{ח:תתת|(2)}} מנהל המערכת ימדוד את רמת האמינות בכל אחת מרמות המתחים במערכת ההולכה (קווים והשנאה) על פי תקנים מקובלים וכמפורט להלן:
{{ח:תתתת}} AIT = 8,760×60×ENS/AD
{{ח:תתת}} בנוסחה זו:
{{ח:תתת}} AIT – זמן ממוצע שווה ערך לאי אספקת אנרגיה (מנורמל בדקות) (AVERAGE INTERRUPTION TIME)
{{ח:תתת}} ENS – אנרגיה בלתי מסופקת במקטע (ENERGY NOT SUPPLIED)
{{ח:תתת}} AD – ביקוש שנתי (ANNUAL DEMAND)
{{ח:תתת}} כמו כן ימדוד מנהל המערכת את מספר ההפרעות שגרמו לאנרגיה בלתי מסופקת (NENS).
{{ח:תתת|(3)}} מחלק ימדוד את רמת האמינות המסופקת לצרכנים וליצרנים המחוברים לרשת החלוקה על פי תקנים מקובלים וכמפורט להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} {{ח:חיצוני|w:en:SAIDI|SAIDI – System Average Interruption Duration Index}} – מדד ממוצע משך הפרעות בשנה.
{{ח:תתתתת}} Ū = {{שבר|∑ זמן מחושב להפסקה × הספק מותקן שהופסק|סה״כ ההספק המותקן ברשת|גודל=100%}}
{{ח:תתתת|(ב)}} {{ח:חיצוני|w:en:SAIFI|SAIFI – System Average Interruption Frequency Index}} – מדד ממוצע לתדירות הפרעות בשנה.
{{ח:תתתתת}} λ = {{שבר|∑ הספק מותקן שהופסק|סה״כ ההספק המותקן ברשת|גודל=100%}}
{{ח:תתתת|(ג)}} {{ח:חיצוני|w:en:CAIDI|CAIDI – Customer Average Interruption Duration Index}} – מדד משך שיקום אספקה לצרכן.
{{ח:תתתתת}} r = {{שבר|Ū|λ|גודל=100%}}
{{ח:תתת|(4)}} ספק שירות חיוני יפרסם באתר האינטרנט שלו את המדדים האמורים בסעיף קטן זה בסדרה רב שנתית של 10 שנים לפחות, לכל מחוז וברמה כלל־ארצית.
{{ח:תת|(ב)}} '''הפרעות ברשת החשמל המזכות בפיצוי'''
{{ח:תתת|(1)}} האירועים המזכים צרכן או יצרן בפיצוי בשל הפרעות ברשת החשמל, הם אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הפרעה ממושכת למיתקן המחובר לרשת המתח הגבוה, אשר מקורה במיתקני ספק השירות החיוני, ואשר משכה עולה על 20 שעות רצופות;
{{ח:תתתת|(ב)}} הפרעות ממושכות למיתקן המחובר לרשת המתח הגבוה, אשר מקורן במיתקני ספק השירות החיוני ואשר משכן הכולל בשנה קלנדרית עולה על 40 שעות;
{{ח:תתתת|(ג)}} הפרעה ממושכת למיתקן המחובר לרשת המתח הנמוך, אשר מקורה במיתקני ספק השירות החיוני, ואשר משכה עולה על 24 שעות רצופות;
{{ח:תתתת|(ד)}} הפרעות ממושכות למיתקן המחובר לרשת המתח הנמוך, אשר מקורן במיתקני ספק השירות החיוני ואשר משכן הכולל בשנה קלנדרית עולה על 48 שעות.
{{ח:תתת|(2)}} במניין משך השעות האמורות בפסקה (1) לא ייכללו הזמנים שבהם התקיים מצב מן המצבים האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} המיתקן קיבל הזנה חלופית מקו מתח גבוה אחר או מקו מתח נמוך אחר במהלך ההפרעה;
{{ח:תתתת|(ב)}} הצרכן או היצרן נתן את הסכמתו לספק השירות החיוני לעכב את הטיפול בהפרעה, לרבות במסגרת הסדרי השלה לפי אמות המידה {{ח:פנימי|פרק ד|בפרק זה}};
{{ח:תתתת|(ג)}} הצרכן או היצרן עצמו גרם להפרעה ברשת של ספק השירות החיוני;
{{ח:תתתת|(ד)}} לא ניתן לבצע פעולות לשיקום אספקה מסיבות ביטחוניות או משום שלא התאפשרה גישה למקרקעין;
{{ח:תתתת|(ה)}} ההפסקה בוצעה לצורך מניעת סכנת חיים, סכנה לרכוש, או כל נזק אחר לצרכנים או ליצרנים אחרים, או על פי כל דין;
{{ח:תתתת|(ו)}} ההפסקה בוצעה על פי הנחיות של רשות מוסמכת;
{{ח:תתתת|(ז)}} ההפסקה הממושכת תואמה עם בעל המיתקן והתקבלה הסכמתו;
{{ח:תתתת|(ח)}} הגורם להפרעה ברשת הוא צד ג׳.
{{ח:תתת|(3)}} חישוב השעות לעניין הזכאות לפיצוי ייעשה לכל נקודת חיבור בנפרד.
{{ח:תת|(ג)}} '''גובה התשלום'''
{{ח:תתת|(1)}} ספק שירות חיוני ישלם לצרכן תשלום כקבוע בלוח תעריפים 9.4–1 בשל כל הפרעה שהצרכן זכאי לפיצוי בשלה בהתאם לקבוע באמת מידה זו.
{{ח:תתת|(2)}} ספק שירות חיוני ישלם ליצרן תשלום כקבוע {{ח:פנימי|סעיף 141|באמת מידה 141 (אחריות)}} בשל כל הפרעה שהיצרן זכאי לפיצוי בשלה בהתאם לקבוע באמת מידה זו.
{{ח:תתת|(3)}} תשלומים כאמור לעיל הינם בנוסף לכל תשלום על פי כל דין.
{{ח:תת|(ד)}} '''פיצוי לצרכן במתח עליון'''
{{ח:תתת|(1)}} ספק שירות חיוני וצרכן במתח עליון יחתמו על הסכם שירות אשר יכלול, בין היתר, היבטים של אמינות אספקה ומנגנון פיצוי לצרכן במקרה של חריגה מהקבוע בהסכם.
{{ח:תתת|(2)}} לא הגיעו ספק השירות החיוני והצרכן להסכמה על רמת אמינות האספקה שתסופק לצרכן, יהא הצרכן רשאי לפנות לראש אגף הנדסה ברשות, וראש אגף הנדסה יכריע בסוגיה.
{{ח:תת|(ה)}} '''פיצוי על נזק למכשיר חשמלי כתוצאה מהפרעות ברשת החשמל'''
{{ח:תת}} נגרם נזק למכשיר חשמל כתוצאה מאירוע כאמור בסעיף (ב)(1), רשאי הצרכן או היצרן לפנות לספק השירות החיוני בבקשה לקבלת פיצוי בהתאם לקבוע {{ח:פנימי|סעיף 49|באמת מידה 49 (בקשה לפיצוי והטיפול בה)}}.
{{ח:תת|(ו)}} '''מסירת נתונים'''
{{ח:תת}} לבקשת צרכן או יצרן ימסור לו ספק שירות חיוני נתוני הפרעות, כפי שנרשמו במכשירי המדידה המותקנים ברשת שבהחזקתו.
{{ח:תת|(ז)}} '''התקנת מונה רציף'''
{{ח:תתת|(1)}} לבקשת צרכן או יצרן או מנהל המערכת, יתקין ספק שירות חיוני רשת מונה רציף במקום המונה הקיים. הצרכן או היצרן יישא בתשלום קבוע על פי הקבוע בלוח תעריפים (טרם נקבע).
{{ח:תתת|(2)}} רישום הפרעות החשמל במונה שהותקן יהווה בסיס לחישוב משך ההפרעות הממושכות ותדירות ההפרעות הממושכות בשנה.
{{ח:תתת|(3)}} ספק שירות חיוני יאפשר גישה יומית למידע הנאגר במונה.
{{ח:תת|(ח)}} '''הגשת בקשה לפיצוי'''
{{ח:תת}} צרכן או יצרן המבקש פיצוי בשל הפרעות ברשת החשמל, יגיש בקשה לספק השירות החיוני בהתאם לאמור {{ח:פנימי|סעיף 49|באמת מידה 49 (בקשה לפיצוי והטיפול בה)}}, ויפרט בה את התאריך המדויק, היום והשעה שבהם אירעה ההפרעה.
{{ח:תת|(ט)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|49||תיקון: 1.6.03, 9.6.14, 27.10.14, 21.5.15, 25.11.15, 5.8.20; תשפ״א־17}}
{{ח:ת}} '''בקשה לפיצוי והטיפול בה'''
{{ח:תת|(א)}} '''הגשת בקשה לפיצוי'''
{{ח:תת}} בקשת צרכן או יצרן לקבלת פיצוי על נזק למכשיר חשמלי שנגרם בשל הפרעות באיכות החשמל כאמור {{ח:פנימי|סעיף 41|באמת מידה 41 (איכות חשמל)}} או בשל הפרעות באספקת החשמל כאמור {{ח:פנימי|סעיף 48|באמת מידה 48 (נזק למכשיר חשמלי במצב יציב)}}, או בשל הפרעות ממושכות ברשת החשמל לפי {{ח:פנימי|סעיף 48א|אמת מידה 48א (פיצוי בשל הפרעות ממושכות ברשת החשמל)}}, תופנה לספק השירות החיוני בכתב.
{{ח:תת|(ב)}} '''פיצוי הצרכן'''
{{ח:תת}} ספק השירות החיוני יפצה את הצרכן בעבור כל נזק ממון ישיר שנגרם למכשיר חשמלי כתוצאה מאירוע המזכה בפיצוי בהתאם לקבוע {{ח:פנימי|סעיף 48|באמת מידה 48}}, או בשל הפרעות ברשת החשמל כאמור {{ח:פנימי|סעיף 48א|באמת מידה 48א}}. סכום הפיצוי בעבור נזק שנגרם למכשיר חשמלי לא יעלה על שוויו של המכשיר במועד שניזוק.
{{ח:תת|(ג)}} '''המצאת פרטים'''
{{ח:תת}} על מנת לקבוע את גובה הפיצוי לעניין הזכאות לפיצוי בשל נזק למכשיר חשמלי, על הצרכן להמציא לספק השירות החיוני כל מסמך שיש בידו להמציא, לרבות פירוט פרטי התקלה, התאריך והשעה המשוערת שבהם אירעה התקלה, חלקים שהוחלפו והצעת מחיר מפורטת או חשבון תיקון. במידת הצורך יציג הצרכן, לבקשת ספק השירות החיוני, גם את המכשיר שניזוק, אך לא יהא בהצגת המכשיר תנאי לקבלת הפיצוי בהתאם לקבוע באמת מידה זו.
{{ח:תת|(ד)}} '''פיצוי היצרן'''
{{ח:תת}} ספק שירות חיוני יפצה יצרן על פי הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 141|באמת מידה 141 (אחריות)}}.
{{ח:תת|(ה)}} '''מועד מתן הפיצוי'''
{{ח:תת}} סכום הפיצוי יועבר לצרכן או ליצרן בהקדם ולא יאוחר מ־60 ימי עבודה מיום מתן המענה הסופי לבקשתו.

{{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: עסקאות פרטיות|תיקון: תשפ״א־6}}
{{ח:קטע3|פרק ה סימן א|סימן א׳: מועדי עסקאות פרטיות|תיקון: תשפ״א־6}}

{{ח:סעיף|50||תיקון: 31.7.09, 27.10.14, 25.11.20, 11.5.22, 30.6.24; תשפ״א־6, תשפ״ד, תשפ״ה־9}}
{{ח:ת}} '''העמדת בטוחה לצורך עסקה פרטית לטובת מנהל המערכת'''
{{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ד)}} '''העמדת בטוחה'''
{{ח:תתת|(1)}} כללי:
{{ח:תתתת|(א)}} כתנאי לקבלת שירותי תשתית מאת מנהל המערכת, יעמיד המספק בטוחה לטובת מנהל המערכת, אשר תופקד אצל מנהל המערכת, להבטחת התשלומים המגיעים למנהל המערכת בגין מתן שירותי תשתית, בגובה 70% מהתשלום החודשי התע&quot;וזי הממוצע של צרכני המספק בעונת הקיץ בהתאם לצריכתם בתקופה המקבילה בשנה הקודמת; סכום הבטוחה לפי פסקה זו, ובכלל זה בטוחה שהופקדה כבר לפי פסקה זו, יתעדכן אחת לשנה עד ל־1 בחודש פברואר בהתאם לממוצע התשלומים שנעשו בשנה הקודמת; חילט מנהל המערכת בטוחה שהעמיד מספק לפי פסקה זו, כולה או חלקה, יידרש המספק להשלימה לסכום הקבוע לפי פסקה זו, בתוך ימים ממועד חילוט הבטוחה.
{{ח:תתתת|(ב)}} מספק חח״י כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 223|באמת מידה 223}} (להלן בפסקה זו – מספק חח״י), לא יעמיד בטוחה לטובת מנהל המערכת לצורך הבטחת התשלומים המגיעים למנהל המערכת, למעט אם חרג מספק חח״י בתשלום מעבר לתקופה שנקבעה לתשלום למנהל המערכת לפי {{ח:פנימי|סעיף 223|אמת מידה 223}}; בוצעה חריגה כאמור, העמדת הבטוחה וחילוטה יהיו בהתאם להוראות אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} חרג מספק חברת חשמל בתשלום כאמור ברישה, יודיע מנהל המערכת לרשות על החריגה;
{{ח:תתתתת|(2)}} לא הודיעה הרשות למנהל המערכת אחרת בתוך 3 ימי עבודה מהמועד שבו הודיע לה על החריגה לפי פסקה (1), יודיע מנהל המערכת למספק חברת החשמל על החריגה ועל חובתו להעמיד בטוחה למנהל המערכת בתוך שבוע ממועד ההודעה כאמור; תוקפה של בטוחה שיעמיד מספק חברת החשמל לטובת מנהל המערכת יהיה עד תום 5 שנים ממועד החריגה (להלן – התקופה הראשונה); עלויות העמדת הבטוחה לא יוכרו לחח״י במסגרת קביעת תעריף על ידי הרשות לפי {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל#סעיף 31|סעיף 31 לחוק}};
{{ח:תתתתת|(3)}} חרג מספק חח״י פעם נוספת חריגה כאמור בפסקת משנה (1), במהלך תקופת תוקפה של הבטוחה שהועמדה לפי פסקת משנה (2), יחלט מנהל המערכת מהבטוחה את סכום התשלום שלגביו הייתה החריגה; אם חולטה הבטוחה, כולה או חלקה, לפי פסקת משנה זו, יידרש מספק חח״י להשלימה לסכום הבטוחה הקבוע בפסקת משנה (4), וכן יידרש להעמיד את הבטוחה לתקופה נוספת שתהיה עד תום 5 שנים ממועד סיום התקופה הראשונה;
{{ח:תתתתת|(4)}} סכום הבטוחה שמספק חח״י יעמיד יהיה בשיעור של 150% מהתשלום התעו&quot;זי נטו של צרכני חברת החשמל; לעניין זה –
{{ח:תתתתת|סוג=הגדרה}} ”תשלום תעו&quot;זי חודשי נטו של צרכני חברת החשמל“ – התשלום התעו&quot;זי החודשי של צרכני חברת החשמל בקיזוז התשלומים המגיעים לחברת החשמל כיצרן וכבעל שירותי תשתית;
{{ח:תתתתת|סוג=הגדרה}} ”תשלום תעו&quot;זי נטו של צרכני חברת החשמל“ – ממוצע של שלושת התשלומים התעו״זים החודשיים נטו של צרכני חברת החשמל הגבוהים ביותר בשנה הקלנדרית הקודמת;
{{ח:תתתתת|(5)}} סכום הבטוחה לפי פסקת משנה (4), ובכלל זה בטוחה שהופקדה כבר לפי פסקה זו, יתעדכן אחת לשנה עד ל־1 בחודש פברואר בהתאם לממוצע התשלומים שנעשו בשנה הקודמת.
{{ח:תתת|(2)}} טיב הבטוחה:
{{ח:תתתת|(א)}} מנהל המערכת יקבל בטוחה ובלבד שהיא התקבלה מתאגיד בנקאי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}} או מחברת ביטוח ישראלית המופיעה ב”רשימת המבטחים בעלי רישיון לפעול בענף הביטוח למתן ערבויות“ המפורסמת בהוראות החשב הכללי במשרד האוצר (הודעה מספר ה.7.7.1.3) (להלן – נותן בטוחה מקומי), והיא עומדת בדרישות הבאות:
{{ח:תתתתת|(1)}} בטוחה מחברת ביטוח תהיה חתומה על ידי החברה עצמה ולא על ידי סוכן הביטוח שלה;
{{ח:תתתתת|(2)}} על נותן הבטוחה המקומי להיות מדורג בדירוג {{ח:הערה|[דירוג מנפיק או דירוג טווח ארוך]}} מקומי ”&lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;AA−&lt;/span&gt;“ מחברת הדירוג ”מעלות Standard &amp; Poor's“ לפחות או בדירוג מקביל מחברת ”מידרוג“ (3Aa).
{{ח:תתתת|(ב)}} מנהל המערכת יקבל ממספק בטוחה שניתנה על ידי תאגיד בנקאי זר או חברת ביטוח זרה (להלן – נותן בטוחה זר), בכפוף לבחינה ולשיקול דעתו של ראש אגף מימון ברשות, כאשר בכל מקרה, על נותן הבטוחה הזר להיות בעל דירוג אשראי בינלאומי מינימאלי של ”A-/3A“ שניתן בידי 2 מתוך 3 חברות הדירוג הבינלאומיות המובילות (S&amp;P/moodys/Fitch) או בעל דירוג מינימאלי ”A/2A“ שניתן בידי אחת מחברות דירוג אלו.
{{ח:תתתת|(ג)}} הצורך בקבלת אישור ספציפי כאמור בפסקה (ב) לעיל אינו חל במקרה בו הבטוחה ניתנה על ידי נותן בטוחה זר בצירוף התחייבות ואשרור (Confirmation) מבנק מקומי העומד בקריטריונים של נותן בטוחה מקומי, בו הבנק המקומי ערב לבטוחה שנתן הבנק הזר.
{{ח:תתת|(3)}} מטבעות:
{{ח:תתתת|(א)}} מנהל המערכת יקבל בטוחה הנקובה באחד המטבעות הבאים: שקל ישראלי, דולר ארה״ב או יורו.
{{ח:תתתת|(ב)}} שער החליפין הקובע לצורך חישוב גובה הבטוחה המט&quot;חית יהיה שער החליפין ביום מתן הבטוחה. עם זאת, שינוי בשער החליפין לאורך חיי הבטוחה בשיעור העולה על 10% יחייב עדכון הבטוחה בהתאם בתוך 7 ימי עסקים.
{{ח:תתתת|(ג)}} כל בטוחה הנקובה במטבע אחר מהאמור בפסקה (א) מחייבת אישור מראש של ראש אגף מימון ברשות.
{{ח:תת|(ה)}} '''חילוט הבטוחה'''
{{ח:תת}} למספק תהיה זכות ערעור בפני הצוות המקצועי של הרשות בכל הקשור לחילוטה של הבטוחה.

{{ח:סעיף|51||תיקון: 31.7.09, 25.11.20, 22.2.21, 30.8.22, 30.6.24, 9.7.25, 25.2.26; תשע״ט־14, תשפ״א־6, תשפ״א־26, תשפ״ג־7, תשפ״ד־24, תשפ״ה־9, תשפ״ה־28, תשפ״ו־10, תשפ״ו־11}}
{{ח:ת}} '''פנייה למנהל המערכת לשיוך צרכנים'''
{{ח:תת}} באמת מידה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קריאת מונה מאומתת“ – צילום שבו מופיעים נתוני המנייה ומספר המונה כפי שהם מופיעים על גבי המונה, שמעביר צרכן לספק שירות חיוני רשת באמצעים דיגיטליים.
{{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ב)}} '''בקשה לשיוך צרכן למספק'''
{{ח:תת}} לצורך קבלת אישור שיוך צרכן למספק, יפנה המספק למנהל המערכת בבקשה לאשר את השיוך של צרכן למספק (באמת מידה זו – בקשה לשיוך צרכן למספק); בקשה לשיוך צרכן למספק המוגשת על ידי מספק שחל עליו {{ח:פנימי|פרק ה סימן ג|סימן ג׳ לפרק זה}}, תהווה גם בקשת שיוך לעניין כלל המיתקנים המחוברים בנקודת החיבור של הצרכן לרשת החשמל, אשר חל עליהם {{ח:פנימי|פרק ו סימן ז2|סימן ז׳2 לפרק ו׳}}; בקשה לשיוך צרכן למספק תכלול את כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} שם המספק ופרטי ההתקשרות עימו, ובכלל זה כתובות ומספרי טלפון;
{{ח:תתת|(2)}} מספר חשבון חוזה של הצרכן;
{{ח:תתת|(3)}} העתק מרישיון ההספקה;
{{ח:תתת|(4)}} שם הצרכן הפרטי וכתובתו;
{{ח:תתת|(5)}} מספר חברה או מספר זהות של הצרכן;
{{ח:תתת|(6)}} מספר המונה של כל אחד מהמונים של הצרכן תוך ציון אם מדובר במונה בסיסי של צרכן המחויב בתעריף ביתי או במונה חכם;
{{ח:תתת|(7)}} גודל החיבור ורמת מתח הרשת שאליה מחובר הצרכן;
{{ח:תתת|(8)}} גודל החיבור המצרפי של הצרכנים המבוקשים לשיוך ושל הצרכנים המשויכים לאותו מספק ({{ח:פנימי|פרק ה|בפרק זה}} – צרכני המספק);
{{ח:תתת|(9)}} הסדרי השלות המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 42|באמות מידה 42 עד 47א}} שאליהם משויך הצרכן;
{{ח:תתת|(10)}} פירוט של מיתקני הייצור הקיימים המחוברים בחיבור של הצרכן תוך ציון אם חל עליהם {{ח:פנימי|פרק ו סימן ז2|סימן ז׳2 לפרק ו׳}};
{{ח:תתת|(11)}} טופס חתום בידי הצרכן הכולל, בין השאר, את פרטי הצרכן, רצונו להשתייך למספק, והתאריך והשעה שבהם נחתם או ייפוי כוח או הצהרת צד ג׳ שהוגשו בהתאם לקבוע {{ח:פנימי|סעיף 7ה|באמת מידה 7ה}};
{{ח:תתת|(12)}} כל נתון אחר על אודות הצרכנים שלגביהם מבוקש שיוך, שיידרש למנהל המערכת לצורך עריכת חשבון לאותו מספק או לצורך מתן שירות לאותו מספק;
{{ח:תתת|(13)}} מספק שחל עליו {{ח:פנימי|פרק ה סימן ג|סימן ג׳ לפרק זה}}, יצרף לבקשתו גם את כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} חישוב עלות הצריכה הצפויה המרבית כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 67ח|באמת מידה 67ח}};
{{ח:תתתת|(ב)}} הצהרה של המספק ולפיה עלות הצריכה הצפויה המרבית שחושבה בפסקת משנה (א), לא עולה על 65% מסכום הבטוחה שמופקדת אצל מנהל המערכת לפי {{ח:פנימי|סעיף 67ח|אמת מידה 67ח}} וכי שיוך מרבי שיעשה יהיה לכל היותר כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 67ח|באמת מידה 67ח(1ג)}};
{{ח:תתת|(14)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ג)}} '''מספק שאין בידו מידע'''
{{ח:תתת|(1)}} מספק שאין בידו מידע על הצרכן, הנדרש לפי סעיף (ב)(2), (6) עד (10) ו־(13), יפנה למנהל המערכת לשם קבלת המידע, ובלבד שיצרף לפנייה אישור חתום מטעם הצרכן המאשר את מסירת הפרטים המבוקשים, או ייפוי כוח או הצהרת צד ג׳ כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 7ה|באמת מידה 7ה}}; לעניין צרכן שהוא בעל מונה בסיסי במקום הצרכנות, המספק יהיה רשאי לפנות למנהל המערכת לפי סעיף קטן זה גם לשם קבלת מידע בדבר סך הצריכה של הצרכן ב־12 החודשים האחרונים הידועים, אם אין בידו מידע שכזה.
{{ח:תתת|(2)}} אם יש ברשות מנהל המערכת את המידע המבוקש, יעבירו למספק בכתב לא יאוחר מעשרה ימי עבודה מיום קבלת אישור הצרכן כאמור בסעיף קטן (1); אם המידע המבוקש מצוי ברשות ספק השירות החיוני רשת, יפנה מנהל המערכת לספק השירות החיוני רשת לצורך העברתו למספק; ספק השירות החיוני רשת יעביר למנהל המערכת את המידע באופן דיגיטלי, באמצעי מן האמצעים שמנהל המערכת יפרסם באתר האינטרנט שלו.
{{ח:תת|(ד)}} '''אישור קיומה של עסקה פרטית או דחייה של בקשה לשיוך צרכן למספק'''
{{ח:תתת|(1)}} מנהל המערכת יאשר בקשה לשיוך צרכן למספק שאינה בקשה לעניין שיוך כאמור בסעיף קטן (1א), אלא אם כן מתקיים אחד מהמקרים האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} המספק לא כלל בבקשה שהגיש לשיוך צרכן למספק, את אחת או יותר מהדרישות המפורטות בסעיף (ב); על אף האמור בפסקה זו, מנהל המערכת רשאי להעביר למספק בקשה להשלים את אותן דרישות בתוך פרק זמן שיקבע (בסעיף זה – בקשה להשלמת דרישות); לא העביר המספק את הנדרש בבקשה להשלמת דרישות, תידחה בקשתו לפי הרישה של פסקה זו;
{{ח:תתתת|(ב)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתתת|(ג)}} קיימת בקשה לשיוך הצרכן למספק שהוגשה על ידי מספק אחר, אשר צורף לה אחד מהמפורטים בסעיף (ב)(11), ממועד מאוחר יותר;
{{ח:תתתת|(ד)}} מנהל המערכת סבור שעלות הצריכה הצפויה כאמור בסעיף (ב)(13) אינה נכונה;
{{ח:תתתת|(ה)}} למספק קיים חוב למנהל המערכת;
{{ח:תתתת|(ו)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתתת|(ז)}} הוגשה בקשה להעברת צרכן בעל מונה בסיסי שאינו מחויב בתעריף ביתי;
{{ח:תתתת|(ח)}} בבקשה לשיוך צרכן בעל מונה בסיסי – מאחורי החיבור שמבוקש לשייך קיים מונה ייצור, מונה תעו״ז או מונה תשלום מראש.
{{ח:תתת|(1א)}} מנהל המערכת יאשר וישייך למספק צרכן רשום חדש, שביצע החלפה עם צרכן רשום שהיה משויך לאותו מספק, וזאת מיום רישום הצרכן החדש ובהתאם לקריאת המונה ביום ההחלפה, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} בוצעה החלפת צרכנים לפי {{ח:פנימי|סעיף 19|אמת מידה 19}};
{{ח:תתתת|(ב)}} המספק הגיש בקשה לשיוך הצרכן החדש הרשום, בתוך 14 ימי עבודה ממועד רישום הצרכן החדש לפי {{ח:פנימי|סעיף 19|אמת מידה 19}};
{{ח:תתתת|(ג)}} הבקשה לשיוך צרכן למספק הוגשה לפי הקבוע בסעיף (ב), ואולם בבקשה לשיוך צרכן למספק לפי סעיף קטן זה המבקש לא יהיה חייב לכלול את הפרטים המפורטים בפסקאות (1), (3), (6), (7), (8), (10) ו־(14) לסעיף האמור.
{{ח:תתת|(2)}} מנהל המערכת יודיע למספק שהגיש בקשת שיוך על אישור או דחייה של הבקשה בתוך 3 ימי עבודה ממועד קבלת בקשת שיוך מלאה כמפורט בסעיף (ב) לאמת מידה 51, ואם בקשת השיוך נוגעת לצרכן בעל מונה בסיסי – בתוך 7 ימי עבודה ממועד קבלת בקשה כאמור.
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 1.1.2025 עד יום 1.1.2027):}} מנהל המערכת יודיע למספק שהגיש בקשת שיוך על אישור או דחייה של הבקשה בתוך 7 ימי עבודה ממועד קבלת בקשת שיוך מלאה כמפורט בסעיף (ב) לאמת מידה 51.
{{ח:תתת|(2א)}} אישר מנהל המערכת את השיוך במועד האמור בסעיף קטן (2), יודיע מנהל המערכת למספק המבקש שיוך של צרכן ביתי בעל מונה בסיסי –
{{ח:תתתת|(א)}} כי לשם השלמת שיוך הצרכן למספק, על הצרכן או המספק להעביר לספק השירות החיוני רשת קריאה מאומתת שבוצעה במהלך כל אחד מחמשת ימי העבודה שלפני שני ימי העבודה האחרונים שבחודש הקודם לחודש שבו מבוקש להתחיל את השיוך; ספק שירות חיוני רשת רשאי לאמת קריאה זו לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף (ז) לאמת מידה 13}} כל עוד לא שויך הצרכן למספק;
{{ח:תתתת|(ב)}} על אומדן הצריכה השנתית לצרכן שקבע מנהל המערכת בהתאם למפורט להלן:
{{ח:תתתתת|(1)}} אם יש ברשותו נתונים מלאים של צריכת הצרכן במקום הצרכנות ב־12 החודשים שקדמו לחודש שבו החל שיוך הצרכן (להלן – הצריכה השנתית הקודמת), אומדן הצריכה שיהיה לשנה השוטפת יהיה בהתאם לסך הצריכה בשנה הקודמת;
{{ח:תתתתתת|(2)}} אם אין ברשותו נתונים מלאים של הצריכה השנתית הקודמת, יערוך מנהל המערכת אומדן שנתי על פי נתוני הצריכה הקיימים אצלו;
{{ח:תתתתתת|(3)}} מנהל המערכת רשאי לעדכן אחת לחודש את אומדן הצריכה השנתית של צרכנים בעלי מונים בסיסיים המשויכים למספק, שנקבע לפי פסקת משנה (1) או (2), בהתאם לנתוני הקריאות בפועל של 12 החודשים האחרונים.
{{ח:תתת|(2ב)}} מספק ברירת מחדל יגיש לצרכן גמר חשבון על בסיס הקריאה המאומתת שבוצעה בהתאם לסעיף קטן (2א), בתוספת אומדן הצריכה לימים שבין מועד הקריאה למועד השיוך; אומדן הצריכה כאמור יחושב כמכפלת הימים שבין מועד הקריאה המאומתת למועד השיוך, בממוצע הצריכה היומית בין קריאת המונה המאומתת לבין הקריאה הקודמת של ספק שירות חיוני רשת; ספק שירות חיוני רשת יעביר את אומדן הצריכה שעד סוף החודש הקלנדרי טרם השיוך, כפי שחושב לעיל, למנהל המערכת; אומדן הצריכה כאמור לא ייחשב כהערכת צריכה לפי {{ח:פנימי|סעיף 14|אמת מידה 14}}.
{{ח:תתת|(2ג)}} אישר מנהל המערכת בקשה לשיוך צרכן למספק, ישויכו למספק כל המונים של הצרכן המותקנים באותו חיבור.
{{ח:תתת|(3)}} אושרה הבקשה, יודיע על כך מנהל המערכת גם למספק הקיים של הצרכן.
{{ח:תתת|(4)}} דחה מנהל המערכת את הבקשה כאמור, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} מנהל המערכת יפרט בהודעתו את הסיבה לדחיית הבקשה;
{{ח:תתתת|(ב)}} הצרכן ימשיך להיות משויך למספק הנוכחי שלו, אלא אם כן המספק הנוכחי של הצרכן הגיש הודעה על סיום עסקה פרטית לפי {{ח:פנימי|סעיף 53|אמת מידה 53}}, או לחלופין אם בוצעה החלפת צרכנים לפי {{ח:פנימי|סעיף 19|אמת מידה 19}}; במקרים כאמור, יועבר הצרכן למספק ברירת מחדל.
{{ח:תת|(ד1)}} '''מועד תחילת שיוך צרכן למספק'''
{{ח:תתת|(1)}} שיוך צרכן למספק שבקשתו אושרה על ידי מנהל המערכת לפי סעיף (ד)(2), יחל ב־1 בחודש הקלנדרי העוקב לחודש שבו נתן מנהל המערכת את אישורו.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בסעיף קטן (1), שיוך צרכן חדש רשום שאושר על ידי מנהל המערכת בהתאם לקבוע בסעיף {{ח:הערה|(}}ד{{ח:הערה|)}}(1א), יחל במועד רישום הצרכן החדש לפי {{ח:פנימי|סעיף 19|אמת מידה 19}}.
{{ח:תת|(ד2)}} '''ביטול שיוך צרכן למספק טרם תחילת השיוך'''
{{ח:תתת|(1)}} מספק שהגיש בקשה לשיוך או מספק שקיבל אישור לשיוך צרכן וטרם החל השיוך בפועל, יהיה רשאי להגיש בקשה לביטול השיוך בצירוף אישור חתום על ידי הצרכן על הסכמתו לכך או בצירוף ייפוי כוח או הצהרת צד ג׳ כקבוע {{ח:פנימי|סעיף 7ה|באמת מידה 7ה}}; המספק יצרף לבקשה לביטול השיוך העתק מהודעה שמסר לצרכן בדבר הגשת הבקשה לביטול השיוך.
{{ח:תתת|(2)}} הוגשה בקשה כאמור בסעיף קטן (1), יבטל מנהל המערכת את בקשת השיוך או את השיוך, אם אושר, באופן מיידי, והצרכן ישויך למספק שהיה משויך אליו קודם לבקשת השיוך; לא היה משויך הצרכן למספק, הוא ישויך למספק ברירת מחדל; מנהל המערכת ימסור למספק שהגיש את הבקשה לביטול השיוך ולמספק שהצרכן היה משויך אליו קודם לבקשת השיוך, הודעה על ביטול השיוך.
{{ח:תת|(ה)}} '''הודעה על שינויים בנוגע לצרכני המספק'''
{{ח:תת}} כתנאי לקבלת שירותים ממנהל המערכת, יודיע מספק למנהל המערכת על כל שינוי שחל בפרטים שמסר ביחס לצרכניו, מייד עם התרחשותו, ויפרט את השינויים.

{{ח:סעיף|51א||תיקון: 19.5.25; תשפ״ה־30}}
{{ח:ת}} '''שיוך תעודת זמינות למספק'''
{{ח:תת|(א)}} '''הגדרות'''
{{ח:תת}} באמת מידה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תעודת זמינות“ – כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 85ב|בסעיף (ג) לאמת מידה 85ב}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מספק“ – מספק שחל עליו {{ח:פנימי|פרק ה סימן ג|סימן ג׳ לפרק ה׳}}.
{{ח:תת|(ב)}} '''שיוך תעודת זמינות למספק'''
{{ח:תתת|(1)}} מספק יודיע למנהל המערכת בכל חודש, עד 15 ימים לפני סיום החודש הקלנדרי, על הספק ששויך לו על ידי יצרן שרשאי לשייך תעודת זמינות למספק; הספק הנכלל בהודעה כאמור לא יעלה על גובה ההספק הנקוב בתעודת הזמינות העדכנית של אותו יצרן; המספק יצרף להודעה כאמור העתק של תעודת הזמינות ששויכה אליו.
{{ח:תתת}} מצא מנהל המערכת כי ההספק ששויך על ידי מספק גבוה מהדיווח של היצרן לפי {{ח:פנימי|סעיף 85ב|אמת מידה 85ב(ג)(3)}}, יעדכן מנהל המערכת את ההספק המשויך למספק בהתאם לדיווח היצרן, ויודיע על כך למספק.
{{ח:תתת|(2)}} ביטל מנהל המערכת תעודת זמינות ליצרן לפי {{ח:פנימי|סעיף 85ג1|אמת מידה 85ג1(ב)}}, יודיע מנהל המערכת לכל מספק שהודיע לו לפי סעיף קטן (1) על שיוך הספק מתוך תעודת הזמינות של אותו היצרן, כי תעודת הזמינות בוטלה וכי ההספק הנקוב בה לא ישויך למספק החל מהיום ה־1 לחודש הקלנדרי העוקב למועד הודעת מנהל המערכת לפי סעיף זה.

{{ח:סעיף|52||תיקון: 31.7.09, 25.11.20; תשפ״א־6, תשפ״א־26}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|53||תיקון: 31.7.09, 25.11.20, 22.2.21, 30.6.24; תשפ״א־6, תשפ״א־26, תשפ״ג־7, תשפ״ד־24, תשפ״ה־9}}
{{ח:ת}} '''סיום עסקה פרטית'''
{{ח:תת|(א)}} '''סיום עסקה פרטית'''
{{ח:תתת|(1)}} מספק שמעוניין לסיים עסקה פרטית עם צרכן, יודיע על כך למנהל המערכת.
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תתת|(2א)}} סיום עסקה פרטית עם צרכן בעל מונה בסיסי שעובר למספק אחר ייעשה באמצעות הגשת בקשת שיוך על ידי המספק האחר, לרבות קריאת מונה מאומתת; לשם גמר חשבון במסגרת סיום העסקה הפרטית עם המספק הקיים, יקבע מנהל המערכת את הצריכה של הצרכן החל ממועד הקריאה המאומתת עד לסיום החודש שטרם המעבר למספק האחר.
{{ח:תתת|(2ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (2א), בסיום עסקה פרטית עם צרכן בעל מונה בסיסי שעובר למספק ברירת מחדל – הצרכן או המספק יעבירו לספק שירות חיוני רשת קריאת מונה מאומתת שבוצעה במהלך כל אחד משני ימי העבודה שלפני יום העבודה האחרון שלפני תחילת החודש שבו מבוקש לסיים את העסקה הפרטית; ספק שירות חיוני רשת רשאי לאמת קריאה זו לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף (ז) לאמת מידה 13}} כל עוד לא הסתיימה העסקה הפרטית; לא התקבלה קריאת מונה מאומתת במועד כאמור, יערוך מנהל המערכת הערכת צריכה של הצרכן ממועד הקריאה האחרונה עד למועד סיום העסקה הפרטית.
{{ח:תתת|(3)}} מנהל המערכת יסיים עסקה פרטית בין מספק לצרכן בהתקיים אחד מהמפורטים להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} המספק לא שילם את תשלומיו למנהל המערכת לפי {{ח:פנימי|סעיף 62|סעיף (ג) לאמת מידה 62}} בתוך 40 ימים ממועד משלוח החשבון על ידי מנהל המערכת למספק;
{{ח:תתתת|(ב)}} המספק נדרש לעדכן או לחדש בטוחה לפי {{ח:פנימי|סעיף 50|אמת מידה 50}} {{ח:פנימי|סעיף 67ח|או 67ח}}, לפי העניין, והוא לא עשה זאת;
{{ח:תתתת|(ג)}} ניתן אישור על קיומה של עסקה פרטית של צרכן עם מספק אחר כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 51|בסעיף (ד) לאמת מידה 51}};
{{ח:תתתת|(ד)}} הצרכן ביקש להירשם כצרכן של מספק ברירת מחדל.
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תתת|(4א)}} אם הסתיימה עסקה פרטית בין מספק לצרכן עם מונה בסיסי לפי סעיף קטן (1) או (3), בתוך פחות מ־6 חודשים מיום תחילת השיוך, והצרכן שויך למספק ברירת מחדל ולא למספק אחר, יבצע מנהל המערכת התחשבנות עם המספק בנוגע להפרש שבין התשלומים שבהם חויב המספק בשל הצריכה של הצרכן בתקופת השיוך, לבין מכפלת הצריכה כאמור בתעריף הביתי הקבוע בלוח תעריפים 5.3–1.
{{ח:תתת|(5)}} סיום עסקה פרטית לפי סעיפים קטנים (1) או (3), יהווה גם סיום של השיוך של כלל מיתקני הייצור אשר מחוברים בנקודת החיבור לרשת החשמל של הצרכן שהוא צד לעסקה פרטית שהסתיימה כאמור ואשר חל עליהם {{ח:פנימי|פרק ו סימן ז2|סימן ז׳2 לפרק ו׳}}, למספק.
{{ח:תת|(ב)}} '''מועד סיום עסקה פרטית ושיוך צרכן'''
{{ח:תתת|(1)}} סיום עסקה פרטית לפי סעיף (א)(1) יחל ביום 1 בחודש הקלנדרי העוקב לחודש שבו הגיש המספק למנהל המערכת הודעה על סיום העסקה; במועד סיום העסקה הפרטית כאמור ישויך הצרכן למספק ברירת מחדל; מנהל המערכת ימסור הודעה על סיום העסקה למספק ברירת מחדל, ומספק ברירת מחדל ימסור הודעה על כך לצרכן.
{{ח:תתת|(2)}} סיום עסקה פרטית לפי סעיף (א)(3)(א) או (ב), יחל מייד, והצרכן ישויך באופן מיידי למספק ברירת מחדל; מנהל המערכת ימסור הודעה על סיום העסקה למספק הפרטי ולמספק ברירת מחדל, ומספק ברירת מחדל ימסור הודעה על כך לצרכן.
{{ח:תתת|(3)}} סיום עסקה פרטית לפי סעיף (א)(2א), (א)(2ב) או (א)(3)(ג) יחל במועד תחילת שיוך הצרכן למספק האחר בהתאם לקבוע {{ח:פנימי|סעיף 51|בסעיף (ד1) לאמת מידה 51}}.
{{ח:תתת|(4)}} סיום עסקה פרטית לפי סעיף (א)(3)(ד) יחל ב־1 בחודש הקלנדרי העוקב למועד הגשת בקשת הרישום של הצרכן למספק ברירת מחדל; בסיום עסקה לפי פסקה זו, יימסרו לצרכן ולמספקים הודעות כאמור בסעיף קטן (2); במעבר של צרכן בעל מונה בסיסי, ספק שירות חיוני רשת יקרא את מונה הצרכן טרם השיוך למספק ברירת מחדל או יבקש ממנו להעביר לו קריאת מונה מאומתת.

{{ח:סעיף|54||תיקון: 31.7.09; תשע״ט־14}}
{{ח:ת}} '''סיווג עסקה'''
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה; אך תמשיך לחול לגבי עסקת תשתית שסווגה כעסקה קרובה לפני יום 21.8.2019):}}
{{ח:תת|(ב)}} '''סיווג העסקה כקרובה'''
{{ח:תתת|(1)}} ספק השירות החיוני יפנה לראש אגף הנדסה ברשות בכתב, עם קבלת הפניה ממספק לסווג עסקת תשתית כעסקה קרובה, בצירוף העתק מלא של פניית המספק לפי {{ח:פנימי|סעיף 51|אמת מידה 51}} לצורך סיווג העסקה כקרובה ביחס לנקודות המניה שאותן ביקש המספק לסווג כעסקה קרובה.
{{ח:תתת|(2)}} ספק שירות חיוני יצרף חוות־דעת מטעמו בנוגע לכל נקודת מניה לגביה התבקש סיווג של עסקה קרובה. המספק רשאי להפנות אל ראש אגף הנדסה ברשות חוות דעת מטעמו.
{{ח:תתת|(3)}} סיווג תעריף התשתית כתעריף בגין עסקה קרובה יתבצע עבור כל צרכן (נקודת מניה) בנפרד.
{{ח:תת|(ג)}} '''איחור בסיווג העסקה'''
{{ח:תת}} החל מתן שירותי התשתית בפועל, לפני שהתקבל סיווג תעריף התשתית מאת ראש אגף הנדסה ברשות, יראו את התעריף כתעריף בגין עסקה פרטית קרובה במתח הרלוונטי עד לקבלת סיווג התעריף. עם קבלת סיווג התעריף יחול התעריף שנקבע באופן רטרואקטיבי מיום תחילת מתן שירותי התשתית וספק השירות החיוני יגבה מאת המספק את ההפרשים שנוצרו בצירוף ריבית החשב הכללי, במידה ונוצרו.
{{ח:תת|(ד)}} '''ברירת המחדל – עסקה רחוקה'''
{{ח:תת}} כל עוד לא תתקבל אצל ראש אגף הנדסה ברשות בקשה מפורשת של המספק לסיווג תעריף התשתית כתעריף בגין עסקה קרובה ביחס לנקודת חיבור מסוימת, יראו את העסקה הפרטית ביחס לכל נקודת חיבור של הצרכן הפרטי כעסקה רחוקה.
{{ח:תת|(ה)}} '''אגרה בגין סיווג עסקת תשתית'''
{{ח:תת}} עבור טיפול בבחינת סיווג עסקת תשתית כעסקה קרובה על ידי ראש אגף הנדסה ברשות ישלם המספק אגרת תשלום בסך שייקבע בהתאם לדין.
{{ח:תת|(ו)}} אמת מידה זו תחול על בעלי רשיונות ייצור מותנים שהוכיחו עמידה באבן דרך סגירה פיננסית קודם למועד {{ח:חיצוני|https://pua.gov.il/decisions/documents/00199118.pdf|החלטה מספר 6 מישיבת רשות מספר 536, מיום 29.1.2018}}, המפורסמת באתר הרשות.

{{ח:סעיף|55||תיקון: 31.7.09, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''תשלום למנהל המערכת בגין איבודים בעסקה פרטית'''
{{ח:תת|(א)}} '''אי חובת הזרמת האיבודים בעסקה פרטית על ידי היצרן הפרטי וחיובם במסגרת תעריף תשתית בגין איבודי אנרגיה'''
{{ח:תת}} כמות החשמל שתוזרם לרשת לצורך העסקה הפרטית תהיה בגובה הכמות המיועדת לצרכנים בעסקה הפרטית כפי שתימדד במוני הצרכן. המספק יחויב על ידי מנהל המערכת בתשלום בגין איבודי האנרגיה של צרכניו, שיחושבו לפי לוחות תעריפים 7.7.1–6 במסגרת תעריף בגין איבודי אנרגיה.

{{ח:סעיף|56||תיקון: 31.7.09}}
{{ח:ת}} '''תכנית צריכה שבועית'''
{{ח:תת|(א)}} '''המועד להגשת תכנית צריכה שבועית'''
{{ח:תתת|(1)}} בכל יום חמישי, ואם חל יום חמישי בערב חג או בחג, ביום החול האחרון שקדם ליום חמישי האמור, עד השעה 10:00 באותו היום, יגיש המספק למנהל המערכת תכנית צריכה שבועית חצי שעתית המפרטת את הצריכה המצרפית המתוכננת ביחס לכל יום עד לסוף השבוע שיבוא.
{{ח:תתת|(2)}} תכנית הצריכה השבועית תוגש על טופס אחד במתכונת התכנית היומית כמודגם בטופס המצורף לאמת מידה זו. מנהל המערכת רשאי, בהתאם לשיקול דעתו המקצועי ובאישור הרשות, ליצור טופס דיווח אחיד שיאפשר את קבלת הנתונים הנדרשים מכל מספק לצורך תכנון העמסת התחנות.
{{ח:תתת|(3)}} תכנית הצריכה השבועית נועדה לצרכי תכנון בלבד.
{{ח:תתת|(4)}} למרות האמור לעיל, במקרה בו לא הגיש המספק תכנית צריכה יומית, יראו את התכנית שהוגשה עבור אותו היום במסגרת התכנית השבועית כתכנית יומית מטעם המספק.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''תכנית צריכה שבועית חצי שעתית לשבוע שבין __/__/__ לבין __/__/__'''}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הטופס הושמט)}}

{{ח:סעיף|57||תיקון: 31.7.09, 27.1.20; תש״ף־34, תשפ״ד־24}}
{{ח:ת}} '''תכנית צריכה יומית'''
{{ח:תת|(א)}} '''תכנית צריכה יומית'''
{{ח:תת}} בכל יום, עד השעה 10:00 באותו היום, ביום חול, לגבי יום המחרת, ובימי חמישי ובימים שלפני ערב חג לגבי, עד וכולל יום החול הבא, יגיש המספק למנהל המערכת תכנית צריכה יומית חצי שעתית ביחס לעשרים וארבע השעות, החל משעה 24:00 באותו היום ועד לשעה 24:00 ביום העוקב; בתכנית כאמור יפרט המספק את כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} סך הצריכה המצרפית של כלל צרכני המספק בעלי מונה חכם;
{{ח:תתת|(1א)}} סך הצריכה המצרפית של כלל צרכני המספק בעלי מונה בסיסי; צריכת צרכני המספק שהם בעלי מונים בסיסיים, בכל חצי שעה, תהיה לפי התפלגות הצריכה הנורמטיבית ובכמות שנקבעה באומדן הצריכה השנתית;
{{ח:תתת|(2)}} פירוט היצרנים הפרטיים שמהם תירכש האנרגיה בעבור צריכת צרכני המספק וכמות האנרגיה שתירכש מכל יצרן פרטי;
{{ח:תתת|(3)}} פירוט היצרנים הפרטיים שמהם הוקצה הספק בעבורו וגובה ההספק שהוקצה מכל יצרן; לעניין זה יראו רכישת אנרגיה מיצרן לפי פסקה (2) כהקצאת הספק בעבור המספק מאותו יצרן, בגובה האנרגיה הנרכשת.
{{ח:תת|(ב)}} '''אופן הגשת תכנית הצריכה היומית'''
{{ח:תת}} תכנית הצריכה היומית תוגש על טופס אחד, כמודגם בטופס המצורף לאמת מידה זו. מנהל המערכת רשאי, בהתאם לשיקוליו ועל פי ניסיונו ובאישור הרשות, ליצור טופס דיווח אחיד שיאפשר את קבלת הנתונים הנדרשים מכל מספק לצורך תכנון העמסת התחנות.
{{ח:תת|(ג)}} '''שינויים בתכנית הצריכה'''
{{ח:תתת|(1)}} מספק שהגיש תכנית צריכה עד לשעה 10:00 רשאי, במידת הצורך, להגיש למנהל המערכת בקשה לעדכון תכנית הצריכה עד לשעה 12:00 באותו היום.
{{ח:תתת|(2)}} הודעה על עדכון התכניות תועבר למנהל המערכת בכתב.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''תכנית צריכה יומית חצי שעתית לתאריך &lt;span style{{=}}&quot;font-family: Arial; font-size: 80%;&quot;&gt;__________&lt;/span&gt;'''}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הטופס הושמט)}}

{{ח:סעיף|58||תיקון: 31.7.09, 27.1.20; תש״ף־34, תשפ״ד־24}}
{{ח:ת}} '''אספקת חשמל בתקופת העסקה הפרטית'''
{{ח:תת|(א)}} '''רכישת חשמל לצרכנים פרטיים'''
{{ח:תתת|(1)}} במסגרת עסקאות פרטיות, עם צרכנים ויצרנים פרטיים, שעמם נקשר המספק, תירכש על ידי המספק כל הצריכה המתוכננת של צרכני המספק, בהתאם לתכנית צריכה יומית שתוגש על ידי המספק.
{{ח:תתת|(2)}} במקרים המפורטים להלן המספק יהיה רשאי לרכוש ממנהל המערכת, בתעריפי תעו״ז, את החשמל החסר לצורך מכירה לצרכניו:
{{ח:תתתת|(א)}} מיתקן היצרן שהקצה הספק בעבור המספק אינו זמין לייצור אנרגיה, בין השאר, בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} המיתקן נמצא בתחזוקה;
{{ח:תתתתת|(2)}} בהתקיים אירוע כוח עליון במיתקן כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 130|באמות מידה 130 עד 134}};
{{ח:תתתתת|(3)}} בשעות מש״ב שפל שבהן המיתקן אינו מייצר חשמל כלל;
{{ח:תתתתת|(4)}} במקרה של מעבר המיתקן לשימוש בדלק חלופי בשל הנחיית מנהל המערכת;
{{ח:תתתתת|(5)}} במקרה של הנחיות מנהל המערכת למיתקן במצב חריג;
{{ח:תתתתת|(6)}} בהתאם לאמור {{ח:פנימי|סעיף 141|באמת מידה 141 (אחריות)}};
{{ח:תתתת}} המספק יהיה רשאי לרכוש חשמל ממנהל המערכת לפי פסקה זו עד לגובה ההספק שהוקצה בעבורו על ידי היצרן;
{{ח:תתתת|(ב)}} קיים אצל צרכן במתח עליון של המספק מיתקן ייצור בגז טבעי המשולב בחצרו, והמיתקן אינו זמין לייצור אנרגיה, המספק יהיה רשאי לרכוש חשמל ממנהל המערכת לפי סעיף קטן זה, עד לגובה ההספק הנקי המותקן של המיתקן המשולב בחצר הצרכן.
{{ח:תתת|(3)}} בכל מקרה שבו מבקש המספק לרכוש חשמל ממנהל המערכת לפי סעיף קטן (2), תפורט הסיבה לכך על גבי תכנית הצריכה.
{{ח:תתת|(4)}} מספק שרוכש חשמל לחלק מצרכניו מיצרן פרטי בשעות שפל, יחולו עליו כל התנאים באמות המידה לעסקה פרטית, לגבי הצרכנים האמורים.
{{ח:תתת|(5)}} אין באמור בסעיפים קטנים (1) עד (3) כדי לפטור את המספק מלהפיק חשבון לצרכניו בגין רכישת חשמל ממנהל המערכת וגביית הכספים והעברתם למנהל המערכת בעבור החשמל האמור.
{{ח:תת|(ב)}} '''איזון הצריכה המצרפית הפרטית לייצור'''
{{ח:תתת|(1)}} כלל הצריכה המצרפית המתוכננת בעסקה הפרטית, כפי שתופיע בתכנית הצריכה, תהיה זהה לסך הייצור שנרכש על ידי המספק מיצרנים פרטיים וממנהל המערכת כפי שיפורט בתכנית הצריכה ובתכניות הייצור של המספקים והיצרנים בהתאמה.
{{ח:תתת|(2)}} מצא מנהל המערכת כי קיימת אי התאמה בהתאם לאמור בסעיף קטן (1), ידרוש מנהל המערכת מהמספק לתקן את התכניות שהוגשו לו בתוך שעתיים ממועד קבלת הדרישה.
{{ח:תתת|(3)}} לא התקבלה תכנית מתוקנת בפרק הזמן כאמור בסעיף קטן (2) יתקן מנהל המערכת את תכנית הצריכה תוך השוואתה לכמות הייצור שתיוצר לצורך העסקה הפרטית. בגין החריגה מתכנית הצריכה יחייב מנהל המערכת את המספק בתשלום הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 59|באמת מידה 59}}.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ד)}} '''חישוב סטיות למספק ששייך צרכנים בעלי מונים בסיסיים'''
{{ח:תת}} לצורך חישוב צריכה בפועל של כלל צרכני המספק שהם בעלי מונים בסיסיים, בכל חצי שעה, יסתמך מנהל המערכת על סך הצריכה של צרכנים אלה כפי שנקבעה באומדן הצריכה השנתית; לאחר קבלת קריאות מונה של ספק שירות חיוני רשת בנוגע לכלל צרכני המספק בחודש מסוים, יתקן מנהל המערכת את חישוב התשלומים שנעשו בשל סטיות לאותו חודש לפי כמות הצריכה בפועל שקבע לכל צרכן של המספק בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 62|לסעיף (ב)(9)(א) לאמת מידה 62}}, כשהיא מוכפלת בהתפלגות הצריכה הנורמטיבית.

{{ח:סעיף|59||תיקון: 31.7.09, 27.1.20; תש״ף־34, תש״ף־36}}
{{ח:ת}} '''חריגות מתכנית הצריכה היומית (התחשבנות בגין עודפים וחסרים)'''
{{ח:תת|(א)}} '''חריגה מתכנית הצריכה היומית – צריכה עודפת'''
{{ח:תתת|(1)}} עלתה הצריכה בפועל על הצריכה המתוכננת כפי שנקבעה בתכנית הצריכה היומית (להלן – צריכה עודפת), יספק מנהל המערכת את כל ביקושי הצריכה של צרכני המספק.
{{ח:תתת|(2)}} בגין צריכה עודפת ירכוש המספק את החשמל ממנהל המערכת בתעריף בגובה רכיב ייצור כקבוע בלוח תעריפים 6.3–1.
{{ח:תת|(ב)}} '''חריגה מתכנית הצריכה היומית – צריכה חסרה'''
{{ח:תתת|(1)}} פחתה הצריכה בפועל מה צריכה המתוכננת כפי שנקבעה בתכנית הצריכה היומית (להלן – צריכה חסרה), ירכוש מנהל המערכת את יתרת החשמל שנועדה לאספקת ביקושי צרכני המספק.
{{ח:תתת|(2)}} בגין צריכה חסרה עד לכמות החשמל שנרכשה ממנהל המערכת לפי {{ח:פנימי|סעיף 58|סעיף (א)(2) לאמת מידה 58}}, ככל שהיתה רכישה, ישלם מנהל המערכת למספק תשלומים בגובה רכיב ייצור כקבוע בלוח תעריפים 6.3–1.
{{ח:תתת|(3)}} בגין צריכה חסרה מעבר לאמור בסעיף קטן (2), ישלם מנהל המערכת למספק תשלומים בגובה 120% מהעלות המשתנה, המפורטת באישור התעריפי של היצרן שממנו רכש המספק את האנרגיה; אם רכש המספק אנרגיה מכמה יצרנים, ישלם מנהל המערכת למספק תשלומים בגובה 120% מהעלות המשתנה הנמוכה ביותר מבין היצרנים; לעניין זה, ”עלות משתנה“ – עלות דלק בתוספת עלות תפעול משתנה.
{{ח:תת|(ג)}} '''חריגה מסך ההספק שעומד לרשות המספק'''
{{ח:תתת|(1)}} צריכה מעבר ל־103% מההספק המותקן המוקצה בעבור מספק בחצי שעה נתונה, תהווה חריגה מסך ההספק שעומד לרשות המספק.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בסעיף קטן (1), צריכה עודפת של צרכן במתח עליון, הנובעת מהפסקה מאולצת במיתקן ייצור בגז טבעי המשולב בחצרו לא תהווה חריגה כאמור.
{{ח:תתת|(3)}} המספק ישלם למנהל המערכת תעריף לפי לוח תעריפים 6.5–13 בעבור ממוצע של 20 החריגות מסך ההספק שעומד לרשות המספק הנמוכות ביותר מבין 30 החריגות הגבוהות ביותר מסך אותו הספק בשנה קלנדרית.
{{ח:תתת|(4)}} התחשבנות כאמור בסעיף {{ח:הערה|קטן}} (3) תבוצע אחת לשנה, בחודש ינואר, בעבור השנה הקלנדרית שקדמה לו.

{{ח:סעיף|60||תיקון: 31.7.09, 25.11.20; תשע״ט־14, תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''תשלום בגין שירותי תשתית'''
{{ח:תת|(א)}} '''התעריף בגין שירותי התשתית'''
{{ח:תתת|(1)}} בגין מתן שירותי תשתית יגבה מנהל המערכת מהמספק תשלום על בסיס התעריף הקבוע בלוחות תעריפי התשתית (לוחות תעריפים 7), {{ח:הערה|(הסיפא תמשיך לחול לגבי עסקת תשתית שסווגה כעסקה קרובה לפי {{ח:פנימי|סעיף 54|אמת מידה 54}} לפני יום 21.8.2019):}} בהתאם לסיווג תעריף התשתית כתעריף בגין עסקה פרטית קרובה או רחוקה לפי קביעת ראש אגף הנדסה ברשות ביחס לסיווג העסקה כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 54|באמת מידה 54}}.
{{ח:תתת|(2)}} מנהל המערכת יעביר לספק שירות חיוני רשת את התשלומים המגיעים להם על פי האמור בסעיף קטן (1).
{{ח:תת|(ב)}} '''המדידה המחייבת'''
{{ח:תת}} כמות החשמל שתשמש לצורך חישוב התשלום בגין שירותי התשתית תהיה בהתאם למדידה שנמדדה במונה המותקן אצל הצרכן.

{{ח:סעיף|61||תיקון: 31.7.09}}
{{ח:ת}} '''תשלום קבוע'''
{{ח:תת|(א)}} '''תשלום קבוע למספק'''
{{ח:תת}} המספק יחויב על ידי מנהל המערכת בתשלום במסגרת ”תשלום קבוע“ בהתאם למספר צרכניו ולמתח החיבור, כקבוע בלוח תעריפים (טרם נקבע).

{{ח:סעיף|61א||תיקון: 30.6.24; תשפ״ה־9}}
{{ח:ת}} '''דמי שימוש במערכת לשיוך צרכנים'''
{{ח:תת|(א)}} '''דמי שימוש בעד מערכת לשיוך צרכנים'''
{{ח:תת}} המספק ישלם למנהל המערכת בעד הרשאה לשימוש במערכת לשיוך צרכנים של מנהל המערכת, תשלום חודשי בתעריף הקבוע בשורה 30 שבלוח תעריפים 5.4–2, בעד כל משתמש שהמספק ביקש.

{{ח:סעיף|62||תיקון: 31.7.09, 25.11.20, 22.2.21, 27.10.21, 30.6.24, 14.5.25; תשפ״א־6, תשפ״א־26, תשפ״ב־7, תשפ״ג־6, תשפ״ד־19, תשפ״ד־24, תשפ״ה־9, תשפ״ה־25}}
{{ח:ת}} '''פירוט התשלומים'''
{{ח:תת|(א)}} '''קריאה והעברה של נתוני הקריאה של צרכני המספק'''
{{ח:תתת|(1)}} ספק שירות חיוני רשת יקרא ויעביר את נתוני קריאת המונים החכמים של צרכני המספק ברמה חצי שעתית, ואת נתוני קריאת המונים הבסיסיים של צרכני המספק וכן יעביר נתונים בדבר סך האנרגיה שנקטמה, בחלוקה חצי שעתית, לפי {{ח:פנימי|סעיף 47ב|סעיף (ג) לאמת מידה 47ב}} ({{ח:פנימי|פרק ה סימן א|בסימן זה}} – נתוני הקריאה) לחברת ניהול המערכת, אחת לחודש, בתחילת כל חודש ולא יאוחר מיום ה־10 בחודש, לצורך הכנת פירוט תשלומים מחייב חודשי למספק; ספק השירות החיוני רשת יעביר לחברת ניהול המערכת את נתוני הקריאה לפי סעיף זה באופן דיגיטלי בפורמט שיפרסם מנהל המערכת באתר האינטרנט שלו.
{{ח:תתת|(2)}} ספק שירות חיוני רשת יקרא ויעביר למנהל המערכת את נתוני קריאת המונים הבסיסיים בהתאם לחובת קריאת המונה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 13|אמת מידה 13}}.
{{ח:תת|(א1)}} '''עריכת פירוט התשלומים'''
{{ח:תתת|(1)}} מנהל המערכת יערוך וישלח פירוט תשלומים מחייב למספק אחת לחודש, בתוך 30 ימים מתום כל חודש; בחודש שבו חלים חגים, ימי החג לא יימנו במניין הימים לשליחת פירוט תשלומים לפי סעיף קטן זה.
{{ח:תתת|(2)}} מנהל המערכת יפיק לחברה שמחזיקה ברישיון ייצור וברישיון הספקה, פירוט תשלומים מחייב מאוחד שיורכב מהתקבולים המגיעים לחברה כבעלת רישיון ייצור בקיזוז התשלומים שבהם היא חייבת כבעלת רישיון הספקה.
{{ח:תתת|(3)}} מנהל המערכת יפיק פירוט תשלומים מחייב מאוחד ליצרן ומספק או לשני יצרנים, המאוגדים בחברות קשורות כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 1|בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}}, אשר הודיעו בכתב למנהל המערכת כי הן מעוניינות בפירוט תשלומים מאוחד (באמת מידה זו – חברות קשורות).
{{ח:תת|(ב)}} '''פירוט תשלומים מחייב'''
{{ח:תת}} מנהל המערכת יפרט בפירוט התשלומים המחייב למספק, בין השאר, את כל הפרטים המפורטים להלן, באופן שיאפשר תשלום נפרד לנותני השירות השונים:
{{ח:תתת|(1)}} חישוב התשלום ודרישת תשלום בעד שירותי התשתית שסופקו לצרכני המספק, בכל מש״ב, בהתאם לתעריף התשתית הרלוונטי לאותה קבוצת צרכנים, בעבור שימוש בתשתית ספק השירות החיוני לצורך העברת האנרגיה;
{{ח:תתת|(2)}} דרישה לתשלום בעד שירותי טיפול בתכניות צריכה ועריכת משלוח פירוט תשלומים מחייב חודשי כקבוע בלוח תעריפים 7.7–3;
{{ח:תתת|(3)}} דרישה לתשלום בעד שירותי צרכנות בחלוקה בתעריף לפי לוח תעריפים 5.4–1, בהתאם לסוג צרכני המספק;
{{ח:תתת|(4)}} דרישה לתשלום בעד שירותי ניהול מערכת כקבוע בלוח תעריפים 8.1–1;
{{ח:תתת|(5)}} למספקים שחלות עליהם {{ח:פנימי|סעיף 56|אמות מידה 56 עד 59}} – יפרט גם חישוב תשלומים בעד סטיות מתכנית הצריכה כקבוע {{ח:פנימי|סעיף 59|באמת מידה 59}}, כולל פירוט הסטיות ופירוט התעריף שעל בסיסו חושב התשלום;
{{ח:תתת|(6)}} למספקים שחל עליהם {{ח:פנימי|פרק ה סימן ב|סימן ב׳ לפרק זה}} – יפרט גם את כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} כמות האנרגיה הנרכשת על ידי המספק לפי מחיר יום מראש בהתאם לתכניות הצריכה היומיות של המספק וכמות האנרגיה הנרכשת או הנמכרת על ידי המספק לפי מחיר זמן אמת;
{{ח:תתתת|(ב)}} דרישה לתשלום בשל צריכת אנרגיה ממנהל המערכת יום מראש וזמן אמת כקבוע {{ח:פנימי|סעיף 67ה|באמת מידה 67ה}};
{{ח:תתתת|(ג)}} דרישה לתשלום בשל אנרגיה הנצרכת מעבר למגבלת ההספק השנתית או הרבעונית, לפי העניין, כקבוע {{ח:פנימי|סעיף 67ה|באמת מידה 67ה}};
{{ח:תתתת|(ד)}} כמות האנרגיה שצרכו צרכני המספק בהתאם לקריאת מוני הצרכנים בכל נקודת חיבור;
{{ח:תתתת|(ה)}} עלות הצריכה החסרה שנרכשה בידי מנהל המערכת לפי {{ח:פנימי|סעיף 67ה|סעיף (ג)(2) לאמת מידה 67ה}};
{{ח:תתת|(7)}} למספקים שחל עליהם {{ח:פנימי|פרק ה סימן ג|סימן ג׳ לפרק זה}} – יפרט גם את כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} כמות האנרגיה שצרכו צרכני המספק בהתאם לקריאת מוני הצרכנים בכל נקודת חיבור;
{{ח:תתתת|(ב)}} כמות האנרגיה הנרכשת על ידי מספק לפי מחיר יום מראש או מחיר זמן אמת וכמות האנרגיה הנמכרת על ידי המספק לפי מחיר זמן אמת, בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 67ט|לאמת מידה 67ט}};
{{ח:תתתת|(ג)}} דרישה לתשלום בעד האנרגיה כאמור בפסקת משנה (ב);
{{ח:תתתת|(ד)}} דרישה לתשלום בעד הרכיב הקבוע של התעריף המשלים, כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 67ט|באמת מידה 67ט}};
{{ח:תתתת|(ה)}} דרישה לתשלום בעד הרכיב המשתנה של התעריף המשלים, כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 67ט|באמת מידה 67ט}}.
{{ח:תת|(ב1)}} '''אופן חישוב ותשלום בעד צריכת צרכנים בעלי מונה בסיסי'''
{{ח:תת}} בהעדר קריאת מונה של ספק שירות חיוני רשת, חישוב הצריכה החצי־שעתית והתשלום לפי פסקאות (1) ו־(4) לסעיף (ב) (להלן – תשלום בעד צריכה) של צרכני המספק שהם צרכנים ביתיים בעלי מונה בסיסי בחודש מסוים, ייעשה על פי מכפלת אומדן הצריכה השנתית שנקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 51|סעיף (ד)(2)(ב) לאמת מידה 51}} בהתפלגות הצריכה הנורמטיבית; הרשות תעדכן את התפלגות הצריכה הנורמטיבית בעת העדכון השנתי של התעריף המפוקח לצרכן ביתי; פרסמה הרשות התפלגות צריכה נוספת הנוגעת לסוג הצרכנים שהצרכן נכלל בה, יבוצע החישוב לפי התפלגות הצריכה התואמת את מאפייני הצרכן החל מהחודש העוקב למועד פרסומה באתר הרשות.
{{ח:תת|(ב2)}} '''התחשבנות עם המספק לגבי חשבונות התפלגות צריכה נורמטיבית'''
{{ח:תת}} מנהל המערכת יערוך התחשבנות עם המספק לגבי חשבונות שהוגשו על פי התפלגות הצריכה הנורמטיבית לאחר קבלת הקריאות מהמונים הבסיסיים; ההתחשבנות תיערך בנוגע לקריאה שהגיעה לגבי חודשים קלנדריים מלאים למנהל המערכת עד ל־10 בכל חודש, בחודש העוקב, לפי ההוראות שלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} מנהל המערכת יחשב את הצריכה לחודש חיוב מסוים על פי קריאת המונה הרלוונטית לתקופת החשבון באופן יחסי כך שסך הצריכה שנקראה יחולק במספר הימים שהקריאה מתייחסת אליהם, ויוכפל במספר הימים בחודש החיוב המסוים;
{{ח:תתת|(2)}} התשלום בעד הצריכה יחושב כך שהצריכה שחושבה בפסקה (א) {{ח:הערה|[צ״ל: בפסקה (1)]}} תוכפל בהתפלגות הצריכה הנורמטיבית כשהיא מתוקננת לחודש החיוב;
{{ח:תתת|(3)}} בעת משלוח החיוב החודשי לחודש העוקב, מנהל המערכת ישלח למספק תיקון חשבון על הצריכה המעודכנת בחודשים שלגביהם התקבלה קריאה על סך ההפרש בין החשבונות; ההפרש יחויב או יזוכה מהחשבון לחודש החיוב הנוכחי.
{{ח:תת|(ב3)}} '''התחשבנות לגבי צרכן עם מונה בסיסי שעבר למונה חכם'''
{{ח:תת}} אם הוחלף לצרכן המונה ממונה בסיסי למונה חכם, מנהל המערכת יערוך את ההתחשבנות כאמור בסעיף (ב2)(3) על בסיס הקריאה שנעשתה בעת החלפת המונה; ב־1 בחודש שלאחר החודש העוקב למועד התקנת המונה החכם תבוצע התחשבנות בהתאם לקריאת המונה החכם לעניין התקופה שמיום החלפת המונה ועד תום החודש העוקב לחודש שבו בוצעה ההחלפה, וכל התחשבנות שתבוצע מההתחשבנות האמורה והלאה תבוצע בהתאם לקריאת מונה חכם; מהמועד האמור דרישת התשלום של מנהל המערכת למספק בנוגע לצרכן תיעשה לפי סעיף (ב).
{{ח:תת|(ג)}} '''מועד התשלום'''
{{ח:תת}} המועד האחרון לביצוע תשלום לפי פירוט התשלומים המחייב, על ידי המספק, יהיה בתום 5 ימים מהמועד שבו קיבל המספק את פירוט התשלומים המחייב למספק; אם במסגרת חמשת הימים שממועד קבלת פירוט התשלומים האמור יש פחות מ־3 ימי עבודה, מנהל המערכת רשאי להודיע חודש מראש לפחות, באתר האינטרנט שלו, על הארכת מספר הימים לתשלום כך שיכללו 3 ימי עבודה; לא פרסם מנהל המערכת הודעה על הארכת מספר הימים לתשלום, ישלם המספק עד תום 5 ימים מהמועד שקיבל את פירוט התשלומים המחייב למספק; אם פירוט התשלומים המחייב הוא לחובת חברה כאמור בסעיף (א1)(2) או לחברות קשורות, יראו אותן לעניין סעיף זה כמספק.
{{ח:תת|(ד)}} '''מחלוקות'''
{{ח:תת}} מחלוקות בשל סכום החשבון השוטף לא יהיו עילה לעיכוב שליחת פירוט התשלומים המחייב או לעיכוב התשלום; הפרשים שייווצרו לאחר בחינת השגות המספק על סכום החשבון השוטף יבוטאו בפירוט התשלומים המחייב העוקב, בדרך של ניכוי או תוספת תשלום, לפי העניין, בתוספת ריבית פיגורים.

{{ח:סעיף|63||תיקון: 31.7.09, 25.11.20, 22.2.21, 14.2.22, 4.6.23; תשפ״א־6, תשפ״א־8, תשפ״א־26, תשפ״ב־21, תשפ״ג־5, תשפ״ד־9, תשפ״ד־24}}
{{ח:ת}} '''התקנת וקריאת מונה לצרכן'''
{{ח:תת}} באמת מידה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”סיום ההפרה“ – התקנה של מונה חכם או הודעה כי לא ניתן להתקין את המונה בשל אחת או יותר מהסיבות המפורטות בסעיף (ב)(3);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”צרכן“ – לרבות יצרן.
{{ח:תת|(א)}} '''התקנת מונה חדש לצרכן'''
{{ח:תת}} ספק שירות חיוני רשת יתקין לצרכן בעלים רשום, בכל התקנת מונה חדש, מונה חכם.
{{ח:תת|(ב)}} '''החלפת מונה קיים במונה חכם לצרכן'''
{{ח:תתת|(1)}} אם ספק שירות חיוני רשת מתקין מונה חדש אצל צרכן לפי סעיף (א), יחליף ספק השירות החיוני רשת את כל המונים הקיימים באותו מקום צרכנות, לרבות מונים המותקנים על מיתקני ייצור ואגירה, במונים חכמים.
{{ח:תתת|(2)}} בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (1), ספק שירות חיוני רשת יחליף לצרכן בעלים רשום מונה קיים במונה חכם ויוודא את תקינות התקשורת הרציפה, לפי בקשת צרכן בעלים רשום או מיופה כוחו (להלן – בקשה להחלפה במונה חכם); החלפה כאמור תבוצע בתוך 120 ימים ממועד הגשת הבקשה, ואולם, בהזמנות מרוכזות להחלפת מונים הכוללות 500 מונים או יותר, ספק השירות החיוני רשת רשאי לקבוע לוח זמנים אחר לביצוע החלפה כאמור, בתיאום עם צרכן בעלים רשום או מי מטעמו; צרכן בעלים רשום המבקש החלפת מונה קיים במונה חכם לפי סעיף קטן זה, יחויב גם הוא בהחלפת כלל המונים הקיימים במקום הצרכנות במונים חכמים, בהתאם לאמור בסעיף קטן (1).
{{ח:תתת|(2א)}} לא עמד ספק שירות חיוני רשת בפרק הזמן הקבוע בסעיף קטן (2) בשל עיכוב הנובע מפעולות שלו, ישלם לצרכן בעלים רשום, בעד כל יום עיכוב עד סיום ההפרה, תשלום בשל הפרה בעלות הקבועה בשורה 5 ללוח תעריפים 12.1–1.
{{ח:תתת|(3)}} על אף האמור בסעיף קטן (2), ספק שירות חיוני רשת רשאי שלא להיענות לבקשה להחלפה במונה חכם בכל אחד מהמקרים האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} במקום הצרכנות אין קליטה סלולרית המאפשרת שידור נתוני צריכה של הצרכן בעלים רשום;
{{ח:תתתת|(ב)}} ההתקנה של המונה החכם אינה אפשרית בשל אילוצים טכניים ייחודיים למקום הצרכנות;
{{ח:תתתת|(ג)}} לצרכן מתוכננת החלפת מונה לא יאוחר משנה ממועד הגשת הבקשה, במסגרת תוכנית הפריסה למונים חכמים שפרסם ספק שירות חיוני רשת לעניין אותה שנה באתר האינטרנט שלו;
{{ח:תתתת|(ד)}} מגבלה בטיחותית לפי שיקול דעתו של ספק שירות חיוני, ובלבד שבתשובה למבקש ינמק ספק השירות החיוני את המגבלה הבטיחותית שבשלה לא ניתן לבצע את ההחלפה ואת האמצעים הנדרשים מהמבקש כדי לפתור מגבלה זו;
{{ח:תתתת|(ה)}} {{ח:הערה|(פקעה).}}
{{ח:תתת|(4)}} אם ספק השירות החיוני רשת לא נענה לבקשה להחלפה במונה חכם בהתאם לסעיף קטן (3), הוא יודיע לצרכן בעלים רשום, בתוך 30 ימים מהמועד שבו נודע לו על קיום אחד התנאים המפורטים בסעיף קטן (3), על כך שאין באפשרותו להחליף את המונה במונה החכם, וכן יפרט בהודעתו כאמור את הסיבות לכך.
{{ח:תתת|(5)}} שיעור הבקשות להחלפה במונה חכם שספק שירות חיוני רשת רשאי שלא להיענות להן בהתאם להוראות סעיף קטן (3), בכל רבעון, לא יעלה על 15 אחוזים מסך הבקשות להחלפה במונה חכם שהוגשו באותו רבעון, אלא אם כן אישרה הרשות לספק השירות החיוני רשת שיעור אי־היענות גבוה יותר לאותו רבעון.
{{ח:תתת|(6)}} ספק שירות חיוני רשת ידווח לרשות, אחת לרבעון, בחלוקה גאוגרפית, על כלל הבקשות להחלפה במונה חכם שהוגשו לו, ההחלפות שביצע בפועל, עלויות אותן החלפות ומספר המקרים שבהם לא נענה לבקשות להחלפה במונה חכם והנימוקים לכך.
{{ח:תתת|(7)}} בעד החלפת כל מונה במונה חכם, לפי סעיף קטן (2), לרבות החלפה של שאר המונים במקום הצרכנות לפי הסיפה של אותו סעיף קטן, ישלם צרכן בעלים רשום לספק שירות חיוני רשת תעריף התקנת מונה חכם לפי בקשת הצרכן, כקבוע בלוח תעריפים 5.4–3.
{{ח:תתת|(8)}} ספק שירות חיוני רשת יבטל בקשה להחלפה במונה חכם שביצע צרכן בעלים רשום או מיופה כוחו, אם הצרכן בעלים רשום או מיופה כוחו הגיש בקשה לביטול בתוך 14 ימים ממועד הבקשה לפי סעיף קטן (2).
{{ח:תת|(ג)}} '''קריאת מונה הצרכן ותשלום קבוע בעד שירותי מנייה'''
{{ח:תתת|(1)}} ספק שירות חיוני רשת יקרא את המונה החכם המותקן אצל הצרכן, בהתאם לקבוע {{ח:פנימי|סעיף 13|באמת מידה 13}}, למעט הקבוע בהוראות {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף (ד) של אותה אמת מידה}}.
{{ח:תתת|(2)}} נתוני הקריאה יועברו למנהל המערכת לצורך עריכת פירוט תשלומים מחייב למספק כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 62|באמת מידה 62}} וחישוב התשלומים הכרוכים בעסקה הפרטית, לרבות תשלומים בעד שירותי תשתית ותשלומים בשל חריגות מתוכנית הצריכה והייצור.
{{ח:תתת|(3)}} בעד שירותי מנייה למונה חכם המותקן אצל הצרכן לפי אמת מידה זו, לרבות במסגרת החלפה במונה חכם, ישלם הצרכן תשלום קבוע לפי התעריף הקבוע בלוח תעריפים 5.4–1, לפי העניין.

{{ח:סעיף|64||תיקון: 31.7.09, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''מחויבות ספק השירות החיוני רשת'''
{{ח:תת|(א)}} '''מחויבות ספק השירות החיוני רשת כלפי צרכן פרטי'''
{{ח:תת}} אין בקיומה של העסקה הפרטית כדי לגרוע מחובותיו, כולן או חלקן, של ספק השירות החיוני רשת כלפי צרכן החשמל, לרבות על פי הוראות הדין ואמות המידה ולרבות בנושא ניתוק הצרכן וכל עניין אחר.
{{ח:תת|(ב)}} '''מחויבות ספק השירות החיוני רשת כלפי כלל הצרכנים'''
{{ח:תתת|(1)}} אין בקיומה של עסקה פרטית כדי לגרוע מחובותיו, כולן או חלקן, של ספק השירות החיוני רשת כלפי שאר הצרכנים, לרבות מי שרוכש מהספק שירות אחר, ולרבות בנושאי בטיחות ואמינות החשמל.
{{ח:תתת|(2)}} ספק השירות החיוני רשת יודיע על כל הפסקת חשמל למנהל המערכת, ליצרן, למספק ולצרכן הקשורים בעסקאות פרטיות. לעניין אופן מתן ההודעה יחולו הכללים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 37|באמת מידה 37 (הודעה על הפסקת חשמל)}} ביחס למתן הודעה לצרכן תעריף עומס וזמן.

{{ח:סעיף|65||תיקון: 31.7.09}}
{{ח:ת}} '''דיווחים לרשות'''
{{ח:תת|(א)}} '''מועדי ואופן הדיווח'''
{{ח:תת}} אחת לחודש יעביר מנהל המערכת לרשות נתוני סיכום, לפי מתכונת שתקבע הרשות, המתייחסים לפעילות המספקים ובהתבסס על הדיווחים השונים הנדרשים מהם לפי אמות מידה אלו. הנתונים יכללו בכל מקרה השוואה בין תכניות הצריכה לביצוען בפועל.

{{ח:סעיף|66||תיקון: 31.7.09, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''יישוב מחלוקות'''
{{ח:תת|(א)}} '''פנייה בכתב לרשות'''
{{ח:תת}} בכל מקרה של מחלוקת בקשר ליישום הוראות {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}}, יפנו הצדדים, לרבות, מנהל המערכת, ספק השירות החיוני רשת, היצרן או המספק לצוות המקצועי ברשות בכתב לצורך בירור המחלוקת והכרעה בה.

{{ח:סעיף|67||תיקון: 31.7.09, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''תחולת אמות המידה'''
{{ח:תת|(א)}} '''תחולת אמות המידה כלפי יצרן או מספק'''
{{ח:תת}} למען הסר ספק מובהר בזאת כי כל אמות המידה שנקבעו או שיקבעו על ידי הרשות חלות, בשינויים המחויבים במידה וישנם, על מערכת היחסים שבין היצרן או המספק למנהל המערכת ולספק השירות החיוני רשת.

{{ח:קטע3|פרק ה סימן ב|סימן ב׳: מכירת שירותים למספקים|תיקון: תשפ״א־10}}

{{ח:סעיף|67א||תיקון: 30.6.24, 14.5.25; תשפ״א־10, תשפ״א־26, תשפ״ה־9, תשפ״ה־25}}
{{ח:ת}} '''הגדרות ותחולה'''
{{ח:תת|(א)}} '''תחולה'''
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:פנימי|פרק ה סימן ב|סימן זה}} יחול על בעלי רישיון הספקה הכולל אפשרות להתקשר עם יצרן לטובת שיוך הספק שקיבלו את רישיון ההספקה שלהם לפני יום י״ז באדר התשפ״א (1 במרס 2021).
{{ח:תתת|(2)}} על מספקים שעליהם חל {{ח:פנימי|פרק ה סימן ב|סימן זה}} לא יחולו {{ח:פנימי|סעיף 56|אמות מידה 56 עד 59}}.
{{ח:תת|(ב)}} '''הגדרה'''
{{ח:תת}} {{ח:פנימי|פרק ה סימן ב|בסימן זה}},
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מגבלת הספק שנתית“ – ההספק ששויך למספק בשנה נתונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 67ד|אמת מידה 67ד}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מגבלת הספק רבעונית“ – ההספק ששויך למספק ברבעון קלנדרי נתון לפי {{ח:פנימי|סעיף 67ד|אמת מידה 67ד}}.

{{ח:סעיף|67ב||תיקון: תשפ״א־10, תשפ״ה־25}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|67ג||תיקון: תשפ״א־10, תשפ״ד־24}}
{{ח:ת}} '''תכנית צריכה שבועית, תכנית צריכה יומית ליום עוקב ותכנית צריכה יומית'''
{{ח:תת|(א)}} '''הגשת תכנית צריכה שבועית'''
{{ח:תת}} בכל יום רביעי עד השעה 10:00 בבוקר, יגיש המספק למנהל המערכת תכנית צריכה שבועית בעבור השבוע העוקב, ובה יתייחס לכל יום באותו שבוע בנפרד; התכנית תוגש בהתאם להוראות סעיף (ג)(2) ו־(3), בשינויים המחויבים; אם חל יום רביעי בחג או בערב חג, תוגש תכנית הצריכה השבועית ביום החול האחרון שקדם לערב החג.
{{ח:תת|(ב)}} '''הגשת תכנית צריכה יומית ליום עוקב'''
{{ח:תת}} בכל יום עד השעה 10:00 בבוקר, יגיש המספק למנהל המערכת תכנית צריכה בעבור היום שלאחר יום המחרת (להלן – תכנית צריכה יומית ליום עוקב); התכנית תוגש בהתאם להוראות סעיף (ג)(2) ו־(3), בשינויים המחויבים; אם במסגרת חובתו להגשת תכנית הצריכה היומית לפי סעיף (ג) כבר הגיש המספק תכנית בעבור היום שלאחר היום העוקב להכנת התכנית, הוא יהיה פטור מהגשת תכנית צריכה יומית ליום עוקב.
{{ח:תת|(ג)}} '''הגשת תכנית צריכה יומית'''
{{ח:תתת|(1)}} בכל יום עד השעה 10:00 בבוקר, יגיש מספק למנהל המערכת תכנית צריכה יומית בעבור יום המחרת (להלן – תכנית צריכה יומית); בימי חמישי וביום חול שחל יום לפני ערב חג יעביר יצרן תכניות צריכה יומיות בעבור הימים העוקבים עד ליום החול הבא.
{{ח:תתת|(2)}} תכנית הצריכה היומית תכלול פירוט של הצריכה הצפויה של כל צרכני המספק בכל חצי שעה ביום העוקב; המספק יציין בנפרד את הצריכה המצרפית של צרכניו שהם בעלי מונה בסיסי; צריכת צרכני המספק שהם בעלי מונה בסיסי בכל חצי שעה תהיה לפי התפלגות הצריכה הנורמטיבית ובכמות שנקבעה באומדן הצריכה השנתית.
{{ח:תתת|(3)}} האנרגיה הצפויה להיצרך בכל חצי שעה על ידי צרכני המספק לא תעלה על מחצית ממגבלת ההספק השנתית.

{{ח:סעיף|67ד||תיקון: 14.5.25; תשפ״א־10, תשפ״ה־25}}
{{ח:ת}} '''התקשרות שנתית עם יצרן לטובת שיוך הספק'''
{{ח:תת|(א)}} '''התקשרות שנתית עם יצרן לטובת שיוך הספק'''
{{ח:תתת|(1)}} מספק יודיע למנהל המערכת עד 30 ימים לפני סוף השנה הקלנדרית או הרבעון הקלנדרי, על ההספק ששויך לו על ידי יצרנים הרשאים לשייך הספק למספק לפי לוח תעריפים 6.5–1ב; בשנה הראשונה לפעילותו של המספק הוא ימסור הודעה כאמור עד 30 ימים לפני מועד תחילת הספקת החשמל על ידו לצרכניו.
{{ח:תתת|(2)}} מנהל המערכת יאשר את ההודעה שמסר המספק לפי סעיף קטן (1) אם ההודעה על ההספק המשויך תואמת את הודעת היצרן על ההספק שהוא משייך למספק, כפי שהודיע היצרן למנהל המערכת לפי {{ח:פנימי|סעיף 85ב|סעיף (ב) לאמת מידה 85ב}}; אישור הודעת המספק, על ידי מנהל המערכת יהווה תנאי לשיוך צרכנים למספק.
{{ח:תתת|(3)}} סך ההספק המשויך למספק במהלך שנה קלנדרית או רבעון קלנדרי, כפי שאושר על ידי מנהל המערכת כאמור בסעיף קטן (2) יהווה מגבלת הספק שנתית או רבעונית של אותו מספק, לפי העניין.
{{ח:תתת|(4)}} מנהל המערכת יעדכן הקטנת הספק המשויך למספק בתחילת השנה הקלנדרית שלאחר תום 12 חודשים מהחודש שבו החל שיוך ההספק בפועל.

{{ח:סעיף|67ה||תיקון: תשפ״א־10, תשפ״ד־24}}
{{ח:ת}} '''רכישת אנרגיה בעבור צרכני המספק'''
{{ח:תת|(א)}} '''רכישת אנרגיה בעבור צרכני המספק'''
{{ח:תת}} מספק ירכוש ממנהל המערכת אנרגיה בעבור כל הצריכה המתוכננת של הצרכנים המשויכים לו, בהתאם לתכנית צריכה יומית שהוגשה על ידו לפי {{ח:פנימי|סעיף 67ג|סעיף (ג) לאמת מידה 67ג}}.
{{ח:תת|(ב)}} '''תשלום בעד אנרגיה'''
{{ח:תת}} בעד אנרגיה הצפויה להיצרך על פי תכנית הצריכה היומית ישלם המספק למנהל המערכת מחיר יום מראש, כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 106א|באמת מידה 106א}}.
{{ח:תת|(ג)}} '''חריגות מתכנית הצריכה היומית – התחשבנות בשל עודפים וחסרים'''
{{ח:תתת|(1)}} עלתה הצריכה של צרכני המספק בפועל על הצריכה המתוכננת כפי שנקבעה בתכנית הצריכה היומית (להלן – צריכה עודפת), בחצי שעה נתונה, ירכוש המספק את האנרגיה ממנהל המערכת בתעריף מחיר זמן אמת, כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 106א|באמת מידה 106א}}.
{{ח:תתת|(2)}} פחתה הצריכה בפועל של צרכני המספק מהצריכה המתוכננת כפי שנקבעה בתכנית הצריכה היומית (להלן – צריכה חסרה) בחצי שעה נתונה, ירכוש מנהל המערכת מהמספק את הצריכה החסרה בתעריף מחיר זמן אמת, כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 106א|באמת מידה 106א}}.
{{ח:תת|(ד)}} '''חריגה ממגבלת הספק שנתית'''
{{ח:תת}} עלתה הצריכה של צרכני המספק בחצי שעה נתונה על מחצית ממגבלת ההספק השנתית, ישלם המספק בעד צריכה זו את התעריף הקבוע בלוח תעריפים 6.31, בהתאם להיקף הסטייה.
{{ח:תת|(ה)}} '''חישוב סטיות למספק ששייך צרכנים בעלי מונה בסיסי'''
{{ח:תת}} לצורך חישוב צריכה של צרכני המספק שהם בעלי מונה בסיסי בכל חצי שעה, יסתמך מנהל המערכת על סך הצריכה של צרכנים אלה כפי שנקבע באומדן הצריכה השנתית ולפי התפלגות הצריכה הנורמטיבית; לאחר קבלת קריאות מונה של ספק שירות חיוני רשת בנוגע לכלל צרכני המספק בחודש מסוים, יתקן מנהל המערכת את חישוב התשלומים שנעשו בשל סטיות באותו חודש לפי כמות הצריכה בפועל שקבע לכל צרכן של המספק בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 62|לסעיף (ב2)(1) לאמת מידה 62}}, כשהיא מוכפלת בהתפלגות הצריכה הנורמטיבית.

{{ח:קטע3|פרק ה סימן ג|סימן ג׳: שירותים למספקים שקיבלו את רישיון ההספקה החל מיום 1.6.2021 והם בלא אמצעי ייצור|תיקון: תשפ״א־26, תשפ״ה־9}}

{{ח:סעיף|67ו||תיקון: 22.2.21, 30.6.24; תשפ״א־26, תשפ״ה־9}}
{{ח:ת}} '''תחולה'''
{{ח:תת|(א)}} '''תחולה'''
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:פנימי|פרק ה סימן ג|סימן זה}} יחול על מספקים שקיבלו את רישיון האספקה ביום כ״א בסיוון התשפ״א (1 ביוני 2021) או לאחריו והם בלא אמצעי ייצור.
{{ח:תתת|(2)}} על מספקים כאמור בסעיף קטן (1), לא יחולו {{ח:פנימי|סעיף 50|אמות מידה 50}} {{ח:פנימי|סעיף 56|ו־56 עד 59}}.

{{ח:סעיף|67ז||תיקון: 22.2.21, 30.8.22, 30.6.24, 19.5.25; תשפ״א־26, תשפ״ג־7, תשפ״ה־9, תשפ״ה־30, תשפ״ו}}
{{ח:ת}} '''תכנית צריכה וייצור שבועית, יומית ליום עוקב ויומית'''
{{ח:תת|(א)}} '''הגשת תכנית צריכה וייצור שבועית'''
{{ח:תת}} בכל יום רביעי עד השעה 10:00 בבוקר, יגיש מספק למנהל המערכת תכנית צריכה וייצור שבועית בעבור השבוע העוקב ({{ח:פנימי|פרק ה סימן ג|בסימן זה}} – תכנית צריכה וייצור שבועית), ובה יתייחס לכל יום באותו שבוע בנפרד; אם חל יום רביעי בחג או בערב חג, תוגש תכנית הצריכה והייצור השבועית ביום החול האחרון שקדם לערב החג; תכנית הצריכה והייצור השבועית תעמוד בהוראות סעיף (ג)(2) ו־(3), בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ב)}} '''הגשת תכנית צריכה וייצור יומית ליום עוקב'''
{{ח:תת}} בכל יום עד השעה 10:00 בבוקר, יגיש מספק למנהל המערכת תכנית צריכה וייצור בעבור היום שלאחר יום המוחרת ({{ח:פנימי|פרק ה סימן ג|בסימן זה}} – תכנית צריכה וייצור יומית ליום עוקב); אם במסגרת חובתו להגשת תכנית הצריכה והייצור היומית לפי סעיף (ג) המספק כבר הגיש תכנית בעבור היום שלאחר היום העוקב להכנת התכנית, הוא יהיה פטור מהגשת תכנית צריכה וייצור יומית ליום עוקב; תכנית צריכה וייצור יומית ליום עוקב תעמוד בהוראות סעיף (ג)(2) ו־(3), בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ג)}} '''הגשת תכנית צריכה וייצור יומית'''
{{ח:תתת|(1)}} בכל יום עד השעה 10:00 בבוקר, יגיש מספק למנהל המערכת תכנית צריכה וייצור יומית בעבור יום המוחרת ({{ח:פנימי|פרק ה סימן ג|בסימן זה}} – תכנית צריכה וייצור יומית); בימי חמישי וביום חול שחל יום לפני ערב חג, יעביר מספק תכניות צריכה וייצור יומיות בעבור הימים העוקבים עד ליום החול הבא.
{{ח:תתת|(2)}} תכנית הצריכה והייצור היומית תכלול פירוט חצי שעתי של הצריכה הצפויה של כל צרכני המספק ושל ההזרמה לרשת הצפויה מכלל מיתקני הייצור והאגירה שחל עליהם {{ח:פנימי|פרק ו סימן ז2|סימן ז׳2 לפרק ו׳}} המשויכים למספק, ולעניין מיתקן ייצור המחובר או המשולב במתח גבוה – גם לכל מיתקן בנפרד.
{{ח:תתת|(3)}} התכנית כאמור תשקף תחזית מדויקת של המספק על אודות צריכת צרכניו.
{{ח:תת|(ד)}} '''תיקון תכנית צריכה וייצור על ידי מנהל המערכת'''
{{ח:תת}} אם לדעת מנהל המערכת חלה טעות בתכנית מתכניות הצריכה והייצור שמוגשות לו לפי סעיפים (א) עד (ג), יפנה מנהל המערכת למספק בבקשת הבהרה, ואם זה נדרש, יאפשר מנהל המערכת למספק לתקן את תכנית הצריכה והייצור בתוך שעה ממועד הפנייה למספק.

{{ח:סעיף|67ח||תיקון: 22.2.21, 30.6.24, 19.5.25; תשפ״א־26, תשפ״ה־9, תשפ״ה־30}}
{{ח:ת}} '''בטוחה'''
{{ח:ת}} באמת מידה זו –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עלות הצריכה הצפויה המרבית“ – עלות הצריכה הצפויה של צרכני המספק הקיימים, אם ישנם, והצרכנים המבוקשים לשיוך במסגרת בקשות קיימות, בחודש שבו עלות הצריכה של צרכני המספק צפויה להיות הגבוהה ביותר ב־12 החודשים האחרונים לפני מועד חישוב הבטוחה שלגביהם קיימים נתוני צריכה; אם צרכן לא היה מחובר לרשת החשמל ב־12 החודשים שקדמו למועד חישוב הבטוחה או אם מדובר בצרכן שחל לגביו שינוי משמעותי בהיקף צריכת החשמל, יתבסס החישוב על הערכת הצריכה כקבוע {{ח:פנימי|סעיף 14|בסעיף (ב) לאמת מידה 14}}.
{{ח:תת|(א)}} '''הפקדת בטוחה'''
{{ח:תת}} המספק יפקיד, בכל שנה, בטוחה לטובת מנהל המערכת בסכום שיקבע המספק, להבטחת תשלומיו של המספק למנהל המערכת, בהתאם להוראות האלה:
{{ח:תתת|(1)}} הבטוחה תופקד עד 5 ימי עבודה לפני סוף חודש נובמבר בעבור השנה הקלנדרית העוקבת;
{{ח:תתת|(1א)}} על אף האמור בפסקה (1), בשנה הראשונה לפעילות של המספק הבטוחה תופקד לא יאוחר מ־5 ימי עבודה לפני המועד שבו יגיש לראשונה בקשה לשיוך צרכן לפי הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 51|בסעיף (ב) לאמת מידה 51}};
{{ח:תתת|(1ב)}} המספק יחשב את סכום הבטוחה שהוא נדרש להפקיד כך ששיעור עלות הצריכה הצפויה המרבית לא יעלה על 65 אחוזים מסכום הבטוחה; למספק ששויכה לו תעודות זמינות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 51א|באמת מידה 51א}} ינוכה מסכום הבטוחה סכום בגובה מכפלת כמות ההספק ששויכה למספק במסגרת תעודות הזמינות בתעריף הזמינות הקבוע בשורה 5 ללוח תעריפים 6.5–1א, אלא אם כן קיים תעריף בתוקף שחל לעניין זה; תעריף שתקבע הרשות בעניין זה יחל ממועד פרסומו.
{{ח:תתת|(1ג)}} על אף האמור בפסקה (1ב), המספק יהיה רשאי לשייך צרכנים במהלך רבעון מסוים, כך ששיעור עלות הצריכה הצפויה המרבית יעלה על האמור בפסקה (1ב), ובלבד שלא יעלה על 72 אחוזים מסכום הבטוחה;
{{ח:תתת|(2)}} המספק יהיה רשאי לעדכן את סכום הבטוחה המופקדת אצל מנהל המערכת אחת לרבעון, בהודעה שתימסר על ידי המספק למנהל המערכת עד 20 ימי עבודה לפני סיום החודש הקלנדרי שלפני תחילת הרבעון אשר בנוגע אליו מבוקש העדכון, וסכום הבטוחה יעודכן בהתאם להוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הפחתת סכום הבטוחה תיעשה לאחר שמנהל המערכת יאשר כי התקיימו כל התנאים האלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} סכום הבטוחה לא יפחת מהאמור בסעיף {{ח:הערה|קטן}} (1ב);
{{ח:תתתתת|(2)}} המספק שילם את כל התשלומים שהוא חייב למנהל המערכת לרבות בעבור הרבעון שבו הוגשה הבקשה להפחתת הבטוחה;
{{ח:תתתת|(ב)}} הגדלת סכום הבטוחה בהתאם להודעה שנמסרה למנהל המערכת לפי הרישה תיעשה עד 15 ימי עבודה לפני תחילת הרבעון שלגביו הוגשה הבקשה לעדכון הבטוחה;
{{ח:תתת|(2א)}} אם המספק שייך צרכנים בהתאם לאמור בפסקה (1ג), הוא יעדכן את סכום הבטוחה המופקדת אצל מנהל המערכת עד 15 ימי עבודה לפני תחילת הרבעון הבא, בהתאם לקבוע בפסקה (1ב); לא עדכן המספק את סכום הבטוחה כאמור, יחלט מנהל המערכת את הבטוחה בגובה עלות צריכת הצרכנים ששויכו לפי פסקה (1ג), והם ישויכו מיידית למספק ברירת מחדל;
{{ח:תתת|(3)}} כתנאי לקבלת שירות ממנהל המערכת, אם עלתה עלות צריכת צרכני המספק בחודש מסוים על 72 אחוזים מסכום הבטוחה המופקדת אצל מנהל המערכת, יגדיל המספק את סכום הבטוחה כך שהיא תהיה בהתאם לקבוע בפסקה (1ב), וזאת בתוך עשרה ימי עבודה ממועד שליחת החשבון על ידי מנהל המערכת או ממועד חילוט בטוחה על ידי מנהל המערכת, לפי העניין; לא עדכן המספק את סכום הבטוחה כאמור, יחלט מנהל המערכת את הבטוחה בגובה עלות צריכת הצרכנים שחרגה.
{{ח:תת|(ב)}} '''טיב הבטוחה'''
{{ח:תת}} הבטוחה המופקדת לטובת מנהל המערכת תעמוד בהוראות {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיף (ד)(2) לאמת מידה 50}}.
{{ח:תת|(ג)}} '''חילוט הבטוחה'''
{{ח:תת}} אם המספק לא שילם את החשבון שהופק לו על ידי מנהל המערכת במועד הקבוע לתשלום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 62|בסעיף (ג) לאמת מידה 62}} או שלא הגדיל את הבטוחה כנדרש בסעיפים (א)(2א) או (א)(3), או שלא חידש את הבטוחה כאמור בסעיף (ד), רשאי מנהל המערכת, לפי שיקול דעתו, למסור למספק הודעה על כוונתו לחלט את הבטוחה, שבה יפורט המועד האחרון לתשלום לפני חילוט וסכום התשלום הנדרש; לא שילם המספק את החשבון, לא הגדיל את הבטוחה או לא חידש את הבטוחה כנדרש, לפי העניין, בתוך 7 ימים ממועד מסירת ההודעה כאמור, יהיה רשאי מנהל המערכת לחלט את הבטוחה עד לגובה החוב שקיים למספק כלפי מנהל המערכת.
{{ח:תת|(ד)}} '''חידוש הבטוחה'''
{{ח:תת}} חולטה הבטוחה על ידי מנהל המערכת, כולה או חלקה, יידרש המספק להשלימה לסכום הבטוחה הקבוע בסעיף (א)(1ב) בתוך 10 ימים ממועד חילוט הבטוחה.

{{ח:סעיף|67ט||תיקון: 22.2.21, 30.8.22, 19.5.25; תשפ״א־26, תשפ״ג־7, תשפ״ה־9, תשפ״ה־30, תשפ״ו}}
{{ח:ת}} '''רכישת אנרגיה בעבור צרכני המספק'''
{{ח:תת|(א)}} '''רכישת אנרגיה בעבור צרכני המספק'''
{{ח:תת}} מספק ירכוש ממנהל המערכת אנרגיה בעבור כל הצריכה המתוכננת של צרכניו, בניכוי האנרגיה הצפויה להיות מוזרמת לרשת על ידי מיתקני הייצור שחל עליהם {{ח:פנימי|פרק ו סימן ז2|סימן ז׳2 לפרק ו׳}} המשויכים למספק (באמת מידה זו – אנרגיה מקוזזת יום מראש), והכול בהתאם לתוכנית הצריכה והייצור היומית שהוגשה על ידו.
{{ח:תת|(ב)}} '''תשלום בעד אנרגיה מקוזזת יום מראש'''
{{ח:תת}} בעד האנרגיה המקוזזת יום מראש ישלם המספק למנהל המערכת מחיר יום מראש, כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 106א|באמת מידה 106א}}.
{{ח:תת|(ג)}} '''חריגות מתוכנית הצריכה היומית – התחשבנות בשל עודפים וחוסרים'''
{{ח:תתת|(1)}} עלתה הצריכה בפועל של צרכני המספק בניכוי האנרגיה המוזרמת לרשת ממיתקני הייצור שחל עליהם {{ח:פנימי|פרק ו סימן ז2|סימן ז׳2 לפרק ו׳}} המשויכים למספק (באמת מידה זו – אנרגיה מקוזזת זמן אמת) על האנרגיה המקוזזת יום מראש, ירכוש המספק את הפרש האנרגיה שבין האנרגיה המקוזזת זמן אמת לאנרגיה המקוזזת יום מראש, בתעריף מחיר זמן אמת כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 106א|באמת מידה 106א}}.
{{ח:תתת|(2)}} פחתה האנרגיה המקוזזת זמן אמת מהאנרגיה המקוזזת יום מראש בחצי שעה נתונה, ירכוש מנהל המערכת מהמספק את הפרש האנרגיה האמור, בתעריף מחיר זמן אמת כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 106א|באמת מידה 106א}}.
{{ח:תת|(ד)}} '''תשלום נוסף בעד אנרגיה מקוזזת זמן אמת'''
{{ח:תת}} נוסף על התשלומים המפורטים בסעיפים (ב) ו־(ג), המספק ישלם למנהל המערכת בעד אנרגיה מקוזזת זמן אמת העולה על ההספק ששויך למספק במסגרת תעודות זמינות לפי {{ח:פנימי|סעיף 51א|אמת מידה 51א}} את התשלומים המפורטים להלן:
{{ח:תתת|(1)}} תעריף לקווט״ש בעד אנרגיה מקוזזת זמן אמת כמפורט בלוח תעריפים 6.32;
{{ח:תתת|(2)}} בעד אנרגיה מקוזזת זמן אמת הנצרכת בשעות שיא ביקוש נטו כפי שנקבעו בלוח תעריפים 6.34 – תוספת לקוט״ש בעד אנרגיה מקוזזת זמן אמת בשעות שיא ביקוש נטו כמפורט בלוח תעריפים 6.33.
{{ח:תת|(ה)}} '''תשלומים בעד אנרגיה מקוזזת שלילית'''
{{ח:תת}} עלה הייצור של מיתקני הייצור המשויכים למספק על צריכת צרכני המספק בחצי שעה נתונה, ישלם מנהל המערכת למספק, בעד האנרגיה המקוזזת יום מראש או האנרגיה המקוזזת זמן אמת, לפי העניין, את התשלום הזה:
{{ח:תתת|(1)}} מחיר יום מראש או מחיר זמן אמת, לפי העניין;
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 1.1.2023 עד יום 1.1.2029):}} לעניין אנרגיה מקוזזת זמן אמת – גם תשלום בעד עודף ייצור בתעריפים המפורטים בסעיף (ד); תשלום לפי פסקה זו יהיה עד להיקף עודף ייצור של 30% מהאנרגיה שצרכה על ידי צרכני המספק.
{{ח:תת|(ו)}} '''הוראות שעה'''
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תתת|(3)}} על אף האמור בסעיף (ה), בתקופה שמיום תחילתם של כללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני) (תיקון מס׳ 4), התשפ״ג–2023 {{ח:הערה|(ביום 1.1.2023)}}, עד יום י״ד בטבת התשפ״ט (1 בינואר 2029), יראו כאילו בסעיף האמור, אחרי פסקה (1) בא:
{{ח:תתתת|”(2)}} לעניין אנרגיה מקוזזת זמן אמת – גם תשלום בעד עודף ייצור בתעריפים המפורטים בסעיף (ד); תשלום לפי פסקה זו יהיה עד להיקף עודף ייצור של 30% מהאנרגיה שצרכה על ידי צרכני המספק.“

{{ח:סעיף|67י||תיקון: 22.2.21; תשפ״א־26, תשפ״ה־9}}
{{ח:ת}} '''עדכון מכסה'''
{{ח:ת}} מנהל המערכת יפרסם באתר האינטרנט שלו, אחת לשבוע, את גודל החיבור המצטבר של הצרכנים אשר משויכים למספקים שחל עליהם {{ח:פנימי|פרק ה סימן ג|סימן זה}}; במסגרת פרסום כאמור יפרט מנהל המערכת גם את גודל החיבור המצטבר של הצרכנים הביתיים המשויכים למספקים שחל עליהם {{ח:פנימי|פרק ה סימן ג|סימן זה}}.

{{ח:קטע3|פרק ה סימן ד|סימן ד׳: רכישת הספק לטובת עסקאות פרטיות|תיקון: תשפ״ו־16}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 1.1.2026 עד יום 31.12.2029):}}

{{ח:סעיף|67יא||תיקון: 26.11.25; תשפ״ו־16}}
{{ח:ת}} '''רכישת תעודות זמינות ממנהל המערכת לטובת עסקאות פרטיות במסגרת הליך תחרותי'''
{{ח:תת|(א)}} '''הגדרות'''
{{ח:תת}} באמת מידה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הליך“ – הליך תחרותי לקביעת תעריף רכישת תעודות זמינות ממנהל המערכת;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הודעת זכייה“ – הודעה אשר תימסר לכל אחד מן הזוכים בהליך, ואשר תאפשר לזוכה לרכוש ממנהל המערכת תעודת זמינות כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 85ב|בסעיף (ג) לאמת מידה 85ב}}, עד לסך ההספק שבו זכה כפי שצוין בהודעה שקיבל;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ההספק הזוכה“ – סך ההספק כפי שצוין בהודעת הזכייה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”זוכה“ – מציע בהליך שלפחות הצעה אחת שלו התקבלה כהצעה זוכה בהליך;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מועד תחילת הפעילות“ – אחד מאלה, לפי העניין:
{{ח:תתתת|(1)}} אם נמסרה הודעת זכייה עד ה־15 לחודש – היום ה־1 לחודש העוקב;
{{ח:תתתת|(2)}} אם נמסרה הודעת זכייה אחרי ה־15 לחודש – היום ה־1 לחודש שלאחר החודש העוקב.
{{ח:תת|(ב)}} '''מימוש ההספק הזוכה'''
{{ח:תתת|(1)}} החל ממועד תחילת הפעילות, רשאי זוכה להודיע למנהל המערכת על היקף תעודות הזמינות המשויך אליו, ובלבד שהיקף זה לא יעלה על סך ההספק שצוין בהודעת הזכייה.
{{ח:תתת|(2)}} זוכה רשאי לשנות בכל 1 בחודש את היקף תעודות הזמינות המשויך אליו, עד לסך ההספק שצוין בהודעה הזכייה, ובלבד שפנה בבקשה כאמור למנהל המערכת 3 ימי עבודה לפחות טרם תחילת אותו חודש.
{{ח:תתת|(3)}} הזוכה ישלם למנהל המערכת את התעריף שנקבע לו בלוח תעריפים 6.5–1ג (באמת מידה זו – תעריף הזכייה), בעד הספק בהיקף כמפורט להלן, לפי העניין:
{{ח:תתתת|(א)}} בשלושת החודשים הראשונים ממועד תחילת הפעילות – בעד סך ההספק שציין בהודעתו למנהל המערכת לפי סעיף קטן (1) (בסעיף קטן זה – ההספק המוצהר);
{{ח:תתתת|(ב)}} החל מהחודש הרביעי ועד תום החודש השישי ממועד תחילת הפעילות – בעד הגבוה מבין ההספק המוצהר או 50% מסך ההספק הזוכה;
{{ח:תתתת|(ג)}} החל מהחודש השביעי ממועד תחילת הפעילות – בעד 100% מההספק הזוכה.
{{ח:תתת|(4)}} הזוכה ישלם למנהל המערכת בכל חודש את תעריף הזכייה כאמור, בגין כל השעות במהלך החודש החולף, למשך תקופה שלא תפחת מ־12 חודשים וכל עוד לא הודיע על פרישה מההסדר בהתאם לאמור בסעיף (ג)(1).
{{ח:תתת|(5)}} בפירוט תשלומים למספק לפי {{ח:פנימי|סעיף 62|אמת מידה 62(א1) ו־(ב)}} יכלול מנהל המערכת גם התייחסות לתשלומים המשולמים לפי ההליך בהתאם לאמת מידה זו.
{{ח:תתת|(6)}} זוכה רשאי להעביר את ההספק הזוכה או חלק ממנו למספק אחר, העומד בכל תנאי ההליך (להלן – הנעבר), החל ב־1 לחודש, ובלבד שהוא והמספק האחר הודיעו למנהל המערכת על היקף ההספק המועבר 3 ימי עבודה לפחות טרם תחילת אותו חודש.
{{ח:תת|(ג)}} '''פרישת זוכה מהסדר תשלומים לפי ההליך'''
{{ח:תת}} לבקשת זוכה, מנהל המערכת יבטל לו את חובת תשלום תעריף הזכייה בעבור ההספק הזוכה, כולו או חלקו, ואת זכותו לרכוש תעודות זמינות ממנהל המערכת בתעריף האמור, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הזוכה הגיש בקשה לביטול חובת התשלום המפרטת את סך ההספק מתוך ההספק הזוכה, שלגביו מתייחסת בקשת הביטול (באמת מידה זו – בקשת פרישה), עד 30 ימים לפחות לפני מועד הפרישה המבוקש ובכל מקרה לא יאוחר מיום כ״ד בכסלו התש״ץ (1 בדצמבר 2029);
{{ח:תתת|(2)}} חלפו 12 חודשים ממועד תחילת התשלומים של הזוכה למנהל המערכת כאמור בסעיף קטן (ב)(3); לעניין זה, אם לא הגיש הזוכה בקשת פרישה בחלוף 12 חודשים כאמור בפסקה זו, רשאי הוא להגישה בחלוף כל 12 חודשים נוספים לאחר מכן.
{{ח:תת|(ד)}} '''תקופת הזכאות'''
{{ח:תת}} כל עוד לא פרש מן ההסדר כאמור בסעיף (ג), רשאי זוכה לרכוש תעודות זמינות ממנהל המערכת בתעריף הזכייה, בהתאם להודעת הזכייה.
{{ח:תת|(ה)}} '''הפקדת בטוחה'''
{{ח:תתת|(1)}} כתנאי לשיוך תעודות זמינות בהתאם להספק הזוכה, יעמיד הזוכה בטוחה לטובת מנהל המערכת אשר תופקד אצל מנהל המערכת, להבטחת התשלומים המגיעים למנהל המערכת בשל ההספק הזוכה, בסך של 80 שקלים חדשים לכל קילו־וואט מההספק הזוכה; הבטוחה תעמוד בתוקפה לתקופה של 14 חודשים ממועד תחילת הפעילות או חודשיים לאחר תקופת הזכאות כאמור בסעיף (ד).
{{ח:תתת|(2)}} קיבל זוכה יותר מהודעת זכייה אחת, יעמיד בטוחה אחת שתחושב לפי סעיף זה לגבי ההספק המצרפי של כלל הודעות הזכיה שקיבל.
{{ח:תתת|(3)}} על בטוחה לפי סעיף זה יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 50|אמת מידה 50(ד)(2)}}.
{{ח:תתת|(4)}} הגיש זוכה בקשת פרישה, ישיב לו מנהל המערכת את סכום הבטוחה המתייחס להספק שלגביו הוגשה בקשת הפרישה בתוך 15 ימי עבודה ממועד בקשתו כאמור.
{{ח:תת|(ו)}} '''חילוט הבטוחה'''
{{ח:תתת|(1)}} לא שילם זוכה חשבון שהופק לו על ידי מנהל המערכת במועד הקבוע לתשלום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 62|בסעיף (ג) לאמת מידה 62}}, ימסור מנהל המערכת לזוכה הודעה על כוונתו לחלט את הבטוחה, שבה יפרט את המועד האחרון לתשלום לפני חילוט, שיחול בתוך 7 ימים ממועד מסירת ההודעה האמורה. ואת סכום התשלום הנדרש.
{{ח:תתת|(2)}} לא שילם הזוכה את החשבון בתוך 7 ימים ממועד מסירת ההודעה כאמור בסעיף קטן (4), מכל טעם שהוא, רשאי מנהל המערכת לחלט את הבטוחה עד לגובה החוב שקיים לזוכה כלפי מנהל המערכת; לא הספיקה הבטוחה לפירעון החוב – יחלט מנהל המערכת את סכום הבטוחה הנדרש לפירעון יתרת החוב, לאחר חידושה לפי סעיף (ז)(1).
{{ח:תתת|(3)}} לא שילם הנעבר כהגדרתו בסעיף (ב)(6) את החשבון כאמור בפסקה (2), רשאי מנהל המערכת לחלט את הבטוחה של הזוכה שהעביר את ההספק לנעבר (להלן – הזוכה המקורי); ואולם, אם העמיד הנעבר, במסגרת ההליך, בטוחה לטובת מנהל המערכת לפי אמת מידה זו, יחלט מנהל המערכת תחילה את הבטוחה שהעמיד הנעבר ולאחר מכן את הבטוחה שהעמיד הזוכה המקורי והכול עד לגובה החוב שקיים לנעבר כלפי מנהל המערכת.
{{ח:תת|(ז)}} '''חידוש בטוחה וחידוש הסדר הזכייה לזוכה'''
{{ח:תתת|(1)}} חולטה הבטוחה על ידי מנהל המערכת, כולה או חלקה, יידרש הזוכה להשלימה לסכום הבטוחה שיחושב כאמור בסעיף (ה)(1) בתוך 10 ימים ממועד חילוט הבטוחה; לא חידש הזוכה את הבטוחה כאמור – יבטל מנהל המערכת את זכותו של הזוכה לרכוש תעודות זמינות בתעריף הזכייה.
{{ח:תתת|(2)}} ביטל מנהל המערכת את זכותו של זוכה לרכוש תעודות זמינות בתעריף הזכיה לפי סעיף קטן (1), יחדש את זכותו של הזוכה כאמור אם הזוכה שילם את כל תשלומיו למנהל המערכת וחידש את הבטוחה כאמור באותו סעיף קטן, וזאת החל מהמועד שלהלן, לפי העניין:
{{ח:תתתת|(א)}} אם הבטוחה חודשה שלושה ימי עבודה לפחות לפני תום חודש – החל מהיום ה־1 לחודש הבא אחריו;
{{ח:תתתת|(ב)}} אם הבטוחה חודשה במועד מאוחר יותר מהאמור בפסקה (א) – החל מה־1 לחודש העוקב לחודש האמור באותה פסקה.

{{ח:קטע2|פרק ו|פרק ו׳: רכישת חשמל, תחזוקה, ומשטר הפעלה של יצרנים פרטיים|תיקון: תשפ״ג־7}}
{{ח:קטע3|פרק ו סימן א|סימן א׳: כללי}}

{{ח:סעיף|68||תיקון: 31.7.09, 25.11.20, 21.2.24; תשפ״א־6, תשפ״ה־32}}
{{ח:ת}} '''כללי'''
{{ח:תת|(א)}} '''רכישת אנרגיה ורכישת יכולת זמינה ואנרגיה מיצרני חשמל'''
{{ח:תת}} מנהל המערכת ירכוש מיצרן אנרגיה חשמלית, יכולת זמינה ואנרגיה ושירותים נלווים בהתאם לקבוע ברישיון היצרן, באישור התעריפי, באמות מידה אלו ובכל דין.
{{ח:תת|(ב)}} '''פניה לקבלת שירותי רכישת יכולת זמינה ואנרגיה'''
{{ח:תתת|(1)}} יצרן המעוניין למכור יכולת זמינה ואנרגיה למנהל המערכת יפנה למנהל המערכת בכתב בצירוף העתק מהרישיון המותנה או הקבוע, לפי העניין, ומהאישור התעריפי שתמציא לו הרשות. בפנייתו יפרט היצרן את הנתונים הבאים:
{{ח:תתתת|(א)}} שם היצרן וכתובתו.
{{ח:תתתת|(ב)}} מיקום מתקן הייצור.
{{ח:תתתת|(ג)}} סוג המתקן והטכנולוגיה.
{{ח:תתתת|(ד)}} פרמטרים תפעוליים של יחידות הייצור במתקן לרבות, בין היתר: קצב שינוי העומס ביחידות הייצור, משכי זמן ההתנעה והכיבוי של יחידות הייצור, משך זמן סנכרון היחידות לרשת, משכי הפעלה מינימאליים של כל יחידת ייצור.
{{ח:תתתת|(ה)}} העתק האישור התעריפי שברשות היצרן.
{{ח:תתתת|(ו)}} מועד ההפעלה המסחרית המשוער של יחידות ייצור המתקן.
{{ח:תתתת|(ז)}} שמות ודרכי התקשרות עם אנשי הקשר מטעם היצרן.
{{ח:תתת|(2)}} יצרן שטרם סיים לבצע בדיקות קבלה יוכל להגיש את הבקשה ללא פירוט הפרמטרים המבוקשים בסעיף קטן {{ח:הערה|[צ״ל: בפסקה]}} (ד) {{ח:הערה|לסעיף קטן (1)}}, פרטים אלו יעודכנו לאחר ביצוע בדיקות הקבלה.
{{ח:תת}} '''חתימה על הסכם רכישה'''
{{ח:תתת|(3)}} מנהל המערכת חייב, לבקשת יצרן לחתום על הסכם לרכישת אנרגיה או יכולת זמינה ואנרגיה, לפי העניין, טרם מועד ההפעלה המסחרית. למרות האמור לעיל, מנהל המערכת לא יעכב או יתנה רכישת יכולת זמינה ואנרגיה או אנרגיה מיצרן, בחתימה על הסכם או מסמך אחר מטעמו.
{{ח:תתת|(4)}} במקרים בהם בחר יצרן שלא לחתום על הסכם לרכישת אנרגיה או יכולת זמינה ואנרגיה מול מנהל המערכת, יהיה מחויב היצרן לחתום על הסכם תפעולי מול מנהל המערכת טרם ביצוע הסנכרון הראשוני.
{{ח:תת|(ג)}} '''אישור תעריפי – תוקפו ומחויבותו'''
{{ח:תתת|(1)}} סמוך למועד הסגירה הפיננסית יפנה בעל רישיון ייצור לרשות לקבלת אישור תעריפי לצורך השלמת הסגירה הפיננסית.
{{ח:תתת|(2)}} לצורך קבלת האישור התעריפי יציג בעל הרישיון לרשות הצהרת הגורם המממן בכתב כי מולאו כל התנאים לסגירה פיננסית בלתי מותנית והעמדת כל החוב הבכיר לטובת הפרויקט, כפי שמופיע בהסכם המימון של החוב הבכיר של היזם, למעט קבלת אישור תעריפי. הרשות רשאית לדרוש מסמכים נוספים אשר יוכיחו כי האישור התעריפי הינו המסמך היחיד הנדרש לצורך קבלת מלוא המימון של החוב הבכיר.
{{ח:תתת|(3)}} במקרה של מימון עצמי מלא של הקמת מתקן הייצור יוצגו דוחות כספיים של בעל הרישיון, המעידים על קיום 100% מההון הנדרש למימון הפרויקט אצל בעל הרישיון וכן הצהרת בעל ההון בכתב כי מולאו כל התנאים להעמדת ההון לצורך הקמת הפרויקט, למעט קבלת האישור התעריפי.
{{ח:תתת|(4)}} האישור התעריפי יעמוד בתוקפו למשך 30 ימי עבודה מיום הנפקתו. לא הגיע בעל הרישיון לסגירה פיננסית במהלך תוקפו של האישור התעריפי, יפקעו האישור התעריפי, הרישיון המותנה וסקר החיבור שנערך לבעל הרישיון.
{{ח:תתת|(5)}} השלים בעל הרישיון את הסגירה הפיננסית בתקופת תוקפו של האישור התעריפי והשלים את הקמת המתקן בהתאם לאבני הדרך הקבועות ברישיונו, יעמוד האישור התעריפי בתוקפו. התעריף הקבוע באישור התעריפי יחייב את מנהל המערכת במשך כל תקופת תוקפו של האישור התעריפי ובלבד שרישיונו של בעל האישור התעריפי יהיה בתוקף.
{{ח:תת|(ד)}} '''אישור תעריפי לזוכה במכרז מדינה שאינו בעל רישיון מותנה – תוקפו ומחויבותו'''
{{ח:תת}} על אף האמור בסעיף (ג), לעניין סגירה פיננסית במסגרת מכרז שערך החשב הכללי במשרד האוצר אשר נקבע לגביו כי אינו חייב ברישיון מותנה, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} סמוך למועד הסגירה הפיננסית יפנה הזוכה במכרז לרשות לשם קבלת אישור תעריפי לצורך השלמת הסגירה הפיננסית;
{{ח:תתת|(2)}} לצורך קבלת האישור התעריפי יציג הזוכה במכרז לרשות אישור מאת עורך המכרז כי מולאו כל התנאים לסגירה פיננסית בלתי מותנית והעמדת כל החוב הבכיר לטובת הפרויקט, כפי שמופיע בהסכם המימון של החוב הבכיר של היזם, למעט קבלת אישור תעריפי ולמעט אישור עורך המכרז לתחילת עבודות הקמה;
{{ח:תתת|(3)}} האישור התעריפי יעמוד בתוקפו למשך 30 ימי עבודה מיום הנפקתו; לא קיבל הזוכה במכרז את אישור הרשות לסגירה פיננסית במהלך תוקפו של האישור התעריפי, יפקעו האישור התעריפי וסקר החיבור שנערך לזוכה במכרז;
{{ח:תתת|(4)}} השלים הזוכה במכרז את הסגירה הפיננסית בתקופת תוקפו של האישור התעריפי והשלים את הקמת המיתקן בהתאם לאבני הדרך הקבועות במכרז ובהחלטת הרשות לגבי אותו מכרז, וקיבל רישיון ייצור, יעמוד האישור התעריפי בתוקפו; התעריף הקבוע באישור התעריפי יחייב את מנהל המערכת במשך כל תקופת תוקפו של האישור התעריפי ובלבד שרישיונו של בעל האישור התעריפי יהיה בתוקף.

{{ח:סעיף|69||תיקון: 31.7.09, 25.11.20; תשפ״א־6, תשפ״א־8}}
{{ח:ת}} '''מערכת תקשורת – נתונים ודיבור'''
{{ח:תת|(א)}} '''התקנת מערכות תקשורת'''
{{ח:תת}} מנהל המערכת יוודא התקנה, לטובת היצרן, של מערכת תקשורת, כולל יחידות קצה (RTU) במתקן הייצור, אשר תאפשרנה בזמן אמת, בכל עת לאחר תחילת הפעלת מתקן הייצור, ביצוע פעולות מיתוג על ידי מנהל המערכת, העברת נתונים והוראות לגבי מתקן הייצור בין היצרן לבין מנהל המערכת, העברת נתונים והוראות לגבי חצר המיתוג בין חצר המיתוג לבין מנהל המערכת, וכן (לפי העניין) בין היצרן לבין מערכת המחשוב של מנהל המערכת.
{{ח:תת|(ב)}} '''חיבור מתקן הייצור למערכות התקשורת'''
{{ח:תת}} היצרן יחבר את מתקן הייצור ליחידת הקצה של מערכת התקשורת, על פי מפרטים או תקנים של מערכות התקשורת והמחשוב שמנהל המערכת יעביר לו, אשר יאפשרו בזמן אמת, בכל עת לאחר תחילת הפעלתו של מתקן הייצור, ביצוע פעולות מיתוג על ידי מנהל המערכת, העברת נתונים והוראות בין היצרן לבין מנהל המערכת, וכן (לפי העניין) בין היצרן לבין מערכת המחשוב של מנהל המערכת.
{{ח:תת|(ג)}} '''קליטת ושידור הנתונים'''
{{ח:תת}} מנהל המערכת יהיה אחראי לקיים חיבור שיאפשר את קליטת ושידור הנתונים ממנהל המערכת ליצרן וממתקן היצרן למנהל המערכת.
{{ח:תת|(ד)}} '''אבטחת מידע'''
{{ח:תת}} היצרן ינקוט בצעדים המקובלים להגנת מערכותיו הממוחשבות המקושרות לפיקוח באמצעי אבטחת מידע, על חשבונו ובהתאם להנחיות הרשות הממלכתית לאבטחת מידע במדינת ישראל.
{{ח:תת|(ה)}} '''תחזוקה'''
{{ח:תת}} מנהל המערכת, ספק שירות חיוני רשת והיצרן יתחזקו את מערכות התקשורת המותקנות במתקניהם באופן שיאפשר קיום קשר רציף עם מנהל המערכת 24 שעות ביממה באמצעות טלפון, פקס, מעבר נתונים מקוון לרבות ציון סטטוס ההפעלה של מתקן היצרן (מנותק, מחובר, תפוקה אקטיבית וריאקטיבית, מתח וזרם) וכולל ניטור ובקרה מרחוק על העומס.
{{ח:תת|(ו)}} '''תשלום בעד התקנת מערכת תקשורת נתונים'''
{{ח:תת}} מנהל המערכת יגבה מאת היצרן בגין התקנת מערכת תקשורת נתונים כמפורט באמת מידה זו תשלום כקבוע בלוח תעריפים (טרם נקבע).

{{ח:סעיף|70||תיקון: 31.7.09}}
{{ח:ת}} '''קשר בין מנהל המערכת ליצרן'''
{{ח:תת|(א)}} '''העברת פרטים'''
{{ח:תתת|(1)}} מנהל המערכת יעביר ליצרן ויצרן יעביר למנהל המערכת בסמוך לפני ביצוע בדיקות הקבלה מספר טלפון תפעולי, מספר פקס ודואר אלקטרוני לקבלת הודעות. המספרים יעודכנו בהתאם לצורך ויאושרו אחת לשנה ביום החול האחרון של חודש דצמבר.
{{ח:תתת|(2)}} היצרן או מנהל המערכת, לפי העניין, יודיעו מראש על כל שינוי במספרי הטלפון, הפקס והדואר האלקטרוני וכן יודיעו על מספר טלפון חלופי במקרה של תקלה.
{{ח:תת|(ב)}} '''אמצעי תקשורת בין היצרן למנהל המערכת'''
{{ח:תת}} היצרן ומנהל המערכת יקיימו קשר בכתב, בפקס, ובצורה ממוחשבת או בטלפון, בהתאם לנסיבות ולסיכום ביניהם. על אף האמור, בכל מצב על מנהל המערכת להיות מוכן לתמיכה ותקשורת בטלפון תפעולי עם נציגי היצרן ובנוסף לאחר מכן בכתב.
{{ח:תת|(ג)}} '''שימוש בטלפון התפעולי'''
{{ח:תתת|(1)}} הטלפון התפעולי ישמש לצרכי תקשורת עם מנהל המערכת בלבד.
{{ח:תתת|(2)}} הוראות טלפוניות יינתנו בטלפון התפעולי בלבד כאשר כל הודעה תאושר מילולית על־ידי הצד המקבל. כל ההודעות בטלפון התפעולי של מנהל המערכת יוקלטו.

{{ח:סעיף|71||תיקון: 31.7.09}}
{{ח:ת}} '''הפעלת יחידות הייצור'''
{{ח:תת|(א)}} '''הפעלת יחידת הייצור'''
{{ח:תת}} היצרן יפעיל את יחידת הייצור בהתאם לתכנית ההעמסה הפרטנית שתימסר לו על ידי מנהל המערכת.
{{ח:תת|(ב)}} '''סנכרון, שינוי הספק או ניתוק'''
{{ח:תת}} לצורך סנכרון יחידת הייצור, שינוי העמסת היחידה, שינוי מועדי תחזוקת היחידה או ניתוק היחידה מהרשת יפעל היצרן בתיאום עם מנהל המערכת ואישורו.
{{ח:תת|(ג)}} '''הוראה לשינוי במועדי סנכרון'''
{{ח:תת}} מנהל המערכת רשאי, משיקולים של שמירה על שרידות או אמינות מערכת החשמל, להורות ליצרן להקדים או לאחר את סנכרון יחידת הייצור לרשת, או את הוצאתה מסנכרון, בפרק זמן שלא יעלה על שעה אחת מהשעה שציין היצרן בתכנית היומית או מהשעה שצוינה בתכנית ההעמסה הפרטנית, ולא יראו בכך סטייה מתכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת. בגין שינוי מועדי הסנכרון כאמור, ישלם מנהל המערכת ליצרן בהתאם להצעות המחיר של היצרן כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 91|באמת מידה 91}} {{ח:פנימי|סעיף 91|ובטופס 2 לאמת המידה}}, לפי העניין.
{{ח:תת|(ד)}} '''שינוי הספק'''
{{ח:תת}} קצב שינוי הספק יחידת הייצור יעשה בהתאם לנתוני היחידה כפי שיקבעו בבדיקות הקבלה ובהתאם לתכנית ההעמסה הפרטנית, ובמצבים חריגים לפי הנחיית מנהל המערכת.
{{ח:תת|(ה)}} '''מצבים חריגים'''
{{ח:תת}} במצבים חריגים במערכת החשמל יפעיל היצרן את יחידת הייצור בהתאם להנחיות מנהל המערכת והכול כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 124|באמת מידה 124}}.

{{ח:סעיף|72||תיקון: 31.7.09, 19.2.18, 12.2.25, 4.8.25; תשע״ח, תשפ״ה־17, תשפ״ו־7}}
{{ח:ת}} '''הפרמטרים בבדיקות קבלה לפעילות יחידת ייצור'''
{{ח:תת|(א)}} '''הגדרות'''
{{ח:תת}} באמות מידה 72 עד 74 –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בדיקות ליחידת ייצור“ – בדיקות הפעלה עצמיות, בדיקות קבלה לפני הפעלה מסחרית ובדיקות קבלה של בעל רישיון ייצור;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בדיקות הפעלה עצמיות“ – בדיקות שבעל רישיון ייצור מותנה מבצע החל במועד הסנכרון הראשוני של יחידת הייצור לרשת החשמל;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בדיקות קבלה לפני הפעלה מסחרית“ – בדיקות שמנהל המערכת מבצע ליחידת ייצור לקראת הפעלה מסחרית;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בדיקות קבלה של בעל רישיון ייצור“ – בדיקות שמנהל המערכת מבצע לאחר תקלה, תחזוקה או שינוי מהותי של יחידת ייצור.
{{ח:תת|(ב)}} '''הפרמטרים התפעוליים שייבחנו בבדיקות הקבלה לפני הפעלה מסחרית'''
{{ח:תתת|(1)}} מנהל המערכת יבצע בדיקות קבלה לפני הפעלה מסחרית של מיתקנים המחוברים למתח עליון או למתח על פי הפרמטרים התפעוליים והחשמליים ביחס לכל טכנולוגיה כמפורט בנספחים א׳ ו־ב׳ לאמת מידה זו.
{{ח:תתת|(2)}} מנהל המערכת יבצע בדיקות נוספות על אלה האמורות בסעיף קטן (1), אם הן נדרשות לצורך תפעול יחידת הייצור או לצורך קביעת התעריף לבעל הרישיון, ובלבד שהבדיקות הנוספות נקבעו מראש בהסכם תיאום טכני בין היצרן למנהל המערכת.
{{ח:תתת|(3)}} נקבעה ברישיון מגבלה להזרמת אנרגיה בהיקף נמוך מן ההספק המותקן של המיתקן, יבצע מנהל המערכת את הבדיקות האמורות בסעיף זה, ביחס להספק המרבי של המיתקן.

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״ה־17, תשפ״ו־7}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''נספח א׳: פרמטרים תפעוליים לבדיקות קבלה'''}}
{{ח:ת}} &lt;table width=&quot;100%&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;טכנולוגיה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;סוגי הבדיקות&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;קונבנציונלי/קוגנרציה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} הספק מרבי ומזערי רציף.
{{ח:ת}} שיעור צריכת הדלק (ערך HR, נצילות היחידה) המרבי בעומס מלא ובעומסים חלקיים.
{{ח:ת}} שיעור צריכת הדלק בהתנעה עד לעומס מינימום במונחי MMBTU/per start בהתאם לסוגי התנעה – קרה מאוד, קרה, פושרת וחמה, כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 85|באמת מידה 85}}.
{{ח:ת}} צריכה עצמית/איבודים ברמות עומס שונות.
{{ח:ת}} השפעת טמפרטורה על ההספק.
{{ח:ת}} קצב שינויי הספק.
{{ח:ת}} שמירה על יציבות בהספקים שונים.
{{ח:ת}} משך זמן התנעה (קרה מאוד, קרה, פושרת וחמה, כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 85|באמת מידה 85 (עמידה בפרמטרים תפעוליים)}}) ומשך הכיבוי.
{{ח:ת}} משך זמן עד לסנכרון לרשת, זמן הגעה לעומס מזערי ולעומס מלא.
{{ח:ת}} הפעלה רציפה של מיתקן ייצור בהספק מזערי.
{{ח:ת}} הפעלה רציפה של מיתקן ייצור בהספק מרבי.
{{ח:ת}} פרקי זמן מזעריים להפעלה מחודשת.
{{ח:ת}} בדיקת LOAD REJECTION – בדיקת יציבות היחידה במקרה של התנתקות מהרשת והמשך הפעלה רק על אספקות בית.
{{ח:ת}} פרקי זמן מזעריים לפני הפעלה מחודשת בעקבות הפסקת המיתקן כתוצאה מבעיות רשת.
{{ח:ת}} תהליך הדממה בטוחה (תוך שימוש בדלק עיקרי ומשני).
{{ח:ת}} בדיקות אמינות.
{{ח:ת}} בדיקות מעבר מדלק עיקרי לדלק משני וחזרה.
{{ח:ת}} התנעה והפעלה באמצעות דלק משני.
{{ח:ת}} בדיקות תקשורת.
{{ח:ת}} בדיקות יכולת הפעלה מרחוק באמצעות מערכת LFC ליחידות מעל 100 מגוו״ט.
{{ח:ת}} בדיקות התנעה שחורה.
{{ח:ת}} בדיקת מערכת Turning Gear.
{{ח:ת}} ביצוע בדיקת שינוי הספק עיוור.
{{ח:ת}} בדיקות תגובה לתדר.
{{ח:ת}} בדיקת יכולת גנרטור – בדיקות הפעלה במקדם הספק שונה.
{{ח:ת}} משטרי הפעלה ובקרה שונים (הספק ראקטיבי, מקדם הספק ובקרת מתח).
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אגירה שאובה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} הספק מרבי ומזערי רציף (השפעת גובה המים במאגר העליון).
{{ח:ת}} צריכה עצמית/איבודים והמינימום ברמות עומס שונות.
{{ח:ת}} קצב שינוי העמסת יחידות ייצור (עלייה/ירידה) להספק מרבי ברמות עומס שונות.
{{ח:ת}} שמירה על יציבות בהספקים שונים.
{{ח:ת}} משך זמן התנעה וכיבוי.
{{ח:ת}} משך זמן סנכרון לרשת.
{{ח:ת}} משך זמן מעבר בין מצבי עבודה שונים בהתאם לדיאגרמת המצבים 6.8–1(א) {{ח:חיצוני|https://pua.gov.il/decisions/documents/2602.pdf|בהחלטה 2 מישיבה 279}} המפורסמת באתר הרשות.
{{ח:ת}} עמידה בפרמטרים התפעוליים בהתאם לטבלה 6.8–1(ב) וללוח 6.8–2 {{ח:חיצוני|https://pua.gov.il/decisions/documents/2602.pdf|בהחלטה 2 מישיבה 279}} המפורסמת באתר הרשות.
{{ח:ת}} משך זמן הפעלה מזערי (במשך כמה שעות היחידה יכולה לעבוד בעומס מזערי רציף).
{{ח:ת}} משך זמן הפעלה מרבי בייצור ובשאיבה (במשך כמה שעות היחידה יכולה לעבוד בעומס מרבי רציף).
{{ח:ת}} פרק זמן מזערי לפני הפעלה מחודשת בהתאם למספר שעות הפעלה שהיחידה פעלה טרם כיבוייה.
{{ח:ת}} בדיקת שינוי הספק עיוור.
{{ח:ת}} בדיקות תגובה לתדר.
{{ח:ת}} בדיקות תקשורת.
{{ח:ת}} בדיקות יכולת הפעלה מרחוק באמצעות מערכת LFC.
{{ח:ת}} בדיקות יכולת הפעלה ושליטה מרחוק (חדר פיקוד במנהל המערכת).
{{ח:ת}} בדיקות יכולת גנרטור – בדיקות הפעלה במקדמי הספק שונים.
{{ח:ת}} משטרי הפעלה ובקרה שונים (הספק ראקטיבי, מקדם הספק ובקרת מתח).
{{ח:ת}} בדיקת LOAD REJECTION – בדיקת יציבות היחידה במקרה של התנתקות מהרשת והמשך הפעלה רק על אספקות בית.
{{ח:ת}} בדיקת אמינות.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תרמו סולאר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} מדידת הספק מרבי ומזערי של מיתקן הייצור לפי תנאי הסביבה והתאמת המיתקן ליכולת המוצהרת.
{{ח:ת}} הספק מרבי ומזערי רציף (לפי תנאי הסביבה).
{{ח:ת}} יכולת הפעלה בגז טבעי (עם חום שמש ובלא חום שמש).
{{ח:ת}} שיעור צריכת הדלק (ערך HR, נצילות היחידה) למדרגות בעומס מלא ובעומסים חלקיים.
{{ח:ת}} צריכה עצמית/איבודים והמינימום ברמות עומס שונות.
{{ח:ת}} קצב שינוי הספק ושמירה על יציבות בהספקים שונים.
{{ח:ת}} משך זמן התנעה (קרה, פושרת וחמה) וכיבוי בעת הפעלה בגז.
{{ח:ת}} משך זמן התנעה (קרה, פושרת וחמה) וכיבוי בלא הפעלה בגז.
{{ח:ת}} משך זמן סנכרון לרשת.
{{ח:ת}} משך זמן הפעלה מזערי.
{{ח:ת}} משך זמן הפעלה מרבי.
{{ח:ת}} שינוי הספק עיוור.
{{ח:ת}} תגובה לתדר.
{{ח:ת}} פרק זמן מזערי לפני הפעלה מחודשת.
{{ח:ת}} בדיקות תקשורת.
{{ח:ת}} בדיקת יכולת גנרטור – בדיקות הפעלה במקדם הספק שונה.
{{ח:ת}} בדיקות יכולת הפעלה מרחוק באמצעות מערכת LFC.
{{ח:ת}} יכולת הפעלה עם מערכת אגירת אנרגיה.
{{ח:ת}} בדיקת LOAD REJECTION – בדיקת יציבות היחידה במקרה של התנתקות מהרשת והמשך הפעלה רק על אספקות בית.
{{ח:ת}} משטרי הפעלה ובקרה שונים (הספק ראקטיבי, מקדם הספק ובקרת מתח).
{{ח:ת}} מניעת עבודה במצב אי־חשמלי.
{{ח:ת}} בדיקת אמינות.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פוטו־וולטאי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} מדידת הספק מרבי ומזערי של מיתקן הייצור (לפי תנאי הסביבה) והתאמת המיתקן ליכולת המוצהרת.
{{ח:ת}} יכולת ויסות ושינויי הספק ושמירה על יציבות בהספקים שונים.
{{ח:ת}} בדיקות תקשורת.
{{ח:ת}} משטרי הפעלה ובקרה שונים (הספק ראקטיבי, מקדם הספק ובקרת מתח).
{{ח:ת}} ניתוק המיתקן במצב אי־חשמלי.
{{ח:ת}} בדיקת תגובה לשינויי תדר ומתח.
{{ח:ת}} מניעת התחברות בהתאם לדרישת מנהל המערכת.
{{ח:ת}} בדיקת LOAD REJECTION – בדיקת יציבות היחידה במקרה של התנתקות מהרשת והמשך הפעלה רק על אספקות בית.
{{ח:ת}} בדיקת אמינות
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;רוח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} טרם נקבע
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אגירה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} טרם נקבע
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''נספח ב׳: פרמטרים חשמליים בדיקות קבלה'''}}
{{ח:ת}} &lt;table width=&quot;100%&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} בדיקות של ווסת המתח.
{{ח:ת}} תגובת ווסת המתח לשינויים (כיול סטטי ודינמי).
{{ח:ת}} כיול מודול PSS (סטטי ודינמי).
{{ח:ת}} מצבי עבודה של ווסת המתח CONTROL/VAR CONTROL/VOLTAGE POWER FACTOR.
{{ח:ת}} יציבות של מערך הגנות הגנרטור והשנאי Stability test or Short circuit test.
{{ח:ת}} סדר כיוון פאזות לפני חיבור היחידה לרשת.
{{ח:ת}} בדיקת תגובת היחידה לשינויי תדר Frequency Response.
{{ח:ת}} העמסת יחידה ובדיקת עמידה בהתאם לעקום P-Q של הגנרטור.
{{ח:ת}} תפקוד מערכת AVR.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף|73||תיקון: 17.3.09, 19.2.18; תשע״ח}}
{{ח:ת}} '''ביצוע בדיקות קבלה ליחידת ייצור'''
{{ח:תת|(א)}} '''הסכם תיאום טכני'''
{{ח:תת}} אופן הביצוע של בדיקות קבלה שמנהל המערכת מבצע ייקבע בהסכם תיאום טכני כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 35לא|באמת מידה 35לא}}.
{{ח:תת|(ב)}} '''בדיקות הפעלה עצמיות'''
{{ח:תתת|(1)}} לצורך בדיקות הפעלה עצמיות, יעביר בעל רישיון ייצור מותנה למנהל המערכת תכניות ייצור ותכניות זמינות בהתאם לאמור בסעיף (ה).
{{ח:תתת|(2)}} בעל רישיון ייצור מותנה רשאי להפסיק את בדיקות ההפעלה העצמיות, לאחר שמסר על כך הודעה מראש למנהל המערכת בהתאם למועדים הקבועים להגשת תכניות ייצור יומיות {{ח:פנימי|סעיף 91|באמת מידה 91}}, ובהתאם להסכם התיאום הטכני.
{{ח:תתת|(3)}} בעל רישיון ייצור מותנה המוגבל בהזרמת אנרגיה לרשת רשאי לבצע בדיקות הפעלה עצמאיות לגבי ההספק המרבי של המיתקן.
{{ח:תת|(ג)}} '''בדיקות קבלה לפני הפעלה מסחרית'''
{{ח:תתת|(1)}} בדיקות לפני הפעלה מסחרית יחלו לאחר השלמת בדיקות ההפעלה העצמיות. מנהל המערכת רשאי לאשר לבצע חלק מהן במקביל לבדיקות העצמיות.
{{ח:תתת|(2)}} אישר מנהל המערכת את עמידת בעל רישיון ייצור מותנה בבדיקות קבלה, לפני הפעלה מסחרית, יעביר מנהל המערכת לרשות ולמנהל מינהל החשמל את ממצאי הבדיקות ותוצאותיהם, בצירוף נימוקים לגבי כל יחידת ייצור שנבדקה, בתוך 7 ימים ממועד קבלת מלוא הנתונים הנוגעים לבדיקות מבעל הרישיון.
{{ח:תתת|(3)}} עמידה בכל מבחני הקבלה היא תנאי לקבלת רישיון ייצור.
{{ח:תתת|(4)}} לא אישר מנהל המערכת את עמידת בעל רישיון מותנה בבדיקות הקבלה לפני הפעלה מסחרית, יפרט מנהל המערכת לבעל הרישיון, בתוך 7 ימים ממועד קבלת מלוא הנתונים הנוגעים לבדיקות מבעל הרישיון, את הסיבות לאי־העמידה בבדיקות הקבלה, את הליקויים הנדרשים לתיקון ואת הבדיקות החוזרות הנדרשות לצורך עמידה במבחני הקבלה.
{{ח:תתת|(5)}} מנהל המערכת ובעל הרישיון רשאים, לפני ביצוע הבדיקות, למנות מהנדס שיוסכם ביניהם לצורך הכרעה בכל מחלוקת טכנית שתתגלע במהלך הבדיקות.
{{ח:תתת|(6)}} המהנדס ישתתף בבדיקות שלגביהן מונה, בכפוף לאמור בהסכם התיאום הטכני; בסיומן יעביר המהנדס למנהל המערכת ולבעל הרישיון את ממצאיו ומסקנותיו על תהליך הבדיקות ועל עמידת היצרן בהן.
{{ח:תתת|(7)}} מנהל המערכת ובעל הרישיון ישלמו את שכרו של המהנדס, בחלוקה שווה ביניהם.
{{ח:תת|(ד)}} '''בדיקות קבלה של בעל רישיון ייצור'''
{{ח:תתת|(1)}} לאחר תקלה, תחזוקה או שינוי מהותי במיתקן יאפשר מנהל המערכת לבעל רישיון הייצור לבחור בין כניסה מיידית להפעלה מסחרית לבין ביצוע בדיקות קבלה לפני הכניסה להפעלה מסחרית. בחר בעל הרישיון בכניסה מיידית להפעלה מסחרית, יחולו עליו ממועד זה כל חובותיו בהתאם לרישיון.
{{ח:תתת|(2)}} בחר בעל רישיון לבצע בדיקות קבלה לפני הכניסה להפעלה מסחרית, יתאם עם מנהל המערכת את הבדיקות שיש לבצע במיתקן ואת משך תקופת הבדיקות.
{{ח:תתת|(3)}} במשך תקופת בדיקות קבלה של בעל רישיון ייצור, יראה מנהל המערכת את מיתקן הייצור כלא זמין.
{{ח:תתת|(4)}} אין באמור בסעיף זה כדי לגרוע מסמכויותיו של מנהל המערכת לפי {{ח:פנימי|סעיף 84|אמת מידה 84}}.
{{ח:תת|(ה)}} '''תיאומים והכנות לבדיקות ליחידת ייצור'''
{{ח:תתת|(1)}} החל במועד הסנכרון הראשוני, בעל רישיון ייצור מותנה יגיש למנהל המערכת, בכל יום, תכנית יומית ליכולת זמינות של יחידת הייצור וכן תכנית יומית לייצור במסגרת בדיקות הקבלה. התכניות יוגשו בהתאם לשעות ולטפסים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 91|באמת מידה 91}}, ובהתאם להסכם התיאום הטכני. מנהל המערכת ימסור ליצרן את תכנית הבדיקות שאישר, בהתאם למועדים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 94|באמת מידה 94}} ובהתאם להסכם התיאום הטכני.
{{ח:תתת|(2)}} לא הגיש בעל רישיון הייצור המותנה את התכנית בהתאם לקבוע בסעיף קטן (1), לא ישלם לו מנהל המערכת את תעריף בדיקות הקבלה בעד האנרגיה שהוזרמה לרשת.

{{ח:סעיף|74||תיקון: 31.7.09, 19.2.18; תשע״ח}}
{{ח:ת}} '''תעריף להזרמת אנרגיה בבדיקות קבלה'''
{{ח:תת|(א)}} '''תעריף להזרמת אנרגיה בבדיקות הקבלה'''
{{ח:תתת|(1)}} התעריף בעד אנרגיה שבעל רישיון ייצור מותנה מזרים לרשת בתקופת בדיקות ליחידת ייצור יחושב בהתאם לקבוע בלוח תעריפים 6.24–1. התעריף ישולם לפי כמות האנרגיה הנמדדת במונה הייצור במשך תקופת בדיקות ליחידת ייצור עד להשלמתן בהצלחה.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בסעיף קטן (1), בעל רישיון ייצור מותנה בטכנולוגיה של אנרגיה מתחדשת שאינה משתמשת בדלק, לא יהיה זכאי לתעריף הקבוע בסעיף קטן (1) בעד האנרגיה המוזרמת בבדיקות ליחידת ייצור.
{{ח:תת|(ב)}} '''עריכת חשבון בעד האנרגיה המוזרמת לרשת בבדיקות הקבלה'''
{{ח:תתת|(1)}} מנהל המערכת יערוך ויגיש לבעל רישיון, בתוך 20 ימים מסוף כל חודש, המלצה לחשבון לתשלום לבעל הרישיון בעד הזרמת אנרגיה לרשת לבדיקות שמנהל המערכת מבצע.
{{ח:תתת|(2)}} בעל הרישיון יגיש למנהל המערכת את החשבון ומנהל המערכת ישלם את סכום החשבון בתוך 11 ימים.

{{ח:סעיף|75||תיקון: 31.7.09; תשע״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|75א||תיקון: 23.9.19, 25.11.20, 13.12.23; תש״ף־28, תשפ״א־6, תשפ״ד־27}}
{{ח:ת}} '''ביצוע בדיקות ליחידת ייצור בגז טבעי המחוברת לרשת חלוקת החשמל'''
{{ח:תת|(א)}} '''הגדרות'''
{{ח:תת}} באמות מידה 75א עד 75ג –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בדיקות ליחידת ייצור“ – בדיקות הפעלה עצמיות או בדיקות קבלה לפני הפעלה מסחרית;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בדיקות הפעלה עצמיות“ – בדיקות שמבצע בעל המיתקן באופן עצמי לאחר סנכרון יחידת הייצור לרשת ולפני בדיקות קבלה להפעלה מסחרית;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חיבור“ – חיבור חדש של יחידת ייצור;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יחידת ייצור“ – יחידת ייצור המייצרת חשמל באמצעות גז טבעי המחוברת לרשת החלוקה או המשולבת במקום צרכנות המחובר לרשת הולכה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מבקש“ – מבקש חיבור של יחידת ייצור או מבקש שילוב של יחידת ייצור, לפי העניין, לרבות מבקש שילוב יחידת ייצור המבקש לשלב יחידת ייצור לצורך צריכה עצמית והוצאת אנרגיה לרשת ההולכה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ספק שירות חיוני“ – לעניין מבקש חיבור של יחידת ייצור המחוברת לרשת החלוקה – המחלק, ולעניין מבקש שילוב של יחידת ייצור לצורך צריכה עצמית והוצאת אנרגיה לרשת ההולכה – מנהל המערכת;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שילוב“ – חיבור של יחידת ייצור לרשת החשמל הפנימית במקום צרכנות קיים או בבניין בהקמה שטרם נרשם לגביו צרכן פלוני בפנקסי ספק שירות חיוני לצורך צריכה עצמית והוצאת אנרגיה לרשת החלוקה.
{{ח:תת|(ב)}} '''בדיקות הפעלה עצמיות'''
{{ח:תתת|(1)}} בדיקות הפעלה עצמיות יחלו לאחר סנכרון המיתקן לרשת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 35כ4|באמת מידה 35כ4(ה)}}.
{{ח:תתת|(2)}} בתקופת בדיקות הפעלה עצמיות יגיש המבקש לספק שירות חיוני, בכל יום, בעבור יום המוחרת, תכנית יומית ליכולת זמינות של יחידת הייצור וכן תכנית ייצור מתוכננת במסגרת בדיקות הפעלה עצמיות; התכנית תוגש לספק שירות חיוני בכל יום עד השעה 10:00 בבוקר; בימי חמישי וביום חול שחל יום לפני ערב חג, יעביר המבקש את התכנית בעבור יום המ{{ח:הערה|&lt;s&gt;ו&lt;/s&gt;}}חרת ובעבור שאר הימים עד ליום החול הבא.
{{ח:תתת|(3)}} ספק שירות חיוני ימסור למבקש את תכנית ההעמסה המאושרת על ידו לבדיקות ההפעלה העצמיות בהתאם לאמור {{ח:פנימי|סעיף 94|באמת מידה 94}}.
{{ח:תתת|(4)}} אם לא הגיש המבקש את התכנית בהתאם לאמור בסעיף קטן (2), לא ישלם ספק שירות חיוני למבקש את התעריף לפי {{ח:פנימי|סעיף 75ג|סעיף (א) באמת מידה 75ג}} בעד האנרגיה שהוזרמה לרשת.
{{ח:תתת|(5)}} המבקש יעדכן את תכנית הייצור שהגיש לספק שירות חיוני עקב תקלה או כל סיבה אחרת.
{{ח:תתת|(6)}} מבקש אשר ספק השירות החיוני אישר שילוב של יחידת הייצור שלו בהגבלה של הזרמת אנרגיה לרשת, לפי {{ח:פנימי|סעיף 35כ2|סעיף (ט)(3)(ב) לאמת מידה 35כ2}} או לפי {{ח:פנימי|סעיף 35כו6|סעיף (ד)(5) לאמת מידה 35כו6}}, לפי העניין, רשאי לבדוק את יחידת הייצור שלו בעומס מלא, ואולם אינו רשאי להזרים אנרגיה לרשת מעבר להגבלה שנקבעה בתשובת ספק השירות החיוני.
{{ח:תת|(ג)}} '''בדיקות קבלה להפעלה מסחרית'''
{{ח:תתת|(1)}} ספק שירות חיוני יבצע בדיקות קבלה להפעלה מסחרית ביחידת ייצור, רק לאחר קבלת הודעה מהמבקש על סיום בדיקות ההפעלה העצמיות.
{{ח:תתת|(2)}} אופן ביצוע בדיקות הקבלה להפעלה מסחרית ייקבע בהסכם הרכישה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 35כ3|בסעיף (ו) לאמת מידה 35כ3}}, ואולם למבקש שיחידת הייצור שלו משולבת במקום צרכנות במתח עליון, אופן ביצוע בדיקות להפעלה מסחרית ייקבע בהסכם כאמור {{ח:פנימי|סעיף 35כו6|בסעיף (ו) לאמת מידה 35כו6}}.
{{ח:תתת|(3)}} בתקופה שבה מבוצעות בדיקות הקבלה ביחידת ייצור, בכל יום, עד השעה 10:00 בבוקר, יגיש המבקש לספק שירות חיוני תכנית זמינות של יחידת הייצור; ביום חמישי וביום חול שחל יום לפני ערב חג, יעביר המבקש את התכנית בעבור יום המ{{ח:הערה|&lt;s&gt;ו&lt;/s&gt;}}חרת ובעבור שאר הימים עד ליום החול הבא.
{{ח:תתת|(4)}} ספק שירות חיוני ימסור למבקש את תכנית ההעמסה המאושרת על ידו לבדיקות היומיות להפעלה מסחרית, וזאת בהתאם למועדים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 94|בסעיף (א) לאמת מידה 94}}.
{{ח:תתת|(5)}} עמד המבקש בבדיקות הקבלה להפעלה מסחרית שביצע ספק שירות חיוני, יעביר ספק שירות חיוני למבקש ולרשות את ממצאי הבדיקה ותוצאתה, בצירוף אישור להפעלה מסחרית.
{{ח:תתת|(6)}} לא עמד המבקש בבדיקות הקבלה להפעלה מסחרית, יפרט ספק שירות חיוני למבקש, בתוך שבעה ימי עבודה, את הסיבות לאי־העמידה בבדיקה, את הליקויים הנדרשים לתיקון ואת הבדיקות שנדרש המבקש לבצע מחדש לצורך עמידה בבדיקות הקבלה, ויתאם עם המבקש מועד חדש לביצוע הבדיקות הנדרשות.

{{ח:סעיף|75ב||תיקון: 23.9.19, 25.11.20; תש״ף־28, תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''הפרמטרים בבדיקות קבלה לפני הפעלה מסחרית ליחידת ייצור בגז טבעי המחוברת לרשת חלוקת החשמל'''
{{ח:תת|(א)}} '''הפרמטרים התפעוליים שייבחנו בבדיקות הקבלה לפני הפעלה מסחרית'''
{{ח:תתת|(1)}} ספק שירות חיוני יבצע בדיקות קבלה לפני הפעלה מסחרית ליחידת ייצור לפי הפרמטרים התפעוליים והחשמליים כמפורט בנספח לאמת מידה זו.
{{ח:תתת|(2)}} ספק שירות חיוני יבצע בדיקות נוספות על אלה האמורות בנספח אם הן נדרשות לצורך תפעול יחידת הייצור, ובלבד שהבדיקות הנוספות נקבעו מראש בהסכם הרכישה כקבוע {{ח:פנימי|סעיף 35כ3|בסעיף (ו) לאמת מידה 35כ3}} בין המבקש לספק שירות חיוני, או שהן נקבעו מראש בהסכם התיאום הטכני כקבוע {{ח:פנימי|סעיף 35כו6|בסעיף (ו) לאמת מידה 35כו6}} אם המבקש הוא יצרן שיחידת הייצור שלו משולבת במקום צרכנות במתח עליון.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''נספח – פרמטרים תפעוליים לבדיקות קבלה'''}}
{{ח:ת}} &lt;table width=&quot;100%&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;טכנולוגיה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;סוגי הבדיקות&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יחידת ייצור&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} הספק מותקן והספק מינימלי רציף
{{ח:ת}} קצב שינויי הספק
{{ח:ת}} שמירה על יציבות בהספקים שונים
{{ח:ת}} משך זמן עד לסנכרון לרשת, זמן הגעה לעומס מינימלי ולעומס מלא
{{ח:ת}} הפעלה רציפה של מיתקן ייצור בהספק מינימלי
{{ח:ת}} הפעלה רציפה של מיתקן ייצור בהספק מקסימלי
{{ח:ת}} בדיקות אמינות בדיקת נצילות*
{{ח:ת}} בדיקות של תגובה לשינוי תדר
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:ת}} {{מוקטן|* המבקש רשאי לדווח על נצילות המיתקן על פי התחייבות ספק הציוד חלף עריכת בדיקת נצילות.}}

{{ח:סעיף|75ג||תיקון: 23.9.19, 25.11.20; תש״ף־28, תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''תעריף בעד הזרמת אנרגיה בבדיקות ליחידת ייצור בגז טבעי המחוברת לרשת חלוקת החשמל'''
{{ח:תת|(א)}} '''תעריף בעד הזרמת אנרגיה בבדיקות ליחידת ייצור'''
{{ח:תתת|(1)}} ספק שירות חיוני ישלם למבקש בעד האנרגיה המיוצרת במהלך בדיקות ליחידת ייצור, לפי מדידה בהדקי הגנרטור, את התעריף הקבוע בלוח תעריפים 6.24–3.
{{ח:תתת|(2)}} ספק השירות החיוני יגבה מהצרכן תעריף בעד צריכת החשמל, בהתאם לפער בין האנרגיה המיוצרת בהדקי הגנרטור לבין האנרגיה שהוזרמה לרשת החשמל, כקבוע {{ח:פנימי|פרק ב סימן ב|בסימן ב׳ ”חשבונות ותשלומים“ לפרק ב׳ ”צריכת חשמל“}}.
{{ח:תת|(ב)}} '''עריכת חשבון בעבור האנרגיה המיוצרת בבדיקות ליחידת ייצור'''
{{ח:תתת|(1)}} בעבור כל חודש שבו בוצעו בדיקות ליחידת ייצור, ספק שירות חיוני יערוך ויגיש למבקש או ליצרן, לפי העניין, עד ה־20 בחודש העוקב, המלצה לחשבון לתשלום בעד האנרגיה המיוצרת לצורך בדיקות ליחידת הייצור.
{{ח:תתת|(2)}} ספק שירות חיוני ישלם למבקש או ליצרן, לפי העניין, בתוך 20 ימים קלנדריים מהמועד שבו התקבל חשבון לתשלום שהמציא לו המבקש או היצרן, את התשלום בעד האנרגיה המיוצרת במסגרת בדיקות קבלה ליחידת ייצור.

{{ח:סעיף|76||תיקון: 31.7.09, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''פיצוי בגין אי חיבור יצרן לרשת ההולכה'''
{{ח:תת|(א)}} '''פיצוי היצרן בגין דחיית בדיקות הקבלה בשל אי חיבור'''
{{ח:תת}} בשל איחור של מנהל המערכת בחיבורו של יצרן, בשל מעשה או מחדל של ספק שירות חיוני, ולמעט במקרים שנגרמו בשל מעשה או מחדל של היצרן, לרשת החשמל לרבות אי עמידת ספק השירות החיוני במועדים שייקבעו לחיבור זה באמות המידה, ישלם מנהל המערכת ליצרן, תשלום בהתאם לחישוב המפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} ליצרן שאינו באנרגיה מתחדשת:
{{ח:תתתת|(א)}} בגין תקופה של עד שלושה חודשי איחור: סך כל היכולת זמינה של מתקן היצרן בתקופה זו כפול התעריף בגין יכולת זמינה קבועה שבלוח תעריף 6.5–1.
{{ח:תתתת|(ב)}} סכום זה ינוכה מהתשלומים בגין יכולת זמינה בסוף תקופת עסקת הרכישה בהתאם לתקופת העיכוב.
{{ח:תתתת|(ג)}} בגין איחור בתקופה שמעבר לשלושה חודשים יחול האמור {{ח:פנימי|סעיף 141|באמת מידה 141(א)}} ותיבחן האפשרות לבצע שימוש בגז, ששולם עבורו בעבור תקופת האיחור, במתקנים אחרים.
{{ח:תתת|(2)}} ליצרן באנרגיה מתחדשת:
{{ח:תתתת|(א)}} בגין התקופה של עד שלושה חודשי איחור: בהתאם לתעריף ליצרן בתקופת בדיקות קבלה.
{{ח:תתתת|(ב)}} ליצרן באנרגיה מתחדשת: בגין איחור בתקופה שמעבר לשלושה חודשי איחור כאמור בהתאם למופיע באישור התעריפי שלו.
{{ח:תתת|(3)}} הרשות תבחן את התעריף האמור באמת מידה זו בהתאם לתנאי עסקאות הגז ולפרמטרים אחרים רלבנטיים מעת לעת.
{{ח:תת|(ב)}} '''שיפוי ספק שירות חיוני רשת למנהל המערכת'''
{{ח:תתת|(1)}} אם האיחור המזכה בפיצוי לפי סעיף (א) נגרם בעקבות מעשה או מחדל של ספק שירות חיוני רשת, ישפה ספק השירות החיוני רשת את מנהל המערכת בשל חלקו בפיצוי ששולם ליצרן עקב הנזק שנגרם בעקבות המעשה או המחדל שלו.
{{ח:תתת|(2)}} גובה השיפוי כאמור ייקבע על ידי מנהל המערכת, וספק השירות החיוני רשת ישלם את הסכום שנקבע בתוך 30 ימי עבודה מיום העברת דרישת התשלום על ידי מנהל המערכת.
{{ח:תתת|(3)}} דרישת התשלום תכיל פירוט ונימוק על אודות השיפוי שנדרש.
{{ח:תתת|(4)}} מחלוקות בגין החובה וגובה השיפוי לא יהיו עילה לעיכוב התשלום.

{{ח:סעיף|77||תיקון: 31.7.09, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''שמירה ומסירת נתונים'''
{{ח:תת|(א)}} '''חובת סש״ח ומנהל המערכת למסירת ולשמירת הנתונים'''
{{ח:תתת|(1)}} ספק השירות החיוני רשת ומנהל המערכת ישמרו נתוני קריאת מונים, חשבונות, תכניות מטעם היצרן, תכניות מטעם המספק, תכניות העמסת אנרגיה וכל נתון כלכלי שעמד בבסיסם לתקופה שלא תפחת מ־7 שנים.
{{ח:תתת|(2)}} ספק השירות החיוני רשת ומנהל המערכת, לפי העניין, ימסרו נתונים, המתייחסים למבקש הנתונים בלבד, לפי בקשת יצרן, מספק (לגבי צרכניו) או צרכן, בכפוף להוראות כל דין והכול עד לא יאוחר משלושים ימים ממועד הפניה.
{{ח:תתת|(3)}} ספק השירות החיוני רשת ומנהל המערכת, לפי העניין, ימסרו לרשות נתונים המתייחסים ליצרנים, למספקים או לצרכנים, בכפוף להוראות כל דין והכול עד לא יאוחר משלושים ימים ממועד הפניה.

{{ח:סעיף|78||תיקון: 31.7.09}}
{{ח:ת}} '''דיווחים לרשות'''
{{ח:תת|(א)}} '''מועדי ואופן הדיווח'''
{{ח:תת}} אחת לחודש יעביר מנהל המערכת לרשות נתוני סיכום לפי מתכונת שתקבע הרשות באשר להזרמת האנרגיה בפועל. בדיווח זה, תיעשה אבחנה בין אנרגיה שסופקה לצרכנים במסגרת יכולת זמינה משתנה לטובת עסקאות פרטיות, לאנרגיה שסופקה למנהל המערכת במסגרת יכולת זמינה קבועה ויכולת זמינה משתנה לטובת מנהל המערכת, ולאנרגיה שנצרכה בחצר היצרן במקרים של צרכנים הנמצאים בחצר היצרן, הכול כמצוין באמות מידה אלה.

{{ח:קטע3|פרק ו סימן ב|סימן ב׳: מניה והתחשבנות}}

{{ח:סעיף|79||תיקון: 31.7.09}}
{{ח:ת}} '''תשלום קבוע'''
{{ח:תת|(א)}} '''תשלום קבוע ליצרן'''
{{ח:תת}} מנהל המערכת יגבה מן היצרן תשלום קבוע, כקבוע בלוחות תעריפים 7.8–1 ו־7.8–2, בגין עריכת ומשלוח חשבון ליצרן ועבור טיפול בתכניות הייצור והתחזוקה המוגשות על ידי היצרן למנהל המערכת.

{{ח:סעיף|80||תיקון: 31.7.09, 25.11.20, 14.3.22; תשפ״א־6, תשפ״ד־2}}
{{ח:ת}} '''התקנת מונים ליצרן'''
{{ח:תת|(א)}} '''מונים רציפים'''
{{ח:תת}} ספק השירות החיוני רשת יתקין מונה רציף בהדקי כל מחולל ובנקודת חיבור מתקן היצרן לרשת החשמל, ולעניין תחנת משנה, יתקין גם מונה למדידת צריכה עצמית. מונים אלה יאפשרו לספק השירות החיוני רשת לבצע קריאת מונה מרחוק באמצעות תקשורת. המונים שיותקנו יהיו בטכנולוגיה המאפשרת לאגור את הנתונים באינטרוולים חצי שעתיים לתקופה שלא תפחת מארבעים יום.
{{ח:תת|(ב)}} '''התקנת מונה ע״י ספק השירות החיוני רשת'''
{{ח:תתת|(1)}} בהתאם לבקשת היצרן יתקין ספק השירות החיוני רשת את המונה האמור במתקן הייצור בתוך לא יאוחר מ־(טרם נקבע) ימי עבודה.
{{ח:תתת|(2)}} עבור התקנת המונה ישלם היצרן לספק השירות החיוני רשת תשלום כקבוע בלוח תעריפים (טרם נקבע).
{{ח:תתת|(3)}} בגין איחור בהתקנת המונה ישלם ספק השירות החיוני רשת ליצרן תשלום (טרם נקבע).
{{ח:תת|(ג)}} '''בדיקת וכיול המונים המותקנים במתקן הייצור'''
{{ח:תת}} ספק שירות חיוני רשת יבדוק את המונה המותקן במתקן הייצור אחת לשנה ובמידת הצורך יכייל או יחליף את ציוד המניה המותקן במתקן בהתאם לקבוע {{ח:פנימי|סעיף 15|באמת מידה 15}}.
{{ח:תת|(ד)}} '''התקנת אמצעי תקשורת לקריאת מונים מרחוק ע״י ספק השירות החיוני רשת'''
{{ח:תת}} ספק שירות חיוני רשת יתקין במקביל להתקנת המונים כאמור בסעיפים (א)–(ג) אמצעי תקשורת לקריאת המונים מרחוק, ועבור התקנתם ותפעולם ישלם היצרן לספק השירות החיוני רשת תשלום כקבוע בלוח תעריפים (טרם נקבע).

{{ח:סעיף|81||תיקון: 31.7.09, 25.11.20, 27.10.21; תשפ״א־6, תשפ״ב־7}}
{{ח:ת}} '''קריאת מונה היצרן'''
{{ח:תת|(א)}} '''קריאת מוני היצרן'''
{{ח:תת}} ספק שירות חיוני רשת יקרא, אחת לחודש, בתחילת כל חודש ולא יאוחר מיום ה־4 לחודש, את הנתונים שנאגרו במוני היצרן בחודש הקודם, לצורך הכנת פירוט תשלומים חודשי מחייב ליצרן, ויעביר את הנתונים האמורים למנהל המערכת.
{{ח:תת|(ב)}} '''קריאת מונה יומית'''
{{ח:תת}} מנהל המערכת רשאי לדרוש מספק שירות חיוני רשת לקרוא את מוני היצרן לפי הצורך לצורך מעקב אחר עמידת היצרן בתוכניות הייצור היומיות.

{{ח:סעיף|82||תיקון: 31.7.09, 25.11.20, 27.10.21, 30.6.24; תשפ״א־6, תשפ״ב־7, תשפ״ג־6, תשפ״ה־9}}
{{ח:ת}} '''עריכת פירוט התשלומים'''
{{ח:תת|(א)}} '''פירוט תשלומים ליצרן'''
{{ח:תתת|(1)}} מנהל המערכת יערוך וישלח אחת לחודש פירוט תשלומים מחייב ליצרן, בתוך 30 ימים מתום כל חודש; בחודש שבו חלים חגים, ימי החג לא יימנו במניין הימים לשליחת פירוט תשלומים לפי סעיף קטן זה.
{{ח:תתת|(2)}} מנהל המערכת יפיק לחברה שמחזיקה ברישיון ייצור וברישיון הספקה פירוט תשלומים מחייב מאוחד שיורכב מהתקבולים המגיעים לחברה כבעלת רישיון ייצור בקיזוז התשלומים שבהם היא חייבת כבעלת רישיון הספקה.
{{ח:תתת|(3)}} מנהל המערכת יפיק פירוט תשלומים מחייב מאוחד ליצרן ומספק או לשני יצרנים, המאוגדים בחברות קשורות כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 1|בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}}, אשר הודיעו בכתב למנהל המערכת כי הן מעוניינות בפירוט תשלומים מאוחד (באמת מידה זו – חברות קשורות).
{{ח:תת|(ב)}} '''תכולת פירוט תשלומים מחייב'''
{{ח:תת}} פירוט התשלומים המחייב ליצרן מאת מנהל המערכת יכיל לפחות את הפרטים הבאים:
{{ח:תתת|(1)}} כמות האנרגיה שהוזרמה לרשת על ידי היצרן בהתאם לקריאות מוני היצרן.
{{ח:תתת|(2)}} תשלום קבוע כמפורט בלוחות תעריפים 7.8–1 ו־7.8–2.
{{ח:תתת|(3)}} חישוב תשלומים למנהל המערכת בגין סטיות היצרן מתכנית התחזוקה השנתית, בהתאם לקבוע {{ח:פנימי|סעיף 88|באמת מידה 88}}.
{{ח:תתת|(4)}} חישוב תשלומים למנהל המערכת בגין סטיות היצרן מהזמינות התפעולית האקוויוולנטית הקבועה ליצרן.
{{ח:תתת|(5)}} חישוב תשלומים למנהל המערכת בגין סטיות היצרן בפרמטרים תפעוליים כמופיע {{ח:פנימי|סעיף 85|באמת מידה 85}}.
{{ח:תתת|(6)}} סך התשלום ליצרן בגין העמדת יכולת זמינה קבועה ויכולת זמינה משתנה לפי שעות העמדת יכולת זמינה קבועה ושעות העמדת יכולת זמינה משתנה. תשלום כאמור יחושב בהתאם ליכולת הזמינה הקבועה והמשתנה שהועמדה לטובת מנהל המערכת על ידי היצרן בהתאם לתעריפים הקבועים באישור התעריפי של היצרן.
{{ח:תתת|(7)}} סך התשלום ליצרן בגין רכישת אנרגיה במסגרת מימוש יכולת זמינה קבועה במסגרת תכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת. התשלום יחושב כמכפלת סך האנרגיה שנרכשה בתעריף האנרגיה הקבוע ליצרן באישור התעריפי. החישוב יוצג בנפרד לכל אחד מהמש״בים השונים. החישוב יפרט את השעות בהן מומשה יכולת זמינה קבועה לאנרגיה.
{{ח:תתת|(8)}} סך התשלום ליצרן בגין רכישת אנרגיה במסגרת מימוש יכולת זמינה משתנה במסגרת תכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת. תשלום כאמור יחושב כמכפלת סך האנרגיה שנרכשה וסופקה בתעריף הרלוונטי לפי הצעות מחיר האנרגיה החצי שעתיות שהתקבלו במסגרת תכנית היצור היומית של היצרן. החישוב יוצג בנפרד לכל מחצית שעה.
{{ח:תתת|(9)}} תשלום ליצרן בגין אספקת שירותים נלווים לפי דרישת מנהל המערכת.
{{ח:תתת|(10)}} תשלום למנהל המערכת בגין מתן שירותי גיבוי ושירותים נלווים ליצרן (טרם נקבע).
{{ח:תתת|(11)}} תשלום בגין הגדלת או הקטנת כמות האנרגיה המתוכננת לייצור בהתאם לתכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת ולפי הנחיית מנהל המערכת בזמן אמת.
{{ח:תתת|(12)}} חישוב תשלומים למנהל המערכת וליצרן לפי העניין בגין סטיית היצרן מייצור אנרגיה לפי תכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת.
{{ח:תתת|(13)}} חישוב תשלומים למנהל המערכת בגין חריגות אדמיניסטרטיביות של היצרן.
{{ח:תתת|(14)}} תשלומים בגין אי עמידה באמות מידה וקנסות במסגרתן.
{{ח:תתת|(15)}} תשלומים נוספים שיקבעו במסגרת אמות המידה.
{{ח:תת|(ג)}} '''התייחסות פירוט התשלומים המחייב ליחידת ייצור'''
{{ח:תת}} מובהר בזה כי לגבי כל אחד מסעיפי התשלום יפרט פירוט התשלומים המחייב את הפרמטרים בחישוב לכל יחידת ייצור.
{{ח:תת|(ד)}} '''תעריף לעריכת פירוט תשלומים מחייב ליצרן'''
{{ח:תת}} מנהל המערכת יגבה מאת היצרן תעריף בגין עריכת פירוט תשלומים מחייב ליצרן בהתאם לקבוע בלוח תעריפים 7.8–1.
{{ח:תת|(ה)}} '''תחולת {{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳ של ספר אמות המידה}}'''
{{ח:תת}} לעניין תחולת אמות המידה {{ח:פנימי|פרק ב|שבפרק ב׳ לספר אמות המידה}} יראו את פירוט התשלומים המחייב ליצרן כחשבון צריכה.
{{ח:תת|(ה1)}} '''מועדי תקבול התשלומים'''
{{ח:תתת|(1)}} מנהל המערכת ישלם ליצרן תשלום לפי פירוט התשלומים המחייב עד 5 ימים מהמועד האחרון לתשלום המספק למנהל המערכת לפי {{ח:פנימי|סעיף 62|אמת מידה 62}}, לרבות מהמועד האחרון לתשלום בהתאם להארכה שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 62|אותה אמת מידה}}; אם במסגרת חמשת הימים האמורים יש פחות מ־3 ימי עבודה, רשאי מנהל המערכת להודיע חודש מראש לפחות, באתר האינטרנט שלו, על הארכת מספר הימים לתשלום כך שיכללו 3 ימי עבודה; לא פרסם מנהל המערכת הודעה על הארכת מספר הימים לתשלום, ישלם מנהל המערכת ליצרן עד תום חמשת הימים האמורים.
{{ח:תתת|(2)}} אם פירוט התשלומים המחייב הוא לזכות חברה כאמור בסעיף (א)(2) או לזכות חברות קשורות, יראו אותן לעניין סעיף זה כיצרן.
{{ח:תת|(ו)}} '''הכרעה במחלוקות'''
{{ח:תת}} במקרה של מחלוקת בין יצרן למנהל המערכת ביחס לחשבון או לנתונים שבבסיסו, יבוא הדבר להכרעת הצוות המקצועי ברשות בתוך חודש מיום קבלת התייחסות מנהל המערכת להערות היצרן וקבלת מלוא הנתונים הנדרשים לקבלת ההחלטה. בכל מקרה, מחלוקת בשל סכום החשבון השוטף לא תהיה עילה לעיכוב שליחת פירוט התשלומים המחייב או לעיכוב התשלום; הפרשים שייווצרו לאחר בחינת השגות היצרן על סכום החשבון השוטף יבוטאו בפירוט התשלומים המחייב העוקב, בדרך של ניכוי או תוספת תשלום, לפי העניין, בתוספת ריבית פיגורים.

{{ח:קטע3|פרק ו סימן ג|סימן ג׳: משטר הפעלה}}

{{ח:סעיף|83||תיקון: 31.7.09, 25.11.20; תש״ף־5, תשפ״א־6, תשפ״ד־25}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|84||תיקון: 31.7.09, 13.5.19, 1.2.21, 19.5.25; תש״ף־6, תשפ״א־25, תשפ״ה־30}}
{{ח:ת}} '''עמידה בדרישות אמינות'''
{{ח:תת|(א)}} '''הגדרות'''
{{ח:תת}} באמת מידה זו:
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הפסקה מאולצת“ – כל אחת מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} הפסקה חלקית או מלאה של הייצור ביחידת הייצור שלא בהתאם לתכנית ההעמסה הפרטנית או הנחיית מנהל המערכת בזמן אמת, לרבות הפסקה הנגרמת בגלל אי עמידה בהוראות רישיון הייצור שלא נגרמה כתוצאה מאחד או יותר מן המקרים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 130|באמות מידה 130–137}} או בגלל רשת החשמל;
{{ח:תתתת|(2)}} כשלון בהתנעת יחידת ייצור שהייתה מתוכננת לפעול על פי תכנית ההעמסה הפרטנית, שלא נגרמה כתוצאה מאחד או יותר מן המקרים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 130|באמות מידה 130–137}} או בגלל רשת החשמל;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”כישלון בהתנעה“ – כל מצב שבו משך הזמן לסנכרון היחידה לרשת עולה ב־50% או ב־10 דקות על הזמן שנקבע לסוג ההתנעה ולסוג היחידה {{ח:פנימי|סעיף 85|באמת מידה 85}}, לפי המאוחר מביניהם.
{{ח:תת|(ב)}} '''עמידה בדרישות אמינות'''
{{ח:תת}} היצרן יפעיל את המתקן תוך עמידה בכל דרישות האמינות הקבועות ברישיונו ובאמות המידה.
{{ח:תת|(ג)}} '''מספר הפסקות מאולצות'''
{{ח:תתת|(1)}} מספר ההפסקות המאולצות של כל יחידת ייצור (כולל הפסקות חלקיות) לא יעלה על 7 הפסקות בשנה, אלא אם כן נקבע בנספח א׳ לאמת מידה זו מספר אחר של הפסקות מאולצות מותרות בשנה.
{{ח:תתת|(2)}} למרות האמור בסעיף קטן (1) בשנת הפעילות הראשונה של המתקן מספר ההפסקות המאולצות של כל יחידת ייצור (כולל הפסקות חלקיות) לא יעלה על 20 הפסקות בשנה, אלא אם כן נקבע בנספח א׳ לאמת מידה זו מספר אחר של הפסקות מאולצות מותרות בשנה.
{{ח:תתת|(2א)}} לא ניתן להעביר הפסקות מאולצות שלא נוצלו בשנה מסוימת לניצול בשנים עוקבות.
{{ח:תתת|(3)}} במקרה בו חלו הפסקות מאולצות סמוכות הכוללת שתי הפסקות ביממה או בפרק זמן קצר יותר, למנהל המערכת תהיה סמכות לדרוש מהיצרן לבצע בדיקות קבלה ביחידה בה אירעו ההפסקות המאולצות.
{{ח:תת|(ד)}} '''ביצוע בדיקות קבלה בגין חריגה מדרישות האמינות'''
{{ח:תת}} בגין כל הפסקה מאולצת (כולל הפסקות חלקיות) מעבר למספר ההפסקות המוגדרות בסעיף (ב) יחויב היצרן בביצוע בדיקות קבלה שתמשכנה בין 12 ל־24 שעות לכל יחידה, שבמהלכן לא יהיה היצרן זכאי לתשלום בגין יכולת זמינה אלא לתעריף עבור בדיקות קבלה למשך תקופת בדיקות הקבלה שלא תפחת מ־12 שעות ולא תעלה על 24 שעות, אלא אם היצרן לא סיים את בדיקות הקבלה בהצלחה בפרק זמן זה ונדרש להארכת משך ביצוען.
{{ח:תת|(ה)}} '''תחולת אמת המידה על יצרנים'''
{{ח:תת}} למען הסר ספק מובהר בזה כי אמת מידה זו חלה על כל סוגי המתקנים המחוברים לרשת ההולכה ובכלל זה מתקנים קונוונציונאליים, מתקני קוגנרציה, מיתקני אגירה ומתקני אנרגיה מתחדשת.

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״א־25}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''נספח א׳ {{ח:פנימי|סעיף 84|לאמת מידה 84}} – הפסקות מאולצות מותרות בשנה לפי יחידת ייצור}}
{{ח:ת}} &lt;table width=&quot;100%&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;יחידת ייצור&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מס׳ הפסקות מאולצות המותרות בשנה&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יחידה במחזור משולב 34 באתר אלון תבור&lt;/td&gt;&lt;td&gt;54&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;טורבינת גז – רמת חובב 1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;טורבינת גז – רמת חובב 2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יחידה במחזור משולב – רמת חובב 3 ו־5 {{ש}} ויחידה במחזור משולב 4 ו־5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;108 לכל היחידות במצטבר&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;טורבינת גז – רמת חובב 6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;11&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;טורבינת גז – רמת חובב 7&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יחידה במחזור משולב – רמת חובב 8 ו־9&lt;/td&gt;&lt;td&gt;54 לכל היחידות במצטבר&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף|85||תיקון: 31.7.09, 15.5.17; תשפ״ה־30}}
{{ח:ת}} '''עמידה בפרמטרים תפעוליים'''
{{ח:תת}} באמת מידה זו:
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”סטייה מפרמטר תפעולי“ – כל אחת מאלה:
{{ח:תתת}} למתקן ייצור מחזור משולב:
{{ח:תתתת|(1)}} חריגה מזמני הגעה לעומס מלא ומזמני הגעה לסנכרון כמפורט בטבלה שלהלן:
{{ח:תתתת}} &lt;table style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;סוג התנעה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;משך הפסקת היחידה טרם ההתנעה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;משך זמן עד עומס מלא בדקות&lt;/th&gt;&lt;th&gt;משך זמן עד סנכרון בדקות&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;קרה מאד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מעל 96 שעות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;td&gt;180&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;קרה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;28–96 שעות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;220&lt;/td&gt;&lt;td&gt;150&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פושרת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;12–48 שעות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;100&lt;/td&gt;&lt;td&gt;85&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;חמה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עד 12 שעות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;65&lt;/td&gt;&lt;td&gt;55&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תתתת|(2)}} קצב שינוי עומס הפוחת מ־1% מההספק המותקן בדקה.
{{ח:תתתת|(3)}} הספק מינימלי בעומס חלקי (המקיים עמידה בערכי איכות סביבה) העולה על 60% מההספק המותקן.
{{ח:תתת}} למתקן ייצור תעשייתי במחזור פתוח:
{{ח:תתתת|(1)}} הספק מינימלי בעומס חלקי (המקיים עמידה בערכי איכות סביבה) שעולה על 100 MW.
{{ח:תתתת|(2)}} אי יכולת להפעלת היחידה באי חשמלי במשטר ISOLATE/DROOP, תוך שינוי עומסים בכל טווח ההספק המותקן ויכולת רה־סנכרון תוך עבודה יציבה בתחום התדירויות 51–49 HZ.
{{ח:תתתת|(3)}} אי יכולת לבצע לפחות 3 התנעות ביום.
{{ח:תתתת|(4)}} הגעה בהתנעה קרה ממצב דומם לעומס מלא ביותר מ־30 דקות.
{{ח:תתת}} למתקן ייצור גמיש במחזור פתוח:
{{ח:תתתת|(1)}} אי יכולת להפעלת היחידה באי חשמלי במשטר ISOLATE/DROOP, תוך שינוי עומסים בכל טווח ההספק המותקן ויכולת רה־סנכרון תוך עבודה יציבה בתחום התדירויות 51–49 HZ.
{{ח:תתתת|(2)}} אי יכולת לבצע לפחות 3 התנעות ביום.
{{ח:תתתת|(3)}} זמן לסנכרון היחידה עולה על 7 דקות.
{{ח:תתתת|(4)}} הגעה בהתנעה קרה ממצב דומם לעומס מלא ביותר מ־10 דקות.
{{ח:תתתת|(5)}} הספק מינימלי בעומס חלקי (המקיים עמידה בערכי איכות סביבה) הגבוה מ־50% מההספק המותקן או גבוה מ־35 MW (הנמוך מביניהם).
{{ח:תת|(א)}} '''תחילת תקופת אי עמידה בפרמטר תפעולי'''
{{ח:תתת|(1)}} תקופת אי עמידה בפרמטר תפעולי תחל לאחר שהיצרן סטה מפרמטר תפעולי נתון ב־5 מקרים שונים, כאשר המרווח בין מקרה למקרה הוא 24 שעות לפחות.
{{ח:תתת|(2)}} במניין הסטיות לא תובא בחשבון סטיה שחלפו יותר מ־5 שנים ממועד התרחשותה.
{{ח:תת|(ב)}} '''סיום תקופת אי עמידה בפרמטר תפעולי'''
{{ח:תת}} תקופת אי עמידה בפרמטר תפעולי תסתיים כאשר היצרן יוכיח עמידה מחודשת בפרמטר התפעולי שממנו סטה. היצרן יוכל להוכיח עמידה מחודשת בפרמטר תפעולי באחת משתי צורות:
{{ח:תתת|(1)}} הוכחת עמידה בפרמטר תפעולי באמצעות בדיקה ייעודית – על מנת להוכיח עמידה בפרמטר תפעולי יוכל היצרן לפנות למנהל המערכת בבקשה לבצע בדיקה של המתקן לצורך הוכחה שהמתקן עומד בפרמטר הטכני הנידון. פנה היצרן למנהל המערכת לטובת ביצוע הבדיקה כאמור, יבצע מנהל המערכת את הבדיקה ויתן את מסקנותיו בתוך 14 יום.
{{ח:תתת|(2)}} הוכחת עמידה בפרמטר טכני בהפעלה שוטפת – היצרן יוכל להוכיח עמידה בפרמטר תפעולי בכך שיידרש לביצוע הפעולה הנדרשת על ידי מנהל המערכת. ככל שהמתקן מבצע את הפעולה הטכנית שבגינה הוא מצוי בתקופת אי עמידה בפרמטר תפעולי, תסתיים תקופת אי העמידה לאחר ביצוע הפעולה בהצלחה.
{{ח:תת|(ג)}} '''תשלום היצרן בתקופת אי עמידה בפרמטר תפעולי'''
{{ח:תת}} בין תחילת תקופת אי עמידה בפרמטר תפעולי ועד פנייתו של היצרן למנהל המערכת לשם ביצוע בדיקה לעמידה בפרמטר תפעולי באמצעות בדיקה ייעודית, ישלם היצרן למנהל המערכת את התשלומים הבאים:
{{ח:תתת|(1)}} מתקן ייצור במחזור משולב אשר אינו עומד בפרמטרים תפעוליים:
{{ח:תתת}} היצרן ישלם למנהל המערכת סכום השווה ל־30% מתעריף הזמינות הקבוע למתקן ייצור במחזור משולב, כפי שנקבע באישור התעריפי של היצרן. במידה ולא נקבע תעריף זמינות קבוע באישור התעריפי של היצרן, ישלם היצרן לפי תעריף הזמינות הקבוע בלוח התעריף 6.5–1.
{{ח:תתת|(2)}} מתקן ייצור תעשייתי במחזור פתוח אשר אינו עומד בפרמטרים תפעוליים:
{{ח:תתת}} היצרן ישלם למנהל המערכת סכום השווה ל־30% מתעריף הזמינות הקבוע למתקן ייצור תעשייתי במחזור פתוח, כפי שנקבע באישור התעריפי של היצרן. במידה ולא נקבע תעריף זמינות קבוע באישור התעריפי של היצרן, ישלם היצרן לפי תעריף הזמינות הקבוע בלוח התעריף 6.5–1.
{{ח:תתת|(3)}} מתקן ייצור גמיש במחזור פתוח אשר אינו עומד בפרמטרים תפעוליים:
{{ח:תתתת|(א)}} במקרה שבו המתקן העומד בפרמטרים תפעוליים של מתקן ייצור תעשייתי במחזור פתוח: היצרן ישלם למנהל המערכת את ההפרש בין תשלומי הזמינות הקבועים למתקן גמיש במחזור פתוח כפי שנקבע באישור התעריפי של היצרן. במידה ולא נקבע תעריף זמינות באישור התעריפי של היצרן, אזי לפי תעריף הזמינות הקבוע בלוח התעריף 6.5–1, לבין תשלומי הזמינות הקבועים למתקן ייצור תעשייתי במחזור פתוח כפי שקבוע בלוח התעריף 6.5–1.
{{ח:תתתת|(ב)}} במקרה שבו המתקן אינו עומד בפרמטרים התפעוליים של מתקן ייצור תעשייתי במחזור פתוח, ישלם היצרן למנהל סכום כקבוע בסעיף קטן (2) לגבי מתקן ייצור תעשייתי במחזור פתוח אשר אינו עומד בפרמטרים תפעוליים.
{{ח:תת|(ד)}} '''תשלום בגין דיווח כוזב על טיפול בסטייה מפרמטר תפעולי'''
{{ח:תת}} אם היצרן פנה למנהל המערכת בהודעה כי טופלה הסטייה מהפרמטר התפעולי הנידון ובבדיקה להוכחת עמידה בפרמטר תפעולי נכשל המתקן מלעמוד בפרמטר התפעולי הנידון, או שכשל מלעמוד בפרמטר התפעולי בהפעלה שוטפת, ישלם היצרן למנהל המערכת את התשלומים המפורטים לעיל עד לסיום תקופת אי העמידה בפרמטר התפעולי בתוספת של 5%.

{{ח:קטע3|פרק ו סימן ג1|סימן ג׳1: זמינות יצרנים המחוברים לרשת ההולכה|תיקון: תש״ף־6, תשפ״ד־25}}

{{ח:סעיף|85א||תיקון: 13.5.19, 28.2.22, 19.5.25; תש״ף־6, תשפ״ד־25, תשפ״ה־30}}
{{ח:ת}} '''הגדרות ותחולה'''
{{ח:תת|(א)}} '''תחולה'''
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:פנימי|פרק ו סימן ג1|סימן זה}} יחול על יחידת ייצור שנקבע לה תעריף לתשלומי זמינות לפי לוח תעריפים 6.5–1א וכן על מיתקנים שהונפקה להם תעודת זמינות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 85ב|בסעיף (ג) לאמת מידה 85ב}}.
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:פנימי|סעיף 85ג|אמת מידה 85ג}} תחול גם על הספק שהיצרן לא מתכוון לייצר, אלא לרכוש ממנהל המערכת לטובת מכירתו למספק.
{{ח:תת|(ב)}} '''הגדרות'''
{{ח:תת}} {{ח:פנימי|פרק ו סימן ג1|בסימן זה}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יצרן“ – בעל מיתקן אשר חל עליו {{ח:פנימי|פרק ו סימן ג1|סימן זה}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן“ – יחידת ייצור או מיתקן אגירה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נקודת המדידה“ – כל אחד מאלה, לפי העניין:
{{ח:תתתת|(1)}} לעניין יחידת ייצור – בהדקי הגנרטורים של יחידת הייצור;
{{ח:תתתת|(2)}} לעניין מיתקן אגירה – בנקודת החיבור לרשת של מיתקן האגירה;
{{ח:תתתת|(3)}} לעניין מיתקן אגירה המשולב עם מיתקן ייצור או צריכה נוסף – בנקודת ההמרה של מיתקן האגירה כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 85ה|באמת מידה 85ה}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תכנית יומית“ – תכנית המוגשת על ידי יצרן למנהל המערכת לצורכי העמסה, כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 106ב|באמת מידה 106ב}}.

{{ח:סעיף|85ב||תיקון: 13.5.19, 28.2.22, 14.5.25, 19.5.25; תש״ף־6, תשפ״ד־25, תשפ״ה־25, תשפ״ה־30, תשפ״ו}}
{{ח:ת}} '''שיוך הספק שנתי למספק ולעסקאות חצר'''
{{ח:תת|(א)}} '''שיוך הספק שנתי לעסקאות חצר'''
{{ח:תתת|(1)}} מנהל המערכת ישייך הספק של מיתקן לעסקה עם צרכן חצר ({{ח:פנימי|פרק ו סימן ג1|בסימן זה}} – עסקת חצר), אם המגבלות המפורטות בתנאי הזכאות לתעריף הקבועים בלוח תעריפים 6.5–1ב מאפשרות לאותו מיתקן העברת אנרגיה לצרכן חצר.
{{ח:תתת|(2)}} ההספק המשויך לעסקאות חצר בשנה נתונה יהיה שווה לאחד משני אלה, לפי הנמוך מביניהם:
{{ח:תתתת|(א)}} הצריכה השעתית המרבית של צרכן החצר באותה שנה;
{{ח:תתתת|(ב)}} ההספק הנקי המותקן של המיתקן בתנאי ISO, כפי שנקבע בבדיקות קבלה שערך מנהל המערכת לפי אמות מידה אלה.
{{ח:תתת|(3)}} ההספק המשויך לעסקת חצר בשנה נתונה ייאמד לפי הצריכה השעתית המרבית בשנה הקודמת ויעודכן לאחר סיום השנה הקלנדרית לפי הצריכה השעתית המרבית של צרכן החצר בפועל באותה שנה.
{{ח:תתת|(4)}} ההספק המשויך לעסקת חצר בשנת הפעילות הראשונה של המיתקן ייקבע על פי הצהרת היצרן לגבי הצריכה השעתית המרבית של צרכן החצר, שתוגש עד 30 ימים לפני תחילת ההפעלה המסחרית, ויעודכן לפי הצריכה השעתית המרבית של צרכן החצר בפועל באותה שנה.
{{ח:תתת|(5)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (2) עד (4), ההספק השנתי המשויך לעסקאות חצר של יצרן שקיבל את אישור התעריף שלו לפני יום י״ד באדר התשע״ח (1 במרץ 2018) יהיה שווה לאפס.
{{ח:תת|(ב)}} '''שיוך הספק למספק'''
{{ח:תתת|(1)}} יצרן המורשה לפי המגבלות המפורטות בתנאי הזכאות לתעריף הקבועים בלוח תעריפים 6.5–1ב לשייך הספק למספק, יודיע למנהל המערכת –
{{ח:תתתת|(א)}} עד 30 ימים לפני סוף רבעון קלנדרי על הגדלת ההספק שישויך למספק בעבור הרבעון העוקב או עד 30 ימים לפני סוף שנה קלנדרית על הגדלת ההספק שישויך למספק בעבור השנה העוקבת – אם מנהל המערכת עדכן לו הקטנת הספק לפי סעיף {{ח:הערה|קטן}} (3);
{{ח:תתתת|(ב)}} עד 6 חודשים לפני סוף השנה הקלנדרית על הקטנת הספק שישויך למספק בעבור השנה העוקבת.
{{ח:תתת|(2)}} סך ההספק המשויך לעסקת הספק פרטית לא יעלה על ההספק הנקי המותקן בתנאי ISO כפי שנבדק בבדיקות הקבלה שערך מנהל המערכת לפי אמות מידה אלה.
{{ח:תתת|(3)}} מנהל המערכת יעדכן הקטנת הספק המשויך למספק בתחילת השנה הקלנדרית שלאחר תום 12 חודשים מהחודש שבו החל שיוך ההספק בפועל.
{{ח:תת|(ג)}} '''שיוך תעודת זמינות למספק'''
{{ח:תתת|(1)}} מנהל המערכת ינפיק לבקשת יצרן, עד שלושים ימים לפני סוף השנה הקלנדרית, תעודת זמינות; בסעיף זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”יצרן“ – יצרן המורשה לשייך הספק למספק לפי המגבלות המפורטות בתנאי הזכאות לתעריף הקבועים בלוח תעריפים 6.5–1ב;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”מספק“ – מספק שחל עליו {{ח:פנימי|פרק ה סימן ג|סימן ג׳ לפרק ה׳ לאמות המידה}};
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”תעודת זמינות“ – תעודה שבה קבוע סך ההספק המצטבר שאותו יהיה רשאי היצרן המחזיק בתעודה כאמור לשייך, בשנה העוקבת, למספק אחד או לכמה מספקים.
{{ח:תתת|(2)}} ההספק הקבוע בתעודת הזמינות כאמור בסעיף קטן (1) יחושב כמכפלת ההספק המרבי כפי שנמדד בבדיקה האחרונה שערך מנהל המערכת לפרמטר זה של המיתקן במקדם התאמה שנקבע למיתקן כמפורט בנספח לאמת מידה זו והוא יעודכן בהתאם לאמור {{ח:פנימי|סעיף 85ג1|באמת מידה 85ג1}}.
{{ח:תתת|(3)}} יצרן שהונפקה לו תעודת זמינות כאמור בסעיף קטן (1) יודיע למנהל המערכת בכל חודש, עד 15 ימים לפני סיום החודש הקלנדרי, על ההספק שהוא ישייך בחודש העוקב לכל מספק מתוך ההספק הנקוב בתעודת הזמינות, ואת זהות המספק האמור, וכן יפקיד לטובת מנהל המערכת באותו מועד ערבות בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 85ג2|לסעיף (א)(1) לאמת מידה 85ג2}}.
{{ח:תתת|(4)}} סך ההספק שישייך יצרן כאמור בסעיף קטן (1) למספקים לא יעלה, במצטבר, על ההספק הקבוע בתעודת הזמינות.
{{ח:תתת|(5)}} לא הודיע יצרן למנהל המערכת כאמור בסעיף קטן (3), שיוך ההספק של היצרן ימשיך להיות בהתאם להודעה האחרונה של היצרן למנהל המערכת.
{{ח:תתת|(6)}} מנהל המערכת ינפיק תעודת זמינות למיתקן אגירה המשולב במיתקני ייצור או צריכה נוספים בתנאי שמתקיימים בו התנאים האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} מותקנים מונים נפרדים למיתקני הייצור, למיתקני הצריכה ולמיתקן האגירה;
{{ח:תתתת|(ב)}} מותקן מונה למדידת הצריכה העצמית של מיתקן האגירה;
{{ח:תתתת|(ג)}} מנהל המערכת קבע שיעור איבודים נורמטיבי בין נקודת המדידה לנקודת החיבור לרשת של מיתקן האגירה בהתאם לבדיקות הקבלה שביצע.

{{ח:סעיף*||:|תיקון: תשפ״ה־30}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''נספח {{ח:פנימי|סעיף 85ב|לאמת מידה 85ב}} {{ש}} מקדמי התאמה ומועד עדכונם למיתקנים שהונפקה להם תעודת זמינות על ידי מנהל המערכת ושקיבלו אישור תעריף עד ליום כ״ה בסיוון התשפ״ז (30 ביוני 2027), ולגבי מיתקני השבת אנרגיה מפסולת, עד ליום א׳ בטבת התשפ״ח (31 בדצמבר 2027)'''}}
{{ח:ת}} &lt;table width=&quot;100%&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;טכנולוגיה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מקדם התאמה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מועד עדכון מקדם ההתאמה למכסה {{ש}} הראשונית (2,000 מ״ו ראשונים)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פוטו־וולטאית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;31.12.2035&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אגירה בסוללות המשולבת במיתקן פוטו־וולטאי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בהתאם לנוסחה להלן&lt;/td&gt;&lt;td&gt;31.12.2035&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אגירה בסוללות שאינה משולבת במיתקן פוטו־וולטאי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בהתאם לנוסחה להלן&lt;/td&gt;&lt;td&gt;66 חודשים ממועד ההפעלה המסחרית של המיתקן&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;השבת אנרגיה מפסולת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.85&lt;/td&gt;&lt;td&gt;31.12.2048&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:ת}} נוסחת חישוב מקדמי התאמה למיתקני אגירה:
{{ח:ת}} {{ממורכז|&lt;math&gt;\mathrm{CCV}= \left\{0.352 \times \ln \left(\mathrm{D}\right) + 0.2231 \right\} \times \mathrm{F}&lt;/math&gt;}}
{{ח:ת}} כאשר:
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;\mathrm{CCV}&lt;/math&gt; – ערך מקדם ההתאמה; טווח ערכי &lt;math&gt;\mathrm{CCV}&lt;/math&gt; יוגדר בין 0 ל־1;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;\mathrm{D}&lt;/math&gt; – יחס קיבולת להספק של מיתקן האגירה (Duration);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;\mathrm{F}&lt;/math&gt; – בהתאם לסוג מיתקן האגירה כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין אגירה בסוללות המשולבת במיתקן פוטו־וולטאי – &lt;math&gt;\mathrm{F} = 0.85&lt;/math&gt;;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין אגירה בסוללות שאינה משולבת במיתקן פוטו־וולטאי – &lt;math&gt;\mathrm{F} = 0.35&lt;/math&gt;.

{{ח:סעיף|85ג||תיקון: 13.5.19, 1.11.20, 28.2.22, 19.5.25, 26.11.25; תש״ף־6, תשפ״א־23, תשפ״ד־25, תשפ״ה־30, תשפ״ו, תשפ״ו־16}}
{{ח:ת}} '''תשלומים ליצרן בגין יכולת זמינה'''
{{ח:תת|(א)}} '''תשלומי זמינות'''
{{ח:תתת|(1)}} מנהל המערכת ישלם ליצרן תשלומי זמינות כקבוע בלוח תעריפים 6.5–1א בעד היכולת הזמינה בדלק ראשי, בניכוי כל אלה, לפי העניין:
{{ח:תתתת|(א)}} ההספק המשויך למספק לפי {{ח:פנימי|סעיף 85ב|סעיף (ב) לאמת מידה 85ב}} או במסגרת תעודת זמינות לפי {{ח:פנימי|סעיף 85ב|סעיף (ג) לאותה אמת מידה}};
{{ח:תתתת|(ב)}} ההספק המשויך לעסקאות חצר;
{{ח:תתתת|(ג)}} ההספק שהיצרן דיווח שהוא מתכנן לייצר או לרכוש ממנהל המערכת, לצורך מכירתו לצרכן חצר או למספק כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 106ב|באמת מידה 106ב(ג)(3)(ד) ו־(ג)(3)(ו)}}.
{{ח:תתת|(2)}} היכולת הזמינה בדלק ראשי תיקבע לפי דיווח היצרן בתכנית היומית על יכולת זמינה ברוטו, שהוגשה לפי {{ח:פנימי|סעיף 106ב|אמת מידה 106ב}} בניכוי הצריכה העצמית של המיתקן ובניכוי הפסדי השנאה, כפי שייקבעו על ידי מנהל המערכת בבדיקות הקבלה שערך למיתקן; לעניין יחידת ייצור, היכולת הזמינה תיקבע לפי היכולת הזמינה ברוטו בדלק ראשי.
{{ח:תתת|(3)}} אם לאחר פרסום תכנית העמסה פרטנית יום מראש תיקן היצרן את דיווחו על היכולת הזמינה ברוטו בדלק ראשי ליכולת זמינה נמוכה יותר, תשלומי הזמינות שישלם מנהל המערכת ליצרן יעודכנו בהתאם לדיווח המעודכן.
{{ח:תתת|(4)}} אם לאחר פרסום תכנית העמסה פרטנית יום מראש תיקן היצרן את דיווחו על יכולת זמינה ברוטו בדלק ראשי ליכולת זמינה גבוהה יותר, מנהל המערכת לא ישלם ליצרן תשלום זמינות בעד היכולת הזמינה הנוספת.
{{ח:תתת|(5)}} על אף האמור בסעיף קטן (4), אם תיקון דיווח הזמינות נובע משינוי בתחזית של הטמפרטורה, הלחות, קרינת השמש או הרוח, אשר משפיעים על זמינות היצרן (להלן {{ח:פנימי|פרק ו|בפרק זה}} – תנאי הסביבה), כאמור {{ח:פנימי|סעיף 106ב|בסעיף קטן (ד)(4)(ד) באמת מידה 106ב}}, היצרן יהיה זכאי לתשלומי זמינות גם בעד היכולת הזמינה הנוספת, ובלבד שהתיקון נעשה עד 4 שעות לפני מועד ההעמסה ובשיעור שלא עולה על 5% מהיכולת הזמינה ברוטו בדלק ראשי שעליה דיווח היצרן בתכנית היומית.
{{ח:תתת|(6)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תתת|(7)}} לבקשת יצרן שהונפקה לו תעודת זמינות לפי {{ח:פנימי|סעיף 85ב|סעיף (ג) לאמת מידה 85ב}}, ישלם לו מנהל המערכת בגין הספק הנקוב בתעודת הזמינות שלא שויך למספק, מחולק במקדם ההתאמה הקבוע למיתקן, את התעריף הקבוע בשורה 30 בלוח תעריפים 6.5–1א; יצרן שביקש לקבל תשלום כאמור, לא יוכל לשייך הספק שקיבל בעדו תשלום לפי סעיף קטן זה למספק פרטי למשך 12 חודשים החל בחודש שבעבורו קיבל תשלום לראשונה.
{{ח:תת|(ב)}} '''עדכון תשלומי זמינות בגין עדכון הספק משויך לעסקת החצר'''
{{ח:תתת|(1)}} הפרשים הנובעים מעדכון ההספק המשויך לעסקאות חצר בשנה החולפת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 85ב|בסעיפים קטנים (א)(3) ו־(א)(4) באמת מידה 85ב}}, יתווספו לתשלומי הזמינות או יקוזזו מהם, לפי העניין; להפרשים כאמור תתווסף ריבית החשב הכללי כפי שהיא מתפרסמת ברשומות.
{{ח:תתת|(2)}} ההוספה לתשלומי הזמינות או הקיזוז מהם כאמור בסעיף קטן (1) יבוצעו עד שלושה חודשים מסיום השנה הקלנדרית.
{{ח:תת|(ג)}} '''סטיית זמינות לאחר תוכנית העמסה פרטנית ותשלום בשל סטייה'''
{{ח:תתת|(1)}} אם לאחר פרסום תכנית העמסה פרטנית יום מראש שינה היצרן את דיווחו בנוגע ליכולת הזמינה ברוטו בדלק ראשי ליכולת זמינה נמוכה יותר, בשיעור שינוי העולה על 2.5 אחוזים (להלן – סטיית זמינות), ישלם היצרן למנהל המערכת בשל ההספק החסר תשלום לפי התעריף הקבוע בלוח תעריפים 6.5–12, למעט אם התקיים אחד המקרים המפורטים בסעיף קטן (3).
{{ח:תתת|(2)}} אם העומס המרבי, ובמיתקן אגירה – העומס הממוצע, שנמדד בחצי שעה נתונה בנקודת המדידה נמוך מהעומס הנדרש על ידי מנהל המערכת בתכנית העמסה פרטנית מעודכנת, בשיעור שינוי העולה על 2.5 אחוזים, ישלם היצרן למנהל המערכת תשלום בשל סטיית הזמינות הבלתי ידועה לפי לוח תעריפים 6.5–12, למעט אם התקיים אחד המקרים המפורטים בסעיף קטן (3).
{{ח:תתת|(3)}} במקרים המפורטים להלן היצרן לא יחויב בתשלומים המפורטים בסעיפים קטנים (1) או (2) בשל סטיית זמינות:
{{ח:תתתת|(א)}} בקרות אירוע מהאירועים המפורטים ברשימת מקרי חירום שפירט ספק שירות חיוני לפי {{ח:פנימי|סעיף 128|אמת מידה 128}} או בקרות כוח עליון כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 130|באמת מידה 130}}, או במקרה שבו היצרן ייחשב לזמין לפי {{ח:פנימי|סעיף 125|אמת מידה 125}};
{{ח:תתתת|(ב)}} היצרן ביצע את תיקון הדיווח בנוגע ליכולת הזמינה ברוטו בדלק ראשי, עד 4 שעות לפני מועד ההעמסה, בשיעור שאינו עולה על 5% מהיכולת הזמינה ברוטו, שנעשתה בשל שינוי בתחזית תנאי הסביבה כאמור בסעיף קטן (א)(5);
{{ח:תתתת|(ג)}} סטיית הזמינות התרחשה כתוצאה מהפסקה מאולצת כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 84|באמת מידה 84}}, ובלבד שהיצרן הצהיר כי ההפסקה המאולצת נבעה מתקלה ביחידת הייצור שהתגלתה בעת הפעלתה או כתוצאה מכישלון בהתנעה ומנהל המערכת אישר את ההצהרה; משך הזמן שבו יהיה היצרן פטור מחיוב בסטיית זמינות לפי פסקה זו, יהיה השעות שבעבורן הוגשה תוכנית יומית טרם התרחשות ההפסקה המאולצת;
{{ח:תתתת|(ד)}} היצרן ביצע את תיקון דיווח היצרן בנוגע ליכולת הזמינה ברוטו בדלק ראשי עד 33 שעות לפני מועד ההעמסה;
{{ח:תתתת|(ה)}} סטיית הזמינות היא בשל הספק נוסף שמנהל המערכת הורה על העמסתו בתוכנית העמסה מעודכנת שנשלחה פחות מ־4 שעות לפני מועד ההעמסה המתוכנן, ובלבד שמתקיימים כל אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} אי־הזמינות של היצרן נובעת ממחסור בגז טבעי;
{{ח:תתתתת|(2)}} היצרן הודיע למנהל המערכת מוקדם ככל האפשר מרגע משלוח תוכנית ההעמסה המעודכנת על אי־יכולתו לעמוד בתוכנית לאור האמור בפסקת משנה (1);
{{ח:תתתתת|(3)}} היצרן עשה כמיטב יכולתו לקבל את הגז הנדרש, כולו או חלקו, לצורך עמידה בתוכנית ההעמסה המעודכנת;
{{ח:תתתת|(ו)}} סטיית הזמינות נגרמה מתקלה שמקורה בחברת הולכת הגז, אשר לא הייתה ידועה לחברת הולכת הגז במועד הגשת תוכנית הייצור בידי היצרן, ובתנאי שהיצרן הודיע מוקדם ככל האפשר למנהל המערכת על התקלה האמורה.
{{ח:תת|(ד)}} '''תשלומים של יצרן ששייך תעודת זמינות למספק בשל אי־זמינות'''
{{ח:תת}} בשל אי־זמינות שדווחה על ידי יצרן ששייך תעודת זמינות למספק כאמור {{ח:פנימי|סעיף 85ב|בסעיף (ג) לאמת מידה 85ב}}, טרם שליחת תוכנית העמסה פרטנית על ידי מנהל המערכת, ישלם היצרן למנהל המערכת בשל ההספק החסר בגין כל חצי שעה שבה המיתקן לא היה זמין, את התעריף הקבוע בלוח תעריפים 6.5–12ב.

{{ח:סעיף|85ג1||תיקון: 19.5.25; תשפ״ה־30}}
{{ח:ת}} '''עדכון או ביטול תעודת זמינות'''
{{ח:תת|(א)}} '''עדכון תעודת זמינות על ידי מנהל המערכת'''
{{ח:תתת|(1)}} מנהל המערכת יעדכן את ההספק הנקוב בתעודת זמינות שהונפקה ליצרן לפי {{ח:פנימי|סעיף 85ב|סעיף (ג) לאמת מידה 85ב}} במקרים האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} אם היצרן חויב בביצוע בדיקות קבלה בשל חריגה מדרישות האמינות כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 84|בסעיף (ד) לאמת מידה 84}}, מנהל המערכת יעדכן את ההספק שעל בסיסו חושב ההספק הנקוב בתעודת הזמינות בהתאם לתוצאות בדיקות הקבלה כאמור;
{{ח:תתתת|(ב)}} מנהל המערכת יעדכן, עד ה־10 לכל חודש, את מקדם ההתאמה שיחול על מיתקן אגירה החל מהחודש הקלנדרי העוקב, בהתאם לתוצאות המחזור המלא שביצע המיתקן בחודש הקלנדרי שקדם למועד העדכון; לעניין זה, ”מחזור מלא“ – מחזור כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 106יב|בסעיף קטן (א)(1) לאמת מידה 106יב}};
{{ח:תתתת|(ג)}} לא ביצע המיתקן מחזור מלא במשך שלושה חודשים רצופים, ידרוש מנהל המערכת מהיצרן לבצע מחזור מלא כבדיקה, וההתחשבנות בגין מחזור זה תתבצע בהתאם לתעריף בדיקות כקבוע בלוח תעריפים 6.24–1;
{{ח:תתתת|(ד)}} אם בוצע מחזור מלא כבדיקה כאמור בפסקה (ב), ההתחשבנות בגין מחזור זה תתבצע בהתאם לתעריף בדיקות כקבוע בלוח תעריפים 6.24–1.
{{ח:תת|(ב)}} '''ביטול תעודת זמינות על ידי מנהל המערכת'''
{{ח:תתת|(1)}} מנהל המערכת יבטל תעודת זמינות של יצרן שלא שילם את תשלומיו למנהל המערכת ולא חידש את הבטוחה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 85ג2|בסעיפים קטנים (ב)(2) ו־(ב)(3) לאמת מידה 85ג2}}.
{{ח:תתת|(2)}} מנהל המערכת יחדש תעודת זמינות של יצרן ששילם את כל תשלומיו למנהל המערכת וחידש את הבטוחה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 85ג2|בסעיפים קטנים (ב)(2) ו־(ב)(3) לאמת מידה 85ג2}}; היצרן יוכל לשייך הספק מכוח אותה תעודה החל מ־1 בחודש העוקב למועד חידוש תעודת הזמינות; חודשה תעודת הזמינות לאחר המועד הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 85ב|בסעיף (ג)(3) לאמת מידה 85ב}} – היצרן יוכל לשייך הספק למספק מכוח אותה תעודת זמינות החל מ־1 בחודש שלאחר החודש העוקב למועד החידוש האמור.
{{ח:תת|(ג)}} '''עדכון מקדמי ההתאמה הנורמטיביים'''
{{ח:תת}} מנהל המערכת יעדכן מזמן לזמן את מקדמי ההתאמה הנורמטיביים שנקבעו על ידו לטכנולוגיות השונות; עדכן מנהל המערכת את מקדמי ההתאמה, הם יחולו על המיתקנים שקיבלו תעודת זמינות החל מהחודש העוקב למועד פרסומם מקדמי ההתאמה המעודכנים.

{{ח:סעיף|85ג2||תיקון: 19.5.25; תשפ״ה־30}}
{{ח:ת}} '''הפקדת בטוחה על ידי יצרן ששייך תעודת זמינות למספק'''
{{ח:תת|(א)}} '''הפקדת בטוחה'''
{{ח:תתת|(1)}} כתנאי לשיוך הספק של יצרן שקיבל תעודת זמינות למספק כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 85ב|בסעיף (ג) לאמת מידה 85ב}}, יפקיד היצרן בטוחה להבטחת עמידתו בתשלומים, לטובת מנהל המערכת שתהיה בתוקף למשך 12 חודשים החל מהחודש שבו יחל היצרן לשייך הספק למספק; סכום הבטוחה יהיה בהתאם לנוסחה שלהלן:
{{ח:תתת}} {{ממורכז|&lt;math&gt;mathrm{Col} = \mathrm{C} \times \mathrm{N\_A\_Tariff} \times \mathrm{H}&lt;/math&gt;}}
{{ח:תתת}} כאשר:
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;\mathrm{Col}&lt;/math&gt; – סכום הבטוחה הנדרש בש״ח;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;\mathrm{C}&lt;/math&gt; – ההספק המרבי של המיתקן כפי שנמדד בבדיקה האחרונה שערך מנהל המערכת לפרמטר זה, במונחי קילו־וואט, בניכוי ההספק שלא משויך למספק פרטי;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;\mathrm{N\_A\_Tariff}&lt;/math&gt; – תעריף הזמינות הקבוע בשורה 5 ללוח תעריפים 6.5–1א, אלא אם כן קיים תעריף בתוקף שחל על היצרן לעניין זה; תעריף שתקבע הרשות בעניין זה יחל ממועד פרסומו;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;\mathrm{H}&lt;/math&gt; – כמות שעות זמינות ל־60 ימי פעילות השווה ל־1,440.
{{ח:תתת|(2)}} בכפוף לאמור {{ח:פנימי|סעיף 85ג|בסעיף (א)(7) לאמת מידה 85ג}}, מנהל המערכת לא יאשר בקשה של יצרן להגדיל את ההספק המשויך למספק פרטי בחודש מסוים, אלא לאחר שהיצרן עדכן את סכום הבטוחה שהפקיד לפי סעיף זה.
{{ח:תתת|(3)}} הבטוחה המופקדת לטובת מנהל המערכת תעמוד בהוראות {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיף (ד)(2) לאמת מידה 50}}.
{{ח:תת|(ב)}} '''חילוט הבטוחה'''
{{ח:תתת|(1)}} לא שילם יצרן חשבון שהופק לו על ידי מנהל המערכת בתוך 3 ימי עבודה ממועד שליחת החשבון ליצרן, ימסור מנהל המערכת ליצרן הודעה על כוונתו לחלט את הבטוחה, שבה יפורט המועד האחרון לתשלום לפני חילוט, שיחול בתוך 7 ימים ממועד מסירת ההודעה האמורה, וסכום התשלום הנדרש.
{{ח:תתת|(2)}} לא שילם היצרן את החשבון בתוך 7 ימים ממועד מסירת ההודעה כאמור בסעיף קטן (1), רשאי מנהל המערכת לחלט את הבטוחה עד לגובה החוב שקיים ליצרן כלפי מנהל המערכת.
{{ח:תתת|(3)}} יצרן שחולטה בטוחה שהעמיד לפי סעיף זה יעמיד, בתוך 10 ימים ממועד החילוט האמור, בטוחה נוספת, לפי הוראות סעיף (א)(1); לא העמיד בטוחה נוספת כאמור – יבטל מנהל המערכת את תעודת הזמינות של היצרן.

{{ח:סעיף|85ג3||תיקון: 19.5.25; תשפ״ה־30}}
{{ח:ת}} '''הצטרפות יצרן להסדר תחת כללי השוק'''
{{ח:תת|(א)}} '''הצטרפות יצרן לאסדרה תחת כללי השוק'''
{{ח:תתת|(1)}} לבקשת יצרן, מנהל המערכת יעביר מיתקן ייצור או אגירה ברשת ההולכה המורשה לשייך תעודת זמינות למספק בהתאם לתנאי הזכאות לתעריף כקבוע בלוח תעריף 6.5–1ב (באמת מידה זו – היצרן) להוראות בעניין תשלום וכללים לפי {{ח:פנימי|פרק ו סימן ג1|סימן זה}} ולפי {{ח:פנימי|פרק ו סימן ה1|סימן ה׳1}} (באמת מידה זו – כללי השוק); לבקשה כאמור יצרף היצרן את המפורטים להלן, לפי העניין:
{{ח:תתתת|(1)}} אישור הרשות לתיקון רישיון הייצור או הרישיון המותנה – אם המבקש פועל מכוח רישיון כאמור;
{{ח:תתתת|(2)}} אישור הרשות למעבר לכללי השוק – אם המבקש זכאי לתעריף מכוח מכרז מדינה;
{{ח:תתתת|(3)}} כתב ויתור של היצרן על זכאותו לקבלת תעריף בהתאם לתנאים לזכאות לתעריף שעל פיהם הוא פועל או עתיד לפעול.
{{ח:תתת|(2)}} הגיש יצרן בקשה לפי סעיף קטן (1), יבחן מנהל המערכת את הבקשה ויעביר את היצרן לכללי השוק, ככל שקיבל את בקשתו בתוך 30 ימי עבודה מיום קבלת הבקשה, ואם לפי כללי השוק נדרשת התקנה של מונה לצורך התחשבנות – מיום הגשת הבקשה או מיום התקנת המונה, לפי המאוחר שבהם.
{{ח:תתתת|(1)}} בטרם המעבר יחתום היצרן מול מנהל המערכת על הסכם המשייך אותו לכללי השוק.
{{ח:תתתת|(2)}} לאחר החתימה על הסכם כאמור בסעיף קטן (3) וביצוע המעבר לכללי השוק על ידי מנהל המערכת, לא יוכל היצרן לשוב לפעול בהתאם לאסדרה שחלה לגביו ערב המעבר לכללי השוק.
{{ח:תתתת|(3)}} ביקש יצרן שאינו פועל תחת כללי השוק להוסיף קיבולת אגירה למיתקן פוטו־וולטאי לפי {{ח:פנימי|סעיף 35מד|אמת מידה 35מד}}, יעביר מנהל המערכת את המיתקן הפוטו־וולטאי בשילוב קיבולת האגירה לפעול תחת כללי השוק.
{{ח:תתתת|(4)}} יצרן באנרגיה מתחדשת שקיבל אישור תעריף במסגרת החלטה 62704 מיום כ״ז באדר א׳ התשפ״ב (28 בפברואר 2022) רשאי למכור אנרגיה לצרכן חצר, ובלבד שיודיע על כך למנהל המערכת עד ליום י״א בטבת התשפ״ן (31 בדצמבר 2025); ואולם יצרן כאמור אינו רשאי לשייך תעודת זמינות למספק.

{{ח:סעיף|85ד||תיקון: 13.5.19, 28.2.22; תש״ף־6, תשפ״ד־25}}
{{ח:ת}} '''הקצאת שעות זמינות מוגברות'''
{{ח:תת|(א)}} '''הקצאת שעות זמינות מוגברות על ידי מנהל המערכת'''
{{ח:תתת|(1)}} מנהל המערכת יודיע ליצרן עד 5 ימי עבודה לפני תחילתו של כל רבעון קלנדרי, לגבי כל יחידת ייצור של אותו יצרן, את השעות שבהן נדרשת זמינות מוגברת של יחידת הייצור ברבעון העוקב ({{ח:פנימי|פרק ו סימן ג1|בסימן זה}} – דרישת זמינות מוגברת).
{{ח:תתת|(2)}} מנהל המערכת לא יורה במסגרת דרישת הזמינות המוגברת על שעות זמינות מוגברת של יחידת הייצור במועדים שבהם היא צפויה להיות בתחזוקה מתוכננת לפי {{ח:פנימי|סעיף 86|אמת מידה 86}}.
{{ח:תתת|(3)}} שעות הזמינות המוגברת, לגבי כל יחידת ייצור, לא יעלו על 1,200 שעות בשנה קלנדרית.
{{ח:תתת|(4)}} בשנה הקלנדרית הראשונה להפעלה המסחרית של יחידת הייצור לא ידרוש מנהל המערכת מהיצרן שעות זמינות מוגברות של יחידת הייצור.
{{ח:תת|(ב)}} '''תחולה'''
{{ח:תת}} אמת מידה זו תחול רק לגבי יצרן מהיצרנים המפורטים להלן:
{{ח:תתת|(1)}} יצרן שאינו יצרן בטכנולוגיית אגירה שאובה ושקיבל אישור תעריף לאחר יום י״ד באדר התשע״ח (1 במרץ 2018);
{{ח:תתת|(2)}} יצרן שהיה יצרן בקוגנרציה אשר חדל להתקיים ביחידת הייצור שלו תנאי מהתנאים המפורטים {{ח:חיצוני|תקנות משק החשמל (קוגנרציה)|בהגדרה ”יחידת ייצור בקוגנרציה“ שבתקנות משק החשמל (קוגנרציה), התשס״ה–2004}}, ושקיבל אישור תעריף לאחר יום כ׳ בטבת התשע״ה (11 בינואר 2015).

{{ח:קטע3|פרק ו סימן ג2|סימן ג׳2 – זמינות של מיתקני אגירה המחוברים או המשולבים ברשת המתח העליון|תיקון: תשפ״ד־28}}

{{ח:סעיף|85ה||תיקון: 30.10.23; תשפ״ד־28}}
{{ח:ת}} '''הגדרות ותחולה'''
{{ח:תת|(א)}} '''תחולה'''
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:פנימי|פרק ו סימן ג2|סימן זה}} יחול על יצרן אשר קיבל הודעת זכייה כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 220ו|באמת מידה 220ו}}; הודעת הזכייה שניתנה ליצרן כאמור יראו אותה כאישור תעריף שניתן לו.
{{ח:תתת|(2)}} על יצרן שחל עליו {{ח:פנימי|פרק ו סימן ג2|סימן זה}} לא יחול {{ח:פנימי|פרק ו סימן ג1|סימן ג׳1}}, למעט {{ח:פנימי|סעיף 85ד|אמת מידה 85ד}} שתחול על יצרן כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} '''הגדרות'''
{{ח:תת}} {{ח:פנימי|פרק ו סימן ג2|בסימן זה}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יכולת זמינה“ – היכולת הזמינה לפריקת אנרגיה או היכולת הזמינה לטעינת אנרגיה, לפי הנמוכה משניהן;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יכולת זמינה לטעינת אנרגיה“ – ההספק הנקי שניתן לטעון מרשת החשמל ברגע נתון, במונחי מגה־וואט;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יכולת זמינה לפריקת אנרגיה“ – ההספק הנקי שניתן להזרים לרשת החשמל ברגע נתון, במונחי מגה־וואט;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נקודת המרה“ – המוצא של כלל המהפכים המותקנים על מיתקן אגירה המייצר אנרגיה בזרם ישר; ואולם אם מיתקן האגירה מייצר חשמל בזרם חילופין – הדקי המחולל;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קיבולת אגירה פנויה לטעינת אנרגיה“ – האנרגיה שניתן לטעון במיתקן האגירה ברגע נתון, במונחי מגה־וואט שעה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קיבולת אגירה פנויה לפריקת אנרגיה“ – האנרגיה שניתן לפרוק ממיתקן האגירה ברגע נתון, במונחי מגה־וואט שעה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קיבולת אגירה נקובה“ – כמות האנרגיה הניתנת לאחסון במיתקן האגירה, כפי שתעודכן בדיווחי היצרן, בהתאם לקבוע {{ח:פנימי|סעיף 85ו|באמת מידה 85ו}}, במונחי מגה־וואט שעה.

{{ח:סעיף|85ו||תיקון: 30.10.23; תשפ״ד־28}}
{{ח:ת}} '''עדכון קיבולת אגירה נקובה'''
{{ח:תת|(א)}} '''עדכון קיבולת אגירה נקובה'''
{{ח:תתת|(1)}} מנהל המערכת יאפשר ליצרן המבקש זאת, לעדכן את קיבולת האגירה הנקובה, החל מהשנה הראשונה לפעילותו של המיתקן, בכפוף לכך שמתקיימים כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} מועד עדכון קיבולת האגירה הנקובה יתואם עם מנהל המערכת;
{{ח:תתתת|(ב)}} בקשת היצרן היא להגדיל או להקטין את קיבולת האגירה הנקובה, בשיעור של עד 10% ביחס לקיבולת האגירה שנקבעה ברישיון האגירה שניתן ליצרן;
{{ח:תתתת|(ג)}} מנהל המערכת נתן אישור לעדכון קיבולת האגירה הנקובה; לצורך מתן האישור לפי פסקה זו, יהיה רשאי מנהל המערכת לבצע בדיקות למיתקן האגירה.
{{ח:תתת|(2)}} לא הגיש היצרן בקשה לעדכון קיבולת האגירה הנקובה כאמור בסעיף קטן (1) או לא עמד היצרן באחד או יותר מהתנאים לעדכונה כאמור בסעיף קטן (1)(א) עד (ג), לא יחול שינוי לגביה.

{{ח:סעיף|85ז||תיקון: 30.10.23; תשפ״ד־28}}
{{ח:ת}} '''תשלומים בעד יכולת זמינה'''
{{ח:תת|(א)}} '''תשלומי זמינות'''
{{ח:תתת|(1)}} מנהל המערכת ישלם ליצרן תשלומי זמינות בעד היכולת הזמינה כקבוע בלוח תעריפים 6.5–15.
{{ח:תתת|(2)}} היכולת הזמינה תיקבע ברמה חצי שעתית כפי שנמדדה בפועל כאמור בסעיף (ב)(2), או לפי דיווח היצרן בתוכנית היומית שהוגשה לפי {{ח:פנימי|סעיף 106ט|אמת מידה 106ט}}, אם לא נמדדה בפועל.
{{ח:תתת|(3)}} אם לאחר שליחת תוכנית העמסה פרטנית יום מראש לפי {{ח:פנימי|סעיף 106י|אמת מידה 106י}} (באמת מידה זו – תוכנית העמסה פרטנית יום מראש) על ידי מנהל המערכת תיקן היצרן את דיווחו על היכולת הזמינה ליכולת זמינה נמוכה יותר, תשלומי הזמינות שישלם מנהל המערכת ליצרן יעודכנו בהתאם לדיווח המעודכן.
{{ח:תתת|(4)}} אם לאחר שליחת תוכנית העמסה פרטנית יום מראש על ידי מנהל המערכת תיקן היצרן את דיווחו על היכולת הזמינה ליכולת זמינה גבוהה יותר, מנהל המערכת לא ישלם ליצרן תשלומי זמינות בעד היכולת הזמינה הגבוהה.
{{ח:תת|(ב)}} '''סטיית זמינות ותשלום בשל סטייה'''
{{ח:תתת|(1)}} אם לאחר שליחת תוכנית העמסה פרטנית יום מראש על ידי מנהל המערכת שינה היצרן את דיווחו בנוגע ליכולת הזמינה ליכולת זמינה נמוכה יותר, בשיעור העולה על 2.5 אחוזים, ישלם היצרן למנהל המערכת תשלום בשל סטיית הזמינות הידועה, לפי לוח תעריפים 6.5–12א, למעט אם התקיים אחד המקרים המפורטים בסעיף קטן (4).
{{ח:תתת|(2)}} אם העומס המרבי שנמדד בחצי שעה נתונה בנקודת החיבור לרשת של מיתקן האגירה, ולעניין מיתקן אגירה המשולב עם מיתקני ייצור או צריכה נוספים – בנקודת ההמרה של מיתקן האגירה, הוא נמוך מהעומס הנדרש על ידי מנהל המערכת בתוכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת, בשיעור העולה על 2.5 אחוזים, ישלם היצרן למנהל המערכת תשלום בשל סטיית הזמינות הבלתי ידועה לפי לוח תעריפים 6.5–12א, למעט אם התקיים אחד המקרים המפורטים בסעיף קטן (4).
{{ח:תתת|(3)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (1) ו־(2), בשנת הפעילות הראשונה של המיתקן, היצרן ישלם למנהל המערכת תשלום בשל סטיית הזמינות הידועה או תשלום בשל סטיית הזמינות הבלתי ידועה, לפי העניין, אם הסטייה היא בשיעור העולה על 5 אחוזים.
{{ח:תתת|(4)}} במקרים המפורטים להלן היצרן לא יחויב בתשלומים המפורטים בסעיפים קטנים (1) או (2) בשל סטיית זמינות:
{{ח:תתתת|(א)}} בקרות כוח עליון כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 130|באמת מידה 130}};
{{ח:תתתת|(ב)}} סטיית הזמינות התרחשה כתוצאה מהפסקה מאולצת כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 84|באמת מידה 84}}, ובלבד שמתקיימים כל אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} היצרן הצהיר כי ההפסקה המאולצת נבעה מתקלה במיתקן האגירה שהתגלתה בעת הפעלתו, ומנהל המערכת אישר את ההצהרה;
{{ח:תתתתת|(2)}} היצרן לא חורג מכמות ההפסקות המאולצות המותרות לו לפי {{ח:פנימי|סעיף 84|אמת מידה 84}};
{{ח:תתתת}} משך הזמן שבו יהיה היצרן פטור מתשלומים בשל סטיית זמינות כאמור בפסקה זו, יהיה בעבור השעות שלגביהן הוגשה תוכנית יומית טרם התרחשות ההפסקה המאולצת;
{{ח:תתתת|(ג)}} סטיית הזמינות התרחשה בשל הוראה או פעולה של מנהל המערכת.

{{ח:קטע3|פרק ו סימן ד|סימן ד׳: תחזוקה}}

{{ח:סעיף|86||תיקון: 31.7.09, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''כללים למסירת תכנית תחזוקה למיתקנים המחוברים לרשת ההולכה'''
{{ח:תת|(א)}} '''מועדי תחזוקה'''
{{ח:תתת|(1)}} תחזוקה של יחידת הייצור תתבצע במועדים שנקבעו בתכנית התחזוקה המחייבת ובמקרה של תיאום תכנית תחזוקה חלופית, במועדים שנקבעו בתכנית התחזוקה החלופית כמפורט באמת מידה זו.
{{ח:תתת|(2)}} מנהל המערכת יהיה רשאי לקבוע גם מועדים בהם לא תתבצע תכנית תחזוקה.
{{ח:תת|(ב)}} '''הגשת בקשה לתכנית תחזוקה'''
{{ח:תתת|(1)}} חודש לפני ההפעלה המסחרית של מתקן הייצור ומדי שנה, ב־1 ליוני, יעביר היצרן למנהל המערכת את תכנית תחזוקת המיתקן לשלוש השנים הקלנדאריות הבאות (החל מחודש ינואר שיבוא). אם ה־1 ליוני חל בערב שבת, שבת או בחגים תועבר התכנית ביום חול הקודם לתאריך זה.
{{ח:תתת|(2)}} תכנית התחזוקה המבוקשת תפרט את המועדים המתוכננים לביצוע תחזוקה במתקן בשלוש השנים כמודגם בטופס לדוגמא המצורף לאמת מידה זו וכותרתו ”בקשה לתכנית תחזוקה“.
{{ח:תתת|(3)}} תכניות התחזוקה המבוקשות תוגשנה בנפרד עבור כל אחת מיחידות הייצור במתקן.
{{ח:תתת|(4)}} הנתונים הנדרשים למנהל המערכת לצורך קביעת מועדי התחזוקה של יחידות היצרן יקבעו במסגרת ההסכם התפעולי בין הצדדים.
{{ח:תתת|(5)}} מקרים של תחזוקה חלקית של יחידת ייצור בה רק חלק מיחידת הייצור מושבת יסוכמו במסגרת ההסכם התפעולי.
{{ח:תת|(ג)}} '''טיפול בבקשת היצרן ומסירת תכנית תחזוקה מחייבת'''
{{ח:תתת|(1)}} מנהל המערכת ישבץ את תוכניות התחזוקה המוגשות על ידי היצרן במסגרת התכניות לתחזוקת שאר היחידות במערכת תוך התחשבות בבקשת היצרן ויגיש ליצרן בתוך 45 ימי עבודה תכנית תחזוקה מחייבת לשנה הקלנדארית הבאה (החל מחודש ינואר שיבוא). תכנית זו תחייב את היצרן בפעילותו במהלך שנה זו.
{{ח:תתת|(2)}} במקרה של אי מסירת בקשה לתכנית תחזוקה שנתית במועד הקבוע בסעיף (ב) או אי מסירתה כלל, ישלם היצרן קנס אדמיניסטרטיבי כקבוע {{ח:פנימי|סעיף 97|באמת מידה 97}} ושיבוצו בתכנית התחזוקה הכללית במועדים המבוקשים על ידו ייעשה בהתאם לשיקולי מנהל המערכת.
{{ח:תת|(ד)}} '''שינויים בתכנית התחזוקה המחייבת'''
{{ח:תתת|(1)}} שינויים מטעמו של היצרן בתכנית התחזוקה המחייבת יתבצעו בהסכמת מנהל המערכת על פי בקשה שתוגש שלושה חודשים לפני מועד תחזוקה המתוכננת.
{{ח:תתת|(2)}} אישר מנהל המערכת את הבקשה לשינוי מתכנית התחזוקה המחייבת, ימציא מנהל המערכת ליצרן הודעה בכתב בגין השינוי בתכנית התחזוקה ויראו את השינוי המאושר כחלק מתכנית התחזוקה המחייבת.
{{ח:תתת|(3)}} מנהל המערכת רשאי משיקולים של שרידות המערכת להורות ליצרן לדחות את מועד ביצוע תכנית התחזוקה בפרק זמן של עד שבעה ימים, וזאת עד שלושה ימים לפני המועד המתוכנן לביצוע תכנית התחזוקה. מנהל המערכת ישלם ליצרן הוצאות הדחייה לפי תעריף שתקבע הרשות (טרם נקבע).
{{ח:תתת|(4)}} במקרים חריגים ביותר ובאישור הרשות יהיה רשאי מנהל המערכת להורות ליצרן לדחות את מועד ביצוע תכנית התחזוקה אף בהודעה מוקדמת של יום אחד וישלם לו הוצאות הדחייה לפי תעריף שתקבע הרשות (טרם נקבע).
{{ח:תת|(ה)}} '''תכנית תחזוקה חלופית'''
{{ח:תת}} מנהל המערכת רשאי, משיקולים של צרכי מערכת החשמל והביקוש לחשמל, לתאם עם היצרן תכנית תחזוקה חלופית לפני המועד שתוכנן לביצוע התחזוקה.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''בקשה לתכנית תחזוקה בקשה לתכנית תחזוקה ליחידה'''}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הטופס הושמט)}}

{{ח:סעיף|87||תיקון: 31.7.09}}
{{ח:ת}} '''חריגה מתכנית התחזוקה המחייבת'''
{{ח:תת|(א)}} '''חריגה מתכנית התחזוקה המחייבת'''
{{ח:תת}} יצרן חייב להודיע למנהל המערכת, טרם ביצוע החריגה, על כל חריגה צפויה מתכנית התחזוקה המחייבת, ולרבות הארכת, קיצור או שינוי במועדי התחזוקה הקבועים בתכנית.
{{ח:תת|(ב)}} '''אישור החריגה'''
{{ח:תת}} מצא מנהל המערכת כי החריגה מתכנית התחזוקה עולה בקנה אחד עם צרכי המערכת, יאשר מנהל המערכת את החריגה והיצרן לא ישא בכל תשלום בגין החריגה. לא אישר מנהל המערכת את החריגה יפעל היצרן בהתאם למועדים שנקבעו לתכנית התחזוקה.

{{ח:סעיף|88||תיקון: 31.7.09}}
{{ח:ת}} '''תשלומים בגין חריגה מתכנית התחזוקה'''
{{ח:תת|(א)}} '''חריגה שאינה מאושרת'''
{{ח:תת}} לא אישר מנהל המערכת את ביצוע החריגה או אם היצרן לא הודיע על החריגה, לא יהיה זכאי היצרן לתשלום בעד יכולת זמינה עבור שעות החריגה וכן ישלם היצרן למנהל המערכת תשלום בגובה הנזק שנגרם בגין החריגה, בהתאם לחישוב המפורט {{ח:פנימי|סעיף 83|באמת מידה 83(ג)}}.
{{ח:תת|(ב)}} '''חישוב הזמינות האקוויוולנטית בגין תקופת התחזוקה'''
{{ח:תת}} תקופת התחזוקה תילקח בחשבון לצורך חישוב הזמינות האקוויוולנטית המצטברת של היחידה כדלקמן:
{{ח:תתת|(1)}} במקרה בו התבצעה התחזוקה במועדים הקבועים בתכנית התחזוקה המחייבת או אם התקבל אישור מנהל המערכת לחריגה מתכנית התחזוקה המחייבת, תובא בחשבון התקופה בה לא הייתה היחידה זמינה בפועל בלבד.
{{ח:תתת|(2)}} במקרה של ביצוע תחזוקה שלא במועדים הקבועים בתכנית התחזוקה ללא אישור מנהל המערכת תובא בחשבון תקופת התחזוקה בפועל, ובכלל זה כל תקופה בה לא הייתה היחידה זמינה בפועל בשל ביצוע תחזוקה במועדים שחרגו מהמועדים שאושרו על ידי מנהל המערכת לתכנית התחזוקה.

{{ח:סעיף|89||תיקון: 31.7.09, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''ביצוע תחזוקת החצר על ידי סש״ח'''
{{ח:תת|(א)}} '''תכנית תחזוקת החצר'''
{{ח:תת}} מנהל המערכת יתאם עם ספק שירות חיוני רשת ועם היצרן ויאשר את ביצוע תחזוקת החצר ואת ביצוע תחזוקת הקווים המחברים את המתקן לרשת החשמל עם מועדי ביצוע תחזוקת מתקן הייצור או עם השעות בהן אין היצרן מתכוון לייצר על פי תכנית התחזוקה ותכניות הייצור היומיות.
{{ח:תת|(ב)}} '''תיאום ביצוע תחזוקת החצר'''
{{ח:תתת|(1)}} מנהל המערכת יעביר ליצרן ולספק שירות חיוני רשת, מדי שנה, עד לא יאוחר מיום ה־30 לנובמבר של אותה שנה את תכניות תחזוקת החצר שבאחריות תחזוקתית של ספק שירות חיוני רשת. התכנית תתייחס לשנה הקלנדארית העוקבת (החל מחודש ינואר שיבוא).
{{ח:תתת|(2)}} במקרים בהם בשל תחזוקת החצר, שלא במסגרת הזמנים האמורה בסעיף (א), מתקן הייצור, כולו או חלקו, לא יכול היה לייצר חשמל, אולם היה זמין במועדים אלה, יהיה היצרן זכאי לתשלום בהתאם לאמור {{ח:פנימי|סעיף 141|באמת מידה 141(א)}}.

{{ח:קטע3|פרק ו סימן ה|סימן ה׳: יצרנים המחוברים לרשת ההולכה}}

{{ח:סעיף|90||תיקון: 31.7.09; תשפ״ד־25}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|91||תיקון: 31.7.09, 27.1.20; תש״ף־34, תש״ף־36, תשפ״ד־25}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|92||תיקון: 31.7.09; תשפ״ד־25}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|93||תיקון: 31.7.09, 28.6.18; תשע״ט־7}}
{{ח:ת}} '''תכנית ההעמסה הכללית ופרסום מחיר שולי חצי שעתי'''
{{ח:תת|(א)}} '''הגדרות'''
{{ח:תת}} באמת מידה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יחידות ייצור בהעמסה עצמית“ – יחידות ייצור שפועלות לפי שיטת העמסה עצמית ביממה נתונה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יחידות ייצור בהעמסה מרכזית“ – יחידות ייצור שפועלות לפי שיטת העמסה מרכזית ביממה נתונה.
{{ח:תת|(ב)}} '''פרסום תכנית העמסה כללית'''
{{ח:תתת|(1)}} מנהל המערכת יפרסם באמצעות אתר האינטרנט של החברה בכל יום עד לשעה 14:00 תכנית העמסה כללית של כלל מיתקני הייצור במשק ליום המחרת (להלן – תכנית העמסה כללית).
{{ח:תתת|(2)}} תכנית ההעמסה הכללית שתפורסם תפרט את הספק הייצור הכולל המתוכנן במשק ואת תחזית ייצור האנרגיה המתחדשת בכל חצי שעה מהשעה 00:00 ועד לשעה 23:59 ביום המחרת.
{{ח:תתת|(3)}} בימי שישי ובערבי מועדי ישראל, תפורסם תכנית העמסה כללית עד השעה 14:00, לכל יום העוקב ליום הפרסום עד וכולל יום העבודה הראשון העוקב אחריו; לעניין אמת מידה זו, ”שבת“ ו”מועדי ישראל“ – כמשמעותם לפי {{ח:חיצוני|פקודת סדרי השלטון והמשפט#סעיף 18א|סעיף 18א לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש״ח–1948}}.
{{ח:תת|(ג)}} '''עקרונות תכנון העמסת מיתקני הייצור בתכנית ההעמסה הכללית'''
{{ח:תתת|(1)}} תכנית ההעמסה תיקבע על בסיס שיקולים כלכליים, תוך מזעור העלויות המשקיות ותוך התחשבות באילוצים ובשיקולים המפורטים בסעיף (ד) לאמת מידה זו.
{{ח:תתת|(2)}} בקביעת תכנית ההעמסה יפעל מנהל המערכת בהגינות ובתום לב, בלא אפליה, תוך מתן הזדמנות שווה למיתקנים השונים ובלי לקבוע תנאים מועדפים ליחידות הייצור של ספק שירות חיוני.
{{ח:תת|(ד)}} '''שיקולים בתכנון תכנית העמסה הכללית'''
{{ח:תת}} בתכנון תכנית ההעמסה הכללית יפעל מנהל המערכת מתוך התחשבות באילוצים ובשיקולים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} תחזית הביקוש המשקי לחשמל ליום הבא;
{{ח:תתת|(2)}} תחזית זמינות מיתקני הייצור בדלק ראשי ובדלק משני הצפויה ביום המחרת;
{{ח:תתת|(3)}} הספק הייצור המבוקש על ידי יחידות ייצור בהעמסה עצמית;
{{ח:תתת|(4)}} תחזית הייצור של היצרנים העצמיים כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 123|באמת מידה 123}};
{{ח:תתת|(5)}} הצעות המחיר של יחידות ייצור בהעמסה עצמית לאנרגיה מוזרמת לרשת ולהפחתת עומס בזמן אמת, בהתאם לאמות המידה החלות על היצרן;
{{ח:תתת|(6)}} תחזית ייצור האנרגיה המתחדשת;
{{ח:תתת|(7)}} המאפיינים הטכניים של המיתקנים, למעט נצילות, כפי שדווחו על ידי היצרנים ואושרו על ידי מנהל המערכת, או כפי שנבדקו על ידי מנהל המערכת; בכלל זה, קצב העלייה או הירידה, משך ההתנעה ומשך הזמן המינימלי להפעלת התחנה בעומסים שונים;
{{ח:תתת|(8)}} הצעות מחיר של יחידות ייצור בהעמסה מרכזית; ליחידות ייצור בהעמסה מרכזית של יצרנים פרטיים, שלהם נקבעה עלות מוכרת, העלות תיקבע לפי התעריפים שקבעה הרשות לסוג יצרנים זה בלוחות התעריפים המתייחסים אליהם; למיתקני הייצור של ספק שירות חיוני העלות תיקבע לפי בסיס התעריף;
{{ח:תתת|(9)}} שיקולי שרידות ואמינות המערכת, לרבות עתודות ייצור הנדרשות לצורך זה;
{{ח:תתת|(10)}} מגבלות רשת החשמל, לרבות היווצרות גודש, עבודות יזומות ותקלות;
{{ח:תתת|(11)}} זמינות מיתקני הספקת הגז וזמינות מערכת הולכת הגז;
{{ח:תתת|(12)}} במקרה של מחסור בגז טבעי – הקצאת השימוש בדלקים חלופיים לפי {{ח:פנימי|סעיף 125|אמת מידה 125}};
{{ח:תתת|(13)}} מדיניות שקבע השר ביחס לתמהיל מקורות האנרגיה אשר ישמשו לייצור חשמל;
{{ח:תתת|(14)}} העמסת מיתקנים לצורך בדיקה כמשמעותה באמות המידה שקובעת הרשות, ובכלל זה בדיקות קבלה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 72|באמות מידה 72 עד 73}} ובדיקת יכולת פעולה בדלק משני כאמור {{ח:פנימי|סעיף 125|באמת מידה 125}};
{{ח:תתת|(15)}} אילוצים רגולטוריים הנובעים משיקולי הגנת סביבה, לרבות לפי היתרי הפליטה;
{{ח:תתת|(16)}} אילוצים נוספים לפי כל דין.
{{ח:תת|(ה)}} '''עדכון תכנית ההעמסה הכללית בזמן אמת'''
{{ח:תתת|(1)}} מנהל המערכת יעדכן את תוכנית ההעמסה הכללית לפי הצורך החל במועד פרסומה עד למועד אספקת החשמל, בהתאם לשינויים שיחולו ממועד פרסום תכנית ההעמסה הכללית ועד למועד העמסת המיתקנים, ביחס לאילוצים ולשיקולים המפורטים בסעיף (ד).
{{ח:תתת|(2)}} עדכון תכנית ההעמסה הכללית יפורסם באתר האינטרנט של מנהל המערכת.
{{ח:תת|(ו)}} '''המחיר השולי החצי שעתי יום מראש (SMP day ahead)'''
{{ח:תתת|(1)}} מנהל המערכת יפרסם בכל יום עד השעה 17:00 את המחירים השוליים החצי שעתיים המתוכננים ליום הבא. בערב שבת ומועדי ישראל יפרסם מנהל המערכת עד השעה 14:00 את המחירים השוליים לכל יום העוקב ליום הפרסום עד יום החול הבא.
{{ח:תתת|(2)}} המחירים השוליים ליום הבא, אשר יפורסמו לפי סעיף קטן (1), יחושבו כמפורט להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} מחיר שולי חצי שעתי יום מראש (להלן – מחיר שולי מתוכנן) יהיה שווה לעלות הייצור של קוט״ש נוסף מעבר לעומס המתוכנן באותה חצי שעה לפי תכנית ההעמסה הכללית בהתאם לשיקולים ולאילוצים המפורטים בסעיף (ד);
{{ח:תתתת|(ב)}} מחיר שולי מתוכנן מנוכה אילוצים מערכתיים (להלן – מחיר שולי מנוכה) יהיה שווה לעלות הייצור של קוט״ש נוסף מעבר לעומס המתוכנן בכל חצי שעה, בתכנית העמסה כללית בהינתן האילוצים הקבועים בסעיף (ד) לאמת מידה זו, בניכוי האילוצים האלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} אילוצי הרשת;
{{ח:תתתתת|(2)}} אילוצי קיבולת ותקלות של מערכות הגז וכן מגבלות על השימוש המרבי בגז;
{{ח:תתתתת|(3)}} בדיקת מיתקנים;
{{ח:תתתתת|(4)}} אילוצי איכות הסביבה.
{{ח:תתת|(3)}} מנהל המערכת יפרסם באתר האינטרנט שלו את אופן החישוב של עלות הייצור של קוט״ש נוסף.
{{ח:תת|(ז)}} '''המחיר השולי החצי שעתי זמן אמת (SMP real time)'''
{{ח:תתת|(1)}} מנהל המערכת יפרסם באתר האינטרנט שלו את העלות השולית המערכתית לכל חצי שעה ביום הקודם (Ex post).
{{ח:תתת|(2)}} מנהל המערכת יפרסם בכל יום עד השעה 17:00, באתר האינטרנט שלו, את המחירים השוליים החצי שעתיים ליום הקודם (להלן – מחירים שוליים חצי שעתיים בזמן אמת) ואת המחירים השוליים החצי שעתיים מנוכי האילוצים בזמן אמת. בנוגע לסופי שבוע ומועדי ישראל, יפורסמו המחירים השוליים החצי שעתיים ביום העבודה הבא עד השעה 17:00.
{{ח:תתת|(3)}} המחירים השוליים החצי שעתיים בזמן אמת יחושבו לפי הוראות סעיף (ו)(2)(א) והמחירים השולים החצי שעתיים מנוכי האילוצים בזמן אמת יחושבו לפי הוראות סעיף (ו)(2)(ב). כלל המחירים בסעיף זה יחושבו בכפוף לשינויים האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} במקום תחזיות הביקוש המשקי לחשמל, יתייחס מנהל המערכת לביקוש לחשמל בפועל;
{{ח:תתתת|(ב)}} במקום תחזית זמינות מיתקני הייצור בדלק ראשי ובדלק משני, יתייחס מנהל המערכת לזמינות התחנות בפועל;
{{ח:תתתת|(ג)}} במקום תחזית ייצור אנרגיה מתחדשת, יתייחס מנהל המערכת לייצור אנרגיה מתחדשת בפועל;
{{ח:תתתת|(ד)}} במקום הספק הייצור המבוקש על ידי יצרנים בהעמסה עצמית ותחזית ייצור של יצרנים עצמיים, יתייחס מנהל המערכת לייצור בפועל של יצרנים אלה.
{{ח:תת|(ח)}} '''פרסום מידע'''
{{ח:תתת|(1)}} מנהל המערכת יפרסם באתר האינטרנט שלו, אחת לחודש, פירוט של האילוצים והשיקולים אשר השפיעו על תכנית ההעמסה בחודש החולף.
{{ח:תתת|(2)}} פרסום כאמור יפרט את כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} מגבלות רשת החשמל, לרבות גודש, עבודות יזומות ותקלות;
{{ח:תתתת|(ב)}} זמינות מיתקני הספקת הגז וזמינות מערכת הולכת הגז;
{{ח:תתתת|(ג)}} הרזרבה שנשמרה בפועל בחודש החולף;
{{ח:תתתת|(ד)}} מדיניות שקבע השר ביחס לתמהיל מקורות האנרגיה אשר ישמשו לייצור חשמל לפי {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל#סעיף 57א|סעיף 57א(א)(7) לחוק משק החשמל}};
{{ח:תתתת|(ה)}} העמסת מיתקנים לצורך בדיקה, בכלל זה בדיקות קבלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 72|אמות מידה 72 עד 73}} ובדיקת יכולת פעולה בדלק משני לפי {{ח:פנימי|סעיף 125|אמת מידה 125}};
{{ח:תתתת|(ו)}} אילוצים סביבתיים, לפי היתרי הפליטה;
{{ח:תתתת|(ז)}} אילוצים נוספים לפי כל דין.

{{ח:סעיף|94||תיקון: 31.7.09; תשפ״ד־25}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|95||תיקון: 31.7.09; תשפ״ד־25}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|96||תיקון: 31.7.09}}
{{ח:ת}} '''חובת העמדת הספק ריאקטיבי לטובת מנהל המערכת'''
{{ח:תת|(א)}} '''אספקת הספק ריאקטיבי'''
{{ח:תת}} מנהל המערכת רשאי בכל רגע לדרוש מיצרן הספקת הספק ריאקטיבי לרשת בגבולות המתאימים לתנאים הטכניים לחיבור יחידות הייצור לרשת, והיצרן חייב להיענות לדרישות אלה.
{{ח:תת|(ב)}} '''תשלום ליצרן'''
{{ח:תתת|(1)}} יצרן יהיה זכאי לתשלום בגין הספקת ההספק הריאקטיבי רק במקרה בו הספקת ההספק הריאקטיבי חייבה ירידה בהספק האקטיבי שהוזרם לרשת ביחס לתכנית הייצור המתוכננת שהגיש היצרן למנהל המערכת וירידת ההספק כתוצאה מהספקת הספק ריאקטיבי לא תחשב סטיה מתכנית העמסה פרטנית.
{{ח:תתת|(2)}} במקרה של יצרן ביכולת זמינה קבועה, היצרן יהיה זכאי לתשלום בעד יכולת זמינה קבועה ועלויות משתנות שייגזרו מבדיקות הקבלה עבור פרמטר הספק ריאקטיבי.
{{ח:תתת|(3)}} התשלום ליצרן במקרה של אספקת הספק ריאקטיבי לרשת שחייבה ירידה בהספק האקטיבי לפי תכנית ההעמסה הפרטנית ובהתאם להנחיית מנהל המערכת תהיה בגובה הצעת המחיר להקטנת הספק של היצרן.

{{ח:סעיף|97||תיקון: 31.7.09}}
{{ח:ת}} '''חריגות אדמיניסטרטיביות'''
{{ח:תת|(א)}} '''חריגות אדמיניסטרטיביות'''
{{ח:תתת|(1)}} בגין איחור בהגשת תכנית ייצור או צריכה שבועית כמפורט {{ח:פנימי|פרק ו סימן ה|בפרק ו׳ סימן ה׳ לספר אמות המידה}} יחויב היצרן או המספק בתשלום למנהל המערכת בגובה 4,500 ₪ בגין כל יום איחור בהגשת תכנית.
{{ח:תתת|(2)}} בגין אי הגשת תכנית ייצור או הספקה יומית כמפורט {{ח:פנימי|פרק ו סימן ה|בפרק ו׳ סימן ה׳ לספר אמות המידה}} יחויב היצרן או המספק בתשלום למנהל המערכת בגובה 6,000 ₪ לכל מקרה של אי הגשת תכנית.
{{ח:תתת|(3)}} בגין כל יום איחור בהגשת תכנית תחזוקה כמפורט {{ח:פנימי|פרק ו סימן ד|בפרק ו׳ סימן ד׳ לספר אמות המידה}}, יחויבו בהתאמה היצרן ומנהל המערכת בתשלום למנהל המערכת וליצרן בהתאמה בגובה 4,500 ₪.
{{ח:תתת|(4)}} בגין מסירת נתונים לא מדויקים למנהל המערכת ביחס להספק זמין מעל ל־3 פעמים בחודש למרות קבלת התרעה בכתב ממנהל המערכת יחויב היצרן בתשלום בגובה 10,000 ₪ לכל מקרה, החל מהמקרה הרביעי.
{{ח:תתת|(5)}} בגין מסירת דיווחים לא מדויקים למנהל המערכת לאחר קבלת התראה בכתב ממנהל המערכת יחויב היצרן בתשלום בגובה 4,500 ₪ לכל מקרה של מסירת דיווחים לא מדויקים למנהל המערכת.
{{ח:תתת|(6)}} בגין אי מסירת דיווחים הנדרשים על ידי מנהל המערכת יחויב היצרן בתשלום למנהל המערכת בגובה 4,500 ₪ לכל מקרה של אי מסירת דיווחים.
{{ח:תתת|(7)}} בגין אי דיווח בזמן אמת על שינויי ביצועי היחידה כגון הספק זמין, קצב שינויי עומס וכיוצא באלה, יחויב היצרן בתשלום למנהל המערכת בגובה 4,500 ₪ לכל מקרה.
{{ח:תתת|(8)}} בגין האמור במקרים המפורטים בסעיפים קטנים (1)–(7) החלים במקרה של מצב חריג יחויב – היצרן או המספק, לפי העניין, בתשלום בגובה פי 3 מהסכומים המופיעים בסעיפים קטנים אלו, בהתאמה.
{{ח:תת|(ב)}} '''הצמדת התעריפים'''
{{ח:תת}} בגין חריגות אדמיניסטרטיביות כל התעריפים עבור חריגות אדמיניסטרטיביות יהיו צמודים למדד המחירים לצרכן (מדד הבסיס 102.5).

{{ח:סעיף|98||תיקון: 31.7.09, 15.5.17, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''סקר ראשוני ליצרן בגין צריכת כמויות גז במסגרת יכולת זמינה קבועה'''
{{ח:ת}} באמות מידה 98 עד 101 המונח ”יצרן“ משמעו – בעל רישיון יצור מותנה קונבנציונלי.
{{ח:תת|(א)}} '''פניה למנהל המערכת'''
{{ח:תת}} יצרן המעוניין בקבלת מידע ביחס לכמויות הגז שבכוונת מנהל המערכת להתחייב לגביהן רשאי לפנות למנהל המערכת בבקשה להזמנת סקר ראשוני לצריכת כמויות גז טבעי (להלן – סקר צריכת גז ראשוני).
{{ח:תת|(ב)}} '''נתונים נדרשים'''
{{ח:תת}} יצרן יעביר למנהל המערכת, במסגרת הבקשה לסקר צריכת גז ראשוני את הנתונים כדלקמן, מעודכנים ליום הפניה:
{{ח:תתת|1)}} פרטי בעל הרישיון המותנה;
{{ח:תתת|2)}} העתק הרישיון המותנה;
{{ח:תתת|3)}} קונפיגורציית מתקן הייצור שבכוונתו להקים הכוללת בין היתר דגמי יחידות טורבינת גז וטורבינות קיטור ודודי השבה (אם קיימים), דגמי הגנרטורים, יצרני הציוד לכל אחת מיחידות הייצור שבכוונתו להעמיד במסגרתן יכולת זמינה קבועה, פרמטרים תפעוליים צפויים של כל יחידת ייצור (נצילות חשמלית, קצב שינוי הספק, זמני התנעה וכיבוי, אילוצים תפעוליים אחרים);
{{ח:תתת|4)}} התנאים העיקריים של עסקת הגז המוצעת לו על ידי ספק הגז והכוללים, בין היתר, את כמויות גז (כוללות, שנתיות, חודשיות, שבועיות, יומיות, שעתיות מירביות ומינימאליות); מחויבות מינימאלית במסגרת הסכם הגז (מחויבות, אם יש, ל־TOP); מחירי גז לאורך תקופת הסכם ההתקשרות (כולל מנגנון הצמדת המחיר);
{{ח:תת}} תנאים נוספים בעסקת הגז כגון make up gas, ו־carry forward.
{{ח:תת|(ג)}} '''אישור על קבלת הפניה'''
{{ח:תת}} מנהל המערכת יעביר ליצרן אישור על קבלת הפניה כאמור בסעיף (ב) בהקדם ולא יאוחר מ־5 ימים לאחר קבלת הפניה במשרדיו.
{{ח:תת|(ד)}} '''תשלום'''
{{ח:תת}} בגין ביצוע סקר צריכת גז ראשוני ישלם היצרן מזמין הסקר תעריף בגובה של 50 אלף ₪ צמוד למדד המחירים לצרכן (מדד הבסיס 102.5).
{{ח:תת|(ה)}} '''מועדים לביצוע סקר צריכת גז ראשוני'''
{{ח:תת}} מנהל המערכת יבצע את סקר צריכת הגז הראשוני ליצרן עד לא יאוחר מתום 30 ימי עבודה ממועד ביצוע התשלום מטעם היצרן למנהל המערכת ובתנאי שקיבל את הנתונים הנדרשים לפי סעיף (ב).
{{ח:תת|(ו)}} '''תוכן סקר לצריכת גז ראשוני'''
{{ח:תתת|1)}} סקר צריכת הגז הראשוני יתבסס על תנאי המשק במועד ביצועו ויכלול את כל המידע הרלוונטי הקיים במשק ואשר מתייחס למתקני הייצור הפועלים במסגרת רישיון קבוע או במסגרת רישיון מותנה שקיבלו אישור תעריפי קבוע, במועד ביצוע הסקר.
{{ח:תתת|2)}} לצורך ביצוע הסקר מנהל המערכת ישתמש בכלי תוכנה הנמצאים ברשותו ובהנחות עבודה אשר תעביר הרשות למנהל המערכת.
{{ח:תתת|3)}} תוצאות סקר הגז הראשוני יכלול את כמות הגז השנתית שהמתקן צפוי לצרוך בשנות הפעלתו.
{{ח:תת|(ז)}} '''הנחות עבודה לביצוע הסקר'''
{{ח:תת}} הסקר יבוצע בהתאם להנחות העבודה שתגדיר הרשות. הנחות העבודה יתייחסו לביקוש לחשמל, אילוצים בהספקת הגז, ההספק הצפוי במשק החשמל, אופן השימוש הצפוי בפחם, היקף הייצור הצפוי באנרגיה מתחדשת, ההתחייבויות הקיימות במשק החשמל לרכישת גז וכן משתנים נוספים ככל שתגדיר הרשות.
{{ח:תת|(ח)}} '''תוקף סקר צריכת גז ראשוני'''
{{ח:תת}} סקר צריכת גז ראשוני מהווה אינדיקציה להיקף כמות הגז שבכוונת מנהל המערכת לעשות בה שימוש אך הוא נכון לנסיבות במועד ביצועו בלבד ובכל מקרה אינו מחייב מי מהצדדים.
{{ח:תתת|(1)}} תוצאות הסקר ישלחו לרשות ולמבקש הסקר.
{{ח:תתת|(2)}} על תוצאות הסקר יחולו כללי הסודיות המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 4א|באמת מידה 4א}}.

{{ח:סעיף|99||תיקון: 31.7.09, 10.4.10, 14.5.12, 11.5.15, 15.5.17, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''התחייבות לרכישת כמויות הגז במסגרת יכולת זמינה קבועה – סקר גז כללי וסקר גז מחייב'''
{{ח:תת|(א)}} '''סקר גז כללי מטעם מנהל המערכת'''
{{ח:תת}} אחת לשנה, יפרסם מנהל המערכת סקר גז כללי שיעמוד בתוקף עד לפרסום סקר הגז הבא ויבטא את תחזית צריכת הגז במשק החשמל. סקר הגז יתבסס על הנתונים וההנחות העדכניים ביותר שיועברו למנהל המערכת על ידי הצוות המקצועי ברשות.
{{ח:תת|(ב)}} '''סקר גז ליצרן'''
{{ח:תתת|(1)}} סמוך לפני מועד הסגירה הפיננסית יפנה בעל הרישיון המותנה למנהל המערכת לצורך קבלת סקר צריכת גז מחייב (להלן – סקר צריכת גז מחייב).
{{ח:תתת|(2)}} מנהל המערכת יבצע את סקר צריכת הגז המחייב מיד לאחר קבלת פניית היצרן המלאה שתכלול את כל הנתונים הנדרשים כמפורט להלן ותשלום בעד ביצוע הסקר. מנהל המערכת יודיע ליצרן תוך 30 ימים מקבלת כל הנתונים הנדרשים מהיצרן לביצוע הסקר ולרבות אישור הצוות המקצועי להנחות היסוד לביצוע הסקר, על תוצאותיו.
{{ח:תת|(ג)}} '''נתונים נדרשים מיצרן לצורך הגשת בקשה לביצוע סקר גז מחייב'''
{{ח:תתת|(1)}} לצורך קבלת סקר צריכת גז מחייב יעביר בעל הרישיון המותנה למנהל המערכת את הנתונים כדלקמן, מעודכנים ליום הפניה:
{{ח:תתתת|(א)}} פרטי בעל הרישיון המותנה;
{{ח:תתתת|(ב)}} העתק הרישיון המותנה;
{{ח:תתתת|(ג)}} קונפיגורציית מתקן הייצור שבכוונתו להקים הכוללת בין היתר דגמי יחידות טורבינת גז וטורבינות קיטור ודוודי השבה (אם קיימים), דגמי הגנראטורים, יצרני הציוד לכל אחת מיחידות הייצור שבכוונתו להקים, פרמטרים תפעוליים צפויים של כל יחידת ייצור (נצילות חשמלית, קצב שינוי הספק, זמני התנעה וכיבוי, אילוצים תפעוליים נוספים);
{{ח:תתתת|(ד)}} כל פרטי עסקת הגז המוצעת לו על ידי ספק הגז והכוללים, בין היתר, את כמויות גז (כוללות, שנתיות, חודשיות, שבועיות, יומיות, שעתיות מירביות ומינימאליות); מחויבות מינימאלית במסגרת הסכם הגז (מחויבות, אם יש, ל־TOP); מחירי גז לאורך תקופת הסכם ההתקשרות כולל מנגנון הצמדת המחיר; תנאים נוספים בעסקת הגז כגון make up gas, ו־carry forward;
{{ח:תתתת|(ה)}} פרטים נוספים שמנהל המערכת ידרוש מהיצרן לפי הצורך.
{{ח:תתת|(2)}} בעל הרישיון המותנה יציג מסמך בעל תוקף מחייב מספק הגז המיועד אל בעל הרישיון והמוכיח את אמינות הנתונים שיעביר למנהל המערכת. העתק מהנתונים המועברים למנהל המערכת יועברו לרשות.
{{ח:תתת|(3)}} כל נתון אחר שדרוש למנהל המערכת לביצוע הסקר.
{{ח:תת|(ד)}} '''אישור על קבלת הפניה'''
{{ח:תת}} מנהל המערכת יעביר ליצרן אישור על קבלת הפניה כאמור בסעיף (ב) בהקדם ולא יאוחר מ־5 ימים לאחר קבלת הפניה במשרדיו.
{{ח:תת|(ה)}} '''תשלום'''
{{ח:תתת|(1)}} התעריף שישלם יצרן למנהל המערכת בגין ביצוע סקר צריכת גז מחייב יהיה בגובה של 100,000 ₪ ויהיה צמוד למדד המחירים לצרכן.
{{ח:תתת|(2)}} בגין תשלום כאמור יזכה מנהל המערכת את היצרן בארבע סימולציות שיבוצעו בהתאם לפניית היצרן. כל סימולציה יכול ותכלול הרכב נתונים שונה הנדרש לביצועה.
{{ח:תת|(ו)}} '''הנחות עבודה לביצוע הסקר'''
{{ח:תתת|(3)}} הסקר יבוצע בהתאם להנחות העבודה שתגדיר הרשות. הנחות העבודה יתייחסו לביקוש לחשמל, אילוצים בהספקת הגז, ההספק הצפוי במשק החשמל, אופן השימוש הצפוי בפחם, היקף היצור הצפוי באנרגיה מתחדשת, וכן משתנים נוספים ככל שתגדיר הרשות.
{{ח:תת|(ז)}} '''תוצאות הסקר'''
{{ח:תתת|(3)}} הסקר יבחן את כמות הגז השנתית שהמתקן צפוי לצרוך בשנות הפעלתו.
{{ח:תתת|(4)}} תוצאות הסקר ישלחו לרשות ולמבקש הסקר.
{{ח:תת|(ח)}} '''ערעור על תוצאות סקר צריכת הגז המחייב'''
{{ח:תת}} בעל הרישיון המותנה יהיה רשאי להגיש ערעור על תוצאות סקר צריכת הגז המחייב באמצעות פניה לצוות המקצועי ברשות. הצוות המקצועי ברשות יודיע את הכרעת ובערעור תוך 45 ימי עבודה ממועד קבלת מלוא הנתונים הדרושים להכרעה.
{{ח:תת|(ט)}} '''תוקף סקר צריכת הגז המחייב'''
{{ח:תת}} תוקף הסקר שנה אחת, אלא אם קבעה הרשות כי במהלך השנה חלו שינויים מהותיים בהנחות העבודה של משק החשמל ודרשה לבצע סקר חדש, אף שחלפה פחות משנה מביצוע הסקר הקודם.
{{ח:תת|(י)}} '''סודיות'''
{{ח:תת}} על תוצאות הסקר יחולו כללי הסודיות המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 4א|באמת מידה 4א}}.

{{ח:סעיף|100||תיקון: 31.7.09}}
{{ח:ת}} '''תנאי סף להתחייבות מנהל מערכת לשימוש בגז במסגרת יכולת זמינה קבועה על פי תוצאות סקר גז מחייב'''
{{ח:תת|(א)}} '''תנאים להתחייבות מנהל המערכת לרכישת יכולת זמינה'''
{{ח:תתת|(1)}} כתנאי להכרה בעלויות למנהל המערכת עבור מימוש אנרגיה במסגרת יכולת זמינה קבועה, תינתן העדפה מירבית לעסקאות גז בעלות גמישות תפעולית וגמישות כמותית מירביות ובהתאם לתנאים שנקבעו {{ח:חיצוני|https://pua.gov.il/decisions/documents/1255.pdf|בהחלטה 2 מישיבה 241}} המפורסמת באתר האינטרנט של רשות החשמל ובהתאם לצרכי מנהל המערכת.
{{ח:תתת|(2)}} מנהל המערכת לא יתחייב לרכישת יכולת זמינה קבועה עבור מתקן קונוונציונאלי שתוצאות סקר הגז יראו כי מספר שעות ההפעלה הממוצעות החמש שנתיות בחמש השנים הראשונות להפעלת מתקן קונוונציונאלי במחזור משולב יקטן מ־4500 שעות בשנה, ולגבי מתקן קונוונציונאלי במחזור פתוח יקטן מ־2000 שעות בשנה.

{{ח:סעיף|101||תיקון: 31.7.09}}
{{ח:ת}} '''כללים לחלוקת המתקן לזמינות קבועה ומשתנה'''
{{ח:תת|(א)}} '''המועד לחלוקת מתקן לזמינות קבועה וזמינות משתנה'''
{{ח:תת}} מנהל המערכת יקבל מהיצרן הודעה טרם סגירה פיננסית וחתימה על הסכם גז טבעי בדבר החלק באחוזים של ההספק המותקן, מתוך סך ההספק המותקן של כל יחידת ייצור, אשר יתנהל במתכונת יכולת זמינה משתנה ויציין את האופן של הזמינות המשתנה והכל בכפוף לקבוע {{ח:פנימי|סעיף 99|באמת מידה 99}}.
{{ח:תת|(ב)}} '''כללים לחלוקת המתקן לזמינות קבועה ומשתנה'''
{{ח:תת}} בקשת היצרן לחלוקת המתקן לזמינות קבועה ומשתנה תהיה בהתאם לכללים הבאים:
{{ח:תתת|(1)}} לגבי כל יחידת ייצור, החלק המוגדר כיכולת זמינה משתנה יעמוד על 0% עד 30% מההספק הנקי של יחידת הייצור או שיעמוד על מלוא (100%) היכולת הזמינה של יחידת הייצור.
{{ח:תתת|(2)}} יצרן, בכל מקרה, לא יוכל להגדיר את סך היכולת הזמינה המשתנה במתקן כנופלת מ־10% מהיכולת הזמינה של מתקן הייצור (סך היכולת הזמינה ביחידות הייצור) (להלן – יכולת זמינה משתנה מינימאלית).
{{ח:תתת|(3)}} במקרה של יחידת ייצור מסוג מחזור משולב חד צירי או במקרה של יחידת ייצור מסוג מחזור משולב רב צירי הכולל מספר טורבינות גז המחוברות לטורבינה קיטורית, יוגדר חלק זהה באחוזים מן הטורבינה הקיטורית כמיועד לצורך הפעלתה במסגרת יכולת זמינה משתנה בהתאם לחלק טורבינות הגז ביחידה הקשורות אליה שהוגדר כיכולת זמינה משתנה.
{{ח:תתת|(4)}} יתרת היכולת הזמינה של המתקן, מעבר לחלק שהוגדר כיכולת זמינה משתנה ביחס לכל יחידת ייצור, יתנהל במסגרת יכולת זמינה קבועה.

{{ח:סעיף|102||תיקון: 31.7.09, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''רכישת יכולת זמינה משתנה ורכישת אנרגיה מתוך יכולת זמינה משתנה'''
{{ח:תת|(א)}} '''העמדת יכולת זמינה משתנה לטובת מנהל המערכת'''
{{ח:תת}} רכישת יכולת זמינה משתנה ורכישת אנרגיה מתוך היכולת הזמינה המשתנה על ידי מנהל המערכת תתבצע בהתאם לקבוע באמות המידה {{ח:פנימי|פרק ו|שבפרק ו׳}} כפי שיתעדכנו מעת לעת.
{{ח:תת|(ב)}} '''תעריף עבור העמדת יכולת זמינה משתנה'''
{{ח:תת}} התעריף שישלם מנהל המערכת ליצרן בגין העמדת היכולת הזמינה המשתנה יהיה בהתאם ללוח התעריפים 6.5–1 ולפי סוג המתקן.
{{ח:תת|(ג)}} '''תעריף עבור רכישת אנרגיה מתוך יכולת זמינה משתנה'''
{{ח:תת}} התעריף שישלם מנהל המערכת ליצרן בגין רכישת אנרגיה מתוך היכולת הזמינה המשתנה יהיה בהתאם להצעת המחיר מטעמו של היצרן, אך בכל מקרה לא תעלה על מחיר האנרגיה הנורמטיבי כקבוע בלוח תעריפים 6.5–2 ולפי סוג המתקן.
{{ח:תת|(ד)}} '''שימוש במלוא הגז במסגרת היכולת הזמינה המשתנה'''
{{ח:תת}} מימש היצרן, בשנה מסוימת, את כל הגז העומד לרשותו במסגרת חשיפתו להסכם הגז טרם סיום השנה:
{{ח:תתת|(1)}} עבור יחידות ייצור בהן היכולת הזמינה המשתנה קטנה מ־30% מההספק הנקי של יחידות הייצור, מנהל המערכת ישלם ליצרן תמורה בגין הזמינות המשתנה, בהתאם לקבוע באמת מידה זו.
{{ח:תתת|(2)}} עבור יחידות ייצור בהן היכולת הזמינה המשתנה זהה למלוא ההספק הנקי, מנהל המערכת לא ישלם ליצרן תמורה בגין היכולת הזמינה המשתנה העומדת לטובת מנהל המערכת מיחידת ייצור זו.

{{ח:סעיף|103||תיקון: 31.7.09, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''רכישת יכולת זמינה קבועה'''
{{ח:תת|(א)}} '''רכישת גז עבור היכולת הזמינה הקבועה'''
{{ח:תת}} מנהל המערכת יקבע ויודיע ליצרן טרם הסגירה הפיננסית והחתימה על הסכם הגז מהי כמות הגז שתירכש לטובת מימוש היכולת הזמינה הקבועה במתקן, והכל במסגרת הסקר המחייב הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 99|באמת מידה 99}}.
{{ח:תת|(ב)}} '''הפעלת היכולת הזמינה הקבועה'''
{{ח:תת}} היכולת הזמינה הקבועה לכל יחידה תופעל על ידי מנהל המערכת בהתאם להוראותיו כפי שיועברו אל היצרן במסגרת תכנית ההעמסה הפרטנית או בזמן אמת.
{{ח:תת|(ג)}} '''תעריף רכישת יכולת זמינה קבועה'''
{{ח:תת}} התעריף שישלם מנהל המערכת ליצרן בגין רכישת היכולת הזמינה הקבועה יהיה בהתאם ללוח התעריפים 6.5–1 ולפי סוג המתקן.
{{ח:תת|(ד)}} '''תעריף עבור רכישת אנרגיה מתוך היכולת הזמינה הקבועה'''
{{ח:תת}} התעריף שישלם מנהל המערכת ליצרן בגין רכישת אנרגיה מתוך היכולת הזמינה הקבועה יהיה בהתאם לקבוע בלוח תעריפים 6.5–2 ולפי סוג המתקן.
{{ח:תת|(ה)}} '''שימוש במלוא הגז במסגרת היכולת הזמינה הקבועה'''
{{ח:תת}} עשה מנהל המערכת שימוש בכל הגז העומד לרשותו במסגרת חשיפתו להסכם הגז טרם סיום השנה, יהיה היצרן זכאי לתשלום מלא עבור היכולת הזמינה הקבועה עד סוף השנה.
{{ח:תת|(ו)}} '''התקנת מערכת LFC (Load Frequency control)‎'''
{{ח:תת}} היצרן ירכיב מערכת LFC ויפעילה על פי הנחיות מנהל המערכת.

{{ח:סעיף|104||תיקון: 31.7.09}}
{{ח:ת}} '''חישוב צריכת הגז במסגרת היכולת הזמינה הקבועה והמשתנה'''
{{ח:תת|(א)}} '''חישוב צריכת הגז'''
{{ח:תתת|(1)}} בדיקת היקף צריכת הגז של היצרן ושל מנהל המערכת במתקן הייצור, תיערך אחת לחודש, לגבי כל אחת מיחידות הייצור. יעשה חישוב של כמות הגז שנצרכה בפועל במסגרת היכולת הזמינה הקבועה שמומשה לאנרגיה ובמסגרת היכולת הזמינה המשתנה שמומשה לאנרגיה.
{{ח:תתת|(2)}} החישוב, לצרכי תעריף, יתבסס על מכפלת הקווטש&quot;ים, שיוצרו במסגרת היכולת הזמינה הקבועה שמומשה לאנרגיה ובמסגרת היכולת הזמינה המשתנה שמומשה לאנרגיה, ב־Heat rate הנורמטיבי בו הופעלה כל יחידת ייצור בכל חצי שעה.
{{ח:תתת|(3)}} לעניין זה, מדידות האנרגיה תעשינה בהדקי כל יחידת ייצור.

{{ח:סעיף|104א||תיקון: 6.3.19, 28.2.22; תש״ף־29, תשפ״ד־25}}
{{ח:ת}} '''חישוב התמורה בעד חיסכון בדלקים'''
{{ח:תת|(א)}} '''הגדרות'''
{{ח:תת}} באמת מידה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יצרן“ – בעל יחידת ייצור המחוברת לרשת הולכת החשמל או המשולבת בחצר צרכן המחובר לרשת המתח העליון שהדלק הראשי שלה אינו אנרגיה מתחדשת, סולר או מזוט;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מועד תחילת הפעלה מסחרית“ – ליצרן החייב ברישיון ייצור – הפעלה מסחרית כהגדרתה {{ח:חיצוני|תקנות משק החשמל (יצרן חשמל פרטי קונבנציונלי)|בתקנות משק החשמל (יצרן חשמל פרטי קונבנציונלי), התשס״ה–2005}}, וליצרן שאינו חייב ברישיון ייצור – המועד שבו קיבל אישור בכתב להפעלה מסחרית למיתקן כקבוע {{ח:פנימי|סעיף 35כ4|בסעיף (ז)(1) לאמת מידה 35כ4}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תצהיר“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#סעיף 15|בסעיף 15 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971}}.
{{ח:תת|(ב)}} '''תשלום שנתי בעד חיסכון בדלקים'''
{{ח:תת}} יצרן הרשאי לפעול בהעמסה עצמית, שהאישור התעריפי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 68|בסעיף (ג) לאמת מידה 68}} התקבל לאחר יום כ״ד בטבת התשע״ט (1 בינואר 2019), יהיה זכאי לתשלום שנתי של תעריף בעד החיסכון בדלקים (להלן – תעריף בעד חיסכון בדלקים), אשר יחושב לפי הנוסחה המפורטת בלוח תעריפים 11.3.
{{ח:תת|(ג)}} '''דיווחים לצורך זכאות לתעריף בעד חיסכון בדלקים'''
{{ח:תתת|(1)}} יצרן יעביר למנהל המערכת, עם העתק לרשות, בתוך 21 ימים מתום כל שנה קלנדרית, דיווח לפי המתכונת שבנספח א׳ לאמת המידה, ערוך בתצהיר, ביחס לשנה החולפת.
{{ח:תתת|(2)}} מנהל המערכת יהיה רשאי לדחות דיווח אם מצא שהדיווח אינו משקף את ביצועי יחידת הייצור.
{{ח:תתת|(3)}} בטרם דחיית דיווח, רשאי מנהל המערכת לבקש כי היצרן יגיש דיווח מתוקן.
{{ח:תתת|(4)}} אם דחה מנהל המערכת את הדיווח או את הדיווח המתוקן, היצרן לא יהיה זכאי לתשלום תעריף בעד חיסכון בדלקים בעבור אותה השנה.
{{ח:תת|(ד)}} '''תקופת הזכאות'''
{{ח:תת}} מנהל המערכת ישלם ליצרן הזכאי לתעריף בעד חיסכון בדלקים, את התשלום כמפורט בסעיף (ב) לאמת מידה זו, בכל שנה שבה הוגש דיווח על ידי היצרן לפי סעיף (ג), למשך 20 שנים ממועד תחילת ההפעלה המסחרית של מיתקן הייצור.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''נספח א׳ {{ח:פנימי|סעיף 104א|לאמת מידה 104א}} – מתכונת דיווח על נצילות'''}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הנספח הושמט)}}

{{ח:סעיף|105||תיקון: 31.7.09, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''חלוקת אחריות במימוש הסכם הגז'''
{{ח:תת|(א)}} '''אחריות מנהל המערכת במימוש הסכם הגז'''
{{ח:תתת|(1)}} עבור יחידות ייצור שבהן החלק של היכולת הזמינה המשתנה הוא 100% מהיכולת הזמינה של יחידת הייצור, היצרן יהיה אחראי לקביעת כמויות הגז טרם הסגירה הפיננסית והן תהוונה חלק מהסכם הגז של היצרן ומהמחויבות ל־TOP שבהסכם.
{{ח:תתת|(2)}} עבור יחידות ייצור שבהן החלק של היכולת הזמינה המשתנה קטן מ־30% מהיכולת הזמינה של יחידת הייצור, יקבע מנהל המערכת את כמות הגז הנדרשת לו, וחשיפתו של היצרן להסכם הגז במסגרת היכולת הזמינה המשתנה באותן יחידות תעמוד על החלק היחסי של היכולת הזמינה המשתנה מסך ההספק הנקי של היחידה.
{{ח:תתת|(3)}} הודיע יצרן על הקטנת החלק המנוהל כיכולת זמינה משתנה כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 106|באמת מידה 106}}, ביחידות בהן היכולת הזמינה המשתנה קטנה מ־30% מההספק הנקי, יהיה מנהל המערכת מחויב לכמויות גז ולחשיפה להסכם הגז, בהיקף היכולת הזמינה המשתנה המתווספת ליכולת הזמינה הקבועה בלבד.
{{ח:תתת|(4)}} הודיע יצרן על הקטנת החלק המנוהל כיכולת זמינה משתנה כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 106|באמת מידה 106}}, ביחידות יצור בהן היכולת הזמינה המשתנה עמדה על 100% מההספק הנקי, יהיה מנהל המערכת מחויב לכמויות גז ולחשיפה להסכם הגז בהתאם לכמויות הרלבנטיות לחלק במתקן האמור, כמפורט בסעיף קטן (3), בלבד. מנהל המערכת רשאי להגדיל את מחויבותו לגז ביחידות אלה מעבר לאמור לעיל, בהתאם לצרכיו ובהתאם לתנאי עסקת הגז.
{{ח:תתת|(5)}} הודיע יצרן על הגדלת החלק המנוהל כיכולת זמינה משתנה כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 106|באמת מידה 106}}, יהיה היצרן רשאי לעבור עם כמות גז ו/או להיחשף להסכם הגז בהתאם לחלק היחסי של היכולת הזמינה המשתנה האמורה מההספק הנקי של היחידה הרלבנטית.
{{ח:תתת|(6)}} היצרן לא יהיה רשאי לשנות את החשיפה שלו להסכם גז טבעי אם לא שינה את היקף היכולת הזמינה המשתנה ביחידות בהן היכולת הזמינה המשתנה קטנה מ־30% מהיכולת הזמינה.
{{ח:תתת|(7)}} היצרן ומנהל המערכת יהיו רשאים לעשות שימוש בזכויות המוקנות להם בהסכמי הגז הטבעי (make up gas ו־carry forward וזכויות נוספות), בהתאם לחלקם היחסי ביכולת הזמינה ובהתאם לאמור בסעיף זה.

{{ח:סעיף|106||תיקון: 31.7.09, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''מעבר בין יכולת זמינה משתנה לבין יכולת זמינה קבועה ולהפך'''
{{ח:תת|(א)}} '''מועד הגשת הבקשה למעבר'''
{{ח:תת}} מנהל המערכת יאפשר ליצרן, בהודעה מוקדמת של 12 חודשים, להגדיל או להקטין את החלק של ההספק הנקי של כל יחידת ייצור המתנהל כיכולת זמינה משתנה. החלק המתנהל כיכולת זמינה קבועה ישתנה בהתאמה.
{{ח:תת|(ב)}} '''הכרה בעלויות מנהל המערכת'''
{{ח:תת}} ההכרה בעלויות למנהל המערכת בגין הקטנת חלק היכולת הזמינה המשתנה והגדלת הקבועה תהיה בהתאם למופיע בטבלה שלהלן בלבד:
{{ח:תת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th&gt;עד לחלוף 12 חודשים ממועד קבלת הרישיון הקבוע&lt;/th&gt;&lt;th&gt;עד לחלוף 24 חודשים ממועד קבלת הרישיון הקבוע&lt;/th&gt;&lt;th&gt;עד לחלוף 36 חודשים ממועד קבלת הרישיון הקבוע&lt;/th&gt;&lt;th&gt;עד לחלוף 48 חודשים ממועד קבלת הרישיון הקבוע&lt;/th&gt;&lt;th&gt;עד לחלוף 60 חודשים ממועד קבלת הרישיון הקבוע&lt;/th&gt;&lt;th&gt;עד לחלוף 72 חודשים ממועד קבלת הרישיון הקבוע&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;הכרה מירבית בעלויות ב־% בתוספת יכולת זמינה קבועה על פני השנים, במקום יכולת זמינה משתנה (שמעל היכולת הזמינה המשתנה המינימאלית) שהיצרן יהפוך ליכולת זמינה קבועה. ה־% הינו מסך היכולת הזמינה המשתנה הראשונית שבחר בה היצרן בניכוי 10%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;83.33%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;66.66%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;33.33%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;16.66%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת|(ג)}} '''היקף המעבר המקסימאלי ליכולת זמינה קבועה'''
{{ח:תת}} היקף היכולת הזמינה המשתנה שמנהל המערכת יאפשר ליצרן להפוך ליכולת זמינה קבועה תחושב באחוז שמעל היקף היכולת הזמינה המשתנה המינימאלית (העומדת על 10%) שהיצרן החל לפעול במסגרתה עם קבלת הרישיון הקבוע.

{{ח:קטע3|פרק ו סימן ה1|סימן ה׳1: יצרנים המחוברים או המשולבים בחצר צרכן המחובר ברשת ההולכה|תיקון: תש״ף־6, תשפ״ד־25}}

{{ח:סעיף|106א||תיקון: 13.5.19, 28.2.22, 19.5.25; תש״ף־6, תשפ״א־13, תשפ״ד־25, תשפ״ד־26, תשפ״ה־30, תשפ״ו}}
{{ח:ת}} '''הגדרות ותחולה'''
{{ח:תת|(א)}} '''תחולה'''
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:פנימי|פרק ו סימן ה1|סימן זה}} יחול על מיתקן המחובר לרשת ההולכה למעט מיתקן שהוא של ספק שירות חיוני; על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 35כו6|באמת מידה 35כו6}}, {{ח:פנימי|פרק ו סימן ה1|סימן זה}} יחול גם על מיתקן הקטן מ־16 מגה־וואט המשולב בחצר צרכן המחובר לרשת ההולכה, למעט אם המיתקן הוקם לפי {{ח:פנימי|סעיף 175|אמת מידה 175}}.
{{ח:תתת|(2)}} לגבי יחידות ייצור כאמור בסעיף קטן (1) שקיבלו אישור תעריף לאחר יום י״ד באדר התשע״ח (1 במרץ 2018), לא יחול {{ח:פנימי|פרק ו סימן ה|סימן ה׳}}, ואולם {{ח:פנימי|סעיף 93|אמות מידה 93}}, {{ח:פנימי|סעיף 96|96}} {{ח:פנימי|סעיף 97|ו־97}} יחולו לגבי יחידות ייצור כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} '''הגדרות'''
{{ח:תת}} {{ח:פנימי|פרק ו סימן ה1|בסימן זה}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אנרגיה מוזרמת לרשת“ –
{{ח:תתתת|(1)}} ביחידת ייצור או במיתקן אגירה עצמאי – האנרגיה שהוזרמה לרשת כפי שנמדדה בנקודת החיבור לרשת;
{{ח:תתתת|(2)}} במיתקן אגירה המשולב עם אמצעי ייצור או צריכה נוספים – האנרגיה הנמדדת בנקודת המדידה של מיתקן אגירה כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 85א|באמת מידה 85א}}, בהפחתת האיבודים הנורמטיביים שקבע מנהל המערכת למיתקן לפי {{ח:פנימי|סעיף 85ב|אמת מידה 85ב(ג)(7)(ג)}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אנרגיה נוספת“ – הפרש האנרגיה שבין האנרגיה המתוכננת להזרמה לפי תכנית העמסה פרטנית יום מראש בחצי שעה נתונה לבין סך האנרגיה שהוזרמה ובלבד שההפרש גדול מ־0;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אנרגיה נצרכת“ –
{{ח:תתתת|(1)}} במיתקן אגירה עצמאי – האנרגיה שנצרכה מהרשת כפי שנמדדה בנקודת החיבור לרשת;
{{ח:תתתת|(2)}} במיתקן אגירה המשולב עם אמצעי ייצור או צריכה נוספים – האנרגיה הנמדדת בנקודת המדידה של מיתקן אגירה כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 85א|באמת מידה 85א}}, בתוספת האיבודים הנורמטיביים שקבע מנהל המערכת למיתקן לפי {{ח:פנימי|סעיף 85ב|אמת מידה 85ב(ג)(7)(ג)}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אנרגיה מופחתת“ – הפרש האנרגיה שבין האנרגיה המתוכננת להזרמה לפי תכנית העמסה פרטנית יום מראש בחצי שעה נתונה לבין סך האנרגיה שהוזרמה ובלבד שההפרש קטן מ־0;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הורדת עומס מתחת למחיר זמן אמת“ – הוראה של מנהל המערכת ליצרן להורדת עומס לפי תוכנית העמסה פרטנית מעודכנת בחצי שעה נתונה, אף על פי שהצעת המחיר להורדת עומס בזמן אמת במסגרת תוכנית ייצור נמוכה ממחיר זמן אמת;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”העמסה מעל מחיר יום מראש“ – הוראה של מנהל המערכת ליצרן, בתוכנית העמסה פרטנית, לייצר או לפרוק אנרגיה יום מראש בחצי שעה נתונה, אף שהצעת המחיר לאנרגיה מוזרמת לרשת שהציע היצרן לייצור או לפריקת אנרגיה בעבור אותה חצי שעה עולה על המחיר יום מראש;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”העמסה מעל מחיר זמן אמת“ – הוראה של מנהל המערכת ליצרן, בתוכנית העמסה פרטנית מעודכנת, לייצר או לפרוק אנרגיה בחצי שעה נתונה, אף שהצעת המחיר לאנרגיה מוזרמת לרשת שהציע היצרן לייצור או לפריקת אנרגיה בעבור אותה חצי שעה עולה על המחיר זמן אמת;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הספק המשולם לפי מנגנוני שוק“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הספק בזמינות קבועה“ – כל אחד מההספקים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 106ד|בפסקאות (א) עד (ב2) לסעיף (א)(2) באמת מידה 106ד}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הספק המוקצה לזמינות קבועה“ – חלק הספק מתוך סך ההספק של המיתקן, שהוקצה לזמינות קבועה לפי {{ח:פנימי|סעיף 101|אמות מידה 101}} {{ח:פנימי|סעיף 106|או 106}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הספק מסונכרן שלא הועמס“ – ההפרש בין היכולת הזמינה של יחידת הייצור בדלק ראשי, כפי שדווחה בתכנית היומית לפי {{ח:פנימי|סעיף 106ב|סעיף (ד) לאמת מידה 106ב}}, לבין העומס הנדרש של יחידת ייצור לפי תכנית העמסה פרטנית מעודכנת, ובלבד שיחידת הייצור תוכננה להיות מועמסת ולייצר בדלק ראשי לפי תכנית העמסה פרטנית מעודכנת ושהיחידה מייצרת בדלק ראשי בפועל;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יכולת זמינה“ –
{{ח:תתתת|(1)}} לעניין יחידת ייצור – היכולת הזמינה ברוטו של יחידת הייצור ביחס לכל סוגי הדלקים הרלוונטיים;
{{ח:תתתת|(2)}} לעניין מיתקן אגירה – פוטנציאל היכולת הזמינה של המיתקן, כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 85ה|בסעיף (ב) לאמת מידה 85ה}}, בלא תלות במצב הטעינה של המיתקן, כפי שנקבע בתוכנית ההעמסה הפרטנית יום מראש;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יכולת זמינה לא מנוצלת של מיתקן אגירה“ – ההפרש בין היכולת הזמינה של מיתקן האגירה כפי שדווחה בתוכנית היומית לפי {{ח:פנימי|סעיף 106ב|סעיף (ד) לאמת מידה 106ב}}, לבין הספק הטעינה או הפריקה הנדרש של מיתקן האגירה לפי תוכנית העמסה פרטנית מעודכנת;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יצרן“ – יצרן שהוא בעל יחידת ייצור או מיתקן אגירה {{ח:פנימי|פרק ו סימן ה1|שסימן זה}} חל עליהם;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יצרן באגירה שאובה“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|פרק ו סימן יא|בסימן י״א}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מחיר זמן אמת“ – מחיר שולי זמן אמת מנוכה אילוצים מערכתיים לפי {{ח:פנימי|סעיף 93|אמת מידה 93}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מחיר יום מראש“ – מחיר שולי מנוכה כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 93|באמת מידה 93}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן“ – יחידת ייצור או מיתקן אגירה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תכנית יומית“ – תכנית המוגשת על ידי יצרן למנהל המערכת לצורכי העמסה, כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 106ב|באמת מידה 106ב}}.

{{ח:סעיף|106א1||תיקון: 28.2.22, 19.5.25; תשפ״ד־25, תשפ״ה־30}}
{{ח:ת}} '''בחירת שיטת העמסה'''
{{ח:תת|(א)}} '''בחירת שיטת העמסה והוראות ליצרן בהעמסה מרכזית'''
{{ח:תתת|(1)}} יצרן שלפי המגבלות בתנאי הזכאות לתעריף כפי שקבועים בלוח תעריפים 6.5–1ב רשאי לבחור בין שיטת העמסה מרכזית לבין שיטת העמסה עצמית, יפעל בשיטת ההעמסה שבה פעל בחודש הקלנדרי הקודם, אלא אם כן דיווח למנהל המערכת, עד 7 ימי עבודה לפני תחילתו של חודש קלנדרי נתון, על רצונו לעבוד בשיטת ההעמסה האחרת באותו חודש.
{{ח:תתת|(2)}} לעניין החודש הקלנדרי הראשון לפעילותו של היצרן כאמור בסעיף קטן (1), יודיע היצרן למנהל המערכת לכל המאוחר 7 ימי עבודה לפני תחילת אותו חודש על שיטת ההעמסה שהוא בוחר לחודש הקרוב; אם יצרן לא הודיע על שיטת העמסה עד המועד האמור בסעיף קטן זה, שיטת ההעמסה שיפעל לפיה בחודש הקלנדרי הראשון לפעילותו תהיה שיטת העמסה מרכזית.
{{ח:תתת|(3)}} אם היצרן פועל בשיטת העמסה מרכזית בחודש נתון, יחולו עליו ההוראות האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הצריכה בנקודת החיבור לרשת תיועד רק לצריכה של יחידת הייצור או לטעינת מיתקן האגירה;
{{ח:תתתת|(ב)}} יחולו על היצרן {{ח:חיצוני|כללי משק החשמל (עסקאות יצרן ברשת הולכת החשמל עם ספק שירות חיוני)|כללי משק החשמל (עסקאות יצרן ברשת הולכת החשמל עם ספק שירות חיוני), התש״ף–2020}}, ובכלל זה החובה להקצות את כלל האנרגיה שהוא מזרים לרשת לעסקה עם מנהל המערכת.

{{ח:סעיף|106ב||תיקון: 13.5.19, 1.2.21, 28.2.22, 12.2.25, 19.5.25; תש״ף־6, תשפ״ב, תשפ״ד־25, תשפ״ה־17, תשפ״ה־30}}
{{ח:ת}} '''הגשת תכנית שבועית, תכנית יומית ליום עוקב ותכנית יומית'''
{{ח:תת|(א)}} '''הגשת תכנית שבועית'''
{{ח:תתת|(1)}} בכל יום רביעי עד השעה 10:00 בבוקר, יגיש היצרן למנהל המערכת תכנית שבועית ליכולת זמינה וייצור של מיתקן בעבור השבוע העוקב ({{ח:פנימי|פרק ו סימן ה1|בסימן זה}} – תכנית שבועית), שבמסגרתה יתייחס לכל יום באותו שבוע בנפרד; התכנית תוגש במתכונת של התכנית היומית כמפורט בסעיף (ג)(3); אם חל יום רביעי בחג או בערב חג, תוגש התכנית השבועית ביום החול האחרון שקדם לערב החג.
{{ח:תתת|(2)}} התכנית השבועית תוגש לכל מיתקן בנפרד.
{{ח:תת|(ב)}} '''הגשת תכנית יומית ליום עוקב'''
{{ח:תתת|(1)}} בכל יום עד השעה 10:00 בבוקר, יגיש יצרן למנהל המערכת תכנית ליכולת זמינה וייצור של מיתקן בעבור היום שלאחר יום המחרת ({{ח:פנימי|פרק ו סימן ה1|בסימן זה}} – תכנית יומית ליום עוקב); התכנית תוגש במתכונת של התכנית היומית כמפורט בסעיף (ג)(3); אם במסגרת חובתו להגשת תכנית יומית היצרן כבר הגיש תכנית בעבור היום שלאחר יום המחרת להכנת התכנית בהתאם להוראות הסיפה של סעיף (ג)(1), הוא יהיה פטור מהגשת תכנית יומית ליום עוקב.
{{ח:תתת|(2)}} התכנית היומית ליום עוקב תוגש לכל מיתקן בנפרד.
{{ח:תת|(ג)}} '''הגשת תכנית יומית'''
{{ח:תתת|(1)}} בכל יום עד השעה 10:00 בבוקר, יגיש יצרן למנהל המערכת תכנית יומית ליכולת זמינה וייצור של מיתקן בעבור יום המחרת (להלן – תכנית יומית); בימי חמישי וביום חול שחל יום לפני ערב חג, יעביר יצרן תכניות יומיות בעבור הימים העוקבים עד ליום החול הבא.
{{ח:תתת|(2)}} התכנית היומית תוגש לכל מיתקן בנפרד.
{{ח:תתת|(3)}} התכנית היומית תכלול את כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} דיווח זמינות, בהתאם להוראות סעיף (ד);
{{ח:תתתת|(ב)}} יצרן הפועל בהעמסה עצמית ידווח בתוכנית גם את כל אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} האנרגיה שמבקש היצרן לייצר בכל חצי שעה שבמהלך תקופת התוכנית (להלן {{ח:פנימי|פרק ו סימן ה1|בסימן זה}} – הספק ייצור נדרש); למיתקני אנרגיה מתחדשת, הספק הייצור הנדרש יהיה שווה להספק המותקן של המיתקן;
{{ח:תתתתת|(2)}} הצריכה הצפויה של כלל צרכני החצר, אם ישנם, מהמיתקן;
{{ח:תתתתת|(3)}} יצרן שלפי המגבלות בתנאי הזכאות לתעריף כמפורט בלוח תעריפים 6.5–1ב רשאי לייצר אנרגיה לצורך מכירתה בעסקה פרטית למספק – ידווח נוסף על כך על כמות האנרגיה שהוא מתכוון לייצר כאמור;
{{ח:תתתת|(ג)}} הצעת מחיר, בהתאם להוראות סעיף (ו);
{{ח:תתתת|(ד)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתתת|(ה)}} אם היצרן הוא יצרן שלפי המגבלות בתנאי הזכאות לתעריף כמפורט בלוח תעריפים 6.5–1ב, רשאי למכור אנרגיה בעסקה פרטית למספק – דיווח על ההספק שהקצה היצרן למספק; לעניין זה, יראו מכירת אנרגיה למספק כהקצאת הספק מותקן לאותו מספק בגובה האנרגיה הנמכרת לו;
{{ח:תתתת|(ו)}} כל נתון נוסף הדרוש למנהל המערכת לצורך הכנת תוכנית העמסה פרטנית, שדרש מנהל המערכת מהיצרן לכלול אותו בתוכנית.
{{ח:תתת|(4)}} היצרן לא יוכל לתקן את התכנית היומית אלא במקרה המפורט בסעיף (ד)(4).
{{ח:תת|(ד)}} '''דיווח זמינות'''
{{ח:תתת|(1)}} דיווח זמינות שמגיש יצרן לפי סעיף (ג)(3) יכלול פרטים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} היכולת הזמינה של המיתקן בכל חצי שעה במשך התקופה שבעבורה מוגשת התכנית (באמת מידה זו – תקופת התכנית);
{{ח:תתתת|(ב)}} תנאי הסביבה הצפויים באתר בכל חצי שעה במשך כל תקופת התכנית;
{{ח:תתתת|(ג)}} במקרה שבו המיתקן אינו זמין, לרבות במקרה מהמקרים המפורטים בסעיפים קטנים (2) עד (3ב), היצרן ידווח על הסיבות לאי־זמינות המיתקן;
{{ח:תתתת|(ד)}} במקרה של מיתקן אגירה, דיווח הזמינות יכלול גם את קיבולת האגירה הפנויה לטעינת אנרגיה ואת קיבולת האגירה הפנויה לפריקת אנרגיה, כהגדרתן {{ח:פנימי|סעיף 85ה|בסעיף (ב) לאמת מידה 85ה}}.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בסעיף קטן (1)(א), היצרן לא ידווח על יכולת זמינה של המיתקן אם לא ניתן לממש מהיכולת הזמינה אנרגיה בפועל מכל סיבה שהיא, למעט אם מנהל המערכת דיווח ליצרן שלא יהיה ניתן לממש את היכולת הזמינה לאנרגיה בשל אילוצים ברשת ספק שירות חיוני.
{{ח:תתת|(3)}} על אף האמור בסעיף קטן (2), ביחידות ייצור הנמכרות על ידי חברת החשמל לישראל אשר הדלק הראשי שלהן הוא סולר, אם לא ניתן לממש את היכולת הזמינה לאנרגיה עקב מגבלות בהיתר הפליטה הקיים במועד המכירה בלבד, ידווח היצרן על יכולת זמינה בהתעלם ממגבלה זו. סעיף קטן זה יחול כל עוד לא שונו הוראות היתר הפליטה שניתן מכוח {{ח:חיצוני|חוק אוויר נקי|חוק אוויר נקי, התשס״ח–2008}}, בהתייחס להיקף שעות הפעולה השנתיות של המיתקן.
{{ח:תתת|(3א)}} על אף האמור בסעיף קטן (2), יצרן שהמיתקן שבבעלותו באתר מהאתרים המפורטים בנספח לאמת מידה זו, ידווח על יכולת זמינה אם לא ניתן לממש את היכולת הזמינה לאנרגיה באמצעות גז טבעי עקב מגבלות קיבולת גז, ובלבד שההספק הזמין שלא ניתן לממש לאנרגיה עקב מגבלות קיבולת הגז ניתן למימוש בדלק משני.
{{ח:תתת|(3ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (2), יצרן שחלה עליו {{ח:פנימי|סעיף 102|אמת מידה 102}} או {{ח:פנימי|סעיף 103|אמת מידה 103}}, ידווח על יכולת זמינה אם לא ניתן לממש את היכולת הזמינה בדלק ראשי, עקב אחד או יותר מהמקרים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 102|בסעיף (ד) לאמת מידה 102}} או {{ח:פנימי|סעיף 103|סעיף (ה) לאמת מידה 103}}, לפי העניין.
{{ח:תתת|(4)}} על שינויים בדיווח הזמינות יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} היצרן ידווח למנהל המערכת על כל שינוי ביכולת הזמינה ביחס לדיווח הזמינות שהוגש במסגרת התכנית;
{{ח:תתתת|(ב)}} על שינוי דיווח הזמינות יחולו ההוראות המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 85ג|בסעיף (א)(3) עד (5) לאמת מידה 85ג}};
{{ח:תתתת|(ג)}} במקרה של שינוי דיווח המגדיל את היכולת הזמינה, היצרן יצרף לדיווח המעודכן הצעת מחיר לייצור אנרגיה מהיכולת הזמינה הנוספת;
{{ח:תתתת|(ד)}} לשינוי בדיווח הזמינות הנובע מתיקון תחזית הטמפרטורה תצורף הצהרה חתומה על ידי היצרן על הטמפרטורה החזויה העדכנית.
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ו)}} '''הצעת מחיר'''
{{ח:תתת|(1)}} יצרן הפועל בהעמסה מרכזית, מלבד יצרן באגירה שאובה, יגיש במסגרת תכנית את כל הצעות המחיר המפורטות להלן, אלא אם כן צוין אחרת:
{{ח:תתתת|(א)}} הצעת מחיר להתנעה לפי סוג ההתנעה, בהתאם לסוגי ההתנעות המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 85|באמת מידה 85}} – ההצעה תוגש בעבור כל יום שבתקופת התכנית; יצרן שבבעלותו מיתקן אגירה לא יכלול בתוכנית הצעת מחיר להתנעה;
{{ח:תתתת|(ב)}} הצעת מחיר לייצור בעומס מזערי – ההצעה תוגש לכל חצי שעה שבמהלך תקופת התכנית אך תהיה זהה בכל שעות היממה שבמהלך תקופת התכנית;יצרן שבבעלותו מיתקן אגירה לא יכלול בתוכנית הצעת מחיר לייצור בעומס מזערי;
{{ח:תתתת|(ג)}} הצעת מחיר לאנרגיה המוזרמת לרשת יום מראש – ההצעה תתייחס למחיר שהיצרן מעוניין לקבל בעד אנרגיה שהיצרן יידרש להזרים בהתאם להחלטת מנהל המערכת בתכנית העמסה פרטנית יום מראש; ההצעה תוגש בעבור כל חצי שעה שבמהלך תקופת התכנית, ותתייחס לכל טווח ההספק שבין העומס המזערי ובין היכולת הזמינה המוצהרת בתכנית היומית של יחידת הייצור בדלק ראשי; לעניין זה, העומס המזערי של מיתקן אגירה יהיה שווה לאפס;
{{ח:תתתת|(ד)}} הצעת מחיר לאנרגיה מוזרמת לרשת זמן אמת – ההצעה תתייחס למחיר שהיצרן מעוניין לקבל בעד אנרגיה שמנהל המערכת החליט על הזרמתה מעבר לכמות האנרגיה המוצעת יום מראש; ההצעה תוגש בעבור כל חצי שעה שבמהלך תקופת התכנית;
{{ח:תתתת|(ה)}} הצעת מחיר להורדת עומס בזמן אמת – ההצעה תתייחס למחיר שהיצרן מעוניין לשלם בעד אנרגיה שנקבעה להעמסה על ידי מנהל המערכת בתוכנית העמסה פרטנית יום מראש, ומנהל המערכת החליט בתוכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת שהיא לא תיוצר; ההצעה תוגש בעבור כל חצי שעה שבמהלך תקופת התכנית בעבור כל טווח ההספק מהיכולת הזמינה של יחידת הייצור ועד להספק 0; לעניין זה, היכולת הזמינה של יחידת ייצור תהיה היכולת הזמינה בדלק ראשי;
{{ח:תתתת|(ו)}} בלי לגרוע מהאמור בפסקאות (א) עד (ה), יצרן שבבעלותו מיתקן אגירה יגיש במסגרת תוכנית גם את כל הצעות המחיר המפורטות להלן:
{{ח:תתתתת|(1)}} הצעת מחיר לאנרגיה נצרכת יום מראש – ההצעה תתייחס למחיר שהיצרן מעוניין לשלם בעד אנרגיה שהוא יידרש לרכוש לצורך טעינת המיתקן בהתאם להחלטת מנהל המערכת בתוכנית העמסה פרטנית יום מראש; ההצעה תוגש בעבור כל חצי שעה שבמהלך תקופת התוכנית;
{{ח:תתתתת|(2)}} הצעת מחיר לאנרגיה נצרכת זמן אמת – ההצעה תתייחס למחיר שהיצרן מעוניין לשלם בעד אנרגיה שהוא יידרש לרכוש לצורך טעינת המיתקן בהתאם להחלטת מנהל המערכת בתוכנית העמסה פרטנית מעודכנת מעבר לכמות האנרגיה המתוכננת לצריכה בתוכנית העמסה פרטנית יום מראש; ההצעה תוגש בעבור כל חצי שעה שבמהלך תקופת התוכנית;
{{ח:תתתתת|(3)}} הצעת מחיר להפחתת צריכה זמן אמת – ההצעה תתייחס למחיר שהיצרן מעוניין לקבל בעד אנרגיה שנקבעה על ידי מנהל המערכת לטעינה בתוכנית העמסה פרטנית יום מראש ומנהל המערכת החליט בתוכנית העמסה פרטנית מעודכנת שהיא לא תיטען; ההצעה תוגש בעבור כל חצי שעה שבמהלך תקופת התוכנית.
{{ח:תתת|(2)}} יצרן הפועל בהעמסה עצמית יגיש במסגרת התכנית את כל הצעות המחיר המפורטות להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} הצעת מחיר לאנרגיה המוזרמת לרשת יום מראש – ההצעה תתייחס למחיר שהיצרן מעוניין לקבל בעד אנרגיה שהיצרן יידרש להזרים בהתאם להחלטת מנהל המערכת בתכנית העמסה פרטנית יום מראש; ההצעה תוגש בעבור כל חצי שעה שבמהלך תקופת התכנית ובעבור כל טווח ההספק שבין הספק הייצור הנדרש על ידי היצרן ובין היכולת הזמינה המוצהרת בתכנית היומית של יחידת הייצור בדלק ראשי;
{{ח:תתתת|(ב)}} הצעת מחיר לאנרגיה מוזרמת לרשת זמן אמת – ההצעה תתייחס למחיר שהיצרן מעוניין לקבל בעד אנרגיה שמנהל המערכת יחליט על הזרמתה מעבר לכמות האנרגיה המוצעת יום מראש; ההצעה תוגש בעבור כל חצי שעה שבמהלך תקופת התכנית ובעבור טווח ההספק כאמור בפסקה (א);
{{ח:תתתת|(ג)}} הצעת מחיר להורדת עומס בזמן אמת – ההצעה תתייחס למחיר שהיצרן מעוניין לשלם בעד אנרגיה שנקבעה להעמסה על ידי מנהל המערכת בתוכנית העמסה פרטנית יום מראש ומנהל המערכת החליט בתוכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת שהיא לא תיוצר; ההצעה תוגש ברמה חצי־שעתית בעבור כל טווח ההספק מהיכולת הזמינה של יחידת הייצור בדלק ראשי ועד להספק 0.
{{ח:תתת|(3)}} אם נקבעו ליצרן תנאים או מגבלות להצעת המחיר בלוחות התעריפים, מנהל המערכת יוודא כי הצעות המחיר עומדות באותם תנאים או מגבלות.

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''נספח {{ח:פנימי|סעיף 106ב|לאמת מידה 106ב}} – אתרים שידווחו על יכולת זמינה מכיוון שלא ניתן לממש את היכולת הזמינה לאנרגיה באמצעות גז טבעי עקב מגבלות קיבולת גז'''}}
{{ח:תת|(1)}} אתר רמת חובב, ובלבד שקיבולת הגז המובטחת באתר תהיה בהיקף שלא יפחת מ־6,475 MMBTUH.

{{ח:סעיף|106ג||תיקון: 13.5.19, 28.2.22, 19.5.25; תש״ף־6, תשפ״ד־25, תשפ״ה־30, תשפ״ו}}
{{ח:ת}} '''תיקון ודחייה של תכנית ייצור ומסירת תכנית העמסה פרטנית'''
{{ח:תת|(א)}} '''דחיית תכנית ייצור'''
{{ח:תתת|(1)}} מנהל המערכת רשאי לבקש מהיצרן תיקון של תכנית שבועית, תכנית יומית ליום עוקב או תכנית יומית, או לדחותה אם לדעתו התכנית אינה שלמה או שאינה ניתנת למימוש; מנהל המערכת ינמק בכתב בקשה לתיקון תכנית או דחייה של תכנית לפי סעיף קטן זה.
{{ח:תתת|(2)}} אם היצרן לא הגיש תכנית יומית למיתקן מסוים עד המועד הנדרש, או שתכנית זו נדחתה, כולה או חלקה, על ידי מנהל המערכת, מנהל המערכת רשאי להשתמש בתכנית יומית ליום עוקב לאותו מיתקן כתכנית היומית, אלא אם כן זו נדחתה, כולה או חלקה, על ידי מנהל המערכת או שלא הוגשה לו.
{{ח:תתת|(3)}} אם היצרן לא הגיש תכנית יומית ותכנית יומית ליום עוקב למיתקן מסוים, או שהתכניות האמורות נדחו על ידי מנהל המערכת, מנהל המערכת רשאי להשתמש בתכנית השבועית לאותו מיתקן, ביחס לאותו היום, כתכנית יומית, ובלבד שהתכנית השבועית לא נדחתה על ידי מנהל המערכת.
{{ח:תתת|(4)}} אם מנהל המערכת דחה תכנית יומית למיתקן ולהערכת מנהל המערכת לא ניתן להשתמש בתכנית היומית ליום עוקב ובתכנית השבועית לאותו מיתקן, היצרן ייחשב לא זמין לגבי כל השעות שבעבורן נדחתה התכנית היומית ולא ישולמו לו תשלומי זמינות לפי {{ח:פנימי|סעיף 83ג|אמת מידה 83ג}} בעד היכולת הזמינה שדווחה באותן שעות.
{{ח:תת|(ב)}} '''תכנית העמסה פרטנית יום מראש'''
{{ח:תתת|(1)}} בכל יום עד השעה 15:00, ימסור מנהל המערכת ליצרן תכנית העמסה פרטנית יום מראש לגבי יום המחרת; בימי שישי ובערב חג ימסור מנהל המערכת תוכנית העמסה פרטנית יום מראש בעבור הימים העוקבים עד ליום החול הבא.
{{ח:תתת|(2)}} תכנית ההעמסה הפרטנית יום מראש תיקבע לפי תכנית ההעמסה הכללית שקובע מנהל המערכת לפי {{ח:פנימי|סעיף 93|אמת מידה 93}}.
{{ח:תתת|(3)}} בתכנית ההעמסה הפרטנית יום מראש יציין מנהל המערכת את הנתונים האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} ההספק המתוכנן של המיתקן והאנרגיה הנדרשת לייצור כפי שאמורים להימדד בנקודת המדידה כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 85א|בסעיף (ב) לאמת מידה 85א}}, בעבור כל חצי שעה שבמהלך היום שלגביו נקבעה התכנית; ליצרן בהעמסה עצמית, ההספק המתוכנן לא יפחת מהספק הייצור הנדרש, כפי שדווח בתכנית היומית, לפי {{ח:פנימי|סעיף 106ב|סעיף (ג)(3)(ב)(1) לאמת מידה 106ב}};
{{ח:תתתת|(ב)}} האנרגיה המתוכננת להזרמה לרשת על ידי המיתקן (להלן {{ח:פנימי|פרק ו סימן ה1|בסימן זה}} – האנרגיה המתוכננת להזרמה לרשת), בעבור כל חצי שעה ביום שלגביו נקבעה התכנית;
{{ח:תתת}} (ב1)לעניין מיתקן אגירה – הספק טעינת האנרגיה וכמות האנרגיה המתוכננת לטעינה על ידי המיתקן, בעבור כל חצי שעה ביום שלגביו נקבעה התוכנית;
{{ח:תתתת|(ג)}} ליצרן בהעמסה מרכזית, למעט מיתקן אגירה – זמני סנכרון והפסקה של המיתקן במהלך היממה;
{{ח:תתתת|(ד)}} כל נתון אחר הרלוונטי לצורכי העמסת המיתקן.
{{ח:תתת|(4)}} הזמנים וההיקפים של הטעינה והפריקה של מיתקן אגירה יהיו בכפוף לכל אלה:
{{ח:תתתת|(1)}} המגבלות הטכניות של המיתקן כפי שנמדדו בבדיקות הקבלה;
{{ח:תתתת|(2)}} נצילותו של המיתקן;
{{ח:תתתת|(3)}} זמינותו של המיתקן לפי דיווח הזמינות;
{{ח:תתתת|(4)}} פרמטרים תפעוליים נוספים כפי שייקבעו בהסכם תיאום טכני בין היצרן למנהל המערכת לפי {{ח:פנימי|סעיף 72|אמת מידה 72}}.
{{ח:תת|(ג)}} '''תכנית העמסה פרטנית מעודכנת'''
{{ח:תתת|(1)}} מנהל המערכת רשאי להורות על שינויים בתכנית ההעמסה הפרטנית יום מראש, גם לאחר שנמסרה ליצרן, בהתאם לעקרונות הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 93|בסעיף (ד) לאמת מידה 93}}.
{{ח:תתת|(2)}} מנהל המערכת יודיע ליצרן על שינויים שביצע בתוכנית העמסה פרטנית יום מראש לפי סעיף קטן (1) וימסור לו עותק של תוכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת ביותר עד 2 ימי עבודה מסיום אותו יום שבעבורו היא ניתנה.
{{ח:תתת|(3)}} תכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת, אם ניתנה, היא זו שמחייבת את היצרן החל ממועד ההודעה לפי סעיף קטן (2).
{{ח:תת|(ד)}} '''העמסת מיתקני אגירה'''
{{ח:תת}} המגבלות החלות לעניין משטר הפעלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 106|אמת מידה 106 סעיף (א)(3)}} יחולו, בשינויים המחויבים, גם על מיתקן אגירה.

{{ח:סעיף|106ד||תיקון: 13.5.19, 28.2.22, 12.2.25, 19.5.25; תש״ף־6, תשפ״ד־25, תשפ״ה־17, תשפ״ה־30}}
{{ח:ת}} '''תשלומים בעד אנרגיה יום מראש'''
{{ח:תת|(א)}} '''תשלום בעד אנרגיה יום מראש'''
{{ח:תתת|(1)}} בעד אנרגיה המתוכננת להזרמה לרשת לפי תכנית העמסה פרטנית יום מראש ישלם מנהל המערכת ליצרן את המחיר יום מראש.
{{ח:תתת|(1א)}} על אף האמור בסעיף קטן (1), מנהל המערכת לא ישלם ליצרן תשלום בעד אנרגיה שמתוכננת לייצור לצורך מכירתה בעסקה פרטית למספק בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 106ב|לסעיף (ג)(3)(ב)(3) לאמת מידה 106ב}}.
{{ח:תתת|(1ב)}} {{ח:הערה|(נמחק).}}
{{ח:תתת|(1ג)}} בעד אנרגיה שנצרכה על ידי מיתקן אגירה, ישלם היצרן למנהל המערכת את המחיר יום מראש.
{{ח:תתת|(2)}} במקרים המפורטים להלן מנהל המערכת ישלם ליצרן בעד האנרגיה המתוכננת להזרמה לרשת גם את ההפרש בין המחיר הקבוע בלוח תעריפים 6.5–10 לבין המחיר יום מראש:
{{ח:תתתת|(א)}} האנרגיה המתוכננת להזרמה לרשת מיוצרת מתוך הספק שלפי {{ח:פנימי|סעיף 85ב|סעיף (ב) לאמת מידה 85ב}} לא שויך למספק על ידי יחידת ייצור אשר רשאית לשייך הספק למספק לפי תנאי הזכאות לתעריף שלה;
{{ח:תתתת|(ב)}} האנרגיה המתוכננת להזרמה לרשת מיוצרת מתוך הספק של יחידת הייצור במחזור פתוח שקיבלה אישור תעריף עד יום ב׳ בטבת התש״ף (1 בינואר 2020);
{{ח:תתתת|(ב1)}} האנרגיה המתוכננת להזרמה לרשת מיוצרת מתוך הספק שהוקצה לזמינות קבועה על ידי יצרן לפי {{ח:פנימי|סעיף 101|אמת מידה 101}} {{ח:פנימי|סעיף 106|או 106}};
{{ח:תתתת|(ב2)}} האנרגיה המתוכננת להזרמה לרשת מיוצרת מתוך הספק של יצרן באגירה שאובה;
{{ח:תתתת|(ג)}} האנרגיה המתוכננת להזרמה לרשת מיוצרת באמצעות סולר או מזוט;
{{ח:תתתת|(ד)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתתת|(ה)}} האנרגיה המתוכננת להזרמה לרשת מיוצרת מתוך הספק של יצרן בקוגנרציה אשר חלה לגביו חובת רכישה של אנרגיה מכוח {{ח:חיצוני|תקנות משק החשמל (קוגנרציה)|תקנות משק החשמל (קוגנרציה), התשס״ה–2004}}, וכפי שנקבע באישור התעריף שניתן ליצרן;
{{ח:תתתת|(ו)}} האנרגיה המתוכננת להזרמה לרשת מיוצרת בידי יצרן באנרגיה מתחדשת שקיבל אישור תעריף או הודעת זכייה אשר נמסרה לו במסגרת זכייתו בהליך תחרותי שפרסמה הרשות.
{{ח:תתת|(3)}} על אף האמור בסעיף קטן (2), אם מתקיים אחד מהמקרים המפורטים באותו סעיף קטן והמחיר יום מראש גבוה מהמחיר הקבוע בלוח תעריפים 6.5–10, ישלם היצרן למנהל המערכת את ההפרש בין המחיר יום מראש לבין המחיר הקבוע בלוח תעריפים 6.5–10.

{{ח:סעיף|106ה||תיקון: 13.5.19, 28.2.22, 12.2.25, 19.5.25; תש״ף־6, תשפ״ד־25, תשפ״ה־17, תשפ״ה־30, תשפ״ו}}
{{ח:ת}} '''תשלומים בעד אנרגיה נוספת ואנרגיה מופחתת'''
{{ח:תת|(א)}} '''כללי'''
{{ח:תת}} יצרן לא יקבל שירות מספק שירות חיוני אם היצרן סטה מתכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת שהועברה לו על ידי מנהל המערכת.
{{ח:תת|(ב)}} '''תשלום בעד אנרגיה נוספת'''
{{ח:תתת|(1)}} אם סך האנרגיה שהוזרמה לרשת עולה על האנרגיה המתוכננת להזרמה לרשת לפי תכנית העמסה פרטנית יום מראש, בחצי שעה נתונה, ישלם מנהל המערכת ליצרן בעד האנרגיה הנוספת את המחיר זמן אמת.
{{ח:תתת|(1א)}} אם סך האנרגיה שנצרכה על ידי מיתקן אגירה עולה על האנרגיה המתוכננת לצריכה בתוכנית העמסה פרטנית יום מראש, בחצי שעה נתונה, ישלם היצרן למנהל המערכת בעד האנרגיה הנוספת שנצרכה את המחיר זמן אמת.
{{ח:תתת|(2)}} במקרים המפורטים להלן ישלם מנהל המערכת ליצרן בעד האנרגיה הנוספת גם את ההפרש בין המחיר הקבוע בלוח תעריפים 6.5–10 לבין המחיר זמן אמת:
{{ח:תתתת|(א)}} האנרגיה יוצרה מתוך הספק בזמינות קבועה;
{{ח:תתתת|(ב)}} האנרגיה יוצרה בסולר או במזוט;
{{ח:תתתת|(ג)}} האנרגיה יוצרה מתוך הספק של יצרן בקוגנרציה אשר חלה לגביו חובת רכישה של אנרגיה מכוח {{ח:חיצוני|תקנות משק החשמל (קוגנרציה)|תקנות משק החשמל (קוגנרציה), התשס״ה–2004}}, וכפי שנקבע באישור התעריף שניתן ליצרן;
{{ח:תתתת|(ד)}} האנרגיה יוצרה בידי יצרן באנרגיה מתחדשת שקיבל אישור תעריף או הודעת זכייה אשר נמסרה לו במסגרת זכייתו בהליך תחרותי שפרסמה הרשות;
{{ח:תתתת|(ה)}} האנרגיה יוצרה מתוך הספק של יחידת ייצור בזמינות משתנה.
{{ח:תתת|(3)}} על אף האמור בסעיף קטן (2), אם מתקיים אחד מהמקרים המפורטים באותו סעיף קטן, והמחיר זמן אמת גבוה מהמחיר הקבוע בלוח תעריפים 6.5–10, ישלם היצרן למנהל המערכת את ההפרש בין המחיר זמן אמת לבין המחיר הקבוע בלוח תעריפים 6.5–10.
{{ח:תתת|(4)}} על אף האמור בסעיף קטן (2)(א), (ב) ו־(ה), בעד אנרגיה נוספת שיוצרה מתוך הספק המוקצה לזמינות קבועה או ליכולת זמינה משתנה בשיעור שעולה על 2.5% ביחס לאנרגיה המתוכננת לייצור שקבועה בתוכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת, יקבל היצרן תמורה רק בעד האנרגיה הנוספת עד השיעור האמור.
{{ח:תת|(ג)}} '''תשלומים בשל אנרגיה מופחתת בזמן אמת'''
{{ח:תתת|(1)}} אם סך האנרגיה המוזרמת לרשת קטנה מהאנרגיה המתוכננת להזרמה לרשת בתכנית העמסה פרטנית יום מראש, בחצי שעה נתונה, ישלם היצרן למנהל המערכת בשל האנרגיה המופחתת את המחיר זמן אמת.
{{ח:תתת|(1א)}} אם סך האנרגיה שנצרכה על ידי מיתקן אגירה קטנה מהאנרגיה המתוכננת לצריכה בתוכנית העמסה פרטנית יום מראש, בחצי שעה נתונה, ישלם מנהל המערכת ליצרן בעד האנרגיה שלא נצרכה את המחיר זמן אמת.
{{ח:תתת|(2)}} במקרים המפורטים להלן ישלם היצרן למנהל המערכת בשל האנרגיה המופחתת גם את ההפרש בין המחיר הקבוע בלוח תעריפים 6.5–10 לבין המחיר זמן אמת:
{{ח:תתתת|(א)}} האנרגיה יוצרה מתוך הספק בזמינות קבועה;
{{ח:תתתת|(ב)}} האנרגיה יוצרה בסולר או במזוט;
{{ח:תתתת|(ג)}} האנרגיה יוצרה מתוך הספק של יצרן בקוגנרציה אשר חלה לגביו חובת רכישה של אנרגיה מכוח {{ח:חיצוני|תקנות משק החשמל (קוגנרציה)|תקנות משק החשמל (קוגנרציה), התשס״ה–2004}}, וכפי שנקבע באישור התעריף שניתן ליצרן;
{{ח:תתתת|(ד)}} האנרגיה יוצרה בידי יצרן באנרגיה מתחדשת שקיבל אישור תעריף או הודעת זכייה אשר נמסרה לו במסגרת זכייתו בהליך תחרותי שפרסמה הרשות;
{{ח:תתתת|(ה)}} האנרגיה יוצרה לטובת מנהל המערכת, מתוך הספק של יחידת ייצור ביכולת זמינה משתנה.
{{ח:תתת|(3)}} על אף האמור בסעיף קטן (2), אם מתקיים אחד מהמקרים המפורטים באותו סעיף קטן והמחיר זמן אמת גבוה מהמחיר הקבוע בלוח תעריפים 6.5–10, ישלם מנהל המערכת ליצרן את ההפרש בין המחיר זמן אמת לבין המחיר הקבוע בלוח תעריפים 6.5–10.
{{ח:תת|(ד)}} '''תשלומים בעד אנרגיה נצרכת ומוזרמת לרשת בפועל על ידי מיתקן אגירה'''
{{ח:תתת|(1)}} נוסף על התשלומים לפי {{ח:פנימי|סעיף 106ד|סעיף קטן (א)(1ג) לאמת מידה 106ד}} או לפי {{ח:פנימי|סעיף 106ה|סעיפים קטנים (ב)(1א) או (ג)(1א) לאמת מידה 106ה}}, לפי העניין (בסעיף זה – מחיר השוק), ישלם היצרן למנהל המערכת בעד האנרגיה הנצרכת על ידי מיתקן האגירה גם את התעריפים האלה, ואם הם מחולקים למש״בים – ישלם לפי התעריף שנקבע למש״ב שפל (בסעיף זה – התשלומים הנוספים):
{{ח:תתתת|(א)}} תעריף לפי לוח תעריפים 6.32;
{{ח:תתתת|(ב)}} תעריף התשתית כקבוע בלוח תעריפים 7.2–1;
{{ח:תתתת|(ג)}} תעריף ניהול המערכת כקבוע בלוח תעריפים 8.1–1.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בסעיף קטן (1) –
{{ח:תתתת|(א)}} היצרן לא ישלם את התשלומים הנוספים ביממה נתונה בעבור האנרגיה שנצרכה על ידי מיתקן האגירה עד לכמות האנרגיה שיוצרה במיתקן ייצור המשולב באותו מקום צרכנות באותה יממה וכן עד להספק הטעינה המרבי של מיתקן האגירה בכל חצי שעה, כפי שנמדדה במונה מיתקן הייצור;
{{ח:תתתת|(ב)}} היצרן לא ישלם את מחיר השוק בעד כמות האנרגיה שיוצרה במיתקן הייצור מעבר לגודל החיבור ועד להספק הטעינה המרבי של מיתקן האגירה;
{{ח:תתתת|(ג)}} מנהל המערכת יחשב את התשלום בעד האמור בפסקאות (א) ו־(ב) בהתחשב בסך האנרגיה שנקטמה, כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 47|באמת מידה 47(ב)}}, והמזכה בפיצוי לפי אמת המידה האמורה.
{{ח:תתת|(3)}} נוסף על התשלומים לפי {{ח:פנימי|סעיף 106ד|סעיף (א)(1) לאמת מידה 106ד}} ולפי {{ח:פנימי|סעיף 106ה|סעיפים (ב)(1) או (ג)(1) לאמת מידה 106ה}}, לפי העניין, ישלם מנהל המערכת ליצרן, בעד האנרגיה המוזרמת לרשת ממיתקן האגירה, בניכוי הצריכה העצמית של מיתקן האגירה, את תעריף ניהול המערכת כקבוע בלוח תעריפים 8.1–1; לעניין זה, ”הצריכה העצמית של מיתקן האגירה“ – האנרגיה הנדרשת להפעלת מיתקן האגירה כפי שנמדדה במונה הצריכה העצמית.

{{ח:סעיף|106ו||תיקון: 13.5.19, 28.2.22, 12.2.25, 19.5.25, 28.01.26; תש״ף־6, תש״ף־7, תשפ״ד־25, תשפ״ה־17, תשפ״ה־30, תשפ״ו־8}}
{{ח:ת}} '''תשלומים נוספים'''
{{ח:תת|(א)}} '''תשלום בעד התנעות'''
{{ח:תת}} מנהל המערכת ישלם ליצרן המפעיל יחידת ייצור מהמפורטות להלן בעד התנעות שעליהן הורה בתכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת, את התעריפים המפורטים בלוחות תעריפים 6.5–6 או 6.5–7, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} יחידת ייצור המורשית לשייך הספק למספק לפי תנאי הזכאות לתעריף;
{{ח:תתת|(2)}} יחידת ייצור שלפחות חלק מההספק שלה הוא הספק בזמינות קבועה;
{{ח:תתת|(3)}} יחידת ייצור שהדלק הראשי שלה הוא סולר או מזוט;
{{ח:תתת|(4)}} יחידת ייצור שמנהל המערכת הורה לגביה, בתכנית העמסה, להתניע בדלק משני.
{{ח:תת|(ב)}} '''תשלום בעד אנרגיה לא מיוצרת מתוך הספק מסונכרן שלא מועמס'''
{{ח:תתת|(1)}} יצרן, שאינו יצרן שבבעלותו מיתקן אגירה, יהיה זכאי לתשלום בעד אנרגיה לא מיוצרת מתוך הספק מסונכרן שלא הועמס, בכפוף לקיומם של כל התנאים האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} יחידת הייצור מייצרת אנרגיה באותה חצי שעה בדלק ראשי;
{{ח:תתתת|(ב)}} ההספק המסונכרן שאינו מועמס אינו הספק בזמינות קבועה.
{{ח:תתת|(2)}} גובה התשלום ליצרן בהתאם לסעיף קטן {{ח:הערה|(}}1{{ח:הערה|)}} ייקבע לפי הנוסחה המפורטת להלן:
{{ח:ת}} {{ממורכז|&lt;math&gt; \Delta \mathit{TC}_t = \sum_{b_t}^{B_t} \left( \mathit{SMPR.\!\!T}_t - \mathit{Energy\_offer}_{b,t} \right) * \mathit{Energy\_quantity}_{b,t} &lt;/math&gt;}}
{{ח:תתת}} כאשר:
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;\Delta\mathit{TC}_t&lt;/math&gt; – הפער בין הרווח של היצרן אם היה מועמס עד לנקודה האופטמילית בעבורו, כפי שמשתקף מהצעות המחיר שלו להזרמת אנרגיה לרשת בחצי שעה לבין הרווח המוערך בנקודת העומס שבה עבד בפועל בחצי שעה;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;B_t&lt;/math&gt; – סך הספק מסונכרן שממנו לא יוצרה אנרגיה ושהצעת המחיר להזרמת אנרגיה בזמן אמת מתוך הספק זה נמוכה ממחיר זמן אמת;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;b_t&lt;/math&gt; – טווח הספק שאינו מועמס, שבעד הזרמת אנרגיה לרשת ממנו קיימת הצעת מחיר אחת הנמוכה ממחיר זמן אמת;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;\mathit{SMPR.\!\!T}&lt;/math&gt; – המחיר זמן אמת בחצי שעה &lt;math&gt;t&lt;/math&gt;;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;\mathit{Energy\_offer}_{b,t}&lt;/math&gt; – עלות הייצור של קווט״ש המוזרם לרשת בזמן אמת בטווח הספק &lt;math&gt;b&lt;/math&gt; בחצי שעה &lt;math&gt;t&lt;/math&gt;; עלות הייצור של קווט״ש המוזרם לרשת בזמן אמת תיקבע על בסיס הצעת המחיר של היצרן לעניין זה, אלא אם כן קיים תעריף בתוקף שחל על היצרן לעניין זה; תעריף שתקבע הרשות בעניין זה יחל ממועד פרסומו;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;\mathit{Energy\_quantity}_{b,t}&lt;/math&gt; – סך האנרגיה המוצעת להזרמה לרשת בזמן אמת בטווח ההספק &lt;math&gt;b&lt;/math&gt; שלא ניתנה הוראה להזרימה לרשת בתכנית העמסה פרטנית.
{{ח:תת|(ג)}} '''תשלום בעד העמסה מחוץ לסדר ההעמסה'''
{{ח:תתת|(1)}} בעד הספק שאינו הספק בזמינות קבועה מנהל המערכת ישלם ליצרן את אלה, לפי העניין:
{{ח:תתתת|(א)}} בעד אנרגיה המתוכננת להזרמה לרשת שהועמסה מעל מחיר יום מראש בחצי שעה נתונה, ישלם מנהל המערכת ליצרן את הפער בין המחיר יום מראש לבין עלות האנרגיה המוזרמת לרשת של היצרן באותה חצי שעה;
{{ח:תתתת|(ב)}} בעד אנרגיה נוספת שהועמסה מעל מחיר זמן אמת בחצי שעה נתונה, ישלם מנהל המערכת ליצרן את הפער בין המחיר זמן אמת לבין עלות האנרגיה המוזרמת לרשת באותה חצי שעה;
{{ח:תתתת|(ג)}} אם מנהל המערכת הורה על הורדת עומס מתחת למחיר בזמן אמת בחצי שעה נתונה, ישלם מנהל המערכת את ההפרש בין המחיר זמן אמת לבין הצעת המחיר של היצרן להורדת עומס בזמן אמת.
{{ח:תתת|(2)}} במקרים המפורטים בסעיף קטן (1), התעריף להורדת אנרגיה או העלאת אנרגיה ייקבע על בסיס הצעות המחיר של היצרן, אלא אם כן קיים תעריף בתוקף לעניין זה; תעריף שתקבע הרשות בעניין זה יחל ממועד פרסומו.
{{ח:תתת|(3)}} תעריף זה ישולם ליצרן בכל חצי שעה החל מסנכרון יחידת הייצור, והכול במקרים שבהם אין ליצרן עסקה פרטית באותה חצי שעה. במקרים שבהם יש ליצרן עסקה פרטית בחצי שעה נתונה, התעריף ישולם בעבור העומס שמעבר לעסקה הפרטית.
{{ח:תת|(ד)}} '''תעריף משלים'''
{{ח:תתת|(1)}} יצרן שאינו יצרן שבבעלותו מיתקן אגירה הפועל לפי עקרון העמסה מרכזית ואינו זכאי לתשלומים בעד התנעות לפי סעיפים קטנים (1) עד (4) בסעיף (א), יהיה זכאי לתעריף משלים שיחושב ליממה נתונה כמפורט להלן:
{{ח:ת}} {{ממורכז|&lt;math&gt;
{\begin{align} \textstyle
\mathit{MWP}_d = &amp; \max \biggl\{ 0, \mathit{Starts\_cost} + \\
&amp; \Bigl\{ \sum_{t=1}^{48} \scriptstyle \mathit{TC}(\mathit{Load\ R.\!\!T}) \textstyle \Bigr\} - \\
&amp; \Bigl\{ \scriptstyle \mathit{Energy\ D.\!\!A} * \mathit{SMP}_{\mathit{DA}_t} + \mathit{OOM}_{\mathit{DA}_t} + \left( \mathit{Energy\ R.\!\!T} - \mathit{Energy\ D.\!\!A} \right) * \mathit{SMP}_{\mathit{RT}_t} + \mathit{OOM}_{\mathit{RT}_t} + \mathit{MLCP}_t \textstyle \Bigr\} \biggr\}
\end{align}}
&lt;/math&gt;}}
{{ח:תתת}} כאשר:
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;\mathit{MWP}_d&lt;/math&gt; – התעריף המשלים של היצרן בעבור יממה &lt;math&gt;d&lt;/math&gt;;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;\mathit{Starts\_cost}&lt;/math&gt; – העלות הכוללת של ההתנעות בדלק ראשי שהתחלתן נדרשת בתכנית העמסה פרטנית מעודכנת ביממה נתונה;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;\mathit{TC}\left(\mathit{Load\ R.\!\!T}\right)&lt;/math&gt; – עלות הייצור המצטברת של היצרן, הכוללת את עלות הייצור בעומס מזערי ואת עלות הייצור של אנרגיה המוזרמת לרשת בנקודת העומס שעליה הורה מנהל המערכת בתכנית העמסה הפרטנית המעודכנת בחצי שעה &lt;math&gt;t&lt;/math&gt;;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;\mathit{Energy\ D.\!\!A}&lt;/math&gt; – האנרגיה המתוכננת להזרמה לרשת על ידי היצרן בתכנית ההעמסה הפרטנית יום מראש;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;\mathit{SMP}_{\mathit{DA}_t}&lt;/math&gt; – המחיר יום מראש, או במקרה של עבודה בדלק משני, התעריף שנקבע ליצרן בעד אנרגיה המוזרמת לרשת בדלק זה;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;\mathit{OOM}_{\mathit{DA}_t}&lt;/math&gt; – תשלומים ליצרן בעד העמסה מעל מחיר יום מראש כקבוע בסעיף (ג)(1)(א);
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;\mathit{Energy\ R.\!\!T}&lt;/math&gt; – האנרגיה הנדרשת להזרמה לרשת מהיצרן בתכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;\mathit{SMP}_{\mathit{RT}_t}&lt;/math&gt; – המחיר זמן אמת או, במקרה של עבודה בדלק משני, התעריף שנקבע ליצרן בגין אנרגיה המוזרמת לרשת בדלק זה;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;\mathit{OOM}_{\mathit{RT}_t}&lt;/math&gt; – תשלומים ליצרן בעד העמסה מעל מחיר זמן אמת כקבוע בסעיף (ג)(1)(ב);
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;\mathit{MLCP}_t&lt;/math&gt; – תשלומים ליצרן בעד אנרגיה לא מיוצרת מתוך הספק מסונכרן שלא הועמס כקבוע בסעיף (ב);
{{ח:תת}} עלות ההתנעה ועלות הייצור המצטברת של היצרן ייקבעו על בסיס הצעות מחיר של היצרן לעניין זה, אלא אם כן קיים תעריף בתוקף שחל על היצרן לעניין זה; תעריף שתקבע הרשות בעניין זה יחל במועד פרסומו.
{{ח:תת|(ה)}} '''מנגנוני הגנה ליצרן אגירה'''
{{ח:תתת|(1)}} יצרן אגירה יהיה זכאי לתשלום או חייב בתשלום, ביממה נתונה, בעד אנרגיה לא מיוצרת מתוך יכולת זמינה שלא נוצלה, בעד אנרגיה המתוכננת להזרמה לרשת שהועמסה מעל מחיר יום מראש בחצי שעה נתונה, ובעד אנרגיה נוספת שהועמסה מעל מחיר זמן אמת בחצי שעה נתונה, בגובה ההפרש שבין התקבולים שהתקבלו אצלו באותה יממה בהתאם להעמסת המיתקן בפועל לבין התשלום האופטימלי לאותה יממה שיחושב כמפורט להלן:
{{ח:ת}} {{ממורכז|&lt;math&gt;
{\begin{align} \textstyle
\mathit{STLMNT} = \min \biggl\{ &amp;
\begin{cases}
\max \left( \mathit{Arbitrage}\left(d, \mathit{RTE}\right)_\mathrm{optimal}, 0 \right), &amp; \text{if } \mathit{Arbitrage}\left(d\right)_\mathrm{actual} &lt; 0 \\
\mathit{Arbitrage}{\left(d, \mathit{RTE}\right)}_\mathrm{optimal}, &amp; \text{otherwise}
\end{cases} \\
&amp; \mathit{Arbitrage}{\left(d, \mathit{RTE}\right)}_\mathrm{optimal}
\biggr\}
\end{align}}
&lt;/math&gt;}}
{{ח:תתת}} כאשר:
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;\mathit{STLMNT}&lt;/math&gt; – התשלום האופטימלי ליצרן אגירה ביממה שבה הוא הופעל מחוץ לסדר;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;d&lt;/math&gt; – יחס קיבולת אגירה לפריקת אנרגיה ליכולת זמינה מרבית לפריקת אנרגיה כפי שנמדד בבדיקות הקבלה של המיתקן, מוכפל ב־2;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;\mathit{RTE}&lt;/math&gt; – היעילות הכוללת של מיתקן האגירה במונחי אחוז האנרגיה הנפרקת מהמיתקן מתוך האנרגיה שנטענה למיתקן במחזור, שנקבעה נורמטיבית ל־14%;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;\mathit{Arbitrage}\left(d, \mathit{RTE}\right)_\mathrm{optimal}&lt;/math&gt; – פערי מחיר השוק יום מראש בין שעות הפריקה של המיתקן ובין שעות הטעינה של המיתקן, כפי שמשתקף מדיווח הזמינות ומהצעות המחיר של היצרן יום מראש, וכפונקציה של כמות חצאי השעות הראשונות שבהן המיתקן היה בתוך הסדר, עד לביצוע מחזור מלא &lt;math&gt;d&lt;/math&gt; ושל היעילות הנורמטיבית &lt;math&gt;\mathit{RTE}&lt;/math&gt;;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;\mathit{Arbitrage}\left(d\right)_\mathrm{actual}&lt;/math&gt; – תקבולי היצרן בפועל בעבור אותה יממה בהתאם להעמסת המיתקן בפועל על־ידי מנהל המערכת.
{{ח:תתת|(2)}} אם לאחר תשלום ההפרש כאמור בסעיף {{ח:הערה|קטן}} (1) ליצרן, סך התשלומים ששילם היצרן למנהל המערכת באותה יממה גדול מסך התקבולים שהתקבלו אצלו בהתאם להעמסת המיתקן בפועל, ישלים מנהל המערכת ליצרן גם את ההפרש כאמור.

{{ח:סעיף|106ז||תיקון: 13.5.19; תש״ף־6, תשפ״ד־25}}
{{ח:ת}} '''פגיעה בתחרות וניצול כוח שוק'''
{{ח:תת|(א)}} '''התנהגות לפי כללי השוק'''
{{ח:תתת|(1)}} מנהל המערכת לא יספק שירותים ליצרן אם הוא מבצע פעולה או מצהיר הצהרה שיש בה כדי לפגוע בתחרות, להטות את המחירים במשק החשמל או להטות את תשלומי מנהל המערכת.
{{ח:תתת|(2)}} התנהגות של יצרן כאמור בסעיף קטן (1), יראו בה הפרה של אמות המידה על ידי היצרן, ומנהל המערכת יהיה רשאי להגביל, להפסיק, לעכב או שלא לבצע תשלום הנובע מהתנהגות כאמור על ידי היצרן; ביצע מנהל המערכת תשלום חרף התנהגות כאמור מצד היצרן, יהיה רשאי מנהל המערכת לדרוש את השבת התשלום שבוצע.

{{ח:סעיף|106ח||תיקון: 28.2.22, 12.2.25; תשפ״ד־25, תשפ״ה־17}}
{{ח:ת}} '''בחירת אופן עבודה ורכישת אנרגיה בידי יצרן לצורך מכירתו למספק'''
{{ח:תת|(א)}} '''בחירת אופן עבודה'''
{{ח:תת}} יצרן המורשה למכור אנרגיה למספק, לפי תנאי זכאותו לתעריף, יהיה רשאי לרכוש אנרגיה ממנהל המערכת לצורך מכירתה למספק כמפורט להלן, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין יצרן הפועל בהעמסה מרכזית – הוא יהיה רשאי לרכוש אנרגיה עד לגובה היכולת הזמינה של המיתקן בניכוי ההספק המותקן המוקצה לזמינות קבועה;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין יצרן הפועל בהעמסה עצמית – הוא יהיה רשאי לרכוש אנרגיה עד לגובה ההספק המוקצה למכירה למספק פרטי בניכוי ההספק שייצר בפועל לטובת המספק הפרטי, ככל שההספק החסר נובע מהוראה של מנהל המערכת להורדת עומס.

{{ח:קטע3|פרק ו סימן ה2|סימן ה׳2 – מיתקני אגירה ברשת ההולכה|תיקון: תשפ״ד־28}}

{{ח:סעיף|106ח1||תיקון: 30.10.23; תשפ״ד־28, תשפ״ד־30}}
{{ח:ת}} '''תחולה'''
{{ח:תת|(א)}} '''תחולה'''
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:פנימי|פרק ו סימן ה2|סימן זה}} יחול לגבי מיתקני אגירה אשר קיבלו אישור תעריף מתוקף הליך תחרותי מס׳ 1 למיתקני אגירה ברשת המתח העליון.
{{ח:תתת|(2)}} על יצרן שחל עליו {{ח:פנימי|פרק ו סימן ה2|סימן זה}} יחול {{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳}}, למעט {{ח:פנימי|פרק ו סימן ה|סימנים ה׳}} {{ח:פנימי|פרק ו סימן ה1|ו־ה׳1}}, ואולם אמות המידה המפורטות להלן יחולו על יצרן כאמור:
{{ח:תתתת|(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 93|אמות מידה 93}}, {{ח:פנימי|סעיף 96|96}} {{ח:פנימי|סעיף 97|ו־97}} {{ח:פנימי|פרק ו סימן ה|שבסימן ה׳}}; לעניין תחולת {{ח:פנימי|סעיף 96|אמת מידה 96}}, אם ההספקה של הספק ריאקטיבי הצריכה ירידה בהספק האקטיבי, מנהל המערכת ישלם ליצרן תשלום בעד אנרגיה בהתאם ללוח תעריפים 6.5–13 כך שהיצרן לא ייפגע;
{{ח:תתתת|(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 106ז|אמת מידה 106ז}} {{ח:פנימי|פרק ו סימן ה1|שבסימן ה׳1}}.

{{ח:סעיף|106ט||תיקון: 30.10.23; תשפ״ד־28}}
{{ח:ת}} '''הגשת תוכנית שבועית, תוכנית יומית ליום עוקב ותוכנית יומית'''
{{ח:תת|(א)}} '''הגשת תוכנית שבועית'''
{{ח:תת}} יצרן יגיש למנהל המערכת תוכנית שבועית ליכולת זמינה של מיתקן האגירה בעבור השבוע העוקב (להלן – תוכנית שבועית), שבמסגרתה יתייחס לכל יום באותו שבוע בנפרד; התוכנית תוגש במתכונת של התוכנית היומית כמפורט בסעיף (ג); התוכנית תוגש במועדים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 106ב|בסעיף (א)(1) לאמת מידה 106ב}}; התוכנית השבועית תוגש לכל מיתקן אגירה בנפרד.
{{ח:תת|(ב)}} '''הגשת תוכנית יומית ליום עוקב'''
{{ח:תת}} יצרן יגיש למנהל המערכת תוכנית ליכולת זמינה של מיתקן האגירה בעבור היום שלאחר יום המחרת ({{ח:פנימי|פרק ו סימן ה2|בסימן זה}} – תוכנית יומית ליום עוקב) במתכונת של התוכנית היומית כמפורט בסעיף (ג), במועדים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 106ב|בסעיף (ב)(1) לאמת מידה 106ב}}; התוכנית היומית ליום עוקב תוגש לכל מיתקן אגירה בנפרד.
{{ח:תת|(ג)}} '''הגשת תוכנית יומית'''
{{ח:תתת|(1)}} יצרן יגיש למנהל המערכת תוכנית יומית ליכולת זמינה של מיתקן האגירה בעבור יום המוחרת ({{ח:פנימי|פרק ו סימן ה2|בסימן זה}} – תוכנית יומית), במועדים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 106ב|בסעיף (ג)(1) לאמת מידה 106ב}}.
{{ח:תתת|(2)}} התוכנית היומית תכלול דיווח זמינות בהתאם להוראות סעיף (ד).
{{ח:תתת|(3)}} יצרן לא יוכל לתקן את התוכנית היומית, אלא במקרה המפורט בסעיף (ד)(3).
{{ח:תת|(ד)}} '''דיווח זמינות'''
{{ח:תתת|(1)}} דיווח זמינות שמגיש יצרן לפי סעיף (ג)(2) ישקף את פוטנציאל היכולת הזמינה של המיתקן בחצי שעה נתונה, בלא תלות במצב הטעינה של המיתקן כפי שנקבע בתוכנית ההעמסה הפרטנית יום מראש ויתייחס לכל חצי שעה במשך התקופה שבעבורה מוגשת התוכנית ויכלול את כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} היכולת הזמינה לטעינת אנרגיה כהגדרתה {{ח:פנימי|פרק ו סימן ג2|בסימן ג׳2}}; היכולת הזמינה לטעינת אנרגיה המרבית שרשאי יצרן לדווח לפי פסקה זו תיקבע בבדיקות הקבלה; אם בנקודת החיבור לרשת משולב מיתקן ייצור או צריכה או מיתקן אגירה נוסף, הדיווח על יכולת זמינה לטעינת אנרגיה ייעשה לגבי נקודת ההמרה תוך התחשבות באיבודים חשמליים בין נקודת ההמרה לנקודת החיבור; איבודים אלה יחושבו בהתאם לבדיקות הקבלה שבוצעו למיתקן;
{{ח:תתתת|(ב)}} קיבולת האגירה הפנויה לטעינת אנרגיה כהגדרתה {{ח:פנימי|פרק ו סימן ג2|בסימן ג׳2}}; קיבולת האגירה הפנויה לטעינת אנרגיה המרבית שרשאי יצרן לדווח לפי פסקה זו יימדד בבדיקות הקבלה; קיבולת זו לא תפחת מקיבולת האגירה הפנויה לפריקת אנרגיה ולא תעלה על קיבולת האגירה הנקובה;
{{ח:תתתת|(ג)}} היכולת הזמינה לפריקת אנרגיה כהגדרתה {{ח:פנימי|פרק ו סימן ג2|בסימן ג׳2}}; היכולת הזמינה לפריקת אנרגיה המרבית שרשאי יצרן לציין לפי פסקה זו תיקבע בבדיקות הקבלה; אם בנקודת החיבור לרשת משולב מיתקן ייצור או צריכה או מיתקן אגירה נוסף, הדיווח על יכולת זמינה לפריקת אנרגיה ייעשה לגבי נקודת ההמרה תוך התחשבות באיבודים חשמליים בין נקודת ההמרה לנקודת החיבור; איבודים אלה יחושבו בהתאם לבדיקות הקבלה שבוצעו למיתקן;
{{ח:תתתת|(ד)}} קיבולת האגירה הפנויה לפריקת אנרגיה כהגדרתה {{ח:פנימי|פרק ו סימן ג2|בסימן ג׳2}}; קיבולת האגירה הפנויה לפריקת אנרגיה המרבית שיצרן רשאי לדווח לפי פסקה זו, תימדד בבדיקות הקבלה.
{{ח:תתת|(2)}} הנתונים שצוינו בסעיף קטן (1) ידווחו גם על בסיס תוכנית ההעמסה הפרטנית האחרונה.
{{ח:תתת|(3)}} אם היחידה אינה זמינה באופן מלא לטעינת אנרגיה או לפריקת אנרגיה, היצרן ידווח נוסף על האמור לעיל על הסיבה לאי־הזמינות.
{{ח:תתת|(4)}} מנהל המערכת רשאי לדרוש מהיצרן לכלול בתוכנית הייצור מידע נוסף הדרוש להעמסת המיתקן.
{{ח:תתת|(5)}} על שינויים בדיווח הזמינות יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} היצרן ידווח למנהל המערכת על כל שינוי ביחס לדיווח הזמינות שהוגש במסגרת התוכנית היומית ליום עוקב או התוכנית היומית, מוקדם ככל האפשר;
{{ח:תתתת|(ב)}} על שינוי דיווח הזמינות יחולו ההוראות המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 85ז|בסעיף (א)(3) ו־(4) לאמת מידה 85ז}}.

{{ח:סעיף|106י||תיקון: 30.10.23; תשפ״ד־28}}
{{ח:ת}} '''תיקון ודחייה של תוכנית זמינות ומסירת תוכנית העמסה פרטנית'''
{{ח:תת|(א)}} '''דחיית תוכנית זמינות'''
{{ח:תתת|(1)}} מנהל המערכת רשאי לבקש מהיצרן תיקון של תוכנית שבועית, תוכנית יומית ליום עוקב או תוכנית יומית, או לדחותה, אם לדעתו התוכנית אינה שלמה או שאינה ניתנת למימוש; מנהל המערכת ינמק בכתב בקשה לתיקון תוכנית או דחייה של תוכנית לפי סעיף קטן זה.
{{ח:תתת|(2)}} אם היצרן לא הגיש תוכנית יומית למיתקן האגירה עד המועד הנדרש, או שתוכנית זו נדחתה, כולה או חלקה, על ידי מנהל המערכת, מנהל המערכת רשאי להשתמש בתוכנית יומית ליום עוקב לאותו מיתקן כתוכנית יומית, אלא אם כן היא נדחתה, כולה או חלקה, על ידי מנהל המערכת או שלא הוגשה לו.
{{ח:תתת|(3)}} אם היצרן לא הגיש תוכנית יומית ותוכנית יומית ליום עוקב למיתקן אגירה עד המועד הנדרש, או שהתכניות האמורות נדחו על ידי מנהל המערכת, מנהל המערכת רשאי להשתמש בתוכנית השבועית לאותו מיתקן כתוכנית יומית, בנוגע לאותו היום, אלא אם כן התוכנית השבועית נדחתה על ידי מנהל המערכת או שלא הוגשה לו.
{{ח:תתת|(4)}} אם מנהל המערכת דחה תוכנית יומית למיתקן אגירה ולהערכת מנהל המערכת לא ניתן להשתמש בתוכנית היומית ליום העוקב ובתוכנית השבועית לאותו מיתקן, המיתקן ייחשב לא זמין לגבי כל השעות שבעבורן נדחתה התוכנית היומית, לא יועמס באותן שעות ולא ישולמו לו תשלומי זמינות לפי {{ח:פנימי|סעיף 85ז|אמת מידה 85ז}} בעד היכולת הזמינה שדווחה באותן שעות.
{{ח:תת|(ב)}} '''תוכנית העמסה פרטנית יום מראש'''
{{ח:תתת|(1)}} מנהל המערכת ימסור ליצרן תוכנית העמסה פרטנית יום מראש במועדים ובשעות המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 106ג|בסעיף (ב)(1) לאמת מידה 106ג}}.
{{ח:תתת|(2)}} תוכנית ההעמסה הפרטנית יום מראש תיקבע לפי תוכנית ההעמסה הכללית שפרסם מנהל המערכת לפי {{ח:פנימי|סעיף 93|אמת מידה 93}}.
{{ח:תתת|(3)}} בתוכנית ההעמסה הפרטנית יום מראש יציין מנהל המערכת את כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} פירוט הזמנים שבהם היצרן נדרש לאגור אנרגיה מהרשת, הספק הטעינה ב־MW וכמות האנרגיה ב־MWH שהוא נדרש לאגור, בכל חצי שעה, בעבור כל תקופת התוכנית;
{{ח:תתתת|(ב)}} פירוט הזמנים שבהם היצרן נדרש להזרים אנרגיה ממיתקן האגירה אל הרשת, הספק ההזרמה ב־MW וכמות האנרגיה ב־MWH שהוא נדרש להזרים, בכל חצי שעה, בעבור כל תקופת התוכנית;
{{ח:תתתת|(ג)}} כל נתון אחר הרלוונטי לצורך הפעלת מיתקן האגירה.
{{ח:תתת|(4)}} האנרגיה הנדרשת להזרמה לרשת תהיה עד לגובה האנרגיה הנדרשת לאגירה מהרשת, תוך התבססות על היעילות של מיתקן האגירה כפי שתיקבע על ידי מנהל המערכת בבדיקות הקבלה.
{{ח:תתת|(5)}} הזמנים וההיקפים של האגירה והפריקה יהיו בכפוף לכל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} המגבלות הטכניות של המיתקן כפי שנמדדו בבדיקות הקבלה;
{{ח:תתתת|(ב)}} נצילותו של המיתקן;
{{ח:תתתת|(ג)}} זמינותו של המיתקן לפי דיווח הזמינות;
{{ח:תתתת|(ד)}} פרמטרים תפעוליים נוספים כפי שייקבעו בהסכם תיאום טכני בין היצרן למנהל המערכת לפי {{ח:פנימי|סעיף 72|אמת מידה 72}}.
{{ח:תת|(ג)}} '''תוכנית העמסה פרטנית מעודכנת'''
{{ח:תתת|(1)}} מנהל המערכת רשאי להורות על שינויים בתוכנית ההעמסה הפרטנית יום מראש, גם לאחר שנמסרה ליצרן, בהתאם לעקרונות הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 93|בסעיף (ד) לאמת מידה 93}} הנוגעים לעניין.
{{ח:תתת|(2)}} מנהל המערכת יודיע ליצרן על שינויים שביצע בתוכנית העמסה פרטנית יום מראש לפי סעיף קטן (1) וימסור לו עותק של תוכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת ביותר עד 2 ימי עבודה מסיום אותו יום שבעבורו היא ניתנה.
{{ח:תתת|(3)}} תוכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת, אם ניתנה, היא המחייבת את היצרן, החל ממועד ההודעה לפי סעיף קטן (2).

{{ח:סעיף|106יא||תיקון: 30.10.23; תשפ״ד־28}}
{{ח:ת}} '''תשלומים בעד אנרגיה וסטיות מתוכנית העמסה פרטנית יום מראש'''
{{ח:תת|(א)}} '''תשלום בעד אנרגיה'''
{{ח:תתת|(1)}} בעד אנרגיה שנטענה מהרשת על ידי המיתקן ישלם היצרן למנהל המערכת את המחיר זמן אמת כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 106א|באמת מידה 106א}} ({{ח:פנימי|פרק ו סימן ה2|בסימן זה}} – מחיר זמן אמת), בהתאם לכמות האנרגיה ושעות הטעינה בפועל וכמפורט בלוח תעריפים 6.5–14.
{{ח:תתת|(2)}} בעד אנרגיה שנפרקה לרשת על ידי המיתקן ישלם מנהל המערכת ליצרן את תעריף הטעינה של המיתקן כאמור בסעיף קטן (1), תוך התבססות על עיקרון ”נכנס ראשון יוצא ראשון“ (First In First Out – FIFO), וכמפורט בלוח תעריפים 6.5–14.
{{ח:תתת|(3)}} בעד הצריכה העצמית של מיתקן האגירה ישולמו תעריפי שירותי תשתית כקבוע בלוח תעריפים 7.2–1 ותעריפי שירותי ניהול מערכת כקבוע בלוח תעריפים 8.1–1; לעניין זה, ”הצריכה העצמית של מיתקן האגירה“ – האנרגיה הנדרשת להפעלת מיתקן האגירה.
{{ח:תת|(ב)}} '''תשלום בעד סטיות מתוכנית העמסה פרטנית יום מראש'''
{{ח:תתת|(1)}} אם סך האנרגיה שנפרקה לרשת עולה על האנרגיה המתוכננת להזרמה לרשת לפי תוכנית ההעמסה הפרטנית יום מראש כאמור {{ח:פנימי|סעיף 106י|בסעיף (ב) לאמת מידה 106י}} (באמת מידה זו – תוכנית העמסה פרטנית יום מראש), בחצי שעה נתונה, מנהל המערכת לא ישלם ליצרן בעד האנרגיה הנוספת.
{{ח:תתת|(2)}} אם סך האנרגיה שנפרקה לרשת קטנה מהאנרגיה המתוכננת להזרמה לרשת לפי תוכנית העמסה פרטנית יום מראש, בחצי שעה נתונה, ישלם היצרן למנהל המערכת, בעד האנרגיה המופחתת, את המחיר זמן אמת.
{{ח:תתת|(3)}} אם סך האנרגיה שנטענה מהרשת עולה על האנרגיה המתוכננת לטעינה מהרשת לפי תוכנית העמסה פרטנית יום מראש, בחצי שעה נתונה, ישלם היצרן למנהל המערכת, בעד האנרגיה הנוספת שנטענה, את המחיר זמן אמת.
{{ח:תתת|(4)}} אם סך האנרגיה שנטענה מהרשת קטנה מהאנרגיה המתוכננת לטעינה מהרשת לפי תוכנית העמסה פרטנית יום מראש, בחצי שעה נתונה, ישלם היצרן למנהל המערכת, בעד האנרגיה שלא נטענה למיתקן האגירה, את המחיר זמן אמת.
{{ח:תתת|(5)}} אם היצרן שילם תשלום בעד אנרגיה מופחתת לפי סעיף קטן (4), הוא לא ישלם תשלום בעד אנרגיה מופחתת באותו היקף לפי סעיף קטן (2).
{{ח:תתת|(6)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (1) עד (4), אם סטיית הייצור התרחשה בשל הוראה או פעולה של מנהל המערכת, היצרן לא יחויב בשל סטיות ייצור מתוכנית העמסה פרטנית יום מראש.

{{ח:סעיף|106יב||תיקון: 30.10.23; תשפ״ד־28}}
{{ח:ת}} '''משטר הפעלה ותשלום בעד מחזור נוסף'''
{{ח:תת|(א)}} '''שימוש מרבי במיתקן האגירה ותשלום בעד מחזור נוסף'''
{{ח:תתת|(1)}} מנהל המערכת לא ידרוש מהיצרן על פני שנה קלנדרית להפעיל את המיתקן בהיקף העולה על 365 מחזורים של מיתקן האגירה; באמת מידה זו, ”מחזור“ – טעינה עד למלוא קיבולת האגירה הפנויה לטעינת אנרגיה ופריקה עד למלוא קיבולת האגירה הפנויה לפריקת אנרגיה; לעניין מכסת המחזורים כאמור בסעיף זה, ייספרו גם מחזורים חלקיים, בהתאם לחלק היחסי של המחזור שבוצע.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בסעיף קטן (1), מנהל המערכת רשאי לדרוש מהיצרן מחזורים נוספים מעבר למכסה השנתית כאמור בסעיף קטן (1), ואם עשה כן, נוסף על תשלום הזמינות לפי {{ח:פנימי|סעיף 85ז|אמת מידה 85ז}}, היצרן יהיה זכאי לתשלום גם בעד כל מחזור נוסף כמפורט בלוח תעריפים 6.5–16.
{{ח:תתת|(3)}} על אף האמור בסעיף קטן (2), מנהל המערכת לא ידרוש מיצרן מחזורים בהיקף העולה על 450 מחזורים בשנה קלנדרית, אף לא בתשלום נוסף, וכן לא יהיה רשאי לדרוש ממנו יותר משני מחזורים ביום.
{{ח:תתת|(4)}} מנהל המערכת רשאי להפעיל את המיתקן במשטר הפעלה בסיסי לתגובה לשינויי תדר; לעניין זה, ”משטר הפעלה בסיסי“ – limited frequency sensitivity mode כמפורט במסמך דרישות טכניות ממיתקן אגירה עצמאי בסוללות המתחבר למערכת מתח עליון שקבע מנהל המערכת בהתאם לסמכות שהוקנתה לו לפי {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל#סעיף 5|סעיף 5(ג)(1) לחוק}}, המפורסם באתר מנהל המערכת, כאשר גבולות ה־dead band ייקבעו ל־±0.2 (&lt;math&gt;\mathit{DB}_\mathit{OF} = \mathit{DB}_\mathit{UF} = 0.2 Hz&lt;/math&gt;).
{{ח:תתת|(5)}} מנהל המערכת יפעיל את מיתקן האגירה בהתאם לפרמטרים התפעוליים של המיתקן כפי שנמדדו בבדיקות הקבלה.

{{ח:קטע3|פרק ו סימן ו|סימן ו׳: יצרנים בקוגנרציה המחוברים לרשת ההולכה}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ו סימן ו|בסימן זה}}:
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יצרן“ – יצרן בקוגנרציה המחובר לרשת ההולכה.

{{ח:סעיף|107||תיקון: 31.7.09, 28.2.22; תשפ״ד־25}}
{{ח:ת}} '''כללי'''
{{ח:תת|(א)}} '''חובת מנהל המערכת'''
{{ח:תת}} מנהל המערכת ירכוש אנרגיה מיצרן הפועל בשיטת קוגנרציה בהתאם לרישיונו, לאישור התעריפי, בהתאם לכל דין, ובהתאם לתכנית ההעמסה הפרטנית.
{{ח:תת|(ב)}} '''פניה לקבלת שירותי רכישת אנרגיה'''
{{ח:תתת|(1)}} יצרן המעוניין למכור אנרגיה למנהל המערכת יפנה למנהל המערכת בכתב בצירוף העתק מהרישיון המותנה ומהאישור התעריפי שתמציא לו הרשות. בפנייתו יפרט היצרן את הנתונים הבאים:
{{ח:תתתת|(א)}} שם היצרן וכתובתו.
{{ח:תתתת|(ב)}} מיקום מתקן הייצור.
{{ח:תתתת|(ג)}} סוג המתקן והטכנולוגיה.
{{ח:תתתת|(ד)}} פרמטרים תפעוליים של יחידות הייצור במתקן, לרבות: קצב שינוי העומס ביחידות הייצור, משכי זמן ההתנעה והכיבוי של יחידות הייצור, משך זמן סנכרון היחידות לרשת, משכי הפעלה מינימאליים של כל יחידת ייצור.
{{ח:תתתת|(ה)}} העתק האישור התעריפי שברשות היצרן.
{{ח:תתתת|(ו)}} מועד ההפעלה המסחרית המשוער של יחידות הייצור במתקן.
{{ח:תתתת|(ז)}} שמות ודרכי התקשרות עם אנשי הקשר מטעם היצרן.
{{ח:תתת|(2)}} יצרן שטרם סיים לבצע בדיקות קבלה יוכל להגיש את הבקשה ללא פירוט הפרמטרים המבוקשים בהתאם לפסקה (ד), פרטים אלו יעודכנו לאחר ביצוע בדיקות הקבלה.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|108||תיקון: 31.7.09}}
{{ח:ת}} '''חישוב התמורה בגין רכישת אנרגיה'''
{{ח:תת|(א)}} '''התעריף המאושר'''
{{ח:תת}} התמורה שישלם מנהל המערכת ליצרן תמורת החשמל שסיפק היצרן לרשת תחושב על פי התעריף שאושר ליצרן באישור התעריפי שתנפיק לו הרשות.
{{ח:תת|(ב)}} '''קביעת כמות האנרגיה הנמכרת לרשת לצורך חישוב התעריף'''
{{ח:תתת|(1)}} מדי תחילת שנה תחושב התמורה שאמורה הייתה להיות משולמת ליצרן על בסיס ייצור הכמות שנמכרה בפועל למנהל המערכת בשנה שחלפה (מבלי להביא בחשבון אנרגיה שנמכרה בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 107|לאמ{{ח:הערה|&lt;s&gt;ו&lt;/s&gt;}}ת מידה 107(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 110|ואמת מידה 110}}), בהתאם לתעריף האנרגיה הקבוע באישור התעריפי, וזאת בהשוואה לח ישוב התמורה ששולמה בפועל ליצרן על פי אומדן היצרן שהוגש מראש כמפורט בסעיף קטן זה. היצרן יחויב או יזוכה בהפרשי התמורה על בסיס האנרגיה החשמלית שנרכשה ממנו לפי תעריף זה בתוספת ריבית כדלקמן:
{{ח:תתת|(2)}} היצרן יחזיר למנהל המערכת עודפי תשלום בתוספת ריבית פריים פחות 0.8%.
{{ח:תתת|(3)}} מנהל המערכת ישלם ליצרן פערי תשלום בתוספת ריבית פריים פחות 0.8%.
{{ח:תת|(ג)}} '''התקזזות בגין סטיות מהכמות המותרת'''
{{ח:תתת|(1)}} מנהל המערכת יודיע ליצרן כאשר כמות האנרגיה שמכר למנהל המערכת מגיעה ל־80% מכמות האנרגיה השנתית שהוא רשאי למכור למנהל המערכת על פי תנאי רישיונו וזאת עד לא יאוחר מ־14 ימי עבודה ממועד הגעת היצרן לכמות האמורה.
{{ח:תתת|(2)}} מדי תחילת שנה תחושב סך האנרגיה שיוצרה במתקן במש״בים השונים בשנה שחלפה. אם ימצא שהאנרגיה שנמכרה למנהל המערכת במש״בים השונים במסגרת חובת מנהל המערכת לרכוש אנרגיה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 107|באמת מידה 107(א)}}, עלתה על הכמות המותרת על פי הרישיון לא יהיה היצרן זכאי לתמורה בעד עודף אנרגיה האמור. התשלום ששולם בגין עודפי חשמל אלו יקוזז מהתשלומים המגיעים ליצרן בסוף שנה.

{{ח:סעיף|109||תיקון: 31.7.09}}
{{ח:ת}} '''חישוב כמות החשמל שנמכרה למנהל המערכת'''
{{ח:תת|(א)}} '''חישוב כמות החשמל שנמכרה למנהל המערכת'''
{{ח:תתת|(1)}} כמות החשמל שייצר היצרן תיקבע בהתאם לקריאת המונה בהדקי הגנראטור בניכוי צריכה עצמית של מתקן הייצור.
{{ח:תתת|(2)}} כמות החשמל שהזרים היצרן לרשת תימדד במונה המותקן בנקודת חיבור מתקן היצרן לרשת.
{{ח:תתת|(3)}} כמות החשמל שמכר היצרן למנהל המערכת תעמוד על כמות החשמל שהזרים היצרן לרשת בניכוי מכירת חשמל למספקים במסגרת התכנית היומית.

{{ח:סעיף|110||תיקון: 31.7.09}}
{{ח:ת}} '''תעריפים ליצרן קוגנרציה במקרה של אי עמידת מתקן קוגנרציה בתנאי הגדרתו'''
{{ח:תת|(א)}} '''תעריפים למתקן שחדל לתפקד בקוגנרציה'''
{{ח:תתת|(1)}} יצרן קוגנרציה שחדל לעמוד בתנאים הנדרשים להגדרתו כיצרן בטכנולוגית קוגנרציה יהיה זכאי למשך התקופה שבה חדל להיות יצרן קוגנרציה לאישור תעריפי של יצרן קונוונציונאלי בזמינות משתנה בהיקף של 100% מהיכולת הזמינה במתקן, והאמור {{ח:פנימי|סעיף 106|באמת מידה 106}} לא יחול עליו, בהתאם לתנאים והתעריפים שיחולו על יצרנים קונוונציונאליים בזמינות משתנה בהיקף של 100% מהיכולת הזמינה במתקן, כפי שיפורט במסגרת האישור התעריפי שינתן לו טרם הסגירה הפיננסית. היצרן יהיה זכאי לתעריף האמור החל מהמועד בו חדל מלעמוד בתנאים הנדרשים להגדרתו כיצרן קוגנרציה ועד למועד בו חזר לעמוד בתנאים אלו, ככל שחזר.
{{ח:תתת|(2)}} כאשר מדובר במקרה של יצרן קוגנרציה שחדל לעמוד בתנאי קוגנרציה בשל מקרה כוח עליון המונע ממנו שימוש בגז טבעי אזי יהיה זכאי לשימוש בדלק חלופי (במקרה והוא דו־דלקי).

{{ח:סעיף|111||תיקון: 31.7.09}}
{{ח:ת}} '''מעקב אחרי כמויות אנרגיה שנרכשה – דיווח לרשות'''
{{ח:תת|(א)}} '''דיווח לרשות'''
{{ח:תת}} מנהל המערכת יעביר לרשות דיווחים שנתיים ביחס לכמויות האנרגיה שכל יצרן קוגנרציה ייצר, ויפרט את כמויות האנרגיה שמכר לצרכנים פרטיים, כמויות האנרגיה שמכר למנהל המערכת וכמויות האנרגיה שצרך בחצר המתקן.

{{ח:קטע3|פרק ו סימן ז|סימן ז׳: יצרנים המחוברים לרשת החלוקה {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשפ״א־6}}

{{ח:סעיף|112||תיקון: 31.7.09, 19.2.18; תשע״ח, תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|113||תיקון: 31.7.09; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|114||תיקון: 31.7.09; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|115||תיקון: 31.7.09; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|116||תיקון: 31.7.09; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|117||תיקון: 31.7.09; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|118||תיקון: 31.7.09; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|119||תיקון: 31.7.09; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|120||תיקון: 31.7.09; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:קטע3|פרק ו סימן ז1|{{ח:הערה|סימן}} ז׳1: יצרנים המחוברים לרשת החלוקה המייצרים חשמל בגז טבעי|תיקון: תשע״ט־8}}

{{ח:סעיף|120א||תיקון: 21.11.18; תשע״ט־8}}
{{ח:ת}} '''הגדרות'''
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ו סימן ז1|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יצרן“ – בעל מיתקן ייצור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן ייצור“ – מיתקן המשמש לייצור חשמל באמצעות גז טבעי ומחובר לרשת החלוקה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צרכן חצר“ – מי שיצרן רשאי להעביר אליו חשמל לפי כל דין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקרת הצעה“ – התעריף המרבי שיצרן רשאי להציע, הקבוע בשורה ”תעריף לכל קווט״ש מופחת לצרכנים המצטרפים באמצעות סש״ח (באגורות לקוט״ש)“ ללוח תעריפים 9.3–1 ”תעריפים להסדר צרכנות חכמה“.

{{ח:סעיף|120ב||תיקון: 21.11.18; תשע״ט־8, תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|120ג||תיקון: 21.11.18, 25.11.20, 24.1.24; תשע״ט־8, תשפ״א־6, תשפ״ד־21}}
{{ח:ת}} '''תכניות ייצור וצריכה'''
{{ח:תת|(א)}} '''הגשת תכניות'''
{{ח:תת}} כתנאי להעמסת יצרן ורכישת חשמל על ידי מחלק, יגיש היצרן תכנית שבועית ותוכנית יומית בהתאם להוראות סעיפים (ב) ו־(ג).
{{ח:תת|(ב)}} '''הגשת תכנית שבועית'''
{{ח:תתת|(1)}} בכל יום רביעי עד השעה 10:00 בבוקר באותו היום, יגיש היצרן למחלק, עם העתק למנהל המערכת, תכנית שבועית של ייצור וצריכה של צרכן החצר וכן יגיש הצעות מחיר להוספת אנרגיה; כמו כן, היצרן רשאי להעביר הצעות מחיר להפחתת אנרגיה.
{{ח:תתת|(2)}} התכנית השבועית, לרבות הצעות מחיר להוספת אנרגיה והצעות מחיר להפחתת אנרגיה, תוגש במתכונת של תכנית יומית כאמור בסעיף (ג), בשינויים המחויבים.
{{ח:תתת|(3)}} אם חל יום רביעי בערב חג או בחג, תוגש התוכנית השבועית ביום החול האחרון שקדם לערב החג.
{{ח:תת|(ג)}} '''הגשת תכנית יומית'''
{{ח:תתת|(1)}} בכל יום עד השעה 09:00 בבוקר, יגיש היצרן למחלק, עם העתק למנהל המערכת {{ח:הערה|[במקור: עם העתק למחלק]}}, תכנית בעבור יום המחרת.
{{ח:תתת|(2)}} ביום חמישי וביום חול שחל יום לפני ערב חג, יעביר יצרן תכניות בעבור יום שישי או יום ערב החג, לפי העניין, ובעבור שאר הימים עד ליום החול הבא, כולל.
{{ח:תתת|(3)}} תכנית יומית שמוגשת לפי סעיף זה תוגש בהתאם להוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} התכנית היומית תכלול תכנית של ייצור וצריכה חצי שעתית של כל צרכני החצר שתכלול, בין השאר, פירוט של כל אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} ההספק המתוכנן לייצור במיתקן הייצור;
{{ח:תתתתת|(2)}} ההספק המתוכנן להזרמה לרשת ממיתקן הייצור; יצרן אשר בנקודת החיבור שאליה הוא מחובר ישנו יותר ממיתקן ייצור אחד, ידווח את סך ההספק המתוכנן להזרמה לרשת ממיתקן הייצור בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 221|לאמת מידה 221 ”ריבוי מיתקני ייצור המחוברים לרשת החלוקה, והממוקמים במקום צרכנות“}};
{{ח:תתתתת|(3)}} ההספק המתוכנן לצריכה על ידי צרכני החצר ממיתקן הייצור;
{{ח:תתתתת|(4)}} ההספק הזמין של מיתקן הייצור; ההספק הזמין של מיתקן הייצור יהיה שווה להספק המתוכנן לייצור במיתקן הייצור בתוספת ההספק המוצע להוספת אנרגיה ובכל מקרה לא יעלה על ההספק הניתן להזרמה בהתאם למגבלות רשת החלוקה בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 120ו|לאמת מידה 120ו}};
{{ח:תתתת|(ב)}} התוכנית היומית תכלול הצעות מחיר להוספת אנרגיה בהתאם להוראות אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} ההצעות יתייחסו למחיר המבוקש לאנרגיה מוזרמת לרשת ביחס לטווח הספק זמין;
{{ח:תתתתת|(2)}} התעריפים המוצעים במסגרת כל אחת מההצעות לא יעלו על תקרת ההצעה;
{{ח:תתתתת|(3)}} ההצעות יוגשו בטווח ההספק שבין ההספק המתוכנן לייצור במיתקן הייצור ובין ההספק הזמין לייצור במיתקן הייצור;
{{ח:תתתת|(ג)}} יצרן רשאי להגיש למחלק, עם העתק למנהל המערכת, גם הצעות מחיר להפחתת האנרגיה:
{{ח:תתתתת|(1)}} ההצעות יבטאו את המחיר המוצע על ידי היצרן לרכישת אנרגיה שנדרשה לייצור בתוכנית העמסה פרטנית יום מראש, בזמן אמת;
{{ח:תתתתת|(2)}} ההצעות לא יפחתו מ־0 שקלים חדשים למגה וואט לשעה;
{{ח:תתתתת|(3)}} ההצעות יוגשו בטווח ההספק שבין ההספק הזמין לייצור במיתקן הייצור ובין ההספק המתוכנן לייצור במיתקן הייצור.
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ד)}} '''דחיית תוכנית ייצור וצריכה'''
{{ח:תתת|(1)}} המחלק רשאי לבקש מיצרן תיקון של תוכנית שבועית או תוכנית יומית, או לדחותה, אם לדעתו התוכנית האמורה אינה שלמה או שאינה ניתנת למימוש; המחלק ינמק בכתב בקשה לתיקון תוכנית או דחייה של תוכנית, לפי סעיף קטן זה.
{{ח:תתת|(2)}} אם יצרן לא הגיש תוכנית יומית למיתקן עד המועד הנדרש, או שתוכנית זו נדחתה, כולה או חלקה, על ידי המחלק, רשאי המחלק להשתמש בתוכנית השבועית לאותו מיתקן, בנוגע לאותו היום, כתוכנית יומית, אלא אם כן התוכנית השבועית נדחתה על ידי המחלק.
{{ח:תתת|(3)}} אם דחה המחלק תוכנית יומית למיתקן ולהערכת המחלק לא ניתן להשתמש בתוכנית השבועית שהוגשה בנוגע לאותו מיתקן, או שלא הוגשה כזו, ייחשב המיתקן לא זמין לגבי כל השעות שבעבורן נדחתה התוכנית היומית, ולגבי אותן שעות לא ישולמו לו תשלומים בעד אנרגיה לפי {{ח:פנימי|סעיף 120ד|אמת מידה 120ד}}.

{{ח:סעיף|120ד||תיקון: 21.11.18, 25.11.20, 24.1.24; תשע״ט־8, תשפ״א־6, תשפ״ד־21}}
{{ח:ת}} '''העמסה ותשלום בעבור אנרגיה'''
{{ח:תת|(א)}} '''תכנית העמסה פרטנית'''
{{ח:תת}} בכל יום, עד השעה 16:00, המחלק ימסור ליצרן, עם העתק למנהל המערכת, תוכנית העמסה פרטנית בעבור יום המוחרת; בימי חמישי ובימי חול שחלים יום לפני ערב חג, ימסור המחלק ליצרן תוכנית העמסה בעבור הימים העוקבים עד ליום החול הבא. תכנית ההעמסה הפרטנית תכלול את סך האנרגיה המתוכננת להיות מיוצרת במיתקן, בהתאם למפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} ההספק המתוכנן להזרמה לרשת לפי תוכנית ייצור וצריכה של צרכני חצר, ובלבד שהיא תואמת את ההגבלות בהזרמת אנרגיה שדווח עליהן לפי {{ח:פנימי|סעיף 120ו|אמת מידה 120ו}};
{{ח:תתת|(2)}} אנרגיה נוספת שאישר המחלק שתוזרם לרשת מבין הצעות המחיר להוספת אנרגיה שהגיש היצרן לפי {{ח:פנימי|סעיף 120ג|סעיף (ג)(3)(ב) לאמת מידה 120ג}}.
{{ח:תת|(ב)}} '''תשלום בעד אנרגיה מתוכננת להזרמה לרשת לפי תכנית העמסה פרטנית'''
{{ח:תתת|(1)}} בעד האנרגיה המתוכננת להזרמה לרשת לפי תכנית העמסה פרטנית ישלם המחלק את המחיר השולי המנוכה יום מראש, כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 93|בסעיף (ו)(2)(ב) לאמת מידה 93}} (להלן – מחיר יום מראש).
{{ח:תתת|(2)}} אם המחלק קיבל בתכנית העמסה פרטנית את הצעת היצרן להוספת אנרגיה, כולה או חלקה, ישלם המחלק ליצרן בעד האנרגיה שבעבורה הוגשה הצעת מחיר את המחיר יום מראש או את המחיר שלפי הצעת המחיר שהגיש היצרן, לפי הגבוה מביניהם.
{{ח:תת|(ג)}} '''שינוי או סטייה מתוכנית העמסה פרטנית'''
{{ח:תתת|(1)}} המחלק רשאי לשנות את תכנית ההעמסה הפרטנית גם לאחר שנמסרה ליצרן. שינוי התכנית ייעשה באמצעות מסירה של תכנית העמסה פרטנית מעודכנת ליצרן, עם העתק למנהל המערכת.
{{ח:תתת|(2)}} בשל סטיות ייצור מתכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת, ישולמו תשלומים לפי הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} אם עלתה האנרגיה שהוזרמה לרשת ממיתקן הייצור על האנרגיה שתוכננה להזרמה בתכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת ביותר, ישלם המחלק ליצרן בעד האנרגיה שהוזרמה לפי מחיר זמן אמת מנוכה אילוצים כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 93|באמת מידה 93}} (להלן – מחיר זמן אמת);
{{ח:תתתת|(ב)}} אם פחתה האנרגיה שהוזרמה לרשת בפועל ממיתקן הייצור מהאנרגיה שתוכננה להזרמה לרשת בתכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת ביותר, ישלם היצרן למחלק בעד האנרגיה שלא הוזרמה לרשת לפי מחיר זמן אמת.
{{ח:תתת|(3)}} בשל סטיות ייצור בין תכנית העמסה פרטנית המעודכנת ביותר לבין תוכנית העמסה שנקבעה יום מראש לפי {{ח:פנימי|סעיף 94|אמת מידה 94}}, יחולו התשלומים האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} אם עלתה האנרגיה שתוכננה להזרמה לרשת ממיתקן הייצור בתכנית העמסה הפרטנית המעודכנת ביותר על האנרגיה שתוכננה להזרמה לרשת לפי תכנית העמסה פרטנית שנקבעה יום מראש, ישלם המחלק ליצרן בעבור האנרגיה העודפת את המחיר לפי הצעת המחיר שהוגשה על ידי היצרן או את מחיר זמן אמת, לפי הגבוה מביניהם;
{{ח:תתתת|(ב)}} אם פחתה האנרגיה שתוכננה להזרמה לרשת ממיתקן הייצור בתכנית העמסה הפרטנית המעודכנת ביותר מהאנרגיה שתוכננה להזרמה לרשת לפי תכנית העמסה פרטנית שנקבעה יום מראש, ישלם היצרן למחלק בעבור האנרגיה שלא הוזרמה לרשת לפי הצעת המחיר להפחתת אנרגיה או לפי המחיר זמן אמת, לפי הנמוך מביניהם.

{{ח:סעיף|120ה||תיקון: 21.11.18, 25.11.20, 29.11.23, 26.3.24, 30.9.24, 28.9.25; תשע״ט־8, תשפ״א־6, תשפ״ד־15, תשפ״ד־23, תשפ״ה־10, תשפ״ו־4}}
{{ח:ת}} '''תשלום תעריף הספק למיתקני ייצור בגז טבעי ברשת החלוקה'''
{{ח:תת|(א)}} '''הגדרה'''
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מקדם עומס שנתי“ – סך האנרגיה המיוצרת בשנה נתונה מחולקת ביכולת הייצור באותה שנה, אשר יחושב לפי הנוסחה שלהלן:
{{ח:תתתת}} &lt;math&gt; \mathit{CF}_t = \tfrac{E_t}{C \times \mathrm{hours}_t} &lt;/math&gt;
{{ח:תתת}} כאשר:
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;\mathit{CF}_t&lt;/math&gt; – מקדם העומס השנתי לשנה &lt;math&gt;t&lt;/math&gt;;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;E_t&lt;/math&gt; – סך האנרגיה שיוצרה בשנה קלנדרית &lt;math&gt;t&lt;/math&gt; במיתקן במונחי קווט״ש, בהתאם למונה היצור המותקן בהדקי המחולל;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;C&lt;/math&gt; – ההספק המותקן ברוטו של המיתקן בתנאי ISO;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;\mathrm{hours}_t&lt;/math&gt; – מספר השעות בשנה &lt;math&gt;t&lt;/math&gt;; בשנה הראשונה ובשנה ה־10 לפעילות המיתקן – מספר השעות בשנה הראשונה ובשנה האחרונה שבהן היצרן זכאי לתעריף הספק – מספר השעות מתחילת הזכאות לתעריף ועד תום השנה הקלנדרית, מספר השעות מתחילת השנה הקלנדרית ועד סיום תוקף הזכאות לתעריף בהתאמה.
{{ח:תת|(ב)}} '''התנאים לקבלת זכאות לתעריף הספק'''
{{ח:תת}} ליצרן אשר יעמוד בתנאים לזכאות לתעריף הספק המפורטים להלן, ישולם תעריף קבוע כמפורט בלוח תעריפים 6.5–4 (להלן – תעריף הספק):
{{ח:תתת|(1)}} המיתקן מתוכנן לייצור חשמל באמצעות גז טבעי;
{{ח:תתת|(2)}} המיתקן מתוכנן לחיבור או לשילוב ברשת חלוקת החשמל;
{{ח:תתת|(3)}} המיתקן לא היה זכאי לתעריף זמינות או אנרגיה לפי הסדר זה או לפי הסדר אחר שקבעה הרשות בעבור ייצור או העמדת זמינות לייצור בגז טבעי;
{{ח:תתת|(4)}} העמדת בטוחה לטובת המחלק הדומיננטי, בהתאם לתנאים הקבועים בלוח תעריפים 6.5–4.
{{ח:תת|(ג)}} '''מועד מרבי לסנכרון'''
{{ח:תתת|(1)}} המועד המחייב להפעלה מסחרית הוא בתוך 58.5 חודשים, ולעניין מיתקן המוקם, כולו או חלקו, בתחום מרחב תכנון מקומי בהארכה כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 35לח|באמת מידה 35לח}} – 65.5 חודשים מיום קבלת תשובת מחלק חיובית, לפי {{ח:פנימי|סעיף 35כ2|סעיף (ט) לאמת מידה 35כ2 לספר אמות המידה}} (להלן – תשובת מחלק חיובית).
{{ח:תתת|(2)}} למרות האמור לעיל, היצרן רשאי להודיע למחלק על הארכת המועד המרבי לסנכרון בשנה נוספת כך שהמועד המרבי לסנכרון יהיה בתוך 70.5 חודשים, ולעניין מיתקן המוקם, כולו או חלקו, בתחום מרחב תכנון מקומי בהארכה כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 35לח|באמת מידה 35לח}} – 77.5 חודשים מיום קבלת תשובת המחלק החיובית בכפוף לחילוט ערבות בהתאם לקבוע בלוח התעריפים 6.5–4.
{{ח:תתת|(3)}} לא קיבל היצרן אישור מהמחלק לעמידה בתנאים לסנכרון בתום המועדים כאמור, תפקע תשובת המחלק.
{{ח:תתת|(4)}} אם ההספק המותקן של המיתקן גדול מההספק המותקן שנקבע בתשובת המחלק החיובית, לא יהיה זכאי היצרן לתעריף הספק בגין ההפרש שבין ההספק בפועל להספק שנקבע בתשובת המחלק החיובית.
{{ח:תתת|(5)}} לעניין סעיף קטן (4), ההספק המותקן של המיתקן יהיה כפי שנמדד בבדיקות קבלה של המחלק, אם קבועה באמות המידה חובה לבצע בדיקות אלה.
{{ח:תת|(ד)}} '''תנאי לתשלום תעריף הספק שנתי'''
{{ח:תת}} המחלק ישלם ליצרן את תעריף ההספק השנתי לפי תשובת המחלק החיובית, בכפוף לעמידה בתנאים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} עמידה בסף מקדם עומס שנתי של 15% לפחות;
{{ח:תתת|(2)}} מיתקן הייצור לא השתתף באותה שנה קלנדרית בהסדרים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 43|באמת מידה 43}} {{ח:פנימי|סעיף 46|ובאמת מידה 46}}.
{{ח:תת|(ה)}} '''תקופת הזכאות לתעריף הספק'''
{{ח:תתת|(1)}} המחלק ישלם ליצרן את תעריף ההספק השנתי לתקופה של 10 שנים מיום מתן אישור להפעלה המסחרית לפי {{ח:פנימי|סעיף 35כ4|אמת מידה 35כ4}}.
{{ח:תתת|(2)}} יצרן שהחל לפעול לפני יום כ״ו בשבט התשע״ט (1 באוקטובר 2018), יהיה זכאי לתעריף הספק שנתי אם המחלק אישר שהמיתקן עומד בכל תנאי הזכאות לקבלת תעריף הספק כמפורט בסעיף קטן (ב) לעיל. תעריף ההספק ישולם החל במועד מתן אישור המחלק כאמור ועד 10 שנים ממועד מתן היתר בכתב למיתקן כאמור {{ח:חיצוני|חוק החשמל|בחוק החשמל, התשי״ד–1954}}.
{{ח:תת|(ו)}} '''אופן תשלום תעריף ההספק'''
{{ח:תת}} תעריף ההספק בעבור שנה קלנדרית ישולם בתוך חודשיים מסיום השנה.
{{ח:תת|(ז)}} '''פתיחת הרישום לצורך קבלת תעריף הספק'''
{{ח:תת}} הרישום באתר האינטרנט של ספק שירות חיוני לצורך קבלת תעריף הספק זה יחל בתוך שבוע מיום תחילתו של {{ח:פנימי|פרק ו סימן ז1|סימן ז׳1 {{ח:הערה|לפרק ו׳}} לספר אמות המידה}}.

{{ח:סעיף|120ו||תיקון: 21.11.18, 25.11.20; תשע״ט־8, תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''תפעול מיתקנים ברשת החלוקה על ידי בעל רישיון חלוקה'''
{{ח:תת|(א)}} '''הודעה מראש ליצרן'''
{{ח:תת}} בכל יום עד השעה 14:00, יודיע המחלק ליצרן על הגבלות ליכולת הזרמת אנרגיה לרשת החלוקה ביומיים שלאחר יום ההודעה. בימי רביעי ויומיים לפני ערב חג תוגש הודעה כאמור בעבור הימים שעד יום לאחר יום החול הבא. ההודעה תכלול את ההספק המרבי האפשרי של הזרמת האנרגיה לרשת ברמה חצי שעתית.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק ו סימן ז2|סימן ז׳2: יצרנים המחוברים או המשולבים בחצר צרכן המחובר לרשת החלוקה|תיקון: תשפ״ג־7}}

{{ח:סעיף|120ז||תיקון: 30.8.22, 25.2.26; תשפ״ג־7, תשפ״ו־12}}
{{ח:ת}} '''הגדרות ותחולה'''
{{ח:תת|(א)}} '''תחולה'''
{{ח:תת}} {{ח:פנימי|פרק ו סימן ז2|סימן זה}} יחול על כל מיתקן ייצור או מיתקן אגירה, בכל טכנולוגיה, המחובר לרשת החלוקה או המשולב בה, אשר מתקיים לגביו תנאי אחד לפחות מהתנאים האלה:
{{ח:תתת|(א)}} במועד הגשת הבקשה לחיבור המיתקן לרשת או לשילוב המיתקן ברשת, אין אסדרה אחרת בתוקף שחלה על המיתקן;
{{ח:תתת|(ב)}} בעל המיתקן ביקש להחיל על המיתקן {{ח:פנימי|פרק ו סימן ז2|סימן זה}} בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 120ח|אמת מידה 120ח}}.
{{ח:תת|(ב)}} '''הגדרות'''
{{ח:תת}} {{ח:פנימי|פרק ו סימן ז2|בסימן זה}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן“ – מיתקן ייצור או מיתקן אגירה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקופת התוכנית“ – התקופה שבעבורה מוגשת תוכנית הייצור הנוגעת למיתקן, ברמה חצי שעתית.
{{ח:תת|(ג)}} '''תנאי זכאות לתעריף'''
{{ח:תת}} מיתקן שלפי תוכנית מיתאר ארצית לצורך הקמתו נדרשת תוכנית מפורטת, יידרש להציג את התוכנית המפורטת שפורסמה למתן תוקף בהתאם {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|לחוק התכנון והבנייה}} במסגרת הגשת בקשת החיבור או השילוב לפי {{ח:פנימי|סעיף 35כ2|אמת מידה 35כ2}}, כתנאי לזכאות לתעריף לפי {{ח:פנימי|פרק ו סימן ז2|סימן זה}}; לעניין זה, ”תוכנית מיתאר ארצית“ ו”תוכנית מפורטת“ – כמשמעותן {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|בחוק התכנון והבנייה}}.
{{ח:תת|(ד)}} '''חובת הפקדת בטוחה'''
{{ח:תתת|(1)}} התחייבות לחיבור מיתקן הפועל לפי {{ח:פנימי|פרק ו סימן ז2|סימן זה}}, תותנה בהפקדת בטוחה למחלק הדומיננטי בסך של 300 שקלים חדשים לקילו־וואט. הבטוחה תופקד בתוך 45 ימים ממועד חתימת הסכם התיאום הטכני. תוקף הבטוחה יהיה עד תום 45 ימים ממועד ההתחייבות לחיבור כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 35כ1|באמת מידה 35כ1}}; הבטוחה הנדרשת תעמוד בתנאים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 50|בסעיף (ד)(2) לאמת מידה 50}}, בשינויים המחויבים; לא הופקדה בטוחה כאמור, תפקע ההתחייבות לחיבור; חלף המועד לעמידה בתנאים לסנכרון הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 35כ4|באמת מידה 35כ4(ד)}} ולא עמד המיתקן בתנאים לסנכרון, מכל סיבה שהיא, יחלט המחלק את הבטוחה המופקדת, תפוג ההתחייבות לחיבור ולא יחבר המחלק את המיתקן לרשת.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בסעיף קטן (1), יאפשר המחלק למבקש לקבל את הבטוחה בחזרה מכל סיבה שהיא, בניכוי חלקי בהתאם למועד הוויתור, כלהלן:
{{ח:תתתת|(א)}} הודיע המבקש על ויתור בתוך שישה חודשים ממועד הפקדת הבטוחה כאמור בסעיף קטן (1) – בניכוי 15% מסך הבטוחה שהפקיד המבקש;
{{ח:תתתת|(ב)}} הודיע המבקש על ויתור בתוך שנים עשר חודשים ממועד הפקדת הבטוחה כאמור בסעיף קטן (1) – בניכוי 30% מסך הבטוחה שהפקיד המבקש;
{{ח:תתתת|(ג)}} הודיע המבקש על ויתור בתוך שמונה עשר חודשים ממועד הפקדת הבטוחה כאמור בסעיף קטן (1) – בניכוי 60% מסך הבטוחה שהפקיד המבקש.

{{ח:סעיף|120ח||תיקון: 30.8.22, 24.1.24; תשפ״ג־7, תשפ״ד־21}}
{{ח:ת}} '''מעבר לאסדרה ליצרנים המחוברים או המשולבים בחצר צרכן המחובר לרשת החלוקה לפי {{ח:פנימי|פרק ו סימן ז2|סימן זה}}'''
{{ח:תת|(א)}} '''מעבר לאסדרה ליצרנים המחוברים או המשולבים בחצר צרכן המחובר לרשת החלוקה לפי {{ח:פנימי|פרק ו סימן ז2|סימן זה}}'''
{{ח:תתת|(1)}} לבקשת יצרן שעמד בתנאים לסנכרון כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 35כ4|בסעיף (ד) לאמת מידה 35כ4}} בנוגע למיתקן ייצור ברשת החלוקה שלא במסגרת {{ח:פנימי|פרק ו סימן ז2|סימן זה}} (באמת מידה זו – היצרן), יעביר המחלק את המיתקן להסדר תשלום וכללים לפי {{ח:פנימי|פרק ו סימן ז2|סימן זה}} (באמת מידה זו – אסדרת השוק).
{{ח:תתת|(2)}} המחלק יאפשר ליצרן להגיש בקשה כאמור בסעיף קטן (1) באמצעות אתר האינטרנט של המחלק בלבד.
{{ח:תתת|(3)}} המחלק יטפל בבקשת היצרן ויבצע את המעבר לאסדרת השוק בתוך 30 ימי עבודה מיום קבלת הבקשה, ואם לפי אסדרת השוק נדרשת התקנה של מונה חכם לצורך התחשבנות – מיום הגשת הבקשה או מיום התקנת המונה, לפי המאוחר משניהם.
{{ח:תתת|(4)}} לשם המעבר יחתום היצרן מול המחלק על הסכם המשייך אותו לאסדרת השוק.
{{ח:תתת|(5)}} לאחר החתימה על הסכם כאמור בסעיף קטן (4) וביצוע המעבר לאסדרת השוק על ידי המחלק, לא יוכל היצרן לשוב לאסדרה שממנה עבר.

{{ח:סעיף|120ט||תיקון: 30.8.22; תשפ״ג־7}}
{{ח:ת}} '''הגשת תוכנית ייצור למחלק'''
{{ח:תת|(א)}} '''הגשת תוכנית ייצור של מיתקן ייצור'''
{{ח:תתת|(1)}} יצרן המחובר או המשולב במתח גבוה יגיש למחלק, במועד הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 106ב|בסעיף (א)(1) לאמת מידה 106ב}}, תוכנית ייצור שבועית בעבור השבוע העוקב, ובה יתייחס לכל יום באותו שבוע בנפרד ({{ח:פנימי|פרק ו סימן ז2|בסימן זה}} – תוכנית שבועית).
{{ח:תתת|(2)}} יצרן המחובר או המשולב במתח גבוה יגיש למחלק, במועד הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 106ב|בסעיף (ב)(1) לאמת מידה 106ב}}, תוכנית ייצור בעבור היום שלאחר יום המוחרת ({{ח:פנימי|פרק ו סימן ז2|בסימן זה}} – תוכנית יומית ליום עוקב); אם במסגרת חובתו להגשת תוכנית יומית היצרן כבר הגיש תוכנית בעבור היום שלאחר יום המוחרת להכנת התוכנית בהתאם להוראות הסיפה של סעיף קטן (3), הוא יהיה פטור מהגשת תוכנית יומית ליום עוקב.
{{ח:תתת|(3)}} בכל יום עד השעה 9:00 בבוקר, יגיש יצרן המחובר או המשולב במתח גבוה למחלק, תוכנית ייצור בעבור יום המוחרת ({{ח:פנימי|פרק ו סימן ז2|בסימן זה}} – תוכנית יומית); ביום חמישי וביום חול שחל יום לפני ערב חג, יעביר יצרן תוכניות יומיות בעבור הימים העוקבים עד יום החול הבא.
{{ח:תתת|(4)}} תוכנית יומית, תוכנית יומית ליום עוקב ותוכנית שבועית יכללו את כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} דיווח זמינות, בהתאם להוראות סעיף (ב);
{{ח:תתתת|(ב)}} ציון ההספק והאנרגיה שאותה מבקש היצרן לייצר בכל חצי שעה במהלך תקופת התוכנית (להלן {{ח:פנימי|פרק ו סימן ז2|בסימן זה}} – הספק ייצור נדרש);
{{ח:תתתת|(ג)}} ציון ההספק והאנרגיה שאותה מבקש היצרן להזרים לרשת בכל חצי שעה במהלך תקופת התכנית (להלן {{ח:פנימי|פרק ו סימן ז2|בסימן זה}} – הספק ההזרמה הנדרש);
{{ח:תתתת|(ד)}} לגבי מיתקן אגירה – גם דיווח של בעל המיתקן על הספק האנרגיה שאותה הוא מבקש לטעון בכל חצי שעה במהלך תקופת התוכנית.
{{ח:תת|(ב)}} '''דיווח זמינות'''
{{ח:תתת|(1)}} דיווח זמינות שמגיש יצרן לפי סעיף (א)(3)(א) יכלול פירוט לגבי היכולת הזמינה ברוטו של המיתקן בנוגע לכל סוגי הדלקים הרלוונטיים, בכל חצי שעה במהלך תקופת התוכנית.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בסעיף קטן (1), היצרן לא ידווח על יכולת זמינה ברוטו של מיתקן אם לא ניתן לממש מהיכולת הזמינה ברוטו אנרגיה בפועל מכל סיבה שהיא.
{{ח:תתת|(3)}} היצרן ידווח למחלק על כל שינוי ביכולת הזמינה ברוטו לעומת דיווח הזמינות שהוגש במסגרת התוכנית.

{{ח:סעיף|120י||תיקון: 30.8.22; תשפ״ג־7}}
{{ח:ת}} '''תיקון ודחייה של תוכנית ייצור ומסירת תוכנית העמסה פרטנית'''
{{ח:תת|(א)}} '''דחיית תוכנית ייצור'''
{{ח:תתת|(1)}} המחלק רשאי לבקש מיצרן תיקון של תוכנית שבועית, תוכנית יומית ליום עוקב או תוכנית יומית, או לדחותה, אם לדעתו התוכנית האמורה אינה שלמה או שאינה ניתנת למימוש; המחלק ינמק בכתב בקשה לתיקון תוכנית או דחייה של תוכנית, לפי סעיף קטן זה.
{{ח:תתת|(2)}} אם יצרן לא הגיש תוכנית יומית למיתקן עד המועד הנדרש, או שתוכנית זו נדחתה, כולה או חלקה, על ידי המחלק, רשאי המחלק להשתמש בתוכנית יומית ליום עוקב לאותו מיתקן כתוכנית היומית, אלא אם כן זו נדחתה, כולה או חלקה, על ידי המחלק או שלא הוגשה לו.
{{ח:תתת|(3)}} אם יצרן לא הגיש תוכנית יומית ותוכנית יומית ליום עוקב למיתקן, או שהתוכניות האמורות נדחו על ידי המחלק, רשאי המחלק להשתמש בתוכנית השבועית לאותו מיתקן, בנוגע לאותו היום, כתוכנית יומית, ובלבד שהתוכנית השבועית לא נדחתה על ידי המחלק.
{{ח:תתת|(4)}} דחה המחלק תוכנית יומית למיתקן ולהערכת המחלק לא ניתן להשתמש בתוכנית היומית ליום עוקב ובתוכנית השבועית הנוגעות לאותו מיתקן, ייחשב המיתקן ללא זמין לגבי כל השעות שבעבורן נדחתה התוכנית, ולגבי אותן שעות לא ישולמו לו תשלומים בעד אנרגיה לפי {{ח:פנימי|סעיף 120יא|אמת מידה 120יא}}.
{{ח:תת|(ב)}} '''תוכנית העמסה פרטנית יום מראש'''
{{ח:תתת|(1)}} בכל יום עד השעה 16:00, יגיש המחלק ליצרן המחויב בהגשת תוכנית ייצור לפי {{ח:פנימי|סעיף 120ט|אמת מידה 120ט}}, תוכנית העמסה פרטנית בעבור יום המוחרת שבה יכלול מידע כאמור {{ח:פנימי|סעיף 120ט|בסעיף (א)(4) לאמת מידה 120ט}}, בהתאם לתוכנית הייצור הרלוונטית שהגיש היצרן.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בסעיף קטן (1), המחלק רשאי לקבוע במסגרת תוכנית ההעמסה הפרטנית היקפי הזרמה או טעינה נמוכים מהספק ההזרמה או הטעינה שציין היצרן בתוכנית הייצור, ובלבד שהיקפים אלה תואמים את המגבלות שנקבעו למיתקן בתשובת המחלק לפי {{ח:פנימי|סעיף 35כ2|סעיף (ט) לאמת מידה 35כ2}} (באמת מידה זו – תשובת המחלק).
{{ח:תתת|(3)}} אם יש מגבלות על הזרמה או על טעינה של אנרגיה, יפרט המחלק בתוכנית ההעמסה הפרטנית את היקפי ההזרמה והטעינה המאושרים בתקופת התוכנית, ובלבד שהגבלת ההזרמה והטעינה תואמת את המגבלות שנקבעו ליצרן בתשובת המחלק.
{{ח:תת|(ג)}} '''תוכנית העמסה פרטנית מעודכנת'''
{{ח:תתת|(1)}} המחלק רשאי להורות ליצרן על שינויים בתוכנית ההעמסה הפרטנית יום מראש, גם לאחר שנמסרה ליצרן, ובתנאי שהשינוי תואם את מגבלות ההזרמה או הטעינה שנקבעו בידי המחלק בתשובת המחלק.
{{ח:תתת|(2)}} המחלק ימסור ליצרן עותק של תוכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת ביותר בהתאם לשינויים שהורה עליהם לפי סעיף קטן (1), עד שני ימי עבודה מסיום אותו יום שבעבורו היא ניתנה.
{{ח:תתת|(3)}} תוכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת היא זו שמחייבת את היצרן, והיצרן אינו רשאי לסטות ממנה.

{{ח:סעיף|120יא||תיקון: 30.8.22, 24.1.24; תשפ״ג־7, תשפ״ד־21, תשפ״ה־2}}
{{ח:ת}} '''תשלומים בעד אנרגיה יום מראש ובעד אנרגיה מוזרמת בפועל'''
{{ח:תת|(א)}} '''תשלום בעד אנרגיה יום מראש'''
{{ח:תתת|(1)}} המחלק לא ישלם ליצרן תשלום בעד אנרגיה המתוכננת להזרמה לרשת לפי תוכנית העמסה פרטנית יום מראש, לגבי אנרגיה שהוזרמה ממיתקן ייצור המשויך למספק פרטי.
{{ח:תתת|(2)}} בעד אנרגיה שמוזרמת לרשת ממיתקנים שאינם משויכים למספק פרטי, ישלם המחלק ליצרן בעד האנרגיה שמתוכננת להזרמה לרשת לפי תוכנית העמסה פרטנית יום מראש את המחיר יום מראש כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 106א|באמת מידה 106א}}.
{{ח:תת|(ב)}} '''תשלום בעד אנרגיה מוזרמת לרשת בפועל'''
{{ח:תתת|(1)}} המחלק לא ישלם ליצרן תשלום בעד אנרגיה המוזרמת לרשת בפועל ממיתקן ייצור המשויך למספק פרטי.
{{ח:תתת|(2)}} אם סך האנרגיה שהוזרמה לרשת על ידי יצרן שאינו משויך למספק פרטי, עולה על האנרגיה המתוכננת להזרמה לרשת לפי תוכנית העמסה פרטנית יום מראש, בחצי שעה נתונה, ישלם המחלק ליצרן בעד האנרגיה הנוספת את המחיר זמן אמת.
{{ח:תתת|(3)}} אם סך האנרגיה שהוזרמה לרשת על ידי יצרן שאינו משויך למספק פרטי, קטן מהאנרגיה המתוכננת להזרמה לרשת בתוכנית העמסה פרטנית יום מראש, בחצי שעה נתונה, ישלם היצרן למחלק בעד האנרגיה המופחתת את המחיר זמן אמת.
{{ח:תתת|(4)}} אם היצרן צרך חשמל מהרשת בזמן אמת, ישלם היצרן בעד הצריכה מהרשת את תעריף הצריכה למקום הצרכנות, כקבוע {{ח:פנימי|פרק ב סימן ב|בפרק ב׳ (צריכת חשמל) סימן ב׳ (חשבונות ותשלומים)}}.
{{ח:תתת|(5)}} לעניין מיתקן שלא נדרש להגיש תוכנית ייצור לפי {{ח:פנימי|סעיף 120ט|אמת מידה 120ט}} ושאינו משויך למספק פרטי, המחלק ישלם ליצרן תעריף כמפורט להלן, לפי העניין:
{{ח:תתתת|(א)}} למיתקן הממוקם במקום צרכנות שתעריף הצריכה הקבוע לו הוא תעו״ז – את רכיב הייצור לפי לוח תעריפים 6.3–1;
{{ח:תתתת|(ב)}} למיתקן הממוקם במקום צרכנות שתעריף הצריכה הקבוע לו הוא תעריף אחיד – תעריף לפי לוח תעריפים 6.35.
{{ח:תתת|(6)}} נוסף על התשלומים לפי סעיף (א)(2) ולפי סעיפים קטנים (2), (3) או (5), לפי העניין, ישלם המחלק ליצרן, לעניין מיתקן אגירה, בעד האנרגיה המוזרמת לרשת ממיתקן האגירה, את תעריף ניהול המערכת כקבוע בלוח תעריפים 8.1–2, ואולם אם מיתקן האגירה משולב במיתקן פוטו־וולטאי בלא מנייה נפרדת, ישלם המחלק בעד האנרגיה שנצרכה מהרשת את תעריף ניהול המערכת לפי הקבוע לעניין שעת פסגה ובניכוי 13% ובלבד שבמקום הצרכנות לא משולבים מיתקני ייצור או צריכה נוספים, כקבוע בלוח תעריפים 8.1–2; על אף האמור בסעיף קטן (1), אם המיתקן משויך למספק פרטי, המחלק יעביר למנהל המערכת את התשלום לפי סעיף קטן זה והוא יעביר אותו למספק הפרטי במסגרת עריכת החשבון למספק.
{{ח:תתת|(7)}} היצרן לא יסטה במכוון מתוכנית ההעמסה הפרטנית.

{{ח:קטע3|פרק ו סימן ח|סימן ח׳: יצרנים באנרגיה מתחדשת}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ו סימן ח|בסימן זה}}:
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יצרן“ – יצרן באנרגיה מתחדשת.

{{ח:סעיף|121||תיקון: 31.7.09, 25.11.20; תשפ״א־6, תשפ״א־9}}
{{ח:ת}} '''הגשת תוכניות'''
{{ח:תת|(א)}} '''חובת הגשת תוכניות ומסמכים של יצרן המחובר לרשת ההולכה'''
{{ח:תת}} במהלך תקופת קבלת שירותי התשתית ולצורך קביעת התעריף יעביר יצרן המחובר לרשת ההולכה למחלק את התכניות בהתאם לאמות המידה הבאות:
{{ח:תתת|(1)}} כללים למסירת תכנית תחזוקה – {{ח:פנימי|סעיף 86|אמת מידה 86}}.
{{ח:תתת|(2)}} חריגה מתכנית תחזוקה מחייבת – {{ח:פנימי|סעיף 87|אמת מידה 87}}.
{{ח:תתת|(3)}} תשלומים בגין חריגה מתכנית תחזוקה מחייבת – נקבע בהתאם לאמור {{ח:פנימי|סעיף 88|באמת מידה 88(א)}}.
{{ח:תתת|(4)}} חריגות אדמיניסטרטיביות – {{ח:פנימי|סעיף 97|אמת מידה 97}}.
{{ח:תת|(ב)}} '''חובת הגשת תוכניות ומסמכים של יצרן המחובר לרשת החלוקה'''
{{ח:תתת|(1)}} יצרן הגדול מ־1 מגוואט המחובר לרשת החלוקה יעביר חודש לפני קבלת שירותי התשתית או עסקת הרכישה עם הספק, ובכל שנה ביום ה־1 בינואר, עד לשעה 13:00 באותו היום, למחלק תכנית תחזוקה שנתית בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 86|לאמת מידה 86}}.
{{ח:תתת|(2)}} יצרן המייצר באמצעות אנרגיה מתחדשת יעביר למחלק תכנית ייצור שבועית לפי הטופס לדוגמה המצורף לאמת מידה זו.

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״א־9}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''תכנית ייצור שבועית מתוכננת במתקן לחודש &lt;span style{{=}}&quot;font-family: Arial; font-size: 80%;&quot;&gt;________&lt;/span&gt; שנת &lt;span style{{=}}&quot;font-family: Arial; font-size: 80%;&quot;&gt;_______&lt;/span&gt; (ליצרנים באנרגיה מתחדשת)'''}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הטופס הושמט)}}

{{ח:סעיף|122||תיקון: 31.7.09, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''תשלום בגין רכישת אנרגיה'''
{{ח:תת|(א)}} '''תעריף ליצרן בגין רכישת אנרגיה'''
{{ח:תתת|(1)}} בגין רכישת אנרגיה ישלם מנהל המערכת ליצרנים ברשת ההולכה, והמחלק ליצרנים ברשת החלוקה, תשלום לפי לוחות התעריפים לאנרגיות מתחדשות שקובעת הרשות כפי שמופיע באישור התעריפי של היצרן.
{{ח:תתת|(2)}} תכולת החשבון, על כל מרכיביה, תהיה זהה לתכולת החשבון של שאר היצרנים כמצוין {{ח:פנימי|סעיף 82|באמת מידה 82}}.

{{ח:קטע3|פרק ו סימן ט|סימן ט׳: יצרנים עצמיים}}

{{ח:סעיף|123||תיקון: 31.7.09, 24.6.19; תש״ף־27, תשפ״ד־25}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:קטע3|פרק ו סימן י|סימן י׳: מקרים מיוחדים}}

{{ח:סעיף|124||תיקון: 31.7.09}}
{{ח:ת}} '''מצבים חריגים'''
{{ח:תת}} באמת מידה זו:
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מצב חריג“ – אירוע הנופל לגדר אחד מן המקרים המפורטים באמת מידה זו והמחייב חריגה משיקולי העמסה כלכליים רגילים לצורך הבטחת הספקת החשמל, תוך שמירה על שרידות ואמינות המערכת ומניעת נזק לאדם ולרכוש.
{{ח:תת|(א)}} '''הגדרת מצבים חריגים'''
{{ח:תת}} ראה מנהל המערכת כי מתקיים אחד מן המצבים החריגים המפורטים להלן, רשאי מנהל המערכת להורות ליצרן, בזמן אמת או בתכניות המוגשות מראש, לחרוג מתכנית ההעמסה הפרטנית:
{{ח:תתת|(1)}} סכנת חיים או סכנה לרכוש.
{{ח:תתת|(2)}} תקלות או צפי לתקלות במערכת הייצור או ברשת החשמל (מתחילת התקלה ועד חזרה לשגרה).
{{ח:תתת|(3)}} מצבי סיכון – מצבים שבהם קיים סיכוי לתקלות עקב גורמים חיצוניים או פנימיים אשר ברמת תקלות N-1 ו־N-2 (מרכיב אחד או שניים במערכות ייצור והולכה) עלולים לגרום לאי הספקה או להפרעות אזוריות ו/או מערכתיות, או למצבים המתוארים בסעיפים קטנים (4)–(7).
{{ח:תתת|(4)}} היווצרות גודש אזורי או כללי במערכת ההולכה.
{{ח:תתת|(5)}} היווצרות של מתחים ירודים/גבוהים במערכת ההולכה.
{{ח:תתת|(6)}} היווצרות סיכון לזרמי קצר מעל המותר.
{{ח:תתת|(7)}} מחסור באחד מסוגי העתודות.
{{ח:תתת|(8)}} אילוצים במערך אספקת הדלקים.
{{ח:תתת|(9)}} סיכונים ביטחוניים.
{{ח:תת|(ב)}} '''תיעוד מצבים חריגים'''
{{ח:תת}} מנהל המערכת יתעד באמצעות תיעוד ממוחשב, רישום ידני ביומן המשמרת, מסמכי הפיקוח והקלטות של השיחות בפיקוח את התרחשות המצב החריג שבשלו ניתנה ליצרן ההוראה לחרוג מן התכנית היומית, כדלקמן:
{{ח:תתת|(1)}} מצב חריג לפי הקבוע בסעיפים (א)(1), (א)(8) ו־(א)(9) ירשם ביומן המשמרת, על פי דיווחים מהשטח או במסמכי הפיקוח.
{{ח:תתת|(2)}} מצב חריג לפי הקבוע בסעיפים (א)(2) ו־(א)(7) יתועד במערכת ה־EMS.
{{ח:תת|(ג)}} '''חריגה מתכנית העמסה בשל הוראת מנהל המערכת במצב חריג'''
{{ח:תת}} חריגה מהתכנית ההעמסה הפרטנית בשל הוראת מנהל המערכת במצב חריג לא תגרור ולא תטיל על היצרן חובת תשלום, אלא אם נקבע אחרת באמות מידה אלו, ולא תהווה סטייה מתכנית ייצור עבור עסקה פרטית עם מספק.
{{ח:תת|(ד)}} '''חריגה מתכנית ההעמסה הפרטנית או שינויים ממנה ללא אישור מנהל המערכת במצב חריג'''
{{ח:תת}} בעת מצב חריג, חריגה מתכנית ההעמסה הפרטנית או שינויים ממנה להגדלה או הקטנה של הספק שלא בהתאם להנחיות מנהל המערכת אשר בגינה יחויב היצרן בתשלום למנהל המערכת, תהיה בשיעור הגדול ב־50% ביחס לחיובי היצרן במקרים שאינם במסגרת מקרים חריגים.

{{ח:סעיף|125||תיקון: 31.7.09, 12.6.17, 8.1.18}}
{{ח:ת}} '''שימוש בדלק חלופי'''
{{ח:תת}} '''הגדרות'''
{{ח:תת}} באמת מידה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הספק מותקן“ – ההספק המרבי בגז (ברוטו) המחושב בתנאי ISO, כולל ערכות שיפור, שנקבע בבדיקות קבלה שביצע מנהל המערכת.
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הספק מותקן בדלק משני“ – ההספק המרבי בדלק משני (ברוטו) המחושב בתנאי ISO, כולל ערכות שיפור, שנקבע בבדיקות קבלה או בבדיקה העדכנית ביותר שביצע מנהל המערכת.
{{ח:תת|(א)}} '''כללי'''
{{ח:תתת|(1)}} יצרן ישמור על זמינות המתקן לשימוש בסוגי הדלקים השונים בהתאם לתנאי רישיונו.
{{ח:תתת|(2)}} יצרן יעשה שימוש בסוגי הדלקים השונים לפי תוכנית ההעמסה הפרטנית שאושרה לו על ידי מנהל המערכת ובהתאם לכללים המפורטים להלן.
{{ח:תת|(ב)}} '''תכנון חצי שנתי ויומי של הדלקים במשק החשמל'''
{{ח:תתת|(1)}} מנהל המערכת יתכנן אחת לחצי שנה תחזית של סך כמות הסולר והגז הנוזלי הנדרשים למשק החשמל. התחזית תתייחס באופן פרטני לכל אחד מששת החודשים העוקבים. התחזית תיקבע בהתאם להנחות יסוד שתאשר הרשות, ובכלל זה גם ביחס להערכת הביקוש החזוי ולתחזית רשות הגז להשבתות מתוכננות ובלתי מתוכננות שלספק הגז.
{{ח:תתת|(2)}} מנהל המערכת יפרסם עדכון לתחזית במקרה של שינויים בהנחות היסוד.
{{ח:תתת|(3)}} מנהל המערכת יפרסם בכל יום במסגרת תוכנית ההעמסה הכללית את סך כמות הסולר והגז הנוזלי הנדרשים למשק החשמל ליום המחרת, תוך התחשבות באילוצי הספקת והולכת הגז למשק החשמל ובשיקולי שרידות המערכת.
{{ח:תתת|(4)}} הוראות יומיות פרטניות ליצרנים לשימוש בסולר ובגז נוזלי יפורסמו על־ידי מנהל המערכת במסגרת תוכניות הייצור הפרטניות. הוראות אלו יפורסמו לציבור במסגרת חובות הדיווח.
{{ח:תת|(ג)}} '''שימוש בגז נוזלי על פי הנחיות מנהל המערכת'''
{{ח:תתת|(1)}} במצב שגרה, מנהל המערכת רשאי להורות למתקני ייצור של ספק שירות חיוני על שימוש בגז נוזלי בתוכנית ההעמסה הפרטנית במקרים הבאים: בזמן אמת משיקולים של שרידות המערכת או כאשר כמות הגז הזמינה במערכת הולכת הגז (להלן – גז זמין) איננה מאפשרת לממש את תוכנית ההעמסה הכללית.
{{ח:תתת|(2)}} במצב בו הופעלו {{ח:חיצוני|תקנות משק הגז הטבעי (ניהול משק גז טבעי בעת שעת חירום)|תקנות משק הגז הטבעי (ניהול משק גז טבעי בעת שעת חירום), התשע״ז–2017}}, מנהל המערכת יפעל בהתאם לקבוע שם ולפי האישורים שיינתנו לו על פי כל דין, לרבות בדרך של הקצאת הגז הנוזלי ליצרנים פרטיים.
{{ח:תת|(ד)}} '''שימוש בסולר על פי הנחיית מנהל המערכת'''
{{ח:תתת|(1)}} יצרן המחזיק ברישיון ייצור במתקן דו־דלקי (להלן – יצרן דו־דלקי) יפעל בהתאם להוראות מנהל המערכת ביחס לשימוש בסולר בתוכנית ההעמסה הכללית או בזמן אמת.
{{ח:תתת|(2)}} מנהל המערכת יורה על שימוש בסולר בתוכנית ההעמסה הפרטנית במקרים הבאים: בזמן אמת משיקולי שרידות או במקרים בהם הגז הזמין והגז הנוזלי הזמין למשק החשמל אינם מאפשרים לממש את תוכנית ההעמסה הכללית.
{{ח:תתת|(3)}} הוראה לשימוש בסולר ליצרן דו־דלקי תינתן ככל הניתן בהתאם לחלק היחסי של ההספק המותקן של אותו מתקן בגז מתוך סך ההספק המותקן בגז של מתקנים דו־דלקיים במשק החשמל. במקרה בו הופעל יצרן דו־דלקי בסולר בשנה נתונה שלא על פי חלקו היחסי בהתאם לאמור בסעיף זה, תותאם הקצאת הסולר למתקן בשנה העוקבת בהתאמה.
{{ח:תתת|(4)}} על אף האמור לעיל, במקרים בהם קיים גודש מקומי בצנרת הולכת הגז או תקלה במערכת הולכת הגז, וכתוצאה מכך יצרנים באותו אזור לא מקבלים אספקת גז כולה או חלקה, יוכל מנהל המערכת להורות על שימוש בסולר ליצרנים הפועלים באזור בו קיים הגודש או שהתקלה משפיעה עליהם.
{{ח:תתת|(5)}} יצרן יוכל לבקש את אישור מנהל המערכת לפעול בגז, אם הגיע להסכמה על העברת הייצור בסולר ליצרן אחר המתוכנן לפעול באותו זמן בגז.
{{ח:תתת|(6)}} מנהל המערכת יפעיל כל יצרן דו דלקי בסולר לצורכי בדיקה, אחת לחודש. הבדיקה בסולר תבוצע במשך הזמן המינימאלי הנדרש כדי להגיע לעומס המרבי האפשרי בסולר. העברת הייצור בסולר ליצרן אחר לא תתאפשר במקרה זה.
{{ח:תתת|(7)}} על אף האמור בסעיף זה, במהלך שלוש השנים החל ממועד פרסום אמת מידה זו, בעת מתן הוראות לשימוש בסולר, יתחשב מנהל המערכת באילוצים הנובעים מהיתרי הפליטה בהם מחזיקים יצרנים, אשר החזיקו בהיתרים כאמור במועד פרסום אמת מידה זו.
{{ח:תתת|(8)}} אין באמור בסעיף זה כדי למנוע מיצרן פרטי המוכר חשמל לאחר, לקיים את העסקה גם בעת הפעלה בסולר.
{{ח:תת|(ה)}} '''תשלומי אנרגיה ליצרנים הפועלים בסולר או בגז נוזלי'''
{{ח:תתת|(1)}} יצרן דו־דלקי שייצר בסולר או בגז נוזלי לפי הנחיות מנהל המערכת כאמור באמת מידה זו, יפוצה בגין הפער בין עלות הייצור בסולר או בגז נוזלי לבין עלות הייצור בגז המוכרת ליצרן באישור התעריף. פער זה יוכר במסגרת התעריפים לשירותי ניהול של משק החשמל.
{{ח:תתת|(2)}} במקרה שבו עלות הייצור בגז נוזלי זולה מעלות היצור בגז המוכר ליצרן, הפער ינוכה מהתשלומים ליצרן וינוכה מהתעריף המערכתי.
{{ח:תת|(ו)}} '''זמינות יצרן דו־דלקי בסולר'''
{{ח:תתת|(1)}} יצרן דו־דלקי ישמור באתר מלאי של 100 שעות הפעלה בעומס מלא בהתאם לקבוע {{ח:חיצוני|תקנות משק החשמל (יצרן חשמל פרטי קונבנציונאלי)#סעיף 13|בתקנה 13(ו) לתקנות משק החשמל (יצרן חשמל פרטי קונבנציונאלי), התשס״ה–2005}} {{ח:חיצוני|תקנות משק החשמל (קוגנרציה)#סעיף 12|ובתקנה 12(ו) לתקנות משק החשמל (קוגנרציה), התשס״ה–2004}}.
{{ח:תתת|(2)}} מנהל המערכת יגדיר אחת לחצי שנה את כמות הסולר בה המתקן צפוי לפעול בכל אחד מששת החודשים העוקבים בהתאם למפורט בסעיף (ב), והיצרנים יערכו לחידוש מלאי הסולר בהתאם לתחזית זו.
{{ח:תתת|(3)}} מלאי הסולר באתר יחודש בהתאם לכללים הבאים:
{{ח:תתתת|(א)}} במקרה שבו המתקן יפעל בסולר עד לכמות אותה הגדיר מנהל המערכת מראש לאותו חודש, היצרן יחדש את מלאי הסולר באתר בתוך 24 שעות ממועד הצריכה.
{{ח:תתתת|(ב)}} על אף האמור בפסקה (א), במצבים בהם קבע הגורם המוסמך במשרד האנרגיה כי קיים אילוץ משקי אשר אינו מאפשר מילוי של המיכלים באתר בפרק הזמן הנדרש, תגדיר הרשות בתיאום עם אותו גורם את משך הזמן הפרטני למילוי מיכל הסולר לכל יצרן. פרק הזמן שייקבע יחייב את היצרן.
{{ח:תתתת|(ג)}} במקרה שבו הפעלת המתקן בסולר באותו חודש תעלה על הכמות אותה הגדיר מראש מנהל המערכת, המלאי באתר יחודש בתוך חודש, אלא אם קבעה הרשות אחרת.
{{ח:תתת|(4)}} מתקני הסולר באתר יתוכננו באופן המאפשר הפעלה רציפה של המתקן בסולר.
{{ח:תתת|(5)}} יצרן דו־דלקי ישמור על כשירות האמצעים הנדרשים באתר ובמתקן. מספר השעות בהן המתקן לא יהיה כשיר להפעלה בסולר לא יעלה על 2% משעות השנה ובלבד שהוא יהיה זמין בגז, זאת מעבר לשעות אי הזמינות המותרות למתקן לפי כל דין.
{{ח:תתת|(6)}} יצרן דו־דלקי שלא יעמוד בתנאים המפורטים בסעיפים קטנים (1)–(5) יחשב לא זמין בדלק משני וישלם למנהל המערכת תעריף כמפורט להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} עד 96 שעות עיכוב במילוי המיכל מעבר למפורט בסעיף (ו)(3) או עד 30 ימי עיכוב בתיקון מערכות הסולר באתר – ישלם היצרן תעריף בגובה 10% מתעריף הזמינות הנורמטיבי למחזור משולב לפי לוח 6.5–1, עבור כל שעה מעבר לשעות האי־זמינות המותרת בסולר.
{{ח:תתתת|(ב)}} לכל שעת אי זמינות בדלק משני מעבר לאמור בפסקה (א), ישולם תעריף בגובה 30% מתעריף הזמינות הנורמטיבי למחזור משולב לפי לוח 6.5–1, עבור כל שעה בה לא עמד היצרן בתנאי הזמינות הנדרשת בסולר, מעבר לשעות האי־זמינות המוגדרות בפסקה (א).
{{ח:תת|(ז)}} '''זמינות יצרנים בגז'''
{{ח:תתת|(1)}} יצרן הפועל בגז טבעי ייחשב זמין אם ביכולתו לפעול בגז טבעי בהתאם לתנאי רישיונו לרבות הבטחת זמינות מתקני הגז באתר.
{{ח:תתת|(2)}} יצרן ייחשב זמין גם אם לא ניתן להפעיל את המתקן בגז באופן רציף עקב אחד מהמקרים הבאים:
{{ח:תתתת|(א)}} בקרות אירוע כוח עליון כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 130|באמת מידה 130}}, אשר בעקבותיו נמנעה הספקת הגז כולה או חלקה.
{{ח:תתתת|(ב)}} אם קיים ספק גז יחיד במשק והוא אינו זמין.
{{ח:תתתת|(ג)}} אם קיים ספק גז יחיד במשק בשעות בהן הביקוש לגז במשק גבוה מקיבולת הגז הפנויה ליצרני חשמל.
{{ח:תתתת|(ד)}} מקרה בו היצרן מכר את הגז ליצרן חשמל אחר על פי הוראות מנהל המערכת.
{{ח:תתת|(3)}} יצרן דו־דלקי הזכאי לתשלומי זמינות, לא יהיה זכאי לתשלומים אלה אם לא היה זמין בסולר בהתקיים המקרים המפורטים בסעיף (ז)(2), למעט מצבי האי־זמינות המותרים בסולר כמפורט בסעיף (ו).
{{ח:תתת|(4)}} יצרן אשר מתקנו לא היה זמין להפעלה בגז יחשב לא זמין על פי {{ח:פנימי|סעיף 83|אמת מידה 83}} גם אם ניתן להפעיל את המתקן בסולר באותה עת.
{{ח:תת|(ח)}} '''תעריף חריגה מהספק מותקן של דלק משני'''
{{ח:תת}} אם ההספק המותקן של המתקן בדלק משני קטן משיעור של 93% מההספק המותקן, ישלם היצרן למנהל המערכת בגין ההספק החסר, תעריף שעתי השווה ל־30% מתעריף הזמינות כפי שנקבע באישור התעריף של היצרן. אם לא נקבע תעריף זמינות באישור התעריף של היצרן, ישלם היצרן למנהל המערכת בגין ההספק החסר לפי תעריף זמינות הקבוע בלוח תעריף 6.5–1 למתקן בקונפיגורציה דומה.
{{ח:תת|(ט)}} '''תעריף חריגה מהספק מותקן של דלק משני'''
{{ח:תת}} בשנה הראשונה בשנת ההפעלה המסחרית הראשונה של המתקן ישלם היצרן למנהל המערכת בגין ההספק החסר 10% בלבד מתעריף הזמינות המפורט בסעיף (ח).
{{ח:תת|(י)}} '''עדכון הספק מותקן של דלק משני'''
{{ח:תת}} בכל הפעלה לצרכי בדיקה לפי סעיף {{ח:הערה|(}}ד{{ח:הערה|)}}(6) זכאי היצרן לבקש ממנהל המערכת לעדכן את ההספק המותקן בדלק משני לפי תוצאות הבדיקה, תוך התאמת תוצאות הבדיקה לבדיקה בתנאי ISO.

{{ח:סעיף|126||תיקון: 31.7.09}}
{{ח:ת}} '''הכרעה במחלוקות'''
{{ח:תת|(א)}} '''הכרעה ברשות'''
{{ח:תת}} מבלי לגרוע מהאמור באמות מידה אלו, בכל מקרה של מחלוקת הנוגעת לאמות המידה והתעריפים יפנו הצדדים לרשות לקבלת הכרעתה.

{{ח:קטע3|פרק ו סימן יא|סימן י״א: יצרנים באנרגיה שאובה}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} '''הגדרות'''
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ו סימן יא|בסימן זה}}:
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יחידת ייצור באגירה שאובה (להלן – יחידת הייצור)“ – מערכת טכנית המיועדת ליצור אנרגיה חשמלית תוך שימוש בהפרשי גבהים בין שני מאגרי מים, המשמשים להזרמת מים בין שני המאגרים. יחידת הייצור תכלול מחולל (גנרטור) אחד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יכולת זמינה קבועה עם מלוא התועלות הדינמיות והתכנוניות“ – מלוא ההספק הזמין של יחידת הייצור באגירה שאובה, העומדת לרשות מנהל המערכת בלבד כיכולת זמינה קבועה במסגרת עסקת רכישה למשך תקופת הרישיון, והעומדת בפרמטרים התפעוליים שבדיאגרמת המצבים 6.8–1(א) ובטבלה 6.8–1(ב) המופיעים {{ח:חיצוני|https://pua.gov.il/decisions/documents/2602.pdf|בהחלטה מספר 2 מישיבה 279 מיום 08.11.2009}}, המפורסמת באתר הרשות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יצרן באגירה שאובה (להלן – יצרן)“ – יצרן חשמל פרטי קונבנציונלי בטכנולוגית אגירה שאובה או בעל רישיון מותנה ליצור חשמל פרטי קונבנציונלי בשיטת אגירה שאובה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן ייצור באגירה שאובה (להלן – מיתקן)“ – מיתקן המשמש לייצור אנרגיה חשמלית בשיטת אגירה שאובה הכולל, בין היתר, יחידות ייצור מסוג אגירה שאובה, מבנים, מכונות, מכשירים, מצברים, מוליכים, אבזרים וציוד חשמלי קבוע או מיטלטלין, הקשורים למיתקן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות נלווה“ – שירותים הנדרשים לניהול מערכת החשמל ולשמירת אמינות ואיכות הספקת החשמל, שאינם ייצור חשמל ואינם שירותי הולכה, המסייעים בהבטחת סטנדרטים של שרידות, אמינות, בטיחות ואיכות הספקת חשמל, לרבות ייצוב מתח, ייצוב תדר ועתודות מסוגים שונים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעריף רכישה כולל תועלות“ – תעריף עבור יכולת זמינה עם מלוא התועלות הדינמיות והתכנוניות.

{{ח:סעיף|127||תיקון: 13.11.09, 14.3.11, 12.12.16}}
{{ח:ת}} '''מכירה ורכישת אנרגיה ושירותים נלווים'''
{{ח:תת|(א)}} '''רכישת יכולת זמינה ואנרגיה מיחידות אגירה שאובה'''
{{ח:תת}} מנהל המערכת ירכוש יכולת זמינה ואנרגיה מיצרן באגירה שאובה בהתאם לבקשת היצרן ועל פי רישיונו, לפי התנאים הבאים:
{{ח:תתת|(1)}} מנהל המערכת ישלם ליצרן עבור יכולת זמינה קבועה עם מלוא התועלות הדינמיות והתכנוניות כקבוע בלוח תעריפים 6.8–1, לכל קוו״ט זמין שהעמיד היצרן למנהל המערכת, בהתאם לעמידת היצרן בפרמטרים המופיעים בדיאגרמת המצבים שב־6.8–1(א), ובטבלה 6.8–2(ב) המופיעים {{ח:חיצוני|https://pua.gov.il/decisions/documents/2602.pdf|בהחלטה מספר 2 מישיבה 279 מיום 08.11.2009}}, המפורסמת באתר הרשות.
{{ח:תתת|(2)}} יצרן בעל יכולת זמינה קבועה עם כל התועלות הדינמיות והתכנוניות ישאב מים מהמאגר התחתון למאגר העליון לפי הנחיית מנהל המערכת בלבד, ושעות השאיבה תכללנה במסגרת שעות העמדת יכולת זמינה לטובת מנהל המערכת.
{{ח:תתת|(3)}} ירידת ההספק הזמין המירבי, שנקבע בבדיקות הקבלה, במתקן אגירה שאובה כתלות בגובה המים במאגרים לא תעלה על 7% ולא תינתן תוספת תעריפית בגין ירידה זו.
{{ח:תתת|(4)}} מנהל המערכת ינחה את היצרן, ביכולת זמינה קבועה עם מלוא התועלות הדינמיות והתכנוניות העומדות לרשות מנהל המערכת בלבד, לשאוב בהתאם לצרכי המערכת ולמזעור עלויות במשק.
{{ח:תתת|(5)}} ליצרן ביכולת זמינה קבועה עם מלוא התועלות הדינמיות והתכנוניות העומדות לרשות מנהל המערכת בלבד, העדר מים במאגר העליון כתוצאה מהפעלת המתקן לייצור חשמל על פי הנחיית מנהל המערכת באופן רציף עד ניצול כל המים במאגר העליון, לא יחשב מצב אי זמינות;
{{ח:תתת|(6)}} מנהל המערכת רשאי לתת כל הוראה ליצרן ביכולת זמינה קבועה עם מלוא התועלות הדינמיות והתכנוניות העומדות לרשות מנהל המערכת ביחס למעבר לכל אחד מהמצבים המופיעים בדיאגרמת המצבים 6.8–1(א) המופיעה {{ח:חיצוני|https://pua.gov.il/decisions/documents/2602.pdf|בהחלטה מספר 2 מישיבה 279 מיום 08.11.2009}}, המפורסמת באתר הרשות, בזמן אמת, והיצרן יפעל לפי הוראותיו של מנהל המערכת.
{{ח:תתת|(7)}} מתקן באגירה שאובה יהיה מחויב ברמת זמינות תפעולית מינימלית שנתית של 96% (בכל השעות בשנה) החל משנה השלישית לפעולתו וב־95% בשנה השנייה לפעולתו וב־94% בשנה הראשונה לפעולתו.
{{ח:תת|(ב)}} '''מכירת אנרגיה מיחידת אגירה שאובה למנהל המערכת'''
{{ח:תתת|(1)}} מנהל המערכת ירכוש מיצרן באגירה שאובה והיצרן באגירה שאובה ייצר חשמל לפי הנחיית מנהל המערכת ועל פי צרכיו בלבד.
{{ח:תתת|(2)}} מנהל המערכת ישלם ליצרן עבור אנרגיה המיוצרת במיתקן לפי תעריף כקבוע בלוח תעריפים 6.8–4.
{{ח:תת|(ג)}} '''רכישת שירותים נלווים מיחידת אגירה שאובה'''
{{ח:תתת|(1)}} מנהל המערכת ירכוש מיצרן באגירה שאובה שירותים נלווים על פי צרכי המערכת.
{{ח:תתת|(2)}} מנהל המערכת ישלם ליצרן עבור רכישת השירותים הנלווים תעריף כקבוע בלוח תעריפים 6.8–6.
{{ח:תת|(ד)}} '''פעילות יצרן באגירה שאובה בתום תוקפו של אישור תעריפי'''
{{ח:תתת|(1)}} בתום תקופת תקפו של האישור התעריפי ליצרן, יעמיד היצרן את מלוא ההספק הזמין של המתקן לטובת מנהל המערכת בלבד על פי ההסדרים התעריפיים שיהיו בתוקף ביחס להעמדת שירותי תועלות דינמיות ותכנוניות לטובת מנהל המערכת, לפי צרכי המערכת, שיהיו במשק החשמל באותה עת.
{{ח:תתת|(2)}} יצרן בכל מקרה לא יהיה זכאי לתשלומים בגין יכולת זמינה קבועה הכוללים את מרכיב עלות ההקמה COamt, ולצורך חישוב התעריף יחושב COamt = 0 עבור יצרן בעל אישור לתעריף הכולל את כל תועלות.
{{ח:תת|(ה)}} '''תשלום ליצרן עבור אנרגיה מיוצרת לטובת מנהל המערכת'''
{{ח:תת}} התשלום עבור אנרגיה מיוצרת (בקווטש&quot;ים) לטובת מנהל המערכת על ידי יצרן באגירה שאובה בחודש m יתבסס על:
{{ח:תתת|(1)}} תעריף עלות שולית כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 93|באמת מידה 93}} בעבור כל קווט״ש שנרכש על ידי היצרן ממנהל המערכת לצורך שאיבת מים מהמאגר התחתון למאגר העליון וזאת לשם ייצור הקווטש&quot;ים המיוצרים בחודש m;
{{ח:תתת|(2)}} על הנצילות הנורמטיבית (76%);
{{ח:תתת|(3)}} ועל הקווטש&quot;ים המיוצרים על ידי היצרן בחודש m.

{{ח:קטע3|פרק ו סימן יב|סימן י״ב: מקרים מיוחדים}}

{{ח:סעיף|128||תיקון: 31.10.05, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''מקרה חירום'''
{{ח:תת|(א)}} '''הוראות למקרי חירום'''
{{ח:תת}} מנהל המערכת יפרט רשימת מקרי חירום מוגדרת ומאושרת מטעם הרשות ולצידה פירוט הסמכות ו/או ההוראות המבוקשות למתן הוראות או לשינוי במתכונת ההסדרה והתעריפים בגין כל מקרה (להלן – הוראות למקרי חירום).
{{ח:תת|(ב)}} '''מתכונת הוראות החירום'''
{{ח:תת}} הוראות למקרי חירום תהיינה במתכונת ובפורמט זהים למתכונות הדיווח והתכניות השונות המפורטות באמות המידה דלעיל.
{{ח:תת|(ג)}} '''חריגות יצרן מתכנית הייצור בהתאם להנחיות מנהל המערכת'''
{{ח:תת}} ההוראות למקרי החירום יקבעו כי חריגות של יצרן מתכנית הייצור, אשר בוצעו לפי הנחיות מנהל המערכת במקרי חירום מוגדרים לא תיחשבנה כסטיות, וכי במקרים אלו יראו את היצרן כמי שעמד בתכנית הייצור שהוגשה.
{{ח:תת|(ד)}} '''תשלומים'''
{{ח:תת}} התעריפים בגין הוראות אלו יהיו כקבוע בלוח תעריפים 6.30–1 (”תעריפי חריגה מהנחיות ספק שירות חיוני {{ח:הערה|[צ״ל: מנהל המערכת]}} בזמן חירום“).

{{ח:סעיף|129||תיקון: 26.10.08, 31.7.09}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|130||תיקון: 26.10.08, 19.7.09, 3.6.13, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''הסדר תעריפי במקרה אירוע כוח עליון ואירוע מבוטח – הגדרות'''
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ו סימן יב|בסימן זה}}:
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אישור תעריפי“ – מסמך המיישם החלטות הרשות לבעלי רישיונות ואשר כולל, בין היתר, תעריפים הנובעים מההסדרים התעריפיים בנושאי: כוח עליון וביטוח, אחריות, דלק חלופי ותעריפים ליצרן בעד רכישת חשמל, רכישות זמינות ואנרגיה או רכישת שירותים נלווים, אם וככל שאלה יוגדרו בידי הרשות. אישור זה ניתן על ידי יושב ראש הרשות במועד הקבוע בהחלטות הרשות והוא מתעדכן לפי מנגנוני עדכון הכלולים באישור. אין באישור תעריפי כדי לפטור את בעל הרישיון מתשלום לפי תעריפים שונים ונוספים שיידרש לשלם כפי שתקבע הרשות מעת לעת בהתאם לחובתה {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל|בחוק}}, בין היתר, בגין תעריפים מערכתיים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אמצעי שליטה“ – כהגדרת מונח זה {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל#סעיף 2|בסעיף 2 לחוק משק החשמל, התשנ״ו–1996}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דלק חלופי“ – כמשמעות ביטוי זה ברישיון או ברישיון המותנה, מטעם הרשות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוצאות ישירות“ – כסף שהוצא על ידי היצרן בגין אירוע המזכה בהוצאות ישירות קבועות על פי אמת מידה זו, בניכוי כל סכום שנחסך ליצרן בגין אותו האירוע לרבות סכומים שיחסכו ליצרן בהתאם לאמור {{ח:פנימי|סעיף 133|באמת מידה 133(ד)}}, ובלבד שהיקף הסכום במצטבר בכל האירועים במהלך תקופת עסקת הרכישה גדול מהגבוה מבין 1.2% מעלות המתקן הנורמטיבית או 300,000 דולר אמריקאי;
{{ח:תת}} בחישוב ההוצאות הישירות:
{{ח:תתת|(א)}} יתווספו עלויות מימון שנגרמו ליצרן באופן ישיר על פי הסכמי המימון לחוב הבכיר כתוצאה מהאירוע שבגינו משולמות ההוצאות הישירות, לרבות אם לא שולמו בפועל אלא נצברו לחוב הבכיר. עלויות המימון תחושבנה על פי הנמוך מבין: (1) עלויות המימון בפועל (2) הריבית שנקבעה מראש על פי הסכמי המימון למממני החוב הבכיר והכול בכפוף לאמור {{ח:פנימי|סעיף 132|באמת מידה 132(ב)}};
{{ח:תתת|(ב)}} בעלויות ישירות הכוללות ביצוע עבודות תיכלל תקורה מכל מין וסוג שהוא בשיעור שלא יעלה על 10% מההוצאות הישירות (תקורה זו כוללת תקורות ורווח קבלני יזמי מכל מין וסוג שהוא);
{{ח:תתת|(ג)}} ההוצאות הישירות שישולמו ליצרן ייקבעו על פי העלויות הנורמטיביות כפי שתקבע הרשות או על פי הכספים אשר הוצאו על ידי היצרן בגין האירוע המזכה בהוצאות ישירות, לפי הנמוך מביניהם;
{{ח:תתת|(ד)}} האמור להלן לא ייחשב כהוצאות ישירות;
{{ח:תתתת|(1)}} אובדן הכנסה או הפסד רווחים ליצרן, לקבלני משנה או לצדדים שלישיים;
{{ח:תתתת|(2)}} תקורה מעבר לעלויות התקורה המפורטות לעיל;
{{ח:תתתת|(3)}} קנסות או פיצויים ששולמו על ידי היצרן לרבות לקבלני משנה או לצדדים שלישיים;
{{ח:תתתת|(4)}} מס ערך מוסף המשולם על ידי היצרן לצדדים שלישיים, למעט אם סכום המע״מ אינו ניתן לניכוי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפעלה מסחרית“ – מועד תחילת פעילותו של המיתקן במסגרת רישיון לייצור חשמל, מטעם הרשות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברת הולכת גז“ – חברה בעלת רישיון להולכת גז טבעי במדינת ישראל לפי {{ח:חיצוני|חוק משק הגז הטבעי|חוק משק הגז הטבעי, התשס״ב–2002}} (להלן – חוק משק הגז הטבעי);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברה לחלוקת גז“ – חברה בעלת רישיון לחלוקת גז טבעי במדינת ישראל לפי {{ח:חיצוני|חוק משק הגז הטבעי|חוק משק הגז הטבעי}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוב בכיר“ – הלוואה או העמדת אמצעים מימוניים לבעל הרישיון דרך חברה ייעודית (Special Purpose Entity) המחזיקה במתקן, הניתנת שלא על ידי גוף המחזיק באמצעי שליטה בבעל הרישיון או הניתנת על ידי תאגיד בנקאי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}} או גוף מוסדי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981}}, לרבות עבור קופת גמל או תכנית ביטוח שבניהולו, ואשר הינה על פי תנאיה עדיפה וקודמת על כל התחייבות פיננסית אחרת או הלוואה אחרת של בעל הרישיון, וביטחונותיה הם בעיקר המתקן עצמו על כל הנכסים הקשורים אליו ותזרים המזומנים הנובע מהפעלתו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יצרן פרטי“ או ”יצרן“ או ”בעל רישיון“ – בעל רישיון לייצור חשמל פרטי קונבנציונלי, יצרן חשמל פרטי בקוגנרציה או יצרן חשמל פרטי באנרגיה מתחדשת, בעלי רישיון מותנה או קבוע כאמור, אשר מתקיימת לגביהם עסקת רכישה, ולמעט בעל רישיון ייצור עצמי והינם בעלי אישור תעריפי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יתרת החוב בכיר“ – כל הסכומים העומדים כיתרת הלוואה במועד נתון על פי הסכמי המימון לחוב הבכיר. למען הסר ספק, יתרת ההלוואה בהקשר זה, כוללת ריבית שנצברה בהתאם להסכמי המימון עד למועד אירוע כוח עליון אך לא יכללו ריביות פיגורים, קנסות וחיובים דומים אשר נצברו קודם לקרות אירוע כוח עליון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כוח עליון“ –
{{ח:תתת|(א)}} מלחמה ו/או פעילות טרור ייחשבו ככוח עליון כמשמעותו באמת מידה זו בכפוף להוראות לפי כל דין, ככל שיהיו כאלה, ביחס למשק לשעת חירום.
{{ח:תתת|(ב)}} כל אירוע, המקיים את כל התנאים המצטברים המפורטים להלן: (1) אינו בשליטתו הסבירה של יצרן{{ח:הערה|,}} (2) לא נגרם עקב מעשה ו/או מחדל של היצרן{{ח:הערה|,}} (3) היצרן לא יכול היה למנוע את התרחשותו באמצעים סבירים ו־(4) היצרן לא יכול היה לצפות את התרחשותו באופן סביר;
{{ח:תתת|(ג)}} בנוסף לאמור לעיל יובהר, כי על מנת שהאירועים אשר פורטו בסעיפים (א)–(ב), יחשבו כאירועי כוח עליון צריך שתתקיים בהם אחת הנסיבות המפורטות להלן:
{{ח:תתתת|(1)}} מעכבים באופן מהותי את הקמת המתקן;
{{ח:תתתת|(2)}} גורמים נזק פיזי מהותי למתקן;
{{ח:תתתת|(3)}} מפריעים באופן מהותי להפעלת המתקן באופן מסחרי;
{{ח:תתת|(ד)}} למרות האמור לעיל ולמען הסר ספק, התרחשות של כל אחד מהאירועים הבאים, אך לא רק הם, לא תיחשב אירוע של כוח עליון:
{{ח:תתתת|(1)}} מחסור בעובדים או בחומרים;
{{ח:תתתת|(2)}} מחסור בגז טבעי, בין יתר, בשל התקיימות נסיבות כאמור בסעיף (א), לרבות בשל התקיימות אירוע כוח עליון על פי הסכם הולכת הגז או על פי הסכם חלוקת הגז, לא ייחשב כאירוע כוח עליון אלא היצרן יחויב בנסיבות אלה, בכפוף לכל דין, להפעיל את המתקן, כולו או חלקו, באופן רציף בדלק חלופי והכל כאמור {{ח:פנימי|סעיף 125|באמת מידה 125}};
{{ח:תתתת|(3)}} אי היערכותו של היצרן הפרטי, לרבות היערכות לקויה או בלתי הולמת, כמתחייב מהוראות הדין ולרבות כאמור באמות המידה בכל הנוגע לייצור חשמל באמצעות דלק חלופי;
{{ח:תתתת|(4)}} שביתות, סכסוכי עבודה, השבתות, סגרים או עוצרים, חרם או התרחשות דומה המתרחשת במישרין כנגד בעל הרישיון או כנגד קבלן משנה מטעם בעל הרישיון או שמעשה או מחדל של בעל הרישיון או של קבלן המשנה מטעמו גרמו להיווצרותם;
{{ח:תתתת|(5)}} ברק או מזג אוויר קשה או הפרעות אקלימיות מהותיות אחרות אשר יצרן החשמל יכול היה לבטח עצמו כנגדן בשווקי הביטוח בארץ או בשווקי הביטוח בעולם, או למזער את השפעתם על ידי התקנת אמצעים חשמליים מתאימים;
{{ח:תתתת|(6)}} שינויים בתנאי האקלים לרבות, ומבלי לגרוע מכלליות האמור לעיל, שינוי בעוצמת רוחות, בכמות משקעים או בעוצמת או תדירות או כיווני אור השמש;
{{ח:תתתת|(7)}} מכשולים או תנאים פיזיים (על פני הקרקע, מעליה או מתחתיה);
{{ח:תתתת|(8)}} השעיה, עיכוב, סיום, הפרעה, התערבות, התנאה מגבילה, סירוב ליתן או אי קבלה או אי חידוש של כל הסכמה, הרשאה, היתר, רישיון, אישור או כל מסמך אחר לרבות מתן תוקף לתכנית הסטטוטורית שחלה ביחס למתקן, היתר בניה, רישיון עסק או אישור כיבוי אש, הנדרשים לצורך מילוי התחייבויות בעל הרישיון לפי ההסכם והוראות כל דין לרבות אמות המידה;
{{ח:תתתת|(9)}} כל אירוע אשר בעל רישיון היה חייב לבטח עצמו מפניו על פי רשימת הביטוחים המפורטת {{ח:פנימי|סעיף 137|באמת מידה 137}};
{{ח:תתתת|(10)}} כל אירוע, אשר תוצאתו מפורטת במסגרת עסקת הרכישה, בכפוף לאמות המידה ולדין ואשר אלמלא זאת היה נחשב כאירוע כוח עליון כמשמעותו באמת מידה זו;
{{ח:תתתת|(11)}} הפרה או אי עמידה בהוראות כל דין, חקיקה ראשית או חקיקת משנה לרבות, אי עמידה בדיני איכות סביבה או בדרישות מוסדות התכנון והבניה בתקופת הרישיון המותנה, ולרבות, מבלי לפגוע בכלליות האמור, הפסקת פעילות בעל הרישיון על פי צו רשות או ערכאה מוסמכת שתוצאתו אי הגשה, בקשה או אי חידוש, מטעם היצרן, של כל טופס, בקשה או כל מסמך אחר הנדרש מבעל הרישיון על פי כל דין;
{{ח:תתתת|(12)}} אי השגה של מימון הולם כנדרש לפעילותו השוטפת של היצרן, לרבות שירות חוב;
{{ח:תתתת|(13)}} אי כדאיות כלכלית בעסקת הרכישה, לרבות בשל שינוי לא צפוי בביקוש לחשמל או שינוי בתנאים המסחריים במשק ובעולם;
{{ח:תתתת|(14)}} מעשה או מחדל של קבלן משנה עמו התקשר היצרן, לרבות בקשר עם ההקמה או ההפעלה של המתקן ולרבות מעשה או מחדל כאמור של ספק הגז, חברת הולכת הגז או חברת חלוקת הגז;
{{ח:תתתת|(15)}} תקלה במתקן היצרן לרבות עקב שימוש שוטף, פגם בייצור, החזקה או תחזוקה לקויה, או עקב בלאי במתקן;
{{ח:תתתת|(16)}} עיכוב בחיבור לרשת חלוקת או הולכת החשמל או למערכת הולכת או חלוקת הגז;
{{ח:תתתת|(17)}} מעשה או מחדל של יצרן שלא בהתאם להנחיות מנהל המערכת או לפי כל דין;
{{ח:תתתת|(18)}} אי עמידה בבדיקות קבלה לרבות מהסיבות המנויות בסעיפים קטנים (1)–(17);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מממני החוב הבכיר“ – הצדדים להסכמי המימון לחוב הבכיר, למעט היצרן או מי מטעמו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל המערכת“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל|בחוק משק החשמל, התשנ״ו–1996}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מספק“ – בעל רישיון הספקה כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל|בחוק משק החשמל, התשנ״ו–1996}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משך חיים ממוצע (מח״מ) של הלוואה“ – &lt;math&gt; \tfrac{A/B}{2} &lt;/math&gt;, כהגדרתם להלן:
{{ח:תת}} &lt;math display=&quot;inline&quot;&gt;A = \sum_{i=1}^{t} \frac{\mathrm{PMT}i \times i}{(1+r)^i}&lt;/math&gt;
{{ח:תת}} &lt;math display=&quot;inline&quot;&gt;B = \sum_{i=1}^{t} \frac{\mathrm{PMT}i}{(1+r)^i}&lt;/math&gt;
{{ח:תת}} ”תשלום“ – כל תשלום חזוי בגין קרן או ריבית, לפי העניין, ביחס להלוואה;
{{ח:תת}} &lt;math&gt;\mathrm{PMT}i&lt;/math&gt; – סכום התשלום בתקופה ה־&lt;math&gt;i&lt;/math&gt;;
{{ח:תת}} &lt;math&gt;t&lt;/math&gt; – מספר התשלומים עד לפירעון הסופי של ההלוואה;
{{ח:תת}} &lt;math&gt;i&lt;/math&gt; – התקופה (במונחי שישה חודשים) החל ממועד משיכת ההלוואה ועד למועד החזוי לכל תשלום;
{{ח:תת}} &lt;math&gt;r&lt;/math&gt; – הריבית על פי הסכם ההלוואה (במונחים שנתיים), חלקי 2;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משך חיים ממוצע (מח״מ) של אגרת חוב“ – לפי הגדרת מח״מ של הלוואה, בשינויים המחויבים ובשינוי כדלקמן:
{{ח:תת}} &lt;math&gt;r&lt;/math&gt; – ממוצע התשואות לפדיון ברוטו של אגרת החוב במהלך חמשת ימי המסחר שקדמו למועד הפלוני, חלקי 2;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מתקן“ – מתקן דו־דלקי, המשמש לייצור אנרגיה חשמלית ליצרן קונבנציונאלי, או לייצור אנרגיה חשמלית ותרמית ליצרן קוגנרציה או מתקן לייצור אנרגיה חשמלית בטכנולוגית אגירה שאובה או מתקן לייצור אנרגיה חשמלית באנרגיה מתחדשת, הכולל, בין השאר, יחידות ייצור, מבנים, מכונות, מכשירים, מצברים, מוליכים, אביזרים וציוד חשמלי קבוע או מיטלטלין הקשורים למתקן. מובהר בזה כי ביחס לאתרים אשר במועד כניסת אמת מידה זו לתוקף קיימים לגביהם תכנית מאושרת להפעלה של מתקנים בקוגנרציה באמצעות גז טבעי בלבד, ואשר ההספק המותקן שלהם אינו עולה על 100 מגוואט, לא תחול הדרישה לדו־דלקיות המתקן נשוא אמת מידה זו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סגירה פיננסית“ – חתימת ההסכמים הרלוונטיים בקשר להעמדת החוב הבכיר וכל האשראי, ככל שיידרשו מגורמים מממנים, הדרושים להקמת מתקן ולהפעלתו על פי כל דין, ובלבד שמכוח כניסתם לתוקף של הסכמים אלה רשאי יצרן חשמל פרטי למשוך כספים מאותם הגורמים הממנים לצורך הקמתה של תחנת הכח, ללא צורך באישור נוסף כלשהו של אותם גורמים מממנים או של גורם אחר כלשהו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספק שירות חיוני“ או ”ספק“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עסקת רכישה“ – התקשרות בין מנהל המערכת לבין יצרן לרכישת אנרגיה חשמלית או להעמדת יכולת זמינה ואנרגיה חשמלית וכן להעמדת שירותי תשתית ושירותי גיבוי על ידי הספק {{ח:הערה|[צ״ל: מנהל המערכת]}} לבעל הרישיון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ריבית דולרית לטווח ארוך למועד פלוני“ – שער הסגירה של ה־US Dollar Swap Rate לתקופה הקרובה ככל שניתן למשך חיים ממוצע הנבחר ביחס להלוואת החוב הבכיר בדולר לטווח ארוך, לפי הציטוט הגבוה בדף ICAP8 במסך Reuters, שפורסם חמישה (5) ימים קודם למועד הפלוני;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ריבית יורו לטווח ארוך למועד פלוני“ – שער הסגירה של ה־Euro Swap Rate לתקופה הקרובה ככל הניתן למשך חיים ממוצע הנבחר ביחס להלוואת החוב הבכיר ליורו לטווח הארוך לפי הציטוט הגבוה בדף ICAP8 במסך Reuters, שפורסם חמישה (5) ימים קודם למועד הפלוני;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ריבית כוללת“ – הריבית הכוללת (בסיס + מרווח) החלה על הלוואה על פי הסכם המימון לחוב הבכיר הרלוונטי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ריבית לטווח ארוך למועד פלוני“ – ריבית שקלית צמודת מדד לטווח ארוך למועד פלוני, ריבית דולרית לטווח ארוך למועד פלוני או ריבית יורו לטווח ארוך למועד פלוני, לפי העניין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ריבית שקלית צמודת מדד לטווח ארוך למועד פלוני“ – ממוצע משוקלל של התשואה לפדיון ברוטו של 3 סדרות אגרות חוב ממשלתיות צמודות למדד הנושאות ריבית קבועה, אשר התקופה לפדיונן היא הקרובה למח״מ הנבחר ביחס להלוואות החוב הבכיר השקלי הצמוד לטווח הארוך ואשר מתקיימים לגביהן התנאים המצטברים הבאים: (א) אגרות חוב שערך הסחירות (מחזור ת.כ. באלפי ₪) המצטבר שלהן במהלך 5 ימי המסחר שקדמו למועד פלוני הוא לפחות 10,000,000 ₪, (ב) משך החיים הממוצע של לפחות אחת מהן קצר מהמח״מ הנבחר ביחס להלוואת החוב הבכיר צמוד המדד לטווח ארוך, ומשך החיים הממוצע של לפחות אחת מהן ארוך מהמח״מ הנבחר ביחס להלוואת החוב הבכיר צמוד המדד לטווח ארוך, ו־(ג) שממוצע משכי החיים הממוצעים של שלוש (3) הסדרות כאמור לא יפחת מהמח״מ הנבחר ביחס להלוואת החוב הבכיר השקלי הצמוד לטווח ארוך. הממוצע המשוקלל יחושב על פי הערכים הנקובים הרשומים למסחר בגין כל אגרת חוב כאמור במהלך חמשת (5) ימי המסחר שקדמו למועד הפלוני.

{{ח:סעיף|131||תיקון: 26.10.08, 19.7.09, 3.6.13, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''הודעה על אירוע כוח עליון וסיווגו'''
{{ח:תת|(א)}} '''הודעה למנהל המערכת על אירוע כוח עליון'''
{{ח:תת}} יצרן המבקש להסתמך על ההסדר התעריפי במקרה אירוע כוח עליון כלפי מנהל המערכת יודיע למנהל המערכת ללא דיחוי על התרחשות אירוע הנחזה ככוח עליון ועל סיומו של אותו אירוע.
{{ח:תת|(ב)}} '''בקשה לסיווג אירוע כאירוע כוח עליון והחלטה בה'''
{{ח:תת}} יצרן אשר נפגע ממאורע אשר הוא צופה שיהפוך לאירוע כוח עליון, יגיש בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ־21 ימים מהמועד שבו נודע לו על האירוע הנחזה להיות אירוע של כוח עליון, בקשה בכתב ליושב ראש הרשות להכיר באירוע כאירוע כוח עליון ויעביר העתק מהבקשה לידי מנהל המערכת. הרשות תקבע האם האירוע האמור מהווה אירוע כוח עליון, וזאת עד ולא יאוחר מתום עשרים ימים מהמועד שנמסרו לה על ידי היצרן כלל הנתונים הנדרשים על ידי הרשות על פי שיקול דעתה הבלעדי, לצורך קבלת החלטה כאמור לעיל (להלן – אירוע כוח עליון). הרשות רשאית להאריך את מועד המענה בפרק זמן סביר בהתאם לנסיבות האירוע והמידע הנדרש לה לצורך קבלת החלטה.
{{ח:תת|(ג)}} '''הפרטים שיש לכלול בבקשה'''
{{ח:תת}} הודעה כמפורט בסעיף (ב), תפרט בין היתר את סיבת, אופי וטיב הפגיעה, את משך התקיימותה הצפוי ואת כל יתר הפרטים הרלוונטיים הקשורים לעיכוב או לפגיעה.
{{ח:תת|(ד)}} '''משמעות אי הגשת בקשה'''
{{ח:תת}} אי הגשת הבקשה לסיווג האירוע כאירוע של כוח עליון בהתאם לאמור לעיל, תיחשב כויתור מצד היצרן על הטענה להתרחשותו של אירוע כוח עליון, אלא אם החליטה הרשות אחרת.
{{ח:תת|(ה)}} '''סמכות הרשות לקביעת אירוע כוח עליון'''
{{ח:תת}} הרשות תקבע האם אירוע מסוים מהווה אירוע כוח עליון כהגדרתו באמת מידה זו, את מועד תחילת תקופת אירוע הכוח עליון, את תקופת הימשכותו של האירוע, את סיווגו כאירוע מעכב או ככזה המאפשר את סיום עסקת רכישה, ואת גובה התשלום המגיע ליצרן, הכול בכפוף לאמות המידה להלן.

{{ח:סעיף|132||תיקון: 26.10.08, 19.7.09, 3.6.13, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''הסדר תעריפי במקרה אירוע כוח עליון מעכב'''
{{ח:תת|(א)}} '''תנאי להסדר תעריפי במקרה אירוע כוח עליון מעכב'''
{{ח:תתת|(1)}} בקרות אירוע העומד בתנאי {{ח:פנימי|סעיף 130|סעיף (ב) שבהגדרת {{ח:הערה|”}}כוח עליון{{ח:הערה|“}} באמת מידה 130}} (להלן – ההגדרה) ומתקיימת בו לפחות אחת מהנסיבות {{ח:פנימי|סעיף 130|שבסעיף (ג) להגדרה}}, אך אינו נמנה על הרשימה {{ח:פנימי|סעיף 130|שבסעיף (ד) להגדרה}} ואינו מהווה פעילות טרור או מלחמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 130|סעיף (א) להגדרה}}, הרשות תשקול את הארכת המועדים ברישיון הייצור באישור השר והארכת עסקת הרכישה, בלבד, בפרק הזמן של תקופת הדחייה. ככל שתאושר דחייה כאמור, תקופת אירוע כוח עליון לא תיחשב כהפרת הוראת רישיון או עסקת רכישה. במקרה כאמור היצרן לא יהיה זכאי לכל תשלום, בגין האירוע המזכה בהארכת המועדים, לרבות להסדרים התעריפיים המפורטים באמות המידה, למעט תשלומים להם היצרן זכאי, בהתאם למופיע באישור התעריפי שברשותו במהלך הארכת תקופת עסקת הרכישה והרישיון, וזאת בכפוף לכך שבמהלך תקופה זו תימכר אנרגיה על ידי היצרן למנהל המערכת על פי דרישת מנהל המערכת.
{{ח:תתת|(2)}} ההסדר התעריפי המפורט להלן במקרה כוח עליון מעכב וכוח עליון מסיים יחול רק ביחס לכוח עליון כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 130|בסעיף (א) להגדרת {{ח:הערה|”}}כוח עליון{{ח:הערה|“}}}}, דהיינו במקרי מלחמה או טרור העומדים בתנאים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 130|בסעיף (ג) להגדרת {{ח:הערה|”}}כוח עליון{{ח:הערה|“}}}}.
{{ח:תת|(ב)}} '''אירוע כוח עליון מעכב'''
{{ח:תתת|(1)}} במקרה שנמשכה השפעתו של אירוע כוח עליון, אחד או יותר, עד לא יותר מ־270 ימים מצטברים בתקופת ההקמה של המתקן או 180 ימים מצטברים במהלך 24 חודשים רצופים בתקופה שלאחר ההפעלה המסחרית של המתקן או שהמועדים האמורים הוארכו על ידי הרשות בשל תקופת שיקום המתקן כמפורט בסעיף קטן (3), ייחשב הדבר כאירוע כוח עליון מעכב. לצורך פרקי הזמן המנויים לעיל, לא ייספרו פרקי זמן הקצרים מ־7 ימים רצופים, וביחס אליהם לא תקום ליצרן כל טענת זכות על פי אמת מידה זו לרבות כלפי מנהל המערכת. מובהר עוד, כי ככל שאירוע כוח עליון מעכב ארך למעלה מ־7 ימים רצופים, הרי שלצורך פרקי הזמן האמורים לעיל יימנה אירוע הכוח העליון החל מהיום ה־8 ואילך. במקרה של אירוע כוח עליון מעכב שאירע לאחר ההפעלה המסחרית של המתקן, מנהל המערכת ישלם ליצרן תעריף בגובה התשלומים הבאים:
{{ח:תתתת|(א)}} הוצאות ישירות אשר נגרמו ליצרן במהלך אירוע כוח עליון מעכב, העומד במצטבר, בתנאי אמת מידה זו, ואשר הנם תוצאה ישירה ממנו, ככל שאלה אושרו מראש על ידי הרשות ובהתאם לתנאי האישור. מובהר כי במסגרת התשלומים כאמור לא יכללו תשלומים אשר בהם התחייב, ככל שהתחייב, היצרן כלפי ספק גז במהלך אירוע הכוח העליון המעכב. לצורך פסקה זו ולצורך המונח ”הוצאות ישירות“ מובהר בזה כי לא יכללו במסגרת מונח זה תשלומים בהם התחייב היצרן על פי הסכמי המימון לחוב הבכיר.
{{ח:תתתת|(ב)}} תשלומים שוטפים של החוב הבכיר, קרן או ריבית בלבד, בהם התחייב היצרן במהלך אירוע הכוח העליון המעכב, וזאת כל עוד נמשכת השפעתו המעכבת של אירוע הכוח העליון (להלן – תקופת הדחייה). יובהר עוד, כי בהתקיים אירוע כוח עליון מעכב תוארך תקופת עסקת הרכישה בפרק הזמן של תקופת הדחייה אולם במהלך הארכת תקופת עסקת הרכישה לא ישולמו תשלומי זמינות ליצרן, במידה שהוא זכאי לכאלה בהתאם למופיע באישור התעריפי שברשותו, אלא בתקופת הדחייה ישולמו ליצרן תשלומים בגין הוצאות התפעול המשתנות בשיעור כפי שנקבע על פי האישור התעריפי, וזאת אם וככל שבמהלך תקופה זו תימכר אנרגיה על ידי היצרן למנהל המערכת על פי דרישת מנהל המערכת. תנאי לתשלום על ידי מנהל המערכת של תשלומי החוב הבכיר כמפורט בפסקה זו, הוא שלא תיערך הבחנה בהסכם המימון לחוב הבכיר בין הוצאות מימון המשולמות עקב אירוע כוח עליון מעכב לבין הוצאות מימון המשולמות כסדרן על ידי היצרן על פי הסכמי המימון לחוב הבכיר.
{{ח:תתתת|(ג)}} לאחר שנסתיימה השפעת אירוע הכוח העליון המעכב והמתקן חזר להפעלה סדירה יחול ההסדר הבא כלפי מנהל המערכת: 40% מהתשלומים אשר שולמו על ידי מנהל המערכת ליצרן כאמור בסעיף קטן (2)(א), במשך תקופת אירוע כוח עליון מעכב ולא יותר מ־180 יום מצטברים במהלך 24 חודשים רצופים בתקופה שלאחר ההפעלה המסחרית של המתקן, ייחשבו כחוב של היצרן למנהל המערכת. חוב זה ייחשב כחוב נחות לחוב הבכיר [קרן + ריבית בלבד] וקודם לשאר התשלומים בהם מחויב היצרן על פי מפל התשלומים, כמפורט בהסכם המימון לחוב הבכיר (להלן – החוב הנחות).
{{ח:תתתת|(ד)}} החוב הנחות יצבור הפרשי הצמדה וריבית בשיעור הריבית החלה על פי הסכמי המימון לחוב הבכיר ובתוספת 2%, החל ממועד התשלום ליצרן ועד למועד התשלום למנהל המערכת.
{{ח:תתתת|(ה)}} היצרן יפרע את החוב הנחות למנהל המערכת במועדי התשלום למממני החוב הבכיר לזמן ארוך על פי הסכמי החוב הבכיר, החל ממועד התשלום הראשון של הקרן והריבית. בכל מועד תשלום יפרע היצרן למנהל המערכת את הסכום המרבי הניתן לתשלום, עד לפירעון מלוא החוב.
{{ח:תתתת|(ו)}} מנהל המערכת לא יהיה רשאי לקזז כל סכום או חיוב המגיע ליצרן ממנו כנגד החוב הנחות של היצרן כלפיו.
{{ח:תתתת|(ז)}} למען הסר ספק, מובהר כי במהלך תקופת התקיימות אירוע כוח עליון מעכב לאחר ההפעלה המסחרית של המתקן, היצרן לא יהיה זכאי לתשלומי זמינות.
{{ח:תתת|(2)}} במקרה של אירוע כוח עליון מעכב, העומד במצטבר בתנאים {{ח:פנימי|סעיף 130|שבסעיפים (א) ו־(ג) להגדרת {{ח:הערה|”}}כוח עליון{{ח:הערה|“}} באמת מידה 130}}, אשר אירע קודם להפעלה המסחרית של המתקן, הרי שלתעריף אשר ישלם מנהל המערכת ליצרן לאחר ההפעלה המסחרית של המתקן יתווספו התשלומים הבאים:
{{ח:תתתת|(א)}} הוצאות ישירות אשר נגרמו ליצרן במהלך אירוע הכוח העליון המעכב ואשר הנם תוצאה ישירה ממנו, ככל שאלה אושרו מראש על ידי הרשות ובהתאם לתנאי האישור. מובהר כי במסגרת תשלומים כאמור לא יכללו תשלומים אשר בהם התחייב, ככל שהתחייב, היצרן כלפי ספק גז, במהלך אירוע הכוח העליון המעכב. לצורך פסקה זו ולצורך המונח ”הוצאות ישירות“ לא יכללו במסגרת מונח זה תשלומים בהם התחייב היצרן על פי הסכמי המימון לחוב הבכיר. תנאי לתשלום על ידי מנהל המערכת של תשלומי החוב הבכיר כמפורט בפסקה זו, הוא שלא תיערך הבחנה בהסכם המימון לחוב הבכיר בין הוצאות מימון המשולמות עקב אירוע כוח עליון מעכב לבין הוצאות מימון המשולמות כסדרן על ידי היצרן על פי הסכמי המימון לחוב הבכיר.
{{ח:תתתת|(ב)}} אם למרות תשלום ההוצאות הישירות כאמור לעיל על ידי מנהל המערכת, היצרן יפעיל את המתקן למעלה מ־60 יום לאחר המועד שנקבע לכך בעסקת הרכישה, וזאת עקב התקיימותו של אירוע הכוח העליון המעכב, הרי שלתעריף שישלם מנהל המערכת ליצרן בעד עסקת הרכישה לאחר ההפעלה המסחרית של המתקן יתווסף תשלום בגובה התשלומים השוטפים של החוב הבכיר, (קרן או ריבית בלבד), בו התחייב היצרן במהלך אירוע הכוח העליון המעכב החל מהמועד שעניינו 60 יום מחלוף המועד אשר היה קבוע ברישיון המותנה להפעלה המסחרית של המתקן ועד למועד ההפעלה המסחרית של המתקן (להלן – תקופת הדחייה) וכן תוארך תקופת עסקת הרכישה, אם קיימת כזו, בפרק הזמן של תקופת הדחייה. אולם במהלך הארכת תקופת עסקת הרכישה לא ישולמו ליצרן תשלומי זמינות קבועה או משתנה ככל שהיה זכאי להם במסגרת האישור התעריפי שברשותו, אלא בתקופת הדחייה ישולמו ליצרן תשלומים בגין הוצאות התפעול המשתנות והקבועות בשיעור כפי שנקבע על פי האישור התעריפי, וזאת אם וככל שבמהלך תקופה זו תימכר אנרגיה על ידי היצרן למנהל המערכת על פי דרישת מנהל המערכת.
{{ח:תתתת|(ג)}} לאחר שנסתיימה השפעת אירוע הכוח העליון המעכב והמתקן חזר להפעלה מסחרית סדירה, יחול ההסדר הבא כלפי מנהל המערכת: 40% מהתשלומים אשר שולמו על ידי מנהל המערכת ליצרן כאמור בסעיף קטן (2)(ב) במשך תקופת אירוע הכוח העליון המעכב ולא יותר מ־210 ימים מצטברים לאחר תחילת ההפעלה המסחרית בהם שולמו תשלומי חוב בכיר בהתאם לאמור בפסקה (ב), ייחשבו כחוב של היצרן למנהל המערכת. חוב זה ייחשב כחוב נחות לחוב הבכיר [קרן + ריבית בלבד] וקודם לשאר התשלומים בהם מחויב היצרן על פי מפל התשלומים, כמפורט בהסכם המימון לחוב הבכיר (להלן – החוב הנחות).
{{ח:תתתת|(ד)}} החוב הנחות יצבור הפרשי הצמדה וריבית בשיעור הריבית החלה על פי הסכמי המימון לחוב הבכיר ובתוספת 2%, החל ממועד התשלום ליצרן ועד למועד התשלום למנהל המערכת.
{{ח:תתתת|(ה)}} היצרן יפרע את החוב הנחות למנהל המערכת במועדי התשלום למממני החוב הבכיר לזמן ארוך על פי הסכמי החוב הבכיר, החל ממועד התשלום הראשון של הקרן והריבית. בכל מועד תשלום יפרע היצרן למנהל המערכת את הסכום המרבי הניתן לתשלום, עד לפירעון מלוא החוב.
{{ח:תתתת|(ו)}} מנהל המערכת לא יהיה רשאי לקזז כל סכום או חיוב המגיע ליצרן ממנו כנגד החוב הנחות של היצרן כלפיו.
{{ח:תתת|(3)}} כללי:
{{ח:תתתת|(א)}} בנסיבות בהן נגרם נזק פיזי ישיר למתקן או לכל חלק ממנו בשל אירוע כוח עליון מעכב העומד, במצטבר, בתנאי אמת מידה זו, בין אם בתקופת ההקמה או בתקופת ההפעלה של המתקן יגיש היצרן לאישור הרשות לא יאוחר מ־120 יום לאחר קרות אירוע הכוח העליון תכנית לשיקום הנזק הפיזי אשר נגרם למתקן כתוצאה ישירה מהתקיימות אירוע הכוח העליון וכן לוחות הזמנים הנדרשים לביצוע השיקום (להלן – תכנית השיקום). מובהר כי בגדר תכנית השיקום לא יכללו עבודות אותם היה נדרש היצרן לבצע גם אלמלא התקיימות אירוע הכוח העליון אשר גרם את הנזק הפיזי למתקן.
{{ח:תתתת|(ב)}} הרשות רשאית בכפוף לשיקול דעתה הבלעדי ובהתחשב בנסיבות הרלבנטיות למקרה השיקום לאשר את תכנית השיקום, לדרוש את עדכונה או לדחותה, כולה או חלקה, והכול בהתאם לתנאים כפי שייקבעו על ידי הרשות.
{{ח:תתתת|(ג)}} תקופת השיקום המרבית לא תעלה על 36 חודשים. הרשות תאשר את הארכת פרקי הזמן של כוח עליון מעכב המופיעים בסעיפים קטנים (1) ו־(2) בהתאם לתכנית השיקום ובלבד שההארכה לא תעלה על 36 חודשים.
{{ח:תתתת|(ד)}} אישרה הרשות את תכנית השיקום, הרי שמנהל המערכת ישלם ליצרן, החל ממועד ההפעלה המסחרית, תשלום בגובה ההוצאות הישירות אשר נגרמו ליצרן בגין תכנית השיקום, כאמור בקביעת הרשות. לא יהיה כפל תשלומים בין האמור בפסקה זו לאמור באמת מידה זו.

{{ח:סעיף|133||תיקון: 26.10.08, 19.7.09, 3.6.13, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''הסדר תעריפי במקרה סיום עסקת רכישה עקב כוח עליון'''
{{ח:תת|(א)}} '''התנאים לכינונו של כוח עליון מסיים'''
{{ח:תת}} במקרים בהם הרשות קבעה כי לא תהיה תכנית שיקום למתקן כמופיע {{ח:פנימי|סעיף 132|באמת מידה 132 (הסדר תעריפי במקרה אירוע כוח עליון מעכב)}} ובכל מקרה לא טרם סיום פרקי הזמן המנויים {{ח:פנימי|סעיף 132|באמת מידה 132}}, יהיו רשאים היצרן או מנהל המערכת באישור הרשות, לבטל את עסקת הרכישה באמצעות המצאת הודעת ביטול בכתב, אשר תיכנס לתוקף תוך 21 ימים מיום שנשלחה (להלן גם – אירוע כוח עליון מסיים). עותק מבקשת הביטול יועבר לגורמים המפורטים להלן: (1) לרשות (2) למנהל המערכת (3) לבעל רישיון הולכה ו־(4) לנציג מממני החוב הבכיר. לצורך פרקי הזמן המנויים לעיל לא ייספרו פרקי זמן הקצרים מ־7 ימים רצופים, וביחס אליהם לא תקום ליצרן כל טענת זכות על פי אמת מידה זו לרבות כלפי הרשות או המנהל המערכת. מובהר, כי ככל שאירוע כוח עליון ארך למעלה מ־7 ימים רצופים, הרי שלצורך פרקי הזמן האמורים לעיל יימנה אירוע הכוח העליון החל מהיום ה־8 ואילך. כמו כן, במניין הימים של השפעת אירוע כוח עליון כמופיע באמת מידה זו לא תיכלל תקופת השיקום המופיעה {{ח:פנימי|סעיף 132|באמת מידה 132(ב)(3)}} ככל שזו אושרה על ידי הרשות בהתאם לאמור שם.
{{ח:תת|(ב)}} '''זכות הרשות למנוע את ביטול עסקת הרכישה'''
{{ח:תת}} למרות האמור לעיל, במקרה שנמסרה הודעת ביטול כאמור בסעיף (א), וככל שלא נקבע כי המתקן ישוקם כמופיע {{ח:פנימי|סעיף 132|באמת מידה 132(ב)(3)}} על ידי היצרן, רשאית הרשות למנוע את ביטול עסקת הרכישה על ידי היצרן למשך תקופה שלא תעלה על שנה, וזאת בכפוף לכך שמנהל המערכת ישלם ליצרן במהלך תקופה זו את התשלומים כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 132|באמת מידה 132}}.
{{ח:תת|(ג)}} '''ביטול העסקה באישור הרשות כאשר נמשכת השפעת האירוע'''
{{ח:תת}} בהתאם לתנאים המפורטים באמת מידה זו בסעיפים (א) ו־(ב), בתום פרק הזמן אשר ייקבע כאמור בסעיף (א) או לחלופין בסעיף (ב) וכל עוד נמשכת השפעת אירוע הכוח העליון על המתקן, יהיו רשאים היצרן או מנהל המערכת באישור הרשות לבטל את עסקת הרכישה בשל אירוע כוח עליון מסיים. עם ביטול עסקת הרכישה יחול האמור בסעיפים (ד)–(ה).
{{ח:תת|(ד)}} '''תעריפי מנהל המערכת ליצרן באירוע כוח עליון'''
{{ח:תתת|(1)}} מנהל המערכת ישלם ליצרן סכום השווה ליתרת החוב (כהגדרתו באמות מידה אלה) של היצרן על פי הסכמי המימון לחוב הבכיר נכון למועד ביטול עסקת הרכישה על פי {{ח:פנימי|סעיף 134|אמת מידה 134(א)(1)}} או לחלופין יפעל מנהל המערכת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 134|באמת מידה 134(א)(2)}}, והכול כפי שתורה לו הרשות ובניכוי הסכומים המפורטים להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} החזרי תשלומים ליצרן מכל סוג שהוא, לרבות, תגמולים, מס רכוש וכיוצא בזה.
{{ח:תתתת|(ב)}} סכומים העומדים לרשות חשבון או קרן של היצרן או לטובתו במועד ביטול עסקת הרכישה, לרבות קרנות לשירות חוב, תפעול, תחזוקה או שיקום.
{{ח:תתתת|(ג)}} כל תגמולי ביטוח האמורים להשתלם על פי פוליסות ביטוח אשר על היצרן הייתה מוטלת החובה לרכוש על פי {{ח:פנימי|סעיף 137|אמת מידה 137}}, למעט ביטוח אחריות צד שלישי, ביטוח חבות מעבידים, ביטוח חבות מוצר וביטוח אחריות נושאי משרה.
{{ח:תתתת|(ד)}} סכומים מכל חשבון של היצרן שטרם נפרעו, הכוללים חשבונות חסך של חובות שירות בתאריך האירוע של הכוח עליון, אלא אם הרשות אישרה לאחר אירוע הכוח עליון משיכה של כל סכום מחשבונות אלו.
{{ח:תתתת|(ה)}} סכום הערבויות, הבטוחות והביטחונות בנות המימוש לטובת מממני החוב הבכיר וכל הסכומים בני התביעה במועד ביטול עסקת הרכישה או לאחריו במסגרת ההתחייבויות הכספיות האחרות של בעלי מניות מטעם היצרן כלפי מממני החוב הבכיר.
{{ח:תתתת|(ו)}} וללא התחשבות ב:
{{ח:תתתתת|(1)}} סכומים התלויים ועומדים במועד הביטול והנובעים מהפרה, מעשה או מחדל של היצרן על פי הסכמי המימון לחוב הבכיר, ובכלל זה: (1) סכומי ריבית (2) קנסות (3) עמלות פירעון מוקדם (4) עלויות והפסדים כתוצאה מעסקאות גידור ותשלומים אחרים.
{{ח:תתתתת|(2)}} כל סכום אשר הועמד על ידי מממני החוב הבכיר על פי הסכמי המימון לחוב הבכיר ליישום כל מטרה מלבד הקמה, התפעול ותחזוקה של המתקן.
{{ח:תת|(ה)}} '''העברת זכויות היצרן לבעל רישיון ניהול מערכת'''
{{ח:תת}} עם ביטול עסקת הרכישה על ידי מנהל המערכת או היצרן וכתנאי לביצוע התשלום בשיעור יתרת החוב הבכיר על ידי מנהל המערכת כמפורט בסעיף (ד), יועברו זכויות היצרן במתקן לבעל רישיון ניהול המערכת כשהן נקיות מכל משכון, עיקול וזכויות צד ג׳ כלשהן וללא כל מניעה משפטית או אחרת להפעלת המתקן על ידי מנהל המערכת או מי מטעמו, וזאת למעט מניעה כאמור שהינה כתוצאה מאירוע הכוח העליון. במקרה זה לא יחויב מנהל המערכת בקיום הסכמים למכירת אנרגיה או להעמדת זמינות אשר נכרתו בין היצרן לצדדים שלישיים בקשר עם המתקן, וזאת מבלי שלאותם צדדים שלישיים תהיה בגין כך כל טענה כלפי מנהל המערכת. מבלי לגרוע מכלליות האמור:
{{ח:תתת|(1)}} מנהל המערכת יהיה זכאי להיכנס ולקבל שליטה מיידית וחזקה במתקן;
{{ח:תתת|(2)}} היצרן יעביר למנהל המערכת את כל זכויותיו במיטלטלין הנמצאים במתקן או מחוצה להם והמהווים או אמורים להוות חלק מהמתקן;
{{ח:תתת|(3)}} היצרן יעביר למנהל המערכת את כל המסמכים הקשורים למתקן לרבות נהלי ההפעלה של המתקן;
{{ח:תתת|(4)}} היצרן ימחה לטובת מנהל המערכת את כל ההסכמים הקשורים להפעלת המתקן, תעודות האחריות שיינתנו ליצרן ואת פוליסות הביטוח שיתבקש היצרן להסב לטובת מנהל המערכת;
{{ח:תתת|(5)}} היצרן יפרע את כל התחייבויותיו בקשר לנכסים ולזכויות אשר יועברו לידי מנהל המערכת על פי אמת מידה זו הנוגעות לתקופה שקדמה להעברה כאמור; מבלי לגרוע מכלליות האמור לעיל, היצרן ישפה את מנהל המערכת בגין כל נזק, הפסד, תביעה, עלות או הוצאה הקשורים באי פירעון ההתחייבויות כאמור;
{{ח:תתת|(6)}} מנהל המערכת יהיה רשאי לבצע כל פעולה אחרת או נוספת לשם מימוש מלוא זכויותיו עם ביטול עסקת הרכישה כמפורט לעיל. היצרן יבצע כל מה שיורה לו מנהל המערכת לצורך כך, לרבות שיתוף פעולה עם מנהל המערכת ומי מטעמו לצורך העברת מידע, הקניית גישה למתקן, חתימה על המסמכים הדרושים לצורך ביצוע הפעולות הנדרשות למימוש מלוא זכויות מנהל המערכת עם ביטול עסקת הרכישה, קבלת מידע מכל גורם מטעם היצרן, הדרכת מנהל המערכת או מי מטעמו בקשר עם הפעלת המתקן;
{{ח:תתת|(7)}} כתנאי לזכאותו להסדרים התעריפיים על פי {{ח:פנימי|סעיף 132|אמות מידה 132–133}}, היצרן ידאג מראש לכך שבכל ההסכמים אשר ייערכו על ידו בקשר עם המתקן לרבות, מבלי לפגוע בכלליות האמור לעיל, הסכמים בקשר עם מימון, הקמת והפעלת המתקן, כמו גם ההסכמים שבין היצרן לצדדים שלישיים בדבר מכירת אנרגיה או העמדת זמינות, יובטחו זכויות מנהל המערכת על פי סעיף זה, וכן בהקשר זה ייקבע בהסכם אשר ייכרת בין היצרן לבין בעלי הזכויות בקרקע עליו הוקם המתקן (להלן – מקרקעי המתקן), כי בנסיבות של ביטול עסקת הרכישה כאמור באמת מידה זו יוסבו זכויות היצרן (חזקה, זכות שימוש או בעלות) במקרקעי המתקן למנהל המערכת, וזאת מבלי שיהיה בביטול עסקת הרכישה כדי לאיין את זכויות היצרן או מנהל המערכת במקרקעי המתקן;
{{ח:תתת|(8)}} כל סכום המגיע ליצרן על פי אמת מידה זו, יעוכב על ידי מנהל המערכת עד להשלמת ביצוע התחייבויות היצרן כאמור בסעיף זה, לרבות בכל הנוגע למסירת החזקה במתקן לידי מנהל המערכת.

{{ח:סעיף|134||תיקון: 26.10.08, 19.7.09, 3.6.13, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''ביצוע תשלום'''
{{ח:תת|(א)}} '''ביצוע התשלום'''
{{ח:תת}} התשלום המפורט {{ח:פנימי|סעיף 133|באמת מידה 133(ד)}} ייעשה, באחת משתי החלופות המפורטות להלן על פי החלטת הרשות:
{{ח:תתת|(1)}} פירעון מוקדם של החוב הבכיר:
{{ח:תתתת|(א)}} מועד הפירעון המוקדם יחול במועד הפירעון הראשון שלאחר מועד מתן ההודעה המוקדמת כמפורט בפסקה (ג), על פי לוח הסילוקין אשר נקבע בהסכמי המימון לחוב הבכיר.
{{ח:תתתת|(ב)}} סכום קרן החוב הנפרע בפירעון מוקדם יהיה בשקלים חדשים או הסכום המתאים בדולר או ביורו, לפי העניין, השווה לסכום זה.
{{ח:תתתת|(ג)}} מנהל המערכת יודיע למממני החוב הבכיר לפחות עשרים ואחד ימים לפני מועד הפירעון המוקדם בדבר כוונתו לבצע פירעון מוקדם, ויפרט בה את סכום קרן החוב שבחר לבצע בפירעון המוקדם, הריבית בגינו, אומדן הפרשי ההצמדה בגינם ועמלת הפירעון המוקדם. מועד הפירעון המוקדם חל במועד ההודעה המוקדמת. ההודעה המוקדמת תהיה בלתי חוזרת.
{{ח:תתתת|(ד)}} במועד הפירעון המוקדם יעביר מנהל המערכת למממני החוב הבכיר את הסכום הנפרע בפירעון מוקדם כמפורט כמפורט בפסקה (ה).
{{ח:תתתת|(ה)}} עמלת הפירעון המוקדם אשר בה ישא מנהל המערכת תהיה בסכום, במידה והוא חיובי, השווה להפרש שבין: (1) התשלומים העתידיים, קרן וריבית, כמפורט באמת מידה זו אשר מנהל המערכת ביקש לפרוע בפירעון מוקדם, כשהם מהוונים לערך הנוכחי במועד הפירעון המוקדם לפי שיעור הריבית לטווח ארוך למועד הפירעון המוקדם בתוספת המרווח החל על ההלוואה על פי הסכם המימון לחוב הבכיר ובניכוי 0.15%; לבין (2) יתרת קרן ההלוואה שבפירעון. עמלת הפירעון המוקדם אשר תשולם על ידי מנהל המערכת תהיה בסכום, במידה והוא חיובי, שיחושב על פי הנוסחה שלהלן:
{{ח:ת}} {{ממורכז|&lt;math display=&quot;inline&quot;&gt;\mathit{MW} = \displaystyle{\sum_{t=1}^{T}} \, \frac{\mathit{ER}_t}{\prod_{i=1}^{T} \left(1+\frac{R+M_i-P}{N}\right)} - \mathit{OD}&lt;/math&gt;}}
{{ח:תתתת}} כאשר:
{{ח:תתתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;\mathit{MW}&lt;/math&gt; = סכום עמלת הפירעון המוקדם.
{{ח:תתתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;\mathit{ER}_t&lt;/math&gt; = תשלום פירעון קרן וריבית החזוי לפי לוח הסילוקין המותאם (כאשר ”&lt;math&gt;t&lt;/math&gt;“ הוא מספר התשלום החל ממועד הפירעון המוקדם).
{{ח:תתתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;R&lt;/math&gt; = ריבית בסיס, בהתאם למח״מ יתרת החוב במועד הפירעון.
{{ח:תתתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;M_i&lt;/math&gt; = המרווח החל הרלוונטי בהתאם להסכם המימון.
{{ח:תתתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;P&lt;/math&gt; = 0.15%
{{ח:תתתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;T&lt;/math&gt; = מספר תשלומי פירעון של קרן וריבית לפי לוח הסילוקין המותאם, החל מהתשלום הראשון שלאחר מועד הפירעון המוקדם ועד לפירעון מלוא החוב.
{{ח:תתתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;N&lt;/math&gt; = מספר התשלומים לשירות החוב בשנה.
{{ח:תתתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;\mathit{OD}&lt;/math&gt; = יתרת החוב למועד הפירעון המוקדם.
{{ח:תתתת}} בנוסף לאמור לעיל, בנסיבות בהם החוב הבכיר אשר הועמד ליצרן הינו מט&quot;חי, כולו או חלקו, וקיימים ביחס אליו הסכמי גידור תחושב עמלת הפירעון המוקדם כמפורט בטבלא המסומנת בתור נספח מספר 2 [Mark to Market] {{ח:חיצוני|https://pua.gov.il/decisions/documents/1627.pdf|להחלטת רשות מספר 1 מישיבה 268 מיום 19.7.09}} המפורסמת באתר הרשות.
{{ח:תתתת|(ו)}} למעט כאמור בפסקה (ד), לתשלום בו יחויב מנהל המערכת לא יתווסף כל קנס, עמלת פירעון מוקדם או כל עלות אחרת הקבועה בהסכמי המימון, כולל העלאת שיעור הריבית, עקב פירעון מוקדם של החוב הבכיר לפי הסכמי המימון לחוב הבכיר.
{{ח:תתת|(2)}} תשלום לשיעורין:
{{ח:תתתת|(א)}} על אף האמור בהסכמי המימון לחוב הבכיר, מנהל המערכת ישלם את התשלום בגובה החוב הבכיר לשיעורין בהתאם ללוח סילוקין שייקבע במועד בו יחל מנהל המערכת לשלם את התשלום בגובה החוב הבכיר ועל בסיס לוחות הסילוקין הקבועים בהסכמי המימון לחוב הבכיר ובהינתן כל התשלומים והפירעונות המוקדמים אשר בוצעו על ידי היצרן עד למועד פירעון החוב הבכיר על ידי היצרן.
{{ח:תתתת|(ב)}} אם מועד פירעון של החוב הבכיר כאמור לעיל, חל שלא ביום עסקים בנקאי, יידחה מועד הפירעון ליום העסקים הבנקאי הראשון שלאחריו, ואולם אם יום זה חל בחודש העוקב, יוקדם מועד הפירעון ליום העסקים הבנקאי האחרון שלפניו. על אף כל דחייה או הקדמה כאמור, הריבית והפרשי ההצמדה על האמור בסעיף זה יחושבו לפי מועד הפירעון על פי לוח הסילוקין כאמור בפסקה (א).
{{ח:תתתת|(ג)}} שיעור הריבית אשר תחול על החוב הבכיר, החל מהמועד בו ייכנס לתקפו תשלום יתרת החוב הבכיר ליצרן הפרטי בגין עסקת הרכישה כאמור באמת מידה זו, יהיה בשיעור הריבית הכוללת החלה על ההלוואה במועד זה ובניכוי 0.5%.
{{ח:תתתת|(ד)}} שיעור הניכוי על פי פסקה (ג) (0.5%) יחושב לכל תקופת ריבית על פי הנוסחה הבאה:
{{ח:תתתתת}} &lt;math display=&quot;inline&quot;&gt; \mathit{Ne} = (1+0.5\%)^{(1/n)} - 1 &lt;/math&gt;
{{ח:תתתת}} כאשר &lt;math&gt;\mathit{Ne}&lt;/math&gt; – שיעור ניכוי תקופתי{{ח:הערה|;}}
{{ח:תתתת}} &lt;math&gt;n&lt;/math&gt; – מספר תקופות הריבית בשנה{{ח:הערה|.}}
{{ח:תתתת|(ה)}} ”תקופת הריבית“ – התקופה החלה ממועד תשלום הריבית האחרון ועד למועד תשלום הרבית הבא על פי לוח הסילוקין. הפרשי הצמדה של חוב צמוד מדד, קרן החוב על פי הסכמי המימון לחוב הבכיר, הריבית בגינם ועמלת הפירעון המוקדם בגינם, יהיו צמודים למדד המחירים לצרכן הידוע במועד הסגירה הפיננסית (להלן – המדד הבסיסי), כך שאם יתברר במועד הפירעון של החוב הבכיר על ידי מנהל המערכת, כי המדד הידוע למועד הפירעון (להלן – המדד החדש) שונה מהמדד הבסיסי, ישלם מנהל המערכת את החוב הבכיר כשהוא מוכפל במדד החדש ומחולק במדד הבסיסי. לצורך החישוב כאמור בפסקה זו, לא יפחת המדד החדש מהמדד הבסיסי.

{{ח:סעיף|135||תיקון: 26.10.08, 19.7.09, 3.6.13, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''הוראות כלליות לעניין כוח עליון'''
{{ח:תת|(א)}} '''הוראות כלליות לעניין כוח עליון'''
{{ח:תת}} בהתקיים אירוע של כוח עליון, כמפורט לעיל, קמה עילה ליצרן שלא לעמוד בהתחייבויותיו בעסקת הרכישה, וזאת בכפוף לאמור להלן:
{{ח:תתת|(1)}} כל החלטות או פעולות הצדדים הנוגעות לאירוע כוח עליון תכוונה במטרה להביא לקיום התחייבויות הצדדים לשיקום המתקן ולמזעור ההשלכות בגין התקיימות אירוע כוח העליון בכל הנוגע ליצרן. מובהר למען הסר ספק, כי תנאי לזכותו של היצרן לקבלת התעריפים על פי אמת מידה זו היא, כי במסגרת התחייבות היצרן כאמור לעיל למזער את השלכות התקיימות אירוע כוח העליון, ייקבע, בין היתר, על ידי היצרן בהסכמים עם קבלן המשנה המקים או המפעיל מטעמו את המתקן, כי בנסיבות של אירוע כוח עליון מעכב אשר בגינו נמנעה מקבלן המשנה היכולת, כולה או חלקה, לבצע את העבודה נשוא ההסכם אשר נכרת בינו לבין היצרן תותאם התמורה לה יהיה זכאי קבלן המשנה בהתאם וכן ייקבע בהקשר זה, כי בנסיבות כאמור לא יחויב היצרן אלא לכל היותר בתשלומים הנדרשים לצורך שימור צוות העבודה מטעם קבלן המשנה באתר למשך תקופת התקיימות אירוע הכוח העליון המעכב.
{{ח:תתת|(2)}} בנסיבות של אירוע כוח עליון יהיו היצרן או מנהל המערכת, לפי העניין, פטורים מביצוע כל פעולה שהם היו חיי בים בה לרבות על פי עסקת הרכישה או על פי אמות המידה, ואשר הם היו מנועים מלבצעה עקב התקיימות אירוע הכוח העליון. מנהל המערכת או היצרן, לפי העניין, לא יהיו רשאים לסיים את עסקת הרכישה בשל התקיימות אירוע כוח עליון, אלא בכפוף לאמור {{ח:פנימי|סעיף 133|באמת מידה 133}}.
{{ח:תתת|(3)}} למרות האמור לעיל מובהר בזה, כי האמור באמת מידה זו לא יפטור את מנהל המערכת או היצרן, לפי העניין, בהתקיים אירוע של כוח עליון מביצוע כל ההתחייבויות שאינן נוגעות לאירוע כוח עליון או אינן מושפעות ממנו.
{{ח:תתת|(4)}} יצרן אשר קיבל פטור מביצוע התחייבות כלשהי עקב התרחשותו של אירוע כוח עליון, יחדש את ביצוע הפעולה אשר ממנה הופטר עקב התרחשות אירוע הכוח העליון, כאשר השלכות אירוע הכוח העליון הוסרו, תוקנו או חדלו מלהתקיים.
{{ח:תתת|(5)}} התשלומים בהם יחוב מנהל המערכת כלפי היצרן על פי אמת מידה זו, ככל שיחוב, למעט התשלום בנסיבות של אירוע כוח עליון מסיים, ישולמו על ידי מנהל המערכת ליצרן החל מהמועד שבו יקבל היצרן את הרישיון הקבוע לייצור החשמל על ידי הרשות, וזאת לאורך יתרת תקופת עסקת הרכישה בפריסה ובשיעור כפי שתקבע הרשות, וזאת על פי שיקול דעתה הבלעדי.
{{ח:תתת|(6)}} התשלומים בהם יחוב מנהל המערכת כלפי היצרן בנסיבות של אירוע כוח עליון מסיים הן בתקופת ההקמה והן בתקופת ההפעלה של המתקן ישולמו על ידי מנהל המערכת ליצרן בהתאם לאמור {{ח:פנימי|סעיף 134|באמת מידה 134}}.
{{ח:תתת|(7)}} מובהר כי בנסיבות של ביטול עסקת הרכישה שאיננה עקב התקיימות אירוע כוח עליון כאמור באמת מידה זו, יקוזזו מהתשלומים אשר ישולמו ליצרן על ידי מנהל המערכת, יתרת החוב הנחות של היצרן כלפי מנהל המערכת, ככל שהייתה קיימת באותה העת.
{{ח:תתת|(8)}} למעט האמור באמת מידה זו, מנהל המערכת או היצרן לא יהיו זכאים האחד כלפי השני לכל סעד בגין התקיימות אירוע כוח עליון.
{{ח:תתת|(9)}} לא יבוצע כל תשלום על פי אמת מידה זו באופן שיעניק ליצרן כפל סעדים, לרבות, ומבלי לגרוע מכלליות האמור, במקרה של סעדים המגיעים ליצרן, ככל שמגיעים לו, על פי הוראות הדין, כמו גם ביחס לרכיבי תשלום על פי אמות המידה החופפים זה לזה או מוציאים זה את זה.

{{ח:סעיף|136||תיקון: 26.10.08, 19.7.09, 3.6.13, 11.5.15, 12.12.16, 26.12.16, 28.5.18, 13.5.19, 25.11.20; תשע״ט־12, תש״ף־30, תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''תחולה לעניין הסדר אירוע כוח עליון'''
{{ח:תת|(א)}} '''תחולה'''
{{ח:תת}} ההסדרים התעריפיים המופיעים {{ח:פנימי|סעיף 130|באמות מידה 130–140}} יחולו רק ביחס לבעלי רישיונות יצור פרטיים מותנים, אשר מתקיימים לגביהם התנאים המצטברים הבאים:
{{ח:תתת|(1)}} בעלי הרישיונות כאמור הם לייצור חשמל פרטי בטכנולוגיה קונבנציונאלית, קוגנרציה (כמפורט בסעיף (ב)) ואגירה שאובה או מתחדשת, למעט יצרן עצמי, אשר יגיעו לסגירה פיננסית ויקבלו אישור תעריפי החל ממועד {{ח:חיצוני|https://pua.gov.il/decisions/documents/3061.pdf|החלטה מספר 9 מישיבת רשות מספר 403 מיום 3.6.2013}} המפורסמת באתר הרשות (להלן באמת מידה זו – החלטה 403).
{{ח:תתת|(2)}} בעלי הרישיונות כאמור הם ביחס למתקנים לייצור חשמל אשר שוויים הנורמטיבי איננו פחות מ־50 מיליון שקלים חדשים ואשר מנהל המערכת מחויב ברכישת אנרגיה או אנרגיה וזמינות כלפיהם לפי דין.
{{ח:תתת|(3)}} בעלי הרישיונות כאמור הם כאלו אשר במועד התקיימות אירוע כוח העליון קיים להם חוב בכיר ואין מדובר בבעלי רישיונות כאמור אשר בעת הסגירה הפיננסית וקבלת האישור התעריפי לא היה להם חוב בכיר, והמבקשים לשנות את הרכב המימון לחוב בכיר לאחר ביצוע הסגירה הפיננסית וקבלת האישור התעריפי.
{{ח:תתת|(4)}} בעלי הרישיונות קיימו את כל התנאים הקבועים בהסדרים לזכאותם להסדרי התעריפים האמורים.
{{ח:תתת|(5)}} בעלי הרישיונות כאמור עומדים בתנאים הבאים:
{{ח:תתתת|(א)}} בהליך תחרותי בטכנולוגיה סולארית או במכרז מדינה בטכנולוגיה סולארית – קבעה הרשות כי יחולו לגביו {{ח:פנימי|סעיף 130|אמות מידה 130 עד 140}}.
{{ח:תתתת|(ב)}} בטכנולוגית קוגנרציה בגז טבעי, בהספק כולל של לא יותר מ־1000 מגה־וואט מותקן, מבין בעלי רישיונות מותנים ובעלי רישיונות קבועים בקוגנרציה בגז טבעי, שישלימו סגירה פיננסית ויקבלו אישור תעריף, עד לא יאוחר מיום 30.6.2017 ובלבד שסך כל ההספק המותקן בקוגנרציה בגז טבעי ברישיונות קבועים וברישיונות מותנים שישלים סגירה פיננסית עד ליום 30.6.2017 לא יעלה על 1000 מגה־וואט.
{{ח:תתתת|(ג)}} בטכנולוגיית אגירה שאובה – שישלימו סגירה פיננסית ויקבלו אישור תעריף ממועד החלטה 403 ואילך, ובלבד שסך כל ההספק המותקן באגירה שאובה ברישיונות קבועים וברישיונות מותנים לא יעלה על 800 מגה־וואט.
{{ח:תתתת|(ד)}} בטכנולוגיה קונבנציונאלית, לא יותר מהספק כולל של 1300 מגה־וואט מותקן מבין בעלי רישיונות מותנים קונבנציונאליים בגז טבעי, שישלימו סגירה פיננסית ויקבלו אישור תעריף, ממועד החלטה 403, עד ליום 1.1.2019, ובלבד שסך כל ההספק המותקן ברישיונות קונבנציונאליים בגז טבעי קבועים ומותנים, ובכלל זה כאלו שבמכרז, שישלים סגירה פיננסית עד ליום 1.1.2019, לא יעלה על 3470 מגה־וואט.
{{ח:תתתת|(ה)}} בטכנולוגיה רוח, עד להשלמת סגירה פיננסית וקבלת אישור תעריף בהספק מותקן כולל של עד 730 מגה־וואט.
{{ח:תת|(ב)}} '''תחולת ההסדר על יצרנים בקוגנרציה'''
{{ח:תתת|(1)}} מובהר בזה כי הסדרי התעריפים ליצרן בקוגנרציה בגין אירוע כוח עליון יחולו על יצרן כאמור, אולם יצרן פרטי בקוגנרציה יהיה זכאי לחלק היחסי מהתמורה הקבועה בהסדרים התעריפיים באמת מידה זו, הכל לפי אחוזי התחייבות רכישת האנרגיה מסך האנרגיה המיוצרת במתקן בשעות פסגה וגבע במסגרת תקופת עסקת הרכישה אליה התחייב היצרן מול מנהל המערכת, כמופיע {{ח:חיצוני|תקנות משק החשמל (קוגנרציה)#סעיף 7|בתקנות 7(א)(1)}} {{ח:חיצוני|תקנות משק החשמל (קוגנרציה)#סעיף 7|ו־7(א)(2) לתקנות משק החשמל (קוגנרציה) התשס״ה–2004}} הרלוונטיות לפעילותו. בנסיבות כאמור יחויב היצרן, כתנאי לתחולת ההסדר הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 132|באמות מידה 132–134}}, להעביר את כל הזכויות הקיימות לו במתקן לידי מנהל המערכת, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 133|באמת מידה 133(ה)}}.
{{ח:תתת|(2)}} למרות האמור לעיל, בנסיבות בהן אמצעי השליטה בבעל רישיון הקוגנרציה אינם מוחזקים, בין במישרין ובין בעקיפין, על ידי מי שמחזיק באמצעי השליטה במפעל שבחצריו מוקם מתקן הקוגנרציה, או שאמצעי השליטה במפעל שבחצריו מוקם מתקן הקוגנרציה אינם מוחזקים בין במישרין ובין בעקיפין, על ידי מי שמחזיק באמצעי השליטה בבעל רישיון הקוגנרציה, ייהנה יצרן הקוגנרציה, מתחולת ההסדר התעריפי בהחלטה זו באופן מלא.
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”החזקה“{{ח:הערה|,}} לעניין סעיף זה כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}}.
{{ח:תת|(ג)}} '''תחולת תעריפי כוח עליון על מישור היחסים בין הצדדים לעסקת רכישה'''
{{ח:תת}} ההסדר הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 132|באמות מידה 132–134}} ביחס להתקיימות אירוע כוח עליון נכון לעניין מישור היחסים בין הצדדים לעסקת הרכישה בלבד, ואין בכך כדי להשליך על קביעת התעריפים על ידי הרשות לגבי ספק השירות החיוני בנסיבות התקיימות אירוע כוח עליון לספק שירות חיוני, לרבות ביחס לאמור בספר דיווחי האמינות השנתיים של הספק. למרות זאת, מובהר בזה כי בהתקיים כוח עליון, הרי שהיצרן לא יהיה זכאי לטעון להפרת עסקת הרכישה על ידי ספק השירות החיוני.

{{ח:סעיף|137||תיקון: 26.10.08, 19.7.09, 3.6.13, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''תעריפי כוח עליון ואחריות – תנאי ביטוח ליצרן פרטי'''
{{ח:תת|(א)}} '''החובה לעמוד בתנאי ביטוח'''
{{ח:תת}} מנהל המערכת יחוב בתשלום ההסדרים התעריפיים ליצרן חשמל פרטי במקרי אירוע כוח עליון ואחריות, כמפורט באמות מידה מטעם הרשות, בכפוף לעמידתו של היצרן בתנאי הביטוח המפורטים בתנאי רישיונו, כדלקמן.
{{ח:תת|(ב)}} '''ביטוחים נדרשים בתקופת ההקמה של המתקן'''
{{ח:תת}} בעל רישיון יבצע ויקיים, על חשבונו ועל אחריותו, בתקופה שמתחילת ביצוע עבודות בקשר עם הקמת המתקן ועד למועד תחילת הפעלתו המסחרית של המתקן את כל הביטוחים, לפי נוסח אישור ביטוחים שייקבע על ידי הרשות ועל פי הפירוט הבא:
{{ח:תתת|(1)}} ביטוח עבודות קבלניות הכולל ביטוח רכוש, ביטוח אחריות כלפי צד שלישי וביטוח חבות מעבידים. בביטוחים כאמור אתר העבודות יוגדר במפורש כשטח המיועד להקמת המתקן, אתרי התארגנות, דרכי גישה ייעודיות אל האתרים כאמור, ובכל מקום אחר, בישראל או בשטחים המוחזקים, בו מתבצעות פעולות הקשורות למתקן.
{{ח:תתת|(2)}} ביטוח כל הסיכונים למתקן, לציוד, למלאי ולכל רכוש אחר: המתקן יבוטח במלוא עלות הקמתו מחדש, כאשר סכום הביטוח יכלול את כל ההוצאות הנלוות הנדרשות להקמתו מחדש של המתקן. ציוד מלאי ורכוש אחר יבוטחו במלוא ערכם, כאשר סכום הביטוח לא יפחת מעלות רכישתם מחדש. הביטוח יכלול גם נזקים המכוסים בדרך כלל על פי ביטוח שבר מכני או ביטוח ציוד אלקטרוני. הביטוח יכסה נזקי רעידת אדמה ונזקי טבע אחרים במלוא ערכו של המתקן כאמור לעיל.
{{ח:תתת|(3)}} ביטוח אחריות כלפי צד שלישי: ביטוח אחריותו של היצרן, על פי כל דין, בשל מוות, פגיעה גופנית ונזק פיזי לרכוש מוחשי שנגרם לצד שלישי כלשהו בתחום שטח מדינת ישראל והשטחים המוחזקים בכל הקשור בהקמת המתקן. הביטוח יכלול סעיף אחריות צולבת. הביטוח יכסה את אחריותם של המבוטחים האחרים, כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 139|באמת מידה 139(ג)(1)}}, למעשיו או למחדליו של היצרן או של הפועלים עבורו או מטעמו. גבול האחריות בביטוח זה בגין מקרה אחד ובסך הכל לתקופת הביטוח יעמוד לפחות על סכום השווה לרבע מהעלות הנורמטיבית של הקמת המתקן, אך לא יפחת מ־5 מיליון דולר ולא יעלה על 25 מיליון דולר.
{{ח:תתת|(4)}} ביטוח אחריות מעבידים: ביטוח אחריותו של היצרן, על פי כל דין, לנזק גוף, מחלה או מוות שנגרמו למי מעובדי היצרן או המועסקים על ידו, תוך כדי או עקב עבודתם בהקמת המתקן. גבול האחריות בביטוח זה בגין מקרה אחד ובסך הכל לתקופת הביטוח יעמוד לכל הפחות על סכום השווה לרבע מהעלות הנורמטיבית של הקמת המתקן, אך לא יפחת מ־5 מיליון דולר ולא יעלה על 25 מיליון דולר. הביטוח לא יכלול כל חריג, סייג או הגבלה בדבר חבות כלפי עובדים זרים, עובדים תושבי השטחים המוחזקים, עובדים המסופקים על ידי חברות כוח אדם, קבלנים, קבלני משנה ועובדיהם, או העסקת נוער. הביטוח יורחב לכסות את חבות המבוטחים האחרים כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 139|באמת מידה 139(ג)(1)}}, למקרה בו ייטען לעניין קרות תאונת עבודה כלשהי כי מי מהם נושא בחובות מעביד כלשהן כלפי הנפגע.
{{ח:תתת|(5)}} ביטוח ימי וביטוח תעופתי – היצרן ירכוש ויחזיק פוליסות ביטוח ימי ותעופתי ביחס לציוד אשר יירכש על ידו מחוץ לגבולות מדינת ישראל במסגרת פעילותו כבעל רישיון ולצורך ההקמה או ההפעלה של המתקן. פוליסות הביטוח הימי יהיו מסוג של כל הסיכונים (Institute Cargo Clause A) ומדלת לדלת (From warehouse to warehouse) וזאת ללא כל תלות בתנאי המכר. ביטוח כאמור נדרש גם בתקופת ההפעלה לצרכי חלפים וצרכים אחרים של מתקן הייצור.

{{ח:סעיף|138||תיקון: 26.10.08, 19.7.09, 3.6.13}}
{{ח:ת}} '''תקופת ההפעלה של המתקן – ביטוחים נדרשים'''
{{ח:תת|(א)}} '''ביטוחים נדרשים בתקופת ההפעלה של המתקן'''
{{ח:תת}} בעל הרישיון יבצע ויקיים, על חשבונו ועל אחריותו, את הביטוחים המפורטים להלן מיום תחילת הפעלתו המסחרית של המתקן:
{{ח:תתת|(1)}} ביטוח כל הסיכונים למתקן, לציוד, למלאי ולכל רכוש אחר: המתקן יבוטח במלוא עלות הקמתו מחדש, וסכום הביטוח לא יפחת מעלות הקמתו של המתקן מחדש, כאשר סכום זה כולל את כל ההוצאות הנלוות הנדרשות להקמתו מחדש של המתקן מפני אבדן או נזק עקב הסיכונים המקובלים בביטוח כל הסיכונים. ציוד מלאי ורכוש אחר יבוטחו במלוא ערכם ליצרן, כאשר סכום הביטוח לא יפחת מעלות רכישתם מחדש. הביטוח יכלול גם נזקים המכוסים בדרך כלל על פי ביטוח שבר מכני או ביטוח ציוד אלקטרוני. הביטוח יכסה נזקי רעידת אדמה ונזקי טבע אחרים במלוא ערכו של המתקן כאמור לעיל.
{{ח:תתת|(2)}} ביטוח אבדן תוצאתי למתקן: ביטוח זה יכסה אובדן רווח גולמי, לרבות הוצאות תפעול מוגדלות שנועדו למנוע או לצמצם את האובדן כאמור, אשר ייגרמו ליצרן עקב אובדן או נזק המבוטח על פי סעיף (א). הביטוח יכסה גם אובדן תמורה בגין העמדת זמינות עקב אירוע מבוטח. סכום הביטוח יהיה שווה לאבדן הרווח הגולמי (מחזור הכנסות בניכוי הוצאות משתנות), אשר נגרם ליצרן במשך תקופת השיפוי. תקופת השיפוי תהיה שווה לתקופה הנדרשת להקמתו מחדש של המתקן לאחר שאבד או ניזוק ובלבד שהתקופה כאמור לא תפחת מ־24 חודש.
{{ח:תתת|(3)}} ביטוח אחריות כלפי צד שלישי: ביטוח אחריותו של היצרן, על פי כל דין, בשל מוות, פגיעה גופנית או נזק פיזי לרכוש מוחשי, שנגרמו לצד שלישי כלשהו בתחום שטח מדינת ישראל והשטחים המוחזקים. הביטוח יכלול סעיף אחריות צולבת. הביטוח לא יכלול כל חריג, סייג או הגבלה בדבר חבות הנובעת מפריקת מטענים, שביתות והשבתות, חבות בגין וכלפי קבלנים, קבלני משנה מכל דרגה ועובדיהם. הביטוח לא יחריג את חבותו של היצרן בגין נזקי זיהום תאונתיים. הביטוח יכסה את אחריותם של המבוטחים האחרים, כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 139|באמת מידה 139(ג)(1)}}, למעשיו או למחדליו של היצרן או הפועלים עבורו או מטעמו. גבול האחריות בביטוח זה בגין מקרה אחד ובסך הכל לתקופת הביטוח יעמוד לפחות על סכום השווה למחצית העלות הנורמטיבית של הקמת המתקן, אך לא יפחת מ־10 מיליון דולר ולא יעלה על 50 מיליון דולר.
{{ח:תתת|(4)}} ביטוח אחריות מעבידים: ביטוח אחריותו של היצרן, על פי כל דין, לנזק גוף, מחלה או מוות שנגרמו למי מעובדי היצרן או למועסקים על ידו, תוך כדי או עקב עבודתם. גבול האחריות בביטוח זה בגין מקרה אחד ובסך הכל לתקופת הביטוח יעמוד לפחות על סכום השווה לרבע מהעלות הנורמטיבית של הקמת המתקן, אך לא יפחת מ־5 מיליון דולר ולא יעלה על 25 מיליון דולר. הביטוח לא יכלול כל חריג, סייג או הגבלה בדבר חבות כלפי עובדים זרים, עובדים תושבי השטחים המוחזקים, עובדים המסופקים על ידי חברות כוח אדם או העסקת נוער. הביטוח יורחב לכסות את חבות המבוטחים האחרים כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 139|באמת מידה 139(ג)(1)}}, למקרה בו ייטען לעניין קרות תאונת עבודה כלשהי כי מי מהם נושא בחובות מעביד כלשהם כלפי הנפגע.

{{ח:סעיף|139||תיקון: 26.10.08, 19.7.09, 3.6.13, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''הוראות כלליות לעניין ביטוח'''
{{ח:תת|(א)}} '''סיווג החברות שבהן ניתן לערוך ביטוח'''
{{ח:תת}} בעל הרישיון יערוך את כל הביטוחים הנדרשים בחברת ביטוח מורשית כדין בישראל, אשר היקף הכנסותיה מפרמיות בביטוח כללי (אלמנטרי) בשנת הקודמת לתקופת הביטוח אינו פחות מסך 1,250,000,000 ₪, או בחברת ביטוח אשר מקום מושבה מחוץ לישראל, אשר דירוגה אינו נופל מדרגה A בדירוג S&amp;P, או מדרגה &lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;A−&lt;/span&gt; בדירוג A.M. BEST או דירוג מקביל.
{{ח:תת|(ב)}} '''תוקף הביטוח'''
{{ח:תת}} כל הביטוחים יעמדו בתוקפם, על פי העניין, החל ממועד תחילת ביצוע העבודות בקשר עם הקמת המתקן ועד למועד סיום עסקת הרכישה.
{{ח:תת|(ג)}} '''התנאים שיכללו בביטוח'''
{{ח:תת}} כל הביטוחים ייכללו תנאים מפורשים כדלקמן:
{{ח:תתת|(1)}} מדינת ישראל, ממשלת ישראל, מנהל המערכת, מממני החוב הבכיר ורשות החשמל (להלן – המבוטחים האחרים) ייכללו כמבוטחים נוספים בכל הפוליסות לביטוח אחריות, וזאת בגין אחריותם למעשיו או למחדליו של היצרן.
{{ח:תתת|(2)}} הגבולות הטריטוריאליים לגבי הביטוחים יהיו, לפי המקרה, כל תחומי מדינת ישראל והשטחים המוחזקים או כל העולם לרבות ארה״ב וקנדה. תחום השיפוט לגבי ביטוחי החבויות הינו כל העולם לרבות ארה״ב וקנדה.
{{ח:תתת|(3)}} היצרן יפטור את המבוטחים האחרים וכל הפועלים מטעמם בקשר עם הקמת המתקן והפעלת המתקן וכל הבאים מכוחם, מאחריות לכל נזק לרכוש או ציוד המובא על ידם או מטעמם למתקן ואשר היצרן זכאי לקבל שיפוי בגינו על פי הביטוחים הנדרשים באמת מידה זו או שהיה זכאי לקבל שיפוי בגינו, אלמלא סעיף השתתפות עצמית או הפרת תנאי פוליסה או ביטוח חסר. הפטור לא יחול לטובת מי שגרם לנזק בזדון.
{{ח:תתת|(4)}} הביטוחים הינם קודמים וראשוניים לכל ביטוח הנערך על ידי המבוטחים האחרים, והמבטח מוותר על הזכות לשיתוף ביטוחי המבוטחים האחרים בגין נזק המכוסה על פי ביטוחי היצרן. המבטח מוותר על כל זכות המוקנית לו על פי {{ח:חיצוני|חוק חוזה הביטוח#סעיף 59|סעיף 59 לחוק חוזה הביטוח, התשמ״א–1981}}.
{{ח:תתת|(5)}} המבטח אינו רשאי לבטל הביטוחים או לצמצם את היקפם אלא אם כן מסר המבטח למבוטחים האחרים הודעה על כך בדואר רשום 60 יום לפני כניסתו לתוקף של ביטול הביטוח או צמצום הכיסוי כאמור.
{{ח:תתת|(6)}} היצרן מתחייב להמציא אישורים בדבר קיום הביטוחים בקשר עם תקופת ההקמה של המתקן למבוטחים האחרים, כשהם חתומים על ידי המבטח, לא יאוחר מ־7 ימים לפני מועד כניסתו לאתר העבודות או מועד תחילת ביצוע העבודות, לפי המוקדם מביניהם. בכל מקרה של אי התאמה בין האמור באישורים בדבר קיום הביטוחים לבין האמור באמת מידה זו, מתחייב היצרן לגרום לשינוי ביטוחיו על מנת להתאימם להוראות אמת מידה זו.
{{ח:תתת|(7)}} היצרן מתחייב להמציא אישור לרשות בדבר קיום הביטוחים הנדרשים בקשר עם תקופת ההפעלה של המתקן למבוטחים האחרים, כשהוא חתום על ידי המבטח, ביום תחילת הפעלתו של המתקן. בכל מקרה של אי התאמה בין האמור באישור בדבר קיום הביטוחים הנדרשים לבין האמור באמת מידה זו, מתחייב היצרן לגרום לשינוי ביטוחיו על מנת להתאימם להוראות אמת מידה זו.
{{ח:תתת|(8)}} היצרן מתחייב לחדש את ביטוחיו בקשר עם תקופת ההפעלה של המתקן מידי שנה, ולהעביר למבוטחים האחרים ולמנהל המערכת, אישור תקף לא יאוחר מ־7 ימים לפני מועד חידוש הביטוחים.
{{ח:תתת|(9)}} היצרן מתחייב להביא לידיעת קבלני המשנה מטעמו את האמור באמת מידה זו ולקבל בכתב את הסכמתם לאמור לעיל ואת התחייבותם לפעול בהתאם לאמת מידה זו.
{{ח:תתת|(10)}} היצרן ימלא בהקפדה אחר כל תנאי הפוליסות והוראותיהן, לרבות כל הוראות ודרישות המבטחים בקשר עם אמצעי מניעת נזקים והיערכות לסיכונים הכרוכים במתקן.
{{ח:תתת|(11)}} בביטוחים הנדרשים בקשר עם תקופת ההקמה או תקופת ההפעלה של המתקן, ייקבע כי אם המבטחים יהיו פטורים מתשלום על פי פוליסות הביטוח בנסיבות של מרמה, מצג שווא, אי גילוי או הפרה של הצהרה או תנאי על פי פוליסות הביטוח כלפי מי המבוטחים על פי פוליסות הביטוח, לא תיפגענה בגין כך זכויות השיפוי של מי מהמבוטחים האחרים כלפי מי מהמבטחים על פי פוליסות הביטוח.
{{ח:תתת|(12)}} היצרן ישא בתשלום הפרמיות עבור הביטוחים השונים במועדים שהוסכמו עם המבטחים, ובתשלום סכומי ההשתתפות העצמית בגין הנזקים המבוטחים.
{{ח:תתת|(13)}} אם גבולות האחריות וסכומי הביטוח, על פי פוליסות הביטוח יפחתו ברבע או יותר, ירכוש היצרן פוליסות ביטוח נוספות באופן שגבול אחריות המבטחים על פיהן לא יפחת מהסכומים המפורטים לעיל.
{{ח:תתת|(14)}} אין בעריכת הביטוחים האמורים, בהמצאת האישורים בדבר קיומם, בבדיקתם או בשינויים בכדי להוות אישור בדבר התאמתם לנדרש על פי אמת מידה זו או בכדי להוות הטלת אחריות כלשהי על המבוטחים האחרים או על מי מטעמם או בכדי להוות צמצום אחריותו של היצרן על פי עסקת הרכישה או על פי כל דין, ובכלל זה על היצרן לבדו תחול החובה לתקן, על חשבונו ועל אחריותו, כל נזק שנגרם למתקן הייצור, לפצות או לשפות צד שלישי כלשהו בגין נזק שנגרם לו, גם אם נזקים כאמור אינם מכוסים על פי הביטוחים שנערכו על פי האמור באמות המידה.
{{ח:תתת|(15)}} היצרן יהא חייב לעדכן בכל עת את סכומי הביטוח ואת גבולות האחריות בהתאם לצרכי הביטוח הנובעים מפעילותו וההולמים את החשיפה הנובעת מפעילותו ולרכוש כל ביטוח נוסף בקשר עם הפעלת המתקן, ובתנאי שכל ביטוח שיערוך היצרן לאחריותו, יורחב לכסות את אחריותם של המבוטחים האחרים או הבאים מטעמם למעשיו או למחדליו של היצרן, בכפוף לסעיף אחריות צולבת, ובכל ביטוח לרכוש או לאבדן תוצאתי שיערוך היצרן ייכלל ויתור המבטח על זכותו לתחלוף כלפי המבוטחים האחרים וכלפי כל הבאים מטעמם, ובלבד שהאמור בדבר ויתור על זכות תחלוף לא יחול לטובת אדם שגרם לנזק בזדון.
{{ח:תתת|(16)}} ליצרן לא תהיה כל תביעה, דרישה או טענה מכל מין וסוג כלפי המבוטחים האחרים או כלפי מי מטעמם באשר לתוכן או להיקף הביטוחים אשר נדרש לעורכם כמפורט לעיל והכיסוי שיינתן על ידם, והיצרן יהיה מנוע מלהעלות כל תביעה, דרישה או טענה כלשהי בקשר לכך.
{{ח:תתת|(17)}} היצרן יוודא, כי כל מהנדס או יועץ אשר מועסק על ידו בקשר עם הקמת או הפעלת המתקן, יערוך ביטוח אחריות מקצועית בגבול אחריות התואם את פעילותו והביטוח יכלול הרחבה לכסות את אחריות המבוטחים האחרים בקשר עם מעשיו או מחדליו של המהנדס או היועץ כאמור.
{{ח:תתת|(18)}} גבולות האחריות הנקובים לגבי הביטוחים השונים וגבולות האחריות כמפורט באישורים המפורטים לעיל, הם בגדר דרישות מינימאליות. היצרן, על פי שיקול דעתו וניסיונו, חייב לרכוש ביטוחים נוספים או להגדיל את גבולות האחריות הנקובים בסעיפים לעיל ובביטוחים הנזכרים לעיל על מנת להבטיח כיסוי ביטוחי מיטבי לרכושו, רווחיו ואחריותו על פי כל דין.
{{ח:תת|(ד)}} '''תחולת אמת המידה'''
{{ח:תת}} האמור באמת מידה זו לא יחול לגבי יצרנים אשר נמצאים במועד פרסום אמת מידה זו בשלבים של הקמת המתקן ואשר יש ברשותם פוליסות ביטוח למשך כל תקופת ההקמה. יצרנים אלה יחויבו לפעול בהתאם לאמור באמת מידה זו החל ממועד החידוש הקרוב של פוליסת הביטוח.
{{ח:תת|(ה)}} '''ציון העלות הנורמטיבית לצרכי ביטוח'''
{{ח:תת}} מובהר בזה כי בכל מקום בו מצוין ביטוח שיעמוד על אחוז מסוים מעלות נורמטיבית תצוין העלות הנורמטיבית לצרכי ביטוח במסגרת האישור התעריפי שיקבל היצרן.
{{ח:תת|(ו)}} '''תגמולי הביטוח'''
{{ח:תת}} היצרן לא יהיה זכאי להסדר תעריפי מאת הספק {{ח:הערה|[צ״ל: מאת מנהל המערכת]}} במסגרת אמת מידה כוח עליון ואחריות, אלא בכפוף לכך שתגמולי הביטוח על פי פוליסות הביטוח מטעמו ישולמו על ידי המבטחים לחשבון ביטוח ספיציפי, כפי שייקבע בהסכמי המימון לחוב הבכיר. כל משיכה מחשבון הביטוח תשמש למטרות כמפורט להלן בלבד:
{{ח:תתת|(1)}} תגמולי הביטוח אשר ישולמו על פי הפוליסה לביטוח הרכוש כמפורט לעיל ישמשו לצורך השבת המתקן למצבו טרם קרות האירוע הביטוחי אשר בגינו התקבלו תגמולי הביטוח.
{{ח:תתת|(2)}} תגמולי ביטוח אשר ישולמו על פי פוליסות ביטוחי האחריות ישמשו לצורך כיסוי האחריות בגינה התקבלו.

{{ח:סעיף|140||תיקון: 26.10.08, 19.7.09, 3.6.13, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''אירוע מבוטח'''
{{ח:תת}} באמת מידה זו:
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אירוע מבוטח“ – אירוע, אשר אלמלא האמור {{ח:פנימי|סעיף 130|בסעיף (ד)(9) להגדרת ”כוח עליון“ שבאמת מידה 130}} היה נחשב כאירוע כוח עליון, ואשר נכלל בכיסוי ביטוחי על פי דין, לרבות לפי {{ח:חיצוני|חוק מס רכוש וקרן פיצויים|חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ״א–1961}}, או בכיסוי הביטוחי על פי {{ח:פנימי|סעיף 138|אמת מידה 138}} וסכומי הביטוח על פי {{ח:פנימי|סעיף 138|אמת מידה 138}} אמורים לכסות, בהתעלם מכל השתתפות עצמית של היצרן, לפחות 80% מעלות הכינון של המתקן כולו או חלקו.
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עלות כינון המתקן“ – הסכום הנדרש להשבת המתקן לקדמותו טרם קרות האירוע המבוטח, תוך שימוש ברכיבים חדשים ומקוריים בלבד.
{{ח:תת|(א)}} '''תוצאות אירוע מבוטח'''
{{ח:תת}} בהתקיים אירוע מבוטח, יחול האמור להלן:
{{ח:תתת|(1)}} היצרן יפעל לשם גביית כספי הביטוח וישתמש בתקבולים אלה לצורך השבת המתקן למצבו טרם קרות האירוע הביטוחי;
{{ח:תתת|(2)}} בהתקיים האירוע המבוטח היצרן לא יהיה זכאי לתשלום של הוצאות ישירות או להחזר החוב הבכיר כאמור בהסכמי המימון לחוב הבכיר.
{{ח:תת|(ב)}} '''שחרור מההתחייבויות של עסקת הרכישה'''
{{ח:תת}} היצרן ישוחרר מביצוע התחייבויותיו על פי עסקת הרכישה המושפעות מהאירוע המבוטח כל עוד נמשכת השפעתו של האירוע המבוטח, ואולם מנהל המערכת יהיה פטור אף הוא מביצוע התחייבויותיו על פי עסקת הרכישה אשר היו מותנות בביצוע ההתחייבויות אותן לא קיים היצרן בגין האירוע המבוטח, ובכל מקרה לא ישולמו ליצרן תשלומים בגין יכולת זמינה קבועה או משתנה.
{{ח:תת|(ג)}} '''חריגים לשחרור מההתחייבויות של עסקת הרכישה'''
{{ח:תת}} מובהר בזה כי האמור בסעיף (ב) לעיל ביחס לשחרור היצרן מהתחייבויותיו על פי עסקת הרכישה לא יחול במקרים המופיעים {{ח:פנימי|סעיף 130|בסעיף (ד) שבהגדרת ”כוח עליון“ שבאמת מידה 130}} ביחס לסעיפים קטנים (2), (3), (6), (10), (12)–(15), (17), אף בנסיבות בהם אירועים אלו מבוטחים על ידי היצרן.

{{ח:סעיף|141||תיקון: 26.10.08, 19.7.09, 17.1.11, 3.6.13, 27.10.14, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''אחריות'''
{{ח:תת}} באמת מידה זו:
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הגנות, מערכות הגנה, מיתוג ופיקוד“ – כל הציוד, החומרים והנכסים המשמשים או שנועדו לשמש לחיבור או לניתוק, לפי העניין, באופן אוטומטי או באופן ידני מהמקום או מרחוק, בין היתר לצורכי תחזוקה ולטיפול בתקלות ובמצבים חריגים ובמקרי חירום.
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חצר מיתוג באחריות בעל רישיון הולכה“ – חלק ממסדר מתח עליון של מתקן הייצור הכולל את הציוד, החומרים והנכסים המשמשים או שנועדו לשמש לחיבור מתקן היצרן או הצרכן לרשת החשמל לאחר שעבר לאחריות תחזוקתית, תפעולית ובטיחותית של בעל רישיון הולכה עם השלמת בדיקות הקבלה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יצרן, יצרן פרטי“ – יצרן חשמל פרטי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל|בחוק משק החשמל{{ח:הערה|,}} התשנ״ו–1996}}, ולרבות יצרן עצמי אשר לגביו יחול האמור בסעיפים (ב)(1), (ב)(2), (ב)(3), (ג), ו־(ה)(1) לאמת מידה זו כלפי צד ג׳;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן ייצור“ – כל הנכסים, הציוד, והרכוש השייכים ליצרן או שיותקנו על ידי היצרן, למעט הציוד המותקן בחצר שבאחריות ספק שירות חיוני, המשמשים או שנועדו לשמש לייצור אנרגיה או להעברת חשמל לרשת החשמל, לרבות, מבלי לגרוע מכלליות האמור לעיל, יחידות גנרציה, שנאים, מערכות הגנה ומיתוג שלא בתחום החצר התפעולית, מערכות ויסות ההספק, מערכת L.F.C.‎ וקווי תקשורת;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ספק שירות חיוני“ – לעניין צרכן או יצרן מתח עליון – מנהל המערכת, ולעניין צרכן או יצרן במתח נמוך או במתח גבוה – מחלק;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רשת החשמל“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל|בחוק משק החשמל{{ח:הערה|,}} התשנ״ו–1996}} לרבות החצר שבאחריות ספק שירות חיוני;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקלה ברשת“ – סך כל הדקות בהן לא הייתה הרשת זמינה לקליטת אנרגיה, ללא תלות ביכולת ייצור האנרגיה במתקן.
{{ח:ת}} '''אחריות בגין נזקים שנגרמו לספק שירות חיוני וליצרן'''
{{ח:תת|(א)}} '''פיצוי היצרן בגין מעשה או מחדל של ספק שירות חיוני'''
{{ח:תתת|(1)}} יצרן פרטי יהיה זכאי לסעדים המפורטים בסעיף קטן (2) מספק השירות החיוני בגין מעשה או מחדל של ספק השירות החיוני המהווים הפרה של אמת המידה או של עסקת הרכישה, המונע מיצרן החשמל הפרטי לקיים את התחייבויותיו, כולן או חלקן, על פי עסקת הרכישה או העסקה הפרטית (להלן – המעשה או המחדל), ובלבד שהיצרן היה יכול לקיים את התחייבויותיו אלמלא המעשה או המחדל של ספק השירות החיוני.
{{ח:תתתת|(א)}} בנסיבות כאמור בסעיף קטן (1) לעיל: (1) ישלם ספק השירות החיוני ליצרן החשמל הפרטי את התשלומים בהתאם לתכנית הייצור היומית אשר נמנעו מיצרן החשמל הפרטי על פי עסקת הרכישה, וליצרן חשמל פרטי באנרגיה מתחדשת לפי תכנית הייצור הרלבנטית שתקבע לו, בניכוי כל הוצאה אשר נחסכה ליצרן ובניכוי כל תקבול אחר אשר התקבל על ידי היצרן כתוצאה מהמעשה או המחדל. בגין יכולת זמינה קבועה יהיה התשלום לפי האמור בלוח תעריף 6.5–1 עבור יכולת זמינה קבועה. (2) בנסיבות בהן נמנע מהיצרן לממש עסקה פרטית בגין המעשה או המחדל של ספק השירות החיוני לא יחייב ספק השירות החיוני את יצרן החשמל הפרטי בגין עלות החשמל אשר סופק על ידי ספק השירות החיוני לצורך העסקה הפרטית, ואולם מעלות זו תנוכה כל הוצאה אשר נחסכה ליצרן וכל תקבול אחר אשר התקבל על ידי היצרן כתוצאה מהמעשה או המחדל. מובהר בזה כי היצרן יחויב בכל מקרה בתשלום בגין שירותי תשתית.
{{ח:תתת|(2)}} ספק השירות החיוני יפצה את היצרן הפרטי בגין נזקים פיזיים ישירים אשר נגרמו למתקן הייצור שבבעלות יצרן החשמל הפרטי עקב כל מעשה או מחדל של ספק השירות החיוני. הפיצוי יהיה בגובה העלות הנדרשת להחזיר את המתקן לקדמותו טרם נגרם לו נזק, ואולם מפיצוי זה תנוכה כל הוצאה אשר נחסכה ליצרן וכל תקבול אחר אשר התקבל על ידי היצרן כתוצאה מהמעשה או המחדל.
{{ח:תתת|(3)}} למרות האמור בסעיף קטן (2) לעיל, בנסיבות בהן ההגנות אשר יצרן החשמל הפרטי מחויב בהתקנתן, תחזוקתן וכיולן במתקן הייצור, היו צריכות למנוע אך לא מנעו בשל מעשה או מחדל של היצרן את התרחשות הנזקים אשר אירעו ליצרן החשמל הפרטי, לא יהיה היצרן זכאי לסעדים המפורטים כאמור בסעיף קטן (2).
{{ח:תת|(א1)}} '''אחריות ספק שירות חיוני ליצרן המחובר לרשת החלוקה'''
{{ח:תתת|(1)}} למרות האמור לעיל, הרי שביחס ליצרן המחובר לרשת החלוקה יחול ההסדר הבא: ספק שירות חיוני יפצה יצרן המחובר לרשת החלוקה בגין מעשה או מחדל של ספק שירות חיוני שבגינו נמנע מיצרן לממש את עסקת הרכישה מפאת אי יכולת הוצאת האנרגיה לרשת. הפיצוי יינתן עבור התקלה ברשת בגובה עסקת הרכישה שנמנעה ובתנאי שהיצרן זכאי לפיצוי על פי הקריטריונים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 48א|באמת מידה 48א(ג)}}. הפיצוי יינתן באופן הבא:
{{ח:תתתת|(א)}} הפיצוי ליצרן בגין הפרעה חד פעמית ממושכת יחושב על פי מכפלת התעריף לו זכאי היצרן, בהתאם להסדרה שלו, בייצור השעתי הממוצע של עשרת הימים שקדמו למועד קרות ההפרעה. החישוב יהיה בנפרד לגבי כל שעה המקבילה לכל אחת משעות האירוע.
{{ח:תתתת|(ב)}} הפיצוי ליצרן בגין הפרעות ממושכות במצטבר על פני שנה קלנדרית, יחושב כמכפלת התעריף לו זכאי היצרן בהתאם להסדרה שלו, בממוצע הייצור השנתי שלו.
{{ח:תתת|(2)}} בנסיבות בהן נמנע מיצרן לממש עסקה פרטית, לא יחייב ספק השירות החיוני את היצרן בגין עלות החשמל אשר סופק על ידי ספק השירות החיוני לצורך העסקה הפרטית ובתנאי שהיצרן זכאי לפיצוי על פי הקריטריונים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 48א|באמת מידה 48א(ג)}}; מעלות זו תנוכה כל הוצאה אשר נחסכה ליצרן וכל תקבול אחר אשר התקבל על ידי היצרן כתוצאה מהמעשה או המחדל.
{{ח:תת|(ב)}} '''פיצוי ספק השירות החיוני בגין נזקים לרשת החשמל'''
{{ח:תתת|(1)}} ספק השירות החיוני יהיה זכאי לסעדים המפורטים בסעיף קטן (2) מיצרן החשמל הפרטי בגין כל מעשה או מחדל של יצרן החשמל הפרטי המהווה הפרה של האמור באמות המידה או בהסכם עסקת הרכישה בקשר להעברת האנרגיה ממתקן הייצור של היצרן לרשת החשמל של ספק השירות החיוני.
{{ח:תתת|(2)}} בנסיבות כאמור בסעיף קטן (1), ישפה יצרן החשמל הפרטי את ספק השירות החיוני בגין נזקים פיזיים ישירים אשר נגרמו למערכת ההולכה או החלוקה כתוצאה מהעברת האנרגיה כאמור בסעיף קטן (1).
{{ח:תתת|(3)}} למרות האמור בסעיף קטן (2) בנסיבות בהן ההגנות אשר ספק השירות החיוני היה מחויב בהתקנתן, תחזוקתן וכיולן ברשת או אם ההגנות שהותקנו בתחום החצר שבאחריות ספק שירות חיוני היו צריכות למנוע אך לא מנעו, בשל מעשה או מחדל של הספק, את התרחשות הנזקים אשר אירעו לספק כאמור, לא יהיה הספק זכאי לסעדים המפורטים בסעיף קטן (2).
{{ח:תת|(ג)}} '''אחריות היצרן וספק השירות החיוני בגין חריגה מחובותיהם בנושאי מכירת חשמל'''
{{ח:תת}} אין באמור באמת מידה זו כדי להקל, לגרוע או לשנות מהתחייבויות היצרן וספק השירות החיוני בנושא מכירת חשמל במסגרת עסקה פרטית או עסקת רכישה, כקבוע {{ח:פנימי|פרק ו|בפרק ו׳ לספר אמות המידה}} כפי עדכונן מעת לעת, לרבות ביחס לחובות היצרן בגין אי עמידה בתוכניות.
{{ח:תת|(ד)}} '''אחריות בעל רישיון ההולכה בגין חצר באחריות בעל רישיון הולכה'''
{{ח:תת}} עם מסירת החזקה בחצר לאחריות בעל רישיון ההולכה, יהיה בעל רישיון ההולכה האחראי הבלעדי בכל דבר ועניין הקשור ביחס לחצר, למעט ביחס למערכות משותפות כדוגמת כיבוי אש והארקות אשר על היצרן הפרטי לתחזק ולבטח בהתאם להסכם תפעולי ותחזוקתי עם בעל רישיון ההולכה.
{{ח:תת|(ה)}} '''אחריות כלפי צד ג''''
{{ח:תתת|(1)}} צרכן או יצרן, אשר מכשיר שברשותו ניזוק בשל תקלה באספקת החשמל, לרבות בנסיבות שבהן נזק זה נגרם עקב מעשה או מחדל של יצרן אחר, יפנה לספק השירות החיוני לקבלת פיצוי, והכל כקבוע {{ח:פנימי|סעיף 48|באמות מידה 48–49}}.
{{ח:תתת|(2)}} צרכן אשר ניזוק בגין אי אספקת חשמל, לרבות בנסיבות שבהן נזק זה אירע עקב מעשה או מחדל של יצרן, יפנה לספק השירות החיוני לקבלת פיצוי.
{{ח:תתת|(3)}} ספק השירות החיוני ישפה את היצרן הפרטי, בגין כל נזק שבגינו זכאי צרכן לפנות לספק שירות חיוני לקבלת פיצוי כקבוע בסעיפים קטנים (1)–(2) לעיל, לרבות במסגרת דרישה, תביעה, תובענה, הליך, צו, פסק דין או קנס, במועד שנקבע בדרישה לשיפוי, ובלבד שמועד זה לא יהיה לפני חלוף שלושים ימים ממועד משלוח הודעה כאמור.
{{ח:תתת|(4)}} בכל מקרה בו תוגש תביעה או יינקט הליך משפטי אחר (להלן – הליך) נגד היצרן הפרטי וזה יטען, כי הוא זכאי לשיפוי בגינו מספק השירות החיוני כאמור בסעיף קטן (3), ימסור היצרן הפרטי הודעה על כך לספק השירות החיוני בתוך ארבעה עשר ימים מיום שנמסר לו עותק מן התביעה. מובהר, כי אי מסירת הודעה כאמור לא תפגע בזכות היצרן הפרטי לשיפוי מספק השירות החיוני כאמור, אלא במידה שהיה בכך כדי לשלול את זכויות ספק השירות החיוני.
{{ח:תתת|(5)}} במקרה בו ספק השירות החיוני אינו צד להליך כאמור, יהיה ספק השירות החיוני רשאי להגיש בקשה להצטרף להליך כנתבע נוסף בהליך נשוא דרישת השיפוי.
{{ח:תתת|(6)}} אם ספק השירות החיוני לא הגיש בקשה להצטרף להליך או שלא אושר כי יצטרף להליך, יתאם היצרן הפרטי עם ספק השירות החיוני את ההגנה בתביעות נשוא דרישת השיפוי.
{{ח:תתת|(7)}} היצרן הפרטי לא יגיע לכל הסדר פשרה בהליך כאמור בסעיף זה אלא בתיאום עם ספק השירות החיוני.
{{ח:תתת|(8)}} ספק השירות החיוני לא יהיה רשאי לסרב להסדר פשרה בהליך כאמור אלא מנימוקים סבירים. למען הסר ספק מובהר כי התפשרות בהליך כאמור על ידי היצרן הפרטי, לא תשחרר את ספק השירות החיוני מחובת השיפוי כאמור בסעיף זה לרבות, ומבלי לגרוע מכלליות האמור לעיל, הוצאות משפטיות, שכר טרחת עורכי דין והוצאות שהוצאו למטרת אכיפת התחייבות השיפוי של ספק השירות החיוני על פי סעיף זה.
{{ח:תת|(ו)}} '''אחריות יצרן לצרכן שבחצריו'''
{{ח:תת}} על אף האמור לעיל, מובהר, כי צרכן אשר אינו מחובר ישירות לרשת החשמל אלא מחובר ישירות למיתקן הייצור של יצרן בלבד, אינו זכאי לכל סעד מספק השירות החיוני כמפורט בסעיפים (ה)(3) ו־(ה)(4).
{{ח:תת|(ז)}} '''מעשה או מחדל של חברת הולכת הגז או חברת חלוקת הגז'''
{{ח:תת}} בנסיבות בהן מעשה או מחדל של חברה ממשלתית אשר הנה בעלת רישיון להולכת גז או חלוקת גז, כמשמעות ביטוי זה {{ח:חיצוני|חוק משק הגז הטבעי|בחוק משק הגז הטבעי, התשס״ב–2002}}, מנעו מיצרן החשמל הפרטי לקיים את התחייבויותיו, כולן או חלקן, על פי עסקת הרכישה או העסקה הפרטית (להלן – המעשה או המחדל) יחול האמור להלן:
{{ח:תתת|(1)}} ספק השירות החיוני ישלם ליצרן החשמל הפרטי תעריף בגובה תשלומי הזמינות הקבועה ביחס לכל היכולת הזמינה של המתקן ובלבד שהיצרן היה זמין, בכפוף לחובה אשר תוטל על יצרן החשמל הפרטי לפעול כאמור {{ח:פנימי|סעיף 125|באמת המידה 125 (שימוש בדלק חלופי)}}.
{{ח:תתת|(2)}} בנסיבות בהן נמנע מהיצרן לממש עסקה פרטית בגין המעשה או המחדל של חברת הולכת הגז או חברת חלוקת הגז, יפעלו הספק והיצרן כמפורט בסעיף קטן (1) וספק השירות החיוני יחייב את יצרן החשמל הפרטי בגין עלות החשמל אשר סופק על ידי ספק השירות החיוני לצורך העסקה הפרטית.
{{ח:תתת|(3)}} האמור לעיל, יחול בכפוף לחובת היצרן למצות את כלל הסעדים המגיעים לו מחברת הולכת הגז או חלוקת הגז, לפי העניין.
{{ח:תתת|(4)}} האמור לעיל, יחול במקרה של תקלה במערכת הולכת הגז או מערכת חלוקת הגז מהמועד שבו יורה מנהל המערכת ליצרן להיערך להעמדת זמינות לטובת מנהל המערכת לצורך הפעלה בדלק חלופי – הורה כן מנהל המערכת, יעבור היצרן לפעול בדלק חלופי ויקבל תמורה עבור יכולת זמינה קבועה והפעלה על פי דלק חלופי, והכול כקבוע {{ח:פנימי|סעיף 125|באמת מידה 125 (דלק חלופי)}}.
{{ח:תתת|(5)}} האמור בסעיף זה יחול ביחס ליצרנים אשר התקשרו או יתקשרו עם חברת ההולכה או החלוקה בהסכם להולכת או לחלוקת גז, כפי נוסח הסכם זה במועד פרסום אמת מידה זו ({{ח:חיצוני|https://pua.gov.il/decisions/documents/1221.pdf|החלטה מס׳ 4 מישיבת רשות 237 מיום 26.10.2008}}, המפורסמת באתר ברשות).
{{ח:תת|(ח)}} '''תנאים לאי ביצוע, עיכוב או הגבלת עסקה פרטית על ידי מנהל המערכת לבעל רישיון הספקה'''
{{ח:תתת|(1)}} מנהל המערכת יהיה רשאי להשהות את העסקה הפרטית לבעל רישיון הספקה (להלן – מספק) בהתקיים אחד מהתנאים הבאים אצל המספק (להלן – אירוע ההשהיה), בכפוף למתן התראה בכתב:
{{ח:תתתת|(א)}} אי תשלום של חוב בלתי שנוי במחלוקת שהגיע מועד פירעונו למנהל המערכת, תוך שלושים יום מיום שנדרש לעשות כן בכתב, ובלבד שמנהל המערכת מסר על כך הודעה למספק ולרשות החשמל בו זמנית;
{{ח:תתתת|(ב)}} ביטול רישיון ההספקה של המספק;
{{ח:תתתת|(ג)}} אי העמדה או אי חידוש ערבות בה מחויב בעל רישיון ההספקה על פי כל דין;
{{ח:תתתת|(ד)}} כל הפרה נוספת שתוגדר עקרונית על ידי רשות החשמל ותתווסף באמת מידה זו כהפרה יסודית של העסקה הפרטית.
{{ח:תתת|(2)}} לא תיקן המספק את המעשה או המחדל מטעמו אשר בגינו הושהתה העסקה הפרטית, וזאת עד ולא יאוחר מחלוף 60 ימים קלנדאריים מהמועד שבו ניתנה לו הודעה על כך מאת מנהל המערכת רשאי יהיה מנהל המערכת לבטל את העסקה הפרטית.
{{ח:תת|(ט)}} '''תנאים לאי ביצוע, עיכוב או הגבלת רכישת אנרגיה, זמינות ושירותים נלווים על ידי ספק שירות חיוני לבעל רישיון ייצור פרטי'''
{{ח:תתת|(1)}} ספק שירות חיוני יהיה רשאי להשהות עסקת רכישת אנרגיה, זמינות או שירותים נלווים לבעל רישיון ליצור חשמל פרטי (להלן – יצרן החשמל הפרטי) בהתקיים אחד מהתנאים הבאים אצל יצרן החשמל הפרטי (להלן – אירוע ההשהיה), בכפוף למתן התראה בכתב:
{{ח:תתתת|(א)}} אי תשלום של חוב בלתי שנוי במחלוקת שהגיע מועד פירעונו, לספק שירות חיוני, תוך שלושים יום מיום שנדרש לעשות כן בכתב, ובלבד שספק השירות החיוני מסר על כך הודעה ליצרן ולרשות החשמל בו זמנית;
{{ח:תתתת|(ב)}} אי עמידה בדרישות הדין בכל הקשור לאופן ההפעלה והתחזוקה של מתקן הייצור באופן המקים סכנה בטיחותית לאדם ולמערכת;
{{ח:תתתת|(ג)}} ירידה, שאיננה מחמת אירוע כוח עליון או אירוע מבוטח, בהספק המותקן לפי הרישיון של מתקן היצרן ב־50% לתקופה רצופה של שנה החל מהשנה השלישית לפעולת היצרן במסגרת רישיון ייצור קבוע;
{{ח:תתתת|(ד)}} ביטול רישיון היצור של יצרן החשמל הפרטי;
{{ח:תתתת|(ה)}} העדר חוזה לאספקת דלק ראשי או משני;
{{ח:תתתת|(ו)}} כל הפרה נוספת שתוגדר עקרונית על ידי רשות החשמל ותתווסף באמת מידה זו כהפרה יסודית של עסקת הרכישה.
{{ח:תתת|(2)}} לא תיקן יצרן החשמל הפרטי את המעשה או המחדל מטעמו אשר בגינו הושהתה עסקת הרכישה, וזאת עד ולא יאוחר מחלוף 60 ימים קלנדאריים מהמועד שבו ניתנה לו הודעה על כך מאת ספק השירות החיוני, רשאי יהיה ספק השירות החיוני לבטל את עסקת הרכישה.
{{ח:תתת|(3)}} מובהר בזה כי החל מתחילת התקופה של אירוע ההשהיה לא יהיה זכאי יצרן החשמל הפרטי למכור זמינות או אנרגיה לספק שירות חיוני וכן לא יהיה זכאי לכל תשלום או תעריף לרבות הסדרי כוח עליון, אירוע ביטוחי, אחריות וכיוצא בזה.
{{ח:תת|(י)}} '''שיפוי ספק השירות החיוני המפצה'''
{{ח:תתת|(1)}} אם הנזק המזכה בפיצוי לפי אמות המידה, ליצרן או לצרכן, נגרם בעקבות מעשה או מחדל של ספק השירות החיוני שאינו מפצה את היצרן או הצרכן, ישפה ספק השירות החיוני כאמור את ספק השירות החיוני המפצה בשל הנזק שנגרם בעקבות המעשה או המחדל של ספק השירות החיוני המשפה.
{{ח:תתת|(2)}} גובה השיפוי כאמור ייקבע על ידי מנהל המערכת או המחלק, לפי העניין, וספק השירות החיוני שנדרש לשלם, ישלם את הסכום שנקבע בתוך 30 ימי עבודה מרגע העברת דרישת התשלום על ידי מנהל המערכת או המחלק.
{{ח:תתת|(3)}} דרישת התשלום תכיל פירוט ונימוק על אודות השיפוי שנדרש.
{{ח:תתת|(4)}} מחלוקות בשל חובה וגובה השיפוי לא יהיו עילה לעיכוב התשלום.

{{ח:סעיף|142||תיקון: 31.10.05, 31.7.09}}
{{ח:ת}} '''הכרעה במחלוקות'''
{{ח:תת|(א)}} '''ברור מחלוקות בפני הרשות'''
{{ח:תת}} מבלי לגרוע מהאמור באמות מידה אלו, בכל מקרה של מחלוקת הנוגעת לאמות המידה יפנו הצדדים לרשות לקבלת הכרעתה.

{{ח:קטע3|פרק ו סימן יג|סימן י״ג: הוראות כלליות|תיקון: תשפ״ג־12}}

{{ח:סעיף|142א||תיקון: 11.5.22; תשפ״ג־12}}
{{ח:ת}} '''תחולת הוראות {{ח:פנימי|פרק ו|הפרק}} על חברת החשמל כבעלת רישיון ייצור'''
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ו|פרק זה}} אשר יחולו גם על חברת החשמל כבעלת רישיון ייצור הן ההוראות הקבועות באמות המידה האלה: {{ח:פנימי|סעיף 69|69 עד 70}}, {{ח:פנימי|סעיף 72|72 עד 73}}, {{ח:פנימי|סעיף 81|81}}, {{ח:פנימי|סעיף 86|86 עד 87}}, {{ח:פנימי|סעיף 89|89}}, {{ח:פנימי|סעיף 96|96 עד 97}}, {{ח:פנימי|סעיף 106א|106א עד 106ג}} {{ח:פנימי|סעיף 106ז|ו־106ז}}.

{{ח:קטע2|פרק ז|פרק ז׳: עבודות על חשבון אחרים}}
{{ח:קטע3|פרק ז סימן א|סימן א׳: עבודות סטנדרטיות}}

{{ח:סעיף|143||תיקון: 15.9.06, 28.6.18; תשע״ט־11, תשפ״ד־37}}
{{ח:ת}} '''הגדרות'''
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ז|בפרק זה}}:
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חומרים חשמליים“ – ציוד המותקן ברשת מתח על, ברשת מתח עליון, ברשת מתח גבוה וברשת מתח נמוך ולמעט ציוד המותקן במסגרת עבודה אזרחית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יועץ חשמל“ – חשמלאי–מהנדס או חשמלאי–הנדסאי כמשמעותם לפי {{ח:חיצוני|תקנות החשמל (רישיונות)|תקנות החשמל (רישיונות), התשמ״ה–1985}}, או מהנדס מוסמך כדין בכל תחום אחר ובלבד שהוא בעל ניסיון של לא פחות מחמש שנים בתחום חשמל זרם חזק, המספק שירותי ייעוץ בתחום בעצמו או באמצעות תאגיד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עבודה אזרחית“ – כל אחת מהעבודות המנויות להלן המבוצעת במסגרת עבודה על חשבון אחרים: חפירת תעלה וכיסויה, שיקום מדרכות וכבישים, הנחת כבלים, הנחת צינורות להשחלת כבלים, קידוח אופקי, חיתוך יסוד, פירוק יסוד, חפירת בור להקמת עמוד, קידוח ויציקת קלונסאות לעמוד, חפירת בור להקמת עוגן לעמוד או בניית תשתית לתחנת השנאה זעירה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עבודה חשמלית“ – עבודה, שאינה עבודה אזרחית, המתבצעת במסגרת עבודה על חשבון אחרים, ובכלל זה תכנון העבודה על חשבון אחרים, תיאום טכני לגביה לפי {{ח:פנימי|סעיף 146|אמת מידה 146}}, פיקוח עליה ועבודות משרדיות הנוגעות לה.

{{ח:סעיף|144||תיקון: 15.9.06, 4.4.11, 6.2.12, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''חיוב צרכן בגין עבודות על חשבון אחרים'''
{{ח:תת|(א)}} '''חיוב בגין עבודה על חשבון אחרים'''
{{ח:תת}} חיוב בתשלום בגין עבודה על חשבון אחרים יהיה על פי הקבוע בפרק 4.4 ללוחות התעריפים. החיוב יהיה בהתאם להזמנת מבקש העבודה ולא יכלול חיוב בגין החלפה או שיפור של התשתית הקיימת.
{{ח:תת|(ב)}} '''אופן ניסוח החשבונות והמידע שיכללו'''
{{ח:תתת|(1)}} חשבונות בגין עבודות על חשבון אחרים ייערכו וינוסחו באופן בהיר המאפשר לאדם הסביר לקרוא ולהבין את מהות החיובים ואופן חישובם.
{{ח:תתת|(2)}} חשבונות בגין עבודות על חשבון אחרים יפרטו, בין היתר, כל עבודה בגינה מחויב הצרכן כתיאורה בלוחות התעריפים תוך פירוט מרכיבי התעריף (עבודה אזרחית, חומרים חשמליים ועבודה חשמלית), מועד הוצאת החשבון והמועד האחרון לתשלום.
{{ח:תת|(ג)}} '''עבודה אשר מתוכננת להתבצע במלואה או בחלקה במהלך 12 חודשים ממועד הגשת הבקשה'''
{{ח:תתת|(1)}} ספק השירות החיוני רשת לא יחייב את מבקש העבודה בתשלום בגין עבודה אשר ביצועה מתוכנן ממילא במהלך 12 חודשים ממועד הגשת הבקשה, ובלבד שלוחות הזמנים של ספק השירות החיוני רשת מקובלים על מבקש העבודה.
{{ח:תתת|(2)}} תכנן ספק השירות החיוני רשת לבצע במהלך 12 החודשים שלאחר מועד הגשת הבקשה רק חלק מהעבודה המבוקשת על ידי מבקש העבודה, יחייב ספק השירות החיוני רשת את מבקש העבודה בגין חלק העבודה אשר איננה מתוכננת להתבצע במהלך התקופה האמורה בלבד.
{{ח:תתת|(3)}} לדרישת מבקש העבודה, יציג בפניו ספק השירות החיוני רשת את תכנית העבודה השנתית לתחזוקת והרחבת הרשת הרלוונטית.
{{ח:תת|(ד)}} '''ביצוע עבודות אזרחיות הכלולות בעבודה המבוקשת באמצעות קבלן מטעם המבקש'''
{{ח:תתת|(1)}} מבקש העבודה יהיה רשאי לבצע את העבודות האזרחיות הכלולות בעבודה המבוקשת באמצעות קבלן מורשה מטעמו, בכפוף לתנאים הבאים:
{{ח:תתתת|(א)}} הקבלן יבצע את כל העבודות האזרחיות הכלולות בעבודה המבוקשת.
{{ח:תתתת|(ב)}} לקבלן יש כיסוי ביטוחי כדין לכיסוי נזקי גוף ורכוש, לו לעובדיו ולכל צד ג׳ שהוא, בהתאם להיקף העבודה האזרחית.
{{ח:תתתת|(ג)}} הקבלן יבצע את כל העבודות בהתאם לתוכניות ולהוראות שיומצאו למבקש העבודה על ידי ספק השירות החיוני רשת.
{{ח:תתתת|(ד)}} על מבקש העבודה והקבלן תחול אחריות כלפי ספק השירות החיוני רשת על פי כל דין לטיב העבודה האזרחית, איכותה וללוחות הזמנים כפי שסוכמו מול ספק השירות החיוני רשת ומול הרשויות.
{{ח:תתת|(2)}} בחר מבקש העבודה לבצע את העבודות האזרחיות שלא באמצעות ספק השירות החיוני רשת כאמור לעיל, לא יהיה רשאי ספק השירות החיוני רשת לחייב את מבקש העבודה בגין עבודות אלו.
{{ח:תת|(ה)}} '''רכישת הציוד החשמלי הדרוש שלא מאת ספק השירות החיוני רשת'''
{{ח:תתת|(1)}} מבקש העבודה רשאי שלא לרכוש את הציוד החשמלי הדרוש לצורך ביצוע העבודה אצל ספק השירות החיוני רשת בכפוף לתנאים הבאים:
{{ח:תתתת|(א)}} מבקש העבודה ירכוש את &lt;u&gt;כל&lt;/u&gt; הציוד החשמלי הנדרש לביצוע העבודה המבוקשת.
{{ח:תתתת|(ב)}} הציוד הנרכש על ידי מבקש העבודה יהיה מתאים לסטנדרטים החשמליים והבטיחותיים כפי שנקבעו על ידי הגופים המוסמכים לכך מכוח חיקוק, לרבות מנהל המערכת, ומתאים לתשתית הרשת של ספק השירות החיוני רשת.
{{ח:תתת|(2)}} בחר מבקש העבודה לרכוש את הציוד החשמלי מספק השירות החיוני רשת, יהיה רשאי ספק השירות החיוני רשת לחייב את מבקש העבודה בעלות הציוד החשמלי בגין עבודת הקמה, העברה, העתקה שינוי ופירוק אך ורק אם ספק השירות החיוני רשת חייב להוסיף ציוד חשמלי נוסף לתשתית הקיימת אשר עליה מתבצעת העבודה, והחיוב יהיה בגין הציוד הנוסף שהותקן בלבד.
{{ח:תתת|(3)}} עלה אורך הקו המוטמן על אורך הקו העילי יישא המזמין בהפרש של עלות הציוד שבין אורך הקו המוטמן לאורך הקו העילי.
{{ח:תת|(ו)}} '''אי עמידת ספק השירות החיוני רשת במועדים'''
{{ח:תתת|(1)}} לא עמד ספק השירות החיוני רשת במועדים הקבועים באמות מידה אלו או בלוחות הזמנים שסוכמו בינו לבין מבקש העבודה בתיאום הטכני, ישלם ספק השירות החיוני רשת למבקש העבודה תשלום בשיעור הקבוע בלוח תעריפים 12.1–1 בגין כל יום איחור.
{{ח:תתת|(2)}} בכפוף להסכמתו בכתב של מבקש העבודה, רשאי ספק השירות החיוני רשת לבצע את התשלום האמור בסעיף קטן (1) באופן של התחשבנות כוללת בחשבון המוגש למבקש העבודה בגין העבודה המבוקשת.
{{ח:תת|(ז)}} '''אי חיוב בגין נזקים שנגרמו לתשתית'''
{{ח:תת}} ספק השירות החיוני רשת לא יחייב את מבקש העבודה בגין נזקים שנגרמו לתשתית, אשר מיקומה המדויק לא נמסר לידיעת מבקש העבודה כמתחייב על פי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 146|אמת מידה 146(ב)}}.

{{ח:סעיף|145||תיקון: 15.9.06, 28.6.18, 25.11.20, 8.11.23; תשע״ט־11, תשפ״א־6, תשפ״ה־7}}
{{ח:ת}} '''הגשת בקשה לביצוע עבודה על חשבון אחרים'''
{{ח:תת|(א)}} '''אופן הגשת הבקשה ופרטיה'''
{{ח:תת}} המעוניין להזמין ביצוע עבודה על חשבון אחרים, יפנה בבקשה באופן מקוון בלבד לספק שירות חיוני רשת ויציין את מירב הפרטים הידועים לו בנושאים דלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} כתובת או מספר גוש וחלקה של המקרקעין בהם נדרש לבצע את העבודה המבוקשת.
{{ח:תתת|(2)}} מהות הבקשה.
{{ח:תתת|(3)}} הסיבות לשינוי המבוקש.
{{ח:תתת|(4)}} מועדי ביצוע מבוקשים.
{{ח:תתת|(5)}} קיום ייצור עצמי.
{{ח:תתת|(6)}} קיום הזנה חלופית.
{{ח:תתת|(7)}} הסכמת בעלים בכתב במידה ומבקש העבודה איננו הבעלים של המקרקעין בהן תבוצע העבודה.
{{ח:תתת|(8)}} אישורי רשויות במידה והוא מחזיק בהם.
{{ח:תת|(ב)}} '''תשובה לבקשה'''
{{ח:תתת|(1)}} ספק השירות החיוני רשת ישיב בכתב לפניה כאמור לא יאוחר מ־7 ימי עבודה מיום קבלת הפניה במשרדי הספק. ספק השירות החיוני רשת ישיב לפנייה תוך התייחסות לנקודות הבאות:
{{ח:תתתת|(א)}} אפשרות ביצוע העבודה בהתאם לאמות המידה ולכל דין.
{{ח:תתתת|(ב)}} תיאור העבודה ועלות ביצועה נכון למועד מתן התשובה כקבוע בלוחות תעריפים 4.4–1 עד 4.4–9.
{{ח:תתתת|(ג)}} מועדי ביצוע אפשריים.
{{ח:תתתת|(ד)}} דרישות מיוחדות לצורך ביצוע העבודה.
{{ח:תתת|(2)}} הייתה העבודה המבוקשת מתוכננת להתבצע ממילא, כולה או חלקה, על ידי ספק השירות החיוני רשת במהלך 12 חודשים ממועד הגשת הבקשה כאמור בסעיף (ג):
{{ח:תתתת|(א)}} יביא זאת ספק השירות החיוני רשת לידיעת מבקש העבודה בתשובתו, תוך ציון המועדים המתוכננים לביצוע העבודה, וידרוש את חתימת מבקש העבודה על הסכמתו לביצוע העבודה במועדים האמורים.
{{ח:תתתת|(ב)}} במקרה של עבודה אשר רק חלקה מתוכנן להתבצע כאמור, יצרף ספק השירות החיוני רשת לתשובתו חשבון כאמור בסעיף (ד) בגין חלק העבודה אשר איננו מתוכנן להתבצע במהלך 12 החודשים שממועד הגשת הבקשה.
{{ח:תתת|(3)}} ספק שירות חיוני רשת ומבקש עבודה רשאים להסכים בכתב כי העבודה תבוצע במסלול מהיר בתוך תקופה שלא תעלה על 45 יום. על עבודה כאמור יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 149|אמת מידה 149}}.
{{ח:תת|(ג)}} '''המצאת פרטים נוספים לצורך מתן תשובה בבקשה'''
{{ח:תתת|(1)}} לצורך מתן תשובה כאמור בסעיף (ב), רשאי ספק השירות החיוני רשת לדרוש ממבקש העבודה המצאת פרטים נוספים החיוניים לביצוע העבודה ומבקש העבודה ימציא את המידע בהקדם ככל שהמידע המבוקש ברשותו.
{{ח:תתת|(2)}} דרש ספק השירות החיוני רשת המצאת פרטים נוספים כאמור, יימנו הימים לעניין מתן תשובה כאמור בסעיף (ב)(1) מיום קבלת תשובת מבקש העבודה במשרדי ספק השירות החיוני רשת.
{{ח:תת|(ד)}} '''תשלום כתנאי לפתיחת תיק עבודה והתחלת התיאום הטכני'''
{{ח:תתת|(1)}} ספק השירות החיוני רשת יצרף לתשובתו לבקשה חשבון בגובה 15% מהתעריף האמור בסעיף (ב)(2)(ב), כתנאי לפתיחת תיק עבודה והתחלת התיאום הטכני.
{{ח:תתת|(2)}} על תשלום לפי אמת מידה זו תחול {{ח:פנימי|סעיף 24|אמת מידה 24(ג)}} בעניין חשבון בגין שירות שטרם בוצע.
{{ח:תתת|(3)}} ספק השירות החיוני רשת יהיה רשאי לתקן או לשנות את החשבון אך ורק בהתאם לאמור בהוראות אמות מידה אלה.
{{ח:תת|(ה)}} '''בקשה לבדיקה או הכנסת שינויים בפנייה לאחר פתיחת תיק עבודה'''
{{ח:תת}} מבקש העבודה יהיה רשאי לבקש מספק השירות החיוני רשת בדיקות או הכנסת שינויים בפנייה רק לאחר פתיחת תיק עבודה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 146|באמת מידה 146(א)}}.

{{ח:סעיף|146||תיקון: 15.9.06, 11.4.11, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''תיאום טכני'''
{{ח:תת|(א)}} '''תיק עבודה ותיאום טכני'''
{{ח:תתת|(1)}} שילם מבקש העבודה את החשבון האמור {{ח:פנימי|סעיף 145|באמת מידה 145(ד)}}, יפתח ספק השירות החיוני רשת תיק עבודה ויחל, ביחד עם מבקש העבודה או יועץ חשמל מטעמו, בתיאום טכני לביצוע העבודה (להלן – התיאום הטכני).
{{ח:תתת|(2)}} התיאום הטכני יושלם תוך פרק זמן שלא יעלה על 14 ימי עבודה מיום ביצוע התשלום המפורט {{ח:פנימי|סעיף 145|באמת מידה 145(ד)}}, יסוכם בכתב ויהווה הסכם בין ספק השירות החיוני רשת לבין מבקש העבודה.
{{ח:תתת|(3)}} בתיאום הטכני ייקבעו, בין היתר:
{{ח:תתתת|(א)}} תכניות עבודה ושלבי ביצוע.
{{ח:תתתת|(ב)}} לוח זמנים סופי – לביצוע העבודה ובלבד שהמועד לסיום העבודה יהיה עד לא יאוחר משנה מיום הגשת הבקשה לביצוע העבודה.
{{ח:תתתת|(ג)}} תכנון אזרחי – לרבות תכנית מדידה ותכנית תיאום מערכות, ותכנון חשמלי – לרבות פירוט הציוד החשמלי הנדרש לביצוע העבודה.
{{ח:תתתת|(ד)}} מועדי תשלום מתוכננים.
{{ח:תתתת|(ה)}} דרישות מיוחדות ממבקש העבודה.
{{ח:תתתת|(ו)}} חלוקת האחריות לקבלת אישורי הרשויות הרלוונטיים.
{{ח:תתתת|(ז)}} פרטים אודות הקבלן המורשה באמצעותו מעוניין מבקש העבודה לבצע את העבודות האזרחיות.
{{ח:תתתת|(ח)}} הסדרי אספקת הציוד החשמלי.
{{ח:תתתת|(ט)}} בעבודה שחלקה מתוכנן להתבצע ממילא במהלך 12 חודשים ממועד הגשת הבקשה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 144|באמת מידה 144(ג)}} – הצהרת ספק השירות החיוני רשת בכתב כי במהלך התקופה שממועד החתימה על התיאום הטכני ועד למועד ביצוע הדרישה לתשלום כאמור באמת מידה 146(ד), לא מתוכנן ביצוע של עבודה מהעבודות המפורטות בתיאום הטכני ברשת החשמל נשוא הבקשה.
{{ח:תתתת|(י)}} לבקשת צרכן בעל מתקן צריכה ייחודי, יכלול ספק שירות חיוני רשת בתכנית החשמלית התקנת מונה במקום הצרכנות.
{{ח:תת|(ב)}} '''מבקש עבודה שבחר לבצע את העבודות האזרחיות באמצעות קבלן מטעמו'''
{{ח:תתת|(1)}} בחר מבקש העבודה לבצע את העבודות האזרחיות באמצעות קבלן מטעמו כאמור, יעביר אליו ספק השירות החיוני רשת תכנית כללית של העבודה, תכנית ביצוע בקנה מידה של 1:250/500 וכן תרשימים ותשריטים המפרטים בצורה ברורה את התוואי המדויק בו עוברת התשתית שבבעלות ספק השירות החיוני רשת בכל רמות המתחים ואת קיומן של תשתיות אחרות בתוואי העבודה בהתאם למפורט בתכנית תיאום המערכות.
{{ח:תתת|(2)}} בחר מבקש העבודה להשאיר את ביצוע העבודות האזרחיות בידי ספק השירות החיוני רשת, ימציא ספק השירות החיוני רשת למבקש העבודה, בתוך פרק זמן שייקבע בתיאום הטכני, תכנית כללית לביצוע העבודה ולדרישת מבקש העבודה גם תכנית ביצוע.
{{ח:תת|(ג)}} '''עבודה העוברת בתוואי בו יש בכוונת הספק לבצע עבודות נוספות'''
{{ח:תת}} הייתה העבודה המבוקשת, כולה או מקצתה, עבודה אשר בתוואי בו היא עוברת יש בכוונת ספק השירות החיוני רשת לבצע עבודות נוספות אחרות, יידע ספק השירות החיוני רשת את מבקש העבודה על כוונותיו אלה, ויהיה רשאי לבקש את הסכמתו בכתב של מבקש העבודה לוותר על זכותו לבצע את העבודה האזרחית בעצמו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 144|באמת מידה 144(ד)}}.
{{ח:תת|(ד)}} '''תשלום בעת השלמת התיאום הטכני וחתימת הצדדים'''
{{ח:תתת|(1)}} עם השלמת התיאום הטכני וחתימת שני הצדדים עליו, יעביר ספק השירות החיוני רשת למבקש העבודה דרישה לתשלום בגובה ההשלמה ל־85% מהעלות הכוללת של העבודה בהתאם לתעריף התקף ביום הפקת החשבון. ספק השירות החיוני רשת לא יתחיל את ביצוע העבודה לפני פירעון החשבון האמור.
{{ח:תתת|(2)}} על חשבון כאמור תחול {{ח:פנימי|סעיף 24|אמת מידה 24(ג)}} בעניין חשבון בגין שירות שטרם בוצע.

{{ח:סעיף|147||תיקון: 15.9.06, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''קבלת אישורי רשויות'''
{{ח:תת|(א)}} '''השגת אישורי רשויות עם השלמת התיאום הטכני'''
{{ח:תתת|(1)}} עם השלמת התיאום הטכני כאמור {{ח:פנימי|סעיף 146|באמת מידה 146(ד)}}, יפעלו ספק השירות החיוני {{ח:הערה|[צ״ל: רשת]}} ומבקש העבודה להשגת אישורי הרשויות הנדרשים לצורך ביצוע העבודה כדין. יחד עם זאת, רשאים ספק השירות החיוני {{ח:הערה|[צ״ל: רשת]}} או מבקש העבודה להתחיל לפעול להשגת אישורים כאמור טרם השלמת התיאום הטכני. פעילות זו לקבלת אישורים כאמור לא תיחשב כחלק מהתיאום הטכני המפורט {{ח:פנימי|סעיף 146|באמת מידה 146(א)}}.
{{ח:תתת|(2)}} ספק השירות החיוני {{ח:הערה|[צ״ל: רשת]}} ומבקש העבודה יפעלו בחריצות וביעילות לקבלת האישורים בהקדם האפשרי, ויידעו זה את זה על התעוררותן של בעיות המעכבות את קבלת האישורים.
{{ח:תת|(ב)}} '''סירוב רשות למתן אישור'''
{{ח:תתת|(1)}} סירבה רשות כלשהי לתת אישור הנדרש לצורך ביצוע העבודה כמוסכם בתיאום הטכני או התנתה מתן אישור כאמור בקיום תנאי כלשהו, יתוקן התיאום הטכני בהסכמת הצדדים בהתאם לדרישות הרשות לרבות לוחות זמנים לביצוע העבודה.
{{ח:תתת|(2)}} תוקן התיאום הטכני כאמור בסעיף קטן (1) ובעקבות התיקון חל שינוי במרכיבי תעריף העבודה, יפיק ספק השירות החיוני רשת למבקש העבודה חשבון מתוקן והעבודה תבוצע על פי התיאום הטכני המתוקן.
{{ח:תת|(ג)}} '''רשות המתנה מתן אישור בשינוי התוכניות'''
{{ח:תת}} התנתה רשות כלשהי את אישור העבודה המתוכננת בשינוי התוכניות באופן הגורם לעלויות מיוחדות או חריגות בביצוע העבודה, יפנה ספק השירות החיוני {{ח:הערה|[צ״ל: רשת]}} אל ראש אגף הנדסה ברשות לבחינה וקביעת תעריף ייחודי בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 153|אמת מידה 153 (מקרים מיוחדים)}}.

{{ח:סעיף|148||תיקון: 15.9.06, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''ביצוע העבודה'''
{{ח:תת|(א)}} '''תיאום מועד לתחילת ביצוע ואפשרות גישה'''
{{ח:תת}} התקבלו במשרדי ספק השירות החיוני רשת אישורי הרשויות לביצוע העבודה ומבקש העבודה שילם את החשבון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 146|באמת מידה 146(ד)}}, יתאם ספק השירות החיוני רשת בכתב עם מבקש העבודה מועד לתחילת ביצוע העבודה, ומבקש העבודה ידאג לאפשר לספק השירות החיוני רשת גישה למקום לשם ביצוע העבודה ככל שהמקרקעין בהם מבוצעת העבודה הינם בבעלותו או בחזקתו.
{{ח:תת|(ב)}} '''ביצוע העבודה בהתאם לקבוע בתיאום הטכני'''
{{ח:תת}} ספק השירות החיוני רשת ומבקש העבודה יבצעו את העבודה בהתאם לשלבי העבודה, לתוכניות וללוחות הזמנים הקבועים בתיאום הטכני.
{{ח:תת|(ג)}} '''מבקש שבחר לבצע את העבודות האזרחיות באמצעות קבלן מטעמו'''
{{ח:תת}} בחר מבקש העבודה לבצע את העבודות האזרחיות באמצעות קבלן מטעמו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 144|באמת מידה 144(ד)}}, יהיה רשאי מבקש העבודה לרכוש ולמשוך ממחסני ספק השירות החיוני רשת צינורות להשחלת כבלים או כל ציוד אזרחי אחר הדרוש לצורך מילוי דרישות ספק השירות החיוני רשת בנוגע לביצוע העבודה האזרחית.
{{ח:תת|(ד)}} '''בדיקת ביצוע העבודה האזרחית ותיקון ליקויים'''
{{ח:תתת|(1)}} ספק השירות החיוני רשת יבדוק את ביצוע העבודה האזרחית במהלך ביצועה, ויהיה רשאי לדרוש את תיקונה כתנאי להמשך ביצוע העבודה המבוקשת אם מצא כי ביצועה איננו בהתאם לתיאום הטכני.
{{ח:תתת|(2)}} תיקון העבודה האזרחית כאמור, יבוצע בהתאם לרשימה בכתב של כל הליקויים אשר יומצאו למבקש העבודה על ידי ספק השירות החיוני רשת, ומבקש העבודה יהיה אחראי לתיקון הליקויים על פי לוחות הזמנים עליהם יוסכם בכתב בינו לבין ספק השירות החיוני רשת.
{{ח:תת|(ה)}} '''העברת העתק תוכניות ביצוע לספק עם סיום ביצוע העבודה האזרחית'''
{{ח:תת}} עם סיום ביצוע העבודה האזרחית על ידי הקבלן מטעם מבקש העבודה, יעביר מבקש העבודה לספק השירות החיוני רשת העתק של תוכניות ביצוע סופיות חתומות על ידי מודד מוסמך ככל שהוסכם על כך במסגרת התיאום הטכני.
{{ח:תת|(ו)}} '''השבת המצב לקדמותו לאחר סיום העבודה האזרחית'''
{{ח:תתת|(1)}} למען הסר ספק, ספק שירות חיוני רשת או מבקש עבודה המבצע עבודות אזרחיות באמצעות קבלן מורשה מטעמו, יהיו אחראים להשיב את המצב לקדמותו מיד עם סיום העבודה האזרחית ולרבות קבלת אישור הרשות המקומית לכך ככל שהדבר נדרש.
{{ח:תתת|(2)}} הפר אחד מן הצדדים את חובתו ולא פעל כאמור בתוך 3 ימי עבודה מיום סיום העבודה, יפעל הצד שכנגד, על חשבון הצד המפר, להשבת המצב לקדמותו בתוך 5 ימי עבודה נוספים ולרבות באמצעות קבלן מטעמו.
{{ח:תת|(ז)}} '''בדיקת הציוד שרכש מבקש עבודה בעצמו'''
{{ח:תת}} בחר מבקש העבודה לרכוש את הציוד החשמלי בעצמו וכקבוע {{ח:פנימי|סעיף 144|באמת מידה 144(ה)}}, יוודא ספק השירות החיוני רשת כי הציוד שרכש מבקש העבודה תואם את הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 144|באמת מידה 144}} בטרם ישתמש בו לביצוע העבודה, וידרוש ממבקש העבודה להחליף את הציוד החשמלי שרכש אם מצא שציוד זה אינו תואם את הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 144|באמת מידה 144}}.
{{ח:תת|(ח)}} '''עיכוב בביצוע העבודה שאינו בשליטת ספק השירות החיוני רשת'''
{{ח:תת}} נגרם עיכוב בביצוע העבודה עקב מעשה או מחדל של מבקש העבודה או מי מטעמו, או עקב עיכוב אחר אשר נגרם על ידי רשות מוסמכת כלשהי ואשר איננו בשליטת ספק השירות החיוני רשת, לא יבואו ימי העיכוב במניין הימים המוקצבים לספק השירות החיוני רשת לסיום העבודה על פי המוסכם בתיאום הטכני או על פי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 149|אמת מידה 149(א)(5) דלהלן}}.
{{ח:תת|(ט)}} '''ספק שירות חיוני רשת שביצע עבודה שלא על פי המוסכם בתיאום הטכני'''
{{ח:תת}} ביצע ספק השירות החיוני רשת את העבודה המבוקשת, כולה או מקצתה, שלא על פי המוסכם בתיאום הטכני, יתקן ספק השירות החיוני רשת לאלתר את הליקויים בהתאם למתחייב מהתיאום הטכני ולא יחייב את מבקש העבודה בגין תיקון זה.
{{ח:תת|(י)}} '''תשלום לאחר ביצוע העבודה'''
{{ח:תת}} עם השלמת ביצוע העבודה החשמלית יעביר ספק השירות החיוני רשת למבקש העבודה דרישה לתשלום יתרת עלות העבודה. על תשלום כאמור תחול {{ח:פנימי|סעיף 24|אמת מידה 24(ב)}} בעניין חשבון בגין שירות שבוצע.

{{ח:סעיף|149||תיקון: 15.9.06, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''ביצוע עבודה במסלול מהיר'''
{{ח:תת|(א)}} '''עבודה שהוסכם כי תבוצע בפרק זמן שאינו עולה על 45 ימי עבודה'''
{{ח:תת}} הסכימו ספק השירות החיוני רשת ומבקש העבודה כי העבודה תבוצע בתוך פרק זמן שאינו עולה על 45 ימי עבודה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 145|באמת מידה 145(ב)(3)}}, יחולו על ביצוע העבודה הכללים הבאים:
{{ח:תתת|(1)}} ספק השירות החיוני רשת ומבקש העבודה יסכמו ויחתמו ביניהם על תיאום טכני מתומצת.
{{ח:תתת|(2)}} כל העבודות האזרחיות הכלולות בעבודה המבוקשת יבוצעו על ידי ספק השירות החיוני רשת בלבד.
{{ח:תתת|(3)}} כל הציוד החשמלי הנדרש לשם ביצוע העבודה המבוקשת יסופק על ידי ספק השירות החיוני רשת בלבד.
{{ח:תתת|(4)}} ספק השירות החיוני רשת יעביר למבקש העבודה דרישה לתשלום בסך של 100% מהעלות הכוללת של העבודה המבוקשת בהתאם לתעריף התקף ביום הפקת החשבון, וביצוע דרישת התשלום יהווה תנאי הכרחי להמשך ביצוע העבודה. על תשלום כאמור תחול {{ח:פנימי|סעיף 24|אמת מידה 24(ג)}} בעניין חשבון בגין שירות שטרם בוצע.
{{ח:תתת|(5)}} ספק השירות החיוני רשת יסיים את ביצוע העבודה בפרק זמן שלא יעלה על 45 ימי עבודה מיום ביצוע התשלום הקבוע בסעיף קטן (4), ובלבד שמבקש העבודה מילא את המוטל עליו לפי הוראות אמות המידה.
{{ח:תתת|(6)}} איחר ספק השירות החיוני רשת בסיום ביצוע העבודה כאמור בסעיף קטן (5), יפעל ספק השירות החיוני רשת על פי האמור {{ח:פנימי|סעיף 144|באמת מידה 144(ו)(1)}}.

{{ח:סעיף|150||תיקון: 15.9.06, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''תיקון, שינוי או ביטול בקשת עבודה'''
{{ח:תת|(א)}} '''תיקונים ושינויים בבקשת עבודה או בשלבי ביצועה'''
{{ח:תתת|(1)}} תיקונים ושינויים בבקשת עבודה או בשלבי ביצועה יאושרו בכתב על יד{{ח:הערה|י}} ספק השירות החיוני רשת ומבקש העבודה.
{{ח:תתת|(2)}} מבקש העבודה רשאי לבקש בכתב שינוי או תיקון של מאפייני העבודה המבוקשת ללא חיוב נוסף בגין הכנסת השינויים או התיקונים לבקשת העבודה או התיאום הטכני, כל עוד לא הושלם התיאום הטכני כאמור {{ח:פנימי|סעיף 146|באמת מידה 146(ד)}}.
{{ח:תתת|(3)}} הוגשה הבקשה לשינוי או לתיקון מאפייני העבודה המבוקשת לאחר סיום התיאום הטכני מבלי שנגרם שינוי לעלות הכוללת של ביצוע העבודה כתוצאה מהשינוי או התיקון המבוקשים, יחויב מבקש העבודה בתשלום נוסף בשיעור של 6% מן העלות הכוללת של העבודה המבוקשת בגין הכנסת השינוי או התיקון המבוקש.
{{ח:תתת|(4)}} ספק השירות החיוני רשת ימציא למבקש העבודה פירוט של השינויים הנדרשים בתיאום הטכני תוך 10 ימי עבודה מיום הגשת הבקשה לשינוי, לרבות פירוט העלויות הנוספות וכל שינוי בלוחות הזמנים לביצוע העבודה שנגרמו עקב השינוי המבוקש.
{{ח:תת|(ב)}} '''ביטול בקשת עבודה'''
{{ח:תתת|(1)}} ביטל מבקש העבודה את בקשתו מסיבה כלשהי לרבות מסיבות שאינן בשליטתו, בכל עת שהיא לאחר ביצוע התשלום כקבוע {{ח:פנימי|סעיף 145|באמת מידה 145(ד)}}, לא יושב לו הסכום ששולם על פי {{ח:פנימי|סעיף 145|אמת מידה 145}}.
{{ח:תתת|(2)}} ביטל מבקש העבודה את בקשתו בכל עת שהיא לאחר ביצוע התשלום כקבוע {{ח:פנימי|סעיף 146|באמת מידה 146(ד)(1)}} ובטרם סיים ספק השירות החיוני רשת את ביצוע העבודה, יפנה ספק השירות החיוני רשת לראש אגף הנדסה ברשות בבקשה לקביעת העלויות שנגרמו לו עד למועד הביטול בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 153|אמת מידה 153(א)}} ויחייב את מבקש העבודה בסכום זה בלבד, ויתרת התשלום בניכוי העלויות האמורות תושב למבקש העבודה.
{{ח:תתת|(3)}} סיים ספק השירות החיוני רשת את ביצוע העבודה, לא יהיה רשאי מבקש העבודה לבטל את הזמנת העבודה ויהיה חייב לשלם לספק השירות החיוני רשת את יתרת התשלום המגיעה לו בגין השלמת ביצוע העבודה.
{{ח:תתת|(4)}} הייתה העבודה המבוטלת עבודה המבוצעת במסלול מהיר אשר טרם הוחל בביצועה, ישיב ספק השירות החיוני רשת למבקש העבודה סכום השווה ל־85% מהעלות הכוללת של העבודה. החל ספק השירות החיוני רשת בביצוע העבודה במסלול המהיר יחולו על ביטולה הוראות סעיף קטן (2).
{{ח:תת|(ג)}} '''ביטול בקשת עבודה על ידי מבקש עבודה שבחר לבצע את העבודה האזרחית באמצעות קבלן מטעמו'''
{{ח:תת}} בחר מבקש העבודה לבצע את העבודה האזרחית באמצעות קבלן מטעמו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 144|באמת מידה 144(ד)}} וביטל את בקשתו לאחר שהוחל בביצוע העבודה האזרחית ובטרם הוחל בביצוע העבודה החשמלית, יפעל מבקש העבודה להשיב את המצב לקדמותו לאלתר כקבוע {{ח:פנימי|סעיף 148|באמת מידה 148(ו)}}, ויישא בעלות הביטול כאמור {{ח:פנימי|סעיף 150|באמת מידה 150(ב)}}.

{{ח:סעיף|151||תיקון: 15.9.06, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''סילוק מטרדים'''
{{ח:תת|(א)}} '''אחריות לסילוק מטרדים'''
{{ח:תת}} ספק השירות החיוני רשת או מבקש עבודה המבצע עבודות אזרחיות באמצעות קבלן מורשה מטעמו, אחראים לסלק לאלתר כל מטרד שנוצר בכל שלב משלבי העבודה האזרחית. הפר אחד הצדדים את חובתו ולא פעל כאמור בתוך 3 ימי עבודה, יפעל הצד שכנגד, על חשבון הצד המפר, לסילוקו לאלתר של המיטרד ולרבות באמצעות קבלן מטעמו.

{{ח:סעיף|152||תיקון: 15.9.06, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''שקיפות מידע דיווח ובקרה'''
{{ח:תת|(א)}} '''שקיפות ומידע'''
{{ח:תתת|(1)}} ספק השירות החיוני רשת ומבקש העבודה יפעלו לביצוע כל שלב משלבי העבודה המבוקשת תוך שקיפות מירבית ובאופן שכל הידוע לאחד הצדדים לגבי העבודה המבוקשת וביצועה יובא לידיעת הצד השני.
{{ח:תתת|(2)}} ספק השירות החיוני רשת יציין בכל הזמנה את שם איש הקשר מול מבקש העבודה ואמצעי ההתקשרות עמו במהלך ביצוע העבודה.
{{ח:תתת|(3)}} ספק השירות החיוני רשת יביא לידיעת מבקש העבודה את מועדי ההתחלה והסיום של כל שלב משלבי העבודה לא יאוחר מ־5 ימי עבודה לפני התחלת הביצוע.
{{ח:תתת|(4)}} מבקש העבודה או נציגו רשאים להיות נוכחים במקום העבודה בעת ביצועה ויהיו רשאים לדרוש ולקבל לידיהם במהלך הביצוע ובזמן אמת כל מידע, מסמך או פעילות הכרוכים בהזמנת ביצוע העבודה הן באתר העבודה והן במשרדי ספק השירות החיוני רשת ובהתאם למפורט בתיאום הטכני.
{{ח:תתת|(5)}} שלבי הביצוע כפי שסוכמו בתיאום הטכני יופיעו בפקודת העבודה שמנפיק ספק השירות החיוני רשת.
{{ח:תת|(ב)}} '''רישום ותיעוד'''
{{ח:תת}} ספק השירות החיוני רשת ינהל רישום ותיעוד הן של העבודות המבוקשות והן של התקבולים בגינן, באופן שבו לא יגבה ספק השירות החיוני רשת כפל תשלום בגין אותה העבודה, בין באמצעות בתקבול ממבקש העבודה ובין באמצעות תעריף הצריכה.
{{ח:תת|(ג)}} '''עלויות ציוד חשמלי הנזקפות לחובתו של ספק השירות החיוני רשת'''
{{ח:תת}} עלויות ציוד חשמלי הנזקפות לחובתו של ספק השירות החיוני רשת בגין {{ח:פנימי|סעיף 144|אמת מידה 144(ה)(2)}} יירשמו בספרים המנוהלים על ידי ספק השירות החיוני רשת כעלות הון.

{{ח:סעיף|153||תיקון: 15.9.06}}
{{ח:ת}} '''מקרים מיוחדים'''
{{ח:תת|(א)}} '''בקשה להחלת תעריף שונה'''
{{ח:תתת|(1)}} ביקש ספק השירות החיוני {{ח:הערה|[צ״ל: רשת]}} להחיל על עבודה על חשבון אחרים תעריף שונה מהתעריפים המפורטים {{ח:פנימי|פרק ז|בפרק זה}}, יפנה ספק השירות החיוני {{ח:הערה|[צ״ל: רשת]}} בבקשה מנומקת בכתב לראש אגף הנדסה ברשות החשמל.
{{ח:תתת|(2)}} ראש אגף הנדסה יבחן את הבקשה ויחליט האם להפנות את העניין למליאת הרשות לשם אישור תעריף ייחודי לעבודה.
{{ח:תתת|(3)}} ראש אגף הנדסה רשאי, אם מצא כי הדבר נחוץ לשם מתן החלטתו, לפנות לספק השירות החיוני {{ח:הערה|[צ״ל: רשת]}} או למבקש העבודה בבקשה לקבלת מידע ופרטים נוספים.
{{ח:תת|(ב)}} '''ידוע המבקש וחלופות'''
{{ח:תת}} פנה ספק השירות החיוני {{ח:הערה|[צ״ל: רשת]}} לראש אגף הנדסה ברשות בבקשה כאמור בסעיף (א), יודיע על כך ספק השירות החיוני {{ח:הערה|[צ״ל: רשת]}} בכתב למבקש העבודה ויבקש ממנו לבחור באחת החלופות דלהלן להמשך ביצוע העבודה:
{{ח:תתת|(1)}} בהתאם להסכמתו הכתובה והחתומה של מבקש העבודה, ימשיך ספק השירות החיוני {{ח:הערה|[צ״ל: רשת]}} בביצוע העבודה בכפוף להתחייבות מבקש העבודה לשלם את התעריף הייחודי שייקבע לעבודה המבוקשת.
{{ח:תתת|(2)}} בהתאם להסכמתו הכתובה והחתומה של מבקש העבודה, יעוכב ביצוע העבודה עד לקביעת תעריף ייחודי לעבודה המבוקשת והעיכוב לא ייחשב כסטייה מלוחות הזמנים לביצוע העבודה כפי שנקבעו בתיאום הטכני.

{{ח:סעיף|154|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(טרם נקבעה).}}

{{ח:סעיף|155|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(טרם נקבעה).}}

{{ח:סעיף|156|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(טרם נקבעה).}}

{{ח:סעיף|157|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(טרם נקבעה).}}

{{ח:סעיף|158|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(טרם נקבעה).}}

{{ח:סעיף|159|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(טרם נקבעה).}}

{{ח:סעיף|160|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(טרם נקבעה).}}

{{ח:סעיף|161|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(טרם נקבעה).}}

{{ח:סעיף|162|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(טרם נקבעה).}}

{{ח:סעיף|163|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(טרם נקבעה).}}

{{ח:סעיף|164|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(טרם נקבעה).}}

{{ח:סעיף|165|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(טרם נקבעה).}}

{{ח:קטע2|פרק ח|פרק ח׳: איכות הסביבה}}
{{ח:קטע3|פרק ח סימן א|סימן א׳: פרמיה לתועלת למשק מהפחתת זיהום}}

{{ח:סעיף|166||תיקון: 21.12.04, 16.8.06, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''זכאות לפרמיה'''
{{ח:תת|(א)}} '''תשלום פרמיה'''
{{ח:תת}} המחלק ישלם ליצרן באנרגיה מתחדשת, העונה על התנאים המפורטים באמות מידה אלו, פרמיה בגובה החיסכון בפליטות מזהמות ממיתקן הייצור של היצרן ביחס למיתקני הייצור של המחלק, כקבוע בלוח תעריפים 11.2–2.
{{ח:תת|(ב)}} '''יצרן באנרגיה מתחדשת'''
{{ח:תת}} ליצרן באנרגיה מתחדשת ייחשבו בעל רישיון ייצור פרטי או בעל רישיון ייצור עצמי שהספק מיתקן הייצור שברשותם הינו מ־100 קילווט ומעלה ואשר פועל באמצעות:
{{ח:תתת|(1)}} שמש; רוח; מים; ביומסה; אנרגיה שמקורה באתר הטמנת פסולת (ביוגז) שהוקם לפני יום 01.10.2003; שפכים או תופעות טבע אחרות (להלן – אנרגיה מתחדשת) בלבד.
{{ח:תתת|(2)}} אנרגיה מתחדשת תוך שימוש בדלק פוסילי בתנאים הבאים:
{{ח:תתתת|(א)}} שיעור השימוש בדלק הפוסילי לא יעלה על 30% מכמות האנרגיה המיוצרת במיתקן;
{{ח:תתתת|(ב)}} השימוש בדלק הפוסילי הכרחי להפעלת המיתקן המייצר באמצעות האנרגיה המתחדשת.
{{ח:תת|(ג)}} '''מיתקן ייצור הפועל לפרקים באמצעות דלקים פוסיליים'''
{{ח:תת}} בלבד יצרן באנרגיה מתחדשת שמיתקן הייצור שלו פועל לפרקים באמצעות שימוש בדלקים פוסיליים בלבד, לא יהיה זכאי לפרמיה עבור החשמל שיוצר בפרקי זמן אלו.

{{ח:סעיף|167||תיקון: 21.12.04, 16.8.06}}
{{ח:ת}} '''פניה לרשות לקביעת גובה הפרמיה'''
{{ח:תת|(א)}} '''אישור לעניין גובה הפרמיה'''
{{ח:תת}} לצורך קבלת אישור על גובה הפרמיה מהרשות יפנה היצרן לרשות על גבי טופס בקשה לקביעת גובה הפרמיה ליצרנים באנרגיה מתחדשת המצורף לאמת מידה זו, ויצרף עותק מרישיון הייצור שברשותו וכן אישור המשרד להגנת הסביבה על רמת הפליטות ממיתקן הייצור.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''טופס בקשה לקביעת גובה הפרמיה ליצרנים באנרגיות מתחדשות''' {{ש}} (לפי {{ח:פנימי|סעיף 167|אמת מידה 167 (פניה לרשות לקביעת גובה הפרמיה)}})}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הטופס הושמט)}}

{{ח:סעיף|168||תיקון: 21.12.04, 16.8.06, 24.6.19, 25.11.20; תש״ף־27, תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''תשלום הפרמיה'''
{{ח:תת|(א)}} '''פניה לצורך קבלת הפרמיה'''
{{ח:תת}} לצורך קבלת הפרמיה יפנה היצרן בכתב למחלק בצירוף העתק מאישור גובה הפרמיה שנקבעה לו על ידי הרשות.
{{ח:תת|(ב)}} '''תשלום מותאם'''
{{ח:תת}} המחלק ישלם ליצרן בהתאם לפרמיה המאושרת עד לפקיעת תוקפה או עד לפקיעת תוקף רישיונו, אלא אם ביקש היצרן בכתב להפסיק את קבלת הפרמיה לצורך מעבר להשתתפות במנגנון סחר בפליטות לכשיוסדר או שהתקבל מהרשות אישור לגובה הפרמיה המעודכנת.
{{ח:תת|(ג)}} '''פרמיה שעודכנה או שונתה'''
{{ח:תת}} במקרה של עדכון גובה הפרמיה או שינוייה על ידי הרשות יפעל המחלק בהתאם לאישור גובה הפרמיה המעודכנת שתעביר לו הרשות.
{{ח:תת|(ד)}} '''אופן חישוב הפרמיה ומועד תחילת תשלום'''
{{ח:תת}} המחלק ישלם ליצרן פרמיה על כל קילוואט שעה שנמכר לחברת החשמל או לאחר דרך רשת החשמל של חברת החשמל או שיוצר על־ידי בעל רישיון ייצור עצמי. הפרמיה תשולם מיום הקמת התחנה או מיום קבלת אישור גובה הפרמיה לפי המאוחר מביניהם.
{{ח:תת|(ה)}} '''הפקת חשבונות'''
{{ח:תתת|(1)}} מחלק יערוך וישלח ליצרן באנרגיות מתחדשות חשבון בהתאם לקבוע {{ח:פנימי|פרק ו|בפרק ו׳}}, בהתאם לסיווג היצרן.
{{ח:תתת|(2)}} בנוסף על הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 82|באמת מידה 82 (עריכת חשבון ליצרן)}}, המחלק יפרט וישלח באמצעות חשבונו של היצרן כאמור את חישוב התשלום עבור הפרמיה בגין ייצור באנרגיות מתחדשות.
{{ח:תתת|(3)}} ליצרן בעל רישיון ייצור עצמי שאינו רוכש חשמל ואינו מוכר חשמל לרשת החשמל, יפיק המחלק חשבון לתשלום הפרמיה.
{{ח:תת|(ו)}} '''התקנת מונה בהדקי מיתקן הייצור של בעל רישיון ייצור עצמי'''
{{ח:תת}} במידת הנדרש, המחלק יתקין מונה בהדקי מיתקן הייצור של בעל רישיון ייצור עצמי לצורך מניית הקווט״שים המיוצרים במיתקן הייצור. בעבור שירות זה ישלם היצרן למחלק עלות התקנת מונה עלות כאמור בשורה 6 – ”הסרת מונה והתקנתו“, בלוח תעריפים 5.4–2.
{{ח:תת|(ז)}} '''קריאת מונה'''
{{ח:תת}} לצורך הכנת חשבון חודשי, המחלק יקרא, אחת לחודש בתחילת כל חודש, את הנתונים שנאגרו במוני היצרן בחודש הקודם. עבור שירות זה ישלם היצרן למחלק תשלום כאמור בלוח תעריפים 5.4–1 (תשלום קבוע לשירותי צרכנות), בהתאם למאפייני היצרן.

{{ח:סעיף|169||תיקון: 21.12.04, 16.8.06, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''דיווחים'''
{{ח:תת|(א)}} '''דיווח לרשות'''
{{ח:תת}} המחלק יעביר לרשות אחת לשנה, במסגרת הדו״ח הסביבתי השנתי, דיווח בנוגע לכמות החשמל המיוצרת באמצעות אנרגיות מתחדשות על ידי יצרנים באנרגיה מתחדשת כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 166|באמת מידה 166(ב)}} ועל ידי המחלק.

{{ח:קטע3|פרק ח סימן ב|סימן ב׳: פרמיה להפחתת זיהומים בתחנות מזוטיות קיימות}}

{{ח:סעיף|170||תיקון: 16.8.06, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''זכאות לפרמיה'''
{{ח:תת|(א)}} '''תשלום פרמיה'''
{{ח:תת}} המחלק ישלם ליצרן במזוט במיתקני ייצור קיימים, העונה לתנאים המפורטים באמות מידה אלה (להלן – יצרן במזוט), פרמיה בגין חיסכון בפליטות מזהמות ממיתקן הייצור של בעל רישיון ייצור ביחס לרמות התקן המחייבות, כקבוע בלוח תעריפים 11.2–3.
{{ח:תת|(ב)}} '''זכאות לקבלת פרמיה'''
{{ח:תת}} לזכאי לקבלת פרמיה יחשב יצרן במזוט שמיתקן הייצור שלו על פי רישיונו פועל במזוט לפני אוגוסט 2006.

{{ח:סעיף|171||תיקון: 3.9.06}}
{{ח:ת}} '''פניה לרשות לקביעת גובה הפרמיה'''
{{ח:תת|(א)}} '''אישור לעניין גובה הפרמיה'''
{{ח:תת}} לצורך קבלת אישור זמני או קבוע על גובה הפרמיה מהרשות יפנה היצרן לרשות על גבי טופס בקשה לקביעת גובה הפרמיה ליצרנים קיימים במזוט, ויצרף עותק מרישיון הייצור ואישור המשרד לאיכות הסביבה על רמות הפליטות המחייבות של מיתקן הייצור ורמת ההפחתה ביחס אליהן.

{{ח:סעיף|172||תיקון: 3.9.06, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''תשלום הפרמיה'''
{{ח:תת|(א)}} '''פניה לצורך קבלת הפרמיה'''
{{ח:תת}} לצורך קבלת הפרמיה יפנה היצרן בכתב למחלק בצירוף העתק מהאישור התעריפי שנקבע לו על ידי הרשות.
{{ח:תת|(ב)}} '''תשלום בהתאם לתעריף המאושר'''
{{ח:תת}} המחלק ישלם ליצרן בהתאם לתעריף המאושר עד לפקיעת תוקפו או עד לפקיעת תוקף רישיונו של היצרן לפי המוקדם מבניהם.
{{ח:תת|(ג)}} '''תעריף ששונה'''
{{ח:תת}} במקרה של שינוי באישור התעריפי על ידי הרשות יפעל המחלק בהתאם לאישור החדש.
{{ח:תת|(ד)}} '''התקנת מונה תעריף עומס וזמן בהדקי מיתקן הייצור'''
{{ח:תת}} במידת הצורך, יתקין המחלק מונה תעריף עומס וזמן בהדקי מיתקן הייצור לצורך מניית הקילוואט שעה המיוצרים במיתקן הייצור. בעבור שירות זה ישלם היצרן למחלק עלות התקנת מונה כאמור בלוח תעריפים 5.4–2 בשורה ”הסרת מונה והתקנתו“.
{{ח:תת|(ה)}} '''קריאת מונים'''
{{ח:תתת|(1)}} לצורך הכנת חשבון חודשי, המחלק יקרא, אחת לחודש, בתחילת כל חודש את הנתונים שנאגרו במוני היצרן בחודש הקודם. עבור שירות זה ישלם היצרן למחלק תשלום כאמור בלוח תעריפים 5.4–1 ”תשלום קבוע לשירותי צרכנות“ הרלוונטי למאפייני היצרן.
{{ח:תתת|(2)}} במידה ומונה היצרן נקרא על־ידי המחלק באופן שגרתי לצורך הכנת חשבון לקבלת שירותי תשתית או לצורך אחר לא יגבה מהיצרן תשלום קבוע נוסף.
{{ח:תת|(ו)}} '''מועדים לתשלום הפרמיה'''
{{ח:תת}} המחלק ישלם ליצרן במזוט פרמיה על כל קילוואט שעה מיוצר הנמנה במונה היצרן, אחת לחודש, מיום קבלת האישור התעריפי ובהתאם לאמור בו.

{{ח:סעיף|173||תיקון: 3.9.06, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''עריכת חשבון'''
{{ח:תת|(א)}} '''הפקת חשבונות'''
{{ח:תתת|(1)}} מחלק יערוך וישלח ליצרן במזוט חשבון בהתאם לקבוע {{ח:פנימי|פרק ו|בפרק ו׳}}, בהתאם לסיווג היצרן.
{{ח:תתת|(2)}} בנוסף על הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 82|באמת מידה 82 (עריכת חשבון ליצרן)}}, המחלק יפרט וישלח באמצעות חשבונו של היצרן כאמור את חישוב התשלום עבור הפרמיה להפחתת זיהומים בתחנות מזוטיות קיימות.
{{ח:תתת|(3)}} ליצרן עצמי שאינו רוכש חשמל ואינו מוכר חשמל לרשת החשמל, יפיק המחלק חשבון לתשלום הפרמיה.

{{ח:סעיף|174||תיקון: 3.9.06, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''דיווחים'''
{{ח:תת|(א)}} '''דיווח לרשות'''
{{ח:תת}} המחלק יעביר לרשות אחת לשנה, ולא יאוחר מפברואר כל שנה, דיווח על סך התשלומים ששולמו לפי {{ח:פנימי|פרק ח סימן ב|סימן זה}} בשנה החולפת בין ה־1 לינואר ל־31 בדצמבר בהתאם לאישור התעריפי של כל יצרן, כולל פירוט לפי יצרן בהתייחס לחודשי התשלום, כמות הקילוואט שעה והתשלום בגינם.

{{ח:קטע3|פרק ח סימן ג|סימן ג׳: ייצור חשמל מבוזר בטכנולוגיה פוטו־וולטאית או פוטו־וולטאית בשילוב אגירה או טורבינת רוח לצריכה עצמית והעברת עודפים לרשת|תיקון: תשפ״ד־5}}

{{ח:סעיף|175||תיקון: 1.7.08, 7.9.09, 26.7.10, 2.6.12, 4.6.12, 25.12.12, 22.3.18, 21.11.18, 23.12.19, 5.4.20, 30.4.20, 11.1.21, 13.12.21, 14.3.22, 3.4.23, 13.12.23, 10.1.24, 29.7.24, 13.1.25, 9.7.25, 31.12.25; תשע״ח, תשע״ט־5, תש״ף־10, תש״ף־16, תש״ף־20, תש״ף־23, תש״ף־33, תשפ״א־19, תשפ״א־20, תשפ״א־21, תשפ״ב־9, תשפ״ב־18, תשפ״ג, תשפ״ד־5, תשפ״ד־11, תשפ״ד־17, תשפ״ד־31, תשפ״ה־11, תשפ״ה־15, תשפ״ה־31, תשפ״ו־4, תשפ״ו־9}}
{{ח:ת}} '''שילוב מיתקן ייצור ברשת על ידי המחלק'''
{{ח:תת|(א)}} '''הגדרות'''
{{ח:תת}} {{ח:פנימי|פרק ח סימן ג|בסימן זה}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אנרגיה מוזרמת לרשת“ – אנרגיה הנמדדת במונה הדו־כיווני בנקודת החיבור לרשת של מחלק;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אנרגיה מיוצרת במיתקן“ – אנרגיה מוזרמת מהדקי המחולל, לפי קריאת מונה הייצור;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גג“ – כיסוי עליון, כיסוי צדדי או דופן, במקום צרכנות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המועד הקובע“ – כ״ג בחשוון התשע״ט (1 בנובמבר 2018);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הספק מותקן“ – לעניין טורבינת רוח – האנרגיה הרגעית המרבית ביחידות קילו־וואט המיוצרת על ידי טורבינת רוח שנמדדת במונה הייצור במהירות רוח של 9 מטרים לשנייה, בהתאם לנתוני היצרן; לעניין מיתקן פוטו־וולטאי – ההספק הנקוב של הממיר, בהתאם לנתוני היצרן (AC); ולעניין מיתקן ייצור פוטו־וולטאי משולב אגירה בלא מנייה נפרדת – ההספק המותקן הוא גודל החיבור המבוקש;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חלקה א׳ בנחלה“ – חלק מנחלה שהוא שטח רצוף של קרקע המיועד בתוכנית כהגדרתה בחוק התכנון והבנייה למגורים, למבני משק ולעיבוד חקלאי, של בעל הזכויות בנחלה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”טורבינת רוח“ – מערכת לייצור חשמל על ידי טורבינת רוח, הכוללת, בין השאר, תורן, מערכת מניה ומתאם לרשת החשמל, בהספק מותקן שלא יעלה על 15 קילו־וואט לצרכן ביתי ו־50 קילו־וואט לכל צרכן אחר;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן ייצור פוטו־וולטאי משולב אגירה“ – מיתקן ייצור בטכנולוגיה פוטו־וולטאית שבנקודת החיבור שלו לרשת החשמל קיים גם מיתקן אגירה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן פוטו־וולטאי“ – מיתקן לייצור חשמל בטכנולוגיה פוטו־וולטאית לצריכה עצמית, המותקן על גג של שטח שקיים בו שימוש נוסף והכולל, בין השאר, קולטים פוטו־וולטאים, מערכת מניה וממיר זרם ישר לזרם חלופין, בהספק מותקן שלא עולה על 630 קילו־וואט ובכלל זה מיתקן כאמור המותקן על גג של כל אחד מאלה: בניין כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|בחוק התכנון והבנייה}}, חוות אחסון דלקים, מטמנה, בית עלמין, מאגר מים או מאגר מי קולחין, בריכת דגים, מחלף, חניון, מגרש חניה, מיתקן הנדסי, גדר, דרכים, מצללות, מיגון אקוסטי; לעניין הגדרה זו יראו מיתקן כמיתקן פוטו־וולטאי גם אם אינו מותקן על גג אלא מהווה גג, ובמחלף – גם אם מותקן על שטח כלוא במחלף כך שלא קיים שימוש נוסף לקרקע שמתחתיו; לעניין הגדרה זו, יראו מיתקן כמיתקן פוטו־וולטאי גם אם אינו מותקן על גג, אם מתקיים לגביו אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} המיתקן מהווה גג;
{{ח:תתתת|(2)}} המיתקן מותקן בשטח כלוא במחלף כך שלא קיים שימוש נוסף לקרקע שמתחתיו;
{{ח:תתתת|(3)}} המיתקן מותקן על קרקע ששטחה לא יעלה על 1,000 מטרים רבועים, שהיא מצויה בחלקה א׳ בנחלה או בקרקע פרטית בייעוד מגורים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן“ – מיתקן פוטו־וולטאי, מיתקן ייצור פוטו־וולטאי משולב אגירה בלא מנייה נפרדת או טורבינת רוח לצריכה עצמית במקום צרכנות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”צריכה עצמית במקום צרכנות“ – אנרגיה מיוצרת במיתקן, בניכוי אנרגיה מוזרמת לרשת המחלק מאותו מיתקן;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קרקע פרטית בייעוד מגורים“ – חלק משטח רצוף של קרקע בבעלות פרטית אשר מיועדת למגורים לפי תוכנית למגורים כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 145|בסעיף 145(ג1)(5) לחוק התכנון והבנייה}} וקיים בה מבנה מגורים שחובר לחשמל כדין, וכן קיים לגביה רישום זכויות בפנקסי המקרקעין לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|חוק התכנון והבנייה}}, בהתאם לחלוקה (פרצלציה) שאושרה על ידי מוסד התכנון הנוגע לעניין, אשר בוצע ביום כ״ט בטבת התשפ״ד (10 בינואר 2024) או לפניו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שילוב מיתקן“ – חיבור של מיתקן לרשת החשמל הפנימית במקום צרכנות לצורך צריכה עצמית והוצאת חשמל לרשת.
{{ח:תת|(ב)}} '''שילוב מיתקן ברשת החשמל'''
{{ח:תתת|(1)}} לבקשת צרכן, או מיופה כוחו רשום {{ח:הערה|[צ״ל: לבקשת צרכן רשום, או מיופה כוחו]}} ובהתאם לקבוע {{ח:פנימי|פרק ח סימן ג|בסימן זה}}, ישלב המחלק מיתקן במקום צרכנות שעל שם הצרכן, לצורך צריכה עצמית והעברת חשמל לרשת החשמל, בתוך המועדים המפורטים באמת מידה זו.
{{ח:תתת|(1א)}} לפי בקשת צרכן בבית משותף ישלב המחלק מיתקן כאמור בסעיף קטן (1) באמצעות החיבור המשותף הקיים או באמצעות חיבור משותף נוסף אחד לכל צרכני הבית המשותף, והכול בכפוף להוראות {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#סעיף 59ט|סעיפים 59ט}} {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#סעיף 59י|ו־59י לחוק המקרקעין}}.
{{ח:תתת|(2)}} המחלק ישלב ברשת החשמל מיתקן פוטו־וולטאי או מיתקן ייצור פוטו־וולטאי משולב אגירה בלא מנייה נפרדת בהתאם {{ח:פנימי|פרק ח סימן ג|לסימן זה}}, אם התקיימו תנאים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} ההספק המותקן, של כלל המיתקנים הפוטו־וולטאיים או של כלל מיתקני הייצור הפוטו־וולטאיים משולבי אגירה, לפי העניין{{ח:הערה|,}} אשר שולבו במקום הצרכנות לפי {{ח:פנימי|פרק ח סימן ג|סימן זה}} מיום י״ד בטבת התשע״ח (1 בינואר 2018), לרבות מיתקנים פוטו־וולטאיים כהגדרתם לפי אמת מידה זו כנוסחה ערב תחילתם של כללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני) (תיקון מס׳ 9), התשפ״ב–2021, אשר הבקשה לשילובם הוגשה לפני מועד תחילתם של הכללים האמורים {{ח:הערה|(ביום 1.1.2022)}} בתוספת הספק המיתקן שבעבורו מוגשת הבקשה, אינו עולה על 630 קילו־וואט;
{{ח:תתתת|(ב)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתתת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}
{{ח:תתת|(3)}} לבקשת צרכן רשום, או מיופה כוחו, מחלק ישלב ברשת חלוקת החשמל טורבינת רוח, עד שההספק המותקן במשק החשמל הארצי יגיע ל־10 מגה וואט או עד יום ט״ז בטבת התשפ״א (31 בדצמבר 2020), לפי המוקדם מביניהם.
{{ח:תתת|(4)}} לבקשת צרכן רשום, או מיופה כוחו, מחלק יגדיל חיבור במקום הצרכנות לצורך שילוב מיתקן במקום הצרכנות. בקשה כאמור תטופל בהתאם לקבוע {{ח:פנימי|פרק ג|בפרק ג׳}}.
{{ח:תת|(ג)}} '''תוקף ההתחייבות'''
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(חל על בקשות לחיבור או לשילוב מיתקן שהוגשו לאחר יום 6.6.2019 שאינו חוות רוח כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 190|באמת מידה 190}}):}}
{{ח:תתת|(1)}} תוקף התחייבות המחלק לשילוב של מיתקן פוטו־וולטאי או מיתקן ייצור פוטו־וולטאי משולב אגירה יהיה עד שנה מיום מתן ההתחייבות לשילוב המיתקן, לצרכן; חלפה שנה כאמור ולא חובר המיתקן לרשת מכל סיבה שהיא, תפוג ההתחייבות ולא יחבר המחלק את המיתקן לרשת.
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה לעניין מי שבתקופה מיום 13.6.2025 עד יום 28.7.2025 הייתה לו תשובת מחלק חיובית לפי {{ח:פנימי|סעיף 35כ2|אמת מידה 35כ2}} או התחייבות לחיבור לפי {{ח:פנימי|סעיף 35כו4|אמת מידה 35כו4}} שהיא בתוקף):}} תוקף התחייבות המחלק לשילוב של מיתקן פוטו־וולטאי או מיתקן ייצור פוטו־וולטאי משולב אגירה יהיה עד 13.5 חודשים מיום מתן ההתחייבות לשילוב המיתקן, לצרכן; חלפה שנה כאמור ולא חובר המיתקן לרשת מכל סיבה שהיא, תפוג ההתחייבות ולא יחבר המחלק את המיתקן לרשת.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בסעיף קטן (1), אם שילוב של מיתקן פוטו־וולטאי או מיתקן ייצור פוטו־וולטאי משולב אגירה, מחייב הקמה או שדרוג של רשת מתח נמוך תת־קרקעית, כולל החלפה או הוספה של שנאי בתחנת טרנספורמציה קיימת, תוקף התחייבות המחלק לשילוב המיתקן יהיה לתקופה שלא תעלה על שנתיים מיום מתן ההתחייבות לצרכן.
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה לעניין מי שבתקופה מיום 13.6.2025 עד יום 28.7.2025 הייתה לו תשובת מחלק חיובית לפי {{ח:פנימי|סעיף 35כ2|אמת מידה 35כ2}} או התחייבות לחיבור לפי {{ח:פנימי|סעיף 35כו4|אמת מידה 35כו4}} שהיא בתוקף):}} על אף האמור בסעיף קטן (1), אם שילוב של מיתקן פוטו־וולטאי או מיתקן ייצור פוטו־וולטאי משולב אגירה, מחייב הקמה או שדרוג של רשת מתח נמוך תת־קרקעית, כולל החלפה או הוספה של שנאי בתחנת טרנספורמציה קיימת, תוקף התחייבות המחלק לשילוב המיתקן יהיה לתקופה שלא תעלה על 25.5 חודשים מיום מתן ההתחייבות לצרכן.
{{ח:תתת|(3)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (1) ו־(2), אם שילוב המיתקן הפוטו־וולטאי או מיתקן הייצור הפוטו־וולטאי משולב האגירה מחייב עבודות במתח גבוה, לרבות הקמת תחנת טרנספורמציה חדשה, תוקף התחייבות המחלק לשילוב המיתקן יהיה לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים מיום מתן ההתחייבות לצרכן.
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה לעניין מי שבתקופה מיום 13.6.2025 עד יום 28.7.2025 הייתה לו תשובת מחלק חיובית לפי {{ח:פנימי|סעיף 35כ2|אמת מידה 35כ2}} או התחייבות לחיבור לפי {{ח:פנימי|סעיף 35כו4|אמת מידה 35כו4}} שהיא בתוקף):}} על אף האמור בסעיפים קטנים (1) ו־(2), אם שילוב המיתקן הפוטו־וולטאי או מיתקן הייצור הפוטו־וולטאי משולב האגירה מחייב עבודות במתח גבוה, לרבות הקמת תחנת טרנספורמציה חדשה, תוקף התחייבות המחלק לשילוב המיתקן יהיה לתקופה שלא תעלה על 37.5 חודשים מיום מתן ההתחייבות לצרכן.
{{ח:תתת|(3א)}} על אף האמור בסעיף קטן {{ח:הערה|(}}1{{ח:הערה|)}}, לבקשת צרכן, תוקף התחייבות המחלק לשילוב המיתקן יהיה לתקופה של שנה וחצי מיום מתן ההתחייבות לצרכן.
{{ח:תתת|(4)}} התחייבות לחיבור בהתאם לסעיפים קטנים {{ח:הערה|(}}2{{ח:הערה|)}}, {{ח:הערה|(}}3{{ח:הערה|)}} או {{ח:הערה|(}}3א{{ח:הערה|)}}, למיתקנים שהספקם עולה על 50 קילו־וואט תותנה בהפקדת בטוחה למחלק הדומיננטי בסך של 150 ש״ח לקילו־וואט. הבטוחה תופקד בתוך 45 ימים ממועד אישור הסכם התיאום הטכני. תוקף הערבות יהיה עד תום 45 ימים ממועד ההתחייבות לחיבור כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 35כ1|באמת מידה 35כ1}}; הבטוחה הנדרשת תעמוד בתנאים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 50|בסעיף (ד)(2) לאמת מידה 50}}, בשינויים המחויבים; לא הופקדה בטוחה כאמור, תפקע ההתחייבות לחיבור; חלף המועד לעמידה בתנאים לסנכרון הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 35כ4|באמת מידה 35כ4(ד)}} ולא עמד המיתקן בתנאים לסנכרון, מכל סיבה שהיא, יחלט המחלק את הערבות המופקדת, תפוג ההתחייבות לחיבור ולא יחבר המחלק את המיתקן לרשת. לעניין ”מבקש אחר“ כמשמעו {{ח:פנימי|סעיף 35כ4|באמת מידה 35כ4(ד)(1) {{ח:הערה|או}} (ד)(2)}} – אם לא עמד המיתקן בתנאים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 35כ4|באמת מידה 35כ4(ה)(1א)}}, יחלט המחלק את הערבות המופקדת, תפוג ההתחייבות לחיבור ולא יחבר המחלק את המיתקן לרשת.
{{ח:תתת|(5)}} חלף המועד לעמידה בתנאים לסנכרון הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 35כ4|בסעיף (ד) לאמת מידה 35כ4}} ולא עמד המיתקן בתנאים לסנכרון מכל סיבה שהיא, יחלט המחלק את הבטוחה המופקדת, תפוג ההתחייבות לחיבור ולא יחבר המחלק את המיתקן לרשת.
{{ח:תתת|(6)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תתת|(7)}} על אף האמור בסעיף קטן (4), לעניין צרכן שהוא משרד ממשלתי, מערכת הביטחון או בית חולים ממשלתי, לרבות בית חולים ממשלתי בבעלות משותפת של המדינה ושל רשות מקומית, יראו כבטוחה לפי אותו סעיף קטן גם התחייבות חתומה כדין על ידי החשב של אותו גוף מבקש, שלפיה הגוף ישלם את הסכום לפי הסעיף הקטן האמור.

{{ח:סעיף|176||תיקון: 1.7.08, 7.9.09, 26.7.10, 2.6.12, 4.6.12, 25.12.12, 15.1.15, 25.11.15, 26.12.16, 19.2.18, 22.3.18, 21.11.18, 11.1.21, 14.3.22, 15.12.22, 3.4.23, 13.12.23, 21.2.24, 13.1.25, 14.5.25, 9.7.25, 31.12.25; תשע״ח, תשע״ט־13, תש״ף, תשפ״א־21, תשפ״ב־13, תשפ״ג, תשפ״ג־8, תשפ״ד־5, תשפ״ד־11, תשפ״ד־16, תשפ״ד־35, תשפ״ה־15, תשפ״ה־22, תשפ״ה־29, תשפ״ה־31, תשפ״ו־9, תשפ״ו־15}}
{{ח:ת}} '''הסדרי תשלומים לצרכנים רשומים'''
{{ח:תת|(א)}} '''בחירה בשיטת התחשבנות'''
{{ח:תתת|(1)}} צרכן רשום המבקש לשלב מיתקן פוטו־וולטאי או מיתקן ייצור פוטו־וולטאי משולב אגירה בלא מנייה נפרדת ברשת החלוקה, יבחר לצורך התחשבנות עם המחלק באחת משתי השיטות המפורטות בסעיפים (ב) ו־(ג).
{{ח:תתת|(2)}} בחר צרכן רשום בשיטת ההתחשבנות, יוכל הצרכן הרשום לעבור לשיטת התחשבנות אחרת באמצעות רישום דיגיטלי אצל המחלק; בוצע הרישום שישה ימי עבודה או יותר לפני תום חודש קלנדרי, יבצע המחלק את שינוי שיטת ההתחשבנות בחודש העוקב לחודש שבו בוצע הרישום; בוצע הרישום פחות משישה ימי עבודה לפני תום חודש קלנדרי, יבצע המחלק את שינוי שיטת ההתחשבנות בחודש שלאחר החודש העוקב לחודש שבו בוצע הרישום; ההתחשבנות בשיטה המבוקשת תבוצע לאחר עדכון השינוי.
{{ח:תתת|(3)}} אם הצרכן נדרש להתקין מונה ייצור, לצורך ביצוע שינוי שיטת ההתחשבנות, יאפשר המחלק לצרכן לבצע את הרישום לפי סעיף קטן (2) לעניין שינוי שיטת התחשבנות כאמור רק לאחר התקנת המונה.
{{ח:תתת|(3א)}} במהלך 12 החודשים שממועד שינוי שיטת התחשבנות לפי סעיף קטן (2), צרכן לא יהיה רשאי לשנות שוב את שיטת ההתחשבנות.
{{ח:תתת|(4)}} ספק שירות חיוני רשת יקבל מידי הצרכן הרשאת גישה לחשבון הצרכן לצורך תשלום בעד האנרגיה בהתאם לשיטת ההתחשבנות שבחר הצרכן, וכן כתובת דואר אלקטרוני למשלוח חשבונית באופן דיגיטלי.
{{ח:תת|(ב)}} '''התחשבנות בשיטת תשלום בעבור ייצור'''
{{ח:תתת|(1)}} לפי שיטת התחשבנות זו, המחלק יגבה מהצרכן הרשום את התעריף בעד צריכה עצמית במקום הצרכנות כקבוע {{ח:פנימי|פרק ב סימן ב|בפרק ב׳ (צריכת חשמל) סימן ב׳ (חשבונות ותשלומים)}}. נוסף על תעריף זה יגבה המחלק מאת הצרכן הרשום את התוספת לתשלום הקבוע לצרכן בעל מיתקן פוטו־וולטאי או מיתקן ייצור פוטו־וולטאי משולב אגירה בלא מנייה נפרדת הקבועה בלוח התעריפים 5.4–1.
{{ח:תתת|(2)}} לפי שיטת התחשבנות זו, המחלק ישלם לצרכן הרשום בעד האנרגיה המיוצרת במיתקן פוטו־וולטאי או מיתקן ייצור פוטו־וולטאי משולב אגירה בלא מנייה נפרדת במקום צרכנות את התעריף כמפורט בלוח תעריפים 6.7–5, או בלוח תעריפים 6.7–5א; לפי העניין, בהתאם לבחירת הצרכן הרשום; צרכן רשום יהיה רשאי לבחור בתעריף לפי מסלול הקדמת החזר ההשקעה הראשונית הקבוע בלוח תעריפים 6.7–5א אם המיתקן אינו עולה על 30 קילו־ואט ויהיה רשאי לבחור בתעריף לפי המסלול הריאלי הקבוע בלוח תעריפים 6.7–5א אם המיתקן אינו עולה על 15 קילו־ואט; בחירה במסלולי התעריף האמורים תתאפשר רק אם לא מחובר במקום הצרכנות מיתקן נוסף הפועל לפי {{ח:פנימי|פרק ח סימן ג|סימן זה}}; התשלום השנתי הקבוע בלוח תעריפים 6.7–5 ישולם, בכל שנה, במהלך חודש ינואר, בעד השנה הקלנדרית שקדמה לו.
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תתת|(4)}} בשיטת התחשבנות זו, המחלק ישלם לצרכן רשום ששילב טורבינת רוח, בעד האנרגיה המיוצרת בה, לפי לוח תעריפים 6.7–6.
{{ח:תת|(ג)}} '''התחשבנות בשיטת תשלום בעבור הזרמה לרשת'''
{{ח:תתת|(1)}} לפי שיטת התחשבנות זו, מחלק יגבה מאת הצרכן הרשום תעריף בעד צריכת החשמל מהרשת במקום הצרכנות כקבוע {{ח:פנימי|פרק ב סימן ב|בפרק ב׳ (צריכת חשמל) סימן ב׳ (חשבונות ותשלומים)}}. נוסף על תעריף זה, יגבה המחלק מאת הצרכן את התוספת לתשלום הקבוע לצרכן רשום בעל מיתקן פוטו־וולטאי או מיתקן ייצור פוטו־וולטאי משולב אגירה בלא מנייה נפרדת הקבועה בלוח התעריפים 5.4–1.
{{ח:תתת|(2)}} לפי שיטת התחשבנות זו, המחלק ישלם לצרכן הרשום תעריף בעד האנרגיה המוזרמת לרשת בהתאם לקבוע בסעיף (ב)(2).
{{ח:תתת|(3)}} על אף האמור בסעיף (א)(2), צרכן רשום שבחר בשיטת התחשבנות זו ומעוניין לעבור להתחשבנות בשיטת תשלום בעבור ייצור, יוכל לעשות כן באופן חד־פעמי ובלתי חוזר, בכפוף להגשת בקשה למחלק לא יאוחר מיום י״ט בטבת התשפ״ד (31 בדצמבר 2023).
{{ח:תת|(ד)}} '''התחשבנות – כללי'''
{{ח:תתת|(1)}} המחלק ימסור לצרכן הרשום הודעה על זכאות לתשלום המפרטת את הקוט״ש שייצר המיתקן בתקופת החשבון ואת התמורה שלה זכאי הצרכן הרשום בעבורם.
{{ח:תתת|(2)}} המחלק יפיק את החשבון לצרכן באופן דיגיטלי בתוך 7 ימי עבודה ממועד קריאת המונה ולגבי נקודת חיבור שמחוברים אליה מספר מיתקנים – בתוך 10 ימי עבודה; המחלק יפרע את התשלום לצרכן בתוך 15 ימי עבודה מיום קבלת החשבונית, חשבונית המס או הקבלה מהצרכן, באופן דיגיטלי, בהתאם להוראות המס החלות על הצרכן, ואם הצרכן פטור מהגשת חשבונית מס וקבלה על פי דין – בתוך 15 ימי עבודה ממועד הפקת החשבון; אם לא הופק החשבון במועד האמור, ישלם ספק שירות חיוני רשת לצרכן תשלום בשל ההפרה בעלות הקבועה בלוח תעריפים 12–1; בחר צרכן רשום לא להעביר חשבונית למחלק באופן דיגיטלי וכתוצאה מכך לא ניתן להפיק לו חשבון באופן דיגיטלי, יגבה ספק שירות חיוני רשת מהצרכן את התשלום הקבוע בשורה 30 ללוח תעריפים 2.5–4.
{{ח:תתת|(3)}} צרכן רשום רשאי להמציא למחלק כתב הוראה בלתי חוזרת להעברת התשלום לחשבון ייעודי (באמת מידה זו – ההוראה), והמחלק יאשר את קבלת ההוראה בחתימתו עליה ויפעל לפיה. המחלק לא ימנע מהצרכן הרשום להמחות את זכויותיו לקבלת התשלומים המגיעים לו בקשר לייצור חשמל לצד שלישי, לרבות לטובת גוף מממן, על דרך שעבוד תזרים המזומנים. לא המציא צרכן רשום למחלק הרשאת גישה לחשבון, יגבה ספק שירות חיוני רשת מהצרכן את התשלום הקבוע בשורה 31 ללוח תעריפים 2.5–4. נוסף על האמור, יאפשר המחלק לצרכן הרשום להמציא הוראה נפרדת בעבור כל מיתקן שנמצא במקום הצרכנות; מחלק יאפשר לצרכן הרשום להודיע בכתב, לא יאוחר מיום עשרים בדצמבר בכל שנה, על בחירתו לעניין אופן חלוקת המחאת התשלום בנוגע לשנה העוקבת; אם לא הוגשה הודעה כאמור מטעם הצרכן עד למועד האמור תמשיך לחול הבחירה הקיימת גם בנוגע לשנה העוקבת. המחלק לא יקזז מהתשלומים חובות של הצרכן הרשום, לא יעביר את כספי התשלומים לאחר ולא יקבל הוראה נוגדת להעברתם מגורם זולת הצרכן הרשום או מוטב ההוראה ובהתאם לנוסח ההוראה.
{{ח:תתת|(4)}} לא שילם הצרכן הרשום בעבור צריכת החשמל, יפעל המחלק בהתאם לקבוע {{ח:פנימי|סעיף 24|באמת מידה 24 (מועדי תשלום)}} ובלבד שאם ניתנה הוראה כאמור בסעיף קטן (3), ישלח המחלק, במקביל לשליחת תזכורת לתשלום, העתק של ההתראה לפני ניתוק שנשלחה לצרכן הרשום במסגרת התזכורת לתשלום למוטב ההוראה. אין באמור בסעיף זה כדי להשית אחריות כלשהי על המחלק כלפי מוטב ההוראה או מי מטעמו בשל כל תוצאה, מעשה או מחדל שעשויים להיגרם למוטב או לצד שלישי אחר בשל משלוח ההתראה או בשל ניתוק מקום הצרכנות.
{{ח:תתת|(5)}} אם האנרגיה המוזרמת לרשת בשעה נתונה גבוהה ב־102.5% או יותר מההספק המקסימלי כפי שנקבע תשובת המחלק, המחלק יגבה מהצרכן את התשלום הקבוע בלוח תעריף 6.7–30 בעבור האנרגיה שהוזרמה ביתר.
{{ח:תת|(ה)}} '''הסדר התשלומים בעת החלפת צרכנים רשומים'''
{{ח:תתת|(1)}} החלפת צרכנים רשומים המשתתפים בהסדר לפי {{ח:פנימי|פרק ח סימן ג|סימן זה}} תתבצע בהתאם לקבוע {{ח:פנימי|סעיף 19|באמת מידה 19 (החלפת צרכנים)}}, ולעניין הסדר התשלומים למיתקן תהווה סיום ההסכם עם הצרכן הרשום היוצא. לאחר החלפת הצרכנים הרשומים וחתימת הצרכן הרשום החדש על הסכם לעניין הסדר התשלומים עם המחלק, ימשיך המחלק את הסדר התשלום בעבור החשמל המיוצר במיתקן עם הצרכן הרשום החדש, בכפוף לחתימת הצרכן הרשום החדש על הסכם עם המחלק.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בסעיף קטן (1), מחלק ידרוש מצרכן רשום שהעביר את זכותו לקבלת שירות חשמל בנכס מסוים ואשר המציא למחלק כתב הוראה כאמור בסעיף (ה)(3), להגיש בתוך 45 ימי עבודה, הודעה משותפת יחד עם הצרכן הרשום החדש בנכס ומוטב ההוראה, ולפיה הם מודיעים למחלק על ביטול, הסבה או המרה של כתב ההוראה.
{{ח:תתת|(3)}} לא קיבל המחלק הודעה כאמור בסעיף קטן (2), לא ישלם המחלק בעבור החשמל המיוצר במיתקן עד למועד קבלת ההודעה.
{{ח:תת|(ו)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ז)}} '''התחשבנות לגבי בית משותף'''
{{ח:תתת|(1)}} שולב מיתקן במקום צרכנות הרשום על שם נציגות בית משותף, ישלם המחלק את התעריף לחשבון נציגות הבית המשותף; לעניין אמת מידה זו, ”בית משותף“ ו”נציגות בית משותף“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 29|באמת מידה 29}}.
{{ח:תתת|(2)}} אם שולב מיתקן במקום צרכנות שהוא על שם צרכן שאינו נציגות בית משותף לפי {{ח:פנימי|סעיף 175|סעיף (א)(1א) לאמת מידה 175}}, יתחשבן המחלק עם הצרכן בהתאם למונה הייצור שהותקן לצורך שילוב המיתקן במערכת לפי {{ח:פנימי|סעיף 175|הסעיף האמור}}.
{{ח:תת|(ח)}} '''תוקף שיטת ההתחשבנות'''
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תתת|(2)}} הוראות סעיף (ג) ייכנסו לתוקף במועד הקובע.
{{ח:תתת|(3)}} שיטת ההתחשבנות בין המחלק לבין הצרכן הרשום, שנקבעה לפי הוראות אמת מידה זו, תהיה בתוקף במשך 26 שנים מיום מתן ההתחייבות לשילוב המיתקן לצרכן; על אף האמור, לבקשת מבקש החיבור, ישלם המחלק את התעריף לתקופה קצרה יותר.
{{ח:תתת|(4)}} הסדרי תשלומים לפי {{ח:פנימי|פרק ח סימן ג|סימן זה}} יחולו רק על מי שביקש לשלב מיתקן לפי {{ח:פנימי|פרק ח סימן ג|סימן זה}}, החל ביום י״ד בטבת התשע״ח (1 בינואר 2018), ולא ביקש קודם לכן לשלב את אותו מיתקן לפי סימן אחר או לפי {{ח:פנימי|פרק ח סימן ג|סימן זה}} בנוסחו ערב תחילת תוקפם של כללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני) (תיקון), התשע״ח–2018.
{{ח:תת|(ט)}} '''רישום והתחשבנות בשיטת תשלום בעבור ייצור עם צרכן מונה ייצור'''
{{ח:תתת|(1)}} לבקשת צרכן רשום אשר בחר בשיטת ההתחשבנות הקבועה בסעיף (ב), ירשום המחלק צרכן אחר על מונה ייצור שמשויך למיתקן פוטו־וולטאי בחטיבת קרקע (להלן – צרכן מונה ייצור); לבקשה זו יצורף אישור צרכן מונה הייצור לרישום המונה על שמו; אם לא הוגשה בקשה כאמור ולא נרשם צרכן מונה ייצור, ייחשב הצרכן הרשום לצרכן מונה הייצור.
{{ח:תתת|(2)}} בבקשת הצרכן הרשום לרישום צרכן מונה ייצור יאשר הצרכן הרשום לספק שירות חיוני לקבל את כל נתוני המנייה הנדרשים ממונה הצרכן הרשום לצורך ביצוע התחשבנות עם צרכן מונה הייצור.
{{ח:תתת|(3)}} לצורך ביצוע הבקשה כאמור בסעיף קטן (1), יעמיד המחלק לרשות הצרכן הרשום, באתר האינטרנט שלו, טופס בקשה דיגיטלי שאליו יצרף הצרכן הרשום את פרטי צרכן מונה הייצור, לרבות ייפוי כוח מצרכן מונה הייצור המבוקש, אישור רישום, פרטים מזהים, מספר טלפון נייד וכתובת אלקטרונית לקבלת הודעות והמלצות חשבון; היה המבקש תאגיד, יצוין גם מספר התאגיד שלו ויצורף אישור מאת רואה חשבון או עורך דין בדבר המוסמכים לחתום בשם התאגיד; בלי לגרוע מהאמור, המחלק יאפשר הגשת בקשה כאמור בסעיף קטן (1) גם באמצעי דיגיטלי מהמפורטים {{ח:פנימי|סעיף 5|באמת מידה 5}}, למעט באמצעות מסרון, ובלבד שלבקשה שהוגשה באמצעות אמצעי כאמור צירף הצרכן את הפרטים והמסמכים המפורטים בסעיף קטן זה.
{{ח:תתת|(4)}} במועד הבקשה ועם רישום צרכן חדש, יספק המחלק לצרכן מונה הייצור את הסכם הרכישה ממיתקן הייצור ואת האסמכתה לביצוע הפעולה.
{{ח:תתת|(5)}} בעד ביצוע רישום צרכן מונה הייצור ישלם צרכן מונה הייצור למחלק הוצאות סידור ורישום כקבוע בשורות 11 ו־12 ללוח תעריפים 5.4–2, לפי העניין.
{{ח:תתת|(6)}} לאחר קבלת בקשת צרכן רשום לרישום צרכן מונה ייצור, יספק המחלק שירותי מנייה והתחשבנות לצרכן מונה הייצור בהתאם לקבוע באמת מידה זו, והכול בכפוף להוראות החלות לעניין ההתחשבנות לפי סעיף (ב).
{{ח:תתת|(7)}} המחלק יאפשר לצרכן מונה ייצור להמחות את זכותו בהתאם להוראות סעיף (ה)(2).
{{ח:תתת|(8)}} המחלק ישלם לצרכן מונה הייצור תשלום בעבור ייצור החשמל, לפי קוט״ש הנמדד במונה הייצור, אשר יהיה בתעריף כאמור בסעיף (ב)(2) ויגבה מצרכן מונה הייצור, באמצעות קיזוז מהתשלום האמור, את התשלום הקבוע בלוח תעריפים 5.4–1.
{{ח:תתת|(9)}} החלפת צרכן רשום לא תגרום לשינוי ברישומו של צרכן מונה הייצור.
{{ח:תת|(י)}} '''הגשת בקשה להתקנת מונה ייצור'''
{{ח:תת}} צרכן בעלים רשום, שבמקום הצרכנות שלו קיים מיתקן פוטו־וולטאי, זכאי להתקנת מונה ייצור, בהתאם להוראות המפורטות להלן:
{{ח:תתת|(1)}} צרכן בעלים רשום יגיש למחלק בקשה באופן מקוון להתקנת מונה ייצור בעבור מיתקן הייצור;
{{ח:תתת|(2)}} כתנאי לאישור רישום הבקשה, יגבה המחלק מצרכן הבעלים הרשום תשלום בעד התקנת מונה הייצור כקבוע בלוח תעריפים 5.4–3;
{{ח:תתת|(3)}} מחלק יבצע עם צרכן הבעלים הרשום תיאום טכני לצורך התקנת מונה הייצור בתוך 30 ימי עבודה ממועד הגשת בקשת הצרכן וביצוע התשלום;
{{ח:תתת|(4)}} המחלק יתקין את מונה הייצור בתוך 120 ימים מסיום התיאום הטכני, אלא אם כן הצרכן ביקש מועד מאוחר יותר לכך;
{{ח:תתת|(5)}} לא עמד המחלק במועדים הקבועים בפסקה (4) בשל עיכוב הנובע מפעולות המחלק, ישלם המחלק לצרכן הבעלים הרשום תשלום בשל הפרה בעלות הקבועה בלוח תעריפים 12.1–1, וזאת עד לסיום ההפרה.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''נספח א׳ {{ח:פנימי|סעיף 176|לאמת מידה 176}}''' {{ש}} מתכונת דיווח לצורכי התחשבנות בין המחלק לבין בעל רישיון הולכה}}
{{ח:ת}} &lt;table style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;מס׳ מערכת&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מיקום המערכת&lt;/th&gt;&lt;th&gt;הספק&lt;/th&gt;&lt;th&gt;תאריך הפעלה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;קוד הסדרה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;תעריף&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מספר מונה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;סוג מונה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;קריאת מונה נוכחית&lt;/th&gt;&lt;th&gt;קריאת מונה קודמת&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף|176א||תיקון: 23.12.19, 5.4.20, 30.4.20, 1.11.20, 5.4.21, 14.3.22; תש״ף־10, תש״ף־16, תש״ף־20, תש״ף־25, תשפ״א־24, תשפ״ב־18, תשפ״ד־5}}
{{ח:ת}} '''תנאים לזכאות לתעריף למיתקנים שאינם נכללים במכסה הזוכה בהליכים תחרותיים'''
{{ח:תת|(א)}} '''הגדרות'''
{{ח:תת}} באמת מידה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן“ – מיתקן קרקעי או מיתקן על גג כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 220|באמת מידה 220}}, המשמש לייצור חשמל בטכנולוגיה פוטו־וולטאית.
{{ח:תת|(ב)}} '''הגשת בקשה לרישום הספק'''
{{ח:תת}} מבקש המבקש להקים מיתקן שלא במסגרת הליך תחרותי (באמת מידה זו – המבקש), יגיש למחלק בקשה לרישום הספק שהוא מתחייב להקים.
{{ח:תת|(ג)}} '''הפקדת בטוחה'''
{{ח:תתת|(1)}} כתנאי לרישום הספק, יפקיד המבקש בטוחה לטובת המחלק הדומיננטי במועד הגשת הבקשה לרישום ההספק.
{{ח:תתת|(2)}} סכום הבטוחה יעמוד על סך של 300 שקלים חדשים לקילו וואט מותקן לגבי מיתקנים המוקמים על גבי קרקע, ו־150 שקלים חדשים לקילו וואט מותקן לגבי מיתקנים המוקמים על גבי גגות.
{{ח:תתת|(3)}} הבטוחה הנדרשת תעמוד בתנאים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 50|בסעיף (ד)(2) לאמת מידה 50}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ד)}} '''הגבלת הספק המיתקנים'''
{{ח:תת}} הספק המיתקנים שבעבורם המבקש יבקש חיבור לא יעלה על ההספק שצוין בבקשה לרישום הספק ושבעבורם הפקיד את הבטוחה.
{{ח:תת|(ה)}} '''מועד מחייב לסנכרון וחילוט הבטוחה'''
{{ח:תתת|(1)}} המועד המחייב לסנכרון, כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 35כ1|באמת מידה 35כ1}}, לגבי מבקשים המבקשים להקים מיתקן לפי אמת מידה זו, הוא יום ט׳ בחשוון התשפ״ב (15 באוקטובר 2021).
{{ח:תתת|(2)}} המועד המחייב המרבי לסנכרון, כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 35כ1|באמת מידה 35כ1}}, לגבי מבקשים המבקשים להקים מיתקן לפי אמת מידה זו, הוא יום כ׳ בתשרי התשפ״ג (15 באוקטובר 2022).
{{ח:תתת|(3)}} אם המבקש הציג אישור של המחלק לעמידה בתנאים לסנכרון עד המועד המחייב לסנכרון, המחלק הדומיננטי ישיב לו את הבטוחה שהפקיד לפי סעיף (ב) במלואה.
{{ח:תתת|(4)}} לא הציג המבקש למחלק הדומיננטי אישור עמידה בתנאים לסנכרון עד המועד המחייב לסנכרון, לרבות בשל קבלת תשובת מחלק שלילית, או אישר המחלק עמידה בתנאים במועד המאוחר מהמועד המחייב לסנכרון, יחלט המחלק הדומיננטי את הבטוחה בשיעור 20 אחוזים בעבור היום הראשון של האיחור, ובעבור כל יום נוסף של איחור, יחלט בשיעור אחיד מיתרת סכום הבטוחה שהופקדה, עד המועד המחייב המרבי לסנכרון, או עד מועד קבלת אישור עמידה בתנאים לסנכרון, לפי המוקדם משניהם; לעניין זה, ”שיעור אחיד“ – שיעור השווה לחלוקה של יום אחד במספר הימים שבין היום העוקב למועד המחייב לסנכרון למועד המחייב המרבי לסנכרון.
{{ח:תתת|(5)}} נוסף על האמור בסעיף קטן (4), אם ההספק המותקן שהמבקש קיבל אישור עמידה בתנאים לסנכרון לגביו עד המועד המחייב המרבי לסנכרון קטן מההספק המותקן שנקבע בבקשה לרישום הספק, יחלט המחלק הדומיננטי את הבטוחה באופן יחסי מסכום הבטוחה שהופקדה, בהתאם ליחס שבין ההספק המותקן שלא קיבל אישור עמידה בתנאים לסנכרון מתוך ההספק המותקן שנקבע בבקשה לרישום הספק לבין ההספק המותקן שנקבע בבקשה לרישום הספק.
{{ח:תתת|(5א)}} המבקש רשאי להאריך את המועד המחייב המרבי לסנכרון ב־5 חודשים (באמת מידה זו – המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן); כדי להאריך את המועד המחייב המרבי לסנכרון כאמור, יגיש המבקש למחלק הדומיננטי, לא יאוחר מ־60 ימים לפני המועד המחייב המרבי לסנכרון, הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון בצירוף בטוחה נוספת בסכום כמפורט להלן, לפי העניין, לכל קילו־וואט מסך ההספק שנקבע בבקשה לרישום הספק ושטרם הוגש בעבורו אישור של המחלק לעמידה בתנאים לסנכרון (בסעיף קטן זה – בטוחה נוספת):
{{ח:תתתת|(א)}} לעניין מיתקן המוקם על קרקע – 300 שקלים חדשים;
{{ח:תתתת|(ב)}} לעניין מיתקן המוקם על גג – 150 שקלים חדשים;
{{ח:תתת}} תוקפה של הבטוחה הנוספת יהיה עד תום 7 חודשים מהמועד המחייב המרבי לסנכרון.
{{ח:תתת|(5ב)}} נוסף על חילוט הבטוחה שבוצע לפי סעיף קטן (4) או (5), אם מבקש חיבור שהגיש הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון לפי סעיף קטן (5א), לא הגיש למחלק הדומיננטי אישור של המחלק לעמידה בתנאים לסנכרון עד המועד המחייב המרבי לסנכרון, לרבות בשל קבלת תשובת מחלק שלילית, או אישר המחלק עמידה בתנאים לסנכרון במועד המאוחר מהמועד המחייב המרבי לסנכרון, יחלט המחלק הדומיננטי את הבטוחה הנוספת שהופקדה, בשיעור אחיד מסכומה, בעבור כל יום של איחור החל מהיום הראשון לאיחור ועד המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן או עד מועד קבלת אישור עמידה בתנאים לסנכרון, לפי המוקדם משניהם; לעניין זה, ”שיעור אחיד“ – שיעור השווה לחלוקה של יום אחד במספר הימים שבין המועד המחייב המרבי לסנכרון למועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן.
{{ח:תתת|(5ג)}} נוסף על האמור בסעיף קטן (5ב), אם ההספק המותקן שהמבקש קיבל אישור של המחלק לעמידה בתנאים לסנכרון לגביו עד המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן קטן מההספק המותקן שנקבע בבקשה לרישום הספק, יחלט המחלק הדומיננטי את הבטוחה הנוספת שהופקדה באופן יחסי, בהתאם ליחס שבין ההספק המותקן שלא קיבל אישור עמידה בתנאים לסנכרון מתוך ההספק המותקן שנקבע בבקשה לרישום הספק לבין ההספק המותקן שנקבע בבקשה לרישום הספק.
{{ח:תתת|(5ד)}} נוסף על האמור בסעיף קטן (5א), המבקש רשאי להגיש הודעות על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן, בצירוף הפקדת בטוחה נוספת, פעמיים נוספות לכל היותר; המבקש יוכל להודיע למחלק הדומיננטי על הארכת מועד מחייב מרבי מעודכן בפעם השנייה והשלישית, ולצרף בטוחה נוספת, לא יאוחר מהמועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן כפי שהוארך לאחרונה, כלומר לא יאוחר מחודשיים לפני תום תקופת הבטוחה הנוספת; הוראות סעיף קטן (5א) לעניין משך הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון, תוקף הבטוחה הנוספת וסכומה, יחולו, בשינויים המחויבים, גם על כל הארכה של המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן וכל הפקדת בטוחה נוספת, לפי סעיף קטן זה; הוראות סעיפים קטנים (5ב) ו־(5ג) לעניין חילוט הבטוחה הנוספת, יחולו, בשינויים המחויבים, גם לגבי כל בטוחה נוספת שהופקדה לפי סעיף קטן זה.
{{ח:תתת|(5ה)}} לאחר המועד המחייב המרבי לסנכרון יפקעו זכויותיו של המבקש לגבי הספק שלא סונכרן עד למועד האמור, ולגבי התעריף בשל הספק זה; אם המבקש הגיש הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון, בצירוף בטוחה נוספת, לפי סעיף קטן (5א) או הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן, בצירוף בטוחה נוספת, לפי סעיף קטן (5ד), יפקעו זכויותיו כאמור לפי סעיף קטן זה לאחר המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן כפי שהוארך לאחרונה, לפי העניין.
{{ח:תתת|(6)}} על אף האמור בסעיף קטן (4), אם המבקש להקים מיתקן קרקעי קיבל תשובה שלילית לחיבור או תשובה חלקית לחיבור עד יום ט״ו בטבת התשפ״א (30 בדצמבר 2020), יחזיר המחלק למבקש את הבטוחה באופן יחסי, בהתאם לגובה ההספק שלגביו נתן המחלק את התשובה השלילית לחיבור או את התשובה החלקית לחיבור; לעניין זה, ”תשובה חלקית לחיבור“ – תשובת מחלק שלילית עם תיקונים נדרשים שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 35כ2|סעיף (ט)(7) לאמת מידה 35כ2}}.
{{ח:תת|(ו)}} '''תנאים נוספים לזכאות לתעריף'''
{{ח:תת}} על זכאות לתעריף לפי אמת מידה זו יחולו גם אמות המידה כמפורט להלן, בשינויים המחויבים ובשינויים המפורטים לצדן:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין מיתקנים המוקמים על גבי גגות – {{ח:פנימי|סעיף 220|אמת מידה 220}}, בשינויים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} ההגדרות ”הליך תחרותי לקביעת תעריף“ או ”הליך“ ו”המועד הקובע“ וכן סעיף (ג) – לא ייקראו;
{{ח:תתתת|(ב)}} בסעיף (ד)(1), במקום ”זוכה בהליך תחרותי לקביעת תעריף (להלן – הזוכה),“ יקראו ”המבקש“;
{{ח:תתתת|(ג)}} בסעיף (ה)(1), במקום ”הליך תחרותי מספר 1 למיתקני גגות“ יקראו ”מיתקנים שאינם נכללים במכסה הזוכה בהליכים תחרותיים למיתקני גגות“;
{{ח:תתתת|(ד)}} בסעיף (ח)(4), במקום ”מאת הזוכה“ יקראו ”מאת המבקש“ ובמקום ”במסגרת ההליך התחרותי לקביעת תעריף“ יקראו ”במסגרת {{ח:פנימי|סעיף 220|אמת מידה זו}}“;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין מיתקנים קרקעיים – {{ח:פנימי|סעיף 220א|אמת מידה 220א}}, למעט סעיפים {{ח:הערה|&lt;s&gt;קטנים&lt;/s&gt;}} (ב), (ד) ו־(ה)(2), בשינויים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} בכל מקום, במקום ”זוכה“ יבוא ”המבקש“ ובמקום ”במסגרת ההליך“ יבוא ”במסגרת {{ח:פנימי|סעיף 220א|אמת מידה זו}}“;
{{ח:תתתת|(ב)}} בסעיף (א) –
{{ח:תתתתת|(1)}} בסעיף קטן (1), ההגדרות ”הליך תחרותי לקביעת תעריף“ או ”הליך“ ו”המועד הקובע“ – לא ייקראו;
{{ח:תתתתת|(2)}} סעיף קטן (2) – לא ייקרא;
{{ח:תתתת|(ג)}} בסעיף (ג), בכותרת הסעיף, המילים ”במסגרת הליך תחרותי לקביעת התעריף“ – לא ייקראו;
{{ח:תתתת|(ד)}} בסעיף (ה)(4), המילים ”במסגרת ההליך התחרותי“ – לא ייקראו.
{{ח:תת|(ז)}} '''תעריף'''
{{ח:תת}} המחלק ישלם בעד החשמל המיוצר במיתקן תעריף כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} לגבי מיתקן המותקן על גבי גג – תעריף כמפורט בשורה ”מיתקנים שאינם נכללים במכסה הזוכה בהליכים תחרותיים למיתקני גגות“ שבלוח תעריפים 6.7–14;
{{ח:תתת|(2)}} לגבי מיתקן קרקעי – תעריף כמפורט בשורה ”מיתקנים שאינם נכללים במכסה הזוכה בהליכים תחרותיים למיתקנים קרקעיים“ שבלוח תעריפים 6.7–14.
{{ח:תת|(ח)}} '''תחילה ותחולה'''
{{ח:תת}} תחילתה של אמת מידה זו במועד תחילתם של כללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני) (תיקון מס׳ 7), התש״ף–2020, והיא תחול על מבקשים שהגישו בקשה לרישום הספק עד יום ח׳ בתמוז התש״ף (30 ביוני 2020).

{{ח:סעיף|176ב||תיקון: 13.12.20, 29.1.25, 31.12.25; תשפ״ב־11, תשפ״ד־5, תשפ״ה־11, תשפ״ה־18, תשפ״ו־4, תשפ״ו־5}}
{{ח:ת}} '''תנאים לזכאות לתעריף למיתקני חלוץ אגרו־וולטאיים'''
{{ח:תת|(א)}} '''הגדרות'''
{{ח:תת}} {{ח:הערה|באמת מידה זו –}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן חלוץ אגרו־וולטאי“ – מיתקן פוטו־וולטאי המותקן על קרקע חקלאית, אשר קיבל את אישור הוועדה המשותפת שהקימו המדענים הראשיים של משרדי האנרגיה והחקלאות למיתקן חלוץ על שטח חקלאי.
{{ח:תת|(ב)}} '''תנאי סף נוסף לבדיקת בקשת חיבור'''
{{ח:תת}} נוסף על התנאים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 35כ2|באמת מידה 35כ2(ה)(1)}}, כתנאי סף לבדיקת בקשה לחיבור מיתקן חלוץ אגרו־וולטאי, יוודא המחלק גם שהמיתקן קיבל את אישור הוועדה המשותפת כאמור בהגדרה ”מיתקן חלוץ אגרו־וולטאי“ לכך שהוא מיתקן חלוץ אגרו־וולטאי.
{{ח:תת|(ג)}} '''מועד מחייב לסנכרון'''
{{ח:תת}} המועד המחייב לסנכרון מיתקן חלוץ אגרו־וולטאי הוא 36 חודשים ממועד קבלת תשובת מחלק חיובית; לעניין זה, ”המועד המחייב לסנכרון“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 35כ1|באמת מידה 35כ1}}.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה לעניין מי שבתקופה מיום 13.6.2025 עד יום 28.7.2025 הייתה לו תשובת מחלק חיובית לפי {{ח:פנימי|סעיף 35כ2|אמת מידה 35כ2}} או התחייבות לחיבור לפי {{ח:פנימי|סעיף 35כו4|אמת מידה 35כו4}} שהיא בתוקף):}} המועד המחייב לסנכרון מיתקן חלוץ אגרו־וולטאי הוא 37.5 חודשים ממועד קבלת תשובת מחלק חיובית; לעניין זה, ”המועד המחייב לסנכרון“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 35כ1|באמת מידה 35כ1}}.
{{ח:תת|(ד)}} '''תעריפים למיתקן חלוץ אגרו־וולטאי – כללי'''
{{ח:תתת|(1)}} מחלק ירכוש את כל החשמל המיוצר במיתקן חלוץ אגרו־וולטאי שהוקם במסגרת אסדרה לפי אמת מידה זו בכפוף לעמידה בתנאים המפורטים להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} עמידה בתנאים לסנכרון לפי {{ח:פנימי|סעיף 35כ4|אמת מידה 35כ4(ד)}};
{{ח:תתתת|(ב)}} המצאת אישור משרד החקלאות על תחילת הניסוי;
{{ח:תתתת|(ג)}} המצאת אישור להספקת חשמל לפי {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (אישורים למתן שירותי חשמל, מים וטלפון)|תקנות התכנון והבנייה (אישורים למתן שירותי חשמל, מים וטלפון), התשמ״א–1981}}, מאת הרשות המאשרת בעבור מיתקן הייצור.
{{ח:תתת|(2)}} בעד רכישת החשמל ממיתקן חלוץ אגרו־וולטאי ישלם המחלק ליצרן תעריף כמפורט בלוח תעריפים 6.7–24; המחלק יפיק את החשבון ליצרן בתוך 7 ימי עבודה ממועד קריאת מונה היצרן; המחלק יעביר את התשלום ליצרן בשיטת שוטף + 45 ימי עבודה מיום קבלת חשבונית המס מהיצרן.
{{ח:תתת|(3)}} בעד האנרגיה הנצרכת על ידי הצרכן ממיתקן חלוץ אגרו־וולטאי המחלק יגבה מהצרכן את התעריף בעד צריכה עצמית במקום הצרכנות כקבוע {{ח:פנימי|פרק ב סימן ב|בפרק ב׳ (צריכת חשמל) סימן ב׳ (חשבונות ותשלומים)}}; נוסף על תעריף זה יגבה המחלק מהצרכן את התוספת לתשלום הקבוע לצרכן בעל מיתקן פוטו־וולטאי הקבועה בשורה 11 ללוח תעריפים 5.4–1.
{{ח:תתת|(4)}} התעריף האמור ישולם עד יום ו׳ בטבת התת״י (31 בדצמבר 2049), הכול בהתאם למועדים ולתנאים שנקבעו בהסכם הרכישה (הסכם PPA) שנערך לפי {{ח:פנימי|סעיף 35כ3|סעיף (ו) לאמת מידה 35כ3}}; החל מיום ז׳ בטבת התת״י (1 בינואר 2050), יחולו לגבי המיתקנים שהוקמו במסגרת אמת המידה ההסדרים שיהיו נהוגים באותה עת, ככל שהרשות תקבע הסדרים כאמור.
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|'''תחולה'''}}
{{ח:תת}} אמת מידה זו תחול על מיתקני חלוץ אגרו־וולטאים, כהגדרתם בסעיף (א), שקיבלו או שיקבלו תשובה מחלק באחת מהתקופות האלה:
{{ח:תתת|(1)}} התקופה שמיום פרסומם של כללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני) (תיקון מס׳ 11), התשפ״ב–2022, עד ים י״ט בטבת התשפ״ד (31 בדצמבר 2023);
{{ח:תתת|(2)}} התקופה שמיום כניסתם לתוקף של כללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני) (תיקון מס׳ 12), התשפ״ה–2025, עד יום י״א בטבת התשפ״ו (31 בדצמבר 2025);
{{ח:תתת|(3)}} התקופה שמיום כניסתם לתוקף של כללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני) (תיקון מס׳ 3), התשפ״ו–2026 עד יום כ״א בטבת התשפ״ז (31 בדצמבר 2026).

{{ח:סעיף|177||תיקון: 1.7.08, 7.9.09, 26.7.10, 2.6.12, 4.6.12, 25.12.12, 20.10.13, 9.6.14, 15.1.15, 22.3.18, 24.12.18; תשע״ח, תשע״ט־2, תשע״ט־5}}
{{ח:ת}} '''הגשת בקשה למחלק לשילוב מיתקן ברשת החשמל'''
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה, אך ממשיכה לחול על בקשות לחיבור או לשילוב מיתקן שהוגשו לפני יום 6.6.2019 ועל חוות רוח כהגדרתן {{ח:פנימי|סעיף 190|באמת מידה 190}}):}}
{{ח:תת|(א)}} '''קבלת מידע'''
{{ח:תת}} צרכן המעוניין בקבלת פרטים אודות חיבור אפשרי של מיתקן יפנה למחלק באזור הרלוונטי בכתב או בעל פה, והמחלק ידאג להעביר לו כל מידע הרלוונטי בתוך 7 ימי עבודה ממועד הפניה, המחלק יציג את כל המידע הרלוונטי לצרכניו גם באתר האינטרנט שלו, והכל כמפורט באמת מידה זו.
{{ח:תת|(א1)}} '''רישום באתר האינטרנט בטרם הגשת בקשה'''
{{ח:תתת|(1)}} בעל רישיון הולכה יאפשר לצרכן המעוניין להגיש בקשה לשילוב מיתקן לרשת להירשם באתר אינטרנט ייעודי בטרם הגשת הבקשה לשילוב מיתקן לרשת, ובעל רישיון ההולכה יעביר את הבקשות לבעלי רישיון חלוקה או למחלקים היסטוריים שבתחום פעילותם נרשמו צרכנים כאמור באופן מיידי.
{{ח:תתת|(1א)}} בעל רישיון הולכה יפרסם באתר האינטרנט שלו את המועד שבו ייפתח אתר האינטרנט הייעודי להגשת בקשות.
{{ח:תתת|(2)}} ספק שירות חיוני בעל רישיון חלוקה, לרבות מחלק היסטורי, יזמן את הצרכן לצורך הגשת בקשה לשילוב מיתקן לרשת במשרדיו לא יאוחר מ־30 ימי עבודה מיום הרישום באתר האינטרנט הייעודי של בעל רישיון ההולכה.
{{ח:תת|(ב)}} '''הגשת בקשה'''
{{ח:תת}} בקשה לשילוב מיתקן לרשת על ידי צרכן תוגש למחלק בצירוף כל המסמכים והנתונים כדלהלן כתנאי סף לאישור הבקשה על ידי המחלק:
{{ח:תתת|(1)}} פרטי הצרכן (שם, כתובת, מס׳ טלפון, מס׳ צרכן/מונה/חוזה);
{{ח:תתת|(2)}} סוג המיתקן (מיתקן PV או טורבינת רוח) שבכוונתו להתקין;
{{ח:תתת|(3)}} הספק מותקן מתוכנן;
{{ח:תתת|(4)}} מועד התקנה משוער;
{{ח:תתת|(5)}} לעניין טורבינת רוח – העתק מאישור טורבינת הרוח מהוועדה המקומית לתכנון ובניה, הכולל בין היתר תכנית חתומה על ידי מהנדס אזרחי;
{{ח:תתת|(6)|(א)}} לעניין טורבינת רוח – היתר בניה מקורי או היתר מקורי לעבודה מצומצמת שניתן על ידי רשות התכנון הרלוונטית במקום הצרכנות שעל שם הצרכן; יובהר כי תכנית הבניה (גרמושקה) היא חלק בלתי נפרד מהיתר הבניה. במקרה ולטענת הצרכן הוא לא נדרש להמציא היתר כאמור, עליו לצרף לבקשתו אישור מתאים לכך בכתב חתום על ידי הגורמים המוסמכים ברשות התכנון הרלוונטית;
{{ח:תתתת|(ב)}} לעניין מיתקן פוטו־וולטאי –
{{ח:תתתתת|(1)}} העתק צילומי תשריט, תכנית הבניה (גרמושקה) של היתר הבניה שניתן למבנה עליו מתוכנן להיבנות המיתקן חתום על ידי הוועדה המקומית לתכנון ובניה, בו יסומן בצבע מיקום המיתקן;
{{ח:תתתתת}} במידה ולא ניתן להשיג תשריט כאמור, יידרשו המסמכים הבאים:
{{ח:תתתתתת|א.}} תצלום אוויר של המרכז למיפוי ישראל (על רקע אורתופוטו), חתום ומאושר על ידי המרכז למיפוי ישראל, עם סימון המיתקן המיועד לבניה וזיהוי המקרקעין (גוש, חלקה). לחלופין, צרכן יוכל לזמן ביקור מחלק במקום בתשלום, במסגרתו יתועד המיתקן המיועד מבחינת מיקום המבנה עליו יקום, בצילום על ידי בודקים מטעם המחלק; בעד הביקור יגבה המחלק תעריף לפי בדיקת מיתקן/בדיקה חוזרת כקבוע בשורה 7 ללוח תעריפים 4.3–3;
{{ח:תתתתתת|ב.}} תוכנית חשמל חד קווית;
{{ח:תתתתתת|ג.}} הותקן המיתקן על מבנה בגינו לא הוגש בעבר {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (אישורים למתן שירותי חשמל, מים וטלפון)#תוספת טופס 4|טופס 4}} למחלק ולא נבדק מיתקן החשמל, יותנה אישור הבקשה לשילוב המיתקן בהזמנת בדיקת מיתקן על ידי בודק מוסמך מטעם המחלק והמצאת {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (אישורים למתן שירותי חשמל, מים וטלפון)#תוספת טופס 4|טופס 4}} חתום ומאושר כדין למבנה עליו יוקם המיתקן. עלות בדיקת המיתקן בהתאם לקבוע בשורה 7 ללוח התעריפים 4.3–3 בדיקת מיתקן/בדיקה חוזרת;
{{ח:תתתתת|(2)}} תצהיר חתום בפני עורך דין כקבוע בנספח א׳ לאמת מידה זו;
{{ח:תתת|(7)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(8)}} תכנית לשילוב המיתקן במקום הצרכנות לרשת החשמל של ספק השירות החיוני. התכנית האמורה תכלול את מיקומם המוצע של מוני החשמל כך ש:
{{ח:תתתת|(א)}} מונה הצריכה הדו כיווני של המיתקן יותקן בנקודה בה מותקן מונה הצריכה הקיים של הצרכן ובמקומ;
{{ח:תתתת|(ב)}} מונה הייצור יותקן בהתאם לאחת החלופות דלהלן:
{{ח:תתתתת|(1)}} בנקודה הקרובה ככל הניתן לנקודה בה מותקן מונה הצריכה אשר תאפשר לספק השירות החיוני גישה סבירה לקרוא, לתפעל ולתחזק את המונה;
{{ח:תתתתת|(2)}} במקרים בהם קיימת מניעה טכנית להתקין את מונה הייצור בנקודה האמורה בפסקת משנה (1) או לבקשת הצרכן, יותקן מונה הייצור במיקום המוצע על־ידי הצרכן, ובלבד שהצרכן ידאג להתקין צנרת תיעול ממונה הייצור למונה הצריכה אשר תשמש את המחלק להשחלת קו פיקוד להעברת נתוני מונה הייצור למונה הצריכה;
{{ח:תתתתת|(3)}} במקרים בהם קיימת מניעה טכנית להתקנת קו פיקוד כאמור או לבקשת צרכן, ידאג המחלק להתקנת קו תקשורת, בגינו יחויב הצרכן בתשלום בהתאם לקבוע בלוח תעריפים 5.4–2, שיאפשר לו להתקין מונה קריאה מרחוק כמונה ייצור בנקודה המתאימה לצרכן;
{{ח:תתת|(9)}} הקמת המיתקן דנן אינה דורשת השקעות ברשת, לרבות שדרוג של תשתיות קיימות, אשר לא היו נדרשות לולא שילוב המיתקן ברשת;
{{ח:תתת|(10)}} הודעה על שיטת ההתחשבנות המבוקשת לפי הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 176|באמת מידה 176 (הסדרי תשלומים לצרכנים)}}.
{{ח:תת|(ג)}} '''פרטים נוספים ותיקון התכנית לשילוב מיתקן ברשת'''
{{ח:תתת|(1)}} לצורך מתן תשובה לבקשה לשילוב מיתקן כאמור, רשאי המחלק לדרוש מהצרכן המצאת פרטים נוספים הנדרשים לו לשם שילוב המיתקן או תיקון של התכנית שילוב המיתקן. בהתאם להערות המחלק, הצרכן ימציא את המידע המבוקש בהקדם האפשרי או יודיע למחלק כי אין ביכולתו להמציא את המידע המבוקש.
{{ח:תתת|(2)}} דרש המחלק מהצרכן המצאת פרטים נוספים או תיקון התכנית לשילוב המיתקן כאמור, לא יבואו הימים שנדרשו לצרכן להשיב לבקשה כאמור מצד המחלק במניין הימים הקבוע למתן תשובה על ידי המחלק לבקשה שילוב מיתקן כאמור בסעיף (ד).
{{ח:תת|(ד)}} '''תשובה לבקשה לשילוב מיתקן ברשת'''
{{ח:תתת|(1)}} המחלק ישיב בכתב לבקשת צרכן לשילוב מיתקן בתוך 21 ימי עבודה מיום קבלת הבקשה כדלהלן:
{{ח:תתתת|(א)}} לא עמד הצרכן בתנאי הסף או בבקשת המחלק לפרטים נוספים, ידחה המחלק את בקשתו לשילוב המיתקן בצירוף פירוט הסיבות לדחיית הבקשה;
{{ח:תתתת|(ב)}} עמד הצרכן בתנאי הסף ובבקשת המחלק לפרטים נוספים, יודיע המחלק בתשובתו מהו תעריף החשמל לו זכאי הצרכן בהתאם ללוח תעריפים 6.7–5 עבור מיתקן פוטו וולטאי ועבור טורבינות הרוח לתעריף הקבוע בלוח תעריפים 6.7–6 וייתן לצרכן התחייבות עקרונית לשילוב המיתקן בהתאם לתכנית אשר צורפה לבקשה ובלבד שיעמוד הצרכן בדרישות הטכניות המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 178|באמת מידה 178}}. בתשובתו יפרט המחלק את לוחות הזמנים לשילוב המיתקן ברשת החשמל;
{{ח:תתתת|(ג)}} לא השיב המחלק לבקשת צרכן בתוך המועד הקבוע דלעיל יפצה המחלק את הצרכן בסך הקבוע בלוח ההפרות 12.1–1 (תשלומים בגין הפרת אמות מידה).
{{ח:תתת|(2)}} לא ייתן המחלק התחייבות שילוב מיתקן לרשת אלא לאחר שבדק מול בעל רישיון ההולכה, אם קיימת כמות פנויה להתקנת המערכת ומהו התעריף הנכון למבקש השילוב. ההתחייבות תינתן לפי התעריף הנכון ליום אישור בקשת צרכן לשילוב מיתקן לרשת על ידי המחלק.
{{ח:תתת|(3)}} לא ייתן המחלק התחייבות לשילוב מיתקן במקרה ונדרשים שינויים ברשת החשמל הקיימת שלא ניתן לבצעם בפרק זמן של 270 יום.
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:הערה|(נמחק).}}
{{ח:תתת|(5)}} תוקף התחייבות המחלק לשילוב המיתקן לרשת יהא ל־270 ימים מיום מתן ההתחייבות לצרכן. חלפו 270 ימים כאמור ולא חובר המיתקן לרשת מכל סיבה שהיא, תפוג ההתחייבות ולא יחבר המחלק את המיתקן לרשת.
{{ח:תת|(ה)}} '''תעריף עבור בדיקת המיתקן ושילובו ברשת החשמל'''
{{ח:תתת|(1)}} המחלק יצרף לתשובתו לבקשה לשילוב המיתקן חשבון לתשלום לפי הפירוט דלהלן, כתנאי לבדיקת המיתקן ולחיבורו:
{{ח:תתתת|(א)}} בגין בדיקת המיתקן ישלם הצרכן את התשלום הקבוע בשורה 7 ללוח התעריפים 4.3–3: תעריף בדיקת מיתקן/בדיקה חוזרת.
{{ח:תתתת|(ב)}} בגין החלפת מונה הצריכה והתקנת מונה הייצור, ישלם הצרכן את התשלום הקבוע בשורה 9 {{ח:הערה|[צ״ל: בשורה 6]}} ללוח התעריפים 5.4–2 – הסרת המונה והתקנתו, עבור כל אחד מהמונים.
{{ח:תתת|(2)}} על תשלום לפי אמת מידה זו יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 24|אמת מידה 24(ג)}} בעניין חשבון בגין שירות שטרם בוצע.
{{ח:תת|(ו)}} '''שינוי הבקשה'''
{{ח:תת}} הצרכן יהיה רשאי לשנות את הבקשה או את התכנית לשילוב המיתקן כל עוד לא עמד המיתקן בהצלחה בבדיקה על ידי המחלק ובלבד שהשינויים יוגשו בהתאם להליך הקבוע לעיל באמת מידה זו.
{{ח:תת|(ז)}} '''השגות צרכנים על דחיית הבקשה דלעיל'''
{{ח:תת}} הצרכן יהיה רשאי להגיש למחלק את השגתו בכתב על החלטתו.
{{ח:תת|(ח)}} '''תגובת המחלק להשגת הצרכן'''
{{ח:תת}} הגיש הצרכן את השגתו למחלק בכתב, תישלח לצרכן ולרשות תשובתו של המחלק בכתב, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 33|באמת מידה 33 (טיפול בתלונות צרכנים)}} בהתאם לקבוע באמת המידה.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''נספח א׳ {{ח:פנימי|סעיף 177|לאמת מידה 177}}:'''}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הטופס הושמט)}}

{{ח:סעיף|178||תיקון: 1.7.08, 22.3.18; תשע״ח, תשע״ט־5}}
{{ח:ת}} '''דרישות טכניות להתקנת המיתקן'''
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה, אך ממשיכה לחול על בקשות לחיבור או לשילוב מיתקן שהוגשו לפני יום 6.6.2019 ועל חוות רוח כהגדרתן {{ח:פנימי|סעיף 190|באמת מידה 190}}):}}
{{ח:תת|(א)}} '''תנאים טכניים להתקנת המיתקן'''
{{ח:תת}} מחלק יחבר מיתקן העומד בכל הדרישות שלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} ההספק המותקן של המיתקן קטן או שווה לגודל החיבור שבאמצעותו מחובר מקום הצרכנות לרשת החשמל.
{{ח:תתת|(2)}} ההספק המותקן של מיתקן, הנקבע לפי ההספק הנקוב של הממיר או בהתאם לטורבינת הרוח, ובהתאם לנתוני היצרן, אינו עולה על 100 קילו־וואט למיתקן פוטו־וולטאי ואינו עולה על 50 קילו־וואט לטורבינת רוח.
{{ח:תתת|(3)}} עומד בדרישות הרלוונטיות של {{ח:חיצוני|חוק החשמל|חוק החשמל}} והתקנות לפיו.
{{ח:תתת|(4)}} ממיר הזרם של המיתקן עומד בתקן ישראלי המוכר לפי כל דין ובהעדר תקן ישראלי תקן בין־לאומי רלוונטי, ולגבי טורבינת רוח – היא עומדת בתקנים הישראליים או בתקנים הבין־לאומיים הרלוונטיים, לרבות תקן ישראלי 61400 חלקים 1, 2, 11, 12.01 ו־21 המפורסם באתר מכון התקנים הישראלי.
{{ח:תתת|(5)}} מערכת ההגנה נגד חריגות מתח ותדר תותקן בכפוף לתקן כפי שייקבע על ידי גורם מוסמך וקבלת היתר הפעלה לפי כל דין.

{{ח:סעיף|179||תיקון: 1.7.08, 22.3.18; תשע״ח, תשע״ט־5}}
{{ח:ת}} '''התקנת המתקן'''
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה, אך ממשיכה לחול על בקשות לחיבור או לשילוב מיתקן שהוגשו לפני יום 6.6.2019 ועל חוות רוח כהגדרתן {{ח:פנימי|סעיף 190|באמת מידה 190}}):}}
{{ח:תת|(א)}} '''התקנה'''
{{ח:תתת|(1)}} מתקן יותקן על ידי מתקין בעל רישיון חשמל מתאים לזרם הנומינאלי של המתקן בהתאם לקבוע {{ח:חיצוני|חוק החשמל|בחוק החשמל, התשי״ד–1954}} ובתקנותיו.
{{ח:תתת|(2)}} שילוב המתקן לרשת החלוקה על ידי המחלק ייעשה באמצעות התקנת שני מונים במקום הצרכנות שעל שם הצרכן כקבוע {{ח:פנימי|פרק ח סימן ג|בסימן זה}}: מונה ייצור אשר יותקן ביציאת הממיר בצד ה־AC וימנה את כמות החשמל המיוצר במתקן (להלן – מונה הייצור), ומונה צריכה אשר יותקן בנקודת החיבור של המתקן הפרטי של הצרכן לרשת החשמל וימנה במקביל את כמות החשמל הנצרכת מהרשת ואת כמות החשמל המועברת לרשת (להלן – מונה הצריכה).
{{ח:תתת|(3)}} על אף האמור בסעיף קטן (2), לבקשת צרכן המשלב מיתקן פוטו־וולטאי בהספק מותקן שאינו עולה על 15 קילו־וואט ואשר בחצרו לא מותקנים מיתקני ייצור חשמל נוספים, ישלב המחלק את המיתקן בלא מונה הייצור.
{{ח:תתת|(4)}} ביקש הצרכן כאמור בסעיף קטן (3), שיטת ההתחשבנות תהיה בעד הזרמת החשמל בלבד בהתאם לקבוע {{ח:פנימי|סעיף 176|{{ח:הערה|&lt;s&gt;בסעיף&lt;/s&gt;}} לאמת מידה 176(ג)}}.
{{ח:תת|(ב)}} '''התקנה במקום הצרכנות שעל שם הצרכן'''
{{ח:תת}} מתקן יותקן במקום הצרכנות על שם הצרכן הרשום.
{{ח:תת|(ג)}} '''תחילה'''
{{ח:תת}} תחילתו של סעיף קטן (א)(4) במועד הקובע.

{{ח:סעיף|180||תיקון: 1.9.10, 6.2.12; תשע״ט־5}}
{{ח:ת}} '''חיבור שני מתקנים (פוטו וולטאי וטורבינת רוח) או חיבור שני חלקי מערכת פוטוולטאית במקום צרכנות אחד'''
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה, אך ממשיכה לחול על בקשות לחיבור או לשילוב מיתקן שהוגשו לפני יום 6.6.2019 ועל חוות רוח כהגדרתן {{ח:פנימי|סעיף 190|באמת מידה 190}}):}}
{{ח:תת|(א)}} '''תנאים לחלוקת מתקן'''
{{ח:תת}} מחלק יחבר לבקשת צרכן רשום ובכפוף לדרישות הקבועות {{ח:פנימי|פרק ח סימן ג|בסימן זה}} עד שני חלקי מערכות פוטו־וולטאיות או מערכת פוטו וולאטית וטורבינות רוח במקום צרכנות אחד ובלבד שהתקיימו במקום הצרכנות כל התנאים הבאים:
{{ח:תתת|(1)}} סך ההספק המותקן במקום צרכנות של שני חלקי המתקן לא יעלה על 15 קילו־וואט לצרכן ביתי ועל 50 קילו־וואט לכל צרכן אחר.
{{ח:תתת|(2)}} לכל מתקן יותקן ממיר זרם נפרד העומד בדרישות הקבועות {{ח:פנימי|סעיף 178|באמת מידה 178}}.
{{ח:תתת|(3)}} מובהר שעבור כל מתקן יוכר התעריף הנכון ליום מתן התחייבות חיבור המתקן לרשת.
{{ח:תת|(ב)}} '''התקנת מונים'''
{{ח:תת}} מחלק יתקין מונה ייצור נפרד לכל מתקן אשר יחובר למונה הצריכה. התעריף לצרכן עבור התקנת כל מונה יהיה בגובה העלות הקבועה {{ח:פנימי|סעיף 177|באמת מידה 177(ה)(1)(ב)}}.

{{ח:סעיף|181||תיקון: 1.7.08, 9.6.14, 15.1.15, 19.2.18, 24.12.18; תשע״ח, תשע״ט־2, תשע״ט־5}}
{{ח:ת}} '''בדיקת המתקן ושילובו לרשת החשמל'''
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה, אך ממשיכה לחול על בקשות לחיבור או לשילוב מיתקן שהוגשו לפני יום 6.6.2019 ועל חוות רוח כהגדרתן {{ח:פנימי|סעיף 190|באמת מידה 190}}):}}
{{ח:תת|(א)}} '''מתן הודעה בדבר התקנת המתקן'''
{{ח:תת}} התקין הצרכן את המתקן במקום הצרכנות הרשום על שמו ושילם עבור בדיקת המתקן וחיבורו כקבוע {{ח:פנימי|סעיף 177|באמת מידה 177(ה)(1)}} בתוך 270 יום ממועד קבלת ההתחייבות כקבוע {{ח:פנימי|סעיף 177|באמת מידה 177(ד)}}, יודיע על כך למחלק בהקדם ולפני תום התקופה האמורה.
{{ח:תת|(ב)}} '''קביעת מועד לבדיקת המתקן'''
{{ח:תת}} מסר הצרכן למחלק הודעה בדבר ביצוע התשלום והתקנת המתקן כאמור בסעיף (א), יתאם המחלק עם הצרכן מועד לבדיקה של המתקן וזו תבוצע על ידי בודק מוסמך מטעמו של המחלק בהתאם לקבוע {{ח:חיצוני|חוק החשמל|בחוק החשמל, התשי״ד–1954}} ובתקנותיו (להלן – הבודק) בתוך 21 ימי עבודה מיום קבלת ההודעה כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} '''בדיקת המתקן ושילובו ברשת החשמל'''
{{ח:תתת|(1)}} מצא הבודק כי המתקן איננו תואם את הקבוע באמות מידה אלה, יגיש דו״ח ליקויים לצרכן.
{{ח:תתת|(2)}} הצרכן יתקן את הליקויים שנמצאו ויזמין בדיקה נוספת של המתקן על ידי המחלק, אשר תבוצע לאחר תשלום העלות הקבועה בשורה 7 ללוח התעריפים 4.3–2 על ידי הצרכן תוך פרק זמן שלא יעלה על 14 ימי עבודה.
{{ח:תתת|(3)}} מצא הבודק כי המתקן מותקן כראוי וכי ניתן לחברו למקום הצרכנות ולרשת החשמל, יודיע הבודק על כך בכתב לצרכן והאחרון יעביר את תוצאות בדיקת המתקן למנהל לענייני חשמל, וכן מסמכים אחרים כפי שידרשו לצורך קבלת היתר להזרמת אנרגיה.
{{ח:תתת|(4)}} נתן המנהל לענייני חשמל היתר להפעלת המתקן בהתאם {{ח:חיצוני|חוק החשמל|לחוק החשמל}} כאמור בסעיף קטן (3), יתקין המחלק את מערכת המונים בהתאם לתכנית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 177|באמת מידה 177(ב)(8)}} וישלב את המערכת ברשת החשמל בתוך 7 ימי עבודה מיום ביצוע בדיקה. בדיקה נוספת אם נדרשת תהא בעלות הקבועה בסעיף קטן (2), ובכפוף לכך שהצרכן המציא {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (אישורים למתן שירותי חשמל, מים וטלפון)#תוספת טופס 4|טופס 4}}, כאמור בסעיף (ד).
{{ח:תתת|(5)}} למען הסר ספק, מובהר בזה כי התקנת המונים ושילוב המתקן ברשת יבוצעו על ידי המחלק בלבד.
{{ח:תתת|(6)}} מובהר בזאת כי בדיקת המתקן תיספר במניין הימים להתחייבות המחלק לחיבור המתקן לרשת. לא עמד המחלק במועדים הקבועים באמת מידה זו לבדיקת המתקן, לא ייחשבו החריגות במניין הימים.
{{ח:תתת|(7)}} מובהר כי באותם חצרים לא יותקן יותר ממתקן ביתי אחד בהספק של עד 15 קילו־וואט המוזן ממונה צריכה אחד קיים, או מתקן אחד בהספק של עד 50 קילו־וואט המוזן ממונה צריכה אחד קיים. האמור לעיל לא יחול על הסדר מונה נטו, כקבוע {{ח:פנימי|פרק ח סימן ח|בסימן ח׳ לפרק זה}}.
{{ח:תתת|(8)}} לעניין מתקן פי וי יעביר הצרכן לסש״ח העתק מהודעתו לוועדה מקומית לתכנון ובניה על הקמת המתקן כקבוע בנספח א׳ לאמת מידה זו.
{{ח:תת|(ד)}} '''היתר להזרמת אנרגיה לרשת'''
{{ח:תת}} על הצרכן מוטלת האחריות לקבלת היתר הפעלה ממנהל מינהל החשמל להזרמת אנרגיה לרשת, ובנוסף, לעניין טורבינת רוח אישור {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (אישורים למתן שירותי חשמל, מים וטלפון)#תוספת טופס 4|טופס 4}} מאת ה”רשות המאשרת“ כהגדרתה לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה#סעיף 157א|סעיף 157א(א) לחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}}. ניתן יהיה להזרים אנרגיה לרשת מהמתקן רק בכפוף לקבלת האישורים וההיתרים האמורים.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''נספח א׳ {{ח:פנימי|סעיף 181|לאמת מידה 181}}: דיווח על ביצוע עבודה הפטורה מהיתר'''}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הטופס הושמט)}}

{{ח:סעיף|182||תיקון: 1.7.08; תשע״ט־5}}
{{ח:ת}} '''תחזוקת המתקן'''
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה, אך ממשיך לחול על בקשות לחיבור או לשילוב מיתקן שהוגשו לפני יום 6.6.2019 ועל חוות רוח כהגדרתן {{ח:פנימי|סעיף 190|באמת מידה 190}}):}}
{{ח:תת|(א)}} '''ביצוע בדיקות תקופתיות'''
{{ח:תת}} הצרכן יבצע בדיקות תקופתיות למתקן ככל שהדבר נדרש לפי כל דין.
{{ח:תת|(ב)}} '''ביצוע שינויים במתקן'''
{{ח:תתת|(1)}} הצרכן לא יבצע כל שינוי בהספק המותקן של המתקן ובהגנות המותקנות בו מבלי לקבל אישור מראש ובכתב מאת המחלק.
{{ח:תתת|(2)}} ביצע הצרכן שינוי כלשהו בהספק המותקן של המתקן או בהגנות המותקנות בו בניגוד להוראת סעיף קטן (1), לא תתקיים חובתו של המחלק לפי ההסדר הקבוע {{ח:פנימי|פרק ח סימן ג|בסימן זה}}.
{{ח:תתת|(3)}} בוצע במתקן שינוי המאפשר קבלת טובת הנאה לצרכן יחולו {{ח:פנימי|סעיף 16|אמות מידה 16}} {{ח:פנימי|סעיף 24|ו־24}} בשינויים המחוייבים.

{{ח:סעיף|183||תיקון: 1.7.08, 20.10.13, 19.2.18; תשע״ח, תשע״ט־5}}
{{ח:ת}} '''ניהול נתונים וחובות דיווח'''
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה, אך ממשיך לחול על בקשות לחיבור או לשילוב מיתקן שהוגשו לפני יום 6.6.2019 ועל חוות רוח כהגדרתן {{ח:פנימי|סעיף 190|באמת מידה 190}}):}}
{{ח:תת|(א)}} '''ניהול נתונים'''
{{ח:תתת|(1)}} בעל רישיון ההולכה יהיה אחראי לניהול הכמויות למתקנים פוטו וולטאים או טורבינות רוח כהגדרתם {{ח:פנימי|פרק ח סימן ג|בסימן זה}}, ויודיע למחלקים השונים על מיצוי הכמות בהתאם לקבוע בהחלטת הרשות.
{{ח:תתת|(2)}} בעל רישיון ההולכה יקבל מהמחלק בזמן אמת את נתוני הבקשה של כל צרכן, לרבות נתונים על עמידה או אי עמידה בתנאי סף. בעל רישיון ההולכה יבצע רישום על בסיס שעתי של בקשות המחלק וינפיק לו אישור קבלה במועד קבלת הבקשות.
{{ח:תתת|(3)}} עם הגשת בקשה של צרכן למחלק לשילוב מתקן ברשת החשמל ולאחר שבדק המחלק את עמידת הצרכן בתנאי הסף, יפנה המחלק לבעל רישיון ההולכה לצורך קבלת מידע אודות כמות המתקנים שאושרה התקנתם.
{{ח:תתת|(4)}} בעל רישיון ההולכה יאשר את קליטת הבקשה של המחלק ביום הגשת הבקשה. מתן תשובה למחלק אודות הכמות הפנויה והתעריף הרלוונטי תינתן תוך חמישה ימי עבודה מהיום שבו קיבל את בקשת המחלק.
{{ח:תתת|(5)}} בסוף כל יום עבודה יעביר המחלק לבעל רישיון ההולכה נתונים אודות מספר הבקשות שהוגשו במהלך אותו היום, לרבות לגבי בקשות שטרם נבדקו.
{{ח:תתת|(6)}} עם קבלת בקשות בטווח שיעור של 90%-70% מהמכסה המאושרת בהחלטת הרשות הרלוונטית, תפורסם הודעה במדיה דיגיטלית על ידי בעל רישיון ההולכה למחלקים ולציבור על היקף הבקשות שאושרו עד למועד הפרסום האמור.
{{ח:תתת|(7)}} ממועד הפרסום ואילך המחלק לא יקבל בקשות חדשות.
{{ח:תתת|(8)}} המחלק ימשיך לטפל בבקשות שהוגשו עד למועד פרסום ההודעה כאמור ויעביר לבעל רישיון ההולכה בקשות העומדות בתנאי הסף, ובעל רישיון ההולכה יאשר למחלק כי הוא רשאי להתחייב לגבי בקשות אלה לתשלום התעריף שהיה בתוקף ערב פרסום ההודעה. ככל שתיוותר מכסה פנויה לאחר סיום ביצוע ההליך המתואר לעיל, היא תעבור להסדרות הבאות לפי {{ח:פנימי|פרק ח סימן ג|סימן זה}} ככל שיהיו.
{{ח:תת|(ב)}} '''חובות דיווח'''
{{ח:תתת|(1)}} המחלק יגיש דיווח לבעל רישיון ההולכה על הגשת בקשה או סגירת בקשה או כל סטטוס אחר לבקשה לשילוב מתקן תוך יום עבודה מרגע עדכונה. לא מסר המחלק עדכון סטטוס חיבור המערכת לבעל רישיון ההולכה, יימנו ימי חיבור המערכת המדווחת עד תומם ויפקע אישור המחלק שניתן לה. נוסף על כך יינתנו אישורי מחלק נוספים בכפוף לקבלת דיווח מהמחלק לבעל רישיון ההולכה על כלל המערכות המחוברות לרשת החלוקה שלו.
{{ח:תתת|(2)}} בעל רישיון הולכה יידע את המחלקים באופן רציף ולא פחות מאחת לשלושה ימים על כמות ההתקנות המצטברת או על שינוי בתעריף נתון בפריסה ארצית.
{{ח:תת|(ג)}} '''חובת דיווח לרשות'''
{{ח:תתת|(1)}} בעל רישיון ההולכה ידווח לרשות אחת לשבוע לגבי כל המתקנים המחוברים לרשת, בריכוז לפי המחלקים השונים בהתאם לפורמט כפי דרישת הצוות המקצועי ברשות.
{{ח:תתת|(2)}} אחת לרבעון יעביר המחלק לרשות דוח מפורט לגבי המתקנים המחוברים לרשת החלוקה שבתחום רישיונו בהתאם לפורמט כפי דרישת הצוות המקצועי ברשות.
{{ח:תתת|(3)}} המחלק ידווח לרשות על דחיית בקשות להתקנות מערכות על בסיס השקעות מיותרות ברשת אחת לרבעון.
{{ח:תת|(ד)}} '''חובת דיווח לציבור'''
{{ח:תתת|(1)}} אחת לשבוע יעדכן בעל רישיון הולכה באתר האינטרנט שלו את כמות הספק הבקשות שנרשמו באתר, את כמות הספק הבקשות שזומנו למשרדי המחלק, את כמות הספק הבקשות שקיבלו תשובה חיובית, את כמות הספק הבקשות שקיבלו תשובה שלילית ואת כמות הספק הבקשות שבתהליך. בנוסף בעל רישיון הולכה יעדכן, אחת לחודש, באתר האינטרנט, את מספר המתקנים המחוברים בפועל ואת הספקם.
{{ח:תתת|(2)}} מחלק ובעל רישיון ההולכה יידע ואת הצרכנים במדיה הדיגיטלית על מיצוי בטווח שיעור של 90%-70%, מכמות הבקשות בתעריף נתון ועל שינוי התעריף בהתאם למתווה.
{{ח:תתת|(3)}} בנוסף, מחלק ובעל רישיון הולכה יידעו את הציבור בכל נתון נוסף כפי שיידרשו על ידי הצוות המקצועי ברשות.

{{ח:קטע3|פרק ח סימן ד|סימן ד׳: ייצור חשמל סולארי לבעלי רישיונות ייצור בעלי מתקנים המחוברים לרשת החלוקה}}

{{ח:סעיף|184||תיקון: 1.1.10}}
{{ח:ת}} '''שילוב מתקן ברשת על ידי המחלק'''
{{ח:תת}} {{ח:פנימי|פרק ח סימן ד|בסימן זה}}:
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חטיבת קרקע“ – שטח מקרקעין או מספר שטחי מקרקעין בעלי גבול משותף המצויים בבעלותו של אדם או שיש לו זכות חכירה בהם.
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יצרן“ – בעל רישיון ייצור חשמל של מערכת בטכנולוגיה סולארית או מערכת פוטו וולטאית המתחבר לרשת החלוקה.
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מחלק“ – בעל רישיון חלוקה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל|בחוק משק החשמל, התשנ״ו–1996}}, לרבות ”מחלק“ כהגדרתו בהחלטת הרשות לחשמל ביחס למתווה להסדרת פעילות מחלקי חשמל היסטוריים ולפי תנאי ההחלטה ({{ח:חיצוני|https://pua.gov.il/decisions/documents/1454.pdf|החלטת רשות מס׳ 1 מישיבה מס׳ 272 מיום 1.9.2009 {{ח:הערה|[צ״ל: 11.8.2009]}}}} המפורסמת באתר הרשות).
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מערכת בטכנולוגיה סולארית“ – מערכת לייצור חשמל על ידי אנרגיית השמש, שאינה עושה שימוש בדלקים פוסיליים לייצור אנרגיה ובעלת הספק מותקן שלא עולה על יכולות החיבור בקו החלוקה ואינו קטן מ־51 קילוואט;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מערכת פוטו־וולטאית“ – מערכת לייצור חשמל בטכנולוגיה פוטו־וולטאית, הכוללת בין היתר קולטים פוטו־וולטאים, מערכת מניה וממיר זרם ישר לזרם חילופין ובעלת הספק מותקן שלא עולה על יכולות החיבור בקו החלוקה ואינו קטן מ־51 קילוואט;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מתקן“ לעניין אמת מידה זו – מערכת פוטו וולטאית או מערכת בטכנולוגיה סולארית בעלת רישיון כדין ואשר פועלת כדין.
{{ח:תת|(א)}} '''חיבור מתקן לרשת החשמל'''
{{ח:תתת|(1)}} מחלק יחבר מתקן בעל רישיון הממוקם על חטיבת קרקע ואשר קיבל אישור תעריפי על פי האמור באמת מידה זו.
{{ח:תתת|(2)}} חיבור המתקן לרשת על ידי המחלק ייעשה בהתאם לקבוע {{ח:פנימי|פרק ג סימן א|בפרק ג׳ לספר אמות המידה בסימן א׳ (חיבור למתח נמוך)}} או {{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|בסימן ג׳ (חיבור מתקן ייצור לרשת המתח הגבוה)}}.
{{ח:תתת|(3)}} בכל מקרה מחלק לא יחבר יותר ממתקן אחד על חטיבת קרקע.

{{ח:סעיף|185||תיקון: 1.1.10, 13.12.11, 4.3.13, 21.11.18; תשע״ט־5, תשע״ט־13, תש״ף}}
{{ח:ת}} '''הסדרי תשלומים'''
{{ח:תת|(א)}} '''תעריף ליצרן בגין חשמל המיוצר במתקן – כללי'''
{{ח:תתת|(1)}} מחלק יחויב ברכישת מלוא האנרגיה המיוצרת של כל יצרן נשוא הסדרה זו.
{{ח:תתת|(2)}} מחלק יגבה מיצרן, בגין חיבור המתקן תעריף בהתאם לקבוע {{ח:פנימי|פרק ג סימן א|בפרק ג׳ לספר אמות המידה בסימן א׳ (חיבור למתח נמוך)}} {{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|ובסימן ג׳ (חיבור מתקן ייצור לרשת המתח הגבוה)}}.
{{ח:תתת|(3)}} מחלק ישלם ליצרן, בגין רכישת אנרגיה ממנו תעריף כמפורט בלוח תעריפים 6.7–7 ועל פי מנגנוני ההצמדה המפורטים שם.
{{ח:תתת|(4)}} התעריף ישולם בכפוף להוראות כל דין, לרבות דיני המיסים החלים במדינת ישראל מזמן לזמן.
{{ח:תתת|(5)}} התעריף האמור ישולם לאורך כל תקופת הרישיון הקבוע והאישור התעריפי של היצרן.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק ח סימן ה|סימן ה׳: ייצור חשמל סולארי לבעלי רישיונות ייצור בעלי מתקנים המחוברים לרשת ההולכה}}

{{ח:סעיף|186||תיקון: 24.1.11, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''שילוב מתקן ברשת על ידי מנהל המערכת'''
{{ח:תת}} {{ח:פנימי|פרק ח סימן ה|בסימן זה}}:
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חטיבת קרקע“ – שטח מקרקעין או מספר שטחי מקרקעין בעלי גבול משותף המצויים בבעלותו של אדם או שיש לו זכות חכירה בהם, לרבות מי שיש לו חוזה מתחדש בתוקף מול מינהל מקרקעי ישראל כדוגמת הקיבוצים והמושבים.
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יצרן“ – בעל רישיון ייצור חשמל בטכנולוגיה סולארית המתחבר לרשת ההולכה.
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מערכת בטכנולוגיה סולארית“ – מערכת לייצור חשמל על ידי אנרגיית השמש שאינה עושה שימוש בדלקים פוסיליים מעבר לקבוע {{ח:חיצוני|כללי משק החשמל (עסקאות עם ספק שירות חיוני)|בכללי משק החשמל (עסקאות עם ספק שירות חיוני), התש״ס–2000}}, המחוברת לרשת ההולכה.
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מתקן“ – לעניין אמת מידה זו – מערכת בטכנולוגיה סולארית בעלת רישיון כדין ואשר פועלת כדין;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ספק שירות חיוני“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קווט״שים פוסיליים“ – קווט״שים המיוצרים במתקן סולארי המיוחסים נורמטיבית לייצור חשמל בדלק פוסילי בהתאם לקבוע באמות המידה.
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קווט״שים סולארים טהורים“ – ההפרש בין סך כל הקווט״שים שיוצרו בתחנה לסך הקווט״שים הפוסיליים.
{{ח:תת|(א)}} '''חיבור מתקן לרשת החשמל'''
{{ח:תתת|(1)}} חיבור מתקן לרשת על ידי מנהל המערכת ייעשה בהתאם לקבוע באמות המידה ובהחלטות הרשות.
{{ח:תתת|(2)}} הספק המתקן בפועל ייקבע על ידי מנהל המערכת במועד מבחני הקבלה ובהתאם לקבוע ברישיון המותנה, ולפיו יחושב גובה התעריף.
{{ח:תתת|(3)}} מנהל המערכת יקצה חיבור אחד בלבד לחטיבת קרקע, לא יתאפשר לקבל חיבור נוסף לרשת ההולכה על אותה חטיבת קרקע.
{{ח:תתת|(4)}} מנהל המערכת יציין בסקר היתכנות האם קיימת נקודת חיבור לרשת, לרבות מתוכננת, באמצעותה ניתן לחבר את המתקן המתוכנן לרשת.
{{ח:תתת|(5)}} במידה שעל אותה חטיבת קרקע המחוברת לרשת ההולכה יותקנו מתקני ייצור בהסדרה הרלוונטית למתח גבוה או למתח נמוך, יתבצע החיבור לרשת לאותם המתקנים דרך החיבור לרשת ההולכה.

{{ח:סעיף|187||תיקון: 24.1.11, 24.6.19, 25.11.20; תש״ף־27, תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''התקנת מונים וקריאתם'''
{{ח:תת|(א)}} '''התקנת מוני חשמל:'''
{{ח:תתת|(1)}} ספק שירות חיוני רשת יתקין מונה חצי שעתי בהדקי הגנראטור של מתקן הייצור (להלן – מונה ברוטו) לצורך מניית הקווט״שים המיוצרים במתקן הייצור, וחישוב הקווט״שים הפוסיליים המיוצרים במתקן. בעבור שירות זה ישלם היצרן לספק השירות החיוני רשת עלות התקנת מונה כאמור בשורה 6 – הסרת מונה והתקנתו, בלוח תעריפים 5.4–2.
{{ח:תתת|(2)}} ספק שירות חיוני רשת יתקין מונה חצי שעתי בנקודת החיבור לרשת (להלן – מונה נטו), לצורך מניית הקווט״שים המוזרמים לרשת בעבורם ישולם התעריף הסולארי. בעבור שירות זה ישלם היצרן לספק השירות החיוני רשת עלות התקנת מונה כאמור בשורה 6 – הסרת מונה והתקנתו, בלוח תעריפים 5.4–2.
{{ח:תת|(ב)}} '''מדידת כמות הדלק הפוסילי:'''
{{ח:תתת|(1)}} באחריות ספק שירות חיוני רשת למדוד את כמות וסוג הדלק הפוסילי בו נעשה שימוש במתקן הסולארי.
{{ח:תתת|(2)}} כמות וסוג הדלק הפוסילי השנתית הנצרכת יימדדו על בסיס חצי שעתי, וידווחו על ידי היצרן למנהל המערכת אחת ליום.

{{ח:סעיף|188||תיקון: 24.1.11, 15.10.12, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''הסדרי תשלומים ודיווחים לרשות'''
{{ח:תת|(א)}} '''הסדרי תשלומים'''
{{ח:תתת|(1)}} מנהל המערכת ירכוש את מלוא האנרגיה המוזרמת לרשת של כל יצרן בעל רישיון בטכנולוגיה סולארית המחובר לרשת ההולכה.
{{ח:תתת|(2)}} מנהל המערכת ישלם ליצרן, בגין רכישת אנרגיה, תעריף בהתאם ללוחות תעריפים 6.7–1 עד 6.7–4 ולוח 6.7–9 ובהתאם לאישור התעריף שיוצג לו על ידי היצרן, ועל פי מנגנוני ההצמדה המפורטים שם, בהתאם למונה ייצור נטו.
{{ח:תתת|(3)}} התעריף ישולם בכפוף להוראות כל דין, לרבות דיני המיסים החלים במדינת ישראל מעת לעת.
{{ח:תתת|(4)}} התעריף האמור ישולם לאורך כל תקופת אישור התעריף ובתנאי שהיצרן הוא בעל רישיון קבוע בתוקף.
{{ח:תתת|(5)}} מנהל המערכת יגבה מיצרן בגין חיבור המתקן לרשת ועל החשמל שנצרך, תעריף בהתאם לקבוע באמות המידה, לרבות אמות המידה המופיעות {{ח:פנימי|פרק ג סימן ד|בסימן ד׳ (חיבור למתח עליון ולמתח על) בפרק ג׳ לספר אמות המידה}}.
{{ח:תת|(ב)}} '''חובות דיווח של מנהל המערכת'''
{{ח:תת}} בעל רישיון הולכה {{ח:הערה|[צ״ל: מנהל המערכת]}} יגיש לרשות, אחת לרבעון, דיווח וכל נתון שיידרש על ידי הרשות ביחס למערכות ייצור חשמל בטכנולוגיה סולארית.

{{ח:סעיף|189||תיקון: 24.1.11, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''שימוש בדלקים פוסיליים'''
{{ח:תת|(א)}} '''חישוב הקווט״שים המיוחסים נורמטיבית לדלקים פוסיליים לצרכי התעריף:'''
{{ח:תתת|(1)}} כמות הקווטש&quot;ים השנתית המיוחסת לשימוש בדלק פוסילי (כמות הקווט״שים הפוסיליים) תיקבע לצורך התעריף בהתאם למפורט בלוחות התעריפים 6.7–3 ו־6.7–4.
{{ח:תתת|(2)}} אחוז הדלק הפוסילי יחושב על ידי מנהל המערכת לצורך התעריף לפי היחס בין כמות הקווט״שים המיוחסים לדלק פוסילי, כאמור לעיל, לכמות החשמל שנמדדה במונה הייצור ברוטו.
{{ח:תת|(ב)}} '''התעריף'''
{{ח:תתת|(1)}} מנהל המערכת יחשב בסמוך למועד עריכת החשבון את אחוז הקוט״שים הפוסילים ביחס לסך כמות החשמל שנמדדה בהדקי הגנראטור, לפי מונה ייצור ברוטו, עבור תקופת החשבון.
{{ח:תתת|(2)}} מנהל המערכת ישלם בגין החשמל המוזרם לרשת ממיתקן שאינו עושה שימוש בדלקים פוסיליים בהיקף העולה על 3% מסך ייצור החשמל השנתי במתקן בהתאם לתעריף המפורט בלוח התעריפים 6.7–1.
{{ח:תתת|(3)}} מנהל המערכת ישלם על החשמל המוזרם לרשת ממיתקן שעושה שימוש בדלקים פוסיליים בהיקף העולה על 3% מסך ייצור החשמל השנתי במתקן בהתאם לתעריף המפורט בלוח התעריפים 6.7–2.
{{ח:תת|(ג)}} '''התחשבנות עקב שימוש בדלקים פוסיליים'''
{{ח:תת}} אחת לשנה יערוך מנהל המערכת התחשבנות כוללת במסגרתה יחושב החלק הפוסילי מתוך סך כמות החשמל השנתית שיוצרה במתקן כפי שנמדדה במונה הייצור ברוטו, וכן יחושב התעריף לו היה היצרן זכאי עבור כל קווט״ש שהוזרם לרשת באותה שנה. במידה שיתברר כי קיים פער בין סך התשלומים בין היצרן למנהל המערכת יתקזזו הצדדים לפי הפרש זה בתוספת ההצמדות הרלוונטיות.

{{ח:קטע3|פרק ח סימן ו|סימן ו׳: ייצור חשמל מאנרגיית רוח לחוות רוח בהספק העולה על 50 KW}}

{{ח:סעיף|190||תיקון: 10.10.11, 15.3.16, 12.6.17, 6.3.19, 25.11.20, 13.12.23; תש״ף־2, תש״ף־13, תשפ״א־6, תשפ״א־8, תשפ״ד־27}}
{{ח:ת}} '''שילוב מתקן ברשת על־ידי המחלק או מנהל המערכת'''
{{ח:תת}} {{ח:פנימי|פרק ח סימן ו|בסימן זה}}:
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אדם“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הפרשנות|בחוק הפרשנות, התשמ״א–1981}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הספק מותקן“ – סכום ההספקים הנקובים במגוואט בהדקי כל טורבינות הרוח מושא חוות רוח, בהתאם למפרט היצרן;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוות רוח“ – טורבינת רוח, מקבץ אחד או מספר מקבצים, המתחברים לרשת חשמל של ספק שירות חיוני בנקודת חיבור אחת או יותר, בהספק מותקן מצטבר שאינו פוחת מ־50 קילוואט;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”טורבינת רוח“ – מערכת לייצור חשמל מאנרגיית רוח, הכוללת בין היתר את בסיס המגדל, להבים, מערכת מניה וממיר חשמלי, ללא הגבלה מבחינת הספקים או גבהים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מקבץ“ – טורבינות רוח המחוברות באמצעות רשת איסוף;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נקודת חיבור“ – לעניין אמת מידה זו –
{{ח:תתת}} עבור מי שבמועד פרסום אמת המידה המעודכנת אינו מחזיק ברישיון מותנה להקמת חוות רוח המתחברת לרשת מתח עליון – נקודת המפגש שבין רשת איסוף לבין קו חיבור, הממוקמת בסמיכות לאחת הטורבינות במקבץ;
{{ח:תתת}} עבור מי שבמועד פרסום אמת המידה המעודכנת מחזיק ברישיון מותנה להקמת חוות רוח המתחברת לרשת מתח עליון – נקודת היציאה מתחנת המשנה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קו חיבור“ – לעניין אמת מידה זו –
{{ח:תתת}} עבור מי שבמועד פרסום אמת המידה המעודכנת אינו מחזיק ברישיון מותנה להקמת חוות רוח המתחברת לרשת מתח עליון – קו חלוקה של מחלק שמסתיים בנקודת חיבור;
{{ח:תתת}} עבור מי שבמועד פרסום אמת המידה המעודכנת מחזיק ברישיון מותנה להקמת חוות רוח המתחברת לרשת מתח עליון – קו חשמל המחבר בין רשת איסוף לתחנת משנה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רשת איסוף“ – רשת חשמל המחברת בין טורבינות רוח במקבץ ומתחברת לקו חיבור;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תהליך התכנון“ – תהליך שעורך מחלק, בשיתוף מנהל המערכת ומבקש התכנון, במסגרת ונקבעים חלוקת חוות הרוח למקבצים, הספק כל מקבץ ונקודת החיבור לרשת של כל מקבץ או טורבינה; תהליך התכנון יכלול את סקרי ההיתכנות לכל נקודות החיבור.
{{ח:תת|(א)}} '''כללי'''
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תתת|(2)}} בעל רישיון הולכה יחבר חוות רוח במתח עליון רק למי שבמועד פרסום אמת המידה המעודכנת מחזיק ברישיון מותנה להקמת חוות רוח המתחברת לרשת מתח עליון.
{{ח:תתת|(3)}} מנהל המערכת יפעל בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 35כו1|לאמות מידה 35כו1 עד 35כו5}} לצורך מתן התחייבות לחיבור חוות רוח; נתן מנהל המערכת התחייבות לחיבור כאמור, יחבר המחלק את חוות הרוח לרשת בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 35כ3|אמות מידה 35כ3 עד 35כ5}}, בשינוי זה: במקום ”תשובת מחלק חיובית“ יקראו ”התחייבות לחיבור חוות רוח“.
{{ח:תתת|(4)}} על אף האמור בסעיף קטן (3), אם ניתן לחבר את המיתקן למתח גבוה בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 35י|לסעיף (א)(2) לאמת מידה 35י}}, מחלק יפעל בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 35כ1|לאמות מידה 35כ1 עד 35כ5}} לצורך מתן התחייבות לחיבור ולצורך חיבור חוות הרוח לרשת.
{{ח:תתת|(5)}} {{ח:פנימי|סעיף 35כ|אמת מידה 35כ}} לא תחול לגבי חוות רוח.
{{ח:תת|(ב)}} '''תהליך התכנון'''
{{ח:תתת|(1)}} לבקשת אדם, יערוך המחלק בתיאום עם מנהל המערכת תהליך תכנון לחיבור חוות רוח.
{{ח:תתת|(2)}} מחלק יעביר למבקש תהליך התכנון בתוך 7 ימים ממועד הגשת הבקשה דרישה לתשלום בגין תהליך התכנון, בהתאם לקבוע בלוח תעריפים [טרם נקבע, ₪ לMW].
{{ח:תתת|(3)}} מבקש התכנון יעביר למחלק את המידע הנדרש לתכנון כמפורט להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} מפה המציינת את מיקום כל הטורבינות מושא חוות הרוח המתוכננת;
{{ח:תתתת|(ב)}} דרכי גישה קיימות ומוצעות לכל נקודת חיבור;
{{ח:תתתת|(ג)}} כל מידע הנדרש לסקר היתכנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 35יט|אמת מידה 35יט}} כנוסחה ערב תחילתם של כללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני) (תיקון מס׳ 5), התשע״ט–2019 (להלן – תיקון מספר 5), ובכלל זה דגם הטורבינות, זהות היצרן והפרמטרים הפיזיים והחשמליים המלאים של הטורבינות, לרבות הספק וגובה.
{{ח:תתת|(4)}} מחלק יתחיל בביצוע תהליך התכנון מיד לאחר קבלת התשלום והמידע המפורט בסעיף קטן (3).
{{ח:תתת|(5)}} מחלק יתכנן את אופן חיבור חוות הרוח לרשת. תוצר התכנון יהיה כדלקמן:
{{ח:תתתת|(א)}} חלוקת החווה למקבצים והספק החיבור של כל מקבץ;
{{ח:תתתת|(ב)}} נקודת החיבור של כל מקבץ לרשת, בסמיכות לאחת הטורבינות במקבץ;
{{ח:תתתת|(ג)}} סקר היתכנות עבור כל נקודת חיבור מוצעת, בהתאם להליך הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 35יט1|באמת מידה 35יט1}}.
{{ח:תתת|(6)}} מחלק לא יקבע בתהליך התכנון את התכנון של רשת איסוף במקבץ.
{{ח:תתת|(7)}} מחלק ישלים את תהליך התכנון בתוך 75 ימי עבודה ממועד ביצוע התשלום כאמור בסעיף קטן (2) או ממועד קבלת המידע הדרוש לו כמפורט בסעיף קטן (3), לפי המאוחר מביניהם.
{{ח:תתת|(8)}} מחלק יעביר את תוצאות תהליך התכנון למבקש התכנון.
{{ח:תתת|(9)}} מבקש התכנון רשאי להשיג על התכנון באמצעות פניה לראש אגף הנדסה ברשות בתוך 15 ימי עבודה ממועד קבלת תוצרי התכנון.
{{ח:תת|(ג)}} '''הקמת רשת איסוף, קווי חיבור ותחנת משנה'''
{{ח:תתת|(1)}} רשת איסוף תוקם על ידי בעל הרישיון המותנה ועל חשבונו.
{{ח:תתת|(2)}} קווי חיבור, חדרי מיתוג ותחנת המשנה, ככל שתידרש, יוקמו על ידי המחלק.
{{ח:תתת|(3)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (1) ו־(2) מי שבמועד פרסום אמת המידה המעודכנת מחזיק ברישיון מותנה להקמת חוות רוח המתחברת לרשת מתח עליון, יקים את קווי האיסוף, קווי החיבור, חדרי המיתוג ותחנת המשנה.
{{ח:תת|(ד)}} '''חיבור מקום צרכנות לחוות רוח'''
{{ח:תת}} מחלק רשאי לחבר מקום צרכנות לקו חיבור בבעלותו הניזון מחוות רוח, בהתאם לאמות המידה שקובעת הרשות כפי תוקפן מעת לעת.
{{ח:תת|(ה)}} '''התקנת מונה לצורך מניה'''
{{ח:תת}} המחלק או בעל רישיון ההולכה, לפי העניין, יתקין מונה בכל נקודת חיבור.
{{ח:תת|(ו)}} '''התקנת מערכת תקשורת, שליטה ובקרה'''
{{ח:תתת|(1)}} בכל נקודת חיבור במתח גבוה תותקן מערכת תקשורת לשליטה ובקרה בהתאם לקבוע {{ח:פנימי|סעיף 35כ4|באמת מידה 35כ4}}.
{{ח:תתת|(2)}} בעל רישיון הולכה או מחלק יאפשר למנהל המערכת שליטה ובקרה על תפעול חוות הרוח, וויסות הייצור או ניתוקו, לצורך שמירה על יציבות המערכת.
{{ח:תת|(ז)}} '''הכרעה במחלוקת'''
{{ח:תתת|(1)}} כל מחלוקת הנובעת מהאמור באמת מידה זו או מפרשנותה, ועניינה בטיחות, תובא להכרעת מנהל מינהל החשמל.
{{ח:תתת|(2)}} כל עניין אחר יובא להכרעת ראש אגף הנדסה ברשות.

{{ח:סעיף|191||תיקון: 10.10.11, 24.6.19, 25.11.20; תש״ף־27, תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''התקנת מונים וקריאתם'''
{{ח:תת|(א)}} '''התקנת מוני חשמל:'''
{{ח:תתת|(1)}} המחלק או מנהל המערכת, לפי העניין, יתקין מונה חצי שעתי בנקודת החיבור לרשת לצורך מניית הקווט״שים המוזרמים לרשת. בעבור שירות זה ישלם היצרן למחלק או למנהל המערכת, לפי העניין, עלות התקנת מונה כאמור בשורה 6 (הסרת מונה והתקנתו), בלוח תעריפים 5.4–2.

{{ח:סעיף|192||תיקון: 10.10.11, 21.11.18, 6.3.19, 23.12.19, 25.11.20; תשע״ט־13, תש״ף, תש״ף־2, תש״ף־10, תשפ״א־6, תשפ״א־11}}
{{ח:ת}} '''הסדרי תשלומים'''
{{ח:תת|(א)}} '''תעריף ליצרן בגין חשמל המיוצר במתקן – כללי'''
{{ח:תתת|(1)}} מנהל המערכת יחויב ברכישת מלוא האנרגיה המיוצרת של יצרן המחובר לרשת ההולכה; המחלק יחויב ברכישת מלוא האנרגיה המיוצרת של יצרן המחובר לרשת החלוקה.
{{ח:תתת|(2)}} ספק שירות חיוני יגבה מיצרן, בגין חיבור המתקן, תעריף בהתאם לקבוע {{ח:פנימי|פרק ג|בפרק ג׳ לספר אמות המידה}}, ובהתאם לאופי החיבור לרשת.
{{ח:תתת|(3)}} המחלק או מנהל המערכת, לפי העניין, ישלם ליצרן, בגין רכישת אנרגיה ממנו, תעריף כמפורט בלוח תעריפים 6.7–10 (להלן – התעריף), ועל פי מנגנוני ההצמדה המפורטים שם ובהתאם לאישור התעריף שיינתן על ידי הרשות.
{{ח:תתת|(4)}} התעריף ישולם בכפוף להוראות כל דין, לרבות דיני המיסים החלים במדינת ישראל מזמן לזמן.
{{ח:תתת|(5)}} התעריף האמור ישולם לאורך כל תקופת תוקפו של אישור התעריף של היצרן ובתנאי שהיצרן הוא בעל רישיון קבוע בתוקף.
{{ח:תת|(א1)}} '''הספק האנרגיה המוזרמת לרשת'''
{{ח:תתת|(1)}} האנרגיה המוזרמת על ידי היצרן לרשת לא תעלה על גודל החיבור המבוקש.
{{ח:תתת|(2)}} במקרה חריג שבו תוזרם אנרגיה לרשת בהספק העולה על הספק החיבור, יחולו כללים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} היצרן לא יהיה זכאי לתשלום בעבור עודף האנרגיה שהוזרם לרשת;
{{ח:תתתת|(ב)}} אם יצרן מבצע חריגות חוזרות בהזרמת האנרגיה לרשת, הרשות תפעל על פי סמכויותיה ביחס לבעל הרישיון.
{{ח:תת|(א2)}} '''פתרון טכנולוגי'''
{{ח:תתת|(1)}} החלת הפתרון הטכנולוגי להפחתת הפרעות למערכות ולפעילות מערכת הביטחון בעקבות הקמה והפעלה של טורבינות רוח (בסעיף זה – הפתרון הטכנולוגי) מותנית בחתימה של יזמי חוות רוח, בהיקף הספק כולל של 300 מגה־וואט, שמחזיקים בתכנית מאושרת להקמת חוות רוח, על התחייבות בלתי חוזרת לתשלום בעבור הפתרון הטכנולוגי (להלן – ההתחייבות).
{{ח:תתת|(2)}} עם קבלת אישור הרשות לסגירה פיננסית לפי {{ח:פנימי|סעיף 68|אמת מידה 68}}, ישלח ספק שירות חיוני רשת ליצרן חשבונית לתשלום בעבור הפתרון הטכנולוגי לפי התעריף הקבוע בלוח תעריפים 6.7.1–10.
{{ח:תתת|(3)}} אם סך ההתחייבויות שהתקבלו מיצרנים עד יום ז׳ בטבת התשפ״ג (31 בדצמבר 2022) קטן מסכום ההתחייבות הנדרש להספק של 300 מגה־וואט, וסכום ההתחייבות שנתן היצרן לפי סעיף קטן (1) גבוה מהסכום שהוא שילם בהתאם לקבוע בלוח תעריפים 6.7.1–10, ישלם היצרן את ההפרש בין הסכומים האמורים, ובלבד שלא ישלם סכום העולה על הסכום הנדרש להשלמת ההתחייבות בעבור הספק של 300 מגה־וואט.
{{ח:תתת|(4)}} היצרן ישלם את התשלום הקבוע בסעיפים קטנים (2) ו־(3) בתוך 30 ימי עבודה מיום משלוח החשבונית לתשלום.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} '''חובות דיווח של המחלק'''
{{ח:תתת|(1)}} המחלק יגיש לרשות, אחת לרבעון, דיווח וכל נתון שתדרוש ביחס למתקני ייצור חשמל מאנרגיית רוח אשר בגינם שילם את התעריף.

{{ח:סעיף|193||תיקון: 10.10.11, 24.6.19, 25.11.20; תש״ף־27, תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''חיבור חוות רוח ומתקן סולארי על אותה חטיבת קרקע'''
{{ח:תת}} באמת מידה זו:
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יצרן“ – בעל רישיון ייצור חשמל מאנרגיות רוח לחווה בהספק מותקן העולה על 50 קילוואט או בעל רישיון ייצור חשמל באנרגיה סולארית בהספק העולה על 50 קילוואט.
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מתקן“ – חוות רוח בעלת רישיון כדין ואשר פועלת כדין;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מתקן סולארי“ – מערכת לייצור חשמל מאנרגיית שמש בעלת רישיון כדין ואשר פועלת כדין;
{{ח:תת|(א)}} '''תנאים לחיבור שני מתקנים על אותה חטיבת קרקע'''
{{ח:תת}} לבקשת היצרן יחבר מחלק שני מתקנים: חוות רוח ומתקן סולארי הממוקמים על אותה חטיבת קרקע, ובלבד שהתקיימו התנאים הבאים:
{{ח:תתת|(1)}} היצרן הינו בעל רישיון ייצור חשמל לכל מתקן בנפרד.
{{ח:תתת|(2)}} בוצע סקר חיבור לשילוב שני המתקנים בנקודת החיבור האמורה.
{{ח:תתת|(3)}} החיבור לרשת המחלק של שני המתקנים יתבצע בנקודת חיבור אחת.
{{ח:תת|(ב)}} '''התקנת מונים'''
{{ח:תת}} המחלק יתקין מונה ייצור נפרד לכל מתקן. בעבור כל מונה מותקן ישלם היצרן למחלק עלות התקנת מונה כאמור בשורה 6 (הסרת מונה והתקנתו), בלוח תעריפים 5.4–2.

{{ח:קטע3|פרק ח סימן ז|סימן ז׳: ייצור חשמל מביו־גז במתקני עיכול אנאירובי המחוברים לרשת החלוקה|תיקון: תשפ״א־27}}

{{ח:סעיף|194||תיקון: 25.7.11, 23.2.15, 21.11.18, 22.11.20, 25.11.20, 31.7.23; תשע״ט־5, תשפ״א־6, תשפ״א־27, תשפ״ד־20}}
{{ח:ת}} '''שילוב מתקן ברשת על ידי מחלק'''
{{ח:תת}} '''הגדרות'''
{{ח:תת}} {{ח:פנימי|פרק ח סימן ז|בסימן זה}}:
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אישור סנכרון“ – אישור שנתן המחלק למבקש החיבור לעמידה בתנאים לסנכרון לפי {{ח:פנימי|סעיף 35כ4|סעיף (ד) באמת מידה 35כ4}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המועד המחייב המרבי לסנכרון“ – 36 חודשים מהמועד המחייב לסנכרון כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 35כ1|באמת מידה 35כ1}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ייצור חשמל מביומאסה“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יצרן“ – בעל מיתקן ייצור חשמל בביוגז במיתקן עיכול אנאירובי המתחבר לרשת החלוקה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מבקש“ – מי שקיבל תשובת מחלק חיובית בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 35כ2|לאמת מידה 35כ2(ט)}} למיתקן וטרם קיבל אישור סנכרון;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מתקן“ – מתקן לייצור חשמל מביו־גז המופק באמצעות תהליך עיכול אנאירובי מאושר על ידי המשרד להגנת הסביבה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מועד הפעלה מסחרית“ – המועד שבו נתן המחלק למבקש אישור הפעלה מסחרית בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 35כ4|לסעיף (ז)(1) באמת מידה 35כ4}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ספק שירות חיוני“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תהליך עיכול אנאירובי“ – תהליך ביולוגי המתבצע בתנאים מבוקרים של חוסר חמצן המפיק ביו־גז מפסולת אורגנית על זרמיה השונים, לרבות מהזרם האורגני של פסולת עירונית מוצקה, פסולת אורגנית חקלאית, פסולת אורגנית תעשייתית או בוצת מתקני טיהור שפכים.
{{ח:תת|(א)}} '''חיבור מתקן ברשת החשמל'''
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(בוטל, אך ממשיך לחול על בקשות לחיבור או לשילוב מיתקן שהוגשו לפני יום 6.6.2019 ועל חוות רוח כהגדרתן {{ח:פנימי|סעיף 190|באמת מידה 190}}):}}
{{ח:תתת|(1)}} המחלק יחבר מתקן בעל רישיון על פי האמור באמת מידה זו.
{{ח:תתת|(2)}} חיבור מתקן לרשת על ידי המחלק ייעשה בהתאם לקבוע {{ח:פנימי|פרק ג|בפרק ג׳ לספר אמות המידה}}, {{ח:פנימי|פרק ג סימן א|בסימן א׳ (חיבור למתח נמוך)}} או {{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|בסימן ג׳ (חיבור מתקן ייצור לרשת מתח גבוה)}}.
{{ח:תת|(ב)}} '''הפקדת בטוחה'''
{{ח:תתת|(1)}} מבקש המעוניין לסנכרן את המיתקן עד למועד המחייב המרבי לסנכרון יפקיד בטוחה לטובת המחלק הדומיננטי עד המועד המחייב לסנכרון כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 35כ1|באמת מידה 35כ1}} (להלן בסעיף זה – הבטוחה); תוקף הבטוחה יעמוד על 60 ימים לאחר המועד המחייב המרבי לסנכרון; לא הפקיד המבקש בטוחה כאמור, לא יהיה זכאי לסנכרון המיתקן לאחר המועד המחייב לסנכרון.
{{ח:תתת|(2)}} סכום הבטוחה יעמוד על סך של 300 שקלים חדשים לכל קילו־וואט מותקן.
{{ח:תתת|(3)}} הבטוחה תעמוד בתנאים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 50|בסעיף (ד)(2) לאמת מידה 50}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ג)}} '''מועד מחייב לסנכרון וחילוט הבטוחה'''
{{ח:תתת|(1)}} הציג המבקש למחלק הדומיננטי אישור סנכרון עד למועד המחייב המרבי לסנכרון, ישיב לו המחלק את הבטוחה שהפקיד לפי סעיף (ב) במלואה.
{{ח:תתת|(2)}} לא הציג המבקש למחלק הדומיננטי אישור סנכרון עד המועד המחייב המרבי לסנכרון, תפקע תשובת המחלק והמחלק הדומיננטי יחלט את הבטוחה במלואה.

{{ח:סעיף|195||תיקון: 25.7.11, 23.2.15, 21.11.18, 22.11.20, 31.7.23; תשע״ט־5, תשע״ט־13, תש״ף, תשפ״א־27, תשפ״ד־20}}
{{ח:ת}} '''הסדרי תשלומים'''
{{ח:תת|(א)}} '''תעריף ליצרן בגין חשמל המיוצר במתקן – כללי'''
{{ח:תתת|(1)}} המחלק יחויב ברכישת מלוא האנרגיה המיוצרת של יצרן בטכנולוגיית ביו־גז במתקן עיכול אנאירובי המתחבר לרשת החלוקה כמפורט בסעיף 5.ב. {{ח:חיצוני|https://pua.gov.il/decisions/documents/2046.pdf|להחלטה 2 מישיבה 344 מיום 25.7.11}} {{ח:חיצוני|https://pua.gov.il/decisions/documents/new_939_3_454_23_02_2015.pdf|ובהחלטה מספר 3 (939) מישיבה 454 מיום 23.2.2015}}, בהתאמה, המפורסמות באתר הרשות.
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(בוטל, אך ממשיך לחול על בקשות לחיבור או לשילוב מיתקן שהוגשו לפני יום 6.6.2019 ועל חוות רוח כהגדרתן {{ח:פנימי|סעיף 190|באמת מידה 190}}):}}
{{ח:תתת}} המחלק יגבה מיצרן בגין חיבור המתקן תעריף בהתאם לקבוע {{ח:פנימי|פרק ג סימן א|בפרק ג׳ לספר אמות המידה סימן א׳ (חיבור למתח נמוך)}} או {{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן ג׳ (חיבור מתקן ייצור לרשת מתח גבוה)}}.
{{ח:תתת|(3)}} המחלק ישלם ליצרן מביו־גז במתקן עיכול אנאירובי, בגין רכישת אנרגיה ממנו, תעריף כמפורט בלוח תעריפים 6.7–11, ועל פי מנגנוני ההצמדה המפורטים שם.
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:הערה|(נמחק).}}
{{ח:תתת|(5)}} התעריף ישולם בכפוף להוראות כל דין, לרבות דיני המיסים החלים במדינת ישראל מזמן לזמן.
{{ח:תתת|(6)}} התעריף האמור ישולם לתקופה של 20 שנים ממועד הפעלה מסחרית של היצרן ובתנאי שהיצרן הוא בעל רישיון קבוע בתוקף.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק ח סימן ח|סימן ח׳: ייצור חשמל מבוזר באנרגיה מתחדשת בשיטת מונה נטו}}

{{ח:סעיף|196||תיקון: 3.3.13, 23.1.14, 9.6.14, 22.2.18, 21.11.18, 5.4.20, 30.4.20, 25.11.20; תשע״ט־5, תש״ף־16, תש״ף־20, תש״ף־23, תשפ״א־5, תשפ״א־6, תשפ״א־20}}
{{ח:ת}} '''שילוב מיתקן בשיטת מונה נטו על ידי מחלק'''
{{ח:תת|(א)}} '''הגדרות'''
{{ח:תת}} {{ח:פנימי|פרק ח סימן ח|בסימן זה}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גודל חיבור מתאים“ – גודל חיבור של מקום צרכנות, השווה להספק המותקן של המיתקן או גדול ממנו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גג“ – כיסוי עליון, כיסוי צדדי או דופן, במקום צרכנות, של בניין כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|בחוק התכנון והבנייה}}, של מאגר מים ושל בריכת דגים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”דוח מרכז“ – מצרף של חשבונות חשמל המשויכים לצרכן אחד, בין שהוא יחיד ובין תאגיד, רשום בכמה מקומות צרכנות באותו אזור חלוקה ומזוהה לפי אותו מספר חברה או אותו מספר זהות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”היום הקובע“ – י״ד בטבת התשע״ח (1 בינואר 2018);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הספק מותקן“ – ההספק הנקוב של הממיר בהתאם לנתוני היצרן (AC);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן“ – מיתקן ייצור בטכנולוגיה פוטו־וולטאית;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”צריכה עצמית במקום צרכנות“ – אנרגיה מיוצרת במיתקן, בניכוי אנרגיה מוזרמת לרשת המחלק מאותו מיתקן;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”צרכן“ – מי שרוכש חשמל או שירותים מבעל רישיון;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קרדיט תעריפי“ – הסכום המצטבר בשקלים חדשים, לתקופת חשבון, שיעמוד לזכות הצרכן ומחושב בהתאם לכמות האנרגיה המוזרמת לרשת בכל מש״ב על בסיס קריאת המונה הדו־כיווני כפול התעו״ז שבו מחויב הצרכן באותו מש״ב, ואם החישוב לצרכן המחויב הוא בתעריפים אחידים – בהתאם לתעריף החשמל שבו הוא מחויב;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רשת חשמל פנימית“ – רשת חשמל שאינה של המחלק;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שילוב מיתקן“ – חיבור של מיתקן לרשת החשמל הפנימית במקום צרכנות, לצורך צריכה עצמית במקום צרכנות והוצאת חשמל לרשת.
{{ח:תת|(ב)}} '''שילוב מיתקן על ידי המחלק'''
{{ח:תתת|(1)}} מחלק ייתן תשובה חיובית לצרכן שביקש שילוב מיתקן לפי {{ח:פנימי|פרק ח סימן ח|סימן זה}}, אם מתקיימים תנאים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} ההספק המותקן של כלל המיתקנים אשר שולבו במקום הצרכנות לפי {{ח:פנימי|פרק ח סימן ח|סימן זה}} אינו עולה על 5 מגוואט;
{{ח:תתתת|(ב)}} במקום הצרכנות לא שולב מיתקן לפי {{ח:פנימי|פרק ח סימן ג|סימן ג׳ בפרק זה}} אחרי היום הקובע;
{{ח:תתתת|(ג)}} המיתקן מותקן על גג;
{{ח:תתתת|(ד)}} הצרכן לא ביקש קודם להגשת הבקשה לפי {{ח:פנימי|פרק ח סימן ח|סימן זה}}, לשלב את המיתקן לפי הסדר אחר.
{{ח:תתת|(2)}} נוסף על האמור בסעיף קטן (1), המחלק לא ייתן התחייבות עקרונית לשילוב מיתקן לפי {{ח:פנימי|פרק ח סימן ח|סימן זה}} אם ההספק המותקן המבוקש עולה על גודל החיבור הקיים במקום הצרכנות ביום הקובע; הוראה זו לא תחול על מקום צרכנות המחויב בתעריף ביתי, ועל מקום צרכנות חדש אשר התקבלו לגביו אישורי הרשויות לחיבור ({{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (אישורים למתן שירותי חשמל, מים וטלפון)#תוספת טופס 4|טופס 4}}) לפני היום הקובע, ובלבד שהוכח גודל חיבור מתאים לגודל מיתקן וחיבור קבוע שבוצע כדין במקום הצרכנות. הגשת בקשה לחיבור או להגדלת חיבור לפי סעיף קטן זה לא תהווה ולא תשמש ראיה לקיומו של חיבור.
{{ח:תתת|(3)}} המחלק יחתום מול הצרכן על הסכם המשייך אותו להסדר הקבוע {{ח:פנימי|פרק ח סימן ח|בסימן זה}}; נחתם הסכם כאמור לתקופה של 25 שנים, הרי שבמקרה של החלפת מיתקן מתחייבת עריכת הסכם חדש, בתנאים שיהיו תקפים באותה עת.
{{ח:תתת|(4)}} מחלק לא יחייב צרכן להחזיק בבעלות על מיתקן כתנאי לפעילות בהסדר זה, ויאפשר את המשך ההסכם גם אם בעל שעבוד או משכון על זכויות הצרכן במיתקן מימש את השעבוד או המשכון.
{{ח:תת|(ג)}} '''תוקף ההתחייבות'''
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(יחול על בקשות לחיבור או לשילוב מיתקן שהוגשו לאחר יום 6.6.2019 שאינו חוות רוח כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 190|באמת מידה 190}}):}}
{{ח:תתת|(1)}} תוקף התחייבות המחלק לחיבור המיתקן לרשת עד 630 קילו וואט יהיה ל־360 ימים מיום מתן ההתחייבות לצרכן, ובעבור מיתקן מעל 630 קילו וואט ועד 5 מגה וואט יעמוד מניין הימים על 455 ימים. חלפו 360 ימים או 455 ימים, לפי העניין, ולא חובר המיתקן לרשת מכל סיבה שהיא, תפוג ההתחייבות ולא יחבר המחלק את המיתקן לרשת.
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה לעניין בקשת חיבור או שילוב של מיתקן תלויה ועומדת אשר הוגשה לפני יום 25.11.2020, או בקשת חיבור או שילוב של מיתקן שהוגשה בתקופה שעד תום שלושה חודשים מיום זה):}}
{{ח:תתת}} תוקף התחייבות המחלק לחיבור המיתקן לרשת עד 630 קילו וואט יהיה ל־545 ימים מיום מתן ההתחייבות לצרכן, ובעבור מיתקן מעל 630 קילו וואט ועד 5 מגה וואט יעמוד מניין הימים על 455 ימים. חלפו 450 ימים או 545 ימים, לפי העניין, ולא חובר המיתקן לרשת מכל סיבה שהיא, תפוג ההתחייבות ולא יחבר המחלק את המיתקן לרשת.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בסעיף קטן (1), המחלק יאריך את תוקף ההתחייבות לחיבור ב־90 ימים אם קיבל הנחיה לכך מאת ראש אגף הצרכנות ברשות. לצורך קבלת אישור כאמור יגיש מבקש החיבור בקשה לראש אגף צרכנות בהתאם לנוהל המופיע באתר הרשות.

{{ח:סעיף|197||תיקון: 3.3.13, 23.1.14, 25.11.15, 22.3.18, 5.8.20, 25.11.20, 14.3.22, 15.12.22, 9.7.25; תשע״ח, תשפ״א־6, תשפ״א־17, תשפ״ג, תשפ״ג־8, תשפ״ה־31}}
{{ח:ת}} '''הסדרי תשלומים לצרכנים'''
{{ח:תת|(א)}} '''תעריף לצרכן והתחשבנות בעד חשמל המיוצר במיתקן – כללי'''
{{ח:תתת|(1)}} המחלק יגבה מאת הצרכן את התוספת לתשלום הקבוע לצרכן בעל מיתקן פוטו־וולטאי הקבועה בלוח התעריפים 5.4–1.
{{ח:תתת|(2)}} נוסף על האמור בסעיף קטן (1), המחלק יגבה מאת הצרכן ויעביר לבעל רישיון הולכה את עלויות הגיבוי והאיזון, לפי קריאת מונה הייצור ובהתאם לתעריפים הקבועים בלוח תעריפים 5.8–1.
{{ח:תתת|(3)}} על אף האמור בסעיף קטן (2), המחלק יגבה מאת צרכן אשר שילב מיתקן בלא מונה ייצור שהספקו אינו עולה על 15 קילו־וואט את עלויות האיזון והגיבוי לפי הנוסחה האלה:
{{ח:תתתת}} &lt;math display=&quot;inline&quot;&gt; P = (C_0 \times 1600) \times (I+G) &lt;/math&gt;
{{ח:תתת}} כאשר:
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;P&lt;/math&gt; – התשלום של הצרכן למחלק;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;C_0&lt;/math&gt; – הספק הפאנלים המצרפי של המיתקן שעליו דיווח הצרכן במועד הגשת הבקשה לשילוב המיתקן;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;I+G&lt;/math&gt; – תעריפי האיזון (I) והגיבוי (G) הקבועים בלוח התעריפים 5.8–1, אשר היו בתוקף במועד מתן התשובה החיובית לפי {{ח:פנימי|סעיף 196|אמת מידה 196}}.
{{ח:תתת|(4)}} נוסף על האמור בסעיפים קטנים (2) ו־(3) יגבה המחלק מצרכן תעו״ז את תעריפי שירותי התשתית לפי כמות האנרגיה המוזרמת לרשת בכל מש״ב על בסיס קריאת המונה הדו־כיווני וכקבוע בלוחות תעריפים 7.3–1, 7.3–2 ו־7.6–1 בהתאם למתח החיבור של הצרכן לרשת.
{{ח:תתת|(5)}} בתום כל תקופת חשבון יקזז המחלק את הקרדיט התעריפי מתעריף צריכת החשמל במקום צרכנות וינכה את עלויות הגיבוי, האיזון והשימוש ברשת, כפי הנדרש. הודעה על זכאות לתשלום צרכן תהיה במתכונת שבנספח א׳ לאמת מידה זו.
{{ח:תתת|(6)}} אם לאחר קיזוז כאמור בסעיף קטן (5) נותר לצרכן קרדיט תעריפי בשל החשמל שיוצר במיתקן, יעביר המחלק את הקרדיט התעריפי שנותר לחשבון החשמל של הצרכן לתקופה העוקבת או, לבקשת הצרכן, יעביר המחלק את הקרדיט התעריפי שנותר במסגרת דוח מרכז או למחלק.
{{ח:תתת|(7)}} קרדיט תעריפי שלא מומש במהלך תקופת חשבון ימומש בתוך תקופה שלא תעלה על שנתיים מתום תקופת החשבון; קרדיט תעריפי שלא מומש בתוך תקופה זו יאופס.
{{ח:תתת|(7א)}} החל ביום ח׳ בטבת התשפ״ג (1 בינואר 2023) עד תום 15 שנים ממועד תחילת ההפעלה המסחרית של המיתקן, המחלק ישלם לצרכן בעד האנרגיה המיוצרת במיתקן בשעה נתונה, תעריף הגנה כקבוע בלוח {{ח:הערה|תעריפים}} 6.7–26.
{{ח:תתת|(8)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תתת|(9)}} ההתחשבנות האמורה בין המחלק לבין הצרכן תבוצע לתקופה של 25 שנים מיום שילוב המיתקן בידי המחלק, ואולם תשלום תעריף ההגנה לפי סעיף קטן (7א) יהיה למשך התקופה המצוינת בסעיף הקטן האמור בלבד.
{{ח:תת|(ב)}} '''העברת קרדיט תעריפי מצרכן תעו״ז למחלק'''
{{ח:תתת|(1)}} המחלק יאפשר לצרכן תעו״ז להודיע בכתב, לא יאוחר מיום ה־20 בדצמבר של כל שנה את בחירתו להעביר את הקרדיט התעריפי למחלק. ההסדר שחל בהתאם להודעה כאמור ימשיך לחול כל עוד הצרכן לא הודיע בכתב על בחירה בחלופה אחרת.
{{ח:תתת|(2)}} המחלק יאפשר לצרכן תעו״ז, על פי בקשתו, להקצות בתקופת חשבון מסוימת חלק מהקרדיט התעריפי שלגביו הודיע על העברתו, לצריכה עצמית. הבקשה תימסר בכתב למחלק לא יאוחר מ־1 לחודש הקודם לתקופת החשבון שלגביה מבוקשת ההקצאה לצריכה העצמית.
{{ח:תתת|(3)}} בחר צרכן התעו״ז בהעברת הקרדיט התעריפי למחלק, ישלם לו המחלק תעריף משוקלל (אחיד) הקבוע בלוח תעריפים 6.3–1. תעריף זה יקובע לתקופה של 10 שנים מיום הודעת צרכן התעו״ז לפי סעיף קטן (1), בהתאם לתעריף שבתוקף ביום הודעת הצרכן, בכפוף לעדכונים שייעשו ב־1 בינואר של כל שנה על פי מדד מחירים לצרכן שפורסם בחודש דצמבר שקדם לו. בתום 10 שנים כאמור יפעל המחלק בהתאם להסדרים שתקבע הרשות ושיהיו בתוקף באותה עת.
{{ח:תתת|(4)}} צרכן תעו״ז שבחר בחלופה של העברת הקרדיט התעריפי למחלק, רשאי להמציא למחלק כתב הוראה בלתי חוזרת להעברת התשלום לחשבון ייעודי (בסעיף קטן זה – ההוראה) והמחלק יאשר את קבלת ההוראה בחתימתו ויפעל לפיה. המחלק לא ימנע מצרכן תעו״ז להמחות את זכויותיו לקבלת התשלום המגיע לו לצד שלישי, לרבות לגוף מממן, על דרך שעבוד תזרים המזומנים. המחלק לא יקזז מהתעריף חובות של צרכן תעו״ז, לא יעביר את התשלום לאחר ולא יקבל הוראה נוגדת להעברתו מגורם שאינו צרכן התעו״ז או מוטב ההוראה ובהתאם לנוסח ההוראה.
{{ח:תתת|(5)}} ככל שלא ניתנה הוראה לפי סעיף קטן זה, הקרדיט התעריפי יאופס בתום שנתיים כאמור בסעיף קטן (א)(7).
{{ח:תת|(ג)}} '''תשלום קרדיט תעריפי מצרכן שאינו צרכן תעו״ז למחלק'''
{{ח:תת}} המחלק ישלם לצרכן שאינו צרכן תעו״ז את הקרדיט התעריפי אשר לא נוצל לאחר שנתיים לפי הנוסחה הזו:
{{ח:תתתת}} &lt;math display=&quot;inline&quot;&gt;\mathit{REFUND} = \frac{C}{T_\mathit{retail}} \cdot T_\mathit{generation}&lt;/math&gt;
{{ח:תת}} כאשר:
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;\mathit{REFUND}&lt;/math&gt; – התשלום [בשקלים]
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;C&lt;/math&gt; – ערך הקרדיט התעריפי שלא נוצל [שקלים]
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;T_\mathit{retail}&lt;/math&gt; – תעריף הצריכה לקוט״ש שבו מחויב הצרכן בעת התשלום [ש״ח/קוט״ש]
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;T_\mathit{generation}&lt;/math&gt; – תעריף משוקלל (אחיד) הקבוע בלוח תעריפים 6.3–1 לקוט״ש בעת התשלום [ש״ח/קוט״ש]
{{ח:תת|(ד)}} '''התחשבנות בעת החלפת צרכנים'''
{{ח:תתת|(1)}} החלפת צרכנים המשתתפים בהסדר לפי {{ח:פנימי|פרק ח סימן ח|סימן זה}} תתבצע בהתאם לקבוע {{ח:פנימי|סעיף 19|באמת מידה 19 (החלפת צרכנים)}}, ולעניין הסדר ההתחשבנות לגבי המיתקן תהווה סיום ההסכם עם הצרכן היוצא. לאחר החלפת הצרכנים וחתימת הצרכן החדש על הסכם לעניין הסדר ההתחשבנות עם המחלק, ימשיך המחלק את הסדר ההתחשבנות בעד החשמל המיוצר במיתקן עם הצרכן החדש, בכפוף לחתימת הצרכן החדש על הסכם עם המחלק; קרדיט תעריפי שנוצר בתקופתו של הצרכן היוצא יעמוד לרשותו של הצרכן היוצא, אף אם לא הודיע למחלק מראש על רצונו לקבל את הקרדיט התעריפי בעקבות החלפת הצרכנים, על פי ההסדרים הקבועים באמת מידה זו ובהתאם להודעתו של הצרכן היוצא.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בסעיף קטן (1), מחלק ידרוש מצרכן שהעביר את זכותו לקבלת שירות חשמל בנכס מסוים, ואשר המציא למחלק כתב הוראה כאמור בסעיף (ג)(2), להגיש, בתוך 45 ימי עבודה, הודעה משותפת יחד עם הצרכן החדש בנכס ומוטב ההוראה, שלפיה הם מודיעים למחלק על ביטול, הסבה או המרה של כתב ההוראה.
{{ח:תתת|(3)}} לא קיבל המחלק הודעה כאמור בסעיף קטן (2), לא ישלם המחלק בעד החשמל המיוצר במיתקן עד למועד קבלת ההודעה.
{{ח:תת|(ה)}} '''הזרמת חשמל לרשת על ידי צרכן פרטי'''
{{ח:תתת|(1)}} ביקש צרכן פרטי לשלב מיתקן ברשת לפי {{ח:פנימי|פרק ח סימן ח|סימן זה}}, יודיע למחלק על היקף הקרדיט שברצונו להעביר למחלק בהתאם להוראות סעיף (ב).
{{ח:תתת|(2)}} בעבור הקרדיט התעריפי שלא הועבר למחלק, יחשב המחלק את סכום הקרדיט התעריפי בהתאם {{ח:פנימי|פרק ח סימן ח|לסימן זה}}, וישלם אותו לצרכן.
{{ח:תתת|(3)}} סכום הקרדיט התעריפי שישולם בכל תקופת חשבון לא יעלה על ערך החשמל בתעו״ז שהצרכן צרך מהרשת באותה תקופת חשבון.
{{ח:תתת|(4)}} אין באמור בסעיף זה כדי לגרוע מהקבוע {{ח:פנימי|פרק ה|בפרקים ה׳}} {{ח:פנימי|פרק ו|ו־ו׳}} לעניין הגשת תכניות וסטיות מהן בידי מספק או יצרן פרטי.
{{ח:תתת|(5)}} תחילתו של סעיף זה ביום 22.3.2018 על צרכן פרטי ששילב מיתקן אחרי יום 25 בדצמבר 2012.
{{ח:תת|(ו)}} '''הסבר חשבון המכיל קרדיט'''
{{ח:תת}} ספק שירות חיוני רשת יפרסם באתר האינטרנט שלו מדריך המבאר את חשבון החשמל לצרכן ששילב מיתקן לפי {{ח:פנימי|פרק ח סימן ח|סימן זה}}, ובכלל זה את הדוח המרכז.
{{ח:תת|(ז)}} '''מעבר לאסדרה לייצור חשמל מבוזר בטכנולוגיה פוטו־וולטאית לצריכה עצמית והעברת עודפים לרשת למיתקנים עד 630 קוו״ט'''
{{ח:תתת|(1)}} לבקשת צרכן רשום ששילב מיתקן לפי {{ח:פנימי|פרק ח סימן ח|סימן זה}}, יעביר המחלק את הצרכן הרשום לאחד מהסדרי התשלום הקבועים {{ח:פנימי|פרק ח סימן ג|בסימן ג׳}} (להלן – אסדרה תעריפית), אם התקיימו כל התנאים האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} האסדרה התעריפית בתוקף ונותרה בה מכסה פנויה בעת הגשת הבקשה למעבר לאסדרה התעריפית;
{{ח:תתתת|(ב)}} למיתקן הפוטו־וולטאי ששולב לפי {{ח:פנימי|פרק ח סימן ח|סימן זה}} קיים הספק מותקן שאינו עולה על 630 קוו״ט;
{{ח:תתתת|(ג)}} המיתקן הפוטו־וולטאי ששולב לפי {{ח:פנימי|פרק ח סימן ח|סימן זה}} מותקן על גבי גג, כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 175|באמת מידה 175}};
{{ח:תתתת|(ד)}} נותרה שנה לפחות בהסכם של המחלק עם הצרכן לפי {{ח:פנימי|פרק ח סימן ח|סימן זה}};
{{ח:תתתת|(ה)}} הבקשה הוגשה עד יום כ״א בטבת התשפ״ז (31 בדצמבר 2026).
{{ח:תתת|(2)}} המחלק יאפשר לצרכן הרשום להגיש את הבקשה האמורה בסעיף קטן (1) באמצעות אתר האינטרנט של המחלק.
{{ח:תתת|(3)}} המחלק יטפל בבקשת הצרכן הרשום ויבצע את המעבר לאסדרה התעריפית בתוך 30 ימי עבודה מיום קבלת הבקשה.
{{ח:תתת|(4)}} לצורך המעבר יחתום הצרכן הרשום מול המחלק על הסכם המשייך אותו לאסדרה התעריפית.
{{ח:תתת|(5)}} ההסכם האמור ייחתם לתקופה של 25 שנה בניכוי הזמן שחלף ממועד החתימה על ההסכם באסדרה לפי {{ח:פנימי|פרק ח סימן ח|סימן זה}}.
{{ח:תתת|(6)}} אם במועד החתימה על ההסכם כאמור בסעיף קטן (4) נותרה לצרכן הרשום יתרת קרדיט, יחשב המחלק את יתרת הקרדיט הצבורה וישלם לצרכן הרשום בעד יתרת הקרדיט האמורה את תעריף הייצור המשוקלל (אחיד) הקבוע בלוח תעריפים 6.3–1.
{{ח:תתת|(7)}} עם החתימה על ההסכם כאמור בפסקה (4) וביצוע המעבר לאסדרה התעריפית על ידי המחלק, לא יוכל הצרכן לשוב לאסדרה לפי {{ח:פנימי|פרק ח סימן ח|סימן זה}}.

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״א־17}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''נספח א׳: {{ח:פנימי|סעיף 197|לאמת מידה 197}}'''}}
{{ח:ת}} '''מידע בחשבונות מונה נטו:'''
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;300px&quot;&gt;מידע&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;300px&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;קרדיט שנצבר בחשבונות קודמים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ניצול קרדיט בתקופת החשבון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יתרת קרדיט לניצול בחשבונות האלה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תקופת חשבון שבו נוצר הקרדיט המוקדם ביותר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:ת}} '''מידע בהמלצת חשבון:'''
{{ח:ת}} &lt;table style=&quot;width: 100%; table-layout: fixed;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;מש״ב&lt;/th&gt;&lt;th&gt;תקופה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;תעריף לקוט״ש&lt;/th&gt;&lt;th&gt;סה״כ תפוקה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;תפוקה שנצברה כקרדיט&lt;/th&gt;&lt;th&gt;קרדיט שנצבר בש״ח&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פסגה קיץ – מ״נ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;גבע קיץ – מ״נ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;שפל קיץ – מ״נ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;סה״כ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:ת}} '''חיובי שירותי רשת ואיזון:'''
{{ח:ת}} &lt;table style=&quot;width: 100%; table-layout: fixed;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;סוג החיוב&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מש״ב&lt;/th&gt;&lt;th&gt;תקופת חשבון&lt;/th&gt;&lt;th&gt;חיוב לקוט״ש&lt;/th&gt;&lt;th&gt;תפוקה חייבת בתשלום&lt;/th&gt;&lt;th&gt;לתשלום בש״ח&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;שימוש ברשת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פסגה קיץ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;שימוש ברשת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;גבע קיץ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;שימוש ברשת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שפל קיץ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;דמי איזון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פסגה קיץ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;דמי איזון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;גבע קיץ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;דמי איזון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שפל קיץ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;סך הכול&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף|198||תיקון: 3.3.13, 20.10.13, 15.1.15, 22.3.18, 15.11.18; תשע״ח, תשע״ט, תשע״ט־5}}
{{ח:ת}} '''הגשת בקשה למחלק לשילוב מיתקן ברשת החשמל'''
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה, אך ממשיכה לחול על בקשות לחיבור או לשילוב מיתקן שהוגשו לפני יום 6.6.2019 ועל חוות רוח כהגדרתן {{ח:פנימי|סעיף 190|באמת מידה 190}}):}}
{{ח:תת|(א)}} '''קבלת מידע'''
{{ח:תת}} צרכן המעוניין בקבלת פרטים אודות חיבור אפשרי של מיתקן יפנה למחלק באזור הרלוונטי בכתב או בעל פה, והמחלק ידאג להעביר לו כל מידע הרלוונטי בתוך 7 ימי עבודה ממועד הפניה. המחלק יציג את כל המידע הרלוונטי לצרכניו גם באתר האינטרנט שלו, והכל כמפורט באמת מידה זו.
{{ח:תת|(א1)}} '''רישום באתר האינטרנט בטרם הגשת בקשה'''
{{ח:תתת|(1)}} בעל רישיון הולכה יאפשר לצרכן המעוניין להגיש בקשה לחיבור מיתקן לרשת להירשם באתר אינטרנט ייעודי בטרם הגשת הבקשה לחיבור מיתקן לרשת, ובעל רישיון ההולכה יעביר את הבקשות לבעלי רישיון חלוקה או למחלקים היסטוריים שבתחום פעילותם נרשמו צרכנים כאמור באופן מיידי.
{{ח:תתת|(2)}} ספק שירות חיוני בעל רישיון חלוקה, לרבות מחלק היסטורי, יזמן את הצרכן לצורך הגשת בקשה לחיבור מיתקן לרשת במשרדיו לא יאוחר מ־30 ימי עבודה מיום הרישום באתר האינטרנט הייעודי של בעל רישיון ההולכה.
{{ח:תת|(ב)}} '''הגשת בקשה'''
{{ח:תת}} בקשה לחיבור מיתקן לרשת על ידי צרכן תוגש למחלק בצירוף כל המסמכים והנתונים כדלהלן כתנאי סף לאישור הבקשה על ידי המחלק:
{{ח:תתת|(1)}} פרטי הצרכן (שם, כתובת, מספר טלפון, מספר צרכן/מונה/חוזה);
{{ח:תתת|(2)}} טכנולוגית המיתקן שבכוונתו להתקין;
{{ח:תתת|(3)}} הספק מותקן מתוכנן;
{{ח:תתת|(4)}} מועד התקנה משוער;
{{ח:תתת|(5)|(א)}} העתק צילומי תשריט, תכנית הבניה (גרמושקה) של היתר הבניה שניתן למבנה עליו מתוכנן להבנות המיתקן חתום על ידי הוועדה המקומית לתכנון ובניה, ובו יסומן בצבע מיקום המיתקן;
{{ח:תתתת}} במידה ולא ניתן להשיג תשריט כאמור, יידרשו המסמכים הבאים:
{{ח:תתתתת|(1)}} תצלום אוויר של המרכז למיפוי ישראל (על רקע אורתופוטו), עם סימון המיתקן המיועד לבניה וזיהוי המקרקעין (גוש, חלקה) חתום ומאושר ע״י המרכז למיפוי ישראל. לחילופין, צרכן יוכל לזמן ביקור המחלק במקום בתשלום, במסגרתו יתועד מיקום המבנה עליו יקום המיתקן המיועד בצילום על ידי הבודקים מטעם המחלק. עבור הביקור ישולם למחלק תעריף לפי בדיקת מיתקן/בדיקה חוזרת כקבוע בשורה 7 ללוח תעריפים 4.3–3;
{{ח:תתתתת|(2)}} תוכנית חשמל חד קווית;
{{ח:תתתתת|(3)}} הותקן המיתקן על מבנה בגינו לא הוגש בעבר {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (אישורים למתן שירותי חשמל, מים וטלפון)#תוספת טופס 4|טופס 4}} למחלק ולא נבדק מיתקן החשמל, יותנה אישור הבקשה לחיבור המיתקן בהזמנת בדיקת מיתקן על ידי בודק מוסמך מטעם המחלק והמצאת {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (אישורים למתן שירותי חשמל, מים וטלפון)#תוספת טופס 4|טופס 4}} חתום ומאושר כדין למבנה עליו יוקם המיתקן. בעד הבדיקה יגבה המחלק תעריף בהתאם לקבוע בשורה 7 ללוח התעריפים 4.3–3 (בדיקת מיתקן/בדיקה חוזרת).
{{ח:תתתת|(ב)}} תצהיר חתום בפני עורך דין כקבוע בנספח א׳ לאמת מידה זו;
{{ח:תתת|(6)}} הוכחת חיבור קבוע קיים וגודל חיבור מתאים לגודל המיתקן המיועד כמצוין {{ח:פנימי|סעיף 199|באמת מידה 199(א)(1)}}. מובהר כי לא די בפתיחת בקשה להגדלת חיבור כדי להוכיח עמידה בתנאי סף זה, אלא על הצרכן להוכיח קיומו של חיבור בפועל בגודל המתאים לגודל המיתקן כאמור;
{{ח:תתת|(7)}} מיתקן בהספק מעל 630 KVA יידרש בהצגת סקר היתכנות מטעם המחלק;
{{ח:תתת|(8)}} תכנית חשמל ערוכה על ידי חשמלאי בעל רישיון מתאים כדין לשילוב המיתקן במקום הצרכנות לרשת החשמל של ספק השירות החיוני. התכנית האמורה תכלול את מיקומם המוצע של מוני החשמל כך ש:
{{ח:תתתת|(א)}} מונה הצריכה הדו כיווני של המיתקן יותקן בנקודה בה מותקן מונה הצריכה הקיים של הצרכן ובמקומו;
{{ח:תתתת|(ב)}} מונה הייצור יותקן בהתאם לאחת החלופות דלהלן:
{{ח:תתתתת|(1)}} בנקודה הקרובה ככל הניתן לנקודה בה מותקן מונה הצריכה אשר תאפשר לספק השירות החיוני גישה סבירה לקרוא, לתפעל ולתחזק את המונה;
{{ח:תתתתת|(2)}} במקרים בהם קיימת מניעה טכנית להתקין את מונה הייצור בנקודה האמורה בפסקת משנה (1) או לבקשת הצרכן, יותקן מונה הייצור במיקום המוצע על ידי הצרכן, ובלבד שהצרכן ידאג להתקין צנרת תיעול ממונה הייצור למונה הצריכה אשר תשמש את המחלק להשחלת קו פיקוד להעברת נתוני מונה הייצור למונה הצריכה;
{{ח:תתתתת|(3)}} במקרים בהם קיימת מניעה טכנית להתקנת קו פיקוד כאמור או לבקשת צרכן, ידאג המחלק להתקנת קו תקשורת שיאפשר לו להתקין מונה קריאה רחוק כמונה ייצור בנקודה המתאימה לצרכן.
{{ח:תת|(ג)}} '''פרטים נוספים ותיקון התכנית לשילוב מיתקן ברשת'''
{{ח:תתת|(1)}} לצורך מתן תשובה לבקשה לשילוב מיתקן כאמור, רשאי המחלק לדרוש מהצרכן המצאת פרטים נוספים הנדרשים לו לשם חיבור המיתקן או תיקון של התכנית לחיבור המיתקן. בהתאם להערות המחלק, הצרכן ימציא את המידע המבוקש בהקדם האפשרי או יודיע למחלק כי אין ביכולתו להמציא את המידע המבוקש.
{{ח:תתת|(2)}} דרש המחלק מהצרכן המצאת פרטים נוספים או תיקון התכנית לשילוב המיתקן כאמור, לא יבואו הימים שנדרשו לצרכן להשיב לבקשה כאמור מצד המחלק במניין הימים הקבוע למתן תשובה על ידי המחלק לבקשה לחיבור מיתקן כאמור בסעיף (ד).
{{ח:תת|(ד)}} '''תשובת המחלק לבקשה לשילוב מיתקן ברשת'''
{{ח:תתת|(1)}} המחלק ישיב בכתב לבקשת צרכן לשילוב מיתקן בתוך 21 ימי עבודה מיום קבלת הבקשה כדלהלן:
{{ח:תתתת|(א)}} לא עמד הצרכן בתנאי הסף או בבקשת המחלק לפרטים נוספים, ידחה המחלק את בקשתו לשילוב המיתקן בצירוף פירוט הסיבות לדחיית הבקשה;
{{ח:תתתת|(ב)}} עמד הצרכן בתנאי הסף ובבקשת המחלק לפרטים נוספים ייתן המחלק לצרכן התחייבות עקרונית לחיבור המיתקן בהתאם לתכנית אשר צורפה לבקשה, ובלבד שיעמוד הצרכן בדרישות הטכניות המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 199|באמת מידה 199}}. בתשובתו יפרט המחלק את לוחות הזמנים לשילוב המיתקן ברשת החשמל ואת הקרדיט לו זכאי הצרכן ביחס למכסה הרלוונטית;
{{ח:תתתת|(ג)}} לא השיב המחלק לבקשת צרכן בתוך המועד הקבוע דלעיל יפצה המחלק את הצרכן בסך הקבוע בלוח התעריפים 12.1–1 (תשלומים בגין הפרת אמות מידה).
{{ח:תתת|(2)}} התחייבות המחלק תינתן לפי גודל המיתקן המאושר ליום אישור בקשת צרכן לחיבור מיתקן לרשת על ידי המחלק.
{{ח:תתת|(3)}} תוקף התחייבות המחלק לחיבור המיתקן לרשת עד 630 קילוואט יהא ל־270 ימים מיום מתן ההתחייבות לצרכן, ועבור מיתקן מעל 630 קילוואט ועד 5 מגוואט יעמוד מניין הימים על 365 ימים. חלפו 270 ימים או לחילופין 365 ימים כאמור ולא חובר המיתקן לרשת מכל סיבה שהיא, תפוג ההתחייבות ולא יחבר המחלק את המיתקן לרשת.
{{ח:תתת|(4)}} על אף האמור בסעיף קטן (3), המחלק יאריך את תוקף ההתחייבות לחיבור ב־90 ימים אם קיבל הנחייה לכך מאת ראש אגף הצרכנות ברשות. לצורך קבלת אישור כאמור יגיש מבקש החיבור בקשה לראש אגף צרכנות בהתאם לנוהל המופיע באתר הרשות.
{{ח:תת|(ה)}} '''תעריף עבור בדיקת המיתקן ושילובו ברשת החשמל'''
{{ח:תתת|(1)}} המחלק יצרף לתשובתו לבקשה לשילוב המיתקן חשבון לתשלום לפי הפירוט דלהלן, כתנאי לבדיקת המיתקן ולחיבורו:
{{ח:תתתת|(א)}} בגין בדיקת המיתקן ישלם הצרכן את התשלום הקבוע בשורה 7 ללוח התעריפים 4.3–3 (תעריף בדיקת מיתקן/בדיקה חוזרת);
{{ח:תתתת|(ב)}} בגין החלפת מונה הצריכה והתקנת מונה תעו״ז דו כיווני, ישלם הצרכן את התשלום הקבוע בשורה 9 {{ח:הערה|[צ״ל: שורה 6]}} ללוח התעריפים 5.4–2 (הסרת המונה והתקנתו) עבור כל אחד מהמונים;
{{ח:תתתת|(ג)}} עבור התקנת קו תקשורת כקבוע בסעיף (ב)(8)(ב)(3) ישלם הצרכן את התשלום הקבוע בלוח 5.4–2 לגבי התקנת קו תקשורת למונה ייצור.
{{ח:תתת|(2)}} על תשלום לפי אמת מידה זו יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 24|אמת מידה 24(ג)}} בעניין חשבון בגין שירות שטרם בוצע.
{{ח:תת|(ו)}} '''שינוי הבקשה'''
{{ח:תת}} הצרכן יהיה רשאי לשנות את הבקשה או את התכנית לחיבור המיתקן כל עוד לא עמד המיתקן בהצלחה בבדיקה על ידי המחלק ובלבד שהשינויים יוגשו בהתאם להליך הקבוע באמת מידה זו.
{{ח:תת|(ז)}} '''השגות צרכנים על דחיית הבקשה'''
{{ח:תת}} הצרכן יהיה רשאי להגיש למחלק את השגתו בכתב על החלטתו לדחות את הבקשה לשילוב מיתקן ברשת.
{{ח:תת|(ח)}} '''תגובת המחלק להשגת הצרכן'''
{{ח:תת}} הגיש הצרכן את השגתו למחלק בכתב, תישלח לצרכן ולרשות תשובתו של המחלק בכתב, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 33|באמת מידה 33 (טיפול בתלונת צרכנים)}}.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''נספח א׳ {{ח:פנימי|סעיף 198|לאמת מידה 198}}:'''}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הטופס הושמט)}}

{{ח:סעיף|199||תיקון: 3.3.13, 22.3.18; תשע״ח, תשע״ט־5}}
{{ח:ת}} '''דרישות טכניות להתקנת מיתקן'''
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה, אך ממשיכה לחול על בקשות לחיבור או לשילוב מיתקן שהוגשו לפני יום 6.6.2019 ועל חוות רוח כהגדרתן {{ח:פנימי|סעיף 190|באמת מידה 190}}):}}
{{ח:תת|(א)}} '''תנאים טכניים להתקנת מיתקן'''
{{ח:תת}} מחלק יחבר מיתקן העומד בכל הדרישות דלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} ההספק המותקן של המיתקן קטן או שווה לגודל החיבור באמצעותו מחובר מקום הצרכנות לרשת החשמל. ההספק המותקן של מיתקן, נקבע לפי ההספק המצרפי של המיתקן ובהתאם לנתוני היצרן. סעיף קטן זה לא יחול על מקום צרכנות המחויב בתעריף ביתי או על מקום צרכנות חדש אשר התקבלו לגביו אישורי הרשויות לחיבור ({{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (אישורים למתן שירותי חשמל, מים וטלפון)#תוספת טופס 4|טופס 4}}) נכון ליום הקובע, ובלבד שהוכח גודל חיבור מתאים לגודל מיתקן וחיבור קבוע שניתן כדין במקום הצרכנות. הגשת בקשת חיבור או הגדלת חיבור לפי סעיף קטן זה לא תהווה ולא תשמש ראיה לקיומו של חיבור.
{{ח:תתת|(2)}} צרכן ישלב מיתקן שאיננו עולה על 5 מגוואט לכל מקום צרכנות.
{{ח:תתת|(2א)}} המיתקן הותקן על גג.
{{ח:תתת|(3)}} מיתקן בהספק העולה על 50 KW יחויב במבחני קבלה של ספק שירות חיוני כתנאי לשילוב המיתקן ברשת.
{{ח:תתת|(4)}} המיתקן עומד בדרישות הרלוונטיות של {{ח:חיצוני|חוק החשמל|חוק החשמל, התשי״ד–1954}} ותקנותיו.
{{ח:תתת|(5)}} ציוד המיתקן על כל חלקיו עומד בתקן ישראלי המוכר לפי כל דין, ובהעדר תקן ישראלי, תקן בין־לאומי רלוונטי.
{{ח:תתת|(6)}} מערכת ההגנה נגד חריגות מתח ותדר תותקן בכפוף לתקן כפי שייקבע על ידי גורם מוסמך וקבלת היתר להפעלת המיתקן לפי כל דין.

{{ח:סעיף|200||תיקון: 3.3.13, 22.3.18; תשע״ח, תשע״ט־5}}
{{ח:ת}} '''התקנת המיתקן'''
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה, אך ממשיכה לחול על בקשות לחיבור או לשילוב מיתקן שהוגשו לפני יום 6.6.2019 ועל חוות רוח כהגדרתן {{ח:פנימי|סעיף 190|באמת מידה 190}}):}}
{{ח:תת|(א)}} '''התקנה'''
{{ח:תתת|(1)}} מיתקן יותקן על ידי מתקין בעל רישיון חשמל מתאים לזרם הנומינאלי של המיתקן בהתאם לקבוע {{ח:חיצוני|חוק החשמל|בחוק החשמל, התשי״ד–1954}} ובתקנותיו.
{{ח:תתת|(2)}} שילוב המיתקן לרשת החלוקה על ידי המחלק ייעשה באמצעות התקנת מונה תעו״ז דו כיווני שימנה את כמות הקרדיט לו זכאי הצרכן ומונה ייצור אשר ימנה במקביל את כמות החשמל המיוצר במיתקן.
{{ח:תתת|(3)}} על אף האמור בסעיף קטן (2), צרכן המשלב מיתקן שהספקו אינו עולה על 15 קילו־וואט יתקין מונה דו־כיווני ואינו נדרש להתקין מונה ייצור.
{{ח:תת|(ב)}} '''התקנה במקום הצרכנות שעל שם הצרכן'''
{{ח:תת}} מיתקן יותקן במקום הצרכנות על שם הצרכן הרשום.

{{ח:סעיף|201||תיקון: 3.3.13, 15.1.15, 19.2.18; תשע״ח}}
{{ח:ת}} '''בדיקת המתקן ושילובו לרשת החשמל'''
{{ח:תת|(א)}} '''הודעת הצרכן בדבר התקנת המתקן'''
{{ח:תתת|(1)}} התקין הצרכן את המתקן במקום הצרכנות הרשום על שמו ושילם עבור בדיקת המתקן וחיבורו כקבוע {{ח:פנימי|סעיף 198|באמת מידה 198(ה)(1)}} בתוך 180 יום או 365 יום ממועד קבלת ההתחייבות כקבוע {{ח:פנימי|סעיף 198|באמת מידה 198(ד)}}, יודיע על כך למחלק בהקדם ולפני תום התקופה האמורה.
{{ח:תת|(ב)}} '''קביעת מועד לבדיקת המתקן'''
{{ח:תת}} מסר הצרכן למחלק הודעה בדבר ביצוע התשלום והתקנת המתקן כאמור בסעיף (א), יתאם המחלק עם הצרכן מועד לבדיקה של המתקן וזו תבוצע על ידי בודק מוסמך מטעמו של המחלק בהתאם לקבוע {{ח:חיצוני|חוק החשמל|בחוק החשמל, התשי״ד–1954}} ובתקנותיו (להלן – הבודק) בתוך 21 ימי עבודה מיום קבלת ההודעה כאמור. בדיקת המתקן תעשה במתח נמוך, במתח גבוה או במתח עליון בהתאם לנדרש.
{{ח:תת|(ג)}} '''בדיקת המתקן ושילובו ברשת החשמל'''
{{ח:תתת|(1)}} מצא הבודק כי המתקן איננו תואם את הקבוע באמות מידה אלה {{ח:חיצוני|חוק החשמל|ובחוק החשמל, התשי״ד–1954}} ותקנותיו, יגיש דו״ח ליקויים לצרכן.
{{ח:תתת|(2)}} הצרכן יתקן את הליקויים שנמצאו ויזמין בדיקה נוספת של המתקן על ידי המחלק, אשר תבוצע לאחר תשלום העלות הקבועה בשורה 7 ללוח התעריפים 4.3–2 על ידי הצרכן תוך פרק זמן שלא יעלה על 14 ימי עבודה.
{{ח:תתת|(3)}} מצא הבודק כי המתקן מותקן כראוי ועל פי דרישות הדין וכי ניתן לחברו למקום הצרכנות ולרשת החשמל, יודיע הבודק על כך בכתב לצרכן והאחרון יעביר את תוצאות בדיקת המתקן למנהל לענייני חשמל, ומסמכים אחרים כפי שידרשו לצורך קבלת היתר להזרמת אנרגיה על פי {{ח:חיצוני|חוק החשמל|חוק החשמל, התשי״ד–1954}}.
{{ח:תתת|(4)}} נתן המנהל לענייני חשמל היתר להפעלת המתקן בהתאם לסמכותו על פי {{ח:חיצוני|חוק החשמל|חוק החשמל, התשי״ד–1954}} כאמור בסעיף קטן (3), יתקין המחלק את מערכת המונים בהתאם לתכנית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 198|באמת מידה 198(ב)(8)}} וישלב את המתקן ברשת החשמל בתוך 7 ימי עבודה מיום ביצוע בדיקה. בדיקה נוספת אם נדרשת תהא בעלות הקבועה בסעיף קטן (2).
{{ח:תתת|(5)}} הצרכן יעביר למחלק העתק מהודעתו לוועדה מקומית לתכנון ובניה על הקמת המתקן כקבוע בנספח א׳ לאמת מידה זו. למען הסר כל ספק, מובהר בזה כי התקנת המונים ושילוב המתקן ברשת יבוצעו על ידי המחלק בלבד.
{{ח:תתת|(6)}} מובהר בזאת כי בדיקת המתקן תיספר במניין הימים להתחייבות המחלק לחיבור המתקן לרשת. לא עמד המחלק במועדים הקבועים באמת מידה זו לבדיקת המתקן, לא ייחשבו החריגות במניין הימים.
{{ח:תת|(ד)}} '''היתר להזרמת אנרגיה לרשת {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (אישורים למתן שירותי חשמל, מים וטלפון)#תוספת טופס 4|וטופס 4 (אישור איכלוס)}}'''
{{ח:תת}} על הצרכן מוטלת האחריות לקבלת היתר הפעלה ממנהל מינהל החשמל להזרמת אנרגיה לרשת, כאמור {{ח:חיצוני|חוק החשמל|בחוק החשמל, התשי״ד–1954}} לעניין טורבינות רוח, וכן {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (אישורים למתן שירותי חשמל, מים וטלפון)#תוספת טופס 4|טופס 4 (אישור אכלוס)}} לפי {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (אישורים למתן שירותי חשמל, מים וטלפון)|תקנות התכנון והבניה (אישורים למתן שירותי חשמל, מים וטלפון), התשמ״א–1981}} למתקן מהרשות המאשרת, כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|בחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}}.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''נספח א׳ {{ח:פנימי|סעיף 201|לאמת מידה 201}}: דיווח על ביצוע עבודה הפטורה מהיתר'''}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הטופס הושמט)}}

{{ח:סעיף|202||תיקון: 3.3.13}}
{{ח:ת}} '''תחזוקת המתקן'''
{{ח:תת|(א)}} '''ביצוע בדיקות תקופתיות'''
{{ח:תת}} הצרכן יבצע בדיקות תקופתיות למתקן ככל שהדבר נדרש לפי כל דין.
{{ח:תת|(ב)}} '''ביצוע שינויים במתקן'''
{{ח:תתת|(1)}} הצרכן לא יבצע כל שינוי בהספק המותקן של המתקן ובהגנות המותקנות בו מבלי לקבל אישור מראש ובכתב מאת המחלק.
{{ח:תתת|(2)}} ביצע הצרכן שינוי כלשהו בהספק המותקן של המתקן או בהגנות המותקנות בו בניגוד להוראת סעיף קטן (1), לא תתקיים חובתו של המחלק לפי ההסדר הקבוע {{ח:פנימי|פרק ח סימן ח|בסימן זה}}.
{{ח:תתת|(3)}} בוצע במתקן שינוי המאפשר קבלת טובת הנאה לצרכן שלא כדין יחולו {{ח:פנימי|סעיף 16|אמות מידה 16}} {{ח:פנימי|סעיף 24|ו־24}} בהתאמות המחויבות.

{{ח:סעיף|203||תיקון: 3.3.13, 20.10.13, 19.2.18; תשע״ח}}
{{ח:ת}} '''ניהול נתונים וחובות דיווח'''
{{ח:תת|(א)}} '''ניהול נתונים'''
{{ח:תתת|(1)}} בעל רישיון ההולכה יקבל מהמחלק בזמן אמת את נתוני הבקשה של כל צרכן, לרבות נתונים על עמידה או אי עמידה בתנאי סף. בעל רישיון ההולכה יבצע רישום על בסיס יומי של בקשות המחלק וינפיק לו אישור קבלה במועד קבלת הבקשות.
{{ח:תת|(ב)}} '''חובות דיווח'''
{{ח:תתת|(1)}} המחלק יגיש דיווח לבעל רישיון ההולכה על הגשת בקשה או סגירת בקשה או כל סטטוס אחר לבקשה לשילוב מתקן תוך יום עבודה מרגע עדכונה. לא מסר המחלק עדכון סטטוס חיבור המערכת לבעל רישיון ההולכה, יימנו ימי חיבור המערכת המדווחת עד תומם ויפקע אישור המחלק שניתן לה. נוסף על כך מתן אישורי מחלק נוספים לאותו מחלק יהיה כפוף לקבלת דיווח מהמחלק לבעל רישיון ההולכה על כלל המערכות המחוברות לרשת החלוקה שלו.
{{ח:תתת|(2)}} בעל רישיון הולכה יידע את המחלקים באופן רציף ולא פחות מאחת לשלושה ימים על כמות ההתקנות המצטברת.
{{ח:תת|(ג)}} '''חובת דיווח לרשות'''
{{ח:תתת|(1)}} בעל רישיון ההולכה ידווח לרשות אחת לשבוע לגבי כל המתקנים המחוברים לרשת, בריכוז לפי המחלקים השונים בהתאם לפורמט כפי דרישת הצוות המקצועי ברשות.
{{ח:תתת|(2)}} אחת לרבעון יעביר המחלק לרשות דוח מפורט לגבי המתקנים המחוברים לרשת החלוקה שבתחום רישיונו בהתאם לפורמט כפי דרישת הצוות המקצועי ברשות.
{{ח:תתת|(3)}} המחלק ידווח לרשות על דחיית בקשות להתקנות מערכות על בסיס השקעות מיותרות ברשת אחת לרבעון.
{{ח:תת|(ד)}} '''חובת דיווח לציבור'''
{{ח:תתת|(1)}} אחת לשבוע יעדכן בעל רישיון הולכה באתר האינטרנט שלו את כמות הספק הבקשות שנרשמו באתר, את כמות הספק הבקשות שזומנו למשרדי המחלק, את כמות הספק הבקשות שקיבלו תשובה חיובית, את כמות הספק הבקשות שקיבלו תשובה שלילית ואת כמות הספק הבקשות שבתהליך. בנוסף בעל רישיון הולכה יעדכן, אחת לחודש, באתר האינטרנט, את מספר המתקנים המחוברים בפועל ואת הספקם.
{{ח:תתת|(2)}} בנוסף, מחלק ובעל רישיון הולכה יפרסמו לידיעת הציבור כל נתון נוסף בהתאם לכללי דיווח ופרסום שידרשו על ידי הצוות המקצועי ברשות.

{{ח:קטע3|פרק ח סימן ט|סימן ט׳: ייצור חשמל לבעלי רישיונות ייצור בעלי מתקני חלוץ}}

{{ח:סעיף|204||תיקון: 22.4.13, 21.11.18, 27.12.20; תשע״ט־5, תשפ״א־22}}
{{ח:ת}} '''שילוב מתקן ברשת'''
{{ח:תת}} {{ח:פנימי|פרק ח סימן ט|בסימן זה}}:
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יצרן“ – באמת מידה זו, לרבות בעל רישיון מותנה או קבוע להפעלת שדה ניסוי;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מחלק“ – בעל רישיון חלוקה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל|בחוק משק החשמל, התשנ״ו–1996}}, לרבות מחלק כהגדרתו בהחלטת הרשות לחשמל ביחס למתווה להסדרת פעילות מחלקי חשמל היסטוריים ולפי תנאי ההחלטה ({{ח:חיצוני|https://pua.gov.il/decisions/documents/1454.pdf|החלטת רשות מס׳ 1 מישיבה מס׳ 272 מיום 1.9.2009 {{ח:הערה|[צ״ל: 11.8.2009]}}}}, המפורסמת באתר הרשות);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מתקן“ – מתקן ייצור חשמל באנרגיה מתחדשת, כהגדרתו {{ח:חיצוני|כללי משק החשמל (עסקאות עם ספק שירות חיוני)|בכללי משק החשמל (עסקאות עם ספק שירות חיוני), התש״ס–2000}}, אשר קיבל סיווג על ידי הוועדה בראשות המדען הראשי במשרד האנרגיה והמים כמתקן חלוץ;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מתקן לצריכה עצמית“ – מתקן, כהגדרתו באמת מידה זו, הפועל מחוץ לשדה ניסוי, שאינו מחויב ברישיון ייצור ופועל לפי החלטות הרשות ביחס לייצור עצמי;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן עצמאי“ – מיתקן שאינו מותקן בתוך שדה ניסוי;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שדה ניסוי“ – מתחם אשר מחובר לרשת החשמל בנקודת חיבור אחת ובו מספר מתקנים, כהגדרת מתקן באמת מידה זו.
{{ח:תת|(א)}} '''חיבור יצרן'''
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(בוטל, אך ממשיך לחול על בקשות לחיבור או לשילוב מיתקן שהוגשו לפני יום 6.6.2019 ועל חוות רוח כהגדרתן {{ח:פנימי|סעיף 190|באמת מידה 190}}):}}
{{ח:תתת|(1)}} מחלק יחבר יצרן הממוקם על חצרים על פי האמור באמת מידה זו.
{{ח:תתת|(2)}} חיבור יצרן לרשת על ידי המחלק ייעשה בהתאם לקבוע {{ח:פנימי|פרק ג|בפרק ג׳ לספר אמות המידה}} {{ח:פנימי|פרק ג סימן א|בסימן א׳ (חיבור למתח נמוך)}} או {{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן ג׳ (חיבור מיתקן ייצור לרשת מתח גבוה)}}.

{{ח:סעיף|205||תיקון: 22.4.13, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''התקנת מונים וקריאתם'''
{{ח:תת|(א)}} '''התקנת מוני חשמל:'''
{{ח:תתת|(1)}} המחלק יתקין מונה מתאים בנקודת החיבור לרשת לצורך מניית סך הקווט״שים המוזרמים לרשת בעבורם ישולם התעריף הרלוונטי למתקן עצמאי.
{{ח:תתת|(2)}} מפעיל שדה הניסוי יתקין לכל מתקן בשדה הניסוי מונה מתאים המאפשר קריאה מרחוק.
{{ח:תתת|(3)}} לצורך קריאת המונים של המתקנים בתוך שדה הניסוי, המחלק ומפעיל שדה הניסוי יתאמו בתוך חודש מיום פנייה של מפעיל שדה הניסוי, ממשק להעברת נתוני המנייה של כל מתקן שבתוך שדה הניסוי.

{{ח:סעיף|206||תיקון: 22.4.13, 21.11.18, 25.11.20, 27.12.20; תשע״ט־13, תש״ף, תשפ״א־6, תשפ״א־22}}
{{ח:ת}} '''הסדרי תשלומים ודיווחים'''
{{ח:תת|(א)}} '''הסדרי תשלומים ליצרנים'''
{{ח:תתת|(1)}} מחלק ירכוש את מלוא האנרגיה המוזרמת לרשת מיצרן.
{{ח:תתת|(2)}} מחלק יגבה מיצרן, בגין חיבור היצרן, תעריף בהתאם לקבוע {{ח:פנימי|פרק ג|בפרק ג׳ לספר אמות המידה}} {{ח:פנימי|פרק ג סימן א|בסימן א׳ (חיבור למתח נמוך)}} {{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|ובסימן ג׳ (חיבור מיתקן ייצור לרשת מתח גבוה)}}.
{{ח:תתת|(3)}} מחלק ישלם ליצרן בגין רכישת אנרגיה, בהתאם לאישורים התעריפיים שיוצגו לו על ידי היצרן.
{{ח:תתת|(4)}} אופן ההתחשבנות של המחלק עם יצרן שדה ניסוי יהיה בהתאם לקריאת המונה ולאישור התעריף של כל מתקן בשדה הניסוי בניכוי איבודים.
{{ח:תתת|(5)}} התעריף ישולם בכפוף להוראות כל דין, לרבות דיני המיסים החלים במדינת ישראל מעת לעת.
{{ח:תתת|(6)}} התעריף האמור ישולם לאורך כל תקופת האישור.
{{ח:תתת|(7)}} מנהל אגף ההנדסה ישמש כבורר בכל מחלוקת שתתעורר ביחס לחיבור המתקן או לאופן תשלום התעריף לו זכאי היצרן.
{{ח:תת|(ב)}} '''הסדרי תשלומים למתקנים לצריכה עצמית'''
{{ח:תתת|(1)}} מחלק ירכוש את מלוא האנרגיה המוזרמת לרשת של בעל מתקן לצריכה עצמית.
{{ח:תתת|(2)}} מחלק ישלם לבעל מתקן לצריכה עצמית, לפי אמות המידה הרלוונטיות לצריכה עצמית ובהתאם לתעריפים שבתוקף.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ד)}} '''חובות דיווח'''
{{ח:תתת|(1)}} מחלק יגיש לרשות, אחת לרבעון, דיווח וכל נתון שתדרוש ביחס למתקני חלוץ.

{{ח:קטע3|פרק ח סימן י|סימן י׳: ייצור חשמל במיתקן פוטו־וולטאי וחיבורו לרשת החלוקה בעקבות זכייה בהליך תחרותי לקביעת תעריף}}

{{ח:סעיף|207||תיקון: 19.12.16, 26.11.17}}
{{ח:ת}} '''הגדרות'''
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ח סימן י|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ההגרלה“ – ההגרלה לקביעת סדר שמירת מקום ברשת, שתיערך כאמור {{ח:פנימי|סעיף 209|באמת מידה 209(ז)(4)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הודעת זכייה“ – הודעה אשר תימסר לכל אחד מן הזוכים בהליך, ואשר תאפשר לזוכה לבקש חיבור של מיתקן אחד או יותר לרשת החשמל של מחלק עד לגובה ההספק המותקן שבו זכה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המועד הקובע“ – המועד שבו שלחה הרשות הודעות למועמדים לזכייה בעקבות הליך תחרותי לקביעת תעריף;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המנהל“ – מנהל מינהל החשמל ברשות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הליך תחרותי לקביעת תעריף“ או ”ההליך“ – הליך תחרותי מסוים שערכה הרשות לקביעת תעריף שלפיו ירכוש המחלק חשמל ממיתקנים פוטו־וולטאיים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הסכם PPA“ – הסכם לרכישת חשמל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הספק המהפכים (ביחידות קילו־וולט־אמפר)“ – הספק מותקן מחולק במקדם הספק של 0.9. גודל החיבור המוזמן יהיה זהה להספק המהפכים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הספק מותקן“ – הספק ממשי מרבי ביחידות קילו וואט שרשאי מציע בהליך להוציא ממיתקן הייצור לרשת. הספק המודולים הפוטו וולטאיים לא יפחת מהספק זה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יום עבודה“ – יום שבו במהלך העסקים הרגיל משרדי בעל רישיון ההולכה פתוחים לקהל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבקש חיבור“ – אדם שמבקש להתחבר לרשת החשמל של מחלק לפי הודעת זכייה לצורך מכירת חשמל למחלק או למי שהוא הסמיך לכך;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מועד ההפעלה המסחרית“ – המועד שבו נתן המחלק למבקש החיבור אישור להפעלה מסחרית של המיתקן לפי {{ח:פנימי|סעיף 214|אמת מידה 214(ו)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחלק“ – בעל רישיון חלוקה וכן מחלק היסטורי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחלק היסטורי“ – גוף דוגמת מועצה מקומית, קיבוץ, מושב, ישוב קהילתי או ישוב אחר, אשר מתקיימים בו תנאים אלה: הוא בעל זכויות במקרקעין המשמש לו כמקום צרכנות ובעל זכויות בתשתית חשמל המשמשת אותו לחלוק תחשמל לתושביו, הוא מבצע פעילות של רכישת חשמל במתח גבוה, חלוקה והספקה של חשמל לצרכנים ביתיים בעלי מונים אישיים בשטח החלוקה שלו וקיבל אישור של ראש אגף רישוי ברשות בדבר הכרתו כמחלק היסטורי בהתאם להחלטות הרשות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן פוטו־וולטאי“ או ”מיתקן“ – מיתקן לייצור חשמל בטכנולוגיה פוטו־וולטאית בהספק מותקן (ביחידות קילו־וואט) כהגדרתו לעיל שבין 51 קילוואט ל־10 מגוואט, שיוקם על קרקע או על גג מבנה קיים, שהוקם וחובר לרשת כדין, הכולל, בין היתר, מודולים פוטו־וולטאיים, מערכת מניה, ומהפך זרם ישר לזרם חילופין, לוחות חשמל וכבלים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תיק עבודה לחיבור“ – הזמנה לחיבור מיתקן הנפתחת במשרדי המחלק על שם מבקש החיבור בלבד.

{{ח:סעיף|208||תיקון: 19.12.16, 26.11.17}}
{{ח:ת}} '''סקר היתכנות למיתקן במתח גבוה'''
{{ח:תת|(א)}} '''סקר היתכנות'''
{{ח:תתת|(1)}} אדם המבקש להשתתף בהליך תחרותי לקביעת תעריף או שקיבל הודעת זכייה בהליך, המעוניין לחבר מיתקן לרשת מתח גבוה, רשאי לפנות לבעל רישיון הולכה להזמנת סקר היתכנות להוצאת אנרגיה לרשת.
{{ח:תתת|(2)}} מי שבחר להזמין סקר ההיתכנות (בסעיף זה – המזמין) ימסור לבעל רישיון הולכה את הנתונים שלהלן, ויחולו שאר הוראות סעיף (א) זה:
{{ח:תתתת|(א)}} פרטי המזמין;
{{ח:תתתת|(ב)}} מיקום החיבור המבוקש;
{{ח:תתתת|(ג)}} ההספק המקסימאלי של המיתקן;
{{ח:תתתת|(ד)}} גודל החיבור המבוקש;
{{ח:תתתת|(ה)}} תיאור בסיסי של המיתקן;
{{ח:תתתת|(ו)}} תשריט בסיסי של המיתקן (לרבות פירוט מיתקני עקיבה);
{{ח:תתתת|(ז)}} מועד משוער לסיום הקמת המיתקן;
{{ח:תתתת|(ח)}} מועד משוער לתחילת הפעלה מסחרית;
{{ח:תתתת|(ט)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תתת|(3)}} כתנאי לביצוע סקר היתכנות יגבה בעל רישיון ההולכה מהמזמין תשלום כקבוע בשורה 15 ללוח תעריפים 4.2–1. התשלום בעד הסקר לא יקוזז מתעריף החיבור לרשת.
{{ח:תתת|(4)}} בעל רישיון ההולכה ישלח למזמין את החשבון לתשלום האמור בסעיף קטן (3) בתוך 7 ימי עבודה מיום הפנייה. על החשבון האמור יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 24|אמת מידה 24(ג)}} בעניין חשבון לגבי שירות שטרם בוצע.
{{ח:תתת|(5)}} מצא בעל רישיון ההולכה צורך בקבלת פרטים נוספים מהמזמין, ימסור למזמין דרישת נתונים בתוך 15 ימי עבודה מיום שהמזמין המציא את הנתונים הנדרשים כאמור בסעיף קטן (2). רשימת הפרטים הנוספים שידרוש בעל רישיון ההולכה תהיה מפורטת וסופית.
{{ח:תתת|(6)}} סקר היתכנות יתייחס למידע הרלוונטי על הרשת, הקיים במועד תחילת ביצוע הסקר בלבד, והוא יכלול, בין היתר, את ישימות חיבור המיתקן לרשת החלוקה הקיימת, בהתייחס לעניינים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} מתח החיבור וגודל החיבור;
{{ח:תתתת|(ב)}} לוח זמנים אפשרי לביצוע החיבור;
{{ח:תתתת|(ג)}} יכולת הוצאת האנרגיה מהמיתקן לרשת המתח הגבוה ולתחנת המשנה שאליה מחובר המיתקן, במשטרי תפעולי שונים;
{{ח:תתתת|(ד)}} תנודות מתח ורמת זרמי הקצר;
{{ח:תתתת|(ה)}} שינויים ושדרוגים הנדרשים לביצוע ברשת לצורך קליטת המיתקן, בציון המועדים הצפויים לביצועם;
{{ח:תתתת|(ו)}} תכנון להקמה של רשתות חדשות באזור שבו מבוקש החיבור למיתקן, ככל שניתנת לביצוע בלוחות הזמנים הקבועים {{ח:פנימי|פרק ח סימן י|בסימן זה}};
{{ח:תתתת|(ז)}} בקשות חיבור קיימות וסקרי היתכנות נוספים שנערכו או הנערכים בעבור מזמיני סקר היתכנות אחרים, והשפעת תוצאות המימוש של הוצאת אנרגיה לרשת החלוקה בידי מזמיני הסקר האחרים על מימוש כאמור בידי המזמין.
{{ח:תתת|(7)}} אם תוצאות סקר ההיתכנות יצביעו על אי יכולתו של בעל רישיון ההולכה לעמוד בלוח הזמנים שציין המזמין להשלמת החיבור ולהפעלה מסחרית לפי לוח הזמנים {{ח:פנימי|פרק ח סימן י|שבסימן זה}}, תהיה מסקנת הסקר מענה שלילי למבקש החיבור, בליווי הסברים וסיבות לכך.
{{ח:תתת|(8)}} בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (7), מסקנת סקר ההיתכנות תהיה מענה שלילי אם לא ניתן להבטיח שאנרגיה לא תעבור מרמת מתח נמוכה לרמת מתח גבוהה יותר ואם ההספק המחובר לשנאי שבתחנת המשנה יחד עם הספק המיתקן המבוקש עולה על 60% מההספק הנקוב של השנאי.
{{ח:תתת|(9)}} בעל רישיון ההולכה ימסור למזמין את תוצאות סקר ההיתכנות בתוך 45 ימי עבודה מיום קבלת הנתונים המפורטים בסעיף קטן (2), מיום התשלום כאמור בסעיף קטן (3) או מיום קבלת הפרטים הנוספים כאמור בסעיף קטן (5), לפי המאוחר מביניהם.
{{ח:תתת|(10)}} איחר בעל רישיון ההולכה בהשלמת סקר ההיתכנות בתוך פרק הזמן האמור בסעיף קטן (9), ישלם בעל רישיון הולכה למזמין תשלום כקבוע בשורה 12 ללוח התעריפים 12.1–1 לכל יום איחור.
{{ח:תתת|(11)}} {{ח:הערה|(נמחק).}}
{{ח:תתת|(12)}} בעל רישיון הולכה ימסור למזמין את תוצאות סקר ההיתכנות תוך פירוט התנאים הטכניים לחיבור המיתקן לרשת ומידע בדבר מפרט הציוד וסכימת החיבור הסטנדרטים הקיימים אצלו, לרבות מידע לגבי נתוני הציוד הדרוש לפיקוד ותקשורת וכן מידע בדבר רמות זרם הקצר וזרם העבודה של הציוד אשר על פיו המזמין נדרש לתכנן את המיתקן.
{{ח:תתת|(13)}} במקרה שסקר ההיתכנות לא יאפשר את חיבור המיתקן בהספק המבוקש, יציין בעל רישיון הולכה בסקר את הנימוקים לכך ואת ההספק המרבי שניתן יהיה לחבר בו את המיתקן לרשת.
{{ח:תתת|(14)}} סקר ההיתכנות מהווה אינדיקציה בלבד ליכולת ההתחברות לרשת החלוקה ולהוצאה של אנרגיה מהרשת בהיקף המבוקש ובלוחות הזמנים כפי שיפורטו בסקר, נכון ליום ביצוע הסקר. סקר ההיתכנות אינו מהווה התחייבות של בעל רישיון הולכה או של מי מגורמי הממשלה או המדינה להבטחת מקום ברשת או לחיבור המיתקן לרשת החשמל או להפעלה מסחרית שלו. בעל רישיון הולכה ישמור מקום ברשת רק עם מתן תשובת מחלק חיובית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 209|באמת מידה 209(ו)(2)}}.
{{ח:תתת|(15)}} {{ח:הערה|(נמחק).}}
{{ח:תתת|(16)}} סקר ההיתכנות יהיה בתוקף למשך 9 חודשים מיום השלמתו ומסירתו למזמין הסקר.
{{ח:תתת|(17)}} בעל רישיון ההולכה ייתן הודעה כאמור בסעיף קטן (16), רק לאחר מתן תשובת מחלק חיובית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 209|באמת מידה 209(ו)(2)}} ובדיקת כל הנתונים הטכניים.
{{ח:תתת|(18)}} חלפו 9 חודשים מיום מסירת סקר היתכנות שמסקנתו חיובית ולמזמין טרם נפתח תיק חיבור, רשאי המזמין לפנות לבעל רישיון ההולכה בכתב ולבקש אשרור כי הסקר עדיין תקף, זאת לצורך פתיחת תיק עבודה לחיבור, ללא תשלום נוסף. בעל רישיון ההולכה ישיב לפונה בתוך 15 ימי עבודה.
{{ח:תתת|(19)}} למרות האמור בסעיף קטן (18), אם התקיימו שינויים מהותיים ברשת החלוקה באזור של סקר ההיתכנות, ולדעת בעל רישיון ההולכה יש בשינויים כאמור בכדי לשנות את תוצאת סקר ההיתכנות, בעל רישיון ההולכה לא יאשרר את הסקר ולא יאריך את תוקף האישור, והמזמין יידרש להזמין סקר היתכנות חדש ולשלם בעבורו תשלום כקבוע בשורה 15 ללוח התעריפים 4.2–1.
{{ח:תתת|(20)}} אין באשרור הסקר כדי להבטיח למזמין פתיחת תיק עבודה לחיבור או שמירת מקום ברשת לפי הסקר שאושרר.
{{ח:תתת|(21)}} המזמין רשאי להשיג על תוצאות סקר ההיתכנות בהשגה מנומקת בכתב שיגיש לראש אגף הנדסה ברשות בתוך 15 ימי עבודה ממועד קבלת תוצאות הסקר. קודם להגשת ההשגה יפנה המזמין לבעל רישיון ההולכה וזה יעביר אליו, בתוך 7 ימי עבודה מיום הפנייה, דרישת תשלום כקבוע בשורה 15 בלוח תעריפים 4.2–1.
{{ח:תתת|(22)}} בעל רישיון ההולכה יעביר לראש אגף הנדסה ברשות, בתוך 30 ימי עבודה מיום ביצוע התשלום כאמור בסעיף קטן (21) דוח המפרט את ההסברים והסיבות לתוצאות הסקר בליווי כל הנתונים המפורטים בסעיף קטן (6), לרבות עלויות שדרוג הרשת הנדרשות למימוש החיבור וציון לוחות זמנים אפשריים להשלמת עבודת החיבור. לצורך מתן תשובתו כאמור, בעל רישיון ההולכה לא נדרש לבצע הרצות שעתיות לבדיקת מגבלת הזרמת אנרגיה לרשת.
{{ח:תתת|(23)}} לא עמד בעל רישיון ההולכה בלוח הזמנים להעברת המידע לראש אגף הנדסה ברשות כאמור בסעיף קטן (22), ישלם למזמין לכל יום עבודה של איחור תשלום כקבוע בשורה 12 ללוח 12.1–1. התשלום יחושב לפי הספק המיתקן המבוקש.
{{ח:תתת|(24)}} ראש אגף הנדסה ברשות ייתן את החלטתו בהשגה בתוך 45 ימי עבודה מן המועד שבו קיבל מהמזמין ומבעל רישיון ההולכה את מלוא הנתונים הדרושים להחלטתו.
{{ח:תתת|(25)}} התקבלה ההשגה, יחזיר בעל רישיון ההולכה למשיג את התשלום ששילם לפי סעיף קטן (21).
{{ח:תתת|(26)}} רישיון מותנה שהוענק בהמשך לפרסום הסדרות קודמות פקע ולא נשמר בעבורו מקום ברשת, המקדמה, ככל ששולמה לפתיחת תיק עבודה לחיבור, לא תוחזר. עם זאת, מי שפקע רישיונו יוכל להגיש בקשות לעריכת סקר היתכנות חדש, או לחילופין להגיש בקשה לאשרור סקר היתכנות שפקע, על פי הקבוע {{ח:חיצוני|https://pua.gov.il/decisions/documents/3113.pdf|בהחלטת הרשות מספר 5 מישיבה 413 מיום 16.9.2013}}, המפורסמת באתר הרשות.
{{ח:תתת|(27)}} מזמין רשאי להעביר לאחר את הזכויות הנובעות מסקר היתכנות שנעשה לפי הזמנתו, בהודעה בכתב שימסור למחלק בצירוף תצהיר מתאים ערוך ומאומת כדין.
{{ח:תת|(ב)}} '''הזמנת סקר היתכנות של מחלק היסטורי אצל בעל רישיון הולכה'''
{{ח:תת}} עלה ההספק המצרפי של מיתקנים במתח נמוך באזור חלוקה של מחלק היסטורי על 630 קו״א, יפנה המחלק ההיסטורי להזמנת סקר היתכנות אצל בעל רישיון הולכה בהתאם לסעיף (א), כדי לבחון אפשרות להוצאת האנרגיה מחוץ לשטח החלוקה של המחלק ההיסטורי.

{{ח:סעיף|209||תיקון: 19.12.16, 26.11.17, 15.11.18; תשע״ט}}
{{ח:ת}} '''פתיחת תיק עבודה לחיבור'''
{{ח:תת|(א)}} '''חיבור לרשת מתח נמוך ולרשת מתח גבוה'''
{{ח:תת}} חיבור לרשת החשמל בגודל חיבור של 630 קו״א או פחות יהיה לרשת מתח נמוך; חיבור לרשת החשמל בגודל חיבור העולה על 630 קו״א ואינו עולה על 10 מו״א יהיה לרשת מתח גבוה.
{{ח:תת|(ב)}} '''הגשת בקשות לפתיחת תיק עבודה לחיבור'''
{{ח:תתת|(1)}} מבקש חיבור יגיש למחלק בקשות לפתיחת תיקי עבודה לחיבור להספק מותקן שלא יעלה על ההספק המותקן שבו זכה (בסעיף זה להלן – בקשות לחיבור) בהתאם לתנאים הקבועים {{ח:פנימי|פרק ח סימן י|בסימן זה}}.
{{ח:תתת|(2)}} בקשות לחיבור שיוגשו בתוך 14 ימי עבודה מהמועד הקובע ייכללו בהגרלה לפי סעיף (ז); המועד האחרון להגשת בקשות שישתתפו בהגרלה (לרבות השעה), יפורסם באתר הרשות ובאתר בעל רישיון הולכה.
{{ח:תתת|(3)}} בקשות שיוגשו לאחר המועד האחרון האמור בסעיף קטן (2) יטופלו לאחר השלמת הטיפול בבקשות שנכללו בהגרלה וסדר שמירת המקום ברשת לגבי בקשות אלו ייקבע לפי מועד פתיחת תיק העבודה במשרדי המחלק, לאחר תשלום מקדמה כקבוע בסעיף (ח), בשיטת כל הקודם זוכה.
{{ח:תת|(ג)}} '''קבלת מידע'''
{{ח:תת}} פנה מבקש חיבור למחלק בבקשה לקבל פרטים אודות חיבור אפשרי של מיתקן, ימסור לו המחלק את כל המידע הרלוונטי בתוך 14 ימי עבודה ממועד הפניה. המחלק יציג את כל המידע הרלוונטי גם באתר האינטרנט שלו.
{{ח:תת|(ד)}} '''תנאי סף לפתיחת תיק עבודה לחיבור'''
{{ח:תת}} מבקש חיבור המגיש למחלק בקשה לחיבור יצרף את כל המסמכים והנתונים שלהלן, כתנאי סף לפתיחת תיק עבודה לחיבור:
{{ח:תתת|(1)}} היתר בניה בתוקף חתום בידי רשות הרישוי הרלוונטית או תכנית שפורסמה למתן תוקף;
{{ח:תתת|(2)}} מספרי גוש וחלקה של מקום המיתקן שלו מיועד החיבור בצירוף תכנית בניה (גרמושקה) מקורית חתומה בידי רשות הרישוי או העתק חתום ומאושר כנאמן למקור בידיה, עם סימון המבנה או שטח הקרקע שעבורו מבוקש החיבור למיתקן; לחילופין וככל שטרם ניתן היתר בניה, העתק צילומי מאושר בידי רשות הרישוי של תשריט המהווה חלק בלתי נפרד מתכנית מתאר שפורסמה למתן תוקף, עם ציון מקום הפרסום למתן תוקף בילקוט הפרסומים, ואשר מכוחה ניתן להוציא היתר בניה למיתקן. בתשריט יהיה סימון של מיקומו המתוכנן של המיתקן על המבנה או השטח;
{{ח:תתת|(3)}} קובץ ממוחשב מסוג DWG עם תיחום של החצרים או יחידת השטח שבהם מבוקש החיבור על רקע גושים וחלקות;
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(5)}} גודל החיבור המבוקש ביחידות קו״א והספק המהפכים (ביחידות קילו־וולט־אמפר) המתאים להספק המותקן;
{{ח:תתת|(6)}} נקודת ההתחברות למיתקן;
{{ח:תתת|(7)}} מועד התקנה משוער;
{{ח:תתת|(8)}} תכנית חשמל חד־קווית המאושרת על ידי מהנדס חשמל בעל רישיון מתאים.
{{ח:תת|(ה)}} '''בקשה להמצאת פרטים נוספים'''
{{ח:תתת|(1)}} המחלק רשאי לדרוש בכתב ממבקש החיבור, בתוך 7 ימי עבודה ממועד הגשת הבקשה לחיבור או ממועד פרסום תוצאות ההגרלה, ככל שהשתתף בה מבקש החיבור, המצאת פרטים נוספים הנדרשים לו לצורך מתן תשובה לבקשה.
{{ח:תתת|(2)}} דרש המחלק המצאת פרטים נוספים, יימנו הימים לעניין המועד למתן התשובה כאמור בסעיף (ו)(1) מיום קבלת הפרטים הנוספים במשרדי המחלק.
{{ח:תת|(ו)}} '''תשובת המחלק'''
{{ח:תתת|(1)}} לאחר פרסום תוצאות ההגרלה ישיב המחלק בכתב לבקשת מבקש חיבור שהשתתף בהגרלה בתוך 45 ימי עבודה מיום תשלום המקדמה כאמור בסעיף (ח), כמפורט להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} לא הגיש מבקש החיבור את כל המסמכים והנתונים המפורטים בסעיף (ד) או לא נענה לדרישת המחלק כאמור בסעיף (ה)(1) בתוך 7 ימי עבודה מיום הדרישה, ידחה המחלק את בקשתו בתשובה שייתן למבקש החיבור בתוך 3 ימי עבודה מהיום השביעי לאחר הגשת הבקשה או ממועד פרסום תוצאות ההגרלה ככל שהשתתף בה, או בתוך 10 ימי עבודה מיום הדרישה לפרטים נוספים, לפי העניין, ויפרט בתשובתו את הסיבות לדחיית הבקשה. נדחתה בקשת חיבור כאמור ייסגר תיק החיבור והמקדמה ששולמה בהתאם לאמור בסעיף (ח) לא תוחזר.
{{ח:תתתת|(ב)}} מצא המחלק כי הקמת המיתקן מחייבת בניית רשת מתח נמוך או חלק ממנה באורך שאינו עולה על 500 מטרים כתוספת לרשת קיימת או מחייב בניית חדר שנאים, או מצא המחלק לגבי חיבור למתח גבוה כי לצורך חיבור המיתקן נדרשת הקמת רשת באורך שאינו עולה על 1000 מטרים כתוספת לרשת מתח גבוה קיימת, שממנה ניתן להזין את המיתקן, יקבל המחלק את הבקשה בכפוף לתנאים הקבועים באמת מידה זו.
{{ח:תתתת|(ג)}} מצא המחלק כי הקמת המיתקן מחייבת בניית רשת מתח גבוה או רשת מתח נמוך באורך העולה על הקבוע בפסקה (ב), לא תחול על המחלק חובה לאשר את הבקשה, והמחלק יהיה רשאי, אך לא חייב, לפי שיקול דעתו הבלעדי לאשר את הבקשה, בהתחשב, בין היתר, ביכולתו לעמוד במועדים לחיבור המיתקן לרשת בהתאם ללוחות הזמנים שנקבעו {{ח:פנימי|פרק ח סימן י|בסימן זה}}, בכמות והיקף חציית תשתיות אחרות ומקרקעין פרטיים הנדרשים לחיבור, בהערכת המחלק להתנגדויות או התניות לביצוע החיבור מצדדים שלישיים, בהשלכות קבלת הבקשה על אמינות אספקת החשמל לצרכנים ויצרנים אחרים באזור ורמת הבטיחות של הרשת, ובכל שיקול רלוונטי אחר הנדרש במסגרת שקילת קבלת הבקשה.
{{ח:תתתת|(ד)}} מצא המחלק שסך הספק הייצור המחובר לשנאי שבתחנת המשנה יחד עם ההספק המותקן של המיתקן המבוקש עולה על 60% מההספק הנקוב של השנאי, ידחה המחלק את הבקשה ויסגור את תיק העבודה לחיבור והמקדמה ששולמה לא תוחזר.
{{ח:תתתת|(ה)}} מבלי לגרוע מהאמור בפסקה (ב), אם קיים ברשת המתח הנמוך ריכוז גדול של בקשות לפתיחת תיק עבודה לחיבור, יערוך המחלק בדיקת היתכנות ויחליט אם ניתן לחבר לרשת את כל המיתקנים המבוקשים או את חלקם, ובהתאם לכך ייתן לכל אחד ממבקשי החיבור מענה שלילי או תשובת מחלק חיובית.
{{ח:תתת|(2)}} הגיש מבקש החיבור את כל המסמכים והנתונים המפורטים בסעיף (ד) ונענה לבקשת המחלק לפי סעיף (ה)(1), אם הייתה כזו, יאשר המחלק, בכפוף לאמור בסעיף קטן (1) ובסעיפים (ז)(4) ו־(ז)(5), כי מבקש החיבור עמד בתנאי הסף לפתיחת תיק עבודה לחיבור (לעיל ולהלן – תשובת מחלק חיובית).
{{ח:תתת|(3)}} לא השיב המחלק לבקשת מבקש חיבור בתוך 21 ימי עבודה מיום קבלת הבקשה או מיום קבלת הפרטים הנוספים, לפי העניין, מנסיבות שבשליטתו, יפצה המחלק את המבקש בסך הקבוע בשורה 25 ללוח תעריפים 12.1–1.
{{ח:תתת|(4)}} כל עוד לא ניתנה תשובת מחלק חיובית, כל הוצאה שהוציא מבקש החיבור לצורך התקנת המיתקן תהא על אחריותו בלבד, ולא יהיו לו כל טענות או תביעות כלפי המחלק לפיצוי או לשיפוי בשל ההוצאות שהוציא או בשל כל נזק אחר.
{{ח:תתת|(5)}} לא החל המיתקן בהפעלה מסחרית בתוך 28 חודשים מהמועד הקובע מכל סיבה שהיא, לרבות עקב נסיבות שתלויות במחלק, תפקע תשובתו החיובית של המחלק, לא ישמור המחלק מקום ברשת למיתקן ולא תהיה עילה למבקש החיבור לבקש את הפעלתו המסחרית של המתקן לאחר מועד זה, כל זאת ללא תלות בשלב ההקמה שבו מצוי המיתקן.
{{ח:תת|(ז)}} '''תנאים לפתיחת תיק עבודה לחיבור וסדר שמירת המקום ברשת'''
{{ח:תתת|(1)}} לבקשת מבקש החיבור יפתח המחלק תיק עבודה לחיבור לגבי כל מיתקן שבכוונת מבקש החיבור להקים, בכפוף לכך שמילא אחר תנאי הסף האמורים בסעיף (ד) ביחס לכל מיתקן וברשותו תשובת מחלק חיובית לפי סעיף (ו) ביחס לכל מיתקן והודעת זכייה בהספק מתאים.
{{ח:תתת|(2)}} המחלק יפתח את כל תיקי העבודה על שמו של מבקש החיבור בלבד (ולא על שם מי שהוא הסמיך) אף אם המיתקן מוקם בחצרי צרכן או בידי מי שמבקש החיבור הסמיך לכך.
{{ח:תתת|(3)}} בכפוף לאמור בסעיף קטן (4), המחלק ישמור מקום ברשת למיתקן שלגביו נפתח תיק עבודה לחיבור וניתנה תשובת מחלק חיובית למבקש החיבור שעל שמו נפתח התיק, לתקופה של עד 28 חודשים מהמועד הקובע.
{{ח:תתת|(4)}} סדר שמירת המקום ברשת למיתקנים שהבקשות לחיבור לגביהם הוגשו בתוך 14 ימי עבודה מהמועד הקובע ייקבע לפי הגרלות פומביות שייערכו במקום, במועד ולאזור הגיאוגרפי שעליו תודיע הרשות למבקשים ובאתר האינטרנט שלה.
{{ח:תתת|(5)}} כל תיקי העבודה ייבדקו במקביל, אולם תשובות מחלק חיוביות יינתנו למבקשים לפי הסדר שנקבע בהגרלה הנוגעת לאזור הגיאוגרפי תוך התחשבות בתשובות שייתן המחלק למבקשים קודמים בסדר שנקבע בהגרלה.
{{ח:תת|(ח)}} '''מקדמה'''
{{ח:תתת|(1)}} כתנאי לבדיקת תיק עבודה לחיבור יגבה המחלק ממבקש החיבור מקדמה בגובה 10% מתעריף החיבור התקף, כקבוע בלוח תעריפים 4.3–3 בעבור מיתקן במתח נמוך, וכקבוע בלוח תעריפים 4.2–1 בעבור מיתקן במתח גבוה.
{{ח:תתת|(2)}} בעל רישיון ההולכה ישלח למזמין את החשבון לתשלום האמור בסעיף קטן (1) בתוך 7 ימי עבודה מיום הגשת הבקשה לחיבור, וככל שהשתתף מבקש החיבור בהגרלה ישלח בעל רישיון ההולכה למזמין את החשבון לתשלום בתוך 7 ימי עבודה מיום פרסום תוצאות ההגרלה. מבקש החיבור ישלם את המקדמה בתוך 7 ימי עבודה מיום קבלת החשבון לתשלום.
{{ח:תתת|(3)}} מבקש חיבור למיתקן במתח גבוה שאין ברשותו סקר היתכנות במועד הבקשה לבחינת עמידת תיק החיבור בתנאי הסף, כתנאי לביצוע סקר היתכנות, במסגרת הבקשה, יגבה המחלק בנוסף למקדמה האמורה בגין פתיחת תיק החיבור, תשלום כקבוע בשורה 15 ללוח התעריפים 4.2–1, לבדיקת היתכנות חיבור המתקן לרשת. המחלק ישלח למבקש את החשבון לתשלום בתוך 7 ימי עבודה מיום הפנייה.

{{ח:סעיף|210||תיקון: 19.12.16, 26.11.17, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''תיאום טכני'''
{{ח:תת|(א)}} '''תיאום טכני וקביעת לוח זמנים'''
{{ח:תת}} נפתח תיק עבודה לחיבור, יחלו המחלק ומבקש החיבור בתיאום טכני של עבודות החיבור וקביעת לוח זמנים משוער להתקדמותן (להלן – התיאום הטכני). התיאום הטכני יסוכם בכתב ויכלול, בין היתר, התייחסות לנושאים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} כיוון החיבור;
{{ח:תתת|(2)}} מיקום המיתקן;
{{ח:תתת|(3)}} פירוט הציוד שיתקין המחלק בחדר המיתוג;
{{ח:תתת|(4)}} בניית מיתקן החשמל הפרטי האמור {{ח:פנימי|סעיף 212|באמת מידה 212}};
{{ח:תתת|(5)}} מדדי אמינות אספקה ברשת המזינה את מבקש החיבור, כמפורט להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} מדד דקות אי אספקה בממוצע שנתי משוכלל ברשת המזינה;
{{ח:תתתת|(ב)}} מדד תדירות הפרעות ברשת המזינה;
{{ח:תתתת|(ג)}} מדד משך שיקום אספקה ברשת המזינה;
{{ח:תתת|(6)}} מדדי איכות אספקת החשמל ברשת המזינה את מבקש החיבור, כמפורט להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} הפרעות חולפות ברשת המזינה בשנה;
{{ח:תתתת|(ב)}} מספר אירועי שקיעות במתח ובזרם ברשת המזינה בשנה, אם יש למחלק נתונים;
{{ח:תתתת|(ג)}} ניתוח הרמוניות ברשת המזינה, אם יש לספק נתונים;
{{ח:תתת|(7)}} פרטים חשמליים של סוג הציוד ואופן התקנתו, בטיחות, עמידה בתקנים רלוונטיים והתקנת מערכות מדידה ומניה, כולל עלות;
{{ח:תתת|(8)}} תיאום לאופן ביצוע הפרדה פיזית וחשמלית לגבי מיתקן חדש שמבקש החיבור מעוניין להקים על גג מבנה קיים שבו קיים כבר מיתקן ייצור;
{{ח:תתת|(9)}} עלות הפתרון לביצוע ניתוק משותף בנקודה אחת של כל מתקני הייצור והצריכה, במקרה של הפרדה כאמור בסעיף קטן (8) לפי לוחות תעריפים 4.4 וכן כל עלות נוספת הנדרשת לעמידת כל מתקני הייצור והצריכה הרלוונטיים בהוראות {{ח:חיצוני|חוק החשמל|חוק החשמל, התשי״ד–1954}} והתקנות לפיו;
{{ח:תתת|(10)}} עלות החיבור הסופית, לרבות העלות לפי סעיף קטן (9);
{{ח:תתת|(11)}} מיקום ציוד התקשורת שיוקם לצורך שליטה על המיתקן מחדר הפיקוח של המחלק.
{{ח:תת|(ב)}} '''מועד השלמת התיאום הטכני'''
{{ח:תתת|(1)}} התיאום הטכני יושלם בתוך שלושים ימי עבודה מיום קבלת אחרון אישורי הרשויות לביצוע החיבור או מיום תשלום המקדמה, לפי המאוחר מביניהם.
{{ח:תתת|(2)}} ככל שאין צורך באישורי רשויות לביצוע החיבור, התיאום הטכני יושלם בתוך שלושים ימי עבודה מיום קבלת אישור מחלק חיובי.
{{ח:תת|(ג)}} '''מערכת תקשורת למיתקן במתח גבוה'''
{{ח:תתת|(1)}} בחיבור לרשת חלוקה במתח גבוה יחייב המחלק את מבקש החיבור להתקין, על חשבונו של מבקש החיבור, מערכות תקשורת לשליטה ובקרה (כולל ארון פיקוד) של בעל רישיון ההולכה על המיתקן. מערכות התקשורת יותקנו בידי מבקש החיבור בהתאם לסטנדרטים המקובלים אצל בעל רישיון ההולכה, ולפי כל דין.
{{ח:תתת|(2)}} בעל רישיון ההולכה יספק ויתקין את מערכות התקשורת השליטה והבקרה האמורות במיתקן כנגד תשלום של מבקש החיבור לפי התעריף הקבוע בלוח התעריפים 4.2–2. המחלק יגבה ממבקש החיבור תשלום שנתי בעבור תפעול המערכת ותחזוקתה כקבוע בלוח תעריפים 4.2–2.
{{ח:תתת|(3)}} מבלי לגרוע מהאמור, אם מבקש החיבור מקים מספר מתקנים בעלי הספק מותקן מצרפי העולה על 20 מגוואט שלהם מרכז בקרה משותף, יחייב אותו המחלק לעמוד בהנחיות הגנה מפני איומי סייבר כפי שיינתנו על ידי קצין הביטחון במשרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים.
{{ח:תת|(ד)}} '''תשלום ביניים'''
{{ח:תתת|(1)}} לאחר השלמת התיאום הטכני יעביר המחלק למבקש החיבור הסכם PPA לחתימתו של מבקש החיבור, וכן חשבון בסכום השווה להפרש שבין 70% מתעריף החיבור לבין סכום המקדמה ששולם, בהתאם לתעריף התקף ביום הפקת החשבון. תשלום החשבון יהווה תנאי לביצוע עבודות החיבור. לבקשת מבקש החיבור, רשאי המחלק להעביר למבקש החיבור, חשבון סכום השווה להפרש הגבוה מ־70% מתעריף החיבור לבין סכום המקדמה ששולם.
{{ח:תתת|(2)}} המחלק ישלח למזמין את החשבון לתשלום האמור בסעיף קטן (1) בתוך 7 ימי עבודה מיום השלמת התיאום הטכני. על חשבון כאמור יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 24|אמת מידה 24(ג)}} בעניין חשבון לגבי שירות שטרם בוצע.
{{ח:תת|(ה)}} '''עיכובים בביצוע עבודות חיבור בעטיו של המחלק'''
{{ח:תתת|(1)}} כל עוד לא נקבע אחרת {{ח:פנימי|פרק ח סימן י|בסימן זה}}, לוחות הזמנים לצורך ביצוע עבודות שבאחריות המחלק הדרושות לצורך חיבור המיתקן, כגון הגדלת חיבור ושדרוג רשת, יבוצעו לפי לוחות הזמנים הקבועים באמות המידה {{ח:פנימי|פרק ג סימן א|שבסימן א׳}} {{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|ובסימן ב׳ בפרק ג׳}}.
{{ח:תתת|(2)}} אין בהזמנת סקר היתכנות או במתן תשובת מחלק חיובית או בפתיחת תיק עבודה, כדי לתת עדיפות למבקש החיבור על פני צרכנים אחרים שהזמינו חיבורים לרשת אצל המחלק או על פני עבודות רשת אחרות שתוכננו על ידי המחלק שלא במסגרת ההליך.
{{ח:תת|(ו)}} '''הגבלת פיצוי'''
{{ח:תת}} ככל שהמחלק חרג מלוחות הזמנים לחיבור מיתקן בשל נסיבות שתלויות בו, ישלם המחלק למבקש החיבור פיצוי על סך 1,000 ₪ לכל יום איחור ומבקש החיבור לא יהא זכאי לכל פיצוי נוסף מכל סוג, לרבות בשל הוצאות שהוציא, אובדן רווחים וכל נזק עקיף, אף אם כתוצאה מעיכוב בלוחות הזמנים בעטיו של המחלק או צד שלישי, לא חובר המיתקן לרשת או לא קיבל מבקש החיבור אישור להפעלה מסחרית למיתקן בתוך 25 חודשים מהמועד הקובע.

{{ח:סעיף|211||תיקון: 19.12.16, 26.11.17}}
{{ח:ת}} '''שינוי וביטול חיבור'''
{{ח:תת|(א)}} '''שינויים בפרטי החיבור המבוקש'''
{{ח:תתת|(1)}} מבקש חיבור רשאי לערוך שינויים בפרטי החיבור שהוא מבקש, ללא תשלום נוסף, לפני סיום התיאום הטכני ומסירת חשבון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 210|באמת מידה 210(ד)(1)}}.
{{ח:תתת|(2)}} מבקש חיבור המבקש לערוך שינויים בפרטי החיבור לאחר סיום התיאום הטכני יחויב בעלויות התכנון הנוספות כפי שייקבעו על פי השינויים הנדרשים:
{{ח:תתתת|(א)}} שינויים במיתקן המתוכנן שמשמעותם תוספת העולה על 5% מגודל החיבור יטופלו כבקשה נפרדת וחדשה. אין בטיפול בבקשה החדשה כאמור כדי לגרוע מתשובת המחלק החיובית ביחס לבקשה המקורית ובבקשה הנפרדת החדשה תיבדק אך ורק היכולת להגדיל את החיבור כמבוקש. אם התשובה לבקשה הנפרדת החדשה תהיה שלילית, יהיה זכאי מבקש החיבור לשמור על תיק החיבור המקורי ולחבר לרשת מיתקן בגודל החיבור המקורי שאושר.
{{ח:תתתת|(ב)}} שינויים במיתקן המתוכנן שמשמעותם הקטנת ההספק ב־50% מההספק המתוכנן או יותר יביאו לביטול תיק העבודה לחיבור ולסיום מחויבות המחלק לחיבור לפיו, ויחייבו עריכת סקר היתכנות חדש.
{{ח:תתתת|(ג)}} שינויים מהותיים במיתקן המתוכנן שמשמעותם שינוי ברמת מתח חיבור המיתקן לרשת, שינוי בסכימת הכניסה או היציאה של הקווים, או שינוי המשפיע על ההיתרים הסטטוטוריים שניתנו, יביאו לסיום מחויבות המחלק לחיבור לפיו ויחייבו פתיחת תיק עבודה לחיבור חדש.
{{ח:תתת|(3)}} התבקש השינוי לאחר סיום התיאום הטכני ובטרם סיים המחלק את עבודות החיבור המבוקש, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} היה השינוי המבוקש כרוך בגידול עלויות החיבור שהתבקש בראשונה, יחויב מבקש החיבור בעלויות התכנון הנוספות או עלויות הביצוע הנוספות.
{{ח:תתתת|(ב)}} היה השינוי המבוקש כרוך בהקטנת תעריף החיבור שהתבקש בראשונה, ישיב המחלק למבקש החיבור את סכום ההפרש הנגרם כתוצאה מהשינוי, בתוספת ריבית החשב הכללי, לאחר ניכוי עלויות התכנון החדש שנגרמו למחלק עקב השינוי האמור, בשיעור של 10% מתעריף החיבור החדש.
{{ח:תת|(ב)}} '''ביטול חיבור'''
{{ח:תתת|(1)}} הודיע מבקש החיבור למחלק כי אינו מעוניין בחיבור, בכל עת שהיא לאחר תשלום המקדמה, מכל סיבה שהיא לרבות מסיבות שאינן בשליטתו, לא יוחזר לו סכום המקדמה.
{{ח:תתת|(2)}} לא שילם מבקש החיבור את תשלום הביניים האמור {{ח:פנימי|סעיף 210|באמת מידה 210(ד)}} בתוך 15 חודשים ממועד פתיחת תיק העבודה לחיבור, יסגור המחלק את התיק וסכום המקדמה לא יוחזר למבקש החיבור.
{{ח:תתת|(3)}} הודיע מבקש החיבור כי אינו מעוניין בחיבור, בכל עת שהיא לאחר ששילם את תשלום הביניים האמור {{ח:פנימי|סעיף 210|באמת מידה 210(ד)}} ובטרם סיים המחלק את עבודות החיבור, יחויב מבקש החיבור בעלויות הביצוע שנגרמו למחלק עד מועד ההודעה.
{{ח:תתת|(4)}} הודיע מבקש החיבור כי אינו מעוניין בחיבור, לאחר שהמחלק סיים את עבודות החיבור, לא יקבל מבקש החיבור החזר כספי והוא יישא בתשלום כקבוע {{ח:פנימי|סעיף 213|באמת מידה 213(ב)(1)}}.

{{ח:סעיף|212||תיקון: 19.12.16, 26.11.17}}
{{ח:ת}} '''מיתקן חשמל פרטי'''
{{ח:תת|(א)}} '''העמדת מיתקן חשמל פרטי לרשות המחלק'''
{{ח:תתת|(1)}} המבקש להתחבר לרשת מתח גבוה יבנה ויעמיד לרשות המחלק, על חשבון המבקש, לצורך החיבור, חדר הכולל נקודת חיבור במתח גבוה, תכנית למיקום מערך שנאים וחיבורים פנימיים, עמודים, מכלי מדידה וכל ציוד או מבנה אחרים הדרושים למחלק לצורך החיבור, בהתאם לתיאום הטכני ולחובותיו על פי כל דין (להלן – מיתקן חשמל פרטי).
{{ח:תתת|(2)}} מבקש החיבור יציב את מיתקן החשמל הפרטי במרחק שלא יעלה על 15 מטרים מגבול השטח הפרטי מכיוון הרשת המזינה. אם נקודת היציאה לחיבור מהרשת נמצאת בתחומי השטח הפרטי, יציב מבקש החיבור את מיתקן החשמל הפרטי במקום הקרוב ביותר האפשרי לנקודת החיבור או 15 מטרים מגבול השטח הפרטי הקרוב לרשת המזינה, הקרוב מבין שניהם. חרג מבקש החיבור מהאמור, יישא בעלות עבודות התשתית הנוספות כקבוע בלוחות תעריפים 4.4.
{{ח:תתת|(3)}} בכפוף למילוי חובותיו על פי כל דין, יעמיד מבקש החיבור לרשות המחלק את מיתקן החשמל הפרטי להמשך ביצוע עבודות החיבור עד להשלמתן.
{{ח:תת|(ב)}} '''מכלי מדידה'''
{{ח:תתת|(1)}} מבקש החיבור ירכוש מכלי מדידה מהמחלק או מגורם אחר.
{{ח:תתת|(2)}} רכש מבקש החיבור מכל מדידה מגורם אחר, יוודא כי המידות הפיסיות של הציוד המותקן בארונות המחלק מתאים למידות הארונות.
{{ח:תתת|(3)}} המחלק יתקין ויבדוק את מכלי המדידה. מבקש החיבור ישלם למחלק עלות התקנה ובדיקה כקבוע בלוח תעריפים 4.2–4.
{{ח:תתת|(4)}} בסעיף זה, ”מכל מדידה“ – שנאי מדידה למתח וזרם המותקן במכל סגור.
{{ח:תת|(ג)}} '''תפעול, תחזוקה ובעלות'''
{{ח:תתת|(1)}} המחלק יתפעל ויתחזק את רשת המתח הגבוה, לרבות מערכות המניה.
{{ח:תתת|(2)}} מיתקן חשמל פרטי, למעט המונה וכל חלק אחר של מיתקן החשמל שהמחלק שילם בעבורו למבקש החיבור, יהיה בבעלות מבקש החיבור או מי שבעבורו הוזמן החיבור והוא שיהיה אחראי לתפעולו ולתחזוקתו, בהתאם להוראות כל דין.

{{ח:סעיף|213||תיקון: 19.12.16, 26.11.17}}
{{ח:ת}} '''ביצוע וסיום עבודות החיבור'''
{{ח:תת|(א)}} '''פרק הזמן לביצוע החיבור'''
{{ח:תתת|(1)}} המחלק יבצע את עבודת החיבור בהתאם לתיאום הטכני וללוחות הזמנים שנקבעו בו, בכפוף למועד שבו יתקבלו כל אישורי הרשויות הנדרשים לביצוע החיבור.
{{ח:תתת|(2)}} פרק הזמן לביצוע עבודות החיבור לא יעלה על שישה חודשים מיום תשלום הביניים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 210|באמת מידה 210(ד)}} או מיום שהמחלק קיבל את אחרון האישורים הנדרשים על פי דין לביצוע החיבור – לפי המועד המאוחר מביניהם. בנוסף, לעניין זה לא יובאו בחשבון פרקי הזמן של עיכובים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} עיכוב בביצוע התשלומים שמבקש החיבור נדרש לשלם או כל עיכוב אחר שנגרם על ידי מבקש החיבור;
{{ח:תתתת|(ב)}} כל עיכוב אחר שנגרם על ידי גורמים שאינם באחריותו או בשליטתו של המחלק.
{{ח:תתת|(3)}} התקיימו הנסיבות המפורטות בסעיף קטן (2) יודיע המחלק על כך למבקש החיבור בכתב עם העתק לרשות.
{{ח:תת|(ב)}} '''תשלומים'''
{{ח:תתת|(1)}} סיים המחלק את ביצוע עבודות החיבור, ימסור למבקש חשבון לגבי יתרת 30% מתעריף החיבור בהתאם לתעריף התקף ביום הפקת החשבון. על החשבון יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 24|אמות מידה 24(ב)(1)}} {{ח:פנימי|סעיף 24|ו־24(ב)(3)}} בעניין חשבון לגבי שירות שניתן.
{{ח:תתת|(2)}} מבקש חיבור שלא שילם את כל התשלומים למחלק בעד עבודות החיבור הנדרשות {{ח:פנימי|פרק ח סימן י|בסימן זה}}, לא יהיה זכאי לבדיקת המיתקן לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 214|אמת מידה 214}}.

{{ח:סעיף|214||תיקון: 19.12.16, 26.11.17, 15.11.18, 21.1.19, 4.11.19, 5.4.20, 30.4.20, 1.11.20, 5.4.21, 14.3.22; תשע״ט, תשע״ט־14, תש״ף־8, תש״ף־16, תש״ף־20, תש״ף־23, תשפ״א־5, תשפ״א־24, תשפ״ב־18}}
{{ח:ת}} '''בדיקת המיתקן והפעלה מסחרית'''
{{ח:תת|(א)}} '''היתר הפעלת מיתקן ממנהל מינהל החשמל ברשות'''
{{ח:תת}} על מבקש החיבור מוטלת האחריות לקבלת היתר הפעלה ממנהל כאחד מהתנאים להפעלה מסחרית של המיתקן בנוסף למילוי כל התנאים הנדרשים לאישור עמידה בתנאים לסנכרון כאמור בסעיף (א1).
{{ח:תת|(א1)}} '''תנאים לסנכרון'''
{{ח:תתת|(1)}} כתנאי לסנכרון, ישלים מבקש החיבור את העבודות שהיה עליו לבצע בהתאם לתיאום הטכני, ויגיש למחלק, לפחות 21 ימי עבודה לפני תום 37.5 חודשים מהמועד הקובע, את המסמכים והנתונים המפורטים להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} היתר הפעלה שנתן המנהל למיתקן;
{{ח:תתתת|(ב)}} הסכם רכישת חשמל (PPA) חתום בידי מבקש החיבור;
{{ח:תתתת|(ג)}} פוליסות או אישורי ביטוח התואמים את הוראות הסכם ה־PPA;
{{ח:תתתת|(ד)}} אישור להספקת חשמל לפי {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (אישורים למתן שירותי חשמל, מים וטלפון)|תקנות התכנון והבנייה (אישורים למתן שירותי חשמל, מים וטלפון), התשמ״א–1981}}, מרשות הרישוי הרלוונטית בעבור מיתקן הייצור ובעבור המבנה עליו הותקן, ככל שהותקן על מבנה;
{{ח:תתתת|(ה)}} לגבי מיתקן הפטור מהיתר בנייה – העתק מטופס הדיווח על ביצוע עבודה הפטורה מהיתר שנמסר לוועדה המקומית לתכנון ולבנייה בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (עבודות ומבנים הפטורים מהיתר)|תקנות התכנון והבנייה (עבודות ומבנים הפטורים מהיתר), התשע״ד–2014}}.
{{ח:תתת|(2)}} המחלק יבדוק את המסמכים וייתן למבקש מסמך המאשר עמידה בתנאים לסנכרון בתוך שלושה ימי עבודה ממועד קבלת כל המסמכים המפורטים בסעיף קטן (1).
{{ח:תתת|(3)}} המחלק ייתן אישור סנכרון בכתב ויחתום על הסכם PPA בתוך 21 ימי עבודה מיום קבלת כל המסמכים המפורטים בסעיף קטן (1).
{{ח:תתת|(4)}} לא עמד מבקש החיבור בתנאים המפורטים בסעיף קטן (1) בתוך 37.5 חודשים מהמועד הקובע, תהיה אשר תהיה הסיבה לכך, ולרבות עקב נסיבות התלויות במחלק או בבעל רישיון הולכה, תפקע תשובתו החיובית של המחלק, לא ישמור המחלק מקום ברשת למיתקן ולא יאשר המחלק הפעלה מסחרית, כל זאת בלא תלות בשלב ההקמה שבו מצוי המיתקן.
{{ח:תתת|(5)}} על אף האמור בסעיף זה, זוכה שקיבל את אישור הרשות להארכת המועד המחייב המרבי, יגיש למחלק את המסמכים והנתונים לפי סעיף קטן (1) לפחות 21 ימי עבודה לפני תום 47.5 חודשים מהמועד הקובע, והוראות סעיף קטן (4) יחולו לגביו רק אם לא עמד בתנאים המפורטים בסעיף קטן (1) בתוך 47.5 חודשים מהמועד הקובע.
{{ח:תת|(ב)}} '''בדיקות סנכרון, בדיקות קבלה ותשלום בעבור רכישת אנרגיה בתקופת הבדיקות'''
{{ח:תתת|(1)}} לאחר שעמד המבקש בתנאים לסנכרון ישלם מבקש החיבור את העלות הקבועה בשורה 18 ללוח 4.2–1 או כקבוע בשורה 12 או בשורה 13 ללוח תעריפים 4.3–1 עבור ביצוע בדיקות סנכרון באמצעות בודק מטעם בעל רישיון הולכה בלבד, לפי הוראות הסכם ה־PPA על נספחיו.
{{ח:תתת|(2)}} מצא הבודק כי המיתקן ראוי וכי ניתן לחברו לרשת החשמל של המחלק, יודיע הבודק על כך בכתב למחלק ולמבקש החיבור.
{{ח:תתת|(3)}} לא מצא הבודק כאמור, יחולו הוראות סעיף קטן (1) עד אשר יימצא המיתקן ראוי לחיבור, ולכל בדיקת סנכרון נוספת ישלם מבקש החיבור בנפרד את העלות הקבועה בסעיף קטן (1).
{{ח:תתת|(4)}} המחלק יבצע בדיקות קבלה לצורך חיבור, התקנת מונה והפעלה מסחרית.
{{ח:תתת|(5)}} בעבור הבדיקות והתקנת המונה כאמור בסעיף קטן (4) ישלם מבקש החיבור את התעריף הקבוע בשורה 9 {{ח:הערה|[צ״ל: בשורה 6]}} ללוח התעריפים 5.4–2 או כקבוע בלוח 4.2–4, בהתאם למתח הרשת, אלא אם כן שילם מבקש החיבור עבור הבדיקה והתקנת המונה בהתאם לקבוע {{ח:פנימי|סעיף 212|באמת מידה 212(ב)(3)}}.
{{ח:תתת|(6)}} תקופת בדיקות הקבלה לא תעלה על 14 ימי עבודה.
{{ח:תתת|(7)}} התעריף בעבור אנרגיה שמזרים המיתקן לרשת בתקופת בדיקות הקבלה יחושב בהתאם לתעריף לרכישת אנרגיה בתקופת בדיקות הקבלה כקבוע בלוח תעריפים 6.24–2.
{{ח:תתת|(8)}} לאחר סיום בדיקות הקבלה ועד למתן אישור של המחלק להפעלה מסחרית לפי סעיף (ו), חל איסור על הזרמת אנרגיה לרשת. אם למרות האמור יזרים מבקש החיבור אנרגיה לרשת לפני קבלת אישור כאמור, ייעשה הדבר על חשבונו ללא תשלום מצד המחלק ולא יהיו לו כל תביעות או דרישות מהמחלק בשל האנרגיה שהוזרמה שלא כדין לרשת.
{{ח:תתת|(9)}} מבקש החיבור יגיש את החשבון לתשלום בעבור הזרמת אנרגיה לרשת במהלך בדיקות קבלה בחודש מסוים בתוך 10 ימי עבודה מתום אותו חודש.
{{ח:תתת|(10)}} המחלק ישלם את סכום החשבון בהתאם ללוח הזמנים שנקבע בהסכם ה־PPA.
{{ח:תתת|(11)}} עם סיום הליך הסנכרון וביצוע בדיקות הקבלה ייתן המחלק אישור בכתב להפעלה מסחרית למיתקן.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''נספח א׳ – טופס להחתמת מבקש החיבור על משך זמן בדיקת קבלה למתקן ייצור'''}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הטופס הושמט)}}

{{ח:סעיף|215||תיקון: 19.12.16, 26.11.17}}
{{ח:ת}} '''תשלום בעד רכישת אנרגיה'''
{{ח:תת|(א)}} '''תעריף ליצרן בעד חשמל המיוצר במיתקן – כללי'''
{{ח:תתת|(1)}} מחלק ירכוש את כל החשמל המיוצר במיתקן כאמור {{ח:פנימי|פרק ח סימן י|בסימן זה}}.
{{ח:תתת|(2)}} בעד רכישת החשמל ישלם המחלק ליצרן תעריף כמפורט בלוח תעריפים 6.7–14 ועל פי שיעורי ההצמדה המפורטים בהודעת הזכייה, ויגבה מהיצרן תשלום קבוע לפי לוח תעריפים 5.4–1 בהתאם למתח החיבור. המחלק יפיק את החשבון ליצרן בתוך 7 ימי עבודה ממועד קריאת מונה היצרן. המחלק יעביר את התשלום ליצרן בשיטת שוטף + 45 ימי עבודה מיום קבלת חשבונית המס מהיצרן.
{{ח:תתת|(3)}} התעריף האמור ישולם לתקופה של 23 שנים ממועד ההפעלה המסחרית, הכל בהתאם למועדים ולתנאים שנקבעו בהסכם ה־PPA שאישר יושב ראש הרשות.
{{ח:תתת|(4)}} בתום 23 שנים ממועד ההפעלה המסחרית, יחולו לגבי המיתקנים שהוקמו במסגרת ההליך התחרותי ההסדרים שיהיו נוהגים באותה עת, ככל שהרשות תקבע הסדרים כאמור.

{{ח:סעיף|216||תיקון: 19.12.16, 26.11.17}}
{{ח:ת}} '''שינויים במיתקן'''
{{ח:תת|(א)}} '''ביצוע שינויים במיתקן'''
{{ח:תתת|(1)}} יצרן לא יבצע כל שינוי במיתקן וכל שינוי שיש בו כדי להעלות את תפוקת המיתקן, לרבות בקונפיגורציה של המיתקן, בהספק המותקן שלו, במקדם ההספק ובהגנות המותקנות בו, אלא באישור מראש ובכתב מאת המחלק שיינתן בהתאם לאמות המידה כפי שייקבעו מעת לעת.
{{ח:תתת|(2)}} ביצע היצרן שינוי כלשהו בניגוד להוראת סעיף קטן (1), תחדל חובת התשלום של המחלק לפי {{ח:פנימי|סעיף 215|אמת מידה 215(א)}}. ביצע היצרן שינוי בהתאם להוראת סעיף קטן (1), יאשר המחלק את הפעלתו המסחרית של המיתקן לאחר שנבדק על ידי בודק מוסמך.
{{ח:תתת|(3)}} בוצע במיתקן שינוי המאפשר קבלת טובת הנאה ליצרן, יחולו {{ח:פנימי|סעיף 16|אמות מידה 16 (צריכת חשמל שלא כדין)}} {{ח:פנימי|סעיף 24|ו־24 (מועדי התשלום)}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|217||תיקון: 19.12.16, 26.11.17}}
{{ח:ת}} '''ניהול נתונים וחובות דיווח'''
{{ח:תת|(א)}} '''ניהול נתונים'''
{{ח:תתת|(1)}} בעל רישיון ההולכה אחראי למעקב אחר כמות ההספק של כל מבקש חיבור בהתאם להודעת הזכייה שלגביה נפתחו תיקי עבודה לחיבור.
{{ח:תתת|(2)}} מחלק ימסור לבעל רישיון ההולכה, בזמן אמת, נתונים אודות כל פתיחת תיק עבודה לחיבור שהגיש מבקש חיבור לחיבור מיתקן אחד או יותר בהתאם להודעת הזכייה. המחלק יעדכן בזמן אמת את בעל רישיון ההולכה גם אודות נתונים על עמידה או אי עמידה בתנאים להגשת בקשה המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 209|באמת מידה 209(ד)}}, ככל שנבדקו.
{{ח:תתת|(3)}} בעל רישיון ההולכה יבצע רישום על בסיס יומי של הודעות המחלק וינפיק למחלק אישור קבלה מיידי.
{{ח:תתת|(4)}} עם פתיחת תיקי עבודה לחיבור במלוא ההספק המותקן הקבוע בהודעת הזכייה שניתנה למבקש חיבור, יודיע בעל רישיון ההולכה למחלקים ולמבקש החיבור על מיצוי כמות ההספק של מבקש החיבור. החל ממועד מתן ההודעה לא יקבל מחלק בקשות חדשות לפתיחת תיק עבודה לחיבור מאת מבקש החיבור.
{{ח:תתת|(5)}} לבקשת מבקש חיבור ינפיק לו בעל רישיון ההולכה מסמך המרכז את כל המיתקנים שלגביהם נפתחו תיקי עבודה על שם מבקש החיבור ואשר החלה בהם הפעלה מסחרית, בציון ההספק של כל אחד מהמיתקנים והתאריך שבו ניתן אישור להפעלה המסחרית שלו.
{{ח:תתת|(6)}} בעל רישיון ההולכה יעמיד אחת לחודש, לעיון הציבור, באתר האינטרנט שלו, מידע מעודכן הנוגע לתשובות מחלק חיובי שניתנו, למעט מידע שהוא בגדר סוד מסחרי, מקצועי או בעל רגישות ביטחונית, במטרה לאפשר לכל דורש להתעדכן במצב החיבורים לרשת. המידע יכלול פירוט של כלל הבקשות לאישור מחלק חיובי שהוגשו עד 3 ימי עבודה לפני מועד הפרסום החודשי ופירוט של כלל אישורי מחלק חיובי שניתנו עד 3 ימי עבודה לפני מועד הפרסום. המידע יכלול בין היתר את הפרטים הבאים:
{{ח:תתתת|(א)}} הספק מותקן וסוג המיתקן;
{{ח:תתתת|(ב)}} האזור הגיאוגרפי של המיתקן;
{{ח:תתתת|(ג)}} מועד הפעלה מבוקש של המיתקן.

{{ח:קטע3|פרק ח סימן יא|סימן י״א: ייצור חשמל בטכנולוגיה פוטו־וולטאית במקום צרכנות – ברירת מחדל|תיקון: תשע״ח}}

{{ח:סעיף|218||תיקון: 22.3.18, 21.11.18; תשע״ח, תשע״ט־5, תשע״ט־13, תש״ף}}
{{ח:ת}} '''שילוב מיתקן לייצור חשמל ברשת על ידי מחלק'''
{{ח:תת|(א)}} '''הגדרות'''
{{ח:תת}} {{ח:פנימי|פרק ח סימן יא|בסימן זה}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אנרגיה מיוצרת במיתקן“ – אנרגיה מוזרמת מהדקי המחולל, לפי קריאת מונה הייצור;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אנרגיה מוזרמת לרשת“ – אנרגיה הנמדדת במונה הדו־כיווני בנקודת החיבור לרשת של מחלק;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הספק מותקן“ – ההספק הנקוב של הממיר בהתאם לנתוני היצרן (AC);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן“ – מיתקן לייצור חשמל בטכנולוגיה פוטו־וולטאית המתחבר לרשת החלוקה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”צריכה עצמית במקום צרכנות“ – אנרגיה מיוצרת במיתקן, בניכוי אנרגיה מוזרמת לרשת המחלק מאותו מיתקן;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שילוב מיתקן“ – חיבור של מיתקן לרשת החשמל הפנימית במקום צרכנות לצורך צריכה עצמית במקום צרכנות והוצאת חשמל לרשת.
{{ח:תת|(ב)}} '''שילוב מיתקן'''
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(בוטל, אך ממשיך לחול על בקשות לחיבור או לשילוב מיתקן שהוגשו לפני יום 6.6.2019 ועל חוות רוח כהגדרתן {{ח:פנימי|סעיף 190|באמת מידה 190}}):}}
{{ח:תתת|(1)}} לבקשת צרכן רשום, ישלב מחלק מיתקן ברשת החשמל בהתאם לקבוע {{ח:פנימי|סעיף 196|באמות מידה 196 עד 203}}.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בסעיף קטן (1), המחלק ישלב מיתקן לפי {{ח:פנימי|פרק ח סימן יא|סימן זה}} גם אם המיתקן אינו מותקן על גג מבנה וגם אם ההספק המותקן שלו עולה על 5 מגה־וואט.
{{ח:תת|(ג)}} '''תשלומים'''
{{ח:תתת|(1)}} המחלק יגבה מאת הצרכן את התוספת לתשלום הקבוע לצרכן בעל מיתקן פוטו־וולטאי הקבועה בלוח התעריפים 5.4–1.
{{ח:תתת|(2)}} המחלק ישלם לצרכן בעד האנרגיה המוזרמת לרשת את התעריף הקבוע בלוח תעריפים 6.7–15.
{{ח:תתת|(3)}} משך ההתחשבנות יהיה ל־23 שנים מיום שילוב המיתקן בידי המחלק.
{{ח:תת|(ד)}} '''התחשבנות'''
{{ח:תתת|(1)}} המחלק ימסור לצרכן הודעה על זכאות לתשלום המפרטת את הקוט״ש שייצר המיתקן בתקופת החשבון ואת התמורה שלה זכאי הצרכן בעבורם.
{{ח:תתת|(2)}} המחלק יפיק את החשבון לצרכן בתוך 7 ימי עבודה ממועד קריאת המונים, ויפרע את התשלום לצרכן בתוך 60 ימים מיום קבלת חשבונית המס מהצרכן. אם הצרכן פטור מהגשת חשבונית מס על פי דין, יעביר המחלק את התשלום לצרכן בתוך 60 ימים ממועד הפקת החשבון.
{{ח:תתת|(3)}} שולב מיתקן במקום צרכנות הרשום על שם נציגות בית משותף, ישלם המחלק את התשלומים לחשבון נציגות הבית המשותף. לעניין אמת מידה זו, ”בית משותף“ ו”נציגות בית משותף“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 29|באמת מידה 29}}.
{{ח:תתת|(4)}} צרכן רשאי להמציא למחלק הוראה בלתי חוזרת להעברת התשלום לחשבון ייעודי (באמת מידה זו – ההוראה), והמחלק יאשר את קבלת ההוראה בחתימתו עליה ויפעל לפיה. המחלק לא ימנע מהצרכן להמחות את זכויותיו לקבלת התשלומים המגיעים לו בקשר לייצור חשמל לטובת צד שלישי, לרבות לטובת גוף מממן, על דרך שעבוד תזרים המזומנים. המחלק לא יקזז מהתשלומים חובות של הצרכן, לא יעביר את כספי התשלומים לאחר ולא יקבל הוראה נוגדת להעברתם מאף גורם זולת הצרכן או מוטב ההוראה ובהתאם לנוסח ההוראה.
{{ח:תתת|(5)}} לא שילם הצרכן בעבור צריכת החשמל, יפעל המחלק בהתאם לקבוע {{ח:פנימי|סעיף 24|באמת מידה 24 (מועדי תשלום)}} ובלבד שאם ניתנה הוראה כאמור בסעיף קטן (4), ישלח המחלק למוטב ההוראה, במקביל לשליחת תזכורת לתשלום לצרכן, העתק של ההתראה לפני ניתוק שנשלחה לצרכן במסגרת התזכורת לתשלום. אין באמור בסעיף זה כדי להשית אחריות כלשהיא על המחלק כלפי מוטב ההוראה או מי מטעמו בשל כל תוצאה, מעשה או מחדל שעשויים להיגרם למוטב או לצד שלישי אחר בשל משלוח ההתראה או בשל ניתוק מקום הצרכנות.
{{ח:תת|(ה)}} '''הסדר התשלומים בעת החלפת הצרכן'''
{{ח:תתת|(1)}} החלפת צרכנים המשתתפים בהסדר לפי {{ח:פנימי|פרק ח סימן יא|סימן זה}} תתבצע בהתאם לקבוע {{ח:פנימי|סעיף 19|באמת מידה 19 (החלפת צרכנים)}}, ולעניין הסדר התשלומים למיתקן תהווה סיום ההסכם עם הצרכן היוצא. לאחר החלפת הצרכנים וחתימת הצרכן החדש על הסכם לעניין הסדר התשלומים עם המחלק, ימשיך המחלק את הסדר התשלום בעבור החשמל המיוצר במיתקן עם הצרכן החדש, בכפוף לחתימת הצרכן החדש על הסכם עם המחלק.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בסעיף קטן (1), מחלק ידרוש מצרכן שהעביר את זכותו לקבלת שירות חשמל בנכס מסוים ואשר המציא למחלק כתב הוראה כאמור בסעיף (ד)(4), להגיש בתוך 45 ימי עבודה, הודעה משותפת יחד עם הצרכן החדש בנכס ומוטב ההוראה שלפיה הם מודיעים למחלק על ביטול, הסבה או המרה של כתב ההוראה.
{{ח:תתת|(3)}} לא קיבל המחלק הודעה כאמור בסעיף קטן (2), לא ישלם המחלק בעבור החשמל המיוצר במיתקן עד למועד קבלת ההודעה.
{{ח:תת|(ו)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״ט־13}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''נספח א׳ {{ח:פנימי|סעיף 218|לאמת מידה 218}}''' {{ח:הערה|(נמחק)}}}}

{{ח:סעיף|219||תיקון: 22.3.18; תשע״ח}}
{{ח:ת}} '''תחולה'''
{{ח:תת|(א)}} '''תחולה'''
{{ח:תת}} {{ח:פנימי|פרק ח סימן יא|סימן זה}} יחול על צרכנים רשומים שהקימו או המבקשים להקים מיתקן פוטו־וולטאי במקום הצרכנות, ואשר לא שילבו מיתקן לפי סימן אחר.

{{ח:קטע3|פרק ח סימן יב|סימן י״ב: תנאים לזכאות לתעריף למיתקנים שקמים במסגרת הליך תחרותי|תיקון: תשע״ט־6, תש״ף־8}}

{{ח:סעיף|220||תיקון: 21.1.19, 2.9.19, 5.4.20, 30.4.20, 29.6.20, 1.11.20, 5.4.21, 14.3.22, 15.12.22, 6.9.23, 29.11.23, 26.3.24, 30.9.24, 28.9.25; תשע״ט־6, תש״ף־8, תש״ף־16, תש״ף־19, תש״ף־20, תש״ף־23, תשפ״א־2, תשפ״א־5, תשפ״א־7, תשפ״א־24, תשפ״ב־15, תשפ״ב־18, תשפ״ג־8, תשפ״ד־3, תשפ״ד־15, תשפ״ד־21, תשפ״ד־23, תשפ״ה־10, תשפ״ו־4}}
{{ח:ת}} '''מועד סנכרון ותשלום בעד רכישת אנרגיה'''
{{ח:תת|(א)}} '''הגדרות'''
{{ח:תת}} {{ח:פנימי|פרק ח סימן יב|בסימן זה}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בניין“ – בניין כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|בחוק התכנון והבנייה}} או חוות אחסון דלקים או חניון בשטח פתוח, שנבנו כדין;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גג“ – כיסוי עליון, כיסוי צף, כיסוי צדדי או דופן;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הודעת זכייה“ – הודעה אשר תימסר לכל אחד מן הזוכים בהליך, ואשר תאפשר לזוכה לבקש חיבור של מיתקן אחד או יותר לרשת החשמל של מחלק עד לגובה ההספק המותקן שבו זכה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הליך תחרותי לקביעת תעריף“ או ”הליך“ – הליך תחרותי מסוים שערכה הרשות לקביעת תעריף שלפיו ירכוש המחלק חשמל ממיתקן ייצור חשמל בטכנולוגיה פוטו־וולטאית המוקם על גבי גג מאגר או גג בניין;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מועד מחייב לסנכרון“ ו”מועד מחייב מרבי לסנכרון“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 35כ1|באמת מידה 35כ1}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המועד הקובע“ – המועד שבו שלחה הרשות הודעות למועמדים לזכייה בהליך;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מאגר“ – מאגר מים, בריכת דגים או מאגר מי קולחין שהוקמו כדין.
{{ח:תת|(א1)}} '''הגבלת הספק המיתקנים'''
{{ח:תת}} הספק המיתקנים שבעבורם הזוכה יבקש חיבור במסגרת ההליך, לא יעלה על ההספק שצוין בבקשה לרישום הספק לפי {{ח:פנימי|סעיף 35כ2|אמת מידה 35כ2}}, ושבעבורם הפקיד את הבטוחה לפי סעיף (א2).
{{ח:תת|(א2)}} '''הפקדת בטוחה'''
{{ח:תתת|(1)}} מחלק דומיננטי יקבל מהזוכה בהליך תחרותי לקביעת תעריף (באמת מידה זו – הזוכה) בטוחה לטובתו בתוך 21 ימי עבודה מהמועד הקובע; לא הגיש הזוכה בטוחה כאמור, יאבד את זכותו במכסה הזוכה.
{{ח:תתת|(2)}} סכום הבטוחה יעמוד על סך של 150 שקלים חדשים או 44 דולר של ארצות הברית או 39 אירו, לפי בחירת הזוכה, לכל קילו־וואט מותקן, בהתאם להספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה.
{{ח:תתת|(3)}} מחלק דומיננטי יאפשר הגשת בטוחה אחת על סך כל ההספק הזוכה או בטוחות נפרדות לכל מיתקן שיוקם במסגרת ההספק הזוכה.
{{ח:תתת|(4)}} הבטוחה הנדרשת תעמוד בתנאים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 50|בסעיף (ד)(2) לאמת מידה 50}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ב)}} '''תנאים להגשת בקשה לחיבור או לשילוב – דרישות תכנוניות'''
{{ח:תתת|(1)}} כתנאי להגשת בקשה לחיבור או לשילוב מיתקן על גבי מאגר, יציג המבקש למחלק תכנית מאושרת או היתר בנייה למאגר כתנאי להגשת בקשה לחיבור או לשילוב.
{{ח:תתת|(2)}} המבקש לשלב או לחבר מיתקן המותקן על גבי גג אינו נדרש להציג מסמך מטעם מוסד תכנון כתנאי להגשת בקשה לחיבור או לשילוב.
{{ח:תת|(ג)}} '''מועד סנכרון וחילוט הבטוחה'''
{{ח:תתת|(1)}} המועד המחייב לסנכרון מיתקן המוקם על גבי גג בניין יהיה 21.5 חודשים מהמועד הקובע, והמועד המחייב המרבי לסנכרון יהיה 35.5 חודשים מהמועד הקובע.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בסעיף (1), לגבי מיתקן המוקם על גבי גג מאגר במקום צרכנות, המועד המחייב לסנכרון יהיה 28 חודשים מהמועד הקובע, והמועד המחייב המרבי לסנכרון יהיה 42 חודשים מהמועד הקובע.
{{ח:תתת|(3)}} אם הזוכה הציג אישור של המחלק לעמידה בתנאים לסנכרון (בסעיף זה – אישור סנכרון) עד למועד המחייב לסנכרון, ישיב לו המחלק הדומיננטי את הבטוחה שהפקיד לפי סעיף (א2) במלואה.
{{ח:תתת|(4)}} לא הציג הזוכה למחלק הדומיננטי אישור סנכרון עד המועד המחייב לסנכרון, לרבות בשל קבלת תשובת מחלק שלילית, או אישר המחלק עמידה בתנאים במועד המאוחר מהמועד המחייב לסנכרון, יחלט המחלק הדומיננטי את הבטוחה בשיעור אחיד מסכום הבטוחה שהופקדה, בעבור כל יום של איחור, החל מהיום הראשון לאיחור ועד המועד המחייב המרבי לסנכרון או עד מועד קבלת אישור הסנכרון, לפי המוקדם משניהם; לעניין זה, ”שיעור אחיד“ – שיעור השווה לחלוקה של יום אחד במספר הימים שבין המועד המחייב לסנכרון למועד המחייב המרבי לסנכרון.
{{ח:תתת|(5)}} נוסף על האמור בסעיף קטן (4), אם ההספק המותקן שהזוכה קיבל אישור סנכרון לגביו עד המועד המחייב המרבי לסנכרון קטן מההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה, יחלט המחלק הדומיננטי את הבטוחה באופן יחסי מסכום הבטוחה שהופקדה, בהתאם ליחס שבין ההספק המותקן שלא קיבל אישור סנכרון מתוך ההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה, לבין ההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה.
{{ח:תתת|(6)}} הזוכה רשאי להאריך את המועד המחייב המרבי לסנכרון ב־5 חודשים (באמת מידה זו – המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן); כדי להאריך את המועד המחייב המרבי לסנכרון כאמור, יגיש הזוכה למחלק הדומיננטי, לא יאוחר מ־60 ימים לפני המועד המחייב המרבי לסנכרון, הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון בצירוף בטוחה נוספת בסכום של 150 שקלים חדשים או 44 דולר של ארצות הברית או 39 אירו, לפי בחירת הזוכה, לכל קילו־וואט מסך ההספק שנקבע בהודעת הזכייה ושטרם הוגש בעבורו אישור סנכרון (בסעיף קטן זה – בטוחה נוספת); תוקפה של הבטוחה הנוספת יהיה עד תום 7 חודשים מהמועד המחייב המרבי לסנכרון.
{{ח:תתת|(7)}} נוסף על חילוט הבטוחה שבוצע לפי סעיף קטן (4) או (5), אם זוכה שהגיש הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון לפי סעיף קטן (6) לא הגיש למחלק הדומיננטי אישור סנכרון עד המועד המחייב המרבי לסנכרון, לרבות בשל קבלת תשובת מחלק שלילית, או אישר המחלק עמידה בתנאים לסנכרון במועד המאוחר מהמועד המחייב המרבי לסנכרון, יחלט המחלק הדומיננטי את הבטוחה הנוספת שהופקדה לפי סעיף קטן (6), בשיעור אחיד מסכומה, בעבור כל יום של איחור, החל מהיום הראשון לאיחור ועד המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן או עד מועד קבלת אישור הסנכרון, לפי המוקדם משניהם; לעניין זה, ”שיעור אחיד“ – שיעור השווה לחלוקה של יום אחד במספר הימים שבין המועד המחייב המרבי לסנכרון למועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן.
{{ח:תתת|(8)}} נוסף על האמור בסעיף קטן (7), אם ההספק המותקן שהזוכה קיבל אישור סנכרון לגביו עד המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן קטן מההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה, יחלט המחלק הדומיננטי את הבטוחה הנוספת שהופקדה לפי סעיף קטן (6) באופן יחסי, בהתאם ליחס שבין ההספק המותקן שלא קיבל אישור סנכרון מתוך ההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה, לבין ההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה.
{{ח:תתת|(9)}} נוסף על האמור בסעיף קטן (6), הזוכה רשאי להגיש הודעות על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן, בצירוף הפקדת בטוחה נוספת, פעמיים נוספות לכל היותר; הזוכה יוכל להודיע למחלק הדומיננטי על הארכת מועד מחייב מרבי מעודכן בפעם השנייה והשלישית, ולצרף בטוחה נוספת, לא יאוחר מהמועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן כפי שהוארך לאחרונה, היינו לא יאוחר מחודשיים לפני תום תקופת הבטוחה הנוספת; הוראות סעיף קטן (6) לעניין משך הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון, תוקף הבטוחה הנוספת וסכומה, יחולו, בשינויים המחויבים, גם על כל הארכה של המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן וכל הפקדת בטוחה נוספת, לפי סעיף קטן זה; הוראות סעיפים קטנים (7) ו־(8) לעניין חילוט הבטוחה הנוספת, יחולו, בשינויים המחויבים, גם לגבי כל בטוחה נוספת שהופקדה לפי סעיף קטן זה.
{{ח:תתת|(10)}} לאחר המועד המחייב המרבי לסנכרון יפקעו זכויותיו של הזוכה לגבי הספק שלא סונכרן עד למועד האמור, ולגבי התעריף בשל הספק זה; אם הזוכה הגיש הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון, בצירוף בטוחה נוספת, לפי סעיף קטן (6) או הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן, בצירוף בטוחה נוספת, לפי סעיף קטן (9), יפקעו זכויותיו כזוכה בהליך לפי סעיף קטן זה לאחר המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן כפי שהוארך לאחרונה, לפי העניין.
{{ח:תת|(ד)}} '''בחירה בשיטת התחשבנות'''
{{ח:תתת|(1)}} זוכה יבחר לצורך התחשבנות עם המחלק באחת משתי השיטות המפורטות בסעיפים (ה) ו־(ו).
{{ח:תתת|(2)}} בחר הזוכה בשיטת התחשבנות, לא יוכל הזוכה לעבור לשיטת התחשבנות אחרת, עד תום התקופה האמורה בסעיף קטן (3).
{{ח:תתת|(3)}} המחלק ישלם לזוכה את התעריף למשך 25 שנים מיום שנתן המחלק אישור הפעלה מסחרית למיתקן לפי {{ח:פנימי|סעיף 35כ4|סעיף (ז) לאמת מידה 35כ4}}. על אף האמור, לבקשת זוכה ישלם המחלק את התעריף לתקופה קצרה יותר.
{{ח:תת|(ה)}} '''התחשבנות בשיטת תשלום בעד ייצור'''
{{ח:תתת|(1)}} לפי שיטת התחשבנות זו, המחלק ישלם לזוכה בעד החשמל המיוצר במיתקן תעריף כמפורט בשורה ”הליך תחרותי מספר 1 למיתקני גגות“ בלוח תעריפים 6.7–14 ועל פי שיעורי ההצמדה המפורטים בהודעת הזכייה.
{{ח:תתת|(2)}} בעד האנרגיה הנצרכת על ידי הצרכן מן המיתקן יגבה המחלק מהצרכן תעריף לפי {{ח:פנימי|סעיף 21|אמת מידה 21}}, וכן את התעריף הקבוע בלוח תעריפים 5.4–1.
{{ח:תת|(ו)}} '''התחשבנות בשיטת תשלום בעד הזרמה לרשת'''
{{ח:תתת|(1)}} לפי שיטת התחשבנות זו, ספק שירות חיוני ישלם לזוכה בעד החשמל המיוצר במיתקן והמוזרם לרשת תעריף כמפורט בלוח תעריפים 6.7–14 ועל פי שיעורי ההצמדה המפורטים בהודעת הזכייה.
{{ח:תתת|(2)}} בגין האנרגיה הנצרכת על ידי הזוכה מהמיתקן יגבה ספק השירות החיוני מן הזוכה את התעריפים לפי לוח תעריפים 8.1–1, בהתאם לסוג הצרכן, את התעריף הקבוע לקו״א בשנה לפי לוחות תעריפים 5.2–1, 5.2–3 ו־5.3–1 וכן את התעריף הקבוע בלוח תעריפים 5.4–1.
{{ח:תתת|(3)}} על אף האמור בסעיף (ד)(2), זוכה שבחר בשיטת התחשבנות זו ומעוניין לעבור להתחשבנות בשיטת תשלום בעד ייצור, יוכל לעשות כן באופן חד־פעמי ובלתי חוזר, בכפוף להגשת בקשה למחלק לא יאוחר מיום י״ט בטבת התשפ״ד (31 בדצמבר 2023).
{{ח:תת|(ז)}} '''ציון מיקום המיתקן בבקשה לפתיחת תיק חיבור'''
{{ח:תת}} מחלק יוודא כי בבקשה לחיבור הזוכה ציין אם המיתקן יוקם על גבי גג מאגר או על גבי גג בניין.
{{ח:תת|(ח)}} '''ניהול נתונים'''
{{ח:תתת|(1)}} בעל רישיון ההולכה אחראי למעקב אחר כמות ההספק של כל מבקש חיבור בהתאם להודעת הזכייה שלגביה נפתחו תיקי עבודה לחיבור.
{{ח:תתת|(2)}} מחלק ימסור לבעל רישיון ההולכה, בזמן אמת, נתונים על אודות כל פתיחת תיק עבודה לחיבור שהגיש מבקש חיבור לחיבור מיתקן אחד או יותר בהתאם להודעת הזכייה. המחלק יעדכן בזמן אמת את בעל רישיון ההולכה גם על אודות נתונים על עמידה או אי־עמידה בתנאים להגשת בקשה המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 35כ2|בסעיף (ה) לאמת מידה 35כ2}}, ככל שנבדקו.
{{ח:תתת|(3)}} בעל רישיון ההולכה יבצע רישום על בסיס יומי של הודעות המחלק וינפיק למחלק אישור קבלה מיידי.
{{ח:תתת|(4)}} עם פתיחת תיק עבודה לחיבור במלוא ההספק המותקן הקבוע בהודעת הזכייה שניתנה לזוכה, יודיע בעל רישיון ההולכה למחלקים ולזוכה על מיצוי כמות ההספק של הזוכה. ממועד מתן ההודעה לא יקבל מחלק בקשות חדשות מאת הזוכה לפתיחת תיק עבודה לחיבור במסגרת ההליך התחרותי לקביעת תעריף.
{{ח:תתת|(5)}} לבקשת זוכה ינפיק לו בעל רישיון ההולכה מסמך המרכז את כל המיתקנים שלגביהם נפתחו תיקי עבודה על שם הזוכה ואשר עמדו בתנאים לסנכרון, וכן מסמך המרכז את המיתקנים אשר קיבלו אישור הפעלה מסחרית. בעל רישיון הולכה יציין במסמך כאמור את ההספק של כל אחד מהמיתקנים והתאריך שבו ניתן האישור.
{{ח:תת|(ט)}} '''תחולת אמת המידה על מיתקנים שהוקמו במסגרת הליך תחרותי מספר 2 למיתקני גגות'''
{{ח:תת}} אמת מידה זו תחול על מיתקנים שהוקמו במסגרת הליך תחרותי מספר 2 למיתקני גגות שהרשות פרסמה ביום י״ג באלול התשע״ט (2 בספטמבר 2019), בשינויים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בסעיף (ג) –
{{ח:תתתת|(א)}} בסעיף קטן (1), אחרי ”גג בניין“ יקראו ”או גג מאגר“, במקום ”21.5“ יקראו ”22.5“ ובמקום ”35.5“ יקראו ”34.5“;
{{ח:תתתת|(ב)}} סעיף קטן (2) – לא ייקרא;
{{ח:תתת|(2)}} בסעיף (ה)(1), במקום ”הליך תחרותי מספר 1 למיתקני גגות“ יקראו ”הליך תחרותי מספר 2 למיתקני גגות“.
{{ח:תת|(י)}} '''תחולת אמת המידה על מיתקנים שהוקמו במסגרת הליך תחרותי מספר 3 למיתקני גגות'''
{{ח:תת}} אמת מידה זו תחול על מיתקנים שהוקמו במסגרת הליך תחרותי מספר 3 למיתקני גגות שהרשות פרסמה ביום ז׳ בתמוז התש״ף (29 ביוני 2020), בשינויים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בסעיף (ג) –
{{ח:תתתת|(א)}} בסעיף קטן (1), אחרי ”גג בניין“ יקראו ”או גג מאגר“, במקום ”21.5“ יקראו ”39.5“ ובמקום ”35.5“ יקראו ”50.5“, ואולם אם המיתקן מוקם, כולו או חלקו, בתחום מרחב תכנון מקומי בהארכה כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 35לח|באמת מידה 35לח}}, במקום ”21.5“ יקראו ”48“ ובמקום ”35.5“ יקראו ”59“;
{{ח:תתתת|(ב)}} סעיף קטן (2) – לא ייקרא;
{{ח:תתת|(2)}} בסעיף (ה)(1), במקום ”הליך תחרותי מספר 1 למיתקני גגות“ יקראו ”הליך תחרותי מספר 3 למיתקני גגות“;
{{ח:תתת|(3)}} על אף האמור בסעיף (ג)(4), אם הזוכה מוותר על מימוש זכייתו, כולה או חלקה, מכל סיבה שהיא, עד יום כ״ב באדר ב׳ התשפ״ד (1 באפריל 2024), והוא הגיש למחלק הדומיננטי בקשה בכתב להשבת הבטוחה, ישיב לו המחלק הדומיננטי את החלק היחסי של הבטוחה בהתאם להיקף ההספק שלגביו ויתר על זכויותיו, בניכוי 15% מהסכום של חלק הבטוחה שהושב לו.

{{ח:סעיף|220א||תיקון: 2.9.19, 5.4.20, 30.4.20, 1.11.20, 5.4.21, 14.3.22, 13.12.23; תש״ף־8, תש״ף־16, תש״ף־20, תש״ף־23, תש״ף־37, תשפ״א־5, תשפ״א־24, תשפ״ב־15, תשפ״ב־16, תשפ״ב־18, תשפ״ד־27}}
{{ח:ת}} '''תנאים לזכאות לתעריף למיתקנים שקמים במסגרת הליך תחרותי למיתקנים קרקעיים, מועד סנכרון ותשלום בעד רכישת אנרגיה'''
{{ח:תת|(א)}} '''הגדרות ואי־תחולה'''
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:פנימי|פרק ח סימן יב|בסימן זה}} –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”הודעת זכייה“ – הודעה אשר תימסר לכל אחד מן הזוכים בהליך, ואשר תאפשר לזוכה לבקש חיבור של מיתקן אחד או יותר לרשת החשמל של מחלק עד לגובה ההספק המותקן שבו זכה;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”הליך תחרותי לקביעת תעריף“ או ”הליך“ – הליך תחרותי מסוים שערכה הרשות לקביעת תעריף שלפיו ירכוש המחלק חשמל ממיתקן ייצור חשמל בטכנולוגיה פוטו־וולטאית המוקם על הקרקע;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”מועד מחייב לסנכרון“ ו”מועד מחייב מרבי לסנכרון“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 35כ1|באמת מידה 35כ1}};
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”המועד הקובע“ – המועד שבו שלחה הרשות הודעות למועמדים לזכייה בהליך.
{{ח:תתת|(2)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ח סימן י|סימן י׳ לפרק ח׳}} לא יחולו על מיתקנים המוקמים מכוח ההליך התחרותי לקביעת תעריף.
{{ח:תת|(א1)}} '''הגבלת הספק המיתקנים'''
{{ח:תת}} הספק המיתקנים שבעבורם הזוכה יבקש חיבור במסגרת ההליך, לא יעלה על ההספק שצוין בבקשה לרישום הספק, ושבעבורם הפקיד את הבטוחה לפי סעיף (א2).
{{ח:תת|(א2)}} '''הפקדת בטוחה'''
{{ח:תתת|(1)}} מחלק דומיננטי יקבל מהזוכה בהליך תחרותי לקביעת תעריף (באמת מידה זו – הזוכה) בטוחה לטובתו בתוך 21 ימי עבודה מהמועד הקובע; לא הגיש הזוכה בטוחה כאמור, יאבד את זכותו במכסה הזוכה.
{{ח:תתת|(2)}} סכום הבטוחה יעמוד על סך של 250 שקלים חדשים או 73 דולר של ארצות הברית או 65 אירו, לפי בחירת הזוכה לכל קילו־וואט מותקן, בהתאם להספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה.
{{ח:תתת|(3)}} מחלק דומיננטי יאפשר הגשת בטוחה אחת על סך כל ההספק הזוכה או בטוחות נפרדות לכל מיתקן שיוקם במסגרת ההספק הזוכה.
{{ח:תתת|(4)}} הבטוחה הנדרשת תעמוד בתנאים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 50|בסעיף (ד)(2) לאמת מידה 50}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ב)}} '''הגרלה'''
{{ח:תת}} סדר בדיקת הבקשות בהליך תחרותי לקביעת תעריף ייקבע באמצעות הגרלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 35כ2|סעיף (ז) לאמת מידה 35כ2}}.
{{ח:תת|(ג)}} '''חיבור באמצעות תחנת משנה קיימת או שאינה בבעלות הזוכה, במסגרת הליך תחרותי לקביעת תעריף'''
{{ח:תתת|(1)}} זוכה רשאי להתקין בתחנת משנה של יצרן, בהסכמת היצרן, קווים, שדות או שנאים לצורך חיבור מיתקנו; ההספק של המיתקן שמותקן במסגרת ההליך לא יעלה על ההספק שניתן לחבר לרשת החלוקה בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 35י|לסעיף (א)(2) לאמת מידה 35י}}.
{{ח:תתת|(2)}} זוכה רשאי להקים רשת איסוף בשטח ציבורי המחברת בין המיתקן לבין תחנת המשנה; התכנון וההקמה של רשת האיסוף יבוצעו באחריות הזוכה ועל חשבונו.
{{ח:תתת|(3)}} אם במסגרת ההליך הוקם מיתקן שחובר לתחנת משנה שאליה מחובר מיתקן נוסף, יתקין בעל רישיון ההולכה מונה ייצור נפרד בנקודת החיבור, בצד המתח הגבוה, למיתקן המוקם במסגרת ההליך, נוסף על נקודת המנייה הקיימת בצד המתח העליון.
{{ח:תתת|(4)}} התשלום בעבור מיתקן שהוקם במסגרת ההליך יהיה בהתאם לקריאת המונה שהותקן בצד המתח הגבוה, לפי התעריף שנקבע בהליך; התשלום בעבור המיתקן הקיים המחובר לתחנת המשנה יהיה בהתאם לקריאת מונה הייצור במתח העליון בניכוי כמות האנרגיה שנמדדה במונה הייצור בצד המתח הגבוה, לפי התעריף שנקבע למיתקן המחובר למתח העליון עוד טרם חיבור המיתקן שהוקם במסגרת ההליך.
{{ח:תתת|(5)}} חיבור של מיתקן לתחנת משנה קיימת לפי סעיף זה יהיה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 35כו6|אמת מידה 35כו6}}.
{{ח:תת|(ד)}} '''מועד מחייב לסנכרון וחילוט הבטוחה'''
{{ח:תתת|(1)}} מועד המחייב לסנכרון מיתקן שהוקם במסגרת ההליך הוא 22.5 חודשים מהמועד הקובע, והמועד המחייב המרבי לסנכרון מיתקן כאמור הוא 34.5 חודשים מהמועד הקובע.
{{ח:תתת|(2)}} אם הזוכה הציג אישור של המחלק לעמידה בתנאים לסנכרון (בסעיף זה – אישור סנכרון) עד למועד המחייב לסנכרון, ישיב לו המחלק הדומיננטי את הבטוחה שהפקיד לפי סעיף (א2) במלואה.
{{ח:תתת|(3)}} לא הציג הזוכה למחלק הדומיננטי אישור סנכרון עד המועד המחייב לסנכרון, לרבות בשל קבלת תשובת מחלק שלילית, או אישר המחלק עמידה בתנאים במועד המאוחר מהמועד המחייב לסנכרון, יחלט המחלק הדומיננטי את הבטוחה בשיעור אחיד מסכום הבטוחה שהופקדה, בעבור כל יום של איחור, החל מהיום הראשון לאיחור ועד המועד המחייב המרבי לסנכרון, או עד מועד קבלת אישור הסנכרון, לפי המוקדם משניהם; לעניין זה, ”שיעור אחיד“ – שיעור השווה לחלוקה של יום אחד במספר הימים שבין המועד המחייב לסנכרון למועד המחייב המרבי לסנכרון.
{{ח:תתת|(4)}} נוסף על האמור בסעיף קטן (3), אם ההספק המותקן שהזוכה קיבל אישור סנכרון לגביו עד המועד המחייב המרבי לסנכרון קטן מההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה, יחלט המחלק הדומיננטי את הבטוחה באופן יחסי מסכום הבטוחה שהופקדה, בהתאם ליחס שבין ההספק המותקן שלא קיבל אישור סנכרון מתוך ההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה, לבין ההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה.
{{ח:תתת|(5)}} הזוכה רשאי להאריך את המועד המחייב המרבי לסנכרון ב־5 חודשים (באמת מידה זו – המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן); כדי להאריך את המועד המחייב המרבי לסנכרון כאמור, יגיש הזוכה למחלק הדומיננטי, לא יאוחר מ־60 ימים לפני המועד המחייב המרבי לסנכרון, הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון בצירוף בטוחה נוספת בסכום של 250 שקלים חדשים או 73 דולר של ארצות הברית או 65 אירו, לפי בחירת הזוכה, לכל קילו־וואט מסך ההספק שנקבע בהודעת הזכייה ושטרם הוגש בעבורו אישור סנכרון (בסעיף קטן זה – בטוחה נוספת); תוקפה של הבטוחה הנוספת יהיה עד תום 7 חודשים מהמועד המחייב המרבי לסנכרון.
{{ח:תתת|(6)}} נוסף על חילוט הבטוחה שבוצע לפי סעיף קטן (3) או (4), אם זוכה שהגיש הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון לפי סעיף קטן (6), לא הגיש למחלק הדומיננטי אישור סנכרון עד המועד המחייב המרבי לסנכרון, לרבות בשל קבלת תשובת מחלק שלילית, או אישר המחלק עמידה בתנאים לסנכרון במועד המאוחר מהמועד המחייב המרבי לסנכרון, יחלט המחלק הדומיננטי את הבטוחה הנוספת שהופקדה לפי סעיף קטן (5), בשיעור אחיד מסכומה, בעבור כל יום של איחור, החל מהיום הראשון לאיחור ועד המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן או עד מועד קבלת אישור הסנכרון, לפי המוקדם משניהם; לעניין זה, ”שיעור אחיד“ – שיעור השווה לחלוקה של יום אחד במספר הימים שבין המועד המחייב המרבי לסנכרון למועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן.
{{ח:תתת|(7)}} נוסף על האמור בסעיף קטן (6), אם ההספק המותקן שהזוכה קיבל אישור סנכרון לגביו עד המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן קטן מההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה, יחלט המחלק הדומיננטי את הבטוחה הנוספת שהופקדה לפי סעיף קטן (5) באופן יחסי, בהתאם ליחס בין ההספק המותקן שלא קיבל אישור סנכרון מתוך ההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה לבין ההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה.
{{ח:תתת|(8)}} נוסף על האמור בסעיף קטן (5), הזוכה רשאי להגיש הודעות על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן, בצירוף הפקדת בטוחה נוספת, פעמיים נוספות לכל היותר; הזוכה יוכל להודיע למחלק הדומיננטי על הארכת מועד מחייב מרבי מעודכן בפעם השנייה והשלישית, ולצרף בטוחה נוספת, לא יאוחר מהמועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן כפי שהוארך לאחרונה, כלומר לא יאוחר מחודשיים לפני תום תקופת הבטוחה הנוספת; הוראות סעיף קטן (5) לעניין משך הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון, תוקף הבטוחה הנוספת וסכומה, יחולו, בשינויים המחויבים, גם על כל הארכה של המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן וכל הפקדת בטוחה נוספת, לפי סעיף קטן זה; הוראות סעיפים קטנים (6) ו־(7) לעניין חילוט הבטוחה הנוספת, יחולו, בשינויים המחויבים, גם לגבי כל בטוחה נוספת שהופקדה לפי סעיף קטן זה.
{{ח:תתת|(9)}} לאחר המועד המחייב המרבי לסנכרון יפקעו זכויותיו של הזוכה לגבי הספק שלא סונכרן עד למועד האמור, ולגבי התעריף בשל הספק זה; אם הזוכה הגיש הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון, בצירוף בטוחה נוספת, לפי סעיף קטן (5) או הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן, בצירוף בטוחה נוספת, לפי סעיף קטן (8), יפקעו זכויותיו כזוכה בהליך לפי סעיף קטן זה לאחר המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן כפי שהוארך לאחרונה, לפי העניין.
{{ח:תת|(ה)}} '''תעריף ליצרן בעד חשמל המיוצר במיתקן – כללי'''
{{ח:תתת|(1)}} מחלק ירכוש את כל החשמל המיוצר במיתקן שהוקם במסגרת ההליך.
{{ח:תתת|(2)}} בעד רכישת החשמל ישלם המחלק ליצרן תעריף כמפורט בלוח תעריפים 6.7–14 ועל פי שיעורי ההצמדה המפורטים בהודעת הזכייה; המחלק יפיק את החשבון ליצרן בתוך 7 ימי עבודה ממועד קריאת מונה היצרן; המחלק יעביר את התשלום ליצרן בשיטת שוטף + 45 ימי עבודה מיום קבלת חשבונית המס מהיצרן.
{{ח:תתת|(3)}} התעריף האמור ישולם לתקופה של 23 שנים ממועד ההפעלה המסחרית, והכול בהתאם למועדים ולתנאים שנקבעו בהסכם ה־PPA שנערך לפי {{ח:פנימי|סעיף 35כ3|סעיף (ו) לאמת מידה 35כ3}}.
{{ח:תתת|(4)}} בתום 23 שנים ממועד ההפעלה המסחרית יחולו לגבי המיתקנים שהוקמו במסגרת ההליך התחרותי ההסדרים שיהיו נוהגים באותה עת, ככל שהרשות תקבע הסדרים כאמור.

{{ח:סעיף|220ב||תיקון: 27.1.20, 5.4.21, 13.10.21, 14.3.22, 2.11.22, 6.9.23, 29.11.23, 13.12.23, 24.1.24, 26.3.24, 30.9.24, 28.9.25; תש״ף־32, תש״ף־35, תשפ״ב־8, תשפ״ב־15, תשפ״ב־18, תשפ״ג־14, תשפ״ד־3, תשפ״ד־15, תשפ״ד־21, תשפ״ד־23, תשפ״ד־27, תשפ״ה־10, תשפ״ו־4}}
{{ח:ת}} '''תנאים לזכאות לתעריף למיתקנים שקמים במסגרת הליך תחרותי לקביעת תעריף לייצור חשמל בטכנולוגיה פוטו־וולטאית בשילוב קיבולת אגירה'''
{{ח:תת|(א)}} '''הגדרות'''
{{ח:תת}} באמת מידה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גודל חיבור במונחי מגה־וואט“ – גודל החיבור של מיתקן מוכפל במקדם הספק של 0.9;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הודעת זכייה“ – הודעה אשר תימסר לכל אחד מן הזוכים בהליך, ואשר תאפשר לזוכה לבקש חיבור של מיתקן אחד או יותר לרשת החשמל של מחלק עד לגובה ההספק המותקן שבו זכה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הליך תחרותי“ – הליך תחרותי מסוים שערכה הרשות לקביעת תעריף שלפיו ירכוש המחלק חשמל ממיתקן ייצור משולב אגירה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יצרן“ – בעל מיתקן ייצור משולב אגירה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מועד מחייב לסנכרון“ ו”מועד מחייב מרבי לסנכרון“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 35כ1|באמת מידה 35כ1}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מועד קובע“ – המועד שבו שלחה הרשות הודעות למועמדים לזכייה בהתאם להליך תחרותי;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן ייצור משולב אגירה“ – מיתקן ייצור בטכנולוגיה פוטו־וולטאית שבנקודת החיבור שלו לרשת החשמל קיים גם מיתקן אגירה, ואשר הוקם במסגרת הליך תחרותי.
{{ח:תת|(א1)}} '''הגבלת הספק המיתקנים'''
{{ח:תת}} הספק המיתקנים שבעבורם הזוכה יבקש חיבור במסגרת ההליך, לא יעלה על ההספק שצוין בבקשה לרישום הספק לפי {{ח:פנימי|סעיף 35כ2|אמת מידה 35כ2}}, ושבעבורם הפקיד את הבטוחה לפי סעיף (א2).
{{ח:תת|(א2)}} '''הפקדת בטוחה'''
{{ח:תתת|(1)}} מחלק דומיננטי יקבל מהזוכה בהליך תחרותי (באמת מידה זו – הזוכה) בטוחה לטובתו בתוך 21 ימים מהמועד הקובע; לא הגיש הזוכה בטוחה כאמור, יאבד את זכותו במכסה הזוכה.
{{ח:תתת|(2)}} סכום הבטוחה יעמוד על סך של 600 שקלים חדשים לכל קילו־וואט מותקן בהתאם להספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה.
{{ח:תתת|(3)}} מחלק דומיננטי יאפשר הגשת בטוחה אחת על סך כל ההספק הזוכה או בטוחות נפרדות לכל מיתקן שיוקם במסגרת ההספק הזוכה.
{{ח:תתת|(4)}} הבטוחה הנדרשת תעמוד בתנאים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 50|בסעיף (ד)(2) לאמת מידה 50}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(א3)}} '''מועד מחייב לסנכרון וחילוט הבטוחה'''
{{ח:תתת|(1)}} המועד המחייב לסנכרון מיתקן ייצור משולב אגירה שמוקם במסגרת ההליך התחרותי, יהיה 49.5 חודשים מהמועד הקובע, והמועד המחייב המרבי לסנכרון מיתקן כאמור יהיה 56.5 חודשים מהמועד הקובע, ואולם אם המיתקן מוקם, כולו או חלקו, בתחום מרחב תכנון מקומי בהארכה כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 35לח|באמת מידה 35לח}} – המועד המחייב לסנכרון המיתקן יהיה 56.5 חודשים מהמועד הקובע, והמועד המחייב המרבי לסנכרון יהיה 63.5 חודשים מהמועד הקובע.
{{ח:תתת|(2)}} הציג הזוכה אישור של המחלק לעמידה בתנאים לסנכרון עד למועד המחייב לסנכרון, ישיב לו המחלק הדומיננטי את הבטוחה שהפקיד לפי סעיף (א2) במלואה.
{{ח:תתת|(3)}} לא הציג הזוכה למחלק הדומיננטי אישור סנכרון עד המועד המחייב לסנכרון, לרבות בשל קבלת תשובת מחלק שלילית, או אישר המחלק עמידה בתנאים במועד המאוחר מהמועד המחייב לסנכרון, יחלט המחלק הדומיננטי את הבטוחה בשיעור אחיד מסכום הבטוחה שהופקדה, בעבור כל יום של איחור, החל מהיום הראשון לאיחור ועד המועד המחייב המרבי לסנכרון, או עד מועד קבלת אישור הסנכרון, לפי המוקדם משניהם; לעניין זה, ”שיעור אחיד“ – שיעור השווה לחלוקה של יום אחד במספר הימים שבין המועד המחייב לסנכרון למועד המחייב המרבי לסנכרון.
{{ח:תתת|(4)}} נוסף על האמור בסעיף קטן (3), אם ההספק המותקן שהזוכה קיבל אישור סנכרון לגביו עד המועד המחייב המרבי לסנכרון, קטן מההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה, יחלט המחלק הדומיננטי את הבטוחה באופן יחסי מסכום הבטוחה שהופקדה, בהתאם ליחס שבין ההספק המותקן שלא קיבל אישור סנכרון מתוך ההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה, לבין ההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה.
{{ח:תתת|(5)}} הזוכה רשאי להאריך את המועד המחייב המרבי לסנכרון ב־5 חודשים (באמת מידה זו – המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן); כדי להאריך את המועד המחייב המרבי לסנכרון כאמור, יגיש הזוכה למחלק הדומיננטי, לא יאוחר מ־60 ימים לפני המועד המחייב המרבי לסנכרון, הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון בצירוף בטוחה נוספת בסכום של 600 שקלים חדשים לכל קילו־וואט מסך ההספק שנקבע בהודעת הזכייה ושטרם הוגש בעבורו אישור סנכרון (בסעיף קטן זה – בטוחה נוספת); תוקפה של הבטוחה הנוספת יהיה עד תום 7 חודשים מהמועד המחייב המרבי לסנכרון.
{{ח:תתת|(6)}} נוסף על חילוט הבטוחה שבוצע לפי סעיף קטן (3) או (4), אם זוכה שהגיש הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון לפי סעיף קטן (5) לא הגיש למחלק הדומיננטי אישור סנכרון עד המועד המחייב המרבי לסנכרון, לרבות בשל קבלת תשובת מחלק שלילית, או אישר המחלק עמידה בתנאים לסנכרון במועד המאוחר מהמועד המחייב המרבי לסנכרון, יחלט המחלק הדומיננטי את הבטוחה הנוספת שהופקדה לפי סעיף קטן (5), בשיעור אחיד מסכומה, בעבור כל יום של איחור, החל מהיום הראשון לאיחור ועד המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן או עד מועד קבלת אישור הסנכרון, לפי המוקדם משניהם; לעניין זה, ”שיעור אחיד“ – שיעור השווה לחלוקה של יום אחד במספר הימים שבין המועד המחייב המרבי לסנכרון למועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן.
{{ח:תתת|(7)}} נוסף על האמור בסעיף קטן (6), אם ההספק המותקן שהזוכה קיבל אישור סנכרון לגביו עד המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן קטן מההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה, יחלט המחלק הדומיננטי את הבטוחה הנוספת שהופקדה לפי סעיף קטן (5) באופן יחסי, בהתאם ליחס שבין ההספק המותקן שלא קיבל אישור סנכרון מתוך ההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה, לבין ההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה.
{{ח:תתת|(8)}} נוסף על האמור בסעיף קטן (5), הזוכה רשאי להגיש הודעות על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן, בצירוף הפקדת בטוחה נוספת, פעמיים נוספות לכל היותר; הזוכה יוכל להודיע למחלק הדומיננטי על הארכת מועד מחייב מרבי מעודכן בפעם השנייה והשלישית, ולצרף בטוחה נוספת, לא יאוחר מהמועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן כפי שהוארך לאחרונה, כלומר לא יאוחר מחודשיים לפני תום תקופת הבטוחה הנוספת; הוראות סעיף קטן (5) לעניין משך הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון, תוקף הבטוחה הנוספת וסכומה, יחולו, בשינויים המחויבים, גם על כל הארכה של המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן וכל הפקדת בטוחה נוספת, לפי סעיף קטן זה; הוראות סעיפים קטנים (6) ו־(7) לעניין חילוט הבטוחה הנוספת, יחולו, בשינויים המחויבים, גם לגבי כל בטוחה נוספת שהופקדה לפי סעיף קטן זה.
{{ח:תתת|(9)}} לאחר המועד המחייב המרבי לסנכרון יפקעו זכויותיו של הזוכה לגבי הספק שלא סונכרן עד למועד האמור, ולגבי התעריף בשל הספק זה; אם הזוכה הגיש הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון, בצירוף בטוחה נוספת, לפי סעיף קטן (5) או הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן, בצירוף בטוחה נוספת, לפי סעיף קטן (8), יפקעו זכויותיו כזוכה בהליך לפי סעיף קטן זה לאחר המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן כפי שהוארך לאחרונה, לפי העניין.
{{ח:תתת|(10)}} על אף האמור בסעיף קטן (3), אם הזוכה מוותר על מימוש זכייתו, כולה או חלקה, מכל סיבה שהיא, עד יום כ״ב באדר ב׳ התשפ״ד (1 באפריל 2024), והוא הגיש למחלק הדומיננטי בקשה בכתב להשבת הבטוחה, ישיב לו המחלק הדומיננטי את החלק היחסי של הבטוחה בהתאם להיקף ההספק שלגביו ויתר על זכויותיו, בניכוי 15% מהסכום של חלק הבטוחה שהושב לו.
{{ח:תת|(ב)}} '''הוראות ליצרן לגבי מועד והיקף הזרמת אנרגיה לרשת'''
{{ח:תתת|(1)}} המחלק יודיע ליצרן עד חמישה ימי עבודה לפני תחילתו של כל רבעון קלנדרי על כמות האנרגיה שהיצרן נדרש להזרים לרשת החשמל בכל חצי שעה שבמהלך הרבעון (להלן – דרישת אנרגיה).
{{ח:תתת|(2)}} דרישת האנרגיה של המחלק תוגבל בהתאם להוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} כמות האנרגיה הנדרשת להזרמה בכל רגע נתון לא תעלה על גודל החיבור של מיתקן הייצור משולב האגירה;
{{ח:תתתת|(ב)}} כמות האנרגיה הנדרשת להזרמה לאורך 20 שעות רצופות לא תעלה על פי 4 מגודל החיבור במונחי מגה־וואט של מיתקן הייצור משולב האגירה;
{{ח:תתתת|(ג)}} כמות האנרגיה הנדרשת על פני 20 שעות רצופות תתפרס, לכל היותר, על 8 שעות של הזרמת אנרגיה.
{{ח:תת|(ג)}} '''הגשת תכנית ייצור וצריכה למחלק'''
{{ח:תת}} יצרן יגיש תכנית ייצור וצריכה בעבור יום המוחרת ותכנית ייצור וצריכה בעבור היום שלאחר יום המוחרת, אשר יעמדו בדרישות האנרגיה הידועות במועד הגשת כל תכנית; התכניות כאמור יוגשו לפי המועדים להגשת תכנית יומית הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 120ט|בסעיף (א) לאמת מידה 120ט}} ויכללו פירוט בעבור כל תקופת התכנית, בפירוט חצי שעתי, של כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} תחזית הזרמת אנרגיה לרשת החשמל בהפרדה לאנרגיה והספק המוזרמים לרשת ישירות מהמיתקן הפוטו־וולטאי ולאנרגיה והספק המוזרמים לרשת ממיתקן האגירה;
{{ח:תתת|(2)}} תחזית צריכת אנרגיה מרשת החשמל;
{{ח:תתת|(2א)}} האנרגיה וההספק הצפויים להיות מיוצרים על ידי המיתקן הפוטו־וולטאי;
{{ח:תתת|(3)}} כל נתון שרלוונטי למנהל המערכת ולמחלק על אודות אותו מיתקן ייצור משולב אגירה, לצורך קביעת תכנית העמסה כללית לפי הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 93|באמת מידה 93}}.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ד1)}} '''תכנית העמסה פרטנית'''
{{ח:תתת|(1)}} בכל יום עד השעה 16:00 ימסור המחלק ליצרן תכנית העמסה פרטנית (להלן – תכנית העמסה) בעבור יום המוחרת.
{{ח:תתת|(2)}} בימי חמישי ובימי חול שחלים יום לפני ערב חג ימסור המחלק ליצרן תכנית העמסה בעבור הימים העוקבים עד ליום החול הבא.
{{ח:תתת|(3)}} המחלק יכלול בתכנית העמסה את כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} דרישת האנרגיה שקבע המחלק ליצרן לפי סעיף (ב); ואולם המחלק רשאי, בכפוף להוראות הקבועות בסעיף (ב)(2), לקבוע בתכנית ההעמסה, לגבי השעות שבהן חלה דרישת האנרגיה מהיצרן המקורית, הזרמת אנרגיה בכמות קטנה יותר מהקבוע בדרישת האנרגיה מהיצרן, ויראו בקביעה כאמור כדרישת האנרגיה מהיצרן למשך תקופת תכנית ההעמסה;
{{ח:תתתת|(ב)}} מועדים והיקפי אנרגיה ועומס מבוקשים להגבלת הזרמת אנרגיה והספק מהמיתקן ברמה חצי שעתית;
{{ח:תתתת|(ג)}} מועדים והיקפי אנרגיה ועומס המבוקשים לטעינת אנרגיה מרשת החשמל למיתקן האגירה ברמה חצי שעתית;
{{ח:תתתת|(ד)}} מועדים והיקפי אנרגיה והספק המבוקשים להזרמת אנרגיה לרשת מעבר לדרישת האנרגיה שנקבעה ליצרן לפי סעיף (ב).
{{ח:תתת|(4)}} המחלק יחייב את היצרן לעמוד בדרישת האנרגיה כפי שמבוטאת בתכנית ההעמסה לפי סעיף קטן (3)(א), ולא יחייב את היצרן לעמוד בשאר הוראות תכנית העמסה; אם היצרן מתכוון לחרוג מהמועדים ומההיקפים המפורטים בתכנית העמסה שאינם חלק מדרישת האנרגיה, יודיע על כך למחלק מוקדם ככל האפשר ויפרט במסגרת הודעה זו את המועדים וההיקפים שהוא מתכוון לספק.
{{ח:תתת|(5)}} אין בהוראות סעיף קטן (4) כדי לגרוע מחובת היצרן לעמוד במגבלות שנקבעו לו בהתחייבות לחיבור לפי {{ח:פנימי|סעיף 35כ2|סעיף (ט)(7) לאמת מידה 35כ2}}, ואם תכנית ההעמסה הפרטנית תואמת את אותן מגבלות הזרמה, היצרן יחויב לעמוד במגבלות הזרמת האנרגיה שנקבעו בתכנית ההעמסה.
{{ח:תת|(ה)}} '''תשלום בעד הזרמת חשמל לרשת וטעינת חשמל מהרשת'''
{{ח:תתת|(1)}} היצרן יוכל להזרים אנרגיה לרשת בכל שעות היממה, בכפוף למגבלות שקבע המחלק בתשובת המחלק שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 35כ2|סעיף (ט) לאמת מידה 35כ2}}.
{{ח:תתת|(2)}} המחלק ישלם ליצרן בעד האנרגיה המוזרמת לרשת את התעריף הקבוע בלוח תעריפים 6.7–18.
{{ח:תתת|(3)}} אם כמות האנרגיה שהוזרמה לרשת על ידי היצרן נמוכה מכמות האנרגיה שנדרשה בדרישת האנרגיה, המחלק יבצע בדיקה למקור הסטייה מדרישת האנרגיה; אם מצא המחלק כי הסטייה נגרמה בשל נסיבות הקשורות לרשת, המחלק לא יגבה מהצרכן תשלום בעד הסטייה; אם מצא המחלק כי הסטייה נגרמה בשל נסיבות הקשורות למיתקן הייצור, המחלק יגבה מהיצרן בעד אנרגיה שלא הוזרמה לרשת בהתאם לדרישת האנרגיה את התעריף הקבוע בלוח תעריפים 6.7–20.
{{ח:תתת|(3א)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 30.5.2024 עד יום 31.12.2027; ברשומות כתוב בטעות שהפסקה היא חלק {{ח:פנימי|סעיף 220|מאמת מידה 220}}):}} על אף האמור בסעיף קטן (3), אם האנרגיה שלא הוזרמה לרשת בהתאם לדרישת האנרגיה בחצי שעה נתונה אינה עולה על 5 אחוזים מהאנרגיה שהיצרן נדרש להזרים לפי דרישת אנרגיה כאמור, המחלק לא יבצע בדיקה כאמור ולא יגבה מהצרכן תשלום בעד הסטייה.
{{ח:תתת|(4)}} על אנרגיה נטענת מהרשת ישלם היצרן את התעריף הקבוע בלוח 6.7–19.
{{ח:תת|(ו)}} '''תנאים לזכאות לתעריף'''
{{ח:תת}} התנאים לזכאות לתעריף של מיתקן ייצור משולב אגירה הם כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} גודל החיבור במונחי מגה־וואט של המיתקן גדול מ־2 מגה־וואט או שווה לו;
{{ח:תתת|(2)}} גודל החיבור במונחי מגה־וואט של המיתקן הוא בגודל חיבור שניתן לחבר לרשת החלוקה בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 35י|לסעיף (א)(2) לאמת מידה 35י}} או שווה לו;
{{ח:תתת|(3)}} קיבולת האגירה היא לכל הפחות פי 4 מגודל החיבור במונחי מגה־וואט של מיתקן הייצור משולב האגירה;
{{ח:תתת|(4)}} המיתקן מחובר לרשת החלוקה;
{{ח:תתת|(5)}} במיתקן מותקן מונה דו־כיווני אשר מונה את הצריכה ואת ייצור האנרגיה של מיתקן הייצור משולב האגירה;
{{ח:תתת|(6)}} לגבי מגיש בקשה להספק נוסף עם תוספת ממיר כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 35מד|באמת מידה 35מד}} –
{{ח:תתתת|(א)}} קיבולת האגירה היא לכל הפחות פי 4 מההספק המותקן הנמדד לפי הספק המהפכים של הממיר שאותו המבקש מעוניין להוסיף;
{{ח:תתתת|(ב)}} הספק המהפכים של הממיר שאותו המבקש מעוניין להוסיף הוא לכל הפחות 2 מגה־וואט.
{{ח:תת|(ז)}} '''בדיקות חודשיות למיתקן ייצור משולב אגירה תרמי'''
{{ח:תתת|(1)}} בסוף כל חודש יבדוק המחלק ששיעור הייצור של אנרגיה מגז טבעי בכל מיתקן ייצור משולב אגירה תרמי לא עולה על 15 אחוזים מסך ייצור האנרגיה במיתקן; האנרגיה המיוצרת באמצעות גז טבעי במיתקן בחודש &lt;math&gt;m&lt;/math&gt; {{ח:הערה|[במקור: &lt;math&gt;M&lt;/math&gt;]}}, תחושב כלהלן:
{{ח:ת}} {{ממורכז|&lt;math&gt; \mathit{CP}_m = \frac{ \mathit{gas\_coun}_m * \mathit{Normative\_Efficiency} * \mathit{Electric\_Efficiency} }{3.412} &lt;/math&gt;}}
{{ח:תתת}} כאשר:
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;\mathit{CP}_m&lt;/math&gt; – האנרגיה המיוצרת באמצעות גז טבעי במיתקן בחודש &lt;math&gt;m&lt;/math&gt;, במונחי MWH;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;\mathit{gas\_coun}_m&lt;/math&gt; – סך צריכת הגז של המיתקן כפי שנמדדת בנקודת מניית הגז הטבעי, במונחי MMBTU;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;\mathit{Normative\_Efficiency}&lt;/math&gt; – אחוז נצילות נורמטיבי של מיתקן אגירה, שהוא בשיעור 87%;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;\mathit{Electric\_Efficiency}&lt;/math&gt; – הנצילות הנורמטיבית של מיתקן מסוג מחזור משולב – 51.85%.
{{ח:תתת|(2)}} המחלק לא ישלם ליצרן תעריף בעד האנרגיה המוזרמת לרשת בחודש מסוים, אם שיעור ייצור האנרגיה בגז טבעי עולה על 15 אחוזים מסך ייצור האנרגיה במיתקן באותו החודש.
{{ח:תת|(ח)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ט)}} '''הגרלה'''
{{ח:תת}} סדר בדיקת הבקשות בהליך התחרותי ייקבע באמצעות הגרלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 35כ2|סעיף (ז) לאמת מידה 35כ2}}.

{{ח:סעיף|220ג||תיקון: 1.2.21; תשפ״ב־5}}
{{ח:ת}} '''תנאי זכאות לתעריף למיתקן משולב אגירה המוקם במסגרת מכרז שפורסם בידי המדינה'''
{{ח:תת|(א)}} '''הגדרות'''
{{ח:תת}} באמת מידה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יצרן“ – בעל מיתקן ייצור משולב אגירה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן ייצור משולב אגירה“ – מיתקן ייצור בטכנולוגיה פוטו־וולטאית שבנקודת החיבור שלו לרשת החשמל קיים גם מיתקן אגירה, ואשר הוקם במסגרת מכרז שפורסם בידי המדינה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קיבולת אגירה“ – כמות האנרגיה הניתנת לאחסון במיתקן האגירה במונחי מגה־וואט לשעה, כפי שיקבע מנהל המערכת במועד בדיקות הקבלה.
{{ח:תת|(ב)}} '''תחולת הוראות לעניין תכניות ייצור וצריכה ותכנית העמסה'''
{{ח:תת}} על אף האמור {{ח:פנימי|פרק ו|בפרק ו׳}}, לגבי מיתקן ייצור משולב אגירה, יצרן יגיש תכניות ייצור וצריכה לפי הוראות סעיפים (ג) עד (ה), ומנהל המערכת ימסור תכניות העמסה לפי הוראות סעיפים (ו) עד (ז).
{{ח:תת|(ג)}} '''הגשת תכנית שבועית'''
{{ח:תת}} בכל יום רביעי עד השעה 10:00 בבוקר, יגיש יצרן למנהל המערכת תכנית ייצור וצריכה שבועית של מיתקן ייצור משולב אגירה בעבור השבוע העוקב (באמת מידה זו – תכנית שבועית), שבמסגרתה יתייחס לכל יום באותו שבוע בנפרד; התכנית השבועית תוגש במתכונת של התכנית היומית כמפורט בסעיף (ה)(2); אם חל יום רביעי בחג או בערב חג, תוגש התכנית השבועית ביום החול האחרון שקדם לערב החג.
{{ח:תת|(ד)}} '''הגשת תכנית יומית ליום עוקב'''
{{ח:תת}} בכל יום עד השעה 10:00 בבוקר, יגיש יצרן למנהל המערכת תכנית ייצור וצריכה בעבור היום שלאחר יום המוחרת (באמת מידה זו – תכנית יומית ליום עוקב); התכנית תוגש במתכונת של התכנית היומית כמפורט בסעיף (ה)(2); אם במסגרת חובתו להגשת תכנית יומית היצרן כבר הגיש תכנית בעבור היום שלאחר יום המוחרת להכנת התכנית, בהתאם להוראות הסיפה של סעיף (ה)(1), הוא יהיה פטור מהגשת תכנית יומית ליום עוקב.
{{ח:תת|(ה)}} '''הגשת תכנית יומית'''
{{ח:תתת|(1)}} בכל יום עד השעה 10:00 בבוקר, יגיש יצרן למנהל המערכת תכנית ייצור וצריכה בעבור יום המוחרת (באמת מידה זו – תכנית יומית); ביום חמישי וביום חול שחל יום לפני ערב חג, יעביר היצרן תכניות יומיות בעבור הימים העוקבים עד ליום החול הבא.
{{ח:תתת|(2)}} התכנית היומית תכלול בעבור כל תקופת התכנית, בפירוט חצי שעתי, את כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} האנרגיה והעומס הצפויים להיות מיוצרים על ידי המיתקן הפוטו־וולטאי;
{{ח:תתתת|(ב)}} האנרגיה והעומס הצפויים להיות מוזרמים לרשת בהפרדה לאנרגיה והעומס המוזרמים ישירות מהמיתקן הפוטו־וולטאי ולאנרגיה והעומס המוזרמים לרשת ממיתקן האגירה שבמיתקן ייצור משולב אגירה;
{{ח:תתתת|(ג)}} האנרגיה והעומס הצפויים להיות מוזרמים מהמיתקן הפוטו־וולטאי למיתקן האגירה שבמיתקן ייצור משולב אגירה;
{{ח:תתתת|(ד)}} תחזית צריכת אנרגיה ועומס מרשת החשמל;
{{ח:תתתת|(ה)}} כל נתון שרלוונטי למנהל המערכת על אודות אותו מיתקן ייצור משולב אגירה, לצורך קביעת תכניות העמסה.
{{ח:תת|(ו)}} '''תכנית העמסה פרטנית ודרישת אנרגיה'''
{{ח:תתת|(1)}} בכל יום עד השעה 15:00, ימסור מנהל המערכת ליצרן תכנית העמסה פרטנית בעבור יום המוחרת.
{{ח:תתת|(2)}} ביום שישי ובערב חג ימסור מנהל המערכת ליצרן תכנית העמסה פרטנית בעבור הימים העוקבים עד ליום החול הבא.
{{ח:תתת|(3)}} תכנית ההעמסה הפרטנית תכלול את כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} כמות האנרגיה והעומס המזעריים שהיצרן נדרש להזרים לרשת החשמל, בפירוט חצי שעתי, במהלך תקופת התכנית (באמת מידה זו – דרישת אנרגיה); דרישת האנרגיה של מנהל המערכת תוגבל בהתאם להוראות אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} כמות האנרגיה הנדרשת להזרמה בשעה נתונה לא תעלה על רבע מקיבולת האגירה של מיתקן האגירה שבמיתקן ייצור משולב אגירה או על 50 מגה־וואט לשעה, לפי הנמוך שבהם;
{{ח:תתתתת|(2)}} כמות האנרגיה הנדרשת להזרמה לאורך 20 שעות רצופות, לא תעלה על קיבולת האגירה של מיתקן האגירה שבמיתקן ייצור משולב אגירה או על 200 מגה־וואט לשעה, לפי הנמוך שבהם;
{{ח:תתתתת|(3)}} כמות האנרגיה הנדרשת על פני 20 שעות רצופות תתפרס, לכל היותר, על 8 שעות של הזרמת אנרגיה;
{{ח:תתתת|(ב)}} מועדים והיקפי אנרגיה ועומס המבוקשים לטעינת אנרגיה מרשת החשמל למיתקן אגירה שבמיתקן ייצור משולב אגירה;
{{ח:תתתת|(ג)}} מועדים והיקפי אנרגיה ועומס המבוקשים להזרמת אנרגיה לרשת מעבר לדרישת האנרגיה.
{{ח:תתת|(4)}} מנהל המערכת יחייב את היצרן לעמוד רק בדרישת האנרגיה שנקבעה לו בתכנית ההעמסה כאמור בסעיף קטן (3)(א); היצרן יודיע למנהל המערכת, מוקדם ככל האפשר, אם אין ביכולתו לעמוד בדרישת האנרגיה כאמור.
{{ח:תתת|(5)}} נוסף על האמור בסעיף קטן (4), אם היצרן מתכוון לחרוג מהמועדים ומההיקפים כאמור בסעיף קטן (3)(ב) ו־(ג), יודיע על כך למנהל המערכת, מוקדם ככל האפשר, ויפרט במסגרת הודעה זו את המועדים וההיקפים שהוא מתכוון לספק.
{{ח:תת|(ז)}} '''העמסה פרטנית מעודכנת'''
{{ח:תת}} מנהל המערכת רשאי להורות על שינויים בתכנית ההעמסה הפרטנית בכפוף להוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} שינויים בדרישת האנרגיה שבתכנית ההעמסה הפרטנית (באמת מידה זו – דרישת אנרגיה עדכנית) יימסרו ליצרן 4 שעות לפחות לפני תחילת הזרמת האנרגיה המבוקשת בדרישת האנרגיה העדכנית;
{{ח:תתת|(2)}} דרישת האנרגיה העדכנית תהיה כפופה למגבלות המפורטות בסעיף (ו)(3)(א);
{{ח:תתת|(3)}} הוראות סעיף (ו)(4) ו־(5) יחולו על תכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ח)}} '''תשלום בעד הזרמת חשמל לרשת וטעינת אנרגיה מהרשת'''
{{ח:תתת|(1)}} היצרן יהיה רשאי לספק למנהל המערכת אנרגיה מעבר לקבוע בתכנית העמסה שהעביר מנהל המערכת, ובכלל זה בדרישת האנרגיה, ויהיה זכאי לקבל תשלום בעבור מלוא היקף האנרגיה שסיפק בפועל למנהל המערכת; מנהל המערכת ישלם ליצרן בעד האנרגיה המוזרמת לרשת את התעריף הקבוע בלוח תעריפים 6.7–21.
{{ח:תתת|(2)}} מנהל המערכת יגבה מיצרן בעד אנרגיה שנצרכה על ידו את התעריף הקבוע בלוח התעריפים 6.7–22.
{{ח:תתת|(3)}} מנהל המערכת יגבה מיצרן בעד אנרגיה שלא הוזרמה לרשת בהתאם לדרישת האנרגיה שנקבעה לפי סעיף (ו)(3)(א) או בהתאם לדרישת האנרגיה העדכנית לפי סעיף (ו), לפי העניין, את התעריף הקבוע בלוח 6.7–23.
{{ח:תת|(ט)}} '''התקנת מערכות לשליטה ובקרה על העומס בזמן אמת'''
{{ח:תת}} לצורך הפעלת המיתקן רשאי מנהל המערכת לדרוש מהיצרן התקנת מערכות המאפשרות שליטה ובקרה על העומס בזמן אמת.

{{ח:סעיף|220ד||תיקון: 11.8.21, 14.3.22, 15.12.22, 6.9.23, 29.11.23, 26.3.24, 30.9.24, 28.9.25; תשפ״ב־6, תשפ״ב־18, תשפ״ג־8, תשפ״ד־3, תשפ״ד־15, תשפ״ד־23, תשפ״ה־10, תשפ״ו־4}}
{{ח:ת}} '''תנאים לזכאות לתעריף למיתקנים שקמים במסגרת הליך תחרותי למיתקנים בדו־שימוש'''
{{ח:תת|(א)}} '''הגדרות'''
{{ח:תת}} באמת מידה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אישור סנכרון“ – מסמך שנתן המחלק לבעל המיתקן המאשר עמידה בתנאים לסנכרון לפי {{ח:פנימי|סעיף 35כ4|סעיף (ד) לאמת מידה 35כ4}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גג“ – כיסוי עליון, כיסוי צף, כיסוי צדדי או דופן;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הודעת זכייה“ – הודעה אשר תימסר לכל אחד מן הזוכים בהליך, ואשר תאפשר לזוכה לבקש חיבור של מיתקן אחד או יותר לרשת החשמל של מחלק עד לגובה ההספק המותקן שבו זכה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הליך תחרותי לקביעת תעריף“ או ”הליך“ – הליך תחרותי מסוים שערכה הרשות לקביעת תעריף שלפיו ירכוש המחלק חשמל ממיתקן בדו־שימוש שיחובר לרשת מתח גבוה או לרשת מתח נמוך, אשר ההזמנה להציע הצעות לגביו פורסמה לאחר יום ט׳ באלול התשפ״א (17 באוגוסט 2021);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מועד מחייב לסנכרון“ ו”מועד מחייב מרבי לסנכרון“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 35כ1|באמת מידה 35כ1}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המועד הקובע“ – המועד שבו שלחה הרשות הודעות למועמדים לזכייה בהליך;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן בדו־שימוש“ – מיתקן ייצור פוטו־וולטאי המותקן על גג של שטח שקיים בו שימוש נוסף, ובכלל זה מיתקן המותקן על גג של כל אחד מאלה: בניין כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|בחוק התכנון והבנייה}}, חוות אחסון דלקים, מטמנה, בית עלמין, מאגר מים או מאגר מי קולחין, בריכת דגים, מחלף, חניון, מגרש חניה, מיתקן הנדסי, גדר, דרכים, מצללות, מיגון אקוסטי; לעניין הגדרה זו יראו מיתקן כמיתקן בדו־שימוש גם אם אינו מותקן על גג אלא מהווה גג, ובמחלף – גם אם מותקן על שטח כלוא במחלף כך שלא קיים שימוש נוסף לקרקע מתחתיו.
{{ח:תת|(ב)}} '''תחולה'''
{{ח:תת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 220|אמת מידה 220}} לא יחולו לגבי הליך תחרותי לקביעת תעריף שלפיו ירכוש המחלק חשמל ממיתקן בדו־שימוש, אשר ההזמנה להציע הצעות לגביו פורסמה לאחר יום ט׳ באלול התשפ״א (17 באוגוסט 2021), ועל מיתקן כאמור יחולו הוראות אמת מידה זו.
{{ח:תת|(ג)}} '''הגבלת הספק המיתקנים'''
{{ח:תת}} הספק המיתקנים שבעבורם הזוכה יבקש חיבור לא יעלה על ההספק שצוין בבקשה לרישום הספק לפי {{ח:פנימי|סעיף 35כ2|אמת מידה 35כ2}}, ושבעבורם הפקיד את הבטוחה לפי סעיף (ד).
{{ח:תת|(ד)}} '''הפקדת בטוחה'''
{{ח:תתת|(1)}} מחלק דומיננטי יקבל מהזוכה בהליך תחרותי לקביעת תעריף (באמת מידה זו – הזוכה) בטוחה לטובתו בתוך 21 ימי עבודה מהמועד הקובע; לא הגיש הזוכה בטוחה כאמור, יאבד את זכותו במכסה הזוכה.
{{ח:תתת|(2)}} סכום הבטוחה יעמוד על סך של 150 שקלים חדשים לכל קילו־וואט מותקן בהתאם להספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה.
{{ח:תתת|(3)}} מחלק דומיננטי יאפשר הגשת בטוחה אחת על סך כל ההספק הזוכה או בטוחות נפרדות לכל מיתקן שיוקם במסגרת ההספק הזוכה.
{{ח:תתת|(4)}} הבטוחה הנדרשת תעמוד בתנאים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 50|בסעיף (ד)(2) לאמת מידה 50}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ה)}} '''מועד מחייב לסנכרון וחילוט הבטוחה'''
{{ח:תתת|(1)}} המועד המחייב לסנכרון מיתקן שמוקם במסגרת הליך תחרותי לקביעת תעריף יהיה 45 חודשים מהמועד הקובע והמועד המחייב המרבי לסנכרון מיתקן כאמור יהיה 50.5 חודשים מהמועד הקובע, ואולם אם המיתקן מוקם, כולו או חלקו, בתחום מרחב תכנון מקומי בהארכה כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 35לח|באמת מידה 35לח}} – המועד המחייב לסנכרון יהיה 50.5 חודשים מהמועד הקובע, והמועד המחייב המרבי לסנכרון יהיה 57.5 חודשים מהמועד הקובע.
{{ח:תתת|(2)}} אם הזוכה הציג אישור סנכרון עד למועד המחייב לסנכרון, ישיב לו המחלק הדומיננטי את הבטוחה שהפקיד לפי סעיף (ד) במלואה.
{{ח:תתת|(3)}} לא הציג הזוכה למחלק הדומיננטי אישור סנכרון עד המועד המחייב לסנכרון, לרבות בשל קבלת תשובת מחלק שלילית, או אישר המחלק עמידה בתנאים במועד המאוחר מהמועד המחייב לסנכרון, יחלט המחלק הדומיננטי את הבטוחה בשיעור אחיד מסכום הבטוחה שהופקדה, בעבור כל יום של איחור, החל מהיום הראשון לאיחור ועד המועד המחייב המרבי לסנכרון, או עד מועד קבלת אישור הסנכרון, לפי המוקדם משניהם; לעניין זה, ”שיעור אחיד“ – שיעור השווה לחלוקה של יום אחד במספר הימים שבין המועד המחייב לסנכרון למועד המחייב המרבי לסנכרון.
{{ח:תתת|(4)}} נוסף על האמור בסעיף קטן (3), אם ההספק המותקן שהזוכה קיבל אישור סינכרון לגביו עד המועד המחייב המרבי לסנכרון קטן מההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה, יחלט המחלק הדומיננטי את הבטוחה באופן יחסי מסכום הבטוחה שהופקדה, בהתאם ליחס בין ההספק המותקן שלא קיבל אישור סנכרון מתוך ההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה לבין ההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה.
{{ח:תתת|(5)}} הזוכה רשאי להאריך את המועד המחייב המרבי לסנכרון ב־5 חודשים (באמת מידה זו – המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן); כדי להאריך את המועד המחייב המרבי לסנכרון כאמור, יגיש הזוכה למחלק הדומיננטי, לא יאוחר מ־60 ימים לפני המועד המחייב המרבי לסנכרון, הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון בצירוף בטוחה נוספת בסכום של 150 שקלים חדשים לכל קילו־וואט מסך ההספק שנקבע בהודעת הזכייה ושטרם הוגש בעבורו אישור סנכרון (בסעיף קטן זה – בטוחה נוספת); תוקפה של הבטוחה הנוספת יהיה עד תום 7 חודשים מהמועד המחייב המרבי לסנכרון.
{{ח:תתת|(6)}} נוסף על חילוט הבטוחה שבוצע לפי סעיף קטן (3) או (4), אם זוכה שהגיש הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון לפי סעיף קטן (5) לא הגיש למחלק הדומיננטי אישור סנכרון עד המועד המחייב המרבי לסנכרון, לרבות בשל קבלת תשובת מחלק שלילית, או אישר המחלק עמידה בתנאים לסנכרון במועד המאוחר מהמועד המחייב המרבי לסנכרון, יחלט המחלק הדומיננטי את הבטוחה הנוספת שהופקדה, בשיעור אחיד מסכומה, בעבור כל יום של איחור החל מהיום הראשון לאיחור ועד המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן או עד מועד קבלת אישור הסנכרון, לפי המוקדם משניהם; לעניין זה, ”שיעור אחיד“ – שיעור השווה לחלוקה של יום אחד במספר הימים שבין המועד המחייב המרבי לסנכרון למועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן.
{{ח:תתת|(7)}} נוסף על האמור בסעיף קטן (6), אם ההספק המותקן שהזוכה קיבל אישור סינכרון לגביו עד המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן קטן מההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה, יחלט המחלק הדומיננטי את הבטוחה הנוספת שהופקדה באופן יחסי, בהתאם ליחס בין ההספק המותקן שלא קיבל אישור סנכרון מתוך ההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה לבין ההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה.
{{ח:תתת|(8)}} נוסף על האמור בסעיף קטן (5), הזוכה רשאי להגיש הודעות על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן, בצירוף הפקדת בטוחה נוספת, פעמיים נוספות לכל היותר; הזוכה יוכל להודיע למחלק הדומיננטי על הארכת מועד מחייב מרבי מעודכן בפעם השנייה והשלישית, ולצרף בטוחה נוספת, לא יאוחר מהמועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן כפי שהוארך לאחרונה, היינו לא יאוחר מחודשיים לפני תום תקופת הבטוחה הנוספת; הוראות סעיף קטן (5) לעניין משך הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון, תוקף הבטוחה הנוספת וסכומה, יחולו, בשינויים המחויבים, גם על כל הארכה של המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן וכל הפקדת בטוחה נוספת, לפי סעיף קטן זה; הוראות סעיפים קטנים (6) ו־(7) לעניין חילוט הבטוחה הנוספת, יחולו, בשינויים המחויבים, גם לגבי כל בטוחה נוספת שהופקדה לפי סעיף קטן זה.
{{ח:תתת|(9)}} לאחר המועד המחייב המרבי לסנכרון יפקעו זכויותיו של הזוכה לגבי הספק שלא סונכרן עד למועד האמור, ולגבי התעריף בשל הספק זה; אם הזוכה הגיש הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון, בצירוף בטוחה נוספת, לפי סעיף קטן (5) או הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן, בצירוף בטוחה נוספת, לפי סעיף קטן (8), יפקעו זכויותיו כזוכה בהליך לפי סעיף קטן זה לאחר המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן כפי שהוארך לאחרונה, לפי העניין.
{{ח:תתת|(10)}} על אף האמור בסעיף קטן (3), אם הזוכה מוותר על מימוש זכייתו, כולה או חלקה, מכל סיבה שהיא, עד יום כ״ב באדר ב׳ התשפ״ד (1 באפריל 2024), והוא הגיש למחלק הדומיננטי בקשה בכתב להשבת הבטוחה, ישיב לו המחלק הדומיננטי את החלק היחסי של הבטוחה בהתאם להיקף ההספק שלגביו ויתר על זכויותיו, בניכוי 15% מהסכום של חלק הבטוחה שהושב לו.
{{ח:תת|(ו)}} '''בחירה בשיטת התחשבנות'''
{{ח:תתת|(1)}} הזוכה יבחר לצורך התחשבנות עם המחלק, באחת משתי השיטות המפורטות בסעיפים (ז) ו־(ח).
{{ח:תתת|(2)}} בחר הזוכה בשיטת התחשבנות, לא יוכל הזוכה לעבור לשיטת התחשבנות אחרת, עד תום התקופה האמורה בסעיף קטן (3).
{{ח:תתת|(3)}} המחלק ישלם לזוכה את התעריף מיום שנתן המחלק אישור הפעלה מסחרית למיתקן לפי {{ח:פנימי|סעיף 35כ4|סעיף (ז) לאמת מידה 35כ4}} ועד ליום ט״ז באייר הת״ת (29 באפריל 2040){{ח:הערה|,}} ואם המיתקן מוקם, כולו או חלקו, בתחום מרחב תכנון מקומי בהארכה כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 35לח|באמת מידה 35לח}} – כ״ד בכסלו התת״א (29 בנובמבר 2040); על אף האמור, לבקשת זוכה ישלם המחלק את התעריף לתקופה קצרה יותר.
{{ח:תת|(ז)}} '''התחשבנות בשיטת תשלום בעד ייצור'''
{{ח:תתת|(1)}} לפי שיטת התחשבנות זו, המחלק ישלם לזוכה בעד החשמל המיוצר במיתקן, תעריף כפי שייקבע לעניין אותו הליך בלוח תעריפים 6.7–14 ועל פי שיעורי ההצמדה המפורטים בהודעת הזכייה.
{{ח:תתת|(2)}} בעד האנרגיה הנצרכת על ידי הצרכן מן המיתקן, יגבה המחלק מהצרכן תעריף לפי {{ח:פנימי|סעיף 21|אמת מידה 21}}, וכן את התעריף הקבוע בלוח תעריפים 5.4–1.
{{ח:תת|(ח)}} '''התחשבנות בשיטת תשלום בעד הזרמה לרשת'''
{{ח:תתת|(1)}} לפי שיטת התחשבנות זו, ספק שירות חיוני ישלם לזוכה בעד החשמל המיוצר במיתקן והמוזרם לרשת תעריף כפי שייקבע לעניין אותו הליך בלוח תעריפים 6.7–14 ועל פי שיעורי ההצמדה המפורטים בהודעת הזכייה.
{{ח:תתת|(2)}} בעד האנרגיה הנצרכת מהמיתקן על ידי הזוכה, יגבה ספק השירות החיוני מן הזוכה את התעריפים לפי לוח תעריפים 8.1–1, בהתאם לסוג הצרכן, את התעריף הקבוע לקו״א בשנה לפי לוחות תעריפים 5.2–1, 5.2–3 ו־5.3–1, וכן את התעריף הקבוע בלוח תעריפים 5.4–1.
{{ח:תתת|(3)}} על אף האמור בסעיף (ו)(2), זוכה שבחר בשיטת התחשבנות זו ומעוניין לעבור להתחשבנות בשיטת תשלום בעד ייצור, יוכל לעשות כן באופן חד־פעמי ובלתי חוזר, בכפוף להגשת בקשה למחלק לא יאוחר מיום י״ט בטבת התשפ״ד (31 בדצמבר 2023).
{{ח:תת|(ט)}} '''הצהרת הזוכה על מיקום המיתקן בבקשה לפתיחת תיק חיבור'''
{{ח:תת}} מחלק יוודא כי בבקשה לחיבור הזוכה הצהיר שהמיתקן הוא מיתקן בדו־שימוש וציין על גבי הבקשה לאיזה שימוש יוקם המיתקן, ובכלל זה: בניין כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|בחוק התכנון והבנייה}}, מטמנה, בית עלמין, חוות איחסון דלקים, מאגר מים או מאגר מי קולחין, בריכת דגים, מחלף, חניון, מגרש חניה, אגרו־וולטאי, מיתקן הנדסי, גדר, דרכים, מצללות או מיגון אקוסטי.
{{ח:תת|(י)}} '''ניהול נתונים'''
{{ח:תתת|(1)}} מחלק דומיננטי אחראי למעקב אחר כמות ההספק של כל זוכה בהתאם להודעת הזכייה שלגביה נפתחו תיקי עבודה לחיבור.
{{ח:תתת|(2)}} מחלק ימסור למחלק דומיננטי, בזמן אמת, נתונים על אודות כל פתיחת תיק עבודה לחיבור שהגיש זוכה לחיבור מיתקן אחד או יותר בהתאם להודעת הזכייה; המחלק יעדכן בזמן אמת את המחלק הדומיננטי גם אודות נתונים על עמידה או אי־עמידה בתנאים להגשת בקשה המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 35כ2|בסעיף (ה) לאמת מידה 35כ2}}, אם נבדקו.
{{ח:תתת|(3)}} מחלק דומיננטי יבצע רישום על בסיס יומי, של הודעות המחלק וינפיק למחלק אישור קבלה מיידי.
{{ח:תתת|(4)}} עם פתיחת תיק עבודה לחיבור במלוא ההספק המותקן הקבוע בהודעת הזכייה שניתנה לזוכה, יודיע מחלק דומיננטי למחלקים ולזוכה על מיצוי כמות ההספק של הזוכה; ממועד מתן ההודעה לא יקבל מחלק בקשות חדשות מאת הזוכה לפתיחת תיק עבודה לחיבור במסגרת ההליך התחרותי לקביעת תעריף.

{{ח:סעיף|220ה||תיקון: 29.11.23, 26.3.24, 30.9.24, 28.9.25; תשפ״ג־2, תשפ״ד־15, תשפ״ד־23, תשפ״ה־10, תשפ״ו־4}}
{{ח:ת}} '''תנאים לזכאות לתעריף הגנה למיתקנים שפועלים במסגרת הליך תחרותי לקביעת תעריף הגנה לייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת במיתקנים המחוברים לרשת ההולכה'''
{{ח:תת|(א)}} '''הגדרות'''
{{ח:תת}} באמת מידה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אישור מתן מתח“, לגבי כל מיתקן – אישור שנתן מנהל המערכת לעמידה בתנאים למתן מתח למיתקן לפי {{ח:פנימי|סעיף 35לא|סעיף (ג) לאמת מידה 35לא}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הודעת זכייה“ – הודעה אשר תימסר לכל אחד מן הזוכים בהליך, ואשר תאפשר לזוכה לבקש חיבור של מיתקן אחד או יותר לרשת החשמל, עד לגובה ההספק המותקן במונחי מגה־וואט שבו זכה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הליך תחרותי לקביעת תעריף“, ”הליך“ – הליך תחרותי מסוים שערכה הרשות לקביעת תעריף הגנה לייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת במיתקנים המחוברים לרשת ההולכה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יצרן“ – בעל מיתקן ייצור המוקם במסגרת אמת מידה זו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מועד מחייב לסנכרון“ – המועד שעד אליו נדרש מבקש להציג אישור מתן מתח;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מועד מחייב מרבי לסנכרון“ – המועד שעד אליו רשאי המבקש להציג אישור מתן מתח, בכפוף לחילוט ערבות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המועד הקובע“ – המועד שבו שלחה הרשות הודעות למועמדים לזכייה, כמפורט להלן;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תעריף הגנה“ – התעריף כפי שייקבע במסגרת ההליך בלוח תעריפים 6.7–25.
{{ח:תת|(ב)}} '''הפקדת בטוחה'''
{{ח:תתת|(1)}} מנהל המערכת יקבל מהזוכה בהליך תחרותי לקביעת תעריף הגנה (באמת מידה זו – הזוכה) בטוחה לטובתו בתוך 21 ימי עסקים מהמועד הקובע; לא הגיש הזוכה בטוחה כאמור, יאבד את זכותו במכסה הזוכה.
{{ח:תתת|(2)}} סכום הבטוחה יעמוד על סך של 300 שקלים חדשים לכל קילו־וואט מותקן בהתאם להספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה.
{{ח:תתת|(3)}} מנהל המערכת יאפשר הגשת בטוחה אחת על סך כל ההספק הזוכה או בטוחות נפרדות לכל מיתקן שיוקם במסגרת ההספק הזוכה.
{{ח:תתת|(4)}} הבטוחה הנדרשת תעמוד בתנאים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 50|בסעיף (ד)(2) לאמת מידה 50}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ג)}} '''הגרלה'''
{{ח:תת}} סדר בדיקת הבקשות לחיבור בהליך ייקבע באמצעות הגרלה שתבוצע על ידי הרשות; ייכללו בהגרלה בקשות לסקר חיבור שהוגשו בתוך 21 ימי עבודה מהמועד הקובע למשרדי מנהל המערכת, אשר כוללות את כל הנתונים והמסמכים הנדרשים לפי {{ח:פנימי|סעיף 35כו3|סעיף (א) לאמת מידה 35כו3}} ואשר מתקיימים לגביהן כל התנאים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 35כו3|בסעיף (ב) לאותה אמת מידה}}.
{{ח:תת|(ד)}} '''מועד מחייב לסנכרון וחילוט הבטוחה'''
{{ח:תתת|(1)}} זוכה יהיה זכאי לתעריף הגנה במסגרת ההליך התחרותי, אם המיתקן שהוא מחבר במסגרת ההליך התחרותי קיבל אישור מתן מתח לא יאוחר מהמועד המחייב המרבי לסנכרון שיהיה בתום 53.5 חודשים מהמועד הקובע, ואם המיתקן מוקם, כולו או חלקו, בתחום מרחב תכנון מקומי בהארכה כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 35לח|באמת מידה 35לח}} – בתום 60.5 חודשים מהמועד הקובע.
{{ח:תתת|(2)}} אם הזוכה הציג אישור מתן מתח שניתן עד המועד המחייב לסנכרון, שיהיה בתום 46.5 חודשים{{ח:הערה|,}} ולעניין מיתקן המוקם בתחום מרחב תכנון מקומי בהארכה כאמור בסעיף קטן (1) – בתום3.52 חודשים מהמועד הקובע מהמועד הקובע, ישיב לו מנהל המערכת את הבטוחה שהפקיד לפי סעיף (ב) במלואה.
{{ח:תתת|(3)}} לא הציג הזוכה אישור מתן מתח שניתן עד המועד המחייב לסנכרון, לרבות בשל קבלת תשובה שלילית בסקר חיבור, או הוצג אישור כאמור שניתן במועד המאוחר מהמועד המחייב לסנכרון, יחלט מנהל המערכת את הבטוחה בשיעור אחיד מסכום הבטוחה שהופקד, בעבור כל יום של איחור, החל ביום הראשון לאיחור עד המועד המחייב המרבי לסנכרון או עד מועד קבלת אישור מתן מתח, לפי המוקדם משניהם; לעניין זה, ”שיעור אחיד“ – שיעור השווה לחלוקה של יום אחד במספר הימים שבין המועד המחייב לסנכרון למועד המחייב המרבי לסנכרון.
{{ח:תתת|(4)}} נוסף על האמור בסעיף קטן (3), אם ההספק המותקן שהזוכה קיבל אישור מתן מתח לגביו עד המועד המחייב המרבי לסנכרון קטן מההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה, יחלט מנהל המערכת את הבטוחה באופן יחסי מסכום הבטוחה שהופקדה, בהתאם ליחס שבין ההספק המותקן שלא קיבל אישור מתן מתח מתוך ההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה, לבין ההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה.
{{ח:תתת|(5)}} הזוכה רשאי להאריך את המועד המחייב המרבי לסנכרון ב־5 חודשים (באמת מידה זו – המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן); כדי להאריך את המועד המחייב המרבי לסנכרון כאמור, יגיש הזוכה למנהל המערכת, לא יאוחר מ־60 ימים לפני המועד המחייב המרבי לסנכרון, הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון בצירוף בטוחה נוספת בסכום של 300 שקלים חדשים לכל קילו־וואט מסך ההספק שנקבע בהודעת הזכייה ושטרם ניתן בעבורו אישור מתן מתח (בסעיף קטן זה – בטוחה נוספת); תוקפה של הבטוחה הנוספת יהיה עד תום 7 חודשים מהמועד המחייב המרבי לסנכרון.
{{ח:תתת|(6)}} נוסף על חילוט הבטוחה שבוצע לפי סעיף קטן (3) או (4), אם זוכה שהגיש הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון לפי סעיף קטן (5) לא הציג למנהל המערכת אישור מתן מתח שניתן עד המועד המחייב המרבי לסנכרון, לרבות בשל קבלת תשובה שלילית בסקר חיבור, או הוצג אישור שניתן במועד המאוחר מהמועד המחייב המרבי לסנכרון, יחלט מנהל המערכת את הבטוחה הנוספת שהופקדה, בשיעור אחיד מסכומה, בעבור כל יום של איחור, החל ביום הראשון לאיחור עד המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן או עד מועד קבלת אישור מתן מתח, לפי המוקדם משניהם; לעניין זה, ”שיעור אחיד“ – שיעור השווה לחלוקה של יום אחד במספר הימים שבין המועד המחייב המרבי לסנכרון למועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן.
{{ח:תתת|(7)}} נוסף על האמור בסעיף קטן (6), אם ההספק המותקן שהזוכה הציג בעבורו אישור מתן מתח שניתן עד המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן קטן מההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה, יחלט מנהל המערכת את הבטוחה הנוספת שהופקדה באופן יחסי, בהתאם ליחס שבין ההספק המותקן שלא ניתן לגביו אישור מתן מתח מתוך ההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה, לבין ההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה.
{{ח:תתת|(8)}} נוסף על האמור בסעיף קטן (5), הזוכה רשאי להגיש הודעות על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן, בצירוף הפקדת בטוחה נוספת, פעמיים נוספות לכל היותר; הזוכה יוכל להודיע למנהל המערכת על הארכת מועד מחייב מרבי מעודכן בפעם השנייה והשלישית, ולצרף בטוחה נוספת, לא יאוחר מהמועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן כפי שהוארך לאחרונה, כלומר לא יאוחר מחודשיים לפני תום תקופת הבטוחה הנוספת; הוראות סעיף קטן (5) לעניין משך הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון, תוקף הבטוחה הנוספת וסכומה, יחולו, בשינויים המחויבים, גם על כל הארכה של המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן וכל הפקדת בטוחה נוספת, לפי סעיף קטן זה; הוראות סעיפים קטנים (6) ו־(7) לעניין חילוט הבטוחה הנוספת, יחולו, בשינויים המחויבים, גם לגבי כל בטוחה נוספת שהופקדה לפי סעיף קטן זה.
{{ח:תתת|(9)}} לאחר המועד המחייב המרבי לסנכרון יפקעו זכויותיו של הזוכה לקבלת תעריף ההגנה לגבי הספק שלא סונכרן עד למועד האמור; אם הזוכה הגיש הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון, בצירוף בטוחה נוספת, לפי סעיף קטן (5) או הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן, בצירוף בטוחה נוספת, לפי סעיף קטן (8), יפקעו זכויותיו כזוכה בהליך לפי סעיף קטן זה לאחר המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן כפי שהוארך לאחרונה, לפי העניין.
{{ח:תתת|(10)}} על אף האמור בסעיף קטן (9), לעניין פקיעת זכויותיו של הזוכה, יישמרו לזוכה שלא הציג אישור מתח שניתן בתוך התקופה כאמור בסעיף קטן (9) זכויות החיבור לרשת, כל עוד לא התקיימה נסיבה מהנסיבות לפקיעת ההתחייבות לחיבור המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 35כו5|בסעיף (ב)(1) לאמת מידה 35כו5}}.
{{ח:תתת|(11)}} על אף האמור בסעיף קטן (3), אם הזוכה מוותר על מימוש זכייתו, כולה או חלקה, מכל סיבה שהיא, עד 6 חודשים מהמועד הקובע, והוא הגיש למנהל המערכת בקשה להשבת הבטוחה, ישיב לו מנהל המערכת את החלק היחסי של הבטוחה בהתאם להיקף ההספק שלגביו ויתר על זכויותיו, בניכוי 15% מסכום הבטוחה שהופקדה.
{{ח:תת|(ה)}} '''תעריף'''
{{ח:תתת|(1)}} בעד האנרגיה המוזרמת לרשת ממיתקן ייצור שחל עליו ההליך, ישלם מנהל המערכת ליצרן מחיר שולי חצי שעתי יום מראש ומחיר שולי חצי שעתי זמן אמת בהתאם למנגנון הקבוע {{ח:פנימי|פרק ו סימן ה1|בסימן ה׳1 לפרק ו׳}}.
{{ח:תתת|(2)}} נוסף על האמור בסעיף קטן (1), במשך תקופת התעריף ישלם מנהל המערכת ליצרן תעריף הגנה על האנרגיה המיוצרת במיתקן בכל חצי שעה; על אף האמור, אם האנרגיה המיוצרת במיתקן בחצי שעה נתונה עולה על מחצית ההספק הזוכה, ישלם מנהל המערכת ליצרן תעריף הגנה עד למחצית ההספק הזוכה; לעניין זה, ”תקופת התעריף“ – התקופה שבמהלכה ישלם מנהל המערכת לזוכה את תעריף ההגנה כפי שקבוע בסעיף קטן (3).
{{ח:תתת|(3)}} מנהל המערכת ישלם לזוכה את תעריף ההגנה לפי סעיף קטן (2) החל ביום שנתן מנהל המערכת אישור הפעלה מסחרית למיתקן עד יום כ״ט בטבת התת״ב (21 בינואר 2042), ואולם לגבי מיתקנים שבמועד הקובע כבר פועלים מסחרית – עד יום י״ח בסיוון התשצ״ח (21 ביוני 2038); על אף האמור, תקופת תשלום התעריף כאמור לעניין מיתקן המוקם בתחום מרחב תכנון מקומי בהארכה כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 35לח|באמת מידה 35לח}} תהיה כמפורט להלן, לפי העניין:
{{ח:תתתת|(א)}} אם המיתקן אינו פועל מסחרית במועד הקובע – עד יום ה׳ באלול התת״ב (21 באוגוסט 2042);
{{ח:תתתת|(ב)}} אם המיתקן כבר פועל מסחרית במועד הקובע – עד יום כ״ה בטבת התשצ״ט (21 בינואר 2039).
{{ח:תת|(ו)}} '''התקנת מערכות לשליטה ובקרה על העומס בזמן אמת'''
{{ח:תת}} מנהל המערכת ידרוש מהיצרן להתקין מערכות המאפשרות שליטה ובקרה על העומס בזמן אמת, כתנאי לתחילת תשלום תעריף הגנה לפי אמת מידה זו.

{{ח:סעיף|220ו||תיקון: 30.10.23, 12.2.25, 28.9.25; תשפ״ד־29, תשפ״ה־19, תשפ״ו־4}}
{{ח:ת}} '''תנאים לזכאות לתעריף במסגרת הליך תחרותי מס׳ 1 לקביעת תעריף זמינות למיתקני אגירה המתחברים או המשולבים ברשת המתח העליון'''
{{ח:תת|(א)}} '''הגדרות'''
{{ח:תת}} באמת מידה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ההליך“ – הליך תחרותי לקביעת תעריף זמינות למיתקני אגירה המתחברים או המשולבים ברשת המתח העליון;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הודעת זכייה“ – הודעה אשר תימסר לכל אחד מן הזוכים בהליך, ואשר תאפשר לזוכה שהפקיד בטוחה כאמור בסעיף (ח) להקים מיתקן אגירה אחד או יותר, עד לגובה ההספק המותקן שבו זכה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המועד המחייב לסנכרון“ – המועד שעד אליו נדרש הזוכה להציג למנהל המערכת אישור מתן מתח כמשמעותו בסעיף (ט)(2);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המועד המחייב המרבי לסנכרון“ – המועד שעד אליו נדרש הזוכה להציג למנהל המערכת אישור מתן מתח, כמשמעותו בסעיף (ט)(2), בכפוף לחילוט ערבות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המועד הקובע“ – המועד שבו שלחה הרשות הודעות למועמדים לזכייה במסגרת ההליך;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הספק מותקן“ – למיתקני אגירה המייצרים בזרם חילופין – ההספק הממשי של המיתקן בהדקי הגנרטור בניכוי צריכה עצמית בהתאם לנתוני היצרן; למיתקני אגירה המייצרים בזרם ישר – ההספק המצרפי של המהפכים בקילו־וולט אמפר, מוכפל במקדם הספק 0.9, במונחי מגה־וואט;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”זוכה“ – מציע בהליך שלפחות הצעה אחת שלו התקבלה כהצעה זוכה בהליך;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יכולת זמינה לפריקת אנרגיה“ – כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 85ה|באמת מידה 85ה}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קיבולת אגירה פנויה לפריקת אנרגיה“ – כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 85ה|באמת מידה 85ה}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קיבולת אגירה ראשונית“ – כמות האנרגיה המרבית הניתנת לאחסון במיתקן האגירה, במונחי מגה־וואט שעה, בהתאם לנתוני יצרן מיתקן האגירה, כפי שצוינה בהודעת הזכייה.
{{ח:תת|(ב)}} '''תנאי זכאות לתעריף'''
{{ח:תת}} התנאים לזכאות לתעריף של מיתקן אגירה נושא ההליך (באמת מידה זו – המיתקן) הם כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} המיתקן מחובר באזור שבו נקבע שהוא יוקם לפי הודעת הזכייה בהליך או לחלופין נקודת החיבור בין מסעף החיבור הישיר של המיתקן לבין רשת החשמל הנמצאת באזור כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} קיבולת האגירה הפנויה לפריקת אנרגיה של המיתקן, במהלך כל תקופת פעילותו של המיתקן, לא תפחת מפי 4 מהיכולת הזמינה לפריקת אנרגיה המרבית של המיתקן, כפי שנמדדה בבדיקות הקבלה;
{{ח:תתת|(3)}} ההספק המותקן אינו נמוך מ־16 מגה־וואט ואינו עולה על 150 מגה־וואט;
{{ח:תתת|(4)}} המיתקן מחובר או משולב במתח עליון 161 קילו־וולט;
{{ח:תתת|(5)}} במקום צרכנות שבו משולב מיתקן האגירה עם מיתקני ייצור או מיתקני צריכה אחרים, מותקנים מונים נפרדים לכל אחד ממיתקני הייצור והצריכה בצד המתח הגבוה של תחנת המשנה, לרבות למיתקן האגירה.
{{ח:תת|(ג)}} '''הוראות לעניין גודל החיבור הנדרש ממיתקן אגירה'''
{{ח:תתת|(1)}} למיתקן אגירה המשולב במקום צרכנות שמיתקן פוטו־וולטאי מצוי בו – גודל החיבור ייקבע כמפורט להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} אם ההספק המותקן של מיתקן האגירה אינו עולה על 30% מההספק המותקן של המיתקן הפוטו־וולטאי, גודל החיבור יהיה בהתאם להספק המותקן של המיתקן הפוטו־וולטאי;
{{ח:תתתת|(ב)}} אם ההספק המותקן של מיתקן האגירה עולה על 30% מההספק המותקן של המיתקן הפוטו־וולטאי ואינו עולה על 200% מההספק המותקן האמור, גודל החיבור יהיה בהתאם לנוסחה שלהלן:
{{ח:תתתת}} {{ממורכז|&lt;math&gt; M = \frac{ \mathit{PV} \times 0.8 + \mathit{SS} \times 0.7 }{ 0.9 } &lt;/math&gt;}}
{{ח:תתתת}} כאשר:
{{ח:תתתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;M&lt;/math&gt; – גודל החיבור הנדרש במונחי MVA;
{{ח:תתתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;\mathit{PV}&lt;/math&gt; – ההספק המותקן של המיתקן הפוטו־וולטאי כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 35כ1|באמת מידה 35כ1}};
{{ח:תתתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;\mathit{SS}&lt;/math&gt; – ההספק המותקן של מיתקן האגירה.
{{ח:תתתת|(ג)}} אם הספק מיתקן האגירה גדול מ־200% מההספק המותקן של המיתקן הפוטו־וולטאי – גודל החיבור יהיה לפי סך ההספקים המותקנים של מיתקן הייצור ושל מיתקן האגירה.
{{ח:תתת|(2)}} למיתקן אגירה המשולב במקום צרכנות שמיתקן ייצור שאינו פוטו־וולטאי מצוי בו – גודל החיבור יהיה לפי סך ההספקים המותקנים של מיתקן הייצור ושל מיתקן האגירה.
{{ח:תתת|(3)}} למיתקן אגירה המשולב בחצר צרכן – גודל החיבור של מקום הצרכנות יוגדל בגובה ההספק המותקן של מיתקן האגירה.
{{ח:תתת|(4)}} למיתקן אגירה שאינו משולב במקום צרכנות שמיתקן ייצור מצוי בו או בחצר צרכן – גודל החיבור לא יפחת מההספק המותקן של מיתקן האגירה.
{{ח:תת|(ד)}} '''חיבור נוסף'''
{{ח:תת}} ספק שירות חיוני רשת יקצה חיבור נוסף לבקשת מציע בהליך שמקום הצרכנות שבו הוא מבקש לשלב את מיתקן האגירה מחובר למתח על־עליון.
{{ח:תת|(ה)}} '''בדיקת בקשות חיבור'''
{{ח:תתת|(1)}} סדר בדיקת הבקשות לחיבור ייקבע בהתאם לדירוג הצעות המחיר לתעריף זמינות בהליך כך שמיתקן שבנוגע אליו הוגשה במסגרת ההליך הצעת מחיר נמוכה יותר ייבדק מוקדם יותר; אם יש הצעות מחיר זהות, הרשות תערוך הגרלה לקביעת סדר בדיקתן.
{{ח:תתת|(2)}} הספק וקיבולת המיתקנים שבעבורם המציע יבקש חיבור, לא יעלה על ההספק והקיבולת שצוינו בהצעתו.
{{ח:תתת|(3)}} על חיבור מיתקן לפי ההליך יחולו {{ח:פנימי|סעיף 35כו1|אמות מידה 35כו1 עד 35כו5}} בשינויים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 35כו1|באמת מידה 35כו1}}, בהגדרה ”מועד להפעלה מסחרית“, הקטע החל במילים ”הנמנה ממועד הסגירה הפיננסית“ עד סופה – לא ייקרא;
{{ח:תתתת|(ב)}} מבקש החיבור לא יידרש לעמוד בהוראות {{ח:פנימי|סעיף 35כו3|סעיפים (א)(1)(ג) ו־(ה) ו־(ב)(1) ו־(7) לאמת מידה 35כו3}};
{{ח:תתתת|(ג)}} על מבקש החיבור לא יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 35כו5|סעיפים (ב)(1)(א), (ב1) ו־(ד)(3)(ה) לאמת מידה 35כו5}};
{{ח:תתתת|(ד)}} {{ח:פנימי|סעיף 35כו5|באמת מידה 35כו5}} –
{{ח:תתתתת|(1)}} בסעיף (א)(4), המילים ”לתקופה של 12 חודשים“ – לא ייקראו;
{{ח:תתתתת|(2)}} בסעיף (א1)(1), ברישה, המילים ”למועד הסגירה הפיננסית או“ ו”לפי המוקדם מביניהם“ – לא ייקראו.
{{ח:תת|(ו)}} '''שמירת מקום ברשת'''
{{ח:תת}} בכפוף לביצוע סקר חיבור ולתוצאותיו, מנהל המערכת ישמור לזוכה מקום ברשת עד המועד המחייב המרבי לסנכרון או עד המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן כמשמעותו בסעיף (ט)(5), לפי העניין.
{{ח:תת|(ז)}} '''שילוב צרכים מערכתיים שאינם לצורכי מבקש החיבור'''
{{ח:תת}} מבקש חיבור אשר יסכים לבקשת מנהל המערכת לשמור מקום בתחנת המשנה של המיתקן לצורך שילוב שנאים מערכתיים, יהיה זכאי לדחיית המועד המחייב לסנכרון בארבעה חודשים, ומועד סיום תקופת התעריף – כקבוע בסעיף (י).
{{ח:תת|(ח)}} '''הפקדת בטוחה'''
{{ח:תתת|(1)}} מנהל המערכת יקבל מהזוכה בטוחה לטובתו בתוך 21 ימי עבודה מהמועד הקובע; לא הגיש הזוכה בטוחה כאמור, יאבד את זכותו במכסה הזוכה.
{{ח:תתת|(2)}} סכום הבטוחה יעמוד על סך של 75 שקלים חדשים לכל קילו־וואט שעה של קיבולת אגירה ראשונית.
{{ח:תתת|(3)}} מנהל המערכת יאפשר הגשת בטוחה אחת על סך כל הקיבולת הזוכה או בטוחות נפרדות בנוגע לקיבולת הזוכה בכל הצעה, אם הגיש כמה הצעות.
{{ח:תתת|(4)}} הבטוחה הנדרשת תעמוד בתנאים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 50|בסעיף (ד)(2) לאמת מידה 50}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ט)}} '''מועד מחייב לסנכרון וחילוט הבטוחה'''
{{ח:תתת|(1)}} המועד המחייב לסנכרון מיתקן אגירה במסגרת ההליך התחרותי יהיה 37.5 חודשים מהמועד הקובע, ואולם בעבור זוכה שנענה בחיוב לבקשת מנהל המערכת לשלב צרכים מערכתיים בתחנת משנה של המיתקן כמפורט בסעיף (ז) לאמת מידה זו, המועד המחייב לסנכרון יהיה 41.5 חודשים מהמועד הקובע; המועד המחייב המרבי לסנכרון יהיה 7 חודשים מהמועד המחייב לסנכרון.
{{ח:תתת|(2)}} זוכה יהיה זכאי לתעריף זמינות במסגרת ההליך, אם המיתקן שהוא מחבר במסגרת ההליך התחרותי קיבל אישור מתן מתח בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 35לא|לאמת מידה 35לא}} (להלן – אישור מתן מתח) לא יאוחר מהמועד המחייב המרבי לסנכרון.
{{ח:תתת|(3)}} אם הזוכה הציג למנהל המערכת אישור מתן מתח עד המועד המחייב לסנכרון, ישיב לו מנהל המערכת את הבטוחה שהפקיד לפי סעיף (ח) במלואה.
{{ח:תתת|(4)}} לא הציג הזוכה אישור מתן מתח עד המועד המחייב לסנכרון, או שהזוכה הציג את האישור במועד המאוחר מהמועד המחייב לסנכרון, יחלט מנהל המערכת את הבטוחה בשיעור אחיד מסכום הבטוחה שהופקדה, בעבור כל יום של איחור, החל מהיום הראשון לאיחור ועד המועד המחייב המרבי לסנכרון או עד מועד קבלת אישור מתן מתח, לפי המוקדם משניהם; לעניין זה, ”שיעור אחיד“ – שיעור השווה לחלוקה של יום אחד במספר הימים שבין המועד המחייב לסנכרון למועד המחייב המרבי לסנכרון.
{{ח:תתת|(5)}} נוסף על האמור בסעיף קטן (4), אם קיבולת האגירה שהזוכה קיבל אישור מתן מתח לגביה עד המועד המחייב המרבי לסנכרון, קטנה מקיבולת האגירה שנקבעה בהודעת הזכייה, יחלט מנהל המערכת את הבטוחה באופן יחסי מסכום הבטוחה שהופקדה, בהתאם ליחס בין הקיבולת שלא קיבלה אישור מתן מתח לבין הקיבולת שנקבעה בהודעת הזכייה.
{{ח:תתת|(6)}} הזוכה רשאי להאריך את המועד המחייב המרבי לסנכרון ב־5 חודשים (באמת מידה זו – המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן); כדי להאריך את המועד המחייב המרבי לסנכרון כאמור, יגיש הזוכה למנהל המערכת, לא יאוחר מ־60 ימים לפני המועד המחייב המרבי לסנכרון, הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון בצירוף בטוחה נוספת בסכום של 75 שקלים חדשים לכל קילו־וואט שעה של קיבולת אגירה מסך קיבולת האגירה שנקבעה בהודעת הזכייה ושטרם הוגש בעבורה אישור מתן מתח (בסעיף קטן זה – בטוחה נוספת); תוקפה של הבטוחה הנוספת יהיה עד תום 7 חודשים מהמועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן.
{{ח:תתת|(7)}} נוסף על חילוט הבטוחה שבוצע לפי סעיף קטן (4) או (5), אם זוכה שהגיש הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון לפי סעיף קטן (6) לא הגיש למנהל המערכת אישור מתן מתח עד המועד המחייב המרבי לסנכרון, או הוצג אישור במועד המאוחר מהמועד המחייב המרבי לסנכרון, יחלט מנהל המערכת את הבטוחה הנוספת שהופקדה, בשיעור אחיד מסכומה, בעבור כל יום של איחור, החל ביום הראשון לאיחור ועד המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן או עד מועד קבלת אישור מתן מתח, לפי המוקדם משניהם; לעניין זה, ”שיעור אחיד“ – שיעור השווה לחלוקה של יום אחד במספר הימים שבין המועד המחייב המרבי לסנכרון למועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן.
{{ח:תתת|(8)}} נוסף על האמור בסעיף קטן (7), אם קיבולת האגירה שהזוכה הציג לגביה אישור מתן מתח עד המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן קטנה מקיבולת האגירה שנקבעה בהודעת הזכייה, יחלט מנהל המערכת את הבטוחה הנוספת שהופקדה באופן יחסי, בהתאם ליחס בין קיבולת האגירה שלא קיבלה אישור מתן מתח לבין קיבולת האגירה שנקבעה בהודעת הזכייה.
{{ח:תתת|(9)}} נוסף על האמור בסעיף קטן (6), הזוכה רשאי להגיש הודעות על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן, בצירוף הפקדת בטוחה נוספת, פעמיים נוספות לכל היותר; הזוכה יוכל להודיע למנהל המערכת על הארכת מועד מחייב מרבי מעודכן בפעם השנייה והשלישית, ולצרף בטוחה נוספת, לא יאוחר מהמועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן כפי שהוארך לאחרונה, כלומר לא יאוחר מחודשיים לפני תום תקופת הבטוחה הנוספת; הוראות סעיף קטן (6) לעניין משך הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון, תוקף הבטוחה הנוספת וסכומה, יחולו, בשינויים המחויבים, גם על כל הארכה של המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן וכל הפקדת בטוחה נוספת, לפי סעיף קטן זה; הוראות סעיפים קטנים (7) ו־(8) לעניין חילוט הבטוחה הנוספת, יחולו, בשינויים המחויבים, גם לגבי כל בטוחה נוספת שהופקדה לפי סעיף קטן זה.
{{ח:תתת|(10)}} לאחר המועד המחייב המרבי לסנכרון יפקעו זכויותיו של הזוכה לקבלת תעריף הזמינות לגבי קיבולת שלא סונכרנה עד למועד האמור, ותפקע ההתחייבות לחיבור והזרמה בנוגע לקיבולת זו; אם הזוכה הגיש הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון, בצירוף בטוחה נוספת, לפי סעיף קטן (6) או הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן, בצירוף בטוחה נוספת, לפי סעיף קטן (9), יפקעו זכויותיו כזוכה בהליך לפי סעיף קטן זה לאחר המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן כפי שהוארך לאחרונה, לפי העניין.
{{ח:תת|(י)}} '''תקופת התעריף'''
{{ח:תת}} מנהל המערכת ישלם למיתקנים את תעריף הזמינות החל ביום שנתן מנהל המערכת אישור הפעלה מסחרית למיתקן האגירה עד יום י״ט באדר ב׳ התת״ג (31 במרץ 2043), ואם הזוכה ייענה בחיוב לבקשת מנהל המערכת לשלב שנאים מערכתיים בתחנת משנה של המיתקן כמפורט בסעיף (ז) – עד יום כ״א בתמוז התת״ג (29 ביולי 2043).

{{ח:קטע2|פרק ט|פרק ט׳: התחשבנות ותשלומים|תיקון: תשפ״ב־14}}
{{ח:קטע3|פרק ט סימן א|סימן א׳: ריבוי מיתקני ייצור המוקמים במקום צרכנות|תיקון: תשפ״ב־14}}

{{ח:סעיף|221||תיקון: 15.8.18; תשע״ט־7, תשפ״א־16, תשפ״ב־14}}
{{ח:ת}} '''ריבוי מיתקני ייצור המחוברים לרשת החלוקה והממוקמים במקום צרכנות'''
{{ח:תת|(א)}} '''הגדרות'''
{{ח:תת}} באמת מידה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”סך אנרגיה מוזרמת לרשת“ – סך האנרגיה בקילו וואט/שעה המוזרמת לרשת, כפי שנמדדה על ידי מונה דו־כיווני המותקן בנקודת החיבור של מקום הצרכנות, בתקופת זמן;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”סך אנרגיה מיוצרת במיתקן ייצור“ – סך האנרגיה בקילו וואט/שעה, כפי שנמדדה על ידי מונה המותקן על הדקי הגנרטור של מיתקן הייצור, או בהדקי המהפך למיתקן מסוג פוטו־וולטאי, בתקופת זמן;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן ייצור“ – מיתקן ייצור כהגדרתו באמות המידה, אשר משולב במקום צרכנות המחובר לרשת חלוקה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן מונה נטו“ – מיתקן ששולב לפי {{ח:פנימי|פרק ח סימן ח|סימן ח׳ בפרק ח׳}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מיתקני העמסה“ – מיתקנים אשר זכאים לתעריף שולי חצי שעתי (SMP) המשולם בעבור האנרגיה המוזרמת לרשת בלבד;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מיתקנים בשיטת התחשבנות לפי הזרמה“ – מיתקנים אשר זכאים לתעריף קבוע המשולם בעבור האנרגיה המוזרמת לרשת בלבד;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מיתקנים בשיטת התחשבנות לפי ייצור“ – מיתקנים אשר זכאים לתעריף קבוע המשולם בעבור כל האנרגיה המיוצרת במיתקן;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”צריכה עצמית“ – ההפרש בין סך האנרגיה המיוצרת בכל מיתקני הייצור במקום צרכנות מסוים לבין סך האנרגיה המוזרמת לרשת;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקופת זמן“ – כל חצי שעה.
{{ח:תת|(ב)}} '''סדר ההתחשבנות כאשר יש יותר ממיתקן ייצור אחד במקום צרכנות'''
{{ח:תת}} התחשבנות בעבור תקופת זמן שבה מיוצרת אנרגיה במקום צרכנות מ־2 מיתקני ייצור ויותר, כשסך האנרגיה המיוצרת באותם מיתקנים גדולה מסך הצריכה העצמית, תיעשה כך שהאנרגיה תיוחס לצריכה עצמית לפי הסדר הזה:
{{ח:תתת|(1)}} אם במקום הצרכנות מותקן מיתקן ייצור מונה נטו, האנרגיה שיוצרה בו תיוחס ראשונה לצריכה עצמית;
{{ח:תתת|(2)}} אם האנרגיה המיוצרת במיתקני ייצור מונה נטו קטנה מהצריכה העצמית, האנרגיה שתיוחס לצריכה עצמית תיקבע בהתאם לסדר סוגי המיתקנים כקבוע בסעיף (ג);
{{ח:תתת|(3)}} כאשר במקום הצרכנות מותקן יותר ממיתקן ייצור אחד מאותו סוג, האנרגיה שתיוחס לצריכה עצמית תיקבע על פי גובה התעריף שלו זכאי כל מיתקן, כך שתיוחס קודם לצריכה עצמית האנרגיה שיוצרה במיתקן הייצור שזכאי לתעריף הנמוך ביותר;
{{ח:תתת|(4)}} סך הצריכה העצמית המיוחסת למיתקן ייצור מסוים לא תעלה על סך האנרגיה שיוצרה באותו מיתקן ייצור;
{{ח:תתת|(5)}} אנרגיה שיוצרה במיתקן ייצור ואינה מיוחסת לצריכה עצמית, תסווג כאנרגיה מוזרמת לרשת.
{{ח:תת|(ג)}} '''קביעת סדר המיתקנים לצריכה עצמית'''
{{ח:תתת|(1)}} אם במקום צרכנות משולבים מיתקנים משני סוגים או יותר מבין הסוגים המפורטים בנספח א׳, ספק שירות חיוני ידרוש מצרכן לדווח לו על סדר סוגי המיתקנים שלפיו תיוחס האנרגיה לצריכה עצמית (להלן – הדיווח).
{{ח:תתת|(2)}} הדיווח יבוצע על גבי טופס כמפורט בנספח א׳.
{{ח:תתת|(3)}} צרכן רשאי לשנות את הדיווח על סדר סוגי המיתקנים בצריכה עצמית אחת ל־12 חודשים. אופן ההתחשבנות ייקבע בהתאם לדיווח וייכנס לתוקף בתוך חודשיים ממועד מסירת הטופס.
{{ח:תתת|(4)}} לא דיווח הצרכן על סדר סוגי המיתקנים לצריכה עצמית, יחול עליו הסדר הזה:
{{ח:תתתת|(א)}} מיתקנים בשיטת התחשבנות לפי הזרמה;
{{ח:תתתת|(ב)}} מיתקנים בשיטת התחשבנות לפי ייצור;
{{ח:תתתת|(ג)}} מיתקני העמסה.
{{ח:תתת|(5)}} אם נוסף מיתקן ייצור במקום צרכנות, האנרגיה ממיתקן הייצור הנוסף תיוחס לצריכה עצמית בהתאם לסדר סוגי המיתקנים כפי שפורטו בדיווח שבתוקף או כפי שמפורט בסעיף קטן (4), לפי העניין.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''נספח א׳ – טופס דיווח סדר צריכה עצמית*'''}}
{{ח:ת}} &lt;table style=&quot;width: 100%; table-layout: fixed;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;סוג המיתקן/ים&lt;/th&gt;&lt;th&gt;סיווג סדר המיתקנים לצריכה עצמית (1/2/3)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מיתקנים בשיטת התחשבנות לפי ייצור&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מיתקנים בשיטת התחשבנות לפי הזרמה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מיתקני העמסה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:ת}} {{מוקטן|* סדר הצריכה מתייחס לצריכה הנוספת מעבר לצריכה ממיתקן בהסדרת מונה נטו}}

{{ח:סעיף|222||תיקון: 18.5.20; תשפ״א־16, תשפ״ב־14}}
{{ח:ת}} '''ריבוי מיתקני ייצור המחוברים לרשת ההולכה והממוקמים במקום צרכנות'''
{{ח:תת|(א)}} '''הגדרות'''
{{ח:תת}} באמת מידה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אנרגיה מוזרמת לרשת“ – האנרגיה בקילו־וואט/שעה המוזרמת לרשת, כפי שנמדדה על ידי מונה דו כיווני המותקן בנקודת החיבור של מקום הצרכנות, בכל חצי שעה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אנרגיה מיוצרת“ – סך האנרגיה בקילו־וואט/שעה, כפי שנמדדה על ידי מונה המותקן על הדקי הגנרטור של מיתקן הייצור או בהדקי המהפך למיתקן מסוג פוטו־וולטאי, בכל חצי שעה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הספק מותקן“ – ההספק הנקי של מיתקן ייצור בתנאי ISO;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן ייצור“ – מיתקן המשמש לייצור אנרגיה חשמלית, הכולל, בין השאר, את יחידות הייצור הממוקמות באתר וכן מבנים, מכונות, מכשירים, מצברים, מוליכים, אבזרים וציוד חשמלי קבוע או מטלטלין הקשורים אליהן, המחובר לרשת ההולכה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”צריכת חצר“ – ההפרש בין סך האנרגיה המיוצרת או המומרת חזרה לאנרגיה חשמלית בכל מיתקני הייצור או מיתקני האגירה במקום צרכנות מסוים לבין סך האנרגיה המוזרמת לרשת מכל מיתקני הייצור או מיתקני האגירה, בחצי שעה נתונה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”צריכת חצר נטו“ – צריכת חצר בניכוי אנרגיה המיוצרת במיתקני ייצור באנרגיה מתחדשת ובניכוי אנרגיה שהומרה חזרה לאנרגיה חשמלית ממיתקן אגירה, בחצי שעה נתונה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”צריכה שעתית מרבית נטו“ – מכפלה של צריכת החצר נטו הגבוהה ביותר בשנה נתונה בשתיים.
{{ח:תת|(ב)}} '''סדר ייחוס האנרגיה המיוצרת מיותר ממיתקן ייצור או ממיתקן אגירה אחד במקום צרכנות, לצריכת חצר ולהזרמה לרשת'''
{{ח:תת}} במקום צרכנות שבו מיוצרת אנרגיה מיותר ממיתקן ייצור או ממיתקן אגירה אחד, האנרגיה המיוצרת תיוחס בהתאם להוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} האנרגיה שתיוחס בחצי שעה נתונה לצריכת חצר תיקבע על פי מועד ההפעלה המסחרית של כל מיתקן, כך שקודם תיוחס לצריכת חצר האנרגיה המיוצרת במיתקן שמועד ההפעלה המסחרית שלו הוא המוקדם ביותר;
{{ח:תתת|(2)}} סך צריכת החצר המיוחסת למיתקן מסוים לא תעלה על סך האנרגיה שיוצרה באותו מיתקן בחצי שעה נתונה;
{{ח:תתת|(3)}} אנרגיה שיוצרה במיתקן מסוים ואינה מיוחסת לצריכת חצר, תסווג כאנרגיה מוזרמת לרשת.
{{ח:תת|(ג)}} '''שיוך הספק שנתי לעסקאות חצר כאשר יש יותר ממיתקן ייצור אחד במקום צרכנות'''
{{ח:תתת|(1)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 85ב|בסעיף (א)(2) לאמת מידה 85ב}}, במקום צרכנות שבו יש יותר ממיתקן ייצור אחד, ההספק המשויך לעסקאות חצר של כל מיתקן שחלה עליו {{ח:פנימי|סעיף 85ב|אמת מידה 85ב}}, ייבחן בהתאם למועד ההפעלה המסחרית של כל מיתקן כאמור, והוא יחושב לפי הנוסחה המפורטת להלן:
{{ח:ת}} {{ממורכז|&lt;math&gt; \mathit{yc}_i = \mathit{net\ counsmp} - \mathit{older\ capacity} &lt;/math&gt;}}
{{ח:תתת}} כאשר:
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;\mathit{yc}_i&lt;/math&gt; – ההספק המשויך לעסקת חצר על ידי מיתקן &lt;math&gt;i&lt;/math&gt;;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;\mathit{net\ counsmp}&lt;/math&gt; – צריכה שעתית מרבית נטו;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;\mathit{older\ capacity}&lt;/math&gt; – ההספק המותקן המצטבר של מיתקנים שאינם מייצרים באנרגיה מתחדשת, בסולר או במזוט אשר החלו בהפעלה מסחרית לפני מיתקן &lt;math&gt;i&lt;/math&gt;.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בסעיף קטן (1) –
{{ח:תתתת|(א)}} אם ההספק שהיה אמור להיות משויך לעסקת חצר על ידי מיתקן &lt;math&gt;i&lt;/math&gt; (&lt;math&gt;\mathit{yc}_i&lt;/math&gt;) על פי הנוסחה קטן מ־0, ההספק שישויך בפועל לעסקת חצר יהיה 0;
{{ח:תתתת|(ב)}} אם ההספק שהיה אמור להיות משויך לעסקת חצר על ידי מיתקן &lt;math&gt;i&lt;/math&gt; (&lt;math&gt;\mathit{yc}_i&lt;/math&gt;) על פי הנוסחה גדול מההספק המותקן של מיתקן &lt;math&gt;i&lt;/math&gt;, ההספק שישויך בפועל לעסקת חצר יהיה ההספק המותקן של מיתקן &lt;math&gt;i&lt;/math&gt;.
{{ח:תת|(ד)}} '''אי־תחולה'''
{{ח:תתת|(1)}} במקום צרכנות שערב יום ד׳ בסיוון התש״ף (27 במאי 2020) שני מיתקני ייצור לפחות שמתוכננים לייצר בו אנרגיה קיבלו אישור תעריף, אמת מידה זו לא תחול לגבי התחשבנות בעבור אותם מיתקני הייצור שקיבלו את אישור התעריף קודם למועד האמור.
{{ח:תתת|(2)}} אם הצרכן רשאי לבחור את סדר ההתחשבנות בין המיתקנים האמורים בסעיף קטן (1), קביעת הסדר תיעשה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 221|סעיף (ג) לאמת מידה 221}}, בשינוי זה: בסעיף (ג)(1), במקום ”ספק שירות חיוני“ יקראו ”מחלק“.
{{ח:תתת|(3)}} אם הוקמו במקום צרכנות כאמור בסעיף קטן (1) מיתקני ייצור נוספים שקיבלו אישור תעריף לאחר המועד האמור באותו סעיף {{ח:הערה|קטן}}, תחול לגבי ההתחשבנות בעבור אותם מיתקנים אמת מידה זו, ותינתן קדימות לסיווג האנרגיה המיוצרת מהם כאנרגיה מוזרמת לרשת.

{{ח:קטע3|פרק ט סימן ב|סימן ב׳: התחשבנות מנהל המערכת עם חברת החשמל|תיקון: תשפ״ב־14}}

{{ח:סעיף|223||תיקון: 13.10.21; תשפ״ב־14, תשפ״ד־24}}
{{ח:ת}} '''התחשבנות מנהל המערכת עם חברת החשמל'''
{{ח:תת|(א)}} '''הגדרות'''
{{ח:תת}} {{ח:הערה|באמת מידה זו –}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אנרגיה מיוצרת נטו על ידי חח״י“ – סכום של כמות האנרגיה בקווט״ש שיוצרה והוזרמה לרשת בכל חודש בכל אחת מיחידות הייצור של חח״י;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ייצור נטו ברשת“ – סכום האנרגיה המיוצרת שמוזרמת לרשת על ידי מיתקני הייצור של חח״י ושל יצרנים פרטיים, ובכלל זה יצרנים בטכנולוגיות קונבנציונלי, קוגנרציה ואנרגיה מתחדשת;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”סך הצריכה המשקית“ – סכום צריכת האנרגיה בקווט״ש של צרכני חח״י, של צרכני מספקים פרטיים ושל צרכנים המייצרים לעצמם חשמל;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מספק חח״י“ – חח״י בתפקידה כבעלת רישיון הספקה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פרק 7“ – {{ח:חיצוני|כללי משק החשמל (תעריפי חשמל)#פרק 7|פרק 7 לכללי משק החשמל (תעריפי חשמל), התשע״ח–2018}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”צריכת מספק חח״י כולל איבודים“ – ההפרש בקווט״ש בין ייצור נטו ברשת לבין צריכת המספקים הפרטיים והאיבודים המוכרים שלהם בהתאם ללוחות תעריפי התשתית {{ח:חיצוני|כללי משק החשמל (תעריפי חשמל)#פרק 7|שבפרק 7}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רכישות חח״י ברשת החלוקה“ – האנרגיה בקווט״ש שחח״י רוכשת ממיתקני ייצור ברשת החלוקה.
{{ח:תת|(ב)}} '''תעריפים שמשלם מנהל המערכת לחברת החשמל'''
{{ח:תתת|(1)}} בעבור האנרגיה המוזרמת לרשת על ידי יחידות הייצור של חברת החשמל, ישלם מנהל המערכת לחברת החשמל סכום השווה למכפלת התעריף הקבוע בלוח תעריפים 6.3–1 לגבי רכיב ייצור חח״י, באנרגיה מיוצרת נטו על ידי חח״י.
{{ח:תתת|(2)}} בעבור שירותים מערכתיים שנותנת חברת החשמל כיצרן חשמל, ישלם מנהל המערכת לחברת החשמל סכום השווה למכפלת התעריף הקבוע בלוח תעריפים 8.1–1 לגבי החלק בעבור שירותי חח״י בסך הצריכה המשקית; לעניין זה, הערכת צריכת צרכני חברת החשמל החצי־שעתית, במסגרת סך הצריכה המשקית תחושב בחשבון השוטף החודשי לפי התחשיב המפורט להלן:
{{ח:ת}} {{ממורכז|&lt;math&gt;
\frac{ \left\{ \begin{alignat}{2}
\mathrm{P} - \bigl[ &amp; \left( \mathrm{CPS}_\mathrm{TOU\_HV} + \mathrm{CPP}_\mathrm{HV} + \mathrm{CES}_\mathrm{HV} \right) \times \eta_\mathrm{HV} + \mathrm{CPS}_\mathrm{CMV} \times \eta_\mathrm{CMV} + \\
\; &amp; \left( \mathrm{CPS}_\mathrm{TOU\_MV} + \mathrm{CPP}_\mathrm{MV} \right) \times \eta_\mathrm{MV} + \mathrm{CPS}_\mathrm{CLV} \times \eta_\mathrm{CLV} + \\
\; &amp; \left( \mathrm{CPS}_\mathrm{TOU\_LV} + \mathrm{CPS}_\mathrm{U\_LV} \right) \times \eta_\mathrm{LV} + \mathrm{CPS}_\mathrm{NMV} \times \eta_\mathrm{NMV} + \mathrm{CPSN}_\mathrm{LV} \times \eta_\mathrm{NLV} \bigr] \end{alignat} \right\} } { \eta_\mathrm{IEC} }
&lt;/math&gt;}}

{{ח:תתת}} כאשר לכל חצי שעה:
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;\mathrm{P}&lt;/math&gt; – סך האנרגיה נטו המוזרמת לרשת החשמל;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;\mathrm{CPS}_\mathrm{TOU\_HV}&lt;/math&gt; – סך הצריכה במתח עליון (כולל צריכה בעסקה קרובה) של כלל הצרכנים המשויכים למספקים הפרטיים ואשר מותקן אצלם מונה רציף;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;\mathrm{CPP}_\mathrm{HV}&lt;/math&gt; – סך צריכת יצרנים פרטיים וצרכני חצר, במתח עליון מרשת החשמל;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;\mathrm{CES}_\mathrm{HV}&lt;/math&gt; – סך צריכת מיתקני אגירת חשמל, במתח עליון מרשת החשמל;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;\mathrm{CPS}_\mathrm{CMV}&lt;/math&gt; – סך הצריכה של כלל הצרכנים במכירה מרוכזת מתח גבוה, המשויכים למספקים הפרטיים ואשר מותקן אצלם מונה חכם;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;\mathrm{CPS}_\mathrm{TOU\_MV}&lt;/math&gt; – סך הצריכה במתח גבוה (בלא צריכה בעסקאות קרובות) של כלל הצרכנים המשויכים למספקים הפרטיים ואשר מותקן אצלם מונה חכם;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;\mathrm{CPP}_\mathrm{MV}&lt;/math&gt; – סך הצריכה במתח גבוה מרשת החשמל של יצרנים פרטיים במתח עליון וצרכני חצר;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;\mathrm{CPS}_\mathrm{CLV}&lt;/math&gt; – סך הצריכה של כלל הצרכנים במכירה מרוכזת מתח נמוך, המשויכים למספקים הפרטיים ואשר מותקן אצלם מונה חכם;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;\mathrm{CPS}_\mathrm{TOU\_LV}&lt;/math&gt; – סך הצריכה במתח נמוך (בלא צריכה בעסקאות קרובות) של כלל הצרכנים המשויכים למספקים הפרטיים ואשר מותקן אצלם מונה חכם;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;\mathrm{CPS}_\mathrm{U\_LV}&lt;/math&gt; – סך הצריכה במתח נמוך של כלל הצרכנים המשויכים למספקים הפרטיים ואשר מותקן אצלם מונה בסיסי;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;\mathrm{CPS}_\mathrm{NMV}&lt;/math&gt; – סך הצריכה בעסקאות תשתית קרובות במתח גבוה של כלל הצרכנים המשויכים למספקים הפרטיים ואשר מותקן אצלם מונה חכם;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;\mathrm{CPS}_\mathrm{NLV}&lt;/math&gt; – סך הצריכה בעסקאות תשתית קרובות במתח נמוך של כלל הצרכנים המשויכים למספקים הפרטיים ואשר מותקן אצלם מונה חכם;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;\eta_\mathrm{HV}&lt;/math&gt; – מקדם האיבודים המצטבר עד לצרכן מתח עליון;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;\eta_\mathrm{CMV}&lt;/math&gt; – מקדם האיבודים המצטבר עד לצרכן מכירה מרוכזת במתח גבוה;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;\eta_\mathrm{MV}&lt;/math&gt; – מקדם האיבודים המצטבר עד לצרכן מתח גבוה;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;\eta_\mathrm{CLV}&lt;/math&gt; – מקדם האיבודים המצטבר עד לצרכן מכירה מרוכזת במתח נמוך;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;\eta_\mathrm{LV}&lt;/math&gt; – מקדם האיבודים המצטבר עד לצרכן מתח נמוך;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;\eta_\mathrm{NMV}&lt;/math&gt; – מקדם האיבודים המצטבר הממוצע של עסקאות תשתית קרובות במתח גבוה;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;\eta_\mathrm{NLV}&lt;/math&gt; – מקדם האיבודים המצטבר הממוצע של עסקאות תשתית קרובות במתח נמוך;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;\eta_\mathrm{IEC}&lt;/math&gt; – מקדם האיבודים הממוצע של כלל צרכני חח״י בהתאם ללוחות התעריפים של {{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳}} על פי אחוזי ההתפלגות של צרכני חברת החשמל, ובהתאם ללוח 10.5–1: תחזית התפלגות צריכת החשמל לפי קבוצות תעריף של מספק חח״י.
{{ח:תתת|(3)}} בעבור שירותי תשתית שנותנת חברת החשמל למספקים פרטיים, ישלם מנהל המערכת לחברת החשמל את עלות השירות של עסקת התשתית שנתנה חח״י למספקים לפי לוחות התעריפים {{ח:חיצוני|כללי משק החשמל (תעריפי חשמל)#פרק 7|בפרק 7}}, בהתאם לסוג העסקה, ואת עלות שירותי צרכנות למספקים לפי לוח תעריפים 5.4–1.
{{ח:תתת|(4)}} בעבור רכישות אנרגיה על ידי חברת החשמל ברשת החלוקה, ישלם מנהל המערכת לחברת החשמל את עלות הרכישות אשר נכללות ברכיב הייצור המשוקלל בעד האנרגיה אשר נקנתה על ידי חח״י; התשלום לפי סעיף קטן זה יהיה שווה למכפלת התעריף הקבוע בלוח תעריפים 6.3–1 בטור שכותרתו ”רכיב ייצור רכישות חח״י ברשת החלוקה“ בסך האנרגיה שנרכשה על ידי חברת החשמל ממיתקני ייצור ברשת החלוקה.
{{ח:תת|(ג)}} '''תעריפים שגובה מנהל המערכת מחברת החשמל'''
{{ח:תתת|(1)}} בשל צריכת צרכני חברת החשמל, יגבה מנהל המערכת מחברת החשמל תשלומים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} בעבור רכישת אנרגיה – תשלום בסכום השווה למכפלת התעריף הקבוע בלוח תעריפים 6.3–1, בטור שכותרתו ”תעריף הייצור המשוקלל“, בצריכת מספק חח״י כולל איבודים;
{{ח:תתתת|(ב)}} בעבור שירותי ניהול מערכת – תשלום בסכום השווה למכפלת התעריף הקבוע בלוח תעריפים 8.1–1, בטור שכותרתו ”תעריף ניהול מערכת“, בסך הצריכה של צרכני חברת החשמל;
{{ח:תתתת|(ג)}} לעניין פסקאות (א) ו־(ב), הערכת צריכת צרכני חברת החשמל במסגרת סך הצריכה המשקית תחושב בחשבון השוטף החודשי לפי התחשיב המופיע בסעיף (ב)(2).
{{ח:תתת|(2)}} בשל התשלומים שמשלמים בעלי מיתקן באנרגיה מתחדשת בהסדר מונה נטו בעד גיבוי ואיזון המערכת, בעת קליטת אנרגיה מתחדשת ברשת החשמל בהסדר מונה נטו, יגבה מנהל המערכת מחברת החשמל תשלומים אלה על פי לוח תעריפים 5.8–1 העוסק בתשלום בגין עלויות קליטת אנרגיה מתחדשת ברשת החשמל בהסדר מונה נטו.
{{ח:תתת|(3)}} בעד הצריכה של צרכני חצר של כלל מיתקני ייצור בחלוקה, יגבה מנהל המערכת מחברת החשמל תשלום בסכום השווה למכפלת התעריף הקבוע בלוח תעריפים 8.1–1, בטור שכותרתו ”תעריף אגורות לקוט״ש“, בסך הצריכה של צרכני החצר של כלל מיתקני הייצור בחלוקה.
{{ח:תת|(ד)}} '''הפקת פירוט תשלומים וקיזוז'''
{{ח:תת}} מנהל המערכת יפיק לחברת החשמל פירוט תשלומים מחייב בהתאם למועד הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 62|בסעיף (א1)(1) לאמת מידה 62}}; פירוט התשלומים המחייב יכלול את התקבולים המגיעים לה כבעלת רישיון ייצור, רישיון הולכה ורישיון חלוקה, לפי סעיף (ב), בקיזוז התשלומים שבהם היא חייבת כבעלת רישיון הספקה לפי סעיף (ג) (להלן באמת מידה זו – חשבון נטו); אם קיימת מחלוקת בין חברת החשמל למנהל המערכת בנוגע לחשבון או לנתונים בבסיסו, ההכרעה במחלוקת תהיה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 82|סעיף (ו) לאמת מידה 82}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ה)}} '''מועדי תשלום'''
{{ח:תת}} אם החשבון נטו הוא לזכות חברת החשמל, מנהל המערכת ישלם לה את התשלום בהתאם למועד התשלום שנקבע ליצרן לפי {{ח:פנימי|סעיף 82|סעיף (ה1) לאמת מידה 82}}; אם החשבון נטו יהיה לחובת חברת החשמל, היא תשלם למנהל המערכת את התשלום בהתאם למועד התשלום שנקבע למספק לפי {{ח:פנימי|סעיף 62|סעיף (ג) לאמת מידה 62}}; הוראות {{ח:פנימי|סעיף 62|סעיף (ג) לאמת מידה 62}} {{ח:פנימי|סעיף 82|וסעיף (ה1) לאמת מידה 82}}, לעניין הארכת מועד התשלום, גם כן יחולו לעניין תשלום חשבונות לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ו)}} '''התחשבנות בין הערכות לבין נתונים בפועל'''
{{ח:תת}} מנהל המערכת יערוך התחשבנות בין חברת החשמל לחברת ניהול המערכת בנוגע לתשלומים השוטפים המופיעים בסעיפים (ב) ו־(ג) ושנעשו על ידי הערכה אל מול נתוני צריכה וייצור סופיים.

{{ח:חתימות|י״ז באדר התשע״ח (4 במרס 2018)}}
* '''אסף אילת'''&lt;br&gt;יושב ראש רשות החשמל
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>cm5mnv22nyqxfutri6mjp0kv2ko1xrt</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות בתי המשפט (מזכירות בבתי משפט ובבתי דין לעבודה)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>362912</id>
    <revision>
      <id>3018310</id>
      <parentid>3011338</parentid>
      <timestamp>2026-06-01T08:47:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <comment>הוראת שעה תשפ&quot;ו מס' 2</comment>
      <origin>3018310</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7941" sha1="omg98r7kjz1i7bl5389zz0c4kqp6rfe" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות בתי המשפט (מזכירות בבתי משפט ובבתי דין לעבודה), התשס&quot;ה-2004 (תיקון: תשע&quot;א)
&lt;שם קודם&gt; תקנות בתי המשפט (מזכירות), התשס&quot;ה-2004

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשס&quot;ה, 182|תקנות בתי המשפט (מזכירות)|6351)); ((תשס&quot;ו, 2|תיקון|6427)); ((תשע&quot;א, 95|תיקון|6936)); ((תשע&quot;ב, 761|תיקון|7089)); ((תשע&quot;ה, 1035|תיקון|7500)); ((תש&quot;ף, 1510|הוראת שעה|8591)); ((תשפ&quot;א, 22|הוראת שעה|8779)), ((104|הוראת שעה מס' 2|8809)); ((תשפ&quot;ד, 92|תיקון|10814)), ((632|תיקון מס' 2|10924)), ((1191|תיקון מס' 2 (תיקון)|11037)), ((1578|תיקון מס' 2 (תיקון מס' 2)|11127)), ((1852|תיקון מס' 2 (תיקון מס' 3)|11184)), ((2460|תיקון מס' 2 (תיקון מס' 4)|11276)), ((2906|תיקון מס' 2 (תיקון מס' 5)|11354)), ((3406|תיקון מס' 2 (תיקון מס' 6)|11435)), ((3794|תיקון מס' 2 (תיקון מס' 7)|11494)); ((תשפ&quot;ה, 56|תיקון מס' 2 [תשפ&quot;ד] (תיקון)|11517)), ((292|תיקון מס' 2 [תשפ&quot;ד] (תיקון מס' 2)|11562)), ((758|תיקון מס' 2 [תשפ&quot;ד] (תיקון מס' 3)|11654)), ((1854|הוראת שעה|11889)); ((תשפ&quot;ו, 1394|הוראת שעה|12281)), ((1560|הוראת שעה (תיקון)|12301)), ((1614|הוראת שעה (תיקון מס' 2)|12321)), ((1907|הוראת שעה (תיקון מס' 3)|12354)), ((2036|הוראת שעה מס' 2|12413)).

&lt;מבוא&gt; &lt;!-- (תיקון: תשע&quot;א) --&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 82]], [[+|108]] [[+|ו-109]] [[לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ&quot;ד-1984]] ולפי [[+|סעיף 43]] [[לחוק בית הדין לעבודה, התשכ&quot;ט-1969]], ובהתייעצות עם שר התעשייה המסחר והתעסוקה לעניין [[הסעיף האמור]], אני מתקין תקנות אלה:

@ 1. מזכירות (תיקון: תשע&quot;א)
: משרדו של כל אחד מבתי המשפט המפורטים להלן ייקרא בשם &quot;מזכירות&quot; (להלן - המזכירות):
: (1) בית המשפט העליון;
: (2) בית משפט מחוזי;
: (3) בית משפט שלום;
: (4) בית הדין הארצי לעבודה;
: (5) בית הדין האזורי לעבודה.

@ 2. רישום
: במזכירות ינוהל רישום של הענינים שהובאו לפני בית המשפט לגבי פרטים אלה:
: (1) מספר התיק;
: (2) תאריך הבאת הענין לבית המשפט;
: (3) שם השופט או הרשם או שמות חברי המותב;
: (4) שמות בעלי הדין ומעמדם בהליך;
: (5) מהות התביעה ושוויה, ובמשפט פלילי - העבירות נושא כתב האישום;
: (6) האגרה ששולמה;
: (7) תאריכי דיונים.

@ 3. תיק בית המשפט (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) תיק בית המשפט יוחזק במזכירות ויכיל את כל כתבי בי-הדין, לרבות המסמכים, המוצגים, הפרוטוקולים וההחלטות, ואולם בית המשפט רשאי להורות, כי מוצג שהוגש לבית המשפט יישמר על ידי בעל דין שהגישו, בתנאים שיקבע בית המשפט; היה המוצג מסמך בכתב, ייסרק המוצג לפני העברתו לידי בעל הדין לשמירה, והעותק הסרוק יישמר במחשב בית המשפט.
: (ב) על כל כתב בי-דין יצוין מספר התיק.
: (ג) בתקנה זו, &quot;תיק&quot; - לרבות המנוהל באמצעים אלקטרוניים.

@ 4. קבלת קהל (תיקון: תשע&quot;א, תשע&quot;ב, תשע&quot;ה, תש&quot;ף, תשפ&quot;א, תשפ&quot;א-2, תשפ&quot;ד, תשפ&quot;ד-2, תשפ&quot;ד-3, תשפ&quot;ד-4, תשפ&quot;ד-5, תשפ&quot;ד-6, תשפ&quot;ד-7, תשפ&quot;ד-8, תשפ&quot;ד-9, תשפ&quot;ה, תשפ&quot;ה-2, תשפ&quot;ה-3, תשפ&quot;ה-4, תשפ&quot;ו, תשפ&quot;ו-2, תשפ&quot;ו-3, תשפ&quot;ו-4, תשפ&quot;ו-5)
: (א) מזכירות בית המשפט תהיה פתוחה לקהל במועדים כמפורט להלן:
:: (1) בימים א' עד ה' בשבוע - משעה 8.30 עד שעה 13.30;
:: (2) במשמרת שניה כהגדרתה [[בתקנות בתי המשפט (משמרת שניה), התשס&quot;ד-2004]] - משעה 15.00 עד שעה 21.00, למשפטים שנקבעו לדיון במשמרת שניה;
:: (3) ביום ו' בשבוע ובערבי חג, ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל וביום הזיכרון לשואה ולגבורה משעה 8:30 עד שעה 12:00 ובימי חול המועד שבפגרת סוכות, בימי חול המועד שבפגרת הפסח ((ו))מיום 20 באוגוסט עד יום 5 בספטמבר שבפגרת הקיץ משעה 9:00 עד שעה 12:00 והכל רק לעניינים האלה:
::: (א) בקשות לסעד מיידי;
::: (ב) סוגי עניינים שהחליט מנהל בתי המשפט לאחר התייעצות עם נשיא בית המשפט או שופט שנשיאו מינהו לכך;
:::: ((פורסמה [[הודעה בדבר עבודת המזכירות בימי ו', בערבי חג ובמועדים מיוחדים נוספים]] (י&quot;פ תשע&quot;א, 4197).))
::: (ג) עניין מסוים שהורה נשיא בית המשפט או שופט שנשיאו מינהו לכך;
:: (4) מיום 21 ביולי עד יום 19 באוגוסט שבפגרת הקיץ משעה 9:00 עד שעה 12:00.
:: בסעיף קטן זה, &quot;פגרת סוכות&quot;, &quot;פגרת הפסח&quot; ו&quot;פגרת הקיץ&quot; - כמשמעותן [[בתקנה 1 לתקנות בתי המשפט (פגרות), התשמ&quot;ג-1983]].
: (ב) מנהל בתי המשפט רשאי להורות על שינוי שעות הפתיחה בבית משפט מסוים, ובתקופה שלגביה פרסם שר המשפטים הודעה על מצב חירום לפי [[תקנות בתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין במצב חירום מיוחד), התשנ&quot;א-1991]], גם על סגירת קבלת הקהל בחלק מבתי המשפט במחוז שבו הוכרז מצב החירום המיוחד, ולמעט בבתי הדין לעבודה; הודעה על הוראה כאמור תפורסם ברשומות.
:: (((הוראת שעה מיום 31.5.2026 ועד יום 14.6.2026):)) מנהל בתי המשפט רשאי להורות על שינוי שעות הפתיחה בבית משפט מסוים וכן על סגירת קבלת הקהל בחלק מבתי המשפט במחוז, ובלבד שניתן לקבל שירותי מזכירות בבית משפט אחר באותו מחוז, ולמעט בבתי הדין לעבודה; הודעה על הוראה כאמור תפורסם ברשומות.
&lt;!-- :: ((פורסמה הודעה על [[הוראת מנהל בתי המשפט בדבר פעילות מזכירויות בתי המשפט]].)) --&gt;

@ 5. מערכת ממוכנת
: כל הוראה מתקנות אלה יש לקיים במערכת ממוכנת של בתי המשפט ובאמצעים אלקטרוניים, בשינויים המחויבים, אם הורה כך מנהל בתי המשפט.

@ 6. דרכי תשלום
: תשלום לבית המשפט, יש לשלם בדרך שיקבע מנהל בתי המשפט בהודעה שתפורסם באתר האינטרנט של מערכת בתי המשפט.

@ 6א. העתקי מסמכים (תיקון: תשס&quot;ו)
: המזכירים הראשיים בבתי המשפט מוסמכים לאשר כי העתק של כתב בי-דין מתאים למקור של כתב בי-הדין שבתיק בית המשפט.

@ 7. ביטול תקנות בתי המשפט
: תקנות בתי המשפט (משרד רישום), 1936 - בטלות.

@ 8. תחילה
: תחילתן של תקנות אלה שלושים ימים מיום פרסומן.

&lt;פרסום&gt; י&quot;ב בכסלו התשס&quot;ה (25 בנובמבר 2004)
&lt;חתימה&gt; יוסף (טומי) לפיד, שר המשפטים</text>
      <sha1>omg98r7kjz1i7bl5389zz0c4kqp6rfe</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות בתי המשפט (מזכירות בבתי משפט ובבתי דין לעבודה)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>362913</id>
    <revision>
      <id>3018315</id>
      <parentid>3011357</parentid>
      <timestamp>2026-06-01T09:00:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3018310] הוראת שעה תשפ&quot;ו מס' 2</comment>
      <origin>3018315</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10603" sha1="6ar38h0huidt6ssc2212b6w9f9zkpjp" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות בתי המשפט (מזכירות בבתי משפט ובבתי דין לעבודה), התשס״ה–2004}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשס״ה, 182|תקנות בתי המשפט (מזכירות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6351.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 2|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6427.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 95|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6936.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 761|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7089.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 1035|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7500.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 1510|הוראת שעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8591.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 22|הוראת שעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8779.pdf}}, {{ח:תיבה|104|הוראת שעה מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8809.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 92|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10814.pdf}}, {{ח:תיבה|632|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10924.pdf}}, {{ח:תיבה|1191|תיקון מס׳ 2 (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11037.pdf}}, {{ח:תיבה|1578|תיקון מס׳ 2 (תיקון מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11127.pdf}}, {{ח:תיבה|1852|תיקון מס׳ 2 (תיקון מס׳ 3)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11184.pdf}}, {{ח:תיבה|2460|תיקון מס׳ 2 (תיקון מס׳ 4)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11276.pdf}}, {{ח:תיבה|2906|תיקון מס׳ 2 (תיקון מס׳ 5)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11354.pdf}}, {{ח:תיבה|3406|תיקון מס׳ 2 (תיקון מס׳ 6)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11435.pdf}}, {{ח:תיבה|3794|תיקון מס׳ 2 (תיקון מס׳ 7)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11494.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 56|תיקון מס׳ 2 [תשפ״ד] (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11517.pdf}}, {{ח:תיבה|292|תיקון מס׳ 2 [תשפ״ד] (תיקון מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11562.pdf}}, {{ח:תיבה|758|תיקון מס׳ 2 [תשפ״ד] (תיקון מס׳ 3)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11654.pdf}}, {{ח:תיבה|1854|הוראת שעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11889.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 1394|הוראת שעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12281.pdf}}, {{ח:תיבה|1560|הוראת שעה (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12301.pdf}}, {{ח:תיבה|1614|הוראת שעה (תיקון מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12321.pdf}}, {{ח:תיבה|1907|הוראת שעה (תיקון מס׳ 3)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12354.pdf}}, {{ח:תיבה|2036|הוראת שעה מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12413.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 82|סעיפים 82}}, {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 108|108}} {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 109|ו־109}} {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט|לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984}} ולפי {{ח:חיצוני|חוק בית הדין לעבודה#סעיף 43|סעיף 43}} {{ח:חיצוני|חוק בית הדין לעבודה|לחוק בית הדין לעבודה, התשכ״ט–1969}}, ובהתייעצות עם שר התעשייה המסחר והתעסוקה לעניין {{ח:חיצוני|חוק בית הדין לעבודה#סעיף 43|הסעיף האמור}}, אני מתקין תקנות אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|מזכירות|תיקון: תשע״א}}
{{ח:ת}} משרדו של כל אחד מבתי המשפט המפורטים להלן ייקרא בשם ”מזכירות“ (להלן – המזכירות):
{{ח:תת|(1)}} בית המשפט העליון;
{{ח:תת|(2)}} בית משפט מחוזי;
{{ח:תת|(3)}} בית משפט שלום;
{{ח:תת|(4)}} בית הדין הארצי לעבודה;
{{ח:תת|(5)}} בית הדין האזורי לעבודה.

{{ח:סעיף|2|רישום}}
{{ח:ת}} במזכירות ינוהל רישום של הענינים שהובאו לפני בית המשפט לגבי פרטים אלה:
{{ח:תת|(1)}} מספר התיק;
{{ח:תת|(2)}} תאריך הבאת הענין לבית המשפט;
{{ח:תת|(3)}} שם השופט או הרשם או שמות חברי המותב;
{{ח:תת|(4)}} שמות בעלי הדין ומעמדם בהליך;
{{ח:תת|(5)}} מהות התביעה ושוויה, ובמשפט פלילי – העבירות נושא כתב האישום;
{{ח:תת|(6)}} האגרה ששולמה;
{{ח:תת|(7)}} תאריכי דיונים.

{{ח:סעיף|3|תיק בית המשפט|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} תיק בית המשפט יוחזק במזכירות ויכיל את כל כתבי בי־הדין, לרבות המסמכים, המוצגים, הפרוטוקולים וההחלטות, ואולם בית המשפט רשאי להורות, כי מוצג שהוגש לבית המשפט יישמר על ידי בעל דין שהגישו, בתנאים שיקבע בית המשפט; היה המוצג מסמך בכתב, ייסרק המוצג לפני העברתו לידי בעל הדין לשמירה, והעותק הסרוק יישמר במחשב בית המשפט.
{{ח:תת|(ב)}} על כל כתב בי־דין יצוין מספר התיק.
{{ח:תת|(ג)}} בתקנה זו, ”תיק“ – לרבות המנוהל באמצעים אלקטרוניים.

{{ח:סעיף|4|קבלת קהל|תיקון: תשע״א, תשע״ב, תשע״ה, תש״ף, תשפ״א, תשפ״א־2, תשפ״ד, תשפ״ד־2, תשפ״ד־3, תשפ״ד־4, תשפ״ד־5, תשפ״ד־6, תשפ״ד־7, תשפ״ד־8, תשפ״ד־9, תשפ״ה, תשפ״ה־2, תשפ״ה־3, תשפ״ה־4, תשפ״ו, תשפ״ו־2, תשפ״ו־3, תשפ״ו־4, תשפ״ו־5}}
{{ח:תת|(א)}} מזכירות בית המשפט תהיה פתוחה לקהל במועדים כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} בימים א׳ עד ה׳ בשבוע – משעה 8.30 עד שעה 13.30;
{{ח:תתת|(2)}} במשמרת שניה כהגדרתה {{ח:חיצוני|תקנות בתי המשפט (משמרת שניה)|בתקנות בתי המשפט (משמרת שניה), התשס״ד–2004}} – משעה 15.00 עד שעה 21.00, למשפטים שנקבעו לדיון במשמרת שניה;
{{ח:תתת|(3)}} ביום ו׳ בשבוע ובערבי חג, ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל וביום הזיכרון לשואה ולגבורה משעה 8:30 עד שעה 12:00 ובימי חול המועד שבפגרת סוכות, בימי חול המועד שבפגרת הפסח {{ח:הערה|ו}}מיום 20 באוגוסט עד יום 5 בספטמבר שבפגרת הקיץ משעה 9:00 עד שעה 12:00 והכל רק לעניינים האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} בקשות לסעד מיידי;
{{ח:תתתת|(ב)}} סוגי עניינים שהחליט מנהל בתי המשפט לאחר התייעצות עם נשיא בית המשפט או שופט שנשיאו מינהו לכך;
{{ח:תתתת}} {{ח:הערה|פורסמה {{ח:חיצוני|הודעה בדבר עבודת המזכירות בימי ו', בערבי חג ובמועדים מיוחדים נוספים|הודעה בדבר עבודת המזכירות בימי ו׳, בערבי חג ובמועדים מיוחדים נוספים}} (י״פ תשע״א, 4197).}}
{{ח:תתתת|(ג)}} עניין מסוים שהורה נשיא בית המשפט או שופט שנשיאו מינהו לכך;
{{ח:תתת|(4)}} מיום 21 ביולי עד יום 19 באוגוסט שבפגרת הקיץ משעה 9:00 עד שעה 12:00.
{{ח:תת}} בסעיף קטן זה, ”פגרת סוכות“, ”פגרת הפסח“ ו”פגרת הקיץ“ – כמשמעותן {{ח:חיצוני|תקנות בתי המשפט (פגרות)#סעיף 1|בתקנה 1 לתקנות בתי המשפט (פגרות), התשמ״ג–1983}}.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל בתי המשפט רשאי להורות על שינוי שעות הפתיחה בבית משפט מסוים, ובתקופה שלגביה פרסם שר המשפטים הודעה על מצב חירום לפי {{ח:חיצוני|תקנות בתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין במצב חירום מיוחד)|תקנות בתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין במצב חירום מיוחד), התשנ״א–1991}}, גם על סגירת קבלת הקהל בחלק מבתי המשפט במחוז שבו הוכרז מצב החירום המיוחד, ולמעט בבתי הדין לעבודה; הודעה על הוראה כאמור תפורסם ברשומות.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 31.5.2026 ועד יום 14.6.2026):}} מנהל בתי המשפט רשאי להורות על שינוי שעות הפתיחה בבית משפט מסוים וכן על סגירת קבלת הקהל בחלק מבתי המשפט במחוז, ובלבד שניתן לקבל שירותי מזכירות בבית משפט אחר באותו מחוז, ולמעט בבתי הדין לעבודה; הודעה על הוראה כאמור תפורסם ברשומות.

{{ח:סעיף|5|מערכת ממוכנת}}
{{ח:ת}} כל הוראה מתקנות אלה יש לקיים במערכת ממוכנת של בתי המשפט ובאמצעים אלקטרוניים, בשינויים המחויבים, אם הורה כך מנהל בתי המשפט.

{{ח:סעיף|6|דרכי תשלום}}
{{ח:ת}} תשלום לבית המשפט, יש לשלם בדרך שיקבע מנהל בתי המשפט בהודעה שתפורסם באתר האינטרנט של מערכת בתי המשפט.

{{ח:סעיף|6א|העתקי מסמכים|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} המזכירים הראשיים בבתי המשפט מוסמכים לאשר כי העתק של כתב בי־דין מתאים למקור של כתב בי־הדין שבתיק בית המשפט.

{{ח:סעיף|7|ביטול תקנות בתי המשפט}}
{{ח:ת}} תקנות בתי המשפט (משרד רישום), 1936 – בטלות.

{{ח:סעיף|8|תחילה}}
{{ח:ת}} תחילתן של תקנות אלה שלושים ימים מיום פרסומן.

{{ח:חתימות|י״ב בכסלו התשס״ה (25 בנובמבר 2004)}}
* '''יוסף (טומי) לפיד'''&lt;br&gt;שר המשפטים
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>6ar38h0huidt6ssc2212b6w9f9zkpjp</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מלאכת שלמה על מעשר שני ה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>365212</id>
    <revision>
      <id>3018323</id>
      <parentid>3018146</parentid>
      <timestamp>2026-06-01T09:53:21Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יוסי סרי</username>
        <id>24557</id>
      </contributor>
      <origin>3018323</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="53439" sha1="4xthozx73brjm3g1utx2zg1kdud4918" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|מלאכת שלמה|על מעשר שני|ד|ה|}}
 
===[[משנה מעשר שני ה א|משנה א]]===
&lt;קטע התחלה=מלא&quot;ש א/&gt;{{דה מפרש|כרם רְבָעִי}} בקמ&quot;ץ הבי&quot;ת וכדתנן בריש מסכת פרה וכתב ה&quot;ר שלמה שירילי&quot;ו ז&quot;ל האי דתנא הכא בהאי מסכתא כרם רבעי אף על גב דבדין הוא דבמסכת ערלה הוה ליה למתנייה משום דבעי למיתני ביה שיש לו חומש וכבית הלל וטעמא משום דגמר קדש קדש ממעשר שני ובעי חומה ובעי ודוי ובעי פדיון וכסף שיש בו צורה כמעשר שני אלא שאין בו לאו אלא עשה דכתיב יהיה כל פריו קדש הלולים לה' ולהכי תני הכי נמי כרם רבעי מקמי ערלה דעיקר פירקין הוא כרם רבעי ואגב תני נמי ציון דערלה. בקזוזות כמו קצוצות חתיכות עפר ע&quot;כ ובירושלמי גרסינן זוגא שאל לרבי מה ניתני כרם רבעי או נטע רבעי אמר לון פוקו שאלון לר' יצחק דבחנית ליה כל מתנייתא פירוש שבחנתי ודקדקתי עמו כל המשניות כמו שנמסרו נפקון ושאלון ליה אמר לון קדמאה כרם רבעי לבד. וממתניתין קמייתא ואילך נטע רבעי תנן. פירוש בברכות פרק כ&quot;מ דף ל&quot;ו פליגי ר' חייא ור&quot;ש [ברבי] חד תני כרם רבעי וחד תני נטע רבעי דמר סבר כל היכא דנהיג ערלה נהיג רבעי וכולהו פירות האילן דבעולם בעי פדיון בשנה הרביעית וגרסינן נטע רבעי ומר סבר נהי דבכולהו נהגא ערלה קדושת רבעי אינו נוהג אלא בכרם וטעמיה מפרש התם דיליף גזירה שוה נאמר כאן להוסיף לכם תבואתו ונאמר להלן ותבואת הכרם מה להלן כרם אף כאן כרם ואיכא מאן דדריש ליה מהלולים דבר הטעון שירה טעון חלול וזהו יין. ור' יצחק רבא סבירא ליה כמאן דאמר נטע רבעי אלא דאין חשדא דעוברי דרכים שיכשלו אלא בכרמים שמסתרגין על הגדרים ולוקחין עוברי דרכים הפירות ונכשלין אבל באילנות שהן גבוהין ועוד שאין מסתככין ליכא חשדא. וכתב הר&quot;ן ז&quot;ל בפרקא קמא דראש השנה ולענין רבעי אינו נוהג בחוצה לארץ אלא בכרם אבל בשאר אילנות לא דהא איכא דתני נטע ואיכא דתני כרם וקיימא לן דכל המיקל בארץ הלכה כמותו בחוצה לארץ אבל הרמב&quot;ם ז&quot;ל כתב בפרק עשירי מהלכות מאכלות אסורות שאין רבעי נוהג בחוצה לארץ כלל ואפילו בכרם אלא אוכל פירות שנה רביעית בלא פדיון כלל ע&quot;כ. ומהאי טעמא נמי כתב שם דדעת הרמב&quot;ן ז&quot;ל דערלה לא נהגא בחוצה לארץ בהברכה והרכבה כלל משום דקיימא לן דכל המיקל בארץ הלכה כמותו בחוצה לארץ כדמפרש פלוגתא התם ע&quot;ש. עוד גרסינן בירושלמי תניא כרם רבעי מציינין אותו בקוזזות אדמה שהוא לשעה שמחמת הגשמים הם נימוחין ומכירין שבאותה שנה יש היתר כגון ע&quot;י פדיון. של ערלה שאיסורו יותר ארוך בחיוורא שהוא עפר לבן ומשמע דלא כפירוש רש&quot;י ז&quot;ל שפירש חרסית כתושי רעפים. וכן דלא כהרמב&quot;ם ז&quot;ל שפירש חרסית הוא הטיט השרוף ע&quot;כ. ועל מה שפירש ר&quot;ע ז&quot;ל בחרסית באדמה שעושין ממנה כלי חרס כתב עליו ה&quot;ר יהוסף ז&quot;ל פירוש זה אינו נראה כלל דוכי בעבור שעושין ממנו כלי חרס אינה מוציאה אלא נראה לפרש דחרסית רוצה לומר שברי חרסים כתושים לעפר שאינם מגדלין צמחים מפני שנשרפו בכבשן ועל זה הדרך פירש הוא עצמו במסכת שבת בפרק המוציא יין דתנן התם חרסית כדי לעשות פי כור של צורפי זהב אלא שפירשו שם לבינה כתושה וגם זה אינו נראה דלבינה אינה נקראת חרס ותו דבפרק כסוי הדם תנן מכסין בזבל דק וכו' ובחרסית ובלבינה ובמגופה שכתשה שמע מינה דחרסית אינה לבינה כתושה עכ&quot;ל ז&quot;ל. ושל קברות שאיסורו לעולם בסיד: 

{{דה מפרש|אמר רבן שמעון ב&quot;ג בד&quot;א בשביעית}} פירוש אבל בשאר שני שבוע הלעיטהו לרשע וימות ובירושלמי פריך בשלמא לרשב&quot;ג דאמר דאין מציינין אלא בשביעית כיון דברשות מרי עלמא קאתי ביום קאתי אלא לרבנן דאמרי אף בשאר שני שבוע מציינין הא לא אתי אלא בלילה כיון דגנב הוא והא לא מהני ליה מידי דלא חזי ליה לציון ומשני דמביום מציין היכן יכנס וכדכתיב חתר בחשך בתים יומם חתמו למו מיומם חתמו למו מה שיגנבו בלילה. ור' יוסי ורשב&quot;ג אמרו דבר אחד וכמו שכתבתי בפ&quot;ג דדמאי סימן ה': 

{{דה מפרש|והצנועין וכו'}} בבבא קמא פרק מרובה כתבו תוספות ז&quot;ל כרם רבעי קצת קשה דלא נקט ערלה תחלה ע&quot;כ. וכבר נתיישב במה שכתבתי לעיל בשם הר&quot;ש שירילי&quot;ו ז&quot;ל. עוד כתבו שם ז&quot;ל והצנועין מניחין את המעות וכו'. אי שביעית נוהגת בכרם רבעי כדמשמע ממילתיה דתנא קמא צריך לומר דצנועים אשאר שני שבוע קיימי דאי אשביעית כיון שהיו זוכין מן ההפקר לא היו יכולין לחלל ע&quot;כ. ופירוש והצנועים אנשים כשרים אין מציינין שלא למנען מלאכול: 

{{דה מפרש|כל הנלקט}} שכבר נלקט דסבירא ליה לרשב&quot;ג כר' יהודה דתניא התם פרק מרובה בתר דאפכינן לה לההיא הכי ר' דוסא אומר שחרית בעל הבית אומר כל שילקטו עניים היום יותר מכדי דינם כגון שלשה שבלים שאינם לקט יהיו הפקר כדי להפטר מן המעשר ולא יכשלו עניים לאכול בלתי מעושר דבר שהוא חייב במעשר ר' יהודה אומר לעתותי ערב דוקא אומר בעל הבית כן אחר שלקטו משום דר' יהודה לטעמיה דלית ליה ברירה גבי ההיא דהלוקח יין מבין הכותים ובמתניתין נמי סבר דצנועין כל הנלקט קאמרי אחר שנלקט דתלוש הוא ואף על גב דליתיה ברשותיה מיפריק ותפיס והאי צנועין רשב&quot;ג קאמר ליה הכי משמע שם בפרק מרובה והכי מוכח בירושלמי ויש מפרשים התם דהנלקט רוצה לומר המתלקט ורשב&quot;ג אתי כר' דוסא דאמר שחרית בעל הבית אומר כל מה שילקטו עניים יותר מכדי דינם כגון שלשה שבלים דלא הוו לקט יהא הפקר להפטר מן המעשר דסבירא ליה דיש ברירה שזה הפקר ואף על פי שאין בעל הבית יודע בשחרית דשמא לא ילקטו יותר מכדי דינם. ועיין במה שכתבתי ראש פרק מרובה ועיין גם כן במסקנא שם בגמרא דמשמע דר' יהודה נמי אית ליה ברירה וטעמא דלוקח יין מבין הכותים משום שמא יבקע הנוד ולא משום ברירה ולא תיפוך:  &lt;קטע סוף=מלא&quot;ש א/&gt;

===[[משנה מעשר שני ה ב|משנה ב]]===
&lt;קטע התחלה=מלא&quot;ש ב/&gt;{{דה מפרש|כרם רְבָעִי היה}} מלת היה מחקה ה&quot;ר יהוסף ז&quot;ל. גם מלת אחד מחקה גם מלת היה דבסוף מתניתין מחקה והוגה כך ותנאי אימתי שיבנה וכו' וכתב שכן מצא בכל הספרים ע&quot;כ. והיא אחת מתשע תקנות שתיקן ריב&quot;ז אליבא דרב פפא והן מפורשות פרקא בתרא דראש השנה. ולעיל בפירקין כתבנו דר' יצחק רבא גריס מתחלת משנה זו ואילך נטע רבעי אלא דבירושלמי עלה דמתניתין משמע דדוקא בכרם תקינו הכי משום דיש בהם אכילה למזבח אבל בשאר פירות אפילו בזמן הבית נפדין ואפילו סמוך לחומה וכן פסק הרמב&quot;ם ז&quot;ל שם בפ&quot;ט: 

{{דה מפרש|לוד מן המערב}} מתניתין דקתני דמן לוד עד ירושלם מהלך יום אחד פליגא על הא דאמרינן בירושלמי בנות לוד היו לשות עיסתן ועולות ומתפללות ויורדות עד שלא יחמיצו ואפילו תימא לית היא פליגא מְחִלות היו ונגנזו הדא הוא דכתיב גדר דרכי בגזית נתיבותי עוה: 

בפירוש ר&quot;ע ז&quot;ל מתוך שיאכל כל אדם נטע רבעי שלו יתמלא השוק שאר פירות. כתב ה&quot;ר יהוסף ז&quot;ל פירוש זה אינו בלשון הגמרא שאמרו כדי לעטר שוקי ירושלם ולפי זה היה צריך לומר כדי שיתעטרו שוקי ירושלם ונראה כי כיון שהיו מחוייבין להעלות הפירות לירושלם היו מעלין עמהם מעט פירות אחרים למכור בירושלם עכ&quot;ל ז&quot;ל: 

{{דה מפרש|ר' יוסי אומר משחרב בית המקדש היה התנאי הזה}} שיהא נפדה סמוך לחומה וריב&quot;ז הוא דבטלה כדאיתא בפרקא קמא דביצה: 

{{דה מפרש|יחזור הדבר לכמות שהיה}} שמהלך יום אחד לא יוכלו לפדותו וקסבר בית המקדש עתיד לבנות קודם מלכות בית דוד כדאיתא בירושלמי ומשום הכי הוצרכו לעשות תקנה מזמן אותו הדור לכשיבנה ובירושלמי מתמה עלה והכתיב ודם ענב תשתה חמר היינו ביאת המשיח דכתיב ביה פורה דרכתי לבדי ואחר כך תשתה חמר היינו יין נסכה משמע דמלכות בית דוד קודמת:   &lt;קטע סוף=מלא&quot;ש ב/&gt;

===[[משנה מעשר שני ה ג|משנה ג]]===
&lt;קטע התחלה=מלא&quot;ש ג/&gt;{{דה מפרש|כרם רבעי בית שמאי אומרים וכו'}} ברמב&quot;ם פ&quot;ט דהלכות מעשר שני סימן ד' כתב דרבעי פטור מפרט ועוללות וגם מלקט ושכחה. וטעמא דבית שמאי גבי חומש וביעור פליגי רבי ורשב&quot;ג אביו בירושלמי רבי סבר כיון דכתיבי בהדיא גבי מעשר שני דכתיב ואם גאל יגאל איש ממעשרו וכתיב מקצה שלש שנים תוציא את כל מעשר וגו' וסבירא ליה נמי דגמרי בית שמאי קדש קדש משום הכי הוכרח לפרש דדוקא בשביעית הוא דפליגי דלא נהיג מעשר שני בו הלכך אי איתרמי כרם רבעי בשביעית לית ביה חומש וביעור ורשב&quot;ג סבר אף בכולהו שני נמי פליגי דבית שמאי לא גמרי קדש קדש ממעשר: 

{{דה מפרש|ובית הלל אומרים יש לו}} למאן דאמר דפליגי בשביעית דוקא טעמא דבית הלל הוא דקסברי דלחומרא הוא דילפינן קדש קדש ממעשר אבל לקולא דהיינו לפוטרו מקדושתו דחומש וביעור כיון דאין נוהג בה מעשר שני לא ילפינן ולמאן דאמר בכולהו שני נמי פליגי טעמייהו כדמפרש בפרק האיש מקדש דבית הלל גמרי קדש קדש נאמר בכרם רבעי קדש הלולים ונאמר במעשר שני וכל מעשר הארץ מזרע הארץ מפרי העץ קדש לה' מה מעשר שני יש לו חומש ויש לו ביעור דבהדיא כתיב ביה אף כרם רבעי נמי וכתבו שם תוספות ז&quot;ל וגם הר&quot;ש ז&quot;ל ואם תאמר למה לן הלולים למשמע דאחלינהו והדר אכלינהו תיפוק לי מהך גזירה שוה ויש לומר דאי מגזירה שוה לא הוה ידעינן דפדיון רבעי נוהג אלא בזמן שמעשר שני נוהג ולא בשנה שלישית וששית אי נמי הוה אמינא מאי חזית דגמרת ממעשר נילף משביעית שתופס דמיו אבל מאחר דגמר מהלולים שאינו תופס דמיו גמר ממעשר ע&quot;כ: 

{{דה מפרש|יש לו פרט ויש לו עוללות}} הך בבא בין לרבי בין לרשב&quot;ג בכולהו שני שבוע איתה ואפילו במעשר שני נמי פליגי ולהודיעך כחן דבית הלל שנוייה גבי רבעי תדע דגמרי בית שמאי נטע רבעי ממעשר שני דסבירא ליה כר' יהודה נכסיו הוי ומשום הכי חייבו בחלה בירושלמי ואליבא דר' יוחנן. והוא רבנן דר&quot;מ דמחייבי מעשר שני בחלה בברייתא דבסוף פרק חלק. ואית ביה נמי קדושין ואם כן הוא הדין נמי גבי מעשר שני גופיה דהוה ליה למיתני הכי דלבית שמאי יש לו פרט וכו' אלא משום דבבא דרישא שנויה גבי רבעי תנא סיפא נמי גבי כרם רבעי אבל על כרחיך הכא לא פליגי בית שמאי ובית הלל אלא במשמעות דקדש קדש דכתיבי במעשר שני ובכרם רבעי בהדיא דלא משמע להו לבית שמאי דקדש משמע ממון גבוה דלעולם נכסיו הוי ומשום הכי לרבי דסבר דגמרי גזירה שוה פירוש דדוקא לית להו בשנה שביעית דצריך חומש וביעור אבל בשאר שני שבוע הני תרתי אית להו אבל בפרט ובעוללות דלא כתיבי דכולי עלמא לא פליגי ובכולהו שני פליגי בשניהם דנכסיו גמורין נינהו דהא בתרווייהו כתיב קדש ובמשמעות קדש פליגי דבית הלל גופייהו לית להו גבי מעשר אלא מטעם משמעות קדש דמשמע ממון גבוה ובית שמאי פליגי עלייהו דסברי דלא אתי לאורויי דממון גבוה הוי אלא לענין דבעי פדיון בגבולים והפדיון צריך להעלותו בירושלם כבכורים אבל לדבר אחר לא ומשום הכי ר&quot;מ דפליג עליה דר' יהודה היינו דסבירא ליה דמשמעות קדש משמע נמי דהיינו ממון גבוה ואין כאן קדושין כבית הלל בהאיש מקדש ומילתייהו בין לענין קדושין בין לענין חלה הוי. והעניים פודין לעצמן אית ספרים דגרסי ליה ואית ספרים דלא גרסי ליה ובפרק האיש מקדש אינו בשום ספר והרשב&quot;א ז&quot;ל לא גריס ליה וכן משמע מן הירושלמי מדאקשי ליה ר' זירא לרב ביבי מדיוקא דמתניתין ולא מקשי ליה בפשיטותא דקתני והעניים פודין לעצמן משמע דלא גרסינן ליה במתניתין. כולו לגת ואין לעניים בו כלום כדפרישית דכולו ממון גבוה הוא וכר' מאיר עכ&quot;ל ה&quot;ר שלמה שירילי&quot;ו ז&quot;ל. אבל בתורת כהנים פרשה ג' דפרשת קדושים גרסינן והעניים פודין וכו'. ובירושלמי מפרש דלבית שמאי דאמרי יש לו פרט ויש לו עוללות מחייבי בחלה בגבולין ור' יהודה סבירא ליה כותייהו וכדכתבינן. ור' יהודה דפטר סוריא מנטע רבעי בסוף פ&quot;ג דמסכת תרומות וארבע עשרה שנה נמי של כבוש וחלוק פטר להו מנטע רבעי בירושלמי אף על גב דמחייבי בערלה כדתנן בריש ערלה עת שבאו אבותינו וכו' סבירא ליה כבית שמאי:  &lt;קטע סוף=מלא&quot;ש ג/&gt;

===[[משנה מעשר שני ה ד|משנה ד]]===
&lt;קטע התחלה=מלא&quot;ש ד/&gt;{{דה מפרש|כיצד פודין נטע רבעי}} וכתוב בספר לקח טוב פרשת קדושים תבואתו מלמד שאינו נפדה אלא תבואה שאין פודין אותו עד שיגיע לעונת המעשרות ע&quot;כ: 

{{דה מפרש|על פי שלשה}} כתב ה&quot;ר שמשון ז&quot;ל דשמא הכא בעו בית דין חשוב אף על גב דהתם גבי מעשר שני אמרינן בשלש לקוחות אפילו אחד מהן עובד כוכבים ואפילו אחד מהם בעלים עכ&quot;ל ז&quot;ל. ועיין בסוף ספר אבודרהם ז&quot;ל שכתב שאחר שפודה הכרם רבעי משמיט פירות הכרם כל אותה שנה לכל עובר ושב ולא יאסוף אותן לדורכן בגת אבל אוכל מהן כשאר כל אדם ושולח מהם דורון לכל מי שירצה ובשנה החמישית אוכל מהענבים ודורכן ועושה מהם יין ומוכרו ועושה בו כרצונו וזהו שאמר הכתוב שלש שנים יהיה לכם וגו' ובשנה החמישית תאכלו את פריו להוסיף לכם תבואתו ע&quot;כ. וקצת מהגאונים פסקו שאף על פי שפדה אותם בשנה הרביעית עם כל זה אסור לאכול עד השנה החמישית וכבר כתב הרמב&quot;ם ז&quot;ל בפרק עשירי מהלכות מאכלות אסורות כי היא שגגת הוראה וכן גם כן כתב הרא&quot;ש ז&quot;ל וכן כתב גם כן רבינו שמשון ז&quot;ל בראש פירקין דתלמיד טועה הגיה ותלה באילן גדול דהיינו בעל הלכות גדולות והאריך שם עיין עליו: 

{{דה מפרש|כמה אדם רוצה לפדות לו בסלע}} מפרש בירושלמי ליקח לו בסלע והכי פירושו דמקילין גבי נטע רבעי יותר ממעשר שני דאילו גבי מעשר שני תנן פרק המוליך המביא פירות מן הגרן לעיר השבח לשני ויציאות משלם מביתו והכא משער כדי שאחר שיפרע ההוצאות מן הפירות ישאירו פירות שוין סלע והכי קאמר כמה אדם רוצה ליקח לו פירות בסלע כלומר אם היה כרם זה חולין בכמה סלין מתפייס ליקח לו בסלע על מנת שיהיו כל ההוצאות שאני הוצאתי שאני חייב לפועל עליו שהרי מצטרך לשכור פועלים להוצאות הכרם כגון חרישה וזריעה זבול בצירה או לקיטה ושימור כל כך פירות פודה בסלע לאחר שישימו השלשה כמה סלים העומדים ללקט ראוי ליקח בסלע ואומר כל הנלקט מפירות אלו אחר שיהא נלקט דאין פודין במחובר. מחולל על מעות: 

{{דה מפרש|מכך וכך סלים בסלע}} כמו שישומו הם אם שני סלים או שלשה ואיכא למידק דהכא משמע דבכרם רבעי לעולם בעי שלשה ובפרקא קמא דסנהדרין תנן נטע רבעי ומעשר שני שאין דמיו ידועין בשלשה ותירץ רבינו שמשון ז&quot;ל דאין דמיו ידועין לאו אנטע רבעי קאי דבגמרא תניא איזהו מעשר שני שאין דמיו ידועין יין שהקרים כדתנן לעיל ולא קתני בהדיה איזהו כרם רבעי וכו' משום דכוליה הוי אין דמיו ידועין שצריך לפחות היציאה כדתנן הכא ע&quot;כ. ויש ליתן טעם דמאי שנא האי מהאי ונראה דמעשר ימצא לוקטין הרבה דבשעה שלוקטו לא הוי טבל עד אחר מירוח ובהבלעה לוקטין אותו הלכך כל היציאות ישלם מביתו ואפילו תימא אתרמי והוציא הוצאות עליה באנפי נפשיה מה שאין כן בכרם רבעי שלא ימצא לוקטין אלא במעות הרבה שאין יכולין לאכול ממנו דהא במחובר הוא קדוש הלכך צריך למעט היציאות מן הפירות ולא ישערו אותן כדרך ששוין בשוק פירות חולין דעלמא כך נראה לי ה&quot;ר שלמה שירילי&quot;ו ז&quot;ל. ועיין במה שכתוב לעיל פרק שני סימן ח' בשם מהר&quot;י קולון ז&quot;ל:   &lt;קטע סוף=מלא&quot;ש ד/&gt;

===[[משנה מעשר שני ה ה|משנה ה]]===
&lt;קטע התחלה=מלא&quot;ש ה/&gt;{{דה מפרש|ובשביעית פודהו בשוויו}} סברה אחרת כשוויו בכא&quot;ף: 

{{דה מפרש|אם היה הכל מופקר}} פירוש בשאר שני שבוע אם היה כל זה המין מופקר כלומר שהוא מפרי של הפקר זה הרבעי. ה&quot;ר יהוסף ז&quot;ל: 

{{דה מפרש|אין לו אלא שכר לקיטה}} מפרש בירושלמי שכר עקיצה לשון תלישה כמו עקוץ תאנה וכו' כלומר ולא יפחתו מן השווי אלא שכר תלישה ותו לא ולא שכר חמר ולא שכר כתף דכדי לזכות מן ההפקר אנן סהדי דמחיל שכר הבאתו ואינו מפזר מעות לכתפים הלכך לא יפחתו ממנו אלא שכר עקיצה: 

{{דה מפרש|הפודה נטע רבעי שלו מוסיף עליו חומש}} דומיא דמעשר שני דכתיב ביה מעשרו ודרשינן ולא של אחר:   &lt;קטע סוף=מלא&quot;ש ה/&gt;

===[[משנה מעשר שני ה ו|משנה ו]]===
&lt;קטע התחלה=מלא&quot;ש ו/&gt;{{דה מפרש|ערב יום טוב הראשון וכו'}} ועיין בפרק הזרוע (חולין דף קל&quot;א) שכתבו שם תוספות ז&quot;ל דשני דיני מעשר הם אחד מתחלק בתוך הבית ואחד מתחלק בתוך הגרנות כדמשמע בפרקא בתרא דנדרים ואותו המתחלק בתוך הגרנות ?אין לבעלים בו טובת הנאה אלא באותו המתחלק בתוך הבית ובספרי מפרש להו מקראי כתוב אחד אומר מקצה שלש שנים תוציא את כל מעשר תבואתך והנחת אלמא צריך להניחו בגרן ובאין עניים ונוטלין אותו וכתוב אחר אומר כי תכלה לעשר וגו' ונתת ללוי וגו' אלמא בתוך הבית מחלקו מדכתיב ונתת הא כיצד עד הפסח שהוא זמן גשמים ואם מניחו נפסד מחלקו בתוך ביתו וזהו מעשר עני המתחלק בתוך הבית מכאן ואילך שהוא ימי הקיץ מניחו בחוץ בגרנות ועניים באין ונוטלין אותו עכ&quot;ל ז&quot;ל. וברמב&quot;ם פי&quot;א דהלכות מעשר שני נראה דגריס הוא ז&quot;ל ערב יו&quot;ט האחרון וכו'. וכן כתב שם מהרי&quot;ק ז&quot;ל והביא שם ראיה לגרסתו של הרמב&quot;ם ז&quot;ל מן הירושלמי שכתבתי לקמן בתחלת סימן י'. וכן כתב ה&quot;ר יהוסף ז&quot;ל בשם ס&quot;א. וכתב הר&quot;ש שירילי&quot;ו ז&quot;ל וז&quot;ל ערב יום טוב הראשון של פסח היה מצות הביעור דאם השהה מעשרותיו של שנה ראשונה של שמטה ושניה חייב להוציאן מן הבית בשנה הרביעית כדכתיב בפרשת ראה מקצה שלש שנים תוציא את כל מעשר תבואתך בשנה ההיא והנחת בשעריך ומפרש בירושלמי דלסוף לקיטת פירות שלישית דהיינו ברביעית מוציא מעשרות של שנה ראשונה ושניה ושלישית שהשהיתם ולא ביערתם מן הבית עתה ברביעית תוציאם ותבערם ותתן לכל אחד שלו כדכתיב ובא הלוי ויטול מעשר ראשון והגר והיתום והאלמנה ויטלו מעשר עני ולאחר שעשה הביעור בתחלת הרגל מתודה בסוף הרגל ואומר אותה פרשה בעזרה בערתי הקדש מן הבית וגו' כדכתיבי קראי ובירושלמי יליף מקראי דשתי פעמים בשבוע מתודה ומפרש בספרי טעמא ברביעית מפני מעשר עני שבשלישית ובשביעית מפני מעשר עני שבששית. ומעשר ראשון לבעליו ללוים ומעשר עני לבעליו לעניים וקשה דהכא אמרינן דתרומה בעיא ביעור ובפרק שני דבכורים תנן ויש בבכורים ובמעשר מה שאין כן בתרומה וקא חשיב ביעור ויש לומר דתרי גווני ביעור איכא ביעור דהכא היינו שצריך ליתנו לכהן ולא לשהותם עוד בבית והכהן יכול לקיימה כל זמן שירצה והתם מיירי שאוכלין אותן ומבערן מן העולם ביום טוב האחרון של פסח כדתנן הכא ומעשר שני והבכורים מתבערים בכל מקום והיינו מתבערין מן העולם ואילו תרומה לא קתני בהדייהו ומעשר שני ובכורים מתבערין מעשר שני לכל אדם ובכורים למי שיש לו היתר אכילתן והיינו הכהנים חייבין לבערן לסוף הרגל בכל מקום דמעשר שני ובכורים טעונים מחיצה ובין שהן תוך מחיצתן דהיינו ירושלם בין שהן חוץ לירושלם הרי זה מבערן ומשליכן לים או שורף וכן כתב הרמב&quot;ם ז&quot;ל פי&quot;א דהלכות מעשר שני עכ&quot;ל ז&quot;ל: 

{{דה מפרש|כיצד היה ביעור נותנין תרומה וכו'}} כך הגיה ה&quot;ר יהוסף ז&quot;ל: 

{{דה מפרש|ור' שמעון אומר הבכורים נתנים לכהנים}} דסבירא ליה דהואיל ותרומה קרנהו רחמנא מה תרומה לא בעיא ביעור אף בכורים: 

{{דה מפרש|והתבשיל וכו'}} ירושלמי הכל מודים בפת ושמן שצריך לבער שמן דאין מסתפקין ממנו כל כך ופת חשיב. ביין ותבלין הכל מודים שהוא כמבוער יין דשותיו מרובין ותבלין דמדרבנן נינהו:  &lt;קטע סוף=מלא&quot;ש ו/&gt;

===[[משנה מעשר שני ה ז|משנה ז]]===
&lt;קטע התחלה=מלא&quot;ש ז/&gt;{{דה מפרש|בית שמאי אומרים צריך לחללן על הכסף}} דכתיב וצרת הכסף בידך ובלבד בידך כשתגנוז רוצה לומר כשתקבור בידך ובלבד שיהא כסף מה שתקבור: 

{{דה מפרש|אחד שהן כסף ואחד שהן פירות}} פירוש בין שיחללנו על הכסף בין פירות עצמן מבערן ומניח הפירות במקום עד שירקבו ומה מועיל החלול. לשון הירושלמי וצרת הכסף בלבד בידך כלומר יש זמן שתצור הכסף בלבד בידך ולא פירות דהיינו בזמן הזה ע&quot;כ הר&quot;ס ז&quot;ל. וז&quot;ל הרמב&quot;ם ז&quot;ל בפירוש המשנה בזמן הזה עניינו בזמן שאין בית המקדש קיים אומרים בית שמאי וצרת הכסף בידך הכסף בלבד מעלין ובית הלל אומרים כי זה הוא כשיש שם מקום להעלות הפירות ולאכלן בו אבל בזמן הזה שאין שם מקדש הדין הוא שיבער הפירות ע&quot;כ:   &lt;קטע סוף=מלא&quot;ש ז/&gt;

===[[משנה מעשר שני ה ח|משנה ח]]===
&lt;קטע התחלה=מלא&quot;ש ח/&gt;{{דה מפרש|א&quot;ר יהודה וכו'}} ופירש ה&quot;ר שמשון ז&quot;ל דהא דאמרינן התם ששלח רבן גמליאל לבני גלילא עילאה ותתאה דזמן ביעורא מטא לאפרשא מעמרי שבלייא וממעטני זיתייא ההוא קודם ר' עקיבא ע&quot;כ: 

{{דה מפרש|מהרו והתקינו פירותיכם}} נראה לי שלא היו צריכין להזהירם שיתנו המעשרות לבעלים כי כל מי שהיה מעשר לא היה משהה אותו בביתו כי אסור לשהותו דהא איכא כהנים ולוים ועניים והמשהה עובר משום בל תאחר וצריך עיון. עד שלא תגיע פירוש כי אם תגיע שעת הביעור תצטרכו לבער מעשר שני שהוא ניתן בשעת הביעור. ה&quot;ר יהוסף ז&quot;ל: 

{{דה מפרש|שלא באו לעונת המעשרות}} לאו בהבאת שליש קאמר אלא בגרנן הוא דקאמר והשתא אתי שפיר הא דאמרינן בירושלמי ממעטני זיתייא ומעומרי שבולייא דהיינו קודם מירוח וקודם שירד שמן לעוקא אבל פשיטא דהשבלים הביאו שליש וכן זיתים של מעטן ולשון עונה לאו דוקא הר&quot;ש שירילי&quot;ו ז&quot;ל. ובירושלמי פריך ולאו טבל הוא כלומר דאפילו הגיע לעונת המעשרות אמאי חייב בביעור כל זמן שלא הפרישן ומשני זאת אומרת דטבל קרוי קדש ובראשונה היו סבורין דאפילו קודם מירוח נמי קרוי קדש:  &lt;קטע סוף=מלא&quot;ש ח/&gt;

===[[משנה מעשר שני ה ט|משנה ט]]===
&lt;קטע התחלה=מלא&quot;ש ט/&gt;{{דה מפרש|מי שהיו פירותיו רחוקים ממנו צריך לקרוא להן שם}} למעשרותיהן או בצפונן או בדרומן כלומר ומזכה אותן לבעליהן ואהא מייתי מעשה בר&quot;ג דשנת הביעור היתה וכבר קרא שם רבן גמליאל בצפונו או בדרומו והאי רבן גמליאל הוא בנו של רשב&quot;ג הנהרג אחר החרבן. הר&quot;ש שירילי&quot;ו ז&quot;ל: 

{{דה מפרש|מעשה וכו'}} פרקא קמא דקדושין כתבו התוספות דהאי צריך לקרות להם שם היינו דחייב לברר להם בעלים למי יתנום והרש&quot;ש ז&quot;ל פירש כפשוטו ויישבו כמו שכתבתי כבר. ובפרקא בתרא דערכין דף ל' הקשו תוספות ז&quot;ל אמאי נתקבלו שכר זה מזה ליתבו ההוא אתרא במתנה על מנת להחזיר או ליקנו חד לחבריה בחליפין דסודר אי נמי לישייליה ההוא אתרא ויקנה ליה בקנין סודר ויש לומר דכל דבר החוזר לבעליו כגון מתנה על מנת להחזיר אי נמי שאלה או שכירות בכולן לא מיקנו בחליפין משום דהוי כמו טובת הנאה דאמרינן דאינה ממונא לקנות בחליפין ומשום הכי הוצרך שיתקבלו מעות זה מזה ע&quot;כ. וכבר דבר בזה ה&quot;ר שמשון ז&quot;ל ועיין גם כן בבית יוסף דחשן המשפט סוף סימן קצ&quot;ה שדברי התוספות ז&quot;ל הנזכר הביאם לפסק הלכה שם בשלחן ערוך: 

{{דה מפרש|אמר ר&quot;ג עשור שאני עתיד וכו'}} מה שהניח רבן גמליאל טבל בביתו ולא תיקן אף על גב דחזקה על חבר וכו' שמא קודם שיצא מביתו הודיען: 

{{דה מפרש|נתון ליהושע}} לוי היה כדאמרינן בערכין ובספרי מעשה ב&quot;ר יהושע ב&quot;ר חנינא שהלך לסייע את ר' יוחנן בן גודגדא בהגפת דלתות אמר ליה חזור בך אתה מתחייב בנפשך שאתה מן המשוררין ואני מן השוערים אלמא לוי היה ואף על גב דקנסינהו עזרא למאן דאמר קנסא לעניים נטל בתורת עני ומה שלא נתן לו מעשר עני דאמרינן בעלמא הנותן מתנותיו לכהן אחד מביא רעב לעולם אי נמי היו לו מאתים זוז ואף על פי כן מעשר דלאו דאורייתא לעני היה נוטל הואיל ומתפרנס בדוחק שהיה פחמי כדאמרינן בברכות ובחגיגה כל כך יש בידך ואתה יורד בספינה ולמאן דאמר קנסא לכהנים הכי פירושו בתר דקנסינהו הוי אף לכהן. ומחק ה&quot;ר יהוסף ז&quot;ל מלות בן יוסף ממשנתו:  &lt;קטע סוף=מלא&quot;ש ט/&gt;

===[[משנה מעשר שני ה י|משנה י]]===
&lt;קטע התחלה=מלא&quot;ש י/&gt;{{דה מפרש|במנחה וכו'}} ובירושלמי פריך ויתודה שחרית ומשני עד כאן מצוה לאכול דאחר הוידוי אסור לאכול מעשר שני או נטע רבעי. ומצאתי שכתב בתוספת יו&quot;ט ואיחרוהו לודוי כו' ומכאן ראיה וגדולה היא אלי כו'. ונראה לעניות דעתי דאי מהא לא אריא דמאן דמחייב יכול לומר דאדרבה מכאן ראיה לחיובא דהכי פירושו כיצד אפשר לו להתודות שחרית והרי עד המנחה ומנחה בכלל מצוה לאכול ויאכל סעודה שלישית ואחר כך יבוא להתודות וכדעת קצת פוסקים אלא מהא ליכא למשמע מידי. ומלת האחרון מחקה ה&quot;ר יהוסף ז&quot;ל מספרו וכתב שכן מצא: 

{{דה מפרש|בערתי הקדש זה מעשר שני ונטע רבעי}} דתרווייהו איקרו קדש דכתיב קודש הלולים וכל מעשר הארץ מזרע הארץ מפרי העץ קדש הוא לה'. ומשמע לעיל בירושלמי דר' עקיבא סבירא ליה כר&quot;מ דשניהם ממון גבוה דאמר גבי נטע רבעי לא דברה תורה אלא כנגד היצר שלא יאמר אדם הרי ארבע שנים מצטער אני בו חנם לכך נאמר להוסיף לכם תבואתו פירוש שיוסיף פירותיו בחמישית וישלם לכם כל אותן פירות של שנים שאבדו מכם לשמי וכן נראה שפירש הר&quot;ש שירילי&quot;ו ז&quot;ל. ובירושלמי דייק מדלא תני בכורים בהדי מעשר שני ונטע רבעי שמע מינה ר&quot;ש היא דתנן בפרק שני דמסכת בכורים וחייבין בביעור ור&quot;ש פוטר לבערה מן העולם אלא תנתן לכהן כתרומה והא דלא תני להו בהדי תרומה ותרומת מעשר משום דבכלל תרומה אינהו דבכורים איקרו תרומה כדדרשינן ותרומת ידך אלו הבכורים אבל בתוספתא מוסיף בכורים בהדי מעשר שני ונטע רבעי דיליפו להו רבנן מקרא דכתיב בערתי הקדש הקדש העליון במשמע דפרשת בכורים כתיבא לעיל מפרשת ודוי מעשר: 

{{דה מפרש|זה מעשר לוי}} בירושלמי מפרש דמדקרי ליה מעשר לוי שמע מינה דקסבר האי תנא דמעשר ראשון ללוי ולא לכהן ואיכא מאן דאמר דהיינו דתני גבה יוחנן כהן גדול העביר הודיית המעשר: 

{{דה מפרש|וגם נתתיו זו תרומה וכו'}} ועיין ברב המזרחי בסדר כי תבא שנתן טעם למה שינה רש&quot;י ז&quot;ל לשון משנתנו שפירש שם וגם נתתיו אלו התרומות והבכורים ולא הזכיר תרומת מעשר: 

{{דה מפרש|והלקט והשכחה והפאה וכו'}} דבכולהו כתיב לעני ולגר וגבי מעשר עני כתיב והגר והיתום והאלמנה: 

{{דה מפרש|אף על פי שאינם מעכבין את הודוי}} משמע שאם חסר ולא נתנם דיכול להתודות וקשה דהא אמרינן בירושלמי זאת אומרת שאם נשרף טבלו אסור כגון שהפריש מעשר שני ולא הספיק להפריש מעשר עני עד שנשרף אינו יכול להתודות דהא מתודה שהפרישו כדתנן במתניתין ועוד הא קאמר ככל מצותך אשר צויתני אלא הכי פירושו דעל כל אחד מאלו אין מתודין ואין מעכבין דקאמר היינו אף על פי שקיימן אין עכוב בודוי לומר שלא עשה מצוה אם לא התודה דלא בעי ודוי לר&quot;ש אלא במעשר שני ונטע רבעי ולרבנן אף בבכורים. אבל קשה לי על פירוש זה חדא דקתני בתוספתא דלקט שכחה ופאה אין להן ודוי ומשמע דאין להם כניסה ויציאה בודוי דאפילו לא קיימן אין הודוי מעכב עליו וכן דעת הרמב&quot;ם ז&quot;ל שכתב בהלכותיו המשנה כפשטה ועוד קשה לי כיון דפליגי תנאי בירושלמי על זה דאיכא מאן דאמר כל מצות מעכבות מלומר הודוי ואפילו אם הקדים תפלה של ראש לתפלה של יד ותנא דמתניתין סבירא ליה כמאן דאמר דדוקא מצות שבפרשה מעכבין מנא להו דלקט שכחה ופאה לא מעכבי כיון דכתיב ככל מצותך אשר צויתני ונראה לי טעמו של דבר דכיון דכתיב בפרשה בערתי הקדש מן הבית כל דאיקרי קדש הוא דמעכב וכל הטובל אף על גב דאין בו תרומה מעכב דדרשינן ולא יחללו את קדשי בני ישראל את אשר ירימו לה' ודרשינן בפרק הנשרפין בעתידין ליתרם הכתוב מדבר ואסיקנא בפרק יש מותרות דאפילו מעשר עני נמי טביל מה שאין כן בלקט שכחה ופאה דלא טבלי ונשרף טבלו נמי שאני דטבל היה בידו. מן הבית זו חלה בדין הוא דלידרוש להאי דרשא מקמי וגם נתתיו ללוי כסדר המקרא אלא סדר הפרשת המעשרות נקיט ואזיל הר&quot;ש שירילי&quot;ו ז&quot;ל. ופירש ה&quot;ר יהוסף ז&quot;ל וז&quot;ל נראה לי לומר טעם שאינם מעכבין כי כל אלו אינם בכלל נתינה אלא צריכין עזיבה עכ&quot;ל ז&quot;ל:  &lt;קטע סוף=מלא&quot;ש י/&gt;

===[[משנה מעשר שני ה יא|משנה יא]]===
&lt;קטע התחלה=מלא&quot;ש יא/&gt;{{דה מפרש|הא אם הקדים מעשר שני לראשון וכו'}} קצת קשה שהיה לו לומר אם הקדים מעשר ראשון לתרומה כמו שאמר במסכת תרומות ואפשר לתרץ כי דוקא על מעשר שני היתה החששה שיקדימו ולא על הראשון כי מי שהיה עולה לירושלם היה מפריש מעשר שלו ולוקח אותו עמו ויש שלא הפריש מעשר ראשון עדיין ועל כן היו מפרישין מעשר שני. ה&quot;ר יהוסף ז&quot;ל: 

{{דה מפרש|לא הפרשתי ממין על שאינו מינו}} ונצטווה על זה מדכתיב כל חלב יצהר וכל חלב תירוש וגו' ודרשינן ליתן חלב לזה וחלב לזה: 

{{דה מפרש|ומלהזכיר שמך עליו}} בפרק כיצד מברכין (ברכות דף מ ב) דייק מהכא אביי דברכה צריכה הזכרת השם ואינה צריכה מלכות מדלא קתני שמך ומלכותך עליו ורבא פליג עליה התם ואמר דאטו כי רוכלא ליחשוב וליזיל וקשה דמשמע דברכת המצות דאורייתא ונראה לפרש דאמעשר שני תוך מחיצתו קאי דבברכה אחרונה מוקמינן לה ובשבעת המינין דברכה אחרונה שלהן דאורייתא הרש&quot;ש ז&quot;ל ואיני יודע היכן מצא הוא ז&quot;ל דרבא פליג עליה דאביי ובנוסחאות שלנו אינו מוזכר שם רבא ואין שם אלא דרב אמר כל ברכה שאין בה הזכרת השם אינה ברכה ור' יוחנן אמר כל ברכה שאין בה מלכות אינה ברכה אמר אביי כותיה דרב מסתברא דתנן לא עברתי ממצותיך וכו' ואילו ומלכותך עליו לא קתני אמנם כך תרצו שם תוספות ז&quot;ל אליבא דר' יוחנן דלאו תנא כי רוכלא וה&quot;ר שלמה לוריא ז&quot;ל נראה שמצא בספר כתיבת יד אחד של גמרא ור' יוחנן תני מלהזכיר שמך ומלכותך עליו וכן משמע בהרא&quot;ש ז&quot;ל וגם בחדושי הרשב&quot;א ז&quot;ל ומכל מקום דברי רבא אינם שם ויתכן שטעות סופר הוא גם במה שכתב דמשמע דברכת המצות דאורייתא אין קושיא שכבר אפשר שהוא מדרבנן אלא דאסמכוה אקרא וכמו שכתוב בתוספות יום טוב:  &lt;קטע סוף=מלא&quot;ש יא/&gt;

===[[משנה מעשר שני ה יב|משנה יב]]===
&lt;קטע התחלה=מלא&quot;ש יב/&gt;{{דה מפרש|הא אם אכלו באנינות אינו יכול להתודות}} דנפקא לן מדכתיב ביה ואכלת שם לפני ה' אלהיך ושמחת אתה וביתך בשמחה הוא נאכל ולא באנינות וכל הני לאוין דכתיבי בהאי קרא מכח עשה הן באין: 

{{דה מפרש|הא אם הפרישו בטומאה}} בפרק הערל אמרינן דאם אכל מעשר שני בטומאת עצמו לוקה ונפקא לן מקרא דלא תוכל לאכול בשעריך ואמרינן נמי דאם אכלו בטומאת הגוף דלוקה ונראה לי מקרא דולא יאכל מן הקדשים כי אם רחץ בשרו במים והני לאוין דאכילה נינהו אבל איסור בהפרשה לא שמענו והכא דריש ליה מדקאמר לא בערתי ושמא דהכי קאמר אף הביעור שהייתי חייב להפרישו ולבערו לא עשיתי בטומאה לפי שאסור להפרישו בטומאה וטעמא משום דנוגע בו ומטמאו ונראה דאזהרה זו נפקא מכלל דכתיב בכל קדש לא תגע ומעשר שני ונטע רבעי מיקרי קדש ומהאי קרא דלא בערתי ממנו בטמא נפקא לן גם כן דאין מדליקין במעשר שני טמא אבל במעשר שני טהור מדליקין וכמו שפירש רבינו עובדיה ז&quot;ל פ&quot;ח דשביעית סימן ב': 

{{דה מפרש|לא לקחתי ממנו ארון ותכריכין למת}} משום דאינם מידי דאכילה והתורה אמרה ואכלת ולא לסחורה ולא להפסד כדרך שנאמר בשביעית והוא הדין נמי דלחי נמי מוזהר שלא ליקח מדמיו מלבושין דהא לא הוי מידי דאכילה אלא לא נצרכא אלא למת מצוה דאף על גב דדחיא לכל המצות אפילו הכי לא לקחתי לו ארון ותכריכין וכל שכן לחי ובירושלמי דריש לסיכה ולגלויי דסיכה מותרת לחי ואפילו הוי שמן טמא דבאכילה אסור בסיכה מותר ולא נתתיו לאוננים אחרים לא נתתי קא דריש דאי למת לאו בר קבולי מתנה הוא ומאי ולא נתתי אלא לא נתתי לאוננים אחרים ואם תאמר תיפוק לי דמוזהר מלפני עור לא תתן מכשול דאינהו נמי מוזהרין על כך ויש לומר דאתא לרבויי ואפילו אוננים על מתים דאין להם אבלות מן התורה ואינם אוננים מן הדין ואפילו הכי מרבינן להו מדכתיב למת כל מת במשמע הרש&quot;ש ז&quot;ל. ועיין בפירוש רבינו שמשון ז&quot;ל במה שהביא מפרק הערל (יבמות דף ע&quot;ד:) 

{{דה מפרש|שָמַחְתִי וְשִמַחְתִי בו}} השי&quot;ן דושמחתי בנקודת חיר&quot;ק כמו ושמח את אשתו אשר לקח:  &lt;קטע סוף=מלא&quot;ש יב/&gt;

===[[משנה מעשר שני ה יג|משנה יג]]===
&lt;קטע התחלה=מלא&quot;ש יג/&gt;{{דה מפרש|השקיפה ממעון קדשך}} בירושלמי אמרינן אמר רב הונא בר אחא בשם ר' אלכסנדרי בא וראה כמה גדול כחן של עושי מצות שכל השקפה שבתורה ארירה וישקף על פני סדום ועמרה וגו' וירא והנה עלה קיטור הארץ וגו' וכתיב וישקף אל מחנה מצרים בעמוד אש וענן וגו' וזה בלשון ברכה. עוד גרסינן בירושלמי א&quot;ר הילא כעס הוא לפני המקום מי שהוא אומר עשיתי והוא לא עשה מעתה מי שהוא מפריש מתודה מי שאינו מפריש לא יתודה ומשני כהדא דתני עד השקיפה היו אומרים קול נמוך מכאן ואילך היו אומרים קול גבוה: 

{{דה מפרש|עשינו מה שגזרת עלינו}} והיינו דכתיב השקיפה הביטה מעשינו וברך אותנו: 

{{דה מפרש|ה&quot;ג ברוב ספרים מה שהבטחתנו וברך את עמך וכו'}} והשאר נמחק מספרו של ה&quot;ר יהוסף ז&quot;ל: 

{{דה מפרש|כדי שתתן טעם בפירות}} והכי קאמר קרא ברך את האדמה אשר נתת לנו כאשר נשבעת לאבותינו ותהא ארץ זבת חלב ודבש הרש&quot;ש ז&quot;ל. ובתוספתא דמעשר שני זבת חלב ודבש מלמד שהמעשרות נותנין טעם ריח שומן ודגן בפירות. וז&quot;ל הרמב&quot;ם ז&quot;ל שתתן טעם בפירות עניינו שיהיו שמנות וטובות הטעם עד כאן:  &lt;קטע סוף=מלא&quot;ש יג/&gt;

===[[משנה מעשר שני ה יד|משנה יד]]===
&lt;קטע התחלה=מלא&quot;ש יד/&gt;{{דה מפרש|מכאן אמרו ישראל וממזרים}} כך צריך לומר: 

{{דה מפרש|ר' יוסי אומר יש להם ערי מגרש}} פירש ר&quot;ע ז&quot;ל ויכולין להתודות על המעשרות שמביאים ממגרש הערים שלהן. הקשה הר&quot;ס ז&quot;ל למה לא יתודו אפילו על מה שמביאים מערים אחרים שקנו כמו ישראל שמכר אחוזתו וקנה קרקע אחר שמתודה והר&quot;ש ז&quot;ל לא כתב זה ע&quot;כ. ונראה דתנא קמא דמתניתין ר' יוסי הוא וטעמא דר&quot;מ ור' יוסי מפרש בירושלמי דר&quot;מ אזיל לטעמיה דאמר בסוף פרק שני דמסכת מכות לא היו מעלין ללוים שכר ישראל הבא לדור אצלן או רוצח שצריך לדור שם דהא כתיב ונחלה לא יהיה לו בקרב אחיו ור' יוסי סבירא ליה כר' יהודה דפליג התם אר&quot;מ ואמר דמעלין להם שכר דלבית דירה ניתנו והלכך נמי סבר הכא דמתודין:  &lt;קטע סוף=מלא&quot;ש יד/&gt;

===[[משנה מעשר שני ה טו|משנה טו]]===
&lt;קטע התחלה=מלא&quot;ש טו/&gt;{{דה מפרש|יוחנן כהן גדול}} זהו ששימש שמנים שנה בכהונה גדולה ולבסוף נעשה צדוקי וחשמוני היה כך מצאתי כתוב. ודע כי לפי זה יש טעות בתוספתא דפי&quot;ג דסוטה שכתוב שם אמר להם ריב&quot;ז וכי יש שינה וכו'. אבל הרמב&quot;ם ז&quot;ל כתב בראש פ&quot;ט דהלכות מעשר יוחנן כהן גדול שהיה אחר שמעון הצדיק. וכתב שם בכסף משנה אתא לאפוקי שלא נאמר אותו יוחנן כהן גדול ששימש בכהונה גדולה שמנים שנה ולבסוף נעשה צדוקי ע&quot;כ. ובהקדמת הרמב&quot;ם ז&quot;ל לסדר זה בפרק ששי כתב בפירוש יוחנן כהן גדול הוא יוחנן בן מתיתיה ע&quot;כ ויש אומרים שהוא ינאי המלך המוזכר בקדושין פרק האומר שהרג חכמי ישראל וכדאיתא בפרק תפלת השחר (ברכות דף כ&quot;ט) ותרי ינאי כהן גדול הוו. וז&quot;ל הריטב&quot;א ז&quot;ל בפרק האומר דקדושין דף פ&quot;א ע&quot;ב נזרקה בו מינות פירוש וזו היא מינות שהיה לו בסוף דינאי זה הוא האמור בברכות שהוא יוחנן כהן גדול ששמש בכהונה גדולה ארבעים שנה ולבסוף נעשה צדוקי ומבני חשמוני היה ואין ינאי זה ההוא שבפרק הבא על יבמתו דאמרינן תרקבא דדינרי עיילא ליה מרתא בת ביתוס לינאי מלכא עד דאוקמיה ליהושע בן גמלא בכהני רברבי שאילו היה זה שהוא כהן גדול היאך היה ממנה כהן גדול אחר ע&quot;כ. ובירושלמי מפרש ר' יוחנן דלשבח בטל מפני שראה מהן מפרישין ומהן אין מפרישין וריש לקיש נמי פירש דלשבח בטל וכדפירש ר&quot;ע ז&quot;ל. והא דקתני העביר ולא קתני בטל מפרש בירושלמי כהדא דתניא עד השקיפה היו אומרים קול נמוך מכאן ואילך היו אמרים קול גבוה: 

{{דה מפרש|בטל את המעוררין}} שהיו אומרים עורה למה תישן ה' אמר וכי יש שינה לפני המקום והכתיב הנה לא ינום ולא יישן וגו' אלא כל זמן שישראל שרויין בצער ועובדי כוכבים בשלוה לכך נאמר עורה למה תישן ה' וכן הוא אומר ובהמרותם תלן עיני. ואת הנוקפין כדתניא שהיו חובטין אותן במקלות להפילו לארץ ונוקפים לשון חבטה. ה&quot;ר שמשון ז&quot;ל: 

{{דה מפרש|עד ימיו}} עד תחלת ימיו ובמסכת משקין דף י&quot;א מייתי לה ומאי דקשה אמתניתין מההיא דהציר והצנור כתבתיו שם סוף פרק ראשון: 

{{דה מפרש|ובימיו אין אדם צריך לשאול על הדמאי}} בירושלמי מפרש לפי שהעמיד זוגות ופירש הר&quot;ש שירילי&quot;ו ז&quot;ל כדתנן באבות דעד הלל הזקן כולהו זוגות הוו הראשונים הם נשיאים והשניים היו אבות בית דין והיה יכולת ביד בית דין לחפש ולבדוק בצרכי צבור ע&quot;כ. עוד בירושלמי אמר ריב&quot;ל בראשונה היה מעשר מתחלק לשלשה חלקים שליש למכירי כהונה ולויה ושליש לאוצר פירוש כדכתיב הביאו את המעשר אל בית האוצר ופירש ה&quot;ר שלמה שירילי&quot;ו ז&quot;ל שהיו גונזים אותו שם שאם יבואו האויבים שיהא להם על מה לסמוך ושליש לעניים ולחברים שהיו בירושלים א&quot;ר יוסי ב&quot;ר בון מאן דהוה סליק למידן בירושלם עד תלת איגרן הוה יהיב מן דידיה מכאן ואילך משל אוצר משבא אלעזר בן פועירה ויהודה בן פתירה והיו נוטלין אותן המעשרות בזרוע ולא היו מניחין השליש ליכנס לאוצר ונמנעו העם בראותם זה מלהביא את המעשר עוד אל בית האוצר ועוברים על דברי הנביא והיה סֶפֶק בידו של יוחנן למחות ולא מיחה. והעביר הודיית המעשר זו לגנאי והוו להו שתים רעות. את המעוררין ואת הנוקפין לשבח. עד ימיו היה פטיש מכה מסתברא עד סוף ימיו דאי תחלת ימיו ליתני נמי אף הוא בטל פטיש מכה וכו' אלא דכל ימיו היה מכה הוא דתנן והא נמי לגנאי. ובימיו אין אדם צריך לשאול על הדמאי לשבח. וכתוב בערוך ואם תאמר ניוודו אשאר מעשרות כל שאין מתודין על מעשר ראשון שוב אין מתודין על שאר מעשרות לפיכך בטל הודוי ע&quot;כ: 

סליק פירקא וסליקא לה מסכת מעשר שני. ובעה&quot;י שומע תפלה נתחיל מסכת חלה  &lt;קטע סוף=מלא&quot;ש טו/&gt;


&lt;noinclude&gt;
[[קט:מלאכת שלמה על המשנה|מעשר שני ה]]
[[קט:משנה מסכת מעשר שני|ה]]&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>4xthozx73brjm3g1utx2zg1kdud4918</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018325</id>
      <parentid>3018323</parentid>
      <timestamp>2026-06-01T11:22:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יוסי סרי</username>
        <id>24557</id>
      </contributor>
      <origin>3018325</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="53521" sha1="isy6f8my1zymsg0enq0dl1kfkn83emv" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|מלאכת שלמה|על מעשר שני|ד|ה|}}
 
===[[משנה מעשר שני ה א|משנה א]]===
&lt;קטע התחלה=מלא&quot;ש א/&gt;{{דה מפרש|כרם רְבָעִי}} בקמ&quot;ץ הבי&quot;ת, וכדתנן בריש מסכת פרה. 

וכתב ה&quot;ר שלמה שירילי&quot;ו ז&quot;ל האי דתנא הכא בהאי מסכתא כרם רבעי אף על גב דבדין הוא דבמסכת ערלה הוה ליה למתנייה משום דבעי למיתני ביה שיש לו חומש וכבית הלל, וטעמא משום דגמר קדש קדש ממעשר שני ובעי חומה ובעי ודוי ובעי פדיון וכסף שיש בו צורה כמעשר שני, אלא שאין בו לאו אלא עשה דכתיב יהיה כל פריו קדש הלולים לה' ולהכי תני הכי נמי כרם רבעי מקמי ערלה דעיקר פירקין הוא כרם רבעי ואגב תני נמי ציון דערלה. בקזוזות, כמו קצוצות חתיכות עפר ע&quot;כ. 

ובירושלמי גרסינן זוגא שאל לרבי מה ניתני כרם רבעי או נטע רבעי, אמר לון פוקו שאלון לר' יצחק דבחנית ליה כל מתנייתא פירוש שבחנתי ודקדקתי עמו כל המשניות כמו שנמסרו, נפקון ושאלון ליה אמר לון קדמאה כרם רבעי לבד. וממתניתין קמייתא ואילך נטע רבעי תנן, פירש בברכות פרק כ&quot;מ דף ל&quot;ו פליגי ר' חייא ור&quot;ש [ברבי] חד תני כרם רבעי וחד תני נטע רבעי, דמר סבר כל היכא דנהיג ערלה נהיג רבעי וכולהו פירות האילן דבעולם בעי פדיון בשנה הרביעית וגרסינן נטע רבעי, ומר סבר נהי דבכולהו נהגא ערלה קדושת רבעי אינו נוהג אלא בכרם, וטעמיה מפרש התם דיליף גזירה שוה נאמר כאן להוסיף לכם תבואתו ונאמר להלן ותבואת הכרם מה להלן כרם אף כאן כרם, ואיכא מאן דדריש ליה מהלולים דבר הטעון שירה טעון חלול וזהו יין. ור' יצחק רבא סבירא ליה כמאן דאמר נטע רבעי אלא דאין חשדא דעוברי דרכים שיכשלו אלא בכרמים שמסתרגין על הגדרים ולוקחין עוברי דרכים הפירות ונכשלין, אבל באילנות שהן גבוהין ועוד שאין מסתככין ליכא חשדא. 

וכתב הר&quot;ן ז&quot;ל בפרקא קמא דראש השנה ולענין רבעי אינו נוהג בחוצה לארץ אלא בכרם אבל בשאר אילנות לא דהא איכא דתני נטע ואיכא דתני כרם וקיימא לן דכל המיקל בארץ הלכה כמותו בחוצה לארץ, אבל הרמב&quot;ם ז&quot;ל כתב בפרק עשירי מהלכות מאכלות אסורות שאין רבעי נוהג בחוצה לארץ כלל ואפילו בכרם אלא אוכל פירות שנה רביעית בלא פדיון כלל ע&quot;כ. ומהאי טעמא נמי כתב שם דדעת הרמב&quot;ן ז&quot;ל דערלה לא נהגא בחוצה לארץ בהברכה והרכבה כלל משום דקיימא לן דכל המיקל בארץ הלכה כמותו בחוצה לארץ כדמפרש פלוגתא התם עיין שם. עוד גרסינן בירושלמי תניא כרם רבעי מציינין אותו בקוזזות אדמה שהוא לשעה שמחמת הגשמים הם נימוחין ומכירין שבאותה שנה יש היתר כגון על ידי פדיון, של ערלה שאיסורו יותר ארוך בחיוורא שהוא עפר לבן, ומשמע דלא כפירוש רש&quot;י ז&quot;ל שפירש חרסית כתושי רעפים, וכן דלא כהרמב&quot;ם ז&quot;ל שפירש חרסית הוא הטיט השרוף ע&quot;כ. 

ועל מה שפירש ר&quot;ע ז&quot;ל בחרסית באדמה שעושין ממנה כלי חרס, כתב עליו ה&quot;ר יהוסף ז&quot;ל פירוש זה אינו נראה כלל דוכי בעבור שעושין ממנו כלי חרס אינה מוציאה, אלא נראה לפרש דחרסית רוצה לומר שברי חרסים כתושים לעפר שאינם מגדלין צמחים מפני שנשרפו בכבשן, ועל זה הדרך פירש הוא עצמו במסכת שבת בפרק המוציא יין דתנן התם חרסית כדי לעשות פי כור של צורפי זהב אלא שפירשו שם לבינה כתושה וגם זה אינו נראה דלבינה אינה נקראת חרס, ותו דבפרק כסוי הדם תנן מכסין בזבל דק וכו' ובחרסית ובלבינה ובמגופה שכתשה שמע מינה דחרסית אינה לבינה כתושה עכ&quot;ל ז&quot;ל. ושל קברות שאיסורו לעולם בסיד: 

{{דה מפרש|אמר רבן שמעון ב&quot;ג במה דברים אמורים בשביעית}} פירוש אבל בשאר שני שבוע הלעיטהו לרשע וימות. ובירושלמי פריך בשלמא לרשב&quot;ג דאמר דאין מציינין אלא בשביעית כיון דברשות מרי עלמא קאתי ביום קאתי, אלא לרבנן דאמרי אף בשאר שני שבוע מציינין הא לא אתי אלא בלילה כיון דגנב הוא והא לא מהני ליה מידי דלא חזי ליה לציון, ומשני דמביום מציין היכן יכנס וכדכתיב חתר בחשך בתים יומם חתמו למו מיומם חתמו למו מה שיגנבו בלילה. ור' יוסי ורשב&quot;ג אמרו דבר אחד וכמו שכתבתי בפ&quot;ג דדמאי סימן ה': 

{{דה מפרש|והצנועין וכו'}} בבבא קמא פרק מרובה כתבו תוספות ז&quot;ל כרם רבעי, קצת קשה דלא נקט ערלה תחלה ע&quot;כ, וכבר נתיישב במה שכתבתי לעיל בשם הר&quot;ש שירילי&quot;ו ז&quot;ל. עוד כתבו שם ז&quot;ל והצנועין מניחין את המעות וכו', אי שביעית נוהגת בכרם רבעי כדמשמע ממילתיה דתנא קמא צריך לומר דצנועים אשאר שני שבוע קיימי, דאי אשביעית כיון שהיו זוכין מן ההפקר לא היו יכולין לחלל ע&quot;כ. ופירוש והצנועים אנשים כשרים אין מציינין שלא למנען מלאכול: 

{{דה מפרש|כל הנלקט}} שכבר נלקט דסבירא ליה לרשב&quot;ג כר' יהודה דתניא התם פרק מרובה בתר דאפכינן לה לההיא הכי, ר' דוסא אומר שחרית בעל הבית אומר כל שילקטו עניים היום יותר מכדי דינם כגון שלשה שבלים שאינם לקט יהיו הפקר כדי להפטר מן המעשר ולא יכשלו עניים לאכול בלתי מעושר דבר שהוא חייב במעשר, ר' יהודה אומר לעתותי ערב דוקא אומר בעל הבית כן אחר שלקטו משום דר' יהודה לטעמיה דלית ליה ברירה גבי ההיא דהלוקח יין מבין הכותים, ובמתניתין נמי סבר דצנועין כל הנלקט קאמרי אחר שנלקט דתלוש הוא ואף על גב דליתיה ברשותיה מיפריק ותפיס והאי צנועין רשב&quot;ג קאמר ליה, הכי משמע שם בפרק מרובה והכי מוכח בירושלמי. 

ויש מפרשים התם דהנלקט רוצה לומר המתלקט ורשב&quot;ג אתי כר' דוסא דאמר שחרית בעל הבית אומר כל מה שילקטו עניים יותר מכדי דינם כגון שלשה שבלים דלא הוו לקט יהא הפקר להפטר מן המעשר דסבירא ליה דיש ברירה שזה הפקר ואף על פי שאין בעל הבית יודע בשחרית דשמא לא ילקטו יותר מכדי דינם. ועיין במה שכתבתי ראש פרק מרובה ועיין גם כן במסקנא שם בגמרא דמשמע דר' יהודה נמי אית ליה ברירה וטעמא דלוקח יין מבין הכותים משום שמא יבקע הנוד ולא משום ברירה ולא תיפוך:  &lt;קטע סוף=מלא&quot;ש א/&gt;

===[[משנה מעשר שני ה ב|משנה ב]]===
&lt;קטע התחלה=מלא&quot;ש ב/&gt;{{דה מפרש|כרם רְבָעִי היה}} מלת היה מחקה ה&quot;ר יהוסף ז&quot;ל, גם מלת אחד מחקה, גם מלת היה דבסוף מתניתין מחקה והוגה כך ותנאי אימתי שיבנה וכו', וכתב שכן מצא בכל הספרים ע&quot;כ. והיא אחת מתשע תקנות שתיקן ריב&quot;ז אליבא דרב פפא, והן מפורשות פרקא בתרא דראש השנה. ולעיל בפירקין כתבנו דר' יצחק רבא גריס מתחלת משנה זו ואילך נטע רבעי אלא דבירושלמי עלה דמתניתין משמע דדוקא בכרם תקינו הכי משום דיש בהם אכילה למזבח אבל בשאר פירות אפילו בזמן הבית נפדין ואפילו סמוך לחומה, וכן פסק הרמב&quot;ם ז&quot;ל שם בפ&quot;ט: 

{{דה מפרש|לוד מן המערב}} מתניתין דקתני דמן לוד עד ירושלם מהלך יום אחד פליגא על הא דאמרינן בירושלמי בנות לוד היו לשות עיסתן ועולות ומתפללות ויורדות עד שלא יחמיצו, ואפילו תימא לית היא פליגא מְחִלות היו ונגנזו הדא הוא דכתיב גדר דרכי בגזית נתיבותי עוה: 

בפירוש ר&quot;ע ז&quot;ל מתוך שיאכל כל אדם נטע רבעי שלו יתמלא השוק שאר פירות. כתב ה&quot;ר יהוסף ז&quot;ל פירוש זה אינו בלשון הגמרא שאמרו כדי לעטר שוקי ירושלם ולפי זה היה צריך לומר כדי שיתעטרו שוקי ירושלם, ונראה כי כיון שהיו מחוייבין להעלות הפירות לירושלם היו מעלין עמהם מעט פירות אחרים למכור בירושלם עכ&quot;ל ז&quot;ל: 

{{דה מפרש|ר' יוסי אומר משחרב בית המקדש היה התנאי הזה}} שיהא נפדה סמוך לחומה, וריב&quot;ז הוא דבטלה כדאיתא בפרקא קמא דביצה: 

{{דה מפרש|יחזור הדבר לכמות שהיה}} שמהלך יום אחד לא יוכלו לפדותו וקסבר בית המקדש עתיד לבנות קודם מלכות בית דוד כדאיתא בירושלמי ומשום הכי הוצרכו לעשות תקנה מזמן אותו הדור לכשיבנה, ובירושלמי מתמה עלה והכתיב ודם ענב תשתה חמר היינו ביאת המשיח דכתיב ביה פורה דרכתי לבדי ואחר כך תשתה חמר היינו יין נסכה משמע דמלכות בית דוד קודמת:   &lt;קטע סוף=מלא&quot;ש ב/&gt;

===[[משנה מעשר שני ה ג|משנה ג]]===
&lt;קטע התחלה=מלא&quot;ש ג/&gt;{{דה מפרש|כרם רבעי בית שמאי אומרים וכו'}} ברמב&quot;ם פ&quot;ט דהלכות מעשר שני סימן ד' כתב דרבעי פטור מפרט ועוללות וגם מלקט ושכחה. וטעמא דבית שמאי גבי חומש וביעור פליגי רבי ורשב&quot;ג אביו בירושלמי רבי סבר כיון דכתיבי בהדיא גבי מעשר שני דכתיב ואם גאל יגאל איש ממעשרו וכתיב מקצה שלש שנים תוציא את כל מעשר וגו' וסבירא ליה נמי דגמרי בית שמאי קדש קדש משום הכי הוכרח לפרש דדוקא בשביעית הוא דפליגי דלא נהיג מעשר שני בו הלכך אי איתרמי כרם רבעי בשביעית לית ביה חומש וביעור ורשב&quot;ג סבר אף בכולהו שני נמי פליגי דבית שמאי לא גמרי קדש קדש ממעשר: 

{{דה מפרש|ובית הלל אומרים יש לו}} למאן דאמר דפליגי בשביעית דוקא טעמא דבית הלל הוא דקסברי דלחומרא הוא דילפינן קדש קדש ממעשר אבל לקולא דהיינו לפוטרו מקדושתו דחומש וביעור כיון דאין נוהג בה מעשר שני לא ילפינן ולמאן דאמר בכולהו שני נמי פליגי טעמייהו כדמפרש בפרק האיש מקדש דבית הלל גמרי קדש קדש נאמר בכרם רבעי קדש הלולים ונאמר במעשר שני וכל מעשר הארץ מזרע הארץ מפרי העץ קדש לה' מה מעשר שני יש לו חומש ויש לו ביעור דבהדיא כתיב ביה אף כרם רבעי נמי וכתבו שם תוספות ז&quot;ל וגם הר&quot;ש ז&quot;ל ואם תאמר למה לן הלולים למשמע דאחלינהו והדר אכלינהו תיפוק לי מהך גזירה שוה ויש לומר דאי מגזירה שוה לא הוה ידעינן דפדיון רבעי נוהג אלא בזמן שמעשר שני נוהג ולא בשנה שלישית וששית אי נמי הוה אמינא מאי חזית דגמרת ממעשר נילף משביעית שתופס דמיו אבל מאחר דגמר מהלולים שאינו תופס דמיו גמר ממעשר ע&quot;כ: 

{{דה מפרש|יש לו פרט ויש לו עוללות}} הך בבא בין לרבי בין לרשב&quot;ג בכולהו שני שבוע איתה ואפילו במעשר שני נמי פליגי ולהודיעך כחן דבית הלל שנוייה גבי רבעי תדע דגמרי בית שמאי נטע רבעי ממעשר שני דסבירא ליה כר' יהודה נכסיו הוי ומשום הכי חייבו בחלה בירושלמי ואליבא דר' יוחנן. והוא רבנן דר&quot;מ דמחייבי מעשר שני בחלה בברייתא דבסוף פרק חלק. ואית ביה נמי קדושין ואם כן הוא הדין נמי גבי מעשר שני גופיה דהוה ליה למיתני הכי דלבית שמאי יש לו פרט וכו' אלא משום דבבא דרישא שנויה גבי רבעי תנא סיפא נמי גבי כרם רבעי אבל על כרחיך הכא לא פליגי בית שמאי ובית הלל אלא במשמעות דקדש קדש דכתיבי במעשר שני ובכרם רבעי בהדיא דלא משמע להו לבית שמאי דקדש משמע ממון גבוה דלעולם נכסיו הוי ומשום הכי לרבי דסבר דגמרי גזירה שוה פירוש דדוקא לית להו בשנה שביעית דצריך חומש וביעור אבל בשאר שני שבוע הני תרתי אית להו אבל בפרט ובעוללות דלא כתיבי דכולי עלמא לא פליגי ובכולהו שני פליגי בשניהם דנכסיו גמורין נינהו דהא בתרווייהו כתיב קדש ובמשמעות קדש פליגי דבית הלל גופייהו לית להו גבי מעשר אלא מטעם משמעות קדש דמשמע ממון גבוה ובית שמאי פליגי עלייהו דסברי דלא אתי לאורויי דממון גבוה הוי אלא לענין דבעי פדיון בגבולים והפדיון צריך להעלותו בירושלם כבכורים אבל לדבר אחר לא ומשום הכי ר&quot;מ דפליג עליה דר' יהודה היינו דסבירא ליה דמשמעות קדש משמע נמי דהיינו ממון גבוה ואין כאן קדושין כבית הלל בהאיש מקדש ומילתייהו בין לענין קדושין בין לענין חלה הוי. והעניים פודין לעצמן אית ספרים דגרסי ליה ואית ספרים דלא גרסי ליה ובפרק האיש מקדש אינו בשום ספר והרשב&quot;א ז&quot;ל לא גריס ליה וכן משמע מן הירושלמי מדאקשי ליה ר' זירא לרב ביבי מדיוקא דמתניתין ולא מקשי ליה בפשיטותא דקתני והעניים פודין לעצמן משמע דלא גרסינן ליה במתניתין. כולו לגת ואין לעניים בו כלום כדפרישית דכולו ממון גבוה הוא וכר' מאיר עכ&quot;ל ה&quot;ר שלמה שירילי&quot;ו ז&quot;ל. אבל בתורת כהנים פרשה ג' דפרשת קדושים גרסינן והעניים פודין וכו'. ובירושלמי מפרש דלבית שמאי דאמרי יש לו פרט ויש לו עוללות מחייבי בחלה בגבולין ור' יהודה סבירא ליה כותייהו וכדכתבינן. ור' יהודה דפטר סוריא מנטע רבעי בסוף פ&quot;ג דמסכת תרומות וארבע עשרה שנה נמי של כבוש וחלוק פטר להו מנטע רבעי בירושלמי אף על גב דמחייבי בערלה כדתנן בריש ערלה עת שבאו אבותינו וכו' סבירא ליה כבית שמאי:  &lt;קטע סוף=מלא&quot;ש ג/&gt;

===[[משנה מעשר שני ה ד|משנה ד]]===
&lt;קטע התחלה=מלא&quot;ש ד/&gt;{{דה מפרש|כיצד פודין נטע רבעי}} וכתוב בספר לקח טוב פרשת קדושים תבואתו מלמד שאינו נפדה אלא תבואה שאין פודין אותו עד שיגיע לעונת המעשרות ע&quot;כ: 

{{דה מפרש|על פי שלשה}} כתב ה&quot;ר שמשון ז&quot;ל דשמא הכא בעו בית דין חשוב אף על גב דהתם גבי מעשר שני אמרינן בשלש לקוחות אפילו אחד מהן עובד כוכבים ואפילו אחד מהם בעלים עכ&quot;ל ז&quot;ל. ועיין בסוף ספר אבודרהם ז&quot;ל שכתב שאחר שפודה הכרם רבעי משמיט פירות הכרם כל אותה שנה לכל עובר ושב ולא יאסוף אותן לדורכן בגת אבל אוכל מהן כשאר כל אדם ושולח מהם דורון לכל מי שירצה ובשנה החמישית אוכל מהענבים ודורכן ועושה מהם יין ומוכרו ועושה בו כרצונו וזהו שאמר הכתוב שלש שנים יהיה לכם וגו' ובשנה החמישית תאכלו את פריו להוסיף לכם תבואתו ע&quot;כ. וקצת מהגאונים פסקו שאף על פי שפדה אותם בשנה הרביעית עם כל זה אסור לאכול עד השנה החמישית וכבר כתב הרמב&quot;ם ז&quot;ל בפרק עשירי מהלכות מאכלות אסורות כי היא שגגת הוראה וכן גם כן כתב הרא&quot;ש ז&quot;ל וכן כתב גם כן רבינו שמשון ז&quot;ל בראש פירקין דתלמיד טועה הגיה ותלה באילן גדול דהיינו בעל הלכות גדולות והאריך שם עיין עליו: 

{{דה מפרש|כמה אדם רוצה לפדות לו בסלע}} מפרש בירושלמי ליקח לו בסלע והכי פירושו דמקילין גבי נטע רבעי יותר ממעשר שני דאילו גבי מעשר שני תנן פרק המוליך המביא פירות מן הגרן לעיר השבח לשני ויציאות משלם מביתו והכא משער כדי שאחר שיפרע ההוצאות מן הפירות ישאירו פירות שוין סלע והכי קאמר כמה אדם רוצה ליקח לו פירות בסלע כלומר אם היה כרם זה חולין בכמה סלין מתפייס ליקח לו בסלע על מנת שיהיו כל ההוצאות שאני הוצאתי שאני חייב לפועל עליו שהרי מצטרך לשכור פועלים להוצאות הכרם כגון חרישה וזריעה זבול בצירה או לקיטה ושימור כל כך פירות פודה בסלע לאחר שישימו השלשה כמה סלים העומדים ללקט ראוי ליקח בסלע ואומר כל הנלקט מפירות אלו אחר שיהא נלקט דאין פודין במחובר. מחולל על מעות: 

{{דה מפרש|מכך וכך סלים בסלע}} כמו שישומו הם אם שני סלים או שלשה ואיכא למידק דהכא משמע דבכרם רבעי לעולם בעי שלשה ובפרקא קמא דסנהדרין תנן נטע רבעי ומעשר שני שאין דמיו ידועין בשלשה ותירץ רבינו שמשון ז&quot;ל דאין דמיו ידועין לאו אנטע רבעי קאי דבגמרא תניא איזהו מעשר שני שאין דמיו ידועין יין שהקרים כדתנן לעיל ולא קתני בהדיה איזהו כרם רבעי וכו' משום דכוליה הוי אין דמיו ידועין שצריך לפחות היציאה כדתנן הכא ע&quot;כ. ויש ליתן טעם דמאי שנא האי מהאי ונראה דמעשר ימצא לוקטין הרבה דבשעה שלוקטו לא הוי טבל עד אחר מירוח ובהבלעה לוקטין אותו הלכך כל היציאות ישלם מביתו ואפילו תימא אתרמי והוציא הוצאות עליה באנפי נפשיה מה שאין כן בכרם רבעי שלא ימצא לוקטין אלא במעות הרבה שאין יכולין לאכול ממנו דהא במחובר הוא קדוש הלכך צריך למעט היציאות מן הפירות ולא ישערו אותן כדרך ששוין בשוק פירות חולין דעלמא כך נראה לי ה&quot;ר שלמה שירילי&quot;ו ז&quot;ל. ועיין במה שכתוב לעיל פרק שני סימן ח' בשם מהר&quot;י קולון ז&quot;ל:   &lt;קטע סוף=מלא&quot;ש ד/&gt;

===[[משנה מעשר שני ה ה|משנה ה]]===
&lt;קטע התחלה=מלא&quot;ש ה/&gt;{{דה מפרש|ובשביעית פודהו בשוויו}} סברה אחרת כשוויו בכא&quot;ף: 

{{דה מפרש|אם היה הכל מופקר}} פירוש בשאר שני שבוע אם היה כל זה המין מופקר כלומר שהוא מפרי של הפקר זה הרבעי. ה&quot;ר יהוסף ז&quot;ל: 

{{דה מפרש|אין לו אלא שכר לקיטה}} מפרש בירושלמי שכר עקיצה לשון תלישה כמו עקוץ תאנה וכו' כלומר ולא יפחתו מן השווי אלא שכר תלישה ותו לא ולא שכר חמר ולא שכר כתף דכדי לזכות מן ההפקר אנן סהדי דמחיל שכר הבאתו ואינו מפזר מעות לכתפים הלכך לא יפחתו ממנו אלא שכר עקיצה: 

{{דה מפרש|הפודה נטע רבעי שלו מוסיף עליו חומש}} דומיא דמעשר שני דכתיב ביה מעשרו ודרשינן ולא של אחר:   &lt;קטע סוף=מלא&quot;ש ה/&gt;

===[[משנה מעשר שני ה ו|משנה ו]]===
&lt;קטע התחלה=מלא&quot;ש ו/&gt;{{דה מפרש|ערב יום טוב הראשון וכו'}} ועיין בפרק הזרוע (חולין דף קל&quot;א) שכתבו שם תוספות ז&quot;ל דשני דיני מעשר הם אחד מתחלק בתוך הבית ואחד מתחלק בתוך הגרנות כדמשמע בפרקא בתרא דנדרים ואותו המתחלק בתוך הגרנות ?אין לבעלים בו טובת הנאה אלא באותו המתחלק בתוך הבית ובספרי מפרש להו מקראי כתוב אחד אומר מקצה שלש שנים תוציא את כל מעשר תבואתך והנחת אלמא צריך להניחו בגרן ובאין עניים ונוטלין אותו וכתוב אחר אומר כי תכלה לעשר וגו' ונתת ללוי וגו' אלמא בתוך הבית מחלקו מדכתיב ונתת הא כיצד עד הפסח שהוא זמן גשמים ואם מניחו נפסד מחלקו בתוך ביתו וזהו מעשר עני המתחלק בתוך הבית מכאן ואילך שהוא ימי הקיץ מניחו בחוץ בגרנות ועניים באין ונוטלין אותו עכ&quot;ל ז&quot;ל. וברמב&quot;ם פי&quot;א דהלכות מעשר שני נראה דגריס הוא ז&quot;ל ערב יו&quot;ט האחרון וכו'. וכן כתב שם מהרי&quot;ק ז&quot;ל והביא שם ראיה לגרסתו של הרמב&quot;ם ז&quot;ל מן הירושלמי שכתבתי לקמן בתחלת סימן י'. וכן כתב ה&quot;ר יהוסף ז&quot;ל בשם ס&quot;א. וכתב הר&quot;ש שירילי&quot;ו ז&quot;ל וז&quot;ל ערב יום טוב הראשון של פסח היה מצות הביעור דאם השהה מעשרותיו של שנה ראשונה של שמטה ושניה חייב להוציאן מן הבית בשנה הרביעית כדכתיב בפרשת ראה מקצה שלש שנים תוציא את כל מעשר תבואתך בשנה ההיא והנחת בשעריך ומפרש בירושלמי דלסוף לקיטת פירות שלישית דהיינו ברביעית מוציא מעשרות של שנה ראשונה ושניה ושלישית שהשהיתם ולא ביערתם מן הבית עתה ברביעית תוציאם ותבערם ותתן לכל אחד שלו כדכתיב ובא הלוי ויטול מעשר ראשון והגר והיתום והאלמנה ויטלו מעשר עני ולאחר שעשה הביעור בתחלת הרגל מתודה בסוף הרגל ואומר אותה פרשה בעזרה בערתי הקדש מן הבית וגו' כדכתיבי קראי ובירושלמי יליף מקראי דשתי פעמים בשבוע מתודה ומפרש בספרי טעמא ברביעית מפני מעשר עני שבשלישית ובשביעית מפני מעשר עני שבששית. ומעשר ראשון לבעליו ללוים ומעשר עני לבעליו לעניים וקשה דהכא אמרינן דתרומה בעיא ביעור ובפרק שני דבכורים תנן ויש בבכורים ובמעשר מה שאין כן בתרומה וקא חשיב ביעור ויש לומר דתרי גווני ביעור איכא ביעור דהכא היינו שצריך ליתנו לכהן ולא לשהותם עוד בבית והכהן יכול לקיימה כל זמן שירצה והתם מיירי שאוכלין אותן ומבערן מן העולם ביום טוב האחרון של פסח כדתנן הכא ומעשר שני והבכורים מתבערים בכל מקום והיינו מתבערין מן העולם ואילו תרומה לא קתני בהדייהו ומעשר שני ובכורים מתבערין מעשר שני לכל אדם ובכורים למי שיש לו היתר אכילתן והיינו הכהנים חייבין לבערן לסוף הרגל בכל מקום דמעשר שני ובכורים טעונים מחיצה ובין שהן תוך מחיצתן דהיינו ירושלם בין שהן חוץ לירושלם הרי זה מבערן ומשליכן לים או שורף וכן כתב הרמב&quot;ם ז&quot;ל פי&quot;א דהלכות מעשר שני עכ&quot;ל ז&quot;ל: 

{{דה מפרש|כיצד היה ביעור נותנין תרומה וכו'}} כך הגיה ה&quot;ר יהוסף ז&quot;ל: 

{{דה מפרש|ור' שמעון אומר הבכורים נתנים לכהנים}} דסבירא ליה דהואיל ותרומה קרנהו רחמנא מה תרומה לא בעיא ביעור אף בכורים: 

{{דה מפרש|והתבשיל וכו'}} ירושלמי הכל מודים בפת ושמן שצריך לבער שמן דאין מסתפקין ממנו כל כך ופת חשיב. ביין ותבלין הכל מודים שהוא כמבוער יין דשותיו מרובין ותבלין דמדרבנן נינהו:  &lt;קטע סוף=מלא&quot;ש ו/&gt;

===[[משנה מעשר שני ה ז|משנה ז]]===
&lt;קטע התחלה=מלא&quot;ש ז/&gt;{{דה מפרש|בית שמאי אומרים צריך לחללן על הכסף}} דכתיב וצרת הכסף בידך ובלבד בידך כשתגנוז רוצה לומר כשתקבור בידך ובלבד שיהא כסף מה שתקבור: 

{{דה מפרש|אחד שהן כסף ואחד שהן פירות}} פירוש בין שיחללנו על הכסף בין פירות עצמן מבערן ומניח הפירות במקום עד שירקבו ומה מועיל החלול. לשון הירושלמי וצרת הכסף בלבד בידך כלומר יש זמן שתצור הכסף בלבד בידך ולא פירות דהיינו בזמן הזה ע&quot;כ הר&quot;ס ז&quot;ל. וז&quot;ל הרמב&quot;ם ז&quot;ל בפירוש המשנה בזמן הזה עניינו בזמן שאין בית המקדש קיים אומרים בית שמאי וצרת הכסף בידך הכסף בלבד מעלין ובית הלל אומרים כי זה הוא כשיש שם מקום להעלות הפירות ולאכלן בו אבל בזמן הזה שאין שם מקדש הדין הוא שיבער הפירות ע&quot;כ:   &lt;קטע סוף=מלא&quot;ש ז/&gt;

===[[משנה מעשר שני ה ח|משנה ח]]===
&lt;קטע התחלה=מלא&quot;ש ח/&gt;{{דה מפרש|א&quot;ר יהודה וכו'}} ופירש ה&quot;ר שמשון ז&quot;ל דהא דאמרינן התם ששלח רבן גמליאל לבני גלילא עילאה ותתאה דזמן ביעורא מטא לאפרשא מעמרי שבלייא וממעטני זיתייא ההוא קודם ר' עקיבא ע&quot;כ: 

{{דה מפרש|מהרו והתקינו פירותיכם}} נראה לי שלא היו צריכין להזהירם שיתנו המעשרות לבעלים כי כל מי שהיה מעשר לא היה משהה אותו בביתו כי אסור לשהותו דהא איכא כהנים ולוים ועניים והמשהה עובר משום בל תאחר וצריך עיון. עד שלא תגיע פירוש כי אם תגיע שעת הביעור תצטרכו לבער מעשר שני שהוא ניתן בשעת הביעור. ה&quot;ר יהוסף ז&quot;ל: 

{{דה מפרש|שלא באו לעונת המעשרות}} לאו בהבאת שליש קאמר אלא בגרנן הוא דקאמר והשתא אתי שפיר הא דאמרינן בירושלמי ממעטני זיתייא ומעומרי שבולייא דהיינו קודם מירוח וקודם שירד שמן לעוקא אבל פשיטא דהשבלים הביאו שליש וכן זיתים של מעטן ולשון עונה לאו דוקא הר&quot;ש שירילי&quot;ו ז&quot;ל. ובירושלמי פריך ולאו טבל הוא כלומר דאפילו הגיע לעונת המעשרות אמאי חייב בביעור כל זמן שלא הפרישן ומשני זאת אומרת דטבל קרוי קדש ובראשונה היו סבורין דאפילו קודם מירוח נמי קרוי קדש:  &lt;קטע סוף=מלא&quot;ש ח/&gt;

===[[משנה מעשר שני ה ט|משנה ט]]===
&lt;קטע התחלה=מלא&quot;ש ט/&gt;{{דה מפרש|מי שהיו פירותיו רחוקים ממנו צריך לקרוא להן שם}} למעשרותיהן או בצפונן או בדרומן כלומר ומזכה אותן לבעליהן ואהא מייתי מעשה בר&quot;ג דשנת הביעור היתה וכבר קרא שם רבן גמליאל בצפונו או בדרומו והאי רבן גמליאל הוא בנו של רשב&quot;ג הנהרג אחר החרבן. הר&quot;ש שירילי&quot;ו ז&quot;ל: 

{{דה מפרש|מעשה וכו'}} פרקא קמא דקדושין כתבו התוספות דהאי צריך לקרות להם שם היינו דחייב לברר להם בעלים למי יתנום והרש&quot;ש ז&quot;ל פירש כפשוטו ויישבו כמו שכתבתי כבר. ובפרקא בתרא דערכין דף ל' הקשו תוספות ז&quot;ל אמאי נתקבלו שכר זה מזה ליתבו ההוא אתרא במתנה על מנת להחזיר או ליקנו חד לחבריה בחליפין דסודר אי נמי לישייליה ההוא אתרא ויקנה ליה בקנין סודר ויש לומר דכל דבר החוזר לבעליו כגון מתנה על מנת להחזיר אי נמי שאלה או שכירות בכולן לא מיקנו בחליפין משום דהוי כמו טובת הנאה דאמרינן דאינה ממונא לקנות בחליפין ומשום הכי הוצרך שיתקבלו מעות זה מזה ע&quot;כ. וכבר דבר בזה ה&quot;ר שמשון ז&quot;ל ועיין גם כן בבית יוסף דחשן המשפט סוף סימן קצ&quot;ה שדברי התוספות ז&quot;ל הנזכר הביאם לפסק הלכה שם בשלחן ערוך: 

{{דה מפרש|אמר ר&quot;ג עשור שאני עתיד וכו'}} מה שהניח רבן גמליאל טבל בביתו ולא תיקן אף על גב דחזקה על חבר וכו' שמא קודם שיצא מביתו הודיען: 

{{דה מפרש|נתון ליהושע}} לוי היה כדאמרינן בערכין ובספרי מעשה ב&quot;ר יהושע ב&quot;ר חנינא שהלך לסייע את ר' יוחנן בן גודגדא בהגפת דלתות אמר ליה חזור בך אתה מתחייב בנפשך שאתה מן המשוררין ואני מן השוערים אלמא לוי היה ואף על גב דקנסינהו עזרא למאן דאמר קנסא לעניים נטל בתורת עני ומה שלא נתן לו מעשר עני דאמרינן בעלמא הנותן מתנותיו לכהן אחד מביא רעב לעולם אי נמי היו לו מאתים זוז ואף על פי כן מעשר דלאו דאורייתא לעני היה נוטל הואיל ומתפרנס בדוחק שהיה פחמי כדאמרינן בברכות ובחגיגה כל כך יש בידך ואתה יורד בספינה ולמאן דאמר קנסא לכהנים הכי פירושו בתר דקנסינהו הוי אף לכהן. ומחק ה&quot;ר יהוסף ז&quot;ל מלות בן יוסף ממשנתו:  &lt;קטע סוף=מלא&quot;ש ט/&gt;

===[[משנה מעשר שני ה י|משנה י]]===
&lt;קטע התחלה=מלא&quot;ש י/&gt;{{דה מפרש|במנחה וכו'}} ובירושלמי פריך ויתודה שחרית ומשני עד כאן מצוה לאכול דאחר הוידוי אסור לאכול מעשר שני או נטע רבעי. ומצאתי שכתב בתוספת יו&quot;ט ואיחרוהו לודוי כו' ומכאן ראיה וגדולה היא אלי כו'. ונראה לעניות דעתי דאי מהא לא אריא דמאן דמחייב יכול לומר דאדרבה מכאן ראיה לחיובא דהכי פירושו כיצד אפשר לו להתודות שחרית והרי עד המנחה ומנחה בכלל מצוה לאכול ויאכל סעודה שלישית ואחר כך יבוא להתודות וכדעת קצת פוסקים אלא מהא ליכא למשמע מידי. ומלת האחרון מחקה ה&quot;ר יהוסף ז&quot;ל מספרו וכתב שכן מצא: 

{{דה מפרש|בערתי הקדש זה מעשר שני ונטע רבעי}} דתרווייהו איקרו קדש דכתיב קודש הלולים וכל מעשר הארץ מזרע הארץ מפרי העץ קדש הוא לה'. ומשמע לעיל בירושלמי דר' עקיבא סבירא ליה כר&quot;מ דשניהם ממון גבוה דאמר גבי נטע רבעי לא דברה תורה אלא כנגד היצר שלא יאמר אדם הרי ארבע שנים מצטער אני בו חנם לכך נאמר להוסיף לכם תבואתו פירוש שיוסיף פירותיו בחמישית וישלם לכם כל אותן פירות של שנים שאבדו מכם לשמי וכן נראה שפירש הר&quot;ש שירילי&quot;ו ז&quot;ל. ובירושלמי דייק מדלא תני בכורים בהדי מעשר שני ונטע רבעי שמע מינה ר&quot;ש היא דתנן בפרק שני דמסכת בכורים וחייבין בביעור ור&quot;ש פוטר לבערה מן העולם אלא תנתן לכהן כתרומה והא דלא תני להו בהדי תרומה ותרומת מעשר משום דבכלל תרומה אינהו דבכורים איקרו תרומה כדדרשינן ותרומת ידך אלו הבכורים אבל בתוספתא מוסיף בכורים בהדי מעשר שני ונטע רבעי דיליפו להו רבנן מקרא דכתיב בערתי הקדש הקדש העליון במשמע דפרשת בכורים כתיבא לעיל מפרשת ודוי מעשר: 

{{דה מפרש|זה מעשר לוי}} בירושלמי מפרש דמדקרי ליה מעשר לוי שמע מינה דקסבר האי תנא דמעשר ראשון ללוי ולא לכהן ואיכא מאן דאמר דהיינו דתני גבה יוחנן כהן גדול העביר הודיית המעשר: 

{{דה מפרש|וגם נתתיו זו תרומה וכו'}} ועיין ברב המזרחי בסדר כי תבא שנתן טעם למה שינה רש&quot;י ז&quot;ל לשון משנתנו שפירש שם וגם נתתיו אלו התרומות והבכורים ולא הזכיר תרומת מעשר: 

{{דה מפרש|והלקט והשכחה והפאה וכו'}} דבכולהו כתיב לעני ולגר וגבי מעשר עני כתיב והגר והיתום והאלמנה: 

{{דה מפרש|אף על פי שאינם מעכבין את הודוי}} משמע שאם חסר ולא נתנם דיכול להתודות וקשה דהא אמרינן בירושלמי זאת אומרת שאם נשרף טבלו אסור כגון שהפריש מעשר שני ולא הספיק להפריש מעשר עני עד שנשרף אינו יכול להתודות דהא מתודה שהפרישו כדתנן במתניתין ועוד הא קאמר ככל מצותך אשר צויתני אלא הכי פירושו דעל כל אחד מאלו אין מתודין ואין מעכבין דקאמר היינו אף על פי שקיימן אין עכוב בודוי לומר שלא עשה מצוה אם לא התודה דלא בעי ודוי לר&quot;ש אלא במעשר שני ונטע רבעי ולרבנן אף בבכורים. אבל קשה לי על פירוש זה חדא דקתני בתוספתא דלקט שכחה ופאה אין להן ודוי ומשמע דאין להם כניסה ויציאה בודוי דאפילו לא קיימן אין הודוי מעכב עליו וכן דעת הרמב&quot;ם ז&quot;ל שכתב בהלכותיו המשנה כפשטה ועוד קשה לי כיון דפליגי תנאי בירושלמי על זה דאיכא מאן דאמר כל מצות מעכבות מלומר הודוי ואפילו אם הקדים תפלה של ראש לתפלה של יד ותנא דמתניתין סבירא ליה כמאן דאמר דדוקא מצות שבפרשה מעכבין מנא להו דלקט שכחה ופאה לא מעכבי כיון דכתיב ככל מצותך אשר צויתני ונראה לי טעמו של דבר דכיון דכתיב בפרשה בערתי הקדש מן הבית כל דאיקרי קדש הוא דמעכב וכל הטובל אף על גב דאין בו תרומה מעכב דדרשינן ולא יחללו את קדשי בני ישראל את אשר ירימו לה' ודרשינן בפרק הנשרפין בעתידין ליתרם הכתוב מדבר ואסיקנא בפרק יש מותרות דאפילו מעשר עני נמי טביל מה שאין כן בלקט שכחה ופאה דלא טבלי ונשרף טבלו נמי שאני דטבל היה בידו. מן הבית זו חלה בדין הוא דלידרוש להאי דרשא מקמי וגם נתתיו ללוי כסדר המקרא אלא סדר הפרשת המעשרות נקיט ואזיל הר&quot;ש שירילי&quot;ו ז&quot;ל. ופירש ה&quot;ר יהוסף ז&quot;ל וז&quot;ל נראה לי לומר טעם שאינם מעכבין כי כל אלו אינם בכלל נתינה אלא צריכין עזיבה עכ&quot;ל ז&quot;ל:  &lt;קטע סוף=מלא&quot;ש י/&gt;

===[[משנה מעשר שני ה יא|משנה יא]]===
&lt;קטע התחלה=מלא&quot;ש יא/&gt;{{דה מפרש|הא אם הקדים מעשר שני לראשון וכו'}} קצת קשה שהיה לו לומר אם הקדים מעשר ראשון לתרומה כמו שאמר במסכת תרומות ואפשר לתרץ כי דוקא על מעשר שני היתה החששה שיקדימו ולא על הראשון כי מי שהיה עולה לירושלם היה מפריש מעשר שלו ולוקח אותו עמו ויש שלא הפריש מעשר ראשון עדיין ועל כן היו מפרישין מעשר שני. ה&quot;ר יהוסף ז&quot;ל: 

{{דה מפרש|לא הפרשתי ממין על שאינו מינו}} ונצטווה על זה מדכתיב כל חלב יצהר וכל חלב תירוש וגו' ודרשינן ליתן חלב לזה וחלב לזה: 

{{דה מפרש|ומלהזכיר שמך עליו}} בפרק כיצד מברכין (ברכות דף מ ב) דייק מהכא אביי דברכה צריכה הזכרת השם ואינה צריכה מלכות מדלא קתני שמך ומלכותך עליו ורבא פליג עליה התם ואמר דאטו כי רוכלא ליחשוב וליזיל וקשה דמשמע דברכת המצות דאורייתא ונראה לפרש דאמעשר שני תוך מחיצתו קאי דבברכה אחרונה מוקמינן לה ובשבעת המינין דברכה אחרונה שלהן דאורייתא הרש&quot;ש ז&quot;ל ואיני יודע היכן מצא הוא ז&quot;ל דרבא פליג עליה דאביי ובנוסחאות שלנו אינו מוזכר שם רבא ואין שם אלא דרב אמר כל ברכה שאין בה הזכרת השם אינה ברכה ור' יוחנן אמר כל ברכה שאין בה מלכות אינה ברכה אמר אביי כותיה דרב מסתברא דתנן לא עברתי ממצותיך וכו' ואילו ומלכותך עליו לא קתני אמנם כך תרצו שם תוספות ז&quot;ל אליבא דר' יוחנן דלאו תנא כי רוכלא וה&quot;ר שלמה לוריא ז&quot;ל נראה שמצא בספר כתיבת יד אחד של גמרא ור' יוחנן תני מלהזכיר שמך ומלכותך עליו וכן משמע בהרא&quot;ש ז&quot;ל וגם בחדושי הרשב&quot;א ז&quot;ל ומכל מקום דברי רבא אינם שם ויתכן שטעות סופר הוא גם במה שכתב דמשמע דברכת המצות דאורייתא אין קושיא שכבר אפשר שהוא מדרבנן אלא דאסמכוה אקרא וכמו שכתוב בתוספות יום טוב:  &lt;קטע סוף=מלא&quot;ש יא/&gt;

===[[משנה מעשר שני ה יב|משנה יב]]===
&lt;קטע התחלה=מלא&quot;ש יב/&gt;{{דה מפרש|הא אם אכלו באנינות אינו יכול להתודות}} דנפקא לן מדכתיב ביה ואכלת שם לפני ה' אלהיך ושמחת אתה וביתך בשמחה הוא נאכל ולא באנינות וכל הני לאוין דכתיבי בהאי קרא מכח עשה הן באין: 

{{דה מפרש|הא אם הפרישו בטומאה}} בפרק הערל אמרינן דאם אכל מעשר שני בטומאת עצמו לוקה ונפקא לן מקרא דלא תוכל לאכול בשעריך ואמרינן נמי דאם אכלו בטומאת הגוף דלוקה ונראה לי מקרא דולא יאכל מן הקדשים כי אם רחץ בשרו במים והני לאוין דאכילה נינהו אבל איסור בהפרשה לא שמענו והכא דריש ליה מדקאמר לא בערתי ושמא דהכי קאמר אף הביעור שהייתי חייב להפרישו ולבערו לא עשיתי בטומאה לפי שאסור להפרישו בטומאה וטעמא משום דנוגע בו ומטמאו ונראה דאזהרה זו נפקא מכלל דכתיב בכל קדש לא תגע ומעשר שני ונטע רבעי מיקרי קדש ומהאי קרא דלא בערתי ממנו בטמא נפקא לן גם כן דאין מדליקין במעשר שני טמא אבל במעשר שני טהור מדליקין וכמו שפירש רבינו עובדיה ז&quot;ל פ&quot;ח דשביעית סימן ב': 

{{דה מפרש|לא לקחתי ממנו ארון ותכריכין למת}} משום דאינם מידי דאכילה והתורה אמרה ואכלת ולא לסחורה ולא להפסד כדרך שנאמר בשביעית והוא הדין נמי דלחי נמי מוזהר שלא ליקח מדמיו מלבושין דהא לא הוי מידי דאכילה אלא לא נצרכא אלא למת מצוה דאף על גב דדחיא לכל המצות אפילו הכי לא לקחתי לו ארון ותכריכין וכל שכן לחי ובירושלמי דריש לסיכה ולגלויי דסיכה מותרת לחי ואפילו הוי שמן טמא דבאכילה אסור בסיכה מותר ולא נתתיו לאוננים אחרים לא נתתי קא דריש דאי למת לאו בר קבולי מתנה הוא ומאי ולא נתתי אלא לא נתתי לאוננים אחרים ואם תאמר תיפוק לי דמוזהר מלפני עור לא תתן מכשול דאינהו נמי מוזהרין על כך ויש לומר דאתא לרבויי ואפילו אוננים על מתים דאין להם אבלות מן התורה ואינם אוננים מן הדין ואפילו הכי מרבינן להו מדכתיב למת כל מת במשמע הרש&quot;ש ז&quot;ל. ועיין בפירוש רבינו שמשון ז&quot;ל במה שהביא מפרק הערל (יבמות דף ע&quot;ד:) 

{{דה מפרש|שָמַחְתִי וְשִמַחְתִי בו}} השי&quot;ן דושמחתי בנקודת חיר&quot;ק כמו ושמח את אשתו אשר לקח:  &lt;קטע סוף=מלא&quot;ש יב/&gt;

===[[משנה מעשר שני ה יג|משנה יג]]===
&lt;קטע התחלה=מלא&quot;ש יג/&gt;{{דה מפרש|השקיפה ממעון קדשך}} בירושלמי אמרינן אמר רב הונא בר אחא בשם ר' אלכסנדרי בא וראה כמה גדול כחן של עושי מצות שכל השקפה שבתורה ארירה וישקף על פני סדום ועמרה וגו' וירא והנה עלה קיטור הארץ וגו' וכתיב וישקף אל מחנה מצרים בעמוד אש וענן וגו' וזה בלשון ברכה. עוד גרסינן בירושלמי א&quot;ר הילא כעס הוא לפני המקום מי שהוא אומר עשיתי והוא לא עשה מעתה מי שהוא מפריש מתודה מי שאינו מפריש לא יתודה ומשני כהדא דתני עד השקיפה היו אומרים קול נמוך מכאן ואילך היו אומרים קול גבוה: 

{{דה מפרש|עשינו מה שגזרת עלינו}} והיינו דכתיב השקיפה הביטה מעשינו וברך אותנו: 

{{דה מפרש|ה&quot;ג ברוב ספרים מה שהבטחתנו וברך את עמך וכו'}} והשאר נמחק מספרו של ה&quot;ר יהוסף ז&quot;ל: 

{{דה מפרש|כדי שתתן טעם בפירות}} והכי קאמר קרא ברך את האדמה אשר נתת לנו כאשר נשבעת לאבותינו ותהא ארץ זבת חלב ודבש הרש&quot;ש ז&quot;ל. ובתוספתא דמעשר שני זבת חלב ודבש מלמד שהמעשרות נותנין טעם ריח שומן ודגן בפירות. וז&quot;ל הרמב&quot;ם ז&quot;ל שתתן טעם בפירות עניינו שיהיו שמנות וטובות הטעם עד כאן:  &lt;קטע סוף=מלא&quot;ש יג/&gt;

===[[משנה מעשר שני ה יד|משנה יד]]===
&lt;קטע התחלה=מלא&quot;ש יד/&gt;{{דה מפרש|מכאן אמרו ישראל וממזרים}} כך צריך לומר: 

{{דה מפרש|ר' יוסי אומר יש להם ערי מגרש}} פירש ר&quot;ע ז&quot;ל ויכולין להתודות על המעשרות שמביאים ממגרש הערים שלהן. הקשה הר&quot;ס ז&quot;ל למה לא יתודו אפילו על מה שמביאים מערים אחרים שקנו כמו ישראל שמכר אחוזתו וקנה קרקע אחר שמתודה והר&quot;ש ז&quot;ל לא כתב זה ע&quot;כ. ונראה דתנא קמא דמתניתין ר' יוסי הוא וטעמא דר&quot;מ ור' יוסי מפרש בירושלמי דר&quot;מ אזיל לטעמיה דאמר בסוף פרק שני דמסכת מכות לא היו מעלין ללוים שכר ישראל הבא לדור אצלן או רוצח שצריך לדור שם דהא כתיב ונחלה לא יהיה לו בקרב אחיו ור' יוסי סבירא ליה כר' יהודה דפליג התם אר&quot;מ ואמר דמעלין להם שכר דלבית דירה ניתנו והלכך נמי סבר הכא דמתודין:  &lt;קטע סוף=מלא&quot;ש יד/&gt;

===[[משנה מעשר שני ה טו|משנה טו]]===
&lt;קטע התחלה=מלא&quot;ש טו/&gt;{{דה מפרש|יוחנן כהן גדול}} זהו ששימש שמנים שנה בכהונה גדולה ולבסוף נעשה צדוקי וחשמוני היה כך מצאתי כתוב. ודע כי לפי זה יש טעות בתוספתא דפי&quot;ג דסוטה שכתוב שם אמר להם ריב&quot;ז וכי יש שינה וכו'. אבל הרמב&quot;ם ז&quot;ל כתב בראש פ&quot;ט דהלכות מעשר יוחנן כהן גדול שהיה אחר שמעון הצדיק. וכתב שם בכסף משנה אתא לאפוקי שלא נאמר אותו יוחנן כהן גדול ששימש בכהונה גדולה שמנים שנה ולבסוף נעשה צדוקי ע&quot;כ. ובהקדמת הרמב&quot;ם ז&quot;ל לסדר זה בפרק ששי כתב בפירוש יוחנן כהן גדול הוא יוחנן בן מתיתיה ע&quot;כ ויש אומרים שהוא ינאי המלך המוזכר בקדושין פרק האומר שהרג חכמי ישראל וכדאיתא בפרק תפלת השחר (ברכות דף כ&quot;ט) ותרי ינאי כהן גדול הוו. וז&quot;ל הריטב&quot;א ז&quot;ל בפרק האומר דקדושין דף פ&quot;א ע&quot;ב נזרקה בו מינות פירוש וזו היא מינות שהיה לו בסוף דינאי זה הוא האמור בברכות שהוא יוחנן כהן גדול ששמש בכהונה גדולה ארבעים שנה ולבסוף נעשה צדוקי ומבני חשמוני היה ואין ינאי זה ההוא שבפרק הבא על יבמתו דאמרינן תרקבא דדינרי עיילא ליה מרתא בת ביתוס לינאי מלכא עד דאוקמיה ליהושע בן גמלא בכהני רברבי שאילו היה זה שהוא כהן גדול היאך היה ממנה כהן גדול אחר ע&quot;כ. ובירושלמי מפרש ר' יוחנן דלשבח בטל מפני שראה מהן מפרישין ומהן אין מפרישין וריש לקיש נמי פירש דלשבח בטל וכדפירש ר&quot;ע ז&quot;ל. והא דקתני העביר ולא קתני בטל מפרש בירושלמי כהדא דתניא עד השקיפה היו אומרים קול נמוך מכאן ואילך היו אמרים קול גבוה: 

{{דה מפרש|בטל את המעוררין}} שהיו אומרים עורה למה תישן ה' אמר וכי יש שינה לפני המקום והכתיב הנה לא ינום ולא יישן וגו' אלא כל זמן שישראל שרויין בצער ועובדי כוכבים בשלוה לכך נאמר עורה למה תישן ה' וכן הוא אומר ובהמרותם תלן עיני. ואת הנוקפין כדתניא שהיו חובטין אותן במקלות להפילו לארץ ונוקפים לשון חבטה. ה&quot;ר שמשון ז&quot;ל: 

{{דה מפרש|עד ימיו}} עד תחלת ימיו ובמסכת משקין דף י&quot;א מייתי לה ומאי דקשה אמתניתין מההיא דהציר והצנור כתבתיו שם סוף פרק ראשון: 

{{דה מפרש|ובימיו אין אדם צריך לשאול על הדמאי}} בירושלמי מפרש לפי שהעמיד זוגות ופירש הר&quot;ש שירילי&quot;ו ז&quot;ל כדתנן באבות דעד הלל הזקן כולהו זוגות הוו הראשונים הם נשיאים והשניים היו אבות בית דין והיה יכולת ביד בית דין לחפש ולבדוק בצרכי צבור ע&quot;כ. עוד בירושלמי אמר ריב&quot;ל בראשונה היה מעשר מתחלק לשלשה חלקים שליש למכירי כהונה ולויה ושליש לאוצר פירוש כדכתיב הביאו את המעשר אל בית האוצר ופירש ה&quot;ר שלמה שירילי&quot;ו ז&quot;ל שהיו גונזים אותו שם שאם יבואו האויבים שיהא להם על מה לסמוך ושליש לעניים ולחברים שהיו בירושלים א&quot;ר יוסי ב&quot;ר בון מאן דהוה סליק למידן בירושלם עד תלת איגרן הוה יהיב מן דידיה מכאן ואילך משל אוצר משבא אלעזר בן פועירה ויהודה בן פתירה והיו נוטלין אותן המעשרות בזרוע ולא היו מניחין השליש ליכנס לאוצר ונמנעו העם בראותם זה מלהביא את המעשר עוד אל בית האוצר ועוברים על דברי הנביא והיה סֶפֶק בידו של יוחנן למחות ולא מיחה. והעביר הודיית המעשר זו לגנאי והוו להו שתים רעות. את המעוררין ואת הנוקפין לשבח. עד ימיו היה פטיש מכה מסתברא עד סוף ימיו דאי תחלת ימיו ליתני נמי אף הוא בטל פטיש מכה וכו' אלא דכל ימיו היה מכה הוא דתנן והא נמי לגנאי. ובימיו אין אדם צריך לשאול על הדמאי לשבח. וכתוב בערוך ואם תאמר ניוודו אשאר מעשרות כל שאין מתודין על מעשר ראשון שוב אין מתודין על שאר מעשרות לפיכך בטל הודוי ע&quot;כ: 

סליק פירקא וסליקא לה מסכת מעשר שני. ובעה&quot;י שומע תפלה נתחיל מסכת חלה  &lt;קטע סוף=מלא&quot;ש טו/&gt;


&lt;noinclude&gt;
[[קט:מלאכת שלמה על המשנה|מעשר שני ה]]
[[קט:משנה מסכת מעשר שני|ה]]&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>isy6f8my1zymsg0enq0dl1kfkn83emv</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות הטיס (מערכת ניהול בטיחות)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>379337</id>
    <revision>
      <id>3018209</id>
      <parentid>3000428</parentid>
      <timestamp>2026-05-31T12:28:39Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <comment>תיקון תשפ&quot;ו מס' 2</comment>
      <origin>3018209</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="41056" sha1="dnabjvryp73wjpk6jnfsw2pqbhji1na" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות הטיס (מערכת ניהול בטיחות), התשע&quot;ח-2017

&lt;מאגר תקן 2153792 קוד a163Y00000DuTqJQAV&gt;

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשע&quot;ח, 572|תקנות הטיס (מערכת ניהול בטיחות)|7910)); ((תשפ&quot;ה, 537|תיקון|11513)), ((2552|ת&quot;ט|10236)); ((תשפ&quot;ו, 1634|תיקון|12329)), ((2032|תיקון מס' 2|12412)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 166]] [[=החוק|לחוק הטיס, התשע&quot;א-2011]] (להלן - החוק), באותם עניינים שלגביהם אני מוסמך להתקין תקנות לפי [[+|סעיפים 19(3)(ב)]], [[+|24(5)(ב)]], [[+|29(3)(ב)]], [[+|33(1)(ב)]], [[+|46(א)]], [[+|47]] [[ו-168(א)(7) לחוק]] ובהתאם לסמכות הנתונה לי בסעיפים האמורים, ולפי הצעת רשות התעופה האזרחית לפי [[סעיף 168(ב) לחוק]], אני מתקין תקנות אלה:

__TOC__

== פרק א': פרשנות והוראות כלליות ==

@ 1. הגדרות (תיקון: תשפ&quot;ה, תשפ&quot;ו, תשפ&quot;ו-2)
: בתקנות אלה -
:- &quot;אירוע בטיחותי&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 103 לחוק]];
:- &quot;אמצעי אפחות סיכון&quot; (Risk Mitigation) - אמצעי להפחתת האפשרות להתרחשותו של מפגע בטיחות או להפחתת ההשפעות או התוצאות של מפגע בטיחות;
:- &quot;ביצוע בטיחות&quot; (Safety Performance) - הישג בטיחותי, שנמדד ביחס ליעד ביצוע בטיחות שספק השירות קבע;
:- &quot;הבטחת הבטיחות&quot; (Safety Assurance) - תהליכים במנ&quot;ב שתפקידם השיטתי הוא להבטיח את הביצוע והאפקטיביות של אמצעי אפחות סיכון, וכי ספק השירות עומד ביעדי ביצועי הבטיחות שקבע, באמצעות איסוף, ניתוח והערכה של מידע;
:- &quot;יעד ביצוע בטיחות&quot; (Safety Performance Target) - יעד מתוכנן של מדד ביצוע בטיחות על פני תקופה מסוימת;
:- &quot;מדד ביצוע בטיחות&quot; (SPI - Safety Performance Indicator) - ערך מבוסס נתונים המשמש לניטור ולהערכה של ביצוע בטיחות;
:- &quot;מדיניות בטיחות&quot; (Safety Policy) - מחויבות מתועדת של ספק השירות לבטיחות, המגדירה את תפיסת הבטיחות שלו, ואת האחריותיות והאחריות של עובדיו לגבי בטיחות;
:- &quot;מטרת בטיחות&quot; - תיאור תמציתי, במונחים רחבים, של מטרה שאותה שואף ספק השירות להשיג בתחום הבטיחות;
:- &quot;המנהל בעל האחריות הכוללת&quot; (Accountable Executive) - המנהל הכללי של ספק השירות, ואם לא מונה מנהל כללי או אם מונה יותר מאדם אחד לתפקיד כאמור - מי שהוא בעל הסמכות הסופית בספק השירות לגבי הפעולות שמבצע ספק השירות במסגרת רישיון, תעודה, היתר או אישור לפי דיני הטיס, ושולט במשאבי האנוש ובמשאבים הכספיים הנדרשים לביצוען;
:- &quot;מערכת ניהול בטיחות&quot; או &quot;מנ&quot;ב&quot; (SMS - Safety Management System) - מערכת שיטתית לניהול הבטיחות, הכוללת את כל הנדרש מבחינת מבנה ארגוני, אחריותיות ואחריות, מדיניות ונהלים;
:- &quot;מסמך 9859&quot; - מדריך לניהול הבטיחות (SMM - Safety Management Manual) שפרסם ארגון התעופה הבין-לאומי, שעותק ממנו מופקד לעיון הציבור במשרדי הרשות;
:- &quot;מערכת&quot; (System) - מערכת פיזית, שיטת עבודה, נוהל, תהליך, מבנה ארגוני, מתאר פעילות וכיוצא באלה;
:- &quot;מפגע בטיחות&quot; (Hazard) - דבר או מצב שעלול לגרום או לתרום לאירוע בטיחותי;
:- &quot;ניהול סיכוני בטיחות&quot; (Safety Risk Management) - תהליך במנ&quot;ב, המורכב מתיאור המערכת, זיהוי מפגעי בטיחות וניתוח, הערכה ואפחות של הסיכונים הבטיחותיים;
:- &quot;סיכון בטיחותי&quot; (Safety Risk) - שילוב של ההסתברות והחומרה החזויות של תוצאות אפשריות של מפגע בטיחות;
:- &quot;ספק שירות&quot; - כל אחד מאלה:
:: (1) מחזיק רישיון הפעלה אווירית לפי [[הפרק השלושה עשר לתקנות ההפעלה]];
:: (1א) מחזיק רישיון הפעלה אווירית לפי [[הפרק השנים]] עשר לתקנות ההפעלה, המורשה להפעיל הליקופטר בתובלה אווירית מסחרית בטיסה בין-לאומית; לעניין זה, &quot;הליקופטר&quot;, &quot;טיסה בין-לאומית&quot; ו&quot;תובלה אווירית מסחרית&quot; - כהגדרתם [[בתקנות ההפעלה]];
:: (2) בעל רישיון להפעלת מכון בדק לפי [[תקנות הטיס (מכוני בדק), התשע&quot;ג-2013]], שהמנהל אישרו לפי [[+|תקנות 346]] [[או 414 לתקנות ההפעלה]] לביצוע פעולות בדק הכלי טיס המופעל בידי מחזיק רישיון כאמור בפסקאות (1) או (1א);
:: (3) בעל רישיון להפעלת יחידת נת&quot;א;
:: (4) בעל רישיון להפעלת שדה תעופה לפי [[סעיף 31 לחוק]];
:: (5) בעל רישיון להפעלת בית ספר לעובדי טיס, העורך לפי רישיונו הדרכה לצורך קבלת רישיון עובד טיס לשמש בתפקיד: טייס, נווט טיס או טכנאי טיס;
:: (6) בעל תעודת ייצור, כמשמעותה [[בפרק השביעי]] לתקנות התיעוד;
:: (7) בעל תעודת סוג, ובכלל זה בעל תעודת סוג - תוספת כמשמעותה [[בפרק החמישי לתקנות התיעוד]], שהשינוי שאושר בה הוא שינוי משמעותי כהגדרתו [[בתקנה 38(ו) לתקנות התיעוד]], ולמעט בעל תעודת סוג למוצרי יבוא כאמור [[בתקנה 13 לתקנות התיעוד]];
:: (8) בעל תעודת יצרן חלקים, כמשמעותה [[בפרק העשירי לתקנות התיעוד]], שהתכן של הפריט שהוא מייצר לפיה הוא תעודת סוג - תוספת כאמור בפסקה (7);
:- &quot;ספר מנ&quot;ב&quot; - כמשמעותו [[בתקנה 17]];
:- &quot;קידום הבטיחות&quot; (Safety Promotion) - שילוב של הדרכה ומסירת מידע בתחום הבטיחות לתמיכה ביישום והפעלה של המנ&quot;ב בארגון של ספק השירות;
:- &quot;רישיון&quot; - כל אחד מן הרישיונות או התעודות האמורים בהגדרה &quot;ספק שירות&quot;;
:- &quot;תכנית הבטיחות המדינתית&quot; (SSP - State Safety Programme) - מערך המשלב חקיקה ופעולות שמטרתו שיפור בטיחות התעופה האזרחית בישראל, שהגיש המנהל לאישור השר לפי [[סעיף 5(א) לחוק רשות התעופה האזרחית, התשס&quot;ה-2005]], כתכנית הבטיחות המדינתית של ישראל בתחום התעופה האזרחית, בהתאם לנספח 19 לאמנה, שאושרה בידי השר ופורסמה באתר האינטרנט של הרשות;
:- &quot;תקנות ההפעלה&quot; - [[=תקנות ההפעלה|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה), התשמ&quot;ב-1981]];
:- &quot;תקנות התיעוד&quot; - [[=תקנות התיעוד|תקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם), התשל&quot;ז-1977]].

@ 2. חובת קיום מנ&quot;ב
: (א) ספק שירות יקיים מנ&quot;ב לגבי כלל סיכוני הבטיחות הקשורים לפעילות שהוא מקיים הקשורה להפעלה בטוחה של כלי טיס, שתהיה מותאמת לגודלו ולהיקף פעילותו של ספק השירות, ולמורכבות המוצרים או השירותים שהוא מספק, הקשורים להפעלה בטוחה של כלי טיס.
: (ב) המנ&quot;ב תהיה מקובלת על דעת המנהל כאמור [[בתקנה 3]].
: (ג) המנ&quot;ב תכלול לפחות רכיבים אלה:
:: (1) מדיניות הבטיחות ומטרות הבטיחות, בהתאם להוראות [[פרק ב']];
:: (2) ניהול סיכוני בטיחות, בהתאם להוראות [[פרק ג']];
:: (3) הבטחת הבטיחות, בהתאם להוראות [[פרק ד']];
:: (4) קידום הבטיחות, בהתאם להוראות [[פרק ה']];
:: (5) תיעוד מערכת ניהול בטיחות, בהתאם להוראות [[פרק ו']].
: (ד) ניתנו לספק שירות יותר מרישיון אחד, רשאי הוא לקיים מנ&quot;ב אחודה לכל תחומי הפעילות שבהם הוא עוסק מכוחם, ובלבד שהמנהל שוכנע כי המנ&quot;ב האחודה נותנת מענה שווה ערך למנ&quot;ב נפרדת לכל תחום פעילות.

@ 3. קבלת המנ&quot;ב ותיקונים למנ&quot;ב על דעת המנהל
: (א) מבקש רישיון יגיש לביקורת המנהל ספר מנ&quot;ב, במסגרת הבקשה לרישיון; המנהל לא ייתן את הרישיון אלא אם כן נחה דעתו כי המנ&quot;ב המתוארת בספר המנ&quot;ב עומדת בדרישות תקנות אלה; יראו במתן הרישיון כאמור קבלה ראשונית של המנ&quot;ב על דעת המנהל, וספק השירות יפעל לפיה.
: (ב) ניתן רישיון, יבדוק המנהל את אופן יישום המנ&quot;ב בידי ספק השירות במהלך שמונה עשר החודשים הראשונים לאחר מתן הרישיון, ויחולו הוראות אלה:
:: (1) המנהל רשאי להורות לספק השירות לתקן את המנ&quot;ב אם מצא כי היא אינה ממלאת אחר תקנות אלה להנחת דעתו;
:: (2) הורה המנהל על תיקון המנ&quot;ב, ישלים ספק השירות את ביצוע התיקונים ויישומם בתוך התקופה שעליה הורה המנהל;
:: (3) לא הורה המנהל על תיקונים כאמור בפסקה (1) בתוך שמונה עשר חודשים ממתן הרישיון, או הודיע המנהל לספק השירות כי לא מצא כי נדרשים תיקונים נוספים במנ&quot;ב בתום התקופה שעליה הורה כאמור בפסקה (2), יראו את המנ&quot;ב כמקובלת על דעת המנהל, וספק השירות יפעל לפיה.
: (ג) ספק שירות המבקש לשנות את המנ&quot;ב, ימציא לביקורת המנהל מסמכים המתארים את השינוי המבוקש, ובכלל זה תיקון מוצע לספר המנ&quot;ב כאמור [[בתקנה 18(א)]], 45 ימים לפחות לפני המועד המתוכנן לכניסתו לתוקף של השינוי המבוקש.
: (ד) המנהל רשאי שלא לקבל את השינוי המוצע במנ&quot;ב כאמור בתקנת משנה (ג), או להורות לספק השירות לתקן את המסמכים שהוגשו לו או להמציא לו מידע נוסף לשם בחינת השינוי המבוקש, או להודיע לספק השירות, בהחלטה מנומקת, בתוך 45 ימים מהיום שבו הומצא המסמך לביקורתו, כי דרושה לו תקופה נוספת שלא תעלה על 45 ימים לבחינת השינוי המבוקש; המנהל רשאי, בהחלטה מנומקת, להאריך את התקופה הנוספת לבחינת השינוי המבוקש לשלוש תקופות נוספות שלא יעלו על 45 ימים כל אחת.
: (ה) עברו 45 ימים מן המועד שבו המציא ספק השירות לביקורת המנהל מסמכים כאמור בתקנת משנה (ג), והמנהל לא הודיע לו כי השינוי המבוקש אינו מקובל עליו, או כי דרושה לו תקופה נוספת שהורה עליה לבחינתו, ולא הורה לו לתקן מסמך שהוגש ולא דרש ממנו מידע נוסף לשם קבלת השינוי המבוקש, יראו את השינוי המבוקש במנ&quot;ב כמקובל על דעת המנהל.
: (ו) ספק שירות המבקש תיקון ברישיונו או רישיון חדש, באופן שיאפשר לו לבצע פעילות הקשורה להפעלה בטוחה של כלי טיס שהוא אינו מורשה לבצע (בתקנה זו - פעילות חדשה), יעדכן את המנ&quot;ב לגבי הפעילות החדשה, ככל הנדרש, ויגיש לביקורת המנהל, במסגרת הבקשה כאמור, את התוצרים של תהליכי ניהול הסיכונים, הבטחת הבטיחות וקידום הבטיחות שביצע לגבי הפעילות החדשה, וככל הנדרש גם תיקון מתאים לספר המנ&quot;ב כאמור [[בתקנה 18(א)]].
: (ז) המנהל לא יתקן רישיון ולא ייתן רישיון חדש כאמור בתקנת משנה (ו), אלא אם כן נחה דעתו כי המנ&quot;ב של ספק השירות לאחר עדכונה כמוצע על ידו, תעמוד בדרישות תקנות אלה גם לגבי הפעילות החדשה; תיקון הרישיון או מתן הרישיון החדש ייראה כקבלה ראשונית או סופית על דעת המנהל לגבי המנ&quot;ב המעודכנת, בהתאם לשלב הקבלה של המנ&quot;ב של ספק השירות כאמור בתקנות משנה (א) ו-(ב), וספק השירות יפעל לפיה.

== פרק ב': מדיניות הבטיחות ומטרות הבטיחות ==

@ 4. מדיניות הבטיחות של ספק שירות
: (א) ספק שירות יגדיר את מדיניות הבטיחות שלו בהתאם לדיני הטיס ולתכנית הבטיחות המדינתית.
: (ב) מדיניות הבטיחות של ספק שירות -
:: (1) תשקף מחויבות ארגונית לבטיחות, ובכלל זה מחויבות ליעדי ביצועי הבטיחות;
:: (2) תכלול הצהרה ברורה כי ספק השירות יקצה את המשאבים הנדרשים למימוש מדיניות הבטיחות ויישום המנ&quot;ב;
:: (3) תכלול מדיניות בדבר דיווחים על מפגעים או נושאי בטיחות;
:: (4) תבהיר לכל המועסק על ידו או מטעמו של ספק השירות, אילו סוגי התנהגויות אינם מקובלים בהקשר של הפעילויות שלו הקשורות להפעלה בטוחה של כלי טיס, ובאילו נסיבות הוא לא ינקוט צעדים משמעתיים;
:: (5) תיחתם בידי המנהל בעל האחריות הכוללת של ספק השירות.
: (ג) ספק שירות -
:: (1) יפיץ את מדיניות הבטיחות בכל רחבי הארגון שלו וכן לכל גורם המועסק מטעמו בפעילות הקשורה להפעלה בטוחה של כלי טיס, בתמיכה גלויה ומוצהרת של המנהל בעל האחריות הכוללת והנהלת ספק השירות;
:: (2) יבחן את מדיניות הבטיחות מעת לעת, ויעדכנה ככל הנדרש להבטיח שתישאר רלוונטית ומתאימה לספק השירות.

@ 5. מטרות הבטיחות
: (א) ספק שירות יגדיר את מטרות הבטיחות שלו, בהתאם למדיניות הבטיחות; מטרות הבטיחות ישקפו את מחויבות ספק השירות לקיים או לשפר באופן מתמשך את כלל ביצוע המנ&quot;ב ויהיו בסיס לניטור ביצועי הבטיחות ומדידתם בהתאם [[לתקנות 11]] [[ו-12]].
: (ב) ספק שירות -
:: (1) יפיץ את מטרות הבטיחות שהגדיר בכל רחבי הארגון שלו וכן לכל גורם המועסק מטעמו בפעילות הקשורה להפעלה בטוחה של כלי טיס;
:: (2) יבחן מעת לעת את מטרות הבטיחות שהגדיר, ויעדכנן ככל הנדרש להבטיח שהן יישארו רלוונטיות ומתאימות לספק השירות.

@ 6. אחריותיות ואחריות על הבטיחות
: ספק שירות יגדיר את האחריותיות והאחריות לבטיחות בארגון, ובכלל זה -
: (1) יזהה את המנהל בעל האחריות הכוללת, אשר בלא קשר לתפקידיו האחרים, נושא האחריותיות ליישום וקיום של מנ&quot;ב אפקטיבית;
: (2) יתווה באופן ברור את שרשרת הנשיאה באחריותיות לבטיחות בכל רחבי הארגון שלו, ובכלל זה האחריותיות הישירה של ההנהלה הבכירה;
: (3) יגדיר את האחריות של כל אחד מחברי ההנהלה לפיתוח, יישום וקיום של תהליכי מנ&quot;ב בתחומי אחריותו, ובכלל זה -
:: (א) זיהוי מפגעי בטיחות והערכת סיכונים כאמור [[בתקנות 10]] [[ו-11]];
:: (ב) ניטור האפקטיביות של אמצעי אפחות סיכון כאמור [[בתקנות 12]] [[ו-13]];
:: (ג) קידום הבטיחות כאמור [[בפרק ה']];
: (ד) עדכון המנהל בעל האחריות הכוללת על ביצועי המנ&quot;ב והצורך בשיפורים;
: (4) יגדיר את האחריות של כל המועסק על ידו או מטעמו הקשור לביצועי הבטיחות של ספק השירות;
: (5) יגדיר את דרגי ההנהלה המוסמכים לאשר את תהליכי ניהול סיכוני הבטיחות ותוצאותיהם, בהתאם למידת הנסבלות של סיכוני בטיחות (safety risk tolerability), ואת סמכותם בעניין זה;
: (6) יתעד בכתב ויפיץ לעובדיו את האחריותיות לבטיחות, האחריויות לבטיחות והסמכויות שהוגדרו לפי תקנה זו.

@ 7. מנהל בטיחות ובעלי תפקידים נוספים
: (א) המנהל בעל האחריות הכוללת ימנה מנהל בטיחות שהוא בעל ידע, ניסיון ומיומנות הולמים, כאמור בהנחיות שבמסמך 9859.
: (ב) מנהל הבטיחות יהיה אחראי ליישום ולקיום של הוראות המנ&quot;ב בכל רחבי הארגון של ספק השירות, ובכלל זה:
:: (1) לתאם את היישום, הקיום, השילוב וההטמעה של המנ&quot;ב;
:: (2) לפעול לקיום תהליכי זיהוי מפגעי בטיחות וניהול סיכוני בטיחות;
:: (3) לפעול לקיום תהליכי הבטחת הבטיחות ולניטור האפקטיביות של אמצעי אפחות סיכון;
:: (4) להבטיח את קידום הבטיחות כאמור [[בפרק ה']];
:: (5) לדווח באופן סדיר למנהל בעל האחריות הכוללת על ביצועי המנ&quot;ב ועל כל צורך בשיפור;
:: (6) לוודא כי ספק השירות מעביר למנהל דיווחים על אירועים בטיחותיים, תקלות וליקויים, כנדרש לפי [[החוק]];
:: (7) לדווח למנהל על ביצועי הבטיחות של ספק השירות, בהתאם להוראות תכנית הבטיחות המדינתית ובאופן המקובל על דעת המנהל.
: (ג) מנהל הבטיחות יועסק בתפקידו בהיקף המאפשר לו למלא אותו באופן הולם, ויהיה כפוף ישירות למנהל בעל האחריות הכוללת במילוי תפקידו כאמור.
: (ד) ספק השירות ימנה בעלי תפקידים ייעודיים נוספים בתחום ניהול הבטיחות, שיהיו כפופים למנהל הבטיחות במילוי תפקידיהם כאמור, אם הדבר נדרש לביצוע התפקידים כאמור בתקנת משנה (ב) באופן אפקטיבי, בהתחשב בגודלו של ספק השירות ובהיקף פעילותו הקשורה להפעלה בטוחה של כלי טיס ומורכבותה.
: (ה) ספק השירות לא ימנה אדם לתפקיד כאמור בתקנה זו, במקביל לביצוע תפקידים אחרים בארגון, אם תחומי אחריותו בתפקידיו האחרים יוצרים או עלולים ליצור ניגוד עניינים עם תפקידו בתחום ניהול הבטיחות או פוגעים או עלולים לפגוע ביכולתו לשמש בתפקיד כאמור.

@ 8. תכנית תגובה למצבי חירום
: (א) ספק שירות יכין ויקיים תכנית תגובה למצבי חירום, בהתאם להנחיות מסמך 9859, אשר תבטיח, לפחות, את כל אלה:
:: (1) הגדרת סמכויות וחלוקת אחריויות במצבי חירום;
:: (2) תיעוד נהלים ותהליכים במצבי חירום;
:: (3) תיאום פעולות במצבי חירום ברחבי הארגון של ספק השירות ועם גורמים חיצוניים לו;
:: (4) המשך פעילות חיונית של ספק השירות באופן המבטיח את הבטיחות, במקביל לטיפול במצב החירום;
:: (5) זיהוי מראש של תרחישי חירום ואמצעי אפחות מתאימים להם.
: (ב) ספק שירות יבטיח כי תכנית התגובה למצבי חירום שלו מתואמת עם תכניות התגובה למצבי חירום של ארגונים שעליו לקיים עמם ממשק במסגרת פעילותו ואספקת מוצריו ושירותיו.
: (ג) תכנית חירום לשדה תעופה לפי [[תקנה 24 לתקנות הטיס (בטיחות בשדות התעופה של רשות שדות התעופה), התשנ&quot;ב-1992]], יכולה להוות חלק מתכנית התגובה למצבי חירום הנדרשת לפי תקנה זו.

== פרק ג': ניהול סיכוני בטיחות ==

@ 9. ניהול סיכוני בטיחות
: ספק שירות יקיים ניהול סיכוני בטיחות כאמור [[בפרק זה]] -
: (1) לפני יישום מערכת חדשה;
: (2) לפני שינוי במערכת קיימת, למעט שינוי שספק השירות מעריך אותו כבעל השפעה זניחה על הבטיחות, בהתאם לנוהל שהוא כלל בספק המנ&quot;ב, שהתקבל על דעת המנהל;
: (3) בעת פיתוח נוהלי עבודה לאספקת השירותים או המוצרים הקשורים בהפעלה בטוחה של כלי טיס, או שינוי נהלים כאמור;
: (4) עקב זיהוי מפגע בטיחות או אמצעי אפחות סיכון שאינו אפקטיבי, במסגרת תהליכי הבטחת הבטיחות כאמור [[בפרק ד']].

@ 10. זיהוי מפגעי בטיחות
: (א) ספק השירות יפתח ויקיים תהליכים לזיהוי מפגעי בטיחות הקשורים לשירותים או למוצרים שהוא מספק הקשורים בהפעלה בטוחה של כלי טיס.
: (ב) תהליכים לזיהוי מפגעי בטיחות כאמור בתקנת משנה (א) -
:: (1) יכללו תהליך לניתוח המערכות הרלוונטיות, שיביא בחשבון לפחות את כל אלה:
::: (א) מטרת המערכת ותפקודה;
::: (ב) סביבת ההפעלה של המערכת;
::: (ג) תיאור תהליכי המערכת ונהליה;
::: (ד) כוח האדם, המבנה הארגוני, הציוד והמיתקנים הנדרשים להפעלת המערכת;
:: (2) יבוסס על שילוב של שיטות תגובתיות ויזומות.

@ 11. הערכת סיכוני בטיחות ונקיטת אמצעי אפחות סיכון
: (א) ספק שירות יפתח ויקיים תהליכים -
:: (1) לניתוח סיכוני הבטיחות הקשורים במפגעי בטיחות שהוא זיהה כאמור [[בתקנה 10]];
:: (2) להערכת סיכוני הבטיחות שנותחו כאמור בפסקה (1), באופן המאפשר החלטה אם הם ברמה מקובלת;
:: (3) לפיתוח ולקביעה של אמצעי אפחות סיכון, הנחוצים כתוצאה מתהליכי הערכת סיכוני הבטיחות כאמור בפסקה (2).
: (ב) לפני יישום אמצעי אפחות סיכון כאמור בתקנת משנה (א)(3), יעריך ספק השירות אם יישומו יביא להפחתת סיכון הבטיחות לרמה המקובלת שהוא קבע.

== פרק ד': הבטחת הבטיחות ==

@ 12. מדידת ביצועי הבטיחות
: (א) ספק שירות יפתח ויקיים מערכות לאיסוף מידע לגבי ההפעלה שהוא מבצע והשירותים או המוצרים שהוא מספק הקשורים להפעלה בטוחה של כלי טיס, לניטור ביצועי הבטיחות שלו; מערכות אלה יכללו לפחות את כל אלה:
:: (1) ניטור תהליכים מבצעיים;
:: (2) ניטור סביבת ההפעלה לגילוי שינויים;
:: (3) סיקורים לתהליכי הפעלה ולמערכות הפעלה;
:: (4) הערכת המנ&quot;ב, וכן הערכה של תהליכי ההפעלה ומערכות ההפעלה;
:: (5) איסוף דיווחים כאמור [[בתקנה 7(ב)(6)]], ניתוח המידע ותחקורו;
:: (6) תחקור דיווחים הנוגעים להפרות פוטנציאליות של דיני הטיס או של אמצעי אפחות סיכון שספק השירות קבע לפי [[תקנה 11]];
:: (7) מערכת דיווחי רשות, שהיא חסויה, לעובדי ספק השירות, שבאמצעותה יכול העובד לדווח על מפגעי בטיחות, חששות, אירועים ותקריות, ולהציע פתרונות ושיפורים.
: (ב) ספק השירות יפתח ויקיים תהליכים לניתוח מידע שבידו לגבי פעילותו והשירותים והמוצרים שהוא מספק, הקשורים להפעלה בטוחה של כלי טיס, ובכלל זה מידע שצבר באמצעות התהליכים והמערכות כאמור בתקנת משנה (א).

@ 13. הערכת ביצועי הבטיחות
: (א) ספק שירות יעריך את ביצועי הבטיחות שלו באמצעות מדדי ביצועי הבטיחות שהוא קבע במנ&quot;ב ביחס ליעדי ביצוע הבטיחות שהוא קבע במנ&quot;ב לגבי אותם מדדים, במטרה -
:: (1) להבטיח כי אמצעי אפחות הסיכון שקבע לפי [[תקנה 11]] מיושמים;
:: (2) להעריך את האפקטיביות של אמצעי אפחות סיכון שקבע לפי [[תקנה 11]] ולזהות אמצעי אפחות סיכון שאינם אפקטיביים;
:: (3) לזהות שינויים, ובכלל זה בסביבת ההפעלה, שיכולים להשפיע על רמת סיכוני הבטיחות או לגרום למפגעי בטיחות חדשים, הקשורים לשירותים או למוצרים הקשורים להפעלה בטוחה של כלי טיס, שאותם הוא מספק;
:: (4) לזהות מפגעי בטיחות חדשים;
:: (5) להעריך את ביצועי המנ&quot;ב ולאפשר שיפור מתמיד של כלל ביצועי המנ&quot;ב.
: (ב) מצא ספק השירות, בעקבות הערכה לפי תקנת משנה (א), כי קיימים אמצעי אפחות סיכון שאינם אפקטיביים או מפגעי בטיחות חדשים, יבצע ספק השירות לגביהם ניהול סיכוני בטיחות כאמור [[בפרק ג']].
: (ג) הערכת ביצועי הבטיחות כאמור בתקנה זו תאושר בידי המנהל בעל האחריות הכוללת.

@ 14. שיפור מתמיד
: ספק שירות ימסד ויקיים תהליכים לתיקון ליקויים בביצועי הבטיחות שזוהו בהערכה כאמור [[בתקנה 13]].

== פרק ה': קידום הבטיחות ==

@ 15. הדרכה
: ספק שירות -
: (1) יפתח ויקיים תכניות הדרכה בנושאי בטיחות, ראשונית ותקופתית, בהתאם להוראות מסמך 9859, שתבטיח כי כל מועסק על ידו או מטעמו יהיה מאומן וכשיר לביצוע חובותיו במסגרת המנ&quot;ב;
: (2) יקבע את התכנים בתכניות ההדרכה כך שיתאימו למידת מעורבותו של המודרך במנ&quot;ב, כנדרש על פי הגדרת תפקידו ואחריותו בארגון.

@ 16. תקשור מידע בנושאי בטיחות
: ספק שירות יפתח ויקיים אמצעים להפצה ולהסברה של מידע, מסמכים והוראות בנושאי בטיחות אשר -
: (1) יבטיחו שכל מועסק על ידו או מטעמו יהיה מודע למדיניות הבטיחות, לתהליכים ולכלים שבמנ&quot;ב, הנוגעים לתפקידו ולאחריותו בארגון של ספק השירות;
: (2) יכללו מידע חיוני לבטיחות, ובכלל זה מידע לגבי מפגעי בטיחות הנוגעים לתפקידיו ולתחומי אחריותו של כל מועסק על ידו או מטעמו;
: (3) יכללו הסברים בדבר הצורך בפעילויות בטיחותיות מסוימות;
: (4) יכללו הסברים בדבר הצורך בנוהלי בטיחות חדשים שנקבעו או בעדכונים שנעשו בנהלים קיימים.

== פרק ו': תיעוד המנ&quot;ב ==

@ 17. ספר מנ&quot;ב
: (א) ספק שירות יפתח ויקיים ספר מנ&quot;ב, המקובל על המנהל; ספר מנ&quot;ב יכלול לפחות את כל אלה:
:: (1) מדיניות הבטיחות של ספק השירות כאמור [[בתקנה 4]] ויעדי ביצועי הבטיחות שלו;
:: (2) דרישות הדין לגבי המנ&quot;ב;
:: (3) תהליכי המנ&quot;ב ונוהליה;
:: (4) תחומי אחריות ואחריותיות וסמכויות לגבי תהליכי המנ&quot;ב ונוהליה;
:: (5) תיאור תוצרי המנ&quot;ב.
: (ב) ספק השירות יבטיח כי תוכני ספר המנ&quot;ב יהיו עקביים ולא יסתרו -
:: (1) כל הוראת דין החלה לגבי ספק השירות;
:: (2) כל הוראת מינהל החלה לגבי ספק השירות, ובפרט כל תנאי שנקבע ברישיונו;
:: (3) כל מסמך אחר שספק השירות נדרש לקיים לפי דיני הטיס.
: (ג) ספק שירות יעצב את ספר המנ&quot;ב באופן שקל יהיה לעדכנו ולהחליף את דפיו, ינהיג שיטה שתאפשר לדעת מהי הגרסה המעודכנת ביותר שלו, ויציין על גבי כל דף את תאריך העדכון האחרון שלו; לעניין זה, &quot;דף&quot; - לרבות דף אלקטרוני.
: (ד) ספק שירות יבטיח כי כל המועסק על ידו או מטעמו מבצע את הנדרש ממנו במסגרת המנ&quot;ב לפי ספר המנ&quot;ב.

@ 18. תיקון ספר מנ&quot;ב
: (א) ספק שירות יתקן את ספר המנ&quot;ב, כפי הנדרש, כדי להבטיח את עדכניות המידע הכלולו בו; כל תיקון כאמור יהיה מקובל על דעת המנהל כאמור [[בתקנה 3]].
: (ב) ראה המנהל כי נחוץ לבצע תיקון בספר המנ&quot;ב של ספק שירות, לרבות הוספת הוראות, יודיע על כך לספק השירות ויאפשר לו להמציא לו מידע והערות בתוך תקופה שעליה יורה, שלא תפחת מעשרים ואחד ימים מיום שקיבל ספק השירות את ההודעה.
: (ג) הומצאו למנהל מידע והערות כאמור בתקנת משנה (ב), ישקול אותם ויודיע לספק השירות על החלטתו.
: (ד) ספק השירות יתקן את ספר המנ&quot;ב לפי הוראת המנהל, בתוך 60 ימים מיום שקיבל את הודעת המנהל כאמור בתקנת משנה (ב), ואם הגיש מידע והערות כאמור בתקנת משנה (ב) - בתוך 30 ימים מיום הודעת המנהל כאמור בתקנת משנה (ג), ויודיע למנהל על השלמת התיקון.

@ 19. הפצת ספר מנ&quot;ב
: (א) ספק שירות ימסור את ספר המנ&quot;ב וכל תיקון שלו -
:: (1) למנהל;
:: (2) למנהל בעל האחריות הכוללת, למנהל הבטיחות שמונה לפי [[תקנה 7]], ולחברי הנהלה הבכירה של הארגון;
:: (3) לכל המועסק על ידו או מטעמו שנדרש להיות מעורב במנ&quot;ב בהתאם לתפקידיו ולאחריותו - את החלקים הנוגעים למעורבותו הנדרשת במנ&quot;ב.
: (ב) ספק שירות יעמיד עותק מעודכן של ספק המנ&quot;ב לרשותו של כל המועסק על ידו או מטעמו ושל כל אדם מוסמך אחר, במשרדיו הראשיים, וכן, אם הוא מספק את שירותיו במיתקן קבע אחר, אחד או יותר - בכל מיתקן קבע כאמור.
: (ג) המחזיק בספר מנ&quot;ב יעדכנו באופן שוטף בתיקונים שהמציא לו ספק השירות כאמור.

@ 20. תיעוד מוצרי המנ&quot;ב ושמירתם
: (א) ספק שירות יתעד את תהליכי ניהול סיכוני הבטיחות שקיים כאמור [[בפרק ג']] ותוצאותיהם, וישמור את התיעוד לגבי כל תהליך כאמור כל עוד התהליך רלוונטי לפעילותו.
: (ב) ספק שירות יתעד את תוצאות תהליכי הבטחת הבטיחות שקיים כאמור [[בפרק ד']] וישמור תיעוד זה לתקופה של חמש שנים לפחות.
: (ג) ספק שירות יתעד את ההדרכות שעבר כל אדם כאמור [[בתקנה 15]], וישמור תיעוד זה כל עוד אותו אדם מועסק על ידו או מטעמו.
: (ד) ספק שירות ישמור תיעוד על כל הפצה והסברה של מידע, מסמכים והוראות בנושאי בטיחות כאמור [[בתקנה 16]] לתקופה של שנתיים לפחות.

== פרק ז': הוראות שונות, תחילה והוראות מעבר ==

@ 21. פרסום שינויים מסוימים במסמך 9859
: (א) שונתה הוראה במסמך 9859 שתקנות אלה מפנות אלה, יפרסם המנהל, ברשומות ובאתר האינטרנט של הרשות, הודעה על השינוי, בציון מועד תחילתו בישראל.
: (ב) מועד התחילה של שינוי כאמור בתקנת משנה (א) יהיה לאחר שחלפו ארבעה עשר ימים לפחות מיום הפרסום ברשומות.
: (ג) מסמך 9859 בנוסחו העדכני יעמוד לעיון הציבור במשרדי הרשות.

@ 21א. בחינה ראשונה לפי [[חוק עקרונות האסדרה]] (תיקון: תשפ&quot;ה)
: המנהל יפרסם באתר האינטרנט של הרשות את המועד לבחינה ראשונה של תיקונים לתקנות אלה שחל עליהם [[סעיף 24 לחוק עקרונות האסדרה, התשפ&quot;ב-2021]].

@ 22. תחילה והוראות מעבר
: (א) תחילתן של תקנות אלה 30 ימים מיום פרסומן.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), תחילתן של תקנות אלה לגבי ספק שירות המחזיק ברישיון ערב פרסומן (להלן - ספק שירות קיים) תהיה שמונה עשר חודשים מיום פרסומן או ביום קבלתה הראשונית של המנ&quot;ב על דעת המנהל לפי תקנות משנה (ג) ו-(ד), לפי המוקדם מביניהם.
: (ג) ספק שירות קיים -
:: (1) יגיש לביקורת המנהל ולקבלה על דעתו, ספר מנ&quot;ב כנדרש בתקנות אלה ותכנית ליישום המנ&quot;ב (בתקנה זו - תכנית היישום) כפי שהורה לו המנהל, בתוך שישה חודשים מיום פרסומן של תקנות אלה; על אף האמור [[בתקנה 9]], תכנית היישום תכלול תכנית לביצוע ניהול סיכוני בטיחות על כלל המערכות של ספק השירות, למעט מערכת שהתקיים בה אחד מאלה:
::: (א) ספק השירות הראה למנהל, להנחת דעתו, כי ערך לגביה, לפני פרסומן של תקנות אלה, תהליך ניהול סיכונים העומד בדרישות תקנות אלה וספר המנ&quot;ב שלו;
::: (ב) שספק השירות העריך אותה כבעלת השפעה זניחה על הבטיחות, בהתאם לנוהל כאמור [[בתקנה 9(2)]];
:: (2) ישלים תהליך של קבלה ראשונית על דעת המנהל לגבי המנ&quot;ב ולגבי תכנית היישום, בתוך שנה ממועד הגשתן למנהל כאמור, או בתוך תקופה ארוכה יותר שהתיר לו המנהל;
:: (3) יפעל בהתאם למנ&quot;ב ולתכנית היישום מיום קבלתן על דעת המנהל כאמור בפסקה (2).
: (ד) על קבלה ראשונית על דעת המנהל של המנ&quot;ב ותכנית היישום כאמור בתקנת משנה (ג) יחולו הוראות אלה:
:: (1) המנהל רשאי, בתוך 60 ימים מהיום שבו הועמדו המנ&quot;ב ותכנית היישום לביקורתו, להודיע לספק השירות כי המנ&quot;ב או תכנית היישום אינן מקובלות על דעתו, להורות לספק השירות לתקן אותן, להמציא לו מידע נוסף, או להודיע לספק השירות, בהחלטה מנומקת, כי דרושה לו תקופה נוספת שלא תעלה על 60 ימים לבחינתן;
:: (2) יראו את המנ&quot;ב כמקובלת ראשונית על דעת המנהל, ואת תכנית היישום כמקובלת על דעת המנהל, אם התקיים אחד מאלה:
: (א) ספק השירות תיקן את המנ&quot;ב ואת תכנית היישום בהתאם להוראות המנהל כאמור בפסקה (1), והמנהל הודיעו כי אין לו הערות נוספות לגביהן;
: (ב) עברו 60 ימים מן המועד שבו הגיש ספק השירות לביקורת המנהל את המנ&quot;ב ואת תכנית היישום, והמנהל לא הודיע לו כי הן אינן מקובלות על דעתו, או כי דרושה לו תקופה נוספת לבחינתן, ולא הורה לו לתקנן ולא דרש ממנו מידע נוסף.
: (ה) המנהל יבדוק את אופן יישום המנ&quot;ב בידי ספק השירות במהלך השנה לאחר קבלתה הראשונית על דעתו, ויחולו הוראות אלה:
:: (1) המנהל רשאי להורות לספק השירות לתקן את המנ&quot;ב, אם מצא כי היא אינה ממלאת אחר תקנות אלה להנחת דעתו;
:: (2) הורה המנהל על האמור בפסקה (1), ישלים ספק השירות את התיקונים ויישומם בתוך תקופה שהורה עליה המנהל;
:: (3) לא מצא המנהל כי נדרשים תיקונים כאמור בפסקה (1) בתוך שנה מיום קבלתה הראשונית על דעתו, או הודיע המנהל לספק השירות כי הוא לא מצא כי נדרשים במנ&quot;ב תיקונים נוספים בתום התקופה שקצב לביצוע תיקונים במנ&quot;ב כאמור בפסקה (2), יראו את המנ&quot;ב כמקובלת על דעת המנהל.
: (ו) על אף האמור [[בתקנה 3(ו) ו-(ז)]], אם בתקופה שעד לקבלה ראשונית של המנ&quot;ב על דעת המנהל ביקש ספק שירות קיים תיקון ברישיונו או רישיון חדש, באופן שיאפשר לו לבצע פעילות הקשורה להפעלה בטוחה של כלי טיס שהוא אינו מורשה לבצע (בתקנת משנה זו - פעילות חדשה), לא יתקן המנהל את הרישיון ולא ייתן רישיון חדש, אלא אם כן ספק השירות הקיים ביצע תהליכי מנ&quot;ב לגבי הפעילות החדשה, הגיש לביקורת המנהל את תוצרי התהליכים כאמור, וככל הנדרש תיקון מתאים לספר למנ&quot;ב כאמור [[בתקנה 18(א)]], ונחה דעתו של המנהל כי ספק השירות ערוך לעמוד בדרישות תקנות אלה לעניין הפעילות החדשה.

&lt;פרסום&gt; י&quot;ח בכסלו התשע&quot;ח (6 בדצמבר 2017)
&lt;חתימה&gt; ישראל כ&quot;ץ, שר התחבורה והבטיחות בדרכים</text>
      <sha1>dnabjvryp73wjpk6jnfsw2pqbhji1na</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות הטיס (מערכת ניהול בטיחות)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>379338</id>
    <revision>
      <id>3018210</id>
      <parentid>3000429</parentid>
      <timestamp>2026-05-31T13:00:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3018209] תיקון תשפ&quot;ו מס' 2</comment>
      <origin>3018210</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="48121" sha1="a6t5jcma04vcaxghc6hwc8crao19tjz" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות הטיס (מערכת ניהול בטיחות), התשע״ח–2017}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשע״ח, 572|תקנות הטיס (מערכת ניהול בטיחות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7910.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 537|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11513.pdf}}, {{ח:תיבה|2552|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10236.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 1634|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12329.pdf}}, {{ח:תיבה|2032|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12412.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 166|סעיף 166}} {{ח:חיצוני|חוק הטיס|לחוק הטיס, התשע״א–2011}} (להלן – החוק), באותם עניינים שלגביהם אני מוסמך להתקין תקנות לפי {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 19|סעיפים 19(3)(ב)}}, {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 24|24(5)(ב)}}, {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 29|29(3)(ב)}}, {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 33|33(1)(ב)}}, {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 46|46(א)}}, {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 47|47}} {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 168|ו־168(א)(7) לחוק}} ובהתאם לסמכות הנתונה לי בסעיפים האמורים, ולפי הצעת רשות התעופה האזרחית לפי {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 168|סעיף 168(ב) לחוק}}, אני מתקין תקנות אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: פרשנות והוראות כלליות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: מדיניות הבטיחות ומטרות הבטיחות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: ניהול סיכוני בטיחות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: הבטחת הבטיחות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: קידום הבטיחות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳: תיעוד המנ״ב}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳: הוראות שונות, תחילה והוראות מעבר}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: פרשנות והוראות כלליות}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשפ״ה, תשפ״ו, תשפ״ו־2}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אירוע בטיחותי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 103|בסעיף 103 לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אמצעי אפחות סיכון“ (Risk Mitigation) – אמצעי להפחתת האפשרות להתרחשותו של מפגע בטיחות או להפחתת ההשפעות או התוצאות של מפגע בטיחות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ביצוע בטיחות“ (Safety Performance) – הישג בטיחותי, שנמדד ביחס ליעד ביצוע בטיחות שספק השירות קבע;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הבטחת הבטיחות“ (Safety Assurance) – תהליכים במנ״ב שתפקידם השיטתי הוא להבטיח את הביצוע והאפקטיביות של אמצעי אפחות סיכון, וכי ספק השירות עומד ביעדי ביצועי הבטיחות שקבע, באמצעות איסוף, ניתוח והערכה של מידע;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יעד ביצוע בטיחות“ (Safety Performance Target) – יעד מתוכנן של מדד ביצוע בטיחות על פני תקופה מסוימת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מדד ביצוע בטיחות“ (SPI – Safety Performance Indicator) – ערך מבוסס נתונים המשמש לניטור ולהערכה של ביצוע בטיחות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מדיניות בטיחות“ (Safety Policy) – מחויבות מתועדת של ספק השירות לבטיחות, המגדירה את תפיסת הבטיחות שלו, ואת האחריותיות והאחריות של עובדיו לגבי בטיחות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מטרת בטיחות“ – תיאור תמציתי, במונחים רחבים, של מטרה שאותה שואף ספק השירות להשיג בתחום הבטיחות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המנהל בעל האחריות הכוללת“ (Accountable Executive) – המנהל הכללי של ספק השירות, ואם לא מונה מנהל כללי או אם מונה יותר מאדם אחד לתפקיד כאמור – מי שהוא בעל הסמכות הסופית בספק השירות לגבי הפעולות שמבצע ספק השירות במסגרת רישיון, תעודה, היתר או אישור לפי דיני הטיס, ושולט במשאבי האנוש ובמשאבים הכספיים הנדרשים לביצוען;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערכת ניהול בטיחות“ או ”מנ״ב“ (SMS – Safety Management System) – מערכת שיטתית לניהול הבטיחות, הכוללת את כל הנדרש מבחינת מבנה ארגוני, אחריותיות ואחריות, מדיניות ונהלים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסמך 9859“ – מדריך לניהול הבטיחות (SMM – Safety Management Manual) שפרסם ארגון התעופה הבין־לאומי, שעותק ממנו מופקד לעיון הציבור במשרדי הרשות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערכת“ (System) – מערכת פיזית, שיטת עבודה, נוהל, תהליך, מבנה ארגוני, מתאר פעילות וכיוצא באלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפגע בטיחות“ (Hazard) – דבר או מצב שעלול לגרום או לתרום לאירוע בטיחותי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ניהול סיכוני בטיחות“ (Safety Risk Management) – תהליך במנ״ב, המורכב מתיאור המערכת, זיהוי מפגעי בטיחות וניתוח, הערכה ואפחות של הסיכונים הבטיחותיים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סיכון בטיחותי“ (Safety Risk) – שילוב של ההסתברות והחומרה החזויות של תוצאות אפשריות של מפגע בטיחות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספק שירות“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מחזיק רישיון הפעלה אווירית לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)#פרק 13|הפרק השלושה עשר לתקנות ההפעלה}};
{{ח:תתת|(1א)}} מחזיק רישיון הפעלה אווירית לפי {{ח:פנימי|פרק 2|הפרק השנים}} עשר לתקנות ההפעלה, המורשה להפעיל הליקופטר בתובלה אווירית מסחרית בטיסה בין־לאומית; לעניין זה, ”הליקופטר“, ”טיסה בין־לאומית“ ו”תובלה אווירית מסחרית“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)|בתקנות ההפעלה}};
{{ח:תתת|(2)}} בעל רישיון להפעלת מכון בדק לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (מכוני בדק)|תקנות הטיס (מכוני בדק), התשע״ג–2013}}, שהמנהל אישרו לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)#סעיף 346|תקנות 346}} {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)#סעיף 414|או 414 לתקנות ההפעלה}} לביצוע פעולות בדק הכלי טיס המופעל בידי מחזיק רישיון כאמור בפסקאות (1) או (1א);
{{ח:תתת|(3)}} בעל רישיון להפעלת יחידת נת״א;
{{ח:תתת|(4)}} בעל רישיון להפעלת שדה תעופה לפי {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 31|סעיף 31 לחוק}};
{{ח:תתת|(5)}} בעל רישיון להפעלת בית ספר לעובדי טיס, העורך לפי רישיונו הדרכה לצורך קבלת רישיון עובד טיס לשמש בתפקיד: טייס, נווט טיס או טכנאי טיס;
{{ח:תתת|(6)}} בעל תעודת ייצור, כמשמעותה {{ח:פנימי|פרק 7|בפרק השביעי}} לתקנות התיעוד;
{{ח:תתת|(7)}} בעל תעודת סוג, ובכלל זה בעל תעודת סוג – תוספת כמשמעותה {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם)#פרק 5|בפרק החמישי לתקנות התיעוד}}, שהשינוי שאושר בה הוא שינוי משמעותי כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם)#סעיף 38|בתקנה 38(ו) לתקנות התיעוד}}, ולמעט בעל תעודת סוג למוצרי יבוא כאמור {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם)#סעיף 13|בתקנה 13 לתקנות התיעוד}};
{{ח:תתת|(8)}} בעל תעודת יצרן חלקים, כמשמעותה {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם)#פרק 10|בפרק העשירי לתקנות התיעוד}}, שהתכן של הפריט שהוא מייצר לפיה הוא תעודת סוג – תוספת כאמור בפסקה (7);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספר מנ״ב“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 17|בתקנה 17}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קידום הבטיחות“ (Safety Promotion) – שילוב של הדרכה ומסירת מידע בתחום הבטיחות לתמיכה ביישום והפעלה של המנ״ב בארגון של ספק השירות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון“ – כל אחד מן הרישיונות או התעודות האמורים בהגדרה ”ספק שירות“;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תכנית הבטיחות המדינתית“ (SSP – State Safety Programme) – מערך המשלב חקיקה ופעולות שמטרתו שיפור בטיחות התעופה האזרחית בישראל, שהגיש המנהל לאישור השר לפי {{ח:חיצוני|חוק רשות התעופה האזרחית#סעיף 5|סעיף 5(א) לחוק רשות התעופה האזרחית, התשס״ה–2005}}, כתכנית הבטיחות המדינתית של ישראל בתחום התעופה האזרחית, בהתאם לנספח 19 לאמנה, שאושרה בידי השר ופורסמה באתר האינטרנט של הרשות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות ההפעלה“ – {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה), התשמ״ב–1981}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות התיעוד“ – {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם)|תקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם), התשל״ז–1977}}.

{{ח:סעיף|2|חובת קיום מנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} ספק שירות יקיים מנ״ב לגבי כלל סיכוני הבטיחות הקשורים לפעילות שהוא מקיים הקשורה להפעלה בטוחה של כלי טיס, שתהיה מותאמת לגודלו ולהיקף פעילותו של ספק השירות, ולמורכבות המוצרים או השירותים שהוא מספק, הקשורים להפעלה בטוחה של כלי טיס.
{{ח:תת|(ב)}} המנ״ב תהיה מקובלת על דעת המנהל כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בתקנה 3}}.
{{ח:תת|(ג)}} המנ״ב תכלול לפחות רכיבים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מדיניות הבטיחות ומטרות הבטיחות, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳}};
{{ח:תתת|(2)}} ניהול סיכוני בטיחות, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}};
{{ח:תתת|(3)}} הבטחת הבטיחות, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳}};
{{ח:תתת|(4)}} קידום הבטיחות, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}};
{{ח:תתת|(5)}} תיעוד מערכת ניהול בטיחות, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳}}.
{{ח:תת|(ד)}} ניתנו לספק שירות יותר מרישיון אחד, רשאי הוא לקיים מנ״ב אחודה לכל תחומי הפעילות שבהם הוא עוסק מכוחם, ובלבד שהמנהל שוכנע כי המנ״ב האחודה נותנת מענה שווה ערך למנ״ב נפרדת לכל תחום פעילות.

{{ח:סעיף|3|קבלת המנ״ב ותיקונים למנ״ב על דעת המנהל}}
{{ח:תת|(א)}} מבקש רישיון יגיש לביקורת המנהל ספר מנ״ב, במסגרת הבקשה לרישיון; המנהל לא ייתן את הרישיון אלא אם כן נחה דעתו כי המנ״ב המתוארת בספר המנ״ב עומדת בדרישות תקנות אלה; יראו במתן הרישיון כאמור קבלה ראשונית של המנ״ב על דעת המנהל, וספק השירות יפעל לפיה.
{{ח:תת|(ב)}} ניתן רישיון, יבדוק המנהל את אופן יישום המנ״ב בידי ספק השירות במהלך שמונה עשר החודשים הראשונים לאחר מתן הרישיון, ויחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המנהל רשאי להורות לספק השירות לתקן את המנ״ב אם מצא כי היא אינה ממלאת אחר תקנות אלה להנחת דעתו;
{{ח:תתת|(2)}} הורה המנהל על תיקון המנ״ב, ישלים ספק השירות את ביצוע התיקונים ויישומם בתוך התקופה שעליה הורה המנהל;
{{ח:תתת|(3)}} לא הורה המנהל על תיקונים כאמור בפסקה (1) בתוך שמונה עשר חודשים ממתן הרישיון, או הודיע המנהל לספק השירות כי לא מצא כי נדרשים תיקונים נוספים במנ״ב בתום התקופה שעליה הורה כאמור בפסקה (2), יראו את המנ״ב כמקובלת על דעת המנהל, וספק השירות יפעל לפיה.
{{ח:תת|(ג)}} ספק שירות המבקש לשנות את המנ״ב, ימציא לביקורת המנהל מסמכים המתארים את השינוי המבוקש, ובכלל זה תיקון מוצע לספר המנ״ב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 18|בתקנה 18(א)}}, 45 ימים לפחות לפני המועד המתוכנן לכניסתו לתוקף של השינוי המבוקש.
{{ח:תת|(ד)}} המנהל רשאי שלא לקבל את השינוי המוצע במנ״ב כאמור בתקנת משנה (ג), או להורות לספק השירות לתקן את המסמכים שהוגשו לו או להמציא לו מידע נוסף לשם בחינת השינוי המבוקש, או להודיע לספק השירות, בהחלטה מנומקת, בתוך 45 ימים מהיום שבו הומצא המסמך לביקורתו, כי דרושה לו תקופה נוספת שלא תעלה על 45 ימים לבחינת השינוי המבוקש; המנהל רשאי, בהחלטה מנומקת, להאריך את התקופה הנוספת לבחינת השינוי המבוקש לשלוש תקופות נוספות שלא יעלו על 45 ימים כל אחת.
{{ח:תת|(ה)}} עברו 45 ימים מן המועד שבו המציא ספק השירות לביקורת המנהל מסמכים כאמור בתקנת משנה (ג), והמנהל לא הודיע לו כי השינוי המבוקש אינו מקובל עליו, או כי דרושה לו תקופה נוספת שהורה עליה לבחינתו, ולא הורה לו לתקן מסמך שהוגש ולא דרש ממנו מידע נוסף לשם קבלת השינוי המבוקש, יראו את השינוי המבוקש במנ״ב כמקובל על דעת המנהל.
{{ח:תת|(ו)}} ספק שירות המבקש תיקון ברישיונו או רישיון חדש, באופן שיאפשר לו לבצע פעילות הקשורה להפעלה בטוחה של כלי טיס שהוא אינו מורשה לבצע (בתקנה זו – פעילות חדשה), יעדכן את המנ״ב לגבי הפעילות החדשה, ככל הנדרש, ויגיש לביקורת המנהל, במסגרת הבקשה כאמור, את התוצרים של תהליכי ניהול הסיכונים, הבטחת הבטיחות וקידום הבטיחות שביצע לגבי הפעילות החדשה, וככל הנדרש גם תיקון מתאים לספר המנ״ב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 18|בתקנה 18(א)}}.
{{ח:תת|(ז)}} המנהל לא יתקן רישיון ולא ייתן רישיון חדש כאמור בתקנת משנה (ו), אלא אם כן נחה דעתו כי המנ״ב של ספק השירות לאחר עדכונה כמוצע על ידו, תעמוד בדרישות תקנות אלה גם לגבי הפעילות החדשה; תיקון הרישיון או מתן הרישיון החדש ייראה כקבלה ראשונית או סופית על דעת המנהל לגבי המנ״ב המעודכנת, בהתאם לשלב הקבלה של המנ״ב של ספק השירות כאמור בתקנות משנה (א) ו־(ב), וספק השירות יפעל לפיה.

{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: מדיניות הבטיחות ומטרות הבטיחות}}

{{ח:סעיף|4|מדיניות הבטיחות של ספק שירות}}
{{ח:תת|(א)}} ספק שירות יגדיר את מדיניות הבטיחות שלו בהתאם לדיני הטיס ולתכנית הבטיחות המדינתית.
{{ח:תת|(ב)}} מדיניות הבטיחות של ספק שירות –
{{ח:תתת|(1)}} תשקף מחויבות ארגונית לבטיחות, ובכלל זה מחויבות ליעדי ביצועי הבטיחות;
{{ח:תתת|(2)}} תכלול הצהרה ברורה כי ספק השירות יקצה את המשאבים הנדרשים למימוש מדיניות הבטיחות ויישום המנ״ב;
{{ח:תתת|(3)}} תכלול מדיניות בדבר דיווחים על מפגעים או נושאי בטיחות;
{{ח:תתת|(4)}} תבהיר לכל המועסק על ידו או מטעמו של ספק השירות, אילו סוגי התנהגויות אינם מקובלים בהקשר של הפעילויות שלו הקשורות להפעלה בטוחה של כלי טיס, ובאילו נסיבות הוא לא ינקוט צעדים משמעתיים;
{{ח:תתת|(5)}} תיחתם בידי המנהל בעל האחריות הכוללת של ספק השירות.
{{ח:תת|(ג)}} ספק שירות –
{{ח:תתת|(1)}} יפיץ את מדיניות הבטיחות בכל רחבי הארגון שלו וכן לכל גורם המועסק מטעמו בפעילות הקשורה להפעלה בטוחה של כלי טיס, בתמיכה גלויה ומוצהרת של המנהל בעל האחריות הכוללת והנהלת ספק השירות;
{{ח:תתת|(2)}} יבחן את מדיניות הבטיחות מעת לעת, ויעדכנה ככל הנדרש להבטיח שתישאר רלוונטית ומתאימה לספק השירות.

{{ח:סעיף|5|מטרות הבטיחות}}
{{ח:תת|(א)}} ספק שירות יגדיר את מטרות הבטיחות שלו, בהתאם למדיניות הבטיחות; מטרות הבטיחות ישקפו את מחויבות ספק השירות לקיים או לשפר באופן מתמשך את כלל ביצוע המנ״ב ויהיו בסיס לניטור ביצועי הבטיחות ומדידתם בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 11|לתקנות 11}} {{ח:פנימי|סעיף 12|ו־12}}.
{{ח:תת|(ב)}} ספק שירות –
{{ח:תתת|(1)}} יפיץ את מטרות הבטיחות שהגדיר בכל רחבי הארגון שלו וכן לכל גורם המועסק מטעמו בפעילות הקשורה להפעלה בטוחה של כלי טיס;
{{ח:תתת|(2)}} יבחן מעת לעת את מטרות הבטיחות שהגדיר, ויעדכנן ככל הנדרש להבטיח שהן יישארו רלוונטיות ומתאימות לספק השירות.

{{ח:סעיף|6|אחריותיות ואחריות על הבטיחות}}
{{ח:ת}} ספק שירות יגדיר את האחריותיות והאחריות לבטיחות בארגון, ובכלל זה –
{{ח:תת|(1)}} יזהה את המנהל בעל האחריות הכוללת, אשר בלא קשר לתפקידיו האחרים, נושא האחריותיות ליישום וקיום של מנ״ב אפקטיבית;
{{ח:תת|(2)}} יתווה באופן ברור את שרשרת הנשיאה באחריותיות לבטיחות בכל רחבי הארגון שלו, ובכלל זה האחריותיות הישירה של ההנהלה הבכירה;
{{ח:תת|(3)}} יגדיר את האחריות של כל אחד מחברי ההנהלה לפיתוח, יישום וקיום של תהליכי מנ״ב בתחומי אחריותו, ובכלל זה –
{{ח:תתת|(א)}} זיהוי מפגעי בטיחות והערכת סיכונים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 10|בתקנות 10}} {{ח:פנימי|סעיף 11|ו־11}};
{{ח:תתת|(ב)}} ניטור האפקטיביות של אמצעי אפחות סיכון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 12|בתקנות 12}} {{ח:פנימי|סעיף 13|ו־13}};
{{ח:תתת|(ג)}} קידום הבטיחות כאמור {{ח:פנימי|פרק ה|בפרק ה׳}};
{{ח:תת|(ד)}} עדכון המנהל בעל האחריות הכוללת על ביצועי המנ״ב והצורך בשיפורים;
{{ח:תת|(4)}} יגדיר את האחריות של כל המועסק על ידו או מטעמו הקשור לביצועי הבטיחות של ספק השירות;
{{ח:תת|(5)}} יגדיר את דרגי ההנהלה המוסמכים לאשר את תהליכי ניהול סיכוני הבטיחות ותוצאותיהם, בהתאם למידת הנסבלות של סיכוני בטיחות (safety risk tolerability), ואת סמכותם בעניין זה;
{{ח:תת|(6)}} יתעד בכתב ויפיץ לעובדיו את האחריותיות לבטיחות, האחריויות לבטיחות והסמכויות שהוגדרו לפי תקנה זו.

{{ח:סעיף|7|מנהל בטיחות ובעלי תפקידים נוספים}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל בעל האחריות הכוללת ימנה מנהל בטיחות שהוא בעל ידע, ניסיון ומיומנות הולמים, כאמור בהנחיות שבמסמך 9859.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל הבטיחות יהיה אחראי ליישום ולקיום של הוראות המנ״ב בכל רחבי הארגון של ספק השירות, ובכלל זה:
{{ח:תתת|(1)}} לתאם את היישום, הקיום, השילוב וההטמעה של המנ״ב;
{{ח:תתת|(2)}} לפעול לקיום תהליכי זיהוי מפגעי בטיחות וניהול סיכוני בטיחות;
{{ח:תתת|(3)}} לפעול לקיום תהליכי הבטחת הבטיחות ולניטור האפקטיביות של אמצעי אפחות סיכון;
{{ח:תתת|(4)}} להבטיח את קידום הבטיחות כאמור {{ח:פנימי|פרק ה|בפרק ה׳}};
{{ח:תתת|(5)}} לדווח באופן סדיר למנהל בעל האחריות הכוללת על ביצועי המנ״ב ועל כל צורך בשיפור;
{{ח:תתת|(6)}} לוודא כי ספק השירות מעביר למנהל דיווחים על אירועים בטיחותיים, תקלות וליקויים, כנדרש לפי {{ח:חיצוני|חוק הטיס|החוק}};
{{ח:תתת|(7)}} לדווח למנהל על ביצועי הבטיחות של ספק השירות, בהתאם להוראות תכנית הבטיחות המדינתית ובאופן המקובל על דעת המנהל.
{{ח:תת|(ג)}} מנהל הבטיחות יועסק בתפקידו בהיקף המאפשר לו למלא אותו באופן הולם, ויהיה כפוף ישירות למנהל בעל האחריות הכוללת במילוי תפקידו כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} ספק השירות ימנה בעלי תפקידים ייעודיים נוספים בתחום ניהול הבטיחות, שיהיו כפופים למנהל הבטיחות במילוי תפקידיהם כאמור, אם הדבר נדרש לביצוע התפקידים כאמור בתקנת משנה (ב) באופן אפקטיבי, בהתחשב בגודלו של ספק השירות ובהיקף פעילותו הקשורה להפעלה בטוחה של כלי טיס ומורכבותה.
{{ח:תת|(ה)}} ספק השירות לא ימנה אדם לתפקיד כאמור בתקנה זו, במקביל לביצוע תפקידים אחרים בארגון, אם תחומי אחריותו בתפקידיו האחרים יוצרים או עלולים ליצור ניגוד עניינים עם תפקידו בתחום ניהול הבטיחות או פוגעים או עלולים לפגוע ביכולתו לשמש בתפקיד כאמור.

{{ח:סעיף|8|תכנית תגובה למצבי חירום}}
{{ח:תת|(א)}} ספק שירות יכין ויקיים תכנית תגובה למצבי חירום, בהתאם להנחיות מסמך 9859, אשר תבטיח, לפחות, את כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הגדרת סמכויות וחלוקת אחריויות במצבי חירום;
{{ח:תתת|(2)}} תיעוד נהלים ותהליכים במצבי חירום;
{{ח:תתת|(3)}} תיאום פעולות במצבי חירום ברחבי הארגון של ספק השירות ועם גורמים חיצוניים לו;
{{ח:תתת|(4)}} המשך פעילות חיונית של ספק השירות באופן המבטיח את הבטיחות, במקביל לטיפול במצב החירום;
{{ח:תתת|(5)}} זיהוי מראש של תרחישי חירום ואמצעי אפחות מתאימים להם.
{{ח:תת|(ב)}} ספק שירות יבטיח כי תכנית התגובה למצבי חירום שלו מתואמת עם תכניות התגובה למצבי חירום של ארגונים שעליו לקיים עמם ממשק במסגרת פעילותו ואספקת מוצריו ושירותיו.
{{ח:תת|(ג)}} תכנית חירום לשדה תעופה לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (בטיחות בשדות התעופה של רשות שדות התעופה)#סעיף 24|תקנה 24 לתקנות הטיס (בטיחות בשדות התעופה של רשות שדות התעופה), התשנ״ב–1992}}, יכולה להוות חלק מתכנית התגובה למצבי חירום הנדרשת לפי תקנה זו.

{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: ניהול סיכוני בטיחות}}

{{ח:סעיף|9|ניהול סיכוני בטיחות}}
{{ח:ת}} ספק שירות יקיים ניהול סיכוני בטיחות כאמור {{ח:פנימי|פרק ג|בפרק זה}} –
{{ח:תת|(1)}} לפני יישום מערכת חדשה;
{{ח:תת|(2)}} לפני שינוי במערכת קיימת, למעט שינוי שספק השירות מעריך אותו כבעל השפעה זניחה על הבטיחות, בהתאם לנוהל שהוא כלל בספק המנ״ב, שהתקבל על דעת המנהל;
{{ח:תת|(3)}} בעת פיתוח נוהלי עבודה לאספקת השירותים או המוצרים הקשורים בהפעלה בטוחה של כלי טיס, או שינוי נהלים כאמור;
{{ח:תת|(4)}} עקב זיהוי מפגע בטיחות או אמצעי אפחות סיכון שאינו אפקטיבי, במסגרת תהליכי הבטחת הבטיחות כאמור {{ח:פנימי|פרק ד|בפרק ד׳}}.

{{ח:סעיף|10|זיהוי מפגעי בטיחות}}
{{ח:תת|(א)}} ספק השירות יפתח ויקיים תהליכים לזיהוי מפגעי בטיחות הקשורים לשירותים או למוצרים שהוא מספק הקשורים בהפעלה בטוחה של כלי טיס.
{{ח:תת|(ב)}} תהליכים לזיהוי מפגעי בטיחות כאמור בתקנת משנה (א) –
{{ח:תתת|(1)}} יכללו תהליך לניתוח המערכות הרלוונטיות, שיביא בחשבון לפחות את כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} מטרת המערכת ותפקודה;
{{ח:תתתת|(ב)}} סביבת ההפעלה של המערכת;
{{ח:תתתת|(ג)}} תיאור תהליכי המערכת ונהליה;
{{ח:תתתת|(ד)}} כוח האדם, המבנה הארגוני, הציוד והמיתקנים הנדרשים להפעלת המערכת;
{{ח:תתת|(2)}} יבוסס על שילוב של שיטות תגובתיות ויזומות.

{{ח:סעיף|11|הערכת סיכוני בטיחות ונקיטת אמצעי אפחות סיכון}}
{{ח:תת|(א)}} ספק שירות יפתח ויקיים תהליכים –
{{ח:תתת|(1)}} לניתוח סיכוני הבטיחות הקשורים במפגעי בטיחות שהוא זיהה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 10|בתקנה 10}};
{{ח:תתת|(2)}} להערכת סיכוני הבטיחות שנותחו כאמור בפסקה (1), באופן המאפשר החלטה אם הם ברמה מקובלת;
{{ח:תתת|(3)}} לפיתוח ולקביעה של אמצעי אפחות סיכון, הנחוצים כתוצאה מתהליכי הערכת סיכוני הבטיחות כאמור בפסקה (2).
{{ח:תת|(ב)}} לפני יישום אמצעי אפחות סיכון כאמור בתקנת משנה (א)(3), יעריך ספק השירות אם יישומו יביא להפחתת סיכון הבטיחות לרמה המקובלת שהוא קבע.

{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: הבטחת הבטיחות}}

{{ח:סעיף|12|מדידת ביצועי הבטיחות}}
{{ח:תת|(א)}} ספק שירות יפתח ויקיים מערכות לאיסוף מידע לגבי ההפעלה שהוא מבצע והשירותים או המוצרים שהוא מספק הקשורים להפעלה בטוחה של כלי טיס, לניטור ביצועי הבטיחות שלו; מערכות אלה יכללו לפחות את כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} ניטור תהליכים מבצעיים;
{{ח:תתת|(2)}} ניטור סביבת ההפעלה לגילוי שינויים;
{{ח:תתת|(3)}} סיקורים לתהליכי הפעלה ולמערכות הפעלה;
{{ח:תתת|(4)}} הערכת המנ״ב, וכן הערכה של תהליכי ההפעלה ומערכות ההפעלה;
{{ח:תתת|(5)}} איסוף דיווחים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7|בתקנה 7(ב)(6)}}, ניתוח המידע ותחקורו;
{{ח:תתת|(6)}} תחקור דיווחים הנוגעים להפרות פוטנציאליות של דיני הטיס או של אמצעי אפחות סיכון שספק השירות קבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|תקנה 11}};
{{ח:תתת|(7)}} מערכת דיווחי רשות, שהיא חסויה, לעובדי ספק השירות, שבאמצעותה יכול העובד לדווח על מפגעי בטיחות, חששות, אירועים ותקריות, ולהציע פתרונות ושיפורים.
{{ח:תת|(ב)}} ספק השירות יפתח ויקיים תהליכים לניתוח מידע שבידו לגבי פעילותו והשירותים והמוצרים שהוא מספק, הקשורים להפעלה בטוחה של כלי טיס, ובכלל זה מידע שצבר באמצעות התהליכים והמערכות כאמור בתקנת משנה (א).

{{ח:סעיף|13|הערכת ביצועי הבטיחות}}
{{ח:תת|(א)}} ספק שירות יעריך את ביצועי הבטיחות שלו באמצעות מדדי ביצועי הבטיחות שהוא קבע במנ״ב ביחס ליעדי ביצוע הבטיחות שהוא קבע במנ״ב לגבי אותם מדדים, במטרה –
{{ח:תתת|(1)}} להבטיח כי אמצעי אפחות הסיכון שקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|תקנה 11}} מיושמים;
{{ח:תתת|(2)}} להעריך את האפקטיביות של אמצעי אפחות סיכון שקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|תקנה 11}} ולזהות אמצעי אפחות סיכון שאינם אפקטיביים;
{{ח:תתת|(3)}} לזהות שינויים, ובכלל זה בסביבת ההפעלה, שיכולים להשפיע על רמת סיכוני הבטיחות או לגרום למפגעי בטיחות חדשים, הקשורים לשירותים או למוצרים הקשורים להפעלה בטוחה של כלי טיס, שאותם הוא מספק;
{{ח:תתת|(4)}} לזהות מפגעי בטיחות חדשים;
{{ח:תתת|(5)}} להעריך את ביצועי המנ״ב ולאפשר שיפור מתמיד של כלל ביצועי המנ״ב.
{{ח:תת|(ב)}} מצא ספק השירות, בעקבות הערכה לפי תקנת משנה (א), כי קיימים אמצעי אפחות סיכון שאינם אפקטיביים או מפגעי בטיחות חדשים, יבצע ספק השירות לגביהם ניהול סיכוני בטיחות כאמור {{ח:פנימי|פרק ג|בפרק ג׳}}.
{{ח:תת|(ג)}} הערכת ביצועי הבטיחות כאמור בתקנה זו תאושר בידי המנהל בעל האחריות הכוללת.

{{ח:סעיף|14|שיפור מתמיד}}
{{ח:ת}} ספק שירות ימסד ויקיים תהליכים לתיקון ליקויים בביצועי הבטיחות שזוהו בהערכה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 13|בתקנה 13}}.

{{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: קידום הבטיחות}}

{{ח:סעיף|15|הדרכה}}
{{ח:ת}} ספק שירות –
{{ח:תת|(1)}} יפתח ויקיים תכניות הדרכה בנושאי בטיחות, ראשונית ותקופתית, בהתאם להוראות מסמך 9859, שתבטיח כי כל מועסק על ידו או מטעמו יהיה מאומן וכשיר לביצוע חובותיו במסגרת המנ״ב;
{{ח:תת|(2)}} יקבע את התכנים בתכניות ההדרכה כך שיתאימו למידת מעורבותו של המודרך במנ״ב, כנדרש על פי הגדרת תפקידו ואחריותו בארגון.

{{ח:סעיף|16|תקשור מידע בנושאי בטיחות}}
{{ח:ת}} ספק שירות יפתח ויקיים אמצעים להפצה ולהסברה של מידע, מסמכים והוראות בנושאי בטיחות אשר –
{{ח:תת|(1)}} יבטיחו שכל מועסק על ידו או מטעמו יהיה מודע למדיניות הבטיחות, לתהליכים ולכלים שבמנ״ב, הנוגעים לתפקידו ולאחריותו בארגון של ספק השירות;
{{ח:תת|(2)}} יכללו מידע חיוני לבטיחות, ובכלל זה מידע לגבי מפגעי בטיחות הנוגעים לתפקידיו ולתחומי אחריותו של כל מועסק על ידו או מטעמו;
{{ח:תת|(3)}} יכללו הסברים בדבר הצורך בפעילויות בטיחותיות מסוימות;
{{ח:תת|(4)}} יכללו הסברים בדבר הצורך בנוהלי בטיחות חדשים שנקבעו או בעדכונים שנעשו בנהלים קיימים.

{{ח:קטע2|פרק ו|פרק ו׳: תיעוד המנ״ב}}

{{ח:סעיף|17|ספר מנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} ספק שירות יפתח ויקיים ספר מנ״ב, המקובל על המנהל; ספר מנ״ב יכלול לפחות את כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מדיניות הבטיחות של ספק השירות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 4|בתקנה 4}} ויעדי ביצועי הבטיחות שלו;
{{ח:תתת|(2)}} דרישות הדין לגבי המנ״ב;
{{ח:תתת|(3)}} תהליכי המנ״ב ונוהליה;
{{ח:תתת|(4)}} תחומי אחריות ואחריותיות וסמכויות לגבי תהליכי המנ״ב ונוהליה;
{{ח:תתת|(5)}} תיאור תוצרי המנ״ב.
{{ח:תת|(ב)}} ספק השירות יבטיח כי תוכני ספר המנ״ב יהיו עקביים ולא יסתרו –
{{ח:תתת|(1)}} כל הוראת דין החלה לגבי ספק השירות;
{{ח:תתת|(2)}} כל הוראת מינהל החלה לגבי ספק השירות, ובפרט כל תנאי שנקבע ברישיונו;
{{ח:תתת|(3)}} כל מסמך אחר שספק השירות נדרש לקיים לפי דיני הטיס.
{{ח:תת|(ג)}} ספק שירות יעצב את ספר המנ״ב באופן שקל יהיה לעדכנו ולהחליף את דפיו, ינהיג שיטה שתאפשר לדעת מהי הגרסה המעודכנת ביותר שלו, ויציין על גבי כל דף את תאריך העדכון האחרון שלו; לעניין זה, ”דף“ – לרבות דף אלקטרוני.
{{ח:תת|(ד)}} ספק שירות יבטיח כי כל המועסק על ידו או מטעמו מבצע את הנדרש ממנו במסגרת המנ״ב לפי ספר המנ״ב.

{{ח:סעיף|18|תיקון ספר מנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} ספק שירות יתקן את ספר המנ״ב, כפי הנדרש, כדי להבטיח את עדכניות המידע הכלולו בו; כל תיקון כאמור יהיה מקובל על דעת המנהל כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בתקנה 3}}.
{{ח:תת|(ב)}} ראה המנהל כי נחוץ לבצע תיקון בספר המנ״ב של ספק שירות, לרבות הוספת הוראות, יודיע על כך לספק השירות ויאפשר לו להמציא לו מידע והערות בתוך תקופה שעליה יורה, שלא תפחת מעשרים ואחד ימים מיום שקיבל ספק השירות את ההודעה.
{{ח:תת|(ג)}} הומצאו למנהל מידע והערות כאמור בתקנת משנה (ב), ישקול אותם ויודיע לספק השירות על החלטתו.
{{ח:תת|(ד)}} ספק השירות יתקן את ספר המנ״ב לפי הוראת המנהל, בתוך 60 ימים מיום שקיבל את הודעת המנהל כאמור בתקנת משנה (ב), ואם הגיש מידע והערות כאמור בתקנת משנה (ב) – בתוך 30 ימים מיום הודעת המנהל כאמור בתקנת משנה (ג), ויודיע למנהל על השלמת התיקון.

{{ח:סעיף|19|הפצת ספר מנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} ספק שירות ימסור את ספר המנ״ב וכל תיקון שלו –
{{ח:תתת|(1)}} למנהל;
{{ח:תתת|(2)}} למנהל בעל האחריות הכוללת, למנהל הבטיחות שמונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|תקנה 7}}, ולחברי הנהלה הבכירה של הארגון;
{{ח:תתת|(3)}} לכל המועסק על ידו או מטעמו שנדרש להיות מעורב במנ״ב בהתאם לתפקידיו ולאחריותו – את החלקים הנוגעים למעורבותו הנדרשת במנ״ב.
{{ח:תת|(ב)}} ספק שירות יעמיד עותק מעודכן של ספק המנ״ב לרשותו של כל המועסק על ידו או מטעמו ושל כל אדם מוסמך אחר, במשרדיו הראשיים, וכן, אם הוא מספק את שירותיו במיתקן קבע אחר, אחד או יותר – בכל מיתקן קבע כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} המחזיק בספר מנ״ב יעדכנו באופן שוטף בתיקונים שהמציא לו ספק השירות כאמור.

{{ח:סעיף|20|תיעוד מוצרי המנ״ב ושמירתם}}
{{ח:תת|(א)}} ספק שירות יתעד את תהליכי ניהול סיכוני הבטיחות שקיים כאמור {{ח:פנימי|פרק ג|בפרק ג׳}} ותוצאותיהם, וישמור את התיעוד לגבי כל תהליך כאמור כל עוד התהליך רלוונטי לפעילותו.
{{ח:תת|(ב)}} ספק שירות יתעד את תוצאות תהליכי הבטחת הבטיחות שקיים כאמור {{ח:פנימי|פרק ד|בפרק ד׳}} וישמור תיעוד זה לתקופה של חמש שנים לפחות.
{{ח:תת|(ג)}} ספק שירות יתעד את ההדרכות שעבר כל אדם כאמור {{ח:פנימי|סעיף 15|בתקנה 15}}, וישמור תיעוד זה כל עוד אותו אדם מועסק על ידו או מטעמו.
{{ח:תת|(ד)}} ספק שירות ישמור תיעוד על כל הפצה והסברה של מידע, מסמכים והוראות בנושאי בטיחות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 16|בתקנה 16}} לתקופה של שנתיים לפחות.

{{ח:קטע2|פרק ז|פרק ז׳: הוראות שונות, תחילה והוראות מעבר}}

{{ח:סעיף|21|פרסום שינויים מסוימים במסמך 9859}}
{{ח:תת|(א)}} שונתה הוראה במסמך 9859 שתקנות אלה מפנות אלה, יפרסם המנהל, ברשומות ובאתר האינטרנט של הרשות, הודעה על השינוי, בציון מועד תחילתו בישראל.
{{ח:תת|(ב)}} מועד התחילה של שינוי כאמור בתקנת משנה (א) יהיה לאחר שחלפו ארבעה עשר ימים לפחות מיום הפרסום ברשומות.
{{ח:תת|(ג)}} מסמך 9859 בנוסחו העדכני יעמוד לעיון הציבור במשרדי הרשות.

{{ח:סעיף|21א|בחינה ראשונה לפי {{ח:חיצוני|חוק עקרונות האסדרה|חוק עקרונות האסדרה}}|תיקון: תשפ״ה}}
{{ח:ת}} המנהל יפרסם באתר האינטרנט של הרשות את המועד לבחינה ראשונה של תיקונים לתקנות אלה שחל עליהם {{ח:חיצוני|חוק עקרונות האסדרה#סעיף 24|סעיף 24 לחוק עקרונות האסדרה, התשפ״ב–2021}}.

{{ח:סעיף|22|תחילה והוראות מעבר}}
{{ח:תת|(א)}} תחילתן של תקנות אלה 30 ימים מיום פרסומן.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), תחילתן של תקנות אלה לגבי ספק שירות המחזיק ברישיון ערב פרסומן (להלן – ספק שירות קיים) תהיה שמונה עשר חודשים מיום פרסומן או ביום קבלתה הראשונית של המנ״ב על דעת המנהל לפי תקנות משנה (ג) ו־(ד), לפי המוקדם מביניהם.
{{ח:תת|(ג)}} ספק שירות קיים –
{{ח:תתת|(1)}} יגיש לביקורת המנהל ולקבלה על דעתו, ספר מנ״ב כנדרש בתקנות אלה ותכנית ליישום המנ״ב (בתקנה זו – תכנית היישום) כפי שהורה לו המנהל, בתוך שישה חודשים מיום פרסומן של תקנות אלה; על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 9|בתקנה 9}}, תכנית היישום תכלול תכנית לביצוע ניהול סיכוני בטיחות על כלל המערכות של ספק השירות, למעט מערכת שהתקיים בה אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} ספק השירות הראה למנהל, להנחת דעתו, כי ערך לגביה, לפני פרסומן של תקנות אלה, תהליך ניהול סיכונים העומד בדרישות תקנות אלה וספר המנ״ב שלו;
{{ח:תתתת|(ב)}} שספק השירות העריך אותה כבעלת השפעה זניחה על הבטיחות, בהתאם לנוהל כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9|בתקנה 9(2)}};
{{ח:תתת|(2)}} ישלים תהליך של קבלה ראשונית על דעת המנהל לגבי המנ״ב ולגבי תכנית היישום, בתוך שנה ממועד הגשתן למנהל כאמור, או בתוך תקופה ארוכה יותר שהתיר לו המנהל;
{{ח:תתת|(3)}} יפעל בהתאם למנ״ב ולתכנית היישום מיום קבלתן על דעת המנהל כאמור בפסקה (2).
{{ח:תת|(ד)}} על קבלה ראשונית על דעת המנהל של המנ״ב ותכנית היישום כאמור בתקנת משנה (ג) יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המנהל רשאי, בתוך 60 ימים מהיום שבו הועמדו המנ״ב ותכנית היישום לביקורתו, להודיע לספק השירות כי המנ״ב או תכנית היישום אינן מקובלות על דעתו, להורות לספק השירות לתקן אותן, להמציא לו מידע נוסף, או להודיע לספק השירות, בהחלטה מנומקת, כי דרושה לו תקופה נוספת שלא תעלה על 60 ימים לבחינתן;
{{ח:תתת|(2)}} יראו את המנ״ב כמקובלת ראשונית על דעת המנהל, ואת תכנית היישום כמקובלת על דעת המנהל, אם התקיים אחד מאלה:
{{ח:תת|(א)}} ספק השירות תיקן את המנ״ב ואת תכנית היישום בהתאם להוראות המנהל כאמור בפסקה (1), והמנהל הודיעו כי אין לו הערות נוספות לגביהן;
{{ח:תת|(ב)}} עברו 60 ימים מן המועד שבו הגיש ספק השירות לביקורת המנהל את המנ״ב ואת תכנית היישום, והמנהל לא הודיע לו כי הן אינן מקובלות על דעתו, או כי דרושה לו תקופה נוספת לבחינתן, ולא הורה לו לתקנן ולא דרש ממנו מידע נוסף.
{{ח:תת|(ה)}} המנהל יבדוק את אופן יישום המנ״ב בידי ספק השירות במהלך השנה לאחר קבלתה הראשונית על דעתו, ויחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המנהל רשאי להורות לספק השירות לתקן את המנ״ב, אם מצא כי היא אינה ממלאת אחר תקנות אלה להנחת דעתו;
{{ח:תתת|(2)}} הורה המנהל על האמור בפסקה (1), ישלים ספק השירות את התיקונים ויישומם בתוך תקופה שהורה עליה המנהל;
{{ח:תתת|(3)}} לא מצא המנהל כי נדרשים תיקונים כאמור בפסקה (1) בתוך שנה מיום קבלתה הראשונית על דעתו, או הודיע המנהל לספק השירות כי הוא לא מצא כי נדרשים במנ״ב תיקונים נוספים בתום התקופה שקצב לביצוע תיקונים במנ״ב כאמור בפסקה (2), יראו את המנ״ב כמקובלת על דעת המנהל.
{{ח:תת|(ו)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בתקנה 3(ו) ו־(ז)}}, אם בתקופה שעד לקבלה ראשונית של המנ״ב על דעת המנהל ביקש ספק שירות קיים תיקון ברישיונו או רישיון חדש, באופן שיאפשר לו לבצע פעילות הקשורה להפעלה בטוחה של כלי טיס שהוא אינו מורשה לבצע (בתקנת משנה זו – פעילות חדשה), לא יתקן המנהל את הרישיון ולא ייתן רישיון חדש, אלא אם כן ספק השירות הקיים ביצע תהליכי מנ״ב לגבי הפעילות החדשה, הגיש לביקורת המנהל את תוצרי התהליכים כאמור, וככל הנדרש תיקון מתאים לספר למנ״ב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 18|בתקנה 18(א)}}, ונחה דעתו של המנהל כי ספק השירות ערוך לעמוד בדרישות תקנות אלה לעניין הפעילות החדשה.

{{ח:חתימות|י״ח בכסלו התשע״ח (6 בדצמבר 2017)}}
* '''ישראל כ״ץ'''&lt;br&gt;שר התחבורה והבטיחות בדרכים
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>a6t5jcma04vcaxghc6hwc8crao19tjz</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חדש ששוני</title>
    <ns>0</ns>
    <id>403499</id>
    <revision>
      <id>3018234</id>
      <parentid>2968274</parentid>
      <timestamp>2026-05-31T18:47:33Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>הוספת הטעמות וקמצים קטנים, שינוי תבניות, סידור מחדש לפי החריזה.</comment>
      <origin>3018234</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2125" sha1="s7yglaxupivdku9fzsz7r3fwaruepmq" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=24}}
{{הור|סימן: {{מודגש|א״ב}}}}

{{ר1}}
חַדֵשׁ שְׂשׂוֹנִי אֵל נָא וְהָבִיא{{ר1}}
אֶת אֵלִיָּֽהוּ הַנָּבִיא.

{{סי|אַ}}מֵּץ וְחַזֵּק רִפְיוֹן יָדִי,{{ש}}
{{סי|בָּ}}רֵךְ מְלַאכְתִּי וְכׇל מַעְבָּדִי{{ש}}
{{סי|גּ}}וֹאֲלִי זְכוֹר עׇנְיִי וּמְרוּדִי,{{ש}}
{{סי|דְּ}}בָרְךָ הַטּוֹב הָקֵם לְעוֹדְדִי{{ר1}}
{{סי|הָ}}רֵץ וּשְׁלַח וְשַׂמַּח לְבָבִי{{ר1}}
אֶת אֵלִיָּֽהוּ הַנָּבִיא.

{{סי|וַ}}עֵד וְהָכֵן דֵּי סִפּוּקִי,{{ש}}
{{סי|זַ}}מֵּן מְזוֹנִי וְלֶֽחֶם חֻקִּי{{ש}}
{{סי|חֲ}}לֵב חֵיל גּוֹיִם חִישׁ לְהָנִיקִי,{{ש}}
{{סי|ט}}וּבְךָ תְּשַׂבַּע עוֹלְלִי וְיוֹנְקִי{{ר1}}
{{סי|יָ}}בֹא מְשִׁיחִי לְעִיר מוֹשָׁבִי{{ר1}}
אֶת אֵלִיָּֽהוּ הַנָּבִיא.

{{סי|כּ}}וֹנֵן לְעַם זוּ צֳרִי צִיר לַחֲבוֹשׁ,{{ש}}
{{סי|לֶֽ}}חֶם לֶאֱכוֹל וּבֶֽגֶד לִלְבּוֹשׁ{{ש}}
{{סי|מְ}}שַׂנְּאִי יֶחֱזֶה יִרְאֶה וְיֵבוֹשׁ,{{ש}}
{{סי|נְ}}וֵה הַר שֵׂעִיר בְּקָרוֹב תִּכְבּוֹשׁ{{ר1}}
{{סי|שְׂ}}שׂוֹנִי יִגְדַּל בִּרְאוֹת סְבִיבִי{{ר1}}
אֶת אֵלִיָּֽהוּ הַנָּבִיא.

{{סי|עַ}}מּוֹן וּמוֹאָב מְהֵרָה תְכַלֶּה,{{ש}}
{{סי|פְּ}}דוּתְךָ לְעַמְּךָ בְּקָרוֹב תְּגַלֶּה{{ש}}
{{סי|צִ}}יּוֹן תְּמַלֵּא מֵעַם אֵֽלֶּה,{{ש}}
{{סי|קִ}}רְיַת מֶֽלֶךְ רָב אָז נַעֲלֶה{{ר1}}
{{סי|שַׁ}}כֵּן {{סי|תְּ}}שַׁכֵּן בְּתוֹךְ עַם צְבִי{{ר1}}
אֶת אֵלִיָּֽהוּ הַנָּבִיא.

[[קטגוריה:זמירות למוצאי שבת]]</text>
      <sha1>s7yglaxupivdku9fzsz7r3fwaruepmq</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אלי חיש גואלי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>403501</id>
    <revision>
      <id>3018214</id>
      <parentid>2929278</parentid>
      <timestamp>2026-05-31T14:40:39Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>הוספת הטעמות וקמצים קטנים, סידור לפי הצורה שבה זה מופיע בתצורת העריכה (וכמו שיר), ושינוי תבניות כללי.</comment>
      <origin>3018214</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1902" sha1="hs7c6t00rcyrgjxvh3oaufs6u1y74xy" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=24}}
{{הור|סימן: {{מודגש|נחמן}}}}
{{רפרן|אֵלִי חִישׁ גּוֹאֲלִי,|עַבְדְּךָ יַשְׂכִּילִי,|מְבַשֵּׂר טוֹב אֵלִי,|אֶת אֵלִיָּֽהוּ הַנָּבִיא.}}

{{סי|נָ}}אווּ עַל הֶהָרִים,{{ש}}
שְׁלוּחֵי יוֹצֵר הָרִים,{{ש}}
וְרַגְלֵי הַמְּבַשְּׂרִים,{{ש}}
בֶּאֱמֹר שֽׁוּבִי שֽׁוּבִי.
{{רפרן|אֵלִי חִישׁ גּוֹאֲלִי,|עַבְדְּךָ יַשְׂכִּילִי,|מְבַשֵּׂר טוֹב אֵלִי,|אֶת אֵלִיָּֽהוּ הַנָּבִיא.}}

{{סי|חֲ}}בִי כִּמְעַט רֶֽגַע,{{ש}}
כׇּל מַחֲלָה וְכׇל נֶֽגַע,{{ש}}
אוֹיְבַֽיִךְ אֶפְגַּע,{{ש}}
יוֹם נָקָֹם בְּלִבִּי.
{{רפרן|אֵלִי חִישׁ גּוֹאֲלִי,|עַבְדְּךָ יַשְׂכִּילִי,|מְבַשֵּׂר טוֹב אֵלִי,|אֶת אֵלִיָּֽהוּ הַנָּבִיא.}}

{{סי|מַ}}לְכֵּךְ יָבוֹא לָךְ,{{ש}}
יָפָה אַתְּ כֻּלָּךָ,{{ש}}
וְרַעְיָתִי לְמוּלָךְ,{{ש}}
גִּלְעָדִי הַתִּשְׁבִּי.
{{רפרן|אֵלִי חִישׁ גּוֹאֲלִי,|עַבְדְּךָ יַשְׂכִּילִי,|מְבַשֵּׂר טוֹב אֵלִי,|אֶת אֵלִיָּֽהוּ הַנָּבִיא.}}

{{סי|נֹֽ}}פֶת תִּטֹּֽפְנָה,{{ש}}
שִׂפְתֵי בְּנֵי יוֹנָה,{{ש}}
כִּי בָּא עֵת לְחֶנְנָהּ,{{ש}}
צִיּוֹן נַחֲלַת צְבִי.
{{רפרן|אֵלִי חִישׁ גּוֹאֲלִי,|עַבְדְּךָ יַשְׂכִּילִי,|מְבַשֵּׂר טוֹב אֵלִי,|אֶת אֵלִיָּֽהוּ הַנָּבִיא.}}

[[קטגוריה:זמירות למוצאי שבת]]</text>
      <sha1>hs7c6t00rcyrgjxvh3oaufs6u1y74xy</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>זמירות למלווה מלכה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>403505</id>
    <revision>
      <id>3018235</id>
      <parentid>2841339</parentid>
      <timestamp>2026-05-31T18:51:53Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>החלפת טקסט בעמוד זהה</comment>
      <origin>3018235</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="30422" sha1="o8ua8tgr65p32cr2w2sqqjbap1jx6x5" xml:space="preserve">==אתקינו סעודתא==

ג”פ:{{עם-ניקוד|אַתְקִינוּ סְעוּדָתָא דִמְהֵימְנוּתָא שְׁלֵמָתָא, חֶדְוְתָא דְמַלְכָּא קַדִישָׁא.{{ש}} 
אַתְקִינוּ סְעוּדָתָא דְמַלְכָּא.{{ש}}
דָּא הִיא סְעוּדָתָא דְּדָוִד מַלְכָּא מְשִׁיחָא.{{ש}}
דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל חַי וְקַיָּים.{{ש}}
סִימָן טוֹב וּמַזָּל טוֹב יְהֵא לָנוּ וּלְכָל יִשְׂרָאֵל. אָמֵן.}}

==מזמור לדוד==
{{עם-ניקוד|{{:תהלים כג/ניקוד}}}}

==במוצאי יום מנוחה==
{{:במוצאי יום מנוחה}}


[[קטגוריה:זמירות למוצאי שבת]]


==חדש ששוני==

{{:חדש ששוני}}

==אגיל ואשמח==

אָגִיל וְאֶשְׂמַח בִּלְבָבִי, בִּרְאוֹתִי כִּי מֵאוֹיְבִי תָּרִיב רִיבִי, וּלְצִיּוֹן גוֹאֵל תָּבִיא - אִישׁ צֶמַח תַּצְמִיחַ, אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא וּמֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ.

לָכֵן בָּעַמִּים יַחַד, תִּפּוֹל אֵימָה וָפַחַד, לִבָּם יִפְחָד, בְּעֵת יַעֲלֶה גּוֹי אֶחָד - וְאֹרְחוֹתָיו יַצְלִיחַ אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא וּמֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ.

עוֹד מִמִּזְרָח לְמַעֲרָב יֵעוֹר לַעֲשׂוֹת הֶרֶג רָב, בַּאֲרָם וַעֲרָב לַעֲרוֹךְ מִלְחָמָה וּקְרָב - עַל אוֹיְבָיו יַצְרִיחַ אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא וּמֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ.

זֵדִים מַלְכֵי אֲדָמָה יְטוּר נָפִישׁ וָקֵדְמָה, מִשְׁמָע וְדוּמָה נוּסוּ נֶגְבָּה וְיָמָּה - אֲשֶׁר אֶתְכֶם יַבְרִיחַ אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא וּמֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ.

רָנּוּ כָּל עֹבְרֵי אֹרַח כִּי הִנֵּה רַעֲנָן אֶזְרַח, אוֹרוֹ זָרַח קָנֶה כַּפְתּוֹר וָפֶרַח - עַל הַר צִיּוֹן יַפְרִיחַ אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא וּמֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ.

==אלוהים יסעדנו==

'''אלהים יסעדנו, ברכה במאודנו, וזבד טוב יזבדנו, בכל משלח ידינו'''. '''אלהים יסעדנו'''.


ביום ראשון למלאכה, יצו אתנו ברכה, ויום השני ככה, ימתיק את סודנו. '''אלהים יסעדנו'''.

רבה צבאי ישעי, בשלישי וברביעי, בחמישי אך לא בעי, ישלח את פודנו. '''אלהים יסעדנו'''.

הכן טבוח טבח, ביום הששי זבח, קדש הלול ושבח על כל מחמדנו. '''אלהים יסעדנו'''.

מעדנים לנפשנו, נתן ביום קדשנו, ורעננה ערשנו, ולילה אור בעדנו. '''אלהים יסעדנו'''.

==אלי חיש גואלי==

'''אֵלִי חִישׁ גּואֲלִי, עַבְדְּךָ יַשְׂכִּילִי, מְבַשֵּׂר טוב אֵלִי, אֶת אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא.'''

נָאווּ עַל הֶהָרִים, שְׁלוּחֵי יוצֵר הָרִים, וְרַגְלֵי הַמְּבַשְּׂרִים, בְּאֱמר שׁוּבִי שׁוּבִי.

'''אֵלִי חִישׁ גּואֲלִי, עַבְדְּךָ יַשְׂכִּילִי, מְבַשֵּׂר טוב אֵלִי, אֶת אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא.'''

חֲבִי כִּמְעַט רֶגַע, כָּל מַחֲלָה וְכָל נֶגַע, אויְבַיִךְ אֶפְגַּע, יום נָקָם בְּלִבִּי.

'''אֵלִי חִישׁ גּואֲלִי, עַבְדְּךָ יַשְׂכִּילִי, מְבַשֵּׂר טוב אֵלִי, אֶת אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא.'''

מַלְכֵּךְ יָבוא לָךְ, יָפָה אַתְּ כֻּלָּךָ, וְרַעְיָתִי לְמוּלָךְ, גַּלְעָדִי הַתִּשְׁבִּי.

'''אֵלִי חִישׁ גּואֲלִי, עַבְדְּךָ יַשְׂכִּילִי, מְבַשֵּׂר טוב אֵלִי, אֶת אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא.'''

נפֶת תִּטּפְנָה, שִׂפְתֵי בְּנֵי יונָה, כִּי בָּא עֵת לְחֶנְנָהּ, צִיּון נַחֲלַת צְבִי.

'''אֵלִי חִישׁ גּואֲלִי, עַבְדְּךָ יַשְׂכִּילִי, מְבַשֵּׂר טוב אֵלִי, אֶת אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא.'''

==אדיר איום ונורא==

אַדִּיר אָיוֹם וְנוֹרָא, בַּצַּר לִי לְךָ אֶקְרָא, יְיָ לִי לֹא אִירָא.

גְּדוֹר פִּרְצַת הֵיכָלִי, דָּגוּל מַהֵר חַכְלִילִי, יְיָ הֱיֵה עוֹזֵר לִי.

הֵן אַתָּה תִקְוָתִי, וְלִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי, אֲדֹנָי עוֹז יְשׁוּעָתִי.

זָךְ וּנְשׂוּא כַפַּיִם, חֹן פּוֹרְשֵׂי כַפַּיִם, יְיָ אֶרֶךְ אַפַּיִם.

טוּבְךָ תָּחִישׁ לְעַמֶּךָ, יְהִי עָלֵינוּ כִּנְאוּמֶךָ, יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ.

כּוֹנֵן בֵּית מְכוֹנֶךָ, לְהַרְבִּיץ בּוֹ צֹאנֶךָ, יְיָ בְּאוֹר פָּנֶיךָ.

מִפַּחַד לְהַצִּילִי, נַהֲלֵנִי לציון קודש גוֹרָלִי, אֲדֹנָי שִׁמְעָה בְּקוֹלִי.

סְעֹד וּסְמֹךְ לְנִמְהָרִים, עֲזָר נָא אֶת הַנִּשְׁאָרִים, יְיָ יוֹצֵר הָרִים.

פְּדֵה עַמְּךָ מֵעַזִּים, צֹאנְךָ מִיַּד גּוֹזְזִים, יְיָ עֹשֶׂה חֲזִיזִים.

קָרֵב קֵץ נֶחָמָה, רַחֵם אֹם לֹא רֻחָמָה, יְיָ אִישׁ מִלְחָמָה.

שְׁכֹן כְּמֵאָז בְּאָהֳלֵנוּ, תָּמִיד אֵל מְחוֹלְלֵנוּ, יְיָ מַלְכֵּנוּ הוּא יוֹשִׁיעֵנוּ.


==איש חסיד היה==

אִישׁ חָסִיד הָיָה. בְּלִי מָזון וּמִחְיָה:

בְּבֵיתו עוסֵק מִלֵּבושׁ. וְאֵין בֶּגֶד לִלְבּושׁ:

גּונֵן בַּחֲשׁוּבָה אִשָּׁה. וְגַם בְּבָנִים חֲמִשָּׁה:

דִבְּרָה לו הָאִשָּׁה. יותֵר אֵין לְהִתְיָאֲשָׁה:

הֲמִבְּלִי לֶחֶם לֶאֱכול. בְּעֵרום וּבְחוסֶר כּל:

וְתורָה מָצָאתָ כִּי יָגַעְתָּ. מַה נּאכַל מֵעַתָּה:

זָהִיר כְּבַר נָשׁוּק. הֲלא תֵצֵא לַשּׁוּק:

חַנּוּן וְרַחוּם בִּמְרומָיו. אוּלַי יִגְמְלֵנוּ בְּרַחֲמָיו:

טוב לְקוָיו מַחֲסֶה. רְצון יְרֵאָיו יַעֲשֶׂה:

יָעַצְתְּ בְּדַעַת וּבְחָכְמָה. עֲצָתֵךְ בְּלִי לְהַסְכִּימָה:

כְּצֵאתִי לְבשֶׁת וְלִכְלִמָּה. מִבְּלִי כְסוּת וְשַׂלְמָה:

לְאֵין בְּיָדִי לְפורְטָה. אֲפִילוּ שָׁוֶה פְרוּטָה:

מִהֲרָה וְשָׁאֲלָה מִשְּׁכֵנִים. מַלְבּוּשִׁים נָאִים מְתֻקָּנִים:

נִלְבַּשׁ וְהִשְׁלִיךְ יְהָבו. עַל ה' אֲשֶׁר אֲהֵבו:

סָחוּ יְלָדָיו בְּפִלּוּלָם. אַל יָשׁוב דַּךְ נִכְלָם:

עָבַר בַּשּׁוּק בְּסִבְרָתו. וְהִנֵּה אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא לִקְרָאתו:

פָּץ לו הַמְבַשֵּׂר. בֶּאֱמֶת הַיּום תִּתְעַשֵּׁר:

צַוֵּנִי בְּכָל כְּבודֶךָ. כִּי הִנְנִי עַבְדֶּךָ:

קְרָא לְמִי בְדַעְתּו. קְנות עֶבֶד אֵין כְּמותו:

רָחַשׁ אֵיךְ יְשַׁנֶּה דִינו. עֶבֶד לִמְכּור אֶת אֲדונו:

שָׁת לו חָכְמָתו בְּקִרְבּו. וְהֶחֱזִיק בּו כְּמו רַבּו:

תַּגֵּר קְנָאו בַּאֲהָבִים. בִּשְׁמונֶה מֵאות אֶלֶף זְהוּבִים:

תְּבָעו מַה מְּלַאכְתֶּךָ. אִם בְּבִנְיַן חָכְמָתֶךָ: תַּכְלִית טְרַקְלִין וּפַלְטְרִין. הֲרֵי אַתָּה בֶן חורִין: יום רִאשׁון בְּמִפְעָלִים. פָּעַל עִם פּועֲלִים: שִׁוַּע בַּחֲצִי הַלַּיְלָה. עֲנֵנִי נורָא עֲלִילָה: יָזַמְתִּי וְנִמְכַּרְתִּי לְהַעֲבִידִי. לִכְבודְךָ וְלא לִכְבודִי: בּורֵא עולָם בְּקִנְיָן. הַשְׁלֵם זֶה הַבִּנְיָן: רַחֲמֶיךָ יִכְמְרוּ בַּחֲנִינָתִי. כִּי לְטובָה כַּוָּנָתִי: מַלְאֲכֵי רַחֲמִים מִמְּעונָתו. אָז הֵחֵלּוּ לִבְנותו: רַבּוּ בְּנֵי הַמְּלוּכָה. וַתִּשְׁלַם כָּל הַמְּלָאכָה: דָּץ הַסּוחֵר בִּרְאותו. כִּי נִגְמְרָה מְלַאכְתּו: כְּלוּלַת מִגְדָּלִים נָאִים. לְפִי עִנְיַן הַבַּנָּאִים: יִזָּכֵר לְךָ עַתָּה. אֶתְמול אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ: חָפְשֵׁנִי בְּוַדַּאי וּבְבֵרוּר. כְּנַמְתָּ לְעִנְיַן שִׁחֲרוּר: זֶה קִיְּמו בֶּאֱמֶת. וּפָרַח לו אִישׁ הָאֱמֶת:


==אמר ה’ ליעקב==

אָמַר יי לְיַעֲקׁב     אַל תִּירָא עַבְדִי יַעֲקׁב

בָּחַר יי בְּיַעֲקׁב     אַל תִּירָא עַבְדִי יַעֲקׁב

גָּאַל יי אֶת יַעֲקׁב     אַל תִּירָא עַבְדִי יַעֲקׁב

דָּרַך כּוֹכָב מִיַּעֲקׁב     אַל תִּירָא עַבְדִי יַעֲקׁב

הַבָּאִים יַשְׁרֵשׁ יַעֲקׁב     אַל תִּירָא עַבְדִי יַעֲקׁב

וְיֵרְדְּ מִיַּעֲקׁב     אַל תִּירָא עַבְדִי יַעֲקׁב

זְכֹר זֹאת לְיַעֲקׁב     אַל תִּירָא עַבְדִי יַעֲקׁב

חֶדְוַת יְשוּעוֹת יַעֲקׁב     אַל תִּירָא עַבְדִי יַעֲקׁב

טֹבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקׁב     אַל תִּירָא עַבְדִי יַעֲקׁב

יוֹרוּ מִשְׁפָּטֶיךָ ליַעֲקׁב     אַל תִּירָא עַבְדִי יַעֲקׁב

כִּי לֹא נַחַשׁ בְּיַעֲקׁב     אַל תִּירָא עַבְדִי יַעֲקׁב

לֹא הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקׁב     אַל תִּירָא עַבְדִי יַעֲקׁב

מִי מָנָה עֲפַר יַעֲקׁב     אַל תִּירָא עַבְדִי יַעֲקׁב

נִשְׁבַּע יי לְיַעֲקׁב     אַל תִּירָא עַבְדִי יַעֲקׁב

סְלַח נָא לַעֲוֹן יַעֲקׁב     אַל תִּירָא עַבְדִי יַעֲקׁב

עַתָּה הָשֵׁב שְׁבוּת יַעֲקׁב     אַל תִּירָא עַבְדִי יַעֲקׁב

פָּדָה יי אֶת יַעֲקׁב     אַל תִּירָא עַבְדִי יַעֲקׁב

צַוֵּה יְשׁוּעוֹת יַעֲקׁב     אַל תִּירָא עַבְדִי יַעֲקׁב

קוֹל קוֹל יַעֲקׁב     אַל תִּירָא עַבְדִי יַעֲקׁב

רָנִּי וְשִׂמְחִי לְיַעֲקׁב     אַל תִּירָא עַבְדִי יַעֲקׁב

שָׁב יי אֶת שְׁבוּת יַעֲקׁב     אַל תִּירָא עַבְדִי יַעֲקׁב

תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקׁב     אַל תִּירָא עַבְדִי יַעֲקׁב

==רבון העולמים==

רִבּוֹן הָעוֹלָמִים אָב הָרַחֲמִים וְהַסְּלִיחוֹת, בְּסִימָן טוֹב וּבְמַזָּל טוֹב הָחֵל עָלֵינוּ אֶת שֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה (כשחל יו&quot;ט באמצע השבוע יאמר: אֶת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה) הַבָּאִים לִקְרָאתֵנוּ לְשָׁלוֹם, חֲשׁוּכִים מִכָּל חֵטְא וָפֶשַׁע וּמְנֻקִּים מִכָּל עָוֹן וְאַשְׁמָה וָרֶשַׁע, וּמְדֻבָּקִים בְּתַלְמוּד תּוֹרָה וּבְמַעֲשִׂים טוֹבִים. וְחָנֵּנוּ דֵעָה בִּינָה וְהַשְׂכֵּל מֵאִתְּךָ, וְתַשְׁמִיעֵנוּ בָהֶם שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה, וְלֹא תַעֲלֶה קִנְאָתֵנוּ עַל לֵב אָדָם וְלֹא קִנְאַת אָדָם תַּעֲלֶה עַל לִבֵּנוּ.

מַלְכֵּנוּ אֱלהֵינוּ, אָב הָרַחֲמָן, שִׂים בְּרָכָה וּרְוָחָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יָדֵינוּ. וְכָל הַיּוֹעֵץ עָלֵינוּ וְעַל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל עֵצָה טוֹבָה וּמַחֲשָׁבָה טוֹבָה, אַמְּצוֹ וּבָרְכוֹ, גַּדְּלוֹ וְקַיְּמוֹ, קַיֵּם עֲצָתוֹ. כַּדָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר, יִתֶּן לְךָ כִלְבָבֶךָ וְכָל עֲצָתְךָ יְמַלֵּא; וְנֶאֱמַר, וְתִגְזַר אוֹמֶר וְיָקָם לָךְ, וְעַל דְּרָכֶיךָ נָגַהּ אוֹר.

וְכָל הַיּוֹעֵץ עָלֵינוּ וְעַל כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל עֵצָה שֶׁאֵינָהּ טוֹבָה וּמַחֲשָׁבָה שֶׁאֵינָהּ טוֹבָה, תּוּפַר עֲצָתוֹ. כַּדָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר, יְהֹוָה הֵפִיר עֲצַת גּוֹיִם הֵנִיא מַחְשְׁבוֹת עַמִּים; וְנֶאֱמַר, עֻצוּ עֵצָה וְתֻפָר דַּבְּרוּ דָּבָר וְלֹא יָקוּם כִּי עִמָּנוּ אֵל.

וּפְתַח לָנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ אַב הָרַחֲמִים, אֲדוֹן הַסְּלִיחוֹת, בָּזֶה הַשָּׁבוּעַ וּבְכָל שָׁבוּעַ שַׁעֲרֵי אוֹרָה, שַׁעֲרֵי אֹרֶךְ יָמִים וְשָׁנִים, שַׁעֲרֵי אֲרִיכַת אַפַּיִם, שַׁעֲרֵי בְרָכָה, שַׁעֲרֵי בִינָה, שַׁעֲרֵי גִילָה, שַׁעֲרֵי גְדוּלָה, שַׁעֲרֵי גְאוּלָה, שַׁעֲרֵי גְבוּרָה, שַׁעֲרֵי דִיצָה, שַׁעֲרֵי דֵעָה, שַׁעֲרֵי הוֹד, שַׁעֲרֵי הָדָר, שַׁעֲרֵי הַצְלָחָה, שַׁעֲרֵי הַרְוָחָה, שַׁעֲרֵי וַעַד טוֹב, שַׁעֲרֵי זְרִיזוּת, שַׁעֲרֵי זִמְרָה, שַׁעֲרֵי זְכֻיּוֹת, שַׁעֲרֵי זִיו, שַׁעֲרֵי זוֹהַר תּוֹרָה, שַׁעֲרֵי זוֹהַר חָכְמָה, שַׁעֲרֵי זוֹהַר בִּינָה, שַׁעֲרֵי זוֹהַר דַּעַת, שַׁעֲרֵי חֶדְוָה, שַׁעֲרֵי חֶמְלָה, שַׁעֲרֵי חֵן וָחֶסֶד, שַׁעֲרֵי חַיִּים טוֹבִים, שַׁעֲרֵי חָכְמָה, שַׁעֲרֵי טוֹבָה, שַׁעֲרֵי טוֹהַר, שַׁעֲרֵי יְשׁוּעָה, שַׁעֲרֵי ישֶׁר, שַׁעֲרֵי כַפָּרָה, שַׁעֲרֵי כַלְכָּלָה, שַׁעֲרֵי כָבוֹד, שַׁעֲרֵי לִמּוּד, שַׁעֲרֵי מָזוֹן, שַׁעֲרֵי מְנוּחוֹת, שַׁעֲרֵי מְחִילוֹת, שַׁעֲרֵי מַדָּע, שַׁעֲרֵי נֶחָמָה, שַׁעֲרֵי נְקִיּוּת, שַׁעֲרֵי סְלִיחָה, שַׁעֲרֵי סִיַּעְתָּא דִשְׁמַיָּא, שַׁעֲרֵי עֶזְרָה, שַׁעֲרֵי פְדוּת, שַׁעֲרֵי פַרְנָסָה טוֹבָה, שַׁעֲרֵי צְדָקָה, שַׁעֲרֵי צָהֳלָה, שַׁעֲרֵי קְדוּשָׁה, שַׁעֲרֵי קוֹמְמִיוּת, שַׁעֲרֵי רַחֲמִים, שַׁעֲרֵי רָצוֹן, שַׁעֲרֵי רְפוּאָה שְׁלֵמָה, שַׁעֲרֵי שָׁלוֹם, שַׁעֲרֵי שִׂמְחָה, שַׁעֲרֵי שְׁמוּעוֹת טוֹבוֹת, שַׁעֲרֵי שַׁלְוָה, שַׁעֲרֵי תוֹרָה, שַׁעֲרֵי תְפִלָּה, שַׁעֲרֵי תְשׁוּבָה, שַׁעֲרֵי תְשׁוּעָה. כְּדִכְתִיב, וּתְשׁוּעַת צַדִּיקִים מֵיְהֹוָה מָעוּזָם בְּעֵת צָרָה, וַיַּעַזְרֵם יְהֹוָה וַיְפַלְּטֵם, יְפַלְּטֵם מֵרְשָׁעִים וְיוֹשִׁיעֵם כִּי חָסוּ בוֹ. וְנֶאֱמַר חָשַׂף יְהֹוָה אֶת זְרוֹעַ קָדְשׁוֹ לְעֵינֵי כָּל הַגּוֹיִם וְרָאוּ כָּל אַפְסֵי אָרֶץ אֵת יְשׁוּעַת אֱלהֵינוּ. וְנֶאֱמַר קוֹל צוֹפַיִךְ נָשְׂאוּ קוֹל יַחְדָּו יְרַנֵּנוּ, כִּי עַיִן בְּעַיִן יִרְאוּ בְּשׁוּב יְהֹוָה צִיּוֹן.

וְקַיֶּם לָנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב, מַה נָּאווּ עַל הֶהָרִים רַגְלֵי מְבַשֵּׂר מַשְׁמִיעַ שָׁלוֹם מְבַשֵּׂר טוֹב מַשְׁמִיעַ יְשׁוּעָה אוֹמֵר לְצִיּוֹן מָלַךְ אֱלהָיִךְ. רִאשׁוֹן לְצִיּוֹן הִנֵּה הִנָּם וְלִירוּשָׁלַיִם מְבַשֵּׂר אֶתֵּן. אָמֵן סֶלָּה.


==[[ברכת המזון]]==

שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב יְהוָה אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים. אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל יְהוָה לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה. הִגְדִּיל יְהוָה לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ הָיִינוּ שְׂמֵחִים. שׁוּבָה יְהוָה אֶת שבותנו [שְׁבִיתֵנוּ] כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב. הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ. הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ הַזָּרַע בֹּא יָבוֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו.

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם הַזָּן אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בְּטוּבוֹ בְּחֵן בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים, הוּא נֹתֵן לֶחֶם לְכָל בָּשָׂר כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ, וּבְטוּבוֹ הַגָּדוֹל תָּמִיד לֹא חָסַר לָנוּ וְאַל יֶחְסַר לָנוּ מָזוֹן (תָּמִיד) לְעוֹלָם וָעֶד בַּעֲבוּר שְׁמוֹ הַגָּדוֹל, כִּי הוּא אֵל זָן וּמְפַרְנֵס לַכֹּל וּמֵיטִיב לַכֹּל וּמֵכִין מָזוֹן לְכָל בְּרִיּוֹתָיו אֲשֶׁר בָּרָא. כָּאָמוּר פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ הַזָּן אֶת הַכֹּל.

נוֹדֶה לְּךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ עַל שֶׁהִנְחַלְתָּ לַאֲבוֹתֵינוּ אֶרֶץ חֶמְדָּה טוֹבָה וּרְחָבָה וְעַל שֶׁהוֹצֵאתָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וּפְדִיתָנוּ מִבֵּית עֲבָדִים וְעַל בְּרִיתְךָ שֶׁחָתַמְתָּ בִּבְשָׂרֵנוּ וְעַל תּוֹרָתְךָ שֶׁלִּמַּדְתָּנוּ וְעַל חֻקֶּיךָ שֶׁהוֹדַעְתָּנוּ וְעַל חַיִּים חֵן וָחֶסֶד שֶׁחוֹנַנְתָּנוּ, וְעַל אֲכִילַת מָזוֹן שָׁאַתָּה זָן וּמְפַרְנֵס אוֹתָנוּ תָּמִיד, בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה.

בחנוכה ובפורים אומרים כאן [[על הניסים]]

וְעַל הַכֹּל יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֲנַחְנוּ מוֹדִים לָךְ וּמְבָרְכִים אוֹתָךְ, יִתְבָּרַךְ שִׁמְךָ בְּפִי כָּל חַי תָּמִיד לְעוֹלָם וָעֶד, כַּכָּתוּב: &quot;וְאָכַלְתָּ וְשָׂבַעְתָּ, וּבֵרַכְתָּ אֶת יְיָ אֱלֹהֶיךָ עַל הָאָרֶץ הַטּוֹבָה אֲשֶּׁר נָתַן לָךְ&quot;. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, עַל הָאָרֶץ וְעַל הַמָּזוֹן.

רַחֶם נָא יְיָ אֱלֹהֵינוּ עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ, וְעַל יְרוּשָׁלַיִם עִירֶךָ, וְעַל צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶךָ, וְעַל מַלְכוּת בֵּית דָּוִד מְשִׁיחֶךָ, וְעַל הַבַּיִת הַגָדוֹל וְהַקָדוֹשׁ שֶׁנִּקְרָא שִׁמְךָ עָלָיו. אֱלֹהֵינוּ, אָבִינוּ, רְעֵנוּ, זוּנֵנוּ, פַּרְנְסֵנוּ וְכַלְכְּלֵנוּ וְהַרְוִיחֵנוּ, וְהַרְוַח לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ מְהֵרָה מִכָּל צָרוֹתֵינוּ. וְנָא אַל תַּצְרִיכֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, לֹא לִידֵי מַתְּנַת בָּשָׂר וָדָם וְלֹא לִידֵי הַלְוָאָתָם, כִּי אִם לְיָדְךָ הַמְּלֵאָה הַפְּתוּחָה הַקְּדוֹשָׁה וְהָרְחָבָה, שֶׁלֹא נֵבוֹשׁ וְלֹא נִכָּלֵם לְעוֹלָם וָעֶד.


בראש חודש ובמועדים מוסיפים:
אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, יַעֲלֶה וְיָבֹא וְיַגִּיעַ וְיֵרָאֶה וְיֵרָצֶה וְיִשָּׁמַע וְיִפָּקֵד וְיִזָּכֵר זִכְרוֹנֵנוּ וּפִקְדוֹנֵנוּ וְזִכְרוֹן אֲבוֹתֵינוּ וְזִכְרוֹן מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד עַבְדֶּךָ וְזִכְרוֹן יְרוּשָׁלַיִם עִיר קָדְשֶׁךָ וְזִכְרוֹן כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל לְפָנֶיךָ, לִפְלֵטָה לְטוֹבָה לְחֵן לְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם בְּיוֹם
בראש חודש: רֹאשׁ הַחֹדֶשׁ   בפסח: חַג הַמַּצּוֹת  בסוכות: חַג הַסֻּכּוֹת
הַזֶה.זָכְרֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בּוֹ לְטוֹבָה, וּפָּקְדֵנוּ בוֹ לִבְרָכָה, וְהוֹשִׁיעֵנוּ בוֹ לְחַיִּים טוֹבִים. וּבִדְבַר יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים חוּס וְחָנֵּנוּ, וְרַחֵם עָלֵינוּ וְהוֹשִׁיעֵנוּ, כִּי אֵלֶיךָ עֵינֵינוּ, כִּי אֵל מֶלֶךְ חַנּוּן וְרַחוּם אָתָּה.


וּבְנֵה יְרוּשָׁלַיִם עִיר הַקֹּדֶשׁ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, בּוֹנֵה בְרַחֲמָיו יְרוּשָׁלַיִם. אָמֵן.


בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ, מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הָאֵל אָבִינוּ, מַלְכֵּנוּ, אַדִירֵנוּ, בּוֹרְאֵנוּ, גֹּאֲלֵנוּ, יוֹצְרֵנוּ, קְדוֹשֵׁנוּ קְדוֹשׁ יַעֲקֹב, רוֹעֵנוּ רוֹעֵה יִשְׂרָאֵל, הַמֶּלֶךְ הַטּוֹב וְהַמֵּיטִיב לַכֹּל, שֶׁבְּכָל יוֹם וָיוֹם הוּא הֵיטִיב, הוּא מֵיטִיב, הוּא יֵיטִיב לָנוּ, הוּא גְמָלָנוּ, הוּא גוֹמְלֵנוּ, הוּא יִגְמְלֵנוּ לָעַד, לְחֵן וּלְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים וּלְרֶוַח הַצָּלָה וְהַצְלָחָה, בְּרָכָה וִישׁוּעָה, נֶחָמָה פַּרְנָסָה וְכַלְכָּלָה וְרַחֲמִים וְחַיִּים וְשָׁלוֹם, וְכָל טוֹב; וּמִכָּל טוּב לְעוֹלָם אַל יְחַסְּרֵנוּ.

הָרַחֲמָן הוּא יִמְלוֹךְ עָלֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד.

הָרַחֲמָן הוּא יִתְבָּרַךְ בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ.

הָרַחֲמָן הוּא יִשְׁתַּבַּח לְדוֹר דּוֹרִים, וְיִתְפָּאַר בָּנוּ לָעַד וּלְנֵצַח נְצָחִים, וְיִתְהַדַּר בָּנוּ לָעַד וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים.

הָרַחֲמָן הוּא יְפַרְנְסֵנוּ בְּכָבוֹד.

הָרַחֲמָן הוּא יִשְׁבּוֹר עֻלֵּנוּ מֵעַל צַּוָּארֵנוּ, וְהוּא יוֹלִיכֵנוּ קוֹמְמִיוּת לְאַרְצֵנוּ.

הָרַחֲמָן הוּא יִשְׁלַח לָנוּ בְּרָכָה מְרֻבָּה בַּבַּיִת הַזֶּה, וְעַל שֻׁלְחָן זֶה שֶׁאָכַלְנוּ עָלָיו.

הָרַחֲמָן הוּא יִשְׁלַח לָנוּ אֶת אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא זָכוּר לַטּוֹב, וִיבַשֵּׂר לָנוּ בְּשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת יְשׁוּעוֹת וְנֶחָמוֹת.

אורח אומר: יְהִי רָצוֹן, שֶׁלֹּא יֵבוֹשׁ בַּעַל הַבַּיִת בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְלֹא יִכָּלֵם לָעוֹלָם הַבָּא, וְיִצְלַח מְאֹד בְּכָל נְכָסָיו, וְיִהְיוּ נְכָסָיו וּנְכָסֵינוּ מֻצְלָחִים וּקְרוֹבִים לָעִיר, וְאַל יִשְׁלֹט שָׂטָן לֹא בְּמַעֲשֵׂי יָדָיו וְלֹא בְּמַעֲשֵׂי יָדֵינוּ, וְאַל יִזְדַקֵּר לֹא לְפָנָיו וְלֹא לְפָנֵינוּ שׁוּם דְבַר הִרְהוּר חֵטְא וַעֲבֵרָה וְעָוֹן מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם.

בבית אביו אומר: הָרַחֲמָן הוּא יְבָרֵךְ אֶת אָבִי מוֹרִי בַּעַל הַבַּיִת הַזֶּה, וְאֶת אִמִּי מוֹרָתִי בַּעֲלַת הַבַּיִת הַזֶּה.

נשוי אומר: הָרַחֲמָן הוּא יְבָרֵךְ אוֹתִי, (אם אביו ואמו בחיים: וְאֶת אָבִי מוֹרִי, וְאֶת אִמִּי מוֹרָתִי,) וְאֶת אִשְׁתִּי, וְאֶת זַרְעִי, וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לִי.

אשה נשואה אומרת: הָרַחֲמָן הוּא יְבָרֵךְ אוֹתִי, (אם אביה ואמה בחיים: וְאֶת אָבִי מוֹרִי, וְאֶת אִמִּי מוֹרָתִי,) וְאֶת בַּעֲלִי, וְאֶת זַרְעִי, וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לִי.

אורח אומר: הָרַחֲמָן הוּא יְבָרֵךְ אֶת בַּעַל הַבַּיִת הַזֶּה וְאֶת בַּעֲלַת הַבַּיִת הַזֶּה, אוֹתָם וְאֶת בֵּיתָם וְאֶת זַרְעָם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לָהֶם.

אוֹתָנוּ וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לָנוּ, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּרְכוּ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב &quot;בַּכֹּל&quot;-&quot;מִכֹּל&quot;-&quot;כֹּל&quot; – כֵּן יְבָרֵךְ אוֹתָנוּ כֻּלָּנוּ יַחַד בִּבְרָכָה שְׁלֵמָה. וְנֹאמַר: &quot;אָמֵן&quot;.

בַּמָרוֹם יְלַמְּדוּ עֲלֵיהֶם וְעָלֵינוּ זְכוּת שֶׁתְּהֵא לְמִשְׁמֶרֶת שָׁלוֹם. וְנִשָׂא בְרָכָה מֵאֵת יְיָ, וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ, וְנִמְצָא חֵן וְשֵׂכֶל טוֹב בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וְאָדָם.

הָרַחֲמָן הוּא יְזַכֵּנוּ לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ וּלְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא.

מִגְדּוֹל יְשׁוּעוֹת מַלְכּוֹ, וְעֹשֶׂה חֶסֶד לִמְשִׁיחוֹ, לְדָוִד וּלְזַרְעוֹ עַד עוֹלָם.
עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו, הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל. וְאִמְרוּ: &quot;אָמֵן&quot;.

יְראוּ אֶת יְיָ קְדֹשָׁיו, כִּי אֵין מַחְסוֹר לִירֵאָיו. כְּפִירִים רָשׁוּ וְרָעֵבוּ, וְדֹרְשֵׁי יְיָ לֹא יַחְסְרוּ כָל טוֹב. הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ, וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן. בָּרוּךְ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּייָ, וְהָיָה יְיָ מִבְטַחוֹ. נַעַר הָיִיתִי גַּם זָקַנְתִּי, וְלֹא רָאִיתִי צַדִּיק נֶעֱזָב, וְזַרְעוֹ מְבַקֶּשׁ לָחֶם. יְיָ עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, יְיָ יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם.</text>
      <sha1>o8ua8tgr65p32cr2w2sqqjbap1jx6x5</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018237</id>
      <parentid>3018235</parentid>
      <timestamp>2026-05-31T18:57:26Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* אגיל ואשמח */ החלפת טקסט זהה בעמוד קיים</comment>
      <origin>3018237</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="28911" sha1="5z80ef96gvaa1r0d65dowk1k7wv75q5" xml:space="preserve">==אתקינו סעודתא==

ג”פ:{{עם-ניקוד|אַתְקִינוּ סְעוּדָתָא דִמְהֵימְנוּתָא שְׁלֵמָתָא, חֶדְוְתָא דְמַלְכָּא קַדִישָׁא.{{ש}} 
אַתְקִינוּ סְעוּדָתָא דְמַלְכָּא.{{ש}}
דָּא הִיא סְעוּדָתָא דְּדָוִד מַלְכָּא מְשִׁיחָא.{{ש}}
דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל חַי וְקַיָּים.{{ש}}
סִימָן טוֹב וּמַזָּל טוֹב יְהֵא לָנוּ וּלְכָל יִשְׂרָאֵל. אָמֵן.}}

==מזמור לדוד==
{{עם-ניקוד|{{:תהלים כג/ניקוד}}}}

==במוצאי יום מנוחה==
{{:במוצאי יום מנוחה}}


[[קטגוריה:זמירות למוצאי שבת]]


==חדש ששוני==

{{:חדש ששוני}}

==אגיל ואשמח==

{{:אגיל ואשמח}}

==אלוהים יסעדנו==

'''אלהים יסעדנו, ברכה במאודנו, וזבד טוב יזבדנו, בכל משלח ידינו'''. '''אלהים יסעדנו'''.


ביום ראשון למלאכה, יצו אתנו ברכה, ויום השני ככה, ימתיק את סודנו. '''אלהים יסעדנו'''.

רבה צבאי ישעי, בשלישי וברביעי, בחמישי אך לא בעי, ישלח את פודנו. '''אלהים יסעדנו'''.

הכן טבוח טבח, ביום הששי זבח, קדש הלול ושבח על כל מחמדנו. '''אלהים יסעדנו'''.

מעדנים לנפשנו, נתן ביום קדשנו, ורעננה ערשנו, ולילה אור בעדנו. '''אלהים יסעדנו'''.

==אלי חיש גואלי==

'''אֵלִי חִישׁ גּואֲלִי, עַבְדְּךָ יַשְׂכִּילִי, מְבַשֵּׂר טוב אֵלִי, אֶת אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא.'''

נָאווּ עַל הֶהָרִים, שְׁלוּחֵי יוצֵר הָרִים, וְרַגְלֵי הַמְּבַשְּׂרִים, בְּאֱמר שׁוּבִי שׁוּבִי.

'''אֵלִי חִישׁ גּואֲלִי, עַבְדְּךָ יַשְׂכִּילִי, מְבַשֵּׂר טוב אֵלִי, אֶת אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא.'''

חֲבִי כִּמְעַט רֶגַע, כָּל מַחֲלָה וְכָל נֶגַע, אויְבַיִךְ אֶפְגַּע, יום נָקָם בְּלִבִּי.

'''אֵלִי חִישׁ גּואֲלִי, עַבְדְּךָ יַשְׂכִּילִי, מְבַשֵּׂר טוב אֵלִי, אֶת אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא.'''

מַלְכֵּךְ יָבוא לָךְ, יָפָה אַתְּ כֻּלָּךָ, וְרַעְיָתִי לְמוּלָךְ, גַּלְעָדִי הַתִּשְׁבִּי.

'''אֵלִי חִישׁ גּואֲלִי, עַבְדְּךָ יַשְׂכִּילִי, מְבַשֵּׂר טוב אֵלִי, אֶת אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא.'''

נפֶת תִּטּפְנָה, שִׂפְתֵי בְּנֵי יונָה, כִּי בָּא עֵת לְחֶנְנָהּ, צִיּון נַחֲלַת צְבִי.

'''אֵלִי חִישׁ גּואֲלִי, עַבְדְּךָ יַשְׂכִּילִי, מְבַשֵּׂר טוב אֵלִי, אֶת אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא.'''

==אדיר איום ונורא==

אַדִּיר אָיוֹם וְנוֹרָא, בַּצַּר לִי לְךָ אֶקְרָא, יְיָ לִי לֹא אִירָא.

גְּדוֹר פִּרְצַת הֵיכָלִי, דָּגוּל מַהֵר חַכְלִילִי, יְיָ הֱיֵה עוֹזֵר לִי.

הֵן אַתָּה תִקְוָתִי, וְלִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי, אֲדֹנָי עוֹז יְשׁוּעָתִי.

זָךְ וּנְשׂוּא כַפַּיִם, חֹן פּוֹרְשֵׂי כַפַּיִם, יְיָ אֶרֶךְ אַפַּיִם.

טוּבְךָ תָּחִישׁ לְעַמֶּךָ, יְהִי עָלֵינוּ כִּנְאוּמֶךָ, יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ.

כּוֹנֵן בֵּית מְכוֹנֶךָ, לְהַרְבִּיץ בּוֹ צֹאנֶךָ, יְיָ בְּאוֹר פָּנֶיךָ.

מִפַּחַד לְהַצִּילִי, נַהֲלֵנִי לציון קודש גוֹרָלִי, אֲדֹנָי שִׁמְעָה בְּקוֹלִי.

סְעֹד וּסְמֹךְ לְנִמְהָרִים, עֲזָר נָא אֶת הַנִּשְׁאָרִים, יְיָ יוֹצֵר הָרִים.

פְּדֵה עַמְּךָ מֵעַזִּים, צֹאנְךָ מִיַּד גּוֹזְזִים, יְיָ עֹשֶׂה חֲזִיזִים.

קָרֵב קֵץ נֶחָמָה, רַחֵם אֹם לֹא רֻחָמָה, יְיָ אִישׁ מִלְחָמָה.

שְׁכֹן כְּמֵאָז בְּאָהֳלֵנוּ, תָּמִיד אֵל מְחוֹלְלֵנוּ, יְיָ מַלְכֵּנוּ הוּא יוֹשִׁיעֵנוּ.


==איש חסיד היה==

אִישׁ חָסִיד הָיָה. בְּלִי מָזון וּמִחְיָה:

בְּבֵיתו עוסֵק מִלֵּבושׁ. וְאֵין בֶּגֶד לִלְבּושׁ:

גּונֵן בַּחֲשׁוּבָה אִשָּׁה. וְגַם בְּבָנִים חֲמִשָּׁה:

דִבְּרָה לו הָאִשָּׁה. יותֵר אֵין לְהִתְיָאֲשָׁה:

הֲמִבְּלִי לֶחֶם לֶאֱכול. בְּעֵרום וּבְחוסֶר כּל:

וְתורָה מָצָאתָ כִּי יָגַעְתָּ. מַה נּאכַל מֵעַתָּה:

זָהִיר כְּבַר נָשׁוּק. הֲלא תֵצֵא לַשּׁוּק:

חַנּוּן וְרַחוּם בִּמְרומָיו. אוּלַי יִגְמְלֵנוּ בְּרַחֲמָיו:

טוב לְקוָיו מַחֲסֶה. רְצון יְרֵאָיו יַעֲשֶׂה:

יָעַצְתְּ בְּדַעַת וּבְחָכְמָה. עֲצָתֵךְ בְּלִי לְהַסְכִּימָה:

כְּצֵאתִי לְבשֶׁת וְלִכְלִמָּה. מִבְּלִי כְסוּת וְשַׂלְמָה:

לְאֵין בְּיָדִי לְפורְטָה. אֲפִילוּ שָׁוֶה פְרוּטָה:

מִהֲרָה וְשָׁאֲלָה מִשְּׁכֵנִים. מַלְבּוּשִׁים נָאִים מְתֻקָּנִים:

נִלְבַּשׁ וְהִשְׁלִיךְ יְהָבו. עַל ה' אֲשֶׁר אֲהֵבו:

סָחוּ יְלָדָיו בְּפִלּוּלָם. אַל יָשׁוב דַּךְ נִכְלָם:

עָבַר בַּשּׁוּק בְּסִבְרָתו. וְהִנֵּה אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא לִקְרָאתו:

פָּץ לו הַמְבַשֵּׂר. בֶּאֱמֶת הַיּום תִּתְעַשֵּׁר:

צַוֵּנִי בְּכָל כְּבודֶךָ. כִּי הִנְנִי עַבְדֶּךָ:

קְרָא לְמִי בְדַעְתּו. קְנות עֶבֶד אֵין כְּמותו:

רָחַשׁ אֵיךְ יְשַׁנֶּה דִינו. עֶבֶד לִמְכּור אֶת אֲדונו:

שָׁת לו חָכְמָתו בְּקִרְבּו. וְהֶחֱזִיק בּו כְּמו רַבּו:

תַּגֵּר קְנָאו בַּאֲהָבִים. בִּשְׁמונֶה מֵאות אֶלֶף זְהוּבִים:

תְּבָעו מַה מְּלַאכְתֶּךָ. אִם בְּבִנְיַן חָכְמָתֶךָ: תַּכְלִית טְרַקְלִין וּפַלְטְרִין. הֲרֵי אַתָּה בֶן חורִין: יום רִאשׁון בְּמִפְעָלִים. פָּעַל עִם פּועֲלִים: שִׁוַּע בַּחֲצִי הַלַּיְלָה. עֲנֵנִי נורָא עֲלִילָה: יָזַמְתִּי וְנִמְכַּרְתִּי לְהַעֲבִידִי. לִכְבודְךָ וְלא לִכְבודִי: בּורֵא עולָם בְּקִנְיָן. הַשְׁלֵם זֶה הַבִּנְיָן: רַחֲמֶיךָ יִכְמְרוּ בַּחֲנִינָתִי. כִּי לְטובָה כַּוָּנָתִי: מַלְאֲכֵי רַחֲמִים מִמְּעונָתו. אָז הֵחֵלּוּ לִבְנותו: רַבּוּ בְּנֵי הַמְּלוּכָה. וַתִּשְׁלַם כָּל הַמְּלָאכָה: דָּץ הַסּוחֵר בִּרְאותו. כִּי נִגְמְרָה מְלַאכְתּו: כְּלוּלַת מִגְדָּלִים נָאִים. לְפִי עִנְיַן הַבַּנָּאִים: יִזָּכֵר לְךָ עַתָּה. אֶתְמול אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ: חָפְשֵׁנִי בְּוַדַּאי וּבְבֵרוּר. כְּנַמְתָּ לְעִנְיַן שִׁחֲרוּר: זֶה קִיְּמו בֶּאֱמֶת. וּפָרַח לו אִישׁ הָאֱמֶת:


==אמר ה’ ליעקב==

אָמַר יי לְיַעֲקׁב     אַל תִּירָא עַבְדִי יַעֲקׁב

בָּחַר יי בְּיַעֲקׁב     אַל תִּירָא עַבְדִי יַעֲקׁב

גָּאַל יי אֶת יַעֲקׁב     אַל תִּירָא עַבְדִי יַעֲקׁב

דָּרַך כּוֹכָב מִיַּעֲקׁב     אַל תִּירָא עַבְדִי יַעֲקׁב

הַבָּאִים יַשְׁרֵשׁ יַעֲקׁב     אַל תִּירָא עַבְדִי יַעֲקׁב

וְיֵרְדְּ מִיַּעֲקׁב     אַל תִּירָא עַבְדִי יַעֲקׁב

זְכֹר זֹאת לְיַעֲקׁב     אַל תִּירָא עַבְדִי יַעֲקׁב

חֶדְוַת יְשוּעוֹת יַעֲקׁב     אַל תִּירָא עַבְדִי יַעֲקׁב

טֹבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקׁב     אַל תִּירָא עַבְדִי יַעֲקׁב

יוֹרוּ מִשְׁפָּטֶיךָ ליַעֲקׁב     אַל תִּירָא עַבְדִי יַעֲקׁב

כִּי לֹא נַחַשׁ בְּיַעֲקׁב     אַל תִּירָא עַבְדִי יַעֲקׁב

לֹא הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקׁב     אַל תִּירָא עַבְדִי יַעֲקׁב

מִי מָנָה עֲפַר יַעֲקׁב     אַל תִּירָא עַבְדִי יַעֲקׁב

נִשְׁבַּע יי לְיַעֲקׁב     אַל תִּירָא עַבְדִי יַעֲקׁב

סְלַח נָא לַעֲוֹן יַעֲקׁב     אַל תִּירָא עַבְדִי יַעֲקׁב

עַתָּה הָשֵׁב שְׁבוּת יַעֲקׁב     אַל תִּירָא עַבְדִי יַעֲקׁב

פָּדָה יי אֶת יַעֲקׁב     אַל תִּירָא עַבְדִי יַעֲקׁב

צַוֵּה יְשׁוּעוֹת יַעֲקׁב     אַל תִּירָא עַבְדִי יַעֲקׁב

קוֹל קוֹל יַעֲקׁב     אַל תִּירָא עַבְדִי יַעֲקׁב

רָנִּי וְשִׂמְחִי לְיַעֲקׁב     אַל תִּירָא עַבְדִי יַעֲקׁב

שָׁב יי אֶת שְׁבוּת יַעֲקׁב     אַל תִּירָא עַבְדִי יַעֲקׁב

תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקׁב     אַל תִּירָא עַבְדִי יַעֲקׁב

==רבון העולמים==

רִבּוֹן הָעוֹלָמִים אָב הָרַחֲמִים וְהַסְּלִיחוֹת, בְּסִימָן טוֹב וּבְמַזָּל טוֹב הָחֵל עָלֵינוּ אֶת שֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה (כשחל יו&quot;ט באמצע השבוע יאמר: אֶת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה) הַבָּאִים לִקְרָאתֵנוּ לְשָׁלוֹם, חֲשׁוּכִים מִכָּל חֵטְא וָפֶשַׁע וּמְנֻקִּים מִכָּל עָוֹן וְאַשְׁמָה וָרֶשַׁע, וּמְדֻבָּקִים בְּתַלְמוּד תּוֹרָה וּבְמַעֲשִׂים טוֹבִים. וְחָנֵּנוּ דֵעָה בִּינָה וְהַשְׂכֵּל מֵאִתְּךָ, וְתַשְׁמִיעֵנוּ בָהֶם שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה, וְלֹא תַעֲלֶה קִנְאָתֵנוּ עַל לֵב אָדָם וְלֹא קִנְאַת אָדָם תַּעֲלֶה עַל לִבֵּנוּ.

מַלְכֵּנוּ אֱלהֵינוּ, אָב הָרַחֲמָן, שִׂים בְּרָכָה וּרְוָחָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יָדֵינוּ. וְכָל הַיּוֹעֵץ עָלֵינוּ וְעַל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל עֵצָה טוֹבָה וּמַחֲשָׁבָה טוֹבָה, אַמְּצוֹ וּבָרְכוֹ, גַּדְּלוֹ וְקַיְּמוֹ, קַיֵּם עֲצָתוֹ. כַּדָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר, יִתֶּן לְךָ כִלְבָבֶךָ וְכָל עֲצָתְךָ יְמַלֵּא; וְנֶאֱמַר, וְתִגְזַר אוֹמֶר וְיָקָם לָךְ, וְעַל דְּרָכֶיךָ נָגַהּ אוֹר.

וְכָל הַיּוֹעֵץ עָלֵינוּ וְעַל כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל עֵצָה שֶׁאֵינָהּ טוֹבָה וּמַחֲשָׁבָה שֶׁאֵינָהּ טוֹבָה, תּוּפַר עֲצָתוֹ. כַּדָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר, יְהֹוָה הֵפִיר עֲצַת גּוֹיִם הֵנִיא מַחְשְׁבוֹת עַמִּים; וְנֶאֱמַר, עֻצוּ עֵצָה וְתֻפָר דַּבְּרוּ דָּבָר וְלֹא יָקוּם כִּי עִמָּנוּ אֵל.

וּפְתַח לָנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ אַב הָרַחֲמִים, אֲדוֹן הַסְּלִיחוֹת, בָּזֶה הַשָּׁבוּעַ וּבְכָל שָׁבוּעַ שַׁעֲרֵי אוֹרָה, שַׁעֲרֵי אֹרֶךְ יָמִים וְשָׁנִים, שַׁעֲרֵי אֲרִיכַת אַפַּיִם, שַׁעֲרֵי בְרָכָה, שַׁעֲרֵי בִינָה, שַׁעֲרֵי גִילָה, שַׁעֲרֵי גְדוּלָה, שַׁעֲרֵי גְאוּלָה, שַׁעֲרֵי גְבוּרָה, שַׁעֲרֵי דִיצָה, שַׁעֲרֵי דֵעָה, שַׁעֲרֵי הוֹד, שַׁעֲרֵי הָדָר, שַׁעֲרֵי הַצְלָחָה, שַׁעֲרֵי הַרְוָחָה, שַׁעֲרֵי וַעַד טוֹב, שַׁעֲרֵי זְרִיזוּת, שַׁעֲרֵי זִמְרָה, שַׁעֲרֵי זְכֻיּוֹת, שַׁעֲרֵי זִיו, שַׁעֲרֵי זוֹהַר תּוֹרָה, שַׁעֲרֵי זוֹהַר חָכְמָה, שַׁעֲרֵי זוֹהַר בִּינָה, שַׁעֲרֵי זוֹהַר דַּעַת, שַׁעֲרֵי חֶדְוָה, שַׁעֲרֵי חֶמְלָה, שַׁעֲרֵי חֵן וָחֶסֶד, שַׁעֲרֵי חַיִּים טוֹבִים, שַׁעֲרֵי חָכְמָה, שַׁעֲרֵי טוֹבָה, שַׁעֲרֵי טוֹהַר, שַׁעֲרֵי יְשׁוּעָה, שַׁעֲרֵי ישֶׁר, שַׁעֲרֵי כַפָּרָה, שַׁעֲרֵי כַלְכָּלָה, שַׁעֲרֵי כָבוֹד, שַׁעֲרֵי לִמּוּד, שַׁעֲרֵי מָזוֹן, שַׁעֲרֵי מְנוּחוֹת, שַׁעֲרֵי מְחִילוֹת, שַׁעֲרֵי מַדָּע, שַׁעֲרֵי נֶחָמָה, שַׁעֲרֵי נְקִיּוּת, שַׁעֲרֵי סְלִיחָה, שַׁעֲרֵי סִיַּעְתָּא דִשְׁמַיָּא, שַׁעֲרֵי עֶזְרָה, שַׁעֲרֵי פְדוּת, שַׁעֲרֵי פַרְנָסָה טוֹבָה, שַׁעֲרֵי צְדָקָה, שַׁעֲרֵי צָהֳלָה, שַׁעֲרֵי קְדוּשָׁה, שַׁעֲרֵי קוֹמְמִיוּת, שַׁעֲרֵי רַחֲמִים, שַׁעֲרֵי רָצוֹן, שַׁעֲרֵי רְפוּאָה שְׁלֵמָה, שַׁעֲרֵי שָׁלוֹם, שַׁעֲרֵי שִׂמְחָה, שַׁעֲרֵי שְׁמוּעוֹת טוֹבוֹת, שַׁעֲרֵי שַׁלְוָה, שַׁעֲרֵי תוֹרָה, שַׁעֲרֵי תְפִלָּה, שַׁעֲרֵי תְשׁוּבָה, שַׁעֲרֵי תְשׁוּעָה. כְּדִכְתִיב, וּתְשׁוּעַת צַדִּיקִים מֵיְהֹוָה מָעוּזָם בְּעֵת צָרָה, וַיַּעַזְרֵם יְהֹוָה וַיְפַלְּטֵם, יְפַלְּטֵם מֵרְשָׁעִים וְיוֹשִׁיעֵם כִּי חָסוּ בוֹ. וְנֶאֱמַר חָשַׂף יְהֹוָה אֶת זְרוֹעַ קָדְשׁוֹ לְעֵינֵי כָּל הַגּוֹיִם וְרָאוּ כָּל אַפְסֵי אָרֶץ אֵת יְשׁוּעַת אֱלהֵינוּ. וְנֶאֱמַר קוֹל צוֹפַיִךְ נָשְׂאוּ קוֹל יַחְדָּו יְרַנֵּנוּ, כִּי עַיִן בְּעַיִן יִרְאוּ בְּשׁוּב יְהֹוָה צִיּוֹן.

וְקַיֶּם לָנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב, מַה נָּאווּ עַל הֶהָרִים רַגְלֵי מְבַשֵּׂר מַשְׁמִיעַ שָׁלוֹם מְבַשֵּׂר טוֹב מַשְׁמִיעַ יְשׁוּעָה אוֹמֵר לְצִיּוֹן מָלַךְ אֱלהָיִךְ. רִאשׁוֹן לְצִיּוֹן הִנֵּה הִנָּם וְלִירוּשָׁלַיִם מְבַשֵּׂר אֶתֵּן. אָמֵן סֶלָּה.


==[[ברכת המזון]]==

שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב יְהוָה אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים. אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל יְהוָה לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה. הִגְדִּיל יְהוָה לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ הָיִינוּ שְׂמֵחִים. שׁוּבָה יְהוָה אֶת שבותנו [שְׁבִיתֵנוּ] כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב. הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ. הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ הַזָּרַע בֹּא יָבוֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו.

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם הַזָּן אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בְּטוּבוֹ בְּחֵן בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים, הוּא נֹתֵן לֶחֶם לְכָל בָּשָׂר כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ, וּבְטוּבוֹ הַגָּדוֹל תָּמִיד לֹא חָסַר לָנוּ וְאַל יֶחְסַר לָנוּ מָזוֹן (תָּמִיד) לְעוֹלָם וָעֶד בַּעֲבוּר שְׁמוֹ הַגָּדוֹל, כִּי הוּא אֵל זָן וּמְפַרְנֵס לַכֹּל וּמֵיטִיב לַכֹּל וּמֵכִין מָזוֹן לְכָל בְּרִיּוֹתָיו אֲשֶׁר בָּרָא. כָּאָמוּר פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ הַזָּן אֶת הַכֹּל.

נוֹדֶה לְּךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ עַל שֶׁהִנְחַלְתָּ לַאֲבוֹתֵינוּ אֶרֶץ חֶמְדָּה טוֹבָה וּרְחָבָה וְעַל שֶׁהוֹצֵאתָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וּפְדִיתָנוּ מִבֵּית עֲבָדִים וְעַל בְּרִיתְךָ שֶׁחָתַמְתָּ בִּבְשָׂרֵנוּ וְעַל תּוֹרָתְךָ שֶׁלִּמַּדְתָּנוּ וְעַל חֻקֶּיךָ שֶׁהוֹדַעְתָּנוּ וְעַל חַיִּים חֵן וָחֶסֶד שֶׁחוֹנַנְתָּנוּ, וְעַל אֲכִילַת מָזוֹן שָׁאַתָּה זָן וּמְפַרְנֵס אוֹתָנוּ תָּמִיד, בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה.

בחנוכה ובפורים אומרים כאן [[על הניסים]]

וְעַל הַכֹּל יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֲנַחְנוּ מוֹדִים לָךְ וּמְבָרְכִים אוֹתָךְ, יִתְבָּרַךְ שִׁמְךָ בְּפִי כָּל חַי תָּמִיד לְעוֹלָם וָעֶד, כַּכָּתוּב: &quot;וְאָכַלְתָּ וְשָׂבַעְתָּ, וּבֵרַכְתָּ אֶת יְיָ אֱלֹהֶיךָ עַל הָאָרֶץ הַטּוֹבָה אֲשֶּׁר נָתַן לָךְ&quot;. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, עַל הָאָרֶץ וְעַל הַמָּזוֹן.

רַחֶם נָא יְיָ אֱלֹהֵינוּ עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ, וְעַל יְרוּשָׁלַיִם עִירֶךָ, וְעַל צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶךָ, וְעַל מַלְכוּת בֵּית דָּוִד מְשִׁיחֶךָ, וְעַל הַבַּיִת הַגָדוֹל וְהַקָדוֹשׁ שֶׁנִּקְרָא שִׁמְךָ עָלָיו. אֱלֹהֵינוּ, אָבִינוּ, רְעֵנוּ, זוּנֵנוּ, פַּרְנְסֵנוּ וְכַלְכְּלֵנוּ וְהַרְוִיחֵנוּ, וְהַרְוַח לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ מְהֵרָה מִכָּל צָרוֹתֵינוּ. וְנָא אַל תַּצְרִיכֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, לֹא לִידֵי מַתְּנַת בָּשָׂר וָדָם וְלֹא לִידֵי הַלְוָאָתָם, כִּי אִם לְיָדְךָ הַמְּלֵאָה הַפְּתוּחָה הַקְּדוֹשָׁה וְהָרְחָבָה, שֶׁלֹא נֵבוֹשׁ וְלֹא נִכָּלֵם לְעוֹלָם וָעֶד.


בראש חודש ובמועדים מוסיפים:
אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, יַעֲלֶה וְיָבֹא וְיַגִּיעַ וְיֵרָאֶה וְיֵרָצֶה וְיִשָּׁמַע וְיִפָּקֵד וְיִזָּכֵר זִכְרוֹנֵנוּ וּפִקְדוֹנֵנוּ וְזִכְרוֹן אֲבוֹתֵינוּ וְזִכְרוֹן מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד עַבְדֶּךָ וְזִכְרוֹן יְרוּשָׁלַיִם עִיר קָדְשֶׁךָ וְזִכְרוֹן כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל לְפָנֶיךָ, לִפְלֵטָה לְטוֹבָה לְחֵן לְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם בְּיוֹם
בראש חודש: רֹאשׁ הַחֹדֶשׁ   בפסח: חַג הַמַּצּוֹת  בסוכות: חַג הַסֻּכּוֹת
הַזֶה.זָכְרֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בּוֹ לְטוֹבָה, וּפָּקְדֵנוּ בוֹ לִבְרָכָה, וְהוֹשִׁיעֵנוּ בוֹ לְחַיִּים טוֹבִים. וּבִדְבַר יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים חוּס וְחָנֵּנוּ, וְרַחֵם עָלֵינוּ וְהוֹשִׁיעֵנוּ, כִּי אֵלֶיךָ עֵינֵינוּ, כִּי אֵל מֶלֶךְ חַנּוּן וְרַחוּם אָתָּה.


וּבְנֵה יְרוּשָׁלַיִם עִיר הַקֹּדֶשׁ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, בּוֹנֵה בְרַחֲמָיו יְרוּשָׁלַיִם. אָמֵן.


בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ, מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הָאֵל אָבִינוּ, מַלְכֵּנוּ, אַדִירֵנוּ, בּוֹרְאֵנוּ, גֹּאֲלֵנוּ, יוֹצְרֵנוּ, קְדוֹשֵׁנוּ קְדוֹשׁ יַעֲקֹב, רוֹעֵנוּ רוֹעֵה יִשְׂרָאֵל, הַמֶּלֶךְ הַטּוֹב וְהַמֵּיטִיב לַכֹּל, שֶׁבְּכָל יוֹם וָיוֹם הוּא הֵיטִיב, הוּא מֵיטִיב, הוּא יֵיטִיב לָנוּ, הוּא גְמָלָנוּ, הוּא גוֹמְלֵנוּ, הוּא יִגְמְלֵנוּ לָעַד, לְחֵן וּלְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים וּלְרֶוַח הַצָּלָה וְהַצְלָחָה, בְּרָכָה וִישׁוּעָה, נֶחָמָה פַּרְנָסָה וְכַלְכָּלָה וְרַחֲמִים וְחַיִּים וְשָׁלוֹם, וְכָל טוֹב; וּמִכָּל טוּב לְעוֹלָם אַל יְחַסְּרֵנוּ.

הָרַחֲמָן הוּא יִמְלוֹךְ עָלֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד.

הָרַחֲמָן הוּא יִתְבָּרַךְ בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ.

הָרַחֲמָן הוּא יִשְׁתַּבַּח לְדוֹר דּוֹרִים, וְיִתְפָּאַר בָּנוּ לָעַד וּלְנֵצַח נְצָחִים, וְיִתְהַדַּר בָּנוּ לָעַד וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים.

הָרַחֲמָן הוּא יְפַרְנְסֵנוּ בְּכָבוֹד.

הָרַחֲמָן הוּא יִשְׁבּוֹר עֻלֵּנוּ מֵעַל צַּוָּארֵנוּ, וְהוּא יוֹלִיכֵנוּ קוֹמְמִיוּת לְאַרְצֵנוּ.

הָרַחֲמָן הוּא יִשְׁלַח לָנוּ בְּרָכָה מְרֻבָּה בַּבַּיִת הַזֶּה, וְעַל שֻׁלְחָן זֶה שֶׁאָכַלְנוּ עָלָיו.

הָרַחֲמָן הוּא יִשְׁלַח לָנוּ אֶת אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא זָכוּר לַטּוֹב, וִיבַשֵּׂר לָנוּ בְּשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת יְשׁוּעוֹת וְנֶחָמוֹת.

אורח אומר: יְהִי רָצוֹן, שֶׁלֹּא יֵבוֹשׁ בַּעַל הַבַּיִת בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְלֹא יִכָּלֵם לָעוֹלָם הַבָּא, וְיִצְלַח מְאֹד בְּכָל נְכָסָיו, וְיִהְיוּ נְכָסָיו וּנְכָסֵינוּ מֻצְלָחִים וּקְרוֹבִים לָעִיר, וְאַל יִשְׁלֹט שָׂטָן לֹא בְּמַעֲשֵׂי יָדָיו וְלֹא בְּמַעֲשֵׂי יָדֵינוּ, וְאַל יִזְדַקֵּר לֹא לְפָנָיו וְלֹא לְפָנֵינוּ שׁוּם דְבַר הִרְהוּר חֵטְא וַעֲבֵרָה וְעָוֹן מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם.

בבית אביו אומר: הָרַחֲמָן הוּא יְבָרֵךְ אֶת אָבִי מוֹרִי בַּעַל הַבַּיִת הַזֶּה, וְאֶת אִמִּי מוֹרָתִי בַּעֲלַת הַבַּיִת הַזֶּה.

נשוי אומר: הָרַחֲמָן הוּא יְבָרֵךְ אוֹתִי, (אם אביו ואמו בחיים: וְאֶת אָבִי מוֹרִי, וְאֶת אִמִּי מוֹרָתִי,) וְאֶת אִשְׁתִּי, וְאֶת זַרְעִי, וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לִי.

אשה נשואה אומרת: הָרַחֲמָן הוּא יְבָרֵךְ אוֹתִי, (אם אביה ואמה בחיים: וְאֶת אָבִי מוֹרִי, וְאֶת אִמִּי מוֹרָתִי,) וְאֶת בַּעֲלִי, וְאֶת זַרְעִי, וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לִי.

אורח אומר: הָרַחֲמָן הוּא יְבָרֵךְ אֶת בַּעַל הַבַּיִת הַזֶּה וְאֶת בַּעֲלַת הַבַּיִת הַזֶּה, אוֹתָם וְאֶת בֵּיתָם וְאֶת זַרְעָם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לָהֶם.

אוֹתָנוּ וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לָנוּ, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּרְכוּ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב &quot;בַּכֹּל&quot;-&quot;מִכֹּל&quot;-&quot;כֹּל&quot; – כֵּן יְבָרֵךְ אוֹתָנוּ כֻּלָּנוּ יַחַד בִּבְרָכָה שְׁלֵמָה. וְנֹאמַר: &quot;אָמֵן&quot;.

בַּמָרוֹם יְלַמְּדוּ עֲלֵיהֶם וְעָלֵינוּ זְכוּת שֶׁתְּהֵא לְמִשְׁמֶרֶת שָׁלוֹם. וְנִשָׂא בְרָכָה מֵאֵת יְיָ, וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ, וְנִמְצָא חֵן וְשֵׂכֶל טוֹב בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וְאָדָם.

הָרַחֲמָן הוּא יְזַכֵּנוּ לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ וּלְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא.

מִגְדּוֹל יְשׁוּעוֹת מַלְכּוֹ, וְעֹשֶׂה חֶסֶד לִמְשִׁיחוֹ, לְדָוִד וּלְזַרְעוֹ עַד עוֹלָם.
עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו, הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל. וְאִמְרוּ: &quot;אָמֵן&quot;.

יְראוּ אֶת יְיָ קְדֹשָׁיו, כִּי אֵין מַחְסוֹר לִירֵאָיו. כְּפִירִים רָשׁוּ וְרָעֵבוּ, וְדֹרְשֵׁי יְיָ לֹא יַחְסְרוּ כָל טוֹב. הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ, וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן. בָּרוּךְ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּייָ, וְהָיָה יְיָ מִבְטַחוֹ. נַעַר הָיִיתִי גַּם זָקַנְתִּי, וְלֹא רָאִיתִי צַדִּיק נֶעֱזָב, וְזַרְעוֹ מְבַקֶּשׁ לָחֶם. יְיָ עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, יְיָ יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם.</text>
      <sha1>5z80ef96gvaa1r0d65dowk1k7wv75q5</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018242</id>
      <parentid>3018237</parentid>
      <timestamp>2026-05-31T19:03:56Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* אלוהים יסעדנו */ החלפת טקסט בעמוד זהה</comment>
      <origin>3018242</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="28230" sha1="bi14wd27tg7qfhnw03zkt2b7es3qu18" xml:space="preserve">==אתקינו סעודתא==

ג”פ:{{עם-ניקוד|אַתְקִינוּ סְעוּדָתָא דִמְהֵימְנוּתָא שְׁלֵמָתָא, חֶדְוְתָא דְמַלְכָּא קַדִישָׁא.{{ש}} 
אַתְקִינוּ סְעוּדָתָא דְמַלְכָּא.{{ש}}
דָּא הִיא סְעוּדָתָא דְּדָוִד מַלְכָּא מְשִׁיחָא.{{ש}}
דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל חַי וְקַיָּים.{{ש}}
סִימָן טוֹב וּמַזָּל טוֹב יְהֵא לָנוּ וּלְכָל יִשְׂרָאֵל. אָמֵן.}}

==מזמור לדוד==
{{עם-ניקוד|{{:תהלים כג/ניקוד}}}}

==במוצאי יום מנוחה==
{{:במוצאי יום מנוחה}}


[[קטגוריה:זמירות למוצאי שבת]]


==חדש ששוני==

{{:חדש ששוני}}

==אגיל ואשמח==

{{:אגיל ואשמח}}

==אלוהים יסעדנו==

{{:אלהים יסעדנו}}

==אלי חיש גואלי==

'''אֵלִי חִישׁ גּואֲלִי, עַבְדְּךָ יַשְׂכִּילִי, מְבַשֵּׂר טוב אֵלִי, אֶת אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא.'''

נָאווּ עַל הֶהָרִים, שְׁלוּחֵי יוצֵר הָרִים, וְרַגְלֵי הַמְּבַשְּׂרִים, בְּאֱמר שׁוּבִי שׁוּבִי.

'''אֵלִי חִישׁ גּואֲלִי, עַבְדְּךָ יַשְׂכִּילִי, מְבַשֵּׂר טוב אֵלִי, אֶת אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא.'''

חֲבִי כִּמְעַט רֶגַע, כָּל מַחֲלָה וְכָל נֶגַע, אויְבַיִךְ אֶפְגַּע, יום נָקָם בְּלִבִּי.

'''אֵלִי חִישׁ גּואֲלִי, עַבְדְּךָ יַשְׂכִּילִי, מְבַשֵּׂר טוב אֵלִי, אֶת אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא.'''

מַלְכֵּךְ יָבוא לָךְ, יָפָה אַתְּ כֻּלָּךָ, וְרַעְיָתִי לְמוּלָךְ, גַּלְעָדִי הַתִּשְׁבִּי.

'''אֵלִי חִישׁ גּואֲלִי, עַבְדְּךָ יַשְׂכִּילִי, מְבַשֵּׂר טוב אֵלִי, אֶת אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא.'''

נפֶת תִּטּפְנָה, שִׂפְתֵי בְּנֵי יונָה, כִּי בָּא עֵת לְחֶנְנָהּ, צִיּון נַחֲלַת צְבִי.

'''אֵלִי חִישׁ גּואֲלִי, עַבְדְּךָ יַשְׂכִּילִי, מְבַשֵּׂר טוב אֵלִי, אֶת אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא.'''

==אדיר איום ונורא==

אַדִּיר אָיוֹם וְנוֹרָא, בַּצַּר לִי לְךָ אֶקְרָא, יְיָ לִי לֹא אִירָא.

גְּדוֹר פִּרְצַת הֵיכָלִי, דָּגוּל מַהֵר חַכְלִילִי, יְיָ הֱיֵה עוֹזֵר לִי.

הֵן אַתָּה תִקְוָתִי, וְלִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי, אֲדֹנָי עוֹז יְשׁוּעָתִי.

זָךְ וּנְשׂוּא כַפַּיִם, חֹן פּוֹרְשֵׂי כַפַּיִם, יְיָ אֶרֶךְ אַפַּיִם.

טוּבְךָ תָּחִישׁ לְעַמֶּךָ, יְהִי עָלֵינוּ כִּנְאוּמֶךָ, יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ.

כּוֹנֵן בֵּית מְכוֹנֶךָ, לְהַרְבִּיץ בּוֹ צֹאנֶךָ, יְיָ בְּאוֹר פָּנֶיךָ.

מִפַּחַד לְהַצִּילִי, נַהֲלֵנִי לציון קודש גוֹרָלִי, אֲדֹנָי שִׁמְעָה בְּקוֹלִי.

סְעֹד וּסְמֹךְ לְנִמְהָרִים, עֲזָר נָא אֶת הַנִּשְׁאָרִים, יְיָ יוֹצֵר הָרִים.

פְּדֵה עַמְּךָ מֵעַזִּים, צֹאנְךָ מִיַּד גּוֹזְזִים, יְיָ עֹשֶׂה חֲזִיזִים.

קָרֵב קֵץ נֶחָמָה, רַחֵם אֹם לֹא רֻחָמָה, יְיָ אִישׁ מִלְחָמָה.

שְׁכֹן כְּמֵאָז בְּאָהֳלֵנוּ, תָּמִיד אֵל מְחוֹלְלֵנוּ, יְיָ מַלְכֵּנוּ הוּא יוֹשִׁיעֵנוּ.


==איש חסיד היה==

אִישׁ חָסִיד הָיָה. בְּלִי מָזון וּמִחְיָה:

בְּבֵיתו עוסֵק מִלֵּבושׁ. וְאֵין בֶּגֶד לִלְבּושׁ:

גּונֵן בַּחֲשׁוּבָה אִשָּׁה. וְגַם בְּבָנִים חֲמִשָּׁה:

דִבְּרָה לו הָאִשָּׁה. יותֵר אֵין לְהִתְיָאֲשָׁה:

הֲמִבְּלִי לֶחֶם לֶאֱכול. בְּעֵרום וּבְחוסֶר כּל:

וְתורָה מָצָאתָ כִּי יָגַעְתָּ. מַה נּאכַל מֵעַתָּה:

זָהִיר כְּבַר נָשׁוּק. הֲלא תֵצֵא לַשּׁוּק:

חַנּוּן וְרַחוּם בִּמְרומָיו. אוּלַי יִגְמְלֵנוּ בְּרַחֲמָיו:

טוב לְקוָיו מַחֲסֶה. רְצון יְרֵאָיו יַעֲשֶׂה:

יָעַצְתְּ בְּדַעַת וּבְחָכְמָה. עֲצָתֵךְ בְּלִי לְהַסְכִּימָה:

כְּצֵאתִי לְבשֶׁת וְלִכְלִמָּה. מִבְּלִי כְסוּת וְשַׂלְמָה:

לְאֵין בְּיָדִי לְפורְטָה. אֲפִילוּ שָׁוֶה פְרוּטָה:

מִהֲרָה וְשָׁאֲלָה מִשְּׁכֵנִים. מַלְבּוּשִׁים נָאִים מְתֻקָּנִים:

נִלְבַּשׁ וְהִשְׁלִיךְ יְהָבו. עַל ה' אֲשֶׁר אֲהֵבו:

סָחוּ יְלָדָיו בְּפִלּוּלָם. אַל יָשׁוב דַּךְ נִכְלָם:

עָבַר בַּשּׁוּק בְּסִבְרָתו. וְהִנֵּה אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא לִקְרָאתו:

פָּץ לו הַמְבַשֵּׂר. בֶּאֱמֶת הַיּום תִּתְעַשֵּׁר:

צַוֵּנִי בְּכָל כְּבודֶךָ. כִּי הִנְנִי עַבְדֶּךָ:

קְרָא לְמִי בְדַעְתּו. קְנות עֶבֶד אֵין כְּמותו:

רָחַשׁ אֵיךְ יְשַׁנֶּה דִינו. עֶבֶד לִמְכּור אֶת אֲדונו:

שָׁת לו חָכְמָתו בְּקִרְבּו. וְהֶחֱזִיק בּו כְּמו רַבּו:

תַּגֵּר קְנָאו בַּאֲהָבִים. בִּשְׁמונֶה מֵאות אֶלֶף זְהוּבִים:

תְּבָעו מַה מְּלַאכְתֶּךָ. אִם בְּבִנְיַן חָכְמָתֶךָ: תַּכְלִית טְרַקְלִין וּפַלְטְרִין. הֲרֵי אַתָּה בֶן חורִין: יום רִאשׁון בְּמִפְעָלִים. פָּעַל עִם פּועֲלִים: שִׁוַּע בַּחֲצִי הַלַּיְלָה. עֲנֵנִי נורָא עֲלִילָה: יָזַמְתִּי וְנִמְכַּרְתִּי לְהַעֲבִידִי. לִכְבודְךָ וְלא לִכְבודִי: בּורֵא עולָם בְּקִנְיָן. הַשְׁלֵם זֶה הַבִּנְיָן: רַחֲמֶיךָ יִכְמְרוּ בַּחֲנִינָתִי. כִּי לְטובָה כַּוָּנָתִי: מַלְאֲכֵי רַחֲמִים מִמְּעונָתו. אָז הֵחֵלּוּ לִבְנותו: רַבּוּ בְּנֵי הַמְּלוּכָה. וַתִּשְׁלַם כָּל הַמְּלָאכָה: דָּץ הַסּוחֵר בִּרְאותו. כִּי נִגְמְרָה מְלַאכְתּו: כְּלוּלַת מִגְדָּלִים נָאִים. לְפִי עִנְיַן הַבַּנָּאִים: יִזָּכֵר לְךָ עַתָּה. אֶתְמול אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ: חָפְשֵׁנִי בְּוַדַּאי וּבְבֵרוּר. כְּנַמְתָּ לְעִנְיַן שִׁחֲרוּר: זֶה קִיְּמו בֶּאֱמֶת. וּפָרַח לו אִישׁ הָאֱמֶת:


==אמר ה’ ליעקב==

אָמַר יי לְיַעֲקׁב     אַל תִּירָא עַבְדִי יַעֲקׁב

בָּחַר יי בְּיַעֲקׁב     אַל תִּירָא עַבְדִי יַעֲקׁב

גָּאַל יי אֶת יַעֲקׁב     אַל תִּירָא עַבְדִי יַעֲקׁב

דָּרַך כּוֹכָב מִיַּעֲקׁב     אַל תִּירָא עַבְדִי יַעֲקׁב

הַבָּאִים יַשְׁרֵשׁ יַעֲקׁב     אַל תִּירָא עַבְדִי יַעֲקׁב

וְיֵרְדְּ מִיַּעֲקׁב     אַל תִּירָא עַבְדִי יַעֲקׁב

זְכֹר זֹאת לְיַעֲקׁב     אַל תִּירָא עַבְדִי יַעֲקׁב

חֶדְוַת יְשוּעוֹת יַעֲקׁב     אַל תִּירָא עַבְדִי יַעֲקׁב

טֹבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקׁב     אַל תִּירָא עַבְדִי יַעֲקׁב

יוֹרוּ מִשְׁפָּטֶיךָ ליַעֲקׁב     אַל תִּירָא עַבְדִי יַעֲקׁב

כִּי לֹא נַחַשׁ בְּיַעֲקׁב     אַל תִּירָא עַבְדִי יַעֲקׁב

לֹא הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקׁב     אַל תִּירָא עַבְדִי יַעֲקׁב

מִי מָנָה עֲפַר יַעֲקׁב     אַל תִּירָא עַבְדִי יַעֲקׁב

נִשְׁבַּע יי לְיַעֲקׁב     אַל תִּירָא עַבְדִי יַעֲקׁב

סְלַח נָא לַעֲוֹן יַעֲקׁב     אַל תִּירָא עַבְדִי יַעֲקׁב

עַתָּה הָשֵׁב שְׁבוּת יַעֲקׁב     אַל תִּירָא עַבְדִי יַעֲקׁב

פָּדָה יי אֶת יַעֲקׁב     אַל תִּירָא עַבְדִי יַעֲקׁב

צַוֵּה יְשׁוּעוֹת יַעֲקׁב     אַל תִּירָא עַבְדִי יַעֲקׁב

קוֹל קוֹל יַעֲקׁב     אַל תִּירָא עַבְדִי יַעֲקׁב

רָנִּי וְשִׂמְחִי לְיַעֲקׁב     אַל תִּירָא עַבְדִי יַעֲקׁב

שָׁב יי אֶת שְׁבוּת יַעֲקׁב     אַל תִּירָא עַבְדִי יַעֲקׁב

תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקׁב     אַל תִּירָא עַבְדִי יַעֲקׁב

==רבון העולמים==

רִבּוֹן הָעוֹלָמִים אָב הָרַחֲמִים וְהַסְּלִיחוֹת, בְּסִימָן טוֹב וּבְמַזָּל טוֹב הָחֵל עָלֵינוּ אֶת שֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה (כשחל יו&quot;ט באמצע השבוע יאמר: אֶת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה) הַבָּאִים לִקְרָאתֵנוּ לְשָׁלוֹם, חֲשׁוּכִים מִכָּל חֵטְא וָפֶשַׁע וּמְנֻקִּים מִכָּל עָוֹן וְאַשְׁמָה וָרֶשַׁע, וּמְדֻבָּקִים בְּתַלְמוּד תּוֹרָה וּבְמַעֲשִׂים טוֹבִים. וְחָנֵּנוּ דֵעָה בִּינָה וְהַשְׂכֵּל מֵאִתְּךָ, וְתַשְׁמִיעֵנוּ בָהֶם שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה, וְלֹא תַעֲלֶה קִנְאָתֵנוּ עַל לֵב אָדָם וְלֹא קִנְאַת אָדָם תַּעֲלֶה עַל לִבֵּנוּ.

מַלְכֵּנוּ אֱלהֵינוּ, אָב הָרַחֲמָן, שִׂים בְּרָכָה וּרְוָחָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יָדֵינוּ. וְכָל הַיּוֹעֵץ עָלֵינוּ וְעַל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל עֵצָה טוֹבָה וּמַחֲשָׁבָה טוֹבָה, אַמְּצוֹ וּבָרְכוֹ, גַּדְּלוֹ וְקַיְּמוֹ, קַיֵּם עֲצָתוֹ. כַּדָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר, יִתֶּן לְךָ כִלְבָבֶךָ וְכָל עֲצָתְךָ יְמַלֵּא; וְנֶאֱמַר, וְתִגְזַר אוֹמֶר וְיָקָם לָךְ, וְעַל דְּרָכֶיךָ נָגַהּ אוֹר.

וְכָל הַיּוֹעֵץ עָלֵינוּ וְעַל כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל עֵצָה שֶׁאֵינָהּ טוֹבָה וּמַחֲשָׁבָה שֶׁאֵינָהּ טוֹבָה, תּוּפַר עֲצָתוֹ. כַּדָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר, יְהֹוָה הֵפִיר עֲצַת גּוֹיִם הֵנִיא מַחְשְׁבוֹת עַמִּים; וְנֶאֱמַר, עֻצוּ עֵצָה וְתֻפָר דַּבְּרוּ דָּבָר וְלֹא יָקוּם כִּי עִמָּנוּ אֵל.

וּפְתַח לָנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ אַב הָרַחֲמִים, אֲדוֹן הַסְּלִיחוֹת, בָּזֶה הַשָּׁבוּעַ וּבְכָל שָׁבוּעַ שַׁעֲרֵי אוֹרָה, שַׁעֲרֵי אֹרֶךְ יָמִים וְשָׁנִים, שַׁעֲרֵי אֲרִיכַת אַפַּיִם, שַׁעֲרֵי בְרָכָה, שַׁעֲרֵי בִינָה, שַׁעֲרֵי גִילָה, שַׁעֲרֵי גְדוּלָה, שַׁעֲרֵי גְאוּלָה, שַׁעֲרֵי גְבוּרָה, שַׁעֲרֵי דִיצָה, שַׁעֲרֵי דֵעָה, שַׁעֲרֵי הוֹד, שַׁעֲרֵי הָדָר, שַׁעֲרֵי הַצְלָחָה, שַׁעֲרֵי הַרְוָחָה, שַׁעֲרֵי וַעַד טוֹב, שַׁעֲרֵי זְרִיזוּת, שַׁעֲרֵי זִמְרָה, שַׁעֲרֵי זְכֻיּוֹת, שַׁעֲרֵי זִיו, שַׁעֲרֵי זוֹהַר תּוֹרָה, שַׁעֲרֵי זוֹהַר חָכְמָה, שַׁעֲרֵי זוֹהַר בִּינָה, שַׁעֲרֵי זוֹהַר דַּעַת, שַׁעֲרֵי חֶדְוָה, שַׁעֲרֵי חֶמְלָה, שַׁעֲרֵי חֵן וָחֶסֶד, שַׁעֲרֵי חַיִּים טוֹבִים, שַׁעֲרֵי חָכְמָה, שַׁעֲרֵי טוֹבָה, שַׁעֲרֵי טוֹהַר, שַׁעֲרֵי יְשׁוּעָה, שַׁעֲרֵי ישֶׁר, שַׁעֲרֵי כַפָּרָה, שַׁעֲרֵי כַלְכָּלָה, שַׁעֲרֵי כָבוֹד, שַׁעֲרֵי לִמּוּד, שַׁעֲרֵי מָזוֹן, שַׁעֲרֵי מְנוּחוֹת, שַׁעֲרֵי מְחִילוֹת, שַׁעֲרֵי מַדָּע, שַׁעֲרֵי נֶחָמָה, שַׁעֲרֵי נְקִיּוּת, שַׁעֲרֵי סְלִיחָה, שַׁעֲרֵי סִיַּעְתָּא דִשְׁמַיָּא, שַׁעֲרֵי עֶזְרָה, שַׁעֲרֵי פְדוּת, שַׁעֲרֵי פַרְנָסָה טוֹבָה, שַׁעֲרֵי צְדָקָה, שַׁעֲרֵי צָהֳלָה, שַׁעֲרֵי קְדוּשָׁה, שַׁעֲרֵי קוֹמְמִיוּת, שַׁעֲרֵי רַחֲמִים, שַׁעֲרֵי רָצוֹן, שַׁעֲרֵי רְפוּאָה שְׁלֵמָה, שַׁעֲרֵי שָׁלוֹם, שַׁעֲרֵי שִׂמְחָה, שַׁעֲרֵי שְׁמוּעוֹת טוֹבוֹת, שַׁעֲרֵי שַׁלְוָה, שַׁעֲרֵי תוֹרָה, שַׁעֲרֵי תְפִלָּה, שַׁעֲרֵי תְשׁוּבָה, שַׁעֲרֵי תְשׁוּעָה. כְּדִכְתִיב, וּתְשׁוּעַת צַדִּיקִים מֵיְהֹוָה מָעוּזָם בְּעֵת צָרָה, וַיַּעַזְרֵם יְהֹוָה וַיְפַלְּטֵם, יְפַלְּטֵם מֵרְשָׁעִים וְיוֹשִׁיעֵם כִּי חָסוּ בוֹ. וְנֶאֱמַר חָשַׂף יְהֹוָה אֶת זְרוֹעַ קָדְשׁוֹ לְעֵינֵי כָּל הַגּוֹיִם וְרָאוּ כָּל אַפְסֵי אָרֶץ אֵת יְשׁוּעַת אֱלהֵינוּ. וְנֶאֱמַר קוֹל צוֹפַיִךְ נָשְׂאוּ קוֹל יַחְדָּו יְרַנֵּנוּ, כִּי עַיִן בְּעַיִן יִרְאוּ בְּשׁוּב יְהֹוָה צִיּוֹן.

וְקַיֶּם לָנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב, מַה נָּאווּ עַל הֶהָרִים רַגְלֵי מְבַשֵּׂר מַשְׁמִיעַ שָׁלוֹם מְבַשֵּׂר טוֹב מַשְׁמִיעַ יְשׁוּעָה אוֹמֵר לְצִיּוֹן מָלַךְ אֱלהָיִךְ. רִאשׁוֹן לְצִיּוֹן הִנֵּה הִנָּם וְלִירוּשָׁלַיִם מְבַשֵּׂר אֶתֵּן. אָמֵן סֶלָּה.


==[[ברכת המזון]]==

שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב יְהוָה אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים. אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל יְהוָה לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה. הִגְדִּיל יְהוָה לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ הָיִינוּ שְׂמֵחִים. שׁוּבָה יְהוָה אֶת שבותנו [שְׁבִיתֵנוּ] כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב. הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ. הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ הַזָּרַע בֹּא יָבוֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו.

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם הַזָּן אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בְּטוּבוֹ בְּחֵן בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים, הוּא נֹתֵן לֶחֶם לְכָל בָּשָׂר כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ, וּבְטוּבוֹ הַגָּדוֹל תָּמִיד לֹא חָסַר לָנוּ וְאַל יֶחְסַר לָנוּ מָזוֹן (תָּמִיד) לְעוֹלָם וָעֶד בַּעֲבוּר שְׁמוֹ הַגָּדוֹל, כִּי הוּא אֵל זָן וּמְפַרְנֵס לַכֹּל וּמֵיטִיב לַכֹּל וּמֵכִין מָזוֹן לְכָל בְּרִיּוֹתָיו אֲשֶׁר בָּרָא. כָּאָמוּר פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ הַזָּן אֶת הַכֹּל.

נוֹדֶה לְּךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ עַל שֶׁהִנְחַלְתָּ לַאֲבוֹתֵינוּ אֶרֶץ חֶמְדָּה טוֹבָה וּרְחָבָה וְעַל שֶׁהוֹצֵאתָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וּפְדִיתָנוּ מִבֵּית עֲבָדִים וְעַל בְּרִיתְךָ שֶׁחָתַמְתָּ בִּבְשָׂרֵנוּ וְעַל תּוֹרָתְךָ שֶׁלִּמַּדְתָּנוּ וְעַל חֻקֶּיךָ שֶׁהוֹדַעְתָּנוּ וְעַל חַיִּים חֵן וָחֶסֶד שֶׁחוֹנַנְתָּנוּ, וְעַל אֲכִילַת מָזוֹן שָׁאַתָּה זָן וּמְפַרְנֵס אוֹתָנוּ תָּמִיד, בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה.

בחנוכה ובפורים אומרים כאן [[על הניסים]]

וְעַל הַכֹּל יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֲנַחְנוּ מוֹדִים לָךְ וּמְבָרְכִים אוֹתָךְ, יִתְבָּרַךְ שִׁמְךָ בְּפִי כָּל חַי תָּמִיד לְעוֹלָם וָעֶד, כַּכָּתוּב: &quot;וְאָכַלְתָּ וְשָׂבַעְתָּ, וּבֵרַכְתָּ אֶת יְיָ אֱלֹהֶיךָ עַל הָאָרֶץ הַטּוֹבָה אֲשֶּׁר נָתַן לָךְ&quot;. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, עַל הָאָרֶץ וְעַל הַמָּזוֹן.

רַחֶם נָא יְיָ אֱלֹהֵינוּ עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ, וְעַל יְרוּשָׁלַיִם עִירֶךָ, וְעַל צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶךָ, וְעַל מַלְכוּת בֵּית דָּוִד מְשִׁיחֶךָ, וְעַל הַבַּיִת הַגָדוֹל וְהַקָדוֹשׁ שֶׁנִּקְרָא שִׁמְךָ עָלָיו. אֱלֹהֵינוּ, אָבִינוּ, רְעֵנוּ, זוּנֵנוּ, פַּרְנְסֵנוּ וְכַלְכְּלֵנוּ וְהַרְוִיחֵנוּ, וְהַרְוַח לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ מְהֵרָה מִכָּל צָרוֹתֵינוּ. וְנָא אַל תַּצְרִיכֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, לֹא לִידֵי מַתְּנַת בָּשָׂר וָדָם וְלֹא לִידֵי הַלְוָאָתָם, כִּי אִם לְיָדְךָ הַמְּלֵאָה הַפְּתוּחָה הַקְּדוֹשָׁה וְהָרְחָבָה, שֶׁלֹא נֵבוֹשׁ וְלֹא נִכָּלֵם לְעוֹלָם וָעֶד.


בראש חודש ובמועדים מוסיפים:
אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, יַעֲלֶה וְיָבֹא וְיַגִּיעַ וְיֵרָאֶה וְיֵרָצֶה וְיִשָּׁמַע וְיִפָּקֵד וְיִזָּכֵר זִכְרוֹנֵנוּ וּפִקְדוֹנֵנוּ וְזִכְרוֹן אֲבוֹתֵינוּ וְזִכְרוֹן מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד עַבְדֶּךָ וְזִכְרוֹן יְרוּשָׁלַיִם עִיר קָדְשֶׁךָ וְזִכְרוֹן כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל לְפָנֶיךָ, לִפְלֵטָה לְטוֹבָה לְחֵן לְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם בְּיוֹם
בראש חודש: רֹאשׁ הַחֹדֶשׁ   בפסח: חַג הַמַּצּוֹת  בסוכות: חַג הַסֻּכּוֹת
הַזֶה.זָכְרֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בּוֹ לְטוֹבָה, וּפָּקְדֵנוּ בוֹ לִבְרָכָה, וְהוֹשִׁיעֵנוּ בוֹ לְחַיִּים טוֹבִים. וּבִדְבַר יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים חוּס וְחָנֵּנוּ, וְרַחֵם עָלֵינוּ וְהוֹשִׁיעֵנוּ, כִּי אֵלֶיךָ עֵינֵינוּ, כִּי אֵל מֶלֶךְ חַנּוּן וְרַחוּם אָתָּה.


וּבְנֵה יְרוּשָׁלַיִם עִיר הַקֹּדֶשׁ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, בּוֹנֵה בְרַחֲמָיו יְרוּשָׁלַיִם. אָמֵן.


בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ, מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הָאֵל אָבִינוּ, מַלְכֵּנוּ, אַדִירֵנוּ, בּוֹרְאֵנוּ, גֹּאֲלֵנוּ, יוֹצְרֵנוּ, קְדוֹשֵׁנוּ קְדוֹשׁ יַעֲקֹב, רוֹעֵנוּ רוֹעֵה יִשְׂרָאֵל, הַמֶּלֶךְ הַטּוֹב וְהַמֵּיטִיב לַכֹּל, שֶׁבְּכָל יוֹם וָיוֹם הוּא הֵיטִיב, הוּא מֵיטִיב, הוּא יֵיטִיב לָנוּ, הוּא גְמָלָנוּ, הוּא גוֹמְלֵנוּ, הוּא יִגְמְלֵנוּ לָעַד, לְחֵן וּלְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים וּלְרֶוַח הַצָּלָה וְהַצְלָחָה, בְּרָכָה וִישׁוּעָה, נֶחָמָה פַּרְנָסָה וְכַלְכָּלָה וְרַחֲמִים וְחַיִּים וְשָׁלוֹם, וְכָל טוֹב; וּמִכָּל טוּב לְעוֹלָם אַל יְחַסְּרֵנוּ.

הָרַחֲמָן הוּא יִמְלוֹךְ עָלֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד.

הָרַחֲמָן הוּא יִתְבָּרַךְ בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ.

הָרַחֲמָן הוּא יִשְׁתַּבַּח לְדוֹר דּוֹרִים, וְיִתְפָּאַר בָּנוּ לָעַד וּלְנֵצַח נְצָחִים, וְיִתְהַדַּר בָּנוּ לָעַד וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים.

הָרַחֲמָן הוּא יְפַרְנְסֵנוּ בְּכָבוֹד.

הָרַחֲמָן הוּא יִשְׁבּוֹר עֻלֵּנוּ מֵעַל צַּוָּארֵנוּ, וְהוּא יוֹלִיכֵנוּ קוֹמְמִיוּת לְאַרְצֵנוּ.

הָרַחֲמָן הוּא יִשְׁלַח לָנוּ בְּרָכָה מְרֻבָּה בַּבַּיִת הַזֶּה, וְעַל שֻׁלְחָן זֶה שֶׁאָכַלְנוּ עָלָיו.

הָרַחֲמָן הוּא יִשְׁלַח לָנוּ אֶת אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא זָכוּר לַטּוֹב, וִיבַשֵּׂר לָנוּ בְּשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת יְשׁוּעוֹת וְנֶחָמוֹת.

אורח אומר: יְהִי רָצוֹן, שֶׁלֹּא יֵבוֹשׁ בַּעַל הַבַּיִת בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְלֹא יִכָּלֵם לָעוֹלָם הַבָּא, וְיִצְלַח מְאֹד בְּכָל נְכָסָיו, וְיִהְיוּ נְכָסָיו וּנְכָסֵינוּ מֻצְלָחִים וּקְרוֹבִים לָעִיר, וְאַל יִשְׁלֹט שָׂטָן לֹא בְּמַעֲשֵׂי יָדָיו וְלֹא בְּמַעֲשֵׂי יָדֵינוּ, וְאַל יִזְדַקֵּר לֹא לְפָנָיו וְלֹא לְפָנֵינוּ שׁוּם דְבַר הִרְהוּר חֵטְא וַעֲבֵרָה וְעָוֹן מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם.

בבית אביו אומר: הָרַחֲמָן הוּא יְבָרֵךְ אֶת אָבִי מוֹרִי בַּעַל הַבַּיִת הַזֶּה, וְאֶת אִמִּי מוֹרָתִי בַּעֲלַת הַבַּיִת הַזֶּה.

נשוי אומר: הָרַחֲמָן הוּא יְבָרֵךְ אוֹתִי, (אם אביו ואמו בחיים: וְאֶת אָבִי מוֹרִי, וְאֶת אִמִּי מוֹרָתִי,) וְאֶת אִשְׁתִּי, וְאֶת זַרְעִי, וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לִי.

אשה נשואה אומרת: הָרַחֲמָן הוּא יְבָרֵךְ אוֹתִי, (אם אביה ואמה בחיים: וְאֶת אָבִי מוֹרִי, וְאֶת אִמִּי מוֹרָתִי,) וְאֶת בַּעֲלִי, וְאֶת זַרְעִי, וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לִי.

אורח אומר: הָרַחֲמָן הוּא יְבָרֵךְ אֶת בַּעַל הַבַּיִת הַזֶּה וְאֶת בַּעֲלַת הַבַּיִת הַזֶּה, אוֹתָם וְאֶת בֵּיתָם וְאֶת זַרְעָם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לָהֶם.

אוֹתָנוּ וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לָנוּ, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּרְכוּ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב &quot;בַּכֹּל&quot;-&quot;מִכֹּל&quot;-&quot;כֹּל&quot; – כֵּן יְבָרֵךְ אוֹתָנוּ כֻּלָּנוּ יַחַד בִּבְרָכָה שְׁלֵמָה. וְנֹאמַר: &quot;אָמֵן&quot;.

בַּמָרוֹם יְלַמְּדוּ עֲלֵיהֶם וְעָלֵינוּ זְכוּת שֶׁתְּהֵא לְמִשְׁמֶרֶת שָׁלוֹם. וְנִשָׂא בְרָכָה מֵאֵת יְיָ, וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ, וְנִמְצָא חֵן וְשֵׂכֶל טוֹב בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וְאָדָם.

הָרַחֲמָן הוּא יְזַכֵּנוּ לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ וּלְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא.

מִגְדּוֹל יְשׁוּעוֹת מַלְכּוֹ, וְעֹשֶׂה חֶסֶד לִמְשִׁיחוֹ, לְדָוִד וּלְזַרְעוֹ עַד עוֹלָם.
עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו, הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל. וְאִמְרוּ: &quot;אָמֵן&quot;.

יְראוּ אֶת יְיָ קְדֹשָׁיו, כִּי אֵין מַחְסוֹר לִירֵאָיו. כְּפִירִים רָשׁוּ וְרָעֵבוּ, וְדֹרְשֵׁי יְיָ לֹא יַחְסְרוּ כָל טוֹב. הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ, וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן. בָּרוּךְ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּייָ, וְהָיָה יְיָ מִבְטַחוֹ. נַעַר הָיִיתִי גַּם זָקַנְתִּי, וְלֹא רָאִיתִי צַדִּיק נֶעֱזָב, וְזַרְעוֹ מְבַקֶּשׁ לָחֶם. יְיָ עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, יְיָ יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם.</text>
      <sha1>bi14wd27tg7qfhnw03zkt2b7es3qu18</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018244</id>
      <parentid>3018242</parentid>
      <timestamp>2026-05-31T19:06:36Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* אלי חיש גואלי */ החלפת טקסט בעמוד בעל טקסט זהה</comment>
      <origin>3018244</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="26694" sha1="7ip0toq9n3o9m6kd3yrdzys6r3skm4u" xml:space="preserve">==אתקינו סעודתא==

ג”פ:{{עם-ניקוד|אַתְקִינוּ סְעוּדָתָא דִמְהֵימְנוּתָא שְׁלֵמָתָא, חֶדְוְתָא דְמַלְכָּא קַדִישָׁא.{{ש}} 
אַתְקִינוּ סְעוּדָתָא דְמַלְכָּא.{{ש}}
דָּא הִיא סְעוּדָתָא דְּדָוִד מַלְכָּא מְשִׁיחָא.{{ש}}
דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל חַי וְקַיָּים.{{ש}}
סִימָן טוֹב וּמַזָּל טוֹב יְהֵא לָנוּ וּלְכָל יִשְׂרָאֵל. אָמֵן.}}

==מזמור לדוד==
{{עם-ניקוד|{{:תהלים כג/ניקוד}}}}

==במוצאי יום מנוחה==
{{:במוצאי יום מנוחה}}


[[קטגוריה:זמירות למוצאי שבת]]


==חדש ששוני==

{{:חדש ששוני}}

==אגיל ואשמח==

{{:אגיל ואשמח}}

==אלוהים יסעדנו==

{{:אלהים יסעדנו}}

==אלי חיש גואלי==

{{:אלי חיש גואלי}}

==אדיר איום ונורא==

אַדִּיר אָיוֹם וְנוֹרָא, בַּצַּר לִי לְךָ אֶקְרָא, יְיָ לִי לֹא אִירָא.

גְּדוֹר פִּרְצַת הֵיכָלִי, דָּגוּל מַהֵר חַכְלִילִי, יְיָ הֱיֵה עוֹזֵר לִי.

הֵן אַתָּה תִקְוָתִי, וְלִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי, אֲדֹנָי עוֹז יְשׁוּעָתִי.

זָךְ וּנְשׂוּא כַפַּיִם, חֹן פּוֹרְשֵׂי כַפַּיִם, יְיָ אֶרֶךְ אַפַּיִם.

טוּבְךָ תָּחִישׁ לְעַמֶּךָ, יְהִי עָלֵינוּ כִּנְאוּמֶךָ, יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ.

כּוֹנֵן בֵּית מְכוֹנֶךָ, לְהַרְבִּיץ בּוֹ צֹאנֶךָ, יְיָ בְּאוֹר פָּנֶיךָ.

מִפַּחַד לְהַצִּילִי, נַהֲלֵנִי לציון קודש גוֹרָלִי, אֲדֹנָי שִׁמְעָה בְּקוֹלִי.

סְעֹד וּסְמֹךְ לְנִמְהָרִים, עֲזָר נָא אֶת הַנִּשְׁאָרִים, יְיָ יוֹצֵר הָרִים.

פְּדֵה עַמְּךָ מֵעַזִּים, צֹאנְךָ מִיַּד גּוֹזְזִים, יְיָ עֹשֶׂה חֲזִיזִים.

קָרֵב קֵץ נֶחָמָה, רַחֵם אֹם לֹא רֻחָמָה, יְיָ אִישׁ מִלְחָמָה.

שְׁכֹן כְּמֵאָז בְּאָהֳלֵנוּ, תָּמִיד אֵל מְחוֹלְלֵנוּ, יְיָ מַלְכֵּנוּ הוּא יוֹשִׁיעֵנוּ.


==איש חסיד היה==

אִישׁ חָסִיד הָיָה. בְּלִי מָזון וּמִחְיָה:

בְּבֵיתו עוסֵק מִלֵּבושׁ. וְאֵין בֶּגֶד לִלְבּושׁ:

גּונֵן בַּחֲשׁוּבָה אִשָּׁה. וְגַם בְּבָנִים חֲמִשָּׁה:

דִבְּרָה לו הָאִשָּׁה. יותֵר אֵין לְהִתְיָאֲשָׁה:

הֲמִבְּלִי לֶחֶם לֶאֱכול. בְּעֵרום וּבְחוסֶר כּל:

וְתורָה מָצָאתָ כִּי יָגַעְתָּ. מַה נּאכַל מֵעַתָּה:

זָהִיר כְּבַר נָשׁוּק. הֲלא תֵצֵא לַשּׁוּק:

חַנּוּן וְרַחוּם בִּמְרומָיו. אוּלַי יִגְמְלֵנוּ בְּרַחֲמָיו:

טוב לְקוָיו מַחֲסֶה. רְצון יְרֵאָיו יַעֲשֶׂה:

יָעַצְתְּ בְּדַעַת וּבְחָכְמָה. עֲצָתֵךְ בְּלִי לְהַסְכִּימָה:

כְּצֵאתִי לְבשֶׁת וְלִכְלִמָּה. מִבְּלִי כְסוּת וְשַׂלְמָה:

לְאֵין בְּיָדִי לְפורְטָה. אֲפִילוּ שָׁוֶה פְרוּטָה:

מִהֲרָה וְשָׁאֲלָה מִשְּׁכֵנִים. מַלְבּוּשִׁים נָאִים מְתֻקָּנִים:

נִלְבַּשׁ וְהִשְׁלִיךְ יְהָבו. עַל ה' אֲשֶׁר אֲהֵבו:

סָחוּ יְלָדָיו בְּפִלּוּלָם. אַל יָשׁוב דַּךְ נִכְלָם:

עָבַר בַּשּׁוּק בְּסִבְרָתו. וְהִנֵּה אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא לִקְרָאתו:

פָּץ לו הַמְבַשֵּׂר. בֶּאֱמֶת הַיּום תִּתְעַשֵּׁר:

צַוֵּנִי בְּכָל כְּבודֶךָ. כִּי הִנְנִי עַבְדֶּךָ:

קְרָא לְמִי בְדַעְתּו. קְנות עֶבֶד אֵין כְּמותו:

רָחַשׁ אֵיךְ יְשַׁנֶּה דִינו. עֶבֶד לִמְכּור אֶת אֲדונו:

שָׁת לו חָכְמָתו בְּקִרְבּו. וְהֶחֱזִיק בּו כְּמו רַבּו:

תַּגֵּר קְנָאו בַּאֲהָבִים. בִּשְׁמונֶה מֵאות אֶלֶף זְהוּבִים:

תְּבָעו מַה מְּלַאכְתֶּךָ. אִם בְּבִנְיַן חָכְמָתֶךָ: תַּכְלִית טְרַקְלִין וּפַלְטְרִין. הֲרֵי אַתָּה בֶן חורִין: יום רִאשׁון בְּמִפְעָלִים. פָּעַל עִם פּועֲלִים: שִׁוַּע בַּחֲצִי הַלַּיְלָה. עֲנֵנִי נורָא עֲלִילָה: יָזַמְתִּי וְנִמְכַּרְתִּי לְהַעֲבִידִי. לִכְבודְךָ וְלא לִכְבודִי: בּורֵא עולָם בְּקִנְיָן. הַשְׁלֵם זֶה הַבִּנְיָן: רַחֲמֶיךָ יִכְמְרוּ בַּחֲנִינָתִי. כִּי לְטובָה כַּוָּנָתִי: מַלְאֲכֵי רַחֲמִים מִמְּעונָתו. אָז הֵחֵלּוּ לִבְנותו: רַבּוּ בְּנֵי הַמְּלוּכָה. וַתִּשְׁלַם כָּל הַמְּלָאכָה: דָּץ הַסּוחֵר בִּרְאותו. כִּי נִגְמְרָה מְלַאכְתּו: כְּלוּלַת מִגְדָּלִים נָאִים. לְפִי עִנְיַן הַבַּנָּאִים: יִזָּכֵר לְךָ עַתָּה. אֶתְמול אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ: חָפְשֵׁנִי בְּוַדַּאי וּבְבֵרוּר. כְּנַמְתָּ לְעִנְיַן שִׁחֲרוּר: זֶה קִיְּמו בֶּאֱמֶת. וּפָרַח לו אִישׁ הָאֱמֶת:


==אמר ה’ ליעקב==

אָמַר יי לְיַעֲקׁב     אַל תִּירָא עַבְדִי יַעֲקׁב

בָּחַר יי בְּיַעֲקׁב     אַל תִּירָא עַבְדִי יַעֲקׁב

גָּאַל יי אֶת יַעֲקׁב     אַל תִּירָא עַבְדִי יַעֲקׁב

דָּרַך כּוֹכָב מִיַּעֲקׁב     אַל תִּירָא עַבְדִי יַעֲקׁב

הַבָּאִים יַשְׁרֵשׁ יַעֲקׁב     אַל תִּירָא עַבְדִי יַעֲקׁב

וְיֵרְדְּ מִיַּעֲקׁב     אַל תִּירָא עַבְדִי יַעֲקׁב

זְכֹר זֹאת לְיַעֲקׁב     אַל תִּירָא עַבְדִי יַעֲקׁב

חֶדְוַת יְשוּעוֹת יַעֲקׁב     אַל תִּירָא עַבְדִי יַעֲקׁב

טֹבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקׁב     אַל תִּירָא עַבְדִי יַעֲקׁב

יוֹרוּ מִשְׁפָּטֶיךָ ליַעֲקׁב     אַל תִּירָא עַבְדִי יַעֲקׁב

כִּי לֹא נַחַשׁ בְּיַעֲקׁב     אַל תִּירָא עַבְדִי יַעֲקׁב

לֹא הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקׁב     אַל תִּירָא עַבְדִי יַעֲקׁב

מִי מָנָה עֲפַר יַעֲקׁב     אַל תִּירָא עַבְדִי יַעֲקׁב

נִשְׁבַּע יי לְיַעֲקׁב     אַל תִּירָא עַבְדִי יַעֲקׁב

סְלַח נָא לַעֲוֹן יַעֲקׁב     אַל תִּירָא עַבְדִי יַעֲקׁב

עַתָּה הָשֵׁב שְׁבוּת יַעֲקׁב     אַל תִּירָא עַבְדִי יַעֲקׁב

פָּדָה יי אֶת יַעֲקׁב     אַל תִּירָא עַבְדִי יַעֲקׁב

צַוֵּה יְשׁוּעוֹת יַעֲקׁב     אַל תִּירָא עַבְדִי יַעֲקׁב

קוֹל קוֹל יַעֲקׁב     אַל תִּירָא עַבְדִי יַעֲקׁב

רָנִּי וְשִׂמְחִי לְיַעֲקׁב     אַל תִּירָא עַבְדִי יַעֲקׁב

שָׁב יי אֶת שְׁבוּת יַעֲקׁב     אַל תִּירָא עַבְדִי יַעֲקׁב

תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקׁב     אַל תִּירָא עַבְדִי יַעֲקׁב

==רבון העולמים==

רִבּוֹן הָעוֹלָמִים אָב הָרַחֲמִים וְהַסְּלִיחוֹת, בְּסִימָן טוֹב וּבְמַזָּל טוֹב הָחֵל עָלֵינוּ אֶת שֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה (כשחל יו&quot;ט באמצע השבוע יאמר: אֶת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה) הַבָּאִים לִקְרָאתֵנוּ לְשָׁלוֹם, חֲשׁוּכִים מִכָּל חֵטְא וָפֶשַׁע וּמְנֻקִּים מִכָּל עָוֹן וְאַשְׁמָה וָרֶשַׁע, וּמְדֻבָּקִים בְּתַלְמוּד תּוֹרָה וּבְמַעֲשִׂים טוֹבִים. וְחָנֵּנוּ דֵעָה בִּינָה וְהַשְׂכֵּל מֵאִתְּךָ, וְתַשְׁמִיעֵנוּ בָהֶם שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה, וְלֹא תַעֲלֶה קִנְאָתֵנוּ עַל לֵב אָדָם וְלֹא קִנְאַת אָדָם תַּעֲלֶה עַל לִבֵּנוּ.

מַלְכֵּנוּ אֱלהֵינוּ, אָב הָרַחֲמָן, שִׂים בְּרָכָה וּרְוָחָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יָדֵינוּ. וְכָל הַיּוֹעֵץ עָלֵינוּ וְעַל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל עֵצָה טוֹבָה וּמַחֲשָׁבָה טוֹבָה, אַמְּצוֹ וּבָרְכוֹ, גַּדְּלוֹ וְקַיְּמוֹ, קַיֵּם עֲצָתוֹ. כַּדָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר, יִתֶּן לְךָ כִלְבָבֶךָ וְכָל עֲצָתְךָ יְמַלֵּא; וְנֶאֱמַר, וְתִגְזַר אוֹמֶר וְיָקָם לָךְ, וְעַל דְּרָכֶיךָ נָגַהּ אוֹר.

וְכָל הַיּוֹעֵץ עָלֵינוּ וְעַל כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל עֵצָה שֶׁאֵינָהּ טוֹבָה וּמַחֲשָׁבָה שֶׁאֵינָהּ טוֹבָה, תּוּפַר עֲצָתוֹ. כַּדָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר, יְהֹוָה הֵפִיר עֲצַת גּוֹיִם הֵנִיא מַחְשְׁבוֹת עַמִּים; וְנֶאֱמַר, עֻצוּ עֵצָה וְתֻפָר דַּבְּרוּ דָּבָר וְלֹא יָקוּם כִּי עִמָּנוּ אֵל.

וּפְתַח לָנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ אַב הָרַחֲמִים, אֲדוֹן הַסְּלִיחוֹת, בָּזֶה הַשָּׁבוּעַ וּבְכָל שָׁבוּעַ שַׁעֲרֵי אוֹרָה, שַׁעֲרֵי אֹרֶךְ יָמִים וְשָׁנִים, שַׁעֲרֵי אֲרִיכַת אַפַּיִם, שַׁעֲרֵי בְרָכָה, שַׁעֲרֵי בִינָה, שַׁעֲרֵי גִילָה, שַׁעֲרֵי גְדוּלָה, שַׁעֲרֵי גְאוּלָה, שַׁעֲרֵי גְבוּרָה, שַׁעֲרֵי דִיצָה, שַׁעֲרֵי דֵעָה, שַׁעֲרֵי הוֹד, שַׁעֲרֵי הָדָר, שַׁעֲרֵי הַצְלָחָה, שַׁעֲרֵי הַרְוָחָה, שַׁעֲרֵי וַעַד טוֹב, שַׁעֲרֵי זְרִיזוּת, שַׁעֲרֵי זִמְרָה, שַׁעֲרֵי זְכֻיּוֹת, שַׁעֲרֵי זִיו, שַׁעֲרֵי זוֹהַר תּוֹרָה, שַׁעֲרֵי זוֹהַר חָכְמָה, שַׁעֲרֵי זוֹהַר בִּינָה, שַׁעֲרֵי זוֹהַר דַּעַת, שַׁעֲרֵי חֶדְוָה, שַׁעֲרֵי חֶמְלָה, שַׁעֲרֵי חֵן וָחֶסֶד, שַׁעֲרֵי חַיִּים טוֹבִים, שַׁעֲרֵי חָכְמָה, שַׁעֲרֵי טוֹבָה, שַׁעֲרֵי טוֹהַר, שַׁעֲרֵי יְשׁוּעָה, שַׁעֲרֵי ישֶׁר, שַׁעֲרֵי כַפָּרָה, שַׁעֲרֵי כַלְכָּלָה, שַׁעֲרֵי כָבוֹד, שַׁעֲרֵי לִמּוּד, שַׁעֲרֵי מָזוֹן, שַׁעֲרֵי מְנוּחוֹת, שַׁעֲרֵי מְחִילוֹת, שַׁעֲרֵי מַדָּע, שַׁעֲרֵי נֶחָמָה, שַׁעֲרֵי נְקִיּוּת, שַׁעֲרֵי סְלִיחָה, שַׁעֲרֵי סִיַּעְתָּא דִשְׁמַיָּא, שַׁעֲרֵי עֶזְרָה, שַׁעֲרֵי פְדוּת, שַׁעֲרֵי פַרְנָסָה טוֹבָה, שַׁעֲרֵי צְדָקָה, שַׁעֲרֵי צָהֳלָה, שַׁעֲרֵי קְדוּשָׁה, שַׁעֲרֵי קוֹמְמִיוּת, שַׁעֲרֵי רַחֲמִים, שַׁעֲרֵי רָצוֹן, שַׁעֲרֵי רְפוּאָה שְׁלֵמָה, שַׁעֲרֵי שָׁלוֹם, שַׁעֲרֵי שִׂמְחָה, שַׁעֲרֵי שְׁמוּעוֹת טוֹבוֹת, שַׁעֲרֵי שַׁלְוָה, שַׁעֲרֵי תוֹרָה, שַׁעֲרֵי תְפִלָּה, שַׁעֲרֵי תְשׁוּבָה, שַׁעֲרֵי תְשׁוּעָה. כְּדִכְתִיב, וּתְשׁוּעַת צַדִּיקִים מֵיְהֹוָה מָעוּזָם בְּעֵת צָרָה, וַיַּעַזְרֵם יְהֹוָה וַיְפַלְּטֵם, יְפַלְּטֵם מֵרְשָׁעִים וְיוֹשִׁיעֵם כִּי חָסוּ בוֹ. וְנֶאֱמַר חָשַׂף יְהֹוָה אֶת זְרוֹעַ קָדְשׁוֹ לְעֵינֵי כָּל הַגּוֹיִם וְרָאוּ כָּל אַפְסֵי אָרֶץ אֵת יְשׁוּעַת אֱלהֵינוּ. וְנֶאֱמַר קוֹל צוֹפַיִךְ נָשְׂאוּ קוֹל יַחְדָּו יְרַנֵּנוּ, כִּי עַיִן בְּעַיִן יִרְאוּ בְּשׁוּב יְהֹוָה צִיּוֹן.

וְקַיֶּם לָנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב, מַה נָּאווּ עַל הֶהָרִים רַגְלֵי מְבַשֵּׂר מַשְׁמִיעַ שָׁלוֹם מְבַשֵּׂר טוֹב מַשְׁמִיעַ יְשׁוּעָה אוֹמֵר לְצִיּוֹן מָלַךְ אֱלהָיִךְ. רִאשׁוֹן לְצִיּוֹן הִנֵּה הִנָּם וְלִירוּשָׁלַיִם מְבַשֵּׂר אֶתֵּן. אָמֵן סֶלָּה.


==[[ברכת המזון]]==

שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב יְהוָה אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים. אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל יְהוָה לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה. הִגְדִּיל יְהוָה לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ הָיִינוּ שְׂמֵחִים. שׁוּבָה יְהוָה אֶת שבותנו [שְׁבִיתֵנוּ] כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב. הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ. הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ הַזָּרַע בֹּא יָבוֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו.

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם הַזָּן אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בְּטוּבוֹ בְּחֵן בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים, הוּא נֹתֵן לֶחֶם לְכָל בָּשָׂר כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ, וּבְטוּבוֹ הַגָּדוֹל תָּמִיד לֹא חָסַר לָנוּ וְאַל יֶחְסַר לָנוּ מָזוֹן (תָּמִיד) לְעוֹלָם וָעֶד בַּעֲבוּר שְׁמוֹ הַגָּדוֹל, כִּי הוּא אֵל זָן וּמְפַרְנֵס לַכֹּל וּמֵיטִיב לַכֹּל וּמֵכִין מָזוֹן לְכָל בְּרִיּוֹתָיו אֲשֶׁר בָּרָא. כָּאָמוּר פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ הַזָּן אֶת הַכֹּל.

נוֹדֶה לְּךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ עַל שֶׁהִנְחַלְתָּ לַאֲבוֹתֵינוּ אֶרֶץ חֶמְדָּה טוֹבָה וּרְחָבָה וְעַל שֶׁהוֹצֵאתָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וּפְדִיתָנוּ מִבֵּית עֲבָדִים וְעַל בְּרִיתְךָ שֶׁחָתַמְתָּ בִּבְשָׂרֵנוּ וְעַל תּוֹרָתְךָ שֶׁלִּמַּדְתָּנוּ וְעַל חֻקֶּיךָ שֶׁהוֹדַעְתָּנוּ וְעַל חַיִּים חֵן וָחֶסֶד שֶׁחוֹנַנְתָּנוּ, וְעַל אֲכִילַת מָזוֹן שָׁאַתָּה זָן וּמְפַרְנֵס אוֹתָנוּ תָּמִיד, בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה.

בחנוכה ובפורים אומרים כאן [[על הניסים]]

וְעַל הַכֹּל יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֲנַחְנוּ מוֹדִים לָךְ וּמְבָרְכִים אוֹתָךְ, יִתְבָּרַךְ שִׁמְךָ בְּפִי כָּל חַי תָּמִיד לְעוֹלָם וָעֶד, כַּכָּתוּב: &quot;וְאָכַלְתָּ וְשָׂבַעְתָּ, וּבֵרַכְתָּ אֶת יְיָ אֱלֹהֶיךָ עַל הָאָרֶץ הַטּוֹבָה אֲשֶּׁר נָתַן לָךְ&quot;. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, עַל הָאָרֶץ וְעַל הַמָּזוֹן.

רַחֶם נָא יְיָ אֱלֹהֵינוּ עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ, וְעַל יְרוּשָׁלַיִם עִירֶךָ, וְעַל צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶךָ, וְעַל מַלְכוּת בֵּית דָּוִד מְשִׁיחֶךָ, וְעַל הַבַּיִת הַגָדוֹל וְהַקָדוֹשׁ שֶׁנִּקְרָא שִׁמְךָ עָלָיו. אֱלֹהֵינוּ, אָבִינוּ, רְעֵנוּ, זוּנֵנוּ, פַּרְנְסֵנוּ וְכַלְכְּלֵנוּ וְהַרְוִיחֵנוּ, וְהַרְוַח לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ מְהֵרָה מִכָּל צָרוֹתֵינוּ. וְנָא אַל תַּצְרִיכֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, לֹא לִידֵי מַתְּנַת בָּשָׂר וָדָם וְלֹא לִידֵי הַלְוָאָתָם, כִּי אִם לְיָדְךָ הַמְּלֵאָה הַפְּתוּחָה הַקְּדוֹשָׁה וְהָרְחָבָה, שֶׁלֹא נֵבוֹשׁ וְלֹא נִכָּלֵם לְעוֹלָם וָעֶד.


בראש חודש ובמועדים מוסיפים:
אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, יַעֲלֶה וְיָבֹא וְיַגִּיעַ וְיֵרָאֶה וְיֵרָצֶה וְיִשָּׁמַע וְיִפָּקֵד וְיִזָּכֵר זִכְרוֹנֵנוּ וּפִקְדוֹנֵנוּ וְזִכְרוֹן אֲבוֹתֵינוּ וְזִכְרוֹן מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד עַבְדֶּךָ וְזִכְרוֹן יְרוּשָׁלַיִם עִיר קָדְשֶׁךָ וְזִכְרוֹן כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל לְפָנֶיךָ, לִפְלֵטָה לְטוֹבָה לְחֵן לְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם בְּיוֹם
בראש חודש: רֹאשׁ הַחֹדֶשׁ   בפסח: חַג הַמַּצּוֹת  בסוכות: חַג הַסֻּכּוֹת
הַזֶה.זָכְרֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בּוֹ לְטוֹבָה, וּפָּקְדֵנוּ בוֹ לִבְרָכָה, וְהוֹשִׁיעֵנוּ בוֹ לְחַיִּים טוֹבִים. וּבִדְבַר יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים חוּס וְחָנֵּנוּ, וְרַחֵם עָלֵינוּ וְהוֹשִׁיעֵנוּ, כִּי אֵלֶיךָ עֵינֵינוּ, כִּי אֵל מֶלֶךְ חַנּוּן וְרַחוּם אָתָּה.


וּבְנֵה יְרוּשָׁלַיִם עִיר הַקֹּדֶשׁ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, בּוֹנֵה בְרַחֲמָיו יְרוּשָׁלַיִם. אָמֵן.


בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ, מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הָאֵל אָבִינוּ, מַלְכֵּנוּ, אַדִירֵנוּ, בּוֹרְאֵנוּ, גֹּאֲלֵנוּ, יוֹצְרֵנוּ, קְדוֹשֵׁנוּ קְדוֹשׁ יַעֲקֹב, רוֹעֵנוּ רוֹעֵה יִשְׂרָאֵל, הַמֶּלֶךְ הַטּוֹב וְהַמֵּיטִיב לַכֹּל, שֶׁבְּכָל יוֹם וָיוֹם הוּא הֵיטִיב, הוּא מֵיטִיב, הוּא יֵיטִיב לָנוּ, הוּא גְמָלָנוּ, הוּא גוֹמְלֵנוּ, הוּא יִגְמְלֵנוּ לָעַד, לְחֵן וּלְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים וּלְרֶוַח הַצָּלָה וְהַצְלָחָה, בְּרָכָה וִישׁוּעָה, נֶחָמָה פַּרְנָסָה וְכַלְכָּלָה וְרַחֲמִים וְחַיִּים וְשָׁלוֹם, וְכָל טוֹב; וּמִכָּל טוּב לְעוֹלָם אַל יְחַסְּרֵנוּ.

הָרַחֲמָן הוּא יִמְלוֹךְ עָלֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד.

הָרַחֲמָן הוּא יִתְבָּרַךְ בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ.

הָרַחֲמָן הוּא יִשְׁתַּבַּח לְדוֹר דּוֹרִים, וְיִתְפָּאַר בָּנוּ לָעַד וּלְנֵצַח נְצָחִים, וְיִתְהַדַּר בָּנוּ לָעַד וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים.

הָרַחֲמָן הוּא יְפַרְנְסֵנוּ בְּכָבוֹד.

הָרַחֲמָן הוּא יִשְׁבּוֹר עֻלֵּנוּ מֵעַל צַּוָּארֵנוּ, וְהוּא יוֹלִיכֵנוּ קוֹמְמִיוּת לְאַרְצֵנוּ.

הָרַחֲמָן הוּא יִשְׁלַח לָנוּ בְּרָכָה מְרֻבָּה בַּבַּיִת הַזֶּה, וְעַל שֻׁלְחָן זֶה שֶׁאָכַלְנוּ עָלָיו.

הָרַחֲמָן הוּא יִשְׁלַח לָנוּ אֶת אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא זָכוּר לַטּוֹב, וִיבַשֵּׂר לָנוּ בְּשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת יְשׁוּעוֹת וְנֶחָמוֹת.

אורח אומר: יְהִי רָצוֹן, שֶׁלֹּא יֵבוֹשׁ בַּעַל הַבַּיִת בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְלֹא יִכָּלֵם לָעוֹלָם הַבָּא, וְיִצְלַח מְאֹד בְּכָל נְכָסָיו, וְיִהְיוּ נְכָסָיו וּנְכָסֵינוּ מֻצְלָחִים וּקְרוֹבִים לָעִיר, וְאַל יִשְׁלֹט שָׂטָן לֹא בְּמַעֲשֵׂי יָדָיו וְלֹא בְּמַעֲשֵׂי יָדֵינוּ, וְאַל יִזְדַקֵּר לֹא לְפָנָיו וְלֹא לְפָנֵינוּ שׁוּם דְבַר הִרְהוּר חֵטְא וַעֲבֵרָה וְעָוֹן מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם.

בבית אביו אומר: הָרַחֲמָן הוּא יְבָרֵךְ אֶת אָבִי מוֹרִי בַּעַל הַבַּיִת הַזֶּה, וְאֶת אִמִּי מוֹרָתִי בַּעֲלַת הַבַּיִת הַזֶּה.

נשוי אומר: הָרַחֲמָן הוּא יְבָרֵךְ אוֹתִי, (אם אביו ואמו בחיים: וְאֶת אָבִי מוֹרִי, וְאֶת אִמִּי מוֹרָתִי,) וְאֶת אִשְׁתִּי, וְאֶת זַרְעִי, וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לִי.

אשה נשואה אומרת: הָרַחֲמָן הוּא יְבָרֵךְ אוֹתִי, (אם אביה ואמה בחיים: וְאֶת אָבִי מוֹרִי, וְאֶת אִמִּי מוֹרָתִי,) וְאֶת בַּעֲלִי, וְאֶת זַרְעִי, וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לִי.

אורח אומר: הָרַחֲמָן הוּא יְבָרֵךְ אֶת בַּעַל הַבַּיִת הַזֶּה וְאֶת בַּעֲלַת הַבַּיִת הַזֶּה, אוֹתָם וְאֶת בֵּיתָם וְאֶת זַרְעָם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לָהֶם.

אוֹתָנוּ וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לָנוּ, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּרְכוּ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב &quot;בַּכֹּל&quot;-&quot;מִכֹּל&quot;-&quot;כֹּל&quot; – כֵּן יְבָרֵךְ אוֹתָנוּ כֻּלָּנוּ יַחַד בִּבְרָכָה שְׁלֵמָה. וְנֹאמַר: &quot;אָמֵן&quot;.

בַּמָרוֹם יְלַמְּדוּ עֲלֵיהֶם וְעָלֵינוּ זְכוּת שֶׁתְּהֵא לְמִשְׁמֶרֶת שָׁלוֹם. וְנִשָׂא בְרָכָה מֵאֵת יְיָ, וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ, וְנִמְצָא חֵן וְשֵׂכֶל טוֹב בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וְאָדָם.

הָרַחֲמָן הוּא יְזַכֵּנוּ לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ וּלְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא.

מִגְדּוֹל יְשׁוּעוֹת מַלְכּוֹ, וְעֹשֶׂה חֶסֶד לִמְשִׁיחוֹ, לְדָוִד וּלְזַרְעוֹ עַד עוֹלָם.
עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו, הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל. וְאִמְרוּ: &quot;אָמֵן&quot;.

יְראוּ אֶת יְיָ קְדֹשָׁיו, כִּי אֵין מַחְסוֹר לִירֵאָיו. כְּפִירִים רָשׁוּ וְרָעֵבוּ, וְדֹרְשֵׁי יְיָ לֹא יַחְסְרוּ כָל טוֹב. הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ, וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן. בָּרוּךְ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּייָ, וְהָיָה יְיָ מִבְטַחוֹ. נַעַר הָיִיתִי גַּם זָקַנְתִּי, וְלֹא רָאִיתִי צַדִּיק נֶעֱזָב, וְזַרְעוֹ מְבַקֶּשׁ לָחֶם. יְיָ עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, יְיָ יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם.</text>
      <sha1>7ip0toq9n3o9m6kd3yrdzys6r3skm4u</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018247</id>
      <parentid>3018244</parentid>
      <timestamp>2026-05-31T19:09:50Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* אדיר איום ונורא */ החלפת טקסט זהה בעמוד של הטקסט</comment>
      <origin>3018247</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="25163" sha1="lbgaiuvg40sopk76galulo29tewl2au" xml:space="preserve">==אתקינו סעודתא==

ג”פ:{{עם-ניקוד|אַתְקִינוּ סְעוּדָתָא דִמְהֵימְנוּתָא שְׁלֵמָתָא, חֶדְוְתָא דְמַלְכָּא קַדִישָׁא.{{ש}} 
אַתְקִינוּ סְעוּדָתָא דְמַלְכָּא.{{ש}}
דָּא הִיא סְעוּדָתָא דְּדָוִד מַלְכָּא מְשִׁיחָא.{{ש}}
דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל חַי וְקַיָּים.{{ש}}
סִימָן טוֹב וּמַזָּל טוֹב יְהֵא לָנוּ וּלְכָל יִשְׂרָאֵל. אָמֵן.}}

==מזמור לדוד==
{{עם-ניקוד|{{:תהלים כג/ניקוד}}}}

==במוצאי יום מנוחה==
{{:במוצאי יום מנוחה}}


[[קטגוריה:זמירות למוצאי שבת]]


==חדש ששוני==

{{:חדש ששוני}}

==אגיל ואשמח==

{{:אגיל ואשמח}}

==אלוהים יסעדנו==

{{:אלהים יסעדנו}}

==אלי חיש גואלי==

{{:אלי חיש גואלי}}

==אדיר איום ונורא==

{{:אדיר איום ונורא}}

==איש חסיד היה==

אִישׁ חָסִיד הָיָה. בְּלִי מָזון וּמִחְיָה:

בְּבֵיתו עוסֵק מִלֵּבושׁ. וְאֵין בֶּגֶד לִלְבּושׁ:

גּונֵן בַּחֲשׁוּבָה אִשָּׁה. וְגַם בְּבָנִים חֲמִשָּׁה:

דִבְּרָה לו הָאִשָּׁה. יותֵר אֵין לְהִתְיָאֲשָׁה:

הֲמִבְּלִי לֶחֶם לֶאֱכול. בְּעֵרום וּבְחוסֶר כּל:

וְתורָה מָצָאתָ כִּי יָגַעְתָּ. מַה נּאכַל מֵעַתָּה:

זָהִיר כְּבַר נָשׁוּק. הֲלא תֵצֵא לַשּׁוּק:

חַנּוּן וְרַחוּם בִּמְרומָיו. אוּלַי יִגְמְלֵנוּ בְּרַחֲמָיו:

טוב לְקוָיו מַחֲסֶה. רְצון יְרֵאָיו יַעֲשֶׂה:

יָעַצְתְּ בְּדַעַת וּבְחָכְמָה. עֲצָתֵךְ בְּלִי לְהַסְכִּימָה:

כְּצֵאתִי לְבשֶׁת וְלִכְלִמָּה. מִבְּלִי כְסוּת וְשַׂלְמָה:

לְאֵין בְּיָדִי לְפורְטָה. אֲפִילוּ שָׁוֶה פְרוּטָה:

מִהֲרָה וְשָׁאֲלָה מִשְּׁכֵנִים. מַלְבּוּשִׁים נָאִים מְתֻקָּנִים:

נִלְבַּשׁ וְהִשְׁלִיךְ יְהָבו. עַל ה' אֲשֶׁר אֲהֵבו:

סָחוּ יְלָדָיו בְּפִלּוּלָם. אַל יָשׁוב דַּךְ נִכְלָם:

עָבַר בַּשּׁוּק בְּסִבְרָתו. וְהִנֵּה אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא לִקְרָאתו:

פָּץ לו הַמְבַשֵּׂר. בֶּאֱמֶת הַיּום תִּתְעַשֵּׁר:

צַוֵּנִי בְּכָל כְּבודֶךָ. כִּי הִנְנִי עַבְדֶּךָ:

קְרָא לְמִי בְדַעְתּו. קְנות עֶבֶד אֵין כְּמותו:

רָחַשׁ אֵיךְ יְשַׁנֶּה דִינו. עֶבֶד לִמְכּור אֶת אֲדונו:

שָׁת לו חָכְמָתו בְּקִרְבּו. וְהֶחֱזִיק בּו כְּמו רַבּו:

תַּגֵּר קְנָאו בַּאֲהָבִים. בִּשְׁמונֶה מֵאות אֶלֶף זְהוּבִים:

תְּבָעו מַה מְּלַאכְתֶּךָ. אִם בְּבִנְיַן חָכְמָתֶךָ: תַּכְלִית טְרַקְלִין וּפַלְטְרִין. הֲרֵי אַתָּה בֶן חורִין: יום רִאשׁון בְּמִפְעָלִים. פָּעַל עִם פּועֲלִים: שִׁוַּע בַּחֲצִי הַלַּיְלָה. עֲנֵנִי נורָא עֲלִילָה: יָזַמְתִּי וְנִמְכַּרְתִּי לְהַעֲבִידִי. לִכְבודְךָ וְלא לִכְבודִי: בּורֵא עולָם בְּקִנְיָן. הַשְׁלֵם זֶה הַבִּנְיָן: רַחֲמֶיךָ יִכְמְרוּ בַּחֲנִינָתִי. כִּי לְטובָה כַּוָּנָתִי: מַלְאֲכֵי רַחֲמִים מִמְּעונָתו. אָז הֵחֵלּוּ לִבְנותו: רַבּוּ בְּנֵי הַמְּלוּכָה. וַתִּשְׁלַם כָּל הַמְּלָאכָה: דָּץ הַסּוחֵר בִּרְאותו. כִּי נִגְמְרָה מְלַאכְתּו: כְּלוּלַת מִגְדָּלִים נָאִים. לְפִי עִנְיַן הַבַּנָּאִים: יִזָּכֵר לְךָ עַתָּה. אֶתְמול אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ: חָפְשֵׁנִי בְּוַדַּאי וּבְבֵרוּר. כְּנַמְתָּ לְעִנְיַן שִׁחֲרוּר: זֶה קִיְּמו בֶּאֱמֶת. וּפָרַח לו אִישׁ הָאֱמֶת:


==אמר ה’ ליעקב==

אָמַר יי לְיַעֲקׁב     אַל תִּירָא עַבְדִי יַעֲקׁב

בָּחַר יי בְּיַעֲקׁב     אַל תִּירָא עַבְדִי יַעֲקׁב

גָּאַל יי אֶת יַעֲקׁב     אַל תִּירָא עַבְדִי יַעֲקׁב

דָּרַך כּוֹכָב מִיַּעֲקׁב     אַל תִּירָא עַבְדִי יַעֲקׁב

הַבָּאִים יַשְׁרֵשׁ יַעֲקׁב     אַל תִּירָא עַבְדִי יַעֲקׁב

וְיֵרְדְּ מִיַּעֲקׁב     אַל תִּירָא עַבְדִי יַעֲקׁב

זְכֹר זֹאת לְיַעֲקׁב     אַל תִּירָא עַבְדִי יַעֲקׁב

חֶדְוַת יְשוּעוֹת יַעֲקׁב     אַל תִּירָא עַבְדִי יַעֲקׁב

טֹבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקׁב     אַל תִּירָא עַבְדִי יַעֲקׁב

יוֹרוּ מִשְׁפָּטֶיךָ ליַעֲקׁב     אַל תִּירָא עַבְדִי יַעֲקׁב

כִּי לֹא נַחַשׁ בְּיַעֲקׁב     אַל תִּירָא עַבְדִי יַעֲקׁב

לֹא הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקׁב     אַל תִּירָא עַבְדִי יַעֲקׁב

מִי מָנָה עֲפַר יַעֲקׁב     אַל תִּירָא עַבְדִי יַעֲקׁב

נִשְׁבַּע יי לְיַעֲקׁב     אַל תִּירָא עַבְדִי יַעֲקׁב

סְלַח נָא לַעֲוֹן יַעֲקׁב     אַל תִּירָא עַבְדִי יַעֲקׁב

עַתָּה הָשֵׁב שְׁבוּת יַעֲקׁב     אַל תִּירָא עַבְדִי יַעֲקׁב

פָּדָה יי אֶת יַעֲקׁב     אַל תִּירָא עַבְדִי יַעֲקׁב

צַוֵּה יְשׁוּעוֹת יַעֲקׁב     אַל תִּירָא עַבְדִי יַעֲקׁב

קוֹל קוֹל יַעֲקׁב     אַל תִּירָא עַבְדִי יַעֲקׁב

רָנִּי וְשִׂמְחִי לְיַעֲקׁב     אַל תִּירָא עַבְדִי יַעֲקׁב

שָׁב יי אֶת שְׁבוּת יַעֲקׁב     אַל תִּירָא עַבְדִי יַעֲקׁב

תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקׁב     אַל תִּירָא עַבְדִי יַעֲקׁב

==רבון העולמים==

רִבּוֹן הָעוֹלָמִים אָב הָרַחֲמִים וְהַסְּלִיחוֹת, בְּסִימָן טוֹב וּבְמַזָּל טוֹב הָחֵל עָלֵינוּ אֶת שֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה (כשחל יו&quot;ט באמצע השבוע יאמר: אֶת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה) הַבָּאִים לִקְרָאתֵנוּ לְשָׁלוֹם, חֲשׁוּכִים מִכָּל חֵטְא וָפֶשַׁע וּמְנֻקִּים מִכָּל עָוֹן וְאַשְׁמָה וָרֶשַׁע, וּמְדֻבָּקִים בְּתַלְמוּד תּוֹרָה וּבְמַעֲשִׂים טוֹבִים. וְחָנֵּנוּ דֵעָה בִּינָה וְהַשְׂכֵּל מֵאִתְּךָ, וְתַשְׁמִיעֵנוּ בָהֶם שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה, וְלֹא תַעֲלֶה קִנְאָתֵנוּ עַל לֵב אָדָם וְלֹא קִנְאַת אָדָם תַּעֲלֶה עַל לִבֵּנוּ.

מַלְכֵּנוּ אֱלהֵינוּ, אָב הָרַחֲמָן, שִׂים בְּרָכָה וּרְוָחָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יָדֵינוּ. וְכָל הַיּוֹעֵץ עָלֵינוּ וְעַל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל עֵצָה טוֹבָה וּמַחֲשָׁבָה טוֹבָה, אַמְּצוֹ וּבָרְכוֹ, גַּדְּלוֹ וְקַיְּמוֹ, קַיֵּם עֲצָתוֹ. כַּדָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר, יִתֶּן לְךָ כִלְבָבֶךָ וְכָל עֲצָתְךָ יְמַלֵּא; וְנֶאֱמַר, וְתִגְזַר אוֹמֶר וְיָקָם לָךְ, וְעַל דְּרָכֶיךָ נָגַהּ אוֹר.

וְכָל הַיּוֹעֵץ עָלֵינוּ וְעַל כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל עֵצָה שֶׁאֵינָהּ טוֹבָה וּמַחֲשָׁבָה שֶׁאֵינָהּ טוֹבָה, תּוּפַר עֲצָתוֹ. כַּדָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר, יְהֹוָה הֵפִיר עֲצַת גּוֹיִם הֵנִיא מַחְשְׁבוֹת עַמִּים; וְנֶאֱמַר, עֻצוּ עֵצָה וְתֻפָר דַּבְּרוּ דָּבָר וְלֹא יָקוּם כִּי עִמָּנוּ אֵל.

וּפְתַח לָנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ אַב הָרַחֲמִים, אֲדוֹן הַסְּלִיחוֹת, בָּזֶה הַשָּׁבוּעַ וּבְכָל שָׁבוּעַ שַׁעֲרֵי אוֹרָה, שַׁעֲרֵי אֹרֶךְ יָמִים וְשָׁנִים, שַׁעֲרֵי אֲרִיכַת אַפַּיִם, שַׁעֲרֵי בְרָכָה, שַׁעֲרֵי בִינָה, שַׁעֲרֵי גִילָה, שַׁעֲרֵי גְדוּלָה, שַׁעֲרֵי גְאוּלָה, שַׁעֲרֵי גְבוּרָה, שַׁעֲרֵי דִיצָה, שַׁעֲרֵי דֵעָה, שַׁעֲרֵי הוֹד, שַׁעֲרֵי הָדָר, שַׁעֲרֵי הַצְלָחָה, שַׁעֲרֵי הַרְוָחָה, שַׁעֲרֵי וַעַד טוֹב, שַׁעֲרֵי זְרִיזוּת, שַׁעֲרֵי זִמְרָה, שַׁעֲרֵי זְכֻיּוֹת, שַׁעֲרֵי זִיו, שַׁעֲרֵי זוֹהַר תּוֹרָה, שַׁעֲרֵי זוֹהַר חָכְמָה, שַׁעֲרֵי זוֹהַר בִּינָה, שַׁעֲרֵי זוֹהַר דַּעַת, שַׁעֲרֵי חֶדְוָה, שַׁעֲרֵי חֶמְלָה, שַׁעֲרֵי חֵן וָחֶסֶד, שַׁעֲרֵי חַיִּים טוֹבִים, שַׁעֲרֵי חָכְמָה, שַׁעֲרֵי טוֹבָה, שַׁעֲרֵי טוֹהַר, שַׁעֲרֵי יְשׁוּעָה, שַׁעֲרֵי ישֶׁר, שַׁעֲרֵי כַפָּרָה, שַׁעֲרֵי כַלְכָּלָה, שַׁעֲרֵי כָבוֹד, שַׁעֲרֵי לִמּוּד, שַׁעֲרֵי מָזוֹן, שַׁעֲרֵי מְנוּחוֹת, שַׁעֲרֵי מְחִילוֹת, שַׁעֲרֵי מַדָּע, שַׁעֲרֵי נֶחָמָה, שַׁעֲרֵי נְקִיּוּת, שַׁעֲרֵי סְלִיחָה, שַׁעֲרֵי סִיַּעְתָּא דִשְׁמַיָּא, שַׁעֲרֵי עֶזְרָה, שַׁעֲרֵי פְדוּת, שַׁעֲרֵי פַרְנָסָה טוֹבָה, שַׁעֲרֵי צְדָקָה, שַׁעֲרֵי צָהֳלָה, שַׁעֲרֵי קְדוּשָׁה, שַׁעֲרֵי קוֹמְמִיוּת, שַׁעֲרֵי רַחֲמִים, שַׁעֲרֵי רָצוֹן, שַׁעֲרֵי רְפוּאָה שְׁלֵמָה, שַׁעֲרֵי שָׁלוֹם, שַׁעֲרֵי שִׂמְחָה, שַׁעֲרֵי שְׁמוּעוֹת טוֹבוֹת, שַׁעֲרֵי שַׁלְוָה, שַׁעֲרֵי תוֹרָה, שַׁעֲרֵי תְפִלָּה, שַׁעֲרֵי תְשׁוּבָה, שַׁעֲרֵי תְשׁוּעָה. כְּדִכְתִיב, וּתְשׁוּעַת צַדִּיקִים מֵיְהֹוָה מָעוּזָם בְּעֵת צָרָה, וַיַּעַזְרֵם יְהֹוָה וַיְפַלְּטֵם, יְפַלְּטֵם מֵרְשָׁעִים וְיוֹשִׁיעֵם כִּי חָסוּ בוֹ. וְנֶאֱמַר חָשַׂף יְהֹוָה אֶת זְרוֹעַ קָדְשׁוֹ לְעֵינֵי כָּל הַגּוֹיִם וְרָאוּ כָּל אַפְסֵי אָרֶץ אֵת יְשׁוּעַת אֱלהֵינוּ. וְנֶאֱמַר קוֹל צוֹפַיִךְ נָשְׂאוּ קוֹל יַחְדָּו יְרַנֵּנוּ, כִּי עַיִן בְּעַיִן יִרְאוּ בְּשׁוּב יְהֹוָה צִיּוֹן.

וְקַיֶּם לָנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב, מַה נָּאווּ עַל הֶהָרִים רַגְלֵי מְבַשֵּׂר מַשְׁמִיעַ שָׁלוֹם מְבַשֵּׂר טוֹב מַשְׁמִיעַ יְשׁוּעָה אוֹמֵר לְצִיּוֹן מָלַךְ אֱלהָיִךְ. רִאשׁוֹן לְצִיּוֹן הִנֵּה הִנָּם וְלִירוּשָׁלַיִם מְבַשֵּׂר אֶתֵּן. אָמֵן סֶלָּה.


==[[ברכת המזון]]==

שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב יְהוָה אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים. אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל יְהוָה לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה. הִגְדִּיל יְהוָה לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ הָיִינוּ שְׂמֵחִים. שׁוּבָה יְהוָה אֶת שבותנו [שְׁבִיתֵנוּ] כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב. הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ. הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ הַזָּרַע בֹּא יָבוֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו.

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם הַזָּן אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בְּטוּבוֹ בְּחֵן בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים, הוּא נֹתֵן לֶחֶם לְכָל בָּשָׂר כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ, וּבְטוּבוֹ הַגָּדוֹל תָּמִיד לֹא חָסַר לָנוּ וְאַל יֶחְסַר לָנוּ מָזוֹן (תָּמִיד) לְעוֹלָם וָעֶד בַּעֲבוּר שְׁמוֹ הַגָּדוֹל, כִּי הוּא אֵל זָן וּמְפַרְנֵס לַכֹּל וּמֵיטִיב לַכֹּל וּמֵכִין מָזוֹן לְכָל בְּרִיּוֹתָיו אֲשֶׁר בָּרָא. כָּאָמוּר פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ הַזָּן אֶת הַכֹּל.

נוֹדֶה לְּךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ עַל שֶׁהִנְחַלְתָּ לַאֲבוֹתֵינוּ אֶרֶץ חֶמְדָּה טוֹבָה וּרְחָבָה וְעַל שֶׁהוֹצֵאתָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וּפְדִיתָנוּ מִבֵּית עֲבָדִים וְעַל בְּרִיתְךָ שֶׁחָתַמְתָּ בִּבְשָׂרֵנוּ וְעַל תּוֹרָתְךָ שֶׁלִּמַּדְתָּנוּ וְעַל חֻקֶּיךָ שֶׁהוֹדַעְתָּנוּ וְעַל חַיִּים חֵן וָחֶסֶד שֶׁחוֹנַנְתָּנוּ, וְעַל אֲכִילַת מָזוֹן שָׁאַתָּה זָן וּמְפַרְנֵס אוֹתָנוּ תָּמִיד, בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה.

בחנוכה ובפורים אומרים כאן [[על הניסים]]

וְעַל הַכֹּל יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֲנַחְנוּ מוֹדִים לָךְ וּמְבָרְכִים אוֹתָךְ, יִתְבָּרַךְ שִׁמְךָ בְּפִי כָּל חַי תָּמִיד לְעוֹלָם וָעֶד, כַּכָּתוּב: &quot;וְאָכַלְתָּ וְשָׂבַעְתָּ, וּבֵרַכְתָּ אֶת יְיָ אֱלֹהֶיךָ עַל הָאָרֶץ הַטּוֹבָה אֲשֶּׁר נָתַן לָךְ&quot;. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, עַל הָאָרֶץ וְעַל הַמָּזוֹן.

רַחֶם נָא יְיָ אֱלֹהֵינוּ עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ, וְעַל יְרוּשָׁלַיִם עִירֶךָ, וְעַל צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶךָ, וְעַל מַלְכוּת בֵּית דָּוִד מְשִׁיחֶךָ, וְעַל הַבַּיִת הַגָדוֹל וְהַקָדוֹשׁ שֶׁנִּקְרָא שִׁמְךָ עָלָיו. אֱלֹהֵינוּ, אָבִינוּ, רְעֵנוּ, זוּנֵנוּ, פַּרְנְסֵנוּ וְכַלְכְּלֵנוּ וְהַרְוִיחֵנוּ, וְהַרְוַח לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ מְהֵרָה מִכָּל צָרוֹתֵינוּ. וְנָא אַל תַּצְרִיכֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, לֹא לִידֵי מַתְּנַת בָּשָׂר וָדָם וְלֹא לִידֵי הַלְוָאָתָם, כִּי אִם לְיָדְךָ הַמְּלֵאָה הַפְּתוּחָה הַקְּדוֹשָׁה וְהָרְחָבָה, שֶׁלֹא נֵבוֹשׁ וְלֹא נִכָּלֵם לְעוֹלָם וָעֶד.


בראש חודש ובמועדים מוסיפים:
אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, יַעֲלֶה וְיָבֹא וְיַגִּיעַ וְיֵרָאֶה וְיֵרָצֶה וְיִשָּׁמַע וְיִפָּקֵד וְיִזָּכֵר זִכְרוֹנֵנוּ וּפִקְדוֹנֵנוּ וְזִכְרוֹן אֲבוֹתֵינוּ וְזִכְרוֹן מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד עַבְדֶּךָ וְזִכְרוֹן יְרוּשָׁלַיִם עִיר קָדְשֶׁךָ וְזִכְרוֹן כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל לְפָנֶיךָ, לִפְלֵטָה לְטוֹבָה לְחֵן לְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם בְּיוֹם
בראש חודש: רֹאשׁ הַחֹדֶשׁ   בפסח: חַג הַמַּצּוֹת  בסוכות: חַג הַסֻּכּוֹת
הַזֶה.זָכְרֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בּוֹ לְטוֹבָה, וּפָּקְדֵנוּ בוֹ לִבְרָכָה, וְהוֹשִׁיעֵנוּ בוֹ לְחַיִּים טוֹבִים. וּבִדְבַר יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים חוּס וְחָנֵּנוּ, וְרַחֵם עָלֵינוּ וְהוֹשִׁיעֵנוּ, כִּי אֵלֶיךָ עֵינֵינוּ, כִּי אֵל מֶלֶךְ חַנּוּן וְרַחוּם אָתָּה.


וּבְנֵה יְרוּשָׁלַיִם עִיר הַקֹּדֶשׁ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, בּוֹנֵה בְרַחֲמָיו יְרוּשָׁלַיִם. אָמֵן.


בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ, מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הָאֵל אָבִינוּ, מַלְכֵּנוּ, אַדִירֵנוּ, בּוֹרְאֵנוּ, גֹּאֲלֵנוּ, יוֹצְרֵנוּ, קְדוֹשֵׁנוּ קְדוֹשׁ יַעֲקֹב, רוֹעֵנוּ רוֹעֵה יִשְׂרָאֵל, הַמֶּלֶךְ הַטּוֹב וְהַמֵּיטִיב לַכֹּל, שֶׁבְּכָל יוֹם וָיוֹם הוּא הֵיטִיב, הוּא מֵיטִיב, הוּא יֵיטִיב לָנוּ, הוּא גְמָלָנוּ, הוּא גוֹמְלֵנוּ, הוּא יִגְמְלֵנוּ לָעַד, לְחֵן וּלְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים וּלְרֶוַח הַצָּלָה וְהַצְלָחָה, בְּרָכָה וִישׁוּעָה, נֶחָמָה פַּרְנָסָה וְכַלְכָּלָה וְרַחֲמִים וְחַיִּים וְשָׁלוֹם, וְכָל טוֹב; וּמִכָּל טוּב לְעוֹלָם אַל יְחַסְּרֵנוּ.

הָרַחֲמָן הוּא יִמְלוֹךְ עָלֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד.

הָרַחֲמָן הוּא יִתְבָּרַךְ בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ.

הָרַחֲמָן הוּא יִשְׁתַּבַּח לְדוֹר דּוֹרִים, וְיִתְפָּאַר בָּנוּ לָעַד וּלְנֵצַח נְצָחִים, וְיִתְהַדַּר בָּנוּ לָעַד וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים.

הָרַחֲמָן הוּא יְפַרְנְסֵנוּ בְּכָבוֹד.

הָרַחֲמָן הוּא יִשְׁבּוֹר עֻלֵּנוּ מֵעַל צַּוָּארֵנוּ, וְהוּא יוֹלִיכֵנוּ קוֹמְמִיוּת לְאַרְצֵנוּ.

הָרַחֲמָן הוּא יִשְׁלַח לָנוּ בְּרָכָה מְרֻבָּה בַּבַּיִת הַזֶּה, וְעַל שֻׁלְחָן זֶה שֶׁאָכַלְנוּ עָלָיו.

הָרַחֲמָן הוּא יִשְׁלַח לָנוּ אֶת אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא זָכוּר לַטּוֹב, וִיבַשֵּׂר לָנוּ בְּשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת יְשׁוּעוֹת וְנֶחָמוֹת.

אורח אומר: יְהִי רָצוֹן, שֶׁלֹּא יֵבוֹשׁ בַּעַל הַבַּיִת בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְלֹא יִכָּלֵם לָעוֹלָם הַבָּא, וְיִצְלַח מְאֹד בְּכָל נְכָסָיו, וְיִהְיוּ נְכָסָיו וּנְכָסֵינוּ מֻצְלָחִים וּקְרוֹבִים לָעִיר, וְאַל יִשְׁלֹט שָׂטָן לֹא בְּמַעֲשֵׂי יָדָיו וְלֹא בְּמַעֲשֵׂי יָדֵינוּ, וְאַל יִזְדַקֵּר לֹא לְפָנָיו וְלֹא לְפָנֵינוּ שׁוּם דְבַר הִרְהוּר חֵטְא וַעֲבֵרָה וְעָוֹן מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם.

בבית אביו אומר: הָרַחֲמָן הוּא יְבָרֵךְ אֶת אָבִי מוֹרִי בַּעַל הַבַּיִת הַזֶּה, וְאֶת אִמִּי מוֹרָתִי בַּעֲלַת הַבַּיִת הַזֶּה.

נשוי אומר: הָרַחֲמָן הוּא יְבָרֵךְ אוֹתִי, (אם אביו ואמו בחיים: וְאֶת אָבִי מוֹרִי, וְאֶת אִמִּי מוֹרָתִי,) וְאֶת אִשְׁתִּי, וְאֶת זַרְעִי, וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לִי.

אשה נשואה אומרת: הָרַחֲמָן הוּא יְבָרֵךְ אוֹתִי, (אם אביה ואמה בחיים: וְאֶת אָבִי מוֹרִי, וְאֶת אִמִּי מוֹרָתִי,) וְאֶת בַּעֲלִי, וְאֶת זַרְעִי, וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לִי.

אורח אומר: הָרַחֲמָן הוּא יְבָרֵךְ אֶת בַּעַל הַבַּיִת הַזֶּה וְאֶת בַּעֲלַת הַבַּיִת הַזֶּה, אוֹתָם וְאֶת בֵּיתָם וְאֶת זַרְעָם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לָהֶם.

אוֹתָנוּ וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לָנוּ, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּרְכוּ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב &quot;בַּכֹּל&quot;-&quot;מִכֹּל&quot;-&quot;כֹּל&quot; – כֵּן יְבָרֵךְ אוֹתָנוּ כֻּלָּנוּ יַחַד בִּבְרָכָה שְׁלֵמָה. וְנֹאמַר: &quot;אָמֵן&quot;.

בַּמָרוֹם יְלַמְּדוּ עֲלֵיהֶם וְעָלֵינוּ זְכוּת שֶׁתְּהֵא לְמִשְׁמֶרֶת שָׁלוֹם. וְנִשָׂא בְרָכָה מֵאֵת יְיָ, וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ, וְנִמְצָא חֵן וְשֵׂכֶל טוֹב בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וְאָדָם.

הָרַחֲמָן הוּא יְזַכֵּנוּ לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ וּלְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא.

מִגְדּוֹל יְשׁוּעוֹת מַלְכּוֹ, וְעֹשֶׂה חֶסֶד לִמְשִׁיחוֹ, לְדָוִד וּלְזַרְעוֹ עַד עוֹלָם.
עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו, הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל. וְאִמְרוּ: &quot;אָמֵן&quot;.

יְראוּ אֶת יְיָ קְדֹשָׁיו, כִּי אֵין מַחְסוֹר לִירֵאָיו. כְּפִירִים רָשׁוּ וְרָעֵבוּ, וְדֹרְשֵׁי יְיָ לֹא יַחְסְרוּ כָל טוֹב. הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ, וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן. בָּרוּךְ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּייָ, וְהָיָה יְיָ מִבְטַחוֹ. נַעַר הָיִיתִי גַּם זָקַנְתִּי, וְלֹא רָאִיתִי צַדִּיק נֶעֱזָב, וְזַרְעוֹ מְבַקֶּשׁ לָחֶם. יְיָ עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, יְיָ יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם.</text>
      <sha1>lbgaiuvg40sopk76galulo29tewl2au</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018248</id>
      <parentid>3018247</parentid>
      <timestamp>2026-05-31T19:13:25Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* איש חסיד היה */ החלפת טקסט זהה בעמוד תואם</comment>
      <origin>3018248</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="21490" sha1="exlutrutkqdxgfd61wamjtzuam2wytq" xml:space="preserve">==אתקינו סעודתא==

ג”פ:{{עם-ניקוד|אַתְקִינוּ סְעוּדָתָא דִמְהֵימְנוּתָא שְׁלֵמָתָא, חֶדְוְתָא דְמַלְכָּא קַדִישָׁא.{{ש}} 
אַתְקִינוּ סְעוּדָתָא דְמַלְכָּא.{{ש}}
דָּא הִיא סְעוּדָתָא דְּדָוִד מַלְכָּא מְשִׁיחָא.{{ש}}
דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל חַי וְקַיָּים.{{ש}}
סִימָן טוֹב וּמַזָּל טוֹב יְהֵא לָנוּ וּלְכָל יִשְׂרָאֵל. אָמֵן.}}

==מזמור לדוד==
{{עם-ניקוד|{{:תהלים כג/ניקוד}}}}

==במוצאי יום מנוחה==
{{:במוצאי יום מנוחה}}


[[קטגוריה:זמירות למוצאי שבת]]


==חדש ששוני==

{{:חדש ששוני}}

==אגיל ואשמח==

{{:אגיל ואשמח}}

==אלוהים יסעדנו==

{{:אלהים יסעדנו}}

==אלי חיש גואלי==

{{:אלי חיש גואלי}}

==אדיר איום ונורא==

{{:אדיר איום ונורא}}

==איש חסיד היה==

{{:איש חסיד}}

==אמר ה’ ליעקב==

אָמַר יי לְיַעֲקׁב     אַל תִּירָא עַבְדִי יַעֲקׁב

בָּחַר יי בְּיַעֲקׁב     אַל תִּירָא עַבְדִי יַעֲקׁב

גָּאַל יי אֶת יַעֲקׁב     אַל תִּירָא עַבְדִי יַעֲקׁב

דָּרַך כּוֹכָב מִיַּעֲקׁב     אַל תִּירָא עַבְדִי יַעֲקׁב

הַבָּאִים יַשְׁרֵשׁ יַעֲקׁב     אַל תִּירָא עַבְדִי יַעֲקׁב

וְיֵרְדְּ מִיַּעֲקׁב     אַל תִּירָא עַבְדִי יַעֲקׁב

זְכֹר זֹאת לְיַעֲקׁב     אַל תִּירָא עַבְדִי יַעֲקׁב

חֶדְוַת יְשוּעוֹת יַעֲקׁב     אַל תִּירָא עַבְדִי יַעֲקׁב

טֹבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקׁב     אַל תִּירָא עַבְדִי יַעֲקׁב

יוֹרוּ מִשְׁפָּטֶיךָ ליַעֲקׁב     אַל תִּירָא עַבְדִי יַעֲקׁב

כִּי לֹא נַחַשׁ בְּיַעֲקׁב     אַל תִּירָא עַבְדִי יַעֲקׁב

לֹא הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקׁב     אַל תִּירָא עַבְדִי יַעֲקׁב

מִי מָנָה עֲפַר יַעֲקׁב     אַל תִּירָא עַבְדִי יַעֲקׁב

נִשְׁבַּע יי לְיַעֲקׁב     אַל תִּירָא עַבְדִי יַעֲקׁב

סְלַח נָא לַעֲוֹן יַעֲקׁב     אַל תִּירָא עַבְדִי יַעֲקׁב

עַתָּה הָשֵׁב שְׁבוּת יַעֲקׁב     אַל תִּירָא עַבְדִי יַעֲקׁב

פָּדָה יי אֶת יַעֲקׁב     אַל תִּירָא עַבְדִי יַעֲקׁב

צַוֵּה יְשׁוּעוֹת יַעֲקׁב     אַל תִּירָא עַבְדִי יַעֲקׁב

קוֹל קוֹל יַעֲקׁב     אַל תִּירָא עַבְדִי יַעֲקׁב

רָנִּי וְשִׂמְחִי לְיַעֲקׁב     אַל תִּירָא עַבְדִי יַעֲקׁב

שָׁב יי אֶת שְׁבוּת יַעֲקׁב     אַל תִּירָא עַבְדִי יַעֲקׁב

תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקׁב     אַל תִּירָא עַבְדִי יַעֲקׁב

==רבון העולמים==

רִבּוֹן הָעוֹלָמִים אָב הָרַחֲמִים וְהַסְּלִיחוֹת, בְּסִימָן טוֹב וּבְמַזָּל טוֹב הָחֵל עָלֵינוּ אֶת שֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה (כשחל יו&quot;ט באמצע השבוע יאמר: אֶת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה) הַבָּאִים לִקְרָאתֵנוּ לְשָׁלוֹם, חֲשׁוּכִים מִכָּל חֵטְא וָפֶשַׁע וּמְנֻקִּים מִכָּל עָוֹן וְאַשְׁמָה וָרֶשַׁע, וּמְדֻבָּקִים בְּתַלְמוּד תּוֹרָה וּבְמַעֲשִׂים טוֹבִים. וְחָנֵּנוּ דֵעָה בִּינָה וְהַשְׂכֵּל מֵאִתְּךָ, וְתַשְׁמִיעֵנוּ בָהֶם שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה, וְלֹא תַעֲלֶה קִנְאָתֵנוּ עַל לֵב אָדָם וְלֹא קִנְאַת אָדָם תַּעֲלֶה עַל לִבֵּנוּ.

מַלְכֵּנוּ אֱלהֵינוּ, אָב הָרַחֲמָן, שִׂים בְּרָכָה וּרְוָחָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יָדֵינוּ. וְכָל הַיּוֹעֵץ עָלֵינוּ וְעַל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל עֵצָה טוֹבָה וּמַחֲשָׁבָה טוֹבָה, אַמְּצוֹ וּבָרְכוֹ, גַּדְּלוֹ וְקַיְּמוֹ, קַיֵּם עֲצָתוֹ. כַּדָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר, יִתֶּן לְךָ כִלְבָבֶךָ וְכָל עֲצָתְךָ יְמַלֵּא; וְנֶאֱמַר, וְתִגְזַר אוֹמֶר וְיָקָם לָךְ, וְעַל דְּרָכֶיךָ נָגַהּ אוֹר.

וְכָל הַיּוֹעֵץ עָלֵינוּ וְעַל כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל עֵצָה שֶׁאֵינָהּ טוֹבָה וּמַחֲשָׁבָה שֶׁאֵינָהּ טוֹבָה, תּוּפַר עֲצָתוֹ. כַּדָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר, יְהֹוָה הֵפִיר עֲצַת גּוֹיִם הֵנִיא מַחְשְׁבוֹת עַמִּים; וְנֶאֱמַר, עֻצוּ עֵצָה וְתֻפָר דַּבְּרוּ דָּבָר וְלֹא יָקוּם כִּי עִמָּנוּ אֵל.

וּפְתַח לָנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ אַב הָרַחֲמִים, אֲדוֹן הַסְּלִיחוֹת, בָּזֶה הַשָּׁבוּעַ וּבְכָל שָׁבוּעַ שַׁעֲרֵי אוֹרָה, שַׁעֲרֵי אֹרֶךְ יָמִים וְשָׁנִים, שַׁעֲרֵי אֲרִיכַת אַפַּיִם, שַׁעֲרֵי בְרָכָה, שַׁעֲרֵי בִינָה, שַׁעֲרֵי גִילָה, שַׁעֲרֵי גְדוּלָה, שַׁעֲרֵי גְאוּלָה, שַׁעֲרֵי גְבוּרָה, שַׁעֲרֵי דִיצָה, שַׁעֲרֵי דֵעָה, שַׁעֲרֵי הוֹד, שַׁעֲרֵי הָדָר, שַׁעֲרֵי הַצְלָחָה, שַׁעֲרֵי הַרְוָחָה, שַׁעֲרֵי וַעַד טוֹב, שַׁעֲרֵי זְרִיזוּת, שַׁעֲרֵי זִמְרָה, שַׁעֲרֵי זְכֻיּוֹת, שַׁעֲרֵי זִיו, שַׁעֲרֵי זוֹהַר תּוֹרָה, שַׁעֲרֵי זוֹהַר חָכְמָה, שַׁעֲרֵי זוֹהַר בִּינָה, שַׁעֲרֵי זוֹהַר דַּעַת, שַׁעֲרֵי חֶדְוָה, שַׁעֲרֵי חֶמְלָה, שַׁעֲרֵי חֵן וָחֶסֶד, שַׁעֲרֵי חַיִּים טוֹבִים, שַׁעֲרֵי חָכְמָה, שַׁעֲרֵי טוֹבָה, שַׁעֲרֵי טוֹהַר, שַׁעֲרֵי יְשׁוּעָה, שַׁעֲרֵי ישֶׁר, שַׁעֲרֵי כַפָּרָה, שַׁעֲרֵי כַלְכָּלָה, שַׁעֲרֵי כָבוֹד, שַׁעֲרֵי לִמּוּד, שַׁעֲרֵי מָזוֹן, שַׁעֲרֵי מְנוּחוֹת, שַׁעֲרֵי מְחִילוֹת, שַׁעֲרֵי מַדָּע, שַׁעֲרֵי נֶחָמָה, שַׁעֲרֵי נְקִיּוּת, שַׁעֲרֵי סְלִיחָה, שַׁעֲרֵי סִיַּעְתָּא דִשְׁמַיָּא, שַׁעֲרֵי עֶזְרָה, שַׁעֲרֵי פְדוּת, שַׁעֲרֵי פַרְנָסָה טוֹבָה, שַׁעֲרֵי צְדָקָה, שַׁעֲרֵי צָהֳלָה, שַׁעֲרֵי קְדוּשָׁה, שַׁעֲרֵי קוֹמְמִיוּת, שַׁעֲרֵי רַחֲמִים, שַׁעֲרֵי רָצוֹן, שַׁעֲרֵי רְפוּאָה שְׁלֵמָה, שַׁעֲרֵי שָׁלוֹם, שַׁעֲרֵי שִׂמְחָה, שַׁעֲרֵי שְׁמוּעוֹת טוֹבוֹת, שַׁעֲרֵי שַׁלְוָה, שַׁעֲרֵי תוֹרָה, שַׁעֲרֵי תְפִלָּה, שַׁעֲרֵי תְשׁוּבָה, שַׁעֲרֵי תְשׁוּעָה. כְּדִכְתִיב, וּתְשׁוּעַת צַדִּיקִים מֵיְהֹוָה מָעוּזָם בְּעֵת צָרָה, וַיַּעַזְרֵם יְהֹוָה וַיְפַלְּטֵם, יְפַלְּטֵם מֵרְשָׁעִים וְיוֹשִׁיעֵם כִּי חָסוּ בוֹ. וְנֶאֱמַר חָשַׂף יְהֹוָה אֶת זְרוֹעַ קָדְשׁוֹ לְעֵינֵי כָּל הַגּוֹיִם וְרָאוּ כָּל אַפְסֵי אָרֶץ אֵת יְשׁוּעַת אֱלהֵינוּ. וְנֶאֱמַר קוֹל צוֹפַיִךְ נָשְׂאוּ קוֹל יַחְדָּו יְרַנֵּנוּ, כִּי עַיִן בְּעַיִן יִרְאוּ בְּשׁוּב יְהֹוָה צִיּוֹן.

וְקַיֶּם לָנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב, מַה נָּאווּ עַל הֶהָרִים רַגְלֵי מְבַשֵּׂר מַשְׁמִיעַ שָׁלוֹם מְבַשֵּׂר טוֹב מַשְׁמִיעַ יְשׁוּעָה אוֹמֵר לְצִיּוֹן מָלַךְ אֱלהָיִךְ. רִאשׁוֹן לְצִיּוֹן הִנֵּה הִנָּם וְלִירוּשָׁלַיִם מְבַשֵּׂר אֶתֵּן. אָמֵן סֶלָּה.


==[[ברכת המזון]]==

שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב יְהוָה אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים. אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל יְהוָה לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה. הִגְדִּיל יְהוָה לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ הָיִינוּ שְׂמֵחִים. שׁוּבָה יְהוָה אֶת שבותנו [שְׁבִיתֵנוּ] כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב. הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ. הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ הַזָּרַע בֹּא יָבוֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו.

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם הַזָּן אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בְּטוּבוֹ בְּחֵן בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים, הוּא נֹתֵן לֶחֶם לְכָל בָּשָׂר כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ, וּבְטוּבוֹ הַגָּדוֹל תָּמִיד לֹא חָסַר לָנוּ וְאַל יֶחְסַר לָנוּ מָזוֹן (תָּמִיד) לְעוֹלָם וָעֶד בַּעֲבוּר שְׁמוֹ הַגָּדוֹל, כִּי הוּא אֵל זָן וּמְפַרְנֵס לַכֹּל וּמֵיטִיב לַכֹּל וּמֵכִין מָזוֹן לְכָל בְּרִיּוֹתָיו אֲשֶׁר בָּרָא. כָּאָמוּר פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ הַזָּן אֶת הַכֹּל.

נוֹדֶה לְּךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ עַל שֶׁהִנְחַלְתָּ לַאֲבוֹתֵינוּ אֶרֶץ חֶמְדָּה טוֹבָה וּרְחָבָה וְעַל שֶׁהוֹצֵאתָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וּפְדִיתָנוּ מִבֵּית עֲבָדִים וְעַל בְּרִיתְךָ שֶׁחָתַמְתָּ בִּבְשָׂרֵנוּ וְעַל תּוֹרָתְךָ שֶׁלִּמַּדְתָּנוּ וְעַל חֻקֶּיךָ שֶׁהוֹדַעְתָּנוּ וְעַל חַיִּים חֵן וָחֶסֶד שֶׁחוֹנַנְתָּנוּ, וְעַל אֲכִילַת מָזוֹן שָׁאַתָּה זָן וּמְפַרְנֵס אוֹתָנוּ תָּמִיד, בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה.

בחנוכה ובפורים אומרים כאן [[על הניסים]]

וְעַל הַכֹּל יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֲנַחְנוּ מוֹדִים לָךְ וּמְבָרְכִים אוֹתָךְ, יִתְבָּרַךְ שִׁמְךָ בְּפִי כָּל חַי תָּמִיד לְעוֹלָם וָעֶד, כַּכָּתוּב: &quot;וְאָכַלְתָּ וְשָׂבַעְתָּ, וּבֵרַכְתָּ אֶת יְיָ אֱלֹהֶיךָ עַל הָאָרֶץ הַטּוֹבָה אֲשֶּׁר נָתַן לָךְ&quot;. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, עַל הָאָרֶץ וְעַל הַמָּזוֹן.

רַחֶם נָא יְיָ אֱלֹהֵינוּ עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ, וְעַל יְרוּשָׁלַיִם עִירֶךָ, וְעַל צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶךָ, וְעַל מַלְכוּת בֵּית דָּוִד מְשִׁיחֶךָ, וְעַל הַבַּיִת הַגָדוֹל וְהַקָדוֹשׁ שֶׁנִּקְרָא שִׁמְךָ עָלָיו. אֱלֹהֵינוּ, אָבִינוּ, רְעֵנוּ, זוּנֵנוּ, פַּרְנְסֵנוּ וְכַלְכְּלֵנוּ וְהַרְוִיחֵנוּ, וְהַרְוַח לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ מְהֵרָה מִכָּל צָרוֹתֵינוּ. וְנָא אַל תַּצְרִיכֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, לֹא לִידֵי מַתְּנַת בָּשָׂר וָדָם וְלֹא לִידֵי הַלְוָאָתָם, כִּי אִם לְיָדְךָ הַמְּלֵאָה הַפְּתוּחָה הַקְּדוֹשָׁה וְהָרְחָבָה, שֶׁלֹא נֵבוֹשׁ וְלֹא נִכָּלֵם לְעוֹלָם וָעֶד.


בראש חודש ובמועדים מוסיפים:
אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, יַעֲלֶה וְיָבֹא וְיַגִּיעַ וְיֵרָאֶה וְיֵרָצֶה וְיִשָּׁמַע וְיִפָּקֵד וְיִזָּכֵר זִכְרוֹנֵנוּ וּפִקְדוֹנֵנוּ וְזִכְרוֹן אֲבוֹתֵינוּ וְזִכְרוֹן מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד עַבְדֶּךָ וְזִכְרוֹן יְרוּשָׁלַיִם עִיר קָדְשֶׁךָ וְזִכְרוֹן כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל לְפָנֶיךָ, לִפְלֵטָה לְטוֹבָה לְחֵן לְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם בְּיוֹם
בראש חודש: רֹאשׁ הַחֹדֶשׁ   בפסח: חַג הַמַּצּוֹת  בסוכות: חַג הַסֻּכּוֹת
הַזֶה.זָכְרֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בּוֹ לְטוֹבָה, וּפָּקְדֵנוּ בוֹ לִבְרָכָה, וְהוֹשִׁיעֵנוּ בוֹ לְחַיִּים טוֹבִים. וּבִדְבַר יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים חוּס וְחָנֵּנוּ, וְרַחֵם עָלֵינוּ וְהוֹשִׁיעֵנוּ, כִּי אֵלֶיךָ עֵינֵינוּ, כִּי אֵל מֶלֶךְ חַנּוּן וְרַחוּם אָתָּה.


וּבְנֵה יְרוּשָׁלַיִם עִיר הַקֹּדֶשׁ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, בּוֹנֵה בְרַחֲמָיו יְרוּשָׁלַיִם. אָמֵן.


בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ, מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הָאֵל אָבִינוּ, מַלְכֵּנוּ, אַדִירֵנוּ, בּוֹרְאֵנוּ, גֹּאֲלֵנוּ, יוֹצְרֵנוּ, קְדוֹשֵׁנוּ קְדוֹשׁ יַעֲקֹב, רוֹעֵנוּ רוֹעֵה יִשְׂרָאֵל, הַמֶּלֶךְ הַטּוֹב וְהַמֵּיטִיב לַכֹּל, שֶׁבְּכָל יוֹם וָיוֹם הוּא הֵיטִיב, הוּא מֵיטִיב, הוּא יֵיטִיב לָנוּ, הוּא גְמָלָנוּ, הוּא גוֹמְלֵנוּ, הוּא יִגְמְלֵנוּ לָעַד, לְחֵן וּלְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים וּלְרֶוַח הַצָּלָה וְהַצְלָחָה, בְּרָכָה וִישׁוּעָה, נֶחָמָה פַּרְנָסָה וְכַלְכָּלָה וְרַחֲמִים וְחַיִּים וְשָׁלוֹם, וְכָל טוֹב; וּמִכָּל טוּב לְעוֹלָם אַל יְחַסְּרֵנוּ.

הָרַחֲמָן הוּא יִמְלוֹךְ עָלֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד.

הָרַחֲמָן הוּא יִתְבָּרַךְ בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ.

הָרַחֲמָן הוּא יִשְׁתַּבַּח לְדוֹר דּוֹרִים, וְיִתְפָּאַר בָּנוּ לָעַד וּלְנֵצַח נְצָחִים, וְיִתְהַדַּר בָּנוּ לָעַד וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים.

הָרַחֲמָן הוּא יְפַרְנְסֵנוּ בְּכָבוֹד.

הָרַחֲמָן הוּא יִשְׁבּוֹר עֻלֵּנוּ מֵעַל צַּוָּארֵנוּ, וְהוּא יוֹלִיכֵנוּ קוֹמְמִיוּת לְאַרְצֵנוּ.

הָרַחֲמָן הוּא יִשְׁלַח לָנוּ בְּרָכָה מְרֻבָּה בַּבַּיִת הַזֶּה, וְעַל שֻׁלְחָן זֶה שֶׁאָכַלְנוּ עָלָיו.

הָרַחֲמָן הוּא יִשְׁלַח לָנוּ אֶת אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא זָכוּר לַטּוֹב, וִיבַשֵּׂר לָנוּ בְּשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת יְשׁוּעוֹת וְנֶחָמוֹת.

אורח אומר: יְהִי רָצוֹן, שֶׁלֹּא יֵבוֹשׁ בַּעַל הַבַּיִת בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְלֹא יִכָּלֵם לָעוֹלָם הַבָּא, וְיִצְלַח מְאֹד בְּכָל נְכָסָיו, וְיִהְיוּ נְכָסָיו וּנְכָסֵינוּ מֻצְלָחִים וּקְרוֹבִים לָעִיר, וְאַל יִשְׁלֹט שָׂטָן לֹא בְּמַעֲשֵׂי יָדָיו וְלֹא בְּמַעֲשֵׂי יָדֵינוּ, וְאַל יִזְדַקֵּר לֹא לְפָנָיו וְלֹא לְפָנֵינוּ שׁוּם דְבַר הִרְהוּר חֵטְא וַעֲבֵרָה וְעָוֹן מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם.

בבית אביו אומר: הָרַחֲמָן הוּא יְבָרֵךְ אֶת אָבִי מוֹרִי בַּעַל הַבַּיִת הַזֶּה, וְאֶת אִמִּי מוֹרָתִי בַּעֲלַת הַבַּיִת הַזֶּה.

נשוי אומר: הָרַחֲמָן הוּא יְבָרֵךְ אוֹתִי, (אם אביו ואמו בחיים: וְאֶת אָבִי מוֹרִי, וְאֶת אִמִּי מוֹרָתִי,) וְאֶת אִשְׁתִּי, וְאֶת זַרְעִי, וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לִי.

אשה נשואה אומרת: הָרַחֲמָן הוּא יְבָרֵךְ אוֹתִי, (אם אביה ואמה בחיים: וְאֶת אָבִי מוֹרִי, וְאֶת אִמִּי מוֹרָתִי,) וְאֶת בַּעֲלִי, וְאֶת זַרְעִי, וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לִי.

אורח אומר: הָרַחֲמָן הוּא יְבָרֵךְ אֶת בַּעַל הַבַּיִת הַזֶּה וְאֶת בַּעֲלַת הַבַּיִת הַזֶּה, אוֹתָם וְאֶת בֵּיתָם וְאֶת זַרְעָם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לָהֶם.

אוֹתָנוּ וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לָנוּ, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּרְכוּ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב &quot;בַּכֹּל&quot;-&quot;מִכֹּל&quot;-&quot;כֹּל&quot; – כֵּן יְבָרֵךְ אוֹתָנוּ כֻּלָּנוּ יַחַד בִּבְרָכָה שְׁלֵמָה. וְנֹאמַר: &quot;אָמֵן&quot;.

בַּמָרוֹם יְלַמְּדוּ עֲלֵיהֶם וְעָלֵינוּ זְכוּת שֶׁתְּהֵא לְמִשְׁמֶרֶת שָׁלוֹם. וְנִשָׂא בְרָכָה מֵאֵת יְיָ, וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ, וְנִמְצָא חֵן וְשֵׂכֶל טוֹב בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וְאָדָם.

הָרַחֲמָן הוּא יְזַכֵּנוּ לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ וּלְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא.

מִגְדּוֹל יְשׁוּעוֹת מַלְכּוֹ, וְעֹשֶׂה חֶסֶד לִמְשִׁיחוֹ, לְדָוִד וּלְזַרְעוֹ עַד עוֹלָם.
עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו, הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל. וְאִמְרוּ: &quot;אָמֵן&quot;.

יְראוּ אֶת יְיָ קְדֹשָׁיו, כִּי אֵין מַחְסוֹר לִירֵאָיו. כְּפִירִים רָשׁוּ וְרָעֵבוּ, וְדֹרְשֵׁי יְיָ לֹא יַחְסְרוּ כָל טוֹב. הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ, וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן. בָּרוּךְ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּייָ, וְהָיָה יְיָ מִבְטַחוֹ. נַעַר הָיִיתִי גַּם זָקַנְתִּי, וְלֹא רָאִיתִי צַדִּיק נֶעֱזָב, וְזַרְעוֹ מְבַקֶּשׁ לָחֶם. יְיָ עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, יְיָ יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם.</text>
      <sha1>exlutrutkqdxgfd61wamjtzuam2wytq</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018249</id>
      <parentid>3018248</parentid>
      <timestamp>2026-05-31T19:15:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* אמר ה’ ליעקב */ המרת הקטסט בעמוד זהה</comment>
      <origin>3018249</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="19252" sha1="qjbls156j0z0u3yjuhykcvqz68wmgs2" xml:space="preserve">==אתקינו סעודתא==

ג”פ:{{עם-ניקוד|אַתְקִינוּ סְעוּדָתָא דִמְהֵימְנוּתָא שְׁלֵמָתָא, חֶדְוְתָא דְמַלְכָּא קַדִישָׁא.{{ש}} 
אַתְקִינוּ סְעוּדָתָא דְמַלְכָּא.{{ש}}
דָּא הִיא סְעוּדָתָא דְּדָוִד מַלְכָּא מְשִׁיחָא.{{ש}}
דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל חַי וְקַיָּים.{{ש}}
סִימָן טוֹב וּמַזָּל טוֹב יְהֵא לָנוּ וּלְכָל יִשְׂרָאֵל. אָמֵן.}}

==מזמור לדוד==
{{עם-ניקוד|{{:תהלים כג/ניקוד}}}}

==במוצאי יום מנוחה==
{{:במוצאי יום מנוחה}}


[[קטגוריה:זמירות למוצאי שבת]]


==חדש ששוני==

{{:חדש ששוני}}

==אגיל ואשמח==

{{:אגיל ואשמח}}

==אלוהים יסעדנו==

{{:אלהים יסעדנו}}

==אלי חיש גואלי==

{{:אלי חיש גואלי}}

==אדיר איום ונורא==

{{:אדיר איום ונורא}}

==איש חסיד היה==

{{:איש חסיד}}

==אמר ה’ ליעקב==

{{:אמר ה' ליעקב}}

==רבון העולמים==

רִבּוֹן הָעוֹלָמִים אָב הָרַחֲמִים וְהַסְּלִיחוֹת, בְּסִימָן טוֹב וּבְמַזָּל טוֹב הָחֵל עָלֵינוּ אֶת שֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה (כשחל יו&quot;ט באמצע השבוע יאמר: אֶת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה) הַבָּאִים לִקְרָאתֵנוּ לְשָׁלוֹם, חֲשׁוּכִים מִכָּל חֵטְא וָפֶשַׁע וּמְנֻקִּים מִכָּל עָוֹן וְאַשְׁמָה וָרֶשַׁע, וּמְדֻבָּקִים בְּתַלְמוּד תּוֹרָה וּבְמַעֲשִׂים טוֹבִים. וְחָנֵּנוּ דֵעָה בִּינָה וְהַשְׂכֵּל מֵאִתְּךָ, וְתַשְׁמִיעֵנוּ בָהֶם שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה, וְלֹא תַעֲלֶה קִנְאָתֵנוּ עַל לֵב אָדָם וְלֹא קִנְאַת אָדָם תַּעֲלֶה עַל לִבֵּנוּ.

מַלְכֵּנוּ אֱלהֵינוּ, אָב הָרַחֲמָן, שִׂים בְּרָכָה וּרְוָחָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יָדֵינוּ. וְכָל הַיּוֹעֵץ עָלֵינוּ וְעַל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל עֵצָה טוֹבָה וּמַחֲשָׁבָה טוֹבָה, אַמְּצוֹ וּבָרְכוֹ, גַּדְּלוֹ וְקַיְּמוֹ, קַיֵּם עֲצָתוֹ. כַּדָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר, יִתֶּן לְךָ כִלְבָבֶךָ וְכָל עֲצָתְךָ יְמַלֵּא; וְנֶאֱמַר, וְתִגְזַר אוֹמֶר וְיָקָם לָךְ, וְעַל דְּרָכֶיךָ נָגַהּ אוֹר.

וְכָל הַיּוֹעֵץ עָלֵינוּ וְעַל כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל עֵצָה שֶׁאֵינָהּ טוֹבָה וּמַחֲשָׁבָה שֶׁאֵינָהּ טוֹבָה, תּוּפַר עֲצָתוֹ. כַּדָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר, יְהֹוָה הֵפִיר עֲצַת גּוֹיִם הֵנִיא מַחְשְׁבוֹת עַמִּים; וְנֶאֱמַר, עֻצוּ עֵצָה וְתֻפָר דַּבְּרוּ דָּבָר וְלֹא יָקוּם כִּי עִמָּנוּ אֵל.

וּפְתַח לָנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ אַב הָרַחֲמִים, אֲדוֹן הַסְּלִיחוֹת, בָּזֶה הַשָּׁבוּעַ וּבְכָל שָׁבוּעַ שַׁעֲרֵי אוֹרָה, שַׁעֲרֵי אֹרֶךְ יָמִים וְשָׁנִים, שַׁעֲרֵי אֲרִיכַת אַפַּיִם, שַׁעֲרֵי בְרָכָה, שַׁעֲרֵי בִינָה, שַׁעֲרֵי גִילָה, שַׁעֲרֵי גְדוּלָה, שַׁעֲרֵי גְאוּלָה, שַׁעֲרֵי גְבוּרָה, שַׁעֲרֵי דִיצָה, שַׁעֲרֵי דֵעָה, שַׁעֲרֵי הוֹד, שַׁעֲרֵי הָדָר, שַׁעֲרֵי הַצְלָחָה, שַׁעֲרֵי הַרְוָחָה, שַׁעֲרֵי וַעַד טוֹב, שַׁעֲרֵי זְרִיזוּת, שַׁעֲרֵי זִמְרָה, שַׁעֲרֵי זְכֻיּוֹת, שַׁעֲרֵי זִיו, שַׁעֲרֵי זוֹהַר תּוֹרָה, שַׁעֲרֵי זוֹהַר חָכְמָה, שַׁעֲרֵי זוֹהַר בִּינָה, שַׁעֲרֵי זוֹהַר דַּעַת, שַׁעֲרֵי חֶדְוָה, שַׁעֲרֵי חֶמְלָה, שַׁעֲרֵי חֵן וָחֶסֶד, שַׁעֲרֵי חַיִּים טוֹבִים, שַׁעֲרֵי חָכְמָה, שַׁעֲרֵי טוֹבָה, שַׁעֲרֵי טוֹהַר, שַׁעֲרֵי יְשׁוּעָה, שַׁעֲרֵי ישֶׁר, שַׁעֲרֵי כַפָּרָה, שַׁעֲרֵי כַלְכָּלָה, שַׁעֲרֵי כָבוֹד, שַׁעֲרֵי לִמּוּד, שַׁעֲרֵי מָזוֹן, שַׁעֲרֵי מְנוּחוֹת, שַׁעֲרֵי מְחִילוֹת, שַׁעֲרֵי מַדָּע, שַׁעֲרֵי נֶחָמָה, שַׁעֲרֵי נְקִיּוּת, שַׁעֲרֵי סְלִיחָה, שַׁעֲרֵי סִיַּעְתָּא דִשְׁמַיָּא, שַׁעֲרֵי עֶזְרָה, שַׁעֲרֵי פְדוּת, שַׁעֲרֵי פַרְנָסָה טוֹבָה, שַׁעֲרֵי צְדָקָה, שַׁעֲרֵי צָהֳלָה, שַׁעֲרֵי קְדוּשָׁה, שַׁעֲרֵי קוֹמְמִיוּת, שַׁעֲרֵי רַחֲמִים, שַׁעֲרֵי רָצוֹן, שַׁעֲרֵי רְפוּאָה שְׁלֵמָה, שַׁעֲרֵי שָׁלוֹם, שַׁעֲרֵי שִׂמְחָה, שַׁעֲרֵי שְׁמוּעוֹת טוֹבוֹת, שַׁעֲרֵי שַׁלְוָה, שַׁעֲרֵי תוֹרָה, שַׁעֲרֵי תְפִלָּה, שַׁעֲרֵי תְשׁוּבָה, שַׁעֲרֵי תְשׁוּעָה. כְּדִכְתִיב, וּתְשׁוּעַת צַדִּיקִים מֵיְהֹוָה מָעוּזָם בְּעֵת צָרָה, וַיַּעַזְרֵם יְהֹוָה וַיְפַלְּטֵם, יְפַלְּטֵם מֵרְשָׁעִים וְיוֹשִׁיעֵם כִּי חָסוּ בוֹ. וְנֶאֱמַר חָשַׂף יְהֹוָה אֶת זְרוֹעַ קָדְשׁוֹ לְעֵינֵי כָּל הַגּוֹיִם וְרָאוּ כָּל אַפְסֵי אָרֶץ אֵת יְשׁוּעַת אֱלהֵינוּ. וְנֶאֱמַר קוֹל צוֹפַיִךְ נָשְׂאוּ קוֹל יַחְדָּו יְרַנֵּנוּ, כִּי עַיִן בְּעַיִן יִרְאוּ בְּשׁוּב יְהֹוָה צִיּוֹן.

וְקַיֶּם לָנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב, מַה נָּאווּ עַל הֶהָרִים רַגְלֵי מְבַשֵּׂר מַשְׁמִיעַ שָׁלוֹם מְבַשֵּׂר טוֹב מַשְׁמִיעַ יְשׁוּעָה אוֹמֵר לְצִיּוֹן מָלַךְ אֱלהָיִךְ. רִאשׁוֹן לְצִיּוֹן הִנֵּה הִנָּם וְלִירוּשָׁלַיִם מְבַשֵּׂר אֶתֵּן. אָמֵן סֶלָּה.


==[[ברכת המזון]]==

שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב יְהוָה אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים. אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל יְהוָה לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה. הִגְדִּיל יְהוָה לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ הָיִינוּ שְׂמֵחִים. שׁוּבָה יְהוָה אֶת שבותנו [שְׁבִיתֵנוּ] כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב. הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ. הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ הַזָּרַע בֹּא יָבוֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו.

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם הַזָּן אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בְּטוּבוֹ בְּחֵן בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים, הוּא נֹתֵן לֶחֶם לְכָל בָּשָׂר כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ, וּבְטוּבוֹ הַגָּדוֹל תָּמִיד לֹא חָסַר לָנוּ וְאַל יֶחְסַר לָנוּ מָזוֹן (תָּמִיד) לְעוֹלָם וָעֶד בַּעֲבוּר שְׁמוֹ הַגָּדוֹל, כִּי הוּא אֵל זָן וּמְפַרְנֵס לַכֹּל וּמֵיטִיב לַכֹּל וּמֵכִין מָזוֹן לְכָל בְּרִיּוֹתָיו אֲשֶׁר בָּרָא. כָּאָמוּר פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ הַזָּן אֶת הַכֹּל.

נוֹדֶה לְּךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ עַל שֶׁהִנְחַלְתָּ לַאֲבוֹתֵינוּ אֶרֶץ חֶמְדָּה טוֹבָה וּרְחָבָה וְעַל שֶׁהוֹצֵאתָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וּפְדִיתָנוּ מִבֵּית עֲבָדִים וְעַל בְּרִיתְךָ שֶׁחָתַמְתָּ בִּבְשָׂרֵנוּ וְעַל תּוֹרָתְךָ שֶׁלִּמַּדְתָּנוּ וְעַל חֻקֶּיךָ שֶׁהוֹדַעְתָּנוּ וְעַל חַיִּים חֵן וָחֶסֶד שֶׁחוֹנַנְתָּנוּ, וְעַל אֲכִילַת מָזוֹן שָׁאַתָּה זָן וּמְפַרְנֵס אוֹתָנוּ תָּמִיד, בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה.

בחנוכה ובפורים אומרים כאן [[על הניסים]]

וְעַל הַכֹּל יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֲנַחְנוּ מוֹדִים לָךְ וּמְבָרְכִים אוֹתָךְ, יִתְבָּרַךְ שִׁמְךָ בְּפִי כָּל חַי תָּמִיד לְעוֹלָם וָעֶד, כַּכָּתוּב: &quot;וְאָכַלְתָּ וְשָׂבַעְתָּ, וּבֵרַכְתָּ אֶת יְיָ אֱלֹהֶיךָ עַל הָאָרֶץ הַטּוֹבָה אֲשֶּׁר נָתַן לָךְ&quot;. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, עַל הָאָרֶץ וְעַל הַמָּזוֹן.

רַחֶם נָא יְיָ אֱלֹהֵינוּ עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ, וְעַל יְרוּשָׁלַיִם עִירֶךָ, וְעַל צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶךָ, וְעַל מַלְכוּת בֵּית דָּוִד מְשִׁיחֶךָ, וְעַל הַבַּיִת הַגָדוֹל וְהַקָדוֹשׁ שֶׁנִּקְרָא שִׁמְךָ עָלָיו. אֱלֹהֵינוּ, אָבִינוּ, רְעֵנוּ, זוּנֵנוּ, פַּרְנְסֵנוּ וְכַלְכְּלֵנוּ וְהַרְוִיחֵנוּ, וְהַרְוַח לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ מְהֵרָה מִכָּל צָרוֹתֵינוּ. וְנָא אַל תַּצְרִיכֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, לֹא לִידֵי מַתְּנַת בָּשָׂר וָדָם וְלֹא לִידֵי הַלְוָאָתָם, כִּי אִם לְיָדְךָ הַמְּלֵאָה הַפְּתוּחָה הַקְּדוֹשָׁה וְהָרְחָבָה, שֶׁלֹא נֵבוֹשׁ וְלֹא נִכָּלֵם לְעוֹלָם וָעֶד.


בראש חודש ובמועדים מוסיפים:
אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, יַעֲלֶה וְיָבֹא וְיַגִּיעַ וְיֵרָאֶה וְיֵרָצֶה וְיִשָּׁמַע וְיִפָּקֵד וְיִזָּכֵר זִכְרוֹנֵנוּ וּפִקְדוֹנֵנוּ וְזִכְרוֹן אֲבוֹתֵינוּ וְזִכְרוֹן מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד עַבְדֶּךָ וְזִכְרוֹן יְרוּשָׁלַיִם עִיר קָדְשֶׁךָ וְזִכְרוֹן כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל לְפָנֶיךָ, לִפְלֵטָה לְטוֹבָה לְחֵן לְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם בְּיוֹם
בראש חודש: רֹאשׁ הַחֹדֶשׁ   בפסח: חַג הַמַּצּוֹת  בסוכות: חַג הַסֻּכּוֹת
הַזֶה.זָכְרֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בּוֹ לְטוֹבָה, וּפָּקְדֵנוּ בוֹ לִבְרָכָה, וְהוֹשִׁיעֵנוּ בוֹ לְחַיִּים טוֹבִים. וּבִדְבַר יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים חוּס וְחָנֵּנוּ, וְרַחֵם עָלֵינוּ וְהוֹשִׁיעֵנוּ, כִּי אֵלֶיךָ עֵינֵינוּ, כִּי אֵל מֶלֶךְ חַנּוּן וְרַחוּם אָתָּה.


וּבְנֵה יְרוּשָׁלַיִם עִיר הַקֹּדֶשׁ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, בּוֹנֵה בְרַחֲמָיו יְרוּשָׁלַיִם. אָמֵן.


בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ, מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הָאֵל אָבִינוּ, מַלְכֵּנוּ, אַדִירֵנוּ, בּוֹרְאֵנוּ, גֹּאֲלֵנוּ, יוֹצְרֵנוּ, קְדוֹשֵׁנוּ קְדוֹשׁ יַעֲקֹב, רוֹעֵנוּ רוֹעֵה יִשְׂרָאֵל, הַמֶּלֶךְ הַטּוֹב וְהַמֵּיטִיב לַכֹּל, שֶׁבְּכָל יוֹם וָיוֹם הוּא הֵיטִיב, הוּא מֵיטִיב, הוּא יֵיטִיב לָנוּ, הוּא גְמָלָנוּ, הוּא גוֹמְלֵנוּ, הוּא יִגְמְלֵנוּ לָעַד, לְחֵן וּלְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים וּלְרֶוַח הַצָּלָה וְהַצְלָחָה, בְּרָכָה וִישׁוּעָה, נֶחָמָה פַּרְנָסָה וְכַלְכָּלָה וְרַחֲמִים וְחַיִּים וְשָׁלוֹם, וְכָל טוֹב; וּמִכָּל טוּב לְעוֹלָם אַל יְחַסְּרֵנוּ.

הָרַחֲמָן הוּא יִמְלוֹךְ עָלֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד.

הָרַחֲמָן הוּא יִתְבָּרַךְ בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ.

הָרַחֲמָן הוּא יִשְׁתַּבַּח לְדוֹר דּוֹרִים, וְיִתְפָּאַר בָּנוּ לָעַד וּלְנֵצַח נְצָחִים, וְיִתְהַדַּר בָּנוּ לָעַד וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים.

הָרַחֲמָן הוּא יְפַרְנְסֵנוּ בְּכָבוֹד.

הָרַחֲמָן הוּא יִשְׁבּוֹר עֻלֵּנוּ מֵעַל צַּוָּארֵנוּ, וְהוּא יוֹלִיכֵנוּ קוֹמְמִיוּת לְאַרְצֵנוּ.

הָרַחֲמָן הוּא יִשְׁלַח לָנוּ בְּרָכָה מְרֻבָּה בַּבַּיִת הַזֶּה, וְעַל שֻׁלְחָן זֶה שֶׁאָכַלְנוּ עָלָיו.

הָרַחֲמָן הוּא יִשְׁלַח לָנוּ אֶת אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא זָכוּר לַטּוֹב, וִיבַשֵּׂר לָנוּ בְּשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת יְשׁוּעוֹת וְנֶחָמוֹת.

אורח אומר: יְהִי רָצוֹן, שֶׁלֹּא יֵבוֹשׁ בַּעַל הַבַּיִת בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְלֹא יִכָּלֵם לָעוֹלָם הַבָּא, וְיִצְלַח מְאֹד בְּכָל נְכָסָיו, וְיִהְיוּ נְכָסָיו וּנְכָסֵינוּ מֻצְלָחִים וּקְרוֹבִים לָעִיר, וְאַל יִשְׁלֹט שָׂטָן לֹא בְּמַעֲשֵׂי יָדָיו וְלֹא בְּמַעֲשֵׂי יָדֵינוּ, וְאַל יִזְדַקֵּר לֹא לְפָנָיו וְלֹא לְפָנֵינוּ שׁוּם דְבַר הִרְהוּר חֵטְא וַעֲבֵרָה וְעָוֹן מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם.

בבית אביו אומר: הָרַחֲמָן הוּא יְבָרֵךְ אֶת אָבִי מוֹרִי בַּעַל הַבַּיִת הַזֶּה, וְאֶת אִמִּי מוֹרָתִי בַּעֲלַת הַבַּיִת הַזֶּה.

נשוי אומר: הָרַחֲמָן הוּא יְבָרֵךְ אוֹתִי, (אם אביו ואמו בחיים: וְאֶת אָבִי מוֹרִי, וְאֶת אִמִּי מוֹרָתִי,) וְאֶת אִשְׁתִּי, וְאֶת זַרְעִי, וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לִי.

אשה נשואה אומרת: הָרַחֲמָן הוּא יְבָרֵךְ אוֹתִי, (אם אביה ואמה בחיים: וְאֶת אָבִי מוֹרִי, וְאֶת אִמִּי מוֹרָתִי,) וְאֶת בַּעֲלִי, וְאֶת זַרְעִי, וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לִי.

אורח אומר: הָרַחֲמָן הוּא יְבָרֵךְ אֶת בַּעַל הַבַּיִת הַזֶּה וְאֶת בַּעֲלַת הַבַּיִת הַזֶּה, אוֹתָם וְאֶת בֵּיתָם וְאֶת זַרְעָם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לָהֶם.

אוֹתָנוּ וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לָנוּ, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּרְכוּ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב &quot;בַּכֹּל&quot;-&quot;מִכֹּל&quot;-&quot;כֹּל&quot; – כֵּן יְבָרֵךְ אוֹתָנוּ כֻּלָּנוּ יַחַד בִּבְרָכָה שְׁלֵמָה. וְנֹאמַר: &quot;אָמֵן&quot;.

בַּמָרוֹם יְלַמְּדוּ עֲלֵיהֶם וְעָלֵינוּ זְכוּת שֶׁתְּהֵא לְמִשְׁמֶרֶת שָׁלוֹם. וְנִשָׂא בְרָכָה מֵאֵת יְיָ, וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ, וְנִמְצָא חֵן וְשֵׂכֶל טוֹב בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וְאָדָם.

הָרַחֲמָן הוּא יְזַכֵּנוּ לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ וּלְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא.

מִגְדּוֹל יְשׁוּעוֹת מַלְכּוֹ, וְעֹשֶׂה חֶסֶד לִמְשִׁיחוֹ, לְדָוִד וּלְזַרְעוֹ עַד עוֹלָם.
עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו, הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל. וְאִמְרוּ: &quot;אָמֵן&quot;.

יְראוּ אֶת יְיָ קְדֹשָׁיו, כִּי אֵין מַחְסוֹר לִירֵאָיו. כְּפִירִים רָשׁוּ וְרָעֵבוּ, וְדֹרְשֵׁי יְיָ לֹא יַחְסְרוּ כָל טוֹב. הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ, וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן. בָּרוּךְ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּייָ, וְהָיָה יְיָ מִבְטַחוֹ. נַעַר הָיִיתִי גַּם זָקַנְתִּי, וְלֹא רָאִיתִי צַדִּיק נֶעֱזָב, וְזַרְעוֹ מְבַקֶּשׁ לָחֶם. יְיָ עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, יְיָ יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם.</text>
      <sha1>qjbls156j0z0u3yjuhykcvqz68wmgs2</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסדרי הלוואות משותפות) (הוראת שעה)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>403530</id>
    <revision>
      <id>3018303</id>
      <parentid>2935153</parentid>
      <timestamp>2026-06-01T07:13:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <comment>תיקון תשפ&quot;ו</comment>
      <origin>3018303</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6279" sha1="dj9blz65sae07q1dwlpkrvo4cztcdns" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסדרי הלוואות משותפות) (הוראת שעה), התשע&quot;ח-2018 (תיקון: תשפ&quot;א)
&lt;שם קודם&gt; כללי ההגבלים העסקיים (פטור סוג להסדרי הלוואות משותפות) (הוראת שעה), התשע&quot;ח-2018

&lt;מאגר תקן 2154162 קוד a163Y00000DuUweQAF&gt;

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשע&quot;ח, 2174|כללי ההגבלים העסקיים (פטור סוג להסדרי הלוואות משותפות) (הוראת שעה)|8020)); ((תשפ&quot;א, 3246|תיקון|9406)), ((3268|ת&quot;ט|9416)); ((תשפ&quot;ו, 2038|תיקון|12414)).

&lt;מבוא&gt; &lt;!-- (תיקון: תשפ&quot;א) --&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 15א]] [[=החוק|לחוק התחרות הכלכלית, התשמ&quot;ח-1988]], ובאישור הוועדה לפטורים ולמיזוגים, אני מתקין כללי פטור סוג אלה:

@ 1. הגדרות (תיקון: תשפ&quot;א)
: בכללים אלה -
:- &quot;אשראי למגזר העסקי בישראל&quot; - יתרת האשראי, למעט אגרות חוב סחירות, שניתן למגזר העסקי בישראל;
:- &quot;גוף מוסדי&quot; - כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ&quot;א-1981]];
:- &quot;הלוואה משותפת&quot; - מתן אשראי לתאגיד על ידי שני מלווים או יותר במשותף;
:- &quot;סולק&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]] (להלן - חוק הבנקאות (רישוי));
:- &quot;מארגן הלוואה&quot; - מלווה שמגבש את תנאי ההלוואה המשותפת בעבור הלווה ופועל לגיבוש קבוצת המלווים;
:- &quot;מארגן הלוואה פוטנציאלי&quot; - מלווה שהוא בעל יכולת להיות מארגן ההלוואה;
:- &quot;מלווה&quot; - תאגיד בנקאי, גוף מוסדי, סולק, נותן שירותים פיננסיים מוסדרים וגופים דומים שהתאגדו מחוץ לישראל;
:- &quot;מלווה גדול&quot; - מלווה שהיקף האשראי שהוא נתן למגזר העסקי בישראל עולה על שיעור של 20% מסך כל האשראי למגזר העסקי בישראל שנתנו תאגידים בנקאיים, סולקים וגופים מוסדיים, כפי שמפרסם בנק ישראל מזמן לזמן;
:- &quot;נותן שירותים פיננסיים מוסדרים&quot; - בעל רישיון למתן שירותים פיננסיים כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע&quot;ו-2016]], וכן גוף שפטור מהחובה לקבל רישיון כאמור מכוח [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (פטור מחובת רישוי) (הוראת שעה), התשע&quot;ט-2018]];
:- &quot;תאגיד בנקאי&quot; - כהגדרתו [[בחוק הבנקאות (רישוי)]], למעט חברת שירותים משותפת;
:- &quot;תנאי אשראי&quot; - לרבות שיעור הריבית, סוג האשראי, דרגת עדיפות, בטוחות ומח&quot;מ.

@ 2. פטור להסדרי הלוואה משותפת (תיקון: תשפ&quot;א)
: הסדר הלוואה משותפת פטור מן החובה לקבל את אישור בית הדין לתחרות אם התקיימו לגביו כל התנאים שלהלן:
: (1) פניית מארגן ההלוואה למלווים נוספים נעשתה בהסכמת הלווה מראש ובכתב;
: (2) הלווה רשאי לשאת ולתת עם המלווים הנוספים על תנאי האשראי בהלוואה המשותפת, שלא באמצעות מארגן ההלוואה;
: (3) מתקיים בהסדר אחד מאלה:
:: (א) קיים, לכל הפחות, מארגן הלוואה פוטנציאלי אחד נוסף להלוואה המשותפת, שאינו צד להסדר;
:: (ב) כל מארגני ההלוואה הפוטנציאליים הם צדדים להסדר, ואולם בלא השתתפותו של כל אחד מהם לא יוכל הלווה לקבל תנאי אשראי דומים לאלה המוצעים לו במסגרת הסדר ההלוואה המשותפת;
:: (ג) כל מארגני ההלוואה הפוטנציאליים הם צדדים להסדר, ואולם חלקם המצרפי של כלל המלווים שהם מארגני הלוואה פוטנציאליים, מתוך האשראי שניתן במסגרת ההלוואה המשותפת, נמוך מ-20%;
: (4) מתקיים בהסדר אחד מאלה:
:: (א) הסדר ההלוואה המשותפת אינו כולל יותר ממלווה גדול אחד;
:: (ב) הסדר ההלוואה המשותפת כולל יותר ממלווה גדול אחד, ואולם לא יותר ממלווה גדול אחד משמש כמארגן הלוואה בהלוואה המשותפת, ובלא השתתפותו של כל אחד מהמלווים הגדולים שהם צד להסדר, ובלא שהמלווה הגדול יארגן את ההלוואה לא יוכל הלווה לקבל תנאי אשראי דומים;
:: (ג) הסדר ההלוואה המשותפת כולל יותר ממלווה גדול אחד, ואולם מלווה גדול אינו משמש כמארגן ההלוואה בהלוואה המשותפת, וחלקם המצרפי של מלווים גדולים מתוך האשראי שניתן במסגרת ההלוואה המשותפת נמוך מ-20%;
: (5) עיקרו של הסדר ההלוואה המשותפת אינו בהפחתת התחרות או במניעתה;
: (6) אין בהסדר ההלוואה המשותפת כבילות שאינן נחוצות למימוש עיקרו.

@ 3. סייג לתחולה
: הוראות כללים אלה לא יחולו על הסדר הלוואה משותפת שנחתם לפני יום התחילה.

@ 4. תוקף (תיקון: תשפ&quot;א-2, תשפ&quot;ו)
: תוקפם של כללים אלה עד יום ט' בסיוון התשצ&quot;א (31 במאי 2031).

&lt;פרסום&gt; כ&quot;ד באייר התשע&quot;ח (9 במאי 2018)
&lt;חתימות&gt;
* אורי שוורץ, ממלא מקום הממונה על הגבלים עסקיים
* נתאשר., אלי כהן, שר הכלכלה והתעשייה</text>
      <sha1>dj9blz65sae07q1dwlpkrvo4cztcdns</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסדרי הלוואות משותפות) (הוראת שעה)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>403595</id>
    <revision>
      <id>3018317</id>
      <parentid>2924793</parentid>
      <timestamp>2026-06-01T09:00:29Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3018303] תיקון תשפ&quot;ו</comment>
      <origin>3018317</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7731" sha1="kwsoif1024jqrdgota7fd79c7ax2e16" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסדרי הלוואות משותפות) (הוראת שעה), התשע״ח–2018}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשע״ח, 2174|כללי ההגבלים העסקיים (פטור סוג להסדרי הלוואות משותפות) (הוראת שעה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8020.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 3246|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9406.pdf}}, {{ח:תיבה|3268|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9416.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 2038|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12414.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק התחרות הכלכלית#סעיף 15א|סעיף 15א}} {{ח:חיצוני|חוק התחרות הכלכלית|לחוק התחרות הכלכלית, התשמ״ח–1988}}, ובאישור הוועדה לפטורים ולמיזוגים, אני מתקין כללי פטור סוג אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשפ״א}}
{{ח:ת}} בכללים אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אשראי למגזר העסקי בישראל“ – יתרת האשראי, למעט אגרות חוב סחירות, שניתן למגזר העסקי בישראל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גוף מוסדי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הלוואה משותפת“ – מתן אשראי לתאגיד על ידי שני מלווים או יותר במשותף;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סולק“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 36ט|בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}} (להלן – חוק הבנקאות (רישוי));
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מארגן הלוואה“ – מלווה שמגבש את תנאי ההלוואה המשותפת בעבור הלווה ופועל לגיבוש קבוצת המלווים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מארגן הלוואה פוטנציאלי“ – מלווה שהוא בעל יכולת להיות מארגן ההלוואה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מלווה“ – תאגיד בנקאי, גוף מוסדי, סולק, נותן שירותים פיננסיים מוסדרים וגופים דומים שהתאגדו מחוץ לישראל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מלווה גדול“ – מלווה שהיקף האשראי שהוא נתן למגזר העסקי בישראל עולה על שיעור של 20% מסך כל האשראי למגזר העסקי בישראל שנתנו תאגידים בנקאיים, סולקים וגופים מוסדיים, כפי שמפרסם בנק ישראל מזמן לזמן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נותן שירותים פיננסיים מוסדרים“ – בעל רישיון למתן שירותים פיננסיים כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע״ו–2016}}, וכן גוף שפטור מהחובה לקבל רישיון כאמור מכוח {{ח:חיצוני|תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (פטור מחובת רישוי) (הוראת שעה)|תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (פטור מחובת רישוי) (הוראת שעה), התשע״ט–2018}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד בנקאי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי)}}, למעט חברת שירותים משותפת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תנאי אשראי“ – לרבות שיעור הריבית, סוג האשראי, דרגת עדיפות, בטוחות ומח״מ.

{{ח:סעיף|2|פטור להסדרי הלוואה משותפת|תיקון: תשפ״א}}
{{ח:ת}} הסדר הלוואה משותפת פטור מן החובה לקבל את אישור בית הדין לתחרות אם התקיימו לגביו כל התנאים שלהלן:
{{ח:תת|(1)}} פניית מארגן ההלוואה למלווים נוספים נעשתה בהסכמת הלווה מראש ובכתב;
{{ח:תת|(2)}} הלווה רשאי לשאת ולתת עם המלווים הנוספים על תנאי האשראי בהלוואה המשותפת, שלא באמצעות מארגן ההלוואה;
{{ח:תת|(3)}} מתקיים בהסדר אחד מאלה:
{{ח:תתת|(א)}} קיים, לכל הפחות, מארגן הלוואה פוטנציאלי אחד נוסף להלוואה המשותפת, שאינו צד להסדר;
{{ח:תתת|(ב)}} כל מארגני ההלוואה הפוטנציאליים הם צדדים להסדר, ואולם בלא השתתפותו של כל אחד מהם לא יוכל הלווה לקבל תנאי אשראי דומים לאלה המוצעים לו במסגרת הסדר ההלוואה המשותפת;
{{ח:תתת|(ג)}} כל מארגני ההלוואה הפוטנציאליים הם צדדים להסדר, ואולם חלקם המצרפי של כלל המלווים שהם מארגני הלוואה פוטנציאליים, מתוך האשראי שניתן במסגרת ההלוואה המשותפת, נמוך מ־20%;
{{ח:תת|(4)}} מתקיים בהסדר אחד מאלה:
{{ח:תתת|(א)}} הסדר ההלוואה המשותפת אינו כולל יותר ממלווה גדול אחד;
{{ח:תתת|(ב)}} הסדר ההלוואה המשותפת כולל יותר ממלווה גדול אחד, ואולם לא יותר ממלווה גדול אחד משמש כמארגן הלוואה בהלוואה המשותפת, ובלא השתתפותו של כל אחד מהמלווים הגדולים שהם צד להסדר, ובלא שהמלווה הגדול יארגן את ההלוואה לא יוכל הלווה לקבל תנאי אשראי דומים;
{{ח:תתת|(ג)}} הסדר ההלוואה המשותפת כולל יותר ממלווה גדול אחד, ואולם מלווה גדול אינו משמש כמארגן ההלוואה בהלוואה המשותפת, וחלקם המצרפי של מלווים גדולים מתוך האשראי שניתן במסגרת ההלוואה המשותפת נמוך מ־20%;
{{ח:תת|(5)}} עיקרו של הסדר ההלוואה המשותפת אינו בהפחתת התחרות או במניעתה;
{{ח:תת|(6)}} אין בהסדר ההלוואה המשותפת כבילות שאינן נחוצות למימוש עיקרו.

{{ח:סעיף|3|סייג לתחולה}}
{{ח:ת}} הוראות כללים אלה לא יחולו על הסדר הלוואה משותפת שנחתם לפני יום התחילה.

{{ח:סעיף|4|תוקף|תיקון: תשפ״א־2, תשפ״ו}}
{{ח:ת}} תוקפם של כללים אלה עד יום ט׳ בסיוון התשצ״א (31 במאי 2031).

{{ח:חתימות|כ״ד באייר התשע״ח (9 במאי 2018)}}
* '''אורי שוורץ'''&lt;br&gt;ממלא מקום הממונה על הגבלים עסקיים
* &lt;span style=&quot;float: inline-start; font-size: smaller; margin-inline-start: 10px; text-align: start;&quot;&gt;נתאשר.&lt;/span&gt; &lt;br clear=&quot;all&quot;&gt; '''אלי כהן'''&lt;br&gt;שר הכלכלה והתעשייה
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>kwsoif1024jqrdgota7fd79c7ax2e16</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות שירות הביטחון הכללי (העסקה לפי חוזה מיוחד)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>411283</id>
    <revision>
      <id>3018327</id>
      <parentid>3017103</parentid>
      <timestamp>2026-06-01T11:29:44Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3018327</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3980" sha1="6d1upipfe6zv2eegb3hi3wjhybebeet" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות שירות הביטחון הכללי (העסקה לפי חוזה מיוחד), התשע&quot;ח-2018

&lt;מאגר תקן 2067985 קוד a163Y00000DuUnHQAV&gt;

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשע&quot;ח, 2138|תקנות שירות הביטחון הכללי (העסקה לפי חוזה מיוחד)|8015)); ((תשפ&quot;ו, 2164|תיקון|12398)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 2(ג)]] [[+|ו-21(א)]] [[=החוק|לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס&quot;ב-2002]] (להלן - החוק), ולאחר התייעצות עם נציב שירות המדינה, ובכפוף להוראות [[חוק יסודות התקציב, התשמ&quot;ה-1985]], ולהוראות חוק התקציב השנתי, ובאישור ועדת השרים לענייני שירות הביטחון הכללי וועדת הכנסת לענייני השירות, אני מתקין תקנות אלה:

@ 1. הגדרות
: בתקנות אלה -
:- &quot;השירות&quot; - שירות הביטחון הכללי;
:- &quot;כתב העסקה&quot; - כהגדרתו [[בתקנות שירות הביטחון הכללי (העסקה לפי כתב העסקה), התשס&quot;ח-2008]];
:- &quot;נציב השירות&quot; - נציב שירות המדינה כמשמעותו [[=חוק המינויים|בסעיף 6 לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי&quot;ט-1959]] (להלן - חוק המינויים), או מי שהוא הסמיכו לכך לעניין תקנות אלה;
:- &quot;ראש השירות&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 3 לחוק]] או מי שהוא הסמיכו לכך לעניין תקנות אלה.

@ 2. העסקה בחוזה מיוחד (תיקון: תשפ&quot;ו)
: ראש השירות רשאי, באישור נציב השירות, להורות כי בתפקיד שיחליט לפי מאפייניו המיוחדים של השירות או של התפקיד, יועסק עובד בחוזה מיוחד, ובכלל זה בתפקיד שנציב שירות המדינה קבע כי הוא נכלל [[בצו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות בשירות הביטחון הכללי שאינם מזכים בקצבת גישור), התשפ&quot;ו-2026]].

@ 3. דין חוזה מיוחד
: על חוזה מיוחד לפי תקנות אלה יחול [[סעיף 40 לחוק המינויים]] בכפוף לאמור בתקנות אלה.

@ 4. ניוד למשרה המובילה לקביעות
: עובד המועסק בחוזה מיוחד לפי תקנות אלה רשאי בחלוף שנתיים ממועד תחילת תוקף החוזה להתמודד על משרות בתקן המובילות לקביעות בשירות, והכול לפי כללי שירות הביטחון הכללי (מינוי עובד למשרה בתקן בשירות), התשע&quot;א-2011 (('''[לא פורסם!]''')).

@ 5. תקופת העסקה בחוזה מיוחד
: תקופת העסקה בחוזה מיוחד לפי תקנות אלה לא תעלה על חמש שנים והיא ניתנת להארכה לתקופה שלא תעלה על חמש שנים בכל פעם.

@ 6. ייצוג הממשלה
: בעשיית חוזה מיוחד לפי תקנות אלה ייצג את הממשלה נציב השירות, והוא רשאי לאצול מסמכותו זו לראש השירות ולראש אגף משאבי אנוש בשירות.

@ 7. תחילה
: תחילתן של תקנות אלה 30 ימים מיום פרסומן.

@ 8. הוראות מעבר
: הועסק עובד לפי כתב העסקה ונקבע כי עובדים מסוגו יועסקו לפי חוזה מיוחד לפי [[תקנה 2]], ימשיך להיות מועסק בכתב העסקה אלא אם כן הורתה ועדת כוח אדם, כהגדרתה [[בכללי שירות הביטחון הכללי (מינוי עובד למשרה בתקן בשירות), התשע&quot;א-2011]], כי יועסק לפי חוזה מיוחד.

&lt;פרסום&gt; ט&quot;ז בסיוון התשע&quot;ח (30 במאי 2018)
&lt;חתימה&gt; בנימין נתניהו ראש הממשלה</text>
      <sha1>6d1upipfe6zv2eegb3hi3wjhybebeet</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:צו העונשין (הכרזה על עניין סודי) (הוראת שעה)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>461316</id>
    <revision>
      <id>3018266</id>
      <parentid>2999120</parentid>
      <timestamp>2026-05-31T20:24:04Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <comment>תיקון תשפ&quot;ו מס' 2</comment>
      <origin>3018266</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="11913" sha1="83n8v34uoqn69qp2j6orksfq49mxnea" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; צו העונשין (הכרזה על עניין סודי) (הוראת שעה), התשע&quot;ז-2016

&lt;מאגר תקן 2153082 קוד a163Y00000DuUJGQA3&gt;

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשע&quot;ז, 174|צו העונשין (הכרזה על עניין סודי) (הוראת שעה)|7731)); ((תשע&quot;ח, 728|תיקון|7916)); ((תשפ&quot;ג, 1034|תיקון|10558)); ((תשפ&quot;ד, 1678|תיקון|11150)), ((2024|תיקון מס' 2|11225)), ((2296|תיקון מס' 3|11240)); ((תשפ&quot;ה, 1786|תיקון|11875)), ((2028|תיקון מס' 2|11931)), ((2362|תיקון מס' 3|11998)), ((2556|תיקון מס' 4|12038)); ((תשפ&quot;ו, 1606|תיקון|12318)), ((2024|תיקון מס' 2|12409)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותה לפי [[+|סעיף 113(ד)]] [[=החוק|לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]] (להלן - החוק), ובאישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, מצווה הממשלה לאמור:

@ 1. עניין סודי (תיקון: תשע&quot;ח, תשפ&quot;ד-3)
: (א) כל ידיעה הנוגעת לחברת קו צינור אילת אשקלון בע&quot;מ (קצא&quot;א), או לחברת Trans Asiatic Oil Ltd. S.A.‎, או לחברת Eilat Corporation S.A.‎, לרבות זהות בעלי מניותיהן, עסקאותיהן בתחום הנפט, שוויין ואופן ניהולן, וכן כל ידיעה הנוגעת לחברת קו צינור אירופה אסיה בע&quot;מ (להלן - גורם מפעיל ראשון) לרבות עסקאותיה בתחום הנפט ושווייה, מוכרזות עניין סודי לעניין [[החוק]].
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), מידע העוסק באחד מאלה לא יהיה עניין סודי:
:: (1) איכות הסביבה, למעט מידע הנוגע לכמויות חומרים שאינם חומרים שנפלטו, שנשפכו, שסולקו או שהושלכו לסביבה, ולמעט מידע הנוגע לעסקאות של קצא&quot;א או של הגורם המפעיל הראשון;
:: (2) תכנון ובנייה או הליך לפי [[סעיף 5 לשטר שבתוספת א' לחוק זיכיון צינור הנפט, התשכ&quot;ח-1968]];
:: (3) רישוי עסקים, למעט מידע הנוגע לכמויות חומרים שאינם חומרים שנפלטו, שנשפכו, שסולקו או שהושלכו לסביבה, ולמעט מידע הנוגע לעסקאות של קצא&quot;א או של הגורם המפעיל הראשון;
:: (4) חברת שירותי תשתיות אילת אשקלון בע&quot;מ (שתא&quot;א);
:: (5) אמצעי בטיחות, למעט מידע הנוגע לכמויות חומרים שאינם חומרים שנפלטו, שנשפכו, שסולקו או שהושלכו לסביבה, ולמעט מידע הנוגע לעסקאות של קצא&quot;א או של הגורם המפעיל הראשון;
:: (6) פגיעה בשמורת טבע, בגנים לאומיים, באתרים לאומיים ובערכי טבע מוגנים; לעניין זה, &quot;פגיעה&quot; - כמשמעה [[+|בסעיף 30(ד)]], [[+|33(ה)]] [[=חוק גנים לאומיים|או 37 לחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ&quot;ח-1998]] (בצו זה - חוק גנים לאומיים), לפי העניין;
:: (7) בעלי המניות של הגורם המפעיל הראשון;
:: (8) אופן ניהולו של הגורם המפעיל הראשון;
:: (9) מסמכים המנויים [[בתוספת הראשונה]] הנמצאים בחזקתו של הגורם המפעיל הראשון או מי מטעמו, וזאת בלי לגרוע מהאמור בפסקאות (1) עד (8).
: (ב1) הוראות סעיף קטן (א) יחולו רק על ידיעה שהוכרזה עניין סודי גם במקרה שבו מידע כולל הן נושא שבסעיף קטן (ב) והן ידיעה שהוכרזה עניין סודי; בסעיף קטן זה, &quot;ידיעה שהוכרזה עניין סודי&quot; - ידיעה כאמור בסעיף קטן (א), ובכלל זה מידע הנוגע לכמויות חומרים שאינם חומרים שנפלטו, שנשפכו, שסולקו או שהושלכו לסביבה, ומידע הנוגע לעסקאות של קצא&quot;א או של הגורם המפעיל הראשון.
: (ג)(1) על אף האמור בסעיף קטן (א), ידיעה כאמור באותו סעיף קטן שפרסומה הותר בידי שר האוצר או מי מטעמו - לא תהיה עניין סודי.
:: (2) הותר או לא הותר פרסום כאמור של ידיעה הנוגעת לגורם המפעיל הראשון, דבר התרת הפרסום או אי-התרתו יפורסם באתר האינטרנט של משרד האוצר, ואם הותר פרסום כאמור, הידיעה שפרסומה הותר תפורסם באתר האינטרנט של הגורם המפעיל הראשון, והכול למעט החלטות שקיבל הצנזור הצבאי הראשי אם מונה בידי שר האוצר להתיר פרסומים מטעמו.
: (ג1) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי שר האוצר או מי מטעמו להתיר עיון בידיעה כאמור באותו סעיף קטן לצורך מסוים ובתנאים מסוימים.
: (ד) בסעיף זה -
::- &quot;מידע על איכות הסביבה&quot; - אחד מאלה:
::: (1) מידע על חומרים שנפלטו, שנשפכו, שסולקו או שהושלכו לסביבה ותוצאות של מדידות רעש, ריח וקרינה;
::: (2) מידע על אמצעים לצמצום או למניעת מפגעים סביבתיים; לעניין זה, &quot;מפגע סביבתי&quot; - זיהום אוויר, רעש, ריח, זיהום מים, זיהום מי-ים, זיהום על ידי פסולת, זיהום על ידי חומרים מסוכנים, זיהום על ידי קרינה, פגיעה בסביבה החופית, מפגע אסבסט, כהגדרתם [[בחוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות), התשנ&quot;ב-1992]], וכן דליפה כהגדרתה [[בתקנות המים]] וקו דלק לא אטום כמשמעו [[בתקנות האמורות]];
::: (3) היתרים, רישיונות וצווים שהמשרד להגנת הסביבה או הרשות הממשלתית למים ולביוב (להלן - רשות המים) נתנו לקצא&quot;א או לגורם המפעיל הראשון;
::: (4) מידע על הליכי פיקוח ואכיפה שנקטו המשרד להגנת הסביבה, רשות המים או הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים נגד קצא&quot;א או נגד הגורם המפעיל הראשון;
::: (5) מידע על הפרות ותקלות של קצא&quot;א או של הגורם המפעיל הראשון;
::: (6) דיווחים בדבר קו לא אטום לפי [[תקנה 10(א) לתקנות המים]];
::- &quot;נפט&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 1 לשטר הזיכיון שבתוספת א' לחוק זיכיון צינור הנפט, התשכ&quot;ח-1968]];
::- &quot;צנזור&quot; - כהגדרתו [[בתקנה 86 לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945]];
::- &quot;תקנות המים&quot; - [[=תקנות המים|תקנות המים (מניעת זיהום מים) (קווי דלק), התשס&quot;ו-2006]].

@ 1א. הרשאה לעובד רשות מקומית או מנהל רשות הטבע והגנים שנקבעה לו התאמה ביטחונית (תיקון: תשפ&quot;ד-3)
: (א) עובד אחד בלבד מבין עובדי כל רשות מקומית המנויה [[בתוספת השנייה]] רשאי לעיין במידע על כמויות חומרים שבחזקת הגורם המפעיל הראשון או מי מטעמו שאינם חומרים שנפלטו, שנשפכו, שסולקו או שהושלכו לסביבה, לצורך הפעלת סמכויותיו, סמכות הרשות המקומית שבה הוא עובד או סמכות רשות הרישוי, לפי כל דין.
: (ב) מנהל רשות הטבע והגנים רשאי לעיין במידע על כמויות חומרים שבחזקת הגורם המפעיל הראשון או מי מטעמו, שאינם חומרים שנפלטו, שנשפכו, שסולקו או שהושלכו לסביבה, לצורך הפעלת סמכויותיו לפי [[+|סעיפים 30]], [[+|33]], [[+|54]] [[או 55 לחוק גנים לאומיים]].
: (ג) עובד כאמור בסעיף קטן (א) או מנהל רשות הטבע והגנים רשאי לעיין במידע, כאמור בסעיף קטן (א) או (ב) לפי העניין, רק אם נקבעה לו התאמה ביטחונית מתאימה לכך.
: (ד) עובד כאמור בסעיף קטן (א) או מנהל רשות הטבע והגנים אינו רשאי להעביר לאחר מידע על כמויות חומרים כאמור בסעיף קטן (א) או (ב), לפי העניין.
: (ה) אין באמור בסעיף זה כדי לגרוע מהאמור בכל דין.
: (ו) בסעיף זה -
::- &quot;התאמה ביטחונית&quot; - כמשמעותה [[בסעיף 15 לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס&quot;ב-2002]];
::- &quot;מנהל רשות הטבע והגנים&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 19 לחוק גנים לאומיים]];
::- &quot;רשות מקומית&quot; - כהגדרתה [[בחוק הרשויות המקומיות (אכיפה סביבתית - סמכויות פקחים), התשס&quot;ח-2008]];
::- &quot;רשות הרישוי&quot; - כמשמעה [[בסעיף 5 לחוק רישוי עסקים, התשכ&quot;ח-1968]].

@ 2. ביטול
: צו לפי סעיף 23(ד) לחוק לתיקון דיני העונשין (ביטחון המדינה), התשי&quot;ז-1957 - בטל.

@ 3. תוקף (תיקון: תשע&quot;ח, תשפ&quot;ג, תשפ&quot;ד, תשפ&quot;ד-2, תשפ&quot;ד-3, תשפ&quot;ה, תשפ&quot;ה-2, תשפ&quot;ה-3, תשפ&quot;ה-4, תשפ&quot;ו, תשפ&quot;ו-2)
: תוקפו של צו זה עד יום ט&quot;ו באב התשפ&quot;ו (29 ביולי 2026).

== תוספת ראשונה (תיקון: תשפ&quot;ד-3) ==
==== ((([[סעיף 1(ב)(9)]]))) ====

@ (1) : אישור על ביצוע בדיקות תקופתיות של ציוד לפי הוראות יצרן;
@ (2) : פנקס הדרכות בדבר תנאי היתר הרעלים ויומן אירועים סביבתיים;
@ (3) : אישורים בדבר פסולת כמפורט להלן:
: (א) הנחיות ואישור מנהל לפי [[תקנה 2 לתקנות רישוי עסקים (סילוק פסולת חומרים מסוכנים), התשנ&quot;א-1990]];
: (ב) היתרים לייצוא פסולת חומרים מסוכנים לפי [[תקנות החומרים המסוכנים (יבוא ויצוא פסולת חומרים מסוכנים), התשנ&quot;ד-1994]];
: (ג) פניות מוקדמות למיתקני טיפול בפסולת מסוכנת, הסכמת מיתקני טיפול לקבל את הפסולת וטפסים מלווים של פסולת מסוכנת;
@ (4) : מסמכי היערכות לחירום ותגובה מיידית לאירועי חומרים מסוכנים, פנקס תיעוד תרגילים ותחקירי תרגילים;
@ (5) : תחקירי אירועי חומרים מסוכנים;
@ (6) : סקרים סייסמיים וסקרים גאולוגיים המעידים על עמידות חוות המכלים, הצינורות והמסוף הימי לרעידות אדמה;
@ (7) : נוהלי בטיחות ונהלים למניעות תאונות ודליפות במסופים הימיים ובחוות המכלים.

== תוספת שנייה (תיקון: תשפ&quot;ד-3) ==
==== ((([[סעיף 1א(א)]]))) ====

@ (1) : איגוד ערים לאיכות סביבה נפת אשקלון;
@ (2) : בני שמעון;
@ (3) : חבל אילות;
@ (4) : מרחבים;
@ (5) : עיריית אילת;
@ (6) : ערבה תיכונה;
@ (7) : רמת הנגב.

&lt;פרסום&gt; ל' בתשרי התשע&quot;ז (1 בנובמבר 2016)
&lt;חתימה&gt; בנימין נתניהו ראש הממשלה</text>
      <sha1>83n8v34uoqn69qp2j6orksfq49mxnea</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות שירותי תשלום (פטור מהוראות החוק)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>466356</id>
    <revision>
      <id>3018265</id>
      <parentid>3006936</parentid>
      <timestamp>2026-05-31T20:21:32Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <comment>כניסה לתוקף</comment>
      <origin>3018265</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="11369" sha1="sli8krh9mjg1vssfywz780ukz1h8541" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות שירותי תשלום (פטור מהוראות החוק), התשפ&quot;ב-2022

&lt;מאגר תקן 2165055 קוד a163Y00000EjIR0QAN&gt;

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשפ&quot;ב, 2678|תקנות שירותי תשלום (פטור מהוראות החוק)|10118)); ((תשפ&quot;ד, 602|תיקון|10915)); ((תשפ&quot;ה, 1680|תיקון|11858)), ((2174|תיקון [צ&quot;ל: תיקון מס' 2]|11958)); ((תשפ&quot;ו, 1624|תיקון מס' 2 [תשפ&quot;ה] (תיקון)|12325)), ((1938|ת&quot;ט|12360)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 48(ב)]] [[+|ו-54(ב)]] [[=החוק|לחוק שירותי תשלום, התשע&quot;ט-2019]] (להלן - החוק), בהסכמת שר האוצר ונגיד בנק ישראל ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

@ 1. פטור לעניין פעולות תשלום
: (א) פעולת תשלום שמתבצעת מחשבון תשלום או לחשבון תשלום שמנוהל אצל נותן שירותי תשלום שמפוקח על פי דין, ושהוראת התשלום לביצועה מועברת באמצעות מערכת העברה בנקאית SWIFT, פטורה מהוראת [[סעיף 14(א) לחוק]].
: (ב) תקנת משנה (א) לא תחול על עמלה או על כל חיוב אחר שלפי הוראת התשלום המשלם בחר לשאת בהם בעצמו ושנותן שירותי תשלום גובה אותם בעצמו מהמשלם.

@ 2. פטור לעניין אמצעי תשלום (תיקון: תשפ&quot;ה-2, תשפ&quot;ו, תשפ&quot;ו-2)
: (א) אמצעי התשלום שמתקיימים לגביו התנאים המפורטים להלן בפסקאות (1) או (2) פטור מהוראות [[החוק]], למעט לפי [[+|סעיפים 7 עד 9]], [[+|13]], [[+|14]], [[+|15(א)]], [[+|17]], [[+|18]], [[+|18א]], [[+|19]], [[+|20]], [[+|28]], [[+|40(ד) עד (ו)]], [[+|41]], [[+|42(ב)(2) עד (4), (15) ו-(16)]], [[+|43]], [[+|45]], [[+|46(ב) עד (ג)]], [[+|47]], [[+|48]], [[+|51]] - לגבי סעיפי [[החוק]] האמורים בו שאינם פטורים מהוראות [[החוק]], [[52 עד 54 לחוק]]:
:: (1)(א) בהתאם לתנאי חוזה הקובע את תנאי השימוש באמצעי התשלום, הוא אינו מיועד לשימוש של משלם מסוים;
::: (ב) הסכום המרבי שניתן לצבור בו הוא 1,500 שקלים חדשים, והוא אינו ניתן לטעינה חוזרת של ערך צבור;
::: (ב1)  הוא מוצג על ידי נותן שירותי התשלום או מי מטעמו בנפרד מאמצעי תשלום אחרים, והתשלום בו נעשה בנפרד מאמצעי תשלום אחרים;
::: (ג) החיוב באמצעי התשלום הוא מיידי כנגד היתרה הצבורה, ולא ניתן לבצע בו תשלומים נדחים;
:: (2)(א) הוא אמצעי תשלום מסוג כרטיס תשלום כהגדרתו [[בחוק הבנקאות (רישוי)]];
::: (ב) הוא הונפק על ידי נותן שירותי התשלום לשימוש של משלם שאינו משלם מסוים ונמסר למשלם המסוים באמצעות גוף ממשלתי או תאגיד ללא מטרת רווח במסגרת סיוע כלכלי שניתן לו;
::: (ג) הוא ניתן לטעינה חוזרת כך שהסכום המרבי שניתן לצבור בו בכל זמן הוא 1,500 שקלים חדשים;
::: (ד) החיוב באמצעי התשלום הוא מיידי כנגד היתרה הצבורה ולא ניתן לבצע בו תשלומים נדחים;
::: (ה) ניתן לתת הוראות תשלום באמצעות הצגתו באופן פיזי אצל הספק בלבד;
::: (ו) הוא מאפשר רכישה של נכס או שירות ממספר מצומצם של ספקים.
: (ב)(1) על אף האמור בתקנת משנה (א), הוראות [[+|סעיפים 17]], [[+|18(ד)]] - לעניין מסירת הודעה למשלם, [[+|18א(ג)(2)]] [[ו-28 לחוק]] יחולו על אמצעי תשלום כאמור באותה תקנת משנה רק אם יש ביכולתו של נותן שירותי התשלום לזהות את המשלם ואת אמצעי התשלום במאמצים סבירים.
:: (2) על אף האמור בתקנת משנה (א), הוראות [[סעיף 17(ב) סיפה לחוק]] יחולו כך שבתקופה שממועד מסירת ההודעה למשלם המפרטת את הנימוקים לחיוב, ועד למועד החיוב בפועל, רשאי נותן שירותי התשלום להגביל את השימוש באמצעי התשלום בסכום שיש לחזור ולחייב את המשלם.
:: (3) הוראות [[+|סעיפים 18(ב)]] [[ו-18א(ג)(3) לחוק]] יחולו על אמצעי תשלום כאמור בתקנת משנה (א) כך שהשבת הכספים תהיה כיתרה לאמצעי התשלום שבאמצעותו חויב המשלם; פסקה זו לא תחול על אמצעי תשלום מבוסס נייר.

@ 3. חובות נותן שירותי תשלום (תיקון: תשפ&quot;ה-2, תשפ&quot;ו)
: (א) על נותן שירותי תשלום שמנפיק אמצעי תשלום שמתקיימים לגביו התנאים המפורטים [[בתקנה 2(א)(1)]], יחולו החובות האלה:
:: (1) הוא יגלה למשלם את התנאים המהותיים בנוגע לשימוש באמצעי התשלום בהתאם [[לסעיף 7 לחוק]], ובכלל זה את כל המפורטים להלן:
::: (א) זהות המנפיק;
::: (ב) אופן מימוש הסכום הצבור באמצעי התשלום;
::: (ג) רשימת הספקים שמהם ניתן לרכוש נכס או שירות באמצעות אמצעי התשלום;
::: (ד) תוקף אמצעי התשלום;
::: (ה) הוראות לעניין אובדן או גניבת אמצעי התשלום, לרבות לעניין שחזור יתרה צבורה, בהתאם לפסקה (2);
:: (2) יפעל כדי לשחזר את היתרה הצבורה באמצעי התשלום שאבד או שנגנב לבקשת מי שנחזה בעיניו כמי שהחזיק כדין באמצעי התשלום וכן יקפיא את השימוש באמצעי התשלום לבקשת מי שנחזה כמחזיק כאמור, למעט במקרים שבהם אין ביכולתו, במאמצים סבירים, לזהות את אמצעי התשלום של אותו מבקש לצורך שחזור היתרה, ובלבד שקיימת יתרה צבורה באמצעי התשלום במועד שבו פנה המבקש כאמור; ההוראה לא תחול על אמצעי תשלום מבוסס נייר;
:: (3) הוא יקבע כי ערך הסכום הצבור ימומש באופן אחיד לגבי כל הספקים שמהם ניתן לרכוש נכס או שירות באמצעות אמצעי התשלום;
:: (4)(א) לא יגביל את תוקפו של אמצעי התשלום לתקופה שתפחת מחמש שנים; ואולם לגבי אמצעי תשלום שהוא שובר לרכישת מוצר או שירות מסוים שלא נקוב סכום כספי בצידו - לא יוגבל תוקף אמצעי התשלום לתקופה שתפחת משנתיים, ובלבד שהסכום ששולם בעבור אמצעי תשלום כאמור עולה על 50 שקלים חדשים;
::: (ב) יחדש לבקשת מחזיק אמצעי תשלום, למעט אמצעי תשלום שהוא שובר לרכישת מוצר או שירות מסוים שלא נקוב סכום כספי בצידו, שתוקפו פג - לתקופה נוספת של חמש שנים שיימנו מתום תוקפו של אמצעי התשלום; נותן שירותי תשלום יאפשר את החידוש כאמור באופן פשוט ונוח;
::: (ג) על אף האמור בפסקת משנה (ב), עלה הסכום הצבור באמצעי תשלום כאמור בפסקת משנה (א) שתוקפו פג על 150 שקלים חדשים, יחדש נותן שירותי התשלום לבקשת המחזיק את תוקפו של אמצעי התשלום שתוקפו פג לתקופה של 10 שנים שיימנו מתום תוקפו של אמצעי התשלום; נותן שירותי תשלום יאפשר את החידוש כאמור באופן פשוט ונוח;
::: (ד) ישלח הודעה למי שנחזה כמחזיק באמצעי התשלום, אם ניתן לאתרו במאמצים סבירים, על קיומו של אמצעי התשלום, הסכום הצבור בו ותוקפו, ובלבד שהסכום הצבור בו עולה על 50  שקלים חדשים; הודעה כאמור תישלח בדרך המאפשרת תקשורת נגישה ככל האפשר, פעם בשנה לפחות ונוסף על כך חודש לפני תום תוקף אמצעי התשלום וחודש לפני תום התקופה שבה ניתן לבקש להאריך את תוקף אמצעי התשלום כאמור בפסקת משנה (ב);
:: (5) הודיע מוטב לנותן שירותי תשלום על ביטול עסקה לפי [[חוק הגנת הצרכן]], יאפשר נותן שירותי התשלום את השבת התשלום למשלם עקב ביטול העסקה בהתאם להודעת המוטב, כיתרה לאמצעי התשלום שבאמצעותו בוצע התשלום; פסקה זו לא תחול על אמצעי תשלום מבוסס נייר.
: (ב) על נותן שירותי תשלום שמנפיק אמצעי תשלום שמפורט [[בתקנה 2(א)(2)]], יחולו החובות הקבועות בתקנת משנה (א) -
:: (1) בפסקה (1)(א) עד (ד);
:: (2) בפסקה (1)(ה), למעט לעניין שחזור יתרה צבורה;
:: (3) בפסקה (3);
:: בלי לגרוע מהוראות כל דין, נותן שירותי תשלום רשאי לעמוד בחובות כאמור באמצעות העמותה או הגוף הממשלתי שמסרו את אמצעי התשלום למשלם.

@ 4. תחילה ותחולה (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) תחילתה של [[תקנה 1]] ביום תחילתו של [[החוק]].
: (ב) תחילתן של [[תקנות 2]] [[ו-3]] ביום י&quot;ג בניסן התשפ&quot;ב (14 באפריל 2022), והן יחולו לגבי אמצעי תשלום שהונפק מיום זה ואילך.
: (ג) על אמצעי תשלום שהונפק לפני יום פרסומן של תקנות שירותי תשלום (פטור מהוראות החוק) (תיקון מס' 2) (תיקון), התשפ&quot;ו-2026 (להלן בתקנה זו - המועד הקובע), תחול [[3|תקנה 3(א)(4)(ד) לתקנות העיקריות]] ובלבד שהסכום הצבור באמצעי התשלום עולה על 100 שקלים חדשים.
: (ד) על אמצעי תשלום לרכישת מוצר או שירות מסוים שלא נקוב סכום כספי בצידו שהונפק לפני המועד הקובע, יחולו ההוראות שחלו לפני המועד האמור.

@ 5. תוקף (תיקון: תשפ&quot;ד, תשפ&quot;ה, תשפ&quot;ה-2)
: תוקפן של [[תקנות 2]] [[ו-3]] לעניין אמצעי תשלום שמתקיימים לגביו התנאים המפורטים [[בתקנה 2(א)(1) או (2)]] - עד יום כ' בתמוז התשפ&quot;ח (14 ביולי 2028).

&lt;פרסום&gt; י&quot;ב בניסן התשפ&quot;ב (13 באפריל 2022)
&lt;חתימה&gt; גדעון סער שר המשפטים</text>
      <sha1>sli8krh9mjg1vssfywz780ukz1h8541</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות שירותי תשלום (פטור מהוראות החוק)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>466361</id>
    <revision>
      <id>3018275</id>
      <parentid>3006969</parentid>
      <timestamp>2026-05-31T21:02:23Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3018265] כניסה לתוקף</comment>
      <origin>3018275</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14704" sha1="s3a99w4eu97b52x4jrkq6axr3xiysjf" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות שירותי תשלום (פטור מהוראות החוק), התשפ״ב–2022}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ב, 2678|תקנות שירותי תשלום (פטור מהוראות החוק)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10118.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 602|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10915.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 1680|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11858.pdf}}, {{ח:תיבה|2174|תיקון [צ״ל: תיקון מס׳ 2]|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11958.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 1624|תיקון מס׳ 2 [תשפ״ה] (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12325.pdf}}, {{ח:תיבה|1938|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12360.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום#סעיף 48|סעיפים 48(ב)}} {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום#סעיף 54|ו־54(ב)}} {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום|לחוק שירותי תשלום, התשע״ט–2019}} (להלן – החוק), בהסכמת שר האוצר ונגיד בנק ישראל ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|פטור לעניין פעולות תשלום}}
{{ח:תת|(א)}} פעולת תשלום שמתבצעת מחשבון תשלום או לחשבון תשלום שמנוהל אצל נותן שירותי תשלום שמפוקח על פי דין, ושהוראת התשלום לביצועה מועברת באמצעות מערכת העברה בנקאית SWIFT, פטורה מהוראת {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום#סעיף 14|סעיף 14(א) לחוק}}.
{{ח:תת|(ב)}} תקנת משנה (א) לא תחול על עמלה או על כל חיוב אחר שלפי הוראת התשלום המשלם בחר לשאת בהם בעצמו ושנותן שירותי תשלום גובה אותם בעצמו מהמשלם.

{{ח:סעיף|2|פטור לעניין אמצעי תשלום|תיקון: תשפ״ה־2, תשפ״ו, תשפ״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} אמצעי התשלום שמתקיימים לגביו התנאים המפורטים להלן בפסקאות (1) או (2) פטור מהוראות {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום|החוק}}, למעט לפי {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום#סעיף 7|סעיפים 7 עד 9}}, {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום#סעיף 13|13}}, {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום#סעיף 14|14}}, {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום#סעיף 15|15(א)}}, {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום#סעיף 17|17}}, {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום#סעיף 18|18}}, {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום#סעיף 18א|18א}}, {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום#סעיף 19|19}}, {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום#סעיף 20|20}}, {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום#סעיף 28|28}}, {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום#סעיף 40|40(ד) עד (ו)}}, {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום#סעיף 41|41}}, {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום#סעיף 42|42(ב)(2) עד (4), (15) ו־(16)}}, {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום#סעיף 43|43}}, {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום#סעיף 45|45}}, {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום#סעיף 46|46(ב) עד (ג)}}, {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום#סעיף 47|47}}, {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום#סעיף 48|48}}, {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום#סעיף 51|51}} – לגבי סעיפי {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום|החוק}} האמורים בו שאינם פטורים מהוראות {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום|החוק}}, {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום#סעיף 52|52 עד 54 לחוק}}:
{{ח:תתת|(1)|(א)}} בהתאם לתנאי חוזה הקובע את תנאי השימוש באמצעי התשלום, הוא אינו מיועד לשימוש של משלם מסוים;
{{ח:תתתת|(ב)}} הסכום המרבי שניתן לצבור בו הוא 1,500 שקלים חדשים, והוא אינו ניתן לטעינה חוזרת של ערך צבור;
{{ח:תתתת|(ב1)}} הוא מוצג על ידי נותן שירותי התשלום או מי מטעמו בנפרד מאמצעי תשלום אחרים, והתשלום בו נעשה בנפרד מאמצעי תשלום אחרים;
{{ח:תתתת|(ג)}} החיוב באמצעי התשלום הוא מיידי כנגד היתרה הצבורה, ולא ניתן לבצע בו תשלומים נדחים;
{{ח:תתת|(2)|(א)}} הוא אמצעי תשלום מסוג כרטיס תשלום כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי)}};
{{ח:תתתת|(ב)}} הוא הונפק על ידי נותן שירותי התשלום לשימוש של משלם שאינו משלם מסוים ונמסר למשלם המסוים באמצעות גוף ממשלתי או תאגיד ללא מטרת רווח במסגרת סיוע כלכלי שניתן לו;
{{ח:תתתת|(ג)}} הוא ניתן לטעינה חוזרת כך שהסכום המרבי שניתן לצבור בו בכל זמן הוא 1,500 שקלים חדשים;
{{ח:תתתת|(ד)}} החיוב באמצעי התשלום הוא מיידי כנגד היתרה הצבורה ולא ניתן לבצע בו תשלומים נדחים;
{{ח:תתתת|(ה)}} ניתן לתת הוראות תשלום באמצעות הצגתו באופן פיזי אצל הספק בלבד;
{{ח:תתתת|(ו)}} הוא מאפשר רכישה של נכס או שירות ממספר מצומצם של ספקים.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), הוראות {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום#סעיף 17|סעיפים 17}}, {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום#סעיף 18|18(ד)}} – לעניין מסירת הודעה למשלם, {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום#סעיף 18א|18א(ג)(2)}} {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום#סעיף 28|ו־28 לחוק}} יחולו על אמצעי תשלום כאמור באותה תקנת משנה רק אם יש ביכולתו של נותן שירותי התשלום לזהות את המשלם ואת אמצעי התשלום במאמצים סבירים.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), הוראות {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום#סעיף 17|סעיף 17(ב) סיפה לחוק}} יחולו כך שבתקופה שממועד מסירת ההודעה למשלם המפרטת את הנימוקים לחיוב, ועד למועד החיוב בפועל, רשאי נותן שירותי התשלום להגביל את השימוש באמצעי התשלום בסכום שיש לחזור ולחייב את המשלם.
{{ח:תתת|(3)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום#סעיף 18|סעיפים 18(ב)}} {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום#סעיף 18א|ו־18א(ג)(3) לחוק}} יחולו על אמצעי תשלום כאמור בתקנת משנה (א) כך שהשבת הכספים תהיה כיתרה לאמצעי התשלום שבאמצעותו חויב המשלם; פסקה זו לא תחול על אמצעי תשלום מבוסס נייר.

{{ח:סעיף|3|חובות נותן שירותי תשלום|תיקון: תשפ״ה־2, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} על נותן שירותי תשלום שמנפיק אמצעי תשלום שמתקיימים לגביו התנאים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 2|בתקנה 2(א)(1)}}, יחולו החובות האלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא יגלה למשלם את התנאים המהותיים בנוגע לשימוש באמצעי התשלום בהתאם {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום#סעיף 7|לסעיף 7 לחוק}}, ובכלל זה את כל המפורטים להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} זהות המנפיק;
{{ח:תתתת|(ב)}} אופן מימוש הסכום הצבור באמצעי התשלום;
{{ח:תתתת|(ג)}} רשימת הספקים שמהם ניתן לרכוש נכס או שירות באמצעות אמצעי התשלום;
{{ח:תתתת|(ד)}} תוקף אמצעי התשלום;
{{ח:תתתת|(ה)}} הוראות לעניין אובדן או גניבת אמצעי התשלום, לרבות לעניין שחזור יתרה צבורה, בהתאם לפסקה (2);
{{ח:תתת|(2)}} יפעל כדי לשחזר את היתרה הצבורה באמצעי התשלום שאבד או שנגנב לבקשת מי שנחזה בעיניו כמי שהחזיק כדין באמצעי התשלום וכן יקפיא את השימוש באמצעי התשלום לבקשת מי שנחזה כמחזיק כאמור, למעט במקרים שבהם אין ביכולתו, במאמצים סבירים, לזהות את אמצעי התשלום של אותו מבקש לצורך שחזור היתרה, ובלבד שקיימת יתרה צבורה באמצעי התשלום במועד שבו פנה המבקש כאמור; ההוראה לא תחול על אמצעי תשלום מבוסס נייר;
{{ח:תתת|(3)}} הוא יקבע כי ערך הסכום הצבור ימומש באופן אחיד לגבי כל הספקים שמהם ניתן לרכוש נכס או שירות באמצעות אמצעי התשלום;
{{ח:תתת|(4)|(א)}} לא יגביל את תוקפו של אמצעי התשלום לתקופה שתפחת מחמש שנים; ואולם לגבי אמצעי תשלום שהוא שובר לרכישת מוצר או שירות מסוים שלא נקוב סכום כספי בצידו – לא יוגבל תוקף אמצעי התשלום לתקופה שתפחת משנתיים, ובלבד שהסכום ששולם בעבור אמצעי תשלום כאמור עולה על 50 שקלים חדשים;
{{ח:תתתת|(ב)}} יחדש לבקשת מחזיק אמצעי תשלום, למעט אמצעי תשלום שהוא שובר לרכישת מוצר או שירות מסוים שלא נקוב סכום כספי בצידו, שתוקפו פג – לתקופה נוספת של חמש שנים שיימנו מתום תוקפו של אמצעי התשלום; נותן שירותי תשלום יאפשר את החידוש כאמור באופן פשוט ונוח;
{{ח:תתתת|(ג)}} על אף האמור בפסקת משנה (ב), עלה הסכום הצבור באמצעי תשלום כאמור בפסקת משנה (א) שתוקפו פג על 150 שקלים חדשים, יחדש נותן שירותי התשלום לבקשת המחזיק את תוקפו של אמצעי התשלום שתוקפו פג לתקופה של 10 שנים שיימנו מתום תוקפו של אמצעי התשלום; נותן שירותי תשלום יאפשר את החידוש כאמור באופן פשוט ונוח;
{{ח:תתתת|(ד)}} ישלח הודעה למי שנחזה כמחזיק באמצעי התשלום, אם ניתן לאתרו במאמצים סבירים, על קיומו של אמצעי התשלום, הסכום הצבור בו ותוקפו, ובלבד שהסכום הצבור בו עולה על 50 שקלים חדשים; הודעה כאמור תישלח בדרך המאפשרת תקשורת נגישה ככל האפשר, פעם בשנה לפחות ונוסף על כך חודש לפני תום תוקף אמצעי התשלום וחודש לפני תום התקופה שבה ניתן לבקש להאריך את תוקף אמצעי התשלום כאמור בפסקת משנה (ב);
{{ח:תתת|(5)}} הודיע מוטב לנותן שירותי תשלום על ביטול עסקה לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן|חוק הגנת הצרכן}}, יאפשר נותן שירותי התשלום את השבת התשלום למשלם עקב ביטול העסקה בהתאם להודעת המוטב, כיתרה לאמצעי התשלום שבאמצעותו בוצע התשלום; פסקה זו לא תחול על אמצעי תשלום מבוסס נייר.
{{ח:תת|(ב)}} על נותן שירותי תשלום שמנפיק אמצעי תשלום שמפורט {{ח:פנימי|סעיף 2|בתקנה 2(א)(2)}}, יחולו החובות הקבועות בתקנת משנה (א) –
{{ח:תתת|(1)}} בפסקה (1)(א) עד (ד);
{{ח:תתת|(2)}} בפסקה (1)(ה), למעט לעניין שחזור יתרה צבורה;
{{ח:תתת|(3)}} בפסקה (3);
{{ח:תת}} בלי לגרוע מהוראות כל דין, נותן שירותי תשלום רשאי לעמוד בחובות כאמור באמצעות העמותה או הגוף הממשלתי שמסרו את אמצעי התשלום למשלם.

{{ח:סעיף|4|תחילה ותחולה|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} תחילתה של {{ח:פנימי|סעיף 1|תקנה 1}} ביום תחילתו של {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום|החוק}}.
{{ח:תת|(ב)}} תחילתן של {{ח:פנימי|סעיף 2|תקנות 2}} {{ח:פנימי|סעיף 3|ו־3}} ביום י״ג בניסן התשפ״ב (14 באפריל 2022), והן יחולו לגבי אמצעי תשלום שהונפק מיום זה ואילך.
{{ח:תת|(ג)}} על אמצעי תשלום שהונפק לפני יום פרסומן של תקנות שירותי תשלום (פטור מהוראות החוק) (תיקון מס׳ 2) (תיקון), התשפ״ו–2026 (להלן בתקנה זו – המועד הקובע), תחול {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3(א)(4)(ד) לתקנות העיקריות}} ובלבד שהסכום הצבור באמצעי התשלום עולה על 100 שקלים חדשים.
{{ח:תת|(ד)}} על אמצעי תשלום לרכישת מוצר או שירות מסוים שלא נקוב סכום כספי בצידו שהונפק לפני המועד הקובע, יחולו ההוראות שחלו לפני המועד האמור.

{{ח:סעיף|5|תוקף|תיקון: תשפ״ד, תשפ״ה, תשפ״ה־2}}
{{ח:ת}} תוקפן של {{ח:פנימי|סעיף 2|תקנות 2}} {{ח:פנימי|סעיף 3|ו־3}} לעניין אמצעי תשלום שמתקיימים לגביו התנאים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 2|בתקנה 2(א)(1) או (2)}} – עד יום כ׳ בתמוז התשפ״ח (14 ביולי 2028).

{{ח:חתימות|י״ב בניסן התשפ״ב (13 באפריל 2022)}}
* '''גדעון סער'''&lt;br&gt;שר המשפטים
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>s3a99w4eu97b52x4jrkq6axr3xiysjf</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>צו העונשין (הכרזה על עניין סודי) (הוראת שעה)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>470255</id>
    <revision>
      <id>3018274</id>
      <parentid>2999129</parentid>
      <timestamp>2026-05-31T21:02:17Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3018266] תיקון תשפ&quot;ו מס' 2</comment>
      <origin>3018274</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="16656" sha1="rcbatdn5wzild3j6kfk02vo0kfikgd0" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|צו העונשין (הכרזה על עניין סודי) (הוראת שעה), התשע״ז–2016}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשע״ז, 174|צו העונשין (הכרזה על עניין סודי) (הוראת שעה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7731.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 728|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7916.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 1034|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10558.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 1678|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11150.pdf}}, {{ח:תיבה|2024|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11225.pdf}}, {{ח:תיבה|2296|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11240.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 1786|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11875.pdf}}, {{ח:תיבה|2028|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11931.pdf}}, {{ח:תיבה|2362|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11998.pdf}}, {{ח:תיבה|2556|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12038.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 1606|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12318.pdf}}, {{ח:תיבה|2024|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12409.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 113|סעיף 113(ד)}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין|לחוק העונשין, התשל״ז–1977}} (להלן – החוק), ובאישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, מצווה הממשלה לאמור:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|עניין סודי|תיקון: תשע״ח, תשפ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} כל ידיעה הנוגעת לחברת קו צינור אילת אשקלון בע״מ (קצא״א), או לחברת Trans Asiatic Oil Ltd. S.A.‎, או לחברת Eilat Corporation S.A.‎, לרבות זהות בעלי מניותיהן, עסקאותיהן בתחום הנפט, שוויין ואופן ניהולן, וכן כל ידיעה הנוגעת לחברת קו צינור אירופה אסיה בע״מ (להלן – גורם מפעיל ראשון) לרבות עסקאותיה בתחום הנפט ושווייה, מוכרזות עניין סודי לעניין {{ח:חיצוני|חוק העונשין|החוק}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), מידע העוסק באחד מאלה לא יהיה עניין סודי:
{{ח:תתת|(1)}} איכות הסביבה, למעט מידע הנוגע לכמויות חומרים שאינם חומרים שנפלטו, שנשפכו, שסולקו או שהושלכו לסביבה, ולמעט מידע הנוגע לעסקאות של קצא״א או של הגורם המפעיל הראשון;
{{ח:תתת|(2)}} תכנון ובנייה או הליך לפי {{ח:חיצוני|חוק זיכיון צינור הנפט#תוספת א פרט 5|סעיף 5 לשטר שבתוספת א׳ לחוק זיכיון צינור הנפט, התשכ״ח–1968}};
{{ח:תתת|(3)}} רישוי עסקים, למעט מידע הנוגע לכמויות חומרים שאינם חומרים שנפלטו, שנשפכו, שסולקו או שהושלכו לסביבה, ולמעט מידע הנוגע לעסקאות של קצא״א או של הגורם המפעיל הראשון;
{{ח:תתת|(4)}} חברת שירותי תשתיות אילת אשקלון בע״מ (שתא״א);
{{ח:תתת|(5)}} אמצעי בטיחות, למעט מידע הנוגע לכמויות חומרים שאינם חומרים שנפלטו, שנשפכו, שסולקו או שהושלכו לסביבה, ולמעט מידע הנוגע לעסקאות של קצא״א או של הגורם המפעיל הראשון;
{{ח:תתת|(6)}} פגיעה בשמורת טבע, בגנים לאומיים, באתרים לאומיים ובערכי טבע מוגנים; לעניין זה, ”פגיעה“ – כמשמעה {{ח:חיצוני|חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה#סעיף 30|בסעיף 30(ד)}}, {{ח:חיצוני|חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה#סעיף 33|33(ה)}} {{ח:חיצוני|חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה#סעיף 37|או 37 לחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ״ח–1998}} (בצו זה – חוק גנים לאומיים), לפי העניין;
{{ח:תתת|(7)}} בעלי המניות של הגורם המפעיל הראשון;
{{ח:תתת|(8)}} אופן ניהולו של הגורם המפעיל הראשון;
{{ח:תתת|(9)}} מסמכים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}} הנמצאים בחזקתו של הגורם המפעיל הראשון או מי מטעמו, וזאת בלי לגרוע מהאמור בפסקאות (1) עד (8).
{{ח:תת|(ב1)}} הוראות סעיף קטן (א) יחולו רק על ידיעה שהוכרזה עניין סודי גם במקרה שבו מידע כולל הן נושא שבסעיף קטן (ב) והן ידיעה שהוכרזה עניין סודי; בסעיף קטן זה, ”ידיעה שהוכרזה עניין סודי“ – ידיעה כאמור בסעיף קטן (א), ובכלל זה מידע הנוגע לכמויות חומרים שאינם חומרים שנפלטו, שנשפכו, שסולקו או שהושלכו לסביבה, ומידע הנוגע לעסקאות של קצא״א או של הגורם המפעיל הראשון.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), ידיעה כאמור באותו סעיף קטן שפרסומה הותר בידי שר האוצר או מי מטעמו – לא תהיה עניין סודי.
{{ח:תתת|(2)}} הותר או לא הותר פרסום כאמור של ידיעה הנוגעת לגורם המפעיל הראשון, דבר התרת הפרסום או אי־התרתו יפורסם באתר האינטרנט של משרד האוצר, ואם הותר פרסום כאמור, הידיעה שפרסומה הותר תפורסם באתר האינטרנט של הגורם המפעיל הראשון, והכול למעט החלטות שקיבל הצנזור הצבאי הראשי אם מונה בידי שר האוצר להתיר פרסומים מטעמו.
{{ח:תת|(ג1)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי שר האוצר או מי מטעמו להתיר עיון בידיעה כאמור באותו סעיף קטן לצורך מסוים ובתנאים מסוימים.
{{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מידע על איכות הסביבה“ – אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} מידע על חומרים שנפלטו, שנשפכו, שסולקו או שהושלכו לסביבה ותוצאות של מדידות רעש, ריח וקרינה;
{{ח:תתתת|(2)}} מידע על אמצעים לצמצום או למניעת מפגעים סביבתיים; לעניין זה, ”מפגע סביבתי“ – זיהום אוויר, רעש, ריח, זיהום מים, זיהום מי־ים, זיהום על ידי פסולת, זיהום על ידי חומרים מסוכנים, זיהום על ידי קרינה, פגיעה בסביבה החופית, מפגע אסבסט, כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות)|בחוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות), התשנ״ב–1992}}, וכן דליפה כהגדרתה {{ח:חיצוני|תקנות המים (מניעת זיהום מים) (קווי דלק)|בתקנות המים}} וקו דלק לא אטום כמשמעו {{ח:חיצוני|תקנות המים (מניעת זיהום מים) (קווי דלק)|בתקנות האמורות}};
{{ח:תתתת|(3)}} היתרים, רישיונות וצווים שהמשרד להגנת הסביבה או הרשות הממשלתית למים ולביוב (להלן – רשות המים) נתנו לקצא״א או לגורם המפעיל הראשון;
{{ח:תתתת|(4)}} מידע על הליכי פיקוח ואכיפה שנקטו המשרד להגנת הסביבה, רשות המים או הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים נגד קצא״א או נגד הגורם המפעיל הראשון;
{{ח:תתתת|(5)}} מידע על הפרות ותקלות של קצא״א או של הגורם המפעיל הראשון;
{{ח:תתתת|(6)}} דיווחים בדבר קו לא אטום לפי {{ח:חיצוני|תקנות המים (מניעת זיהום מים) (קווי דלק)#סעיף 10|תקנה 10(א) לתקנות המים}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נפט“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק זיכיון צינור הנפט#תוספת א פרט 1|בסעיף 1 לשטר הזיכיון שבתוספת א׳ לחוק זיכיון צינור הנפט, התשכ״ח–1968}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”צנזור“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 86|בתקנה 86 לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקנות המים“ – {{ח:חיצוני|תקנות המים (מניעת זיהום מים) (קווי דלק)|תקנות המים (מניעת זיהום מים) (קווי דלק), התשס״ו–2006}}.

{{ח:סעיף|1א|הרשאה לעובד רשות מקומית או מנהל רשות הטבע והגנים שנקבעה לו התאמה ביטחונית|תיקון: תשפ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} עובד אחד בלבד מבין עובדי כל רשות מקומית המנויה {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}} רשאי לעיין במידע על כמויות חומרים שבחזקת הגורם המפעיל הראשון או מי מטעמו שאינם חומרים שנפלטו, שנשפכו, שסולקו או שהושלכו לסביבה, לצורך הפעלת סמכויותיו, סמכות הרשות המקומית שבה הוא עובד או סמכות רשות הרישוי, לפי כל דין.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל רשות הטבע והגנים רשאי לעיין במידע על כמויות חומרים שבחזקת הגורם המפעיל הראשון או מי מטעמו, שאינם חומרים שנפלטו, שנשפכו, שסולקו או שהושלכו לסביבה, לצורך הפעלת סמכויותיו לפי {{ח:חיצוני|חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה#סעיף 30|סעיפים 30}}, {{ח:חיצוני|חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה#סעיף 33|33}}, {{ח:חיצוני|חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה#סעיף 54|54}} {{ח:חיצוני|חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה#סעיף 55|או 55 לחוק גנים לאומיים}}.
{{ח:תת|(ג)}} עובד כאמור בסעיף קטן (א) או מנהל רשות הטבע והגנים רשאי לעיין במידע, כאמור בסעיף קטן (א) או (ב) לפי העניין, רק אם נקבעה לו התאמה ביטחונית מתאימה לכך.
{{ח:תת|(ד)}} עובד כאמור בסעיף קטן (א) או מנהל רשות הטבע והגנים אינו רשאי להעביר לאחר מידע על כמויות חומרים כאמור בסעיף קטן (א) או (ב), לפי העניין.
{{ח:תת|(ה)}} אין באמור בסעיף זה כדי לגרוע מהאמור בכל דין.
{{ח:תת|(ו)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”התאמה ביטחונית“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק שירות הביטחון הכללי#סעיף 15|בסעיף 15 לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס״ב–2002}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מנהל רשות הטבע והגנים“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה#סעיף 19|בסעיף 19 לחוק גנים לאומיים}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רשות מקומית“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (אכיפה סביבתית – סמכויות פקחים)|בחוק הרשויות המקומיות (אכיפה סביבתית – סמכויות פקחים), התשס״ח–2008}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רשות הרישוי“ – כמשמעה {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים#סעיף 5|בסעיף 5 לחוק רישוי עסקים, התשכ״ח–1968}}.

{{ח:סעיף|2|ביטול}}
{{ח:ת}} צו לפי סעיף 23(ד) לחוק לתיקון דיני העונשין (ביטחון המדינה), התשי״ז–1957 – בטל.

{{ח:סעיף|3|תוקף|תיקון: תשע״ח, תשפ״ג, תשפ״ד, תשפ״ד־2, תשפ״ד־3, תשפ״ה, תשפ״ה־2, תשפ״ה־3, תשפ״ה־4, תשפ״ו, תשפ״ו־2}}
{{ח:ת}} תוקפו של צו זה עד יום ט״ו באב התשפ״ו (29 ביולי 2026).

{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה|תיקון: תשפ״ד־3}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|סעיף 1(ב)(9)}})}}}}

{{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 1 פרט 1}}
{{ח:ת}} אישור על ביצוע בדיקות תקופתיות של ציוד לפי הוראות יצרן;

{{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת 1 פרט 2}}
{{ח:ת}} פנקס הדרכות בדבר תנאי היתר הרעלים ויומן אירועים סביבתיים;

{{ח:סעיף*|(3)||עוגן=תוספת 1 פרט 3}}
{{ח:ת}} אישורים בדבר פסולת כמפורט להלן:
{{ח:תת|(א)}} הנחיות ואישור מנהל לפי {{ח:חיצוני|תקנות רישוי עסקים (סילוק פסולת חומרים מסוכנים)#סעיף 2|תקנה 2 לתקנות רישוי עסקים (סילוק פסולת חומרים מסוכנים), התשנ״א–1990}};
{{ח:תת|(ב)}} היתרים לייצוא פסולת חומרים מסוכנים לפי {{ח:חיצוני|תקנות החומרים המסוכנים (יבוא ויצוא פסולת חומרים מסוכנים)|תקנות החומרים המסוכנים (יבוא ויצוא פסולת חומרים מסוכנים), התשנ״ד–1994}};
{{ח:תת|(ג)}} פניות מוקדמות למיתקני טיפול בפסולת מסוכנת, הסכמת מיתקני טיפול לקבל את הפסולת וטפסים מלווים של פסולת מסוכנת;

{{ח:סעיף*|(4)||עוגן=תוספת 1 פרט 4}}
{{ח:ת}} מסמכי היערכות לחירום ותגובה מיידית לאירועי חומרים מסוכנים, פנקס תיעוד תרגילים ותחקירי תרגילים;

{{ח:סעיף*|(5)||עוגן=תוספת 1 פרט 5}}
{{ח:ת}} תחקירי אירועי חומרים מסוכנים;

{{ח:סעיף*|(6)||עוגן=תוספת 1 פרט 6}}
{{ח:ת}} סקרים סייסמיים וסקרים גאולוגיים המעידים על עמידות חוות המכלים, הצינורות והמסוף הימי לרעידות אדמה;

{{ח:סעיף*|(7)||עוגן=תוספת 1 פרט 7}}
{{ח:ת}} נוהלי בטיחות ונהלים למניעות תאונות ודליפות במסופים הימיים ובחוות המכלים.

{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שנייה|תיקון: תשפ״ד־3}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1א|סעיף 1א(א)}})}}}}

{{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 2 פרט 1}}
{{ח:ת}} איגוד ערים לאיכות סביבה נפת אשקלון;

{{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת 2 פרט 2}}
{{ח:ת}} בני שמעון;

{{ח:סעיף*|(3)||עוגן=תוספת 2 פרט 3}}
{{ח:ת}} חבל אילות;

{{ח:סעיף*|(4)||עוגן=תוספת 2 פרט 4}}
{{ח:ת}} מרחבים;

{{ח:סעיף*|(5)||עוגן=תוספת 2 פרט 5}}
{{ח:ת}} עיריית אילת;

{{ח:סעיף*|(6)||עוגן=תוספת 2 פרט 6}}
{{ח:ת}} ערבה תיכונה;

{{ח:סעיף*|(7)||עוגן=תוספת 2 פרט 7}}
{{ח:ת}} רמת הנגב.

{{ח:חתימות|ל׳ בתשרי התשע״ז (1 בנובמבר 2016)}}
* '''בנימין נתניהו'''&lt;br&gt;ראש הממשלה
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>rcbatdn5wzild3j6kfk02vo0kfikgd0</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:אכרזת הפיקוח על מצרכים ושירותים (עיסוק באמצעי הצפנה)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>476499</id>
    <revision>
      <id>3018263</id>
      <parentid>2964271</parentid>
      <timestamp>2026-05-31T20:20:44Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <comment>ביטול</comment>
      <origin>3018263</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5703" sha1="tpo3y1hw860zdibct581i989kppg8f7" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; אכרזת הפיקוח על מצרכים ושירותים (עיסוק באמצעי הצפנה), תשל&quot;ה-1974
=== אכרזה על שירות בר-פיקוח ===

&lt;מאגר תקן 2107013 קוד a163Y00000DuPh2QAF&gt;

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשל&quot;ה, 46|אכרזת הפיקוח על מצרכים ושירותים (עיסוק באמצעי הצפנה)|3232)); ((תשמ&quot;ה, 114|תיקון|4717)); ((תשנ&quot;ח, 1109|תיקון|5917)); ((תשפ&quot;ה, 198|ביטול|12093)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 4]] [[=החוק|לחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, תשי&quot;ח-1957]], אני מכריז לאמור:
----
(('''אכרזת הפיקוח על מצרכים ושירותים (עיסוק באמצעי הצפנה), תשל&quot;ה-1974 בוטלה ביום 20.3.2026.'''))

@ 1. הגדרות (תיקון: תשמ&quot;ה, תשנ&quot;ח)
: באכרזה זו -
:- &quot;אמצעי הצפנה&quot; - כלי הצפנה, מפתח הצפנה, רשומה המתייחסת להצפנה או שיטת הצפנה;
:- &quot;כלי הצפנה&quot; - תוכנה או התקן, לרבות סדרה, חלק, או דגם שלהם, הגורמים, או המיועדים לגרום להצפנה או לפענוח, לרבות אם ההצפנה או הפענוח נעשים באמצעות התקן או תוכנה אחרים;
:- &quot;תוכנה&quot; - כהגדרתה [[בחוק המחשבים, התשנ&quot;ה-1995]], לרבות המיועדת לשימוש במחשב עזר;
:- &quot;התקן&quot; - מכשיר אלקטרו-מכני או אלקטרוני, הניתן להפעלה בדרך אוטומטית, אוטומטית למחצה או ידנית, לרבות כתב סתרים הניתן להפעלה בכתיבה או בהדפסה;
:- &quot;הצפנה&quot; -
:: (1) מניעת הבנה של מידע, באופן מוחלט או חלקי, הנעשית על ידי שינוי של המידע או של דרך העברתו, תוך שימוש בנוסחאות מתמטיות או מתכוני (אלגוריתמי) חישוב (Algorithm), בין באמצעות מפתח ובין בלעדיו, ובדרך שניתן לשחזר בעזרתה את המידע המקורי או חלק ממנו;
:: (2) תיאום מפתחות הצפנה;
:- &quot;מידע&quot; - כל מה שניתן לייצגו במערכת ספרתית על ידי אותות חשמליים;
:- &quot;תיאום מפתחות הצפנה&quot; - תהליך המאפשר למספר גורמים להסכים על מפתח הצפנה;
:- &quot;פענוח&quot; – פעולה המאפשרת או המקלה, באופן מוחלט או חלקי, על הבנה של מידע, אשר נמנעה כאמור בפסקה (1) להגדרה &quot;הצפנה&quot;, בין באמצעות מפתח הצפנה ובין בלעדיו;
:- &quot;רשומה המתייחסת להצפנה&quot; - תיאור בכל דרך, לרבות רישום, שרטוט, תצלום, הקלטה על גבי אמצעי מגנטי או רישום בזיכרון של מערכת מחשב או של התקן אלקטרוני אחר של כלי הצפנה, של שיטת הצפנה, של מפתח הצפנה, של חלק מהם, או של תכונותיהם או של יכולת הביצוע שלהם, בין אם הם קיימים ובין אם לאו;
:- &quot;שיטת הצפנה&quot; - דרך, תכנית, נוסחה או מתכון, לביצוע של הצפנה או פענוח;
:- &quot;מפתח הצפנה&quot; - מידע המשמש בשיטת הצפנה, לצורך הצפנה או פענוח, והעשוי להשתנות;
:- &quot;עיסוק באמצעי הצפנה&quot; - פיתוח, ייצור, שינוי, שילוב, רכישה, שימוש, החזקה, העברה ממקום למקום או מיד ליד, ייבוא, הפצה, מכירה או ניהול מו&quot;מ לייצוא או ייצוא של אמצעי הצפנה;
:- &quot;שינוי&quot; - תהליך יצירת אמצעי הצפנה, המתחיל מאמצעי הצפנה קיים ומסתיים באמצעי הצפנה אחר, לרבות הסבה, גזירה, שיפור ביצועים, הוספת תכונות או גריעתן ואין נפקא מינה אם האמצעי החדש מכונה באותו השם כאמצעי ההצפנה שממנו החל התהליך או בכל שם אחר;
:- &quot;שילוב&quot; - תהליך יצירת אמצעי הצפנה, המתחיל בשניים או יותר מוצרי הצפנה קיימים ומסתיים באמצעי הצפנה אחר, ואין נפקא מינה אם האמצעי החדש מכונה בשמו של אחד האמצעים שממנו התחיל תהליך יצירתו או בכל שם אחר;
:- &quot;ייצוא&quot; - לרבות ייצוא ידע המתייחס לעיסוק באמצעי הצפנה;
:- &quot;ייצוא ידע&quot; - לרבות לתאגיד ישראלי שהשליטה בו בידי מי שאינו תושב ישראל, בין שהייצוא נעשה בדרך של מתן מידע, הדרכה, אימון ובין בדרך אחרת;
:- &quot;מו&quot;מ&quot; - משא ומתן בין צדדים לעסקה, לרבות מגעים מוקדמים לקידום העסקה, ואין נפקא מינה אם -
:: (1) המשא ומתן האמור נסתיים בחוזה לביצוע עסקה ואם לאו;
:: (2) מתקבלת תמורה בעד ניהול המשא ומתן ואם לאו;
:: (3) המשא ומתן מתבצע בכתב, בעל פה, או בכל אמצעי תקשורת אחר.

@ 2. אכרזה על שירות בר-פיקוח
: עיסוק באמצעי הצפנה מוכרז בזה כשירות בר-פיקוח.

@ 3. השם
: לאכרזה זו ייקרא &quot;אכרזת הפיקוח על מצרכים ושירותים (עיסוק באמצעי הצפנה), תשל&quot;ה-1974&quot;.

&lt;פרסום&gt; י&quot;ח באלול תשל&quot;ד (5 בספטמבר 1974)
&lt;חתימה&gt; שמעון פרס שר הבטחון</text>
      <sha1>tpo3y1hw860zdibct581i989kppg8f7</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (עיסוק באמצעי הצפנה)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>476500</id>
    <revision>
      <id>3018264</id>
      <parentid>2964272</parentid>
      <timestamp>2026-05-31T20:21:04Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>ביטול</comment>
      <origin>3018264</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8685" sha1="2ten337t5gsi8i5todzndfia3vu7i6s" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (עיסוק באמצעי הצפנה), תשל&quot;ה-1974
=== צו בדבר הסדר העיסוק באמצעי הצפנה ===

&lt;מאגר תקן 2107012 קוד a163Y00000DuPh1QAF&gt;

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשל&quot;ה, 45|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (עיסוק באמצעי הצפנה)|3232)); ((תש&quot;ם, 1413|תיקון|4114)); ((תשנ&quot;ב, 1299|תיקון|5457)); ((תשנ&quot;ח, 1107|תיקון|5917)); ((תשפ&quot;ה, 198|ביטול|12093)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 5]], [[+|15]] [[+|ו-43]] [[=החוק|לחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, תשי&quot;ח-1957]], אני מצווה לאמור:
----
(('''צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (עיסוק באמצעי הצפנה), תשל&quot;ה-1974 בוטל ביום 20.3.2026.'''))

@ 1. הגדרות (תיקון: תשנ&quot;ח)
: בצו זה -
:- &quot;אמצעי הצפנה&quot;, &quot;הצפנה&quot;, &quot;ייצוא&quot;, &quot;עיסוק באמצעי הצפנה&quot;, &quot;שינוי&quot; ו&quot;שילוב&quot; - כמשמעותם [[באכרזת הפיקוח על מצרכים ושירותים (עיסוק באמצעי הצפנה), התשנ&quot;ח-1998 (([צ&quot;ל: התשל&quot;ה-1974]))]];
:- &quot;אמצעי חופשי&quot; - אמצעי הצפנה, אשר המנהל נתן לגביו רשיון כללי, או שפרסם מיוזמתו הודעה שהוא חופשי כאמור [[בסעיף 3ב]];
:- &quot;המנהל&quot; - המנהל הכללי של משרד הבטחון;
:- &quot;סוג משתמש&quot; - מוסד פיננסי, מוסד ממשלתי, או תאגיד, מוסד או ארגון מסוג אחר שאישר המנהל;
:- &quot;רשיון&quot; - כל אחד מאלה: רשיון כללי, רשיון מוגבל, רשיון מיוחד;
:- &quot;רשיון כללי&quot; - רשיון לפי צו זה לכל סוגי העיסוק באמצעי הצפנה, למעט שינוי ושילוב של אמצעי הצפנה מסוים;
:- &quot;רשיון מוגבל&quot; - רשיון לפי צו זה המוגבל לסוגים של עיסוק באמצעי הצפנה, לאמצעי הצפנה מסוים או למדינות יעד, לפי סוג המשתמש באמצעי ההצפנה או אמת מידה אחרת;
:- &quot;רשיון מיוחד&quot; - רשיון לפי צו זה, לעיסוק מסוים, לרבות עסקה מסוימת באמצעי הצפנה מסוים.

@ 2. רשיון לעסוק באמצעי הצפנה (תיקון: תשנ&quot;ח)
: (א) לא יעסוק אדם באמצעי הצפנה אלא על פי רשיון מאת המנהל ובהתאם לתנאי הרשיון.
: (ב) תוקפם של רשיון מוגבל ושל רשיון מיוחד לשנה אחת או לתקופה אחרת שצוינה ברשיון.
: (ג) תוקפו של רשיון כללי אינו מוגבל בזמן, למעט לעיסוק בייצור, אשר לגביו נדרש חידוש הרשיון בתום שלוש שנים ממועד נתינתו.
: (ד) המנהל רשאי לחדש רשיון שתוקפו פקע.

@ 3. בקשה לרשיון
: (א) בקשה לרשיון תוגש למנהל בטופס שהוא קבע.
: (ב) המבקש חייב לענות תשובה נכונה ומלאה על כל שאלה שבטופס וכן למסור פרטים נכונים ומדוייקים.

@ 3א. פטור מרשיון (תיקון: תשנ&quot;ח)
: על אף האמור [[בסעיף 2(א)]], לא יידרש רשיון לעיסוק באמצעי הצפנה מסוג כמפורט להלן:
: (1) רכישה, שימוש, החזקה, העברה ממקום למקום או מיד ליד, הפצה, מכירה, ניהול מו&quot;מ לייצוא או ייצוא של אמצעי חופשי;
: (2) רכישה, שימוש או החזקה של אמצעי הצפנה, אם המכירה או ההעברה של אמצעי הצפנה, לאותו אדם, נעשו לפי רשיון.

@ 3ב. הודעה על אמצעי חופשי (תיקון: תשנ&quot;ח)
: (א) נתן המנהל רשיון כללי לגבי אמצעי הצפנה מסוים, יפרסם הודעה על היות אותו אמצעי הצפנה אמצעי חופשי; המנהל רשאי לפרסם הודעה כאמור אף אם לא הוגשה בקשה לרשיון לגבי אותו אמצעי הצפנה.
: (ב) הודעה לפי סעיף זה תפורסם ברשומות, אולם רשאי המנהל להורות על פרסומה בדרכים נוספות.

@ 4. סמכות כניסה, בדיקה ודרישת פרטים
: (א) הוגשה בקשה לרשיון לפי צו זה, רשאי המנהל -
:: (1) להיכנס, הוא עצמו או מי שהוא הרשה לכך, לכל מקום שבו מתבצעת או עומדת להתבצע כל פעולה שבגדר עיסוק באמצעי הצפנה;
:: (2) לבדוק, הוא עצמו או מי שהוא הרשה לכך, את אמצעי ההצפנה, ואת הרשומות המתייחסות להצפנה, ואת הנסיבות שבהן מתבצעת או עתידה להתבצע פעולה שבגדר עיסוק באמצעי הצפנה;
:: (3) לדרוש ממבקש הרשיון למסור לו פרטים נוספים שנראים לו דרושים לענין הבקשה האמורה.
: (ב) המבקש חייב לאפשר למנהל את השימוש בסמכויותיו לפי סעיף זה.

@ 5. מתן רשיון וביטולו
: המנהל רשאי לתת את הרשיון, לסרב לתיתו, לקבוע תנאים לנתינתו, להתלותו או לבטלו, הכל כפי שימצא לנכון.

@ 6. סמכויות המנהל לאחר מתן רשיון
: המנהל רשאי להפעיל סמכויותיו לפי [[סעיף 4]] גם לאחר מתן הרשיון.

@ 7. אגרה (תיקון: תש&quot;ם, תשנ&quot;ב)
: (א) בעד בדיקת בקשה למתן רשיון תשולם אגרה בסך של 319 שקלים חדשים (((מתואם לאפריל 1992))).
: (ב) בעד בדיקת בקשה לחידוש רשיון תשולם אגרה שנתית בסך של 159 שקלים חדשים (((מתואם לאפריל 1992))).
: (ג) אגרה כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) תשולם בעת הגשת הבקשה לרשיון או לחידושו.

@ 7א. הצמדה (תיקון: תשנ&quot;ב)
: (א) האגרות הנקובות [[בסעיף 7]] ישתנו ב-1 באפריל וב-1 באוקטובר של כל שנה (להלן - יום העדכון) לפי שיעור עליית המדד החדש לעומת המדד היסודי.
: (ב) בסעיף זה -
::- &quot;מדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
::- &quot;המדד החדש&quot; - המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון;
::- &quot;המדד היסודי&quot; - המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון הקודם.
: (ג) סכום שהשתנה כאמור בסעיף קטן (א) יעוגל לשקל החדש השלם הקרוב.
: (ד) המנהל הכללי של משרד הבטחון יפרסם בהודעה ברשומות את נוסח [[סעיף 7(א) ו-(ב)]] כפי שהשתנה עקב האמור בסעיפים קטנים (א) עד (ג).

@ 8. שמירת סודיות
: אדם העוסק באמצעי הצפנה לא ימסור ולא יגלה כל פרט על עיסוקו זה אלא לאדם שהמנהל קבע ברשיון או לאחר מכן.

@ 9. שמירת חיקוקים
: צו זה אינו בא לגרוע מכל צו אחר שניתן לפי החוק או מכל חיקוק אחר, אלא להוסיף עליהם.

@ 10. רשות מבצעת
: המנהל הוא רשות מבצעת לצורך צו זה והוא רשאי לתת כל הוראה הדרושה לביצועו.

@ 10א. ועדה מייעצת (תיקון: תשנ&quot;ח)
: (א) המנהל ימנה ועדה מייעצת של 5 חברים לפחות למתן רשיונות לצורך הפעלת סמכויותיו לפי צו זה.
: (ב) בין חברי הועדה המייעצת יהיה נציג ציבור.
: (ג) הועדה המייעצת רשאית למנות ועדות משנה, מבין חבריה ושלא מבין חבריה, לענינים שהיא תקבע.
: (ד) המנהל רשאי לאצול לועדה המייעצת או לועדת משנה, מסמכויותיו לפי צו זה, למעט הסמכות לתת רשיון, לסרב לתיתו, לבטלו או להתלותו.

@ 11. תחילה
: תחילתו של צו זה ביום י&quot;ח בטבת תשל&quot;ה (1 בינואר 1975).

@ 12. השם
: לצו זה ייקרא &quot;צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (עיסוק באמצעי הצפנה), תשל&quot;ה-1974&quot;.

&lt;פרסום&gt; י&quot;ח באלול תשל&quot;ד (5 בספטמבר 1974)
&lt;חתימה&gt; שמעון פרס שר הבטחון</text>
      <sha1>2ten337t5gsi8i5todzndfia3vu7i6s</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אכרזת הפיקוח על מצרכים ושירותים (עיסוק באמצעי הצפנה)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>798202</id>
    <revision>
      <id>3018277</id>
      <parentid>2964274</parentid>
      <timestamp>2026-05-31T21:02:34Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3018263] ביטול</comment>
      <origin>3018277</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6949" sha1="6mzuqinslqas8d5yq7s2s5a7plpdsnk" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|אכרזת הפיקוח על מצרכים ושירותים (עיסוק באמצעי הצפנה), תשל״ה–1974}}
{{ח:קטע3||אכרזה על שירות בר־פיקוח}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשל״ה, 46|אכרזת הפיקוח על מצרכים ושירותים (עיסוק באמצעי הצפנה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3232.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ה, 114|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4717.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ח, 1109|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5917.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 198|ביטול|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12093.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים#סעיף 4|סעיף 4}} {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים|לחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, תשי״ח–1957}}, אני מכריז לאמור:

{{ח:מפריד}}
{{ח:הערה|'''אכרזת הפיקוח על מצרכים ושירותים (עיסוק באמצעי הצפנה), תשל״ה–1974 בוטלה ביום 20.3.2026.'''}}
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשמ״ה, תשנ״ח}}
{{ח:ת}} באכרזה זו –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אמצעי הצפנה“ – כלי הצפנה, מפתח הצפנה, רשומה המתייחסת להצפנה או שיטת הצפנה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כלי הצפנה“ – תוכנה או התקן, לרבות סדרה, חלק, או דגם שלהם, הגורמים, או המיועדים לגרום להצפנה או לפענוח, לרבות אם ההצפנה או הפענוח נעשים באמצעות התקן או תוכנה אחרים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תוכנה“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק המחשבים|בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995}}, לרבות המיועדת לשימוש במחשב עזר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”התקן“ – מכשיר אלקטרו־מכני או אלקטרוני, הניתן להפעלה בדרך אוטומטית, אוטומטית למחצה או ידנית, לרבות כתב סתרים הניתן להפעלה בכתיבה או בהדפסה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הצפנה“ –
{{ח:תתת|(1)}} מניעת הבנה של מידע, באופן מוחלט או חלקי, הנעשית על ידי שינוי של המידע או של דרך העברתו, תוך שימוש בנוסחאות מתמטיות או מתכוני (אלגוריתמי) חישוב (Algorithm), בין באמצעות מפתח ובין בלעדיו, ובדרך שניתן לשחזר בעזרתה את המידע המקורי או חלק ממנו;
{{ח:תתת|(2)}} תיאום מפתחות הצפנה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מידע“ – כל מה שניתן לייצגו במערכת ספרתית על ידי אותות חשמליים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תיאום מפתחות הצפנה“ – תהליך המאפשר למספר גורמים להסכים על מפתח הצפנה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פענוח“ – פעולה המאפשרת או המקלה, באופן מוחלט או חלקי, על הבנה של מידע, אשר נמנעה כאמור בפסקה (1) להגדרה ”הצפנה“, בין באמצעות מפתח הצפנה ובין בלעדיו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשומה המתייחסת להצפנה“ – תיאור בכל דרך, לרבות רישום, שרטוט, תצלום, הקלטה על גבי אמצעי מגנטי או רישום בזיכרון של מערכת מחשב או של התקן אלקטרוני אחר של כלי הצפנה, של שיטת הצפנה, של מפתח הצפנה, של חלק מהם, או של תכונותיהם או של יכולת הביצוע שלהם, בין אם הם קיימים ובין אם לאו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שיטת הצפנה“ – דרך, תכנית, נוסחה או מתכון, לביצוע של הצפנה או פענוח;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפתח הצפנה“ – מידע המשמש בשיטת הצפנה, לצורך הצפנה או פענוח, והעשוי להשתנות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עיסוק באמצעי הצפנה“ – פיתוח, ייצור, שינוי, שילוב, רכישה, שימוש, החזקה, העברה ממקום למקום או מיד ליד, ייבוא, הפצה, מכירה או ניהול מו״מ לייצוא או ייצוא של אמצעי הצפנה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שינוי“ – תהליך יצירת אמצעי הצפנה, המתחיל מאמצעי הצפנה קיים ומסתיים באמצעי הצפנה אחר, לרבות הסבה, גזירה, שיפור ביצועים, הוספת תכונות או גריעתן ואין נפקא מינה אם האמצעי החדש מכונה באותו השם כאמצעי ההצפנה שממנו החל התהליך או בכל שם אחר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שילוב“ – תהליך יצירת אמצעי הצפנה, המתחיל בשניים או יותר מוצרי הצפנה קיימים ומסתיים באמצעי הצפנה אחר, ואין נפקא מינה אם האמצעי החדש מכונה בשמו של אחד האמצעים שממנו התחיל תהליך יצירתו או בכל שם אחר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ייצוא“ – לרבות ייצוא ידע המתייחס לעיסוק באמצעי הצפנה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ייצוא ידע“ – לרבות לתאגיד ישראלי שהשליטה בו בידי מי שאינו תושב ישראל, בין שהייצוא נעשה בדרך של מתן מידע, הדרכה, אימון ובין בדרך אחרת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מו״מ“ – משא ומתן בין צדדים לעסקה, לרבות מגעים מוקדמים לקידום העסקה, ואין נפקא מינה אם –
{{ח:תתת|(1)}} המשא ומתן האמור נסתיים בחוזה לביצוע עסקה ואם לאו;
{{ח:תתת|(2)}} מתקבלת תמורה בעד ניהול המשא ומתן ואם לאו;
{{ח:תתת|(3)}} המשא ומתן מתבצע בכתב, בעל פה, או בכל אמצעי תקשורת אחר.

{{ח:סעיף|2|אכרזה על שירות בר־&lt;wbr&gt;פיקוח}}
{{ח:ת}} עיסוק באמצעי הצפנה מוכרז בזה כשירות בר־פיקוח.

{{ח:סעיף|3|השם}}
{{ח:ת}} לאכרזה זו ייקרא ”אכרזת הפיקוח על מצרכים ושירותים (עיסוק באמצעי הצפנה), תשל״ה–1974“.

{{ח:חתימות|י״ח באלול תשל״ד (5 בספטמבר 1974)}}
* '''שמעון פרס'''&lt;br&gt;שר הבטחון
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>6mzuqinslqas8d5yq7s2s5a7plpdsnk</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (עיסוק באמצעי הצפנה)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>810136</id>
    <revision>
      <id>3018276</id>
      <parentid>2964273</parentid>
      <timestamp>2026-05-31T21:02:29Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[3018264] ביטול</comment>
      <origin>3018276</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10642" sha1="d4myb8rh4iih0gbn1vy9p6p4x1o7jno" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (עיסוק באמצעי הצפנה), תשל״ה–1974}}
{{ח:קטע3||צו בדבר הסדר העיסוק באמצעי הצפנה}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשל״ה, 45|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (עיסוק באמצעי הצפנה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3232.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ם, 1413|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4114.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ב, 1299|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5457.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ח, 1107|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5917.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 198|ביטול|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12093.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים#סעיף 5|סעיפים 5}}, {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים#סעיף 15|15}} {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים#סעיף 43|ו־43}} {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים|לחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, תשי״ח–1957}}, אני מצווה לאמור:

{{ח:מפריד}}
{{ח:הערה|'''צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (עיסוק באמצעי הצפנה), תשל״ה–1974 בוטל ביום 20.3.2026.'''}}
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשנ״ח}}
{{ח:ת}} בצו זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אמצעי הצפנה“, ”הצפנה“, ”ייצוא“, ”עיסוק באמצעי הצפנה“, ”שינוי“ ו”שילוב“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|אכרזת הפיקוח על מצרכים ושירותים (עיסוק באמצעי הצפנה)|באכרזת הפיקוח על מצרכים ושירותים (עיסוק באמצעי הצפנה), התשנ״ח–1998 {{ח:הערה|[צ״ל: התשל״ה–1974]}}}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אמצעי חופשי“ – אמצעי הצפנה, אשר המנהל נתן לגביו רשיון כללי, או שפרסם מיוזמתו הודעה שהוא חופשי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3ב|בסעיף 3ב}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המנהל“ – המנהל הכללי של משרד הבטחון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סוג משתמש“ – מוסד פיננסי, מוסד ממשלתי, או תאגיד, מוסד או ארגון מסוג אחר שאישר המנהל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשיון“ – כל אחד מאלה: רשיון כללי, רשיון מוגבל, רשיון מיוחד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשיון כללי“ – רשיון לפי צו זה לכל סוגי העיסוק באמצעי הצפנה, למעט שינוי ושילוב של אמצעי הצפנה מסוים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשיון מוגבל“ – רשיון לפי צו זה המוגבל לסוגים של עיסוק באמצעי הצפנה, לאמצעי הצפנה מסוים או למדינות יעד, לפי סוג המשתמש באמצעי ההצפנה או אמת מידה אחרת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשיון מיוחד“ – רשיון לפי צו זה, לעיסוק מסוים, לרבות עסקה מסוימת באמצעי הצפנה מסוים.

{{ח:סעיף|2|רשיון לעסוק באמצעי הצפנה|תיקון: תשנ״ח}}
{{ח:תת|(א)}} לא יעסוק אדם באמצעי הצפנה אלא על פי רשיון מאת המנהל ובהתאם לתנאי הרשיון.
{{ח:תת|(ב)}} תוקפם של רשיון מוגבל ושל רשיון מיוחד לשנה אחת או לתקופה אחרת שצוינה ברשיון.
{{ח:תת|(ג)}} תוקפו של רשיון כללי אינו מוגבל בזמן, למעט לעיסוק בייצור, אשר לגביו נדרש חידוש הרשיון בתום שלוש שנים ממועד נתינתו.
{{ח:תת|(ד)}} המנהל רשאי לחדש רשיון שתוקפו פקע.

{{ח:סעיף|3|בקשה לרשיון}}
{{ח:תת|(א)}} בקשה לרשיון תוגש למנהל בטופס שהוא קבע.
{{ח:תת|(ב)}} המבקש חייב לענות תשובה נכונה ומלאה על כל שאלה שבטופס וכן למסור פרטים נכונים ומדוייקים.

{{ח:סעיף|3א|פטור מרשיון|תיקון: תשנ״ח}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2(א)}}, לא יידרש רשיון לעיסוק באמצעי הצפנה מסוג כמפורט להלן:
{{ח:תת|(1)}} רכישה, שימוש, החזקה, העברה ממקום למקום או מיד ליד, הפצה, מכירה, ניהול מו״מ לייצוא או ייצוא של אמצעי חופשי;
{{ח:תת|(2)}} רכישה, שימוש או החזקה של אמצעי הצפנה, אם המכירה או ההעברה של אמצעי הצפנה, לאותו אדם, נעשו לפי רשיון.

{{ח:סעיף|3ב|הודעה על אמצעי חופשי|תיקון: תשנ״ח}}
{{ח:תת|(א)}} נתן המנהל רשיון כללי לגבי אמצעי הצפנה מסוים, יפרסם הודעה על היות אותו אמצעי הצפנה אמצעי חופשי; המנהל רשאי לפרסם הודעה כאמור אף אם לא הוגשה בקשה לרשיון לגבי אותו אמצעי הצפנה.
{{ח:תת|(ב)}} הודעה לפי סעיף זה תפורסם ברשומות, אולם רשאי המנהל להורות על פרסומה בדרכים נוספות.

{{ח:סעיף|4|סמכות כניסה, בדיקה ודרישת פרטים}}
{{ח:תת|(א)}} הוגשה בקשה לרשיון לפי צו זה, רשאי המנהל –
{{ח:תתת|(1)}} להיכנס, הוא עצמו או מי שהוא הרשה לכך, לכל מקום שבו מתבצעת או עומדת להתבצע כל פעולה שבגדר עיסוק באמצעי הצפנה;
{{ח:תתת|(2)}} לבדוק, הוא עצמו או מי שהוא הרשה לכך, את אמצעי ההצפנה, ואת הרשומות המתייחסות להצפנה, ואת הנסיבות שבהן מתבצעת או עתידה להתבצע פעולה שבגדר עיסוק באמצעי הצפנה;
{{ח:תתת|(3)}} לדרוש ממבקש הרשיון למסור לו פרטים נוספים שנראים לו דרושים לענין הבקשה האמורה.
{{ח:תת|(ב)}} המבקש חייב לאפשר למנהל את השימוש בסמכויותיו לפי סעיף זה.

{{ח:סעיף|5|מתן רשיון וביטולו}}
{{ח:ת}} המנהל רשאי לתת את הרשיון, לסרב לתיתו, לקבוע תנאים לנתינתו, להתלותו או לבטלו, הכל כפי שימצא לנכון.

{{ח:סעיף|6|סמכויות המנהל לאחר מתן רשיון}}
{{ח:ת}} המנהל רשאי להפעיל סמכויותיו לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}} גם לאחר מתן הרשיון.

{{ח:סעיף|7|אגרה|תיקון: תש״ם, תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} בעד בדיקת בקשה למתן רשיון תשולם אגרה בסך של 319 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לאפריל 1992)}}.
{{ח:תת|(ב)}} בעד בדיקת בקשה לחידוש רשיון תשולם אגרה שנתית בסך של 159 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לאפריל 1992)}}.
{{ח:תת|(ג)}} אגרה כאמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב) תשולם בעת הגשת הבקשה לרשיון או לחידושו.

{{ח:סעיף|7א|הצמדה|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} האגרות הנקובות {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7}} ישתנו ב־1 באפריל וב־1 באוקטובר של כל שנה (להלן – יום העדכון) לפי שיעור עליית המדד החדש לעומת המדד היסודי.
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד החדש“ – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד היסודי“ – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון הקודם.
{{ח:תת|(ג)}} סכום שהשתנה כאמור בסעיף קטן (א) יעוגל לשקל החדש השלם הקרוב.
{{ח:תת|(ד)}} המנהל הכללי של משרד הבטחון יפרסם בהודעה ברשומות את נוסח {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(א) ו־(ב)}} כפי שהשתנה עקב האמור בסעיפים קטנים (א) עד (ג).

{{ח:סעיף|8|שמירת סודיות}}
{{ח:ת}} אדם העוסק באמצעי הצפנה לא ימסור ולא יגלה כל פרט על עיסוקו זה אלא לאדם שהמנהל קבע ברשיון או לאחר מכן.

{{ח:סעיף|9|שמירת חיקוקים}}
{{ח:ת}} צו זה אינו בא לגרוע מכל צו אחר שניתן לפי החוק או מכל חיקוק אחר, אלא להוסיף עליהם.

{{ח:סעיף|10|רשות מבצעת}}
{{ח:ת}} המנהל הוא רשות מבצעת לצורך צו זה והוא רשאי לתת כל הוראה הדרושה לביצועו.

{{ח:סעיף|10א|ועדה מייעצת|תיקון: תשנ״ח}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל ימנה ועדה מייעצת של 5 חברים לפחות למתן רשיונות לצורך הפעלת סמכויותיו לפי צו זה.
{{ח:תת|(ב)}} בין חברי הועדה המייעצת יהיה נציג ציבור.
{{ח:תת|(ג)}} הועדה המייעצת רשאית למנות ועדות משנה, מבין חבריה ושלא מבין חבריה, לענינים שהיא תקבע.
{{ח:תת|(ד)}} המנהל רשאי לאצול לועדה המייעצת או לועדת משנה, מסמכויותיו לפי צו זה, למעט הסמכות לתת רשיון, לסרב לתיתו, לבטלו או להתלותו.

{{ח:סעיף|11|תחילה}}
{{ח:ת}} תחילתו של צו זה ביום י״ח בטבת תשל״ה (1 בינואר 1975).

{{ח:סעיף|12|השם}}
{{ח:ת}} לצו זה ייקרא ”צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (עיסוק באמצעי הצפנה), תשל״ה–1974“.

{{ח:חתימות|י״ח באלול תשל״ד (5 בספטמבר 1974)}}
* '''שמעון פרס'''&lt;br&gt;שר הבטחון
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>d4myb8rh4iih0gbn1vy9p6p4x1o7jno</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (מחירים מרביים לבנזין תעופתי בשדות התעופה)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>1700175</id>
    <revision>
      <id>3018208</id>
      <parentid>2971742</parentid>
      <timestamp>2026-05-31T12:23:40Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <comment>עדכון סכומים</comment>
      <origin>3018208</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="18337" sha1="t7vhf3tdfxqc2rw319ydc0fbz2rsaai" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (מחירים מרביים לבנזין תעופתי בשדות התעופה), התשע&quot;א-2011

&lt;מאגר תקן 2136242 קוד a163Y00000DuUVlQAN&gt;

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשע&quot;א, 858|צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (מחירים מרביים לבנזין תעופתי בשדות התעופה)|6988)), ((862|תיקון|6988)); ((תשע&quot;ג, 1374|תיקון|7260)); ((תשע&quot;ח, 1077|תיקון|7962)); ((תש&quot;ף, 139|תיקון|8296)).
''עדכון סכומים:'' ((ק&quot;ת תשע&quot;ב, 682|הודעה|7081)), ((1521|הודעה מס' 2|7146)); ((תשע&quot;ג, 172|הודעה|7180)), ((726|הודעה מס' 2|7220)); ((תשע&quot;ג, 1544|הודעה|7270)); ((תשע&quot;ד, 276|הודעה|7308)), ((536|הודעה מס' 2|7329)), ((1666|הודעה מס' 3|7411)); ((תשע&quot;ה, 847|הודעה|7490)), ((983|הודעה מס' 2|7498)), ((1828|הודעה מס' 3|7544)); ((תשע&quot;ו, 758|הודעה|7620)); ((תשע&quot;ז, 304|הודעה|7741)), ((590|הודעה מס' 2|7764)), ((1648|הודעה מס' 3|7849)), ((1664|הודעה מס' 4|7851)); ((תשע&quot;ח, 733|הודעה|7917)), ((2472|הודעה מס' 2|8040)); ((תשע&quot;ט, 1882|הודעה|8152)), ((3497|הודעה מס' 2|8246)); ((תש&quot;ף, 1776|הודעה|8648)); ((תשפ&quot;א, 1326|הודעה|9047)), ((3536|הודעה מס' 2|9473)); ((תשפ&quot;ב, 1512|הודעה|9868)), ((3616|הודעה מס' 2|10276)), ((3626|הודעה מס' 3|10278)); ((תשפ&quot;ג, 728|הודעה|10474)), ((2034|הודעה מס' 2|10699)); ((תשפ&quot;ד, 1246|הודעה|11049)), ((2805|הודעה מס' 2|11336)), ((3770|הודעה מס' 3|11489)); ((תשפ&quot;ה, 733|הודעה|11644)), ((2024|הודעה מס' 2|11929)), ((2536|הודעה מס' 3|12031)); ((תשפ&quot;ו, 556|הודעה|12128)), ((2030|הודעה מס' 2|12411)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותנו לפי [[+|סעיף 12]] [[=החוק|לחוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ&quot;ו-1996]] (להלן - החוק), ובהתייעצות עם ועדת המחירים לפי [[סעיף 13 לחוק]], אנו מצווים לאמור:

@ 1. הגדרות (תיקון: תשע&quot;ג)
: בצו זה -
:- &quot;בנזין תעופתי&quot;, &quot;שדה תעופה&quot;((&lt;s&gt;, &quot;שדה תעופה&lt;/s&gt;)) ו&quot;שירותי תדלוק&quot; - כהגדרתם [[בצו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (החלת החוק על בנזין תעופתי בשדות התעופה), התשע&quot;א-2011]];
:- &quot;יום העדכון&quot; - 1 בינואר ו-1 ביולי של כל שנה;
:- &quot;מדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (להלן - הלמ&quot;ס);
:- &quot;מחיר הבנזין&quot; - מחיר הבנזין הקבוע [[בתוספת הראשונה]], כפי שהתעדכן לפי [[סעיף 3]];
:- &quot;מחיר שער בז&quot;ן&quot; - כהגדרתו [[בצו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (מחירים מרביים בתחנות תדלוק), התשס&quot;ב-2002]];
:- &quot;המנהל&quot; - מנהל מינהל הדלק במשרד האנרגיה והמים;
:- &quot;המפקח על המחירים&quot; - המפקח על המחירים במשרד האנרגיה והמים;
:- &quot;ספק&quot; - מי שמוכר בנזין תעופתי ומספקו בשדה תעופה;
:- &quot;פז שירותי תעופה&quot; - חברת פז שירותי תעופה בע&quot;מ;
:- &quot;צה&quot;ל&quot; - צבא הגנה לישראל;
:- &quot;שטר מטען&quot; - כמשמעותו [[בתקנות הנמלים, התשל&quot;א-1971]];
:- &quot;תדלוק בשירות מלא&quot; - תדלוק בסיוע עובד של הספק;
:- &quot;תדלוק בשירות עצמי&quot; - תדלוק בידי רוכש הבנזין התעופתי בשדה התעופה;
:- &quot;תעריף שירות בסיסי&quot; - התעריף המזערי שספק רשאי לגבות בכל שדה תעופה, בנוסף על מחיר הבנזין;
:- &quot;תעריפי השירות&quot; - תעריף שירות בסיסי, תעריף תדלוק בשירות עצמי ותעריף תדלוק בשירות מלא, שפורטו [[בתוספת הראשונה]].

@ 2. קביעת מחירים מרביים
: המחיר המרבי שרשאי ספק לגבות בעד מכירה והספקה של בנזין תעופתי בשדה תעופה יהיה:
: (1) מחיר הבנזין בתוספת תעריף תדלוק בשירות עצמי, אם הספק אינו מספק שירות תדלוק או תעריף תדלוק בשירות מלא, אם הספק מספק שירות תדלוק;
: (2) על אף האמור בפסקה (1), בשדה תימן לא תהיה רשאית פז שירותי תעופה לגבות מחיר העולה על מחיר הבנזין בתוספת תעריף השירות הבסיסי לפי [[התוספת הראשונה]].

@ 3. עדכון מחיר הבנזין (תיקון: תשע&quot;א, תשע&quot;ג)
: (א) מחיר הבנזין יתעדכן ביום העסקים הראשון בחודש שלאחר המועד שבו פז שירותי תעופה רכשה ופרקה בנמל בנזין תעופתי (להלן - המלאי החדש), ובלבד שפז שירותי תעופה המציאה למפקח על המחירים חשבונית על הרכישה ושטר מטען עד 10 ימי עבודה לפני מועד העדכון.
: (ב) מחיר הבנזין המעודכן יהיה ממוצע משוקלל של שני אלה:
:: (1) מחיר הבנזין ערב העדכון, מוכפל בכמות המלאי שנותרה בידי פז שירותי תעופה ביום פריקת המלאי החדש בנמל, המפורטת במאזן מלאי של החברה, שאושר בידי רואה חשבון;
:: (2) 1.04 כפול מחיר רכישת המלאי החדש שהכיר בו המפקח על המחירים לפי סעיף קטן (ג), כפול כמות המלאי החדש.
: (ג) מחיר רכישת המלאי החדש שיכיר בו המפקח על המחירים יהיה צירוף של שני אלה:
:: (1) הנמוך מבין אלה:
::: (א) המחיר השקלי שבו רכשה פז שירותי תעופה את הבנזין (להלן - המחיר בפועל);
::: (ב) הערך השקלי של הצעת המחיר הנמוכה מבין 3 הצעות מחיר הכוללות עלות המלאי, ביטוח והובלה (CIF) שהגישו ספקים לפז שירותי תעופה בעד רכישת בנזין (להלן - הצעת המחיר הנמוכה), כשהוא מעודכן ליום התשלום על פי תנאי העדכון שבהצעה, ובלבד שקודם לביצוע הרכישה, המפקח על המחירים אישר את ההצעה;
::: (ג) המחיר המבוסס על השוואה למחיר שבו רכש צה&quot;ל לאחרונה בנזין תעופתי, ומחושב לפי הנוסחה שלהלן:
:::: &lt;math&gt; \left( 1.1*\left(m-p_1\right) + p_2 \right) * s &lt;/math&gt; (להלן - מחיר ההשוואה לצה&quot;ל);
:: (2) עלויות נלוות שהוציאה החברה, ואשר הכיר בהן המפקח על המחירים לפי האמור [[בתוספת השנייה]].
: (ג1) על אף האמור בסעיף קטן (ג), רשאי המפקח להכיר במחיר העולה על מחיר ההשוואה של צה&quot;ל, ובלבד שלא יעלה על המחיר בפועל, בהתקיים אחת מאלה:
:: (1) הצעת המחיר הנמוכה עלתה על מחיר ההשוואה לצה&quot;ל אך לא עלתה על הסכום המחושב לפי הנוסחה &lt;math&gt; \left( 1.2*\left(m-p_1\right) + p_2 \right) * s &lt;/math&gt;, וניתן לכך אישור מראש ובכתב מאת המפקח על המחירים;
:: (2) הצעת המחיר הנמוכה עלתה על מחיר ההשוואה לצה&quot;ל בשיעור גבוה מן האמור בפסקה (1), וניתן לכך אישור מראש ובכתב מאת ועדת המחירים.
: (ד) בסעיף זה -
::- &quot;המחיר השקלי&quot; - אם נערכה או הוצעה עסקה לרכישת מלאי במטבע זר - כשהוא מחושב לפי השער שמפרסם בנק ישראל לאותו מטבע, והידוע ביום התשלום בעבור רכישת המלאי;
::- &quot;רכיב הפלאט'ס&quot; - הרכיב בהצעת המחיר אשר מפנה לציטוט מחיר מתוך עיתון הפלאט'ס;
::- &lt;math&gt;m&lt;/math&gt; - המחיר במטבע העסקה שבו רכש צה&quot;ל לאחרונה בנזין תעופתי כולל עלות הובלה לארץ;
::- &lt;math&gt;p_1&lt;/math&gt; - רכיב הפלאט'ס במחיר רכישת הבנזין התעופתי בידי צה&quot;ל;
::- &lt;math&gt;p_2&lt;/math&gt; - רכיב הפלאט'ס בהצעת המחיר הנמוכה;
::- &lt;math&gt;s&lt;/math&gt; - שער חליפין שמפרסם בנק ישראל למטבע העסקה, הידוע ביום אישור הצעת המחיר הנמוכה.

@ 4. עדכון תעריפי תשתית (תיקון: תשע&quot;א)
: (א) תעריפי השירות יתעדכנו לפי המדד ביום העסקים הראשון בינואר של כל שנה בהתאם לנוסחאות אלה:
:: (1) תעריף שירות בסיסי -
: {{ממורכז|&lt;math&gt; P_1 = 0.43 * P_0 * \left(\tfrac{M_1}{M_0}\right) + 0.57 * P_0 * \left( 0.1*\tfrac{N_1}{N_0} + 0.32*\tfrac{M_1}{M_0} + 0.24*\tfrac{L_1}{L_0} + 0.34*\tfrac{R_1}{R_0} \right) &lt;/math&gt;}}
:: (2) תעריף תדלוק בשירות עצמי -
: {{ממורכז|&lt;math&gt; P_1 = 0.92 * P_0 * \left(\tfrac{M_1}{M_0}\right) + 0.08 * P_0 * \left( 0.1*\tfrac{N_1}{N_0} + 0.32*\tfrac{M_1}{M_0} + 0.24*\tfrac{L_1}{L_0} + 0.34*\tfrac{R_1}{R_0} \right) &lt;/math&gt;}}
:: (3) תעריף תדלוק בשירות מלא -
: {{ממורכז|&lt;math&gt; P_1 = 0.93 * P_0 * \left(\tfrac{M_1}{M_0}\right) + 0.07 * P_0 * \left( 0.1*\tfrac{N_1}{N_0} + 0.32*\tfrac{M_1}{M_0} + 0.24*\tfrac{L_1}{L_0} + 0.34*\tfrac{R_1}{R_0} \right) &lt;/math&gt;}}
: (ב) תעריפי השירות יתעדכנו ביום העסקים הראשון ביולי של כל שנה לפי המדד ולפי השינוי בכמויות המסופקות, בהתאם לנוסחאות אלה:
:: (1) תעריף שירות בסיסי -
: {{ממורכז|&lt;math&gt; P_1 = 0.43 * P_0 * \left(\tfrac{M_1}{M_0} * \tfrac{1+0.65*\Delta Q_1}{1+\Delta Q_1} * S \right) + 0.57 * P_0 * \left( 0.1*\tfrac{N_1}{N_0} + 0.32*\tfrac{M_1}{M_0} + 0.24*\tfrac{L_1}{L_0} + 0.34*\tfrac{R_1}{R_0} \right) &lt;/math&gt;}}
:: (2) תעריף תדלוק בשירות עצמי -
: {{ממורכז|&lt;math&gt; P_1 = 0.92 * P_0 * \left(\tfrac{M_1}{M_0} * \tfrac{1+0.65*\Delta Q_0}{1+\Delta Q_0} * S \right) + 0.08 * P_0 * \left( 0.1*\tfrac{N_1}{N_0} + 0.32*\tfrac{M_1}{M_0} + 0.24*\tfrac{L_1}{L_0} + 0.34*\tfrac{R_1}{R_0} \right) &lt;/math&gt;}}
:: (3) תעריף תדלוק בשירות מלא -
: {{ממורכז|&lt;math&gt; P_1 = 0.93 * P_0 * \left(\tfrac{M_1}{M_0} * \tfrac{1+0.65*\Delta Q}{1+\Delta Q} * S \right) + 0.07 * P_0 * \left( 0.1*\tfrac{N_1}{N_0} + 0.32*\tfrac{M_1}{M_0} + 0.24*\tfrac{L_1}{L_0} + 0.34*\tfrac{R_1}{R_0} \right) &lt;/math&gt;}}
:: בסעיף קטן זה, &quot;&lt;math&gt;S&lt;/math&gt;&quot; - בנוסחה שבפסקה (1) - מקדם כמויות בשדה תימן ובנוסחאות שבפסקאות (2) ו-(3) - מקדם כמויות בשדות התעופה למעט שדה תימן, כאשר בשנה שפחתה בה הכמות שסופקה ביחס לכמות הבסיס, יהיה מקדם הכמויות 1, ובשנה שעלתה בה הכמות או שלא חל בה שינוי, יהיה מקדם הכמויות 0.99.
: (ג) בסעיף זה -
::- &lt;math&gt;P_0&lt;/math&gt; - התעריף הידוע ערב העדכון;
::- &lt;math&gt;P_1&lt;/math&gt; - התעריף המעודכן;
::- &lt;math&gt;M_1&lt;/math&gt; - מדד המחירים לצרכן הידוע ביום העדכון;
::- &lt;math&gt;M_0&lt;/math&gt; - מדד המחירים לצרכן הידוע ביום העדכון הקודם;
::- &lt;math&gt;N_1&lt;/math&gt; - שער החליפין היציג הידוע ביום שקדם לשני ימי העסקים האחרונים שלפני יום העדכון;
::- &lt;math&gt;N_0&lt;/math&gt; - שער החליפין הידוע ביום שקדם לשני ימי העסקים האחרונים שלפני יום עדכון קודם;
::- &lt;math&gt;L_1&lt;/math&gt; - מחיר סולר תחבורה ‎10 ppm (להלן - סולר 10) המחושב לפי [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (מחירים מרביים למוצרי נפט בשער בית זיקוק), התשנ&quot;ג-1992]] (להלן - מחיר ייחוס של סולר 10) בחודש הקודם ליום העדכון;
::- &lt;math&gt;L_0&lt;/math&gt; - מחיר ייחוס של סולר 10 בעדכון הקודם;
::- &lt;math&gt;R_1&lt;/math&gt; - מדד שכר חודשי ממוצע למשרת שכיר בענף התחבורה, במחירים שוטפים, ממוצע לרבעון שמפרסמת הלמ&quot;ס בלוח יא/10 טור G בירחון הסטטיסטי לישראל (להלן - מדד שכר העבודה בתחבורה) והידוע ביום שלפני שני ימי עסקים אחרונים שלפני יום העדכון;
::- &lt;math&gt;R_0&lt;/math&gt; - מדד שכר העבודה בתחבורה - הידוע ביום העדכון הקודם;
::- &lt;math&gt;\Delta Q&lt;/math&gt; - אחוז השינוי בכמות השנתית של הבנזין התעופתי שסיפקה פז שירותי תעופה בשירות מלא בשדות התעופה, למעט שדה תימן, בתקופה הקובעת ליום העדכון, ביחס לכמות שסיפקה בשירות מלא באותם שדות בתקופה הקובעת ליום העדכון הקודם;
::- &lt;math&gt;\Delta Q_0&lt;/math&gt; - אחוז השינוי בכמות השנתית של הבנזין התעופתי שסיפקה פז שירותי תעופה בשירות עצמי בשדות התעופה, למעט שדה תימן, בתקופה הקובעת ליום העדכון, ביחס לכמות שסיפקה בשירות עצמי באותם שדות בתקופה הקובעת ליום העדכון הקודם;
::- &lt;math&gt;\Delta Q_1&lt;/math&gt; - אחוז השינוי בכמות הבנזין התעופתי שסיפקה פז שירותי תעופה בשדה תימן בתקופה הקובעת ליום העדכון, ביחס לכמות שסיפקה בשדה תימן בתקופה הקובעת ליום העדכון הקודם;
::- &quot;התקופה הקובעת ליום עדכון&quot; - שנה שהסתיימה ב-31 בדצמבר שקדם ליום העדכון.

@ 5. פרסום [[התוספת הראשונה]]
: המנהל יפרסם את [[התוספת הראשונה]], כפי שהתעדכנה לפי [[סעיפים 3]] [[ו-4]], בדרכים הקבועות [[בסעיף 23 לחוק]].

@ 6. תשלומים נוספים (תיקון: תשע&quot;ח, תש&quot;ף)
: התעריפים הקבועים בצו זה אינם כוללים את דמי המעבר שמשלמת פז שירותי תעופה לרשות שדות התעופה או את המס הנגבה לפי [[חוק מס ערך מוסף, התשל&quot;ו-1976]] או את הבלו המוטל לפי [[חוק הבלו על הדלק, התשי&quot;ח-1958]] או מס קנייה המוטל על בנזין תעופתי לפי [[חוק מס קנייה (טובין ושירותים), התשי&quot;ב-1952]].

@ 7. ביטול
: צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (מחירים מרביים לבנזין תעופתי שמספקת פז שירותי תעופה), התש&quot;ע-2010 - בטל.

@ 8. תחילה
: תחילתו של צו זה ביום י&quot;ב בטבת התשע&quot;א (19 בדצמבר 2010).

== תוספת ראשונה (תיקון: תשע&quot;א, [הודעות]) ==
==== ((([[סעיף 1]]))) ====
: (((הסכומים מעודכנים ליוני 2026):))
: מחיר הבנזין - 4.88 שקלים חדשים לליטר
: תעריף שירות בסיסי - 20.87 אגורות לליטר
: תעריף תדלוק בשירות עצמי - 119.31 אגורות לליטר
: תעריף תדלוק בשירות מלא - 155.91 אגורות לליטר.

== תוספת שנייה ==
==== ((([[סעיף 3(ג)(2)]]))) ====

@ (תיקון: תשע&quot;ג) : המפקח על המחירים יכיר לפז שירותי תעופה (להלן - החברה) בעלויות נלוות לרכישת המלאי על פי הפירוט הזה, ובלבד שלגבי [[פרטים 1]], [[2]] [[ו-3]] החברה המציאה למפקח על המחירים חשבונית על התשלום עד 10 ימי עבודה לפני מועד העדכון ולגבי [[פרטים 4]], [[5]], [[8]], [[9]] [[ו-10]] החברה הוכיחה את ביצוע התשלומים להנחת דעתו של המפקח על המחירים:
@ 1. : דמי שהייה - במקרה שבו נדרש לשלמם, בהתאם למחיר שהחברה שילמה לנמל;
@ 2. : פיקוח טעינה - בהתאם למחיר שהחברה שילמה למפקח על הטעינה;
@ 3. : דמי סוכן - בהתאם למחיר שהחברה שילמה לסוכן;
@ 4. : אגרות רציף - לפי התעריף שבפיקוח, ובלבד ששולם בפועל;
@ 5. : דמי פריקה - הסכום ששולם, ובלבד שלא יעלה על התעריף שבפיקוח;
@ 6. : מימון מלאי - סכום השווה ריבית מוכרת להון זר של 4.84% כפול מחצית הסכום של הרכיבים האלה: מחיר שטר מטען, דמי הובלה, פיקוח טעינה, דמי סוכן, ודמי שהייה, אם נדרשו לשלמם;
@ 7. : דלף אחסון - 0.1% מסכום הרכיבים האלה: המחיר בשטר המטען, דמי ההובלה, פיקוח טעינה, דמי סוכן ודמי שהייה אם שולמו;
@ 8. : דמי אחסון - דמי אחסון שנתיים יחושבו לפי התעריף המפוקח של חברת תשתיות נפט ואנרגיה בע&quot;מ לחודש כפול 12 כפול 2,300 קוב;
@ 9. : דמי ניפוק - הסכום ששולם, ובלבד שלא יעלה על התעריף שבפיקוח;
@ 10. : עלות 2,000 קוב מים לפי מחיר מפוקח של מים שפירים לתעשייה בעד שטיפת קווי הדלק;
@ 11. (תיקון: תשע&quot;א, תשע&quot;ג) : עלות מימון לתקופה שמיום התשלום בעד רכישת הבנזין התעופתי עד יום העדכון תחושב לפי ריבית מוכרת להון זר של 4.84% והמחיר הנקוב בשטר המטען.

&lt;פרסום&gt; ז' בטבת התשע&quot;א (14 בדצמבר 2010)
&lt;חתימות&gt;
* עוזי לנדאו שר התשתיות הלאומיות
* יובל שטייניץ שר האוצר</text>
      <sha1>t7vhf3tdfxqc2rw319ydc0fbz2rsaai</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (מחירים מרביים לבנזין תעופתי בשדות התעופה)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1700182</id>
    <revision>
      <id>3018211</id>
      <parentid>2971749</parentid>
      <timestamp>2026-05-31T13:00:28Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3018208] עדכון סכומים</comment>
      <origin>3018211</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="24667" sha1="73y24rgz6zww2ohj4oegnk7irns540y" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (מחירים מרביים לבנזין תעופתי בשדות התעופה), התשע״א–2011}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשע״א, 858|צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (מחירים מרביים לבנזין תעופתי בשדות התעופה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6988.pdf}}, {{ח:תיבה|862|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6988.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 1374|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7260.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 1077|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7962.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 139|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8296.pdf}}.

''עדכון סכומים:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשע״ב, 682|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7081.pdf}}, {{ח:תיבה|1521|הודעה מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7146.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 172|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7180.pdf}}, {{ח:תיבה|726|הודעה מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7220.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 1544|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7270.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 276|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7308.pdf}}, {{ח:תיבה|536|הודעה מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7329.pdf}}, {{ח:תיבה|1666|הודעה מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7411.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 847|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7490.pdf}}, {{ח:תיבה|983|הודעה מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7498.pdf}}, {{ח:תיבה|1828|הודעה מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7544.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 758|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7620.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 304|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7741.pdf}}, {{ח:תיבה|590|הודעה מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7764.pdf}}, {{ח:תיבה|1648|הודעה מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7849.pdf}}, {{ח:תיבה|1664|הודעה מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7851.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 733|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7917.pdf}}, {{ח:תיבה|2472|הודעה מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8040.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 1882|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8152.pdf}}, {{ח:תיבה|3497|הודעה מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8246.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 1776|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8648.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 1326|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9047.pdf}}, {{ח:תיבה|3536|הודעה מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9473.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 1512|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9868.pdf}}, {{ח:תיבה|3616|הודעה מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10276.pdf}}, {{ח:תיבה|3626|הודעה מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10278.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 728|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10474.pdf}}, {{ח:תיבה|2034|הודעה מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10699.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 1246|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11049.pdf}}, {{ח:תיבה|2805|הודעה מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11336.pdf}}, {{ח:תיבה|3770|הודעה מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11489.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 733|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11644.pdf}}, {{ח:תיבה|2024|הודעה מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11929.pdf}}, {{ח:תיבה|2536|הודעה מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12031.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 556|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12128.pdf}}, {{ח:תיבה|2030|הודעה מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12411.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותנו לפי {{ח:חיצוני|חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים#סעיף 12|סעיף 12}} {{ח:חיצוני|חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים|לחוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ״ו–1996}} (להלן – החוק), ובהתייעצות עם ועדת המחירים לפי {{ח:חיצוני|חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים#סעיף 13|סעיף 13 לחוק}}, אנו מצווים לאמור:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשע״ג}}
{{ח:ת}} בצו זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בנזין תעופתי“, ”שדה תעופה“{{ח:הערה|&lt;s&gt;, ”שדה תעופה&lt;/s&gt;}} ו&quot;שירותי תדלוק“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (החלת החוק על בנזין תעופתי בשדות התעופה)|בצו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (החלת החוק על בנזין תעופתי בשדות התעופה), התשע״א–2011}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יום העדכון“ – 1 בינואר ו־1 ביולי של כל שנה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (להלן – הלמ״ס);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחיר הבנזין“ – מחיר הבנזין הקבוע {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}, כפי שהתעדכן לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחיר שער בז״ן“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (מחירים מרביים בתחנות תדלוק)|בצו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (מחירים מרביים בתחנות תדלוק), התשס״ב–2002}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המנהל“ – מנהל מינהל הדלק במשרד האנרגיה והמים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המפקח על המחירים“ – המפקח על המחירים במשרד האנרגיה והמים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספק“ – מי שמוכר בנזין תעופתי ומספקו בשדה תעופה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פז שירותי תעופה“ – חברת פז שירותי תעופה בע״מ;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צה״ל“ – צבא הגנה לישראל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שטר מטען“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים|בתקנות הנמלים, התשל״א–1971}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תדלוק בשירות מלא“ – תדלוק בסיוע עובד של הספק;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תדלוק בשירות עצמי“ – תדלוק בידי רוכש הבנזין התעופתי בשדה התעופה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעריף שירות בסיסי“ – התעריף המזערי שספק רשאי לגבות בכל שדה תעופה, בנוסף על מחיר הבנזין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעריפי השירות“ – תעריף שירות בסיסי, תעריף תדלוק בשירות עצמי ותעריף תדלוק בשירות מלא, שפורטו {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}.

{{ח:סעיף|2|קביעת מחירים מרביים}}
{{ח:ת}} המחיר המרבי שרשאי ספק לגבות בעד מכירה והספקה של בנזין תעופתי בשדה תעופה יהיה:
{{ח:תת|(1)}} מחיר הבנזין בתוספת תעריף תדלוק בשירות עצמי, אם הספק אינו מספק שירות תדלוק או תעריף תדלוק בשירות מלא, אם הספק מספק שירות תדלוק;
{{ח:תת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), בשדה תימן לא תהיה רשאית פז שירותי תעופה לגבות מחיר העולה על מחיר הבנזין בתוספת תעריף השירות הבסיסי לפי {{ח:פנימי|תוספת 1|התוספת הראשונה}}.

{{ח:סעיף|3|עדכון מחיר הבנזין|תיקון: תשע״א, תשע״ג}}
{{ח:תת|(א)}} מחיר הבנזין יתעדכן ביום העסקים הראשון בחודש שלאחר המועד שבו פז שירותי תעופה רכשה ופרקה בנמל בנזין תעופתי (להלן – המלאי החדש), ובלבד שפז שירותי תעופה המציאה למפקח על המחירים חשבונית על הרכישה ושטר מטען עד 10 ימי עבודה לפני מועד העדכון.
{{ח:תת|(ב)}} מחיר הבנזין המעודכן יהיה ממוצע משוקלל של שני אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מחיר הבנזין ערב העדכון, מוכפל בכמות המלאי שנותרה בידי פז שירותי תעופה ביום פריקת המלאי החדש בנמל, המפורטת במאזן מלאי של החברה, שאושר בידי רואה חשבון;
{{ח:תתת|(2)}} 1.04 כפול מחיר רכישת המלאי החדש שהכיר בו המפקח על המחירים לפי סעיף קטן (ג), כפול כמות המלאי החדש.
{{ח:תת|(ג)}} מחיר רכישת המלאי החדש שיכיר בו המפקח על המחירים יהיה צירוף של שני אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הנמוך מבין אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} המחיר השקלי שבו רכשה פז שירותי תעופה את הבנזין (להלן – המחיר בפועל);
{{ח:תתתת|(ב)}} הערך השקלי של הצעת המחיר הנמוכה מבין 3 הצעות מחיר הכוללות עלות המלאי, ביטוח והובלה (CIF) שהגישו ספקים לפז שירותי תעופה בעד רכישת בנזין (להלן – הצעת המחיר הנמוכה), כשהוא מעודכן ליום התשלום על פי תנאי העדכון שבהצעה, ובלבד שקודם לביצוע הרכישה, המפקח על המחירים אישר את ההצעה;
{{ח:תתתת|(ג)}} המחיר המבוסס על השוואה למחיר שבו רכש צה״ל לאחרונה בנזין תעופתי, ומחושב לפי הנוסחה שלהלן:
{{ח:תתתת}} &lt;math&gt; \left( 1.1*\left(m-p_1\right) + p_2 \right) * s &lt;/math&gt; (להלן – מחיר ההשוואה לצה״ל);
{{ח:תתת|(2)}} עלויות נלוות שהוציאה החברה, ואשר הכיר בהן המפקח על המחירים לפי האמור {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}}.
{{ח:תת|(ג1)}} על אף האמור בסעיף קטן (ג), רשאי המפקח להכיר במחיר העולה על מחיר ההשוואה של צה״ל, ובלבד שלא יעלה על המחיר בפועל, בהתקיים אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הצעת המחיר הנמוכה עלתה על מחיר ההשוואה לצה״ל אך לא עלתה על הסכום המחושב לפי הנוסחה &lt;math&gt; \left( 1.2*\left(m-p_1\right) + p_2 \right) * s &lt;/math&gt;, וניתן לכך אישור מראש ובכתב מאת המפקח על המחירים;
{{ח:תתת|(2)}} הצעת המחיר הנמוכה עלתה על מחיר ההשוואה לצה״ל בשיעור גבוה מן האמור בפסקה (1), וניתן לכך אישור מראש ובכתב מאת ועדת המחירים.
{{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המחיר השקלי“ – אם נערכה או הוצעה עסקה לרכישת מלאי במטבע זר – כשהוא מחושב לפי השער שמפרסם בנק ישראל לאותו מטבע, והידוע ביום התשלום בעבור רכישת המלאי;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רכיב הפלאט׳ס“ – הרכיב בהצעת המחיר אשר מפנה לציטוט מחיר מתוך עיתון הפלאט׳ס;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;m&lt;/math&gt; – המחיר במטבע העסקה שבו רכש צה״ל לאחרונה בנזין תעופתי כולל עלות הובלה לארץ;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;p_1&lt;/math&gt; – רכיב הפלאט׳ס במחיר רכישת הבנזין התעופתי בידי צה״ל;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;p_2&lt;/math&gt; – רכיב הפלאט׳ס בהצעת המחיר הנמוכה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;s&lt;/math&gt; – שער חליפין שמפרסם בנק ישראל למטבע העסקה, הידוע ביום אישור הצעת המחיר הנמוכה.

{{ח:סעיף|4|עדכון תעריפי תשתית|תיקון: תשע״א}}
{{ח:תת|(א)}} תעריפי השירות יתעדכנו לפי המדד ביום העסקים הראשון בינואר של כל שנה בהתאם לנוסחאות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} תעריף שירות בסיסי –
{{ח:ת}} {{ממורכז|&lt;math&gt; P_1 = 0.43 * P_0 * \left(\tfrac{M_1}{M_0}\right) + 0.57 * P_0 * \left( 0.1*\tfrac{N_1}{N_0} + 0.32*\tfrac{M_1}{M_0} + 0.24*\tfrac{L_1}{L_0} + 0.34*\tfrac{R_1}{R_0} \right) &lt;/math&gt;}}
{{ח:תתת|(2)}} תעריף תדלוק בשירות עצמי –
{{ח:ת}} {{ממורכז|&lt;math&gt; P_1 = 0.92 * P_0 * \left(\tfrac{M_1}{M_0}\right) + 0.08 * P_0 * \left( 0.1*\tfrac{N_1}{N_0} + 0.32*\tfrac{M_1}{M_0} + 0.24*\tfrac{L_1}{L_0} + 0.34*\tfrac{R_1}{R_0} \right) &lt;/math&gt;}}
{{ח:תתת|(3)}} תעריף תדלוק בשירות מלא –
{{ח:ת}} {{ממורכז|&lt;math&gt; P_1 = 0.93 * P_0 * \left(\tfrac{M_1}{M_0}\right) + 0.07 * P_0 * \left( 0.1*\tfrac{N_1}{N_0} + 0.32*\tfrac{M_1}{M_0} + 0.24*\tfrac{L_1}{L_0} + 0.34*\tfrac{R_1}{R_0} \right) &lt;/math&gt;}}
{{ח:תת|(ב)}} תעריפי השירות יתעדכנו ביום העסקים הראשון ביולי של כל שנה לפי המדד ולפי השינוי בכמויות המסופקות, בהתאם לנוסחאות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} תעריף שירות בסיסי –
{{ח:ת}} {{ממורכז|&lt;math&gt; P_1 = 0.43 * P_0 * \left(\tfrac{M_1}{M_0} * \tfrac{1+0.65*\Delta Q_1}{1+\Delta Q_1} * S \right) + 0.57 * P_0 * \left( 0.1*\tfrac{N_1}{N_0} + 0.32*\tfrac{M_1}{M_0} + 0.24*\tfrac{L_1}{L_0} + 0.34*\tfrac{R_1}{R_0} \right) &lt;/math&gt;}}
{{ח:תתת|(2)}} תעריף תדלוק בשירות עצמי –
{{ח:ת}} {{ממורכז|&lt;math&gt; P_1 = 0.92 * P_0 * \left(\tfrac{M_1}{M_0} * \tfrac{1+0.65*\Delta Q_0}{1+\Delta Q_0} * S \right) + 0.08 * P_0 * \left( 0.1*\tfrac{N_1}{N_0} + 0.32*\tfrac{M_1}{M_0} + 0.24*\tfrac{L_1}{L_0} + 0.34*\tfrac{R_1}{R_0} \right) &lt;/math&gt;}}
{{ח:תתת|(3)}} תעריף תדלוק בשירות מלא –
{{ח:ת}} {{ממורכז|&lt;math&gt; P_1 = 0.93 * P_0 * \left(\tfrac{M_1}{M_0} * \tfrac{1+0.65*\Delta Q}{1+\Delta Q} * S \right) + 0.07 * P_0 * \left( 0.1*\tfrac{N_1}{N_0} + 0.32*\tfrac{M_1}{M_0} + 0.24*\tfrac{L_1}{L_0} + 0.34*\tfrac{R_1}{R_0} \right) &lt;/math&gt;}}
{{ח:תת}} בסעיף קטן זה, ”&lt;math&gt;S&lt;/math&gt;“ – בנוסחה שבפסקה (1) – מקדם כמויות בשדה תימן ובנוסחאות שבפסקאות (2) ו־(3) – מקדם כמויות בשדות התעופה למעט שדה תימן, כאשר בשנה שפחתה בה הכמות שסופקה ביחס לכמות הבסיס, יהיה מקדם הכמויות 1, ובשנה שעלתה בה הכמות או שלא חל בה שינוי, יהיה מקדם הכמויות 0.99.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;P_0&lt;/math&gt; – התעריף הידוע ערב העדכון;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;P_1&lt;/math&gt; – התעריף המעודכן;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;M_1&lt;/math&gt; – מדד המחירים לצרכן הידוע ביום העדכון;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;M_0&lt;/math&gt; – מדד המחירים לצרכן הידוע ביום העדכון הקודם;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;N_1&lt;/math&gt; – שער החליפין היציג הידוע ביום שקדם לשני ימי העסקים האחרונים שלפני יום העדכון;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;N_0&lt;/math&gt; – שער החליפין הידוע ביום שקדם לשני ימי העסקים האחרונים שלפני יום עדכון קודם;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;L_1&lt;/math&gt; – מחיר סולר תחבורה ‎10 ppm (להלן – סולר 10) המחושב לפי {{ח:חיצוני|צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (מחירים מרביים למוצרי נפט בשער בית זיקוק)|צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (מחירים מרביים למוצרי נפט בשער בית זיקוק), התשנ״ג–1992}} (להלן – מחיר ייחוס של סולר 10) בחודש הקודם ליום העדכון;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;L_0&lt;/math&gt; – מחיר ייחוס של סולר 10 בעדכון הקודם;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;R_1&lt;/math&gt; – מדד שכר חודשי ממוצע למשרת שכיר בענף התחבורה, במחירים שוטפים, ממוצע לרבעון שמפרסמת הלמ״ס בלוח יא/10 טור G בירחון הסטטיסטי לישראל (להלן – מדד שכר העבודה בתחבורה) והידוע ביום שלפני שני ימי עסקים אחרונים שלפני יום העדכון;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;R_0&lt;/math&gt; – מדד שכר העבודה בתחבורה – הידוע ביום העדכון הקודם;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;\Delta Q&lt;/math&gt; – אחוז השינוי בכמות השנתית של הבנזין התעופתי שסיפקה פז שירותי תעופה בשירות מלא בשדות התעופה, למעט שדה תימן, בתקופה הקובעת ליום העדכון, ביחס לכמות שסיפקה בשירות מלא באותם שדות בתקופה הקובעת ליום העדכון הקודם;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;\Delta Q_0&lt;/math&gt; – אחוז השינוי בכמות השנתית של הבנזין התעופתי שסיפקה פז שירותי תעופה בשירות עצמי בשדות התעופה, למעט שדה תימן, בתקופה הקובעת ליום העדכון, ביחס לכמות שסיפקה בשירות עצמי באותם שדות בתקופה הקובעת ליום העדכון הקודם;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;\Delta Q_1&lt;/math&gt; – אחוז השינוי בכמות הבנזין התעופתי שסיפקה פז שירותי תעופה בשדה תימן בתקופה הקובעת ליום העדכון, ביחס לכמות שסיפקה בשדה תימן בתקופה הקובעת ליום העדכון הקודם;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”התקופה הקובעת ליום עדכון“ – שנה שהסתיימה ב־31 בדצמבר שקדם ליום העדכון.

{{ח:סעיף|5|פרסום {{ח:פנימי|תוספת 1|התוספת הראשונה}}}}
{{ח:ת}} המנהל יפרסם את {{ח:פנימי|תוספת 1|התוספת הראשונה}}, כפי שהתעדכנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיפים 3}} {{ח:פנימי|סעיף 4|ו־4}}, בדרכים הקבועות {{ח:חיצוני|חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים#סעיף 23|בסעיף 23 לחוק}}.

{{ח:סעיף|6|תשלומים נוספים|תיקון: תשע״ח, תש״ף}}
{{ח:ת}} התעריפים הקבועים בצו זה אינם כוללים את דמי המעבר שמשלמת פז שירותי תעופה לרשות שדות התעופה או את המס הנגבה לפי {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|חוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1976}} או את הבלו המוטל לפי {{ח:חיצוני|חוק הבלו על הדלק|חוק הבלו על הדלק, התשי״ח–1958}} או מס קנייה המוטל על בנזין תעופתי לפי {{ח:חיצוני|חוק מס קנייה (טובין ושירותים)|חוק מס קנייה (טובין ושירותים), התשי״ב–1952}}.

{{ח:סעיף|7|ביטול}}
{{ח:ת}} צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (מחירים מרביים לבנזין תעופתי שמספקת פז שירותי תעופה), התש״ע–2010 – בטל.

{{ח:סעיף|8|תחילה}}
{{ח:ת}} תחילתו של צו זה ביום י״ב בטבת התשע״א (19 בדצמבר 2010).

{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה|תיקון: תשע״א, [הודעות]}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|סעיף 1}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הסכומים מעודכנים ליוני 2026):}}
{{ח:ת}} מחיר הבנזין – 4.88 שקלים חדשים לליטר
{{ח:ת}} תעריף שירות בסיסי – 20.87 אגורות לליטר
{{ח:ת}} תעריף תדלוק בשירות עצמי – 119.31 אגורות לליטר
{{ח:ת}} תעריף תדלוק בשירות מלא – 155.91 אגורות לליטר.

{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שנייה}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3(ג)(2)}})}}}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״ג}}
{{ח:ת}} המפקח על המחירים יכיר לפז שירותי תעופה (להלן – החברה) בעלויות נלוות לרכישת המלאי על פי הפירוט הזה, ובלבד שלגבי {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 1|פרטים 1}}, {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 2|2}} {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3|ו־3}} החברה המציאה למפקח על המחירים חשבונית על התשלום עד 10 ימי עבודה לפני מועד העדכון ולגבי {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 4|פרטים 4}}, {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 5|5}}, {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 8|8}}, {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 9|9}} {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 10|ו־10}} החברה הוכיחה את ביצוע התשלומים להנחת דעתו של המפקח על המחירים:

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 2 פרט 1}}
{{ח:ת}} דמי שהייה – במקרה שבו נדרש לשלמם, בהתאם למחיר שהחברה שילמה לנמל;

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 2 פרט 2}}
{{ח:ת}} פיקוח טעינה – בהתאם למחיר שהחברה שילמה למפקח על הטעינה;

{{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 2 פרט 3}}
{{ח:ת}} דמי סוכן – בהתאם למחיר שהחברה שילמה לסוכן;

{{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת 2 פרט 4}}
{{ח:ת}} אגרות רציף – לפי התעריף שבפיקוח, ובלבד ששולם בפועל;

{{ח:סעיף*|5||עוגן=תוספת 2 פרט 5}}
{{ח:ת}} דמי פריקה – הסכום ששולם, ובלבד שלא יעלה על התעריף שבפיקוח;

{{ח:סעיף*|6||עוגן=תוספת 2 פרט 6}}
{{ח:ת}} מימון מלאי – סכום השווה ריבית מוכרת להון זר של 4.84% כפול מחצית הסכום של הרכיבים האלה: מחיר שטר מטען, דמי הובלה, פיקוח טעינה, דמי סוכן, ודמי שהייה, אם נדרשו לשלמם;

{{ח:סעיף*|7||עוגן=תוספת 2 פרט 7}}
{{ח:ת}} דלף אחסון – 0.1% מסכום הרכיבים האלה: המחיר בשטר המטען, דמי ההובלה, פיקוח טעינה, דמי סוכן ודמי שהייה אם שולמו;

{{ח:סעיף*|8||עוגן=תוספת 2 פרט 8}}
{{ח:ת}} דמי אחסון – דמי אחסון שנתיים יחושבו לפי התעריף המפוקח של חברת תשתיות נפט ואנרגיה בע״מ לחודש כפול 12 כפול 2,300 קוב;

{{ח:סעיף*|9||עוגן=תוספת 2 פרט 9}}
{{ח:ת}} דמי ניפוק – הסכום ששולם, ובלבד שלא יעלה על התעריף שבפיקוח;

{{ח:סעיף*|10||עוגן=תוספת 2 פרט 10}}
{{ח:ת}} עלות 2,000 קוב מים לפי מחיר מפוקח של מים שפירים לתעשייה בעד שטיפת קווי הדלק;

{{ח:סעיף*|11||תיקון: תשע״א, תשע״ג|עוגן=תוספת 2 פרט 11}}
{{ח:ת}} עלות מימון לתקופה שמיום התשלום בעד רכישת הבנזין התעופתי עד יום העדכון תחושב לפי ריבית מוכרת להון זר של 4.84% והמחיר הנקוב בשטר המטען.

{{ח:חתימות|ז׳ בטבת התשע״א (14 בדצמבר 2010)}}
* '''עוזי לנדאו'''&lt;br&gt;שר התשתיות הלאומיות
* '''יובל שטייניץ'''&lt;br&gt;שר האוצר
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>73y24rgz6zww2ohj4oegnk7irns540y</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:בראשית מט כז</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1700288</id>
    <revision>
      <id>3018222</id>
      <parentid>2806227</parentid>
      <timestamp>2026-05-31T15:27:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ilan Sendowski</username>
        <id>4009</id>
      </contributor>
      <comment>תיקון</comment>
      <origin>3018222</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7608" sha1="0obava1vocw092rlshuyadjrqe825rr" xml:space="preserve">{{סיכום על פסוק|בראשית|מט|מט כו|כז|מט כח|הבהרה=כן|ציטוט=
בִּנְיָמִין זְאֵב יִטְרָף, בַּבֹּקֶר יֹאכַל עַד, וְלָעֶרֶב יְחַלֵּק שָׁלָל.}}

== בִּנְיָמִין זְאֵב יִטְרָף ==
=== מטרת הברכות של יעקב ===
יעקב מודיע מה יקרה &quot;בְּאַחֲרִית הַיָּמִים&quot; ([[ביאור:בראשית מט א]]), ולא 'בקץ הימים', והכוונה כאשר הם יגיעו לארץ המובטחת.&lt;br&gt;
: '''ומטרתו להציג את אופי הבנים, ולהנחות מי ימלוך עליהם בהצלחה.''' &lt;small&gt;(&quot;אָבוֹת יֹאכְלוּ בֹסֶר וְשִׁנֵּי הַבָּנִים תִּקְהֶינָה&quot; ([[יחזקאל יח ב]]), [[W:מעשה אבות סימן לבנים|מעשה אבות סימן לבנים.]])&lt;/small&gt; 
: ראו הרצאת [[W:אורי שרקי|'''הרב אורי שרקי''']]: [https://www.youtube.com/watch?v=zYNyW0ErKeg&amp;list=PLMWXhEO9MAFz2_KfgzpQp0wuo4g2Fk-AM&amp;index=68 |האספו ואגידה לכם את אשר יקרה אתכם באחרית הימים. ]

=== בנימין מתאים להיות מלך בצורה חלקית ===
כידוע שאול היה המלך הראשון, ומרדכי המלך האחרון, בתנ&quot;ך. בשאר תקופת המלכים בנימין היה נעדר.&lt;br&gt;
כך גם מתואר בנימין: בבוקר הוא יצוד ויאכל שלל (&lt;small&gt;&quot;'''עַד'''&quot; עדיים, תכשיטים, שלל ([[ישעיהו לג כג]])&lt;/small&gt;) ובערב הוא יחלק שלל לחבריו ועמו. במשך היום הוא חסר, ולא עושה דבר.

=== מתי נכתב הפסוק? ===
ברכת יעקב מגלה לנו דברים שיקרו בעתיד הרחוק, כאשר בני ישראל ישבו בארצם.&lt;br&gt;
לא נאמר שאלוהים נתן לו את הנבואה הזאת, ורש&quot;י אפילו טוען &quot;בקש לגלות את הקץ ונסתלקה ממנו שכינה והתחיל אומר דברים אחרים&quot; ([[רש&quot;י על בראשית מט א]]).

אנו רואים 
* ששבט יהודה הוא חזק ושליט בארץ ישראל - ניתן להבין שזה נכתב לאחר חיי דוד המלך ובזמן ממלכת יהודה.
* ששבט זְבוּלֻן זכה בהגרלה להיות &quot;לְחוֹף יַמִּים יִשְׁכֹּן, וְהוּא לְחוֹף אֳנִיֹּת, וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן&quot; ([[בראשית מט יג]]), וזה קרה לאחר חלוקת הנחלות בתקופת יהושע.

ניתן להסיק שהברכה נכתבה מאוחר יותר, וההיסטוריה של שבט בנימין היתה ידועה:
# [[באור:בראשית מג טו|'''בנימין''']] היה ילד מוגבל. בנימין התחיל את חייו כאשר אימו, רחל, הקשתה ללדת ([[ביאור:בראשית לה יז]]), ונראה שהוא סבל בלידתו והיה ילד מוגבל שלא דיבר ולא הבין מה קורה סביבו ושתק כאשר האשימו אותו בגנבה שעונשה מוות או עבדות ([[ביאור:בראשית מד טז]]). נראה שהשבטים חששו מפגיעה מוחית תורשתית בבני בנימין ולא נתנו להם מבנותיהם, וכך בני בנימין הפכו ל&quot;בְנֵי בְלִיַּעַל&quot; ([[שופטים יט כב]]), עד כדי כך שבני ישראל נשבעו לא לתת להם מבנותיהם ([[שופטים כא יח]]), ובאמת שאול המלך סבל בראשו, ככתוב: &quot;וַתְּהִי רוּחַ יְהוָה רָעָה, אֶל שָׁאוּל&quot; ([[שמואל א יט ט]]).
# חוסר יכולתם לכבוש את ארצם במרכז ([[שופטים א כא]]).
# בנימין, שישבו במרכז הארץ התעללו בעוברי אורח מבני ישראל, סיפור פילגש בגיבעה ([[שופטים יט כב]]).
# הריגת שבט בנימין עד ששרדו רק &quot;שֵׁשׁ מֵאוֹת אִישׁ&quot; ([[שופטים כ מז]]), ונתנו להם לחטוף נשים מ&quot;בְנוֹת שִׁילוֹ&quot; ([[שופטים כא כא]]).
# שמואל הנביא ממנה את שאול למלך ישראל ([[שמואל א י א]]).
# שמואל מודיע לשאול שממלכתו תלקח ממנו ([[שמואל א טו כו]]), והוא ימות עם בניו ([[שמואל א כח יט]]).
# &quot;מָרְדֳּכַי, בֶּן יָאִיר בֶּן שִׁמְעִי בֶּן קִישׁ, אִישׁ יְמִינִי&quot; ([[ביאור:אסתר ב ה]]), מציל את היהודים בממלכת פרס.

=== בִּנְיָמִין זְאֵב יִטְרָף ===
המילה [[WIKT:טרף|'''טרף''']] אינה ברורה. הניקוד אינו מחייב כי הוא נוסף מאות שנים מאוחר יותר, והוא פרוש בלבד.
* &quot;יִּטְרֹף&quot; - שורש 'טרף' - פועל פעיל עתיד - הרג ואכל בעל חיים אחר, אכל בתאווה ובזריזות, זלל (מילוג).
* 'יִטָּרֵף' - שורש 'טרף' - פועל סביל עתיד - נַאֲכַל בתאווה ובזריזות, נִזְלַל, אחר אכל אותו (מילוג).
* 'יֻטְרַף' - שורש 'טרף' - יעשה למטורף, נפגע במוחו, איבד השפיות, הגיע לשיגעון, תועתע, לוקה בנפשו (מילוג) רוצה לטרוף מעל הנדרש בתאות שגעון.
בנימין יחיה בצרות כל חייו עד שהוא נטמע ושרד בתוך שבט יהודה, וכל אנשיו התיהדו, ככתוב: &quot;אִישׁ יְהוּדִי הָיָה בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה, וּשְׁמוֹ מָרְדֳּכַי בֶּן יָאִיר בֶּן שִׁמְעִי בֶּן קִישׁ, אִישׁ יְמִינִי&quot; ([[ביאור:אסתר ב ה]]).

נראה שכל הפרושים למילה &quot;יִטְרָף&quot; הם נכונים ביחד: בנימין שסבל בנפשו, יטרוף אחרים, והוא יטרף ויפגע קשות עד טמיעתו.

=== בַּבֹּקֶר יֹאכַל עַד, וְלָעֶרֶב יְחַלֵּק שָׁלָל ===
יעקב מודיע שכזאב, בנימין יצוד בלילה ויפגע באחרים, וכך קרה שהפלגש בגבעה נפגעה בלילה עד הבוקר, כאשר בני הבליעל התעללו וחילקו את שללם ביניהם.

ייתכן שיש כאן רמז לשאול ולמרדכי ואסתר:
* כאשר שאול נלחם בעמלקים הוא לקח שלל והוענש.
* כאשר מרדכי ואסתר הרשו ליהודים להלחם בצריהם, לאחר הנצחון הם לא לקחו שלל מרכוש הצרים, ככתוב: &quot;וּבַבִּזָּה לֹא שָׁלְחוּ אֶת יָדָם&quot; ([[ביאור:אסתר ט י]]).

ה&quot;בֹּקֶר&quot; מסמל התחלת העבודה, וה&quot;עֶרֶב&quot; מסמל את סוף התהליך והעבודה. כך נראה שיעקב מאחל לבנימין הצלחה בהתחלה עד הסוף. אולם לאחר הערב מגיע הלילה שבו הזאב יצא לטרוף - ייתכן שהוא יצוד ויחזור עם שללו לחלק בין חבריו, או שיצודו אותו יקחו את רכושו והציידים יחלקו את שללו ביניהם, וזה יהיה סופו. וכך באמת קרה לבנימין - משבט חזק הוא הפך לקטן ביותר, משבטו של המלך שאול הוא נהפך לאסיר בית בארמון מלכי יהודה.


{{סיכום על פסוק|בראשית|מט|מט כו|כז|מט כח}}</text>
      <sha1>0obava1vocw092rlshuyadjrqe825rr</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת משתמש:מו יו הו</title>
    <ns>3</ns>
    <id>1710339</id>
    <revision>
      <id>3018306</id>
      <parentid>3018141</parentid>
      <timestamp>2026-06-01T08:04:22Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <comment>/* פיוט אשר יחדיו לשבת אחר שבועות */</comment>
      <origin>3018306</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="34168" sha1="j1xsyjo0qg2t86s3wrmszjrpfphbuav" xml:space="preserve">== יצירת דפי משנה עבור ספר המכלול ==

שלום. רציתי לנקות את הדף הראשי של הספר. מקווה שמוצא חן בעיניך ומקווה שלא גרמתי לך בזבוז של זמנך במקרה שהיה התנגשות עריכה.... [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 23:43, 14 בנובמבר 2023 (IST)

:האמת שרציתי שזה ייעשה ואני שמח על כך (לעת עתה התעצלתי לנסות להבין בעצמי איך לעשות זאת). תודה. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 00:25, 15 בנובמבר 2023 (IST)
::‏כמי שמכיר את תוכן הספר יותר טוב ממני, אם נראה לך שיש לארגן את הדברים בצורה אחרת נא להודיע לי ואני אשתדל ליישם. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 09:47, 15 בנובמבר 2023 (IST)

== בחירה של קטעים מתוך ספר המכלול שיכולים להיות ב&quot;ציטוט השבוע&quot; ==

שלום לכבודו

מאחר ואתה עברת על חלק ניכר של ספר המכלול - אולי תוכל להציע קטע או קטעים שלדעתך ראויים להציג אותם במדור של &quot;ציטוט השבוע&quot; אשר יופיע בעמוד הראשי למשך שבוע?

אפשר להציג את ההצעות שלך בדף [[ויקיטקסט:ציטוט השבוע/הוספת ציטוט השבוע/דיונים]]. חזק וברוך על הכל! [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 04:01, 16 בינואר 2024 (IST)

:שלום (ותודה על העידוד!)
:יש קטע חשוב בהקדמה שמתייחס למקום הראוי שיש לתת ללימוד חכמת הדקדוק --
 ואם יבוא איש ללמוד חכמת הדקדוק, ילאה ללמוד כל הספרים אשר חברו המחברים, ויצטרך להתעסק בהם כל ימיו. ולא טוב היות האדם ערירי מחכמת הדקדוק, אבל צריך לו להתעסק בתורה ובמצות ובפירושים וצרכי עניָנים בדברי רז״ל, ולהתעסק בדקדוק על דרך קצרה, כדי שיספיק לו ללמוד התיבות כתיקונן, ולדעת יתרון האותיות וחסרונן, ולהזהר בו בדבריו ובביאוריו ובמכתבו ובחרוזיו. וגם חז&quot;ל הזהירונו בזה ואמרו: לעולם ילמד אדם לתלמידו דרך קצרה.
:אבל אולי עדיף לתת טעימה מהספר עצמו? אם כן אז אולי זה:
 ועוד אודיעך, כי האותיות המשמשות – שהם חצי כל האותיות – והם '''א&quot;ב ה&quot;ו יכ&quot;ל מנש&quot;ת''' – מהם ישמשו בראש התיבה ובסוף, ומהם ישמשו בראש ולא בסוף. וסימן האותיות המשמשות מסרו המדקדקים הראשונים, להקל זכרונם בפי התלמידים. מהם, רבי מנחם בן סרוק נתן סימנם '''שמלאכת&quot;ו בינ&quot;ה'''. והחכם רבי שלמה בן גבירול נתן סימנם '''אנ&quot;י שלמ&quot;ה כות&quot;ב''' והמורה בן ג'אנח – והוא הזכור תמיד בספר הזה רבי יונה, וכן הוא נזכר בפי האנשים בשם רבי מרינוס – גברה ידו במלאכת הדקדוק, ונתן סימן האותיות המשמשות '''שלומ&quot;י א&quot;ך תבנ&quot;ה''' והחכם רבי אברהם אבן עזרא נתן סימנם '''כשתי&quot;ל א&quot;ב המו&quot;ן''' או '''שי&quot;ת ל&quot;ך א&quot;ב המו&quot;ן'''. ואחי רבי משה נתן סימנם '''מש&quot;ה כת&quot;ב אלינ&quot;ו''' והוא סימן נאה לענין ונכון לבנין[1]. [1] – נימוקי אליהו בחור שם:  והמחבר הנימוקים נתן סימנם '''ש&quot;ם אליה&quot;ו נכת&quot;ב'''.
:מה דעתך? [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 21:00, 16 בינואר 2024 (IST)
::מעולה. אני בעד שניהם בשבועות מפוזרים. ייתכן שנצטרך לקצר קצת .  אני אשתדל להתעסק בזה הערב אם מישהו אחר לא יקדים אותי.  תודה רבה. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 09:28, 17 בינואר 2024 (IST)

== ספר המכלול לפי דפים ==

אבקשך להימנע מליצור מהדורה שנייה לפי דפים ע&quot;י העתקת והדבקת הטקסט מהמדורה הקודמת. 

במקום זאת, אנא ממך תסמן את הקטעים הרלוונטיים במהדורה הקודמת באמתעות תגי קטע ותכליל אותם בדפי מהדורת &quot;לפי דפים&quot;.

זאת כדי להקל על המגיהים, שלא יהיה עליהם לכפול את הגהתם בשתי מהדורות שונות.

בברכה,

--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 12:39, 8 במרץ 2024 (IST)

:למעשה היה בדעתי לעשות להפך - להחליף את הטקסט במהדורה הקודמת בקישורים לדפים החדשים
:וזאת משום שכמה מהדפים הישנים נעשו כבדים מידי
:והם נכללים בקטגוריה: &quot;דפים עם יותר מדי קריאות לפונקציות מפענח שגולות (צ&quot;ל שגוזלות) משאבים&quot;
:האם זה בסדר?
:דרך אגב, אם זה לא קשה, אשמח לדעת איך מסמנים בתגי קטע
:(זה יעזור לי בכל מקרה כי יש במהדורה הקודמת גם דפים קצרים מאוד שיהיו רק חלק מדף במהדורה החדשה)
:תודה על הערנות ועל הכל [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 12:58, 8 במרץ 2024 (IST)
::כן, זה בסדר. העיקר שבסוף תהיה מהדורה אחת, והשנייה רק תשתמש בטקסט שבמהדורה העיקרית.
::כשרוצים לסמן קטע להכללה, נניח עבור דף ב עמוד א, מסמנים זאת כך: (תיכנס למצב עריכת קוד מקור כדי לראות את הקוד)
::&lt;קטע התחלה=ב א/&gt;טקסט של העמוד
::עוד טקסט של העמוד
::עוד טקסט של העמוד&lt;קטע סוף=ב א/&gt;
::ואז כשרוצים להכליל את הקטע מדף ששמו, נניח, &quot;שם הדף&quot;, בדף אחר, כותבים בדף היעד כך:
::{{#קטע:שם הדף|ב א}}
::בברכה,
::[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 13:11, 8 במרץ 2024 (IST)

== תודה מקרב לב על ספר המכלול ==

שלום [[משתמש:מו יו הו]], רציתי להודות לך על המהדורה הדיגיטלית שאתה מכין לספר הזה. רואים שבשבילך זאת עבודה מתוך אהבה.

יש לי גם שאלה בשבילך, כמי שמכיר לעומק את הספר. יש כתבי יד של התנ&quot;ך מספרד, שבהם החליטו לכתוב ספרי דקדוק בתור הקדמות ונספחים למקרא (במקום חיבורי מסורה). דוגמה יפהפיה היא תנ&quot;ך קניקוט, שבו נכתב [https://archive.org/details/bodleian-library-ms-kennicott-1-images/page/n5/mode/2up?view=theater &quot;ספר מכלול&quot; בהתחלתו], ו[https://archive.org/details/bodleian-library-ms-kennicott-1-images/page/n893/mode/2up?view=theater &quot;שער המילים&quot; בסופו] (שניהם בדפים מאוירים). לי נראה במבט ראשון שיש כאן קיצור לספר המכלול לרד&quot;ק. מה דעתך?

שבת שלום ופורים שמח, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 14:11, 22 במרץ 2024 (IST)

:שלום ותודה!
:בוויקיפדיה https://w.wiki/9Yr7 כתוב שכתב היד הנ&quot;ל כולל גם את ספר מכלול של רד&quot;ק
:ואכן בתמונה אחת שראיתי נראה שזה הטקסט המלא (לא הצלחתי להכנס לקישורים, בגלל הסינון של האינטרנט), 
:לחלק האחרון מספר מכלול קוראים &quot;שער דקדוק המילים&quot;, אז אני מנחש שהסופר פיצל את הספר ושם את החלק הזה בסוף
:פורים שמח  [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 22:47, 23 במרץ 2024 (IST)

שושן פורים שמח ותודה על התשובה. ראיתי שהוא השמיט את תחילת ההקדמה (עד הכותרת &quot;ספר מכלול&quot;), אבל אחר כך ייתכן שהוא צמוד יותר לספר. בכל זאת עדיין נראה לי טקסט קצר לעומת הספר המלא. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 21:15, 24 במרץ 2024 (IST)

== [[בינת מקרא]] - האם נעשה שימוש ב'אוצר הספרים היהודי השיתופי' ==

שלום לך, ראיתי שהעלית את הספר 'בינת מקרא' לר&quot;מ איליא ברישיון שמאפשר להדפיס אותו כמות שהוא בלי שום חשש. ליתר ביטחון אני מברר האם ייתכן שהעתקת את הגרסה הבסיסית מהדף [https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/wiki/%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%AA_%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90 הזה], כי אין לי כוח להיכנס לדיונים משפטיים. אם הקלדת/המרת מהמקור - אנא כתוב לי כאן וכך אוכל להעתיק ישירות מכאן כולל כל השינויים (לטובה) יחסית לספר המקורי. [[מיוחד:תרומות/2A01:6500:A046:2A2E:C5B7:1A13:35D0:480C|2A01:6500:A046:2A2E:C5B7:1A13:35D0:480C]] 22:57, 4 במאי 2024 (IDT)

:הקלדתי ידנית מתוך הספר שנמצא בהיברובוקס (למשל בגירסה שלי הפסוקים מנוקדים ולפי הצורך גם מוטעמים) [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 00:37, 5 במאי 2024 (IDT)

== ספרים שלמים ==

דבר טכני קטן: הייתי ממליץ שאת הספרים המלאים, כגון [[ספר הבחור (שלם)]], תעשה בתור תת-דפים, כגון [[ספר הבחור/שלם]]. כך יהיה קישור אוטומטי מהדף של הספר השלם אל השער הראשי של הספר. ואם צריך לעשות שינוי גלובלי לכל דפי הספר (לדוגמה להוסיף קטגוריות או לשנות תבניות) הוא יכיל גם את הדף של הספר השלם. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 17:16, 5 במאי 2024 (IDT)

:קיבלתי ויישמתי. אגב, איך עושים שינוי גלובלי לכל דפי הספר? [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 20:02, 5 במאי 2024 (IDT)

::אני לא יכול. יש כאלה כאן שמתכנתים, אפשר לשאול במזנון. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 20:27, 5 במאי 2024 (IDT)

== רשימה של ספרים שאפשר ליידע עליהם באתר סאפאריה  ==

שלום לכבודו

‏לצערי בימים האחרונים אני פחות פעיל כאן. אם זאת אני רוצה ליידע את אתר סאפאריה  על כל הספרים השונים שבו תרמת, כך שהם יכולים גם לייבא ולייצג אותם באתר שלהם.

‏תוכל בבקשה לעשות לי רשימה של כל הספרים שבו היית רוצה שיהיו גם שם? [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 09:52, 21 באוגוסט 2024 (IDT)

:אני כעת ממש לקראת סיום של הגהה אחרונה על [[ספר מכלול (רד&quot;ק)|ספר מכלול]] וספר [[מעשה אפוד (דוראן)|מעשה אפוד]], נראה לי שבשבוע-שבועיים הקרובים אסיים את שניהם. ספרים שלמים אחרים שהעליתי: [[ספר הבחור]] ו[[ספר הרכבה]]. טרם עשיתי להם הגהה סופית וזה כנראה לא יהיה ממש בקרוב, אבל נראה לי שהם די בסדר. באשר לספר הבחור, יש אותו כבר בספריא, אבל עד כמה שזכור לי מהדו' ויקיטקסט הרבה יותר מדוייקת, ואולי הם ישקלו להוסיף או להחליף.
:בהצלחה [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 10:43, 21 באוגוסט 2024 (IDT)
::בחסדי הבורא הסתיימה העבודה על מכלול ומעשה אפוד [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 19:38, 3 בספטמבר 2024 (IDT)

== שבע ברכות (נוסח בלדי) ==

מו יו הו, התוכל בבקשה לטפל בשילוב הנוסח הבלדי בדף [[שבע ברכות]]? ראה שם בדף השיחה. תודה מראש, [[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 21:24, 11 בפברואר 2025 (IST)

:לצערי אני לא ממש מתמצא בעריכת דפי הנוסחאות ובשימוש בתבניות הייעודיות. (בעבודה על סידור אשכנז מעולם לא השתמשתי בהם, גם כי אני ספקן לגבי מידת ההצלחה שאהיה מסוגל להגיע בעזרתם לעריכה שלמה ואחידה ובלי תקלות). [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 21:32, 11 בפברואר 2025 (IST)

== הצעות למחברים עבור [[ויקיטקסט:יוצר החודש/2025]] ==

שלום לכבודו

ברצוני להציג מחברים שעבודתם הנגשת לאתר כאן בזמן הפעילות שלך כאן. האם תוכל לזרוק לי הצעות כלשהם על מחברים שראוי להציג אותם? אקדים תודה מראש. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 00:14, 22 באפריל 2025 (IDT)

:מציע להציג אחד מהפייטנים שקיימת בידינו יצירה רחבה שלו, זה עשוי לעורר ענין אצל המשתמשים לא רק ביצירות של אותו פייטן, אלא באופן כללי בעולם הפיוט שלדעתי הוא סוג של נכס לאומי נשכח. לאחרונה אני עושה סדר בדפי הפיוטים (מתכוון בעיקר ליצירת דף נפרד לכל פיוט במקום שהם יוזנו ישירות לסדרי התפילה), וזו הזדמנות לקשר את הפיוטים למחבריהם. הענין הוא שכרגע כמעט ואין דפי מחברים עבור פייטנים, וגם למי שיש (כמו [[מחבר:אלעזר הקליר]]), לא קושרו אליו כל היצירות. פייטנים אחרים שקיימת בידינו כמות רבה מאוד של יצירות שלהם הם: רבי שלמה הבבלי, רבי שמעון בר יצחק (=רבי שמעון הגדול). בכל מקרה, אשמח אם תלמד אותי איך מקשרים יצירה ליוצרה, ואני אשתדל לקדם את זה, ואולי יש סיכוי שזה יהיה עד סוף החודש. (אגב, רבי שלמה הבבלי יכול להיות רעיון טוב עבור ספטמבר מאחר שהוא חיבר הרבה מאוד סליחות.)
:אין לי רעיון מוצלח למשהו שמוכן כרגע. העליתי בעבר כמה ספרים של רבי אליהו בחור (אפשר לראות ב[[:קטגוריה:רבי אליהו בחור]]), וקיים במאגר חלק מספר נוסף שלו, אני מסופק אם זה עונה על הקריטריונים (הוא כתב עוד 4-5 ספרים, אבל אלו שהעליתי כוללים את החשובים ביותר שלו). [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 00:54, 22 באפריל 2025 (IDT)
::יופי! מאוד קל לקשר. רק צריך להוסיף את הדף אל קטגוריה.  כרגע בנסיעה  אשתדל להציג דוגמה בערב  אלא אם כן משתמש אחר כבר יקדים אותי. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 09:19, 22 באפריל 2025 (IDT)

:: {{בוצע}} - [[תבנית:יוצר החודש 2025 מאי]]. תודה רבה --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:13, 27 באפריל 2025 (IDT)

== חילופי נוסח בין מנהגים באותו הפיוט ==

מדי פעם קורה שיש הבדלים בין המנהגים השונים באמירת אותו פיוט עצמו, כלומר שאמנם הפיוט מצוי בכמה מנהגים (באותו מועד או במועדים שונים), אבל בחלק מהמנהגים מוסיפים או גורעים מעט בנוסח הפיוט או משהו דומה. כיון שאתה מעדיף להעביר את הפיוטים לדפים משלהם ושדפי התפילות רק ייבאו מהם, צריך לשים לב שלא נוצרים כך שיבושים מן הסוג הזה. דוגמא פשוטה יחסית שמצאתי ותיקנתי היא הסילוק ליוצר של שמחת תורה, שהופיע בדף כחלק מהיוצר, אבל נאמר רק במ&quot;א המערבי. במקרה הזה זה בעצם פיוט נפרד, אז פשוט העברתי אותו לדף משלו, אבל יש כנראה דוגמאות נסופות, ולא באתי אלא להסב את תשומת הלב. בהצלחה, ותודה רבה! [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 11:20, 16 במאי 2025 (IDT)

:זו אכן בעיה שטרם מצאתי לה פתרון מושלם. ב[[מסגרת הסליחות (אשכנז)]] הצגתי את 2 הנוסחאות בפיוטים (עדיין לא העברתי אותם לדפים נפרדים) והשתמשתי בתגי קטע עבור ההכללות. זו כמובן שיטה מסורבלת למדי לפיוטים עם הרבה שינויים (יותר מתאימה לדפים עם שינויים ברמת הקטעים וכדו' כמו [[קינות/מי יתן ראשי]] שגם בהם עשיתי כנ&quot;ל). הכנתי [[תבנית:נוסחי אשכנז|תבנית ייעודית]] כדי להתמודד עם זה, אבל זה עדיין לא מושלם. נראה לי שבינתיים השתמשתי בה רק בדף של [[אנשי אמונה אבדו]] (שם זה יותר מורכב כי יש גם נוסח ספרדי). מבחינתי האתגר הגדול הוא עצם מציאת ההבדלים, השוואה בין 2 מחזורים (אחד מכל נוסח) לא מספיקה, כי ההבדלים ביניהם לא בהכרח משקפים הבדלים בין הענפים השונים, לפעמים 2 הנוסחאות קיימות בשניהם (יתכן שכבר עשיתי טעות כזאת בהבדל הראשון שהצגתי באנשי אמונה - עי&quot;ש). מן הסתם אתה מכיר דרכים יותר טובות לאתר את ההבדלים. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 11:44, 16 במאי 2025 (IDT)
::אני מסכים שהאתגר הגדול הוא עצם מציאת ההבדלים, וכמו שכתבת. בפיוטים שיש להם מהדורה טובה (כלומר, אלה שכלולים במחזורי גולדשמידט-פרנקל) אפשר כנראה לסמוך על הרישום שם, לפחות כל עוד לא ידוע אחרת. זה נכון למשל לגבי הסיום של [[אלה אזכרה]] (וגם שם יש גם נוסח ספרדי; כרגע מופיע בדף רק נוסח מזרח אירופה). לפעמים יש הבדלים די ברורים, למשל בפסקאות המעבר בין הקינות, כשסדר הקינות עצמו שונה בין המנהגים. חילופי נוסח קטנים יותר, ובפיוטים שלא זכו למהדורה של ממש, באמת יהיה הרבה יותר קשה למצוא. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 11:48, 16 במאי 2025 (IDT)

==ראש השנה==
ככל שידי הגיעה, הושלמה העבודה על מחזור אשכנז לראש השנה. אשמח מאד אם תוכל לעבור ולוודא שלא נשכח משהו בדרך. תודה רבה על זה ועל כל יתר העבודה! [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 01:51, 5 בספטמבר 2025 (IDT)

== יחיד ערץ ==

ראיתי שיצרת בהפרש של כמה ימים את הדפים [[יחיד ערץ]] ו[[יחיד ערץ יסד ארץ]]. נראה לי שאפשר למחוק את השני (ולתקן בדף של שבת בין יו&quot;כ לסוכות), אבל רציתי לוודא אתך קודם. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 17:41, 4 בינואר 2026 (IST)

:תיקנתי, תודה. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 19:45, 4 בינואר 2026 (IST)

== קטגוריות ==

ראיתי שאתה עובד הרבה על קטגוריות, האם אתה מכיר את הגאדג'ט cat-a-lot שמאפשר העברה של כמות דפים בין קטגוריות בבת אחת, שינוי קטגוריות וכד'? [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ח באדר ה'תשפ&quot;ו • 18:35, 17 במרץ 2026 (IST)

:לא, אשמח לשמוע עליו. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 18:37, 17 במרץ 2026 (IST)

::זה אחד הגאדג'טים שניתן להפעיל [[מיוחד:העדפות#mw-prefsection-gadgets|בהעדפות]], הסבר מפורט יותר נמצא בקישור שם. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ח באדר ה'תשפ&quot;ו • 18:46, 17 במרץ 2026 (IST)

== פיוטים ==

שלום אני מגייה את הפיוטים. כדי לדעת אם משהו טעות או נוסח אחר איך אוכל לדעת לפי מה התבססת? [[משתמש:AdoniTzedek|AdoniTzedek]] ([[שיחת משתמש:AdoniTzedek|שיחה]]) 14:29, 19 באפריל 2026 (IDT)

:יישר כח! ההגהה חשובה לא פחות מההקלדה של הפיוטים (אולי יותר). לא את כל הפיוטים אני הקלדתי, גם במקרה שהדף נוצר על ידי, פעמים רבות העברתי את התוכן שהיה בדפי משנה של [[סידור/נוסח אשכנז]] או בדפים של סדרי ה[[סליחות]]. לצערי לא חשבתי אז על כך שבאופן זה יהיה קשה לאתר את היוצר המקורי של העבודה (ניתן כמובן לבדוק בהיסטורית העריכה של הדפים המקוריים, לפעמים תמצא שם גם את המקורות להקלדה). הפיוטים שהקלדתי מבוססים על מקורות מגוונים, לפעמים כתבתי את המקור בתקציר העריכה, ובמקרים שלא, כנראה שלא אוכל לזכור. כל עוד תשתמש במקור טוב, יהיה בסדר לשנות את הנוסח. אני סבור שבמידת האפשר כדאי להישאר קרוב לנוסח הדפוסים. בסופו של דבר זו לא מהדורה מדעית אלא 'עממית', והמשתמשים מצפים בדרך כלל למצוא את הנוסח שהם רגילים אליו. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 22:11, 19 באפריל 2026 (IDT)
:: {{א|AdoniTzedek}} שים לב שכשאתה מוסיף הערת נוסח בדף הפיוט, ההערה תוצג גם בדף בסידור. לדעתי לא כ&quot;כ כדאי שהסידור יימלא בהערות שוליים, ועדיף שלא תהיינה אף אחת. יש תבניות שאפשר להשתמש בהן להגשת נוסח חילופי, לדוגמא [[תבנית:הוראה למתפלל]], שאפשר לעשות ממנה כזה: {{הוראה למתפלל|(נוסח אחר:כך וכך)}}, (יש עוד הרבה אפשרויות אני לא ידען גדול בזה, אולי {{א|מו יו הו}} יכול לעשות לנו סקירה). לגבי גירסא בפיוטים אני יותר נוטה לעשות הערה, ולהשתמש בכלי noinclude בין &lt;&gt; לפניה ו /noinclude בין &lt;&gt; לאחריה, כך שההערה תופיע רק בדף הפיוט.&lt;br&gt; לגבי נוסח הפנים נראה לי כמו כולם פה שעדיף להיצמד לנוסח הדפוס הרגיל בפי כל, חוץ מאם הוא מצונזר, כי אז ברור שאינו נוסח הפייטן, וגם אם כן בהרבה מקרים יהיה חסר. רק להביא את נוסח המצונזר בהערה עם הכלים כנ&quot;ל. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 15:22, 21 באפריל 2026 (IDT)
::אם יש עוד שמעונינים לעבור עליהם, ראוי לפתוח דף שנוכל לעשות רשימה של פיוטים שעברנו עליהם כדי שלא נשקיע בפיוטים שכבר עברו הגהה. (תמיד יש מקום לעבור שוב אבל עדיף להתחיל עם אלו שלא עברו הגהה.) [[משתמש:AdoniTzedek|AdoniTzedek]] ([[שיחת משתמש:AdoniTzedek|שיחה]]) 16:35, 21 באפריל 2026 (IDT)
:::אתה בהחלט יכול לייצר דף כזה. אני באמת לא כ&quot;כ מתעסק בהגהה בינתיים, יותר בקיטלוג וכותרות. יש כאן מספיק עבודה לכולנו ומעבר! בתקוה שבזכותה התחום המוזנח הזה סוף סוף יקבל תשומת לב מהציבור הרחב.[[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 18:10, 21 באפריל 2026 (IDT)

שלום לשניכם, ויישר כוחכם! למרות שלא השתתפתי בפרויקט הזה, אני עוקב אחריו לעתים ומתפעל מהעבודה הנמרצת והאיכותית. אתם מנגישים אוצר יקר שעד כה היה נעול בפני הציבור.

מדי פעם עלתה גם בי השאלה: על איזה בסיס נעשו ההקלדה וההגהה? ברור שמדובר על מהדורה עממית, שאינו דורש תיעוד דקדקני. ובכל זאת, אולי כדאי לציין, באופן כללי, על פי איזה מקורות נעשו הדברים לרוב, ולתת קישורים לכמה מקורות מודפסים וסרוקים (אפילו אם הם לא &quot;מחייבים&quot;). אולי ניתן לעשות את זה בקיצור בדף [[סידור/נוסח אשכנז]], או בדף כגון [[סליחות]], או בדפי הקטגוריות של הפיוטים.

סה&quot;כ כל הארגון והקטלוג וההגהה של הפיוטים, ויצירת לוחות לפיוטים לפי כל המנהגים השונים, זה דבר מדהים! [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 06:39, 20 באפריל 2026 (IDT)

:צירוף קישורים למקורות דפוס יהיה רעיון טוב בכל מקרה, אבל מסופקני אם כמקור להקלדה, מאחר וכפי שכתבתי המקורות מגוונים מאד. יש לכך כמה סיבות: במקורות ישנים יש לעתים שגיאות, ומקורות חדשים מוגנים בזכויות יוצרים, ולכן קשה למצוא מקור עקבי ומספק. לפעמים מתבססים על כמה מקורות ביחד כדי לשפר את הנוסח. בפיוטים שלא נמצאים במנהגים הנפוצים אנחנו משתמשים לפעמים גם בכתבי יד ודפוסים קדומים, גם כאן לעתים כמה מקורות בפיוט אחד. משתדלים לציין מקורות בהיסטורית העריכה, אבל במקרים שזה לא נעשה קשה לשחזר את המקור. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 22:39, 20 באפריל 2026 (IDT)
::אוסיף גם את השימוש שעשינו במקורות כ&quot;י ובדפוסים עתיקים כדי לתת נוסח נקי מ'תיקוני' הצנזורה הנפוצים בדפוסים. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 22:50, 20 באפריל 2026 (IDT)
:::בוקר טוב, ותודה לשניכם על המידע. אולי בדיוק הדברים שכתבתם כאן יכולים להיות חלק מאיזשהו הסבר כללי וקצר על &quot;איך נעשו הדברים&quot;? [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 06:21, 21 באפריל 2026 (IDT)
::לפעמים נראה לי שגיאה אך לא מצאתי נוסח שמתאים למה שכתוב בדף. במקרה כזה להוסיף להערות או לכתוב בשיחה? [[משתמש:AdoniTzedek|AdoniTzedek]] ([[שיחת משתמש:AdoniTzedek|שיחה]]) 16:37, 21 באפריל 2026 (IDT)
:::לא הבנתי טוב את שאלתך, אבל אפרט את דעתי לפי המקרים. אם בדפוסים מופיעה גירסא משנית בסוגריים או בהערה אפשר לעשות כן גם בערך. אם נראה לך שגיאה בערך וגם בדפוסים הרגילים יש נוסח יותר טוב, כדאי לדעתי לתקן את נוסח הפנים ולציין הסיבה בתיאור התיקון. אם נראה לך שגיאה בערך אבל כך הוא גם בדפוס, אז  ' אפשר להוסיף הערה. אם להערה יש בסיס בדפוסים אחרים או בכ&quot;י לנסות לציין המקור בהערה (לא פירוט מלא רק 'נוסח כל הכ&quot;י' או 'נוסח מחזור רעדעלהיים' או 'נוסח אוצר התפילות', וכדומה). ואם הבסיס הוא שיקול דעתך בלבד, אפשר לכתוב 'נראה שצריך לומר' או סגנון דומה. כך נראה לי הכי טוב.
:::כמובן שאתה גם תמיד יכול לפתוח על זה דיון בשיחה לפני שאתה מתקן או מעיר, כדי לקבל דעות נוספות בעניין. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 17:02, 21 באפריל 2026 (IDT)

== פיוט אשר יחדיו לשבת אחר שבועות ==

שלום וברכה וכל טוב, יוסף ה' עליכם כגן רטוב. מה המקור שהפיוט &quot;אשר יחדיו&quot; לשבת אחר שבועות (מנהג מזרחי) הוא אהבה ולא מאורה? (אני שואל כי בסדר עבו&quot;י הוא נדפס בטעות כמאורה). בתודה על כל פעלכם. [[משתמש:אליש קלרמן|אליש קלרמן]] ([[שיחת משתמש:אליש קלרמן|שיחה]]) 18:08, 29 במאי 2026 (IDT)

:היא מוזכרת כ'אהבה' ב[[לבוש אורח חיים תקמט]]. אני לא יודע אם הנדפס בעבו&quot;י טעות או מנהג נוסף. אם זו טעות, כנראה היא נבעה מכך שכששבת נשא חלה לפני שבועות היא נאמרת כמאורה, בגלל התנגשות האהבות. היא אכן נדפסה בעבו&quot;י גם בשבת הנ&quot;ל כמאורה, ושם כאמור זה נכון. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 18:20, 29 במאי 2026 (IDT)
::יישר כוחכם! שבת שלום. [[משתמש:אליש קלרמן|אליש קלרמן]] ([[שיחת משתמש:אליש קלרמן|שיחה]]) 18:43, 29 במאי 2026 (IDT)
:::על היותה אהבה במקור מעידים לנו העניין (ברכת כהנים) ששייך יותר לאהבה &quot;לברך את עמו ישראל באהבה&quot;, וחרוז אחרון &quot;שמו אהבו לכו שובו לכם אל אהליכם&quot;. בכל זאת גם במחזור נירנברג היא רשומה למאורה בשבת שאחרי שבועות. שבת שלום. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 19:07, 29 במאי 2026 (IDT)
::::ההוכחה השניה טובה, על הראשונה לא הייתי בונה (אם כבר, בברכת כהנים קיימת גם המילה &quot;יָאֵר&quot;). [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 21:20, 30 במאי 2026 (IDT)
:::::בסדר, גם הלבוש כתב שהיא שייכת גם קצת למאורה. בכל אופן אוסיף למעוניינים שלכל פיוט יש דף משלו בויקיטקסט (לדוגמא כאן [[אשר יחדיו]]) ושם כמה מילואים בעניין נוסחם ומנהגי אמירתם. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 21:23, 30 במאי 2026 (IDT)
::::::למעשה, בכל הדפוסים הקדומים של יוצרות מנהג פולין, וגם בחלק מהדפוסים המאוחרים (כולל רוו&quot;ה) הוא נדפס כאהבה. בחלק מהדפוסים המאוחרים, למשל עבו&quot;י, הוא נדפס כמאורה, וכך נדפס גם במנהגי עדת ישראל ברלין (אבל אולי המו&quot;ל שם פשוט נמשך אחר עבו&quot;י). אני מניח שזו טעות שנוצרה בגלל המנהג המסובך לומר את הפיוט הזה כמאורה אם הוא לפני שבועות מצד אחד, ומצד שני שבשנה כזו גם אומרים מאורה בשבת אחר שבועות (בגלל בהעלתך), אז בעצם ה'משבצת' היא משבצת של מאורה. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 11:04, 1 ביוני 2026 (IDT)</text>
      <sha1>j1xsyjo0qg2t86s3wrmszjrpfphbuav</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:הל&quot;מ פסחים יח ב</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1728689</id>
    <revision>
      <id>3018297</id>
      <parentid>2939043</parentid>
      <timestamp>2026-06-01T05:39:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3018297</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12334" sha1="2pmjblfyam5khub7cokwh5a4l5bhq81" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|יח|ב|יח א|יט א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף יח עמוד ב] ולאו מקל וחומר קאתי? ומה משקין הבאין מחמת כלי - מטמאין, משקין הבאין מחמת שרץ - לא כל שכן? - דיו לבא מן הדין להיות כנדון. יטמא דרישא היכי דריש - מכל האכל אשר יאכל אשר יבוא עליו מים יטמא, יטמא - לטמא את המשקין. אתה אומר לטמא את המשקין, או אינו אלא לטמא את הכלי? אמרת קל וחומר: ומה משקה שמטמא אוכל - אינו מטמא כלי, אוכל שאין מטמא אוכל - אינו דין שלא יטמא כלי! הא מה אני מקיים יטמא - לטמא את המשקין, שהן עלולין לקבל טומאה. - מאי איריא משקין משום דעלולין לקבל טומאה, תיפוק ליה משום דליכא מידי אחרינא! - הכי קאמר: וכי תימא אוכל חמור, דמטמא משקין ניטמייה לכלי - ההוא חומרא דמשקין הוא, משום דמשקין עלולין לקבל טומאה. ומה היא עלילתן - שמקבלין טומאה שלא בהכשר. יטמא - דאין עושה כיוצא בה, - מהכא נפקא? מהתם נפקא: וכי יתן מים על זרע ונפל מנבלתם עליו טמא הוא - הוא טמא, ואין עושה טומאה כיוצא בה! - חד במשקין הבאין מחמת שרץ, וחד במשקין הבאין מחמת כלי. וצריכי דאי אשמועינן במשקין הבאין מחמת כלי - משום דלא חמירי, אבל במשקין הבאין מחמת שרץ, דחמירי - אימא עושה טומאה כיוצא בה. - ולשמעינן משקין הבאין מחמת שרץ, וכל שכן משקין הבאין מחמת כלי! - מילתא דאתיא בקל וחומר - טרח וכתב לה קרא. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אמר ליה רבינא לרב אשי, והא אמר רבא: לא רבי יוסי סבר כרבי עקיבא, ולא רבי עקיבא סבר כרבי יוסי! - אמר ליה: רבי יוסי בשיטת רבי עקיבא רבו אמרה, וליה לא סבירא ליה. אמר ליה רב אשי לרב כהנא: בשלמא רבי יוסי לא סבר לה כרבי עקיבא, דתניא אמר רבי יוסי: מניין לרביעי בקודש שהוא פסול? ודין הוא, ומה מחוסר כפורים שמותר בתרומה - פסול בקודש, שלישי שפסול בתרומה - אינו דין שיעשה רביעי בקודש. ולמדנו שלישי בקודש מן התורה, ורביעי מקל וחומר. שלישי מן התורה דכתיב והבשר אשר יגע }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''ומשני משקין הבאין מחמת שרץ מי כתיבי''' -  באוריית' ממשקין מחמת כלי הוא דאתו ומה כו' וכיון דמינייהו הוא דילפי דיו למשקין שנגעו בשרץ הבאין מן הדין דמשקין שנגעו בכלי להיות כנדון מה אלו אין מטמאין כלי אף אלו אין מטמאין כלי:

'''יטמא דרישא''' -  גבי אוכל היכי דריש ליה ר&quot;ע:

'''משקה שמטמא אוכל''' -  כדאמרן לעיל אינו מטמא כלי כדאמרן אוכל שאין מטמא אוכל דאין טומאה עושה כיוצא בה אינו דין כו' והוא הדין דמצי למימר נמי קל וחומר מיניה וביה כדאמרן גבי משקין דנימא הכי מה כלי שמטמא את האוכל הזה אינו מטמא כלי אוכל שבא מחמת כלי כו' אלא משום דהדר מצטריך ליה למימר כדלעיל ואימא הני מילי אוכל הבא מחמת כלי אבל אוכל הבא מחמת שרץ לטמא כלי וניחא ליה למילף ממשקה דאוקימנא בהו דלא שנא נגעו בשרץ לא שנא נטמאו מן הכלי לא מטמאו כלי:

'''וכי תימא אוכל חמור''' -  ממשקה דאילו משקה אין מטמא משקה ואילו אוכל קאמרת מטמא משקה הלכך אע&quot;ג דאין משקה מטמא כלי יהא אוכל מטמא כלי:

'''ההוא''' -  דאוקימנא האי יטמא דאוכל לטמא משקה חומרא דמשקין היא דעלולין לקבל טומאה:

'''יטמא דאין עושה כיוצא בה''' -  כלומר השתא דרשינן יטמא יטמא והאי דקרינן בתרוייהו יטמא ללמדך מיעוט דאין מטמא כיוצא בו כגון אוכל אוכל ומשקה משקה:

'''הוא''' -  מיעוטא ואוכל דכוותיה קא ממעט:

'''חד''' -  למעוטי משקין הבאין מחמת שרץ אע&quot;ג דלא כתיבי בהאי קרא משקין דכי יותן מים על זרע וגו' דמשמע אפילו שנגע בהן שרץ לאחר שניגבו מיהו גלי באוכל והוא הדין למשקה:

'''וחד במשקין הבאין מחמת כלי''' -  ההוא יטמא דלעיל איירי בבאין מחמת כלי:

'''והא אמר רבא לא רבי יוסי''' -  דלקמן דדריש ק&quot;ו ממחוסר כפורים סבר לה כר' עקיבא שיהא שני עושה שלישי בחולין ולא רבי עקיבא סבר לה כרבי יוסי במאי דמייתי לקמן רביעי בקודש מקל וחומר ממחוסר כפורים ומלתיה דרבא פרשוה רב אשי ורב כהנא לקמן בסמוך וכיון דאית ליה לרבי יוסי משקין מטמאין אחרים דאורייתא לא משכח ראיה אלא מיטמא דדריש יטמא על כרחך אית ליה שני עושה שלישי בחולין דהא בין יטמא דאוכלין בין יטמא דמשקין אשני כתיבי:

'''בשיטת רבי עקיבא רבו אמרה''' -  להא דאמר טומאת משקין לטמא אחרים דאורייתא מיבעי ליה למדרש יטמא יטמא אליבא דר&quot;ע אמרה דדריש ליה גבי אוכלין וקא&quot;ר יוסי הואיל ודריש ר&quot;ע יטמא יטמא אית ליה דמשקין מטמאין אחרים דאורייתא אבל רבי יוסי לא סבירא ליה טומאת משקין לטמא אחרים דאורייתא ולא דריש יטמא יטמא:

'''בשלמא רבי יוסי לא סבר ליה כר&quot;ע''' -  דשני עושה שלישי בחולין: דתניא אמר רבי יוסי מניין לרביעי בקודש שפסול ודין הוא מה מחוסר כפורים שמותר בתרומה. כדילפינן ביבמות פרק הערל (ד' עד:) מקראי טבל ועלה אוכל במעשר העריב שמשו אוכל בתרומה כדכתיב ובא השמש וטהר ואחר יאכל מן הקדשים: 

'''אסור בקודש''' -  כדיליף התם מוכפר עליה הכהן וטהרה מכלל שהיא טמאה עד עכשיו:

'''שלישי שפסול בתרומה''' -  לרבנן דפליגי אדר' עקיבא ונפקא לן בקל וחומר מטבול יום ומה טבול יום דמותר בחולין אסור בתרומה שני שפסול בחולין אינו דין שיעשה שלישי בתרומה במסכת סוטה בפרק כשם שהמים בודקין ובקודש דין הוא שיעשה בה רביעי מקל וחומר ממחוסר כפורים:

'''ולמדנו שלישי בקודש מן התורה''' -  ודלא תימא דיו לבא מן הדין להיות כנדון מה תרומה עושה שלישי ותו לא אף זה קודש יעשה שלישי ותו לא דמשום שלישי לא איצטריך לן קל וחומר דמן התורה למדנו שלישי וכי אתא ק&quot;ו לרביעי הוא דאתא דקיימא לן בב&quot;ק פ' שני (ד' כה.) דהיכא דמיפרך ק&quot;ו לא אמרינן דיו:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;

==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 1 יח ב ולאו מק&quot;ו קאתי ומה משקין הבאין מחמת כלי.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_יח_ב_ולאו מק&quot;ו קאתי ומה משקין הבאין מחמת כלי]]
'''ולאו''' מק&quot;ו קאתי ומה משקין הבאין מחמת כלי. וא&quot;ת נילף מק&quot;ו דאוכל ומה אוכל הבא מחמת שרץ מטמא משקין שרץ גופיה לא כל שכן והשתא נימא דבין משקין ובין אוכל מטמא כלי וי&quot;ל דע&quot;כ אין אוכל מטמא כלי אפילו בא מחמת שרץ מק&quot;ו דמשקין הבאין מחמת כלי שמטמא אוכל ואין מטמא כלי אוכל הבא מחמת שרץ שאין מטמא אוכל [מהוא טמא] אינו דין שלא יטמא כלי:

''' דיו''' לבא מן הדין להיות כנדון. הקשה הרב רבי יעקב דאורלינ&quot;ש אם כן יהיו משקין הבאין מחמת שרץ שניים כמשקין הבאין מחמת כלי ואהני קל וחומר דמטמו ואהני דיו דהוו שניים דכה&quot;ג אמרינן בכיצד הרגל (ב&quot;ק כה:) גבי קל וחומר דמפץ במת לימא אהני קל וחומר לטומאת ערב ואהני דיו לאפוקי מטומאת ז' וגבי קרן בחצר הניזק אמרינן נמי אהני קל וחומר לנזק שלם ואהני דיו למגופו ואומר ר&quot;י דלא קשה דהכא לא אשכחן מידי שנגע בשרץ שלא יהיה ראשון הלכך אין לחלק אבל גבי מת אשכחן דבר הנוגע בו שלא יהיה אלא ראשון כגון אוכלים וכלי חרס ונזק שלם מגופו תרי מילי נינהו אבל אין לתרץ משום דאיכא למימר ק&quot;ו הכי ומה אדם וכלים שאין מיטמא מאויר כלי חרס מיטמא משרץ משקין שמיטמא מאויר כלי חרס לא כל שכן שמיטמא משרץ דהשתא נמי איכא למימר דיו כדמוכח בכיצד הרגל (שם):

''' וכי''' תימא אוכל חמור דמטמא משקין. הוי מצי למילף דאין אוכל מטמא כלי מקל וחומר ומה כלי שמטמא אוכל אין מטמא כלי אוכל שאינו מטמא אוכל אינו דין שלא יטמא כלי:

''' ומהו''' עלילותן שמקבלין טומאה בלא הכשר. תימה לר&quot;י דאכתי לא הוי קל וחומר דהא עלילותן לא מהני להו לקבל טומאה ממשקין ולענין אוכל מהני להו א&quot;כ אוכל חמור ולעיל דיליף דמשקה לא מטמא כלי לא מצי למילף בק&quot;ו מאוכל שמטמא משקה ואין מטמא כלי משקה דלא מטמא משקה לא כ&quot;ש דהיא גופא מנלן דאוכל לא מטמא כלי ועוד דמשקין חמור מאוכל דמטמא אוכל והכא לא מצי למיעבד ק&quot;ו כדלעיל דמה כלי שמטמא אוכל אין מטמא כלי אוכל הבא מחמת כלי לא כ&quot;ש דמ&quot;מ אוכל הבא מחמת שרץ מנלן:

''' ומה''' מחוסר כפורים. אפי' מאן דאית ליה דיו אפילו היכא דמיפרך קל וחומר הכא מודה דבמה מצינו ילפינן שלישי ממחוסר כפורים דמחוסר כפורים כשלישי הוא שאינו עושה כלום בתרומה ופוסל בקודש והוא הדין בכל שלישי . הלכך אלים קל וחומר דהכא ולא שייך למימר דיו מה התם שלישי ותו לא אף כאן שלישי ותו לא:

''' למדנו''' שלישי מן התורה. ניחא ליה להביא מקרא וה&quot;מ למידרש שלישי לקודש קל וחומר מטבול יום ורש&quot;י פירש דלהכי איצטריך למימר למדנו שלישי מן התורה דלא תימא דיו אבל השתא דלמדנו מן התורה לא אמרינן דיו.. משום דמיפרך קל וחומר:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|א|יח|ב}}</text>
      <sha1>2pmjblfyam5khub7cokwh5a4l5bhq81</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018299</id>
      <parentid>3018297</parentid>
      <timestamp>2026-06-01T06:50:28Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3018299</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12508" sha1="bvreijj7yp03ad9tfetbwhmj4rx46de" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|יח|ב|יח א|יט א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף יח עמוד ב] ולאו מקל וחומר קאתי? ומה משקין הבאין מחמת כלי - מטמאין, משקין הבאין מחמת שרץ - לא כל שכן? - דיו לבא מן הדין להיות כנדון. יטמא דרישא היכי דריש - מכל האכל אשר יאכל אשר יבוא עליו מים יטמא, יטמא - לטמא את המשקין. אתה אומר לטמא את המשקין, או אינו אלא לטמא את הכלי? אמרת קל וחומר: ומה משקה שמטמא אוכל - אינו מטמא כלי, אוכל שאין מטמא אוכל - אינו דין שלא יטמא כלי! הא מה אני מקיים יטמא - לטמא את המשקין, שהן עלולין לקבל טומאה. - מאי איריא משקין משום דעלולין לקבל טומאה, תיפוק ליה משום דליכא מידי אחרינא! - הכי קאמר: וכי תימא אוכל חמור, דמטמא משקין ניטמייה לכלי - ההוא חומרא דמשקין הוא, משום דמשקין עלולין לקבל טומאה. ומה היא עלילתן - שמקבלין טומאה שלא בהכשר. יטמא - דאין עושה כיוצא בה, - מהכא נפקא? מהתם נפקא: וכי יתן מים על זרע ונפל מנבלתם עליו טמא הוא - הוא טמא, ואין עושה טומאה כיוצא בה! - חד במשקין הבאין מחמת שרץ, וחד במשקין הבאין מחמת כלי. וצריכי דאי אשמועינן במשקין הבאין מחמת כלי - משום דלא חמירי, אבל במשקין הבאין מחמת שרץ, דחמירי - אימא עושה טומאה כיוצא בה. - ולשמעינן משקין הבאין מחמת שרץ, וכל שכן משקין הבאין מחמת כלי! - מילתא דאתיא בקל וחומר - טרח וכתב לה קרא. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אמר ליה רבינא לרב אשי, והא אמר רבא: לא רבי יוסי סבר כרבי עקיבא, ולא רבי עקיבא סבר כרבי יוסי! - אמר ליה: רבי יוסי בשיטת רבי עקיבא רבו אמרה, וליה לא סבירא ליה. אמר ליה רב אשי לרב כהנא: בשלמא רבי יוסי לא סבר לה כרבי עקיבא, דתניא אמר רבי יוסי: מניין לרביעי בקודש שהוא פסול? ודין הוא, ומה מחוסר כפורים שמותר בתרומה - פסול בקודש, שלישי שפסול בתרומה - אינו דין שיעשה רביעי בקודש. ולמדנו שלישי בקודש מן התורה, ורביעי מקל וחומר. שלישי מן התורה דכתיב והבשר אשר יגע }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''ומשני משקין הבאין מחמת שרץ מי כתיבי''' -  באוריית' ממשקין מחמת כלי הוא דאתו ומה כו' וכיון דמינייהו הוא דילפי דיו למשקין שנגעו בשרץ הבאין מן הדין דמשקין שנגעו בכלי להיות כנדון מה אלו אין מטמאין כלי אף אלו אין מטמאין כלי:

'''יטמא דרישא''' -  גבי אוכל היכי דריש ליה ר&quot;ע:

'''משקה שמטמא אוכל''' -  כדאמרן לעיל אינו מטמא כלי כדאמרן אוכל שאין מטמא אוכל דאין טומאה עושה כיוצא בה אינו דין כו' והוא הדין דמצי למימר נמי קל וחומר מיניה וביה כדאמרן גבי משקין דנימא הכי מה כלי שמטמא את האוכל הזה אינו מטמא כלי אוכל שבא מחמת כלי כו' אלא משום דהדר מצטריך ליה למימר כדלעיל ואימא הני מילי אוכל הבא מחמת כלי אבל אוכל הבא מחמת שרץ לטמא כלי וניחא ליה למילף ממשקה דאוקימנא בהו דלא שנא נגעו בשרץ לא שנא נטמאו מן הכלי לא מטמאו כלי:

'''וכי תימא אוכל חמור''' -  ממשקה דאילו משקה אין מטמא משקה ואילו אוכל קאמרת מטמא משקה הלכך אע&quot;ג דאין משקה מטמא כלי יהא אוכל מטמא כלי:

'''ההוא''' -  דאוקימנא האי יטמא דאוכל לטמא משקה חומרא דמשקין היא דעלולין לקבל טומאה:

'''יטמא דאין עושה כיוצא בה''' -  כלומר השתא דרשינן יטמא יטמא והאי דקרינן בתרוייהו יטמא ללמדך מיעוט דאין מטמא כיוצא בו כגון אוכל אוכל ומשקה משקה:

'''הוא''' -  מיעוטא ואוכל דכוותיה קא ממעט:

'''חד''' -  למעוטי משקין הבאין מחמת שרץ אע&quot;ג דלא כתיבי בהאי קרא משקין דכי יותן מים על זרע וגו' דמשמע אפילו שנגע בהן שרץ לאחר שניגבו מיהו גלי באוכל והוא הדין למשקה:

'''וחד במשקין הבאין מחמת כלי''' -  ההוא יטמא דלעיל איירי בבאין מחמת כלי:

'''והא אמר רבא לא רבי יוסי''' -  דלקמן דדריש ק&quot;ו ממחוסר כפורים סבר לה כר' עקיבא שיהא שני עושה שלישי בחולין ולא רבי עקיבא סבר לה כרבי יוסי במאי דמייתי לקמן רביעי בקודש מקל וחומר ממחוסר כפורים ומלתיה דרבא פרשוה רב אשי ורב כהנא לקמן בסמוך וכיון דאית ליה לרבי יוסי משקין מטמאין אחרים דאורייתא לא משכח ראיה אלא מיטמא דדריש יטמא על כרחך אית ליה שני עושה שלישי בחולין דהא בין יטמא דאוכלין בין יטמא דמשקין אשני כתיבי:

'''בשיטת רבי עקיבא רבו אמרה''' -  להא דאמר טומאת משקין לטמא אחרים דאורייתא מיבעי ליה למדרש יטמא יטמא אליבא דר&quot;ע אמרה דדריש ליה גבי אוכלין וקא&quot;ר יוסי הואיל ודריש ר&quot;ע יטמא יטמא אית ליה דמשקין מטמאין אחרים דאורייתא אבל רבי יוסי לא סבירא ליה טומאת משקין לטמא אחרים דאורייתא ולא דריש יטמא יטמא:

'''בשלמא רבי יוסי לא סבר ליה כר&quot;ע''' -  דשני עושה שלישי בחולין: דתניא אמר רבי יוסי מניין לרביעי בקודש שפסול ודין הוא מה מחוסר כפורים שמותר בתרומה. כדילפינן ביבמות פרק הערל (ד' עד:) מקראי טבל ועלה אוכל במעשר העריב שמשו אוכל בתרומה כדכתיב ובא השמש וטהר ואחר יאכל מן הקדשים: 

'''אסור בקודש''' -  כדיליף התם מוכפר עליה הכהן וטהרה מכלל שהיא טמאה עד עכשיו:

'''שלישי שפסול בתרומה''' -  לרבנן דפליגי אדר' עקיבא ונפקא לן בקל וחומר מטבול יום ומה טבול יום דמותר בחולין אסור בתרומה שני שפסול בחולין אינו דין שיעשה שלישי בתרומה במסכת סוטה בפרק כשם שהמים בודקין ובקודש דין הוא שיעשה בה רביעי מקל וחומר ממחוסר כפורים:

'''ולמדנו שלישי בקודש מן התורה''' -  ודלא תימא דיו לבא מן הדין להיות כנדון מה תרומה עושה שלישי ותו לא אף זה קודש יעשה שלישי ותו לא דמשום שלישי לא איצטריך לן קל וחומר דמן התורה למדנו שלישי וכי אתא ק&quot;ו לרביעי הוא דאתא דקיימא לן בב&quot;ק פ' שני (ד' כה.) דהיכא דמיפרך ק&quot;ו לא אמרינן דיו:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;

==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 1 יח ב ולאו מק&quot;ו קאתי ומה משקין הבאין מחמת כלי.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_יח_ב_ולאו מק&quot;ו קאתי ומה משקין הבאין מחמת כלי]]
'''ולאו''' מק&quot;ו קאתי ומה משקין הבאין מחמת כלי. וא&quot;ת נילף מק&quot;ו דאוכל ומה אוכל הבא מחמת שרץ מטמא משקין שרץ גופיה לא כל שכן והשתא נימא דבין משקין ובין אוכל מטמא כלי וי&quot;ל דע&quot;כ אין אוכל מטמא כלי אפילו בא מחמת שרץ מק&quot;ו דמשקין הבאין מחמת כלי שמטמא אוכל ואין מטמא כלי אוכל הבא מחמת שרץ שאין מטמא אוכל [מהוא טמא] אינו דין שלא יטמא כלי:
[[File:תוס פסחים 1 יח ב דיו לבא מן הדין להיות כנדון.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_יח_ב_דיו לבא מן הדין להיות כנדון]]
''' דיו''' לבא מן הדין להיות כנדון. הקשה הרב רבי יעקב דאורלינ&quot;ש אם כן יהיו משקין הבאין מחמת שרץ שניים כמשקין הבאין מחמת כלי ואהני קל וחומר דמטמו ואהני דיו דהוו שניים דכה&quot;ג אמרינן בכיצד הרגל (ב&quot;ק כה:) גבי קל וחומר דמפץ במת לימא אהני קל וחומר לטומאת ערב ואהני דיו לאפוקי מטומאת ז' וגבי קרן בחצר הניזק אמרינן נמי אהני קל וחומר לנזק שלם ואהני דיו למגופו ואומר ר&quot;י דלא קשה דהכא לא אשכחן מידי שנגע בשרץ שלא יהיה ראשון הלכך אין לחלק אבל גבי מת אשכחן דבר הנוגע בו שלא יהיה אלא ראשון כגון אוכלים וכלי חרס ונזק שלם מגופו תרי מילי נינהו אבל אין לתרץ משום דאיכא למימר ק&quot;ו הכי ומה אדם וכלים שאין מיטמא מאויר כלי חרס מיטמא משרץ משקין שמיטמא מאויר כלי חרס לא כל שכן שמיטמא משרץ דהשתא נמי איכא למימר דיו כדמוכח בכיצד הרגל (שם):

''' וכי''' תימא אוכל חמור דמטמא משקין. הוי מצי למילף דאין אוכל מטמא כלי מקל וחומר ומה כלי שמטמא אוכל אין מטמא כלי אוכל שאינו מטמא אוכל אינו דין שלא יטמא כלי:

''' ומהו''' עלילותן שמקבלין טומאה בלא הכשר. תימה לר&quot;י דאכתי לא הוי קל וחומר דהא עלילותן לא מהני להו לקבל טומאה ממשקין ולענין אוכל מהני להו א&quot;כ אוכל חמור ולעיל דיליף דמשקה לא מטמא כלי לא מצי למילף בק&quot;ו מאוכל שמטמא משקה ואין מטמא כלי משקה דלא מטמא משקה לא כ&quot;ש דהיא גופא מנלן דאוכל לא מטמא כלי ועוד דמשקין חמור מאוכל דמטמא אוכל והכא לא מצי למיעבד ק&quot;ו כדלעיל דמה כלי שמטמא אוכל אין מטמא כלי אוכל הבא מחמת כלי לא כ&quot;ש דמ&quot;מ אוכל הבא מחמת שרץ מנלן:

''' ומה''' מחוסר כפורים. אפי' מאן דאית ליה דיו אפילו היכא דמיפרך קל וחומר הכא מודה דבמה מצינו ילפינן שלישי ממחוסר כפורים דמחוסר כפורים כשלישי הוא שאינו עושה כלום בתרומה ופוסל בקודש והוא הדין בכל שלישי . הלכך אלים קל וחומר דהכא ולא שייך למימר דיו מה התם שלישי ותו לא אף כאן שלישי ותו לא:

''' למדנו''' שלישי מן התורה. ניחא ליה להביא מקרא וה&quot;מ למידרש שלישי לקודש קל וחומר מטבול יום ורש&quot;י פירש דלהכי איצטריך למימר למדנו שלישי מן התורה דלא תימא דיו אבל השתא דלמדנו מן התורה לא אמרינן דיו.. משום דמיפרך קל וחומר:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|א|יח|ב}}</text>
      <sha1>bvreijj7yp03ad9tfetbwhmj4rx46de</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>לנר ולבשמים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1732932</id>
    <revision>
      <id>3018251</id>
      <parentid>2951826</parentid>
      <timestamp>2026-05-31T19:19:39Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הוספת הטעמות וקמצים קטנים</comment>
      <origin>3018251</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1322" sha1="b91r4rra4xigwaeotcuw7zv1k7bqf3y" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=24}}
{{הור|סימן: {{מודגש|סעדיה}}}}

לַנֵּר וְלִבְשָׂמִים / נַפְשִׁי מְיַחֵלָה / אִם תִּתְּנוּ לִי כּוֹס / יַֽיִן לְהַבְדָּלָה{{ש}}
{{סי|סֹֽ}}לּוּ דְּרָכִים לִי / פַּֽנּוּ לְנָבוֹכָה / פִּתְחוּ שְׁעָרִים לִי / כׇּל מַלְאֲכֵי מַֽעְלָה{{ש}}
{{סי|עֵ}}ינַי אֲנִי אֶשָּׂא / אֶל אֵל בְּלֵב כּוֹסֵף / מַמְצִיא צְרָכַי לִי / בַּיּוֹם וּבַלַּֽיְלָה{{ש}}
{{סי|דֵּ}}י מַחְסוֹר תֶּן לִי / מֵאוֹצְרוֹת טוּבָךְ / כִּי לַחֲסָדֶֽיךָ אֵין / קֵץ וְאֵין תִּכְלָה{{ש}}
{{סי|יִ}}תְחַדְּשָׁה גִּילִי / טַרְפִי וְטוֹבָתִי / תָּסִיר יְגוֹנוֹתַי / מַכְאוֹב וּמַאְפֵלָה{{ש}}
{{סי|הִ}}נֵּה יְמֵי מַעְשֶׂה / מִתְחַדְּשִׁים תָּמִיד / יִתְחַדְּשָׁה בָּהֶם / שָׁלוֹם וְטוֹב סֶֽלָה
==קישורים==
{{מיזמים|ויקיפדיה=לנר ולבשמים}}
[[קטגוריה:זמירות למוצאי שבת]]
[[קטגוריה:חתימה]]</text>
      <sha1>b91r4rra4xigwaeotcuw7zv1k7bqf3y</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משביח שאון ימים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1733789</id>
    <revision>
      <id>3018253</id>
      <parentid>2997622</parentid>
      <timestamp>2026-05-31T19:29:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הוספת הטעמות, קמצים קטנים וחולמים תואמים, סידור קל.</comment>
      <origin>3018253</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2866" sha1="smsg5joo42uvprrcnez0qjq9wk2jgo0" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=24}}
{{הור|סימן: {{מודגש|יואב הקטן חזק}}}}

מַשְׁבִּֽיחַ שְׁאוֹן יַמִּים{{ש}}
נְטֵה עָלֵֽינוּ שְׁלוֹמִים{{ש}}
וּבְרָכוֹת מִמְּרוֹמִים{{ר1}}
כׇּל שִׁבְעַת הַיָּמִים

{{סי|יְ}}הִי שָׁלוֹם בְּחֵילֵֽנוּ{{ש}}
וְשַׁלְוָה עַל גְּבוּלֵֽנוּ{{ש}}
וְהַצָּרִים קְהָלֵֽנוּ{{ר1}}
יִשְׁאַף חֵילָם צַמִּים

{{סי|וְ}}יַעֲרֹב חִין עֶרְכֵּֽנוּ{{ש}}
לְךָ יְיָ מַלְכֵּֽנוּ{{ש}}
וְגַם בָּרֵךְ תְּבָרְכֵֽנוּ{{ר1}}
כְּזָקֵן בָּא בַיָּמִים

{{סי|אֲ}}קַדֶּמְךָ בְּשִׁיר רַחֲשִׁי{{ש}}
בְּמוֹצָאֵי יוֹם קׇדְשִׁי{{ש}}
בַּשֵּׁנִי וּבַשְּׁלִישִׁי{{ר1}}
אֲזַמֶּרְךָ בַּלְאֻמִּים

{{סי|בְּ}}ךָ הִיא תוֹחַלְתֵּֽנוּ{{ש}}
יְשָׁנָה עֶזְרָתֵֽנוּ{{ש}}
כְּגָאַֽלְתָּ אֶת אֲבוֹתֵֽינוּ{{ר1}}
גְּאָלֵֽנוּ מֵעַמִּים

{{סי|הֲ}}שִׁיבֵֽנוּ כְּמֵרִאשׁוֹן{{ש}}
נְצַרְתָּֽנוּ כְּבַת אִישׁוֹן{{ש}}
חִישׁ בִּיאַת נִין נַחְשׁוֹן{{ר1}}
וּמַהֵר קֵץ הַיָּמִים

{{סי|קְ}}רָא נָא שְׁנַת רָצוֹן{{ש}}
נוֹהֵג יוֹסֵף כַּצֹּאן{{ש}}
וְלֵצִים חָמְדוּ לָצוֹן{{ר1}}
יִהְיוּ מִשְׁטַח חֲרָמִים

{{סי|טִ}}ירָתִי הַנְּשַׁמָּה{{ש}}
תְּכוֹנֵן כְּמִיּוֹם יְיָ שָֽׁמָּה{{ש}}
יְיָ אִישׁ מִלְחָמָה{{ר1}}
יְיָ צוּר עוֹלָמִים

{{סי|נְ}}חֵה עַם זוּ סְגֻלָּתֶֽךָ{{ש}}
בְּהַר צִיּוֹן נַחֲלָתֶֽךָ{{ש}}
אֱלֹהִים אֵין זוּלָתֶֽךָ{{ר1}}
מַלְכוּת כׇּל עוֹלָמִים

{{סי|חַזְּקֵֽ}}נוּ בְּתוֹרָתֶֽךָ{{ש}}
וְלִשְׁמֹר כׇּל מִצְוֺתֶֽיךָ{{ש}}
וְכׇל הַיּוֹם בְּיִרְאָתֶֽךָ{{ר1}}
יְהִי לִבֵּֽנוּ תָמִים

צוּר רַב הָעֲלִילִיָּה{{ש}}
הַשּׁוֹכֵן שְׁמֵי עֲלִיָּה{{ש}}
שְׁלַח לָֽנוּ אֵלִיָּה{{ר1}}
כִּי אָרְכוּ הַיָּמִים

אַל תַּעְלֵם אׇזְנֶֽךָ{{ש}}
לְשַׁוְעַת מַאֲמִינֶֽיךָ{{ש}}
בְּהַתְחַנְּנָם לְפָנֶֽיךָ{{ר1}}
מַשְׁבִּֽיחַ שְׁאוֹן יַמִּים.

[[קטגוריה:זמירות למוצאי שבת]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:יואב בן יחיאל]]</text>
      <sha1>smsg5joo42uvprrcnez0qjq9wk2jgo0</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>במוצאי מנוחה תהילות תצמיח</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1733848</id>
    <revision>
      <id>3018232</id>
      <parentid>2958161</parentid>
      <timestamp>2026-05-31T18:18:17Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הוספת הטעמות, חולם חסר לווי״ו ושינוי תבנית.</comment>
      <origin>3018232</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1543" sha1="p8zagphg2vcl8lar5j80xhkbuvk9bg2" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=24}}
בְּמוֹצָאֵי מְנוּחָה / תְּהִלּוֹת תַּצְמִֽיחַ{{ש}}
בְּבֵית בִּנְךָ בְכוֹרְךָ / בְּרָכָה תָנִֽיחַ{{ש}}
שָׁתוּל עַל יוּבַל / וּפִרְיוֹ מַצְמִֽיחַ{{ש}}
וְכֹל אֲשֶׁר הוּא עֹשֶׂה / יְיָ מַצְלִֽיחַ

בְּמוֹצָאֵי מְנוּחָה / בְּצֵל יָדְךָ נֶחֱסֶה{{ש}}
מַעֲשֵֽׂינוּ תְּבָרֵךְ / בְּשֵֽׁשֶׁת יְמֵי מַעֲשֶׂה{{ש}}
בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן / הֱיֵה לָֽנוּ לְמַחֲסֶה{{ש}}
וּבַיּוֹם הַשֵּׁנִי / פְּשָׁעֵֽינוּ תְכַסֶּה{{ש}}
וּבַשְּׁלִישִׁי לַעֲזֹר / לָֽנוּ תַּשְׁגִּֽיחַ
{{רפרן|שָׁתוּל עַל יוּבַל / וּפִרְיוֹ מַצְמִֽיחַ|וְכֹל אֲשֶׁר הוּא עֹשֶׂה / יְיָ מַצְלִֽיחַ}}

בְּמוֹצָאֵי מְנוּחָה / יְשׁוּעָתְךָ תִשְׁלַח{{ש}}
בַּיּוֹם הָרְבִיעִי / הַיָּבֵשׁ תְּצֻלָּח{{ש}}
וּבַיּוֹם הַחֲמִישִׁי / עָוֺן נֶאֱלָח תִּסְלַח{{ש}}
וּבַיּוֹם הַשִּׁשִּׁי / אֲשֶׁר נַעֲשֶׂה נִצְלַח{{ש}}
וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי לָֽנוּ תַרְוִֽיחַ
[[קטגוריה:זמירות למוצאי שבת]]
[[קטגוריה:פיוטי סליחות]]</text>
      <sha1>p8zagphg2vcl8lar5j80xhkbuvk9bg2</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>בן סירא/רודלף סמנד/ח</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1743885</id>
    <revision>
      <id>3018240</id>
      <parentid>3018118</parentid>
      <timestamp>2026-05-31T18:58:47Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Editor259</username>
        <id>28663</id>
      </contributor>
      <origin>3018240</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2022" sha1="piufrzoo9r5uyw6sqhpx6gk212yiszi" xml:space="preserve">(ח, א) &lt;קטע התחלה=א/&gt;אל תריב עם איש גדול למה תפול בידו:&lt;קטע סוף=א/&gt;

(ח, ב) &lt;קטע התחלה=ב/&gt;[א]ל [ת]חרש ע[ל] איש לו הון פן ישקל מחירך ואבדת:{{ש}}&lt;קטע סוף=ב/&gt;

(ח,ב) &lt;קטע התחלה=ב/&gt;כי רבים הפחיז זהב והון השגהל[ב נ]דיבים:&lt;קטע סוף=ב/&gt;

(ח, ג) &lt;קטע התחלה=ג/&gt;אל תינץ עם איש לשון ואל תתן על אש ע[ץ:&lt;קטע סוף=ג/&gt;

(ח, ד) &lt;קטע התחלה=ד/&gt;אל] תרגיל עם איש אויל פן יבוז לנדיבים:&lt;קטע סוף=ד/&gt;

(ח, ה) &lt;קטע התחלה=ה/&gt;אל תכלים איש שב מפשע זכר כי כלנו חייבים:&lt;קטע סוף=ה/&gt;

(ח, ו) &lt;קטע התחלה=ו/&gt;אל תבייש אנו[ש י]שיש כי ממנו מזקינים:&lt;קטע סוף=ו/&gt;

(ח, ז) &lt;קטע התחלה=ז/&gt;אל תתהלל על גוע זכר כלנו נאספים:&lt;קטע סוף=ז/&gt;

(ח, ח) &lt;קטע התחלה=ח/&gt;[א]ל תטש שיחת חכמים ובחידתיהם התרטש:{{ש}}&lt;קטע סוף=ח/&gt;

(ח, ח) &lt;קטע התחלה=ח/&gt;כי ממנו תלמד לקח לתיצב לפני שרים:&lt;קטע סוף=ח/&gt;

(ח, ט) &lt;קטע התחלה=ט/&gt;אל תמאס בשמועת שבים אשר שמעו מאבתם:{{ש}}&lt;קטע סוף=ט/&gt;

(ח, ט) &lt;קטע התחלה=ט/&gt;כי ממנו תקח שכח בעת צ[רך] להשיב פתגם:&lt;קטע סוף=ט/&gt;

(ח, י) אל תצלח בגחלת רשע פן תבער בשביב אשו:

(ח, יא) אל תזוח מפני לץ להושיבו כאורב לפיך:

(ח, יב) אל תלוה איש חזק ממך ואם הלוית במאבד:

(ח, יג) אל תערב יתר ממך ואם ערבת כמשלם:

(ח, יד) אל תשפט עם שופט כי כרצונו [ישפט]:

(ח, טו) עם אכזרי אל [תלך] פן תכביד את דעתך:

{{לא נשלם}}

קישור: [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31018&amp;st=&amp;pgnum=34 סמנד פרק ח]

[[קטגוריה:בן סירא]]</text>
      <sha1>piufrzoo9r5uyw6sqhpx6gk212yiszi</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018324</id>
      <parentid>3018240</parentid>
      <timestamp>2026-06-01T11:11:08Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Editor259</username>
        <id>28663</id>
      </contributor>
      <origin>3018324</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2255" sha1="e9qe3loaypuq1ougtqwahx8qrmkggs2" xml:space="preserve">(ח, א) &lt;קטע התחלה=א/&gt;אל תריב עם איש גדול למה תפול בידו:&lt;קטע סוף=א/&gt;

(ח, ב) &lt;קטע התחלה=ב/&gt;[א]ל [ת]חרש ע[ל] איש לו הון פן ישקל מחירך ואבדת:{{ש}}&lt;קטע סוף=ב/&gt;

(ח,ב) &lt;קטע התחלה=ב/&gt;כי רבים הפחיז זהב והון השגהל[ב נ]דיבים:&lt;קטע סוף=ב/&gt;

(ח, ג) &lt;קטע התחלה=ג/&gt;אל תינץ עם איש לשון ואל תתן על אש ע[ץ:&lt;קטע סוף=ג/&gt;

(ח, ד) &lt;קטע התחלה=ד/&gt;אל] תרגיל עם איש אויל פן יבוז לנדיבים:&lt;קטע סוף=ד/&gt;

(ח, ה) &lt;קטע התחלה=ה/&gt;אל תכלים איש שב מפשע זכר כי כלנו חייבים:&lt;קטע סוף=ה/&gt;

(ח, ו) &lt;קטע התחלה=ו/&gt;אל תבייש אנו[ש י]שיש כי ממנו מזקינים:&lt;קטע סוף=ו/&gt;

(ח, ז) &lt;קטע התחלה=ז/&gt;אל תתהלל על גוע זכר כלנו נאספים:&lt;קטע סוף=ז/&gt;

(ח, ח) &lt;קטע התחלה=ח/&gt;[א]ל תטש שיחת חכמים ובחידתיהם התרטש:{{ש}}&lt;קטע סוף=ח/&gt;

(ח, ח) &lt;קטע התחלה=ח/&gt;כי ממנו תלמד לקח לתיצב לפני שרים:&lt;קטע סוף=ח/&gt;

(ח, ט) &lt;קטע התחלה=ט/&gt;אל תמאס בשמועת שבים אשר שמעו מאבתם:{{ש}}&lt;קטע סוף=ט/&gt;

(ח, ט) &lt;קטע התחלה=ט/&gt;כי ממנו תקח שכח בעת צ[רך] להשיב פתגם:&lt;קטע סוף=ט/&gt;

(ח, י) אל תצלח בגחלת רשע פן תבער בשביב אשו:

(ח, יא) אל תזוח מפני לץ להושיבו כאורב לפיך:

(ח, יב) אל תלוה איש חזק ממך ואם הלוית במאבד:

(ח, יג) אל תערב יתר ממך ואם ערבת כמשלם:

(ח, יד) אל תשפט עם שופט כי כרצונו [ישפט]:

(ח, טו) עם אכזרי אל [תלך] פן תכביד את דעתך:

(ח, טו) כי הוא נוכח פניו ילך ובאולתו תפסה:

(ח, טז) עם בעל אף אל תעיז מצח ואל תרכב עמו בדרך:

(ח, טז) כי קל בעיניו דמים ובין מציל ישחיתך:

{{לא נשלם}}

קישור: [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31018&amp;st=&amp;pgnum=34 סמנד פרק ח]

[[קטגוריה:בן סירא]]</text>
      <sha1>e9qe3loaypuq1ougtqwahx8qrmkggs2</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:סליחות לכל השנה כמנהג עלזאס</title>
    <ns>1</ns>
    <id>1744000</id>
    <revision>
      <id>3018321</id>
      <parentid>3018186</parentid>
      <timestamp>2026-06-01T09:01:29Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <origin>3018321</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2115" sha1="pyujfp04g516jlfy0wa44469eccm50b" xml:space="preserve">==סליחות לתעניות==
כמה שראיתי, במהדורות רעדלהיים של המנהג נדפסו סליחות רק לתעניות עשרה בטבת תענית אסתר וי&quot;ז בתמוז, ולבה&quot;ב לא נדפסו סליחות כלל. מכל מקום לג' תעניות נדפסו הסליחות לפי מנהג אלזס, ושוב נדפסו בדפוס צילום בספר 'שירת יעקב' תשע&quot;ה. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 18:31, 29 במאי 2026 (IDT)

:אתה צודק וטעיתי מזכרון.
:גם במהדורות פרנקפורט תפ&quot;ה (אגב היא לא דפוס ראשון היה דפוס פ&quot;פ אחר בתנ&quot;א אבל אינו זמין) צד., זולצבאך תק&quot;י פט:, קרלסרוא תק&quot;ל פט:, פיורדא תקמ&quot;ב פט: (ואני מניח גם קרלסרוא תקנ&quot;ח) נדפס סדר הסליחות לבה&quot;ב כמנהג אשכנז הכללי ליד סדר עלזאס. מאידך במהדורות (פיורדא?) תקכ&quot;ו ומיץ תקפ&quot;א נדפסו רק סליחות כמנהג עלזאס לכל התעניות. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 21:29, 30 במאי 2026 (IDT)
::יש גם הוצאה חדשה עם תרגום לצרפתית מילה במילה: [https://www.ladelivrance.org/produit/selihot-dalsace-traduites-mot-a-mot-hebreu-francais-phonetique-avec-annotations/ כאן] [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 09:28, 31 במאי 2026 (IDT)
:::ובהוצאה הזו יש סליחות לתעניות? לפי איזה סדר? 
:::ובעצם דומני שגם לא הבנתי כדבעי את תשובתך לעיל. בדפוסים שמנית נדפסו סליחות לבה&quot;ב לפי שני המנהגים זה לצד זה? בדפוסי רעדלהיים לא נדפסו סליחות לבה&quot;ב כלל, לא לפי מנהג אשכנז ולא לפי סדר עלזאס. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 12:01, 1 ביוני 2026 (IDT)</text>
      <sha1>pyujfp04g516jlfy0wa44469eccm50b</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עמוד:דורות הראשונים ד.pdf/397</title>
    <ns>104</ns>
    <id>1744006</id>
    <revision>
      <id>3018236</id>
      <parentid>3018194</parentid>
      <timestamp>2026-05-31T18:54:53Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יעקב</username>
        <id>15222</id>
      </contributor>
      <origin>3018236</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4511" sha1="px0r1ozjycqzkid9hn9g0kcw0vpu0bk" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;1&quot; user=&quot;יעקב&quot; /&gt;&lt;/noinclude&gt;‫‪826‬‬

סוף ימי סידור המשנה וחתימתה
&lt;קטע התחלה=פרק מח/&gt;
וחכמים אומרים קורא את שמע ומשמיע לאזנו וכו' אמר ר׳ מאיר פעם אחת היינו
יושבין לפני ר׳ עקיבא בבית המדרש והיינו קורין את שמע ולא היינו משמיעים
לאזנינו מפני קסדור אחד שהי׳ עומד על הפתח אמרו לו אין שעת הסכנה ראי'
(ועי' [[ברכות טו א|שם בד' ט&quot;ו בגמ׳]]).

ומבואר מקור דברי ר' מאיר והחולקים עליו וכל זה לא נתברר ולא נתפשט
בארץ ישראל עצמה בימים ההם, אף כי לא הגיעו לחכמי בבל.

ומחלוקת ר' מאיר ור' שמעון [[משנה בבא קמא ד א|ב&quot;ק פ&quot;ד מ&quot;א]] היא רק מזה דר׳ מאיד תלמידו
של ר׳ ישמעאל אמרה בשיטת ר׳ ישמעאל דיושם השור ור&quot;ש אמר בשיטת ר'
ישמעאל דיוחלט השור.

ועי׳ [[גיטין סו א|גיטין ד׳ ס&quot;ו]] [[משנה גיטין ו ז|פרק ו׳ משנה ז׳]] ״אמר לשנים תנו גט לאשתי או לשלשה
כתבו גט ותנו לאשתי הרי אלו יכתבו ויתנו אמר לשלשה תנו גט לאשתי הרי אלו
יאמרו לאחרים ויכתבו מפני שעשאן בית דין דברי ר׳ מאיר '''וזו הלכה העלה'''
'''ר׳ חנינא איש אונו מבית האסורין''' (מר׳ עקיבא) מקובל אני באומר
לשלשה תנו גט לאשתי שיאמרו לאתרים ויכתבו מפני שעשאן בית דין אמר ר'
יוסי נומינו לשליח אף אנו מקובלין שאפי׳ אמר לבית דין הגדול שבירושלים
תנו גט לאשתי שילמדו ויכתבו ויתנו״.

וכל הדברים האלה אינם יסודי הדברים כי אם אופן מקרה הבא, ורבו להם
שמועות וקבלות בסוף הימים אשר עדין לא הספיקה העת לא לברר ולא לקבוע
במתיבתא, ועל כן לא נתפשטו הדברים, ונשארו רק אצל היחידים אשר ישבו
‬‫ביבנה ובאושא לרגלי זקני הדור.

ונתבררו ויכלו להתברר רק אחר זה בשלפי השמד, ובכל ימי פעולת דור
שלפי השמד אשר אז הי׳ סוף סידור המשנה ומיד אחד זה חתימתה.

ועי׳ במשנה [[עירובין מה א|עירובין ד׳ מ״ה]] [[משנה עירובין ד ד|פרק ד׳ משנה ד׳]] ״מי שישב בדרך ועמד וראה
והרי הוא סמוך לעיר ולא היתה כונתו לכך לא יכנס (להיות כאנשי העיר) דברי
ר׳ מאיר ר׳ יהודה אומר יכנס '''אמר ר׳ יהודה מעשה הי׳ ונכנס ר׳ טרפון'''
בלא מתכוין״.

ועי׳ גיטין ד׳ י׳ במשנה ״כל השטרות העולים בערכאות של עכו&quot;ם אף על
פי שחותמיהן עכו״ם כשירים חוץ מגיטי נשים ושחרורי עבדים ר׳ שמעון אומר אף
אלו כשרין לא הוזכרו אלא בזמן שנעשו בהדיוט״.

ובגמ׳ ״והא לאו בני כריתות נינהו אמר ר' זירא ירד ר׳ שמעון לשיטתו
של ר׳ אליעזר דאמר עדי מסירה כרתי וכו׳.״

והנה לפנינו כל הדברים על חשבונם של ר׳ שמעון וחביריו.

אבל ב[[גיטין יא א|ד׳ י&quot;א]] בגמ׳ בא ״תניא אמר ר׳ אלעזר בר׳ יוסי כך '''אמר ר׳ שמעון'''
'''לחכמים בצידן לא נחלקו ר׳ עקיבא וחכמים''' על כל השטרות
העולים בערכאות של עכו&quot;ם שאע&quot;פ שחותמיהן עכו&quot;ם כשרים ואפי׳ גיטי נשים
ושחרורי עבדים לא נחלקו אלא בזמן שנעשו בהדיוט שר׳ עקיבא מכשיר וחכמים
פוסלין חוץ מגיטי נשים ושחרורי עבדים וכו׳.״

ומבואר כי מחלוקתם רק זאת איך נחלקו בזה ר׳ עקיבא ורבנן בזמנם.

ועי׳ [[משנה כלאים ז ד|כלאים פרק ז׳ משנה ד׳]] ה׳ ״המסכך את גפנו על גבי תבואתו של
חבירו הרי זה קדש וחייב באחריותו ר׳ יוסי ור׳ שמעון אומרים אין אדם מקדש

&lt;קטע סוף=פרק מח/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>px0r1ozjycqzkid9hn9g0kcw0vpu0bk</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>רזא דיחודא</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1744012</id>
    <revision>
      <id>3018229</id>
      <parentid>3018174</parentid>
      <timestamp>2026-05-31T18:02:17Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן פרחיה</username>
        <id>45099</id>
      </contributor>
      <origin>3018229</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="735" sha1="jtiy2nofa01j6p9dnrpbhn5ys6l3kqi" xml:space="preserve">{{דף שער|ספר=ספר|רזא דיחודא|יסדו הכינו וגם חקרו מעלת החכם השלם והכולל המקובל האלהי כמוהר&quot;ר נחמיה חייא חייון נר&quot;ו}}
{{קישור למחבר|נחמיה חייא חיון}}

==תוכן הספר==


*[[רזא דיחודא/דף שער|דף שער הספר]]
*[[רזא דיחודא/הסכמת רבני גאוני ק&quot;ק ויניציאה יע&quot;א|הסכמת רבני גאוני ק&quot;ק ויניציאה יע&quot;א ]]
*[[רזא דיחודא/הקדמה|הקדמה]]
*[[רזא דיחודא/רזא דיחודא|רזא דיחודא]]
*[[רזא דיחודא/כתר עליון|כתר עליון]]
*[[רזא דיחודא/פיוט|פיוט לסיום האדרא רבא]]</text>
      <sha1>jtiy2nofa01j6p9dnrpbhn5ys6l3kqi</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות רכבת תחתית (מטרו) (אמות מידה לסיוע כספי לעסקים הנמצאים בסמיכות לעבודות להקמה של תחנות המטרו)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1744022</id>
    <revision>
      <id>3018215</id>
      <timestamp>2026-05-31T15:01:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3018199] תקנות רכבת תחתית (מטרו) (אמות מידה לסיוע כספי לעסקים הנמצאים בסמיכות לעבודות להקמה של תחנות המטרו), התשפ&quot;ו-2026</comment>
      <origin>3018215</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10998" sha1="fujru3hytd6pll62m7v2ws3062bhcoj" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות רכבת תחתית (מטרו) (אמות מידה לסיוע כספי לעסקים הנמצאים בסמיכות לעבודות להקמה של תחנות המטרו), התשפ״ו–2026}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ו, 2026|תקנות רכבת תחתית (מטרו) (אמות מידה לסיוע כספי לעסקים הנמצאים בסמיכות לעבודות להקמה של תחנות המטרו)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12410.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק רכבת תחתית (מטרו)#סעיף 101|סעיף 101}} {{ח:חיצוני|חוק רכבת תחתית (מטרו)|לחוק רכבת תחתית (מטרו), התשפ״ב–2021}} (להלן – החוק), ולאחר התייעצות עם ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בית עסק“ – המבנה שבו העוסק מוכר טובין או נותן שירות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוסד ציבורי זכאי“ – מוסד ציבורי כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 9|בסעיף 9(2)(ב) לפקודה}}, שלפחות 25% מהכנסתו בשנת המס הקודמת לשנה שבה החלה תקופת הזכאות לסיוע, כפי שדווחה בדוח שהגיש לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 131|סעיף 131 לפקודה}}, היה ממכירת שירותים או מוצרים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחזור עסקאות של עוסק“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|בחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מעביר הסיוע“ – החברה הממשלתית או יחידת הסמך ששר האוצר קבע לפי {{ח:חיצוני|חוק רכבת תחתית (מטרו)#סעיף 101|סעיף 101(ב) לחוק}} שבאמצעותה יועבר הסיוע, ואם לא נקבע כאמור – משרד האוצר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקטע“ – אזור מוגדר המיועד לביצוע עבודות כפי שנקבע על ידי החברה המבצעת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקטע עבודות“ – מקטע שבו מבוצעות עבודות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקטע הסמוך לבית עסק“ של עוסק – מקטע שהגדר שמקיפה אותו, כפי שהציבה החברה המבצעת, מצויה במרחק של עד ארבעה וחצי מטרים מבית העסק;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סכום הסיוע הכולל“ – 500 מיליון שקלים חדשים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עבודות“ – עבודות הנדסה אזרחית להקמת תחנת מטרו, המשפיעות על פני הרחוב ועלולות לגרום למטרד לעוברים ולשבים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עוסק“ – מי שמוכר טובין או נותן שירות דרך עיסוק, למעט כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} גוף מתוקצב או תאגיד בריאות, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 21|בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב}};
{{ח:תתת|(2)}} מוסד ציבורי כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 9|בסעיף 9(2)(ב) לפקודה}}, שאינו מוסד ציבורי זכאי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עוסק חדש“ – עוסק שהחל את פעילותו לאחר תחילת העבודות במקטע הסמוך לבית העסק שלו, כפי שהודיעה החברה המבצעת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפקודה“ – {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|פקודת מס הכנסה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תנאי הזכאות לסיוע“ – כמשמעותם לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|תקנה 2}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקופת הזכאות לסיוע“ – כמשמעותה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|תקנה 4}}.

{{ח:סעיף|2|תנאי הזכאות לסיוע}}
{{ח:תת|(א)}} עוסק זכאי לסיוע כספי מהמדינה אם מתקיימים לגביו כל התנאים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} בית העסק מצוי במרחק של עד ארבעה וחצי מטרים מהגדר שמקיפה מקטע עבודות, כפי שהציבה החברה המבצעת;
{{ח:תתת|(2)}} בית העסק נמצא, כולו או חלקו, במפלס הרחוב;
{{ח:תתת|(3)}} 20 לקוחות בממוצע ביום, לכל הפחות, נכנסים לבית העסק ורוכשים מוצר או שירות; מספר הלקוחות הממוצע יחושב לפי התקופה שבה היתה לעוסק פעילות בבית העסק במהלך 12 החודשים שקדמו לתחילת תקופת הזכאות לסיוע;
{{ח:תתת|(4)}} ממוצע מחזור העסקאות השנתי של העוסק בשלוש השנים שקדמו לשנה שבה החלה תקופת הזכאות לסיוע לא עלה על שלושה עשר מיליון שקלים חדשים, ואם פחתה תקופת פעילותו של העוסק מהתקופה האמורה – יחושב ממוצע מחזור העסקאות השנתי באופן יחסי לפי תקופת פעילותו;
{{ח:תתת|(5)}} העוסק פועל בבית העסק בהתאם לכל דין.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), עוסק חדש זכאי לסיוע כספי מהמדינה בשנת פעילותו הראשונה אם מתקיימים לגביו התנאים האמורים בתקנת משנה (א)(1), (2) ו־(5); בתום שנת פעילותו הראשונה של עוסק חדש, תותנה זכאותו לסיוע גם בהתקיימות התנאים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} התנאי המפורט בתקנת משנה (א)(3) בשינויים אלה: מספר הלקוחות הממוצע לפי תקנת המשנה האמורה יחושב לפי שנת פעילותו הראשונה של העוסק, ובמקום ”20 לקוחות“ יקראו ”10 לקוחות“;
{{ח:תתת|(2)}} מחזור העסקאות השנתי של העוסק בשנת פעילותו הראשונה לא עלה על שלושה עשר מיליון שקלים חדשים.

{{ח:סעיף|3|בחינת הזכאות לסיוע}}
{{ח:תת|(א)}} לשם בחינת עמידתו בתנאי הזכאות לסיוע יגיש עוסק למעביר הסיוע, באופן מקוון, פרטים ומסמכים המעידים על כך; להוכחת התנאי האמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בתקנה 2(א)(3)}} {{ח:פנימי|סעיף 2|או 2(ב)(1)}} יהיה רשאי עוסק להגיש תצהיר בכתב; מעביר הסיוע רשאי לדרוש מעוסק מסוים מסמכים נוספים שדרושים לדעתו לשם הוכחת עמידתו בתנאי הזכאות לסיוע.
{{ח:תת|(ב)}} מעביר הסיוע יפרסם באתר האינטרנט שלו רשימה של מסמכים לדוגמה שיכולים להעיד על עמידה בתנאי הזכאות לסיוע.

{{ח:סעיף|4|תקופת הזכאות לסיוע}}
{{ח:ת}} עוסק יהיה זכאי לסיוע בעד התקופה שבה מקטע הסמוך לבית העסק שלו הוא מקטע שהחברה המבצעת הודיעה לגביו כי הוא מקטע עבודות.

{{ח:סעיף|5|אופן וגובה הסיוע}}
{{ח:ת}} הסיוע לעוסקים העומדים בתנאי הזכאות לסיוע בתקופת הזכאות לסיוע יינתן עד לסכום הסיוע הכולל, באופן הזה:
{{ח:תת|(1)}} שיפוי בשיעור 60% בעבור תשלומי ארנונה כללית ששילמו העוסקים בעד בית העסק, למעט תשלומי פיגורים והפרשי הצמדה לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה)|חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה), התש״ם–1980}}, עד לשטח של 120 מ״ר משטחו של בית העסק; מעביר הסיוע ייתן את השיפוי האמור בתוך 90 ימים מיום שהגיש לו העוסק אישור מאת הרשות המקומית על תשלום ארנונה כללית כאמור, ולעניין השיפוי הראשון שניתן לעוסק לפי פסקה זו – בתוך 90 ימים מיום שהגיש לו העוסק אישור כאמור או מיום שאושרה עמידתו של העוסק בתנאי הזכאות לסיוע, לפי המאוחר משניהם;
{{ח:תת|(2)}} מענק כספי שיחולק באופן שווה לכלל העוסקים הזכאים לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|תקנה 2}}, שהוכיחו את זכאותם בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 3|לתקנה 3}}; המענק יינתן, בנוגע לכל אחד מהמקטעים, בשלושה תשלומים שווים, בהתאם להוראות אלה:
{{ח:תת|(א)}} התשלום הראשון יבוצע בסמוך לאחר תחילת העבודות במקטע הסמוך לבית העסק (בפסקאות משנה (א) עד (ג) – העבודות);
{{ח:תת|(ב)}} התשלום השני יבוצע במהלך תקופת העבודות, בסמוך לתום שלוש שנים ממועד תחילת העבודות;
{{ח:תת|(ג)}} התשלום השלישי יבוצע בסמוך לתום ארבע וחצי שנים ממועד תחילת העבודות, או לפני סיום העבודות, לפי המוקדם משניהם;
{{ח:תת}} אם באחד או יותר ממועדי התשלום האמורים, העוסק אינו עומד בתנאי הזכאות לסיוע המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 2|בתקנה 2(א)(1), (2) ו־(5)}}, לא יהיה זכאי לתשלום שמתבצע באותו מועד; גובה המענק הכספי לפי פסקה זו יחושב בסמוך למועד תחילת העבודות במקטע העבודות הראשון, על בסיס סכום הסיוע הכולל בניכוי הסכום המוערך שיידרש לצורך השיפוי לפי פסקה (1) לכלל העוסקים שיעמדו בתנאי הזכאות לסיוע בתקופת העבודות;
{{ח:תת|(3)}} נשארה יתרה מסכום הסיוע הכולל במועד תום ביצוע העבודות לפי קביעת החברה המבצעת, תחולק באופן שווה בין העוסקים הפעילים שהיו זכאים לסיוע במהלך העבודות.

{{ח:חתימות|ד׳ בסיוון התשפ״ו (20 במאי 2026)}}
* '''בצלאל סמוטריץ׳'''&lt;br&gt;שר האוצר
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>fujru3hytd6pll62m7v2ws3062bhcoj</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת מקור:תקנות רכבת תחתית (מטרו) (אמות מידה לסיוע כספי לעסקים הנמצאים בסמיכות לעבודות להקמה של תחנות המטרו)</title>
    <ns>117</ns>
    <id>1744023</id>
    <redirect title="שיחה:תקנות רכבת תחתית (מטרו) (אמות מידה לסיוע כספי לעסקים הנמצאים בסמיכות לעבודות להקמה של תחנות המטרו)" />
    <revision>
      <id>3018216</id>
      <timestamp>2026-05-31T15:01:24Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>הפניה</comment>
      <origin>3018216</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="202" sha1="51zkj2k6r0mphu39kvsyrrtwg0on7of" xml:space="preserve">#הפניה [[שיחה:תקנות רכבת תחתית (מטרו) (אמות מידה לסיוע כספי לעסקים הנמצאים בסמיכות לעבודות להקמה של תחנות המטרו)]]</text>
      <sha1>51zkj2k6r0mphu39kvsyrrtwg0on7of</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:תקנות רכבת תחתית (מטרו) (אמות מידה לסיוע כספי לעסקים הנמצאים בסמיכות לעבודות להקמה של תחנות המטרו)</title>
    <ns>1</ns>
    <id>1744024</id>
    <revision>
      <id>3018217</id>
      <timestamp>2026-05-31T15:01:28Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>דף ריק</comment>
      <origin>3018217</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="0" sha1="phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1" />
      <sha1>phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:במוצאי יום מנוחה</title>
    <ns>1</ns>
    <id>1744025</id>
    <revision>
      <id>3018231</id>
      <timestamp>2026-05-31T18:11:43Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>/* נוסח הפיוט */ פסקה חדשה</comment>
      <origin>3018231</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="675" sha1="op2pmyz3eu7npk3w4gfjdh2kprw97ky" xml:space="preserve">== נוסח הפיוט ==

חיפשתי מידע על הפיוט הזה ומצאתי מידע בדף ויקיפדיה [[w:במוצאי יום מנוחה]] מידע עליו. שם כתוב שיש נוסחים שונים לסידור הבתים, אבל המקורות שבו לוקים בחסר. ב[https://www.nli.org.il/he/piyut/Piyut1song_010004000000005171/NLI אתר הספרייה הלאומית] מופיעים בתים שלא מופיעים כאן ובסדר שונה. האם יש דרך להוסיף את הגרסות השונות לעמוד ויקיטקסט זה? [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 21:11, 31 במאי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>op2pmyz3eu7npk3w4gfjdh2kprw97ky</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018308</id>
      <parentid>3018231</parentid>
      <timestamp>2026-06-01T08:34:02Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* נוסח הפיוט */ תגובה ([[mw:c:Special:MyLanguage/User:JWBTH/CD|CD]])</comment>
      <origin>3018308</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2074" sha1="ek0qzznddjtp4hrn1ih8ajq13ljg0fy" xml:space="preserve">== נוסח הפיוט ==

חיפשתי מידע על הפיוט הזה ומצאתי מידע בדף ויקיפדיה [[w:במוצאי יום מנוחה]] מידע עליו. שם כתוב שיש נוסחים שונים לסידור הבתים, אבל המקורות שבו לוקים בחסר. ב[https://www.nli.org.il/he/piyut/Piyut1song_010004000000005171/NLI אתר הספרייה הלאומית] מופיעים בתים שלא מופיעים כאן ובסדר שונה. האם יש דרך להוסיף את הגרסות השונות לעמוד ויקיטקסט זה? [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 21:11, 31 במאי 2026 (IDT)
: &quot;הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
: &quot;תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס&quot;ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
: &quot;השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.&quot;
: עד כאן הועתק מהפסקה הרלוונטית שם. אז לצערי התשובה היא לא.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:34, 1 ביוני 2026 (IDT)</text>
      <sha1>ek0qzznddjtp4hrn1ih8ajq13ljg0fy</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עמוד:דורות הראשונים ד.pdf/398</title>
    <ns>104</ns>
    <id>1744026</id>
    <revision>
      <id>3018238</id>
      <timestamp>2026-05-31T18:57:53Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יעקב</username>
        <id>15222</id>
      </contributor>
      <comment>/* לא בוצעה הגהה */ יצירת דף עם התוכן &quot;‫סוף ימי סידור המשנה וחתימתה  תיד &lt;קטע התחלה=פרק מח/&gt; דבר שאינו שלו, אמר ר׳ יוסי מעשה באחד שזרע את כרמו בשביעית ובא מעשה לפני ר׳ עקיבא ואמר אין אדם מקדש דבר שאינו שלו.&quot;  והרישא היא דברי ר׳ מאיר כמו שמבואר ב[[בבא קמא ק א|בבא קמא ד׳ ק׳]].  ובמס׳ סוכה כט א|סוכה ד׳ כ...&quot;</comment>
      <origin>3018238</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4504" sha1="jv1zn6q618irr1gzkj9kem7mqmddfwr" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;1&quot; user=&quot;יעקב&quot; /&gt;&lt;/noinclude&gt;‫סוף ימי סידור המשנה וחתימתה

תיד
&lt;קטע התחלה=פרק מח/&gt;
דבר שאינו שלו, אמר ר׳ יוסי מעשה באחד שזרע את כרמו בשביעית ובא מעשה
לפני ר׳ עקיבא ואמר אין אדם מקדש דבר שאינו שלו.&quot;

והרישא היא דברי ר׳ מאיר כמו שמבואר ב[[בבא קמא ק א|בבא קמא ד׳ ק׳]].

ובמס׳ [[סוכה כט א|סוכה ד׳ כ״ט]] במשנה ״נפרדו עליו כשר ר׳ יהודה אומר יאגדנו
מלמעלה״.

ובאו הדברים סתם, אבל בברייתא שם ד׳ ל״ב בא:

״תניא ר׳ יד״ודה אומר משום רי טרפוז בפות תמרים בפות אס הי׳ פרוד‬
‫י‪:‬פתנו&quot;‪.‬‬
‫ושם ד׳ לי א בברייתא )מתוספתא פ־ב( ‪ :‬״ארבעת מינין שבלולב ובו׳ במושין‬
‫בשרים יבשין פסולים ר׳ יהודה אומר אף יבשין ואמר ר׳ יהודה מעשה בבני ברבין‬
‫שהיו מורישיץ את לולביהן לבני בניהם אמרו לו משם ראי׳ איץ שעת הדהק ראי׳״‪.‬‬
‫ועי׳ במשנה עירובין פ״י מיס• ; ״לא יעמוד אדם ברה’י ויפתח ברה׳ר ב‪,‬־ה*ר‬
‫ויפתח ברה׳י אלא אם בץ עשה מהיצה נבוהה עשרה סיפחים דברי ר׳ מאיר אמרו‬
‫לו מעשה בשוק של פסימין שהי׳ בירושלים שהיו נועלין ומניהיץ את המפתח‬
‫בהלון שע״ג הפתח‪ ,‬ר׳ יוסי אומר שוק של צמרים הי׳״‪.‬‬
‫ובמס׳ פסהים פ״א מ״ד מחלוקת ר׳ מאיר ור׳ יהודה ומבואר ממשנה ה׳ שם‬
‫בי דב־י ר׳ יהודה ממה שקיבל מה שהי׳ בימי הבית‪.‬‬
‫ומזה הוא שנחלק על ר׳ מאיר ששנה סתם ושויפין ודלנ על תולין‪,‬‬
‫ויש בזה עוד דבר נפלא בי במשנה בא ״ועוד אמר ר׳ יהודה&quot;‪ ,‬וד־בר‪,‬‬
‫מפליא על מה קאי ‪.‬ועוד־ )ס׳יח(‪ ,‬אבל באמת בבר נחלקו בזה רבן גמליאל ור׳‬
‫יהושע במו שהוא במשנה ונגמ׳ ד׳ י״נ ושם מבואר בי בימי ר־ עקיבא באושא‬
‫קבעו הלבה בר׳ יהושע על פי דברי ר׳ אלעזר בן יהודה איש ברתותא‪ ,‬ומזה באו‬
‫עיק־ דברי ר׳ יהודה והוסיף נם מה שקבל ממה שהי׳ במקדש ״ועוד אמר ר'‬
‫יהודה ובו׳״ והדברים מאירים‪.‬‬
‫ועי׳ עירובין פרק נ׳ משנה ד׳ ״נתגלגל )העירוב( הו־ן לתהום ונפל עליו ובו׳ מבעוד‬
‫יום אינו עירוב משהשיבה הרי זה עירוב אם ספק ר׳ מאיר ו־־׳ יהודה אומרים ה ­­‬
‫זה המר גמל ר׳ יוסי ור׳ שמעון' אומרים ספק עירוב בשר אמר ר׳ יוסי אבטולמוס‬
‫‪,‬‬
‫העיד משום חמשה זקנים על ספק עירוב שבשר‪.‬״‬
‫ובבר נתבאר דחמשה זקנים הם רבן נמליאל ור׳ יהושע רי סי־־פון ור׳ אלעזר‬
‫בן עזריה ור׳ עקיבא בהיותם בלוד‪.‬‬
‫ואבטולמום אשר היעיר ממה שאמרו אז הנה העיד עוד אחר זה לא רהוק‬
‫מימי המלחמה‪.‬‬
‫ובל זה נתברר על ידי דוד שלפי השמד בימי המתיבתא אז‪.‬‬
‫והיו שם גם מעשים מלפני ימי דור יבנה אש‪ -‬קבלו מרבותיהם ממה שהי‬
‫בירושלים‪ ,‬אשר רוב הדברים ההם בבר נהבררו ונתפשטיו והיו למוחלטים‪ ,‬אבל‬
‫נשיא‪-‬ו עוד באלה אשר עוד לא נתבררו‪.‬‬
‫במו לדוגמא במס׳ ראש השנה פרק א׳ משנה ז׳ ;‬
‫״אב ובנו שראו את החדש ילבו לא שמצטיפין זה עם זה אלא שאם יפסל‬
‫אהד מהן יצט‪-‬ף השני עם אחר‪ ,‬ר׳ שמעון אומר אב ובנו ובל הקרובים בשרים‬
‫הערה‬

‫)ס*ח(‬

‫וככר נתקשה שם בזה ו ם התום׳ חדשים וכתב וכר ולא אמר כדום‪.‬‬&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>jv1zn6q618irr1gzkj9kem7mqmddfwr</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018243</id>
      <parentid>3018238</parentid>
      <timestamp>2026-05-31T19:05:39Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יעקב</username>
        <id>15222</id>
      </contributor>
      <origin>3018243</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4461" sha1="smid8obei5dozbnxlbdx1173w94z85v" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;1&quot; user=&quot;יעקב&quot; /&gt;&lt;/noinclude&gt;‫סוף ימי סידור המשנה וחתימתה

תיד
&lt;קטע התחלה=פרק מח/&gt;
דבר שאינו שלו, אמר ר׳ יוסי מעשה באחד שזרע את כרמו בשביעית ובא מעשה
לפני ר׳ עקיבא ואמר אין אדם מקדש דבר שאינו שלו.&quot;

והרישא היא דברי ר׳ מאיר כמו שמבואר ב[[בבא קמא ק א|בבא קמא ד׳ ק׳]].

ובמס׳ [[סוכה כט ב|סוכה ד׳ כ״ט]] במשנה ״נפרדו עליו כשר ר׳ יהודה אומר יאגדנו
מלמעלה״.

ובאו הדברים סתם, אבל בברייתא [[סוכה לב ב|שם ד׳ ל״ב]] בא:

״תניא ר׳ יהודה אומר משום ר' טרפון כפות תמרים כפות אם הי׳ פרוד
יכפתנו&quot;.

ו[[סוכה לא ב|שם ד׳ ל&quot;א בברייתא (מתוספתא פ&quot;ב): ״ארבעת מינין שבלולב וכו׳ כמושין
כשרים יבשין פסולים ר׳ יהודה אומר אף יבשין ואמר ר׳ יהודה מעשה בבני כרכין
שהיו מורישין את לולביהן לבני בניהם אמרו לו משם ראי׳ אין שעת הדחק ראי׳״.

ועי׳ במשנה עירובין פ״י מ&quot;ט: ״לא יעמוד אדם ברה&quot;י ויפתח ברה&quot;ר ברה&quot;ר
ויפתח ברה&quot;י אלא אם כן עשה מחיצה גבוהה עשרה טפחים דברי ר׳ מאיר אמרו
לו מעשה בשוק של פטמין שהי׳ בירושלים שהיו נועלין ומניחין את המפתח
בחלון שע״ג הפתח, ר׳ יוסי אומר שוק של צמרים הי׳״.

וב[[משנה פסחים א ד|מס׳ פסחים פ״א מ״ד]] מחלוקת ר׳ מאיר ור׳ יהודה ומבואר ממשנה ה׳ שם‬
‫בי דב־י ר׳ יהודה ממה שקיבל מה שהי׳ בימי הבית‪.‬‬
‫ומזה הוא שנחלק על ר׳ מאיר ששנה סתם ושויפין ודלנ על תולין‪,‬‬
‫ויש בזה עוד דבר נפלא בי במשנה בא ״ועוד אמר ר׳ יהודה&quot;‪ ,‬וד־בר‪,‬‬
‫מפליא על מה קאי ‪.‬ועוד־ )ס׳יח(‪ ,‬אבל באמת בבר נחלקו בזה רבן גמליאל ור׳‬
‫יהושע במו שהוא במשנה ונגמ׳ ד׳ י״נ ושם מבואר בי בימי ר־ עקיבא באושא‬
‫קבעו הלבה בר׳ יהושע על פי דברי ר׳ אלעזר בן יהודה איש ברתותא‪ ,‬ומזה באו‬
‫עיק־ דברי ר׳ יהודה והוסיף נם מה שקבל ממה שהי׳ במקדש ״ועוד אמר ר'‬
‫יהודה ובו׳״ והדברים מאירים‪.‬‬
‫ועי׳ עירובין פרק נ׳ משנה ד׳ ״נתגלגל )העירוב( הו־ן לתהום ונפל עליו ובו׳ מבעוד‬
‫יום אינו עירוב משהשיבה הרי זה עירוב אם ספק ר׳ מאיר ו־־׳ יהודה אומרים ה ­­‬
‫זה המר גמל ר׳ יוסי ור׳ שמעון' אומרים ספק עירוב בשר אמר ר׳ יוסי אבטולמוס‬
‫‪,‬‬
‫העיד משום חמשה זקנים על ספק עירוב שבשר‪.‬״‬
‫ובבר נתבאר דחמשה זקנים הם רבן נמליאל ור׳ יהושע רי סי־־פון ור׳ אלעזר‬
‫בן עזריה ור׳ עקיבא בהיותם בלוד‪.‬‬
‫ואבטולמום אשר היעיר ממה שאמרו אז הנה העיד עוד אחר זה לא רהוק‬
‫מימי המלחמה‪.‬‬
‫ובל זה נתברר על ידי דוד שלפי השמד בימי המתיבתא אז‪.‬‬
‫והיו שם גם מעשים מלפני ימי דור יבנה אש‪ -‬קבלו מרבותיהם ממה שהי‬
‫בירושלים‪ ,‬אשר רוב הדברים ההם בבר נהבררו ונתפשטיו והיו למוחלטים‪ ,‬אבל‬
‫נשיא‪-‬ו עוד באלה אשר עוד לא נתבררו‪.‬‬
‫במו לדוגמא במס׳ ראש השנה פרק א׳ משנה ז׳ ;‬
‫״אב ובנו שראו את החדש ילבו לא שמצטיפין זה עם זה אלא שאם יפסל‬
‫אהד מהן יצט‪-‬ף השני עם אחר‪ ,‬ר׳ שמעון אומר אב ובנו ובל הקרובים בשרים‬
‫הערה‬

‫)ס*ח(‬

‫וככר נתקשה שם בזה ו ם התום׳ חדשים וכתב וכר ולא אמר כדום‪.‬‬&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>smid8obei5dozbnxlbdx1173w94z85v</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018245</id>
      <parentid>3018243</parentid>
      <timestamp>2026-05-31T19:06:54Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יעקב</username>
        <id>15222</id>
      </contributor>
      <origin>3018245</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4463" sha1="9nmldr2uq1oyzr2dpjegog6mwbn319b" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;1&quot; user=&quot;יעקב&quot; /&gt;&lt;/noinclude&gt;‫סוף ימי סידור המשנה וחתימתה

תיד
&lt;קטע התחלה=פרק מח/&gt;
דבר שאינו שלו, אמר ר׳ יוסי מעשה באחד שזרע את כרמו בשביעית ובא מעשה
לפני ר׳ עקיבא ואמר אין אדם מקדש דבר שאינו שלו.&quot;

והרישא היא דברי ר׳ מאיר כמו שמבואר ב[[בבא קמא ק א|בבא קמא ד׳ ק׳]].

ובמס׳ [[סוכה כט ב|סוכה ד׳ כ״ט]] במשנה ״נפרדו עליו כשר ר׳ יהודה אומר יאגדנו
מלמעלה״.

ובאו הדברים סתם, אבל בברייתא [[סוכה לב א|שם ד׳ ל״ב]] בא:

״תניא ר׳ יהודה אומר משום ר' טרפון כפות תמרים כפות אם הי׳ פרוד
יכפתנו&quot;.

ו[[סוכה לא ב|שם ד׳ ל&quot;א]] בברייתא (מתוספתא פ&quot;ב): ״ארבעת מינין שבלולב וכו׳ כמושין
כשרים יבשין פסולים ר׳ יהודה אומר אף יבשין ואמר ר׳ יהודה מעשה בבני כרכין
שהיו מורישין את לולביהן לבני בניהם אמרו לו משם ראי׳ אין שעת הדחק ראי׳״.

ועי׳ במשנה עירובין פ״י מ&quot;ט: ״לא יעמוד אדם ברה&quot;י ויפתח ברה&quot;ר ברה&quot;ר
ויפתח ברה&quot;י אלא אם כן עשה מחיצה גבוהה עשרה טפחים דברי ר׳ מאיר אמרו
לו מעשה בשוק של פטמין שהי׳ בירושלים שהיו נועלין ומניחין את המפתח
בחלון שע״ג הפתח, ר׳ יוסי אומר שוק של צמרים הי׳״.

וב[[משנה פסחים א ד|מס׳ פסחים פ״א מ״ד]] מחלוקת ר׳ מאיר ור׳ יהודה ומבואר ממשנה ה׳ שם‬
‫בי דב־י ר׳ יהודה ממה שקיבל מה שהי׳ בימי הבית‪.‬‬
‫ומזה הוא שנחלק על ר׳ מאיר ששנה סתם ושויפין ודלנ על תולין‪,‬‬
‫ויש בזה עוד דבר נפלא בי במשנה בא ״ועוד אמר ר׳ יהודה&quot;‪ ,‬וד־בר‪,‬‬
‫מפליא על מה קאי ‪.‬ועוד־ )ס׳יח(‪ ,‬אבל באמת בבר נחלקו בזה רבן גמליאל ור׳‬
‫יהושע במו שהוא במשנה ונגמ׳ ד׳ י״נ ושם מבואר בי בימי ר־ עקיבא באושא‬
‫קבעו הלבה בר׳ יהושע על פי דברי ר׳ אלעזר בן יהודה איש ברתותא‪ ,‬ומזה באו‬
‫עיק־ דברי ר׳ יהודה והוסיף נם מה שקבל ממה שהי׳ במקדש ״ועוד אמר ר'‬
‫יהודה ובו׳״ והדברים מאירים‪.‬‬
‫ועי׳ עירובין פרק נ׳ משנה ד׳ ״נתגלגל )העירוב( הו־ן לתהום ונפל עליו ובו׳ מבעוד‬
‫יום אינו עירוב משהשיבה הרי זה עירוב אם ספק ר׳ מאיר ו־־׳ יהודה אומרים ה ­­‬
‫זה המר גמל ר׳ יוסי ור׳ שמעון' אומרים ספק עירוב בשר אמר ר׳ יוסי אבטולמוס‬
‫‪,‬‬
‫העיד משום חמשה זקנים על ספק עירוב שבשר‪.‬״‬
‫ובבר נתבאר דחמשה זקנים הם רבן נמליאל ור׳ יהושע רי סי־־פון ור׳ אלעזר‬
‫בן עזריה ור׳ עקיבא בהיותם בלוד‪.‬‬
‫ואבטולמום אשר היעיר ממה שאמרו אז הנה העיד עוד אחר זה לא רהוק‬
‫מימי המלחמה‪.‬‬
‫ובל זה נתברר על ידי דוד שלפי השמד בימי המתיבתא אז‪.‬‬
‫והיו שם גם מעשים מלפני ימי דור יבנה אש‪ -‬קבלו מרבותיהם ממה שהי‬
‫בירושלים‪ ,‬אשר רוב הדברים ההם בבר נהבררו ונתפשטיו והיו למוחלטים‪ ,‬אבל‬
‫נשיא‪-‬ו עוד באלה אשר עוד לא נתבררו‪.‬‬
‫במו לדוגמא במס׳ ראש השנה פרק א׳ משנה ז׳ ;‬
‫״אב ובנו שראו את החדש ילבו לא שמצטיפין זה עם זה אלא שאם יפסל‬
‫אהד מהן יצט‪-‬ף השני עם אחר‪ ,‬ר׳ שמעון אומר אב ובנו ובל הקרובים בשרים‬
‫הערה‬

‫)ס*ח(‬

‫וככר נתקשה שם בזה ו ם התום׳ חדשים וכתב וכר ולא אמר כדום‪.‬‬&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>9nmldr2uq1oyzr2dpjegog6mwbn319b</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018246</id>
      <parentid>3018245</parentid>
      <timestamp>2026-05-31T19:08:26Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יעקב</username>
        <id>15222</id>
      </contributor>
      <origin>3018246</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4463" sha1="9427wn6njnqezn5sg1g2mq868lqkekv" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;1&quot; user=&quot;יעקב&quot; /&gt;&lt;/noinclude&gt;‫סוף ימי סידור המשנה וחתימתה

תיד
&lt;קטע התחלה=פרק מח/&gt;
דבר שאינו שלו, אמר ר׳ יוסי מעשה באחד שזרע את כרמו בשביעית ובא מעשה
לפני ר׳ עקיבא ואמר אין אדם מקדש דבר שאינו שלו.&quot;

והרישא היא דברי ר׳ מאיר כמו שמבואר ב[[בבא קמא ק א|בבא קמא ד׳ ק׳]].

ובמס׳ [[סוכה כט ב|סוכה ד׳ כ״ט]] במשנה ״נפרדו עליו כשר ר׳ יהודה אומר יאגדנו
מלמעלה״.

ובאו הדברים סתם, אבל בברייתא [[סוכה לב א|שם ד׳ ל״ב]] בא:

״תניא ר׳ יהודה אומר משום ר' טרפון כפות תמרים כפות אם הי׳ פרוד
יכפתנו&quot;.

ו[[סוכה לא א|שם ד׳ ל&quot;א]] בברייתא (מתוספתא פ&quot;ב): ״ארבעת מינין שבלולב וכו׳ כמושין
כשרים יבשין פסולים ר׳ יהודה אומר אף יבשין ואמר ר׳ יהודה מעשה בבני כרכין
שהיו מורישין את לולביהן לבני בניהם אמרו לו משם ראי׳ אין שעת הדחק ראי׳״.

ועי׳ במשנה עירובין פ״י מ&quot;ט: ״לא יעמוד אדם ברה&quot;י ויפתח ברה&quot;ר ברה&quot;ר
ויפתח ברה&quot;י אלא אם כן עשה מחיצה גבוהה עשרה טפחים דברי ר׳ מאיר אמרו
לו מעשה בשוק של פטמין שהי׳ בירושלים שהיו נועלין ומניחין את המפתח
בחלון שע״ג הפתח, ר׳ יוסי אומר שוק של צמרים הי׳״.

וב[[משנה פסחים א ד|מס׳ פסחים פ״א מ״ד]] מחלוקת ר׳ מאיר ור׳ יהודה ומבואר ממשנה ה׳ שם‬
‫בי דב־י ר׳ יהודה ממה שקיבל מה שהי׳ בימי הבית‪.‬‬
‫ומזה הוא שנחלק על ר׳ מאיר ששנה סתם ושויפין ודלנ על תולין‪,‬‬
‫ויש בזה עוד דבר נפלא בי במשנה בא ״ועוד אמר ר׳ יהודה&quot;‪ ,‬וד־בר‪,‬‬
‫מפליא על מה קאי ‪.‬ועוד־ )ס׳יח(‪ ,‬אבל באמת בבר נחלקו בזה רבן גמליאל ור׳‬
‫יהושע במו שהוא במשנה ונגמ׳ ד׳ י״נ ושם מבואר בי בימי ר־ עקיבא באושא‬
‫קבעו הלבה בר׳ יהושע על פי דברי ר׳ אלעזר בן יהודה איש ברתותא‪ ,‬ומזה באו‬
‫עיק־ דברי ר׳ יהודה והוסיף נם מה שקבל ממה שהי׳ במקדש ״ועוד אמר ר'‬
‫יהודה ובו׳״ והדברים מאירים‪.‬‬
‫ועי׳ עירובין פרק נ׳ משנה ד׳ ״נתגלגל )העירוב( הו־ן לתהום ונפל עליו ובו׳ מבעוד‬
‫יום אינו עירוב משהשיבה הרי זה עירוב אם ספק ר׳ מאיר ו־־׳ יהודה אומרים ה ­­‬
‫זה המר גמל ר׳ יוסי ור׳ שמעון' אומרים ספק עירוב בשר אמר ר׳ יוסי אבטולמוס‬
‫‪,‬‬
‫העיד משום חמשה זקנים על ספק עירוב שבשר‪.‬״‬
‫ובבר נתבאר דחמשה זקנים הם רבן נמליאל ור׳ יהושע רי סי־־פון ור׳ אלעזר‬
‫בן עזריה ור׳ עקיבא בהיותם בלוד‪.‬‬
‫ואבטולמום אשר היעיר ממה שאמרו אז הנה העיד עוד אחר זה לא רהוק‬
‫מימי המלחמה‪.‬‬
‫ובל זה נתברר על ידי דוד שלפי השמד בימי המתיבתא אז‪.‬‬
‫והיו שם גם מעשים מלפני ימי דור יבנה אש‪ -‬קבלו מרבותיהם ממה שהי‬
‫בירושלים‪ ,‬אשר רוב הדברים ההם בבר נהבררו ונתפשטיו והיו למוחלטים‪ ,‬אבל‬
‫נשיא‪-‬ו עוד באלה אשר עוד לא נתבררו‪.‬‬
‫במו לדוגמא במס׳ ראש השנה פרק א׳ משנה ז׳ ;‬
‫״אב ובנו שראו את החדש ילבו לא שמצטיפין זה עם זה אלא שאם יפסל‬
‫אהד מהן יצט‪-‬ף השני עם אחר‪ ,‬ר׳ שמעון אומר אב ובנו ובל הקרובים בשרים‬
‫הערה‬

‫)ס*ח(‬

‫וככר נתקשה שם בזה ו ם התום׳ חדשים וכתב וכר ולא אמר כדום‪.‬‬&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>9427wn6njnqezn5sg1g2mq868lqkekv</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018270</id>
      <parentid>3018246</parentid>
      <timestamp>2026-05-31T20:49:07Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יעקב</username>
        <id>15222</id>
      </contributor>
      <origin>3018270</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4583" sha1="ojk0c00alwivoz8wdax3hhywbxfshrz" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;1&quot; user=&quot;יעקב&quot; /&gt;&lt;/noinclude&gt;‫סוף ימי סידור המשנה וחתימתה

תיד
&lt;קטע התחלה=פרק מח/&gt;
דבר שאינו שלו, אמר ר׳ יוסי מעשה באחד שזרע את כרמו בשביעית ובא מעשה
לפני ר׳ עקיבא ואמר אין אדם מקדש דבר שאינו שלו.&quot;

והרישא היא דברי ר׳ מאיר כמו שמבואר ב[[בבא קמא ק א|בבא קמא ד׳ ק׳]].

ובמס׳ [[סוכה כט ב|סוכה ד׳ כ״ט]] במשנה ״נפרדו עליו כשר ר׳ יהודה אומר יאגדנו
מלמעלה״.

ובאו הדברים סתם, אבל בברייתא [[סוכה לב א|שם ד׳ ל״ב]] בא:

״תניא ר׳ יהודה אומר משום ר' טרפון כפות תמרים כפות אם הי׳ פרוד
יכפתנו&quot;.

ו[[סוכה לא א|שם ד׳ ל&quot;א]] בברייתא (מ[[תוספתא/סוכה|תוספתא]] פ&quot;ב): ״ארבעת מינין שבלולב וכו׳ כמושין
כשרים יבשין פסולים ר׳ יהודה אומר אף יבשין ואמר ר׳ יהודה מעשה בבני כרכין
שהיו מורישין את לולביהן לבני בניהם אמרו לו משם ראי׳ אין שעת הדחק ראי׳״.

ועי׳ ב[[משנה עירובין י ט|משנה עירובין פ״י מ&quot;ט]]: ״לא יעמוד אדם ברה&quot;י ויפתח ברה&quot;ר ברה&quot;ר
ויפתח ברה&quot;י אלא אם כן עשה מחיצה גבוהה עשרה טפחים דברי ר׳ מאיר אמרו
לו מעשה בשוק של פטמין שהי׳ בירושלים שהיו נועלין ומניחין את המפתח
בחלון שע״ג הפתח, ר׳ יוסי אומר שוק של צמרים הי׳״.

וב[[משנה פסחים א ד|מס׳ פסחים פ״א מ״ד]] מחלוקת ר׳ מאיר ור׳ יהודה ומבואר ממשנה ה׳ שם‬
כי דברי ר׳ יהודה ממה שקיבל מה שהי׳ בימי הבית.

ומזה הוא שנחלק על ר׳ מאיר ששנה סתם ושורפין ודלג על תולין.

ויש בזה עוד דבר נפלא בי במשנה בא ״ועוד אמר ר׳ יהודה&quot;, והדבר
מפליא על מה קאי &quot;ועוד&quot;{{שוליים|(סח)}}, אבל באמת בבר נחלקו בזה רבן גמליאל ור׳‬
‫יהושע במו שהוא במשנה ונגמ׳ ד׳ י״נ ושם מבואר בי בימי ר־ עקיבא באושא‬
‫קבעו הלבה בר׳ יהושע על פי דברי ר׳ אלעזר בן יהודה איש ברתותא‪ ,‬ומזה באו‬
‫עיק־ דברי ר׳ יהודה והוסיף נם מה שקבל ממה שהי׳ במקדש ״ועוד אמר ר'‬
‫יהודה ובו׳״ והדברים מאירים‪.‬‬
‫ועי׳ עירובין פרק נ׳ משנה ד׳ ״נתגלגל )העירוב( הו־ן לתהום ונפל עליו ובו׳ מבעוד‬
‫יום אינו עירוב משהשיבה הרי זה עירוב אם ספק ר׳ מאיר ו־־׳ יהודה אומרים ה ­­‬
‫זה המר גמל ר׳ יוסי ור׳ שמעון' אומרים ספק עירוב בשר אמר ר׳ יוסי אבטולמוס‬
‫‪,‬‬
‫העיד משום חמשה זקנים על ספק עירוב שבשר‪.‬״‬
‫ובבר נתבאר דחמשה זקנים הם רבן נמליאל ור׳ יהושע רי סי־־פון ור׳ אלעזר‬
‫בן עזריה ור׳ עקיבא בהיותם בלוד‪.‬‬
‫ואבטולמום אשר היעיר ממה שאמרו אז הנה העיד עוד אחר זה לא רהוק‬
‫מימי המלחמה‪.‬‬
‫ובל זה נתברר על ידי דוד שלפי השמד בימי המתיבתא אז‪.‬‬
‫והיו שם גם מעשים מלפני ימי דור יבנה אש‪ -‬קבלו מרבותיהם ממה שהי‬
‫בירושלים‪ ,‬אשר רוב הדברים ההם בבר נהבררו ונתפשטיו והיו למוחלטים‪ ,‬אבל‬
‫נשיא‪-‬ו עוד באלה אשר עוד לא נתבררו‪.‬‬
‫במו לדוגמא במס׳ ראש השנה פרק א׳ משנה ז׳ ;‬
‫״אב ובנו שראו את החדש ילבו לא שמצטיפין זה עם זה אלא שאם יפסל‬
‫אחד מהן יצטרף השני עם אחר‪ ,‬ר׳ שמעון אומר אב ובנו ובל הקרובים בשרים‬
&lt;קטע סוף=פרק מח/&gt;
--------------------
&lt;קטע התחלה=הערות מח/&gt;
{{שולייםלמטה|(סח)}} וככר נתקשה שם בזה גם התוס׳ חדשים וכתב וכו' ולא אמר כלום.

&lt;קטע סוף=הערות מח/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>ojk0c00alwivoz8wdax3hhywbxfshrz</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018271</id>
      <parentid>3018270</parentid>
      <timestamp>2026-05-31T20:49:30Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יעקב</username>
        <id>15222</id>
      </contributor>
      <origin>3018271</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4583" sha1="72b6crs9q7t5uduv4bvd3noywulxufc" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;1&quot; user=&quot;יעקב&quot; /&gt;&lt;/noinclude&gt;‫סוף ימי סידור המשנה וחתימתה

תיד
&lt;קטע התחלה=פרק מח/&gt;
דבר שאינו שלו, אמר ר׳ יוסי מעשה באחד שזרע את כרמו בשביעית ובא מעשה
לפני ר׳ עקיבא ואמר אין אדם מקדש דבר שאינו שלו.&quot;

והרישא היא דברי ר׳ מאיר כמו שמבואר ב[[בבא קמא ק א|בבא קמא ד׳ ק׳]].

ובמס׳ [[סוכה כט ב|סוכה ד׳ כ״ט]] במשנה ״נפרדו עליו כשר ר׳ יהודה אומר יאגדנו
מלמעלה״.

ובאו הדברים סתם, אבל בברייתא [[סוכה לב א|שם ד׳ ל״ב]] בא:

״תניא ר׳ יהודה אומר משום ר' טרפון כפות תמרים כפות אם הי׳ פרוד
יכפתנו&quot;.

ו[[סוכה לא א|שם ד׳ ל&quot;א]] בברייתא (מ[[תוספתא/סוכה|תוספתא]] פ&quot;ב): ״ארבעת מינין שבלולב וכו׳ כמושין
כשרים יבשין פסולים ר׳ יהודה אומר אף יבשין ואמר ר׳ יהודה מעשה בבני כרכין
שהיו מורישין את לולביהן לבני בניהם אמרו לו משם ראי׳ אין שעת הדחק ראי׳״.

ועי׳ ב[[משנה עירובין י ט|משנה עירובין פ״י מ&quot;ט]]: ״לא יעמוד אדם ברה&quot;י ויפתח ברה&quot;ר ברה&quot;ר
ויפתח ברה&quot;י אלא אם כן עשה מחיצה גבוהה עשרה טפחים דברי ר׳ מאיר אמרו
לו מעשה בשוק של פטמין שהי׳ בירושלים שהיו נועלין ומניחין את המפתח
בחלון שע״ג הפתח, ר׳ יוסי אומר שוק של צמרים הי׳״.

וב[[משנה פסחים א ד|מס׳ פסחים פ״א מ״ד]] מחלוקת ר׳ מאיר ור׳ יהודה ומבואר ממשנה ה׳ שם‬
כי דברי ר׳ יהודה ממה שקיבל מה שהי׳ בימי הבית.

ומזה הוא שנחלק על ר׳ מאיר ששנה סתם ושורפין ודלג על תולין.

ויש בזה עוד דבר נפלא בי במשנה בא ״ועוד אמר ר׳ יהודה&quot;, והדבר
מפליא על מה קאי &quot;ועוד&quot;{{שוליים|(סח)}}, אבל באמת בבר נחלקו בזה רבן גמליאל ור׳‬
‫יהושע במו שהוא במשנה ונגמ׳ ד׳ י״נ ושם מבואר בי בימי ר־ עקיבא באושא‬
‫קבעו הלבה בר׳ יהושע על פי דברי ר׳ אלעזר בן יהודה איש ברתותא‪ ,‬ומזה באו‬
‫עיק־ דברי ר׳ יהודה והוסיף נם מה שקבל ממה שהי׳ במקדש ״ועוד אמר ר'‬
‫יהודה ובו׳״ והדברים מאירים‪.‬‬
‫ועי׳ עירובין פרק נ׳ משנה ד׳ ״נתגלגל )העירוב( הו־ן לתהום ונפל עליו ובו׳ מבעוד‬
‫יום אינו עירוב משהשיבה הרי זה עירוב אם ספק ר׳ מאיר ו־־׳ יהודה אומרים ה ­­‬
‫זה המר גמל ר׳ יוסי ור׳ שמעון' אומרים ספק עירוב בשר אמר ר׳ יוסי אבטולמוס‬
‫‪,‬‬
‫העיד משום חמשה זקנים על ספק עירוב שבשר‪.‬״‬
‫ובבר נתבאר דחמשה זקנים הם רבן נמליאל ור׳ יהושע רי סי־־פון ור׳ אלעזר‬
‫בן עזריה ור׳ עקיבא בהיותם בלוד‪.‬‬
‫ואבטולמום אשר היעיר ממה שאמרו אז הנה העיד עוד אחר זה לא רהוק‬
‫מימי המלחמה‪.‬‬
‫ובל זה נתברר על ידי דוד שלפי השמד בימי המתיבתא אז‪.‬‬
‫והיו שם גם מעשים מלפני ימי דור יבנה אש‪ -‬קבלו מרבותיהם ממה שהי‬
‫בירושלים‪ ,‬אשר רוב הדברים ההם בבר נהבררו ונתפשטיו והיו למוחלטים‪ ,‬אבל‬
‫נשיא‪-‬ו עוד באלה אשר עוד לא נתבררו‪.‬‬
‫במו לדוגמא במס׳ ראש השנה פרק א׳ משנה ז׳ ;‬
‫״אב ובנו שראו את החדש ילבו לא שמצטיפין זה עם זה אלא שאם יפסל‬
‫אחד מהן יצטרף השני עם אחר‪ ,‬ר׳ שמעון אומר אב ובנו ובל הקרובים בשרים‬
&lt;קטע סוף=פרק מח/&gt;
--------------------
&lt;קטע התחלה=הערות מח/&gt;
{{שולייםלמטה|(סח)}} וכבר נתקשה שם בזה גם התוס׳ חדשים וכתב וכו' ולא אמר כלום.

&lt;קטע סוף=הערות מח/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>72b6crs9q7t5uduv4bvd3noywulxufc</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עזרה להבין</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1744027</id>
    <revision>
      <id>3018256</id>
      <timestamp>2026-05-31T20:03:24Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>PninimOrg</username>
        <id>25794</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{פנינים|כותרת=עזרה להבין לר' יצחק בן משה יהודה מלר{{ש}}{{ק|פירוש על האבן עזרא}} |קישור=https://gitlab.com/pninim.org/pninim/-/tree/master/תנך/תורה/מפרשים/אבן_עזרא/מפרשים/עזרה_להבין}}&quot;</comment>
      <origin>3018256</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="279" sha1="04jq18rqqxjmzj7e6xgbhhmtc25wjgi" xml:space="preserve">{{פנינים|כותרת=עזרה להבין לר' יצחק בן משה יהודה מלר{{ש}}{{ק|פירוש על האבן עזרא}} |קישור=https://gitlab.com/pninim.org/pninim/-/tree/master/תנך/תורה/מפרשים/אבן_עזרא/מפרשים/עזרה_להבין}}</text>
      <sha1>04jq18rqqxjmzj7e6xgbhhmtc25wjgi</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת משתמש:אליש קלרמן</title>
    <ns>3</ns>
    <id>1744028</id>
    <revision>
      <id>3018289</id>
      <timestamp>2026-05-31T22:39:42Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{בה}}--~~~~&quot;</comment>
      <origin>3018289</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="117" sha1="3pil5pkyr619ie5vun0v21wt0pl4yr9" xml:space="preserve">{{בה}}--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 01:39, 1 ביוני 2026 (IDT)</text>
      <sha1>3pil5pkyr619ie5vun0v21wt0pl4yr9</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:אליש קלרמן</title>
    <ns>2</ns>
    <id>1744029</id>
    <revision>
      <id>3018290</id>
      <timestamp>2026-05-31T22:39:50Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{ריק}}&quot;</comment>
      <origin>3018290</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10" sha1="n0uws6z1b400emy8pd1gg00s461iv3r" xml:space="preserve">{{ריק}}</text>
      <sha1>n0uws6z1b400emy8pd1gg00s461iv3r</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות מערכי אכיפה מקומיים (משקלן היחסי של אמות המידה)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>1744031</id>
    <revision>
      <id>3018302</id>
      <timestamp>2026-06-01T07:11:03Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <comment>תקנות מערכי אכיפה מקומיים (משקלן היחסי של אמות המידה), התשפ&quot;ו-2026</comment>
      <origin>3018302</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5693" sha1="ly3k1uahen58hw1qf6lgadvpz4c6uur" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות מערכי אכיפה מקומיים (משקלן היחסי של אמות המידה), התשפ&quot;ו-2026

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשפ&quot;ו, 2040|תקנות מערכי אכיפה מקומיים (משקלן היחסי של אמות המידה)|12415)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 7א(ב)]] [[=החוק|לחוק מערכי אכיפה מקומיים, התשע&quot;א-2011]] (להלן - החוק), לאחר התייעצות עם המפקח הכללי של משטרת ישראל ובהסכמת ראש הממשלה משהועברה אליו סמכות שר הפנים, אני מתקין תקנות אלה:

@ 1. הגדרות
: בתקנות אלה -
:- &quot;גודל האוכלוסייה&quot; - לפי מדד האוכלוסין האחרון שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
:- &quot;היקף עבריינות&quot; - לפי [[תקנה 4]];
:- &quot;עבירות בתחום איכות החיים&quot; - לפי רשימת העבירות;
:- &quot;עבירות בתחום גרימת נזק לרכוש במרחב הציבורי&quot; - לפי רשימת העבירות;
:- &quot;עבירות בתחום האלימות&quot; - לפי רשימת העבירות;
:- &quot;רשימת העבירות&quot; - לפי רשימה שגיבש השר לפי [[סעיף 7א(א) לחוק]].

@ 2. משקל של אמת מידה לעירייה או מועצה מקומית למעט מועצה אזורית
: לאמת מידה הקבועה [[בטור א' שבתוספת]] יהיה משקל יחסי לגבי עירייה או מועצה מקומית, למעט מועצה אזורית, כמפורט [[תוספת|בטור ב' שבתוספת לצידה]].

@ 3. משקל של אמת מידה למועצה אזורית
: לאמת מידה הקבועה [[בטור א' שבתוספת]] יהיה משקל ביחס למועצה אזורית כאמור [[תוספת|בטור ג' שבתוספת לצידה]].

@ 4. חישוב סכום הנקודות
: סכום הנקודות שיינתן לרשות מקומית יחושב כמפורט להלן:
: (1) לגבי כל אמת מידה - יוכפל הנתון הכמותי הנוגע אליה במשקל היחסי של אמת המידה;
: (2) חיבור כל המכפלות המתקבלות בפסקה (1);
: (3) לעניין [[פרט 3(ג) בתוספת]], הנתון הכמותי הוא ציון מספרי שנתנה משטרת ישראל לרשות המקומית בהערכת המודיעין שביצעה בעניינה.

@ 5. מועדי מדידת אמות המידה
: אמות המידה כאמור [[בפרטים 1 עד 4 לתוספת]] יימדדו אחת לחמש שנים ביחס לנתונים של שלוש השנים שקדמו לשנה שבה נעשית המדידה; המדידה הראשונה תיערך בשנה שבה תקנות אלה נכנסו לתוקף.

== תוספת ==
==== ((([[תקנות 1]] [[ו-2]]))) ====
: {| style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;
! width=&quot;50px&quot; | מס' סידורי !! {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} אמת המידה !! {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} משקל יחסי לעניין עירייה או מועצה מקומית למעט מועצה אזורית !! {{מוקטן|טור ג'}} {{ש}} משקל יחסי לעניין מועצה אזורית
|-
| 1. || היקף העבריינות - לפי [[סעיף 7א(א)(1) לחוק]]
| : 45% כמפורט להלן:
: (1) היקף עבריינות בעבירות בתחום איכות החיים - 17.5%;
: (2) היקף עבריינות בעבירות בתחום האלימות - 17.5%;
: (3) היקף עבריינות בעבירות בתחום גרימת נזק לרכוש במרחב הציבורי - 10%
| : 45% כמפורט להלן:
: (1) היקף עבריינות בעבירות בתחום איכות החיים - 11%;
: (2) היקף עבריינות בעבירות בתחום האלימות - 11%;
: (3) היקף עבריינות בעבירות בתחום גרימת נזק לרכוש במרחב הציבורי - 23%
|-
| 2. || גודל האוכלוסייה - לפי [[סעיף 7א(א)(2) לחוק]] || 5% || 5%
|-
| 3. || רמת הביטחון האישי - לפי [[סעיף 7א(א)(3) לחוק]]
| : 35% כמפורט להלן:
: (1) המספר הכולל של פניות שהתקבלו במוקד החירום של משטרת ישראל ברשות המקומית - 5%;
: (2) מספר הפניות במוקד החירום ביחס למספר התושבים באותה רשות מקומית - 5%;
: (3) הערכה מודיעינית של משטרת ישראל לגבי רמת הפשיעה באותה רשות מקומית - 18%;
: (4) מרחק הרשות המקומית מקצה תחום החלת המשפט, לפי [[צו סדרי השלטון והמשפט (מס' 1), התשכ&quot;ז-1967]] - 7%
| : כמפורט בטור ב'
|-
| 4. || המענה המשטרתי - לפי [[סעיף 7א(א)(4) לחוק]]
| : 15% כמפורט להלן:
: (1) עומס אירועים לשוטר סיור ברשות - 5%;
: (2) מרחק מתחנת משטרה שיחושב באמצעות מערכת מידע גאוגרפי, שתקבע את המרחק מנקודת המרכז הגאוגרפי של הרשות המקומית לתחנת המשטרה הקרובה - 10%
| : 15% כמפורט להלן:
: (1) עומס אירועים לשוטר סיור ברשות - 5%;
: (2) מרחק מתחנת משטרה שיחושב באמצעות מערכת מידע גאוגרפי, שתקבע את המרחק מנקודת המרכז הגאוגרפי של הרשות המקומית לתחנת המשטרה הקרובה - 5%;
: (3) זמן תגובה ממוצע - 5%
|}

&lt;פרסום&gt; י&quot;א בסיוון התשפ&quot;ו (27 במאי 2026)
&lt;חתימה&gt; איתמר בן גביר השר לביטחון לאומי</text>
      <sha1>ly3k1uahen58hw1qf6lgadvpz4c6uur</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות מערכי אכיפה מקומיים (משקלן היחסי של אמות המידה)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1744032</id>
    <revision>
      <id>3018311</id>
      <timestamp>2026-06-01T09:00:07Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3018302] תקנות מערכי אכיפה מקומיים (משקלן היחסי של אמות המידה), התשפ&quot;ו-2026</comment>
      <origin>3018311</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7529" sha1="8a95lzbmag6wzmd17llac2hotcy0rh0" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות מערכי אכיפה מקומיים (משקלן היחסי של אמות המידה), התשפ״ו–2026}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ו, 2040|תקנות מערכי אכיפה מקומיים (משקלן היחסי של אמות המידה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12415.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק מערכי אכיפה מקומיים#סעיף 7א|סעיף 7א(ב)}} {{ח:חיצוני|חוק מערכי אכיפה מקומיים|לחוק מערכי אכיפה מקומיים, התשע״א–2011}} (להלן – החוק), לאחר התייעצות עם המפקח הכללי של משטרת ישראל ובהסכמת ראש הממשלה משהועברה אליו סמכות שר הפנים, אני מתקין תקנות אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גודל האוכלוסייה“ – לפי מדד האוכלוסין האחרון שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”היקף עבריינות“ – לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|תקנה 4}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עבירות בתחום איכות החיים“ – לפי רשימת העבירות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עבירות בתחום גרימת נזק לרכוש במרחב הציבורי“ – לפי רשימת העבירות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עבירות בתחום האלימות“ – לפי רשימת העבירות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשימת העבירות“ – לפי רשימה שגיבש השר לפי {{ח:חיצוני|חוק מערכי אכיפה מקומיים#סעיף 7א|סעיף 7א(א) לחוק}}.

{{ח:סעיף|2|משקל של אמת מידה לעירייה או מועצה מקומית למעט מועצה אזורית}}
{{ח:ת}} לאמת מידה הקבועה {{ח:פנימי|תוספת|בטור א׳ שבתוספת}} יהיה משקל יחסי לגבי עירייה או מועצה מקומית, למעט מועצה אזורית, כמפורט {{ח:פנימי|תוספת|בטור ב׳ שבתוספת לצידה}}.

{{ח:סעיף|3|משקל של אמת מידה למועצה אזורית}}
{{ח:ת}} לאמת מידה הקבועה {{ח:פנימי|תוספת|בטור א׳ שבתוספת}} יהיה משקל ביחס למועצה אזורית כאמור {{ח:פנימי|תוספת|בטור ג׳ שבתוספת לצידה}}.

{{ח:סעיף|4|חישוב סכום הנקודות}}
{{ח:ת}} סכום הנקודות שיינתן לרשות מקומית יחושב כמפורט להלן:
{{ח:תת|(1)}} לגבי כל אמת מידה – יוכפל הנתון הכמותי הנוגע אליה במשקל היחסי של אמת המידה;
{{ח:תת|(2)}} חיבור כל המכפלות המתקבלות בפסקה (1);
{{ח:תת|(3)}} לעניין {{ח:פנימי|תוספת פרט 3|פרט 3(ג) בתוספת}}, הנתון הכמותי הוא ציון מספרי שנתנה משטרת ישראל לרשות המקומית בהערכת המודיעין שביצעה בעניינה.

{{ח:סעיף|5|מועדי מדידת אמות המידה}}
{{ח:ת}} אמות המידה כאמור {{ח:פנימי|תוספת פרט 1|בפרטים 1 עד 4 לתוספת}} יימדדו אחת לחמש שנים ביחס לנתונים של שלוש השנים שקדמו לשנה שבה נעשית המדידה; המדידה הראשונה תיערך בשנה שבה תקנות אלה נכנסו לתוקף.

{{ח:קטע2|תוספת|תוספת}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|תקנות 1}} {{ח:פנימי|סעיף 2|ו־2}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;50px&quot;&gt;מס׳ סידורי&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} אמת המידה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} משקל יחסי לעניין עירייה או מועצה מקומית למעט מועצה אזורית&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ג׳}} {{ש}} משקל יחסי לעניין מועצה אזורית&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;היקף העבריינות – לפי {{ח:חיצוני|חוק מערכי אכיפה מקומיים#סעיף 7א|סעיף 7א(א)(1) לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} 45% כמפורט להלן:
{{ח:תת|(1)}} היקף עבריינות בעבירות בתחום איכות החיים – 17.5%;
{{ח:תת|(2)}} היקף עבריינות בעבירות בתחום האלימות – 17.5%;
{{ח:תת|(3)}} היקף עבריינות בעבירות בתחום גרימת נזק לרכוש במרחב הציבורי – 10%
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} 45% כמפורט להלן:
{{ח:תת|(1)}} היקף עבריינות בעבירות בתחום איכות החיים – 11%;
{{ח:תת|(2)}} היקף עבריינות בעבירות בתחום האלימות – 11%;
{{ח:תת|(3)}} היקף עבריינות בעבירות בתחום גרימת נזק לרכוש במרחב הציבורי – 23%
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;גודל האוכלוסייה – לפי {{ח:חיצוני|חוק מערכי אכיפה מקומיים#סעיף 7א|סעיף 7א(א)(2) לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רמת הביטחון האישי – לפי {{ח:חיצוני|חוק מערכי אכיפה מקומיים#סעיף 7א|סעיף 7א(א)(3) לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} 35% כמפורט להלן:
{{ח:תת|(1)}} המספר הכולל של פניות שהתקבלו במוקד החירום של משטרת ישראל ברשות המקומית – 5%;
{{ח:תת|(2)}} מספר הפניות במוקד החירום ביחס למספר התושבים באותה רשות מקומית – 5%;
{{ח:תת|(3)}} הערכה מודיעינית של משטרת ישראל לגבי רמת הפשיעה באותה רשות מקומית – 18%;
{{ח:תת|(4)}} מרחק הרשות המקומית מקצה תחום החלת המשפט, לפי {{ח:חיצוני|צו סדרי השלטון והמשפט (מס' 1)|צו סדרי השלטון והמשפט (מס׳ 1), התשכ״ז–1967}} – 7%
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} כמפורט בטור ב׳
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;המענה המשטרתי – לפי {{ח:חיצוני|חוק מערכי אכיפה מקומיים#סעיף 7א|סעיף 7א(א)(4) לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} 15% כמפורט להלן:
{{ח:תת|(1)}} עומס אירועים לשוטר סיור ברשות – 5%;
{{ח:תת|(2)}} מרחק מתחנת משטרה שיחושב באמצעות מערכת מידע גאוגרפי, שתקבע את המרחק מנקודת המרכז הגאוגרפי של הרשות המקומית לתחנת המשטרה הקרובה – 10%
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} 15% כמפורט להלן:
{{ח:תת|(1)}} עומס אירועים לשוטר סיור ברשות – 5%;
{{ח:תת|(2)}} מרחק מתחנת משטרה שיחושב באמצעות מערכת מידע גאוגרפי, שתקבע את המרחק מנקודת המרכז הגאוגרפי של הרשות המקומית לתחנת המשטרה הקרובה – 5%;
{{ח:תת|(3)}} זמן תגובה ממוצע – 5%
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:חתימות|י״א בסיוון התשפ״ו (27 במאי 2026)}}
* '''איתמר בן גביר'''&lt;br&gt;השר לביטחון לאומי
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>8a95lzbmag6wzmd17llac2hotcy0rh0</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת מקור:תקנות מערכי אכיפה מקומיים (משקלן היחסי של אמות המידה)</title>
    <ns>117</ns>
    <id>1744033</id>
    <redirect title="שיחה:תקנות מערכי אכיפה מקומיים (משקלן היחסי של אמות המידה)" />
    <revision>
      <id>3018312</id>
      <timestamp>2026-06-01T09:00:09Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>הפניה</comment>
      <origin>3018312</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="121" sha1="e26fxzu6d1vuw2jt33rvr42epnriryd" xml:space="preserve">#הפניה [[שיחה:תקנות מערכי אכיפה מקומיים (משקלן היחסי של אמות המידה)]]</text>
      <sha1>e26fxzu6d1vuw2jt33rvr42epnriryd</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:תקנות מערכי אכיפה מקומיים (משקלן היחסי של אמות המידה)</title>
    <ns>1</ns>
    <id>1744034</id>
    <revision>
      <id>3018313</id>
      <timestamp>2026-06-01T09:00:11Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>דף ריק</comment>
      <origin>3018313</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="0" sha1="phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1" />
      <sha1>phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1</sha1>
    </revision>
  </page>
</mediawiki>